דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ח ישיבה שע"ב הישיבה השלוש-מאות-ושבעים-ושתיים של הכנסת העשרים-וחמש יום רביעי, א' באדר התשפ"ו (18 בפברואר 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים שאילתות דחופות ורגילות 6 4198. גריעת שירותים בסיסיים וחיוניים בטיפולים משלימים 6 דבי ביטון (יש עתיד): 6 שר הבריאות חיים כץ: 7 4330. חשש לפגיעה בתחרות ובשקיפות במכרז מקרקעין פומבי בערד 8 נאור שירי (יש עתיד): 8 שר הבינוי והשיכון חיים כץ: 8 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 11 4284. קשיים בחברת האוטובוסים תנופה – טענות על שירות לקוי לנוסעים 15 משה אבוטבול (ש"ס): 15 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 16 3607. מהירות נסיעה בכביש 1 19 איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 19 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 20 4058. חברות הביטוח והמוסכים עדיין חוגגים על חשבון הציבור 27 נאור שירי (יש עתיד): 27 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 27 3851. עלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2025 והיעדר יישום תוכנית לאומית אפקטיבית 32 ינון אזולאי (ש"ס): 32 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 32 3321. הרפורמה במחירי התחבורה הציבורית 40 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 40 שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: 41 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023 43 נעמה לזימי (העבודה): 44 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 52 נעמה לזימי (העבודה): 63 הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ה–2024 67 משה טור פז (יש עתיד): 68 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 75 יאיר לפיד (יש עתיד): 87 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה) 89 בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 89 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 91 הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי 97 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 97 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – תיעוד מכירת כרטיסי SIM אנונימיים), התשפ"ו–2026 98 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 99 שר התקשורת שלמה קרעי: 101 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 112 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 112 הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ה–2025 112 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 113 הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2023 116 מירב כהן (יש עתיד): 117 הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2024 120 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 120 שר המשפטים יריב לוין: 121 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 129 מירב בן ארי (יש עתיד): 131 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 133 הודעת ועדת הכנסת 136 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 136 הצעה לסדר-היום 137 מדיניות ממשלת ישראל לדה-לגיטימציה של עולים דוברי רוסית בישראל ופגיעה מתמשכת בהם 137 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 137 שר העלייה והקליטה אופיר סופר: 140 עודד פורר (ישראל ביתנו): 142 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 143 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 144 הצעה לסדר-היום 144 השתוללות בבני ברק: שוטרים הכו עוברי אורח כולל נשים וילדים 144 משה אבוטבול (ש"ס): 144 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 147 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 153 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 155 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 155 הצעות לסדר-היום 156 קביעת דרגת נכות לנכה צה"ל בידי רופא אשר לא שירת בצה"ל בשירות סדיר או במילואים 156 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 156 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 157 הצעות לסדר-היום 159 פגיעה חריגה וחמורה בזכויות יסוד של עצור שומר מצוות 159 יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): 160 רון כץ (יש עתיד): 161 מיכאל מלכיאלי (ש"ס): 162 השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: 164 הצעות לסדר-היום 185 מצבה ההומניטרי של ביאפרה והצורך בעמדה ישראלית ערכית בזירה הבין-לאומית 185 יעקב מרגי (ש"ס): 185 סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: 187 הצעות לסדר-היום 190 הסדרת הסכם פיצוי לענפים החקלאיים הנפגעים במסגרת הסכם הסחר עם ארה"ב 190 אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 190 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 192 סימון דוידסון (יש עתיד): 193 השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: 196 << נושא >> שאילתות דחופות ורגילות << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר, שלום גם לאורחינו ביציע. אני רואה את שירות בתי הסוהר כאן, ברוכות וברוכים הבאים. נחשון, נכון? ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. תודה על השירות שלכם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי א' באדר התשפ"ו, 18 בפברואר 2026. לאזרחי ישראל המוסלמים ולחברינו המוסלמים בעולם נאחל רמדאן שמח מכאן, רמדאן כרים. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. אני מתכבד להזמין את השר חיים כץ אל הדוכן, בבקשה. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת דבי ביטון לשר הבריאות בנושא גריעת שירותים בסיסיים וחיוניים בטיפולים משלימים. חברת הכנסת ביטון, בבקשה. << שאילתה >> 4198. גריעת שירותים בסיסיים וחיוניים בטיפולים משלימים << שאילתה >> << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, חברי הכנסת, אני אפתח בהשתתפות בצערנו על נפילת החייל עפרי ושהאל יקל את סבל המשפחה. כבוד השר, לאחרונה פורסמה טיוטה שמטרתה לבטל את הזכאות לרכיבה ושחייה טיפולית שנועדו להיטיב עם אזרחים המתמודדים עם קשיים רגשיים, התפתחותיים ונפשיים. שאלתי היא: איזה פתרון יינתן עבור אזרחים הזקוקים לטיפולים משלימים אלו בהתחשב במצבם הנפשי הקשה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני זה רציתי להגיד רק חברת הכנסת, אז חברי הכנסת. חברי הכנסת, בפתח הדברים אבקש להבהיר כי אין קיצוץ בשב"ן. לא תתבצע הוצאת שירותים. בניגוד לפרסומים השונים, אין פגיעה בזכויות המבוטחים. פרסומים אלה אינם מבוססים, אלא מבוססים על טיוטות, מסמכים שאינם בתוקף. בימים האלה משרד הבריאות מקיים עבודת מטה מקצועית לבחינת הקריטריונים ומתן השירותים על ידי השב"ן. בכל מקרה, נוודא כי לא תיפגע זמינות השירותים הנדרשים וכי פריסת השירותים בהסדר תהיה ארצית ושוויונית בכל חלקי הארץ, לרבות אזורי הפריפריה, לטובת המבוטחים הנזקקים לשירות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלת המשך, אם יש. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אדוני. כבוד השר, מאחר שהשירותים במסגרת שב"ן מבוססים על תשלום מראש של המטופלים ואחר כך יש החזר, כיצד ניתן לטעון שאין פגיעה בזכאות ובפועל מי שבעצם מסוגל לשלם זה מי שיש ביכולתו לשלם על הטיפולים הנוספים האלה. מה אדוני אומר בנושא זה? << דובר_המשך >> שר הבריאות חיים כץ: << דובר_המשך >> אני אבדוק את זה ואתן לך תשובה מדויקת בכתב. << דובר_המשך >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << יור >> אני מזמין את השר להישאר על הדוכן לשאילתה הבאה שהיא שאילתה דחופה של חבר הכנסת נאור שירי לשר הבינוי והשיכון בנושא: חשש לפגיעה בתחרות ובשקיפות במכרז מקרקעין פומבי בערד. חבר הכנסת שירי, בבקשה. << שאילתה >> 4330. חשש לפגיעה בתחרות ובשקיפות במכרז מקרקעין פומבי בערד << שאילתה >> << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השאילתה: אילו צעדים ננקטו או יינקטו לפיקוח, בדיקה ותיקון הליך להבטחת תחרות הוגנת ושקיפות בכל הנוגע למכרז הפומבי שהיה בערד? << דובר >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר >> בתשובה על השאילתה שלך, חבר הכנסת נאור - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם נאור תופס. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר_המשך >> יאללה, בסדר. אבקש להבהיר כי מדובר בהליך מכרז פומבי, כמקובל בשיווק קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל והמשרד והוא פתוח לכל אדם להגשת הצעות בהליך תחרותי. ההליך מנוהל בצורה מקצועית ומפורסם לציבור באתר רשות מקרקעי ישראל, וההגשה מתבצעת באמצעות מערכת מקוונת בלבד. בניגוד להנחות העולות מהפנייה, דווקא הליך מכרז פומבי הוא הכלי המיטבי להבטחת שוויון, שקיפות ותחרות הוגנת. ככל שעולות ראיות קונקרטיות לחשד לתיאום מחירים או לקשרים פסולים בין יזמים, ייבחנו אלה ברצינות הנדרשת בשיתוף הגורמים המוסמכים. המשרד ורמ"י פועלים ויפעלו להבטחת תקינות ההליכים התחרותיים בכל מכרזי הקרקע. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> האם יש שאלת המשך? בבקשה. וגם שאלה נוספת לחבר הכנסת חוג'יראת. מאה אחוז, אחרי שאלת ההמשך תשאל את השאלה הנוספת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אני חושב שהמכרז הזה נעשה קודם כול טרום כניסתך לשלל המשרדים הענפים, אבל אני רק רוצה שנייה – אני בטוח שעדכנו אותך בזה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר_המשך >> לא. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אעדכן אותך קצת מה היה. המכרז הראשון התפרסם כמחיר מטרה, שכולנו יודעים, מחיר מטרה הוא ההגרלה הפומבית שבדרך כלל הולכת לפי זכאויות – חיילי מילואים, שוטרים וכו' וכו' וכו'. 48 שעות לפני פרסום המכרז הוא שונה למכרז רגיל. באופן פלא, כל חמשת הזוכים – כל חמשת הזוכים – שזכו בהגרלה, כולם תורמים, ופעילים בחסידות גור. אני לא יודע, אני מניח שאתה יודע כמה מכרזים מפורסמים מדי יום במדינה, אבל כל מי שזכה זה רק חסידי גור. אחד ממי שזכה אפילו היה מנהל הקמפיין של ראש העיר. עכשיו, אני לא יודע, הגרלות כאלה – אומנם הגרלה נשמעת כמו מזל, אבל פה לא היה מזל. פה לא היה מזל, ובאופן טבעי - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר_המשך >> לדעתך, לדעתך. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לדעתי, לכאורה, מה שאתה רוצה. כל דיוק שאתה רוצה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר_המשך >> תקשיב, אני אבדוק את זה ואני אגיד לך אם היה מזל או לא היה מזל. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אומר לך, אתה תגלה שבאופן פלא חמשת הזוכים, כולל מי שמפשיר את הקרקע, בונה על הקרקע, היזם, הקבלן – כולם פעילים שתרמו כסף לחסידות גור, חלק אפילו לראש העיר. עכשיו, אני לא מכיר מכרז - - - << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר_המשך >> ראש העיר הוא לא מחסידות גור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא עשה דיל עם חסידות גור. סמוך עליי, אני מכיר את ערד, אתה מכיר את ערד. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר_המשך >> זה היה מזמן, זה היה מזמן. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול בסדר, אין בעיה. אני אומר שיש פה הליך שבמינימום של המינימום מצריך לפחות בדיקה של רשות התחרות. יש פה הטיה של מכרז – לכאורה, מה שתרצו – וזה לא מכרז רגיל. לא יכול להיות שבמקרה לגמרי כל מי שזכו בכל הדירות הם רק חסידות גור. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר_המשך >> אתה יודע גם על אחרים שהגישו? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין מגישים, אף אחד לא הגיש. כל מי שהגיש זכה, וההצעה היא רק ב-180 שקל, שזה עשר פעמים חי. הם גם צוחקים תוך כדי, אני מניח, בתיאום המחירים. זה באמת אירוע שמאוד מעלה חשש, לכל הפחות. תודה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר_המשך >> נאור. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> טוב, השר אמר שיבדוק, מאה אחוז. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר_המשך >> לא, לא, שנייה. אני רוצה שתיתן לי את תמצית מה שאמרת עכשיו, תעביר לי, ומהר מאוד תקבל תשובה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני בטוח. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת חוג'יראת, בבקשה. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד שר השיכון חיים כץ, עכשיו היית בכובע אחר, ואני אשאל אותך לגבי היישובים הבדואיים בצפון וגם היישובים הערביים. הייתה עד סוף 2023 החלטה של מינהל מקרקעי ישראל על שיווק מגרשים לבני מקום. פג תוקפה של ההחלטה הזאת, ועכשיו בעצם השיווק אמור להיות 50:50. הייתה פנייה אישית אליך, כשר הממונה על משרד השיכון ועל המינהל, מראשי הרשויות, לגבי הארכה, או קבלת החלטה חדשה לשיווק לבני מקום, כמו שנעשה ביישובים הדרוזיים. תודה רבה. << דובר_המשך >> שר הבינוי והשיכון חיים כץ: << דובר_המשך >> אכן, אנחנו נתנו זכות של 100% לבני המקום ביישובים הדרוזיים. הייתה אליי פנייה משיבלי, מראש העיר, מסגן ראש העיר, או מהמועצה של שבלי. רגע, לאט-לאט, אני אספר לך את ההתפתחות. הייתה אליי פנייה משיבלי, והוא אמר לי: למה אנחנו פחות טובים מהדרוזים? יש לנו 19 נופלים. אז אם אתה מסתכל על הנחות לחיילים, למילואים ולפגועי צה"ל, אנחנו לא פחות טובים. פנינו למינהל ולמערכת ולפני שבוע עשינו הסכם גג בסח'נין. עשינו הסכם גג בסח'נין ומנסור עבאס ביקש ממני להיפגש עם שני ראשי רשויות. באו למפגש הזה, אני חושב, עשרה, שמונה ראשי רשויות, והעלו את הבעיה הן של המגזר הערבי הן הבדואי. העברתי את זה ליועצת המשפטית של רמ"י לנסח. המטרה שלי בישיבת המינהל הקרובה, שתהיה לדעתי בעוד כחודש, להעביר אותו דבר, לתת לבדואים ולערבים – אני לא יודע אם לתת לערים גדולות של 50,000 בני מקום, כי זה לא רציני, אבל להתחיל בפעילות שכל המגזרים בישראל בני המקום, יקבלו כמו הדרוזים, ואז היהודים בערים יהיו היחידים שלא מקבלים, אבל זה לא נורא. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר כץ. אני מודה גם לחברי הכנסת השואלים. נברך את תלמידי כיתה י"ב מבית הספר מיתרים ברעננה. שלום לכם, ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. טוב שאתם איתנו. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה של חבר הכנסת משה אבוטבול לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים בנושא: קשיים בחברת האוטובוסים תנופה – טענות על שירות לקוי לנוסעים. אני מבין שהיא נמצאת בבניין ומייד נכנסת למליאה. נמתין רגע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, בית הספר מיתרים ברעננה הוא אחד מבתי הספר הטובים ברעננה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תן לי לנחש – למדת בו. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא. אני ממליץ לתלמידים ללכת ללמוד שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי שממליץ עליכם הוא חבר הכנסת איתן גינזבורג, לשעבר ראש עיריית רעננה, ואחד מחברי הכנסת המצוינים שיש בכנסת. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> מה עם הסכם הגג ברעננה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אצלו זה לא היה קורה, חיים. אצל איתן זה לא היה קורה. << קריאה >> שר התיירות חיים כץ: << קריאה >> אצל כל אחד עם קצת - - - לא היה קורה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מחכים למירי רגב בפקקים. אני מציע שהשרה מירי רגב תתלונן לשרת התחבורה על הפקקים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אגב, פקקים, היה - - - לא משנה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תגיד, נו. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא, היה פקק מטורף ב-443. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - כל בוקר אני חושב על זה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מירי רגב בחו"ל? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> במשכן, היא כבר במשכן. אני לא מבין למה היא לא נכנסת מייד. זה מה שקורה כשיש שר כמו חיים כץ, שהוא יותר איש של מעשים, פחות של דיבורים, אז הוא קיצר את השאילתות בצורה ניכרת, ונשארנו עם פער. שלום, השרה רגב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בלי מחיאות כפיים, רבותיי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - -Welcome to Israel. Glad to have you here. Welcome to the Holy Land. << קריאה >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << קריאה >> אני פעמיים בשבוע בכנסת, איזה יופי זה. ראית? אנחנו עושים איזונים. אני מעדיפה להיות שם במקום בהפגנות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני מעדיפה להפגין - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ברוכה הבאה. אני מתכבד להזמין את השרה רגב לדוכן. חבר הכנסת משה אבוטבול, איתנו? איתנו, טוב. השרה – בבקשה. חבר הכנסת אבוטבול כבר מחכה לשאול את שאלתו. אם כן, אנחנו מקדמים בברכה גם את תלמידי כיתה ח' מיאס"א, בית הספר התיכון הישראלי למדעים ולאומנויות בירושלים. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. חבר הכנסת אבוטבול, אנא שאל את שאלתך, בבקשה. << שאילתה >> 4284. קשיים בחברת האוטובוסים תנופה – טענות על שירות לקוי לנוסעים << שאילתה >> << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בוקר טוב לשרה, יושב-ראש הכנסת, השאילתה שלי פונה בנושא של קשיים בחברת האוטובוסים תנופה – טענות על שירות לקוי לנוסעים. אני שואל את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, גב' מירי רגב, על חברת האוטובוסים תנופה, שנקלעה לקשיים. לאחרונה נרשמו ליקויים קשים בשירות שהיא מעניקה לאזרח המשתמש בשירותיה, והיא כידוע פועלת בערים חרדיות כולל גם בעיר בית שמש, שמשם הגיעו אלינו פניות בנושא. רציתי לשאול: 1. האם משרדך מודע לקשיים הפוקדים את תנופה? 2. מה תעשו למנוע את סבלם של האזרחים כשהחברה לא נותנת מענה לצרכים, כשהם ממתינים בתחנות ולא מגיעים אוטובוסים וכדומה? תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. בבקשה, כבוד השרה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> ראשית, אני מבקשת לפתוח את דבריי בתנחומיי למשפחתו של סמ"ר עופרי יפה, שנפל מאש כוחותינו בעזה. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני רוצה להודות לך, חברי חבר הכנסת, על השאילתה שלך. כמו שאתה יודע – היית ראש העיר בבית שמש, אתה יודע כמה חשובה התחבורה - - - << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> עשינו הרבה דברים טובים ביחד, גברתי השרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> עשינו הרבה מאוד דברים ביחד בבית שמש ובכלל בנושא התחבורה הציבורית - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רק בבית שמש. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - בתקציב מוטה תחבורה ציבורית. אנחנו בהחלט מודעים לבעיה של חברת תנופה. כידוע לך, לכל חברה יש הסכם עם משרד התחבורה באמצעות רשות התחבורה הציבורית, כשבמהלך ההסכם יש להם קריטריונים שהם צריכים לעמוד בהם. חברה שלא עומדת בקריטריונים של ההסכם ושל המכרז מגיעה לשימועים ומקבלת עונשים על פי המכרז ועל פי התנאים של המכרז. גם חברת תנופה כמו חברות אחרות מגיעה לשימועים אצל היועץ המשפטי ואצל ראש רשות התחבורה הציבורית. באותם מקומות שאנחנו מזהים פערים – כמו שאמרת, גם בבית שמש, אבל לא רק בבית שמש, גם עם חברות נוספות – אנחנו פועלים כדי לתת להם מענה. אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל בתקציב הקרוב שיאושר בכנסת, בעזרת השם, 250 מיליון שקלים, נלחמתי והבאתי לטובת תוספת שירות של תחבורה ציבורית – רק אוטובוסים, לא BRT חדשים, שזה 25 מיליארד שקלים, אלא רק אוטובוסים, 250 מיליון, מתוך הבנה שאנחנו רוצים שיותר ויותר אנשים ייסעו בתחבורה הציבורית. השנה הגענו למצב שיא של מיליון נסיעות בתחבורה ציבורית, שמראה על אמון של הציבור בתחבורה הציבורית, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים לעודד, וכדי לעודד אנחנו צריכים לשפר את השירות, לראות באותם מקומות שיש פערים, לטפל בהם. ומפה אני גם מנצלת את ההזדמנות הזאת, קוראת לצופים שלנו: כשאתם רואים שיש בעיות עם אוטובוסים שלא עוצרים, שלא מתנהגים כראוי, שהנהגים לא נותנים שירות – אני מבקשת להעביר את זה אלינו. אנחנו מטפלים בזה, אנחנו משקללים את זה בשקלולים מול אותה חברת אוטובוס שזכתה במכרז, ובהחלט הם מקבלים גם קנסות בעניין הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שאלה נוספת אם יש, המשך. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> שאלה נוספת לשרה. לפני זה, אני רק רוצה לעדכן את השרה שבגלל שעברו כשבועיים, בינתיים פנו אליי מתנופה, ואני מעדכן אותך. אמרו שהגיע מנכ"ל חדש בשם ניצן אריה. הוא מכין תוכנית חדשה לנושא הזה, הוא מאוד רוצה להיפגש איתי. אמרתי לו כל דבר רק אחרי המפגש עם השרה, כלומר השאילתה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני לא נפגשת עם מנכ"לים באופן אישי בחברות, יחד עם החברות שלהם כמובן. מי שנפגש באופן אישי ומנהל איתם את המשא ומתן הוא ראש רשות התחבורה הציבורית עידן מועלם, שעושה עבודה מצוינת. שוב אני אומרת, אני שמחה שהם מינו מנכ"ל חדש, ואני מצפה שהמנכ"ל ייתן מענה, כי חברת תנופה, כמו הרבה מאוד חברות תחבורה ציבורית, הן חברות טובות, הן חברות חשובות, הן נותנות מענה, אבל באותם מקומות שהם לא ייתנו את המענה הם ייקנסו והם יגיעו לשימועים כמו כל חברה אחרת. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני רק רוצה לומר שתראי כמה ה"נשק" הזה, במירכאות כפולות, של שאילתה לשרה עושה לעצמו את הכוח להצליח. שאלה נוספת לשרה. בשבת האחרונה החל מערך קווי השבת הפיראטיים של עיריית תל אביב להיכנס לנתב"ג, בניגוד לכללי רשות שדות התעופה. שלחתי אלייך מכתב דחוף בנושא. האם את מודעת לנושא? זה גם פורסם בעיתונות. מדוע, למרות שחלפו כמה שנים מאז התחייבות המדינה לבית המשפט, טרם בחן המשרד את סוגיית הקווים הפיראטיים הללו? אני רק רוצה לומר שמבחינתנו אנחנו יודעים שיש לך יחס חם מאוד מאוד למדינה יהודית, למורשת יהודית, ומזכיר לך שמי שסגר את אל על בשבת, הלוא הוא ראש ממשלתנו הנערץ המנוח מנחם בגין, שהזכיר אז שלא ייתכן שבסלוניקי סוגרים את הנמל שבגלל שיש יהודים שעובדים שם, ואצלנו אל על יהיה פתוח בשבת. סגר בלי למצמץ. פה לא מבקשים לסגור את אל על, אלא פשוט שלא לשבור את הסטטוס קוו באותם פיראטיים האלה. שלחתי לך מכתב, גברתי השרה, שלושה עמודים; אני אשמח אם תאמרי לי אם יש לפחות התייחסות ראשונית לנושא. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> ראשית, לא ראיתי את המכתב שלך, אז אני אשמח שתשלח לי אותו בווטסאפ או שתעביר לי אותו עכשיו. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אמסור לך גם עכשיו עותק. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אנחנו, כפי שאתה יודע, שומרים על סטטוס קוו – תחבורה ציבורית לא פועלת בשבת. כמו שאתה יודע, יש אכן ראשי רשויות שיש להם את היכולת ואת העצמאות להפעיל קווים בשבת על פי החלטה של מועצת העיר. אתה מכיר את זה, יש חוקי עזר. אנחנו בהחלט לא יכולים להיכנס לתוך העצמאות של ראשי הרשויות, ולכן אם זו החלטה של ראש העיר להפעיל על פי חוקי העזר, על פי התקנון שלו, את האוטובוס הזה, זה באחריותו. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> למעט, השרה, אם הוא חורג מחוקים, ופה הבאתי לך כמה דברים שהם חריגה – עצירה בתוך תחנות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אם אכן הוא חורג מהכללים - - << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> הוא חורג בהרבה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - אני אבדוק את זה, ואנחנו נשיב לך. תודה רבה לך. << דובר_המשך >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אמסור לך את זה. תודה רבה לך על הכול. