דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט"ו ישיבה שס"ג הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושלוש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י' בשבט התשפ"ו (28 בינואר 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 9 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 9 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר שמואל טולידאנו 9 היו"ר אמיר אוחנה: 9 שאילתות דחופות ורגילות 10 4231. הפיקוח במעונות היום לגיל הרך 12 מאיר כהן (יש עתיד): 12 שר החינוך יואב קיש: 12 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 26 אוריאל בוסו (ש"ס): 27 2389. טיפול בפערים לימודיים באזורי הדרום והצפון 37 נאור שירי (יש עתיד): 37 שר החינוך יואב קיש: 38 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר שמואל טולידאנו 45 גלעד קריב (העבודה): 45 נעמה לזימי (העבודה): 47 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025 51 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 51 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 52 טלי גוטליב (הליכוד): 73 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 84 מירב בן ארי (יש עתיד): 84 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדת חריגים להכרה בנספה), התשפ"ו–2025 88 קארין אלהרר (יש עתיד): 89 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 90 נאור שירי (יש עתיד): 109 הצעת חוק מענה אנושי ללא תשלום לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 118 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 118 אושר שקלים (הליכוד): 120 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 123 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 128 הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ה–2024 132 משה טור פז (יש עתיד): 133 שר החינוך יואב קיש: 147 משה טור פז (יש עתיד): 151 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת שאירים לאלמנה שנישאה מחדש), התשפ"ו–2025 159 יעקב אשר (יהדות התורה): 159 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 162 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת שאירים לאלמנה שנישאה מחדש), התשפ"ו-2025 162 שר המשפטים יריב לוין: 162 הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במועצת הרשות), התשפ"ג–2023 165 יעקב אשר (יהדות התורה): 166 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 168 מרב מיכאלי (העבודה): 173 הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון – קיום בדיקת פוליגרף תקופתית לעובדי מערכת אכיפת החוק), התשפ"ד–2024 174 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 174 שר התקשורת שלמה קרעי: 177 הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו ומורשתו של זאב ז'בוטינסקי, התשפ"ה–2025 180 שלום דנינו (הליכוד): 180 הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו ומורשתו של זאב ז'בוטינסקי, התשפ"ה–2025 182 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 182 שר המורשת עמיחי אליהו: 183 הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – כפיפות הפרקליט הצבאי הראשי), התשפ"ו–2025 187 אושר שקלים (הליכוד): 187 שר התקשורת שלמה קרעי: 190 הצעת חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט (תיקון – מניעת הונאות באמצעי תשלום), התשפ"ו–2025 193 ינון אזולאי (ש"ס): 194 הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב מאיר נסים מאזוז, התשפ"ה–2025 200 חוה אתי עטייה (הליכוד): 201 שר התקשורת שלמה קרעי: 203 הצעת חוק העונשין (תיקון – פרשנות מקילה בפלילים), התשפ"ה–2025 207 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 207 שר התקשורת שלמה קרעי: 210 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול עמלת שורה ודמי משמרת), התשפ"ה–2024 214 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 214 שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: 223 הצעת חוק לשינוי מתכונת השידור הציבורי ולהסדרת שידורי רדיו ארציים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 226 גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): 226 הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – הפסקת שידורי חדשות ועידוד הפקות מקור ויצירה ישראלית בתאגיד השידור הישראלי), התשפ"ה–2025 231 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 231 שר התקשורת שלמה קרעי: 233 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 239 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025 240 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 240 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025 241 מירב בן ארי (יש עתיד): 242 שר התקשורת שלמה קרעי: 256 הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026 282 הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30), התשפ"ו–2026 283 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 283 טלי גוטליב (הליכוד): 304 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 307 אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 310 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 313 רם בן ברק (יש עתיד): 315 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 317 עדי עזוז (יש עתיד): 318 סימון דוידסון (יש עתיד): 322 נאור שירי (יש עתיד): 326 נעמה לזימי (העבודה): 328 מירב כהן (יש עתיד): 331 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 332 אושר שקלים (הליכוד): 334 יסמין פרידמן (יש עתיד): 336 מאיר כהן (יש עתיד): 337 גלעד קריב (העבודה): 340 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 341 יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): 342 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 346 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 348 ירון לוי (יש עתיד): 349 מירב בן ארי (יש עתיד): 351 שרון ניר (ישראל ביתנו): 353 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 354 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 355 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 360 אריאל קלנר (הליכוד): 362 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 363 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 364 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 365 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 366 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 371 אבי מעוז (נעם): 372 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 374 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 375 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 379 חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 381 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 382 מיקי לוי (יש עתיד): 384 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 385 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 387 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 388 דבי ביטון (יש עתיד): 389 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 391 משה טור פז (יש עתיד): 392 אלעזר שטרן (יש עתיד): 398 שלי טל מירון (יש עתיד): 400 רון כץ (יש עתיד): 403 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 407 מרב מיכאלי (העבודה): 408 עודד פורר (ישראל ביתנו): 409 יאיר לפיד (יש עתיד): 410 שר התקשורת שלמה קרעי: 412 הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026 423 הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026 423 שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: 424 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 427 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 429 אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 431 רם בן ברק (יש עתיד): 433 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 434 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 436 יסמין פרידמן (יש עתיד): 436 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 437 סימון דוידסון (יש עתיד): 439 נעמה לזימי (העבודה): 439 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: 445 רון כץ (יש עתיד): 452 מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 459 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 460 אוריאל בוסו (ש"ס): 463 נאור שירי (יש עתיד): 465 מירב כהן (יש עתיד): 470 גלעד קריב (העבודה): 475 שלי טל מירון (יש עתיד): 476 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 478 מירב בן ארי (יש עתיד): 479 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 483 מיקי לוי (יש עתיד): 484 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 486 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 487 דבי ביטון (יש עתיד): 489 אלעזר שטרן (יש עתיד): 490 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 491 מרב מיכאלי (העבודה): 492 אביחי אברהם בוארון (הליכוד): 493 שר התקשורת שלמה קרעי: 511 הודעת ועדת הכנסת 522 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 523 הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026 523 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 524 חילופים בוועדות הכנסת 526 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 526 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י' בשבט התשפ"ו, 28 בינואר 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת עדי עזוז, נעמה לזימי ולימור סון הר מלך בנושא: היעדר פיקוח של משרד החינוך על אישורי העסקה של ספקים חיצוניים במערכת החינוך. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר שמואל טולידאנו << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, מייד נעבור לשאילתות הדחופות, אבל לפני כן אני ארצה לומר כמה מילים משלי לזכרו של חבר הכנסת המנוח שמואל טולידאנו. אנחנו נציין את זכרו, כמובן, לאחר השאילתות, אבל היות שאני כבר לא אהיה כאן, כי אני נוסע ללווייתו של גיבור ישראל רני גואילי, השם ייקום דמו, אני רוצה כן לומר את הדברים כעת. אם כן, אנחנו חולקים כבוד לחבר הכנסת לשעבר שמואל טולידאנו שהלך לעולמו והוא בן 101 שנים כשבועיים לפני יום הולדתו ה-102; דמות שחייה שזורים בדברי הימים של המדינה עוד טרם הקמתה. שמואל היה בן למשפחה טבריינית שורשית, צאצא לשושלת רבנים מפוארת שעלתה ממרוקו במאה ה-19. סיפור חייו הוא סיפורו של דור המייסדים; מפעילותו בהגנה, דרך הקמת יחידות מודיעין בצה"ל, ועד לשירותו הממושך במוסד, ששם כיהן כסגן ראש הארגון ופיקד על יחידת "ביצור", שהייתה אמונה בין השאר על העלאת יהודים מארצות ערב. כמובן, לא זכיתי להכיר את שמואל באופן אישי, אבל מורשתו הציבורית מלמדת על איש של מעשה וביטחון, שהאמין בכל ליבו כי חוסנה של החברה הישראלית טמון ביכולתה לשלב את כלל אזרחיה. במשך תריסר שנים שירת כיועץ לענייני ערבים תחת שלושה ראשי ממשלה: אשכול, מאיר ורבין. למשכן הזה שמואל נכנס כחבר מן המניין בשנת 1977, כחבר הכנסת התשיעית מטעם סיעת ד"ש, ובהמשך סיעת שינוי. כפרלמנטר הוא התבלט ביושרתו וביסודיותו, ושימש יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. עדות להערכה העמוקה שרחשו לו בבית הזה, ללא קשר לשיוך פוליטי, היא העובדה שבשנת 1981 הוענק לו פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות חיים. בנימוקי הפרס נכתב כי הוא ניתן לו על תרומתו להעמקת ההבנה והדו-קיום בין יהודים לערבים בישראל. דמותו של שמואל מזכירה כי ניתן לשלב תפיסת עולם ביטחונית נחושה עם רצון עמוק לבניית גשרים בתוך החברה הישראלית. הוא הקדיש את שנותיו הרבות למען ביצורה ודמותה המוסרית של מדינת ישראל. בשם כנסת ישראל ובשמי אני שולח תנחומים למשפחתו טולידאנו, לידידיו ולמוקירי זכרו. כאמור, בהמשך נקיים באופן רשמי את הדברים לזכרו, וחברי הכנסת קריב ולזימי גם יישאו דברים. << נושא >> שאילתות דחופות ורגילות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת נתחיל בשאילתות הדחופות והרגילות לשר החינוך, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן. בבקשה. אני מבקש לציין כי השבוע אושרו שתי שאילתות דחופות. על אחת מהן נשמע תשובה כאן, במליאה, ועל השנייה תועבר תשובה בכתב, בהסכמת חבר הכנסת השואל. וכמו כן, הצמדנו השבוע לשאילתה הדחופה שלוש שאילתות רגילות. על אחת מהן נשמע תשובה היום. אדוני השר, תשומת ליבך שגם אחרי מתן התשובות על השאילתות, עדיין יש שאילתות שלא קיבלנו מענה בזמן ונמצאות בטיפול משרדך. אנחנו חוזרים על הריטואל הזה מדי פעם, אבל יש את הרשימה. אפשר להעביר את הרשימה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> אני לא יודע להגיד לך, כי אני בודק אצלי ואני לא רואה פער - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אבקש ממזכירות הכנסת לבקש את איש המקצוע מטעמך שמטפל בדברים האלה כדי לסגור את הפער הזה, בסדר? << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> טוב. הינה, אסיה פה. אני לא מכיר פער. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנא, קשר ישיר. לסגור את הפער הזה, בסדר? תודה רבה. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> רק במילה. אנחנו המשרד שמקבל הרבה מאוד שאילתות, ועונה הרבה מאוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה נכון. << קריאה >> שר החינוך יואב קיש: << קריאה >> ומגיע ועושה את כל המאמצים, וחשוב לי שיקבלו בזמן תשובות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה נכון בהחלט. ואכן, פעם שנייה שאתה מופיע כאן בכנס הנוכחי כדי לענות על שאילתות, ואנחנו מברכים על זה. נעבור לשאילתה הראשונה של חבר הכנסת מאיר כהן בנושא: פיקוח במעונות היום לגיל הרך. חבר הכנסת כהן, בבקשה. << שאילתה >> 4231. הפיקוח במעונות היום לגיל הרך << שאילתה >> << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בעקבות המקרה הטרגי שבו נהרגו שני פעוטות במעון שפעל ללא רישיון, אבקש לקבל את תשובתך. רצוני לשאול: 1. מה נעשה עד היום בנושא הפיקוח על המעונות במשרדך? 2. האם קיימת עבודת מטה בנושא הזה? תודה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. ברשותך, לפני שאני עונה על השאילתה שלך שעוסקת במעונות המפוקחים, אני אתייחס ואגיד מילה לגבי האסון בירושלים. באמת ראינו פעילות שהיא למעשה לא מפוקחת, בלתי חוקית, של מעון פיראטי עם עשרות פעוטות שנמצאים בו. זו תופעה שלא נמצאת היום תחת פיקוח, נקרא לזה, של משרד החינוך. למשרד החינוך אין את היכולת "לצאת" לשטח ולהיכנס לדירות, לבדוק, לראות ולעשות פיקוח אקטיבי שכזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך הרבה זמן לענות על השאילתות - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יש לך פה שאילתה. מה אתה רוצה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה צריך הרבה זמן. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני לא חושב שזה מטריד פה מישהו, אבל אני אגיד לך דבר אחר. בקיצור, חזרה לענייננו. הדרך היחידה לטפל באמת באותה תופעה של פעוטונים פיראטים, נקרא להם – דרך אגב, עד שבעה פעוטות זה לא אמור להיות מפוקח, זה המספר שנקבע. גם על זה אפשר לדבר, כי יכול להיות גם אסון כשיש שבעה או שלושה, או אפילו שניים, ובוודאי שמעל מספר מסוים. המספר 7 נובע מזה שאיש צוות אחד עוד איכשהו יכול לטפל במספר הזה. מעבר לכך, זה כבר נהיה אירוע שדורש שני אנשי צוות. אבל גם זו שאלה. בסוף הדרך היחידה להיכנס למהלך אמיתי היא שילוב של משטרה, שלטון מקומי, פרקליטות בשביל האכיפה, ומשרד החינוך ומשרד העבודה. זאת אומרת, זו חבילה שלמה שעדיין לא קורית. המנכ"ל שלי מרכז ומתכלל עכשיו צוות כזה, ובסוף אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתמודדים. דרך אגב, צריך להבין שבסוף גם אותם פעוטונים לא חוקיים נותנים מענה בשביל משפחות, בדרך כלל קשות יום, יותר קשות יום, או כאלה שפחות. בוא נגיד, יש סיבה שזה לא מפוקח וזה לא קורה כי העלויות יותר נמוכות. הם לא נותנים את היחס הטיפולי וכוח האדם שאנחנו דורשים. הרבה מאוד דרישות שדורשים במשרד החינוך לא מתבצעות שם, וזה חלק מהסיבות, חס וחלילה, שאסון יכול לקרות. דרך אגב, בכל מקום יכול לקרות אסון, גם אם הוא מפוקח במאה אחוז. אבל אני אומר, במקומות האלה הם עוד יותר צפויים לפגיעה. ולכן, האירוע הזה של הצוות הבין-משרדי – אני אבקש שיביא המלצות לראות איך אפשר לטפל, לפחות לצמצם את התופעה הזו. אבל אתה שאלת אותנו לגבי מה אנחנו עושים אצלנו במשרד בכל מה שקשור לפיקוח. חוק הפיקוח הוא יחסית חוק חדש. חוקק ועבר לאחריות למשרד החינוך ב-1 בפברואר 2022. עד אז משרד החינוך לא היה באירוע בכלל. זאת אומרת שאנחנו כשלוש שנים בתוך השינוי החקיקתי של העניין, וגם הגיבוי התקציבי היה מאוד מצומצם. אנחנו התחלנו, עם כל המורכבות, לבנות את התשתיות, כאשר המטרה של התשתיות היא לייצר את מתן הרישיונות, הפיקוח, תהליכי ההכשרה, ההדרכה והליווי של הצוותים; לקדם את המקצועיות שלהם, לזהות באמת מקומות שבהם יהיו מסגרות ללא רישוי. וזה קורה. גם סגרנו. אבל זה קורה אחרי שפונים אלינו לרישיון אנחנו מציבים את התנאים, בודקים, ורואים שהם לא עומדים בהם, ואז אנחנו סוגרים. אין פה תהליך של סקאוטינג, נקרא לו, זה לא קורה. לכן אני אומר, כל החשיבות – כל הדברים האלה שאמרתי, זה החשיבות לכך שיש מעון או פעוטון מפוקח. בתחום הבינוי, מ-2023 – קרוב למיליארד ש"ח השקעה בבינוי, ו-712 כיתות חדשות של מעונות יום הוקמו בתקופה זו. בתחום הרישוי, המערכת עלתה לראשונה בחודש יוני 2022, והיא מאפשרת שני מסלולים עיקריים של בקשה. מסלול רישיון הפעלה, ומסלול רישיון ובקרה לצורך סבסוד. פרסמנו גם את נוהלי הרישוי - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לצורך מה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> סבסוד, שזה מעון יום מוכר. נוהל רישוי וקהל: יש לנו, פרסמנו את הנהלים, גם נוהל חידוש רישיון, העברת מעון לבעלות אחרת, העברת מבנה, ויש לנו ממשק עבודה משותף מול משרד העבודה להעברת מידע על המעונות המוכרים לצורך סבסוד. אני חייב לומר שיש לנו גם לא מעט תלונות ממפעילי מעונות היום המסובסדים על התפר הזה שבין משרד העבודה למשרד החינוך. איך זה עובד? אנחנו אחראים על כל הנושא המקצועי-חינוכי-פדגוגי. משרד העבודה אחראי על כל מה שקשור לזכאות הכלכלית, ולסבסוד ולהקטנת העלויות להורים. ויש מידעים שאנחנו דורשים מהמעון, ויש מידעים שהם דורשים מהמעון. זאת אומרת, יש פה כפילות מיותרת. אנחנו מנסים לטייב את האירוע הזה, אבל זה אירוע שפוגע בשירות שאנחנו נותנים למפעילי המעונות, בגלל שזה לא נמצא רק במקום אחד. עכשיו, מה ההיגיון? א. זו החלטה של הממשלה הקודמת אני מניח שהיית מעורב בזה, בתוקף תפקידך כשר הרווחה דאז. למה זה לא נעשה במקום אחד? כי אין במשרד החינוך – אני אומר את זה בצורה ברורה – את הכלים והיכולת לזהות מה הסבסוד שצריך לקבל פעוט בגלל ההכנסה והמעמד התעסוקתי של ההורים שלו. עכשיו, אני לא רוצה להיכנס לאירוע שאני לא מבין בו, לא יודע. אז זה נשאר בעבודה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> את זה אני מכיר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מה? אתה מבין. חלוקה ברורה, אוקיי. אני רואה שגם דוידסון מסתכל, אולי אני אספר גם לו, שיכיר ויבין את - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני פשוט רוצה לחזור לסעיף הראשון, הסעיף של הפיקוח, הרי זה מתוקצב. עשינו דיון והבנו שיש 40 עובדים ממשרד החינוך שעוסקים בפיקוח - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני עובר תכף על המספרים, תכף אתה תראה את המספרים. אז רק זה – אני אומר, האירוע הזה של הממשק מול משרד העבודה. אגף הרישוי עושה גם הדרכות למפעילי מעונות היום לטובת הנגשת המידע וסיוע לבעלויות בתהליכים. בסוף זה אירוע חדש גם להם. אומנם כבר שלוש שנים, זה אחרי חבלי הלידה, נקרא לזה, אבל זה עדיין היה לא פשוט. אחת לשנה יש לנו מפגש הדרכה גם למפקחי לידה במשרד החינוך. כבר בשנת הלימודים התשפ"ג, שזו השנה הראשונה למעבר למשרד החינוך, הסדרנו אלפים רבים, כ-4,000 מעונות יום עם רישיון. בהמשך חלה עלייה, ויש לנו היום מעל 5,000 מעונות יום עם רישיון. יש עוד כ-500 מעונות שהיה להם רישיון ונסגרו, ו-250 מעונות בתהליך קבלת רישיון. זה הסטטוס נכון לעכשיו. צריך להבין שלא כולם מעונות מסובסדים, חלקם פרטיים לחלוטין. זה, כמובן, גם ידוע. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> פרטיים, מפוקחים מלא. בתחום האכיפה יש לנו תשתית מחשובית להפעלת עיצומים פיננסיים. אנחנו עושים ביקורים על בסיס מידע מוקדם במאות מעונות, ובמסגרתם נמסרה לבעלי מעונות הפועלים ללא רישיון דרישה להשלמת הליכי הרישוי - - אלו אותם מעונות שאמרתי שבסוף גם הוצאנו להם צווי סגירה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כמה יש, הרבה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני חושב ש-70, אם אני לא טועה. - - תוך מתן התראה כי המשרד מתעתד להפעיל הליכי אכיפה, ובכללם עיצומים כספיים. עם השלמת בניית התשתית החלו הליכי אכיפה במאות מעונות ברחבי הארץ. גם בזה נתנו סמינרים למפעילי המעונות, שיכירו את התהליכים. כל זה נועד להגביר את הפיקוח על המעונות, להדק את תהליכי ההכשרה, ההדרכה והליווי של הצוותים, לזהות מסגרות ללא רישוי ולסייע להן במתן הרישוי, ואם לא – לאכוף. בתחום הפיקוח הפדגוגי – זה לגבי המספרים, מישהו שאל. אז זה פה, אמרתי; ראיתי, אני יודע שזה פה: הכפלנו את מספר המפקחות הפדגוגיות על מעונות היום ברחבי הארץ מכשהן היו במשרד העבודה, אנחנו היום עם 60 מפקחות פדגוגיות בשישה מחוזות מצפון לדרום – לשאלתך, חברת הכנסת צרפתי הרכבי, 60 מפקחות. כל מפקחת עוברת הכשרה מותאמת לתפקיד על פי תקנות החוק, לכל אחת יש אזור פיקוח ייעודי וסמכויות ואחריות בהתאם לחוק הפיקוח של המעונות מ-2018, כפי שאמרת, חבר הכנסת מאיר כהן. בכל מחוז מונתה מנהלת תחום מעונות יום, שמתכללת את הפיקוח על מעונות היום במחוז, והוספנו תקן מנהלת יחידת לידה עד שלוש ברשויות המקומיות, במימון מלא של משרד החינוך – לידה עד שלוש – בסך של 45 מיליון ש"ח. עד כה מונו כאלה מנהלות ב-240 רשויות ברחבי הארץ והמימון הוא לפי קריטריונים של אשכול למ"ס ומספר ילדים ברשות. בנוסף לכך גם מינינו מלוות רשותיות בכל מחוז לטובת מנהלות הלידה עד שלוש; מינוי רכזת הדרכה בכל מחוז לתכלול ההדרכה החינוכית של מעונות היום; מיסוד מערך ההדרכה ברשויות – חמש שעות חודשיות, בהיקף של 65 מיליון ש"ח. רצינו להכפיל את זה. לצערי, את התקציב הזה לא קיבלנו, בעקבות המלחמה. פה נפגענו ברצון להרחיב בגלל שנאלצנו להסתפק במה שכבר יש. בנוסף, מממן משרד החינוך פיתוח מקצועי של המדריכות ומנהלות יחידות הגיל הרך – לידה עד שלוש – ברשויות, משהו שאנחנו רואים בו כשותף מרכזי, וזה כמובן השלטון המקומי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> התקן הזה, כל שנה צריך לחתום עליו מחדש במקום לעשות את זה קבוע, למפקחים על הגיל הרך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ברשויות המקומיות? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ברשויות המקומית, בכל שנה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יכול להיות, אני לא יודע בדיוק איך הם מנהלים את זה ברשויות, אבל אנחנו מממנים את זה. בתחום הייעוץ לגיל הרך מינינו 13 מפקחות חדשות - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, אתה - - - משהו - - - אתה חייב לדעת - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני לא יודע – אפשר לבדוק את זה, אבל הוא שאל אותי על ההתקשרות עם אותה גברת אחראית. אני לא יודע, יכול להיות שיש רשויות שעושות מה שהוא אומר, יכול להיות שיש רשויות שלא עושות. בוא, אני לא יכול להתייחס לזה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - הגדלתם - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בתחום הייעוץ לגיל הרך מינינו 13 מפקחות חדשות להיבטים רגשיים והתפתחותיים מטעם השפ"ח, ושתי מפקחות לכל מחוז. זה בא ללוות את הפיקוח המחוזי בהיבטים רגשיים-חברתיים, מצבי חירום וטיפול באירועים חריגים. בתחום הבטיחות – ועוד פעם, כל זה במעונות המפוקחים; אני חוזר, שלא יישמע זה – ביצענו כ-12,000 מבדקי בטיחות מקיפים בכלל המעונות לצד הוספת הכשרות מקצועיות להתנהלות בטוחה ועזרה ראשונה כנדרש בתקנות. עד היום הוכשרו קרוב ל-80,000 מטפלות בנושא זה ב-15,000 מעונות. הנתונים מבקרות חוזרות מצביעים על שיפור משמעותי בטיפול בליקויים, בעמידה בסטנדרטים. יש הטמעה של תרבות בטיחות במעונות היום, במטרה להפוך את הבטיחות לחלק בלתי נפרד משגרה חינוכית. בוצעה הנגשת ידע באמצעות פרסום של חומרים מקצועיים והנחיות לציבור הרחב, המבטיחים שפה משותפת וסטנדרט בטיחות אחיד לכל המסגרות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הנושא הזה הוא נושא חשוב, הנושא של הבטיחות. רק חשוב להבהיר שמטפלות לא עושות את הקורס הזה לפני שהן מתחילות לעבוד. יש להן שנה שבשנה הזאת הן יכולות לעשות קורס. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היא יכולה לעבוד שמונה חודשים. זה חייב להיות לפני, לפני שהיא מתחילה לעבוד, כמו בכל מקום, מדריך, למשל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תביא אותן קודם כול, אחר כך - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בדיוק. אני אגיד לך גם איפה עוד יש בעיה. אני חייב לומר לך שיש נשירה מאוד גדולה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מכיר את זה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה מבין שהיא עושה את הקורס בשנה הראשונה, ויכול להיות שבשנה השנייה היא כבר הלכה למקום אחר. אז אני, יש פה גם עניין של עלות–תועלת. קל להגיד. יש לנו אתגר מאוד גדול במציאת מטפלות. הלוואי – בעולם אוטופי אתה צודק במאה אחוז, מסכים, אני לא נגד, אבל אני מתייחס גם למציאות שאני רואה לנגד עיניי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, כבוד השר, חשובה דעתך: בזמנו החקיקה לא הושלמה, לא העבירו את כל סוגיית המעונות למשרד החינוך כפי שרצינו. מה דעתך לגבי, באמת, פעם אחת, באומץ, לקחת את כל הסוגיה מאל"ף עד תי"ו במשרד אחד - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אתייחס לזה, תכף אתייחס. יש חקיקה כזו של חברך יוסי טייב, בוועדת החינוך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הרשות לגיל הרך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אדבר עליה, ברשותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה בהסכם הקואליציוני של ש"ס והליכוד, הקמת הרשות לגיל הרך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא קובע את המספרים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> איזה ידען בהסכמים קואליציוניים יש פה. אתה שומר על האינטרסים של ש"ס, אני מבין. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יועץ סתרים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יועץ סתרים של ש"ס. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול גם לדבר על הצעת החוק שלנו - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> חכה, מה אתה – << דובר_המשך >> חכה. בנושא המצלמות – אתה יודע, זה אפילו לא השקף הבא. אופיר, זה אפילו לא השקף הבא במצגת, אני בדיוק הגעתי לסעיף. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מדהים, מדהים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אתה רואה, אנחנו – great minds think alike. יו"ר הקואליציה, אופיר, יש לך פה יועץ סתרים להסכם הקואליציוני של ש"ס. נאור שירי דואג לאינטרסים של ההסכם הקואליציוני של ש"ס. האמת היא שיש פה רק נושא אחרון שאני רוצה לסיים לפני שנעבור למצלמות, וזה בתחום המוכנות לחירום. גם פה – מיפוי ומיגון פיזי במעונות קיימים – מצאנו ש-70% מכלל המעונות היום ממוגנים. זאת אומרת, אין לנו 100% מיגון, יש לנו 70%. כתבנו תורת הפעלה עם הנחיות ייעודיות להתנהלות בתרחישי חירום שונים וחיזוק מוכנות לתרחישים האלה, ותרגלנו את הצוותים– כולל הכנת סרטונים, חומרי הדרכה מפורסמים בפורטל, ויש גם פרויקט משותף עם פיקוד העורף להדרכה מותאמת לגיל. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> דקה אחת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, חבר הכנסת גולדקנופ. אני לא שומע אותך. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הוא הכי מבין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא בסדר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מתנצל, אני לא מצליח לשמוע אותך. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הרב גולדקנופ, יש סדר בשאילתות, בצורה הזו אתה עוקף את מי שבאמת ביקש רשות, ויש עוד שאלת המשך, והשר לשעבר מאיר כהן ממתין בסבלנות יתרה. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת גולדקנופ, אנחנו לא על הדנובה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני שמעתי את הקול שלך בחזנות, אתה יכול לצעוק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם לא הבנתי מה אתה קשור למעונות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מכיוון שכמו שאנחנו רואים, אנחנו יכולים להאריך, אז אין לי בעיה. היושב-ראש, לשיקולך. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> אני מקבל עכשיו הודעה על - - - על המעונות הלא-מפוקחים, צריך לעבות יותר את המעונות הלאומיים המפוקחים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד לא שומע אותו. אתה שומע אותו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> - - - ולקראת תחילת שנת הלימודים תשפ"ז - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא קורא שפתיים. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא רוצה לתת לו, כי זה בניגוד לסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל אין לך בעיה שהסדר מופר פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, יש לי בעיה. אני לא יכול להתערב לשר, הערתי את הערתי. נאור, אני הערתי את הערתי, אתה לא שמת לב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הרב גולדקנופ, חבר הכנסת גולדקנופ, אני אגיד לך ככה: את הנושא הזה עוד לא אישרתי. יש הצעה, זה ייבחן ונראה מה עושים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בואו נחזור לסדר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מספטמבר 2023 נבדקו 3,100 מעונות לוודא שהם עומדים בתקנות החוק. ב-2,200 מעונות הותקנה מערכת חיווי מחוברת למוקד ארצי שמתריעה במידה ויש תקלות במערכת המצלמות, וזה במימון משרד החינוך. לאחרונה רכשנו 500 מכשירי הקלטה עבור מעונות שמכשיר ההקלטה שלהם מיושן ואינו עומד בדרישות החוק. כמו כן, בוצעה בדיקת רישום פלילי לכלל המעורבים במעון בזמן אמת, שמדווחים במערכת הרישוי, נבדקו 94,000 רישומים. אנחנו מקבלים התרעת אמת ממשטרת ישראל בזמן אמת כשיש משהו. אופיר, עברה גם חקיקה – שהיא חקיקה מרשות, בהובלת יושב-ראש הקואליציה, שעברה פה בכנסת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> יחד עם רון כץ. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> יחד עם חבר הכנסת רון כץ. אז החוק של הכצים שעבר פה אפשר למעונות שרוצים פיקוח בזמן אמת – שזה בעצם השינוי הגדול – כניסה להורים, להסתכל במצלמות בזמן אמת. יש בחוק הגדרה מסודרת איך ואיפה. זה קורה היום רק במעונות פרטיים שמאושרים – ורוצים להיכנס, מה שלפני כן לא היה מאושר. אני יכול להגיד לכם מה קרה בדיונים. המורכבות הייתה דווקא ממשרד המשפטים, שמירה על פרטיות, כל מיני כאלה. ואז יצאה בסוף חקיקה שבהסכמה די רבה, מלאה, אם ההורים רוצים והגננת מסכימה – ככה בונים מעון שאתה יכול להיכנס בזמן אמיתי ולראות מה קורה, ולפני כן לא ניתן היה. לשאלה השנייה שלך לגבי עבודת מטה – אנחנו עושים עבודה כזו שמטרתה לטייב ולדייק את התפקידים, כולל את מערך הפיקוח הפדגוגי, רישוי, אכיפה, בטיחות ומוכנות לחירום. אנחנו עושים שיח משותף, גם פנימי שלנו, מטה מחוזות, גם נציגי ארגונים ובעלויות ורשויות מקומיות, וזה מוביל לעדכון וכתיבה של נהלים בנושאים שונים. לגבי איפה יש לנו פער: פער מרכזי, אמרתי, זה בממשק למשרד העבודה. נושא נוסף שאני חייב לציין, ובזה אני מתייחס לחקיקה בקשר למה שהיושב-ראש אמר, חקיקה של הרשות לגיל הרך. אנחנו חושבים שכן, צריך לקחת את כל הגיל הרך, דרך אגב, לידה עד שש, לא רק לידה עד שלוש, ולשים את זה במינהל עצמאי מוביל במשרד החינוך, לא כרשות מחוץ למשרד. בעיניי רשות מחוץ למשרד מייצרת מורכבות לא פשוטה אחרת. חייב להיות מינהל עצמאי, אבל במקום להיות איזשהו אגף – לנתק אותו מהאגפים, לעשות אותו מינהל, לעבות אותו ולאחד אפס עד שש. אם תהיה רשות, למה זה חיסרון? אתה גם מאבד את הרצף הפדגוגי שחשוב שהוא יהיה בתוך המשרד, ולכן אנחנו מנסים לקדם עם יו"ר הוועדה תפיסה שאומרת: הולכים לשינוי מאוד משמעותי, היפוך הפירמידה, עוד השקעות בגיל הרך, מיקוד במינהל שלם, כמו שיש לנו מינהל לחינוך התיישבותי, אתה מכיר אותו היטב. הפתרון לא יכול להיות מחוץ למשרד, זו תהיה טעות. אז כן, לעשות מנהל שעוסק – מלידה עד שש, נכניס לשם את כל הדברים שאנחנו עוסקים בהם, שחלקם תוארו פה, יש גם לגילי שלוש עד שש. הנושא היחיד שהיום עדין אין לי מענה עליו ואני מתלבט איך עושים אותו, זה נושא הסבסוד שנותן משרד העבודה. אני לא בטוח שזה צריך להיכנס לתוך המינהל הזה. יש יתרונות וחסרונות לכל גישה בעניין הזה. עד כאן, חברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עומדת לך אפשרות לשאלה נוספת, שאלת המשך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני השר, תודה על התשובה; אדוני היושב-ראש. תראה, אני רוצה את תשומת ליבך, ובכלל, אני אדבר לכולם. היושב-ראש מרגי, בצבא, כשקורה אסון – אתה מכיר את זה, אתה יודע מה הנהלים במשרד הרווחה, שגם אני וגם אתה התקנו. כשקורה אסון בצבא, למוחרת עוצרים את האימונים. לא ראיתי את זה, לצערי, במשרד החינוך. היה צריך, אדוני, לעצור את הנשימה, היה צריך לעשות כנסים של כל הפיקוח. היה צריך מייד באותו יום, כמו שאני ידעתי לעשות, ומרגי ידע לעשות במשרד הרווחה כשהיו אסונות – ולא דווקא, לא חיכינו שימותו – כשהיה איזה אסון שהוא אסון דרמטי. עכשיו, אני רוצה להזכיר לך – לא ראיתי את זה וחבל. ואני מאוד מבקש ממך, זה לא מאוחר, זה פיקוח נפש, מתו שני ילדים. אני רוצה להזכיר לך, אדוני, בממשלה שבה הייתי חבר, הידועה בכינוי ממשלת השינוי, התקציב היה – רק לפיקוח על המעונות בהמשך ההעברה מהמשרד – היה 200 מיליון. היום, במשרד שלך, בתקציב הזה – ואני לא אומר את זה כדי לקנטר, אני אומר את זה כדי להדליק נורה אדומה – התקציב הגיע ל-46 מיליון מ-200 מיליון. לכן רצוי שאתה מייד אחרי הפגישה הזאת תקרא לתקציבן שלך ותחזיר את התקציב ל-200 מיליון. זה בשעה – ושוב, לא כדי להקניט – אתה לא יכול לדבר כאן על כל מה שאתה עושה, ובפועל מ-200 מיליון יורד ל-46 מיליון. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מאיר, זה רק לא נכון. אני אעדכן אותך בתשובה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נכון. שמע, אני לוקח את זה מהתקציבים, אתה תגיד לי שהתקציב לא נכון? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד לך בדיוק. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יכול להיות. במקביל, ברשת המעיין יש תוספת של 28%. במוסדות חרדיים לחינוך המוכר – תוספת של 43%. עשה לי טובה, קח מהתקציבים האלה ומתקציבים אחרים, ותבוא בשבוע הבא עם בשורה שמחזירים את ה-200 מיליון. לא בשביל הקנטור, בשביל הצלת חיי ילדים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברי הכנסת שביקשו לשאול שאלה נוספת – הראשון שבהם, יוראי להב הרצנו, בבקשה, אדוני, ואחריו – אוריאל בוסו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, עיתונאי התאגיד לירן כוג'הינוף פרסם שארגונים פנאטיים, הומופוביים, שמתנגדים לשירות בצה"ל, מגיעים לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים ומעבירים שיעורים לתלמידים ולתלמידות. אחד מהם זה המכון הישראלי למשפחה, שאחד מראשיו, יעקב אריאל, הגדיר בעבר את קהילת הלהט"ב כנכים שסובלים מבעיה אמיתית שאותה יש לפתור באמצעות טיפולים נפשיים ותרופתיים, או ארגון רבני הקהילות, שקיימו כנס נגד קהילת הלהט"ב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה השאלה? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - שאמר שמואל אליהו שיחסים חד-מיניים הם נטייה שאסור להשלים איתה, כמו שאסור להשלים עם הנטייה להשמנה. עמיחי אליהו, שגם הוא עמד בראש - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה השאלה, יוראי? מה אתה שואל? שאל. אתה נואם. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל האם הדברים האלה, הכניסה של הארגונים האלה לבתי הספר – אני שואל, האם הדברים האלה, הכניסה של הארגונים האלה לבתי הספר, הם על דעתך? וכיצד הדבר הזה יכול לקרות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, אדוני. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, ראשית, קיבלתי אפשרות לשאילתה דחופה שאושרה לי, וכמובן שלאחר הטיפול המסור של משרדך, הבקשה והנושא טופל לגבי ילד אחד בצפון שלא קיבל את המענה. גם כן בשביל לא לחשוף פרטים, הסרנו את השאילתה. ואני רוצה, במסגרת שאלת ההמשך שלי, לשאול שאלה נוספת. הבאת בשורה בעקבות פניית ארגון "מסוגלים" להורים לילדים מיוחדים שזכאים להסעות, שההורים יכולים לעשות את ההסעות מהעירייה במקום שתהיה חברה חיצונית. אין יותר טוב מאבא שיסיע את הבן שלו, ילד זכאי מיוחד. אני מדבר על ילדים משותקים וכו'. אממה, הפיילוט הזה – אני יודע שאתם עובדים במסגרת פיילוט – עובד מצוין בירושלים. אני מכיר את זה, זו ברכה אמיתית, זה לא ממשיך לשאר רחבי הארץ. האם משרדך מתכונן להוציא איזה חוזר מנכ"ל, הוראה כזאת או אחרת לרשויות? אני יודע שהורים פונים אלינו, הם מבינים את הרעיון, זו ברכה אמיתית. אין יותר טוב לילד מאשר שאבא שלו ייקח אותו וייתן לו את השירות האמיתי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מאות הורים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> תודה. אני אתחיל מהאחרון ואחזור בסוף לראשון, ברשותכם. אז דווקא לחבר הכנסת בוסו, כן, צריך רגע להבין, נושא ההסעות בסוף מטופל על ידי השלטון המקומי, וכל רשות אחראית להסעות בתחומה. אנחנו מסבסדים. זה לא מגיע לסבסוד מלא, זה חלקי, הם נושאים גם חלק מהעומס, והם גם מנהלים את האירוע. אנחנו בהחלט עוזרים כשיש פניות, כמו במקרה הזה, לנסות למצוא פתרונות. אחד הנושאים שאני התחלתי זה באמת אותו פיילוט מבורך. הוא הצליח. אנחנו ממשיכים איתו בירושלים. אנחנו רצינו להמשיך איתו בכל הארץ ולאפשר אותו. לצערי – ואני רוצה להגיד לך את זה ממה שאני זוכר, זה מהזיכרון, אני צריך לבדוק ולחזור אליכם עם תשובה – האוצר עוצר את זה ולא מאפשר. עכשיו, אני לא יודע למה, אני אומר לך בכנות, אנחנו נמשיך ללחוץ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שאני יודע למה, גם לנו במשרד הרווחה הוא עצר את זה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> למה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עלות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> איזה עלות? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל למה עלות? ממילא מגיע להם להסיע אותם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי היום בגלל הכשל – סליחה, זה ידע אישי, חינם, פרו בונו – הכשל בסוגיית ההסעות, יש משבר קשה מאוד. הורים היום, נכון להיום, ההערכות הן שבין 30% ל-40% מההורים עושים את זה ממילא. ברגע שאתה תפתח את הערוץ הזה - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ולא משלמים להם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן, האוצר, שיטת מצליח. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בקיצור, אני מבקש ללחוץ על האוצר, ואנחנו נעשה את זה גם עם משרד החינוך. תודה. זה לגבי חבר הכנסת בוסו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה הרבה כסף. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לגבי חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ראשית, את הנושא הספציפי שהעלית אני לא מכיר, אז תעביר לי אותו בכתב, אנחנו נבדוק את זה. אני כן רוצה להגיד ברמה העקרונית לגבי הגעה לבתי ספר – וזה חשוב, אנחנו גם בשנת בחירות, חשוב שכולם ידעו מה העמדה – יש חוזר מנכ"ל מפורט. אם רוצים לדבר על נושאים שנויים במחלוקת - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> זה לא שנוי במחלוקת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא, אמרתי, זה לא קשור. אמרתי לך שעכשיו שנת בחירות, אני רוצה לתת לך דוגמה, אני תכף אתייחס לזה גם במסגרת הזו. אני רוצה שתבין רגע את התמונה. זה לא. לגבי נושאים שנויים במחלוקת. נגיד, אתה רוצה ללכת לדבר, פוליטיקאי עם עמדה פוליטית בבית ספר מסוים, יש לנו מדי פעם כנסים כאלה, זה חייב להיות אירוע מאוזן. זה חייב להיות שישמעו את שני הצדדים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כל השנים האלו. אני 27 שנים - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון, אבל אני מסביר את זה, כי לפעמים, לצערי, אנשים פה לא מבינים, וחשוב שיכירו. האירוע חייב להיות מאוזן, חייבות להישמע עמדות משני הצדדים של העמדה הפוליטית, וזה חייב להיות. לגבי מי יכול או לא יכול להיכנס לדבר בבית ספר, לשאלתך – דווקא עכשיו הוצאנו תקנות בדיוק על סמך שינוי בחוק, נדמה לי שזה היה סעיף 2ב. התקנות האלה הן בהערות הציבור, ואתה מוזמן להתייחס. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה לא שינוי, היה - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> יואב, אז נשים הומופובים ונשים את אלה שתומכים בזכויות? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> החוק קיים, דורש תקנות. התקנות הופצו לעוד סיבוב. יש שם התייחסות, לדעתי, בפגיעה בשוויון וכל מיני כאלה. ובצדק יש גופים שאסור שייכנסו, בין השאר גופים שקוראים לסרבנות – גם הם לא ייכנסו לבתי הספר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. הומופובים? והומופובים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בשום פנים ואופן לא. מה זה? זה לא קשור. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אז לא מקובל עליך שהגופים האלה נכנסים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, לא מקובל עליי. ותוסיף – אם תסתכל על התקנות, לדעתי זה נמצא שם. אני לא זוכר אותן בעל פה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני אשלח לך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אבל אם לא, תעיר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי, אני אשלח לך. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה שתיים. ואני חוזר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ואחרון חביב. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אחרון חביב, חבר הכנסת - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הראשון. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - הראשון, אני רק רוצה לעבור איתך, מכיוון ששאלת על התקציב. אני רוצה להסביר לך למה הפייק שיצא – אתה יודע מה, קשה לי להגיד לו "פייק", כי בסוף על מה הוא מתבסס? הוא מתבסס על כך שתקנה תקציבית שמספרה 6202 ירדה מ-190 מיליון בתקציב 2026 הקרוב ל-46 מיליון, ולכן הייתה טענה כאילו התקציב שלנו בכל מה שקשור לגיל הרך ירד מקרוב ל-200 ל-46. עכשיו אני רוצה רגע להסביר לך מה קרה באמת, כי זו טענה שעובדתית, תקנתית, יש בה מן האמת, אבל זו טענה שמוציאה דיבה והיא שקרנית במהות. למה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה מה - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז הינה התשובה. כשאתה מסתכל על סך כל התקציב שאושר ב-2023 בכל סעיפי הגיל הרך, שזה 6,000 עד 6,300, או משהו כזה, אתה מגיע ל-217 מיליון. כשאתה מסתכל על כל הדברים האלה היום, אתה ב-220 מיליון. זאת אומרת, לקחנו והסטנו תקציבים מאותה תקנה לתקנות אחרות, גם הן רק ייעודיות לגיל הרך. אנחנו לקחנו 100 ו- – כן, תסתכל, יש לי - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> איזו תקנה? אבל איזה תקנות? מה התקנה במלל? לא במספר. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו הגדלנו את 6,001 מ-27 מיליון ל-63 מיליון. התקנה היא תקנת כוח אדם עבור הגיל הרך. הוגדלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה הפיקוח? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> הוגדלה מ-27 מיליון ל-63 מיליון. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> פיקוח. פיקוח. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פיקוח והכשרות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> והוספנו 110 מיליון, שאנחנו מעבירים ישירות לרשויות המקומיות. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה בא לפיקוח? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא הפיקוח והתקנות - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> 110 מיליון ש"ח הועברו לרשויות על הדרכות למעונות ותקן למנהל הגיל הרך. זאת אומרת, מסך הכול של קרוב ל-220 מיליון, 217, בסיס התקציב ב-2023 עמד על 217 מיליון ו-743. ב-2024 – 211 מיליון ו-635. ב-2025 – 218 מיליון ו-792,000, וב-2026 – מה שהוגש לכנסת – 220 מיליון ו-299,000, מתוכו 46 מיליון ב-6202. אז תסתכלו על כל התמונה. תגידו לחברה שלכם, חברת הכנסת לזימי שתפסיק להטעות את הציבור ולשקר לציבור, ושתסתכל על התמונה האמיתית - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומר, זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> - - ותדווח אמת ולא שקר. זה לגבי התקציב. עכשיו לגבי השאלה שלך, המסר – אה, דרך אגב, עוד משהו. אמרת: איך יכול להיות שהתקציב של הרשתות גדל ב-28% וב-43% בהתאמה, לעומת גידול של קרוב רק ל-9% בחינוך בסך הכול. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> בממלכתי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> גם את זה בדקתי. דרך אגב, זה היה בוועדת החינוך, שבה אני חושב שהיית והלכת. בסוף שנת כספים בדרך כלל האוצר מזרים את הכספים הנדרשים דרך משרד החינוך לרשתות. למה? כי הכספים האלה לא יושבים בבסיס התקציב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם לא בבסיס. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עברו לשינוי של תקצוב נורמטיבי של הרשתות. מה הכוונה? עכשיו בעקבות שינוי התקציב הנורמטיבי זה ייכנס בבסיס התקציב. אז בעצם היה לך פער תזרימי שהאוצר תמיד נהנה ממנו ושיחק איתו, ודאג להעביר את הכספים רק בסוף השנה מכל מיני. ותמיד, אתה זוכר, זה כל ההעברות האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מכיר את זה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> עכשיו בתקציב, בגלל השינוי, שהוא מבורך, כשעברנו לתקצוב נורמטיבי, זה נכנס עכשיו בתחילה. אם אתה מסתכל על סך כל ההוצאה, אין שם גידול יוצא דופן ממה שהיה בשנים אחרות, חוץ מהגידול של הילדים. ולכן, כל האירוע הזה הוא אירוע שקרה בגלל המעבר לתקצוב נורמטיבי. אני לא הבנתי את זה בעצמי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> מה שאתה אומר בבסיס התקציב. זה נכנס לשם. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, כן, זה נכנס לבסיס. כספים שהושלמו בהעברות תקציביות בסוף שנה, למעשה עכשיו בגלל התקצוב הנורמטיבי עוברים יותר מוקדם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - נאור. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> דרך אגב, מאיר, מאיר, זו התשובה שנתן – לא אני נתתי אותה, אני לא ידעתי את זה – שאלתי את האוצר באותה נקודת זמן, ובאותה נקודת זמן בוועדה זו הייתה התשובה של אגף תקציבים, לא שלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> רגע, הוא שאל עוד דבר, הוא אמר: למה לא לעצור ולעשות הפסקה? << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> כמו אצלך בטייסת. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני אגיד לך ככה, חשוב לי לומר לך: בסוף יש הרבה מאוד מעונות – אמרתי, גם אם הם מפוקחים, הם בסוף שוק פרטי. אלה לא מעונות שאנחנו מנהלים או עובדים שלנו. והאירוע גם התנהל במעון פיראטי מחוץ למערכת הפיקוח, אז זה גם מייצר איזשהו אירוע, כי אותם אני לא יודע אם לעצור, לא לעצור. אתן לך דוגמה אחרת. נרצח ילד בבית ספר בכפר קרע לפני ארבעה חודשים, למוחרת, שעתיים ראשונות של מערכת החינוך, בכל מערכת החינוך, הוקדשו למניעת אלימות ולשיח נגד פגיעה בתלמידים וסובלנות וסבלנות. את זה עשינו. אני נזהר מאוד מלהשבית את המערכת ולהגיד להורים "אתם לא" זה. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי להשבית. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בסדר, אז נתתי לך דוגמה. במקום שזה היה במערכת שלנו, שזה היה בבתי הספר, עשינו את זה. האירוע הזה הוא שונה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת נאור שירי, בנושא: טיפול בפערים לימודיים באזור הדרום והצפון. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ציון שלוש, בעיניי, על התשובה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> שלוש משלוש. << שאילתה >> 2389. טיפול בפערים לימודיים באזורי הדרום והצפון << שאילתה >> << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עברו 434 ימים מאז ששאלתי את השאילתה המאוד-חשובה, בעיניי, והתשובה כבר מתייתרת ברובה, אבל עדיין נקריא אותה. אני חושב שחשוב לציין את מניין הימים החוקי שהייתם צריכים לענות, אבל אני מניח שתבדקו את זה ותאשימו את גלי בהרב-מיארה. אני שואל: המצב הביטחוני יצר פערים לימודיים משמעותיים בקרב תלמידים באזורי הדרום והצפון. רצוני לשאול: מה התוכניות הקונקרטיות לצמצום הפערים הלימודיים? בהצלחה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אכן, בנושא המלחמה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה גלי לא דואגת שתענו בזמן? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אכן, בנושא המלחמה, בצפון ובדרום נוצרו פערים לימודיים. הם נוצרו בעקבות הפינויים, והם נוצרו בעקבות אירועי החוסן והמורכבות הנפשית שיש לתלמידים באזורים האלה. אני אתייחס לשאלה שלך. אני רגע אחד אקריא לך את הנתונים, ואחרי זה גם אתייחס בהרחבה בעל פה. צמצום הפערים שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני הוא נושא מאוד משמעותי שהמשרד נתן לו את תשומת הלב. כבר בשנת הלימודים תשפ"ד הפעלנו את תוכנית צומחים מחדש, שזו בדיוק מטרתה, צמצום פערים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. במסגרת התוכנית ניתנה תוספת משמעותית של 750,000 שעות לקרוב ל-4,600 מוסדות חינוך לצורך צמצום פערים, וגם למחוזות צפון ודרום. נבנתה תשתית ארגונית הדוקה ותומכת למוסדות החינוך על מנת להפעיל את התוכנית הזו, לרבות בתמיכה מול המורים עצמם. התוכנית התבססה על מודל ה-MTSS, שבו ניתנה תמיכה מוגברת לתלמידים שצברו פערים, נבנו מודלים להוראה מותאמת בכיתה ונכתבו חומרי למידה מתאימים, שהופצו למורים. בלמעלה מ-160 מפגשי ליווי ארציים ומחוזיים ניתנו כלים על ידי מומחי משרד החינוך בשפה, וזה היה לטובת המורים והגננות. בנוסף, לכל בית ספר מוקצים תקציבים כחלק ממהלך הגפ"ן. במסגרת זו בתי הספר בונים לעצמם את תוכנית העבודה הכי מותאמת לצרכים שעולים, וזה כמובן נוגע לצמצום פערים באמצעות תקציבים העומדים לרשותם ונותנים מענים. יש לנו גם מספר תוצאות מדגמי של רשויות, ואנחנו רואים שכן הצלחנו בנושא השפה לצמצם, עם עלייה של כעשר נקודות בין תשפ"ג לתשפ"ד. גם בשנה הזו משרד החינוך ממשיך לעסוק בצמצום פערים, ודרך אגב, זה לא רק צמצום פערים. גם את החזקים אנחנו דוחפים קדימה, זאת אומרת, אנחנו לא באים רק להרים את החלשים למטה אלא להרים את כולם למעלה הכי רחוק שאפשר. יש לנו את סלי תקומה וסלי תנופה – תקומה למחוז דרום ותנופה לצפון, שנפגעו בעקבות המלחמה. שם נתנו תקציבים ייעודיים לטובת צמיחה ושגשוג. תקציב זה מוקצה הן לרשויות המקומיות והן למוסדות החינוך עצמם. אנחנו למעשה נותנים להם את החופש התפעולי לבנות תוכנית עבודה, תוכנית התערבות המותאמת לצורכי הקהילה, על בסיס הצרכים והמיפוי שלהם. יש כמובן גם תקציב ייעודי להיבטים רגשיים וטיפוליים עבור אותם תלמידים, כאשר ההגדרה היא ש-30% לפחות מסל תקומה ו-25% מסל תנופה יוקצו למענים רגשיים וטיפוליים. זה כמובן נותן – מביא להשפעה רבה על הרווחה הנפשית של התלמידים, צמיחתם ושגשוגם ולהישגיהם הלימודיים. המטרה שלנו זה חזרה מהירה ככל שניתן, גם לבתים, כמובן, וגם לשגרה חינוכית. אני רוצה לומר כמה מילים - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני יכולה שאלה מהצד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני השר, קח אוויר. באותו נושא כמעט, אני רוצה לקדם בברכה, כשאתה על הדוכן – יש כאן קבוצה של מדריכי נוער בסיכון משדרות, הפרויקט נקרא סולטנה. אז קודם כול, ברוכים הבאים לכנסת ישראל, ושר החינוך, אתם יכולים לשאול אותו בשידור חי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז שלום לכם. אתם מדריכים מכפרי נוער? מאיפה אתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. משדרות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אה, משדרות. אני רוצה לומר לכם שברגעים אלה הצוותים שלי – יחד עם האוצר, יחד עם ההסתדרות – עושים הכול בשביל לסגור הסכם העסקה חדש, שכר, למדריכי הנוער בכפרי הנוער, ואני מאוד מקווה שזה יביא בשורה גדולה מאוד לאנשים מאוד מאוד יקרים, מה שלא נעשה לדעתי מעל עשור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שנים רבות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> מעל עשור. אני דחפתי את זה, אני מאמין בשליחות שלכם, וחשוב לי שתדעו שאני מחזק אתכם ותומך בכם. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני מקווה שמחר – אמרתי להם, דד-ליין: אני רוצה מחר לחתום בהסתדרות על הסכם שכר חדש שיביא מענה לצרכים של מדריכי הנוער בכפרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו גם מחכים, כי יהיו הסכמי הרחבות אחרי זה, זה טוב. תמיד, כל הסכם הוא טוב, הוא מבורך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שאלה מהצד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו שאילתה רגילה, ברגילה אין. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אז כך. סל תקומה: על פי החלטת הממשלה מ-17 באפריל 2024, מוקצה לתלמידים בגילאי לידה עד כיתה י"ב, במרחק של 0–7 קילומטרים מגדר המערכת לרשויות העוטף. המטרה של התוכנית היא תלמידים מתפקדים מבחינה לימודית, פנויים ללמידה ולקדם אותם בהתאם ליכולות ולכישורים שלהם, לייצר מנהיגות חינוכית וצוותי חינוך בעלי חוסן, שמסוגלים להחזיר את התלמידים לשגרה, ולהפוך את העוטף לחלוץ של חדשנות, יזמות ומצוינות של מערכת החינוך בישראל. מפתח התקציב הוא פר תלמיד, 13,500 שקלים לשנת הלימודים תשפ"ה. התקציב ממומש על ידי רכישת מענים מותאמים מסל תקומה – מהלך מבורך שהביא לשינוי מאוד משמעותי ותמיכה מאוד גדולה במערכת החינוך של העוטף. סל תנופה: על פי החלטת ממשלה מיום 27 במאי, גם הוא משמש למענים חינוכיים לתלמידי 12 הרשויות בצפון שנכללו בהחלטת הממשלה, והוא מיועד לכלל הגילאים והנוער מלידה עד כיתה י"ב. המטרה היא שיקום וצמיחה של מערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית ביישובי קו העימות, בהיבטים לימודיים, חברתיים, רגשיים וקהילתיים, כדי להביא תנופה לצפון. זה מתן מענים רגשיים לתלמידים ולצוותים החינוכיים לחיזוק החוסן, מתן מענים להורים, מתן מענים לילדים ולנוער בסיכון, מתן מענים חברתיים לתלמידים במהלך יום הלימודים ובשעות אחר הצוהריים בחינוך הבלתי-פורמלי, מתן מענים להעצמת הקהילות ושיקומן, צמצום פערים לימודיים, קידום חדשנות, יזמות וחינוך טכנולוגי מתקדם, הפיכת האזור למוקד למצוינות חינוכית, חיזוק הקשר עם המוסדות להשכלה גבוהה בתהליך שמגיע לידי ביטוי בהקמת אוניברסיטת קריית שמונה בגליל. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> וזה אותו סכום כמו בדרום? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא. פחות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע להגיד כמה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, כבר אני אומר. אופן התקצוב: 5,000 ש"ח לתשפ"ה, ו-2,500 ש"ח לשנה לתלמיד לא מפונה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה פחות או יותר מה שיהיה בכל הארץ. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, תוספתי. תוספתי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> זה תוספתי? זה התוספת? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, אני דיברתי רק על הדלתא. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אוקיי. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> רק על הדלתא, וזה ממומש. אני חושב שאני, כשהסתכלתי על המלחמה ואיך אני נותן מענים חינוכיים במלחמה הקשה והמורכבת הזו – שכמו שאמרת, יש בה דיפרנציאציה מובנית: לא דין תלמיד בחדרה כדין תלמיד בשדרות או כפר עזה או מטולה או קריית שמונה – אמרתי שהכלי הכי נוח והכי נכון לתת זה דרך הגפ"ן, גם לרשויות וגם לבתי הספר, לייצר מענה דיפרנציאלי שכל בית ספר וכל רשות ידעו לקחת את התקציבים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אדוני יודע – אחד, היעדים שהגדרת הם יעדים מכובדים, אבל לכל יעד צריכה להיות תוכנית עבודה ממש לצידה, כי אחרת זה יהיה רק באמת הצהרה ולא עשייה. והדבר השני, אתה גם יודע כמה מורים חסרים וכמה מורים מלמדים בלי תעודת הוראה. בעצם זאת הבעיה הכי גדולה של מערכות החינוך שלנו. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> לא, אני חושב שהבעיה הכי גדולה זה קודם כול החוסן של התלמידים וההתמודדויות הנפשיות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל כמה מורים חסרים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> בשביל לתת מענה אתה צריך משאבים. המשאבים זה משאבי ההון האנושי, כוח האדם, וזה משאבים תקציביים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כמה חסרים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> זה גם משאבים פיזיים כאלה ואחרים. אתה צריך להסתכל על מכלול הדברים. כשאתה בונה תוכנית, אז אתה מגדיר את היעדים שלך, אתה בונה את המשאבים בשביל להגיע ליעדים, ואתה רוצה לראות את המדידה. יש לנו את כל המדידה וכל הדברים האלה, ואנחנו בכל מיני מקומות נותנים מענים לצרכים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כמה מורים חסרים, וכמה מלמדים בלי תעודת הוראה? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> שאלה שלא קשורה כרגע. היא מדברת איתי עכשיו על - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עדיף, צריך להיצמד. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> כן, אני מציע. בואו נגיד ככה: בסוף, השוק במדינת ישראל הוא שוק צומח, 2.5% לשנה. זה אומר דרישה של אלפי כיתות חדשות כל שנה, זה אלפי מורים שצריכים להצטרף. יש פרישה, יש הכשרה, אנחנו מנהלים את זה, אנחנו מגיעים למצב שמערכת החינוך נפתחת בלי חוסר. נכון שלפעמים את מוצאת מקרים שבהם מחנכת מחנכת שתי כיתות, ולא הצלחנו לתת מחנכת לכל כיתה. את מוצאת מצב שבו לא כל מורה נמצא בתחום שהוא כשיר אליו. דרך אגב, זו תופעה שקיימת לא רק בישראל, היא קיימת בכל העולם, הנושא של חוסר מורים. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד, ואני לא אענה על זה עכשיו, כי זו תשובה מפה עד הודעה חדשה, ויש דיון גם בוועדת חינוך, אם אני לא טועה, ב-9 בפברואר, ואנחנו נבוא עם תשובות מסודרות. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - כיתות. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר כך: בסוף, הדבר המרכזי שמחזיר את התושבים ומשקם ובונה את העתיד זה חינוך. זה חייב לבוא גם עם מענים בתחום התעסוקה, הכלכלה, הרווחה, הרבה מאוד דברים. אנחנו רואים שהעוטף החזיר, והיום הוא עם מעל 100% מהאנשים. יש עדיין יישובים שעוד לא חזרו, אבל בכמות האנשים בסך הכול רואים שיקום מעולה. בצפון עדיין יש לנו אתגרים; יש לנו אתגרים בקריית שמונה, יש לנו אתגרים במטולה. בקריית שמונה אנחנו במענה נקודתי עם החלטת ממשלה נקודתית, ואחד הדברים המרכזיים זה הקמת האוניברסיטה קריית שמונה בגליל, שלוקחת תקציב של קרוב ל-600 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות; השקעה בתשתיות, בכוח אדם, בהון אנושי, בסטודנטים, בסגל, וזה מנוע מרכזי להביא לשינוי ושיקום של הצפון. האתגרים עדיין יימשכו, ואנחנו שם בשביל לתת להם מענים. עד כאן, חבר הכנסת שירי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מודה לשר החינוך על תשובותיו המפורטות והארוכות. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר שמואל טולידאנו << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, בהתאם לתקנון הכנסת נציין היום את זכרו של חבר הכנסת לשעבר שמואל טולידאנו. לתשומת ליבכם, חברי הכנסת, בטרם נשמע את הדוברים, נכבד את זכרו של חבר הכנסת שמואל טולידאנו, זיכרונו לברכה, בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) נא לשבת. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב לשאת דברים לזכרו של חבר הכנסת שמואל טולידאנו. בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, גברתי השרה, בני משפחתו של חבר הכנסת לשעבר שמואל טולידאנו, זכרו לברכה, שצופים בנו באמצעות השידור המקוון, מכובדיי כולם, בפתח הדברים אזכיר גם אני, כפי שעשה היושב-ראש, שבשעות אלו מתנהל מסע לווייתו של לוחם משטרת ישראל רן גואילי, אחרון אחינו החטופים שהושבו מרצועת עזה. במהלך ימי המלחמה, כאשר חודשו דברי הזיכרון לזכרם של חברי כנסת לשעבר שנפטרו, הונהג בבית הזה המנהג שלדברי הזיכרון לזכר חבר הכנסת לשעבר, מוצמדים גם דברי זיכרון לאחד מן הנופלים במערכה הכבדה; ויש משהו סמלי ונוגע ללב שבשעה שאנחנו מספידים חבר כנסת, שבפרקים מסוימים בחייו נחשב לחבר הכנסת לשעבר המבוגר ביותר בין החיים, אנחנו גם נושאים את עינינו לעבר היישוב מיתר, שבו ייטמן בעוד שעה קלה אדם צעיר שיצא כחלוץ לשדה הקרב, מבלי שהוא קיבל צו קריאה רשמי, אלא רק צו קריאה מוסרי של יציאה להגן על אחים ואחיות ועל מדינת ישראל. יהי זכרו של לוחם היס"מ רן גואילי נצור לברכה בליבותינו, כשם שאנו מעלים היום גם את זכרו של שמואל טולידאנו, חבר כנסת, איש השירות הציבורי, איש מערכת הביטחון, שנולד בשנת 1921, ונפטר בשם טוב ובגיל מופלג – לפני שלוש שנים, בעיצומה של מגפת הקורונה, ולכן אנו מעלים את זכרו רק בחלוף שלוש שנים – בגיל 102. חבר הכנסת לשעבר טולידאנו זכה לאריכות ימים, וזכה למלא את כל ימיו מגיל צעיר, עוד טרם הקמת מדינת ישראל, במעשים גדולים ועצומים למען בניינה של מדינת ישראל, למען ביטחונה ולמען החתירה המתמדת להפיכתה של החברה הישראלית לחברת מופת, בהתאם לחזון הציוני שבו הוא האמין ובו הוא דבק לאורך כל חייו. זוהי זכות גדולה בעבורי לשאת את דברי הזיכרון לזכרו, לצידה של חברתי חברת הכנסת לזימי, משני טעמים. ראשית, בשל העובדה שתחנתו הפוליטית האחרונה של חבר הכנסת לשעבר טולידאנו הייתה המפלגה שבה אני זכיתי לעשות את צעדיי הראשונים בעולם הפוליטי כנער צעיר, מפלגת הפועלים המאוחדת – מפ"ם. והסיבה השנייה, כפי שכבר הזכיר יושב-ראש הכנסת בדברי הזיכרון שלו, חבר הכנסת לשעבר טולידאנו זכה לפקד על יחידת ביצור של המוסד, היחידה שעסקה בהעלאתם של יהודי ארצות ערב למדינת ישראל אחרי קום המדינה, ולאחר מכן לעסוק בהבטחתן ובביטחונן של הקהילות היהודיות ברחבי העולם. בעבורי, כיושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, שמופקדת על משימת העלייה ועל משימת הקשר עם הקהילות היהודיות בתפוצות, זהו כבוד גדול לשאת דברים לזכרו של האיש שנרתם במשך שנים ארוכות לעניינה של העלייה ולעניינן של הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם. מסע חייו של חבר הכנסת טולידאנו משקף עשייה ומסירות בזירות ציבוריות רבות. הוא החל את דרכו הציבורית במערכת הביטחון, כנער צעיר בהגנה, ולאחר מכן בחיל המודיעין כמפקד יחידת חצב, היחידה המופקדת על איסוף המודיעין מאמצעים גלויים, ולבסוף כאיש המוסד. ממערכת הביטחון הוא עבר לזירת השירות הציבורי, כאשר הוא שימש כיועץ לענייני החברה הערבית של לא פחות משלושה ראשי ממשלה: ראש הממשלה לוי אשכול, ראשת הממשלה גולדה מאיר וראש הממשלה יצחק רבין, בעת כהונתו הראשונה כראש ממשלה. לאחר שנים ארוכות, כעשור בשירות הציבורי, עבר אל המערכת הפוליטית, ושם כיהן בשתי כנסות, וגם לאחר שפרש מן הכנסת, כפי שציינתי, המשיך את העשייה הפוליטית שלו במסגרת מפלגת הפועלים המאוחדת, שהייתה אחת משלוש המפלגות שהתאחדו בשנת 1992 להקמתה של מרצ, אחת משתי הרגליים הפוליטיות של מפלגתנו, מפלגת הדמוקרטים. אבקש, אדוני היושב-ראש, להקדיש דברים קצרים לעשייתו של חבר הכנסת טולידאנו מול אזרחי ישראל הערבים. כבר ציינתי את העובדה שחבר הכנסת טולידאנו עסק רבות בעניינן של הקהילות היהודיות בעולם ובענייניה של העלייה הברוכה למדינת ישראל, ובכך הוא נטע רגל אחת בליבת העשייה הציונית, בליבת היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי כולו. אבל כציוני אמיתי, כדמוקרט וכאדם ליברלי, חבר הכנסת טולידאנו הקדיש את מיטב שנותיו גם לשילובה של החברה הערבית בתוך מדינת ישראל והחברה הישראלית בכללותה. הוא שימש כיועץ לענייני החברה הערבית בתקופה רבת תהפוכות, תקופה שבה מן הצד האחד בוטל הממשל הצבאי ונעשו המהלכים הראשונים להשקעה אמיתית ביישובים הערביים ובמוקדי החיים של אזרחי ישראל הערבים. מן הצד השני, כיועץ לענייני החברה הערבית, חבר הכנסת לשעבר טולידאנו התמודד גם עם רגעים משמעותיים, כואבים וקשים ביחסיה של מדינת ישראל עם אזרחיה הערבים, ובשלהי כהונתו אירעו אירועי יום האדמה ואירועים נוספים. וחבר הכנסת טולידאנו, לפני שנכנס לזירה הפוליטית, שיקף בעשייתו הציבורית את ההבנה שלא רק הדמוקרטיה הישראלית, אלא גם תפיסתנו הציונית והערכים הציוניים שלנו, ייבחנו ביחסה של מדינת ישראל לאזרחיה הלא-יהודים. דרכו ותפיסת עולמו של חבר הכנסת טולידאנו בנושא הזה רלוונטיות מתמיד לנוכח האתגרים הגדולים שיש במערכת היחסים הכואבת של 2 מיליון אזרחים ערבים כיום עם מדינת ישראל. באותו אומץ לב ציבורי, חבר הכנסת לשעבר טולידאנו – שנע ממפלגת העבודה אל כיוון המרכז הפוליטי, בהצטרפות שלו לתנועת ד"ש בשנת 1977 – חבר הכנסת טולידאנו, לאחר פרישתו מן הכנסת, בחר פעם נוספת לערוך מסע פוליטי והפעם אל הכיוון השמאלי של המפה, אל עבר מפלגת הפועלים המאוחדת, מתוך הבנה שמדינת ישראל חייבת להימצא תמיד במצב של חתירה אמיתית להסכם מדיני בינינו לבין הפלסטינים. וחבר הכנסת טולידאנו, שהקדיש שנים ארוכות לביטחונה הצבאי של מדינת ישראל, עמד על כך בשלבים האחרונים של פעילותו הציבורית – שעתידה וביטחונה של מדינת ישראל נשענים גם על עוצמתה של מערכת הביטחון, אבל גם על היכולת להגיע לפתרון פוליטי ומדיני של הסכסוך הישראלי–פלסטיני. כמה אנחנו נדרשים היום לפוליטיקאים אמיצים, שלא מפחדים לעשות מסעות פוליטיים, שלא מהססים לבחור בבתים פוליטיים שאומרים את הדברים כהווייתם, שלא מהססים לצאת מן המרכז, שנוטה שלא לדבר על הסכסוך הישראלי–פלסטיני, אל עבר עמדה פוליטית וציבורית אמיצה שאומרת: כן, למרות סכסוך הדמים בן 120 שנים, ניתן וחייבים לחתור אל פתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני בדרכים מדיניות ובדרכים של השגת הסכם. הלוואי, הלוואי שהמחויבות הזו של חבר הכנסת שמואל טולידאנו לביטחונה של מדינת ישראל ולתפקידה כמדינת הלאום של העם היהודי, אבל גם להשתתת מערכת היחסים בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, על יסודות של שוויון, של כבוד, של ביטחון אישי וקבוצתי, של ייצוג הולם, של השתלבות אמיתית בחברה ובפוליטיקה הישראלית, וכפי שאמרתי, גם על החזון של הבאת שלום לארץ המובטחת – מי ייתן ונשכיל ללכת בדרכיו. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לשאת דברים לזכרו. בבקשה, גברתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, כבוד גדול הוא לשאת דברים לזכרו של שמואל טולידאנו, זכרו לברכה. ואני אפתח גם בזה שברגעים אלו מתקיים מסע ההלוויה של גיבור ישראל רן גואילי, החטוף האחרון. זה רגע חשוב מאוד בחברה הישראלית עבור כולנו, וכולנו שולחים תנחומים למשפחה, למשפחת גואילי, יהי זכרו ברוך. אנחנו מציינים ומזכירים פה היום שליח ציבור מהמעלה הראשונה, אדם שהקדיש את חייו ושליחותו הציבורית עבור יושבי הארץ הזו, כולם. שמואל טולידאנו, בן לרב ברוך טולידאנו, נצר למשפחות רבנים שהגיעו לארץ ממרוקו וסלוניקי, הקדיש את חייו – מגיל צעיר כקצין בשורות ההגנה ועד ימי בגרותו כחבר כנסת – עבור כלל החברה הישראלית. סליחה, חברים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עמדת היועצים – סדרנים. לקרוא לסדרנים שידברו איתכם? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> כיועץ לממשלות ישראל וכחבר כנסת, הוא ראה עצמו שליח עבור כלל יושבי הארץ – לצמצם אי-שוויון ופערים בין האוכלוסיות ולעבוד עבור האפשרות לחיים משותפים ודו-קיום בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. אבל ראשית, אפתח באופן אישי, זה גם בטח ירגש אותך. כשקראתי על פועלו של שמואל, ראיתי שבשירותו במוסד בין השנים 1953 ו-1965 הוא פיקד על יחידת ביצור, שהייתה אחראית להעלאת יהודים מארצות ערב ועל אבטחת מוסדות יהודים בעולם. חשבתי שככל הנראה, לשמואל יש יד בכך שהוריי ומשפחתם עלו ארצה ממרוקו, והגשימו –עבור רבים ועבורם – את חזון הכיסופים של שיבת ציון, וחיים בישראל בזכות עבודתו. כבוד גדול הוא לי במיוחד לדבר בשבחו ולזכרו היום כאן. לאחר שירותו במוסד הוא שימש כ-12 שנים יועץ לענייני ערבים לראשי הממשלה לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין – תפקיד שממנו פרש כדי להיבחר לכנסת מטעם מפלגת ד"ש, התנועה הדמוקרטית לשינוי. אגב, גם פה אני מוצאת איזשהו חיבור לבית. אבא שלי התחיל את דרכו הפוליטית במפלגתו של אמנון רובינשטיין, כאדם צעיר בנצרת עלית. לשם הוא עלה ממרוקו, ומשם התגלגל למפלגת העבודה – דרכים שמצטלבות. לאחר סיום תפקידו שמואל כיהן בכנסת קדנציה אחת, וקיבל על פועלו את פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות חיים על העמקת ההבנה והדו-קיום בין יהודים וערבים. טולידאנו, שנפטר לפני כשנתיים בגיל 101, נולד בטבריה – לפני יותר משנתיים, סליחה – ב-1921, גדל בעיר מעורבת, שבה יהודים וערבים חיו זה לצד זה, ולמד בקולג' הסקוטי בצפת, שם ישבו על ספסלי הלימוד יהודים וערבים יחד. חוויות אלו של חיים משותפים, של שפה משותפת, של היכרות אנושית, עיצבו את תפיסת עולמו לכל החיים. אבל לא כך התחיל טולידאנו את דרכו. להפך – וזה מאוד מעניין לקרוא על ההיסטוריה הזאת – הוא סיפר על תקופה בנעוריו שבה נטה לקיצוניות לאומית, הצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית ואף השתתף בפיגוע ליד בית הקברות המוסלמי בטבריה כשהיה בן 16. אבל במקום להתקשות בעמדותיו, הוא עבר מסע פנימי של בגרות והתבוננות ושינוי. בגיל 18, כדבריו: התחילה דעתי להתיישב ולהתיישר. הוא הבין שיש צורך בהבנה לעומק, במתינות, בחיים בצוותא. בעיניי, השינוי הזה, שאנחנו לומדים על אדם כה משמעותי בהקשר של חיים משותפים במדינה, הוא סמל לתקווה, גם מול תהליכים שאנחנו רואים היום. ב-1965, בשיא הקריירה המודיעינית שלו, הוא החליט לעבור לתפקיד אחר לחלוטין, יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. במשך 12 שנים הוא ניסה לעצב מדיניות שתשלב את האזרחים הערבים במדינה, תפתח את חברותם פה ותקדם שוויון אמיתי. הוא עשה את זה כי הוא הבין משהו שחלק מאיתנו עדיין מתקשים להבין או מסרבים להבין. הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא דבר אחד וחשוב, שיש לטפל בו, אבל אזרחות שווה לערביי ישראל היא דבר אחר, ואנחנו מחויבים אליו לא פחות. כך הוא אמר: אי-אפשר להחזיק אזרח כבן ערובה של סכסוך, שהוא לא צד מדינתי בו. היום המשפט הזה אפילו יותר משמעותי נוכח המציאות הקשה והמדממת בחברה הערבית, וגם הקיטוב העמוק והקשה. בריאיון שנתן טולידאנו עם מינויו לתפקיד יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים, הוא סיפר על החיבור שחש לחברה הערבית בישראל. הוא אומר על כך שחלק בלתי נפרד ומהותי מהסכסוך נעוץ בזרות העמוקה שבין שני העמים, זרות שאם ננתץ אותה נוכל לייצר פה חיים על בסיס שותפות ערכים הדדיים וערבות הדדית וסולידריות. טולידאנו האמין בכך ששותפות מלאה היא הדרך היחידה לחיבור של האוכלוסייה הערבית למדינת ישראל, וכך הוא אמר: מדינה אינה יכולה לדרוש נאמנות ממי שאינה מעניקה לו שוויון. שוויון, מילה כה נחוצה, כה חשובה, בדיוק לסיפור הישראלי. מדינה אינה יכולה לדרוש נאמנות ממי שאינה מעניקה לו שוויון. שוויון הוא הבסיס לישראליות משותפת, לקולקטיביות משותפת, להשתתפות אזרחית, לחלק מהמנגנונים המדינתיים והמערכתיים. אני מאמינה בזה, ואני יודעת שהדרך להפחתת לאומנות וקיטוב היא הגברת שוויון, וזה עלינו. מי שרוצה פה ישראליות משותפת, עליו להגדיל את השוויון. הוא הזהיר שוב ושוב מפני הדרישה להוכחת נאמנות מצד מיעוטים, וטען שזו שגיאה מוסרית וגם טעות פוליטית. הוא ראה את היחסים עם אזרחי ישראל הערבים כמבחן העומק של הדמוקרטיה הישראלית. להגיד את זה בימים אלו, נוכח המחאה הגדולה, זה אפילו מצמרר. הוא ידע שחובתו לבנות את מערכת היחסים הזו לא על פחד ולא על ניכור. כפי שאמר: רוב חזק אינו זקוק לפחד; הפחד הוא סימן לחולשה, לא לעוצמה. אנחנו רואים את זה פה. מדיניות של הפחדות היא לא חוזקה, היא חולשה. הוא עמד על כך שטיפוח שוויון אזרחי אינו ויתור ציוני, ממש ממש לא, אלא תנאי לקיומה של ציונות מדינתית בת קיימא. אני מזמינה גם את כולם לחזור לכתביו של הרצל, ולראות איך הוא תפס את החיים פה מבחינת המיעוט שחי כאן, ומה תפיסת הציונות של שוויון וחיים משותפים. טולידאנו הבין, כפי שכל כך חשוב שנבין גם היום, שמדובר באחריות של המדינה ולא בבעיה של המיעוט. דווקא נוכח הקיצוצים בתוכניות החומש וכל מה שקורה כאן – בעיה של המדינה, זה עלינו. הוא החליט להשקיע את פעילותו הציבורית בעבודת עומק עבור צמצום פערים בין האוכלוסייה היהודית לערבית במדינה, וחזר בדבריו שוב ושוב על כך שהפערים החברתיים והכלכליים אינם נובעים מתרבות, אלא ממדיניות. אגב, זה נכון לגבי כלל הפערים הכלכליים-חברתיים במדינה. ועל כך אמר: כשאין תשתיות, אין חינוך ואין השקעה, אל תתפלא שיש ניכור. זה משפט שצריך להדהד באולם הזה גם היום. כן, נחוץ לומר כאן: טולידאנו היה איש מוסד, איש מערכת הביטחון ויועץ בכיר לראשי ממשלה. הוא לא היה רומנטיקן ונאיבי, אלא אדם מנוסה, חכם ומפוכח. הוא הכיר בקיומן של מתיחויות, התנגדויות וזהויות לאומיות מורכבות, אך סירב להפוך אותן לצידוק לאי-שוויון. יותר מכך, ראה בצמצום הפערים הללו אינטרס לאומי וביטחוני. הוא צדק והוא צודק היום. מי שמחפש שקט דרך אפליה, יקבל בסוף שקט ולא ביטחון. אמר וצדק, כל כך צדק. היום, בשנת 2026, כשאנחנו מסתכלים על מציאות ציבורית של קיטוב ואי-אמון, על ההסתה הגואה נגד הציבור הערבי בישראל, ועל ההפקרה הממשלתית של ביטחונם ושלומם של אזרחים ערבים, המורשת הפוליטית של טולידאנו – שהאמין שאפשר לבנות חברה משותפת, שדרש שוויון אמיתי, שהבין שביטחון לא בא על חשבון זכויות, אלא דרך כיבודן – נראית רחוקה מתמיד. אבל היא התשובה שלנו והיא התקווה שלנו, בדיוק הדרך הזאת. דווקא בגלל זה אנחנו צריכים את דרכו היום, לא כסמל לעבר שאבד, אלא כמצפן לעתיד שאנחנו צריכים לבנות. מורשתו של טולידאנו מזכירה לנו שהציונות לא אמורה לעמוד בסתירה עם ערכים דמוקרטיים, אלא דווקא להגשים אותם; זה הסיפור הציוני. מזכירה לנו שעם שסבל אלפי שנים כמיעוט יודע להתייחס בצדק ושוויון למיעוט שבתוכו; מזכירה לנו שהיכרות, היכרות אמיתית, אנושית, יום-יומית היא התרופה החזקה ביותר לפחד ולשנאה. שמואל טולידאנו חי 101 שנים. הוא חזה בהקמה של המדינה, במלחמות ישראל, בחלום השלום ובשברו. הוא שירת במוסד ובכנסת, בצבא ובדיפלומטיה. איש שירות המדינה בכל רמ"ח אבריו, אבל מעל הכול הוא היה אדם שלא פחד לשנות ולהשתנות; לא פחד להכיר באמת; לא פחד לדרוש יותר ממדינתו לא פחות שוויון, לא פחות צדק, לא פחות דמוקרטי. דמות שכה חסרה לנו בנוף ובייחוד הערכים שהוא גילם. זכרו יאיר את דרכנו. יהי זכרו ברוך. שדרכו תוגשם פה במהרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6408/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. אך לפני כן תרשו לי לקדם בברכה את אורחינו ביציע, קהילת חב"ד, ידידי חב"ד שיקגו. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. כמובן גם לאורחינו מימין, והלוואי שהייתי יודע את הזהות, הייתי גם אומר. ברוכים הבאים, כל אורחינו בכנסת. הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק ביטוח לאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אני מזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא, בשמה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב בראש, אני אכן מציג בפניכם את הצעת חוק הביטוח הלאומי (דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית) של חברתי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. כיום חוק הביטוח הלאומי אוסר על אישה לעבוד בתקופת הלידה וההורות. עבור אישה שכירה, מדובר בהגנה סוציאלית מבורכת, אבל עבור כ-10% מהנשים העובדות בישראל, שהן בעלות עסקים, עצמאיות, האיסור הזה הוא בבחינת מכה קשה לעסק שלהן. מטרת הצעת החוק היא לאפשר לנשים עצמאיות לעבוד עד 80 שעות בחודש, כחצי משרה, במהלך תקופת הלידה וההורות, ללא בירוקרטיה. האישור יינתן מראש בחוק, ללא צורך בהתכתבויות מתישות מול המוסד לביטוח לאומי. העיסוק שלהן לא יפגע בזכאותן לדמי לידה. הצעת חוק זו הינה עניין של צדק בסיסי, היגיון כלכלי ושוויון הזדמנויות אמיתי. אני מודה על התמיכה בהצעת החוק, שמאפשרת לנשים עצמאיות יכולת להמשיך לנהל את העסק שלהן, וגם לגדל את ילדיהן ללא דאגות. כמו כן, היושב-ראש, אני מבקש להעביר את הצעת החוק לוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. אני מבקש מהשרה מירי רגב שתציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק. בבקשה, גברתי. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> חברי מרגי, יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני אשיב קודם כול לחבר הכנסת בעניין הצעת החוק שלו, ולאחר מכן אני אתייחס לכמה דברים. שלום לחברי ביטן. באת לתמוך בהצעת החוק כאן, חוק ביטוח לאומי של ווליד? << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> מה את אומרת? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> דוד ביטן (הליכוד): << קריאה >> יפה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> זו הצעת חוק חשובה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, וגם מי שהציג את זה כאן, ווליד. אני עונה בעצם בשם הביטוח הלאומי. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי עובדת עצמאית לא תאבד את זכותה לדמי לידה גם אם היא עוסקת בעסק שלה בתקופת חופשת הלידה וההורות, אם יתקיימו לגבי עיסוקה תנאים מצטברים: היקף עיסוקה לא עולה על 80 שעות לחודש; היא עסקה במשלוח ידה לפחות 12 חודשים רצופים שקדמו ליום הקובע; העסק שאכן בבעלותה הוא עסק זעיר או עסק קטן כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995, אוסר על נשים לעבוד במהלך תקופת הלידה וההורות. כיום כ-10% מהנשים העובדות בישראל הן עצמאיות, ונדרשות להתמודד עם הקושי לעמוד באיסור זה, במיוחד לאור הצורך שלהן לנהל את העסק בצורה שוטפת, כולל תשלום משכורות, שכר דירה, ולעיתים גם פתרונות לבעיות אד הוק שעולות. כדי להקל על נשים עצמאיות ובעלות עסקים קטנים, מוצע לאפשר להן לעבוד במהלך תקופת הלידה וההורות עד 80 שעות בחודש, כחצי משרה, ללא צורך בקבלת אישור על כך מהמוסד לביטוח לאומי. בכך ניתן יהיה להגדיל את שיעור הנשים העצמאיות, לעודד יציאת נשים לשוק העבודה, לא להעמיד בקונפליקט נשים שגם רוצות להקים משפחה וגם מצד שני להיות בעלות עסק, שהעסק שלהן ימשיך לעבוד כשהן בחופשת לידה. וכך שוק העבודה העצמאי יוכל להתפתח יותר ויותר, ויותר נשים יוכלו לקחת על עצמן לנהל עסק קטן, ויוכלו להמשיך ולהפעיל את העסקים שלהן במהלך תקופת הלידה וההורות בלי לאבד את הזכאות שלהן לדמי לידה. עמדת הביטוח הלאומי להצעת החוק היא כי כבר כיום חוק הביטוח הלאומי נותן מענה לקושי שאותו מעלה ההצעה, כך שסעיף 56 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה אם בתוך זמן הלידה העבודה המובטחת היא שלא במשק ביתה. הביטוח הלאומי עושה שיקול דעת אשר ניתן לו בידי המחוקק, ובמקרים המתאימים, כאשר נדרשות פעולות הכרחיות לשימור העסק בהיקף עבודה נמוך מדמי הלידה, שאינם נשללים. אני חושבת, כבוד היושב-ראש, שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה. היא הצעת חוק שנכון לראות איך אנחנו בעצם מקילים על נשים שיוצאות לעבודה לקחת גם את חופשת הלידה שלהן, ונכון שהכנסת תצביע על הצעת החוק הזאת, וכאמור, הביטוח הלאומי יתקן את אותם תיקונים שצריך לתקן, אם זה בתקנות או בחקיקה, על מנת שהחוק הזה באמת יוכל להיכנס כמה שיותר מהר לפועל, ונשים עצמאיות יוכלו להמשיך לנהל את העסק שלהן תוך כדי חופשת הלידה שלהן. מכאן אני מבקשת לעבור – חבריי חברי הכנסת, כבוד יושב-ראש הכנסת, מעטים הם הרגעים – טלי חברתי – מעטים הם הרגעים שבהם אומה שלמה מתאחדת ומתעטפת ביגון שמהולה בו התרגשות, בצער וכאב ששזורה בהם אנחת רווחה. אנו נמצאים עתה במהלך מסע ההלוויה, רגע של סגירת מעגל. אלו רגעים מרגשים שבהם אנו חוזים בהתגשמות הבטחת הנביא ירמיהו: "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב". היום אנו מביאים לקבר ישראל את רן גואילי, זכרו לברכה, לוחם, חטוף, חלל, גיבור ישראל, בן למשפחה מופלאה, בן לעם שלא שוכח את בניו. אני מבקשת מכאן לומר תודה עמוקה לחיילי צה"ל, לוחמות ולוחמים, שנלחמים שנתיים ארוכות בעזה, בצפון, בזירות הרחוקות והקרובות, בקור, בכפור, שבעשר אצבעותיהם, בתנאים בלתי הגיוניים, חפרו והפכו כל אבן עד לאיתורו של רן, זכרו לברכה. זו מלחמה קשה, מורכבת, רווית כאב ואובדן; אבל גם מלחמה של צדק, של אחריות, של עם שמסרב להישבר, שלא מוותר, שלא נכנע ולא ייכנע עד שישיג את אויביו בבונקר, במנהרות, בדירות מסתור, בחדרי השינה שלו. אף אחד לא יימלט מידו הארוכה של צה"ל. הופתענו, הוכינו ביום נורא, ב-7 באוקטובר. אבל מאז מדינת ישראל קמה מחדש, כמו עוף החול. קמנו מהשבר, מהכאב, מהאפר, והשבנו את ההרתעה, את החוסן, ובעיקר את ההבנה העמוקה מי אנחנו ומה עלינו לעשות כדי להבטיח את עתידנו – כי אם אין אנחנו לנו, מי לנו? אני מבקשת מכאן להודות לראש הממשלה שלנו בנימין נתניהו על המנהיגות הנחושה והאחראית של ראש הממשלה, על הקו העקבי שהוא התווה והתנהלנו כולנו איתו. ראש הממשלה נתניהו בחר בעמידה איתנה, בזקיפות קומה, ללא ויתורים, ללא כניעה לאלה שדרשו בכל מחיר תוך ביצוע ויתורים על ביטחון ישראל. אני אומרת לכם את זה כאן היום, ביום הקדוש הזה, כחברת קבינט, הייתי במהלך כל ישיבות הקבינט, לאורך התקופה הזאת, ימים ולילות, ראיתי כמה - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> את באמת מאמינה בזה? לא נכון. רוב הזמן היית בחו"ל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לכבד. תכבד. נא לכבד. נא לכבד. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תראו כמה האופוזיציה היא צינית ביום הזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> כמה היא צינית ביום הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור, נאור. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני לא ארד לרמה שלכם. אני לא ארד לציניות. אני לא ארד לאכזריות ולציניות שלכם ביום הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, אני בשעה הזו אעבור למנהג היושב-ראש, קריאות לסדר בלי - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בשעה הזו אני מחייב את הבית הזה להיות יותר רציני, בלי קריאות ביניים, בלי הפרעות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בוודאי לא מול אנשים כושלים בביטחון כמו זה שיושב שם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, את. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. טוב. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> ואני חוזרת ואומרת, הייתי - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את מדברת על כישלון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור, תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני אנסח את זה כדי שהאגף הימני לא יקרקר. אני אנסח את זה נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירי, השרה מירי רגב, בואי נשמור על פאסון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מתאים לך. לא מתאים. לא מתאים לך, מירי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> רגע. אני מציעה שהמקרקרת הראשית תשב בשקט בלול היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה מירי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה, מירי? קודם כול, ברוכה הבאה לישראל. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> שהמקרקרת הראשית תשב בלול בשקט היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נעים מאוד, כנסת – מירי. מירי – כנסת. דברי יפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מסכים איתי? לא להגיד לי לקרקר. אני יכולה לתת ביקורת לגיטימית? יפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מסכים שצריך לכבד את השיח, ואני חושב שלא היה במקום. נא לשבת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מירי, Welcome to Israel. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> Welcome to Israel. This is the Knesset << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור שירי, תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> Welcome. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור, אתה מתעקש. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> Welcome to Israel. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם ראשונה, נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> התעקשת. אני לא יכול לסרב לחברים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי ביקורת לגיטימית. לא לדבר ככה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> חבל. חבל. רציתי שתשמע אותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> חבל. אני מבינה את התסכול שלכם, אבל עוד קצת, עוד קצת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אנחנו לא מתוסכלים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מבינה את התסכול. אני מבינה. זה לא קל לשבת באופוזיציה כל כך הרבה שנים, ועוד הרבה שנים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את תלמדי על בשרך, מירי. על בשרך. אנחנו נקרקע אותך במדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאגי. בקרוב אצלך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מבינה, מבינה את התסכול. אבל לא ביום הזה. זה לא ביום הזה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא תקבלי אגודת ידידים - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לא ביום הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לא ביום הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בואו, תנסו קצת היום להתאחד עם הכאב של העם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה את אומרת? מה זה הדבר הזה, תגידי? למה, אנחנו לא כואבים את זה? למה, לא עצוב לנו? מה יש להבין? מה יש להבין? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה מירי רגב, בואי להתמקד בנושא. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מנסה לדבר פה מול אופוזיציה מתוסכלת, זה קשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך, לדבר ככה? מה יש לך? לא מתאים לך. את לא מאי גולן. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז אני רוצה לדייק את דבריי. כחברת קבינט - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> שלא היית בו כל יום. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בכל דיוני הקבינט שהשתתפתי בהם, בכל דיוני הקבינט שהשתתפתי בהם, ראיתי כמה ראש הממשלה נלחם על מנת להחזיר את כל החטופים. לא היה קבינט שנושא החטופים לא עלה בו, שלא קיבלנו סטטוס, שלא דנו בדילמות הרות גורל, גם ביטחוניות, גם ערכיות וגם דיפלומטיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מול ניסיונות בלתי פוסקים לחבל, לאתגר ולהוריד את המורל הציבורי, ישתבח שמו, ותודה לאל, קיבלנו החלטות נכונות. החטופים חזרו הביתה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תם הזמן. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לצערי, לא כולם חזרו חיים, אבל אני מעדיפה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למרות ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תם הזמן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> היא לא - - - בשבי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תשלחי לי את זה בהודעה, תחנכי אותי בהודעה, בבקשה. ובישיבה, לא בעמידה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם היית מקשיבה ולא מטיילת, היית רואה שהערתי לה. אז למה ההערה המיותרת הזו? << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא שמעת, אל תעירי. אז אל תעירי, בבקשה. נא לסיים, גברתי. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תן לי רגע לסיים. תוריד לי את הזמן שבו הם הפריעו לי. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - אתה צוחק? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אם תקשיבו, תכבדו את הבית הזה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני שמעתי שאתה הערת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מעידה כי פעלנו בכל האמצעים והכלים שעמדו לרשותנו על מנת להשיב כמה שיותר חטופים, בריאים ושלמים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני רוצה מכאן לפנות לחברתי טליק - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירי, הנושא. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - אימו של רן, אימו של רן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תבקשי סליחה מהחטופים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> היא מצפצפת עליך. היא פשוט מצפצפת עליך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירי, השרה מירי, זה ניצול. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> היא מצפצפת עליך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל זה ניצול. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> זה עוד דקה. הם לא נותנים לי לדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יכולת להכניס את זה בדברים הקודמים שלך. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת – פעם ראשונה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קורא אותך לסדר פעם שנייה. נא לשבת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני רציתי לכבד את חברי ווליד. מרב מיכאלי, שקנתה – את מה שהיא – הרסה לכל הפונדקאיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה רגב, אני לא מסכים. אני לא רוצה להוריד שרה מהדוכן. