דברי הכנסת

דברי הכנסת טז / מושב רביעי / ישיבה שס"ד / ט"ו–י"ג בשבט התשפ"ו / 2–4 בפברואר 2026 / 16 חוברת ט"ז ישיבה שס"ד הישיבה השלוש-מאות-ושישים-וארבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, ט"ו בשבט התשפ"ו (2 בפברואר 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 16:06 תוכן העניינים ישיבה מיוחדת לציון 77 שנים לכינון הכנסת בט"ו בשבט, בסימן 60 שנים לחנוכת משכן הכנסת 6 היו"ר אמיר אוחנה: 6 ראש הממשלה בנימין נתניהו: 8 יאיר לפיד (יש עתיד): 12 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 15 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 15 הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 16 1. ממשלה שמקדמת חוק השתמטות מחפיר ופוגעת בלוחמים ובחיילי המילואים; 16 2. כישלון ערכי ומוסרי חסר תקדים, הפקרת ביטחון המדינה וקבורת ערך השוויון בנטל; 16 3. הפרות מצד המשטרה בנגב, ובמיוחד תראבין א-סאנע 16 רם בן ברק (יש עתיד): 17 אפרת רייטן מרום (העבודה): 20 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 22 סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: 27 עדי עזוז (יש עתיד): 47 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 48 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 49 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 51 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 52 גלעד קריב (העבודה): 52 אבי מעוז (נעם): 54 הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026 57 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 57 רם בן ברק (יש עתיד): 59 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 60 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 60 הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026 61 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 61 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 62 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 64 דבי ביטון (יש עתיד): 69 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 70 נאור שירי (יש עתיד): 76 אלעזר שטרן (יש עתיד): 78 טלי גוטליב (הליכוד): 80 מאיר כהן (יש עתיד): 82 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 83 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 83 משה טור פז (יש עתיד): 88 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 89 שלי טל מירון (יש עתיד): 91 יסמין פרידמן (יש עתיד): 93 עדי עזוז (יש עתיד): 94 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 104 רון כץ (יש עתיד): 105 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 108 השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: 110 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 127 מירב בן ארי (יש עתיד): 129 שרון ניר (ישראל ביתנו): 130 עודד פורר (ישראל ביתנו): 133 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 134 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 135 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 137 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 139 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 140 חנוך דב מלביצקי (הליכוד): 141 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 142 קטי קטרין שטרית (הליכוד): 144 משה סעדה (הליכוד): 146 ירון לוי (יש עתיד): 149 סימון דוידסון (יש עתיד): 153 צגה מלקו (הליכוד): 154 מיקי לוי (יש עתיד): 155 עמית הלוי (הליכוד): 156 ינון אזולאי (ש"ס): 158 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 160 הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב 162 טלי גוטליב (הליכוד): 162 הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס' 12) (איסור התקשרות עם ספק בשל מעורבות בפשיעה חמורה), התשפ"ה–2025 164 שר האוצר בצלאל סמוטריץ': 165 יסמין פרידמן (יש עתיד): 192 מירב בן ארי (יש עתיד): 193 נאור שירי (יש עתיד): 195 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 199 סימון דוידסון (יש עתיד): 201 מיקי לוי (יש עתיד): 203 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 204 טלי גוטליב (הליכוד): 205 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 207 הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12), התשפ"ה–2025 211 שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 211 חילופים בוועדות הכנסת 213 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 214 << נושא >> ישיבה מיוחדת לציון 77 שנים לכינון הכנסת בט"ו בשבט, בסימן 60 שנים לחנוכת משכן הכנסת << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לראש הממשלה, שלום גם לשרים ולשרות. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט"ו בשבט התשפ"ו, 2 בפברואר 2026. זו ישיבה מיוחדת לציון 77 שנים לכינון הכנסת בט"ו בשבט, בסימן 60 שנים לחנוכת משכן הכנסת הנוכחי. ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, שרות ושרים, חברות וחברי הכנסת, ראשי הנציגויות הזרות, וגם אורחת מיוחדת שנמצאת איתנו כאן, שרת החינוך של פנמה, Panama's Minister of Education, Welcome to the Knesset - - (מחיאות כפיים) - - אורחות ואורחים, אני רואה פה רבות ורבים מכוחות הביטחון, ברוכים הבאים לכנסת ומכובדינו כולם. (מחיאות כפיים) בט"ו בשבט תש"ט, לפני 76 שנים, עמד יושב-ראש הכנסת הראשון יוסף שפרינצק, והגדיר עבורנו את הקשר החזק שבין נטיעת האילן וכינונה של הדמוקרטיה הישראלית. הוא אמר אז דברים שיפים גם לימינו: "בהשראת בנינו שנפלו על אדמת ישראל - - - בפקודת הדורות שחלפו ולמען הדורות שיבואו, נטענו היום את - - - אילן עצמאות ישראל". דבריו של שפרינצק על הכנסת מזכירים לנו כי בית העם לא קם בחלל ריק. הוא צמח מתוך אדמת ארץ ישראל, הושקה ביזע, בדמעות ובדם, ונשען על שורשים עמוקים המגיעים עד לאבות ולאימהות של האומה שלנו. היום, יותר משנתיים אחרי שפרצה המלחמה הקשה והמתמשכת על תקומת המדינה, שנתיים של לחימה על זכותנו לחיות בארץ הזאת בביטחון ובחירות – ועדיין, חרף כל ההישגים הרבים בשדות הקרב, חיסולם של רבים מאויבינו והשבתם של כל חטופינו, ציר הרשע הרצחני ממשיך במזימתו הנושנה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. וככל שאויבנו מבקשים לשלוח זרועות של מוות, כך עלינו לשלוח שורשים של חיים הנטועים בהיסטוריה, בזהות, במורשת ובצדקת הדרך. אילן ששורשיו מרובין, "אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו, אין מזיזין אותו ממקומו" – קבעו חכמינו במסכת אבות – ושום זרוע תמנון לא תוכל לעקור עץ ששורשיו נטועים אלפי שנים באדמה הטובה הזאת. ביסודו של העץ הנפלא הזה שנקרא מדינת ישראל עומד משכן הכנסת, המציין 60. כולנו לקראת פתחה של שנת בחירות, והוויכוחים, כדרכן של דמוקרטיות בכלל וזו שלנו בפרט, יש להניח, עוד ילכו ויחריפו. והוויכוח התורן שבסימנו אנחנו עומדים היום ובעטיו נעדרים רבים מחברי הכנסת נוגע לנוהג שלפיו נשיאי בית המשפט העליון הוזמנו בשנים עברו לציון ימי ההולדת של הכנסת. יש, למרבה הצער, עוד מנהגים שהופרו; למשל, הנוהג המעוגן בחוק שלפיו נשיאי בית המשפט העליון נבחרו בוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה בהוראת היושב-ראש שלה, ולא בצווי בית משפט שהוציאו חבריו של הנשיא המיועד. הנוהג והחוק הזה הופרו אף הם. היה נוהג שלפיו אין מעלים על הדעת ביטול של חקיקת-יסוד, נוהג שנרמס אף הוא ברגל גסה, בעיצומה של המלחמה, בהחלטה לא סבירה בעליל. צר לי ששוב יש מי שרואים באי-הזמנה לאירוע חגיגי פגיעה מהותית בשיטה הדמוקרטית הנהוגה בישראל. אבל צר לי אף יותר שאותם אנשים מקבלים בשוויון נפש את הפיכת הרשות השופטת לרשות על שיכולה לשפוט, לחוקק ולבטל חוקים וחוקי-יסוד, ממש מלך כול-יכול. חריג אחד כן יהיה בעניין ההזמנות, והוא בימי הזיכרון הלאומיים, כפי שהיה בשנה שעברה. לא נגרור את המחלוקת אל הימים המקודשים הללו. ואני חוזר ואומר: הכנסת בראשותי פתוחה לשיח עם מערכת המשפט, וכל אימת שראשי המערכת יבקשו להיפגש, לשוחח, ללבן ולנסות לגשר על הפערים, הריני מתחייב שידם המושטת לא תושב ריקם. מי שמכבד – יכובד. אך כיבוד רשויות אינו חד-סטרי. אי-אפשר לדרוש מהרשות המחוקקת לכבד את הרשות השופטת בזמן שזו ממשיכה לרוקן את סמכויותיה מתוכן. זהו עניין מהותי לקיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. הכנסת לא יכולה להתעלם מרמיסת הציבור ועליה לעמוד על זכויותיו. דווקא עכשיו, לפני הבחירות, עלינו לזכור כי הכנסת היא המוסד המייצג את ריבונותו של העם. כאן, בין הכתלים הללו, מתברר רצון הבוחר. כאן נשמרת היכולת שלנו לחיות יחד, גם כשאנחנו חלוקים עמוקות. שפרינצק ודור המייסדים נטעו את האילן למען הדורות שיבואו, למעננו. יש לנו חובה לשאת את אש הריבונות ולהעבירה לדורות הבאים, לבל תכבה. אני מאחל לכולנו שנצליח להבין טוב יותר איש את רעהו בשנה הקרובה ובכלל. כדאי לנסות. לא לייחס כוונות זדון אחד לשני; להקשיב לטיעונים ולהימנע מלהתייחס לגופו של אדם, אלא לגופו של עניין, מתוך ידיעה כי כולנו רוצים עתיד טוב יותר למשכן הכנסת ולמדינת ישראל. ט"ו בשבט שמח לכנסת ולכל עם ישראל. תודה רבה. (מחיאות כפיים) ואני מתכבד להזמין כעת את ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו לשאת דברים. בבקשה, אדוני, ראש הממשלה. (מחיאות כפיים) << דובר >> ראש הממשלה בנימין נתניהו: << דובר >> מכובדי היושב-ראש אמיר אוחנה, שרות ושרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת בהווה ובעבר, ומכובדיי כולם, קהל נכבד, אני מקווה שבשנה הבאה נתגבר על כל המכשולים, נשיג הבנות – אפשר להשיג את ההבנות ברצון טוב, אם זה קיים, ובוודאי קיים, בוודאי קיים מהצד שלי. ואני אומר מהצד שלנו: אנחנו רוצים להגיע לאותן הבנות שהובילו את מדינת ישראל במשך עשרות שנים. לא היו חסרות מחלוקות נוקבות, אבל ידענו שאנחנו פועלים במסגרת דמוקרטית. ואני ארחיב על כך את הדיון. אני חושב שהדבר הזה נשחק. חלק גדול מהעם מצר על כך, זועק על כך, וצריך למצוא את הדרך להחזיר את האיזון בין שלוש הרשויות. זה, לצד שלטון הרוב, זה המפתח לקיום הדמוקרטיה – הדרך לשמור את זכויות הפרט לצד הכרעת הרבים, והדרך להבטיח שאין רשות אחרת דורסת את השנייה. האיזון הזה היה כאן והאיזון הזה, בעזרת השם, גם יחזור לכאן. אני חייב להגיד לכם שלפני כמה חודשים הייתה לי הזדמנות לערוך מסע בזמן; מסע בזמן אל השנים הראשונות של הכנסת, במוזיאון הכנסת כאן, בירושלים. אדוני היושב-ראש, אתה היית איתי שם וחנכנו יחד בהתרגשות רבה את המוזיאון החדש בבית פרומין, ברחוב המלך ג'ורג'. הבניין המיוחד הזה שימש את הכנסת במשך 16 שנים. אני זוכר אותו היטב מנעוריי. הוא עמד בטבורה של מה שאני מכנה "ירושלים של פעם". ירושלים מחולקת. לפני מלחמת ששת הימים היא הייתה קטנה, ואזרחים סקרנים נהגו להתקבץ שם סביב הבית – מול זה היה גם בית קפה – וצפו בנבחרי הציבור שעשו את דרכם פנימה והחוצה. ואיך נהגו לומר כבר בראשית ימיה של הכנסת? לחם חוקם של הח"כים הוא חוקים. זה נכון, לחוקק חוקים משלך פירושו להיות אדון לגורלך. וכך אנחנו עושים עד היום הזה, או לפחות מנסים לעשות, בהצלחה שהולכת וננגסת. אפרופו, זה פתח דבריי. והייתה לי זכות נוספת שקשורה לבית פרומין. כשהייתי שר אוצר, לפני למעלה מ-20 שנה, פעלתי להציל את הנכס ההיסטורי הזה מהריסה, ואנחנו השגנו מימון, הבטחנו את השימור. סללנו דרך להנצחת תולדות הכנסת, לאור היותה מוקד הדמוקרטיה שלנו, כשהעם הריבון בוחר באופן חופשי את נציגיו. הכנסת פה מייצגת את העם. העם בוחר את נציגיו פה, ונציגיו כאן ממשיכים הלאה בשיטה הפרלמנטרית שלנו ובוחרים את הממשלה. וגם מכאן, לפחות כך נהוג, פעם זה היה חלקית, בוחרים את הרשות השופטת. הכנסת פעלה בתל אביב, ואחר כך בירושלים, כשברקע השפעות מלחמת העצמאות, התרוממות הרוח של עמנו, שהחזיר לעצמו את חירותו הלאומית לאחר דורות ארוכים, באה לצד האתגר הקשה של עיצוב סדרי המדינה. ושוב, אני, צריכים לדעת את זה – ויכוחים והתנצחויות היו כבר אז, ולעיתים הוויכוחים הללו היו חריפים מאוד, לא פחות מאשר היום. אני חייב להגיד לכם שהסגנון היה קצת יותר מחודד, ובסופו של דבר גם יותר אפקטיבי. פה הוא יותר רועם ויותר שוצף. אבל גם בסערת המחלוקות, ולא חשוב באיזה נושא, דבר אחד היה ברור לכול: הבטחת הקיום הלאומי היא המשימה הראשונה במעלה. כי ישראל, מאז יומה הראשון, היא דמוקרטיה עם חרב ביד. אנחנו מוקפים אויבים, סביבנו רוחשות סכנות, כוחות עריצים שאינם משלימים עם קיומנו מבקשים להניח טבעת חנק על צווארנו. ודווקא על רקע כל זה, הדמוקרטיה הישראלית שומרת על חוסן ויציבות, כי ישראל היא אחת הדמוקרטיות האיתנות במערב. תגידו – לא מושלמת. יש דמוקרטיה מושלמת? יש דבר כזה? אבל יש דמוקרטיה מאותגרת כמונו? אני לא מכיר עוד דמוקרטיה שעומדת במבחנים כה תכופים וכה משמעותיים כמו מדינת ישראל. אז נכון, אני אמרתי, הכנסת גועשת ורועשת, לפעמים גם צעקנית. ואני, במידה שהדבר תלוי בי, הייתי אומר לכם – אני לא הייתי אומר לכם: בואו נמתן את הוויכוח. בואו נמתן את השפה של הוויכוח, כך לפחות אני מנסה לנהוג. אבל בעיניי זה פחות חשוב, ואני אגיד לכם למה. תמיד עדיפה כנסת כזאת על פרלמנטים שבהם אסור לנבחרים לפתוח את הפה. ולסתום את הפה לנבחרים, או לסתום את הפה לציבור באמצעי תקשורת – זה סוף הדמוקרטיה. זה גם לבחור, וגם שיהיה לך חופש לדבר וחופש לחשוב, זה הבסיס של הדמוקרטיה. בבית הזה יש לנו אי-הסכמות בנושאים מהותיים, אי-הסכמות על דרך, על אידיאולוגיה, על חזון. חילוקי הדעות הללו אינם פגם בדמוקרטיה, הם יתרון בדמוקרטיה – זו מהות הדמוקרטיה. זה לא שיושבים כולם, כולם מסכימים. לא, ממש לא. הדעות השונות צריכות להיות מוצגות לציבור, והציבור מכריע. איפה הוא מכריע? בקלפי. ואם יש פה חילוקי דעות, או שהרוב מכריע, או שעושים דבר אחר – מגיעים לפשרות, מגיעים להבנות. וכך, אני מקווה ומייחל, ובמידה שיתאפשר לי גם אפעל כדי להביא להבנות האלה בשאלות היסודיות שקשורות לאיזון בין הרשויות. ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אנחנו פועלים בהתאם לעיקרון הבסיסי, המהותי ביותר בדמוקרטיה, של הכרעת הרוב, כשבבת אחת או בד בבד נשמרות זכויות הפרט. ושיווי המשקל הזה – ואני אגיד את זה פעם נוספת, אין-ספור פעמים, עד שהדבר הזה יוטמע. שיווי המשקל הזה יכול להיות מושג רק בדרך אחת: באמצעות איזונים ובלמים בין הרשויות – הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת – כל רשות וסמכותה, כל רשות ותפקידה. ואני רוצה להבהיר, אין ממשלת-על בדמוקרטיה. יש ממשלה נבחרת, ולכל אחת מהרשויות תפקיד, ולכל אחת מהן צריכים להיות לפחות זיזים, או גלגלי שיניים ברשויות האחרות. כך היה בשחר עצמאותה של מדינת ישראל, כך צריך להיות היום. ולצערי, יש אנשים שחושבים שהסכנה הכי גדולה בדמוקרטיה היא הדמוקרטיה, ולכן צריך לעקר את רצון הרוב. אז מה אם נבחרתם? הכנסת, הממשלה, סליחה על הביטוי, מי אתם? יש מורמים מעם? אנחנו נכריע. את זה אולי חשב אפלטון באתונה כשהוא ביטל את הדמוקרטיה, כי הוא ראה את האסון של מורהו האהוב אריסטו. והרעיון הזה התגלגל במהלך הדורות, הוא הגיע גם לימי הביניים, איכשהו הגיע לזמן החדש. וכשאמרו: יש מורמים מעם, והלכו לאמריקה, לג'ורג' וושינגטון – הוא היה מורם מעם, דרך אגב, הוא היה 1.90 ס"מ ומשהו – ואמרו לו: היה לנו מלך, כך אמרו הווטרנים שלו, הוא גלגל אותם מכל המדרגות. אבל אתה מורם מעם – הוא אמר: אין דבר כזה. ואז כתבו שלושה אנשים, באמת מורמים מעם, גאונים – ג'פרסון, מדיסון, המילטון – כתבו את החוקה האמריקנית. אז אמרו להם: אולי ניצור כאן איזו קסטה מורמת מעם, והיא תחליט בשביל האחרים? הם גלגלו אותם מכל המדרונות וכל המדרגות וכל הצוקים, הגאונים האלה. הם אמרו: אין דבר כזה. יש איזון, איזונים, איזונים ובלמים. המהות של הדמוקרטיה היא שלטון הרוב, עם האיזונים והבלמים להבטיח את זכויות הפרט. המהות של הדמוקרטיה היא לא ביטול דמוקרטיה. הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה היא ביטול הדמוקרטיה. ואפשר להחזיר את זה למסלול תקין, כי זה היה פה. זה היה פה לפני כמה עשרות שנים עם שופטים שאיש לא כפר ביושרם, באינטגריטי שלהם, אבל יותר – אני מתכוון לא באינטגריטי האישי דווקא, אדוני, אני לא מדבר על זה – הייתה הבנה שכל רשות יש לה את חלקה. לא רומסים ולא נרמסים, לא באים לדרוס ולא באים להידרס. ואני חושב שהדבר הזה יכול להיות מוחזר, ושוב, במידת האפשר, במידה שאני אוכל לעשות זאת מבחינה משפטית, אני אעשה זאת, כי זה דרוש. לא צריך ללכת מכאן לכאן. היה אמצע, היה שביל זהב, ישראל הלכה בו במשך עשרות שנים, ואנחנו נחזור אליו. מכובדיי, ישראל יצאה ממלחמת התקומה כשהיא חזקה מאי-פעם. אנחנו מעצמה אזורית שכל הזמן מתחזקת. בתחומים מסוימים, אנחנו נוגעים ביכולות מעצמתיות עולמיות. גם הדמוקרטיה שלנו, שידעה לחצים כבירים, התחשלה בתקופת המלחמה. אנחנו קיבלנו החלטות גורליות, החלטות שמשנות לנגד עינינו את פני המזרח התיכון. אני יכול לומר לכם שלמרות האילוצים, הקפדתי להגיע לכל דיון חשוב בכנסת, ופעמים רבות עמדו ביציע – אני אומר את זה לקהל היקר שנמצא שם – עמדו ממש לנגד עיניי בני משפחות החטופים, הן החטופים החיים והן החללים, ופעמים רבות הבטחתי מעל הדוכן הזה שנחזיר את כולם. וכך אכן עשינו, החזרנו את כל החטופים, עד האחרון שבהן. (מחיאות כפיים) בחודשי המלחמה נאמו בכנסת מנהיגי העולם. קודם כול, הנשיא טראמפ, נשיא ארצות הברית, והיו פה נאומים אחרים שמאוד מאוד נגעו לליבנו גם כן. נשיא פרגוואי סנטיאגו פניה; נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי; ראש ממשלת אלבניה, שביקר אותנו בשבוע שעבר, אדי ראמה. כל אחד מהם נשא נאומים נפלאים מול הקהל הזה. לפחות הלב שלי מאוד שמח לראות שהיינו מאוחדים, גם האופוזיציה, גם הקואליציה, כולם קמו כאיש אחד לתת כבוד לאנשים האלה שנותנים כבוד לנו, למדינה שלנו. כולם בלי יוצא מן הכלל, וכמוהם מנהיגים רבים אחרים, כולם שיבחו את יכולת העמידה של ישראל, ואת ההישגים המזהירים שלנו בשבע החזיתות. כדמוקרטיה עוצמתית עמדנו מול ציר הרשע, ויכולנו לו. חיילינו ומפקדינו הגיבורים הגנו בעוז רוחם על ביתנו ועל חירותנו מפני איראן ושלוחות הטרור שלה, וגבינו מחיר כבד, כבד מאוד מכל מי שחרת על דגלו את השמדת ישראל. ושוב, אני תמיד אומר – ואני חושב שזה ברור לכולם – יש עוד אתגרים לפנינו. צפויים לנו עוד רגעי מבחן, אבל אנחנו דרוכים וערוכים לכל התפתחות. אנחנו עוקבים אחר המתרחש, ואנחנו ערוכים לכל תרחיש. מי שיתקוף אותנו יישא בתוצאות בלתי נסבלות מבחינתו. העיתונאי הבריטי דאגלס מארי, ידיד גדול של ישראל ושל המערב, כתב ספר לאחרונה, הוא קרא לזה "על דמוקרטיה וכיתות מוות" – ישראל הדמוקרטית, שניצבת מול כיתות המוות של האסלאם הקיצוני בהובלת איראן. והוא אומר, מארי, שישראל מגינה על עתיד הציביליזציה. הוא כותב: קנדה, בריטניה, אירופה, אוסטרליה או ארצות הברית יהיו בנות מזל אם יצליחו להצמיח דור כמו זה שגידלה ישראל. זה כל כך נכון. כל מי שיוצא לשטח, כל מי שפוגש את חיילינו, אם זה בעזה או בלבנון או ביהודה ושומרון או בכל מקום אחר, מבין איזה דור נפלא גידלנו כאן. איזה דור כביר. דור הטיקטוק קראנו לו? ממש לא. זה דור של גיבורים. דור הניצחון. דור שיירשם בתולדות האומה שלנו לדורי דורות. "ובחרת בחיים" הוא אחד הציוויים החשובים ביותר של העם היהודי. זה הבסיס לניצחונה של האנושות, כותב מארי. מכובדיי חברות וחברי הכנסת, בשנה האחרונה נפגשתי שש פעמים עם הנשיא טראמפ, ובאחד המפגשים האלה הייתה לי חוויה מאוד מרגשת, כי הוא לקח אותי לחדר השינה של הנשיא אברהם לינקולן, שלא שונה מאז יום הירצחו. ולינקולן, כידוע לכם, הציל את ארצות הברית במלחמת האזרחים, והוא הותיר לנו את הצו הדמוקרטי. וזה הדבר שאני מנסה להחדיר כאן, לא רק בנאום הזה, אלא בכל הזדמנות. צריך להבין את זה. מה זה דמוקרטיה? הוא אמר. זה ממשל של העם, בידי העם, למען העם. ובהזדמנות אחרת, בביקור האחרון שלנו, ביקרנו, רעייתי ואני, בביתו ההיסטורי של הנשיא השלישי תומאס ג'פרסון בווירג'יניה. ג'פרסון ניסח את הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שיסודה הוא רצון העם. אי-אפשר שלא לחוש יראת כבוד כלפי ענקי הדמוקרטיה הללו, ג'פרסון ולינקולן. אבל דווקא שם, דווקא בהיכלי המורשת הדמוקרטית של ארצות הברית הגדולה, חשבתי על הדמוקרטיה הקטנה והאמיצה שלנו כאן בישראל. אנחנו שואבים השראה מהדמוקרטיה באמריקה, ובו בזמן אמריקה שואבת השראה מאיתנו. במלחמת התקומה קיבלנו יחד החלטות נחושות ואמיצות, שתכליתן למגר את הרוע, להבטיח את עליונות הטוב. דבקנו בדרכנו. לא נכנענו ללחצים. נאבקנו באין-ספור שקרים והשמצות שהוטחו בנו. צה"ל, צבא העם, ואיתו זרועות הביטחון, פעלו באחדות מטרה. השבנו הביתה את כל חטופינו. החזרנו למסלול את הכלכלה שלנו. היא מדורגת היום כאחת משלוש הכלכלות הדינמיות בעולם, אחרי שנתיים של מלחמה. המשכנו לבנות ללא הרף את המדינה שלנו. ביום חגה של כנסת ישראל, שמבטאת את תקומת ישראל בארץ ישראל, נוסיף לפעול כדי להבטיח את נצח ישראל. תודה רבה לך, אדוני. (מחיאות כפיים) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לראש הממשלה. אני רואה את ראש האופוזיציה נכנס. האם הוא מעוניין לשאת דברים? << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> מה עשיתם? מה עשיתם? זה מה שרציתם – חצי מדינה? חצי עם? חצי כנסת? זו הייתה המטרה שלכם? לא תעצרו עד שלא תפרקו אותנו באופן טוטלי? מה עשיתם? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להפריע. חברות וחברי הכנסת, לא להפריע. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, לא ידעתם שזה מה שיקרה? לא ידעתם שלא נבוא? ידעתם. היה ברור לכם שאם אתם תחרימו את נשיא בית המשפט העליון, אנחנו לא נוכל לבוא. זה מה שרציתם? << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זו הייתה המטרה שלכם – לוודא שלא נבוא, כדי שגם ביום חגה של הכנסת תדעו שהוצאתם אותנו מפה? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סגן השר כהן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> תדעו שפירקתם את המדינה הזאת? תדעו שיש עוד פעם פיצול, שסע ופילוג? מה עשיתם? בשביל מה עשיתם את זה? לא היה ברור לכם שזה מה שיקרה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אמרת לאנשים לא להגיע? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה מה שאתם רוצים? אתם רוצים שסופית לא נחיה פה ביחד, וכל אחד יגדיר לעצמו את העם שלו, המדינה שלו, הפרלמנט שלו, הערכים שלו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר לאנשים שלא יבואו. אנחנו נשארים פה. אנחנו מכבדים את הפרלמנט. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> על זה החלטתם לפרק את מדינת ישראל? אתם לא מתביישים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, לא להפריע, בבקשה. תודה, חבר הכנסת קלנר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא מתביישים? אדוני ראש הממשלה, אתה לא מתבייש? אדוני יושב-ראש הכנסת, אחרי זה אתה אומר לי: למה אתה קורא לי "יושב-ראש חצי הכנסת"? בגלל זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה אחראי לזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסדר-היום הרגיל של הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6516/25 וכלה בהצעת חוק פ/6534/25: הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – הארכת מועד לתביעת גמלה והתקופה שבעדה תשולם), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרות), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת חוה אתי עטייה, חנוך דב מלביצקי, ינון אזולאי, נעמה לזימי, נאור שירי, יעקב מרגי, יצחק קרויזר, אורית פרקש הכהן, אופיר כץ, מירב בן ארי, עודד פורר, צגה מלקו, אריאל קלנר, ניסים ואטורי, דן אילוז, סימון דוידסון, יעל רון בן משה, עאידה תומא סלימאן ואלי דלל; הצעת חוק תרגום תעודות ציבוריות, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – שקיפות, כללי אתיקה וחובת התקשרות עם סוכני ביטוח), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת יצחק פינדרוס ומשה גפני; הצעת חוק לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית על ידי עובדים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת גלעד קריב, חוה אתי עטייה ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל (תיקון – הכרה בגיבורי מלחמת השחרור), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת חילי טרופר ואופיר כץ; הצעת חוק ביטוח פיקדונות בתאגיד בנקאי, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת אוהד טל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיקום בעלי חיים כעבודה מועדפת), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – הגבלת כהונה), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – היערכות עסקים המחזיקים חומרים מסוכנים לצמצום סיכונים באירועי חירום), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק חובת קבלת דיווח של קרוב משפחה בעניין חייל במצוקה נפשית, התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הכרזה על קטר כמדינת אויב, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי ועדי עזוז; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – זכות של אזרח ישראלי המתגורר מחוץ לישראל לקבל תעודת זהות), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק העונשין (תיקון – מניעת קבלת טיפול רפואי במסגרת יחסי ניצול ושליטה), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – פטור מעמידה במבחן הכנסה לשם סיוע משפטי להלומי קרב), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת גלעד קריב וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – פיצוי ללא הוכחת נזק, חובת פנייה מוקדמת ותביעות השתקה), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק שיקום, חיזוק ופיתוח העיר קריית שמונה, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת יעל רון בן משה, בנימין גנץ, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, אלון שוסטר ואיתן גינזבורג; הצעת חוק איסור שימוש בבוטים להטעיית הציבור ולהטיית הליכים דמוקרטיים, התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת מיקי לוי. כמו כן, הונחה לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 262 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. לבסוף אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת ולדימיר בליאק כי הוא חוזר בו מהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – שיעור מס מופחת על מוצרי מזון בסיסיים) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, פ/3486/25. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << נושא >> הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> 1. ממשלה שמקדמת חוק השתמטות מחפיר ופוגעת בלוחמים ובחיילי המילואים; << נושא >> << נושא >> 2. כישלון ערכי ומוסרי חסר תקדים, הפקרת ביטחון המדינה וקבורת ערך השוויון בנטל; << נושא >> << נושא >>3. הפרות מצד המשטרה בנגב, ובמיוחד תראבין א-סאנע << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום: הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת רם בן ברק לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כל שבוע אנחנו עומדים כאן במליאה ומציגים אי-אמון בממשלה, ובכל שבוע חברי הכנסת של הקואליציה עוזבים את המליאה ולא באים להצביע. וגם אם היו באים, כולם היו מצביעים כמובן נגד, כי מדובר באנשים שכל מה שמעניין אותם הוא השרידות הפוליטית שלהם. לא מעניינת אותם המדינה, לא מעניין אותם המוסר – מעניין אותם איך להישמע למנהיג העליון, ולא לסטות לא ימינה ולא שמאלה. ואני מקווה שאותם חברי כנסת לא מסתמכים רק על ערוץ 14 ועל הסקרים שהם רואים, כי אם הם היו מסתכלים על הסקרים האמיתיים, הם היו בוודאי רואים שלא צריך את האי-אמון כאן בכנסת – צריך לראות מה קורה בציבור. מה שקורה בציבור זה שרק 27% תומכים בממשלה, מאמינים לממשלה. אני חוזר: 27% נותנים אמון בממשלת נתניהו, כל השאר לא. אבל 68 המנדטים שלהם שמוקפים, אגב, באותם – איך אני אקרא לזה? – כלבי שמירה של מכונת הרעל, שדואגים שאף אחד לא יעז לסטות ולו לרגע מהמסרים של ראש הממשלה. ומי שחס וחלילה סוטה לרגע מהמסרים של ראש הממשלה, הוא מייד מוחלף, הוא מייד מותקף; עשרות ומאות בוטים יתקפו אותו, הוא ינודה מהמחנה, והוא יאבד את הקריירה הפוליטית שלו, רק בגלל שהוא הצליח להגיד איזושהי עמדה ערכית, בסיסית, ולא זרם יחד או לא הביע נאמנות מוחלטת למנהיג העליון. נתניהו בכלל הוא משהו לא יאומן. האמת, זה לא דבר שהוא מכיר. אתן לכם כמה דוגמאות לראש הממשלה שלכם. כשהוא מתראיין באנגלית הוא ראש ממשלה מאוד הומני, ליברלי. הוא – איך אני אגיד? – נגד הפצצות שטיח, כי זה לא מוסרי. הוא בעצמו בלם את ההפצצות. הוא במו ידיו בלם את צה"ל מלעשות הפצצות שטיח, שזה כמובן שקר גס. אלא מה? הוא חוזר לארץ, ואז הוא מבין שהבייס שלו דווקא אוהב הפצצות שטיח, הבייס שלו דווקא אוהב חיסול של אנשים חפים מפשע. ואז לא, לא – הוא היה בעד הפצצות שטיח. ביידן הוא הבעיה. ביידן עצר אותו. אילולא ביידן הוא היה מכסח את האימ-אימא שלהם. רק ביידן עצר אותו. מה אני אגיד לכם, לא להאמין. עומד על הדוכן פה, איפה שאני עומד עכשיו, ואומר בקולו, אך לפני שבוע: אני הייתי אצל מבקר המדינה, אני נחקרתי. מי לא נחקר? רונן בר לא נחקר – ראש השב"כ; הרצי הלוי לא נחקר – הרמטכ"ל. אלא מה? הם נחקרו, ויותר מפעם אחת, וענו על שאלות, והגישו מסמכים, לא את אותו תחקיר שעשה לו המבקר המלטף – תחקיר אמיתי. אבל מה, ראש הממשלה חשב שכולנו מטומטמים, הוא יגיד וכולם יאמינו. אז לא. תדעו לכם, הוא נחקר ברכות, הם נחקרו ממש, על ידי מבקר המדינה. אני אתן לכם עוד דוגמה. יום אחד מעבר רפיח חשוב, ממש חשוב, זה הצינור שממנו נכנסת העזרה לחמאס, הנשקים לחמאס, הכספים לחמאס. אבל זה היה, עכשיו? עכשיו הכול בסדר. זה בסדר שמעבר רפיח יהיה פתוח, זה לא מזיק לאף אחד, הכול בסדר. פעם אחת עומד כאן נתניהו – נדמה לי, אפילו בט"ו בשבט, לפני כמה שנים – ובנאום תקיף מגן על מערכת המשפט; קורא לעצמו: אני מגן מערכת המשפט. היום הוא הורס מערכת המשפט. למה? כי זה לא מתאים לו, זה לא מתאים לו, זה לא באינטרס שלו. היום האינטרס שלו זה לחרב את מערכת המשפט, כדי שלא יהיה משפט. כדי שהאמירה המקוממת שלו: "לא היה כלום, כי אין כלום" – לא היה כלום, כי אין כלום, אז מה אתה מחרב את בית המשפט? מה אתה בורח ממשפט? תעמוד למשפט. גם בזה אתה משקר? אתה יודע שהיה, ועוד איך היה, ובגלל זה אתה כל כך מפחד. קטר – פעם אחת היא שותפה נאמנה, פעם אחת היא אויב. הכול תלוי באינטרס; חמאס – יום אחד הוא נכס, למוחרת – כוח נגדי לרשות הפלסטינית, ופתאום הוא אויב. מממן אותו 30 שנה, עומד ואומר: אני חושב שזה אינטרס ישראלי להעביר כסף לחמאס, ויום אחד חמאס זה האויב. אז תחליט, נתניהו, חמאס זה האויב שלך או הידיד שלך? כי במשך שנים חשבנו שהוא ידיד שלך – כמויות הכסף שהוא קיבל ממך. וגם דברים אחרים. עמד והתחייב לאלמוג כהן שהוא יקדם שדה בדרום, ורק שדה בדרום, ואולי אחרי שיהיה שדה בדרום, אם יצטרכו עוד, אולי יהיה גם שדה בצפון. ומה עכשיו? אמר, פירק את המוקש הקטן הזה, ועכשיו – שום דבר. עכשיו אני רואה בחוק ההסדרים שני שדות תעופה במקביל, אחד בדרום, אחד בצפון. הולך לשים לנו בעמק יזרעאל, על יישובים, בהתנגדות נחרצת של המשרד לאיכות הסביבה של סילמן – התנגדות נחרצת, שאומרת: לא יכול לקום שם שדה תעופה. מעבר להרס של החקלאות, מעבר להרס של הפינה היפה הזאת שתיירים פוקדים אותה, מעבר לזה שזה אסם התבואה של מדינת ישראל, מעבר לזה, היא אומרת, 14,000 איש לא יוכלו לחיות שם. אבל מה זה משנה? מה זה משנה? את מי זה מעניין? כל זמן שזה לא מעל קיסריה הכול בסדר, מה זה משנה? העיקר לעשות את מה שהוא חושב שטוב לו. עושה הסכם להחזרת החטופים – וחוזר בו; כופים עליו הסכם שנה אחרי – חוזרים 46, יותר ארונות מאנשים חיים. ומה? הוא לוקח את כל הקרדיט: אני, אני החזרתי את החטופים. לא, אתה לא החזרת את החטופים, נתניהו, אתה משקר. מי שהחזיר את החטופים זה העם, המחאה וביידן שהקשיב לה. לא אתה שהקשבת, כי אתה לא הקשבת, אתה רק ניסית כל הזמן לסכסך אחד עם השני, זה מה שעשית. מי שהחזיר אותם – אני אחזור על זה – זה המחאה וביידן, שהקשיב למחאה. זה הסיפור. << קריאה >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << קריאה >> טראמפ, טראמפ. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, טראמפ, שהקשיב למחאה, תודה. ואל תיקח לעצמך קרדיט שלא מגיע לך. כי אם אתה היית עובד כמו שצריך בממשל ביידן, אגב, ועושה את אותה עסקה שנה לפני, 46 אנשים היו חוזרים לכאן חיים, ולא בארונות. העיקר, אתה עושה מסיבות עיתונאים, ומתגאה, והינה הניצחון המוחלט. לא ניצחון מוחלט, כישלון מוחלט, כישלון מהדהד. מי מנהל את עזה היום? טורקיה וקטר. איפה היית שנתיים וחצי? שום יוזמה לא הייתה לך. ההצעה הזאת של טראמפ היום הייתה כבר שלושה, ארבעה חודשים אחרי תחילת המלחמה. איפה היית? נתת את כל – לא עשית כלום. כלום לא עשית. ואז מה קרה? טראמפ בא עם תוכנית. רק שטראמפ בא עם תוכנית לא כל כך טובה: במקום שהאמירתים והמצרים יהיו בעלי הבית, הקטרים והטורקים בעלי הבית. מממני חמאס ותומכי חמאס הם בעלי הבית, והם יהיו השכנים שלנו בגבול עזה, והם ימשיכו לממן את חמאס. כישלון מוחלט, לא ניצחון מוחלט. ובכול אתה אשם. אבל לא משנה. אתה אמרת ב-2024: אני לא מימנתי את חמאס. רק שכחת שב-2019 אמרת, ואני מצטט: "מי שרוצה לסכל הקמה של מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס". זה אתה אמרת, לא אני אמרתי. ועכשיו אתה אומר: חמאס? אני לא אמרתי. בושה לך. ב-2022, לפני הבחירות – בטח תגיד את זה גם לפני הבחירות האלה – אתה אומר: נוריד את מחירי החשמל, המים והארנונה. אנחנו עכשיו בינואר 2026, מחירי הארנונה קפצו בעשרות אחוזים, מחירי המים – בעשרות אחוזים, מחירי החשמל – בעשרות אחוזים. אבל מה אכפת לך? אמרת. ואתה יודע מה הבעיה, נתניהו? אתה תגיד את זה גם לפני מערכת הבחירות הזאת. אתה תגיד את זה, ואתה תגיד חינוך חינם מגיל אפס לגיל שלוש. ואתה יודע מה הבעיה? לא אתה הבעיה, אתה שקרן מועד, כולם יודעים את זה. לא אתה הבעיה, הבעיה היא שיש אנשים שמאמינים לך, ואת זה אני לא מצליח, לא מצליח להבין איך 68 הכבשים שיושבים כאן בשמאלי עדיין ומאמינים לך; איך יש אנשים בכת שלך, הביביסטית, שעדיין מאמינים לך ועדיין נופלים, ובינתיים המדינה הולכת פייפן. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום לנמק את ההצעה מטעם סיעות העבודה, ישראל ביתנו וכחול לבן – המחנה הממלכתי. תעלה ותבוא אפרת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני יו"ר הישיבה. יום הולדת לכנסת, איזו חגיגה של ריקנות, כמה חבל. אדוני יו"ר הכנסת, במקום לחלק היום תעודות הוקרה, היה צריך לבקש סליחה – סליחה מהכנסות הקודמות שפעלו להקים כאן פרלמנטריזם, וסליחה מהדורות הבאים, שיקבלו כאן כנסת חבולה, מוחלשת, מדממת. הכנסת לא באמת צריכה היום עוגה, היא צריכה יותר מכשיר החייאה; היא צריכה גם עמוד שדרה; היא צריכה יושב-ראש שיזכור שהוא עובד אצל הריבון, כלומר העם, ולא אצל ראש הממשלה. אנחנו מציינים היום את יום הולדתה של הכנסת, אבל בואו לא נשלה את עצמנו, זה לא יום חג, זה כישלון. כמו שנהוג לומר בז'רגון שלהם: הכישלון המוחלט. זה יום של חשבון נפש נוקב על המקום הזה, שהפך מבית הנבחרים של כל הישראלים למועדון פרטי ומדיר, שפועל בשיטת הרשימות השחורות. ארגונים וחברי כנסת ואזרחים שמבקרים את השלטון נזרקים החוצה, לפעמים ממש בכוח, בבושת פנים, מהמשכן. כן, רציתי לדבר עם יו"ר הכנסת, לצערי הוא ירד מהמליאה. רציתי לשאול אותו איך הוא מדיר פעם אחר פעם את נשיא בית המשפט העליון. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> כל הכבוד. