דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת י"ח
ישיבה שע"א
הישיבה השלוש-מאות-ושבעים-ואחת של הכנסת העשרים-וחמש
יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו (17 בפברואר 2026)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכיר הכנסת דן מרזוק: 3
נאומים בני דקה 3
אבי מעוז (נעם): 4
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 4
אכרם חסון (הימין הממלכתי): 5
אריאל קלנר (הליכוד): 6
אושר שקלים (הליכוד): 6
אורי מקלב (יהדות התורה): 7
<< נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >>
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, ל' בשבט התשפ"ו, 17 בפברואר 2026.
הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.
<< דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >>
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת דוחות של מבקר המדינה בנושא ניהול תשתיות ושירותים חיוניים בעיתות חירום ובנושא אימות מסמכים ציבוריים במשרד החוץ – אפוסטיל. תודה.
<< נושא >> נאומים בני דקה << נושא >>
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה למזכיר הכנסת.
על סדר-היום – נאומים בני דקה. זה האירוע שלנו היום, חברים. השר הגיע? אנחנו נמתין דקה לשר. כבר אני אומר שראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת אבי מעוז; אכרם חסון וסמיר בן סעיד.
שלום לתלמידים החמודים שהגיעו לכנסת ישראל. מה שלומכם? וגם אושר שקלים הגיע. אנחנו רק נסביר לתלמידים שאנחנו לא מתחילים את המליאה בגלל שאין שר במליאה. על פי תקנון הכנסת חייב להיות שר תורן במליאת הכנסת. אנחנו ממתינים. מי שהיה צריך להיות זה גדעון סער.
ראשון הדוברים, חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
<< קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >>
אני לא השר התורן.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני יודע שאתה מחליף את גדעון סער. זה ידוע. בבקשה, אדוני.
<< דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. הכותל המערבי לכל אורכו הוא המקום המקודש ביותר שבו מותר לנו להתפלל כיום. כדי למנוע את כל הפרובוקציות שנעשות שם וכדי למנוע מבג"ץ להתערב בדברים לא לו בניגוד לחוק, מי שצריך לקבוע את סדרי התפילה וההתנהלות שם זו סמכות-העל בענייני הדת והקודש בישראל, כלומר הרבנות הראשית לישראל. לכן אני מעלה ביום ראשון הקרוב לוועדת שרים לענייני חקיקה את הצעת החוק שלי בעניין השמירה על המקומות הקדושים.
את הצעת החוק הזאת העליתי להצבעה גם בכנסת הקודמת, והיא נפלה בקריאה הטרומית. מי שהצביעו בעד ההצעה הם חברי האופוזיציה דאז, שהם חברי הקואליציה של היום – מי שנשאר בכנסת כמובן – ואלה שמותיהם: משה אבוטבול, יולי אדלשטיין, אמיר אוחנה, ינון אזולאי, ישראל אייכלר, אופיר אקוניס, משה ארבל, יעקב אשר, חיים ביטון, דוד ביטן, איתמר בן גביר, יואב בן צור, קרן ברק, ניר ברקת, מאי גולן, משה גפני, אבי דיכטר, גלית דיסטל, אריה דרעי, צחי הנגבי, מיכל וולדיגר, אלי כהן, אופיר כץ, חיים כץ, ישראל כץ, אורלי לוי, יריב לוין, יעקב ליצמן, אורי מקלב, יעקב מרגי, אופיר סופר, אורית סטרוק, יצחק פינדרוס, מאיר פרוש, יואב קיש, שלמה קרעי, שמחה רוטמן, יובל שטייניץ וקטי שטרית, ואנוכי כמובן.
אני מצפה מהממשלה לתמוך בהצעת החוק הזאת בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון, ומצפה מחבריי בקואליציה הנוכחית כולם לאשר אותה בקריאה הטרומית ביום רביעי הבא. תודה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה, ואחריו יהיה חבר הכנסת אכרם חסון.
<< דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >>
תודה לך, סימון. אני אדבר היום על תוכנית היל"ה, שהיא תוכנית שנועדה להציל את בני הנוער שנשרו ממסגרות חינוכיות, אבל המדינה מממנת חצי מהתוכנית, ואת החצי השני דורשת מהרשויות המקומיות. ומה קורה אצלנו בפריפריה ואצל המועצות המוחלשות? הן לא עומדות בנטל בכלל, אז המסגרות והתוכנית נסגרות.