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להעיר לך על חוסר הערכיות שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה מירי רגב, השרה מירי רגב, אני לא רוצה - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז תן לי לסיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תתמקדי בנושא, בבקשה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז תן לי לסיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתמקדי בנושא. נא לשבת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תן לי לסיים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לא נתנו לי לדבר. אני לא יורדת עד שאני אסיים. דקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך דקה, וזה סיום. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> דברי על החוק ולא נפריע לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לאפשר לה לסיים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מבקשת לפנות לחברתי טליק גואילי, שהכרנו באירוע קשה זה – אימא שמאז האסון הפכה לסמל של עמידה, של אומץ, של כוח נפשי בלתי נתפס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. פעם שלישית – נא להוציא את חברת הכנסת מרב מיכאלי. נא להוציא אותה, בבקשה. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אבל אני לא מצליחה להבין את זה. אני צריכה לשבת אבל היא לא צריכה לרדת מהדוכן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שתרד מהדוכן - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאת תשבי פה, תנהלי את האולם כפי שאת חושבת. בבקשה, גברתי, נא לסיים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - (חברת הכנסת מרב מיכאלי יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את רוצה לצאת איתה, נעמה? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - לא אכפת לך מה קורה, נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. היא נפגעת, נעמה לזימי, לא משלימה עם זה שלא מוציאים אותה. נא לשבת. נא לשבת. לא קוראים קריאות ביניים בעמידה. נא לשבת. נא לשבת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - בריון. בריון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בריון? נא להוציא אותה בשלוש קריאות רצופות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אי-אפשר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית. נא לצאת. נא לצאת, בבקשה. נא להוציא אותה. אני החלטתי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הוא לא יכול. יש ייעוץ משפטי פה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא לך ואת מבזה את הבית הזה. אני קורא לך לשבת פעם ראשונה. שנייה ופעם שלישית. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> טליק לא ביקשה חמלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאפשרו לה. אתם מספקים לה בדיוק את העילה לא לרדת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> טליק לא ביקשה חמלה, רק הפיחה בכולנו עוז וגבורה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> היא ניצבה מולנו בלי מילים. הבנו מהי עוצמה של אימא של לוחם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירי, נא לקצר. תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אימא לוחמת, שעבדה ופעלה בגבורה עד אשר רן גואילי שב לקבר ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה מירי רגב, זה ניצול ציני של הפרקטיקה, נקודה. תודה, נא לסיים. נא לסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מספיק. אותנו על פחות מזה מורידים. די. רבע שעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירי. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> טליק, חברתי, "ויש תקוָה לאחריתך, נאֻם ה', ושבו בנים לגבולם". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> את התקווה הגדולה שלנו. יהי זכרו של רן גואילי ברוך. גיבור ישראל. ועם ישראל - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - שצופה בנו היום, רואה את הבושה הגדולה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירי. לא, לא, נא לכבות את המיקרופון. לכבות את המיקרופון. נא לכבות לה. נא להוריד אותה, להוריד את השרה מירי רגב. להוריד את השרה מירי רגב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - נגמר הזמן. נגמר. ביי. תרדי כבר - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תעיפו אותה. תעיפו אותה למיאמי. תעיפו אותה למיאמי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה זאת ההתנהגות הזאת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> גם במיאמי נפגשתי עם משפחת גואילי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להוריד אותה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אל תגעי בי. רואים לכם. בושה של אופוזיציה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את בושה. איזו בושה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תוריד אותה מהדוכן. מספיק. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> בושה וחרפה של אופוזיציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, די - - - << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> מתוסכלת, מתוסכלת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - לתפארת מדינת ישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> מדינת ישראל – יש בה כללים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת. סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת העומדים. נא לשבת, אנחנו רוצים להמשיך בסדר-היום. להצעת החוק ביקשה להתנגד חברת הכנסת טלי גוטליב. אני מזמין את חברת הכנסת טלי גוטליב. בטרם היא תעלה לדבר, אני רוצה לקדם בברכה - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - להתנגד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא רוצה להתנגד. - - את אורחינו ביציע, שחוו את אחד הרגעים, לצערי הרב לאחרונה שגרתיים, אבל כמעט מביכים של הכנסת, יום עיון של YPO – מנכ"לים ויו"רים מהמשק הפרטי, בליווי והדרכה של היועמ"שית של הכנסת. ברוכים הבאים ליום הכנסת. אני מבין שגם זכיתם, זו פריבילגיה לבקר בתוך אולם המליאה. אשריכם. תודה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אופוזיציה מתוסכלת - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חמש דקות לרשותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה חמש? התנגדות זה שלוש דקות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה. ראשית, על פי דין, אני עולה להתנגד. אני עולה להתנגד, ואני מתנגדת להצעת החוק של אימאן ח'טיב יאסין מהסיבה הפשוטה, שיש לנו חוק של אושר שקלים. מה קרה? לא מספיק טוב? אני צריכה גם הצעת חוק מטעמך, רק כדי להגיד שעשית? לא מצביעה על החוק הזה. יש לנו הצעת חוק כזאת של נציג הליכוד, תודה. ועכשיו אני רוצה לשאול פה: אני יושבת כאן, כרגיל, אני יושבת במליאה. אני פונה פה לחברי יש עתיד, בשיא הרצינות – יושבת כאן תמיד בפיליבסטר שלכם, בנאומים שלכם – מפלגה שנחשבה פעם למפלגה עם חזון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך על מי לדבר? שחררי כבר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מפלגה עם חזון. עומדת כאן שרה בישראל, שרה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שמדברת על החלל רן גואילי הגיבור, השם ייקום דמו - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מדברת לאימא שלו, ואתם צורחים. אני מסתכלת עליכם מהצד, ואני מבינה - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> למה אתה מאפשר להם? - - ואני מבינה למה אתם לא תעברו את אחוז החסימה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מנצלת את הבמה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם לא תעברו את אחוז החסימה, כי העם הזה לא רוצה את הגועל הזה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> יאללה יאללה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> העם לא רוצה כזה. העם רוצה חזון - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> העם לא רוצה לשמוע אותך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> את לא מייצגת את העם. את לא מייצגת את העם. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - חזון, אידיאולוגיה, ערכים. מה האידיאולוגיה שלכם? מה האידיאולוגיה שלכם? לתמוך באחמד טיבי? מה האידיאולוגיה שלכם? לתמוך במי? באויבינו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בליאק, מספיק. מספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מה האידיאולוגיה שלכם? אני מסתכלת עליכם, אני מסתכלת עליכם מהצד ומתביישת. עם ישראל הנכבד, דעו לכם, דעו לכם, אסור להצביע למפלגת יש עתיד. אסור לכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> מפלגת יש עתיד הפכה למפלגה שמתחרה באבי אבות המסיתים יאיר גולן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, אני מזכיר לך שאת צריכה להודיע שאת מתנגדת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> התנגדתי בפתח הדברים. אני אומרת לכם, מסתכלים עליכם פה, רואים אתכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> עומדת פה שרה בישראל, השרה מירי רגב, רצתה לומר מילים לזכרו של רן גואילי, השם יקום דמו – ואתם צורחים בברבריות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את נותנת טיפים? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - באפס חמלה. אין לכם חמלה. אין לכם חמלה. אין לכם חמלה. אתם מגבים פה – כשאחמד טיבי עמד השבוע פה, גדול תומכי הטרור, וקרא למשפחות נרצחים בפלילי משפחות שכולות, אתם ישבתם בשקט, צרצרים, כי זו מפלגת אין עתיד. מפלגת אין עתיד. עם ישראל רוצה חזון. פעם היה שמאל, פעם היה מרכז – אתם לא, שום דבר. אתם רק שנאות. שנאות ושנאות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה את עושה בכנסת שלוש שנים? שלוש שנים – חוק אחד לא העברת. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומרת לעם ישראל, תסתכלו, הינה נציגה. הינה, נציגה, שצועקת, עומדת פה, כשעומדת שרה. אנחנו אומרים שימו לב, תראו, כזה – אף אחד לא רוצה. העם הזה רוצה אידיאולוגיה. העם הזה רוצה ערכים. העם הזה רוצה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. נא לסיים, טלי. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - שנבחרי הציבור ינהגו לכל הפחות בכבוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. נגמר הזמן. נגמר הזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. טלי גוטליב, נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ולדימיר, אתה צועק לי פה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אני אומר לך, אתה תקבל ח"ח מהראשונה במעלה, מהמסיתה נאווה רוזוליו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. חברים - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין עתיד. אין עתיד. שלוש שנים את בכנסת, את לא עושה כלום - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין כלום - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מירב בן ארי. סדרנים, להושיב את כל מי שעומדים. אני רוצה להבהיר משהו לפני שנמשיך להצבעה. חברים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוד קצת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעות אישיות – אחרי ההצבעה. נא לשבת. חברת כנסת שבאופן סדרתי קוראת קריאות ביניים בעמידה, זו הפרה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תפסיקי לצרוח. תפסיקי לצרוח. אין לך כלום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולדימיר, אני מדבר ואתה מפריע לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל תעצור את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך לעצור גם אותך, מירב, לפעמים. צעקת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני, בינתיים עשו לי ככה וקוראים לי "מקרקרת". אין לי בעיה עם ביקורת, שיצעקו עליי, אבל תראה איך שרה בישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה להבהיר: חברת כנסת שתעמוד ותקרא ליושב-ראש הישיבה "בריון", היא תצא בלי שום קריאה והיא לא תחזור, רק להצבעות, וכל עוד אני יושב בישיבה הזאת, היא לא תיכנס לדיונים. מרב מיכאלי יכולה להיכנס – נכנסה; נעמה לזימי לא תיכנס לדיונים, רק להצבעות, וגם אחרי ההתנצלות אני אשקול את דעתי. יש כבוד מינימלי. חברים, אנחנו הורדנו את הבית הזה לשפל. לשפל. לאן עוד נגיע? לאן עוד נגיע? לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו את דבריהם על הדין. אז עמדה שרה, ניצלה – בצורה לא מקובלת עליי. תנו לה לסיים. מה אתם רוצים, שאני אוריד שרה מהדוכן? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה מה שאתה רוצה? אתה יודע מה, נאור, התאפקתי לא לומר לך: אנחנו בקדנציה הזו מתגעגעים לאורן חזן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דרך אגב, סליחה, אני מתנצל בפני אורן חזן. הבאתם את הכנסת הזו להידרדרות שאני מתגעגע לאורן חזן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה, היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה? היא לא צריכה לכבד את הדוכן הזה? מה, יש לה דם שונה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תכבד, יכבדו אותך. תכבד, יכבדו אותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז מה אם היא 15 שנים בחו"ל. אז מה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 15 נסיעות על חשבון הציבור. שתבוא ותיתן דין וחשבון, שלא תגיד לי "מקרקרת". מה זה השיח הזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את רוצה הודעה אישית? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז למה את מנצלת עכשיו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כי רק בדקתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אני מבקש ממך לא להפריע כרגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תקשיב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, אני אשמע אותך, יש לך קול - - - אוקטבות - - - אותך שומעים יותר מכולם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה מי מדבר אליי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני עובר להצבעה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, מירי, שחררי ממני, מירי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מירי, תניחי לי. תניחי לי, מירי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 34 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מכאן מאחל רפואה שלמה לחברת הכנסת המציעה אימאן ח'טיב - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא לא פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אני מאחל לך רפואה שלמה מפה, אימאן ח'טיב יאסין, שהצעת החוק היא שלה. נעבור לנושא הבא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שיש הודעה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון, נכון. אז כפי שאמרתי, חברים, בלהט הדברים, אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות עבודה חלקית), התשפ"ו–2025, אושרה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. נאמרו פה חילופי דברים. חברים, אני הקפדתי כאן, כשאני יושב לנהל את הישיבה, שאני קצת מכבד את המוסד של הודעות אישיות. לא כל מי שמזכירים את השם שלו זכאי להודעה אישית. באמירות פוגעניות אני נותן, ולטעמי נאמרה אמירה פוגענית, וכדאי שיפסיקו לייחס אמירות כאלה ואחרות פוגעניות לחברי כנסת. לכן אני נותן. ביקשו כמה הודעות אישיות. מירב, ביקשו כמה הודעות אישיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז לבוא או לא לבוא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בשם כל החברים שביקשו, אני נותן למירב בן ארי להודיע הודעה אישית. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. גברתי השרה, אדוני היושב בראש, גברתי השרה, כאן זה Israel, את לא יכולה לעשות מה שאת רוצה. וכשאת מדברת יותר מדי, מורידים אותך מהדוכן. וכשלי יש הודעה אישית, את לא יכולה להגיב – למה את מדברת בצורה כזאת מגעילה? << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> - - - אפשר להיות - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה "תמשיכי לקרקר"? מה זה? למה את לא יכולה לדבר בצורה יפה, בצורה מכבדת? מה זה "תמשיכי לקרקר"? מה, את מאי גולן מעלי אקספרס? לא מתאים לך, מירי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מתאים לך, מירי. מירי, תניחי לי, מירי. אני רוצה להגיד לך משהו, מירי. אני מבינה שהסרטונים שלי ברשת שוברים את הרשת אז את בלחץ. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> ברור - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בואי אני אגיד לך משהו, מירי. קודם כול, Welcome to Israel, תודה רבה שהגעת. אנחנו שמחים לארח אותך בכנסת. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> Thank you - - - תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תאמיני, אני פה שלוש שנים, לדעתי זו הפעם השנייה שאנחנו נפגשות במליאה. אבל שנייה רגע, יש לי עוד משהו להגיד לך. את יכולה לבוא ולהגיד לי: תפסיקי לקרקר, ואת יכולה לבזות אותי, את לא מעניינת אותי. מה שכן מעניין אותי זה שבמשמרת שלך יש הכי הרבה הרוגים בתאונות דרכים. תראי מה קורה עם פרויקטים שתקועים שנים, כי שמת את כל החנפנים שלך בעמדות מפתח. תראי מה קורה בתחבורה ציבורית. את נוסעת בכלל באוטובוסים? את יודעת שי שלך רב-קו חינם לכל החיים, אגב? איך תדעי, בחיים לא עלית על אוטובוס. ואם את עולה על רכבת, זה רק כשאת באה עם ביבי לעשות טיול ברכבת. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו, ושיהיה לך ברור: את לא מזיזה לי. את יכולה לעשות לי סימנים, זה מעליב אותך, זה לא מעליב אותי. את שרה בישראל, חברת קבינט. אז לחברי הכנסת באופוזיציה את עושה ככה? את קוראת לי תרנגולת? תגידי, מה זה הדבר הזה? את בושה לכנסת. ואני רוצה להגיד לך משהו – יום אחד את תיתני דין וחשבון על 15 נסיעות, על עלות של מיליונים. מה עשית במקסיקו, מה עשית בהונגריה, מה עשית בדובאי, מה עשית במרוקו, מה עשית בארצות-הברית? מאיפה כל הכסף הזה לכל החנפים שלך והעוזרות שלך, שבשיא החוצפה עוד הולכות – תכתבי, תכתבי, תכתבי – הולכות ומצטלמות במסיבת סילבסטר במיאמי על חשבוננו, על חשבון הכסף של האזרחים של המדינה הזאת. 15 נסיעות בשביל הישגים מדומיינים. נסיעה אחרונה נסעת ל-14 יום. 14 יום, מוצאי שבת, בביזנס, חזרת ביום שישי בצוהריים. את יום אחד תיתני דין וחשבון על הכסף שאת גוזלת מהציבור. על כל אותם נרצחים בתאונות דרכים. תבואי ותסבירי לציבור למה את לא עושה כלום שלוש שנים חוץ מלבזבז כסף. ואני לא קראתי לך קרקרנית, לא ביזיתי אותך, דיברתי עלייך ועל מה שעשית בקריירה שלך. זה כל מה שאמרתי. לא מגיעה לך שום הודעה אישית, ואת לא תנצלי את הכנסת לבזות כאן חברות כנסת, כי הינה, אני אומרת לך: את לא מזיזה לי בכלל. תסתכלי למשפחות של ההרוגים בתאונות הדרכים בעיניים, תיתני להם דין וחשבון. לא לי, זה לא מעניין אותי. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, מי שימחא כפיים יוצא מהבניין. מה ההתנהגות הזאת? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גועל נפש של התנהגות, אני אומר לכם. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אני מבקשת להגיב - - - תאונות הדרכים - - - אני חייבת לענות. אדוני היושב-ראש. אני - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, סליחה. השרה, את עומדת – את תעני אחר כך בהזדמנות שלך. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> לא, לא, אדוני, כשאני אעלה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה את נלחצת, מה על כל דבר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, את מפריעה לי. עכשיו קיבלת חמש דקות. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> האובססיביות השקרית - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קצת קולגיאליות לחבר. אני צרוד. עליתי למשמרת שלי כדי לא לדפוק חבר אחר. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדת חריגים להכרה בנספה), התשפ"ו–2025. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין מה להתעצבן. אין שום דבר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם ראשונה, גלעד קריב. אני קורא אותך בפעם השנייה, אם לא תשב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתה קורא בפעם השנייה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כי תלך לשבת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא יכול לומר לחבר כנסת אם לשבת או לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אני קורא אותך פעם שנייה עכשיו לסדר. אתה יכול ללכת, אל תדבר. אתה לא שם לב, אתה נואם תוך כדי הליכה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - לשבת או לא. << הצח >> הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדת חריגים להכרה בנספה), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6203/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קארין אלהרר) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדת חריגים להכרה בנספה), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בואו נגיע רגע למהות. הרעיון להצעת החוק הזאת שהגשתי הגיע אליי כשביקרתי את משפחתו האבלה של רועי וסרשטיין ז"ל, חייל ששם קץ לחייו בעקבות שירותו במלחמה. בשבעה התוודעתי להבדל שהמדינה עושה בין פציעה פיזית לפציעה נפשית. לצערי, רועי וסרשטיין חזר לא כמו שהיה. הייתה אחרי זה הודעה שתוקם ועדת אלמוז, שתבחן אם להכיר כחלל צה"ל חייל ששם קץ לחייו בעקבות השירות. אותו דבר לצערי קרה גם עם ג'וש בון, זכרו לברכה, חייל בודד ששירת למעלה מ-700 ימים במלחמה כצלף. שבועיים אחרי השחרור שלו ג'וש לא יכול היה לשאת את המראות הקשים, הוא עבר דברים שאף אחד מאיתנו לא מדמיין. אתמול נפגשתי עם קרן, מי שהייתה ארוסתו, והחברים שלו, והם שיתפו אותי בגבורת המלחמה, שהוא היה צלף מצטיין ומוערך, שנפער לו פצע נפשי עמוק ומדמם שהמלחמה הותירה בו, והייתה לו התמודדות מאוד מאוד קשה. מהשיח איתם היה ברור שאין ספק שהוא שם קץ לחייו בעקבות המלחמה. חוק ועדת החריגים הזה שהגשתי, להכיר בחייל לוחם כחלל צה"ל, בא לעשות צדק במקרים האלה. מדינת ישראל היא זאת ששולחת את החיילים, היא זאת ששולחת אותם לקרב. הם הלכו כי הממשלה נתנה פקודה, והפקודה ירדה לצבא וגייסו אותם. במשך יותר משנתיים הם באים לעוד סבב ועוד סבב ועוד סבב, מאות ימים. הם שמים בצד את החיים שלהם, שמים בצד את המשפחה, שמים בצד את העסק, שמים בצד את כל הנורמליות שהם הכירו. אנחנו קוראים לזה "סבב", זה לא באמת סבב, זה פשוט חיים אחרים. אין זה פלא שהנפש שלהם נפגעת. זו טראומה מתמשכת שלא תמיד אפשר באמת לעכל אותה. הם חוזרים הביתה כאילו להפוגה, אבל ההפוגה הזאת היא זמנית ולא באמת נותנת מענה. המדינה היא האחראית ואי-אפשר להגיד שנהיה אחראים רק לחלק מסוים ולחלק אחר לא. החוק הזה אמור לשים קץ לעוול. המשפחה רוצה בהכרה, ההכרה חשובה. תחשבו אפילו על הטקס, שיבוא מישהו מהיחידה וידבר; שביום הזיכרון לחללי צה"ל הם יבואו לבית העלמין ויראו בו כולם גיבור, לא רק המשפחה שיודעת מה היה, אלא כולם; להניח זר, לכבד את זכר הנופל. פציעה בנפש היא הרסנית לא פחות מפציעה פיזית. תחשבו על מצב שבו אדם נפצע פיזית במלחמה. גם אם עובר זמן מהשחרור, עדיין יכירו בו אם בסוף הוא יסיים את חייו. בפציעה נפשית לא, כי כאילו הקשר מתנתק. אז מה אני מציעה בהצעה? פשוט שתהיה ועדה שיהיו בה אנשי מקצוע, שיבחנו אם להכיר או לא להכיר. ההצעה אפילו לא אומרת: תכירו בכולם, היא אומרת: תבחנו. לצערי ועדת השרים קבעה שידונו בזה שוב. מתי? בעוד חודש. כולנו מכירים את הנוהל, כדי לא להגיד לא אז אומרים, בואו נדחה והדחייה היא לא באמת דחייה, היא אמירת לא. אני רוצה קודם כול לפנות לחברי הכנסת. תראו, אני שומעת אין-ספור פעמים בוועדות הכנסת שהכנסת היא הריבון, שאנחנו המחוקקים ואנחנו קובעים. אז אני רוצה לפנות לכולם, גם לחברים בקואליציה: אתם רוצים לקבוע – מה יותר מוסרי, מה יותר צודק מלקבוע שהמדינה אחראית מההתחלה ועד הסוף, גם אם הסוף הוא מר? אז אני רוצה לסיים קודם כול בתפילה שלא יהיו עוד חיילים שיסיימו את חייהם בצורה הזאת. אני רוצה לסיים בתפילה שיהיו פחות מלחמות ולסיים גם בציפייה שחברי הכנסת בקואליציה יוכיחו שהם באמת רוצים לחוקק ולא להיות פיונים של הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר. אני מזמין את השרה מירי רגב להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> אני אענה על הצעת החוק בשם שר הביטחון, כשרה תורנית. קודם כול, אני חייבת להגיד שהדברים שאמרת, קארין, הם בהחלט נוגעים והם חשובים, בוודאי כאחת ששירתה 25 שנים בצבא, אני מבינה בדיוק על מה את מדברת. כאחת שמכירה את שר הביטחון, לפני שאני אקריא את החוק, אני חושבת שהיית צריכה לתת צ'אנס לפחות פעם אחת להידברות מולו, כי אני יודעת שיש הרבה מאוד ניסיונות להגיע להבנות בתחומים האלה. יכול להיות שאני לא מכירה, אולי ניסית. אבל אני אומרת לך שוב, אני מכירה את השר. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> שוב, קארין, אני אומרת שוב, אני בעד להעביר את החוק. אני חושבת שלהפיל את זה ולהעלות את זה בעוד חצי שנה, זה חבל. אני חושבת שאם ניסית להידבר איתו והוא אמר לך לא, אז נביא את ההצעה להצבעה, אבל אם לא ניסית להידבר איתו ואת רוצה להביא את החוק ולהפיל אותו, ואת יודעת שהחוק יעלה רק בעוד חצי שנה, לדעתי זה חבל. תשובת שר הביטחון: חברת הכנסת מציעה לתקן את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום). מוצע לקבוע בחוק כי שר הביטחון יקים ועדה שתהיה מוסמכת להמליץ לקצין תגמולים להכיר במקרים חריגים באדם שנספה, אף אם לא יתקיימו בו התנאים הקבועים בחוק להכרה כנספה, ובלבד שהוכח כי המוות נגרם עקב שירות. על פני הדברים לא ברור הצורך בהצעת החוק, כי כבר כיום לקצין תגמולים סמכות להכיר בנספה לעניין חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. החוק מקנה את הזכויות לבני המשפחה של החייל שנספה במקרים שבהם מדובר בפגיעה תוך ועקב שירות, זאת, למרות – במקרה של פגיעה שהייתה בשירות והובילה למוות לאחר השחרור. זאת אומרת, אם הוא נפגע תוך כדי שירות והוא נפטר אחרי השירות, גם בתקופה הזאת הוא מוכר על פי קצין תגמולים. ככל שהכוונה לזכאות לקבורה בבית קברות צבאי, הרי שההסדרים לעניין זה מפורטים בחוק בתי קברות צבאיים, שאינו מוזכר כלל בהצעת החוק. מאחר שכוונת ההצעה אינה ברורה ומכיוון שהמציעה לא רצתה לדון עם משרד הביטחון ומשום שמשרד הביטחון חושב שיש גם בעניין זה, גם בחוק בתי הקברות הצבאיים וגם בעניין קצין תגמולים, מענה לעניין הזה, אנו מציעים להביא אותך לדיון עם השר, אם לא, אז לצערנו לא נוכל לקבל את החוק. ועכשיו, ציבור יקר, אני רוצה להתייחס רגע למירב בן ארי, שלאורך כל התקופה הזאת - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גברתי השרה, הערת ביניים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אבל שזה לא יבוא על חשבון הזמן שלי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> משפט. משפט. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בבקשה, אני מתייחסת ברצינות לחוקים, עונה לכם, אני לא רוצה שזה יהיה על חשבון הזמן שלי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תעבירו בטרומית. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אבל שוב, מיקי, אני בעד. אני חושבת שאם תדחה את זה בעוד שבועיים, חודש, תבוא להידברות – לא צריך לבוא להידברות, תעלה את זה שוב. שוב, הרי מה ההבדל, עוד חודש? אבל מה שהמציעה תחליט. אני חייבת להתייחס למירב בן ארי. אני לא התייחסתי אלייך הרבה מאוד זמן. את יודעת מה? אם אני לא מעניינת אותך, למה חצי מהפוסטים שלך הם עליי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? את טסה לחו"ל, שהציבור ידע את זה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> רגע, אבל בואי תני לי לדבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את לא נתת לי לדבר, רק ייאמר לזכותך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> כי את הרי יודעת, את הרי יודעת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את אומרת - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תראי, אם את לא תיתני לי לדבר - - - אני לא הפרעתי לך - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל גם היא הפריעה לי כשדיברתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - היא לא הפסיקה לדבר כשדיברתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז עכשיו את לא תפריעי לה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא היה בסדר, ועכשיו את לא תפריעי לה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> ציבור יקר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, ציבור - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מירב בן ארי אובססיבית כלפיי. מתעסקת בלק ג'ל שלי, בזה היא מתעסקת – אישה לאישה – בלק ג'ל שלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - את טסה לחו"ל כל היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> עכשיו תראו, פעם אחת - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. את לא צריכה לענות לה. תני לה לדבר. היא עוד לא הוציאה מילה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - היא לא ביקשה, כמו חברים רבים באופוזיציה – פעם אחת היא לא ביקשה לשבת וללמוד את ענייני הבטיחות בדרכים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לי ללמוד ממך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> עכשיו תראו, עכשיו תראו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את שרה גרועה, אין מה ללמוד ממך. את כל הזמן בחו"ל, את לא מתעניינת בתחבורה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> או שהיא תיתן לי לדבר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, הקול שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא מדברת אליי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. יש הבדל, יש הבדל בין - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לי לשבת ללמוד ממנה? מה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש הבדל. היא לא יכולה לדבר כשאת צועקת. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני חייבת לענות על שני סוגיות, בגלל זה עליתי, לא כי מעניין אותי מה את אומרת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שתי סוגיות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שתי סוגיות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> קודם כול, בעניין תאונות דרכים. אני רוצה קודם כול לשמור על כבודם של אנשיי. יורם הלוי הוא לא איש שלי; מוטי אדרעי הוא לא איש שלי. הם שני אנשים ראויים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני דיברתי עליהם? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הם יושבי-ראש, מה לעשות, הרלב"ד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא דיברתי עליהם. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אמרת שהרלב"ד כושל - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אמרתי את השמות שלהם? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - שאני מיניתי אנשים כושלים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות? תשאלי כל ראש רשות על משרד התחבורה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז הינה, ציבור יקר: יורם הלוי הוא איש יקר ולא כושל; מוטי אדרעי הוא איש יקר ולא כושל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא הזכרתי את השם שלו. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אף אחד מהם לא איש שלי, ומיניתי אותם להיות יושבי-ראש הרלב"ד. דבר שני, תאונות דרכים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את חיסלת את הרלב"ד. חיסלת את הרלב"ד. תראי, אפילו היושב-ראש עזב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מירב, אני אקרא אותך לסדר. את יודעת למה? את עמדת פה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אי-אפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע, תני לי, גם לי את לא נותנת לדבר עכשיו. את עמדת פה חמש דקות, הטחת דברים קשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> והיא הפריעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא הפריעה באוקטבה נמוכה, לא באוקטבה הזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אני אעשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יכלו לשמוע אותך, אותה לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עכשיו תראו, יורם הלוי עזב כי הוא הולך להיות ראש המתפ"ש, ואני בירכתי על כך, והוא ביקש ממני אישור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא נכשל בגללך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, זה לא יכול להימשך כך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מוטי אדרעי מונה בהמלצתם של אנשים טובים, בלי שאני מכירה אותו. אני רוצה להגיד משהו: הבאנו בתקציב הזה 350 מיליון שקלים לטובת תאונות דרכים, ובשנה שעברה האופוזיציה הכושלת לא הביאה שקל. שמתי 50 מיליון שקלים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה את מבלבלת את המוח? את שרת התחבורה שלוש שנים. אנחנו נשים כסף? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה נביא כסף? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> שמנו 50 מיליון שקלים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ואללה, את מנותקת קשב - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> שמנו 50 מיליון שקלים בניידות מתקציב המשרד, שזה לא באחריותי, האכיפה, כדי לאכוף את תאונות הדרכים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> האופוזיציה לא שמה שקל. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מה קורה? רואים שתאונות הדרכים – לצערי 80% מתאונות הדרכים הן בגלל הגורם האנושי, בגלל סמ"סים של אנשים. הבאנו שבע עבירות עכשיו, בתיאום עם הייעוץ המשפטי, כדי להחמיר את הענישה בהן. מה לעשות שיושבת אישה שלא מבינה דבר וחצי דבר בעבודת ממשלה, דבר וחצי דבר בהורדת תאונות הדרכים, שפעם אחת לא ישבה עם הרלב"ד כדי להבין מה הבעיות, מי המטפל. האם הנושא של האכיפה שייך למשרד התחבורה? לא. האם נושא העונשים שייך למשרד התחבורה? לא. היא לא יושבת ובודקת מה אנחנו עושים, היא רק יושבת ומשקרת לציבור. אז אני רוצה להגיד לכם, תאונות הדרכים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את אומרת "משקרת"? זה לא לרמה שלך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תאונות הדרכים מורכבות מארבעה משרדים: משרד אכיפה, משרד המשפטים, משרד התחבורה ומשרד החינוך. בכל מקום בעולם - - << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> את השרה לבטיחות בדרכים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - כדי להוריד את תאונות הדרכים, יש אכיפה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא, זה ההתמחות שלו, מילא אני. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> את השרה לבטיחות בדרכים. מתי תכננת את זה? מתי ישבת איתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שתענה לבועז, לא לי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> את יכולה להגיד שהיא לא מבינה. אני מבין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אי-אפשר, את משתלטת על הדיון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שתענה לבועז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תעזבי. היא תענה לו. תעזבי. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> - - - להציל חיים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> יש אכיפה וענישה, ולכן אנחנו החלטנו - - << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> מתי ריכזת את זה? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - להחמיר באכיפה ולהחמיר בענישה. שמנו 50 מיליון שקלים קודם כול על ניידות שכבר עובדות בשטח, שהן - - - << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> זה הדבר היחיד. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> למה זה הדבר היחיד? חכה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה חכה? שלוש שנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרת בועז, תני לבועז. היא מנהלת איתו שיח. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הדבר היחיד זה המשטרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> 50 מיליון לא מהמשטרה, ממשרד התחבורה, על ניידות, שזה לא באחריותי. זה לא באחריותי, בועז, ואתה יודע את זה. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> הבטיחות בדרכים זה באחריותך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> שמנו 50 מיליון, כי המשטרה באמת נמצאת על הקצה מבחינת המשימות שלה, 50 מיליון שקלים על 200 ניידות שמסתובבות בכל הארץ, רק בנושא רלב"ד. הן ממותגות רלב"ד ותנועה. הדבר השני, אישרנו בתקציב האחרון 350 מיליון שקלים לטובת תוכנית בטיחות בדרכים, תוכנית שהוצגה אצל מיקי לוי ותוכנית שהוצגה אצלך. אושרה, והיא מגיעה היום לתקציב. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> לא אושרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלוש שנים את שרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אושרה. 350 מיליון שקלים בתקציב. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> אושרו רק 50 מיליון לניידות. 300 לא אושרו. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> 50 מיליון ניתנו. על זה 350 מיליון, לא קשור ל-50 מיליון. אילו היית באמת – אני יודעת שאתה, בניגוד למירב, נפגש איתנו, פגשת את המנכ"ל, ישבת עם הרלב"ד. הנושא הזה באמת בדמך. מירב לא הייתה בפגישה אחת איתנו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, את השרה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די עם מירב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הזמנת את זה – קיבלת. מה את רוצה? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> ולכן, כשאתה מדבר, אתה מדבר מתוך ידיעה. הדבר השני - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שתדבר איתו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה על פי הזמנה. קיבלת. מה את רוצה? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הדבר השני, הבאנו שבע עבירות שבשבוע הבא יאושרו כשבע עבירות של עד 10,000 שקל, לאותו אחד שיסמס תוך כדי נסיעה. אתה יודע מה זה לעבוד מול משרד המשפטים, זה לא דבר קל. אני עובדת עם הייעוץ המשפטי לממשלה, עם המשנה שלו, למרות שזה לא בתחומי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את האחראית לתאונות הדרכים. מה לא באחריותך? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> יוראי, יוראי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוראי. תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> יוראי, אתה יודע, אתה הופך את עצמך לצחוק כשאתה אומר משהו בלי להבין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> את האחראית לתאונות הדרכים במדינת ישראל. מה הטייטל שלך? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה להבין, תקשיב לי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מה הטייטל שלך? מה הטייטל שלך? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה להבין, תפסיק לצעוק. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. זה באחריות שלך. די להתנער מאחריות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז עכשיו ככה, נושא תאונות הדרכים הוא נושא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה רגב, נא לסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - של מאות הרוגים במשמרת שלך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני לא יכולה לדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דיברת מספיק, עשר דקות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא לא יכולה להגיד שזה לא באחריות שלה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בקיצור, בואו נתייחס למי שרוצה להקשיב. תאונות הדרכים הן נושא שמשותף לארבעה משרדים: משרד הבט"פ, משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הבטיחות, משרד התחבורה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה, תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> למשרד התחבורה יש שתי אחריויות: הרלב"ד, שהוא גוף מחקרי, שנותן מצפן לכל המשרדים - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> לנסיעות בעולם, נסיעות בעולם. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - והתשתיות שעליהן המשרד עובד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שרת התעופה סיימה את הזמן שלה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אם האופוזיציה הייתה רוצה להבין - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שרת התעופה סיימה את הזמן שלה. לרדת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ככל שתפריעו לה, אני לא אוריד אותה. תפריעו לה, אני לא אוריד אותה. תודה - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לא, לא תודה, תן לי לסיים. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אולי בסוף - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. תודה. נגמר. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לכן אני רוצה, א. להודות ליושב-ראש הרלב"ד הקודם יורם הלוי, ובהצלחה בתפקידו החדש, ובהצלחה למוטי אדרעי, היו"ר הנכנס, שאני בטוחה - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן לשרת התעופה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - שהם יעשו עבודה מצוינת, בניגוד לאמירות הרעות של מרב מיכאלי כלפיהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את אמרת לי "תודה". יאללה ביי. מספיק כבר. תרדי כבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מיצית. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מבקשת מפה, אני מבקשת מפה, אחרי שדיברו על העוזרות שלי - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את אמרת "מקרקרת". נגמר הזמן. נגמר הזמן. תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - ועל הצוות שלי, להגיד לעוזרות שלי ולצוות שלי: אתם צוות מצוין, עושות עבודה ועושים עבודה מצוינת. ההשפלה שלכם על ידי מירב בן ארי היא השפלה של אישה מתוסכלת וממורמרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - תודה רבה. ביי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברים, חברי הכנסת, תשומת ליבכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את תיתני דין וחשבון על כל הנסיעות שלך לחו"ל כשאת חברת קבינט, ובזמן מלחמה את טסה למרוקו ולדובאי על חשבוננו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור, אתה רוצה להשיב? בבקשה. המציע, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כשיש מאות הרוגים בתאונות הדרכים, את מאשימה את הציבור - - - איפה האחריות שלך? איפה האחריות שלך? זאת האחריות שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, כולל הפרעות של מירב בן ארי. בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני דואג לקול שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, זה בסדר, זה בסדר. זה לא בגללכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מבקש מכל חברי הכנסת להתחשב בקולו של היו"ר, הוא חשוב לנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבל שלא עשית את זה מההתחלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היית מעלה אותי מההתחלה. נתת למישהו אחר להגיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השרה רגב, אני חושב שחבריי באופוזיציה – אני חושב שאני מדבר אולי בשמה של כל כנסת ישראל. ראשית, את צריכה להבין את ההתרגשות שלנו. אמרה מירב, ואני חוזר על זה, לא בכל יום אנחנו רואים אותך בכנסת. את קצת כמו ליקוי חמה, את מגיעה לפה פעם בכך וכך, ואנחנו קצת מתרגשים. זה לכבודך, בעיניי. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> - - - אולי תסביר לציבור שאני עובדת - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא אסביר לציבור. אני אסביר לך מה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להרים את הקול, כי אמרו פה שצריך לכבד את האירוע. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> להמשיך לשקר לציבור זה רע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לבוא לפה, ואת עולה, את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים - - - << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> - - - לא תפסיק לשקר - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עוד לא התחלתי לדבר, את כבר יודעת שאני משקר לציבור? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה שהיא מפריעה? היא מפריעה כל הזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה רגב. נא לשבת. לא קוראים קריאות ביניים בעמידה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי את זה באנגלית, אני אגיד את זה בעברית: אנחנו מתקרבים לנחיתה, אנא הדקי את חגורות הבטיחות. תקשיבי, את לא יכולה להעלות לפה ולהאשים את הציבור בתאונות הדרכים. את לא יכולה לעלות לפה ולהגיד את המשפט ההזוי והמנותק ביותר מאז היותך סוללת תחבורה ציבורית ורכבת מקריית שמונה לאילת, מאילת לבנגקוק, ומבנגקוק למומבאי. אי-אפשר לעשות את הדבר הזה. את אשכרה אמרת: האופוזיציה לא מעבירה כסף למלחמה בתאונות הדרכים. אמרת את המשפט הזה. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> לא העבירה בעבר, כשהייתם בקואליציה - - - אפס. אפס לקואליציה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה את עושה לי ככה? מה את עושה לי ככה? 459 הרוגים – האשמת את השלטים באיילון, את האופוזיציה, את בועז טופורובסקי, שהיחיד שאולי מבין משהו בתחום משרדך זה הוא בכל הכנסת הזו. בכל הכנסת הזו הוא היחיד שמבין – אשכרה ביטלת לו את הוועדה. אז עוד לא האשמת – את מי היא עוד לא האשימה? את גלי בהרב מיארה. היא עוד לא נאמרה ועוד לא הואשמה בהרוגים בתאונות הדרכים. את עושה טיולים מסביב לעולם, לא היית בכל ישיבות הקבינט, ומה לעשות, הזכרנו לך את זה. להגיע לישיבת קבינט ולעשות את עצמך רצינית ולפתוח פה פופקורן ומועבטים בזמן ישיבת קבינט מדיני ביטחוני במלחמה זה לא שרה. את לא סתם שרה שאנחנו לא אוהבים, אלא את פשוט גרועה בעבודתך. במובן הזה את שותפה מלאה לשאר האנשים בכיסאות שלכם – כולכם ממש גרועים. את אפילו מתעלמת באופן בוטה משם משרדך, השם ישמור. ושאלה לסיום, חידון מהיר: מה פרשת השבוע? מהר. מה פרשת השבוע? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור, תודה. תודה. זה לא חידון. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא יודעת, כותבים לה. כותבים לה. היא יושבת במיאמי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברי הכנסת, מי שיפריע בזמן ההצבעה יוצא מהמליאה. נא לשבת, כולם. על פי בקשת הממשלה אנחנו נעבור להצבעה שמית על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום). אדוני המזכיר, בבקשה לקרוא בשמות. סדרנים, אתם לא צריכים קריאה ממני. כל מי שעומד, מדבר, מפריע – להושיב אותו. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – נגד זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – נגד בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – נגד נעמה לזימי – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד יצחק פינדרוס – נגד עודד פורר – אינו נוכח משה פסל – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני המזכיר, נא לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח בנימין גנץ – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח נעמה לזימי – אינה נוכחת יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח עודד פורר – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת יצחק קרויזר – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שנמצא במליאה ולא השתתף, ומעוניין להשתתף בהצבעה? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשם חברת הכנסת) אורית מלכה סטרוק – נגד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תמה ההצבעה. נא להגיש לי את התוצאות. חברי הכנסת, בעד הצעת חוק משפחות חיילים הצביעו 32 חברי כנסת, נגד – 49 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדת חריגים להכרה בנספה), התשפ"ו–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק מענה אנושי ללא תשלום לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5250/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק מענה אנושי ללא תשלום לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת יבגני סובה להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח דבריי אני רוצה להתייחס למה שהתרחש כאן, בבית הזה, לפני כמה דקות, גם בקשר לאירועים שאנחנו חווים בימים האחרונים, וגם, בטח, בקשר לאירוע שהוא בעיניי הכי חשוב. היום עם ישראל מלווה את גיבור ישראל השוטר רן גואילי בדרכו האחרונה, ועשרות אלפים נפרדים ממנו, אנחנו מתקוטטים ורבים ומנסים לצעוק פה מי יותר חזק – כן הודעה אישית, לא הודעה אישית, טינופים, גידופים. אני דווקא חשבתי שאולי ביום הזה נוכל להימנע מדברים אלו. אבל יש לי תשובה לזה, אדוני היושב-ראש, כי לדעתי, קשה לממשלה עם העובדות, קשה לשרי הממשלה עם העובדות. הממשלה יצרה מציאות משלה. במשך שלוש שנים היא מאמינה במציאות שהיא יצרה. כאשר היא נתקלת בעובדות בשטח, אלה התגובות, במקום לתת מענה לדברים. וגם ביקורת שאנחנו כאופוזיציה משמיעים – ואני מדבר על הסיעה שלנו, ישראל ביתנו – נקרא לזה, מאוד קונסטרוקטיביים בביקורת שלנו. גם במהלך המלחמה הדגשתי לא פעם שבכל מה שקשור במיגור החמאס ובמלחמה נגד הטרור תקבלו את כל התמיכה שבעולם. לא עיכבנו שום חוק, לא הפרענו לשום מהלך חקיקתי בכנסת. אבל לא ניתן לממשלה להעביר פה מהלכים שנויים במחלוקת לעם ישראל, לא לאופוזיציה. וכשיש דברים ענייניים – צר לי ששרים עולים לכאן ובוחרים בדרך לא הכי ממלכתית להגיב לאופוזיציה, שתפקידה הוא להשמיע ביקורת. למה אני אומר שקשה לממשלה עם העובדות? משום שיש ראש ממשלה, שהיה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר, שקשה לו עם העובדות והוא לא מקבל את המציאות. ופעם אחר פעם במסיבות עיתונאים – קשה לי לקרוא לזה מסיבת עיתונאים, כי זו הצהרה עם כמה שאלות ותקיפה של עיתונאים בצורה מילולית – פעם אחר פעם הוא בוחר להתעלם מהמציאות ומהעובדות ומאמין למציאות שהוא יצר בעצמו. אתן לכם דוגמה קטנה. אתמול ראש ממשלת 7 באוקטובר, במשך 40 דקות, בשידור חי, מציג תמונה משלו. כל הערוצים במדינת ישראל משדרים את זה. ונתניהו בוחר לתקוף את התקשורת, להגיד לו שקשה לו עם התקשורת. הרי 40 דקות התקשורת משדרת את הדברים שלך, ששלושה רבעים מהם לא תואמים את המציאות, ועדיין אתה בוחר לשסע, להסית ולתקוף את התקשורת. יש גם לשרי הממשלה תשובה: למה אתם לא עשיתם? מי זה אתם? הממשלה הייתה שנה וחצי – וממנה שמונה חודשים עם רוב – ונתניהו מתעלם מכך שהוא ראש הממשלה כבר שנים. אפרופו מיגור החמאס, אדוני היושב-ראש, אתה זוכר – אתה מוותיקי הבית – אתה זוכר את מערכת הבחירות של 2008–2009, אחרי צוק איתן, עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו בצומת, בכניסה לעיר אשקלון, אומר למצלמה: אני מתחייב למגר את שלטון החמאס בעזה. לאחר מכן, חותם עם סיעת ישראל ביתנו על הסכם קואליציוני למיגור שלטון החמאס בעזה. ומה הוא עושה? בוגד בהבטחתו. אתם קראתם לבנט בוגד ונוכל, אבל נתניהו בעצמו לא עומד בהבטחות שלו בנושא המיגור. מעבר לזה, הוא גם זה שמממן את החמאס בכסף קטרי, ולכן הוא ככה נלחץ כששואלים אותו על הקשר שלו לקטר, כי הוא יודע את האמת; כי בחסות המדיניות של נתניהו הכסף הקטרי נכנס במשך שנים לעזה. אנחנו יודעים לאן הלך הכסף. כל עוד אנחנו לא נקים ועדת חקירה ממלכתית, עם ישראל לא יקבל תשובות, וזה מה שמלחיץ את שרי הממשלה. וזה מה שמפריע לשרי הממשלה – עובדות. אתם לא מסוגלים להתמודד עם העובדות. במשך שנתיים ושלושה חודשים מדינת ישראל קיבלה צ'ק פתוח מהאמריקאים. היום, אחרי שנתיים ושלושה חודשים, אחרי שעם ישראל איבד למעלה מ-930 מלוחמיו – גיבורי ישראל ששילמו במחיר החיים שלהם במלחמה הזאת – אתם, הממשלה, באים בטענות לכל מיני גורמים בחוץ, מחוץ לישראל, ואומרים: תנו לי עוד קצת זמן. תנו לנו עוד קצת זמן ואנחנו נמגר. איך בדיוק תמגרו את שלטון החמאס כאשר אתם כבר לא מחליטים? אתם כבר לא מחליטים. נראה לכם שאתם תוכלו לחדש את הלחימה כאשר מי שמחליט עכשיו זה הנשיא האמריקאי? שנתיים ושלושה חודשים הוא נתן לכם צ'ק פתוח – לא הצלחתם למגר את שלטון החמאס, אז כנראה שאתם לא עשיתם משהו נכון. במשך שנתיים ושלושה חודשים, בחסות ממשלת ישראל, מאות אלפי, עשרות אלפי משאיות של סיוע הומניטרי נכנסו לרצועה, ולא עצרתם את זה. עכשיו כל שבוע נכנסות למעלה מ-4,000 משאיות סיוע לרצועת עזה, ואתם, שרי הממשלה, מדברים על מיגור שלטון החמאס בעזה? תגידו, איפה אתם חיים? יצרתם מציאות מדומה, תקשורת שמהדהדת את דף המסרים שלכם, משכנעת אתכם במציאות העקומה הזאת, ואתם חיים בללה-לנד; מוחאים כפיים פה לראש הממשלה, שאומר: שאומר אני לא אתן לקטר ולטורקיה להיכנס לרצועה. כן, אני מזכיר לך שב-2008 הוא אמר שהוא ימגר את שלטון החמאס בעזה, והיום לחמאס יש 35,000 מחבלים שמוכנים להילחם בכל רגע נתון. זה לידיעת השרים שבאים לפה ואין להם מושג מה קרה. אין להם מושג כיצד אנחנו נוכל למגר את שלטון החמאס, משום שאתם לא מסוגלים למגר את שלטון החמאס. לא השגתם את יעדי המלחמה. אז לכן אתם ממשלה כושלת, כושלת, כושלת וכושלת, הכי כושלת בתולדות מדינת ישראל. אנחנו בשנת בחירות, ומהר מאוד תסתלקו, ונקים ממשלה ציונית, ממשלה שתדאג לכל האזרחים, ולא רק לאלה שהצביעו לכם, כי אתם - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתם ישבתם עם - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אושר שקלים, אני מאחל לך לראות אותך בכנסת הבאה פה, אבל קשה לי לראות שאתה תהיה בכנסת הבאה - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> גם אני רוצה לראות אותך פה, אבל לא להקים ממשלה עם מחבלים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אבל קשה לי לראות שאתה תהיה בכנסת הבאה. אני מאחל לך באמת שתהיה בכנסת הבאה, אבל אני מתקשה לראות את זה. באמת, אושר, עם כל החברות והידידות - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא להקים ממשלה עם תומכי טרור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בישיבה, בישיבה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - קשה לי לראות את זה שאתה תהיה בכנסת הבאה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אנחנו לא נקים ממשלה עם תומכי טרור כמוכם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בכנות אני מאחל לך שתהיה בכנסת הבאה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כן, ועכשיו - - - כלום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אושר. קריאת ביניים. זהו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ועכשיו אני רוצה בדקה וחצי להתייחס לחוק שהצגתי. ראה, אדוני היושב-ראש, אתה היית יושב-ראש ועדת הכלכלה. דרך אגב, צריך להגיד, בזכותך קידמנו דברים טובים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כולם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בן אדם, אזרח ותיק שמגיע לקבל מענה בבנק, הוא לא מתחבר לשירותים הדיגיטליים, הוא לא מתחבר לדיגיטציה ולכל הטכנולוגיה. הוא רוצה להיכנס לקופאי ולבקש שירות שגובים עליו תשלום. עכשיו, אם זה אזרח ותיק שאין לו לא מייל, אין לו כלום, אז אפשר לפטור אותו מהתשלום כשהוא יגיע לבנק, לפקיד. זו מהות החוק. זו מהות החוק, פשוט מאוד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה לא יכול להתערב לבנקים - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בוודאי שאני יכול להתערב לבנקים, כי יש רגולטור שהוא כפוף לחוק. בוודאי שאני יכול להתערב. הינה, יושב-ראש ועדת הכלכלה לשעבר יכול להעיד על זה. בוודאי שאני יכול להתערב, ואני יכול גם להחריג אוכלוסיות ולהגיד שאני כמחוקק קובע שאם בן אדם, אזרח ותיק, רוצה לקבל את השירות שניתן לו בדיגיטל ללא תשלום - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי למה שאני מסביר לך, תקשיבי פעם אחת. אם בדיגיטל - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - לא גובים עליו תשלום, לא גובים תשלום על זה – בן אדם שצריך לעשות עכשיו העברת כסף בדיגיטל, לא גובים תשלום, אבל בן אדם לא יודע לעשות את זה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מסיים. - - רוצה לגשת לקופה, לקופאי ולבנקאי ולעשות את זה, אומרים לו: אתה חייב לשלם. זאת מהות החוק שאני מציג, ואני רוצה לשמוע מה הממשלה החליטה בוועדת השרים. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אני מזמין את השרה מירי רגב להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> הצעת החוק שלפניכם מבקשת לחייב עסקים ותאגידים בנקאיים להעניק לאזרחים ותיקים שירות מענה אנושי ללא תשלום אם ניתן לקבל שירות זה ללא תשלום באמצעות אתר האינטרנט או יישומון של בתי העסק. הצעת החוק אומנם באה לחפש הקלות לאזרחים ותיקים, דבר שהוא ראוי, אך יחד עם זאת, הצעת החוק מעלה קשיים רבים, לפי משרד הכלכלה. ראשית, היא מייצרת רגולציה מכבידה על העסקים, ובראש ובראשונה על העסקים הקטנים והבינוניים, ובמקביל תייקר עלויות ליתר הצרכנים. עלות הפעלת מוקד טלפוני גבוהה באופן משמעותי מעלות הפעלת ערוצים דיגיטליים. לפיכך, צריכת שירות באמצעות מוקד טלפוני כרוכה בעלות גבוהה יותר לנותן השירות. לשם כיסוי עלויות אלה עומדות בפני נותן השירות שתי חלופות: הראשונה – השתה ישירה של העלות על המשתמש הספציפי; השנייה, פריסת העלות על כלל המשתמשים באמצעות תעריף אחיד. בחלופה השנייה, גם צרכנים שמשתמשים בערוצים דיגיטליים הלכה למעשה נדרשים לממן שירות שאינם צורכים. הוצאה זאת צפויה לייקר מחירים במשק ולפגוע במיוחד בכושר התחרות של עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, ההצעה עלולה לפגוע בחלק מהמקרים באיכות מתן השירות לאזרחים הוותיקים, וזאת במקרים שבהם העסקים יחליטו שמבחינה עסקית לא כדאי להם להמשיך לספק שירות מענה אנושי. ייתכן כי השתת העלות על העוסק תביא לביטול שירותים דיגיטליים חינמיים באופן העלול לפגוע בעיקר בצרכנים שהם גם צרכנים ותיקים שזקוקים לשירות הזה ונעזרים בו. ההצעה אף עלולה להוביל לניצול האזרחים הוותיקים. כיום אין בידי כלל העסקים כלים אפקטיביים לאימות זהות הפונה ואם מדובר באזרח ותיק, דבר שמקשה על יישום ההסדר ומעמיד את העסקים בחשיפה רגולטורית בלתי סבירה. על מנת לעמוד בהוראות החוק המוצע, יהיה עליהם לפתח מנגנונים לקבלת מידע והתאמת המערכות. לפיכך, לצורך הזיהוי, העוסק יידרש לאסוף מידע מצרכנים פרטיים, כגון תאריך לידה או גיל. איסוף מידע זה על גיל הצרכן עלול לייצר מאגר מידע של אזרחים ותיקים אצל אותו עוסק. הניסיון במהלך השנים האחרונות מלמד, לצערנו, כי קיים מיקוד שיווקי של חברות מסחריות כלפי אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, אשר כולל בחובו הטיות, לחץ שיווקי וגביית כספים בסכומים גבוהים. ההצעה שלפיה העוסק יצטרך לזהות את הצרכן הפונה אליו כאזרח ותיק עלולה להביא לאיסוף מידע על הצרכנים וקטלוגם כאזרחים ותיקים. עוד נוסיף כי ברשות להגנת הצרכן לא התקבלו תלונות של עוסקים הגובים תשלום על שירות שניתן במענה טלפוני במקום שבו ניתן שירות דיגיטלי זהה. הצעת החוק אינה כוללת התייחסות לנתונים שבגינם מוצע ההסדר, ובהיעדר תשתית עובדתית נראה שלא קיימת הצדקה להתערבות חקיקתית. לסיכום, הצעת החוק באה לעשות טוב, אך עלולה לפגוע ולהקשות על האזרחים הוותיקים ועל העוסקים בדבר. לכן החליטה ועדת שרים לענייני חקיקה לדחות את הצעת החוק בארבעה חודשים, ועל כן אני מבקשת מחברי הכנסת לדחות אותה. בענייני, אני רוצה להגיב על שני דברים: קודם כול, ראשית, אני לא חברת כנסת, אני שרה, אני לא חברת כנסת, לכן אני לא מגיעה לכנסת. מי שמגיעים לכנסת הם חברי כנסת לטובת הצבעות. ולכן, חבריי, הציבור, שלא יטעו אתכם – אני מגיעה לכנסת כשאני תורנית במליאה; אני מגיעה לכנסת כשאני מגיעה לישיבות סיעה או לפגישות כאלה ואחרות. ולכן, שלא ינסו להטעות אתכם, אלה שעלו ואמרו שאני לא מגיעה לכנסת. אני מגיעה לכנסת כשאני צריכה להגיע לכנסת, למרות שאני לא חברת כנסת. דבר שני, חשוב לי להגיד דבר נוסף: זו לא אשמה, שהציבור הוא הגורם ל-80% מתאונות הדרכים, זו עובדה. זו עובדה שלא אני אמרתי אלא הרלב"ד אמר. הרלב"ד הביא נתונים ש-80% – שנייה, רגע - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשלא מעירים לך אתה מתלונן, אז אני מבקש ממך. << קריאה >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << קריאה >> גם המעשנים אשמים בסרטן, אז לא נטפל בהם? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> זו לא האשמה של הציבור, זו עובדה שצריך לטפל בה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רציתי לעזור לך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> 80% מהתאונות נגרמות עקב הגורם האנושי, על פי הרלב"ד, כתוצאה מסמ"ס, שתייה, חציית קו אדום וכו'. כדי לטפל בזה צריך אכיפה וענישה. לצערי, במשך שנים משרד הבט"פ לא יכול היה לטפל בהרחבת האכיפה, ומשרד המשפטים לא טיפל בהחמרת הענישה. לכן, מתוך מחויבות לעניין, למרות שזה לא בתחום סמכותי, כינסתי את ועדת שרים לחקיקה, כינסתי את ועדת שרים לענייני בטיחות בדרכים, הבאתי 50 מיליון שקלים לניידות, ואנחנו עובדים כרגע על שבע עבירות, בשיתוף פעולה עם משרד הבט"פ ועם משרד המשפטים, על מנת להחמיר את הענישה על אותם גורמים שגורמים לעלייה בתאונות הדרכים. אני אומרת לכם, אני הצעתי שכשיתפסו בן אדם מסמס בנסיעה – קנס של עד 10,000 שקלים, שילמדו לא לסמס בנסיעה; כשבן אדם נוסע כשהוא שיכור – שיחרימו לו את הרכב; כשאדם עוקף קו לבן – שיחרימו לו את הרכב. לא ייתכן שהורגים כאן בני אדם בתאונות דרכים והאכיפה ממשיכה להיות 1,500 שקלים על פלאפון, כשהוא יגיע לדין בעוד שנתיים, ואז הוא יגיע לאיזה הסדר טיעון, ולא יקרה עם זה כלום. עכשיו, אני לא אחראית לזה, אבל אני לוקחת, ואני עושה, ואני מטפלת. הבאתי תוכנית של 350 מיליון שקלים; הבאנו 50 מיליון שקלים לניידות. תפקיד משרד התחבורה זה שני דברים: 1. להביא את המחקר בנושא רלב"ד – לא להחליף לא את משרד המשפטים ולא את משרד הבט"פ; הדבר השני – לטפל בתשתיות. להזכיר לכם, מי שלא הביאה תוכנית לאומית היא שרת התחבורה לשעבר, הכושלת. מי שעצרה את התשתיות בכביש 90 היא מרב מיכאלי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איך את לא מתביישת? את לא מתביישת? את שקרנית. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> מי שעצרה את התקציבים לכביש 65 היא מרב מיכאלי. מי שעצרה את התקציבים לכביש 40 היא מרב מיכאלי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם כביש 40, גם כביש 90 – זה שקר. תתביישי לך, שקרנית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גלעד קריב, פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> האדם היחיד שפעל בקואליציה לטובת תאונות הדרכים הוא בועז טופורובסקי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פשוט שקרנית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אקרא אותך לסדר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תתביישי לך. שקרנית. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני בדקתי כמה תקציבים הביאה הקואליציה כשאתה היית חבר בה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שקרנית. שקרנית. גם לכביש 40 וגם לכביש 90. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גלעד קריב, אתה מפריע לדיון. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - אתה הבאת תקציבים גם ללימודים, גם לאכיפה וגם לתשתיות, מה שמשרד התחבורה אז לא עשה, אז קודם כול, אני רוצה להודות לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזו בושה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> ואני מבקשת ממך להמשיך להיות מאותם אלה שמרימים תמרורים, כי אנחנו צריכים יחד לטפל בתאונות דרכים. אבל את האמת הציבור צריך לדעת: מי ששם מיליארדים בכביש 90 זה אני, אחרי שמרב מיכאלי עצרה את זה. מי ששם כסף בכביש 40, מוקד סיכון, זה אני, לא מרב מיכאלי. מי ששם תקציבים בכביש 65 זה אני, לא מרב מיכאלי. ולכן אנחנו יחד נפעל כדי להוריד את תאונות הדרכים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא ייאמן - - - את שקרנית - - - כמה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אקרא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> כשרה אחראית יכולתי להגיד: אני לא מתעסקת בזה, לא מתעסקת באכיפה, לא מתעסקת בהחמרת ענישה, אבל אני עושה את זה, כי אכפת לי, כי זה חשוב לי, כי אני יודעת שאם אני לא אדחוף ואני לא אעשה, הדברים האלה לא יקרו. אז מכאן אני רוצה להודות לשני חבריי יריב לוין ובן גביר על שיתוף הפעולה, ליושב-ראש הרלב"ד הנבחר, לכל מי שבאמת רוצה להציל חיים, ולקרוא גם לחבריי בקואליציה להצטרף למהלך במקום לבוא לפה, לשקר ולשקר ולהטעות את הציבור. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אמרת קואליציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשרה מירי רגב. חבר הכנסת המציע מבקש להגיב. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, קודם כול, השרה רגב - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה מירי רגב. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> יבגני מדבר איתך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אני רוצה להודות על זה שהקראת תשובה, אבל התשובה שהקראת לא קשורה לחוק. אני אסביר גם למה: את דיברת על המענה הטלפוני – אין לזה שום קשר לחוק, כי החוק מדבר – אני אקריא את הסעיף של החוק: תאגיד בנקאי המספק שירות ללקוח באמצעים דיגיטליים ללא עמלה, לא יגבה עמלה בעד שירות זה שניתן באמצעות מענה אנושי ללקוח שהוא אזרח ותיק כמשמעותו בחוק האזרחים ותיקים. למה התכוונתי – ואני לא בא אלייך בטענה - - - << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> למה אתה לא בהידברות עם שר הכלכלה כדי לקדם את זה? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיבי, אם היו דוחים את זה בשבועיים, שלושה, בוודאי שהייתי דוחה גם את ההצבעה. כשוועדת שרים מחליטה לדחות בארבעה חודשים, זה נקרא: לך חפש את החברים שלך, בסדר? זו התשובה של ועדת השרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך לבדוק מתי הומצאה השיטה הזו ולעקור אותה מן השורש. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כשאני בא ואומר שאזרח ותיק – ובמקרים מסוימים אזרחים מתקשים לא רק בדיגיטציה ובשירותים הדיגיטליים, אלא גם בשפה. יש לא מעט אזרחים ותיקים במדינה שלנו שקשה להם. זה יכול להיות מגזר העולים, יש לא מעט גם מהמגזר הערבי, יש לא מעט אנשים ותיקים שקשה להם. אתה מסביר לו עכשיו משהו: לך תעשה את זה דרך האתר – הוא לא יודע לעשות את זה, הוא פשוט מסתכל עליך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קבוצת ההרעשה, קבוצת ההרעשה משמאל, ששון גואטה, מה זה? לא אתה, הוא – גם את, כן. אתה, מאה אחוז אתה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רגע, תעצור לי את השעון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, תמשיך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ולכן החוק בא ואומר דבר פשוט: אם יש שירות דיגיטלי חינם שניתן לעשות ללא עמלה, אזרח ותיק שמתקשה לעשות את הדבר הזה, ייכנס לבנקאי על פי החוק הזה, והתהליך הזה יבוצע ללא תשלום. מה כל כך מסובך? אני שומע פה תשובה של משרד הכלכלה על תהליכים שפוגעים בעסקים – תגידו, השתגעתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אמרתי את אמות המידה - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - מסובך. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה מסובך? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק פוגעניות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - אתה לא עשית את העבודה שלך כשלא דיברת עם שר הכלכלה או אפילו עם שר התקשורת, שחבר בוועדת השרים. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> היא שיקרה עליי שלא נתתי כסף - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בהזדמנות שתוכלי לדבר - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה מוכן, אתה מוכן עכשיו להגיד לי שאתה תסייע? אני מוכן לוותר על ההצבעה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני אסייע, זה נשמע לי מאוד - - - אני מוכן - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני מוכן לוותר על ההצבעה, אין לי בעיה. אתה מוכן לקחת את החוק הזה ולהתקדם? כי זה קשור לבנקים, זה לא קשור למשרד התקשורת. אתה מוכן? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני מוכן. נדחה את זה בשבועיים, שב עם שר הכלכלה, ואני אדאג להיות בוועדת שרים. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מוכן. אתה בוועדת שרים? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני בוועדת שרים אני אשיג את - - - שלהם. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מקבל, מקבל את זה, מקבל את זה. אז הינה, קיבלתי את ההצעה של שר התקשורת, ואנחנו נשב בשבועיים האלה – אני דוחה את ההצבעה, בסדר? ואתה תראה את החוק, אני אשלח לך את החוק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שמעתי את מה שאמרת, נשמע לי מאוד - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> נשמע לי מאוד הגיוני, בגלל זה גם התשובה של משרד הכלכלה לא רלוונטית למה שאני מציע. אדוני היושב-ראש, אני דוחה את ההצבעה, ואנחנו נשב. הינה, שר התקשורת אמר שהוא מוכן לקדם את זה בוועדת שרים – ונחדש. אני אשמח גם לשבת עם שר הכלכלה, וננסה לסייע. אז הצבעה תהיה במועד אחר. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כפי שסוכם, הצבעה על הצעת החוק הזו תהיה במועד אחר. אני חושב שלפנים משורת הדין, אבל לא הייתי נותן, כי זה דבר שבשגרה ששר מאשים שר אחר. שיעלה בזמנו וידבר. << הצח >> הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5185/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק. לרשותך כמובן עד עשר דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מעלה כאן היום חוק שאני חושב שהוא בליבת העשייה של הכנסת הזו, ושבאמת של החיים, אין בו שום דבר רע, רק דברים טובים. כמו שאתה בטח יודע, אדוני היושב-ראש, יש בישראל היום כ-7% מהחינוך החרדי שלומדים בחינוך ממלכתי חרדי. אתן כמה דוגמאות טובות, כי יש באמת כמה בתי ספר מעולים כאלה. בוא נזכור את בית ספר נצח בית שמש. לומדים בו 450 בנים, ויש מקביל נפרד לבנות עם עוד 450 בנות, לימודי ליבה מלאים, כל הערכים של מדינת ישראל, וחרדי למהדרין. נזכיר עוד אחד, שהיה לי העונג להיות שותף בהקמה שלו כמנהל מנח"י – ממ"ח בית רבן. פעם הוא ישב בנווה יעקב, היום הוא יושב ליד בית וגן שם; גם כן מאות תלמידים לומדים ברצינות, ממלכתי חרדי מתחילתו ועד סופו. יש גם בתי ספר שלא התחילו כממלכתיים, היו מוסדות פטור, עברו לשם, של חסידות בעלז, חסידות צאנז ועוד, והם ממלכתיים לגמרי וחרדיים לגמרי. החוק שלי כאן בא ומציע שמדינת ישראל תיקח אחריות מלאה, ותאפשר לכל ילד בכל עיר שרוצה ללמוד בממלכתי-חרדי, ללמוד שם. כי היום המדינה לא עושה את זה כמו שצריך. גם המימון לחינוך החרדי היום בעצם בנוי מארבע רמות, מי שמכיר: פטור, מוכר שאינו רשמי ורשת, ורק בדרגה הגבוהה ביותר, בממלכתי-חרדי, מקבלים את מלוא התקציב, את מלוא השירותים. המדינה בעצם אחראית לצורכי מימון ותקצוב, אבל לפקח ולהיות אחראית היא לא מצליחה. ואני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: אם המדינה משלמת והמדינה רוצה, למה היא לא דורשת? השבוע, למשל, ישב בוועדת חינוך שר חצי החינוך קיש – כלומר הוא היה היום שר החינוך המלא, אבל עד לפני שנה הוא התחלק חצי הוא וחצי חיים ביטון, חיים ביטון אחראי לחרדי והוא אחראי לשאר. עכשיו, הם שניהם סיפרו כמה הם רוצים את הממלכתי-חרדי וכמה הם בעד וכל מיני מעשיות ואגדות, אבל האמת היא שאם הם באמת היו רוצים אותו, לא הייתי צריך את החוק הזה, כי החינוך הממלכתי-חרדי לא מתערב באמונה, הוא לא מתערב בתכנים החרדיים. הוא משאיר עצמאות חינוכית והוא עושה דבר אחד: הוא מפסיק את עצימת העיניים, הוא מפסיק את העמדת הפנים כאילו שהכול בסדר והכול נורמלי, נגיד להפנות ילד על סמך השאלה מאיזו עדה הוא מגיע – דבר שמתקיים גם היום – או העובדה שיש ילדים היום במדינת ישראל 2026 שנידונים לחיי עוני ותלות בקצבאות. אני רוצה שהורה חרדי יוכל לבחור, בסך הכול לבחור אם הוא רוצה ללמוד במוסד פטור או שהוא רוצה ללמוד בממלכתי חרדי, ואז הוא יוכל לכלכל את עצמו ואת משפחתו, ותהיה לו בחירה מלאה, כשהזהות שלו לא מוטלת במחלוקת. זאת היום בעצם בחירה בין זהות לבין עתיד, ואין סיבה שזאת תהיה הבחירה. ובאמת של החיים זו לא דילמה חינוכית, זו הפקרה. החוק הזה עושה מה שבעצם חברי הכנסת החרדים היו צריכים לקדם – חיבור בין זהות לבין אחריות. אפשר להיות חרדים מלא, אפשר ללמוד לימודי ליבה מלאים, אפשר לבוא עם מורים שהם מוכשרים למקצוע, אפשר להיות מחויב לערכי מדינת ישראל. הינה, פרסמתי השבוע, בזמן ועדת החינוך – תקשיב, אדוני היושב-ראש, לנתון המדהים הזה: ברשתות החינוך שמקבלות 100% תקצוב, רק ב-11% מבתי הספר יש מורה למדעים עם כושר להיות מורה למדעים, כלומר 89% מבתי הספר שמקבלים 100% תקצוב ליבה, אין בהם מורה למדעים שלמד מדע. באנגלית המצב קצת יותר טוב; במתמטיקה קצת יותר טוב. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> כל המורים שלומדים מדעים למדו מדעים? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> התשובה היא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להוציא את חברת הכנסת נעמה לזימי מהמליאה. בבקשה, סדרנים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> שואל חבר הכנסת טייב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להוציא את נעמה לזימי מהמליאה. בבקשה, תמשיך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאל אותי חבר הכנסת טייב: האם בחינוך הממלכתי-חרדי כל המורים למדו את המקצוע שלהם? אז התשובה היא כזאת: בחינוך הממלכתי הכללי התשובה היא כן, 97%. בממלכתי-חרדי יש להם שנתיים, כידוע לך. אם נכנסים להיות ממלכתי ממוסד פטור – לוקח שנתיים להשלמת תואר. אם הם באו וקמו כממלכתי-חרדי – מייד. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תגיד לי שאלה אמיתית. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מוכן, אני רוצה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מורה בלי שכר של אופק חדש יבוא לעבוד בהוראה? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> קשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה לא יכול מצד אחד להיאבק פה, לשלול את אופק חדש מהמורים החרדים, ומצד שני לתהות למה אין מורה מוסמך למדעים. (חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.) << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל כמו שאתה יודע יותר טוב מכולם, מרגי, אמר פה איזה בן אדם חכם שלפעמים מגיע לפה לחדר: ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו. אם תלמד 100% ליבה ויהיה לך 100% תואר, אתה יכול גם לקבל אופק חדש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי, אתה יודע מה מלמדים במזרח ירושלים? כואב לי המוסר הכפול והסלקטיבי. הרי אנחנו, בעיניים עצומות – הרי הייתי יושב-ראש ועדה. אנחנו יודעים מה מלמדים במזרח ירושלים? יש מפקחת שתיכנס למזרח ירושלים? הסתה. הסתה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מרגי, התשובה היא כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלילת זכותה של מדינת ישראל. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מרגי, בזכות אותה מהפכה של הממ"ח, שהתחילה לפני 12 שנים, הייתה לי הזכות להתחיל את המהפכה במזרח ירושלים. אני מציע לך לבוא לוועדה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה התהפך על פניו עוד פעם ועוד פעם, אז בוא, עזוב, אל תספר לי מה יוצא שם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מרגי, תבוא לוועדה לענייני מזרח ירושלים. לא אני עומד בראשה, עומד בראשה חבר הכנסת בוארון. לפני עשר שנים, 1% מילדי מזרח ירושלים למדו בגרות ישראלית; היום שליש מילדי מזרח ירושלים לומדים בגרות ישראלית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ייתנו – יקבלו, צורם, צורם - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה בדיוק זה, מרגי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - כשזה ממוקד כלפי פלח באוכלוסייה הישראלית. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הינה, אני מביא לך דוגמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא, זאת לא דוגמה. במציאות היום-יומית שלנו - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זאת דוגמה נהדרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - בפזורה הבדואית זה לא קורה; מתוקצב – במאה אחוז שזה לא קורהץ מזרח ירושלים לא קורה - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראה, מרגי, אותך אני לא צריך לשכנע שאפשר להיות גם חרדי לדבר השם וגם חרד לגורל המדינה וגם לשרת בצבא, כלומר אפשר גם וגם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא קשור, ה"ייתנו – יקבלו" נשמע לי זר לאוזן, לרגש ולאוזן שלי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את זה נתניהו המציא, לא אני. זאת תורה עם דרך ארץ, זה לא או שאתה חרדי או שאתה עובד. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - במה היית מתעסק אם לא היו חרדים? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> גפני, מה אתה אומר? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה היית עושה - - - התעסקות בחרדים? אם לא היו חרדים, במה היית מתעסק? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אמרתי, הבאתי דוגמה. אני התחלתי את הבגרות הישראלית במזרח ירושלים. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא שאלתי אותך על שום דבר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל גפני, שאלת שאלה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> רק על הצביעות - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יושב ליד יהודי שבמקרה - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה היית עושה בלי חרדים? מה? מה היית עושה? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, תקשיב, תקשיב לגולדקנופ. תקשיב, גפני. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> מי אתה בלי חרדים? מי ילמד תורה? תורת ישראל לא שומרת על המדינה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ששון גואטה, נא לא להפריע. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> זה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גואטה. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> תורת ישראל שומרת על המדינה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ששי, תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מפריע לנואם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ששי, תודה. אני מציע לך, גפני, אחרי שגולדקנופ יסיים את השיחה, לשאול אותו איך דאגתי לילדי ירושלים כראש מינהל חינוך, ואחר כך תשאל - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תורה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, טלי גוטליב. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואחר כך תלך לשאול מי הכניס את הבגרות הישראלית במזרח ירושלים. אז מסתבר - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - חוזרות ומכינות את המיצ"ב - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחר כך, גפני, אני מציע לך ללכת - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם היית פה ביום רביעי בלילה בשעות שאתה כבר לא נמצא פה - - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - שונא את החרדים. שונא את החרדים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, שמעתי את השאלה שלך. אם היית פה ביום רביעי בלילה בשעות שאתה כבר לא נמצא, אז היית שומע שהעברתי פה חקיקה לטובת ילדי הפנימיות ככה שחייבים לשבץ אותם. אז מסתבר שאני מתעסק בעוד כמה דברים. ואם פעם תגיע לוועדת החוץ והביטחון של ביסמוט ותתמוך בו – כי אנחנו עושים לו שם, בינינו, חיים לא קלים, גפני – אתה תראה שגם בחוץ וביטחון אני נמצא. אז אתה יודע מה, מסתבר שיש אנשים שעושים עוד כמה דברים. אני אחזור: חרדי שלומד בממלכתי-חרדי - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי מה אתה עושה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה עושה? יושב בוועדת חוץ וביטחון וממלצר את אותו נאום, וואו, איזה קשה זה. באמת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מבין שתורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, זה מפריע. זה משתלט על הדיון. בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מזל שאני שם ויודעת מה אתה אומר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ומבין שכתוב במקורותינו - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ואני ואני ואני - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי, טלי, תשמעי פסוק, לא יזיק לך. תקשיבי טוב. תקשיבי טוב. תלמדי, בואי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תגיע לפרשת השבוע - - - בוא נראה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, גפני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גפני. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב טוב, גפני, זה אליך, "פשוט נבלה בשוק": "פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות". את שומעת, טלי? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נבל ברשות התורה - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> "פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות", אתה שומע, גפני? "פשוט נבלה בשוק ואל תזדקק לבריות". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. מה יש לך, באמת? למה אתה מתנשא על החברה החרדית? למה? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום להסתמך בקצבאות שלך על כולם, במקום לגזור - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה. מדברים פה בשמי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אתן לך דקה, אבל נא לסיים. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום לגזור עוני, טלי גוטליב, על דור שלם, במקום לגזור עוני על דור שלם - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - במקום להטיל את צורכי הציבור על מי שסוחב בנטל גם ככה בלעדיך, במקום לשלוח אותנו, גפני, גם להילחם, גם לפרנס, גם לשלם מיסים, גם לשלם במיטב בנינו, מוטב לך להיכנס מתחת לאלונקה. מוטב לך שאתה תגדל פה ילדים שתהיה להם כשירות למתמטיקה ואנגלית ויוכלו לפרנס את עצמם בכבוד. מוטב שלא תילחם בממ"ח, שעושה את העבודה בשבילך, גפני, והוא בא מהמצביעים שלך, גפני, ומוטב שהיחידות החרדיות בצה"ל לא יבואו אליי לקבל טובות אלא יסתכלו עליך כנבחר ציבור - - - << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> משה, אתה טועה - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, עוד אחד הצטרף. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מתנשא על החברה החרדית? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מתנשא על החברה החרדית? למה? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז טלי, בואי תראי מי נלחם על הציבור ומי נלחם בשביל הציבור, בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> יוסף טייב (ש"ס): << קריאה >> - - - תגיד את האמת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי השר שמשיב? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מזמין את שר החינוך, השר יואב קיש, להשיב – להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אין כבר מה ללמד אותם. זה שצריך חינוך זה משהו אחר. אתה רוצה לחנך אותם בדרך שאתה מאמין בה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא עובד ככה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> סוף סוף יהיה חינוך במדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא עובד ככה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ששון יהיה ראש הפקולטה. << קריאה >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << קריאה >> הדיקן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, הם חושבים שהם יכתיבו איך החינוך החרדי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, הוא יודע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. אנחנו חושבים שלא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני חושב שהשר קיש יכול לבטא את עצמו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל קבוצה יכולה לחנך את ילדיה בהתאם לסולם ערכיה. מתמטיקה ואנגלית, לימודי ליבה – בסדר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> שלום. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברגעים אלה גיבור ישראל רני גואילי, השם ייקום דמו, מגיע לקבורה. כולנו מחבקים ומחזקים את משפחתו. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק הזה הגיע בעצם לפני שעלה לדיון בוועדת שרים לחקיקה. אני צודק, חבר הכנסת טור פז? החוק לא עלה לדיון בוועדת שרים. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הוא עלה בפעם הקודמת - - - לפני שישה חודשים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> ונדחה אז, נכון? אוקיי. אני רוצה רגע להגיד כמה מילים על הממ"ח וכמה מילים על החינוך החרדי ועמדת משרד החינוך. ראשית, המדיניות שלנו היא לחזק את החינוך הרשמי על כל גווניו וכל מוסדותיו. במסגרת זו פתחנו מוסדות לחינוך ממלכתי-חרדי. למעשה, בקדנציה שלי, בעצם מתשפ"ד, תשפ"ה ותשפ"ו, עכשיו, אנחנו עלינו ב-100%, מ-12,000 תלמידים ל-24,000 תלמידים ומעלה, זאת אומרת שהגידול הכי משמעותי בממ"ח קרה בתקופה הזו. אנחנו משקיעים בממ"ח, הממ"ח חשוב לנו, וכמדיניות, מוסדות רשמיים הם כמובן בעדיפות על כל מוסד אחר. אני רוצה לומר שהדרישה להכניס את זה לחוק, יש בה המון חסרונות; אני רואה את זה דרך אגב גם בחוק החמ"ד. היא בעצם מובילה לחוסר גמישות וחוסר יכולת אדפטציה ומקשה על ההובלה של כל התחום. אבל אני רוצה לדבר על מה שהיה פה גם לפני יומיים בוועדת החינוך. בוועדת החינוך התייחסנו למה המצב היום ברשתות ומה קורה בחינוך החרדי בכללו. אני רוצה להתחיל בציטוט שכתב שי קלדרון, מנהל המחוז החרדי: בשלוש השנים האחרונות, מערכת החינוך בישראל עוברת מהפכה של ממש בכל הנוגע לשילוב ולפיקוח על לימודי הליבה ברשתות החינוך החרדיות. לא מדובר עוד בשיפור מדורג אלא בשינוי פרדיגמה יסודי. מציאות של חוסר ודאות הוחלפה במנגנוני פיקוח הדוקים, שקיפות בדיווחי המורים ועלייה חסרת תקדים בהיקף השעות המוקדשות למקצועות הליבה. אנחנו מציגים את כל העובדות האלה בהמשך. אני רוצה לומר ככה: עשינו מהלך משולב, ביחד עם הרשתות, להוביל את חיזוק לימודי הליבה בצורה שלא תפגע ברשתות אלא תחזק אותן. זה קיים בציבור החרדי. ההורים רוצים את זה; הרבנים מובילים את זה. עשינו שינויים בכך, שאני אומר לכם – הינה, אני אומר לכם: לא יהיה מוסד שיקבל אופק או גפ"ן אם לא יעשה 100% ליבה. ומצד שני, מה פוגש אותי באירוע הזה? כשאני מחזק את הליבה בחברה החרדית, פוגש אותי הייעוץ המשפטי לממשלה, שכל מה שהוא רוצה זה אך ורק לפגוע בחרדים בגלל שהם חרדים, כולל לפגוע בתהליך הכל-כך מבורך הזה של חיזוק לימודי הליבה. אני אתן לכם דוגמה – הסבר לא קיבלתי. תראו, רק שתבינו עד כמה השנאה לחברה החרדית מושרשת בייעוץ המשפטי לממשלה. אנחנו, לפני הגשה לבג"ץ בכל מה שקשור ללימודי הליבה וברשתות ומה שעכשיו הקראתי לכם, אבא של בכירה מאוד במשרד, שהייתה מאוד חשובה לתשובה המשפטית לבג"ץ, נפטר, זיכרונו לברכה, וביקשנו מהייעוץ המשפטי שבוע דחייה, שנוכל להיערך לתת תשובה נכונה לבג"ץ. מה אומר הייעוץ המשפטי, אותו ייעוץ משפטי שאמור לייצג אותי, את המשרד? בשום פנים ואופן לא. מדוע אתה צריך שבוע דחייה? מה פתאום, זה דחוף, אתה חייב לתת תשובה. בסוף, אחרי שכנועים רבים – תבינו את האבסורד, זה ייעוץ משפטי לעומתי ללקוח שלו, לממשלה, לשרים – הסכימו לתת ארבעה ימים וקיבלנו ארבעה ימים הארכה. הבאנו את התשובה, זה היה יום חמישי שעבר, חשבנו שהייעוץ המשפטי ימהר להגיש את התשובה לבג"ץ. פתאום, הייעוץ המשפטי מבקש שמונה ימים דחייה. על מה? לפני רגע, בשביל לכבד את זכרו ולהקל על הבכירה, ביקשנו, קיבלנו ארבעה ימים. פתאום שמונה ימים. מה קרה? אני אגיד לכם מה קרה. התשובה שהם קיבלו הייתה תשובה שהם לא ציפו לה. הם ראו את כל העשייה שאנחנו עושים, הם ראו את ההשקעה בפיקוח של המשרד, הם ראו את הכנסת הליבה, הם ראו את ההבנה של המוסדות שהם הולכים למקומות האלה. אני לא מדבר על עולם לפני עשר שנים – או יותר, 12 שנה – מאז שהוקם המחוז החרדי, אני מדבר על מה שקרה בשנים האחרונות. כן, מגיע להם להיות באופק חדש. למה גננת, למה מורה שמלמדת אנגלית בבית שאן או בבית שמש לא צריכה לקבל אופק חדש? רק בגלל ההתנכלות של הייעוץ המשפטי, שמונע משנאה לחרדים, אין לי הסבר אחר. על שמונה ימים לבקש דחייה כדי עכשיו לנסות ולפגוע בתשובה לבית המשפט, כדי לנסות לסרס אותה. תבינו את האבסורד. בסוף אני מחויב לקבל את מה שהם אומרים, לא את מה שעובדי המשרד מצהירים, מדווחים. לא. הייעוץ המשפטי מכתיב את התשובות למשרד, לבג"ץ. אנחנו עם ידיים קשורות מאחור, ואז אנחנו מבקשים גם ייצוג נפרד. פנינו ליועצת – אנחנו לא מסכימים עם אף מילה שאת אומרת; אמרתי את זה לגלי בהרב מיארה, היועצת המפוטרת בשיחה, אמרתי לא מסכים עם מילה שלך. את, יש לך אינטרסים פוליטיים, אנחנו רוצים ייעוץ נפרד. הגשנו בקשה, ומה התשובה שקיבלנו? לא, אנחנו נייצג אותך. אתה מבין, הרב גפני? אתה מבין את האבסורד? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אני אומר שבפעם הבאה, בקדנציה הבאה, נעשה את זה בקואליציה לא איתכם, אלא עם היועצים המשפטיים. << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> נכון. רק הם אלה שקובעים. אם לא הבנת, אנחנו פיטרנו אותה בממשלה. למרות שהיא מפוטרת היא ממשיכה לקבוע, ופועלת אך ורק מאינטרסים פוליטיים ומשנאת חרדים, כשכל הרעיון שלה זה להפיל את ממשלת הימין. זה הדבר היחיד. זו דוגמה להתנהלות שלה מול הנושא הזה של החרדים – לא ענייני לחלוטין. אנחנו שינינו, הבאנו פיקוח בצורה משמעותית; הבאנו ליבה, מבחנים בין-לאומיים ומבחני תנופה – מה שהיה נקרא מיצב – גם הם נכנסו לרשתות. כל השינוי הזה קורה כי אנחנו הולכים ביחד עם הרשתות, ביחד עם החברה החרדית, ודואגים שהדברים האלה יקרו. אתם רק רוצים לפגוע, לתפיסתכם זה אירוע פוליטי. אתם לא מסתכלים על החינוך של הילדים; אתם לא מסתכלים לראות איך אפשר לעשות טוב לחברה החרדית ולילדים. אתם רק רוצים לפגוע באותו גוש שיושב פה בכנסת ומרכיב את הממשלה. אז אני רוצה לומר, היושב-ראש, משרד החינוך נחוש להמשיך בפיקוח. דרך אגב, גם במוסדות הפטור וגם במוסדות המוכש"ר וגם ברשתות, הדברים האלה קורים. יש שינוי מבורך. אני מברך על השותפים שלנו בחברה החרדית שמבינים שאנחנו הולכים למקומות האלה ביחד. אנחנו עושים מאמץ גדול מאוד. דרך אגב, יש שאלה – אני אתן לכם שאלה נוספת של מדוע אני חושב שהיא פוגעת בלימודי הליבה. במשך שנים רבות הייתה פרדיגמה שהוביל הייעוץ המשפטי – לדעתי, היועץ המשפטי מזוז אמר שכעומק הליבה, עומק התקצוב. זאת אומרת, שבמקומות שבהם לימדו 90% יקבלו 90% תקצוב, עם שאיפה שיעלו ל-100%. באה היועצת המשפטית ואומרת: לא, אם אתה לא 100% ליבה, אתה יורד ל-75%. מה היא עושה בזה? מוסדות שלימדו 90% ליבה, ירדו עכשיו להיות מוכש"ר, ירדו מהרשת, ילכו ל-75%, ונפסיד אותם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> נפסיד אותם. ממקום שבו הם היו לומדים 90% ליבה הם ירדו ל-75%, בגלל השינוי המשפטי בעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שאנחנו מתנגדים לו. העמדה המקצועית מתנגדת לו. אנחנו רוצים כמה שיותר לעודד ליבה. אנחנו דורשים 100% ליבה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> איך אפשרתם הפרטה של חינוך ילדי ישראל לזרמים פרטיים? << דובר_המשך >> שר החינוך יואב קיש: << דובר_המשך >> אנחנו דורשים 100% ליבה, ואנחנו מקדמים את זה. ובמקומות שלא עושים את זה, לא מקבלים את ה-100% תקצוב. נקודה. אז מספיק לשקר ולומר שאנחנו מתקצבים את מי שלא לומדים ליבה. מי שלא לומד ליבה יקבל פחות. אנחנו רוצים ומעודדים 100% ליבה, ואנחנו עושים את זה. אז לסיכום – אני רואה שהזמן מסתיים – כל האירוע הזה הוא אירוע שבו לא את טובת הילדים אתם מחפשים. אתם – וכשאני אומר אתם אני מתכוון לאופוזיציה ואני מתכוון ליועצת המשפטית לממשלה – רק רוצים לפגוע בילדים החרדים, לפגוע בקשר האסטרטגי של ממשלת הימין הזו, שפועלת ביחד לחזק את החינוך בחברה החרדית, להוביל לליבה, להוביל לסטנדרטים גבוהים, והשינוי הזה קורה במשמרת שלנו. אנחנו עושים את זה; 100% ליבה, אנחנו מובילים. זו האחריות שלנו, ואנחנו עושים את זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – השר קיש, אם היית מקדיש לחינוך חצי מהאנרגיה והזמן שאתה מקדיש לייעוץ המשפטי, תאמין לי, כבר היה קורה פה משהו בחינוך במדינה. היועצת המשפטית, היועצת המשפטית – בוא'נה, כמות התירוצים שאתה משמיע פה ובוועדה על כל מה שאתה לא עושה שלוש שנים וחצי. בטח, ייעוץ משפטי, איזה מזל שיש אותם. החוק הזה כבר עלה, כידוע לך. אתם כבר הפלתם אותו. אתה יודע למה נדרש חוק? כי בעיריית בני ברק – לך, זה סבבה – לא רוצים להקים ממ"ח, גם כשיש 200 ילדים שרוצים. למה? כי זה לא מתאים לכם, כי 200 בתי ספר, השר קיש, 200 בתי ספר לא עברו את הביקורת שלכם, שלכם – אם נדייק במספר, 183, השר לשעבר ביטון – עשו עליהם ביקורת, לא לימדו ליבה 100%. אה, אוי, אז עכשיו אומרים, כגודל הליבה כך גודל התשלום. לא, זה לא מה שהיה. אמרו לכם 100% – יקבל 100%, וגם תהיה קומה שנייה. אבל אם אתה לא עומד ב-100%, וכולנו יודעים - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש שר במליאה. אני לא מבין למה זה מפריע לכם כל הזמן. יש שר במליאה. תמשיך. לך תבדוק. אל תעסיק אותי בזה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולנו יודעים שיש הנחות סלב לביקורת הזו. אז חברים יקרים, מי שלא מלמד ליבה לא יכול לבקש, לא קומה שנייה וגם לא קומה ראשונה. אני שואל אותך עוד דבר: אותי לימדו שמי שמסתיר, כנראה שיש לו מה להסתיר. אז השר קיש, אם היינו צריכים לקחת אותך לבג"ץ, לבג"ץ, כדי שתחשוף לנו את כל הביקורת על המוסדות החרדיים, כנראה שיש לך מה להסתיר. אגיד עוד דבר, אם אופק וגפ"ן היו באים בדרך המלך, כבר מזמן היה פה אופק וגפ"ן, אבל מה לעשות אם אין לך מורה למדעים, ולא הכשרת מורים לאנגלית, ואין לך מורים למתמטיקה, אז מי בדיוק אתה רוצה שיעשה אופק וגפ"ן? אבל אני אגיד לך עוד דבר. בפרשה שלנו, כשבני ישראל עומדים על הים, הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו: "מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל ויסעו". יש זמנים שהם לא זמן צעקה. זמן תפילה יש, אבל יש זמנים שבם "דבר אל בני ישראל ויסעו". הרכבת הזו של לימודי הליבה, של המינהל התקין, גם של הממלכתי-חרדי, יצאה לדרך. אני צופה שתמיד יהיה קיום לרשתות החינוך, תמיד יהיו רשתות חינוך, יש צורך בהן, יש ציבור שרוצה אותן - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אבל הקשקוש של הבריחה, של ההסתתרות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - כי הוא לא נכנס לארץ ישראל, ואז ה' אמר לו: דבר אל העם - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אתה יכול - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש כמה גם באופוזיציה. אתה יודע. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אבל עכשיו הם שותקים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> משה צעק להשם כי הוא ידע שהוא לא יזכה להיכנס לארץ ישראל. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז קשקוש ההתייחסות לייעוץ המשפטי מיצה את עצמו. משרד החינוך אכן לא מקדם כמו שצריך את הממלכתי-חרדי. וכן, טלי גוטליב, יש מצבים של "דבר אל בני ישראל וייסעו". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - פרשת שבוע אתה לא יודע. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו הזמן לעשות, עכשיו הזמן למעשים. מי שרוצה לימודי ליבה, שיצביע בעד הממלכתי-חרדי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ה–2024. ההצבעה תהיה שמית, לבקשת הממשלה. אדוני המזכיר, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – אינו נוכח ישראל אייכלר – דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – נגד משה ארבל – נגד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – אינו נוכח ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – נגד ניר ברקת – אינו נוכח ששון ששי גואטה – נגד טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – נגד סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – בעד משה טור פז – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – בעד שלי טל מירון – אינה נוכחת יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' - אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת משה סעדה – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – אינו נוכח עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – אינו נוכח צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – בעד אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת שעדיין לא הצביעו. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי - אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח עמיחי אליהו – נגד יעקב אשר – נגד מישל בוסקילה – נגד דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – אינו נוכח איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח ניר ברקת – אינו נוכח מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל - נגד בנימין גנץ – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – בעד עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח יריב לוין – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח שלי טל מירון – אינה נוכחת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – אינו נוכח יבגני סובה – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח איימן עודה – אינו נוכח חמד עמאר – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח יסמין פרידמן – אינה נוכחת אריאל קלנר – אינו נוכח יצחק קרויזר – אינו נוכח גלעד קריב – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח עאידה תומא סלימאן – בעד << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> האם יש מי מחברי הכנסת שלא הצביע עדיין ונמצא כאן במליאה? אבקש למנות את מספר המצביעים. לא לדבר בבקשה באמצע הספירה. 50 נגד, 31 בעד. אני קובע כי הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ה–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> הכנסת נגד החוק - - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> הוא עוד יעבור. על הראש שלך עוד יעבור. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת שאירים לאלמנה שנישאה מחדש), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6240/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יעקב אשר) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת שאירים לאלמנה שנישאה מחדש), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת יעקב אשר. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש רגעים שאנשים נהנים גם בעבודה, וזה אחד הרגעים שבהם אני מרגיש סיפוק גדול מאוד. התורה אומרת: "כל אלמנה ויתום לא תענון. אם עַנֵּה תענה אתו כי אם צָעֹק יצעק אלי שָׁמֹעַ אשמע צעקתו". פוסקי הלכה למדו מכאן, שלא רק שאסורה התנהגות שלילית ליתום, אלא יש לנו חיוב לדאוג לרווחתם. כך הגדיר הרמב"ם בהלכות דעות את המצווה: "חייב אדם להיזהר ביתומים ואלמנות מפני שנפשן שפלה למאוד ורוחם נמוכה אף על פי שהן בעלי ממון אפילו אלמנתו של מלך ויתומיו מוזהרים אנו עליהן שנאמר כל אלמנה ויתום לא תענון. והיאך נוהגין עמהן. לא ידבר אליהם אלא רכות. ולא ינהוג בהן אלא מנהג כבוד. ולא יכאיב גופם בעבודה ולבם בדברים קשים. ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו. כל המקניטן או מכעיסן או הכאיב להן או רדה בהן או אבד ממונן הרי זה עובר בלא תעשה וכל שכן המכה אותם או המקללן". אנחנו למדים מהעניין שהמצווה הזאת היא לא רק לאסור עינוי, אלא גם לא ליצור מחסומים מלאכותיים שמונעים מהם את מה שמגיע להם, וגם לרווחתם. זאת הדאגה שלנו. את הצעת החוק אני מעלה כאן לאישור במליאה בקריאה טרומית. ההסדר הקיים היום בחוק קובע כי הזכות של אלמנה או אלמן לקצבת שאירים פוקעת עם נישואיה בשנית – אם הם נישאים בשנית. ההסדר שקיים היום מייצר קנס – קנס כלכלי על ההחלטה על נישואים חדשים. חלק מהריפוי של אותם אנשים – כל אחד מחליט לעצמו, כמובן, שרוצה לפתוח חיים חדשים. ההסדר הקיים היום מאלץ את ההורה לבחור בין יציבות כלכלית, חיונית – שזאת קצבת שאירים, בין היתר – לבין הזכות הבסיסית להקים מחדש תא משפחתי יציב ובריא למען המשפחה שלו ולמען ילדיו. המצב הנוכחי הזה הוא קנס נישואים, והם בהתלבטות כזאת: מי שישלם בסוף את המחיר זה גם האלמן או האלמנה, וגם היתומים עצמם. אנחנו יודעים, נישואים שניים, בדרך כלל זה הסכמי ממון, בדרך כלל כל אחד יש לו את הדאגות על הילדים שלו. לכן, מה שהיה עד היום בחקיקה – שקצבת השאירים הפסיקה לאותם ילדים או לאותם ילדים, גם אם עדיין זכאים – היא דבר לא נכון, היא דבר פוגע, היא דבר שהיה צריך לשנות, ואת זה אנחנו עושים היום. גמלת השאירים היא צורך אמיתי, והוא קריטי, בפרט כל עוד הילד היתום סמוך על שולחן הוריו. הוא לא מפסיק להיות יתום כשאימו או אביו נישאים בשנית. הצרכים שלו לא פוחתים, ובהרבה מקרים רק גדלים. אין הצדקה מוסרית להעניש משפחות על רצון לפתוח עתיד חדש ובית חדש. זה לא חסד. אנחנו לא עושים פה חסד. אנחנו עושים צדק בסיסי. אנחנו לא מוסיפים זכויות. הצעת החוק הזאת מסירה עיוות. מדינה – תפקידה הוא לדאוג לאזרחיה, והיא לא צריכה לכפות עליהם ולהביא אותם לדילמה: לבחור בין ביטחון כלכלי לבין האושר הפרטי שלהם. הדילמה הזאת היא אכזרית והיא לא נכונה. הצעת החוק הזאת, שבעצם - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - זה מה שנורא. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> בדיוק. אחד הדברים שהיו קורים היה או שמסתירים נישואים בצורה כזאת או אחרת - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בדיוק. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - או מתלבטים אם בכלל להינשא או לא. אין לזה שום הצדקה. אין לזה שום עניין. וכמובן שהחובה שלנו היא לתקן את הדבר הזה. והצעת החוק הזאת בעצם אומרת שכל עוד הילדים על פי חוק – אם זה גיל 18 או גיל 21 – כי אני לא זוכר כרגע את החוק בדיוק, יש גם מקומות שזה 24 בקצבת שאירים, אני לא זוכר. אנחנו נראה את זה כבר בדיוני הוועדה – אבל כל עוד שהילד נקרא סמוך – הוא לא צריך להיות קטין; הוא יכול להיות גם מעל 18 - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סמוך על שולחנם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> איך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סמוך על שולחנם. << דובר_המשך >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - סמוך על שולחנם. קצבת השאירים תמשיך להיות משולמת. כך צריך להיות, וכך אומרת הצעת החוק. אנחנו צריכים להצהיר ולומר לאותן משפחות, שעברו אסון כזה שראש משפחה או ראשת משפחה או אחד מבני המשפחה, שלא עלינו, נפטרו, אנחנו אומרים לאלמנה או לאלמן: אנחנו ממשיכים, המדינה ממשיכה לתת לכם את קצבת השאירים על אותם ילדים, שהיו זכאים לה עד עכשיו, ולא ממירה את זה בשום דבר אחר. אני רוצה להודות לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הרבה פעמים – נמצא כאן גם יושב-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה, ידידי שר המשפטים – הצעה כזו לא הייתה יכולה להתקדם לא רק בלי ברכה של שר האוצר. כשבאתי לדבר איתו על העניין הזה, הוא התלהב ואמר שהוא כבר חשב על זה פעם, ויכול להיות שיש פה דברים אחרים שצריכים לחשוב עליהם באותו – לא בקצבת שאירים במשהו אחר. אבל אני מוכרח לציין שההתלהבות שלו לעשות את הדבר הזה ולזכות במצווה – אני אף פעם לא ידעתי לפני שנכנסתי לכנסת, שחקיקה יכולה להיות גם מצווה. אז אנחנו עושים הרבה מצוות. אצלנו זה: ועשית ככל אשר יורוך – אז זה כבר מצווה. אבל כאן זה מצווה על מצווה. זה חסד. ואני מודה לשר האוצר. מודה ליושב-ראש ועדת השרים, שר המשפטים יריב לוין. אני רוצה לומר ולקוות, שוב, בימים אלה, בשעה כזאת, שעם ישראל כולו מלווה למנוחות שוטר אמיץ, שקידש שם שמיים, שהקריב את עצמו ביום הנורא הזה שהיה, התפקיד שלנו הוא להרבות זכויות. אנחנו מרבים זכויות. כי, לצערי הרב, החוק הזה, כשאני עוד חשבתי עליו, זה לא היה רק אחרי 7 באוקטובר, כי דווקא בחוק האלמנים והאלמנות, שהם נפגעי מלחמה או חללי צה"ל, אז קצבת השאירים כן ממשיכה. אבל אנחנו מרבים זכויות לעם ישראל עם הצעת החוק הזאת. מי ששומע את זעקתם ואת בכיים של אלמנות ויתומים – אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיגאל אותנו מכל הבעיות הקשות שעומדות לפתחנו, וימשיך להצעיד אותנו, את עם ישראל כולו, לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש שר משיב? אני מזמין את שר המשפטים מר יריב לוין להשיב על הצעת החוק. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מזכירות הכנסת, הודעה, בבקשה. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << קריאה >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק השמות (תיקון מס' 9) (שם מאימוץ של קטין שהורהו נפטר), התשפ"ו–­2026. תודה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת שאירים לאלמנה שנישאה מחדש), התשפ"ו-2025 << הצח >> (הצעת חבר הכנסת יעקב אשר) << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת יעקב אשר, אני רוצה לברך אותך, להודות לך. כרגיל, כדרכך, עוד חוק שמתאפיין בכמה דברים. קודם כול, הוא עוסק באמת בעניין אנושי חשוב מאוד, מהמעלה הראשונה. שנית, הוא באמת כניסה לפעמים לנבכי הדברים בצורה המקצועית; לאתר בדיוק את הפער במקום שבו הוא נמצא, בדיוק את המקרים האלה שאיכשהו נופלים בין הכיסאות, ולתת לזה מענה. שלישית, גם הפעם הזאת, הצעת חוק שבאמת נוגעת לציבור כולו, והיא מבטאת את – אני חושב שמי שיבדוק ויסקור את הפעילות שלך יראה שלצד דאגה וטיפול יום-יומי בעניינים של הציבור החרדי ששלח אותך לכאן, אתה עוסק הרבה מאוד גם בעניינים אחרים, שנוגעים לכלל הציבור, בהיקף גדול מאוד, גם כיושב-ראש ועדה. אני חושב שזה שילוב שמעורר הערכה, ואני באמת מודה לך. הצעת החוק הזו, כפי שהסביר כאן חבר הכנסת אשר, מבקשת לקבוע כי הזכות של אלמן או אלמנה לקצבת שאירים לא תפקע אם נישאו בשנית, כל עוד הם מגדלים ילד יתום שהניח אחריו המבוטח. צריך לומר, הגם שזה נראה כל כך מובן מאליו, לא פעם ההסדרים החוקיים יוצרים לפעמים מין מצבים אבסורדים כאלה, שבהם כתוצאה מזה שקורה אירוע משמח לאדם – או שהוא מתחתן או שקורים כל מיני דברים מן הסוג הזה – הוא מאבד ומפסיד זכויות שבאופן רגיל היו לו. ולא פעם הדבר הזה גם לא צודק לגופו, אבל הוא גם מהווה אפילו, לפעמים, חסם בפני זה שאנשים יקימו בית בישראל ויתחתנו. אני חושב שבמובן הזה, הדבר הזה לא נעשה כמובן בשרירות לב כאשר הוא נחקק בשעתו. אני מניח שהכוונה מאחוריו הייתה רצון לחלק את המשאבים בצורה אופטימלית. ונקודת ההנחה היא שבמצבים מסוימים, משעה שבני זוג נישאו וכבר לא מדובר במשפחה חד-הורית, יש הצדקה להפנות את המשאבים למי שכן נמצא עדיין במעמד כזה. אבל לפעמים הדבר הזה יוצר באמת אבסורדים, בעיקר במקרים אנושיים כמו המקרים האלה, שבהחלט, בעיניי, יש מקום לתקן אותם. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי סעיף 255 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה­–1995, ביחד עם ההוראות שנקבעו לפיו, נקבע כי זכותם של אלמן או אלמנה לקצבת שאירים פוקעת עם נישואיהם בשנית, אלא אם כן הכנסתו של בן הזוג החדש נמוכה מן הסכום שנקבע שם, ומתקיים אחד מן התנאים הבאים: בן הזוג החדש אינו מסוגל לכלכל את עצמו או שביום נישואיהם מלאו לו 60 שנה. ההסדר הזה, ששולל דה פקטו מאלמנות ומאלמנים שנישאו בשנית את קצבת השאירים שהיו זכאים לה טרם נישואיהם השניים, מייצר – ואמרתי והסברתי את זה שוב – הוא לכאורה מייצר מין סוג של, אני לא יודע אם הייתי רוצה לקרוא לזה קנס, אבל הוא מייצר מין סוג של מחיר לנישואין לאותו פרק חדש, לנישואים השניים. ועושה את זה, אגב, דווקא למי שבאמת נישואיהם הקודמים הסתיימו בנסיבות טרגיות ועצובות, משעה שהם התאלמנו. הדבר הזה בעצם מציב את אותו אלמן או את אותה אלמנה בפני ברירה, לבחור בין הקצבה שחיונית לביטחון הכלכלי, לבין הקמת התא המשפחתי החדש באופן מלא באמצעות נישואין. הדבר הזה בעצם יוצר לציבור הזה, שעל לא עוול בכפו מצא את עצמו בפני סוג של חסם כלכלי, לפעמים חסם כלכלי משמעותי, מפני מימוש הנישואין באותם מקרים. הדבר הזה בולט במיוחד ומשפיע במיוחד כשאנחנו מדברים על אלמנות ואלמנים שמגדלים ילדים יתומים הסמוכים על שולחנם, משום שבמצבים האלה – והדבר הזה יכול להיות נכון בכל מיני מקרים, אבל הוא בוודאי נכון במצב של משפחות ברוכות ילדים – הם מסתמכים לעיתים קרובות על קצבת שאירים שהם זכאים לה כדי לכלכל את משק הבית וכדי לעמוד, כמובן, בהוצאות הכרוכות בגידול הילדים. כל זה, צריך לומר, בשעה שבאופן טבעי הם נקלעים למצב של מפרנס יחיד, ולא רק מפרנס יחיד, אלא גם בוודאי במשפחות ברוכות ילדים, אבל לא רק – גם במשפחות עם מספר לא גדול של ילדים – עדיין היכולת של הורה יחידני שנדרש ואין מי שיחליף אותו, לטפל בכל מה שקשור בגידול הילדים, האתגר הזה, לשלב את זה עם עבודה – גם כך זה דבר לא פשוט, בוודאי עם עבודה שמצריכה שעות רבות, ועבודה שמכניסה סכומי כסף גדולים יותר, שלא פעם כרוכה באמת בהשקעת שעות רבות נוספות. לכן המטרה בהצעת החוק היא לקבוע כי הזכות של אלמן או אלמנה שנישאו בשנית לקצבת שאירים לא תפקע במצב שבו הם מגדלים ילד יתום שבעצם כלכלתו עליהם. עמדת המוסד לביטוח לאומי, שאני כמובן ביקשתי לקבל את עמדתו ביחס להצעת החוק, היא שההסדר הקיים היום מייצר – מעבר לבעיה היסודית שתיארתי קודם, של עצם המצב שהוא מייצר, הוא גם מהווה פתח, לפעמים אפילו כמעט אילוץ, למקרים של אי-דיווח, כולל אפילו אי-דיווח על הנישואים החדשים, במקום שבני הזוג כן מחליטים בכל זאת להתחתן. הדבר הזה באמת מייצר איזשהו הבדל שאין לו מקום. כמו בכל הצעה מן הסוג הזה, שנדמה לי שכולנו מברכים עליה בסוף, זה חוזר לנקודת ההתחלה שעליה דיברתי – בסוף יש עניין תקציבי, בסוף הקופה היא לא בלתי מוגבלת, ואי-אפשר לעשות את כל מה שרוצים גם אם זה צודק. צריך לומר שהעלות של ההצעה הזו נאמדת כרגע בכ-10 מיליון שקלים, והיא בוודאי עלולה לעלות עם השנים, בוודאי עם גידול האוכלוסייה. כאן אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש – לכן עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, כל זאת בתנאי שהמשך הקידום ייעשה בהסכמת משרדי האוצר והעבודה, והדבר שאני מבקש להדגיש אותו, לשיפוי הביטוח הלאומי – כאן אני רוצה לומר משהו, אדוני היושב-ראש: נכנסתי לתפקידי כשר העבודה ממש לא מזמן, והתמונה שהתגלתה לעיניי באשר למצב האקטוארי של הביטוח הלאומי היא תמונה קשה מאוד. יכול להיות שאולי אמצא כאן הזדמנות קצת לפרט אותה בפני הכנסת, אני חושב שזה ראוי ונכון שהכנסת תידרש גם לנושא הזה. יש כאן אתגר גדול מאוד, תהליך מתגלגל לאורך שנים ארוכות, אבל שמתגלגל בתאוצה הולכת וגוברת, שמייצר אתגר מאוד גדול על היכולת של הביטוח הלאומי לעמוד בתשלומים ובהתחייבויות שיש לו. חלק מהמצב הזה שנוצר הוא תולדה של פעולות מבורכות וחשובות שעשתה הכנסת כדי להרחיב את הזכאויות. אבל הן לא תמיד נעשו עם השיפוי המתאים שהביטוח הלאומי צריך לקבל, ובעצם הועמסו על קופתו, ובדרך הזאת הרחיבו את הפער הזה שהולך ונוצר. אני בהחלט חושב שצריך להידרש לעניין הזה, ולכן אני רוצה להדגיש את העובדה שאפשר יהיה להשלים את הצעת החוק בהנחה שאכן יינתן השיפוי המתאים לביטוח הלאומי, ואנחנו לא נעמיק את המציאות האקטוארית הבעייתית שהוא כבר ממילא נמצא בה. על פי העקרונות האלה, לכשתתקיים ההצבעה, אבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ביקשה להתנגד לחוק חברת הכנסת פרקש הכהן – לא נמצאת. רק אציין כי במסגרת סיכומים בין היוזם לבין הממשלה ההצבעה תתקיים במועד אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין הצבעה. לא צריך לקרוא לו, קראתי למתנגדת לחוק. הוא לא מתנגד, נראה לי שהוא בעד. << קריאה >> יעקב אשר (יהדות התורה): << קריאה >> אלא אם כן יש לי פיצול אישיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה יכול להיות. אתה יודע, היו כאלה פה. << הצח >> הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במועצת הרשות), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1633/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במועצת הרשות), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק – אז כן צריך לקרוא לו. מי אמר שלא צריך לקרוא לו? עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במועצת הרשות), התשפ"ג–2023. מועצת הרשות למקרקעי ישראל היא גוף ציבורי בעל עוצמה וחשיבות ייחודיים בכל הקשור להקצאת משאבי קרקע יקרי ערך ולשיווקם. בין תפקידי הרשות, כפי שנקבע בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, נמנות המטרות הבאות: הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ומטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים ותוכניות חומש כאלה ואחרות. בחוק נקבעה חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במועצת הרשות מתוך הבנה של המחוקק דאז שיש חשיבות בייצוג כלל האוכלוסיות ובפרט אוכלוסיות שיש לצורכי הדיור שלהן מאפיינים ייחודיים, וייצוגן במועצת הרשות קריטי לניהול נכון של משאבי הרשות ולמניעת אפליה ולהסתכלות רחבה באמת על צרכים בכל עיר, בכל מחוז – אבל גם לפי האוכלוסייה. לפיכך, מוצע כי בדומה לחובה הקבועה בחוק לייצוג בקרב האוכלוסייה הערבית, ייקבע חוק ייצוג הולם במועצת הרשות גם לבני האוכלוסייה החרדית. אלה בעצם דברי ההסבר הראשונים של הצעת החוק. אני רוצה לומר – זה חלק מסדרה של הצעות חוק שכבר עברו, חלקן בוועדת שרים, חלקן כבר עברו בקריאה טרומית, וחלקן בהכנה לקריאה ראשונה – שבכל מה שקשור לתכנון ושיווק ודיור יש במדינת ישראל, במשרד השיכון – לא מעכשיו, כבר הרבה מאוד שנים אחורה – תדריך שלם שמדבר על בנייה לאוכלוסייה הערבית ובנייה לאוכלוסייה החרדית. מה שקשור לאוכלוסייה החרדית, הבנייה מתאפיינת ביותר שטחי ציבור, ביותר בתי ספר, ביותר מרחב לתחבורה ציבורית, שוב, בגלל אופי של הציבור, אופי של החיים, אופי של המגורים. לכן בסדרת חוקים, גם לאחרונה, הכנסנו למועצה הארצית נציג קבוע שהוא בן העדה החרדית, שמבין כמובן בחומר, שמגיע עם רקע מתאים כמובן, גם בוותמ"ל וגם עכשיו, כשאנחנו מדברים על רשות מקרקעי ישראל. הדבר הזה הוא נצרך; הדבר הזה הוא נכון; זהו דבר שבעצם פותח ונותן את ההסתכלות הנכונה, הרחבה, גם כשמתכננים שיווק, גם כשמתכננים איך להתגבר על מצוקת הדיור. צריך ללמוד את זה לפי הבעיות הספציפיות שקיימות בכל אוכלוסייה ואוכלוסייה; לפי התכנון המפורט הנכון לאותה אוכלוסייה, והסתכלות רחבה כמובן על כל הדברים בעניין הזה. הדבר הזה יביא פרספקטיבה ייחודית על צורכי האוכלוסייה, והוא יסייע במניעה של טעויות תכנוניות או הקצאתיות כאלה ואחרות, קריטיות, שנובעות מחוסר היכרות עם האלמנטים המיוחדים של המגזר; בשיפור והתאמת פרויקטים למאפייני האוכלוסייה, כך שיהיה ניצול יעיל יותר של משאבים. התועלת היא כפולה, גם לאוכלוסייה החרדית בתיקון הזה, וגם בסיוע למימוש המדיניות הממשלתית ובניהול נכון של משאבי הרשות. ולכן, אדוני, אני רוצה להביא עוד נקודה. אם המחוקק, כמו שאמרנו מקודם, הכיר בצורך בייצוג חרדי בכל גוף ממשלתי, אז אין שום סיבה שזה לא יהיה גם כאן. אם יש ייצוג למגזר אחד, בוודאי שחייב להיות גם למגזר השני, ששונה, אבל דומה, באפיונים מיוחדים. זו לא טובה שעושים למישהו, אלא זה שוויון בסיסי ודאגה של מאמצי ותקציבי הממשלה בכל הנוגע לדיור על כל אופניו – גם התכנוני וגם ההקצאות – ישתמשו בהם ביעילות, ולא בתכנון לא מותאם. לסיכום החלק הזה, התועלת הכלכלית של העניין היא ייצוג הולם ותכנון חכם, פחות טעויות יקרות. תועלת כלכלית. נציג, שמכיר את הצרכים, ימנע השקעות ותוכניות לא מוצלחות. משאבי הרשות ישמשו טוב יותר את כלל האוכלוסייה. כידוע לכולנו, רמ"י שייכת לעם ישראל, רמ"י היא לא חברה פרטית. הנכס היסודי של המדינה והחשוב ביותר, שהוא הקרקע, שייך למדינה ולאזרחיה. לכן, כשאנחנו עושים את התיקונים הללו, התיקונים הללו נכונים, כי הם מכוונים בסופו של דבר אל כלל האוכלוסייה ולכל אזרחיה, כפי שצריך. אי-אפשר לפתור בעיית דיור כוללת בלי שיש פתרון מותאם לכל חלקי האוכלוסייה. זו לא פוליטיקה. זה לא משהו שאנחנו עושים בגלל מחויבויות כאלה ואחרות. זה ניהול תקין ואחראי של המשאבים הלאומיים, וככה אנחנו צריכים להתנהג איתם ולעשות אותם. לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת היא טובה, וקורא לחברי הכנסת להצביע בעבורה כמובן. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, קורה בימים האחרונים – לצערנו הרב אנחנו נחשפים להתבטאויות ולכל מיני דברים שלא היו מעולם, הקלטות והתבטאויות נגד רבנים ונגד גדולי עולם, אנשים קדושי עליון. אני רוצה לומר לנו, עם ישראל, לעצמנו, לכולנו, לכל החברים באופוזיציה, שמשתמשים – או באופוזיציה או בתקשורת – שמדברים בזלזול על הנושא של התורה, מדברים בזלזול על תלמידי חכמים; אני רוצה לומר: אנחנו צריכים להיזהר. אתם צריכים להיזהר. חכמינו אומרים בפרקי אבות: "והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים". תהיה תמיד באזור ולאורם של חכמי הדור וזקני הדור, כדי שתתחמם מאורם, שזה יגביה גם אותך. כתוב בפרקי אבות, בהמשך: "והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה", "וכל דבריהם כגחלי אש". וכאן, בבניין הזה, אתמול בוועדת החוץ והביטחון, ובראיונות, מדברים על רבנים, על גדולי עולם, על אנשים טהורים, מדברים עליהם בצורה כזו, בצורה אחרת, מדברים על בני תורה. כולם, כל הציבור החרדי קיבל שמות: משתמטים, סיפורים, שקרנים, רמאים. את כל זה – אני אומר, היזהרו בגחלתן, אני אומר את זה לעצמנו. עם ישראל צריך זכויות. אל תזרקו את הטלית והתפילין. אל תיגעו ברוחניות שמייחדת אותנו מכל העמים האחרים, כי זאת הסיבה שאנחנו כאן. אין סיבה אחרת לכך שעם ישראל שמר על עצמו והגיע לאן שהוא הגיע. היזהרו בגחלתן; היזהרו בגחלתן של תלמידי חכמים זקני הדור; היזהרו בגחלתן של אברכים שיושבים והוגים בתורה מבוקר עד לילה. אל תזרקו מהמדינה הזאת את הטלית והתפילין – זה הרה-אסון לכולנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שרת השוויון החברתי, הגב' מאי גולן. הוספתי לך עשר דקות. בבקשה. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוספתי לך עשר דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תודה רבה. אני עונה בשם משרד השיכון. חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960, קובע את הרכב מועצת מקרקעי ישראל. נקבע כי במועצה יכהנו שר הבינוי והשיכון, שישמש כיו"ר המועצה, ו-13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי ממשלה ושבעה נציגי קק"ל. בחוק נקבעה הוראה שלפיה במידה שבקרב נציגי הממשלה במועצה לא מכהן נציג מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית, תמנה הממשלה למועצה חבר נוסף על נציגי הממשלה מקרב אוכלוסיות אלו, אשר יהיו נציגי השרה לשוויון חברתי. מתוך הבנה שיש חשיבות לייצוג כלל האוכלוסיות, ובפרט אוכלוסיות שיש לצורכי הדיור שלהן מאפיינים ייחודיים, וייצוגן במועצת מקרקעי ישראל הוא מהותי לניהול נכון של משאבי הרשות ולמניעת אפליה, יש מקום להבטיח ייצוג הולם במועצה גם לחברה החרדית. יחד עם זאת, יש לשמור על האיזון העדין הקבוע כיום בחוק רשות מקרקעי ישראל, וכן יש להקפיד לא לפגוע במבנה המועצה וביחס הקבוע והמוסכם בין נציגי הממשלה לנציגי קרן קיימת לישראל, בהתאם לאמנה שנחתמה עם קק"ל בשנת 1961. לפיכך, אין מקום להגדלה נוספת של מספר חברי מועצת הרשות, אך יש לקבוע מנגנון שיבטיח ייצוג הולם לחברה החרדית במועצה. לפיכך, החליטה הממשלה בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף לכך שלא יוגדל מספר חברי מועצת מקרקעי ישראל. תיקון המנגנון המוצע בהצעת החוק ייעשה בהסכמת משרדי הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל, וקידום הצעת החוק ייעשה בהסכמת משרדי הבינוי והשיכון, משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. עכשיו רציתי לדון על עוד משהו שחשוב לנו וקרה בשבוע שעבר. בשבוע שעבר השתרר שקט, מי שלא יודע, בערים הערביות. שביתה. אבל אל תטעו, זה לא היה שקט של מחאה אידיאולוגית נגד הכיבוש, זה היה שקט של ייאוש קיומי. ומכאן, אני רוצה לפנות ישירות לאותם אזרחים שאמורים להפגין גם במוצאי שבת הקרוב דווקא דרך רגע של הארה שהיה כאן בשבוע שעבר. חבר הכנסת איימן עודה שאל בוועדת הפנים שאלה, במלוא הרצינות והתמימות המאוסה: למה אחוז הרצח בחברה הערבית גבוה מזה שברשות הפלסטינית או בירדן? איימן, אני חייבת להחמיא לך על כישורי המחקר, באמת. אבל אם היית מקשיב קצת לנאומים שלי במקום להתמוגג מהפואטיקה של נסראללה, התשובה הייתה מכה בך כבר מזמן. זה פשוט, וזה מתחלק לשניים: החלק הראשון עוסק בעבריינים עם תואר "מצטיין בליברליזם" מבית היוצר של בג"ץ והשמאל הישראלי. ארגוני הפשיעה הערביים הם היום הסטודנטים המצטיינים של המערכת המשפטית הליברלית שלנו. הם פיצחו את השיטה יותר טוב מכל פרופסור למשפטים. הם למדו להגיש תלונה במח"ש אם שוטר לא אמר להם בוקר טוב או חלילה הפריע להם בדרך לחיסול. הם מחזיקים סוללות של עורכי דין שגורמות לפרקליטות להיראות כמו איזה חוג דרמה במתנ"ס. הם הפכו למומחים בסחבת משפטית עד שהעד נזכר שהוא בעצם לא ראה כלום או שהוא פשוט כבר לא בין החיים. והשוס הגדול – הם יודעים שמעצרים מינהליים זה מוצר בוטיק ששמור אך ורק למתיישבים ביהודה ושומרון. הרי אם נפעיל אותם נגד ראש ארגון בנצרת או סח'נין, מיד אתם תצרחו "גזענות" ו"אכיפה בררנית" ותארגנו את ליל גלנט שלוש וארבע. והרוגלות, אה, הרוגולות, בזה הרי משתמשים רק נגד פוליטיקאים ומקורביהם, כי במדינת ישראל להאזין לדוד שרן שותה קפה זה חוקי וחיוני, אבל להאזין למוחמד בדרך לרצוח את מחמוד – חס וחלילה. זה פוגע בזכות לפרטיות הגופה. ואני שואלת את איימן: יש לך אולי את הטלפון של מח"ש ג'נין? יש לך תיעוד מההפגנות למען זכויות האדם והעבריין ברמאללה? אתה הרי יודע מה עושים ברשות למי שחוזרים לו צ'קים – מכניסים אותו לכלא עד שהוא והחמולה שלו מקיאים את כל הכסף. אתה יודע מה עושים לרוצח בחברון? כל החמולה שלו מתפנה באופן עצמאי מהכפר כבר באותו לילה. אתה באמת רוצה שאני אעביר לך שיעור במה זה "דייה" או מה זה "עטווה"? אתה באמת חושב שאנחנו מירב כהן, שאפשר למכור לה את מנסור הציוני בפריסת תשלומים וסיפורי איימן על דמוקרטיה, שוויון, וכל מיני סיסמאות נבובות? החלק השני עוסק בנציגים שלכם. ממש הטרגדיה של הבוחר. אני פונה אליכם, האזרחים הנורמטיביים, לאנשים כמו עלי זביידאת, יוזם השביתה, שהיה לו האומץ להגיד: ההנהגה הערבית כשלה. רבותיי, דמוקרטיה היא כלי נהדר, אבל אתם משתמשים בו כדי לבחור בנציגים שלא סופרים ולא רואים אתכם ממטר. אתם רוצים ביטחון – הם רוצים כותרות; אתם רציתם משטרה ביישובים –הם צעקו: המשטרה היא כיבוש; אתם רציתם שהילדים שלכם יחזרו הביתה בשלום – איימן עודה קרא לשוטרים הערבים לזרוק את הנשק בפרצוף של המפקדים שלהם. אתם רציתם דו-קיום וקיבלתם את עופר כסיף, שמתאמן בבוקסים לפרצופים של השוטרים. והדובדבן שבקצפת – מנסור עבאס, כי בממשלת בנט-לפיד הוא היה יכול לקבל את תל אביב, ירושלים וגם אילת לקינוח. כי אגף התקציבים מעולם, אבל מעולם, לא היה בבני ברק או בקריית שמונה. ממשלת הנוכלים הרי דאגה שכל אגף התקציבים יעלה ישר לכפר קאסם. ומה הוא לקח? במקום כמונו, להכניס את השב"כ ולחוקק חוקי ברזל, מה הוא העדיף? הוא העדיף להזרים מיליארדים לעמותת "רע"מ 48", שראשיה תומכים במחבלים שהידים, ולרשויות מקורבות. בקיצור, קניתם שקר ביוקר וקיבלתם רעש של צרורות ירי. לפני חודש, באחד הנאומים שלי, אני סיפרתי איך התחננו אליי גזברים וראשי רשויות, שהם אמרו לי: אל תעבירי לנו כספים. מנסור עמד כאן וצרח שאני משקרת. באותו מועד לא יכולתי לספר על עיריית נצרת, שהוא הכיר מקרוב מצוין, ואנחנו ידענו מה קורה לה. תראו איך ריסקו עירייה: מאות מיליונים שעברו לקבלן אחזקה לצורך בניית כבישים, מדרכות, ביוב וניקוז, ובפועל, מה היא הייתה? היא הייתה הקופה של ארגון הפשיעה. סחטו את הגזבר, איימו על כל המפקחים והמהנדסים, וכולם ידעו שכסף עובר ללא עבודה. כולם. לזה רצה מנסור עבאס שאני אעביר כסף. על זה הגב' מירב כהן עבדה 24/7, רק שממשלת הנוכלים לא תיפול. כל מה שאתם רואים עכשיו – העלייה המטורפת בנשק ובאמל"ח וכמות הרציחות הבלתי-נתפסת הן תוצאה ישירה של הכספים שהגיעו ישר לוורידים של ארגוני הפשיעה. את זה מוכיחים הממצאים המודיעיניים שדרשתי לאסוף בעבודת מטה מקצועית יחד עם אגף המודיעין של משטרת ישראל. אזרחי ישראל הערבים, בואו נדבר רגע על מה שקורה אצלכם בבית, דברים שהנציגים שלכם שוכחים, כי הם עסוקים באותה פוליטיקה קטנה ובנושאים שלא קשורים אליכם. אני אספר לכם למשל ממי גובים ארנונה ומיסים עירוניים – רק מכם, השכיר הנורמטיבי. העבריינים? אגלה לכם סוד: השמות שלהם בכלל לא מופיעים במחשבי העירייה. הרי מי הגיבור ומי האמיץ שיפעיל נגדם הליכי גבייה? אני ראיתי כביש חדש ביישוב ערבי שמתפורר. שאלתי: למה הוא מתפורר? אז גם שם, כמו בנצרת, התשובה הייתה: יצירת מופת של שחיתות. הקבלן משלם פרוטקשן, אז הוא חוסך באספלט, וארגון הפשיעה דואג יפה יפה שהעירייה תשלם כאילו זו האוטוסטרדה לגרמניה. כשראש הרשות ניסה להחליף את קבלן האחזקה, שלחו לו רחפן עם רימון ישר לסלון. זו לא מדינה תקנית, זו אוטונומיה של טרור פלילי. אתם יודעים למה אתם לא מעלים הצלחות עסקיות לפייסבוק? אתם יודעים למה אתם לא קונים מכונית יפה? למה אתם לא מקדמים את החנות או את העסק שלכם ברשת? כי אתם רועדים מאותו ווטסאפ מקולל שיגיע כל רגע שאומר: תגיע לפגישה או שתגיע למעלה. רק אתם יודעים טוב מאוד על מה אני מדברת, על הקודים שדיברתי עליהם עכשיו. והנציגים שלכם? הם לא נלחמים בפרוטקשן, תאמינו לי. הם מדברים על עזה ועל רמאללה, הם לא מדברים על הנשק בנצרת. הם מדברים על שתי מדינות וצועקים "דמוקרטיה" למצלמות בקפלן. תאמינו לי, באמת תאמינו לי, יכולתי כמו קודמיי ליישר קו, לזכות לליטופים מהתקשורת והפקידות, לגזור סרטים בתכניות עם שמות מפוצצים, חארטה-בארטה, שלא משנות כלום, תוכניות שלא משנות כלום, ולהמשיך להזרים מאות מיליונים לארגוני פשיעה כדי לקנות שקט. אני אמרתי להם: בחלום הלילה שלכם. תצטרכו לגדוע לי את היד לפני שאני אחתום על שקל אחד שיעבור למשכורות של חיילי הפשע. בשנתיים וחצי האחרונות אני ירדתי לפרטים הכי קטנים. קראתי את כל החומר המודיעיני. אני יודעת הכול, ואנחנו נחושים להעביר את חוקי הברזל. מעצרים מינהליים לראשי כנופיות – עכשיו. שב"כ בפנים עם כל הטכנולוגיה – עכשיו. ענישת מינימום שתגרום לכל מי שמחזקי קלאצ' לרעוד. אנחנו נחזיר את הריבונות באבו-אבוהה. אנחנו נתפוס את העבריינים האלה מהאוזניים ונעיף אותם או לטורקיה או לעזה. אתם תראו גדודי שוטרים. אתם תראו יחידה יהודית של לה"ב 433 רק למגזר, ואת איימן צועק ומנסור צורח, אבל לא יעזור להם כלום. לפני חודש אמר לי תושב תל שבע: כבר חודש יש לנו שקט. כבר חודש ששום ירייה אנחנו לא שומעים. אל תעצרו, אל תפחדו, הוא אומר לי. האמת, זה הדבר שאני שומעת מיום ששמעו על הפעולות שהתחלתי: לא לעצור וללכת עד הסוף. ואני מתחייבת שעם סל החוקים והתקציבים שלנו, בתוך ארבע שנים, בעזרת השם, אתם תסתובבו בנצרת וברהט כמו שאתם מסתובבים בדיזינגוף או בממילא. ובהפגנות תשאלו את חברי הכנסת שלכם - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> השעון - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. אני מסתדר. תמיד כשזה חברי כנסת מסוימים אתם קופצים כולם: השעון, השעון. בסדר, כולם מקבלים עוד 20 שניות - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> אני תמיד על השעון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כולם מקבלים על הדוכן עוד 20 שניות בלי שאף אחד מכם דיבר. תודה. נחתור לסיכום. תודה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני מסיימת. באמת חבל שמפריע לך, מרב מיכאלי, שאני מדברת על רצח של ערבים על ידי עבריינים שקרה במשמרת שלך. שיא הצביעות. << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עכשיו, אני שואלת למה אתם לא מודיעים שאתם תומכים ונלחמים על כל החוקים שהממשלה נאבקת עליהם מול הייעוץ המשפטי, כמו חוק הטרור הפלילי, החוק להגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, מעצרים מינהליים, מעורבות השב"כ ושימוש בכלים טכנולוגיים, כלי אכיפה כלכליים וענישת מינימום, תיקוני חקיקה המאפשרים למדינה לחלט רכוש ונכסים של מקורבי ארגוני פשיעה ביתר קלות, מתוך הבנה שהכסף הוא החמצן של הארגון. אז פשוט תפסיקו לבלבל כל היום את המוח. גם את, תפסיקי לבלבל את המוח על בעיות שלא נוגעות בכלל למגזר שלכם. מי הצביע לכם, תושבי עזה או אזרחי ישראל הערבים? תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ביקשה להתנגד חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כול מתנגדת לזה ששוב החברה החרדית דורשת לעצמה כל מיני זכויות, אבל כשהיא צריכה להשתתף בצד של החובות, משום מה היא חושבת שהיא פטורה מהן לחלוטין. הם צריכים רק לקבל, הם לא מוכנים לתת, חלילה. להתגייס – לא, אבל נציגות ייחודית שתדאג לאינטרסים שלהם, זה ודאי וודאי. אבל אני חייבת להגיד, אדוני היושב-ראש, עמדה פה קודם שרת התחבורה, שהייתה פחדנית מכדי לשקר לי בפרצוף, ולכן חיכתה שאני אצא מהמליאה כדי לטנף בשקרים, שקרים, פשוט שקרים. קל, קל, קל. בוא, מה היא אמרה? היא אמרה שאני לא השקעתי בכביש 90 – שקר. למעשה, אני היחידה שהשקיעה בכביש 90, יחד עם איווט ליברמן, שר האוצר, 100 מיליון ש"ח, דבר שבוצע בכהונת השרה המחרידה הנוכחית. אנחנו עשינו מפרצי בטיחות ואנחנו עשינו שם שינויים שגרמו לכך שמאז לא היה שם ולו הרוג אחד. היא אמרה שאנחנו לא השקענו ב-65 – שקר. אנחנו תקצבנו את התכנון בכביש 65. היא אמרה שאנחנו לא השקענו בכביש 40 – אני היחידה שהשקיעה בכביש 40. הכול דברים שעכשיו מבוצעים. שקר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אני השקעתי בכביש 232 בעוטף. מכירים את העוטף? היי, המקום הזה מהטבח של 7 באוקטובר, הקיבוצים האלה שאתם עכשיו צריכים לבנות מחדש, אז אני בניתי להם את 232. כל הדברים האלה שאנחנו שמנו את הכסף, אנחנו עשינו את התכנון, והשרה, או שמקבלת לקצור את הפירות ולגזור את הסרטים או שביטלה. אצלנו, 14 מיליארד ש"ח הלכו לפריפריה. היא לקחה 8 מיליארד ש"ח מזה והעבירה ליהודה ושומרון, כי המדינה שלה היא ביהודה ושומרון, לא בנגב ובגליל. את הנגב והגליל היא לא מכירה. אבל השקר הכי יפה הוא על תאונות הדרכים. אח, מירי המעופפת, מה זה מעופפת? וואו, מעופפת, משקרת, מטנפת, מבלבלת במוח, לא מהססת לשקר ככה בפנים. אנחנו עשינו תוכנית לאומית והשקענו בה 80 מיליון שקל ותקצבנו אותה קדימה לתוכנית חומש והבאתי את אנשי המקצוע הכי טובים בארץ ובין הטובים בעולם כדי לנהל אותה. היא זרקה אותם, היא לקחה את הכסף הזה, היא ביטלה את התוכנית והיא מעולם לא הביאה אחרת. אבל היי, יש לה הישג אדיר, משום שבשנת 2025 היא הצליחה לשבור שיא של 20 שנה בהרוגות והרוגים בתאונות דרכים. כפיים על זה, אומרות אצלנו, כפיים, בואו, בואי לליכודיאדה עם האדום-אדום ספוג בדם הזה, דם של אלה שמתו בדרכים בגלל ההזנחה שלך. אני מדברת עם כל הבכירות והבכירים בדרגי הביניים שעזבו את משרד התחבורה משום שאת או זרקת אותם או לא נתת להם לעבוד. אז בואי, חמודה, סעי, סעי לאיזה טיול מפנק באבו דאבי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מישהו רוצה להשיב מהמציעים? אם עלה מתנגד, ניתן לאפשר ליוזם להשיב למתנגד במסגרת זמן של שלוש דקות. המציעה לא פה, בסדר, אבל אני יכול להציע לו, אני לא יודע אם הוא פה. אחרי זה אומרים לי: לא ראית אותו הוא מתחבא שם בפינה. גם לא שר נוסף. במסגרת סיכומים בין היוזם לבין הממשלה, ההצבעה תתקיים במועד אחר. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון – קיום בדיקת פוליגרף תקופתית לעובדי מערכת אכיפת החוק), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4700/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק קרויזר) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון – קיום בדיקת פוליגרף תקופתית לעובדי מערכת אכיפת החוק), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל להציג בשמו של חבר הכנסת יצחק קרויזר את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת היום על שולחן הכנסת, של חבר הכנסת יצחק קרויזר, עוסקת בשאלת היסוד של אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ובעיקר בסטנדרטים שחלים על מי שעומד בראשה. הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, קובעת בדיקת פוליגרף תקופתית אחת לשנתיים – שים לב – ליועצת המשפטית, לממשלה, לפרקליט המדינה, למשניהם ולכלל עובדי אגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ובפרקליטות המדינה. בהצעה של יצחק קרויזר מדובר בבעלי הסמכויות הרחבות והרגישות ביותר במערכת הציבורית, כאלה שמקבלים החלטות בעלות השלכות כבדות משקל על אזרחים, על נבחרי הציבור, עלינו, מדיניות המדינה. חשוב להבהיר כבר בתחילת הדברים, חבריי חברי הכנסת, כי למרות הנוסח, סוכם כי נקדם את ההצעה באופן שהם יעברו פוליגרף תעסוקתי במשטרת ישראל. זו בדיקה שממוקדת בנושאים כמו טוהר המידות, עמידה בדיני המשמעת של שירות המדינה, מניעת ניגודי עניינים, קשרים אסורים עם גורמים חיצוניים, שיחות עם עיתונאים – דבר שכנראה לא מעט מהם יפחדו – והדלפות של מידע מסווג או רגיש לגורמים שאינם מוסמכים. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, זה אינו רעיון חדש ואינו חריג. אם קצינים נפלאים, מדהימים, במשטרת ישראל עוברים פוליגרף תעסוקתי, אין שום סיבה שבעולם שהיועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ויתר גורמי המקצוע לא יעברו את אותן הבדיקות בדיוק. למי ששכח, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, בזכות בדיקת פוליגרף התגלתה פרשת הפצ"רית, אולי אחת הפרשות הקשות בתולדות המדינה, שבה בכירי מערכת המשפט דרסו את חיילי צה"ל ופגעו במדינת ישראל ובשמה הטוב, הדליפו סרטונים מבושלים ושיקרו לבג"ץ, הוציאו את דיבתה של מדינת ישראל בכלל ושל חיילי צה"ל בכל העולם. מאות מיליוני צפיות היו לסרטונים המבושלים שפגעו בנו בכל רחבי העולם. אחרי זה אנחנו שואלים את עצמנו: מי נותן יד להגביר את האנטישמיות? אדוני היושב-ראש, הכלי הזה הוא חיוני להחזיר את אמון הציבור באלה שאיבדו אותו לחלוטין. אמון הציבור במערכת על עובדיה חייב לחזור. אין כל הצדקה מקצועית או ציבורית לכך שדווקא מערכת האכיפה והייעוץ המשפטי תוחרג מסטנדרט זה. אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק בקריאה טרומית ואת העברתה לדיון בוועדה לביטחון לאומי. אדוני היושב-ראש, סיימתי את הטיעון לחוק הזה, אבל יש לי הזדמנות וזמן לדבר לחבריי חברי הכנסת בכלל ואליך כמייצג הכנסת כולה בפרט קצת על גיוס חרדים לזרועות הביטחון. קיימתי כנס אתמול, אדוני היושב-ראש, שבו בעצם הבאנו חרדים שמשרתים היום ביחידות המבצעיות של הביטחון הלאומי, חרדים שמשרתים במג"ב ובמשטרת ישראל, למי שהספיק לשכוח, הגיבורים והאמיצים של 7 באוקטובר. אם הייתה חסרה לכם דוגמה אישית עד כמה הם גיבורים ואמיצים, קיבלתם את זה היום, לצערי הרב, בטקס הלוויה של רב-סמל ראשון רן גואילי, לוחם יס"מ שעזב את הבית כשהוא פגוע בכתף, רץ להגן עלינו, על תושבי מדינת ישראל בכלל, על עלומים ועל כל דרום המדינה בפרט, עד שמסר את נשמתו על כך. "מגן עלומים" קוראים לו. הוא חלק מהכוחות שמייצגים את היפה שיש ביחידות המבצעיות של הביטחון הלאומי, משהו שהשר לביטחון לאומי מקפיד לעשות כל הזמן – לגייס עוד ועוד אנשים לתוך המערכות האלה כדי לתגבר את היכולת שלהם להעניק לנו ביטחון. מג"ב, משמר הגבול ומשטרת ישראל הם חלק מהיחידות המבצעיות. ראינו שם אתמול, אדוני היושב-ראש, חרדים שמשרתים בשירות בתי הסוהר. מדהים, איך הם יושבים ומספרים על העבודה הנהדרת שלהם, איך הם משולבים חילונים יחד עם חרדים, עד כמה הביחד הזה שווה לנו יותר מכל דבר אחר, ועד כמה המערכת מאפשרת לשרת בתוך שירות בתי הסוהר בלי לפגוע באמונתם, בלי לפגוע בדתם. אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש, חלק מהם באו ואמרו שהם יותר מתפנים ללמוד עכשיו כשהם בשירות בתי הסוהר ממה שהם עשו כשהם היו בישיבה. זה פשוט מדהים, הדברים האלה. פגשנו שם שוטרות שמשרתות במשטרת ישראל, שוטרות חרדיות שמשרתות במשטרה בתפקידי חקירה ובילוש ותפקידים נוספים – סייבר, מחשבים. פשוט מדהים לראות את זה. בסופו של דבר פגשנו לא מעט חרדים שמשרתים גם בכיבוי והצלה. אני כבר לא מדבר על מד"א ועל זק"א ועל איחוד הצלה, אני מדבר על כיבוי והצלה. ראינו שם חרדים שאו-טו-טו, אדוני היושב-ראש, הם כבר לא יוכלו להיות שם, כי החוק שאנחנו כל כך פועלים להעביר בימים אלה בוועדת החוץ והביטחון, ימנע את האפשרות לאפשר להם להיות בשירות לאומי. תחשבו על זה רגע – יהיו פחות כבאים, פחות גורמי הצלה, כי אנחנו מתעקשים לרמוס את החבורה הזאת. ואני שואל את עצמי יום-יום: תגידו, אנחנו באמת רוצים לגייס כל כך הרבה חרדים לצה"ל, רק כדי לסגור את השורות? תכף נדבר על סגירת השורות או שיש פה בעצם כוונה אמיתית של כל מיני גורמים לעצור את אלה או להפסיק את אלה ששומרים לנו על הדבר המאחד ביותר בעינינו, היהדות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, מאז 2004 ועד 2018 נסגרו במדינת ישראל שש אוגדות. שים לב: שש אוגדות. זה 120,000 החיילים שחסרים במדינת ישראל. זה הסד"כ שסגרו בני גנץ, גדי איזנקוט, אביב כוכבי – כל חבורת הכוכבים הזאת סגרו את האוגדות האלה, שחררו את כל אלה שהם מעל גיל 35, סירבו לגייס חרדים לצבא. ועכשיו אני שומע מחבריי, בעיקר אלה שבאופוזיציה, אבל לא רק, שמי שיסגור את הפער הזה יהיו אותם 12,000 חרדים שיגויסו מחר בבוקר. תגידו, עד כמה נמשיך לשקר את עצמנו? עד מתי נמשיך לספר לעצמנו סיפורים? אם אנחנו באמת חפצים להחזיר לצה"ל את היכולות היבשתיות שחסרות לו, בואו נחזור ונעשה סדר, נחזור לגייס את אלה שהם בני 35, ונגייס באמת מתוך החרדים את אלה שלא לומדים, ונאפשר לחרדים להתגייס למשטרה ולמג"ב ולשירות בתי הסוהר ולכיבוי והצלה, וכך נקנה לעצמנו הגנה, הצלה וביטחון. במקום לבעוט בחרדים, אני ממליץ, בואו נחבק אותם. השר לביטחון לאומי, המפכ"ל, נציב שירות בתי הסוהר ונציב כב"א הוכיחו שאפשר לחבק אותם, הם נענים לחיבוק, ובסופו של דבר רק אנחנו מרוויחים מזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב השר, שר התקשורת שלמה קרעי. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, מכובדי חבר הכנסת פוגל, יוזם הצעת החוק, חבר הכנסת קרויזר, לפני שאני איכנס לעניין, להצעת החוק ולהחלטה של ועדת השרים, אני דווקא רוצה להתייחס לדברים שסיימת איתם, חבר הכנסת פוגל. אתה שאלת עד מתי נמשיך לשקר לציבור, או עד מתי הם ימשיכו לשקר לציבור ולספר סיפורים על חוק הגיוס כשהם לא חלמו להביא חוק גיוס כל כך מקיף וכל כך יסודי. אז אני אגיד לך שזה לא עד מתי נמשיך לשקר לציבור – עד מתי הם ימשיכו לעשות הצגות כאילו הם באמת רוצים לגייס את החרדים לצבא. הרי ברור לכל בר-דעת שבלי ההתנגשות הזו, בלי ההסתה כלפי הציבור החרדי של ליברמן, של לפיד, של כל החבורה הזאת, אין להם במה להביא את הציבור שלהם להצביע. אין להם ערכים שהם באים ומציגים לנו כאן, אין להם חזון, הם לא מחוברים לא למורשת ישראל ואפילו לא לאקדמיה ללשון העברית, עם שיבושי הלשון שהם עושים כאן פעם אחר פעם. אין להם. אין להם מה להציג כאן חוץ מלהגיד אם תהיה מזרקה על שמי או תהיה כיכר על שמי או מוזיאון על שמי. זה הדבר היחיד שמעניין את אלו שהם לא בעלי חזון. ולכן, קשה להם מאוד יהיה לראות שחוק הגיוס עובר ושחרדים מתחילים להתגייס לאלפים ולרבבות מתוך אלו שאין תורתם אומנותם. קשה להם. אפשר להבין את זה, זה תסכול. שנות דור מתקיפים את החרדים. ברגעים האחרונים, בשבוע שלפני, מבטיחים הבטחות שהינה מגייסים אותם, עוברות הבחירות – גם כשהם היו בממשלה לא עשו כלום, כי הם צריכים את החרדים מגויסים לא לצבא אלא לקמפיין הבחירות שלהם. וכואב להם לראות שאנחנו מצליחים לפתור את הבעיה. אתה מכיר את הסיפור על אותו אבא עורך דין שהוריש לבן שלו משרד עורכי דין? הוא בא אליו ואמר לו למחרת: אבא, תיק ש-20 שנה לא הצלחת לסגור, אני ביום אחד סגרתי. אומר לו: טיפש, אני מהתיק הזה התפרנסתי 20 שנה. אז הם, כואב להם. החרדים מתפרנסים מהם, מהמנדטים של ההסתה נגד החרדים, כבר 70 שנה, או כבר 20, 30 שנה לפחות, ממה שאני זוכר. כואב להם יהיה לראות את התיק הזה שאנחנו סוגרים בקדנציה אחת של ממשלה שאכפת לה באמת ממדינת ישראל. אני רוצה להקריא את החלטת ועדת השרים לגבי הצעת החוק וגם לספר לכם כמה דברים שהיו בוועדת השרים, תצילנה האוזניים: בכפוף לתנאים הבאים – הממשלה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון – קיום בדיקת פוליגרף תקופתית לעובדי מערכת אכיפת החוק). הצעת החוק תקודם בהסכמת משרד ראש הממשלה, משרד העבודה ושר המשפטים. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה, ובמסגרתו תוצג לפני הוועדה עמדת שירות הביטחון הכללי וחוות הדעת של נציבות שירות המדינה. במועד שבו תוחזר הצעת החוק לדיון בוועדת השרים, המשרד לביטחון לאומי יציג בפני הוועדה נתונים על אודות אנשים שלא עברו בהצלחה את בדיקות הפוליגרף בכל הקשור להדלפות מחקירות, ואף תיבחן אפשרות הצגת שמותיהם, ובנוסף, יוצג מה נעשה בעניינם של אותם אנשים, כלומר, עד כמה זה היה באמת יעיל, עד כמה אותן בדיקות פוליגרף יעילות. יימצא מנגנון שיפקח על בדיקות הפוליגרף ויכלול בקשות של נבדק לבדיקה חוזרת, וייבחנו סוגיות של תנאי פוליגרף תעסוקתי והכללתן של קבוצות נוספות של עובדי מדינה בבדיקות. עד כאן החלטת ועדת השרים. ואני רוצה לספר לכם על דיון מעניין שהיה בוועדת השרים בעניין הזה. בא גיל לימון ונתן לנו הרצאה מקיפה עד כמה לא יכול להיות שהשב"כ יתעסק בעניינים האלה של בדיקת גורמי מערכת אכיפת החוק, או יותר נכון, אותם אלו שבאמת צריכים את בדיקת הפוליגרף – זה כנופיית שלטון החוק – עד כמה השב"כ, לא כדאי לעשות את זה. השב"כ עוסק בענייני ביטחון וכו' וכו' – הרצאה שלמה. ואז שאלתי אותו שאלת תם. אמרתי לו: גיל, ואם אנחנו נוציא את השב"כ מהחוק, נקבע שמישהו אחר יעשה את בדיקות הפוליגרף, אתה תתמוך בהצעה כזאת? ואז הוא התחמק מהשאלה. והשר בן גביר אומר לו: אבל גיל, קרעי שאל אותך שאלה: אם אנחנו מוציאים את השב"כ מהצעת החוק וקובעים שמישהו אחר יבצע את בדיקות הפוליגרף, מה הבעיה שלכם? מה אתם מפחדים מהאמת? למה אתם חוששים כל כך? הרי אנחנו רואים, מבינים שעם הפצ"רית ניסיתם לטייח את החקירה, ואתם ממשיכים לנסות לטייח אותה. רואים את פרשת הרוגלות, רואים איך אתם מגנים אחד על השני, ובסך הכול אנחנו רוצים שהדבר הזה ייוודע לעיני כול. אתם מדליפים מחקירות, אין מישהו אחר שיכול להדליף. מחקירות ראש הממשלה מדליפים בלי סוף הדלפות מגמתיות, כאלה שכביכול מציגות באור שלילי, כשהאור השלילי האמיתי הוא האור השלילי שלהם, לו היו מציגים באמת את הדברים. כל מה שאנחנו רוצים זה בדיקה, לדעת, אפילו שיהיה איזה שוט שתתייראו ממנו. הרי אין אף אחד מעליכם. היום הגענו למצב שבו במדינת ישראל מערכת אכיפת החוק – חלקה, לא כולה – הראשים שלה, כולל בג"ץ, הפכו להיות פורעי חוק. החוק לא מעניין אותם. מחוקקים כאן חוק שלוש שנים, את חוק הגיוס, וכל מה שמדברים עליו במסדרונות זה מה יהיה בבג"ץ. מה זאת אומרת מה יהיה בבג"ץ? יש כנסת, היא נבחרה, היא מחוקקת חוק. למה בג"ץ הוא בכלל פרמטר? למה לבג"ץ יש איזו השפעה על מה שהכנסת קובעת ועל חוק שהכנסת מחוקקת? מי קבע את זה? באיזה חוק-יסוד יש לבג"ץ סמכויות לפסול חוקים? הגענו למצב שבו בית המשפט, אותה מערכת פורעת חוק מובילה אותנו לאנרכיה, מובילה אותנו למקומות כאלה שאי-אפשר לדעת למה בכלל ללכת להצביע. אתה יודע, בפרשת השבוע, היושב-ראש, קראנו שפרעה אומר על עם ישראל: "הם ילכו וקֹששו להם תבן". הם מתנהגים באותה שיטה. הוא אמר עוד דבר, פרעה – הוא אמר: "תכבד העבֹדה על האנשים - - - ואל ישעו בדברי שקר". זו שיטה. אתה לא רוצה לשמוע תלונות ובעיות ולהגיע לחקר האמת בנושאים ולאפשר לאנשים לעבוד – תכביד עליהם את העבודה, ואז לא יהיה להם זמן. תן עתירות לבג"ץ, תן צווי ביניים, תן צווים על תנאי, תן הנחיות יועמ"שית – היום על גלי צה"ל. ואתה שומע את בית המשפט, משהו שם מתחיל אולי להתפקח. אני לא יודע, אתה שומע אמירות עם קצת שכל ישר: אנחנו לא מתערבים בצבא, למה שאנחנו נתערב בניהול של הצבא? לפעמים אתה שומע איזה הבלחות של אמת. אבל תכבד העבודה, והם אומרים, הם ילכו ויקוששו להם פתקים בקלפי. לכו אתם, כולם, תאספו פתקים בקלפי, תשרתו את הציבור, אבל אנחנו נעשה מה שבא לנו. אנחנו נכביד את עולנו עליכם. ולכן הצעת החוק הזו אומרת שאנחנו רוצים לשקף לציבור, אנחנו רוצים לדעת מיהם המדליפים, מיהם השקרנים, מי פועלים בניגוד עניינים; איך פתאום התיק של אותו בן של היועמ"שית לשעבר, של האזרחית מיארה – איך פתאום הוא יצא ללא כלום, נקי? איך כשקורה משהו אצלנו, הכול מייד בחקירות, צווים להרחקה מפה ולהרחקה משם ומעצר עד תום ההליכים, וכשמדובר במישהו שקרוב לאותה אליטה, לא קורה שום דבר, הכול מותר, הכול נקי? אז הצעת החוק הזו עושה תיקון קטן. היא עושה תיקון קטן בלשקף ולדעת באמצעי טכנולוגי. יש אמצעי. אנחנו לא בוחני ליבות וכליות, רק הקדוש ברוך הוא, אבל יש כאן איזשהו אמצעי טכנולוגי שיודע לזהות שקרנים. הוא לא יודע לדעת מה המחשבות שלך, אבל הוא יודע לדעת אם שיקרת במצח נחושה או לא. בדרך כלל הוא מצליח בזה. ולכן אני קורא לחבריי חברי הכנסת, כשהצעת החוק הזאת תגיע להצבעה – והיום היא לא תגיע להצבעה, לצערי. אני הייתי מעלה אותה כבר להצבעה, אני חושב שיש כאן רוב במליאה, אבל אני לא יושב-ראש הקואליציה. אז כשיחליטו להביא את הצעת החוק הזו להצבעה, אני קורא לכם לתמוך ולעשות סדר. "ועשית הישר והטוב בעיני השם" אלוקיך, וגם "והייתם נקיים מהשם ומישראל", גם מישראל – גם שעם ישראל ידע מי הם אותם מדליפים, שקרנים, פועלים בניגוד עניינים. צריך לגלות אותם, להזיז אותם לקצה הבמה ולא לתת להם להוביל כאן דברים שיכולים להשפיע על אזרחי מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. המתנגדים לא במליאה. הוא רוצה להשיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אין מתנגדים, אתה לא יכול. אין מתנגדים, זה מה שאמרתי. המתנגדים יצאו החוצה, לכן אתה לא יכול. מי שביקש להתנגד לא נמצא פה. במסגרת סיכומים בין היוזמים לבין הממשלה, ההצבעה תתקיים במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו ומורשתו של זאב ז'בוטינסקי, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5978/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו ומורשתו של זאב ז'בוטינסקי, התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת שלום דנינו ומירב בן ארי. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו להציג את הצעת החוק. אני רוצה לברך את אבו ענתר ואבו סיאן מרהט. אהלן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנו דנים בהצעת חוק שמטרתה להנציח לדורות את מורשתו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי, שהינו מאבות הציונות המדינית וממעצבי הרוח הלאומית ואחד ממניחי היסודות האידיאולוגיים שעליהם קמה מדינת ישראל. כבר ב-1906 הבין ז'בוטינסקי כי מאבק לאומי אינו מתמקד רק בגבולות ובכוח, אלא בתרבות ובזהות, בתרבות ובשפה. הוא פעל בנחישות למען תחיית השפה העברית ולהקמת מוסדות השכלה לאומיים בארץ ישראל, מתוך תפיסה שלפיה העם החופשי חייב בתודעה תרבותית ורוח עצמאית. בביקורו הראשון בארץ ישראל בשנת 1909 נחשף ז'בוטינסקי למציאות המורכבת של חיי היישוב, ומעל הכול התרשם מהנוער היהודי שגדל כאן – נוער זקוף קומה, חופשי מתסביכי הגלות. חוויה זו חיזקה אצלו את ההכרה כי עתידו של העם היהודי תלוי ביצירת דור חדש, דור אמיץ, אחראי, נכון למאבק ונכון לשאת בעול. מתוך תפיסה זו גיבש ז'בוטינסקי את רעיון הטיפוס העברי החדש: אדם בעל גאווה לאומית, משמעת עצמית, נדיבות אנושית ומחויבות עמוקה לכלל. הוא האמין כי רק דור כזה יוכל להבטיח את קיומה של מדינה יהודית חופשית בארץ ישראל. בשנת 1923, לאחר אכזבה עמוקה מהקו הפייסני שננקט כלפי השלטון המנדט הבריטי, פרש ז'בוטינסקי מן ההסתדרות הציונית. לא היה זה צעד של פילוג, אלא של אחריות אידיאולוגית. הוא דרש עמדה ברורה ותקיפה למען הזכויות הלאומיות של העם היהודי, והבין כי ללא עמידה נחושה, לא תושג ריבונות. מתוך גישה זו צמחה הציונות הרוויזיוניסטית, ובשנת 1925 ייסד ז'בוטינסקי את ברית הציונים הרוויזיוניסטים. תנועה זו העמידה במרכז את עקרונות הביטחון הלאומי, ההגנה העצמית, שלטון החוק, חירות הפרט והגאווה הלאומית. עקרונות אלה הפכו לימים לאבני יסוד בתפיסה הערכית של תנועת החרות, ובהמשך – של תנועת הליכוד. הקשר בין ז'בוטינסקי לבין הליכוד אינו רק היסטורי, אלא ערכי ומהותי. תלמידיו וממשיכי דרכו, ובראשם מנחם בגין, ראו בו מורה דרך רעיוני. תפיסת קיר הברזל שהוא טבע בשפה שלנו, בתרבות, ההבנה כי שלום מושג מתוך עוצמה, השילוב בין לאומיות עמוקה לבין שוויון למיעוטים, נטמעו עמוק בתפיסת הליכוד ובשיח המדיני והציבורי של מדינת ישראל לאורך השנים. הליכוד נושא עימו עד היום את מורשת ז'בוטינסקי – האמונה בזכותו של העם היהודי למדינה ריבונית בארץ ישראל, המחויבות לביטחון ישראל, ולצד זה דגש על חירות הפרט, אחריות אישית ושלטון דמוקרטי. זוהי מורשת שאיננה שייכת לעבר, אלא ממשיכה להשפיע על ההווה והעתיד. החוק החדש מחליף ומרחיב את החוק הקיים משנת 2005. הוא אינו מסתפק עוד בציון סמלי של הזיכרון, אלא יוצר תשתית מוסדית חיה ודינמית שתאפשר לימוד מעמיק בהגותו, פועלו והשפעתו של ז'בוטינסקי על התנועה הציונית, על הנהגת המדינה, על עיצוב דרכה של ישראל. חבריי חברי הכנסת, כאשר תגיע הצעת החוק להצבעה, אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק ולהבטיח שמורשתו של זאב ז'בוטינסקי תמשיך להוות מקור השראה, מצפן ערכי ומורשת חיה למדינת ישראל ולדורות הבאים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו ומורשתו של זאב ז'בוטינסקי, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5972/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק המרכז להנצחת זכרו ומורשתו של זאב ז'בוטינסקי, התשפ"ה-2025, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. אני מזמין את חברת הכנסת קטי קטרין שטרית להציג את הצעת החוק. קטי, שלוש דקות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לי הזכות לעמוד מעל הדוכן הזה ולהוביל הצעת חוק שכולה מוקדשת לאישיות שעיצבה את תפיסת עולמי ואת המורשת הציבורית שלי. החיים שלי, כמו של רבים מחבריי למחנה הלאומי, עוצבו על ידי התורה וההדר של ז'בוטינסקי, מי שייסד את הציונות הרוויזיוניסטית ושימש ראש בית"ר ומפקד אצ"ל ונמנה עם ההוגים היהודים הליברלים הבולטים בעת החדשה. מורשתו החברתית שימשה ועודנה משמשת עוגן יציב עבורי – חובתה הבסיסית של המדינה כלפי כלל תושביה למזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא; היא מהדהדת בכל צעד ושעל בפעילותי כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, ומזקקת עד כמה מהותי לאתר ולטפל דווקא באלה שקולם לא נשמע ומונצחים במעגלים של הדרה חברתית. לאורך ההיסטוריה היו מי שניסו בהינף יד לצמצם את תורת הימין העשירה, ובשנים האחרונות ביתר שאת. מעת לעת אנו שומעים שוב ושוב את הטענה הפטרונית שאנשי המחנה הלאומי הם לא יותר מעדר המובל אחר מנהיג ללא שום אידיאולוגיה. הצעת החוק הזו, חברים, מבקשת לעגן בחקיקה את המובן מאליו – שהציבור הימני הוא ציבור הקשור בחבל הטבור לתפיסת עולם ענפה, עם התחלה, אמצע וסוף. הוא הציבור היחיד שנאמן לאידיאולוגיה עמוקה – למסך הברזל הביטחוני מחד גיסא ולחמשת המ"מים החברתיים מאידך גיסא. האידיאולוגיה הרוויזיוניסטית מבוססת על חירות, על יוזמה, קיום יהודי עצמאי, ואינה שייכת רק לעבר. מחויב המציאות שתישאר חיה ובועטת גם בימינו. עד היום היינו עדים להדרה ממושכת של זאב ז'בוטינסקי מהמרחב הפדגוגי הפורמלי של מדינת ישראל. לא עוד. החוק הזה מנציח את זכרו של ז'בוטינסקי. הוא גם מבקש להשיב את המקום הראוי לו בלב המורשת היהודית ובמרחב הציבורי שלנו. החוק שלפניכם יבטיח הקמת מרכז חינוכי שיכלול אתר מורשת, מכון מחקר, ארכיון, ויפעל להעמקת הידע על אודות פועלו של זאב ז'בוטינסקי. במרכז יבקרו חיילי צה"ל ותלמידים במערכות החינוך השונות וייחשפו לעולם התרבותי העשיר של תוכן וערכים. אסיים בציטוט הידוע של זאב ז'בוטינסקי שמזקק בדיוק מושלם את אהבת המולדת שהייתה טבועה בו כל כך, את מסירות הנפש האדירה של טובי בנינו ובנותינו, דור הניצחון, שהוכיח בשנתיים האחרונות שאין אויב שיכול לו. ותיראו כמה זה כל כך כל כך סימבולי שכשאנחנו קוברים היום את רן גואילי, החטוף האחרון, זיכרונו לברכה, אנחנו מביאים את החוק הזה של הנצחה. אנחנו מביאים את החוק הזה שבא ואומר: אנחנו לא שוכחים, אנחנו זוכרים, אנחנו מוקירים את תורתו של ז'בוטינסקי, שכתוצאה מהתורה הזו צמחו וגדלו כל כך הרבה מנהיגים, שחלקם הגדול ישב פה במרכז במשכן הזה, וחלקם הגדול עוד ישב. ואני, כבוגרת תנועת הנוער בית"ר, אף באה ומצטטת את הציטוט הידוע של זאב ז'בוטינסקי: "אם טובה ואם רעה, אם קלה ואם קשה, אם זולה ואם יקרה, זוהי ארצי". ואני אוסיף לזה: ואני אוהבת אותה מאוד מאוד. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר עמיחי אליהו להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק. בבקשה, עשר דקות. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין פה כל כך הרבה. טוב שטלי נמצא פה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני לא רגיל לשמוע נאומים שלך בשקט כזה ובאווירה כזאת במליאה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> האמת, ברשותכם אפתח בפסוק מפרשת השבוע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> חשבתי שתפתח בשירה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שירת הים - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, שירה של ז'בוטינסקי. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> ברשותכם, אני אפתח מפסוק מפרשת השבוע שקרא האלוף יניב עשור מעל המיטה של רן גואילי. ראיתי אותו קורא את הפסוק האלמותי הזה: "ויקח משה את עצמות יוסף עִמו כי השבֵע השביע את בני ישראל לאמר פקֹד יפקֹד ה' אֶתכם והעליתם את עצמֹתַי מזה אִתכם". המחויבות של עמנו לחיים, לחטופים, מקבלת משנה תוקף מתוך ההבנה שאנחנו רואים בחללינו ובמתינו חיים אף במותם. עם הנצח ינצח, ומי שמחנך את בניו למוות, לאהבת המוות, לא יחיה על אדמת הקודש הזו. אחיי ורעיי, ד' בשבט 1948. זוג צעיר בצפון הארץ צועד לכיוון השייח', שיושב צמוד אליהם, בשכנות אליהם, משבט ערב אל-זבח. הם ניגשים אליו כדי להזמין אותו לחתונתם. לא יודע אם אתם מכירים את הסיפור. אנחנו נמצאים חודש אחרי הטבח שעשו בלוחמי הל"ה. עלי בן-צבי, הבן השני של נשיא ישראל, יצחק בן-צבי, הולך להזמין את השייח' משבט ערב אל-זבח לחתונה. איפה הם מוצאים אותו? הוא פורס להם שולחן, פותח בפניהם כמו שצריך. עלי וארוסתו חוזרים אחר כך לקיבוץ, לבית קשת, ומספרים לכולם איזו הכנסת אורחים ואיזה כיף. עוד רגע הולך לפרוץ פה שלום גדול עלינו. אבל תחשבו על התמונה הזו, על התמימות, על הנאיביות. לא עוברות 24 שעות ועלי בן-צבי מקבל הודעה שמקיפים את היישוב שלהם בני דודים. הוא אומר להם: זה שום דבר. אנחנו בשכנות טובה איתם, אנחנו חברים שלהם. הם, כמובן, יוצאים לשם שמונה אנשים, אחד הולך עם לג אחד לאחור. וכולכם יכולים להבין בדיוק מה קרה להם, איך התייחסו אליהם אותם אנשים – טבחו בהם. לא יכלו לזהות את הגופות, בדיוק כמו שקרה ב-7 באוקטובר, בשמיני עצרת, בדיוק כמו שקרה בתרפ"ט, בדיוק כמו שקרה ללוחמי הל"ה, בדיוק כמו שכולכם מכירים מההיסטוריה שלנו. אותם השכנים הפורעים של אותו השבט לא לבשו בגדי חג. הם ארבו לעלי ושישה מחבריו והם טבחו בהם. אני רוצה לומר לכם, אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, למה התחלתי בסיפור הזה ביום שאנחנו מחוקקים חוק או מתכוונים להוביל חוק לזכרו של ז'בוטינסקי – כי הסיפור הזה הוא תמצית הטרגדיה של הנאיביות היהודית. ודווקא זאב ז'בוטינסקי הוא זה שהיה תרופה לנאיביות הזו. ז'בוטינסקי הוא איש של מילים, של תרבות, וכן, גם הומור חד מתער. אני לא יודע אם אתם מכירים. יצא לי עכשיו לקרוא בספר שלו. כשהוא מתכתב עם בן-גוריון והוא מספר לבן-גוריון, הוא אומר לו: גם אם יכריחוני האדוקים, הכוונה – הדתיים, לאכול גפילטע פיש וללבוש שטריימל משחר עד שחר, בשביל שתקום מדינת ישראל, אני אוכל גפילטע פיש. יש לו מוכנות להתפשר, אבל לא על ביטחון של מדינת ישראל. ז'בוטינסקי אולי היה מוכן לאכול גפילטע פיש; בשביל מדינה יהודית הוא לא היה מוכן לשקר לעצמו. הוא לא היה מוכן לטשטש את האמת, כן? אולי גפילטע פיש הורג את התיאבון, אבל תהליך אוסלו וההתנתקות וגירוש קטיף הורגים לא את התיאבון – הורגים אותנו. המורשת של ז'בוטינסקי ניתנת לסיכום במשפט אחד כואב: עוצמה מביאה שלום, נאיביות מביאה אסון. תראו את לוחמי הל"ה. חודש לפני הרצח של עלי בן צבי הם ריחמו על מי שהיה שם. יש שאומרים שזה היה רועה - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רועה צאן. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יש שאומרים שזה היה רועה, יש שאומרים שזו הייתה אישה. המוסר היהודי – התמימות היהודית אמרה להם: הם חפים מפשע, כן? ואז הם הוסגרו – התוצאה: 35 לוויות. שיירת הל"ה ונערי בית קשת נטבחו באכזריות מעוררת פלצות בדיוק – אבל בדיוק באותה אכזריות שבה נטבחו חוגגי הנובה ותושבי העוטף. אותן שיטות – אבל האשמה היא עלינו, כי הפסקנו להקשיב לזאב ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי לימד אותנו שמול ג'ונגל, מול זאב טורף, אתה לא יכול להיות כבש. במאמר "קיר הברזל" הוא כתב את הכלל שכל מדינאי ישראלי צריך לשנן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את זה צריך ללמד - - - לא את קרן וקסנר. את זה צריך ללמד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כל עם ילידים נלחם במתיישבים כל עוד יש לו זיק של תקווה להיפטר מהם. שימו לב – זיק של תקווה. הנאיביות הישראלית היא זו שהביאה את אוסלו, היא זו שביצעה את הגירוש מגוש קטיף, זו שנתנה לאיראן – אתם זוכרים את אותם אנשים שדיברו על זה שצריך הסכמי שלום עם איראן, הטבחים, רבי-מרצחים שרוצחים את העם שלהם – איתם היינו אמורים לעשות הסכמי שלום? להם היינו אמורים לתת אפשרות לפתח אטום? זה פשוט מטורף. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שלום עושים עם אויבים, אתה זוכר - - - זה האסלאם - - - אתה זוכר? שלום עושים עם אויבים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן, שלום עושים עם אויבים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נותנים להם, נותנים. ככל שתיתן יותר, אולי יהיה שלום טוב יותר. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יושבים אנשים באולם הזה שאומרים שאסור להכריע, צריך להתחשב בדעת הקהל העולמית – מה יגידו האמריקאים? אני שואל אתכם, האם האמריקאים כיבדו אותנו יותר לפני שהיה לנו את יהודה ושומרון, או שבעצם מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שכל הקשרים עם האמריקאים נבנו בדיוק אחרי שכבשנו את יהודה ושומרון, את הגולן ואת עזה? העולם מעריך עוצמה, העולם מעריך כוח. הקשר עם האמריקאים פרח רק כשהפכנו למעצמה. שלטון ישראלי ביהודה ושומרון, לצורך העניין, הוא לא מכשול, הוא נקודת חיבור. העולם מכבד עוצמה, העולם בז לחולשה. ז'בוטינסקי ידע שהחוזקה מביאה בריתות, הנאיביות מביאה רחמים – ואחר כך הספדים. כאן, חברים, אני רוצה לומר משהו כשר המורשת: יוצא לי להסתובב בארץ בכמה בתי מורשת לאחרונה, ואני רואה שם ניסיון מסוכן לטשטש את האמת, לטשטש את המחלוקות ההיסטוריות. אני רואה אנשים שמנסים להפוך את זאב ז'בוטינסקי לשמעון פרס, אני רואה אנשים שמנסים להפוך אותו לאיש של שלום עכשיו בתחפושת, ואני אומר לכם – מי שעושה את זה חוטא לאמת, חוטא לעם, חוטא למורשת, אבל חוטא לדור הבא. איחוד אמיתי לא בונים על מכנה משותף רדוד, שטחי ורחב; שלום אמיתי, פנימי, לא יגיע מאינטרסים כלכליים משותפים ולא במשחקי כדורגל משותפים. זה נחמד, אבל זה לא מחזיק כלום ברגע האמת. המורשת היא המכנה המשותף העמוק שלנו, לא הרדוד; היא זו שמחזיקה את העץ בסופה, ולא האיילים המתנופפים ברוח. הממשלה החליטה לתמוך בחוק בקריאה טרומית בסייגים הבאים: ככל שיחליט על כך שר החינוך בסעיף 4 – את שומעת, קטי? וכן מחיקת סעיף 7(6) מהצעת החוק, הצעת החוק תקודם בהסכמת משרדי החינוך, הביטחון, האוצר, ראש הממשלה והמשפטים בכל הקשור להיבטים תאגידיים. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לפני הקריאה הראשונה. אלו הסייגים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. במסגרת סיכומים בין היוזמים לבין הממשלה, ההצבעות יתקיימו במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – כפיפות הפרקליט הצבאי הראשי), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6281/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אושר שקלים) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – כפיפות הפרקליט הצבאי הראשי), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת אושר שקלים. אני מזמין את חבר הכנסת אושר שקלים להציג את הצעת החוק. עם הצעת החוק אני מבין שאחרי שנים של ייעוץ פרלמנטרי, פוליטי וכו' הני נכנסה פעם ראשונה למליאה. אני מברך אותך. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אני רואה שזה הכי נמוך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רצית להוריד עוד? תרים טיפה, ישמעו אותך יותר טוב. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת, ברכות להני מהלשכה שלי, מהצוות, שהיום עשתה את הספתח אחרי הרבה שנים, והינה הבעל דורון הגיע ללוות מקרוב, שהכול בסדר. מזל טוב, זה אומר הרבה, ובעזרת השם נמשיך לעשות ולהצליח למען עם ישראל, נעביר הרבה חוקים, ונעשה כמה שיותר פעילות טובה למען עם ישראל. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג בפניך את החוק שיזמתי, חוק הפצ"ר. בהצעת החוק הכתובה להלן סעיף החוק הראשי מדבר על כך: בחוק השיפוט הצבאי סעיף 178(ב) הפרקליט הצבאי הראשי יהיה כפוף ישירות לרמטכ"ל בכל עניין הנוגע לתפקידו וסמכויותיו, ויפעל בהתאם למדיניות שיקבע הרמטכ"ל בלבד. סוף ציטוט של החוק. עכשיו, אני חייב להודות שבכל מדינה מתוקנת החוק הזה בכלל לא היה צריך לבוא לעולם, מכיוון שאנחנו מדברים כאן על המובן מאליו, שכל לובש מדים באשר הוא לובש מדים יהיה כפוף לדרג שמעליו. כאן אנחנו פשוט מנסים לעשות סדר בשאלה מי הריבון. במקרה הזה הריבון פה הוא הצבא, כשאנחנו מדברים על כך שהרמטכ"ל הוא זה שכפוף לדרג המדיני, אבל כל מי שבהיותו לובש מדים באופן טבעי כפוף ישירות לרמטכ"ל, ולא למסגרות חיצוניות כאלה ואחרות לרבות מערכת המשפט, ואת הקשר ההרסני של מערכת המשפט למערכת הצבאית ראינו בכמה פרשיות שאותן ארחיב בהמשך. אני מנסה לעשות כאן סדר בשרשרת – חבר'ה, קצת שקט, בבקשה. אני מנסה לעשות פה סדר בכל הנושא של שרשרת הפיקוד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ששש. נבו, שקט. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מנסה לעשות כאן סדר בכל הנושא של שרשרת הפיקוד הצבאית ולמנוע התערבות ושיקולים מבצעיים של גורמים בעיקר במערכת המשפט, אל מול הצבא. במסגרת מלחמת התקומה ראינו כיצד הקשר ההרסני הזה בא לידי ביטוי, ואני אתן רק דוגמה אחת: במלחמת התקומה הפצ"רית העבריינית, הפושעת, נתנה הוראה שלא לפגוע במי שהחזיק בשבי את בני משפחת ביבס. פשוט בושה וחרפה. מה הייתה הסיבה שלה? מכיוון שארגון אדוני השממה, שאליו המחבלים האלה, הרוצחים האלה, יימח שמם, השתייכו, עדיין לא הוגדר על ידי הפצ"רייה ומערכת הביטחון כארגון טרור. לכן, בהנחייתה של הפצ"רית ובהורדת הראש של הרצי הלוי הרמטכ"ל, שלא יודע לתת גיבוי לחיילים שלו וידע להסתתר מאחורי מערכת המשפט, לא חוסלו אלו שהחזיקו את בני משפחת ביבס, השם ייקום דמם. וזו רק דוגמה אחת. דוגמה שנייה – ראינו את התוצאות של הקשר ההרסני הזה עכשיו, בפרשת הפצ"רית הפושעת/פרשת גליגייט. ראינו איך אינטרסים פוליטיים חדרו לתוך הצבא ופגעו בתפקוד של החיילים שלנו, וזה בדיוק מה שאני מבקש לנתק. אני רוצה שהפצ"ר, התפקיד שלו יהיה איך הוא מאפשר לחיילים שלנו לנצח במלחמה – זה הכול. לא יכול להיות שאנחנו נתנהג כאן כממשלה בתוך ממשלה. יתרה מכך, הייתה פה גם סיטואציה שהיועצת המשפטית לממשלה, אדוני היושב-ראש, נתנה הנחיה – יותר נכון איסור – לרמטכ"ל, לעדכן את הדרג המדיני בכל הנושא של פרשת הפצ"רית, פרשת גליגייט – ממשלה בתוך ממשלה. הדבר הזה הוא קריטי לתפקוד של החיילים שלנו ויכול להיות הרסני, יכול לפגוע בחיילים שלנו. ולכן אנחנו כאן חייבים להגן על החיילים הקדושים שלנו ולתת להם גיבוי כאשר אנחנו שולחים אותם לכל משימה שהיא. דבר נוסף שאני גם רוצה לנתק כאן הוא אותו קשר בנושא של המינויים או לגבי הפוליטיקות הפנימיות שהפצ"ריות האלה מכניסות לדורותיהן. למה אני מתכוון? ראינו איך אפילו שרון אפק, זה שהיה פצ"ר לפני כן – מה קרה איתו? קפץ ונהיה עכשיו המשנה ליועמ"ש. ראינו לפניו גם את מנדלבליט – היה הפצ"ר, מה קרה? אחר כך כבר נהיה יועץ משפטי לממשלה. אני רוצה לדעת אם גם ההחלטות שהם מקבלים, האם הם מסתכלים קדימה, איך זה משפיע על המילייה שלהם ועל העתיד שלהם ועל הקריירה שלהם, אם בראש מעייניהם עומדות ההחלטות הפיקודיות וההחלטות שמיטיבות עם חיילי צה"ל, או ההחלטות האישיות לגבי המשך הקריירה שלהם. זה בדיוק מה שאני מבקש לנתק פה. אנחנו חייבים לדאוג לאינטרסים ולשמור על החיילים הקדושים שלנו. שולחים אותם למשימה – הגיע הזמן שאנחנו נדאג להגן עליהם, לשמור עליהם מכל משמר, ונדאג שהם ינצחו במלחמה. שלא לדבר גם על מה שעשתה פה יפעת תומר ירושלמי, שאני מאוד מקווה, אדוני היושב- ראש, שבחוק אחר שלי אנחנו נסמיך את שר הביטחון לשלול לה את הדרגות במיידי, שיוריד אותה במיידי לדרגת טוראי, ושבעזרת השם גם שר הביטחון לא רק ישלול לה את הדרגות, אלא גם ימנע ממנה את כל אותן ההטבות הפנסיוניות והזכויות הסוציאליות שמגיעות מתוך אותן הדרגות. יפעת תומר ירושלמי ודומיה לא צריכים לקבל שקל אחד ממשלם המיסים הישראלי – שקל אחד. בעזרת השם נמשיך ונקדם גם את החוק הזה. אז לסיכום, חברים, אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן לעשות כאן סדר, ומעבר לכך, הגיע הזמן שהסדר הזה לא יהיה רק ביחסי הכוחות שבין הריבון, העם, למערכות השלטון, אלא נעשה את הסדר הזה גם במערכות הצבאיות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר התקשורת שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – כפיפות הפרקליט הצבאי הראשי), של חבר הכנסת אושר שקלים בכפוף לקביעה כי בהיבט הפיקודי הפרקליט הצבאי הראשי יהיה כפוף לרמטכ"ל, אך בהיבט המקצועי יהיה עצמאי ולא כפוף לרמטכ"ל. כמו כן, הפצ"ר לא יהיה כפוף לייעוץ המשפטי לממשלה, ושיקול דעתו המקצועי יהיה עצמאי לחלוטין. אני חייב לספר לכם גם פה, אדוני יושב-הראש, מה שקורה בוועדת שרים זה מחזה תיאטרון אבסורד ממש. הגיעה לדיון בוועדת השרים נציגה של צה"ל, של הרמטכ"ל, ואמרה שהיא מתנגדת לחוק. אתה שומע, חבר הכנסת שקלים? הגיעה נציגה של משרד הביטחון, של הרמטכ"ל, ואמרה: אנחנו מתנגדים, עמדת הרמטכ"ל – התנגדות לחוק הזה. שאלנו אותה, למה את מתנגדת? היא אומרת, כי חשוב שהדעה של הפצ"ר תהיה עצמאית. אמרנו לה: מקובל, אנחנו מוכנים לקבוע, ואנחנו כבר אמרנו את זה, שהדעה המקצועית של הפצ"ר לא תהיה כפופה, היא תהיה עצמאית, הוא יהיה כפוף פיקודית – למרות שזה אנדרוגינוס שקצת בעייתי, כמו שאנחנו רואים – תכף אני אספר לכם מה קורה עם היועצים המשפטיים במשרדים שלגביהם חלה איזו הנחיה כזאת – אבל אמרנו לה, אין בעיה. ואם ככה, למה את מתנגדת? מה את רוצה בעצם? היא אומרת: אנחנו מוכנים להמשיך את המצב כמו שהוא, שהכפיפות תהיה לייעוץ המשפטי לממשלה. אמרנו לה: אבל זה תרתי דסתרי, את אומרת, את רוצה שתהיה לך עצמאות בשיקול דעת מקצועי, מצד שני, את רוצה כפיפות לייעוץ המשפטי לממשלה. איפה העצמאות שלך בזה? אם את רוצה עצמאות, אנחנו מוכנים לתת לכם את העצמאות הזו, שתהיו גם לא כפופים, גם לא לייעוץ המשפטי לממשלה – למה אתם – מה, אתם לא מסוגלים לגבש אמות מידה מקצועיות שקשורות, שמתעדפות את צורכי הביטחון של מדינת ישראל, את צורכי הביטחון של צה"ל? למה אתם צריכים מעורבות פוליטית של ייעוץ משפטי שרואה גם דברים אחרים – אכפת לו ממה שיגידו, אכפת לו ממה שיגיד בג"ץ, אכפת לו מפה, אכפת לו משם – למה אתם לא רוצים להיות עצמאים? אנחנו רוצים שתהיו עצמאים. לא. כן, לא, כן, לא – בסוף איכשהו – לא הייתה דעה ברורה, אנחנו רוצים להיות עצמאים, אז אכן ועדת השרים לחקיקה קיבלה החלטה לקדם את הצעת החוק הזו. אנחנו בהחלט רוצים לראות עצמאות כזו, אבל לא עצמאות שיהיה לנו שם עוד גוף במסווה של אותו ייעוץ משפטי לממשלה, כי גם אם לכאורה עצמאים, הם בסוף שואלים אחד את השני ומטילים וטו אחד על ההחלטות של השני. אני ראיתי את זה בחוק השידורים עם רשות ההסדרה, שלמרות שהעמדה של יושב-ראש רשות ההסדרה הייתה אחת, באה היועצת המשפטית שם, והפכה את העמדה בגלל לחצים מהייעוץ המשפטי לממשלה. הייעוץ המשפטי לממשלה, גם אם הוא בחוק, לא אחראי מקצועית על הפצ"ר. לא יודע אם היום החוק קובע, אגב - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מתוקף החלטת בג"ץ משנת 1997. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שוב בג"ץ, שעושה את כל הבלגן, ואחר כך אנחנו צריכים להחזיר את העניינים לסדרם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בדיוק. אז אני אגיד לך, אני באופן עקרוני מתנגד לחקיקה כדי לבטל החלטות לא חוקיות. החלטות לא חוקיות, דינן להתבטל. אם בג"ץ קיבל החלטה משוללת סמכות בחוק, אם הוא אמר – כמו שהוא קבע, אגב, לדעתי – או שהוא קבע, או שהנחיית יועמ"ש קבעה שהיועצים המשפטיים במשרדים כפופים מקצועית לייעוץ המשפטי לממשלה, אין להם דעה עצמאית, הכול – כל מינוי, שתבין, כל מינוי, כל פסיק שהיועצת המשפטית אצלי במשרד כותבת, היא צריכה אישור של גיל לימון והוא – של בהרב-מיארה. אני לא יודע מי מקבל אישור ממי שם, אבל זאת המציאות. מחודש מאי בשנה שעברה, 2025, הם לא מאפשרים ליועצת המשפטית שלי, של המשרד, ולסגנים שלה לשבת עם המנכ"ל בישיבות מקצועיות פנימיות על חוק השידורים. וכל זה בא מאיזושהי הנחיה מופרכת, לא חוקית, או של בג"ץ או של הנחיות יועמ"ש. כל הדברים האלה, שהם הנחיות שאין להן מקור בחוק, הגיע הזמן שבמקום כל היום לבוא ולתקן, כמו חוק הנבצרות שניסינו להעביר כאן – אני כבר לא זוכר מה עלה בגורלו, אבל כמו חוק הנבצרות. אין לאף אחד סמכות בחוק להוציא ראש ממשלה לנבצרות, אלא אם כן הוא חולה, הוא חלילה לא מרגיש טוב. בגלל שהם חושבים שהוא עושה דברים שלא מוצאים חן בעיניהם, בגלל זה הם מנסים לקחת סמכות, להוציא ראש ממשלה לנבצרות, ואנחנו צריכים לבוא לפה ולתקן את כל השטויות שלהם? אנחנו לא נצא מזה. אז החוק הוא טוב, הוא אומר דברים טובים, אבל אם הוא בא לתקן החלטת בג"ץ לא חוקית, בעיניי פשוט צריך לומר לבג"ץ: חבר'ה, קיבלתם החלטה לא חוקית, תמשיכו הלאה. הייעוץ המשפטי עצמאי ולא כפוף לייעוץ המשפטי לממשלה, אבל בטח בסוגיה כזאת של ייעוץ משפטי כפוף לייעוץ משפטי, בלי חוק אני לא בטוח שהם יקשיבו, וגם עם חוק אני לא בטוח שהם יקשיבו, וזאת הבעיה הגדולה שיש לנו כאן. יש כאן דיפ-סטייט, חבורה של פקידים, שבעשרות שנים, 30, 30 השנה האחרונות, מנסה להעביר סמכויות אליה ואל חבריה, לבטל חוקים, לבטל חוקי-יסוד. אנחנו עומדים כאן ומתאמצים ויושבים בוועדות, עושים לילות כימים, ובסוף כל הפחד הוא מה יגיד בג"ץ. ממתי הדבר הזה הפך להיות נורמה, הפך להיות הגיוני במדינה דמוקרטית? לכן, למרות שאני באופן עקרוני מתנגד לחוקק חוקים כדי לתקן דברי הבל לא חוקיים של בג"ץ או של היועמ"ש או של הייעוץ המשפטי לממשלה בכלל, פה ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק הזו. כי בוא נאמר שזה איזושהי תחילתו של תיקון. מבחינתי, זה איזשהו סמן שמצביע על כך שאנחנו לא משאירים את כל כובד המשקל החוקתי, את כל הערכים שלנו, את כל האחריות הביטחונית, הלאומית, המדינית של עם ישראל בידיים של בהרב-מיארה, של יצחק עמית או של גיל לימון. זאת קריאת כיוון טובה בחוק הזה, אבל צריך לדעת שהחוק הזה, היה טוב אילו היינו מקבלים את ההחלטה שבו גם בלי להביא את זה בחקיקה, כי כל עוד אין חקיקה שמסמיכה אותם לקבל החלטות שבמדיניות, לקבוע מי כפוף למי, אין להם סמכות כזו. כל החלטה כזו שנעשתה בחוסר סמכות, בסופו של דבר היא בטלה. הכנסת צריכה – אגב, אני רוצה לספר לכם, בשבוע שעבר, לדעתי, הייתה צריכה להעלות כאן החלטה שאין לבית המשפט סמכות לבטל חוק-יסוד, ולכן הכנסת לא מקבלת את ההחלטה לבטל את חוק-יסוד עילת הסבירות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו עושים צחוק מעצמנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני ביקשתי שההחלטה הזו – אני חושב שגם חברת הכנסת גוטליב אמרה באותו זמן גם כן – אני ביקשתי שההחלטה הזאת תרד, כי אמרתי: מה אומרת ההחלטה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנחנו צוחקים על עצמנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא אומרת: רק חוק-יסוד אסור להם לבטל, כל השאר זה בסדר. כל החלטה כזאת שאנחנו משחקים במגרש הלא-חוקי הזה שהם יצרו לעצמם, ואנחנו מנסים לומר על משהו מסוים שהוא לא חוקי, מכשיר את כל השרצים האחרים. ולכן, אם מביאים החלטה, צריך להביא החלטה כוללנית, מסודרת, כמו שאנחנו מתחייבים כאן למלא את החלטות הכנסת. חוקי הכנסת, אין לאף אחד סמכות לבטל אותם, לא לבג"ץ, שמעולם לא קיבל סמכות כזאת, בטח לא ליועמ"ש או ליועמ"שית המודחת, או לא משנה מי שנמצא שם, בוודאי לא חוקי-יסוד. בכלל, בעיניי, הפתרון לזה שעדיין לא מצליחים לעמוד מול ההתנהלות הלא-חוקתית הזו של בג"ץ ושל הייעוץ המשפטי לממשלה היא לפרק ולהרכיב מחדש. הגשתי הצעת חוק כזו בזמנו להקמת ערכאה שיפוטית חדשה שתחליף את בג"ץ, יש שיקראו לה בית משפט לחוקה, שתתנהל כמו שמתנהלים במדינות דמוקרטיות אחרות טובות לא פחות – צרפת, גרמניה ועוד מקומות – שבית המשפט החוקתי הזה נבחר על ידי הכנסת, שופטיו מייצגים את מגוון הדעות שיש בציבור באמצעות מפתח מסוים לכל מפלגה. מקום מושבה של אותה ערכאה צריך להיות בכנסת ישראל, כי היא צריכה להבין שכנסת ישראל היא מעל אותה רשות שופטת בסופו של דבר. היא יכולה להעביר ביקורת, אבל אז להחזיר את הדיון לכנסת – והכנסת היא זו שמקבלת את ההכרעה. אם לא נדע לעמוד נחושים מול פורעי חוק, מול כאלה שהחוק מעניין אותם כקליפת השום – הם אומרים, אנחנו מבטלים חוקים, מבטלים חוקי-יסוד – הדרך לא פשוטה בכלל, הדרך למקום לא דמוקרטי, למדינה שבה כולם מפחדים מגוף אחד שלא נבחר, שיכול לבטל את החלטות העם – הדרך לא ארוכה, ואנחנו צריכים לעמוד על המשמר בנחישות ולהחזיר את עטרת המדינה היהודית והדמוקרטית ליושנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. במסגרת סיכומים בין היוזמים לבין הממשלה, ההצבעה תתקיים במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט (תיקון – מניעת הונאות באמצעי תשלום), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6296/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ינון אזולאי) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט (תיקון – מניעת הונאות באמצעי תשלום), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אני אשאיר לך עודף. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אופיר, בסדר? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אתן לו את החמש דקות אם הוא רוצה אותן בשבילו. הצעת החוק שמונחת בפנינו היום נוגעת בלב הביטחון הכלכלי של אזרחי מדינת ישראל. זה במיוחד לאותם אלה שמתקשים להגן על עצמם בעולם הדיגיטלי המהיר והמתוחכם. יש היום כמה שיטות – האמת שאני לא מכיר את כולן, וגם אם הייתי מכיר את כולן, אני לא חושב שזה היה הזמן לפרוט אותן פה, לא לתת עוד רעיונות לאותם עבריינים שבאים וגוזלים את הכסף של אחרים בכל מיני הונאות מסוימות. יש הונאה בשיטת הפישינג – פשוט דגים את האנשים על ידי גנבה של כרטיס האשראי שלהם, של המספר שלהם, לפעמים של מספר הסים שלהם. הם נופלים לא פחות מאשר על אותם אנשים שפחות מבינים, ואתה יודע, אני חושב שלא רק על אנשים שפחות מבינים – לפעמים יש אנשים מבינים וחכמים שנופלים ברשת הזאת. הם יכולים לשלוח פתאום איזשהו סמ"ס, איזושהי הודעת ווטסאפ, ועל ידי זה הם באים ואומרים לך: טוב, יש לך חוב במקום כזה. כמה פעמים גם פרסמו למשל שיש חוב בכביש 6 – אתה מתקשר לכביש 6, והם אומרים לך: אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר, אין לך שום חוב. או בכל מיני מקומות אחרים, תלחץ על הקישור, ומתוך הקישור אתה מגיע להונאה, לאותם עבריינים שיושבים במקום אחר, ומשם הם לוקחים וגובים את הכסף בצורה לא ישרה. האמת, יש הצעת חוק שהכנסת כבר קידמה על עונש של עד שלוש שנות מאסר בפועל שיינתן לאותם אלה שמרמים בעבירה פלילית ברשת הדיגיטלית. אבל מצד שני, אין פה אפשרות לתפוס אותם במיידי ולהחרים ציוד כזה שמסייע להם בעבריינות שלהם. ולכן, הצעת החוק הזאת מבקשת לתקן את חוק הסמכויות לשם מניעת ביצוע עבירה באמצעות אתר האינטרנט, ולהוסיף לרשימת העבירות גם את העבירה הקבועה בסעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי תשלום – נטילה או החזקה של רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם. חשוב להדגיש: יש פה נקודה עקרונית. זו לא איזו עבירה שתגידו: טוב, היא נמצאת בשוליים – זו עבירה חמורה, כמו שאמרנו, שהעונש שלה הוא עד שלוש שנות מאסר. הכנסת כבר חוקקה בעניין הזה. אבל יש פער אחד גדול – מצד אחד, עבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר, ומצד שני, אין למדינה שום כלי מהיר לחסום את האתר שממנו זה קורה. כלומר אם היה באתר מסוים – אין שום כלי שיכול לחסום את האתר הזה במקום כדי שהנזק לא ימשיך, אלא הנזק בינתיים יכול להמשיך ולהתגלגל ולהגיע לעוד אחרים. הנזק הוא גדול. לפעמים זה מפיל משפחות, מפיל אנשים, וצריך לעשות לזה סוף. ולכן, הצעת החוק הזאת באה לאפשר, בפעולה מיידית, מהירה ומפוקחת, לעצור את ההונאה הזאת. זו הונאה גדולה, וזה האינטרס של הציבור לעצור אותה, זה האינטרס של רשויות האכיפה לעצור אותה, כי ברגע שתהיה אפשרות גם להפסיק את ההונאה במיידי, תהיה גם אפשרות לתפוס את אותם עבריינים ולהכניס אותם לכלא לשלוש שנים במינימום; אולי כדאי גם להגדיל את עונש שנות המאסר בעניין הזה. ולכן, כל עבירה שפועלת במהירות, בקליק – הפתרון שלנו, של המדינה, צריך להיות בקליק. הצעת חוק כזאת היא הצעת חוק צרכנית חשובה מצד אחד, אבל היא גם הצעת חוק שֶׁמורה לאותם עבריינים ומזהירה אותם לא להתקדם ולא לעשות דברים שעלולים לפגוע בהם ישירות. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור במהירות בוועדות – במהירות וביעילות, כמובן – אף פעם אין מהירות בלי יעילות, אני לא מאלה שאומרים יאללה, בואו נעביר. יש הסכמה גם של איגוד הבנקים בעניין הזה, אני חושב שהיא גם עברה בהסכמה של ועדת שרים. אני לא יודע אפילו אם זה עבר, אני לא זוכר אם זה עבר עם איזושהי הערה, אבל כמובן שתמיד נעשה את זה בשיתוף פעולה על מנת לקדם. אני חושב שלכולם יש עניין לקדם את הצעת החוק הזאת, ולטפל באותם אלה שמונים את הציבור, את הקשישים – גם אנשים שהם לאו דווקא קשישים, אמרנו, גם אנשים חכמים – הגיע הזמן לטפל בהם אחת ולתמיד. יש לי הצעה בשבילכם, גם לחבריי חברי הכנסת – יהיה לכם יותר קשה – אבל לצופים בבית: על מנת למזער את כל ההונאות דרך אתרי האינטרנט – הינה הפתרון – יש לי טלפון כשר. טלפון כשר מביא אותך גם לפחות הונאות, מביא אותך לפחות, אתה יודע, אפילו מכשולים. אז טוב לכולם להשתמש בטלפון כשר. השר שלמה קרעי, גם בזכותך עברו הטלפונים הכשרים, עיגנו את זה יותר בחקיקה, דבר שהוא חשוב מאוד. זה גם מסייע שלא יהיו לנו הונאות מצד אחד; מצד שני זה גם דבר טוב יותר. שואלים אותי מאיפה יש לי לפעמים זמן מיותר. אמרתי: הזמן שלי לא מיותר, הוא זמן יותר איכותי. אני עובד יותר עם הטלפון, מדבר עם אנשים, פחות מתכתב איתם, אבל משתדל לענות לכולם. אז זה יהיה גם המקום להגיד לך על כל מה שאתה עושה, השר קרעי, בתור שר התקשורת, תודה רבה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם לך. תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני יודע שהעבודה הייתה מרובה, ולכן הוסיפו לך גם סגן שר, שייכנס איתך ביחד לעבודה, ובירכת אותו. אנחנו גם מברכים אותו. תודה רבה לכם. וכמובן, כשתגיע ההצעה בהסכמה להצבעה, אשמח גם שיצביעו, בעיתו ובזמנו, בעד הצעת חוק חשובה כזאת. תודה רבה לך. אדוני השר. אני רק אומר, אני צריך לצאת, אני לא אשמע את התשובה, אבל אני בטוח שאנחנו נעשה הכול בשיתוף פעולה. תודה רבה לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "לפני שמש ינון שמו". חבר הכנסת אזולאי, "לפני שמש ינון שמו", תהילים של יום שלישי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> "ינון שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרוהו" – של אתמול. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את השר, שר התקשורת שלמה קרעי, להשיב ולהציג את עמדת הממשלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט (תיקון – מניעת הונאות באמצעי תשלום), של חבר הכנסת ינון אזולאי, מבקשת להוסיף להגדרת העבירה בחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע העבירות באמצעות אתר אינטרנט, לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי תשלום, שעניינה נטילה או החזקה של רכיב חיוני באמצעי תשלום, שלא בהסכמת המשלם ובכוונה להשתמש בו – ובכך לאפשר לבית המשפט להורות על הגבלת גישה או הסרת אתר האינטרנט המשמש לנטילת פרטי אמצעי התשלום. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת בהיקף פעילות ההונאה במערכת הפיננסית על ידי נוכלים, ארגונים ורשתות עברייניות. בתוך כך, הולך וגובר השימוש בהונאה באמצעות דיוג, פישינג, הונאה מקוונת בה מתחזה התוקף לגורם מהימן, במטרה להערים על הקורבן, ולגרום לו לחשוף מידע אישי ורגיש. נוכח היקפן המתרחב של הונאות הדיוג, קיים אינטרס משותף לכלל הנוגעים בדבר לנקוט בדרכי פעולה נוספות וחדשות שיסייעו להתמודד עם תופעה זו. מדובר באינטרס ציבורי, ובייחוד של מגזרים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה, שהם הנפגעים העיקריים מפעילויות ההונאה. זהו גם אינטרס של הגורמים המדינתיים האמונים על אכיפת החוק, ושל הגופים הפיננסיים, שמקרי ההונאה פוגעים באמון בהם וגורמים להם לנזקים משמעותיים, נוכח האחריות הרחבה המוטלת עליהם על פי דין. אחד הקשיים שאיתם מתמודדות רשויות האכיפה והגופים הפיננסיים במאבקם נגד הונאות מעין אלו הוא מניעת המשך ביצוען לאחר זיהוי הפעילות החשודה. על כן, כדי לאפשר מניעה יעילה, מוצע להוסיף להגדרה "עבירה" בחוק חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז­–2017, עבירה לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019, הקובע עונש של שלוש שנות מאסר על מי שנטל או החזיק רכיב חיוני של אמצעי תשלום, שלא בהסכמת המשלם, בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו. לעניין זה, "נטילה" היא כהגדרתה בסעיף 383(ג)(1) לחוק העונשין. סעיף זה קובע עונש מאסר למי שנוטל ממשלם, ללא הסכמה או בהונאה, פרטים המאפשרים מתן הוראת תשלום. הוספת פרט זה לעבירות שלשם מניעתן מוסמך בית המשפט ליתן צווים לפי חוק הסמכויות, תאפשר לבית המשפט להורות על הגבלת גישה או הסרת אתר אינטרנט המשמש לנטילת פרטי אמצעי התשלום, ובכך לחסום את הגישה של הציבור הרחב לאתר המתחזה. בכך תתאפשר פעולה מהירה ויעילה לחסימת ערוצי ההונאה לאחר זיהויים, אשר תסייע לצמצם באופן משמעותי את הנזק הנגרם מהונאות אלו. עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק. ועל כן אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעדה, לכשתובא להצבעה. עד כאן תגובתו של שר המשפטים להצעה. אני רוצה לציין שבסוגיה של הונאות כאלה, הונאות מהסוג הזה, שנעשית באמצעות טלפון ולא באמצעות אתר האינטרנט – באמצעות שליחת הודעות תפוצה – משרד התקשורת כבר פעל. היום קשה מאוד מאוד לשלוח יותר – יש מספר בודד של כמה הודעות בודדות או כמה עשרות בודדות שאפשר לשלוח ביום ממספרי טלפון שהם לא מזוהים, מה שנקרא. יש את הכרטיס שמאפשר לך להיות אנונימי בשליחת ההודעה. זאת אומרת, התגברנו על חלק מהבעיה שאי-אפשר לשלוח הודעות תפוצה אנונימיות בקנה מידה גדול. עדיין אנחנו רואים את זה ששולחים הודעות אנונימיות מדי פעם בניסיון הונאה, אבל התופעה היא קצת יותר מצומצמת. כשאני מקבל פניות כאלה במשרד התקשורת מטפלים וחוסמים את אותו מספר ומנסים להתחקות, דרך משטרת ישראל, אחר אותם שולחי הודעות הונאה. אז בהחלט ההצעה הזו חשובה. אני תומך בה, ועדת השרים תומכת בה. וכדאי גם במסגרתה לנסות למצוא פתרונות אולי מקיפים יותר לאו דווקא לאתרי אינטרנט, אלא גם לסוגי הונאה שונים בעניין הזה. רגע, יש עניין להמשיך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן. אני שואל את מי שביקש ממני לעלות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן כן, בגלל זה אני פה. בוא תזכיר לנו רגע, היום, באמת יש דיון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בואו נדבר על פרשת השבוע, למה להסביר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אה, פרשת בשלח. יאללה. אז ישיר משה. דרש על השירה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בפרשת בשלח יש כמה מושכלות יסוד, כמה תובנות שאנחנו יכולים ללמוד מהן מה קורה עם כאלו שמנסים לפגוע בעם ישראל. ראינו ניסים גם במלחמה האחרונה, של כאלה שניסו לפגוע בעם ישראל, ואיך הם הוכו שוק על ירך. המדרש אומר את זה על פרעה, על הפסוק "ויהי בשלח פרעה את העם". << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה בשלח, ולמה הוא רדף אחרי הערב-רב. שאנחנו סוחבים אותם עלינו עד היום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן כן. - - המדרש אומר: כתוב בפסוק "שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים". גב כסילים זה פרעה והמצרים. אמר פרעה "הרי לקה עמי והרג את בני והרי ישראל יוצאין. ומה הועלתי במה שסבלתי כל המכות שבאו עלי?" פרעה מבין שמי שמתעסק עם הקדוש ברוך הוא, מי שמתעסק עם ישראל, רק חוטף מכה אחרי מכה, ובסוף הוא מגיע לחרטה הזו, שהוא אומר: מה הועלתי? מה עשיתי טוב לעם שלי או לעצמי בזה שגם הרגו לי את הבכורות, גם חטפתי את עשר המכות, וגם בסופו של דבר עם ישראל יצא ממצרים? אז אפשר לומר שאם סנוואר – אני בטוח שהוא, מה שנקרא, השמידו אותו בעולם הזה ובעולם הבא – אין לו נשמה, זה כמו בהמה, אז הוא לא באמת יכול לשמוע את מה שאנחנו אומרים כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש פה ח"כים, שלא ייפגעו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן. אבל אם הוא היה רואה איך כוח ההרתעה של מדינת ישראל חזר, איך הם חטפו מכה אחרי מכה בעזה, בלבנון, באיראן, בתימן. כל מי שניסה לפגוע חטף שוק על ירך, והיה שואל את עצמו: מה הועלתי לעם שלי? מה יצא לי מזה שטבחתי ופגעתי בעם ישראל? רק חטפתי מזה. וכל מה שניסו, כל אותם גורמים בין-לאומיים וברשות הפלסטינית, לנסות להראות שהם כביכול רוצים להגיע לאיזשהו הסכם, הכול התפוצץ להם. הם מבינים היום שכל מה שהאנשים האלה רוצים זה רק לפגוע, ורק לרצוח, ורק לעשות מעשי טרור. הם גם סבלו את כל המכות וגם לא יצא להם מזה כלום. כתוב בפרשה – יש עוד סיפור על משה רבנו, שהקדוש ברוך הוא אומר לו: "והכית בצור ויצאו ממנו מים". אז מסופר על הגאון רבי יעקב מליסא, שבשבת אחת הוא הגיע להתארח בביתו של עשיר קמצן. הגאון אמר לו: אחרי הארוחה תביא בקבוק יין, נעשה לחיים. אמר לו העשיר: לא, בשביל מה? לא צריך, זה לא בריא, עזוב, לא כדאי. התקמצן על בקבוק יין. אמר לו הרב: אם תביא לפה בקבוק יין עכשיו, אני אראה לך נס גדול יותר מהנס שמשה רבנו עשה. הוא גירה את העשיר לשמוע איזה נס הרב יכול להראות לי כאן יותר מהנס שמשה רבנו עשה. הלך העשיר, הביא בקבוק יין ושתו לחיים. אמר לו העשיר: הרב, מה, הבטחת לי נס יותר מהנס של משה רבנו. הוא אמר לו: משה רבנו הוציא מים מן הסלע. אני הוצאתי ממנו יין. זה נס יותר מהנס של משה רבנו. אז את זה אנחנו רואים היום במאבק שלנו על הזהות, על הערכים של מדינת ישראל, מאבק איתנים מול כאלה שרוצים כאן מדינת כל אזרחיה; מול כאלה שלא רוצים את העם הזה, את העם שלנו, את עם ישראל הפשוט, הישר, החכם, הנבון, העם היושב בשדות, לוחמינו הגיבורים. הם לא רוצים שהעם הזה ישפיע מדי, שבאמת יצליח להוביל מדיניות. אותם פילוסופים שיושבים במגדלי השן ובמעוזי השמאל, הם משתוללים, הם מוכיחים בנפנופי ידיים – כשעשיתי את הדוקטורט שלי, היו אלגוריתמים שכתבתי, ולפעמים המנחה שלי היה אומר לי: מי אמר שהאלגוריתם נותן פתרון אופטימלי? אז הייתי מתקשה לפעמים להסביר את זה, כי זה היה בראש שלי, הייתי מוכיח לו בנפנופי ידיים. הוא היה אומר לי: לא, לא. לא הוכחה בנפנופי ידיים, תן הוכחה כתובה, מתמטית, ואז הייתי צריך לכתוב אותה מתמטית. אז הם מוכיחים בנפנופי ידיים שמערכת המשפט היא הטובה ביותר בעולם, ושהם הדמוקרטים. בזה שהם חוסמים את הכנסת והממשלה מלחוקק, הם בעצם ליבת הדמוקרטיה – בדיוק ההפך הגמור מהמציאות. אז כשאנחנו נצליח להתמודד עם אותה מערכת משפט ותקשורת, עם אותו סלע, עם אותו מגדל שן, ולהוציא מהסלע הזה דמוקרטיה, הנס שנעשה כאן, בעזרת השם, בקרוב יהיה גדול יותר מהנס של משה רבנו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. במסגרת סיכומים בין היוזם לבין הממשלה, ההצבעה תתקיים במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב מאיר נסים מאזוז, התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5821/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להנצחת זכרו של הרב מאיר נסים מאזוז, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. אני מזמין את חברת הכנסת חוה אתי עטייה להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, מכובדיי כולם, אני מתרגשת לעמוד כאן היום ולהציג לפניכם את הצעת החוק להנצחת זכרו ופועלו של ראש ישיבת כיסא רחמים, הגאון הרב מאיר נסים מאזוז, זכר צדיק לברכה. בבית ילדותי, קופת הצדקה של ישיבת כיסא רחמים שייסד הרב מאיר מאזוז, עמדה תמיד במקום בולט. הוריי, שכמו הרב עלו מהאי ג'רבה שבתוניסיה, חינכו אותנו על פי המורשת של האי ג'רבה שהרב הנחיל לנו. אבי ז"ל היה פונה אל הרב לקבל עצה, לשמוע פסק הלכה, ואפילו רק להתבשם מחוכמתו. לפני שלוש שנים, לקראת ההתמודדות שלי בפריימריז לליכוד, הגעתי לביתו כדי לקבל את ברכתו. המספר שלי ברשימת המועמדים היה 156. הרב הביט בי בחיוך מלא טוב לב וחוכמה ואמר שהמספר שלי 156 הוא בגימטרייה צירוף המילים "אהל מועד", שמציין את המשכן שליווה את בני ישראל במדבר. הוא המשיך ואמר: עם המספר הזה את נכנסת בעזרת השם לכנסת, אין לך מה לדאוג. את הביטחון שהוא נטע בי אז, אני נושאת איתי בעבודתי עד היום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזה מספר היית? << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> 156. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה. מספר המועמד. << דובר_המשך >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר_המשך >> הרב מאזוז היה פוסק יצירתי ומקורי. הוא השתדל למצוא את הפתרון ההלכתי שיאפשר לאדם לחיות בשלום עם אמונתו. הרב מאזוז היה עמוד האש שעבר לפני המחנה של עדות המזרח ושל יהודי תוניסיה. הוא היה סמל לאחדות העם. המורשת שלו מציינת קירוב לבבות, שדרך החיים שלה המעשית היא הפסוק מספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח, "ואהבת לרעך כמוך". ביתו היה פתוח לכול, לשרים, לחברי כנסת ולאנשים בכלל. כולם הרגישו אצלו בבית. הרב היה נוהג לומר על התורה מה שכתוב בספר משלי, פרק ג', פסוק י"ז, "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום". הצעת החוק המונחת לפניכם היום מבקשת לעגן את המורשת המפוארת הזאת שנשא הרב לדורות הבאים ולקבוע יום זיכרון ממלכתי מיוחד לזכרו של הרב מאזוז. בהצעה יש קידום פעילויות חינוכיות לבני הנוער, שיציינו את הזהות היהודית ואת השמירה על המסורת והמסירות לציבור. זו ההזדמנות עבורנו להוקיר מנהיג רוחני ענק, ולהבטיח שהאור המיוחד של תלמידי ישיבת כיסא רחמים ימשיך להאיר את החברה הישראלית כולה. יהי זכרו של הרב מאיר נסים מאזוז ברוך. לסיום, אני מודה לכל השותפים שעסקו במלאכה: לשר החינוך מר יואב קיש על קידום הצעת החוק, לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין על אישור הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, ליושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ. אודה לכם על תמיכתכם בהצעת החוק כאשר תובא, בעזרת השם, להצבעה. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה לרדת? למה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תכיני אותם לפני, טלי, לא אחרי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא. אנחנו נמשוך אותו ברגע שנוכל - - - ואם נצטרך עוד? עליזה, תארגנו שצריך למשוך זמן - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בקיצור, אני מזמין את השר, הרב, תלמידו של הרב מאזוז. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שר התקשורת שלמה קרעי. לא יודע אם כיוונתם, אבל יצא טוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חברתי חברת הכנסת אתי עטייה, שהביאה הצעת חוק בתוך השנה להסתלקותו של מורי ורבי, הרב מאיר מאזוז, ראש הישיבה, זכר צדיק לברכה, שנפטר במוצאי שביעי של פסח בשנת תשפ"ה – בשנה האחרונה. בעיניי, להביא חוק שמנציח אדם כל כך גדול זה דבר מופלא, זה דבר שהוא ראוי להערכה, והלוואי ואני יכולתי להגיש את החוק, רק שכשר אני לא יכול להגיש חוקים שהם לא במשרד התקשורת. אבל בוודאי שמחתי לראות את החוק שלך בוועדת שרים לחקיקה ולתמוך בו; אבל אני חושב שיותר מהכול, הרב מאזוז, זכר צדיק לברכה, לא באמת צריך איזושהי ראיה נוספת להנציח את מורשתו. מורשתו של הרב מאזוז פרוסה – כמו שהיה שם בזמנו בחורבן, שהוא שלח את אותו גוי, להבדיל, שלח גוי. רבי יהודה בן בבא בא אליו איזה גוי ואמר לו: מה החלק הכי טוב שאפשר לקחת מהקורבן ולאכול אותו? מה החלק הכי טעים בקורבן? אז רבי יהודה בן בבא הבין שאותו אחד רוצה ללכת ולרמות את היהודים ולאכול חתיכה מהקורבן, שאסור לגוי לאכול – קורבן פסח. כתוב: "וכל ערל לא יאכל בו". אז רבי יהודה בן בבא הבין את זה, אמר לו: תבקש לאכול את האליה, האליה זה החלק הכי טעים. למה הוא אמר לו את זה? כי האליה, אסור לאכול אותה, האליה מקריבים אותה, היא עולה, מקטירים אותה למזבח. אבל כשהגיע אותו אחד לבית המקדש ואמר, תנו לי את האליה, אני רוצה לאכול את זה, רבי יהודה בן בבא אמר לי. אמרו לו: לא יכול להיות שרבי יהודה בן בבא אמר לו לבקש את האליה, כנראה שיש כאן משהו. בדקו אחריו וראו שהוא לא יהודי. אז שלחו לרבי יהודה בן בבא, אמרו לו: אתה יושב – איפה שאתה יושב, אני לא זוכר את העיר שלו – ומצודתך פרוסה בירושלים. למה נזכרתי בסיפור? כי רציתי לומר את המשפט לגבי הרב מאזוז, מצודתך פרוסה, מצודתו פרוסה בכל רחבי הארץ. איפה שאני גר, בשדות נגב, יש בית ספר לבנים ובית ספר לבנות, וקהילות וישיבת ברכת השם וברכת רחמים, ובאלעד ובנתיבות ובאשקלון – בכל מקום פרוסים תלמידיו ותלמידי תלמידיו. המורשת של הרב מאזוז היא מה שהוא הנחיל לציבור הספרדי, את שיטת הלימוד הספרדית, את שיטת הלימוד של חכמי ספרד מימים ימימה. המורשת הזו, עלוני השבת של עכשיו – בעבר זו הייתה דרשה שהוא היה נותן מדי מוצאי שבת – עלוני השבת האלה הפכו להיות עכשיו דרשות שהוא נתן עשרות שנים אחורה ומוציאים אותן לאור, רואים כל מילה, איזו מתיקות, אילו דברים. שיטת העיון הספרדי בלימוד גמרא, המורשת, השמירה על המסורת שלנו, על המנהגים שלנו, בשבוע הבא סעודת יתרו, וליל הבשישה של ראש חודש ניסן, כל דבר שקשור במסורת ובמורשת, זאת מורשתו של הרב באמת. זאת המורשת האמיתית. תלמידים שיושבים ולומדים לפי השיטה שהוא הנחיל להם, התפילה שמתפללים בהתאם לכללי הדקדוק, כמו שיש בסידורים, במחזורים של איש מצליח, בתיקון סופרים של איש מצליח, שממנו לומדים איך לקרוא בתורה, כל המורשת האמיתית היא המורשת הזו. להנציח את זכרו, זה חשוב מאין כמותו, אבל צריכים לדעת שמאוד קשה להוסיף ערך מוסף להנצחה שכבר קיימת. צריך כאן המון המון מחשבה איך להנציח במורשת משהו שעדיין לא התפשט, שעדיין לא פרוס כבר בכל רחבי הארץ; איך לקיים אתר מורשת כזה, איך לקיים הנצחה כזאת של הרב. בשביל זה צריך להתייעץ עם אחיו, גם כן מורי ורבי, הרב צמח מאזוז, שייבדל לחיים טובים, וכל תלמידי הישיבה ואלה שהיו מקורבים לרב, ולראות מה הדרך האמיתית שהרב היה רוצה שמורשתו – כשהיו באים לרב לבקש ברכות, הרב היה אומר: אני לא אדמו"ר, תתפללו לקדוש ברוך הוא, התפילה הפשוטה בין האדם לקדוש ברוך הוא, זאת הדרך. זאת הדרך באמת לקבל דברים. כשהייתי בא להתייעץ איתו, הוא היה אומר לי: 60 יועצים יהיו לך, בסוף תשמע בקול עצמך. השיטה של חכמי ספרד היא לתת עוז, לתת רוח יהודית, רוח של גאווה יהודית, שלא יבוש מפני המלעיגים עליו, ומצד שני, גם לדעת לקבל החלטות; לדעת לקבל את ההחלטות שלך גם אחרי ששמעת עצות אחרות, ונראה לך שזאת ההחלטה המושכלת הנכונה לקבל אותה. הדרך הזאת, הדרך של חכמי ספרד, מהרמב"ם וכל מורשת יהדות ספרד – הפיוטים, הדקדוק והשפה העברית עם הכללים האמיתיים שלה – לא כמו ששיבשה אותה הרבה האקדמיה ללשון העברית. פגשתי לאחרונה את נשיא האקדמיה. הוא בא לחלק חוברת בישיבת הממשלה. אמרתי לו, איך יכול להיות שאתה, נשיא האקדמיה ללשון העברית, כותב בפתח הדברים שלך: קוראות וקוראים יקרים? איפה שמעת דבר כזה בעברית? הוא הרים לי ידיים ככה, כאילו זה מה שהשתבש. האקדמיה ללשון העברית, למשל, ביטלה את הכלל ואמרה: בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י, שאנחנו יודעים לפי הכללים והקפדנו על זה מאוד בישיבה, שבג"ד כפ"ת אחרי אהו"י זה בא בלי דגש, כמו הדוגמה שאמרתי כאן: נקי כפיים, האקדמיה אמרה, לא, זה לא חשוב. אז יש דברים שהאקדמיה שיבשה בעצם את הלשון מתוך כניעה למה שקורה ברחוב, לשפה המדוברת, אבל אנחנו בישיבה אצל הרב למדנו את כללי הדקדוק, למדנו את חוכמת העיבור. אני לא חושב שיש כאן אחד במליאת הכנסת או בכל הבניין הזה של הכנסת, שיודע מה הזמן שעובר בין מולד למולד של הירח, חוץ ממני, שלמדתי אצל הרב מאזוז. אתה יודע, היושב-ראש? תלמד: כ"ט י"ב תשצ"ג, זה משהו שקשור לחוכמת העיבור; לדעת איך מעברים את השנים, איך קובעים את החודשים: איזה חודש מלא וחסר; איזו שנה מעוברת וחסרה. כ"ט י"ב תשצ"ג זה 29 ימים, 12 שעות, ותשצ"ג חלקים של שעה, שזה מתוך 1,080. המון המון חוכמה שהרב לימד בישיבה; המון דברים שאף אחד לא נגע בהם באף ישיבה אחרת – חוכמת העיבור וחשבון, חוכמת התכונה, לשון וטעמי המקרא, איך לקרוא בתורה. קוראים מתוך הישיבה נמצאים בכל מקום. אנשים יודעים את זה. אתה נמצא בטיול, ואם יש בחור מכיסא רחמים, הוא זה שיכול לקרוא בתורה באותו רגע בלי להכין. למה? כי יודעים כולם, לומדים כל שבוע את הפרשה. חברת הכנסת עטייה, יהיה לך קשה מאוד למצוא דרך לתת ערך מוסף להנצחת המורשת, כי המורשת שלו נפרסה כבר בחייו בכל רחבי הארץ וגם בעולם, בהרבה קהילות בעולם. לכן אני מברך אותך על הצעת החוק הזו. אני אשמח מאוד להיות שותף, ובטח לתמוך. היא בעצם לא חוזרת לוועדת שרים, אז טוב שכך, ואני חושב שצריך לעשות את זה בעצה אחת עם אלה שמכירים את הרב מקרוב ומכירים את מורשתו האמיתית, המורשת של הנחלת התורה, של הנחלת המורשת הספרדית, גם את העיון התוניסאי, כמו שהיו קוראים לזה, וגם את כל את כל החוכמות שמקיפות את התורה. הרב היה אומר: "חׇכְמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה". התורה, מקיפות אותה כל החוכמות. צריך ללמוד, נכון, "הפוך בה והפוך בה דכולא בה", כל החוכמות נמצאות בתוך התורה, אבל כדי להבין תוספות במסכת סוכה, אתה חייב להבין גם הנדסה, אתה צריך להכיר את משפט פיתגורס. הגמרא אומרת, למשל, "כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה". זה עוד לפני עוד לפני משפט פיתגורס. כל אמה – כשיש לך אמה על אמה – האלכסון שלה זה אמה ושני חומשים, זה 1.4. זה לא מדויק, התוספות אומרים שם "לא דק", זה לא מדויק, כי משפט פיתגורס, אנחנו יודעים שזה לא 1.4, אלא שורש 2 – 1.414. זאת רק אחת מיני רבות מהסוגיות שכדי להבין את התורה לעומק, צריך להכיר גם את הליבה. ואת הליבה הזאת, את החוכמות האלה שמסביב – לא הליבה, הליבה היא התורה – החוכמות שמקיפות את הליבה הזאת, זה חוכמות שלמדנו ושהרב הנחיל ולימד גם איך לדעת ולהכיר את הדברים האלה. עוד דבר, למשל – מבחינתי, המורשת של הרב, אני לא אגיד שחוק הגיוס הוא המורשת של הרב, כי חוק הגיוס הזה יש בו גם בעיות מבחינתי, כשיש כאן עונש קולקטיבי שאומר שגם אותם עילויים, שכולם מסכימים שילמדו, גם אותם אלו שתורתם אומנותם, גם הם יקבלו עונש, בסופו של דבר, אם חלילה לא יעמדו ביעדים, זה דבר לא טוב בחוק. אבל המורשת של הרב, כשאני כבר הייתי נער בן 15, 16, הוא היה אומר לנו: מי שלא לומד, חייב להתגייס, "האחיכם יבֹאו למלחמה ואתם תשבו פה?" אז המורשת הזאת, טוב שהיא באה לידי ביטוי. עוד משפט אחד לגבי בהמה אחת, שישב כאן ופער את פיו, פער את פיו בעזות מצח כנגד הרב. אחד מחברי הכנסת פה – הוא יודע מי זה, וגם את יודעת מי זה – הזלזול שלו מעיד יותר מכול על הריקנות שלו. עפר לפיו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> נו, החזרת אותנו לימים של האופוזיציה, של הפיליבסטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה להגיד כמה מילים. תדע לך שאני יודע שהיית תלמיד של הרב, ואני רואה את ההארה על פניך. מעבר לזה, כולם אולי רואים אותך פה שר – אתה יודע, ויכוחים פוליטיים, אופוזיציה וזה – ותמיד אני רואה את ההארה מהפנים שלך, מהרב מאזוז. מה שאמרת לגבי עיבור שנים וכו', אז הייתה לי גם תקופה שעסקתי במחשבים, בתכנות, אז באחד הקורסים הייתי צריך לתכנת משהו בשביל לספור את השנים – אתה יודע, מתי השנה וכו'. בסוף, האפליקציה עבדה בסדר – אבל זה באמצעות מחשב – והידע החוכמה של הרב – ואני מקנא בך על איפה שלמדת, כי אני התעסקתי בדברים אחרים. ואני אומר, שמע, זה מדהים לפעמים, כי אתה רואה איך שהמחשב לפעמים – גם לתכנת אותו שיעשה את זה; הנתונים שאתה מכניס לו בהתחלה, בתוכנה – בסוף אתה אומר לו: שמע, תאריך זה וזה, ואז: באיזה תאריך זה קורה שם; ואז הספירה של השנים היא ממוחשבת, בעצם. תודה רבה, יישר כוח. כן, הייתי תמיד בא עם דברים – איך לא חשבנו עליהם קודם? במסגרת סיכומים בין היוזם לבין הממשלה, הצבעה תתקיים במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – פרשנות מקילה בפלילים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5805/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת שמחה רוטמן) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק העונשין (תיקון – פרשנות מקילה בפלילים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לרשותך עשר דקות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> המשימה שלי, כבוד השר, היא לעמוד בזמנים; או לא צריך? אני יכול יותר קצר, ברצותו מקצר, ברצותו מאריך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני לא יושב-ראש הקואליציה - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אין בעיה. הכול בסדר. אני אדבר את כל הזמן שיש לי, הכול בסדר. הצעת החוק המונחת היום להצבעה – לא להצבעה, כי ההצבעה תיעשה במועד מאוחר יותר – אבל שמונחת היום על שולחן הכנסת, היא בעיניי – העברנו, ברוך השם, ביחד, כבוד השר וכבוד כל חברי הקואליציה שפה, העברנו הרבה מאוד חוקים מאוד מאוד חשובים ותקדימיים, ובעזרת השם, עוד נעביר – בזמן שנותר לנו לכנסת הזאת – עוד הרבה חוקים. לא יודע אם הייתי מדרג, אבל בוודאי מבחינתי, היא בחמישייה הפותחת, אולי אפילו הראשונה בחשיבותה. הצעת החוק מדברת על מחיקה של שתי מילים מתוך חוק העונשין. הכלל הבסיסי של התורה, של המשפט, וכל מי שלמד גמרא יודע שאחד מהמשפטים המאוד נפוצים שמאריכים הרבה מאוד סוגיות זה הביטוי: עונש שמענו אזהרה מניין. זאת אומרת, כתוב לך בתורה, כתוב לך בתורה, מי שיעשה עבירה פלונית – יומת. היית אומר, מספיק לי, מה יותר ברור מזה? מי שיעשה כך וכך יומת. מה אתה צריך יותר מזה? לא, צריך שיהיה כתוב – אנחנו יודעים כמה כל מילה ומילה בתורה היא חשובה – צריך שיהיה כתוב בנפרד במקום אחר את עצם האיסור, ורק אז אפשר להשתמש בעונש. זה כאשר אנחנו מדברים על כל מילה שכתב הקדוש ברוך הוא בתורה. אין עונשין אלא אם כן מזהירין, זהו תנאי בסיסי של המשפט העברי. ולא רק במשפט העברי – בעקבות המשפט העברי ושיטות משפט אחרות בעולם, אימצו את הכלל הזה בכל העולם. "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". ועקרון הפרשנות המקילה הדווקנית בפלילים, הוא עיקרון-על; חוק פלילי שקובע איסור, צריך להיות ברור, צריך להיות חד, צריך שכל הנוגעים בדבר ידעו מהו הדבר שאסור לעשות, ורק אז יש לגיטימציה להפעיל את מערכת הענישה הפלילית על מי שעובר על החוק הברור והחד. עד כדי כך, אדוני היושב-ראש. בספרי "מפלגת בג"ץ" כתבתי על עבירה עמומה שהייתה, לא פחות ולא יותר מאשר חוקק אותה הפרלמנט הנאצי בעיירה בעיר דנציג, שנשלטה על ידי הנאצים. היא הייתה עיר מיוחדת, כי הפרלמנט שלה נבחר באופן מקומי והנאצים שם עלו לשלטון, אבל היא הייתה עיר בין-לאומית, היא הייתה אזור מיוחד שלא נתון לריבונות של אף מדינה, אלא היה נתון לשיפוטו של בית הדין הבין-לאומי. הנאצים עלו שם לשלטון, אז הם קבעו עבירה עמומה. הם אמרו: מי שעושה מעשה כללי שפוגע בערכי היסוד של המדינה יועמד לדין. בית המשפט הפלילי הבין-לאומי, שהייתה לו סמכות על העיר דנציג, אמר: העבירה בטלה. אי-אפשר להעמיד לדין עליה. למה? כי עבירה שהגבולות שלה לא ברורים וחדים, פוגעת בעקרון יסוד של המשפט, "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". כך היה הדין שחל במדינת ישראל מאז הקמתה, עד – מי הגיע להרוס לנו את זה, כבוד השר קרעי? אהרון ברק. אהרון ברק, בפסק דין מזרחי – לא המזרחי, בנק המזרחי, אלא פסק דין מזרחי – טבע את הביטוי הידוע: "מילותיו של החוק אינן מבצרים שיש לכובשם באמצעות מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי". עכשיו, בדין הפלילי, המשפט הזה פירושו, עריצות משפטית. העבירה לא רק מה שאסור, כתוב במפורש המחוקק אסר, לא דייך במה שאסרה תורה, לא דייך במה שאסר המחוקק, יבוא בית המשפט ויגיד, אני אלך ואנתח מה הוא העיקרון החי שעומד מאחורי העבירה הפלילית, ואם פגעת בעיקרון החי של העבירה הפלילית, אני אטיל עליך עונש פלילי, אפילו שזה לא כתוב במפורש בחוק. בניגוד לעיקרון הזה של פרשנות מקילה בפלילים, פרשנות מצמצמת. ואז חוקקו את התיקון לחוק העונשין בכנסת, והוסיפו שם את הפרשנות המקילה בפלילים, אבל הוסיפו שתי מילים: לפי תכליתו. "חוק יפורש לפי תכליתו". מי שהוסיף את זה היה דן מרידור. הוא הוסיף את המילים האלו, כאשר הוא מסביר, שמטרת ההוספה הזאת זה כדי לעגן בחקיקה את תורת הפרשנות הכללית שהולכת ומתגבשת בפסיקה של בתי המשפט – תורת הפרשנות התכליתית של אהרון ברק. אז הוסיפו את המילים לפי תכליתו, וזה בעצם ביטל דה פקטו את הכלל של הפרשנות המצמצמת בפלילים, כי מאז, בית המשפט בא ואומר, אני לא מפרש חוק פלילי לפי מילותיו, אני מפרש חוק פלילי לפי תכליתו. הדין היה תמיד פרשנות מצמצמת; בא בית המשפט והתחיל להרחיב באמצעות הפרשנות התכליתית גם את הדין הפלילי. בא דן מרידור, המחוקק, ואמר, אני רוצה שגם בפלילים תהיה פרשנות תכליתית, והוסיף את המילים האלו לחקיקה. כך בעצם הוא כתב דבר והיפוכו. מצד אחד הוא אומר: בחוק עצמו כתוב פרשנות מצמצמת, פרשנות דווקנית, אבל לפי תכליתו, שזה "שטר ושוברו בצדו". כי אין דבר כזה פרשנות מצמצמת לפי תכליתו. פרשנות מצמצמת פירוש, והדין הפלילי חייב להיות ברור שגם אנאלפבית יידע להבין אותו. אנחנו מכירים עוד במשפט הרומי, שהיה תלוי – שמו את החוק על אבנים בכיכר, תלו אותו, פרסמו, כדי שכל הציבור יידע מה מותר לו ומה אסור לו לעשות. אם יש חוק שהשאלה מה מותר לך ומה אסור תלויה בהבנות משפטיות של מהי התכלית של החוק וניתוח ופרשנות, אין חוק פלילי. אתה נתון לשרירות לב של כולם. אז בית המשפט השתמש בפרשנות תכליתית בעוד דברים, זה דיון אחד. אנחנו מבטלים את זה. ביטלנו את זה, ברוך השם, בדיני חוזים, ועכשיו, בחוק הזה אנחנו גם עושים את זה בדין הפלילי. כי מדובר בפרשנות תכליתית, שהיא דבר בעייתי באופן כללי, אבל כאשר מדובר בדין הפלילי, זה כבר לא רק טעות בהבנה, אלא טעות בהבנה שבן אדם יושב בגללה בכלא; טעות בהבנה שבגללה בן אדם שלא התכוון לעבור על החוק, הוא לא ידע שמשהו על זה אסור בכלל. הוא קרא את החוק והבין אותו כמו בן אדם פשוט, רק הוא לא הבין מה השופט ינחש שזה תכליתו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה אומר שגם פעלו באופן תכליתי. אולי כדאי לכתוב בצורה מפורשת: המילים הן - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אתה צודק. לכן, גם השופט גרוניס בזמנו, וגם השופט שטיין, ממש לאחרונה, אמר ככה: תורת הפרשנות התכליתית משאירתנו בנעלי המחוקק, מורה לנו לקבוע את משמעות החיקוק שבו עסקינן משיקולים של עלות מול תועלת. חקיקה שיפוטית מעין זאת איננה מקובלת עליי כלל ועיקר. בוודאי שאין לה מקום במתן משמעות לעבירות בנות עונשין. ברוך השם, רק הוא מסכן, הוא מבין את הבעיה, אבל המחוקק גזר עליו לעשות פרשנות לפי התכלית. ולכן כדי לעגן גם את מה שגרוניס כתב בזמנו, ואת מה ששטיין כתב ממש לאחרונה, אנחנו רוצים להשיב עטרה ליושנה ולתקן; להוריד את המילים "לפי תכליתו" מהחוק הזה. ואז נחזור להיות כמדינות המתוקנות, ובעצם נחזור גם לשורשנו במשפט העברי של אין עונשין אלא אם כן מזהירין. ושהחיקוק הקובע עבירה פלילית, יהיה חד וברור ומובן לכולם, כדי שלא יהיה מצב שאנשים יעברו על החוק מתוך טעות של שופט בפרשנות מהי תכלית החוק. החוק צריך להיות חד, ברור. אנחנו, כמחוקקים, גם צריכים להתרגל לכתוב אותו חד וברור, כדי שלא להיכנס לכל מיני פרשנויות שסופן מי יישורנו. תודה רבה, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה השר שלמה קרעי, שר התקשורת. עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק העונשין (תיקון – פרשנות מקילה בפלילים) של חבר הכנסת – לא הייתי קורא לזה פרשנות מקילה בפלילים, אבל בסדר, זה מה שקראתם לזה - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - כי אז הפרשנות מקילה. זאת אומרת, אתה בעצם לוקח את הדין הפלילי למשמעות הכי מקילה עם הנאשם. זה הכלל. זאת אומרת, הדין פלילי צריך להיות, להתפרש, במשמעות הכי מקילה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל כן אנחנו מלינים בצד השני לפעמים על זה שבית המשפט נותן ענישה מקילה מאוד ואנחנו מנסים לתת עונש מינימום. אני מבין את ההבדל, אבל כשאתה כותב פרשנות מקילה בפלילים, זה כולל יותר מדי דברים. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> לא, ענישה, זו שאלה של פרשנות, איזה עונש לעבירה – כשהעבירה היא ברורה, יותר קל להעניש עליה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נכון. ההצעה של חבר הכנסת שמחה רוטמן, מציעה למחוק את המילים לפי תכליתו, מנוסח סעיף 34כא לחוק. בדברי ההסבר של הצעת החוק נטען, כי בעקבות הוספת המילים "לפי תכליתו" לתיקון 39 לחוק העונשין, בית המשפט העליון ביטל דה-פקטו, הלכה למעשה, את עקרון הפרשנות המקילה בפלילים. ועל כן הצעת החוק שמובאת בפני הכנסת, מתקנת את העוול שנוצר, ומצמצמת את הפגיעה בזכויות הפרט. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, והמשך קידומה יהיה בהסכמת שר המשפטים. כמו כן, הצעת החוק תחזור לוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. עד כאן דברי שר המשפטים. מכאן אני יכול להוסיף, שהעניין הזה של פרשנות תכליתית לחקיקה הוא כבר מזמן לא פרשנות תכליתית, אלא פשוט התעלמות מוחלטת מהחוק. זה כאילו, אדוני היושב-ראש, כאילו אנחנו מנסים לומר לבית המשפט, אל תפרש בצורה תכליתית את החוק, אבל בית המשפט מבטל חוקים.אז מה המשחק הזה? אנחנו מאפשרים, לא נלחמים מספיק בבית המשפט כשהוא מבטל חוקים, מבטל חוקי-יסוד. מצד שני, מנסים להגביל אותו בשתי מילים בתוך החוק, כן או לא, כאשר ברור לנו שאם ירצה יצחק עמית לעשות משהו, הוא פשוט יעשה מה שהוא רוצה. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אנחנו מחוקקים בשביל השופטים הטובים, לא בשביל השופטים העבריינים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה צודק, אתה צודק. אני אומר, אני תומך בהצעת החוק, אני מקבל את העמדה הזאת, אבל אני אומר, זאת אצבע בסכר. זה ממש לא מתקן את העוול שנוצר בשנים האחרונות, את חוסר האיזון הדמוקרטי, את זה שאני שואל פה – אגב, כל חברי האופוזיציה, תראו, הם לא באים לעבודה היום. כל שלוש השנים חשבנו שהם לא באים כי אין להם כוח, כי עדיין לא שנת בחירות, הם לא צריכים להוכיח לבוחרים שלהם למה הם לא מגיעים לכנסת. בשבועות האחרונים ראיתם את יאיר לפיד מתחיל להגיע, מסתובב בכיכרות, נותן פה נאומים, מגיע ל-40 חתימות. כולם צועקים, מוציאים אותם – קריאה ראשונה, שנייה. אבל הינה, עוד פעם, הם איבדו. הסוללה שלהם מאוד חלשה. מהר מאוד מסתיימת הסוללה, הולכים לחדרים שלהם במלון. דעו לכם, אזרחי ישראל, חברי האופוזיציה לא נמצאים כאן, הם במנוחה. גם אם ינסו לבוא עכשיו תוך דקה לכאן, הם לא יצליחו, כי הם אפילו לא בכנסת, כנראה. הלכו למנוחה בחדריהם במלון או בחדרים כאן בתוך בניין הכנסת. הם לא באים לשרת אתכם, הם באים לכאן רק לעשות הצגות כשיש כאן דברים שנויים במחלוקת. להבדיל, כאשר הם מביאים – כמו שהיום ראיתם כאן, שחבר הכנסת סובה הביא לכאן הצעת חוק שאיכשהו לא נדונה מספיק בוועדת שרים, לא הייתה ברורה מספיק, אמרתי לו: בוא, תוריד את ההצעה מסדר-היום, נדון בה בעוד שבועיים, תנסה להגיע להידברות עם שר הכלכלה, ונקדם אותה. אני מוכן לקדם וקידמנו כבר הצעות חוק ענייניות של חברי האופוזיציה, כי אנחנו באים לעבוד בשבילכם, אזרחי ישראל. הסוגיה הזאת, זה שבית מהשפט מחליט בעצמו איזה חוק תקף לגביו ואיזה חוק לא תקף לגביו, מהן הסמכויות שהוא יכול ליטול לעצמו בלי לשאול אף אחד ומה לא – שאלתי כאן כמה פעמים את חברי האופוזיציה: תגידו לי אתם, מה האיזון שבעיניכם יש לבג"ץ? הרי אתם מודים שאנחנו מדינה דמוקרטית, שיש איזונים ובלמים בין הרשויות. תשאלו פעם את בג"ץ בעצמכם. הם לא ענו כמובן על השאלה מה האיזון שיש לבג"ץ. אנחנו מביאים כאן חוקים, מתקנים, יושבים בוועדות ימים ולילות, בודקים מה המילה שתכניס בתוכה, שתשקלל בתוכה את הפרשנות המדויקת שאנחנו רוצים לחוק, מתאמצים כאן על כל פסיק, ובא בג"ץ ואומר: את החוק הזה אני מבטל, את חוק-היסוד הזה, אני מוציא לו צו על תנאי, פה אני מוציא צו ביניים. פשוט, איש הישר בעיניו יעשה. "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". זה נכתב ממש על הימים האלה, הימים הנוראים האלה, בעיניי, שבהם בית המשפט שם את עצמו מעל החוק, חושב שהוא לא כפוף לאף הליך חקיקה, לא בכנסת, ולאף החלטת ממשלה. "בימים ההם - - - איש הישר בעיניו יעשה". הדבר הזה לוקח אותנו למחוזות לא דמוקרטיים, למחוזות שבהם אין כל כך משמעות ליציאה לקלפי. דרך אגב, השמאל שיוצא לקלפי מבין כבר שלנצח באופן דמוקרטי הם לא מצליחים לנצח. ולכן – לא בגלל שהם מאמינים בזה; אין אף אחד כאן, גם בקרב חברי האופוזיציה, אולי מתי מעט, עם השכלה מינימלית, שחושב שבמדינה דמוקרטית צריך לתת לאיזשהו שלטון-על, לאיזושהי מועצת חכמים כאלה, שהם מחליטים הכול במדינת ישראל, שהם המילה האחרונה. זה לא דמוקרטי, זה לא ראוי, זה לא מייצג את העם, זה מנוגד לעקרונות יסוד בשיטה הדמוקרטית. כולם מבינים את זה. אלא מאי? הם מבינים שהדרך שלהם לשלוט במדיניות הפנים, במדיניות החוץ, בכלכלה, בביטחון, בחברה במדינת ישראל, היא לא דרך הקלפי, אדוני היושב-ראש. אין להם דרך להגיע לשלטון דרך הקלפי. ניסו פעם אחת ברמאות, בנוכלות, ועכשיו, אותו אחד שרימה את בוחריו, הוא האליל שלהם – בנט. אין להם מועמדים בעלי שיעור קומה שיכולים להתמודד עם מה שהימין מציע. הימין מציע ערכים, אידיאולוגיה, חירות הפרט, שורשים, מדינה יהודית ודמוקרטית, והם מבינים - - - << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> את כל הרג'קטים שלנו הם לוקחים וממליכים – את ציפי לבני, את בנט, אנשים שאצלנו, מה שנקרא, לא הצליחו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> נדחו, נדחו. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אפילו בפריימריז בליכוד לא הצליחו להגיע למחוז. אותם הם לוקחים לשים כראשי ממשלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה מדבר על השר בלי תיק שהיה כאן גם כן. היה כאן שר בלי תיק, נורבגי, בתקופה של ממשלת האחים המוסלמים, וגם הוא נפל בפריימריז בליכוד. באמת, הם מבינים, חבר הכנסת רוטמן, הם מבינים שם, הם מבינים בשמאל, ואפשר להבין את התסכול הזה, שאין יכולת לנצח בקלפי. פה השיטה הדמוקרטית כבר לא כל כך עובדת להם. הם מבינים שאין דרך דמוקרטית לבוא ולעשות שינויים; שהעם היושב בשדות, שעם ישראל, רוב מניין ורוב בניין של עם ישראל, רוצה כאן ביטחון, רוצה כאן עוצמה יהודית, רוצה כאן רוח של גבורה, רוצה שהלוחמים יצאו ויחתרו לניצחון ולא ייכנעו ויתרפסו, רוצה כאן את ראש הממשלה נתניהו ואת הליכוד עוצמתיים, חזקים, מובילים את מדינת ישראל אל מול האתגרים שלה. הם מבינים שאין להם דרך לנצח בבחירות, והם אומרים לעצמם: הדרך היחידה שלנו היא לשמר את שני מוקדי הכוח האלה, את התקשורת, שתאתרג את כל השטויות שמערכת המשפט מנסה לחולל כאן, את התוהו-ובוהו החוקתי הזה שהם מנסים לחולל כאן ללא סמכות חוקית, לקבוע הכול, והמעוז השני הוא מערכת המשפט, שמגינה על התקשורת, ומצד שני, עושה כאן את כל מה שהשמאל רוצה שהם יעשו – מונעים ייצוג של מגוון הדעות, מונעים ייצוג של העם, לבוא לידי ביטוי באותם מערכי כוח שיש במדינת ישראל. אבל לא לעולם חוסן. לא לעולם חוסן, אדוני היושב-ראש. העם כבר מבין את זה. הכול צף למעלה. כל ניסיונות הרדיפה הפוליטיים כלפי ראש הממשלה נתניהו, כלפי כל מי שמייצג את הקולות שהם לא רוצים שיישמעו כאן, כל הניסיונות של בג"ץ להנדס, להנדס הרכבים כדי לקבל החלטות נגד הממשלה, כל הניסיונות האלה – הלכלוך צף ועולה, והלכלוך הזה יתנקה, בעזרת השם, בקרוב, אני מעריך שמייד לאחר מערכת הבחירות הקרובה, עם ניצחון הימין המשמעותי שיהיה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. כאמור, במסגרת הסיכומים, ההצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול עמלת שורה ודמי משמרת), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4955/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול עמלת שורה ודמי משמרת), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אביחי בוארון וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אביחי בוארון להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק שלפניכם היא הצעת חוק הבנקאות (ביטול עמלת שורה ודמי משמרת). אדוני היושב-ראש, מדובר בשתי עמלות פרה-היסטוריות שהיו אמורות מזמן להתבטל ממסכת העמלות שהבנקים בישראל גובים מלקוחותיהם. באמת, בוודאי לא תופתע, אדוני היושב-ראש, לשמוע שבשנת 2024, הבנקים הרוויחו רווח מצטבר – כך ראיתי באחת הכתבות – של 30 מיליארד שקלים. זהו רווח אדיר לעומת השנים הקודמות, ואנחנו מדברים על שנים שבהן יוקר המחיה הלך והאמיר. בנק הפועלים ובנק לאומי, רק שני הבנקים האלה, במחצית הראשונה של שנת 2025 הם הרוויחו יחד 10 מיליארד שקלים. אנחנו מדברים על כך שהבנקים גובים ככל יכולתם, קצת כמו אכול כפי יכולתך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אז כאן הם גובים כפי יכולתם עמלות מעמלות שונות. עכשיו אומרים לי החברים: אתה תבטל את העמלות האלה - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יבואו בדרך אחרת. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - יבואו עמלות אחרות. גם אם זה נכון, זה לא פוטר אותנו מלנסות לעשות ככל יכולתנו כדי פעם אחת לתקן את המערכת, ופעם שנייה לומר לבנקים: אל תחשבו שאנחנו מטומטמים. הציבור לא מטומטם. הציבור לא יוותר על כספו בנקל רק בגלל שהבנקים הם גדולים וחזקים. כאן אנחנו, המחוקקים, צריכים לעמוד לצד הצרכנים, לצד הציבור, ולומר לבנקים: די. לא יכול להיות, אדוני היושב-ראש, שייקחו לאזרחי ישראל עמלת שורה. אתה יודע, פעם אזרח היה נכנס לבנק, אי שם בשנות השבעים, לפני מהפכת המחשב – גם זו כבר מהפכה פרה-היסטורית – והפקיד היה לוקח ממנו את הכסף שאותו הוא רוצה להפקיד, או שהיה נותן לו כסף שאותו הוא רוצה למשוך, או פעולה אחרת, והוא היה רושם שורה בספר. וזה נקרא עמלת שורה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה ברור. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> על כל שורה שהפקיד היה רושם היה סוג של תשלום. זה ברור, כמו שאתה אומר. אבל כאן יש שורות שנכתבות על ידי המחשב. זה קורה אוטומטית, אף אדם לא כותב את השורות, אבל העמלה נשארה איתנו כבר עשרות בשנים, תקועה, והשאירה את כולנו תקועים מאחור. עכשיו, אומרים לי החברים בבנק ישראל, אומרים לי את זה מאמצע הקדנציה: אנחנו מטפלים בכלל הרפורמות, אנחנו בונים איזשהו פתרון הוליסטי, כוללני, לכל העמלות שהבנקים גובים, אנחנו עושים בזה סדר – ואנחנו מחכים חודש, וחודשיים, ושלושה, וארבעה, וחצי שנה, ושנה כבר עברה. בנק ישראל, איפה הרפורמות שדיברתם עליהן? המפקח על הבנקים, איפה הרפורמות שדיברתם עליהן? איפה הטיפול בכל סוגיית העמלות? הבנקים בישראל נהנים מעמלות וגובים עמלות במיליארדי שקלים מדי שנה מאזרחי ישראל, עמלות הזויות שלא היו צריכות לבוא לעולם. עמלת משמרת – מהי עמלת משמרת? כשאדם היה קונה ניירות ערך או עושה שימוש בניירות ערך, הבנק היה שומר על אותן ניירות הערך אצלו בכספת. הניירות הפיזיים האלה היו תופסים מקום אצלו בכספות, ומכיוון שכך, הבנק הטיל עמלה: אני שומר לך על הניירות, לפיכך אתה תשלם עמלת משמרת. לכאורה הגיוני. מה לעשות שכבר עשרות שנים בנקים לא שומרים ניירות. בנקים לא שומרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש ענן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> יש ענן, בדיוק כך. בנקים לא שומרים את ניירות הערך מכיוון שאין ניירות ערך פיזיים. אולי יש באיזשהו מקום איזשהו נייר, אבל בוודאי שכשאתה קונה בבורסה, מוכר בבורסה, ואתה עושה את זה מ-day one, עשרות פעמים ביום, אתה לא משלם על נייר שאתה קונה או מוכר. אגב, אתה משלם גם עמלת קנייה, עמלת מכירה, אבל גם זה וגם זה וגם זה? ואנחנו מוצאים את עצמנו נאלצים ללכת אחר העיוותים האלה, להשלים איתם, אנוסים על פי הדיבור, ולשלם עליהם המון כסף. לכן הצעת החוק הזו באה לומר גם לבנקים וגם לציבור: עמלות אנכרוניסטיות, מיושנות, שאינן באמת מהוות חלק מהחיים שלנו, לא ישולמו. אם הבנקים יבואו וייקחו מהכיס השני כספים של הציבור, גם שם אנחנו נעמוד. וכאן חובה של הכנסת להעביר חקיקה כזאת כמה שיותר מהר; להיות קצת פחות קשובים לדרגים המקצועיים, לא בגלל שאנחנו לא מאמינים בהם – אנחנו מאמינים בהם, אבל מה לעשות? כשם שיש דרגים מקצועיים שצריכים לקדם את המציאות ולקבל החלטות בצורה מקצועית, כך יש מחוקקים שיושבים על הרשות המבצעת ואומרים לה: כשאת לא מבצעת את עבודתך כראוי, אנחנו נבוא ונבצע את העבודה בחקיקה, ואם צריך, גם בחקיקה ראשית. אין דרך אחרת. האינטרס הציבורי חייב להישמר. האינטרס של הציבור הכללי חייב להישמר, וגם הכסף של הציבור הכללי חייב להישמר, ומדובר בהרבה כסף, במאות מיליונים ומיליארדים. לכן, אדוני היושב-ראש, אני שמח שאנחנו מעלים את ההצעה הזו כאן היום בקריאה טרומית. לצערי, לא נצביע עליה מהאילוצים הידועים, אבל אני מקווה שמהר מאוד נצביע עליה ונקדמה, אולי אפילו לקריאה שנייה ושלישית כבר במושב הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מי הנפגעים העיקריים מהעמלות האלה? אוכלוסיות חלשות, או דווקא מי - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> כל אדם שעושה פעולה בבנק וצריך לשלם את העמלות האלה. כולנו בעצם, כולנו משלמים את העמלות האלה – שוב, עמלות שנס לחן, שעברו מהעולם, פעולות שעברו מהעולם כבר לפני עשרות שנים, אבל אנחנו ממשיכים. והייתה לי מלחמה, אדוני היושב-ראש, הייתה לי מלחמה מול פקידי האוצר, מול פקידי בנק ישראל, מול פקידי המפקח על הבנקים, לא להעביר את העמלות האלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה קורה עם אנשים שמגיעים לבנק עצמו ולעשות את הפעולות האלה, אנשים מבוגרים שהנושא של המחשב והדיגיטציה לא כל כך זורמים להם? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אף אדם בבנק לא רושם ידנית את הפעולה שאתה עושה. אף אדם בבנק לא לוקח ממך את הניירות, ניירות ערך, ומפקיד בחדרי הכספות. הפעולה עצמה בטלה מהעולם, לא קשור מי הקליינט, מי הלקוח, מי הצרכן. אין קשר. הפעולה עצמה לא קיימת, ועדיין אתה משלם עליה כסף, וזה האבסורד הגדול. אדוני היושב-ראש, אני אבקש לנצל את אותן שתיים וחצי דקות שנותרו לי לדבר על חוק הגיוס. אתמול בלילה, לאחר שעות ארוכות של דיונים, שזכיתי לקחת בהם חלק, סיימה ועדת החוץ והביטחון - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ימים וחודשים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אתמול בלילה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה, של אתמול? הבנתי. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לאחר דיונים ארוכים בחודשים האחרונים של ועדת החוץ והביטחון, הסתיימו הדיונים בחוק הגיוס. החוק יעלה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה בהקדם. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, היו שם דיונים, עשרות דיונים, שזכיתי להשתתף בהם, דיונים חשובים, דיונים שבהם שמענו גם אנשי מקצוע, גם את הצבא, גם מילואימניקים, גם ארגוני חברה אזרחית. והחוק שיבוא לכנסת, לכאן, למליאה, הוא חוק חשוב. הוא חוק היסטורי. הוא חוק שיגייס 31,200 חיילים צעירים בארבע השנים הקרובות: בשנה הראשונה, שנה וחודשיים, שנה ושלושה חודשים – 8,160, לאחר מכן – 6,700, לאחר מכן – 7,920, ולאחר מכן, בשנה הרביעית – 8,500 חיילים. תבין, אדוני היושב-ראש, בשנתון נמנים בסביבות 15,000 צעירים חרדים. 8,500 צעירים חרדים שיתגייסו זה הרבה יותר מ-50%, זה קרוב ל-60%. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מהבריכה, מהבריכה כולם יתגייסו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מהבריכה, הבריכה לא מעניינת. מה שמעניין הוא כמה יש בשנתון וכמה יתגייסו בסופו של דבר מהשנתון, כי בסופו של דבר - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נכון, זה נכון, רק אחרי ארבע שנים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר, בפרספקטיבה של שנים, אתה מגיע למצב ש-60% מצעירי המגזר החרדי מתגייסים מדי שנה, וזה מה שחשוב. עשרות אלפי חיילים צעירים יתגייסו בשנים הקרובות. זה דבר שלא היה. עכשיו, שווה בנפשך שהרחובות בערים החרדיות, השכונות החרדיות, בתי הכנסת החרדיים, יתמלאו בצעירים חרדים מאובקים במדים של זית, נושאים נשק, M-16, בתלי כתף, נכנסים למוקדי ההוויה של החברה החרדית. וצעירי המגזר החרדי רואים אותם. והם יעשו את זה בהיתר, כשהרבנים החרדים אישרו את הדבר הזה, וכשפרנסי העדה החרדית אישרו את הדבר הזה. ופה יתמכו בחוק הזה. והם לא היו כבר מוקצים מחמת מיאוס. מה יקרה חברתית, תרבותית, בציבור החרדי? הדבר הזה יהיה הכשר, ואנחנו סוף-סוף נתברך בצבא ההגנה לישראל בעשרות אלפי צעירים חרדים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> זה דבר חשוב מאוד. אדוני היושב-ראש, תרשה לי עוד דקה, כי הפריעו לי פה המון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה? זה תוספת על הזמן שכבר נתתי לך. משפט סיכום, בסדר? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד שתי דקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא לא לא, משפט סיכום. נא לסכם, בבקשה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> שני משפטים, ברשותך. אני רוצה לומר לך שיש לנו הזדמנות היסטורית, היסטורית. נכון, לא הכול מושלם. נכון, כמו שאמרת, יש בריכה. נכון, יש סיבות למה זה לא בדיוק זה וכו' וכו'. זה לא משנה. מה שמשנה הוא שיש לנו הזדמנות היסטורית לעשות תיקון היסטורי, לעשות פה כמו בכבישים שמתמזגים אחד בשני – להתמזג, החברה הכללית בחברה החרדית - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בהחלט. בהחלט היסטורי. תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - וללכת לדרך חדשה וברוכה. אנחנו מחויבים לעשות את זה. ותרשה לי עוד משפט אחד, ובזה אני מסיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחד ובזה אני מסיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה לא יכול, סליחה, סליחה, לא, לא. אני לא מסכים. לא, כי אתה לא מכבד. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מכבד, אני מכבד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, תסיים. נתתי לך דקה אחרי שהערתי לך בפעם הראשונה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> רציתי לומר משהו חשוב מאוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא – אני מבין, אבל זה כבר לא מכובד. תודה, תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> השרה נותנת לי דקה מזמנה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. לא, זה לא – אגיד לך למה, כי מלכתחילה לא הערתי לך כשנגמר הזמן, תסיים. אתה לוקח עוד משפט ועוד משפט, אתה לא גומר. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה צודק. אתה צודק - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הבעיה היא שהבאים בתור יגידו, למה אפשרת לו ולא לאחרים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כבר יכולתי לומר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. << קריאה >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << קריאה >> אני מעניקה לו דקה שלי. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי השרה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה אגיד לשרה? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך ולנוכחים, השבוע קרה דבר פנומנלי עם חזרתו של רני גואילי הביתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חזרתי מהלוויה עכשיו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> זה דבר מדהים, וכל הקרדיט מגיע ללוחמי ישראל, לאנשי מערכות הביטחון – לכל מי שעסק במלאכה הזאת, לאנשי השו"ן – לכל הגורמים הרלוונטיים. אבל, אדוני היושב-ראש, בלי הובלה נחושה, עם נחישות בעיניים, עם הבנה ברורה לאן אנחנו הולכים, של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ואיתו הקבינט הביטחוני – בלי הנחישות הזאת הדבר הזה לא היה קורה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי השרה, אתמול ראינו את ראש הממשלה אומר שהשגנו רק יעד אחד מתוך שלושה במערכה הזאת, ויש לנו עוד שני יעדים להשיג. כל כך שמחתי לשמוע את ראש הממשלה אומר, אנחנו נפרק את חמאס מנשקו, אנחנו נפרז את הרצועה – ולא יהיה שום שיקום לפני שנעשה את שני הצעדים האלה. לפני שנשיג את שני הצעדים האלה לא תהיה לבנה על לבנה שתיבנה ברצועת עזה. זו הצבת מצפן לכל העולם ולמדינת ישראל ולעם ישראל על כל מערכותיה. אנחנו הולכים לפרק את חמאס מנשקו, לפרז את הרצועה ולנצח את רצועת עזה ניצחון מוחלט. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בעזרת השם. תודה רבה. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להשיב בשם הממשלה. אני בהחלט מסכים איתך. חזרתי כעת מלווייתו של רן גואילי. הייתה לוויה מרגשת וכואבת כאחד, גם הדברים שנאמרו שם. באמת משמח שאנחנו סוגרים מעגל ומשיבים את כל חטופינו, מה שלא האמינו רבים רבים במדינת ישראל. בבקשה, גברתי השרה. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי וחברי הטוב, היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברתי חברת הכנסת גלית היקרה, חבר הכנסת בוארון – לא לכל אחד אני נותנת דקה מזמני, לך אני נותנת באהבה, אני חושבת שאתה עושה פה עבודה מצוינת, ומשמיע קול ערכי מאוד. אני מעריכה מאוד את העבודה שלך וגם את הצעת החוק הנוכחית שלך. כל דקה, כל שנייה שנתתי לך, נוצלה לאמירות הנכונות. יישר כוח. אדוני היושב-ראש, הממשלה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול עמלת שורה ודמי משמרת), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון ואחרים, בכפוף לכך שהצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. חבר הכנסת בוארון, אתה צריך לומר אם אתה מקבל את ההתניה הזו, כי בלעדיה אי-אפשר יהיה להצביע בעד. אחרי שאמרנו את זה, אני חייבת לומר, אדוני היושב-ראש, זאת הפעם הראשונה מזה שנתיים, אני חושבת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה כבר מסכים – ולא תהיה הצבעה עכשיו, תהיה הצבעה בעתיד, בסדר? אבל אתה כבר מסכים להחלטת הממשלה. << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> ההסכמה ניתנה. בסדר, יופי. זו פעם ראשונה מזה כשנתיים ימים שאני מופיעה מעל הדוכן הזה כשעל דש הבגד שלי סיכה אחת בלבד, ולא שתיים. את הסיכה של החטופים, סיכת פורום תקווה בצבעים כחול ולבן, הסרתי באותו ערב שבו התבשרנו על מציאת גופתו של גיבור ישראל רן גואילי. מאוד מאוד התרגשתי להסיר אותה, כמו כולנו. אני באמת רוצה להביע גם עכשיו כאן את תודתי העמוקה לפורום תקווה, לאנשים שהובילו אותו. ראשון לכולם היה חברי הטוב אליהו ליבמן, שאז חשבנו שבנו אליקים חטוף. אגב, מניין הימים שאליקים נחשב כחטוף, לפני שגילו שהוא בעצם נרצח, נהרג, היה רד"ו ימים, ממש כמניין השנים שעם ישראל היה בשעבוד מצרים; צביקה מור, שהמשיך לשאת בגאון, בגבורה גדולה, בערכיות שלא תאומן, באומץ מול תקשורת עוינת שפגעה בו והעליבה אותו והכפישה אותו – המשיך לשאת בגאון את דגל פורום התקווה, פורום שדרש להשיב את כל החטופים תוך הכנעת חמאס, ולא תוך כניעה לחמאס, שבסופו של יום במובנים מסוימים זה מה שעשינו. כי אני אומרת לך, אדוני היושב-ראש, כל הזמן אומרים, מי האמין? מי האמין שנצליח להחזיר את כולם? אנחנו האמנו שאם תתקבל הדרישה שלנו להיכנס ולהילחם בתוך העיר עזה, למרות שהיו שם חטופים, כדי סוף-סוף לשים רגל על הצוואר של החמאס ולא לעצור בשום פנים ואופן לשום עסקה חלקית, האמנו שזאת תהיה הדרך להשיב את כולם בבת אחת – וצדקנו. היה מאבק קשה להגיע ליעד הזה – וצדקנו. ככה הגענו ליעד הזה, האמנו בזה. הצלחנו להאמין בזה בזכות אנשים כמו צביקה מור, בזכות נשים כמו דיצה אור, אימא של אבינתן, שהייתה חברה פעילה בפורום הזה של תקווה. גם טליק גואילי הייתה חברה פעילה מאוד בפורום תקווה. הכרתי אותה לפני כשנתיים, אולי קצת יותר משנתיים. כבר אז היא אמרה, אני טליק גואילי, אימא גאה. ככה היא אמרה – אימא גאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אגב, זו הייתה מילה שלטת בהספדים היום בלוויה – הגאווה. ללכת זקוף קומה עם הכאב העצום, ולהבין שיש לנו עם נפלא, ואנחנו נדע לנצח את כל אויבינו. << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> זקיפות הקומה הלאומית הזו, שבתנאים בלתי רגילים טליק וכל חברי פורום תקווה הנחילו לכולנו, החזיקה אותנו. אני אישית הצלחתי להתמודד עם האתגרים הקשים האלה ועם קמפיין סתימת הפיות הזה שהיה פה – בזכותם. אני מנצלת את הבמה הזו כדי לומר לפורום תקווה תודה מעומק הלב. הסיכה שנשארה, אדוני היושב-ראש, היא הסיכה של פורום הגבורה, שמובילים אותו הורים ומשפחות של חיילים שנפלו בקרבות. הם הקימו את הפורום הזה כדי לבוא ולומר לנו, אתם חייבים להביא את הניצחון המלא. אתם לא יכולים לנהל את המלחמה הזו רק בשביל להשיב את החטופים, אתם צריכים להשיב את הביטחון למדינת ישראל. זה היעד. את המסר הזה מביא פורום גבורה, תוך שהוא מנחיל לכל מדינת ישראל את החשיבות הזאת של מידת הגבורה ומלחמת הגבורה מול חמאס עד להכרעתו המלאה. אני רוצה לומר, שמחתי מאוד לשמוע אתמול את ראש הממשלה מבהיר במסיבת העיתונאים שהוא ערך אתמול בערב, שזה היעד שלנו, שלא סיימנו את המלחמה בכך שהשבנו את כל החטופים, אלא שכמו שאנחנו עכשיו שמחים שאין אף חטוף בעזה, ככה חובתנו להביא למצב שבו לא יהיה אף חמאסניק בעזה – אף חמאסניק בעזה ושום נשק בעזה ושום מנהרה בעזה, ייקח כמה שייקח, אבל לפני זה אנחנו לא מתקדמים לשום מקום. כך אמר ראש הממשלה – זה היעד שלנו עכשיו. האנשים האלה, אנשי פורום הגבורה, אם זה יהושע שני, האבא של אורי, השם ייקום דמו, ואם זה איציק בונצל, ואם זו משפחת פיטוסי ועוד ועוד משפחות, אני לא זוכרת עכשיו את כל השמות של כולם, לצערנו הרב הרב, כי רבים הם – אבל אנחנו מחויבים להם, ואנחנו גם מחויבים להגיד להם תודה, כי הם מצליחים להחזיק אותנו בכל הסיטואציות הבלתי-אפשריות של המלחמה הזו. ואנחנו מחויבים גם, באמת באמת, לא לוותר, ולהביא את הניצחון באופן מלא. מלא. בשום פנים ואופן לא יהיה מצב – כמו שאמר אתמול ראש הממשלה – לא יהיה מצב שהחיילים שלנו, שנפלו בעזה, אנחנו, אחרי שהם נפלו, ניקח את עזה ונמסור אותה לרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית היא אויב מר. היא אויב מר. הרשות הפלסטינית, שהבטיחה – סתם אתן כדוגמה: זה שהם מחלקים תגמולים למחבלים, לכל המחבלים, מכל הזרמים, מכל הסוגים, מכל המניעים, מכל הארגונים, על פי חוק, את זה אנחנו יודעים; אבל האם אנחנו יודעים שהרשות הפלסטינית מחנכת את הילדים מגיל אפס לשנאת ישראל, לאכזריות, ממש לאנטישמיות לשמה, להשמדת ישראל? זה החינוך שהם מקבלים. אגב, לא רק בשעת חינוך, גם בספרי המתמטיקה ובספרי הפיזיקה ובכל הספרים, מה שהם מקבלים זה שנאת ישראל. אנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן לראות ברשות הפלסטינית גוף לגיטימי. הם בשום פנים ואופן לא מי שיכולים לשלוט בעזה. תפקידנו – לא רק שהם לא ישלטו בעזה, גם ביהודה ושומרון הם לא ישלטו. מי שמחנך ומטיף ומוביל לשנאת ישראל, אין לו זכות קיום. אין לו זכות קיום. לכן בעזרת השם, זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו. את הסיכה הזו, אני, בעזרת השם, בלי נדר, מתחייבת לשאת על הבגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לשתי המטרות הנוספות. << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> עד שהמטרות הנוספות האלה יושגו ועד שנסיר כל איום מעזה כלפי ישראל. אני קוראת לכל חברי הכנסת לענוד את סיכת פורום הגבורה, ולא להסיר אותה עד שיצא מעזה החמאסניק האחרון. כמו שהוצאנו את החטוף האחרון, את החמאסניק האחרון אנחנו נוציא מעזה, ואת הנשק האחרון, ואת המנהרה האחרונה. עד שזה לא יקרה, פורום הגבורה ימשיך להוביל אותנו, כפי שהילדים שלהם, הגיבורים האלה – שאנחנו זוכרים אותם, מזכירים אותם, נושאים את זכרם הטוב ומשתדלים ללכת בדרכם – גם הם מובילים אותנו. תודה רבה. כמו שאמרתי, הממשלה תתמוך בהצעת החוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, גם הצעה זו תובא להצבעה במועד אחר. << הצח >> הצעת חוק לשינוי מתכונת השידור הציבורי ולהסדרת שידורי רדיו ארציים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5585/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק לשינוי מתכונת השידור הציבורי ולהסדרת שידורי רדיו ארציים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. אני מזמין את חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן להציג את הצעת החוק שלה, בבקשה. << דובר >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> בתזמון מדהים, הצעת החוק שלי לסגירת מחלקת האקטואליה של התאגיד הגיעה עם ריאיון שעשתה דליה מזור, נכס תרבותי, מי שאני גדלתי עליה ומילאה את הסלון של הבית שלי. דליה מזור נראית לי אישה הוגנת והגונה. דליה מזור נראית לי אישה ממלכתית מאוד. אני משתמשת בה לא כדי שחלילה תהיה פה איזושהי מתקפה אישית עליה – אני מאוד מחבבת אותה. אני כן רוצה להיעזר בדברים שדליה מזור אמרה בריאיון, כדי להבהיר מול מה אנחנו מתמודדים – כי זה מרתק, זה באמת מרתק. כשדליה מזור ישבה והתראיינה, היא בעצם התייחסה לימני, לדעתי היחיד ברשת ב' של תאגיד השידור הציבורי, שכל העם בישראל – לא רק השמאל, כל העם בישראל – מממן מכיסו חודש בחודשו, מהמיסים שיורדים, לכל אזרח ישראלי, גם ימני, מהמשכורת, הם הולכים לתאגיד השידור הציבורי. דליה מזור יושבת ומתראיינת, ומספרת שיש ימני בתוך התאגיד. יש ימני בתוך התאגיד, קוראים לו קלמן ליבסקינד. כשהיא מתארת את זה בנועם, לא בשנאה, לא בזעם, אלא בפליאה אמיתית, היא מתארת את זה כאילו חדר צלם להיכל. עכשיו, אני מכירה את השמאל. אני הייתי חלק מהשמאל. הם לא אנשים רעים; הם לא אנשים צבועים, כמו שהרבה ימנים נוטים לחשוב; הם לא אנשים מטומטמים; הם אנשים מאוד מפוקחים וחדים. ולכן אני חוככת בדעתי, ואני עייפה מזה בצורה שאין לי דרך להסביר, אדוני היושב-ראש, איפה זה מתפספס? איפה זה מתפספס? איך אמת אווידנטית – שאין יכולת להתווכח איתה, שאם ציבור מממן גוף תקשורת, הציבור הזה אמור לראות את עצמו בגוף התקשורת – איך יכול להיות שיושבת דליה מזור, אישה אינטליגנטית שמייצגת הרבה מאוד אזרחים בישראל, שחושבים שזה סבבה לגמרי שהתאגיד של השידור הציבורי בישראל יהיה שייך לשמאל, וכשנכנס מגיש אחד לרדיו שהוא ימני: שומו שמיים, השם יצילנו, מה קרה לעם? מה קרה למדינה שהכרנו? הייתה לי ארץ נהדרת ואיפה היא היום? מה קרה? מה קרה? אחרי הרבה מאוד מחשבות, אני חושבת שאני מצליחה להבין. השמאל לא תופס את עצמו כמחנה פוליטי; הוא תופס את עצמו כמצב הטבעי. אם אני שמאל חילוני – אני השפיות. אם אני שמאל חילוני – אני הנורמלי. אני לא דעה, אני לא עוד דעה, אני נקודת ההתחלה. כל מי שהוא לא בול כמוני הוא סטיית תקן. סטיית תקן. החרדים הם סטיית תקן; המתנחלים הם סטיית תקן; חובשי הכיפות הם סטיית תקן; הביביסטים הם סטיית תקן. כל מי שהוא לא שמאל, חילוני, ליברלי, בצלמי ובדמותי הוא לא מצב טבעי; הוא לא מצב שפוי; הוא לא מצב נורמלי; הוא סטיית תקן. לכן, כשלתאגיד השידור הציבורי חודר ימני אחד, לתוך מערכת רדיו עם עשרות תחנות, לא יודעת כמה תחנות, עם כל כך הרבה מגישים, ימני אחד – סטיית תקן חדרה למצב הטבעי. המסורתיים – לחלוטין סטיית תקן. אני חושבת לעצמי, חבר הכנסת בוארון, הם הרי רואים את התוצאות בקלפי; הם יודעים שאנחנו קיימים; הם גם יודעים שאנחנו הרוב, כי אנחנו מנצחים אותם כבר כמה שנים. הם יודעים שאנחנו הרוב, ועדיין, כשאתה חי בתוך ה-echo chamber של עצמך, שומע רק את עצמך, רואה רק את עצמך, אתה רוצה לראות תוכנית על סלבס? גיא פינס? אתה רואה את עצמך. הפוליטיקה שם. אתה פותח גלי צה"ל, אתה רואה את עצמך; אתה שומע את עצמך. הפוליטיקה שם. אתה פותח את 12, זה אתה; אתה פותח את 13, זה אתה. אתה פותח את תאגיד השידור הציבורי, זה אתה. וזה מנוון. זה מנוון, זה מייצר חוסר פרופורציות אינהרנטי בתפיסה: אני הכול. אני הכול. אני מוכן. אני אתן לכם את האנלוגיה הכי מדויקת, בעיניי. קחו מסגרת של תמונה. אני הקנבס. השמאל הליברלי הוא הקנבס. אז יש משיכות מכחול. המסורתיים הם משיכת מכחול – אנחנו מרשים להם מדי פעם להיות משיכת מכחול; בתוכניות אוכל אנחנו מרשים להם; במוזיקה מזרחית אנחנו מרשים להם. אגב, תאגיד השידור הציבורי גם את זה לא מרשה. מה שעשו לי כששיקפתי נתונים קשיחים על זה שהתאגיד מדיר יוצרים מזרחיים, יוצרים שממלאים את קיסריה, נמצאים בעשירייה השנייה, השלישית והרביעית של ההשמעות, אם בכלל; מקפחים שם אנשים צעירים עם יכולת מוזיקלית, פנומנלית ומוכחת. זה מה שהתאגיד עושה, כי בסופו של דבר זה עניין של כסף. התאגיד משלם את התגמולים הכי גדולים שיש כרגע מול כל גופי התקשורת והשידור בישראל. והתגמולים האלה הולכים למי שהוא הקנבס; למי שהוא המצב הטבעי; למי שהוא נורמלי. ואין דרך לחצות את זה. אני יודעת שכשאני מדברת עכשיו – אם יושב כרגע מישהו ששייך לשמאל החילוני, הוא שומע הסתה, או אכלו לי שתו לי, אחד מהשניים. או שאת מסיתה או שאת מתבכיינת. מעולם לא עלה על דעת האנשים האלה להקשיב לרוב שזועק כבר שמונה עשורים: נמאס לנו לשבת ביציע. אנחנו רוצים מקום על הספסל. וכשאנחנו אומרים את זה, הם חווים את זה כתקיפה. אנחנו רוצים לגעת להם בחיים החילוניים? כל כך לא. אנחנו רוצים לגעת להם בליברליות? אנחנו ליבראליים. אנחנו רוצים לגעת ולהרוס להם ולחרב להם, והמפלצת הביביסטית משיחיסטית חרדית מתחת למיטה קמה עלינו להורגנו, אבל כמו ילדים בני שלוש, הם לא מבינים שהמפלצת הזאת דמיונית, שאף אחד לא מעניין אותו צורת החיים שלהם. אנחנו רק רוצים מקום על הספסל. תאגיד השידור הציבורי יכול היה לעשות תיקון ענק לרוב במדינת ישראל. במקום זה, באופן מובהק, אחרי שעבדתי שם חמש שנים. מי שאומר שזו נקמה אישית הוא כזה לוזר. אני מדברת בשם כל כך הרבה אנשים. אני מדברת בשם הרוב; אני מדברת בשם אבא שלי. נמאס לנו לשבת על הספסל. לא נממן יותר. לא נממן יותר את הגופים התקשורתיים שמדכאים אותנו. מול 12 אין מה לעשות – חברה פרטית, זכותם. מול 13 אין מה לעשות – חברה פרטית, זכותם. למרות שחוק השידור המבריק של השר קרעי, שעכשיו צועק כאן, יפתח את התחרות, ולא יהיו יותר מונופולים דורסניים, ויהיה מגוון של דעות נוספות. כמובן שהם מפרשים את זה כדיקטטורה, פשיזם, סתימת פיות. אין רחוק מהמציאות מזה. אני יושבת על החוק הזה כל יום שמונה שעות. אין רחוק מהמציאות מזה. אבל תאגיד שידור ציבורי שאני משלמת עליו, שהבת שלי משלמת עליו, ששלמה קרעי משלם עליו, שאביחי בוארון משלם עליו, שכל הימין משלם עליו ובכל זאת מודר – וכשיש מגיש אחד ימני, יושבים אנשים ואומרים: אבוי, היכן כשלנו? הימין נכנס לתאגיד השידור הציבורי של ישראל. אני כבר לא מדברת על מה שקורה שם בתוכניות. מי שמכיר את "היהודים באים" – למה? למה שמדינה מסורתית, ברובה – יש בה אחוז של אם אתם לוקחים את המסורתיים ואת הדתיים ואת החרדים אתם מקבלים רוב ברור מאוד – למה שהם יממנו תכנית ששמה ללעג את קודש קודשי ישראל? אל תאמינו באלוהי ישראל. תהיו אתאיסטים מפה עד טימבקטו, אין לי בעיה עם זה. לא רוצה לסתום לאף אחד את הפה. אני לא רוצה לממן את זה. אני לא רוצה לממן את הזילות של היהדות. לא רוצה. הדברים שנעשים שם פוגעים בציפור נפשו של כל יהודי שיש לו איזו שהוא סנטימנט לקדוש ברוך הוא. למה שנממן את זה? חבורה של אנשים בלתי מגוונים. עוד מאותו דבר. כמו הרשות הראשונה, כמו רשות השידור, כמו הערוץ היחיד שפעל פה כמה עשורים. פשוט שכפלו את זה. אני רוצה להגיד לכם מניסיוני, מניסיוני במשך חמש שנים. במוצהר נאמר לי: לביביסטים לא תהיה פה כניסה; לצ'חצ'חים לא תהיה פה כניסה; למזרחים עם המופלטות לא תהיה פה כניסה. הם יממנו אותנו במשכורות מאוד מאוד יפות - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> - - אבל אנחנו לא ניתן להם להוציא מילה. עוד משפט אחד אני רוצה, אדוני, ברשותך, בנושא אחר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לעמרי רונן מאחים לנשק שאני לא מתחבאת מאחורי החסינות שלי ואני לא פוחדת ממך ומשכמותך, סבבה? אתה, שהתקשרת לצוות שלך ואמרת להם שאתה נוטש את הספינה; ללוחמים שאמורים למות למען המדינה, הודעת להם שאתה נוטש את הספינה ומסרב לשרת; אתה, שנסעת עד ארצות הברית באקלים אנטישמי וישבת ב-Minutes 60 ואמרת שאתה מתכוון לזה, שאתה הולך לפרק את הצבא כשסנוואר ונסראללה ואיראן שמעו אותך; אתה, שעמדת בהפגנות ופירקת, אתה והארגון שלך. החסינות שלי באה מול הכסף האדיר שלך, מול הארגונים האדירים שעומדים מאחוריך, כדי להכשיר את הפשע שעשית נגד עם ישראל, אתה והארגון שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מפחדת מאף אחד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> לא תעסיקו אותי בבתי משפט. אם לא תהיה לי חסינות, זה ברור לי שאני ועוד 60 חברי כנסת נבלה בבתי המשפט על ידי ארגוני השמאל מהבוקר עד הערב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> אז האק: החסינות שלי לפרצוף שלך. אני אמשיך לומר שאתה פירקת צבא, סיכנת את הביטחון של עם ישראל - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תודה. << דובר_המשך >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ואני לא אשתוק עד שלא תיקחו אחריות, אחים לנשק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – הפסקת שידורי חדשות ועידוד הפקות מקור ויצירה ישראלית בתאגיד השידור הישראלי), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5609/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כאמור, להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – הפסקת שידורי חדשות ועידוד הפקות מקור ויצירה ישראלית בתאגיד השידור הישראלי), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת מיכל וולדיגר. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל וולדיגר להציג את הצעת החוק שלה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> גלית, לעלות אחריך זה לא פשוט. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברותיי, חברי הכנסת, כולם. אני רק אגיד, גלית, שההצעות שלנו – אני מצמידה את ההצעה שלי אלייך, אבל אני לא חושבת שזה עניין של ימין או שמאל. ממש לא. אני חושבת שהמצב היום, ואני אקרא מה שכתבתי אבל אגיד את זה בצורה מאוד ברורה: היום, כשיש כל כך הרבה מקומות ופלטפורמות שאפשר להקרין חדשות, ואנחנו רואים בפועל שזה קורה גם בערוצים הפרטיים, גם ברשתות החברתיות, בטוויטר ובכל מקום שאפשר, יש חדשות. זו לא מטרת התאגיד הציבורי. אני אקרא לכם: לפני כעשור הוקם תאגיד השידור הישראלי במקום רשות השידור מתוך כוונה לבצע רפורמה לייעל, לרענן ולשפר את זירת התקשורת הישראלית. ואכן אין חולק על כך שבמובנים רבים חלה התקדמות ושיפור בתכנים שהתאגיד מביא למסך. אך רפורמה אינה אירוע חד-פעמי. היא תהליך מתמשך המחייב אותנו לעצור מדי מפעם, לבחון מחדש את המציאות ולשאול ביושר האם הכלי הקיים עדיין משרת את המטרה שלשמה הוקם. התקציב של תאגיד השידור עומד היום על סכום חריג בהיקפו של כ-800 מיליון ש"ח בשנה. אלה כספי ציבור. כסף זה מממן בין היתר מערך חדשות ואקטואליה רחב בשפה עברית, הפועל במקביל לשוק תקשורת פרטי, מגוון, תחרותי ורב-ערוצי, וכל זה במקביל לזירה דיגיטלית פתוחה ונגישה לכל אזרח ואזרחית. בעולם כזה, כל בר-דעת מבין כי הטענה שלפיה המדינה חייבת להפעיל מערך חדשות ציבורי בעברית פשוט איננה מחזיקה עוד. הציבור בישראל צורך חדשות ממגוון עצום של מקורות והפלורליזם התקשורתי מתקיים גם ללא מימון ציבורי ישיר. מנגד, כאשר בוחנים את היקפי הצפייה וההשפעה, מתברר שהשידור הציבורי בתחום החדשות אינו מצדיק את העלות הכבדה המוטלת על משלמי המיסים. מכאן נולד הרציונל של הצעת החוק והוא: מיקוד. הצעה זו אינה מבקשת לבטל את השידור הציבורי, היא מבקשת להשיב אותו לייעודו המקורי הערכי. התאגיד נדרש להיות בית ליצירה ישראלית, להפקות מקור, לתרבות, למורשת, לזהות ולמתן מענה לשידורים בשפות שאינן עברית. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר, אבל מותר. אני יכולה להבין את הפלורליזם. מגעיל אותי, דוחה, לא רואה את זה. אבל רגע, מאחר שלי יש - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> למה שהציבור הישראלי ישלם על זה? << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אבל רגע, שנייה, מאחר שלי יש רק שלוש דקות ולך היו עשר, אני רק מנסה לומר שאני כמוך. אני חושבת שצריך להוציא את ערוצי החדשות מהתאגיד הציבורי וכן, זאת ההצעה שלי. בסוף מה שיקבע – יקבע. אני חושבת שיש בעניין החדשות שוק פרטי שלא צריך להפעיל עוד תאגיד על חשבון הציבור אם יש שוק פרטי כל כך ענף. לא לשם כך נועד השידור הציבורי; הוא כן נועד להפקות מקור, ולא כדי להתחרות חזיתית בגופי חדשות מסחריים, אלא כדי להשלים, להעשיר ולחזק את המרקם התרבותי של החברה הישראלית. הצעת החוק קובעת את ההפסקה של שירותי חדשות ואקטואליה בעברית בתאגיד, לצד הפרטת רשת ב' והעברתה למכרז מפוקח, תוך שמירה על כללי רגולציה ואחריות ציבורית, ולהמשיך ולעודד הפקות מקור ויצירה ישראלית. לאור זה, ההצעה מבקשת לצמצם את התקציב של התאגיד לסכום סביר ומידתי – 500 מיליון שקל ולא 800 – בהתאם להיקף הפעילות הממוקד והברור. פחות כסף מכיסו של האזרח, תמורה יעילה לפחות באותה מידה. אני מסיימת, כבוד היושב-ראש. זהו צעד של אחריות כלכלית, של חיזוק השוק החופשי ושל אמון בציבור הישראלי וביכולתו לבחור. זהו גם צעד של חיזוק התרבות הישראלית, היצירה, והזהות המשותפת שלנו. ולכן אני קוראת לכל חברי הכנסת להצביע בעד. שוב, זה לא ימין ושמאל; זה מה שצריך לעשות עם כספי ציבור. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה בשני החוקים שהוצגו כעת. בבקשה, אדוני השר, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, תשמע, לאט-לאט אנחנו הולכים ומשתפרים בחידוד של מה שבאמת צריך לעשות עם השידור הציבורי. הרי הצעת החוק של חברת הכנסת גוטליב, שהייתה הצעת החוק שלי במקור, קובעת שמפריטים את כל התאגיד, שמקסימום אם רוצים להשקיע בהפקות מקור ביצירה ישראלית, עושים את זה דרך קרן, כמו קרן הקולנוע. אבל עם הזמן הבנו שיש הרבה רצון, יש חלקים גדולים בציבור שחושבים שהפקות המקור, שההיסטוריה, שהתרבות, שהמורשת, יש בהם דברים טובים, חדשות בשפות זרות, דברים שהשוק החופשי עדיין לא יודע להציע אותם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בגלל הכדאיות שלו, חוסר כדאיות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, חוסר כדאיות כלכלית. לכן אמרנו בעצה אחת עם גלית ועם חברת הכנסת וולדיגר, בואו נתמקד בדברים שבאמת מפריעים לנו, בסדר? נניח שאותם 500 מיליון – יכול להיות שאפשר גם קצת פחות מזה, אבל בסדר, אנחנו לא באים לתקן את הכול. מה שבאמת מפריע לנו בסוגיית התאגיד זה א. שהמדינה לא תשקיע כסף במוצר שהשוק החופשי יודע לתת אותו מספיק טוב, כמו חדשות ואקטואליה בעברית – הרי כמו שגלית סיפרה קודם, בחוק השידורים, שבעזרת השם, למרות כל הקשיים שמערימים עלינו יועצים משפטיים מכל גווני הקשת, אנחנו נצליח להעביר את ליבת החוק הזאת לטובת היצירה הישראלית, לטובת פתיחת השוק לתחרות – יכול להיות שנשים בצד דברים שנויים במחלוקת, אנחנו עובדים על זה בשעות האלה ממש. לצערי, אין שיתוף פעולה כל כך כמעט מצד אף גורם שאמור באמת לסייע לנו, אבל אנחנו נבקיע את החומה הזאת ונעביר את פתיחת השוק הזו לתחרות. אז חדשות ואקטואליה בעברית כבר יש, זאת אומרת מוצר שקיים בשוק. המדינה לא מסבסדת מקררים, לא מסבסדת טלוויזיות, למה לא? כי יש שוק חופשי לטלוויזיה. אתה רוצה טלוויזיה – תקנה. למה היא לא מממנת גם טלוויזיות כדי לצפות בערוץ כאן 11? כי טלוויזיות השוק יודע לייצר. אז למה לנו בתוך כאן 11 לייצר מוצר שיש אותו בשוק – ערוץ 12, 13, 14, 15, שבעזרת השם אחרי החוק ישודר גם בכבלים ובלוויין - - - << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לייצר מקום עבודה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, זה עוד שלב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> קודם כול, גם לשמאל יהיו מקומות עבודה, אולי קצת פחות. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> לא, לממן להם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לממן זה משהו אחר. השוק החופשי יכול לממן את עצמו. עכשיו, זו סיבה ראשונה למה לא לממן חדשות ואקטואליה – שזה מיותר. דבר שני, לא רק שזה מיותר, זה גם מפריע. יש שחקנים בשוק שרוצים להיכנס, רוצים לעשות פודקאסטים – הסכתים, בעברית – רוצים לייצר מוצרים חדשים של חדשות ואקטואליה בעברית, אבל אין להם את אותם 400 מיליון בערך שהתאגיד משקיע על הדיגיטל שלו, על החדשות, על האקטואליה. הם צריכים להתאמץ מאוד מאוד כדי להתחרות בשחקן שהוא מפלצת שיושבת - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם לא – קשה מאוד – הם מצליחים, יש פודקאסטים, יש הסכתים מאוד טובים שתופסים ומגיעים למיליוני צפיות, ומתחרים טוב באיכות שלהם או לפחות בצופים שרוצים אותם, כמו דברים של התאגיד. זו הסיבה השנייה בעיניי. הסיבה השלישית, שאת הזכרת אותה, גלית, ותיארת אותה במילים מאוד יפות – היא הטיה. ההטיה שיש בתאגיד, זה לא כואב לנו כשמדובר בערוצים פרטיים. כשיש ערוץ פרטי – ואנחנו עכשיו מתקנים גם, פותחים את השוק לתחרות, שיהיה מספיק מגוון, שהציבור יצביע בשלט – אם הוא לא רוצה לצפות, תהיה לו מספיק דרך להתחמק מאותו מונופול על התודעה, וזו הסיבה שערוץ 12 נאבק כל כך בחוק השידורים – לא בגלל הפגיעה בדמוקרטיה, הם מבינים טוב מאוד – גם חברי הכנסת של האופוזיציה מאחורי הקלעים אומרים רגע, אז אתה לא קובע את הרייטינג? אז אתה לא באמת מתערב פוליטית בשידורים? אני אומר להפך, מסביר להם. אז אנחנו לא מבינים מה הבעיה, אבל הם עדיין מגיעים, שולחים את – בוא נאמר, את בעלי הטיעונים החלשים ביותר לוועדה כדי להטריל את הוועדה לעשות פיליבסטר, כי אין טענות אמת בסוגיה של שליטה פוליטית, כי זה בדיוק להפך. אז יש את ערוץ 12, שאני מבין למה הוא נלחם. הוא נלחם כי הוא רוצה לשמר את המונופול על התודעה – ואנחנו נפרק לו אותו. אבל בדבר שממומן על חשבון הציבור, כואב לנו לראות משהו שאנחנו מממנים והוא יוצא נגדנו. זה לא פייר – למה? כמה שתנסה להיות שוטר ולקבוע ולהחליט ולהתערב – קשה מאוד. תמיד למישהו תהיה תלונה. אז מילא אם זה היה מוצר שהשוק צריך אותו, שאין אותו בשוק – בסדר, עושים מאמצים. אבל מוצר שהשוק לא צריך אותו, שמפריע לפעילות השוק החופשי, שמוטה נגד חלקים בציבור – אנחנו לא רוצים לממן. זו ליבת הצעת החוק הזו, זה מה שהיא באה לתקן. עכשיו, גם במה שיישאר שם – הפקות מקור, יצירה ישראלית, מורשת, תרבות, חדשות בשפות זרות, אפילו ספורט – יש הרבה יותר – יש אוכלוסייה גדולה שקשה לה לממן ספורט. חדשות יש לה בערוצים אחרים – ספורט אין לה, היא צריכה לשלם הרבה כסף. אפשר להוסיף ספורט דרך לממן בחלק מהכסף שנחסך, את הדברים שאוכלוסייה אחרת מגוונת יותר רוצה – ואני בעד כמה שיותר. גם לגבי כל הסוגיות האלה שהן לא חדשות ואקטואליה, צריך שתהיה מועצת תאגיד כזו שיהיה אפשר שהיא תוכל לגוון באמת את השיח, גם את השיח הלא-אקטואלי, גם – האם זה פרוגרסיבי? שמרני? האם מייצג מגוון דעות בציבור, או מייצג רק את האליטה ואת אלה שרוצים כאן מדינת כל אזרחיה, ורוצים שהיהודים ילכו משם – שהיהודים האמיתיים ילכו ושהיהודים האחרים יבואו, אותם אלה שצוחקים ומזלזלים בכל הקדוש והיקר לנו? גם שם כשר התקשורת אני מוסמך למנות מועצה. כבר שנה וחצי אני מנסה למנות מועצת תאגיד – בהתחלה מיניתי את השופט משה דרורי ליושב-ראש ועדת האיתור - - - << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה השאלה? << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> שאלתי אם אין לך הגבלת זמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש לי הגבלה, כן, זו הצעה טרומית, עשר דקות. מיניתי את השופט משה דרורי ליושב-ראש ועדת האיתור - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - - פשוט רוצה לשמוע אותך עוד ועוד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מוכן. הייתי פה כבר כמה פעמים היום, אז זה בסדר, נראה לי. גם מיניתי את השופט דרורי כיושב-ראש ועדת האיתור, היוע"משית לשעבר ובג"ץ הקפיאו לו את הסמכויות, כי ראו שהוא עומד לבחור את חנן עמיאור לחבר מועצת התאגיד – הקפיאו לו את הסמכויות בצו של בית משפט חצי שנה, עד שהוא התייאש. כתב לי, לא חשבתי שאני אהיה כפוף לפקידים וליועצים משפטיים, אני מתפטר. מיניתי את מוניץ ליושבת-ראש ועדת האיתור, לחצו עליה, לחצו עליה, לחצו עליה – עד שהיא התהפכה. יש הקלטות שיצאו, שהיא אומרת, מיררו לי את החיים, אמרתי להם, תעשו מה שאתם רוצים, לייעוץ המשפטי במשרד ולממשלה – ובסוף היא באמת עשתה מה שהם רוצים. הדחתי אותה, כי היא לא שמרה על העצמאות שלה. זה הדבר העיקרי שאמרתי לה – כשדרורי התפטר, אמרתי לה, שימי לב, את הולכת למאבק מול כאלו שלא מוכנים לתת דריסת רגל לציבורים מגוונים אחרים. תשמרי על העצמאות שלך מולם, לא מולי, אני לא מתערב. היא לא הצליחה לשמור על העצמאות שלה כמו שמתחייב בחוק וכמו שהתחייבה לי, ולכן הדחתי אותה. הדחתי אותה, באה היועמ"שית לשעבר, בא בג"ץ וביטל את ההדחה, הקפיא את ההדחה למעשה, ואנחנו בתהליך כזה. בינתיים כבר שנה וחצי כמעט אין מועצת תאגיד, הם עושים שם "איש הישר בעיניו יעשה" – אין פיקוח על התקציבים, אין גיוון, אין כלום, אין מישהו שיאמר מה תעשה, שיאמר מה תפעל. << קריאה >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << קריאה >> - - - 800 מיליון שקל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה כבר 900 מיליון, ואפשר לעשות הרבה דברים, את צודקת, לכן אנחנו מנסים כאן לחתוך את זה. אבל הסוגיה השנייה שיש בחוק של חברת הכנסת דיסטל וגם של חברת הכנסת וולדיגר היא שינוי המנגנון של מועצת התאגיד, וזה יותר קל, כי א. זה כסף ציבורי – אם הרשות השנייה, שמתעסקת עם ערוצים מסחריים פרטיים ויכולה להתערב, יש לה מנגנון מסוים שקבוע בחוק, שהשר מתייעץ וממנה את החברים – במועצת התאגיד, שזה כסף ציבורי, בוודאי ובוודאי, קל וחומר שאפשר למנות בדרך הזו – וכל שכן וקל וחומר כאשר אנחנו מפסיקים את החדשות והאקטואליה, אז כביכול אין כמעט עניין של התערבות פוליטית בתוכן. מדובר בתוכן תרבותי, תוכן של מורשת, זה בהחלט עניין של מדיניות הממשלה, ולכן גם את שינוי מנגנון המועצה אנחנו עושים בחוק, שיהיה כמו מועצת הרשות השנייה. אנחנו הופכים את כאן 11, את התאגיד, לבית ליצירה הישראלית. יכולים להגדיל את תקציב היצירה הישראלית, התרבות והמורשת; משנים את הרכב מועצת התאגיד, את המנגנון, ככה שיהיה אפשר למנות בלי פקידות ויועמ"שים שלא נותנים לעבוד כבר שנה וחצי; משאירים תחנות רדיו שלא יעסקו, את רשת ב' מפריטים, מוציאים את התדרים להפרטה, ועושים את מה שנדרש כדי שאזרחי מדינת ישראל לא יממנו דברים מיותרים, ובטח לא תעמולה נגדם. קודם גל"צ, אחר כך התאגיד. כרגע לצערי ביטן עומד בראש החומה הבצורה שמגינה על קולות התעמולה על חשבון הציבור עם זה שהוא הקפיא את החוק של טלי גוטליב. עכשיו את החוקים שלכם, אני מבקש שהם יעברו לוועדה אחרת, שהיא לא ועדת הכלכלה. ביקשתי את זה גם בוועדת השרים לחקיקה. אמרנו שם בוועדה שנאמר את זה בכנסת. ועדה אחרת שאיננה ועדת הכלכלה – יכולה להיות הוועדה המיוחדת, יכולה ללכת לוועדת הכנסת ושם ידונו, יכולה להיות הוועדה של אוהד טל – כל ועדה אחרת שלא מונעים בה את הדיון הדמוקרטי בדבר שהציבור שלנו רוצה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, ההצעה הזאת לא תוצבע היום. כשנעלה להצבעה, יוכלו לומר את הדברים האלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני אומר את זה גם עכשיו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק של חברת הכנסת גלית הוגשה התנגדות של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עדים בתקופה האחרונה להצעות חוק בעניין של רשות השידור, אבל משום מה אין שום התייחסות לכך שברשות השידור יש גם את מכאן. כאשר מגיעים לכאן חברי כנסת ומביאים חקיקה לכאן, מן הראוי שיתייחסו גם לחברה הערבית ולתוכן של החברה הערבית ברשות השידור. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אמרתי, חבר הכנסת אלהואשלה, שחדשות בשפות זרות שאין אותן מספיק בשוק החופשי, אנחנו משאירים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא אמר את זה. הוא אמר את זה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - בהצעת החוק הזאת. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, במצב הנוכחי זאת הצעת חוק שהיא מורכבת מבחינתנו, ולכן צריך ללמוד אותה. במצב הנוכחי אנחנו נתנגד להצעות חוק מהסוג הזה. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס גם למה שקרה היום בנגב דרומית לרהט. הדחפורים והטרקטורים של רמ"י הרסו את ביתה של אחותו של יוסף אלזיאדנה, זיכרונו לברכה, אללה ירחמו, יוסף, שנחטף ונרצח בעזה. אין שום רגש, לפקידים של רמ"י. אין שום רגש, לממשלה הזאת שמתווה את המדיניות. היום יצא עלי אלזיאדנה בקריאה לרשויות להחזיר ולתת טיפול ראוי למשפחה הזאת. איך המדינה מעיזה להרוס בית ולהשאיר משפחה במזג אוויר חורפי? אחותו של יוסף אלזיאדנה. איפה ראש הממשלה? איפה שר השיכון? כולם מתדיינים עכשיו סביב התקציב, אבל מפקירים חברה שלמה, משאירים אותם ללא קורת גג. עלי אלזיאדנה ומשפחת אלזיאדנה, הורסים להם בית. מה קרה לכם? איפה האנושיות שלכם? אדוני היושב-ראש, זה צעד אגרסיבי כלפי משפחה חלשה, ומוטל על הממשלה למצוא חלופה למשפחתו של יוסף אלזיאדנה, זיכרונו לברכה. מה שקורה בתקופה האחרונה בנגב זה הפקרות מוחלטת מצד הממשלה כלפי האזרחים הבדואים בנגב, ולכן דרושה התערבות של ראש הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, ההצבעה תובא במועד אחר גם בשתי ההצעות הנ"ל. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6379/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025, של חברי הכנסת ינון אזולאי ומיכל וולדיגר. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל וולדיגר להציג את הצעת החוק. בבקשה. הפעם יש לך עשר דקות תמימות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> תודה. אני אעשה בפחות. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עשרות אלפי משרתי מילואים נקראים שוב ושוב לשירות, לימים, שבועות, חודשים, לעיתים עם הפסקות קצרות בלבד בין סבב לסבב. הם עוזבים משפחות, עוזבים מקומות עבודה, ובמקרים לא מעטים, מאבדים את מקום עבודתם לחלוטין. בחודש מאי 2025 נכנס לתוקף תיקון מס' 253 לחוק הביטוח הלאומי, שתכליתו נכונה וצודקת – למנוע את המצב שבו חישוב תגמולי המילואים גדל באופן מלאכותי בשל חפיפה בין התגמול עבור העבודה לבין התגמול עבור שירות המילואים, ובכל סבב מחדש הגדילה הפכה לבסיס וחוזר חלילה. אלא שבפועל התיקון יצר תופעת לוואי שפוגעת בקבוצה מסוימת בין משרתי המילואים. התיקון פגע באותם משרתי מילואים שפוטרו או נאלצו להתפטר בתקופת החירום לא בגלל חוסר יכולת או חוסר רצון, אלא בגלל שירות מילואים שאליו נקראו שוב ושוב, שלא אפשר להם לעשות עבודתם נאמנה. בשל צורת החישוב החדשה והמתוקנת, משרתים אלו מקבלים תגמול מילואים מזערי, כמו שמקבלים משרתים שלא עבדו טרם שירות המילואים. התיקון מתייחס אליהם כאילו הם חסרי עבר תעסוקתי, ומתעלם מכך שעבודתם נפגעה עקב שירות המילואים. אגב, ניהלנו על זה דיונים על דיונים על דיונים בוועדת העבודה והרווחה שבראשותי, והגיעו חיילים וסיפרו, וזה באמת היה הזוי. זה אבסורד מוסרי, זהו כשל חברתי וזו תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת. הרי דווקא מי שנשא בנטל יותר מכולם, מי שהשירות הממושך הוא שקטע את רצף עבודתו, נענש פעמיים: גם באובדן מקום העבודה וגם בפגיעה בתגמול שמגיע לו מהמדינה בשל השירות. לא כך נראית מדיניות חברתית בעת חירום. ולכן, הצעת החוק שלפנינו באה לעשות דבר פשוט, צודק והגון: לקבוע כי התגמול שיקבל משרת המילואים כאמור יחושב על בסיס השכר שהיה לו לפני שהפסיק לעבוד, ולא לפי מצב תעסוקתי שנכפה עליו כתוצאה מהשירות. זהו תיקון שמחזיר את ההיגיון, את ההוגנות ואת הצדק הבסיסי לחוק. בימים שבהם אנו שולחים אזרחים שוב ושוב לקו האש, המדינה חייבת לשדר מסר ברור: מי שמשרת, לא נענש, מי שנושא בנטל לא נשמט בין הסעיפים, ומי שנקרא לדגל – המדינה עומדת מאחוריו. החוק הזה לא עוסק רק בחישוב תגמול; הוא עוסק באמון, באמון בין המדינה לבין משרתי המילואים שלה. וזה בדיוק הזמן להודות לחברי חבר הכנסת ינון אזולאי, שהוא שותף מלא להצעת החוק, שאוזנו תמיד קשובה ושליבו תמיד פתוח, והוא שם והוא נאבק. באמת תודה ענקית לו, שגם דאג למימון ולא ויתר, עד שהצלחנו להשיג את ההסכמה על החוק הזה. תודה כמובן למוסד לביטוח לאומי, לעו"ד איילת וולברג, שהיא היועצת המשפטית של הוועדה, של ועדת העבודה והרווחה, ולשר האוצר, וכמובן כמובן לחיילי המילואים היקרים שלנו. אני קוראת כמובן שוב – לא נצביע היום, אבל לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית: זה תיקון חוצה מחנות. אין בו ימין ואין בו שמאל, יש בו צדק בסיסי למי שמגן על כולנו, ולכן נא להיענות להצעה לכולנו לתקן יחד עוול שנוצר שלא בכוונה, אבל נמשך יותר מדי זמן. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6393/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב בן ארי) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> להצעת החוק הזאת הוצמדה הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת מירב בן ארי. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי להציג את הצעת החוק שלה. בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני שמחה שהלכת היום להלוויה של רן גואילי, גיבור ישראל, זיכרונו לברכה - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה היה מרגש. עצוב, אבל גם שמח. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למרות כל התדרוכים שיצאו עליי בתקשורת, ביקשת ממני אתמול בצוהריים, עת פרסום המודעה, להתקזז, ודאגתי לך. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תשמעי, זה בכלל לא מעניין אותי. היה לי חשוב, כי משה דיבר איתי אתמול בצוהריים. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני פשוט מתביישת. קיזזנו אנשים כי זה חשוב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, וללכת לעשות עלינו תדרוכים? אני שמחה שהלכת, ויופי, והלכו איתך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ומי שתדרך - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנשים קטנים לא מעניינים אותי. אני הקשבתי לכל מילה שמיכל אמרה. אני מתחברת כמובן לכל דבר. החוק הוא חוק חשוב. הוא פשוט – הוא מציע לקבוע הוראות לחישוב תגמול מילואים גם למי שלא עבד כשכיר ולמי שלא עבד כעצמאי. בחוק כתבנו שזה יחול מה-1 במאי 2025. לא נראה לי שזה יקרה, אבל בעזרת השם, מתי שיגיע – יגיע. אני רוצה להגיד משהו אחד לך, השר שלמה קרעי. עלית לכאן לפני כן ואמרת על חבר כנסת מהאופוזיציה שהוא בהמה, אז קודם כול, תתבייש לך. תתבייש. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> שהוא יתבייש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם אם אדם לא חושב כמוך - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא, לא שהוא חושב כמוני. הוא ביזה, הוא ביזה - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא באתי לריב, לא באתי לצעוק. אין לי כוח. יש לנו לילה ארוך שכנראה יגיע עד הבוקר. זה לא משנה, אבל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הוא ביזה והוא פער את פיו על גדול דור בישראל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא משנה. אני אסביר לך משהו, זה בכלל לא - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ואת צריכה להתבייש שאת חברה איתו באותה מפלגה בכלל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני? אני מתביישת שאתה שר בממשלת ישראל. גם אם יש לך ויכוח – גם אותי מכנים – היום עלתה שרה, שרה, שאמרתי לה ביקורת מקצועית על זה שיש הרבה הרוגים בתאונות דרכים, שהתשתיות גרועות. אמרתי לה ביקורת מקצועית. מה היא אמרה לי? שאני קרקרנית ומקרקרת. לא התייחסתי – אמרתי לה: אני לא ארד לרמה שלך. העובדה שאתה שר בממשלת ישראל ומוצא לנכון לקרוא לחבר כנסת בהמה אחרי שהרב שלך, שאתה מדבר עליו, מתייחס לאנשים שהנטייה המינית שלהם שונה משלך כבהמות – אתה יודע, גם אבא של הבת שלי הוא הומו, ואני גאה בו, ואני אוהבת אותו, והוא האבא הכי מושלם בעולם, אין אבא כזה, גם אם הייתי מחפשת ומנשקת את כל הצפרדעים. אין אבא כזה. אני גאה בו, אני אוהבת אותו בכל ליבי. תודה לאל שזכיתי להיות אימא. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם בחבר המפלגה שלך שמנבל את הפה על גדול הדור? את גאה בזה? תתביישי לך, זה הכול. את צריכה להתבייש. שים לה את הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני? אני רוצה להגיד לך, ושיהיה לך ברור, אני מתביישת בך. במקום שתעלה ותתנצל – אין סיבה - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - הוספת לה עוד שלוש. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני מדברת איתך על ויכוח ענייני. אין לי שום מטרה להעליב או להשפיל, אני סיימתי עם זה. אתה לא תקרא לחבר כנסת בהמה. ואוי ואבוי – הינה, אני אומרת לך – אם כל זה קורה רק בגלל נטייה מינית. ואתה יודע שגם הרב מאזוז, שעליו אתה מדבר, גם הוא כינה – אגב, יושב-ראש הכנסת, חבר מפלגתך, גם הוא אבא לשניים ויש לו בן זוג. היית קורא לו בהמה? לא נראה לי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה שיש לך את הדמיונות שלך, את הדמיונות שלך תשאירי לישיבות יש עתיד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא יעזור לך. לא יעזור לך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כשיש חבר כנסת אצלכם שמנבל את הפה על אותו גדול דור בישראל – תתביישו לכם שיש לכם חבר כנסת כזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, יש לך מייד אחר כך - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא תקרא לחבר כנסת במדינת ישראל בהמה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> מי שמנבל את הפה את הפה כלפי גדול דור בישראל הוא בהמה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה לא תקרא לו, ואתה קראת לו ככה רק בגלל שהוא הומו, ואם הוא לא היה הומו מוצהר שמטפל, מגן על הקהילה הגאה, אתה לא היית מעז לדבר אליו ככה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אלה הדמיונות שלך, ואם את תנבלי את הפה שלך כלפי גדול דור, גם את תהיי בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, תוכל לענות אחרי זה. יש לך זמן אחרי זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לך, שיהיה לך ברור - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ואם את תנבלי את הפה שלך כלפי גדול דור, גם לך אני אקרא בהמה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכולה להוציא משפט. יושב-ראש הכנסת הוא הומו. לא היית קורא לו בהמה, נכון? קראת לו ככה כי הרב שאתה מעריץ אותו קרא להומואים בהמות. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אם את תנבלי את הפה שלך כלפי גדול דור בישראל, גם את תהיי בעיניי בהמה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הו, הינה עוד אחד, שעשה מצעד של בהמות. שניכם יכולים לדבר על הומואים. הינה, אני אומרת לכם, הוא עשה מצעד של בהמות, אגב, הוא עשה, מה לעשות? הינה, אני רואה שהגעת. סיימת למכור את המדינה לחרדים, אז באת לפה לקומבינות שלך? קודם כול, ברכות. בדרך כלל בתקציב אתה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב, לכבד את האנשים. לכבד. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני? מה יש לי לכבד? הוא עשה מצעד בהמות. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> - - - של חמאס. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה לעשות, זה חלק מההיסטוריה שלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לדבר בכבוד. לדבר על הנושא שלך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמו שהוא הלך עם דלק באיילון להבעיר אותו, דלק שרוף, הוא עשה מצעד בהמות. הסיבה היחידה – אבל הוא כל הזמן הפריע לי. כל הזמן הפריע. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - תנסי לנבל את הפה שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אדוני השר, אתה תוכל לעלות. אתה תוכל לעלות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי עוד דקה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> היא מקבלת - - - אדוני היושב-ראש, הכול בסדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה תוכל לעלות. יהיה לך זמן לעלות, אבל. תוכל לעלות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הנאום שלי הפרעת לי. אתה תיתן לי לסיים משפט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - - תסתיים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא, אתה נותן לה - - - אתה הכפלת לה את הזמן. אתה הכפלת לה את הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די כבר, חלאס. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אתן לך לדבר מייד אחר כך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> התחלתם בעשר, הוספת לה שבע, והוספת לה עוד שלוש דקות. מה זה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תנשום. העובדה שאתה - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די כבר, תקרא אותו לסדר. מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אתה תעלה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - ועוד שלוש דקות. זה לא נאום בכורה, קדימה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה זה קדימה, תגיד לי? מי אתה בכלל שתגיד לי קדימה? תדבר יפה לחברי כנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, תן לי לנהל את הדברים. אדוני שר, תן לי לנהל את הדברים. תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו לא הממשלה שלך, כאן זו כנסת ישראל, ותהיה בשקט ותפסיק להפריע. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> ספרי את זה לברברים שלך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא כל הזמן הפריע לי. אני רוצה לסיים משפט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תן לה לסיים משפט. משפט סיכום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה קראת לחבר כנסת בהמה רק בגלל שהרב שאתה מאמין - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כי הוא בהמה. כי הוא בהמה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, עוד פעם. הוא לא מסוגל. זה מה שעשית. אני לא אומרת – זה מה שעשית. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כי הוא ניבל את הפה כלפי גדול הדור, ואם את תנבלי את הפה כלפי רב גדול בישראל, גם לך אני אקרא בהמה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק בגלל שהרב שלך קרא להם בהמות, והעובדה שיושב-ראש הכנסת הוא בהמה בעיניך, ויוראי להב הרצנו – הוא לא נותן לי לסיים משפט. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם את, אם תדברי לא יפה כלפי גדול דור, גם לך אני אקרא בהמה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך, אדוני, זו בושה וחרפה שאתה לא קורא אותו לסדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אתה תוכל לעלות. אתה תוכל לעלות, אבל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> לא, היא סיימה לפני שמונה – היא כבר שמונה דקות מדברת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך אתה לא קורא אותו לסדר? למה? למה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תוציא אותי. שמונה דקות היא מדברת. זה לא עובד ככה. אתה לא עובד אצל האופוזיציה. שמונה דקות היא - - - על מה שמונה דקות - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא מכובד. תהיה בשקט. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> גם אם את תנבלי את הפה על רב בישראל, גם לך אני אקרא בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר. אדוני השר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> היא מדברת כבר שמונה דקות על הדוכן, ואתה - - - זה לא רציני. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא ארד עד שלא תהיה בשקט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תן לי בבקשה לנהל את המליאה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זו לא פעם ראשונה שאתה נותן לכל האופוזיציה. זו לא פעם ראשונה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקרא אותו לסדר. תגיד לי, מה זה הדבר הזה? מי הוא בכלל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, תכבד בבקשה את היותי מנהל. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקרא אותו לסדר, משה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - שמונה דקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה לא משנה כמה זמן, אני נותן את הזמן ולא אתה נותן את הזמן, אז תכבד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - חופשי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקרא אותו לסדר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תכבד. ראיתי, הוספתי. ראיתי. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה תוכל לומר את דבריך לאחר מכן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> היא מבזה גדולי תורה, ואתה נותן לה להמשיך ולהמשיך ולהמשיך כבר שמונה דקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> התחלת בעשר, היא הגיעה לשבע, הוספת לה עוד שלוש דקות. מה זה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה חצוף שחבל על הזמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אתה לא מסתכל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני אראה את הצילום אחר כך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה רוצה - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> כן, אתה תבדוק את עצמך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אתה תהיה בשקט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה תבדוק את עצמך. סליחה, תבדוק את עצמך אתה. תן לי לנהל את הדברים, סליחה. אדוני השר, אני מכבד אותך, אבל אל תבזה פה את היושב-ראש. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה נותן לה לבזות רב גדול בישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, אל תבזה יושב-ראש. סליחה, תן לי לנהל, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אתה נותן לה להמשיך ולהמשיך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אני מבקש, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. אני מבקש, תן לי לנהל. לא רוצה לקרוא אותך לסדר. זה לא מכובד בעיניי, זה לא מכובד, אתה שר בישראל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה גם לא מכובד מה שאתה נותן לה לעשות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אתן לה מה שנראה לי לנכון. אתה הפרעת לה ונתתי לה זמן. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה תוכל – לא, אני לא רוצה לעשות את זה, כי אני לא קורא לסדר לשרים. לא רוצה להגיע למצב הזה, לא חושב שזה מכובד. בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שהיום דיברה חברת כנסת ליושב-ראש הכנסת מרגי, והיא דיברה אליו בצורה שלא הייתה מכובדת. בתוך שלוש קריאות, בתוך חצי דקה היא הייתה בחוץ. כל מי שישב פה יודע. העובדה שהשר הזה לא נתן לי לסיים משפט ופעם אחרי פעם הוא מפריע, ובמקביל גם מפריע לך כשאתה מדבר – הינה, אני אומרת לך, יכולת לקרוא אותו לסדר אפילו פעם ראשונה. עכשיו אני אסיים משפט שלם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלם. הוא לא נתן לי להוציא משפט. הוא צריך לקחת אחריות על הדברים שלו, וכשהוא קורא לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו בהמה רק בגלל הנטייה המינית שלו, הוא צריך להתבייש. וגם הרבה מאזוז, שאתה מעריץ אותו, קרא לחברי הקהילה הגאה בהמות. ואתה יודע מה? אני מתביישת בך, ואני מתביישת גם בו. הלוואי, הלוואי שהיית - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. משפט סיכום. נא לסיים, בבקשה. נא לסיים. זה כבר יותר מדי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הלוואי שהיית מגיע לטיפה, טיפה מהעשייה החברתית של יוראי להב הרצנו למען אזרחי המדינה ולמען קהילת הלהט"ב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה. בבקשה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. לפני שאתה מתחיל, אדוני השר, חלה טעות אצלי, כי אני הוספתי לה שלוש דקות, אבל זה התווסף לזמן שהיא לא סיימה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא לא לא, לא נכון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תקשיב עד הסוף. תקשיב לי עד הסוף. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני ראיתי את השעון. אני עקבתי אחרי השעון. תגיד לי אחר כך - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תקשיב לי עד הסוף שנייה. אני לא מתחיל את הזמן. ברגע ששמתי לב ששלוש הדקות התווספו, תיקנתי. אם אתה מטיל ספק במה שאני אומר, זה כבר שלך. אני לא עושה שום דבר בכוונה. אני אומר, הוספתי בטעות על הזמן שנותר לקודמת שלוש דקות, ולא שמתי לב שזה התווסף ולא החליף. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם אם הוספת שלוש דקות, היא כבר ירדה בחזרה לאותו זמן שמיכל סיימה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא לא לא לא. שים לב בצילום ותראה שכששמתי לה זה היה שבע דקות והורדתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא משנה, אדוני יושב-הראש, היא דיברה כמעט עשר דקות על הדוכן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כי היו פה הפרעות. היו פה הפרעות שלך. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה לא משנה. היא דיברה שתיים וחצי דקות בהתחלה, הוספת לה עוד שלוש דקות במקום להוסיף לה דקה, והיא מדברת פה ומבזה ומנבלת את הפה כלפי גדול בישראל, ואתה מאפשר לה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אתה תיתן לי לנהל. תיתן לי גם כבוד כדי לנהל את הדברים בצורה מכובדת. אני מכבד אותך. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, חברת הכנסת בן ארי, לכם, לך ולחברייך אני קורא תרבות דיון של לול תרנגולות, ולמי שמנבל את הפה כלפי גדול דור בישראל אני קורא בהמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם זה. די עם הדיבור המגעיל שלך. די. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואם גם את תנבלי את הפה כלפי גדול דור בישראל, ואם את מתביישת, אם את אומרת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה השמצת את כל הקהילה הגאה, ואתה בושה וחרפה, אתה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם את אומרת - - - לגדול דור בישראל, אז גם את בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא נתן לי לסיים משפט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לכן נתתי לך זמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גם את בהמה כשאת מדברת ככה על גדול דור בישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יגיד לי שאני בהמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני כן אגיד לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, נגמר הסיפור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני כן אגיד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יקרא לי בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא לא לא, אני לא מוכנה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> על גדול דור בישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר. אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את לא תנבלי את הפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תוריד אותו. אני לא קראתי לו בהמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את לא תנבלי את הפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר. אדוני השר. אדוני השר. אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שמנבל את הפה על רב גדול בישראל צריך לדעת שיש השלכות לברבריות שלו - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא מקובל. נגמר. נגמר, ההשפלות של מירב בן ארי במליאה. אתה תוריד אותו למטה. הוא לא יקרא לי בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אדוני השר, אדוני השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - ולתרבות הדיון שלו ולאפס הערכים שלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אדוני השר, אדוני השר, אני פונה אליך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אפס ערכים שלכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה זה? תגיד לי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תרבות דיון של לול תרנגולות, זה מה שאתם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני פונה אליך. אדוני השר, אני פונה אליך עוד פעם ועוד פעם. תכבד את הפניות שלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יקרא לי בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני ממש ממש לא רוצה להוריד את השר. אני מבקש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תוריד אותו. למה? אני קראתי לו בהמה? אני אמרתי לו דבר כזה - - - די. לא, אתה לא תגיד לי בהמה. חבל על הזמן. נגמר ההשפלות של מירב, לא יקרה. אתה לא תקרא לי בהמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תרבות דיון ששייכת - - - הגעתם לדיוטה התחתונה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> למה אתה לא מקשיב לי? אדוני השר, אני קורא אותך בקריאה ראשונה. קריאה ראשונה. זה לא מכובד. אתה לא מקשיב לי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני מקשיב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אתה לא מקשיב. אתה עושה מה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> להפסיק לדבר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, להפסיק לדבר, כי אני מדבר אליך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אוקיי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה, אתה מנצל את העובדה שאני לא קורא אותך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תרבות דיון של לול תרנגולות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתנצל. אתה קראת לי בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, שנייה, תני לי בבקשה לומר את דבריי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. הוא לא יקרא לי בהמה. משה, לא יקרה. נגמר הסיפור. אני לא מוכנה לספוג יותר את הרעל הזה. די. הוא לא יקרא בהמה, ואם הוא יקרא לי בהמה, הוא יתנצל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אני מרגיש שאתה מנצל את העובדה שאני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. אני לא עושה את זה כי אני לא חושב שזה נכון לעשות את זה במדינת ישראל. תן לי לסיים את דבריי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה פעם אחר פעם מגביל את זכות הדיבור שלי כאן על הדוכן. רק אתה עושה את זה. אפילו יושבי-ראש מהאופוזיציה לא מונעים ממני את זכות הדיבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, תגיד לי, איך אתה לא מתבייש? חנוך מלביצקי הוריד את מאי גולן על פחות מזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא מצליח להבין אותך. אני לא מצליח להבין את מי אתה משרת כאן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אל תבין, זה בסדר גמור. אתה לא חייב להבין. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא עמדה כאן וניבלה את הפה על גדול דור בישראל – שתקת, לא אמרת לה מילה. עכשיו אתה קורא אותי בקריאה ראשונה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא שתקתי, לא שתקתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא אמרתי לך. מה זה? תגיד לי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תרבות דיון של לול תרנגולות, זה מה שאתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? הוא מדבר אליי. תעצור את זה. שירד, שירד. לא יקרה, לא יקרה. הוא לא יקרה לי בהמה וימשיך לדבר. חבל על הזמן. אני לא דיברתי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אדוני השר, אני באמת באמת באמת לא רוצה להגיע למצב שאני צריך להוריד אותך. אני לא רוצה להגיע לזה. אני לא חושב שזה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה תרד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> שנייה, חברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חנוך מלביצקי הוריד את מאי גולן על פחות מזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. שמעתי את דברייך. שמעתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני שומעת. אני מחכה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אנהל את הדברים כאן, לא את. וגם לא אתה, אני מבקש, אני לא רוצה להוריד שר בשום פנים ואופן. נכון שזה לא מכובד, אבל זה לא לכבודי ולא לכבודך. אני ממש מבקש לנהל את הדברים בצורה מכובדת. אתה חושב שאני מנהל את זה לא נכון? זכותך. אבל תן לי לנהל את הדברים, כל זמן שאני יושב כאן. אני אבקש שתכבד את האנשים כאן. בבקשה, תמשיך בדבריך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. הוא יתנצל על שהוא קרא לי בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הוא יאמר את דבריו, ימשיך את דבריו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לשמוע שהוא מתנצל שהוא קרא לי בהמה. חבל על הזמן, הוא יתנצל. אתה תתנצל, תתנצל על זה שקראת לי בהמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני בוחר להתעלם מזו שעומדת כאן וצורחת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אדוני השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> החוצפה שלו שהוא קורא לחבר כנסת – מה זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני בוחר – אדוני היושב-ראש, אני לא חייב להתייחס לכל מי שעומד כאן - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל כינית אותה בכינוי שפוגע בה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שאומר שהוא מתייוון, מי שמבזה גדול דור בישראל, אני מבזה אותו בחזרה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? לא, אתה לא - - - לדבר ככה. לא יקרה. אתה לא תקרא לי בהמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זו הביקורת שיש לי, ביקורת לגיטימית למי שמבזה רב גדול בישראל. היא צריכה להתבייש בזה שהיא וחבריה הגיעו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? מה זה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה, אסור להגיד שהיא צריכה להתבייש? גם זה אסור? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אדוני, את זה אתה יכול להגיד, אבל אתה קראת לה, אתה כינית אותה בכינוי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חלאס, תן לי להמשיך לדבר, היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא יכול לתת לך להמשיך לדבר. אני מבקש, כינית אותה בכינוי לא ראוי ולא מכובד. אמרתי את זה גם לאחרים לפניך, זה לא רק לך. אני מבין, גם אני כואב את העובדה שמבזים גדול בישראל, וגם אני נזהר בדבריי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל זה לא אומר שצריך להחזיר באותה מידה לאנשים אחרים. זה לא מידה כנגד מידה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אמרתי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שיש לו בעיה איתי, שיפנה לוועדת האתיקה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין דבר כזה "ועדת אתיקה". אתה תתנצל על זה שקראת לי בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את תתנצלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> על זה שאת ביישת גדול בישראל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב, את תוכלי לעלות אחרי זה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא אתנצל, חבל על הזמן. אני סיימתי עם כל - - - הזה. הוא לא יקרא לי בהמה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את תתנצלי. מה זה, מערב פרוע? הלו. חברת הכנסת בן ארי, זה לא המערב הפרוע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, אני לא רוצה לקרוא לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יקרא לי בהמה, הוא לא יקרא לי בהמה. לא יקרה יותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר. הבנתי. הוא יתייחס לדברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אתה תתנצל. אני מחכה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא המערב הפרוע, זה לא ישיבת סיעה של יש עתיד פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. חנוך מלביצקי על פחות מזה הוריד את מאי גולן. אתה יודע, מאי גולן אמרה לוולדי: לך, תשטוף את הפה באקונומיקה – הוא ירד. הוא קרא לי בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא מתנהל כמו שאחרים מתנהלים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לך, הוא יתנצל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין. לכן, הוא תכף יתייחס לזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מחכה. תתנצל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, את לא תגידי לו איך להתייחס. הוא יתייחס בדרכו שלו. תני לו להתייחס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? למה הוא בכלל עדיין על הדוכן? למה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כי ככה החלטתי. כי אני לא מוכן להוריד שר, אלא אם כן עבר את הגבולות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה, על זה שהוא קורא לי בהמה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני ביקשתי ממנו להמשיך לדבר בצורה נאותה. אם הוא ימשיך כך - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, הוא יתנצל. הוא יתנצל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. אני מבקש, אני מבקש. הוא יתייחס לדברייך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תאמין לי, אין לכם בושה. איבדתם את הבושה. אל תדאג, משה סולומון. טעות שבכלל דיברתי עליך, טעות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היא איימה עליך, שמעת? אל תדאג, משה סולומון. אתה שומע את המערב הפרוע הזה? היא אמרה: אל תדאג, משה סולומון. אתה ראית? תתביישי לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא קשור, לא קשור. אני - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מסוגל להעיף אותו על הדיבור המסריח שלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא מוריד אף שר בישראל. היו דברים גרועים מזה. אני - - - תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את מאיימת? תתביישי, תתביישי לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור שאני מאיימת. למה מי אתה בכלל? מי אתה בכלל? מי? אתה לא קשור לליכוד. אתה כתם על הליכוד. אתה כתם על הליכוד. אתה כתם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הורדתם את הכנסת לדיוטה התחתונה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. השר קרעי, אני לא - - - את הזמן. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו מפלגה שפעם הייתה שווה משהו. תראה איך אתה נראה. קורא לי בהמה, קורא ליוראי בהמה. מי אתה בכלל? מי? "מערב פרוע" אתה אומר לי? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברת הכנסת בן ארי, פה זה לא המערב הפרוע, פה זה לא ישיבת סיעת יש עתיד, פה זה לא לול תרנגולות, פה זו מליאת הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה קראת לי בהמה ואתה אומר "מערב פרוע"? ואתה היית צריך להוריד אותו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את תוכלי לדבר. אני מחיתי על שני דברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה מחית, על זה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם על העמדה שפוגעים בגדול ישראל, וגם על העובדה שהשר דיבר כפי שהוא דיבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אמרתי על הרב מאזוז? מה אמרתי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני אבקש שתמשיך לדבר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה אמרת? מה אמרת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שהוא קרא להומואים בהמות? הכול נכון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרת שאת מתביישת בו. את לא מתביישת לדבר ככה על רב גדול בישראל? את לא מתביישת? תתביישי לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אמרתי? מה אמרתי? מי אתה בכלל? אתה בושה וחרפה. - - - תקרא בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מירב, אני מבקש להפסיק כאן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תתביישי. דרדרתם את הכנסת הזו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר קרעי, תן לי. אני הוספתי לך זמן. אני מבקש. אני ממש לא רוצה להמשיך לקרוא. אתה לא מכבד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הינה, בבקשה, נו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי? על ההומואים אתה מדבר? למה מי אתה ומי הם? הלוואי שהיית מגיע לציפורן של הזרת שלהם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אין תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> די - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, חברים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, לא לא, לא נגמר. הוא לא יקרא בהמה. לא יקרה. וזה שאתם מנזר השתקנים ואף אחד מכם לא מגן על - - - אתה בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני הבנתי את הדברים. אני מבין שזה פוגע וכואב, ולכן - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לך, כל פעם שמבזים אותי פה, כולם שותקים, דממה. מה אמרתי, שהרב שלך קרא להומואים בהמות? הוא קרא להומואים בהמות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרת שאת מתביישת בו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה לעשות, האבא של הבת שלי הוא הומו, ואתה לא מגיע לציפורן של הזרת שלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. מירב בן ארי, קריאה שנייה. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמרת שאת מתביישת ברב גדול בישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לציפורן של הזרת אתה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני רוצה להפסיק את הקטע הזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה? על מה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני לא רוצה להוציא אותך. את רוצה שאני אוציא אותך? כי לא הוצאתי גם אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לראות שהיו קוראים לאשתך בהמה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה שנייה. תודה. לכן מחינו. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - היית אומר שאתה מוחה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תהיי בשקט גם את. מה זה? תגידי, אף אחד מכם לא מגן - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, כולנו מחינו על שני הדברים. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה מחית? מה זה, הפגנה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מחינו במילים. אנחנו לא מפגינים. זה מה שיש לנו לעשות כאן. זה מה שעשינו כאן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. כששר קורא לחברת כנסת בהמה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תני לו להמשיך לדבר ולומר את דבריו. תודה, תודה, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סליחה, עליזה. אני יודעת לבקש סליחה. אני יודעת להצטער. אין לי בעיה אפילו לומר ליד כולם לעליזה סליחה. אבל הוא יקרא לי בהמה? הוא יקרא ליוראי בהמה? הרב שלו קרא להומואים בהמות. זה אבא של הבת שלי, אבא של הבת שלי. הוא לא יעז לדבר ככה להומואים במדינה. למה מי הוא בכלל? מי אתה בכלל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. את הדברים האלה אמרת קודם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חלאס עם ההצגות. חלאס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די - - - הצגות - - תגיד לי, יא חתיכת כלום. אתה כלום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לבייש, לפתוח את הפה שלך על רב גדול בישראל. את עושה את זה בחיוך. כשמחזירים לך, את מיתממת? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר, אתה תמשיך את דבריך עוד רגע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי מחזיר לי? אני לא סופרת אותך בכלל. לא, אני לא אדבר איתו. הוא ידבר כמו בן אדם. ואם אתה לא מסוגל לדבר כבן אדם, אל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תמשיך את דבריך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני, אני - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה. נא לסיים כאן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אני לא רוצה לשתות מים. אני רוצה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תוכלי לומר את דברייך בזכות הדיבור שתקבלי. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - הזה, כל פעם שהוא עולה במליאה, יש בלגן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה שלישית. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה קריאה שלישית? לא קראת לי קריאה שנייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קריאה שלישית. די, די. אני מושך את זה כבר עשר דקות כי אני מכבד את שניכם, כי אני מבין שנפגעתם, אבל לא יכול להיות. כן, להוציא. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תוריד לי את הקריאה. אני אהיה בשקט. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מי שמנבל את פיו כלפי רב בישראל, צריך לדעת ששומרי המסורת, אוהבי הדת, אוהבי התורה, לא יעמדו בשקט מולו – לא מי שמתבייש ברב ולא מי שמקלל אותו קללות, ולא מי שמדבר כנגדו במילים לא יפות. לא יקום ולא יהיה. ואם יש כאלה כאן ששכחו מה זה המורשת, מה זה מסורת ישראל, מה זה היראה והכבוד לגדולי הדור, דרדרתם אותנו כאן לדיוטה התחתונה מבחינת תרבות הדיון, מבחינת ההתייחסות לכל קודשי ישראל, לרבנים בישראל. אז אם אתם חשבתם שנהפוך את זה לנורמה וזה דבר שאנחנו נקבל אותו, אני לא אקבל אותו. מי שיעמוד וידבר כאן כנגד גדול הדור, יחטוף ממני בחזרה ויקבל בין העיניים את התשובה שיש לי לומר לו. עכשיו אני רוצה לומר לגבי הצעת החוק הזו. אדוני היושב-ראש, הממשלה תומכת בהצעת חוק הביטוח הלאומי לכשהיא תובא להצבעה. אני רוצה לומר דבר נוסף. השר סמוטריץ', אני כל היום כאן עמדתי ומשכתי זמן כדי שתוכלו להגיע להסכמות על התקציב, אז כשיש לי עוד שתי דקות לדבר, תמתינו בסבלנות. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אדוני השר, לא אמרתי אף מילה. אני שומע ומקשיב לך. מחילה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מצוין. אז אני רוצה להשלים את העניין ולומר את הדמיונות שעלו כאן ודיברו כאן על הדוכן, כאילו מדובר כאן על איזה אמירה נטייה או כלפי אוכלוסייה מסוימת. לא היה ולא נברא. גם מירב בן ארי קיבלה ממני את אותה מילת גנאי כאשר היא עמדה כאן וביישה את גדול הדור, את הרב מאזוז. מי שיעמוד, ולא משנה מי זה יהיה – אם זו תהיה מירב בן ארי ואם זה יהיה חבר הכנסת קריב ואם זה יהיה גם מישהו מהקואליציה – יעמוד כאן וידבר על רבנים, על גדולי דור, בביזיון, הם יחטפו בחזרה את הביזיון שלהם. את הדמיונות שלכם ואת תרבות הדיון שלכם תיקחו איתכם בחזרה לקפלן, לשריפות ולהבערת המדורות בתל אביב. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, גם על ההצעות האלו יצביעו במועד אחר. כעת אנחנו עוברים - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ביקשתי הודעה אישית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> - - להצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, סליחה. רגע, קודם כול, ביקשתי הודעה אישית. הוא קרא לי בהמה, אז זה נראה לי הגיוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו ממשיכים. דיברת, אני נתתי לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> דבר שני, יש הצעות דחופות לסדר-היום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני מבין שירדו כולן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ההצעות הדחופות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כן, הכול ירד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה נותן לי הודעה אישית? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. לא. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה לא? מה זה לא? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו משכנו כאן הרבה זמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לך בתקנון שאם מישהו משתלח באופן אישי, נותנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נתתי. חברת הכנסת מירב, אני יודע מה אפשר לעשות. אני יודע מה אפשר לעשות. נתתי כאן מספיק זמן, גם את התעצבנת, הצגת את הדברים שלך. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מה זה את התעצבנת? אני ביקשתי ממנו שיתנצל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טוב, תודה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה לא נותן לי הודעה אישית? הוא קרא לי בהמה. מה צריך? מה צריך, שהוא יקרא לי כלבה? תגיד לי מה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בשביל זה עצרתי, חברת הכנסת מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הבן-אדם הלך, קרא לי בהמה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הבנתי, בשביל זה עצרתי כאן את הכול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> באמת הורדתם את הכנסת – אין יותר פח אשפה מהכנסת הזאת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> משה, תתקדם להצעה הבאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא קרא לי בהמה. יש יותר מזה? תגידי לי, שגית. מה? אין בעיה, אתם תישארו פה עד 05:00. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1923).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1924).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – דיון אישי משולב בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026, ובהצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30), התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להציג את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי, חברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, תמיד כשמניחים ספר תקציב על השולחן, קל מאוד ללכת לאיבוד בים של טבלאות אקסל, של שורות. אני רוצה לומר משפט אחד לפני הכול: אזרחי ישראל הם לא שורות בגיליון אקסל. מאחורי המספרים עומדים אנשים; מאחורי השקעה עצומה שלנו בתשתיות עומד שגיא מדימונה, שנוסע ברכבת מהירה למרכז ההזדמנויות; מאחורי תקציב הבריאות, שגדל מאוד בתקציב הזה – גם בבריאות הגוף וגם בבריאות הנפש – עומדת רחל, קשישה שזקוקה לטיפול איכותי, או לוחם בצה"ל בפוסט-טראומה שזקוק לטיפול. כדי שנוכל להביט לכל אלו בעיניים ולתת להם את מה שהם צריכים, אנחנו חייבים כלכלה חזקה. חמלה ללא אחריות היא פופוליזם ואחריות ללא חמלה היא אטימות. אנחנו אוחזים בשניהם. לפני שנדבר על מספרים, אני רוצה לדבר על הלב, ובדיוק כמו בשני התקציבים הקודמים, הלב גם של התקציב הזה הוא משרתי המילואים ובני משפחותיהם הגיבורים. אני גאה בכך שגם השנה העברנו בממשלה יחד עם ידידי, שר הביטחון ישראל כץ, בגיבוי מלא של ראש הממשלה, מעטפת ענק היסטורית למילואימניקים, בהיקף נוסף של 6.2 מיליארד שקלים. זה מצטרף לכ-20 מיליארד שקלים שעד היום כבר הועברו למשרתי המילואים ולבני משפחותיהם. כמוהם, אנחנו עוטפים גם את אנשי הקבע, שמחזיקים ומבצרים את נצח ישראל בשנתיים של מלחמה ארוכה. ללוחמי המילואים האלופים שלנו, לנשים הגיבורות שלהם שמחזיקות את הבית לבד ולילדים שמחכים ליד הדלת, אני אומר לכם: התקציב הזה הוא החיבוק שלנו, של המדינה, של העם, אתכם. המעטפת שאנחנו מובילים ממשיכה את ההטבות, המענקים והתמיכה המשפחתית, כי כשאני רואה אתכם בחזית, המינימום שאני יכול לעשות זה להבטיח שהעורף שלכם יישאר חזק. המילואימניקים, והמשרתים בכלל, הם עמוד השדרה של האומה, ואנחנו כאן כדי לוודא שעמוד השדרה הזה מקבל את כל מה שמגיע לו, את כל מה שהוא צריך. זו ציונות, זו החובה המוסרית שלי כשר אוצר, ושלנו כממשלה וככנסת. ישראל של תשפ"ו, 2026 למניינם, היא הפלא הכלכלי של העולם. הסתכלו על נתוני המקרו שלנו, הם לא פחות ממדהימים. בעולם של חוסר יציבות, במדינה שהיא אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה ויקרה, מדינת ישראל היא מעצמה של עוצמה. אנחנו חוזים, בעזרת השם, בשנה הקרובה צמיחה של 5.2% בתוצר. זה קצב שמשאיר את רוב מדינות ה-OECD הרחק מאחור. האינפלציה חוזרת לטווח היעד – 2% עד 2.5%, זה אומר שאנחנו בולמים את יוקר המחיה, אנחנו שומרים על ערך הכסף שלכם, אזרחי ישראל. השקל – זה כבר מיותר להגיד, נכון? חזק מברזל. המטבע שלנו מפגין עוצמה יוצאת דופן מול הדולר, ונסחר בשער היסטורי. היום הוא כבר פחות מ-3.1, פחות משלושה שקלים ועשר אגורות. זוהי עדות לאמון הבלתי-מעורער של המשקיעים בכלכלה הישראלית ובעתידה של מדינת ישראל. אני רוצה להגיד מילה על השקל החזק לאזרחי ישראל: זו דרמה מכיוון שאנחנו אחרי שנתיים של מלחמה עם הישגים כבירים בכל זירות הלחימה ואנחנו הופכים את מדינת ישראל להרבה יותר חזקה והרבה יותר יציבה, והיא נתפסת ככה בעולם. התוצאה של ההישגים הכבירים בכל זירות הלחימה – בשפה המקצועית הכלכלנים קוראים לזה צמצום הסיכונים הגיאופוליטיים לכלכלה הישראלית – אז אנחנו גם נתפסים כמעצמה כלכלית. כשאתה מעצמה ביטחונית, אתה מעצמה כלכלית. ההשקעות זורמות לכאן; כשהשקעות זורמות לכאן, אנשים רוצים לקנות את השקל שלנו והוא הופך לחזק. אתם יודעים מה הדבר הטוב? שכשהשקל חזק, המחירים יורדים. אני אומר כבר כמה וכמה חודשים שהתפקיד שלי כשר אוצר – ואתם תראו את זה בתקציב הזה כמעט בכל שורה ובכל רפורמה – התפקיד של התקציב הזה הוא לוודא שהנתונים הפנטסטיים של הכלכלה הישראלית מחלחלים לכיס של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. לא רק במקרו, השקל, הבורסה, ההייטק, ההשקעות הזרות ושוק התעסוקה והמילים הגבוהות. אזרחי ישראל יקנו הרבה יותר והרבה יותר בזול, והשקל החזק הוא דרמה באירוע הזה: הוא מוזיל את הייבוא; הוא מוזיל את מוצרי החשמל; הוא מוזיל את חומרי הגלם לתעשייה ולייצור המקומי ובסוף מוזיל את יוקר המחיה לאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה מאמין למה שאתה אומר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני רואה שיש כל מיני קריאות לנגיד להתערב וחס וחלילה לפגוע בכוח הקנייה החזק שלנו, שלכם, אזרחי ישראל. אני מקווה שהנגיד לא ישעה לקריאות המופרכות לחלוטין האלה. יש דבר אחד בלבד שהנגיד צריך לעשות כדי להשלים את ההצלחה הנהדרת של המדיניות הפיסקלית שלנו, וזה פשוט להוריד את הריבית הרבה ומהר. אני קורא לנגיד שוב ושוב, תוריד את הריבית הרבה, כן, ב-1% וגם יותר מזה. תקל על אזרחי ישראל; תקל על משקי הבית; תקל על הכלכלה; תקל על העסקים. זה מה שאנחנו צריכים, אנחנו לא בעולמות של אינפלציה. אין אינפלציה והשקל החזק ידחוף את האינפלציה עוד יותר למטה. שוב, המדיניות הפיסקלית האחראית שלנו כממשלה מביאה לתוצאות הפנטסטיות האלה, הכול בעזרת השם. אתם יודעים את עמדתי, הכול מתחיל ונגמר בסייעתא דשמיא וכוחות חיים נפלאים של עם ישראל ועבודה קשה של המשק, של הכלכלה, של האנשים שקמים כל בוקר ועושים את הכלכלה, וכן גם ניווט נכון שלנו את הכלכלה בתקופה המאתגרת כל כך הזאת. מה שהנגיד צריך לעשות זה להתאים את המדיניות המוניטרית שלו למדיניות הפיסקלית שלנו, להוריד את הריבית ולשחרר את המשק לצמיחה ענקית. זה מה שצריך עכשיו כדי להעיף את הכלכלה עוד הרבה יותר גבוה מזה. ההייטק הישראלי בשיא של כל הזמנים. את שנת 2025, שזה עתה חלפה, סיימנו עם אקזיטים בלמעלה מ-80 מיליארד דולר. תקשיבו טוב. ישראל מוגדרת היום כ-hub, המרכז החמישי בגודלו בעולם, במספרים מוחלטים, בעולמות ההייטק. התעשיות הביטחוניות שלנו, עם תצוגת התכלית הנפלאה והביצועים הנהדרים של הטכנולוגיות הישראליות במלחמה, שוברות שיאים עם עלייה של 35% רק בחודש האחרון. זה גידול של עשרות מיליארדי שקלים בכלכלה הישראלית. בשלושת הרבעונים של שנת 2025 זרם ההשקעות הזרות בישראל עמד על 19 מיליארד דולר. חשוב שאזרחי ישראל ידעו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> טלי, חברת הכנסת גוטליב, תקשיבי לנתוני הכלכלה המדהימים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול טוב - - - תקשיב - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עקפנו את מה שהיה ערב המלחמה רק בשלושת הרבעונים הראשונים, הרבעון האחרון עוד לא נסכם. 19 מיליארד דולר בשלושה רבעונים. זה לא היה – גם לא בערב המלחמה. הבורסה הישראלית בשערי שיא עם עלייה של כ-100% מתחילת המלחמה. שוק תעסוקה מהודק. הכנסות המדינה ב-2025 עלו ב-35 מיליארד שקל ביחס לתחזית – כן, כיוון שאנחנו מרחיבים את בסיס המס ונלחמים בהון השחור, ודואגים שמי שלא שילם עד היום ישלם, כדי שנוכל להוריד את הנטל על אזרחי ישראל. תכף נגיע לזה. זו בשורה ענקית בתקציב הזה, אנחנו מורידים מס הכנסה לשכבות הביניים. יתרות המט"ח של בנק ישראל עומדות על כ-230 מיליארד דולר. זה שיא מטורף – גידול של 20% מתחילת המלחמה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבקש שקט במליאה, זה מפריע מאוד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תקציב המדינה לשנת 2026, המונח כאן בפניכם, עומד על - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> מה יהיה? עליזה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, זה מפריע. עליזה, זה מפריע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך מה קורה, הם לא מאמינים למה שאתה אומר, זה מה שקורה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר מנסה להציג תקציב משמעותי מאוד וחשוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - מה גרם למהומה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר, בבקשה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תקציב המדינה שמונח בפניכם ויעבור היום, בעזרת השם, בקריאה ראשונה, עומד על 660 מיליארד שקלים. אבל תסתכלו על האיזונים בתוך התקציב. אחרי שנתיים שבהם תקציב הביטחון, בצדק, היה גדול מאוד, אפילו מאוד מאוד, אנחנו מתחילים להוריד את תקציב הביטחון ולכנס אותו למסגרות הגיוניות. זה מאפשר לנו להגדיל את ההשקעה בכל הצרכים האחרים של מדינת ישראל. התקציב הזה מגדיל את ההשקעה בחינוך; הוא מגדיל את ההשקעה ברווחה; הוא מגדיל את ההשקעה ב-AI. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כמה אתה מחרטט, כמה אתה מחרטט. תגיד, לא נמאס לך לחרטט? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת לזימי, רק נכנסת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הוא מגדיל את ההשקעה ב-AI. אנחנו משקיעים 4.3 מיליארד שקלים ב-AI. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תקשיב לה. אדוני השר, אל תענה לה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, זה פשוט מדהים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא משלה את עם ישראל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא, זה נהדר, זה נהדר, טלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש דיון אישי ארוך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנשים לא גומרים את החודש, אנשים לא - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה - - - בזה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מה שמדהים אצל נעמה לזימי, שכבר ארבעה תקציבים היא עומדת כאן וצווחת את אותן סיסמאות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בול. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - אבל המציאות טופחת על פניה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - המציאות טופחת על פניך, אתה לא עובר את אחוז החסימה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> בתקציב הראשון שהעברתי ב-2024, היא עמדה פה וצעקה בדיוק מאותו המקום. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> איזה תקציב, איזה בזבוזים, איזה שוד, איזה גרוע, איזה זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - כי גמרת את הדבר הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת לזימי, תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואז, מה לעשות, הבורסה עולה, וההייטק עולה, ואגב, הדיור יורד סוף סוף אחרי שאצלכם הוא עלה ב-20% בשנה. ואז היא עמדה פה ב-2024, בפברואר, בתקציב המתוקן של המלחמה, ועוד פעם צרחה את אותן צרחות, את אותן סיסמאות, את אותן נבואות זעם, ומה לעשות? עוד הפעם, המדינה על דרך המלך, הכלכלה על המסילה, הבורסה לא מפסיקה לעלות. ואז מגיע תקציב 2025 ועוד פעם היא עומדת באותה פינה, עם אותן צווחות, עם אותן סיסמאות, ואותם דציבלים, ומה לעשות? זה פשוט לא עובד, פשוט לא עובד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> זה באמת לא עובד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו, כפי שאמרתי, מתחילים לכנס את תקציב הביטחון - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תנחומיי. תנחומיי, באמת, תנחומיי. מה לא עשיתם - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תנחומיי לעם ישראל, טלי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו מוסיפים, טלי, תקשיבי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תנחומיי לעם ישראל - - - אנשים לא מסיימים את החודש, אין להם כסף לאכול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תכף, תכף נדבר על זה, מי גומר את החודש, מר דוידסון, תכף נדבר. תכף נשווה קצת תקופות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די כבר - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תשווה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רק תיזהרו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק אדוני השר, הזמן. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש לי בקשה. מי פה מהנהלת הכנסת, יש פה מישהו, מנכ"ל? מישהו שם מאחורה במרפסת, שגית, גבירתי היועצת המשפטית. יש פה מישהו מהנהלת הכנסת במשכן? כי תכף, כשהאופוזיציה תיכנס לפה, חייבים להביא מציל, באמת, חייבים להביא מציל, כי אנחנו נטבע כאן בים של צביעות שנוזלת להם מהאוזניים. תכף נשווה קצת קדנציות ושנים, נדבר על יוקר המחיה. אבל באמת, תביאו מציל. מזל שהם לא פה, אז אנחנו עוד לא טובעים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר, סימון דוידסון מציל בהכשרה שלו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע כמה עולה עגבניות, כמה עולה מלפפונים, כמה עולה תותים? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו משקיעים 4.5 מיליארד שקל ב-AI ודיגיטציה. אנחנו משקיעים תוספת – הוספנו 7.5 מיליארד שקל לתשתיות, רכבות קלות וכבדות. ומטרו, כמה שנים דיברו על המטרו? אנחנו חוקקנו את החוק שלו ואנחנו מוציאים אותו לביצוע. הטרקטורים עובדים. אנחנו מוסיפים כמעט שבעה מיליארד שקלים בחינוך. כן, המוח הישראלי הוא המשאב היקר ביותר שלנו, ואנחנו משקיעים בו. אנחנו מוסיפים כמעט 4.5 מיליארד שקל לבריאות – בריאות הנפש, מיכל. תודה, בזכותך, באמת. תוספות ענקיות, כולל שיקום בקהילה, כולל בתים מאזנים, במאות מיליונים. אנחנו מוסיפים 47% בתקציב ההכשרות לצוותים רפואיים. כמו שהאדם שבטנק מנצח, האדם שבחדר המיון, ובמחלקה, ובמרפאה, וב-MRI ובחדר הניתוח – הוא מנצח. אנחנו מגדילים ב- 14% את תקציב הרווחה, בדגש על הטיפול בקהילה ובאנשים עם מוגבלויות. אזרחי ישראל, התקציב הזה איננו רק מסמך כלכלי, הוא הצהרת כוונות. הוא אומר לעולם שברוך השם, מדינת ישראל וכלכלת ישראל חזקה מאי-פעם. עכשיו, האופוזיציה לא באה, ובצדק, אבל בכל זאת, אנחנו נספר קצת כמה חוויות, אדוני היושב-ראש, לאזרחי ישראל. זה בסדר? אני מציג עכשיו ארבעה חוקים. תפקידה של אופוזיציה, חבר הכנסת דוידסון, הוא לבקר את הממשלה, אבל גם – ובעיקר – להציב אלטרנטיבה לממשלה המכהנת. הבעיה היא רק שאין לכם אלטרנטיבה לכלום. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בטח שיש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לכם חזון. לא אלטרנטיבה ולא חזון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין לכם אלטרנטיבה ביטחונית כשאנחנו משנים את פניו של המזרח התיכון ומחסלים את האויבים שלנו אחד אחד; אין לכם אלטרנטיבה מדינית. התפללתם לקרע בין ראש הממשלה לנשיא טראמפ, לא הלך לכם, מה לעשות? מעולם היחסים לא היו מהודקים יותר. אין לכם שום אלטרנטיבה כלכלית – עוד רגע נדבר על זה. האלטרנטיבה היחידה שהצגתם לישראל, לאזרחי ישראל, הייתה להעלות את מחירי הדיור ב-20% בשנה – בשנת 2022. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כמה כסף נשאר לך במשרד אחרי ליברמן? כמה כסף נשאר לך? << קריאה >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << קריאה >> אין לכם אלטרנטיבה חברתית - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עשרה מיליארד שקל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> דוידסון. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - אין לכם אלטרנטיבה ערכית ואין לכם אלטרנטיבה פוליטית, אולי חוץ מלמכור שוב את המדינה לתומכי טרור, לתנועת אחות של חמאס. ומכיוון שאין לכם אלטרנטיבה, חבר הכנסת סובה - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, צריך לדייק במספרים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - מה שנשאר לכם זה רק להפיץ תבהלה, ובהלה, ושקרים ונבואות זעם. צפיתי בכם – אתם יודעים מה? לא בשנה האחרונה, בשלוש השנים האחרונות – הקשבתי לכם, ואני חייב להודות שאם היה פרס ישראל על יצירתיות ויצירת תבהלה, הייתם כולכם עולים אל הבמה ביום העצמאות. כמה אתם מאוהבים בלהפחיד את הציבור, כמה נוח לכם לראות שחורות, לצייר קטסטרופות. רק חבל, מה לעשות, שהמציאות נוטה להיות עקשנית ולא להתיישר עם דפי המסרים שלכם. אז בואו נעשה שנייה בדיקת עובדות קצרה, קצת סדר במספרים לעומת הפנטזיה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול, מתי הייתי בסופר לאחרונה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אמרתם שב-2024 פריצת הגירעון תהיה דו-ספרתית; הזהרתם שישראל תכתים את שמה כי אנחנו לא נערכים. ובכן, הדו-ספרתי היחיד שראינו בשנת 2024 היה אולי מספר התיקונים שהייתם צריכים לעשות בסיסמאות ובנאומים הנבובים שלכם. שנת 2024, בעיצומה של מלחמה ארוכה ויקרה, הסתיימה בגירעון של 6.9% – רחוק מאוד מאותו הדו-ספרתי שאתם ניבאתם בחשכה. מה שקרה זה, כמובן, ברוך השם ובעזרתו, כלכלה חזקה וכן, ניהול אחראי שלנו. שמרנו על מסגרות ההוצאה - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למדת מביבי לשקר? אל תלמד מביבי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - ביצענו צעדים כלכליים. אגב, חלקם לא פופולריים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נראה לך - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - כי בשונה מאופוזיציה, קואליציה צריכה גם להיות אחראית. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - מי קרא לו שקרן? אני קראתי לו שקרן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה, תנו לשר לסיים את דבריו, תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל המציאות ניצחה. ואז הגיע, או, חבר הכנסת חמד עמאר, תקשיב טוב. ואז הגיע חבר הכנסת אביגדור ליברמן. אתם זוכרים? ההוא שחיסל את הנייה תוך 48 שעות, וגמר את איראן תוך יומיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ההוא שבאופוזיציה הוא מצוין. שר האוצר לשעבר – ואנחנו נוודא שהוא יישאר לשעבר תמיד – זה שכל פעם מסביר לי שאני לא מבין מה אני מגיש. אז ליברמן אמר שאין שום סיכוי לגבות – את שומעת, השרה סטרוק? – עשרה מיליארד שקל מהרווחים הכלואים. ליברמן אמר שהגירעון יטפס ללא שליטה. הצטרף אליו מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, גם כן, הדוקטור המלומד הזה, ולדמיר בליאק, נביא הזעם הרשמי של האופוזיציה בוועדת הכספים. הוא חתם בכתב ידו – אתם זוכרים את הטקס הזה? – שהגירעון בשנת 2025 יעמוד על 7.3% לפחות – שלושה סימני קריאה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> קצת כבוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, צריך לסיים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רבותיי, תחזיקו חזק בכיסאות כדי לא ליפול, אבל את שנת 2025 סיימנו בגירעון של 4.7% – נמוך מהיעד שנקבע כאן בחוק, מהתחזיות של הבנקים העולמיים, של בנק ישראל, של משרד האוצר, ובעיקר נמוך בהרבה – נמוך אולי מים המלח – מהיומרה שלכם להבין בכלכלה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - שלך? לא, אבל תגיד מה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הקואליציה הזאת - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה? שיענה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תכף יענה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חבר הכנסת ליברמן, מבצע הרווחים הכלואים הצליח בגדול. הוא הכניס לקופת המדינה יותר מ-20 מיליארד שקלים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי? מי? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מסתבר שכשמנהלים מדיניות ולא רק פוליטיקה, הדברים עובדים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תן לי שלושה צעדים - - - שר אוצר שישיג את זה. תסביר את זה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ואז אני שואל אתכם באופוזיציה: אתם באמת מטיפים לנו מוסר? 20% הקפצתם את מחירי הדיור בשנה, עשקתם את אזרחי ישראל. בשנת 2022 מדינת ישראל הייתה היקרה ביותר ב-OECD – אגב, אנחנו עוד לא מספיק זולים, התקדמנו כבר כמה וכמה מקומות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שלושה צעדים - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגידי לי, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם מטיפים מוסר? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו הכי יקרים בעולם - - - בכל דבר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לי, אתה בסדר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> היינו הכי יקרים בעולם בקדנציה שלכם, והיום אני לא זוכר אם התקדמנו שניים או שלושה מקומות, אפשר לדבר על זה - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם היום הרבה יותר, הרבה יותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת דוידסון, תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תשאל את - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, צריך לחתור לסיום. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - כי לראשונה זה 17 שנה, השנה התחלנו להוריד את מחירי הדירות. והמגמה הזאת תימשך, כי אנחנו מגדילים היצע, כי השקל חזק, והתשומות יורדות, וחומרי הגלם יורדים, ואנחנו מנהלים את הכלכלה נכון. << קריאה >>קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ולראשונה האינפלציה מתכנסת לטווח היעד. הרי אצלכם היא קפצה, האינפלציה, ל-5% בשנת 2022, ואצלכם הנגיד נאלץ להעלות את הריבית כדי להתמודד עם ההפקרות שלכם, עם הכסף שזרקתם פה, שנתתם לתומכי טרור. זרקתם כסף על תנועה אחות של חמאס, תדלקתם את האינפלציה והבאתם אותנו לסחרור הזה שאנחנו עבדנו קשה כדי לצאת ממנו תוך כדי מלחמה. האינפלציה בטווח היעד, הריבית יורדת, והיא תרד עוד, כי הנגיד חייב להוריד אותה. השקל החזק והנתונים הפנטסטיים – ועכשיו בואו נדבר על התקציב הזה. ועכשיו בואו נדבר על התקציב הזה, אבל - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה הדבר הזה שאתה עושה פה? מה אתה עושה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רגע, רגע, רק שנייה, תכף אני מסיים. אני מציג ארבעה חוקים, שתי דקות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל נושפים פה - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שתי דקות, שתי דקות. אני לא יכול שלא להזכיר את ראש האופוזיציה. זה לא מכובד, נכון? מציגים תקציב, צריך גם להתייחס לראש אופוזיציה, בכל זאת דמוקרטיה. ראש האופוזיציה דיבר כאן באיזה פתוס, כאילו הוא מבין בכלכלה. כך הוא אמר: הבורסה תקרוס, השקל יימחק, המשקיעים יברחו מפה בבהלה. אז את העדכונים מהשטח אתם מכירים, נכון? הבורסה שוברת שיאים, השקל חזק מאי פעם, הצמיחה משאירה אבק לתחזיות, וכך גם הגירעון. מה לעשות, הכלכלה מסרבת לשתף פעולה עם קמפיין התבהלה שלכם. אני אקצר, אדוני היושב-ראש, אני רק אומר כך - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לשאול אותך שאלה? שאלה קטנה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עוד שנייה, כן, מייד. בתקציב או ברפורמות האלה הדגש הוא המאבק ביוקר המחיה, ולכן התקציב הזה כולל הורדת מיסים, הוא כולל את רפורמת החלב, ואני אומר פה גם, יש פה כמה – יש פה איזה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עם זה אני לא מסכימה, עם השאר אני מסכימה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הוא כולל את רפורמת החלב, ששומרת על החקלאים, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מסכימה. אני לא חייבת להסכים עם הכול. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שבי איתי על זה. שומרת על המגדלים – אבל כן, תקשיבי טוב, היא שומרת על החקלאים ושוברת את הקרטלים האלימים, המונופוליסטיים, שעושקים את אזרחי ישראל – והיא תעבור. היא תעבור, ואחרי שננצח את תנובה ואת טרה ואת שטראוס, נתעסק גם עם אוסם ועם תלמה ועם שסטוביץ ועם יוניליוור – ונוכיח שאפשר לנצח מונופולים ולהוזיל את יוקר המחיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> והשקל החזק אחרי שהעלינו את הפטור ממע"מ לקניות בחו"ל על 150 דולר, אזרחי ישראל קונים בזול, ונשאר להם יותר כסף. ואחרון - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אתה מתכוון לעלות עוד פעם לצורך אותה הצעה? אני שואל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא לא לא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה אותו הדבר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זה מה שאמרתי, אני עולה במקומו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה מה שהוא אומר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני עולה על שניהם. במקום שניהם – ואז אני מסיים. אני מסיים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אם השקל התחזק, למה המחירים לא יורדים? זאת השאלה. אם השקל מתחזק, למה המחירים לא יורדים? זה מעיד על החולשה שלך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> קודם כול, המחירים יורדים, אדוני, תתפלא. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> איפה אתה רואה? תגיד לי, מתי היית בסופר? מה זה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תתפלא, תתפלא, תתפלא. בשבועיים, שלושה האחרונים, אחרי שהעלינו ל-150 דולר והפכנו כל אזרח בישראל ליבואן, המחירים מתחילים לרדת, והם ירדו עוד הרבה, כי כל אזרח בישראל היום הוא יבואן מחולל תחרות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> במה יורד? במה? איפה? תציין סל אחד שירד. תציין סל אחד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הן ירדו הרבה, כי פעם ראשונה אנחנו מטפלים בבנקים באומץ, ומכניסים לפה בנקים קטנים שמייצרים תחרות, ונוזיל את האשראי בצורה דרסטית לאזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ופעם ראשונה נעשה מה שלאף אחד לא היה אומץ לעשות לפניי, ונתעסק עם המונופולים. נישיר אליהם מבט, נפרק אותם, ונוזיל את יוקר המחיה לאזרחי ישראל. אני מסכם – וסליחה שהארכתי – תקציב טוב, מוטה צמיחה, תשתיות, תקציב חברתי, תקציב ביטחוני, תקציב שממשיך לתרגם את ההישגים הצבאיים הפנטסטיים להישגים כלכליים ולהורדת יוקר המחיה וחיזוק כוח הקנייה של אזרחי ישראל. בעזרת השם הוא יעבור. טוב, אני אשאיר לעצמי עוד הזדמנויות רבות לדבר. אתם יודעים שמ-1999 לא עבר תקציב בשנת בחירות. לפני שנה בערך, כשעמדתי פה, הבטחתי לכם שנביא תקציב 2026. אנחנו מאלה שמקיימים הבטחות, גם בכלכלה ולא רק. תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חכה, לא סיימת, יש עוד שנייה שלישית. מה אתה רץ, יש שנייה שלישית - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כעת נעבור לדיון האישי. לפני שעולים אני רק אומר שהשר הציג את שני החוקים, ולכן נתתי לו להמשיך, הוא דיבר 20 דקות. מכאן אנחנו נמשיך לדיון האישי. הדוברת הראשונה – חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ואי, איזה פרצופים חמוצים, כולם מאוד עצובים באופוזיציה. איך עוד פעם הקואליציה מצליחה להביא תקציב, איך עוד פעם ראש הממשלה נתניהו מצליח לקשר בין כל מפלגות הצד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני אגיד לך איך: נתתם שוחד לחרדים. איך? הכול שוחד. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> איך ראש הממשלה נתניהו שוב מצליח, שוב מצליח להביא תקציב. חיכו וחיכו, האריכו, הורידו דוברים, הורידו הצעות לסדר-יום – העיקר שהכול ייגמר. אולי לא נצליח להביא תקציב – והינה הם מביאים את התקציב. איזה באסה, עוד פעם ראש הממשלה נתניהו מצליח למלא את ימיה של הממשלה הזו. שוב זה קורה, וכולם עצובים וחמוצים. לא יעזור לכם, למה לא יעזור לכם? כי לממשלת הימין יש חזון, לממשלת הימין יש ערכים, ולממשלת הימין יש אחריות למלא את ימיה של הקואליציה, את ימיה של הממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק אין בושה. יש הכול חוץ מבושה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> כולם קשרו כאן יחד את החגורה והידקו את עצמם לתוך הדבר הזה שנקרא לשמור על חוסנו של עם ישראל, על חוסנו של צה"ל. אדוני ראש הממשלה, כל הכבוד לך, בתוך הטירוף הזה של הימים הרי הגורל הללו הצלחת להדביק את כל מפלגות הצד. מה אתם חושבים, שקל בישראל להחזיק ממשלות? השיטה שלנו הופכת את מפלגת השלטון למפלגה שתלויה במפלגות צד, כי זאת בבואת הדמוקרטיה שלנו. המפלגות מהוות שיקוף של כל החברה, וכן – צריך להתחשב במפלגות הצד. אנחנו לא ארצות הברית פה, זה לא נשיא שיכול להחליט מה שהוא רוצה, ויש לו מזכיר להגנה ומזכיר לזה ומזכיר לזה – אבל הוא מחליט. פה ראש ממשלה צריך לנהל את מאבקי הכוחות בתוך מפלגות הצד, זאת השיטה שלנו. אפשר להתווכח עליה, זה לא מעניין. מה שמעניין – שעובר תקציב, וכל מפלגות האופוזיציה, כמה רעש כבר חודשיים: לא יהיה תקציב ולא יהיה תקציב. תנחומיי לכם, כך נראה חזון, כך נראית אידיאולוגיה. ככה נראים ערכים של ארץ ישראל השלמה, של עם ישראל – מדינה שוות זכויות לכל אזרחיה שאוחזת במורשת, שאוחזת בתורת ישראל, במורשת ישראל, בחזון הנביאים, אוי ואבוי – ושמאמינה שצריך למחות את זכר עמלק. איך אני מעיזה לומר את זה? אוי ואבוי, אני עושה פה הדתה. אדוני ראש הממשלה, ביום הזה אנחנו מבקשים לומר לך תודה. תודה שאתה מצליח לשמור על הדבר הזה שנקרא ממשלת ישראל מרובת דעות, מגוונת דעות, אבל מטרה אחת לה: להצליח במלחמה הזו, להכניע את אויבינו. בעת הזו תודו כולכם – אף אחד לא האמין שברוך השם, שבו כל חטופינו וחללינו לקבורה – אף אחד לא האמין. אף אחד לא האמין שנצליח לשלוט בגזרות השונות ובגבולות, אף אחד לא האמין לזה. זה עוד לא נגמר, תם ולא נשלם. אנחנו מוקפים אויבים, ארגוני טרור לא נעלמים לשום מקום, וראש הממשלה יודע. כמה פעמים שמעתי פה את הנאומים של הינה, נכנסים כוחות קטריים, והינה נכנסים כוחות טורקיים מזוינים לעזה. ראש הממשלה אמר פה, לא יקרה – לא קרה. אותו דבר פירוז עזה, פירוז חמאס מנשק. ראש הממשלה אמר, אתם יכולים לעשות את זה בטוב, בבקשה, אנחנו יודעים שזה לא יקרה בטוב. זאת החובה שלנו. הוא לא יעשה, הוא לא יעשה – הוא אומר לכם כאן: כך יעשה – וכך ייעשה. איזה מזל, ברוך השם הטוב, ברוך השם הטוב, שבתוך התופת הזו - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> האמנת שיהיה 7 באוקטובר? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בלעדיו לא היה 7 באוקטובר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מי שמנהיג את עם ישראל הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא היה 7 באוקטובר. לא היה 7 באוקטובר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עוד מעט תגידי שלא היה 7 באוקטובר, כי ראש הממשלה אמר. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני כל בוקר אומרת שהקדוש ברוך הוא – כן, כן, הקדוש ברוך הוא – יתקן עצה טובה בראשו של מנהיגנו, שיוכל להמשיך לדבוק בערכים ובאידיאולוגיה ובחזון - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - למרות הרעשים המחדלים והמחלישים. בהצלחה. ברכת השם על ראש הממשלה, על ההנהגה הזו ועל חוכמתם של כל העוסקים במלאכת גיבוש תקציב לשמירת הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא האמנתם שיהיה 7 באוקטובר. אף אחד לא האמין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה כי - - - הכניס עזתים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בזה אין אחריות. בזה אין אחריות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה אלו שהכניסו - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> ל-7 באוקטובר אין אחריות. לזה אין אחריות לאף אחד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> צבועים, שקרנים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא לא קשור ל-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, חברי הכנסת, יש לנו דיון ארוך הלילה. לכל אחד יש זמן. אני ממש מבקש לעמוד בזמן, כדי שלא נצטרך עכשיו לכל אחד להשוות את הזמן של השני. לכל אחד יש ארבע דקות. אפשר לעמוד בזמן, תתכננו את הדברים שלכם. בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אין אחד מאיתנו שלא התרגש ולא שמח על החזרת כל החטופים, אבל אני רוצה לשאול את כל הקואליציה ואת הממשלה הזאת: אם לא היה כישלון אדיר שלהם, לא היו לנו חטופים, ואם לא היה 7 באוקטובר, לא היו לנו חטופים. שמעתי את שר האוצר, ובדרך כלל שר שמציג את התקציב יושב לשמוע את חברי הכנסת, לא משקר ובורח. כי הוא משקר. אני עברתי על כל התקציב, עברתי על חוק ההסדרים, ואני רוצה לשאול את השר: איפה מנועי הצמיחה בתוך התקציב? שיגיד לי מנוע צמיחה אחד. אומר שאנחנו מורידים מיסים, עכשיו אמר. ההפך הוא הנכון, הוא מוסיף עוד מיסים: מס שבח – 1.5%. מי שלא מבין את החוק הזה, אני אסביר לו. כל אדם במדינת ישראל שמחזיק קרקע שיכול לבנות עליה ויכול להוציא היתרים ולא בונה, צריך לשלם 1.5% מס על הקרקע. אזרח פשוט שירש מהאבא שלו, מסבא שלו, מהמשפחה שלו, שני דונם אדמה, והוא שומר אותם כעתודה לבנייה לילדים שלו, לנכדים שלו, למשפחה שלו, אותם שני דונם לא מניבים, לא מביאים כסף, אין הכנסה מאותם שני דונם. בדרך כלל אתה משלם מס על משהו שמניב, ככה הולך חוק המיסים. השר שאמר עכשיו לפני רגע שאין מיסים והוא מוריד את המיסים, רוצה שאם הדונם שווה מיליון שקל, אבל הוא לא מניב לו כלום, הוא אדמה, והוא לא יכול לבנות עליה עכשיו, אין לו כסף, והוא מרוויח 7,000, 8,000 שקל לחודש, 10,000 שקל לחודש, והוא צריך לשלם 1.5%. ותתארו לעצמכם שאתם גרים במקום שהאדמה עולה הרבה כסף. למה אתה צריך לשלם את ה-1.5%? אין מקום בעולם שמטיל מיסים כאלה – אותו שר שמדבר על צמיחה. אבל אני רוצה להגיד לכם, ה-1.5% מס על קרקע פרטית שלא בונים עליה לא יעבור כאן בכנסת. אני מבטיח לכם שזה לא יעבור. ואני רוצה להגיד לשר שעלה לכאן ודיבר והשתבח ושיבח את עצמו. יש לנו מזל אחד, כבוד היושב-ראש, יש לנו מזל אחד במדינת ישראל, שיש לנו סקטור אזרחי חזק מאוד, שהוא הביא את התנופה למדינת ישראל, הוא הביא את ההכנסה. אם הייתי סומך על הניהול של השר הזה ועל הממשלה הזאת, מדינת ישראל הייתה קורסת, כי יש להם אפס ניהול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> איזה ניהול יש להם? אבל יש לנו - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - סקטור אזרחי חזק, והוא שהביא לנו את הצמיחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. עליזה מבקשת לעמוד בזמנים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אם הקואליציה הייתה עומדת בזמנים בהגשת התקציב, היינו מתחשבים בזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כפי שאמרתי קודם, השר הציג את שני החוקים גם יחד ב-20 דקות, כשהיה אמור להיות עשר ועוד עשר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> באיחור של חודשיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, זה כבר משהו אחר. זה עניין אחר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא מאחר – אנחנו מתעכבים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אגיד כמה מילים על המספרים בתקציב, אני רוצה לדבר על הפיל שבחדר. היום נקבר בקבר ישראל גיבור ישראל רן גואילי. לא מעט מחברי הקואליציה האלה עשו ככל יכולתם כדי לבקש קיזוזים, ללכת ללוויה, לדבר בשבחו, להשתתף בהשבת גיבור ישראל לקבר ישראל. אבל מה? אני ישבתי פה והצביעות פשוט אכלה אותי. שמונה שעות הקואליציה הזאת עשתה פיליבסטר, עד לרגע זה. שמונה שעות. על מה? על משא ומתן עם החרדים בוועדת החוץ והביטחון; שכל התקציב הזה הוא בן ערובה לזה שהחרדים יקבלו אישור לכך שבמקביל יעבור חוק בלוף מגיוס; שכל הקשיים המשפטיים והדברים שהיועצת המשפטית של החוץ והביטחון העלתה כדי שזה לא יהיה חוק בלוף – שהם לא באמת יקרו, שהיא לא תעמוד עליהם, כי אחרת אין תקציב. כמה אתם צבועים. כמה צבוע ראש הממשלה. כמה צבוע שר האוצר, שברח מפה, מחזיק את השם, נושא בפיו את השם "הציונות הדתית" – גדול מפקירי הציונות הדתית. בשעה שאתם קוראים לרון גואילי זיכרונו לברכה גיבור ישראל, אתם מפקירים עוד את כל יתר גיבורי ישראל. תתביישו לכם. התקציב הזה, כל-כולו טבול וכרוך בוויתור שלכם על טובת העם וטובת הלוחמים שלכם. אז תהיו בשקט, כי זו האמת, ואל תתהדרו, כי אין לכם במה להתהדר היום, יום באמת של חרפה. יושב פה שר האוצר ומתהדר בהישגים שלו שלא קשורים בו בכלל, קשורים באנשי עסקים ובתעשייה המדהימה שלנו. והלוחמים שלנו שחוזרים, למרות שלא רואים אותם ממטר ומנצלים אותם עד תום, בלי חוק שוויון בנטל. כי במה שקשור בכספי המיסים שלנו, שר האוצר שלנו כושל. לא סתם רוב הציבור בישראל נותן לו ציון כושל, לו ולמפלגתו. בוא נדבר על מה שבשליטתו. בשליטתו כספים קואליציוניים, כספים פוליטיים. הממשלה הזאת ברצף משנת 2023, וכל שנה ברציפות מספרת לנו, עוד לפני השקרים וההסתרות, על 5 מיליארד שקלים כספים פוליטיים, כמו בתקציב הזה – פי שבעה מבממשלת השינוי, וזה אפילו לא בימים של מלחמה, כשאנחנו רק נתנו 700 מיליון שקלים. כמעט 60% מהכספים הפוליטיים בתקציב הזה, למי הם הולכים? למגזר החרדי, נכון. ספרו לנו עוד על איך אתה מחבק את הלוחמים שלנו. ספר לנו עוד. וזה לא הסוף. אתם מחביאים עוד 8 מיליארד שקלים כספים פוליטיים בסעיפי רזרבה, כי שכללתם את שיטת השקרים שלכם לכדי אומנות, גם לגנוב וגם שלא נדע. התקציב הזה כולל סכומים שהם פשוט מפלצתיים, לא היו כמותם. משרד החינוך – 5.8 מיליארד שקלים. לאיזה חינוך זה ילך, אתם חושבים? לחינוך של הלוחמים? הצחקתם את שר האוצר – הציונות הדתית, נכון? זו המפלגה שלו – ואת ראש הממשלה. עוד מעל 2 מיליארד שקלים רזרבה מוחבאים במשרד ראש הממשלה. אלו כספים, גבירותיי ורבותיי חברי הכנסת, שאנחנו בוועדת הכספים כבר הבנו שהם שם קוד לכספים קואליציוניים שישוחררו במהלך השנה. ובואו נדבר על המשרד של סטרוק, מורשת ירושלים, תפוצות, מסורת – כולם ממשיכים להתנפח כאילו אין מחר. המשרד של סטרוק, שהתחיל בשנת 2022 ב-139 מיליון שקלים, חוצה את המיליארד שקלים בתקציב הזה. כי עכשיו יש לנו את ההזדמנות לראות בתקציב האחרון של הממשלה הזאת איך הכספים מתפתחים, איך הקופה הקטנה של שר האוצר מתפתחת. משרד התפוצות – פי 11 בארבע שנים; משרד המורשת גדל; ירושלים – מתקציב של אפס ל-100 ומשהו מיליון שקלים, עם תקציב פיתוח של 263 מיליון שקלים. אז אל תספר לי סיפורים, השר סמוטריץ', שהעלית את המשרד הזה ב-17% ואת זה בכמה עשרות אחוזים. בוא תסתכל איפה הכסף מתחבא. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ואני אסיים, אדוני, במילים שאמר גדעון סער על הממשלה הזאת ב-29 בדצמבר 2022: "מעולם לא הייתה כניעה גורפת, מבישה, לרוחב כל החזית, של מפלגת השלטון למפלגות מגזריות - - - שיעבדו את הליכוד, שיעבדו את המדינה למפלגות סקטוריאליות. שיעבדו - - - ההסכמים פה מגלמים קו אנטי-ציוני - - - נבלה כזאת לא נעשתה בשום ממשלה בישראל - - - כבוד וגאווה להיות באופוזיציה לממשלה כזאת". תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה. חכ"ל עליזה, אני שם לב לזמנים, תודה, אבל זה מפריע, ההערות. אני מנהל את הדברים ומאפשר להגיד משפט סיכום. תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תשימו לב לזמנים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אנחנו שמים לב. נכון, שמים לב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עליזה, מה הלחץ? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> די, נו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה די, נו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. עליזה דואגת לכולם פה שנסיים בזמן. << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - הם עשו פיליבסטר. מה היא דואגת עכשיו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תרגיעי. תרגיעי. בכנסת הבאה לא תהיי פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עליזה, מה זה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תרגיע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רגוע - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עליזה, תודה. בבקשה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בראשית דבריי, כמובן כולנו פה בבית הזה היום שולחים תנחומינו למשפחתו של גיבור ישראל, מגן עלומים, רן גואילי ז"ל, ושולחים להם חיבוק גדול. מה נגיד לאותם לוחמים? איזו בשורה אנחנו מביאים להם בתקציב הזה? אני באמת ניסיתי ללמוד אותו, והקשבתי בקשב רב לנאומו של שר האוצר כאן. מה אנחנו אומרים לאותם חיילים? לבת שלי החיילת ולחבריה, לבן שלי שעומד להתגייס ולחבריו, איזו בשורה אנחנו מביאים להם בתקציב הזה? כשהם ישתחררו וירצו נגיד ללכת למסלול אקדמי, אנחנו נותנים להם משהו חדש? כשנגיד הם ירצו גם לפרוס כנפיים ולגור מחוץ לבית, מישהו יודע - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש תקציב חדש. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בסדר. בזמנך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר דיבר בדיוק על זה. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הקשבתי בקשב רב, אבל גם קראתי את התקציב, ועליי לא יעבדו בדברים האלה. זה הכול – טוב, הבטחתי לעצמי לא להתעצבן עכשיו ולהישאר ממלכתית. כולנו יודעים שכשהילדים שלנו ירצו לרכוש דירה ראשונה, יהיה להם מאוד מאוד קשה, ולנו כהורים יהיה עוד יותר קשה לעזור להם, בשונה מצעירים בני גילם במדינות אירופה או במדינות מערביות אחרות בעולם. על מי אנחנו עובדים בסיפור הזה? אותם חבר'ה שמשרתים, שנותנים, שהפסידו עכשיו שנות לימודים באוניברסיטה, איך הם ירכשו דירה ראשונה? שלא לדבר על שכר דירה בתל אביב או במקומות מרכזיים אחרים. מה אני אגיד לבעלי, חייל מילואים באלכסנדרוני, שיעשה עכשיו 60 ימי מילואים, ואנחנו לא יודעים אם ייקרא שוב ב-2026? מה נגיד למעסיק שלו? איך אפשר להחזיק עסק בצורה הזו? איזו בשורה יש בתקציב הזה למעסיקים בכלל המשק, ובוודאי למי שמעסיק מילואימניקים כבר שנה שלישית או רביעית ברציפות? מה נגיד לתושבי מנרה שחזרו לבתיהם, והיום קראנו כולנו את כתבת התחקיר, והבתים שם עוד עומדים הרוסים? לא נמצא תקציב לשקם את הקיבוץ, והבתים שכן שופצו, שופצו על ידי כספי פילנתרופיה. מה נגיד לחקלאים, שחוץ מההרס השיטתי של מה שקורה כאן עם הרפורמות, כל תקציב המו"פ נמחק? איפה תהיה החקלאות הישראלית בלי מו"פ חקלאי? התגאינו בזה, אני זוכרת את זה כילדה, ראינו את הזנים שמורכבים אלה על אלה. לאן זה ילך בלי תקציב למו"פ החקלאי? מה נגיד לתושבי עוטף עזה, ששלשום הרבש"צים ביישובים קיבלו בשעת לילה הודעת ווטסאפ הודעה שמרדדים את הכוחות? אבל לא מרדדים כי אין יותר משימה, לא כי צריך את החיילים האלה במשימות אחרות – כי חוסכים תקציב. אתם שומעים מה אני אומרת לכם? על מה חוסכים תקציב? על כיתת הכוננות בבארי ובמפלסים. איפה זה בא לידי ביטוי בתקציב הזה? מה נגיד להם? אני לא מדברת כבר על הודעת הווטסאפ שנשלחת בלילה. אנחנו חוזרים ל-6 באוקטובר, שמחליטים החלטות מעל ראשיהם. מה נגיד להורים שצריכים רק טיפול אורתודנטי לילדים? לא איזה טיפול מורכב, יישור שיניים. אתם יודעים כמה עולה טיפול כזה היום בישראל? ומשפחה שיש לה שלושה ילדים או ארבעה, איך מממנים דבר כזה? ומשקפי ראייה? מישהו מכם קנה לאחרונה משקפי ראייה לנער או לנערה מתבגרים? אתם יודעים כמה זה עולה? אין שום בשורה בדבר הזה, בתקציב הזה. מה נגיד לגמלאים שצריכים לבחור עכשיו, הערב, בין תרופות לחימום הבית? מישהו יכול להגיד פה משהו על תעריפי החשמל? יש לזה איזושהי התייחסות? כלום ושום דבר. התקציב הזה איננו תקציב שמשרת את אזרחי מדינת ישראל, הוא תקציב שכולו גזל, שהולך למקומות שאנחנו בכלל לא מבינים אותם, ואת זה עוטפים בעטיפות יפות ובנאומים יפים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה רואה, אני בא אפילו לפני שאתה קורא לי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> כל הכבוד. הרשימה פה ארוכה, זה ירד עד למטה. בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> יעל, תענוג לבוא אחרייך, המיקרופון בגובה המתאים. היה לי נאום מוכן, אבל אני החלטתי לא להגיד אותו לאור האירועים האחרונים שקרו ביומיים האחרונים. ראשית, אני רוצה לדבר על נתניהו, שאתמול במסיבת עיתונאים, שהיא בושה וחרפה, האשים את נשיא ארצות הברית לשעבר, ביידן, בזה שבגללו נהרגו חיילים. תגיד, אתה לא מתבייש? 15 שנה, 20 שנה של מדיניות כושלת שלך, שהביאה את החמאס לאן שהוא הגיע, ולא פעלת מספיק בנחישות, זה מה שגרם למוות של חיילים, ולא ביידן, שביום הראשון של המלחמה הביא חצי מהצי האמריקני, שם אותו מול איראן ומול לבנון כדי שהמערכה שלנו לא תתפשט. תגיד, אתה לא מתבייש? ואני רוצה להגיד משהו לביידן: Mr. President Biden, I apologize to you. Netanyahu does not represent the Israeli people. He is a liar and manipulator. We, the Israeli people, will never forget how you stood by us on our terrible day. You are a true Zionist. Thank you, President Biden, the people of Israel love you. הדבר השני שאני רוצה לדבר עליו זה נערי הגבעות. אני עומד כאן ומתריע חודשים – ואתה שמעת אותי לא פעם – על נערי הגבעות, ושום דבר לא נעשה. הפשיסטים האלה, רוצחי התינוקות האלה, האנשים שמכים נשים זקנות עד איבוד הכרה, ששורפים בתים, האנשים האלה, לא מטפלים בהם. איך לא מטפלים בהם? נתניהו בא ואומר: כולה 70 אנשים. תעצור אותם. תעצור אותם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אל תכפיש ציבור שלם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מכפיש את ה-70 האלה, לא ציבור שלם, ואני מכפיש ציבור שלם ואני מכפיש את חברי הכנסת שלא מגנים את זה. לא שמעתי אותם עומדים כאן ערב-ערב על הדוכן ואומרים: אנחנו לא איתם, צריך להוקיע אותם מהחברה, הם לא מייצגים אותנו, הם לא שייכים אלינו. במקום זה הם אומרים: לא, הם נפלטו ממסגרות, נבנה להם חוות. אתם לא מתביישים? אתם לא מתביישים? אתם לא מבינים, מעבר לכך שזה לא יהודי ולא מוסרי, אתם לא מבינים איזה נזק זה עושה לנו בעולם? איך אנחנו נראים? כמו הגרועים שבאויבינו אנחנו נראים. מספיק עם הדבר הזה. והדבר האחרון זה מה שקרה היום בערב. שמעתי שביסמוט גם הגיש נגדנו תלונה או רוצה להגיש נגדנו תלונה. אנחנו יושבים 86 דיונים – גם אתה היית בהם, אדוני היושב-ראש – 86 דיונים כדי שבסוף, ערב הגשת התקציב, הוא ישב עם החרדים בחדר ויסגור את הנוסח של התקציב. תגידו, אתם לא מתביישים? מה, החבר'ה האלה, שלא שירתו בצבא, הם ועדת חוץ וביטחון? הם יקבעו את הנוסח? את הנוסח תקבע היועצת המשפטית אחרי שהיא שמעה 86 דיונים, ולא הלחץ המסיבי שעושים עליה עם כל החרדים שבאים לחדר של ביסמוט. והוא עוד אומר עלינו שאנחנו לא בסדר? אין, אין, אין כנסת. אין כנסת. הכנסת נכבשה על ידי ראש ממשלה שהוא דיקטטור. הוא רוצה להיות דיקטטור, הוא רומס כאן את הכול, הוא מחליף חברי ועדות, הוא מעביר מוועדה לוועדה, הכול כדי שזה ימשיך לכיוון שלו והכול כדי שתהיה לו קואליציה. בשביל זה הוא מוכן לסבול את נערי הגבעות ולא לטפל בהם, כדי שהבייס שלו לא יפגע בו. בשביל זה הוא מוכן שיהיה רצח בחברה הערבית ושבן גביר ימשיך במדיניות האי-מדיניות שלו וייתן לדברים האלה לקרות. ואתם, חבורת שתקנים, כבשים, לא עושים שום דבר. נותנים לדבר הזה לקרות. אתם לא יהודים. אתם לא יהודים, תסלחו לי מאוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימן ח'טיב יאסין, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תקציב אמור להיות דבר משמח, דבר מבשר, דבר שמביא תקווה, אבל לצערי הרב, לאורך השנים, במיוחד בשנים האחרונות, אנחנו מלאי פחד לקראת אישור כל תקציב. אני רוצה להזכיר את הפנייה של שר האוצר שפנה לנגיד וביקש ממנו להוריד את הריבית. בסדר, הפנייה יכולה להיות הגיונית, ריאלית ומתבקשת, אבל אני רוצה לפני זה לשאול את שר האוצר מה הוא עשה כדי להקל על האזרחים. הרי הוא המופקד על התקציב, והוא יכול להתייחס למצוקה של האזרחים. ותרשו לי, אני רוצה להתייחס לאזרחים הערבים, שזעקתם מגיעה עד לשמיים, אבל לא עד לבית הזה או לראש הממשלה ושר האוצר והממשלה, שאחראית לאותם אזרחים ערבים. מה הוא שם בתקציב כדי למגר את הפשיעה והאלימות בתוך החברה הערבית? מה הוא שם בתקציב כדי להוריד את יוקר המחיה? מה הוא עשה כדי שהאבות והאימהות שלנו, האזרחים הבוגרים, המבוגרים, יוכלו לקנות את התרופות שהם צריכים, לשלם את החשמל, שרק מתייקר, לאכול ארוחה חמה? מה הוא עשה למען אותם שני מיליון אזרחים, ילדים, מבוגרים וצעירים שחיים מתחת לקו העוני? מה הוא עשה לגבי ההבטחה שלו לחוק חינוך חינם מגיל לידה עד גיל שלוש? כל זה היה בהבטחה שלו בבחירות – להוריד את יוקר המחיה, לדאוג לחינוך טוב, גם לילדים מגיל לידה עד גיל שלוש, למגר את הפשיעה והאלימות, להפעיל ולהמשיך להפעיל את התוכניות של תוכנית תקאדום בחברה הערבית כדי לצמצם פערים – אבל במציאות אנחנו רואים דבר הפוך. הכול מתייקר – חשמל, מים, ארנונה, מה לא? צרכים בסיסיים – חלב; בשר זה כבר מצרך יקר שלא כל אחד מרשה לעצמו. אז מה בעצם מביא התקציב הזה ומה בעצם יש בפנייה הזאת לנגיד שיוריד את הריבית? קודם כול תעשה את המוטל עליך, שר האוצר, ואחר כך תפנה לאחרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני. התקציב שהונח היום על ידי הממשלה הוא תקציב מחפיר, לא פחות, יש לומר, מהמון המון היבטים. היבט אחד שלו זה נקודת המבט המגדרית על התקציב. היום בוועדה לקידום מעמד האישה ניהלתי דיון על נקודת מבט מגדרית על התקציב. סימון, אתה יודע מה זה אומר? יודע? הגיעו ממשרדים לוועדה - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תסבירי לנו. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכולה להסביר לך, כי הרבה לא יודעים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> על פי חוק, כל תקציב צריך להיות מנותח מגדרית - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מעולה, חבר הכנסת שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, בפרק ה', ממש בסוף, אפשר לראות את העוגות ואת הניתוח. יש החלטה, החלטה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא נכון, לא העליתי אותו עדיין. יש החלטה 2084 משנת 2014, החלטת ממשלה שמחייבת את כל משרדי הממשלה לבצע ניתוח מגדרי על התקציב שלהם. אבל מה קורה בפועל? בעיה אחת – שהם מפרשים את ההחלטה הזו בצורה מאוד מאוד מצומצמת ונותנים נתונים רק על השכר ועל התפקיד, ובעיה שנייה – הם בכלל לא עושים נקודת מבט מגדרית על לאיפה הכסף עצמו הולך כדי לקדם זכויות של נשים. בפרמטר הראשון, אפשר לראות שגם במה שהם מנתחים יש פער משמעותי. למשל, במשרד הרווחה ובכלל בכל המגזר הציבורי יש רוב נשי מובהק, הרבה יותר נשים מגברים מועסקות בשירות הציבורי, אבל ככל שעולים, יש את אפקט הפירמידה – רק גברים מנהלים. במשרד הרווחה 83% נשים נמצאות במשרד, אבל כשעולים למעלה – אין, כמעט אפס מנהלות. ככה זה בכל המשרדים. המשרד שהמצב הכי חמור בו – מטי, בדיוק הגעת. באיזה משרד המצב הכי חמור מבחינה מגדרית? תנחשי. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לקידום מעמד האישה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמעט. המשרד לביטחון לאומי. המשרד לביטחון לאומי זה המשרד הכי גברי שיש בישראל, וכנראה שבגלל זה ככה זה נראה. כשאנחנו יורדים באיזשהו ניתוח עומק למה עושים עם הכסף, כי ראינו שבשביל לסגור את התקציב היום נתנו 1.5 או 2.1 מיליארד לחרדים – יוראי, אתה זוכר שכשאנחנו היינו בממשלה העברנו 2.2 מיליארד, אבל לילדים עם מוגבלויות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה גם חרדים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לכולם << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כולם. אז הם העבירו את זה לחרדים. אם אנחנו מסתכלים על מה הם כן מתמרצים, הם עושים את זה בצורה כל כך לא חכמה. למשל, עושים נקודות זיכוי במס הכנסה. זה הרבה כסף, אדוני, הרבה מאוד כסף. מה הבעיה? נשים לא באמת יכולות ליהנות מזה. זה לא משלב אותן יותר בשוק העבודה. אם למשל היו עושים חוק חינוך חינם מגיל אפס, נשים היו יכולות לצאת לעבודה. אין את זה. מה שקרה זה שהם בעצם הגיעו, נציגי הממשלה, נציג אחר נציג, ולא היה להם מושג בכלל על תקציב המדינה, לא היה להם מושג על פרק ה', המשרד לביטחון לאומי לא ידע בכלל על מה הוא מדבר ומה הוא צריך להציג, הוא בכלל לא הכיר שיש את התקציב. השאלה הכי לגיטימית לנקודת מבט מגדרית היא מה הקמפיין שהמשרד עתיד לעשות על האזיק האלקטרוני. חבר הכנסת קרויזר, אולי אתה יודע להגיד לנו – למשרד לביטחון לאומי יש תכנון לקמפיין לאזיק האלקטרוני? יש לך סד זמנים? << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתי הקמפיין? זה כסף, יש פה הרבה כסף של המדינה, אולי הוא ילך גם קצת אלינו. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> כשהתקציב יעבור, יצאו גם בקמפיין. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יצאו גם בקמפיין. טוב, זה רשום בפרוטוקול, מה שהוא אמר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ענו לך, אני לא יודע. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תרשום בפרוטוקול, שיהיה רשום. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> חברת הכנסת עזוז, בינתיים החוק עבר ועובד - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מתוך 10,000 צווי הגנה, אתה יודע כמה הצליחו לקבל את האזיק? קצת מעל 200. אתה יודע למה? כי הן לא יודעות שזה קיים. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הן לא יודעות שזה קיים. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> מה, מה זה לא יודעות שזה קיים? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הן לא יודעות שזה קיים. זה לא מונגש. לא יודעות שיש את האפשרות לפיקוח אלקטרוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. משפט סיכום. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תם הזמן. משפט סיכום. התקציב הזה הוא נוראי, לדעתי, מהמון המון סיבות, אבל הסיבה העיקרית בעיניי היא שהוא לא רואה נשים. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני כל הזמן שומע מאזרחים במדינה מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה. אז בארבע הדקות שיש לי, אני רוצה להציג לכם את העתיד של הבניין הזה, העתיד של הכנסת והעתיד של הממשלה. אני אקח רק את המפלגה שלי, יש עתיד, ואני אראה לכם איזה עתיד מדהים יכול להיות לממשלת ישראל, במקום הממשלה – ואני מסתכל על השמות פה, באמת, אני תופס את הראש, איך יכול להיות שהם הגיעו והפכו להיות שרים במדינת ישראל. נתחיל עם ראש הממשלה. ראש הממשלה היום, ביבי – יהיה יאיר לפיד. היה ראש ממשלה בעבר, שר החוץ, שר האוצר, המון ניסיון, המון ידע, והכי חשוב, הלב שלו במקום הנכון. שר האוצר – עמד פה שר האוצר, בלבל את המוח, אנשים בבית תפסו את הראש ואמרו: הוא אומר שכל כך טוב ולנו כל כך רע. אפילו האנשים שעמדו פה לא האמינו למה שהוא אומר. הם לא מסיימים את החודש. אז במקום שר האוצר הכושל, יהיה שר האוצר, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, רואה חשבון, אדם עם ניסיון, היה מייצג אותנו גם באופוזיציה וגם בקואליציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, סליחה, לא, לא, חבר הכנסת יוראי, לא למחוא כפיים. אני לא הייתי פה, חבר הכנסת יוראי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום יושב-ראש הכנסת - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה את מפריעה לי? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לקרוא לי בהמה מותר ולמחוא כפיים אסור? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> במקום יושב-ראש הכנסת הנוכחי, אני מציג לכם את מיקי לוי, יושב-ראש כנסת לשעבר, ניצב במשטרה, היה בתקופת האינתיפאדה, הגן על מדינת ישראל, אדם עם ניסיון. במשרד האוצר, אתם יודעים, יש עוד שר, קוראים לו אלקין – מבטלים את המשרד הזה. שר האנרגיה, אני לא יודע מה הוא עושה בכלל. אני יכול להציג הרבה מאוד חברי כנסת. אני מציג את רון כץ, אדם שהיה סגן ראש עירייה, אדם עם ניסיון. שר הביטחון של מדינת ישראל, מה לו ולביטחון? אני לא מבין. רם בן ברק, המשנה לראש המוסד. אני מחליף כל אחד מכם בשנייה. אדם עם ניסיון, עם ידע. יש שר נוסף במשרד הביטחון, שזה משרד שלם – לבטל אותו. שר הבינוי והשיכון, אני לא יודע אפילו מי שר הבינוי והשיכון היום, אין שר כזה. יש לנו חברת כנסת עם המון ידע בנושא הבנייה, דבי ביטון. שר הבריאות, גם זה אין לנו. אין שר בריאות במדינת ישראל. טטיאנה מזרסקי, עם המון ניסיון, המון ידע, והלב שלה במקום הנכון. שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, עומדת פה גילה גמליאל, את יודעת מי תחליף אותך? יסמין פרידמן, מהפריפריה, מבאר שבע, מהדרום, תפתח את הנושא הזה בדרום. שר החינוך, עמד פה שר החינוך היום, הסתכלתי ולא האמנתי למה שהוא אומר, בשנייה אני מחליף אותו, אתם יודעים במי? באדם עם ניסיון, עם ידע, עם כישורים, קינלי, בשנייה אחת. שר החקלאות, אבי דיכטר, מה לו ולחקלאות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני מבין שאתה - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ד"ר מטי צרפתי עשתה את הדוקטורט בנושא חקלאות. שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, הביא את מדינת ישראל למצב שאנשים לא יכולים לקנות מטרנה. יחליף אותו, נועם תיבון, האלוף במילואים. שר המורשת – מבטלים. שר המשפטים יריב לוין, תחליף אותו קארין אלהרר, עם ניסיון, עם ידע. שר נוסף במשרד המשפטים, דוד אמסלם – לבטל את המשרד הזה. שר העבודה, אין שר כזה במדינת ישראל, אבל אנחנו נאחד את המשרדים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אין גם מנכ"ל. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר העבודה והרווחה יהיה מאיר כהן. שרת העלייה והקליטה תהיה מיכל שיר. השר שמקשר בין הממשלה לכנסת – מבטלים את זה. שר הרווחה והביטחון – מבטלים את זה, מאחדים את זה עם משרד העבודה. שרת התחבורה הייתה פה היום, נכון? כמה היא בלבלה את המוח - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, הוא הפריע לי. טופורובסקי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי עוד 20 שניות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, לא, אף אחד לא הפריע לך. אתה לא יכול לייצר הפרעה סתם. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לי 20 שניות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, משפט סיכום. כי הרכבת את הממשלה, רק צריך מנדטים עכשיו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מי יהיה שר התרבות והספורט? ניחוש אחד. מיודענו סימון דוידסון. יושב-ראש ועדת הכספים נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> ויוראי יהיה שר ההגנה על הסביבה, במקום עידית סילמן, השרה הגרועה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה עשיתי? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הקמת את הממשלה הבאה בלי מנדטים. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרכבתי ממשלה עם עתיד למדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איך הממשלה? איזה ממשלה מדהימה. לא הגעתי למירב כהן. לא הגעתי לשלי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. חבר הכנסת דוידסון, רק נשאר לך להביא מנדטים והכול מסתדר. תודה. הוא הרכיב פה ממשלה. בבקשה, לרשותך ארבע דקות. אתה ממשיך להרכיב את הממשלה או שאתה משהו אחר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, אני משהו אחר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בדרך כלל בהצגת תקציב מדינה יושב שר האוצר, אבל מעודף שחצנותו וקוצר זמנו, הוא לא נמצא פה. אבל מה שנקרא, כדברי חברי, חבר הכנסת סימון דוידסון, לא על זה רציתי לדבר איתכם. לפני 20 דקות, היה פה מחזה מביש, בעיניי, עוד מחזה מביש בכנסת, אבל זה היה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נדיר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, זה לא קורה הרבה, זה בערך כמו הנוכחות של מירי רגב במדינת ישראל, קורה פעם ב – אחת לחודש-חודשיים יש פה מחזה מביש. בעיניי, היה צריך להרחיק את השר מהפודיום, הייתה צריכה להיות אמירה, לפחות ערכית – עזבו שנייה עמדה פוליטית, ערכית – בנוגע לאיך מדברים. גם לדבר בציניות, ואפשר קצת לרדת יחסית לפסים אישיים, ולתת הרבה מאוד ביקורת פה, מה שנקרא, אני לא רוחץ בניקיון ידיי פה, אבל מה שהיה בעיניי זה ביזיון. מאיפה הכול התחיל? מחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. שאני רוצה לומר לכם, יוראי – מה שנקרא, אני אסנגר עליך קצת – יוראי הוא הומו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אוי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. אני יודע שזה קשה לכם לשמוע את זה. גם יו"ר כנסת ישראל הוא הומו. עליו אמרו, ועל כל האוכלוסייה הזאת, אמר הרב מאזוז – אין פה שקר, לא המציאו, לא אמרו איזה משהו יוצא דופן – נגועים במחלות. דיבר על אוחנה עצמו. קורונה, היא עונש מאלוהים בגלל מצעדי הגאווה. בהמות. על בן אדם – עזבו שהוא חבר הכנסת, הם לא מסכימים איתו – שני תארים במשפטים, התנדב לשירות צבאי, עשה שש שנים, בזמן שאתם פה סרבנים. גם מירב בן ארי, גם היא חברת כנסת, ואתם כנראה לא מסכימים איתה, כי היא נכנסת לכם וגומרת אתכם כמו מחט תת-עורית, ונוגעת לכם בדיוק בנקודות וזה משגע אתכם. וגם היא, יש לה ילדה, כמו יוראי וצפריר. גם צפריר הוא הומו, הוא בן זוגו של יוראי והוא דוקטורנט לפיזיקה, נכון, יוראי? ד"ר לפיזיקה ומגדלים ביחד את נעמי, שהיא ילדה מדהימה. גם מירב בן ארי, יחד עם אופיר, שהיא בהורות משותפת, ומגדלים את אריאל, גם אופיר הוא הומו. אותם אתם רואים כבהמות, ואתם אומרים את זה, כמו שפינדרוס אמר את זה. אמר, כמו שמאזוז אמר את זה. מה הבעיה לציין את העובדות? אם מספיק אפסיות קיימת כדי לקרוא לאנשים כאלה בהמות, אם מספיק חוסר ערכיות וחוסר – להיות בן אדם, כן? זה פרט שולי פה במושב הזה – אם מספיק יש לכם אומץ להגיד את זה, תתמודדו עם המציאות. לא יכול להיות שעולה פה שר ועושה ביוב מהכנסת, באמת. ואתם יושבים פה, וסליחה, עם כל הכבוד, אדוני היושב-ראש, עם הערכתי הגדולה אליך, לא מספיק שאתה לא מעיף אותו מפה, אתה גם לא נותן הודעה אישית. למה לא לתת לו הודעה אישית, אחרי שהוא קרא לה בהמה? למה? כי סמוטריץ' ממהר. סמוטריץ' מיהר, אתה מבין? הוא מיהר, כן. קרעי עושה פה פיליבסטר יום שלם, והוא אפילו אמר לקרעי, תמהר, תמהר, אני צריך ללכת. זה אדון סמוטריץ', שיהירותו שנייה רק ליכולת שלו לדבר אנגלית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון: היהירות של סמוטריץ' באה לידי ביטוי בנאום באנגלית. אני לא סתם אומר את זה, לא בחוסר הדיוק ב-Grammar או Present Progressive, אלא ביכולת שלו לחשוב שהוא יודע לדבר אנגלית, והוא מספיק שחצן כדי לעשות את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, בוא נאמר את האמת: מתבצע פה שוד, שוד נוסף, תקציב המדינה, תקציב הביזה של הקופה הציבורית על טורבו. טורבו, טורבו. 7.6 מיליארד שקלים קואליציוניים. אין לכם בושה. וזה כשאתם מקצצים מתנופה, מתקציב הצפון, קרוב ל-3 מיליארד שקלים. אין להם, לאנשים האלה, אלוהים. אין אלוהים. אבל מה קורה פה? יש פה קבוצה שלמדה לאיים על בן אדם סחיט – ראש הממשלה – שהוא תחת חקירות ביטחוניות ברף הגבוה ביותר, שכל לשכתו חשודה בבגידה. האיש הזה, שנאשם בפלילים, אפשר לסחוט אותו. ההנהגה החרדית, הסיעות החרדיות שנמצאות כאן – גם עאלק לא בקואליציה ובאופוזיציה – גם סוחטות וגם מקבלות. הם הילד שצעק: זאב. כל שני וחמישי מאיימים. כל שני וחמישי: אין תקציב, נפיל את הממשלה; נפיל את הממשלה, לא נפיל את הממשלה. בסוף מקבלות כמו טאטאלע כל מה שהן מבקשות, רק בגלל שיש כאן אנשים מושחתים וסחיטים, שצריכים לפרק את כל מערכת הצדק, החוק והמשפט, כדי לחמוק מאישומים. נמצאת פה במקרה שרת המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל. תגידי, גילה, שרת המודיעין של 7 באוקטובר, שרת המדע והטכנולוגיה עכשיו, קיצוצים של 15% אצלך, זה קיצוץ של מנוע צמיחה. קיצוץ בתקציב המדע והטכנולוגיה הוא פגיעה במשק של פוסט-מלחמה ופוסט-משבר. לא מפתיע, כמובן, איפה עוד מקצצים? מקצצים בהכשרות המקצועיות ופוגעים בתעסוקה. במקום לסייע למשק ולתעסוקה, שם מקצצים. כי הרי מאיפה יביאו 7.6 מיליארד שקלים קואליציוניים? אבל אל תדאגו, כמובן, אל תדאגו. אורית, נכון שהרזרבה במשרד החינוך כבת-ערובה של כמיליארד שקלים נשארת? << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נשאר - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חכי, זה רק הרזרבה. רק הרזרבה שעדיין שומרים עליה. מקצצים, אבל שומרים רזרבה לסחטנות. אז הגדיל ראש הממשלה, ותחת משרד ראש הממשלה שומרים עוד רזרבה של 1.4 מיליארד שקלים, בשביל שכשהם יסחטו תכף שוב, וישדדו אותנו, יהיה עוד כסף. אבל האם נדמה לכם שכל הגזרות מהתקציב הקודם, עשו איתן משהו? לא. ותהיה עוד העלאה במים, בארנונה, בחשמל, בגז בישול. כל זה עוד נשאר. כל הגזרות של הקפאת מס הכנסה, העלאת דמי ביטוח לאומי, המע"מ, כל מה שאמרו לנו שכשלא יצטרכו לצורך ביטחוני יחזירו בחזרה כדי שננשום קצת, שאנשים פה יוכלו לסיים את החודש בכבוד, שיוכלו בכלל לסיים את החודש, אפילו לא בכבוד, לסיים את החודש – את כל זה הם שכחו; כל זה לא קורה. ואז בא לכאן שר האוצר השקרן הזה, השקרן הזה – כנראה כשהוא אמר על בנימין נתניהו שקרן בן שקרן, הוא קיבל השראה והוא נהיה שקרן בעצמו – והשקרן הזה מדבר על תקציב טוב, כאילו אין נתונים. אין חיים עצמם. כאילו כלום לא קורה. ואני רוצה להגיד את האמת, הינה המוצרים שמאז קום הממשלה הזאת התייקרו ביותר מ-10%: שמנת חמוצה, קפה שחור, חזה עוף והודו, כרובית, פלפלים, משמש, אפרסמון, מנגו, אגסים, עגבניות, חצילים. זיתים – 35% התייקרות; קישואים – 45%; לימונים – 45%; אבוקדו התייקר ב-54%; בננות ב-91%. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ממש תקציב ברכה. הברכה אולי עליכם, שנשארים פה עוד כמה חודשים, אבל אתם קללה מלאה על מדינה שלמה, שקורסת תחת יוקר המחייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תקציב שכולו שוד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה - - - לימונים, את יודעת - - - אתם יודעים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן הייתה פה הרגע. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> רגע, סליחה, הדברים שלי. מרוב - - - על התקציב הזה, הדברים שלי פה. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זאת הייתה תרומתך לתקציב, אני מבין. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא. אני אתרום יותר, תהיה בטוח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, תקציב של מדינה צריך לשרת את העתיד של המדינה. התקציב שמובא פה היום לאישור הוא תקציב ששוב משרת אך ורק את הפוליטיקה, את ההישרדות הפוליטית. הציבור בישראל צריך לקרוא את מה שמונח פה היום לאישור הכנסת, ולהבין שהממשלה הזאת מוכרת אותו בעבור הכיסא, גם בשעת משבר. גם אחרי מלחמה קשה, שעוד נמשכת – לא באותה עצימות, אבל נמשכת – אנשים בקושי כלכלי מטורף. והממשלה הזאת לא בוחלת באמצעים, ממשיכה לדאוג אך ורק לעצמה. שימו לב, מצד אחד, מכניסים לכם את היד לכיס, ומקפיאים את נקודות הזיכוי במס, מקפיאים את מדרגות מס הכנסה. למעשה, לא מצמידים את זה לשינויים במדד. מעלים את דמי הביטוח הלאומי. ראיתי חישוב כלכלי שמראה, שכל צעדי המיסוי האלה והתשלומים הללו יתבטאו בעוד 800 שקלים בחודש למשפחה ממוצעת בישראל. אז מצד אחד, לא מהססים להכניס את היד לכיס שלכם. מצד שני – שימו לב איזה קטע – לכספים קואליציוניים דווקא יש מקור תקציבי. עדיין, למרות הכול, למרות המלחמה, למרות הצרכים הכלכליים והחברתיים הדחופים, שלא מקבלים מענה בתקציב הזה, לתקציבים קואליציוניים יש מקום. למעלה מ-5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים, ואני אפילו לא יודעת לומר לכם לאן הם הולכים, מה השירות שלהם. ככה, קבעו. 5.2 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים. על זה תוסיפו 300 מיליון שקלים שהולכים לתרבות יהודית, לחטיבה להתיישבות, לגרעינים תורניים, לחיזוק הזהות היהודית. כל היום מחזקים פה את הזהות היהודית, כאילו בשביל לחזק את הזהות היהודית צריכים רק כסף. זה בלב. לא צריך לשפוך על זה כל היום מיליארדים. ברור לאן זה הולך. עוד 600 מיליון שקלים לבתי ספר שלא מלמדים ליבה, ויש בכלל קושי משפטי להעביר להם כספים. 1.5 מיליארד להתנחלויות. אם סוכמים את כל הכספים הקואליציוניים והכספים הסקטוריאליים האלה, זה מגיע ללמעלה מ-7.5 מיליארד שקלים בתקציב. אז מכניסים לכם את היד לכיס, מעלים לכם מיסים, מקפיאים את נקודות הזיכוי שלכם, אבל לדברים האלה הם יודעים לדאוג יופי. כאילו זאת הארוחה האחרונה, הביזה התקציבית האחרונה. אבל בעזרת השם, עם ישראל יראה לכם את הדלת החוצה, ויבוא לכאן תקציב שיקום. התקציב הבא חייב להיות תקציב שיקום. שימו לב, מצד אחד קיצוץ בתקציבי הפיקוח והרישוי וההדרכה למעונות שמטפלים בגיל הרך. ראיתם את האסון הנורא שקרה בירושלים. כל תקציבי הפיקוח האלה קוצצו בקדנציה הזאת ב-75% – לזה לא היה כסף; קיצוץ של 15% בבניית כיתות חדשות. יש צפיפות מטורפת בכיתות הלימוד – לזה לא היה כסף; קיצוץ של מחצית מתוכניות השיקום של תקומה והצפון – לזה לא היה כסף. אבל למה כן היה כסף? להגדיל את התקציבים של רשתות החינוך של המפלגות, של ש"ס ושל יהדות התורה. לזה היו תקציבים. הכול פוליטיקה. אי-אפשר לנהל ככה מדינה. הכול בישראל נהיה יקר יותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הדבר היחיד שנהיה זול במדינה הזאת זה חיי אדם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אתה יודע, אדוני היושב-ראש, לא התכוונתי להתייחס לדברים של השר קרעי, שנאמרו לעברי מוקדם יותר היום במליאת הכנסת – שאני בהמה – כי אני לא סופר את השר קרעי. לא סופר את מכונת הרעל שיוצאת לו מהפה; את מכונת ההסתה ששמה שלמה קרעי. לא סופר אותו. לא רואה אותו ממטר. אבל בחרתי להתייחס, כי כשהשר קרעי קורא לי בהמה, הוא לא מדבר רק אליי. הוא מדבר אל הומואים ולסביות וטרנסיות ובי. הוא מדבר לכל להט"ב במדינת ישראל. הוא קרא לעברי בהמה, במסגרת חוק להנצחת מורו ורבו, הרב מאזוז, שקרא לקהילה הגאה בהמות הולכות על שתיים, שהתייחס אלינו כאל נגועים במחלות. בחרתי להתייחס, כי לא שמעתי גינוי מאף אחד מהקואליציה. לא שמעתי גינוי מיושב-ראש הכנסת, שגם הוא חבר בקהילה הגאה. לא שמעתי גינוי מאף אחד מהשרים של הליכוד. לא שמעתי גינוי מיושב-ראש הישיבה שאפשר לשר קרעי לכנות אותי בהמה, כאילו זה נורמלי. וזה לא נורמלי. לכן אני בוחר לעלות לפה עכשיו ולומר לכל ילד או ילדה, לא משנה מאיפה הם, מאיזו קהילה הם באים, מאיזו עיר הם מגיעים, לא משנה מי הם ההורים שלהם, אם הם להט"בים: דעו לכם שנבראתם בצלם, שאתם מושלמים בדיוק כמו שאתם, שהדברים של הרב מאזוז ושל השר קרעי לא משקפים שום דבר, למעט חושך קטן בשוליים הסהרוריים של מפלגה שבעבר הייתה תנועה לאומית ליברלית מפוארת. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש – כי אתה היית כאן כשהשר קרעי כינה גם את חברתי מירב בן ארי בהמה – אסור שזה יעבור לסדר-היום. לא יכול להיות ששר במדינה יקרא למישהו – להט"ב, אישה, דתי, חרדי, חילוני, ערבי, יהודי, לא משנה מה – זאת מילה שהיא מתחת לכל ביקורת, שלא ראויה להיאמר כלפי אף אדם. יש לי עוד דקה וחצי. אני רציתי להתייחס לתקציב המדינה. יש לי הרבה מה לומר. אני אנצל את זה בזמן הדיבור הבא שלי. אבל כן חשוב לי לומר מעל הדוכן הזה, שתקציב המדינה אמור לשקף את סדרי העדיפויות הלאומיים של מדינה. כולנו יודעים למה רק עכשיו אנחנו מתחילים לדון בתקציב המדינה; מה קרה פה בשמונה השעות האחרונות; למי חיכינו. למי חיכינו, אדוני היושב-ראש? למוצא פיהם של רבנים – כי זה לא תקציב מדינה, זה תקציב השתמטות. כשרואים את סדר העדיפויות שהוא משקף, הוא חלק מדיל פוליטי: אתם תעבירו תקציב השתמטות, ואנחנו נעביר חוק השתמטות. אחד קשור בשני. לא זה יעבור ולא זה יעבור. כי הציבור הישראלי, מעבר לפוליטיקה, זקוק ל-12,000 לוחמים ותומכי לחימה כדי להגן על גבולות ישראל. אין דבר חשוב יותר מביטחון ישראל, מהיכולת שלנו להגן על הבית הלאומי היחיד שיש לנו. יש לנו רק אחד ברחבי העולם הזה. במקום להתכנס לגודל השעה, לראות את המצוקה שבה נמצאים לוחמי המילואים, חיילי צה"ל, משפחות הלוחמים – להעביר להם את הכספים, לראות איך הם מקבלים את התמיכה שהם ראויים לה – אתם מעבירים היום תקציב שהוא תקציב ביזה, שלוקח מהציבור העובד והמשרת, מהחיילים והמילואימניקים שלנו, ומעביר למשתמטים. לא רק מעביר למשתמטים; תקציב המדינה מובא היום כאן כדי להעביר את חוק ההשתמטות. אין בושה גדולה יותר מזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין אות קין גדול מכך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> נראה לי שאני אשתמש בפחות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הרשימה נעולה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". השבוע הושב החטוף האחרון, רן גואילי, גיבור ישראל, שנטמן היום באדמת המולדת. רן, אחינו היקר, גבורתך תיזכר לעד. עם שלם בוכה יחד עם משפחתך האצילה. יחד עם זאת, ליבנו מתמלא היום בגאווה אדירה. כל אחינו ואחיותינו החטופים אכן חזרו הביתה. מעגל אחד נסגר, וחלק חשוב ממטרות המלחמה אכן הושג, בניגוד להרבה מאוד תחזיות. זו ההזדמנות לומר תודה לכמה אנשים: גל הירש, תודה רבה לך. גל הירש, אתה ניהלת את מטה החטופים בשליחות מופלאה, במחויבות, במסירות אין-קץ, בצניעות. ידעת לנווט מאחורי הקלעים, להיות אוזן קשבת, מעין פסיכולוג של המשפחות, בשעות לא שעות מסביב לשעון, חדור משימתית, עד החטוף האחרון. גל הירש, עם ישראל חייב להכיר לך תודה. תודה נוספת, מיוחדת, מגיעה לרון דרמר. רון היקר, אתה שספגת שלא באשמתך קיתונות של בוז, באופן נבזי, מגמתי, אפילו אכזרי; אתה שראית לנגד עיניך את טובת עם ישראל על פני טובתך האישית, למרות כל העלבונות והמחיר האישי ששילמת; זה שמר קושמרו שם תמונה עם הכיתוב אפס גדול – הוכחת לכולם, רון דרמר, מי באמת היו האפסים. פעלת בנחישות ובמחויבות תוך דילוגים ממדינה למדינה, ובעבודה קשה ובדיפלומטיה מתוחכמת ומיומנת. יש לך חלק גדול בהישג הזה. Thank you, Ron Dermer. תודה אדירה לראש הממשלה נתניהו. אשרי העם שזכה למנהיג הזה. אדוני ראש הממשלה, עם כל הכאב והצער שחווינו - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> עם כל הכאב והצער שחווינו – ועוד נחקור את האירוע – אתה לא נכנעת לא ללחץ הבין-לאומי ולא ללחץ מבפנים. הובלת, סימנת את מטרות ופעלת למימושן מול שבע חזיתות מקבילות, מול אופוזיציה פנימית מופקרת, מול אופוזיציה משפטית ומערכת שתוקעת מקלות בגלגלים. הבטחת וקיימת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת לזימי, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> תודה רבה לך, אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא לא פה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> ומעל לכול, אתה דאגת להחזיר את כולם מתוך עוצמה, כאשר אנחנו בצד המנצח, אל מול כל הקולות האלה כאן שקראו לך להיכנע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אנחנו התנצלנו בפני הקטרים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מעל הכול תודה רבה לעם המופלא שלנו, עם הנצח, לכוחותינו הקדושים - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> - - לכל למשפחות השכולות, לפצועים, להקרבה. איזה תעצומות יש בעם הנפלא שלנו. עם של גיבורים, עם של אריות, שיודע להילחם ויודע לנצח. בעזרת השם, נמשיך להוביל להישגים ולניצחונות. עם ישראל חי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. לרשותך, ארבע דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. לפני שעה ישבתי בלשכתי, לא הייתי כאן, אבל אז אני צופה – כמובן שערוץ 99 פתוח לכולנו ברקע – ואז אני צופה בשר חובש הכיפה. אני לא סתם מציינת את חובש הכיפה, כי לפחות על פניו, למי שלא צבוע, כשאתה חובש כיפה, אז אכפת לך מ"אהבת לרעך כמוך". אכפת לך לא להלבין פני החבר שלך ברבים. ועולה לכאן שר – לא חבר כנסת, שר – וקורא לחבר כנסת אחר בהמה. לא אכפת לי בגלל מה, לא מעניין אותי מה הסיבה. איך זה יכול להיות? איך יכול להיות ששר עולה לכאן, קורא לחבר כנסת אחר בהמה, ועולם כמנהגו נוהג? זה נראה נורמלי. נרמלתם הכול. מי שיושב בראש אפילו לא מעיר לו. אני לא מדברת על להוריד אותו, לזרוק אותו מהמליאה לקיבינימט – אני מדברת על להעיר לו. אף אחד לא מעיר לו. עכשיו, אתה יודע, מילא אלה היו בריונים. זה בריון צעצוע, קרעי. הוא פשוט בריון צעצוע. הוא כלום ושום דבר. מתי בחיים שלו הוא עשה משהו בשביל מישהו אחר? כל הקריירה שלו הוא עשה רק לעצמו ולביתו. מתי הוא התנדב אי-פעם באיזשהו מקום, כמוך? מתי הוא עשה אי פעם משהו שהוא לא בשביל האינטרס האישי שלו ובשביל הקריירה האישית שלו? כל מה שהוא עושה כאן, עולה לכאן – בחיים לא הציג את פעילות המשרד שלו. בחיים לא סיפר. רק רעל, רעל: יש עתיד – לפיד; יש עתיד – לפיד. זה הדבר היחיד ששומעים ממנו. מעולם לא שמענו אותו במשהו ענייני, מדבר לעניין, מספר על העבודה שלו. בריוני הצעצוע האלה לא עושים רושם על אף אחד. אבל הדבר הזה – לצערי, לא יושב פה אף אחד מהקואליציה. אבל מעניין אותי – ואני יודעת, תכף נפגוש אותם, עוד מעט – מה הם חושבים? כנראה שלפיד צדק שהוא מוריד מנדטים בכל פעם שהוא עולה לכאן ומשמיץ, הוא באמת צדק. אני מכירה פה הרבה שיגנו את זה, שזה יגעיל אותם. זה פשוט דוחה, ההתנהגות, האמירות. כלפי מי? על מה? על זה שהוא השמיץ – אני אומרת, מן הסתם, בעץ של תפוחים לא גדלים אגסים. זה מה שיוצא כנראה מבית מדרשו של הרב מאזוז. הוא קרא לקהילת הלהט"ב בהמות – מי שלמד אצלו קורא גם; הוא חושב שנשים לא צריכות להיות בצבא, לא לנהוג בטנקים, כמו מכשירי חשמל, whatever – כנראה שזה מה שמי שלמד אצלו חושב. אבל האם מי שלמד אצלו וחושב ככה, מדבר ככה ומתנהג ככה, ראוי להיות שר? התשובה היא חד-משמעית לא. אנחנו מצפים להתנצלות. אם אדון השר חושב שהפעם זה יעבור לו, לכו לוועדת – לכו תתלוננו – אז לא, הפעם אנחנו נכין לך משהו שלא תדע איך לצאת מזה. הפעם, אדון קרעי, זה לא יעבור בשתיקה – מילה של יש עתיד. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה להתייחס למה שאנחנו מצביעים עליו. וגם אף פעם לא נקרא לך – אני אף פעם לא אגיד עליך הקואליציה מופקרת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - אף פעם לא - - - קואליציה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, רגע. חבל, חבל. חבל, זה לא יעזור לך בפריימריז. מה שיעזור לך זה להיות עם אינטגריטי, ולא להגיד לאנשים "מופקרים". תפסיק, בחייך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה זה קשור? אצלכם אין פריימריז, אבל פריימריז זו לא מילה גסה. מאיר, סליחה – מה תרמתם – היו"ר שלך, לא אתה – מה היו"ר שלך תרם למאמץ המלחמתי? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אני לא מתווכח איתך. אני לא מתווכח – רק אמרתי שלא צריך לדבר ככה, יש גבול. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> בסדר. אתה שואל אותי, אני עונה לך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשמדברים על תקציב מדינה, גברתי היושבת-ראש, הממשלה אוהבת לדבר על אחריות, על ניהול זהיר, על אי-ודאות. אני לקחתי סעיף אחד – סעיף של רזרבות. היות וכבר הייתי – מ-2012 אני כאן ואני עובר על תקציבים, אני רוצה לספר לכם שמאחורי המילים היפות מסתתר - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אפשר שם שקט, בבקשה? סליחה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברים, יש עתיד – מאחורי המילים היפות יש אמת פשוטה: הרזרבות התקציביות האלה של הממשלה התנפחו לא בגלל צורך לאומי – יסמין, אני מאוד מבקש - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת פרידמן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אני שומע אותך יותר ממני. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עצרתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, עצרתי את הזמן, אתה לא צריך לבקש סליחה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא בגלל צורך לאומי, אלא בגלל צרכים קואליציוניים. הרזרבה התקציבית אמורה להיות כלי מקצועי, כרית ביטחון, מענה לאי-ודאות. אם חס וחלילה יש בעיה ביטחונית, יש בעיה כלכלית, יש בעיה גאו-פוליטית, אז שמים איזו רזרבה שהיא נקודתית ולא גדולה. אבל מה שאנחנו רואים כאן זה לא כרית ביטחון, זה קופת מזומנים בשביל פוליטיקה. אסור לעשות את זה, לא משנה באיזה צד אתה. אתן לך דוגמה: לא נתפס איך לוקחים כסף ומעבירים, כאילו, תחטוף, יאללה, כמה שאתה יכול. למשל, אני רוצה שתדעי, במשרד ראש הממשלה הרזרבה היא 1.4 מיליארד שקלים. בשנה שעברה, אגב, היא הייתה 300 מיליון – עכשיו 1.4 מיליארד. למה? מה, חסר מה לעשות עם הכסף הזה? חסר מה לעשות עם כסף? למה יש כזו קפיצה ענקית? במשרד לשירותי דת, אחרי שתקצבו את המשרד, הרזרבה גדלה ב-211% והגיעה ל-90 מיליון שקלים. למה אתה צריך להוסיף לתקציב עוד רזרבה של 90 מיליון? במשרד התעסוקה השאירו רזרבה. עשו את התקציב, אבל לידו הוסיפו עוד 280 מיליון שקל. כשאני שואל את האנשים, למה אתם עושים את זה, אז הם לא מתביישים, הם אומרים לי, תשמע, אלה כספים שמורים, הבטחנו לש"ס. תקצבנו את המשרד, אבל אם ש"ס יחזרו לממשלה, אז ניתן להם עוד 280 מיליון שקלים. אדבר על הכול. תנסו לחשוב, רק היום דיברנו על קיצוץ מ-200 מיליון ל-40 מיליון בפיקוח על מעונות. את יודעת, אני לא רוצה להגיד כמה יישובים במקום שאת גרה בו זקוקים לגדרות, לאוטובוסים ממוגנים, לנשקים וכו' וכו'. למה לעשות דברים כאלה, גם לתקצב וגם לשים רזרבות מראש? כל הרזרבה הכללית, גברתי, את לא תאמיני – 10 מיליארד שקלים שאם יחזרו לממשלה, החבר'ה שפרשו ממנה, נוכל לתת להם עוד 10 מיליארד שקלים. זה מטורף, זה לא קרה אף פעם. תאמינו לי, זה לא קרה אף פעם, גברתי היושבת-ראש, זה לא קרה. לכן אני קורא גם לשר האוצר: תקצץ בצורה משמעותית. תן לשרים, תן למשרדים, אל תשאיר רזרבות, תשאיר רזרבה לשעות קשות. רזרבה של 10 מיליארד – לשים בצד ולהגיד, אני מחכה לפוליטיקה, יחזרו, אז אני אתן להם? תן לילדים, תן לקשישים, תן לחבר'ה שנמצאים במקומות ספר, תן לכיתות כוננות, תן לרפואה. לא להשאיר 10 מיליארד שקלים רזרבה. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת בראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדי השר, גם אני מבקש להקצות מעשר מזמן הדיבור שלי כדי להתייחס לאמירה מחפירה, לאמירה הבהמית של שר התקשורת, אביר הגימטריות והציטוטים מפרשת השבוע, נגד עמיתנו חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אני לא מבקש לדבר על האמירה, אלא על המסר שאנחנו צריכים להעביר לשר קרעי ולדומיו. תמו הימים שבהם נכבד רבנים, חיים או מתים, אם אותם רבנים לא יהססו ולא מהססים להתיר את דמם של אזרחים ישראלים, להתיר את דמם של בני אדם שנבראו בצלם האלוהים; תמו הימים שבהם אנחנו נכבד רבנים גדולים בתורה שהם גמדים בדרך ארץ; תמו הימים שבהם הציבור הליברלי במדינת ישראל הוא שק חבטות של רבנים ועסקנים שאין להם גבולות, רבנים ועסקנים שהערך היהודי הבסיסי של כבוד הבריות הוא מבחינתם עבודה זרה. אנחנו מודיעים לך, השר קרעי, תקים איזה מרכזים שאתה רוצה להנצחת זכרו של איזה רב שאתה רוצה, אבל אנחנו לא נכבד את מורשתו של רב שמפנה אצבע מאשימה כלפי בני אדם, אחים ואחיות שלנו, רק בגלל זהותם ונטייתם המינית. הרבנים הללו הם גדולי מחללי שם שמיים, ולא אנשים שגורמים לאהבת תורה. ועכשיו לגבי התקציב. אומר בקצרה, התקציב הזה הוא לא תקציב שנת 2026, הוא תקציב 6 באוקטובר 2023. התקציב הזה משקף מאמץ מכוון של הממשלה ושל הקואליציה להתעלם מ-7 באוקטובר, לפוגג את השנתיים הקשות של המלחמה. תקציב שמביא לשיא את הכספים הקואליציוניים על חשבון מאמצי השיקום בעוטף ובגליל; תקציב שמעניק תוספות תקציב למשרד הדתות, אבל מוריד את תקציב המדע והחדשנות בתקופה שבה יזמות ההייטק במדינת ישראל נמצאת בשפל של כל הזמנים; תקציב שנותן 100 מיליון ש"ח להילולה במירון, אבל פחות מחצי מזה לפיקוח על מעונות היום, כאילו תינוקות חרדים, לא מגיע להם שמדינת ישראל תגן עליהם – העיקר ההילולה במירון. 100 מיליון ש"ח להילולה במירון – פחות מ-50 מיליון ש"ח לפיקוח על מעונות היום. איזו חרפה. זו ממשלה יהודית, מר גולדקנופ? ממשלה שמפקירה תינוקות של בית רבן במלכודות מוות? אלו סדרי העדיפויות שלכם? התקציב הזה הוא תקציב שמשקף את דרכה של ממשלת ההפקרה והחורבן. בוז לכם, חברי הממשלה והקואליציה, שאתם ממשיכים להפקיר עשרה מיליון אזרחים ישראלים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הכנסת מצביעה על תקציב המדינה בקריאה ראשונה, והסיבה היחידה שהקריאה הזו תעבור היא לא אחריות, והיא לא כלכלה, והיא לא ביטחון. החוק הזה יעבור כי בנימין נתניהו פשוט קונה את החרדים בכסף תמורת חוק של השתמטות. זה לא ניחוש שלי, אני לא מנחשת. ואגב, זאת גם לא פרשנות. הקלטת הרבנים מהימים האחרונים היא זו שחשפה את האמת הערומה: לא לנתניהו ולא להנהגה החרדית יש כוונה שאיזשהו חרדי יתגייס באיזשהו מצב – לא עכשיו, לא אחר כך ולא בכלל. אבל מה כן מעניין אותם? תקציבים והבטחה ברורה שלא יהיה גיוס. יכתבו מה שיכתבו בחוק – בפועל זה הדיל האנטי-ציוני – כסף תמורת השתמטות; קואליציה תמורת פגיעה בביטחון ישראל. והכול קורה יום אחרי שהוחזרה גופתו של רן גואילי, זכרו לברכה, לוחם, חייל ישראלי גיבור, שיצא להילחם ועזב הכול, כי לא הייתה לו הפריבילגיה בכלל להשתמט. יום אחרי זה – יום אחרי – ממשלת ישראל מנסה להעביר תקציב שמבטיח עוד חטופים. כן, עוד חטופים, כי תקציב שמנציח אי-שוויון, שמבטיח מחסור חמור בלוחמים, שמעמיס עוד ועוד על אותם צעירים שמתגייסים גם בסדיר וגם במילואים, הוא תקציב שמכין את הקרקע לאסון הבא. זה תקציב של סלקציה, סלקציה בין יהודי ליהודי, מי יישלח להילחם ואולי למות, ומי יקבל פטור ויקבל כסף והגנה פוליטית. זה תקציב שמבטיח שלא יהיו מספיק לוחמים, ולכן מי שכן יתגייס, יקרוס תחת הנטל. מה שהאויבים שלנו מנסים לעשות בכוח הטרור, קואליציית נתניהו והמשתמטים עושה בפועל מבפנים דרך חקיקה, דרך התקציב – לסדוק את צה"ל, לסדוק את החוסן הלאומי, לסדוק את החברה הישראלית. וזאת בושה למחנה הלאומי, בושה למי שמדבר בשם הציונות ובפועל מוכר אותה בשביל עוד חודש בזוי בשלטון. ברוך השם, בקרוב יש בחירות, גם אתם יודעים את זה. אנחנו נחליף אתכם. אחרי הבחירות יש עתיד תקים ממשלה של ערכים בלי משתמטים, עם משרתים, ממשלה של אנשים ציונים, של ישראלים, של ביטחון, ממשלה שתעצור את השחתת הערכים שעליהם גדלנו, ותיתן עתיד אמיתי לילדים שלנו. אז התקציב שלכם אולי יעבור פה בקריאה ראשונה, אבל הוא לא יעבור את מבחן ההיסטוריה, ועתיד חדש, עתיד חדש עם בשורה חדשה, כבר ממש אוטוטו דופק לנו בדלת, בעזרת השם. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק גולדקנופ, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הגעתי לכנסת לפני כשלוש שנים. לא שררה ביקשתי, לא כבוד ולא שכר. הגעתי לכאן בשליחות רבותיי על מנת להיות לפה לציבור אדיר, המתקרב לכ-14% מאוכלוסיית מדינת ישראל, הסובל הדרה, השפלה ואפליה, וחייב להיאבק על זכויותיו, שאינן מובנות מאליהן כפי שהן מובנות לכלל האוכלוסייה. לא נולדתי פוליטיקאי, ואינני רואה בפוליטיקה את משאת חיי ופסגת שאיפותיי, ולפיכך אני יכול לומר את שעל ליבי ללא כחל וסרק וללא מורא. 1.4 מיליון יהודים חרדים חיים בישראל. הם נאבקים במסירות על שמירת אורח חייהם, על ערכים חברתיים, על שמירת מצוות ולימוד תורה, כפי שהצטוו על ידי מי שאמר והיה העולם. אני כאן היום כדי לייצגם, בייחוד את לומדי התורה מקרבם, את ילדיהם הרכים שמופלים לרעה במעונות יום, ואת נשותיהם הנלחמות להביא טרף לביתם. אני כאן היום בשליחות אלפי בחורים ואברכים לומדי תורה שתורתם אומנותם, המאוימים במעצרים ובמאסרים, שבחסות החוק במדינת היהודים הפכו יעד לגזרות ולסנקציות אישיות. אני כאן היום כדי להביע מחאה ולהצביע נגד תקציב המדינה לשנת הכספים 2026. כן, אני יודע שבתקשורת אוהבים תמיד לחבר בין חרדים וכסף. הם לא המציאו את השיטה. אבל יש דברים יותר חשובים מתקציב, ובשמם אנו מתנגדים לתקציב. מדינת ישראל נטולת תורת ישראל איננה זקוקה לתקציב; גוף בלי נשמה איננו זקוק למזון. חבריי חברי הכנסת, אינני עושה דבר על דעת עצמי, אלא כהוראתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א ומועצת גדולי התורה, שהורונו כנציגי אגודת ישראל להצביע נגד תקציב המדינה של שנת הכספים 2026, כל עוד לא הוסדר חוקית מעמדם של לומדי תורה שתורתם אומנותם בלי סנקציות ובלי מכסות. כך הובטח ונחתם בהסכם הקואליציוני על ידי כל ראשי הסיעות. כך היה נהוג במשך 77 שנים הן בשלטון השמאל והן בשלטון הימין. למרבה הבושה, קואליציות וממשלות שכללו מפלגות שונאות דת לא שינו זאת, אבל הממשלה הזו, ימין מלא-מלא, תיזכר שלא לטובה כמי שהושיבה בחורים תחת סורג ובריח, ממשלה שהפכה עמלי תורה לשפלים שבעבריינים. בהצבעתנו היום נגד החוק היננו מקיימים את מצוות "ועשית ככל אשר יורוך", ומכריזים קבל עם ועדה כי התורה הקדושה שניתנה במעמד הר סיני חשובה לנו מכול, שלומדי התורה היקרים לנו הם בבת עיננו וציפור נפשנו. איננו יכולים לעמוד מנגד כאשר רודפים אותם, כאשר עושקים את זכויותיהם. כאשר הופכים אותם לאזרחים סוג ב' או ג'. זוהי השקפת עולמנו, וזו הדרך המסורה לנו מדורי-דורות. יש בנו ציפייה לפחות מאלה שצעדנו עימם פוליטית כברת דרך ארוכה בנאמנות ובעקביות, אלו שהיו לגוש הימין. מכם, חברי הקואליציה, שחתמו במודע וביודעין על ההסכם ערב כינון הקואליציה, אשר ידעו את אשר חתמו, שידעו לכבד גם את חתימתם. הציבור שאותו חבריי ואני מייצגים חש פגוע ומאוכזב מהעובדה שהקדנציה של ממשלת ימין ימין מתבררת מים ליום כגרועה ביותר מקום המדינה ביחס אליו; הציבור שאותו חבריי ואני מייצגים חש רדוף. הוא מושמץ ומוכפש בראש כל חוצות גם על ידי כאלו שהוא לא האמין שכך ינהגו כלפיו. אין בכוונתנו להפיל את הממשלה בהצבעה זו. זו פנייה של הרגע האחרון לפני הקריאה השנייה והשלישית על התקציב להסדיר את מעמד לומדי התורה שתורתם אומנותם בדיוק כפי שהובטח ונחתם. קשה לנו לחשוב, ודאי לא לקבל חוק שיפגע בלומדי תורה שתורתם אומנותם על ידי סנקציות. כבוד ראש הממשלה, עוד כמה מילים: זה לא סוד שכאשר אתה מסמן מטרה, אתה חותר ונאבק להשגתה, גם אם זה לתקוף מתקני גרעין באיראן. אם תבחר לעמוד בדיבורך לקיים את אשר התחייבת, אין לי ספק כי תוכל לעשות זאת. אפשר לדחות את ההצבעה על התקציב עד לאישור החוק להסדרת מעמדם של לומדי התורה. יש לנו אפשרות היום לתקן ולהראות לעולם כולו שעמנו איננו ככל העמים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> למען הסר ספק ולמעלה מן הצורך להבהיר, אנו כציבור שומרי תורה ומצוות מעריכים ומוקירים את כלל אנשי כוחות הביטחון על זרועותיהם, הפועלים בכל החזיתות, ומתפללים להצלחתם ולשמירתם, ושישובו לבתיהם בריאים ושלמים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> כולנו חבים להם תודה ומאמינים בלב שלם שהתורה ולומדי התורה שמרו על עם ישראל במשך כל הדורות. בזכות תורת ישראל ולומדיה שרדנו את כל הגלויות. היא היא מגינה ומצילה ועומדת לזכות עם ישראל. אנא מכם, שמרו על הגחלת היהודית, על יבנה וחכמיה. העניקו ללומדי התורה את היכולת להמשיך וללמוד בלי סנקציות ובלי מכסות. דחייה של ההצבעה עד אשר יוסדר מעמדם של לומדי התורה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - רק תביא כבוד לעם ישראל ולתורתו. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << קריאה >>קריאה: << קריאה >> חבר הכנסת גולדקנופ - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת פרוש, בבקשה – אינו נוכח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> חבר הכנסת גולדקנופ, גם פרוש מצביע נגד? חבר הכנסת פרוש מקשיב למרנן ורבנן? למה – אתה איתו בסיעה. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> תשאל אותו. אני לא מדבר בשם אף אחד - - - גדולי ישראל, כן. דבר איתו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פרוש - - - לא מצביע נגד. קיבל כסף להילולה. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> דבר איתו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הבנתי. מתי אתם חותמים איתנו הסכם יששכר וזבולון על חצי מהחלק שלכם בעולם הבא? איפה, איפה שיחתמו על חצי מהחלק שלהם בעולם הבא? האברכים שלך. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> אל תעשה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא תחתום - - - משרתים. הסכם יששכר וזבולון, תן לי חצי מהעולם הבא שלך לחיילים מגבעתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - תן לי חצי מהעולם הבא שלך לחיילים שאיבדנו. ומה עם אלה שלא לומדים - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה לא מכבד את חבר הכנסת סגלוביץ'. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה ראשונה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת גולדקנופ, תמיד אני לומד דברים חדשים בכנסת, היום למדתי דבר נוסף – חבר הכנסת גולדקנופ הוא ימין. הוא מדבר על ממשלת ימין שהוא חלק ממנה, והוא ימין על מלא. מה שאני לא יודע, חבר הכנסת גולדקנופ – אם אתה ימין כלכלי, ימין חברתי, ימין ביטחוני. כאילו, אתה בתחינות לראש הממשלה נתניהו בתור ממשלת ימין על מלא? זאת ממשלת ימין? זאת חבורת משתמטים, גזלנים ומושחתים שהרקיבו את מדינת ישראל בקדנציה הזאת עד היסוד. חבר הכנסת גולדקנופ, אתה ימין על מלא? הפתעה בשבילי. תגידו, כל היועצים הפרלמנטריים שלכם שמסתובבים פה במסדרונות, כל יום שני בחדר האוכל – כולם תלמידי חכמים? כולם שירתו? על מי אתם עובדים? על מי הסיפור הזה בכלל? אני מקשיב לרבנים שלכם, למה שהם אומרים, מקשיב להם היטב. הם אומרים: לא יתגייסו. אתם אומרים: לא יתגייסו. אבל היום יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, הרב ביסמוט, בא ואמר שהוא מתרגש, זה יום מרגש. הוא באמת ימין על מלא. הוא מוביל חוק השתמטות על מלא. עולה פה שר היום – תראו, אני יודע על הליך, זה קיים תמיד, שיכול להיות שר שאיננו חבר כנסת. אבל חשבתי פעם ששר לפחות צריך להיות בן אדם – בלי תואר, פשוט בן אדם. לעמוד על דוכן הכנסת, שר במדינת ישראל, ולקרוא למישהו מחברי הכנסת במילה "בהמה" – כאן על דוכן הכנסת – השמיים לא נופלים, כי בימין על מלא בהמות זה לא מהיום. הרי יש מצעד בהמות ששר האוצר שהגיש – הוא הוביל מצעד בהמות. הוא זה שהוביל מצעד בהמות, כמו שהוא קרא לו. זה ימין על מלא. ימין על מלא? בהמות על מלא? מה קורה בכנסת ישראל? אז אני אומר לכם שעומד פה שר על דוכן הכנסת וקורא לחבר כנסת ומשתמש בביטוי "בהמה" – זה בעיקר מעיד על האומר. ואני הייתי מצפה – אבל האמת היא שלא הייתי מצפה, כי אין לי ציפייה, כי הסגנון והדיבור שיש כאן בכנסת ישראל לא מהיום ולא מאתמול, ויש אחריות, כי מדינה היא בסוף סיפור של הנהגה. אז אתמול עמד ראש הממשלה במסיבת עיתונאים, ככה קראו למופע הזה, וסיפר לעם ישראל סיפור שהוא שקרי לפחות ב-80%. הדבר הראשון שהוא משקר בו זה שהוא ראש הממשלה של כולם – הוא לא. הוא מסית כל הזמן. הדבר השני – אני מתפלא על אנשי הימין על מלא, והפעם אני משחרר את גולדקנופ מהאירוע כי הוא לא באמת ימין על מלא – הוא משתמט על מלא, אבל אני מדבר על חברי כנסת שטוענים שהם ימין על מלא – איך אתם מוכנים לשבת בממשלה שבתוך הלשכה של ראש הממשלה ישבו אנשים שקיבלו כסף ממדינת אויב, ולא שמענו מילה אחת שאמרתם? ואתמול הוא מדבר על רדיפה. הוא חוזר לסיפורי הרדיפה. יש 100 מיליון שקל תקציב למירון, אני לא נכנס לעניין אם צריך 100 מיליון שקל או לא. דבר אחד בטוח יש – ועדת חקירה על מירון שאמרה על בנימין נתניהו. יש ועדת חקירה ממלכתית של השופט גרוניס שהוציאה מכתב אזהרה לנתניהו על זה שהוא סיכן את מדינת ישראל וסיכן את ביטחון ישראל. ב-7 באוקטובר, בתאריך הנורא הזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה ראש ממשלה. הוא בא ומספר לנו סיפורים, ואחר כך אתם מגבים אותו ולא אומרים מילה אחת על חוק השתמטות. איך תדברו אתם, פטריוטים עלק? איך אתם יכולים לדבר על פטריוטיות פה? עומדים פה למעלה אנשים שלא שירתו, מטיפים לנו באופן כללי. איך אתם לא מבינים? איך אתם לא יודעים? אנחנו פטריוטים. אתם חבורת משתמטים, גזלנים, מושחתים, הרקבתם את מדינת ישראל. אני אגיד לכם משהו אחד אופטימי: המדינה יותר טובה ממנהיגיה – וגם זה יעבור. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת, אחר צוהריים עצוב עם תרבות הדיבור של הבית הזה. לא פשוט. אבל נדבר על תקציב, על תקציב ביזה, על שוד לאור יום. אני אתחיל במה שיש בו, בתקציב: יש בו 10 מיליארד כספים לא צבועים, יעני רזרבות, קופה קטנה – אבל ממש ממש גדולה, קופה גדולה לממשלה לעשות כל מה שבא לה. יש בתקציב הזה גם הרבה כסף למשרדי ממשלה מיותרים שלא ברור מה בדיוק התפקיד שלהם, כמובן חוץ מהיותם מכבסות כספים לקרובים ומקורבים, לא סתם הרבה יותר – 2 מיליארד שקלים יותר. זה הרבה מאוד מתנות לחלק בשנת בחירות. הידעתם שתקציב משרד ההתיישבות של סטרוק יעלה מ-122 מיליון שקלים ל-425 מיליון? תוספת של 300 מיליון שקלים, וזה כמובן לפני הרזרבות שבדרך. תקציב משרד התפוצות יעלה ב-140 מיליון ש"ח, מ-140 ל-180 מיליון לעומת רק 46 מיליון בשנה שעברה. משרד ירושלים והמסורת יגדל ב-70 מיליון, וזה לא הכול. למוסדות החרדיים תמיד מגיע יותר. ליבה, לא ליבה – למי אכפת, העיקר לשלם. רשת החינוך העצמאית של יהדות התורה תקבל 2.1 מיליארד, 0.5 מיליארד יותר מאשר בשנה שעברה, ותקציב מוסדות החינוך של ש"ס כמובן יגדל מ- 860 מיליון ל-1.25 מיליארד. ואם לא מספיקה הקופה הקטנה של הרזרבות, אז תקציב משרד ראש הממשלה יגדל מ-3.7 מיליארד ל-6 מיליארד לטובת הסכמים קואליציוניים; בסך הכול במצטבר 7.6 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים. ממש תודה לבצלאל וביבי. איזו בושה. אני לא יודעת אם אתם זוכרים, אבל בממשלת השינוי הכספים הקואליציוניים היו רק עשירית מזה. אז אמרתי מה יש בתקציב. לעומת זאת, מה אין בו, בתקציב? זה תקציב שמקצץ כ-3 מיליארד שקלים, מחצית מתוכניות השיקום ומינהלת תקומה, מקצץ במחקר ופיתוח, בהכשרה תעסוקתית, בתקציבי פיתוח בגיל הרך, בבניית כיתות לימוד. התקציב גם כולל מיסים חדשים: 1.5% על קרקעות לבנייה – הרי הרבה זמן לא עלו מחירי הדיור; מיסוי על הבנקים, שברור שיתגלגל אלינו הלקוחות. אפילו את המיסים שהוטלו על הציבור בגלל המלחמה ושהבטיחו שיבטלו, לא יבטלו. את ההבטחה להוריד חזרה את המע"מ ל-17% במקום 18% הממשלה שכחה מזמן. מה שאין בו בתקציב זה באמת בשורה אמיתית. שנתיים של מלחמה, ותקציב בלי מנועי צמיחה, בלי בשורה, לא לחינוך, לא לבריאות, לא לרווחה, לא לתשתיות, בלי בשורה לחיים עצמם. אבל יותר מכל דבר אחר זה תקציב שהוא אתנן מהמקפצה, אתנן פוליטי למפלגות החרדיות, אתנן למקורבים על חשבוננו, על חשבון כולנו, משלמי המיסים, על חשבון האזרחים. עוד תקציב ביזה על הגב שלנו. אנחנו כולנו יודעים טוב מאוד למה החרדים היום, למעט אגודת ישראל, יצביעו בעד התקציב, ממש בלי למצמץ, אפילו בלי להשפיל מבט – כי נתניהו כדרכו רקח דיל. החרדים יצביעו היום בקריאה ראשונה על התקציב. הייתה איזו פגישה סודית בחדרו של יושב-ראש הוועדה לחוץ וביטחון, שלא ידענו עליה, חברי הוועדה, ככה לסגור את הדיל. אז בתמורה נתניהו ושלוחיו כמובן יקדמו את אותו חוק השתמטות מלא על מלא, חוק שלא באמת יגייס חרדים. ככה פשוט החרדים יתרצו, התקציבים יחזרו ומיליארדים של כספים קואליציוניים יחולקו. ולמה זה כל כך עצוב? כי לצה"ל חסרים 17,000 חיילים. אז בתמורה לאחיזה בשלטון, ראש ממשלת ישראל נחוש להפלות בין דם לדם, נחוש לתת לחרדים פטור מהדפיקה בדלת, פטור מהשכול. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. לרשותך ארבע דקות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, בתקציב שמונח כאן, תקציב 2026, אנחנו לא נראה את הקיצוץ שנעשה במשרד הבריאות. הקיצוץ, שלא מופיע בתקציב, יפגוש כל הורה החל מיום ראשון הקרוב. ביום ראשון תחל הרפורמה להתפתחות הילד. אז במקום לקרוא לזה קיצוץ, קראו לזה רפורמה. מה הרפורמה הזאת אומרת? היא אומרת שקופות החולים יפסיקו לתת החזרים על טיפולים פארה-רפואיים: קלינאית תקשורת, פסיכולוג, ריפוי ועיסוק –כל הטיפולים שקריטיים לילדים בגילים אפס עד שש. לא יקבלו החזרים. החל מיום ראשון הקרוב, הורים שיצטרכו לפגוש קלינאית תקשורת עבור אחד מהילדים שלהם, יהיו להם שתי אפשרויות: אפשרות אחת – להיכנס לרשימת המתנה ולהמתין למעלה משנה. כבר היום יש תורים של למעלה משנה בקופות החולים, עוד לפני שביטלו את שיטת ההחזרים. אפשרות שנייה היא ללכת לשוק הפרטי, לשלם 450 שקל, לפגוש קלינאית תקשורת, פסיכולוגית, ריפוי בעיסוק, ולעבור טיפול עבור הילד שאנחנו מזהים שיש לו איזה קושי מסוים. אז אני שואל: איזה הורה לא ייקח את הילד שלו לשוק הפרטי? ברור שניקח. אבל מה קורה עם אותם הורים שאין להם את הכסף ללכת לשוק הפרטי? יש להם רק אפשרות אחת: להיכנס לרשימת המתנה ולהמתין למעלה משנה כדי לתת טיפול לילד שלהם, כי אין להם כסף. אין להם כסף. זה כזה מאכזב שאנחנו בשמונה חודשים האלה, אפילו אפשר להגיד ביחד, מנהלים דיונים, ובשמונה חודשים אנחנו לא מקבלים נתונים ממשרד הבריאות: כמה מטפלים התווספו למערכת, לאחת מקופות החולים, לכל אחת מקופות החולים? כמה מטפלים? דחו פעמיים את הרפורמה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> קיבלנו אותם היום בבוקר. גם זה חלק. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוי, זה מצחיק, מה שקיבלנו. גם היום אפשר להגיד שלא קיבלנו את כל הנתונים. רפורמה מתחילה, חברי כנסת מבצעים את העבודה שלהם, קואליציה ואופוזיציה. אמרו לנו שלא סופרים את האופוזיציה, אבל בואו, מי שמנהל את הוועדה זה חברי קואליציה. אז לא סופרים אותנו, נכנסים לרפורמה בלי לתת לנו לעשות את העבודה שלנו. כמה חדרי טיפול חדשים יש? כמה מטפלים? לפי איזה קופות חולים? יש קופת חולים שעד היום לא אספה את הנתונים, אבל נכנסים לרפורמה. יש שלבים שהם מאוד קריטיים בהתפתחות של הילדים שלנו. אם אנחנו לא נטפל בהם בשלבים המוקדמים האלה, אנחנו נפגוש אותם בשלב מתקדם יותר, בהתבגרות, בנעורים, ואנחנו יודעים שגם המדינה תשלם על זה מחיר וגם המשפחות. זה ממש מבאס בסופו של דבר שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו, אבל הציבור, ציבור גדול מאוד, לא יכול להרשות לילדים את הדבר שהוא לא יכול לחכות לו. כי מי שצריך טיפול, צריך אותו מיידי, באותו חודש, תוך חודשיים. להמתין למעלה משנה כדי לפגוש פסיכולוג? עכשיו אנחנו לפני ההרשמה לגני ילדים ובתי ספר. כדי להתקבל לגן מיוחד, מה אנחנו צריכים? לפגוש פסיכולוג, לעבור ועדה ולקבל המלצה. התקשרה אליי אימא שאומרת שיש לה תור לפסיכולוג עוד שמונה חודשים והיא עוד חודש צריכה לסיים את ההרשמה לגן. מה היא תעשה? הולכת לשוק הפרטי לשלם 450 שקל ולעוד מפגש ועוד מפגש, כי היא רוצה לטפל בילד שלה. אז בתקציב הזה לא נראה את הקיצוץ, אבל זה עוד קיצוץ כואב. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה על הדברים החשובים. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, היה כאן אירוע מזעזע לפני שעה. אני רוצה להתייחס אליו, אני רוצה להתייחס גם לזה שיושב-ראש הישיבה לא נתן לי להגיד הודעה אישית, למרות שהשר הכושל קרא לי בהמה. לכן, בואו, קודם כול נדבר על השר שלמה קרעי, שהעז בשיא החוצפה שלו לעלות במליאת הכנסת ולקרוא לי בהמה. עכשיו, אין לי בעיה שיתווכח איתי. תתווכח איתי עניינית, תגיד לי שיש לך ביקורת עליי. ככה לא מדברים לחברת כנסת. העובדה שהיושב-ראש אפילו לא נתן לי הודעה אישית, זה בעיניי בעוכרי המקום הזה, אבל אני אתעלם. אני רוצה לדבר על מה שהביא לכל הבלגן הזה. בעצם, מה הביא לכל הבלגן הזה? שחברת הכנסת אתי עטייה, שהיא אישה טובה, אין לי שום מילה לומר עליה, הביאה חוק, חוק נוראי בעיניי, לציין את מורשתו ופועלו של הרב מאיר מאזוז, זיכרונו לברכה. מאיר מאזוז, צריך לומר – יהיה חוק, הכנסת תקיים עליו דיון מיוחד, ייערך כנס לזכרו, בתי ספר יקדישו זמן ללימוד על פועלו וחזונו, זה יוצג גם בממשלה. בואו נדבר על הרב מאזוז, שעליו רוצים לעשות יום מיוחד. קודם כול, מה הוא אמר על נשים? נשים לא חכמות כמו גברים, זה קודם כול אמרה ברורה שלו. פעם גבר יכול היה לקחת ארבע נשים, כי היה צריך מכונת כביסה, תנור גז, מכונה לייבוש ומכונת תפירה. היום מספיק אישה אחת. אתה יודע למה? כי האישה, יש לה מכונות לכול – יש מכונת כביסה, יש מכונת ייבוש, יש מתפרה, אז לא צריך, מספיקה לו אישה אחת. פעם אפשר היה ארבע, כי לא היה. אז שייקח אישה, ועדיף שייקח אישה נמוכה. למה נמוכה? שואלים את כבוד הרב. כי אישה נמוכה עושה פחות צרות. זה הרע במיעוטו. זה הרב מאזוז, עליו בתי הספר יצטרכו ללמד. רגע, אבל שנייה, יש עוד קהילה שספגה ממנו הרבה, הבנתי שהתייחסת אליה, נאור, וזו קהילת הלהט"ב. מצעד הגאווה – מה גאווה בזה? להתרחק מזה. לסגור את החלונות. להגיד לילדים שיש פה מצעד בהמות. אין לכם מה להסתכל על זה. למה שלמה קרעי קרא ליוראי בהמה? למה שלמה קרעי קרא לי בהמה? למה? כי יוראי הוא הומו, ומירב בן ארי, רחמנא ליצלן, אבא של הבת שלה הוא הומו. לסגור את האוזניים כולם, אבל לא תאמינו, גם יושב-ראש הכנסת הזאת הוא הומו, ולא רק הומו, יש לו בן זוג ויש להם שני ילדים. אני רוצה להגיד לכם משהו: מכיוון שהיה לי זמן איכות עם בן הזוג ושני הילדים, גם אמיר וגם הבן זוג שלו אחלה הורים. הבנתי שדיברת גם על אופיר, אבא של הבת שלי. אין אבא כזה בעולם. הוא לא מגיע לציפורן של הזרת של אבא של הבת שלי. ועכשיו אני רוצה להגיד משהו אחד: כשהשר לביטחון פנים אמיר אוחנה – לא לשכוח שהוא הומו – היה השר לביטחון פנים באסון מירון, אמר עליו הרב מאזוז – לפני כשנתיים היה משהו בל"ג בעומר – אמרו שהשר הממונה על מירון נגוע במחלה הזאת. אז יש שאלה: מה שקרה לנו, למה קרה לנו? אתה יכול לעשות את החיבור? יפה. ואני רוצה להגיד עוד משהו, בגלל שאני באמת, הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים שלי זה אריאל וההורות המשותפת שלי. אז בואו, אני רוצה להגיד לכם מה הרב מאזוז אמר: רוצים לעשות נישואים של אבא ואבא ואימא ואימא. משוגעים, אלה. אוי להם. אוי ואבוי להם. יום אחד יתברר כמה מחלות באות מזה. יש מחלות שמצאו להן פתרון, אבל יש מחלות שלא מגלים מייד, אבל גם בלי מחלות, אתם הורסים את עם ישראל. אני רוצה להגיד לשלמה קרעי, שהרב מאזוז היה המורה שלו: .יום שני, בעזרת השם, תבוא לפה הבת שלי. קוראים לה אריאל. ילדה מושלמת. אתה מוזמן לבוא ולהסתכל עליה, להסתכל כמה היא יפה, כמה היא מדהימה, בלי עין הרע, בלי העין הרע, טפו-טפו-טפו, והיא פרי יצירה של אהבה של שני חברים בהורות משותפת, ואני גאה בזה. אני גאה בזכות שלי להיות אימא בישראל. אני גאה בכל הנשים האמיצות האלה שמגיעות לגיל 40 ואומרות – ואני יודעת שקשה לך להקשיב לכול, אבל נראה לי שלזה את תתחברי – שאומרות: לא, אני לא אוותר על הזכות להיות אימא. אני לא אוותר. ואני מחזקת אותן. ולא צריך לחשוש, ולא צריך לחשוש מדעות קדומות. אני יודעת שהיה לך קשה עם זה, אבל אני בטוחה שמי כמוך יודעת שהזכות להיות אימא היא זכות יסוד בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חד-משמעית. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם אם לא מוצאים, זה בסדר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עם זה אני מסכימה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני אומרת, וסיימתי. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, שרון. באמת, די. די לבזות משפחות אחרות, גם אם הן לא נראות כמוכם. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. לרשותך ארבע דקות, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, שנת תקציב רביעית של ממשלת 7 באוקטובר, ואזרחי ישראל ציפו, ציפו שהממשלה תישיר אליהם מבט ותגיש להם תקציב שמציב בראש סדר העדיפויות את הציבור הישראלי, את הציבור שנאנק תחת הנטל כבר שנתיים שלמות. אבל למה ניתן לצפות מממשלה שעסוקה רק בשרידות קואליציונית? ובכן, התקציב שמועבר באיחור של חודשיים וחצי, לא רק שהוא עיכב את משרדי הממשלה והגיש להם תקציב של 1 חלקי 12, והקשה על פעילות לאורך שנה, הוא תקציב המשכי – הוא תקציב שמציב את האינטרסים הפוליטיים מעל האינטרס הלאומי. מה שהקואליציה צפויה להעביר היום באישון לילה, בשקט בשקט, הוא תקציב הונאה שכל-כולו הוא קודם כול כניעה לסחיטה של השותפות הקואליציוניות. ברור לחלוטין שיש כאן דיל של הלבנת השתמטות תמורת תקציב ותמורת עוד כמה חודשים של שרידות הקואליציה. בעוד שיוקר המחיה במדינת ישראל נוסק, הקואליציה מפנה 5 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים. זה לא הכול. תקציב משרד ראש הממשלה זינק ב-2.3 מיליארד שקלים, ומחביא בתוכו רזרבות שגם הן, תנחשו למה? לתקציבים קואליציוניים. 700 מיליון מתוכם למשרדים מיותרים, שהיה מזמן צריך לבטל. אנחנו צועקים את זה כבר ארבע שנים. במקום להפנות למכאובים של החברה הישראלית תקציבים אחרי שנתיים וחצי עקובות מדם – לבריאות, לחוסן מנטלי, לחינוך, לשימור מוחות ולמנועי צמיחה, לתושבי קריית שמונה, כשבאמת להתהלך בקריית שמונה עכשיו זה כמו להתהלך בעיר רפאים, ולציבור המשרת – הקואליציה מעדיפה להיכנע להשתמטות. במקום לחסוך 9 מיליארד שקלים, אם רק היו מגייסים את כולם, הקואליציה מעדיפה לקדם חוק השתמטות ולהפנות תקציבי עתק לרשתות חינוך פרטיות של הקהילה החרדית שלא מלמדים לימודי ליבה. זוכרים שנתניהו הבטיח בקמפיין להוריד את יוקר המחיה ולהעניק חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש? אז איפה ההבטחות של נתניהו ואיפה המעשים? בפועל זוג צעיר היום לא מצליח לסיים את החודש, לא לשלם למעון, ובטח לא לקנות דירה. כך נראה תקציב שמתעדף משתמטים על פני משרתים. אז אני רוצה להגיד לאזרחי ישראל הפטריוטים: אתם תמשיכו לעשות מילואים, תמשיכו לעבוד, תמשיכו לשלם מיסים ותממנו השתמטות, והממשלה תמשיך לגבות מכם עוד 1% במע"מ, 18%, תקפיא את נקודות הזיכוי עבורכם ותייקר את התחבורה הציבורית והמזון במדינת ישראל. האזרחים שעובדים יעבדו יותר, והאזרחים שמשתמטים ישתמטו יותר, כי ככה, זה מה שהקואליציה הזו יודעת – לקדם השתמטות. כשאנחנו נקים את הממשלה הבאה, נשנה לחלוטין את סדר העדיפויות ונפנה את התקציבים קודם כול לטובת אזרחי ישראל כולם, למשרתים, ללוחמים, ולא לעסקנים, לחיזוק ההייטק, לצמיחה במשק ולמניעת בריחת מוחות – ואנחנו עדים לבריחת מוחות בלתי נסבלת בשנתיים האחרונות. אנחנו נטפל ביוקר המחיה ונשיב את אמון הציבור בבית הזה. תקציב המדינה נועד לשרת קודם כול את הציבור ולא את הפוליטיקאים. תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח; חבר הכנסת ששון ששי גואטה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, הממשלה הניחה היום על שולחן הכנסת את תקציב המדינה לשנת 2026. לפני שעובר התקציב המנותק הזה, בעיניי, אשמח לסבר את האוזן עם כמה נתונים מהשטח: שליש ממשקי הבית בישראל לא מצליחים לסגור את החודש, נמצאים במינוס ובסיכון כלכלי גבוה, חמישית מבעלי הדירות נמצאים בסכנה ממשית לאובדן נכסיהם כתוצאה מהעומס הכלכלי, ו-40% ממשקי הבית העידו כי לא יוכלו לעמוד בהוצאות חריגות. כל משפחה במעמד הביניים קמה היום בבוקר ושואלת את עצמה: איך מצב כזה ייתכן? איך ייתכן שאנחנו עובדים קשה, משרתים במילואים, מגדלים ילדים, ואחרי כל זה אנחנו, הציבור היצרני במדינה, מוצאים את עצמנו במצב שהכול הולך ומתייקר? מעמד הביניים קורס, וכפי שאמר יושב-ראש מפלגתי יאיר לפיד, הם כבר לא מעמד ביניים. האנשים שיצאו לרחובות ב-2011 במחאה החברתית והקימו אוהלים, כי היה קשה פה כבר אז, היום הם העניים החדשים. מי הפך אותם לכאלה? ממשלת ישראל. בגללם הכול עולה פה בארץ – המע"מ, הארנונה, החשמל, המים, מחירי המזון, מחירי התחבורה הציבורית. לאן שלא נסתכל יש פה עוד ועוד עול כלכלי שנופל על הציבור פעם אחר פעם. ומה מציעה הממשלה בתקציב 2026? כלום. אין בו שום בשורה למעמד הביניים; יש בו מיליארדים למשרדי ממשלה מיותרים; יש בו סתם כספים קואליציוניים. אבל מי שעובד, שכן משרת, שכן משלם, נשכח מאחור. אין בתקציב שום דבר שיגרום לכך שהחינוך בישראל יהיה טוב יותר. אין שום דבר שיאבק בתופעת בריחת המוחות. אין רפורמה שתסייע לצמצום פערים בין פריפריה למרכז. אז מפה אני רוצה להגיד לכל אותם האנשים שמסיימים כל חודש בחרדה ורק מתפללים שהם יצליחו לסגור את החודש: הממשלה הנוכחית לא סופרת אתכם. היא לא מבינה שבלעדיכם אין מדינה. אבל אנחנו, כל חברי סיעת יש עתיד, נאבקים בעבורכם יום-יום. ואני מאמינה שכשנגיע לממשלה, נדאג להחזיר את הכסף לציבור שעובד, לציבור היצרני. אני רוצה להגיד לכם: אל תרימו ידיים, יש תקווה. אנחנו קרובים ליום שיהיה פה טוב יותר, ואנחנו נחזיר את אמון הציבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אולי אפשר להסתכל לכיוון אחר לגמרי. אולי אפשר להסתכל בראייה הוליסטית שרואה את הכול כשמדובר על תקציב המדינה. אני עובר מוועדה לוועדה. אחת הוועדות אתמול דיברה על מקרה שבו בתי חולים נפגעים מטילים – איך אפשר לטפל. ואני שואל: האם אי-אפשר להסתכל לכיוון אחר, ולהגיד למה טילים? אי אפשר באמת להגיע לשלום? כן, כן, זו המילה הקשה: השלום. נכנסתי לוועדה לקידום מעמד האישה. רצח הנשים בשנה האחרונה עלה. ואני שוב שואל: כמה המלחמות מחזקות את האלימות, את הגסות על חשבון הנשים? אני עובר לוועדה אחרת, מדברים בה על הגיוס. על הגיוס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא קשור למלחמות - - - את העם שלך - - - העם שלך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גיוס לכולם. לכולם. למה שלא כולם יתגייסו למען השלום? ואני מסתכל על תקציב המדינה, ואני שואל: אין אחד שעומד פה ואומר איפה הכסף העיקרי? לאן הוא הולך? הוא הולך למה שנקרא מלחמה וכיבוש ומתנחלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא תדבר פה על מלחמה וכיבוש. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן, כן, כן. לא רק התקציב המיועד ישירות לביטחון, אלא בכל משרד ומשרד בנוגע לביטחון, אם אוספים את כולם ביחד, רוב הכסף מגיע לשם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שהחברה הערבית תדע שאיימן עודה לא דואג לה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במקום שיגיע לחיים עצמם, במקום שיגיע לשכבות המוחלשות, במקום שיגיע לספורט, לחינוך, לבריאות, לשלטון המקומי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למי אתה דואג? למי אתה דואג, לחמאס? לרשות הפלסטינית? למי אתה דואג? לג'בריל רג'וב? למי? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> במקום לחשוב אחרת לגמרי, במקום לחשוב איך להיות אנשים נורמטיביים שרודפים שלום. כן, את המילה הזו שלא שמעתי מזה הרבה זמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם - - - טרור ומחבלים. מחבלים - - - מחבלים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> להיות רודף שלום, לחפש את האפשרות הזו - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חבר של מחבלים. אתה חבר של מחבלים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אז מדברים על כל מיני כיוונים ובורחים מהפיל שבחדר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה הפיל שבחדר. אתה. אתה והחברים שלך. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בורחים מהפיל שבחדר. לא רוצים שהאזרחים יראו את האמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה - - - מה אתה עושה בכנסת? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא רוצים שהאזרחים יראו את האמת שרוב התקציב מיועד למה שנקרא ביטחון: למלחמות, לכיבוש, למתנחלים. האופוזיציה בורחת לכל מיני כיוונים קטנים. קטנים. גישה קטנה – גיוס לכולם, איך לפתור את הבעיה פה, לפתור את הבעיה שם – אבל יש את הבעיה העיקרית, שאם פותרים אותה כולנו נהנה מזה. כולנו - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עזה ניצחה ועזה תנצח, אמרת. עזה ניצחה ועזה תנצח, אמרת. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים. כולם ייהנו מזה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה בעד - - - אתה בעד אונס נשים, אתה בעד פיגועי טרור, אתה בעד רצח יהודים. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ותקציב המדינה ייראה אחרת לגמרי לטובת כל אחד מכם. לטובת כל אחד מכם. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה מה שאתה – בעד רצח, בעד אונס יהודיות. בעד עריפת ראשים של יהודיות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעזרת השם, יישוב ארץ ישראל כולה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעד חטיפה של יהודים ויהודיות. לזה אתה בעד. החברה הערבית, שתדע, למפלגות הערביות אל תצביעו. הם לא דואגים לכם, הם דואגים לחמאס, לחיזבאללה ואש"ף. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אחרי הרבה שנים שהיה בהן עוול בתקצוב התיישבות יהודים בארץ ישראל, היום, ברוך השם, מדינת ישראל צעדה קדימה בסוגיות האלה. ברוך השם. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברוך השם. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> טלי, יש יהודים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא קשור, לא אכפת לי אם הוא יהודי או לא יהודי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אי-אפשר ככה. אני מבקש שהם יפסיקו. אני לא מדבר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טלי. חברת הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת יבגני סובה, לרשותך ארבע דקות, ואני לא אתחיל לפני שיהיה פה שקט, אל תדאג. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל - - - אתה עובד אצלם? למה אכפת לי שמישהו לא יהודי? לא הבנתי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> שוסטר, יהודי כשר שהתחתן דרך הרבנות, לא סתם. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - את מפריעה לבן אדם לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אכפת לי שמישהו לא יהודי? << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אי-אפשר, גברתי. כשהיא תסיים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> או שאתה תומך טרור, או שאתה תומך ישראל, אין באמצע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. טלי. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-בראש, כנסת נכבדה, לפני דקות אחדות עמד כאן שר האוצר, שהציג את התקציב, וכמובן שדיבר דברים שלא קשורים לתקציב והזכיר את ראש המפלגה שלי, אביגדור ליברמן, שדיבר על 48 שעות - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם אותי. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם אותך, בליאק. - - 48 שעות של הנייה. אני חושב ששר האוצר יודע היטב שהוא נמצא בממשלה שמי שעומד בראשה הוא בן אדם שדחה את חיסולו של הנייה. עוד ב-2016 הוא דחה את החיסול. הוא לא עשה את זה גם ב-2018. דרך אגב, אני מזכיר לך ולכל מי שצופה בנו ששר הביטחון אביגדור ליברמן התפטר – התפטר – מתפקיד שר הביטחון יום למחרת שהקבינט בראשותו של נתניהו קיבל החלטה להכניס כסף קטרי במזומן לעזה. לא תוכלו לברוח מהדבר הזה. בכל פעם שאתם תספרו סיפורי סבתא, זה מה שאנחנו נזכיר לכם: מ-2018, בחסותו של נתניהו, הכסף הקטרי נכנס לעזה. ולכן ראש הממשלה, שהיה גם ראש הממשלה ב-7 באוקטובר, הוא נלחץ כאשר שואלים אותו על קטר, משום שהוא יודע שהוא זה שהגה את הרעיון של הכנסת כסף קטרי לרצועה. מזה הוא לא יוכל לברוח. מה לעשות? עוד לא הגעתם לרמה שאתם יכולים לשכתב את ההיסטוריה ולהכניס לתודעת הציבור משהו שטוב לכם. זה מה שהציבור יזכור, ואנחנו גם נדאג להזכיר את זה לציבור. כאשר ראש הממשלה עומד כאן היום על הדוכן הזה ואומר לא יהיו תורכים וקטרים בעזה – על סמך מה אתה זורק פה הבטחות כאלה? על סמך מה? אחרי שנה-שנתיים תבוא ותגיד שזה המהלך המתוחכם שלך? שאתה תיאמת את זה עם הנשיא טראמפ? אדוני ראש ממשלת 7 באוקטובר, אתה כבר מזמן לא מנהל את העסק. מי שמנהל לך את העסק הוא הנשיא טראמפ, והוא יקבע אם יהיה ארדואן בעזה או שתהיה קטר בעזה. אז תפסיקו לספר פה סיפורים. זה גם מה שלא אהבתי כששר האוצר, שאמור לתת סקירה מקצועית בנושא של התקציב, מדבר בסיסמאות. כנראה למד מהגדולים ביותר. עכשיו לגבי התקציב. אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי התקציב. הסיפור של תקציב 2026 – אני לא יודע אם זה יעבור בכלל, כי יש דיבורים שיכול להיות שהוא לא יעבור – זה סיפור של היעדר התנעת הכלכלה. התקציב הזה לא יתניע כלכלה. מזל, מזל גדול לשר האוצר שהכלכלה ועם ישראלים יותר חזקים מהכישורים ויכולת ניהול הכלכלה שלו. זה מזל. לכן לקוות שבסוף השנה אולי ההכנסות יהיו גבוהות מהצפוי – כי מה זה למשל סעיף תקציב הביטחון, 112 מיליארד כ-22 מיליארד מוגדרים בהתאם להכנסה. זה מותנה בהכנסה. מאיפה יש לשר האוצר 22 מיליארד? שר האוצר צריך לעמוד כאן, על הדוכן, ולהסביר לחברי הכנסת, ואני משוכנע שזה מה שיהיה בוועדת הכספים. הוא יצטרך להשיב מאיפה הוא לוקח את 22 מיליארד האלה, כשאין כרגע את הכסף הזה. סתם זורקים מספרים. השרים הצביעו בלי שהם בכלל יודעים על מה הם מצביעים, וזו פרקטיקה ידועה. אבל חברי הכנסת, שיישבו על התקציב הזה, יצטרכו לשאול שאלות. ואנחנו נשאל את השאלות הקשות האלה משום שלשר האוצר אין תשובה. סתם לזרוק סיסמאות, להגיד פה דברים שלא קשורים למציאות, ובסוף השנה לקוות שאולי יהיה נס כלכלי. ועם ישראל יותר חזק מיכולת ניהול הכלכלה של שר האוצר. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר. לרשותך ארבע דקות. << דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, "הם לא ישברו אותנו, אנו גם לא נכוף הגב / כל עוד זו הרוח בנו, כל עוד פועם הצו". אין מתאים מהשיר הזה ליום שבו הובא למנוחות רני גואילי, השם ייקום דמו. השיר הזה הושר בידי לוחמי האצ״ל והלח"י, ונקרא "המנון גולי קניה". דוד ניב חיבר אותו לאחר שנפצע קשה באריתריאה ב-18 בינואר 1946, ט"ו בשבט, ממש לפני 80 שנה. הוא פרפר בין חיים למוות, ולאחר שהחלים חיבר את השיר. ביום ראשון פגשתי את אמו של רני, טליק. אז עוד לא ידענו אם נזכה להביא את רני לקבר ישראל. זכיתי להכיר בשנתיים וחצי הקשות הללו את טליק ואיציק. מהם למדתי מהיכן הגיעה הגבורה של רני, להקריב את חייו למען עם ישראל כשהוא פצוע וכואב בגוף, אבל איתן ברוח. לא נשבר. טליק ואיציק הם סמל לדאגה לבנם, אבל תמיד תמיד כשכלל ישראל לנגד עיניהם. סמל ומופת לאהבת העם והארץ ולרוח יהודית ישראלית, שאין איתנה ממנה, ושאיש לא יוכל לשבור. היום אני רוצה להודות ביושר. אני לא האמנתי שנצליח להשיב את כולם. חשבתי שמדובר בהתחייבות מוסרית, אבל לא במשימה ריאלית. הרי הנאצים של חמאס ידעו היטב למה הם חוטפים. מבחינתם, החטופים היו נשק לכל דבר ועניין. לכן ההישג של השבת כולם הוא מדהים. הוא הגיע בניגוד מוחלט לכל תנאי הכניעה שחמאס הציב. לא נסיגה מוחלטת שלנו מכל עזה; לא התחייבות להשאיר את חמאס; לא השפלת ישראל. אומרים לנו: היו עסקאות שנדחו. הן נדחו כי הן היו עסקאות כניעה, שהיו מובילות אותנו למלכודת מוות, אל 7 באוקטובר הבא. לאורך הדרך נשמעו קולות חסרי אחריות מהאופוזיציה, מלשעברים ומומחים בעיני עצמם, מתעמולה של תקשורת תבוסתנית, שבחרו להפוך את החטופים לכלי פוליטי. קולות שניסו לגרור אותנו לעסקת כניעה, שבוודאות הייתה מניחה את היסודות ל-7 באוקטובר הבא. היום יש לומר תודה לנופלים במערכה ולפצועים בגוף ובנפש, לחיילי צה״ל בסדיר ובמילואים. וגם לשר לשעבר רון דרמר ולגל הירש על עמידה מול עלילות מרושעות, שהופנו נגד כל אחד מהם. תודה ענקית גם לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על כוח עמידה יוצא דופן מול לחצים מחוץ, ומול מניפולציות נוראיות ומחלישות מבית. אבל כעת יש להשלים את העבודה. מילות המפתח הן: סבלנות וכוח עמידה – בלעדיהן לא ניתן לנצח במלחמה קשה ורב-ממדית, שהיא שילוב של צבאי ומדיני, שיש בה עליות ומורדות. וצריך גם להביט במציאות, גבירתי היושבת-ראש, ללא פוליטיקלי קורקט. חמאס לא הוליד את עזה. עזה הולידה את חמאס. רק שליטה ישראלית בכל הרצועה – כשאנחנו מאפשרים לעזתים לעזוב – תביא יציבות. אני מחזק מכאן את ממשלת ישראל להמשיך להוביל את מדינת ישראל אל עבר הניצחון המוחלט על הרשע המוחלט. יהי זכרו של רני גואילי, השם ייקום דמו, עם שאר הנופלים, ברוך. ולאויבינו – הם שוב טעו בנו: "הם לא ישברו אותנו, אנו גם לא נכוף הגב / כל עוד זו הרוח בנו, כל עוד פועם הצו". תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. לרשותך ארבע דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. עמד כאן לפני שעה קלה עמד כאן שר האוצר הכושל בתולדות המדינה, שר אוצר שבשלוש השנים האחרונות ריסק את המעמד המשרת במדינת ישראל, שר האוצר שחושב כי חוק ההשתמטות הוא חוק טוב, שר אוצר שמוכר את הציבור שלו תמורת נזיד העדשים של התקציבים למשרד של סטרוק. האיש המשונה והמתנשא הזה קרא לי: הדוקטור המלומד, כשם גנאי, וטען כי אני לא מבין בכלכלה. אנחנו כבר התרגלנו כי בקואליציה הזאת מלומד זו קללה והשכלה זו מגרעת, אבל, בכל זאת, יש פה מקום לתשובה. מה גם שאת האגדה על הגירעון, שהוא סיפר כאן, הוא כבר מכר לפני שבועיים לינון מגל השופר. הסיפור הוא הגירעון לשנת 2025. ראשית, 4.7% – הנתון הרשמי – אין מה לחגוג אותו. אין מה לחגוג. הוא מאוד גבוה ומדאיג למדינה בעלת כלכלה מערבית מתקדמת. מה גם, שאם אני מוסיף את הכספים שנשארו מחוץ לחישוב – התחייבויות שטרם שולמו, גירעונות המוסד לביטוח לאומי וקרן מס רכוש – אנחנו כנראה נגיע לפחות ל-6%. אבל מדוע בכל זאת הגירעון בסוף שנת 2025 נמוך יותר מהצפי במהלך השנה? מסיבה אחת בלבד: עסקת החטופים והפסקת אש ברצועת עזה. זה, ורק זה, אפשר לממשלה לחסוך בגיוס המילואים, בחימושים, להחזיר חלק מהמילואימניקים – לפחות חלק – לשוק העבודה, ולהחיות את הצמיחה ברבעון האחרון של השנה. מיותר לציין, אנחנו יודעים את זה, כי כל זה נכפה על ממשלת נתניהו וסמוטריץ' על ידי ארצות הברית, ונעשה בניגוד מוחלט לדעתו של שר האוצר, שכידוע דגל, ודוגל לאורך כל הדרך, במלחמת נצח. רק על התוכנית האסונית והמטומטמת שלו לחלוקת סיוע הומניטרי ברצועה על חשבון משלם המיסים, חסכנו קרוב ל-2 מיליארד שקלים. אם זה היה תלוי בשר האוצר, החטופים כנראה עד עכשיו היו נמקים במנהרות, בהנחה שהיו מצליחים לשרוד, המלחמה הייתה נמשכת בעצימות, לפחות, בינונית, והיינו מסיימים, הפלא ופלא, את השנה עם גירעון של לפחות 7%–7.5%, בדיוק, בדיוק, כפי שאני צפיתי בחודש יוני. את כל זה סמוטריץ' לא מבין. גם אם היה אוזר אומץ, נכנס עכשיו למליאה ומתייצב מולי. להתעמת מולי הוא לא באמת יכול, אז מה שנשאר זה רק ללכלך מרחוק. סמוטריץ' דיבר כאן, במליאה, על הצורך במציל. אני באמת לא יודע לגבי המציל, אבל אנחנו, אדוני המזכיר, חייבים כאן לפחות שני גלגלי הצלה: האחד על מנת להציל את המעמד המשרת במדינת ישראל מהגזירות של שר האוצר המופקר הזה; השני, על מנת לחלץ את סמוטריץ' מהמצולות, מתחת לאחוז החסימה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, השר, חברי הכנסת, אני מבקש להציג בפני הכנסת, בפני אזרחי ישראל, את שר האוצר שמכריז מאבק כלכלי נחוש כנגד חקלאים, כנגד מתיישבים בכפר, ברחבי המדינה. בוודאי בכל מה שקשור בפאתי ארץ, בפריפריות, ובספר. ראשית, צריך להסתכל על התקציב. יש שם פגיעה במשרד החקלאות. רק לפני חודשים לא רבים הממשלה החליטה החלטה טובה, שקשורה בתוכנית יפה של משרד החקלאות, לביטחון מזון. השם הוחלף והתוכנית קיימת. הממשלה החליטה שהולכים על זה. ובמקום לגבות את התוכנית החשובה לביטחון מזון בתקציב, המשרד מציע, בגיבוי הממשלה, להוריד את תקציב משרד החקלאות וביטחון המזון. אני רוצה להזכיר שהמשרד בראשותו של שר האוצר מנע את התמיכות הראויות בחקלאים, שנפגעו כבר לפני שלוש שנים, בשתי פאזות של פתיחת הייבוא של ענפים רבים לייבוא ללא מכס. העיקרון של צמצום התמיכות העקיפות על ידי מכסים מקובל עליי; ודאי לא מקובל שבניגוד למה שנעשה בעולם הרחב – בוודאי בארצות הברית הקפיטליסטית – אין מצב שבו פותחים מכסים ולא מסייעים לעניי עירנו, לחקלאי עירנו, ליצרני עירנו, האנשים שמייצרים כאן כחול-לבן. במשך שלוש שנים שר האוצר לא מורה לאגף תקציבים להתיישב ולסכם את הסיוע, את התמיכה הישירה בחקלאי ישראל. והינה, בחוק ההסדרים מפציעה מה שמכונה בטעות: הרפורמה. זו רפורמה? זאת מלחמת חורמה כנגד היכולת לייצר כאן חלב ומוצריו, ומלחמה ביוקר המחיה. הרי ברור לכל בר-דעת שכאשר הייבוא יגדל ויכולת הייצור המקומית תקטן – וזו מטרת המהלך הזה, לכאורה בשם התחרות שתוריד מחירים – ברור שהרכיב הנוסף של אותה רפורמה של ביטול פיקוח המחירים על החלב והמוצרים הבסיסיים ביותר – גבינה, קוטג', וכו' – שחשובים כל כך לסוציו-אקונומי הנמוך, ברור שבאותו רגע, למה שהמחירים ירדו? מאיזו סיבה יכול להיות שהם ירדו? במקום מיליארד שקל פיצוי, לעודד את החקלאים, הרפתנים, להפסיק לייצר כאן, תתכבד הממשלה ותשקיע הרבה פחות בסיוע למחלבות, שיש להן קשיים בפסי הייצור לייצור החלב. זה מקום מכובד מספיק כדי להזכיר את השקר או את עיוות האמת שמתגלגל בכל פעם שחסר לנו חלב כשהולכים לסופר, למכולת או לאיזו תחנת ריענון בדרך. אין בעיה של ייצור חלב בארץ, יש בעיה של הפיכת החלב הגולמי, שבא מהרפתות, לאותם מכלים או שקיות שאנחנו קונים בסופרמרקט ופה הממשלה יכולה לסייע. אנחנו נמשיך בסשן הבא. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, גברתי. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אני רוצה לדבר על אחריות. מה זה בעצם אומר? מה זה להיות אחראי למשהו? ככה אנחנו מסבירים לילדים שלנו; ככה אנחנו מצפים מעצמנו, מהחברה. הבטחת? תקיים. קח אחריות, תעמוד במילה שלך, תהיה אחראי למעשיך. אבל המילה הזאת בזמן האחרון, במיוחד בממשלה הזאת, איבדה את המשמעות שלה, אז קשה מאוד להסביר היום לילדים ולדור הצעיר בישראל מה זו אחריות. פתאום הבנתי למה נתניהו, ראש ממשלת 7 באוקטובר, מסרב לקחת אחריות על מחדל שאירע במשמרת שלו. הוא לא לוקח אחריות כי הוא בן אדם חסר אחריות, פשוט מאוד: מי שלא מוכן לקחת אחריות על מעשיו הוא בן אדם חסר אחריות. כמה זה פשוט. רק אדם חסר אחריות מממן את האויב שלו, האויב הנורא שלנו, אויב שהאג'נדה שלו היא השמדת מדינת ישראל; רק אדם חסר אחריות מתעלם באופן שיטתי מכל האזהרות שנתנו לו על כל מה שקורה פה, על התעצמות חמאס; רק אדם חסר אחריות ממשיך לשמור על עובדי לשכתו שעבדו עבור קטר, מדינת טרור. במקום להוקיע אותם ולפטר אותם הוא מגונן עליהם. מעניין למה זה קורה. רק אדם חסר אחריות מורה על גיוס מילואים מסיבי ובמקביל מקדם את חוק ההשתמטות; רק אדם חסר אחריות מנסה בכל יכולתו להטיח את האמת ולגלגל אחריות על מישהו אחר – וראינו את זה רק אתמול: כולם אשמים, כולם לא בסדר, רק הוא טהור וצדיק. רק אדם חסר אחריות לא מקבל החלטות בזמן אמת ומשאיר את עתידה של מדינת ישראל להחלטות של מדינות אחרות. מי שמכתיב לנו היום את המציאות הן קטר וטורקיה, ואיפה ראש הממשלה? כרגיל. כל החלטה שאפשר לא לקבל הוא דוחה; כל החלטה שאי-אפשר לא לקבל הוא גם דוחה ולא מקבל אותה. הכי גרוע, רק אדם חסר אחריות לא אומר: אני בשלטון כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה זמן. טעיתי, האשמה עליי. הייתי שבוי בקונספציה. בתקופתי חמאס התעצם, תכנן וביצע את הטבח הכי גדול מקום המדינה. אני צריך לשלם את המחיר, לתת את הדין ולעזוב את תפקידי. רק אדם חסר אחריות לא עושה את זה. כן, נתניהו פוליטיקאי מוכשר מאוד, אבל הוא מנהיג חסר אחריות, חסר בושה, שסיכן ומסכן את מדינת ישראל, שהביא את אזרחי ישראל למצב של חרדה קיומית, והכול בשם שמירה על השלטון. לבקש סליחה ולקחת אחריות זו לא חולשה, זו גדולה, ועדיין לא מאוחר לעשות זאת. עכשיו לגבי מה שקרה היום. דאגו פה אם יהיה תקציב, אם תהיה הצבעה. ברור שתהיה, רק שראיתי פרסומים שפתאום יש תוכנית חומש לערים חרדיות – יותר מ-2 מיליארד שקל. אז משום מה אומרים – והחרדים זועמים על זה – שכסף וחרדים הולכים ביחד, אבל היום קיבלנו את זה כהמחשה. לא צריך לנחש, ככה זה עובד. אז אין אלוהים, אין אמת, אין ערכים, רק את האינטרסים הצרים, אז אל תבכו לי על הגיוס ועל עולם הישיבות. הכול בסוף מסתכם בכמה מוכנים לשלם. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אני כן מציע שתקשיב, כי אני רוצה לפנות לשניכם. תגידו, איך הגענו למצב שתקציב המדינה הוא בן ערובה של חוק ההשתמטות? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, נו. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> רק ביום ראשון אישרו בממשלה 280,000 צווי גיוס. רק השבוע דיבר הרמטכ"ל על משבר כוח האדם ועל הצורך להאריך את השירות של חיילי הסדיר. השבוע שמענו גם את החשיפה שראשי הציבור החרדי מדברים על כך שצריך למשוך זמן כי אף אחד לא יתגייס – והם מבהירים את זה בקולם. מי שרוצה להיתמם, שימשיך להיתמם, אבל אמרו. נאמרו דברים קשים. אף אחד לא מתכוון לגייס אף אחד וממשיכים להיתמם. אבל אני רוצה לדבר על התקציב. התקציב הזה הוא תקציב שכולו לטובת חמאס; זה תקציב של חמאס נטו. תסתכלו, רק לפני חודש משרד האוצר העביר כסף למשרד הביטחון, למה? לשלב ב', לשיקום עזה. אני מציע, אדוני השר, שתעביר שאילתה: כמה כסף הועבר ממשרד האוצר למשרד הביטחון לפינוי הריסות מרפיח. עשרות מיליונים. ומערכת הביטחון כרגע, גם היום, מפנה הריסות מרפיח כדי לנקות את השטח, שיבואו הטורקים ויוכלו לבנות שם שיכונים עבור חמאס. גם ברגעים אלו, כשאנחנו מדברים כאן, ממשלת 7 באוקטובר מספקת לחמאס עזה חשמל ומים על חשבון משלם המיסים. ואני מציע, אדוני השר, שתעביר שאילתה כמה כסף שילם משלם המיסים הישראלי על חשמל ומים שאנחנו מספקים כרגע לרצועת עזה. ואני מציע לך להתעניין בניירות של שירות הביטחון הכללי ושל אמ"ן זירה פלסטינית. 4,200 משאיות שממשלת 7 באוקטובר מספקת מדי שבוע לרצועת עזה, לפי ההערכות של שב"כ – 80%. ושאל כמה מאותן משאיות משלמת מערכת הביטחון. ומי שמספר סיפורים שכל 4,200 המשאיות זה על חשבון הקהילה הבין-לאומית ותורמים, פשוט משקר במצח נחושה. חלק גדול מהם משלם משרד הביטחון, שמקבל עבור זה כסף ממשרד האוצר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ממש לא. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ואני מציע שתתעניינו ותבדקו באיזה סעיף זה מופיע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל מילה שלך צריך לבדוק ארבע פעמים. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה, את רוצה להיתמם – תמשיכי להיתמם, אבל אלה הן עובדות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מיתממת, אני לא משקרת. אני לא מיתממת. זה במימון ארצות הברית. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה התוצאה? היום, עוד פעם, לפי הערכות שב"כ, לרשות חמאס עומדים 35,000 מחבלים. יתרה מזאת, בחודש שעבר העלו משכורות למחבלים של חמאס ל-1,500 שקל בחודש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה חושף משהו חסוי? איך אתה חושף את המספר של החמאס, שנאמר בחסוי? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה באמת סכום גדול, כסף ענק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך הוא חושף את זה פה? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל התקציב הזה, תקציב של חמאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך הוא חושף את זה פה, איך אתה חושף את - - - של החמאס פה, בדיון גלוי. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כל זה לטובת חמאס. שאף אחד לא יתמם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ואתה גם לא חבר בוועדת החוץ והביטחון. מי מספר לך את זה? זה נאמר בוועדה חסויה. איך אתה יודע את זה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> די, די עם הצרחות, טלי - - - << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תקשיבי, טלי, לא שומעים אותך, לא שומעים אותך, תרימי את הקול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אתה חושף משהו חסוי? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, בבקשה. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלגרם, תיכנסי לטלגרם, יש את כל הנתונים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> עדיין, זה נתונים שאסור לפרסם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם כשיש בטלגרם אתה לא יכול להוציא את זה פה, גם כשזה חשוף במקום אחר. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אלה כל הנתונים שמופיעים בתקשורת הגלויה. אפשר לבדוק את זה בכל צ'ט כתבים צבאיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> טלגרם זה לא תקשורת גלויה. טלגרם זה לא תקשורת גלויה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה הכול מופיע בתקשורת הגלויה, ועוד לא דיברתי על מה שעוד לא מופיע בתקשורת הגלויה. לו הייתם יודעים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לך אחריות לביטחון המדינה. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - מה מופיע בתקשורת הלא-גלויה, אז אני חושב שכולם פה היו מתעלפים. אבל זה מה שקורה, זה מה שממשלה 7 באוקטובר, שלא מפיקה שום לקחים – העיקר, אני שומע שאחד הסעיפים שרוצים לחסוך – רוצים לבטל כיתות כוננות, כיתות הכוננות, שהוכיחו את עצמן ככוח הכי יעיל ב-7 באוקטובר, הראשון שעצר, ולחם, ובאמת הכיר את השטח. אותם רוצים לבטל, לזה אין כספים. איזה טירוף זה? גם מי שכותב, מי שרושם בספר התקציב, תקציב צה"ל – 112 מיליארד שקל, יודע שהוא משקר. אין שום סיכוי, אין שום סיכוי, גם אין שום סיכוי, ותרשמי, זה הכול נקלט פה. כותבים גירעון מתוכנן – 3.9%, אין סרט שיהיה 3.9%, זה יהיה הרבה מעבר ל-4%, אבל לא רוצים לתקן כרגע את התקציב, וברור, כמו בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שהיו ארבעה תיקוני תקציב, גם התקציב הזה, אין לו שום קשר למציאות. העיקר שהוא נועד להבטיח את חוק ההשתמטות ולהבטיח את התקציב של חמאס. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, אני מגיע לכאן מטקס האשכבה ומהלוויה של גיבור ישראל רן גואלי, הראשון שיצא והאחרון שחזר, שנפל על הגנתה ועל ביטחונה של מדינת ישראל. ואני בא לפה, ואנחנו הולכים להצביע על תקציב שמטרתו לשמור על הקואליציה ולא בהכרח לשמור על כלכלת ישראל וביטחונה. זו האמת. איך אני יודע? בגלל הרזרבה. במשרד ראש הממשלה יש עלייה של 1,610% ברזרבה התקציבית. במשרד התפוצות – אני מציע, השר שיקלי, שתשים לב – יש כמעט 300% עלייה ברזרבות, 183 מיליון שקלים. תהיה ערני לזה שאף אחד לא ייקח שקל למקום אחר. זה הכול שלך ולצרכים של משרד התפוצות ולא לשום דבר אחר, חס וחלילה. במשרד החינוך, דווקא מבורך, תקציב הרזרבה עלה מ-987 מיליון שקלים ללמעלה מ-1.5 מיליארד. במשרד לשירותי דת תקציב הרזרבה שילש את עצמו לכמעט 100 מיליון שקלים. סך הכול, כ-20 מיליארד שקלים בתקציב בלי כתובת. מה עושה הדואר במכתב שאין לו כתובת? מחזיר את זה לשולח, מחזיר את זה לציבור. אז אני מציע שניקח את ה-20 מיליארד שקל האלה ונחזיר אותם לציבור. למה כל הרזרבות האלה מיועדות? מי שיחשוב שהן מיועדות להשלמת התקציב הנדרש למשרד הביטחון להמשך פירוק החמאס, אני איתו בעניין הזה, אבל יש לי הרגשה שזה לא ככה. אחרי שנות מלחמה, יש לנו כסף לשמור פתאום? זה נועד להעברות תקציביות שיקרו פה באמצע הלילה לצרכים הפוליטיים שלכם. ומה אין בו? אין בו טיפול בחוסן של אזרחי ישראל. אחרי הטראומה הלאומית שחווינו, אין רפורמה במנועי צמיחה, ולא פחות כואב מזה, רפורמת ה-9%. לא, לא מדובר על גבינת 9%. מדובר פה בסך הכול תוספת של 9% לתקציב בריאות הנפש, שהצרכים הם עשרות מונים יותר גדולים מלפני שלוש שנים. מה הצלחנו לתת לסעיף החשוב הזה? תוספת של 9% לעומת, כל מאות האחוזים האחרים שהגעתי. המון שימוש ברזרבה. אבל חבריי, אין לנו מדינה רזרבה. אנחנו צריכים להשקיע בעתיד שלנו, בחינוך חינם מגיל לידה לילדים שלנו, של כולם, בנגב, בגליל, יהודים וערבים כאחד במקום. לחפש הטבות למילואימניקים – שהן כמובן חשובות – צריך לתת לעם ולמשפחות שלהם את ההטבה החשובה ביותר, מתווה שירות שמעבר לעניין הערכי והצורך המבצעי, יחסוך מיליארדים רבים. אין השקעה במדע שלנו והחזרת מוחות. תקציב המדינה הפך ממדיניות כלכלית למלחמת הישרדות. ואני שואל את חבריי בליכוד ואת חבריי בציונות הדתית: בשביל מה אתם עושים את הדיל הזה, בשביל עוד כמה חודשים על הכיסא? ישראל ראויה לממשלה ציונית ורחבה של 70 חברי כנסת, שתבנה תקציב למען המדינה ולא לצורך ההישרדות של הממשלה, שתגדיר סדרי עדיפויות לאומיים; ממשלה שלא תחלק רזרבות מתחת לשולחן אלא תשים על השולחן את סדרי העדיפויות הלאומיים הנכונים. זה מגיע לאזרחי ישראל, זה אפשרי וזה יקרה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה, ארבע דקות. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, גברתי היושבת-ראש. אני אתנגד לתקציב. שלוש סיבות עיקריות: זהות יהודית – אין תקציב, אין שוויון בתקצוב ילדי ישראל בחינוך שלהם, והנושא של רפורמת החלב, שאני אצביע איך רפורמת החלב היא סימפטום של הדיפ-סטייט של שלטון הפקידים, ששולט, לדעתי, לצערי הגדול, בממשלה, גם בממשלה הנוכחית. אתחיל עם הזהות היהודית. בהסכם קואליציוני שהיה, שהבטיחו לי ושנחתם, הקמנו רשות לזהות לאומית יהודית בשביל להחדיר כמה שיותר את תודעת הזהות היהודית לתושבי מדינת ישראל. דובר אז על מאות מיליונים; בפועל לא קיבלתי כלום. הזהות היהודית לא קיבלה אף תקציב, במשרד שבו אני הייתי אחראי בתור סגן שר במשרד ראש הממשלה, אף תקציב לצורך החשוב הזה, לחזק את הזהות היהודית של המדינה. אני רוצה לדבר על הנושא השני, שוויון בתקצוב ילדי ישראל. זה כל כך כואב לי. ישנם עשרות אלפי ילדים במדינת ישראל. שמחונכים על פי חוק חינוך חינם והם מופלים לרעה בתקציב שמגיע למוסדות הלימוד שלהם. וכל העוול שלהם, כל הפשע הגדול של הוריהם הוא שהוריהם רוצים לשלוח את התלמידים ללמוד לפי השקפת עולמם של ההורים, והם מקבלים תקציב של 30%, 50%. ואת הדבר הזה צריך לתקן אחת ולתמיד. צריך שכל תלמיד במדינת ישראל יקבל תקציב שווה, אם זה 100% אז 100%, אם זה 110% אז 110%, בלי שום קשר למה שהוא לומד ואיך הוא לומד. אני רוצה לדבר על הדבר האחרון, שזה רפורמת החלב. גברתי היושבת-ראש, הינה לך דוגמה איך הדיפ-סטייט שולט בממשלת ישראל הנוכחית ובמדינת ישראל. בממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד-עבאס, הממשלה הביאה רפורמה בחקלאות. אנחנו אז היינו באופוזיציה, וכולנו באופוזיציה התנגדנו. ואני רוצה להקריא את הדברים שאמרתי אז, שהם נכונים גם היום: מדינה שנתונה בסכנה קיומית קבועה אינה יכולה לתלות את עתידה בייבוא בתחום חיוני כל כך כמו המזון. אנחנו חייבים להיות עצמאיים לגמרי מבחינת המזון, כי את גבולות המדינה מאכלסים יישובים חקלאיים. וכאשר פקידי האוצר מנסים להוביל רפורמה בחקלאות, מן הראוי להזכיר כי מי שצריך להוביל ולהכריע אלו בוודאי לא מי שנבחרו רק בשל השכלתם הכלכלית אבל את השכלתם הערכית רכשו במכונים של קרן וקסנר ודומיה. מצופה היה לכאורה מראש הממשלה ושר האוצר – ככה אמרנו אז כלפי ראש הממשלה בנט ושר האוצר ליברמן - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כל הכבוד - - - רפורמת החלב - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - שלא ייכנעו בכזאת קלות לממשלת העומק של מערכת הפקידות, שמגמתה היא להפוך אותנו למדינה ככל המדינות, לנתק אותנו מהזהות היהודית שלנו ומהקשר שלנו לארץ ישראל. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שמעת שאמרתי לך כל הכבוד? << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> אני רוצה לסיים, ברשותך, גברתי היושבת-ראש, בדברים שאמר שר האוצר הנוכחי, אז יושב-ראש סיעת הציונות הדתית. הוא אמר כך: החקלאות היא ערך ציוני שקריטי לחזק ולפתח במגוון דרכים. הסיעה תעמוד מאחורי החקלאים בכל כוחה, ותפעל במסגרת דיוני התקציב למנוע את הפגיעה ביישובי הספר ובהתיישבות העובדת. ההתיישבות הייתה מאז ומעולם ליבת העשייה הציונית, ולכן פגיעה בחקלאות היא פגיעה בציונות. אם כן, אמור מעט ועשה הרבה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת בראש, מאשרים תקציב למדינה לשנת 2026. נכי צה"ל הם דבר שמדברים עליו כל היום וכל הלילה כבבת עינינו, כגיבורים שלנו, כאלה שאנחנו מוכנים לעשות בשבילם הכול. האם זאת המציאות בתקציב המדינה? אז כן, בתקציב המדינה, תקציב אגף השיקום במשרד הביטחון יהיה 10 מיליארד שקל. מעל 20,000 נכי צה"ל נוספו, מעל 7,000 הלומי קרב חדשים. מספר הלומי הקרב בישראל, כתוצאה מהמלחמה הכפיל את עצמו; מספר העובדים במשרד הביטחון שצריכים לטפל בנכי צה"ל ובהלומי קרב לא הכפיל את עצמו. אגף השיקום נאלץ להתמודד עם אלפי מקרים מהעבר שהוא לא סיים ועם 20,000 נכים שמתדפקים על דלתו. נוסף לכל הדבר הזה, ממשיכים לעשות עוול כלפי הלומי הקרב ונכי צה"ל. הממשלה הזאת שלוש שנים, ורוצה להיות ארבע שנים ולהשלים את ימיה, תקצבו 300 מיליון שקל סיוע משפטי לנכי צה"ל והלומי קרב. במשך ארבע שנים תוקצבו 300 מיליון שקל לסיוע משפטי לנכי צה"ל והלומי קרב; כמה בוצע בפועל למענם, בתאריך הזה שאנחנו נמצאים בו? כמה כסף ניתן כסיוע משפטי לנכי צה"ל ולהלומי קרב, לאחר שתוקצבו מעל 300 מיליון שקל בארבע שנים? אפס שקלים. אפס ביצוע של שקלים לסיוע משפטי. נכי חרבות ברזל נעשקים בבתי החולים. עורכי דין מגיעים אל המיטות שלהם ומחתימים אותם על חוזים דרקוניים עם היוון עתידי של התשלומים. אפס שקלים בוצעו למענם; תוקצבו 300 מיליון שקל. איך תיראה 2026? האם לשר הביטחון תהיה את הגדלות שהוא ידפוק על השולחן? מה שמיוחד בתקציב נכי צה"ל, שהיה לי הכבוד עם שר הביטחון בני גנץ להגדיל אותו במיליארדים ברפורמת נפש אחת ולשים שם את 100 מיליון השקל הראשונים לסיוע משפטי לנכי צה"ל, כי אמרנו: איך ייתכן שבן אדם איבד רגל והוא הלום קרב, ועכשיו בא עורך דין ואומר: תן לי 100,000 אלף שקל, עוד לפני שקיבלת שקל מהמדינה? וההלום קרב יחתום על חוזה משפטי מול עורך דין כשהוא לא יודע על מה הוא חותם. כן, הסגנית, הכול בסדר, את איתי. במצב הזה שבו אנחנו מאשרים עוד תקציב, וזה יהיה התקציב האחרון – מי? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, כלום. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> איפה הוא? בנך בקהל? איך קוראים לו? אברהם, מה שלומך? יה חמוד, תזדקף, תגיד לנו שלום. איזה כבוד שאימא שלך מנהלת את המליאה, מובילה. זה בן הזקונים, לא? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, הגדול. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> השם ישמור אותך ואת כולם. בקיצור, עכשיו מביאים תקציב, ואין בהירות שיבוצע סיוע משפטי לנכי צה"ל, ולא מצליחים לגמור את החוק שמגן על נכי צה"ל. נכים של תאונות עבודה מוגנים, נכים של תאונות דרכים מוגנים בחוק, ניצולי שואה מוגנים בחוק. לכל אלה יש הגבלת שכר טרחה. אפילו לנפגעי פעולות האיבה, בעתירה ובערעור על התנאים שלהם, יש סיוע משפטי. היחידים בישראל שלא מוגנים מפני עורכי דין עושקים הם נכי צה"ל. אז גם את החוק הזה, שנתיים לא סיימתם אותו, וגם אפס שקלים. תקצבתם 300 מיליון שקלים סיוע משפטי על פני ארבע שנים ונתתם להם אפס. לאן נעלמו 300 מיליון שקל? לקחתם את הכסף הזה מנכי צה"ל, מהכיס שלהם. הם עוד משלמים לעורכי דין כדי שאתם תמלאו את חובתכם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אכן, עוול גדול. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, סוף-סוף הגענו לסעיפי סדר-היום שעוסקים בתקציב המדינה לשנת 2026, מזל טוב. לפי החוק היינו אמורים להצביע עליו עד דצמבר, באזור חודש אוקטובר, נובמבר 2025, אבל זה נדחה קצת. הגענו לחודש ינואר. חשבנו שנצביע על זה ביום שני, אבל גם זה קצת נדחה, ואז חשבנו שנצביע על זה היום בבוקר, אבל עשו פה פיליבסטר, חבל על הזמן. וזו לא האופוזיציה שעשתה פיליבסטר. ההפך, אנחנו משכנו את הצעות החוק שלנו. זה הייתם אתם, חברי הקואליציה, עשיתם פיליבסטר לעצמכם, משכתם זמן ועוד זמן ועוד זמן, רק כדי לאפשר משא ומתן מאחורי הקלעים עם החרדים. והינה, אחרי שהם הצליחו לסחוט אתכם עוד קצת, את כל מה שהם רוצים עד הטיפה האחרונה, הגענו עד הלום. ואני רק תוהה מה עוד אפשר היה להביא להם כדי שיצביעו בעד התקציב שלא הבאתם קודם. הרי פטור גורף מגיוס והכשרת ההשתמטות בחוק הם כבר קיבלו. הבנים והבנות שלהם לא יצטרכו לסכן את עצמם, ויוכלו להישאר בבית בזמן שכל המדינה משרתת או מסכנת את עצמה. העלאה של תקציב רשת החינוך העצמאי של יהדות התורה ב-28% הם קיבלו. העלאה של תקציב רשת החינוך של ש"ס ב-43% הם קיבלו. העלאה של תקציב מוסדות המוכר שאינו רשמי ב-28% הם קיבלו. השוואת השכר של המורים ברשתות החרדיות לחינוך הממלכתי, למרות שהן לא עומדות בתנאים הנדרשים לכך, הם קיבלו. 100 מיליון שקל למשרד ירושלים, 23% בתקציב שמיועד לעידוד תעסוקה במגזר החרדי – דבר שאמור להיות אינטרס של המדינה, לעודד יציאה לעבודה – גם את זה הם קיבלו. מה עוד אפשר לבקש? מה? אז בואו ספרו לציבור מה היה פה באמת. ישבתם, ואני אומר את זה באמת בכאב, בזמן הלווייתו של גיבור ישראל רן גואילי, שב-7 באוקטובר לא חשב פעמיים וקפץ להציל חיים של אנשים, בסוף הוא מצא את מותו, וגופתו נותרה שם אחרונה בעזה, 843 ימים. בזמן שקוברים את הגיבור הזה, ישבתם וחשבתם במוחכם הקודח איך עוד אפשר לגרום לחרדים להצביע בעד, איך אפשר להעביר את חוק ההשתמטות מהר יותר. ביקשתם למשוך עוד זמן במליאה, ביקשתם מאיתנו קיזוזים, בשביל מה? אתם מבינים כמה זה מעוות? אתם מבינים שיש פה אירוע לא נורמלי? הרי בסוף בסוף ברור לכולם הסיפור הגדול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ביקשנו קיזוזים כדי ללכת ללוויה. ביקשנו קיזוזים ללכת ללוויה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> הסיפור כאן הוא דיל שרקמתם, ממשלת הימין מלא מלא, שכותרתו: השתמטות תמורת תקציב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת, לכו תעשו לי AI - - - עדיף. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בלי בושה ומהמקפצה, כדי לשמור על שלמות הקואליציה הזו - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אתם סוללים את הדרך לפטור משירות לסקטור שלם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ששש. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ומתי אתם עושים את זה? אחרי מלחמה ארוכה שגבתה חיים של אלפי אזרחים וחיילים - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני עוצרת את הזמן. חבל. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - בימים הכי מתוחים, כשהצבא מתכונן למתקפה אפשרית באיראן, ולפני אפשרות לחידוש הלחימה ברצועת עזה, בזמן הזה אתם נותנים פטור מגיוס ושירות. תגידו, איך נוכל לכל האתגרים הביטחוניים אם לא יהיה חיזוק משמעותי לצה"ל, שזועק, שמשווע לתוספת לוחמים, לכוח אדם? איך ננצח את אויבינו כשאתם עוסקים בלהחליש את הצבא? אני מציע לכם, חבריי הקואליציה, אני מציע ומקווה שאתם עושים חשבון נפש. אני מציע לכם להשקיע את המאמצים שאתם משקיעים בחיסול צבא העם במטרות קצת יותר ראויות, כמו למשל חיסול החמאס. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חבר הכנסת גינזבורג, ממתי אתה אומר סתם משהו? להגיד שרצינו להתקזז בתקציב? ממתי מתקזזים בתקציב? רצינו להתקזז כדי ללכת ללוויה של רן גואילי, השם ייקום דמו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יכולת להצביע בבוקר וללכת להלוויה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> באמת? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זו באמת הייתה הבקשה. זו באמת הייתה הבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, נו, באמת. זו לא הייתה הבקשה. מי מתקזז בתקציב? בחיים לא מתקזזים בתקציב. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יכולת לדון בבוקר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> די, נו, בחייכם. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> די, נו. די, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מתאים לך, לא מתאים לך. שלא ידבק בך הסגנון האופוזיציוני, שאומרים כלום ושום דבר ושקרים. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> די, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא אתה, גינזבורג. אני מקשיבה לך. לא מתאים לך - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. כשאני מתייחסת אלייך, אני לא יכולה שלא להתייחס לאברהם החמוד, הבן שלך שיושב כאן ביציע. נראה לי שאנחנו צריכים לשנות את הכללים שבני משפחה, ילדים, ילדים לא יכולים לשבת כאן ביציע, אבל הוא כבר גדול. אז שלום, אברהם. כנסת נכבדה, תראו, הציפייה היא בסופו של דבר, בטח בתקציב שמגיע אחרי שנתיים קשות של מלחמה – תקציב שגם מגיע באיחור, אני רוצה להזכיר לכם, שבועות ארוכים הממשלה התעכבה עם התקציב הזה – חשבתי שתהיה בשורה, בשורה לפחות בכיוון, במחשבה, בהבנה שאנחנו ניצבים מול אתגרים לאומיים, לא רק ביטחוניים, חברתיים, כלכליים, ועוד ועוד ועוד. הייתי מצפה לראות כאן תוכניות לא רק של חומש – תוכניות של עשור, בראייה של טיפול רוחבי והעמקה, מהמקרו למיקרו. לדוגמה, בתקציב הזה אין תוספת כמעט בכלל, ממש, אני יכולה לומר – 300 מיליון לבריאות הנפש, גברתי היושבת-ראש, זה לא הרבה, זה כ-9% תוספת. הייתי מצפה שיכפילו את התקציבים של בריאות הנפש, כי אנחנו מדינה בטראומה, אנחנו אפילו לא בפוסט-טראומה. ואנחנו יום-יום גם שומעים כאן את הקולות, אומנם הרבה פעמים בהיבטים של חיילי צה"ל מתמודדי הנפש והלומי הקרב הגיבורים שלנו, יהלומי הקרב. ואני לא מצאתי את זה. והעצוב הוא שגם הלכתי לעשות בדיקה מעמיקה לגבי מה קורה עם משרד הרווחה. גם שם בדרך כלל יש תוספת של כמיליארד שקלים, גם בימים של שגרה. לצערנו, שם הולכים ככל הנראה לעשות קיצוץ רוחבי. הציפייה שלי הייתה שהממשלה הזאת וראש הממשלה יבינו את האתגרים שאנחנו ניצבים בפניהם, ואת אותם 5 מיליארד שקלים, כמו שלמשל היו בקופסאות הקורונה, יחליטו שעכשיו הם משקיעים במשפחות השכול, במשפחות של נרצחים, בילדים היתומים. ואתמול, אגב, צריך לומר, עבר פה חוק משמעותי מאוד של אלמנות ויתומים. הרפורמה הזאת היא סופר-משמעותית, ונכון, גם צריך לומר מילה טובה, ניתן שם תקציב לדעתי של מיליארד שקלים, אם לא יותר, בשיתוף פעולה קואליציה-אופוזיציה. ועדיין, אם יש 5 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים, אני חושבת שהיה ראוי בתוכם, למשל, להכניס את העובדה שהיום עדיין מי שנפגעו ב-7 באוקטובר נלחמים על כך שיכירו בהם, אלה שפגועים מאוד, ילדים שהיו בשבי, שיכירו בה באחוזי נכות של 100% ולא 50%. באים עדיין לילדים ואומרים להם: תביאו לנו אישור מפסיכיאטר, בזמן שהם היו בשבי לבד 50 יום ויותר. ואנחנו רואים הורים מרוסקים של חטופים שחזרו חללים, חללים, אלמנות של חטופים, ועוד ועוד. לדבר הזה לא מצאו תקציב, ואני מצירה על כך בבית הזה. ואני חושבת שאם יש רזרבות, אם יש מישהו שיכול לבוא ולומר: תראו, הרזרבות האלה, שם נמצאים העיזים, אז אני רוצה שתדאגו לכך שמתוך הרזרבות נמצא את התקציבים לאנשים שהכי זקוקים לזה. ורוצה כן לומר ולסכם בכל זאת גם במילה טובה על 100 מיליון שקלים שהתחילו בסיור בפנימיית כנות, ועברו לוועדת קרן העושר, חברי חבר הכנסת מיכאל, שם אמרו 5 מיליון שקלים, ושר החינוך התחייב להוסיף על זה עוד 5 מיליון שקלים, ומהר מאוד הם גילו שכדי לשפץ פנימיות וכפרי נוער, אי-אפשר לעשות שום דבר ב-10 מיליון, והגדילו את זה ל-100 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נדיר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני חושבת שזו בשורה אדירה לילדי הפנימיות וכפרי הנוער. מפה אני גם רוצה לברך את ארגון כפרי הנוער והפנימיות, אבי אלבז ואחרים, שפועלים למען הילדים המתוקים האלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בהחלט, בהחלט. תודה רבה. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, במקביל לחוק התקציב – ובעצם הם כרוכים ביחד – הקואליציה ממשיכה לקדם במרץ את חוק ההשתמטות. אומנם הרבנים אמרו בחדרים הסגורים שאין להם כוונה לאפשר גיוס חרדים, אומנם צה"ל חייב בדחיפות 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, ובחוק אין בכלל מספר יעד לתוספת לוחמים, אבל הקואליציה בשלה. מנהיגים חרדים מבטיחים תמיד שלא יוותרו ושמקור כוחם זה התורה הנצחית, וכפי שהצליחו במשך 77 שנים להימנע מחוק גיוס אמיתי, כך יהיה גם הפעם. ובכן, גם אנחנו לא נוותר, לא נרים ידיים ונמשיך להיאבק. גם מקור כוחנו הוא יסודות התורה, אבל זו שיש בה ערבות הדדית ואת "ואהבת לרעך כמוך" ואת "לא תעמוד על דם רעך", יהדות שמצווה שלא לעמוד בצד כשאחיך מצויים בסכנה ובמצוקה. המנהיגות החרדית משדרת שהיא לא תוותר ושלציבור הישראלי בישראל לא תהיה ברירה אלא להיכנע. ובכן, אתם טועים. גם אנחנו לא נוותר. האחריות שלנו לא תאפשר לוותר. גם אם ייקח יותר שנים משחשבנו וגם אם נעבור את המלחמה הזו בלעדיכם, הרי בסוף האמת והיושר ינצחו. אל תטעו בנו. לא נוותר, כי בשנתיים האחרונות נרקמה לה מורשת של הקרבה ומסירות נפש שלא תחלוף גם בעוד שנים ארוכות. אחרי שנים של התנשאות, כאילו לציונים אין שורשים עמוקים, כאילו היהדות שלנו פחות חזקה וכאילו יש עגלה ריקה, הרי מאות אלפי ישראלים מסורים, אמיצים וגיבורים הוכיחו כמה עמוקים היסודות, כמה מושרשים הערכים וכמה אהבת העם, הארץ והמסורת יש בנו. ואיך בכלל נוכל לוותר? הרי מדובר במשפחות שלנו – באחי בן ה-56, רב, אבא, סבא, שחזר למילואים; באחי המג"ד, שנשוי ואב לחמישה, ששירת כבר למעלה מ-600 ימים; בבת שלי, שבאומץ בחרה להיות לוחמת, ובעוד עשרות בני ובנות משפחה שבשעה הקשה של עם ישראל לא עמדו בצד ורצו אל תוך האש. כי איך נוכל לוותר, שהרי הפצועים עדיין משתקמים בבתי החולים ומצפים ממי ששלח אותם אל הקרב שיתקן את המעוות; שהרי החלל שנפער בנפש של אלפי המשפחות השכולות אינו מתמלא, והם מביטים בנו ומבקשים הגינות ואחווה. כי זו המדינה שלנו, אנחנו מאוהבים בה ועבורה ניאבק עד שנעשה אותה טובה, סולידרית וראויה יותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דוד ביטן – אינו נוכח; חבר הכנסת אליהו רביבו – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת שלום דנינו – אינו נוכח. חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שומעים. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן, יש בעיה עם המיקרופון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אה, הגברתם. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, הקשבתי קודם לדברי השר, ומסתבר שלמופעי הבורות, הגזענות והמשיחיות ההזויה שלו נוספה היום הצגת אימה של זחיחות ויהירות. בזמן שהגזען חי בסרט פנטזיה כשהוא מדבר על התקציב, האזרחים, אזרחי המדינה לגווניהם, חיים בסרט אימה. תחת הממשלה הזאת, ממשלת הדם, הגזע והזוועות, ישראל הפכה לאחת המדינות עם האי-שוויון החמור ביותר במערב. ואני רוצה לצטט באריכות מתוך דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, שהתפרסם לאחרונה. הגשתי בקשה להצעה דחופה לסדר-היום על דוח העוני, אבל היא לא התקבלה. ובדוח נאמר כך, ואני מצטט: מהדוח עולה כי עלות המחיה המינימלית בישראל ב-2025, המשקפת את ההוצאה הנדרשת למחיה בסיסית, נאמדת בכ-5,589 שקלים לנפש ובכ-14,139 שקל למשק בית של שני מבוגרים ושני ילדים – גידול של בין 5.5% ל-5.6% ביחס לשנה שעברה, גבוה מהעלייה במדד המחירים לצרכן, שעמד על 3.4%. שכר המינימום והקצבאות אינם מכסים את העלות המינימלית גם עבור משק בית עם שני מפרנסים. עלות המחיה הנורמטיבית, המייצגת את ההוצאה הנדרשת למחיה בכבוד, עומדת על 9,529 שקלים לנפש ו-24,396 שקלים למשק בית, עם עלייה חדה של 10% מהשנה הקודמת, פי שלושה מהאינפלציה. מצבם של קשישים ומשפחות צעירות קשה במיוחד. 95.7% מדווחים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם לחיות בכבוד, כמעט 96%. יותר משליש, 34.4%, סובלים מאי-ביטחון תזונתי חמור. 85.5% מדווחים על מצב בריאותי ירוד, ו-45.9% חוו החמרה במצב הנפשי מאז פרוץ המלחמה. 867,256 משפחות, שזה 26.9%, חיות באי-ביטחון תזונתי, מתוכן 351,416, שזה 10.9%, באי-ביטחון תזונתי חמור. 1,182,375 ילדים, שזה 37.5%, נמצאים באי-ביטחון תזונתי, מתוכם 444,573, שזה אומר 14.1%, באי ביטחון תזונתי חמור – עלייה של 27.5% במשפחות ו-28.9% בנפשות ביחס לשנה שעברה. אלה נתוני האמת, מה שנקרא, שהצעת התקציב מבקשת להסתיר ואולי גם להחמיר. אם זו כלכלה בעזרת השם, כמו שהשר רוצה לקרוא לזה, אז כנראה שאפילו אלוהים נטש את סמוטריץ', ואני לא מאשים אותו, שהרי כבר אמר הנביא עמוס את דעתו על ממלכה שבה העשיר רודה בעני ושבה הפערים החברתיים מאמירים והאי-צדק גואה. וכך אמר הנביא עמוס: "כה אמר ה', על שלֹושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים". << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עוד משפט. תקציב ראוי הוא כזה שמשרת את הציבור - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נבל ברשות התורה, רד. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - לא את הממשלה ואת ראשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נבל ברשות התורה, שירד - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> צדק חלוקתי לטובת הציבור בכל התחומים, על פי הצרכים של הציבור - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נגמר הזמן. תודה רבה. להוריד אותו. תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - לא על פי מי שמקורב לצלחת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלי דלל – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה פסל – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חברי הכנסת, היום הובא למנוחות גיבור ישראל רן גואילי, השם ייקום דמו, ובכך אזרחי מדינת ישראל יכולים לשבת בשקט בחלקת אלוהים הקטנה שלנו. אדוני ראש הממשלה, באמת כבר אין לי מה להגיד לך. אני צפיתי היום בחדשות ולא ידעתי את נפשי. אין יום שעובר שאתה דובר אמת; שלא לומר משקר. היום צפיתי בחדשות הטלוויזיה על מסיבת העיתונאים שערכת אתמול – כן, אתמול לא הסתדר לי להסתכל על חדשות – ואמרת במסיבת העיתונאים שבשלב מסוים לא הייתה לנו תחמושת ואנשים נפלו. לא הייתה לנו תחמושת, ושילמנו בחיי אדם, אנשים נפלו, חיילים נפלו. חלק מכך, הסיבה שלא הייתה לנו תחמושת, היה גם קיצוץ, היה אמברגו של ממשל ביידן של ארצות הברית. איך אתה מעז? בבדיקה מהירה שנערכה, אכן הייתה עצירה למשך כמה שבועות, איני יכול לנקוב מתי, של פצצות במשקל טונה. זו העצירה היחידה. מערכת ייצור התחמושת הקלה במדינת ישראל, וגם הכבדה, עבדה בשלוש משמרות. על פי קברניטי הצבא לא היה יום אחד שהייתה חסרה תחמושת. איזה חוסר הכרת הטוב לממשל ביידן, לגבי נשיא שכשהיינו על הרצפה מול אויבינו – אני זוכר את השבוע שישבת פה חיוור, אפור, לא יודע את נפשך. חוסר הכרת הטוב לנשיא ארצות הברית, שהניף את ידו כלפי אויבינו מצפון, ואמר: Don’t, וגם כלפי האיראנים. ואני זוכר את הימים שכל יום נחתו במדינת ישראל מטוסים אמריקניים עם אספקה מכל סוג שהוא, טונות של אספקה. איך אתה מעז? בריאיון באנגלית אמרת שחלק מההחלטות שלך היו לא לבצע הפצצות שטח, וזה עלה גם בחיי לוחמים. אז תחליט, אדוני ראש הממשלה, לאיזה נתניהו אני צריך להאמין – לנתניהו באנגלית או לנתניהו בעברית? לאיזה נתניהו להאמין? בוא אגיד לך, אדוני ראש הממשלה, כבעל מקצוע – כאשר נחקר מתחיל לשקר, הוא אובד בים של שקרים כי אינו זוכר מה באמת אמר. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת חוה אתי עטייה – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח; חבר הכנסת עפיף עבד – אינו נוכח. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני זמן קצר פורסם הסכם בין יו"ר הקואליציה אופיר כץ לבין חברי כנסת מהליכוד על מס רכוש. כמובן שאני לא בעד זה שחברי כנסת מביאים הסכם לעדה הדרוזית, וכמובן שזה לא יתקבל ולא יגיע, או לא יצא לפועל בסופו של דבר, וצריכה להיות ראייה כללית של כלל האזרחים. אופיר כץ לא מגיע ולא מכבד הסכמים – ועשה את זה בעבר – לא עם החברה הערבית, והוא לא יעשה את זה עם החברה או העדה הדרוזית. כמובן שכל הזמן הם מנסים לפלג בין האזרחים הערבים, וזה לא יצליח. מכאן אני מציע לחברי הכנסת שעמדו ליד אופיר כץ, שלא יחשבו שהם יביאו הישג לעדה בדרך הזאת. היום בבוקר הרסו הדחפורים של מינהל מקרקעי ישראל את ביתו של המנוח יוסף אלזיאדנה, שנחטף ונרצח ברצועה. כמובן שהדחפורים והאנשים שעומדים ברשות רמ"י, וכמובן השר שיושב בשולחן הממשלה, שיקלי, לא מעניינים אותם האזרחים הבדואים בנגב, מה הם עוברים, מה הם חשים, מה הם מרגישים. בגשם, בקור, הורסים להם. אז מכאן אני פונה לעלי אלזיאדנה: אל תחשוב שיש שרים שדואגים לחברה הבדואית בממשלה של נתניהו. אף אחד לא דואג לחברה הבדואית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רק נתניהו - - - לבדואים. אתם לא דואגים, זה בטוח. אתם לא דואגים, שתדע החברה הערבית והבדואית בישראל. המפלגות הערביות לא דואגות לכם, לא דואגות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הזמן שלי, בבקשה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, עצרתי את זה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תודה. חבל מאוד ועצוב מאוד שכך הממשלה מתייחסת לאזרחים המוחלשים בחברה הבדואית. כמובן שמכאן אני אומר לעלי אלזיאדנה: אנחנו נעשה הכול, נעשה הכול על מנת להחליף את הממשלה הזאת. צעד ראשון, עשינו אותו. צעד ראשון היה בסח'נין – כל ראשי המפלגות עמדו ביחד. אנחנו נצעד קדימה לעבר הרשימה המשותפת. כמובן, רשימה טכנית, על מנת שאנחנו נגיע לשלב הבא. הדבר השני, פורסם היום בהארץ שהדוברות של המשטרה שחררה הודעה בשבוע שעבר, על כך שיוסף אבו גויעד נהרג בתאונת דרכים כאשר היה מרדף משטרתי. אבל היום הוכח ופורסם גם שהוא נהרג מאש של שוטרים והמשטרה העלימה את זה. איפה אנחנו חיים, בג'ונגל? איפה ראש הממשלה? איפה השר לביטחון לאומי, שכל הזמן מגבה את השוטרים? אנחנו רואים שהבחור לא נהרג בתאונת דרכים, אלא נהרג מירי של שוטרים. אנחנו חיים במדינת חוק, ומח"ש צריכה לבוא, וכל השוטרים שהיו מעורבים באירוע הזה, היא צריכה להעמיד אותם לדין על מה שקרה; קודם כול על הירי, והדבר השני, על ההודעה השקרית שיצאה אחרי המקרה. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת ווליד טאהא, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, בשנת 1999 התקבלה החלטה שאלפי משפחות חיכו לה על ביטול מס רכוש על הקרקעות, (חוזר על הדברים בערבית) בעקבות התערבותו והשפעתו הישירה והמשמעותית של חבר הכנסת דאז, יו"ר רע"מ עבד אל-מאלכ דהאמשה. בימים אלה, הממשלה מבקשת להחזיר שוב, במסגרת חוק ההסדרים, את מס הרכוש, ולהטיל מס בשיעור של 1.5% על קרקע לא בנויה, כך שההחלטה תעבור בתקציב המדינה לשנה הנוכחית שאמור לעבור עד סוף חודש מרץ. החזרת המס על הקרקע תשפיע כמובן על רבבות משפחות ברחבי המדינה, אך תשפיע בעיקר על אלפי משפחות בחברה הערבית ובחברה המערופית, הדרוזית, ותוביל לפגיעה קשה מאוד ולא פרופורציונלית באזרחים הערבים. כמובן שראיתי את הסרטון שהפיץ יו"ר הקואליציה עם שני ח"כים מהעדה המערופית, אכרם ועפיף, ושם נאמר שהם יסירו את היישובים הדרוזיים מהכוונה להטיל את המס. אופיר, ב-17 בינואר 2024 עליתי לדוכן הזה, למעלה ישבו ראשי רשויות, מערופים, דרוזים, ואני אמרתי להם: הוא משקר לכם שהוא רוצה לחבר את היישובים שלכם לחשמל, אין כזה דבר, אין כזו חיה. או שמחברים את כל היישובים או שלא מחברים אף יישוב, ושלא יעבדו עליכם. עכשיו הוא עושה להם אותו דבר. הוא עושה להם אותו דבר, וחוזר על אותה מנטרה של להוציא את היישובים הדרוזיים מהמס שיוטל. במרבית היישובים הערביים בארץ הבעלות על הקרקע הינה פרטית. לא מעט קרקעות בבעלות פרטית נמצאות מחוץ לאפשרויות התכנון, ללא תכנון מפורט, ללא זכויות בנייה מוסדרות ואולי אף ללא אפשרות ממשית לפיתוח. קרקעות כאלה, שאינן חקלאיות לפי ייעוד תכנוני אך גם אינן בנויות, עלולות להיות חייבות במס רכוש. בנוסף, ביישובים רבים קיימות בעיות היסטוריות של רישום מקרקעין. כיצד המדינה תתמודד עם העובדה שיכול להיות אדם שכבר מכר את הקרקע מזמן, אך בטאבו הקרקע עדיין רשומה על שמו. זה די נפוץ ביישובים הערביים. המס כאמור פוגע בעיקר בבעלי קרקעות שאינם יכולים לממש את פוטנציאל הבנייה בקרקע שלהם בגלל היעדר תכנון, למרות שהיעדר התכנון אינו החלטה פרטית של בעל הקרקע, אלא קשור לרשויות התכנון למיניהן מול השלטון המקומי. ברקע הקשיים הכלכליים שעימם מתמודדים אזרחי המדינה, וברקע עליית המחירים המתמשכת בכל תחומי החיים, הטלת מס רכוש על קרקע פרטית לא בנויה היא הדבר האחרון שצריך לחשוב עליו. מאיפה אנשים יביאו את הכסף הרב הזה? למה לזרוק אלפי משפחות בכוח לתהום ולבוץ של ההלוואות, בעוד הן מתמודדות בקושי בחיי היום-יום? מדובר בהחלטה מרושעת, מדובר בצעד קטסטרופלי שיכה קשות בכל אלה שעדיין מחזיקים בקרקע פרטית לא בנויה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת בראש, מס רכוש הוקפא והושעה לפני 20 שנה, מס נורא שפוגע בבעלי קרקעות פרטיים, שהוקפא לפני יותר מ-20 שנה, ובכל כמה שנים האוצר מנסה להחיות אותו כדי לגזול כסף מבעלי הקרקעות הפרטיים. מי שנפגע הוא היישובים הערביים, יישובים ערביים דרוזיים; יש מושבניקים ואנשים, גם יהודים, שיש להם קרקע פרטית, והיעדר התכנון מונע מחלק מהאנשים האלה, בעיקר ביישוביים הערביים והדרוזיים, לבנות. בגלל היעדר תכנון. ואז מנסים להטיל עליהם עוד פעם את ה-1.5% מס רכוש, כמי שזורקים אותו בים ואומרים לו: אל תירטב. (חוזר על המילים בערבית.) << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> (אומר בערבית: אל תירטב.) << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אל תירטב.) מזה כמה שבועות הגיעו לכאן ראשי רשויות של היישובים הערביים מהוועד הארצי, ולפני כמה ימים הגיעו ראשי היישובים הדרוזיים; נפגשנו עם חבר הכנסת משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים לשעבר ובפועל. נפגשנו עם חברי ועדת הכספים, קואליציה ואופוזיציה. ויש רוב מוחץ בוועדת הכספים לבטל את מס רכוש אחרי הקריאה הראשונה, בהכנה לקריאה השנייה. פתאום אנחנו רואים סרטון של יושב-ראש הקואליציה, שאומר: אני מבטיח לכם; עמד לידו חבר כנסת דרוזי מימין וחבר כנסת דרוזי משמאל, ואז הוא אומר להם: אנחנו מבטיחים לבטל את מס הרכוש על הקרקע לדרוזים. תגיד, אתה בג'מייקה? אין חוק כזה. אין קרקע לדרוזים, קרקע ליהודים, קרקע לערבים, בחוק. יש קרקע לכלל האזרחים. אפילו לנסות לעבוד עליהם – אתה לא יודע לעבוד עליהם. ניסית לעבוד עליהם בחוק החשמל, ואז נחשפת ב"כלומך" – לא העברת חוק חשמל, כי אין דבר כזה, אין חיה כזאת. ועכשיו אתה רוצה לעבוד עליהם עוד פעם. הדרוזים לא טיפשים, הערבים לא טיפשים והיהודים לא טיפשים. הקואליציה מטופשת, עובדת על אנשים. החוק הזה יבוטל, לא בגלל הבטחה שלך לדרוזים, לפני הח"כים, לא לעדה הדרוזית, אלא בגלל שיש רוב בוועדת הכספים של יהודים וערבים, מהקואליציה והאופוזיציה, להוציא את העז הזאת שכל כמה שנים מכניסים אותה כעז, כדי להוציא אותה. והעז הזאת היא עז פראית, (חוזר על המילים בערבית) והיא תוצא. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. לרשותך ארבע דקות. שקט, בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום הייתה לי הזכות, וכמה מוזר להגיד זכות, ללוות את - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מפריעים שם. בבקשה. אני עוצרת את הזמן. אתם רוצים לשוחח? אפשר בחוץ, לא חייבים פה. בבקשה. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, גברתי. אמרתי שהייתה לי הזכות, וכמה קשה להגיד מילה כזאת של זכות ביום כזה, להיות בין אלפי האזרחים שליוו היום לקבורה את הגיבור, הראשון לצאת והאחרון להיטמן באדמת הקודש, רן גואילי. אני חייבת לומר, עם כל הכאב, עם כל הצער: לראות עם שלם, ולא משנה מי אתה, מה אתה, מה אתה חושב, זה היה רגע קטן, קצר – ומי ייתן שיהיה ארוך – של אחדות. שמעתי את האם, שמעתי את האב, את האחים האצילים האלה. המחיר שהם שילמו – אני התבוננתי מהצד ואמרתי, אני מסתכלת על הזרים, ואנשים ומכובדים, וזה באמת מרטיט את הלב, אבל אני דווקא חושבת על היום של אחרי השבעה, שכל זה פתאום יתאדה והמשפחה תישאר עם עצמה רוב הזמן. ועוד פעם צריך אולי להיכנס לחדר של רני – אולי הבגדים שלו, אולי התמונות – ואני חייבת לומר, גברתי, שהלב שבור. מצד אחד, סוגרים איזשהו פרק של 7 באוקטובר, אבל יש לנו עוד המון המון מה לסגור. המון אזרחים שסובלים עדיין מפוסט-טראומה – לדאבוני, אני גם חלק מהם – והמון אנשים שאיבדו את היקר להם מכול, ובכל בוקר עוד קמים, אולי מתוך מחשבה שמדובר בחלום רע, שכנראה באחד הימים יתפוגג. אבל אנחנו כעם – בשואה לא היה לנו בית, לא הייתה לנו מדינה. אני מניחה שאף אחד מאיתנו, לא ייחל, לא פילל ולא חשב לרגע שזה יקרה אצלנו בבית, כשאנחנו עם צבא, מדינה, ממשלה, אזרחים. וזה אחד האסונות שאם אנחנו לא נלמד מהם ולא נפיק את הלקחים, לצערי, אנחנו עלולים לשלם את המחיר. ולפני כמה דקות, גברתי, גם קיבלתי הודעה – יש לנו את הדוברות בשדרות – שהלילה לא יהיה שקט, ולא להיבהל, כמה שאפשר לא להיבהל, כי יישמעו פיצוצים וארטילריה. אז מחד, אני מרגישה איזשהו ביטחון, שמישהו עוד ממשיך לטפל ולנסות להתגבר על התופעה, על הקטסטרופה המתועבת הזאת שנקראת חמאס. והמחבלים שאפילו לא בוחלים – מאיפה הגבורה הזאת עדיין לצוץ, עדיין לנסות לפגוע בנו. ומאידך, אני מאוד מאוד מוטרדת, כי השבוע התקבלה החלטה, שמדללים את חיילי המילואים בקיבוצים, אפילו בלי לשתף את הרבש"צים. כמי שמכירה את זה מקרוב, גברתי, אנחנו צריכים להיות מודאגים. עם כל הכבוד לכיתות כוננות, עדיין, החיץ הזה שיש חיילי מילואים. זה נותן תחושת ביטחון שיהיה עוד גוף או עוד גדר שיגנו, ויש המון על מה להגן. הדרום אומנם פורח, אפשר לראות אפילו את הפסטיבל של הכלניות, והדיסוננס בין שני הדברים האלה הוא פשוט בלתי נתפס. אתה יכול להסתכל, לצאת בבוקר, ואתה רואה תנועה של אנשים, ילדים ועגלות קפה וכו', ואתה חושב שבעוד כמה מטרים החיילים שלנו, הבנים שלנו – חלק שילמו מחיר יקר, לצערי – שם בחולות, בשמש, בגשם, בפירים הנוראיים האלה. אני מקווה באמת שתקופה זו תביא איתה בשורה. מי ייתן ונדע ימים טובים מאלה. תודה, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. תודה, תודה. חבר הכנסת מנסור עבאס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה יכול לחזור על זה שאתה מתנתק ממועצת השורא, כי ככה זה עובר טוב אצל היהודים? כי זה משכנע את היהודים, זה עושה להם טוב באוזן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לרשותך ארבע דקות. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן ודנים בתקציב המדינה לשנת 2026. לפני חודש ומשהו עסקנו רבות בקיצוץ, שבסופו של דבר יצא לדרך ב-2025, קיצוץ מתקציבי תוכניות החומש של החברה הערבית, במיוחד תוכנית 550, שבאה במטרה לצמצם פערים בתחומים הכלכליים-חברתיים, לתת מענה לתחומים השונים בחברה הערבית, כמובן, גם תוכנית 549, שהיא תוכנית החומש למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. לצערי, התבשרנו שבמשך ארבע השנים הראשונות, 2022, 2023, 2024, 2025, למעשה נוצלו פחות מ-50% מהתקציב של תוכנית מיגור הפשיעה והאלימות 549. לצערנו, אני אומר את זה. יישום התוכנית הזאת הוא פיקוח נפש במלוא מובן הביטוי הזה, בהיבטים המוסריים, הדתיים, האזרחיים ובכל היבט אפשרי. בכל זאת הממשלה לא דאגה לקדם את התוכניות דרך 549, כמו התוכנית "עוצרים את הדימום" ועוד כל מיני תוכניות שבאמת באות לטפל בבעיה הזאת. במקביל נטען שכסף לא נוצל, ואז מעבירים אותו בהחלטת ממשלה 2025. בתקציב המדינה 2026 בינתיים לא מופיע קיצוץ בתקציבי תוכנית החומש 550, אבל לצערנו, הממשלה יצרה מנגנון שבו היא יכולה בהמשך לקצץ חלק מהתקציבים האלו – מנגנון הפלאט, ולהעביר אותו למטרות אחרות. שוב אנחנו רואים כוונות בזדון, כוונות בצורה לפחות לא ראויה, לנסות ולפגוע כמה שאפשר בתוכניות החומש, לפגוע בתהליכים ובתוכניות שהחברה הערבית כל כך צריכה, במיוחד לאור ההישגים של הממשלה הזאת בשלוש השנים האחרונות, עלייה של לא פחות מ- 130%-140% במספר הנרצחים והפצועים, במקרי הירי וגם במקרי הסחיטה, האיומים לתשלום פרוטקשן – ולא רק בחברה הערבית, אלא גם בחברה היהודית נגד אזרחים יהודים בהקשר הזה. אנחנו רואים את חולשתה של הממשלה הזאת ושל המשרד לביטחון לאומי מול ארגוני הפשע וחוזקם נגד אזרחים נורמטיביים ורשויות מקומיות בחברה הערבית וכו' וכו'. לכן, מן הראוי – כמובן, אין ביכולתנו לעצור את קידום תקציב המדינה, אבל בהחלט ניאבק ונהיה ערים לכל ניסיון לקצץ ולהסיט את התקציבים האלה לנושאים אחרים פחות חשובים בהקשר של פיקוח נפש. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת משה טור פז, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה ציפור, זה מטוס, זה אווירון – לא, זה חוק השתמטות, חברים. ושוב עושה בועז ביסמוט לכולנו ציפור, ציפור – כל פעם על משהו אחר. אנחנו נקרא בפרשה השבוע – אתה שומע, מנסור? יש פה כמה שלא יודעים – "ויוציאנו השם ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה". במכת בכורות פרעה מגיע למשה ואהרון, ואומר להם: צאו ממצרים, יאללה, צאו עכשיו. את שומעת, טלי, למה הם לא יצאו באותו רגע? כי השם רוצה שהם יצאו ביד חזקה ובזרוע נטויה, בגלוי, בפומבי, לא כמו גנבים בלילה. כי עם ישראל הוא לא עם של גנבים, אבל תדע לך, מנסור, מי שמתחבא בלשכה שלו ומחביא כל מיני אנשים בישיבות, כנראה שיש לו מה להסתיר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, טלי, כן, תקשיבי. את, בדיוק את. כמו גנבים בלילה, טלי. איך החוק הזה עובר בשו-שו, בהסתרה, בשיחות סודיות בחדר הוועדה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה את התיק שלי? אתה יכול לחפש לי בתיק? תחפש לי רגע בתיק, אתה רוצה? בוא, תחפש לי בתיק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, באנו הלילה, באנו הלילה כל חברי הוועדה מיש עתיד להרוס לכם את הספין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> או שגנבת מסמכים. בבקשה, קח, קח. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> להרוס לכם את הספין. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הבן אדם עבריין, צילם מסמכים אצל ביסמוט - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי, טלי גוטליב, לכל חבר ועדה בחוץ וביטחון יש סיווג ביטחוני, קטע מפתיע כזה. אבל את יודעת, טלי גוטליב, מי שפורץ לבסיסים, מי שמסגיר אנשי שב"כ, מי שמגן על אנסים – שלא יבוא בטענות לאף אחד, שלא יבוא ויטיף לאנשים אחרים. אז אותו דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא פרצתי, שמרתי על החיילים שלי - - - עבריין, פגעת בכנסת. פגעת בכנסת. מה עשית? מה קרה לך? מה קרה לך? עד כדי כך אתה נואש? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש בישראל – תקשיבי טוב, טלי. יש בישראל יושב-ראש ועדה שאחראי על הביטחון - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לוקח מסמך בוועדת חוץ וביטחון ומצלם? מה יש לך? אני מתביישת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש בישראל – תקשיבי טוב. טלי, תקשיבי טוב. תשמעי, יא מטיפנית. כן, הגברת חושפת אנשי שב"כ, ממש, בואי. אז ממך בטח לא נקבל הטפות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אתה יודע משהו? תסתכל על התמונה, בספר, בתמונה שלך - - - בוא, תיקח את התיק שלי, תפרוץ לי למסמכים. תתבייש לך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מגיע יושב-ראש ועדה שאחראי על הביטחון, שומע על המחסור בלוחמים, שומע את הלוחמים מספרים. שומע ראשי ישיבות באים לחוץ וביטחון ומספרים. ואז הוא מכניס הכול לחדר, ושומע את החרדים טוב יותר, כי עוד כמה חודשים בשלטון, טלי גוטליב, יותר חשובים לו מהביטחון של העם שלנו. אז אתם יודעים מה? בסדר. תביאו היום תקציב, תקציב ביטחון. נורא חשוב. ואז תבואי ותספרי לנו שצריך עוד כוח אדם בצה"ל, עוד 12,000 לוחמים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוד מעט אתם לא פה. יש לנו עוד חצי שנה. עוד חצי שנה זה עובר, ברוך השם. עוד חצי שנה אין עתיד לא פה. ברוך השם הטוב והמיטיב, ברוך השם הטוב והמיטיב. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> טלי, תקשיבי למשה. טלי, אני בטוח - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> חברת הכנסת גוטליב בשבילך - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. אנחנו מסתדרים, חבר הכנסת עבאס, אנחנו מסתדרים. תודה רבה. << קריאה >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> היא לא מקשיבה למשה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו מסתדרים, תודה רבה. הוא לא צריך את העזרה שלך וגם לא אני. בבקשה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בבקשה, בואי תשמעי קצת נתונים. 12,000 חיילים – זה מה שצה"ל אומר שחסרים לו כרגע, לוחמים ותומכי לחימה. ב-1 בינואר הוא כבר יצטרך 17,000. כל חייל סדיר כזה שחסר מחליף שישה חיילי מילואים שעושים השנה 60 יום. זה מה שקורה פה הערב, זה הדבר היחיד שקורה פה הערב. יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ושר האוצר, שהוא גם חצי שר ביטחון של הממשלה, שמתיימר לייצג את הציבור הדתי, וחברי כנסת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שמענו, תעבור כבר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא לא יכולה לסתום, הא? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוד חצי שנה הם לא פה, ברוך השם. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> היא לא מסוגלת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טלי, טלי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מסוגלת. בכוונה אני מעירה לך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> וחברי כנסת מהציונות הדתית, וחברי כנסת חילונים שמכשירים השתמטות, וביסמוט, שעושה את זה במקום לשמור על הביטחון של כולנו – זה התקציב שאת מצביעה עליו היום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בגאווה, בגאווה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו ההשתמטות שלא מבדילה בין חובש כיפה שחורה לחובש כיפה סרוגה, לחובש כיפה שקופה. כן, כל אזרח צריך לשרת. כל אחד צריך להיות שם. את יודעת, מה אומרים על עמלק? "אשר קָרְךָ בדרך". למה ככה? למה זה כל כך? כי הוא היה עז פנים. כי הוא היה עז פנים. הוא העז להילחם בעם ישראל אחרי שהוא יצא ממצרים. הדבר היחיד שקורה פה היום בכנסת זה עזות פנים – להעביר תקציב כאשר למדינת ישראל אין כסף - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה משווה אותנו לפרעה? אתה הערב רב שפרעה גזר עלינו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וללוחמים שלנו, אין מי שיחליף אותם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת טור פז. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם אתה משווה אותנו לפרעה, אתה הערב רב. תחזור בך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמשיכי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה. חבר כנסת אלעזר שטרן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נבל ברשות התורה. לפרעה משווה אותנו. יא ערב רב. אתה משווה אותנו לפרעה? לפרעה אתה משווה אותנו? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אם לקחו לך - - - פעם אחת את המילה "חרדים" – אין לך מה לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נבל ברשות התורה. זה הערב רב. הערב רב שפרעה גזר עלינו. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא להאמין. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שטרן, בוא נראה אותך נואם יום אחד בלי לדבר על החרדים – יש לך מה לדבר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפילו אתה עברת כל גבול - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, אנחנו רוצים להמשיך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כולנו פשוט מזועזעים מהפגיעה בפרטיות שלך ובחבר כנסת אחר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. לרשותך, ארבע דקות. בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, עמיתיי חברי הכנסת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גברתי היו"ר, רק שיהיה ברור הזעזוע שלנו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר. אני חושבת שהוא היה ברור. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו, על הערב הזה נאמר: הלך הזרזיר אצל העורב. הלך סמוטריץ' אצל אייכלר, אבל הכול כסף, כסף, כסף, כסף, גם כשהכסף טמא. אנחנו יושבים למעלה מ-80 ישיבות בוועדת החוץ והביטחון. באים הורים שכולים, רבנים שכולים, אלמנות, אחיות שכולות, רובם המוחלט מהמגזר של הציונות הדתית. סמוטריץ' לא בא אפילו פעם אחת לשמוע אחת או אחד מהם. בכלל, מהקואליציה הזאת נדיר, קואליציה של משתמטים. אני מתכוון לקואליציית החורבן של 7 באוקטובר. הם לא באים לשמוע את המשפחות השכולות, וצריך להתנצל בפניהן, שאולי הן סתם באו. והערב אנחנו מעבירים תקציב, שעל פניו יש מי שיחשוב שהכסף ליהודה ושומרון שווה את הכול. ככה יוצרים שנאה. ככה יוצרים שנאה למתנחלים. ככה יוצרים שנאה ללומדי התורה. ככה יוצרים שנאה גם לגרעינים התורניים. כסף, כסף, כסף. למה אתם חושבים שעובר תקציב בתמיכת המפלגות החרדיות? בגלל שעובר כסף. למה הם רוצים את חוק ההשתמטות הזה? בגלל שהוא יביא להם עכשיו כסף. ואני אומר, תסתכלו על רשימת השמות של הורי הגיבורים שבאו לוועדה. והם מציגים את עצמם, כמעט כולם, כתומכי הקואליציה הזאת – מהשמות שאני אקרא: צבי ושרית זוסמן, ההורים של בן; חגי לובר, אבא של יהונתן; דוד והייזל בריף, הוריו של יונה בצלאל; מארק אביטבול, אביו של אליאב; ריקי ברקוביץ', אימא של איל, שנפל יחד עם גל איזנקוט; הרב תמיר גרנות, אביו של אמתי; ללי דרעי, אימא של סעדיה; הרב ירמי סטביסקי, חותנו של ינון פליישמן; יעל אלבוים, אימא של שריה אלבוים; צביקה גרינגליק, אבא של שאולי גרינגליק; הרב בני קלמנזון, אביו של אלחנן; משה שפירא, אבא של ענר. ויכולתי להמשיך. יהודים שומרי תורה ומצוות, ככה הם מגדירים את עצמם. הילדים שלהם נהרגו עם ספרי קודש לידם. לעיתים הם מביאים לנו גם גווילי אש, משניות, חומשים שהיו בטנק או בנמ"ר. והקואליציה הזאת לא באה לשמוע, לא באה להקשיב. החרדים מצד אחד דואגים לכסף, והמפלגה שקוראים לה "הציונות הדתית" חושבת שאם יהיה עוד כסף לעוד מאחז חוקי או בלתי חוקי ביהודה ושומרון, זה שווה את השנאה הזאת, זה שווה את ההפרדה בין דם לדם. העיקר שיהיה עוד כסף. זאת לא הציונות הדתית שאנחנו גדלנו עליה. ולא משנה איפה גדלנו עליה – בתל אביב, בסוסיא, בהרצליה, בהושעיה, בקרני שומרון, בכל המקומות האלה שהלכנו לבקר משפחות שכולות ועוד. אבל סמוטריץ' חושב שהשליחות שלו כשר האוצר של מדינת ישראל היא אולי עוד מאחז, אולי גם עוד כביש, אולי עוד גדוד ב-6 באוקטובר ביהודה ושומרון, בסוכה של חברו. אולי בגלל זה גם הוא לא רוצה ועדת חקירה – כדי שיבינו את מה שאמרנו פה, איזה נזק עושה שר שני במשרד הביטחון. אחד מקים היאחזויות, ואחד צריך לשמור עליהן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הזמן. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתם? זאת החלוקה. ובסוף, חבל, באמת חבל, שגם בלילה הזה כסף קונה גם את ימי המילואים ואת מחיר הדמים של בני הציונות הדתית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ככה יש מי שחושב. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. לרשותך, ארבע דקות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, אני לא רואה את השר, הוא בטח פה איפשהו, מסתתר. יש פה שר? אין שר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> כן, השר שיקלי. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, אוקיי. אז בערב הזה, כשאנחנו מדברים כמובן על תקציב המדינה, אני רוצה לגעת בנושא שאני מניחה שאף אחד בכנסת לא ייגע בו. אני חושבת שהוא לא פחות חשוב מכל הנושאים שעולים פה, ובאמת שעולים פה נושאים מאוד מאוד חשובים, וגם אני מדברת עליהם כל הזמן. אבל אני רוצה לגעת בנושא התרבות הישראלית, היצירה, תעשיית התרבות, הקולנוע, התיאטרון, המחול וכו'. כגילוי נאות אגיד שאני גדלתי בתוך העולמות האלה. הייתי רקדנית בלט קלאסי 20 שנה, ממש מגיל שלוש. וגדלתי בתיאטראות וככה במסדרונות של עולם התרבות. והוא קרוב מאוד לליבי. ורציתי לדבר על זה, כי אני מרגישה שקורה לנו משהו בחברה הישראלית בהיבט הזה. ואנחנו חייבים להתייחס לזה, כי תרבות זה לא רק מnice to have. תרבות זה חלק מהנשמה שלנו. זה חלק ממי שאנחנו. ואני חייבת להגיד שבשנתיים של המלחמה אני גזרתי על עצמי – אני מניחה שגם נבחרי ציבור רבים – לא לצאת לבילויים. לא מצאתי את עצמי לא בסרטים, ולא בתיאטרון, ולא בהופעות מחול, ולא בחגיגות, כי הרגשתי, כל עוד החטופים היו שם וחיילים נהרגים וכל זה – הרגשתי שאני לא מסוגלת נפשית. ובשנתיים האלה שלא צרכתי תרבות, הרגשתי את הנשמה שלי הולכת ומתכווצת. פוליטיקאים יכולים להיות גם אנשים שנהנים מתרבות, גם אנשים שיש להם צדדים אחרים באישיות שלהם. ואני הרגשתי את הנשמה שלי זועקת לקצת תרבות. ולכן חשוב לי לדבר על הנושא הזה. ואני נזכרת בימים של הקורונה, כשהכול היה סגור. אתם זוכרים, היינו בסלון, מחוברים לטלוויזיות, בין בידוד לחרדות, לריחוק. והתרבות הישראלית עזרה לנו לשמור קצת על השפיות כשלא היה קולנוע או תיאטרון או מסעדה, והמסך היה כל הזמן פתוח והלב היה פתוח יחד איתו. ואני לא יכולה להגיד שזה היה שונה גם במבצע עם כלביא. אני יכולה להגיד שכנראה בעתיד יקרו לנו עוד מקרים כאלה. אבל, לצערי, אני לא יכולה להגיד שהשתנה יותר מדי היחס אחרי מה שקרה עם הדבר הזה, כי לא אמרו כלום. היוצרים תמיד נשכחים. היצירה נדחקת הצידה. ומתי היא עולה לכותרות? רק כשמעמידים אותה בסכנה, בפעם המי יודע כמה. ולצערי, שר התרבות – מה איתו? הוא אמור להיות מגן היצירה הישראלית, המחולל התרבותי. איך אומרים? אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט-לאט אתה מגביר. בהתקפות, בהכפשות, בצנזורה – אתה רק מגביר, לצערי. בסאגה האחרונה אתה גם חונק איום בחסימת תקציב, בביטול חוק הקולנוע. גם השכלת לבטל טקס שהיה נכס צאן ברזל. הרי אצלכם זה רק עם החליפה של האיומים. וככה אנחנו מגיעים לסיטואציה שמעבר לעובדה שהתקציב הפך להיות כלי לצנזורה בידיכם, כי יש מה שנוח שיעלה ויש מה שלא, מנת לחמם של אנשים צוללת לממלכת האי-ודאות, כי לא אכפת לכם מהיצירה הישראלית. אני יודעת, אני רואה את זה גם בחוק התקשורת, איך השכלתם לקחת את היוצרים הישראלים כבני ערובה לשיגעונות של הפריימריז. לא לתמוך, רק להרוס. וכמו בכלכלת ה"יהיה בסדר" שלכם, אתם אומרים שוב: נגיע להסדר, יהיה בסדר; נשענים על מילים טובות של אנשים טובים בחדרים סגורים שבסוף יהיה בסדר. תחלקו לקראת הבחירות עוד כמה תקציבים ועוד כמה תופינים, תשמרו את כולם על אש קטנה לקראת הקלפיות, ואז – בום, תעשו את זה שוב. איך תגידו להם? חייך, אכלת אותה. תשכחו מהיוצרים, תתנערו מהיצירה. אולי כמה תקציבים לסרטים, אבל רק מהמחנה הנכון. ואיך השר אמר? הוא ישקיע בסרט רק אם זה יהיה לו רווחי. ריבונו של עולם, איזו זכות קיום יש למשרד התרבות אם לא לחזק ולהאדיר את התרבות הישראלית? בזמן שזורקים אותנו מכל במה, אתם עובדים בפול גז כדי שימשיכו לזרוק אותנו מעוד במות? אתם איבדתם את זה. הם עומדים מולכם חנוקים - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> שני משפטים. - - עם דמעות בעיניים. תתעשתו, תנו ליוצרים ודאות. תנו קיום ליצירה. אין כמו היצירה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מאי גולן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר; חברת הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – רון, סליחה, רגע. בבקשה. לא ראיתי שהיית פה, או שנכנסת בדיוק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הייתי פה, לא שמעתי - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> היית? סליחה. לרשותך ארבע דקות. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, איזשהו שר – אני לא יודע, מי פה איתנו? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> השר שיקלי, יושב שם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שיקלי, שיקלי. קודם כול, נתחיל בדברים טובים. רנאטה, שהיום זה היום האחרון שלה במליאה, אז מפה אני רוצה לומר לך תודה רבה על כל העבודה הקשה והאיכותית שעשית עבור יש עתיד ועבור כל עם ישראל. קצת קצת אור דולק במקומות האלה. ואחרי שהיינו אופטימיים לחצי דקה, בואו נדבר על הסיבה שלכבודה התכנסנו - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אפשר שקט שם, בבקשה? תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - תקציב מדינת ישראל. שר האוצר כבר שולח הודעות שהוא כופף את הסיעות החרדיות. שמעת את זה, חבר הכנסת אזולאי? שמעת את זה? שר האוצר כבר שולח הודעות שהסיעות החרדיות התקפלו והוא מביא תקציב. אז קודם כול, אני יודע שאותך קשה לקפל. הרב גפני, גם אותך אני יודע שקשה לקפל, אבל זה מה ששר האוצר מוציא. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> מה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שהסיעות החרדיות התקפלו והוא הצליח להביא תקציב. אלה ההודעות שהוא מוציא, שר האוצר. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> במה התקפלנו? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע, אני שואל אותך. במה התקפלת? << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> תשאל אותו. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> רון, רון, אני אגיד לך. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להקריא לך את ההודעה, קטי שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> יאללה, מספיק. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטי שטרית. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת שטרית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת שטרית. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תקרא, בבקשה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת שטרית, אני רוצה להקריא לך: סמוטריץ' בניצחון גדול על המפלגות החרדיות. הם לא ייקחו יותר את התקציב כבן ערובה. זאת דרך הציונות הדתית – עמידה ערכית ונחושה. סוף ציטוט. אז אני שואל: במה התקפלתם? מה קיבלתם? ולמה שר האוצר אומר את זה? רק שנייה, ינון אזולאי, כן. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני אגיד לך, כמו שאני מכיר את הבוס שלך, בשעות כאלה הוא משועמם. כנראה הוא עשה את זה לעצמו והוציא את זה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, אחי. הוא מבסוט, הוא גאה בזה. אני לא יודע מה הוא עשה לכם, אבל עובדתית - - << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> לא היה ולא נברא - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - רציתם להתנגד לתקציב, ועכשיו אתם בעד התקציב. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> אנחנו קיבלנו הוראה לאשר את הקריאה הראשונה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הרב גפני, יש פה עננה, יש פה עננה שאנחנו לא מכירים. אולי שר האוצר יגיע ויפתור לנו את הסוגיה. << קריאה >> משה גפני (יהדות התורה): << קריאה >> זה מדהים שאתה מאמין לסמוטריץ'. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יודע. אני לא רוצה להתערב ביניכם, אבל אני אומר לך מה ששר האוצר אומר. הוא עוד מעט אמור לבוא לפה לסכם את התקציב, לא? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> איזה סכסכן, יא באבא, איזה סכסכן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, רק קטי שטרית מבינה שזה לא בסדר לירות בתוך הנגמ"ש. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא מנסה לסכסך, הרב גפני. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מסכסך, הקראתי הודעה שקיבלתי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רון - - - לא ייאמן, לא ייאמן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקראתי הודעה שקיבלתי. אני לא מבין למה אתם בלחץ. ואם אנחנו כבר מדברים על תקציב, השנה שוברים שיא של כל הזמנים בכספים קואליציוניים. למה לא? אין כסף למילואימניקים, אין כסף למערכת הבריאות, אין כסף למערכת החינוך, אבל למה יש כסף? לכספים הקואליציוניים של השרה אורית סטרוק, ואלוהים יודע לאן הולכים. למה עוד יש כסף? לכל אחת מההנפצות וההמצאות של שולחן הממשלה הגדול ביותר שנברא אי פעם במדינת ישראל. אז אני רוצה לומר מפה תודה רבה לשר האוצר סמוטריץ', שהצליח להביא לנו תקציב של בשורה, בשורה אדירה למדינת ישראל. הוא לא הולך להתעסק בהייטק, חלילה, הוא לא הולך להתעסק בעסקים הקטנים, הוא לא הולך להוריד בשקל את יוקר המחיה, הוא לא הולך לעשות שום דבר עבור אף אחד מאזרחי מדינת ישראל, אבל מה היה הכי חשוב לשר האוצר להגיד היום? שהוא קיפל את הסיעות החרדיות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לומר לכם משהו, אני נעלב גם בשמכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, לרשותך ארבע דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי וחברות כנסת נכבדים ונכבדות, האמת, דיון על תקציב המדינה, במיוחד בממשלת ימין, הוא תמיד דיון קשה, אבל השנה הוא קשה במיוחד – קשה במיוחד כי השנה הזאת היא שנת בחירות, ודאג השר, שכנראה כל הסקרים אומרים שהוא לא יעבור את אחוז החסימה, להשתמש בתקציב דווקא כדי לקנות לעצמו כמה קולות, לנסות לגרד כמה קולות שיעזרו לו בבחירות הבאות. אבל מילא, זה היה יכול להיות אמיתי אם היינו מופתעים ממדיניות חדשה שהשר מנסה ליישם. בתקציב הזה יש דבר אחד שאני יכולה להסכים עליו עם השר סמוטריץ'. הוא עלה לדוכן ואמר שהתקציב או הצעת חוק התקציב הזאת היא לא רק חוק תקציב אלא הצהרה פוליטית, וזה נכון. זאת הצהרה פוליטית, זאת בדיוק המראה שמשקפת את המדיניות שמובילים גם השר וגם הממשלה שאישרה את הצעת החוק הזאת, גם חברי הקואליציה שנמנעו בהתחלה ואחר כך יישרו קו. זהו תקציב של מדיניות המשך מלחמה, כיבוש, סיפוח וגזל. זה מה שמשתקף מהתקציב הזה. כנראה לא רוצים להכיר בזה שככל שמדברים על תקציב ביטחון, צריך להחליף את המילה למלחמה, כי ביטחון התקציב הזה לא מבטיח לאף אחד במדינה הזאת; לא במישור של מה שקוראים לו ביטחון לאומי, כמה שישפכו כסף, כי הממשלה הזאת מסכנת את ביטחונו של הציבור במדינת ישראל עם המדיניות שהיא נוהגת בה. 7.6 מיליארד שקל להסכמים קואליציוניים. פתאום אפשר למצוא כסף בתקציב הזה. לא מקצצים שם, להפך, מוסיפים עוד ועוד. מתוך 7.6 – 1.1 לתוכנית חומש לעידוד פיתוח ההתנחלויות. 1.1 מיליארד. תוסיפו לזה 400 מיליון שקל להטבות מס להתנחלויות ולמתנחלים, ואתם תבינו לאן הכסף הולך, נוסף, כמובן, להעלאת התקציב למשרד ההתיישבות מ-122 מיליון ל-423; משרד התפוצות מקבל גם העלאה של עוד 40 מיליון; 70 מיליון למשרד ירושלים. אבל אף אחד לא חושב מה היה אפשר לעשות עם הכסף הזה. ככה, בקלות היה אפשר לבנות בית חולים נוסף בצפון. אם אתם כבר מסכנים את הציבור, אז לפחות תבטיחו לו גם תקנים לרופאים וצוות רפואי, תקנים לרפורמה של בריאות הנפש, חיזוקה, לרפורמה לגיל הרך ועוד, ועוד, ועוד. היה אפשר להשתמש בכסף הזה, אבל התקציב הזה לא נועד לציבור. זה כסף שנועד לממשלה ולמקורבים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. לרשותך ארבע דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה, גברתי. ראש הממשלה בנימין נתניהו, אתה מביא לכאן תקציב, ולדעתי אין לך מושג מה יש בו בכלל, כי האמת היא שלא כל כך אכפת לך. בלאו הכי, התפקיד היחיד של התקציב הזה מבחינתך הוא להשאיר אותך בשלטון. כולנו פה, כולנו, כל אזרחיות ואזרחי ישראל, כולנו פה פיונים בשביל להשאיר אותך בשלטון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אפשר שקט? אני עוצרת, סליחה. אני עוצרת את הדברים. אפשר שקט, בבקשה? תודה. להמשיך, סליחה. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> מילא, אנחנו פיונים. מילא, אנחנו פיונים. אנחנו, מי אנחנו? אבל שימו לב, אחד היועצים הבודדים בלשכה שלך שעדיין לא נחקר בפלילים פרסם תמונת AI שלך מחובק עם גיבור ישראל, אחיך המנוח, יוני נתניהו, זכרו לברכה, וכתוב: משחררים חטופים מאז 1972. העניין הוא שיוני הקריב את החיים שלו בשביל לשחרר חטופות וחטופים; אתה הקרבת חטופות וחטופים כדי להציל את עצמך. והאמת, יוני נתניהו יצא בשליחותו של ראש הממשלה יצחק רבין, שיזם, ולקח אחריות על מבצע אנטבה, שנקרא גם מבצע יונתן, על שם אח שלך. יצחק רבין היה איש אמת, ואתה איש השקר, הסתת נגדו עד שנמצא מי שרצח אותו. יצחק רבין היה ראש ממשלה מטעם מפלגת העבודה, שבנתה את המדינה הזאת. אתה ראש הממשלה מטעם הליכוד, שהיא המפלגה שהיום נמצאת במסע הרס וחורבן של המדינה הזאת. והתקציב הזה הוא עוד תחנה במסע שלכם, של הביזה וההרס שמסכנים את ביטחונה של מדינת ישראל ואת העתיד שלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר. לרשותך, ארבע דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. אדוני השר, אני רוצה לברך את חברי הכנסת של ש"ס. הינה חברי הכנסת של ש"ס – חבר הכנסת טייב, חבר הכנסת ינון אזולאי; גם את חברי הכנסת של יהדות התורה – חבר הכנסת מקלב. אני לא רואה פה את חבר הכנסת גפני, אבל אני חייב לומר: אתם ייסדתם את התנועה הרפורמית החדשה. אני באמת אומר לכם, היהדות הרפורמית החדשה של העת הזו, שאומרת שנמות ולא נתגייס – אין יותר יהדות רפורמית מלהגיד "נמות ולא נתגייס". אין יותר רפורמי ממישהו שמקדש את ההשתמטות בזמן מלחמה. זאת המשימה שלכם, ואותה אתם מקיימים בכנסת הזו בצורה אדוקה. אני עוד לא נתקלתי בכל כך הרבה שינויים מהעוגן הבסיסי של האמונה היהודית, שהמלחמה על ארץ ישראל היא קדושה; אני עוד לא נתקלתי בכזאת רפורמה שמשנה את האמונה הבסיסית, שהמלחמה שלנו כאן היא מלחמת מצווה; אני עוד לא נתקלתי בכאלה רפורמים שאומרים: אפילו שאתם נלחמים, אפילו שהילדים שלכם נהרגים בקרב, אנחנו מקדשים את ההשתמטות. אני באמת רוצה להגיד לכם, כל הכבוד שהצלחתם למכור את האמונה שלכם, לפחות בשביל לקבל תקציב. זאת אומרת, שווה למכור את האמונה שצריך להילחם למען ארץ ישראל, כי יש תקציב, כי מקבלים תוספת לפרויקט הזה, תוספת לעמותה הזו, יש תוספת לרשות הזאת. אני חייב לומר לכם, חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת טייב וחבר הכנסת גפני, אני לא מסכים עם יצחק גולדקנופ על כלום. אני חייב לומר שאני מתעב את עמדתו בעניין הגיוס, אבל אני מכבד את עמידתו. אני מכבד את עמידתו, לפחות יש לו עמדה והוא עומד עליה. אני רואה אתכם, מצד אחד, מקדשים את היהדות הרפורמית החדשה, שאומרת נמות ולא נתגייס, ומצד שני – עד שייתנו לנו תקציב; כי בשביל התקציב אפשר לפתור הכול. אז אדוני יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, אני אומר לך, אל תחשוש. אין לך טעם למשוך את הזמן ולעשות תרגילים. החבר'ה האלה לא יפילו אתכם. הם יתקפלו. לא מעניין אותם אם תחוקקו להם בסוף את חוק ההשתמטות או לא תחוקקו להם את חוק ההשתמטות – מעניין אותם בסוף התקציב. אז לפחות תיקחו אתם – אתה, כיושב-ראש קואליציה ממפלגה שהייתה מפלגה ציונית, תגיד: חבר'ה, אנחנו לא נוגעים בחוק ההשתמטות. אנחנו משאירים את חוק הגיוס הקיים. אני לא חושב שהוא החוק המיטבי, אבל כל מי שחייב גיוס לפי החוק הקיים, אודרוב, תתגייסו. תאמין לי, חבר הכנסת כץ, אף אחד מהם לא יפיל אותך כל זמן שתמשיך להעביר להם את התקציבים הנדרשים. אז לסיכום, ברכות על ייסודה של היהדות הרפורמית החדשה בידי חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת דרעי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון – אינו נוכח; חבר הכנסת אופיר כץ – אינו מוותר. חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה. לרשותך ארבע דקות. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, גברתי היושבת-ראש, מה שמונח היום על שולחן הכנסת הוא תקציב הפראיירים הגדול. הפראיירים ישלמו הכי הרבה, הפראיירים יקבלו הכי מעט. הצעת התקציב שמונחת היום על שולחן הכנסת אומרת לציבור היצרני העובד במדינת ישראל, למשלמי המיסים, למשרתי המילואים, למעמד הביניים: גבירותיי ורבותיי, אתם פראיירים. בתקציב הזה יש 60 מיליארד שקל למימון ההשתמטות. זה הכסף שהפראיירים ישלמו לאנשים שעומדים ורוקדים סביב עריק מצה"ל, ושרים: נמות ולא נתגייס. בתקציב הזה הוסיפו 970 מיליון שקל לחינוך החרדי, אבל בלי הנד עפעף הורידו מיליונים מהחינוך לגיל הרך. אם אתם הורים צעירים ופראיירים שמשלמים בכל חודש 4,500, 5,500 שקל לגן, אז תזכרו את התקציב הזה, כי בגללו אתם משלמים את הסכומים המטורפים האלה. אם הילדים שלכם קצת יותר גדולים, תדעו שבתקציב הזה קיצצו 350 מיליון שקל מבינוי כיתות בחינוך הממלכתי – כמובן, לא לבינוי של רשת החינוך של יהדות התורה; להם הוסיפו 400 מיליון שקל. בתקציב הזה מתקצצים 27.4 מיליון שקל לניצולי השואה, למען השם, אבל הוסיפו 76 מיליון שקל למשרד למורשת ישראל של עמיחי אליהו, כי זאת המורשת של הממשלה הזאת, שהם ייקחו כסף מניצולי שואה שמתים לאט-לאט מעוני ומהזנחה. משרד ממשלתי מיותר אחד לא קוצץ בתקציב הזה. עדיין יש לנו גם את משרד הנגב והגליל וגם את המשרד לצפון ולדרום, אבל, אגב, הם קיצצו 2.9 מיליארד שקל מתקציב השיקום של יישובי הצפון והדרום. ממשיכים להתעלל בעולים החדשים – קיצצו 12% מתקציב הפרט במשרד הקליטה, קיצצו 12% מהתוכנית לעידוד עלייה, ואם אתם שומעים אותי עכשיו ברדיו, אם אתם נוסעים עכשיו באוטו, חבריי הפראיירים, ומקשיבים לי, אז תדעו שבתקציב הזה קיצצו 108 מיליון שקל מהתקציב לבניית כבישים עירוניים. אז אתם תעמדו בפקקים ותתחרפנו כמה שעות בכל יום, אבל בטח ינחם אתכם מאוד לדעת שהוסיפו 100 מיליון שקלים למשרד המיותר לענייני ירושלים, שאין בן אדם אחד במדינת ישראל או בירושלים שיודע מה הוא עושה. אז אני רוצה להגיד מפה משהו לציבור היצרני והעובד שמקשיב לנו. זאת הפעם האחרונה שזה קורה. בממשלה הבאה אנחנו לא נחכה דקה. אנחנו לא נגיד: חבר'ה, זה תהליך הדרגתי; אנחנו לא נגיד: לא, הולכים לעשות את זה בשלבים. הרי אנחנו כבר לא צריכים לשאול איפה הכסף, אנחנו יודעים איפה הכסף, ואנחנו נחזיר לכם אותו – נחזיר אותו לחינוך של הילדים שלכם ולהורים שלכם ולבתי חולים ולאנשי המילואים ולעסקים הקטנים. לפראיירים נמאס. זה התקציב האחרון של המושחתים והמשתמטים והמקורבים והרקובים. בתקציב הבא הם יגלו שאנחנו גמרנו להיות פראיירים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה. אני מזמין את השר וסרלאוף לסכם את הדיון. בבקשה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> שלמה, אתה רוצה אתה לסכם? שהוא יעלה, בחייך. תעלה את שלמה. ישן מפני חדש תוציא. היית אומר, אני לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. ללא הגבלת זמן. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק שאלה אחת יש לי בנושא התקציב. עלה לכאן ראש האופוזיציה ואמר שאת כל הכסף הוא יחזיר לאזרחים. נעזוב את זה שהמון המון דברים בתקציב הם דברים שמחזירים כסף לאזרחי ישראל, כמו למשל ריווח מדרגות המס וכו' וכו', ועוד דברים ששר האוצר דיבר עליהם, אבל השאלה שלי לראש האופוזיציה היא כמה מתוך הכסף שתחזיר לאזרחי ישראל, אתה מתכוון לחלק לעבאס וטיבי. זאת השאלה. זאת השאלה ששואלים את עצמם גם בוחרים פוטנציאליים שאולי, אולי חושבים לתת לך את אותם ארבעה מנדטים. עכשיו, חבריי, עד שיבקשו כאן בקואליציה שנעבור להצבעה, יש לי משהו שקיבלתי קודם, התבטאות של השופט יצחק עמית בכנס הסמכת עורכי דין. אמר השופט יצחק עמית בכנס הסמכת עורכי הדין ככה, זה הציטוט שלו: "לצערי, מערכת המשפט הישראלית נתונה בימים אלה תחת מתקפה של ממש, אשר חורגת הרבה מעבר לגדרי הביקורת הלגיטימית. אנו עדים לניסיונות להחליש את הרשות השופטת, לפגוע בעצמאותה ולשחוק את שופטיה המסורים והמקצועיים אשר מקדישים את עצמם לשירות הציבור. אנו עדים להתעלמות בוטה מכללי הדין, ולהתייחסות לפסקי דין מחייבים כאל המלצה בלבד". כן, הוא בטח מתכוון אליי, שאני לא מכבד פסקי דין או צווים שהם בניגוד לחוק. "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה", ממשיך השופט עמית, "מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה את עצמו מחויב לה? מדוע שנתבעים יסכימו לשלם פיצויים שבהם חויבו? מדוע שהורים ישלמו מזונות? מדוע שאסירים יתייצבו לריצוי מאסרם?" כך שואל השופט העמית בכנס הסמכת עורכי דין. אז אני רוצה לומר לו ככה: השופט העמית, אני באמת מלא התפעלות או מהצביעות הגדולה או מהניתוק המוחלט. אתה מדבר על מתקפה על הדמוקרטיה בזמן שמי שמנהל בפועל מתקפה שיטתית על יסודות הדמוקרטיה זה המערכת שאתה מתיימר לעמוד בראשה. אתה מזהיר מפני התעלמות מפסקי דין, השופט עמית, בזמן שבית המשפט העליון מתעלם פעם אחר פעם מחוקי הכנסת, מרצון הציבור ומסמכות הממשלה. הבעיה איננה שאזרחים לא מכבדים פסקי דין; הבעיה היא שבית המשפט הפסיק לכבד את גבולות סמכותו. כששופטים מבטלים חוקי-יסוד כאילו היו תקנה עירונית, כששופטים מתערבים במינויים, במדיניות ביטחונית, בהחלטות ממשלה, כששופטים יושבים בניגוד עניינים ומסרבים לפסול את עצמם כי יש להם דנ"א שיפוטי אחר, כששופטים ממציאים עילות שלא קיימות בחוק, זה לא שלטון החוק, זו שתלטנות משפטית. ואז אתה בא ומטיף מוסר לציבור: אם לא תכבדו אותנו, למה שתשלמו מזונות? זאת לא טענה משפטית, השופט העמית, כי הטענה היא בדיוק הפוכה: אם אתם בבית המשפט לא תכבדו את החוק, למה שאזרחים יכבדו את החוק? אם אתה, השופט העמית, תבטל חוק-יסוד, למה שאזרחים ישלמו מזונות? למה שהם יתייצבו לדין? השאלה חוזרת אליך כבומרנג, השופט העמית. זאת לא טענה משפטית, מה שהעלית, זאת מניפולציה שהציבור, העם החכם והנבון שלנו, מבין כבר את השיטה שלכם, את שיטת ההפחדה, את שיטת "תכבד העבֹדה על האנשים - - - ואל ישעו בדברי שקר" ואת השיטה שאת כל התחלואים שלכם, את כל המומים שלכם, אתם פוסלים באנשים אחרים. אמון הציבור לא נשחק בגלל ביקורת, השופט עמית. אמון הציבור במערכת המשפט נשחק בגלל יהירות, בגלל ניתוק, בגלל תחושה עמוקה שבית המשפט כבר מזמן לא משרת את העם אלא מנסה לשלוט בו. ביקורת על מערכת המשפט, השופט העמית, אינה איום על הדמוקרטיה, היא-היא הדמוקרטיה, חופש הביטוי, מה שאנחנו מנסים להגן עליו כאן בוועדת התקשורת – שיהיה חופש ביטוי גם בתקשורת וגם החופש לבקר את מערכת המשפט ואותך. מי שמבקש חסינות מביקורת, מי שמפחד מביקורת, מי שרואה את עצמו מעל הכנסת, מעל הממשלה, מעל הציבור, מי שמבטל חוקים, מבטל חוקי-יסוד, מחולל אנרכיה ברחובות, גורם לאנשים לא להאמין ולא להבין מה בדיוק, איך פועלים לטובתם נבחרי הציבור – הוא זה שמערער את יסודות השיטה. וזה אתה, השופט עמית, אתה וחבריך. אנחנו נמשיך לומר את האמת שלנו בקול ברור. דמוקרטיה היא שלטון העם, לא שלטון המשפטנים, ואת הדמוקרטיה אנחנו מתכוונים להחזיר לציבור. אנחנו נחזיר לכאן מדינה יהודית ודמוקרטית, המדינה הזו שאתם בבג"ץ החלטתם להילחם נגדה. אתם החלטתם להילחם בציבור, אתם החלטתם לומר לפוליטיקאים: לכו, תקוששו לכם פתקים בקלפי, אבל אנחנו נשלוט. אדוני היושב-ראש, אומרים שלא שומעים אותי. אולי אני אחזור על הנאום? אתה שמעת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני שמעתי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אולי תבקש שיגבירו קצת את הקול. שומעים? אומרים ששומעים. העיקר שהקואליציה שומעת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם מירב בן ארי תאפשר, ישמעו אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין צורך לשמוע, אין שם שום דבר חשוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אנחנו מתכוונים, במערכת הבחירות הקרובה, לשים את הדברים על השולחן באופן ברור. רוצים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית, רוצים שלטון שנבחר על ידי העם, לא מעוניינים בבית משפט ששם את עצמו מעל החוק, לא מעוניינים בבית משפט שחושב שהוא שליט-העל במדינה הזו, מדינה יהודית ודמוקרטית, גם אם יש קבוצה שלא מצליחה באורח דמוקרטי להגיע לשלטון. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תשומת ליבכם, אנו עוברים להצבעות על שני חוקים. על פי בקשת הממשלה והאופוזיציה ההצבעה היא שמית. לכן, נא לשבת במקומות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לבקשת הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר, מירב, לא צריך לעסוק בדרמות ולייצר רעש, תנו לנו לנהל את המליאה. בסדר, אבל למה לצעוק? חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעות. תחילה נצביע על הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, תשפ"ו–2026, בקריאה ראשונה. אדוני המזכיר. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט, לאפשר למזכיר. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד סמיר בן סעיד – נגד יואב בן צור – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – נגד גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד אכרם חסון – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – בעד איימן עודה – נגד עדי עזוז – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אדוני המזכיר, נא לקרוא שנית בשמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ואליד אלהואשלה – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אליהו רביבו – אינו נוכח << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם ישנם חברי כנסת שנמצאים באולם ומעוניינים להצביע ולא השתתפו בהצבעה הזאת? באין, אני מכריז שתמה ההצבעה. נא להגיש לי תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, בעד הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026 הצביעו 62 חברי כנסת, נגד – 55 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, בלי מחיאות כפיים, בבקשה. נעבור להצבעה על הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. אף כאן הוגשה בקשה להצבעה שמית, על ידי האופוזיציה. אדוני המזכיר. הצבעה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – בעד אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד דן אילוז – בעד ואליד אלהואשלה – נגד קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – בעד משה ארבל – בעד יעקב אשר – בעד אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – נגד חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – נגד דוד ביטן – בעד בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד סמיר בן סעיד – נגד יואב בן צור – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – בעד איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – בעד בנימין גנץ – נגד משה גפני – בעד סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – בעד גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – בעד ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – בעד יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – נגד אכרם חסון – בעד ווליד טאהא – נגד בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – נגד יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – נגד חילי טרופר – נגד מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד עופר כסיף – נגד אופיר כץ – בעד ישראל כץ – בעד רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – אינו נוכח יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – נגד יאיר לפיד – נגד טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – נגד מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – נגד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – בעד יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – בעד לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – בעד אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – בעד מנסור עבאס – נגד עפיף עבד – בעד איימן עודה – נגד עדי עזוז – נגד חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – נגד אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – אינו נוכח שמחה רוטמן – בעד יעל רון בן משה – נגד אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – בעד אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – נגד נאור שירי – נגד אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבקש לקרוא שנית בשמות חברי כנסת שלא השתתפו בהצבעה, בבקשה. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) ולדימיר בליאק – נגד איתן גינזבורג – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח מיקי לוי – נגד אליהו רביבו – אינו נוכח << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> האם ישנם חברי כנסת שלא השתתפו בהצבעה ומעוניינים להצביע? באין, אני מכריז שתמה ההצבעה. בבקשה להגיש לי את תוצאות ההצבעה. חברי הכנסת, בעד הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30), התשפ"ו–2026, הצביעו 62 חברי כנסת. נגד הצביעו 55 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1924).] (קריאה ראשונה) << הצח >> הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1924).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – דיון אישי משולב בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, ובהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להציג את הצעות החוק. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנאום הזה היה אמור להיות הנאום של שר האוצר. מכיוון שמסיבות אישיות הוא לא יכול להיות כאן, אני מתכבדת לקרוא אותו בשמו. חברי הכנסת, במשך שנים ארוכות ניסו לשכנע אותנו שזו גזרת גורל, שבישראל חייבים לשלם יותר, שאנחנו אי מבודד, שאין ברירה אלא לקנות סוודר, נעליים, גבינה או שוקולד במחיר כפול מזה שמשלמים באירופה. אמרו לנו שצריך להגן על החזקים כדי שהחלשים ישרדו. בפועל, החזקים התעשרו והציבור שילם. היום שר האוצר מביא לכאן חוק שאומר דבר פשוט וברור: זה לא גורל, זו בחירה, והבחירה הזו נגמרה. המסיבה של המונופולים הסתיימה. אנחנו קובעים מציאות חדשה, אומר שר האוצר, יכול להיות כאן זול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה שר האוצר? << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> שר האוצר ביקש ממני להקריא את נאומו, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא הלך לישון? << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> לא, אני לא חושבת. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> עובר תקציב מדינה, איפה הוא? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מירב, את שואלת, אני עונה. אני מכבדת אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בבקשה. << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> יש לו נסיבות אישיות שלמרות שיש לו נאום בנוי לתפארה, לא אפשרו לו להיות כאן. הוא ביקש שאקריא, ואני נענית להקריא מתוך חברות טובה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את משהו. אני רוצה להגיד לך שכשאני הייתי במפלגה של שר האוצר, לא רק שהוא היה יושב ומקריא, הוא גם היה יושב במליאה ומקשיב לחברי הכנסת - - - << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> מירב, יקירתי, תקשיבי, נשמה, אני גם ראיתי את שר האוצר יושב במליאה ומקשיב לחברי הכנסת, ואף עונה לחברי הכנסת, לרבות לחברת הכנסת מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני אומרת לך, תשמעי, אף פעם - - - << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> תקשיבי, תני לי לקרוא, נו, באמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, תכף. אני רק רוצה להגיד לך. << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> את רק רוצה להגיד לי. יהיה לך מספיק זמן להגיד לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, יש לי רק שלוש דקות ויש לי מלא מה להגיד. תקשיבי, הוא אף פעם לא יושב במליאה בדיוני תקציב. << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> הרבה מאוד פעמים. בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא. << דובר_המשך >> שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית מלכה סטרוק: << דובר_המשך >> חוק ההסדרים לשנת 2026 שמונח כאן היום הוא לא עוד אוסף סעיפים טכניים – זה אמירה ערכית, זה תפיסת עולם כלכלית וזה נחישות בהחלטה להחזיר את הכוח לאזרחים. הכוח לא יישאר בידי קומץ מונופולים, הוא לא יישאר בידי קבוצות לחץ – הוא חוזר לאזרחי ישראל. אנחנו מפרקים ריכוזיות, פותחים שווקים ומחזירים תחרות אמיתית, כזו שמורגשת בקופה, בחשבון הבנק ובבית. קחו את רפורמת החלב. שנים של ריכוזיות דורסנית הסתתרו מאחורי סיסמאות. זה נגמר. אנחנו פותחים את השוק לתחרות אמיתית, אבל עושים זאת בהגינות, עם הגנה ופיצוי לרפתנים, חלוצים שבנו את הארץ הזו, ועם יעד חד וברור, שמקרר של משפחה ישראלית יהיה מלא במוצרי איכות במחירים הוגנים. תחרות בריאה שומרת על הכיס של אזרחי ישראל. יכול להיות כאן זול. והמאבק הזה, אומר שר האוצר, לא נעצר בסופרמרקט, הוא נכנס גם ללובי של הבנקים. הבנקים נהנו יותר מדי זמן מחוסר תחרות. בזמן מלחמה, הציבור נשא בנטל, והם, אומר שר האוצר, גרפו רווחים. ולכן הוטל מס מיוחד, כדי שמי שלא נשא בנטל, ישתתף בו עכשיו. אבל זה לא נגמר שם. יש גם רפורמת הפיקדונות, שמשנה את כללי המשחק במגרש. בנקים קטנים וחדשים ייכנסו, והבנקים הגדולים ייאלצו סוף-סוף להתחרות. התוצאה ברורה: יותר ריבית על הפיקדונות, פחות על המינוס וההלוואות. ואם הבנקים ייאלצו להתחרות, הציבור ירוויח. יכול להיות כאן זול, אומר שר האוצר, ומוסיף: אנחנו גם משנים את הנטו שלכם. הפטור ממכס בייבוא אישי עלה ל-150 דולר. יותר חופש לצרכן, פחות יד בכיס. מכסות הגבינה הוכפלו. זו כבר לא הצהרה – זו מציאות. ובתקציב הזה אנחנו גם מורידים מיסים למעמד הביניים, לא כסיסמה, אלא כהכרה באנשים שמחזיקים את הכלכלה הזו יום-יום על הכתפיים. וכשמביטים על נתוני המקרו – שקל חזק, אינפלציה נמוכה, הייטק שממשיך להוביל – ברור, יש לנו הכוח לעשות זאת, והכוח הזה לא יירתע מלוביסטים, לא יתקפל מול קבוצות לחץ ולא יוותר על הציבור. המדיניות של שר האוצר ברורה: יכול להיות כאן זול. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשרה אורית סטרוק. אנחנו עוברים לדיון, וראשון הדוברים – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה עם המדיניות הגזענית שלה לא מפסיקה לפגוע בחברה הערבית. וראינו היום, אדוני היושב-ראש, שהדחפורים של רמ"י הרסו את ביתה של אחותו של יוסף אלזיאדנה, זיכרונו לברכה, שכמובן היה אחד החטופים שנהרג ונרצח ברצועה. הממשלה לא מתביישת. הורסת במזג האוויר החורפי הזה את הבית של המשפחה, ומשאירה עשר נפשות ללא קורת גג. אנחנו עדים בתקופה האחרונה להרבה החלטות של הממשלה, שלא מתחשבת בחברה הערבית. אדוני היושב-ראש, מתחילת השנה עד היום 23 נרצחים בחברה הערבית, ומאז כינון הממשלה היא הרסה 5,000 בתים בנגב. וכל ההחלטות שאנחנו רואים – גם יוקר המחיה וקיצוץ התקציבים מהחברה הערבית – כל ההחלטות האלו פוגעות בחברה הערבית, וראש הממשלה המחושק לא יכול לקבל שום החלטה למען המיעוט הערבי כאן במדינה, ואנחנו רואים את התוצאות היום. אדוני היושב-ראש, ברשותך, כמה מילים בערבית על העניין של התקציב. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אני מדבר על הפשיעה. (אומר בערבית:) אני גם מזמין אותך להשתתף איתנו בהפגנה נגד הפשיעה, שהשר שלך נכשל בטיפול בה, ביום שבת בתל אביב. תגיעו לתל אביב להשתתף איתנו בהפגנה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> (אומר בערבית:) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חברת הכנסת אורית פרקש הכהן. לתשומת ליבכם, חברי הכנסת, בדיון הזה – שלוש דקות לכל דובר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני זוכר שלפני יותר משנה חבר הכנסת אופיר כץ ניסה והתחיל לקדם חוק חשמל ייעודי לבני החברה הדרוזית. ואז אני עליתי לכאן ואמרתי לו: אופיר, חוק כזה לא יכול לעבור. אתה לא יכול לקדם חוק רק לעדה הדרוזית. ואז אמר לי: נחיה ונראה. אופיר, חיינו וראינו שלא הצלחת להעביר. ושוב אני רואה את אופיר אומר היום: אנחנו נוציא את הסעיף הייחודי על האדמות של העדה הדרוזית. אין בחוק ההסדרים סעיף ייחודי לעדה הדרוזית. אין סעיף ייחודי. יש חוק, חוק כללי לכולם. מס רכוש חל על כולם. אתה לא יכול להוציא את הדרוזים מתוך חוק הרכוש, כי אין כזה דבר, אין חיה כזאת. מה אתם חושבים, אתם בליכוד, שאתם יכולים לרמות את הדרוזים פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית, לשקר אותם, ואתם חושבים שהם ימשיכו להאמין לכם? הרי אף אחד לא מאמין לכם. אני ראיתי את הסרטון שלכם בקבוצות, וראיתי את התגובות של האנשים. חוק חל על כולם. אבל אנחנו בוועדת הכספים נוריד את הצעת החוק הזאת מסדר-היום. לא יהיה מס של 1.5%. לא יהיה מס. בעל קרקע פרטית שהקרקע שלו לא מניבה לו שום דבר, לא ישלם. הרי אתה משלם מס ממה שהוא מכניס, 1.5% על קרקע פרטית שאתה יכול לבנות עליה, ולא בנית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כי אין רישיונות, כי יש בעיות, כי אין תשתיות. מה הוא אשם? << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה לא יכול. אין דבר כזה. אין חיה כזאת. לכן אנחנו בוועדת הכספים, אני חושב שיש לנו רוב מוחץ להוריד את הצעת החוק הזאת מסדר-היום. לא יהיה חוק כזה. אני רוצה להרגיע את כולם. ועדת הכספים, בסופו של דבר יגיע אליה החוק להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ושם נוריד את הצעת החוק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אולי - - - ועדה מיוחדת. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הרי ניסו להביא את זה פעם אחת, ניסו להביא את זה פעם שנייה, ועכשיו מנסים להביא את זה עוד פעם, ותמיד הצלחנו להוריד את זה בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ולדי, איך הגדירו את המס הזה של 1.5%, מה שרוצים להטיל, על קרקע לא - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מס על הקרקעות הפנויות. אני לא זוכר את השם הרשמי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא. ככה נקרא המס, מס על קרקעות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, לא צריך לזלזל. אסור לזלזל. צריך להגיד לאנשים את האמת, להסתכל לאנשים בעיניים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק את האמת. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - להגיד להם: טעינו, הבאנו הצעת חוק שתפגע באזרחים, ואנחנו מורידים את הצעת החוק לכולם. לא יהיה חוק כזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, ואחריה – חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מס רכוש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אה, זה השם המקורי? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה תיקון לפקודת מס הכנסה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נצביע על הצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026. חוק הסדרים זהו חוק שבו הממשלה אמורה להתמודד עם בעיות היסוד של הכלכלה – יוקר מחייה, תשתיות, פריון, שוויון בנטל וכו'. זה אמור להיות המסמך שבו הממשלה מסתכלת למציאות בעיניים, ורואה את האתגרים ארוכי הטווח. אבל בחוברת שלפנינו, 425 עמודים של פרקים ורפורמות, פרקים שלמים שממילא השרים הללו יכלו כבר לעשות בממשלה הזו, ואין אף מילה אחת על הבעיה שמכרסמת בלב העתיד הכלכלי של מדינת ישראל: בריחת המוחות, אדוני היושב-ראש. זהו אירוע כלכלי-לאומי שמתרחש בישראל כאן ועכשיו, והממשלה עוטפת אותו בשתיקה. אז בואו נסתכל על המספרים. לפי נתוני הלמ"ס ל-2025, אוכלוסיית ישראל גדלה רק ב-1.1% – אותו שיעור כמו ב-2024. זו תופעה שלא נראתה כמותה מאז שנות השמונים, וההסבר הוא הגירה שלילית, עזיבה מסיבית של ישראלים לחו"ל. ומי עוזב? 481 רופאים, במדינה שיש בה רק 44,000 רופאים; מעל 3,000 מהנדסים עזבו, וגם אחרי החזרות – מאזן שלישי שלילי של 2,330 מהנדסים נטו; למעלה מ-19,000 ישראלים בעלי תואר ראשון ומעלה עזבו, מתוכם יותר מ-6,600 בוגרי מדעים והנדסה, ו-633 בעלי תואר דוקטור במדעים ובהנדסה, ומאזן ההגירה שלילי – 224 חוקרים שלא חזרו. נכון לשנת 2024, כמעט 12% מבעלי הדוקטורט בישראל, ו-8.1% מבעלי תואר שני חיים מחוץ למדינה. אלו לא שוליים. אלו לא אנשים שממילא היו עוזבים. אלו ממקצועות הליבה של המדינה, ממרכז הארץ, חוקרים, מדענים, רופאים, מהנדסים, ולמעלה מ-75% מהם מתחת לגיל ארבעים. סך מס ההכנסה ששילמו העוזבים בשנתיים לפני עזיבתם עולה על 1.5 מיליארד שקלים בשנה. כל אדם כזה שעוזב שווה למשק הישראלי בממוצע כ-10,000 שקלים בשנה, אבל זה לא רק כסף – זו מחלקה שנסגרת, זו מעבדה שנסגרת, זה מחקר שיוצא מהארץ יחד עם שרשרת שלמה של נסיגה מדעית ופגיעה בכלכלת ישראל. קחו דוגמה אחת: בתחום הבינה המלאכותית בישראל יש רק 120 חוקרים. לשם ההשוואה, באוניברסיטה אחת באמריקה יש 70 כאלו. ולמה הם עוזבים, אדוני היושב-ראש? הם מבוקשים בעולם, הם עוברים למקומות שבהם יוקר המחיה לא גומר אותם, הם מסרבים לשאת לבד בנטל המילואים, הם לא מוכנים לממן כמעט לבדם, בעוד מספר עשורים, 50% מאוכלוסייה שלא נושאת בנטל. הם מחפשים מדינה דמוקרטית ולא את החקיקה המשפטית עם בית המשוגעים הזה וחוסר הוודאות הזה. הם רואים לאן הדברים הולכים. אז אני פונה מכאן לחבריי בקואליציה ובממשלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זו המציאות, זה איום אסטרטגי על כלכלת ישראל. יש לטפל בו. הממשלה הסינית עשתה תוכנית לאומית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היא שינתה את המגמה, יש שם תופעה מדהימה של חזרה של חוקרים סינים מארצות הברית לסין, וגם פה – ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת רם בן ברק, ואחריו – ולדימיר בליאק, חבר הכנסת. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דמיינו בראשכם חיים של אישה, אימא, בואו נגיד מבאר שבע, אבל היא יכולה להיות גם מנהלל, עפולה, קריית שמונה או פתח תקווה. היא קמה בבוקר ושלחת את הילד שלה לבית הספר. היא יודעת בתוך-תוכה שהחינוך שהוא יקבל הוא בינוני במקרה הטוב, וגרוע מכך במקרה הרע, בטח לא ברמה שהיא זוכרת מהימים שהיא הייתה בבית הספר. בדרך חזרה היא מתפללת ומייחלת שהבן שלה יחזור הביתה ללא חוויה של אלימות, בריונות או חרם. ואז היא יוצאת לעבודה, והיא יודעת שדרך שאמורה לקחת לה רבע שעה הולכת לקחת לה שעה וחצי בגלל הפקקים. וכל מה שהיא עושה – היא מתפללת שלא תהיה תקלה ברכב, כי אין תחבורה ציבורית שיכולה לקחת אותה מהבית. היא מגיעה למשרד ועובדת וקורעת את עצמה בשביל שכר שאינו תואם את יוקר המחיה, ונזכרת שגם קיצצו לה את נקודות הזיכוי במס הכנסה, והיא חושבת: איך האמנתי להם שנקבל חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש, ובוכה על 4,000 שקל למעון של הקטן, ושוב שוקלת אולי להפסיק לעבוד ולהשאיר אותו בבית, כי זה כבר ממש ממש לא משתלם. בדרך הביתה היא נכנסת לסופר, ומחליטה לוותר על כמה מצרכים, כי פשוט היא צריכה לסגור את האוברדרפט בבנק מהחודש הקודם, ואין לה מושג איך היא תעשה את זה. ואז היא עוצרת לרגע בבית מרקחת הסמוך, רואה את המחירים, נבהלת ומחליטה לוותר על התרופה שהייתה צריכה, כי זה כבר ממש ממש יקר בשבילה. בדרך הביתה נופל לה האסימון: היא מבינה שחלום הבית שלה ושל בעלה כבר לא יקרה, והיא מחליטה בינה לבין עצמה לוותר על ילד שלישי, שהיא כל כך רצתה, כי פשוט כלכלית זה בלתי אפשרי. צריך לחשוב איך משלמים על חוגים ואיך בעוד כמה שנים נצטרך לממן לימודים, שיעורים פרטיים, לקנות להם ציוד לצבא ולעזור בשכר הדירה של הילדים, והיא מרגישה מיואשת. יש לה פגישה במשרד ממשלתי, והיא כבר יודעת שהפקיד שם, איך נאמר את זה בעדינות ובלי לפגוע, הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר, כי הוא מינוי פוליטי של השר ולא מינוי מקצועי, כי גם אותו מינו במכרז תפור. היא מרגישה שאין מענה ואין עם מי לדבר. אף אחד לא מקשיב לה ואף אחד לא ער למצוקות, להתמודדויות ולמאבקים של היום-יום. בדרך חזרה הביתה היא שומעת בחדשות את נאומו של השר אמסלם, שהביע פליאה: מה רע בלמנות חברים? הרי אנחנו מכירים אותם הכי טוב. בתוך-תוכה היא אומרת לעצמה: עד מתי, כמה זה עוד יימשך? למה אין לנו ממשלה שעובדת בשבילנו? למה כל שנה אני משלמת יותר ויותר ומקבלת פחות ופחות? למה הממשלה מתעסקת במה שלא חשוב, ומה אכפת לי מעוד שופט לעליון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה מעניינת אותי היועמ"שית? למה מתעסקים בערוץ 12 כל הזמן? אותי מעניין איך אני סוגרת את המינוס, איך מבית הספר של הילדים שלי יצאו עוד עדה יונת או אהרון צ'חנובר – עוד שנייה, אדוני – איך אני יכולה להסתובב בשקט ברחוב בצורה בטוחה, איך לא כל שבועיים באים עבריינים לחנות של בעלי לגבות פרוטקשן. חבריי חברי הכנסת, למי שזרם איתי, זה לא דמיון. זאת המציאות של מעמד הביניים במדינת ישראל, של ביבי וסמוטריץ' 2026, ועוד לא אמרנו מילה על מלחמת חרבות ברזל. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, ואחריו – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. נא להשתדל לעמוד בזמנים. שלושה דפי A4 בכתב גדול, עם מרווח של שורה על שורה – זה מגיע לשלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנשים פה שאלו למה השרה סטרוק מציגה את חוק ההסדרים. אני חושב שהתשובה היא ברורה: כי השרה סטרוק, יחד עם החינוך החרדי הפרטי, הם המרוויחים הגדולים מהתקציב הזה. ולכן מן הראוי שהיא תציג את החוק. אני רוצה להציג לכם שני מספרים. המספר הראשון הוא 64.5 מיליארד שקלים – המספר הזה הוא תשלומי ריבית של מדינת ישראל לשנת 2026. המספר השני הוא 22 מיליארד שקלים, אדוני היושב-ראש – זה תשלומי הריבית העודפים של מדינת ישראל לשנת 2026 לעומת 2022. 22 מיליארד שקלים. במקום שהכסף הזה ילך לבריאות, לחינוך, לרווחה, לתשתיות, להורדת יוקר המחיה – וזה 3% במע"מ, זה 3% במע"מ – הכסף הזה ייזרק לפח. שר האוצר ודאי יתרץ את זה בהוצאות המלחמה הכבדות, אבל למען האמת, זה רק חלק מהתמונה. ראשית, אם הממשלה לא הייתה מאריכה את המלחמה מסיבות פוליטיות, בין היתר היה אפשר לחסוך עשרות מיליארדי שקלים בהוצאות המלחמה. שנית, בשנת 2024 מדינת ישראל ספגה – תוך התנהלות באמת מופקרת של שר האוצר – כמה הורדות בדירוג האשראי, מה שהגדיל מאוד את פרמיית הסיכון שלנו, והקפיץ את עלויות החוב. ועכשיו חידה: מי אמר, חבר הכנסת שירי, בשנת 2024 שדירוג האשראי שלנו יעלה מייד, אבל מייד, לאחר שננצח את הניצחון המוחלט? מי אמר את זה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בצלאל נפוליאון סמוטריץ'. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. אתם זוכרים את זה, נכון? והינה אנחנו נמצאים כמה חודשים אחרי הפסקת האש והשבת החטופים החיים. פרמיית הסיכון שלנו אומנם ירדה, אבל דירוג האשראי לא עולה. מה קורה כאן? או שנתניהו וסמוטריץ', כהרגלם, שיקרו לציבור ובלבלו את המוח, או שנתניהו וסמוטריץ' לא השיגו את הניצחון המוחלט כפי שהבטיחו. כך או אחרת, אזרחי ישראל, המעמד המשרת, עוד שנים רבות ישלמו את מחיר ההפקרות של שר האוצר הכושל, וראש הממשלה, שכלכלת ישראל ותקציב המדינה פשוט לא מעניינים אותו. אנחנו נחזור בקרוב ונתקן. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. תעלה ותבוא חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, ואחריה – חברת הכנסת יסמין פרידמן. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יאסין. אל תשדוד לאף אחד את שמו. החוכמולוג יוראי – יש עוד הרבה זמן ברשימה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, כשאני מסתכלת על הצעת החוק, התוכנית הכלכלית, אני מייד חושבת על זה שמנוע הצמיחה העיקרי של החברה הישראלית נמצא בתוך החברה הערבית. והיה אמור להיות שהתוצאה הישירה של זה היא שבאמת תהיה השקעה ויהיה משהו מובנה בתוך התוכנית הזאת שמופנה באופן ממוקד לחברה הערבית, כדי שבאמת יביא תוצאות ותוצרים לא רק לחברה הערבית, אלא בכלל לחברה הישראלית. אבל במקום זה אנחנו רואים הריסת בתים, אנחנו רואים יותר ויותר אנשים מובטלים, אנחנו רואים יותר ויותר נשים מובטלות, שאין להן אפשרויות תעסוקה, אין נגישות בתחבורה. אנחנו רואים יותר ילדים עניים, אנחנו רואים יותר אנשים חולים, וזה מה שנמצא בתוכנית הזאת. לא יודעת איך יועיל בכלל ל-20% מהאוכלוסייה. אני רוצה להתייחס באופן ספציפי להצעה של מס הרכוש, ורוצה להיות יותר נקודתית. בעמק הכי גדול במדינת ישראל, סהל אל-בטוף, 57,000 דונם – כל שנה שליש ממנו מוצף במי גשם, ובשארית השנה, כמובן, יותר משלושה רבעים, אפילו 90% מהאדמות, הן בלי השקיה, בלי מים. זה אומר שאנחנו מפספסים את כל העונה, ואם יש עונה אחת שבקושי, בקושי – היא אפילו לא מחזירה את ההוצאות. רק בשביל להיות שייך לאדמה הזאת, להמשיך את המסורת של האבות ושל הסבים והסבתות, מעבדים את האדמה הזאת. אז איך עכשיו ההצעה הזאת באה ומבקשת מאותם אנשים לשלם מס על אדמה שלא נותנת כלום? והמדינה, שהיא האחראית באמת, ויש צורך בחקלאות שהיא מוסדרת, מובנית לאורך כל עונות השנה – המדינה והממשלה לא מתייחסות למקום הזה בכלל. דבר אחרון, תרשה לי, כבוד היושב-ראש, רק בכמה שניות, אני רוצה לפנות לחברה הערבית. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, ואחריה – חברת הכנסת עדי עזוז. שלוש דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. לדעתי, כולכם כבר ראיתם את הסרטון – לפחות אני מקווה שכולכם ראיתם את הסרטון – של העבריין צעצוע, הבריון בשקל מרדכי דוד, חוסם רכב לאדם בן 87. באמת, אני בטוחה שאימא שלו היום גאה בו. 89, סליחה. אני בטוחה שאימא שלו וכל המשפחה היום מאוד גאים בו. הוא הצליח לחסום רכב של אדם בן 89. למה הבריון צעצוע הזה לא בא לנסות לחסום באר שבעית? נראה אותו כזה גיבור גדול. שיבוא אליי הביתה, נראה אותו. אני לא מצליחה להבין את זה, והבן אדם הזה מגיע לכנסת, מתקבל כאן בכבוד מלכים. כאילו, מה זה – זוכה פרס נובל של מדינת ישראל. כולם מארחים אותו, ואטורי נתן לו תעודת הוקרה, תעודת הוקרה לבריון האפס הזה. לא מצליחה להבין את זה. עכשיו, אני מחברת את זה רגע – אני מוציאה את זה, מודה, מתוך כתבה ב-ynet על תשובתה של היועצת המשפטית לעתירה לפסול את השר לביטחון לאומי מעבודתו, וחשוב שנייה להגיד – כי התגובה שלה משתרעת על פני 69 עמודים, צריך ללמוד את זה בשיעור אזרחות. המשטרה הפכה להיות פוליטית – שורה תחתונה. אבל המסמך מפרט כיצד השר מתערב בפעילות אופרטיבית של המשטרה, תחום שאינו בסמכותו, סוקר התבטאויות שלו בעניין חקירות פליליות קונקרטיות, התבטאויות שמטרתן ליצור דה-לגיטימציה להחלטות שיפוטיות ולמערכת בתי המשפט. ככל שאתה מעמיק במסמך וקורא בו, אתה מבין שלפניך מפת דרכים להשתלטות פוליטית על המשטרה, סממן מובהק של מדינות שחדלות להיות דמוקרטיות. עכשיו, אני מבקשת מהשר וכל מי שתומך בו: זו המדינה שאתם רוצים – לכו תעברו לגור בהונגריה, לכו תעברו לגור בברית המועצות, לכו תעברו לגור באיראן. למה אתם מביאים לנו את זה לכאן? פה זו מדינה יהודית ד-מו-קר-טית, ומי שלא הבין את זה, שייקח את הדברים שלו ויעבור מדינה. אל תביאו לנו לכאן לא שר כזה, ולא את חבורת העבריינים שמקיפה אותו ותוקפת אנשים מבוגרים בני 89. בושה להם ולכל מי שלא מגנה את זה. אני רוצה לראות מישהו אחד מהקואליציה, מי יהיה הצדיק שיעלה לכאן ויגיד: הבן אדם הזה לא ייכנס יותר לכנסת ישראל? מי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הסיפור הוא לא מרדכי דוד. היו כאלה, יהיו אחרים. השאלה היא איך מטפלים בתופעות האלה. אחרי הפנייה שלי למשטרת ישראל – זה דפוס שחוזר על עצמו. מה, אתם לא יודעים מה צריך לעשות? מה, לא למדתם את מה שאני למדתי בזמנו? לא יודעים כיצד עוסקים ומתעסקים באנשים שיודעים שזה מה שהם רוצים לעשות לאורך זמן? אתם לא יודעים איך לטפל בהם? אני חושב שאתם כן יודעים, ולכן אני פונה במקרה הזה למפקד מחוז תל אביב – כי זה היה בתל אביב, אבל זה גם במחוזות אחרים – ואני אומר גם למפכ"ל: מרגע שלא מטפלים באנשים שפועלים בצורה הזו, שהיא צורה עבריינית מתוכננת, וכשמקבלים גיבוי פוליטי, ציבור נורמטיבי אחר מרים ומסתכל ואומר: מה קורה פה? אם יש דבר אחד שאני כואב באמת – משטרה זה 30,000 שוטרים, אבל כשצובעים בצבע פוליטי ארגון אכיפה קשה מאוד להוריד את הצבע לאחר מכן. מתישהו יהיה שר אחר, אבל כולנו צריכים שוטרים, שאם יש לנו ביקורת עליהם זה בסדר. אבל אסור, וזה אסון ענק וגדול, אם ציבור חושב ששוטר פועל בצורה כזו או אחרת לא בגלל שהוא עושה טעות, אלא בגלל שיש לו איזושהי מוכוונות פוליטית. וזה אירוע שהוא על ראשם של המפקדים במשטרה. לכן האנשים האלה – מרדכי דוד ודומיו, והוא לא לבד – מרגע שהמשטרה מטפלת כמו שצריך, ההתנהגות שלהם משתנה תוך שנייה או תוך שעה. זה מה שצריכה לעשות משטרה, וזה לא קשור למי ולא קשור למה – זה קשור לאיך, ולמה תפקידה של המשטרה. זה שאנחנו רואים את הדפוס שחוזר על עצמו עם אותו אדם או אנשים אחרים – זו תעודת עניות למשטרת ישראל, ואני אומר את זה בכאב, כי אני הייתי חלק ממנה הרבה מאוד שנים. יש אירועים כאלה ויש אירועים אחרים, והיום אני איש פוליטי, אבל כשהיה צריך לטפל, אז צריך לטפל, וזה לא משנה מי הבן אדם. זה נכון בתיקי חקירה, זה נכון באירועים ברחוב, זה לא קשור לשום דבר. האמון שאנחנו צריכים לתת במשטרה נפגע בשנים האחרונות בצורה אנושה, אבל האירוע הספציפי הזה הוא קשה יותר, כי זה גם קורה בבית הזה. חלק מהדמויות המאוד בעייתיות, העברייניות האלה, מגיעות לפה, לכנסת ישראל, ומחובקות על ידי אנשים פוליטיים בכירים. וזה כבר סיפור של מנהיגות, זה סיפור של ערכים. אני לא הולך לתקן אנשים מהבית, אבל אני חושב שגם אנשים שחושבים אחרת ממני צריכים לזכור כל הזמן שגופי אכיפה צריכים להיות ללא צבע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שצובע בצבע פוליטי גוף אכיפה הוא פושע גדול יותר מאלה שמתנהגים כפושעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – וסרלאוף, אני מאוד מאוד שמח שהגעת. למה? כי אני רוצה שתקשיב לי. חבר הכנסת אביחי בוארון, תקשיב לי דקה. אתה אחד מהאנשים החזקים בליכוד, הקמת גם את ההפגנות בזמנו. אני רוצה לספר לך על יהדות ליטא. אתה יודע, 94% מהיהודים בליטא נספו בשואה. אתמול היה בכל העולם יום השואה הבין-לאומי. אחד מהילדים שניצלו מיהדות ליטא בשואה, והבריחו אותו בתוך שק תפוחי אדמה כדי שגויים יצילו אותו, אדם יקר שעלה לארץ ברבות הזמנים – דרך אגב, הוא נולד בקובנה, גם אימא שלי נולדה בקובנה; הוא היה בגטו קובנה, גם אימא שלי הייתה בגטו קובנה; הבריחו אותו בתוך שק תפוחי אדמה, גם את אימא שלי הבריחו בתוך שק תפוחי אדמה. אותו בחור גדל, עלה לישראל, והיום הוא בן 89. אותו אדם, ניצול שואה בן 89 – היום בתל אביב עצר אותו מלנסוע וחסם אותו יחד עם חברים שלו אדם שהפך להיות כוכב בליכוד, מרדכי דוד, דוד מרדכי. עכשיו, כשאני מספר לך את זה, אני לא מבין איך אין זעזוע לאף אחד מחברי הכנסת בליכוד, לאף אחד – אל תעשה לי עם הראש ככה, מה אתה עושה לי עם הראש ככה? זה לא נכון? לא עצר אותו? לא חסמו את השופט היום? אפילו להודות אתם לא יכולים? השופט ברק, ניצול שואה בן 89. אין גבול לדברים? זה נראה לכם נורמלי? אף חבר כנסת לא צייץ בנושא. אף אחד לא אמר מילת גנאי למרדכי דוד, דוד מרדכי, הזה. האפס הזה חוסם ניצול שואה בן 89. איפה אתם יהודים? זאת היהדות? זאת היהדות? אני מצפה מכל חבר כנסת בליכוד שיגנה את זה ויגיד: יש גבול, יש קווים אדומים בחיים. ניצול שואה בן 89 – עוצרים אותו חבורה של חוליגנים ולא נותנים לו לנסוע, מצלמים אותו וצוחקים על אשתו. תתביישו לכם, אפסים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גינוי אחד אפשר למצוא פה? שר תורן, וסרלאוף. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני רוצה לעלות להגיב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> גינוי אחד. מה הבעיה להגיד: אני מגנה את זה? מה הבעיה שלך? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני אגיד לך בדיוק - - - על כל הצביעות שלכם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה הבעיה שלך לומר שאתה מגנה שחוסמים ניצול שואה בן 89? מה הבעיה שלך? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אף אחד לא אוהב לראות את המראות הללו, אבל איפה הייתם? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> למה, כי מרדכי דוד מסתחבק עם בן גביר? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> איפה הייתם שלוש שנים? אני אגיב, אני אגיב. לא עכשיו. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אל תשחק אותה, לא אתה הסיפור. לא אתה הסיפור. אתם שרים, חברי כנסת, תגנו דבר כזה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני אתייחס ואני אגיד לך ככה: מה שקורה פה זה מחול של צביעות. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה בחסות הממשלה הזאת, בחסותך. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> צביעות ושקר, זה מה שאתם עושים פה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תקשיב לי טוב, תקשיב לי טוב, האמת היא גם אופציה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני אגיד את כל מה שיש לי לומר, את כל ההתעלמות שלכם במשך שלוש שנים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> היום העבריין הזה, המשתמט הזה, חסם ניצול שואה בן 89 לא בתפקיד. מה נסגר איתכם? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> חד-משמעית לא צריך לראות מראות כאלה, אבל איפה הייתם שלוש שנים? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הינה. אבל למה? למה? לא הבנתי. אתה בתפקיד, וסרלאוף. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> איפה הייתם כשאיימו על אשתי שלא ייתנו לה להיכנס למקלט? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אפשר להפגין מול הבית שלך, אתה בתפקיד. אתה לא נשיא בית המשפט העליון לשעבר בן 89. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> נעמה, אני אגיד את זה. אני אגיד את זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה בתפקיד, אתה מבין את ההבדל? בואו. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לאבא שלי – לא אני, אבא שלי – היה אירוע לבבי. לקחתי אותו מהבית, חסמו אותנו ליד בית ראש הממשלה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אל תעשה מניפולציות. אתה בקבינט, ואם אתה מצביע נגד עסקת חטופים יפגינו לך מול הבית. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> למה מניפולציה? איפה הייתם? איפה הייתם? אכפת למישהו בכלל? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה בתפקיד. ביקשת כוח? תתמודד. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> עזבי אותי. עזבי אותי, הילדים שלי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ניצול שואה – תגנה. תגנה את מה שעשו. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> ראית מה היה? את תבואי איתי לגנות את מה שעשו לי שלוש שנים מחוץ לבית? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה נסגר איתכם? ואתה? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> איפה הייתם? כולכם צועקים עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני גיניתי אותך שלוש שנים על התנהגות ברברית בכבישים. את הבעיה, כן. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> את זה אתה מגנה, ברור. זה ברברי, לא לחסום ניצול שואה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גיניתי אותך על ההתנהגות הברברית שלך בכבישי ישראל שלוש שנים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> זה מה שאתה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תפני אליי בבקשה. אל תפני לבריון שלך, תדברי לכנסת. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא אפנה אליך, האמת ברורה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אתם צריכים להתבייש עם הצביעות הזאת שלכם. אני אגיד את זה. חכי, אני אגיד את זה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> לא, אתם תתביישו. נגיד לכם הכול, נגיד לכם הכול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עושה מעשה זמרי, דורש שכר כפנחס. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> עבריין שהשר שלך מחבק, שבן גביר מחבק, עושה את זה כשלוין מחבק אותו והמשטרה מבינה בדיוק מה לעשות. זה הסיפור פה. שר המשפטים ושר המשטרה מחבקים את העבריין הזה שתוקף אנשים בביתם – אזרחים, לא חברי קבינט, לא חברי ממשלה, לא חברי כנסת, מה לעשות? אם בחרנו להיות שליחי ציבור זה שלנו, זה עלינו. אהרן ברק הוא אזרח, הוא לא בתפקיד, הוא אדם מבוגר, ניצול שואה, וזה מטורף שאף אחד פה לא הוציא הודעת גינוי על הטרלול הזה. זה בחסותכם, וזה עליכם. אין בעיה, תגיב, תעשה קוזק נגזל, תתקרבן, תסביר איך הפגינו לך מול הבית כשהצבעת נגד עסקת חטופים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> תעשה את כל מה שאתה צריך לעשות, אבל דבר אחד צריך לעשות: לא להגיד אבל. להגיד: יש דברים שלא עושים. אבל אתה פשוט תחת שר עבריין, כהניסט - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תם הזמן, אני מבקש לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - שמחבק אנשים כאלה, כי הם בצלמו ובדמותו, וזאת האמת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, אדוני. סליחה, רון כץ, השר ביקש להתערב במהלך הדיון. חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> איך אתם לא מתביישים? איך אתם לא מתביישים? אתם כולכם מונהגים מפוזיציה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נכון, אנחנו הבעיה. אנחנו הבעיה, נכון. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> עזבו אותי. עזבי אותי, נעמה לזימי. לקחתי את אבא שלי לבית החולים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - ברור. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הוא התקשר אליי והוא אומר לי – לפני שלוש שנים, לפני שהוא נפטר. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> הוא אמר לי: יצחק שמעון, תבוא לקחת אותי, יש לי אירוע לב. הגענו – חסימה. מתחננים אליהם: תשחררו לנו את הדרך, צריכים להגיע לבית החולים. חוסמים, מזהים אותי באוטו, מתנפלים על האוטו. איפה הייתם? אני נמצא בבאר שבע בזמן המלחמה, מפגינים אורבים לאשתי עם הילדים, אני בכלל לא בבית. שופכים עליה דלי מים והשכנה מהקומה למעלה צועקת לה: אנחנו לא ניתן לך להתקרב למקלט, שרק תעזי להתקרב למקלט. איפה הייתם? כל מה שאנחנו חווינו שלוש שנים – עזבו אותי, שיעשו לי מה שרוצים, אני שליח ציבור, נכון, אני אחטוף, אבל ילד בן שלוש צריך לשמוע מהחלון שצועקים לו: אבא שלך מחבל? אבא שלי – לא סיפרתי את זה, אבל אני אספר את זה היום. הייתי עם אבא שלי - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אל תפריעו לי. תתביישו לכם. הייתי עם אבא שלי במיון – במיון – הגיע אחד המפגינים בשערי צדק, צועק על אבא שלי: תתבייש שיש לך בן כזה. אבא שלי מחזיק את המכונה הזאת, את הדבר הזה שחיברו לו לאינפוזיה, הוא הולך והוא מדדה, וההוא צועק לו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה? אתה לא - - - << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אני אומר לו: אבא, תירגע, אל תגיב לו, ואבא שלי לא יכול לעמוד בזה והוא צעק עליו תוך כדי שהוא חולה, והבן אדם הזה מחזיר לו ומגיב לו. איך אתם לא מתביישים? שלוש שנים, שלוש שנים חוסמים פה כבישים, שורפים פה – כי היועמ"שית אמרה? היועמ"שית אמרה? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אין מחאה בלי הפרעה לסדר הציבורי? אין בעיה. אתם יודעים מה? אתם יודעים מה? אתם יודעים מה? אני מוכן לגנות. אני מוכן לגנות את כל מה שאנחנו ראינו בשלוש השנים האחרונות, אבל אל תהיו צבועים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור. נאור. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> תגידו את האמת, תגידו את האמת, למה אתם עכשיו קופצים? למה אתם עכשיו נבהלים? << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> מה קרה? מה, יש פה מישהו שהוא יותר יקר ממישהו אחר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוריאל. נאור, תודה. נאור, תודה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אבא שלי היה יהודי בגיל 70. הוא נפטר בגיל 72. בגיל 71 בבית החולים צועקים עליו. אף אחד פה לא גינה, זה לא עניין אתכם. אתם בזתם לנו. אז אני מוכן, בואו נעשה חוזה: בואו נפסיק עם שרפת כבישים, בואו נפסיק עם חסימות כבישים, בואו נפסיק עם לצעוק אחד על השני כמו בהמות ונשפיל אחד את השני, איש את רעהו, אבל בואו נעשה שזה יהיה הדדי. אני מוכן לזה. מי חותם? אני מוכן לזה, להפסיק עם כל החסימות ושרפות הכבישים ולנהל מחאות יותר מכובדות. לצעוק אפשר, יש חופש ביטוי, אפשר, אבל דחיל רבאק, אל תגידו לי שמה שהיה זה כלום לעומת מה שיש עכשיו. חסמו פה מכוניות וחסמו את איילון והכול לא בסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> כל ארבע וחצי דקות החרדים עושים חסימה. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> כשאני באתי ליועצת המשפטית לממשלה, אמרתי לה: יש פה אכיפה בררנית, אי-אפשר. אתם לא יכולים לחסום את איילון. עשרה אנשים חוסמים את איילון. אתם לא יכולים לאפשר את זה – וצחקו עליי. כולם פה צחקו. ישבתם באופוזיציה ולגלגתם עלינו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? מה זה קשור? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אז אני אומר לכם עכשיו, אתם רוצים לגנות? אין בעיה. אין בעיה. בואו נגנה, בואו נגנה שלוש שנים אחורה. בואו נגנה את מה שעשו למשפחה שלי. עזבו אותי. המשפחה שלי, בזמן שאני בבאר שבע ישן על מזרן ברשות לפיתוח הנגב. לכו תבדקו את זה. אשתי מתקשרת אליי, ויש לי את ההקלטה עד היום. הייתי בטוח שנכנסו מחבלים הביתה. הילדים צורחים ברקע והמפגינים עומדים מולם ושופכים עליהם מים. אני לא נמצא שם. תגנו את זה. בואו נגנה ביחד. אתם מסוגלים? האם אתם מסוגלים לגנות מישהו שהוא מהקליקה שלכם? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בוא תתבכיין. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בואו נעשה ביחד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> נעשה ביחד. << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> בואו נפסיק את כל הרעל הזה. בואו נפסיק את כל החסימות הללו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הם מהמפלגה שלך, מה אתה צועק? << דובר_המשך >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר_המשך >> אם זאת אישה מדרום תל אביב שנוסעת לבית החולים באמבולנס ויש חסימה, כמו שיאיר לפיד אמר, אז זה בסדר? למה, כי זה לא אהרן ברק? לא, לא, אז בואו נגנה. בואו נגנה את הכול ובואו נחליט שמפסיקים עם זה. קדימה, אני מוכן. מי חותם על הדבר הזה? תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשר וסרלאוף. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לנו שום רצון לחתום איתכם על שום דבר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אדוני השר, אצלנו אנחנו היינו מגנים משהו כזה. תפסיקו להתבכיין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין, אני אקרא אותך לסדר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בכיינים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם זעקתם את המחאה, את כבודו של אותו אחד - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? הבן אדם בן 89. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - כולם שתקו ושמעו. צעקת: תתביישו. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אה, מה זה קשור? גדול עליי להסביר לך מה זה קשור. גדול עליי, אי-אפשר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר הכול. אם אנשים יתחילו לחסום - - - << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> אתה לא מבין, אם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << קריאה >> אוריאל בוסו (ש"ס): << קריאה >> שוב, אני יושב בבית, אף אחד לא יגיד - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה יושב בבית? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מרגע זה יהיו קריאות לסדר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת בליאק. נאור שירי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מתחיל לקרוא לסדר מעכשיו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה קורא אותי לסדר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה רק צועק. אתה רק צורח מתחילת הדיון. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין, פעם ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצאת להירגע לבד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא אותך בקריאה ראשונה. בבקשה, איפוס, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חייב לומר משהו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ששש, עליזה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מסוגלים, מסוגלים. אל תצעק עלינו, מסוגלים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור שירי, פעם ראשונה. << קריאה >> קארין אלהרר (יש עתיד): << קריאה >> די, נו, מה אתה נופל עליו? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מישהו צריך רגע להתעלות בשנים, בימים, בהכול, ולחשוב איך נראה הבית הזה עכשיו. אני חושב איך ינאי, הבן שלי, ורומי, הבת שלי, יראו את הדבר הזה בעוד עשר שנים, כשאולי יהיו פה אנשים אחרים וכולם יתחלפו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בתקווה שזה ישתפר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> תראו לאיזו רמה הגענו. בדיוק דיברנו על זה, אדוני היו"ר. תראו לאיזו רמה הגענו, רמה שלא מצליחים לעצור לרגע ולגנות תקיפה של יהודי ניצול שואה בן 89 שאין לו שום אפשרות להגן על עצמו מול בריונים. עומד פה ניצב לשעבר במשטרה ולא תוקף אתכם – אומר: לא יכול להיות שהמשטרה תתעלם מדבר כזה. לא יכול להיות שמפקד מחוז תל אביב יתעלם מדבר כזה. לא יכול להיות שהמפכ"ל יתעלם מדבר כזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועצים בשמאל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יכול להיות מצב שעברו כבר ארבע שעות והבן אדם לא נחקר, לא קוראים לו. עכשיו, זה לא איזה סוד, זה מצולם. כל מדינת ישראל ראתה את זה. איפה אתם? איפה אתה, אדון מפקד מרכז? איפה אתה, אדוני המפכ"ל? עזבו, לכו הרבה למטה. איפה השוטרים? איפה מערכת אכיפת החוק? תראו מה קרה במדינת ישראל כולה בשלוש שנים. המערכת מפורקת, המערכת התפרקה לגמרי, ואני אומר לכם, צריכים להוריד פה מאה טונים למטה. צריכים להפסיק לריב, צריכים להפסיק לדבר אישית, צריך לכבד, צריך לגנות משני הצדדים, אף אחד לא צריך לנהוג באלימות – אבל על מי אתם עובדים? על מי אתם עובדים? << קריאה >> יצחק פינדרוס: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא בעמידה. פינדרוס, נא לשבת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ארגון אחים לנשק, ארגון הטרור הזה. רב בן 95 צריך אבטחה בשביל לצאת מהבית. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז הינה, אני אומר לך - - - << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ארגון הטרור אחים לנשק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, בישיבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך. אתה אומר ואני עונה, אתה אומר ואני עונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בישיבה, בבקשה. נא לשבת. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> איפה הייתם? אתם המצאתם את זה. אחים לנשק הם חברים שלכם. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני עונה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פינדרוס, פעם ראשונה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> פינדרוס, מאוד התגעגעתי אליך. דבר שני, הינה, אני אומר לך, לא צריך לצעוק אחד על השני ולא צריך כל הזמן לריב. הינה אני אומר לך - - - << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> צביעות היא הדבר הכי גרוע. צביעות היא הדבר הכי גרוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך, לא צריכים לנהוג באלימות, אף אחד. מה הבעיה להגיד את זה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מי הם אחים לנשק? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה הבעיה להגיד את זה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> מי הם אחים לנשק? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני שואל אותך, אני שואל אותך, מה הבעיה להגיד את זה? << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> שמעת על הארגון הזה? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר על כולם. << קריאה >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << קריאה >> ארגון טרור - - - אחים לנשק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> צריך להפסיק עם זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת פינדרוס, קריאות ביניים – בישיבה. אתה לא מקשיב לי. אני אקרא אותך לסדר פעם שנייה. בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יעקב, המילים האלה, "ארגון טרור" - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא עומד - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא משלים פערים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שישלים פערים בבית, לא פה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה ארגון טרור? זאת מילה שלא יכולים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, אדוני. אל תפריעו לדיון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא חדש, ואנחנו אוהבים את פינדרוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, אדוני. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיים. אני מאוד מקווה שלפחות מישהו שם לב איך נראינו פה בין שני הצדדים האלה. אני מאוד מקווה שמשטרת ישראל תתעורר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. - - כי עשינו על זה עבודה, אדוני היו"ר. אני רק רוצה שתבינו מה קורה היום. היום מקצצים 0.5 מיליארד שקל בבינוי מוסדות חינוך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא אוהבים את פינדרוס, ממש לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו מתחיל הדיון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, עשר שניות. היום מקצצים 0.5 מיליארד שקל בבינוי מוסדות חינוך, 20 מיליון שקל בגיל הרך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ירון, אל תתקלקל. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היו"ר, אני רוצה לומר לכם משהו ברצינות. אני הייתי ראש מינהל חינוך בעיר גדולה. כשמקצצים 0.5 מיליארד שקל בתקציב בינוי של החינוך, אז עוד שנה ועוד חמש שנים ועוד עשר שנים אין כיתות, אין גנים ואין בתי ספר. אל תבואו אלינו אחר כך, כשאנחנו נהיה ממשלה ותאשימו אותנו, כי אתם לקחתם את הכסף. ולאן? לאן לקחת אותו, ינון? זה – בדיון הבא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מנסור עבאס, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום הייתה שביתה כללית בטמרה בגליל והפגנת ענק שהמשיכה את דרכה של הפגנת סח'נין ביום חמישי שעבר. הפגנות ושביתות מקומיות עוברות מיישוב ליישוב, מעיר לעיר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עליזה, זה בגלל השעה? << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> ואנחנו נגיע ליום שבת, ואז נתחבר כולנו להפגנת הדגלים השחורים, מצד אחד, נגד הפשיעה והאלימות, ומצד שני, נגד מדיניות הממשלה והמחדל – ממשלת המחדלים, שהמחדל הזה מתגלגל משנה לשנה, וכל שנה יש לנו עלייה מטורפת בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ללא תגובה ומענה הולם מהממשלה. (אומר דברים בשפה הערבית.) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית.) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה, אדוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני שמח שאני נואם את הנאום הזה כשאתה לצידי, אדוני היושב-ראש - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה כל פעם שמח ומנצל את זה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לא רק כי אני מחבב אותך אלא כי אתה תושב הנגב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ממתי? << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אינך תושב הנגב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חשבתי שאתה תושב הנגב. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה תושב הנגב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה פשיטא, זה לא חידוש. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה לפנות מכאן לתושבי הנגב, לאנשים שגרים בדימונה או באופקים או בבאר שבע, ירוחם, מצפה רמון, ערד. תושבי הנגב, דעו לכם שבתקציב המדינה הנוכחי, הממשלה גונבת מכם את פרנסתכם, גונבת במלוא מובן המילה – לוקחת את הכסף שאמור ללכת לעידוד התעסוקה שלכם, משרות שוות, שמשלמות שכר גבוה, ובוזזת אותו לדברים אחרים. על קרן העושר שמעת, אדוני יושב הראש? נחקקה ב-2014, קרן שרווחי הגז הולכים אליה, מקצה מאות מיליוני שקלים כל שנה לשתי מטרות עיקריות: עידוד תעסוקה בנגב, כדי שלתושבי הנגב תהיה פרנסה איכותית, ואנרגיות מתחדשות. אבל מה הבעיה? הממשלה שנה אחר שנה לוקחת את החוק ואומרת: לא בא לי. לא בא לי לתת פרנסה איכותית לתושבי הנגב. לא בא לי לתת מעבר לאנרגיות מתחדשות. נגיד השנה, בא לי לתת 135 מיליוני שקלים למוסדות תורניים, למרכזי מורשת, לגרעינים תורניים. להפוך את קופת קרן העושר, את הפרנסה האיכותית של תושבי הנגב, את המעבר לאנרגיות מתחדשות – הופכים את הקרן הזאת, שאמורה ללכת לרווחת אזרחי ישראל, לקופה קטנה של כספים קואליציוניים שהמטרה היחידה שלהם היא לשמר את השרידות הפוליטית של הממשלה הזאת. על חשבון מי, אדוני היושב-ראש? על חשבון תושבי הנגב, תושבי אופקים, נתיבות, ערד, מצפה רמון, באר שבע. הם צריכים לשלם את המחיר של ההישרדות הפוליטית שלכם? על מה ולמה? כשגפני, לא בדיוק אופוזיציונר, חוקק את חוק קרן העושר ב-2014, בסיוטיו הגדולים ביותר הוא לא ראה את כספי הקרן החשובים כל כך הופכים לשמן בגלגלי הקואליציה. אני רוצה לומר לכם מכאן, אני מתבייש ששנה אחרי שנה אנחנו צריכים ללכת ולנסות לשכנע את אנשי האוצר, את סמוטריץ', במקרה הזה: אל תגנוב את כבשת הרש של תושבי הנגב. אל תמכור את העתיד של האנרגיות המתחדשות של מדינת ישראל. ובעבור מה? אין מספיק כסף בתקציב הזה למוסדות תורניים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מספיק כסף בתקציב הזה למרכזי מורשת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מספיק כסף לגרעינים תורניים? אני חושב, אדוני היושב-ראש - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היית צריך לחשוב בשלוש דקות. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וזה המשפט אחרון, או בקשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שזה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם יש אופוזיציה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שתעסוקה איכותית לתושבי הנגב זה אינטרס של שני צידי הבית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן אני מציע, אדוני, שגם אתה וגם יתר חברי הקואליציה, נתייצב יחד בדרישה שאת כספי קרן העושר לא ייקחו. לא ייקחו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אוריאל בוסו. אני מודיע שרשימת הדוברים נעולה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אולי בשעה כזאת נחרוג טיפה ממה שצריך. עליתי רק בשביל לברך את חברי יושב-ראש סיעת ש"ס בכנסת חבר הכנסת ינון אזולאי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הסבא, הסבא. הוא נהנה שקוראים לו "הסבא". << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> נכד, נין נוסף - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ינון אזולאי סבא. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה סבא-רבא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוך השם זכיתי. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> - - למי שהיה אהוב כאן בכנסת, הרב דוד אזולאי, וסבתא אזולאי, שתבדל לחיים ארוכים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מתי אתם מספיקים? << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> ובאמת, חבר הכנסת ינון אזולאי, מהחרוצים שבמשכן, איש קשוב ואהוב על כל חלקי הבית, נותן מענה לאנשים בוועדת הכספים בכל דבר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רון, זה לא יעזור לו. אתה הראית עליו, הוא יגיד לך. הוא לא בעניין. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> עכשיו, כשהוא נהפך לסבא, זה שלב בחיים, ואני מכיר את המועדון הזה, בעזרת השם, המועדון הכי משמח. אנחנו רוצים לברך אותך, אני בטוח בשם כולם, בשם הסיעה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> Welcome to the club, אומרים בערבית. << דובר_המשך >> אוריאל בוסו (ש"ס): << דובר_המשך >> מאחלים לך נחת, שתזכה לחופתו. אתה ראוי לזה, ושהשמחה שתמשיך לשרות אצלכם. אמן ומזל טוב. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> אמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אגב, בוסו, אתה יודע, הכוונה של סבא ינון זה שיקראו לנכד, בעזרת השם, נאור, נאור אזולאי. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אזולאי זה מותג. לא יודע לגבי נאור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה כן להתייחס למה שעלה פה השר ואמר, על החסימות וכו'. אתם זוכרים, אתה זוכר שהקיפו את חברת סיעתך שוטרים, את לימור? היא הלכה לאיזה פינוי והקיפו אותה שוטרים ופגעו בחופש התנועה שלה. אנחנו מגנים, גם אני אישית גיניתי. סתם, עברתי עכשיו על כל מיני פידים. דברים שאתה לא מספר, כמו שאני לא מספר – אני מניח שאתה לא יכול לגנות דבר שאתה לא יודע. אבל תאר לך מצב שאותו אדם שחסם אותך, אותם שני אנשים, ארבעה אנשים, 40 אנשים, היו מגיעים אחר כבוד לכנסת והיו נפגשים עם סגן יו"ר הכנסת, אחד מהאופוזיציה, לא אנקוב בשמות, ואז היו נותנים להם עט הוקרה על פעילות המחאה האפקטיבית – שחסמו אותך. אם זה נראה לך הגיוני וסבבה ובסדר, אז אני אומר לכם: אתם לא במדרון חלקלק אלא אתם בתהום חלקלקה. חוסר היכולת שלכם לבוא ולשים את הגבול – אגב, אני בכלל לא בא בטענות אליכם; יש לי אפס ציפייה מהסיעה שבן גביר עומד בראשה על גבולות מחאה. תולש הסמלים, שבל"ריסט – אתם תלמדו אותנו את גבולות המחאה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אז לכם מותר ולנו אסור - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא. אני לא רוצה ללמוד ממך. די להתבכיין. אני את ההתבכיינות הזאת, סורי, לא אוכל, פשוט לא אוכל. הטענה המרכזית שלי – אתה יכול לספוק ידיים באכזבה, זה בסדר גמור. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני לא סופק ידיים באכזבה. אנשים שחסמו כבישים הם הגיבורים שלכם. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נשמה, שר האוצר שלך הלך עם בנזין לאיילון. אתה מדבר על איזה קיסר, תגיד? מה יש לכם, אתם? נראה לך בכלל שאנחנו צריכים לקבל מכם הטפות מוסר על מחאה? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא, אתם מושלמים. זה נכון - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - על יו"ר הסיעה שלך יגאל עמיר – אני אזכיר לך את זה שוב ב-20 שניות שנותרו לנו: יגאל עמיר, בחקירה שלו, דיבר על יו"ר הסיעה שלך, שתלש את הסמל של ראש ממשלה שנרצח. אתה תלמד אותנו על גבולות מחאה? אתם תרגישו לא נעים? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אתם תלמדו את המוסר, אתם הסגן של אלוהים - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם תרשה לי עוד שני משפטים. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> יאללה, תרד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעשר שניות שנותרו לי, הטענה המרכזית שצריכה להיות לכולנו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא נותרו, אבל קח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שאתה נותן לי ברוב טובך הרחב, ושמור על הגרון שלך ושתה תה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. אתה לא עוזר לי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבעיה שלנו היא בתי המשפט והמשטרה. זו הבעיה, כי הבן אדם הזה, מרדכי דוד, הדוגמן של לקוסט, שמתעלל בבעלי חיים, הוא משתמט. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא היה בבתי משפט, הוא שרף אוטובוס. היו צריכים לתת לו עונש. כשחילקו פלאיירים ליד הבית שלו, עשו מעצר בימי שישי, פלאיירים של חטופים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת שירי, חבר הכנסת שירי, אתה לא מקופח, נא לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא מקופח, אומנם אני מזרחי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל על הפלאיירים שחילקו בבתי הכנסת היה מעצר. טוב שלא שלחו ימ"מ. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נאור - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו הטענה. בתי המשפט, תנו לעבריין את העונש. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך לשקול תיקון בתקנון. לא מדברים עליי, אני מדבר עם מיקי. אחד שצועק הרבה בקריאות ביניים, נואם בקריאות ביניים, צריך לקזז לו מהזמן שלו. לא אמרתי מי. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב – אף הוא אינו נוכח. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גלעד פה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> דילגת על מירב כהן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, גלעד, סליחה. מירב כהן קודם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא נתן לו עט שיכתוב ביומן בבית כלא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור, נאור, גידלת תינוקות פעם? אתה יודע, אחרי שמאכילים תינוק, למה מצפים אחרי זה? לגרעפס, נכון. אתה לא עושה גרעפס הפעם בכלל. שב כבר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אכין לך תה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, אל תדאג לי לגרון, תדאג לי בזה שלא תפריע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יוצא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תצא. שב, תהנה. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו אחרי מרתון קשוח מאוד של דיונים בחוץ וביטחון. באמת, ישבנו עשרות שעות אם לא מאות שעות בדיונים, שכולם היו בגדול הצגה כי החוק לא יגייס ולו חרדי אחד. אבל הדיונים האלה הובילו אותי למסקנה אחת ברורה – שהכול מתחיל בחינוך. פשוט הכול מתחיל בחינוך. זה הפתרון היחידי, האמיתי, כל דבר אחר זה פלסטר זמני. והאמת היא שזו אשמתנו שהציבור החרדי מתחנך בבתי ספר שפשוט לא מחנכים לאהבת המדינה. עזבו עכשיו מדעים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוסי, תרגיע את עליזה, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> הם התערבו על מה היא מדברת - - - אני אמרתי להם - - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> מה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אתם חבורה של פטרונים מתנשאים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה כזה עם רגשי נחיתות? כל היום הוא עם רגשי הנחיתות שלו - - - איך אתה ואני גדלנו באותו מקום - - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - די להיות עלה התאנה שמכסה את הערווה שלהם. די, את עלה תאנה, מירב. מירב בן ארי, את עלה תאנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את מפריעה לה לדבר. בבקשה, גברתי. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - רגשי הנחיתות שלך. את עלה תאנה שמכסה את הערווה שלהם. חתיכת עגלה ריקה שלא שווה כלום, שום דבר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> מספיק כבר. חבורה של מתנשאים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אביחי בוארון, אני אקרא אותך לסדר. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> תגידי לי, מירב, מי את שתחנכי מישהו? מי את שתחנכי מישהו - - - << קריאה >> היו"ר יעקב מרגי: << קריאה >> טוב, תודה. שאלת. זה לא נאום. שאלת. תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שאפשר לקרוא לזה פטרונות, אבל יש חובות וזכויות במדינה, ואני לוקחת אחריות על זה שאנחנו במשך שנים רבות מממנים מכספי המיסים של כולנו מערכת חינוך שלא מחנכת לאהבת המדינה, זה הכול. אני מצפה שבבתי ספר לא ילמדו רק מתמטיקה, אנגלית, מדעים. אני גם רוצה שתהיה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סתם שאלה, על חשבוני: את מלינה גם על מערכת החינוך הממלכתי במזרח ירושלים? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שגם בה צריך לעשות תיקונים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חשוב לשים את זה. וגם בפזורה הבדואית, באותה מידה - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא באותה מידה. הם עם אחר. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אני חושב שצריך לחנך את כולכם לתורה ומצוות, את כולכם צריך לתורה ומצוות - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר. יכול להיות שאתה חושב שאתה וערבי, יש לכם את אותן חובות - - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> כולכם צריכים ללמוד גמרא והלכה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתת לי ציון באהבת המדינה, אז - - - << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושבת שעל כל היהודים להיות חלק מהצבא. זה עצוב נורא לראות איך אתם מגינים על השתמטות בכזה חירוף נפש. כאילו, מה אומרים? בסך הכול צריך לממן בתי ספר שמחנכים לסולידריות, להגנה על המדינה, לאהבת המדינה. מה כל כך מעצבן אתכם בזה? כל כך טריוויאלי ופשוט. אני חושבת שזו אשמתנו. ובאמת, זה לא רק עניין של ליבה והכשרה לשוק התעסוקה, זה בכלל חיבור לחברה הישראלית באשר היא, שנהיה באמת חלק מאותו עם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מוסיף לך את הדקה, שלא תאמרי שהפרעתי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אם אנחנו נמשיך לעצום עיניים ונגיד שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה בבית הספר שלו, נותר לנו רק להלין על עצמנו. באמת, אין מה לבוא בטענות לילד בן 18 שכל השנים כל מערכות החינוך שבהן הוא עבר חינכו אותו להתבדלות, חינכו אותו לזה שחוקי המדינה לא חלים עליו, זו המלצה בלבד – וגם זה לא. לא רק שעצמנו עיניים במשך עשרות שנים, גם מימנו בעצמנו את מפעל ההשתמטות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין דבר כזה בעולם, אין דבר כזה בעולם שמדינה מממנת מערכת חינוך שמחנכת לפעול נגד מטרות המדינה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> התקציב הזה ממשיך לממן את מפעל ההשתמטות. בקרוב, בעזרת השם, כל זה ישתנה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה, אדוני. כשנהנים הזמן עובר מהר. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, רבים לפניי כבר דיברו על האירוע הערב שבו עבריין צעצוע חסם את רכבו ודרכו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק. מתוך היכרות עמוקה עם אותו עבריין צעצוע, אני מציע שלא נתעסק בו, עבריין, אלים, משתמט. צריך להתעסק בחצי משרי הממשלה שמעניקים לו חיבוק גאה - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כל הבית הזה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - חצי משרי הממשלה ובראשם שר המשפטים, סגן ראש הממשלה, שמעלה תמונות שלו עם אותו עבריין צעצוע ומשתמט. וצריך לעסוק בשאלה מדוע משטרת ישראל מסתחבקת איתו, מעכבת אותו לכמה שעות ומשחררת אותו אחרי כל אירוע אלימות, בשעה שאותו מפגין שקרא את שמות החטופים לפני ביתו של יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה ולא עבר על שום חוק, נעצר פעם אחרי פעם ובילה לילות בחדר המעצר. בזה צריך להתעסק. אבל חבריי וחברותיי, אני מציע שנתעסק בעוד דבר –אני מציע שנתעסק בתאומים של מרדכי דוד שפועלים בחודשים האחרונים מעבר לקו הירוק, כנופיות של בריונים אלימים שמבצעים פוגרומים יום אחרי יום בקהילות פלסטיניות ברחבי יהודה ושומרון. חלקם עושים את זה בלובשם מדי צה"ל כחיילי יחידות ההגמ"ר. חלקם מבצעים את הפוגרומים בעודם נושאים נשק צה"לי. לא מדובר ב-70 נערי גבעות, נערים בסיכון, כפי שאמר ראש ממשלת ישראל נתניהו, אלא מדובר במיליציות חמושות של מאות מתפרעים, שיום אחרי יום עושים פוגרומים בקהילות פלסטיניות. עד כדי כך שעשרות קהילות פלסטיניות עוזבות את מקום מושבן, מקום שבו הן ישבו במשך עשרות שנים. ורק לפני כמה ימים פה, בכנסת, בכנס, עומד חוליגן ומתגאה בכך שגורשה קהילה פלסטינית בעוג'ה, ליד יריחו, ומוחאים לו כפיים. אז אני קורא לכל אלה שמזדעזעים ממרדכי דוד להבין שמרדכי דוד זה המהדורה הקטנה של בריונים - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - של חברי מיליציות, של פוגרומיסטים, שמטילים כתם מוסרי על העם היהודי ועל מדינת ישראל. זה הדבר שבו צריך לעסוק, כי מרדכי דוד שואב את כוחו מהחוליגנים מעבר לקו הירוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יצחק גולדקנופ – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – מוותרת. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. לרשותך ארבע דקות. ככה חילקו לה מראש, כך כתוב, ארבע דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מופיע לי פה ארבע דקות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אוי אוי אוי, נתנו לה עוד 40 שניות. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> מה קרה? אוי אוי אוי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נתן לה ארבע דקות, מה אכפת לך? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא, אני רוצה שוויון - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רוצה שוויון? לך לבגדאד. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול בסדר. לרשותך – הינה, שינו עכשיו. לרשותך שלוש דקות. אנחנו מאפסים לשלוש דקות. בבקשה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני בטוחה שיושב-ראש הקואליציה יקשיב בשקיקה לנאום שלי. תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בכל הטרפת שבין חוק ההשתמטות ותקציב המדינה המופקר הזה, חשוב לי להעלות על סדר-היום משהו שאולי אנשים פחות מכירים פה. אני לא יודעת מי מכם שמע ומי מכם ראה אבל אחד מעורקי הכלכלה הישראלית החשובים ביותר עומד בתקופה האחרונה על המוקד למרבה במחיר. זה עורק שלא נוכל להתמודד בלעדיו אם ייפול לידיים הלא-נכונות. אני רוצה להזכיר לכולם שבשנים האחרונות, בין אם זה בגלל חרבות ברזל או בגלל הקורונה, כשהשמיים נסגרו מעלינו הים היה גלגל ההצלה הכלכלי המרכזי של ישראל – תעבורה, סחורות, אמל"ח, מזון ועוד. כשהחות'ים השביתו את נמל אילת והספינות הזרות הדירו את עצמן מנמלי ישראל, חברת צים הייתה כאן – מזון, תרופות ביטחון. צים הביאה הכול תחת אש ובחוסר ודאות, ועדיין הביאה הכול. אני לא יודעת אם אתם מכירים, לפעמים מדובר בהפלגות של חודשים, ימים, תנאים לא פשוטים, אבל במסירות ובלי לשאול הרבה שאלות. רצה הדבר והחברה עומדת שוב למכירה. ושלא תבינו אותי לא נכון, אנחנו לא רוצים להתערב, כמובן, וזה מבורך, ואפשר למכור חברות, אבל – וזה אבל גדול – אני רוצה להעמיד על הפודיום פה את שאלת הקונה כי בשורה האחת יחד עם המציעות המרכזיות עומדת חברה בשם Hapag-Lloyd, שלא פחות מרבע מvחזקתה נמצאת בבעלות סעודיה וקטר. כן, כן, קטר של אוריך והחברים. עכשיו, תארו לעצמכם סיטואציה כזאת: עוד מלחמה, עוד סגירה של השמיים, עוד ירידה וצמצום בספנות הזרה והביקוש בארץ רק הולך וגדל. העורק הימי של ישראל, צים, אחת מעשר חברות הספנות הגדולות בעולם, זו שהמשיכה להפליג תמיד ולא משנה מה – עושה "אחורה פנה". ולמה? במקרה הטוב כי זה לא רווחי או מפחיד; לקטרים או לסעודים או לא משנה למי זה יהיה פשוט bad for business. ובמקרה הרע, כדי למוטט אותנו בכוונת מכוון. אז למען הסר ספק, את שני התרחישים האלה אנחנו חייבים ומוכרחים למנוע, כי המצב לא הולך ונעשה קל יותר. אחרי כל זה, אנחנו מגיעים להיום. הממשלה מחכה לבקשה רשמית לרכישה במטרה לחוות דעה בכלל אם זה תקין או לא תקין, אם זה מתאים או לא מתאים. אז מחכים. אולי במקום לחכות כדאי רגע להגדיל ראש ולא לאפשר לחברים המקורבים לקטר – אולי אוריך ואיינהורן גם מייעצים שם, אני לא יודעת – להשיג דריסת רגל גם בעורק הימי של מדינת ישראל. אז אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לזה שאם השמיים שלנו חס ושלום ייסגרו שוב, בטח עם התרחישים שעומדים בפנינו בתקופה הקרובה, אנחנו בעתיד עלולים למצוא את עצמנו סגורים גם בשמיים וגם בים. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שלום לכם, חבריי חברי הכנסת, אנחנו דנים על התוכנית הכלכלית, חוק ההסדרים. בכלל, כל היום הזה הוא ביזה מלא על מלא. ממשלת הביזה הגדולה לא בוחלת בכלום, שודדת אפילו את קרן העושר, הקרן לאזרחי ישראל. זה הנכס שאמור היה להבטיח את עתיד ילדינו, את הדורות הבאים, הקרן שהוקמה כדי להשקיע בדורות שיבואו – בחינוך, בעידוד התעסוקה בנגב, באנרגיות מתחדשות, במחקר ופיתוח, בפריפריה. אבל הממשלה הרעה הזו, ראש הממשלה הזה, בעזות מצח, בלי בושה, הופכים את הקרן לקופה הקטנה שלהם. קרן האושר הפרטית של הקואליציה. ולמה? כי לממשלה הזו לא באמת אכפת מהאזרחים במדינה, אכפת לה רק מהשרידות של הקואליציה. אז מה עשתה הממשלה הזאת עם 236 מיליון שקלים שהקרן הייתה אמורה להשקיע השנה בכלל אזרחי ישראל? אז 136 מיליון שקלים יופנו למוסדות תורניים, מרכזי מורשת וגרעינים תורניים. 57% לקומבינה, לשוחד פוליטי, זה סדר העדיפויות שלהם. ואל תטרחו לשאול מה קרה לאותן מטרות נעלות שלשמן הקרן הרי קמה. ובכן, בשמחה וששון, 6% עלובים, 15 מיליון שקלים בלבד, לקידום אנרגיה מתחדשת בים, ורק 13%, כ-30 מיליון שקלים, לקידום תעסוקה בנגב. הרי נתניהו לא באמת חושב שהוא כבר הצליח לבטל את הפריפריה – אתם זוכרים? 20 שנה הוא אומר: אני מבטל את הפריפריה – לא את הפריפריה הגיאוגרפית ולא את החברתית. ולנפגעי הטראומה, אלה שזקוקים לסיוע יותר מכול, נתנו קצת פירורים כדי להשקיט את המצפון, 15 מיליון שקלים חדשים בלבד. לא מעניין אותם שיש מחסור במטפלות ומטפלים, העיקר לחלק את הכסף למקורבים, לעסקנים, למלחכי פנכה. כאילו זה הכסף הפרטי שלהם ולא קודש-הקודשים של הקופה הציבורית. אבוי למדינה שזה שר האוצר שלה, שכל היום הזה לא טרח להישאר כאן. ברח. סמוטריץ', החשש שלך מאחוז החסימה הפשיט ממך כל ערך, כל מצפן מוסרי. חלוקת הכספים חסרת האחריות לא תעזור לך. הציבור הציוני הדתי לא קונה את זה. הציבור שלך חכם הרבה יותר ממה שאתה חושב. התגלית במערומיך, רואים לך. רואים אותך מקדם חוק השתמטות המוני, רואים אותך חותר תחת הציבור המשרת, המילואימניקים הקורסים, תחת הפצועים בגוף ובנפש, רואים ונוטשים אותך. וזה לא משנה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. וזה לא משנה בכמה תשחד אותם, כי הציבור הדתי-לאומי חכם דיו להבין שאבדה לך הדרך, שהפסקת להיות שותף ערכי, שאתה כבר לא בצד שלהם, אתה סתם שותף של משתמטים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> נו, הינה שוב אנחנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה שוב אנחנו. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, איפה שר האוצר? מנמנם? ישן? ישן, לילה טוב לבצלאל. שלוש שנים אני בכנסת – כל פעם שיש תקציב הוא הולך לישון. לילה טוב מכנסת ישראל לבצלאל סמוטריץ', חלומות פז. חבר'ה, תראו, כל הזמן דיברתי על דברים – אני רוצה לדבר על התקציב הזה. קודם כול, תקציב מאוד עצוב בעיניי, כי איך שר שלוש שנים ואין לו שום רפורמה? כלום, אפס, כלום הוא לא מביא. כלום. תן משהו קטן, חיסכון לכל ילד בוגר נגיד, משהו, סבסוד, משהו למעמד הביניים. תן לנו הקלות, בצלאל. כלום. אתם רואים? ככה, כמו שבצלאל ישן, ככה התקציב נראה. אפס דברים למעמד הביניים. אגב, יש למלא חבר'ה, לא למעמד הביניים. עכשיו, אתם יודעים, יש הרבה דברים שאתה אומר לעצמך, אולי אם הוא היה מביא לי איזו רפורמה קטנה להתנחם בה, אבל אין לי כלום, אין לי שום דבר. עוד פעם כולנו באים להצביע על תקציב עם אפס - - - << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, בוא, אתה, זה לא הזמן, לא דיברתי על השתמטות. כשתהיה השתמטות, תדבר. עכשיו אני מדברת על תקציב. עכשיו יצחקו עליי החברים שלי, החברים למפלגתי יצחקו עליי, אבל ואללה, הייתי עם שר אוצר, אני לא אדבר עליו הרבה, והוא הביא רפורמות. אני לא אגיד לכם מי, אבל הוא הביא. זה, אין לו שום דבר. אפס. כלאם פאדי. נאדה. Nothing, אוקיי? יש - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - ואללה אישי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואללה אישי, כלום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי זה היה? מי הוא? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה אבל, כן, זה קודם כול, דקה וחצי על בצלאל המנמנם, שכולנו פה והוא הלך לישון. עכשיו אני רוצה להגיד, אני גם חייבת להגיד משהו. תשמעו, ראיתי את הסרטון הזה על העבריין הזה, באמת, המשתמט הזה שמצית את האוטובוסים. עכשיו תראה, אני רוצה להגיד לך משהו, יש משהו מנחם בזה שהוא תמיד מגיע עם שלושה אנשים, יעני אין סחורה לעבריינות שלו. יש בזה משהו מנחם. אגב, ראיתי יום אחד סרט שלו שהוא קורא לאנשים: תצטרפו אליי למחאה, תתרמו לי. זה היה נראה קצת פתטי, אני חייבת להגיד. כל פעם הוא מגיע עם שני אנשים, שני חיילים שלו, ומנסה לעשות איזושהי פרובוקציה. בעיניי, צריך אחת ולתמיד לעשות סדר באירוע הזה. העובדה שהבן אדם הזה מסתובב כאן בכנסת, עושה סלפי, נכנס למזנון ח"כים – תגיד לי, למה אתה בכלל נכנס? אתה עבריין, משתמט, ובשיא החוצפה גם אנטישמי; חוסם אדם מבוגר בן 89 שלא נמצא בשום תפקיד, לא עשה לך שום דבר בחיים. מה זה? אין לך אימא, אין לך אבא? אף אחד לא משתלט על הדבר הזה? אין לו אף אחד? כשהוא חוזר הביתה ומסתכל על עצמו במראה, מה הוא רואה? מה הוא יכול לספר לאימא שלו? שומעת, אימא? היום חסמתי איש זקן בן 89 שהוא גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואימא שלו – דקה אני מסיימת – אומרת לו: כל הכבוד, יא אבני, איזה יופי עשית היום. כל הכבוד. עזרת לימין, איזה יהודי טוב אתה. ואתה יודע מה, משה? אם ככה נראה הימין, אני מתביישת, כי ככה לא מתנהגים. צחוק בצד, איש מבוגר, אתה קורא לו חמינאי, אתה קורא לו דיקטטור. תגיד לי, אני רוצה להגיד לך משהו – לא משנה. נתניהו, אתה יודע, כמה שדעתי עליו ידועה – אני עושה עליו סרטון, אני מדברת על המדיניות שלו – בחיים שלי לא חשבתי לדבר ככה. לא בגלל שהוא אדם מבוגר; טיפה כבוד לבני אדם. תגיד לי, מה – איבד צלם אנוש. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היום חסמתי איש מבוגר. מה עשית היום - - - זה כל כך נורא בעיניי. פשיטת רגל - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת ווליד, ממתינים לך פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הימין. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מפלס דרכך. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מפלס דרך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נכון, ככה נראה הימין, חוסם. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אמרתי - - - של השופט זה לא מצחיק, זה עצוב מאוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מצחיק, כי אתה יודע כבר, אנחנו כבר אומרים לעצמנו, מה עוד צריך לקרות במדינה הזאת שאנשים יזדעזעו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב בראש, מאז כינונה של הממשלה המרושעת הנוכחית, ממשלת בן גביר-סמוטריץ' את נתניהו, החברה הערבית מתמודדת עם אתגרים שלא ידעה כמותם בעבר. בראש האתגרים האלה אתגר הפשיעה והפרוטקשן, ששואב עידוד מהעובדה המזעזעת שבראש המשרד המופקד על חייהם של אזרחי המדינה עומד אדם עבריין מורשע בעשרות עבירות, לרבות הרשעה בתמיכה בארגון טרור. בנוסף מתמודדת החברה הערבית עם אתגר מדיניות תכנון נפשעת שמציבה אין-סוף מכשולים בפני התכנון, אך במקביל מאיצה את מדיניות הרדיפה, הריסת הבתים וחלוקת צווי בינוי מינהליים. נוסף לכך, במסגרת הכנת חוק ההסדרים וחוק התקציב שדנים בו הלילה, תקציבי תוכנית תקאדום נגנבים על ידי שרי הממשלה על ימין ועל שמאל. במו ידיהם שרי הממשלה פועלים להקרסת היישובים הערביים והקרסת הרשויות המקומיות הערביות. עכשיו, מירב, במשפט אחד: המראה הזה של אדם שעוצר נשיא בית דין עליון לשעבר ומדבר אליו כאחרון האנשים ברחוב זה דבר עצוב שצריך להדליק אור אדום לכל אזרח במדינה הזו. ההפקרות הגיעה לממדים מטורפים. המדינה – הערכים מתפרקים, מתפוגגים, וזה לא נושא לצחוק בכלל, זה נושא שצריך לגרום לכל אחד מאיתנו להסתכל על עצמו ולומר: אוי לנו, לאן הגענו? נשיא בית דין עליון ננזף על ידי סתם אדם ברחוב - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עבריין. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ואנשים מבסוטים מזה? כל הכבוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עבריין. אף אחד לא מבסוט מזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלא תטעה, אף אחד לא מבסוט מזה. אנחנו פשוט כל כך בזים לו. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> אני יודע - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו כל כך בזים לו, לאיש המסכן, העלוב הזה. עלוב נפש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היום עבר אחד התקציבים הביזיוניים – תקציב ביזה – שעברו אי פעם במדינת ישראל. בושה וחרפה. כשאני מסתכל על סעיפי התקציב, זה תקציב שביד אחת מנסה לקבוע עובדות בשטח, בכל הנוגע לתקציבי המגזרים, אבל ביד השנייה הוא תקציב בחירות. הוא בא לקרוץ לצד מסוים. אין בו שום מנועי צמיחה, ששר האוצר לא ימכור לכם את הלוקשים האלה. אני מוכן שייתנו את התקציב הזה למי שאתם רוצים במדינת ישראל, לכלכלן הכי בכיר במדינת ישראל. זה לא תקציב מדינה בצמיחה, זה תקציב של ממשלה בפרידה. כספים קואליציוניים, שלא לומר פוליטיים – 7.6 מיליארד שקלים. תאזינו, אזרחי מדינת ישראל, 6.7 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים. הקצאה פוליטית. שיא היסטורי. כדי לסבר את האוזן – פי עשרה מממשלת השינוי, הממשלה בשנת 2022. שם עמדו התקציבים הקואליציוניים על 700 מיליון שקלים. תסגרו את המדינה, יותר טוב. החלטתם לבזוז את התקציב, את תקציב המדינה, על חשבון הציבור העובד, הלומד, המשרת, ובד בבד אתם גם מעבירים איזה חוק השתמטות. פשוט לא ייאמן. אין שם מנועי צמיחה. התקציב הזה מקצץ בתחומים שמניעים את הכלכלה הישראלית: מדע, טכנולוגיה – 15%, הכשרות למבוגרים – 54%, ועוד כהנה וכהנה. סדר עדיפות מעוות בחינוך. תקציב החינוך החרדי – 43% תוספת, לעומת 4%–9% תוספת בממלכתי. איפה הפרופורציה? ולמי אתם לא נותנים שקל אחד? לא לבריאות הנפש, לא להקים בית חולים בצפון, לא לשקם את מכון ויצמן, אחד ממכוני המחקר החשובים של מדינת ישראל. כספים קואליציוניים – 7.6 מיליארד שקלים. טירוף מערכות. ביזה לאור יום של כסף ציבורי. גנבה של הציבור בחסות החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חבר הכנסת יולי אדלשטיין – אינו נוכח; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל וולדיגר – אינה נוכחת; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס –אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת בני בנימין גנץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – אינה נוכחת; חבר הכנסת חילי טרופר – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, אני כבר בהרגל. עופר, עצרת את כל הרצף. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני רגיל לזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, לרשותך, שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני ראיתי את הסרטון המחליא היום של מרדכי דוד ושאר החלאות חוסמים את נשיא העליון לשעבר אהרן ברק. אבל אני שאלתי את עצמי: למה הם יכלו לעשות את זה? למה הם יכלו לחסום ולהטריד את אהרן ברק? כי אתמול, אחרי שהם השתוללו, שברו דלתות וריססו גז – הוא ורועי סטאר, הכוכב החדש, ואחרים – בכפר דומא בשטחים הכבושים ולא נעצרו, אז הם יכולים להמשיך. ולמה הם יכלו לעשות את זה בדומא? כי שלשום, כשהם נכנסו לביתם הפרטי של הזוג שוקרון והיכו במוט ברזל את הבעל, פרץ, הם גם לא נעצרו. הם יכלו לפרוע שם, כי לא נעצרים במשך שנים ארוכות מיליציות של פורעים, של טרוריסטים יהודים ברחבי הגדה המערבית. יום-יום יש פוגרומים ויש פיגועי טרור ביושבי הגדה המערבית. איש לא נעצר, קל וחומר נשפט ונענש, למה שלא יעלו מדרגה? למה שלא ימשיכו בזה? גם הערב – לא, לפני שעה קלה – בכפר מוח'מאס, עוד פוגרום, עוד פעם הצתת בתים; טיהור אתני בראס עין אל-עוג'א, כפר גדול שננטש בגלל הטרור המתנחבלי. למעלה מ-40 קהילות פלסטיניות כבר לא קיימות. שלוש שנים אני פונה ליועצת המשפטית לממשלה – אין טיפול. דיברו פה קודם על צביעות. אני אומר לכם מהי צביעות. צביעות זה כאשר אלה ששותקים ואף מעודדים, תומכים ומממנים חוליגנים שפורעים בפלסטינים ובפעילי שלום, מתבכיינים כאשר עוצרים את החוליגנים. צביעות זה כאשר שרים וחברי כנסת מארגנים כנס תמיכה בטרוריסטים מתנחבלים, ואחר כך מכנים אותנו "תומכי טרור". צביעות זה כאשר מונעים פינוי באמבולנסים של פצועים, כמו אתמול, ואחר כך קוראים קריאה שמפגינים למען החטופים חוסמים את איילון. צביעות זה לגנות רצח אזרחים ישראלים ולבכות אותם, בצדק, ולחגוג הרג של אלפי אזרחים וילדים בעזה. האירוניה היא שהיחידים שאינם צבועים כאן זה אנחנו, הסיעה שלי, כי רק אנחנו יצאנו נגד הרג של כל אזרח, ישראלי ופלסטיני, ערבי ויהודי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מייד מסיים במשפט אחרון. עמד פה קודם שר וקרא בפתוס לחתום על גינויים ביחד – של חסימות וכדומה. תחתמו גם על גינויים של הטיהור האתני והטרור היהודי בגדה ובעזה, ואז נדבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, שמעתי אותך, מירב, מדברת על מרדכי דוד, הטיפוס הזה שחוסם את כבוד השופט ברק, אדם בן 89, ניצול שואה. ונדמה לי, צעק עליו ואמר לו: עבריין, ומשהו על הבת שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא עבריין. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא אמר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא צעק עליו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה מה שהוא אומר לכל מי שהוא – הוא גם אמר לגלעד משהו, גלעד קריב. ואז נזכרתי שמרדכי דוד הצטלם עם סגן היושב-ראש ניסים ואטורי. נזכרתי בתמונה הזאת. ואז היה לי הבזק אחורה, שמתי את התמונה של ואטורי ודוד הזה, ונזכרתי בשני יהודים אחרים, אופנהיימר ואלברט איינשטיין. שני אלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בסצנה מהסרט. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מהסרט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סרט אדיר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זאת תמונת ראי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוי ואבוי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ממש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לאן הידרדרנו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שני גאונים, מול שני גאונים. ארבעתם יהודים, אגב. יש יהודים ויש יהודים. (אומר בערבית:) ככה אלוהים ברא אותם. תודה רבה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> טיבי, אחד גאון, אחד חצי גאון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זאת אחת הסצנות הענקיות בסרט. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני רוצה, מן הסתם, לדבר על התקציב שעבר בקריאה ראשונה. אני אדבר רק באמצעות שלושה מספרים שמספרים את כל הסיפור. המספר הראשון: 20% מאזרחי מדינת ישראל חיים בעוני, ולדאבוני, בתקציב הזה לא ראינו איזו תמיכה, איזה ניסיון לשדרג את חייהם. משפחות נלחמות בהוצאות, ילדים גדלים על סף הקושי הזה, שלא לדבר על ילדים רעבים במדינת ישראל, שלדאבוני, עדיין יש. המספר השני שאני רוצה לדבר עליו הוא של מיטות האשפוז במדינת ישראל, שב-OECD זה ארבע ל-1,000 מול שתיים ל-1,000 נפש בישראל. ארבע מיטות בעולם – במדינת ישראל אנחנו עם שתי מיטות לכל 1,000 נפש. מי שביקר לאחרונה בבתי החולים – ניתן לראות פרוזדורים עמוסים; אין פרטיות. אני אומר לך, אדוני, הייתי אחות 12 שנים, ואני זוכרת את העומס. אגב, כשעלתה העלייה האתיופית הראשונה, אני זוכרת את התקשורת, שהייתה קשה, אבל העומסים היו באמת נוראיים, והם היו בפרוזדורים, אבל עדיין לא הייתה כמות מטורפת. יכולנו לשים פרגוד, דאגנו למעט אינטימיות של האנשים, פרטיות של האנשים. היום אתה מטייל במסדרונות בית החולים ואתה תראה סבתא עם חצי חלוק, אז תנסה לכסות. מה הבושה הזאת? בטח עם כל הטראומה שעברנו. זו באמת שערורייה שאנחנו בשנת 2026 ובתי החולים עמוסים, מיטות בפרוזדורים, צוותים מותשים והתקציב לא רק שלא משקם – תסתכלו מה קורה עוד בבאר שבע, בית החולים הגדול שלנו בדרום, שלא לדבר על זה שאין מספיק בתי חולים, ויכול להיות שאם היו לנו בסביבה, ב-7 באוקטובר עוד יכולנו להציל. המספר השלישי השערורייתי מבחינתי הוא אפס – אפס שוויון בנטל. עשרות אלפי מילואים נושאים בנטל של המדינה הזו, וממשיכים לקדם את חוקי הפטור, שמייצרים יוצאי דופן בנטל. ולכן אני חושבת, כבוד היושב-ראש, הסיפור של מדינת ישראל: 20% עוני, שתי מיטות אשפוז ל-1,000 נפש ואפס לקיחת אחריות בשוויון בנטל. התקציב הזה, לצערי, לא משקף את המציאות האמיתית של מדינת ישראל. אזרחי מדינת ישראל, תתעוררו, יש אפשרות לתקן את זה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, פעם ראש הממשלה אמר לי: אני לא מסתכל אחורה – על משהו שהוא לא עמד בו. אתה יודע, בהתחלה בא לך להתרגז. אתה אומר: מה זה לא מסתכל אחורה? ואז אתה אומר בסוף: זו כנראה יכולת גדולה – הוא לא מסתכל על מי שהוא חייב לו, על מי שלהפך, נגיד, בגד בו, והוא מסתכל קדימה. קיוויתי ככה. אתמול שמעתי את ראש הממשלה מדבר על הנשיא ביידן. ראיתי את ראש הממשלה ב-8, ב-9, ב-10, בכל השבוע הזה, כמו את שרי הממשלה שלו, יריב לוין, רוטמן – כל מי שהייתה לו אחריות בולטת לאסון של 7 באוקטובר – הם היו ירוקים, ומי שעמד לצידנו, גם אתה יודע, זה הנשיא ביידן, ששלח נושאות מטוסים, העמיד כסף, יותר מאוחר אמר את ה-Don't המפורסם שלו. וראש הממשלה שוכח; יותר נכון – הוא משקר, והוא חושב שאנחנו כולנו לא זוכרים. אני אגיד יותר מזה: אם לראש הממשלה היה אכפת מהעתיד שלנו באמת, הוא היה יודע, כמו שאנחנו יודעים, שפעם בארצות הברית גם יהיה משטר דמוקרטי, בהיבט של המפלגה הדמוקרטית. מה הוא עושה? מה הוא עושה? הוא רוצה שישנאו אותנו? הוא רוצה שהדור הצעיר יגיד שמדינת ישראל היא כפוית טובה? השבוע בוועדת חוץ וביטחון דיברתי על נושא הכרת הטוב, שמשה רבנו, בשלוש המכות הראשונות – אדוני, אתה מכיר את זה, הכרת הטוב מול חול ומול מים. הוא אומר: "וידבר ה' אל משה אמור אל אהרן", שואלים המפרשים: למה אמר "אמור אל אהרן"? אמרו: היאור שהציל אותך – שמו אותך בתיבה – אתה לא יכול לקחת אותו עכשיו ולהפוך אותו לדם, לצפרדעים, ואת החול אתה לא יכול להפוך לכינים. הכרת הטוב. אתה שואל: אבל הכרת הטוב מול מים, מול חול? מים – הנילוס זורם, אלה לא אותם מים, והחול – רק בשירים שלנו החול יזכור. החול לא זוכר. הוא אומר: לא משנה מה זה עושה לצד השני כרגע, משנה מה זה עושה לך. אני רוצה לטעת בך את התכונה של הכרת הטוב. וראש הממשלה שלנו, כשהוא אומר את מה שהוא אומר על הנשיא ביידן, הוא נוטע אצל האנשים שלנו – מבטל את הנושא של הכרת הטוב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> סיכמתי. אומר רק דבר אחד: את הכרת הטוב כדאי שאנחנו, הילדים שלנו והנכדים שלנו יזכרו. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – מוותר; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מאי גולן – למה? חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, כבר שבועיים אנחנו בחברה הערבית מתפעלים מהעוצמות שיצאו לרחובות מהאוכלוסייה, שנמאס לה לחיות בפחד ולהיות מושתקת בגלל הפשיעה המשתוללת. אבל האמת, היה השבוע, ובעיקר אתמול, איזשהו משפט שמשך את תשומת ליבי, כאשר 150 רופאים ורופאות מהעיר טמרה הצטרפו לשביתה הכללית בעיר שלהם ולקחו על עצמם להכריז סיסמה שמדברת ומספרת את כל הסיפור. הרופאים והרופאות אמרו: אנחנו לא בשביתה, אנחנו בהחייאה. הם אמרו שהשביתה שלהם היא בעצם תהליך החייאה של האוכלוסייה, האוכלוסייה שמאבדת כל יום אחד או יותר מבניה ומבנותיה, וחיה בצל הפחד מארגוני הפשיעה, כאשר המדינה לא רק מפקירה – בואו נפסיק להשתמש במילה מפקירה. הממשלה הזו, שמייצגת את המדינה, קשרה קשר שתיקה עם ארגוני הפשיעה. דיבר לפניי חבר הכנסת גלעד קריב ואחר שמרדכי דוד מקבל את הכוח שלו מעצם העובדה שפושעים מתנחלים משתוללים בשטחים ואף אחד לא נוגע בהם. והפשיעה ממשיכה להשתולל, כי רואים שהמדינה קשרה קשר שתיקה על הפעילות שלהם. והיא יושבת ומחכה, מחכה לראות איך ארגוני הפשיעה ימוטטו את החברה הערבית כדי להשתלט עליה, כדי לפרק אותה. אז בואו, בשבוע הזה החברה הערבית הודיעה בקול רם: לא מתפרקים ולא מתייאשים – יוצאים להילחם על החיים שלנו ושל הילדים שלנו. אם מישהו באולם הזה עדיין חושב שתפקידה העיקרי של המדינה הוא להגן על האזרחים שלה, אם מישהו עדיין מאמין שלכולנו יש את הזכות לחיים קודם כול, ואחר כך לאזרחות שווה שוויונית, מקומו איתנו ביום שבת בשעה 18:00 בתל אביב; נצא יהודים וערבים נגד המדיניות הפושעת והפושעים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חברות וחברי הכנסת, ברשותכם – חידון. כן, אתם במצב למרות השעה המאוחרת בלילה? יש לי חידה. מתרכזות? מתרכזים? מי אמר: "אדוני הנשיא ג'ו, אני רוצה להודות לך שבאת לכאן היום ועל תמיכתך החד-משמעית בישראל בזמנים קשים אלה, תמיכה שמשקפת את רצון העם האמריקני"? מי אמר: "ראיתי את תמיכתך בכל יום בעומקו וברוחבו של שיתוף הפעולה שלנו מאז תחילת המלחמה הזאת, שיתוף פעולה ברמה חסרת תקדים בהיסטוריה של הברית הגדולה בין שתי האומות שלנו. אנחנו רואים את התמיכה הזאת במחויבות הבלתי מתפשרת שלך לספק לישראל את הכלים שלהם אנחנו זקוקים כדי להגן על עצמנו. אנחנו רואים את התמיכה הזאת במסר התקיף שהעברת לאויבים שלנו, לא להעמיד למבחן את הנחישות שלנו, ובשתי נושאות המטוסים ששלחת לאזור כדי לגבות את המילים האלו במעשים"? כן, גברתי? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נתניהו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> שתי נקודות לחברת הכנסת מטי כוכבי. כן, גם אתה רוצה, גם אתה מקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הרכבי. היא כנראה כוכבת עכשיו. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> הרכבי. שתי נקודות במינימום. עכשיו, חידה נוספת; מי אמר: "בשלב מסוים לא הייתה לנו מספיק תחמושת וגיבורים נפלו. חלק מאובדן התחמושת היה כתוצאה מאמברגו, ואני גמרתי אומר שלא נגיע למצב הזה יותר". "המצב השתנה לבלי הכר עם כניסת הנשיא טראמפ". מי אמר? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> בן ניתאי. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> אין לתאר. איזה מביך, איזה עלוב, איזה פח. באמת, איזה פח. אין תחמושת – זה אשמת ביידן; התפרקות הצבא – זה אשמת אחים לנשק. טבח 7 באוקטובר – אשמת הקפלניסטים; הפקרת החטופות והחטופים – אשמת משפחות החטופים וההפגנות; המוות של פעוטות במעון פיראטי חרדי – אשמת היועמ"שית; השסע בחברה – אשמת ערוצי התבהלה; הטבח בקיבוצים – אשמת החילונים שלא שמרו שבת; חמאס חזק בעזה – רבין ואוסלו, כמובן, כמובן. ובכן, ברכות ללשכה הקטרית על הנאום. באמת, נאום – גיבורים נפלו כי לא הייתה תחמושת בגלל ג'ו ביידן. איך מסתיים הנאום הקודם לכבוד ג'ו ביידן? הוא הסתיים במילים - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה, תם הזמן. << דובר_המשך >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר_המשך >> - - "אני יודע שאני מדבר בשם כל ישראל כאשר אני אומר: תודה, אדוני הנשיא, תודה שאתה עומד לצידנו – היום, מחר, תמיד". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה גם לך. חבר הכנסת אביחי בוארון. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עלו לפה בסך חברי הכנסת מהאופוזיציה בזה אחר זה, ודרשו לגנות את האירוע של חסימת רכבו של השופט, הנשיא בדימוס אהרן ברק. באמת זה לא נעים. זה לא נעים לראות אדם צעיר חוסם את רכבו של קשיש בן 89. זה לא, המראה לא נותן תחושה טובה. לא עושה לך טוב. אבל חברים, בואו נשים את האמת על השולחן, ונתייחס אליה במלוא הרצינות. אם אהרן ברק רוצה לקבל יחס של אדם בן 89 שספון בביתו, ובמקרה נקלע לרחוב, יתכבד ולא יחזיק - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ולא יאחז במיקרופון ויתבטא שוב - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? תתבייש. איזו בושה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ושוב ושוב באותן סוגיות - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש? תזרוק את הכיפה שלך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא מתבייש? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, אתה מביך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה. חברי הכנסת, תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> יתכבד ולא יאחז - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לאפשר לו לומר את דבריו. תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין שזה מקפיץ אתכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, תרד, פעם אחת תגדל עמוד שדרה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מבין שתמשיכו לסתום פיות. לא תסתמו לנו את הפה. חברי האופוזיציה, לא תסתמו לנו את הפה, מה לעשות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פעם אחת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מה לעשות? גם בסוגיית הכהן הגדול לא תסתמו לנו את הפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השעה מאוחרת, נא לאפשר לדובר לסיים את דבריו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תמשיכו לצרוח. תמשיכו לצרוח. תמשיכו לצרוח ותבינו את האמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גלעד קריב, קריאה ראשונה. אפרת רייטן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אם מישהו לוקח חלק - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אלעזר שטרן, קריאה ראשונה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> חוצפן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מבקש לעצור את הזמן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אמרת שהיית ברוב הדיונים בוועחו"ב. אתה שקרן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם הכנסתם לקמפיין אנשים בוועחו"ב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן, את בקריאה שנייה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא מתבייש. גועל נפש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת אפרת רייטן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מוכר את כל הערכים שלך, בשביל מה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - דם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת כסיף, קריאה ראשונה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מחפשים דם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מסית ומדיח. אין דברים כאלה. עוד חובש כיפה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אתה הולך עם כיפה, אתה בושה לכיפה. אתה בושה לכיפה. אתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אלעזר שטרן, אתה מבייש את חובשי הכיפה בישראל. אתה בושה לחובשי הכיפה בישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - מה שהוא עשה בחיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לאפשר לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אני לא יודעת, איך גדלנו באותו מקום. איך? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מירב, לא תסתמו לנו את הפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי יסתום לך את הפה, תגיד לי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תני לו לדבר בבקשה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תקשיבו קצת, תקשיבו, הינה, קחו דוגמה מחבר הכנסת מאיר כהן. תקשיבו קצת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם אם הדברים לא מוצאים חן בעיניכם, הוא יכול לומר אותם כאן ועל בימת הכנסת. תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תמשיכו לסתום לנו פה. תמשיכו לנסות לסתום לנו את פה. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אפרת רייטן, קריאה שלישית, נא לצאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> דבר, נו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אם אדם גוזר על עצמו או לוקח חלק בדיון הציבורי הפעיל בסוגיות שקורעות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> - - את החברה הישראלית, הוא חשוף ממילא לביקורת ציבורית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה. חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אתם רוצים שנגנה, אז אני מבקש מכם, בואו נגנה. בואו תגנו את אלה שניפצו שמשה על שלושה ילדים ברכב סגור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו תגנו. אולי תפסיקי לצרוח, מירב בן ארי, תפסיקי לצרוח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה לא - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקי לצרוח. די, באמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה אל תגיד לי תפסיקי לצרוח. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקי לצרוח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מירב, תכבדי את עצמך. די. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה שתגיד מה לעשות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעודד אלימות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תכבדי את האופוזיציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעודד אלימות, אתה חבר כנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא פונה אליי. מה קריאה ראשונה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל את עונה לו. ואני קורא לך כמה וכמה פעמים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו תגנו את אלו שירו על ביתו של ראש הממשלה. בואו תגנו את אלו שמיררו את חייהם של תושבי שכונות טלביה בירושלים, שמיררו את חייהם במשך שנתיים וחצי. בואו תגנו את אלה שזרקו לפידים בוערים על שוטרים. בואו נגנה. בואו נגנה, ואולי מה שצריך לגנות זה את אותו חטא קדמון - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט אחד. סליחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עצרתי לך. המשכתי לך. עצרתי לך את הזמן. משפט אחרון. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו נגנה, תגנו, בואו תגנו את אלה שניפצו שימשה על שלושה ילדים ברכב סגור. בואו תגנו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - על מה את מדבר? << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> אולי תפסיקי לצרוח, מירב בן ארי? תפסיקי לצרוח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כלום אתה לא מגנה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקי לצרוח, די, באמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד לי תפסיקי לצרוח - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקי לצרוח - - - תכבדי את עצמך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעודד אלימות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> מירב, תכבדי את עצמך, די. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעודד אלימות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תכבדי את האופוזיציה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה חבר כנסת. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תפסיקי לצרוח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל הוא פונה אליי - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> את עונה לו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו תגנו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שלא יגיד מירב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אני קורא לך כמה וכמה פעמים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו תגנו את אלו שירו על ביתו של ראש הממשלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא פונה אליי – אני עונה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו תגנו את אלה שמיררו את חייהם של תושבי שכונת טלביה בירושלים, שמיררו את חייהם במשך שנתיים וחצי. בואו תגנו את אלה שזרקו לפידים בוערים על שוטרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו נגנה. בואו נגנה. ואולי מה שצריך לגנות זה את אותו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. תם הזמן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> עוד משפט. סליחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. עצרתי לך, אפשרתי לך, עצרתי לך את הזמן. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. משפט אחרון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט אחרון. קדימה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. נגמר הזמן - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> בואו תגנו את אותו חטא קדמון של היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה את הקביעה האומללה הזאת, האומללה הזאת, שפתחה את תיבת הפנדורה, שלפיה אין מחאה אפקטיבית בלי הפרת הסדר הציבורי. את זה תגנו, ואז כאן הכול יסתדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - נגמר הזמן שלך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין - - - << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> קצת כבוד. די. קצת כבוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אביחי בוארון, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה לא מביך אותי. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> די, את מביכה אותי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אביחי בוארון, תודה רבה. סיימת. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> את מביכה אותי. את מביכה אותי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך בושה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אביחי בוארון, תודה רבה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> את בושה. תתביישי לך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעודד אלימות. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישי לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא לרדת. תודה. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חוץ מלצרוח, אין לך מה לעשות פה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נא להוריד אותו. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> חוץ מלצרוח. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת אביחי בוארון – נא להוריד אותו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - כיפה על הראש - - - אין לך שום ערכים. << דובר_המשך >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << דובר_המשך >> תתביישי לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני? אין לך שום ערכים. כלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי לסכם את הדיון. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> הלוואי שהיו לך - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם לי יש זכות דיבור כאן. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אתה היית ברוב הדיונים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני בזה לך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> פשוט ביוב. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היית ברוב הדיונים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה וחרפה. בושה. מעודד אלימות לאנשים מבוגרים - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ביוב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? איפה ערך - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, השעה מאוחרת. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - איש בן 89, ניצול שואה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אף אחד מכם לא אומר כלום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא קורא לו חמינאי. הוא קורא לו חמינאי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת בוארון, אל תתייחס לתרבות הדיון שאתה שומע כאן. אל תתייחס לתרבות דיון של לול תרנגולות. אי-אפשר. זו הדיוטה התחתונה שהם הורידו אליה את הכנסת, וצריך פשוט להתעלם מהם, להתעלם ולעשות את הישר והטוב. ואגב, ואגב, ואגב - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ואגב, הקשיש בן ה-89, השופט לשעבר אהרון ברק – אם בן אדם בן 89 מתעקש לשחק במגרש הציבורי ולהשפיע בצורה דרמטית על מה שנעשה במדינה - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מדבר מי שאומר פה לחבר הכנסת בהמה. אתה לא מתבייש? אין לך בושה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> חברי הכנסת, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - לא חלים עליו הכללים של קשיש ניצול שואה, כמו שלא חלים על ראש הממשלה הכללים של קשיש בן 76. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כמו שאתם מפגינים נגד ראש הממשלה, אפשר להפגין גם כנגד אהרן ברק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך בכלל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה מה שהוא בחר לעצמו. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה חשוד באונס. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את הנורמות האלה שאתם, אתם, הצאצאים האידיאולוגיים שלו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה מרעיל בארות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - - הנורמות האלה של הברבריות - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך? אתה חשוד באונס, זה מה שאתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - של ההתנהלות המופקרת של חסימות הכבישים, של הסרבנות - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - - את הנורמות המופקרות האלה - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את הנורמות המופקרות האלה, שאתם, הצאצאים האידיאולוגיים של אהרן ברק, הבאתם למדינת ישראל - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - אתה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעמה לזימי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - אתם לא יכולים להלין כשהנורמות האלה מתהפכות כנגדכם. אתם לא יכולים להלין כנגד זה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שואל אותך? << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מי את בכלל? מי את בכלל? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, תודה רבה. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מי את בכלל? תהיי בשקט כבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת חנוך מלביצקי, תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה חשוד באונס. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> שבי בשקט, שבי בשקט - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה חשוד באונס. אתה בושה לכנסת - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - עם הקרקורים שלך והרעל שלך. די. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> די. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה. קריאה ראשונה, חנוך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, יש כאן חברת כנסת עם ז'קט בז'. היא מפריעה מאוד ולא מאפשרת לנאום. אני מבין שזאת תרבות הדיון שהיא קיבלה ורכשה מהיושב-ראש שלה, אבל אי-אפשר ככה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך שכאשר היא תפריע, תוציא אותה בבקשה החוצה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שר ההסתה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - לתרבות דיון? אתם - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אי-אפשר ככה, אדוני היושב-ראש. אני מצפה ממך שתגן על זכות הדיבור. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הייתה כבר קריאה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, יסמין פרידמן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה תרבות? אתה דוגמה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה שנייה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה קראת לחבר כנסת בהמה, פה, באולם הזה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה שלישית. נא לצאת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> החוצה. החוצה. (חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אדוני השר, אדוני השר, אל תעזור לי. זה לא מוסיף לסדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני באמצע נאום. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר. אבל תן לי לנהל את הדברים. אתה לא יכול להוסיף עוד אש למדורה הזאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה מאפשר לו? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה בכלל? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה הוא מאפשר, להגיד "החוצה"? אתם באמת כלילי השלמות, נופת צופים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה קראת לחבר כנסת בהמה. אתה צריך לעוף מפה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם עומדים כאן ומדברים בכלל רק דברי תורה - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה צריך לעוף מפה. אפס, אפס מאופס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - ורק דברים שבקדושה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מה אתם מנסים לחנך כאן נואמים שמדברים בעברית תקינה, בלי טעויות לשון - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אפס מאופס. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - בלי טעויות כתיב, בלי טעויות בעובדות, בלי בורות? מה אתם מנסים בכלל לחנך כאן נואמים מהקואליציה? קודם כול תשתלטו על תרבות הדיון של עצמכם. תשתלטו על הדחפים שיש לכם לקפוץ על שולחנות ולהשתולל ולצעוק פה במליאה. תשתלטו על עצמכם. אני רוצה לומר לכם, חברים, לא האמנתם שהממשלה שלנו תביא תקציב רביעי של השנה האחרונה ובעזרת השם תמלא את ימיה. לא האמנתם. וכדאי לכם ללמוד קצת על אמונה מפרשת השבוע. פרשת בשלח, לומדים ממנה הרבה מאוד על אמונה, גם בקריעת ים סוף, גם במן שניתן ועוד כמה דברים, אבל יושב-ראש הקואליציה מסמן שאני אסיים, אז חבל, רציתי לתת לכם חידה. אולי בפעם הבאה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. תחילה נצביע על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רגע. הוצאת אנשים החוצה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. לא הוצאתי, החזרתי אותם. החזרתי. כל מי שיצא כבר החזרתי. אנחנו עוברים להצבעות. תחילה נצביע על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 58 נגד – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 58 בעד, 54 נגד. אני קובע כי הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכנסת לצורך העברתה לקריאה השנייה והשלישית. נעבור להצבעה על הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 59 נגד – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 59 בעד, 54 נגד. אני קובע כי גם הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכנסת לצורך הכנה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת ועדת הכנסת בעניין העברת הצעת החוק מוועדה לוועדה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש ועדת הכנסת, להציג את החלטות הוועדה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ"א בתמוז התשפ"ג, 10 ביולי 2023, להעביר את הצעת חוק מועצת עורכי הדין בישראל, התשפ"ג–2022, פ/464/25, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי וקבוצת חברי הכנסת, לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת להעביר את ההצעה האמורה מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה הראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. נעבור כעת להצבעה על העברת הצעת חוק מועצת עורכי הדין בישראל, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכנסת – 61 נגד – 50 נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק מועצת עורכי הדין בישראל, התשפ"ג–2023, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 61 בעד, 50 נגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת ועדת הכנסת התקבלה. רק לומר לפרוטוקול ששתי הצעות החוק של ההתייעלות התקציבית יעברו לוועדת הכנסת לשם קביעת דיון וחלוקת הצעת החוק ופיצול לפי העניין. << הצח >> הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' מ/1926; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 358; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם הצעת חוק לתיקון והארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026. זו הצעת חוק מטעם הממשלה שמטרתה להאריך תקנות שעת חירום שהותקנו בתחילת המלחמה ושתוקנו בחוק שעניינן הארכה משמעותית של התקופה שבה ניתן למנוע מפגש של מחבלים עצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או למלחמה בעזה עם עורכי דין. התקנות קובעות תקופה מקסימלית של מניעת המפגש עם עורך דין לאותם עצורים לתקופה של עד 60 ימים או לתקופה של עד 120 ימים. מניעת הפגישה דרושה מטעמים של חשש לפגיעה בחיי אדם בקשר לפעולות המלחמה; הכוונה לטעמים סיכוליים הקשורים בלחימה בעזה. ההארכה של מניעת המפגש היא לא אוטומטית. היא מחייבת תחילה אישור של ממונה עד 15 ימים ואישור של ממונה בכיר להארכה נוספת עד 30 ימים בסך הכול. מעבר לזה, נשיא מחוזי או סגן נשיא רשאי להאריך את מניעת המפגש בפרקי זמן של עד 20 ימים בכל פעם, עד למקסימום של 60 ימים, וזאת על פי בקשה של היועצת המשפטית לממשלה, או עד למקסימום של 120 ימים, כאמור, אם יש חשש לפגיעה בחיי אדם ולבקשת ראש אגף חקירות במשטרה או בשב"כ. כשבקשה להארכת מניעת המפגש מוגשת, מצד אחד, יש עליה זכות ערר. אזכיר גם כי הדיונים מתקיימים בהיוועדות חזותית. תקופת מניעת המפגש ארוכה משמעותית מהמותר לחשודים פליליים רגילים, אפילו ביחס לחשודים בעבירות ביטחון, שהמקסימום הוא 21 ימים, ומגיעים לנשיא המחוזי לאחר עשרה ימים. הוועדה השתכנעה, הן בעת שהיא חוקקה את החוק להערכת התקש"ח, הן בהארכות הקודמות והן בהארכה הזאת, כי למרות החריגות, ההסדר המוצע הוא חיוני כדי להציל אדם וכדי לאפשר לכוחות הביטחון ולרשויות החקירה למצות את החקירה או להפיק מידע מודיעיני חיוני לפעולות הצבאיות שלנו בעזה. הממשלה ביקשה להאריך שוב את התקש"ח כאמור עד לסוף חודש יולי 2026, והוועדה אישרה את הצעת החוק בנוסח שהציעה הממשלה. בנוסף, היא מבקשת לקצר את התקופה למניעת מפגש ולקבוע כי במקום שהתקופה המקסימלית של מניעת המפגש עם עורך דין תהיה תקופה של עד 60 ימים, החוק יקבע כי ניתן להאריך את תקופת המניעה כל פעם בתקופה שלא עולה על 45 ימים, ובמקום לאפשר הארכה לתקופה של 120 ימים בשל חשש לפגיעה בחיי אדם, יהיה ניתן להאריך את המניעה לתקופה של עד 90 ימים. ואולם, כדי לתת מענה למצבים שבהם יש שינוי נסיבות ושיש חשש ממשי לפגיעה בחיי אדם, יהיה רשאי בית המשפט להורות על מניעת מפגש לתקופה מקסימלית של 120 ימים. גם בנושא זה הוועדה אישרה את ההצעה בנוסח שהכינה הממשלה. להצעה הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. כאמור, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, חד"ש-תע"ל והעבודה. יש עתיד מושכת, חד"ש-תע"ל מושכת, והעבודה – אף אחד לא נמצא. להצעות החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור של סיעת כחול לבן, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. יש מישהו מכחול לבן? מושכים. ישראל ביתנו? אין אף אחד. אם כן, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–2 – 38 נגד – 9 נמנעים – 2 סעיפים 1–2 נתקבלו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 38 בעד, תשעה נגד, שניים נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 37 נגד – 9 נמנעים – 2 חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, נתקבל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 37 בעד, תשעה נגד, שניים נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 7), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה ליו"ר ועדת הכנסת. יש לך זמן. בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת הכלכלה: מטעם סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי, במקום חבר הכנסת אלון שוסטר, שכיהן כממלא מקום קבוע, יכהן חבר הכנסת אתן גינזבורג. בהצלחה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ט"ו בשבט התשפ"ו, 2 בפברואר 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 02:05. << סיום >>