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> כן, כן. איך קרה שבחגיגה הדמוקרטית הישראלית מוחרם ראש הרשות השופטת? הרי זו לא טעות פרוטוקולית, וזו גם לא בחירה תמימה של סגל א' מצומצם, כמו ששמעתי. וראינו את התוצאה, הבטנו סביבנו – ככה נראית המליאה, זאת התוצאה תחת ההנהגה של יו"ר הכנסת. זאת התמונה שלא תימחה לעולם מימי הכנסת ותולדותיה. ריק, ריק. אפילו הקואליציה והשרים לא הגיעו. היה צריך לקרוא להם מהר מהר מבחוץ, כדי לא להלבין את פניו של ראש הממשלה שנאם פה לכנסת ריקה. הביזוי הזה וההדרה, ההחרמה הזו, הן בעצם ביזוי מתמשך של מערכת המשפט והדרה של שלטון החוק מהבית הזה. כי כשלא מזמינים את נשיא העליון, בעצם מה הם אומרים לאזרחי מדינת ישראל? אנחנו לא מכירים בביקורת, אנחנו לא מכירים באיזונים; אנחנו הריבון המוחלט והחוק הוא אנחנו. והיושב-ראש שותק, לא עושה שימוש במילים קשות, מסיתות וקיצוניות. אבל השתיקה, אוי השתיקה, היא האלימות, היא הגואה; היא, השקט הזה, השתיקה הרועמת, מול האלימות שגואה במסדרונות הכנסת; כשחברי כנסת מהקואליציה משתלחים בנציגי ציבור בביטויים שגם הנייר לא סובל; כשמופצות כאן הרשימות השחורות; אחים לנשק, שנזרקים פעם אחר פעם מכל הוועדות, והוא מחריש. והזעם הזה, הזעם הקדוש, שמור כמובן רק לצד אחד; כי כשחבר אופוזיציה מרים את הקול בכאב הוא מייד נזרק החוצה לאלתר, אבל כששרים וחברי קואליציה הופכים את הדוכן הזה לבימת הסתה, ביזוי ושקרים, פתאום הוא לא שומע, לא רואים, לא מתערבים. צורה לכנסת הזאת שתחת הנהגתכם הפכה למקום שבו האלימות משתלמת והממלכתיות נרמסת. יום הולדת. יום הולדת הוא זמן לבחון את המורשת שאנחנו משאירים אחרינו, והמורשת של הכנסת הזו היא מורשת של פירוד, של רדיפה, של חורבן המוסדות המשותפים לנו. כמו שאמרה לימור: רק פילוג יביא אחדות. אז אל תבקשו מאיתנו לחגוג איתכם את הריסוק של כל מה שקדוש בדמוקרטיה הישראלית. הבית הזה שייך לציבור, לכל הציבור, משני צידי הבית, לא רק למי שחבר בצד הנכון, של הקואליציה. קשה מאוד לחגוג את היום הזה. קשה מאוד לחגוג יום הולדת בבית שנראה יותר כמו חורבה דמוקרטית. עומדים כאן בחוץ, במסדרונות, מחייכים, מצטלמים, צלמים, נושאים פה נאומים על חג האילנות, יום ההולדת של הכנסת. זו לא באמת חגיגה. הציבור מסתכל בחוץ וזאת האמת. תראו פעם אחר פעם את הסקרים של האמון הציבורי בכנסת ובפוליטיקאים. הציבור מסתכל על הבניין הזה בתערובת של ייאוש ובחילה. יום הולדת הוא זמן לחשבון נפש ולא רק למסיבות. תחת המשמרת הזו הפכה הכנסת מחוד החנית של הריבונות הישראלית לחותמת גומי של ממשלה דורסנית; לרופסת, לכנועה, ללא באמת חשובה, מראה שחורה לציבור הישראלי האדיר. מבית של מחוקקים הפך המקום הזה לבית של משרתים. מבית של דיון ענייני הפך המשכן לזירה של צרחות, של שיסוי וביזוי. ויו"ר הכנסת – שאמור להיות המגן של הבית הזה, של כל חלקיו, ממלא מקום נשיא המדינה – רואה את כל מה שקורה כאן ושותק? איך אפשר להתעלם מהעובדה שחברי כנסת מהאופוזיציה, וגם אני ביניהם, לעיתים חשים פה לא מוגנים, חשים פה התעמרות, יום-יום, איומים, ביזוי, כוחנות ואפילו אלימות? למה יו"ר הכנסת, שוודאי רואה את הנאום שלי עכשיו, לא עונה למכתביי פעם אחר פעם? אני כותבת מכתבים מכובדים, מכתבים אישיים, מכתבים חשובים, ולא מקבלת מענה. למה פעם אחר פעם מתאפשרת כאן רמיסת הוועדות? למה פעם אחר פעם מקצרים פה את הליכי החקיקה בצורה דורסנית והופכים את המליאה לקרקס פוליטי שמשרת איש אחד בלבד? ראש האופוזיציה מוחה כשמכנים אותו ראש חצי כנסת, אבל מה עם המחאה שלנו, של האופוזיציה, שפעם אחר פעם מתעלמים מאזהרותינו? כל שיתוף הפעולה הזה עם הממשלה הוא החלשה שיטתית של כנסת ישראל. פעם אחר פעם פוגעים בכנסת ובתפקיד הכל כך חשוב, מכובד ורם, להיות יושב-ראש הרשות המחוקקת. הכנסת חוגגת 77, אבל מעולם היא לא נראתה חלשה יותר. איזו בשורה הכנסת הזו הביאה לאזרחים? אילו זכויות שמרתם? רק לעסוק בחוקים פרסונליים. בסוף, זה יום הולדת, בכל זאת, אז נאחל לכנסת הזו, לחברי הכנסת ולכל אזרחי מדינת ישראל, שבשנה הבאה אנחנו נעמוד כאן ונחזיר להיכל ולמשכן את הממלכתיות ואת התקווה; נחזיר שיח, כבוד ועתיד משותף; שנוכל באמת לעמוד כאן ולחגוג ביחד את השיקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת אפרת רייטן מרום. אני מזמין את חבר הכנסת סמיר בן סעיד לנמק את ההצעה מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. בבקשה, אדוני. לרשותך עשר דקות. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה לך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, היום סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ מגישות הצעת אי-אמון בממשלה הזו, לא כהצעה טכנית, לא כאקט סמלי, אלא כצעקה חוקתית, מוסרית ואזרחית נגד ממשלה שאיבדה את הבלמים, את המעצורים ואת האחריות. אני עומד כאן היום לא רק כחבר כנסת, אלא כקול של ציבור שלם שמופקר לאלימות יום-יומית. מאז תחילת שנת 2026 נרצחו כבר עשרות אזרחים ערבים. היום הגענו ל-30 קורבנות, ברוב המקרים בלי כתב אישום, בלי חשודים ובלי צדק. שיעור פענוח מקרי הרצח בחברה הערבית נותר נמוך ומזעזע לעומת שאר המדינה. זו לא סטטיסטיקה, זו מדיניות. מי שלא שמע את הזעקה בכפרים ובערים הערביים לא היה יכול להתעלם ממנה במוצאי שבת האחרונה. בתצוגה היסטורית של סולידריות צעדו בלב תל אביב 100,000, עשרות אלפי מפגינים, ערבים ויהודים כאחד. ראינו שם כ-100,000 בני אדם שמסרבים להשלים עם ההפקרות. ראינו שמשפחות שכולות אוחזות בתמונות יקיריהן לצד צעירים יהודים וערבים שדרשו יחד: דם ערבי אינו זול. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) זו לא הייתה רק מחאה מגזרית – זו הייתה הצהרה של הציבור הישראלי כולו, ערבים ויהודים. הביטחון האישי בטייבה, בלוד, ברהט ובסח'נין הוא הביטחון האישי של כל אזרח במדינה הזו. ומכאן, אדוני היושב-ראש, וגם ראש הממשלה, שלא פה, אני שואל בצורה ברורה: איך ייתכן ש-100,000 איש יוצאים לרחובות וצועקים די להפקרה, והממשלה ממשיכה בשלה? למה החלטות הממשלה על מאבק באלימות אינן מיושמות והתקציבים ממשיכים להיחתך? מדוע תוכניות לאיסוף נשק נתקעות בלי יעדים ובלי לוחות זמנים? מתי תבינו שזו לא בעיה שלנו, הערבים? זו לא בעיה שלנו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) זהו כישלון לאומי שחורת קו אדום בלב החברה שלנו. הדם הזה אינו פחות אדום. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). הדם הזה אינו פחות אדום, החיים האלה אינם שווים פחות. ההפגנה בשבת הייתה תמרור אזהרה אחרון לפני ימי השיבוש המתוכננים. הממשלה אחראית. והציבור, ערבים ויהודים יחד, כבר לא ייתן לכם להסיט את המבט. מבצע המשטרה בנגב, המבצע האחרון, לא הסתיים בדוח משטרה, לא הסתיים במסיבת עיתונאים, אלא בגופתו של אזרח המדינה מוחמד חוסיין תראבין אל-סאנע, זכרונו לברכה. אזרח – לא אויב, לא חמוש. ובמקום שהוא נפל – בביתו, מול ילדיו – לא נמצא כלי נשק. ומכאן, אדוני היושב-ראש, השאלה איננה רק מה קרה, אלא מי אישר, מי ידע ומי נתן גיבוי. השר לביטחון לאומי מיהר להציג את המבצע כהצגת כוח, אבל האמת חמורה יותר. זה לא היה מבצע של שר אחד – זה היה מבצע עם רוח גבית ממשלתית. לפני כמה שבועות הגשתי שאילתה דחופה לראש הממשלה. שאילתה היא הכלי הבסיסי ביותר לפיקוח פרלמנטרי. מי השיב? בפועל, ראש הממשלה לא השיב לשאילתה, אלא סגן השר. הוא אכן השיב, אך בלי לספק תשובות. לא קיבלתי תשובות – קיבלתי התחמקות ממוסדת. וכשראש ממשלה בוחר להתחמק מאחריות זו כבר לא טקטיקה; זו מדיניות. בתקופה האחרונה שלחתי גם כמה מכתבים, לעשות הפסקה בהריסות אצלנו בחברה הערבית, ובמיוחד בדרום, בתחילת חודש הרמדאן, בעוד כמה ימים, ואני מחכה לתשובה. אדוני היושב-ראש, כשאזרח נהרג ולא נמצא נשק, כשאין תשובות וכשאין כתובת ברורה לאחריות – אנחנו כבר לא בשיח של משילות. ואת זה צריך לומר כאן בצורה הברורה ביותר: מדינה שמפעילה כוח בלי אחריות חדלה להיות דמוקרטיה, גם אם היא קוראת לזה משילות. וכאן אני מבקש להרחיב את התמונה: שום דבר מכל זה איננו מקרי. המהפכה המשפטית לא הייתה יוצאת לדרך אם חוק הלאום לא היה עובר קודם. אותה יד קשה שפועלת היום במבצעי המשטרה נגד ילדינו, נגד בני עמנו, היא אותה יד שמחריבה כפרים בלתי מוכרים בנגב, שוללת קורת גג ממשפחות שלמות. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג, אל תנהל אותי. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לשמוע אותך, אלמוג. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אני לא מבין מה הוא אומר. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זו אותה תפיסה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, שנייה. אתה, כשתעלה לפה, תדבר על מה שאתה רוצה ואיך אתה רוצה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תפסיק את הזמן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יש לך זמן. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> רגע, אדוני היו"ר, לא כל אזרחי ישראל רשאים להבין מה הוא אומר? << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לשמוע אותו. תעצור אותו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג כהן, אני מאשר לו לדבר גם בערבית. אישור שלי, בבקשה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> לא, אבל תעזור לו לדבר בעברית, מה זה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוא אמר בעברית, ועכשיו הוא מתרגם לערבית. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בדיוק. זו אותה תפיסה שמאפשרת אלימות משטרתית גם הרחק מהנגב נגד תאמר אל-מסרי בטייבה, ונגד עיתונאים שממלאים את תפקידם הציבורי – דיאא חאג'-יחיא מהארץ, תאמר כילאני מכאן וסמיר עבד אל-האדי במסגד אל-אקצא. כששוטר מרים יד על עיתונאי הוא לא פוגע רק באדם, הוא פוגע בזכות הציבור לדעת. האמת צריכה להיאמר כאן בגלוי: החברה הערבית הפכה לשדה ניסויים. ניסוי בכוח, ניסוי בהחלשת זכויות, ניסוי בטשטוש הקו בין אזרח לאויב. אבל היעד האמיתי איננו הערבים בלבד. היעד האמיתי הוא כל מי שמעז להתנגד. היום זה ערבי, מחר זה פעיל חברתי, מוחרתיים זה שמאלני. גלעד, נעמה ואתה, סימון, תיזהרו. ואחר כך, כל אזרח שיחשוב אחרת. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) ולכן צריך לומר זאת בלי פחד ובלי גמגום: כשהערבים הופכים לשדה של ניסויים, הדמוקרטיה כולה היא הקורבן הבא. היום זה מוחמד חוסיין תראבין אל-סאנע, זכרונו לברכה, ומחר אף אחד לא יכול להתחייב איפה זה ייעצר. אדוני היושב-ראש, מדינה דמוקרטית לא נמדדת בכוח האש שלה, אלא ביכולת שלה לרסן אותו, לפקח עליו ולתת עליו דין וחשבון. הצעת האי-אמון שאני מגיש היום בשם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ איננה רק נגד מבצע אחד, היא נגד תפיסת עולם. תפיסה שמחליפה חוק בכוח, אזרחות בחשד ושלטון דמוקרטי בשתיקה פחדנית. ומי שנותן לזה גיבוי יישא באחריות. הכנסת תזכור. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הציבור יזכור וההיסטוריה תכתוב מה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את סגן השר אלמוג כהן להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. הינה, יש לך עכשיו אפשרות לדבר, מה אתה צועק מהיציע? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> כשבן אדם מדבר בכנסת ישראל, שכל האזרחים יבינו מה הוא אומר - - - << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בממשלה הבאה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> חשבתי שאתה מבין, הפתעת אותי. חשבתי שאתה יודע ערבית. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אני מבין מצוין. אני חושב שאזרחים - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוא דואג לאזרחים. אלמוג כהן דואג לאזרחים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני יודע שאתה מבין ערבית, אז לא הבנתי מה אתה מתפלא. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אני מבין, אבל האזרחים לא מבינים. אנחנו משרתים פה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> סגן השר לענייני שפה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל לפחות אתה יודע מה הוא דיבר. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הבוקר נפל דבר בישראל, שימו לב לברייקינג ניוז הזה: עבריין הבנייה הטבול בעניינים, הנשיא מטעם עצמו, יצחק עמית, הוציא צו שמונע מממשלת ישראל לסגור את גלי צה"ל. אני מזכיר לכולם: גלי צה"ל הינה יחידה צבאית לכל דבר ועניין. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> רק חבל שהוא לא יושב באולפן - - - אבל מה זה משנה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> גלי צה"ל הינה יחידה צבאית לכל דבר ועניין. עכשיו, קודם הגיע לכאן יו"ר האופוזיציה, שאני מאוד מסמפת אותו - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - הוא לא יושב שם. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - והוא אמר, מה אתם עושים? עם הקול הצרוד הזה, הדרמטי. ואללה, האירוע הזה לא פגש אותי. לא פגש אותי. אני מנסה להבין, אתם, איפה הגבול שלכם לרמיסת הדמוקרטיה? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> זה שהמציאות לא פוגשת אתכם זה מה שכואב. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> איפה אתם באים ומציבים גבול לרשות השופטת ואומרים לה: עד כאן, מכאן את כבר לא יכולה להמשיך לרמוס את רצון העם ואת רצון הבוחר? כיום בראשות בית המשפט העליון יש נשיא מטעם עצמו, שלא רק שאיננו מגדלור של מוסר, הוא דה-פקטו עבריין בנייה. אם כל אחד מאזרחי המדינה היה עושה עבירות בנייה, כאשר הוא נכנס לביתו ללא טופס 4, כנראה היו אוכפים עליו את החוק, מה שנקרא. אבל יש לנו כאן כאלה שהם בני האלים שיושבים באולימפוס ורואים את העם שלהם כקטנים, כנמלים קטנות, ולהם מותר לעשות הכול. מותר ליצחק עמית, שכולו טבול בניגודי עניינים – הוא ישב בארבעה דיונים על נבחרת הדירקטורים, כשאח שלו דירקטור. אח של יצחק עמית דירקטור והוא לא פוסל את עצמו מלדון בכלל. מאי נפקא מינה? שכאשר הרשות השופטת לוקחת לעצמה את הכוח, ללא שום איזונים ובלמים, ומתנהלת כמו אחרוני הפושעים, מה המסר לאזרחי מדינת ישראל? מותר לכם. הינה, אני קורא לאזרחי מדינת ישראל: תעברו עבירות בנייה, תעברו ניגודי עניינים. אם ליצחק עמית מותר, גם לכם מותר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רק להזכיר לך שהכול לכאורה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אתה תדבר בשם עצמך, אדוני היו"ר, ואני אדבר בשם עצמי. כל אחד במילותיו שלו ואחריותו על מילותיו שלו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל מה אתה - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני קורא לכם, אזרחי מדינת ישראל - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - לאזרחים לעבור על החוק, מה קורא איתך? מה זה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - כל חוק שעבר עליו יצחק עמית, הנשיא מטעם עצמו, תעברו עליו גם אתם, כי מותר לכם. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה אומר לאנשים לעבור על החוק? מה זה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אם לו מותר, גם לכם מותר. בפעם האחרונה שבדקתי, חברי יבגני סובה - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> בפעם האחרונה שבדקתי, חברי יבגני סובה - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> חברי, בפעם האחרונה שבדקתי, לאזרח יש אותו צבע של דם כמו ליצחק עמית, בדיוק אותו צבע, אחד לאחד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - אבל תקשיב לעצמך, מה שאתה אומר. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני שומע מצוין מה שאני אומר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> עברו על החוק - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> עכשיו אני גם רוצה לפנות מכאן לחבריי בממשלה. אני מזמן מזמן אמרתי שכלו כל הקיצין ושאי-אפשר לקיים את פסיקותיו של בג"ץ בראשות עבריין בנייה שטבול בניגודי עניינים, אי-אפשר, אסור לנו לקיים. ואני גם אסביר מדוע. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - אתה קראת - - - תענה על השאלה. תענה על השאלה, אתה קראת את צו הביניים או לא? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> כאשר אנחנו מקיימים את פסיקתו של עבריין הבנייה יצחק עמית, אנחנו אומרים לאזרחים: זה לגיטימי להיות עבריינים. אנחנו, תפקידנו - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> סגן השר כהן, אתה קראת את החלטת בג"ץ? קראת או לא? תענה על השאלה תגיד כן או לא. קראת את צו הביניים, כן או לא? קראת את זה בכלל שאתה מדבר על זה? תגיד בכנות, כן או לא? כן או לא. אתה לא קראת ואתה מדבר על זה. אתה אפילו לא קראת את זה. תענה כן או לא - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> תפקידנו הוא לשמש דוגמה לאזרחים. וכאשר יו"ר הרשות השופטת הוא נשיא מטעם עצמו, הוא עבריין בנייה, הוא טבול בניגודי עניינים, אז מותר גם לאזרחי ישראל להיות כך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> קראת או לא? תענה בכנות, הלו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> ואני קורא לשר הביטחון - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> קראת את החלטת הביניים של בג"ץ? אפילו לא קראת את זה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני קורא לשר הביטחון - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא'נה, איזה בושה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה, יבגני. הוא לא עונה לך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קורה לך? אתה סגן שר. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני קורא לשר הביטחון, חברי ישראל כץ, אל תקיים את פסיקת בג"ץ. הגיע הרגע לומר שבג"ץ הוא גוף שלא מתנהל על פי החוק, ולא יכול - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא לא לא לא. הם לא מעל החוק. מעל בג"ץ יש חוק, וכאשר נשיא מטעם עצמו עומד בארבעה דיונים – לא אחד, לא שניים, לא שלושה, ארבעה דיונים - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אלמוג, שנייה. אנחנו נמצאים פה - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא מתאים לך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> שנייה, יבגני, הוא שמע אותך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - על צו ביניים שעל הממשלה לנמק את ההחלטה – לפחות תקרא. אתה מדבר על משהו שקשור לבג"ץ, מן הראוי שאתה, סגן שר - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> איזה לנמק את ההחלטה? לא נימקו מספיק בהחלטת הממשלה? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מכיר את מה שהם נימקו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא נימקו מספיק בהחלטת הממשלה? חברי יבגני סובה, האם החלטת הממשלה, שהייתה חמישה עמודים, אם אני זוכר נכון, לא נומקה? לא נומקה מספיק טוב? באמת, אני שואל אותך. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אבל מה שמשגע אותי, שאתה לא קראת - - - תבקש מהעוזרים שלך שיכינו לך משהו. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני רוצה להגיד משהו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, יבגני, שנייה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הוא לא קרא את זה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הוא לא קרא, מה לעשות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אבל הוא מדבר על זה בביטחון מלא לאזרחי ישראל. אתה יודע מה? היית קורא, מנמק, הייתי מוריד את הכובע ואומר, ואללה, צודק - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יבגני, הבנתי, הבנתי. סגן השר אלמוג כהן, אתה יודע, אני יושב פה, אני נושך שפתיים, ובסוף אני חייב להגיד לך משהו אישית. אנחנו נמצאים פה במקום שכל המדינה רואה אותנו, כל האזרחים רואים אותנו - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> - - ואנחנו חברי כנסת, סגני שרים ושרים. כשאתה עומד פה ואתה קורא לא לקיים החלטות בג"ץ, אתה בעצם אומר שנגמרה הדמוקרטיה. וזה מאוד מסוכן. ואני חושב שעליך, כסגן שר, להיות זהיר מאוד במה שאתה קורא לאזרחים. לקרוא לאזרחים להפר את החוק – זה לא תפקידנו. זה מסוכן. זה מה שאני רציתי להגיד לך. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני מאוד מאוד מכבד אותך. חופש הביטוי, בפעם האחרונה שבדקתי, הוא לא נמצא בצד אחד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רק להמליץ. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> הוא לא נמצא בצד. אני שמעתי את המלצתך. היא איננה מתקבלת, אדוני היו"ר, מהסיבה הפשוטה: אני אמרתי לאזרחי מדינת ישראל שכאשר ראש הרשות השופטת מטעם עצמו הוא עובר עבירות, הוא למעשה יוצר לגיטימציה לאזרחים לעבור עבירות, ולנו הוא יוצר חובה מוסרית שלא לקיים את פסיקתו. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה קשור - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> עכשיו בנוגע לשאלתך, יבגני. מה שבג"ץ עשה היום – הוא הוציא בעצם צו ארעי שאומר: תעצרו רגע ותנמקו לי למה צריך לסגור את גל"צ. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נכון - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> נכון. מה זה? תשמע, אתה דמוקרט גדול, אתה דמוקרט דה לה שמאטע, אבל גדול. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> שנייה, תן לי. הקשבתי לך, חברי ורעי. חברי ורעי, הקשבתי לך, אנא תקשיב לי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, אני מקשיב - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> קודם ראש הממשלה היה כאן, והסביר בדיוק מהי מהות הדמוקרטיה: שלטון העם על ידי העם, שלטון הרוב על ידי הרוב – דמוס קרטוס. עכשיו, כאשר אתה בעצם בא ואומר לי שממשלה שמקבלת החלטות לגיטימיות, כמו לסגור יחידה צבאית עם נימוק של שישה עמודים, שישה עמודים, בג"ץ מוציא צו, אחרי – אבל שים לב, זה לא לבד – אחרי שמבקר המדינה, שמעוגן בחוק-יסוד, גם אז הוא הוציא צו להפסיק את עבודתו – כאשר זה נגע לבדיקה של צה"ל, שהוא גוף מפוקח, שמפוקח על ידי - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא קשור - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> שנייה, תן לי לסיים. - - על ידי מבקר המדינה, ולפני זה - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> זה לא קשור לגל"צ, לא קשור לגלי צה"ל - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - לפני זה הוא גם פסק, הוא גם פסל חוק-יסוד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה לא מכיר את הנוהל של צו ביניים - - - אתה מדבר כאילו אתה עכשיו נפלת מהירח. אתה סגן השר, תגיד - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> יבגני, יבגני, אני יודע מצוין מי אני. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נו? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> כדאי שגם אתה תדע מי אתה. אם אתה כזה דמוקרט גדול, ומקבל - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא קשור לדמוקרט - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> שנייה, תן לי לסיים. - - ומקבל בשוויון נפש את העובדה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יבגני, נתתי לך לתת פה נאום. די. תן לו להשיב. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - הוא פונה אליי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, אין בעיה. שאל שאלה, הוא יענה לך. מה השאלה, יבגני? אין שאלה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אתם דמוקרטים איפה שנוח לכם. אבל כשזה קשור בפסילת חוקי-יסוד אז אתם פתאום לפתע, מה שנקרא, שלושת הקופים – אתם לא שמעתם, לא ראיתם, לא דיברתם - - << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - אתם בסדר גמור. כשפוסלים ורומסים את הדמוקרטיה על ידי עוטי הגלימות, אלה המורמים מעם, שיכולים לעבור על החוק. אם אני הייתי עובר עבירות בנייה היו צולבים אותי – אגב, בצדק. בצדק. בצדק. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזו עבירת בנייה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני לא עברתי עבירות בנייה, יצחק עמית עבר עבירות בנייה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזו עבירת בנייה הוא עבר? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני לא טבול בניגוד עניינים, יצחק עמית טבול בניגוד עניינים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אבל, רגע, אלמוג. הוא הורשע? יש הרשעה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> מה זה, יש הרשעה? מי ישפוט אותו? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> איזו עבירה הוא עבר? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> מי ישפוט אותו? מהם האיזונים והבלמים? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, אבל אתה בא ואתה כבר שפטת אותו, אתה כבר הענשת אותו, הוא אשם. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> כן. השופט - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> השופט אשר קולה רשם בפירוש שנשיא בית המשפט העליון מטעם עצמו עבר בארבע פעמים מקרים של ניגוד עניינים. מה, זה לא מספיק טוב, אדוני היו"ר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> השופט קולה לא מספיק טוב בשבילכם לפתע? אז אני גם אומר לחבריי בממשלה: תסגרו את בג"ץ. בלי בג"ץ ובלי גל"צ – תסגרו את גל"צ, סליחה. לא להקשיב, לסגור את התחנה שמזמן לא משרתת את חיילי צה"ל. הנושא השני שעליו רציתי לדון, אדוני היו"ר הנכבד: במוצאי שבת הייתה הפגנה מאוד מרגשת. אנשי קפלן חיבקו את החברה הערבית, כי מאוד מעניינת אותם העובדה שבאמת נרצחים אזרחים רבים ערבים – נרצחים רבים, נשים וילדים וטף. יש לי בעיה עם האבולוציה שקרתה שם, ואני אתאר אותה בחצי דקה. זה התחיל בעילת הסבירות, שזה מאוד מאוד הפריע להם, אז בשלב כלשהו הם החליטו להקריב את הצבא שלנו, לא לסרבנות, לאי-התייצבות. ואז הם בעצם החליטו שיש להם לגיטימציה מוסרית מספיק גדולה כדי להקריב את הילדים שלי, שלי, באופקים, לא שלהם, שלי. ואז התקדמנו למלחמה, ותמיד הם צעקו: חטופים עכשיו. כמו שהם צעקו לפני זה שלום עכשיו ואוסלו עכשיו – הכול עכשיו, הכול מיידי, אינסטנט. ואז חזרו אלינו החטופים – האחרון שבהם זה גיבור ישראל רני גואילי, אחי לנשק, אהובי – ואז עכשיו יש קמפיין חדש: מחבקים את הערבים. עכשיו, אין לי בעיה שמחבקים את הערבים. אני בעד. הבעיה שלי היא שבמסגרת החיבוק יש שם אחד, מנסור עבאס לדוגמה. לפני חודש בריאיון הוא נתבקש לגנות את חמאס. שחטו, רצחו, אנסו, שרפו, ביתרו – תגנה אותם. הוא לא הצליח. וסימון, המבט שלך אומר לי המון, כי אני יודע כמה רבים מכם מרגישים לא בנוח עם האירוע הזה. כי אם היו באמת דואגים לחברה הערבית – תשמע, זה לגיטימי - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני יודע שב-7 באוקטובר הוא כבר גינה. לא יודע. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא יודע. לפני חודש הוא לא היה יכול לגנות. הוא לא גינה, אגב, הוא גם סיים את הריאיון – אני מזמין אותך להאזין לו. אם אינני טועה – עם אסף ליברמן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אם מנסור עבאס נמצא פה, אני אשמח שיבוא להגיב. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> כן. נשמח לשמוע אותו מגנה את חמאס. ואחמד טיבי, ושו אסמה – אימאן ח'טיב יאסין, שאמרה שארגון גוב האריות איננו ארגון טרור, ועכשיו קפלן מחבקים אותה. עכשיו תסבירו לי, איך זה פוגש את הנושא, המאוד חשוב, אגב, של הפשיעה בחברה הערבית? האם אתם מאמינים בתום ליבכם שאותם אנשים שמצדדים בטרוריסטים הנאצים הגרועים ביותר, הם יפתרו את הבעיות, יש לומר, הקשות מאוד, בחברה הערבית? לא, סימון, הם לא יפתרו את זה. וכאשר אתם קוראים לאחדות מזויפת עם אלה שחושבים שהשחיטה של הילדים שלנו זה היה, מה שנקרא, דבר לא כל כך נורא, וכשחיילי צה"ל נופלים הם קוראים להם קלגסים – איפה אתם והמצפון שלכם? איפה אתם והמצפון שלכם? הילדים שלכם הולכים לצבא, הילדים שלכם משרתים ביחידות הכי קרביות שיש. הכיצד אתם מרשים לעצמכם לצעוד ביחד עם תומכי הטרור הגרועים ביותר, אלה שרוצים להחנות מדינה פלסטינית על הדם של ילדינו, להשקות את האדמה עם דם הילדים שלי ושלך? ולכן, אני אומר לאחיי בשמאל – קשה לי לומר, כי אין שמאל, אין שמאל. הלוואי שהיה שמאל. אין שמאל במדינה הזאת, לצערי הרב. אם היה שמאל, הייתי מזדהה עם חלקים ניכרים בו, על אהבת הארץ, אהבת האדמה, שירות משמעותי, אגרסיביות בשדה הקרב. אני אוהב את – אין, היום יש רק שמאל קיצוני. עכשיו, חבריי מסיעת יש עתיד. הסיבה שאתם נעלמים זה לא בגלל שאתם לא מספיק יפים או אטרקטיביים, זה בגלל שהמצביעים שלכם, שחוו את 7 באוקטובר ראו את בני משפחותיהם נשחטים, נטבחים ונשרפים, ואז רואים אתכם צועדים – ראיתי את לזימי, מבעירת המדורות, זאת שכל יום אצלה הוא ל"ג בעומר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> היא לא מיש עתיד, רק - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אתה יודע, אותה גברת בשינוי אדרת. צעדתם כולכם ביחד. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הקשר? מה קשור? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, הוא אמר יש עתיד ולזימי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה הקשר? מה קשור? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא, אבל אז עברתי ללזימי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אז בוא, אתה רוצה - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> העובדות לא חשובות, העובדות פה לא חשובות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה קשור העובדות? מה זה חשוב עובדות? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אז עברתי ללזימי. אז עברתי ללזימי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זה לא קשור, זו המהות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> ולנעמה לזימי הייתה שם תמונה הזויה, כאילו, היא החזיקה ידיים כך. היא החזיקה את הידיים כך עם תומכי הטרור הגרועים ביותר שיש. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה חשוב עובדות? מה זה חשוב? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> מה זה, ריבים באופוזיציה? שנייה, רגע, אני אביא פופקורן. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, זה לראות אותך. אתה אומר דברים לא קשורים. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה זה חשוב? מה זה משנה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, הם אומרים לך. הם מתקנים אותך שיש מפלגות שונות באופוזיציה. רק שתדע. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא, אני יודע. אבל דיברתי על חבריי מיש עתיד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לזימי היא מהעבודה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> דיברתי על חבריי מיש עתיד ואז עברתי ללזימי. אגב, לזימי זה לא העבודה - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מה זה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - כי אין היום העבודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אה, הדמוקרטים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אין היום מפלגת העבודה, יש היום מפלגת הדמוקרטים, מטעם עצמם, שרוצים לחנך מחדש את ילדי החרדים. הם רוצים לא להעביר כסף לילדי המתנחלים, שמתו באחוזים הגבוהים ביותר ביחס לאוכלוסייה במלחמה האחרונה. אלה שקמים להסתער ביחד איתנו. אגב, אינני אדם דתי. אלה – לא צריך להעביר להם כסף. הם דמוקרטים דה לה שמאטה. אבל דיברתי על יש עתיד, ואז דיברתי על לזימי. ואני רוצה לומר לכם שהציבור שלכם מאוד חכם, הציבור שלכם לא מאמין לכל הבלוף הזה שנקרא – שפתאום אכפת לכם מהפשיעה בחברה הערבית. אני אומר לכם, גם את מנסור עבאס ואת אחמד טיבי, ואת אימאן ח'טיב יאסין, ואת כסיף ואת עאידה תומא סלימאן, הפשיעה בחברה הערבית לא מעניינת. זה לא מעניין אותם שילדים נרצחים, זה לא אכפת להם, זה לא פוגש אותם בכלל. אני גם אומר בצורה הברורה ביותר, אדוני היושב-ראש, אחדות אמיתית היא איננה אחידות. הוויכוח הוא דבר בריא בעיניי. הוויכוח – אני, אצלי בצוותים, הייתי אומר להם: תתווכחו, זה מביא אתכם למצוינות. חילוקי הדעות זה מה שמביא אתכם למצוינות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה יש לך על עזה? מה התלונה שלך על עזה? תן עוד הסבר. תסביר לנו מה קורה בעזה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> קיבלתם, אתה מבין? הינה, שנייה. הוא מכין לי - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לנו מה קורה בעזה? קשה לנו להבין. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אתם מה ביקשתם? אתם ביקשתם: עכשיו, בכל מחיר. אתם אמרתם: בכל מחיר. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תגיד לנו מה קורה בעזה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> עכשיו מקבלים את המחיר, ושואלים למה זה התעריף? תגיד לי, אתה שומע את עצמך? << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תעשה לנו סדר. באמת, בבקשה, תעשה לנו סדר, מה התוכנית שלכם לעזה היום? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר לכם, ברשותכם, אף אחד לא קונה את הבלוף הזה של גלעד קריב וחבריו, אלה שהקריבו את ילדי מדינת ישראל, ביודעין, באסון הסרבנות הארורה. אני מעל הפודיום הזה אומר, אדוני היושב-ראש: לא משנה, לא משנה מי תהיה הממשלה אי-פעם, לעולם לא אסחור בביטחון ילדיך, לעולם לא אסחור בהם. ילדיך הם כמו ילדיי, לעולם לא אסחור בהם, ובטח לא אצא בקול קורא ואומר שאין לנו צבא, ואין לנו חיל אוויר ואין לנו כשירות. אז אני רוצה לומר לכם, אחיי מהשמאל הקיצוני – שאני מקווה שיחזרו לשמאל האמיתי, ושם נוכל להתווכח בצורה אמיתית – תתעמקו בנבכי נפשכם, תתעמקו בנשמותיכם, תתעמקו במקומות שמהם באתם ולאן אתם הולכים, ותשאלו את עצמכם האם לכאן רצינו בכלל להגיע? תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לסגן השר אלמוג כהן. אוי. אנחנו עוברים - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אחלה נאום, אלמוג. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> דווקא על גורלה של עזה מאוד רציתי לשמוע. מאוד. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לדיון הסיעתי. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> מבין כל מה שאמרת - - - מאוד רציתי לשמוע. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת עדי עזוז. בבקשה. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ימין על מלא מלא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבקשה, תעלה ותבוא עדי עזוז. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אולי תביאו לו עוד חמש דקות, שיסביר לנו מה קורה בעזה. חשוב לי להבין את התובנה שלו. אני רוצה לשמוע - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, הוא לא צריך להישאר פה? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אלמוג צריך להישאר, או שמה עושים? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מה? מי? אה, דיכטר פה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא עשה ב-AI - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טוב, חברים, אלמוג ירד. אנחנו חוזרים לדיון הסיעתי. עדי, בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא יכולה להגיד, לצערי, כנסת נכבדה. וגם לא מפתיע אותי שאלמוג כהן יצא. באמת, אני ישבתי פה, הכנתי נאום ותהיתי על בזבוז כספי הציבור. באמת, על מה האיש הזה מקבל שכר ממדינת ישראל? עומד פה, מדבר כאילו, כאילו מדבר עובדות – שום קשר בין המציאות למה שהוא אומר. לא יודע אפילו במפלגות מי נגד מי, לא יודע מי בבית המשפט העליון, מי חתום על הצו, מי אמר מה. אבל זה אפילו לא שהנייר סובל הכול, זה הכול ממוחו הקודח. מדבר, מדבר, משתלח בחברה הערבית, אי-אפשר לדבר ערבית, אי-אפשר זה. מה, מאיפה באתם? לאן אתם רוצים ללכת? באמת, יושב פה גם אתה, השר דיכטר. אני חייבת להגיד לך, אני חברת כנסת חדשה, אני פה חמישה חודשים. כשאני שירתי בצבא – אתה היית יו"ר השירות כשאני שירתי שם. והמדינה הזאת הייתה מקום אחר לגמרי. היום זה ט"ו בשבט, ובכנסת בבוקר היה מקסים. אני חייבת להגיד, הכנסת לבשה יום חג. היה כיף. היה רגע של נורמליות. היה נראה כמו איזה פרלמנט בשיא תפארתו ושמחתו. ניהלתי הבוקר שני דיונים בוועדת החינוך, רצתי בין לבין, כי היו ילדים קטנים בכיתה ג'. הלכתי להקריא להם ספר שאני מקריאה לילדים שלי על דמוקרטיה, רחוב ללא שם, היה כיף. אבל אז מגיעים למליאה ומבינים שיו"ר הכנסת – שלא רוצה שיקראו לו יו"ר חצי הכנסת, אבל הוא האימ-אימא של יו"ר חצי הכנסת, כי אם הוא גרם לזה שחצי בית לא יהיה כאן, זה לבושתו. אגב, הוא הלבין את פניו של ראש הממשלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> גם שם לא היו. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה עמד פה מול מליאה ריקה, וזה על אמיר אוחנה. ומגיע לראש הממשלה שזה יו"ר הכנסת שלו. אני מצטערת בשבילך, מזכיר הכנסת, ואני מצטערת בשביל כל עובדי הכנסת, שצריכים לחזות בביזיון הזה. ואלמוג כהן, שנמצא פה ומגבב שטויות על הדוכן, באמת מקיא מהפה על הדוכן. ואחר כך מה קורה? איזה עבריין צעצוע מרדכי דוד הולך ותוקף את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. פותח לו את הדלת, האדם ניצול שואה בן 89, שראש הממשלה שלח אותו רק לפני שנה להאג לייצג אותנו. מה אתם חושבים שיקרה? לאן ההסתה הזאת שאתם מקיאים מהפה, האלימות וההסתה כל היום – לאן היא תגיע? אני אגיד לכם לאן היא תגיע – לשלושה כדורים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, את כבודה של הכנסת אני מבקש. את כבודה של המערכת המשפטית, אני מבקש. את כבודם של יצרני החלב ויצרני המזון בישראל אני מבקש. לאחר שיושב-ראש הכנסת ביזה את נשיא בית המשפט העליון, מחר יש סיכוי לכנסת לפצות במהלך שפוי, הגיוני, על מה שקרה היום. מחר ועדת הכנסת מתכנסת, ויונחו על שולחנה של הוועדה ההמלצות המפורטות, הנוקבות של היועצת המשפטית לכנסת. אני רוצה להתייחס לסוגיה אחת, והיא נושא חוק תכנון משק החלב. אומרת היועצת: יש לפצל, כמו שהיא אומרת על נושאים רבים – "מדובר ברפורמה מקיפה משנה סדרי עולם במשק החלב, המתנהל כמשק מתוכנן מאז קום המדינה". והיא מסבירה בהמשך שמותר לשנות, אבל שינויים עושים בדרך שלא מעלה קשיים משפטיים מהותיים, בעיקר בשל פגיעה קשה בזכויות הקניין של יצרני החלב. הפחתת מחיר המטרה עלול לפגוע בבעלי רפתות קטנות. וביטול משטר התכנון, שאפשר לדון בו כמובן, שאמור להיכנס באופן מיידי לתוקף – דבר לא סביר, לאחר שהוא נחקק בכנסת וצריך לעבור דיונים רציניים ביותר. בשל כל הטעמים שלעיל, עמדתנו: לא ראוי ולא נכון לקדם רפורמה כזו, כל כך מעמיקה, בלוחות זמנים קצרים ובהליך חקיקה של חוק ההסדרים. ומוסיפה היועצת המשפטית ואומרת שבנסיבות החקיקה המפורטות, ככל שוועדת הכנסת תחליט על העברה לוועדה קבועה שאיננה הוועדה המוסמכת, עלול להתקיים בהחלטתה ובהליך החקיקה חלק מהקשיים שהיא עמדה עליהם בעבר. יותר מזה, אם ראש הוועדה שייך למפלגה של שר האוצר – עוד יותר חמור. ולכן, כאשר מועברת הצעת החוק במצב עניינים כזה, יש סכנה שהדיון יהיה דיון שאינו ענייני, ומדובר בחשש מפני זירוז מוגבר של הליך שדורש חקיקה או דיונים מסודרים ורציניים. מחר ועדת הכנסת תוכיח לנו אם היא מבינה שהמוסד של הייעוץ המשפטי הוא לא ייעוץ במובן של advisor, אלא הוא קובע, הוא מחליט, הוא מפרש עבור שרים, עבור ח"כים, עבור הבית הזה, עבור מדינת ישראל, את החוק. אני מקווה שוועדת הכנסת מחר תעמוד בחוק, תפצל מה שצריך לפצל, ובוודאי לא תעביר לוועדה שאינה הוועדה הקבועה של הנושא. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אתייחס להצעת האי-אמון, אני רק רוצה להבין. אם סגן השר משיב על הצעות אי-אמון, מן הראוי שסגן השר גם ישב באולם ויקשיב, ואחר כך הוא יחליט אם הוא רוצה להגיב או לא. נכון, אדוני המזכיר, אדוני היושב-ראש? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני שאלתי. אמרו לי שיש פה שר – אבי דיכטר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שר פה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בסדר, אבל סגן השר בחר להשיב על הצעת האי-אמון, ועזב לפני שהסתיים דיון סיעתי. אז אני מניח שהשר דיכטר לא ירצה להגיב על הדיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק אומר שמבחינה פרוצדורלית זה לא בדיוק נכון. אבל אני רוצה להתייחס דווקא לדבריו של סגן השר אלמוג כהן, ידידי אלמוג כהן. אני חושב שברמה האישית אנחנו די מסתדרים ואין לי שום בעיה, ואני חושב שהוא גם פעל נכון ב-7 באוקטובר. אני מוקיר ומעריך את האומץ שלו, ואני חושב שהוא גם מייצג ציבור, כפי שכולנו מייצגים את הציבור. אני רק לא מצליח להבין מה גורם לסגן השר כל פעם לדבר דברים – שאל"ף, הוא לא בקי בהם, כי הוא לא התעמק, ודבר שני, כל הזמן להסיט את הדיון מהנושאים העיקריים. במקום לדבר על מה שקורה היום בעזה, ובמקום לדבר על עתידה של עזה והחלטות שמתקבלות בממשלת ישראל, סגן השר בוחר לדבר על נשיא בית המשפט העליון. אגב, לדבר דברים שהם פשוט לא מציאותיים; המציאו פייק על עבריין בנייה, וככה מכנים את נשיא בית המשפט העליון, ואחר כך מתפלאים למה בעצם חצי הכנסת לא משתתפת ביום החג של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, כן, משום שככה לא מתנהגים. גם אני, גם אני כחבר כנסת מטעם ישראל ביתנו, לא אוהב התערבות של בג"ץ בהחלטות של הכנסת. אבל כשהכנסת רומסת, רומסת את האופוזיציה, רומסת את הציבור שלא בחר בה, והשרים הופכים לשרים של הציבור שלהם ולא שרים של כלל אזרחי ישראל, הדבר היחיד שנשאר זה בעצם שבג"ץ, כבלם הזעזועים, יעצור את הטירוף הזה. הרי אין לי דרך אחרת להסביר, אבל כשהממשלה מתעסקת בדברים שלא לטובת הציבור אלא בדברים רק לטובתו האישית של ראש ממשלת 7 באוקטובר, אז מה אתם מתפלאים אחר כך? לכן אני מתפלא על ההתנהגות הזאת, על הניסיון כל הזמן להסיט את הדברים מהעיקר. חבל שסגן השר יצא, כי רציתי לשאול אותו שאלה פשוטה: האם סגן השר כהן מרוצה מזה שיש היום מס חמאס, מזה ש-4,000 משאיות סיוע נכנסות כל שבוע לרצועת עזה משטחה של מדינת ישראל דרך המעברים כרם שלום, כיסופים, זיקים? האם סגן השר מרוצה שיש 35,000 מחבלים שיכולים בכל רגע נתון לפלוש, חלילה, כמו שהם עשו ב-7 באוקטובר? הוא תושב הדרום, לא אני תושב הדרום. אז אני רציתי לשמוע מסגן השר כהן התייחסות רצינית. במקום זה שמענו שבן אדם בוחר להשתלח בנשיא בית המשפט העליון. אין לו מושג מה זה החלטת ביניים, אין לו מושג מה זה צו ביניים. הוא גם לא קרא את המסמך; אחרת הוא היה משיב לי: כן, קראתי ולכן אני מדבר. מן הראוי – ובזה אני מסיים – שחבר כנסת, סגן שר בישראל, שעולה כאן בכנסת, שייתן כבוד לכנסת, שידע ויתעמק בנושא שהוא מדבר עליו. אחרת זה פשוט נראה ליצן, זה נראה קרקס גדול. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סובה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – איימן עודה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבת האחרונה עמדנו בתל אביב אלפי אזרחים, ערבים ויהודים, ואמרנו בקול ברור: די לפשיעה, די להזנחה, די למרחץ הדמים בחברה הערבית. לא עמדנו שם בשביל סיסמאות, אלא בשביל החיים שלנו. 27 נרצחים מתחילת השנה, חמישה נרצחים, אדוני היושב-ראש, רק בשבוע האחרון: תימור עטאללה מירכא, מוסעב אבו ג'והר מיפיע א-נאצרה, חאלד ג'מאל מחאמיד מזלפה, עומר שמאלי מרמלה, ראוף מריסאת, (אומר בערבית: היום,) מאעבלין, (אומר בערבית: רחמי אללה עליהם). אלה לא מספרים קרים, אלה אחים, אחיות, ילדים והורים. אלה בתים שנשארו עם כאב שאין לו מילים. עמדנו בתל אביב כי לא היה אפשר להמשיך לשתוק, כי השתיקה הפכה לאדישות מסוכנת, כי הפשיעה בחברה הערבית אינה גזרת גורל אלא תוצאה של מחדל מתמשך והזנחה. המסר שלנו היה חד וברור: אנחנו דורשים ביטחון עכשיו, לא עוד הבטחות, לא עוד נאומי ניחומים, לא עוד ועוד ועדות. לא ניעלם אחרי הפגנה אחת או שתיים. נמשיך לעמוד, נמשיך לזעוק, נמשיך להיאבק – נמשיך להיאבק עד שהמדינה תיקח אחריות ועד שהחיים שלנו יקבלו ערך אמיתי. ראיתי לפני זמן קצר בחדשות שבית המשפט נעתר לבקשת ראש הממשלה לדחות את הדיון שלו מחר על מנת לפגוש את ויטקוף בעניינים אזוריים. אני מצפה מראש ממשלה לבקש דחייה על המלחמה בתוך החברה הערבית, על עניינים פנימיים, על הרציחות בתוך היישובים שלנו. אבל משום מה, ראש הממשלה משחרר את הרסן לבן גביר לעשות מה שבא לו. הפשיעה לא מעניינת את השר; רק לרעשי המסגדים הוא מפנה ומיישם את המדיניות – קובע מדיניות ונותן הנחיות להנמיך את אל-מואזין, המואזין במסגדים. אנחנו רוצים ודורשים שראש הממשלה יכנס את הוועדה ויקבל החלטות למען החברה הערבית. הגיע הזמן שאנחנו נחיה בחברה שיש בה שלום, שיש בה ביטחון, שיש בה שלווה. וכולנו רוצים את זה, יהודים וערבים כאחד. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רוצה לברך על השתתפות 70,000 אנשים בהפגנה ביום שבת בתל אביב נגד הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. זו הייתה הפגנה ערבית-יהודית משותפת. אני ראיתי מימוש של אידיאולוגיה שהיא בדנ"א של המחשבה הפוליטית שלי – ערבים ויהודים יחדיו נאבקים למען הדבר הטוב לכולם. הרי האינטרסים האמיתיים – ואני מדגיש את המילה: האמיתיים – של שני העמים הם אינטרסים משותפים, לחיות בשלום, בשוויון, בדמוקרטיה, בצדק חברתי, בוודאי ללא פשיעה. אני רוצה לברך גם את השתתפות גלעד קריב ונעמה לזימי, מירב בן ארי ויואב סגלוביץ' – שהשתתפו בהפגנה, ואני קורא לאופוזיציה שנהיה כולנו ביחד מול הממשלה הזו, באומץ, ביושרה. אני רוצה להגיד מילה על התוכנית לשיבושים כלכליים שוועדת המעקב לומדת ליישם. השיבוש הכלכלי העיקרי הוא הפשיעה. אתם יודעים כמה הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית עולה לתקציב המדינה? למשל, לביטוח לאומי – ילדים יתומים, משפחות חד-הוריות, אנשים עם מוגבלות, כמה זה עולה לביטוח לאומי? אנשים שמגיעים לבתי חולים, מזומנים לא מדווחים, פרוטקשן שמבריח עסקים ומבריח תיירות. כמה זה עולה לתקציב בכלל? השיבושים הכלכליים באו לתקן את המצב הזה. לכן צריך לתמוך במאבק הכל-כך צודק הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר – אדוני היושב-ראש, כמה חבל שאתה יושב עכשיו בראשות הישיבה ולא היושב-ראש של הבית חבר הכנסת אמיר אוחנה, וכך נגזלת ממני ההזדמנות להרים לו על חגיגת יום ההולדת המופלאה שהוא ארגן לכנסת ישראל. באמת, מאז מסיבת היום הולדת בסרט "הקיץ של אביה" לא ראינו מסיבה כל כך יפה, כל כך חגיגית, כל כך משמחת. תשואות ומחיאות כפיים לחבר הכנסת אוחנה על המסיבה שהוא ארגן. איזה יופי. בפינה אחת מציגים את הישגיה של החקלאות הישראלית לרגל העובדה שבחוק ההסדרים ובתקציב מנסים לחסל את החקלאות הישראלית; בפינה אחרת עסוקים ביצירות קרמיקה – בונים ומחריבים, בדיוק כמו שהממשלה עושה לקריית שמונה. איזה יופי, איזה רעיונות, איזו פעלתנות. בפינה אחרת עושים לנו דוכן מחזור, בדיוק כמו עם הפייק ניוז והשקרים שנתניהו הציג כאן על הבמה: סותמים לי את הפה, לא נותנים לי לדבר. ראש ממשלה שעשרות פעמים מעבירים את מסיבות העיתונאים שלו בשידור חי כשהוא לא נותן לאנשי תקשורת לשאול שאלות. כל הכבוד, אמיר אוחנה, על מסיבת יום ההולדת. איך הפכת את כנסת ישראל לליכודיאדה באילת. כל הכבוד לך על שהפכת את הבית הזה, שנחנך לפני 60 שנה, לסניף של הליכוד, למקום שבו משה מירון מסתובב לו כמלך, כגביר. אני מודיע לך, אמיר אוחנה, שאחרי הבחירות, אחרי המהפך, אנחנו נבדוק איזו לשכה הוציאה כל יום למשה מירון את אישורי הכניסה, כי אנחנו כבר יודעים באיזו לשכה הוציאו את אישורי הכניסה לוויקטור שריקי, שמקלל משפחות שכולות. אני מודיע לך, אמיר אוחנה, אנחנו נפתח את כל הרשימות אחרי המהפך, נבדוק מה עשית לבית הזה שהפכת אותו לחרפה וביזיון. הבאת אותנו למצב שביום חגה של הכנסת, אחרי שנתיים ארורות של מלחמה, קואליציה ואופוזיציה לא יכולות לשבת ביחד. הכול ייפתח אחרי הבחירות הבאות, ואנחנו נדרוש דין וחשבון איך לקחת את הבית הזה והפכת אותו לאסקופה נדרסת - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - של ממשלת ההפיכה המשטרית ושל מכונת הרעל. יום הדין יגיע, חבר הכנסת אמיר אוחנה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. חבר הכנסת אבי מעוז נמצא? בבקשה, אדוני. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הרמטכ"ל מופז יכול היה לסגור חטיבה; הרמטכ"ל יעלון יכול היה לסגור חטיבות ואוגדות. כך גם הרמטכ"לים אשכנזי, גנץ, איזנקוט וכוכבי. גם בדיעבד הם לא נדרשו לתת דין וחשבון על הפגיעה הקשה בכשירותו של צה"ל וביכולתו להתמודד עם אתגרים מורכבים כמו מתקפת שמחת תורה והמלחמה מרובת החזיתות שהגיעה בעקבותיה. רמטכ"לים יכולים, כידוע, גם להחליט על פיילוטים שבהם מנסים בכל הכוח להתעלם מהפיזיולוגיה ומנתוני הטבע ולהכניס חיילות ליחידות עילית קרביות, גם אם בשביל זה מנמיכים רף נדרש. אבל שרמטכ"ל יוכל להחליט על סגירת גלי צה"ל? שומו שמיים. מי יכשיר עיתונאים עבור 12, 13 ו-ynet? מי יהדהד את המסרים של הפרקליטות? אז באים שופטי בג"ץ ומוציאים צו ביניים כנגד סגירת גלי צה"ל, אבל באותו זמן ששופטי בג"ץ רומסים את הדמוקרטיה ואת היכולת של נבחרי הציבור למלא את תפקידם, הנשיא מטעם העליונים, השופט עמית, קונן בשבוע שעבר מול לשכת עורכי הדין על כך שפוגעים בעצמאות הרשות השופטת. עם משפט אחד שאמר שם השופט עמית אני בהחלט מזדהה, רק חבל שהוא לא מקשיב לעצמו. וכך הוא אמר שם – אני מצטט: "אם החוק אינו שווה לכולם, החוק אינו שווה כלום". באותו הרגע האירוניה מתה. ראש המערכת הכי צבועה, עם האכיפה הכי בררנית, קורא לחוק ששווה לכולם? אכיפת החוק שווה למרדכי דוד ולקפלניסטים האנרכיסטים? ניגוד עניינים מוחל על שופטים כמו שהוא מוחל על נבחרי ציבור? היועמ"שית מתייחסת אותו דבר לממשלה הקודמת ולממשלה הנוכחית? הפצ"רית העבריינית קיבלה אותו יחס כמו לוחמי כוח 100 הגיבורים שעליהם היא העלילה עלילת דם מזעזעת? אני רוצה לומר מכאן לשופט עמית ולחבריו: כמאמר השיר, "ולפעמים החגיגה נגמרת". רוב הציבור כבר מבין טוב טוב את הפוזיציה הפוליטית שלכם; לרוב הציבור כבר ברורה התנהלות תפירת התיקים שלכם – עיין ערך הפרשייה הביטחונית שחוסה תחת איסור פרסום. מהיכרות קרובה ואישית עם העצור, שהוא אחיו של ראש השב"כ, ברור לי ולרוב הציבור שזו עלילת דם שפלה שכל מטרתה לפגוע בראש השב"כ ודרכו – בראש הממשלה. רוב הציבור כבר הפנים שאתם חותרים להפלת הממשלה ולדרדור מדינת ישראל להיות מדינת כל אזרחיה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> היועמ"שית - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> ומכאן אני קורא לפרקליטות ולעומדים בראשה: הפסיקו לאלתר את התרגילים המלוכלכים שלכם, די, נמאסתם. תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה עניינו של בית המשפט העליון? מה עניינו? במקום לקחת אחריות, חבורה של כלומניקים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אדוני השר, אתה רוצה להשיב? ניר? לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מוותר. מוותר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. מירב? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, נעבור להצבעה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 32 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 32, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, ישראל ביתנו וכחול לבן – המחנה הממלכתי. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו וכחול לבן – המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 33 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות העבודה, ישראל ביתנו וכחול לבן – המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 33, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 15 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בעד – 15, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1922).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026, לקריאה ראשונה. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, אדוני. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, השר דיכטר, חברות וחברי הכנסת, בראשית דבריי אני מבקש לאחל מזל טוב לכנסת ביום חגה ה-77, ולמשכן – 60 שנה. זה בהחלט מכובד וראוי. אני מבקש להביא בפניכם את הצעת חוק התקנים (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), או בשמה האחר: "מה שטוב לארצות הברית – טוב לישראל". הצעת החוק הינה מרכיב נוסף ומשלים במדיניות הממשלה בכלל, ושלי בפרט, למלחמה בריכוזיות, בלפתוח את השוק הישראלי ליותר תחרות, להרחבת היצע ומגוון המוצרים לצרכן. וברור שלמהלך הזה תהיה השפעה בהורדת מחירי המוצרים והשפעה על יוקר המחיה. אני מביא את הרפורמה הזו לאחר שעברנו בהצלחה את הרפורמה "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל", ואת הרפורמה "לא עוצרים בנמל", רפורמות שהובילו לשינוי תשתיתי ויסודי בתחום היבוא. משרד הכלכלה והתעשייה עומד בלוחות הזמנים שנקבעו בחוק, והמגזר העסקי מקדם, עקב בצד אגודל, יותר ויותר יבוא של מוצרים חדשים. כמו כן, נכון להיום - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> סליחה, רגע. חברי יש עתיד, אפשר בבקשה לשמור על שקט? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם זה אתה - - - בשקט. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לך. בבקשה. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כמו כן, 90% מהיבואנים היום כבר לא עוצרים בנמל. הם משתמשים במהלך שמאוד מאוד מקל על הביורוקרטיה בתהליך היבוא. אני מבקש להודות לחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, שפעלנו יחד להעביר את הרפורמות הללו ללא מתנגדים. הצעת החוק שלפניכם מבקשת כעת לאפשר יבוא וייצור של מצרכים, שחל עליהם תקן רשמי, במסלול יבוא חלופי של עמידה בדרישות האסדרה בארצות הברית, ובלבד שהם מיוצרים בארצות הברית או בישראל. מעבר לתועלות למשק ולציבור הישראלי מקידום הצעת החוק, הצעת החוק חשובה גם משיקולים מדיניים-אסטרטגיים, ומתחברת להסכם הסחר עם ארצות הברית שאנו מקדמים בימים אלו. במסגרת הסכם הסחר, ישראל התחייבה לקדם את החקיקה שתאפשר למוצרים אמריקאיים שעומדים באסדרה האמריקאית להיכנס לישראל, בין השאר, לאור ההסכמה עם האמריקאים לצמצום הגירעון המסחרי עימם. על כן ישנה חשיבות רבה לקידום הצעת החוק גם בכנסת, ואני סמוך ובטוח כי חברי חבר הכנסת דוד ביטן, שמוביל את ועדת הכלכלה ביד רמה, ביחד עם חברי הכנסת בוועדה מהקואליציה והאופוזיציה כאחד – שנקדם את הצעת החוק בהקדם לקראת אישורה בקריאה שנייה ושלישית. לאור אמור לעיל, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. נעבור לדיון האישי, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת רם בן ברק. יעלה ויבוא רם בן ברק. לאחר מכן – חמד עמאר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן עומד לרשותי? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> 15 דקות לרשותך. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אל תפריעו לי, כי יש לי רק שלוש דקות. אתם יודעים, אנחנו מתעסקים עם שדה התעופה בעמק יזרעאל הרבה מאוד זמן. עכשיו, זה נכון שאני צד בעניין. אני גר לא רחוק משם, במושב נהלל. אם מישהו ייפגע, אני אפגע באופן ישיר. אבל לפעמים, אתה יודע, צריך לתת להיגיון לנצח, כי כמוני, שייפגע באופן ישיר, יש עוד כ-15,000 תושבים שייפגעו באופן ישיר. זאת אומרת, אני לא מייצג רק את עצמי. אני אומר, מדינה שמחליטה לבנות שדה תעופה – יש לה שטחים פתוחים, ויש לה שטחים מיושבים. מה ההיגיון? אדוני היושב-ראש, מה ההיגיון לקחת אזור שהוא גם חקלאי, הוא גם תיירותי, וגם גרים בו 15,000 תושבים, ולשים את השדה עליהם? המשרד של הממשלה הזאת, המשרד לאיכות הסביבה, אומר בדוח שאי-אפשר יהיה לגור שם. הוא אומר בדוח שעל 8,000 בתים או משהו כזה יצטרכו לשים זכוכיות מיוחדות כדי שאפשר יהיה לחיות בתוך הבתים. אני לא מדבר בחוץ – בוודאי שלא. יש שם את בית הספר בנהלל. יש את בתי הספר בשריד, ברמת ישי, במגדל העמק. מה הם יעשו, הילדים בבית הספר? יחליפו לכולם את החלונות בבתי הספר? מה ההיגיון בלקחת אזור מיושב, אזור חקלאי פורה שמספק ונותן ביטחון תזונתי לתושבי מדינת ישראל, ולהרוס אותו, ולהרוס את החיים של התושבים? הם יצטרכו לעזוב. במקום ללכת לנגב, ששם יש שטחים פתוחים – אתה יכול לבנות את השדה, ואחרי זה לבנות את ההתיישבות סביב השדה, כשאתה יודע את מפת הרעשים, ולא לשים את זה על. אני לא מצליח להבין את ההיגיון בזה. אנחנו רוצים לפתח את הנגב ואת הגליל. יש לנו הזדמנות בנגב להקים איזשהו משהו שירים את המקום כולו, ייצור אזורי תעשייה, יבנה כבישים מהירים, רכבת, הכול סביב אותו שדה תעופה. במקום זה הולכים למקום מיושב ומחרבים אותו. אני לא מצליח להבין את ההיגיון בזה. אדוני היושב-ראש, יש לממשלה הזאת את האפשרות לעשות את הדבר הנכון. אגב, כל ראשי המפלגות, בלי יוצא מן הכלל – מנתניהו עבור לציונות הדתית, לעוצמה יהודית, אלינו, למחנה הממלכתי – כולם בלי יוצא מן הכלל רוצים שדה תעופה בדרום. למה לא עושים אותו בדרום? כי צה"ל אומר שזה יפריע לו לאימונים? נו, באמת. מה זה, מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה? אני קורא מכאן לראש הממשלה: תעמוד בהבטחות שלך לציבור; תעמוד בהבטחות שלך לחברי הכנסת; תעמוד בהבטחה שלך לכל ראשי המועצות, החברים שלך, ותבנה את שדה התעופה במקום שהוא צריך להיות – בנבטים או בצקלג או בכל מקום אחר בדרום. שדה תעופה שקם וסביבו בונים התיישבות, ולא שדה תעופה שקובעים על התיישבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק. יעלה ויבוא חבר הכנסת חמד עמאר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון וחילי טרופר; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 12) (התאמות עקב מחלה קשה), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת יוסף טייב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון מס' 8) (הסרת מגבלות הגיל המרבי לאומן), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת קארין אלהרר וינון אזולאי. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026 << הצח >> (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבקשה, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הזאת הושבעה לפני יותר משלוש שנים. ומאז שהושבעה הממשלה לא חולק מגרש אחד לחיילים משוחררים בעדה הדרוזית. אנחנו מדברים על יותר משלוש שנים שמגרש אחד לא חולק. צעירים שרוצים לבנות את הבית שלהם ביישובים שלהם – הם לא יכולים, כי אין חלקות לחיילים משוחררים ואין מכרזים לחיילים משוחררים. ועכשיו, כשהוציאו מכרזים לחיילים משוחררים, התברר שההחלטה על 90% הנחה במחיר הקרקע לא קיימת. כי מינהל מקרקעי ישראל צריך להביא החלטה במועצה שלו ולהוזיל את הקרקע ב-90%, לתת הנחה של 90% – שזה קיים כל הזמן. כל הזמן היה קיים 90% לחלקות לחיילים משוחררים דרוזים, וגם אנחנו הבאנו 90% לסבסוד על התשתיות. עכשיו יש סבסוד לתשתיות, אבל אין סבסוד לקרקע. ברגע שאין סבסוד לקרקע, המחירים זינקו פי שלושה; דיברתי על זה רק לפני שבוע. אבל גם כשהייתה החלטה על 90%, לא חולקו מגרשים. שלוש שנים עברו ואף מגרש לא חולק בחברה הדרוזית. בא השר סמוטריץ' עם השרה סטרוק, והם הכניסו להחלטה של הדרוזים – עשו החלטה לדרוזים, תוכנית חומש, נתנו תקציב לתכנון, אבל הכניסו לשם סעיף שנקרא 8ג, שאומר שהפיתוח של היישוב והרחבת היישוב תלויים בגודל הטבעי ובקרקע פנויה בתוך היישוב. ברגע שאתה מכניס סעיף כזה לקרקע פרטית, אתה לא יכול להרחיב את היישוב אף פעם. בלתי אפשרי להרחיב את היישוב, כי איך אתה יכול להרחיב את היישוב? יש קרקע פנויה בתוך היישוב, אבל הקרקע היא פרטית, ובעל הקרקע לא רוצה למכור, והוא לא ימכור לעולם כי זו עתודה לילדים שלו, לנכדים שלו. אבל יש יותר מ-80% שאין להם את העתודה הזאת, והם לא יכולים לבנות, כי הכניסו להם בתוך תוכנית החומש את סעיף 8ג, שלא מאפשר להם להרחיב את היישובים הדרוזיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, ולאחר מכן – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היישוב עומר, ששוכן ליד היישוב תל שבע, נוסד ב-1949. היישוב תל שבע נוסד ב-1969. כל הזמן היו יחסים טובים בין היהודים לבין הערבים, עד שהגיע שר הפשיעה איתמר בן גביר, הליצן, והורה למשטרה לאכוף את המואזין במסגדים. לאחרונה זה מקבל תאוצה ביישובים שלנו, ורק לפני שעתיים התקשרו תושבים מתל שבע ואמרו שהמשטרה מגיעה למסגדים ומבקשת להוריד את הרמקולים בטענה שיש רעשים. עומר הוכרה כמועצה מקומית ב-1956, תל שבע – ב-1994, ואף פעם לא הייתה תלונה אחת, עד שהשר התחיל לתת הנחיות לעיירות, למחוז, לטפל בנושא הזה. אמרנו שצריך לתת חופש פולחן לכולם, ויש פגיעה, יש פגיעה ברגשות של המוסלמים בעניין הזה. אבל כל הכוורת הממשלתית – נותנים לבן גביר לעשות מה שבא לו בעניין הזה. אנחנו אומרים לבן גביר לא להתערב בעניין הזה. כמובן שאנחנו מתחשבים בשכנים שלנו, אבל אסור לו לתת הנחיות למשטרה לעשות את זה – זה עניין של איכות הסביבה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, בגלל שאני מבינה את השפה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> את מבינה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> פחות או יותר, אחרי שנה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> את אומרת שאת לא מבינה. שנה שלמה את אומרת שאת לא מבינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה רוצה להקשיב לי עד הסוף? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברים, סקופ: טלי גוטליב - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, רגע, אדוני היו"ר, אני לא צוחקת עם זה, אני מבקשת ממך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> כן, אני איתך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא מבינה מספיק טוב, אבל אני יכולה לומר לך שמה שהוא אמר בערבית, לפחות בדקה האחרונה, לא היה מה שהוא אמר בעברית. זה הכול, תעשו עם זה מה שאתם רוצים. חבורת צרצרים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני לא יודע ערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ברור, מה אכפת לך? הינה, עוד אחת תבוא, תנבל את פיה על מדינת ישראל. בבקשה, אחת, שתיים, שלוש, בואו נמתין, הינה זה בא. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, מסקנה ראשונה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה זה בא, הינה זה בא, עוד סיבה לחורבן המדינה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה קרה לך - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עוד סיבה לחורבן המדינה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה קרה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי מה קרה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה קרה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תגיד לי מה קרה. אל תגיד לי מה קרה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כנראה צריך להמשיך לדבר בערבית כדי שכולם ילמדו ערבית ויתחילו להבין ערבית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> רגע, שנייה. שנייה, שנייה, נעצור ואיפוס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את לא תדברי בערבית בפרלמנט ישראלי. לכי לגרמניה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> טלי, את לא יכולה, את לא יכולה לשתוק קצת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני יכולה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה קרה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, הבנו את הנושא. טלי גוטליב. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מכאיב לך שאנחנו מדברים בערבית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעברית, אני אבין מה שמדברים פה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תירגעי ותשתי כוס מים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעברית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אבל טלי, את אמרת שאת מבינה ערבית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מספיק טוב. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אוקיי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא מספיק טוב. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה קרה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה קרה? אתה מוזמן ללכת למדינה ערבית. אתה מוזמן ללכת, אני לא חייבת אותך פה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה עושים מי שלא יודעים משהו מאוד טוב? לומדים, לא? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא חייבת אותך פה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> יש מים קרים בחוץ. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא חייבת אותך פה. בירדן, בפרלמנט, אני לא אדבר בעברית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הבנו את האירוע. תודה רבה. שלוש דקות לרשותך. טלי, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ביום שבת התקיימה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - צרצרים - - - כל חברי הכנסת בישראל. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, קריאה ראשונה. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> מה קרה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל חברי הכנסת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי גוטליב, קריאה ראשונה. די, מספיק עם זה, נתתי לך לדבר. בבקשה, מההתחלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אם אדוני קורא לי קריאה, זו זכותו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ביום שבת התקיימה הפגנה עוצמתית. כל מי שהשתתף בהפגנה, שכנראה מספר המשתתפים בה הגיע ל-100,000, חווה חוויה שאולי כלל הישראלים לא חוו בשלוש השנים האחרונות: תקווה – תקווה והחזרת המושכות לידיים, לידיים של הציבור שיצא להגן על החיים של הערבים במדינה הזו. כי כן, חיי הערבים חשובים לא פחות מכל חיים אחרים. העוצמות של מאבק משותף יהודי-ערבי בתוך תל אביב, בצעדה שצועקת בדרישה לחיים, הן דבר גדול. אבל אולי הציבור לא ידע שגם בשולי ההפגנה היה בחור שנעצר, חאלד אבראהים מבאקה אל-גרביה, שלא יכול היה לסבול את העובדה שהקרוי מרדכי דוד הגיע עם חבורה של כ-20 גזענים כמוהו, והם קיללו, גידפו, דחפו את האנשים שהשתתפו בהפגנה וקרעו את הסיסמאות והפלקטים שהיו בידיים של המשתתפים. הבחור צעק עליהם, ביקש מהם להתרחק, ואז, כשעטו עליו, הוא ניסה להוציא גז פלפל שהיה לו כדי להגן על עצמו. הוא נעצר במיידית, למרות שהמשטרה עמדה שם וראתה איך החבורה הזו תקפה את ההפגנה ואת המפגינים ולא עשתה להם כלום. אבל הבחור הערבי חאלד אבראהים, נעצר, שוחרר למחרת למעצר בית והוא נמצא בביתו. ככה בדיוק פועלת השיטה: בחסות המשטרה, הם לא רק חוסמים מכוניות, הם גם תוקפים. זה לא התפרסם הרבה, אבל לפני שבועיים הם ניסו לעשות אותו דבר איתי כשהופעתי להרצאה בתל אביב. הם עשו את זה גם לחבר הכנסת טיבי, ניסו לחסום את דרכו. הגיע הזמן שמשטרת ישראל – כנראה, התפקיד העיקרי שלה להגן על הפושעים ועוברי החוק. בינתיים, היא נותנת להם חסות, אם זה ברחוב היהודי ואם זה ברחוב הערבי. אנחנו יצאנו למאבק על החיים ולא נשתוק עד שנשיג את הביטחון לילדים שלנו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת סלימאן. חבר הכנסת אבי מעוז – לא נמצא. תעלה ותבוא חברת הכנסת דבי ביטון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל היקרה, ט"ו בשבט שמח. מי ייתן והצמיחה והפריחה יביאו איתן שינוי, אחדות, וסוף-סוף דברים טובים יקרו במדינת הזו. כבוד היושב-ראש, החטוף האחרון חזר, אבל עכשיו צריך לטפל בבעיות האמיתיות שיש בעוטף, בצפון, בשדרות. אני רוצה להקריא לכם את דבריה של נעם פרי, בתו של חיים פרי, זיכרונו לברכה, שנחטף מביתו בניר עוז ונרצח בשבי, מתוך ריאיון שקיימה בערוץ 11. אם האיום לא השתנה, למה אתם שולחים אנשים לגור כאן? כאן בונים את שכונת החלוץ של ניר עוז, ולבתים האלה אימא שלי אמורה לעבור לחזור לגור בניר עוז בשבועות או בחודשים הקרובים. נכנסנו פנימה סיור ונדהמתי לגלות שדלת הממ"ד היא אותה דלת שאני מכירה מ-7 באוקטובר; תארו לכם, הבית נשרף, נחטפו, אבל דלת הממ"ד נותרה. וכששאלתי למה – פיקוד העורף לא עשה עדיין תקן חדש, זה התקן שיש לדלתות של הממ"ד. כששאלנו למה לא השתנתה התקינה של הדלתות, התשובה הייתה: האיום לא השתנה. אם האיום לא השתנה, אז למה אתם שולחים אנשים לגור כאן, ועוד בלי דלתות שחסינות לירי? מה זה אומר שהאיום לא השתנה? את אבא שלי הם לא מיהרו להחזיר מהשבי והוא נרצח שם בגלל איזה קשקוש על ניצחון מוחלט שאנחנו עוד מחכים לו. בסוף, אחרי שנתיים ורבע, מחזירים לכאן את אימא שלי ואומרים לה שהאיום לא השתנה. זה כישלון מוחלט, האמת, אין מילים אחרות לומר – כישלון מוחלט, האיום לא השתנה. אז אם אתם לא מסוגלים, אז תלכו הביתה, תנו למישהו אחר, שיוכל להנהיג פה את המדינה. אני באמת תוהה מה יהיה עלינו כשאנחנו יודעים שדלתות הממ"ד שלנו הן לא חסינות לירי, ומי יודע, אם יקרה משהו, איזו הגנה תהיה לנו. משמע, היום אנחנו נמצאים בדלת ממ"ד שהיא קישוט, היא לא מגינה, וירי עובר דרכה. אז אני רוצה לאחל שלא נחווה את הנורא מכול, שראש הממשלה ייקח כבר אחריות, יניח את המפתחות וילך הביתה. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת ביטון. יעלה ויבוא חבר הכנסת אחמד טיבי, שהציל אותי ביום רביעי באמצע הלילה. יצאתי מהמליאה – האוטו לא מניע. אחמד טיבי מגיע עם סוללה באמצע הלילה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> דו-קיום. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> וצבי סוכות עבר ועשה לי שלום. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אלה היו חברי הכנסת סמיר בן סעיד ואחמד טיבי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נכון. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> עבר מישהו, ח"כ יהודי ימני, שאמר לך שלום והמשיך. מי זה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> צבי סוכות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אנטישמי. בא לי להקיא. ולמה אתה משתף פעולה? הוא ידע בדיוק במי המדובר, אדוני היו"ר. הוא ידע בדיוק על מי הוא מדבר. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אל תגידו לי די. אל תגיד לי די. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, זה היה בהומור, זה היה בהומור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה את עושה בכנסת חוץ מלשבת פה ולצעוק על ח"כים ערבים וח"כים? את לא עושה כלום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אומרת - - - ערבים מהפה שלי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה מהפה שלך, ואת יש לך התמיכה של הבן, ועוד מדיום תקשורת אחד שתומך בך, ערוץ הכנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא דואג לערבים. ערביי ישראל, אל תצביעו לו. אל תצביעו לו. אסור להצביע לו. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בלי ערוץ הכנסת אף אחד לא היה מכיר אותך. ערוץ הכנסת החליט לקדם את טלי גוטליב בפריימריז, כמו שערוץ 13 הכניס את בן גביר לכנסת. ערוץ הכנסת – כל פעם שהיא מצייצת זה מופיע בכתוביות ירוקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האנשים האלה מגיבים, אומרים קריאות ביניים – נאדה, ערוץ הכנסת כמעט מתעלם מהם. מה יש לערוץ הכנסת עם טלי גוטליב? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אתן לך. אני לא אתן לך, חנפן ליהודים. חנפן ליהודים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם הדנ"א שלכם השתנה. עכשיו אני מדבר על מס רכוש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מקבל כסף מיהודים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מחר יש ישיבת ועדת הכנסת שתדון במס רכוש. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> די, טלי, מספיק. טלי, די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא מקבל כסף - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, אני אקרא אותך בקריאה שנייה ואז בשלישית ואז תצאי. מה יצא מזה? די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא צועק לי - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> נתתי לך לדבר, באמת. נתתי גם לחבר הכנסת טיבי. היה לכם עימות. מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא היה בינינו שום עימות - - - אתה הערת לו? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא, זה לא עימות. עימות עם ערוץ הכנסת, לא איתה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - סדר, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זו זכותו. הוא עומד פה ויש לו זמן דיבור. ברגע שאת תעלי לפה, יהיה לך זמן דיבור, אבל את לא יכולה לעצור אותו מלדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, לו הכול מותר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, תודה רבה. אני אוסיף לך את הזמן, אל דאגה. תודה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. מחר בוועדת הכנסת יש דיון על פיצולים של חוק ההסדרים וחוק התקציב. יש כמה נושאים חשובים לפיצול. אחד מהם הוא מס רכוש. יש תמיכה, גם בקואליציה גם באופוזיציה, לפצל את החוק הזה כדי לא להעביר אותו, כי הוא חוק נורא. אני רואה שיש אחידות דעים בין ח"כים יהודים לח"כים ערבים, קואליציה, אופוזיציה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, די. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - על הצורך לא לאשר את החוק הנורא הזה, שפוגע בבעלי קרקע פרטית – גם ערבים, גם יהודים, גם בחברה הדרוזית. אני רואה פה את חמד עמאר, שגם הוא מתנגד. רואה גם – היו כאן עפיף עבד ואכרם חסון, גם מתנגדים לחוק. כולם מתנגדים לחוק. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אבל יש אבל? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא כולל קרקעות לרוסים, כפי שאתה ביקשת. ואין יותר, כמו שאמר אופיר כץ – אגב, הביקורת שלי על אופיר כץ, לא על אחרים – שרוצה לייחד קרקע של עדה מסוימת. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, למשוך את הסעיף של העדה הדרוזית - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אין. אז הביקורת שלי היא על יושב-ראש הקואליציה, שחושב – עזוב, לא עבר. לא עבר. מחר כולנו צריכים להיות מגויסים בוועדת הכנסת כדי לפצל את החוק הזה ולשלוח אותו לאיפה שצריך. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני אהיה שם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למרות שזה לא – כל הכבוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני לא סקטוריאלי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נכון. גם אנחנו לא. לא רק שזה לא טוב לערבים, זה לא טוב ליהודים, ולכן אני אמרתי, אחידות דעים. הנקודה השנייה – לגבי ההפגנה העוצמתית שהייתה בתל אביב. כמעט 100,000, אבל אני רוצה לציין את ההשתתפות של יהודים. אלפי יהודים היו שם. כחבר כנסת, באופן קולגיאלי אני רוצה להגיד תודה לחברי הכנסת שהגיעו, מירב בן ארי וסגלוביץ' מיש עתיד, מרב מיכאלי, גלעד קריב ונעמה לזימי מהדמוקרטים. מגיעה לכם תודה שבאתם. אני מקווה שאחרים יפנו את היומן בפעם הבאה כדי להשתתף. זאת הייתה אמירה אזרחית וזעקה אזרחית נגד הפשיעה, הפושעים והממשלה הפושעת. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת נאור שירי, ולאחר מכן – אביחי בוארון, שלא נמצא פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אמרת - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> לא, את אחרי אלעזר שטרן. עוד מעט, או-טו-טו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רוצה לעלות עכשיו? תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני חושב שכולנו שמחים וחצי-שרים היום, באמת, ברגשות כבוד ויראה למקום שבו אנחנו עובדים. בסך הכול יום הולדת של הכנסת. אני חושב שהשיר הראוי לציון המאורע הזה – זה אפילו לא אירוע – זה הופ הופ טרללה גדלת לנו בשנה, כי טרללה וטרילילי זה מה שקורה פה בכל דקה בערך ביום. ניסיתי לשבת עכשיו ואולי לכתוב חמשיר לכנסת הנהדרת שאנחנו יושבים בה. ואני מודה שאני לא כמו – אני לא אגיד את שמה – שחיברה פה והלחינה פה אפילו מוזיקה. תראו, צחוק בצד, אנחנו בכנסת באמת מטורללת, כנסת שבה לגמרי אפשר להכות משפחות שכולות. זה לגמרי בסדר לקרוא לחברי כנסת בהמות. מקדמים פה באהבה ובאמת בכבוד כאלה שמתעללים בבעלי חיים, כאלו שמרביצים לתנינים, וממש, ממש, חבר הכנסת בליאק, ממש אוהבים פה סרבנים. הם ממש אוהבים סרבנים. אני אישית לא מתחבר. הם מנשקים את המשתמטים, מקדמים עבריינים וגם ממש מעודדים פורעים. הכנסת הזו איבדה את כל הממלכתיות שאיכשהו עוד נשארה בה, וגם האמת שאין שום מושג למלך ושמש העמים, שחזר לראשונה מהגליל – שמעת? מאצבע הגליל – ופתח שוב את המנחת בקריית שמונה, שהוא פתוח החל מ-1998, והכריז על אוניברסיטה בפעם הרביעית רק בקדנציה הזו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הוא הכריז עוד פעם. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> על חדר מיון קדמי הוא לא הכריז? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תן לו, הוא צריך עוד ביקור. אצבע הגליל. אין לו שמץ – מה זה אחריות. חבורה של שרים, באמת, נהנתנים, שרק מקדמים עבריינים. זה מה שאתם עושים. מדברים פה על עבירות – קראתי שסגן השר עלה לפה לענות לאי-אמון, והוא מדבר על נשיא בית המשפט העליון, שהוא עבריין בנייה. אין לו מושג בכלל מה הוא עשה, אין לו מושג. אין לו מושג מה זה חצר אנגלית, הוא לא ישב אי פעם בוועדה לתכנון ובנייה, הוא לא יודע מה זה רעפים, והוא גם שכח פרט מאוד קטן, שמפכ"ל המשטרה – שהוא עצמו חלק מהסיעה שמינתה – גם הוא עבריין בנייה. כל בן אדם שני בערך במדינה הוא עבריין בנייה אם הוא עבריין בנייה. פשוט אין לתאר – הפילוג, הרוע, השנאה. כנסת ישראל, הדבר שהכי חסר בה, חבריי חברי הכנסת, זו פשוט מראה. מראה לאיך שאתם מתנהגים, את מי אתם מקדמים, מי מקבל פה שטיח אדום, איך אתם מעודדים את זה שקורא לחצי מהעם בוגדים. שכחתם אילו שלטים תליתם: שמאלנים בוגדים – אותם אתם מקדמים, ואז אתם מדברים איתנו פה. עכשיו נזכרו כל הרעשנים והתופים לדבר על קטר, וראש הממשלה היום. משפט אחרון. מסכן הסטודנט שכתב ציוץ, מחק ציוץ, העלה את הציוץ, העלה את התמונה של הציוץ, שלח את לפיד לחבר איזה שקע לתקע ולהטעין את הטלפון שלו, אירוע הזוי בהחלט. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, תודה רבה על אורך הרוח והסבלנות שלך - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> קיבלת 45 שניות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לאור החגיגה. ואין ספק, כמו שאמר קיציס, יש לנו כנסת נהדרת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – לא נמצא. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלעזר שטרן, ולאחר מכן – טלי גוטליב. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, הכנסת הזאת כבר ראתה הכול. היא לא ראתה ראש ממשלה שמדבר ליושב-ראש הכנסת וחושב שאנחנו מאמינים לו שיש הפרדת רשויות; היא לא ראתה ראש ממשלה שמדבר ביום חגה של הכנסת לכנסת חצי ריקה – תמונה שמעולם לא הייתה כאן - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> יותר מחצי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - והוא לא מתבייש להגיד שהוא מקווה שבשנה הבאה זה יהיה מלא, המליאה תחגוג כולה. דרך אגב, רציתי להגיד לו: בשנה הבאה, בעזרת השם, המליאה תחגוג כולה. בגלל שהוא לא יהיה ראש הממשלה ואוחנה לא יהיה יושב-ראש הכנסת. יש גבול להסתה שלהם. אבל עם מה זה הולך? תראו, אני לא צריך להגיד למי שמסתובב פה בבניין שזה מרכז הליכוד; לא צריך להגיד למי שהיה פה כשהנשיא טראמפ היה פה מי ישב ביציעים האלה, מי מחא לו כפיים מאורגנות, ליושב-ראש הכנסת. לא צריך להגיד. העם בישראל לא טיפש. הבעיה הכי קשה היא שראיתי שהיום יצא קמפיין שמזמין לחתום עכשיו ולתמוך במחנה הלאומי ובחוק הגיוס. איך הולך מחנה לאומי עם חוק השתמטות? איבדתם הכול. רק ממשלה וקואליציה שכל אחד מהחברים שלה מבין בתוכו את האחריות לחורבן שהם הביאו עלינו יכולה לחבר בין מחנה לאומי וחוק השתמטות רק כדי שהיא תשרוד. אבל אני אגיד לכם מה אני ראיתי. ישב כאן ראש ממשלה. האמת היא שראית שהוא לא במיטבו. אבל אז ראיתי שלוקחת השוחד, סילמן, עוד פעם עליו, לא נותנת לו לנשום. הוא מנסה להזיז אותה, הוא מבין את הנזק בלוקחת שוחד שנדבקת אליו, והיא ממשיכה להידבק אליו, כמו במיאמי, כמו פה, כמו בכל מקום. ואז הבנתי שמי שעומד מאחורי – לחתום עכשיו ולגמור במחנה הלאומי ובחוק הגיוס, זה משרד שמוגדר כידידים של סילמן. עכשיו הם גם ידידים של סמוטריץ'. והם אלה שמוליכים את הקמפיין המבזה – בעיקר את המחנה הלאומי – על חוק ההשתמטות. והם יודעים שהוא מבזה את המחנה הלאומי. ומי שלא יודע, שיבוא לוועדת החוץ והביטחון ויראה את המילואימניקים ואת ההורים השכולים ואת נשות המשרתים, שכולם אומרים: אנחנו הצבענו לממשלה הזאת, ואנחנו לא ניתן יד לחוק ההשתמטות. אבל ראש הממשלה ימשיך להסתחבק עם השרה – סליחה, סליחה, סליחה, עם לוקחת את השוחד סילמן. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה אתה יושב פה, איימן עודה? למה אתה יושב פה? מה קרה? אתה צריך את הכסף של היהודים? את הכסף של המדינה היהודית? תגיד לי, למה אתה יושב פה? אני חייבת להבין את זה. אתה, אחמד טיבי, עאידה סלימאן, למה אתם יושבים פה? אין לכם בושה. מדהים. מורידים את הראש שלכם בפני היהודים. הרי לנו לא אכפת שאתם ערבים. אני לא רואה בך ערבי, זה לא מעניין אותי כהוא זה. אתה תומך טרור מהזן הגרוע ביותר. מה מדהים? שאתה לא סובל אותנו ובז לנו. ראיתי את זה בהפגנה של הערבים והיהודים. חברת כנסת הלכה איתך יד ביד; הוצאת את היד שלה, של לזימי, והבאת מישהו אחר שילך איתה יד ביד. היא מורידה את הראש בפניך, תומך טרור, ואתה – לא נעים לך, לא, מה פתאום ללכת אנגז'ה עם היהודייה הזאת. מדהים. עומדת פה בכנסת, יושבת כאן, שומעת את אחמד טיבי, שאומר שהוא לא מוכן להכיר במדינה יהודית. ומה הוא אומר? כולם פה שותקים. כל החבר'ה מהצד הזה שותקים: ששש. עושים לי ששש. בזה הם מעולים. אבל למה זה נבון, כל כך נבון? העם הערבי נבון. הוא יודע שאתה לא המנהיג שלו. לא אתה, לא ווליד טאהא, לא אימאן ח'טיב, לא עאידה סלימאן, לא אחמד טיבי, לא ואליד אלהואשלה, אף אחד מכם. הם לא יצביעו לכם. אני נפגשתי עם ערביי ישראל, לא אתם. אתם לא מייצגים אותם בכלל. אתם מייצגים את חמאס ואת חיזבאללה ואת הרשות הפלסטינית. הליכוד מייצג את ערביי ישראל ולא אתם. הפגנה של יהודים וערבים, יהודֵי מחמד – הרי כל פעם אתם לוקחים לעצמכם יהודי מחמד, זאת המומחיות שלכם. אז אחמד טיבי, מאור הגולה, זה שלא מכיר במדינה יהודית, זה שבמשך שנים מדבר עלינו סרה, קורא לחיילים שלנו קלגסים ורוצחים – מרחיקים אותו לשבועיים מהכנסת. וואו, תודה רבה באמת. וכל המפלגות פה עוטפות אותו, לוחצות לו ידיים, צוחקים מהבדיחות המטופשות שלו. מדהים. ואני אומרת לכם פה, ההפגנה הזאת היא תעודת עניות ליהודי מחמד שהולכים עם תומכי הטרור. כי זה לא ערבים. אמרתי, אמרתי כל הזמן, בואו נראה פה אחד, אחד מהנציגים של המפלגות הללו, שאומר לחברה הערבית: בכבוד, תביאו את הנשקים שלכם, את 300,000, 400,000 הנשקים שיש לכם, בואו תתפרקו מהנשק שלכם. מנהיגי החברה הערבית, המנהיגים האמיתיים שלה, אומרים לי לומר לכם, תומכי הטרור, לא רק שכל מילה שלי נכונה – לא שאני צריכה שמישהו יגיד את זה – אבל שהאסלאם הקיצוני בתוך החברה הערבית הוא זה שמתסיס ורוצח להנאתו. ואתם לא מסוגלים לקרוא להם: תביאו את הנשק. כלום אתם לא מסוגלים לעשות. עומדים פה, משתמשים בנו, היהודים, כמו שהשתמשתם ביהודי מחמד בהפגנה שלכם. ככה אתם עושים. אני אומרת פה, שיהיה ברור לעם ישראל: יש בתוך הכנסת הזו תומכי טרור. יש כאן מפלגות שמאל שמורידות את הראש שלהן בפני תומכי הטרור האלה, מתבדחים איתם. הם בזים לכם, הם לועגים לכם, תומכי הטרור. הם רוצים את מה ששלכם, וזה לא משנה אם אתם שמאל או ימין. העובדה שאתם מאפשרים לתומכי הטרור לדבר מחוץ לכנסת ובכנסת כנגד לוחמינו, כנגד המדינה, כנגד הגדרת המדינה היא תעודת עניות לכם. אני אסיים ואני אומר, העם הזה, אמרתם פה, הוא עם נבון. אמר אלעזר שטרן, העם נבון. העם הזה כל כך נבון, הוא כל כך ידאג – את מי להביא לפה ואת מי לא להביא לפה. שנאות, אפס חזון ואפס ערכים, העם הזה לא רוצה פה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר כהן, ואחריו – ווליד טאהא. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אולי שווה להבהיר שחבר הכנסת המכהן היחיד שהורשע בתמיכה בטרור הוא איתמר בן גביר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא אמר שכהנא צדק. זו התמיכה בטרור שלו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> פעמיים. פעמיים תמיכה בטרור, פעמיים הסתה לגזענות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה שבטוח, אתה לא תורשע בכלום, לא בעשייה ולא באי-עשייה. רק בפופוליזם בשקל. לא נתראה בכנסת הבאה, תודה. לא אצטער ולא אהיה עצובה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, אדוני. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה לחזור לחוק ההשתמטות. אני רוצה לספר לכם על התחושות הקשות של מי שיושב בוועדת חוץ וביטחון וקורא את סעיפי החוק. אני רוצה לספר לכם על הבכי והנשימות העמוקות של המשפחות השכולות; אני רוצה לספר לכם על אנשי המילואים, על פצועי ונכי צה"ל והלומי קרב שמגיעים לשם, זועקים לשמיים ומספרים על הקושי שהם חוו; אני רוצה לספר לכם על קציני הצבא שמגיעים, יושבים מכונסים בתוך עצמם, ומותקפים על ידי פוליטיקאים, כי הם אומרים את האמת – צה"ל זקוק לחיילים. אני רוצה לספר לכם על הפוליטיקה הזולה שמשתלטת שם; אני רוצה לספר לכם על זה שאנחנו יושבים, כל חברי יש עתיד וחברי האופוזיציה וגם הקואליציה, שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים, דנים בחוק הזה ומתווכחים, ובסוף היום מסתבר שקבוצה של עסקנים חרדים מגיעה לחדרו של יושב-ראש הוועדה, והם יושבים, כשבתקשורת מדברים על הניסיונות שלהם לכופף את היועצת המשפטית של הוועדה ולהוציא ממנה הבטחות שבעתיד יוכלו להתגמש ולדבר. כל מה שאנחנו עושים, חברי יש עתיד, זה שמים פעמינו לוועדה. כמצוותה של היועצת המשפטית של הכנסת, שבחוות דעתה כותבת שלא יעלה על הדעת שדיונים על החוק הזה ייעשו בחדרי חדרים, או שלא יהיו פתוחים לפני כל חברי הוועדה. והינה החוק שמדבר על הנשמה היתרה של המדינה הזאת, על חייליה, על צבא ההגנה, על הגיבורים שלנו, הופך להיות למרמס תחת רגליהם של עסקנים. כשאנחנו מגיעים לשם ונכנסים ברשות – כן, אומנם כעוסים – אנחנו מואשמים בהתפרצות? אויה לנו, התפרצנו לחדר הישיבה? ויוצאות הודעות: אוי ואבוי, מה עשו חברי האופוזיציה, התפרצו לחדר הוועדה. נכנסנו ברשות ונמשיך להיכנס ברשות על אפם ועל חמתם של כולם. החוק הזה לא יעבור, לא יעבור בכנסת ישראל. הבושה הזאת – לא נחזה בה. הדבר הנורא הזה שנקרא חוק ההשתמטות, המפלה בין דם לדם, לא יקום ולא יהיה, לא בכנסת ישראל ולא בעם ישראל. אני רוצה להודות לאנשי הקואליציה שבאים ואומרים בוועדה בריש גלי: לזה אנחנו לא נצביע. זה הרגע היחידי של ניסיון לשיתוף פעולה בכנסת השסועה הזאת, שמכירים בחצי ומהחצי האחר מתעלמים. אבל יש רגעים שהם מעל הפוליטיקה. החוק הזה לא יעבור. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. לאחר מכן – אימאן. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, לפני שעה קלה צפיתי בתגובה של סגן השר להצעות האי-אמון של מפלגות האופוזיציה ותפסתי את הראש. עולה על הדוכן סגן שר במדינת ישראל ומכנה את נשיא בית המשפט העליון עבריין בנייה; פונה לציבור בפנייה ישירה וקורא לו לא לציית לפסיקות בית המשפט. אשכרה ככה. לא בעדינות, לא מתחת לשטיח – אשכרה ככה. סגן שר שעונה על הצעות האי-אמון של האופוזיציה, כאן על הדוכן, מכנה את בית הדין הגבוה לצדק במדינת ישראל "עבריין בנייה" ופונה לציבור ואומר לו: אל תציית לפסיקות של בית המשפט. כמובן, הוא קורא לציבור, בעקבות מעשיהם של שרים ואחרים בקואליציה שלו שלא מצייתים להוראות בית המשפט. אבל סגן השר הזה – היושב-ראש, אני גם שמעתי את ההערות שלך אליו –שכח שהוא, אגב, נבחר לכנסת עם מפלגה שבראשה עומד האדם היחיד כאן בכנסת שהורשע על ידי בית משפט במדינת ישראל בתמיכה בארגון טרור. כלומר, הוא לא רק עבריין – הוא פושע מורשע. הוא לא עבריין מורשע – הוא תומך טרור מורשע. אם אחד מאיתנו היה עולה לדוכן ואומר לציבור: כיוון שבראש המערכת עומד פושע מורשע בתמיכה בארגון טרור, אנחנו לא נציית לחוק – מה זה השיגעון הזה? לאיזו תחתית עוד תגיעו? לאיזה שפל עוד תגיעו? ואחרי זה אני שומע עוד חברת כנסת מכנה את אלה שהשתתפו בצעדה המשותפת של היהודים והערבים נגד הפשיעה והפרוטקשן ונגד כמויות הנשק שהממשלה שלך חילקה לצעירים הערבים – היא מכנה אותם "יהודי מחמד". הגעתם לתהום פעורה של שפל, ואנחנו מקווים להיפטר מהאיום הזה מהר ככל האפשר. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה – אחי, ווליד, דיברת על זה שהמקום הזה הגיע לשפל, לתחתית, בהחלטות, בהצעות, אבל הניסיון, במיוחד בשנה האחרונה, מלמד שעוד יש יותר ויותר. << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> עוד לא הגיעו לתחתית של התחתית של התחתית. << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> נכון. מחר מתקיים דיון בוועדת הבריאות בפרוטוקול חסוי, שרק חברי הוועדה יכולים להשתתף בו. על מה הדיון? בדיקה ביטחונית לכל הערבים, כמובן, שעובדים במערכת הבריאות, לא משנה רופא, אחות, לא יודעת מה. ואלה שיוזמים את הדיון הזה שכחו, או חושבים שהאנשים שכחו, מי באמת היה הסיכון הביטחוני והטרוריסט, והיה רופא והיה יהודי שהרג 60 מתפללים (אומרת בערבית: במסגד במערת המכפלה.) הם לא רוצים לזכור את זה. מה שיש להם בראש – חושבים שכולם אותו דבר. אנחנו רוצים להגיד בפני כולם בפעם המיליון: אנחנו אנשים שרוצים לחיות, לחיות בכבוד. אם מישהו מהם היה מסתכל בטלוויזיה, לא היה צריך להגיע לתל אביב ביום שבת ולראות ילדים ותינוקות והורים שהגיעו כי כבר אי-אפשר יותר. אי-אפשר יותר. שיסתכלו עכשיו בחדשות – מהנדס של מועצה מקומית זועק עד לשמיים, תולה על הבית שלו שלטים, מבקש מחסה, אומר: אני מאוים, אני לא יכול יותר, אני ובני המשפחה שלי. אתם רוצים להגיד לי שהביטחון והשב"כ והמשטרה של המדינה הזאת לא יכולים לחוס על אותו מהנדס? אז אני רוצה להגיד לכם, אתם משקרים לעצמכם, כי אתם יודעים ויכולים להגיע לכל מקום ולכל איש ולפני, אבל לא, כי ערבי זול, כי הדם של הערבים זול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי בעינייך - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל אנחנו רוצים להמשיך ולהגיד שהרוב הוא טוב, ושההצלחה האישית של הצעירים והצעירות הערביות בתוך כל המוסדות של המדינה, אם זה ברפואה, אם זה במשפטים, אם זה בהנדסה, אם זה בחינוך והוראה – בסופו של יום נצליח להגיע למקום גם של הקולקטיב הזה, שתראו כמה כוח יש לו ומה הוא יכול לעשות. אני רוצה להגיד לכם שזה לא יסתיים במה שהיה במחאה בתל אביב. העניין יימשך והערבים ימשיכו לנצל את הכוח הטמון שיש בהם, גם כלכלית, גם חברתית, גם תעסוקתית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה מארבים? בואי תגידי לי, בבקשה, מה זה מארבים? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - - להגיד לך שאת מביישת את המין הנשי. אני יכולה לענות לך, אבל את יודעת, אני לא יורדת לרמה שלך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה מארבים? איזה מארבים את מתכננת לנו? אדוני היו"ר, איזה מארבים האישה הזאת אמרה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, חבל שלא שמעת את כל הנאום שלה. חבל שלא שמעת את כל הנאום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דווקא שמעתי - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מדברת מדם ליבה. קצת לתת חמלה להרגשה של בן אדם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא מאשים אותי. אתה לא מאשים אותי. אני לא מבינה, אני לא מבינה, אצל מי אתה עובד, אצל תומכת הטרור הזו? אצל מי אתה עובד? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - הערות לכל אחד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מארבים הם מתכננים? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מארבים היא מתכננת לנו? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מארבים? איזה מארבים היא מתכננת לנו? << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - די, מספיק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא אמרה שהיא מתכננת מארבים, זה לא מעניין אותך? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> איזה מארבים? מי אמר מארבים? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא אמרה שהיא מתכננת מארבים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> על מה את מדברת בכלל? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אמרה שהיא מתכננת מארבים. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> היא אמרה שהיא מתכננת מארבים? איפה שמעת את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אשיג לך את הנאום, אתה תראה. << קריאה >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מארבים את מתכננת? איזה מארבים? זה מה ששמעתי באוזניים שלי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> את טועה, די. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טלי, את טועה. תסתכלי על הנאום, טוב? תחפשי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אשיג את הנאום. תפסיקו כבר - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תחפשי את הנאום. תודה. משה טור פז, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אומרים שכוח משחית ושכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. האמירה הזו מיוחסת ללורד אקטון. בפרשה שלנו, פרשת השבוע שנקרא השבת, פרשת יתרו, אומר יתרו למשה רבנו "לא טוב הדבר אשר אתה  עֹשה", ומייעץ לו לנהל את עם ישראל תוך ביזור סמכויות. אז קורה דבר מדהים: לראשונה בהיסטוריה המתועדת, מתמנים שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. הדבר הזה מייצר מנגנון שבו מתוך כל 1,000 אנשים, 131 מקבלים תפקיד, 13%, בעצם. מה הדבר הזה מייצר? הוא מייצר מנהיגות מרובדת, מחולקת. לפי המסורת היהודית, מביא כאן הרב זקס, עם ישראל מכונה "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", כלומר מנהיגות היא לא דבר שניתן לאדם אחד; הרבה מאוד אנשים יכולים להיות מנהיגים. יש רק עוד מקום אחד בתורה שבו מופיע הביטוי "לא טוב" – בפתיחת ספר בראשית, כן. בפרשתנו, "לא טוב הדבר אשר אתה עושה", ובפתיחת ספר בראשית, "לא טוב היות האדם לבדו". יש אפילו שיר יפה עם המילים האלה. לא טוב היות האדם לבדו, לא טוב להיות לבד, לכן אעשה לו עזר כנגדו, ובפרשה שלנו לא טוב להנהיג לבד, עם ישראל צריך לבזר את הכוח. זו הסיבה שבניגוד לרוב הדתות, רוב העמים, לרוב המנהיגים היהודים, גם הפוליטיים וגם הדתיים, לא היה לבוש מיוחד אף פעם. אם היית רואה רב ברחוב, לא היית מבדיל בינו לבין אדם מן השורה וכנ"ל מנהיג. יש אומנם מסורות בשנים האחרונות שכן, אבל ברוב-רובם של המקרים, תראה רב ברוב הקהילות החרדיות או הדתיות – הוא לבוש כמו כולם, וכנ"ל פוליטיקאי. למה? שוב, אותו רעיון: כל עם ישראל, כל העדה, כולם קדושים. כל עם ישראל "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". הנשיא הראשון של מדינת ישראל אמר שהוא נשיא של מיליון נשיאים. הוא התכוון לומר שכל אחד אצלנו יש לו דעה, כל אחד יש לו עמדה, וקשה להיות מנהיג של מנהיגים. אבל הצד השני – אתה רואה כמובן אנשים מישראל בכל צומתי ההחלטות בעולם. אני חושב שהדברים האלה יפים, כי אנחנו חוזים בימים אלה בכמה ועדות בכנסת בבליץ מטורף שעושה בדיוק ההפך מפרשתנו: במקום ביזור סמכויות – ריכוז סמכויות. כל מי שמעקר, כל מי שמאזן את היכולת של הממשלה לשלוט לבדה – מעבירים עליו חוק, אם זו הרשות השופטת ואם זו התקשורת. כל מי שמנסה לעמוד כנגד הממשלה ולהיות איזון רשותי, באים ומחוקקים לו על הראש. החוק האחרון, חוק המל"ג של אביחי בוארון – בדיוק זה: בואו ניקח גם את הדבר שעובד יפה, האקדמיה הישראלית, ונשלוט בו, כי למה לא? אז אני חושב שהדברים האלה, אדוני היושב-ראש, הם לא רק לא נכונים דמוקרטית – הם לא נכונים למסורת היהודית שלנו, כי המסורת היהודית האמינה שיותר מדי כוח מייצר בהכרח שחיתות, והאיזון, האיזון של הכוח והביזור שלו, הם הדרך הנכונה לשלוט אחרת. "לא טוב הדבר אשר אתה עשה". תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ואחריו – שלי טל מירון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תעלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אני אגיד תעלה ותבוא, יש סדר לדברים. ולדימיר בליאק, יש סדר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, ראש ממשלת 7 באוקטובר, ראש ממשלת הכישלון והביזיון. ראש הממשלה שעומד כנאשם בתיק פלילי כל יום ומתבכיין; ראש הממשלה שיועציו חשודים בפלילים, לא מהיום ולא מאתמול. יועציו הקודמים היו עדי מדינה, ואלה יהיו סתם נאשמים בתיק נורא, שבו חדרו ללשכת ראש הממשלה אנשים שקיבלו כסף ממדינת אויב, מקטר; ראש הממשלה שעדיין לא נחקר, אבל סביר להניח שייחקר גם על זה עוד מעט. ראש הממשלה הזה, כפי שהוא אמר בזמנו, שהיה שקוע הרבה שנים בחקירות, עכשיו הוא נאשם ויהיה עוד שקוע בחקירות נוספות, הוא ראש הממשלה שפה בט"ו בשבט, ביום חגה של הכנסת, עולה פה על הדוכן ובוחר לתת לכולנו שיעור בדמוקרטיה ואזרחות. זה אירוע פתטי, מביך, אם תרצו, מופרע קלות אפילו, בין מה שקרה פה במסדרונות לבין האווירה ה"חגיגית" שהייתה פה. אפילו חברי הקואליציה לא הגיעו לדבריו. אז ישב פה קודם, פתח את הדיון, יושב-ראש חצי הכנסת, שזה לא חצי הכנסת אפילו, כי הם מדברים על פטריוטיות ועל לאומיות, אבל זו חבורה שחלקם משתמטים, שמובילים חוק השתמטות. זו חבורה של פחדנים וברחנים, ברחנים – אלה שלא משתתפים ולא משרתים ופחדנים – ואלה שנותנים לזה יד, ויש הרבה כאלה בקואליציה, לצערי. ראש ממשלה שאיבד חמלה – בעצם לא הייתה לו מעולם, אבל ממשלה שאיבדה חמלה ועומדת פה ומדברת גבוהה-גבוהה על זכויות פרט. ראש הממשלה דיבר בזמן שיושב עבריין אצלו בממשלה ושמו איתמר בן גביר, שלא מזיז לו כהוא זה מה קורה בפשיעה, לא מזיז לו כהוא זה מה קורה בתאונות הדרכים, והוא נהנה מכל רגע שהוא עושה אבו עלי מופרע ומטורלל, ואתם מוחאים לו כפיים. אז אם תרצו לראות באמת מה זה תמונה או לצייר בצבע מהו נרמול של הטרלול, תעברו בוועדות הכנסת השונות, ולשמוע את ראש הממשלה אומר: זה רצון העם. רצון העם זה משתמטים? רצון העם זה חמסנים? רצון העם זה מושחתים? רצון העם זה גזלנים? כל שמות התואר האלה מתאימים לבנימין נתניהו, לא מהיום ולא מאתמול. מטיף על פטריוטיות. ואיפה בנו? איפה בנו נמצא עכשיו? איפה בנו? איפה רעייתו? איפה הם? מה קרה, אי-אפשר לשאול את השאלות האלה בקול רם? אתם לא מסוגלים? אז אני שואל בקול רם. ואיך האנשים האלה מאבטחים אותם בחו"ל ועל חשבון מי? ולמה? וכמה? אבל כמה לא משנה, אנחנו בדיוני תקציב שהכסף לא משנה. כסף יש לכולם, חוץ מאלה שצריכים לקבל. ואני אומר, גם זה יעבור, כי בסוף, ראש ממשלה כזה לא יכול באמת לייצג אף אחד, והוא לא יכול להגיע לאמצע, לשום דבר. הוא אומר שנגיע לאמצע – בזה הוא צודק. אחרי שהוא ילך, נגיע לאמצע. עד אז נהיה בממשלה גזענית, כהניסטית, שהוא מוביל אותה. לכו תראו מה אומר שלמה קרעי לכו; תראו מה אומרת גלית דיסטל; לכו תראו מה אומר יריב לוין. לא הזמנתם את נשיא בית המשפט העליון – כך נראית הכנסת, כנסת של בושה. אתם אחראים לבושה, יושב-ראש הכנסת אחראים לבושה, ראש הממשלה אחראי לבושה, אבל בושה לא הפריעה לו מעולם. הוא לא מתבייש בבושה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סגלוביץ'. תעלה ותבוא חברת הכנסת שלי טל מירון. אחריה – יסמין פרידמן. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ראיתי שלא מזמן הוציאה היועצת המשפטית לממשלה פנייה דחופה לבג"ץ לקבוע דיון דחוף בעתירות שהוגשו כנגד חוק השידורים של השר קרעי מהחשש הכבד של פגיעה בחופש העיתונות. אני רוצה לספר לכם בקצרה מה באמת קורה כאן בחודשיים האחרונים, כי השר קרעי אוהב למכור לציבור כל מיני לוקשים וסיפורים, והוא מחבר את זה לימין ולשמאל והשתלטות של השמאל על התקשורת וכל מיני בלבולי ביצים. אז אני רוצה לספר לכם מה קורה באמת, אזרחי ישראל. מה שקורה באמת, זה שיש - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הרפורמה - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, זה לא הרפורמה שקשורה לזה - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא רפורמת הלול? << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שקורה באמת זה שהשר קרעי הביא חקיקה ממשלתית שלא הולמת את מדינת ישראל ואת כנסת ישראל, הביא לפה חקיקה עם פגמים מהותיים שיצאו כנגדה גם בייעוץ המשפטי לממשלה, גם ברשות ההסדרה, גם משרד המשפטים, פשוט חקיקה מחוררת ולא מוכנה. את זה כבר סיפרתי לכם בעבר. חודשיים אני יושבת בוועדה המיוחדת של חברת הכנסת דיסטל, חודשיים, בדיונים ארוכים של שעות-על-גבי-שעות שאנחנו נוברים בחוק ומעירים הערות ומתקנים ומסבירים למה החוק הזה משתלט על התקשורת החופשית בישראל, למה הוא פוגע בדמוקרטיה הישראלית. רק לסבר את האוזן, אני הייתי ביותר דיונים בוועדת התקשורת מאשר היושבת-ראש. כך רצה הגורל. ואז הוא מוציא תגובות על הפנייה של היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ וכותב קשקושים, מכפיש את היועמ"שית, מכפיש את המוסד הזה, בלי שום קשר לטיעונים הענייניים. החוק הזה לא מוכן לחקיקה. הוא לא מוכן לחקיקה. כשאני שואלת – אנחנו מקריאים את החוק ואני שואלת אותם: תגידו, כשכתבתם פה שאפשר לאפשר בעלויות צולבות וכל אחד יוכל לקנות איזה גוף תקשורת שהוא רוצה, מה ימנע מהקטרים לקנות פה ארבעה גופי תקשורת? ואין תשובה. אז הוא מדבר איתי על ימין ושמאל? הביא חקיקה, באמת, בחיים לא ראיתי דבר כזה. עכשיו אני רק רוצה להקריא לכם בקצרה מה כותבת היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ, רק בקטנה: צבר הנסיבות שבפנינו הוא אכן חריג וקיצוני ואין לו תקדים מבחינת החקיקה הממשלתית, בפרט חקיקה מורכבת ורחבת היקף שכזו, שהינה בעלת השפעה ישירה על חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. יש חשש ממשי כי המשך קידום הצעת החוק במתכונת הנוכחית ובקצב הנוכחי יגרום לנזק ממשי לשוק התקשורת הישראלית. זו חקיקה שתלך עשרות שנים קדימה. היא תשפיע על כל אזרח ואזרחית פה. היא תשפיע על מהימנות החדשות. היא תשפיע על בעלויות של גופי תקשורת. היא תשפיע על מי יכול לשדר ומי לא יכול לשדר. תחשבו שיהיה לרגולטור החדש כוח לסגור כלי תקשורת בהינף יד. זה דבר מטורף. אני מקריאה לכם עוד: יודגש כי הבשלה משפטית מהותית של הסדרי ליבה בהצעת החוק היא הכרחית, אך כאמור, בנסיבות שנוצרו, לא ניתן לבצע אותו במקביל לניהול הדיונים בכנסת. אנחנו מוצאים את עצמנו בכנסת עושים את עבודת הממשלה. מאחורי הקלעים, במחשכים, יש משאים ומתנים סודיים של משרד התקשורת עם כל מיני גורמים שמנסים לחתוך את החוק, לפצל אותו. לנו לא מגלים בוועדה, אנחנו רק העובדים השחורים שעושים את העבודה של הממשלה. אז קרעי, עם כל הכבוד לך, את הלוקשים שלך על הוזלה והכוח לצרכן וכל הקשקושים האלה אל תמכור לאף אחד. אף אחד לא מאמין לך. אתה רוצה שליטה בתקשורת הישראלית, אתה רוצה את זה עכשיו, בשנת בחירות, אתה רוצה להנדס תודעה של אזרחי ישראל, וקשה לך עם הביקורת, זה הכול. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת יסמין פרידמן, ואחר כך – עדי עזוז. לא עזוז – עֱזוז, כך צריך לבטא. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אתה היו"ר האהוב עליי. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. אני מבקש לשלוח מכתב עם שלושה העתקים. יסמין פרידמן, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. יום הולדת היום לכנסת, והגענו ככה חגיגיים, והכול היה מקושט - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תמיד אני מגיעה חגיגי. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וכשנכנסתי פתאום התכווץ לי קצת, אז קצת כתבתי מה אני מרגישה. כנסת יקרה, את חוגגת היום 77. התקשטת ביום חגך, ואת נראית יפהפייה, מקושטת וזקופה, אך בפנים אין לי ספק שאת פצועה. במשך 77 שנים ראית והקשבת לטובי המנהיגים בארץ ובעולם. הבטת בגאווה על מוסדות המדינה קמים ומבססים את החברה הישראלית, את מערכת החינוך והרפואה, את בתי המשפט והצבא. היית עדה אילמת לחוקים שביססו כאן חברה משמעותית בצמיחה. אבל בשנים האחרונות הבית הזה הפך מזירה של ויכוחים דמוקרטיים לזירה של הסתה; ממקום שבו חולקים רעיונות למקום שבו מסמנים אויבים מדומיינים; ממחלוקות לגיטימיות למכונת רעל. ראינו כאן איך שפה אלימה הפכה לכלי עבודה, איך פייק הפך לאסטרטגיה, איך דה-לגיטימציה הפכה לשיטה, ואיך הנהגה בוחרת שוב ושוב ללבות אש במקום לכבות אותה, כי פילוג משרת כוח. היית עדה לניסיון שיטתי לפרק אמון במוסדות המדינה, במערכת המשפט ובתקשורת, ואפילו זה בזה. במקום אחריות – הפחדה; במקום אמת – נרטיבים מתחלפים; במקום מנהיגות – הישרדות פוליטית. כשמרסקים את השיח כאן, בין הקירות הללו, ההדף מגיע לרחוב, למשפחות ולחברים שמתנתקים. זה לא רעש רקע, זו מדיניות, כי דמוקרטיה לא מתה ביום אחד – היא נשחקת בהדרגה, ממילה למילה, משקר לשקר, מהסתה להסתה. אם נמשיך כך, הבניין הזה ימשיך לעמוד, אבל הרעיון שהוא מייצג ילך ויתפורר. אז כנסת יקרה, ביום ההולדת ה-77 שלך, את אינך צריכה נאומים חגיגיים, את צריכה חשבון נפש, ובעיקר – את צריכה הנהגה חדשה. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה למשוררת יסמין פרידמן. תעלה ותבוא עדי עזוז. יסמין, היה יפה מאוד. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש – אני יכולה להגיד עכשיו גם כנסת נכבדה, כי יושבים פה אנשים מכובדים, שמכבדים את הכנסת, ואני שמחה לראות אותם פה – אני רוצה לדבר על הדיונים שאנחנו מקיימים בוועדות הכנסת על חוק ההשתמטות, על חוק ההפרדה המגדרית. נראה שיש איזשהו קו ישיר שמחבר בתוך הממשלה הזאת לאיך להחריב, לרמוס, לבזות ולכרסם במעמדו של בית המשפט העליון בכל דרך ובכל כל צורה שרק נקרית בדרכם. היום זה היה לא להזמין את השופט עמית, אבל בשבוע שעבר למשל היה לנו דיון על הפרדה מגדרית באקדמיה. בית המשפט אסר על הפרדה מגדרית באקדמיה, כי זה נוגד עיקרון כזה שנקרא "שוויון". מצחיק. טלי, את מכירה את עקרון השוויון? פחות. טלי לא מכירה את עקרון השוויון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה את פונה אליי? למה את פונה אליי? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אני רוצה. כי אני יכולה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כי את צריכה טראפיק לטיקטוק? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני יכולה. אני יכולה. מפריע לך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רוצה להבין, אתם לא יכולים להסתדר לבד? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מפריע לך? מפריע לך שאני פונה אלייך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מכירה את עקרון השוויון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את ראית שאני קוראת. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מכירה את עקרון השוויון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ועוד איך שאני מכירה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מכירה. לא מכירה. טלי, הכול טוב. את לא מכירה את עקרון השוויון, הכול טוב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה את אומרת שאני לא מכירה? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי שאלתי. את לא עונה. אני לא רוצה, חלילה, לכפות עלייך תשובה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את ראית שאני קוראת. את ראית שאני קוראת. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני לא רואה מה את קוראת ומה את לא קוראת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את ראית - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכירה או לא מכירה את עקרון השוויון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מכירה רק דבר אחד, תנסי להצליח לבד. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מכירה? מכירה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תנסי להצליח בזכות עצמך. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לוקחת לי את הזמן. את מכירה או לא מכירה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את פנית אליי. תנסי להצליח בזכות עצמך. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מכירה או לא מכירה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תנסי להצליח בזכות עצמך. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> טאטע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תנסי להצליח בזכות עצמך. בבקשה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> די. די. די. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בלי להזכיר את השם שלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - לבין הצלחה, מה זה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את רואה שאני קוראת, את פונה אליי - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי גוטליב – קווים לדמותה של הצלחה. תודה רבה. תודה. ברשותך, אני אצליח בדרכי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול בזכות השם. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את לוקחת לי הרבה מהזמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול בעזרת השם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה שהיא עשתה בחיים, היא הגנה על נפגעות תקיפה מינית ואת הגנת על אנסים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול בעזרת השם - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> רחוק ממך, טלי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> טוב. נתתי לך את האפשרות להתבטא. תודה. תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מירב. מירב. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה שאמרה חברת הכנסת בן ארי הוא נכון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה לא הפוך. זה מקביל. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, מה שאמרה חברת הכנסת מירב בן ארי הוא נכון. אל תשאלי מה אני עשיתי לפני - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא שאלתי. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך מה. אני עזרתי לנפגעות אלימות מינית בזמן שאת מגנה על אנסים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא שאלתי. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את זוכרת איך קוראים לך? המלאך השומר של האנסים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא שאלתי - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> את יודעת שכאשר אני הקמתי את "צדק צדק רודפות" לענישה הולמת לעברייני מין, ביקשו ממני לעלות ולהתראיין מולך ברדיו כשאת היית עורכת דין, ואני סירבתי לתת לך במה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כדי לא לתת לרפש שלך על נפגעות תקיפה מינית לצאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בעיה שלך - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז את תגידי לי איך מתנהגים? תתביישי לך. צורה לך. אל תפני אלייך בכלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה "צורה לך"? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אל תפני אליי בכלל. את באמת לא מכירה את עקרון השוויון, סליחה שפניתי אלייך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> מפריע לך שאנחנו רוצים שלא יהיו טיפולי המרה, מפריע לך שאנחנו רוצים חדרים אקוטיים, מפריע לך שאנחנו רוצים שלא תהיה הפרדה מגדרית. הכול מפריע לך. מה לא מפריע לך? להגן על אנסים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה "צורה לך"? מה זה "צורה לך"? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה, טלי. אנחנו מודים לך. תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה "צורה לך"? מה זה להגיד "צורה לך"? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ובכבוד רב אני מעביר את הפטיש לחברי מרגי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה להגיד "צורה לך"? מה זה? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תעלה ותבוא חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את עולה למליאה, באמת חנה בבלי, בואי. כל היום את - - - חברי כנסת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה? מה זה "צורה לך"? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגידי, את שומעת את עצמך כשאת עולה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה "צורה לך"? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה היא אמרה? תומך טרור? מה היא אמרה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה חינכו אתכם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע, רגע. מי שלא שם לב, אני עליתי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי חינך אתכם? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי חינך אתכם? באמת, מי חינך אותך, עדי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להרגיע. בבקשה, גברתי. שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << קריאה >> לא. רגע, רגע, רגע. אני רוצה פה שקט. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי חינך אותך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל היום את משתלחת בחברי כנסת, הגב' חנה בבלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב בן ארי, הצרידות עברה לי, אני חזרתי לצעוק, ואני אתחיל לקרוא לסדר עכשיו. תתפלאו לשמוע, הציבור כותב לי ואומר: אתה לא משתמש בזכותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה משתמש בזכותך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני עכשיו אתחיל לקרוא לסדר את מי שיפריע. שלוש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה היחיד שמנהל את המליאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני ארים את הקול. אני מבקש לא להפריע לי. בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בטקס הפתיחה אמר נשיא מועצת המדינה הזמנית הפרופ' חיים ויצמן: "ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים. ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו, ניתן שבה והודיה לאלוקי ישראל, שבחסדו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של סבל וייסורים - - - אישי הכנסת, שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות, וכי הכיסופים, והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם". חברי הכנסת, היום הזה גדול יותר מכל פוליטיקה, הוא גדול יותר מכל אחד ואחת מ-120 חברי הכנסת שקיבלו את הזכות האדירה לשבת על הכיסא הזה. היום הזה הוא עבור החייל שיצא להגן עלינו, ועבור הפצוע שנלחם על חייו; היום הזה הוא עבור האימא שנלחמת על החינוך של הילדים שלה ועבור האבא שנאבק לסיים את החודש. היום הזה, חגיגות ה-60 לכנסת ישראל, לא שייך למשכן הכנסת; הוא שייך לאזרחים שצמאים לביטחון ואמונה מהמשכן הזה, שרוצים לשמוע איך מעלים את איכות חייהם ולא מנפחים את כיסיהם של חברי הכנסת, שרוצים לראות איך שומרים להם על הילדים ולא שומרים על הכיסא. אזרחים שנמצאים בשעה קשה וליבם שבור, אבל הם נאבקים בכל בוקר מחדש כדי שהראש שלהם יהיה מורם, מורם ומביט למעלה אל הדגל שלנו, אל התקווה, אל עתיד טוב יותר, אל נבחרים שאכזבו אותם, שלא התעלו לגודל השעה בשעת צרה וצוקה, בשעת משבר. אבל לא סתם אנחנו חוגגים את יום הולדתה של הכנסת בט"ו בשבט – כדי להזכיר לנו ולאזרחי ישראל שהשורשים של הכנסת, כמו השורשים של העם שלנו, נטועים עמוק עמוק באדמה, והגזע הוא חזק, ברוך השם. אזרחי ישראל, אנחנו, חברי הכנסת, רק אורחים פה – אתם האזרחים בעלי הבית, ושלא תיפול רוחכם בגלל כמה תפוחים רקובים. הם לא העץ ובטח שלא השורשים. השורשים הם בני אלפי שנים. אתם העץ, והילדים שלנו הם הענפים, הענפים שממשיכים את שרשרת הדורות קדימה. הכנסת כאן כדי להישאר, כשם שישראל כאן כדי להישאר, והעתיד, גם אם הוא לא נראה ככה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני כבר מסיימת. - - והעתיד, גם אם הוא לא נראה ככה, ישתנה, והוא ישתפר. ואני אסיים, אדוני היושב-ראש, במילותיו של יוסף שפרינצק, היושב-ראש הראשון של האספה המכוננת: "נטענו היום את האילן הנאה, אילן עצמאות ישראל. שומה על האספה המכוננת לטפח את העץ הזה ולדאוג לכך שיגדל ויישא פרי, ובצילו ישכון העם לבטח, ישכנו לבטח כל תושבי מדינת ישראל". תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יעל רון בן משה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, ברכות שוב לסבא אזולאי. קודם הייתי בחוץ ואמרו לי שגפני עכשיו הוא סבא רבא, אז גם ברכות לרב גפני. צריך לברך עוד מישהו? זהו. עכשיו בואו נדבר על מה שקרה פה היום בכנסת ישראל. היום כנסת ישראל ציינה יום הולדת לכנסת ישראל. תאמינו לי, אף אחד לא היה רוצה לראות יום הולדת כמו שהיה בבית הזה, ולמה? כי החליטו שוב להחרים את מערכת המשפט. מסיבה לא ברורה, הזויה, החליטו לא להזמין שוב את נשיא בית המשפט העליון השופט עמית. בעקבות הדבר הזה חצי כנסת לא הייתה פה, ואחרי זה שואלים – ויעמדו פה חברי כנסת ויגידו: צריך להפסיק להחרים. שיטת החרמות גורמת נזק, הורסת. ואז עובר חודש, והם שוכחים. הם שוכחים ועושים בדיוק אותו דבר, ומתפלאים למה זה מחלחל למטה. זה מחלחל למטה בדיוק בגלל הסיבה הזו. בגלל שזה לעולם לא היה יכול לקרות בשום כנסת אחרת. הינה, יושב פה חבר הכנסת מרגי, מנהל את הישיבה, חבר כנסת ותיק. מה שהיה פה היום, אתה חושב שהיה דבר נכון? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אשמור את זה לעצמי כרגע. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתי. לא מתאים לך להיות כזה ממלכתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בדרך כלל אומרים לי שאני יותר מדי ממלכתי. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה עניין של אמת. תראה מה קרה פה היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכל מטבע יש שני צדדים. אני אישית לאירוע הזה לא רוצה להתייחס. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הבנתי. אז אני לא אשאל יותר שאלות, רק אגיד את העמדה האישית שלי: הדבר הזה לא צריך לקרות. צריכים להתעלות לגודל האירוע, לגודל התפקיד, לגודל המעמד. אי-אפשר להמשיך להתעסק בדברים האלה, כי זה מחלחל למטה, לעם. וככה העם שלנו נראה – מפולג, מסוכסך, רבים, בגלל שזה מתחיל פה. אם לראש הממשלה היה טיפה אכפת, טיפה אכפת מהעם, אז הוא היה עוצר את זה. וכמו שהוא ידע לעמוד פה על הדוכן הזה בדיוק ולהגיד "נשיא בית המשפט העליון", למרות שכל החברים שלו ניסו להקטין את האירוע – הוא היה צריך לעשות את זה גם הפעם, אבל מה לעשות? טוב לו הריבים, טוב לו הפילוג, טוב לו המצב הזה. טוב לו שרצים פה עכשיו כמו דרדסים מאחורי המליאה ומחפשים איך אפשר להעביר עוד איזה חצי חוק בהסדרים – את מי זה מעניין? דרך ארץ קדמה לתורה, אמר את זה רבי ינאי לפניי. תיישמו את זה, איפה אתם? איפה כל חברי הכנסת במחלקת הדגים הקפואים שיגידו: עד כאן. די, מספיק עם האלימות, מספיק עם ההתנהגות הזאת, מספיק עם השפה הזאת. מספיק. תתנהגו כמו בני אדם, מה כבר ביקשו מכם? מה ביקשו מכם? טיפה לכבד את המקום, טיפה לכבד את המעמד. לא מתאים לכם – אל תבואו. ועכשיו, בשניות האחרונות שנשארו, נכנס פה האיש שאמון על המשטרה. אדוני השר, אני יכול לשאול אותך – שלום גם לך – מדוע מסתובב פרחח ברחובות, עוצר רכבים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - פוגע בניצולי שואה, בן 87. והמשטרה שאתה אמור להיות אחראי לה, לא מזמינה אותו אפילו לחקירה אחרי שהגישו תלונה רשמית. מה קורה למשטרה הזאת? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אני רוצה להשיב לו. אשיב לו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך הזדמנות לפי הכללים. למה משם? חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. << קריאה >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << קריאה >> אני רוצה להשיב לו, כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא תבדוק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני נשאר לשמוע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. הוא יכול להתערב בכל שלב בדיון כשר. אבל אחריה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> בדיוק לפני הייתה שאלה, רציתי לפנות אליו בכתב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אל תתלונן אחר כך. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בדרך כלל אתה ענייני, אבל הפעם, אני לא יודעת מה קרה לך. טוב. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השבוע בפרשת בשלח, קראנו על אחד מסמלי הגבורה של עם ישראל, נחשון בן עמינדב. עם ישראל, עם יציאתו ממצרים, עמד מול הים כאשר המצרים רודפים אחריו; היה בלבול גדול – היו כאלה שרצו לחזור למצרים, היו כאלה שרצו להתאבד בים. אבל נחשון בן עמינדב עשה מעשה, הוא קופץ לים. ומה הוא בעצם חושב לעצמו כשהוא קופץ? הוא קפץ כי הפעיל היגיון פשוט. הוא הבין שלא יכול להיות שעברנו מאות שנים של עבדות ושיעבוד רק כדי שזה ייגמר עכשיו בהתאבדות המונית או בחזרה לעבדות מצרים. הוא הבין שיש פה מהלך גדול, גם אם באותו רגע הוא לא הבין אותו עד הסוף. והמעשה שלו – הקפיצה הזאת היא זאת שביקעה עבור עם ישראל את הים. השבוע, עם חזרתו של גיבור ישראל רני גואילי, השם יקום דמו, עם ישראל נמצא בנקודת הכרעה דומה. אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו יוצאים מעזה וחוזרים לנקודת האפס, נצורים מאחורי גדרות ומחכים לטבח הבא, או שאנחנו עושים את המעשה הריאלי באמת וחוזרים הביתה, לחבל עזה. ישנם כאלה שאומרים שזה לא ריאלי, אבל אני אומרת לכם בביטחון: לא עברנו את כל השנים האחרונות, את כל הכאב והשכול, כדי לחזור לאותה נקודה. הפתרון שאני מציעה הוא הכי ריאלי שיש. גם אם יש מי שבוחרים לראות - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> - - בנו אנשים מוזרים או לא ריאליים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את בקואליציה. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בשבת יצא לי לקרוא – תקשיבי, מירב. תקשיבי, נשמה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הקשבתי לך. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> בשבת יצא לי לקרוא את שירה של נעמי שמר, שמתאר בדיוק את התחושה הזאת: "בדרך לכאן פגשתי איש מאוד מוזר / שהלך כמו סהרורי, מלמל לעצמו בשקט ואמר: / על משכבי בלילות אני שומע קול / קול פעמון גדול מצלצל / ובקומי בבוקר אני חוזר ואומר כמו מתפלל: // 'ארץ ישראל שייכת לעם ישראל'. // והד עונה לי מן הגאיות / והזריחה בהרים יפה להלל / וכך בקול ענות וכך בקול ילל וכך יומם וליל. // 'ארץ ישראל שייכת לעם ישראל'. // והיא שייכת לו / לא כדי להחזיק בה חיל כיבוש או חיל מצב / היא שייכת לו כדי לבנות בה את בית חלומותיו / וכך בהקיץ ובחלום מדור לדור ומתוך הרגל. // 'ארץ ישראל שייכת לעם ישראל'. // 'איש מוזר' אמרתי: תתבייש / סיסמא כל כך ישנה / הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו, ובעיקר מחוץ לאופנה / אבל האיש המוזר לא ענה לי, הוא לא ענה. // ואז ראיתי מסביב את העשרות את המאות ואת האלפים / אנשים כל כך מוזרים, אנשים כל כך יפים - -" << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> "- - וקולם במקהלה גדולה כרעם הרחוק מתגלגל. // 'ארץ ישראל שייכת לעם ישראל' // ואז, מיושנת ללא תקנה וסנטימנטלית ללא רחם / אמרתי: 'אנשים מוזרים, לו יהי חלקי עימכם'." אדוני היושב-ראש, אולי אנחנו מחוץ לאופנה, אולי אנחנו אנשים מוזרים, לא ריאליים, אבל אנחנו אלה שמבינים את האמת הפשוטה: הארץ הזאת שלנו, לא כדי להחזיק בה צבא, אלא כדי לבנות בה בית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> את צריכה להתקשר לביבי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר. השר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר, בבקשה, סליחה. השר בן גביר מבקש להתערב בדיון. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר >> אדוני היושב-ראש – לא, זה יהיה בפחות. חבריי חברי הכנסת, שרה שנמצאת כאן, אני חייב להגיד, אני שמעתי את חבר הכנסת רון כץ שמדבר על זה שאיך הולך עבריין כמו מרדכי דוד ברחובות – כמובן שאני לא מעורב בחקירות ובתיקים, אבל אני כן חייב להגיד לכם משהו אחד. איך שקמה ברסלר הולכת ברחוב? איך נעמה לזימי הולכת ברחוב? והיועצת המשפטית - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> והיועצת המשפטית? והיועצת המשפטית? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> למען הדיון? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> והיועצת המשפטית לא רוצה למצות איתה את הדין? איך יאיר גולן שמסית - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא נלחמה על הדמוקרטיה, לא לקרוע - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - נגד החיילים שלנו. בטח נלחמה – ראינו אותה. מציתה. מציתה. חוסמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מציתה? אתה מומחה בהצתות. אתה - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> מתנהגת בברוטאליות, בוונדליזם. ולכן אתם האחרונים, האחרונים, שיכולים לדבר. במשך שלוש שנים הבערתם את המדינה, הבאתם לקיטוב - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי כמוך יודע. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - לשסע. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה המדיניות? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> הרסתם את החברה במדינת ישראל. ניסיתם להרוס. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בטח. אתה אחד המשחיתים הכי גדולים של הכנסת. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ניסיתם להרוס. הסתם פעם אחר פעם. מי אתם? חבורת עבריינים. עבריינים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני רואה, רואה את נעמה לזימי - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אתה - - - מה אתה? מה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - מציתה, מציתה צמיגים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אתה בושה, אתה אשכרה בלי משקפיים - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> איזה מין דבר זה? אתם אשכרה חבורת עבריינים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאת ביניים, לא נאום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה, לא? רק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאת ביניים, לא נאום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל אני אגיד לכם משהו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אל תגיד. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני אגיד לכם משהו: זה לא יעזור לכם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> השאלה הייתה למה מתעלמים - - - הנכונה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> עם ישראל, עם ישראל, לא טיפש. והאכיפה הבררנית הזאת - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אכיפה בררנית - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - שעושים, שהיועצת המשפטית מנהיגה אותה – זה לא יעבור. הפשיזם לא יעבור וזה לא יעבור. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה המדיניות שלך? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בפס"ד סימונה זקין נגד ראש עיריית באר שבע - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הכהניסטית. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - אומר בית המשפט, אני מצטט בית משפט עליון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא כהניסטית - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> בית משפט עליון. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> תפסיק להתבכיין וקח אחריות על הכישלונות שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין, אין - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר כושל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נקודה. תודה. נקודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אכיפה בררנית - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר כושל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מירב. נקודה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אכיפה בררנית - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כהניסט כושל שמתבכיין כל היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוראי, אני אקרא אותך לסדר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - היא אכיפה שמסכנת את הדמוקרטיה, שמסכנת – צודק, מיקי לוי, תצא. תצאו, תצא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא הלכתי. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תצא. תצא. אתה מבייש - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - כבר מגיל 14 אני מכיר אותך, אתה עבריין. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תודה. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי אתה בכלל? מי אתה? מה הוא עשה בכלל - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיקי לוי בישיבה, אם אתה רוצה לקרוא. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עבריין מגיל 14. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מפקד כוחות ירושלים. מי אתה? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתה יודע, אתה מבייש את המשפחה שלך. אתה מבייש את המשפחה. לספר? לספר? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה עבריין. אני אספר מה עשית בגיל 14. אני אספר מה עשית בגיל 14, עבריין. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> יש לו בן כזה חמוד, כזה חמוד, שאבא שלו עושה לו בושות כל היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> משפחה שכולה פעמיים, מי אתה בכלל? אתה רק משחרר מחבלים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, פעם ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> על ההפרעה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם חבורת עבריינים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - כולם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פעם ראשונה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם חבורת עבריינים, ואתם דיקטטורים, ואתם לא אובייקטיבים - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה חתום על פתיחת מעבר רפיח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוראי להב, פעם ראשונה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אתה חתום על פתיחת מעבר רפיח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - גם המלחמה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> ואתם יודעים - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> שחררת הכי הרבה מחבלים מבתי הכלא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יוראי, בישיבה, אם אתה רוצה, או שאני אקרא אותך לסדר פעם שנייה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - שאתם בין דין לדין, בין דם לדם. מבחינתכם, שאתם והאנרכיסטים שלכם - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - שחררת מחבלים מכל פוליטיקאי אחר במדינה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - תבעירו את המדינה, תחסמו כבישים, תציתו, תירקו על שוטרים. בושה וחרפה איך ירקתם על שוטרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי ירק עליהם? שקרן. מתי ירקנו? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> איך ירקתם על שוטרים. בלוויה של רני גואילי, אימא שלו, אימא של רני גואילי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה - - - עם שוטרים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אימא של רני גואילי סיפרה בהלוויה איך רני חוזר מהפגנה, ואומר לה: אימא, הם ירקו עליי, הם ירקו עליי. אתם לא מתביישים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה ירקת על שוטרים, אתה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני שומר על השוטרים ואתם ירקתם, ירקתם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יורק על שוטרים, עבריין. עבריין. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם ירקתם על שוטרים, ביזיתם שוטרים, החפצתם שוטרות. בושה וחרפה, בושה וחרפה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה בושה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אבל זה לא יעזור לכם, כי עם ישראל - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פתחו את מעבר רפיח על הראש שלך. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> - - יותר חכם מכם. נעמה לזימי אולי תמשיך להציג צמיגים. למה? כי היועצת המשפטית נותנת לה; יאיר גולן ימשיך להסיט, למה? כי היועצת המשפטית נותנת לו. אבל זה לא יעזור לכם. העם לא איתכם, הצעירים לא איתכם, הציבור לא איתכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - למה מתעלמים - - - זה כל מה ששאלתי, מכל הנאום הזה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> האנשים בזים לכם. אני רק אומר לכם, בתור שר משטרה, תעזבו את השוטרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> השר - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תעזבו את השוטרים, הם לא עשו לכם כלום. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשתה לך רינת סבן? << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תעזבו את השוטרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מירב. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אתם - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - רינת סבן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, אי-אפשר לשמוע את הדובר ככה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לדעת - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אין לכם תרבות דיבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבוד השר, נא לסיים. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תרבות דיבור, אין תרבות דיבור, אין להם הבנה מה זה תרבות דיבור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תם הזמן, נא לסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חושב זה חנה בבלי פה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לא, אבל צריך לתת לי הארכה, מה זה? דקה שלמה הם מפריעים לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרת שלא תנצל את חמש הדקות. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> נכון, אבל הם מפריעים לי. נו, מה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי, יש לך דקה נוספת. נקודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפרעת לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז שיפסיק לדבר אלינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תצעקי לו. את לא חייבת לענות לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר אליי – אני עונה. שידבר ללימור וטלי – לא נענה לו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רק רוצה לשאול בסוף – התייחסות למה ששאלתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר, אם הוא ירצה – הוא יתייחס. הוא לא חייב. הוא שמע את השאלה שלך. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא חייב, חלילה, לא חייב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> טלי, גם תרבות הדיבור שלהם כל כך נמוכה, כל כך נמוכה. תלמדי אותם איך מדברים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, אתה צוחק עליי? אתה מדבר על תרבות דיבור? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עכשיו ישבת פה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר על תרבות דיבור. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מדבר? הוא מדבר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סימון דוידסון - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> המסית הזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תפריעו לו – אני לא אפסיק אותו. עכשיו תחליטו. אם יש לכם איזו תכונה שמתחילה במ"ם, אין לי בעיה, אני אתן לו כמה שידבר. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> תסתכלו על צביקה, על לימור ועל טלי. תלמדו קצת, קצת, אני לא מצפה מכם שתגיעו ליכולות שלהם. אין לכם, אין לכם את היכולות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה סטנדאפיסט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך מרינת סבן? מה יש לך? שוטרת מדהימה, 25 שנה במשטרה, ואתה רודף אותה. << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> לפחות תנהלו תרבות דיבור ותרבות דיון. אבל דבר אחד אני לא אתן לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אפשר רק תשובה לשאלה - - - << דובר_המשך >> השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: << דובר_המשך >> אני לא אתן לכם לפגוע בשוטרים ובשוטרות. תפסיקו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך מרינת סבן? מה יש לך מרינת סבן, יא פחדן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פחדן. שוטרת 25 שנה במשטרה, שוטרת, ציון 95. כן, תברח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, אני אקרא בפעם השנייה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עשרה מנדטים לבד הוא מביא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וטענות – עד מחר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> טלי, זה לא אומר שום דבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עשרה מנדטים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. חברי הכנסת, חברכם עולה לדבר, נא לא להפריע לו. טלי, תודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. חבר הכנסת רון כץ, לא קיבלת תשובה, נכון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, ראיתם דוגמה לממשלה הזאת. עלה פה עבריין, ליצן, מורשע בתמיכה בארגון טרור. מה עוד? שר כושל. אחד השרים הכושלים בתולדות המדינה. בסוף זו ממשלה לא מתפקדת. אז הוא יכול לצרוח, הוא יכול לקלל, הוא יכול לגדף. הוא שר כושל, כושל. והיום הזה, אולי אחד העצובים בהיסטוריה של הכנסת. עמד כאן ראש הממשלה, ובצביעותו האופיינית, מול הכיסאות הריקים של האופוזיציה, הוא תהה לאן נעלמה היכולת שלנו ליישב מחלוקות כאן, בפרלמנט, בבית העם. מה קרה לדמוקרטיה הישראלית? מה קרה? עכשיו ראיתם מה קרה. עכשיו ראיתם מה קרה. כשהכהניסט הזה עמד כאן וצרח, ראיתם מה קרה לדמוקרטיה הישראלית. ביום הזה, יום חגה של הכנסת, הקואליציה המופרעת הזאת בחרה להדיר יותר מחצי מהעם מאירוע. זה מה שקרה עם הדמוקרטיה הישראלית. הקואליציה של נתניהו פירקה את החוסן החברתי והלאומי של מדינת ישראל, את הביטחון שלנו ואת הכלכלה שלנו. זה מה שקרה. הקואליציה הפכה את מערכת המשפט, את שלטון החוק ואת החוק עצמו לשק החבטות. זה מה שקרה עם הדמוקרטיה הישראלית. זו הקואליציה המושחתת והפושעת, שלא רק הביאה עלינו את האסון הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל. הם כל יום, כל יום, פועלים על מנת לפגוע בדמוקרטיה, בסולידריות החברתית שלנו, בזכויות הפרט, בחינוך ילדינו, בעתיד המשותף שלנו. הם מחבקים את סוכני מדינת האויב בלשכת ראש הממשלה, הם מחבקים עבריינים. ראינו את זה עכשיו, עלה שר וחיבק עבריין. הם מקדמים את חוק ההשתמטות האנטי-ציוני בזמן שמשפחות המילואימניקים מתפרקות. אחרי שנתיים של מלחמה הם הביאו עלינו – איך הוא דיבר לפני שנתיים וחצי: לא חמאסטן ולא פתחסטן. עכשיו הוא הביא עלינו גם חמאסטן וגם פתחסטן, ביחד. הם פירקו את המדינה הזאת, הם פירקו את בית העם, את הכנסת, וזה אולי הכי עצוב. אבל בקרוב אנחנו נחזיר אותו, נחזיר את בית העם, את כנסת ישראל לעם, ויום ההולדת הבא של הכנסת יהיה יום חג אמיתי, תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; איתן גינזבורג – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, שלוש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רואה שהשר הכושל ביותר – והתחרות פה קשה, כי כולם כושלים אחד אחרי השני – ברח, אז אני אתייחס לכמה דברים שהוא אמר, בקטנה. לא התכוונתי לדבר עליו, אבל אין ברירה. החוצפה שהוא מעז לדבר אל חבר הכנסת מיקי לוי, מפקד מחוז ירושלים לשעבר, מדבר אליו בגסות ונבזות. מי אתה בכלל? כשהוא היה מפקד מחוז ירושלים – הוא היה רב עם השוטרים של המחוז. יש לו תמונות שלו רב איתם. לי, למיקי, לשרון, לאף חבר כנסת באופוזיציה אין את המכות של בן גביר עם שוטרים. מכות – שמנסים לתפוס אותו פיזית. אז הוא פונה למיקי לוי. מיהו בכלל? מעז לדבר איתנו על נימוסים והליכות? סליחה, מה זה הבת של חנה בבלי? סליחה, הבן של חנה בבלי, שלא יתבלבל פה מגדרית. הבן של חנה בבלי, הוא נותן לנו שיעור על נימוסים והליכות. הוא המסית הלאומי. אבל אני רוצה להגיד משהו אחד על האדון הזה, שהוא ממש לא נכבד. הוא ישב אצלי בוועדה לביטחון פנים, יש ציטוטים מדויקים שלו על כמה חשוב לחסום כבישים בהפגנות של אהוביה סנדק, זיכרונו לברכה, כמה חשוב לחסום כבישים, שכבישים זו התגובה. אז הוא פה, עכשיו, בא ומעז, מעז לדבר נגד חסימת כבישים. מה זה, אין לך שום עמוד שדרה? פעם אתה אומר ככה, פעם אתה אומר ככה? ועוד משהו אחד. עכשיו, מה בא אליו חבר הכנסת רון כץ? אמר לו למה אותו עבריין – עבריין, אגב, מצית אוטובוסים, תוקף תנינים, הבנתי שגם הוא יש לו קטע עם תנינים – מרדכי דוד, למה לא נחקר במשטרה? בסוף האדם הזה לא רק חסם. הוא קילל אותו, הוא אמר לו "חמינאי של דורנו", קרא "דיקטטור" לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, אדם שבאמת לא רק אני כעורכת דין, אלפים בכל העולם לומדים את פסקי הדין שלו. לאן הגענו שהעבריין הזה חוסם וקורא לנשיא בית המשפט העליון לשעבר "חמינאי של דורנו"? אין טיפה בושה. ואז הוא בא לפה ואומר למה שקמה ברסלר? אז בוא, אני רוצה רגע לעשות סדר פעם אחת ולתמיד באירוע הזה. כשהעם מפגין נגד שלטון זו מהות הדמוקרטיה, זו מהות הדמוקרטיה. וכאשר השלטון הזה, העלוב הזה, שהיום ראינו כמה שהוא עלוב ביום ההולדת של הכנסת – אני אדבר על זה כבר בנאום הבא שלי – כששלטון שולח בריונים לתקוף אנשים זו דיקטטורה, אתה מבין את ההבדל? כשאנחנו נלחמנו עם דגל על המדינה הזאת, על הרפורמה המשפטית, זו המהות של דמוקרטיה; אבל בריונים שתוקפים אנשים – ככה נראית דיקטטורה. ושלא יהיה ספק לכל מי שמעז להשוות בין, באמת, העבריין הזה, מרדכי דוד, לבין עשרות אלפי מפגינים – אני מסיימת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מפגינים אמיצים שיצאו עם הדגל, אצל חלקם גם ביקרתי בבתים כשהם נקברו פה, במדינת ישראל, אחרי 7 באוקטובר - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שהמשפחות שלהם – מילה אחת – איבדו את הבנים שלהם שנלחמו עם הדגל. על מה הם נלחמו? על מדינת ישראל הדמוקרטית. אתם משווים אותם בכלל לעבריין שתוקף את נשיא בית המשפט העליון? לא. זו דמוקרטיה וזו דיקטטורה, ושילמד את זה לפני שהוא בא. ובפעם הבאה שהוא בא ונופל על חברי כנסת – רק מילה אחרונה, אני מסיימת, מרגי – הפחדן הזה, שמפחד לשלוח נתונים לוועדה לביטחון לאומי, המינימום של המינימום – שיישאר פה וישמע את חברי הכנסת. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רשימת הדוברים נעולה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חג שמח. ברגעים אלה ממש מתהלכים בינינו 71,000 צעירים שמוגדרים בסטטוס משתמטים משירות צבאי, 80% מהם – מהמגזר החרדי. תתארו לכם את צה"ל עם עוד 71,000 חיילים כשירים צעירים בגיל 18–26, שבמקום להשתמט היו מתייצבים לשירות צבאי משמעותי ותורמים לביטחון המדינה. השתמטות מצה"ל זו לא רק בעיה מגזרית, זו בעיה שפוגעת ממשית בביטחון המדינה וביכולת של צה"ל לעמוד בפני האתגרים שמונחים לפתחו. אין לי צל של ספק שביכולתן של סנקציות אפקטיביות שפוגשות את הפרט לקדם גיוס. ברגע שפרט נדרש לשלם מחיר אישי ממשי ניתן לזהות התחלה של שינוי. בדיון מקצועי שנערך בשבוע שעבר בראשות היועמ"שית הציגו גורמי צה"ל שבשנה החולפת חלה עלייה, אומנם מתונה, אבל של 20% מתגייסים מהמגזר החרדי, וזאת לעומת שנים קודמות. אתם יודעים למה? הדבר נובע מזה שביטלו את החלטה 682 שאפשרה קודם לכן לתת דחיית שירות לבני הציבור החרדי, והחליטו שמחילים את חוק הגיוס, חוק שירות הביטחון. ואז אפשר לראות התייצבות עולה, פוחתת וזוחלת אבל עולה, של צעירים מהמגזר החרדי. נשאלת השאלה כיצד הקואליציה הכושלת מעיזה לחוקק חוק השתמטות במציאות שכבר מתחילים לראות בה טיפה עלייה, שינוי, אצל הציבור החרדי, כשחסרים לצה"ל רבבות לוחמים, וזה – רק בשביל עוד כמה חודשים בשלטון? איזה מין קואליציה זאת? איזו חוצפה ועזות מצח יש לממשלה להישיר מבט ללוחמים בסדיר ובמילואים, ששולחים אותם עוד פעם ועוד פעם לביצוע משימות, ומצד שני לפטור מגזר שלם? חקיקת חוק ההשתמטות פוגעת במאמצי מערכת הביטחון, בצורכי הביטחון, ביכולת שלנו לתת מענה למשבר החמור ביותר בכוח האדם שנמצא בצה"ל. הרי הרמטכ"ל כבר זועק, כותב מכתבים, באותיות קידוש לבנה, שאומרים שתהיה פגיעה בכשירות של צה"ל, מכתבים שבעיניי הם התרעה אסטרטגית, לא פחות מכך. מה יגיד ראש הממשלה? שלא העירו אותו ב-06:29? שלא משכו בדש מעילו? מה בפעם הבאה הוא יגיד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה להזכיר לכם שבשנת 2003, כששר האוצר היה נתניהו, הוא לא פחד להטיל סנקציות כלכליות על הציבור החרדי. ומה שזה עשה – זה הוציא חרדיות לשוק התעסוקה. ואפשר לראות את הנתונים היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רק רוצה – משפט סיכום, אדוני. נתניהו אז אמר, ואני מצטטת: הרזה צריך לסחוב את השמן, וכשהמשקל כבד מנשוא הרזה קורס. אז אני שואלת אותך, נתניהו, מה השתנה מאז? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> גם עכשיו הרזה קורס. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני תוהה תמיד: אם המסר האחרון כל כך חשוב, למה לא מכניסים אותו בשלוש הדקות? אני מזכיר לחברי הכנסת, בדיון אישי זה שלוש דקות בלבד. להתאמן על זה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – איננה נוכחת. עודד פורר, בבקשה. מה שאלת, מטי? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שאלתי מי השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גילה. גילה, לדעתי. לא? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה גילה גמליאל נמצאת פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איפה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה, היא שם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גילה, השמיעי קול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תכבדו את הבית, תכבדו את הדיון. אתם מבקשים כבוד לבית? "השמיעי קול", לפרלמנט הישראלי - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני, ראוי שגם הממשלה תכבד את הבניין. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרתי, אתה לא חייב להתייחס. שלוש דקות לרשותך, אדוני. יוראי, אל תפריע לי, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גבירתי השרה, אתם מנסים להעסיק אותנו בכל הנושאים הלא-חשובים, כדי שלא נדבר על מה שחשוב באמת. ומה שחשוב הוא שהממשלה הזאת, ממשלת הקונספציה, ממשלת 7 באוקטובר, מגיעה עכשיו וממשיכה להטיל עוד מס על אזרחים – כדי לתת לחמאס. אנחנו משלמים בדרך ההתנהלות של הממשלה הזאת מס לחמאס. כי כשאני מסתכל על תקציב הביטחון, אדוני היושב-ראש, אני רואה סעיפי תקציב לטובת שיקום הריסות ופינוי הריסות מרפיח – אנחנו צריכים עכשיו גם לטפל בשיקום הריסות ופינוי הריסות מרפיח, מכספי משלם המיסים הישראלי? כשאני רואה את זרם החשמל זורם כבר חודשים ארוכים לתוך רצועת עזה, יחד עם המים – למי מגישים את החשבון? מי משלם את החשבון הזה? כשחברת החשמל לא גובה את הכסף הזה, הכסף צריך לבוא מאיפשהו. מאיפה הוא מגיע? מעליית מחירי החשמל והמים שהשיתו עכשיו על אזרחי ישראל. כשאני מסתכל על 4,000 משאיות בשבוע שמתדלקות את חמאס, ואני רואה את הסעיף "סיוע הומניטרי" שיוצא מתוך תקציב הביטחון – אנחנו משלמים מס לחמאס. הממשלה הזאת, ממשלת הקונספציה – אבי הקונספציה, ראש הממשלה, שדאג שחמאס יקבל זרם קבוע של מזומנים במשך שנים ארוכות, שהגיע למאות מיליוני דולרים, גם עכשיו דואג לחמאס לציוד הומניטרי, למעלה מ-4,000 משאיות בשבוע, וגופי הביטחון אומרים לו ואומרים לחברי הקבינט: 90% מזה הולך לחמאס. עם זה חמאס משלם כסף לפעילים שלו. כשאני מסתכל על ממשלת הטכנוקרטים, ועדת הטכנוקרטים שתנהל את עזה – מי זו ועדת הטכנוקרטים? זו הרשות הפלסטינית, שאפשר לראות את החותמת שלה עכשיו במעבר רפיח; זו קטר, שמימנה את חמאס במשך כל השנים האלה; וזאת טורקיה, שתומכת בחמאס. יצאנו למלחמה כזאת של שנתיים, אחרי שלצערי ראש הממשלה התעורר מהקונספציה שהוא הוביל, ב-7 באוקטובר, כשהיה טבח באזרחי ישראל כתוצאה מהקונספציה הזאת, כדי ששנתיים אחריו, אדוני היושב-ראש, נחזור לקונספציה הזאת? שנתיים אחריו, ממשלת ישראל תחזור לתדלק את חמאס? אז אתה יודע, הוא ידאג שאנחנו נדבר על נשיא העליון ועל המריבות בט"ו בשבט, רק שלא נדבר על זה שאבי הקונספציה, ראש ממשלת 7 באוקטובר, חוזר לקונספציה, מטיל על אזרחי ישראל מס חמאס וממשיך לתדלק את האויבים שלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מי שרוצה לדעת איך נואמים שלוש דקות – שיחה עם עודד פורר. איימן עודה, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אומיה חוסין, מהנדס המועצה המקומית דיר חנא, מאוים ברצח. עובד בכיר, מהנדס המועצה המקומית, בן אדם ישר, מקצועי, נקי כפיים – רק בגלל הדברים הללו הוא מאוים. כל מיני בעלי אינטרסים רוצים להזיז אותו, אם לא בטוב אז ברצח. שלשום התקשר אליי אח שלו ואמר לי: אח שלי מאוים ברצח, והמשטרה, לא רק שהיא מכירה, אלא גם החליטה שהוא מאוים בדרגה 6. דיברתי עם כל מיני אנשים משפיעים בקרב האוכלוסייה הערבית, שייכנסו לאירוע וינסו להגיע למין משוואה. היום בבוקר הבן-אדם תלה על הבית שלו, על הבית שלו: אני, אומיה חוסין, מאוים ברצח – כך כתב. שלט ענק. שני שלטים – ואני מאוים בגלל התפקיד שלי. כבוד היושב-ראש, האם משטרת ישראל לא יכולה להגן על אומיה חוסין? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לצערי הרב, רק במעצר מינהלי. לעניות דעתי. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> למשטרה יש את כל האמצעים, והיא יכולה לבחור באמצעים ולנהל את זה. אין דבר יותר חשוב מחיי בני אדם. כל דבר אמור להתכופף, להתגמד, מול הנעלה מכול, וזה חיי הבן אדם, הערך העליון ביקום. אני מדבר עם כל מיני גורמים בשביל להגן על חייו של אומיה חוסיין. אני מבקש ממך שגם אתה תעשה כמה טלפונים לאנשים שאתה יכול לדבר איתם יותר טוב ממני. אנחנו מבקשים שכל הגורמים יתאספו ויגנו על חייו של אומיה חוסיין. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד – איננו נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, השרה גילה גמליאל, אני שמח שאני זוכה לדבר במליאה כשאת נמצאת, כי היית השרה להגנת הסביבה. היית שרה טובה מאוד בעיניי, ואני שמח שאת מקשיבה לנאום שלי. יש לי חיבה מאוד גדולה לנעמי שמר – קראתי את הבת שלי על שמה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אחד המעריצים שלה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחת המשוררות הכי טובות בעיניי בעת המודרנית. היא כתבה שיר שאני מאוד אוהב, "ולס להגנת הצומח". איך הוא הולך? חברת הכנסת מטי צרפתי, אולי תעזרי לי. "כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע / מרבדים נפרשים בשפלת החוף / כלנית וכרכום, אלף גון וצבע / והחוק שאומר – כאן אסור לקטוף". אז חוק שמורות הטבע אומר שכאן אסור לקטוף, אבל הוא גם אומר שכאן אסור לבנות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תבוא לאזור שלי, תראה כלניות אדומות, מרבדים שלמים. דרום אדום. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איזה יופי, אה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כן. ולא קוטפים. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא קוטפים, כי החוק אומר שאסור לקטוף. החוק גם אומר שכאן אסור לבנות. אז זהו, שלא, עד שהגעתם, כי הממשלה הזו, בחוק ההסדרים הזה, מקדמת חוק שאומר שיהיה אפשר לבנות בתוך שמורות טבע וגנים לאומיים כבישים, מחלפים, תחנות רכבת, מסילות רכבת, קווי מתח, מה לא. כאן אומר שאפשר למחוק או כאן אומר שאפשר לבנות? ואני רוצה לשאול אתכם – דיברת על המרבדים היפהפיים של דרום אדום בנגב, שיש בשמורות הטבע, או לא בשמורות הטבע, אבל גם בשמורות הטבע. ואני רוצה לשאול אתכם, לא כחברי כנסת – כאזרחי ישראל, שחשוב לכם להשאיר גם לדורות הבאים את הטבע המופלא של ארץ ישראל, שהיא גם יפה וגם פורחת: איך יכול להיות שאתם מקדמים חוק שאומר שיהיה אפשר לבנות בשטחים שהוכרו כבעלי ערכיות גבוהה, כשמורות טבע, כגנים לאומיים? איך יכול להיות? אני באמת לא מצליח להבין. גם הטירוף הזה עבר על הראש של עידית סילמן. ואני שואל את עצמי: איפה היא? חוץ מלהקליט סרטונים מביכים בפלאפון לרון חולדאי או לתקוף את היועמ"שית או את הפצ"רית או את סגן הפצ"ר, או לקושש קולות בפריימריז, איפה לעזאזל השרה להגנת הסביבה, כשהממשלה שלה מקדמת חקיקה שתאפשר לפרוץ את ההגנות החשובות על שמורות הטבע והגנים הלאומיים שלנו? השרה גמליאל – אין לי כל כך קשב, אבל אני באמת, אדוני היושב-ראש, לא מצליח להבין את האירוע הזה. אני מחר אתייצב בוועדת הכנסת כדי לטעון לפיצול החוק הבאמת-מופרע הזה, שאין לי מושג איך הוא השתחל פנימה. השרה גמליאל, איך יכול להיות שחוק ההסדרים של הממשלה הזו כולל חוק שיאפשר לבנות בתוך שמורות טבע וגנים לאומיים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תוכל להמשיך את השיחה אחר כך, למטה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך זה יכול להיות? שוב, אני יודע שהלב שלך במקום הנכון, ואני מבקש את עזרתך בלפצל את החוק המטורף הזה, שיביא לפריצת ההגנה על שמורות הטבע והגנים הלאומיים שלנו. אין לנו מספיק טבע כדי שנוכל לאפשר את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת אורי מקלב – איננו נוכח. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה, אדוני. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תראה דוגמה לשרה – יושבת בשולחן הממשלה, מקשיבה לחברי הכנסת. למה לא כולם יכולים להיות ככה? כל אחד בא לפה – בורח, כאילו אנחנו מבריחים אותם. ככה צריך להיות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כי יש לה אינטגריטי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מחאתך נשמעה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בדרך כלל שר המדע הוא שר רציני, אז היא באה ומכבדת אותנו כאן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה עשית שכולם מחמיאים לך? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> גם כשאתה היית שר היית יושב פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, שאם שאמי הוא ילד בן 16, בן יחיד למשפחתו. הוא נרצח מירי שוטרים ב-9 בינואר בתוך חצר ביתו – כן, בתוך הבית, המקום שאמור להיות הבטוח ביותר לילד. מהסרטון שנמצא בידי המשפחה עולה תמונה קשה וברורה. גם אני צפיתי בסרט. הילד לא סיכן איש. האימא נשארה בלי בן, בלי תשובות ובלי צדק. איך ייתכן שילד נורה בחצר ביתו והמערכת שותקת? כלום. איפה החקירה? איפה האחריות? איפה השר? חיי ילד ערבי אינם הפקר. המשטרה והשר חייבים תשובות ברורות ועכשיו – תשובות לאימא שאיבדה את הבן שלה; תשובות למשפחה, צדק לשאם. אנחנו דורשים חקירה אמיתית, עצמאית ושקופה, כדי שתוציא את האמת. זה המצב כשהנורה הוא ילד ערבי וכשהיורים הם שוטרים. אנחנו כן רוצים שהשוטרים יעשו את העבודה שלהם. אנחנו כן רוצים שהשוטרים יעשו את העבודה שלהם במלחמה נגד משפחות הפשע, נגד ארגוני הפשיעה, נגד האלימות הנמצאת והגואה בתוך החברה הערבית. כמעט כל יום יש לנו רצח, רצח רודף רצח, הדם שוטף את הרחובות בחברה הערבית, ביישובים הערביים. אין ביטחון אישי. ומה שנאמר קודם – עובד בכיר, מהנדס עירייה, מאוים, ויש עוד ועוד מקרים של עובדים בכירים בשלטון המקומי שהם מאוימים, ועוד הרבה אנשים בתוך היישובים מאוימים כי הם שייכים למשפחה כזאת או אחרת. הגיע הזמן שהמשטרה והמדינה ייקחו את האחריות כלפי החברה הערבית. מה שהיה בסח'נין ומה שהיה בתל אביב זה רק זעקה, באמת זעקת כאב של כל אחד ואחד. מי שהשתתף באותן הפגנות ראה שהילדים השתתפו, ילדים קטנים, אימהות, זקנים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> קשישים הגיעו להפגנות כדי לזעוק את זעקתם. די, די לאלימות. על המדינה לעשות את תפקידה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – איננו נוכח. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ט"ו בשבט אמור להיות יום חגיגי בכנסת ישראל, אבל היום הזה ממש לא, כי גם היום יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה לא פספס הזדמנות ופגע בכבוד הכנסת. ההחלטה שלא להזמין, שוב, את כבוד נשיא בית המשפט העליון לישיבה החגיגית לרגל יום ההולדת של הכנסת היא שפל מדרגה נוסף שאותו מוביל יושב-ראש בית המחוקקים, יו"ר שהוא כנראה לא של כולנו. המשמעות של לא להזמין את כבוד נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית היא הרצון לרמוס את הרשות השופטת, להחליש את בתי המשפט, האמונים על החוק וגם על פרשנות החוק. הכנסת, שאמורה להיות בית כל העם, הפכה לכלי שרת למאבקים פוליטיים מבישים, מרכז ליכוד לקידום פריימריז. כמה עצוב. בשלוש השנים האחרונות הכנסת שינתה פניה – ראיתי את זה קורה מיום ליום – והפכה לזרוע ביצוע של הממשלה מלא על מלא. יו"ר הכנסת התחיל הכי מהר שלו, ומאז רק ממשיך ומגביר, שותף במסע ההרס של הפרדת הרשויות, שותף בערעור יסודות הדמוקרטיה הישראלית. כנסת שמובלת על ידי ממשלה שגמרה אומר לרסק את מוסדות המדינה רק למען מטרה אחת: אחיזה בשלטון ומילוט הנאשם ממשפט – מטרה שמקדשת את כל האמצעים. הכול כשר – אין איזונים, אין בלמים, אין מצפון, אין ערכים, אין עקרונות, אין מורא. לא חוק מבקשת הממשלה כי אם אנרכיה. זה ראש ממשלה שלמרות שהתחייב בפני הרמטכ"ל הקודם, מסרב לגנות בפומבי את תיאוריית הבגידה מבפנים. זה ראש ממשלה שמנחה את מפלגתו להוביל קמפיין שקרי ומתבכיין על דיפ-סטייט. הרי הליכוד בשלטון ב-80% מ-50 השנים האחרונות. זה ראש ממשלה שעל שמו רשום האסון הנורא בתולדותינו. זה ראש ממשלה שעד היום נכשל בפירוק החמאס מנשקו. זה ראש הממשלה שהעביר שליטה למועצת השלום ופתח את מעבר רפיח. כי זו השיטה – הסחת דעת, הנדוס תודעה, להסית, לשקר, להמציא, להאשים, לפלג, לשסות איש ברעהו, להדליק אש, בתקווה שמסך העשן יטשטש את האמת העגומה. ולמה? כי ראש הממשלה בלחץ – רואה את הסקרים, שומע את הציבור. נגמר לו הזמן. העם בישראל רואה לכם. יש לנו עם נפלא, והוא הרבה יותר חכם ממה שאתם חושבים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר איתכם היום על הכבישים שלנו. אתם יודעים שהמצב בכבישי ישראל עכשיו זה פשוט מצב חירום. בשנה האחרונה נהרגו 455 בני אדם בתאונות הדרכים – כמעט 100 אזרחים יותר מבשנה שלפניה. זהו זינוק חד של כ-18% לעומת הממוצע של השנים האחרונות. זה לא גזרת גורל – זה תוצאה של מדיניות כושלת, אכיפה חסרה והפקרה מתמשכת של חיי אדם. נתון מעניין נוסף – יותר מרבע מההרוגים הם הולכי רגל, אנשים שלא נהגו בפראות אלא פשוט חצו כביש או אפילו הלכו על המדרכה ולא חזרו. זו קריסה של תחושת הביטחון הבסיסית ביותר שלנו במרחב הציבורי. והנתונים האלה הם לא רק סטטיסטיקה עבורי. בחצי השנה האחרונה, אדוני היושב-ראש, נפגעתי פעמיים בתאונת דרכים – פעמיים נכנסו בי מאחור על הכביש. וכל מה שאני מספרת עכשיו זה באמת יכול לגעת בהרבה משפחות במדינה, ואני מדברת כאן בשם הרבה משפחות ואזרחים במדינה. שתי תאונות בתוך חצי שנה. ואני עומדת כאן עכשיו, נראית בסדר גמור, מדברת ומספרת וכביכול מתפקדת, אבל מי יודע מה אני עוברת פיזית ונפשית כשאני לא יכולה להירדם או כשאני מתעוררת בלילה מהכאב. וכל בוקר אני מתעוררת ורק חושבת שרגע אחד בכביש יכול להרוס את החיים. עדיין קשה לי לעלות על ההגה. היום בפעם הראשונה, שלושה שבועות אחרי התאונה, התיישבתי ואמרתי: אני מחליטה שאני נוהגת, ופעמיים במהלך נסיעה של שעתיים וחצי חצו וכמעט הייתה תאונה, ואני מפחדת לבלום, כי אני מפחדת שמישהו ייכנס בי מאחור. זה סיוט. גם אתה מכיר את זה. אנחנו לא מרגישים בטוחים בכבישים. זה מאבק, מאבק שאנחנו צריכים לנהל ביחד. זאת התנהגות, תרבות נהיגה. אתם יודעים, באירופה ובארצות הברית ובקנדה תרבות הנהיגה היא אחרת לגמרי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאת אומרת אירופה, תגידי בהסתייגות. לא כדאי לך לנהוג בצרפת. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע כמה אנשים גם נהרגים וגם הופכים להיות נכים? אני רוצה לקרוא מכאן גם לראש הממשלה וגם לשרת התחבורה מירי רגב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסכמת. אני לא פונה אפילו לשר לביטחון לאומי, כי לו עצמו יש 78 עבירות תנועה. איך היה אפשר בכלל למנות אותו לשר לביטחון לאומי, השר שאמור למנוע את תאונות הדרכים ולתת ביטחון, כשהוא בעצמו עבריין תנועה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלת. תודה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכישלון שלו לא אמור להיות המציאות שלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת דב מלביצקי, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חברי הכנסת, רפורמת החלב של השר סמוטריץ' היא רפורמה רעה – היא רפורמה שפוגעת ברפתנים, פוגעת בחקלאים, פוגעת בעובדי האדמה, ומשאירה את רשתות השיווק, את חברות הענק, כמעט ללא פגיעה. זו רפורמה שכל-כולה מונעת מאגו ולא משום שיקולים אחרים. זו רפורמה שבמשך למעלה מעשר שנים האוצר חושב להעביר, ושום שר אוצר לא הסכים להעביר את זה קודם. לצערי הרב, ראיתי איזה פרסום שיש איזושהי הנחיה לחברי ועדת הכנסת מחר להצביע בעד העברת החוק הזה לוועדה של חבר מפלגתו של סמוטריץ', אוהד טל, במקום לוועדת הכלכלה. אני מאוד מאוד מקווה שההנחיה הזו לא נכונה. אני מאוד מקווה שחברי ועדת הכנסת מטעם הליכוד יעשו מה שנכון לליכוד לעשות, יעמדו על העקרונות של הליכוד, של מי ששלח אותם לפה, ולא יאשרו את הדבר הזה. זה דבר רע. זה דבר שיפגע בעיקר במי ששלח אותנו לפה, ולא רק במי ששלח אותנו לפה, אלא במי שמעבד את האדמה, במי שתופס את הגבולות, במי שקם וגם תחת אש עשה וחלב ועשה את כל הדברים הללו. יוקר המחיה לא נעוץ בתשלום שמקבלים הרפתנים, יוקר המחיה נעוץ במקומות אחרים ששם הרפורמה לא נוגעת. מבינים יציבות קואליציונית, אנחנו מבינים הכול, אבל בסופו של דבר נשאלת השאלה בשביל מה אנחנו פה. לא יכול להיות שאדם כל כך חסר אחריות, שבכל יום שני וחמישי, כל פעם שמשהו לא נראה לו מאיים לפרק את הקואליציה, מאיים על שלמות הקואליציה, ילכו איתו בדרך הזו כל כך הרבה פעמים. אני חושב שאם הקואליציה תתפרק כרגע, השר סמוטריץ' יהיה אולי אחד האנשים שיסבלו מזה הכי הרבה. זו רפורמה רעה, ולכן אני מאוד מקווה שיעשו חושבים מחדש. אני מאוד מקווה שלא תהיה פה משמעת סיעתית ולא משמעת קואליציונית על הדבר הזה. ואני מאוד מאוד מקווה שחברי ועדת הכנסת מחר, בדיון על כל נושא הפיצולים – דרך אגב, יש חוות דעת משפטית שאומרת שבכלל צריך לפצל את כל הרפורמה הזו החוצה מחוק ההסדרים, אבל גם מכיוון שחוות הדעת הזו לא מחייבת, גם אם יוחלט כן להשאיר את זה בפנים – לא לאשר את ההעברה הזאת. הדריכה על הראש הזאת של הליכוד על ידי הליכוד זה לא דבר נכון. הליכוד צריך לעמוד על העקרונות שלו, לשמור על האנשים שבחרו אותו ולהתנגד לאי-צדק כשהוא קיים, כמו ברפורמה הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יישר כוח ליו"ר ועדת הכספים. חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מס רכוש חוזר בשנת 2026 אחרי הפסקה של 25 שנים. אני אזכיר לחברים היקרים: המס הזה התחיל בזמן השלטון העות'מאני, והטילו אותו על הפלאחים, על האנשים העניים, האנשים הכפריים, והוא המשיך גם בזמן המנדט הבריטי. ועם קום מדינת ישראל – ב-1961 התחיל המס הזה מחדש, והמשיך עד שנת 2000, כך שבשנת 2000 הוא בוטל, ואנחנו חיים כבר 25 שנים בלי המס המיותר, הלא-הוגן והלא-אחראי שהאוצר רוצה לקחת מאזרחי מדינת ישראל הכפריים, הדרוזים, המושבים, הקיבוצים – כל אזרח במדינת ישראל שמחזיק באדמה פרטית. אני רוצה להגיד לחבריי חברי הכנסת כמה דברים חשובים מאוד: קחו למשל את היישוב דאלית אל-כרמל, זה היישוב שלי. 97%, אדוני היושב-ראש, זה אדמות פרטיות. אנחנו לא מספסרים באדמות, אנחנו לא עושים נדל"ן מהאדמות. אנחנו מעבירים אותן מההורים לבנים, לנכדים, לנינים וכך הלאה. המדינה, כמובן, לא עמדה בהתחייבויות שלה: לא בנתה הרבה שכונות, לא נתנה אפשרויות, ולכן תמיד בנינו גם בצורה לא חוקית על אדמות חקלאיות. חסכנו למדינה חלק מהאדמות שהיא מחויבת לתת לנו כי אנחנו אזרחים טובים, וגם משרתים ועושים את הכול, כמו כל אזרח טוב במדינת ישראל. לצערי הרב, כיום רוצים לנשל אותנו מהאדמות. המס הזה הוא שוד לאור יום: אתה רוצה לבוא ולקחת ממני מס שאני לא יכול לשלם, ואתה קובע מה המחיר. נגיד, אם אתה תקבע שהאדמה שלי שווה 2 מיליון שקל ואתה רוצה ממני על כל דונם 30,000 שקל – כל משפחה שיש לה חמישה, שישה דונם, צריכה לשלם בערך 200,000 שקל, אדוני היושב-ראש, במשך שנה. כאשר המשכורת הממוצעת זה 10,000 שקל בחודש, כך שהוא לא מקבל 120,000 שקל בשנה. איך ישלם את המס? אז כנראה שמאחורי זה עומדת מדיניות לנשל אותנו מהאדמות, ואז לעקל את האדמות ולקחת אותן. אנחנו באנו לידידינו אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה. אני דיברתי עם שר החוץ, דיברתי עם שר האוצר בעצמו כאן בכנסת ודיברתי עם אנשי משרד ראש הממשלה. ואמרנו: אנחנו כאן כדי לשרת את עמנו. אנחנו לא נבגוד במי ששלח אותנו לכנסת. אנחנו לא נשלים עם המס הזה, לא נצביע. אנחנו נגד המס הזה בכל מחיר. הייתה הבטחה שאנחנו כמובן נפריד את זה בחוק ההסדרים בוועדה, ואז נצביע להוריד את המס הזה בוועדת הכספים, ואני מקווה שזה ייעשה בהקדם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, אני אומר עוד פעם: יש הרבה חברי כנסת מהקואליציה שמדברים כמוני. אני מקווה שיעמדו על המשמר וביחד אנחנו נפיל את המס הזה, כפי שאמרתי, הלא-צודק והלא-הוגן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה, גברתי. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה כולם באים? קטי, הייתי בטוח שאני - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל תהיה אופטימי, אתה או-טו-טו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני לפניך. חשבת שאני הולכת, אה? או שהתפללת שאני אלך? לא, אבל זה דווקא נושא שאתה גם איתי בזה. ואל תפסיק אותי, גם אם עברתי את הזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות בלבד לרשותך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה נושא שגם אתה תבין ותדע שאי-אפשר לתת לו שלוש דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אצלי נהוג – בקרוביי אקדש. שלוש דקות, בבקשה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוכה הבאה. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> בשנים האחרונות מציאות החרמות וההדרה החברתית בבתי הספר הפכה למגפה, והיא חלק אינטגרלי משגרת יומם של הילדים שלנו, של בני הנוער. בוועדה לזכויות הילד בראשותי חשפתי כי לאורך שנת 2024 הגיעו 947 ילדים לחדרי המיון בניסיון לאובדנות. 948 ילדים – אלה מדווחים, יש כאלה שלא מדווחים בכלל – ורובם המכריע הגיע לחדר המיון לאחר ניסיון אובדנות כי הם נקלעו למצוקה חברתית, והמגמה הזו רק הולכת ומחריפה. צריך להבין שמאחורי המספר הזה עומדים ילדים שמציאות חייהם הפכה להרסנית, שעולמם חרב עליהם. זה לא סוד ששמתי לעצמי מטרה להילחם בתופעה הקשה הזו, גם בחקיקה וגם באמצעים חוץ-פרלמנטריים. בחודשים האחרונים אני עוברת עיר-עיר במדינת ישראל כדי לדבר עם ראשי ערים ועם כל מי שצריך כדי שהמגפה הזאת תימחק. פיתחנו מודל לצד עיריית חולון, בשיתוף פעולה מדהים של ראש העיר שי קינן והיועצת שלו מירב אוחנה, שלא משאירים אף ילד לבד. במפגשים שאני עורכת עם ראשי ערים, מנהלי אגפים, מנהלי רווחה, שירות פסיכולוגי וכו', אני לא רק מספקת כלים לצוותי החינוך לזהות מצבי חרמות בשלב מוקדם, אלא מקבעת תפיסה חדשנית שבמסגרתה התלמידים עצמם הופכים להיות שומרי סף. התלמידים עצמם הופכים לסיירת שמזהה את זה בין החברים שלהם. התפקיד שלהם זה להבחין בילדים הללו, המוחרמים, להקשיב להם, לתמוך בהם, לפעול יחד – מורים, הורים וילדים – כדי למנוע את זה. אחת המטרות המרכזיות שלנו היא להטמיע בתודעה החינוכית שהקהילה הבית-ספרית היא מערכת אחת וכל ילד הוא חשוב. אני מבקשת להודות לעמותת כנפי דרור ולמכון תעצומות, שמלווים אותי במפגשים החשובים האלה, שהם מפגשים שבונים יחד מודל להצעיד מועצות מקומיות ועיריות לדרך הנכונה, לדרך הבריאה. עד עכשיו עברנו את חולון, אור יהודה, בית שמש, חריש, אליכין, גדרות, באר טוביה, חוף הכרמל, רמלה, מגדל העמק, חדרה, רמת ישי, יקנעם, ערד – והיד עוד נטויה. אני קוראת לכל ראשי הרשויות שטרם הצטרפו לתוכנית הזו: היא לא רק חובה חינוכית, היא מייצרת זכות לפתח כלים אפקטיביים ולמנוע את החרם הבא, לברוא חמלה בכל מקום שבו אנחנו פועלים. אני מדברת עם הילדים הללו יום-יום, אני מודעת לגודל המצוקה והכאב. אין לאף אחד מאיתנו פריבילגיה להשאיר אותם מאחור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> חבריי חברי הכנסת, אנחנו בט"ו בשבט. זה הזמן שבו אנחנו מעמיקים שורשים, משקים את האדמה, מטפחים צמיחה. בדיוק כמו שבטבע כל עץ מתחיל כשורש קטן והופך לענף שמניב פירות – לכן החברה שלנו צריכה להבין שכל ילד שמרגיש שייך ומוערך, כל ילד שלא סובל חרם, הוא שורש שיגדל ויצמיח חברה בריאה ומאוחדת. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת גלעד קריב – איננו נוכח. << דובר_המשך >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר_המשך >> הלוואי שהאופוזיציה גם תצטרף. יש אנשים מקסימים, שיצטרפו אליי ליוזמה. ירון עושה את זה הרבה. גם דוידסון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת משה סעדה. הרווחנו שני דברים, הוא לא מפריע עכשיו בוויכוח עם אופיר. עבר זמנו בטל קורבנו. שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> משה סעדה (הליכוד): << דובר >> ברשות היושב-ראש – חבריי חברי הכנסת, משרד הבריאות במדינת ישראל פועל נגד אזרחי מדינת ישראל. סטודנטים היום במדינת ישראל, רופאים במדינת ישראל, מידפקים על שערי בתי החולים לקבל זכות להתמחות. במיוחד במקצועות המבוקשים והאיכותיים. ביקשתי לבדוק מי מתמחה במדינת ישראל, מי האנשים שמקבלים זכות התמחות במדינת ישראל? התברר לי שגם בעניין הזה מדינת ישראל, שסוגרת את שעריה בפני מילואימניקים – למי היא פותחת את השערים? לרופאים מהרשות הפלסטינית. ביקשתי ממשרד הבריאות: תגידו לי כמה רופאים מהרשות הפלסטינית, פלסטינים, עושים התמחות במדינת ישראל? התברר לי שבשנת 2025 161 רופאים פלסטינים - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - רוקחות. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני מדבר עכשיו על רפואה, שנייה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם רוקחות. לא מתקבלים מילואימניקים. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> 161 רופאים פלסטינים עושים התמחות במדינת ישראל על חשבון מילואימניקים, שלפעמים, כבוד היושב-ראש, ממתינים שנים כדי להתמחות. עכשיו אמרתי, מי משלם את זה? מי מממן את זה? בחלק מהמקרים בתי חולים של הרשות הפלסטינית – באמת זו הרשות עצמה. בחלק מהמקרים קרנות של בתי החולים במדינת ישראל מממנות רופאים שמגיעים כל יום מג'נין, משכם, מרמאללה, לבתי החולים במדינת ישראל ומתמחים שנים במדינת ישראל. על חשבון מי? על חשבון האנשים שלנו. עכשיו מה? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> תקנים של מדינת ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תמיד יש בעיות לתקנים לסטודנטים שלנו. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> נכון, לכן אני אומר, אלה תקנים של מדינת ישראל. עכשיו תבינו, זו אותה רשות שרק השבוע התפרסם שהקונגרס - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברשותך, זה קורה בהרבה מקצועות שכאן מחמירים עם הסטודנטים שלנו, עם הצעירים שלנו, ואנחנו מקבלים כשאין שום כלי בדיקה על רמת הלימודים, ואם בכלל למדו. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> ובמקביל לזה, מתברר שאותה רשות פלסטינית שאנחנו פותחים את שערינו לרופאיה, מממנת כל שנה – זה דוח של הקונגרס – ב-200 מיליון דולר כסף למרצחים שלנו. כל רוצח שרוצח יהודי, אונס יהודייה, מקבל פנסיה לכל החיים. סך תקציב 2025 – 200 מיליון דולר. אלה האנשים שמדינת ישראל פותחת להם את שעריה, מתעדפת. תקשיבו, משרד הבריאות זה משרד בהפרעה. זה אותו משרד שעושה אפליה מקלקלת ונותן אפליה לערבים, אותו משרד שקולט רופאים, סטודנטים מא-נג'אח בשכם, באל-קודס. ב-2024 המספר עלה מ-77 ל-122 רופאים. זו סדרה הנדסית – זה התחיל ב-50, עלה ל-122. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה עושים? << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> מה עושים? פשוט, שני דברים שאני עושה: קודם כול, חוק שאני מחוקק יעלה עוד שבועיים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> משה סעדה (הליכוד): << דובר_המשך >> - - חוק שאני מחוקק, שאי-אפשר להעניק רישיון לרפואה במדינת ישראל למי שלמד במקום חמאסי. זה דבר אחד. דבר שני, לא שירת – לא קיבלת. אני לא מוכן לקבל בשערי בתי החולים בישראל אף מתמחה, אף מתמחה שלא שירת, על אחת כמה וכמה לא פלסטיני, שחס ושלום עוד עלול לפגוע במדינת ישראל. צריכים להגיד באופן חד צלול וברור: לא שירת – לא קיבלת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חבר הכנסת ירון לוי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אהבתי את מה שאמרת לגבי הכלל "לא שירת – לא קיבלת". << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> אני אומר את זה כל הזמן - - - << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> הלכה השרה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש שר או שרה במליאה? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאי, הוסתרת משום מה. בבקשה, יש שרה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני קודם החמאתי לגילה גמליאל כשישבה פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא סיימה את תורנותה, היא סיימה. בבקשה, אדוני, אני מאפס לך את הזמן. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום חמישי האחרון הגעתי לבית החולים תל השומר – את יכולה להצטרף לכאן, להקשיב, זה מעניין. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מקשיבה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מקשיבה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא מתקשרת איתי. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בחמישי האחרון הגעתי לבית חולים בתל השומר לפגוש לוחמים שעדיין עבורם - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> באגף השיקום. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> באגף השיקום. - - שהמלחמה עבורם לא הסתיימה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא הסתיימה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הסתיימה. כולנו מרוצים מזה שהמלחמה הסתיימה. כשמגיעים לשם אנחנו מבינים עד כמה המלחמה לא הסתיימה. יש שם עשרות פצועים, חלקם ותיקים, חלקם חדשים, והם כל יום נלחמים בהליך השיקום שלהם. כל חדר שאנחנו נכנסים – קשה לי, טלי, בשעה כזאת. בדרך כלל את יושבת ומקשיבה לדברים שלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל אכרם מספר לי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הקול נשמע בית פרעה. הכול מגיע לפה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה יותר מעניין, תאמיני לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל חדר שנכנסתי באגף השיקום בתל השומר, מול המיטה תלוי דגל עם החברים שנפלו בקרב. ובדקות הראשונות הם לא מדברים על עצמם, הם מספרים את סיפורי הגבורה של החברים שלהם, שוכחים לרגע מהכאבים. ואתה יודע, חלקם לצערנו קטועים, חלקם עוד לומדים לדבר, לא יודעים לדבר, ממלמלים בקושי ובבושה, אבל חשוב להם לדבר על החברים שלהם. ההיכרות הראשונה מתחילה איתם, ואז אתה פוגש גם את ההורים. אדוני היושב-ראש, בין הפצועים וההורים המודאגים פגשתי איזה לוחם, אלוף אמיתי, שמקבל שיחות ודואג לחברים שהשתחררו מבית החולים ועדיין לא מוצאים את עצמם, הוא דואג להם בתרומות ובעזרה. ואז, לפני שיצאתי, אימא אחת צדיקה עם כיסוי ראש אומרת לי: בוא, גם הבן שלי רוצה לראות אותך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> משפחת - - - << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו לא נגיד שמות. נכנסתי לחדר, ואני רואה בחור גדול מרותק לכיסא, והיא מושכת את היד שלי, מפגישה בין הידיים, והוא מתחיל ללחוץ לי ככה עם האצבע, והיא אומרת לי: אתה רואה, הוא מדבר. אתה אומר: אלוהים, וואי, חודשים הוא שם. והיא אומרת לי: בעזרת השם, הוא ידבר, אני מאמינה, נכון שאתה תדבר? נכון שתדבר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אימא גיבורה. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אימא גיבורה. ויש מסר אחד שכל הלוחמים שם העבירו: תדברו קצת אחרת במקום הזה, כי כולכם נשמעים אותו דבר. אנחנו כבר לא יודעים מי צודק, מי טועה. כשאנחנו מסתכלים עליכם זה נשמע אותו דבר, זה נראה אותו דבר. תהיו קצת טובים יותר בשבילנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מסר אופטימי. בקשה כזאת, איך אפשר לסרב לה. תודה, ירון. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – איננה נוכחת. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בהמשך למה שדיברנו לפני שבוע, פשוט ראיתי אותך, אמרתי, אני אמשיך את זה. דיברנו על שחסרות מטפלות וסייעות וגננות, שזה הדבר הכי חשוב לעתיד הילדים שלנו. מה ההודעה שיצאה היום מהשלטון המקומי? שהשלטון המקומי מקדם – ואני אמרתי את זה כבר לפני חצי שנה, שזה יקרה – מקדם הבאת 5,000 עובדות זרות כמטפלות בגני ילדים ובפעוטונים. 5,000 עובדות זרות אמורות להגיע לישראל לטפל בילדים שלנו. וזה לא שזה דבר רע, אבל זה בגלל שקרה משהו – שנים על גבי שנים, ההזנחה הזאת של מטפלות וסייעות וגננות והגיל הרך. העתיד של הילדים שלנו פשוט בהזנחה מטורפת, והגענו למצב שאין מטפלות בגני הילדים. אז היום שר החינוך, אדוני היושב-ראש, מאוד מאוד נהנה, ראיתי, בכנס של AI, הבינה המלאכותית שלו, כנס גדול בירושלים, ואצלו זה יום של טכנולוגיה ושל עתיד ופרוגרסיביות והכול טוב ויפה, אבל אתה יודע מה קורה? אני רואה פה אימהות צעירות, אני רואה שם אימהות צעירות. נטע, עכשיו דיברתי איתה על העולם הזה. כל האימהות הצעירות שאתה רואה פה, ביום בהיר הן מקבלות ווטסאפ בשבע בבוקר, ומה כתוב בווטסאפ? הגן סגור. לך עכשיו תנהל את החיים שלך כשהגן סגור. שמעתי עוד דברים אחרים שאני לא רוצה להגיד אותם, אבל חסרות כאלה שיטפלו בילדים וינקו להם ויאכילו אותם, ויש הזנחה, ואז, לא עלינו, אנחנו רואים מקרה של אסון שקרה בירושלים, ואחרי זה עוד אסון בצפון, ואנחנו אומרים: איך זה קרה, איך זה קרה? אז אני מציע קודם כול לשר החינוך – ואני הצעתי לו הרבה פעמים בוועדות וגם בדיונים שיזמתי: זה טוב מאוד להתפעל מ-AI, זה טוב מאוד לדאוג לדבר הזה, אבל בסוף הציבור קורס. הזוגות הצעירים, אתה יודע מה? גם הסבתות והסבים, קורסים, קורסים בגלל אי-הטיפול בנושא הזה של הגיל הרך. הגן סגור, אל תגיעו – זו הודעה נוראית. אתה יודע, בשבוע שעבר ראיתי פה בכנסת את נאור שירי מסתובב עם הבת שלו, קטנה, קטנטונת – למה? הגן סגור. הוא הביא אותה לכנסת. זה נשמע לך נורמלי? אז בזמן שאנחנו מדברים על העתיד, בוא נדאג קודם כול להווה. בוא נדאג לזה שמערכת החינוך קודם כול תהיה תקינה, שיהיו לנו מטפלות, שיהיו גננות, שיהיו סייעות. אבל זה לא קורה. אנחנו לא בקושי נקודתי, חברים. אנחנו במשבר לאומי שמתחיל במעונות היום וממשיך הלאה עד האקדמיה. יש מחסור אדיר בסייעות, במטפלות; גננות לא רוצות לעבוד ובגלל זה גם אין מחליפות לגננות כשהן חולות. האבסורד הזה, שהשלטון המקומי מקדם עכשיו הבאה של עובדות זרות שיטפלו בילדים שלנו, עובדות זרות יגיעו לטפל בילדים – לאן הגענו? לאן הגענו במערכת החינוך במדינת ישראל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> על השנייה. ראית? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מצוין. ממך יראו וילמדו. חבר הכנסת מאיר פרוש – איננו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו, שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני הולכת לספר לכם – אני בטוחה שחלקכם כבר אתם יודעים, אבל נודע לי רק היום. צפיתי קצת באתר החדשות וראיתי שכל כך הרבה מדינות מגנות אותנו על סגירתו והריסתו של המבנה של אונר"א כאן בירושלים. האמת, הגוף הזה, הוא לא היה צריך בכלל לקום לפני 70 שנה. מטרת הארגון, כולנו יודעים, היא לא לסייע אלא להשתתף בארגון פעילות טרור. אז בואו, אני אשתף אתכם במה שהגיע לאוזניי מאחד החוקרים הבכירים למזרח התיכון. אותו ארגון, אונר"א, הוא זה שסיפק חשמל למנהרות של חמאס בעזה. במנהרות אזרחינו נרצחו, נשחטו, נשרפו, נאנסו. הארגון הזה – לא מדובר בארגון תמים אלא בארגון ששיתף פעולה ב-7 באוקטובר עם ארגון הטרור הנאצי חמאס. העובדים של אותו הארגון חטפו אזרחים תמימים מבתיהם. אז אני אומרת לאותן המדינות שמגנות אותנו היום למה הרסנו את המבנה בירושלים: הארגון הזה מזמן, מזמן, לא היה צריך להיות בירושלים ובכלל בישראל. הנתונים מראים שהעובדים של הארגון השתתפו בפעילות טרור, רצחו, חטפו, שחטו ולא רק זה – הם סיפקו עזרה לטרוריסטים, למחבלים. אז הרבה מדינות היום מגנות אותנו. אני נתקלת, במיוחד בתקשורת הזרה – מדברים כאילו הארגון הזה ארגון תמים, מסייע ועוזר. הארגון הזה מזמן היה צריך להפסיק את פעולתו – להרוס את המבנה שלו. זה באמת – כשאני שמעתי היום את אחד החוקרים, בשיחה שניהלתי איתו, אומר לי: מה, לא ידעו את זה? איך זה יכול להיות? הארגון הזה מזמן, מזמן פוגע באזרחי מדינת ישראל. אבל אתם יודעים, בסופו של דבר מדינות אירופה ומדינות אחרות – כמו שהיום הוציאו את משמרות המהפכה של איראן כארגון טרור, גם הוא נורא – הן צריכות להבין שזה ארגון טרור לכל דבר. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן – איננה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. האמת שרציתי להתייחס בתחילת דבריי לשר בן גביר, אבל מכיוון שהוא נעדר מן המליאה, אינני רוצה להתייחס ולייחד לו דבר וחצי דבר, מה עוד שלא התעסקתי בו. פשוט יצאתי, ואז הוא פנה אליי. אבל ניחא, נעזוב את זה. אדוני ראש הממשלה, עמדת פה לפני כמה שעות והפלגת בשבחים עצמיים. מלחמת התקומה – זו מלחמת טבח 7 באוקטובר, לא יעזור לך. גם אם תגיד עשר פעמים "מלחמת התקומה" ותיתן הוראות לצה"ל לרשום בכל המסמכים "מלחמת התקומה", לא תוכל לברוח מהטבח הנוראי. הבטחנו, החזרנו, החזרנו את כולם, החזרתי את כולם – תמיד אתה הרי בשבחך מפליג ארוכות. שכחת, שכחת, אדוני ראש הממשלה, להזכיר. שכחת שחמאס עדיין נושם ובועט, וזאת לאחר כמעט שנתיים וחצי. לא הזכרת שחמאס שולט בסיוע, ושולט בכסף, וגובה כסף על כל הכנסת המשאיות. החזרת את כולם, כך אמרת. החזרתי כפי שהבטחתי. שכחת להזכיר כי שוחררו 2,000 מחבלים מהכלא הישראלי בתמורה. 