אני מבקש, אם אנחנו רוצים להילחם ולא רוצים שילדינו ייעלמו, שילכו לרחוב ויישארו בלי ליווי, בלי אופק – וקל מאוד להתדרדר לפשיעה – אני מבקש שהממשלה תממן את החצי השני, במיוחד אצלנו בפריפריה, במועצות המוחלשות.
אז אם אנחנו רוצים לבנות חינוך, אנחנו נבנה את החינוך בצורה נכונה ומכובדת. לא בצורה של בטונדות, סגירת שכונות – לא, אלא נשקיע בחינוך עצמו. המלחמה בפשיעה, אני אומר לכם, מתחילה בהשקעה בילדים ובחינוך שלנו.
(אומר דברים בשפה הערבית) – שהם בכל הארץ, בכל היישובים – ועוד פעם, (אומר דברים בשפה הערבית).
תודה לך.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. אחריו יהיה חבר הכנסת קלנר.
<< דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, היום ל' בשבט, ערב ראש חודש אדר, לכן אני מאחל לכולכם שמחה אמיתית.
כיושב-ראש ועדת המשנה להשכלה גבוהה בכנסת וחבר ועדת החינוך, אני מבקש לברך היום את ד"ר קרין פרג' עוואד מדאלית אל-כרמל לרגל סיום לימודי הרפואה והצטרפות לשורת הרופאים בישראל. זהו גם רגע מרגש למשפחה כולה, משפחה שבה ההשכלה והמצוינות הן ערך יסוד: שלושה רופאים – ד"ר עלי, ד"ר חנאן וד"ר קרין – ועורך דין, סעיד. ובעזרת השם בקרוב גם ד"ר פרג' האב היקר, שישלים את הדוקטורט שלו בימים הקרובים. זהו בית שמוכיח שכאשר יש אמונה, השקעה ותמיכה – התוצאות ידברו בעד עצמן.
ד"ר קרין, אנחנו גאים בך. ולמשפחה המכובדת: אתם מקור השראה ודוגמה חיה למצוינות ישראלית.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת קלנר, בבקשה, אדוני.
<< דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי, היום ראש חודש אדר, ומשנכנס אדר מרבין בשמחה. נאחל לכל עם ישראל חודש טוב.
היום גם מתחיל חודש הרמדאן. בחודש הרמדאן משום מה אנחנו עדים לכך שצריכים לעשות שינויים בהר הבית כלפי יהודים. אני רוצה לפנות מכאן לדרג המדיני, לראש הממשלה, לשר לביטחון לאומי, לכל מי שנוגע בדבר, כיושב-ראש השדולה למען חופש בהר הבית: לא יכול להיות שבגלל שמישהו, יש לו – זה בסדר שיש מוסלמים בהר הבית, ואין שום בעיה עם זה, אבל אם למישהו מפריע שיש תפילה יהודית והוא לא יכול להתפלל ליד בני דת אחרת, אנחנו מתגמלים את זה? הדבר הזה לא יכול להיות. היו שינויים עצומים בהר הבית בשנים האחרונות, מבורכים מאוד; היהודים כבר לא כמו שהיו פעם, מופלים בצורה קיצונית לרעה. אבל המציאות הזאת לא יכולה להתקבל על הדעת, שיש כאלה שהם כל כך לא סובלניים מבחינה דתית, לא מסוגלים לסבול בני דת אחרת שרק מתפללים לאלוהיהם. הדבר הזה צריך להיות מתוקן. ושלכולנו יהיה חודש טוב.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה. ולאחריו – חבר הכנסת מקלב. סגן השר מקלב.
<< קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >>
כבר לא.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אה, נכון. חבר הכנסת מקלב.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש לשתף אתכם במה שמתרחש בוועדת התקשורת. יושבים חברי אופוזיציה ופשוט מתנהגים כאילו הם היו בגנון. עושים איזשהו פיליבסטר מלאכותי כדי להטריל, לעצבן את יו"ר הוועדה חברתי חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. לא שמעתי מהם שום טענה עניינית. ולצערי זה יאה לנציגי האופוזיציה גם בתחומים נוספים. ואני רציתי להביע את עמדתי, אבל ישבתי שם שעתיים ולא הספקתי מרוב שפשוט היה שם כזה בלגן.