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השבוע אנחנו הצמדנו לשאילתה הדחופה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים ארבע שאילתות רגילות שלא נענו בזמן. תשומת ליבך, גברתי השרה, שגם אחרי השאילתות הרגילות הללו, עדיין ישנן שאילתות רבות שלא קיבלו מענה בזמן ונמצאות בטיפול. אנא, הורי לגורמים במשרדך להחיש את הטיפול. וכעת השאילתה הבאה, שאילתה רגילה של חבר הכנסת איתן גינזבורג בנושא: מהירות נסיעה בכביש 1, שרובנו נוסעים עליו, אבל לא הכרנו את הנושא שבשאילתה. מעניין. << שאילתה >> 3607. מהירות נסיעה בכביש 1 << שאילתה >> << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, בוקר טוב. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> בכלל, אני חייבת להגיד שחבר הכנסת איתן גינזבורג הוא חבר כנסת יעיל, פעיל, ויש לנו הרבה מאוד שיתופי פעולה בנושא תחבורה וגם בנושאים נוספים. אז תודה גם על הענייניות של הדברים שאתה מעלה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אכן כן. וגם השאילתה שמייד יקריא חבר הכנסת גינזבורג מעניינת. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה רבה, גברתי. תעניין יותר התשובה, אדוני. גברתי השרה, בקילומטר ה-26 בכביש 1 המהירות מוגבלת ל-90 קמ"ש, בעוד שבשאר הכביש היא עד 110 קמ"ש. השינוי יוצר בלבול בקרב הנהגים, שכן מבנה הכביש נותר זהה, ואין שום הצדקה הנראית לעין להגבלה. על כן, רצוני לשאול: 1. מדוע קיים שוני במהירות הנסיעה באמצע הכביש בהיעדר שוני בתשתיות? 2. האם בכוונת השרה לפעול לשינוי המצב ולהעלות את המהירות המותרת? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תודה רבה על השאילתה. גם אני לא ידעתי חלק מהמידע הזה. ביררנו, וזאת התשובה, וכמובן שאני אתייחס אליה: מהירות הנסיעה המותרת בכבישים נקבעת בהתאם למהירות התכן. תכן הוא פרמטר הנדסי מקצועי שמשקף את מאפייני התכנון של הדרך. קביעה זו מבוססת על מכלול שיקולים הנדסיים, ובהם רוחב הנתיבים והשוליים, רדיוס העקומות, שיפועי הדרך, מרחקי ראייה, מאפייני המחלפים והחיבורים ותצורות הדרך כפי שתוכננה ואושרה. בהתאם לכך נקבעים גם הבדלים במהירויות הנסיעה המותרות, מתוך מטרה להבטיח רמת בטיחות מרבית בהתאם למאפיינים ההנדסיים של כל מקטע. אני החלטתי, לאחר דיונים שקיימנו, לבקש מיושב-ראש הרלב"ד לקיים בכמה אזורים התאמה של המהירות לדרך. אומנם בכביש 1 אתה ואני לא רואים בעין את ההבדלים של מה שכתוב כאן מבחינת התכן, אבל מבחינת התכן יש כנראה הבדלים הנדסיים, שכתוצאה מזה בקטע אחד נוסעים במהירות מסוימת, ובקטע אחר במהירות אחרת. אני ביקשתי – לא רק לאור השאילתה שלך, ביקשתי את זה כבר לפני חודשיים – מיושב-ראש הרלב"ד יחד עם משטרת התנועה להביא לי המלצה לאותם כבישים שבהם אני יכולה להגביר את המהירות בהתאם לתשתית של אותו כביש. אני מקווה שבקרוב מאוד אכן העבודה הזאת תוצג לי ואני אוכל לקבל את ההחלטה בהתאם להמלצות שלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אם אני יכול, לפני השאלה הנוספת שמייד חבר הכנסת איתן גינזבורג יקבל, אחד הדברים שיכולים חלילה לגרום לתאונות דרכים זה חוסר אחידות בתנועה. אז נהגים שיצייתו למהירות המותרת פתאום יאטו את קצב הנסיעה שלהם מ-110 ל-90 קמ"ש, האחרים לא יבינו, וצריך לעקוף וכו'. אז שווה לא לקחת בחשבון רק את – איך קראת לזה, תכן – אלא גם את הסיכון לתאונות דרכים כתוצאה משינויי המהירות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני חייבת להגיד לך א. שאתה צודק; ב. גם כשאנחנו בודקים את תאונות הדרכים, הנושא של המהירות נבדק. כמו שאתה יודע, אני אענה באחת מהשאילתות כאן על שבע העבירות שבהן אנחנו רוצים להחמיר את הענישה. אחד הנושאים שעולים – איך מצד אחד אנחנו רוצים להחמיר את הענישה, ומצד שני, במקומות מסוימים, איך אנחנו רוצים להגביר את המהירות. אבל זאת היכולת שלנו לראות איך מצד אחד מקילים על הציבור בדברים מסוימים, ומצד שני איך אנחנו מחמירים. בעניין כביש 1 – צודק איתן. אני ביקשתי לבחון את העניין הזה לא רק לגבי כביש 1, לגבי עוד כמה כבישים מרכזיים במדינת ישראל. העבודה תגיע אליי, אני מקווה שבשבועות הקרובים, ואני אוכל לעדכן אתכם במליאה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אולי בינתיים שווה גם לפעול – גם איתן וגם השרה – מול אגף התנועה של המשטרה, שלפחות לא ירשמו דוחות במקטע הזה, כי זה לא הוגן. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה לשתף אתכם, מכיוון שציפיתי לתשובה הזאת, גברתי, היא לא הפתיעה אותי. היא לא הפתיעה אותי מהטעם שגם שרת התחבורה הקודמת ענתה לי אותה תשובה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> זאת אומרת שגורמי המקצוע הם עקביים, אתה אומר. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא, לא. אני אתן לך מכיוון אחר משהו אחר. 97% מדוחות משטרת ישראל על כביש 1 הם במקטע הזה. מי שמסרב לדבר הזה הוא משטרת ישראל. דווקא משרד התחבורה העבירה הודעה לעיתון בעבר שהם בעד להעלות את המהירות בנושא הזה במקטע הזה, אבל בגלל משטרת ישראל הם לא מעלים את זה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> גם שמו מצלמות. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם שמו עכשיו מצלמות. מאז השתנה תוואי הדרך, יש כבר שלושה נתיבים. אין שם אחד שנוסע שם על 90, אל חשש בנושא הזה. גברתי, אני ראיתי בדיוק אותו תוואי - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> איתן, אני מבטיחה לך לטפל בעניין הזה. אמרתי לך. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בדיוק אותו תוואי דרך. הייתי בכביש 70 בצפון, שם מותר לנסוע על 110. אותו תוואי דרך, עם אותו שול, אותו תכן. האמיני לי, אני מכיר את התחום הזה היטב. אני אומר לך, גברתי – ואני מכיר אותך – אם את לא תדפקי על השולחן ותורי להם לעשות את הדבר הזה, זה פשוט לא יקרה. הם יערבבו אותך, ויאכילו אותך בדוחות אין-סופיים. אין שום הצדקה לכך שבמקטע הזה יורידו מהירות עד 90 קמ"ש ואז יעלו אותה ל-110 קמ"ש. אין שום הצדקה, גברתי. זה ממש תלוי בך. זו החלטה שלך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה ממש להכשיל את האזרחים. זה ממש להכשיל את האזרחים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני איתך בעניין הזה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה ממש להכשיל. 97% מדוחות הנהיגה בכביש 1 במקטע הזה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מדהים. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מקבלת את מה שאתה אומר. אמרתי לך, אני אבדוק את העניין הזה. כבר נתתי הנחיה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני לא הייתי מחכה בכלל לרלב"ד. הרלב"ד עושה עכשיו את כל הארץ, אני מדבר איתך על כביש 1. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לא, לא, לא. לא יהיה כל הארץ, יהיו כמה כבישים מסוימים שבהם אנחנו נעשה פיילוט של העלאת המהירות כדי לראות שהעלאת המהירות הזאת לא מביאה לנו יותר הרוגים. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היא לא תביא, גברתי. אין שם אחד שנוסע פחות מזה. תבדקו את כמות ההרוגים שם. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בעניין כביש 1 – אתה צודק. אני אבדוק את זה, ואנחנו נחזיר תשובה בעניין הזה. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שאלת המשך. אני רציתי לדבר על אובר. אני לא יודע אם את רוצה לדבר פה על אובר. אבל יש לי עוד נושא אחד שגם חשוב לי, ואני חושב שגם ליושב-ראש, למרות שגם - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אבל באובר אתם מתקדמים בוועדת הכלכלה, לא? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כן, כן. אבל רציתי, דבר ראשון, לברך, כי אנחנו באמת מתקדמים בנושא אובר ומקיימים דיונים. אני מקווה שבשבוע הבא נצביע על זה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מבינה שבשבוע הבא כבר מגיעים להצבעה בקריאה ראשונה. זה חובה. אנחנו חייבים להביא את זה במהירות. זה חשוב. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> נצביע על זה בוועדה לקראת קריאה ראשונה, ואני מקווה שנבוא למליאה, אדוני היושב-ראש, היוזם המקורי של החוק, אם אני לא טועה, בכנסת העשרים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הסתבר לי במהלך הדיונים שהיה לפניי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אה, טופורובסקי – נכון, נכון, נכון. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אבל, אכן, גם אני יזמתי. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בשבוע הבא נצביע על זה בקריאה הראשונה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אבל לא משנה. גם אתה וגם טופורובסקי, ובאמת שיתוף פעולה מדהים. בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, שבהחלט קידם את עניין אובר. ישבנו איתו ודיברנו איתו, וזה חשוב ביותר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> וחשוב הסיפור של פיצול המוניות. גבירתי, בלי זה, זה לא יכול להתקדם. בטקס רב-רושם, שאת נכחת בו, יחד עם ראש הממשלה ונשיא ארגנטינה ושר האוצר, הכרזתם על טיסות ישירות מישראל לבואנוס איירס. הנושא הזה נגרר יותר מדי חודשים מאז שהיה פה הנשיא מיליי. יותר מדי חודשים. כל פעם הבטחות. זה לא אצלך, זה במשרד האוצר. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז למה אתה שואל אותי? << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> מכיוון שאת אחראית על שדה התעופה בישראל, ויש לך אינטרס שהדבר הזה יקודם. יש לך - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אבל אני לא אחראית על החשב הכללי. אני יודעת שכולם חושבים שאני אחראית על הכול, אבל - - - << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> לא. יש, יש. גבירתי, למרות שיש מאמצים ורצון טוב של כולם, כשכולם בעד, אני מוטרד. וכולם בעד, אז אני מוטרד. עד היום הנושא הזה מתקדם בעצלתיים, או כמעט לא התקדם. כל פעם עוד דרישות של הייעוץ המשפטי. הנושא הזה נתקל בביורוקרטיה בלתי נסבלת, ואני מבקש מגבירתי להתערב, לחלץ את הנושא הזה, לאפשר טיסות. אני חושב שארגנטינה הוכיחה למדינת ישראל כמה היא ידידה טובה, איך היא מצביעה איתנו בהצבעות באו"ם, איך היא מעבירה את השגרירות לירושלים הבירה. ומה ישראל עשתה עבור ארגנטינה? צרצרים. גברתי, זה המעט שאפשר לעשות, את זה. עכשיו אני שומע את סודאן, ועכשיו אני שומע שרוצים עוד קול קורא, אחרי שעשו כבר שני קולות קוראים. אי-אפשר ככה, גבירתי. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> איתן, אגיד לך משהו. לדעתי אתה צותתָּ לשיחה שהייתה לי אתמול עם מיכל עבאדי, החשבת הכללית החדשה שמונתה במשרד האוצר. קודם כול, נאחל לה הצלחה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בהחלט. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בדיוק אתמול שוחחתי איתה על העניין הזה. אמרתי לה שצריך לזרז את זה. זה נושא שנמצא בחשבות הכללית באוצר. אני על זה. אנחנו מבינים את החשיבות של זה. אבל בסוף זה עניין ביורוקרטי של האוצר. אני מקווה שהם יקדמו את זה כמה שיותר מהר. << דובר_המשך >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תביאו החלטת ממשלה. גברתי, באמת, זה בלתי נסבל. תעשו ישיבות שבועיות. אי-אפשר ככה. אנחנו בסוף פוגעים גם ביחסים בילטרליים וגם באזרחים שרוצים לנסוע לדרום אמריקה באופן ישיר, וגם באחת מגדולת הידידות שלנו. סוף כל סוף יש ידידות. צריך לקדם את זה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. ותודה גם על פעילותך במסגרת קבוצת הידידות ישראל–ארגנטינה – דוגמה טובה לראש קבוצת ידידות פעיל שמחזק את הגשר בין שתי המדינות. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת נאור שירי בנושא: חברות הביטוח והמוסכים עדיין חוגגים על חשבון הציבור. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. << שאילתה >> 4058. חברות הביטוח והמוסכים עדיין חוגגים על חשבון הציבור << שאילתה >> << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. קודם כול, חבר הכנסת גינזבורג פועל רבות למען השדולה והיחסים בין הפרלמנטים רק אם הוא מקבל אספקה קבועה של מאטה. אבל אני משאיר את זה בצד. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> אבל הוא לא משתף אותנו בזה. אפילו לא נתת לנו לטעום. זה לא יפה, איתן. תדע לך, זה ישר - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - אבל לאיציק. תודה רבה על - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> סתם, סתם. אחלה איציק, ואחלה רחוב אוסטרובסקי, ואחלה גם בית ספר אוסטרובסקי. לפי פרסום בדה-מרקר, מחירי החלפים לרכב מנופחים; רפורמת מחיר שוק לשמאות נזק הושקה, אך עוכבה, והנהגים וכולנו משלמים על זה. רצוני לשאול: 1. האם המשרד בלם את יישום הרפורמה? 2. מה הסטטוס ולוחות הזמנים הצפויים? 3. אילו מנגנונים יבטיחו שההוזלה תגיע לציבור ולא לחברות הביטוח? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> קודם כול, תודה רבה, נאור, על השאילתה הזו. אכן, בלמתי את הרפורמה הקודמת משום שהרפורמה הקודמת בעצם נתנה יד לחברות הביטוח. וברגע שחברות הביטוח מרוויחות על חשבון הציבור, אני לא מוכנה לקבל את זה. הבנו את הרפורמה שהייתה. הבנו שבסופו של דבר חברות הביטוח לא מחויבות להוריד את מחירי חלק החילוף. וכמו שאתה יודע, בסוף, בכל בית בישראל, המרכיב השני בהוצאה אחרי הבית זה הרכב. אני פועלת להורדת יוקר המחיה. לא לחינם הכנסתי את Wizz, ולא לחינם אנחנו פועלים עם אובר, והעברנו את רפורמת צדק תחבורתי. ותאמין לי, לא קל לעשות את הדברים האלה לפני פריימריז. למה? כי אנחנו מבינים שיוקר המחיה זה משהו שכל אחד מהמשרדים צריך לקחת בו חלק. וחלקי חילוף זה מציאות – אנחנו חייבים להוריד אותם. למדנו את זה. ראיתי שהרפורמה הולכת להיטיב עם החזקים. הולכת לתת יותר כוח לחברות הביטוח. אתה יודע מה זה להתמודד עם חברות הביטוח. יש להן הרבה מאוד כסף, וזה לא פשוט להתמודד איתן. ישבתי יחד עם חברי ניר ברקת, יחד עם חברי דוד ביטן, והבאנו רפורמה אחרת. רפורמה שבאמת במהלכה אנחנו נוכל לראות שחברת הביטוח לא מעלה את המחירים, ואיך חברת הביטוח מראה לנו בחקיקה, בפיקוח, שהורדת המחיר בסוף מגיעה לצרכן. אחרת מה עשיתי בזה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עכשיו? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אז עכשיו פשוט מאוד. זה נמצא בוועדת הכלכלה בוויכוחים בין רשות התחרות לבין ההגבלים לבין חברות הביטוח. נאור, לא יעזור כלום. אני לא אעביר חקיקה כל עוד אני לא אדע שבחקיקה יש קווים ברורים איך אנחנו יודעים ומפקחים על חברות הביטוח – שהורדת מחיר חלקי החילוף אכן תגיע לאזרח. לא יכול להיות מצב שאני מעבירה פה חוק שהוא לטובת חברות הביטוח. זה לא יקרה. זה לא יקרה. עיני לא צרה בחברות הביטוח, אני לא מתעסקת עם זה, לא אכפת לי שאחרים ירוויחו, אבל לא על חשבון הציבור. אם הנושא הזה באמת מעניין אותך, ואתה בתוך העניין הזה, אז כמובן כל עזרה שלך ושותפות שלך גם בסיוע מול המשרד שלי, גם בפגישה עם גורמי המקצוע שלנו בעניין הזה – אנחנו נשמח לשתף פעולה. אבל שיבינו בצורה ברורה: החוק לא יקודם אילולא אנחנו, גם ניר ברקת, גם ביטן וגם אנוכי נראה שהורדת המחירים של חלקי החילוף מגולמת אצל הציבור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר שאלה נוספת? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> כן, בוודאי. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, היו"ר. אני מקבל פקודות רק ממנו. אני לא רוצה להתחיל את היום בסכסוכים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא יכול. בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. תודה רבה על התשובה. מניסיוני בשלוש השנים האחרונות בכנסת, יש לכם רוב בוועדת הכלכלה והנושא הוא לגמרי תחת חקיקה. ואם צריך גם לעבור לחברות ביטוח ושוק ההון, בוועדת הכספים – גם יש לכם רוב. ואני בטוח שיהיה קונסנזוס חד-משמעי לגבי הורדת המחירים. פשוט, כשהרפורמה תקועה, אף אחד לא מרוויח מזה, בטח ובטח אנחנו רק מפסידים מזה. אז אפשר לגמרי לקדם את זה. השאלה הנוספת שלי, גברתי שרת התחבורה, קשורה למכירת חברת צים. בגלל עברי, אני מכיר את כל אירוע צים, ואני בטח ובטח חושב שאזרחי מדינת ישראל קצת פחות בעניינים. 98% מהסחורות שמגיעות למדינת ישראל מגיעות דרך המתאר הימי. יש חשיבות עצומה – גם לביטחון ישראל, מה שלא נדבר פה, גם למשק הישראלי – בחברת ספנות בשליטה או לפחות שליטה חלקית של מדינת ישראל. כל מה שקורה עכשיו, בטח עם העובדים, שגם שובתים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן מה השאלה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עושים עם זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תשאל אותה, והיא תענה לך. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - - בסדר גמור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> חשבנו שהתחלנו בטוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא הצעה לסדר-היום. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא הצעה לסדר-היום. שאלה נוספת. אני רק מסביר את הרקע לשאלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה. אני מחדד כי קווים פה היטשטשו. זו שאלה נוספת. תשאל. בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין סכין המתחדדת אלא בירך חברתה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על החידוד. גברתי הזכירה פה פריימריז. אני חייב לעמוד על כבודו של אילן בדני מהסניף בהוד השרון – וגם דיברתי איתך, זה לא אילן ודני אלא אילן בדני. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מצים עברנו לזה. תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תודה, נאור. קודם כול, תודה על השאלה לגבי צים. כמו שאתה יודע, מדינת ישראל היא מדינת אי. רוב הסחורות שלנו מגיעות דרך הים, וחשוב לנו כמובן שחברת צים תהיה בבעלות ישראלית, או לפחות ברוב בעלות ישראלית. ולכן הוצאתי מכתב ברגע שהגיעו אליי ועדי העובדים. כמו שאתה יודע, ההסכם של חברת צים, גם עם מניית הזהב, הוא באמצעות החשב הכללי, זה משרד האוצר. הם מנהלים את העניין. אתה הרי מכיר את זה היטב. והלוואי שהיה זה נמצא אצל משרד התחבורה. אבל ברגע שראיתי שיש כאן בעיה ושיכול להיות מצב שחס וחלילה השותפים שיהיו חלק מחברת צים כוללים קטרים ואחרים, הוצאתי מכתב בהול למל"ל, לראש הממשלה, לשר האוצר, לחשבות הכללית, במטרה לעצור את העסקה עד אשר הנושא הזה יתברר כראוי בין גורמי הביטחון ובין המל"ל. בסופו של דבר, מי שמוציא מכרזים ומי שפועל בעניין הזה זה החשבות הכללית. ולכן אני אומרת שוב, אני הרמתי את הדגל. העליתי את זה כמה פעמים, ואני מתכוונת להעלות את זה גם בקבינט. אין שאלה בכלל שחברת הספנות צים חייבת להיות כשרוב המניות שלה או רוב הבעלים שלה הוא ישראלי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זה אפילו לא רוב, זה אירוע ביטחוני. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> ברור, ברור לחלוטין. אבל בגלל שמתייחסים לזה גם בהיבט כלכלי אז - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. את נשארת איתנו, נכון? השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת ינון אזולאי בנושא: עלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2025 והיעדר יישום תוכנית לאומית אפקטיבית. בבקשה, אדוני. << שאילתה >> 3851. עלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2025 והיעדר יישום תוכנית לאומית אפקטיבית << שאילתה >> << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה - - - << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> וד"ש חמה לחברי בדני. נאור, ד"ש חמה לחברי בדני. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני כבר עכשיו שולח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו כבר בשאילתה אחרת, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה קרה היום? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הזמנתי חבר כנסת, הוא באמצע הדברים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל למה אתה כועס? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אוהב סדר, זה החיסרון שלי. חבר כנסת, חברך, התחיל לשאול את השאלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אבל אני אפילו לא דיברתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תענה לה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, החיסרון שלך זה היתרון שלנו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> קודם כול, אני מצטרף גם לשאילתה של חבר הכנסת גינזבורג, ובכלל, כל הנושא הזה – חייבים לפתור את הבעיה של כביש 1. המשטרה חוגגת, כנראה הם רוצים עוד הכנסות וצריך לטפל בעניין הזה. לפי נתוני עמותת אור ירוק והדיווח שהתפרסם ב-8 בנובמבר 2025 – רק תשימי לב מתי הייתה השאילתה – עד כה נהרגו השנה 388 בני אדם בתאונות דרכים לעומת 373 בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-4%. מדובר בנתון הקשה ביותר זה שני עשורים. מפילוח הנתונים עולה כי בין ההרוגים השנה: 109 הולכי רגל, 98 רוכבי אופנועים וקטנועים, 30 ילדים עד גיל 14, 79 אזרחים ותיקים. בנוסף, כ-60% מהתאונות הקטלניות מתרחשות במרחב העירוני, על אף שקיים זה שנים פרויקט עיר בטוחה, ויוזמות מקומיות לשיפור הבטיחות. עמותת אור ירוק התריעה כי ישראל נמצאת במקום האחרון באירופה בשיעור ההרוגים לנפש, וכי לא אושרה עד כה התוכנית הלאומית הרב-שנתית לבטיחות בדרכים, למרות התחייבויות קודמות של הממשלה. רצוני לשאול: 1. מה הסיבה לעיכוב באישור התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, ומתי היא צפויה להיות מאושרת ולצאת לפועל? 2. מדוע לא נרשמה ירידה במספר ההרוגים למרות ההשקעות התקציביות, ואילו צעדים ננקטו בפועל בשנת 2025 לצמצום הקטל בדרכים? 3. האם משרד התחבורה פועל לעדכון תקני התכנון העירוניים כך שייתנו עדיפות להולכי רגל, רוכבי אופניים וכלים קלים, כפי שנעשה בערים מתקדמות בעולם? 4. מה חלקו של המשרד בעידוד הרשויות המקומיות שאינן שותפות לפרויקט עיר בטוחה, וכיצד מתוגמלות או נענשות רשויות שאינן פועלות לשיפור הבטיחות בתחומן? 