דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ט"ז ישיבה שס"ו הישיבה השלוש-מאות-ושישים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, י"ז בשבט התשפ"ו (4 בפברואר 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות ורגילות 6 4267. מחויבות ישראל לאמנת האקלים והסכם פריז 6 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 6 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 7 מירב בן ארי (יש עתיד): 12 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 12 4268. הארכת היתר הפליטה ליחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין 14 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 14 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 15 אלי דלל (הליכוד): 28 4077. כ-10% מהתקנים במשרד להגנת הסביבה אינם מאוישים 31 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 31 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 31 3842. זיהום אוויר חמור מבסיס צה"ל תל השומר, הפוגע בתושבי אור יהודה וקריית אונו 37 ינון אזולאי (ש"ס): 37 השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 39 דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר אברהם בייגה שוחט 46 היו"ר אמיר אוחנה: 46 יאיר לפיד (יש עתיד): 48 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 50 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ה–2025 53 עודד פורר (ישראל ביתנו): 53 שר התקשורת שלמה קרעי: 59 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 61 עודד פורר (ישראל ביתנו): 63 הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי, התשפ"ה–2024 64 אלעזר שטרן (יש עתיד): 65 שר התקשורת שלמה קרעי: 69 אלעזר שטרן (יש עתיד): 76 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיצום כספי), התשפ"ה-2025 81 משה טור פז (יש עתיד): 82 שר התקשורת שלמה קרעי: 87 עודד פורר (ישראל ביתנו): 92 יאיר לפיד (יש עתיד): 94 הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי קצינים), התשפ"ה–2025 97 גלעד קריב (העבודה): 98 שר התקשורת שלמה קרעי: 101 מרב מיכאלי (העבודה): 106 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 108 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 108 הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית יהודית, התשפ"ה–2024 108 מאיר כהן (יש עתיד): 109 שר המורשת עמיחי אליהו: 115 הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תשלום מופחת לתושבי אזורי עדיפות לאומית), התשפ"ו–2025 121 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 121 שר המורשת עמיחי אליהו: 125 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע למניעת פגיעה), התשפ"ו–2025 134 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 134 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי רפואת שיניים), התשפ"ו–2025 137 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 137 הצעת חוק מדד לזכות לקיום אנושי בכבוד, התשפ"ג–2023 142 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 142 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 144 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 146 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023 150 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 150 שר המשפטים יריב לוין: 154 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 157 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מרכזים אקוטיים), התשפ"ו–2025 159 עדי עזוז (יש עתיד): 159 שר המורשת עמיחי אליהו: 168 עדי עזוז (יש עתיד): 173 הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב 175 טלי גוטליב (הליכוד): 175 הצעות לסדר-היום 178 הכרזת סכסוך העבודה באגף השיקום של משרד הביטחון 178 ירון לוי (יש עתיד): 178 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 180 הצעות לסדר-היום 184 החרגת היישוב חצור הגלילית ממתווה הפיצויים והשיקום לצפון 184 מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 184 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 186 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 187 ניסים ואטורי (הליכוד): 188 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 191 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 200 הצעות לסדר-היום 203 דילול כוחות הביטחון בעוטף בניגוד להתחייבויות מפורשות ושבירת האמון עם התושבים 203 יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 203 שר התקשורת שלמה קרעי: 204 הצעות לסדר-היום 213 פגיעה בענף החלב ובביטחון המזון בעקבות הרפורמה במשק החלב 213 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 213 ניסים ואטורי (הליכוד): 214 אבי מעוז (נעם): 218 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 219 גלעד קריב (העבודה): 220 שר התקשורת שלמה קרעי: 222 גלעד קריב (העבודה): 223 הצעות לסדר-היום 225 הטבח והטיהור האתני של העדה הכורדית בסוריה 225 עמית הלוי (הליכוד): 226 עודד פורר (ישראל ביתנו): 228 השר במשרד האוצר זאב אלקין: 229 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 230 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 230 הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025 231 ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): 231 עודד פורר (ישראל ביתנו): 237 ששון ששי גואטה (הליכוד): 253 הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2026 254 צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 254 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 256 הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 25) (חובת בדיקה של רישיון עובד זר), התשפ"ו–2026 257 אליהו רביבו (הליכוד): 257 << נושא >> שאילתות דחופות ורגילות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ז בשבט התשפ"ו, 4 בפברואר 2026. הנושא הראשון שעל סדר-היום: שאילתות דחופות ורגילות לשרה להגנת הסביבה. אני מתכבד להזמין את השרה אל הדוכן. בבקשה, גברתי. בינתיים אציין כי השבוע אושרו שתי שאילתות דחופות שאליהן הוצמדו שתי שאילתות רגילות נוספות שלא נמסרה עליהן תשובה בזמן הקבוע בתקנון, ואני מפנה את תשומת ליבך, גברתי, שיש עוד שאילתות רגילות שלא נענו בזמן. אני מבקש שתנחי את גורמי משרדך להשיב במהרה, בהתאם לתקנון הכנסת. תודה רבה. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, יש עשרות שאילתות שלא נענו בזמן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אמרתי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני מודה לך שאתה מעורר את תשומת ליבם של השרים בסוגיה הזאת. חשוב מאוד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז, אבל רק רגע, בואו נתחיל בשאילתה של חבר הכנסת כסיף, בנושא: מחויבות ישראל לאמנת האקלים והסכם פריז. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. << שאילתה >> 4267. מחויבות ישראל לאמנת האקלים והסכם פריז << שאילתה >> << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. בשבוע שעבר פורסם שהנחית לבחון את משיכת חתימתה של ישראל מאמנת האקלים ופרישה מהסכם פריז. הדבר אינו רק פסול מוסרית, לאור משבר האקלים הקשה, אלא גם מסכן את מעמדה הבין-לאומי והכלכלי של ישראל. רצוני לשאול: האם תתחייבי לשמור על ישראל בהסכם ובאמנה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה, גברתי השרה. אנא השיבי. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אני אשיב על השאלה. אני רק אומרת שהיה לי קטע כזה, אתה יודע, כשראיתי את השאילתה שלך, וראיתי שכתוב על משבר האקלים – אתה מדבר על האמנה – שהפרישה או לא פרישה לא רק פסולה מוסרית. אז באמת שאלתי: מי המצפן המוסרי, בטח שלך? אבל זה בסדר, זה לגבי הרבה היבטים כאלה ואחרים. אבל אני חושבת שאתה האחרון, חבר הכנסת כסיף, שיכול להטיף על מוסריות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תעני על השאלה, מה זה? מה זה היא משתלחת בחבר כנסת? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה לאפשר לשרה להשיב. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אבל בסדר, אתה יודע, יכול להיות שנושאי אקלים יותר חשובים לך מוסרית נניח מחיילי צה"ל, מביטחונה של מדינת ישראל. זה בסדר, וזו זכותך לקבוע את רף המוסריות. כבר התרגלנו לזה, והאמת היא שאין לנו ציפיות ממך. אבל כן, צריך לומר שכל הנושא של אמנת האקלים, שגם מדינת ישראל חתומה עליה, חתומות עליה הרבה מדינות בעולם, לאור פרישתה של ארצות הברית, שהיא הידידה הגדולה של ישראל, והפרישה שלה היא אמירה מאוד מאוד משמעותית – וצריך גם לומר שהארגון הזה הוא ארגון שמכיר במדינת פלסטין – הו, הינה, מצאנו משהו, עופר כסיף, שמשותף בינך לבין אותם האנשים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה את לא עונה על השאילתה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, גברתי, לא להפריע, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כן, אני אשמח - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אתה מקשיב? היא משתלחת בחבר כנסת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא להפריע, בבקשה. השרה תשיב כפי שהיא מבינה. תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא לא מבינה, זו הבעיה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> עופר כסיף, אולי הנושא של הכרה במדינת פלסטין זה הדבר שמשותף בינך לבין אותה אמנה, אותו ארגון, אמנת המסגרת של האו"ם. אז אני אגיד לך משהו. אנחנו רוצים לשמור על האינטרסים הביטחוניים, הכלכליים, המדיניים, של מדינת ישראל, ואנחנו נעשה את הכול כדי לשמור עליהם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> למה הכנסתם את הרש"פ עכשיו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה הכנסתם - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ולכן, כשהידידה הגדולה, ארצות הברית של אמריקה - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נו, אני צריך להגיע לקריאות? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> - - בוחנת את – לא רק בחנה, אלא גם פרשה מההסכם הזה, אז כן, אני הנחיתי, כתוצאה מזה, לבחון – גם אצלנו, גם משרד ראש הממשלה יצטרך להביע את עמדתו, גם המל"ל, גם משרדים שותפים אחרים, גם משרד החוץ עשה דיון בנושא. ולכן – אנחנו נקבל את כל העמדות. אני יכולה להגיד לך מראש שאני יודעת מגורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה שהם חושבים שהשותפות שלנו היא חשובה והכרחית. אנחנו לא מדברים על זה שהשותפות שלנו לא חשובה ולא הכרחית, לכן עשינו את זה עד עכשיו, לכן באמת קידמנו חוק אקלים לישראל, לכן אנחנו גם מקדמים שורה ארוכה של צעדים ששומרים על האינטרסים של מדינת ישראל בהיבטים האלה. ורק כדי למסגר, המחויבות של מדינת ישראל היא גם בתחום האדפטציה וגם בעולמות המיטיגציה. הרי העולמות של האקלים מחולקים לשניים. זה חשוב, כי זו הזדמנות – לא תמיד יוצא לנו בכנסת לדבר על זה. אדפטציה זו אותה היערכות לשינויי אקלים. מה לעשות, יש שינויים אקלימיים, וגם השלטון המקומי והאזורי, מבחינתנו, צריך להיערך לשינויי האקלים. ולכן המשרד להגנת הסביבה נותן כלים לשלטון המקומי והאזורי, כמו גם תוכניות היערכות לשינויי האקלים לשלטון המקומי והאזורי – כמו מפות סיכוני אקלים, קולות קוראים שתומכים בייעור והצללה של המרחבים העירוניים. מפות סיכוני האקלים מראות אילו אזורים מועדים להצפות וגשמים ומשקעים מרובים בעיר, ובאילו אזורים יש איי חום, שצריך להימנע מלבנות בהם גני ילדים, לדוגמה, ואם כן בונים בהם גני משחקים, אז לעשות בהם גם הצללה וקירוי שהוא מיטבי. הדברים האלה שאנחנו נותנים לשלטון המקומי והאזורי – ויש הרבה רשויות שנכנסו ועוד הרבה רשויות עתידות להיכנס – הם כלים אופרטיביים, כדי לשמור על האינטרסים שלנו, של המדינה, והאינטרסים של המדינה בתחום הזה יישמרו. יש מינהלת היערכות לשינוי אקלים, ויש גם חוק שעתיד לעבור. יש לנו הסכמות אחרונות, אני מקווה, עם האוצר, שאנחנו נגיע אליהן, ואיתו ביחד יהיו גם תקציבים וגם תקנים. זה לגבי זה. הנחינו לבחון. בחינה היא דבר חשוב, היא דבר משמעותי, היא דבר ששומר על האינטרסים של מדינת ישראל. כן? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם יש שאלת המשך – בבקשה. לאחר מכן, שאלות נוספות לחברי הכנסת מירב בן ארי ויוראי להב הרצנו. בבקשה. תקראו למירב, אם היא רוצה שאלה נוספת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מאוד שמח שאדם שהשאלה שמאפיינת אותו היא האם הייתי טובה עד הסוף כדי לקבל שריון ותפקידים - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא, את זה אתה אמרת, חיים שלי. אתה, תומך טרור, לא תטיף לי מוסר, אדון עופר כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - כדי לקבל שריון ותפקידים – כבוד היושב-ראש, אני מבקש שגם היא לא תפריע לי. זה הולך both ways. זה הולך both ways. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מה אתה אומר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה, שנייה, שנייה. רגע, רגע, סליחה. נאפשר רגע לחבר הכנסת כסיף, ולאחר מכן גברתי השרה תשיב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני חוזר שוב מההתחלה, שאם זה לא היה כל כך טרגי ועצוב, פתטי ומגוחך, זה היה מצחיק מאוד שאדם מהמושחתים ביותר, מהבלתי-מוסריים ביותר, שהשאלה המאפיינת אותו היסטורית הייתה אם היה טוב עד הסוף כדי למכור את נשמתו לשטן ולקבל שריון – ואגב, אני מאוד שמח שבפריימריז הבאים היא תיכשל ולא תיכנס לכנסת הבאה. זה יהיה הישג גדול מאוד לשרה כושלת וחברת כנסת אפסית. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> עופר כסיף, היחיד שנכשל בינתיים זה אתה, עופר כסיף. אתה בן אדם מסוכן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מאוד שמח שהיא זאת שמחלקת ציונים. ושאלת ההמשך שלי היא אם את חושבת שההשתלחות המגוחכת שלך תועיל לך בפריימריז. זאת שאלת ההמשך שלי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ברוכים הבאים לתלמידים. אני אגיד לך. קודם כול, כל דבר שיוציא אותך מכנסת ישראל מבורך. אני חושבת שהקמפיין שלכם עכשיו, של הערבים נוהרים לקלפיות, עם העוקץ שאתם ככל הנראה מתכננים עם בנט – תראה, זה כבר לא משחק פוליטי, זו סכנה ממשית לקיום מדינת ישראל. אז עופר כסיף, אני חושבת ואני גם יודעת, וגם אזרחי מדינת ישראל יודעים: אתה תומך טרור, אתה תומך באויבים שלנו. בעיניי אין לך מקום בכנסת ישראל, ואנחנו נעשה את הכול כדי שאתה לא תהיה פה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אתה האחרון שתבוא להטיף על מוסריות. האחרון שיטיף על מוסריות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלות נוספות – חברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, שמעתי שישבת בוועדת הפנים והצעת להרוג אנשים שמציתים שריפות בשטחים. האם זו העמדה המקצועית של המשרד? ומה חושבים גורמי המקצוע במשרדך? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חבר הכנסת הרצנו. לאחר מכן השרה תשיב במרוכז. בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> השרה עידית סילמן, תודה שאת כאן. לפי פרסום בכלכליסט, את משמשת במקביל לכהונתך כשרה כחברה בוועד מנהל של עמותה. יש מצב שזה נכון? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. ננצל את ההזדמנות לברך את תלמידות ותלמידי כיתה ט' מחטיבת גולדה בפתח תקווה. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם. בבקשה, כבוד השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> טוב, רק נגיד שפתח תקווה – יש כאן גם חבר כנסת מפתח תקווה – רק נגיד שפתח תקווה היא עיר מדהימה, שהמשרד להגנת הסביבה עושה איתה הרבה פיילוטים, עיר הפיילוט שלנו במשרד להגנת הסביבה להרבה דברים טובים. הדבר האחרון שהשקנו בעיר פתח תקווה הוא פרויקט ערים שקטות – גלאי רעש ומצלמות שנפרסו בעיר. הקמפיין שעלה בטלוויזיה גם צולם בפתח תקווה. אגב, זה לא רק בעיר הזו, זה בערים נוספות. המשרד להגנת הסביבה מקדם הפחתת רעש מכלי רכב ותחבורה בערים, ועיריית פתח תקווה שותפה שלנו לפיילוט שנערך. הפיילוט הזה היה כל כך מוצלח בפתח תקווה, שיצאנו אליו בכל הארץ. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> פתח תקווה היא לא עיר רועשת במיוחד. זה לא תל אביב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה. חברת הכנסת בן ארי, אני מבקש. די עם זה. די, לאפשר לשרה להשיב. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בפיילוט הזה אנחנו מקדמים – רעש של צפירות מכלי רכב, מתחבורה, צפירות שהן לא חלשות אלא צפירות מאוד חזקות. וצריך לומר, גם הרבה רכבים כמו אופנועים שהוציאו את האמצעים המכניים שלהם והכניסו אמצעים משופרים, ועושים ממש קולות כמו אזעקות - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> היא לא נשאלה על פתח תקווה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מי שאל על פתח תקווה? גם לא עונה על השאילתה כששולחים לה, וגם כשאת עולה למליאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז, פתח תקווה, אתם איתנו. מחיאות כפיים לכם. הרבה כבוד. שמחים שאתם כאן. תצליחו. וכן, התשובה שלי לשניהם היא לא ולא. ושיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שאלתי מה עמדת גורמי המקצוע. את לא עונה לשאלות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלת אם זו עמדת גורמי המקצוע, והתשובה הייתה לא. זו הייתה השאלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - מה חושבים גורמי המקצוע במשרד. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. השאילתה הבאה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו בנושא: הארכת היתר הפליטה ליחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין. חבר הכנסת הרצנו, בבקשה. << שאילתה >> 4268. הארכת היתר הפליטה ליחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין << שאילתה >> << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בדצמבר 2025 – גברתי השרה, את רוצה להאזין? פרסם המשרד להגנת הסביבה להערות ציבור טיוטת היתר פליטה ליחידות הפחמיות 1 עד 4 בתחנת אורות רבין, חרף העמדה המקצועית שלפיה אין להמשיך בהפעלת יחידות ישנות ומזהמות אלו, אשר אינן עומדות בערכי הפליטה הנדרשים לפי חוק אוויר נקי והדירקטיבה האירופית. רצוני לשאול: מדוע מתכוון המשרד שלך להאריך את היתר הפליטה בניגוד לעמדתו המקצועית? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> אוקיי. נתחיל קודם כול בעמדת המשרד, כי ממש חשוב ליישר קווים ולא להגיד משהו שהוא לא נכון. בסוף אנחנו רוצים לאפשר לאזרחי מדינת ישראל להבין מה קורה. בואו נגיד ככה, אורות רבין אלו אותן תחנות שכולם רואים בחדרה. הארובות הגבוהות שמייצרות מפחם חשמל – בסדר? אנרגיה. רגע, אני מסבירה כי יש כאן תלמידים – נכון? תלמידים, אנחנו רוצים לדעת. מכירים מה זה אורות רבין? תרימו יד. מכירים? הייתם בסיור באורות רבין, בחברת חשמל? המורה, כדאי ללכת ולראות איך מייצרים אנרגיה בישראל, איך ייצרו אנרגיה מפחם. תם עידן הפחם. מדינת ישראל מתקדמת הלאה. מכירים את אסדות הגז – שהיום מפיקים גז? וגם מדינת ישראל הופכת להיות חזקה גיאופוליטית בגלל הסכמי הגז שהיא עושה. ועדיין, העתיד של ישראל לא נמצא רק בגז אלא במה שנקרא אנרגיות מתחדשות. שלום לכולם. פאנלים סולריים, PV – על הגגות, על הבתים, על מאגרי מים, שקולטים את אנרגיית השמש ומייצרים ממנה חשמל. יש לנו תחנות רוח, בסדר? טורבינות רוח גדולות. לדוגמה, יש ברמת הגולן חוות של טורבינות רוח שמהן מייצרים אנרגיה מתחדשת. כל האנרגיות המתחדשות האלה, שהן אנרגיות ירוקות יותר, הן העתיד של מדינת ישראל. אורות רבין בחדרה הם המקום שמייצר באמת אנרגיה מפחם. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - גם לי היא לא תענה. זה זילות של המוסד הזה. היא לא עונה בכתב, היא לא עונה - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> הייתה החלטת ממשלה שהשיטה הזאת שבה מייצרים אנרגיה מפחם תסתיים. יש החלטת ממשלה שב-1 בינואר 2026 – זהו, לא משתמשים יותר בתחנות הפחמיות ומסבים אותן לגז. אממה, הייתה בקשה ב-1 בדצמבר 2025, עדכן שר האנרגיה – רק נגיד שהמשרד להגנת הסביבה אחראי על היתרי הפליטה, זה מה שנפלט לאוויר מאורות רבין. וכדי לקבל אפשרות להמשיך את ההפעלה של התחנות הפחמיות, חייבים לקבל היתר פליטה לתחנות הפחמיות האלה מהמשרד להגנת הסביבה. כידוע, ביום 1 בדצמבר 2025 שר האנרגיה עדכן את המדיניות וקבע כי יחידות 1 עד 4 – יש ארבע יחידות פחמיות שהן ישנות ושהן מזהמות – והוא ביקש, הוא אמר שהן נדרשות כגיבוי למשק האנרגיה לשלוש שנים נוספות. למה? כי הוא אמר: יש היעדר מקור אחר לגיבוי כרגע למשק החשמל, וקיימים סיכונים לאספקת החשמל במצבי חירום. מה הוא בעצם בא וביקש? הוא בא וביקש להאריך את היתר הפליטה של התחנות הפחמיות האלה, למרות שבאמת בהחלטת ממשלה קבעו שב-1 בינואר 2026 תם העידן הזה. אנחנו באמת בחנו את הבקשה של חברת החשמל, שהוגשה לממונה בתחום הזה במשרד שלי, לתיקון ההיתר ולהמשך שימוש מוגבל ביחידות אלה. אנחנו שקלנו את כל הנימוקים שהביאו בפנינו ואת כל ההשפעות הסביבתיות, וקבענו כי יותר ליחידות לבצע בדיקות כשירות בלבד. מה זה אומר? אנחנו לא נאשר להמשיך להפעיל את התחנות הפחמיות 1 עד 4. מה אנחנו כן נאפשר בהיתר הפליטה שניתן? ניתן להם להמשיך לבצע בדיקות כשירות בלבד. ולמה זה? זה בראייה אחראית ומאוזנת לאור המצב הלאומי. מה זה אומר? שאם מדינת ישראל, כמו בשנתיים האחרונות, תיקלע למצב חירום ויהיה מצב חירום שבו נצטרך להפיק אנרגיה וחשמל גם מהתחנות הפחמיות האלה כי אנחנו ניקלע למצב משברי – ומי ששוקל את השיקולים האלה אומר: יש סיכון שיהיה במצב משברי ואני רוצה לשמור את התחנות האלה, 1 עד 4, כגיבוי. לכן, המשרד להגנת הסביבה אמר: אנחנו נוכל לאפשר רק את נושא הכשירות שלהם, לא ההפעלה. ותיקון ההיתר הזה, שהמשרד ירצה לתת, לא יאפשר להפעיל את היחידות האלה לצורכי ייצור חשמל, אלא הוא ישמר אותן רק לתקופה נוספת ככשירות למצבי חירום, אם וכאשר אלה יתרחשו. הטיוטה הזאת של ההיתר, שמי שהוציא אותו זה גורמי המקצוע במשרד, הולכת להערות ציבור. יוצאים להערות ציבור. הציבור מוזמן להעיר על טיוטת ההיתר, והמשרד בוחן את כל ההערות. מי שמעיר על טיוטת ההיתר זה ארגונים סביבתיים, זה אזרחים. האמת, אני אספר לכם. בשבוע שעבר הייתי – עשינו שימוע ציבורי גם לאורות רבין, לתחנות הפחמיות בחדרה, ביחד עם ראש העיר ניר בן חיים, ביחד עם סגן ראש העיר שלמה בוזגלו, ביחד עם כל הצוות המקצועי של העירייה, ביחד עם ראשי ערים שכנות שהגיעו, מאליכין, ושלחו נציגים מעמק חפר. מה לעשות, כל האזור הזה מודאג מאוד מהמשך ההפעלה של התחנות הפחמיות, כמו שהמשרד להגנת הסביבה מודאג. כי מבחינת המשרד להגנת הסביבה – ואני אומרת חד-משמעית פה על הבמה – תם עידן הפחם בישראל. ישראל לא צריכה להשתמש יותר בפחם כמקור אנרגיה. גם במלחמה נוכחנו לדעת שעשו עלינו אמברגו עם פחם, ונאלצנו לייבא פחם ממדינות שבהן הפחם הוא, איך לומר, פחות איכותי. ולכן, יש לזה השפעה סביבתית. ומבחינתנו, כמשרד, אם תם עידן הפחם וצריך להסב את התחנות האלה ולהשתמש באמת בתחנות גזיות, ולאחר מכן – אמרתי לכם, גז זה עדיין פוסילי, והעתיד של ישראל נמצא באנרגיות המתחדשות בישראל. אגב, אני, שר התרבות והספורט ושר האנרגיה, הוצאנו עכשיו קול קורא לקירוי סולרי של מגרשי ספורט, כי אנחנו באמת מאמינים שזה טוב. רוב השנה בישראל יש שמש, ואנחנו רוצים לקרות מגרשי ספורט כדי שילדים לא ישחקו בשמש. בנוסף, אנחנו מייצרים באופן הזה חשמל, אנרגיה ירוקה. המשרד להגנת הסביבה גם הוציא קולות קוראים לקירוי סולרי על מבנים ישנים – מה שנקרא שפ"פים – קירוי סולרי על שטח פרטי פתוח בבתי מגורים. המשרד להגנת הסביבה מעודד ייצור של אנרגיות מתחדשות ירוקות בישראל, וגם תומך בזה על ידי קולות קוראים. לא רק זה, בהחלטת ממשלה אנחנו דרשנו ממשרד האנרגיה לראות תוכנית לאומית לאנרגיות המתחדשות בישראל. ולכן, כשהגיעה הבקשה – כתוצאה מהשנתיים האלה, שהיו שנתיים של חירום – לשמור את האפשרות של כשירות, וזה מה שאנחנו אישרנו. לא אישרנו למשרד האנרגיה להמשיך להפעיל את התחנות הפחמיות. עדיין, יצאה טיוטת היתר לדיון ציבורי. בשבוע שעבר, כמו שאמרתי לכם, עשינו דיון ציבורי כזה בחדרה. האמת, יוראי, חשבתי שתגיע לדיון הציבורי הזה – לשמוע את הציבור, לשמוע את הארגונים הסביבתיים - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני חבר כנסת. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> - - לשמוע את ראש העיר. כתבת בפייסבוק שלך כמה חשוב, כמה חשוב, טה טה טה טה טה טה, ועשית רעש, כמה רעש, אלוהים - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אני חבר כנסת, הייתי בהצבעות בכנסת, גברתי השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> - - אבל לדיון הציבורי שעשינו בחדרה לא יכולת להגיע? לשמוע את הציבור ולראות מה הוא אומר? יכולת לקבל גם במה, יכולת לעשות אחלה סיבוב תקשורתי. אבל זה בסדר, אנחנו עונים לך גם כאן, הכול טוב. ואני רוצה להגיד לכם שבדיון הציבורי הזה עלו גם ראש העיר, שקריטי לו לסגור את התחנות הפחמיות – ניר בן חיים בחדרה – והוא נלחם על בריאות ואיכות החיים של התושבים, וראשי ערים נוספים ונציגים נוספים. עלו שם נציגי ציבור, עלו שם נציגים של ארגוני סביבה שבאו ודיברו. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> גם האיגוד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> גם האיגוד, עשינו את זה במשרדי האיגוד. מה זאת אומרת, עשינו את זה במשרדי איגוד ערים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. לקחנו את כל ההערות, ואתם יודעים מה הנציגים של המשרד להגנת הסביבה עושים עכשיו? קוראים את כל הערות הציבור, מקיימים דיון פנימי עמוק, כל גורמי המקצוע. ואגב, יוראי, אם אתה רוצה אתה יכול לפנות לגורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, והם ישמחו גם לשבת איתך, אמיתי, אחד על אחד. אם תרצה, אני גם אנחה אותם לשבת איתך אחד על אחד, כדי שתוכל לשמוע מהם, תוכל לבדוק איתם. האמת, אם היית מגיע לדיון הציבורי הזה, זה היה מצוין. עכשיו, אני לא אומרת את זה בהלצה – אני אומרת את זה באמת. אני חושבת, הייתה שם חברת כנסת לשעבר שהגיעה, כי זה היה חשוב לה. וזה חשוב לשמוע את הציבור, וחשוב להבין מהם הקשיים שלו. ועכשיו המשרד להגנת הסביבה ייקח את כל הערות הציבור ויבחן את זה, כי לא תמיד גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה רואים את כל השיקולים של הציבור לנגד העיניים. תדעו לכם שלמשרד, לדיון הציבורי הזה, הגיע מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, שאני מאוד מכבדת אותו; הגיע כדי לשמוע את כל הריקושטים של הציבור על זה שרוצים שהתחנות ייסגרו, והגיעו כל הגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה. אני בתור שרה גם הגעתי בעצמי, למרות שזרקו עליי שם איזשהו פחם, אבל אני חייבת להגיד שאנחנו נלמד את כל הערות הציבור ונעבור על זה בצורה מקצועית לפני שנפרסם את טיוטת ההיתר כטיוטה שהיא רשמית. אני כן אגיד לכם משהו. מדינת ישראל תשמור על כל האינטרסים הסביבתיים שלה, לרבות בריאות והגנה על בריאות התושבים ועל איכות חיי התושבים. בסוף חדרה היא לא החצר האחורית הסביבתית של מדינת ישראל, והיא לא פח אשפה לאומי. הבנתי שרוצים להקים שם גם שדה תעופה. המשרד להגנת הסביבה מתנגד להקמת שדה התעופה בחדרה. המשרד להגנת הסביבה חושב שהוותמ"ל, שפתחו אותו באופן הזה בחדרה, ומוסיפים כל כך הרבה יחידות דיור על שטחים ובלי אופקים תחבורתיים וכדומה – יש שם גם בעיות גדולות. והמשרד להגנת הסביבה עומד לצד עיריית חדרה כדי לוודא שהעיר המהממת הזאת – להתראות חמודים, תצליחו. שיהיה לכם סיור מהנה. המשרד להגנת הסביבה יעמוד לצד עיריית חדרה כדי לוודא שהיא לא הופכת להיות פח אשפה של תשתיות לאומיות. יהיה גם את תמ"א 75, שיצטרכו לקחת את כל תמ"א 75 – התעשייה הפטרוכימית של מפרץ חיפה – ולפזר אותה ברחבי הארץ. וברור לנו שבגלל שבחדרה יש כבר נמל ויש מקום שאפשר לעגון בו, יכול להיות שגם בחדרה יבואו דברים, ולכן אנחנו צריכים לוודא. המשרד להגנת הסביבה עומד כשומר סף לוודא שכל האינטרסים הסביבתיים נשמרים ושיש צדק חלוקתי גם ברמת מזהמי האוויר, וגם שמצרפית חדרה לא תסבול. לכן, יוראי, כרגע לקחנו את כל הערות הציבור, גם את ההערות של הציבור מהדיון הציבורי, והמשרד להגנת הסביבה יעבור על זה בצורה מסודרת. לכן אני אומרת, טיוטת ההיתר משקפת את העמדה המקצועית של המשרד, והיא לא בניגוד לעמדה הזאת – חשוב לציין, לאור מה ששאלת –שום היתר לא יאפשר להפעיל את התחנות הפחמיות, לא בשגרה, לא בחירום בצורה כזאת, אלא רק כדי לשמור, כרגע, לפי תיקון טיוטת ההיתר, על הכשירות התפעולית במידת הצורך, במידה שיהיה זמן חירום לאומי במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז רגע לפני שאלה ההמשך של חבר הכנסת להב הרצנו, גם לי יש שאלת המשך. אם הבנתי נכון, ההיתר הוא רק לשמור על כשירות - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כשירות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> - - ולא להפיק חשמל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא להפיק חשמל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השאלה שלי - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> תראה, מה שקרה, אנחנו לא רוצים להגיד, הזמני הוא הקבוע במזרח התיכון, כי זה מה שקורה. כשאנחנו נותנים היתר מסוים, וראינו שגם נפרץ – נגיד, פתאום היה מזג אוויר, ובאו ואמרו לנו: זה מצב חירום. לא, מזג אוויר הוא לא מצב חירום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השאלה שלי אחרת, האם בתקופת הכשירות עדיין נפלט זיהום - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע. - - ואם כן, מה מידתו ביחס להפקת חשמל. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז אני רק אגיד, כל כשירות תצטרך להיות מגובה בשעות. מה זאת אומרת? עד היום במשרד להגנת הסביבה זה לא שאתה אומר: אני שומר על כשירות, מפעיל את זה כל הזמן. זה כשירות. אין דבר כזה. לא אומרים אני בא לשמור על הכשירות של התחנות ובא להפעיל את זה כל הזמן. כשירות גם תהיה מגובה בהיתר לפי שעות, שהמשרד יציב גבול, וגם המשרד יבוא ויגיד אני אבוא ואחליט מהי אותה כשירות. למה? כי אנחנו לא רוצים שיבואו ויגידו לנו: כשירות, מזג אוויר לא טוב, בוא נפעיל את התחנות. כשירות, זה, לא, לא, לא. כשירות זה אומר לשמור עליהם לצורך של הפעלתם ביום חירום. זהו. ואנחנו יודעים מה צריך כדי לשמור על כשירות של תחנות פחמיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ומה שיעור הזיהום ביחס לתחנה פעילה שמפיקה חשמל? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> זה אחר. פחם הוא מזהם. תם עידן הפחם במדינת ישראל. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> לא תם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מייד אאפשר לך שאלת המשך. תן לי רגע להבין, אני רוצה להבין. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, דקרת את הנקודה בדיוק רב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שנייה, שנייה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> גם בעולם כבר נגמלים מהשימוש. אנחנו מייחסים את עצמנו למיליה של המדינות המפותחות ב-OECD, ואנחנו בישראל, אני אומרת לכם, לא סתם המשרד להגנת הסביבה התעקש על החלטת הממשלה הזאת וקידם אותה בכל הכוח. לא סתם המשרד להגנת הסביבה לא נותן עכשיו היתר פליטה לאורות רבין להשתמש. לדוגמה, מצב של מזג אוויר סוער הוא לא מצב חירום מבחינתנו. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מדינת ישראל צריכה בעדכון ההיתר החדש – רגע, יוראי, זה בעדכון ההיתר החדש; כי בשנה האחרונה - - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני מייד אאפשר לך שאלת המשך. אתה יכול לשבת, להקשיב, ואם לא תקבל תשובות לשאלות תוכל לשאול. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בדיוק, בדיוק, אנחנו כאן, אנחנו כאן. בשנה האחרונה הפעילו את התחנות הפחמיות גם בזמני חירום של מזג אוויר. אנחנו לא נאפשר את זה. אנחנו לא חושבים שזה נכון, וכשאנחנו מדברים כאן על לשמור על כשירות – תראו, בסוף, מה לעשות? עברנו שנתיים של מלחמה. אנחנו מבינים שייתכן שיהיו מצבי חירום בישראל שנובעים ממצבים ביטחוניים כאלה ואחרים, אם אסדות הגז שלנו, חלילה וחס, טפו טפו טפו, חמסה, ייפגעו. אז מה נעשה? אז צריך לשמור על כשירות תפעולית למצב חירום. ולכן גם פה המשרד, בהיתר החדש – שאגב, עדיין לא יצא, יצאה טיוטה שקיבלנו עליה הערות ציבור – גם בהיתר החדש, אנחנו נשמור שזה יהיה לכשירות של אותן תחנות. אני יושבת על זה עם גורמי המקצוע במשרד, ואני מבטיחה לכם, וגם אני מזמינה אותך, יוראי, אליי למשרד. אגב, יש לי משרד די נחמד. אנשים מדהימים שעובדים שם. אתה מוזמן לבוא אלינו. אני אארח אותך באהבה – אם תרצה להביא אנשים איתך, בשמחה – לדיון אמיתי, למרות שלא הגעת לדיון הציבורי, לדיון באמת, אחד על אחד, עם אנשי מקצוע בנושא של עדכון היתר הפליטה לתחנות הפחמיות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, שאלת המשך, בבקשה. << קריאה >> אלי דלל (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, רגע, שאלת המשך כרגע לחבר הכנסת הרצנו. אם אדוני ירצה גם שאלת המשך, אני אאפשר גם לו. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חשוב לי שתקשיב לדברים שלי, כי בעיניי דקרת את הנקודה בדיוק רב. גברתי השרה, ההערות של הציבור הן לגבי היתר הפליטה, או טיוטת היתר הפליטה שאת חתמת עליה, שמאפשרת להמשיך להפעיל את היחידות הפחמיות ללא סולקנים שאי-אפשר להפעיל אותם בזימבבואה - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא, לא, אתה לא צודק. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אבל הולכים להפעיל אותם בישראל. לשאלת יושב הראש, בשביל לשמור על כשירות היחידות האלה יצטרכו להיות מופעלות לצורך ייצור חשמל מאות שעות כל שנה. עכשיו, נוסף על כך, במהלך הכנסת הזאת חוק אוויר נקי שונה באופן שמאפשר לנוגה, החברה שמפעילה את מערכת החשמל בישראל, לקבוע מצב חירום מתי שבא לה, בלי אישור של המשרד להגנת הסביבה. אדוני היושב-ראש, אתה יודע כמה פעמים - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז זהו, שלא. בהיתר החדש זה לא קיים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה, שנייה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, אתה יודע כמה פעמים בשנה האחרונה הוכרז מצב חירום באופן שאפשר ליחידות המזהמות לפעול בחדרה? 12 פעמים, בלי קשר למלחמה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אתה היית צריך להגיע לדיון הציבורי. רגע, שנייה, אני אגיד לך, מנכ"ל משרד האנרגיה היה שם ונתן בדיוק את הכמות, את הזמנים. זה היה ממש חשוב אם היית בא. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שמטריד אותי, גברתי השרה, שההיתר שלך, בנוסף לשינוי של חוק - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אבל ההיתר שלנו לא כזה, זה מה שאמרתי לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני חושב שמוסכם על כולנו, וגם השרה אישרה זאת, שגם במהלך שמירה על כשירות עדיין יש זיהום, כי התחנה מופעלת, השאלה היא – ואני מודה שלזה לא קיבלתי תשובה – מה המידה? האם המידה היא זניחה, מה שנקרא, שהציבור יכול לחיות איתה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> כל היתר פליטה צריך לעמוד בסטנדרטים בחוק, הרי אורות רבין נבדקת כל הזמן. בכלל, כל המפעלים המזהמים בישראל, אתם צריכים לדעת, הם נבדקים על ידי המשרד. יש נתונים שמגיעים - - << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל זה לא נכון. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> - - גם באופן ישיר גם באופן עקיף. אנחנו עובדים עם איגודי הערים, כל הנתונים מגיעים. אין שום דבר שיכולה לעשות אורות רבין ללא היתר פליטה וללא בקרה שלנו על זה, ואם יש חריגות אנחנו מטפלים גם בהן, וגם ניתנים קנסות למפעלים מזהמים, צריך לומר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אבל פה אני חייבת לומר שאנחנו לא מדברים על המצבים האלה, יוראי, אנחנו לא מדברים על מצבי חירום של מזג אוויר. אנחנו מדברים על שמירה, על כשירות למצבי חירום, כולל גיבוי בשעות. בוא תראה את טיוטת ההיתר, תקרא אותה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי השרה, קראתי את טיוטת ההיתר. היתר הפליטה הוא לא בהתאם לחוק, הוא החוק, לעניין מה שמותר לזהם. את מאפשרת, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אין פה "בניגוד לעמדת גורמי המקצוע". יש כאן תשובה מפורטת של גורמי המקצוע. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כבוד השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> טיוטת ההיתר משקפת את עמדתו המקצועית של המשרד ואינה בניגוד לעמדה הזאת. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כבוד השרה, כבוד השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אני לא מבינה על מה אתה מדבר – שהיא בניגוד לעמדת המקצוע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כבוד השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> רגע, רגע, סליחה, אני חייבת להגיד משהו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, כבוד השרה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אי-אפשר להגיד דברים שהם לא נכונים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כבוד השרה, אפשר להגיד גם דברים לא נכונים, זה קורה פה כל יום. לאפשר, בבקשה, לחבר הכנסת להב הרצנו להשלים את שאלתו; לאחר מכן – שאלה נוספת של חבר הכנסת דלל, ואז השרה תשיב, ככל שהיא תרצה, מה שהיא תרצה, בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> גבירתי, אני קורא מתוך עמדת המשרד להגנת הסביבה. עמדת המשרד, שהועברה בתגובה לשימוע שקיימתם לרשות החשמל ביולי 2025, קובעת כי אין להמשיך בהפעלת יחידות ישנות ומזהמות אלו, אשר אינן עומדות בערכי הפליטה הנדרשים לפי חוק אוויר נקי והדירקטיבה האירופית. היתר הפליטה קובע שיש אפשרות להפעיל את היחידות האלה מאות שעות בשנה על מנת לשמור על כשירות. נוסף על כך, חוק אוויר נקי החדש, שעבר בכהונה שלך, מאפשר לחברת נגה לקבוע מצב חירום בהתאם לשיקול דעתה, ולהפעיל את היחידות הפחמיות ללא סולקנים כמה שהיא רוצה, לכמה זמן שהיא רוצה, כמעט בלי התערבות של המשרד להגנת הסביבה. איך זה עולה בקנה אחד עם הקביעה שלך שעידן הפחם נגמר, כשבפירוש, בפירוש, היחידות הפחמיות הולכות לפעול מאות ואלפי שעות במהלך שנת 2026? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא, אין אלפי שעות, למה להגיד סתם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שנייה, תני לו להשלים את השאלה, הוא מייד משלים. זה לא ייגמר. בבקשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם כשירות, גבירתי השרה - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> יש כמות של שעות לכשירות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גבירתי השרה, אני מבקש. אנחנו רוצים שזה ייגמר מתישהו היום. חבר הכנסת להב הרצנו, אנא, השלם את שאלתך. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק אומר: היושב-ראש דייק בשאלה שלו, גם שמירה על כשירות לצורך מצבי חירום – אשר למצבי החירום כנראה יש מחלוקת בינינו - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא, אין. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - גם שמירה על כשירות מדברת על מאות שעות של הפעלת יחידות מזהמות, שאי-אפשר להפעיל אותן בזימבבואה, אבל הן יפעלו בחדרה, במציאות שבה כל שעה וחצי מת בן אדם בישראל מזיהום אוויר. אבל את – ובזה צדקת במאה אחוז – את השיבר. ברצותך, היחידות הפחמיות ייסגרו מחר בבוקר; אבל את, בניגוד לעמדה המקצועית של משרדך, לא סוגרת את היחידות הפחמיות אלא מאפשרת להפעיל אותן. והשאלה, ריבונו של עולם, היא למה? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אתה לא תגיד "השרה" - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גבירתי, רגע, בבקשה. חבר הכנסת דלל. חבר הכנסת דלל, כעת שאלה נוספת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> באמת, אדוני, דקרת בדיוק רב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע, שאלת, מייד תשמע גם תשובה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אתה כרגיל לא צודק, יוראי, הכול בסדר. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> יוראי, קודם כול, אני חייב לומר שהשרה סילמן אמרה פה את הדברים בצורה ברורה, וגם בפרטי-פרטים, ואני לא מכיר שר שמכיר אותם בצורה הזאת. שתיים, חוסר האמון נוצר – השרה סילמן, אני מפנה אלייך את השאלה – לא בתקופה שלך אלא עוד בתקופה של קודמייך, כי יחידות 1, 2, 3 ו-4 בתחנת הכוח חדרה היו אמורות להיסגר כבר ב-2020, והן לא נסגרו, בכל פעם ניתנה הארכה. ולכן יש פה חשש של הציבור, ובצדק, מה קורה עם אותו צו ועם אותה הארכה. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כבוד השרה, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> זה שמדינת ישראל מזמן הייתה צריכה לסיים עם עידן הפחם, זה ידוע. רק בזכות המאמצים שלנו בשנים האחרונות, באמת לעשות תהליך מאוד חשוב בעולמות הגז – אגב, אני מזכירה לכם שכל אלה שישבו פה באופוזיציה, מצד שמאל, שלי יחימוביץ' וחבריה, נלחמו נגד הוצאת הגז, נגד אותם קידוחי גז, שלא יהיה גז. מה הם רצו? שנישאר עם פחם לעולמי עד. הם האחרונים שהיום יכולים לבוא להטיף לנו מוסר על היתר הפליטה ועל התחנות שנסגרות או לא נסגרות. אבל זה בסדר, זה היה יום אחד גז, פעם שנייה קורונה, אחר כך המהפכה המשפטית, אחר כך העולמות של החטופים – השתמשו בכול כדי לפגוע בממשלה מכהנת ומתפקדת. לענייננו, בסוף, ההחלטה הזאת על סגירת התחנות הפחמיות היא החלטת ממשלה, ואם רוצים לבוא ולעשות תיקון להיתר פליטה – ופה זו בקשה, צו, של משרד האנרגיה, שעדכן את המדיניות שלו. הוא קבע – בסוף הוא שר האנרגיה, והוא אחראי לתחנות הפחמיות, לעולמות האנרגיה. גורמי המקצוע במשרד האנרגיה באו ואמרו שהם נדרשים היום כגיבוי למשק לשלוש שנים נוספות. גיבוי לא ברמת ההפעלה שלהם, לא ביום-יום ולא במצבי חירום - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אבל את לא שרת האנרגיה. היא אמורה להגן על הסביבה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> - - אלא רק כשירות. אגב, הם ביקשו מצבי חירום, ואנחנו, המשרד להגנת הסביבה, לא התרנו את מצבי החירום. אנחנו אישרנו רק הפעלה של כשירות. אבל אנחנו מדברים – גם בכשירות, אמרת: אלפי שעות – לא, מדובר בכ-300–400 שעות של שמירה על כשירות. אנחנו כרגע בדיון מקצועי על זה, ועד שלא נקבל החלטה כמה שעות כשירות אנחנו רוצים לשמור, לא נפרסם את טיוטת ההיתר – ההיתר הגמור. פרסמנו עדכון כדי לשמוע, והשרה היא לא בניגוד לעמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה, השרה היא ביחד עם העמדה המקצועית של המשרד להגנת הסביבה, מה לעשות? לרוב אני והמשרד באמת חושבים אותו דבר, יש לנו אנשים סופר-מקצועיים ולכן - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אגב, רק בהערת ביניים, מותר לשרה להיות בניגוד לעמדה המקצועית של המשרד, אחרת, למה צריך שרים? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> נכון. זה לא עניין של – גם כשאנחנו חושבים אותו דבר ברמה המקצועית יש איך לעשות דרך קדימה, איך לקחת עמדה מקצועית ולהוריד אותה, הלכה למעשה, למציאות. בסוף, אתה יודע, אנחנו חולמי חלומות, אבל היכולת להפוך חלום למציאות, אפעס, זה יותר קשה. אני רוצה לספר לכם, בשבת האחרונה דיברנו על פרשת בשלח. בפרשת בשלח מדברים על יציאת מצרים. עם ישראל יוצא ממצרים, ובסופו של דבר, במה משה מתעסק בתוך כל יציאת מצרים הזו? בהעלאת עצמות יוסף. כמה זה סימבולי שהחטוף האחרון שלנו חזר ערב שבת קודש, פרשת בשלח. באמת, העלאת עצמות יוסף – למה משה, בתוך כל האירוע המכונן של עם ישראל, הים נבקע לשניים, שירת מרים – אגב, תמיד נשים היו עם המורל, התופים והמחולות, והעלו את הרוח של עם ישראל – למה הוא מתעסק ביוסף הצדיק? למה? אומרים: לא עצמות יוסף – שמעתי את הרבי מדבר על עוצמות יוסף, על העוצמות שלו – כי יוסף הצדיק, לא רק שזרקו אותו לבור בגלל החלומות שלו, אל מול האחים שלו – מה לעשות? הוא חלם חלומות ועצבן את כולם, כולם משתחווים לו וכדומה – הגלו אותו רחוק, והוא הפך להיות משנה למלך, פותר חלומות. בזכות החלומות שלו הוא הסתבך ובזכות החלומות שלו הוא הפך להיות משנה למלך; אבל מה שהיה מיוחד ביוסף הצדיק, זה שהוא ידע ללכת את החלומות שלו ולהפוך אותם למציאות הלכה למעשה. לא כולנו יודעים לממש חלומות, לא כולנו יודעים להפוך חלום למציאות. זה קשה וזה מסובך. יוסף גם היה גדול בכך שהוא תמיד הכיר טובה לאחים שלו, גם על הרעה שנעשתה לו. בכך – אתם יודעים, יהודה, כשהוא חזר בתשובה, הוא הודה – אנחנו יהודים, אנחנו באים משבט יהודה. הקדוש ברוך הוא לא רוצה אותנו שלמים, לא רוצה אותנו מושלמים, הוא רוצה אותנו אנשים שיודעים לתקן. תיקון הוא תהליך חשוב. כולנו כל הזמן, ביום-יום שלנו, מתקנים. גם אנחנו, במשרד להגנת הסביבה, באים ומתקנים כל הזמן, לומדים מטעויות, מתקנים קדימה לטובת מדינה טובה יותר, בריאה יותר, סביבתית יותר, ירוקה יותר, ששומרת על האינטרס של בריאות הציבור ועל איכות חייו. לכן, יש לנו מחויבות, מה לעשות? לנסות להפוך חלומות הלכה למעשה זו גם מדיניות של שרים, הרבה פעמים. וזה בסדר גמור כשזה מתכתב עם עמדות המשרד. יש לי משרד סופר פרופסיונלי ומקצועי. זהו, זה לגבי התחנות הפחמיות, ואנחנו נוציא היתר מסודר. אתה מוזמן אלינו עד אז, כדי לשבת על זה גם עם גורמי המקצוע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה, גבירתי. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק בנושא: כעשרה אחוזים מהתקנים במשרד להגנת הסביבה אינם מאוישים. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << שאילתה >> 4077. כ-10% מהתקנים במשרד להגנת הסביבה אינם מאוישים << שאילתה >> << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, בנובמבר האחרון, נובמבר 2025, פורסם כי כ‑10% מהתקנים במשרדך אינם מאוישים, כולל תפקידים קריטיים לאכיפה סביבתית ופיקוח. מצב זה פוגע ביעילות המשרד ומפחית את יכולת המשרד להעניק שירות מיטבי לאזרח. ברצוני לשאול: 1. מדוע מספר כה גדול של תפקידים במשרד אינם מאוישים? 2. כיצד המצב משפיע על פעילות המשרד? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> מאוישים, ואני אגיד. תראו, כשאני נכנסתי למשרד להגנת הסביבה בשנת 2023 – וולדימיר בליאק, קודם כול אני מעריכה את השאלה הזאת. היא חשובה, כי היא נותנת לנו – תראו, השאילתות האלה מאפשרות לנו בתור שרים לבוא ולספר על העבודה של המשרד שלנו וגם באמת לפרגן למשרד בדברים, אתם יודעים, שלא תמיד רואים את הסביבה ביום-יום, לא בשוטף, לא במלחמה, ולא תמיד יודעים מה האנשים שלנו עושים. אני מביאה לך מתוך הנתונים של מערכת נציבות שירות המדינה: בשנת 2023, בינואר, כשנכנסתי, היו 521 תקנים מאוישים, לעומת 570 תקנים שקיימים במשרד. היום יש 598 משרות. זאת אומרת, מאז שהיו 570 עד היום הבאנו עוד הרבה תקנים למשרד להגנת הסביבה. בין השאר – שלום לכל התלמידים החמודים שנכנסו. איזה כיף זה. איזה חמודים. מאיפה הם? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מייד יאמרו לנו. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> טוב. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. אז ככה, אז קודם כול, דאגנו – רגע, בוא אני אגיד לך בדיוק כמה, שאני לא אטעה – מ-570 תקנים שהיו קיימים, עלינו ל-598 תקנים, ומתוכם היום 566 משרות מאוישות. סך הכול לא חסרים לנו 10% תקנים, יש לנו 95% תקינה במשרד, ורק 5% מהמשרות לא מאוישות. ואנחנו באמת נמצאים בשלבי גיוס כרגע במכרזים פתוחים ל-31, 32, משהו כזה, משרות פנויות. עכשיו, ממה זה נובע? תראו, אחת הרפורמות הגדולות שהעביר המשרד נקראת רישוי סביבתי משולב. עד עכשיו, כל מפעל בישראל – ותדעו לכם, הרישוי הסביבתי המשולב זו רפורמה אדירה שהעברנו אותה, ואני רוצה קצת לספר לכם עליה. בסוף, כל המפעלים בישראל צריכים לקבל היתרים – היתר הזרמה לים, היתר פליטה על האוויר, רישויי עסקים – הרבה היתרים. מקבלים כמה היתרים שונים, כל היתר היה למספר אחר של שנים, ופשוט אותם מפעלים היו צריכים לרדוף אחרי הזנב של עצמם, עם ביורוקרטיה ורגולציה מטורפת. זה גם עלה הרבה למשק, גם עלה הרבה למפעלים, שאנחנו רוצים לקחת אותם ולהפוך אותם לירוקים יותר, לסביבתיים יותר. בסוף, אתם יודעים, יש הרבה מפעלים ותעשייה בישראל, והרבה פעמים זה עולמות של ערכים מתנגשים מול המשרד להגנת הסביבה. ואנחנו רוצים לדעת לנוע בתוך העולמות של הערכים המתנגשים האלה ולהפוך את כל המפעלים והתעשייה בישראל לירוקים יותר. אתן לכם דוגמה, המפעל של סנדלי שורש. מכירים סנדלי שורש? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לשאלתך, השרה, מדובר בתלמידות ותלמידי כיתה ו' מבית הספר יהל"ם שבמעלות. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> וואו, ממעלות, תקשיבו. אז למעלות העברנו עכשיו החלטת ממשלה, ויש להם עכשיו פרויקט של טבע עירוני יפה, עם טיילת היקפית שעכשיו רוצים לעשות במעלות. אז שלום לכל תלמידי מעלות. אז למי ממעלות יש סנדלי שורש? תרימו אצבע. יש לכם סנדלי שורש בקיץ? למי יש? תרימו יד. אז אני רק אתן לכם דוגמה. המפעל של סנדלי שורש הוא מפעל שהוא מאופס פליטות. הוא הצטרף למנגנון של המשרד להגנת הסביבה שנקרא מנגנון שעת האפס. מה זה אומר? שהמפעל כולו ירוק. כל תהליך הייצור במפעל של סנדלי השורש הוא מאופס פליטות, זאת אומרת שבמהלכו יש לו אפס פליטות של מזהמים. הוא ממש מפעל ירוק. יש לו חותמת של טביעת רגל פחמנית – באמת, אתם יודעים, אנחנו תמיד בודקים את טביעת הרגל הפחמנית בכל מה שמיוצר. יש מוצרים שכדי לייצר אותם מזהמים הרבה את הסביבה, ויש מוצרים שכדי לייצר אותם משתמשים בהרבה דרכים שלא יזהמו את הסביבה. מפעל שורש עשה תהליך מאוד גדול, הצטרף למנגנון שעת האפס של המשרד להגנת הסביבה, ובאמת הוא ירוק. אנחנו רוצים שכל התעשייה תהיה כזאת. ויש היום גם מס פחמן שייכנס לתוקף. גם חוק שעבר, שהמשרד להגנת הסביבה היה שותף אליו, כי בסופו של דבר אם לא נשלם מס פחמן פה, נשלם אותו במעברים בגבולות, ואנחנו רוצים שהכסף יישאר בישראל. אפעס, בסוף, הרפורמה של הרישוי הסביבתי המשולב, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, הביאה המון תקנים למשרד להגנת הסביבה. 170 מיליון שקלים כל הרפורמה הזו; מעל, לדעתי, 60 תקנים, ואנחנו מאיישים גם את התקנים האלה. אנחנו גאים בתוספת תקינה. אני גאה שבקדנציה שלי הצלחתי להוסיף תוספת תקינה למשרד להגנת הסביבה. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל כל תקן מול הנציבות זה אירוע מז'ורי, קריטי. זה לא פשוט, כי זה עולה המון כסף, וצריך באמת להוכיח שכל בן אדם שרוצים להוסיף למשרד הוא באמת בן אדם שצריך את העבודה שלו, שאין תקנים אחרים שהם פנויים שיכולים לעשות את זה במקומו. וכך גם ברפורמה של הרישוי הסביבתי המשולב. עוד מתווה שהכנסתי למשרד נקרא מתווה של חוזה מומחים. מה זה אומר? ולדימיר בליאק, במשרד להגנת הסביבה עובדים הרבה אנשים פרופסיונליים, מקצועיים – דוקטורים, פרופסורים – כי בסוף, אתם יודעים, זה משרד מאוד מאוד מקצועי, שמתעסק במהויות של מדינת ישראל. אז אנחנו רצינו להשאיר אותם, שהם לא ילכו לחפש עבודות בחוץ, כי בסוף הסכומים שאפשר לשלם בשירות המדינה, אפעס, לא כאלה גבוהים. ולכן, כדי לשמר אותם, אני נלחמתי אל מול האוצר ואל מול נציבות שירות המדינה, וגם השגתי מתווה מומחים שמעלה להם את השכר. והרבה מהתקנים האחרים – אנשים פשוט התקדמו, עברו לתקינה של מתווה מומחים, כמו לדוגמה בעולמות האכיפה, והותירו לנו תקנים אחרים פנויים, שמאפשרים לנו עכשיו לגייס יותר. אז אני רק אגיד גם את התשובה הרשמית: במהלך השנתיים האחרונות אושר עבור המשרד להגנת הסביבה מתווה העסקה ייחודי למועסקים במשרות הליבה, משרות שבהן בין היתר קיימת דרישת סף של השכלה בתחום המדעים או המהנדסים, ונדרש בהן שיקול דעת מדעי. לאור אישור המתווה, שזה מתווה המומחים שהבאנו למשרד, היו מעברי רוחב של עובדים מתחומים שונים לתחומים שבהם הוחל המתווה הייחודי, ושם מרוויחים הרבה יותר. ולכן יש משרות פנויות בתחומי פיקוח, תכנון, שהן לא נמצאות במתווה המומחים. תחומים שבהם לא הוחל המתווה לאור השלכות הרוחב, אנחנו מאיישים גם אותם. אני רק אגיד שבחודשים האחרונים אושר המתווה הזה של חוזה מומחים גם על משרות בתחום רישוי העסקים, מה שאמרתי לכם, הרישוי הסביבתי המשולב – רפורמה שאני גאה בה, שמרסקת רגולציה, ביורוקרטיה. כל מפעל יוכל לקבל אישור אחד לעשר שנים קדימה, ובזה אנחנו נחסוך הרבה כסף, שיוכל להיות מושקע באמת באתגרים סביבתיים שהמשרד מתעסק בהם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יפה. שאלת המשך, אם יש. בבקשה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי. קודם כול אני מודה לך על המענה המפורט. שאלת ההמשך היא מתחום אחר, ואני באמת – איך אמרת? אני לא שואל את זה בהלצה, אלא כדי להבין. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אין בעיה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב שלפני יומיים הייתה לך התבטאות בנושא של התעצמות חמאס, ואמרת בעצם שבמשך עשרות שנים חמאס חפר מנהרות, אז מה זה משנה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני רק אגיד שבהתאם לתקנון, אם השאלה לא בתחום משרדה השרה לא חייבת להשיב. אני אאפשר לה, אבל היא לא חייבת. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. אז אני אשאל, והשרה תחליט. במשך עשרות שנים חמאס חפר מנהרות, אז מה זה משנה בעצם מי היה ראש הממשלה בתקופה הזאת? ושאלתי: אם במשך עשרות שנים, במשך 15, 17 שנה, חמאס התעצם כמעט באין מפריע, אז מי אחראי על התהליך הזה אם לא ראש הממשלה המכהן? תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> טוב, אז אני רוצה רגע לבוא להגיד לך משהו. תראה, אם ראש הממשלה המכהן היה מקבל – ואתה יודע, תהיה ועדת חקירה בסוף, שתבוא ותבדוק את הכשלים של כל מי שהיה אמור להעיר בזמן פה את המערכות, אז אני מקווה ואני גם יודעת שהדברים האלה היו מטופלים. הראיה זה מה שראש הממשלה עושה פה בשנתיים האחרונות, ואיך שהוא משנה את המזרח התיכון והופך אותנו למעצמה כלכלית, מדינית, ביטחונית. אי-אפשר להגיד שזה לא נכון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, אפשר להגיד. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אבל אני חייבת להגיד לך שבסופו של דבר, הדבר היותר-מפחיד שאני מסתכלת ורואה כאן, אני אגיד לך את האמת, זה הנושא של מערכת המשפט. למה? כי בסוף מערכת המשפט הייתה מעורבת גם בתפיסה הביטחונית, צריך לומר, של מדינת ישראל במשך שנים. ראינו מה קרה עם הפצ"רית. עזוב, חקרו, לא חקרו, איך חקרו, ואיך חקרו אותה לעומת אחרים שחקרו אותם ואיך מתייחסים אליה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הפצ"רית אחראית על התעצמות חמאס? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אז תראה, יש משהו מדהים שגם קרה היום. היום בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה לפיטורי השר בן גביר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא מה ששאלתי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ואני חייבת לדבר על זה, כי הניסיון של בג"ץ להשתלט על בית המחוקקים לא חדש. אגב, הוא השתלט גם בנושא של התפיסות הביטחוניות. זה התחיל בביטול חוקים רגילים, המשיך בביטול של חוקי יסוד ובסמכויות, שהם כמובן המציאו לעצמם, וכעת זה ממשיך בניסיון של בג"ץ לקבוע מי יהיו נבחרי הציבור שלנו. אני חושבת שצריך להגיד מפה, מהדוכן הזה, באופן ברור ליצחק עמית – שמתנהג בפירטיות משפטית והוא מסוכן לדמוקרטיה – שאין אופציה כזאת. אני חושבת – כפי שראש הממשלה הבהיר וכפי שראשי הקואליציה העבירו במכתב שנשלח – שזה לא יקרה ופסק דין כזה יהיה בלתי חוקי. צריך להגיד את זה. אני חושבת שבסוף זאת האפשרות שלנו להעמיד את בית המשפט במקום כי אי-אפשר לפסוק בניגוד לחוק. אני חושבת שבמקביל – אני שומעת שלמועמד של השמאל יש יועצים חדשים, הפעם מאמריקה. עד כמה מחלת הרל"בת של השמאל חמורה? עד כדי כך שהם מנסים לתמוך בנפתלי בנט, שעקץ באופן סדרתי, למועמד מטעמם, עוד הפעם לראשות הממשלה. אני רק רוצה להגיד לכם שכולכם יודעים שאתם תהיו הנעקצים הבאים ממנו. בסוף, האיש שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, הודיע שיו"ר מפלגה שהצהיר שיפעל לעצור את כל התקציבים להתנחלויות, יהיה שר ושותף בממשלתו. אני לא חושבת שאתם ממשיכים להאמין לזגזגן הזה, ואני חושבת שכולם יודעים שאין שום משמעות להצהרות שלו, אבל מחלת הרל"בת הזאת סותמת לכם את המוח, ולא מאפשרת לכם לראות ממטר. רק אל תגידו אחר כך שלא אמרו לכם. מילה דווקא על מישהו שעשה פה הרבה כותרות בימים האחרונים, מרדכי דוד. אני חושבת שיש לשמאל איזושהי אדנות והתנשאות built in; הם באמת בטוחים שיש להם כנראה איזשהו דם כחול וספר החוקים הוא הדבר האחרון שחל עליהם. למה? כי בא מרדכי דוד, בחור צעיר, שם להם איזושהי מראה מול העיניים, והשמאל – שפתאום רואה את עצמו במראה – מתעצבן ומתחיל לבעוט; כי מה לעשות? זה לא נראה להם יפה. אני חושבת שהם בועטים רק בעצמם. הם כל כך מתנשאים, שהם באמת מאמינים שאסור למרדכי דוד לעשות שום דבר ממה שהם עשו, כן? אנחנו, נבחרי הציבור, שחסמו לנו פה יציאות מבתים – טלי גוטליב שיושבת כאן, חסמו לה את היציאה מהבית. תושבי רחוב עזה. אני אומרת לכם שפונים למשרד להגנת הסביבה על רעש, על הפרות סדר, הפרות חמורות, שלא מאפשרים להם אפילו לשמוע את עצמם באמצע הלילה, אבל זה לא מעניין את אותם מפגינים שבאים בשם הדמוקרטיה וחושבים שהכול מותר להם. להם מותר לחסום אנשים מבוגרים; להם מותר להצית פחים; מדורות על איילון, לזרוק זיקוקי דינור; לחסום את רעיית ראש הממשלה במספרה – להם מותר הכול, אבל שחס וחלילה לא יבוא בחור ויחסום את אהרון ברק ברכב. אז אני אגיד לכם, מה לעשות? אתם עשיתם את זה ואתם עושים את זה וממשיכים לעשות את זה כל השנים. אתם גם לא מתנצלים על זה, אתם גם לא באים ואומרים שזה לא טוב. אבל איך פתאום יכול להיות שלאיש ימין מותר לעשות מה שמותר לשמאל? זוהי באמת בעיה. אז אני חושבת שהיהירות הזאת סתמה את כל ההיגיון, ויש לנו, כמו שאמרתי, הרבה מה לתקן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. השאילתה הבאה והאחרונה היא של חבר הכנסת ינון אזולאי, שהמתין בסבלנות בנושא: זיהום אוויר חמור מבסיס צה"ל תל השומר הפוגע בתושבי אור יהודה וקריית אונו. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> זה חשוב. << שאילתה >> 3842. זיהום אוויר חמור מבסיס צה"ל תל השומר, הפוגע בתושבי אור יהודה וקריית אונו << שאילתה >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, אני אחסוך לך, אני לא אתן לך שאלות פוליטיות, אני נטו מקצועי, כדי לדעת. במהלך החודשים האחרונים מדווחים תושבי אור יהודה וקריית אונו על תופעה מתמשכת וקשה של זיהום אוויר חמור, הנובע, על פי טענות רבות, מפעילות המתבצעת בתחומי בסיס צה"ל תל השומר. לפי דיווח תושבים, בשעות הלילה נישאים לשכונות הסמוכות עשן סמיך וריחות חריפים, המזכירים גומי שרוף, המלווים בצריבות בעיניים, תחושת מחנק ושיעול מתמשך אצל ילדים ומבוגרים כאחד. תושבים מדווחים כי אינם מסוגלים לפתוח חלונות, ילדים מתקשים לישון, ותושבים מתעוררים בשעות הלילה מריח חריף ומענן עשן שחור העוטף את השכונה. המצב נמשך חודשים ארוכים, למרות שביולי 2023 כבר הוציא מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה צו מינהלי נגד הבסיס, שבו נקבע כי הפעילות בו גורמת לפליטת חומרים מסוכנים בריכוזים גבוהים מהמותר על פי החוק, תוך חשיפה ישירה של תושבי הסביבה למזהמים. על אף הצו וההתחייבויות מצד משרד הביטחון וצה"ל לטפל במפגע, נראה כי הזיהום נמשך ואף החריף. אגב, אני רק אומר, אני נצמד לתוכן. אם אנשים שואלים למה אני צריך להגיד את כל זה ככה. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> זה בסדר גמור. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לפי האמור, אבקש לשאול: 1. האם השרה מכירה את פרטי המקרה? האם בוצעה לאחרונה בדיקת ניטור רשמית של איכות האוויר סמוך לבסיס תל השומר? 2. האם ידוע למשרד אם הצו המינהלי משנת 2023 מולא במלואו, ואם לא – מה הן הסנקציות שננקטו כנגד משרד הביטחון וצה"ל בגין אי-עמידה בדרישת החוק? 3. האם נבדקה האפשרות כי בבסיס מתבצעות שריפות או השמדת פסולת שאינן תואמות את דרישות חוק אוויר נקי? 4. מה בכוונת המשרד לעשות כדי להבטיח את הפסקת המפגע לאלתר ולהגן על בריאותם של אלפי תושבים, ובפרט ילדים, המתגוררים בשכונת הצמודות לבסיס? 5. האם נשקלת הקמת תחנת ניטור – קבועה או ניידת – באזור לצורך בקרה שוטפת על רמות הזיהום? 6. האם המשרד מתכוון לחייב את משרד הביטחון בפרסום שקוף של תוצאות בדיקת הזיהום לציבור? רק הערה קטנה. המועד האחרון היה צריך להיות ב-1 בדצמבר 2025, הייתי שמח לא לעמוד פה ולהקריא את כל זה, אני בדרך כלל שולח שאלות כאלו כשאילתות כפרלמנטר. אני חושב שהשאלות האלה, בכלל לשרים ולשרה – זו שאלה ארוכה, אבל היא מצריכה תשובה. הייתי מעדיף לקבל אותה בכתב ולא מעל הדוכן, עם כל החשיבות של זה, כי ככה זה צריך להיות. << קריאה >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << קריאה >> אנחנו גם נשלח לך אותה בכתב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> עוד שנייה אחת, לפני שהשרה תשיב. אני רק רוצה לציין שהנושא הבא שעל סדר-היום הוא: ציון זכרו של חבר הכנסת לשעבר, המנוח, אברהם בייגה שוחט, והסופדים לו הם חברי הכנסת ליברמן ולפיד, להבנתי. אינני רואה אותם באולם, אנא, קראו להם – זה עכשיו. << דובר >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר >> קודם כול אני אגיד, חבר הכנסת ינון אזולאי, שבהחלט הנושא של תל השומר הוא נושא שמדיר שינה מעינינו. אני יכולה להגיד לך שהייתי לפני שבועיים-שלושה אצל ראשת העיר שם וגם אצל ראשי ערים נוספים מהאזור, שבאמת העשן השחור והסמיך שהתחיל להופיע בבסיס תל השומר – זה לא משהו חדש. יש שם כלים כבדים שמגיעים, בטח בתוך השנתיים של המלחמה, ויש שם דברים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם. אבל מתוך מה שכן אפשר להגיד אגיד שהמשרד להגנת הסביבה לא יקבל שום זיהום אוויר חמור שפוגע בסוף בבריאות של תושבי מדינת ישראל. לכן היינו שם גם בישיבה בעירייה עם גורמי המקצוע, וגורמי המקצוע שלנו על זה. אני אתן לך מענה מפורט, ואני גם אגיד בתוך זה שגם היום, נגיד בעיריית ירושלים ובירושלים, שנבנית בצורה בלתי רגילה, יש כאן הרבה כלים כבדים, כלי צמ"ה. כדי לבנות את העיר הזו, בסוף – אתם יודעים, מיותר לציין שממפעלים יש ארובות, והרבה פעמים גם המזהמים נמצאים למעלה. יש מקומות שבהם המזהמים לא קרובים לאנשים. בכלי צמ"ה, כלים הנדסיים, גם פה במקרה הזה של תיקונים שהם בגובה שלנו, בסדר? בעולמות שלנו, בגובה שלנו, אנחנו האזרחים נושמים את זה ישירות אלינו. הזיהום, זיהום מכלי רכב, מתחבורה, זיהום אוויר, הוא אחד החמורים – מה לעשות? במדינות קטנות וצפופות, הוא משפיע מאוד. ביחד עם עיריית ירושלים יצאנו לקמפיין מאוד גדול, עם חוק עזר עירוני, של התקנת מסננים בכלי צמ"ה, כדי למזער את זיהום האוויר. היה כאן קמפיין מאוד גדול שנקרא: גם אוויר ערים אפשר להרים. אנחנו עובדים על זה וגם מעודדים עוד ערים שנבנות להיכנס לזה. מה שקורה בבסיס של תל השומר, הפעילות שנעשית שם גורמת לעשן שחור לפעמים. נושא כל הטיפול בפליטות מהבסיס מטופל, כמו שאמרת, בהתאם לצו שהוצא לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי, למפקד הבסיס ולגורמים נוספים במערכת הביטחון על ידי המשרד להגנת הסביבה. במסגרת הצו פורטו דרישות רבות שאנחנו דורשים, שכוללות, בין היתר, התקנת מתקנים להפחתת זיהום אוויר; הרצת מודל פיזור מזהמי אוויר; עריכת דיגומים, התקנה של תחנת ניטור סמוך לבסיס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה ברור, אבל זה גורם נזק - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> הוראות הצו מבוצעות בימים אלה והתקנת מתקני הטיפול במזהמי האוויר צפויה להסתיים אצלם לקראת סוף 2026. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> רגע, תקשיב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אני אאפשר לך שאלת המשך. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מרבית דרישות הצו כבר בוצעו, ויתר הדרישות מבוצעות בימים אלה, בלוח זמנים שנמסר למשרד וגם מקובל עליו. בנוסף, בגין פליטת עשן שחור ננקט הליך אכיפה נוסף כנגד מפקדי הבסיס וגורמים במשרד הביטחון. ההליך כולל התראה על הפרת הוראות תקנות אוויר נקי משנת 1982, וכן ישיבת שימוע שתתקיים בזמן הקרוב על ידי המשרד. עצם העובדה שהם עדיין מבצעים תיקונים וכדומה לא מונע מאיתנו לאסוף אותם ולהוציא להם שימועים, וגם לפעול מולם אישית. במהלך ביקורות שנערכו בבסיס על ידי גורמי מקצוע במשרד לא נמצאה ראיה לכך שמתבצעת במקום שרפת פסולת או השמדה של פסולת שלא על פי הוראות הדין. ויצוין כי על פי הדיווחים של משרד הביטחון, מרבית הימים מסתיימים בפעילות בבסיס בשעה 17:00, ובימים בודדים נערכת עד השעות הקטנות של הלילה, 22:00, 23:00. ולכן, מבחינתנו, במרבית שעות הלילה אין כל פעילות שעלולה לגרום לזיהום אוויר או ריח. כמו כן, גזרת הרוח בשעות הלילה היא מזרחית, ותנאים מטאורולוגיים נוספים מצביעים כי בסבירות גבוהה הריחות המורגשים על ידי תושבי אור יהודה וקריית אונו מקורם דווקא בשרפות הפסולת שהן משטחי הרשות הפלסטינית ביו"ש. ואם תרצה, אני אגיד לכם מה אנחנו עושים גם בנושא הזה. המשרד להגנת הסביבה וגורמי הפיקוח והאכיפה מפקחים באופן הדוק אחרי ביצוע כל דרישות הצו שהוצאו לבסיס – ומרבית דרישות הצו כבר בוצעו; חלקן האחר מצוי בתהליך ביצוע – ולמרות הכול, זה לא מונע מאיתנו לאכוף אותן על הפרות. על פי הוראות הצו נדרש הבסיס להקים ולהפעיל שתי תחנות ניטור. לאחר דין ודברים לגבי מיקום התחנות, ולאחר קבלת כל האישורים הנדרשים, לרבות מהרשות המקומית אור יהודה, הותקנה תחנת ניטור על גג בית ספר איינשטיין באור יהודה, שסמוך לבסיס. התחנה החלה לשדר למשרד את נתוני הניטור. תחנת ניטור שנייה תותקן בבסיס תל השומר. בנוסף, על פי הוראות הצו, ייערכו מטעם הבסיס דיגומים סביבתיים למזהמים נוספים על אלה שמנוטרים בשתי תחנות הניטור – אחת שהוצבה ואחת שתוצב. המשרד פועל בהתאם להוראות הדין בנוגע לפרסום נתוני דיגום של מערכת הביטחון, ומתקיים שיח בנושא עם מערכת הביטחון. ככל שלא תהיה מניעה חוקית לפרסם את נתוני הניטור – למשל, חשש לפגיעה ביטחונית על דברים שנעשים שם או סייג אחר הקבוע בדין – המשרד יפרסם את הנתונים, והנושא עדיין מצוי אצלנו בנושא של פרסום הנתונים. אנחנו לא נקבל שום הפרה. אני באופן אישי נסעתי לשם בכמה ערבים כשתושבי הערים התלוננו. יש לנו גם מוקד שמדווח לנו ישירות. ואני אומרת לך שאנחנו נעשה הכול, כי אוויר נקי זה התנאי הבסיסי לאזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת אזולאי? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> לא, אבל אין שאלות נוספות, זאת שאילתה רגילה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הערת ביניים. הערה, הערה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> רגע. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> רק להבנה. מצד אחד את אומרת שאין שום הפרה, שאין שום דבר, מצד שני - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> לא, לא אמרתי שאין הפרה. אמרתי שיש הפרות, וההפרות האלה – קוראים עליהן לשימוע ומבצעים עליהן הליך אכיפתי על כל הפרה. בנוסף, הם קיבלו צו. הצו הזה אומר להם – את מה אתם צריכים לתקן על פי הוראות הצו. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אז רק שאלתי, האם העמדתם להם יעדים? << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ברור. יש תוכנית סדורה שבה הם צריכים לפעול, והם פועלים ביחד איתנו. אבל זה שמישהו פועל ביחד איתנו על תוכנית סדורה ומתקן ליקויים ועושה את מה שצריך לעשות על פי צו שהוצאנו לו, לא אומר שהוא לא מפר לפעמים את החוק או עושה דברים שלא צריך לעשות. וגם על זה, במידה שקיים, אנחנו אוכפים. ונאמר לך שיש שימוע בקרוב לאותם אנשים מהבסיס, כי לטעמנו על אירוע אכיפתי יש מה לאכוף שם, ואנחנו גם מבצעים את זה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תודה. רק בקשתי - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז בכל זאת, גברתי השרה, נאפשר לחבר הכנסת אזולאי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני לא אשאל. לא על הכול קיבלתי תשובות, אבל אני כן אבקש לעבור שוב על השאילתה, לשלוח לי את התשובות מפורטות על פי מה שקיבלתי. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> ויקה, תעבירי לו בבקשה עכשיו את התשובות על השאילתה בווטסאפ. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אומר את ההערה הזאת עוד פעם, אני לא רוצה שתשלחו לי, זה לא פותר. אני חושב - - - << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> גם לך, זה יהיה מפורסם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> השרה, שנייה, בואי נשמע את חבר הכנסת אזולאי. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני חושב ששרים צריכים לעמוד בלוחות הזמנים של תקנון הכנסת, שמאפשר להם להחזיר לנו תשובות בכתב, ואנחנו לא צריכים לעמוד פה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> בוודאי. ואם לא קיבלת תשובה בזמן - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל זה לא בזמן. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אנחנו נבדוק גם למה לא קיבלת תשובה בזמן, אין דבר כזה. וגם אם אתה פונה אליי באופן אישי, אז בשמחה תמיד. דבר נוסף, אנחנו מקיימים שם ישיבות כל הזמן עם ראשי הערים, שיח עם התושבים, ואוכפים את זה באופן צמוד והדוק. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הערת ביניים קטנה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הערת ביניים, בבקשה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מדובר שם במוסכים שמשפצים מנועים, זה אמור לעבור בהעברה של הבסיסים לדרום. צריך להאיץ. זה פשוט שיפוץ מנועים, והם מריצים שם את המנועים על ידי דלק סילוני, וזה בעצם המקור של הזיהום. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מאה אחוז. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> אנחנו יודעים מה מקור הזיהום, הצוותים שלנו נמצאים שם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> וככל שמטפלים בזה מהר זה יפתור את הבעיה, מעבר לתחנות ניטור. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> מה שלא תלוי בנו, תלוי במשרד הביטחון. זה תלוי במשרד הביטחון. גם משרד הביטחון לא מבצע דברים אם הוא רוצה לעשות בכוונה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל זאת בעצם הסוגיה, וזה היה צריך כבר להיות מפונה. זה היה צריך להיות מפונה, וזה מקור הזיהום. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> - - - את יודעת. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הבעיה מאוד מאוד נקודתית, וצריך לפנות משם את המוסכים האלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> גברתי, הערתך נשמעה, השרה שמעה אותה. << דובר_המשך >> השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: << דובר_המשך >> וללא קשר, אני הייתי רוצה לציין לשבח דווקא את מטי צרפתי, על - - - המשרד להגנת הסביבה. באמת, אתה יודע, הרבה פעמים מדברים על ח"כים שבאים ורוצים לעשות סיבובים וכאלה – היא באמת, ואנחנו מאפשרים כמובן גם את הסיבובים הפוליטיים, וזה בסדר וזו זכותה – אבל צריך לומר שגם מטי צרפתי הרכבי עובדת מול המשרד להגנת הסביבה בהרבה דברים שהיא רוצה לקדם, דברים אידיאולוגיים, דברים נכונים, חוק הקמינים שנמצא על השולחן, שגם היא – ואני מנסה לעזור לה לחלץ מתוך משרדים אחרים שמתנגדים. אז שווה להגיד גם שאפו וכל הכבוד על העשייה המבורכת לטובת הסביבה, ולא רק לשמוע חברי כנסת שהרבה פעמים עושים רעש. אני רואה שיוראי הלך, אבל בסדר. את – יישר כוח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בהחלט. ואני מודה מאוד לשרה להגנת הסביבה ולחברות וחברי הכנסת השואלים. בטרם נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, אני מבקש לברך את בנות ובני הנוער מעמותת גשר אל הנוער, שמכבדים אותנו בנוכחותם. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם. << נושא >> דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר אברהם בייגה שוחט << נושא >> << דובר >> היו"ר אמיר אוחנה: << דובר >> אנחנו, בהתאם לתקנון הכנסת, נציין כעת את זכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר אברהם בייגה שוחט, זכרו לברכה. לאחר שאומר כמה מילים, יספידו אותו שני שרי אוצר לשעבר, השר לשעבר לפיד והשר לשעבר ליברמן. בייגה, כפי שכינו אותו כולם, לא היה רק שר או פרלמנטר, הוא היה איש של מעש וחזון, שסיפור חייו שזור בסיפורה של הציונות. מחלוציות בשטח, עבור בשלטון המקומי ועד להנהגה הלאומית, בצומתי ההכרעה הגורליים ביותר של המדינה, בייגה הצליח להשפיע בכל אחת מתחנות חייו על המדינה ועל אזרחיה. דרכו הציבורית, כשנבחר ליושב-ראש אגודת הסטודנטים בטכניון – שם היא התחילה, ומשם הדרך לפוליטיקה המקומית והארצית כבר הייתה סלולה. תחילה, כראש המועצה הראשון של ערד, הוא שירת את נשות ואנשי הנגב, שהעניקו לו אמון פעם אחר פעם במשך כשני עשורים, וזאת משום שהוא הפיח חיים בשממה, לקח רעיון והפך אותו למציאות. ערד נהייתה לפנינת הנגב. את הרוח הביצועית שלו והידע הניהולי שצבר הוא הביא עימו למשכן הכנסת, עת נבחר אליה לראשונה ב-1988 מטעם סיעת המערך, והן לתפקידים המשמעותיים של יושב-ראש ועדת הכלכלה ויושב-ראש ועדת הכספים. משם, כשר האוצר – כאמור, בשתי קדנציות משמעותיות – הוא לא רק ניהל את תקציב המדינה, הוא עיצב את פניה העתידיים. קשה לחשוב על פרויקטים לאומיים שהוא לא היה מעורב בייזומם, דחיפתם וביצועם: כביש 6, נמל התעופה בן-גוריון, מתקני ההתפלה, מחלפים וכבישים, ואפילו הבאת אינטל לקריית גת, מהלך ששינה את פני התעשייה והתעסוקה בפריפריה וסייע בהפיכת ישראל למעצמה טכנולוגית עולמית. בטרם נאם את נאום הפרידה שלו מהמשכן בדצמבר 2005, עלו לדוכן הזה שלצידי כדי להיפרד ממנו חברי כנסת מסיעות הליכוד, העבודה, שינוי, ש"ס, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל ומרצ. רק למשמע מגוון המפלגות, ששונות כמובן בתפיסתן, יכול השומע ללמוד על אישיותו הייחודית של בייגה. גם עבור אלה מאיתנו המחזיקים בתפיסות עולם שונות, דמותו של בייגה עומדת כסמל לעשייה מרובה למען הציבור. ולבסוף עלה בייגה אחריהם ונפרד מן המשכן מעל הדוכן הזה בהודיה: תודה, בעצם אלף תודות לחברי הבית הזה מכל המפלגות, מכל קצות הקשת הפוליטית, שהרעיפו עליי חיבה, וגם כאשר רגזו וכעסו היה זה על רקע ענייני. תודה לעובדי הכנסת על שאפשרו לי ולכולנו לבצע את תפקידנו. ובעיקר תודה מיוחדת לצוות ולעובדים בוועדת הכספים לדורותיהם במשך כ-18 שנים. תודה ענקית לכל אזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים, שהעניקו לי זכות גדולה לשרת אותם בנאמנות ובאהבה. אהבתם והערכתם היו לי למקור עידוד בכל צעד ובכל החלטה. אין כמוכם. כך בייגה. משפחת שוחט, הכנסת זוכרת את בייגה יקירכם, אחד משליחי הציבור המסורים בתולדותיה, אדם שתרומתו לחברה הישראלית חקוקה לא רק בדברי ימי הכנסת, אלא גם בנוף הארץ-ישראלי. הכנסת מרכינה ראשה לזכרו ומביעה את הערכתה לפועלו למען עתידנו בארצנו. יהי זכרו ברוך. נכבד את זכרו בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה, שר האוצר לשעבר חבר הכנסת יאיר לפיד, לשאת את דבריו. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אין שר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שר במליאה? השר נמצא פה, השר קרעי. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, במאי 1968, כמה שנים אחרי שהוקמה המועצה המקומית ערד, נולדה שם ילדה מאוד רזה עם עיניים כחולות מאוד גדולות בשם ליהיא מן – היום קוראים לה ליהיא לפיד – והסיבה שהיא נולדה בערד היא בייגה שוחט. ההורים של ליהיא, תלמה ורפי, זכרו לברכה, שמעו שבייגה מקים עיר במדבר, אז הם ביקשו להיפגש איתו. בייגה אמר להם: תמצאו עבודה, אני אעזור לכם למצוא בית. אז הם הלכו לעבוד במפעלי ים המלח, כי זו הייתה הציונות אז, מכרו את הדירה ברמת גן ועברו למדבר. הם עברו למדבר כי הם האמינו בו והם האמינו לו. הם הלכו אחריו ובנו את חייהם בהתאם לחזון שלו. הם בנו בית מעל הוואדי, ובימי שישי הם היו הולכים עם השכנים להיפגש בבית של בייגה ותמה כדי לרכל ולצחוק ולאכול, והם גידלו ילדים יחפים ומאושרים שלא פחדו לא מנחשים ולא מקוצים. בייגה נבחר לראש המועצה הראשון של ערד שנה לפני שליהיא נולדה. הוא היה אז בן 31, איש בן 31 שהמציא עיר; אין הרבה אנשים במדינת ישראל שיכולים להגיד על עצמם שהם המציאו עיר. ובייגה התחיל אותה מאפס והפך אותה לפנינה מדברית. הוא היה שריף מקומי עוד לפני שמישהו הכיר את הביטוי, והוא נשאר ראש מועצה כ-20 שנה. בבחירות האחרונות שלו הוא נבחר ברוב של 88%, כי בייגה אהב את ערד וערד אהבה אותו בחזרה. הוא עזב רק כי דברים גדולים יותר קרו לו – ב-1988 הוא הפך לחבר כנסת וכמעט מייד ליושב-ראש ועדת הכספים, ושנתיים אחר כך הממשלה נפלה, ב-1990. זה היה מה שנקרא אז "התרגיל המסריח". ואז קרה משהו שאני לא מכיר בשום פרלמנט אחר בעולם, בטח שאני לא מאמין שיכול לקרות בכנסת שלנו היום: הממשלה התפרקה, מפלגת העבודה הפסידה את השלטון, שמעון פרס הפסיק להיות ראש הממשלה והליכוד עלה לשלטון. יצחק שמיר הפך להיות ראש הממשלה, והממשלה החדשה ביקשה שבייגה שוחט ימשיך להיות יושב-ראש ועדת הכספים. וכך היה – הוא נשאר יושב-ראש ועדת הכספים, והוא ייצג גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה. עד לכך הם האמינו ביושרו, בהגינותו, במקצוענות שלו, בזה שהוא תמיד יפעל לטובת המדינה; עד לכך הם העריכו את העובדה שהוא לא רק ידע לנהל תקציב, הוא ידע לנהל יחסים עם כל חלקי הבית מתוך הבנה – שלמרבה הצער נשכחה מאז – שאנחנו כולנו עובדים בשירותו של משהו גדול מאיתנו. יש עוד דבר אחד שבייגה אחראי לו והוא קצת נשכח – אולי לא במקרה, היו די הרבה אנשים שמאוד רצו את הקרדיט הזה – וזה ההייטק הישראלי. אין אדם שהייתה לו תרומה גדולה יותר להקמת ההייטק הישראלי מאשר בייגה שוחט. בתחילת שנות התשעים, כשהוא היה שר האוצר, הוא הבין שלשם העולם הולך, והוא הקים את תוכנית יוזמה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> סליחה שאני עוצר אותך לרגע, חבר הכנסת לפיד, כי יש חילופי משמרות, אבל אני מעביר את המשמרת למי שזכה לכהן איתו באמת. חבר הכנסת יעקב מרגי זכה לכהן עם בייגה. לדעתי הם גם ניהלו ביניהם קשרים ויחסים טובים. בבקשה. סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא היה עם בן-גוריון. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה גפני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נח בתיבה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז כשבייגה היה שר האוצר הוא הקים את תוכנית יוזמה, שהייתה בעצם תוכנית ההון-סיכון הישראלית הראשונה. הוא הקים עשר קרנות הון סיכון והזרים דרכן לשוק הטכנולוגיה עשרות מיליוני דולרים ונתן הרבה מאוד מענקים למחקר ופיתוח. ואז הוא עשה דבר עוד יותר מדהים: הוא זז הצידה, כי הוא הבין שזה מצליח, והעביר את ההצלחה לידי השוק החופשי. אלה מאיתנו שמאמינים בשוק חופשי יודעים להעריך את זה. זו הייתה דוגמה מושלמת לאיך צריכה לפעול ממשלה חכמה שמבינה איך צריכה לעבוד כלכלה בעולם משתנה, והוא שיתף פעולה עם המדען הראשי – היום זו רשות החדשנות – ובתוך כמה שנים הם יצרו את תעשיית ההייטק, שהיא היום המרכז והלב של הכלכלה הישראלית. יש עוד דבר אחד שאני רוצה להגיד על בייגה: הוא היה איש נורא נחמד, איש נבון ונעים ולא עשה עניין מעצמו ותמיד מוכן לעזור. כשהייתי שר האוצר התייעצתי איתו פה ושם; אני בטוח שאיווט עשה אותו דבר. הוא תמיד היה חכם ומאיר פנים וממוקד ולעניין ולטובת העניין, ומקורי, היה בו משהו מקורי. הוא פרש בגיל 70 מהפוליטיקה מרצונו הטוב, והייתי פוגש אותו בקפה בשכונה. הוא היה נוסטלגי אבל במידה, הוא היה מפוכח והוא היה מודאג ממצב המדינה, אבל היה ברור שהוא מאמין במדינה. והוא דיבר באהבה ובשמחה על הנכדים שלו; היום אני יודע להעריך את זה. ואולי בגלל הנחמדות הזו, אנחנו לא תמיד זוכרים שאין הרבה אנשים שנוכחים כמוהו בהיסטוריה שלנו. הן בייגה הקים עיר, בייגה הקים תעשייה שלמה שהיום שולטת במשק, בייגה היה קול בולט למען הדבר הקצת-נשכח שנקרא הסכמי השלום, ובייגה האמין בבני אדם והם האמינו בו בחזרה. נהוג לומר בסוף הדברים יהי זכרו ברוך, אבל אני רוצה להגיד למשפחתו ולחבריו: האמת, בבניין הזה זכרו מאוד ברוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איווט ליברמן, בבקשה, אדוני. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני ראש האופוזיציה, כנסת נכבדה, בייגה שוחט נולד ב-14 ביוני 1936 בתל אביב בעיצומם של מאורעות הדמים. בספרו האוטוביוגרפי שיצא לאור בינואר 2024 כתב: ב"יום היוולדי, 14.6.36, כ"ד בסיוון תרצ"ו, בישרה כותרת העיתון 'דבר': 'שוב נשפך דם יהודי בדרך יריחו ובכביש ליד הקסטל'. בעמוד 3 הופיעה מודעה קטנה: 'ברכה שלוחה, לחברינו צבי ופניה שוחט, בהולדת בנם בכורם'. על החתום: 'חבורת הבניין'." משפחתו התגוררה במעונות העובדים ח', בין רחוב בן יהודה, נורדאו וירקון – שכונה בעלת אופי, מפא"יניקית, מפלגת עבודה קלאסי, עם הרבה ציונות ושליחות ציבורית. כינויו "בייגה" ליווה אותו כל חייו. הכינוי בייגה נולד מכך שאימו עמדה במרפסת בקומה השלישית והייתה קוראת לו ביידיש פייגעלע, ומזה נולד פייגה, ומכך – בייגה. אבל הוא הקפיד על השם הזה, בייגה, וגם כשהוא רץ בפעם הראשונה בפריימריז במפלגת העבודה הוא רשם גם בתעודת הזהות שלו את השם בייגה. הוא עצמו נהג לציין בחיוך שמעולם לא סבל מבעיית אכילה, ואף כינה את עצמו "שמנמן זריז". כנער היה חבר בתנועה המאוחדת, בקן הימי בשדרות נורדאו, סמוך מאוד לביתו. שם, בגיל 11, הכיר את תמה, לימים אשתו, בתו של אשכול – מי שלא יודע. עוד בילדותו גילה סקרנות אינטלקטואלית יוצאת דופן. הוא מאוד התעניין בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, וכשהגיע לביתם שבועון סובייטי בשם "אוגוניוק" ושם הופיעו השמות של כל הגנרלים של הצבא האדום, הוא למד אותם בעל פה. באחת השיחות הקצרות שהיו לי איתו הוא הזכיר לי כמה שמות, בדק אם אני מכיר אותם. היה מאוד מעניין לשמוע את זה ממנו. הוא התגייס לנח"ל המוצנח, ואחר כך עבר לקיבוץ ניר עוז – ביטוי מוקדם לחיבור שלו להתיישבות, לפריפריה ולערכי העבודה. כפי שכבר הזכיר פה היושב-ראש, הוא למד בטכניון, היה יושב-ראש האגודה, והיה ממקימי ערד וראש העיר הראשון שלה. הוא הפך את ערד דאז לפנינה, והיה במשך 21 שנה ראש העיר ערד. בפעם הראשונה הוא נכנס לכנסת ב-1988, וכיהן פה בכנסת בהרבה תפקידים מרכזיים, כמו יושב-ראש ועדת הכספים, יושב-ראש ועדת הכלכלה, ובהמשך – כשר האוצר ושר התשתיות הלאומיות. ב-2001 התקיים טקס חילופי שרים, בייגה היה שר התשתיות ואני מחליפו. ובפגישה אז הוא אמר לי: שמעתי עליך שאתה בולדוזר ויודע לעבוד, אני מציע לך שתשים לב לאתגר העיקרי שלך, וזה מים, ואני מציע לך לחשוב על התפלה. זה היה מדהים, כמה הבן-אדם ראה רחוק וגם הבין את התשתיות. אני נכנסתי בתקופת הבצורת הכי חריפה שהייתה במדינת ישראל, היו הצעות לייבש מדשאות, ואת הרכב היה אפשר לרחוץ רק עם דלי ועם מטלית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> - - - << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, וכל מיני פטנטים. ואז התעורר פה ויכוח איך לפתור את בעיית המים. היו כל מיני פטנטים שונים ומשונים, כולל יבוא מים מטורקיה, ואז, עוד פעם, חזרתי לרעיון של בייגה, ובאמת אישרתי את תוכנית ההתפלה. ובסוף, היום, מבחינת מי שתייה, 70% ממי השתייה הם מים מותפלים. כשר האוצר שילב בייגה הבנה עמוקה גם בכלכלה וגם בראיית שווקים רחבה ומחויבות חברתית. הוא הוביל שורה של רפורמות, מן החשובות במשק ובחברה הישראלית, כמו למשל אותו חוק ביטוח בריאות ממלכתי; הפרדה בין ההסתדרות הכללית לקופת חולים כללית. הוא גם זה שעמד ומכר את כל המפעלים של ההסתדרות הכללית וגמר עם פיצול האישיות – הפך את ארגון העובדים לארגון עובדים ולא גם ארגון עובדים וגם מעסיק גדול, מן הגדולים במשק. ובכהונתו הוא גם הביא צמיחה ל-8.9%. זו, להערכתי, הצמיחה הכי גבוהה שהייתה אי פעם במשק הישראלי. כשהייתי שר האוצר יצא לי כמה פעמים לדבר איתו, ויתרה מזאת, זכיתי גם לשבחים ממנו בתקשורת. הייתה, כנראה, הערכה הדדית, ולא פעם הרמתי טלפון ושמעתי ודיברנו. אבל מה שבלט אצלו הוא שמעל כל עמדה פוליטית שלו וצרכים כאלה ואחרים הייתה לו מחויבות קודם כול לתפקיד, תפקידו כשר האוצר. באותו ספר אוטוביוגרפיה הוא נותן את הדוגמה הכי מדהימה וגם הכי נכונה: "הורדת המכסים וחשיפת המשק ליבוא הייתה נושא מורכב עבור ראש הממשלה יצחק רבין וגם עבורי, שכן בחלק מערי הפיתוח, שאותן ייצגתי במשך שנים, הייתה תעשיית טקסטיל. בדילמה בין חובתי כשר האוצר להוביל מהלכים לטובת המשק לבין עברי בעיירת פיתוח הכריע תפקידי כשר. היה ברור לי כי ההגנה המופרזת על ידי מכסים גורמת נזק אדיר לכלל תושבי ישראל. האמנתי בכל ליבי שהצמיחה שאליה חתרנו תאפשר לחלק מאלו שאיבדו את מקום עבודתם למצוא תעסוקה אחרת, וכך אכן קרה". אברהם בייגה שוחט הותיר אחריו שלושה ילדים – יוחאי, אלישבע ונטע – ושבעה נכדים, ומורשת ציבורית של אחריות, יושרה, ראייה ארוכת טווח ואומץ לקבל החלטות לא פופולריות כשהוא משוכנע שהן נכונות למדינה. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. יהי זכרו ברוך. חברי הכנסת - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאמר כבר. המחאה נאמרה. מחו על זה שהשר לא ישב. הוא חזר על זה. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5952/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות חוק בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אני גם לא אצטרך את עשר הדקות – לעניין הזה, כן? אני אולי אנצל אותן לעניינים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מודה לך על הדיוק. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת עוסקת בנושא, אני חייב לומר שהוא די כאוב במדינת ישראל. התופעה הזאת של ריבוי נישואין, פוליגמיה, היא תופעה בזויה, פסולה וגם לא חוקית, צריך לומר את האמת. אבל אי-אפשר לאמוד את היקף התופעה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, לשוחח בלחש, בשקט. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אי-אפשר לאמוד את היקף התופעה מהסיבה הפשוטה – שאי-אפשר לתעד אותה. כי הרי אסור להתחתן עם הרבה נשים באופן פורמלי, אז מה עושים כאן אלה שרוצים? מתחתנים עם אישה אחת, ויש להם עוד שלוש נשים שהן ידועות בציבור. איפה שהם מתגוררים - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הן רשומות כחד-הוריות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, איפה שהם מתגוררים יודעים שהן הנשים של מאן דהוא, אבל – כפי שדייק חבר הכנסת כהן – בביטוח הלאומי הן רשומות כחד-הוריות. עכשיו, למשפחה הזאת פתאום יש במקום אישה אחת – ארבע נשים, כל אחת עם ארבעה ילדים. אנחנו כבר עם 16 ילדים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> וארבע הטבות של חד-הוריות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הטבות של חד-הוריות וקצבאות ילדים. עכשיו, כשאני אומר קצבאות ילדים, כולם אומרים: מה אתה רוצה מהילדים? לילדים אין חשבון בנק, אדוני היושב-ראש. קצבת ילדים נכנסת לחשבון הבנק של ההורים. והמשמעות של הקצבאות האלה זה מימון התופעה הבלתי-חוקית, שבסוף, לצערי, גם הופכת להיות לעיתים תופעה לאומנית – צריך לזכור, לצערי, שלא מעט מהנשים האלה, חלקן אינן אזרחיות ישראל בכלל, אלא סוג של מיובאות לכאן, מובאות לכאן, בין אם זה מרצועת עזה בעבר – אני מקווה שלא גם היום, הרי המעברים פתוחים, כן? – ובין אם זה מיהודה ושומרון. לכן אני מבקש בהצעת החוק הזאת לעשות דבר אחד מאוד פשוט: לקבוע שבמשפחות פוליגמיות אין קצבאות ילדים. זהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא. מהסיבה הפשוטה – קודם כול, חבל, רק את שואלת בדיוק אחרי שסיימתי את המשפט, להסביר, מדוע זה לא פוגע בילדים. את שואלת, אני אסביר לך את זה אחר כך עוד פעם, כי אני לא רוצה על חשבון הזמן שלי לחזור על מה שכבר נאמר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אבל קצבת הילדים משולמת לחשבון הבנק של ההורים. בעניין הזה אני חושב שנכון יהיה אולי לקחת את הילדים בכלל למשפחות אומנה – להוציא אותם מחזקת ההורים במקרה הזה – כי ברור לחלוטין שלגדול במשפחה כזו, גם זאת אחת הבעיות. הרי החלטנו שהתופעה הזו היא תופעה פסולה ובזויה. לכן אני הבאתי את הצעת החוק הזו. אני שמח שבסופו של דבר הממשלה החליטה לתמוך בה, ואני גם מקווה שהיא תקודם במהרה, כי אני אומר עוד פעם, לצערי, התופעה הזאת מנוצלת גם לאירועים לאומניים. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ומכאן, אני רוצה – אני אגיד לך, טיבי, הם כל כך פחדו שעוד פעם הם יצביעו, ביבי וטיבי, איתך, אז בסוף הם קיבלו את הצעת החוק שלי. הרי זו לא פעם ראשונה שזה קורה. זה קורה. רוב הפעמים מצביעים איתך ואחרי פעמיים הם מבינים שהם צריכים לחזור לדרך הישר. אבל אני כן רוצה להעלות נושא אחר, בזמן שנותר לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה? בזמן שנותר לי, אני כן רוצה להעלות נושא אחר, שלצערי, עלה לכותרות. בימים האחרונים נהיה איזשהו קמפיין נגד שירות נשים בצה"ל. ובכלל, כשאנחנו מדברים על השירות בצה"ל, אז אני גם אוהב את אלה שכל הזמן מוצאים את התורה קרדום לחפור בו. זאת אומרת, בכלל התורה הופכת להיות זאת שבגללה הם מתנגדים לשירות צבאי – שזה ביזוי השם, חילול השם. אין דרך רחבה יותר להגדיר את זה. עכשיו, שני הנושאים האלה, שניהם, אדוני היושב-ראש, נמצאים דווקא בפרשת השבוע הזה. כי כשאני קורא את ההפטרה של פרשת השבוע - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> שקראנו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שקראנו. אמת. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בשלח. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הפטרת בשלח. כשקראנו את הפטרת בשלח - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רק שתדע לך שאלעזר זיהה את זה לפי ההפטרה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> בהפטרת בשלח יש פסוק של שירת דבורה. אז קודם כול, אנחנו מתחילים מזה שזאת שירת דבורה. דבורה הובילה את המלחמה; היא הייתה אחת מהלוחמות העתיקות של עם ישראל. בפסוק בשירת דבורה נאמר: "מִנִּי אפרים שָׁרְשָׁם בעמלק אחריך בנימין בַּעֲמָמֶיךָ מִני מָכיר ירדו מְחֹקֲקִים ומזבולון מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר". מפרש את זה רבי יוסף קרא: מה זה מני אפרים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> קארו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קרא. רבי יוסף קארו זה פרשן אחר. רבי יוסף קרא מפרש מה זה מיני אפרים שורשם בעמלק: "דרך זו תפסה דבורה בשירה זו שהזכירה לשבח כל שבט ושבט שירדו עם ברק למלחמה וכל אשר לא ירדו עמו לגנאי". גם דבורה הנביאה ידעה לגנות את המשתמטים ואת התופעה הבזויה הזאת אז. זה פשוט מדהים לראות את הקו שנמתח מההיסטוריה של עם ישראל במלחמות ישראל ואת חשיבות השירות בצה"ל, שמופיעה בתורה, בנביאים ובכתובים. בכל מקום ומקום בני ישראל היו עם של לוחמים והם גם עם של לוחמות. דבורה הנביאה שהייתה לוחמת, התוותה את הדרך ואת הנתיב גם ללוחמות שבאו אחריה, עבור בשרה צ'יזיק, שלחמה יחד עם יוסף טרומפלדור בתל חי ונפלה שם; בחנה סנש שמהווה מופת לגבורה יהודית במלחמת העולם השנייה, שיצאה מארץ ישראל כדי להילחם בצורר הנאצי; ועבור עד ללוחמות היום. אזכיר את אחת הלוחמות שנפלו במלחמת לבנון השנייה: קרן טנדלר, שהייתה מכונאית מוטסת, הייתה הראשונה שיצאה בעצם מעבר לקווי האויב כאישה. היא נלחמה כדי לעשות את זה – היא לא הייתה חייבת. קרן טנדלר לא הייתה חייבת לצאת לקרב הזה, היא התעקשה. המסוק שהתרסק שם חייב להוציא משלחות, אחר כך, של חילוץ, כדי לחלץ בהליך מאוד מאוד קשה את גופתה משם, ולהביאה לקבר ישראל. מה שמראה גם, עוד פעם, את המחויבות שלנו לעניין הזה. ועד ללוחמות היום, אלו שהצילו את המתיישבים בעוטף, ואלו שנלחמות ונלחמו בעוטף עזה ואלו נלחמות ברגעים האלה, בכל שלב ושלב. עם ישראל, אדוני היושב-ראש, הוא עם של לוחמים ועם של לוחמות. כל מי שמתנגד לשירות נשים בצה"ל ופוגע בשירות נשים בצה"ל – במקרה אלה אותם אלה שאני מוצא שגם רוצים לתמוך בחוק ההשתמטות ולגרום לעוד השתמטות בשירות הצבאי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הבאת מדבורה, ובבראשית כתוב, "ורדו בדגת הים" וכבשוה. ורש"י כותב: "דרכו של איש לכבוש, אין דרכה של אישה לכבוש". זאת לא מניעה, אבל אין דרכה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אני אענה לך. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, אז תענה אחר כך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אנחנו יכולים לחזור פה על הרבה מאוד פרשנויות, כולל זה שבמלחמה חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. יש פה הרבה מאוד פרשנויות. ההיסטוריה מראה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השיבותי רק לעניין הנשים. לא עניין אחר. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> ההיסטוריה מראה שעם ישראל הוא עם של לוחמים ועם של לוחמות. והלוחמות שנלחמו כאן, עוד לפני מלחמת השחרור ובמלחמת השחרור, וגם במלחמות ישראל האחרונות. אנחנו צריכים להצדיע להן, ולהעריך אותן, ולהוקיר אותן, ולהבין שאנחנו נמצאים על האדמה הזאת ואנחנו צריכים להילחם עליה. אנחנו צריכים להילחם על האדמה הזאת. במלחמה הזאת כולנו לוקחים חלק יחד, כולנו ניקח חלק יחד. כל מי שמנסה להשתמט, לא ראוי בכלל לחיות על האדמה הזאת. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי להשיב בשם הממשלה, בבקשה. בבקשה, אדוני. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), של חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי כנסת, מציעה לשאול את הזכאות לקצבת ילדים בעד ילד, שאחד מהוריו מנהל אורח חיים פוליגמי. פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי העוסק בביטוח ילדים. סעיף 66 לחוק קובע שככלל, הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים בעד כל ילד. הצעת החוק מבקשת לתקן את הסעיף ולשלול קצבת ילדים בעד ילד במשפחה פוליגמית. לפי דברי ההסבר, הצעת החוק מבקשת להילחם בתופעת הפוליגמיה באמצעות שלילת קצבאות ילדים. טעמי חוות הדעת: 1. סוגיית ההתמודדות עם תופעת הפוליגמיה נבחנה במסגרת דוח פלמור מחודש יולי 2018. בעקבות הדוח התקבלה החלטת ממשלה 4211, אשר הטילה על מנכ"לית משרד המשפטים להקים צוות יישום ומעקב בין-משרדי, במטרה לגבש תוכנית מדורגת ורב-שלבית ליישום עקרונות הדוח ולהתמודדות עם השלכות התופעה. לאחר מכן, ביוני 2023, התקבלה החלטת ממשלה 705 שכותרתה, התמודדות עם תופעת הפוליגמיה והשלכותיה השליליות ותיקון החלטת הממשלה. בהתאם לה, ביום 11 ביוני 2023, מונה צוות בין-משרדי מטעם מנכ"ל משרד המשפטים וממלא מקום מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שתפקידו לבחון את הסדרי הגמלאות של המוסד לביטוח לאומי למשפחות פוליגמיות. הצוות מורכב מגורמים מגוונים כמו המוסד לביטוח לאומי, החטיבה החברתית במשרד המשפטים, המשרד לשוויון חברתי, האגף לפיתוח כלכלי חברתי של החברה הבדואית בנגב ומערך ייעוץ וחקיקה. לצוות סמכות להמליץ, בין היתר, על תיקוני חקיקה ביחס לשלילת גמלאות, והוא צפוי להגיש את מסקנותיו והמלצותיו בעת הקרובה. עבודת הצוות – העוסק בנושא במסגרת מדיניות כוללת, מבוססת נתונים, ומתוך גישה מערכתית וראיית רוחב – מצויה בישורת האחרונה של קבלת הערות חברי הצוות, וצפויה להסתיים בקרוב. משכך, מוצע להמתין להשלמת עבודת הצוות ולקבל החלטה על בסיס מסקנותיו. עוד יוער, כי הבחירה בשלילת קצבת ילדים ככלי להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה עלולה לעורר קשיים משפטיים משמעותיים, וכי שלילת הקצבה בשל אורח החיים של ההורים היא בבחינת כלי עונשי, החורג מהתכלית הסוציאלית של הקצבה, ופוגע בזכויות הילד. התייחסות החטיבה החברתית במשרד המשפטים: במסגרת החלטת ממשלה 705, שעניינה התמודדות עם תופעת הפוליגמיה והשלכותיה השליליות, הוחלט על הקמתו של צוות בשיתוף משרד המשפטים, המוסד לביטוח לאומי והאגף לפיתוח חברתי-כלכלי של החברה הבדואית. המנכ"ל מינה את עורכת-דין דינה דומיניץ לעמוד בראש הצוות, יחד עם שרית דמרי, סגנית ליועמ"ש הביטוח הלאומי, שמונתה על ידי ממלא מקום מנכ"לית ביטוח לאומי. מטרת הצוות היא לבחון את נושא גמלאות המוסד לביטוח לאומי, המשתלמות למשפחות פוליגמיות והשלכותיהן. בוועדת השרים שהתכנסה בחודש מאי האחרון לדון בהצעת חוק זו, נמסר כי עבודת הצוות התעכבה בשל המלחמה והמיקוד בגמלאות לחטופים, משפחות פצועים וכדומה, והיה צורך בקיום עוד כמה דיוני השלמה ושיתוף ציבור. על רקע זאת ביקשנו להמתין מבחינת ההצעה עד לסיום עבודת הוועדה, שנדרשה בדיוק לנושא זה באופן מקיף. כעת הצוות השלים את עבודתו, ויש טיוטת דוח שהועברה להערות חברי הצוות, ובימים הקרובים יוגש למנכ"ל משרד המשפטים ולמנכ"לי הגופים השותפים לעבודה. הצוות ביצע עבודה מקיפה, בחן את כלל הקצבאות והגמלאות של הביטוח הלאומי בהקשרי פוליגמיה והשפעותיה, עדכן את מסד הנתונים הנוגע לעניין, מאז דוח פלמור, וגיבש שורת המלצות משמעותיות. הצוות ממליץ על מכלול צעדים חקיקתיים ומינהליים לחיזוק מנגנוני הבקרה, האכיפה ושיתוף הפעולה בין המוסד לביטוח לאומי לגורמי האכיפה והרשויות, בכל הנוגע לבחינת זכאות לגמלאות. בין היתר, מוצע לקדם תיקוני חקיקה, שיאפשרו שלילת זכאות או הגבלת הגשת בקשות למי שאינם משתפים פעולה עם חקירות; לצמצם אפשרות לקבלת קצבאות שארים; להחמיר את דרישות ההוכחה לנפרדות לצורך קבלת גמלת הבטחת הכנסה כהורה עצמאי. כמו כן, מוצע להרחיב את היקף הדיווחים המועברים למשטרת ישראל גם בהיעדר אינדיקציה פורמלית לנישואין, בהתבסס על דפוסי חיים המעוררים חשד. בנוסף, הצוות ממליץ על צעדים מבניים וארגוניים, ובהם הקמת צוות ייעודי לבחינת אופן קביעת סטטוס "ידועים בציבור" באוכלוסייה הבדואית; חיזוק העברת מידע בין הביטוח הלאומי לרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב; קידום תיקונים נוהליים לעידוד עצמאותן הכלכלית של נשים, באמצעות פנייה יזומה לפיצול גמלה. לצד זאת, מוצע לחזק את יכולת המחקר, המעקב והיישום במוסד לביטוח לאומי באמצעות תוספת תקנים ייעודיים לצורך הפקת נתונים, מעקב ארוך טווח ותיאום יישום המלצות הצוות. עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק, ועל כן אבקש מחברי הכנסת להצביע בעדה. תודה. שאלתי את נציגות משרד המשפטים – חבר הכנסת פורר, הרי גם לך יש אותו קונפליקט – שאלתי אותם: איך אתם מתנגדים בתוקף בטענה שזה פוגע בילדים – כדי לנסות לחנך את ההורים שלא לעבור על החוק – כשבסיפור של מעונות היום, לנשים החרדיות אתם פוגעים בתינוקות שלהם, אבל אין לכם בעיה שעושים את זה כדי לחנך את ההורים שלהם להתגייס? אתם יודעים מה הייתה התשובה? לא הייתה תשובה. לא הייתה תשובה, כי הצביעות – הצביעות שלכם, הצביעות של אחרים – עוברת כל גבול; כאשר זו אוכלוסייה שאתם רוצים לפגוע בה, אפשר לפגוע, וכאשר זו אוכלוסייה שלא, אז לא. אנחנו לא נאפשר לכם, ובעזרת השם, בבחירות הקרובות אתם תגלו את הכוח של העם הזה. את כל ניסיונות הפגיעה בציבורים אחרים – אנחנו נעצור אתכם. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש התנגדויות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא כתוב לי שיש מתנגדים. לא כתוב לי. זה כנראה נאמר ליושב-ראש הקודם. מתנגדים להצעת החוק, ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני תוהה איפה החרדים היום. הם לא נמצאים במליאה. היום זה חוק נגד האוכלוסייה הבדואית ונגד המשפחות המוחלשות בחברה הבדואית, אבל איפה החרדים? הצעת החוק הבאה של עודד פורר וישראל ביתנו – שהפכה לסניף של עוצמה יהודית – תהיה בפעם הבאה נגד משפחות מרובות ילדים בחברה החרדית. ככה זה, לאט-לאט. אין להם שום תעסוקה כאן בישראל ביתנו, אלא לפגוע במוחלשים. מה תעשו? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תביא את החברים שלך להצביע, תביאו אותם לכאן. תביאו אותם לכאן שיצביעו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כופפו אתכם, ישראל ביתנו. סניף של עוצמה יהודית נהייתם. חלשים, חלשים, חלשים. חזקים על חלשים. משאירים ומפקירים משפחות שלמות - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - ומורידים אותם מתחת לקו העוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה. לאפשר לו לדבר. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> זה מה שמעניין אתכם. העיקר לרצות את ליברמן ופורר; זה מה שאתם רוצים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אמרנו: זו הצעת חוק בזויה שהמטרה שלה לפגוע בחברה הבדואית. אין לכם שום פתרון להביא למשפחות המוחלשות. להכניס עוד משפחות לרווחה, זה הפתרון? אתם לא מתביישים? 350,000 בדואים בנגב. זה מה שמציק למדינה עכשיו? לך תתפקד אצל בן גביר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הקשר? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תתפקדו אצל בן גביר, נהייתם סניף של עוצמה יהודית. מה קרה לכם? כל הצעות החוק שמביאים כאן למשכן הזה – פופוליסטיות. מה קרה לכם? רק על רק על הבדואים אתם חזקים. תפסיקו להביא לכאן הצעות חוק פופוליסטיות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, תודה רבה. תודה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, גם לממשלה הזאת, ולצערי הרב, גם לחלקים מהאופוזיציה אין שום תעסוקה. אתמול שלושה נרצחים – בשדה ורבורג ואחד באעבלין. אין לכם שום פתרונות. כאשר היורים ירו ביישוב יהודי, מיד עצרתם אותם; כל המדינה קפצה. אבל מה עם הנרצחים מתחילת השנה בחברה הערבית? תביא הצעת חוק, עודד פורר, למניעת הפשעים בחברה הערבית. אתה לא יכול להביא אותה, כי ליברמן אומר לך, קודם כול, תפגע בערבים, קודם כול, תפגע בבדואים. מספיק עם הצביעות הזאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, המציע, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הרי אתם כל הזמן עולים לכאן כדי להגן על עבריינים; כדי להגן על מי שבסוף הופכים להיות טרוריסטים. אני לא מצליח להבין על מי אתה עולה להגן כאן. על מי? על עבריינים? הרי ברור לחלוטין, - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - ברור לחלוטין מאיפה מגיעות הנשים, כשפתאום מישהו מתחתן עם ארבע נשים. מאיפה הוא מתחתן עם ארבע נשים? מאיפה הן מגיעות? הרי זה בניגוד לחוק. אז אתם רוצים שגם הוא יביא לי אישה מרצועת עזה, הוא גם יביא איתה ילדים, וגם אני אשלם על זה. ואללה, יופי. התבלבלתם. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנא תפסו מקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ה–2025 – הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 33 בעד, תשעה נגד, אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבת ילדים ממשפחות פוליגמיות, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה, לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. << הצח >> הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי, התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/25//5175; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלעזר שטרן וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אלעזר שטרן להציג את הצעת החוק, בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, עמיתיי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא בפניכם היא הצעת שעוסקת במעמד המשרת בצה"ל. על פניו, היא הייתה אמורה לפתור את כל הבעיות של מעמד המשרתים בחברה הישראלית: ניתן להם תנאים חומריים – יש כאלה שחושבים ככה, לא אני – והכול יסתדר. בטח יעלה פה עוד מעט נציג ממשלה, וייתן גם איזו דוגמה של נקודות זיכוי, או משהו שבאמת עשו. אדוני היושב-ראש, אתה יושב יחד איתי בוועדת החוץ והביטחון. אתה שומע את המילואימניקים שבאים כשמדברים על חוק ההשתמטות, מה הם אומרים שיעשה להם החוק הזה. אתה היית אתמול – אתה אישית לא היית, לא היית צריך לבוא, אולי – כשהגיעה להקת המצביעים לתמוך בעוד צווי 8, הארכה של צווי 8. וזה דיון שלוקח חמש דקות. אם אנחנו האופוזיציה מעירים לקואליציה אז לוקח 20 דקות עד שמגייסים את להקת המצביעים. דרך אגב, זה לא היה ביום שני, בגלל שלא היה רוב לקואליציה, חלק היו בכל מיני מקומות. למה אני אומר את זה? אני אספר לך מתוך החיים. דרך אגב, מי שמקבל אישה לתעסוקה, אסור לו לשאול אותה אם היא בהיריון. זה ברור למה, לא רוצים לפגוע בזה. מי שמקבל מילואימניק, אסור לו לשאול אותו אם הוא מילואימניק פעיל. אבל המילואימניקים שלנו, הקצינים שלנו, הם בדרך כלל אנשים ישרים מאוד, והם שמים על השולחן: תזכור שאני פעיל במילואים, תזכור שאני לוחם במילואים, תזכור שאני מפקד במילואים. מה אתה חושב שקורה אחר כך? אומרים, תראה, חשבנו שאתה לא מתאים, בגלל כל מיני דברים אחרים. לא אומרים לו: בגלל שאתה מילואימניק. אבל מה קורה לאותם מעסיקים פרטיים שדוחים את המילואימניקים? הם אומרים לעצמם: אוקיי, היה 7 באוקטובר, היינו שם, חיבקנו את המילואימניקים חצי שנה, שנה, שנתיים, עכשיו אנחנו רואים מה קורה פה, בבניין הזה: הם עושים חוק השתמטות, הם מאריכים צווי 8 בקבלנות, אז יכול להיות שהמילואימניקים לא כל כך חשובים להם, בגלל שזאת המציאות. מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. אם אתה מוביל חוק השתמטות, אם אתה מוציא צווי 8 בלי שאתה עושה עליהם דיונים רציניים, הזלזול צועק. וכיוון שהזלזול צועק, לא משנה מה אנחנו נגיד ומה הם יגידו – הם, כל אחד מחברי קואליציית החורבן של 7 באוקטובר – כמה המילואימניקים חשובים, ניתן להם עוד נקודת זיכוי – זה חשוב, דרך אגב, אבל לא תקנו אותם בזה, לא משנה איזו הנחה תיתנו. בסוף, הם מבינים והמעסיקים שלהם מבינים שלא כדאי להעסיק מילואימניקים. בגלל שבאמת, עושים 50, 60, השנה – 80 יום – מה שנקרא, אדוני היושב-ראש, ידע אישי, שלוש נקודות. אני אומר לך, מתוך המשפחה. הם לא מבינים את זה, אתה מבין את זה. הם לא מבינים מה זה שאתה הולך לעבודה, וזה מה שאומרים לך בריאיון העבודה – למרות שמחבקים אותך, כאילו; שאתה הולך למילואים, ואומרים לך בעבודה: תשמע, חשוב מאוד שתישאר, נוציא לך ולת"ם – והוא אומר לי, מה תוציאו לי ולת"ם? אני המ"פ. איך תוציאו לי ולת"ם? אני אאשר ולת"ם? אלה לא מבינים על מה אנחנו מדברים, גם ראש הממשלה לא מבין על מה אנחנו מדברים. איפה הילדים שלו, במילואים? מי אצלו בבית מביא לו את המילואים? מה שיש לו בראש זה איך לשמור קואליציה. איפה עושים מילואים, בלונדון? במיאמי? למה שהוא יבין? יש לו חתנים שעושים מילואים? יש לו נכדים שההורים שלהם במילואים? אז הוא דוחף את מזכיר הממשלה שיקים התנחלות בוועדת החוץ והביטחון, שיראה שמעבירים חוק השתמטות אמיתי. אין בושה. ואחרי זה, כשאנחנו באים לדבר על מעמד המילואים לא נמצאים שם חברי קואליציה; לא נמצאים, נדיר מאוד שיבואו, אלה שכאילו מתלבטים, אלה שיקראו להם אחר כך להרים את היד ולהצביע – שישמעו את לוחמי המילואים, את מפקדי המילואים, אלה שהצביעו לקואליציית החורבן, מה הם מרגישים מול החוקים שממשלת החורבן מעבירה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לקואליציה הזאת יש הערכה רבה למערך המילואים. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקואליציה – תעזוב אותי, אני מכיר את זה. אני מכיר את זה. לך יש הערכה, יש עוד כמה אנשים בקואליציה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לקואליציה הזאת יש הטבות רבות, ופעילות בלתי רגילה שנעשית: 9 מיליארד ועוד 9 מיליארד, בשנתיים האלה, לטובת מערך המילואים, בנוסף למה שקיים. אני רק אומר לך. אני מבין מה שאתה אומר, אתה אומר: אני רוצה לעגן את זה בחקיקה בעניין אחר - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חשבתי שהקשבת לי. אני רוצה להסביר לך משהו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הבנתי, אתה אומר שזה לא כסף. הבנתי. הבנתי, אני רק אומר - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון. אז זהו, אז למה אתה עונה כזה? לא, אם אתה רוצה להגיד, אז נתנו 3 מיליארד להם ונתנו 60 מיליארד למשתמטים. בסדר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> זה לא בהתניה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועוד מאות מיליונים לתורה, כאילו לקידום מורשת ישראל, שתגיד לנשים שמשרתות: אסור לכן לשרת. זאת הקואליציה הזאת, זאת האמת. דרך אגב, אם דיברו קודם על דבורה הנביאה, שמע, שנינו מכירים – בהפטרה שקראנו השבוע ניתנו כל התשובות להבדלים בין גברים ונשים בלחימה. הרי על מה הולכות הטענות? אחת, זה לא מתאים; לא ילבש גבר כלי אישה, אישה לא יכולה ללבוש; גם אין לה אכזריות, אין לה את התכונות האלה. ומה אנחנו קוראים בהפטרה? אני אגיד לך מי השתפן. אתה יודע מי הראשון שהשתפן? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבינועם - - - << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברק. מה אמרה לו דבורה הנביאה? הוא אומר ככה: "ויאמר אליה ברק, אם תלכי עמי והלכתי, ואם לא תלכי עמי לא אלך". הוא צריך איתו אישה לשדה הקרב. ומה אומרת לו על זה יעל? היא אומרת לו, בגלל שהיססת ורצית אותי, אישה, "ותאמר הלֹך אלך עמך, אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך, כי ביד אִשה ימכֹר ה' את סיסרא. ותקם דבורה ותלך עם ברק קֶדשה". << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אבל אתה מבין משהו מתוך הסיפור הזה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> חכה, עוד לא גמרנו את זה. אתה יודע שעוד לא גמרנו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> רציתי להמשיך איתך, אבל מחליפים אותי. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מחכה לסגן יושב-ראש הכנסת מרגי. אנחנו מדברים עכשיו על כל התירוצים למה נשים לא צריכות לשרת. ואמרנו על דבורה הנביאה איך מי שהשתפן זה דווקא הגבר. ברק רצה שהיא תלך איתו לשדה הקרב. ואז מה העונש שהוא קיבל? שלא הוא זה שיהרוג את סיסרא. ואז מה אומרת לו דבורה? אחרי שיעל אשת חבר הקיני – אתם יודעים איך היא הרגה אותו? אני אגיד לך. זה תיאור קשה, אז אולי אני אקרא את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עדיף. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל שאנחנו אומרים שלא מתאים לאישה להיות לוחמת. אז ככה דבורה סיכמה בשירת דבורה: "תבֹרך מנשים יעל אשת חבר הקיני, מנשים באֹהל תבֹרך. מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה. ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים, והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו. בין רגליה כרע נפל שכב, בין רגליה כרע נפל, באשר כרע שם נפל שדוד". איזה תיאור של לוחמת. ועל זה אומרת דבורה הנביאה: "תבֹרך מנשים יעל אשת חבר הקיני". תבורכנה אתן, לוחמות צה"ל, מפקדות צה"ל, מנשים באוהל תבורכו, מנשים בכל האוהלים תבורכו. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מי השר המשיב? אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק קובעת כי יינתנו הטבות למשרתים ולמי ששירת בשירות סדיר בצה"ל, בפרט לוחמים, וכן למשרתי מילואים. בין היתר מוצע לקבוע כי לא יינתן סבסוד בלימודים למי שלא שירת בצה"ל, יינתנו הטבות למעסיקים של משרתי מילואים, ויינתנו הטבות כלכליות שונות למשרתי המילואים. ממשלת ישראל ובפרט משרד הביטחון רואים חשיבות רבה בהוקרת סיוע ותגמול למשרתים, ופועלים כל העת לשם הגברת הסיוע. כך במהלך תקופת המלחמה העבירה הממשלה כמה החלטות הנוגעות להוקרת סיוע ותגמול משרתי המילואים. החלטת הממשלה האחרונה מלפני קצת יותר משבוע, ב-25 בינואר, אישרה תוכנית שמטרתה הוקרה, סיוע ותגמול למשרתי מילואים ובני משפחותיהם בהיקף של למעלה מ-6 מיליארד שקלים. התוכנית הזאת מצטרפת לתוכניות אחרות מהשנתיים האחרונות בסכום כולל של למעלה מ-25 מיליארד שקלים ללוחמים, למילואימניקים ולבני משפחותיהם. בתוך כך בין היתר הוחלט על תשלום מענקים בהתאם למשך ואופי השירות, הוחלט על מדרג זכאויות לשימוש בארנק דיגיטלי, שישמש לתשלום אגרות והיטלים וכן למטרות פנאי ורווחה. נקבעה זכאות להשתתפות בקייטנות בהתאם למדרגי פעילות ועוד ועוד. בשים לב להחלטת הממשלה מיום 25 בינואר החליטה הממשלה לדחות את הדיון בהצעת החוק. בנסיבות אלו אני מציע כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-יומה. עד כאן מתוך תגובת שר הביטחון בתוספת כמה מילים שלי. אני רוצה לומר לחבר הכנסת שטרן, שעומד כאן כמו בנט, כשרוממות חיילי ולוחמי צה"ל בגרונם, אבל חרב פיפיות בידם. הרי ראינו איזו ממשלה מסוכנת הקמתם לחיילי צה"ל בפעם הקודמת. איזנקוט ואחרים אומרים בפה מלא, מודים בפה מלא: לא תהיה לנו ברירה אחרת אלא לשבת עם איימן עודה, שנכנס לכאן – הוא בעצם לא יהיה בכנסת הבאה כנראה – אחמד טיבי, מנסור עבאס. הרי זאת הממשלה שאתם מכינים ומייעדים לאותם משרתי מילואים יקרים ובני משפחותיהם. מי שבאמת דואג להם, מי שבאמת דאג גם עוד קודם למלחמה – חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה, העביר כאן את מה שאתם סירבתם להעביר, וזה ממדים ללימודים – 100% מימון. העברנו את זה עוד קודם, בטח כשנכנסנו למלחמה הזאת, בטח כשהלוחמים הגיבורים שלנו מחרפים את נפשם בשדה הקרב, ובני משפחותיהם צריכים גיבוי וסיוע של כולנו. הם קיבלו למעלה מ-25 מיליארד שקלים מעבר לתקציב השוטף, מעבר לדברים השוטפים, והיד עוד נטויה. אז לעמוד כאן, אדוני היושב-ראש, להלל ולשבח את לוחמי צה"ל ביד אחת, ומצד שני לתכנן להקים ממשלה עם הרשימה המשותפת ועם האחים המוסלמים – זה פרדוקס שרק מצביעים שלא כל כך מצויים בפרטים, יכולים להאמין לו. אנחנו רואים את העם הזה, עם חכם ונבון, עַם עִם רוח של גבורה יהודית, שכבר מבין. אנחנו לא רוצים את הרפיסות, אנחנו לא רוצים, כמו שאמר – הינה, טוב שנמצא כאן אלעזר שטרן – תמיד יאיר לפיד עולה לכאן ואומר: מה פתאום? לא נתנו לחיזבאללה שום דבר בהסכם הכניעה, כשחתמנו ונתנו את שדה הגז ואת השטח הימי בצפון. אלעזר שטרן אמר בעצמו בריאיון באחד מערוצי התעמולה: כן, גם נסראללה היה שותף, גם חיזבאללה ידע ונמצא בפרטים. מה לעשות, הוא חלק מהממשלה בלבנון. תאמינו לי, חבריי לאופוזיציה, לוחמי צה"ל מעדיפים לראות ממשלה יהודית ודמוקרטית שאכפת לה באמת מביטחון הלוחמים שלה, שאכפת לה באמת מעתיד העם היושב בציון, ולא מנסה להקים כאן ממשלה רק בגלל שכואב לה לראות מנהיג כל כך גדול כמו בנימין נתניהו, שמכה אתכם שוק על ירך בכל במה, בכל חזית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מכה את החברה הישראלית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברוך הבא, גלעד קריב, רק בישיבה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תתייחס אליו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אל תתייחס, תלמד דרך ארץ מחברת הכנסת מירב בן ארי, שעומדת עם הגב ליושב-ראש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אל תפנה אליי בכלל, אל תפנה אליי, אל תדבר אליי. תדבר אליהם. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כמו שקראנו בפרשת השבוע: "ולא נחם אלהים דרך ארץ" – הקדוש ברוך הוא לא חילק דרך ארץ ליש עתיד. לול התרנגולות הזה ותרבות הדיון הזאת, שהורידה את הכנסת לדיוטה התחתונה, ומנסה לשכנע, לשכנע בברבריות, בצרחות, בצעקות, שרוצים להתחרות על הרביעייה של יש עתיד, הם מנסים לשכנע – בזה מצביעים להצביע להם. חבר הכנסת קריב, ברור שאתה נהנה מזה, כי כל אלה שלא מצביעים ליש עתיד, מי שלא יתפכח, כנראה יצביע למשהו שאתה קשור אליו. את הצביעות שלכם ואת זה שאתם מציגים כאן כאילו אתם דואגים ללוחמי צה"ל, כאילו אתם דואגים לביטחון – הינה, נמצא כאן קהל גדול ביציע - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם כבר אתה מזכיר אותם, אני מקדם בברכה את תלמידי כיתה י"ב מבית הספר התיכון על שם יצחק בן צבי בקריית אונו. ברוכים הבאים ליום חקיקה, לחקיקה פרטית. אתם ערים לדיון נוקב בכנסת. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ברוכים הבאים. הינה, זאת הזדמנות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - יהיה לכם יותר טוב, תתעלמו מהדבר הזה. אתה שומע איך הוא מדבר על הברבריות - - - כל פעם שהוא עולה, הוא מרעיל. כל פעם הוא מרעיל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מירב, זה מפריע. את לא יכולה בעמידה – אני שומע, אני שומע. אני שומע אותו ואני שומע גם אחרים. אני שומע את כולם. נא לשבת. בישיבה, מירב, בישיבה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תגידי, יאיר לפיד לא אמר לך לא להגיב לי? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> עוד פעם יאיר לפיד? כל היום יאיר לפיד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הוא נתן לכם הנחיה לא להגיב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר קרעי, ברגע שתפנה אליה, אני לא יכול לעזור. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תן לה הודעה אישית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא רוצה לתת לה הודעה אישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה רואה? אתה רואה, מרגי? הוא פונה אליי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מעבר להודעה האישית, היא תשיב לך. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כמו שאמרתי, "ולא נחם אלהים דרך ארץ" – התלמידים שיושבים כאן ועומדים להתגייס בעזרת השם לצבא ההגנה לישראל לשירות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר - - - מספיק להטיף לנו מוסר. לא רוצים לשמוע אותך - - - קואליציית ההשתמטות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לקדם את חוק ההשתמטות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לשירות הלאומי – בואו אני אספר לכם משהו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך לספר להם? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אין לו שום דבר לתרום לחברה הישראלית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בליאק, תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בואו אני אספר לכם מה באמת עושה כאן אופוזיציית ההשתמטות, שרוצה להקים על הראש שלכם ממשלה כמו בפעם הקודמת, עם האחים המוסלמים. מה הם הביאו, איזה חוק גיוס הם הביאו לכאן כדי לגייס את אלה מקרב החרדים שאין תורתם אומנותם, שנתנו להם דף ריק ואמרו להם: אנחנו חותמים למטה, תקבלו כל מה שאתם רוצים – לעומת חוק הגיוס האמיתי שאנחנו מביאים כאן - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דבי, תודה. שמענו אותך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - שמצד אחד, מכיר בערך של המורשת שלנו - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עשר דקות. תסבלו עשר דקות. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - מכיר בערכים של תורת ישראל, מכיר בזה – כמו שאמר רב סעדיה גאון: "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" – רואה את הלוחמים שיוצאים לקרב, ספר תורה בזרועותיהם, ויודעים: עומדות היו רגלינו במלחמה בזכות שערייך, ירושלים, שעוסקים בתורה. << קריאה >>דבי ביטון (יש עתיד):<< קריאה >> אפילו הם לא רוצים להקשיב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז נכון, יש את ישיבות ההסדר – זה הדבר הכי מופלא בעיניי, שמספסלי בית המדרש יוצאים לשדה הקרב. אבל יש גם ציבור גדול ש-77 שנים התרגלו שכולם פטורים – מי שלומד, שתורתו אומנותו, ומי שאין תורתו אומנותו. והם, אלה, יש עתיד וליברמן, רוצים להמשיך, שהציבור החרדי ימשיכו להיות מגויסים לקמפיין הבחירות שלהם, כדי שהם יוכלו להסית נגדם ולקושש עוד כמה מנדטים. אנחנו מקלקלים להם את החגיגה הזאת, ומגייסים את החרדים, את כל אלו שאין תורתם אומנותם, תוך הסכמה שלא הייתה כמותה. מה שהם לא הצליחו להביא, לא בהסכמה ולא בכוח. זה כואב לכם. ראש הממשלה היה כאן ואמר: 23,000 חיילים בתוך שלוש שנים וחצי. מה שלא חלמתם אתם שיקרה, אנחנו מגייסים את כל אלו – קודם כול, שיעור הגיוס, קצב הגיוס עלה כבר בשנה האחרונה והכפיל את עצמו לפי הנתונים, וזה ילך ויתגבר. הדבר זה – אתם לא רוצים לגייס. אנחנו רוצים לגייס, רוצים שכולם יתגייסו, אבל מכירים בזה שמי שתורתם אומנותם מגינים על עם ישראל ותורתו. אז כדאי, כדאי מאוד שתיתנו לממשלה הזו לעשות את מה שהיא רוצה לטובת עם ישראל, לטובת הלוחמים, לטובת המילואימניקים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ורק תפסיקו להפריע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת שטרן, רוצה להשיב? בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - שאתה בקואליציה. לא מעוניינים לשמוע אותך. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> רק רעל, רק רעל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רק רעל, רק רעל אתם מפזרים - - - תסתכל, תסתכל. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, אני לא יכול להתייחס לכל מילה שאומר כאן שר התרעלה וההסתה והשיסוי – קרעי, קוראים לו – של ממשלת החורבן. זה לא סתם שהוא התחמק מתשובה, מהתייחסות לחוק, מתשובה לזה שראש הממשלה שלו לא יודע מה זה מילואים; הוא יודע מה זה מילואים במיאמי, הוא לא מריח מה זה מילואים, אין לו מילואימניקים במשפחה. אין לו כאלה שמשרתים, כמו לשליש מהקואליציה הזאת. אבל אני לא יכול להתייחס לכל השקרים העלובים שלו. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - - מה עשית - - - ראש הממשלה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל הוא לא שם לב שהוא הוציא את מה שהכי מפריע לממשלה הזאת. כתוב בהצעת החוק שלי, כמו שהוא הקריא: לא יינתן סבסוד מטעם המדינה מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, לטובת לימודים על-תיכוניים עבור מי שאינו משרת. זאת קואליציה של אי-משרתים. יש שם גם משרתים, יש שם שהילדים שלהם משרתים, אבל כל מה שהיא עושה – היא נסמכת על משתמטים. קרעי לא יודע מילה אחת מהחוק. הוא: ראש הממשלה אמר שיהיו 23,000 מתגייסים; ראש הממשלה אמר שחמאס מורתע; אין לנו 7 באוקטובר, בגלל שראש הממשלה אמר: נקדם את חמאס על פני הרשות הפלסטינית. ככה ראש הממשלה אומר שיש לנו 23,000 מתגייסים בחוק ההשתמטות הזה. אם ברבע השעה הוא היה שומע את נשות המילואימניקים, את ההורים השכולים, הוא לא היה עומד פה, שר ההסתה, כמו שהוא עומד פה ואומר. אני רוצה להגיד עוד משהו: החוק הזה כאילו מגדיר מה זה ישיבה. החוק של ביסמוט כאילו אומר מה זה תורה, כאילו התורה היא תורה של השתמטות, כאילו בישיבות ההסדר לא לומדים תורה – זו תורה אחרת. לפחות תכתבו בתוך החוק שהחוק בא לסדר את מעמדם של לומדי תורת ההשתמטות, לא של לומדי תורה; שישיבה היא ישיבה שמטיפה להשתמטות, לא ישיבה כמו באלון שבות, כמו במרכז הרב, שמחנכות להתגייס לצבא ולסכן את הנפש. החוק הזה, שהוא כאילו מכיר, שנתניהו אמר, הוא יביא 23,000 – ממציא לנו תורה. וכשיש מישהו שאומר: רגע, חבר'ה, מה עשיתם לתורה שלי – גבר או אישה – הם מרחיקים אותם מכנסים, הם אומרים שהם לא יודעים מה זה, שהם לא יהודים, כמו שהם אומרים על כולנו יחד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כאילו בהשתמטות של הקואליציה הזאת, של קואליציית החורבן, הם ילמדו אותנו, כמו שנתניהו חושב, מה זה להיות יהודי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תפסו את מקומותיכם. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיצום כספי), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיצום כספי), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רואה אותך בינתיים, ושומע רק אותך. אני שומע רק אותך. חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 31 חברי כנסת, נגד – 53 חברי כנסת, אין נמנעים, חבר כנסת אחד נוכח. אי לכך – אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. את לא תפריעי ליושב-ראש באמצע שהוא מקריא תוצאות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל מה הוא עושה - - - כן, סבבה? הוא כל שנייה עושה ככה, זה סבבה? כן - - - מה לעשות? תשב אתה, ושיעשו לך ככה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא מעניין אותי מה הוא אומר. מעניינות אותי תוצאות ההצבעה. אתם מדרדרים את השיח. לא כיף בכלל לנהל את המליאה. לא כיף בכלל לשבת פה. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיצום כספי), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, כדאי מאוד, כדאי מאוד שאדם שמעיר יקשוט את עצמו תחילה, יסתכל קודם כול על עצמו, איך הוא מתנהל במליאה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל עליו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא שופט. אני רואה את כולכם. אני רואה את כולכם, את כל המליאה. תפסיקו עם הצביעות הזו. שכל אחד יחנך את עצמו. אני שומע אותך מפריעה רבע שעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. אין פה מה לראות - - - על מי אתה מדבר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כרגע על דבי, קודם – אלייך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כששר יושב במליאה ועושה ככה, זה נראה לך הגיוני? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תסתכלי עליו - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה אל תסתכלי עליו? מה זה? תראה אותו, תסתכל. תסתכל עליו – אני? תסתכל – אתה מסתכל איך הוא מתנהג? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תקשיבי, אני למדתי, לימדו אותי, מי שפוגע פוגע – כל המבזה, מבזה את עצמו, וכל מי שמתנהל – לא מעניין אותי. את מפריעה לי לנהל את הדיון. אני מסתכל עלייך, כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את מפריעה לדיון - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תהיה בשקט. אי-אפשר ככה. תסתכל. די כבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר קרעי, אז תתרום קצת גם אתה, מצידך. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תתבייש שאתה שר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגידי, את מסוגלת לשתוק? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. הוא עושה לי ככה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אני קורא אותך לסדר פעם שלישית, נא לצאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כבוד בשבילי שהוצאת אותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום – עשיתי טובה לחברים שלך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני? אני בזה לו, ואני לא רואה אותו - - - (חברת הכנסת מירב בן ארי יוצאת מאולם המליאה.) << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיצום כספי), התשפ"ה-2025 << נושא >> [הצעת חוק פ/5969/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי קצינים) התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חבר הכנסת – רגע, רגע, רגע, יש פה טעות, כנראה, או שהעברנו שני דפים. כן, כן, כן. העברתי שני דפים, סליחה. אני מתנצל. נעבור לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיצום כספי), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק, בבקשה. חברי הכנסת, אני אומר מדם ליבי: עמד כאן אלעזר שטרן קודם, חבר הכנסת, אמר דברים קשים, נוקבים, אפשרו לו. אי-אפשר להיות חד-צדדי בדברים קשים, בדברים נוקבים. זה הבית. הבית הזה נועד לוויכוחים נוקבים. צריך לעשות אותם במכובדות. צריך לעשות אותם במכובדות. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה ויכוח נוקב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מפריע לי כרגע. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> זה ויכוח נוקב? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם זו השיטה שלו – יש דברים יותר קשים מזה שנעשים ונאמרים כאן. אז או שאתם מסוגלים לדיון הזה – ומי שלא מסוגל, שיבחר לו מקצוע אחר, מה נעשה? אבל צריכים להחזיר מכובדות לבית הזה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, איזה מסכנים המילואימניקים, באמת מסכנים. אתמול קיבלו אנשי המילואים של מדינת ישראל הוראה, הנחיה: מקצצים בימי העיבוד, מורידים את ימי החזרת הכוננות בימ"מ, מקצצים גם בימי ההתארגנות. איזה באסה להיות מילואימניק היום במדינת ישראל. סמוטריץ' או קרעי יכולים לנאום עד מחר על 6.2 מיליארד ש"ח תקציב. אבל אז הם מורידים להם ביד השנייה. אני מציע לבצלאל סמוטריץ' לנסות לדבר היום עם חטיבות המילואים שמשרתות כרגע במילואים. תשמע לאן הם רוצים שתיקח את הכסף שלך. במילים פשוטות, אל תעשה להם טובות. אתה מבטיח להם ביד אחת, ואתה מקצץ להם כפול ביד השנייה – אתה וקרעי וישראל כץ, שרי הביטחון חסרי הביטחון. אבל זה לא מספיק – לא מספיק שהורדתם בתקציב למילואימניקים. הם צועקים כבר שנתיים וחצי, ואתם, ממשלת ימין על מלא-מלא עאלק, זרקתם אותם לכלבים. הם צועקים להחלפה, שלמה קרעי – ואין, אין מי שמחליף אותם. מתחילת המלחמה, שנתיים וחצי, אתם עומדים מנגד. לא הקמתם אף יחידה חדשה בצה"ל חוץ מחטיבת החשמונאים, שהיא בעצם גדוד. שנתיים וחצי – גדוד אחד חדש. ואז מגיע יו"ר ועדת החוץ וההשתמטות בועז ביסמוט, ועושה עשרות ישיבות שכל מטרתן להגדיל את ההשתמטות. אולי בעצם זה לא נכון. בכלל, מי שעושה את זה הוא אריאל אטיאס. הרי אריאל אטיאס הוא יו"ר ועדת החוץ והביטחון האמיתי. הוא בטח מכיר את החוק טוב יותר מביסמוט, כי הוא כתב אותו. אז אם זה לא מספיק, ואם מקדמים פה חוק השתמטות על הראש של המילואימניקים, הינה כותרות מהשבועות האחרונים, שימו לב: טקס מענקים צבאיים לתלמידי ישיבות שהוגדרו עריקים. בין השאר, מפרסם יעקב הרשקוביץ בישראל היום, על כל יום עריקות הגיבור מקבל 1,000 שקלים. עריק חרדי – סליחה, משתמט חרדי, הוא לא עריק הוא משתמט – קיבל 140,000 ש"ח פיצויים. הפלג הירושלמי, סאטמר, כולם נלחמים באנשי צה"ל. ואתם, חברי הקואליציה, אתם תַּחרישׁוּן. כל זה קורה למרות, ואולי בגלל, החתימה המבורכת על פקודות מטכ"ל לשירות חרדים. אולי שלמה קרעי מתהדר, כרגיל, בנוצות לא לו, כי יש לנו הכפלה של כמות החרדים שמשרתים בצה"ל בשנה האחרונה, מ-1,200 ל-2,800. רק מה? במילים פשוטות זה אומר, שלמה קרעי, שהסנקציות עובדות. הן עובדות למרות הציפייה לחוק השתמטות של ביסמוט את אטיאס, למרות ההבטחה לשמיטת חובות של כל המשתמטים, למרות שהפוליטיקה והמנהיגות וכל הכסף של התרומות הולכים כדי לפגוע בגיוס. אם לא שמעתם, היום בבוקר, כמדי יום גיוס חרדים לצה"ל, שוב תוקפים בני בלייעל את אלה שבאים להתגייס לצה"ל בתל השומר. לכן, באמת אין ברירה, הצעת החוק הזו היא הדבר הנכון במקום הנכון. מס למי שלא מתגייס, אם תרצו, סוג של כופר נפש, סוג של פדיון חיים. כי אין דבר יקר יותר, אדוני היושב-ראש, מהחיים עצמם. כידוע, אין דבר יהודי יותר מלהגן על העם שלך. לקצין המילואים שנפצע הלילה קשה, ומצטרף ליותר מ-13,000 פצועי צה"ל ולמעלה מ-900 נופלים במערכה, זה כבר לא יעזור. הם שילמו מחיר יקר מכול, בזמן שאחרים מקבלים 140,000 שקל ופטור משכול. בסופו של דבר, המדינה הזו חייבת לאנשי כוחות הביטחון שמחרפים את נפשם על הגנת ארצנו. אי-אפשר לנהל מדינה על מיסים, אדוני היושב-ראש. אי-אפשר לבנות ביטחון רק על תפילות ורק על דם של מי שכן מתייצב. אנשי זרועות הביטחון מחרפים את נפשם בזמן שאחרים בוחרים לא להיות שם. בואו נזכור עוד מספר אחד שכנראה נשכח פה בתוך חדוות ההשתמטות. תת-אלוף שי טייב אמר בוועדה האחרונה שהתקיימה ביחס לחוק ההשתמטות של ביסמוט שיש היום 30,000 משתמטים מצה"ל, רובם חרדים, ועוד עשרות אלפים במעמד צו 12. אתה יודע מה זה אומר, אדוני היושב-ראש? שבעוד זמן קצר יהיו לנו 100,000 משתמטים, רובם ככולם בוגרי החינוך החרדי. חרדים למה? חרדים אולי לחייהם. איזו בושה. לכן הצעת החוק הזו אומרת דבר מאוד פשוט: אין לנו מקום בבתי הכלא ל-100,000 משתמטים מצה"ל, אז מה לעשות? הארנק ידבר. אם לא דמים, אז דמים. הרי ברור לכולם שמהות הפטור מגיוס היא שמישהו אחר יילחם לכם ואתם תחרִישון. אי-אפשר לעשות את כולם פליליים – אם אין נשיאה בגוף, תהיה נשיאה בכסף. אם לא דמים, אז כאמור, מס דמים. מה נעשה עם הכסף הזה, אדוני היושב-ראש? עם המס הזה נממן את צה"ל, נממן לוחמים, ציוד, אימונים, שיקום, אולי נחזיר גם לאנשי המילואים, שאיתם פתחתי, את הימ"מים היקרים שגזלו מהם. אתה יודע מה עוד? נאמר שבזמן שחרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים, אז אולי באמת, אם נחשוב על חיילינו שחרב חדה מוטלת עליהם, אנחנו, אלה שנהנים מהביטחון, נשתתף במחיר של התשלום. אתה יודע מה יקרה אם לפי ההצעה שלי ניקח 100,000 ש"ח מ-100,000 משתמטים? יהיו לנו בקופת המדינה 10 מיליארד שקלים נוספים. אבל האמת היא שהצעת החוק שלי היא רק השלב הראשון, שלמה קרעי, כי באמת לא היה צריך להטיל אותה רק על 100,000 המשתמטים הגברים, יש לנו עוד 100,000 משתמטות נשים, ואז זה יכול להיות 20 מיליארד. כי למה שרק החילוניות והדתיות ישרתו במדינת ישראל? הינה, בזמן האחרון נחשפנו לקמפיין מכוער וכפוי טובה של ערוץ 14 וכמה ארגוני חרד"ל שיצאו נגד שירות נשים בצה"ל. בואו נזכיר כמה גיבורות כאלה. ליתר דיוק, שתיים: הצל"שניקית מצילת סופה, סגן-אלוף אור בן יהודה. או, אתם יודעים מה? מישהי שאתם עוד יותר אוהבים, קפטן אלה, בקרוב סגן-אלוף אלה, דוברת צה"ל בערבית. ואתה יודע מה, שלמה קרעי? קפטן אלה היא התגשמות כל הסיוטים של הממשלה הזו, כל הסיוטים של הקואליציה. כי היא גם אישה, היא גם ערבייה, והיא גם משרתת בצה"ל, כל מה שאתם נהנים לשנוא, לזלזל, לדרוך עליו. נשים ערביות שמשרתות בצה"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה אתה מסית ומנבל את הפה שלך? << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל מה שאתם עובדים נגדו, כל מה שאת עובדת נגדו, טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נבל ברשות התורה, מסית ומטנף את הפה שלך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סגן אלוף אלה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, טלי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סגן אלוף אלה, הינה, אנחנו מצדיעים לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> צריך להסתגל לשמוע דברים קשים. תלמדי ממני. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הרמטכ"ל - - - ישראל כץ, וישראל כץ אישר את המינוי הזה. מטנף את הפה שלך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, תודה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כדאי לך להתרגל. תתרגלי, טלי גוטליב. תתרגלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נבל ברשות התורה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סגן אלוף אלה, אנחנו מצדיעים לך, הציבור המשרת, העובד, הציוני באמת. את מדהימה. המשתמטים, הם צריכים להתבייש. נשים נמצאות בחזית, נשים לוקחות אחריות, נשים הן 20% מהכוח הלוחם. חברי קואליציה יקרים, תלמדו מסגן-אלוף אלה, אישה, ערבייה, בצה"ל. כן, זה האנשים שאנחנו צריכים לרומם אותם. אנחנו לא נמשיך לשלם בדמים, תרתי משמע, על ההשתמטות שלכם. תבחרו את השותפים שלכם, תבחרו את הצד שלכם. בסוף בסוף, אתם קואליציית ההשתמטות. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא אמר מילה אחת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מותר לו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - לא נצח יהודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מחאתך נשמעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה מבין? זו השנאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מחאתך נשמעה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זו השנאה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה, בושה. הוא הביא דוגמה אחת מהמגזר הערבי, ולא הביא את כל אלה שנמצאים שם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי שטרית, תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, כבוד השר, עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מן הסתם חבר הכנסת טור פז יעלה לכאן כדי להגיב – הינה, הוא בהתייעצויות עם יאיר לפיד. אולי תעלה לכאן אחרי שאסיים את דבריי, חבר הכנסת טור פז, וכשאתה מדבר כאן גבוהה-גבוהה על ערכים, על איזה ערכים אתה רוצה שלוחמי צה"ל ובנינו ובנותינו יחונכו עליהם, תספר לנו על איזה ערכים התבססת כשפרצת כמו אחרון העבריינים ללשכתו של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון וצילמת מסמכים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול תגיד אמת, אל תשקר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> מקום סודי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סימון דוידסון, תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא צילם בסך הכול את רשימת חברי הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סימון דוידסון, תודה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אבל הוא משקר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם לא תקשיב לי, יש פעם ראשונה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> על איזה ערכים - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר לצלם? מותר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, לא להפריע. לפחות לקואליציה אל תפריעי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מותר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עומדת להם הזכות לקריאות ביניים, הם מהאופוזיציה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני בסדר עם קריאות ביניים של טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חרם דרבנו גרשום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי, תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> על איזה ערכים התבססת כשפרצת למקום שלא הורשית להיכנס אליו וצילמת מסמכים שלא הורשית להציץ בהם? על איזה ערכים התבססת? איך אתה עומד כאן כמי שמנסה לחנך כאן את ממשלת ישראל, את עם ישראל? מה ההבדל בין פריצה בכוח ללשכה שאתה לא אמור להיכנס אליה לבין פריצה לבית? לאן נתגלגל עוד עם תרבות הדיון ותרבות ההתנהלות בכנסת ישראל? לאן? זה קודם כול. עכשיו לגופה של הצעת החוק. אקריא את תגובת שר הביטחון, ואז יש לנו עוד מספיק זמן. חבר הכנסת טור פז מציע לתקן את חוק שירות ביטחון ולקבוע מנגנוני עיצומים כספיים לאכיפת הפרת הוראות לעניין אי-התייצבות לפי החוק. ההצעה קשורה להצעת חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות), המצויה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. זה לא שחבר הכנסת טור פז לא יודע את זה, הוא יודע את זה היטב, אבל הדמוקרטיה כבר לא משחקת להם. זה לא עובד להם, הדמוקרטיה, אז הם מנסים ללכת לבג"ץ. כשהחלטה מתקבלת בכנסת ולא מוצאת חן בעיניהם, הם הולכים לבג"ץ. אז למה אתם מביאים לכאן חוקים בכלל? תרוצו ישר לבג"ץ. למה אתם מבזבזים את זמננו כאן על דמוקרטיה שאתם לא מאמינים בה בכלל? כמו שאמרתי, הצעת חוק שירות ביטחון נמצאת בימים האלו, אחרי שנים ארוכות של דיונים וניסיונות להגיע להסכמות, כמו שבדמוקרטיה מגיעים להסכמות, וכמו שבדמוקרטיה מגיעים לעמק השווה, גם אם יש אחרים שזה לא מוצא חן בעיניהם, אז זה קורה. זה קורה. עושים לילות כימים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והדבר הזה בקרוב בקרוב יגיע לכאן לקריאה השנייה והשלישית, ונוכל לברך על המוגמר. בשל האמור, החליטה הממשלה להתנגד להצעת החוק. בנסיבות אלו, אני מציע כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-יומה. שתבינו מה קורה כאן באמת, חבריי היושבים ביציע גם כן, האורחים ביציע. זו עוד קבוצה? אתה לא מכיר אותה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, עדיין לא. אני אקבל את הפרטים. סדרנים? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז ברוכים הבאים ליושבים ביציע. מה שקורה כאן, שהייתה כאן ממשלה של החבורה שיושבת באופוזיציה, ממשלה בלי חרדים, ממשלה שבה הם יכלו לעשות ככל העולה על רוחם. יכלו לתת הטבות למילואימניקים. יכלו לגייס את כל החרדים. יכלו לעשות תוהו ובוהו מבחינת ההסדרים הקיימים במדינת ישראל. אבל מה הם עשו? נתנו 53 מיליארד שקל למנסור עבאס. לא הספיקו לתת את הכול, כי אנחנו עצרנו. אבל סיכמו איתו על 53 מיליארד שקלים, חתמו על הסכם כניעה מול החיזבאללה, בלי שירו עליהם אפילו ירייה אחת, מייד הם נכנעו. אותו גבר גדול, גבר שבגברים, שכל פעם עולה לכאן ואומר שראש הממשלה נתניהו, נהרסו היחסים שלו עם הנשיא טראמפ, וכל פעם טראמפ מפוצץ לו את הבלון בעצמו. אז אותה חבורה, שלא הצליחה לעשות כלום, לא לטובת המילואימניקים, לא לטובת גיוס חרדים – אפילו לא אלה שלא לומדים, הם לא גייסו גם את אלו שלא לומדים. נתנו להם דף חלק ואמרו להם: אנחנו חותמים למטה, מה שתרצו – תקבלו. אז זו אופוזיציית ההשתמטות שהעם כבר מכיר אותה. השתמטות גם בנושא גיוס, השתמטות בנושא ביטחון, במתן מענקים והטבות לחיזבאללה, בחלוקה של כספים בלי הגבלה לאחים המוסלמים. האופוזיציה הזו מנסה להגיע לכאן, והיא רואה איך אנחנו עומדים להגיע להסדר – הסדר טוב, הסדר שאפילו בחלק מהדברים שלו אף אחד לא חשב שצריך לעשות, ואולי גם לא צריך לעשות, כמו הפגיעה שמצויה בו באופן פוטנציאלי גם בכאלו שתורתם אומנותם. אפילו האדמו"ר שלכם, אהרן ברק, אומר שמי שיושב ולומד צריך לתת לו ללמוד. כולם מבינים את זה, ועדיין מביאים לכאן חוק שיסדיר את הגיוס של אלה שאין תורתם אומנותם – בהסכמה. בחריקת שיניים, אבל בהסכמה עם נציגי הציבור החרדי, עם ההנהגה החרדית – מה שהם לא עשו, גם עם אלו שאין תורתם אומנותם. הם רואים שזה עובד לנו, שאנחנו עומדים להגיע לישורת האחרונה ולברך על המוגמר, ועיניהם כלות. למה? כי הם? זו משאבת מנדטים בשבילם. זה שהחרדים, גם אלו שאין תורתם אומנותם, לא מתגייסים, זה הקמפיין שלהם. בלי זה, מה יגיד ליברמן? בלי זה, מה יגיד לפיד? הם לא מסוגלים להביא מנדטים על דברים אמיתיים, על שורשים, על ערכים, על מדינה יהודית ודמוקרטית. הרי ישב פה דוידסון ואמר שאנחנו בכלל לא רוצים להחליט. אני מעדיף ש-15 שופטים יקבלו את כל ההחלטות במדינת ישראל – זה מה שהחבורה הזאת אומרת. אז למה אתם הולכים לקלפי? למה אתם מבקשים מנדט מהעם לקבוע מדיניות, אם אתם לא רוצים לקבוע מדיניות? אם כשהייתה לכם ההזדמנות לקבוע מדיניות, לא עשיתם כלום ושום דבר – לא חוקקתם, לא חוקים בעד המילואימניקים; לא בעד גיוס אלו שאין תורתם אומנותם; אלא בעד האחים המוסלמים חוקקתם; בעד הטבות לחיזבאללה חוקקתם – זה מה שאתם עשיתם כשהייתה לכם הזדמנות. למה שהעם והציבור יאמין לכם, בטח כשעולה לכאן אחד שפרץ לחדרו של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, כמו גנב בלילה, פרץ לחדר, וניסה לצלם מסמכים. << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> תתעסק באלה שפרצו לבסיסים, יותר חשוב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אלה ערכים שאתם מנסים להנחיל לצעירים שלנו, לאלו שרוצים כאן אהבת הארץ, אהבת המורשת, אהבת העם הזה. איזה ערכים אתם מנחילים להם? אילו ערכים אתם מנחילים אותם? << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> איזה ערכים אתה מנחיל אותם? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה דבר בלתי נתפס בעיניי, שאותה חבורה, שכשהייתה לה ההזדמנות, לא עשתה כלום. אתם יודעים מה יאיר לפיד עולה לכאן ואומר לראש הממשלה נתניהו? הוא אומר: לא תהיה מזרקה על שמך; לא יהיה מוזיאון על שמך. אנחנו מכירים את הכלל, שאין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו. לפיד רוצה מזרקה על שמו; מירב בן ארי רוצה כיכר על שמה. את הדבר הזה אנחנו מוכנים לתת לכם. גם העם מוכן לתת לכם את זה. בשביל זה אתם יורדים במנדטים שלכם. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> שקרן ומכונת רעל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם קופצים – קופצים בחבל של אחוז החסימה. אתם קופצים כל היום, פעם מעל, פעם מתחת, כמו חבל קפיצה. הציבור מראה לכם בדיוק, בדיוק מה המקום שאליו אתם צריכים ללכת. כמו שאמרתי קודם, קראנו עליכם בפרשת השבוע: "ולא נחם אלוהים דרך ארץ". לא הצליח ללמד אתכם, מי שאוהב כאן תרבות דיון של פריצה ללשכות, של צילום מסמכים, של התנהלות ברברית במליאה – צרחות וצעקות, שאני לא אזכיר את הביטויים שאתם משתמשים כאן מול ראש ממשלת ישראל, מול ממשלת ישראל, דברים שתצילנה האוזניים מלשמוע אותם, ואתם מנסים להתלונן. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> להזכיר לך איך קראת לבנט? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תודה רבה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין, פעם ראשונה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עודד, תודה. תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> עודד פורר, החיד"א השתמש בחידוד הלשון הזה לראשונה. אז אני משתמש בחידוד לשון שהחיד"א השתמש בו, כדי לתאר את ההתנהגות הברברית הזו. אני רוצה לסיים במשפט, במענה שעניתי לוועדת האתיקה. אני פרסמתי את המכתב הזה, אגב, כי פרסמו את המכתב נגדי. כשהם מפרסמים מכתב תלונה נגדי, אני מפרסם בחזרה. אני מסיים בזה. משפט אחרון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני ממליץ לוועדת האתיקה הנכבדה להנחות את חברי הכנסת שפערו את פיהם כלפי תלמידי חכמים, לרחוץ את פיהם במים חמים וסבון - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - לשבת שבעה נקיים, לטבול במקווה טהרה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, השר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - ואז לעלות לדוכן במליאת הכנסת ולהתנצל בדמעות שליש על חוצפתם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד להשיב על עמדת הממשלה. באותה נשימה, עד שחבר הכנסת יאיר לפיד יגיע, אני מקדם בברכה כיתה שנייה מבית ספר תיכון בן צבי בקריית אונו. ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> השר קרעי, במליאה יש שמונה דלתות. שמונה. על כל דלת יש מזוזה. לך שים יד על המזוזה, תישבע שכל החיים הצבעת ליכוד. תישבע שכל החיים הצבעת ליכוד. אני הצבעתי ליכוד יותר פעמים ממך. שים יד על המזוזה, למה דיבורים? יש שמונה מזוזות. לך שים יד על המזוזה, תישבע שכל החיים הצבעת ליכוד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - אני מתנדב בליכוד - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא מספיק שאתה עושה לה נזק בבחירות, כי בגללך אנשים לא יצביעו. אתה בכלל לא ליכודניק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אני מתנדב בליכוד עוד לפני - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש מזוזה. לך שים יד על המזוזה, תישבע שכל החיים הצבעת ליכוד. כולנו נוריד את הכובע, נגיד סליחה. גש, גש, יש מזוזה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוא, אתה לא ליכודניק. אתה לא היית ליכודניק בחיים שלך. אני מבית של ליכוד. אני יודע איך נראה ליכודניק. מה לך ולליכוד? יש מזוזה, תישבע שכל החיים הצבעת ליכוד. לא במקרה הם לא רוצים להצביע לך בפריימריז, ולא במקרה הם לא רוצים להצביע ליכוד כל עוד אתה שם, כי הם מסתכלים עליך ויודעים את האמת: אתה לא ליכודניק. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> המזוזה – זה מדאורייתא או מדרבנן? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> מזוזה. שים יד. שבועה זה דבר רציני. שים יד על המזוזה ותישבע. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תענה, המזוזה – זה מדאורייתא או מדרבנן? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ועכשיו אני אדבר לחברי הליכוד האמיתיים. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה מדאורייתא או מדרבנן? תענה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר, השר, השר. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> האיש גנב כיסא לליכוד, תן לו לצעוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שרים לא קוראים קריאות ביניים. יש להם אפשרות להשתתף בדיון. אז תכבדו את המעמד שלכם. שרים – השר קרעי, בלי קריאות ביניים. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא ממשיך, אבל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השר קרעי, אני פשוט אאריך לו את הזמן. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> למה אבל? << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי הרבה מה להגיד על השר קרעי, אבל אני מעדיף לדבר אל חברי ליכוד אמיתיים. בואו נעשה סדר רגע על הערכים של הליכוד. אני רוצה להבין משהו: אם מישהו פורץ לבסיס צבאי סגור, ממנים אותו מיד ליושב-ראש ועדה; אבל אם מישהו נכנס עם כרטיס של חבר ועדה לחדר של ועדה שהוא חבר בה, אז אתם אומרים: אנחנו נדיח אותו מוועדת משנה? קינלי היה ב-80 ימי מילואים במלחמה הזאת; יש פה אחד שעשה 80 ימי מילואים? אחד שעשה 80 ימי מילואים? חצי מהממשלה הזאת הרי לא שירתה בצבא, על מה אתם מדברים? אז אותו אתם מדיחים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואת מי שפורץ לבסיסים צבאיים סגורים, אותם אתם ממנים לראשי ועדות. אלה הערכים – קרעי, אני מדבר עם אנשי ליכוד, מה זה קשור אליך? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל אתכם: אלה ערכי הליכוד? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טלי גוטליב, לא. תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיצום כספי), התשפ"ה–2025. הצבעה. חברי הכנסת, לא צועקים, לא כורזים כאן במליאה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 57 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיצום כספי), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, לתשומת ליבכם: בעד הצעת החוק הצביעו 36 חברי כנסת, נגד 57. אין נמנעים, נוכח אחד. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיצום כספי), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי קצינים), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6069/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גלעד קריב) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי קצינים), התשפ"ה-2025, של חבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, הבוקר חמישה שופטי בית המשפט העליון פרסמו צו על תנאי שמורה לראש הממשלה לנמק מדוע לא ידיח מתפקידו את איתמר בן גביר. במדינה מתוקנת וחפצת חיים, נתניהו היה מפטר בעצמו שר כל כך כושל שאחראי לקריסת הביטחון האישי בבתים, ברחובות ובכבישים. שר שעסוק בטיקטוקים ובלייקים ולא בשמירה על חיי אזרחים. אבל אצל נתניהו, כמו אצל נתניהו, השיקול הפוליטי מנצח את הכול. לפני חצי שנה הנחנו את הצעת החוק הזאת על שולחנה של הכנסת, מתוך דאגה גדולה לתהליכים המתרחשים בתוך משטרת ישראל. ששת החודשים שחלפו מאז פרסומה הראשון של הצעת החוק הוכיחו שכל החששות שלנו עולים – שהמציאות עולה על כל חששותינו. הצעת החוק שלנו נוגעת במישרין לאחד מדפוסי הפעולה הכי מסוכנים, הכי אנטי-ממלכתיים והכי לא חוקיים של השר בן גביר: הכנסת שיקולים זרים לתהליכי המינוי של הקצינים הבכירים במשטרה, ומהלכים של טיהור פוליטי ואידיאולוגי של שדרת הפיקוד של משטרת ישראל. מזה חודשים ארוכים איתמר בן גביר מסרב לקדם קצינה עתירת זכויות לדרגת סגן ניצב. ומה חטאה של אותה קצינה? האם היא השליכה רימון הלם ללב קבוצת מפגינים? האם היא לקחה שוחד? האם היא השתמשה לרעה בכוחה? לא. כל חטאה של אותה קצינה הוא שעשתה את עבודתה נאמנה במסגרת תיקי האלפים, ושהעזה, ברוב חוצפתה, להעיד במשפטו של ראש הממשלה נתניהו – להעיד עדות אמת. היועצת המשפטית לממשלה הגדירה את הסירוב לקדם אותה כחריג חסר תקדים, שמעורר חשד כבד – ולמעלה מכך – לשיקולים פוליטיים זרים. הפרקליטות הזהירה מפגיעה בשלטון החוק, בעקרונות הדמוקרטיה ובטוהר המידות בשירות הציבורי. לפני שבוע התייצבה רב-פקד רינת סבן באולם בית המשפט בירושלים, ובאומץ בלתי רגיל, באומץ בלתי רגיל דרשה צדק - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חבר הכנסת גואטה, או שתוריד ווליום או שתלך לפרסה. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - בעתירה שהגישה נגד השר. איזה מסר אני וקצינים אחרים אמורים לקבל, היא שאלה? יש פה מימוש של איום. אם תתעסקו בתיקים מסוימים, זה המחיר שתאלצו לשלם. לחוקרים אסור לחשוש מלבצע את עבודתם. אני מקווה שאף קצין לא יאלץ לעבור את מה שאני עוברת. בתוך שלוש שנים בלבד העביר בן גביר מסר ברור לקציני המשטרה: קצינים שמתחנפים לשר ומתרפסים בפניו מקודמים באורח פלא תוך קיצור פז"ם, דילוג מעל תפקידים נדרשים. קצינים אחרים שהקפידו בנורמות של ממלכתיות ומקצועיות מוצאים את עצמם מודחים או שאינם מקודמים. התופעה הבזויה והמסוכנת הזאת לא פוסחת על המקומות הרגישים ביותר שבהם פועלת המשטרה, כדוגמת הר הבית או אגף החקירות של משטרת ישראל. רב-פקד רינת סבן ועצירת הקידום שלה הן תמונת מראה לשר עבריין, כי היא כל מה שיפה במשטרת ישראל, משרתת בארגון 25 שנים, מבצעת את תפקידיה ביושרה וללא מורא, נקיית כפיים וחפה משיקולים זרים. היא לא מסתובבת עם שמונה הרשעות של בית משפט. לעומתה, כמו בתמונת נגטיב, מתייצב השר איתמר בן גביר, עבריין ומשתמט, שר כושל ומדיח ששולח יד אל תוך משטרת ישראל ומהלך אימים על קציניה. לא פחות מביש מן התמונה של איתמר בן גביר מצלם את עצמו באולם בית המשפט, גם תמונת הכיסא הריק של מפכ"ל המשטרה, שסירב להתייצב באולם בית המשפט על מנת לגבות קצינה מצטיינת מול התערבות גסה ולא חוקית של השר. גם התמונה של הכיסא הריק של המפכ"ל השותק היא תמונה של בושה, תמונה של קריסת המשטרה. מי שבוחר להפקיר את פקודיו ברגע האמת, לעולם לא יצליח להנהיג את הארגון באומץ וביושר. סופו לחוות את כוס התרעלה שהשר מגיש לקצינים שלא מיישרים איתו קו. איתמר בן גביר הבטיח משילות לחברה הישראלית, בשורה למשטרה, גיבוי לקצינים. בפועל הוא הביא עלינו קדנציית דמים, ריסק את העצמאות ואת המקצועיות של המשטרה. פעם אחר פעם, בניגוד לכל ההצהרות שלו, הוא מפקיר את השוטרים ואת הקצינים. אף שוטר אינו בטוח מפני התערבות פסולה של השר ואנשי לשכתו – שנושאים על גבם קופת שרצים משל עצמם – מרב-פקד סבן האמיצה ועד למפכ"ל, שבימים האחרונים טועם מנחת זרועו העבריינית של השר בן גביר. ועל מה ולמה המפכ"ל הפך מחביבו לאויבו? לא בגלל הרצח המשולש אתמול, חמש דקות מכפר סבא והפשיעה הרצחנית המשתוללת; לא בגלל הנטישה של הקצינים את הארגון. למה? כי העבריין מרדכי דוד זומן לחקירה במשטרה. אתם מבינים, עמיתיי חברי הכנסת? העבריין הגדול, שמשתלט על המשטרה, מטיל אימה על המפכ"ל כי העבריין הקטן, המיני-מי של איתמר בן גביר מזומן לחקירה. הגיע הזמן לשים סוף להתערבות הפוליטית הפסולה והלא-חוקית של בן גביר במינויים במשטרת ישראל. הצעת החוק שאני מביא בפניכם תעגן מנגנון מינוי אחראי ושקוף של קצינים בכירים במשטרת ישראל, שיאזן בין עצמאות המשטרה לבין הפיקוח הממשלתי הנדרש במסגרת ממשל דמוקרטי תקין; היא תבטיח הזדמנות שווה למועמדים מתוך שורות המשטרה ומחוצה לה; תשמור על מקצועיות המשטרה ותחזק את אמון הציבור בה; היא תבטיח אכיפת חוק שוויונית ונטולת פניות. הצעת החוק מציעה להגביל את יכולת השר לאשר או לדחות מינויים אך ורק לקצינים בדרגת ניצב, כאשר כל המינויים של הקצינים הבכירים האחרים ייוותרו בסמכות המפכ"ל, ללא מעורבות ישירה של הדרג הפוליטי, כפי שקורה בצה"ל. הצעת החוק מציעה לקבוע כי מינוי לדרגת ניצב יותנה לכל הפחות בניסיון של שלוש שנים בתפקיד בדרגת תת-ניצב, למעט בנסיבות מיוחדות וחריגות. למדינת ישראל ולחברה הישראלית מגיעים חברי מטה ארצי עתירי ניסיון ומקצועיות, ולא בתחום החנפנות הפוליטית לשר. הצעת החוק שלי לא מבקשת למנוע מהממשלה או מהשר לגבש מדיניות – לידי השר עומדים מספיק כלים לשם כך – היא כן מבקשת למנוע משר, שבז לעקרון הממלכתיות ועצמאות המשטרה, לשלוח את ידיו באופן לא ראוי ולא חוקי אל תוך קרביה של המשטרה ולעשות בה כבשלו. איתמר בן גביר צעק את דרכו לפסגה: צעק על הנכדה של יצחק רבין ביום הזיכרון לסבּה; צעק על השר לביטחון פנים הקודם בכל הזדמנות; עכשיו הוא צועק על מחבלים בבתי הכלא בשביל לייקים. ועל צמרת המשטרה? עליהם הוא צועק בחדרים סגורים ובאולפני טלוויזיה פתוחים. הוא הביא לרחובות ישראל נהרות של דם בעודו עסוק ללא הרף בתאוות לייקים. הוא גרם לגל עזיבה של קצינים בדרגי פיקוד הביניים במשטרת ישראל; סכסך בין קציניה הבכירים והתערב פעם אחר פעם בדברים שאסור לו להתערב בהם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> בן גביר, ריסקת את המשטרה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אמרת די והותר, תודה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מסיים. בן גביר, ריסקת את המשטרה, אבל אנחנו מבטיחים לך ולציבור הישראלי כולו: רינת סבן תהיה קצינה בכירה הרבה אחרי שאתה תושלך אל ספסלי האופוזיציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. דברים קשים, נוקבים, ועברו. רק שההחלה תהיה דו-צדדית. אני מזמין את השר קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. אני מקדם בברכה, חברי הכנסת, את מכינת מעשה בגליל מקריית שמונה. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. ברוכים הבאים, קריית שמונה. ישיבת הממשלה הייתה שם השבוע. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> קריית אונו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא אונו, קריית שמונה, דוידסון. תקשיב ליושב-ראש כשהוא מדבר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קריית שמונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, תיקון אחד: סבה, וגם, אני חושב שאומרים דִרגי פיקוד ולא דַרגי פיקוד, זה בסמיכות, אבל את זה תבדוק, בזה אני לא בטוח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> דִרגי פיקוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן, דִרגי פיקוד. לפחות במשהו אתה צודק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לספר לכם, חברים, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, עדכנו אותי לאחרונה שבכל פעם שלפיד עולה לכאן ואומר שאני לא ליכודניק אמיתי, עוד 100 ליכודניקים אמיתיים – מתפקדי ליכוד שלא חשבו להצביע לי – מחליטים לעשות לו דווקא ולהצביע לי. אז תודה רבה על הסיוע, לפיד. תעלה בכל פעם, תגיד שאני לא ליכודניק והליכודניקים יראו לך מה זה בפריימריז. לגופו של עניין: לפיד, אני הייתי פעיל במטה הליכוד בירושלים בשנת 1999, בבחירות בשנת 1999, עוד לפני שהייתה לי בכלל זכות בחירה. אני חבר בליכוד כבר למעלה מ-15 שנה, מאז שנת 2010 ואגב, מעולם לא הייתי מועמד באף מפלגה אחרת – לא כמו שאתה וליברמן משקרים כל פעם. מעולם לא הייתי מועמד באף מפלגה אחרת, להבדיל מהפוליגמיה הפוליטית אצלך במפלגה. כמו, למשל, חברת הכנסת בן ארי וכל רקדני המפלגות שאתה אוסף אצלך. אגב, לפיד לא ידע להשיב קודם על השאלה אם מזוזה היא מדאורייתא או מדרבנן. מה אתם אומרים, חבריי לקואליציה: מזוזה מדאורייתא או מדרבנן? תלמדו את לפיד. אדוני היושב-ראש. דאורייתא. אם לפיד היה קורא קריאת שמע, הוא היה יודע שכתוב: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", וזו מצוות מזוזה. אז כדאי שתחזרו קצת למורשת אצלכם ביש עתיד. אולי פעם בשבוע תבואו לרב מרגי והוא ייתן לכם איזה שיעור מורשת. שטרן לא ייתן לכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא מקסימום יריב איתם. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אפילו ככה לא כתוב. לא כתוב מה שאמרת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא כתוב "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> אה, ככה כן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז מה לא כתוב, חבר הכנסת שטרן? גם אתה התכפרת? אני רוצה לומר, חבר הכנסת קריב, לגבי הצעת החוק. אני רואה שהדמוקרטיה לא עובדת לכם. לא עובדת לכם. לכן אתם בכל פעם מנסים להביא לכאן מחדש הצעות חוק שיכרסמו בסמכויות נבחרי הציבור. פעם זו הגבלת כהונת ראש ממשלה; פעם זו הגבלת סמכויות של שרים. אני מבין שהדמוקרטיה לא עובדת לכם. אני יודע את זה; רבים מהציבור יודעים את זה, שדמוקרטית אין לכם סיכוי; אבל איך אתה מגיע לפה, קריב וחבריך, ומודים בכישלון? אתם מודים בתבוסה מראש. יש בחירות, למען השם, עוד פחות משנה. מה אתה אומר לקהל שמקשיב לך? אנחנו לא הולכים לנצח, אז לפחות בוא נגביל להם את הכוח? זה מה שאתם אומרים? אנחנו לא ננצח לעולם, בוא נגביל לפחות את הכוח של נבחרי הציבור, כי אנחנו לא נהיה אלו שישלטו. זה מה שאתם אומרים בעצם. אני לא מצליח להבין איך בשנת בחירות, כמה חודשים לפני הבחירות, בכל פעם מגיעים ומודים בתבוסה מחדש. תבוסה מראש. חברים, לא להצביע להם, הם ממילא אומרים שהם לא ינצחו. אין טעם להצביע. זו הצעת החוק שאתה מביא לכאן למעשה. אני עכשיו אקריא מתוך תגובתו של השר לביטחון לאומי: פקודת המשטרה קובעת כי השר, לאחר קבלת המלצת המפכ"ל, רשאי למנות קצין מדרג סגן ניצב ומעלה. הסדר דומה קיים בעיקרו – אומנם לא בחקיקה – בצבא ההגנה לישראל, שם שר הביטחון מאשר מינויים של קצינים בדרגת אלוף משנה ומעלה. אלוף משנה ומעלה – זה מה שקורה בפועל. לצערנו הרב, האופוזיציה, בשם המאבק הדמוקרטי על ליבו וקולו של הריבון – אבל זה פרדוקס, כמו שהסברתי קודם – בוחרת במודע לסרס ולעקר את סמכויות הכנסת והממשלה, ולהעביר יותר ויותר סמכויות מהדרג הנבחר לדרג הפקידותי הלא-נבחר. ייאמר מייד, כבודו – אדוני היושב-ראש, קשה קצת. יש הרעש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עמדת היועצים – סדרנים, להושיב ולהוציא את כל הדוברים. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> ייאמר מייד, כבודו של הדרג הפקידותי במקומו מונח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עליזה בראשי, פעם ראשונה לפני שאני מוציא אותך. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. ייאמר מייד, כבודו של הדרג הפקידותי במקומו מונח. קל וחומר שעה שאנחנו מדברים על קצינים במשטרת ישראל, שמקריבים את חייהם, פשוטו כמשמעו, למען מדינת ישראל ואזרחיה. יחד עם זאת, השר, כל שר, הוא ידו הארוכה של הציבור; הוא הריבון ששלחו. לא בשם עצמו הוא ממנה, לא בשם עצמו הוא פועל, אלא בשם מיליוני אנשים שבחרו לשים את פתק ההצבעה שלהם בעבורו, בעבור מפלגתו ובעבור שותפיו לקואליציה, ובעצם בחרו בו לקבוע מדיניות ולממשה כחוק. במובן הזה, הצעת החוק שקובעת כי השר ימנה קצינים רק מדרגת ניצב ומעלה, פוגעת בדמוקרטיה, פוגעת בעם, ובסוף גם לא מבטיחה מינויים טובים יותר. לשר – ושוב, לכל שר – יש נקודת הסתכלות רחבה שאין לגורמים הפקידותיים. גם אם אין לו נקודת הסתכלות רחבה – גם אם נניח שליועץ המשפטי או לגורם מסוים או לשופט בג"ץ אצלו במשרד, יש מנת משכל גבוהה יותר מהשר – נניח שיש גורם מקצועי שהוא יותר חכם מהשר – עדיין אנחנו בדמוקרטיה. דמוקרטיה זה לא שלטון החכמים, אלא שלטון העם. לדמוקרטיה יש גם יתרונות וגם חסרונות. וזה הקטע בדמוקרטיה. הקטע הזה לא עובד לאופוזיציה, ולכן הם מנסים לכרסם כל היום ביסודות הדמוקרטיה. השר הוא זה שאמון על שמירת הסף; הוא זה שאמון על האינטרס הציבורי. כל המיתוס הזה של שומרי הסף התנפץ לנו בפרצוף עם פרשת הפצ"רית ועם היועמ"שית, שמעולם לא נקראה לחקירה. השר הוא זה שכפוף לדין הבוחר - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - אסור לשקר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. דעתך נשמעה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> היועמ"שית נקראה לחקירה? לא. אני לא מכיר שהיועמ"שית נקראה לחקירה, למרות שהיא ניסתה להסתיר את פרשת הפצ"רית ושיקרה לבג"ץ, שזה גם עובדות, היא מעולם לא נקראה לחקירה. אני מקווה שעוד יקראו לה. אגב, היועמ"שית המודחת היא אזרחית לכל דבר. השר הוא זה שכפוף לדין הבוחר, והוא זה שהציבור ישלח הביתה אם לא ירצה אותו, או שיבחר בו מחדש אם ירצה במדיניות שלו. לכן ההסדר הזה שנשאב לחקיקה הישראלית מההסדר האנגלי עם קום המדינה, הוא ההסדר הראוי והנכון. חברים, לא ניתן לומר כי שר יהיה אחראי למדיניותו, בלי יכולת לקבוע אותה. מה שאומרים לנו באופוזיציה ובעצם מה שאומרים בג"ץ והייעוץ המשפטי לממשלה השכם והערב: האחריות היא עליכם, נבחרי הציבור, הממשלה, אבל אתם לא קובעים כלום, אנחנו קובעים הכול. זה דבר שהוא בלתי נסבל. זה פרדוקס אנטי דמוקרטי, וזה דבר שהעם לא מקבל אותו. העם יראה להם, לכל אותה חבורה מה הוא רוצה באמת בבחירות הקרובות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מתי אתה מסיים את המשמרת שלך? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז לא ניתן לומר כי שר יהיה אחראי למדיניותו בלי יכולת לקבוע אותה או לאפשר לו להיות אחראי על מינויים של קצינים בכירים, שהם אלו שמיישמים את מדיניותו. עוד מבקשת הצעת החוק לצמצם את מרחב התמרון של המשטרה והשר, ולקבוע כי לא יתמנה ניצב למשטרה אלא אם כיהן שלוש שנים לפחות בדרגת תת-ניצב. שימו לב, אמירות כאלה – עם אחריות וצריך שיהיה לו ניסיון – אבל אנחנו למדנו על בשרנו שכל פסיק שהייעוץ המשפטי – של החבורה שלא מצליחה לנצח בקלפי באופן דמוקרטי – כל פסיק וכל משפט שנכנס לחוקים של מדינת ישראל הופך לאבן נגף בפני הממשלה בסופו של דבר. לכן גם פה מדובר בהסדר מזיק שמכרסם במרחב שיקול הדעת של הממשלה בכל גוף ביטחוני: משטרה, צבא, שב"כ, מוסד, כבאות והצלה או שירות בתי הסוהר, נדרשת גמישות תפקודית ומבצעית, ונדרש לאפשר לגורמים המקצועיים להמליץ לשר על מינויים, אבל השר הוא זה שיקבל את האחריות. לכן, אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע נגד הצעת החוק של חבר הכנסת קריב; להבין שמדובר בעוד חתיכה בפאזל, במארג הזה, האנטי דמוקרטי, שאליו הם מוליכים אותנו, את מדינת ישראל, לעברי פי-פחת: מקום שבו הממשלה תהיה אחראית, אבל מי שקובע, יהיו היועצים המשפטיים ובג"ץ. זה לא יקרה, ולזה אנחנו לא ניתן יד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי תשיב בשם המציע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מילה אחת לא אמרת על רב-פקד רינת סבן, קצינה מסורה שבן גביר מונע את הקידום שלה מטעמים פוליטיים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא יודע מי זאת בכלל. הוא לא יודע. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> מאוד מרגש אותי שהממשלה הזאת רוצה להיצמד להסדר האנגלי, המקורי, שנמצא בחוק. אתם כל כך מתחברים רגשית למקומות שבהם זה קשור למלך, לנציב העליון, למקומות – אתם קוראים לזה דמוקרטיה, אבל בעצם זאת מונרכיה. אח, יש לכם רגשות כל כך חמים לכל מה שקשור למלוכה, ואתם מממשים את זה כל כך יפה. אני חייבת להגיד לך, השר קרעי, עשרות שרי ביטחון פנים הסתדרו עם החוק לפני השינויים שעשה השר לענייני רצח ערבים ונשים; לפני כל הדיבורים האלה. אני אגיד לך יותר מזה, לא רק שהם הסתדרו, התוצאות שלהם היו יותר טובות: היו פחות רצח, פחות פשע, פחות טרור, פחות טינופת בכל מקום. אז מעניין איך זה עובד. אצלכם, ממשלת הטבח, שבכהונה שלה יש באמת שיאים של גופות ברחובות ושל דם זורם בכל דרך: בטרור, בטבח, במלחמה, בתאונות דרכים, בפלילי, ממש שיאים, שיאים, שיאים של אזרחיות ואזרחים ישראלים רצוחים, טבוחים, טבוחות, נאנסות והרוגות. אצלכם בשביל לכסות את הערווה שלכם יש מלא אשמים אחרים: זה הדיפ סטייט, זו הפקידות, אלה הקפלניסטים, זו כמובן מעל הכול היועמ"שית. זה ממש לא משנה שאפילו המשטרה של בן גביר לא הצליחה למצוא שום פגם בהתנהלות של היועמ"שית בחקירת הפצ"רית; שום מניעה שתמנע ממנה לנהל את החקירה. זה פשוט ממש לא מטריד אתכם; העובדות לא מבלבלות אתכם; זה לא מפריע לכם להמשיך לצרוח: היועמ"שית, היועמ"שית. היועמשית – בגללה אתם לא מנצחים, בגללה כולם נרצחים. היועמ"שית – מה השאלה בכלל? מה יפה, שמי שהגיש את כתב האישום נגד המלך שלכם, נתניהו, בעבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד, היא לא היועמ"שית, הוא היועמ"ש הקודם, שנתניהו בעצמו מינה. איזה פלא, ראה זה פלא. היועמ"ש שנתניהו מינה בכל זאת הגיש נגדו כתב אישום. אז מה לעשות? השקרים שלכם לא מביאים אתכם לשום מקום טוב, מר קרעי. חמור מזה, הם לא מביאים את מדינת ישראל לשום מקום טוב, אלא למקום רע מאוד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי קצינים), התשפ"ה–2025. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 58 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי קצינים), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 31 בעד, 58 נגד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מינוי קצינים), התשפ"ה–2025, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מורשי בטיחות באירועים מרובי קהל, התשפ"ו–2026. מסקנות ועדת החינוך התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלון שוסטר, ירון לוי, נעמה לזימי, אושר שקלים, שרון ניר, לימור סון הר מלך ומשה סולומון בנושא: קיצוץ נרחב בתקציב לסטודנטים בשירות מילואים פעיל. מסקנות ועדת החינוך התרבות והספורט בעקבות הצעה דחופה לסדר-היום של חבר הכנסת דן אילוז בנושא: קליטה מהירה של סטודנטים יהודים מחו"ל. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית יהודית, התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4983/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר כהן) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית יהודית, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את חבר הכנסת מאיר כהן להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה. חבר הכנסת כהן, זה מרוקאית או מרוקנית? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, טיפה להירגע. אנחנו חוזרים לנושא שהוא לא על סדר-היום. דווקא היה לי חשוב שיהיה פה ראש הממשלה, כי הבנתי שהוא - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - בראיונות, שזה מה שחשוב. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. כן. מה קרה? קטי, פתאום זה לא חשוב? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כשאני אמרתי - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני רק אומר: חבל שראש הממשלה לא נמצא פה, כי הבנתי שהוא מזרחי, אז הצעת החוק הזאת היא – אני רוצה שהוא יבוא ויצביע. יש פה הצעת חוק על מרוקאים. לפני שאציג את החוק, בפעם הבאה שיעלה לכאן שר ויאשים אותנו בעדתיות ובאליטיסטיות ובאשכנזיות, אני אזכיר לו מי לא הסכים להצביע על ההצעה הזאת. ועכשיו אני מדבר בשיא הרצינות. חברות וחברי כנסת נכבדים, יש חוקים שנועדו להסדיר מנגנון, יש חוקים שנועדו לחלק סמכויות, אבל היום אני מניח הצעת חוק מסוג אחר, הצעת חוק שנועדה להחזיר את הקול, שאנשים ישמעו. קול שנשמע כאן שנים רבות, אך לא תמיד קיבל את המקום הראוי לו – חבר הכנסת מרגי, אני ואתה מרבים לשוחח בשפה הזאת. השפה והתרבות המרוקאית היהודית אינם פרק שולי בתולדות העם היהודי – אדוני ראש הממשלה, והיות שהצטרפת למזרחיות, אז תקשיב – הן פרק מרכזי, עמוק ועשיר; פרק של יצירה, חוכמה, פיוט, ספרות, הלכה, מוזיקה וחיי קהילה שנשענת על מסורת של מאות שנים. יהדות מרוקו לא הייתה יהדות שותקת, היא הייתה קהילה מדברת, שרה, כותבת, מפרשת, יוצרת, ובעיקר קהילה שמחברת בין עולמות, בין קודש לבין חול, בין העברית לערבית-יהודית, בין בית כנסת לשווקים, בין הלמדנות לשמחת החיים. כדי להבין באמת את עוצמת התרבות הזו, צריך לעצור לרגע ולהזכיר כמה שמות. בראש ובראשונה – איפה חבריי? רביבו, יקירי, אני מזכיר כמה שמות שאתה מכיר אותם. בראש ובראשונה רבי דוד בוזגלו, גדול פייטני יהדות מרוקו במאה ה-20. פיוטיו לא נכתבו כקישוט טקסי - - ביטון, יקירי, אני ואתה שרים משיריו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - "מולדתי עמדתי - - - נפשי - - - מבית כלאים" - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף אני אצטט. - - אלא כתגובה למציאות של מאבק, של כאב ושל גאווה יהודית שאינה מוכנה להתנצל. עוד בהיותו במרוקו כתב שירים ופיוטים על גלות וגאולה של כמיהה לירושלים ולארץ ישראל. ב"אך בך מולדתי", מיכאל ביטון, ב"אך בך מולדתי" הוא כותב "נדרשתי" – מילה אחת שמכילה עולם שלם, מסירות נפש, מחויבות, נכונות לעמוד ביום פקודה למען העם בארץ ישראל. ולצידו עולם שלם של חכמים יוצרים שכתיבתם חיברה הלכה, מוסר, לשון ותרבות, לא כתחומים נפרדים, אלא כמארג אחד. כך למשל, רבי יוסף משאש, מגדולי חכמי מרוקו במאה ה-20. הוא כתב עשרות ספרים, מכתבים ודרשות בעברית ובמרוקאית-יהודית. בספריו, ובהם אוצר המכתבים, הוא עונה על שאלות הלכתיות בלשון חיה, ישירה, מלאה דוגמאות מחיי היום-יום – במרוקאית יהודית. הוא לא כתב הלכה מופשטת. זו הייתה הלכה לאנשים, למשפחה, לקהילה, לחיים עצמם. כך גם רבי רפאל ברוך טולדנו, מחשובי הרבנים והפוסקים של יהדות מרוקו. הוא כתב ספרים ביהודית-מרוקאית. לא רק פסיקות, אלא הוא שיקף תרבות שלמה. הוא משלב ידע תלמודי עמוק עם שפה בהירה ונגישה, ולעיתים עם ביטויים מן הלשון היהודית שהייתה שגורה בפי הציבור. המשותף לכל היוצרים הללו הוא דבר אחד פשוט ועמוק: הם לא כתבו ממגדל שן. זה מה שהיה מיוחד – מיכאל, אל תפריע, תקשיב, זה אתה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו על החוק שלך. השר רוצה לקדם. השר רוצה לקדם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם לא כתבו ממגדל שן. אז תמשיכו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> וגם צריך לבדוק - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תמשיכו לדבר. תמשיך לדבר, אני מחכה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מאיר, אהוב ליבי, החוק שלך - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם לא כתבו ממגדל השן, הרבנים הנהדרים האלה, שאני זוכר אותם כילד. הם ישבו בשווקים. זה מדהים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם התשובות ההלכתיות הן כאלה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הם כתבו מהשכונה, מהמשפחה, מהשוק, מבתי הכנסת הקטנים, מהריחות של החגים, מהשמחות, מהאבל. השפה שלהם הייתה שפה שהכירה את החיים; שפה שיודעת לצחוק, לכאוב, לאהוב, לכעוס, ועדיין להאמין. כשאנחנו מדברים היום על הקמת רשות לאומית לתרבות ולשפה מרוקאית-יהודית, אני לא מדבר על שימור ארכיוני בלבד. אנחנו מדברים על שמירה של היכולת הזו לדבר יהדות בגובה העיניים; להעביר לדור הבא לא רק טקסטים, אלא רוח, לא רק מילים, אלא עולם שלם של משמעות. אני רוצה להזכיר לכם את המוזיקה הישראלית-המרוקאית, היהודית-המרוקאית. המוזיקה היום לא הייתה נשמעת בלי אותם יוצרים ששילבו מודוסים, סולמות, פיוטים של יהדות מרוקו ביצירה הישראלית החדשה. ג'ו עמר, שושנה דמארי, ששרה עם מודוסים מיוחדים, דקלון, אהובה עוזרי, זוהר ארגוב, כולם הנחילו צלילים כבר בשנותיה הראשונות של המדינה – ואחרי. זה תמיד הובא מהמזרח, ובמיוחד מהשירה האנדלוסית. לעתים דרך הדלת האחורית, אבל בעוצמה שלא ניתן היה לעצור. טלי, את זוכרת? לא, את צעירה, אבל בשנות השבעים, השישים, השמונים והתשעים, כמה זלזלו בזמרי הקסטות – ככה קראו להם – ובסופו של דבר היום אתה מבין שהמוזיקה הישראלית מתבססת על זה. אני רוצה להזכיר לכול שב-1987, אדוני השר, ב-1987 – לאלה שאמרו לי תגיד לי, מאיר, מה צריך רשות כזאת? אבל אני אצא ממנהגי, אני גם אצא מגדרי, כי אני לא נוהג לעשות השוואות. אבל כשהקימו רשות לשפה ולתרבות לתרבות היידיש – ואללה, כולם ראו בזה המשכיות, אף אחד לא לעג, אף אחד לא צקצק בלשונו, אף אחד לא שאל מה פתאום? למה עכשיו? << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> וללדינו גם. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> וללדינו. אגב, שאני מכבד – מעל לכל ספק. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> וגם אם הם רוצים, כל השפות. הכול נכניס לפה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לצערי הגדול, היה איזה מישהו או שניים שבאו אליי השבוע ואמרו לי: מאיר, אתה בטוח שאתה מעלה? למה? לא צריך. אז באמת שאני לא מתעסק בין אשכנזים ומרוקאים ומזרחים. פסה. נגמר. זה אחרינו. אבל כדי לשמר מורשת ולשמר תרבות, ובשביל אלה שמתעוררים – הילדים החדשים, הדור שהרבה יותר צעיר ממני – שמתעוררים בירוחם, בקריית שמונה בדימונה ובאשדוד לשירת הבקשות, ולאלה שנושאים על גבם מטען יפהפה; בשביל אלה ובשביל הדורות הבאים, וכדי להגיד שכור ההיתוך היה כישלון גדול. לא רצינו כור היתוך, רצינו שכל אחד יבוא עם תרבות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא מוחקים את הזהות של כל קבוצה, מביאים את העושר של הזהויות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. לא מבטלים את הזהות, מביאים את העושר. תודה, מיכאל. מביאים את העושר. זה ההיתוך האמיתי. לכן אני מבקש, שכמו שידענו להצביע כולם לרשות ללימוד השפה היידית – שאני אותה מכבד – אני מבקש מכם, חבריי, להצביע בעד הצעת החוק הזו. היא מאוד איטית, מסודרת, אין בה תקציבים; יש בה נשמה גדולה; יש בה רצון לשמוע את השפה שעליה גדלנו; לשמוע אותה גם באותם בתי כנסת, גם באוניברסיטאות – ויש כמה אוניברסיטאות שכבר יש בהן שיעורים לערבית מוגרבית. אפילו בכנסת מרגי – שבטח אמרו לו לא להצביע, כי הוא בקואליציה – אבל מרגי, לפני כשבע שנים - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הלב שלו איתנו. הלב שלו איתנו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפני כשבע שנים בוועדת החינוך, אדוני היושב-ראש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הלב של רבים איתכם. אמרתי לך, אני נקלטתי בארץ בשנת 1983. מי שלימד אותי ודיברתי איתו – אני לא יודע אם זו השפה היהודית-המרוקאית, אבל דיברתי קצת ערבית, באתי מסודאן. רבי יצחק אפו, זכר צדיק לברכה, היה רב בית הכנסת באשקלון, איתו דיברתי והוא לימד אותי בכל שנותיי הראשונות. אז אני שמעתי מרוקאית כל הזמן. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולסיכום, חשוב לומר דבר נוסף. השפה המרוקאית היהודית חיה גם בתוך העברית המדוברת. ביטויים, אינטונציות, הומור, דרכי פנייה, נטמעו בה כל כך עמוק, עד ששכחנו מאיפה זה בא. מיכאל, תקשיב, הנכדה שלי, תיבדל לחיים ארוכים - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> משפט סיכום. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - תמר, מתקשרת אליי לפני שבועיים ואומרת לי כך: סבוש. אני אומר לה: כן, תמרי? אז היא אומרת לי: משימדורה, אתה יכול להקפיץ אותי? אמרתי לה: מאיפה המילה הזו? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מה זו המילה, משימדורה? יפה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה משהו, משימדורה. כן, אז אני אומר. היא לומדת בכיתה ט'. ואני אומר לה: מאיפה זה? ואז היא אומרת: זה סלנג. אנחנו כולנו מדברים עם זה – בכיתה ט'. אמרתי: איזה כיף, הסבתא שלי הייתה אומרת לי את זה. אני מבקש את תמיכתכם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר עמיחי אליהו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא יכול לעלות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אתה לא יכול לעלות, אבל השר עמיחי אליהו בוודאי ייצג אותך. בבקשה, אדוני השר. השר עמיחי אליהו. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, מאיר, מיכאל, אני רוצה שנייה להסביר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> וולדיגר ולפיד גם איתנו. וולדיגר ולפיד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> וולדיגר ולפיד. קודם כול, אני לא מבין למה עד עכשיו לא ישבתם איתנו על הסוגיה הזו. אני פניתי למיכאל - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מבט לעתיד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא, לא. לפני שאני קורא את התשובה, שמשום מה מונחת פה על שולחני, אנחנו עובדים ואנחנו עושים עבודת מטה כדי לרכז ולהקים תאגיד שיעסוק בכל תרבות האסלאם והמזרח והבלקן וכו' וכו'. ישבתי על זה באופן אישי, גם עם השר דודי אמסלם, גם עם השרה רגב. אני אומר בכנות, אני גם נוגע בדבר. אומנם, אנחנו מגיעים מעיראק, זאת אומרת - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אור כשדים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אור כשדים. כולנו מגיעים משם. אבל סבתא שלי ממשפחת שלוש. מאיר, אני לא יודע אם אתם מכירים את הסיפור של משפחת שלוש, את היציאה שלהם מיפו לכיוון החומות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תל אביב. ואלקבץ ואמזלג. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> וחיים אמזלג ואלקבץ. זאת אומרת, רעייתו של סבי, הרב מרדכי אליהו, מגיעה מכיוון מרוקו. הנושא הזה בוער בליבי. ולכן, גם בניסיון ובהידברות עם חבר הכנסת מיכאל על הסוגיה הזו, ישבנו וכתבתנו תוכנית, שתכלול גם את הצעת החוק שלך. אנחנו בעבודה בתוך העומס הגודל שאנחנו מנסים עכשיו לעשות גם בעוטף עזה וגם בשימור מורשות אחרות. אני מציע לכם למשוך את זה – אני לא מתואם כרגע עם השר לוין – כדי שנוכל לעבוד ביחד על הנושא הזה. זה נושא חשוב בשביל להעלות עכשיו ולהידחות על ידי הכנסת. בעיניי, יש פה אמירה שהיא לא נכונה. כרגע אנחנו עושים עבודה, מתכללים עבודה, שתעמיד לזה תקציבים גדולים. עשינו את זה גם במורשת ברית המועצות. עשיתי את זה במורשת יהדות תימן. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני מאמין בלוח זמנים. אלא אם כן, חס ושלום, קורה דבר. תגיד לי מה לוח הזמנים. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> בואו, שבו איתנו. אני חושב שתוך חודש אנחנו יכולים. אני לא יודע מה יהיה. אתה יודע, במדינת ישראל אני לא יודע – בג"ץ כזה, בג"ץ אחר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע השר, שאלה חקיקתית, אם אפשר, גם מזכירות הכנסת. האם - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשאל את השר, והם יענו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת, האם החוק הזה – במידה שיוסכם עוד שבועיים-שלושה שיעבור בקריאה טרומית, יכול להתמזג עם החוק שלנו, שכבר עבר טרומית, של מורשת יהדות מרוקו? אפשר דבר כזה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם זה מחכה בוועדה, כן. אם זה עדיין מחכה בוועדה, אז כן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא הגיע בכלל לוועדה. זה עוד לא הגיע לוועדה אז אפשר - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אז קדימה, חברים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> רגע, רגע. יש לי הצעה, השר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טלי, הוא קיבל תשובה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> יש לי הצעה מעשית: לדחות את ההצבעה בשבועיים-שלושה. להסכים שהוא יעבור טרומית, בהתחייבות שהוא ימוזג לחוק שלנו, שהגיע לוועדת חינוך, למורשת יהדות מרוקו, ויקודם בתיאום עם הממשלה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אני לא יכול להתחייב עכשיו בשם הממשלה. אני כן יכול להתחייב בשמי. הנושא הזה קרוב לליבי. מיכאל, אתה יודע שזה קרוב לליבי. אתה יודעים שאנחנו עושים בזה הרבה מאוד – גם בשירה, גם בפיוטים, גם בתרבות. נסענו לייצר שיתוף פעולה עם נציגים בכירים בממשלת מרוקו גם בסוגיה הזו. הנושא הזה מאוד קרוב לליבי. זה יהיה מוזר שנצביע נגד הצעת החוק הזה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, לא להצביע נגד. לא, נחכה שבועיים-שלושה. לא, אני מציע לחכות. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אתה מכיר אותי. שבו איתי, חברים. בואו נעבוד ביחד. אני יודע איך תאגידים עובדים. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אני מקבל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> רגע, סליחה. אני אחזיר את זה לוועדה. הם נתנו לי דחייה של חודש. בחודש הזה אנחנו נשב. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הינה, אופיר מגיע אליך. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אופיר, זה נשמע לך הגיוני? להחזיר לוועדת שרים. אני מבקש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, להחזיר לוועדת שרים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. למה? זה מה שאתה רוצה? אתה רוצה הצבעה במועד אחר ואז מיזוג, או עכשיו? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הצבעה במועד אחר. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אפשר למזג? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> מאיר כהן, אני מציע הצבעה במועד אחר. תגיעו להסכמה, ואז מיזוג. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אבל אני מבקש עכשיו, בחודש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, חברים. השר משיב לו. תודה. הינה, השר ישיב לך עכשיו. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אפשר שלושה שבועות? שבועיים? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז השר ישיב לך עכשיו. חברים, חברים, חבר הכנסת מיכאל ביטון, השר משיב. חבר הכנסת מאיר כהן. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תאמין לי שהקדוש ברוך הוא באולם כשיש פה דיון פורה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא, אני בעד. אני רק אומר - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מגיעים להסכמות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> השכינה הגיעה. פה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> ברוך השם. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מיכאל ומאיר, וכל החברים, כל מי שרוצה להיות שותף, אני מציע דיון אצלי בשבוע הבא. בואו תכירו מה המשמעות של תאגיד, איך אנחנו בונים את זה נכון. אני מאמין שאנחנו יכולים לעשות דבר מאוד מאוד יפה בהסכמות גדולות, גם של קואליציה וגם אופוזיציה. בסדר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כך, אני רק מסכם. ההצעה היא כרגע לדחות הצבעה למועד אחר, ובינתיים תעשו את השיח הזה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. השר עמיחי, תם הדיון, בבקשה. כל הכבוד על ההסכמות. שבטיות כזו, באמת. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן, כן. << הצח >> הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תשלום מופחת לתושבי אזורי עדיפות לאומית), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6285/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת יעל רון בן משה) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום :הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תשלום מפוחת לתושבי אזורי עדיפות לאומית), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת יעל רון בן משה. אני מזמין את חברת הכנסת יעל רון בן משה. בבקשה. לרשותך עשר דקות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בראשית דבריי אני רוצה להודות לעובדים המסורים שעורכים ורושמים את הפרוטוקול. הם ראו אותי בדרכי המהירה במליאה, בגלל שהתבטלה ההצבעה על הסעיף הקודם, וככה נתנו לי לעקוף באלגנטיות. הם ידעו כבר שאני רצה לכאן. אז תודה רבה על כל העבודה הטובה, וגם על הרגישות ברגע הזה שבו אני רצתי. בראשית הדברים, אני רוצה להסב את תשומת הלב של מי שלא היה פה בלילה או לא שמע חדשות היום. אתמול בוועדת הכנסת, במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים, התקבלה החלטה להמשיך בהרס הרפתות בישראל – הרס משק החלב. אני יודעת שעוטפים את זה בסיסמה של מלחמה ביוקר המחיה, אבל כולנו יודעים שמדובר פה באיזה קרב פוליטי לא ברור, של איזו הישרדות פוליטית של מי ששלוש שנים וחצי לא עשה דבר כדי להילחם ביוקר המחיה, ועכשיו רוצה לגזול 0.30 אגורות מהרפתן, שגר במושב פטיש או במושב בית הלל, מתוך 2.5 השקלים שהוא מקבל עבור הסחורה שהוא מוכר. במקום ללכת לשסטוביץ או לתנובה – שהם בכלל מנוהלים על ידי סין – למי הולכים? לאותו רפתן בקצה. עוד קצת נוריד לו את שולי הרווח הצרים מאוד, וברור לנו שרפתן הוא לא יהיה. מי ירוויח מזה? הרפתות הגדולות, אולי טורקיה, אולי סין. מהן אנחנו נקנה את החלב הטרי שצריך להגיע הנה יום-יום. גם בשעות האלו, גם בזמן הזה, הרפתנים זועקים מדם ליבם פה, בכיכר שלמטה, כדי להסב את תשומת לב האוצר לעוול שנעשה להם. עכשיו, תראו, או שינויים, או בחינה של הכנסת תחרותיות למשק, אבל אנחנו כל פעם נופלים בסיפור הזה של איך עושים את הדברים. האם לא היה ראוי כבר לפני חצי שנה לשבת איתם, לשמוע מהם? לבדוק אם יש אולי מספר מסוים של רפתנים שיצטרכו סיוע נוסף כדי לצלוח את התקופה הזו. ככה אנחנו באישון לילה מעבירים כזו החלטה, זה הפרצוף של הכנסת? על הממשלה אני לא רוצה לדבר, אנחנו אחראים על מה קורה פה בכנסת, כך ראוי לנהוג באזרחים שומרי חוק, מיישבי הגבולות, דואגים למזון לכל אזרחי ישראל גם בעיתות חירום. אני חושבת שזו בושה וחרפה, ואני מקווה שנתקן את זה בימים הקרובים. הצעת החוק שמייד אני אציג עוסקת בכביש 6, אבל רגע לפני שנדבר על כביש 6, אני רוצה שדקה נדבר גם על קריית שמונה, או אולי שתי דקות. כידוע אני תושבת קו העימות בצפון, ביישוב שלא פונה, וההבדל בין יישוב שפונה ליישוב שלא פונה הוא כנראה שמיים וארץ, ממש כך, זה הפער. קריית שמונה, עיר המחוז של הגליל העליון, העיר שבה נמצאים הרופאים, הבנקים, העסקים שמהם אנחנו צורכים שירותים – אסור לנו לתת לה לקרוס, וחובה עלינו להחזיר אותה להיות עיר מחוז משמעותית. לא יהיה ניצחון על חיזבאללה אם קריית שמונה לא תפרח ותשגשג. כמובן שחובה עלינו לדאוג שלא יהיה חיזבאללה ושהוא לא יהיה, לא מצפון לליטני ובוודאי לא מדרום לליטני. אבל גם אם לא יהיה אף איש חיזבאללה בקצה, בכל המזרח התיכון – אם קריית שמונה לא תעמוד, לא נוכל להגיד שניצחנו את המלחמה הזו. ואנחנו פה בבית הזה לא עושים מספיק בשביל קריית שמונה. כל מי שהיה בשבועות או בחודשים האחרונים בעיר, רואה את המצב. בשעות אחר הצוהריים העסקים סגורים, 20% מכוח הקנייה האורגני של העיר לא נמצא במקום, וזה משפיע כמובן גם על כל שאר המעגלים של יכולת הקנייה של האזרחים שגרים באזור, העוברים, חולפים ושבים, התיירים. חלק גדול מאוד מהעסקים סגורים אחרי השעה 17:00. כך נראה מרכזה של עיר מחוז בישראל. אנחנו חייבים לראות איך אנחנו מתקנים את הדבר הזה. אדוני השר, אני יודעת שאתה קשוב ורגיש גם לצורכי העיר קריית שמונה. אני מציעה – אולי כבר עשית את זה – לבחון אם ניתן להעתיק את חוק שדרות גם לקריית שמונה. חוק שדרות עוסק בשלוש אבנים מרכזיות: אחת, מעונות היום; שתיים, הטבות המס; ושלוש, הנחות בארנונה או תשלום מופחת בארנונה. לקריית שמונה יש כבר את הנושא של מעונות היום, יש כבר הטבות מס. מה שנשאר לנו לעשות כדי להשוות את המצב הזה, הספציפי, החוקי-כלכלי הזה, לשדרות, זה הנושא של הארנונה. אני חושבת שזה יכול להיות א. מעשה כלכלי לא גדול מאוד למדינה אבל מאוד משמעותי לתושבים ולעסקים, ופעם שנייה זה יראה על תשומת לב שהעיר הזו זקוקה לה. נכון – הייתה ישיבת ממשלה, נכון – הייתה כוונה לדבר על הארנונה, אבל ברגע האחרון זה יצא. ואני - - - << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> דיברת עם ראש העיר שם? הם קיבלו עכשיו 300 מיליון שקלים. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך > > הארנונה יצאה, הארנונה לא נכללת בהחלטת הממשלה. יש התנגדויות בעיקר של האוצר. האוצר עוד חושב – אני לא רוצה לדבר פה, ככה – אבל בגדול אומרים שחוק שדרות הוא טעות. אתה מכיר את זה שאומרים, לא רוצים שיהיה תקדים? אז בשדרות כבר יש תקדים בערך משנת 2003, והם לא היו רוצים לחדש את התקדים הזה. אני חושבת שזה בסדר גמור שזו עמדת האוצר, אבל אנחנו פה באירוע קיצון, אירוע חירום, קריית שמונה היא איננה שום דוגמה אחרת שאני יכולה לתת, ואני חושבת שלמרות שזה יצא מהחלטת הממשלה, צריך לחשוב איך עושים בכיוון. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אני מציע לדבר על זה עם השר וסרלאוף – אני תושב הצפון בעברי, צפת, אבל השר וסרלאוף, ראשו ורובו בסוגיה הזו של קריית שמונה, מחובר מאוד לראש העיר. שבו איתו, ונראה איך אנחנו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> גם הוא וגם השר אלקין. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לוקחת על עצמי לדבר עם כל מי שאפשר, ואני אשמח שתסייעו לי גם בדבר הזה, בטח במסגרת דיוני התקציב שקורים פה עכשיו. אני חושבת שסיוע נוסף לקריית שמונה – אני לא מדברת על מנועי צמיחה עתידיים של אוניברסיטה שתהיה ומרכז המיון הקדמי שהוחלט עליו, אני מדברת על עזרה עכשיו לעסקים ולאזרחים שחיים בעיר, ואולי חלקם מתלבטים אם להמשיך ולהישאר לגור בעיר, אם היינו משאירים את ילדינו בכיתת לימוד ששליש מילדיה לא חזרו, או שהיינו מתחילים לחשוב, אולי בקיץ גם נכון שנעבור. צריך לעצור את כדור השלג הזה עכשיו. אז תודה רבה על ההקשבה. מפה אני עוברת להציג את הצעת החוק בזמן שנותר לי. הצעת חוק תיקון לחוק כביש אגרה – תשלום מופחת לתושבי אזור עדיפות לאומית. אז כל כמה שבועות אני עולה כאן ומזכירה שכביש אגרה, כביש 6 בדרום, הוא חינמי, וטוב שכך. החלטה טובה של ממשלת ישראל מלפני 20 או 30 או 40 שנה, תסלחו לי שאני לא שולטת כרגע בנתון הזה. כשנסלל הכביש צפונה, הוחלט מסיבות תקציביות שהכביש יבוצע בצורה - - - << קריאה >> משה סולומון (הציונות הדתית): << קריאה >> זה גם חברות שונות. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נכון. יבוצע ב-BOT – כל מקטע בנפרד, לכל מקטע יש חברה זכיינית שזוכה ל-25 שנים, מפעילה אותו ומתחזקת אותו. אומנם החלטה תקציבית, אבל זו גם החלטה שמראה על איזושהי תפיסת עולם – מה שבדרום הוא בחינם, בצפון כנראה חושבים שזה בסדר, הצפון אינו זקוק לתמיכה נוספת. ואני כל פעם אתן את הדוגמה הזאת, שמחר אנחנו עלולים לקום בבוקר ולגלות שמישהו יגיד, אוקיי, אז אנחנו כרגע במשבר אנרגיה חמור, אז בדרום החשמל יהיה בתעריף מסוים לתושבים, ובקריית שמונה או במטולה או בשלומי, מכיוון שהבאת החשמל לשם, האנרגיה היא יותר יקרה – אז שם התעריף יהיה יותר יקר; או מכיוון שחסרים כוח אדם וצוותים רפואיים, אז אולי במרכז ובדרום הארץ יהיו תעריפים מסוימים בביטוח הבריאות, אבל בקריית שמונה או בצפת או בכרמיאל התעריפים יהיו יותר יקרים. הרי אנחנו לא נסכים לדבר הזה. אני לא יודעת למה על כביש 6 אנחנו מסכימים, כאילו זה איזה שירות פריבילגי שתושבי הצפון צריכים לשלם ואחרים לא, והצעת החוק הנוספת שאני מגישה בנושא – כי הקודמות נפלו – אומרת שתושבי אזור עדיפות לאומית ייהנו מהנחה של 50% או תשלום מופחת של 50% בנסיעה בכבישי אגרה. נכון, תושבי אזור עדיפות לאומית בדרום הארץ, גם ככה אין פה עניין תקציבי, כי הם בדרך כלל נוסעים בכביש שהוא חינמי, ואכן ההטבה הזו מיועדת בעיקר לתושבי הצפון, שהם תושבי אזור עדיפות לאומית, שיוכלו ליהנות מנסיעה בכבישי אגרה, עד שתהיה לנו תחבורה ציבורית מפותחת מספיק, כדי שנוכל לספר אחד לשני שאנחנו לא משתמשים בכבישים בתשלום מופחת. אני רוצה לציין שאת הצעת החוק הטובה הזו, הצודקת הזו, הגישה חברת הכנסת דאז מירי רגב – היום השרה – ואני מקווה לקבל את תמיכת הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר אליהו להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, מטרת הצעת החוק שלפנינו היא להסמיך את שרת התחבורה לקבוע פטור או אגרה מופחתת לכלי רכב ציבוריים מכביש 6 וכן להכיל הנחות על סוגי רכב נוספים, זאת מתוך הכרה בחשיבותו של כביש 6 כציר תחבורה ארצי מרכזי שנועד לחבר בין הפריפריה למרכז, ולצמצם פערים כלכליים וחברתיים. הממשלה בכללותה ומשרד התחבורה בכלל זאת פועלים בכמה ערוצים לחיזוק שוויון ההזדמנויות עבור תושבי הפריפריה, לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ולהפחתת עומסי תנועה. מטרת הצעת החוק היא להקל על תושבי הפריפריה באזורי העדיפות הלאומית באמצעות הפחתת עלות השימוש בכביש 6, ובכך להסיר חסם תחבורתי הנובע מגובה האגרה, לחזק את הנגישות והקישוריות הארצית ולתרום לשיקום, חיזוק וביטוח אזורי הצפון בפריפריה, במיוחד על רקע השלכות מלחמת חרבות ברזל – התקומה, שמישהו יתקן אצלם. אין מחלוקת בדבר חשיבות הנגישות התחבורתית של תושבי הפריפריה. ההחלטה על הטבות כוללת השלכות על יעילות השימוש בכביש ועלויות אגרה, צריכה להתקבל מתוך מחשבה על המארג הכולל של תקציבי התחבורה ועל הישימות הכלכלית על מנת שייתנו את התועלת המרבית לציבור המשתמשים. בדיון שנערך בוועדת השרים לענייני חקיקה עלה לאור ההערות שנשמעו, שההצעה הזו מעלה סוגיה אמיתית המצריכה פתרון, אך יש לדחות בארבעה חודשים את הדיון בהצעת החוק על מנת לאפשר קיום עבודת מטה מעמיקה להבנת ההשפעות התקציביות וגיבוש פתרונן. לאור האמור, ועד שהממשלה תסיים את עבודת המטה המבוססת על נתונים אלו, אבקש שלא לאשר בשלב זה את הצעת החוק – יעל, אני אומר לך באופן אישי שמהיום הראשון שנכנסתי לממשלה, ראש הממשלה מדבר על הצורך לקרב את הפריפריה, לבטל את הפריפריה על ידי תחבורה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא בהחלט מבטל את הפריפריה, צודק - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יתרה מזו, הוא מדבר והורה להכין עבודת מטה על יצירת רכבת קליע שתקצר את הטווחים, תקצר את המהירות שבה אנשים בפריפריה מגיעים למרכז. אני יודע שהנושא הזה נמצא על סדר-היום. לא מעט ישיבות ממשלה – ראש הממשלה בעצמו מדבר על הנושא שהעלית פה בהצעת החוק הזו, ואני חושב שגם פה כמו בנושא הקודם יכולים להגיע להסכמות. ההצעה של ועדת השרים מבקשת לדחות את זה בארבעה חודשים – מה שתחליטי, אין בעיה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - כי אין עם מי לדבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה לשר. מציעת החוק, את רוצה להתנגד? << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא, אני לא רוצה להתנגד. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני רק רוצה להגיד לגלעד קריב – אני רוצה לומר לך שמורי ורבי הרב אלישע וישליצקי אמר לבטל את המונח "פריפריה", ולקרוא לערים בפריפריה "ערים טבעיות", שהטבע – טבעיות. אז זו הייתה כוונת השר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> או להשתמש בביטוי "פרזות". << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אם כבר, הרי ההורים שלי גרים בצפת. אנחנו יודעים כולם מה החשיבות של חיבור הצפון בוודאי למרכז, לתל אביב, לירושלים. גם רמת הגולן צריכה להיות חלק מהמהלך הגדול הזה. החשיבות בנושא הזה ברורה. כשאנחנו בונים תשתיות, אנחנו מאפשרים לאנשים לגור או לצאת ממה שנקרא אזור קו החוף, אנחנו מאפשרים להם להגיע למקומות אחרים. אני בכלל, כהמלצה שלי, כאיש הצפון – להגיע הרי לקריית שמונה, להגיע לכל השדרה של הנחלים שנמצאים שם – כל מי ששירת התאהב במקום, ודאי מקום שאנחנו צריכים לחזק ולחבר – אני יודע שהממשלה ובוודאי חברי השר וסרלאוף לא ישן מתוך מחשבה איך לפעול נכון באזור הזה, איך לחבר את קריית שמונה, איך לחבר את רמת הגולן, איך להביא לשם – ואני גם אומר את המילים בצורה הכי פשוטה: היום בגליל לצערנו אין הרבה מאוד יהודים. אנחנו בהחלט רואים חשיבות אפילו במילים "לייהד את הגליל", להביא לשם עוד ועוד ועוד ציבור יהודי לא מתוך – להפך, זה יתרום, זה יצמיח את הגליל, זה יגרום לגליל לפרוח. בסופו של דבר זו גם חגורת הביטחון של מדינת ישראל. אנחנו לא מגרשים חושך רק בכלי מלחמה. היה זה טרומפלדור ליד קריית שמונה שטבע את הביטוי הפשוט: במקום שבו תעבור המחרשה – שם יהיה הגבול. חושך מגרשים באור. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אין שום סיבה שבצפון כביש 6 יעלה כסף ובדרום לא, ובכניסה לירושלים כל הכבישים הנהדרים יהיו חינמיים. זאת פשוט אפליה של תושבי הצפון. אין לזה שום סיבה, לא עבודת מטה, לא "אנחנו מאוד מחויבים לזה" ולא "אנחנו מדברים על זה הרבה". זאת פשוט בושה וחרפה שכך זה נמשך כבר שנים, בושה וחרפה שהכנסת מתעלמת מהנושא הזה. זו פשוט יריקה בפרצופם של תושבי הצפון. אין אף כביש אגרה שנסלל בארץ ב-15 השנים האחרונות מלבד בצפון. הנתיב המהיר הוא האחרון שנסלל, והוא מוביל לתל אביב. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> איפה את גרה? << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בגעתון. אצלנו בכלל אין כביש 6. רק עכשיו יצא המכרז, בגלל שיצא המכרז - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא, אבל את יודעת היטב איך נראה מחלף גולני, נכון? עושים שם שינויים אדירים. עושים שינויים אדירים בתחבורה, עושים שינויים משמעותיים בכל מקום. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> מה זה קשור? אתה יודע ממתי מחלף גולני? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יעל, אני אתן לך להשיב אם תרצי. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> זה לא שאת מעלה סוגיה שהיא לא נכונה, שאנחנו לא מסכימים על החשיבות שלה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון, אז למה אנחנו לא עושים את זה? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מכיוון שיש פה סדרי עדיפויות, ואני מניח שלצורך העניין, אם יהיה תקציב שנשקיע - - << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נכון, יישובי הצפון לא בסדרי העדיפויות האלה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - שנשקיע אותו ברכבת, אני מניח שגם את תסכימי שהיא תיצור – בתיעדוף זה דבר ששמים עליו תקציבים ומהר, ובתוך סדרי העדיפויות יש כמה וכמה פתרונות. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> זה לא קשור, זה לא קשור. אני לא חושבת שתושב קריית שמונה צריך להגיד תודה על זה שעושים רכבת, כמו שתושב שדרות לא צריך להגיד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אנחנו צריכים להגיד תודה על כל רגע ורגע שאנחנו נמצאים פה אחרי אלפיים שנה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> צריך להגיד תודה שאנחנו קמים בבוקר. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> אנחנו צריכים להגיד תודה על זה שאנחנו נמצאים פה אחרי השנתיים האלה, שהתחזקנו וחיזקנו את המדינה, שהחיילים היקרים שלנו ניצחו; אנחנו צריכים להגיד תודה גם לפקידים, שעשו בשנתיים האחרונות מאמצים גדולים כדי לתקן את מדינת ישראל; צריך להגיד תודה לממשלה; וצריך להגיד תודה לאזרחים, ולפתוח את הבוקר בהודיה. אני מסכים שיש דברים שאפשר לקדם, אני מסכים שיש דברים שאפשר לשפר, אני מסכים שאפשר וצריך למצוא עוד ועוד פתרונות ואכפתיות מאוד גדולה מקריית שמונה, ולכן אני חוזר ואומר: יש לנו את שר הנגב והגליל, אני חושב שגם אתם תסכימו שלא היה כדוגמתו, שר במדינת ישראל ששקוע ימים ולילות בסוגיה הזו, שעושה מתוך אכפתיות ואהבה גדולה לעם ישראל, למדינת ישראל, לצפון ולדרום, עושה באמת, נציג – גאווה של כולנו, ואני לא סתם אומר את זה. אנחנו עושים ופועלים, ואתם יודעים שעושים הרבה יותר ממה שאחרים מדברים. אנחנו בסופו של דבר עושים, יש לנו את הזכות לעשות שינויים גדולים שלא נעשו פה במדינה, לפחות שלושה עשורים – ולכן, יעל, אני אומר לך, ברור לי שהנושא שאת מעלה הוא נכון, כמו שכתבו בוועדת השרים – חוץ מהתקלה שלהם במלחמת חרבות ברזל, לאחר שהמדינה אמרה שממשלת ישראל קבעה שזו מלחמת התקומה – אנחנו נמצאים היום בתהליך של הבראה, בתהליך של צמיחה. לא רק הנגב יהיה פורח, קריית שמונה תהיה פורחת. לא רק קריית שמונה תפרח, גם רמת הגולן תפרח. הנביא אומר, ואמרת – "צר לי המקום גְּשָה לי וְאֵשֵׁבה". יבוא יום – תחשבו שלפני 70 שנה, 80 שנה, הארץ הזו הייתה שוממה, בלי דרכים, בלי כבישים, אבל הנביא הבטיח: סֹלוּ סֹלוּ המסילה, סֹלוּ סֹלוּ, פנו מכשול, פנו דרך, אנחנו מתקדמים - - - << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> איך, עמית? פנו דרך, הסירו מכשול, כן, אני לא - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בקיצור, תקופה של - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> בקיצור, מה שאנחנו אומרים: ברוך השם, אנחנו נמצאים בתקומה גדולה ובשינויים גדולים - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> ברוך השם. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - ואני חושב שבסוגיה הזו גם התהליך שמדבר עליו ראש הממשלה לא מעט, ובוודאי השר איתמר בן גביר, בהסרת המכשולים הביורוקרטיים והדיפ-סטייט שתוקע לא מעט פעמים את היכולת לפתח את המדינה הזו – אנחנו עושים תיקון גדול, מחזירים את הדמוקרטיה למדינת ישראל, מחזירים את המשילות, מפשטים את התהליכים. אתם יכולים לראות שבכל דבר שאנחנו נוגעים בו יש פריחה גדולה מאוד וצמיחה גדולה מאוד. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> בכל דבר, מה זה פריחה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> תסתכלו מה אנחנו, המשרד שלי, עושים ביהודה ושומרון, לכו להרודיון, ראיתי שבעיתון הארץ פתחו עלינו עיניים גדולות עכשיו, ואמרו שאנחנו פותחים שם את ימית 2000. שנים של השקעות בשטויות וביורוקרטיות - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - איך המדינה הזאת קמה בלי - - - מה עשיתם - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - שנים של הבלים, של השקעה בהבלים, של העברת תקציבים למקורבים - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - לאליטה, שלא ידעה לפתח פה את המדינה והצליחה לתקוע אותנו במשך שנים. אבל אני מבטיח לכם, אנחנו נשנה את זה, לא בשנאה – באהבה. אנחנו נשנה את זה כי אנחנו אוהבים את המדינה הזו, כי אנחנו רוצים שהיא תהיה יעילה יותר, כי אנחנו רוצים שהיא תהיה פחות ביורוקרטית - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - כי אנחנו רוצים שהיא תהיה הרבה הרבה יותר מתוקנת, ואני מבטיח לכם: כמו שהצלחנו בשנים האחרונות, נמשיך להצליח גם בהמשך. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. יוזמת החוק, חברת הכנסת יעל רון בן משה, את רוצה להגיב על עמדת הממשלה? בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה עם הכסף לחטיבת גולני? למה לא הבאתם כסף למרכז ההנצחה של גולני? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> הם לא הגישו תוכניות טובות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה. לכל מי שנכנס בדקות האחרונות אני רק אגיד שהצעת החוק שלי עוסקת פעם נוספת בכביש אגרה, כביש 6. לאחר שההצעות הקודמות שלי לא התקדמו ואין שום שיח, הפעם ההצעה מציעה להחיל תשלום מופחת בגובה של 50% על תושבי אזור עדיפות לאומית א'. אפשר לגלגל את העיניים ולהגיד: שוב זאת עם כביש 6, אבל בכנות, אם אני אשאל פה את חברי הכנסת אחד-אחד אם זה הוגן וראוי שתושבי קריית שמונה או טבריה ישלמו על נסיעה בכביש 6 – אני חושבת שהתשובה תהיה לא. ואנחנו כבר שנים – בקדנציה הקודמת, כשהייתי חברת כנסת, וקדנציה לפני אני מעלה את הנושא הזה. וכן, ההשוואה היא לכביש 6 בדרום. לא כי לדרום זה לא מגיע – מאוד מגיע לתושבי הדרום. כך ראוי שיהיה. אין סיבה שהם ישלמו על כבישי אגרה. אבל מישהו יכול להסביר למה בדרום לא משלמים ובצפון כן משלמים? מה זה האפליה הזו כלפי תושבי הצפון? ואני לא מדברת על הממשלה, ואני לא מדברת על אגף תקציבים, ואני לא מדברת על עוד שורה באקסל. מה התפקיד של הבית הזה? אם יש פה 120 חברי כנסת שחושבים שראוי שתושבי קריית שמונה יזכו לאותם שירותים באותם תנאים, באותו מחיר, כמו תושבי באר שבע או שדרות, למה אנחנו לא עושים את זה? למה אנחנו לא עושים את זה? עוד דיבורים על פיתוח הצפון, עוד דיבורים על כמה זה נכון – ובסוף מצביעים נגד. אני חושבת שזו בושה וחרפה לבית הזה. הבית הזה יכול לחזור לגדלותו ולפעול באופן עצמאי מהממשלה, ולהגיד לממשלה: לא, את תתקני את העוול הזה. מספיק ודי שתושבי טבריה וצפת משלמים על נסיעה בכביש 6. עכשיו מתקנים את זה. גם יושבים פה עשר דקות ולא מקשיבים. כאילו, באמת, זה הפרצוף שלנו מול תושבי הצפון? << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חברת הכנסת בן משה, בממשלה שלכם - - - << דובר_המשך >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יכול להיות שהיו עוולות. אז מה? אז אני אומרת: בוא נתקן. לא, אז עכשיו תגיד לי, ואני אגיד לך – אני לא מעוניינת, כבוד השר. אני אשמח לשוחח אחר כך עם כבוד השר וסרלאוף, שעושה רבות למען הצפון. אנחנו צריכים למצוא פתרון לדבר הזה. זה נושא שאיננו במחלוקת. לתושבי קריית שמונה ונהריה מגיע לנסוע בכביש 6 ללא תשלום בדיוק כמו לתושבי הדרום, ולא BOT ולא PPP ולא כל מיני מודלים כלכליים אחרים. וגם אתה לא תסכים שמחר בבוקר החשמל בקריית שמונה יהיה יקר יותר כי זה עולה יותר כסף, או מים לשתייה יהיו שם יקרים יותר. זה התפקיד שלנו פה בבית הזה, לאזן בין הצרכים ולאפשר לאזרחי מדינת ישראל לקבל שירותים זהים, איכותיים, במחיר זהה בכל הארץ. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תשלום מופחת לתושבי אזורי עדיפות לאומית), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 57 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תשלום מופחת לתושבי אזורי עדיפות לאומית), התשפ"ו–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 30 בעד, 57 נגד. אני קובע כי הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תשלום מופחת לתושבי אזורי עדיפות לאומית), התשפ"ו–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע למניעת פגיעה), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6365/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע למניעת פגיעה), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. אני מזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי להציג את הצעת החוק, בבקשה. תודה. אני רק מבקש מחברי המליאה לשמור על שקט. תודה רבה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מי שלא הספיק, כדאי לצאת החוצה להפגנת הרפתנים והחקלאים על הרפורמה הבלתי-אחראית במשק החלב. מכובדיי, אני מביאה היום לאישור הכנסת תיקון להצעת חוק זכויות החולה. זה תיקון קטן שיוכל למנוע את הרצח הבא ולהציל חיים, תיקון שהיה אמור להיעשות מזמן. ב-2025 בלבד קיפחו את חייהן תשע נשים בידי מתמודדי נפש. החוק הזה מבקש לשמור על האיזון הנחוץ כל כך בין השמירה החשובה על חסיון הטיפול הרפואי והנפשי לבין הצלת חיי אדם. שר הבריאות הקודם, מר אוריאל בוסו, תמך בהצעה. גם השר הנוכחי חיים כץ אמר כבר בנובמבר האחרון שהוא רואה חשיבות רבה בנושא, ובכוונתו לקדם את התיקון לחוק כבר בימים הקרובים. אז הוא אמר בימים הקרובים – אבל בינתיים חלפו חודשים. הצעת החוק הממשלתית אומנם קיבלה תמיכה בוועדת שרים לענייני חקיקה, אבל לצערי, מאז חלפו חודשיים והיא טרם קודמה, כי זה כנראה לא מספיק חשוב לקואליציה הזו. גם השבוע, כשהחלטתי להעלות הצעת חוק פרטית שלי בנושא לוועדת השרים לחקיקה, ועדת השרים בחרה שלא להחליט ולדחות בעוד חודש, כי למה למהר, אלו רק חיי אדם – אולי פחות מזה – רק חיי נשים. אבל ברצינות, יש נשים שאין להן זמן לחכות, שהדחייה הזו עלולה ממש להרוג אותן. גם הממשלה יודעת את זה. השרים עצמם ציינו כמה החוק הזה דחוף. יודעים וממשיכים לדחות. הצעת החוק ממש פשוטה: היא מבקשת לאפשר למטפלים להעביר מידע לרשויות אכיפת החוק, כאשר עולה חשש ממשי שמטופל עלול לסכן את עצמו או את סביבתו. חיסיון רפואי נחוץ למתן טיפול רפואי טוב, אך חובה להתאימו למצבי קיצון, שבהם ניתן לצפות אלימות ולמנוע אותה. מבדיקות שנערכו בשנים האחרונות בעיקר במקרי רצח ואלימות במשפחה, עלה כי מטפלים שונים זיהו מראש סימנים ברורים לסכנה פוטנציאלית, אך נמנעו מלדווח לרשויות בשל עקרון הסודיות והיעדר אפשרות משפטית ברורה לשיתוף המידע. החוק יעניק למטפלים רשות מפורשת להעביר מידע כזה גם ללא הסכמת המטופל, בתנאי שזוהי הערכתם המקצועית, ושהמידע עשוי לדעתם להציל חיים. ההצעה מגדירה מצבים שבהם מטפל יוכל למנוע פגיעה משמעותית בקטין, בחסר ישע או בבגיר אחר, ואף מצבים שבהם המטפל מזהה סכנה חמורה למטופל עצמו. דחיית הדיון בהצעת החוק שלי לעוד חודש, כאמור, מעלה סימני שאלה מדאיגים בדבר מחויבות הממשלה למתן המענים בנושא. כך אמר שר הבריאות כץ על הצעת חוק דומה שמקודמת במשרד הבריאות: התיקון שאנחנו מקדמים נותן לאנשי מערכת הבריאות את הכלים לפעול בזמן אמת כשהם מזהים סכנה ממשית לסביבה, ולסייע במיגור תופעת האלימות במשפחה. במקביל – כך אמר – אנחנו שומרים על האיזון, מוסרים מידע רק כשצריך, ומקפידים על פרטיות וחיסיון רפואי. מדובר במהלך שמחזק את ביטחון הציבור מבלי לפגוע בזכויות היסוד של כל אדם. אז אם הצורך כל כך ברור, למה דוחים? למה מחכים? למה מתעדפים חוקים אחרים ולא מביאים להצבעה את החוק שלי או של הממשלה? המציאות מדממת. כמו שאמרתי, בשנת 2025 נרצחו 46 נשים, תשע מהן, כאמור, קיפחו חייהן על ידי מתמודדי נפש. ברוב המקרים היה מדובר בבן משפחה שהוא לא בן זוג, רציחות שאת חלקן ניתן היה לצפות מראש ולמנוע. שבע שנים שהצעת החוק הממשלתית הזו ממתינה במשרד הבריאות, עוד לפני שהגשתי אותה כהצעת חוק פרטית; שבע שנים של דחיות ועיכובים, כשהיום אנחנו יכולים סוף-סוף לסיים ולהצביע בעד, שבע שנים של מוות שניתן היה למנוע. למי שזוכר, באפריל השנה נמצאה בחצר ביתה בחדרה גופתה של מיה כהן בת ה-49, מטפלת במגע, שנרצחה על ידי אחיה, שהטמין את גופתה בחצר. האח היה בעל עבר פסיכיאטרי ואושפז בעבר. לעולם לא נדע אם החוק הזה היה מציל את מיה, אבל הרצח שלה ושל אחרות חייב להניע אותנו לפעולה כדי להציל את מי שעדיין ניתן. גם דוח מיוחד של מבקר המדינה, שפורסם ביולי 2025, חשף שורת כשלים בטיפול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות באלימות במשפחה. הדוח מצא כי התקציב השנתי לטיפול באלימות במשפחה עומד רק על 60% בלבד מהנדרש. הדוח חשף ששבע שנים מאז אימצה הממשלה את המלצותיה של ועדת מנכ"לים לטיפול באלימות במשפחה, עדיין לא יושמו ההמלצות על ידי הקמת מערך לאומי להתמודדות עם הבעיה הכאובה הזאת. לא נקבעו תוכניות עבודה מקושרות תקציב, ועל כן אין ניצול ראוי של כלל התקציבים. המבקר גם קבע כי לא יושמו המלצותיהן של שתי ועדות, מ-1998 ו-2016, בנוגע להסדרת העברת המידע בין גורמי הטיפול לגורמי אכיפת החוק, ולא הושלמו תיקוני החקיקה הנדרשים לשם כך. אז היום אני מבקשת בכל לשון של בקשה לסייע לקדם נדבך חשוב של אותם תיקוני חקיקה, לשים את טעויות העבר מאחור, ולפעול כדי לייצר עתיד טוב ובטוח יותר. לשם כך אנחנו מבקשים לחוקק את החוק הזה. בעצם הדיון היום בחוק הזה פותח הסתכלות במבט רחב, ולא רק על הלקונה המסוימת שהחוק מבקש לפתור, אלא גם על הסוגיה הרחבה של מעמד הנשים בישראל. האלימות במשפחה היא לא גזרת גורל; חלק ממנה הוא תוצאה של תפיסות מיזוגיניות, של החפצת נשים, של גישות לא שוויוניות. כמובן שהטיפול באלימות חייב להיעשות בראש ובראשונה באכיפה מול העבריינים בכלל. לשם כך נדרשות יוזמה ונחישות של כלל גורמי האכיפה והענישה. לצד זה, עלינו לפעול גם לגדיעתן של תפיסות מיזוגיניות ומפלות, המבקשות להדיר נשים מהמרחב הציבורי, למנוע מהן אפיקי קידום והתפתחות – כן, אפילו בצבא, וכמובן לא רק בו – תפיסות ויוזמות חקיקה, שהפועל היוצא שלהן הוא העמקת הפערים ואי-השוויון בין נשים לגברים, פערים שבשנות הממשלה הנוכחית הלכו והעמיקו בחברה הישראלית, במיוחד במגזר הציבורי. לפי דוח מכון ון ליר שהוצג לאחרונה בוועדה לקידום מעמד האישה והשוויון המגדרי, בתקופת הממשלה הנוכחית יש קריסה של השוויון המגדרי בפרמטר של העוצמה הפוליטית – ירידה מ-0.6 במדד השוויון ל-0.1 בלבד. הכול כרוך אחד בשני, כי כשנשים מודרות מעמדות השפעה ומשולחן קבלת ההחלטות, גם הקול הנשי מודר, גם החשיבה הנשית מודרת. מי שמפסידות מכך הן כמובן הנשים, הנערות, הילדות, הבנות שלכם, שלא זוכות להתייחסות ראויה, אבל כמובן שלא רק הן. החברה הישראלית כולה נפגעת מהדרת הנשים, הופכת לפחות שוויונית, פחות מגוונת מחשבתית ותפיסתית, פחות מכילה וכן יותר אלימה. אני באמת מקווה שבקרוב נחוקק את החוק החשוב הזה להגנה על חיי נשים, וכשנעשה זאת, עלינו לזכור שהבעיה עמוקה, חמורה ורחבה הרבה יותר. לזכור ששוויון איננו רק צורך של מי שדורשות אותו, אלא בסיס לקיומה של חברה ערכית, ליברלית, מוסרית ויצרנית; לזכור שחייבים למנוע הדרת נשים, לא רק כי זה מה שדורש החוק, אלא כי זה מה שטוב לחברה כולה, טוב גם לגברים, גם לנערים, גם לילדים, גם לבנים שלכם. העובדה שמכל משרדי הממשלה יש רק מנכ"לית אחת כממלאת מקום, היא לא רק מחדל של הממשלה הרעה הזו, אלא באמת בעיה של כל מי שחי במדינה הזו. העובדה שיש מפלגות שמדירות נשים בהגדרה היא לא בעיה רק של המגזר הספציפי, היא בעיה של כל מי שחי במדינה הזאת. אני קוראת לכל הנשים לא להצביע בבחירות הקרובות למפלגה שאין בה ייצוג נשים. אני בטוחה שבקרוב אנחנו נחזור וסוף-סוף נתחיל לתקן, אבל בינתיים אני קוראת לכן ולכם, חברות וחברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק, לגלות אחריות, לעשות מעשה שיכול למנוע את הרצח הבא. אדוני היושב-ראש, בהסכמה מוקדמת – תשובה והצבעה יהיו במועד מאוחר יותר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי. הסכמה – הממשלה מסכימה עם זה? תשובה והצבעה? << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נסגר עם אופיר – תשובה והצבעה במועד מאוחר יותר. זה מה שהוסכם עם הקואליציה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נסגר עם יתר הקואליציה – אוקיי. אם כך, סוכם שתשובה והצבעה ביחס להצעת החוק של מתי צרפתי הרכבי יהיו במועד אחר. זה לפרוטוקול. << הצח >> הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי רפואת שיניים), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6252/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי רפואת שיניים), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל ביטון להציג את הצעת החוק שלו. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מי קבע שלטפל בשיניים של אדם לא יהיה בקופות החולים? מי אחראי לחטא הקדמון הזה, שטיפול כל כך חשוב ודחוף וכל כך שוטף של אזרחים מיום היוולדם, טיפול שיניים, יצא ממערך ביטוח בריאות ממלכתי? איך ייתכן שהדבר הזה, שאין אדם שלא זקוק לו, כשאנחנו רואים מה זה עוני דרך הזנחה של שיניים, כמה זה יקר לטפל בשיניים, כמה זה יקר לתחזק אותן, כמה זה יקר לתקן, כל שכן אדם שנהרסו לו השיניים – רק לחדש משהו בפה יעלה לו גם 100,000 שקל ו-200,000 שקל. מישרקי, אתה משלם ביטוח בריאות ממלכתי כל חייך, ברוך השם, כולנו משלמים ביטוח בריאות ממלכתי. וברוך השם, כשאתה צעיר, אתה לא הולך לקופת חולים. תהיה בריא, עד גיל 50–60, לא צריך ללכת לקופת חולים – ועדיין משלמים. מה? << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> עד 120 למה עד 60? << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה יודע מה – עד גיל 120. אבל הכוונה היא שאדם צעיר לא הולך לקבל שירותים בקופת החולים. איזה שירות הוא חייב להתחיל לעשות גם כנער, גם כילד, גם כבוגר? לטפל בשיניים – לנקות, לסדר, לבדוק, לעשות סתימה, לעשות טיפול שורש. את זה אתה חייב גם בגיל 18. אני חייב לשבח את הדורות הקודמים. השר ליצמן עלה על הלקונה הזאת, סגן השר ליצמן, יעקב ליצמן, הביא חוק מהפכני ב-2008. הוא בא ואמר, זהו, אנחנו נתחיל לשמור על השיניים של הילדים עד גיל שמונה. זו הייתה מהפכה חברתית. ב-2019 הורחבה הרפורמה של ליצמן – הוא בעצמו הרחיב אותה ב-2019, ואמר – ילדים עד גיל 18 – שזה אדיר. כל ילד עד גיל 18 יכול לבוא לקופת חולים, לעשות טיפולי שיניים ולשמור על הפה שלו. זה דבר מדהים. ב-2022 קבעו שמי שבגיל 72 ומעלה, יטפלו לו בשיניים בקופת החולים. אבל זה קצת להסתלבט עלינו – מגיל 18 עד 72 כבר אין מה לטפל. מי שלא טיפל בשיניים שלו בגיל 18 עד גיל 72, מה יטפלו בגיל 72? כבר אין שיניים. אז עשו חוק שאומר עד גיל 18 – ומ-72. זאת אומרת המחוקק הבין שזאת הייתה לקונה בחוק, לא לעשות טיפולי שיניים בתוך קופות החולים, שזאת תהיה שגרה. אתה יודע, אתה הולך לניתוח לב פתוח על חשבון המדינה – ניתוח לב פתוח יכול לעלות 100,000 שקל, וכל אדם יקבל אותו ללא עלות בביטוח בריאות ממלכתי. אם הוא צריך רגל תותבת, הוא יקבל את זה, זה גם יעלה עשרות אלפי שקלים. מה הוא לא יקבל מהמדינה? שיניים. אבל שיניים זה הבסיס – זה לאכול, זה לנשום, זה לפתוח את הפה, זה לא להתבייש, לא להסתיר, זה כאבים. אדם שמזניח את השיניים סובל. אז טעו אבותינו מייסדי המדינה שלא קבעו שטיפולי שיניים הם טיפול רגיל כמו כל הטיפולים הרפואיים. כמו שלמישהו אין רגל או אין אצבע, וצריך לטפל – גם אם אין שיניים, צריך לטפל. למה הוציאו את זה החוצה? למה עשו את זה שוק נפרד? מה קרה כשזה נהיה שוק נפרד? גם רדיפת בצע, גם מחירים, גם התייקרות. אז קבע המחוקק גם מחירים בקופות חולים לטיפולי שיניים, אבל בחוץ המחירים אין סופיים. ובאמת, פעם אמרתי בשיר שכתבתי: את העוני אתה תראה בשיניים. רק כשיפתחו את הפה ויחייכו – אתה תדע שלאדם הזה אין כסף לגמור את החודש. כי אם היה לו כסף, הוא היה שם כסף על השיניים, על התותבות, על השתלת שיניים, אבל אין לו כסף כדי שיהיו לו שיניים. אנחנו באים ואומרים בחוק ההגיוני הזה – זהו, אתם, ליצמן שלנו, שתבוא עליו הברכה, אתם הבאתם חוק יפה. הייתם עד גיל שמונה, אחרי זה עד 18, אחרי זה הלכתם מהסוף – מ-72 שנה ומעלה. אבל מה יקרה מ-18 עד 72? אדם לא ילך לטיפולי שיניים, לא יעשה ניקוי שיניים, לא ישים סתימה, לא יעשה יישור שיניים, לא יטפל? עכשיו, הבאנו חוק הגיוני. אני לא מסתיר שהחוק הזה יכול וישנה את כלל משק טיפול השיניים בישראל, ויש עלויות לאוצר, אבל חוק כזה גם לא חייבים לעשות מייד. אפשר להגיד: השנה עד גיל 30, בשנה הבאה עד גיל 40, שנה אחרי זה עד גיל 50, שנה אחרי זה עד גיל 60, שנה אחרי זה עד גיל 72. על פני חמש שנים בואו נכניס את כל השנתונים לטיפולי השיניים, ונשפה את קופות החולים בעלויות. תמיד תהיה רפואה פרטית, כמו בכל תחום, בעוונותינו. הרפואה הציבורית יודעת לתת הכול ומחויבת לתת הכול חוץ מהטיפול שהוא הכי יום-יומי והכי נחוץ. כל שלושה חודשים, כל חצי שנה, בן אדם צריך לעשות ניקוי שיניים. ואם הוא לא עושה את זה, אז הוא פוגע בשיניים שלו לצמיתות, והוא יסבול מכאבים ומהזנחה וממראה לא טוב, והוא יתבייש לפתוח את הפה. אדוני השר, אני קצת נדהמתי שעמדת הממשלה כלפי החוק החברתי הזה, שאני גם מציע – אתה יודע מה, אני מוכן ללכת עוד יותר עם הממשלה, שהממשלה תודיע על עשר שנים מתווה הכנסת טיפולי השיניים בישראל כחלק מקופות חולים, על פני עשר שנים. מ-2008 עד 2019 היא כבר הצליחה להכניס את גילי שמונה עד 18, וב-2022 היא הכניסה את 72 ומעלה – תוחלת החיים, אני לא יודע כמה, 70 וכמה, תלוי איפה אתה גר, בנגב אתה פחות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> 84 בכללי, אבל בנגב היא פחות, בנגב פחות. בנגב מתים מוקדם, זה שתדע. שר הבריאות בוסו, אני מציע מתווה – רגע, אני רוצה שתשמע אותי, השר בוסו, לשעבר שר הבריאות. אני אומר לממשלה: הצלחתם להכניס בריאות שיניים בקופות, נתנו מחמאה לליצמן, נתנו מחמאה למשרד הבריאות, הכנסתם את זה מ-2008 עד היום לגילים אפס עד 18 ו-72 ומעלה. האוצר אומר, אם נכניס את כולם זה הרבה כסף; אני אומר – על פני עשר שנים. נשארו לנו 50 שנה, כל שנה נכניס עוד חמש שנים של שנתון. עשר שנים נכניס את כל האזרחים לטיפולים היסודיים של רפואת שיניים. זה לא חזון? זה לא אפשרי? ואני מקבל דחייה, אפילו לא קיבלתי: בוא נדון בזה עוד כמה שבועות. אין לי פה את אופיר כץ, מישהו יכול לקרוא לו? שיבוא, אולי נעשה פה החלטה, נחכה כמה שבועות. איפה אופיר? אופיר כץ פה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> פה, פה. מה שאתה רוצה, אם אתה רוצה לדחות ולנסות - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לדחות בשלושה שבועות, להביא את זה עוד שלושה שבועות בהסכמה, ולנסות להציע לשר הבריאות מהלך מהפכני של עשר שנים להכנסת כלל האוכלוסייה לטיפולי שיניים בישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מה? מה את אומרת, טלי? שלושה שבועות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני מכבדת. אני לא רואה איך אתה מוציא בשלושה שבועות - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יו"ר הקואליציה אומר שהוא מוכן, אבל הוא לא יכול להתחייב. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חודש, חודש, חודש. אתה הבאת טיפולי סרטן לעפולה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> חודש לנסות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נכון. << קריאה >> בועז ביסמוט (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה הבאת כסף לבתי החולים בפריפריה. אני לא אומר לממשלה להכניס את כל המדינה לטיפולי שיניים מיידית. הממשלה הזאת, ליצמן והקואליציה והליכוד, הם הראשונים שהכניסו טיפולי שיניים בקופות חולים עד גיל 18 ומ-72. נשארו לנו 50 שנה להכניס, נכניס את זה על פני עשר שנים. כל שנה, עוד חמש שנים ייכנסו. עשר שנים כל האזרחים יקבלו טיפולי שיניים בישראל בקופות חולים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה קשה, זה - - - איך? אתה, עוד אין לך, זה קשה - - - << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היושב-ראש, אני מבקש - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נראה לי שהוא קיבל. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, היושב-ראש של הקואליציה, לא רק שאנחנו דוחים בחודש להצבעה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אז צריך להוריד את זה. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> - - אני מבקש את עזרתך בהגשמת החזון הזה, שתוך עשר שנים כל האזרחים בטיפול שיניים. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא, אתה צריך להכין תוכנית. ביטון - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, תשובת שר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל, ביטון, עדיף תוכנית שתבדוק כדאיות כלכלית. זה יותר נכון, באמת. זכאות כלכלית - - - הגיל - - - ביטון, תבחן זכאות כלכלית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תשובה והצבעה במועד אחר. בעזרת השם, בחודש הקרוב תעשה שם דיון עם מי שצריך, מיכאל. << הצח >> הצעת חוק מדד לזכות לקיום אנושי בכבוד, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/1191/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אם כך, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מדד לזכות לקיום אנושי בכבוד, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב בראש, חברות וחברי כנסת, כפי שאתם רואים, אני מגישה הצעת חוק ליצירת מדד לזכות לקיום אנושי מכובד לכלל אזרחי המדינה. הצעת החוק שאני מניחה היום על שולחן הכנסת נולדה מכישלון מתמשך של המדינה כלפי אזרחיה; לא כישלון נקודתי, אלא כישלון שיטתי, מערכתי. במדינת ישראל בשנת 2026 אין למדינה תשובה רשמית לשאלה הבסיסית ביותר: מהו המינימום הנדרש כדי לחיות בכבוד? הממשלה קובעת קצבאות, שכר מינימום, סלי שירותים ותקציבי רווחה – אבל עושה זאת בלי מדד מחייב, בלי קו תחתון ובלי אחריות כוללת. אף פעם אי-אפשר להבין למה הקצבאות הן בסכומים כאלה. לפי מה החליטו על סכומים כאלה? זו לא טעות טכנית, זו מדיניות של עמימות שמאפשרת להמשיך להפקיר ולהתנער מהאחריות הבסיסית של מדינה כלפי אזרחיה. המשפט הישראלי כבר הכיר בזכות לקיום בכבוד כחלק בלתי נפרד ונגזר מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אבל הממשלה לדורותיה וביתר שאת הממשלה הנוכחית בחרה לא לתרגם את הזכות הזו לכלי מדיד ומחייב. וכשזכות אינה מדידה, היא ניתנת להפרה. התוצאה מונחת לפנינו – עוני רחב היקף; ישראל מקום שני בתחולת העוני ב-OECD אחרי ארצות הברית; עובדים עניים, יותר ויותר זוגות שיש להם שתי הכנסות – המשפחה חיה מתחת לקו העוני; אי-ביטחון תזונתי – מעל מיליון ילדים במדינת ישראל חיים באי-ביטחון תזונתי, 28% מהנפשות במדינה חיו באי-ביטחון תזונתי ב-2024. כל זה פוגע גם בילדים, גם בקשישים וגם במשפחות חד-הוריות. צריך לומר את האמת מעל הדוכן הזה: אי-ביטחון תזונתי איננו גזרת גורל – הוא תוצאה של בחירה פוליטית, בחירה לא למדוד רעב, לא למדוד עוני, בחירה לא לקבוע קו מינימום מחייב, ובחירה לגלגל את האחריות מהמדינה לעמותות ולתרומות. מדינה שמותירה אזרחים רעבים ובו בזמן מסרבת להגדיר מהו קיום בכבוד, אינה מדינה נכשלת – היא מדינה שמתחמקת מאחריות, היא מדינה המתנערת מאחריות. ולכן, הצעת החוק הזו ברורה ופשוטה: היא מחייבת את המדינה לבנות מדד מקצועי לקיום אנושי בכבוד – המדד יהיה מקצועי, שקוף, מתעדכן, שישקף את עלות החיים האמיתית ואת הצרכים האנושיים הבסיסיים; לא מדד של הישרדות, אלא של חיים. המדד יכלול בין היתר דיור, עלויות דיור, מזון, בריאות, חינוך, תחבורה, תרופות, אנרגיה, תקשורת והשתתפות חברתית, ועל בסיסו תחויב הממשלה לבחון את קצבאות הביטוח הלאומי, שכר המינימום וסלי השירותים החברתיים. זו לא הצעת חוק תקציבית במסווה – זו הצעת חוק של גבולות, גבולות לאחריות המדינה, קו אדום שמתחתיו הכנסת קובעת – אזרחים לא נופלים. מי שמתנגד להצעת החוק הזו, צריך לומר ביושר שהוא מתנגד לכך שלמדינה תהיה מחויבות מוגדרת לקיום בכבוד. זה מה שהחליטה ועדת השרים לחקיקה כאשר החליטה להתנגד להצעת החוק הזו, להתנגד בלי אפילו לתת הסברים ברורים למה מתנגדים לחקיקה כזו. אז תגידו, אתם לא רוצים מחויבות כלפי אזרחים להגדרת הקיום בכבוד. מי שמתנגד יגיד שהוא מעדיף עמימות על פני אחריות, שהוא מוכן להשלים עם מציאות של עוני ורעב כחלק מההסדר הקיים. לעומת זאת, אופוזיציה אמיתית נמדדת ביכולת להציג אלטרנטיבה, והאלטרנטיבה כאן ברורה: מדינה שמודדת את עצמה לפי חיי אזרחיה, לא רק לפי גירעון ויעדי תקציב. הצעת החוק הזו היא מבחן מוסרי, חברתי ודמוקרטי לכנסת הזו. מי שמאמין בכבוד האדם, לא יכול להתנגד לה. ברצוני להודות לאגודה לזכויות האזרח שניסחה ועזרה לי לקדם את החוק הזה. לצערי הרב, ועדת השרים החליטה להתנגד. אני רק רוצה להזכיר לכולם שלפני שלוש שנים התקיים בכנסת הזו יום מיוחד לקיום בכבוד. השתתפו וארגנו אותו – כולל אותי, הייתי חלק מהארגון – חברי הכנסת שנמנים גם עם האופוזיציה היום וגם עם הקואליציה. כלומר פעם כאות הצהרה להתקיים בכבוד היה מטרה של כולם – היום אנחנו נמדוד את זה בהצבעה על החוק הזה. ומאחר שכולם כבר יודעים שיש התנגדות של הממשלה, של ועדת השרים, להצעת החוק הזו, כולם יצאו מהמליאה חוץ מחלק מחברי הכנסת, שאני מכבדת את זה שהם יושבים ושומעים. אני רוצה לנצל את הזמן שנשאר לי כדי להתרעם ולהודיע על מעשה נבזה ופושע שקרה היום בבוקר: קבוצה של תלמידים מהעיר סח'נין מבית הספר העל-יסודי אבן ח'לדון היו בטיול או בביקור מאושר על ידי משרד החינוך בעין שוקק ליד בית שאן, והותקפו על ידי קבוצה של גזענים, שתקפו את הילדים ואת המורים – הרביצו, התעמרו, השתמשו בגז פלפל וגם בגז מדמיע. לחלק מהתלמידים לא רק היו צריכים לתת טיפול במקום, אלא היו צריכים לקחת אותם עם המורים לבית חולים לטיפול. הגזענות וההשתלחות שקורות פה במליאה מחלחלות למטה ונותנות אור ירוק לפשיסטים שמהלכים בתוך הציבור, להשתולל. ילדי סח'נין, שיצאו לפני שבועיים בהפגנה גדולה המתנערת מהאלימות והפשיעה, ורצו לצעוק שמטרתם לחיות בשקט – נפגשו עם אלימות מסוג אחר ועל רקע אחר מקבוצת גזענים. כנראה מה שקרה לפני שבוע, כאשר ישבו מתנחלים בכנסת הזו, התפארו במעשי הפשעים שהם מחוללים בגדה ואמרו שהם יעברו לגליל – הם כבר עברו, הם כבר נמצאים שם. ואם לא יתעשתו כולם, לצערנו הרב עוד נראה יותר ויותר מקרים של השתוללות גזענית פשיסטית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה, אדוני השר. לרשותך עשר דקות. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> תודה רבה. מכובדי יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, חברות הכנסת, מכובדיי כולם, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. אגף התקציבים במשרד האוצר מתנגד להצעת החוק מהטעמים המפורטים להלן: 1. הצעת החוק יוצרת בפועל מנגנון פתוח להרחבה מתמדת של הוצאות המדינה ללא קביעת מסגרת תקציבית. קביעת "מדד לקיום אנושי בכבוד" והחובה לשקול אותו בכל תהליך חקיקה תביא ללחץ מובנה לביצוע צעדים שלהם עלות תקציבית מצטברת בהיקפים משמעותיים ותמריצים בעייתיים להשתלבות בשוק העבודה. מדובר בהתחייבות רוחבית שעלולה לפגוע ביכולת הממשלה לעמוד בחוק יסודות התקציב. 2. הצעת החוק כובלת את שיקול הדעת של הממשלה והכנסת בקביעת מדיניות מקרו כלכלית תוך העדפת אמת מידה אחת על פני שיקולים כלכליים רחבים כגון שיקולי תעסוקה ופריון וסדרי עדיפויות תקציביים. הכפפת החלטות כלכליות מורכבות למדד חשבונאי קשיח פוגעת ביכולת לנהל מדיניות כלכלית מאוזנת ואחראית. ולכן מבקש השר – ואני בשמו – מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. אני חייב לומר – זה פשוט מזכיר לי, כל הסיפור הזה – אני התעסקתי איתו לא מעט כשהייתי ראש העיר בירושלים, איך אנחנו מתמודדים עם כל הנושא של חיים בכבוד. ובעצם תקפנו את זה מכיוון אחר לגמרי: פילחנו את כל המשפחות בירושלים למשפחות שעומדות על הרגליים – כי עוני הוא משפחתי, לרוב אתה מגלה שזה לא בן אדם עני בתוך משפחה עשירה, אלא משפחה שנמצאת מתחת לקו העוני. אחרי זה הסתכלנו על משפחות אחרות שהן עמוק בתוך העוני עם קשיים – כנראה בלתי אפשרי לצאת ממנו. אבל הכי מעניין היה להסתכל על משפחות שנמצאות על גבול קו העוני ברמה כזו או אחרת, שאפשר אולי לעזור להוציא אותן מתלות לכיוון עצמאות. ידענו לאפיין את המשפחות האלה כשלב ראשון במהלך. לאחר מכן מה שעשינו – הסתכלנו על מנעד של פתרונות לסוגי בעיות שונות שמהן אפשר להוציא את המשפחות מקו העוני, למשל גילינו שלא מעט משפחות נכנסו לקו העוני בגלל שלמשפחה הייתה תאונת דרכים או פיטורים ברמה כזו או אחרת, ולמשפחה נוצר בור גדול שהיא לא יודעת לצאת ממנו; לחלופין, אימהות חד-הוריות שלא ידעו גם לצאת לעבודה וגם לשמור על הילדים. יצרנו – לכל סוג של בעיה נתנו פתרון כזה או אחר, חלקו אגב בכסף ממשלתי, חלקו בפילנתרופיה באמצעות עמותות. בעצם גילינו שעניינית, במקום סתם לייצר מדד שאין לו שום משמעות, הלכנו לשיטה פרקטית, שמפלחת איפה יש משפחות שאנחנו יכולים להוציא אותן ממעגל העוני – מה הסיבה שהן בעוני, ואיך אנחנו יכולים להוציא אותן. והינה יצרנו מדדים שנגזרים מפונקציית המטרה של להוציא משפחות מקו העוני. וראה זה פלא, לדבר הזה פתאום יש משאבים, יש תקציבים, אנחנו יודעים לבחון מתי זה מצליח, מתי זה לא מצליח. הסיבה שאני מרחיב על זה מניסיוני האישי – כי לעיתים אנחנו מייצרים מדדים שאין להם שום תכלית. אני מאמין שצריך לייצר מדדים שבאמצעותם נוכל לייצר פונקציית הצלחה, ולבחון אם אנחנו מצליחים או לא מצליחים במשימתנו. לכן, אדוני היושב-ראש, מבחינתי אני יכול להשלים ולהסביר את הסיבה השלישית למה אני חושב שמדד כזה לא מביא אותנו לשום מקום, כי הוא לא עוזר לאף אחד להגיע לפונקציית מטרה, לא נגזר מזה תהליך ניהולי עם מטרה ויעד. אגיד לכולם תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. מציעת החוק מבקשת להשיב על התנגדות הממשלה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד השר, אני יודעת שהקראת מתוך התשובה של ועדת השרים. אני הקשבתי טוב מאוד לתשובה שלך, ואני חושבת שהתשובה של ועדת השרים היא הרבה יותר קולעת לעניין למה הם חשבו לנכון להתנגד, מאשר מה שהסברת לי על קו העוני. אני יודעת טוב מאוד, אני יזמתי וחוקקתי את החוק ביחד עם עוד ח"כים לרשות למאבק בעוני, שהיא בתהליך של הקמה. מה שאני מציעה בחוק הזה זה לא לנסות לעשות עבודת פילנתרופיה של המדינה כלפי העניים – אני מציעה לשנות את השיטה. מי קבע שזה קו העוני? איך נקבע קו העוני? לפי איזה מדדים זה נקבע? אף אחד לא יודע להסביר. אבל מה שאני מבקשת פה זה קודם כול לקבוע – קודם כול לקבוע - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נו באמת, נו באמת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לא מעניין - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה, תני לה להשיב. היא משיבה לשר ברקת. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה בדיוק מה שקורה כשאנשים נדחפים על ידי רגשי שנאה יותר מאשר לפי המוח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - חבל על הזמן. לא מעבירים לך אף חוק. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אתעלם מזה. אני רוצה להגיד שכן, אני מציעה הצעה של קביעת מדד שיבדוק מה חייב, מה עולה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. זה לא יעזור, בסדר גמור. אבל הקואליציה תחליט. תודה רבה, תודה. את בקריאה ראשונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה? מה היא עשתה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא עשתה כלום. לא עשתה עלום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אני לא יהודיית מחמד שלה. אני לא יהודיית מחמד שלה. אני לא יהודיית מחמד שלה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. השר כבר הגיב ואמר שעמדת הממשלה היא להתנגד. אין צורך בעוד דברים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לפחות ועדת השרים נתנה תשובה מנומקת, ולא תשובה גזענית שההצבעה מתקיימת בה לפי גוף ושם המציע, כמו שקורה עכשיו. ועל אפך ועל חמתך כבר חוקקתי בקדנציה הזאת – כשאת יושבת פה מאיימת, משתוללת – חמישה חוקים. תראי לי מה עשית עם כל האיומים שלך, תראי לי מה עשית בכנסת הזאת חוץ מאשר להשתולל, לאיים, לעשות - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בהצלחה - - - כלום לא עשיתי, שום דבר, שום דבר - - - הכול נכון, אבל החוקים שלך לא יעברו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. אם כן, נעבור להצבעה על הצעת חוק מדד לזכות קיום אנושי בכבוד, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק מדד לזכות קיום אנושי בכבוד, התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << קריאה >> גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד): << קריאה >> אדוני היו"ר, התבלבלתי והצבעתי מרוטמן. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אוקיי, תכף נראה את זה. שמונה בעד, 32 נגד, חמישה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק מדד לזכות קיום אנושי בכבוד, התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברת הכנסת גלית דיסטל הצביעה במקום של שמחה רוטמן. << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> אני הצבעתי אחריה במקום שלי, והיא אצלה לא הצביעה, אז לכן - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז אם כן – שניכם הייתם נגד? << קריאה >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << קריאה >> שנינו היינו נגד. צריך להוסיף - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אז לפרוטוקול – גם חברת הכנסת גלית דיסטל נגד ההצעה הזאת. תודה. << הצח >> הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3782/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן להציג את הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אה, גם אחד זה יותר מדי? מדינה יהודית. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> נכון, מדינה יהודית - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הצעת החוק היא שיהיה רב ראשי אחד, לא שלא יהיה בכלל. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הדרישה הזאת, הצורך לבטל את המסורת של שני רבנים ראשיים מתעוררת מפעם לפעם מאז שנות השישים. מעבר למשמעות הכלכלית, שהיא ברורה לכולנו, יש לזה משמעות ערכית אדירה: בשנת 1963 חבר הכנסת יזהר הררי העלה את ההצעה בפעם הראשונה, וכך אמר בדיון אז: נראה לי שזה המקרה היחיד במדינת ישראל שבתוך החוק יש הבחנה בין אשכנזי ובין ספרדי. אני חושב שזהו כתם על החקיקה שלנו, זה כתם על החברה שלנו, אין כל הצדקה לכך. אבל דבר יותר מדהים – בריאיון לעיתון הצופה בשנת 1977 גם הרב עובדיה יוסף הסביר שאין שום צורך בשני רבנים. אני מצטט מתוך ריאיון שהרב עובדיה יוסף נתן לאותו עיתון. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> באיזו שנה? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני סבור שכבר הגיע הזמן לבחור ברב ראשי אחד ולא בשניים; תורה אחת ומשפט אחד לכולנו, ואין צורך בזוגות ברבנות ראשית. בחירת שני רבנים ראשיים גורמת קשיים רבים במילוי המשימות. לכל היותר יש לבחור ברב ראשי אחד ובסגן שבמצבים מיוחדים ימלא את מקומו של הרב הראשי או יבוא במקומו. יש לשאוף לביטול הזוגיות ברבנות הראשית, שכן כל אחד מהם עולם בפני עצמו, וכל אחד מושך לצידו. המצב הוא כמשל חז"ל: חמר-גמל. בשנת 1992 מונתה ועדה בראשות עורך הדין חיים צדוק לבחינת כל נושא שירותי הדת. גם הוועדה הזאת סברה שאין שום הצדקה לשני רבנים ראשיים וגם לשני רבנים בערים שונות במדינת ישראל. אך לצערי גם המסקנות של הוועדה הזאת מעולם לא מומשו. בשנת 1998 התבטא בנושא גם הרב בקשי דורון, אז רב ראשי לישראל. באחד האתרים ככה התבטא הרב בקשי דורון: ישנה בעיה – אם החוק יתקבל לאלתר, מי מבין שני הרבנים המכהנים יפנה את מקומו? אך זאת בעיה פתירה. אם תתקבל הצעה לבטל את הכפילות העדתית בתפקיד הרב הראשי, אתפטר מתפקידי, ואשאיר לחברי את התפקיד. מובן מאליו שגם בערים אין שום הצדקה לכהונת שני רבנים ראשיים מכל הבחינות. ולכן אני גם חושב שהמינוי בכלל של הרב הראשי חייב להתבצע בדרך אחרת. אני חושב שהגוף הבוחר עם כל העסקנות ועם כל התככים ועם כל האינטריגות זה ביזוי למעמד הרב. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות: כל מאבקי הכוח, קניית קולות – כל ההתמודדות הזאת היא פשוט מבזה. רב ראשי לישראל הוא קודם כול עובד מדינה, והוא חייב להתמנות בדיוק כמו שמתמנה כל עובד מדינה בכיר, כלומר ראש הממשלה בוחר במועמד, מעביר אותו לוועדת גרוניס, ואם היא מאשרת, הוא מביא את אותו מועמד לאישור הממשלה. חייבים לבטל את כל הנושא של הגוף הבוחר, אמרתי – אם יש חילול השם ואם יש ביזוי לתורה, זה הגוף הבוחר לרבנות הראשית וכל מה שנעשה שם. וכמובן, יש אלמנט נוסף שדווקא עכשיו, אדוני היושב-ראש, הוא קריטי. המדינה חייבת לקבוע שרב ראשי חייב להיות רב ששירת בצה"ל. לא יכול להיות שיש רבנים ראשיים שהם עובדי מדינה, מקבלים משכורת מהמדינה או מקבלים פנסיה מהמדינה והם מסיתים נגד האינטרס הלאומי הראשי של מדינת ישראל. לכן, בחוק שאנחנו נעביר תהיה התניה, שמועמד לרב ראשי חייב להיות אך ורק רב ששירת בצה"ל. אני פונה, עוד פעם, לנציגים של הציונות הדתית. זה פשוט לא יכול להיות. איפה הרב גורן? איפה הרב גורן? איפה איבדתם אותו? איפה אותה הציונות הדתית שתמיד דגלה בתורה ובעבודה? בהגנה על המולדת? איך יכול להיות שאתם פה מתבטלים בפני כל הרבנות הכי קיצונית? אני יכול להזכיר לך – אני מקווה שהשר אליהו עוד זוכר את השם – פעם היה מנהיג מפד"ל בשם חיים שפירא, היה כזה אחד. אז הוא, באחד הדיונים בכנסת על ההתבטלות הזאת ועל הקיצוניות, ככה הוא נאם, ואני רוצה לצטט לך - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> על המקף? על המקף? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה? כן. חיים שפירא: "הרבנות הראשית איננה מבינה שאנו לא חיים באיזו עיירה באירופה. הרבנות נתונה להשפעות הכובלות את ידיה. במשך אלפי שנים ידענו לתקן תקנות ולמצוא הקלות, אך כאן כל מי שרוצה להחמיר, בא ומחמיר - - - ברבנות הראשית שולטים רבנים קיצוניים והם משפיעים גם על רבני המפד"ל". << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> באיזו שנה הוא כתב את זה? << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הוא כתב את זה ב-1970. אמר את זה ב-1970, אבל אדרבה ואדרבה, היום - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> איך? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> הרב עובדיה היה רב מאוד מקל. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, לא. הוא לא היה ב-1970. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> אולי ב-1973, הרב עובדיה, כן. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. אז אני מאוד מציע שתבינו איפה אנחנו נמצאים ותקשיבו קצת, באמת, לדור המייסדים ולגדולי הדור. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. השר? מי השר שמשיב? השר יריב לוין שר המשפטים והשר לשירותי דת ישיב על הצעת החוק, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> יש לו עוד זמן, אתה אומר? יש לו עוד זמן? לא. הוא אמר את דבריו ויספיק להגיד הכול. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> שר הדתות? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר לשירותי דת, בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת. קודם כול, אני חושב שהעובדה, חבר הכנסת ליברמן, שדווקא שני אנשים שלא באים מתוך הציבור הדתי, הנושא הזה חשוב להם ועוסקים בו, זה, קודם כול מעיד על הצורך והחשיבות של מוסד הרבנות הראשית. יש הרבה – לפעמים אני שומע כל מיני אמירות: לא צריך את זה, זה מיותר - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נראה לי שגם לשר עמיחי זה מאוד חשוב, וגם לי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אתה יודע, היושב-ראש, יש כאלה שאומרים לפעמים: זה לא חשוב ומי צריך את זה בכלל. אני חושב שזה מעיד בעיקר על בורות, כי אני חושב שהרוב המוחלט של הציבור רוצה ברבנות ראשית חזקה. אגב, לרבנות הראשית יש הרבה מאוד תפקידים, לא רק בעולמות שאנחנו בוודאי מכירים אותם, נישואין, גירושין; הרבה מאוד עיסוק בהרבה מאוד נושאים חשובים מאוד: התרת עגונות, כמובן, עולם הכשרות והרשימה היא ארוכה מאוד. אני חושב שהמוסד הזה הוא גם מוסד – צריך לומר, חבר הכנסת ליברמן – מאותגר. מאותגר על ידי קבוצות שונות בציבור, שכל אחת מסיבותיה לא תמיד רואה בו את הסמכות. אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד בזה שתהיה רבנות ראשית חזקה, שיש סביבה קונצנזוס רחב כמה שיותר, שיכולה לתת פתרונות לכלל הציבור באופן ממלכתי ומסודר. לכן אני חושב שכל שינוי כזה שרוצים לדון בו, צריך לעשות אותו בזהירות רבה מאוד ובהסכמות רחבות מאוד, כדי שלא נמצא את עצמנו במצב שאנחנו במו ידינו פוגעים במעמד של הרבנות, בלגיטימציה שלה, בהכרה הציבורית בה וכו'. אני חושב שבראשית ימי המדינה נקבעו כל מיני הסדרים והם לא היו מקריים. זה נכון שלאורך עשרות השנים שחלפו מאז, חלו שינויים ותמורות לא מעטות בחברה הישראלית, ודאי בחברה היהודית, ועדיין. צריך לומר שאנחנו נמצאים בתהליך של כור היתוך, אבל התהליך הזה הוא תהליך מתמשך, הוא לא תהליך שנשלם, שאפשר להכריז עליו ככזה שהסתיים. לא במקרה, על מנת לתת ביטוי ולמצוא את הדרך לעבוד ביחד, נבנתה הרבנות כפי שנבנתה, ונקבע הסדר על מינויים של שני רבנים ראשיים, שכל אחד מהם ייצג את מה שהיה אז באופן מובהק, ציבור נפרד. לאורך השנים אני חושב שבאמת – ועל כך אני בוודאי מברך – אנחנו באמת בתהליך של מיזוג גלויות במלוא מובן המילה, על כל היבטיו. אני, אגב, באמת מאמין שיבוא יום - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בשולחן ערוך כתוב באמת כך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - ויכול להיות שבאמת תהיה הסכמה כללית - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בשולחן ערוך כתוב כך. בתוכו יש גם ספרדים וגם אשכנזים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> כן. נכון. ואני גם, אגב, חושב שאנחנו בהחלט צועדים בנתיב. אני מאמין גדול מאוד במפעל הציוני ובקליטת העלייה ואחר כך במיזוג הגלויות כאן, בתוכנו. אני חושב שאנחנו מתקדמים לשם. בציבורים מסוימים, אנחנו כבר במקום שבאמת קשה למצוא אפילו הבחנה בין יוצאי – מי שהם תחת הראשון לציון, לבין אלה שהם לכאורה – שהסמכות הרבנית שלהם היא הרב הראשי האשכנזי. הדבר הזה הולך ומשתנה בציבורים עצומים, כתוצאה כמובן, מהנישואים המשותפים. יש עדיין ציבורים שאליהם זה פחות חדר. גם שם אני משוכנע שהתהליך הזה, בסופו של עניין, יגיע ויבוא. ואני מציע לנו לתת לתהליכים הרגישים כל כך וחשובים האלה להתנהל בסבלנות, לא לנסות לדחוק את הדברים, לא לנסות לייצר מחלוקות במקום, שבסך הכול, הדברים מתנהלים בצורה טובה ומוסכמת. אני יכול לומר, חבר הכנסת ליברמן, שאני מצוי בקשר שוטף עם שני הרבנים הראשיים, כמובן מתוקף התפקיד הנוכחי שלי כשר לשירותי דת. זה טבעי, לפעמים יש מחלוקות, כך גם אמור להיות; אני חושב שזה קורה כך בכל מקום – אולי פרט לסיעת ישראל ביתנו – אבל בשאר המקומות שאני מכיר, יש מחלוקות, גם בכנסת, גם בתוך הממשלה. אני יכול לומר לך שאני מוצא את שני הרבנים הראשיים עובדים, בסך הכול, בשיתוף פעולה, מלבנים את הסוגיות במשותף, מגיעים להבנות, מצליחים לפעול בצורה שמרימה את קרנה של הרבנות. כל אחד גם עושה לקהל ולציבור שמרגיש אליו יותר קרוב. אני לא חושב שבשלה העת לעשות את השינוי הזה. אני אגיד גם עוד דבר, התהליך הזה כן קורה בחלק מהערים והרשויות בארץ. יש מקומות שבחרו לעבור לשיטה של רב אחד. אגב, אני יכול להגיד לכם שאצלי בעיר, במודיעין-מכבים רעות, יש בכלל שני רבנים ספרדים. זה המצב שקיים אצלנו, שגם הוא מצב ייחודי כתוצאה מאיזשהו תהליך היסטורי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> יש גם קייסים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> נכון, ויש קייסים וכו'. יש עדיין. יש תהליך כזה שקורה בשורה ארוכה מאוד של יישובים, שבאמת מתכנסים סביב דמות רבנית אחת שמובילה את העניין. אני חושב שהתהליך הזה נעשה, שוב, לא בכפייה. הוא נעשה על דעת ראשי הרשויות, באופן טבעי, על דעת רוב הציבור באותן מקומות, בדרך שהיא מוסכמת ומשותפת, מתוך בחירת דמות שמקובלת על כולם. אני חושב שאנחנו צריכים לתת לתהליך הזה לקרות באופן טבעי ועצמאי ולהתקדם. אולי נגיע יום אחד לזה שבאמת תהיה הבנה והסכמה כללית להגיע גם לרב ראשי אחד לכלל ישראל. אני לא חושב שזה נכון לקפוץ קפיצה נחשונית כזאת במכה אחת לכיוון הזה. הזכירה כאן קודם חברת הכנסת מלקו את העובדה שיש גם ציבורים שבאמת עדיין זקוקים להנהגה הרוחנית המיוחדת שלהם. זה נכון, למשל, לציבור עולי אתיופיה, שם הדבר הזה קיים. אני מניח שגם אתה לא מציע שאנחנו נבטל את המינויים האלה. אני אגיד גם יותר מזה, אנחנו אפילו שוקדים, בעקבות בקשה שקיבלנו, ואני מקווה שהדבר הזה יקרה, אפילו למנות רב שבא מתוך קהילת בני המנשה; שיהיה מישהו שבא מתוך הציבור הזה, וגם יוכל לתת מענה לצרכים הייחודיים שלו. אני חושב שכך נכון לעשות. לא צריך ככה באבחת חרב לכפות מין תהליך מן הסוג הזה. אגב, אני אגיד עוד דבר שהוא חשוב בעיניי: אני רואה גם חשיבות גדולה מאוד בשימור המסורות. מצד אחד אנחנו מתמזגים, ומצד אחד נהנים מהמסורות של כולם; אבל באותה נשימה – ואת זה צריך לומר – אני חושב שיש חשיבות אדירה – ונמצא פה שר המורשת, הוא ודאי עוסק בזה רבות – לשמר את הייחודיות, לשמר את המסורות המיוחדות. גם לדבר הזה יש ערך, לא הכול זה רק חיסכון בתקנים ובתקציב לשכה או בדברים מהסוג הזה. לכן, אם אני סוכם ביחד את כל הדברים האלה, אני מציע שלא נמהר לשנות בעניין הזה סדרי עולם. יש לנו מספיק מחלוקות גם ככה. בוא ניתן לתהליכים טבעיים, אם יקרו, להתרחש. לפחות לעת הזו נשמר את המנגנון הקיים. לכן, אני חושב שבצדק עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק הזו – אני אומר שוב, בעת הזו. יכול להיות שיבואו, אמרתי, ימים, שכלל הציבור יהיה במקום אחר וירצה בדבר הזה, כפי שזה קורה ברשויות מקומיות לא מעטות. שם, מי שרוצה ללכת בדרך הזאת, הדבר מתאפשר לו והוא באמת קורה. בסוף גם צריך לומר, יש לנו רבנות ראשית אחת, יש לנו מערך בתי דין רבניים אחד, ואגב, בין שני הרבנים גם יש חלוקה, כשאחד עומד בראש הרבנות והשני עומד בראש מערך בתי הדין, ואחר כך הם מתחלפים ביניהם – כך שבאופן אמיתי, חבר הכנסת ליברמן, אפילו חיסכון אני לא בטוח שיצא מזה. גם אם יהיה רב אחד, צריך יהיה מישהו שיעמוד בראש בתי הדין, שהרי זה לא מצב נכון שמי שיעמוד בראש הרבנות יעמוד במקביל גם בראש בתי הדין הדתיים. אז התוצאה תהיה שממילא נידרש לשני אנשים ולשני בעלי תפקידים, כך שאפילו הטענה לאיזה חיסכון לא באמת מתקיימת כאן. מכל הסיבות הטובות האלה, אני מציע שהכנסת תסיר את הצעת החוק מסדר-היום. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן מבקש להגיב על עמדת הממשלה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד השר, אתה לא יודע כמה הסכמתי איתך. מדינת ישראל באמת זקוקה לרבנות ראשית חזקה ועצמאית, וכולנו זקוקים לרבנות הראשית. אנחנו זקוקים לרבנות ראשית, ממלכתית וציונית. אני לא יכול לקבל את העובדה שהרב הראשי לישראל אומר: קיבלת צו גיוס, תקרע אותו ותוריד אותו באסלה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה הרב הראשי לשעבר. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> אתם בחרתם בו. << דובר_המשך >> אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה, זה מה שאנחנו כרגע רואים. יתרה מזאת, אדוני השר, אני מסכים איתך, דבר כזה צריך לעשות בשיקול דעת, באחריות, בזהירות. הדוגמה הכי טובה היא כמו שאתה מוביל את הרפורמה המשפטית, בדיוק באותה זהירות, באותו שיקול דעת, ככה חייבים להוביל גם את הרפורמה הזאת. לא יכול להיות שאחרי 80 שנה, למה עוד אנחנו צריכים להמתין? לביאת המשיח? אחרי 80 שנה, הגיע הזמן שאנחנו נוציא מספר החוקים את החוק היחידי שבו קיימת הבחנה בחוקי מדינת ישראל בין אשכנזים לספרדים. זאת קביעה בחוק. לא יכול להיות. הגיע הזמן שאנחנו נפסיק עם השבטיות ונהפוך לעם אחד. זה פשוט בלתי נסבל. אני אומר לך: אין שום מונופול על היהדות, בטח לכל הגורמים האנטי-ציוניים, הגורמים הכי קיצוניים. אנחנו בעד היהדות, אנחנו בעד היהדות ונגד כפייה. זאת התפיסה הלאומית. אתה משתייך, דומני, לתנועה הלאומית. הסתכל מה הייתה ההתייחסות של ז'בוטינסקי לכל הנושא הזה: יהדות אבל לא כפייה. איך יכול להיות שהיום הרבנות הראשית היא גורם שולי? היא גורם שכמעט לא קיים היום בכל עולם הדת במדינת ישראל; שמקבלת תכתיבים מכל הגורמים האחרים. רבנות ראשית חייבת להיות דומיננטית, חזקה, מובילה, ממלכתית וציונית. ולכן, בממשלה הבאה אנחנו נעביר את החוק הזה, ונקבע שרב ראשי להבא יהיה רק מי ששירת בצה"ל. לא יקרה יותר מצב שיש רבנים ראשיים שלא שירתו בצה"ל. אני רוצה את הרב גורן כרב ראשי במדינת ישראל, ורבנים כמוהו, לא מישהו אחר, לא מי שבא מהקבוצות הכי קיצוניות. לכן אני יותר מבטוח שזה צו השעה, וזה מה שאנחנו נעשה. מבחינתי זה יהיה תנאי להקמת הממשלה הבאה. לא נתפשר על החוק הזה. בקואליציה הבאה זה יהיה תנאי יסוד להקמת קואליציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023. אנא, תפסו את מקומותיכם – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר את ההצעה מסדר-היום – 50 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> 25 בעד, 50 נגד, שניים נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון –רב ראשי אחד), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מרכזים אקוטיים), התשפ"ו–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/6333/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מרכזים אקוטיים), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת עדי עזוז וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת עדי עזוז להציג את החוק, בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מתרגשת להציג היום את הצעת החוק הראשונה שלי, ליצירת סטנדרט טיפול אחיד בחדרים האקוטיים לנפגעות ונפגעי אלימות מינית, ולעיגון מנגנוני בקרה ופיקוח. אדוני, אני לא שומעת את עצמי. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה, תודה. לא שומעים. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת נולדה מהשטח, מנפגעות ונפגעים שדפקו פיזית על דלת לשכתי וביקשו לשתף בסיפורים שלהם, בחוויות הקשות, לעיתים טראומתיות, שהם עברו בחדרים הללו. חלקם גם יושבות ויושבים כאן, ביציע הציבור, מתרגשים מהאפשרות של תיקון בעבור נפגעות ונפגעים אחרים. אני רוצה להגיד מכאן תודה גדולה לעדי, סתיו, נועם, אלעד, ונפגעות ונפגעים רבים ששיתפו באומץ בוועדות הכנסת והשתתפו בכתיבת הצעות חוק. חברי הכנסת, אני לא מצליחה לשמוע את עצמי בהצגה של הצעת חוק. צריך הרבה כוחות בשביל להתמודד לא רק עם ההשלכות של הפגיעה והחשיפה, אלא גם בשביל לפעול אקטיבית על מנת לייצר מציאות אחרת בעבור נפגעות ונפגעים אחרים. אני רוצה לשתף אתכן ואתכם באחת מבין עדויות רבות על הטיפול בחדרים האקוטיים, שהגיעו ללשכתי ושהובילו אותי לחקיקה הזו. "נאנסתי שלוש פעמים בשלושה עשורים ולא זכיתי לצדק. אל החדר האקוטי הגעתי אחרי שהמורה שלי לאומנויות לחימה אנס אותי. הגעתי לבית החולים ושאלתי את המאבטח, איפה החדר האקוטי, והמאבטח צעק בקול רם מול כולם לחבר שלו, בחוסר רגישות שמפר את הפרטיות שלי: 'יוסי, מישהי הגיעה לחדר 10' – כך שיתפה נועם פרידמן רז והוסיפה: בחדר נתנו לי זריקה בישבן, לא הסבירו לי לפני הזריקה על זה, שהיא אמורה לכאוב, מתי היא כואבת. האמת, שהזריקה עצמה לא כאבה, אבל החומר, אחרי, לא ידעתי, כאב לי מאוד. נפגעות נוספות שיתפו באומץ רב על היחס המזלזל והמשפיל שהן נאלצו לספוג בסמוך מאוד לפגיעות קשות. חברות וחברי הכנסת, אני לא בטוחה שאתם אפילו יכולים לדמיין את החוויות. לפני כשלושה שבועות קיבלתי פנייה ממשפחה שהגיעה עם הבן שלה, ילד קטן, לחדר האקוטי בירושלים, אחרי פגיעה מינית. מאחר שלא היה בחדר האקוטי מי שידגום את הקטין, בניגוד לפרוטוקול, הוא נשלח הביתה לישון עם הבגדים שבהם הוא נפגע. אני חוזרת, אדוני היושב-ראש, ילד קטן שהגיע עם ההורים שלו אחרי פגיעה מינית, נשלח הביתה לישון עם הבגדים שבהם הוא נפגע, כי לא היה מי שידגום אותו בבית החולים. פה בישראל, ממש כאן סמוך, בעין כרם. חשוב לי להסביר אולי לחברות וחברי הכנסת, מה הם החדרים האקוטיים. יש בישראל היום 11 חדרים כאלה; הם מעניקים טיפול רפואי ונפשי ראשוני לנפגעות ונפגעי אלימות מינית. אל החדרים האלה מגיעים המקרים מהקשים ביותר שיש לנו. אנחנו מדברות על אונס קבוצתי, על גילוי עריות, על פגיעות באמת מהקשות ביותר. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> עדי, למה בחקיקה? זה נושא מאוד חשוב, אבל למה בחקיקה? למה לא ללכת למשרד הבריאות ולייצר יחד עם ועדת הבריאות תהליך מסודר, שייתן מענה, שיפתח עוד מיטות. אני מסכים איתך, אבל למה בחקיקה? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מר וסרלאוף, יש לי בחדר שלט שכתוב עליו: תודה - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר אליהו. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, אליהו שיקלי. סליחה. יש לי בלשכה, אני אראה לך, אני אצלם לך, זה שלט שכתוב עליו: תודה שהסגברת. אני אשלח לך. טיפול נכון, איכותי ובזמן, משמעותו לא רק הפחתת תסמיני פוסט-טראומה, אלא גם איסוף ראיות פורנזיות שמשמשות ראיות זהב בתיקי עבירות מין, אשר בסופו של יום אותן ראיות מכריעות את התיק ומובילות להרשעות של עברייני מין. במילים פשוטות, משמעות הצעת החוק היא פחות אנסים ופדופילים שיסתובבו ברחובות. נכנסתי לכנסת לפני כחמישה חודשים, ומאז ביקרתי בביקורי פתע, בשעות היום והלילה, בחדרים האקוטיים ברחבי הארץ. רציתי ללמוד, להתרשם באופן בלתי אמצעי, מה מצפה לנפגעות ולנפגעים בסמוך לפגיעה. בחדרים פגשתי צוותים מסורים, שעובדים בשעות לא שעות – באמת מלאכת קודש הם עושים עבור הנפגעות והנפגעים – אך התרשמתי שאין להם מספיק גב ממשרד הבריאות לעשות את עבודתם נאמנה. תפקידנו כחברות וחברי הכנסת הוא לפקח על עבודת הממשלה. הצעת החוק שלי תבטיח סטנדרט טיפול אחיד בחדרים האקוטיים – דבר שיבטיח הכשרות לצוותים, יחס הוגן וראוי לנפגעות ולנפגעים, ויחייב בסטנדרט מקצועי שייקבע על ידי משרד הבריאות ואנשי המקצוע, בשיתוף המכון לרפואה משפטית, את אופן איסוף הראיות הפורנזיות, כך שיוכלו למלא את ייעודן כראיות זהב להרשעה של עברייני מין. בנוסף - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> באמת, טלי, בואי, תנוחי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> דיברנו על זה אתמול, למה את מדברת ככה? דיברנו על זה. מדהים שדיברנו אתמול איתה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טלי, טלי, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את רוצה לשקר, שדיברנו אתמול בחוץ? את רוצה לשקר פה? דיברנו אתמול בחוץ והצענו לך מה צריך לעשות. את רוצה לשקר? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תני לה להמשיך לדבר. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת, אין לי מה לומר. את, המלאכית של האנסים, תגידי לי איך לקדם? תנוחי, טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תקשיבי, אני המלאכית - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה, תודה. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה תודה? היא לא מפסיקה להפריע. אפשר להגיד קריאה ראשונה, לא יקרה כלום. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> בנוסף, הצעת החוק תחייב את שר הבריאות להגיע אחת לשנה לוועדת הבריאות בכנסת ולדווח על הנעשה בחדרים האקוטיים. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, בסדר, תודה, תודה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, אני לא יודעת מה קרה שהביא אותך לקריירה להגן על אנסים, אבל בואי תשתי ותדאגי לעצמך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא אקשיב לשקרנית. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, תמשיכי. תמשיכי. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> לא תודה, קריאה ראשונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מיקי, היא ישבה איתנו אתמול. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טלי גוטליב, זה מפריע. טלי גוטליב. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עדי, תדברי לאולם, לא אליה. טלי, את לא יכולה ללעוג, את מפריעה, אם הייתי יושב שם, היית יוצאת כבר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, תני לה להמשיך לדבר. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא ישבה איתנו אתמול בחוץ - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בסדר, היא יכולה להציג פה את עמדתה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שתציג אבל שלא תשקר. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד תודה גדולה לחברות וחברי הכנסת – להוציא את חברת הכנסת טלי גוטליב – שנרתמו והתגייסו לטובת הצעת החוק. אני יודעת שהנושא הזה בליבן ובליבם של חברות וחברי כנסת רבים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני עזרתי לך - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טלי גוטליב, קריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני עזרתי לך והבאתי לך - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> טלי גוטליב, את בקריאה שנייה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא אמרה לנו אתמול, שהיא לא רוצה את החוק - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שלישית, נא לצאת. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא אמרה לנו אתמול, שהיא לא רוצה את החוק הזה, היא רק רוצה – למה את משקרת? את אמרת לנו - - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שלישית, נא לצאת. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> טלי, החוצה, נמאסת כבר. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה שלישית, נא לצאת – זה היה ברור? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> סליחה, סליחה, אני מנהל מליאה, לא את. מוציאים אותה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא ישבה איתנו אתמול. את אמרת לנו, שאת לא רוצה את החוק הזה. את אמרת לנו את זה. את פשוט משקרת. את אמרת לנו את זה בחוץ. ישבתי איתך, עדי, עם קטי ואופיר כץ. למה את משקרת? (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> בבקשה, נא להמשיך. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להודות תודה גדולה לחברות וחברי הכנסת שנרתמו והתגייסו לטובת הצעת החוק. אני יודעת שהנושא הזה הוא בליבן ובליבם של חברות וחברי הכנסת רבים בבית הזה. אלימות מינית היא לא עניין של ימין, מרכז או שמאל, זה עניין מוסרי וערכי של כולנו. אני רוצה להגיד תודה גדולה לחברתי חברת הכנסת מירב בן ארי, שהובילה את הצעת החוק לשמירה על ערכות האונס בחדרים האקוטיים, והראשונה בכנסת שעסקה באיסוף ראיות בסמוך לפגיעה מינית. אני רוצה גם להודות לחברתי חברת הכנסת מירב כהן, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, שבשיתוף פעולה הדוק ניהלנו דיונים מקצועיים ומשמעותיים, שאליהם הגיעו הנפגעות והנפגעים להשמיע את קולם בגוף ראשון וקיבלו יחס מכבד, עוטף שנותן להם מקום. קידום חקיקה עבור זכויות נשים זה מרוץ שליחות. כל אחת מאיתנו שמצליחה לקדם עוד קצת, זה תמיד נשען על קודמות, ורק בכוחות משותפים אנחנו מצליחות לנוע קדימה. אני רוצה להודות גם לארגוני החברה האזרחית שהיו שותפים לתהליך, ובהם ללובי למלחמה באלימות מינית ולאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי אלימות מינית. תודה אחרונה וגדולה לאישה צעירה, חכמה ומיוחדת, טלאור ושדי, שיש לי גם את הזכות שהיא הדוברת שלי, ובזכות התעקשותה לשים את אור השמש כחומר חיטוי על פינות חשוכות, הצעת החוק הזו נולדה. אסיים בזה שאני מאוד מתרגשת. כאמור, זו הצעת החוק הראשונה שלי והתוכנית המקורית שלי הייתה לסיים בתודות. אבל אני מעלה היום את הצעת החוק להצבעה אחרי פעמיים שמשכתי אותה, על מנת לאפשר – שאלת את זה, השר שיקלי – לאפשר למשרד הבריאות להציע הצעות. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> השר אליהו. השר אליהו. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אליהו וסרלאוף. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> עמיחי אליהו. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מתרגשת, אדוני, אני מצטערת, עמיחי אליהו. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> הכול בסדר, הכול בסדר. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> סליחה, עמיחי. הזמנתי את בכירות המשרד ללשכתי, ביקשתי נתונים, תוכנית פעולה, הסדרה בחוזרי מנכ"ל או תקנות. נתתי למשרד הזדמנות אחר הזדמנות להציע חלופות, אך לצערי, ואני אומרת את זה באמת בצער גדול, כי אני אדם של שיתופי פעולה והגעה לפשרות למען המטרה. לא הושטה יד, אלא רק דיבורים בעלמא. החדרים האקוטיים קיימים כבר מעל 20 שנה. יש כשלים משמעותיים בפעילותם, ומכאן נולדה הצעת החוק שלי. אני אומנם חברת כנסת חדשה, אבל אני מקדמת זכויות של אוכלוסיות מוחלשות כבר כמעט 20 שנה, ואני יודעת דבר אחד: כשרוצים, עושים. צריך להגיד בקול רם, אולי זה לא נעים, אולי זה מורכב, אבל יש בכוחנו לעשות את זה וזה תפקידנו. אני קוראת לכן ולכם, מכל חלקי הבית, להצביע בעד נפגעות ונפגעי אלימות מינית. תודה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> תודה רבה. השר עמיחי ישיב בשם הממשלה. בבקשה, אדוני השר. << דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאני אקרא את תשובת הממשלה, אני רוצה לומר לך, עדי, שהנושא הזה, אני עסוק בו עוד לפני שנכנסתי להיות בפוליטיקה. אם את זוכרת, לפני כמה שנים היה סופר חרדי שפגע בלא-מעט מטופלים שלו, גברים ונשים כאחד, חיים ולדר. הסיפורים בהתחלה הגיעו דווקא אליי בפייסבוק. משם, אבא שלי יצא נגדו, ואתם יודעים איך המקרה שלו נגמר. אבל זה לא היה הסיפור היחיד. בצפת היה "רב" – אני אומר רב במירכאות כפולות ומכופלות – שקראו לו עזרא שיינברג, וגם הוא פגע בהרבה מאוד אנשים. אני אומר את הדברים כי אנחנו מודעים באופן עמוק בצורך ללוות נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. אין פה בכלל שאלה. אני אומר לך שליוויתי גם אני, כמו שאת מציפה פה, אישה שנפגעה לבית חולים כזה, אחרי שהיא חתכה לעצמה את הוורידים, והייתה צריכה טיפול דחוף ולא היה לה מקום. אני אומר לך את זה כאדם שנמצא פה. אני לא חושב שיש אחד מהחברים שיושבים פה במליאה, שלא מצדיק את הבקשה, אבל השאלה היא איך. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> אז תצביעו בעד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא, תקשיבי טוב. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> למה היא חזרה? << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> למה היא חזרה? << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, אני החזרתי אותך, ביקשתי להחזיר אותך להצבעה. לא צריך - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> ואני אומר לך, עדי, שזה בכלל לא קשור לחקיקה. הבית הזה יש לו כמה תפקידים: יש לו תפקיד כמחוקק ויש לו תפקיד כמערכת שמבקרת את התנהלות הממשלה ומשרדי הממשלה. אני שוחחתי עם שר הבריאות לשעבר, בוסו, על הסוגיה הזאת, בוסו, שהוא בחור רציני. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> שנייה אחת, שנייה. << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז, באמת, השר משיב לא רק מתוך מה שכתוב, אלא מתוך מה שהוא חווה ועשה, אז כדאי להקשיב. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> יש פה סוגיה רצינית מדי, ואני אומר לך שאני חושב שכל החברים פה במליאה, מבינים את החשיבות של זה. צריכים לעשות אותה בכלים אחרים ולא בכלי חקיקה. הפתרון הנדרש לסוגיה הזו הוא לא בחקיקה; הוא כן בביקורת על הממשלה; הוא כן בעבודה משותפת עם משרד הבריאות במקרה הזה, כדי להוביל לפתרון נכון; כדי להגדיל את התקנים, את הבתים האלה, כמו שקראת להם, המרכזים האקוטיים. לבוא עכשיו ולחוקק, זה לא לעבוד נכון, לדעתי, בכלים הנכונים והחשובים שיש לבית הזה. מפה אני אצלול לתשובת הממשלה. אין צורך לצלול: עניינה של הצעת החוק הוא קביעת כללים ואמות מידה להפעלת מרכזיים אקוטיים על ידי שר הבריאות, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, וכן קביעה של חובות דיווח למשרד הבריאות ולוועדת הבריאות של הכנסת. אין אחד בבית הזה שמתנגד להצעה שתטיב את הטיפול בנפגעי עבירה. משרד הבריאות פועל מתוך מחויבות עמוקה לשמירה על שלומם וזכויותיהם של נפגעי העבירה, ולמתן מענה לנפגעות ולנפגעים. אלא שהצעת החוק שבנדון אינה הדרך להשגת המטרה, שכן כבר היום קיימת הסדרה מקצועית של הנושא המתבצעת באמצעות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, הקובע אמות מידה להפעלת מרכז אקוטי, ובכלל זה תנאים להכרה במרכז: מפרט השירותים ומצבת כוח האדם, מהלך הקליטה והטיפול ואופן איסוף הראיות. בנוסף, סעיף 22א לחוק זכויות נפגעי עבירה, 2001 - - << יור >> היו"ר משה סולומון: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על שקט במליאה. זה מפריע מאוד. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> - - מסדיר את ההיבטים הרבים לנטילת דגימה פורנזית מנפגע עבירת מין ושמירתה. חוק זה גם מגדיר את המרכז הלאומי לרפואה משפטית כגוף מקצועי, המנחה ומסמיך את הצוותים הרפואיים במרכזיים האקוטיים. כמו כן, חוזר 07/25 – אבחון חשד לחשיפה לחומרים משני תודעה או מדכאי הכרה בהקשר של פגיעה מינית, משלים את ההנחיות המקצועיות בנושא. לעניין דיווח, בקרה ואיכות, משרד הבריאות מפקח באופן שוטף על פעילות המרכזים האקוטיים. במסגרת הסכמי התקשרות של המשרד עם המרכזים האקוטיים קבועה חובת דיווח, והמשרד מקבל נתונים ומידע בהתאם לדרישתו. במהלך השנה האחרונה קיים המשרד סדרת בקרות בחדרים אקוטיים בבתי חולים, ונמצא בעיצומו של תהליך לגיבוש מודל בקרה מעודכן. אני אומר גם לך, עדי, שוב, זה נושא חשוב. אני מאמין שאם ירצו לעשות עבודה מסודרת בנושא, תמצאו ידיים שרוצות לשתף פעולה בסיפור הזה. אני יכול לספר היום, שאחותי הצעירה, אפרת רבינוביץ', מפעילה קו שמדווח ואוסף, לצורך העניין, סיפורים מסמרי שיער של נפגעי עבירה ונפגעות עבירה, גם בציבור הדתי וגם בציבור החרדי. המודעות בהחלט צריכה ללכת ולעלות. משרד הבריאות בהחלט צריך להפנות עוד משאבים לשם. אבל שוב, כמו שאמרתי קודם, הדרך לתקן משרדי ממשלה היא לא תמיד באמצעות חקיקה. החקיקה היא כלי שכדאי לשמור אותו לדברים הנכונים. כן חשוב לחזק את הוועדות ואת היכולת לבקר את הפעילות ואת הקצאת המשאבים על המשרדים, כדי לכוון אותם ולייצג את כוח העם. אני חוזר ואומר. על הנושא הזה כתוב בתורה: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה". ככה התורה מתייחסת לאונס; ככה התורה מתייחסת לפגיעה מינית. זה רצח, וזה לא רצח חד-פעמי, כי מי שעברה פגיעה מינית או מי שעבר פגיעה מינית, חוזר וחווה את זה יום-יום, לא פעם אחת. הוא נרצח פעם אחרי פעם. ככה תורתנו הקדושה מתייחסת לדבר הזה; ככה אני חושב שראוי שהבית יתייחס לסוגיה הזו. האנשים האלה, שעברו, צריכים כל יום למצוא את הכוחות מחדש, כדי לחזור ולפעול ולהתערות בחברה, להקים בתים ולהקים את החיים שלהם. לכן, כשאנחנו ניגשים לסוגיה הזו, אנחנו ניגשים אליה ביראת כבוד; ניגשים אליה מתוך הבנה שזו סוגיה חשובה של הצלת נפשות כפשוטה, של הצלת חיים כפשוטה. "כל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם מלא" – על אחת כמה וכמה ילד או ילדה, וגם יותר מזה, שעברו את המסע המשפיל הזה שפוגע להם בנפש, של פגיעה מינית. במקביל לזה, צריך בהחלט לא רק לעסוק במרכזי טיפול, צריך לעסוק בחינוך נכון, במסגרות נכונות, בכבוד לגוף, בכבוד לגוף של האישה, בכבוד לגוף של הגבר, בכבוד למיניות. דברים שהם חשובים בדור הזה על אחת כמה וכמה. זה שיש מציאות היום שילדים יכולים להחזיק בפלאפון שלהם את הדבר שמבזה או מתייחס לגוף האישה כאל חפץ, זה דבר נורא. זה שבתי ספר לא מודעים בכלל לסוגיה הזו, זה דבר שאנחנו צריכים לתקן. יש לנו מערכת ערכית, כמו שאני נוהג לבוא ולומר כאן, בהרבה מאוד סוגיות שצריכה לחנך, לשים את הדברים על השולחן ולעסוק בהם. זה בהחלט חשוב לפתח תוכניות נכונות, בוגרות, מתוך התפיסה היהודית. אני חושב שזה ייתן מענה נכון. לגבי הקצאת התקנים והקצאת המשאבים של משרד הבריאות, אני מבין, גם בשיחה שעשיתי עם אנשים במשרד הבריאות ועם נציגים בפוליטיקה שעסוקים בנושא, שהם בהחלט פתוחים לנושא. תודה רבה מהצד הזה שהעלית את הנושא על סדר-היום. זה חשוב מאוד להעלות את הנושא על סדר-היום. הפתרון הוא לא בחקיקה. אי-אפשר לבוא ולתקן כל לקונה של התנהלות או הקצאת משאבים בצורה של חקיקה. יש דרכים אחרות שאפשר לקדם בנושא הזה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עדי? חברת הכנסת המציעה, הוא פונה אלייך. << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> ההצעה היא להפוך את זה לדיון בוועדת הבריאות. הצעה לסדר-היום? אנחנו מציעים לך להפוך את זה להצעה לסדר-היום בוועדת הבריאות. אני חושב שזה נושא חשוב. זה נמצא אצלך. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רציני? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> כן, למה לא? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> המקסימום שאתם מציעים זה דיון? << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת יוראי הרצנו - - - << דובר_המשך >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר_המשך >> מצביעים? תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת המציעה, את מוזמנת לעלות ולהגיב להצעה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אף פעם לא ראיתי סיטואציה שבה כל חברת הכנסת וחבר הכנסת מהקואליציה רוצים את החוק, תומכים בחוק, אבל אומרים לי שיש משמעת קואליציונית. אז בשם המשמעת הקואליציונית, צעירים וצעירות, ילדים וילדות, יקבלו יחס מכפיר בחדרים האקוטיים; לא ייאספו ראיות. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני קשובה מאוד, אדוני. בוא, אני אסביר לך. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> את לא קשובה, הכול סיסמאות. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל דבר שלא מתאים לך – "את לא קשובה". אתה יודע, אמרו לי את זה גם על בוגרים עם אוטיזם. במשך כמעט קידמתי עם יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד, חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. היינו בלשכת שרי האוצר והרווחה לדורותיהם, וכל אחד מהם אמר: לא, זה לא לחקיקה, בוא נעשה בהוראות התע"ס. זה לא זה. הורים ובוגרים חזרו על הפתחים של הרשויות המקומיות, התחננו למועדונית, למרכז תעסוקה, לבית לחיים. אבל מה קרה? הם לא קיבלו. ואז, כשקמה ממשלת השינוי, ולפיד אמר: מתהפך סדר העדיפויות, ילדים עם מוגבלויות הופכים להיות במקום ראשון – החוק עבר, 2.2 מיליארד שקל. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> מה זה קשור לחקיקה? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> ופה בדיוק אותו דבר. בגלל שאני חברת כנסת מהאופוזיציה, עשיתי את ההצעה הזאת דווקא לא תקציבית, שלא תקשה עליכם מדי לעזור לנאנסות. וגם אתה עומד פה ואומר: אונס זה רצח; אונס זה לא רצח. אפשר להשתקם מאונס. אם ניתן להם את מה שצריכים, הם יוכלו להשתקם. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> וההצעה הזאת לא עוברת בממשלה הזאת. אתם יודעים מה? אולי באמת אני עד כדי כך חדשה ותמימה. הרי זו ממשלה שכל היום מעבירה חקיקה נגד נשים. כל היום אתם עסוקים באיך לשנוא נשים, בלהפריד נשים, בלהשחית שלטים של נשים. אז מכם אני מצפה? אז תצביעו נגד. אתם לא רוצים להצביע בעד נפגעות ונפגעי אלימות מינית? זה הפרצוף שלכם, וככה הקואליציה הזאת נראית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברות וחברת הכנסת, אנו נעבור להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מרכזים אקוטיים), התשפ"ו–2025, הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר את הצעת החוק מסדר-היום – 43 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מרכזים אקוטיים), התשפ"ו–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 36 בעד, 43 נגד. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מרכזים אקוטיים), התשפ"ו–2025, לא צלחה את ההצבעה. אשר על כן, היא תוסר מסדר-יומה של הכנסת. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת טלי גוטליב << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני שנמסור הודעה, התבקשתי על ידי חברת הכנסת טלי גוטליב למסור הודעה אישית בגין דברים שנאמרו לגביה. בבקשה, חברת הכנסת גוטליב. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לידיעת מפלגת יש עתיד, קבלו את העובדות הבאות: בסוף אנחנו חברי כנסת, ולאמינות ונאמנות בינינו יש ערך. כשאנחנו יושבים עם מציעת החוק הזה – היא ישבה איתי, עם קטי שטרית ועם נבו, המנהל של ראש הממשלה, והיא אומרת לנו באותה פגישה, פה בפרסה – גם אופיר הגיע, יו"ר הקואליציה – הרי מה אומר החוק הזה? אני מקריאה לכם. החוק הזה אומר: שר הבריאות באישור ועדת בריאות יקבע אמות מידה, נהלים להפעלת חדרים אקוטיים. מעולה, כתוב בחוק. אבל זה לא צריך להיות כתוב בחוק, כי אם ממילא השר יקבע – החוק לא קובע כלום – השר יקבע, וועדת הבריאות תאשר, שזו פרוצדורה הזויה. הציעו לה, והיא אמרה ואישרה שברור לה שהחוק הזה לא יעבור, כי ברור לה שהצעת החוק הזו נועדה לקדם במהרה קביעת נוהלי עבודה. היא יושבת איתי ועם המנהל של ראש הממשלה, שהקדיש את הזמן הזה, ואני וקטי – ומסבירים - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מי המנהל של ראש הממשלה? מי המנהל של ראש הממשלה? << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי. ומסבירים לה, ואז אנחנו באים לפה, ומה שאני שומעת ממנה – אני בהלם, בהלם גמור – שאנחנו לא חפצים בחוק הזה, ואנחנו לא חפצים לעזור למתלוננים ולמתלוננות בבית החולים. זו חוצפה שאין לתאר. עכשיו, תקשיבו טוב: כל אחד פה באופוזיציה יודע – כל אחד – שאם אני אומרת שאני עוזרת לקדם חוק, אני עוזרת לקדם חוק. ישבו פה אנשים, פה במשכן הזה – כמה פעמים שאמרתי לכם לדחות – וזה הוביל לחקיקה. כמה פעמים אמרתי לכם כך או אחרת עוד לפני, וקידמתי את זה בפני ועדת השרים. מדהים. אני פשוט בהלם מזה שאני סופגת פה עלבונות. אני אומרת כאן למציעה: צר לי, ותנחומיי שאת צריכה להשתמש בשם שלי כדי לקבל טראפיק ברשתות. באמת, אני מציעה לך להצליח בזכות עצמך. הדבר היחיד שאת צריכה לזכור הוא שבאמת אצלי אין second chance. אותי משקרים פעם אחת. אני לא יודעת איפה אני אהיה ואיפה את תהיי. בכל מקום שאני אהיה, לא אשכח לשנייה ששיקרת. אין אצלי כזה דבר. אני מבהירה לכם, המציעה של החוק הזה – ואני הקראתי לכם את החוק הזה כדי שיהיה ברור. החדרים האקוטיים הרי לא קיימים בכל בתי החולים. בבתי חולים שיש חדר כזה, חקיקה של נוהל עבודה לא יכולה להתאים לכל בית חולים, כי כל בית חולים זה נגזרת של איפה זה ביחס לחדר המיון, ואם יש כוח אדם תואם או לא תואם. יש בתי חולים שלא מגיעות אליהם מתלוננות או מגיעים אליהם מתלוננים, כי אין רופאים בודקים מקצועיים בתוכו, ומפנים את זה לבית חולים אחר. עוד דבר – לדוגמה, דגימה: לא בכל בתי החולים יש יכולת להשאיר את הדגימה אצלם, אפילו לא ל-24 שעות בתנאים מסוימים, לכן שולחים את זה לבית חולים אחר. יותר מזה, המשטרה היא זו שאמונה על איסוף הראיות, כי אחרת אנחנו נכשיל, חס וחלילה, אפשרות הרשעה. כי אם אין לך קשר או נתק בשרשרת הראיה, בשרשרת שמירת הראיה, תיטענה עליכם טענות על זה, אני אומרת לכם, כיד הדמיון של סנגור, ואין חקר לתבונת סנגור בהקשר הזה. לכן, מה כתוב בחוק הזה? שר הבריאות באישור ועדת הבריאות של הכנסת יקבע כללים ואמות מידה – אמות מידה מאוד ברורות. ומי שצריך לקבוע אותן הוא לא השר באישור ועדת הבריאות – לא. אלה פרוצדורות הזויות שאין להן מקום, כי אפילו אמות המידה לא נקבעות בחוק הזה. אמות המידה הן כל כך מובהקות, שמי שצריך לקבוע אותן הוא בתי החולים, כל בית חולים בהתאם למצב שבו. לדוגמה, בית חולים שאין בו חדר אקוטי, כשמגיעים למיון מתלונן או מתלוננת, צריך שיהיה ברור שצריך שיהיה שם לדוגמה שילוט: ככל שאתה קורבן, חלילה, אנו מציעים לך לבקש לדבר עם האחות ביחידות – דוגמה; ככל שאתה קורבן או ככל שאת קורבן, אנחנו מציעים לך לשלוח מישהו במקומך לדבר עם הפקידה. לדוגמה, נוהל עבודה. לדוגמה, בבית חולים שיש בו חדר, אבל הוא לא נמצא בסמוך לקבלה, לכתוב שלט: לנפגע, נפגעת וכו', אנא פנו באמצעות אדם אחר, ניתן להגיש מכתב. דברים מינימליים. זה לא חוק – זה נוהל עבודה. אז אנחנו יושבים איתה, עם נבו, כדי לקבל זירוז. יש משמעות – נבו לא חבר כנסת, אבל הוא באמת איש תותח שיכול לקדם מהלכים לעזור לקדם קביעת נוהלי עבודה. אז עומדת כאן הח"כית הזו מיש עתיד – אני לא מבינה. תדעו לכם, אמינות זה אלף-בית, אלף-בית. לא סתם התרגזתי כאן. כי זה מה שהיה כאן בחוץ, בפרסה. אז אני עומדת פה, שומעת חברת כנסת שיש לה אג'נדה, וזה בסדר. אתם יכולים לקרוא לי בשמות כמה שאתם רוצים, אבל אתם לא מבינים שרואים לכם ורואים אתכם. היא תשב איתי עוד פעם אחת לדבר על חוק? לא יקרה בחיים. לכן אני אומרת, היא הפסידה פה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> היא הפסידה את הזירוז של קביעת נוהלי עבודה כפי שצריך היה להיעשות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנו נצא כעת להפסקה, ונחדש את הישיבה בהתאם להודעה שתישלח אליכם על ידי מזכירות הכנסת. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 16:27 ונתחדשה בשעה 23:41.) << הפסקה >> << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הכרזת סכסוך העבודה באגף השיקום של משרד הביטחון << הלסי >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברות וחברי הכנסת, ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: הכרזת סכסוך העבודה באגף השיקום של משרד הביטחון. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ירון לוי. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ב-7 בינואר, בחודש שעבר, הכריזה הסתדרות העובדים על סכסוך עבודה באגף השיקום של משרד הביטחון. סכסוך העבודה הוכרז על רקע עילות שונות: עומסי עבודה קיצוניים המוטלים על עובדי אגף השיקום, מחסור חריף ומתמשך בכוח אדם, הפרטת שירות השיקום התעסוקתי לנכי צה"ל ותנאי שכר ירודים. בשיחות שאני מקיים בעיקר עם פצועים, אני שומע על העומס הכבד שיש על עובדי אגף השיקום, המחסור בעובדים סוציאליים דרך המרפאות, במוקדי שירות הלקוחות, שאמורים לתת מענה, במחלקות הרווחה, והמתנה ארוכה לפסיכיאטר. הנתונים המספריים מצביעים על גידול חד-משמעי וגדול בציבור הנזקקים לשירות אגף השיקום. מאז 7 באוקטובר התווספו 22,000 מטופלים חדשים, לוחמים ולוחמות פצועים בגוף ובנפש, שאמורים לקבל שירות ראוי ומסור. מספר מטופלי אגף השיקום עומד היום על למעלה מ-80,000. המספר הזה צפוי לגדול מעבר ל-100,000 מטופלים לשנת 2028. מדי חודש מתקבלות 1,500 פניות. 1,500 פניות מתקבלות באגף השיקום. ובשנתיים האחרונות, למעלה משנתיים של מלחמה, לא עשו את ההתאמות הנדרשות, ולא עשו דבר כדי שהחיילים שחזרו ונפצעו, הן בגוף והן בנפש, יקבלו את הטיפול שמגיע להם. הם נלחמו בשבילנו. חרף עבודת קודש מאומצת של מטפלי ועובדי אגף השיקום, נפגעת היכולת לספק שירות הולם ואיכותי לנכי צה"ל, שזקוקים למענים שיקומיים ודחופים. בספטמבר האחרון, שר הביטחון מינה בשיתוף שר האוצר ועדה ציבורית משותפת בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, לבחינת הרחבת המענה הלאומי והתמיכה והטיפול בפצועי צה"ל. הוועדה אמורה לפרסם בימים הקרובים את המסקנות שלה. אבל אנחנו לא צריכים לחכות לוועדה; אנחנו יודעים ואנחנו מכירים גם מלפני 7 באוקטובר את הבעיות שיש באגף השיקום. יש לפעול לטובת פתרונות איכותיים ומיידיים כדי לייצב את מצב החירום, את המשבר שנוצר באגף השיקום. אנחנו צריכים למנוע את קריסת מערך הטיפול, לאפשר מענה ראוי לעשרות אלפי המטופלים באגף השיקום. המצב באגף השיקום של משרד הביטחון הוא מצב חירום. האגף לקראת קריסה. המערכת פועלת במשך שנים על קצה גבול היכולת שלה והמסוגלות שלה להעניק שירות חיוני לפצועי ונכי צה"ל. זה כמעט בלתי אפשרי. כל מעטפת השיקום נפגעת, החל מעובדים סוציאליים, מוקדי השירות, מרפאות ועוד. וזה לא משהו נקודתי; מדובר כאן במערכת שלמה שנמתחת ונמתחה עד הקצה. מי שמשלם את המחיר זה המטופלים, אבל גם המטפלים, שלא מצליחים לעמוד בלחץ. אני רוצה לדבר על מספרים. לפי ההערכות, באגף השיקום קרוב ל-1,000 פצועים ופצועות יקבלו מענה מעובד סוציאלי אחד. אדם אחד. ותחשבו על זה שהוא אמור לשמוע את הסיפורים, את הכאבים, את הזיכרונות, את החוויות מ-1,000 חיילים. וכמה זמן צריך לחכות חייל עד שהוא פוגש את אותו עובד סוציאלי? זה לא ריאלי, זה לא הוגן, הן כלפי העובדים והן כלפי מי שזקוק להם. יש מחסור חריף ומתמשך בכוח האדם. קשה לגייס עובדים חדשים, וותיקים אובדים עצות. חלקם עוזבים. בשנתיים וקצת שאנחנו בוועדות השונות שמענו הרבה ביקורת, גם של חברי כנסת וגם של לוחמים שמגיעים על עובדי אגף השיקום. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולדבר על העובדים הנאמנים שעובדים, שעושים עבודת קודש באגף השיקום, ותנאי השכר שלהם לא משקפים את גודל האחריות, את השחיקה היום-יומית, בעיקר הנפשית, כי זה בלתי אפשרי להישאר אדיש לאור הסיפורים שהם שומעים מאותם חיילים גיבורים שלנו. אני אמרתי, ואני אחזור על זה, בשנתיים האחרונות לא נעשה דבר כדי לפתור את המצב הזה. אין התאמות מספקות בכוח האדם, לא הגדילו את מספר התקנים, והמערכת כרגע בחוסר במטפלים. עם כל הכבוד לוועדה הציבורית שהקימו, ויש כבוד לאנשים שמנהלים אותה ונמצאים בה, הבעיות מוכרות במשך שנים, והן היו כאן לפני המלחמה. כולנו יודעים מה הבעיות באגף השיקום –עומסים קיצוניים, מחסור בתקנים וקושי בגיוס ובשימור עובדים, עובדים שעובדים עם שכר שלא תואם את האחריות שיש לעובד אגף, וזמני המתנה שפוגעים בטיפול. הפתרונות נמצאים. הפתרונות – אנחנו יודעים שהם נמצאים. סכסוך העבודה שפרץ כאן הוא לא איום, אלא קריאת השכמה של עובדי אגף השיקום, שאומרת: איננו יכולים עוד. הם לא מחפשים לשבות, אלא רק לקבל את התנאים שיעזרו להם להמשיך לסייע ללוחמים וללוחמות שלנו, שעבדו בשביל המדינה, נלחמו בשביל המדינה, ועובדי אגף השיקום רוצים לתת להם את המענה הטוב, היעיל ביותר. מדובר בטיפול בטראומה ובשיקום. כל חודש הוא משמעותי, וכל יום הוא קריטי. מדינה וממשלה ששולחת לוחמים להילחם בקרב חייבת גם לדאוג להם ביום שהם חוזרים מהקרב. אותם לוחמים שנפצעו בגוף ובנפש במסגרת שירותם צריכים לקבל את הטיפול הטוב ביותר, המהיר ביותר, המסור ביותר. אין למדינת ישראל פריבילגיה לחכות עם הפתרונות אפילו עוד חודש אחד. אין צורך להקים ועדות שיבחנו את המצב; הכול ידוע, הכול ברור, צריך רק ליישם. צריך להכניס את היד לכיס, לשחרר תקציבים, להגדיל את מספר התקנים. לא צריך בשביל זה ועדות. שר הביטחון, אפשר לחסוך את מסקנות הוועדה. לאגף השיקום נדרש מענה מערכתי מיידי ודחוף. זה דבר אקוטי שאינו סובל דיחוי. הפתרונות ידועים, ואני אגיד אותם: הוספת תקנים, תוספת תקציב, שיפור תנאי השכר, השקעה אמיתית בכוח האדם. אלה הדברים שצריכים לעשות – והיו צריכים כבר להיעשות – באגף השיקום, שהמטפלים שם נלחמים להציל את הנפשות ואת הבריאות של חיילים וחיילות שיצאו להילחם בשבילנו. אנחנו מדברים עכשיו על התקציב, ואנחנו צריכים שהתקציב הזה – סדרי עדיפויות ישתנו, אגף השיקום יוכל לפעול כמו שצריך ולטפל בחיילים ובחיילות שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה השר זאב אלקין, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני אשיב כמובן בשם שר הביטחון, ובהתאם אקריא את התשובה שהוא כתב. הצעתו לסדר-היום של חבר הכנסת ירון לוי נוגעת לאחד הגופים החשובים והמשמעותיים במערכת הביטחון. אגף השיקום אחראי לביצועה של מלאכת קודש אמיתית – ההכרה, הטיפול והשיקום בנכי צה"ל. בשנתיים האחרונות גדלה עשיית האגף בהיקפים שכמותם לא ידענו מאז קום המדינה, והיא מטילה על העובדות והעובדים אחריות כבדה מתמיד. לנוכח העובדה הזאת, שר הביטחון ביקש לפתוח את הדברים שלו, ואני בטוח שכולנו מצטרפים אליו בהבעת תודה והערכה לעובדות ועובדי אגף השיקום על העשייה המסורה והמרשימה שלהם. כולנו בטוחים שגם כל חלקי הבית הזה שותפים להערכה הזאת. ארבעה נתונים שכדאי להציג בפתח ההתייחסות: כיום מטפל אגף השיקום בכ-84,700 פצועי צה"ל וכוחות הביטחון; מאז פרוץ המלחמה נקלטו באגף השיקום 23,500 פצועים חדשים; עד לשנת 2028 צפוי אגף השיקום לטפל בכ-100,000 פצועי צה"ל, מחציתם מתמודדי נפש. מדובר בצפי לגידול של 67% בשיעור פצועי צה"ל, המטופלים על ידי אגף השיקום. כדי להבין את משמעות הנתונים האלו בעבודה היום-יומית כדאי להכיר את הנתון הבא: לעומת כ-700,000 פניות ובקשות שבהן טיפל אגף השיקום בשנה שלפני פרוץ המלחמה, ב-2025 טיפל האגף ב-1.4 מיליון פניות ובקשות. זאת אומרת שהגידול הוא פי שניים, חבר הכנסת ירון לוי. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - ב-2025? אני שואל - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> ב-2025, פי שניים יותר ממה שהיה בשנה שלפני המלחמה – 1.4 מיליון פניות. לצד הגידול חסר התקדים בהיקף המטופלים באגף, עיקרון חשוב נותר בעינו: משרד הביטחון מחויב לטיפול המיטבי בפצועי צה"ל ולהבטחת רצף המענים הניתנים להם. בדיוק משום כך פעל משרד הביטחון להגדלת המשאבים והיקף העובדים באגף. תקציב אגף השיקום גדל פי שלושה ליותר מ-10 מיליארד שקל; אגף השיקום תוגבר ביותר מ-130 תקנים חדשים, וגויסו 500 משרתי מילואים שמעניקים מענה ישיר לנכי צה"ל במסגרת פרויקט תל"ם. שר הביטחון מבקש להדגיש בצורה ברורה ביותר: לנוכח היקף הפצועים הגדול בגוף ובנפש נדרשת הגדלה נוספת של המשאבים, בדגש על תוספת תקינה משמעותית של מאות תקנים. כמו כן, במשרד הביטחון מודעים לצורך לבצע שינויים ארגוניים אסטרטגיים לשם התאמת פעילות האגף למציאות החדשה ולאתגריה וכדי לשפר את המענה שניתן למטופלים, תוך הפחתת הביורוקרטיה וחיזוק המענה הדיגיטלי, לרבות ביצוע שינויי חקיקה נדרשים. כדי לקדם את השינויים והשיפורים האלו הוקמה ועדה ציבורית משותפת למשרד הביטחון ולמשרד האוצר, אשר בוחנת את המענה הלאומי לטיפול ושיקום נכי צה"ל, ופועלת זה מספר חודשים בראשותו של פרופ' שלמה מור יוסף. בהקמת הוועדה הבהיר שר הביטחון בצורה חד-משמעית: יש לוועדה מנדט מלא להפוך כל אבן ולהציע תפיסות חדשות ותוכנית פעולה אחרת, לרבות בכל הנוגע לתקנים ומשאבים נוספים לאגף השיקום. בתוך כחודשיים הוועדה אמורה להגיש טיוטה של מסקנותיה, וכמובן במשרד הביטחון ובמשרד האוצר מחויבים ללמוד אותן וליישם אותן ביחד. כמה מילים נוספות לסיכום. כולנו חבים רבות לפצועי המלחמה, ששילמו מחיר כבד למען השגת יעדיה. משרד הביטחון ימשיך להוביל את המענה לאותם פצועים יקרים, ויש לראות במשימה הזאת אתגר מדינתי ולאומי נרחב. משרד הביטחון יפעל ככל יכולתו למען רווחתם ובריאותם של פצועי מערכת הביטחון, ויעשה זאת תוך חיזוקו והעצמתו של אגף השיקום. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> המציעים, מה אתם רוצים לעשות? << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> להעביר לוועדת הבריאות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לוועדת הבריאות? אוקיי. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בריאות? לא חוץ וביטחון? בדרך כלל ועדת הביטחון עושה מעקב. כרגע אני לא מייצג את שר הביטחון בהקשר הזה, אבל מניסיוני, ועדת חוץ וביטחון עושה מעקב קבוע על התקציב של אגף השיקום. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הוועדה הכי טובה היא ועדת המשנה לתקציב הביטחון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב. אז אנחנו נעביר את זה - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> בטח לא לבריאות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חוץ וביטחון יותר מתאים. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> מה אדוני ממליץ? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הפיקוח על התקציב הוא של משרד הביטחון. אם אתה רוצה באמת תשובות - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אפשר עבודה ורווחה. << קריאה >> ירון לוי (יש עתיד): << קריאה >> חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חוץ וביטחון. אנחנו נעבור להצבעה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> הממשלה לא מתנגדת להעביר את הנושא להמשך דיון בחוץ וביטחון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אוקיי. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה, שהתבקש שתעבור לוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שההצעה תעבור לוועדת החוץ והביטחון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> החרגת היישוב חצור הגלילית ממתווה הפיצויים והשיקום לצפון << הלסי >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: החרגת היישוב חצור הגלילית ממתווה הפיצויים והשיקום לצפון. את ההצעה הגישו חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אכרם חסון, טטיאנה מזרסקי, יצחק גולדקנופ, נעמה לזימי, יצחק קרויזר וניסים ואטורי. ראשון המנמקים, מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> למיכאל זה שלוש דקות. אמרו לי שאפשר גם פחות. << דובר >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חבר שלי, אם תרצי, היושבת בראש, ככה נראים החברים שלי. קראו לו פעם ינון אזולאי אבל החליפו לו את השם. גברתי, יושב איתנו פה ראש מועצת חצור מיכאל קבסה, והצוות שלו. הוא בא במיוחד לכנסת. אני מאוד נרגש שהשר אלקין איתנו דווקא בשעה הזאת, כי אני חושב שבידך, ביחד עם ועדת הכספים, טמון הפתרון לעוול בלתי הגיוני. כל הצפון הולך לשיקום ולהשקעות. עושים החלטת ממשלה על קריית שמונה, עושים החלטת ממשלה על יישובים של קו 9 ק"מ, יש החלטת ממשלה על קצרין, יש החלטת ממשלה על טובא-זנגריה, הבדואים, יותר רחוק ממנו, ומביאים עכשיו החלטת ממשלה על ערי ליבה. וחצור, שבין כל זה, בין טובא-זנגריה לצפת ולעפולה, היא לא נכנסת לכלום. והיא אשכול 4, וחטפה מאות טילים, ופיקוד העורף אמר שאזור צח"ר – צפת, ראש פינה, חצור – קיבל את הכי הרבה טילים בגוש, אחרי קריית שמונה, ואין שום מהלך ממשלתי. הם שנתיים בטילים, לא פונו, מצב סוציו-אקונומי 4. יישובים של 8 ו-9 יקבלו כסף מהמדינה וסבסוד מעונות, והם לא יקבלו, הם נופלים בין הכיסאות. שואל ראש מועצת חצור הגלילית: למה אנחנו לא? אומרים לו: אתה לא עיר. גם לזה יש פתרון, חבר הכנסת אלקין. הממשלה, באזור 2013–2014, קיבלה החלטה על חצור ועל ירוחם ועל קצרין ועל סגור, שהם יהפכו לערים בתוכנית ממשלתית של תכנון והשקעות. והם קיבלו אחר כך, באזור 2017–2018, 200–300 מיליון שקל להתחיל לדחוף את העיר. זה היה לחמש שנים, עד 2023. נגמר להם הכסף, הם עדיין אשכול 4. לטובא-זנגריה ייתנו כסף, לצפת ייתנו כסף, לגולן, שהוא יותר רחוק – ואומרים להם: אתם 11 ק"מ, לא 9. והם קיבלו את מרב הטילים של האזור שלהם. אני קורא לך, השר לשיקום הצפון - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> אבל מה זה ההתניה הזאת? תנו להם. תנו להם, אז יבואו. << דובר_המשך >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז עשו ערי ליבה. אמרו, בואו ניתן לעפולה ולצפת שיותר רחוקות מהגבול. אבל הם לא עיר. יש החלטת ממשלה עליהם – תנצל את הפרצה הזאת – החלטת ממשלה שהם הופכים לעיר. וכיוון שהם הופכים לעיר הם ייחשבו ערי ליבה ובא לציון גואל. האם אוכלוסייה של 15,000 איש בלב כל העזרה הזאת של הממשלה – גולן, גליל עליון, מבואות חרמון, צפת, עפולה – האם הם לא יקבלו סיוע? הדבר הזה חסר היגיון. אני קורא לך, השר, למרות שזה עדיין לא בסמכותך, ואני יודע שפגשת את ראש העיר ואמרת שתנסה לעזור. דיברתי עם חנוך מלביצקי, יושב-ראש ועדת הכספים, שיכנס דיון דחוף בנושא. וגם ביקשתי מחברי ינון אזולאי שגם יוביל את המהלך. אני חושב שיש פה קבוצה של אנשים, גם קרויזר, מהגולן, שמבינים את הנושא. בואו נשים את חצור הגלילית ונעמיד אותה כעיר ואם בישראל שלא תיפול בין הכיסאות. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> למה? ואני? << קריאה >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << קריאה >> גברתי היושבת-ראש - - - מייצג את העמדה שלנו. אנחנו מאמינים - - - שלו ולכן הוא - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אתה דבר מיוחד, אכרם. באמת, מעריכה מאוד. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה קבעה קריטריון אחד מרכזי לשיקום יישובי הצפון – מרחק של עד 9 ק"מ מגבול לבנון. חצור הגלילית נמצאת 11 ק"מ מהגבול, 2 ק"מ מעבר לקו שקבעה הממשלה. ובגלל 2 ק"מ אלה, חצור הגלילית הוחרגה כמעט מכל מעטפת הסיוע והפיצוי והשיקום. במהלך המלחמה חצור הגלילית אמנם לא פונתה אך המועצה חוותה אזעקות ופגיעות ושיבוש מתמשך של שגרת החיים בתוכה. לפי פיקוד העורף, חצור הגלילית, ראש פינה וצפת היו האזורים המופגזים ביותר שהיו מעבר לקו העימות הרשמי. צריך לציין גם שבגלל שחצור הגלילית לא הייתה מפונה, היא קלטה למעלה מ-10% מהמפונים במהלך המלחמה. מלכתחילה מצבה הכלכלי של המועצה היה לא מיטבי והתקבלו החלטות ממשלה ייעודיות בעבר לטובת היישוב. מצב המלחמה גרם לכך שהבעיות הכלכליות הוחמרו. ולמרות כל זה, חצור הגלילית לא קיבלה שום סיוע תקציבי מיוחד. גם בהחלטת הממשלה האחרונה, חצור הגלילית לא נכללה במתווה. במהלך המלחמה, כאמור, נוכחנו לדעת שחצור הגלילית היא מועצה מאוימת. ועם זאת, הדבר לא משתקף בהחלטות הממשלה, לא בהחלטת הממשלה מס' 3265 ולא בהחלטה 919, שקבעו את אזורי העדיפות הלאומית שמאפשרים לספק ליישובים הטבות בתחומי דיור, פיתוח ותעסוקה. חצור הגלילית לא מוזכרת. הממשלה חייבת לעדכן את ההחלטות האלה כך שיהיו מותאמות למציאות. יישוב שחווה איום מתמשך, ספג אש, קלט מפונים, העסקים שלו היו סגורים, תיירים לא דרכו שם כמעט שנתיים – היישוב הזה לא יכול להישאר מחוץ לסל ההטבות הממשלתי. חצור הגלילית, כמו ראש פינה וצפת, חייבות להיות חלק מהמתווה ולקבל את הסיוע שמגיע להן. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אנחנו רוצים לקדם בברכה את ראש המועצה המקומית של חצור הגלילית מיכאל קבסה ולאחל לכם הרבה הצלחה, בעזרת השם. חבר הכנסת יצחק גולדקנופ – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> קבסה, תראה כמה ח"כים נשארו בשבילך ב-24:00 בלילה. אפילו לרון חולדאי לא נשארו. כל המנומנמים – להתעורר. בוקר טוב. את מבינה שהבן אדם הכי ערני פה זה שוסטר. זה קיבוצניק, ולא משנה לו מה השעה, יש עבודה – הוא ערני. ובסדר, הרמטכ"ל גנץ רגיל בשעות האלה, הוא לא מתרגש. לפני שאני אתחיל, אני רוצה לברך בברכת מזל טוב את חברנו חבר הכנסת מיכאל ביטון, שחגג יום הולדת. אז נאחל לך בשם הכנסת מזל טוב, אריכות ימים, לך ולאשתך היקרה ולילדים החמודים שלך ולכל שבט ביטון היקרים – בריאות והצלחה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מזל טוב, נחת. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> הוא בן 26, ולא סופרים כמה שנות ניסיון יש לו. חברנו היקר מיכאל קבסה, ראש המועצה האזורית חצור הגלילית, האיש היקר, אני חושב שזאת הזדמנות נהדרת בכנסת להודות לך על ההובלה של העיר שלך, של התושבים שלך, על האהבה שלך לתושבים שלך, על הדאגה שלך לתושבים שלך. אתה מגיע הנה בשעה מאוחרת מאוד כדי לדאוג לעוד משהו שבו אתה יכול לסייע לרווחת התושבים – לא רק שלך, של הצפון כולו, של הגליל כולו. וההבנה של המיקום של העיר שאתה אחראי עליה ועל התושבים שלה היא נקודת מפתח, ותכף אני גם אגע בזה, כי מי שלא מכיר קצת ולא יודע איפה אתה יושב ועל איזה אזור אתה אחראי – 11 ק"מ מהגבול. 11 ק"מ בנסיעה רגועה של מחבל רדואן על רכב, אני לא מפרגן עם אופנוע; רבע שעה מהגבול והוא אצלך בבית. אלה המרחקים. שם יושבת חצור הגלילית, ואנחנו באמת בימים שאנחנו עוסקים בפיצוי של הצפון וטוב שאנחנו עוסקים בפיצוי של הצפון, אבל לצערנו הרב, הלחימה וקו האש לא יודעים קווי גבול. ולא רק שהם לא יודעים קווי גבול, האזור שלכם, צח"ר, היה אחד האזורים הכי מטווחים במלחמה האחרונה, ויותר מזה, זה גם אחד האזורים המסוכנים ברעידות אדמה. ככה שמהתת-קרקע אתה מאוים בצורה מאוד משמעותית מרעידות אדמה; מהאוויר אתה מאוים מטילים, גם מלבנון אבל צריך להגיד שגם ממדינות אחרות. ולכן אנחנו מעלים כאן על סדר-יומה של הכנסת, בזכות החברים היקרים שיזמו והמצטרפים, את נושא הפיצוי של חצור הגלילית. ובאמת יצא טוב שנמצא כאן הערב השר אלקין, שמוביל את הסיוע לצפון. אני מאוד מקווה שגם יחד עם יו"ר ועדת הכספים חנוך מלביצקי נוכל להביא איזשהו מתווה ולרתום גם את האוצר. בסוף, חצור – אני חושב שמדברים על 50% מיגון לתושבים שלך, העיר גם לא פונתה וכמו שאמרנו העיר גם הופגזה. מעבר לכך, גם קלטת לא מעט מפונים. היינו שם בעיר שלך ופגשנו את המפונים שקלטת באהבה גדולה. לא הסתכלת, לא התחשבנת. קודם כול, פתחת את הדלת, כמו כל תושב צפון מצוי, אבל גם, כמו שאני מכיר, זה חינוך שקיבלת בבית. אז קודם כול פותחים את הדלת, מכניסים את האורחים, ואחר כך שואלים מי יממן ומי ידאג. אבל זה המקום שצריך לממן ולדאוג לעיר שלך. וכמו שאמרנו, הלחימה וקו האש לא יודעים קווי גבול. ולכן, אני מאוד מקווה, כמו שאמרנו, שאנחנו כאן, החברים שהצטרפו ובוודאי לא רק אלה שהצטרפו, כל החברים היקרים שדואגים כאן כבר הרבה מאוד זמן לצפון, לתושבי הצפון, נדאג למתווה ראוי שיפצה על מה שקרה לעיר שלך בלחימה האחרונה, אבל אני גם חושב שהלחימה הזאת, אם אנחנו מחפשים את חצי הכוס המלאה, יכולה להיות נקודת ההזנקה והזינוק של פיצוי ארוך-שנים של הצפון בתחבורה, בחינוך, ברפואה, בתעסוקה. לא עוד איזשהו מפעל לואו-טק, אלא הייטק ומפעלי קדמה, ולדחוף יותר ויותר צעירים וצעירות שיבואו לחיות איתנו בצפון. אז גאווה גדולה שאתה ממנהיגי הערים בצפון. אני מאחל לך ולנו הצלחה רבה, ואני מאוד מקווה שאנחנו נמצא כאן את המתווה הראוי והנכון כדי לשפות את מה שעשית בשלוש השנים האחרונות, ועוד נכונו לך ולתושבים שלך – עוד שנים רבות קדימה. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש העיר חצור הגלילית, חברי היקר מיכאל קבסה, מיכאל ביטון, ראיתי הצעה שלך, ישר הצטרפתי. תקשיב, אתה נמצא פה בקונסנזוס. אני מציע – בני, אני יודע שאתה לא יכול להיפרד ממנו, אבל תריץ אותו לנשיאות, אני תומך ראשון. קודם כול, אני שכן של חצור הגלילית כמו חברי שדיבר לפניי, קרויזר. אנחנו הגענו מרמת הגולן, אנחנו מכירים את הבעיה הזאת. דרך אגב, גם הגולן לא נמצאים בתוכנית הזאת של הצפון, אבל יש תוכנית לרמת הגולן בנפרד. ראיתי את זה במלחמה, ראינו את זה, הסתובבנו בשטח, ראינו. חצור הגלילית נפגעה במלחמה. כל חטאם של חצור הגלילית וראש העיר, שהוא בא – תשמע, הוא גיבור וצודק. גם ברמת הגולן אותו סיפור, גם בקצרין – שראש העיר בא ואומר: אני לא מפנה. יש משמעות לפינוי הגולן, יש משמעות לפינוי הגליל. והם היו השער האחרון, אחרי שפינינו את קריית שמונה – כן, הייתה תוכנית, אתה ישבת איתי גם בחוץ וביטחון, היית יושב-ראש הוועדה להפעלת הכוח. עשינו שם עבודה, והיה קשה מאוד וראינו את הקושי הזה. אנחנו מבינים שהם השער שלנו, הם המגן של מדינת ישראל. ברגע שפינו את כל הצפון, חצור עמדה בחזית. וכשהם נפגעו וקצרין גם נפגעה, ואנחנו רואים בחצור הגלילית את הפגיעות, בסופו של דבר מה עשינו בזה? אז הם לא התפנו, לא התפנו. הם עשו את המשימה של עם ישראל, את הציונות הזאת, לשבת על השטח למרות שהם נפגעים, ובסופו של דבר הם נמצאים בחוץ, מחוץ לצלחת. אנחנו צריכים לדאוג לזה שיהיו בפנים. ואני, כחבר קואליציה – חשוב מאוד. ראיתי את הדיון בנשיאות ואמרתי שאני, כחבר ליכוד, חייב להיות בפנים. ברגע שראיתי שהמקום פנוי, ישר קפצתי על הדבר הזה. אני רוצה קודם כול לחזק אותך על זה שהגשת את ההצעה הזאת. כל הצעה כזאת, אני איתך באש ובמים. חצור הגלילית – אנחנו צריכים להשקיע. דרך אגב, מיכאל, עשינו משהו טוב קטן, מה שהיה בידיים שלנו, שלי ושלך. בוועדת הגז, אני כיושב-ראש הובלתי שם את המהלך, ונתנו להם 2.375 מיליון שקלים. זה לא הרבה, אבל עדיין זה נותן משהו קטן וזה מראה את הרצון שלנו. אני מציע לממשלה ללכת בעקבותינו. גם שר האוצר – שיבין שיש כאן משמעות רבה. אנחנו בסך הכול חילקנו בשנה שעברה 189 מיליון. דרך אגב, גברתי הייתה יושבת-ראש, אני הייתי אצלה בוועדה כחבר מן המניין, ועשתה עבודה חשובה מאוד. המון פרויקטים - - - << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> הראשונה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> היא הייתה הראשונה שחילקה כסף. הראשונה שחילקה כסף. אנחנו באנו – היינו שניים. בני, אל תדאג, החבר'ה שלך יודעים לעבוד. פנינה - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - בעד חצור. אין תלונות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הוא לא התלונן, הוא רק פרגן. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא, אני בינתיים מפרגן לך. תקשיב, אתה במצב טוב. << קריאה >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - הפרגון שלך יתגשם. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בעזרת השם. אנחנו אומרים – בעזרת השם, במהרה, שאנחנו נרים את הגליל. וחצור היא מרכז מאוד רציני וחזק. אנחנו, הגולן, יודעים – גם קרויזר. כשאנחנו רוצים ללכת לקנות משהו, אז חצור זאת העיר הכי קרובה אלינו, ואנחנו נשתמש בדבר הזה. ואנחנו רוצים לחזק את חצור למען הגולן, למען כל הצפון, למען הגליל, כי זה השער שלנו. תבינו, אני אומר עוד פעם – פינינו את קריית שמונה, ופונו יישובים, נכון. צריך לחזק את כולם. אבל לא לשכוח את אלה שלא התפנו כדי לחזק את מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה השר זאב אלקין. בבקשה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> יישר כוח, ניסים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת ובראשם כמובן חברי הכנסת שהעלו את הנושא לסדר-היום, וכמובן ראש מועצת חצור, שנוכח כאן בשעה הזאת בדיון הזה. זה דבר לא ברור מאליו וזה מראה כמה חשוב לו וכמה הוא נאבק למען תושבי חצור. אז באמת, יישר כוח, מיכאל היקר. אני חייב להתוודות. כשעלתה ההצעה לסדר-היום הזאת, ההצעה הראשונית של מזכירות הממשלה הייתה להעביר אליי את התשובה, כי ראו צפון, שיקום – זה אני. אני הפניתי את תשומת ליבה של מזכירות הממשלה שלאור הנסיבות שתכף אתייחס אליהן, נכון שמי שייתן כאן תשובה זה דווקא משרד ראש הממשלה, כי זה כרגע בידיו, וראש המועצה מכיר את זה היטב. ואמרתי: ואללה, יש הזדמנות מעולה שמעל דוכן הכנסת משרד ראש הממשלה יגיד את דברו, מה עמדתו בסוגיה הזאת. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> למה לא נגב-גליל? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני אסביר. ואכן, מזכירות הממשלה קיבלה את עמדתי, והתשובה הועברה למשרד ראש הממשלה, ונכתבה תשובה. וכשראיתי את התשובה אמרתי שדווקא חשוב לי לעלות, אני אקריא את התשובה ואחר כך אגיד את עמדתי. אז אני אפריד פה בין התשובה הרשמית שאני מקריא, לבין זה שאני אנצל את המעמד הזה, שאני עומד כאן כשר בשם הממשלה, ואגיד מה אני אישית חושב, ומשרד ראש הממשלה מכיר את עמדתי. אז קודם כול, התשובה הרשמית בשם משרד ראש הממשלה: משרד ראש הממשלה מודה לחברי הכנסת שיזמו את ההצעה הזאת על הדאגה הכנה שלהם לחוסנו של היישוב חצור הגלילית ולתושביו בתקופה מורכבת זו. בהמשך להצעה הדחופה לסדר-היום, להלן הבהרות הממשלה בנושא המענים הניתנים לאזור הצפון: ממשלת ישראל קבעה כי המענים לשיקום יישובי הצפון ירוכזו ויינתנו על ידי מנהלת תנופה, ובהתאם הוגדרו האזורים הזכאים לתוכניות הממשלתיות הנושאיות, על בסיס חוות דעת ביטחונית של משרד הביטחון ושיקולי עדיפות לאומיים נוספים הנגזרים מאופי האיומים שבטווח המכונה 0–9 ק"מ, או קו העימות. יחד עם זאת, ובניגוד לנטען בתיאור הקצר של ההצעה לסדר-היום, לגבי היעדר תוכנית ממשלתית הכוללת את חצור, חשוב להבהיר כי משרד ראש הממשלה מוביל מהלך רחב ומקיף בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3556, מיום 4 בדצמבר 2025, לגיבוש תוכנית אופרטיבית לפיתוח מרחבי של כלל מחוז הצפון. תוכנית זו אינה מוגבלת למרחקי הגבול, אלא מתמקדת בקנה מידה אזורי ובחיזוק גורמי המשיכה והפיתוח של המחוז כולו, מתוך ראייה ארוכת הטווח. התוכנית תשאף לבסס גישה מערכתית המשלבת היבטים כלכליים, חברתיים, סביבתיים ומוסדיים, במטרה ליצור תשתית איתנה לצמיחה שתשרת את כלל אוכלוסיית המחוז. ככל שקיימים בחצור הגלילית ובאזורים נוספים במרחב זה גורמי משיכה מרחביים, כלכליים או חברתיים, הרי שהם יקבלו ביטוי וייכללו במסגרת התוכנית לפיתוח הצפון. נציין לסיכום שמשרד ראש הממשלה עומד בקשר ישיר ורציף עם ראש המועצה המקומית חצור הגלילית בנושא זה, מתוך מחויבות לקידום הפיתוח באזור כולו. עד כאן התשובה שהתבקשתי להקריא. מקווה שהבנתם. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> הכול טוב. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני לא בטוח שהבנתי, לכן אני אוסיף מעצמי, ואנסה לעשות קצת סדר. יש כמה מעגלים בנושא הזה של שיקום הצפון. יש מעגל ראשון, שהוא היישובים המפונים. דיברו כאן מספר חברי כנסת על כך שזה שחצור לא פונתה לא אומר שהיא לא צריכה לקבל סיוע בעקבות המלחמה, אולי אפילו נהפוך הוא. אני באופן אישי מזדהה לחלוטין עם הקביעה הזאת. גם אני, כמו חלק מחבריי כאן באולם הזה, ביקרתי לא פעם בחצור בזמן המלחמה. ישבנו עם ראש המועצה וראינו, מה שנקרא, תוך כדי התרחשות, את הקשיים והאתגרים העצומים דווקא של אלה שלא התפנו. אבל זה רק המעגל הראשון. המעגל השני נקבע, למעשה, כקבוצת יישובים שנחשבו המאוימים ביותר גם בזמן המלחמה וגם לאחר המלחמה. והקביעה פה הייתה לא של הממשלה – בשונה ממה שנאמר פה – הקביעה פה הייתה של פיקוד הצפון. פיקוד הצפון כתב חוות דעת, מתוקפת על ידי משרד הביטחון, מהם היישובים שנמצאים תחת האחריות שלו ונמצאים בסיכון ביטחוני גבוה ביחס לשאר יישובי הצפון, והוא קבע את הרשימה. היא פחות או יותר כוללת את הקו של 9 ק"מ. אגב, נמצא פה שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר ואלוף פיקוד לשעבר, אז הוא מכיר את זה היטב – מה שקרוי קו העימות, עד 9 ק"מ, שם עובר קו האחריות הפיקודית של פיקוד הצפון. בני, בטח אתה חיית את זה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כבוד השר, אתה אחראי לשיקום הצפון. האם תוכל לקחת אותם כפרויקט? זאת השאלה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני תכף אענה. מיכאל, אני עונה, אני מסביר לך את המצב. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני אוהב את הרוגע שלך, אבל אשתך, שהיא מטפסת הרים, היא לא כזאת כשהיא באה - - - אז אתה לוקח אותם? << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני עונה לך איפה זה נמצא בדיוק, ותאמין לי, ויודע את זה ראש המועצה, כמה חשוב לי לפתור את הבעיה. אבל אם העליתם את הנושא, אני חושב שכדאי שתכירו מה קורה איתו ולמה ואיך קרה ומה שקרה וגם מה הולך לקרות. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז שוב אני חוזר ואומר: בחוות הדעת הביטחונית ששמו על השולחן צה"ל ומשרד הביטחון הם תיקפו קו שהוא סוג של מפגש של שני עקרונות: 9 ק"מ ואחריות פיקודית של פיקוד הצפון. כי היו כמה יישובים מעבר ל-9 ק"מ, אבל הם היו באחריות פיקוד הצפון והתנהלו לפי הכללים של פיקוד הצפון בזמן המלחמה, מבחינת כללי ההתגוננות. זה הקו. חבר הכנסת ביטון, כל היכולת של הממשלה לייצר עדיפות לאומית בנויה על סמך חוות הדעת הביטחונית הזאת. אין דרך לייצר עדיפות לאומית שלא באמצעות חוות הדעת בעניין הזה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל, השר, החלטת הממשלה שסיפרתי לך עליה יכולה להיות הזדמנות. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זה אירוע אחר. אני כרגע עונה מבחינת פעולות הממשלה בנושא השיקום. אז נקבע קו. אגב, לקח ליועצים משפטיים שונים במדינת ישראל בערך חצי שנה עד שנקבע הקו. חלקכם גם עקבתם אחרי זה בלייב – עד שהיועץ המשפטי של מערכת הביטחון מצא שפה משותפת עם היועץ המשפטי של משרד האוצר והיועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה והיועצים המשפטיים של משרד המשפטים היה תהליך ארוך ומייגע. אבל בסופו של דבר, על סמך חוות הדעת הביטחונית הזאת תוקף הקו, ונקבעה, למעשה, רצועה סביב 9 ק"מ מגבול לבנון, שהיא זאת שקיבלה את המענה המוגבר. על זה אני אחראי, ועל זה אחראית מינהלת תנופה. בנוסף לזה, מראש, הממשלה אמרה שנפגעו עוד מקומות בצפון כתוצאה מהמלחמה, זה לא מסתיים בקו 9 ק"מ. לכן, גם כשעיקר התקציב הושקע בקו הזה של קו העימות, 12 מיליארד שקל, הוקצו בצד 2.9 מיליארד שקל, בהחלטת ממשלה מיוחדת, שאמורים לתת מענה לכל היישובים שהם מעבר ל-9 ק"מ, ובתוכם גם, כמובן, חצור. מי שהופקד על הכנת החלטת ממשלה בנושא הזה – אגב, אירוע דומה קרה גם בדרום – גם בדרום יש תקומה שמטפלת בקו 7 ק"מ, והייתה החלטת ממשלה ייחודית של עוטף של העוטף, שהכניסה יישובים מעבר ל-7 ק"מ להחלטת ממשלה ייעודית, עם סכום אחר, קטן יותר ממה שיש לתקומה, אבל נותן מענה לנתיבות, לאופקים, לאשקלון וליישובים הכפריים שנמצאים באזור הזה. אותו הדבר נעשה בצפון. אמרו, ניקח כמעט 3 מיליארד שקל ונשים אותם על התוכנית עוטף קו העימות, ליישובים שהם לא בתוך 9 ק"מ, אבל גם הם נפגעו מהמלחמה. משרד ראש הממשלה לקח על עצמו להכין החלטת ממשלה בעניין הזה, אנחנו – אני באופן אישי ומנהלת תנופה – אנחנו סוג של גורם מאשר בסוף של התהליך הזה, אנחנו גם מלווים אותו, זה לא תהליך שאנחנו מובילים. בשונה ממה שקורה עד 9 ק"מ, ההובלה פה היא של משרד ראש הממשלה. זה מה שסוכם בין ראש הממשלה לשר האוצר, ומנכ"לית משרד ראש הממשלה באופן אישי ואגף רלוונטי במשרדה מובילים את התהליך הזה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל הם יוכלו להיקלט בהחלטה הזו - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> עכשיו, כאן מתחיל האירוע. משרד ראש הממשלה, לפי הבנתי, עדיין לא גיבש סופית מה העיקרון שעל סמך העיקרון הזה הוא יקבע מי היישובים שנכנסים לתוך התוכנית. כי הצפון הוא גדול, אפשר ללכת על כל מחוז הצפון, ואז ברור ש-3 מיליארד השקלים האלה יימרחו כפרוסה מאוד מאוד דקה על המון המון יישובים. אפשר לחפש מיקוד. לפי מיטב הבנתי, מה שאני יודע עד היום, משרד ראש הממשלה החליט לחפש מיקוד, ללכת על מה שהם קוראים לו ערי ליבה, על סמך עבודת מטה מקצועית שבזמנו נעשתה על ידי אנשי מקצוע של משרד הפנים, וקבעה ערי ראשה כאלה באזורים השונים. למשל, אני אביא כמה דוגמאות, בלי שאני מתיימר להגדיר סופית את הרשימה, כי זה גם לא בידיי. אבל, לפי מה שאני יודע, מקומות כמו עכו, צפת, כרמיאל, נוף הגליל, להבנתי גם נצרת – הם נמצאים בתוך ההגדרות האלה. וכאן עלתה השאלה של חצור. הגישה ההתחלתית במשרד ראש הממשלה הייתה שכל היישובים שהם לא ערי ליבה יקבלו סיוע, אבל יקבלו סיוע יחסית צנוע, ורוב הכסף יושקע במרכזים הראשיים. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מרכזי הליכוד. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> לי לא מוכר. יושבת פה חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, נדמה לי מכרמיאל. לא שמתי לב שהיא חברת סיעת הליכוד. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא, אבל ראש העיר - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> ראש העיר כן. ובצפת ראש העיר הוא לא מהליכוד, אגב, סתם במקרה. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> בקואליציה. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> גם בנצרת, לפי מיטב הבנתי, ראש הרשות הוא לא מהליכוד. זה לא העיקרון. יש עבודה מקצועית של משרד הפנים, שנעשתה, אגב, במשך שנים, חברת הכנסת מטי הרכבי, והיא לא חדשה ולא הוכנה עכשיו ולא קשורה לממשלה הזאת. היא זאת שקובעת מי ערי ראשה ומי מרכזים משניים, ובונה מפה שלמה של הצפון. כאן הדברים נמצאים כרגע מבחינת - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא עבר עדכון בעקבות המלחמה? זאת עבודת מטה - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> זאת עבודת מטה שלא קשורה למלחמה. היא קובעת במבנה האורבני של הצפון – זאת החלוקה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אבל לא היו - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> עכשיו בא משרד ראש הממשלה ואמר, בגלל שצפון זה הרבה מאוד כשזה מעבר ל-9 ק"מ, אני רוצה להתמקד במרכזים שמושכים את שאר הפריפריה שלהם, ומתדיין כרגע עד כמה דרומה לרדת – טבריה בפנים, כן או לא; עפולה בפנים, כן או לא; ועוד כל מיני שאלות מהסוג הזה. עכשיו, מפה אני עובר – מה עמדתי. מיכאל מכיר היטב את עמדתי, וגם משרד ראש הממשלה מכיר את עמדתי. אני חושב שחצור חייבת להיות נדבך משמעותי בתוך התוכנית הזאת, גם בגלל המיקום הייחודי שלה בתוך האזור של הגליל המזרחי, בזה שהיא בעצם הפכה לקו החזית ברגע שפונו אלה שלפניה, ומעוד הרבה מאוד סיבות. אני גם הצעתי פתרון, יצירתי בעיניי, שהוא דומה קצת למה שהציע פה חבר הכנסת ביטון, איך אפשר להסביר למה חצור בפנים. צריכים לראות את חצור לא רק איך שהיא היום, אלא איך שהיא הולכת להיות. יש תוכניות בנייה מאוד משמעותיות בחצור שלמעשה יהפכו את חצור לעיר, וכתוצאה מזה אני חושב שהיא תיכנס להגדרה של ערי ראשה של משרד הפנים. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - וערים כמו כרמיאל - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אלה היו ימים אחרים, חבר הכנסת ביטון, עם גודל אוכלוסייה אחר במדינת ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> גם גודל הממשלה, אתה צודק. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> דווקא היו תקופות כאלה וכאלה, חבר הכנסת בליאק. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לקצץ שלושה משרדים ולתת - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני חושב שאם לראות את חצור על בסיס העתיד שלה, כפי שגם הולך להסתכם בהסכם הגג שלה ובתוכניות הממשלתיות לבנייה בחצור, אז בהחלט יהיה אפשר לבנות במרכז אזורי שיכניס אותם פנימה לתוך התוכנית. אני חושב שזה מה שצריך לעשות. אני מניח שיהיה לא פשוט להעביר את זה מול היועצים המשפטיים למיניהם – זה אירוע מורכב, לא תמיד ההיגיון מדבר בדברים האלה. אבל אני חושב שעל זה צריך להיאבק. אמרתי את זה למנכ"לית משרד ראש הממשלה, שזאת עמדתי המקצועית, וזה גם מה שנציג כשהיא תביא את התוכנית אלינו לאישור. אני מאוד מקווה שאכן חצור תיכנס פנימה. אני מרגיש הרבה רצון טוב במשרד ראש הממשלה בסוגיה הזאת. לצערי, לא שמעתי דברים ברורים מהתשובה שהתבקשתי להקריא, ולכן בחרתי פה להרחיב מה עמדתי כאן מעל דוכן הכנסת וגם לעשות קצת סדר בסוגיה הזאת, איפה הדברים עומדים, ולאיזה מוקד נכון לפעול וללחוץ כדי שחצור תיכנס. כמובן, אין לממשלה שום התנגדות לקיים דיון המשך בנושא הזה באחת מוועדות הכנסת. זו יכולה להיות או ועדת הכספים, לדוגמה, או ועדת נגב וגליל, אם ועדת הכספים תהיה עסוקה עכשיו בתקציב ובחוק ההסדרים. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> - - - יש ים זמן וים מקום. הכול בסדר. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> הינה, אם יושב-ראש ועדת הכספים אומר שיש לו זמן, לנו אין שום בעיה לקיים את - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ועדת כספים? אוקיי. עוד רגע נעשה הצבעה. תאפשרו לשר לסיים, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> לא, אני חושב שהוא צריך להרחיב בנושא - - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> מיזמים, נכון? יש לנו ועדת סל חדשה בכנסת, קוראים לה מיזמים לאומיים. אפשר להעביר הכול לשם. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ועדת הכספים - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, נראה לי שבעקבות עבודתכם המאומצת בוועדת הכנסת העומס ששמתם על ועדת המיזמים הוא כבר כל כך גדול, שלא בטוח שיתפנה שם זמן לחצור. לפחות אני, הקטן, כפי שעקבתי אחרי דיוני ועדת הכנסת, נראה לי שהוועדה הזאת מגיעה לסף הקיבולת שלה. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אל תדאג, זה יהיה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מיכאל, אנחנו נצביע על ועדת כספים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אז כאמור, הממשלה לא מתנגדת להמשיך את הדיון בנושא הזה בוועדת הכספים. אני מציע שתזמינו את נציגות משרד ראש הממשלה - - << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << קריאה >> אפשר לעשות ועדה משותפת של כספים ומיזמים לאומיים. << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> - - ותבקשו לקבל מהם עדכון איפה שהם נמצאים, כי אני חושב שיש פה עוד עבודה רבה כדי לפתור את הסוגיה הזאת. אבל בעיניי, התוצאה צריכה להיות שחצור תהיה בתוך התוכנית. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל, השר, תקדם את רעיון היצירתי שלך - - - << דובר_המשך >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר_המשך >> אני עומד מאחוריו. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. עמדה נוספת ביקש חבר הכנסת אחמד טיבי. << קריאה >> מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תודה רבה, השר, תודה, מלביצקי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> החרגת היישוב חצור היא חשובה. אני רוצה לדבר על דברים חשובים יותר – חיי אדם. באעבלין נרצחו שני בני אדם, והיישוב חי בהיעדר ביטחון טוטלי. מתח רב ביישוב. בסח'נין וטמרה הפגנות ענקיות נגד האלימות והפשיעה; בטירה נרצחו שלושה צעירים – שלושה צעירים – פשע נתעב, טירה כולה כואבת, גם החברה הערבית; בטייבה ירו היום על ביתו של חבר העירייה עורך דין עבדאללה ג'אבר; בכפר מנדה – יריות בערב, ניסיון לפרוטקשן ובעוד יישובים; בסח'נין תלמידים של בית ספר חטיבת ביניים היו בסיור באזור בית שאן, ואז חבורה של מתנחלים בזויים תקפו אותם - - << יור >>היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תם הזמן, תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - תקפו אותם, תקפו אותם - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - הפה שלך - - - << יור >>היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תם הזמן. אני מבקשת - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - בגז פלפל - - << יור >>היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תם הזמן, תם הזמן, תם הזמן. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ויש לבזויים האלה תומכים גם פה וגם שם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עבר הזמן - - - << יור >>היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מבקשת להוציא אותו. להוציא את חבר הכנסת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הבושה צריכה למלא אתכם, חבורה של בזויים, בזויים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> קריאה ראשונה, קריאה שנייה, קריאה שלישית – להוציא את חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תשמור על הפה שלך, תומך טרור. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> את ביזיון לכנסת, פשיסטית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - תטנף את הפה שלך. צא החוצה. צא החוצה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו נעבור לקיים את ההצבעה על העברת ההצעה לדיון בוועדת הכספים. אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - (חבר הכנסת אחמד טיבי יוצא מאולם המליאה.) << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שתינו – גברתי היו"ר, הוא אמר ששתינו בזויות, התומך טרור הזה. צא החוצה. נגמרו הימים האלה, נגמרו, נגמרו, חלאס. אין יותר בעלבתים תומכי טרור פה. זה נגמר. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי ההצעה תעבור לדיון בוועדת הכספים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> דילול כוחות הביטחון בעוטף בניגוד להתחייבויות מפורשות ושבירת האמון עם התושבים << הלסי >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: דילול כוחות הביטחון בעוטף בניגוד להתחייבויות מפורשות ושבירת אמון עם התושבים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יעל רון בן משה, דבי ביטון וצביקה פוגל. ראשונת המנמקים – חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת בראש. ברכות לראש מועצת חצור ולאנשיו – נסיעה טובה ובטוחה חזרה הביתה לצפון. בראשית דבריי אני רוצה לשלוח מכאן איחולי החלמה מהירה לקצין במילואים, לוחם בחטיבת אלכסנדרוני, שנפצע הלילה בקרב במרחב הקו הצהוב. החלמה מהירה לו וחיזוקים למשפחתו ולכל חיילי צה"ל הגיבורים שלנו. כמעט במעבר ישיר אני רוצה לדבר על ההצעה הדחופה שהגשתי בעקבות הודעת ווטסאפ שקיבלו רבש"צים ביישובים בעוטף עזה על דילול כיתות הכוננות מטווח הזמן המיידי. ההודעה הזו מגיעה על רקע ידיעות שאנחנו מכירים על התעצמות חמאס, על המעבר לשלב ב', ועל כך שעוד לא ברור מי בכלל הכוח שישלוט בעזה וישליט שם סדר. אז פעם אחת יש בידיעה הזו בעיניי מקום לשאלות לגבי התפיסה הביטחונית בכלל, לגבי מה שהתחלנו לקרוא לו ב-7 באוקטובר "הקונספציה". אבל אני חושבת שזה לא המקום לדון בדבר הזה, פה במליאה. מה שאני כן רוצה לשים עליו כאן את הדגש, זה אופן ההודעה לרבש"צים. ב-22:00 מקבלים הרבש"צים הודעת ווטסאפ שהחל מעוד כמה ימים – זה כבר תאריך שחלף, תחילת פברואר – מדללים את כיתות הכוננות ביישובים. עכשיו, תראו, יכול להיות שיש לזה צידוק, אבל יכול להיות גם שזה מפריע מאוד לחזרה לשגרה לחיים של אנשים שם. רק בשבת האחרונה מרחק לא רב מכרם שלום הייתה תקרית מאוד משמעותית ברפיח, עת יצאו שמונה מחבלים מפיר, וצה"ל תקף כמו שצריך את המקום הזה. אולי לא הייתה סכנה של פשיטה ליישוב, אבל שוו בנפשכם שאתם יושבים שם עם ילדיכם, וברקע אתם גם יודעים שיש איזשהו תכנון לדלל את הכוחות ששומרים על היישוב. אני חושבת שזה מפר את הניסיונות המאוד מאוד משמעותיים שנעשים להחזיר את האמון בין התושבים להנהגה המקומית לצה"ל, מפר את הניסיונות לשקם את האמון בין ההנהגה המקומית לצה"ל. בהרבה מאוד רבדים זה מפריע לתהליך השיקום וההעצמה מחדש של היישובים. אני מבקשת שנקיים על זה דיון בוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, יישר כוח. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה – אינה נוכחת; חבר הכנסת צביקה פוגל – אינו נוכח. ישיב על ההצעה השר שלמה קרעי, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אתחיל בתגובה של שר הביטחון, ונמשיך לעוד כמה דברים. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> כמה זמן יש לך לדבר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא מוגבל בזמן. אנחנו עד הבוקר, יש זמן. בטרם אתייחס באופן נקודתי לטענות שאותן מעלים חברי הכנסת פוגל, ביטון ורון בן משה בהצעתם לסדר-היום, אני מבקש – שר הביטחון מבקש – להדגיש שתי סוגיות עיקריות הנוגעות לנושא זה: דגש ראשון הוא המחויבות העמוקה שלנו כממשלת ישראל לעשות כל שנדרש על מנת שעזה לא תהווה עוד איום על תושבי מדינת ישראל, בדגש על יישובי הנגב המערבי, שעמדו במרכז מתקפת הטרור הרצחנית בשמחת תורה; דגש שני, חשוב לא פחות, נוגע לחשיבות שאנחנו מייחסים לאמון הציבור ותושבי העוטף בפרט כלפי צה"ל. האמון הזה מתבסס על שקיפות בין צה"ל לרשויות המקומיות, על שיתוף פעולה ועל עדכון מתמיד ותיאום הדדי. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - עשרה אנשים שמדברים, ועוד פעמיים יעלה שר להשיב. עכשיו כל האירוע זה להגיע לזה שאני בחרתי לדבר שלוש דקות על נושא שחשוב לי? קצת כבוד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, לחלוטין. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לנוכח – חברת הכנסת בן משה, אל תתרגשי, האופוזיציה עייפה, רוצה ללכת הביתה. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כבוד השר - - - שאני מעוניינת להתרגש - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה בסדר, ואני יכול להגיב לך גם אם את לא מעוניינת. אני רק מתאר לאזרחי ישראל את הסיטואציה שהייתה כאן עכשיו, שכעסו עלייך, למה נתת הזדמנות לשר לעלות כאן להשיב ובעצם למשוך זמן עד שנגיע לשעת ההצבעה, וגערו בך על זה. ואת אמרת, זו הצעה לסדר-יום שחשובה לך. אז אני מתאר לאזרחי ישראל שיש כאן אופוזיציה עייפה – גם בשנה הרביעית שלה, גם בשנת בחירות – היא רוצה ללכת לישון. זה הכול, זה מה שקורה כאן, שתדעו. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא תקפתי אותך, לא את הממשלה, אני רוצה לדבר על הנושא שמעניין - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני לא מדבר עליך. אני לא מתייחס - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת, חברת הכנסת יעל רון בן משה, אני מבקשת עכשיו – עכשיו השר משיב, בבקשה. את רוצה – אם יש איזושהי התייחסות שאת רוצה להתייחס אליה אחר כך, את מוזמנת. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - מותר - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הבנתי, אוקיי, בסדר. אני חושבת שהדברים היו ברורים, בבקשה. ואת צודקת בהחלט שהמינימום כבוד זה לתת לך לשמוע את תגובת השר לדברים שלך – הדברים החשובים מאוד, דרך אגב. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אגב, חברת הכנסת רון בן משה, לא התייחסתי – לא ביקרתי אותך, ביקרתי את מי שהעיר וגער מירכתי המליאה, וזכותי, אני מנצל את חופש הביטוי שלי, גם אם חופש ביטוי זה אולי לא דבר שנמצא כל כך במחנה שלכם. זה חופש הביטוי שלי, ואני אומר את מה שאני מוצא לנכון. אני ממשיך: לנוכח שני העקרונות הבסיסיים האלו, שמהווים קו מנחה מרכזי בפעילות שלנו באזור הנגב המערבי ובעזה, אתייחס כעת להצעה לסדר-היום שאותה העלו חברי הכנסת פוגל, ביטון ורון בן משה. אני מבקש – שר הביטחון מבקש – לחדד את הנקודות הבאות: ראשית, בניגוד לנטען, אין שום כוונה לצמצם את מספר חברי מחלקות ההגנה ביישובי הנגב המערבי, כשם שאין כוונה להפחית את מספר נושאי הנשק הצה"לי ביישובים אלו. כן זאת להבדיל – ופה אני חייב להוסיף משהו משלי: אני תושב עוטף עזה. בבוקר שמחת תורה הייתי חבר כיתת כוננות, ביקשתי מהרבש"ץ את הנשק שלנו, את ה-M-16, כדי לצאת לסייע. ראינו שיש בלגן ואף אחד לא מגיע, ואמרו לנו שלפני שנה שר הביטחון אסף את כל כלי הנשק מיישובי העוטף. אז רק שתדעי מה היה ביום שמחת תורה כתושב העוטף. אני מבין שזה לא מזיז לכם, אבל זה מה שהיה שם באותו בוקר. << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לענות לך את הודעת הווטסאפ שנשלחה מקצינת ההגנ"מ ביישובים? אתה עומד שם ומקריא הודעה שקרית, וממשיך בעוד שקר. אז באמת, נו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> על מה - - - << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> נשלחה הודעה על - - - כיתת כוננות - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז רגע, אני ממשיך. זה לא כיתת כוננות, זה רידוד כוחות המילואים, ותכף אני אגיע לזה. אין כוונה לצמצם את מספר חברי מחלקות ההגנה ביישובי הנגב המערבי, כשם שאין כוונה להפחית את מספר נושאי הנשק הצה"לי ביישובים אלו. שנית, השינוי שכן עתיד להתבצע בגזרה המדוברת נוגע לצמצום השימוש במשאבי ימי המילואים, שעליו החליט שר הביטחון לפני שבועות ספורים, וזאת כדי להקל על משרתי המילואים בכלל הגזרות ולהתייעל בהקצאת המשאבים. כיוון שהשינוי נוגע למשרתי מילואים בלבד, לא יהיה כל שינוי בסדר הכוחות של חברי המחלקה החמושים והמאומנים ביישובי הנגב המערבי, שיישאר בדיוק כפי שהוא. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> שגם לא היו ביישוב בבית - - - במילואים - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני סומך על שר הביטחון ועל צה"ל שיעשו את מה שנדרש, אחרי שלמדו את הלקח ממה שקרה כאן לפני שנתיים וכמה חודשים, ושיהיו כיתות כוננות עם נשק ועם כל מה שנדרש כדי להגן על היישובים. כחלק מאותו תיאום ואותה שקיפות שמנחים אותנו – ממשיך שר הביטחון ואומר – כאמור, לפני כמה ימים התקיימה פגישה בין נציג צה"ל לבין ראשי הרשויות. בפגישה סוכם כי הצמצום בסד"כ המילואים יבוצע בפועל בשבועות הקרובים, וזאת בעיתוי אשר יתואם עם ראשי הרשויות והיישובים. ועוד סוגיה אחת שאותה חשוב לשר הביטחון להבהיר: בניגוד לנטען בהצעה לסדר-היום, צה"ל פועל גם בימים אלו ממש כדי להוסיף מרכיבי ביטחון ביישובים הסמוכים לקו הגבול, לרבות ביישובי העוטף. הפעילות הזו כוללת הצבת מרכיבים טכנולוגיים ותשתיתיים כאחד. צה"ל ימשיך לפעול מתוך מחויבות מלאה לשלומם של תושבי הנגב המערבי, ויעשה זאת בעדכון מראש ובתיאום למול ראשי הרשויות. בסיום דבריו שר הביטחון מבקש להביע הערכה רבה למשרתי המילואים, אשר מאז מתקפת שמחת תורה, מילאו תפקיד חשוב בהגנה על היישובים בעוטף וביצעו את משימתם במסירות, בהקרבה ובמקצועיות. נמשיך לעשות הכול על מנת להבטיח שעזה לא תהווה איום על יישובי הנגב המערבי תוך פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו. עד כאן דברי שר הביטחון בנוגע להצעה לסדר-היום. מכאן אני ממשיך באופן חופשי ברשותך, גברתי היושבת-ראש. כשאנחנו מבטיחים, אנחנו גם מקיימים. הממשלה שלנו לא תלויה בחורשי רעתנו, ואין לנו צורך לחתום על הצהרות - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רק אדוני השר – חברת הכנסת, את תרצי להעביר את זה לוועדה? לאיזו ועדה? << קריאה >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כן. חוץ וביטחון, תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חוץ וביטחון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הממשלה שלנו לא תלויה בחורשי רעתנו, ואין לנו צורך לחתום על הצהרות ואז לגנוב את דעת הבוחרים שלנו ולעשות את מה שמתחשק לנו. אגב העניין הזה, בפרשת השבוע – בבצ'יק, תקשיב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, אני עדיין בפרשה של השבוע שעבר, בהצעה הבאה נדבר על פרשת יתרו. חילקתי לי את זה לשני חלקים. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> - - - תעשה הכול בהצעה הבאה לסדר-היום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לאט-לאט, מה אתה ממהר? חבר הכנסת מעוז. << קריאה >> אבי מעוז (נעם): << קריאה >> תן לי הכול בהצעה הבאה לסדר-היום. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה לתת לכם חידוש של המהר"ם שיף, ולקשר אותו למה שאמרתי קודם על זה שכשאנחנו מבטיחים – אנחנו מקיימים. המהר"ם שיף חד חידה לפרשת בשלח, ואומר: כתוב בפסוק "ויקח שש מאות רכב בחור". אז אומר "ויקח שש מאות רכב בחור". אם תעשו חשבון, המילה "ויקח שש" – מה זה המילה שש, מה הגימטריה שש? האות וי"ו – שש. אם ניקח שש מאות רכב – אות, הכוונה ממילת רכב – מילת רכב, אם תורידו ממנה שש, רכב זה 222 – רי"ש, כ"ף בי"ת – אם תורידו שש מהמילה רכב, שזה 222, תקבלו את המילה בחור, שזה 216. "ויקח שש מאות רכב" – תקבלו את המילה בחור. אז אני ניסיתי למצוא משהו דומה בפרשה על אלו ששיקרו את הבוחרים שלהם, ואמרתי, בוא ננסה להוריד את המילה "האמת" מנפתלי. אתם יודעים מה יצא לי? נפתלי זה 570; "האמת" זה 446. אם תורידו מנפתלי את האמת, יישאר לנו לפיד – 124. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ברצינות? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, יוצא מדויק. אז כמובן, להבדיל אלף אלפי הבדלות מהחידוש התורני של המהר"ם שיף, אבל בכל זאת זה מתאר לנו כאן את מה שאנחנו – כשאנחנו מבטיחים לבוחרים שלנו, אנחנו מקיימים, ולא חותמים על הצהרות בשידור חי ואז מקימים את ממשלת האחים המוסלמים. אני רוצה לדבר על הפרשות האלה שאנחנו קוראים, אנחנו עדיין בעיצומם של ימי השובבי"ם. שובבי"ם זה ראשי תיבות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. זה הפרשות האלה שאנחנו נמצאים בהן, זו תקופה שנקראת תקופת השובב"ים, שהיא תקופה שיש כאלה שמתענים בה, שני וחמישי, יש מי שעושה תעניות דיבור, יש כל מיני – זו תקופה שהיא מסוגלת, היא תקופה טובה לעם ישראל. אז אנחנו רואים – למה בעיניי התקופה הזאת, השובבי"ם, זה הפרשות שמדברות בדיוק על תקומת עם ישראל, שעם ישראל הפך לעם – מפרשת שמות, שמתחילה את זה שעם ישראל עובדים בפרך במצרים, ומשה רבנו, הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו בסנה, ומתחיל תהליך הגאולה, עד לפרשה שנקרא השבת עם מתן תורה, ופרשת משפטים ממשיכה עוד קצת. אז בפרשה שקראנו, בפרשת בשלח, אנחנו רואים שיש משהו מוזר. כשעם ישראל עומדים על שפת הים, עמוד הענן ועמוד האש מאחוריהם, מגן עליהם מפני המצרים, אחרי שקיבלו המצרים את עשר המכות, אחרי שיצאו באותות ומופתים ממצרים – אנחנו רואים שעדיין – הם הגיעו לשפת הים, ומשה אומר להם: "ויאמר משה אל העם, אל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום". הוא אומר להם: תיכנסו לים. הקדוש ברוך הוא אומר למשה – גברתי היושבת-ראש, היציע שם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שקט שם, בבקשה, חבר הכנסת. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא חברי הכנסת, זה ביציע, לא חברי כנסת. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גם וגם. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> חברי הכנסת ישנים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא אתם, דיברתי על – אתם בסדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חברי הכנסת – דווקא מקשיבים, הם דווקא מקשיבים. יש להם כנראה הערכה למורשת. ואז אתם רואים שהקדוש ברוך הוא אומר למשה: "מה תצעק אלָי, דַבֵּר אל בני ישראל וְיִסָּעוּ", ואנחנו רואים שעם ישראל עדיין מהסס. אחרי כל מה שהקדוש ברוך הוא עשה, אחרי עמוד אש וענן, עדיין המדרש אומר שהיו ארבע כיתות, כת אחת אומרת – בוא נילחם במצרים, כת אחת אומרת – בוא ככה – כל מיני כיתות שהיו שם. ותארו לכם, תדמיינו שמתלווה אלינו קוסם רב-עוצמה, כשראינו את הפלאות שהוא מחולל עם שרביט, כל מקום שהוא הולך, עושה מה שהוא רוצה, מחולל פלאות, מלווה אותנו בעמוד אש וענן. האם היינו חוששים ממשהו שהיה ניצב לקראתנו? כנראה שלא. אבל למה עם ישראל על שפת הים עדיין חששו? עדיין אותו ערב רב שהיה עם עַם ישראל הצליח לזרוע תבהלה בקרב ישראל, ועד שנחשון בן עמינדב לא קפץ למים והים נבקע כשהגיעו לו מים עד נפש – עדיין לא היה ברור מה קורה. עדיין התלבטו. אז אנחנו יכולים לראות שיש בעצם הבדל בין חירות גופנית, בין חירות גשמית, לבין חירות רוחנית. להוציא אדם מהשבי בחירות פיזית, בחירות גשמית, זה יחסית קל. אם אתה יודע איפה הוא נמצא, בא עם יחידת קומנדו, מוציא אותו מהשבי, מוריד לו את האזיקים מהידיים – הוא השתחרר גשמית. אבל כדי לשחרר מהתודעה, לשחרר את החירות הנפשית, זה דבר שלוקח כנראה הרבה יותר זמן. ואנחנו רואים שעם ישראל, דור המדבר, עדיין, למרות שהשתחררו ממצרים - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודעת עבד. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> - - עדיין הייתה להם תודעה של עבדות, תודעה של רפיסות, תודעה כזאת שלקח להם 40 שנה במדבר עד שדור המדבר סיים – בעצם כולם מתו במדבר – רק אז העם שנכנס לארץ, שלא הייתה לו אותה תודעה של עבדות, רק הוא בעצם הצליח להיכנס. הם היו בני החורין שהיו ראויים לארץ ישראל. אז גם פה, כשהתודעה הזאת – כשהם רואים את האדונים שלהם רודפים אחריהם, התחושה הזאת של העבדות עדיין מפעמת בהם. אגב – חבר הכנסת מעוז, יש לנו זמן. זה לא תלוי בי, אני מקבל הנחיות. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> גם אחרי שיעור של 45 דקות יש הפסקה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> כן, אז כמו שאמרתי, התודעה הזאת לצאת לחירות רוחנית היא דבר הרבה יותר קשה. לקח לעם ישראל 40 שנה במדבר לצאת מהתודעה הזו. אנחנו ראינו את התודעה הזו, את אותה תודעה, גם בימינו אנו. לאורך המלחמה הזאת שמענו הרבה תבהלה, הרבה רפיסות, הרבה כניעה וחולשה, אבל למול אותן כיתות של תבהלה, למול אותם נמוכי קומה לאומית, עמדו, התייצבו, מאות אלפי הלוחמים שלנו, כשיחד איתם עם ישראל – כפליים כיוצאי מצרים, רוב-רובו של העם הזה – עם אמונה, עם עוז, עם ביטחון בצור ישראל וגואלו. ראינו את זה במלחמה, ראינו אותם יוצאים כשספר תורה בזרועותיהם, כשהכהן משוח המלחמה, המפקד שלהם, קורא להם את הפסוקים של היציאה למלחמה. ראינו כאן דברים שהם עם שלא נבהל, לא נבהל ממכה קשה שהוא חטף, אלא מייד התגבר כארי להשיב מכה, להשיב מנה אחת אפיים למי שניסה לפגוע בו. זה ההבדל בין עם שהוא עם של בן חורין, כמונו, אנחנו דור הגאולה, דור של בני חורין, לא צריכים יותר מדי זמן כדי להתעורר, כדי להשיב מלחמה שערה – לבין דור המדבר, שכשיצאו ממצרים, עדיין הייתה להם אותה תחושה ואותו שעבוד רוחני שהיה להם קשה לצאת ממנו. אז כמו שאמר חבר הכנסת מעוז, יש לנו עוד שתי הצעות לסדר-היום, אז נמשיך באגדות ובמדרשים בהצעות הבאות. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על העברת ההצעה לדיון בוועדת חוץ וביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד – אני קובעת כי ההצעה תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון. ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא המגפה השקטה, הבדידות – ירד? ירד. אז זה נמצא בסדר-יום החדש, אוקיי. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פגיעה בענף החלב ובביטחון המזון בעקבות הרפורמה במשק החלב << הלסי >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: פגיעה בענף החלב ובביטחון המזון בעקבות הרפורמה במשק החלב. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יצחק קרויזר, גלעד קריב, אלון שוסטר, ניסים ואטורי, אבי מעוז, ואליד אלהואשלה. ראשון המנמקים – חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא פה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הלילה יש לנו לילה של גימטריות, גברתי היושבת-ראש, חבריי. אני מציע לכנסת שזה יהיה לילה של פיצוי ורציונליות. אתמול התקבלה החלטה בוועדת הכנסת, והיום היא תובא – אולי, לא יודע – להכרעה. החלטה רעה פעמיים – לקחת את סוגיית יציבות ענף החלב, הענף המפואר הזה, ולעשות בו שינויים מהפכניים תחת גרזן של לוח זמנים בלתי סביר בנושא שנוי במחלוקת – לא ראוי, בוודאי על פי הנחיות היועצת המשפטית לכנסת, להיכנס פנימה. ומשהוחלט ש"לא מפצלים" – בז'רגון של הכנסת – הוחלט גם לא להעביר את הנושא לדיון בוועדה שמתמחה בסוגיות כאלו, כלכליות, חקלאיות, אלא להעביר לוועדה אחרת – והסיבה ברורה, ידועה, גלויה לחלוטין: שם היכולת לנהל באמצעות יושב-ראש הוועדה, לנווט את הדיון לכיוון שמוצא חן בעיני המציע – במקרה הזה שר האוצר – יהיה יותר קל. אני מציע לכנסת לשמור על מעט כבודה ולתת את האפשרות לוועדה הנכונה, לוועדה המתאימה, לעסוק בנושא, לפחות בדיון סמלי אחד, לעסוק בסוגיה הזאת של יציבות ענף החלב – ולהבהיר, אני שם פה דגש כרגע על העברת הדיון הזה לוועדת הכלכלה. הנימוקים ידועים וברורים, אבל אני אגיד אותם בקצרה. מדובר בענף יציב, ענף שמתייעל, ענף שהבעיה בו היא לא אם יש חלב או אין חלב בסופרמרקט; יש עודף של חלב ממה שצריך, הבעיות הן אחרות לחלוטין, ואני מבקש להעביר את הנושא העצום הזה לדיון בוועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שתי רפתות במאחזים בלתי חוקיים, וכבר לא עושים רפורמה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> גלעד, אתה לא מדבר? אתה רשום. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני רשום, אבל אני מוותר. שמעתי מספיק מקרעי וראיתי מה עשיתם לשוק החלב. ראיתי - - - << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא בטוח שהרפורמה הזאת תשיג את מטרתה. אני חושב שראוי להגיע ולעשות – לא שומעים? שומע? אחת, שתיים, שלוש. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא מבינים. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מבינים? אני לא רוצה לדבר בערבית, אחרי זה תגידו: אה, הוא דיבר בערבית. << קריאה >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> (אומר בערבית: אתה מדבר ערבית?) << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> (אומר בערבית: אבל אתה לא מבין ערבית.) << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני רוצה לשמוע אותך מדבר בערבית ואז אני אלשין לטלי. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> טוב. קודם כול, אני רוצה להגיד, אני יודע, יש כאלה שמרימים גבה, שאלו אותי: מה, אתה עולה לדבר על הרפורמה? כן, עולה לדבר על הרפורמה. אני ישבתי מול ראש הממשלה, הוא ביקש ממני לתמוך בהצעה שתגיע לוועדת הכנסת, וכך עשיתי. אני לא חושב שיש סיבה לפרק את הקואליציה, אני יותר פוחד מזה שאתם תהיו בקואליציה, תהיו בממשלה. אם לפיד יהיה ראש ממשלה אני לא יודע מי ירוויח מהדבר הזה, ולכן אני הולך עם ראש הממשלה, כן, לא מתבייש להגיד את זה. מצד שני, קיבלתי הבטחה שאנחנו נשב על הפרטים האלה בוועדה ונדון בנושא הזה, ושם זה המקום לתקן. זה לא אומר עכשיו שמי שנלחם בממשלה ובראש הממשלה הוא הצודק. לא. לא. אנחנו קואליציה, יש לנו ראש ממשלה מצוין, ואנחנו ניתן לו את הגיבוי, כי אני חושב שהוא עושה הרבה פעולות נכונות, ועוד יהיו הפתעות לגבי כל מיני נושאים שהם ברמה בין-לאומית. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> החמאס סחט את נתניהו, וסמוטריץ' סחט אותו. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> גלעד קריב חייב להפריע, כי תמיד זה כואב לו שמישהו מהליכוד מדבר, כי כל דבר לא יתאים לו. גם אם אני אדבר עכשיו על מלפפונים, עגבניות, אתה יודע, פתאום הוא יקפוץ ויגיד: לא, זה בסדר הפוך וכל מיני. תמיד קריאות ביניים, לא משנה על מה מדברים איתך. לא משנה על מה מדברים איתך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מתרשם מכוח העמידה של נתניהו מול סנוואר. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> השעה עכשיו 01:02, והינה קריב בקריאות ביניים. בבקשה, כן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני מעיר את ואטורי, הוא נרדם על הדוכן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב, בבקשה. << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני לא נרדמתי, אולי אני גם אחליט להישאר פה. אני אומר לך עוד פעם, השעה 01:02 ואתה תתקוף על הדבר הזה. הינה, 01:03, תגיד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא רוצה - - - << דובר_המשך >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר_המשך >> בבקשה, הינה, אתה רואה? הוא חייב להעיר הערות ביניים, לא משנה על מה אתה מדבר. אני אומר דבר אחד: אני לא אהיה זה שיפיל את הממשלה הזאת. אני חושב שהממשלה מצוינת. אנחנו נביא את הדברים לתיקון ונעשה את התיקונים איפה שצריך בוועדה – שם המקום לדון. לא בשוק ולא ברחוב. תודה רבה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, באיזו ועדה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ואטורי - - - שפגט. אתה יכול להיות נערת גומי, ואטורי. << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לא שומע כלום. לא שומע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה לא שומע? לא נורא. נערת הגומי של הליכוד. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> יכול להימתח מעל כולם - - - << קריאה >> ניסים ואטורי (הליכוד): << קריאה >> לא נערה ולא גומי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוה, אתה שומע. נס. קבלו את שר החינוך הבא של ישראל. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, 16 רפתות נפגעו בשמחת תורה התשפ"ד, 15 מתוכן חזרו לעבוד ולייצר חלב חודש לאחר מכן. עבודת הרפת בכיסופים נעצרה לחלוטין, וברוך השם שוקמה לחלוטין; הרפת בעלומים שנפגעה קשות שוקמה; הקיבוצים ניר יצחק וסופה חנכו רפת משותפת חדשה. האם רפורמת החלב של שר האוצר תעזור לרפתות האלה או תקשה עליהן? אין ספק שתקשה עליהן. מדינת ישראל נמצאת מאז הקמתה במלחמה או בסכנת מלחמה. במצב שכזה, בכל התחומים, ובוודאי בתחום המזון, אנחנו חייבים להיות כמה שיותר עצמאיים וכמה שפחות תלויים במדינות זרות, במיוחד לאחר השנתיים האחרונות והמלחמה מרובת החזיתות. האם רפורמת החלב של שר האוצר תהפוך אותנו לפחות תלותיים וליותר עצמאיים, או שדווקא להפך? אין ספק שהיא תהפוך אותנו ליותר תלותיים ופחות עצמאיים. הרפתות הישראליות, כמו שאר ענפי החקלאות, מהוות מרכיב מהותי בביטחון מדינת ישראל על הגבולות. האם רפורמת החלב של שר האוצר תחזק את ביטחון מדינת ישראל או דווקא תחליש אותו? אין ספק שהיא תחליש את ביטחון המדינה. לפני יומיים, ביום חגה של הכנסת, קידמו את פנינו דוכנים משולטים על חקלאות ישראלית, אבל באירוניה מושלמת, בזמן שהכנסת מתהדרת בחקלאות ישראלית, הממשלה מקדמת רפורמה שתפגע ברפתות ותפגע בחקלאים. אתם חושבים שהציבור מטומטם? פקידי האוצר מנסים לקדם במשך השנים כל מיני רפורמות. בכל פעם שמנסים להעביר תקציב, הפקידים מעלים שוב ושוב כל מיני רפורמות מבניות, אבל בדרך כלל השרים לא נופלים בפח ומצליחים לעמוד בפרץ. חוץ מהפעם, וזוהי דוגמה מעולה איך הפקידים שולטים על הממשלה הנבחרת במקום שהממשלה תשלוט על הפקידים. כעת שר האוצר מאמץ את רפורמת החלב ומנסה לקדם אותה בכל כוחו הפוליטי, כולל על ידי שימוש באיום בהליכה לבחירות והורדת כל המכסים על החלב. גברתי היושבת-ראש, חקלאות ישראלית היא לא עוד שורה בחשבון הבנק של מדינת ישראל. חקלאות ישראלית היא חלק בלתי נפרד מהזהות היהודית של מדינת ישראל ושל עם ישראל בתהליך שיבתו לציון, ואני מצטרף לחבריי שמבקשים להעביר את הדיון בנושא הזה לוועדת הכלכלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי התייחסו לעניין של רפורמת החלב, ואני רוצה להתייחס לשני נושאים אחרים. תלמידי בית ספר אבן חלדון מהעיר סח'נין יצאו למסלול לימודי היום ומצאו את עצמם מותקפים באלימות ובגז מדמיע באזור בית שאן, ולא שמעתי אף חבר כנסת כאן או שר שמייצג את הקואליציה מגנה את האירוע הזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה שר החינוך? << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תלמידים שיוצאים מהעיר שלהם על מנת לערוך מסלול לימודי, פעילות חינוכית, מותקפים על ידי מתנחלים או קבוצות אחרות, על מה? איפה משרד החינוך? איפה השר? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שר החינוך מעודד אותם. כל הממשלה מעודדת אותם. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> איפה הממשלה? לכן, אדוני השר קרעי, כנציג הממשלה שנמצא כאן, חשוב מאוד להעביר את זה לראש הממשלה, למשרד החינוך – השר לא נמצא כאן כרגע – ולהעביר את המסר שלנו, אזרחי המדינה. תלמידים שנמצאים במערכת החינוך, הגיע הזמן להפסיק את ההסתה הזאת. מצד שני, אנחנו קיבלנו הודעה לפני שעתיים-שלוש על כך ששני צעירים תושבי תל שבע הותקפו על ידי המשמר הלאומי, והשוטרים נחקרו במח"ש. התופעות האלו מתרחבות, ואנחנו צריכים לעצור את זה. צריך לגדוע את ההסתה. לא מספיק שיש מקרים רבים בחברה הערבית, ובתקופה האחרונה יש ריבוי, לכן צריך לעצור את כל המקרים האלו. אנחנו עומדים לצד תלמידי סח'נין וגם לצד שני התושבים מתל שבע. קיבלנו בדקות האחרונות גם הודעה על כך שהממשלה או הקואליציה שוקלת לדחות את ההצבעה על פיצול החוק לשבוע הבא. איפה החרדים? למה אתם ממתינים? החרדים, כל פעם הממשלה הזאת מורחת אותם. הליכוד עובד על המפלגות החרדיות – ש"ס, דגל התורה ואגודת ישראל. גם היום, ישראל ביתנו, עבדה עליכם. מורחים אתכם. אופיר כץ עושה מהחרדים קרקס. לכן אני רוצה לפנות לציבור החרדי, אני רוצה להגיד להם ולכם: הנציגים שלכם כאן בכנסת חלשים. לא מנהלים משא ומתן למענכם. ממשלה שולטת בחרדים על מלא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, אתה רשום. גלעד, אתה רוצה? בבקשה, חבר הכנסת גלעד קריב. סימון לא נמצא? לרשותך שלוש דקות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, לילה טוב לכולם. אדוני השר, לילה טוב לך. אתה ודאי יודע לצטט בעל פה את שירת דבורה. על יעל אשת חבר הקיני נאמר: "מים שאל, חלב נָתָנה". << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. על שר האוצר שלנו אנחנו יכולים לומר: חלב שאלנו, אטריות קרות – לוקשים הוא נתן. זה מה שיש לומר על רפורמת החלב של שר הלוקשים בצלאל סמוטריץ'. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תציין שאת שירת דבורה קראנו בשבת - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון, שבת שירה, לפני ט"ו בשבט. קראנו, אבל שר האוצר כנראה לא למד שום לקח, כי שר האוצר מקדם, כופה רפורמה שתיטיב לא עם האזרחים, כי מחירי החלב לא ירדו – היא תיטיב רק עם הטייקונים בעלי רשתות השיווק, אחד מהם מקורב מאוד לראש הממשלה; היא תיטיב עם יבואנים שיעשו ספקולציות, והיא תרסק את אחד מענפי החקלאות המפוארים שהוקמו כאן בארץ עשרות שנים לפני הקמת הממשלה. שר שכולו לוקשים, אטריות קרות. כמו שהוא אמר שמדינת ישראל לא תעביר שום דבר לחמאס, ואז התברר שמשלם המיסים הישראלי מימן את פרויקט הקרן ההומניטרית, שקרס יחד עם המעמד הבין-לאומי של מדינת ישראל. שר אוויל, שר טיפש, שר שהולך להמיט חורבן על הרפתות במדינת ישראל, ובשביל מה? בשביל ניסיון לצלוח את אחוז החסימה – ניסיון שלא יצלח. את השניות האחרונות, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אני אקדיש כדי לומר שהתמונות מעמק המעיינות ליד בית שאן, עין שוקק, הן תמונות מחרידות, הן תמונות מזעזעות. לא 70 נערים תועים מסתובבים בגבעות יהודה ושומרון – אלא מאות; מאות חוליגנים שמקבלים רוח גבית מרשויות שלטון ולצערי גם ממשרד החינוך עד הרגע הזה. לא נשמעה תגובה מצד משרד החינוך למתקפה המכוערת בעין שוקק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, תם הזמן. תודה רבה, תם הזמן. תם הזמן. תם הזמן, חבר הכנסת קריב. תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון – אינו נוכח. ישנה בקשה לעמדה נוספת של חברת הכנסת מרב מיכאלי אחרי תשובת הממשלה. ישיב על ההצעה השר קרעי, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עמדה נוספת זה לפני, לא? קרעי, ברכות. ברכות על הערב המוצלח של הקואליציה. סחיטים – החמאס סחט אתכם, חברי הקואליציה סוחטים אותכם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב, אתה לא ברשות דיבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני הולך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה, ואתה מפריע. תודה. חבר הכנסת קריב. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> רגע. חברת הכנסת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כמה זה בגימטרייה סחיט ולחיץ? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> סוכריות טופי, זה הרבה יותר טוב ממה שאתה אומר עכשיו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סחיט ולחיץ בגימטרייה זה בנימין נתניהו, שזה לא מסתדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת שטרית, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דרך אגב, סחיט בגימטרייה זה האותיות של יש עתיד, פה, נכון? אלה האותיות שלהם בקלפי, 85. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה תלמיד חכם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אני הולך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> חבר הכנסת קריב, הזכרת לי בדיחה על גבאי רפורמי שכבר לא נזקקו לשירותי התִפלוּת שלו מחוסר מבקרים. אתה שומע, חבר הכנסת קריב? גבאי רפורמי גילה שכבר לא נזקקים לשירותי התתפלות שלו מחוסר מבקרים. אמר: בוא, אני צריך למצוא לעצמי עבודה אחרת. הלך להנהלה, לאנשי הקהילה, אמר להם: מה יהיה אם המשיח יבוא? אמרו לו: אנחנו בכלל מאמינים במשיח? אמר להם: זה לא משנה אם אנחנו מאמינים במשיח או לא. אם הוא יבוא, מה נעשה? אנחנו צריכים להתכונן. אמרו לו: מה אתה מציע? אמר אותו גבאי רפורמי להנהלה של הקהילה: בואו נבנה מגדל, אני אשמור בראש המגדל, וכשאני אראה את הזנב של החמור של המשיח, אני אתריע לכם. ככה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ששש, שמרו על שקט במליאה, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> וכך היה. בנו מגדל גבוה, כי לבית התִּפְלָה שלהם כבר לא הגיעו אנשים – אני מסיים – והגבאי ישב בראש המגדל. יום אחד בא אליו מישהו ואמר לו: תגיד, מה קורה? מה איתך? איך העבודה? אומר לו: העבודה לא משהו, אבל פרנסה לכל החיים. ככה זה קריב וחבריו, שכופרים בשם ובמשיחו, אבל אנחנו מאמינים ומצפים לישועה. כמו אותו גבאי רפורמי, ככה גם גלעד קריב, ככה גם יאיר לפיד. האופוזיציה לא משהו, אבל זאת עבודה לכל החיים. שתהיה לכם עבודה כזאת לכל החיים. אני רוצה לומר משפט אחד על ההצעה לסדר-היום. הרפורמה כוללת כמה דברים משמעותיים – היא כוללת תוכנית פדיון מכסות, כוללת רשת ביטחון לרפתנים שנשארים בענף, וכוללת גם מערך תמיכות חסר תקדים בהיקפו – במקטע הרפתות – תמיכות והשקעות שמטרתן לאפשר להתפתח ולהתייעל, ובמקטע המחלבות – תמיכות ייעודיות וכן הלאה וכן הלאה. יש הרבה פרטים ברפורמה הזו, שאני חושב, אחרי ששמעתי את חברי הכנסת כאן, שבאמת כדאי להגיע לוועדה שדנה ברפורמה. אני חושב שאנחנו נוכל לדייק אותה ולעשות אותה טובה יותר גם לטובת אזרחי ישראל וגם לטובת החקלאים היקרים שלנו, שיוכלו להמשיך ולייצר, להמשיך ולעבוד בתנאים הטובים ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, מכובדי השר. תעלה ותציג עמדה נוספת חברת הכנסת מרב מיכאלי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היא ויתרה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היא ויתרה, היא כל כך התרשמה מעמדת השר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נשאל את המציעים אם הם מסתפקים בעמדת הממשלה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ועדת כלכלה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ועדת כלכלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אז ברשותכם, חברות וחברי הכנסת היקרים, נעבור להצבעה על ההחלטה אם להעביר את ההצעה לוועדת הכלכלה. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע כי ההצעה תעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הטבח והטיהור האתני של העדה הכורדית בסוריה << הלסי >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא הטבח והטיהור האתני של העדה הכורדית בסוריה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת עמית הלוי, עודד פורר, אוהד טל, לימור סון הר מלך וסימון דוידסון. ראשון המנמקים יהיה חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. אני סומך עליך שתדע לכלכל את צעדיך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, הלילה הזה הוא לא כל כך טוב, כמו קודמו וכמו האחרים בימים האחרונים. אנחנו בימי שואה, אני לא מגזים. בשלב הזה, בעיקר במזרח התיכון – עדיין לא באירופה, אבל זה עוד יגיע גם לשם – רצח עם שיטתי, דיכוי וטיהור אתני שנעשה יום-יום ללא הפסקה, עשרות אלפים שנטבחו והוצאו להורג באיראן, עשרות אלפים שנפצעו, עשרות אלפים שנמצאים בצינוק של הבסיג' באיראן. הכול בפקודה של חמינאי באותם ימים של תחילת ינואר, להרוג, לענות, לשחוט. בדיוק כמו הפקודה הדתית ההיא של חומייני, בימי המהפכה הרצחנית ההיא ב-1979. זה מה שקורה באיראן. את ההצעה הדחופה הזאת לסדר-היום ביקשתי בגלל מה שקורה בסוריה, הטבח שמבצע הקצב מאידליב, הניאו-נאצי א-שרע, אל-ג'ולאני, בעדה הכורדית בשבועיים האחרונים. כל זה בחסות הפטרון האסלאמיסט הרדיקלי שלו, ארדואן, שיש לו, וצריך לומר את זה, וצריך לחזור ולומר את זה: יש לארדואן תוכנית מסודרת ומפורטת להשתלטות על המזרח התיכון. יש לו יעד דתי – כל סוכנויות המודיעין יודעות את זה – לכפות על האזור את התפיסה הדתית שלו, המעוותת, הדיקטטורית, של אללה, של האחים המוסלמים, על כולנו. יש עוד סיבה מדוע קריטי שהפרלמנט שלנו, הפרלמנט של מדינת היהודים, ישמיע היום את קולו: מכיוון שהטיהור האתני הזה של מיעוטים במזרח התיכון מתבצע, אדוני, בחסות השקט של ממשלות המערב, שקט רועם שמהדהד את השקט ההוא של 1939, של שנות הארבעים, מול התוכניות של היטלר, מול המימוש הרב-שלבי שהיה אז. השוואה, אגב, מצמררת ומדויקת, מכיוון שזה בדיוק מה שקורה עכשיו. לא מלחמה, לא מדובר בחיילים, לא מדובר בסכסוך על טריטוריה או על משאבים. מדובר על אזרחים, מדובר על אנשים, נשים וטף, מדובר על אנשים שכל חטאם הוא המוצא האתני שלהם או השיוך הדתי. העם הכורדי נטבח, נשרף, שדותיו נשרפים, ילדותיו נאנסות, הופכות לשפחות. ככה זה בסוריה עם הכורדים, ככה זה עם הדרוזים, עם העלאווים ועם הנוצרים. אגב, השיטה ידועה, אדוני. עושים הסכם כזה, הסכם חודייבייה, תַּקִיַה – הטעיה, יוצרים הפסקה בזירה אחת, מחסלים את העדה השנייה. הרי מה קרה פה עם הכורדים והעלאווים? עשו הסכם ב-24 במרץ עם הכורדים – כאילו שקט, התחילו משא ומתן בפריז ובכל מיני מקומות; שחטו את העלאווים, שחיטה מלאה, טבח; עכשיו חזרו לכורדים. נגמר. קיבלו בקריצה מערבית את האפשרות והתחילו את הטבח בכורדים. אגב, לכל טבח כזה יש שלושה שלבים: קודם כול, פרץ רצחני בלתי נתפס, בלתי עציר, זה דבר ראשון – תלישת איברים, כריתת ראשים, הכול; שלב שני, מושלים סונים בכל המקומות – להדק את השליטה, לתפוס את כל המשאבים, את כל האזור; ושלב שלישי זה הנוהל הקבוע – כל הזמן, התעמרות יום-יומית. ככה הכורדים בסוריה, ככה 38 כפרים של הדרוזים בדרום סוריה, מה שמכונה ג'בל א-דרוז. מה שקרה בבארי ובניר עוז קורה היום שם. אלו הזוועות, וכולם שותקים. לכן עליתי לכאן, משתי סיבות, אדוני היושב-ראש. קודם כול, כדי שלא נשתוק. אסור למדינת היהודים לשתוק מול טבח כזה, מול טיהור אתני כזה. דבר שני, החובה שלנו גם לאזרחי ישראל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כשכמובן, אחינו הדרוזים, שמוסרים נפש, רואים את בני משפחתם בסוריה נטבחים, נאנקים ועוברים שואה ולא פחות מזה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> לגמרי. ו-38 כפרים, כמו שאמרתי וכפי שדווחנו גם בוועדת החוץ והביטחון, נכבשו, נהרסו, נחרבו, אנשיהם נחטפו. אני עולה לפה משתי סיבות: א. כי אסור לנו לשתוק; והדבר השני – יש לנו חובה גם לאזרחים שלנו. ואחרי הכורדים והעלאווים והדרוזים והנוצרים, יבואו היהודים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תחתור בבקשה לסיום. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זו התוכנית של ארדואן. זו התוכנית של סנצ'ו פנסה החדש שלו – א-שרע. לכן התמיכה שלנו במיעוטים, שהייתה עניין אסטרטגי אצל בן-גוריון, חייבת לחזור. חייבת לחזור, קודם כול בשביל בני האדם שנטבחים שם; חייבת לחזור גם בשביל ביטחון אזרחי ישראל. אחרת, רמת מגשימים תהפוך לבארי, חספין – לכפר עזה. זה תפקידנו, לגמרי בכוחנו, וכך צריך לעשות. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תם הזמן. תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת עודד פורר. שלוש דקות לרשותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני, אני אהיה קצר. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הטבח שמתרחש בסוריה בהיקפים עצומים בבני העדה הכורדית, שהוא טבח שיטתי באוכלוסייה אזרחית, שכולל רדיפה וגירוש כפוי ממספר ערים מרכזיות, הוא באמת מגיע לממדים עצומים ולפשעים בהיקף של רצח עם. צריך להבין שהעדה הכורדית מהווה זה עשרות שנים גורם עם קשר היסטורי, ערכי ואסטרטגי עם מדינת ישראל. קשר על שותפות אינטרסים, מתינות יחסית ונכונות לשיתוף פעולה אזורי. עכשיו, אחרי שאמרנו את כל זה, צריך לזכור את המנון בית"ר. בהמנון בית"ר כתוב: תהיה גאון ונדיב ואכזר. מה הכוונה? גאון – קודם כול, גאה במי שאתה, לא רק גאון מבחינת גאון בשכל; ואכזר – לאויבים שלך; אבל אתה צריך להיות נדיב לידידים שלך. מה אנחנו רוצים לעשות פה במזרח התיכון, אם בסוף יש לנו ידידים, שהם העדה הכורדית, ואנחנו לא נדיבים כלפיהם? מה אנחנו יכולים – אם במצב הזה, כשהעדה הכורדית נמצאת בכזו מצוקה, אחרי ידידות עמוקה, שהם נלחמו עם זהות אינטרסים איתנו, ועכשיו כשהם במצוקה, פתאום אנחנו ממלאים את פינו מים? לכן, אם מישהו רוצה לקיים את האמירה הזו, "גאון ונדיב ואכזר", כדאי שיזכור גם להיות נדיב לידידים שלנו. ופה אני באמת חושב שממשלת ישראל צריכה לגלות קו ברור מאוד בהיבט של מה שקורה שם, בטח בהיבט של מה שקורה בסוריה. אני חייב לומר שהמדיניות כרגע, כפי שהיא משתקפת מפעולותיה של ממשלת ישראל כלפי סוריה, מאוד מטרידה. מאוד מטרידה. עם כל הכבוד לרצונות של האמריקאים לראות בזאב הזה בתחפושת של כבש איזושהי כבשה, ברור לנו מה מסתתר מאחורה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. יעלה ויתייחס חבר הכנסת אוהד טל. חבר הכנסת אוהד טל לא נמצא. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הוא כרגע מכין את רפורמת החלב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת לימור סון הר מלך – גם היא לא נמצאת; יעלה יבוא חבר הכנסת סימון דוידסון – גם הוא לא נמצא. יעלה וישיב בשם הממשלה כבוד השר זאב אלקין. בבקשה, אדוני. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, אני אקריא כאן תשובה למציעים שהתבקשתי להקריא בשם ראש הממשלה, היא מאוד קצרה ולקונית. בתאריך 26 בינואר התקיים דיון חסוי בוועדת החוץ והביטחון בנושא הכורדים בסוריה. הדיון היה בראשות יו"ר הוועדה ביסמוט, והשתתף בו גם חבר הכנסת עמית הלוי. בדיון הוצג הנושא על ידי מנכ"ל משרד החוץ ונציג המל"ל. חסרה בדיון בוועחו"ב סקירה של גורמי המודיעין. משרד ראש הממשלה סבור שאין זה נכון לקיים דיון רחב ופתוח בנושא במליאת הכנסת, ולכן הוא מציע להמשיך את הדיון וההעמקה בסוגיה בוועדת החוץ והביטחון. עד כאן התשובה שהתבקשתי להקריא. את מה שיש לי לומר באופן אישי, אני אגיד למציעים לא מעל הדוכן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, מכובדי השר. האם מישהו מהמציעים מבקש להגיב מהקרן? המציעים יכולים. חבר הכנסת עמית הלוי, תענה לי בבקשה בשם המציעים, האם תשובת הממשלה מספקת אתכם? << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> לא, הממשלה הציעה דיון בוועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אנחנו עובדים על פי הפרוטוקול, ברשותכם. לפיכך, אשאל אתכם לאיזו ועדה תרצו שהחוק הזה יתקדם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> ועדת החוץ והביטחון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, ברשותכם נעבור להצבעה על ההצעה כי ההצעה לסדר-היום תעבור להמשך טיפול בוועדת החוץ והביטחון. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שבעה תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אשר על כן, אני קובע בזאת כי ההצעה הדחופה לסדר-היום בנושא הטבח והטיהור האתני של העדה הכורדית בסוריה תעבור להמשך דיון וטיפול בוועדת החוץ והביטחון. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני שנעבור לנושא הבא על סדר-היום, אני מבקש לאפשר לסגנית מזכיר הכנסת למסור הודעה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, החלטת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026; החלטת ועדת הכנסת בדבר חלוקה ופיצול הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026. תודה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא מצביעים על זה? יש דיון והצבעה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, על ההודעה אין. << הצח >> הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025 << הצח >> [מס' מ/1125; דברי הכנסת, מושב שלישי, חוב' כ"ז, ישיבה 289; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותכם, חברות וחברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ששון ששי גואטה, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת היוזם להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן. << דובר >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> זה יום מרגש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק ביוזמתי נועדה להאריך את משטר התכנון בענף ההטלה לביצי מאכל בתשע שנים וחצי נוספות מעבר למועד הקבוע כיום בחוק לסיום משטר התכנון בענף. חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד–1963, מסדיר את ענף גידול העופות להטלה וקובע מכסה ארצית של ביצים להטלה, מכסות אישיות למגדלים וכן עקרונות לקביעת המכסות לחלוקה. בשנת 2022 נחקק חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ב–2022, שקבע מתווה לביטול התכנון בענף. עד תיקון מס' 18 ענף ההטלה פעל במסגרת משטר תכנוני אשר לפיו שר החקלאות וביטחון המזון קבע מדי שנה בתקנות מכסה ארצית של מספר הביצים לשיווק וכן עקרונות לחלוקת מכסות אישיות למגדלים מתוך המכסה הארצית המבוצעת על ידי ועדת המכסות, הפועלת תחת המועצה לענף הלול המוסדרת בחוק. תיקון מספר 18 לחוק נחקק על רקע הסכם שנחתם ביום 15 ביוני 2022 בין נציגי הממשלה, ארגון מגדלי העופות, נציגי החקלאים ונציגי המגדלים. ההסכם קבע כי משטר התכנון בענף ההטלה לא יבוטל באופן מיידי וכפי שהציעה הממשלה בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2021, אלא יידחה לעשור לאחר מכן. התיקון עיגן את ההסכמות בחקיקה וקבע כי משטר התכנון בענף ההטלה יבוטל ביום 29 ביוני 2032, וכי שר החקלאות וביטחון המזון באישור ועדת הכלכלה של הכנסת יהיה רשאי לדחות בצו את מועד הביטול בתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים. כמו כן, עד לכניסתו לתוקף של ביטול משטר התכנון נקבעו הוראות מעבר שיחולו החל מיום 1 בינואר 2023. בהתאם להוראת אלה, בתקופת המעבר המכסה הארצית לגידול ביצי מאכל לשיווק תעמוד על 2.5 מיליארד ביצים מדי שנה. כן נקבע כי מגדלים שהחזיקו במכסות אישיות ערב התיקון יוכלו להמשיך לגדל את מכסותיהם במהלך תקופת המעבר, ועד סיום משטר התכנון הם יהיו זכאים לפיצוי מטעם המדינה בשל ביטול התכנון כל עוד המשיכו לייצר את מכסותיהם לאורך כל תקופת המעבר ועד למועד ביטול משטר התכנון. עוד נקבע כי התקנת התקנות שיסדרו את הפיצוי בשל ביטול התכנון היא תנאי לכניסתו לתוקף של ביטול התכנון. הצורך בדחיית ביטול משטר התכנון בענף ההטלה נובע הן ממלחמת חרבות ברזל שפגעה בין היתר גם בלולים בצפון, והמחישה את החשיבות הלאומית הטמונה בהתיישבות החקלאית בצפון, והן מההשקעות ארוכות הטווח שבהן מחויבים המגדלים במיוחד לצורך הקמת לולים חדשים לפי תקנות צער בעלי חיים. חשוב לציין כי התכנון בענף מהווה עוגן כלכלי למגדלים במיוחד נוכח העובדה שמרבית לולי ההטלה מצויים באזור הצפון, ביישובים הסמוכים לגבול, המתמודדים עם אתגרים רבים בעקבות המלחמה. דחיית המועד לביטול משטר התכנון תגביר את הוודאות בענף ההטלה, ותאפשר למגדלים ליטול הלוואות לשם הקמת לולים חדשים. במסגרת דיוני ועדת הכלכלה בהצעת החוק וכדי להגיע לפשרה בין חברי הכנסת השונים תוך איזון בין הצורך בשמירה על ודאות בענף ההטלה לבין הרצון לשמור על עקרונות ההסכם משנת 2022, הוחלט לצמצם את התקופה המוצעת לדחיית מועד ביטול משטר התכנון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש מכם לשמור על שקט. אנחנו מעט אנשים במליאה, ובכל זאת יש רעש שלא מאפשר למציג להציג את הצעת החוק. תתחשבו גם בצרידות שלו. בבקשה. << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> הצעת החוק המקורית קבעה דחייה של 17 שנים, אך בעת הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה התקופה קוצרה לעשר שנים וחצי, ובמהלך הדיונים להכנת הצעת החוק לקריאות השנייה והשלישית התקופה קוצרה בשנה נוספת. לפיכך, מוצע לקבוע כי ביטול משטר התכנון בענף ההטלה ייכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2042, וזאת בתנאי ששר החקלאות וביטחון המזון התקין עד לאותו מועד תקנות לעניין פיצויי המגדלים בשל ביטול התכנון. כמו כן, מוצע לבטל את סמכות השר לדחות בצו באישור ועדת הכלכלה את מועד ביטול התכנון בתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים. בהתאם לדחיית כניסתו לתוקף של ביטול משטר התכנון כאמור, מוצע לדחות את שאר המועדים הנקובים בחוק. ראשית, תקופת המעבר תימשך עד ליום 31 בדצמבר 2041 במקום עד ליום 28 ביוני 2032, כפי שנאמר במקור; שנית, התקופה המזכה את המגדלים בפיצוי בשל ביטול משטר התכנון תוארך גם היא עד ליום 31 בדצמבר 2041. חברי הכנסת, אני מקווה שהצעת החוק המונחת בפניכם תגביר את הוודאות בענף ההטלה ותתרום לשיקום ולחיזוק החקלאות וההתיישבות בפרט באזור הצפון, משימה בעלת חשיבות לאומית במיוחד בימים אלה. אני מבקש מכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ולדחות את כל ההסתייגויות. השאלה שלי – אחרי שמצביעים אני רשאי לעלות לדבר בתור זה שהציע, נכון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עלית והצגת גם כמציג וגם כמציע. << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אחרי ההצבעה אני רשאי לעלות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אחרי ההצבעה תוכל לעלות להתייחס עד שלוש דקות. בסדר? << קריאה >>קריאות: << קריאה >> תברך עכשיו - - - << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> אין בעיה, אני יכול. כי אחרי זה אני רוצה להגיד תודה. לא, אני אברך אחרי זה, עכשיו זה ככה – אחרי זה - - - << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> תברך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני חושב שגילוי נאות מהצד, לא? אופיר. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תגיד אחרי זה מהצד, אחרי עודד. << קריאה >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << קריאה >> מחזירים את הפיצולים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני מציע שנמשיך את - - - בשבוע הבא. ששי, אתה רוצה לנעול את המליאה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נתתי לו. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אתה יכול לדבר בינתיים על משהו אחר. << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול לדבר? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אני מפרגן. << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (בשם ועדת הכלכלה): << דובר_המשך >> מפרגן? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, יש לו תודות אחרי ההצבעה. << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר_המשך >> אני יכול לדבר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, יש לו תודות אחרי ההצבעה. << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר_המשך >> אה, תודות אחרי. אתה חייב להיות פה, אני רוצה להגיד גם לך תודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תגיד גילוי נאות. << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר_המשך >> מבקשים ממני גילוי נאות. אני לא יודע מה אומרים – יכתבו לי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> תגיד שמהאירוע הזה - - - 10 מיליון שקל. תגיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ולו אתה רוצה להגיד תודה. אתה מבין? << דובר_המשך >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר_המשך >> למען הגילוי הנאות ובכפוף להמלצה של היועצת המשפטית של הכנסת, אני מודיע בזאת שיש לי נגיעה אישית לענף – אני מחזיק ברשותי מכסת ביצים. זהו. אשר על כן, אני הודעתי זאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק המועצה לענף הלול. יש לכם בקשות רשות דיבור? אוקיי, הבנתי. את זה אני אוהב. בסדר גמור. הוגשו מספר הסתייגויות. אני אשאל, ברשותכם, קודם כול את קבוצת יש עתיד, האם יש לכם עניין להמשיך את ההסתייגויות? הואיל ואין נציגות של חברי יש עתיד, אני מודיע בזאת כי הסתייגויות יש עתיד הוסרו מסדר-יומה של הכנסת. לפיכך אנחנו נעבור להסתייגויות שהציגו והגישו קבוצת חברי הכנסת מישראל ביתנו. על איזו הסתייגות אתה רוצה להצביע? יכולת לעשות שימוש ברשות הדיבור שניתנה לך. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש לי זמן לדבר. יש לנו סיכום על חמש שעות דיבור. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין - - - אין גם וגם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש להם. הם הגישו וקיבלו אישור. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא משנה, כי יש לי סיכום שייתנו לנו לדבר חמש שעות על ההסתייגויות. ננצל את חלקן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חמש שעות. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני רוצה ראשית – אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אומנם השעה קצת מאוחרת, אבל אני חייב לומר שמדובר, בוודאי עבורי, באחת מהצעות החוק העצובות שהכנסת הזאת מעבירה. ששון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת המציע והמציג, ששון ששי גואטה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הכנתי נאום רק בשבילך, מהסיבה הפשוטה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חמש שעות נאום לרשותך. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יש לי בעיה. ברמה האישית, אני מאוד אוהב את חבר הכנסת ששון גואטה, זה לא סוד. אני חושב שבאמת הוא בחור עם לב מהגדולים שיש בכנסת וגם במדינה, אני חייב לומר, באמת, אבל בנושא הזה, שאני חלוק עליו לחלוטין, אני חושב שבאה לידי ביטוי אוזלת ידה של המדינה בלדאוג גם ליישובי הצפון. המחשבה שאנחנו ניתן מכסות לקבוצה מסוימת וככה אנחנו נוכל לשמור אותה איפשהו, זאת מחשבה שלא הוכיחה את עצמה, גם. היא לא הוכיחה את עצמה, כי כשאני מסתכל על הגיל הממוצע של החקלאי שמגדל עופות להטלה בצפון, תחת משטר המכסות, כפי שהיה עד שעשינו את הרפורמה הזאת – אנחנו מדברים על חבר'ה בני 60, 70 ואפילו למעלה מ-80. הילדים שלהם לא ממשיכים את זה. הם לא ממשיכים את זה, כי הענף נשאר מאחור, כי הענף הוא לא תחרותי. ולכן אנחנו חוקקנו ביוני 2022 את הרפורמה, ופה אני חייב לומר, חבר הכנסת גואטה – הרפורמה חוקקה על פי הסכם. חתמנו על הסכם. ממשלת ישראל, יחד עם נציגי ענף הלול, חתמו הסכם. מה שווים ההסכמים, אם דקה אחרי אנחנו עושים הכול כדי להפר אותם? לצערי, למרות שהגענו להסכם, שהוא הסכם מצוין לענף, שנתן הליך – לא עשינו את זה חד-צדדי, לא עשינו את זה באבחת חרב; נתנו עשור להליך סיום התכנון, עם מדרגות. הרי בכל שנה השוק גדל, המכסות שיוצאות במהלך העשור הזה הן כבר מכסות, מה שנקרא, דור ב', שלא מחייבות בפיצוי, ולכן לאט-לאט החלק המתוכנן הולך ומצטמצם. קבענו מנגנון, שכולל גם מענקים, ובתוך תקציב משרד החקלאות היה הרבה מאוד כסף שיועד לטובת הרפורמה הזו. אבל עם הקמת הממשלה, הדבר הראשון שעשו, הראשון, היה לפעול שלא יגיע הכסף לחקלאים, כדי שאפשר יהיה להפר את ההסכם ולהגיע עם הצעת החוק הבזויה הזאת. זאת אומרת, אתם הפכתם את החקלאים בחזרה להיות פושטי היד, או הרגל, במקרה הזה, כדי לשרת קבוצה קטנה שהאינטרס שלה הוא שמשטר התכנון יימשך. צריך להבין שיש פה שאלה שהיא קודם כול שאלה כלכלית. היא גם שאלה של חופש. הליכוד ברישום שלו רשום תנועה לאומית וליברלית. יש משמעות לתנועה הלאומית והליברלית. אז אני רוצה, חבר הכנסת גואטה, לנצל את הזמן הזה – תראו, אני אדבר, אתה תצטרך להקשיב, אין לך ברירה. אני אקח את כל הזמן שלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת גואטה, פונים אליך כבר פעם חמישית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא תהיה לך ברירה. כי אתה תצטרך לשמוע. אתה אומנם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אל תחשוד בכשרים, אדוני הדובר. חבר הכנסת גואטה מקבל פירוש למה שאמרת מחבר הכנסת - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הכול בסדר. אבל למרות שהוא יודע להפעיל את הלחץ הפוליטי בתוך הקואליציה הרעה הזאת, את השיעור בכלכלה הוא ישמע. והשיעור הוא קודם כול שיעור של פרופ' מילטון פרידמן, אחד מהכלכלנים הבכירים והידועים ביותר בעולם. פרופ' פרידמן היה זה שנשא את דגל החופש הכלכלי, רוח היזמות, האמון בהצלחת הכלכלה הליברלית וההתנגדות למעורבות ממשלתית. הכלכלן החשוב ביותר באוניברסיטת שיקגו, שבה הוא לימד משנות הארבעים במשך יותר משלושה עשורים, ערך שורה של מחקרים על תצרוכת והכנסה, על התנהגות מחירים, על חלוקת הכנסות במקצועות השונים ועל השפעת כמות הכסף ומחזור הכספים בכלכלה. כתוצאה ממחקריו פורצי הדרך זכה פרופ' פרידמן בפרס נובל, ובכך זיכה גם את גישתו בלגיטימציה הבין-לאומית. צריך להבין שכשהוא פעל בתחילת הדרך, באמת רק מיעוט קטן האמין בגישה הזאת, אבל עם השנים ברוב מדינות העולם החופשי השתרשה התפיסה של פרופ' פרידמן בהיבט הכלכלי, וחשוב ביותר שגם הציבור הישראלי ייחשף ויכיר את תפיסתו של פרופ' פרידמן. לצערי, ישראל עד לפני שנים לא רבות הייתה אחת מהמדינות המפגרות ביותר במידת החופש הכלכלי. בתחומים מסוימים היא נמצאת הרחק מאחור. אחד מהם זה תחום ענף הלול, שבעצם מנוהל כמעט לגמרי על ידי הממשלה. הבעיה היא שמרבית ממשלות ישראל לאורך השנים יישמו מדיניות כלכלית פופוליסטית ולא יוזמה חופשית וחופש כלכלי. ההתערבות הממשלתית המרובה אפשרה למונופולים וקרטלים למיניהם להשתלט על שווקים חשובים במשק כמו ענף הלול. וכשאני אומר "להשתלט", המשמעות היא שבסוף מי שמגדל היום עופות להטלה הוא זה שיחליט מי יוכל להצטרף אליו ולגדל עופות להטלה, איפה הוא יגדל אותם וכמה הוא יגדל, והוא בעצם הקרטל ששולט בשוק. אין ספק שאחת הסיבות לחלוקת ההכנסות הלא-שוויונית אצלנו היא שיטה שמבוססת על רישיונות ממשלתיים וסיוע ממשלתי, וגוררת אחריה העדפת מקורבים. הקשרים הנכונים מסייעים לאנשי עסקים מסוימים בהשגת הלוואות זולות בריבית נמוכה, בקבלת מענקי השקעות, רישיונות וכדומה, ועל חלק גדול מהמצליחנים בכלכלה הישראלית מוטבעת החותמת "תוצרת ממשלת ישראל", אבל למרות זאת – הם נחשבים לגאונים כלכליים למרות שבעצם כל הגאונות שלהם זה שהם יכלו לקבל את הרישיון מהממשלה לעשות את מה שהם עושים. אני רוצה, חבר הכנסת גואטה, לנצל את הזמן כדי להקריא לך כמה פרקים מתוך ספרו של מילטון פרידמן. הראשון שבהם הוא הקשר בין חירות כלכלית לחירות פוליטית. "רבים סבורים, כי הפוליטיקה והכלכלה הם שני תחומים נפרדים ובמידה רבה בלתי קשורים זה בזה; כי חירות הפרט היא בעיה פוליטית, בעוד שרווחה חומרית היא בעיה כלכלית. ועוד סבורים, כי ניתן לצרף כל סוג שהוא של הסדרים מדיניים עם כל סוג שהוא של הסדרים כלכליים. הביטוי העיקרי - - - בימינו הוא הצידוד ב'סוציאליזם דמוקרטי'. רבים מבין המצדדים בו מגנים את ההגבלות שהטיל 'הסוציאליזם הטוטליטרי' ברוסיה על חירות הפרט, אך הם משוכנעים כי מדינה יכולה לאמץ לעצמה את קווי היסוד של השיטה הכלכלית של רוסיה הסובייטית, תוך הבטחת חירות הפרט דרך הסדרים מדיניים. התזה היא שההשקפה הזו היא מוטעית" לחלוטין. "שישנו קשר הדוק בין התחום הכלכלי והתחום המדיני; שרק צירופים מסוימים של הסדרים מדיניים וכלכליים הם אפשריים; ובפרט, שחברה סוציאליסטית איננה יכולה להיות גם דמוקרטית במובן הבטחת חירות הפרט. "להסדרים הכלכליים יש תפקיד כפול בקידומה של חברה חופשית. ראשית - - - בהסדרים הכלכליים היא כשלעצמה מרכיב של החירות במובנה הרחב, ולכן חירות כלכלית היא מטרה בפני עצמה". יש מטרה של מדינה לפחות, שדואגת לאזרחיה, שלאזרחיה תהיה חירות כלכלית, שהם לא יהיו תלויים בהכנסה שלהם בגורם ממשלתי כזה או אחר, כפי שקורה עכשיו – שצריכים לבוא לפה ולחוקק, והמדינה תסדר והמדינה תנהל והמדינה תיתן. "חירות כלכלית", אדוני היושב-ראש, היא גם אמצעי הכרחי להשגת חירות פוליטית. "יש להדגיש, כי את הראשון מבין שני תפקידיה של החירות הכלכלית מפני שישנה, בעיקר אצל אינטלקטואלים, נטייה חזקה לראות את ההיבט הזה כלא חשוב. הם נוטים לבוז למה שהם רואים כצדדים חומרניים של החיים, ולראות את רדיפתם שלהם אחרי ערכים – כביכול נעלים יותר - - - בדרגת חשיבות שונה וראויה לתשומת לב מיוחדות. מכל מקום, לגבי רוב אזרחי המדינה - - - ערכה הישיר של החירות הכלכלית משתווה מבחינת חשיבותו לערכה העקיף כאמצעי להשגת חירות פוליטית. "אזרח בריטי, שאחרי מלחמת העולם השנייה לא הורשה לבלות את חופשתו בארצות הברית בגלל פיקוח על מטבע חוץ, נשללה ממנו חירות יסודית לא פחות מן החירויות שנשללה מאזרח ארצות הברית שלא ניתן לו לבלות את חופשתו ברוסיה בגלל השקפותיו הפוליטיות". למראית עין, מגבלה אחת היא כלכלית, ומגבלה אחרת היא מגבלה פוליטית, אבל אין הבדל בין השתיים. וגם כאן, כשאני מונע מאזרח שרוצה לבנות לול גדול, ולנסות ולגדל בו את העופות הכי טובים להטלה - - - את הביצים הטובות יותר - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למעשה, זוהי התערבות סוציאליסטית. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אנחנו לא מאפשרים לו את החירות הזו. "מאזרח ארצות הברית, שעל פי חוקי המדינות השונות איננו חופשי לעסוק במקצוע על פי בחירתו, אלא אם כן השיג לשם כך רישיון, נשלל - - - חלק מהותי מחירותו. וכמוהו אדם הרוצה להחליף חלק מסחורותיו עם שוויצרי, למשל, תמורת שעון, אך יימנע ממנו לעשות כן בשל מכסות יבוא; או האדם מקליפורניה, שנשלח לבית סוהר על שמכר כדורי 'אלקה זלצר' במחיר נמוך משקבע היצרן במסגרת מה שמכונה חוקים של 'מסחר הוגן'; או האיכר שאיננו יכול לגדל את כמות החיטה שהוא רוצה; וכן הלאה" וכן הלאה. "ברור אפוא, כי החירות הכלכלית כשלעצמה היא חלק חשוב ביותר" מהחירויות. "כאמצעי להשגת המטרה של חירות פוליטית, הסדרים כלכליים הם חשובים בגלל השפעתם על ריכוז הכוח וביזורו. סוג הארגון הכלכלי שמבטיח במישרין חירות כלכלית, כלומר הקפיטליזם התחרותי, מקדם - - - את החירות הפוליטית, משום שהוא מפריד את הכוח הכלכלי מהכוח המדיני, ומאפשר על ידי כך לכוח האחד לאזן את הכוח האחר". << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעצור, תעצור. חברי הסיעות, אני מבקש מכם, זה לא מכובד, זה לא הוגן. יש לנו עוד ארבע וחצי שעות להקשיב לו. תנו לו. בבקשה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> "ההיסטוריה רק מורה על כך שהקפיטליזם הוא תנאי הכרחי לחירות פוליטית". זה ברור שזה אינו תנאי מספיק. "איטליה וספרד הפשיסטיות, גרמניה בתקופות שונות בשבעים השנים האחרונות" – הספר נכתב בשנות השבעים – "יפן לפני מלחמת העולם הראשונה והשנייה, ורוסיה הצארית בעשרות השנים שלפני מלחמת העולם הראשונה – כל אלה הן חברות שלא ניתן לתארן כחופשיות מבחינה מדינית. עם זאת, היוזמה הפרטית הייתה הצורה השלטת של ארגון כלכלי בכל אחת מהן. ברור, על כן, כי אפשר שהסדרים כלכליים שהם ביסודם קפיטליסטיים, יתקיימו יחד עם הסדרים מדיניים שאינם חופשיים. "אך אפילו בחברות האלה הייתה לכלל האזרחים מידה רבה יותר של חירות מזו שיש לאזרחים במדינה טוטליטרית מודרנית כמו רוסיה" הסובייטית "או גרמניה הנאצית, שבה מצטרף גם טוטליטריזם פוליטי לטוטליטריזם כלכלי. אפילו ברוסיה הצארית יכלו חלק מן האזרחים להחליף בנסיבות מסוימות את מקצועם בלי לקבל - - - רשות מן השלטונות, משום שהקפיטליזם וקיומו של רכוש פרטי היו בלם - - - לכוח הריכוזי שהיה בידי המדינה". צריך להבין, "כליברלים אנחנו מעמידים את חירות הפרט, או אולי את חירות המשפחה כמטרתנו הסופית בשעה שאנחנו בוחנים הסדרים חברתיים. חירות כערך במובן זה עניינה בקשרי גומלין בין אנשים. היא חסרת כל משמעות לגבי אדם כמו רובינזון קרוזו, שחי על אי בודד (ללא משרתו - - - רובינזון קרוזו, על האי שלו, כפוף ל'מגבלות'. יש לו 'כוח' מוגבל ורק מספר מצומצם של אפשרויות, אך אין כאן כל בעיה של חירות במשמעות השייכת לדיוננו. בדומה לכך, החירות בחברה אין עניינה לומר מה יעשה היחיד בחירותו; אין כאן תורת מוסר חובקת כול, ובאמת אחת מן המטרות החשובות של הליברל היא להשאיר את הבעיה המוסרית ליחיד, כדי שהוא ייאבק עימה בעצמו. השאלות המוסריות החשובות 'באמת' הן אלו העומדות בפני היחיד בחברה חופשית – מה עליו לעשות בחירותו? לפיכך יש שתי מערכות ערכים שהליברל ידגיש: מערכת הערכים השייכת ליחסים בין בני אדם, מערכת שבמסגרתה הוא נותן עדיפות ראשונה לחירות; ומערכת הערכים הנוגעת ליחיד בשעה שהוא מגשים את חירותו בתחום המוסר האישי והפילוסופיה". אני מתלבט אם לדלג פה על פרק תפקיד הממשל בחברה החופשית. אני אדלג עליו, ואגיע למונופולין ואחריות חברתית במגזר העסקי. "למילה 'תחרות' יש שתי משמעויות שונות לגמרי: בלשון יום-יום תחרות פירושה יריבות אישית, כאשר אדם אחד מנסה לגבור על יריבו המוכר והידוע. בעולם הכלכלי משמעותה של תחרות היא כמעט הפוכה. אין יריבות אישית בשוק התחרותי, אין כל" התחמקות אישית – "התמקחות אישית. האיכר, המגדל חיטה בשוק החופשי", או לולן, המגדל תרנגולות להטלה בשוק חופשי, "אינו חש יריבות אישית כלפי שכנו, שהוא למעשה המתחרה שלו, ואינו חש איום מצידו. עיקרו של השוק התחרותי הוא אופיו הבלתי-אישי. שום אדם הפועל בשוק אינו יכול לקבוע באילו תנאים תהיה לאנשים אחרים בשוק גישה לסחורות או למקומות עבודה. כולם מקבלים את המחירים שקבע השוק, וכל אדם כשלעצמו, אי-אפשר שתהיה לו יותר מהשפעה מבוטלת על המחירים, אם כי כל האנשים הפועלים יחד בשוק קובעים את המחירים על ידי צירוף ההשפעות של פעולותיהם הנפרדות. "מונופול קיים כשלאדם אחד או לחברה אחת יש שליטה על מוצר, על שירות מסוים, עד כדי כך שהם יכולים לקבוע, במידה רבה, באילו תנאים תהיה לאנשים אחרים גישה למוצר או לשירות. במובנים מסוימים המונופול מתקרב למובן היום-יומי של תחרות, מפני שכרוכה בו יריבות אישית". המונופול מעלה שני סוגים של בעיות לגבי חברה חופשית. ראשית, קיומו פירושו הגבלת וצמצום האפשרויות שיש בידי הציבור. שנית, קיום המונופול מעלה את שאלת האחריות החברתית. "לאדם פועל בשוק תחרותי אין הרבה יכולת לשנות את תנאי החליפין; הוא - - - אינו נתפס כישות נפרדת, לפיכך, קשה לטעון שיש לו 'אחריות חברתית' כלשהי". לעומת זאת, בעל המונופול הוא בעל כוח, "קל לטעון שעליו להשתמש בכוחו לא רק כדי לקדם את האינטרסים שלו, אלא כדי לקדם יעדים רצויים מבחינה חברתית. יחד עם זאת, החלה נרחבת של תורה זו תביא לחורבנה של חברה חופשית. לסיכומו של דבר, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת גואטה, מה שאתם עושים בהצעת החוק הזאת, שעוברת כאן בלילה, ככה, בשקט-בשקט, בבדיחותה, כי אין פה הרבה חברי כנסת והצלחנו להשחיל את הצעת החוק הזאת – אתם מחסלים את החופש של אזרחי ישראל. אתם פוגעים ביכולת של אזרחים לבחור את המקצוע שלהם. אתם פוגעים ביכולת שלהם להחליט מה הם רוצים לעשות, אתם פוגעים ביכולת שלהם להחליט איך הם רוצים לעשות את זה, אתם פוגעים ביכולת שלהם לייצר, ליצור, ליזום, וגם להחליט כמה שווה היוזמה שלהם ובאיזה מחיר הם רוצים למכור אותה. אתם רוצים לקבוע כאן, עד לשנת 2042, עד 31 בדצמבר 2041, שמי שימשיך לקבוע כמה ביצים להטלה יהיו וכמה ביצים יהיו במדינת ישראל, כמה עופות להטלה יגודלו במדינת ישראל, יהיו מגדלי העופות עצמם, שרוצים לשלוט על זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או מועצת הלול. מועצת הלול. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. מי זה מועצת הלול? מועצת הלול מורכבת מהמגדלים עצמם. חבר הכנסת גואטה, בעל מכסת ביצים לפני שנכנס לכנסת, היה חבר במועצת הלול. הוא, כמי שמגדל את העופות להטלה, קבע אם מחר יבוא חבר הכנסת פוגל ויחליט שהוא רוצה לבנות לול – אם הוא יכול לעשות את זה או לא יכול לעשות את זה. כי בסוף זה מועצת הלול, הם אלה שקובעים. תאר לך שהייתי מביא חוק, חבר הכנסת גואטה, להקמת מועצת הפיצריות הארצית, והיא תגיד שיש עודף של פיצות במדינת ישראל, ויותר מדי פיצריות נפתחו ביותר מדי רשויות מקומיות, והדבר הזה, מה שנקרא, דופק את המחירים, ובסוף בעל הפיצרייה, הוא כבר לא מצליח לעמוד, הוא לא מצליח להתמודד מול פיצה האט ודומינוס ומול הגופים הגדולים. אנחנו חייבים ליצור איגוד בעלי הפיצריות. ואיגוד בעלי הפיצריות – אם מחר חבר הכנסת רביבו יחליט שהוא רוצה לפתוח פיצרייה בגדרה, הוא יצטרך ללכת לאיגוד, שיושב בו בעל הפיצרייה בגדרה, ולבקש מהאיגוד לפתוח פיצה ליד הפיצרייה שלו. אתם חושבים שבעל הפיצרייה בגדרה ייתן לו אישור לפתוח פיצרייה? מה, הוא מטומטם? הוא ייתן לעצמו את המכסה לייצר עוד ועוד פיצות, כדי שרק הוא יוכל להרוויח מזה. וזה בדיוק מה שאתם עושים פה. ומאחר ש-70% מהלולים להטלה הם על גבול הצפון, אתם הופכים, לצערי, את הענף הזה ואת האנשים שחיים בענף הזה, כאילו הם זקוקים לאיזושהי מטרייה, הם לא מסוגלים ליצור לבד. אני אומר לך, החבר'ה האלה שחיים שם, הם אריות. הם יודעים ליצור יותר טוב מכולם פה, והם יודעים ליזום עסקים והם יודעים לבנות עסקים, והם יודעים גם להצליח בעסקים, והם לא צריכים את המטרייה הזאת של המדינה, שתקבע להם בכמה למכור את הביצה, כמה עופות להטלה לגדל, ואיפה. לצערי, הרצון כל הזמן לשמור עליהם זה בסוף הרצון של מישהו לשמור רק על החלקה שלו, כי אם רביבו ירצה לעלות צפונה, או אם תושב קריית שמונה יחליט שהוא רוצה לפתוח לול, לקחת מגרש באזור התעשייה של קריית שמונה ולבנות שם לול, הוא לא יכול. הוא לא יכול, כי הוא לא בקומבינה. עכשיו, אחרי שאמרתי את כל זה, אני רוצה להגיד גם מילה טובה למי שלא נמצא כאן, וזה חבר הכנסת ביטן. הצעת החוק המקורית שהגיש חבר הכנסת גואטה הייתה הרבה יותר הרבה יותר משמעותית. הוא לא רצה להאריך את התכנון עד 2042, הוא רצה עד 2051, עד סוף 2050. זאת אומרת, אם כבר אנחנו יכולים לקחת את הקופה, בואו ניקח את כולה, מה אנחנו לוקחים רק 10 שנים, בואו ניקח 20. אני באמת לא מבין איך לא הצעת עד 2060, אבל בסדר. ייאמר לזכותו של חבר הכנסת ביטן, שהוא ידע לייצר מתווה שגם – אפילו שאני באופוזיציה – הוריד את מספר השנים של היוזמה המוטעית הזאת והרעה הזאת שמגיעה לכאן להצבעה. וגם פה אני חייב לומר שבתוך האירוע הזה אנחנו גם נמצאים באירוע שבו תושבי הצפון ספגו מכה קשה בשנתיים האחרונות, שהקשתה עליהם ליישם את הרפורמה שהם חתמו עליה. זו האמת. ואת השנתיים האלה בהחלט ראוי ונכון להחזיר להם. ואני אומר לך, חבר הכנסת גואטה, אם הייתם באים עם הצעה להאריך את התכנון בהתאם לתקופת המלחמה, לא הייתי מגיש הסתייגות אחת. מה שמגיע, מגיע. אבל לקחת ולהגיד: אנחנו גם לוקחים בחזרה את הכול אלינו וגם מאריכים את זה ב-10 שנים, בעניין הזה אני חייב לומר שאני חושב שזאת בהחלט שערורייה. מוטב היה שהחוק הזה לא היה מגיע, או שהיה מגיע באמת במתכונת מצומצמת, בהסכמה. אבל לצערי החוק הזה יעבור. אני רק מקווה שב-2041 – יש לכם עכשיו 15 שנה להיערך לאירוע הזה: ב-2041 יסתיים התכנון. אני לא חושב שהוא יהיה זקוק לפיצוי, כי היו לכם בעצם 20 שנה להיערך לסיום התכנון. אז ב-2041, אם תרצה, חבר הכנסת רביבו, לבנות לול, ב-31.12.2041 יסתיים התכנון, תוכל לעשות את זה ב-1 בינואר 2042. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. אז על פי המוסכם, חבר הכנסת עודד פורר היקר, מימשת, המרת את ההסתייגויות בזמן הבלתי-קצוב כמעט, עד חמש שעות קיבלת אפשרות. מימשת כפי רצונך. אנחנו נעבור לרשות דיבור. סליחה? << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו הסתבכת, חביבי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני נתתי - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> חברת הכנסת מלינובסקי רוצה שאני אשלים את הפרק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בוא נראה אם יש לך אומץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לו עוד שני ספרים שהוא הביא איתו. הואיל וכבר ירדת מהדוכן, חבר הכנסת פורר, אזי מימשת. ישנן בקשות דיבור. מפלגת העבודה הגישה בקשה; חבר הכנסת אלון שוסטר – מוותר; חבר הכנסת דן אילוז – הורדת; שמחה רוטמן; אבי מעוז. אנחנו, ברשותכם, נעבור להצבעה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. זה לא מה שהודעת לי, אבל. לא, לא, אתה אמרת. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא מה שהוא אמר לי לפני שהוא עלה, אבל בסדר. בבקשה, חבר הכנסת פורר, על איזו הסתייגות אתה מבקש להצביע? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הסתייגות מס' 7. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> על כל הסעיפים? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אז נעבור להצבעה על סעיף 1 בפסקה 7. הסתייגות מס' 7? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא. הסתייגות לסעיף - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אה, אוקיי. אז זה של קבוצת סיעת ישראל ביתנו –חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר. אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 7, שעוסקת בפסקה 1, הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 9 נמנעים – אין הסתייגות 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלושה בעד, תשעה נגד, נוכח אחד, אשר על כן, אני קובע בזאת כי ההסתייגויות לא צלחו, ואשר על כן יוסרו מסדר-היום. אנחנו נעבור להסתייגות - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין יותר הסתייגויות לסעיף 1. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאיזה סעיף יש? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הסתייגות 11, לסעיף 2. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז צריך להצביע על סעיף 1. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברות וחברי הכנסת – הוסרו ההסתייגויות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, לא הוסרו, יש לו עוד. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא נתקדם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק רגע, חבר'ה, תעצרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש גם הצבעה שמית? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שנייה. בואו נהיה רגע רציניים, אנשים רוצים ללכת הביתה. כל ההסתייגויות שאנחנו לא מצביעים עליהן בסעיף 1 יוסרו מסדר-יומה של הכנסת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, כרגע אנחנו רק על סעיף 1. אני מודיע בזאת, באופן רוחבי, שכל ההסתייגויות שלא נצביע עליהן יוסרו מסדר-היום. אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 1 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 16 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 10 נגד – 3 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עשרה בעד, שלושה מתנגדים ואחד נוכח. אשר על כן, אני מודיע בזאת כי הצעת החוק בסעיף 1 אושרה כנוסח הוועדה. אנחנו נעבור להסתייגויות. האם אתה מעוניין להצביע על הסתייגויות נוספות? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הסתייגות מס' 11, סעיף 2. ללא החלופין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אנחנו נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 11 בסעיף 2. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 10 נמנעים – אין הסתייגות 11 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלושה בעד, עשרה מתנגדים, אחד נוכח. אשר על כן, אני קובע בזאת כי גם הסתייגויות אלה הוסרו מסדר-יומה של הכנסת. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אין יותר הסתייגויות לסעיף 2. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אין יותר הסתייגויות לסעיף 2. חרף העובדה שכבר הבהרתי, אני מודיע בזאת שוב שכל ההסתייגויות שאנחנו לא מצביעים עליהן הוסרו מסדר-יומה של הכנסת. אשר על כן, אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 2 כנוסח הצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 11 נגד – 2 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בעד – 11, שני מתנגדים, אחד נוכח. אשר על כן, אני קובע בזאת כי גם סעיף 2 אושר כנוסח הוועדה. האם אתה מבקש להצביע על הסתייגויות בסעיף 3? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> כן, הסתייגות 782, כל ההסתייגויות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 782. אוקיי, אנחנו נצביע כעת על כל ההסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו לסעיף 3. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 10 נמנעים – אין הסתייגות 782 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלושה בעד, עשרה מתנגדים, אחד נוכח. אשר על כן, אני קובע בזאת כי גם הסתייגות מס' 782 הוסרה מסדר-היום של הכנסת. האם אתה מעוניין להצביע על הסתייגויות נוספות? אוקיי, הואיל וכל ההסתייגויות לסעיף 3 הוסרו, אנחנו נעבור להצביע על סעיף 3 כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 10 נגד – 3 נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עשרה בעד, שלושה מתנגדים, אחד נוכח. אשר על כן, אני קובע בזאת כי סעיף 3, כנוסח הוועדה, אושר. יש לך אפשרות להצביע על ההסתייגויות לאחרי סעיף 3. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> הסתייגות 784. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 784. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 10 נמנעים – אין הסתייגות 784 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלושה בעד, עשרה מתנגדים, אחד נוכח. אשר על כן, אני קובע בזאת כי גם הסתייגות 784 הוסרה מסדר-יומה של הכנסת. האם אתה מעוניין להצביע על הסתייגות מס' 785? הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 10 נמנעים – אין הסתייגות 785 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלושה בעד, עשרה מתנגדים, אחד נוכח. אשר על כן, אני קובע בזאת כי גם הסתייגות זו הוסרה מסדר-יומה של הכנסת. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה – למה? סיימנו. ברשותכם, נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד החוק – 10 נגד – 3 נמנעים – אין חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, נתקבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עשרה בעד, שלושה מתנגדים, אחד נוכח. אשר על כן, אני קובע בזאת כי הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2025, עברה בהצלחה, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת היוזם, חבר הכנסת גואטה, לממש את זכותו. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> עד כדי כך - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תעשו לו גוגל מוגל. צריך ביצים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד): << דובר >> אני לא מצליח לדבר. אני רוצה להגיד תודה. לא קרה כלום. אני יורד. אין לי קול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אני מניח שחבר הכנסת המציע ביקש להודות לכל השותפים. חבר הכנסת גואטה, אני מניח שהתכוונת להודות לכל השותפים והמסייעים. יישר כוח. << הצח >> הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' כ/1168; דברי הכנסת, חוב' י"א, ישיבה 351; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2026, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את כבוד חבר הכנסת חברי היקר צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק לאיסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4), שיזמה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. רק כדי להזכיר לכולנו, בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת, אדוני, בתופעה של – חברים, כבדו רגע את המעמד. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בתופעה של יידוי אמצעים פירוטכניים באירועי ספורט, כמו אבוקות, רימוני עשן וחזיזים. יידוי אמצעים אלה מסכן את שלומם של השחקנים, השופטים, הצוותים המקצועיים, אבל בעיקר את הקהל, אותנו. תופעה מסוכנת זו גורמת להדרת משפחות וילדים מאירועי ספורט בשל החשש מפגיעה בהם, ומביאה לפגיעה בספורט הישראלי בכללותו. לפיכך, אנחנו מציעים לתקן את החוק הקיים ולקבוע כי דינו של מי שמיידה אמצעי פירוטכני בזמן קיומו של אירוע ספורט או בסמוך לו, במקום שבו מתקיים אירוע ספורט או לעבר מקום כאמור, יהיה שלוש שנות מאסר. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק המונחת בפניכם זכתה להסכמה רחבה של כלל הגורמים המקצועיים שהופיעו בפני הוועדה – המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, משרד התרבות והספורט, משטרת ישראל ואף הסנגוריה הציבורית ומינהלת הליגות בכדורגל. אני מבקש להודות לכל השותפים להכנת הצעה זו, ובכלל זה להנהלת הוועדה ולצוות הייעוץ המשפטי. חבריי היקרים, אני מקווה מאוד כי אגודות הספורט ידעו להביא לידיעת הציבור את תחולת החוק, שטרחה עליו כל כך הרבה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, כדי למנוע הפיכת אירועי ספורט לשדה קרב. אדוני היושב-ראש, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פוגל. אכן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצת יש עתיד והעבודה. חברי הכנסת של יש עתיד והעבודה לא נוכחים באולם, ולכן כל ההסתייגויות הוסרו ברגע זה. להצעת החוק הוגשו גם בקשות רשות דיבור. אני לא רואה שישנם חברי כנסת. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אין בעיה, אני בהחלט אתן לך לברך. אני לא רואה שחברי כנסת שרשומים כאן מופיעים. חברי הכנסת, נעבור להצביע בקריאה שנייה על הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2026, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד סעיף 1 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. וכעת נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2026. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2026, נתקבל. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – שמונה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית בקריאה שנייה ושלישית ותיכנס לספר החוקים. אני מזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי לשאת דברי ברכה, בבקשה. עד שלוש דקות. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה. השעה 02:22, לא ארחיב במילותיי. הפעם הקודמת שבה העברתי חוק ביום רביעי בלילה הייתה ביום שעלה פה חוק פיזור הכנסת, ואז היה לי חוק אחרון בסדר-היום, של גירוש מסתננים תומכי משטר. כולנו זוכרים מה היה אחר כך – זו הייתה התקיפה באיראן. אני מקווה מאוד שזה לא יהיה דומה לשום דבר, כי הדמיון פה קצת מפחיד. החוק הזה נולד בזכות הדובר שלי יונתן אדלר, שהוא אוהד כדורגל מושבע, מכבי תל אביב – חלילה שלא אטעה. הוא נחרד מהסיפור הזה של זריקת פירוטכניקה למגרשים. הוא חפר לי, ואז נולדה הצעת החוק. יונתן, זה בזכותך, אבל בסוף עשינו את זה גם יחד עם חבר הכנסת צביקה פוגל, שלקח את זה כפרויקט לוועדה שלו. אופיר כץ – שאיפשהו ברח פה – עשה לי קצת פיגועים בדרך, אבל בסוף גם כן היה שותף לדרך. אני חייבת לברך את לילך וגנר ממשרד המשפטים, שבאמת עשתה עבודה מצוינת מאחורי הקלעים שם בתוך משרד המשפטים, ולייעוץ המשפטי של הוועדה, ליועצת הפרלמנטרית שלי. זה באמת כביכול חוק קצר, פשוט, ברור, אבל מאחורי הדבר הזה יש עבודה של הרבה מאוד אנשים שעבדו ביחד והגענו לתוצאה הזו. אגב, פוגל, זה גם עלינו. צריך לפקח שזה קורה. אנחנו נותנים כלי למשטרה, כי פירוטכניקה זה דבר מסוכן. עזבו הכול, זה פשוט מסוכן. אנחנו נותנים להם כלי, וצריך לראות שזה יהיה בשימוש ושזה לא יהיה סתם אות מתה בספר החוקים. תודה רבה לכולכם. אני מקווה מאוד שכל מה שקרה לנו לפני חצי שנה לא יתממש לאור הנסיבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. << הצח >> הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 25) (חובת בדיקה של רישיון עובד זר), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1179).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> וכעת נעבור לנושא האחרון בסדר-היום, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 25) (חובת בדיקה של רישיון עובד זר), התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת אלי רביבו, יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אלי רביבו להציג את הצעת החוק לקריאה ראשונה, בבקשה. עד עשר דקות, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> משום כבוד הנהנים, צריך להציג. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, מדינת ישראל, כמו כל מדינה מתקדמת בעולם המערבי, מסתייעת בהעסקת עובדים זרים. זה לא מצביע על חולשה – הפוך, זה מצביע על חוזקה ועל חוסנה של הכלכלה במדינה. יחד עם זאת, כשמצד אחד אנחנו רוצים לאפשר כניסת עובדים זרים על פי ענפים באותן תקופות נדרשות וכמויות כפי שנקבע בממשלה, אנחנו חייבים מצד שני לוודא שכל עובד עוסק אך ורק בתחום שאליו הוא הגיע, ורק על פי התקנות הקבועות ובהסדרה אל מול המעסיקים. תוך כדי ההתעסקות שלי כיושב-ראש הוועדה לעובדים זרים גיליתי את התחלואות הרבות, וזוהי אחת מהן, של נדידה בלתי חוקית והעסקת עובדים זרים שלא כדין, בדרך כלל תוך כדי הטעיית המעסיקים. אשר על כן, יזמתי וכתבתי את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובת מעסיק לבדיקת אשרת עבודה). אני מבקש להודות לחברי ושותפי יבגני סובה, שרתם את כל חברי ישראל ביתנו לטובת קידום החקיקה הזו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר_המשך >> אנחנו מגיעים לרגע מכריע בהצבעה בקריאה ראשונה. זה עד כדי כך חשוב שקיבלנו אישור חריג מאוד, ואפילו בסוף סדר-יומה של כנסת אנחנו מעלים את הצעת החוק. לכן אני עושה את זה גם מאוד מאוד קצר. אני מבקש להודות ליושב-ראש הקואליציה חברי חבר הכנסת אופיר כץ ולחברת הכנסת מרכת האופוזיציה מירב בן ארי, אשר נעתרו לבקשותינו ואפשרו לנו להצביע כעת מחוץ לסדר-היום המוצהר והמתוכנן. אני מבקש להודות לחברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בהיותה יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, על שסייעה, דחפה וקידמה – היא וכל צוותה. וכמובן, הייעוץ המשפטי של הוועדה. אני מבקש להודות לרשות האוכלוסין, ובתוכם כמובן למשה נקש, ראש מינהל עובדים זרים, על שהבין את הצורך וסייע בקידום הליך החקיקה יחד עם שאר המשרדים. אני מבקש להודות גם כן לחברי אלכס פרידמן מעמותת "נכה, לא חצי בן אדם". זה המקום לשוב ולהבהיר ולחדד, אדוני היושב-ראש, שביוזמת כתיבת הצעת החוק שלנו החרגנו את העסקת עובד זר בסיעוד ביתי בהעסקת יחיד, כך שהם לא יהיו חלק מהחבות שתוטל על מי שיעבור על החוק. אשר על כן, אני מבקש מכם, חבריי חברי הכנסת, שתראו לנכון ותצביעו בעד הצעת החוק הזו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת אלי רביבו. כעת נעבור לדיון אישי. אם יש מישהו שרוצה לדבר, אז אני אאפשר. אם לא, אז לפני שאנחנו – חבר הכנסת רביבו, שוב למקומך כדי שתוכל להצביע. בזמן שחבר הכנסת רביבו יבוא למקום שלו, אני רק רוצה להוסיף כמה משפטים, מאחר שאני גם שותף לחוק. אני חושב שהחוק הזה הוא טוב. אנחנו נעבוד עליו לקראת הקריאה השנייה והשלישית. זה חוק שבאמת יגן על המעסיקים – זו הייתה המטרה העיקרית שלנו בחוק הזה. לכן אני שמח ומודה לך, חבר הכנסת רביבו, על השותפות המלאה בנושא הזה. כך נוכל לסייע. חברי הכנסת, נעבור כעת להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק. ההצבעה תהיה אלקטרונית. נא להצביע. הצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 25) (חובת בדיקה של רישיון עובד זר), התשפ"ו–2026, לוועדת העבודה והרווחה, נתקבלה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 25) (חובת בדיקה של רישיון עובד זר), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה ראשונה, ותחזור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקראת קריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ב בשבט התשפ"ו, 9 בפברואר 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 02:29. << סיום >>