אז אני רוצה עכשיו לנצל את הבמה הזו גם כדי להביע את עמדתי ולהתייצב לצידם של נציגי הוט ו-yes, שכן ביטול חובת ההעברה יכול ליצור מצב שהוא מאוד מאוד בעייתי, שכן ההסדר הזה, אם נגיע למצב הזה, פשוט יחזק את החזקים שהם ממילא חזקים, דהיינו את ערוץ 12 ודומיו, שהוא גם ככה נחשב כמונופול. ואם אנחנו רוצים ששוק התקשורת יהיה פתוח ופלורליסטי ולפתוח את השוק לשחקנים נוספים ולהביע פה מגוון וחופש דעות, אנחנו צריכים לפתוח את השוק כמה שרק אפשר, ולא לחזק את מי שגם ככה חזק. ולכן, כמו שבדמוקרטיה העם מחליט, אז גם כאן אותו דבר – בשוק התקשורת אנחנו צריכים לפתוח את הכול, כדי שהעם יחליט באמצעות השלט.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תודה רבה, אושר שקלים. נעבור לחבר הכנסת מקלב, בבקשה.
<< דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >>
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שגם היושב-ראש יסכים איתי שכל עבריינות היא דבר שאסור שיקרה, אבל עבריינות של שוטר, עבריינות של שוטרים, עבריינות שהיא בפקודה, שקצינים מורים עליה, היא יותר חמורה מעבריינות של אזרח. זה מטבע הדברים צריך להיות ככה.
וכשאנחנו עדים למה שהיה לפני יומיים בעיר בני ברק – ובסוף דבריי אני גם אגיד את המילה, ואנחנו מגנים ומוקיעים כל פעילות של עבריינות – אבל עבריינות תחת עבריינות, אלימות תחת אלימות, ענישה קולקטיבית, לצאת למסע נקם, להכות בעוברי אורח, באנשים שלא קשורים – אלה לא אנשים שהיו בהפגנה ולפעמים אנחנו יכולים להגיד שהשוטר טעה בין מפגין אלים למפגין אלים – אלה אנשים שלא קשורים, שלא נמצאים ברחובות האלה בכלל. כל אלה שעשו את מעשה האלימות – אלימות קשה ולא קשה – הם לא נמצאים בכלל באזור. ולמשך שעות, שעות רבות, להכות בעוברי אורח, בנשים וילדים, לזרוק רימוני הלם, עשרות רימוני הלם, על אנשים, אנשים נפצעים – מה זו התרבות הזאת? מאיפה זה מגיע? איך אנחנו יכולים לעבור על זה לסדר-היום? איך אפשר לא להוקיע את זה? איך חושבים שבאמת ככה שומרים על הסדר? אדם כזה יכול להיות שוטר? איזה הסבר בעולם יש לכך שאזרח, אזרחית, נער, נערה, חוטפים מכות, מכות קשות מאוד? ועל מה? בחינם, שום דבר, רק בגלל שהם שייכים לאיזה מגזר. איך אנחנו יכולים להכיל?
עכשיו, מה זה גורם, הדבר הזה? אחרי זה, בפעם השנייה – בכל מקרה כזה אנחנו יוצרים אנשים שגם רוצים להתנקם בשוטרים, וזה גורם לאלימות מול אלימות אחת. במקום להוקיע, ושאני אהיה עסוק רק בלעבוד פה ולהוקיע את אלה שעשו את מעשה האלימות, אני צריך היום להוקיע את המשטרה. זה מה שזה גורם.
עכשיו תשאל אותי, איפה ההוקעה? אין ספק, גדולי ישראל – לא רק אני כשליח ציבור – גדולי ישראל מוקיעים בכתב ידם בעיתונות, אוסרים ללכת להפגנות. כולם יודעים שאלה קיצוני-קיצונים. איך אפשר לקחת חברה שלמה? איזה מסרים יש במסר הזה? ואנחנו אומרים ועוברים לסדר-היום. ואני באמת, צר לי שביקשתי להעלות את זה כהצעה דחופה לסדר-היום ולא מצאו בנשיאות לנכון לאשר את זה, כשהדבר זועק בפני עצמו. הדבר הזה – ההשלכות שלו הן קשות. התרבות הזאת של אלימות, התרבות של האלימות שככה עושים, שאם מישהו – נכון, שרפו אופנוע, זה עבר, אבל להכות בני אדם? פגעו ברכוש, זה נורא, אבל בזה להכות - - -
אתמול סגרו את צומת שילת בלי חשש שאולי תהיה – צומת שילת, אחר הצוהריים, אלפי אימהות הולכות ברגל קילומטרים כדי להגיע הביתה, כשהן צריכות להוציא את הילדים שלהן מהמעון. למניעה? זה לא למניעה, זו נקמה.