2,000 מחבלים. החזרתי את כולם, חזרת ואמרת. את כולם. 47 מהחטופים, אדוני ראש הממשלה, 47 מהחטופים עזבו את גבולות העוטף חיים, נחטפו לעזה חיים; כל 47 החטופים חזרו בארונות מתים. אבל את זה לא הזכרת. מה פתאום? זה לא ראוי. החזרתי את כולם, אמרת עוד פעם ועוד פעם. החזרת את משפחת ביבס, שנחטפו חיים? שני ילדים, שני תינוקות, הוחזרו בארונות מתים. "נקמת דם ילד קטן / עוד לא ברא השטן". הפגיעה בנשים – העבירה בזמן אמת הועברה לידיעתך, אבל פה, על הדוכן, מה זה חשוב שפוגעים בנשים בשבי? לא מיהרת להחזיר אותן. במה אתה מתגאה? שנתיים וחצי. ציר פילדלפי, זוכרים? על פי ראש הממשלה, סלע קיומנו; מעבר רפיח. בכל הסכם נחזיק בהם. הצחקת אותי. מעבר רפיח הוחזר בימים אלה; ציר פילדלפי – בדרך. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אזרחי ישראל, כנסת נכבדה, היום יום הולדת, נכון? ט"ו שבט, יום הולדת לכנסת. נכנסתי לפה הבוקר – נכנסנו, ראינו תפאורה יפה, היו פה פרחים, היו פה אירועים, פעילויות - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רק שלא נשכח שזה גם יום ראש השנה לאילנות. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - נאומים חגיגיים, ט"ו בשבט. ראש השנה לאילנות, נכון, וגם לאילן הזה בשדה הדמוקרטי שלנו, לאילן הזה, והכול לובש חג, ולבלוב, ועלים ופירות. ואני מהבוקר עובר במסדרונות, מחפש ושואל את עצמי, חבר הכנסת מרגי: איפה גלי? איפה בהרב מיארה? איפה גיל לימון? איפה אביטל סומפולינסקי? בקיצור, איפה הילד של יום ההולדת? עושים חגיגה, מביאים הכול, יש עוגה, אבל חתן השמחה לא מגיע. משקיעים, יום הולדת – הילד של יום ההולדת לא מגיע. ואם זה לא היה עצוב וטרגי, אזרחי ישראל, אז באמת זה היה מצחיק. ואני אומר את זה כי אני חושב שרוב הציבור לא מכיר מה קורה כאן בכנסת. וביום הולדת צריך לחגוג, אדוני, אבל זו גם הזדמנות לעשות חשבון נפש, וחשבון הנפש נוקב עד התהום. את בג"ץ מכירים, מה שאנחנו קוראים פה "הקריאה הרביעית" כן? זו הקריאה העיקרית, לא הקריאה הטרומית, הראשונה, השנייה, השלישית. הקריאה הרביעית, של בג"ץ. מכירים גם את הקריאה הטרום-טרומית. אתה יודע, כשאומרים לך: זה לא בגיץ, יעקב, למה תחוקק? באים פה לכולם, ימין, שמאל: אל תחוקקו; תהיה חכם, אל תהיה צודק; תרוויח משהו, לא חבל לך על כל האנרגיה? זה הבג"ץ, את זה אתם מכירים. מה שלא מכירים זה מה שעושה הייעוץ המשפטי לממשלה לחקיקה כאן. את זה לא מכירים. גם אני לא הכרתי עד שחוויתי את זה על בשרי. ואם אני צריך לסכם את מה שעושה הייעוץ המשפטי לחקיקה כאן, אלו שלושת הנו"נים הבאים: הנטרול, הניסוח והניכוס. נטרול, ניסוח וניכוס. הנטרול זה המאמץ לפני שזה מגיע לטרומית. אגב, זה מתבצע בעיקר לקראת ועדת שרים לחקיקה. בא הייעוץ המשפטי, שמתנגד לחוק, ועושה הכול: פונה לפקידים, פונה ליועמ"שים של צה"ל, של שירות ביטחון, של משרדי ממשלה, לפקידים שהוא מכיר, לפקידים שמשתפים פעולה איתו, אומר להם: תלחצו על השרים, תנטרלו, תעקבו, אם לא הולך, תוסיפו תנאים בוועדת שרים – העיקר שהחוק לא יעבור. זה הנטרול. אחר כך בא הניסוח, יותר נכון, הניסוח מחדש של החוק. באים לוועדה, יש דיונים, כל השטיקים והטריקים, לנסח מחדש, להכניס נוסחים כאלה ואחרים שיעקרו את החוק מתוכנו, ייצרו עיכוב לתחולה שלו, ייצרו בו תנאים. וכמובן, התנאי הכי חשוב – שהחוק הזה צריך – את מה יעקב? תראה מופתע: היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה. כי הוא כידוע חתן השמחה, הוא יום ההולדת, אז צריך להיוועץ בו, והם כותבים את זה, ובאים היועמ"שים ואומרים: חייבים להיוועץ ביועמ"ש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> השלישי, האחרון – משפט אחרון – הדבר השלישי זה הניכוס. אם לא הצליחו בנטרול לפני ולא הצליחו בניסוח, יש ניכוס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> הם באים אליך, אומרים לך: תשמע, החוק עבר, אבל אין מה לעשות – זה כבר המעשה האלים – הם אומרים: אין מה לעשות, ניסינו להסביר לכם שאתם לא באמת המחוקקים, רמזנו לכם, הפצרנו בכם לשנות את החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא הבנתם. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אם לא הסכמתם, אז הינה, אנחנו מחוקקים אחר כך. ויש הליך שלם של חקיקה, אזרחי ישראל, אחרי שהחוק כבר עבר. הליך שלם. הם מוסיפים חוקים והם מנטרלים אותו בשלב היישום של החוק. יום ההולדת הזה הוא אחד העצובים של הכנסת הזאת, אבל בכוחנו לתקן, לשנות, להחזיר את הכוח לציבור. נעשה את זה, בעזרת השם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת קארין אלהרר – איננה נוכחת; חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אף הוא איננו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אף הוא איננו; חבר הכנסת יאיר לפיד – אף הוא איננו; חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר. חבר הכנסת ינון אזולאי. עליזה, לא להפריע. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, האמת, אני רוצה להגיד תודה רבה, תודה רבה לאיש שעד לפני כמה ימים לא היה שנוי במחלוקת, והגיעה לו תודה רבה. לאחרונה, בימים האחרונים, פתאום הוא שנוי במחלוקת. האיש הזה, קוראים לו גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים. האיש הזה שנתן את כל נשמתו, את ביתו – ואני אומר לכם, אפילו מבריאותו – למען החטופים בארץ ובעולם; האיש הזה שעכשיו קוראים לו להתפטר, האיש הזה שעכשיו פתאום בודקים אם הוא מקבל עוד משכורת אחרי שכל החטופים חזרו, האיש הזה שאף אחד לא אמר לו תודה רבה, אחרי שהוא סיים את המלאכה כביכול. בוא נגיד, גם אם הוא היה עובד פשוט, הכי פשוט, שום דבר, והיה מקבל גם סכום של 50,000 שקל, 60,000 שקל, אז כשהוא יסיים את תפקידו, יגידו: טוב, תן לו עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שלושה, תן לו קצת להתארגן בשוק הפרטי, מה שנקרא. אבל פה יוצאים נגדו. למה? הבן אדם בסך הכול אמר את האמת, אגב, אני ישבתי בוועדה כשהוא אמר את הדברים, וכשהייתה לו ביקורת, הוא אמר גם ביקורת. ישבתי בוועמ"ש מודיעין באותה תקופה, ואני חייב להגיד לכם שיש לו גם אומץ, וכשהוא רצה להגיד את הביקורת שלו, הוא אמר אותה. אבל היום הוא אמר שבסך הכול ראש הממשלה תמיד ראה את טובת החטופים, הוא אף פעם לא עשה את השיקול הפוליטי שלו. הוא דיבר על חמאס, עד כמה הם אלה שסחרו בנו, האזרחים הישראלים. ואז פתאום יוצאים נגדו. אל"ף, אני לא חושב שיש למישהו זכות לדבר על משפחות חטופים. זה ברור. לעולמי עד. כן, לעולמי עד, כי אף פעם אי-אפשר לדון אותם, כי כל מה שהם אמרו, ותמיד אמרתי את זה, גם ברגע האמת, שלנו אסור לדבר ואסור להגיד כלום. אבל יש גם אנשים שצריך, אם לא להגיד להם תודה, לפחות גם לא לדבר עליהם רע ולא לירוק להם בפנים. אז גל הירש, תודה רבה לך. הרבה בריאות, ושתמשיך לעשות למען עם ישראל ולמען מדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר – איננו נוכח. מי השר המסכם? השר ברקת, אתה עולה לסכם? זה חוק שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאי גולן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאי גולן, בבקשה. שמאי גולן תעלה. אם אתם לא רוצים, אני עובר להצבעה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> מה זה אם אתם לא רוצים? אני רוצה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני צריך להתחנן אליכם, אתם בקואליציה, שתדברו? בפעם הבאה זה יקרה במיידי. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> אני אעשה את זה קצר, אל תדאג. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא דואג. בבקשה, גברתי, ללא הגבלת זמן, ככל שתרצי ומה שתרצי. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> השם ישמור אותך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני עליתי לומר רק משהו קצר שהפריע לי ממש בימים האחרונים ולא יכולתי להישאר אדישה אליו, וזה הצביעות שלכם, האופוזיציה הבאמת-מופקרת ומפקירה. היה השבוע אירוע שבאמת היה נוגע ללב ושונה ממה שאנחנו רואים בנוף – הוחזר מהשבי החטוף האחרון רן גואילי, השם ייקום דמו. ואני יכולה לספר לך, אדוני היושב-ראש, שאני מאלה שלא מקוזזים עם האופוזיציה בערך מיום הקמת הממשלה הזו. מעולם לא קיבלתי מהם קיזוז, ותאמין לי, ברוך השם, אני חיה עם זה בשלום. הם הטילו וטו על כמה שרים, ביניהם אני, השר יריב לוין, השר קרעי – אבל אני באמת יחידת סגולה, אפילו לא קיזוז אחד, ואני יושבת פה באמת בשמחה ובגאווה, זו שליחותי להיות חברת כנסת בנוסף להיותי שרה. מה חשבתי? חשבתי שיש יום אחד שבו הפוליטיקה הזולה, הקטנה, המכוערת, המגעילה הזו, תהיה בצד. ובאמת שלחתי בתום לב את אחד מהיועצים שלי לבקש קיזוז, רק כדי ללכת להלוויה של רן גואילי, השם ייקום דמו. עכשיו, מה מסתבר? שאין לא נשמה ולא מצפון, לא הכלה, לא רגש ולא אכפתיות, ובזמן שהם ידעו שכל כך הרבה שרים וחברי כנסת מהאופוזיציה רוצים ללכת כדי להתייחד עם משפחת גואילי – ואגב, אני מיודדת ומקורבת אליהם, והייתי שם גם בשבעה הראשונה וגם כשהוא היה חטוף, וגם כשנפגשנו בכותל. כל כך רציתי לתת לו כבוד אחרון ולהתייחד עם זכרו, ובזמן שהם מתדרכים את התקשורת בשיא השקר ובשיא החוצפה, שהם מקזזים את כל מי שרק ירצה, הם לא קיזזו אף אחד למעט מתי מעטים. בנוסף לזה, הם שיקרו שיש ועדות ויש הצבעות, ואי-אפשר וכן אפשר. מה אני רוצה להגיד פה בעצם? כי אני באמת לא מופתעת, אבל ידע הציבור, כמו שחברתי היקרה טל גלבוע, שאחיינה, גיא גלבוע דלאל, היה חטוף וחזר, ברוך השם, היא אמרה בזמן אמת שמי שלוקח את המאבק להשבת החטופים למקום פוליטי הוא מטונף. אז אני רוצה להגיד לכם שאתם אופוזיציה מטונפת, זה מה שאתם. אופוזיציה שלא מסוגלת לשים בצד את הפוליטיקה הזולה ולתת קיזוז עלוב פעם בשלוש שנים, כדי שחברי הקואליציה יוכלו ללכת להלוויה של גיבור ישראל, זו אופוזיציה שגם לא מגיע לה אפילו להיות אופוזיציה כזו. אני רוצה רק לסיים בפרק תהילים לעילוי נשמת הקדוש רן גואילי, ולבקש סליחה מההורים הקדושים והיקרים שלו, שלא יכולנו כולנו להגיע להלוויה שלו כמו שהיה צריך, כי היה צריך פשוט לקזז את כולם ולתת לכולם להגיע להלוויה, והיינו חוזרים לפה ונשארים עם הפיליבסטר המשעמם שלכם. "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו. ה' מה רבו צרָי רבים קמים עלָי. רבים אֹמרים לנפשי אין ישועתה לו באלֹהים סלה. ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי. קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה. אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני. לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלָי. קומה ה' הושיעני אלֹהי כי הכית את כל אֹיבי לחי שִני רשעים שִברת. לה' הישועה על עמך ברכתך סלה". לזכרו של רן גואילי הקדוש והגיבור, השם ייקום דמו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026, בקריאה ראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026, לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 23 חברי כנסת, יש נמנע אחד ואחד נוכח ולא השתתף. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> יש לי תקלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מתקן את תוצאות ההצבעה כי טלי גוטליב הודיעה שיש לה תקלה, והיא הצביעה בעד. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש הודעה אישית, ועומדת הזכות לחברת הכנסת טלי גוטליב, לפני שנעבור לנושא הבא בסדר-היום. חמש דקות לרשותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רופא בישראל, פלסטיקאי ידוע מאוד, נעצר בחשד לעבירת אונס. טוב, גוטליב – באה אליי המשפחה שלו, הוא עצור, בשלב מעצר ימים, זה נקרא, מוגש כתב אישום, ופונים אליי לייצג אותו. אני אספר את הסיפור בקצרה, כי הוא זוכה. זה לעשות כמעט את הבלתי-אפשרי. מוגש כתב אישום, שבזמן שהגיעה אליו מטופלת הוא ביצע בה עבירת מין חמורה מאוד. נעצר, בקשה למעצר עד תום ההליכים. כל מי שמצוי בזה יודע כמה קשה לשחרר למעצר בית, זה כמעט בלתי אפשרי. עם אזיק אלקטרוני, תסקיר של שירות מבחן. כמעט שלושה חודשים לוקח לשחרר אותו. המשפט מתנהל בבית משפט מחוזי אצל שלושה שופטים. אתם צריכים להבין משהו, עומדת מתלוננת צעירה שבאמת מספרת לכאורה מדם ליבה שהוא ביצע בעבירת מין. אני צריכה, כסנגורית, לאסוף ראיות הגנה. אני אומרת לך, אדוני, אין, זה מאוד קשה. זה כמעט בלתי אפשרי. קבלו איך עושים את זה, ואם אני צריכה בשביל הזיכוי של הרופא הזה לספוג את האמירות האינפנטיליות שזורקות אליי פה, אגב, רק נשים – אני לא רואה שאף גבר שמחזיק מעצמו הגיוני יקרא לסנגורית מגינת אנסים, מלכת אנסים. באמת, לא ראיתי דבר כזה. כאילו אני בעד ביצוע העבירות. אני בעד דבר אחד: להגן על הלקוח שלי במיטב יכולתי. הרופא הזה אמר: לא נגעתי בה. היא הציעה לי – זה פלסטיקאי – לבצע בה פרוצדורה מאוד משונה, אני לא אגיד אותה כאן, מאוד משונה, אבל שעושים אותה. לצורך אותה פרוצדורה, צריך להזריק 300 זריקות בערך. אלה זריקות של חומצות היאלורוניות ברגישות מאוד מאוד מאוד מסוימת. טוב. בין השאר, מחוץ למרפאה יש מצלמה, אפשר לראות כל דבר. כמובן, השוטרים לא אספו, לא את המצלמה. שום דבר. טלי גוטליב צריכה לדמיין איך מוצאים חומרי ראיות. עכשיו תקשיבו, הגעה לחקר האמת היא דבר מאוד קשה. חקירה נגדית דורשת ריכוז מאוד מאוד גבוה וחיתוך רוחבי של המון המון מידע. שימו לב, מה אומרת המתלוננת. אני מקבלת מזכר מהפרקליטות, ריענון עדות. לפני ריענון העדות היא אומרת: הרופא טיפל בי, והוא היה גם בלי כפפות. היא רצתה כאילו להשחיר. כמו שאתם זוכרים מה האישה, חווה, אמרה לנחש, נכון? שגם אסור לה לגעת בעץ. ומתוך השקר, נכון, היא הגיעה לדבר עבירה, כי לא היה אסור לגעת בעץ הדעת, אלא רק לא לאכול מפרי עץ הדעת. ובכן, אותה גברת אומרת: הוא עבד בלי כפפות. טוב, כמו שאתם רואים – אתם רואים, יש לי פה, במצח – נכון המצח שלי מאוד ישר? זה לא טבעי – יש לי בוטוקס. אתם יודעים מה עושים? לפני ששמים בוטוקס בפנים, מורחים משחה שנקראת אמלה. המשחה שמרחו על אותה מתלוננת היא לא אמלה – היא משחת לידוקאין באחוז מאוד מאוד גבוה, שברגע שאתה מורח אותה, האפידרמיס החיצוני נרדם מאוד מהר. אוקיי. אני שואלת את המתלוננת: תגידי לי, אז הוא עבד בלי כפפות, הרופא הזה, נכון, בניגוד לכל היגיון. כן, כן, עבד בלי כפפות. והוא השתמש בלידוקאין הזה, הוא מרח עלייך את הכול. נכון, מרח? כן, כן, מרח. ואין לו כיור בחדר, נכון? נכון. והוא גם לא רחץ ידיים, נכון? נכון. באותה שנייה הבנתי שזיכיתי את הרופא. ולמה? כי טיפול ההזרקות דורש בערך 300 זריקות באותו טיפול, בעקצוצים מאוד מאוד מסוימים, ממש ממש בקטנות. עכשיו, אני מרחתי לא פעם ולא פעמיים אמלה, שזו משחה הרבה פחות חזקה מלידוקאין, וזה מרדים לך את היד. אתה לא מרגיש את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> האם במשחה או בהזרקה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא. במשחה. שים לב, אני שואלת: הוא מרח לך את הכול? אז אם זה בהזרקה, למה שאלתי אם אין כיור? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מי שרוצה קורס, אחר כך. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> האמת נמצאת בפרטים הקטנים, בגלל זה שאלתי למה אין כיור. הלכתי למרפאה, אגב, לראות אותה; לראות את המקום, להבין. באותה שנייה, כל מי שהזריקו לו משהו לפנים – אתה לא צריך, נאור, כי אתה מאוד נאה, כפי שאתה, אבל יש כאלה שלא; לא כולם מבורכים כמוך. ולכן, אני רק מודיעה לכם, נעשה את הסיפור, מה שנקרא קצר, הרופא הזה זוכה. זה לקח כמעט שנתיים מעת הגשת כתב האישום. ואני אומרת לכם פה, לא היה לי ספק שכשרצתי בפריימריז בפעם הראשונה, ורצתי במשבצת אישה חדשה – לא האמינו שיצביעו לי 10,890 איש. כי אם מישהו היה מאמין שאני אעבור ואצליח בפריימריז – כי מספרים עליי ששוריינתי; לא שוריינתי – את כל הרעל שאני סופגת פה היו עושים עוד בפריימריז. ומשלא עשו זאת, ומשנפתחו לי הזכות והחובה גם יחד לייצג את עם ישראל ואת החלק הימני שבו ללא מורא – כפי שידעתי, ברוך השם הטוב, "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך". ידעתי שלא הייתה אבן אחת שלא הפכתי בהגעה לחקר האמת. כל פעם שיטיחו בי דבר כזה, אני אעלה לפה ואני אספר לכם סיפור שמכוון לזיכוי כמעט בלתי אפשרי. ושלא תתבלבלו, יש הרשעות רבות שספגתי ועונשים קשים שלקוחות שלי שקיבלו, ולמי שמגיע מגיע - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - ומי שמורשע מורשע. אבל שלא יהיה פה ספק, לא יכול להיות מצב שנשים בקהל הזה יגידו, יעליבו עורכת דין אישה, בהיותה אישה, זה הכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לך. << הצח >> הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס' 12) (איסור התקשרות עם ספק בשל מעורבות בפשיעה חמורה), התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1885).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס' 12) (איסור התקשרות עם ספק בשל מעורבות בפשיעה חמורה), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות, לרשותך. << דובר >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חברי השר, שר המשפטים, חבריי חברי הכנסת, מאות מיליוני שקלים של תקציב המדינה שהועברו ומועברים לשלטון המקומי ולמכרזי תשתיות ובינוי ציבורי ברשויות הערביות מוצאים את דרכם לטרור ולפשיעה ומטביעים את החברה הערבית ברצח, בפשיעה, בעבריינות, במציאות בלתי מתקבלת על הדעת. חלק מהסיבות, מהגורמים, לעלייה הדרמטית באירועי הפשיעה בחברה הערבית, הם אותם סכסוכי טריטוריה על כסף, על מכרזים, על משפחות פשע שחודרות פנימה אל תוך השלטון המקומי. וצריך לומר את האמת, גם אם היא לא נעימה לאוזן, חלק גדול מזה הוא כי הממשלה הקודמת, במסגרת כספי השוחד שהועברו לתנועת אחות של חמאס, העבירה מיליארדים ללא פיקוח. ואגב, אני הייתי אז חבר ועדת כספים, ואני התרעתי - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה משקר - - - לך תטפל - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - ואמרתי: אתם, את השוחד הפוליטי הזה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. קריאת ביניים בלבד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - מחר לא יהיה חלב בכל מדינת ישראל בגללך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאת ביניים בלבד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - מעבירים – בואו, יש גבול לכל תעלול עם הדבר הזה. באמת יש גבול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאת ביניים בלבד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מספיק. תפסיקי פה עם הצעקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תפסיקי פה עם הצעקות. תפסיקי פה עם הטרור הזה. די כבר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. נא לא להפריע. מירב, את בקריאה ראשונה, אני מזכיר לך, מהדיון הקודם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מירב בן ארי צורחת פה וסותמת פיות. חלאס עם הדבר הזה. מספיק. באתי להציג חוק - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי סותם לך את הפה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תאפשרו לו לדבר. מה אתם רוצים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אקרא אותך פעם שלישית, ואוציא אותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - מי סותם לו את הפה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אבל הוא מדבר אליי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, סליחה, הוא לא מדבר אליך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שר האוצר - - - די כבר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם עולים לפה, מטיחים דברים קשים. סליחה, שומעים אתכם בסבלנות. אז מה, עלה השר ואומר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אבל הוא לא יכול - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאת ביניים, לא נאום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סבבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריאת ביניים, לא נאום. זו פעם שנייה. אתה בקריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> טוב, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין גבול לצביעות, להיתממות ולהקטנת הראש. אנחנו התרענו ואמרנו: מיליארדים שמועברים ללא פיקוח ימצאו את דרכם למשפחות הפשע, ימצאו את דרכם לטרור ויגבו מחיר דמים. אבל לשמור על הקואליציה עם תומכי הטרור היה יותר חשוב מלשמור על החיים של ערביי ישראל. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> שלוש שנים שר, מה עשית - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז הינה, אני אומר מה עשיתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את בקריאה ראשונה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית שלוש שנים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את בקריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אומר מה אני עושה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין פרידמן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אומר בדיוק מה אני עושה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 30 מיליון שקל לחמאס - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מה שאנחנו עושים היום, ככה נראית משילות. הצעת החוק החשובה הזאת שאנחנו מעבירים היום, סוף-סוף, נותנת כלים למדינת ישראל לפסול חברות ויחידים על בסיס פרפרזות ומידע מודיעיני על מעורבות בפשיעה ולהילחם בהשתלטות של משפחות הפשע בחברה הערבית על המכרזים והשלטון המקומי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשית איתה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני נלחם בזה, אגב, מיקי, במשך שנתיים. אתה יודע את זה מצוין. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל מה קורה בחברה הערבית, משפחות הפשע פורחות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מיקי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני יושב עם משרדי ממשלה, אני יושב עם יועצים משפטיים, ואומרים לי: מה אני יכול לעשות. אשתו של אבו לטיף היא גזברית באיזו רשות מקומית, וכולם יודעים לאן הולכים שם כל המכרזים. אני שואל, תגידו, זה נראה לכם נורמלי? אין לנו סמכות לעשות כלום. זה לא הוא, זו אשתו. רחמים לא ידע. הוא לא ידע. אז כן, אנחנו מעבירים עכשיו חקיקה קריטית. ועל בסיס מודיעין של המשטרה ופרפרזות של הפרקליטות, נותנים סמכות לחשב הכללי לייצר רשימה שחורה – אגב, היא תהיה חיה ונושמת ותתעדכן כל הזמן מול רשות התאגידים – של חברות שנגועות בפשיעה על בסיס מגוון רחב מאוד של סמ"חים, של סימנים מחשידים, ונפסול את היכולת שלהם להשתתף במכרזים. התוצאה תהיה שאנחנו לאט-לאט נפרק את הקשר הגורדי. אגב, היכולת להתמודד עם הפשיעה ועם עבריינות עוברת גם דרך משטרה ופרקליטות ובתי משפט. יש הרבה מאוד מה לעשות בעניין הזה כדי להשיב את המשילות; לאסוף את הנשק הבלתי חוקי, אבל לחנוק אותם כלכלית. ואנחנו עושים עכשיו צעד משמעותי מאוד בדרך לחנק כלכלי של הטריטוריות של ארגוני הפשיעה במדינת ישראל, שניזונים מתקציבי מדינה. ואני מאוד מקווה שעל החוק הזה כולנו נצביע פה אחד בעד, קואליציה ואופוזיציה, כל מי שחפץ למגר את הפשיעה המאורגנת, שפוגעת בכולם. עכשיו, עכשיו, היא פוגעת בחברה הערבית. הם רוצחים אחד את השני. בשנייה זה מתהפך גם על הראש של החברה היהודית. וכן, יש לנו מחויבות גדולה מאוד לשמור גם על החברה הערבית. לא תיתכן מציאות, אי-אפשר לקבל מציאות שבה 20% מאזרחי מדינת ישראל לא מסוגלים לשלוח את הילד בבוקר לבית ספר ולדעת שהוא חוזר. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה עשיתם? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו מתקנים עכשיו את הנזקים שלכם, מיקי. חלאס עם הצביעות. אנחנו מתקנים עכשיו את הנזקים שלכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כן, כן, אתם הזרמתם. לכו לפרוטוקולים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך חמלה. אין לך חמלה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מקשקש? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סימון, תודה. מירב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש לי חמלה. לכם לא הייתה חמלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא אכפת לך. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לכם לא הייתה חמלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב בן ארי, את בקריאה שנייה. אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עוד לא. אני לא רוצה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתם, כדי לתחזק קואליציה עם תומכי טרור, העברתם מאות מיליונים למשפחות הפשע. לא אכפת לכם שנרצחו אזרחים ערבים. לא אכפת לכם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סימון דוידסון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור, אתה רוצה לשתות? גם בלי קריאה שלישית. גם בלי, בלי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כל הגידול שיש עכשיו בפשיעה ובעבריינות אלה מאות המיליונים והמיליארדים שאתם העברתם, בלי בקרה, בלי פיקוח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין חמלה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> היה דוח של מנכ"ל משרד הפנים בתקופה שלכם, היה דוח שלם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> 30 מיליון שקל לחמאס - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיקי, קריאת ביניים – אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. מיקי, זה נדיר שאני אקרא אותך לסדר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל אדוני היושב-ראש - - - לשקר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סימון, אתה רוצה במקומו? הבנתי. תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה, שאני אשתוק על השקרים שלו? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה לעשות? אתה יודע כמה שקרים שמעתי בשעתיים האחרונות פה בפודיום? בוא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> למד מהבוס שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, נא לא להפריע. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יש דוח של מנכ"ל משרד הפנים הקודם, שריכז ועדה בממשלה הקודמת, שלכם, ריכז ועדה על הכספים האלה, והוציא דוח שלם – כמה הם עוברים לפשיעה ולטרור, ונתן שורת המלצות. אף אחת מהן לא מומשה. ובהפקרות הזרמתם אוטוסטרדה של כספים, שכולם ידעו, זה היה כתוב באותיות קידוש לבנה, שהם הולכים לטרור ולפשיעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יותר מ-300 מיליון שקלים - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז כן, אז הממשלה שלנו לוקחת אחריות על זה והולכת לחנוק את ארגוני הפשיעה והולכת לעצור את ההעברה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזו אחריות? אתה כישלון מהדהד. לא היה שר אוצר כושל כמוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, תתאפקי, אמרת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יאללה, יאללה, גם כן, עוד אחת. לא היה שר אוצר. שמענו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל אחרי זה הוא אמר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרת, מספיק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כשיושב-ראש המפלגה שלך היה שר אוצר, ראינו מה עשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך חמלה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לא היה שר אוצר, כן. השקל חזק, הבורסה בעלייה, ההייטק שובר שיאים, שוק התעסוקה מצוין - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך. מה קשור הבורסה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, לא חייב. לא חייב להגיד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - הגירעון הרבה יותר נמוך, האג"חים שלנו מצוינים, אבל שר האוצר גרוע. די כבר עם הסיסמאות האלה. מספיק כבר עם זה. עכשיו אני, ברשותכם, בשתיים וחצי הדקות שנשארו, אני מבקש לומר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> רק שנייה, טלי, ברשותך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תני לו, תני לו למצות. הוא רוצה למצות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נכון. את צודקת. רק סיסמאות. אז אנחנו עכשיו לוקחים אחריות, כפי שאמרתי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אין לך חמלה. בחיים לא פגשת עניים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה, מירב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יאללה, את גם כן, נו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הלוואי שהיית לומד משהו משר האוצר הקודם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> יאללה, יאללה, נו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב. מירב, אני אקרא אותך לסדר פעם. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תגיד לי, יכול להיות מצב שיהיה איזשהו דיון בכנסת שמירב בן ארי לא תצרח ותשתלט על הדיון? יש דבר כזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אין. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אז תוציא אותה. נו, ברצינות. מספיק עם הדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא בדרך לשם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה מדבר אליי, אז אני אענה. מה לעשות. אבל אתה פונה אליי. מה זה? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מספיק, די. היה פה יושב-ראש כנסת קודם שזרק פה אנשים בלי קריאות בכלל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה זרק? תגיד לי, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> זרק אותנו בקדנציה הקודמת בלי קריאות בכלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא רוצה להשתוות לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אין דיון שהיא לא צורחת כאן, משתלטת על הדיון. מספיק עם זה כבר. די, מספיק. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, מי שואל אותך בכלל? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מירב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> קשה לשמוע את האמת. קשה לשמוע את האמת הכואבת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - לא אתה. הוא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אומר לך שהוא לא יכול לדבר. את מפריעה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אגב, אני מבין. אדוני היושב בראש, אני מבין את התסכול והמרמור. אנחנו, ברוך השם, מצליחים בביטחון, מצליחים בכלכלה, מצליחים בעשייה החברתית, מצליחים בהתיישבות, עושים מהפכה ביהודה ושומרון, עושים מהפכה בנגב ובגליל - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> וואו, מה זה ביטחון. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה ביטחון, 2,000 הרוגים. 2,000 נרצחים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - ומסכנים, מה נשאר להם? לעמוד. כל התחזיות האפוקליפטיות שלהם קורסות. הם הבטיחו שהכלכלה תקרוס, והיא צומחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שר אוצר כושל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, פעם שנייה. את לא מותירה לי ברירה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מצליחים בביטחון – 2,000 נרצחים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיקי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם הכריזו שהכלכלה תקרוס, והיא צומחת; הם הכריזו שהעולם יוקיע אותנו, והוא לא; הם התפללו למשבר בינינו לבין ארצות הברית, ויש תיאום יוצא מן הכלל. מה נשאר להם? לעמוד פה ולצרוח. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שכחת את 7 באוקטובר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סימון דוידסון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שכחת את 7 באוקטובר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> טוב. לא שכחתי את 7 באוקטובר. אני שנתיים עובד לתקן את 7 באוקטובר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חלאס. רד כבר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סימון דוידסון, פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> לפרק את האימ-אימא של האויבים שלנו, בכל הזירות, לשפר את הביטחון של עם ישראל. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מיקי לוי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אתה צריך להוסיף לי דקה, אני לא מספיק לדבר. אדוני היושב בראש, תוסיף, תוסיף קצת זמן. יאללה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסדר. יש לך דקה, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מבקש את שתי הדקות שנשארו לי. הוספת בטעות עשר דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איפוס, איפוס. אל תדאג. דקה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שתי דקות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הצליח להצמיח את הכלכלה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מבקש, בשתי הדקות שנשארו לי, לדבר בעיקר לחבריי ולהעביר מסר בסוגיית רפורמת החלב. אני איש ההתיישבות העובדת. למעלה ממחצית מבני המשפחה שלי חקלאים. אין שר אוצר שתומך בחקלאות ובחקלאים – לא היה כזה במדינת ישראל הרבה שנים, אני חושב. אגב, בהמון כסף: 3 מיליארד שקל – שפד"ן; 350 מיליון סגרנו עכשיו למפעל מים בצפון; שמתי, כשנכנסתי לתפקיד, 2.5 מיליארד שקל לחומש, לעידוד השקעות הון וחדשנות בחקלאות. לצערי, לא מצאתי עם מי לעבוד בצד השני. אני אומר לכם באחריות, רפורמת החלב שומרת על הייצור המקומי, שומרת על החקלאות ופותחת שוק לתחרות ומורידה מחירים ונלחמת במונופולים. יש תנובה, טרה ושטראוס – שלוש מחלבות שולטות ב-85% מהשוק, מפקיעות מחירים, והמחירים במדינת ישראל הם כפולים, בלא מעט מוצרים, ממה שקורה במדינות ה-OECD. אין סיבה בעולם שמשפחה ברוכת ילדים במדינת ישראל לא תוכל לבוא לסופר, למלא עגלה, להגיע לקופה ולא לקבל חור בכיס. אין סיבה בעולם שהיא לא תסגור את החודש. זה לא פחות ציונות, זה לא פחות אהבת הארץ, זה לא פחות תורה, זה לא פחות ימין ואחריות חברתית שלנו. אני אומר לכם שהרפורמה הזאת שומרת על הייצור המקומי, מעגנת את זה בחקיקה – נדבר על זה כשנגיע לוועדה של אוהד, בעזרת השם – וכן, נלחמת בקרטלים. עכשיו, מה עושים הקרטלים? א. הם מוכרים שקרים – על ארדואן ועל אבו מאזן; וב. מסיתים את החקלאים, שאנחנו דואגים להם ברפורמה הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני השר - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ועכשיו הם גם מאיימים ממחר להפסיק לייצר חשמל. עכשיו, אני רוצה לומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חלב. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> מה? מה אמרתי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חשמל. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> חשמל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא הבנתי. רק שנייה, אדוני השר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, זה מסר מרגיע. אם אתה אומר שהרפורמה מטפלת - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> הם מאיימים עכשיו - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סליחה, כבוד השר. אם אתה אומר שהרפורמה מטפלת בקרטלים ושומרת - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מסביר. אז למה הם לא באים? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע. - - ושומרת על הייצור המקומי, אז יש פה עוול שנעשה, שלא הוסבר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נכון. אז אני אסביר. אז אני אסביר לך. תנובה מאיימת, מועצת החלב מאיימת כבר חצי שנה על המגדלים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - חצי דקה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דקה שלי, נאור. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוספת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הפרעתי לו, נתתי לו. עכשיו הוא משיב לי. מותר לי. הוא משיב לי. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני מסיים. חברים יקרים, המונופולים והקרטל המושחת של מועצת החלב מאיימים על המגדלים, חצי שנה אוסרים עליהם לבוא לדבר איתנו, לנהל משא ומתן כדי לעשות את זה יחד נכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ועכשיו גם מאיימים – פה, רק משפט אחד של סיום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה משפט אחד? עברו שתי דקות. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> תגיד לי, יש מצב שהיא לא תצרח כאן? די. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתתי משפטים לכל הדוברים בשני הדיונים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל נתת לו עוד שתי דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מותר. הפרעתם לו. הפרעתם לו ארבע דקות. הוא היה צנוע, ביקש שתי דקות. בבקשה, נא לסיים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זו לא הממשלה. זו הכנסת. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> עכשיו מאיימים על אזרחי ישראל להפסיק לייצר חלב ממחר. ואני רוצה לומר בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים: נגמרו הימים שבהם לוקחים את אזרחי ישראל כבני ערובה. פעם היו אלה עובדי חברת החשמל עם היד על השלטר, אחר כך הנמלים, ועכשיו תנובה והקרטלים של מועצת החלב. נגמרו הימים שהיה מי שיחליט אם עקרת הבית - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שכחת את רן ארז. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נכון. - - אם לעקרת הבית תהיה גבינה, אם לילדים יהיה חלב לקורנפלקס בבוקר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זהו. נגמר הזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תני לו לסיים. בזכותך הוא מדבר עוד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אני אומר, אדוני היושב-ראש, בצורה חד-משמעית: אם אתם תפסיקו לייצר חלב, אני אסיר את כל המכסים באופן חד-צדדי. זו זכותי וסמכותי כשר אוצר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אפתח את השוק לתחרות. אני מחויב שלאזרחי ישראל יהיה חלב ותהיה גבינה ויהיו מחירים זולים. לא תהיה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אדוני. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נכון, נכון. משה, משה, ישבתי עם עשרה מהם. אתה ישבת איתם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים, השר, השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ישבתי עם עשרה מהם בסודיות. הם מפחדים לבוא למשרד האוצר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבוד השר, תכבד את המעמד. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> ביקשו להיפגש במקומות מסתור, כי תנובה מאיימת עליהם לא לקנות את החלב שלהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרת את המסר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את לא נותנת לי לדבר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> כי מועצת החלב מאיימת עליהם. חצי שנה הם מסרבים לבוא לדבר, לא כי הם לא רוצים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבוד השר. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - הם אומרים לי: מאיימים עלינו. ונפגשתי עם עשרה מגדלים בשבועיים האחרונים. רפורמה טובה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקשיב לי. אתה לא מקשיב לי, כבוד השר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די, מספיק - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> נו, באמת. משקרים פה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל זה לא - - - << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> די, סיימתי. אני רק אומר ככה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אוקיי. לסיים. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> - - אי-אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו – לסרב לבוא לדבר, להחרים, ואז לאיים שלא יהיה חלב לאזרחי ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נגמר הזמן. די, די, די. תודה רבה. להתראות, תרד מהדוכן כבר. תרד. רד מהדוכן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אנחנו מחויבים לחקלאות, מחויבים למחירים נמוכים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מספיק. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> אף אחד לא יחזיק את אזרחי ישראל בגרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר האוצר בצלאל סמוטריץ': << דובר_המשך >> שלא תעזו להתעסק איתנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת יסמין פרידמן. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> תברח, תברח. פחדן, תברח. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תברח, תברח, יא פחדן, תברח. שר אוצר כושל, אנטי-חברתי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אחר כך אתם מדברים על כבוד הבית הזה, ולא מאפשרים - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא רואה את האזרח הקטן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, פעם שלישית. נא לצאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני צריכה לדבר תכף. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז נקרא לך כשתצטרכי לדבר. מה אני אעשה? אני נפגעתי, נפגע לי האגו שלא מקשיבים לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לי בעיה - - - שילמד מכחלון מה זה להיות שר אוצר עם חמלה, עם רגישות, עם אנשים עניים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה. חברתך מדברת. מירב, תודה. (חברת הכנסת מירב בן ארי יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לפני שאני מתחילה, אני רק רוצה להגיב לשר האוצר על דבר אחד, למרות שהוא לא מקשיב לי. הוא טען שאנחנו לא עצרנו כספים שעברו לארגוני הפשע דרך הרשויות. הוא רק שוכח שבמו ידיו הוא חתום על מזוודות של מיליארדים שעברו לחמאס. זה בסדר, זה לא קשור אליו. מה שקשור אלינו – שלנו. שלוש שנים אתה שר. אתה מדבר על כל מיני המלצות שהיו פה בתקופת הממשלה הקודמת. שלוש שנים לקח לך וזה מה שהבאת? זה מה שהבאת אחרי שלוש שנים? מה אני אגיד לך, ממש גאון גדול. זה דבר ראשון. דבר שני, רציתי להגיד לתושבי קריית שמונה, אם עליו אתם מסתמכים, Don't hold your breath. ירד ראש הממשלה, עם כל הפמליה. אני רוצה להגיד לכם שהוא היה גם בנגב לפני איזה חודש. האם משהו השתנה מאז? לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, הוא היה בפעם הראשונה בנגב. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> היה פעם ראשונה בנגב. אחרי שהוא שמע שיש בעיות, מתים שם אנשים, אז הוא ירד לנגב. האם משהו השתנה? לא. הגיע ראש הממשלה, עם כל שריו, שחלקם הגיעו לקריית שמונה בפעם הראשונה מזה שנתיים. הוריד להם את כל המענקים שהבטיח להם, והשאיר להם 2,500 שקלים, משהו חד-פעמי, רק לעסקים בעיר. איך אני אגיד? תושבי קריית שמונה, שזה לא יעלה לכם לראש, שלא תשתוללו עם הכסף. ואז הגדיל ראש הממשלה והודיע שהוא מכריז על פתיחה של שדה תעופה, רק שהמקום פועל מ-1988. למעשה המקום עבר שיפוץ לפני 28 שנה. האם הוא שינה את פני קריית שמונה והצפון? לא. אז הכריז שר החינוך שהם מקימים אוניברסיטה בצפון. לא בדיוק מקימים – הופכים את המכללה לאוניברסיטה. צר לי לעדכן אותם גם שהתרומה של 130 מיליון – לא בטוח שתוכלו לקבל אותה, כי חבר מפלגתו של שר האוצר מעביר את חוק העמותות, שבו לא ניתן לקבל תרומה ממדינה זרה. אז 130 מיליון מקנדה – תשכחו מהם. תושבי קריית שמונה היקרים, באמת יקרים, צר לי, אין לכם יכולת או על מה להתבסס, אפילו לא מילה אחת שמפזרים עליכם ראש הממשלה ושר אוצר כושל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה – שר האוצר, למה אתה בורח? למה אתה בורח? אמרת לי, שבי בשקט. אני יודעת שאתה שומע. בוא, שב. בוא, מה אתה מפחד? איזה פחדן, ברח. ברח הפחדן. על מה? מה אמרתי עליו? שזה שר בלי חמלה? שאם הוא יראה עני שהוא ייתקל בו, הוא לא ידע שהוא עני? שאם הוא יראה קושי חברתי, הוא לא ידע? שלוש שנים הוא שר אוצר, מבלבל לי את המוח על הבורסה. עד שהוא נהיה שר אוצר הוא בכלל לא ידע מה זה מניות. כמו שהוא לא ידע מה זה נוח'בה, כמו שהוא לא יודע אנגלית. הוא אומר לי: שבי בשקט, השר הזה. הבורסה. כל ילד רביעי במדינה הזאת עני. מילה על דו"ח העוני, בשביל החראם, בשביל 880,000 ילדים עניים? מילה? צרצרים, הוא לא אומר מילה. מי? לא אמרתי לו לדבר על לפיד. דבר על שר אוצר חברתי. אין לו מושג. הוא מדבר על סופר? מתי בפעם האחרונה הוא היה בסופר? מתי הוא נכנס? מתי הוא מילא עגלה? מתי הוא ראה? אני הולכת לסופר בכל שבוע, הולכת. לא היה דבר כזה אף פעם. הוא לא צריך לרחם עלינו. ברוך השם, הכול טוב, יש לנו משכורת נאה. בכל פעם שאני יוצאת מהסופר אני אומרת איך אנשים עם ארבעה ילדים קונים בשר? איך? יש לו מושג? אנחנו חיים – הוא מדבר איתי על בורסה. מה קשור? בוא נדבר על החיים עצמם. בוא נדבר על חמלה, על רגישות. שלוש שנים הוא שר אוצר, את האות רי"ש במילה "רפורמה" הוא לא העביר. רי"ש. תביא איזה משהו, איזו בשורה לאזרחים, למעמד הביניים, למשפחות, לאלה שהלכתם – עשיתם קמפיין על גיל לידה עד שלוש. ואלכ, אני אומרת לעצמי, אנשים עם ילדים קטנים, מלידה עד שלוש – איך אפשר לממן היום מעון, צהרון, לשלושה ילדים? איך? היא נשארת בבית והיא מגדלת את הילדים כדי לא לשלם למטפלת. אני באה אליו לפה ואני אומרת לו: אין לך חמלה, והוא אומר לי: שבי בשקט. זה שר האוצר הגרנדמייזר של מדינת ישראל. מה אמרתי? אמרתי לו ביקורת עניינית – ברח. פחד, ברח החוצה כאילו כפאו שד. על מה? שמעת ממנו מילה על דו"ח העוני? חושבים שאנחנו מטומטמים. פרסמו את זה ביום שישי בבוקר, בינואר. אתה יודע שהם היו מחויבים לפרסם בדצמבר. אתה יודע שאם רוצים לקבור ידיעה, מביאים אותה ביום שישי בבוקר. בטח. אבל את העניים אי-אפשר לקבור. הם חיים פה בתוכנו, מחפשים בזבל, הולכים לקבל ארגזים. מתי פעם שמעתם אותו מדבר על עניים? מתי פעם שמעתם אותו מדבר על רפורמות? על מעמד ביניים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אל תדאג, לו הוא נתן עוד שתי דקות עלא עיני ועלא ראסי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גם על זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אתה נכנסת עכשיו לדיון. הינה, אני אומרת לך, נתן לו, עד שהוא היה ממש צריך להוריד אותו כמעט פיזית. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה הוא, זה אני. כל אחד והסגנון שלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מסיימת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שיבוא וידבר על חמלה, שידבר על האנשים העניים במדינה. שלוש שנים – מילה אחת לא שמעתי אותו מדבר על עוני. מילה אחת. קצת צניעות, קצת ענווה, מילה על האנשים המסכנים האלה שלא מסיימים את החודש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נאור שירי, תעשה חימום. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אחרי זה הוא יושב ומבלבל לי את המוח על בורסה, על מניות, כאילו יש לו מושג איך נראית מניה; כאילו יש לו מושג איך היה נראה שוק ההון לפני שהוא בכלל נכנס לתפקיד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. יש שר במליאה? היוניקורן. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שרה, שרה. אני מקווה שזה מספק אותך. יש שרה במליאה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אמרתי, מספק. שלום, שלום. קודם כול, אני לא זיהיתי את מי שצעק עלינו פה. הוא צועק עלינו שלוש שנים. באתי להגיד לו: שם ותפקיד לפרוטוקול, אני לא יודע מי אתה. גם איך הוא יודע שמירב מדברת כל הזמן? הבן אדם, ליטרלי, לא במליאה. הוא בכלל לא שר, לדעתי, אבל בסדר. הוא צועק עלינו. הוא מרביץ בנו תורה על זה שהם לא טיפלו בחדירה של הפשיעה לרשויות מקומיות. אני אשם בזה. אבל, מה שנקרא, לא עליו רציתי לדבר ולא אבזבז את זמני עליו. שמש העמים הגיע לאצבע הגליל, ואני חושב, חבריי חברי הכנסת, שזה לא אירוע שאנחנו יכולים לזלזל בו, כמו האירוע הבאמת-חד-פעמי שהיה בנגב. אני רוצה לקחת אתכם לדברי הרהב. באמת, הוא מדבר בצורה כל כך פיוטית, אז אני חייב לצטט לכם: אתם לא תאמינו מה יקרה בקריית שמונה. אתם לא תאמינו – אנחנו רוצים להביא את המהפכה הזו. מהפכת התחבורה, מהפכת התעסוקה, מהפכת הדיור, מהפכת הרווחה, מהפכת התיירות. רק היה חסר לי שם "מהפכה של שמחה כי כולנו משפחה". אחרי שנתיים וחצי, מהפכות. 18 שנים הבן אדם ראש ממשלה, ועכשיו הוא יביא את המהפכות שכולנו מצפים להן בקריית שמונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם בנגב, גם בנגב. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב שהוא היה גם בנגב. הוא גם לא מסתפק, אתה יודע, רק במהפכות. מהפכות זה לנפוליאון מעלי אקספרס הידוע כשר האוצר. צפון הארץ, אצבע. הוא יודע, זה אצבע הגליל. אצבע. לא רק בקריית שמונה – בכל הגליל, המקום הכי מקסים בארץ. רגע, רגע, גם יו"ש, וגם המרכז, וגם הנגב. מה זה? איזה דובון אכפת לי. כמה אהבה, כמה מהפכה, כמה השקעה. הבן אדם שנתיים וחצי שם פס על קריית שמונה ומחק אותה מהגבולות של ישראל, מחק אותה. הוא עבר מול אביחי שטרן. הוא חשב שהוא, אני לא יודע, מרדכי דוד. הוא בקושי לחץ לו את היד. כאילו הוא בן גביר, שהוא לא רצה להצטלם איתו. אבל זעפרני בא לקיר צילום כאילו הוא בחתונה. אין לתאר את זה. טוסקנה בגליל. ואז – לא, המקום הרבה יותר יפה מטוסקנה. מדובר במוכר לקרדות מקצועי. 30 שנה שהם מאכילים אותנו לקרדות מימין ומשמאל; שלוש פעמים הכריזו על הקמה של אוניברסיטה בגליל על תל חי; מ-1998 מטוסים נחתו כבר במנחת בקריית שמונה. מוכר רהיטים מקצוען מוכר לנו לוקשים ולקרדות, ואנחנו, כמו לא יודע מה, בכל פעם מהנהנים, הוא יביא מהפכה. איזה מהפכה? מעלי אקספרס, נכון? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמה פעמים נפתח המנחת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אל תגיד לי עכשיו. תודה. סליחה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא תודה. מהפכה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, אין לי אוויר. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> פותח מנחת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אוי, ואטורי, אתה הדובר הבא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רוצה שאני אחליף אותך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אחליט, רגע. תכף אני אחליט. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה הבא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני רק צריך עניבה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> ניסים, אתה רוצה שאני אחליף אותך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אין לי מה לומר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה רוצה לתת לי את הזמן שלך? << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, לא. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה "לא, לא"? למה פעמיים לא? לא זה present progressive, זה "לא" רציף. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, ולדימיר בליאק, יש לך שלוש דקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איפה זה שצעק פה? לאן הוא הלך? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא ברח. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא ברח. אני בדיוק רציתי לבקש פה מאנשי הכנסת איזשהו גלגל הצלה, לחלץ אותו מהמצולות מתחת לאחוז החסימה. הוא נראה לי לא רגוע. הוא דיבר פה על הנזקים, על תיקון הנזקים שלנו. הבן אדם אשכרה הביא אותנו לשלוש שנים של צמיחה שלילית לנפש, ירידה ברמת החיים. השנה נשלם ריבית, חבריי חברי הכנסת, 22 מיליארד שקל יותר ממה ששילמנו ב-2022. את הנזקים של האיש הזה הילדים שלנו ישלמו, הנינים שלנו ישלמו, עשרות שנים אנחנו נשלם מאות מיליארדי שקלים על ההפקרות שלו בתפקיד שר האוצר. הוא מדבר על הנזקים שלנו? הבן אדם – נזק מהלך. אני רוצה – כמה מילים על רפורמת החלב. תראו, אפשר לתמוך ברפורמה – אני חושב שהיא חשובה – ואפשר להתנגד לרפורמה; אפשר לחשוב שהרפורמה תוזיל את יוקר המחיה, ואפשר לומר שהיא תחסל את חקלאות ישראל. הכול אפשר. אבל כל זה לגמרי לא מעניין את ראש הממשלה. השיקול היחידי שלו ברפורמת החלב הוא שרידות פוליטית. שרידות פוליטית << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כמו בגיוס. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז זה שצעק פה – איך קוראים לו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> סמוטריץ'. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בצלאל סמוטריץ'. אם הוא מאיים להפיל את הממשלה אז אנחנו נקדם את הרפורמה. זה השיקול, זה אשכרה השיקול. ואם הוא מאיים להפיל את הממשלה אז אנחנו נעביר את הרפורמה לוועדה של אוהד טל, ולא משנה שהוועדה הזאת כמעט ולא מתפקדת, ואין לה ניסיון ואין לה מומחיות לדון ברפורמה כל כך משמעותית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא בכלל לא בארץ. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה לא מעניין אותם, כי השיקול היחידי זה עוד חודש-חודשיים בשלטון, ולעזאזל החקלאים ולעזאזל יוקר המחיה והכלכלה. שום דבר לא מעניין. האנשים האלה ילמדו אותנו על פטריוטיות? על אחריות? על כלכלה? אין לכם מושג. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - אין לו מושג על מה הוא מדבר. הוא לא יודע מה זה פטריוטיות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני יכול במקומה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה קרה, לא הספיק לך הנאום? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יכול לדבר יומיים, אתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> גם בנוטריונים הוא יכול לדבר. גם בנוטריונים אתה יכול לדבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בואו נוריד קצת את הווליום, ונדבר על גאווה ישראלית. גאווה ישראלית שהדגל הזה יתנוסס כמעט בכל מקום בעולם, בזכות בן אדם אחד. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בצלאל סמוטריץ'. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> בזכות בחור צעיר, 2.06 גובהו, בן 25, ילד שגדל בבני הרצליה – שאני גאה מאוד להיות חלק מההקמה של העמותה הזאת – ילד שהגיע לכדורסל במקרה, כי הוא בכלל שיחק כדורגל. הילד הזה, קוראים לו דני אבדיה. דני אבדיה הביא כבוד ענק אתמול למדינת ישראל, לעם היהודי, לספורט הישראלי, ונבחר להיות אחד מ-24 השחקנים הכי טובים בעולם שישחקו באולסטאר האמריקאי של ה-NBA. דני אבדיה, ילד שהגיע לפני חמש שנים ל-NBA, ובזכות עבודה קשה ובזכות שני אנשים שאני חייב לציין אותם – אני מכיר אותם באופן אישי – זופר, אבא שלו, שהיה שחקן סרבי שהגיע לישראל, ואשתו, שהכיר אותה פה, גם היא שחקנית כדורסל, שרון ארצי, שבאמת גידלו ילד לתפארת. אני זוכר אותו בתור ילד קטן, איך זופר היה מגיע איתו לאימונים, היה מאוד מאוד עיקש איתו, לא ויתר לו אף פעם, גם כשהוא הפך להיות כוכב הוא לא ויתר לו. ובזכות ובגלל ההורים המדהימים שלו דני אבדיה הגיע למה שהוא הגיע היום. למה אני מספר לכם את זה? לא משנה כמה כסף נשקיע בהסברה הישראלית, ולא משנה כמה מיליונים נזרוק ברשתות, ולא משנה כמה כוחות נפעיל, כשיש לכם ספורטאי או קבוצה שמייצגים את מדינת ישראל – במקרה הזה ספורטאי, מה שהוא עושה להסברה הישראלית – שום דבר אחר לא יכול לעשות. אתם לא חיים את עולמות הספורט, כולם. אבל זה שהשחקן הזה מגיע לאולסטאר, אתם לא מבינים איזה הד ציבורי זה בעולם למען מדינת ישראל. כמה דני היה עיקש מאז 7 באוקטובר לדבר על מדינת ישראל, בכל ראיון שלו. לא התבייש, ולהפך, כל הזמן הניף את זה שהוא ישראלי ודיבר על צה"ל ועל החיילים ועל הכבוד שלו כישראלי. אז אני פה עומד על בימת הכנסת ומצדיע לדני אבדיה, לזופר, אבא שלו, לשרון, בבני הרצליה – לכל המדריכים והמאמנים שגידלו אותו כצעיר, ולאחר מכן – המאמנים במכבי תל אביב, עד שהוא הגיע ל-NBA. כל הכבוד לספורט הישראלי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> בראבו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. משתתף איתך בברכות. גאווה גדולה לעם ישראל. הצבעתי לו, דרך אגב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רק תביא את הכסף לספורט. אדוני היושב-ראש, עוד כמה מיליונים מקרן העושר לספורט, לא יקרה כלום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נתנו וניתן. תבוא לישיבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני אבוא. תביא עוד כמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> גם אני פה. אותי הוא לא קרא. לא קראת אותי, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מיקי לוי. איפה את נמצאת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני נמצאת. ב-39, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד לא הגעתי, אני ב-19. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, עולה לכאן שר האוצר להציג חוק, שהוא חוק שנראה על פניו חוק בסדר גמור, ואנחנו אמורים לתמוך בו. במקום זה – הוא משתלח בנו. על מה ולמה? זה לא יאומן. מפנה אלינו אצבע מאשימה: הממשלה של בנט-לפיד העבירה כסף לארגוני פשע. איזו עליבות. שנה וחצי בלבד ממשלת בנט-לפיד; 17 שנה ראש הממשלה נתניהו בשלטון, ולא עשיתם דבר וחצי דבר כדי להילחם בפשיעה המאורגנת. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' מסיעתי הוכיח שאפשר, אבל אתם חבורה של עלובים – שלוש שנים הפשיעה משתוללת, ומגיע שר האוצר ואומר שאנחנו מעבירים כסף לארגוני פשע? איזו עליבות, איזה חוסר עשייה. טען שר האוצר שהממשלה שלו עושה נפלאות וניסים בביטחון? איזו עליבות. ממשלת טבח 7 באוקטובר, 2,000 נרצחים, זה ביטחון? זה האיש שלאחר שהמלחמה פרצה אמר: יש לנו שבועיים עד שידרשו לפטר אותנו. מתי הלכת לסופר, אדוני שר האוצר? ישראל מקום שני ב-OECD ביוקר המחיה; מקום ראשון-שני במחירי המזון; מקום ראשון ביוקר הדיור יחסית להכנסה; מקום ראשון-שני במחירי יוקר התחבורה והתקשורת. ברוב הדירוגים ישראל יקרה יותר מגרמניה, צרפת, הולנד, בריטניה, קנדה, אוסטרליה ויפן. ביוקר המחיה היא יקרה יותר משווייץ, נורבגיה ואיסלנד, בחלק מהנושאים. שר אוצר כושל. שני מיליון איש עניים בישראל. עלית לכאן ולא ייחסת אפילו חצי משפט –880,000 ילדים רעבים, שלא אוכלים מספיק את אבות המזון. איפה אתה והאוצר, אין לכם חמלה? אתם נלחמים במשפחות הפשע? שלוש שנים שמשפחות הפשע מרימות ראש, ואני אומר את זה כבעל מקצוע. לפחות תעלה לכאן, תסתכל לנו בפנים, תכבוש את מבטך ותגיד: אני מעביר איזשהו חוק שהוא טוב כדי להילחם הלאה. אבל לא. טוב להפנות אלינו אצבע מאשימה. איזו עליבות. איזו עליבות. תתבייש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת איימן עודה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, איפה שר האוצר? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברח. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ברח? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> טוב. כושל. מחירי מזון – זה ברור. המחירים עולים – זה ברור. שר האוצר כושל לגמרי. אבל אני רוצה לדבר על עוד נושא. על מה הוא מתרברב לגבי מה שקרה עם העם הפלסטיני? על מה? אני לא מדבר פה על פשעים נגד האנושות. לא, לא, לא. אני מדבר על המובן של הצלחה והפסד. מה? אחרי 7 באוקטובר, מלחמת ימין על מלא, נשיא ארצות הברית נתן גושפנקה לטרנספר, המלחמה האינטנסיבית והארוכה ביותר, נשארו בין הים לנהר 7.5 מיליון פלסטינים, 7.5 מיליון יהודים. מה הוא יעשה עם העובדה הזו אם עם כל הנתונים שהיו הוא לא הצליח לשנות את המשוואה העיקרית? מה הוא עושה בגדה המערבית? מה? פשעים, פשעים נגד האנשים. נגד עלי זית, נגד עצי זית. שורפים אותם. שורפים בתים של אנשים תמימים, פשוטים. אז יש שתי אופציות: שהוא יישאר שם, ובסוף תהיה מדינה אחת לשני העמים בין הים לנהר; או הפתרון שאני מאמין שהוא הכי מציאותי, והוא לכבד את שני העמים, מדינה לצד מדינה. על איזה ניצחון הוא מדבר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> על איזה ניצחון הוא מדבר? כישלון בכל המובנים, אבל בעיקר כישלון מוסרי מוחלט. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה אתה עושה פה? מה אתה עושה פה? מה אתה עושה בכנסת ישראל? מה הוא עושה פה, אדוני - - - שליח של ג'יבריל רג'וב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת; חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חידה. חידה. אני רוצה להקריא פה את הסעיף הבא, לא נגעתי: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, 'הליך שיפוטי' – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט". עוד סעיף: "המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים". הלו, פצ"רית, השמיעי קול. פצ"רית לשעבר, השמיעי קול. מה את חושבת, שאם תחליפי עורך דין, ואם פתאום ז'ק חן, עורך הדין הדגול, ישלח מכתב בתגובה מטעמך שהדלפת הסרטון היא לא עבירה כי את בכירה, זה ירשים מישהו? את חושבת שאת חשודה עכשיו רק בהדלפת הסרטון? את גברת שקרנית נאלחת קצה שאשמה בשיבוש הליכי משפט ובהדחה בעדות מהרף החמור ביותר. קבלי, קבלי, מתי שיקרת. שיקרת ושיבשת הליכי משפט כשהגעת לוועדת החוץ והביטחון ואמרת שלא הדלפת את הסרטון. שיקרת את ועדת החוץ והביטחון כשאמרת שאת לא יודעת גם מי הדליף את הסרטון. שיקרת. שיקרת כששלחת את החברה שלך להיות שופטת בבית הדין הצבאי ולא סיפרת שהיא הדליפה את הסרטון במצוותך. שיקרת כששלחת את הסגן שלך, גל עשהאל, לוועדת החוץ והביטחון לומר לנו שהוא עושה בדיקה. עושה בדיקה. שיקרת ושיבשת הליכי משפט כשהוא סיפר לנו שעושים בדיקה, והוא לא סיפר לנו שהתובע הצבאי הראשי ביקש לספר לו, לגל עשהאל, מי הדליף את הסרטון. שורה של עבירות שיבוש מהרף החמור ביותר. מה עוד לא סיפרת לנו? לא סיפרת לנו, גברת פצ"רית, שהיועמ"שית מגישה תצהיר לבג"ץ, שמוגש, לחקור את הדלפת הסרטון, שפגע קשות בלוחמינו ואגב כך בביטחון המדינה. היועמ"שית מגישה תצהיר לבית המשפט, לבג"ץ, ואומרת: אין עוד פעולות חקירה לביצוע. אני אומרת לדפנה ברק-ארז: זה שקר. היא אומרת לי: לא, זה שומרי סף. את זה הם מגישים, את התצהיר השקרי הזה, כשהם יודעים שלא בוצעה אפילו פעולת חקירה אחת. ובכן, גב' פצ"רית, אני מבינה שיש הרבה מאוד כותרות ואת חשבת ששכחנו. לא שכחנו, לא לפצ"רית ולא ליועמ"שית. עד עכשיו אנחנו מחכים לתשובה משומרי הסף למה לא סיפרת לנו, גברת יועמ"שית, שהלכת פעמיים לדבר עם גלנט, להניע אותו מחקירה? פעמיים. לא סיפרת לנו ולא נתת לנו שום הסבר למה שרון אפק, המשנה שלך, נפגש עם הפצ"רית, ולמה הוא נפגש עם עורך הדין של הפצ"רית, דורי קלגסבלד. לכן התמהמהתי, כי רציתי להקריא לכם את לשון החוק, כדי להקריא לכם, מילה במילה, למה את חשודה בביצוע עבירות של חמש שנות מאסר לצידן. עוד לפני הדלפת הסרטון ועוד לפני פגיעה בביטחון המדינה, כי אין ספק שלא יעמידו אותך לדין על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל על עבירות שיבוש והדחה בעדות – חמש שנים בכלא, על כל מעשה שלך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת יעל רון בן משה – אינה נוכחת; חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון – אינו נוכח. חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי מקלב – אינו נוכח; חבר הכנסת ידידיה סוכות – אינו נוכח. חברת הכנסת לימור סון הר מלך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקשת לחשוף בפני הציבור הישראלי מציאות בלתי נתפסת המתרחשת ממש ברגעים אלו בלב המדינה. כולנו מדברים על ריבונות, על ביטחון ועל היום שאחרי. אבל מתברר שבעוד שאנחנו מנהלים פה דיונים וכנסים בפרלמנט, במרחק נסיעה קצר מכאן, בעיר קריית גת, הוקמה ישות אקס טריטוריאלית שצריכה להדיר שינה מעיניו של כל מי שביטחון ישראל יקר לליבו. ואני מדברת כמובן על הבסיס בקריית גת המכונה CMCC, מתחם סגור שמתנהל תחת מעטה כבד של מידור וחשאיות. בתוך המחנה הזה פועלות ועדות וקבוצות עבודה שעוסקות בנושא הרגיש ביותר לעתידה של מדינת ישראל: שיקום רצועת עזה. אבל הינה האבסורד הזועק לשמיים: בעוד נציגי ציבור ישראלים, חברי כנסת שנבחרו על ידי העם כדי לפקח על הממשלה ועל הצבא, נתקלים בחומות של סירוב, לתוך המחנה הזה נכנסים ויוצאים נציגים ממדינות זרות, חלקן מדינות שאינן מוגדרות כאויב רשמי אך בפועל הן עוינות את האינטרס הישראלי בכל נימי נפשן. מדינות שחלקן מובילות קו אנטי-ישראלי החריף ביותר בעולם, שותפות שם לתכנון העתיד שלנו. אני שואלת אתכם, כיצד זה ייתכן? איך ייתכן שבתוך שטח ריבוני של מדינת ישראל מוקם חור שחור של מידע, מחנה שבו למי שאינו דיפלומט זר אסור לבקר, שבו מידע על גורל ביטחוננו נשמר רחוק מעין הציבור אבל פתוח לרווחה בפני גורמים זרים? האנשים האלה שיושבים שם בחדרים הממוזגים בקריית גת הם אלו שמתכננים את המנגנונים שישלטו בעזה, הם אלו שקובעים מי יקבל את הכסף, מי יבנה את התשתיות ואיך יראה המרחב שגובל ביישובי הדרום שלנו. הם יקבעו, הם יכריעו והם יכתיבו לנו כיצד יראה העתיד הביטחוני של ילדינו בזמן שאנחנו, הריבוניים בארץ הזו, נשארים מחוץ לגדר, וחמור מכך – מממשים את הדרישות שלהם. זוהי הפקעה דה פקטו של האוטונומיה הישראלית. זוהי כניעה לתפיסה מסוכנת שאומרת שישראל לא מנהלת את האירוע אלא רק קבלן ביצוע של הקהילה הבין-לאומית. כאשר מונעים מאיתנו לבקר במקומות האלה, כאשר הופכים את התיאום האזרחי-צבאי למגרש משחקים של מעצמות זרות, אנחנו מאבדים את זכותנו להגנה עצמית אמיתית ולקבוע את עתידנו. אנחנו לא נשלים עם מדינת חסות. אנחנו לא נסכים שהביטחון שלנו ייסחר בחדרים סגורים על ידי מי שלא משלם את המחיר על טעויות שיעלו לנו בדם. עם ישראל לא נלחם בחירוף נפש מאז 7 באוקטובר כדי להעביר את מפתחות הניהול לידיים זרות בקריית גת או בעזה. אני דורשת כאן היום שקיפות מלאה. אני דורשת לאפשר לנבחרי הציבור גישה מלאה לכל מה שמתרחש באותן ועדות שיקום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מבקש לחתור לסיום. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הריבונות הישראלית אינה נכס שניתן להחכיר למדינות זרות, היא הלב הפועם של הקיום שלנו כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> גברתי, זו הממשלה שלכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> טוב שלא אמרת שהאופוזיציה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אם זה היה - - - אבל זו הממשלה שלכם. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> זו זעקה שאני לא אפסיק לזעוק אותה, גם אם זו הממשלה שלי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הצבעה? שר מסכם או שרה? אם לא, אני עובר להצבעה עכשיו. אני מבקש מחבר הכנסת לתפוס את מקומותיהם. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס' 12) (איסור התקשרות עם ספק בשל מעורבות בפשיעה חמורה), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס' 12) (איסור התקשרות עם ספק בשל מעורבות בפשיעה חמורה), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> ביטחון לאומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שר האוצר היה יכול למנוע את כל הצעקות אם הוא היה מציג את החוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> די, הוא הלך כבר ואתה נאמת, אני לא מבין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא כבר הלך לישון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה, גם מתוך שינה תדברו על זה? די, חלאס. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה זאת אומרת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא אוהב ללכת לנמנם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לפרוטוקול, אורית סטרוק תמכה בהצעת החוק, היא פשוט לא הגיעה לעמדה להצביע. שמחה, הכול בסדר? אני יכול להתקדם? תודה. << הצח >> הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1872; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' ל"ב, ישיבה 301; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להציג את הצעת החוק. << דובר >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפניכם לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12), התשפ"ה–2025. בהצעת החוק מוצע לבטל את הדרישה לייפוי כוח נוטריוני לצורך רישום משכנתה בעבור תאגיד בנקאי, וזאת כדי להקל את הנטל המוטל על מבקשי הלוואה לדיור מהבנק. שם ארוך, נשמע משעמם – החוק שיחסוך 1,000 שקל לפחות לכל משק בית במדינת ישראל. סעיף 20 לחוק הנוטריונים, התשל"ו–1976, קובע כי ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין לא יהיו בני תוקף אלא אם כן ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, למעט ייפוי כוח שניתן לעורך דין לפעול בשם לקוחו בקשר לשירות המקצועי שהוא מעניק לו. לצורך מתן הלוואה מתאגיד בנקאי שבמסגרתה נרשמת משכנתה על נכס מקרקעין, נדרש הלווה לתת לבנק ייפוי כוח כדי שזה יוכל, בין היתר, לרשום רישום משכנתה בפנקסי המקרקעין, אם הלווה נמנע מלעשות כן. לייפוי כוח זה נדרש, כמובהר לעיל, אימות נוטריוני שבמסגרתו מאומתת זהות החותם וכן נבדקת הבנתו את המשמעות של חתימתו על ייפוי הכוח. ואולם, בהלוואות משכנתה מאומתת זהות החותם ממילא על ידי הבנק, וכן חלות על הבנק חובות גילוי נאות כלפי הלקוח. בנוסף, במרבית העסקאות מלווה הלווה בעורך דין מטעמו. מנגד, בדיקה שנערכה על ידי מחלקת האסטרטגיה במשרד המשפטים העלתה כי העלות העקיפה והישירה של אימות החתימה על ידי נוטריון היא כ-1,000 שקלים לעסקת נדל"ן ממוצעת. משכך מצאה הוועדה כי על הלווים מוטל נטל רגולטורי וביורוקרטי עודף, שאין לו בהכרח הצדקה. נוכח האמור, מוצע לקבוע כי ייפוי כוח שניתן לתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, לביצוע עסקת משכנתה, לרבות ביטולה, העברתה, שינוי בתנאיה או כל פעולה אחרת הכרוכה ברישום העסקה, יהיה תקף אף אם לא ערך אותו נוטריון או אימת את החתימות שעליו. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחבריי לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני אנצל כבר את הזמן הזה גם כדי להגיד תודה רבה לצוות המשפטי של הוועדה, להנהלת הוועדה, לשר המשפטים, לשר במשרד המשפטים. חוק 107, תודה רבה שספרת. חוק 107, שחוסך 1,000 שקל לפחות לכל משק בית בישראל, ולמשק בית שגם ממחזר משכנתה או עושה יותר מעסקת נדל"ן אחת זה יותר מ-1,000שקל, אפשר להכפיל את המספרים. בעיניי זה חוק מבורך, חוק ממשלתי מבורך שאני שמח על הזכות שהייתה לי בוועדת החוקה להביא אותו לידי גמר. תודה רבה לכל חברי הכנסת, שבעזרת השם יתמכו בו, אני מקווה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. להצעת החוק הוגשו כרמה הסתייגויות של קבוצת יש עתיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את ההסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מושכת את ההסתייגויות, לכן ההסתייגויות מבוטלות. בקשות רשות דיבור – אני אקרא בשמות חברי הכנסת: חבר כנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; עודד פורר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; שרון ניר – אינה נוכחת; יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חמד עמאר – אינו נוכח; בנימין גנץ – אינו נוכח; פנינה תמנו – אינה נוכחת; חילי טרופר – אינו נוכח; מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, איתן גינזבורג, יעל רון בן משה – כולם אינם נוכחים. לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה. שכנעת את כולם, שמחה, מסתבר. << קריאה >> שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): << קריאה >> אני יודע, אבל אני בכל זאת רוצה לסכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה להצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 1 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 13 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. לכן נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 14 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 12), התשפ"ה–2025, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. << נושא >> חילופים בוועדות הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת הכנסת: מטעם סיעת הליכוד, במקום חבר הכנסת משה פסל יכהן חבר הכנסת אושר שקלים. בהצלחה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה? אבל הוא לא הספיק להיות אפילו יום אחד, משה פסל. גם אותו אי-אפשר לקנות? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי ט"ז בשבט התשפ"ו, 3 בפברואר 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 21:41. << סיום >>