פעם הייתה מילה מול מילה של שוטרים – השוטר אומר ככה, האזרח אומר ככה. הרבה פעמים הייתי לשחרר אנשים שעצרו אותם, עוברי אורח. היו גם אנשים שהיו קרובים כאן בכנסת, אורחי פנים. אבל היום יש כבר תיעודים. התיעוד זה כבר לא מילה של שוטר מול מילה, זה שחור על גבי לבן. זו לא רק האשמה, זאת הוכחה.
אני חושב שבאמת הכנסת הייתה צריכה להוקיע את זה. ולא הייתה לי הזדמנות עכשיו לעשות את זה בהצעה לסדר-היום, אז אני עושה את זה ברשותך, היושב-ראש.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
יש מחר הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אבוטבול, שעולה מחר פה במליאה.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אני לא מכיר את ההצעה לסדר-היום.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
הצעה לסדר-היום.
<< דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >>
אה, כהצעה רגילה, נכון. תודה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
נתתי לך ארבע דקות, לא דקה, כי ראיתי שזה בדמך. אני רוצה להגיד לך – ואני אקח את זכותי פה עכשיו שאוכל לדבר – ששתי הבנות האלו שהוברחו מהבית בבני ברק, מהאזור בבני ברק, זה מראה שהיה לי קשה מאוד לראות אותו. מאוד. כאבא לשלוש בנות שכולן היו חיילות, אחת מהן גם רב-סרן שעשתה מעל 600 ימי מילואים, כשראיתי את התמונות חשבתי על הבת שלי.
אני חושב שאנחנו צריכים פה בכנסת לדבר על הדבר הנוראי הזה, שהתנפלו על שתי בנות במדינת ישראל, חיילות, שמייצגות את צבא הגנה לישראל, ולהוקיע את זה. ואני שמח שאתה מוקיע את זה ושמח שגם הרבנים מוקיעים את זה, אבל אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שהמקרה הזה לא יחזור ולא יקרה שוב, בלי קשר למה שדיברת על הנושא של המשטרה.
<< קריאה >> אורי מקלב (יהדות התורה): << קריאה >>
אדוני היושב-ראש, אני דיברתי ואני הוקעתי את האלימות, אז אולי גם אדוני היושב-ראש מוקיע את האלימות הזו, מוקיע גם את המשטרה. זאת התשובה לאנשים שבאמת עשו מעשה נוראי, קיצוני-קיצונים. מוקיעים אותם, מגנים אותם. עכשיו המשטרה – זאת המשטרה? בדרך הזאת? זאת דרך הפעולה? זאת הדרך החינוכית? זה המסר שיש לנו? זה מועיל למשהו בעניין הזה? הם הועילו להוקעה של אותן שתי חיילות שהיו צריכות להתחבא? ולא נגעו בהן, דרך אגב.
לכן אפשר להכות אנשים, להכות עד זוב דם, על מה? ועובר אורח תמים – עובר אורח תמים שלא קשור בכלל לעניין. מה זה, ענישה קולקטיבית? זאת התרבות שלנו? זאת עבריינות לא פחות מזה. אותם קצינים שנתנו את ההוראה "תיכנסו בהם" – זאת עבריינות לא פחותה מהם. זה מסר שלילי מאוד, וזה מביא עוד אלימות של אזרחים, של נערי שוליים כאלה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
טוב, מחר יש במליאה דיון בנושא הזה.
אדוני השר, אתה רוצה לומר משהו לפני שאני סוגר?
<< קריאה >> שר החוץ גדעון סער: << קריאה >>
זה דיון של חברי הכנסת.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
חברי הכנסת היקרים, אורחים יקרים, תם סדר-היום של כנסת ישראל. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, א' באדר התשפ"ו, 18 בפברואר 2026, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:19. << סיום >>