5. האם נשקלת חקיקה המחייבת כל רשות מקומית לפרסם תוכנית רב-שנתית לבטיחות בדרכים? גברתי, טרם תשיבי לזה, רק להזכיר שהשאילתה הוגשה בי"ט בחשוון התשפ"ו, 10 בנובמבר 2025. המועד האחרון לתשובה היה 1 בדצמבר 2025. כשאני שולח שאילתה כזאת ארוכה, בכוונה רגילה, כדי לקבל את זה ולשבת על זה בכובד ראש, מאשר פה, לעמוד – כשאני מכבד את כבוד השרה – אבל אני חושב שיותר ראוי ויותר נכון שחברי הכנסת יקבלו בעיתו ובזמנו. אני יודע שכולנו מרגישים את חסרונו של מקלב, את זה אנחנו יודעים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי השרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> הוא חסר גם לי. תודה רבה, הוא חסר גם לי. קודם כול, אנחנו נשיב לך אם תרצה גם בכתב ובצורה מסודרת על כל סעיף. תודה רבה על השאלה שלך. אני רוצה לפתוח בזה שאתמול ילד בן שנתיים נדרס באום אל-פחם, וזה ההרוג ה-59 בתאונות דרכים מתחילת השנה. צריך להבין שתאונות הדרכים הן מכת מדינת שחייבים לטפל בה, וזו אחריות של כולנו. יש ארבעה משרדים שאמורים לטפל בהורדת תאונות דרכים – משרד החינוך, משרד התחבורה, משרד הבט"פ ומשרד המשפטים. במשרד התחבורה, האחריות שלנו היא על כל נושא התשתיות. ואכן, אנחנו שמים מיליארדים על כבישים אדומים ועל מוקדי סיכון כדי לטפל בעניין התשתיתי ולמנוע את תאונות הדרכים כתוצאה מהכבישים או כתוצאה מהיבטי תשתית כאלה ואחרים. כמו שאנחנו למדים מהעולם, אחת הבעיות העיקריות שבגללן לא מצליחים להוריד את כמות תאונות הדרכים היא עניין הענישה והאכיפה. לכן, למדנו מה קורה בעולם, ולאחר ששמענו מהרלב"ד וממשטרת התנועה ש-80% מתאונות הדרכים הן כתוצאה מהגורם האנושי, ובגורם האנושי יש שבע עבירות שגורמות להכי הרבה תאונות דרכים, החלטנו להחמיר את הענישה על אותן שבע עבירות. אנחנו נציג את זה בצורה מסודרת, ונציג גם תוכנית מלאה שמקילה בעבירות אחרות. זאת אומרת, אם נראה שיש עבירות שלא גורמות באופן ישיר לפגיעה בחיי אדם, אנחנו נקל בהן. אנחנו נגיע להבנות יחד עם המשטרה. זו עבודה משותפת שאנחנו עושים יחד עם השר בן גביר, יחד עם יריב לוין, כדי לראות באמת איך אנחנו יכולים, מצד אחד, להקל על הציבור – כמו שאמרנו גם בעניין המהירות שהעליתם כאן, איתן ואתה, ובנושאים אחרים – ובדברים אחרים אנחנו נחמיר, באותם מקומות שבהם יש המון פגיעה, שיש כתוצאה מהם פגיעה בחיי אדם. עכשיו, תראה, אנחנו פועלים בערים. אני עושה דיונים אצלי יחד עם ראשי רשויות, וזה לא היה בעבר. כל ראש רשות שמגיע אליי כדי לדבר על מחלף וכדי לדבר על כביש – בסוף הדיון הרלב"ד מציג כמה תאונות יש בעיר שלו, כתוצאה ממה התאונות; אם זה כתוצאה ממעבר חציה, אם זה כתוצאה מאופנועים, אם כתוצאה מזה שילד עבר באור אדום. אנחנו בודקים את זה עיר-עיר. באותם מקומות שאין "עיר בטוחה" – שאני רוצה לברך על הפרויקט הזה של עיר בטוחה, ואנחנו הולכים לשתף ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם המשטרה, בכלל, בעניין עיר בטוחה – באותם מקומות שאין, אנחנו עושים דברים ייעודיים. לדוגמה, בשבוע שעבר בעיר אילת, חנכנו פרויקט ייעודי לילדים עם צרכים מיוחדים; איך אנחנו מטפלים בילדים ונערים עם צרכים מיוחדים – כיצד הם צריכים לחצות את הכביש, כיצד הם עוברים באזורים מסוימים. זאת כדי ליצור עוד ועוד מודעות לעניין של תאונות דרכים. באותם מקומות שאין, כמו שאמרתי, אנחנו נותנים תוכנית משלימה של הרלב"ד. לגבי חקיקה, אני לא חושבת שחקיקה זה דבר נכון. אני חושבת שיש שיתוף פעולה מלא עם כל הרשויות – הערביות, החרדיות, החילוניות, הגדולות, הקטנות. דרך אגב, אנחנו עושים כל שנה פרס של בטיחות בדרכים לאותן ערים שבאמת פועלים כדי להוריד את תאונות הדרכים – בערים הגדולות, בערים הקטנות, בערים הבינוניות – כך שאני חושבת שחקיקה, אין לה מקום בעניין הזה. יש מודעות גדולה לזה בקרב ראשי רשויות. כן, צריך לעשות מאמץ של הציבור כולו לנסוע בצורה בטוחה, כי אני אומרת לך שרוב התאונות הן כתוצאה מפלאפון. כשאדם מסיט את העיניים שלו לפלאפון, שלוש שניות, זה כאילו הוא נסע 150 מטר בעיניים עצומות בכביש. תבינו את זה, זה דבר נורא. דרך אגב, כולנו חוטאים בזה. כולנו חוטאים בזה. לכן צריכה להיות כאן גם אחריות של הציבור וגם, בעצם, מעטפת רגולטורית של משרדי הממשלה בתחומי תשתיות, חינוך, אכיפה וענישה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שאלה נוספת יש לשואל? בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> גברתי השרה, קודם כול, תודה רבה על התשובה. אשמח באמת לקבל את זה. אני רק רוצה להוסיף, במיוחד בסיום דברייך, דיברת על פלאפון, שנהיגה בפלאפון במשך שלוש שניות זה כ-150 מטרים. ידוע שעכשיו מנסים להביא חקיקה, דרך כל דבר אחר, של כ-10,000 שקלים על נהיגה עם טלפון נייד ביד. השאלה, אגב, האם זה נכון? כי בעצם זה לקחת אדם – הרי לא יהיה לו את הכסף לשלם – בסופו של דבר האדם ייכנס לחובות, הוצאה לפועל; את המטרה לא בטוח שהשגנו. זה יכניס כסף למדינה, זה בטוח – אם זה יכניס. אם זה יהיה בהוצאות לפועל אז ודאי שלא, השאלה היא אם למשל חשבתם, במקום, כמו שיש היום החרמת רכב – החרמה של טלפון. גם אם אותו אחד מכור לטלפון, תצטרכו לשים לו את החמצן הזה, ללוות אותו עם אמבולנס עד לחנות הטלפונים הקרובה, זה עדיין יעלה יותר זול מ-10,000 שקלים, אבל זה ילמד אותו לקח. ברגע שאתה לוקח טלפון לאדם, לצערנו אנחנו יודעים שזה החמצן שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה השאלה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> שאלתי. אדוני היושב-ראש, מחילה, את זה אתה יכול להגיד לנאור. אבל אתה מכיר אותי, אתה אומר מה השאלה? שאלתי את השאלה. שאלתי: האם לקחו את זה בחשבון, למשל, החרמת טלפון פלוס קנס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> והדבר הנוסף, גברתי, סליחה שאני מוסיף את זה, בעבר היה תג נכה לצמיתות – ביקשתם לא לעשות חקיקה כדי שזה לא יהיה לשנים, ובאמת עשית שיפור בזה, אבל יש עדיין אנשים שסובלים מזה, וכדאי שתיתני את הדעת בעניין הזה. אבל על השאלה הראשונה הייתי מבקש תשובה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשואל. בבקשה, השרה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תודה רבה על השאלה. תראה, אני רוצה להגיד לך שאתמול ישבתי עם ביטן יחד עם יושב-ראש הרלב"ד כדי לדבר איתו על התקנות של העבירות החמורות. איך אנחנו בעצם מעלים את הקנסות, ובכמה. אתה לא מאמין מה אמר לי יו"ר הרלב"ד אתמול: רק מההרתעה – ששמעו, עוד לא נכנס שום דבר לגבי 10,000 שקלים - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה כבר - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - ירדו 20% אנשים בשימוש בטלפון, מהפחד שיתפסו אותם. אז קודם כול, זה כבר עובד, עוד לפני שזה בכלל נכנס. ברור לחלוטין שאנחנו לא הולכים לעשות את זה מיידי, זה יהיה מדורג, ויש כל מיני רעיונות. כמו שאמרתי קודם, אנחנו יושבים על תוכנית שתיתן מצד אחד הקלות לציבור על אותן עבירות שבהן צריך להוריד את הנקודות ואת הקנסות, ומצד שני, החרמה באותן עבירות שבהן יש, לצערי, יותר ויותר הרוגים. אז אנחנו נודיע את זה בצורה מסודרת. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> רק שימי לב לזה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לגבי החרמת הטלפון צריך לבדוק את זה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - רוגלות, רוגלות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> - - גם עם הייעוץ המשפטי, לראות שזה עובר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לגבי תו נכה אני רוצה להגיד לך שאנחנו יזמנו, יחד עם המשטרה, ביקורת על כל אותם תווי נכה, כי ראינו שלנכים אין מקום לחנות. לא יכול להיות מצב שמי שבאמת נכה, אין לו רגליים, הוא משתמש בכיסא גלגלים וצריך את אותה חניה – אחרים, שפתאום יש להם תווי נכה מחנים במקומות שלהם. וגילינו, לצערי, שוק פרוע, אנשים קיבלו תווי נכה בלי שהם מגיעים להם, ומי שיש להם תווי נכה שמגיעים להם, לא זוכים לזכויות שלהם. לכן עכשיו לקחנו חברות שבודקות מההתחלה את כל תווי הנכה ולכן זה לוקח קצת יותר זמן, בודקות מההתחלה את כל תווי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה לא בגלל מחסור בתקני רופאים? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> יש גם את המחסור, אבל הגדלנו את זה כדי להגדיל את כמות התשובות. ואתה צודק, אנחנו נעשה רפורמה בתווי נכה; מי שמגיע לו יקבל את תווי הנכה ואת הזכויות שלו, ומי שקנה את זה בדרך של פרוטקשן לא יקבל תו נכה, ויקבל את הקנס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - גברתי השרה, בשם ההורים לילדים אוטיסטים, אנחנו מקבלים תווי נכה כי יש לנו ילדים שיש להם בעיית - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> בסדר, מה שעל פי חוק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה שעל פי חוק על פי חוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומרת, כי לפעמים שואלים אותנו ההורים – הבת שלי, ברוך השם, לא נכה פיזית אבל מה לעשות - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זו לא תמיד ניידות. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> טלי, מה שעל פי חוק זה על פי חוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני רק אומרת, לא כולם - - - << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אני מדברת איתך על אלה שמזייפים תווי נכה, לוקחים תווי נכה וחונים בחניות של מי שבאמת צריך לחנות בהן. ולכן, יש כאן עבודה משותפת עם המשטרה שפועלת כדי שהדבר הזה לא יקרה יותר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשרה ותודה לשואלים. אני חושב שמוסד השאילתות הוא חשוב, כל הכבוד. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> גם ארגון הנכים איתנו בכל הכוח בעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בנושא הרפורמה במחירי התחבורה הציבורית. בטרם תשאל, אני רוצה לברך את האורחים שלנו ביציע, הסדנה לעובדי מרחב ירושלים של ההסתדרות בראשות דני בונפיל, ברוכות וברוכים הבאים. בבקשה, חבר הכנסת בליאק. << שאילתה >> 3321. הרפורמה במחירי התחבורה הציבורית << שאילתה >> << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, האמת שזו שאילתה מאפריל 2025 אז אני אנסה להתאים אותה לפברואר 2026, אני מקווה שהיא עדיין רלוונטית. בתאריך 25 באפריל 2025 נכנסה לתוקף עלייה נוספת במחירי התחבורה הציבורית. על פי הטיוטה שפורסמה, מחיר הנסיעה עלה בשני שקלים, חופשי חודשי – ב-33% ומחירי מינויים לרכבת ב-26%. לרפורמה זו השפעה רחבה על הציבור הנוסע בתחבורה הציבורית וגם על המעסיקים, מכיוון שאלה משלמים דמי נסיעות לעובדים. שאלתי שתי שאלות, על השאלה הראשונה אני מוותר. ברצוני לשאול: בערים שבהן החופשי חודשי מחושב על פי רחוב מגורים, כיצד על המעסיק לקבוע את הסכום שעליו לשלם לעובד? תודה רבה. << דובר >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר >> תודה על השאלה שלך. כפי שאתה יודע, למרות שהצמידו את מחירי התחבורה הציבורית למדד, אני אמרתי שלא תעלה התחבורה הציבורית, ואני שמחה שהגעתי להבנות עם שר האוצר. ולא רק שלא העלינו את מחירי התחבורה הציבורית, אלא הורדנו אותם ל-80% - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל צפויה עוד פעימה בהמשך, לא? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> לא. גם הפעימה הזאת לא תהיה. הפעימה שאמורה להיות באפריל גם היא לא תהיה. הבטחתי שלא תהיה עלייה בתחבורה הציבורית, ולא תהיה עלייה בתחבורה הציבורית. להפך, הורדנו – 80% מאזרחי ישראל זוכים להנחות משמעותיות, גילאי 67 נוסעים בחינם בתחבורה הציבורית, אנשי הפריפריה נוסעים ב-50% הנחה בתחבורה הציבורית. ופעם ראשונה במשרד ממשלתי, בעיר חזקה שאין לה הנחות בתחבורה הציבורית, השכונות הסוציו-אקונומיות מקבלות 50% הנחה בתחבורה הציבורית. נניח העיר נתניה, שכונת דורה – 50% הנחה; העיר תל אביב, שכונות דרום תל אביב – 50% הנחה. זאת אומרת, אנחנו עושים כאן מהלך אדיר ברפורמת צדק תחבורתי שהובלתי, כדי לעודד עוד ועוד אנשים לעלות ולנסוע בתחבורה ציבורית. לגבי המעסיקים, תראה, בסופו של דבר לכל מעסיק יש את ההסכם שלו עם העובדים. אני לא יודעת להגיד לך איזה מעסיק ואיזה הסכם. כל מעסיק צריך לדעת - - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, יש גם חוק בסוף אז הוא צריך לשלם. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> יש חוק, שיפעל על פי החוק. אני לא יודעת להגיד לך עכשיו איך מעסיק מהתעשייה האווירית או איך מעסיק מאמדוקס צריך לפעול לגבי העובדים שלו. בסוף, החוק אומר שאם יש אדם שגר בפריפריה ומגיעים לו 50% הנחה, המעסיק צריך לתת לו את מה שמגיע לו. ואם העובד גר במקום שבו אין לו הנחה אז המעסיק צריך לתת לו את המחיר המלא של התחבורה הציבורית. אני רוצה להגיד לך שהשאילתות שלך הן חשובות משום שיותר ויותר אנשים מתעניינים בעניין התחבורה הציבורית. אמרתי בשאלה הקודמת שיש לנו שיא בכמות הנסיעות בתחבורה הציבורית, 912 מיליון נסיעות בשנה. אנחנו רוצים להמשיך ולעודד אנשים לנסוע בתחבורה ציבורית, ואני קוראת מכאן לאנשים שרואים שיש תקלות בתחבורה הציבורית, שנהגים לא מגיעים בזמן או שלא נותנים שירות כראוי, שיעבירו את זה אלינו כדי שנטפל בהם. אנחנו רוצים לעודד עוד ועוד מהציבור לנסוע בתחבורה הציבורית, לוותר על הרכב הפרטי כדי – באותה מידה – גם להוריד גודש וגם לטפל בתאונות הדרכים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש שאלה נוספת? בבקשה, אדוני. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, יש לי שאלה נוספת. דווקא בהקשר של דברייך על התחבורה הציבורית, אתמול פורסמו נתונים של המשרד שלך בנוגע להסטת התחבורה הציבורית בהילולת מירון 2025. יש לי הרבה מאוד שאלות לגבי תקצוב האירוע הזה, שכל שנה עולה לנו בין 100 ל-120 מיליון שקלים. אבל בהקשר למשרד התחבורה, בשנת 2025 בוצעו כמובן הסטת רכבות, דילול של מעל 250 קווים, ביטול 20 קווים לחלוטין, ובסך הכול בוטלו 6,640 נסיעות בכל רחבי הארץ. ברצוני לשאול: 1. בהקשר לאירוע השנה, האם את סבורה שאולי מדובר בפגיעה לא מידתית באוכלוסיות אחרות שלא משתתפות באירוע הזה? 2. כיצד המשרד מתכוון לצמצם את הפגיעה? << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> קודם כול, אין שום פגיעה בנוסעים בגלל מירון. להפך, אנחנו פשוט נותנים תוספות לאירוע של מירון משום שזה אירוע שדורש – גם כתוצאה מדוח מבקר המדינה - - << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רוצה להפריע, אבל זה לא מה שפורסם. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> אוקיי. - - גם מדוח מבקר המדינה – זה דורש היערכות אחרת, ואנחנו, תודה לאל, התנהלנו נכון בכל האירועים של מירון, גם באירוע הקשה שהיה במירון. התחבורה הציבורית, אם זה אוטובוסים, אם זה רכבות ואם זה הסעות פרטיות שהגיעו למירון, גם הלוך וגם חזור – נתנו מענה גם למתפללים ולבאי ההילולה, וגם, במקביל, נתנו את אותו שירות כללי לציבור הכללי. אני לא מכירה שיש פגיעה בציבור הכללי. אם אתה יודע על פרסום כזה או אחר אני אשמח לדעת. אנחנו נותנים גם את אותו שירות לציבור הכללי, וכן – את אותו שירות לאותם באי ההילולה למירון. זאת הילולה גדולה שמגיעים אליה אלפים רבים שלאנשים. אנחנו רוצים שהם יגיעו לשם בבטיחות. חלקם מגיעים, כמו שאמרתי, גם בתחבורה ציבורית וגם בהסעות פרטיות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשרת התחבורה מירי רגב. זו הזדמנות להודות לך על כל מה שאת עושה במשרד, אנחנו רואים זאת בדרכים, שנים רבות נוסעים ומרגישים זאת. מה לעשות, כשיש צמיחה כלכלית – גם מספר הנוסעים, והכבישים עמוסים יותר. נקווה שתדביקו את הפערים. תודה. << דובר_המשך >> שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב: << דובר_המשך >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/2760/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שלום, כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה. אני מציגה היום את הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם, יוזמה קטנה אבל משמעותית שהיא חלק ממערך רחב של הצעות חוק שהגשתי למען שיקום ופיתוח של הפריפריה הגאוגרפית של ישראל. ברשותך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> השרה רגב, חברת הכנסת טלי, זה מפריע. בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> בוודאי לא חשבתי שהממשלה הזאת תמהר לאמץ את הצעות החוק הללו או את הצעת החוק הפרטית הזאת, בטח לא הביאה תוכנית מקיפה אמיתית לצמיחת הצפון והדרום, אבל אני בכל זאת מתעקשת – אני עומדת כאן היום כי אני חשה חובה להציג חזון אחר, חזון של מציאות שבה המדינה לוקחת אחריות על אזרחיה מהאקט הקטן לאקט הגדול. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפרופו המתנחלים - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> השבוע ביקרתי - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - אפרופו אנשי ימין - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה, מפריע לך צפון, דרום, טלי? לא הבנתי. מפריע לך הצעה למען הצפון והדרום – אפילו זה מקומם אותך? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ותו לא. ותו לא. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מתי את תעלי חוק חברתי? מתי את תעלי חוק חברתי לכאן? תעלי חוק חברתי אחד – אחד תעלי, בואי נראה. אין לך שמץ בכלל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ברגע שאת פונה אל חברי הכנסת – היא רשאית להשיב לך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> היא פנתה אליי, אתה יודע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> היא לא פנתה, היא פנתה בכללי. תשומת לב לזה, שלא יהיו תלונות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - מסכנה - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> השבוע ביקרתי באוניברסיטת תל חי, פגשתי צעירים וצעירות שרוצים לבנות את עתידם בגליל – אגב, ביקרתי עם הוועדה של הכנסת, ועדת הצעירים, עלינו לשם לקיים דיון בשטח עצמו. הם רוצים לבנות את עתידם בצפון, אבל רואים איך פרויקט שיקום ופיתוח הצפון ממשיך להתגלות כפארסה של החלטות ממשלה שלא מתממשות בזמן שאזרחי הצפון משוועים לתנאים הבסיסיים על מנת להתקיים בכבוד. אבל האמת היא שמי שלא ידעו לקחת אחריות על הצפון והדרום לפני 7 באוקטובר, והפקירו אותם אז – לא רק בביטחון, אלא גם בהזנחה של חבלי הארץ האלה במשך עשורים – לא ידעו לשקם ולבנות מחדש אחרי. בפועל מילים ריקות, דה-לגיטימציה ושנאה החליפו את העשייה ואת ההשקעה הממשית. יש מי שהנושא הזה אולי משעמם אותו, את מי שזעקת התושבים על מחסור ברופאים, בציוד רפואי, נשמעת לו כמטרד בסדר-היום העמוס שררה שיש כאן. אבל אני אומרת כאן היום – אותנו זה לא משעמם; הבריאות של תושבי הצפון לא משעממת אותנו. חייהם של תושבי הדרום והצפון הוא לא נושא שאפשר לטייח. עבורנו זה הלב הפועם של הערבות ההדדית הישראלית, זה סיפור התקומה והשיקום. עכשיו כמה נתונים – המציאות הרפואית בפריפריה היא תעודת עניות לממשלה, שוויתרה על תפקידה. דוח השוויוניות בבריאות האחרון שפרסם משרד הבריאות ב-2025 מציב בפנינו תמונה קשה – תוחלת החיים הממוצעת במרכז גבוהה יותר מהצפון והדרום: במרכז 84.2 אל מול 84.4 ביהודה ושומרון, ובצפון תוחלת החיים הממוצעת עומדת על 81.9 – ובדרום על 81.6. אנשים מתים מוקדם יותר בצפון ובדרום, כי המדינה לא שמה כסף והשקעה. זאת המציאות, זאת האמת שאי-אפשר להנדס. שנים שנגזלות מאזרחים רק כי הם הופקרו, הופקרו פעמיים: פעם אחת תחת איום הטילים והמנהרות ופעם שנייה בחדרי מיון ובמרפאות. הצעת החוק שלי מבקשת להבטיח את המינימום הנדרש: מכשירי CT, MRI ו-PET-CT זמינים לכל אזרח בצפון ובדרום. אני גם רוצה לומר – לא הצעה תקציבית בשמיים, אלא הצעה של אכפתיות, של תשומת לב לחיי אדם, של רצון שאנשים לא ימותו בדרך לבית חולים מרוחק. עלינו להישיר מבט למציאות: מכשור רפואי מהווה תנאי הכרחי לטיפול באי-שוויון בשירותי הבריאות, ואנחנו צריכים לספק אותו לצד כוח אדם איכותי, רופאים ורופאות מומחים, אחים ואחיות שיבחרו לגור ולעבוד בפריפריה, כי המחסור באחים ובאחיות, ברופאים וברופאות, גדול בישראל – גדול עוד יותר בפריפריה. אני יודעת שבתוך משרד הבריאות יש אנשי מקצוע מצוינים שמבינים את גודל השעה, יש תוכניות מבורכות – חלקן במגירה, וחלקן מקודמות. אבל בואו לא נתבלבל, אלו טיפות בים של הפקרה. הממשלה הזאת מנסה לכבות שרפה ענקית עם כפית, כשהיא עצמה לא נותנת גב אמיתי לצמצום הפערים המבניים הללו. הצעת החוק שלי אומנם קטנה, אבל היא באה לקבוע עובדות בשטח, לסיים את עידן הנדבות, מחייבת מתן רישיון לשלוש יחידות נוספות של מכשירי CT, MRI, PET-CT בכל מחוז בפריפריה בתוך חמש שנים, שתהיה אפשרות לעשות בדיקות לא עם שנה תור מהיום. כשתינוקות מתים וחולי סרטן נאלצים לקבל טיפול במרחק שעות נסיעה מביתם, אי-אפשר להמשיך עם פלסטרים או פירורים. מכשור רפואי הוא צעד ראשון – הצעה מחייבת בתוכנית לאומית לקידום שירותי הבריאות בפריפריה. ישראל חייבת להיות מדינה שמקבלת אחריות על אזרחיה בנדיבות ובחמלה. את הכאב והכעס על ההפקרה בואו ננתב לחזון של צפון משגשג, בנייה מחודשת של הערבות ההדדית – זו התקומה שלו. תצביעו בעד החוק הזה, אל תהיו ערלי לב. אני רוצה גם לומר משהו שפורסם אתמול – אתם יודעים, אין שר בריאות קבוע, כי הכול קומבינה פוליטית; יש שר בריאות נוסף. פורסם אתמול על ידי העיתונאי רז רזניק שיו"ר דירקטוריון כללית אומר ששר הבריאות הזמני חיים כץ ניסה לסחוט אותו. השר חיים כץ דרש לקבוע מי יהיה מנכ"ל הקופה בתמורה לביטול ועדת בדיקה נגד הדירקטוריון ויו"ר הדירקטוריון עצמו, סחיטה ממש. אני אומרת כאן בכל פעם – התנהלות של ארגון פשע. פעם אחר פעם התנהלות מאפיוזית ממש כנגד דרג מקצועי על ידי הדרג הפוליטי. ואני אומרת ככה: לדברי לוקר, השר כץ אמר לו שכדאי לו לסגור את הדברים כעת עם כץ עצמו לפני שש"ס יחזרו לממשלה – איתם לא יהיה לך טוב. התנהלות מאפיוזית על מלא, כאשר שרי הליכוד אחד אחרי השני למדו שלאיים מחליף מדיניות מיטיבה, מחליף עבודה עבור הציבור, הכול כארגון פשע. אבל אני לא אומרת רק את זה, אני אומרת לחקור טוב את האיומים של השר כץ כנגד יו"ר דירקטוריון קופת חולים כללית. צריך לבדוק איך הכול פה הפך להיות תחת איומים מאפיוזיים. זה, כמובן, שקט דממה. אני רוצה לומר גם שמה שגילינו היום, כתבתו של ליאור דטל מדה-מרקר, שדרישת ראש הממשלה על ועדת השרים המשותפת, שהוא עומד בראשה, ממנכ"ל משרד החינוך להציג לשרים תוכנית להגדלת תקציבי החינוך החרדי – המפלגתי ללא ליבה, יש לומר – בכמיליארד שקלים בשנה – בניגוד לחוק, בניגוד לעתירות העומדות עכשיו בבית המשפט, בניגוד לעמדת היועמ"שית, עומד ראש הממשלה שכדי לכסת"ח וכדי לתקף את הברית הפוליטית שלו מבקש בקשה לא חוקית. אגב, ועדת השרים, שהוא עומד בראשה, היא ללא דרג מקצועי, היא ללא האוצר, היא ללא משרד החינוך והדרג המקצועי, יושבים להם שרים פוליטיים ואומרים איך לקמבן את הפלונטר החוקי שנוצר כאן, שמה לעשות, דורש חינוך עם ליבה ודורש לא לתקצב השתמטות. ראש הממשלה מנחה את מנכ"ל משרד החינוך להכין תוכנית בניגוד לחוק, בריש גלי, בפומבי. מה הפלא? כי ראש הממשלה שלנו בנימין נתניהו הוא בעצם ראש ארגון הפשע שנקרא הליכוד - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תחזרי בך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - שדורש – אני לא אחזור באמת - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז אני מבקש להוריד את נעמה לזימי מהפודיום. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה קרה? לעשות דברים לא חוקיים זה בסדר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את לא תאמרי לראש הממשלה הנבחר "ראש ארגון פשע". << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא ראש ארגון פשע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את תצאי. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> הוא ראש ארגון פשע. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את עבריינית - - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להוריד אותה מהדוכן. להוריד אותה מהדוכן, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתם חבורת עבריינים שמבקשים לעבור על החוק. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את בריונית. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> את עבריינית - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, אל תעזרו לי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא פותח את הפה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תעזרי לי, תודה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> ארגון פשע, זה מה שאתם. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תעזרי לי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אל תעזרי לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איזה מסכנה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה לקדם בברכה אורחים מיוחדים שנמצאים איתנו ביציע, גם מנעורים וגם ממערך הדיור בשדי חמד, ברוכים הבאים לכנסת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מזמין את השר שיקלי להשיב, אם אתה רוצה, אם צריך להשיב להצעת החוק. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> היא עבריינית - - - מדורה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איך אפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, צגה, אני אקרא אותך לסדר פעם ראשונה, אל תעזרי לי. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> היושב-ראש, היא אומרת כל הזמן - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אקרא אותך פעם ראשונה. אל תעזרי לי. כשאני אצטרך עזרה אני אפנה אלייך. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אז אני - - - כל הזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כשאני אצטרך עזרה אני אפנה אלייך. בבקשה, אדוני, מכובדי השר, עד עשר דקות. יש פה חברת כנסת שקראה ליו"ר המליאה, יושב-ראש המליאה, מי שמנהל את המליאה, "בריון". לא מצאה דרך להתנצל. חוזרת על "ארגון פשע" 20 פעם פה בנאומים שלה. זו הסלחנות שלנו מתחילת הדרך. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה לא נכון? אבל מותר לי. אבל מותר לי. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> כבוד היושב-ראש, אין שום צורך להרים קול, להתרגש, רק להיצמד לעובדות. כולנו ראינו בשבוע שעבר את הגברת שעמדה כאן קודם יושבת לצידו של מי שהיה חברו הקרוב של עבריין המין והפדופיל ג'פרי אפשטיין. ולמרות כל החשיפות המחרידות על הקשר ההדוק בין השניים, ולמרות - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> גם נתניהו שם במסמכים. גם נתניהו שם במסמכים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את - - - יותר מאיתנו. את - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> למרות המיליונים שהוא קיבל מקרן וקסנר, ולמרות טובות ההנאה שהוא קיבל - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, השר משיב לה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רציתי להגיד - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - ולמרות דבריו הגזעניים, החמורים, הסקסיסטיים, שאנחנו צריכים לעשות עלייה סלקטיבית - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה עם נתן אשל? מה עם החשוד באונס, יו"ר ועדת הכספים? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - איכותית של נערות מרוסיה ובלארוסיה, והיא יושבת - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - סקסיסטית. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> היא יושבת שם, זו שגדלה בפריפריה במגדל העמק, ופשוט שותקת, ולא מסוגלת לומר מילה אחת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא, אני לא שותקת. אתם שותקים. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מילה אחת נגד הגזענות הנוראה של אהוד ברק. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מיניתם חשוד באונס לראש ועדה. תתבייש. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מילה אחת במבחן האמת. גב' לזימי, את אפס מוחלט. אפס מוחלט. יושבת, יושבת - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה לקחת שוחד פוליטי. אתה מדבר עליי? שוחד פוליטי לקחת. בושה. יושב עם אנטישמים בחו"ל. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - ליד אהוד ברק, שקיבל טובות הנאה, שהחבר הטוב שלו, הקרוב שלו, הוא עבריין מין, ולא מסוגלת לומר מילה אחת של ביקורת. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה שמחבק אנטישמים בחו"ל מטיף לנו - - - מחבק אנטישמים בחו"ל. שר האנטישמיות, זה מה שאתה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מילה אחת של ביקורת. והיא באה להטיף לנו מוסר. אפס שכמוך עוד לא ראתה הכנסת. מי שבזה למקום שבו היא גדלה. את בושה למגדל העמק, את בושה לפריפריה. עוד מדברת על שמירת חוק. מי זו? זו שלקחה מדורות של ל"ג בעומר והבעירה מדורות בלב עיר. אנרכיסטית מהסוג הנחות ביותר, ובכלל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> יושב עם אנטישמים בחו"ל. יושב עם אנטישמים בחו"ל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ואם את רוצה ללכת עוד יותר, אני גם יכול לומר מה הדבר הראשון שפגשתי במשרד התפוצות. הגיעה אליי הצעה לתת לעמותה, קרן ברל כצנלסון, 10 מיליון שקל תקציב ממשרד התפוצות. 10 מיליון שקל תקציב. ואני שואל את הצוות המקצועי: תגידו - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה לא היה לקרן, זה היה לעמותה אחרת. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> רגע, תכף נגיע לאיך שזה קשור אלייך. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> זה לא היה לקרן, זה היה לחברה הכלכלית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה קשור - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> תכף נגיע לאיך שזה קשור אלייך. ואני שואל - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה שקרן, שיקלי - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ואני שואל, תגידו רגע, מה התקציב השנתי של העמותה הזו כשאנחנו עכשיו נדרשים לתת 10 מיליון שקלים? אומרים לי: סדר גודל – למיטב זכרוני – סדר גודל של מיליון שקל. אז אתם רוצים לתת להם עכשיו פי עשרה? פי עשרה מהמחזור השנתי? איך? איך? אין דבר כזה במציאות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שקרן אחד. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ולאחר מכן מסתבר גם הקשר הספציפי אלייך בעניין הזה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> איזה קשר? תוריד חסינות. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תוריד חסינות. בוא נלך לבית משפט. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> כן, כן. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה מוריד חסינות? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ולכן אני בא ואומר - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה מוריד חסינות? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> לכן אני בא ואומר - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אתה מוריד חסינות? שיקלי, אתה מוריד חסינות? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, את מפריעה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> לכן אני בא ואומר, האחרונה, האחרונה - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שיגיד. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב מלמלה והפריעה לך. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> האחרונה שיכולה לדבר - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תוריד, תוריד, בוא נלך לבית משפט. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> האחרונה שיכולה לדבר על עבריינות - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בוא נלך לבית משפט. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - זו מי שנוהגת באלימות. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> בוא נלך לבית משפט, שיקלי. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> עבריינית. עבריינית. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שיקלי - - - פוליטי. בוא לבית משפט. חוצפן. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> שלא מסוגלת, כשהיא יושבת ליד אהוד ברק, ליד האיש הרשע המרושע הזה - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> שקרן. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - יושבת לידו כאיזה Hush Puppy כזו, יושבת שם, לא מסוגלת לומר מילה אחת של ביקורת. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> קוראים לזה "מזרחי מחמד". << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בישיבה, אושר. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ובכלל, צריך לומר כמה זה עצוב לראות מה נותר מתנועת ההתיישבות העובדת, מהעוצמה הרעיונית של מפא"י, של מפ"ם, של בן-גוריון, של ברל כצנלסון, של טבנקין, של יגאל אלון. תנועה שהקימה ובנתה יישובים – גם ביהודה ושומרון, אגב. הרבה יישובים. יגאל אלון, טבנקין, האנשים שקידשו את ההתיישבות בספר, בבקעה. והיום אנחנו שומעים את הגורו של המפלגה הזאת, הגנרל המטורלל יאיר גולן, שאומר: לא נעביר תקציבים ליהודה ושומרון. מה נשאר מהמפלגה הזו? כלום ושום דבר, חיקוי דהוי של ה-squad במפלגה הדמוקרטית. גם את השם הם גנבו – "הדמוקרטים" הם קוראים לעצמם, למרות שבינם לבין תפיסות דמוקרטיות אין שום קשר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> שום קשר. הם לא מאמינים בדמוקרטיה, הכרעת העם בקלפי לא רלוונטית. והחוק, תלוי, הוא חל – זה נוראי לחסום כבישים אם זה מימין, אבל בשמאל אפשר להבעיר צמיגים ולהבעיר מדורות, זה בסדר גמור. אבל אם חס וחלילה מישהו עושה את זה מצד ימין, אוהו, קם קול צעקה. אני כאן לומר, אגב, שאני מתנגד גם לזה וגם לזה. ועכשיו, אחרי שענינו רגע - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד. אנחנו איתך. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> תמשיך, תמשיך. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני עוד אחזור. נענה רגע לגופה של ההצעה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, אדוני השר, שאתה מבהיר את הנבלות במילים של אהוד ברק. השר, אנחנו לא יפות מספיק? מה אתה אומר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הישראליות לא טובות מספיק? לא יפות מספיק? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, להלן תשובת משרד הבריאות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> צמצום פערים בין פריפריה למרכז הוא יעד ליבה של משרד הבריאות. לכן, בין היתר, התקנות הקיימות כבר היום מחייבות את המינהל להתחשב בנגישות השירות הציבורי ובמרחקי נסיעה. כמו כן, בעדכוני המכשור האחרונים ניתן תיעדוף בולט וברור לצפון ולדרום. נתונים מקצועיים שבידינו מראים תמונה שונה מזו המצטיירת לעיתים. נכון להיום אין פער בשיעור המכשירים לנפש באזורי פריפריה ביחס למרכז הארץ. עוד עולה מנתוני משרד הבריאות, כי לעיתים קרובות התורים לשירותי דימות וטיפול מתקדם במרכז הארץ ארוכים יותר מאשר בפריפריה. חשוב לומר כי הצעת החוק מבקשת להסיר את המגבלה הכמותית בפריפריה, אך היא מתעלמת מהמשאב היקר ביותר – ההון האנושי. מכשיר MRI או CT ללא צוות רפואי מיומן, טכנאים מוסמכים ומפענחים מומחים – רק קופסת מתכת יקרה, כן? – ופתיחה לא מבוקרת של רישיונות בפריפריה עלולים להוביל לפגיעה באיכות הטיפול בשימוש בכוח אדם לא מיומן. אנחנו מחויבים לפריפריה במעשים. משרד הבריאות פועל להרחבת המכשור דרך תקנות בריאות העם בצורה מושכלת, המבטיחה שכל מכשיר המגיע לדימונה או לקריית שמונה יגובה ברופאים הטובים ביותר ובתקציב הפעלה ראוי. חקיקה שתפרוץ את הסכרים הללו ללא בקרה מקצועית תפגע בסופו של דבר דווקא בתושבי הפריפריה, שיקבלו מערכת לא מאוזנת ולא מפוקחת. לאור זאת, ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, אני קורא לחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אל תרד, אל תרד. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני עדיין פה, הכול בסדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש לך דקה וחצי. למרות אופיר כץ, עד דקה וחצי. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> בסדר גמור. אין בעיה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני עולה להשיב. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> את לא עולה לשום מקום. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני עולה להשיב. << דובר_המשך >>שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ואתה יודע מה? עוד מילה בעניינו של אהוד ברק, כבוד היושב-ראש: אני חושב שהייתה מידה רבה של צדק פואטי לראות את הרשע המרושע הזה, האיש הרע הזה, מסית ומדיח, האיש שעמד פה מאחורי מחאה אלימה, מאחורי הקריאות לסרבנות, המנטור הרוחני של כל חבורת המופרעים והאנרכיסטים, אלה שבכנסת ואלה שמחוצה לה – היה פשוט צדק פואטי לראות אותו מתפרק בריאיון - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים, תם הזמן. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - מתפרק בריאיון אצל אוקו, מתפרק כשמעמידים אותו מול פני האמת הקשה עם השקרים שלו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> כבוד השר, תם הזמן. תודה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. המציעה רוצה להשיב, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מקבל השוחד, השר שיקלי. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אני ישבתי על כיסא ראש הממשלה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אתה יודע, בסוף אתה בן אדם שהחניכים שלו לשעבר בזים לו - - << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אני ישבתי על כיסא ראש הממשלה? אני ישבתי על כיסא ראש הממשלה? << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - מוציאים נגדו מכתבים. השכנים שלך בזים לך - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, קצת שקט. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - בזים לך עמוקות שמכרת כל ערך, שמכרת את החזון הציוני, את הלאומיות, את המדינה, את הדמוקרטיה – על מה? על כיסא לצד נאשם. אתה שקרן שלקח שוחד פוליטי, אתה שר שמתרועע עם רודנים, מתרועע עם אנטישמים. השר עאלק למלחמה באנטישמיות – אתה שר האנטישמיות של המדינה. הנזק שעשית למדינה הוא בל יתואר. הולך ומתרועע עם האנטישמים הכי גדולים בכנסים – מטיף לנו? תתבייש. אבל אני אומרת לך, הדרך שלך לנגח אותי על הצעה להוסיף מכשור רפואי בפריפריה לצפון ולדרום, זה בזוי עוד יותר. אתה לא תרד עליי על המקום שממנו באתי, על המוצא שלי, על הכבוד שיש לי. אני יודעת מאיפה באתי, אני זוכרת מאיפה באתי. אני יודעת על איזה ערכים גדלתי. אני רואה במאבק החברתי מאבק ציוני, שיקלי. אני רואה בצמצום פערים ואי-שוויון מאבק עבור חוסן לאומי. זאת התשובה – התקומה היא בחוסן לאומי, בהשקעה, בלשים כסף עבור ציבור שהזנחתם, שרמסתם. תזלזל, אבל אנשים מתים מוקדם יותר - - << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> אני מזלזל בעבריינים. אני מזלזל בעבריינים - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - בצפון ובדרום, ואתה יורד עליי? << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> במי שמפריעה – עבריינית, את עבריינית אמיתית. את עבריינית אמיתית. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אנשים מתים מוקדם יותר כי הם חיים רחוק, זה נשמע לך הגיוני? מכשור רפואי לפריפריה, על זה יוצא קצפך? << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - את עבריינית - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מה ביקשתי, איזו הצעה גדולה, מה ביקשתי? שיהיה MRI, שיהיו מכשירי CT ו-PET-CT. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> לכי למנטור שלך אהוד ברק. לכי למנטור שלך אהוד ברק. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> על זה אתם עושים עליי קמפיין? תתבייש לך. אתה יודע משהו? יש שנאה גדולה למדינה לא רק כשהולכים לשבת עם אנטישמים כמוך, גם כשמפלים, גם כשבוזזים, גם כשגוזלים. אתה לא רק שר שמקדם אנטישמיות בעולם, אתה שר שמכשיר השתמטות בנוכחות שלך. אבל ככה זה עם שוחד פוליטי. ואני רוצה להגיד לך, יו"ר הכנסת, להוריד אותי בבריונות זה להוכיח שאתה בריון, וכולכם חבורה מושחתת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מאחר שתם זמנך, אני לא אוריד אותך שוב. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - עלובה, ארגון פשע אחד-אחד, אחד-אחד. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> את עבריינית - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תם הזמן, נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מגבים פשע, מגבים עבריינות. אני לא פוחדת מכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> אני לא פוחדת מכם, אנחנו ננצח אתכם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לסיים. נא להוריד אותה מהדוכן - - - << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> ישראל הטובה והשפויה תנצח. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא להוריד אותה מהדוכן. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה). חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 52 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, תשומת ליבכם: בעד הצעת החוק הצביעו 35 חברי כנסת, נגד – 52. אין נמנעים. אי לכך, אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, מאחר שעומדת לי הזכות להודעה אישית ואני לא יכול לממש אותה – אני מכיר רק בריון אחד שחסם כבישים ושרף כבישים ושרף צמיגים, וקוראים לו חברת הכנסת נעמה לזימי. << הצח >> הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5186/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה טור פז) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת ולשמור על השקט במליאה. השרים, נא לשבת. השרים, וסרלאוף, עמיחי אליהו, לעמוד ולדבר מתחת לפודיום – לא נהוג. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עליזה בראשי, זה בלתי נסבל. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אדוני ראש הממשלה, מה סטטוס היערכות העורף בישראל למבצע עם כלביא 2? אדוני ראש הממשלה, מה עמדתך ביחס לכניסת טורקיה וקטר בדלת הקדמית לרצועת עזה, ומה אמרת לנשיא טראמפ בעניין? אלה שתי דוגמאות אפשריות לשאלות היפותטיות שעיתונאים היו יכולים להפנות לראש הממשלה. הן לא הופנו לראש הממשלה, כי אין במדינת ישראל מסיבות עיתונאים קבועות לראש הממשלה. למה? אולי כי זה מטריד, אולי כי זה קשה, אולי כי זה מאתגר. אבל חבריי היקרים, זה הכרחי. מתחילת המלחמה וגם לפניה היו לראש הממשלה מעט מאוד ישיבות פומביות, פתוחות, עם עיתונאים. ראש הממשלה, בוא תסתכל למשל על חברנו נשיא ארצות הברית טראמפ. הוא כנראה לא יותר סבלני ממך לשאלות קשות, ועדיין הוא עונה כל הזמן לשאלות עיתונאים. אז אני מציע, בנימין נתניהו - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נא לאפשר לדובר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> איפה, איזה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא יסביר לך, יש לו עשר דקות להסביר לך. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - - עושה לי רעש. תודה על השאלה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לחייב ראש ממשלה לעשות - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז עכשיו אני רוצה לדבר רגע - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה באמת - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> בוא נעתור לבג"ץ וזהו, חבל על הזמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, תאפשרו לדובר. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> זה הצבעה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתם כנראה רוצים שהוא ידבר יותר מעשר דקות, נכון? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא, זה הזוי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז נא להפסיק. בבקשה, אדוני. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה הזוי, איזה הצעות חוק? נגמרה המדינה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני רוצה להציע לראש הממשלה משהו לאור מסיבות העיתונאים שכן התקיימו: אני מציע לראש הממשלה ללכת למלא לוטו או לחלופין להמר בקזינו. למה? כי ללשכת ראש הממשלה, אדוני היושב-ראש, הולך מעולה בקוביות. איכשהו בכל מסיבות העיתונאים, כשמגרילים בין ערוצי הטלוויזיה מי יהיה ראשון – נחש, אדוני היושב-ראש, מי יוצא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תיקון עוולות, כנראה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אבל הם אומרים שהם מגרילים. איכשהו תמיד בהגרלה יוצא ערוץ 14. מוטי קסטל תמיד שואל שאלה ראשון. ואללה, יש 11, יש 12, יש 13, יש 14, יש i24 – איכשהו תמיד ההגרלה שעושה לשכת ראש הממשלה יוצאת 14. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה יודע מה זה מזכיר לי, קלנר? יש מערכון - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לנו זה מזכיר את בג"ץ, בג"ץ תמיד - - - << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> איכשהו תמיד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, קטי. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, קטי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קלנר, זהו, נגמר, די. צגה, חברת הכנסת. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> איכשהו קלנר, זה מזכיר לי מערכון של הפרלמנט. ראש הממשלה מזכיר לי את הווטרינר ג'ורג', שיש לו מטבע שתמיד יוצא פלי. הוא רוצה להגריל את החמוס – תמיד יוצא פאלי. << קריאה >> אריאל קלנר (הליכוד): << קריאה >> ולי זה מזכיר את בג"ץ. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל למה לשקר? תגיד: אני רוצה רק ערוץ 14, ואני לא רוצה לשמוע אף אחד אחר. אז תגיד, שנדע. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> רגע, רגע. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לבוא ולומר - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> משה, משה, יש לי שאלה. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> קטי, תקשיבי רגע. אומרת לשכת ראש הממשלה: אני מגרילה בין הערוצים. איכשהו, כמו ג'ורג', תמיד יוצא לו פלי, תמיד יוצא ערוץ 14, תמיד מוטי קסטל שואל את השאלה מטעם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - השותף שלכם יאיר גולן. לא, זו שאלה אליך - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, הוא לא מרשה, הוא לא מוכן. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא. אי-אפשר. אין פרוצדורה כזו, הוא כרגע - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - הדמוקרט - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> קטי שטרית, תודה. אין פרוצדורה כזאת. אם הוא מוכן – כן. הוא לא מוכן. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני מציע לראש הממשלה - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רוצה לשמוע את האמת. האמת קשה לו. << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - גם ללשכתו, להמר בלוטו. איכשהו תמיד בקזינו יוצא ללשכת ראש הממשלה ערוץ 14, איכשהו המטבע תמיד נופל למוטי קסטל. בהצלחה רבה. עכשיו תראו, בוא נציע איך זה אמור להיראות, אדוני היושב-ראש. ככה זה אמור להישמע: צוהריים טובים לכולם, תודה שהגעתם. נתחיל בהצהרה קצרה של ראש הממשלה ולאחר מכן נעבור לשאלות. ככה אמורה להישמע מסיבת עיתונאים. איכשהו אצל ביבי, הוא בוחר תמיד בזכות הציבור לא לדעת. הציבור לא רוצה לדעת כי ביבי לא רוצה לספר לו. אחר כך באים ואומרים, בואו נספר חצאי עובדות, נשמיט פרטים, נספר – שלא נדע – מה אמת, מה שקר, מה נכון, מה שגוי, מה ספין, זה משרת כנראה מישהו. כנראה ששאלות קשות הן מטרד, כנראה שהקהל משעמם את ראש הממשלה – לא צריך להסביר לו, צריך לנהל אותו. אבל, לברוח משאלות זה לא ניהול, זו לא מנהיגות, זו הסתרה וזה טיוח. הרי כמה פחדן אתה צריך להיות כדי לא להתייצב מול הציבור, זה שבחר בך וגם זה שלא בחר בך, ולבוא ולומר: תקשיבו, זה המצב, זה מה שקורה תחת ניהולי, זו האחריות שלי, ועכשיו שאלות. כמה מתבקש. אבל ראש הממשלה נתניהו רוצה להיות ראש ממשלה רק של הצלחות, כי הכישלונות, נחשו מי זה? היועמ"שית או זה שהיה לפני 25 שנה ראש ממשלה והעליתם אותו מהאוב, מהמתים, אחד ברק, אבל יש שמאל ויש פקידים, כי אותי, אומר נתניהו, לא העירו בבוקר. כולם אשמים חוץ מהמנהל, חוץ מזה שמקבל את ההחלטות. אז חברים יקרים, מנהיגות אמיתית לא מוקלטת מראש בנאום, מנהיגות אמיתית זה לא להזמין את עצמך רק לאולפן שאוהב אותך. מנהיגות אמיתית זה החלטות קשות וזה שאלות קשות, וזה להישאר בחדר ולענות גם לשאלות שהן לא נוחות לך. לברוח מאחריות זו לא אסטרטגיה, זו חולשה, זה ניהול גרוע וזה גם מוליד כשלים נוספים. ולכן הצעת החוק שלי מציעה מסיבת עיתונאים חובה. את יודעת מה, קטי שטרית – אני רואה שהיא לא פה, היא מדברת – תבואי פעם לערב שעושה לפיד פעם בשבוע, לפעמים פעמיים בשבוע, עם קהל ברחבי הארץ, כל רחבי הארץ: כרמיאל, יהוד, אשקלון, כל מקום שהוא, 20% מהזמן הוא מדבר, 80% שאלות מהקהל. אין שאלות מוזמנות. גם ראשי הממשלה הקודמים שהיו כאן – גם בנט, גם לפיד – עשו מסיבות עיתונאים, פתוחות, לא אירוע מתוזמן, לא שאלות מסוננות מערוץ 14, לא סרטון מוקלט כמו בצפון קוריאה ולא הצהרה חד-משמעית שמגלגלת אחריות. מסיבת עיתונאים אמיתית, כל 45 יום, עם עיתונאים אמיתיים, גם מערוץ 12, גם מהארץ, גם מהתאגיד, אפילו שמאלנים. כן, אפילו כאלה שלא אוהבים אותך, וגם ערוץ 14. הם יוכלו לשאול שאלות ולקבל תשובות. זו לא פריבילגיה, אלה לא מותרות, זו גם לא מחווה דמוקרטית, זו מהות הדמוקרטיה. תקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. מה שאתם עושים זה מנסים להפוך אותה לפודל. אתם רוצים אותה פאפי, כלב ליטוף – לא נושכת, לא מבקרת. ראש הממשלה צריך לענות, להתמודד, לא לברוח מאחריות. וקצת נתונים, אדוני היושב-ראש. לפי נתוני העין השביעית, ותודה על הנתונים האלה, בשנת 2025 מקיים נתניהו, שנה שלמה, רק ארבע מסיבות עיתונאים כל השנה. אחר כך הוא חזר לפורמט ההצהרות, היו לו שש הצהרות סגורות לתקשורת – רק הוא מדבר, איזה כיף. בזמן הזה הוא גם מגדף את ערוצי התקשורת, מקבל שידור בפריים טיים בלייב, עם הצהרות שאפשר להעביר בקלטת. אה, הוא כן נותן ראיונות לחו"ל, הוא מתראיין לפודקאסטים, בדרך כלל באנגלית. יש לו חרם ראיונות על ערוצים ש-80% מצופי החדשות בישראל צופים בהם. באסה, לא כולם ערוץ 14 אבל העיקר נגיד: ביחד ננצח. ביחד ננצח – אם אתם מצביעים לי, אם אתם שואלים אותי שאלות קלות. כל השאר – רק בערוץ הבית. אז חברים יקרים, אלה נורמות של שלטון החוק. באמת לא היה צריך חוק בשביל הדבר הזה, אבל כשמחריבים את הדמוקרטיה, כשלא נותנים אפילו אפשרות לשאול שאלות, אז אין ברירה – מסיבת עיתונאים קבועה כל 45 יום, 60 דקות שאלות ותשובות פתוחות. אה, ועוד דבר אחד, ארץ הקודש, דבר בעברית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר עמיחי שיקלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זו הצעת חוק מגוחכת, חסרת תקדים, למיטב ידיעתי. מאיפה שאבת את הרעיון הזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> לחייב בחוק? מאיזו מדינה שאבת את זה? מאיפה זה מגיע, הרעיון הזה? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אתה בטח צובט את עצמך. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אנחנו חיים בעידן שבו יש מגוון עצום, מגוון עצום של כלים שלא היו קיימים בעבר לתקשר עם הציבור – בכל הכבוד למסיבות עיתונאים. והציבור, לשמחתנו, חי בחברה דמוקרטית וגם במשטר פרלמנטרי. הוא יכול להחליף את זהות ראש הממשלה בבחירות, הוא יכול גם לשנות את הרכב הקואליציה ולהפיל ממשלה בכנסת, כל זה פתוח בפניו. והאינטרס של ראש הממשלה לדבר עם הציבור – באמצעות פודקאסט או באמצעות ערוץ כזה או באמצעות רשתות חברתיות – זה נתון לשיקולו של ראש הממשלה, לבחירתו. אין מקום – אגב, אני חושב שמסיבות עיתונאים זה דבר מצוין, נהדר, אני בעד לעשות. אבל לחייב את זה בחוק עם כל מיני – יהיה הערוץ הזה ויהיה הערוץ הזה – באמת, זאת חקיקה מיותרת, ממש. יש לך, ידידי חבר הכנסת טור פז, לכנסת, יש דיון 50 חתימות, אתה יכול להביא לכאן את ראש הממשלה - - << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> 40 חתימות. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - כפי שזה אכן נעשה כמעט מדי שבוע, לבוא ולתת - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש דיון 40 חתימות. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - דין וחשבון לציבור, וביציע העיתונאים יכולים לשבת כמה עיתונאים שרוצים לבוא. והכלי הזה הוא כלי שעומד לרשותך כפרלמנטר. ולכן אני חושב, וזו גם עמדת הממשלה, שההצעה הזו היא בדיוק דוגמה לחקיקה מיותרת וחסרת תכלית, וחסרת תועלת ורלוונטיות למציאות שבה אנו חיים. תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא ירד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, לא. תנצל את עשר הדקות שלך, על העשייה במשרד - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני לא ירדתי, אני פה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא לא ירד. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> לא ירדתי. כמעט ירדתי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה יודע מה? אם זו הנחמה שלכם על הדקות הזו, קחו אותה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היושב-ראש, תגיד לו שהוא יכול גם לעמוד ולשתוק - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> למה? שיספר מה שהוא רוצה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> שיקלי, תדבר על הדברים שבאמת מעניינים את האומה הזאת, והדברים שאתה עושה במשרד שלך. אלה דברים יותר חשובים. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> יש מספיק על מה לדבר. קודם כול, אנחנו נמצאים בראש חודש אדר. אנחנו דווקא פתחנו את הבוקר עם ידיעה קשה על נפילתו של לוחם סיירת הצנחנים בתקרית ירי דו-צדדי ברצועה. נמסור מכאן תנחומים למשפחתו, ונקווה שיהיה לנו חודש טוב יותר ושלא נדע עוד אירועים כאלה. בחזרה לדיון שקיימנו כאן קודם. כמו שאמרנו בעמדת הממשלה, הרעיון של קיום מסיבת עיתונאים הוא מבורך. אפשר לעשות המון מסיבות עיתונאים, אבל לחייב את הדבר הזה בחקיקה זה דבר שהוא מיותר לחלוטין, אין לו מקום. אין לזה צורך, זאת חקיקה מאוד מאוד מיותרת. אם להתייחס שוב לדיון שהיה לנו קודם בעניינו של אהוד ברק. די מדהים לראות את שתיקת הכבשים בכל האופוזיציה, לנוכח אמירות גזעניות - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> די, דיברנו נגד, אכלתם את הראס. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> לא שמעתי. אתה דיברת נגד? אתה דיברת נגד? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לא שמעת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אם טעיתי, אני חוזר בי. אני חוזר בי, אני לא שמעתי, אני לא שמעתי גינוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נחפש ברשת X, נראה אם היה שם גינוי. אני עוקב אחריכם ברשת X. אני אבדוק ברשת X. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני לא שמעתי את הדברים. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שיקלי, דבר על ההפרדה בסמינרים החרדיים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> גם אני לא שמעתי, מי גינה? מי גינה? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני אלך, אני אתקן – מי גינה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דבר על הסמינרים החרדיים. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מי גינה? לפיד? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> לפיד, כולם. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ראשי הסיעות גינו? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> כן, כן. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> בוודאות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני לא שמעתי, אני לא שמעתי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> פדופיליה זה במשקל שווה, נכון? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> כל חברת כנסת צריכה לגנות, כל חברת כנסת. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אני חושב שהדברים שנאמרו - - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דבר על ההפרדה בסמינרים החרדיים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תגיד לי, הפדופיליה זה באותו המשקל שאתה מציב לו את זה עכשיו. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> דברים חמורים מאין כמותם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - נעמה לזימי הזכירה אותו - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אגב, הגברת שהייתה פה קודם דיברה על ציונות. ואני שואל, תגידו, הרי מי שיושב פה באופוזיציה בא ואומר: אני מעדיף להקים קואליציה יחד עם הברנש פה, שבא ואמר בעיצומה של מלחמה: "עזה תנצח". אמר את זה איימן עודה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> מי רוצה להקים ממשלה איתו? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> עזה תנצח, עזה תנצח. ועוד אמר - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תקים ממשלה איתו, תקים ממשלה איתו. הוא שותף שלכם. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - ועוד אמר על מזכ"ל חיזבאללה - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה אתה מביא שאנחנו מקימים איתו ממשלה? מאיפה אתה ממציא את זה? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - על מזכ"ל חיזבאללה - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה אתה ממציא את זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מהעבר, מהעבר. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - על מזכ"ל חיזבאללה - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה אתה ממציא את זה? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> זה? הגברת שהייתה כאן קודם. אמרו במפורש: אנחנו רוצים שותפות עם - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתם הקמתם איתם ממשלה, על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - התומכים של חמאס, עם התומכים של חיזבאללה. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה אתה משקר? למה אתה משקר? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מופת של הקרבה ונאמנות – אלה הדברים שנאמרו על נסראללה. אגב, רק לפני ימים ספורים ישב הברנש אצל עמית סגל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - ואומרים לו: אתה מוכן לגנות את חמאס? אתה מוכן לגנות את חמאס כארגון טרור? והתשובה שלו היא לא. הוא לא מוכן, הוא לא מוכן לגנות. זה דבר פשוט בלתי נתפס. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> איזה ברנש? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> הברנש הזה. זה דבר הזוי שכנסת ישראל, שכנסת ישראל - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? מי זה, אבל? הוא לא יודע. על מי אתה מדבר? מי זה? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> פה. << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, מה זה, נאום? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> זה דבר הזוי שכנסת ישראל קודם כול מאפשרת – וכמובן זה גם נובע מהכוח העודף - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה מתעקש לתת לו הודעה אישית, נכון? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה הזוי? להקים מדינה פלסטינית עכשיו בעזה זה הזוי, זה הזוי. אתה יודע מי אחראי לזה? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ידידי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> רונן בר, מסתבר. הוא עשה את הסטמפה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> ידידי, אתה שולט ב-50% משטח הרצועה - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נאור, אפשרתי לך, נקודה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני עוזר לו, הוא צריך למשוך זמן. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - עם הישגים אדירים של הלוחמים. נכון, היינו רוצים יותר מזה - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתם מקימים מדינה פלסטינית. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - אבל זה הישג דרמטי, הישג דרמטי - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בפרלמנט הפלסטיני הבא תהיה תמונה של נתניהו. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - וחמאס מעולם לא היה במצב קשה כפי שהוא נמצא כרגע. זאת האמת. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> בסדר. נו, תכף תגיד לי שהוא מורתע. חמאס מורתע. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> זאת האמת, זאת האמת. הוא נמצא במצב חסר תקדים מבחינת חולשתו וחוסר היכולת שלו לפעול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גב' בראשי, אני דואג לבריאות שלך, אבל זה גם מפריע לי. בבקשה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> לכן אני אומר שזאת תקלה אדירה שיש בתוך במשכן הזה אנשים שבאמת בתמים רוצים בהצלחתם של הגרועים שבאויבינו. זה אות קלון עבור הכנסת שגם כשישנה הזדמנות, כפי שהיה לא מזמן, עם הברנש השני שיושב שם בקצה, וכמעט הצליחו להביא רוב ולהדיח את תומך הטרור הזה מהכנסת – הדבר הזה לא קרה, בסופו של דבר. זה מגיע בעיקר כי יש לנו אופוזיציה שהמחויבות שלה לציונות מוטלת בספק. זו האמת. יש לנו אופוזיציה שגם אחרי 7 באוקטובר מעדיפה לחבור לכוחות אסלאמיסטיים ולתומכי טרור, ולא זנחה עדיין את הרל"ביזם האומלל, לא זנחה את הרל"ביזם האומלל. ולכן, ראו, הציבור בסופו של דבר ילך לקלפי ויבחר. ואני מאמין שהציבור שלנו הוא ציבור ציוני, שאין לו סבלנות לתומכי טרור, והוא לא יקבל, הוא לא יקבל את העמדה הזאת שמעדיפה שותפות עם אסלאמיסטים, עם תומכי טרור - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, בלשכה של ראש הממשלה שלך יושבים אסלאמיסטים? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> - - על פני שותפות ציונית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יושב עם תומכי טרור, בושה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> וזה שאתם עדיין דבקים בגישת החרם, זאת תעודת עניות. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ד"ש לסילמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> ד"ש לבן גביר, הורשע בתמיכה בטרור. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> זאת תעודת עניות, זאת תעודת עניות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. תם הזמן. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תודה, המשך יום מקסים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לשר שיקלי. אני מזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד להשיב על עמדת הממשלה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> יש אפשרות שיהיה יותר שקט ופחות בלגן? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני אשתדל. אתה יודע, זה כמו מגב במכונית, פעם זה מפה ופעם זה משם. בבקשה, אדוני. חברי הכנסת, נא לשבת. השרים וחברי הכנסת העומדים, נא לשבת. בבקשה, אדוני. נאפס לך שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה ממש להפיל תחינתי בפני הקואליציה, למנוע ממדינת ישראל מבוכה קשה. ביום רביעי הבא יהיה פה, מוזמן הנה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת ולהשתיק את היועצים כבר. בבקשה. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ביום רביעי הבא מוזמן הנה לכנסת ישראל, וזה דבר שמכבד את כולנו, ראש ממשלת הודו מודי. אני מפיל תחינתי בפני היושב-ראש אוחנה ובפני הקואליציה: אנא מכם, אל תחרימו את נשיא בית המשפט העליון עמית, כי אז לא נוכל לבוא, תיגרם מבוכה ענקית לכנסת ישראל, תיגרם מבוכה ענקית לראש ממשלת ישראל. הרי הוא כבר עמד פה ואמר שהוא מכיר ביצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון. אם תחרימו את נשיא בית המשפט העליון, לא נוכל לבוא. אנחנו לא רוצים שהודו, אחת המדינות החשובות בעולם, תובך בפנינו, אנחנו נובך בפניהם. יעמוד פה ראש ממשלה של מדינה של מיליארד וחצי איש, ותהיה רק חצי מליאה. דיברנו היום עם השגרירות ההודית, הם בפניקה מזה. הם אומרים, אתם לא יכולים לעשות את זה, אתם לא יכולים להחרים את יצחק עמית, כי אז לא נוכל לבוא, אתם מחרימים אותנו. אז פעם אחת תגידו: נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית נמצא פה, מכבד אותנו בנוכחותו. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> ההחרמות זה שלכם, אתם המצאתם את ההחרמות. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> ותמנעו מבוכה איומה ממדינת ישראל, ממשלת ישראל, מכנסת ישראל - - << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> אתה המצאת את ההחרמות. << דובר_המשך >> יאיר לפיד (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - מהזירה הבין-לאומית. אנא מכם, באמת אני אומר לכם. עזבו את המריבה הזאת ליום אחד, תנו לראש ממשלת הודו לבוא הנה, לדבר בפני כנסת מלאה. תזמינו את נשיא בית המשפט העליון. ראש הממשלה כבר אמר שהוא מכיר בו כנשיא בית המשפט העליון. תחסכו מבוכה איומה מכנסת ישראל, מממשלת ישראל, אפילו מראש הממשלה שלכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. יש בקשה להצבעה שמית? אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 54 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ה–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, לתשומת ליבכם, בעד הצעת החוק הצביעו 42 חברי כנסת, נגד – 54 חברי כנסת. אי לכך, אני קובע כי הצעת חוק הממשלה (תיקון – קיום מסיבת עיתונאים עיתית לגופי התקשורת בישראל), התשפ"ה–2024, לא אושרה ותוסר מסדר-היום. לפרוטוקול אני מודיע שחבר הכנסת מאיר כהן תכנן להצביע בעד. חברי הכנסת, אני מודיע לפרוטוקול שבהצבעה הקודמת על הצעת החוק של נעמה לזימי, חבר הכנסת רביבו רצה להצביע נגד ולא הצליח. בדקנו את זה ואכן הייתה תקלה. לכן, אנחנו מוסיפים אותו לתוצאת ההצבעה. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה) << הצח >> [הצעת חוק פ/6371/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה), של חבר הכנסת בנימין גנץ וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת בנימין גנץ להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, החוק שאני מביא היום הוא החוק הראשון שהגשתי כחבר כנסת, ואני אחזור ואגיש אותו שוב ושוב עד שהוא יעבור. אם לא נעשה את זה בקדנציה הראשונה, אולי בשנייה, אבל יותר מזה לא צריך – אמר נתניהו לדן שילון, זיכרונו לברכה. ישראל כץ הבטיח: "אם אהיה ראש ממשלה, החוק הראשון שאעביר יהיה הגבלת כהונה של שתי קדנציות או שמונה שנים". גדעון סער, חבר הכנסת אלקין, דחף את החוק הזה בכנסת הקודמת, ומי שהפיל אותו, לצערי, היו ראש הממשלה בנט וחברי סיעתו. פתאום כולם החליפו צד. אז חשוב לדעת, החוק שאני מביא היום לא ישפיע רק על הבחירות הקרובות, אלא הוא ישפיע על מדינת ישראל לדורות. גם האדם המוכשר ביותר, הרעב ביותר, החכם ביותר, בסופו של יום נתקע. ככה גם נולדות תפיסות שלא ניתן לשנות, קונספציות שלא ניתן לערער עליהן. כשאתה מקבל כל בוקר את אותם דוחות מאותם אנשים, ומנהל שגרה, אתה נהיה קהה חושים. אתה מתרחק מהמבט הביקורתי ואתה מתרחק מהעם. אני אומר לכם שראש ממשלה חדש, שמגבש תפיסת ביטחון חדשה, אולי יכול היה לחשוב אחרת על הטיפול ברצועת עזה, בדיוק כמו שהתחלנו לעשות בממשלה הקודמת. אם היה עוד קצת זמן, אני מאמין שסנוואר לא היה קיים כדי לקבל את ההחלטה לצאת לטבח 7 באוקטובר. לראש ממשלה שנמצא שנים על הכיסא הרבה יותר קשה לחשוב מחוץ לקופסה, הרבה יותר קשה לערער על תפיסות, להקשיב לקולות חדשים. ראש ממשלה שנמצא הרבה זמן בכיסא שלו מתמכר לעיסוק באיך להישאר ולא במה שהוא ישאיר. נכון, זה לכאורה חוכמת הבדיעבד. אבל החשוב הוא העתיד. מדינת ישראל צריכה להגיע למצב של ממשלות יציבות, ולראשי ממשלה אולי עם יותר כוח, אבל שמתחלפים אחרי שתי קדנציות, אחרת ראש הממשלה שוקע בכיסא והמדינה שוקעת ביחד איתו. אני אמרתי את זה כשהייתי מועמד לראשות ממשלה עם 35 מנדטים, ואני אומר את זה גם היום. חברי הקואליציה, אתם יודעים שאני צודק. בואו נדבר דוגרי, אתם הרי תפילו את החוק הזה היום. אבל האם יש פה אחד אמיץ שיעלה ויודיע שבכנסת הבאה הוא כן יתמוך בזה? אתם כל הזמן מאשימים את חברי האופוזיציה שאנחנו "רק לא ביבי"; יש צדק בדבריכם, גם אני חושב שנתניהו צריך לסיים את תפקידו, וכל הסיבות לכך ידועות, אבל בימים האחרונים חבריי לאופוזיציה נמצאים בתחרות מי יוביל את החרם וכמה חזק כל אחד מתחייב שהוא לא ישב עם נתניהו, במקום להתרכז בדבר החשוב באמת שהמדינה צריכה – ממשלת אחדות ציונית רחבה עם לגיטימציה גדולה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> אבל למה אתה מביא חוק תבוסתני? << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> במקום להתרכז במה כן תעביר הממשלה הבאה: הגבלת כהונה, שירות לכול, גיוס נרחב לצה"ל, טיפוח הנגב והגליל, חוקה – מתרכזים בנתניהו. זה מתכון בטוח לחזק אותו. כל אלה שמתעסקים ב"רק לא ביבי" הם המתנה הגדולה ביותר לנתניהו לקראת הבחירות הבאות. אבל אתם, אתם, חברי הקואליציה, אתם "רק ביבי". במקום להתעסק במדינה, מתעסקים בביבי ואיך הוא נשאר. רבים מכם תמכו בחוק הזה בעבר. אז אולי תעלו לפה ותוכיחו שאתם לא "רק ביבי" – תודיעו שתתמכו בחוק הזה אחרי הבחירות. עזבו את נתניהו. צריך להעביר את החוק הזה, לא כי הוא נגד ביבי, אלא כי הוא בעד מדינת ישראל. ובצורה נקייה אני אומר לכם, שאם תהיו ישרים עם עצמכם אפשר להעביר אותו ברוב של 100 ח"כים. כולנו יודעים את זה. בואו נראה אם יהיה לנו את האומץ להעביר את זה, לכולנו, גם לך, אדוני ראש הממשלה. אתה יודע שזה הדבר הנכון יותר מכל אחד אחר. אני בכל אופן לא אתייאש, והחוק הזה ימשיך לעלות כאן כעוף החול עד שהוא יעבור ומדינת ישראל תצא לדרך חדשה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר עמיחי שיקלי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חבר הכנסת גנץ, במקום לנסות לנצח בקלפי, אתה מנסה בחוק. זה תבוסתני. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - מה תבוסתני? תראה מה קורה למדינה - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> זה ממש תבוסתני. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, הרעיון של הגבלת כהונה הוא רעיון חשוב כשלעצמו. יחד עם זאת, בשונה ממשטרים נשיאותיים כמו בארצות הברית ובצרפת, ששם אכן נהוגה מגבלה על כהונה, והכהונה על פי רוב אינה נפסקת אלא יש כהונות רציפות בבלוקים של ארבע שנים, במשטר פרלמנטרי חקיקה מהסוג שמוצע כאן היא, קודם כול, לא מקובלת – א. כי ראש ממשלה לא נבחר באופן ישיר; ב. כי הוא תלוי בכל רגע נתון באמון הפרלמנט, ואפשר להפיל אותו גם באמצעות הצבעות אי-אמון. לכן אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב, אבל כדי לקדם חקיקה כזאת צריך לבחון גם את ההתאמה למשטר הנוכחי של מדינת ישראל. לא בטוח שזה נכון, ואני אומר את זה בשיא הרצינות. אני חושב שהרעיון הוא רעיון חשוב מאוד, יש לו לוגיקה פנימית שהיא לוגיקה פנימית בריאה, אבל כשאתה מסתכל בעולם במבט השוואתי, זה מקובל במשטרים נשיאותיים ואנחנו לא במשטר נשיאותי אלא במשטר פרלמנטרי. ולכן עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק הספציפית הזאת. אבל אני אומר, וזאת עמדתי כשר, שעצם הרעיון הזה הוא כן רעיון שצריך ללבן אותו וללטש אותו - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> איפה? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> פה, פה. זה רעיון שהוא רעיון חשוב - - - << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> תסתכל איפה אתה, איתן, אתה צועק שם מהיציע. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני לא ביציע, אני במליאה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> זה לא מקובל במשטרים פרלמנטריים, ויש לזה סיבות שהן סיבות חשובות. יש לזה סיבות חשובות. עכשיו אני רוצה במעבר חד לעבור לנושא שמדובר רבות, הנושא של הפשיעה במגזר הערבי. ביום שישי האחרון הגעתי לסואעד, בין שפרעם ליישובים הרדוף ועדי, למשפחה שבה אב ובנו נרצחו, ועוד חבר נוסף. היינו בניחום אבלים. הם נרצחו על רקע סכסוך חמולות ח'וואלד וסואעד, כאשר הקורבנות נרצחו באקראי, רק בגלל שהם שייכים למשפחת סואעד. הסיטואציה הזאת היא בלתי אפשרית. אני חושב שזו סוגיה מאוד מאוד חשובה, שאנחנו חייבים להידרש אליה. וצריך גם לומר שיש לנו קושי משמעותי בכמה רמות: אחת, ברמת הכלים. כל אימת שהמשטרה לא יכולה להפעיל את אותם אמצעים טכנולוגיים – כיוון שוועדת הרוגלות, לא זו בלבד שהמתינה 20 ולא יודע כמה פעמים כדי לקבל את תגובת הייעוץ המשפטי, בסופו של דבר לא קיבלה והתפזרה. ואני חושב שהאירוע הזה, שהוועדה הזו התפזרה, כי אין ביכולתה לומר לציבור מה האמת. על כמה אנשים הופעל הכלי הזה, כלי אימתני, כלי נשק? על כמה אנשים הופעל האמצעי הזה ללא שהיה לזה בסיס חוקי מספק? קיבלנו למשרדים שלנו דוח עב כרס של מבקר המדינה, שומר הסף האחרון במדינת ישראל, דוח חמור מאין כמותו, שמעיד על כ-13,000 מקרים של שימוש בכלי הטכנולוגי הדרקוני הזה, כשבחלק מסיבי מהמקרים אין תשתית חוקית מספקת, השופטים לא מבינים על איזה אמצעי בדיוק מדובר. חירויות הפרט וזכויות הפרט של אזרחי ישראל נרמסו ברגל גסה, וכלים ואמצעים שנועדו למאבק בטרור, למאבק בפשיעה חמורה, נעשה בהם שימוש סיטונאי, השתוללות, התפרעות. האירוע זה של הרוגלות הוא מהחמורים שידענו, והוא עומד בקשר ישיר גם לשיתוק – כן, שיתוק – שיש היום ביכולות של משטרת ישראל להיאבק בפשיעה, כיוון שהייעוץ המשפטי לממשלה פשוט סירב לחשוף את האמת בפני הציבור ולתת דין וחשבון על דוחות מפוברקים ושקרים שנאמרו לנו בוועדות הכנסת. אגב, זה היה בממשלה הקודמת, ישבנו ודרשנו מגב' מררי ומתלם ושאלנו אותם שאלות: מה אלה האמצעים האלה? כמה שימוש נעשה בזה? הם אמרו: לא, היה מקרה אחד, או מקרה שני. ומגיע דוח מבקר המדינה, ואנחנו למדים על משהו אחר לגמרי, על שימוש סיטונאי, על שימוש סיטונאי. הדבר הזה משתק את היכולת שלנו להילחם בפשיעה בחברה הערבית. הדבר השני זו גם ההנהגה של החברה הערבית. אני שואל שאלה לוגית פשוטה: כאשר מנהיגי החברה הערבית, שנבחרו, יושבים פה, ובתוכם אחמד טיבי, איימן עודה – האנשים האלה, שמהללים את השאהידים ואת החמאס ואת חיזבאללה וארגוני טרור אלימים – איך חברה, איך חברה - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> למה הוא משקר? שקר זה בסדר? << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> והכסיפים למיניהם - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> בעצם, סליחה, אתה לא מהחברה הערבית, למיטב ידיעתי, הגם שההזדהות שלך עם העם היהודי אבדה לחלוטין. אתה בהחלט מקרה ייחודי, מר כסיף, כי זה תמיד מבלבל להבין לאיזה עם אתה שייך – האם אתה שייך לעם ישראל, שמציין היום את ראש חודש אדר, או שמא - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אדם ישר, מוסרי - - - << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> אתה יצור כלל-אוניברסלי. כלל-אוניברסלי. יצור כלל-אוניברסלי. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - שאחד כמוך אומר את זה. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> נולד על דף 4A. איש כלל-עולמי שמזדהה עם אויביו. שמע, חבל להשחית מילים על ליצן שכמותך. אבל אני חוזר למנהיגי החברה הערבית. כאשר מנהיגי החברה הערבית תומכים בטרור, תומכים באלימות, מעמידים לראש ועדת המעקב אולי את האדם הכי קיצוני, את האדם הכי קיצוני שאפשר להעלות על הדעת, את ג'מאל זחאלקה – לאומן, לאומן, איש רדיקלי – איך, כאשר מעמידים אנשים כל כך אלימים לעמוד בראש, איך אפשר לצפות לתוצאות אחרות? אני מייחל להיום שבו נראה מתוך החברה הערבית בישראל הנהגה מתונה, הנהגה שמתנגדת לטרור, שיכולה לומר: אנחנו מתעבים את האלימות של חמאס, אנחנו מתעבים את האלימות של חיזבאללה. אתם יודעים מה? אפילו לא שמעתי גינוי – בואו נצא רגע מהסכסוך שלנו פה. איימן עודה, אני שואל אותך: אתה גינית את הטבח בעלאווים, בכורדים, בדרוזים? צרצרים. אחמד טיבי גינה את הטבח בעלאווים, בכורדים, בדרוזים בסוריה? צרצרים. אלה האנשים שבסופו של דבר תומכים בכוחות הכי חשוכים, הכי אלימים שיש, והדבר הזה מקרין למטה. הוא מקרין למטה, והוא מקשה עלינו, הוא מקשה עלינו להיאבק באלימות. ואני בא ואומר, האחריות היא בסופו של דבר אחריות שלנו, ומה שקורה בחברה הערבית – ולא סתם הלכתי לניחום הזה, הדבר הזה חשוב. אנחנו חייבים להילחם בזה, אבל אי-אפשר להילחם, אי-אפשר להילחם באלימות עם מי שתומכים בארגונים הכי אלימים שיש. ואני זוכר את איימן עודה יוצא עם ח'אלדה ג'ראר מהחזית העממית ומניף איתה את היד – מי שאחראית על הארגון שרצח את רנה שנרב, שיצאה למעיין עם חבריה, השם ייקום דמה – ומהלל ומשבח את חסן נסראללה, ומהלל ומשבח את אימם של מייסדי גדודי חיילי אל-אקצא, "אם הגיבורים", הוא קרא לה. איך ניאבק באלימות עם מי שעומד - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. תם הזמן. << דובר_המשך >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר_המשך >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לשר שיקלי. ילמדו ממנו גם שרים אחרים איך מכבדים. חבר הכנסת בנימין גנץ, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר_המשך >> בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> חברים, אני מבקש להתייחס בקצרה לדבריך, השר שיקלי. ראשית, אמרתי ואני מקבל שצריך לחזק את יכולתו של ראש הממשלה לקיים ניהוג למרות הצעת חוק שכזו, או במסגרת הצעת חוק שכזו. את זה צריך לפתח. איפה מפתחים את זה? בתוך דיוני הוועדה. אני חושב שאם אתה מסכים איתי שזה רעיון חשוב, צריך להעביר את זה בקריאה ראשונה, אני לא מניח שנגמור, בתוך הפקק שאנחנו נמצאים בו, את הדבר הזה בקריאה שנייה ושלישית, אבל אולי ממשלה ציונית ורחבה תוכל להחיל על זה דין רציפות ולדון על זה בממשלה הבאה, תהיה אשר תהיה. שלוש, אומרים באנגלית, אם מותר להגיד את זה – where you sit is where you stand. פה זה תרתי משמע, כי כשמישהו – where you sit, הוא אשכרה נעמד על המקום הזה ולא נוכל לזוז. אז, הינה, אני מתחייב שבכל ממשלה עתידית שאהיה שותף לה, מכאן ומכאן, יקודמו גיבוש שלושה חוקים שמשרתים את כל החברה בישראל. הגבלת כהונת ראש הממשלה, כולל חיזוק יכולת התפקוד שלו; חוק-יסוד: החקיקה; חוק שירות לכול. אי-אפשר לקיים את זה בממשלה הנוכחית, שהיא ממשלה שאין לה לגיטימציה רחבה להעביר את החוקים המאוד-מאוד מהותיים האלו. אני חושב שרק ממשלת אחדות רחבה וציונית, ציונית ורחבה עם לגיטימציה רחבה, תוכל לטפל באתגרים הכל-כך גדולים, כל כך חשובים, שבאמת ישרתו פה את אזרחי המדינה לשנים רבות קדימה. עכשיו, ברשותך, אני רוצה לנצל את הדקה האחרונה, השר שיקלי, לדבר על הסיפור של הפשיעה בחברה הערבית ועל המשילות בכלל. אנחנו, קרי חברי האופוזיציה למיניהם או באשר הם, חברי הכנסת בכלל, יכולים וצריכים ללכת לביקור תנחומים אצל נפגעי החברה הערבית או נפגעים באשר הם. הממשלה, לעומתנו, צריכה לטפל בזה. היא לא צריכה לבקר ביקורי תנחומים, היא צריכה לטפל בזה. אתם הכרזתם שאתם רוצים משילות – אין לכם משילות בחברה הערבית, אין לכם משילות בבני ברק, אין לכם משילות בכל מקום אחר. אין לכם משילות נגד פורעים יהודים ביהודה ושומרון שמכתימים את כל החברה ואת כל ההתיישבות ביהודה שומרון, וזה נזק גדול מאוד. אז במקום לדבר על משילות, כדאי לעשות משילות ולא להסתפק בפופוליזם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תשומת ליבכם. אנו עוברים להצבעה. נא לשבת ולנהוג בזהירות. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית של כהונה בתפקיד כראש ממשלה). הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 44 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 55 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון– תקופה מרבית של כהונה בתפקיד כראש ממשלה), לא נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, תשומת ליבכם, בעד הצעת החוק הצביעו 44 חברי כנסת, נגד – 55 חברי כנסת. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית של כהונה בתפקיד כראש ממשלה), לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. << נושא >> הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, אבל לפני כן – אתה ערני – לפני כן, הוגשה בקשה להודעה אישית, ואכן היא ראויה. לכן אני מבקש מחבר הכנסת אחמד טיבי להגיע לומר את הודעתו, כמובן. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, לוקח זמן עד ששר יהודי עולה לדוכן הזה ומתחיל לדבר על פשיעה בחברה הערבית. גם זה משהו, כי בדרך כלל המדיניות של ראש ממשלת המחדל והפשיעה בנימין נתניהו, והשר שלו, זה לא להתייחס, להתעלם מרצח משולש, מנרצחים בטירה, בסוואעד וכדומה. ואז צץ לו איזה שר, שיקלי אחד, שמזכיר את זה ככה בחטף. ואז אוטומטית הוא מטיל את האשמה, כמו חבריו, פעם על היועצת המשפטית לממשלה, פעם – וזה הרבה – על הח"כים הערבים. ואז להציף אותנו בשקרים. אז גם תוקף את עופר כסיף, אומר לו למי אתה שייך, לאיזה עם. לשלול מעופר כסיף את השייכות שלו לעם שלו בגלל העמדות שלו זה מעשה נבזי. עופר כסיף, יש לו הכבוד שהוא מעולם לא התחבר לגורמים ניאו-נאציים ופשיסטיים שאתה הזמנת, ובגללם הרב הראשי של בריטניה סירב להופיע איתך. אפילו הליגה נגד השמצה ביטלה השתתפות בגלל שאתה התחברת עם גורמים אנטישמיים. אתה גדול תומכי האנטישמים בממשלת ישראל, אתה קונה להם כרטיסי טיסה, מביא להם סוויטות בבתי מלון בישראל. גדול תומכי האנטישמים. ואז אחר כך, כדי לא לטפל בפשיעה שאתה והשר אבו נפחא וראש הממשלה האחראי על התגברות הפשיעה – אתם מתחמקים ומטילים את האשמה על אחרים. והחבר שלך, שר האוצר הגזען, שיש לו משנה שמתאים לקרוא אותה בגרמנית, אומר: מה אנחנו אשמים שאתם רוצחים אחד את השני – האיש שאמר שהוא לא רוצה שאשתו תשב בחדר לידה עם אישה ערבייה. המשנה שלכם היא אנטישמית. מתקיף את ג'מאל זחאלקה, את איימן עודה, את אחמד טיבי – השמות האלה מעולם לא תמכו בהרג של ילד אחד. אתה תמכת בטרוריסטים שהורגים פלסטינים בגדה המערבית, בשורפי משפחות, בשורפי משפחת דוואבשה. אתה חבר בקואליציה שמעודדת שרפת פלסטינים. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> יהודי שמעודד שרפה של ילדים. הקואליציה הזאת היא שלך. של נעליך כשאתה מזכיר את השמות האלה. ידינו נקיות בגלל ערכים – לא בגלל שיקולים פוליטיים. אתה, שפעם כאן, פעם שם, יש לך עיקרון אחד בחיים: להיות גזען. זה כל מה שאתה. גם אם תגיד אלף פעמים: ביקרתי בבית ההוא, ביקרתי. אתה שמת לעצמך משנה לדכא את הערבים הבדואים בנגב, לנשל אותם מאדמתם, כן. אתה תומך בהריסות בתים מסיביות. זה מה שאתה. תחסוך מאיתנו את הדיבור על זה שביקרת במשפחה כאן או משפחה שם. ידיך וידי הממשלה הזאת מגואלות בדם. ידיי, אם כבר, מגואלות בדם של ילדים שאני יילדתי, יהודים וערבים. אתה מעודד הרג אזרחים. תתבייש לך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – תיעוד מכירת כרטיסי SIM אנונימיים), התשפ"ו–2026 << הצח >> [הצעת חוק פ/6436/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – תיעוד מכירת כרטיסי SIM אנונימיים), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת חמד עמאר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת עמאר מוזמן להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה, אדוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כולם מדברים על הפשיעה, וכשאני מביא הצעת חוק שתילחם בפשיעה, מה עושה הממשלה הזאת? מתנגדת להצעת החוק. אני אומר לכם, אין חוק יותר טוב מהחוק שאני מביא ללחימה בפשיעה. החוק אומר באופן פשוט: אף אחד לא יכול לקנות סים בלי שישאיר צילום תעודת זהות. זה כל כך מונע פשיעה, כי אותם אנשים שקונים את הסים ואותם עבריינים, הם מתקשרים אחד עם השני בסימים האלה. ואז, כשמישהו מתלונן נגדם, אומר: התקשרו אליי ממספר אחת, שתיים, שלוש – המשטרה אומרת לו: אני לא יכולה לעלות על אותו סים, אני לא יכולה לעלות על אותו מספר. לכן אני אומר לכם, הממשלה הזאת תומכת בפשיעה, היא מעודדת פשיעה. בעצם זה שהיא לא תומכת בהצעת החוק שאני מביא, היא תומכת בפשיעה. ואני אומר לכם עוד יותר: ישבתי בוועדה לביטחון לאומי, ושם נאמר לי בצורה ברורה, המשטרה וגם משרד המשפטים אמרו שהם מקדמים הצעת חוק שאני כבר קידמתי, הצעת חוק של מניעת קניית סים בלי להשאיר תעודת זהות. אמרתי להם: יש לי הצעת חוק כזאת. אמרו לי: תביא אותה, אנחנו תומכים, זו הצעת חוק מאוד מאוד טובה. ואתה עוד שומע את השר לביטחון לאומי ואת המפכ"ל: מגבילים את הידיים שלנו, לא נותנים לנו כלים טכנולוגיים. אני מביא לכם כלי פשוט, וקל מאוד להעביר את החוק הזה. לא עולה כסף, נותן עזרה אדירה למשטרה, עזרה בלתי רגילה, כי המשטרה היום מוגבלת, ואומרת: אין לי אמצעים טכנולוגיים ואני לא יכולה מול ארגוני הפשע, שהיום הם עשרה צעדים לפני המשטרה. אז מביאים הצעת חוק כזאת, אם מישהו יעלה לכאן, ואני לא יודע מי יעלה, שר התקשורת או השר שיקלי, יעלו לכאן ויענו לי, אני רוצה להבין, למה מתנגדים להצעת החוק הזאת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה לא יכול - - - << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא פוליטי, מה שאני מביא זה לא פוליטי, זה בא להגן על אותו חקלאי שמקבל שיחת טלפון ואומרים לו: אם אתה לא תשלם איקס כסף, אשרוף לך את הכלים שלך. ואז הוא רץ למשטרה, אומר להם: התקשרו אליי מהמספר הזה. המשטרה אומרת לו: אין לי יכולת לעלות על אותו מספר. מה הבעיה בהצעת החוק הזאת, במה היא יכולה להפריע לממשלה הזאת? חוץ מדבר אחד, שהיא מעודדת את הפשיעה בחברה הערבית, והיא רוצה עוד יותר נרצחים בחברה הערבית. אם היא לא הייתה מעודדת רצח בחברה הערבית - - - << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> לא לקחת בחשבון – יכול להיות שגם הם משתמשים ב-SIM אנונימיים, זה משרת אותם. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אומר לכם, אין יותר פשוט מלהעלות את השר לכאן, שיגיד: נעביר את זה בטרומית, ונשב, נתאם. הרי היא לא פוגעת, לא במשרד התקשורת, לא פוגעת במשטרה, לא פוגעת באף אחד ולא עולה שקל אחד למדינה. היא באה לעזור. אני שמעתי, ישבתי שם, וחבל שיושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי לא יושב כאן, הוא גם שמע את המשטרה אומרת לנו: אנחנו מקדמים הצעת חוק כזאת. היא אמרה לי. אמרתי, יש לי הצעת חוק כזאת, אני הבאתי אותה אחרי ששמעתי את משרד המשפטים אומר שהוא מקדם הצעת חוק כזאת. גם המשטרה אמרה שהיא מקדמת הצעת חוק כזאת. כשאמרתי להם, שיש לי הצעת חוק כזאת, אמרו לי: תביא אותה, אנחנו תומכים, כי היא יכולה מאוד לעזור לנו בפשיעה. אפילו אם נחסוך רצח אחד, אם נחסוך רצח אחד, זה יכול לעזור לנו. אני אומר לכם, עכשיו סיפרו לי על הרצח שהיה בטמרה. התקשרו אליו ממספר - - - << קריאה >> מרב מיכאלי (העבודה): << קריאה >> חמד, לא רק בפשיעה, בהרבה מאוד דברים. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> את יודעת, בעולם, אם את מגיעה לקנות סים בכל מקום בעולם, מצלמים לך את הדרכון ואז נותנים לך את הסים. הם לא נותנים לך סים מבלי לצלם את הדרכון שלך. אסור. והחוק שלי מדבר באופן ברור: מי שימכור סים, זה עד חצי שנה, ואף אחד לא ימכור סים. אנחנו לא מדברים על הצעת חוק פוליטית – הצעת חוק שתעזור. עכשיו סיפרו לי כאן העוזרים ואמרו לי שבטמרה התקשרו למישהו ממספר, ואמרו לו: תגיע לבית שלך, שמו לך רימון בתוך הבית. הוא רץ לבית שלו, חיכו לו שם וירו בו. התקשרו אליו ממספר. למה הוא רץ? כי מי שרוצה להתקשר, היה מתקשר מחסוי, אבל כשיש מספר, הוא האמין ואז רץ. אתם יודעים כמה אנשים וכמה עבריינים משתמשים בטלפונים האלה, ואיך הם מסתובבים? לכן, אני לא יודע מה יענה לי שר התקשורת, אבל שמעתי אתמול גם את השר לביטחון לאומי, שאומר: על הידיים של היועצת המשפטית דם הנרצחים בישראל. אז אני מביא לך הצעת חוק עכשיו, למה אתם מתנגדים? ואני רוצה להגיד לכם, זה לא על הידיים שלהם. במדינה נורמלית עם כישלון כזה, שר ביטחון לאומי היה מתפטר, מפכ"ל היה מתפטר, אומר: אני לא יכול להילחם בפשיעה, והם היו מתפטרים והולכים הביתה כי הם לא מצליחים למגר את הפשיעה. אבל אצלנו אין דבר כזה. אף אחד לא לוקח אחריות. ראש הממשלה, על 7 באוקטובר עד היום לא לקח אחריות, לא דיבר מילה אחת על אחריות. אף אחד לא מדבר על אחריות. לכן אני אומר לכם, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק טובה, הצעת חוק שכולם צריכים לתמוך בה. לא כמו שאמר אתמול – אני לא יודע מי היה בוועדת הכספים: אתם הורגים אחד את השני, מה אני אעשה לכם? ממשלה, מה תעשה להם? ממשלה מה תעשה להם? אז מי יגן עליהם אם לא הממשלה? מי ייתן ביטחון לאזרחי מדינת ישראל אם לא הממשלה? ואם הממשלה לא יודעת לתת ביטחון לאזרחיה, שתתפטר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את השר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך. בבקשה, אדוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, רק למסגר את הדיון בהצעת החוק: אתם בעצם מדברים על דמוקרטיה, זכויות פרט, וכאן ההצעה הזאת אומרת בעצם ששר התקשורת, שמשרד התקשורת, הממשלה תנהל מאגר של כרטיסי הטלפון האנונימיים שאזרחים רוכשים. צריכים אותם להרבה צרכים – עובדים זרים, כל מיני כאלה שלא משלמים בכרטיס אשראי, קונים כרטיס prepaid - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> שישלם - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> רגע, רגע. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> מה אני מבקש, שישלם - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, דיברת עשר דקות. תן לו להסביר לך. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> יש לך גם שלוש דקות אחר כך לענות. זה קודם כול. אתם רוצים ששר התקשורת – בוועדת התקשורת תוקפים כל הזמן שאנחנו מתערבים, שלא יהיה סיכוי לשר לעשות משהו שנוגע במידע או בידע – שאני אנהל מאגר מידע על כל אזרחי ישראל שרוכשים כרטיסים כאלה. קודם כול, זה קורה רק ברוסיה, זה לא יקרה במדינת ישראל. באופן כללי, משרד התקשורת מתנגד להצעת החוק הזאת בשל הנימוקים הבאים: ראשית, גם אם נחליט, הנושא הזה נמצא בבחינה כבר תקופה, במשרד התקשורת, כמו שאמרת ביושר, חבר הכנסת חמד עמאר. הנושא נמצא בבחינה, ואם יוחלט לעשות שינוי בנושא הזה, זה לא בהצעת חוק. יש לי סמכות לעשות תיקון רישיון וזה ייקרה דרך תיקון רישיון של חברות הסלולר, לא במאגר שיהיה במשרד התקשורת. זה דבר ראשון. אז הצעת חוק בכלל, אין לה שום מקום ואין שום צורך לעשות את זה בחקיקה ראשית. דבר שני, הדבר הזה, יש קושי אמיתי ביישום שלו מכיוון שאת הכרטיסים האלה מוכרים בכל פיצוצייה, בכל פינת רחוב, וכדי לאמת באופן רציני אנשים שרוכשים כרטיס כזה, צריך שכל הפיצוציות האלה יהיו מחוברות למאגר של מרשם האוכלוסין כדי שיוכלו לאמת את זה, ויש קושי גדול ביישום וזה משית כמובן עלויות, שבסופו של דבר יתגלגלו לאזרח וליוקר המחיה. << קריאה >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << קריאה >> השר קרעי, יש את זה בהודו בכל קיוסק. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> בסופו של דבר, ברור לנו גם שגם אם נעשה – זה לא ברור, כמו שאמרתי, זה נמצא בבחינה ויכול להיות שבאמת נדרוש מחברות הסלולר שכשהן מוכרות כרטיס סים כזה הן יבקשו תעודת זהות. אבל זה לא ימנע מארגוני הפשיעה לשלוח שליח או לשלוח מישהו, והוא יקנה עבורם את אותם כרטיסים ויעביר אליהם. בסוף, כל העלויות האלה שתשית על האזרחים, כל הרגולציה המכבידה הזאת, תייקר ותפגע רק באזרחים שאתה לא רוצה לפגוע בהם, וארגוני הפשיעה ימשיכו להצליח להשיג את אותם כרטיסים בדרכים שלהם. לכן, כמו שאמרתי, מכל הסיבות האלה, ומכך שבוודאי זה לא נושא שצריך לבוא בחקיקה ראשית – אם כן יוחלט בעבודת המטה שמבוצעת עכשיו במשרד התקשורת ועם כל הגורמים הנוגעים לעניין, הדבר הזה יהיה בתיקון רישיון, תיקון נקודתי מסוים, ולא בהכבדה רגולטורית על כל השוק. ולכן, ועדת השרים לחקיקה דחתה את הצעת החוק, ואנחנו מבקשים להתנגד לה. עכשיו, בינתיים, בזמן שנותר לנו, אני רוצה לדבר על כמה דברים אחרים. קראנו בפרשת השבוע, באופן מאוד סמלי, אדוני היושב-ראש – פרשת השבוע הידועה לשמצה, פרשת "משפטים בושה", היא פרשה שבה בשבוע האחרון התגלו הרבה דברים והתגלו פרוטוקולים שמציבים באור שלילי מאוד את אותה מערכת אכיפת החוק, את אותה כנופיית שלטון החוק. מצד אחד ראינו בפרשה שהשופט מקבל את התואר שמקבלים המלאכים, אלוהים. "אלהים לא תקלל" – זה הדיין, בני אדם המתעסקים במשפט אלוהים, כך כותב רבינו אברהם אבן עזרא. אבל אם יעוות את הדין, השופט, סופו ליפול. כמו שנאמר, "עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה". בשיר של יום שלישי. ואין כמו יום השנה לפרשת "משפטים בושה", לדבר על הכנופיה שעשקה את מערכת הצדק במדינה. יד ההשגחה, כמו תמיד במקרים כאלה, דואגת להזכיר לנו, שיש מנהיג לבירה, יש מי ששופט את השופטים וחבריהם ומגלה את קלונם לעיני כל ישראל. תמיד ידענו שאותה חבורה מקיימת שלטון צללים, דיפ-סטייט, אבל לא שיערנו עד היכן מגעת התעוזה שלהם. כעת מתברר, בפרוטוקולים ועדויות, שהתחולל כאן ניסיון הפיכה של ממש. משפט נתניהו, שככל שעובר הזמן הציבור מבין ורואה את התפירות הגסות, מתגלה גם כמשפט שהורתו בחטא ולידתו בפשע. כאילו כל השקרים והתככנות שבעולם התקבצו למקום אחד – מקום המשפט, שמה הרשע. והינה, תודה לאל, האמת יוצאת לאור ומפרקת להם את מעטה הקדושה המזויף. כל המחלל שם שמיים בסתר, מכריזים עליו בגלוי. ובעולם מקביל, העולם האמיתי שבו אנחנו חיים לצד תעתועי המשפט, חוזר ראש הממשלה משליחות חשובה למען עם ישראל, שכנראה עדיין מוקדם לדעת עד כמה היא גורלית. כלל חשוב לימדה אותנו פרשתנו: שלכריתת ברית עם הרוע יש תוצאה מסוכנת – "לא תכרת להם ולאלהיהם ברית - - - כי יהיה לך למוקש". אז אנחנו סומכים על ראש הממשלה ומתפללים שמי שמשגיח על כולנו ימשיך לכוון אותו בעצה טובה. באווירת ראש חודש אדר שחל היום, נזכור את הנאמר בזמנו על מי שניסה להשמידנו: "אם מזרע היהודים מרדֳכי אשר הַחִלּוֹתָ לנְפֹּל לפניו, לא תוכל לו כי נָפול תִפּול לפניו". נפילה אחר נפילה עד הניצחון המוחלט, בעזרת השם. אני רוצה לומר לגבי הצעת החוק הקודמת – עלה לכאן חבר הכנסת גנץ, ושוב באותה אווירה תבוסתנית של הרגשה שאין לכם, לאופוזיציה, סיכוי לנצח בבחירות, הוא עולה ומנסה להגביל כאן בחוק את ראש הממשלה נתניהו, מנסה להגביל בחוק את הציבור שלא בוחר בו. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> נתניהו אמר את זה פעם. נתניהו תמך בזה, מה הבעיה? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> למה אתם כאלה תבוסתנים? למה לבוא כתבוסתנים? אתם בשנת בחירות, ריבונו של עולם. תנסו לנצח בבחירות, תנסו לנצח אותו בקלפי. מה אתם מביאים חוקים? מה אתם תופרים תיקים? לא הולך לכם בקלפי – אתם הולכים בשיטות אנטי-דמוקרטיות להגביל באמצעות חוקים? אם הייתי בוחר שלכם, או אם הייתי שוקל להצביע למי מכם, הייתי חושב פעמיים אחרי שהייתי מגלה את התבוסתנות הזאת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא, וזה בסדר. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני בטח מוכן לדחות את ההצבעה, בוודאי. אני מוכן לדחות את ההצבעה. אתה רוצה לשבת, להידבר עם גורמי המקצוע אצלי שעוסקים בזה, ולראות שזה באמת קורה ואם זה יקרה בתיקון רישיון? אתה מוזמן לעשות את זה. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - זאת לא הבעיה. אתה יכול לצלם, מצלמים את הסים, יש לו את מספר הטלפון של הסים, הוא צריך להביא רק את - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הסברתי – א. שהדבר הזה לא באמת יגרום לעצירת הסימים שמגיעים לארגוני הפשיעה, כי יבוא מישהו עם תעודת זהות ויקנה כמה סימים כאלה - - - << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> השם שלו יופיע. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> השם שלו יופיע, אבל הוא יקנה לאחרים. אנחנו מדינה חופשית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> דבר שני, זה לא משהו שהוא בחקיקה ראשית. אם עושים דבר כזה – ויש על זה עבודה במשרד אצלי – נעשה אותו בתיקון רישיון, לא בחקיקה ראשית. זה לא דבר שמצריך חוק. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתה מבקש דחייה בשלושה שבועות, לא אני. אני מתנגד לחוק. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אני לא מבקש דחייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם אתה רוצה, אתה מוזמן לשבת עם גורמי המקצוע אצלי במשרד ולשמוע מה הם אומרים לך. אם תחליט להביא שוב, אנחנו נתנגד שוב. אבל תשמע את גורמי המקצוע, הם מתנגדים לזה כי הם עובדים על זה שאם נצטרך לעשות משהו, זה בתיקון רישיון. הממשלה לא תומכת. ועדת שרים לחקיקה – הממשלה התנגדה לזה, בגלל שזה לא עניין לחקיקה ראשית. << קריאה >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << קריאה >> המשטרה בוועדה - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה לקצר את הדקה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - אתה יכול - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אם גורמי המקצוע יחליטו שבאמת נדרשת חקיקה וישכנעו אותי, זה פתוח לדיון. אבל כרגע גורמי המקצוע במשרד שלי מתנגדים לזה, וחושבים שגם אם יהיה תיקון, זה לא יהיה בחקיקה ראשית אלא בתיקון רישיון. אתה מוזמן לנסות לשכנע. נצביע, בסדר גמור. את הדבר הבא שרציתי לומר נגיד באחת מהצעות החוק הבאות. אז תודה רבה, ואני מבקש להתנגד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. מה הוחלט? דוחים את ההצבעה? מצביעים? אוקיי. המציע מבקש לממש את זכותו? אוקיי. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – מכירת כרטיסי SIM אנונימיים), התשפ"ו–2026. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. בבקשה, גברתי סגנית המזכיר, הצבעה. הצבעה שמית << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – אינו נוכח ינון אזולאי – נגד דן אילוז – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – בעד עמיחי אליהו – אינו נוכח זאב אלקין – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – נגד אוריאל בוסו – נגד מישל בוסקילה – אינו נוכח דבי ביטון – בעד חיים ביטון – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – נגד בועז ביסמוט – נגד ולדימיר בליאק – בעד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ניר ברקת – נגד ששון ששי גואטה – אינו נוכח טלי גוטליב – נגד יצחק גולדקנופ – נגד מאי גולן – נגד איתן גינזבורג – אינו נוכח גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – בעד אבי דיכטר – נגד גלית דיסטל אטבריאן – נגד אלי דלל – נגד שלום דנינו – נגד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – נגד שרן מרים השכל – נגד ניסים ואטורי – נגד מיכל מרים וולדיגר – נגד יצחק שמעון וסרלאוף – נגד יאסר חוג'יראת – בעד אימאן ח'טיב יאסין – בעד אכרם חסון – נגד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח משה טור פז – בעד אחמד טיבי – בעד יוסף טייב – נגד אוהד טל – נגד יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – בעד מירב כהן – בעד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – בעד יוראי להב הרצנו – בעד ירון לוי – בעד מיקי לוי – בעד יריב לוין – אינו נוכח נעמה לזימי – בעד אביגדור ליברמן – בעד יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – בעד מרב מיכאלי – אינה נוכחת שלי טל מירון – בעד יונתן מישרקי – נגד חנוך דב מלביצקי – נגד יוליה מלינובסקי – בעד מיכאל מלכיאלי – נגד צגה מלקו – נגד אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח יעקב מרגי – נגד שרון ניר – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – בעד יבגני סובה – בעד צבי ידידיה סוכות – נגד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – נגד אופיר סופר – נגד אורית מלכה סטרוק – נגד משה סעדה – נגד מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – נגד איימן עודה – בעד עדי עזוז – בעד חוה אתי עטייה – נגד חמד עמאר – בעד צביקה פוגל – נגד עודד פורר – בעד יצחק פינדרוס – נגד משה פסל – נגד מאיר פרוש – נגד יסמין פרידמן – בעד אורית פרקש הכהן – בעד מטי צרפתי הרכבי – בעד אריאל קלנר – נגד יצחק קרויזר – נגד גלעד קריב – אינו נוכח שלמה קרעי – נגד אליהו רביבו – נגד שמחה רוטמן – נגד יעל רון בן משה – בעד אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת אלון שוסטר – בעד קטי קטרין שטרית – נגד אלעזר שטרן – בעד מיכל שיר סגמן – בעד נאור שירי – בעד אושר שקלים – נגד עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו נעבור לסיבוב שני. << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – נגד ואליד אלהואשלה – אינו נוכח עמיחי אליהו – נגד משה ארבל – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח מישל בוסקילה – נגד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח מירב בן ארי – בעד איתמר בן גביר – אינו נוכח סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – אינו נוכח ששון ששי גואטה – אינו נוכח איתן גינזבורג – בעד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – בעד משה גפני – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – אינו נוכח יעקב טסלר – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח עופר כסיף – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח ירון לוי – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח מרב מיכאלי – אינה נוכחת אבי מעוז – אינו נוכח אורי מקלב – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח גלעד קריב – אינו נוכח אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת פנינה תמנו – אינה נוכחת << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אנחנו נבדוק: האם מי מן הנוכחים לא מימש את זכותו ומבקש לעשות כן? << קריאה >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << קריאה >> (קוראת בשם חברת הכנסת) גילה גמליאל – נגד << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תמה ההצבעה. נעבור לשלב ספירת הקולות. בעד – 38, נגד – 53. אשר על כן אני קובע בזאת כי הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – תיעוד מכירת כרטיסי סים אנונימיים), התשפ"ו–2026, לא צלחה את ההצבעה. אשר על כן, תוסר מסדר-יומה של הכנסת. חבריי חברי הכנסת, אנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת המציעה לשאת את דבריה. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ועד שמגיעה חברת הכנסת המציעה, אנחנו נאפשר הודעה מסגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 43) התשפ"ו–2026, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ה–2025 << הצח >> [הצעת חוק פ/5331/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה, עשר דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב–ראש. אני מתכבדת להציג בפני חברי הכנסת והשרים הצעת חוק שמדברת על הדרת נשים מהמרחב הציבורי. תראו לאן הגענו, תסתכלו על השתלשלות העניינים, בכלל, מה קורה איתנו כחברה. רק השבוע היה את האירוע המכוער הזה בבני ברק עם שתי חיילות שבנס, באמת בנס, לא נפגעו פיזית – והפגיעה הנפשית שם ברורה לכולנו. התמונה הזאת, שהשוטר צריך לחפות בגופו על הילדה הזאת, על החיילת הזאת, כדי להוציא אותה מהסכנה, היא תמונה שאני קיבלתי צמרמורת אמיתית, כי אלה תמונות של 7 באוקטובר. ככה זה נראה, המון זועם וכועס ואלים ואגרסיבי – ואותה חיילת. מה זה החיילות האלה? זה הילדים שלנו. הבת שלי היום בת 13 והיא כבר שואלת וחושבת לאן היא תתגייס. זה הילדות שלנו, לכל אחד יש פה ילדה שהייתה בצבא או שתלך לצבא. התמונה הזאת זה משהו שהוא בלתי נתפס. כל ההסתה הזאת נגד לוחמות בצה"ל – תראו את הגועל נפש, אין לי מילה אחרת. בזמן שאותן לוחמות, אותן קצינות, אותן חיילות, פשוט מגינות על כולנו עם נשק – אבל אותם אנשים שיושבים בבית ושצועקים "נמות ולא נתגייס", תוקפים אותן. איפה נשמע דבר כזה? ומשחיתים הודעות עם פנים של אישה במרחב הציבורי. אסור לאישה היום להיות במרחב הציבורי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> הקניון בערד. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן, מה שקורה עכשיו בערד. תחשבו, יושבים גברים צעירים ובריאים בבית, לא יוצאים להגנת המולדת, משחיתים את המודעות עם דמות של אישה, בזמן שאותן לוחמות מגינות עלינו והורגות מחבלים. ראינו את מעשי הגבורה שלהן ב-7 באוקטובר, זה מתועד, אי-אפשר להתווכח עם זה. זה פשוט עולם והיפוכו, איך אפשר? דורי-דורות מי שהיה אמון על ההגנה על הבית, על המשפחה, על הילדים, על האישה, היו גברים. העולם התהפך פה, נשים ממלאות מקום. היום כל לוחם חמישי בצה"ל זה אישה. אז גברים, תמלאו את תפקידכם, תמלאו את השורות, שכחתם מה זה להיות גברים בכלל. ועוד בשיא חוצפתכם אתם מורידים את המודעות ברחוב עם דמות אישה כי זה מפריע לכם. מאיפה זה בא בכלל? מאיפה החוצפה הזאת? איזה שיגעון זה? נתקלתי לאחרונה ברחבי הארץ גם במודעות: את יפה כשאת צנועה. באיזו חוצפה, בכלל באיזו סמכות, מי קבע מה זו צניעות? למה? זה מטריף לי את השכל, לא יכול להיות דבר כזה – את יפה כשאת צנועה. מי אותה סמכות-על שקבעה מה זו צניעות ולמה זה יפה ולמי זה יפה? איך בכלל אתם מסתכלים בעיניים של הבנות שלכן, של הנשים שלכן? זה לא קשור לדת, זה לא קשור למסורת, זה לא קשור לכלום. זה קשור לאיזושהי אובססיה כלפי נשים. גם שמעתי אמירות שהמלחמה קרתה בגלל שנשים לא היו מספיק צנועות. ואללה יופי. אגב, גם הקורונה קרתה בגלל שנשים לא היו מספיק צניעות. איפה אתם? אנחנו במאה ה-21, מדינה מודרנית, דמוקרטית, שכל אחד יחיה איך שהוא רוצה. אבל בצד השני, קמפיין מטורף עכשיו, מטורף, כדי להכניס נשים בחזרה. למה? למטבח, לילדים ולבית הכנסת? זה מה שרוצים? שלא יעזו לדבר, שלא יעזו להופיע, תשבו בשקט. אוקיי, נשב בשקט, אז מה אתם תעשו? למה זה לא מפריע לאותם צדיקים ללכת לאישה רופאה? למה לא מפריע להם שיש את אותן לוחמות עם נשק שמגינות עליהם? אגב, כנסת ישראל, לאן נגיע, אדוני היושב-ראש, בכל הנושא הזה של הפרדה מגדרית? אז בואו נעשה חלקה לגברים וחלקה נפרדת לנשים חברות הכנסת. פה, בכנסת ישראל, חברי כנסת חרדים שמדברים בעד הדרת נשים מהמרחב הציבורי יושבים יופי-יופי איתנו פה בפרסה, בחדרי העישון, משתפים פעולה, עובדים ביחד, לא מפריע כלום. ממה הפחד הזה? אתם רוצים להפוך נשים למוקצה? לזן פחות שווה? חבר'ה, קודם כול, אני רוצה לבשר: זה לא יקרה. זה פשוט לא יקרה. כפי שהבת שלי שאלה פעם: אם אני ארצה, אוכל לשחק כדורגל? אמרתי לה: רונה, את תוכלי לעשות כל מה שאת רוצה. ואני, אימא שלך, אעשה הכול, אבל הכול, יתהפך העולם, כדי לאפשר לך לעשות כל מה שאת רוצה ומסוגלת וטוב לך. אף אחד לא יעצור שום ילדה מלהיות ספורטאית או להיות טייסת או להיות לוחמת. אם היא רוצה להתעסק בדבר אחר, בבית, בילדים במשפחה, זכותה המלאה. אבל זה תלוי בנו. מה שהכי מעצבן אותי זה גברים. מאיפה אתם? מה אתם חושבים לעצמכם? לכל אחד מכם יש אישה, יש ילדה, יש אחות. פה אני מדברת על הצעת החוק שמתגלגלת בכנסת עוד מהכנסת העשרים. היא עברה את כל המשוכות, היא כבר הייתה מוכנה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת הקודמת, מבחינה משפטית היא עומדת בכל סטנדרט. מייצרים פה עבירה חדשה בנסיבות מחמירות כדי להגיד אמירה: הדרת נשים מהמרחב הציבורי זה מעשה פסול. אגיד לכם, יתרה מזאת, הייתה החלטת ממשלה. בעצם, ראש הממשלה עכשיו, אז הוא גם כן היה ראש הממשלה, דיבר בעניין מניעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי. ההחלטה הזאת מדברת על כך שצריך לעשות עבודת מטה במשרדים כדי לתת את הרגשת הביטחון הזאת. כל הזמן אנחנו רואים: נהג אוטובוס הוריד ילדה מאוטובוס כי בעיניו היא הייתה לא מספיק לבושה וצנועה. מאיפה החוצפה הזאת? או שאתה רואה את הקמפיין המטורף הזה עכשיו, כולל בערוץ 14. חבר'ה, השתגעתם? אתם צריכים להכתיב לנשים איך להתלבש? איך להתנהג? את מי אתם משרתים? אז אחת יכולה ללכת ככה והשנייה הולכת ככה וזה בסדר. אבל הדבר הזה, שבאים האנרכיסטים, הפושעים, אנשים שאין להם, אני לא יודעת – אישה במרחב הציבורי בשלט, בעמוד פרסום, מפריעה לכם? אני מצטערת להגיד, אם זה מה שמפריע לכם אתם פשוט סוטי מין. סוטי מין. אם דמות אישה במרחב הציבורי בשלט פרסום מפריעה לאותם גברים, אתם לא בסדר בנפשכם, תקבלו טיפול. באמת, אמיתי, אם זה מה שעושה לכם את היצר. זה לא ייאמן. והדבר הכי לא ייאמן זה שאנחנו ככנסת, כממשלה, כחברה, מוכנים לקבל את זה. אז אני מבקשת מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו. הדרת נשים מהמרחב הציבורי והשחתת שלטים על רגע מגדרי זה מעשה פסול, זה מעשה עברייני, זה מעשה לא מקובל. נשים וגברים משרתים את המדינה הזאת, משלמים מיסים, נושאים בכל החובות ובנטל, וההתנהגות הזאת של חלק מהציבור, חלק מאותם האנשים, זו התנהגות פסולה ולא מקובלת. לדעתי, זה צריך להיות מוסכם מקיר לקיר. זה שעכשיו אני רואה שהממשלה, בפעם המי יודע כמה, לא תומכת – אין לי הסבר. אין לזה הסבר, אין הסבר הגיוני. במיוחד כשהחוק הזה, כפי שאמרתי, עבר את כל התהליכים, ייעוץ משפטי, משרד המשפטים. אני יודעת שדרגי המקצוע תומכים בהצעת החוק הזו, זה נטו עכשיו עניין פוליטי, לצערי הרב. אני לא חושבת שהמפלגות החרדיות הן נגד נשים. לדעתי, בכל המקורות כתוב שצריך לכבד את האישה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני לא מקבלת את האמירה שזה בגלל ההתנגדות של המפלגות החרדיות, כי אני לא מעלה על הדעת שחבר הכנסת גולדקנופ רוצה לפגוע בנשים. אין דבר כזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3963/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב כהן) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות דומות – הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מירב כהן, והצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על מרקע מגדר), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי להשיב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, מירב כהן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ככה מזכירות הכנסת הודיעה לי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אז שלוש הדקות הראשונות מוקצות למגישת הצעת החוק, בבקשה. חברת הכנסת תמנו, אפשר לעשות את זה עם קצת פחות דציבלים. אני מאפס לך. בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בשלב מסוים הפסקתי לספור את כמות הפעמים שבהן ראיתי איך השחיתו את הפנים שלי בשלטים של מודעות ברחוב. האמת היא שזו תופעה מכוערת שכל פוליטיקאית בירושלים מכירה. אין אישה שרצה בבחירות פה, בירושלים, שלא השחיתו את הפרצוף שלה במודעות. אבל לצערי, זה לא רק ירושלים, זה לא אירוע סטטי, זאת תופעה שהולכת ומתגברת, הולכת ונהית חריפה יותר. אם לפני עשור חברות הפרסום סירבו לפרסם תמונות במודעה עם דמות של אישה, היום הן אפילו כבר לא מוכנות לפרסם תמונה של ילדה קטנה. תראו לאיזה מקום חולני הידרדרנו, כי לקיצוניות אין סוף. אין קץ לקיצוניות. אנשים הזויים יכולים להגיע למחוזות שאנחנו אפילו לא מדמיינים. ולכן בהצעת החוק הזו אנחנו מבקשות לשים גבול לקיצוניות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חלף הזמן שהוקצב לך. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> איך? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> לא היה שעון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלוש דקות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא היו שלוש דקות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לא איפסת את השעון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני איפסתי. הבנתי. אוקיי. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אתחיל מהתחלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז יש לך מהתחלה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה, לא הקשבת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הקשבתי. את רוצה שאצטט מה שאמרת? << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז איך? אמרתי שני משפטים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קפץ השעון. בבקשה. רציתי להיות איתך הגון, ובזמן שהם התדיינו ביניהם איפסתי אבל זה לא דרך את עצמו. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז נתחיל מהתחלה, בסדר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז בשלב מסוים הפסקתי לספור את כמות הפעמים שבהן השחיתו את הפנים שלי במודעות שנתלו בירושלים. זה משהו שכל פוליטיקאית שרצה בבחירות בעיר ירושלים מכירה. ברגע שהפרצוף שלך מופיע על שלט חוצות, ישר מקשקשים על זה, ולצערי, זה ממש לא סטטי. זו תופעה שהולכת ומתגברת, הולכת ומחריפה. אם לפני עשור חברות הפרסום פחדו להעלות תמונה של אישה על אוטובוסים, על שלטי חוצות, היום הם כבר לא מוכנים לפרסם תמונה של ילדה קטנה. כאילו רואים בה אובייקט מיני. תראי איזה הזויים אנשים, כי לקיצוניות אין קץ, אין לה גבול. ולכן אנחנו מבקשות בהצעת החוק הזאת לשים גבול לקיצוניות הזאת. כשפנים של אישה נמחקים משלט חוצות; כשזמרת מתבקשת להתעטף לפני ריאיון; כשסטודנטית מתבקשת לעבור למושב האחורי של האוטובוס; כשילדה לומדת שיש מקומות שבהם עדיף לה פשוט לא להיראות, אז זה לא ונדליזם, זה לא מעשה קונדס, זה לא שום מילה מכובסת שתבחרו – זו אידיאולוגיה מסוכנת של מחיקה, של הדרה של נשים. זו אמירה שלפיה המרחב הציבורי לא שייך לנו, שייך אך ורק לגברים. אנחנו הגענו למצב שבו החירות והזכויות של נשים כבר הפכו להיות איזה נושא זניח שנתון למשא ומתן קואליציוני. ואם זה משהו שאפשר לוותר עליו במשא ומתן קואליציוני, אז יש פלא שאנחנו בכזאת הידרדרות? שיש כזאת הקצנה ברחוב הישראלי? ההצעה שלפנינו מבקשת לתקן את חוק העונשין. להסדיר סעיף ייחודי שלפיו עבירות שמטרתן להדיר נשים מהמרחב הציבורי ייחשבו כנסיבה מחמירה בחוק. ההסדר המוצע יחול גם על עבירות רכוש, איומים או תקיפה שהמטרה שלהם למנוע מנשים שימוש במקום ובמרחב הציבורי. אנחנו מאמינות שדרך החמרת הענישה תעבור כאן גם אמירה ערכית – עד כאן ולא עוד. זו הצהרה ברורה של המדינה, הצהרה שאומרת שגוף, קול ופנים של אישה הם לא יעד לגיטימי, לא למחיקה ולא להגבלה. זה חוק שבשבילי הוא כמו הבטחה לילדות הקטנות שלי. מחר ליאורי שלי, ילדת הסנדוויץ' שלי, תהיה בת 11. אז החוק הזה הוא בשבילה, בשביל שהיא תגדל במדינה שבה לא ידירו אותה. חשוב לי שהיא תדע שהיא גדלה במדינה שבה יתייחסו אליה בכבוד, ושלא יפגעו במעמד שלה כאישה במדינת ישראל. הנשים בישראל ייראו, יהיו חופשיות, יובילו - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הפעם ברצינות. << דובר_המשך >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואני מבקשת שתצביעו בעד הצעת החוק. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/4782/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת פנינה תמנו) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, לאחר מכן יעלו כמה מחברי הכנסת שרוצים להגיב, אנחנו גם יודעים לחלוק איתם את הזמנים. אדוני היושב בראש, רק אסב את תשומת ליבך לגבי השעון. תודה. לא אחת כולנו עדים ורואים שיש השחתה של תמונות – מושחרות, קרועות, הרוסות – של פוליטיקאיות, פרזנטוריות, ואפילו קווים שנחצו – של אימהות שכולות, ניצולות שואה. כל זה, כשהרבה פעמים זה עולה לכותרות אבל אנחנו מדברים על זה יום, יומיים, דקה, שתיים, ועוברים לסדר-היום. לצערי, אני רוצה לומר לכם שגם הציבור לא מבין את עוצמת הפגיעה והמסוכנות באירוע של השחתת תמונות של נשים ומודעות של נשים באשר הן. ברור לנו שאם מישהו חושב שזה עכשיו אקט של היעלבות, כדאי מאוד שיתעורר על עצמו. בסוף, כשאנחנו נלחמים על הנכחת נשים במרחב הציבורי, אנחנו נלחמים על פניה של מדינת ישראל. אנחנו לא נמצאים בטאליבן ובטח לא במשטרים שמבקשים מנשים לכסות את פניהן ואולי רק להשאיר איזו עין מבצבצת מבעד לבדים, חס וחלילה, שלא תיקח מהאוויר של אותם גברים מיזוגיניים שוביניסטים, שיש בהם מידה רבה של שנאת נשים. מי שפוגע, משחית, משחיר נשים, קורע ועושה עוד הרבה דברים במרחב הציבורי, אני אומרת לכם שאין לי ספק בכלל שזה אדם שבמחשכים פוגע בנשים, בין אם זה במרחב הפרטי שלו, כשזה לא לעיני הציבור, או במעגלים אחרים. לכו תדעו במי מדובר. אבל איך נדע? כי כשאני קיימתי דיון לפני המלחמה בנושא, אני אספר לכם שגילינו שמתוך עשרות ומאות תלונות, רק 34 תיקים נפתחו בעניין הזה, ובאותה העת – רק כתב אישום אחד. אני רוצה לומר לכן שכשפוגעים בנשים ומשחיתים את הפנים שלהן במרחב הציבורי, זה פוגע לא רק בחופש הקיום שלהן בתוך חברה. זה פוגע בחופש התנועה, זה פוגע בחופש העיסוק, זה פוגע בכבוד האדם. זה פוגע בחירות שלנו כנשים, וזה פוגע בצורה המסיתה ביותר שאפשר לעשות כלפי בן/בת אדם. לכן אותה ועדה שהוקמה וקבעה שצריך לפעול ביד נוקשה, שממשלת ישראל צריכה לפעול ביד נוקשה כלפי התופעה המכוערת, המבזה והעבריינית הזאת – לצערנו המילים של הוועדה נשארו כמילים יפותו ונחמדות. אבל המדינה, אדוני השר, כדאי מאוד שתנקוט צעדים משמעותיים. השר לוין, אני חושבת שבעניין השחתת מודעות ותלונות בעניין זה – צריך להגביר את הקצב בהגשת כתבי אישום, לתת את יומן של כלל נשות ישראל. כי כאשר מעמידים לדין בנושא זה, אנחנו באים ומקדמים, כמו שאמרתי, ערכים נכונים לחברה הישראלית. הצעת החוק שיושבת לפנינו תסייע בידכם לבצע את המלאכה הרבה יותר טוב, כי אנחנו כבר למעלה מעשור מאז הוועדה שדנה וקבעה באופן חד-משמעי שזו תופעה מכוערת, ולא עסק שאיתו צריכות להתמודד נשים אלא גם המדינה עצמה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים יריב לוין להשיב. << דובר >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, צריך לומר שבוודאי אין מחלוקת שיש מקום מלא לנשים באופן שוויוני לחלוטין במרחב הציבורי, זה ברור לחלוטין. לא זה הדיון. אני חייב לומר לחברת הכנסת מלינובסקי, אני חייב להגיד משהו בשבחך. נראה לי שאני זוכר אותך עוד בכנסת העשרים עומדת על הדוכן ומציגה את הצעת החוק הזו, ואני זוכר אותך עומדת על העניין הזה באמת במשך שנים, ואני בוודאי מבין גם את המציעות שהצטרפו הפעם למאמץ הזה. << קריאה >> עדי עזוז (יש עתיד): << קריאה >> זה עבר בראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה עבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> עבר? כן? עבר באמת קריאה ראשונה ומשום מה לא נסתיים. האם היה לזה קשר כלשהו לעמדת רע"מ בסוגיה הזו, אינני יודע, אדוני היושב-ראש, אבל איכשהו, משום מה זה לא הסתיים בקדנציה הקודמת. באופן עובדתי זה נעצר אז, ואני חושב שזה כבר אומר משהו. אבל אני חייב לומר ואני אחזור, חברת הכנסת מלינובסקי – מאחר שבניגוד ליכולת שלך להשתבח בכל פעם מחדש עם האופן שבו את מציגה את הנושא הזה, אני הרבה יותר סטטי ומתקשה להשתפר ולהשתדרג, אז אני פשוט אחזור על מה שכבר אמרתי בפעמים הקודמות, פחות או יותר כפי שהדברים היו. צריך להגיד קודם כול את הדבר הבא: אסור להשחית מודעות גם היום, גם היום זו עבירה, וזה המצב, ואסור בעיניי להשחית מודעות מכל הסוגים. אין הצדקה אמיתית ולא שוכנעתי בזה, לא אז וגם לא עכשיו, לקבוע שדווקא למודעות מסוימות נתייחס בצורה אחרת, משום שהדבר הזה מעביר מסר מאוד מאוד בעייתי. הוא אומר בעצם את הדבר הבא: זה אסור, מכוח קל וחומר כנראה שכל השאר מותר, אז אסור להשחית מודעות כאלה, אבל מותר להשחית מודעות אחרות. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> זאת לא הכוונה, זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זו בוודאי אולי לא הכוונה, אבל זו התוצאה של החוק הזה, אם הוא יעבור. למשל, כדי שלא נדבר באופן תיאורטי, אם החוק הזה יעבור ואחר כך ייתלו בלב תל אביב מודעות שקוראות להשתתף בתפילות של יום כיפור ויבואו וישחיתו את המודעות האלה, כמו שקרה כבר לא פעם, או חס וחלילה ייתלו מודעות שמזמינות אנשים לבוא להתארח בסוכה בסוכות, דבר איום ונורא, כמובן, או שנשים הודעות שיש בהן התייחסות לקבוצות אוכלוסייה כאלה ואחרות או לעמדה פוליטית כזו או אחרת, המסקנה מהעברת החוק הזה תהיה שמותר להשחית את המודעות האלה, כי רק את המודעות מהסוג שאתן - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, זה לא מה שהחוק אומר. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זאת המשמעות של מה שאתן מציעות כאן. בואו, צריך להגיד את האמת, על השולחן. << קריאה >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא, זה לא נכון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה לא נכון. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לפעמים להצהרות הפופוליסטיות האלה יש מחיר. זה המחיר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שאם לא היית בקואליציה הזאת היית תומך בחוק. היית תומך בו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה המחיר, אי-אפשר להתעלם ממנו, כי לשיטתי החוק היום קובע שאסור להשחית מודעות, לא עם תמונות של נשים ולא אחרות. אבל אם אנחנו נחליט כאן בבית המחוקקים שזה לא המצב, ואנחנו נקבע שאסור להשחית מודעות של נשים באופן ספציפי, המסקנה היא שמותר להשחית מודעות אחרות. מה לעשות? אין דרך אחרת. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איזה עיוות של ההצעה, זה להפוך את ההצעה על הראש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז אתה לא מבין את החוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, לא להפריע. כפי שאני מכיר את שר המשפטים, תאמיני לי, הוא קרא את החוק הזה, כל מה שעולה פה הוא קורא. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה דבר לא נכון ולא הגיוני, ומהכוונה הטובה שיש לכן, ואני לא חושב שכוונתכן רעה, נצא עם תוצאה רעה מאוד ועם נזק גדול מאוד, כולל, חבר הכנסת להב הרצנו, אפילו מודעות של ציבור שאתה לא פעם מדבר בשמו - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד "הומואים". << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה הוא קשור? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> - - ותצא תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת שמודעות כאלה מותר להשחית, כי הם לא נכללים בקטגוריה המוגנת הזו. אני בטוח שזו לא כוונתכן, אבל זו התוצאה שאתן תביאו. לכן אני חושב שיכולה, אם בכלל, להיות – תקשיבי לי רגע, חברת הכנסת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מקשיבה לך לכל מילה. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> תקשיבי לי רגע. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> יריב, בדרך כלל אני מקשיב לתשובות שלך, והן הרבה יותר טובות מהתשובה הזאת. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז תקשיב רגע עד הסוף. תראה, קודם כול, אמרתי בהתחלה שאני לא מצליח להשתדרג מי יודע מה בעניין. אני אמרתי, אני לא הסתרתי. << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> תגיד: אני מתנגד, וזהו. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, לא, ברצינות. חבר הכנסת מאיר כהן, תראה, לאורך כל השנים שהחוק הזה עלה, אני שאלתי כמה וכמה פעמים את חברת הכנסת מלינובסקי, אמרתי: תראי, אולי אפשר היה לעשות איזה ניסוח שיבהיר שזה על כל המודעות, ולציין משהו באופן מיוחד בטענה, שאולי יכול להיות לה היגיון, שיש נתונים סטטיסטיים, מחקריים, אחרים, שמראים באופן ברור ביותר - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, יש. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> רגע, רגע. - - שהתופעה בעניין מודעות נשים היא שונה באופן מהותי בהיקפה, בפריסתה, בכל מיני נתונים, מאשר במקומות אחרים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> היו על זה דיונים בוועדות. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> שמעתי את ה"כן" הרבה פעמים, נתונים מעולם לא הובאו לכאן. גם לא בנאומים - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> בוועדות, תבוא לדיונים בוועדות. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> זה לא מספרי. זה לא עניין כמותי, זה עניין מהותי. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> גם לא בנאומים שנשמעו כאן. לא הובא אף נתון – לא אז, לא היום, לאורך כל השנים האלה. עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר שהוא חשוב. אני חושב שהתופעה של השחתת מודעות היא תופעה רחבה, היא לא חלה על תחום מסוים, היא לא חלה רק בירושלים, היא קורית בתל אביב בהיקפים עצומים. אני, אגב, בעד – אני רוצה להציע עוד הצעה. חברת הכנסת בן ארי, אני רוצה להציע הצעה. חברת הכנסת בן ארי, אני רוצה להציע הצעה לעשות ניסיון אמפירי, הצעה שגם אותה הצעתי בעבר, לא יודע למה לא עשיתם. אנחנו נעשה ניסיון אמפירי, אנחנו נתלה מודעות תמיכה בראש הממשלה נתניהו ברחוב קפלן לפני ההפגנות של יום שבת, ואנחנו נראה מה קורה למודעות האלה, מה אתן אומרות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה כל דבר קשור לביבי? מה הקשר? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אם יתברר, מה שכנראה יתברר, שתולשים, מסירים ומציירים עליהן וכו', אנחנו נעביר חוק ספציפי שאוסר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד לי, למה - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> שאוסר לתלוש מודעות שמופיע בהן ראש הממשלה נתניהו. מה אתן אומרות על זה? << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מיתמם. אתה מיתמם. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> מה אתן אומרות על זה? אני מבטיח לכן שאתן תגלו שהתופעה של הסרת מודעות וריסוס על גבי מודעות של תמיכה בראש הממשלה נתניהו היא רחבה בהרבה, היא גורפת בהרבה ממה שאתן מדברות עליו כאן. אז לא הבנתי, לתלוש מודעות מסוג אחד אסור ולתלוש מודעות תמיכה בראש הממשלה או לקשקש עליהן – זה מותר, נכון? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> זה החוק שאתם מציעים. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> כן. כן. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> יפה, לפחות חבר הכנסת בליאק אומר את האמת. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אני חושב שזה טיעון מופרך. נכון, הטיעון שאתה אומר הוא מופרך. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אומר את האמת. כשיטתכם הקבועה, דין אחד לכם ודין אחר לאחרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה לכם. אני מבקש לא להפריע. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - הדרת נשים מהמרחב הציבורי - - - << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אז אני מציע, לפני הפעם הבאה שהחוק הזה יובא לכאן, בואו תעשו את הניסיון הזה. צאו במוצאי שבת, תציבו מודעות תמיכה בראש הממשלה ברח' קפלן לפני ההפגנה, ואם יתברר שבאמת תולשים את המודעות האלה ופוגעים בהן, מוציאים אותן מהמרחב הציבורי, אנחנו נגיש ביחד הצעת חוק כדי לוודא שהדבר הזה אסור, ואתן בוודאי תסכימו להצטרף, נכון? נכון? << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> לא, הינה אומר את האמת חבר הכנסת בליאק. אתה רואה, חבר הכנסת מאיר כהן, בסוף הנימוקים שלי לא רעים. הינה, חבר הכנסת בליאק אומר את האמת, בסוף רוצים לאסור את מה שאסור בעיניכם ולהתיר את מה שמותר בעיניכם, כאילו יש צד שני ויש חלק גדול מהעם שלו אין זכויות. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה לא שני צדדים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אותו אפשר להשתיק, היכן שלכם צריך לתת לדבר. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> רקע מגדרי וביבי הם שני דברים שונים. << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> אותו אפשר להעמיד לדין, היכן שלכם מותר לעשות מה שאתם רוצים. האכיפה הבררנית השיטתית הזאת היא לחם חוקכם, קבוע. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רוצה לדבר על אכיפה בררנית? << דובר_המשך >> שר המשפטים יריב לוין: << דובר_המשך >> ולפחות אמרתי, יש אחד שאומר את זה בצורה גלויה, אמיתית, על השולחן, ולא מנסה להסתיר את זה. ולכן אני חושב שמכל הנימוקים האלה דין ההצעה הזאת, כפי שקרה גם בפעמים הקודמות, להיות מוסרת מסדר-היום גם הפעם. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי להשיב. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני שר המשפטים, אני מחזיקה ממך אדם מאוד מאוד חכם. יריב, אני מחזיקה ממך אדם חכם, אני מחזיקה ממך אדם שקורא את החומר, כי הרי אנחנו עובדים ביחד בנושאים אחרים, מאוד כבדים, ואני יודעת שאתה מאוד מאוד מדויק. הצעת החוק הזאת מדברת על נושא מסוים, אך על נסיבה מחמירה. כל מודעה אסור להשחית, אבל יש דבר כזה במשפטים, שנקרא "נסיבה מחמירה". זה אומר שאם השחת את המודעה, יש לך עונש y, ואם זה על רקע מגדרי, וזה הוכח, הוכח בנסיבות עם ראיות, זה מעלה את הרף. זה האירוע. להשוות 50% מהאוכלוסייה, אותנו, כולנו, נשים בחברה הישראלית בלי שום קשר לזיקה פוליטית’ עם בן אדם אחד, בנימין נתניהו – תקשיב, זה כבר דמיון מופרך. מה אתה רוצה להגיד? שאחד שווה יותר מ-50% מהאוכלוסייה בישראל? מה זה ההשוואה הזאת? לא מתאים לך. בוא, אל תוריד לי מהכבוד שיש לי כלפיך. בסדר? אני רוצה לספר את האירוע. יש שתי נשים שעשו הכול שהחוק הזה לא יתקדם. הראשונה הייתה שרת המשפטים אילת שקד בכנסת העשרים, שעשתה פשוט בלם רציני להצעת החוק הזו, ועשתה הכול כי היא חשבה כנראה שבזה היא תרצה את המפלגות החרדיות. שוב פעם, אני לא מאמינה שמפלגות חרדיות נגד נשים. אני לא מעלה את זה על דעתי, זה לא יהודי, זה נגד התורה, זה נגד הדת, אבל היא כנראה חשבה שבזה היא תקנה את עולמה, אילת שקד, שרת המשפטים שבלמה את החוק הזה. ואני לא אסלח לה על זה, לא אסלח לה על זה. אישה נגד נשים. אבל הייתה צדיקה נוספת, חברת הכנסת עידית סילמן, יושבת-ראש הקואליציה, הצדיקה, האידיאולוגית. החוק הזה כבר היה מוכן בשנייה והשלישית בכנסת הקודמת, היא פשוט בלמה אותו. כנראה שגם בזה היא חשבה שהיא תקנה את עולמה, את האהדה והתמיכה ואני לא יודעת מה, ממפלגות חרדיות, ושם תהיה לה ברית. היא מכרה את הדבר הבסיסי, אחדות נשים וטובת הנשים בישראל, לטובת האינטרסים האישיים שלה. אגב, אני לא מאמינה שזה יעזור לה. על שתי הנשים האלו רשום הדבר הזה, הכישלון הזה: על שרת המשפטים לשעבר אילת שקד, שפעלה מתוך האינטרסים הצרים, הפוליטיים והלא-ברורים לי, ועידית סילמן, הצדיקה האידיאולוגית, הכי אידיאולוגית כנראה בישראל, שגם היא בלמה. תקשיבו, עכשיו אתם תתנגדו, אבל כשאנחנו נקים ממשלה, אנחנו נחוקק את החוק הזה, וכל מי שיעז להשחית שלטים על רקע מגדרי, זה יהיה נסיבה מחמירה והוא יעמוד לדין. בחברה הישראלית אין מקום לשוביניזם, אין מקום לסוטי מין, ואנחנו נגן על נשים בישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע. רגע. רגע. יש פה שתי מנמקות לפחות. אני במקום מירב כהן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה, מירב. מירב במקום מירב. ממירב עד מירב לא הייתה כמירב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר יריב לוין, מכיוון שאני מכירה אותך כאדם ליברל, מכיוון שליווית את החוק הכל-כך חשוב של שימוש בזרע של נפטר, שגם הוא – ותסתכל עליי, אתה יודע, עבדנו על זה ביחד, גם אותו מאוד רצית, אבל אתה כבול בתוך קואליציה שמרנית, ואתה מסכים איתי בכל מילה. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הינה, אתה מסכים, ולכן גם חוק שיכול היה לתת בשורה לעשרות משפחות שכולות במדינת ישראל, תקוע. ואני רוצה להגיד לך שגם החוק הזה, שהוא חוק ליברלי - - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם הוא חוק שלא הייתה שום בעיה לתמוך בו. והעובדה שאתה, שר, עולה לפה ואומר: אין נתונים – אז קודם כול, אני מציעה - - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב. אני מציעה לך לקרוא את מסמך הממ"מ של הכנסת. בואו נדבר על צפת. צפת עשו קמפיין עם נשים – בתוך 24 שעות הושחתו המודעות של הנשים, ושל הגברים נשארו. בוא נדבר על קמפיין נגד הדרת נשים בירושלים, אמרת שאתה רוצה נתונים. קמפיין נגד הדרה: 24 שעות – הושחת אוטובוס עם תמונות של נשים, ושל גברים לא. אז אתה לא יכול לבוא לפה ולהגיד לנו, ואנחנו מקשיבות לך: אין נתונים, כי יש נתונים. ומה לעשות, פרצוף של נשים - - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> החברה הישראלית - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל מה לעשות, זה החיים שלנו. תקשיב, יש לי הרבה מה להגיד לך על נשים, אבל כשאתה שם קמפיין של נשים במעוזים, שמה לעשות, הם יותר שמרניים, הן משלמות על זה מחיר. ויש עשרות דוגמאות. נתתי לך רק את מכללת צפת בירושלים, אבל יש עשרות דוגמאות. ואני רוצה להגיד לך משהו, וזו המילה האחרונה בדקה שנותרה לי: זו הממשלה הכי גרועה אי פעם לנשים במדינת ישראל. << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא נכון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? תגיד לי אתה איזה חוק, איזה חוק הבאת? איזה חוק? שלוש שנים – תקשיב טוב, שלוש שנים, לא רק שלא הבאתם אף חוק, גם החוקים שהבאתם גרועים לנשים. אין כאן קידום נשים. אין מנכ"ליות נשים. גם השרות, בוא נגיד שזה לא מעניין אותן. זה לא מעניין אותן. זה לא הדנ"א שלהן. הן לא מתעסקות בנשים. אבל אל תדאג, תבוא לפה הממשלה הבאה, ממשלה אמיתית, שתשים מנכ"ליות, כמו שהיה בממשלת השינוי, שתשים חברות כנסת שמסתכלות אחורה ורואות את הנשים – לא רק את פורצות תקרת הזכוכית, גם את אלה שתקועות עמוק ברצפת הבטון. אתם לא רואים אותן ולא מסתכלים, לא על חד-הוריות – לא מעניין אתכם. כל מה שמעניין כל היום זה פצ"רית, יועמ"שית, בג"ץ, פרקליטות, אבל החיים הרבה יותר מורכבים. ונשים במדינת ישראל, בטח בממשלה הכושלת שלכם, לא רק שלא מקבלות את סדר-יומן – פעם אחרי פעם אתם מביאים חוקים - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. - - שפשוט יורקים על נשים במדינת ישראל. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. חבר הכנסת כסיף במקום תמנו. בבקשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, לפני כמעט 80 שנה פורסם אחד מהספרים הפמיניסטיים החשובים בהיסטוריה, הספר של סימון דה בובואר, "המין השני". ולמה הוא מכונה "המין השני"? היא אומרת כך – יש משפט מפתח בספר הזה שהיא אומרת בו: אישה לא נולדת אישה, היא נעשית אישה. מה זאת אומרת "היא נעשית אישה"? הרי ברור שמבחינה ביולוגית, מה שמכונה "מין", יש הבדל בין המינים – למרות שאפשר לדבר על רצף, ואני לא אתייחס אליו – אבל מין איננו מגדר. ומה שדה בובואר אומרת: אישה נעשית אישה מבחינה מגדרית על ידי כך שמייחסים לה כל מיני תכונות שיש לה, או אין. והייחוס הזה נעשה – איך? על ידי השוואה לגבר. למה המין השני? משום שלשיטתה של דה בובואר, האישה היא לא גבר, זה מה שהופך אותה להיות אישה. הצעת החוק הזאת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> "טרוריסטים ניאו-נאציים", הוא קורא לנו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הצעת החוק הזאת באה בעצם להגן על השוויון בין המינים, על זכותה של האישה להיחשב לאדם קודם כול, כי האישה היא קודם כול בן אדם, או בת אדם. זה העניין העקרוני פה, לא להתייחס לאישה כלא גבר, כאילו הגבר הוא הסובייקט, והאישה היא אובייקט שנגזר ממנו, כאילו הגבר הוא ברירת המחדל, והאישה היא בסך הכול סטייה, לא גבר. השחתה של שלטים, מטרתה להתייחס לאישה כלא גבר, כאובייקט, כמישהי נחותה. זה העניין. ומי שעומד פה ומתנגד להצעות החוק האלה בעצם אומר שצריך למסד את אי-השוויון, למסד את הנחיתות של האישה. זה מה שאומרים אלה שמתנגדים לחוק. ולכן אל תנסו להסתתר מאחורי תירוצים, שלטים של גברים, של ראש הממשלה – הכול שקר וכזב. בסופו של דבר המטרה שלכם היא למנוע התייחסות לנשים כאל סובייקט בפני עצמו, למנוע התייחסות לנשים לא כלא גבר, אלא כאדם – לפני שהיא אישה. זאת המטרה. תודו באמת, אתם והתפיסות החשוכות שלכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני חושב שאישה היא לא גבר, נראה לי. אני מקווה שיש כמה שמסכימים איתי. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 37 בעד, 53 נגד. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מירב כהן. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2023, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 36 בעד, 53 מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מירב כהן לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו. הצבעה. סדרנים, סדרנים, סדרנים, להוציא את כולם החוצה, כל מי שעם שלטים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ב-14:30 נגמרת המליאה. אתם בושה וחרפה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 36 בעד, 53 נגד. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. אני מבקש להוציא את כל מי שהחזיק שלטים, קדימה, גם את מירב. סליחה, סליחה, סדרנית – מירב בן ארי, להוציא אותה החוצה. תוציאי אותה, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תסתכל. תסתכל. גם ככה סיימתם את המליאה היום, בושה. תודה רבה לכולם, נגמרה המליאה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סליחה, סדרנים, למה היא לא בחוץ? למה היא לא בחוץ? היא החזיקה שלט. חברת הכנסת שרון ניר, החוצה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - רק מי שיש לו הצעות לסדר-היום, כל השאר משוחררים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו מקבלים בברכה את משפחת ליפשיץ מניו יורק, המשפחה היקרה מניו יורק. שלום לכם. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אבקש להודיע על הוספת ממלאי מקום קבועים בוועדות הכנסת הבאות: בוועדת הכספים – חבר הכנסת יצחק פינדרוס יכהן כממלא מקום קבוע מטעם סיעת יהדות התורה. בוועדה למיזמים ציבוריים – חבר הכנסת רון כץ יכהן כממלא מקום קבוע מטעם יש עתיד. בנוסף, אבקש להודיע כי ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס' 12), (איסור התקשרות עם ספק בשל מעורבות בפשיעה חמורה), התשפ"ה–2025, מ/1885. תודה. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מדיניות ממשלת ישראל לדה-לגיטימציה של עולים דוברי רוסית בישראל ופגיעה מתמשכת בהם << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הנושא הבא על סדר-היום – הצעות רגילות ודחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: מדיניות ממשלת ישראל לדה-לגיטימציה של עולים דוברי רוסית בישראל ופגיעה מתמשכת בהם. את ההצעה הגיש חבר הכנסת ולדימיר בליאק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שרים, מעולם לא רציתי לעמוד כאן ולנאום את הנאום הזה. מעולם לא רציתי להעלות את הנושא על סדר-יומה של הכנסת. רציתי רק להשתלב, רציתי להיות חלק – ישראלי – בלי מקף, בלי סוגריים, בלי הערות שוליים. רציתי לדבר על כלכלה, על צמיחה, על חינוך, על עתיד המדינה הזאת, לא על עצם הזכות להיות שייך. אבל כששרים בממשלה מרשים לעצמם לבזות ציבור שלם, אני לא אשתוק. כששר בממשלה, שלמה קרעי, מדבר על עולים מחבר העמים במונחים של גויים מטעמי נוחות – זו לא מעידה, זו לא בדיחה, זו לא פליטת פה, זו יריקה בפרצופם של מאות אלפי אזרחים. אנשים שבאו לכאן מתוך ציונות, אנשים ששירתו בצה"ל, אנשים שקברו כאן חברים בשנתיים האחרונות, אנשים שהקימו כאן משפחות, עסקים, שתרמו למדינה בכל תחום, ממדע ועד לתרבות וספורט, מהייטק ועד רפואה. מטעמי נוחות? הנוחות היחידה שהייתה, אולי למי שיושב היום על כיסא השר ושוכח בזכות מי המדינה הזאת התחזקה והתקדמה בעשורים האחרונים. אבל לצערי, זה לא נעצר רק במילים. במקביל לאמירות המבזות אנחנו רואים ניסיונות כשיטה לצמצם את חוק השבות, החוק שמגדיר את מדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי. כל דיון מקצועי כביכול הוא למעשה ניסיון לסגור את הדלת; כל תיקון טכני לכאורה הוא מסר ליהדות חבר העמים: אתם רצויים, אבל תחת זכוכית מגדלת, תחת החשד, תחת תנאים כאלה ואחרים. זה לא תיקון, זו נסיגה של ציונות. באותו זמן גילינו רק בשבוע שעבר כאן בכנסת כי רק 11% מתקציב עידוד העלייה מופנה למדינות חבר העמים – 11%. הנתון הזה בעיניי לא מקרי, הוא מספר סיפור. הוא מספר על ממשלה שמוכנה ליהנות מהתרומה של העולים, אבל לא מוכנה להעניק להם את הכבוד הראוי. ואם זה לא מספיק, ארגוני העולים דוברי רוסית מופלים גם בתמיכות. גם את זה גילינו בוועדת העלייה והקליטה. המסר ברור: תהיו בשקט, או שתסתדרו לבד; אל תפריעו, ואולי גם תצביעו נכון בפעם הבאה. ניסו גם להקשות לא מזמן על מתן מעמד לדור רביעי, ילדים ונכדים של יהודים שמדינת ישראל עבורם היא זהות, עוגן, בית. להגיד למשפחות שכבר בנו כאן עתיד – אולי בעצם אתם לא באמת שייכים. את המהלך הזה הצלחתי לבלום, אבל עצם הניסיון הוא אות אזהרה – לצערי, לא בפעם הראשונה, כנראה גם לא בפעם האחרונה. גם בזירה האזרחית עשו ניסיון לסגור את פרויקט התרגום של אתר "כל זכות" לשפה הרוסית, יוזמה שאני קידמתי בכנסת הקודמת, שהובלתי יחד עם משרדי ממשלה במטרה לתת הנגשה שפתית במיצוי זכויות למאות אלפי אזרחים. מה יותר בסיסי מזה? לתת לאדם לדעת מה מגיע לו. 1,300 מיליון כניסות היו לאתר כל זכות בשפה הרוסית רק בשנה שעברה. אבל כשסוגרים נגישות לשפה או מנסים לסגור נגישות לשפה, סוגרים גם נגישות לזכויות. וזה לא קיצוץ בתקציב, זו אמירה: אתם לא בראש סדר עדיפויות. רק שתבינו, היה מדובר ב-28,000 שקלים בחודש. וכן, גם את זה לשמחתי הצלחנו לעצור. בבתי הספר תלמידים עולים חווים חרם, גזענות, אלימות. כמעט כל שבוע, לצערי, יש מקרה חדש, לפעמים מקרה טרגי. והשר האחראי על מערכת החינוך שותק. שתיקה מול גזענות היא לא ניטרליות, שתיקה מול גזענות היא עמדה. וכשילד שומע קללה על המבטא שלו, והמדינה לא מגיבה, הוא מבין בדיוק מה זה אומר. ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה: הבעיה איננה בעולים, הבעיה היא במדיניות שמסמנת אותם. נמצא פה השר אמסלם. אני חייב להגיד לו. אני 27 שנים בארץ. מעולם אף אחד לא העיר לי על המבטא שלי. עליתי בגיל 25. המבטא הוא חלק ממני. מאז שהוא זרק לי פה, שהוא לא מבין את העברית שלי, אתם לא מאמינים כמה תגובות אני מקבל ברשתות החברתיות: אנחנו לא מבינים את העברית שלך. מאיפה זה בא, השר אמסלם? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא שומע, שומע טוב. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ברור שהוא שומע. << קריאה >> משה טור פז (יש עתיד): << קריאה >> לאמסלם יש שמיעה מאוד טובה. חלוקת קשב של אישה. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא רציתי לדבר על זה. באמת לא רציתי לדבר על זה. אני רציתי להיות חלק. להוכיח את עצמי דרך העשייה, לא דרך מאבקי זהות. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> תדבר, תדבר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הינה, הוא מגיב לך. << קריאה >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << קריאה >> - - - פה. תדבר. שנשמע את רגשי הנחיתות. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא סופר אותך. שמעת? אני לא סופר אותך. לא רציתי לעמוד כאן ולהגן על עצם השייכות שלי ושל מאות אלפי אזרחים עולים. אבל כשפוגעים בציבור שלי, אני לא אשתוק. כשמנסים לצמצם את שערי המדינה, אני לא אתן לזה לקרות. כשמנסים להשפיל אותנו במילים ולהחליש אותנו במעשים, אני אעמוד כנגד זה. זה לא מאבק מגזרי, זה מאבק על דמותה של המדינה הזאת: האם נהיה מדינה שמחבקת עלייה או מדינה שמטילה בה ספק? האם נהיה מדינה שמאמינה בשילוב או מדינה שמסווגת אזרחים לפי ייחוס? האם נהיה מדינה בטוחה בזהותה או מדינה שמפחדת מהגיוון שלה? אנחנו לא אזרחים סוג ב', אנחנו לא נהיה אזרחים סוג ב', לעולם לא נהיה, לא נספחים, לא בעיה דמוגרפית. אנחנו, ישראלים דוברי רוסית, חלק בלתי נפרד מהסיפור הישראלי. ומי שחושב שאפשר להקטין אותנו, לפצל אותנו, להחליש אותנו, טועה. כי הדור שלנו כבר לא מפחד, הדור שלנו כבר לא מתנצל, הדור שלנו יקבל יחס ראוי, לא כטובה אלא כזכות. ואני אומר את זה כאן בצורה הכי חדה וברורה: לא נאפשר פגיעה בחוק השבות, לא נאפשר אפליה תקציבית, לא נאפשר הדרה של ארגוני עולים. אנחנו לא נאפשר סגירת נגישות לזכויות, לא נאפשר שתיקה מול גזענות, כי מדינת ישראל היא המולדת שלנו. (אומר ברוסית: ישראל היא המולדת שלנו). לא בית זמני, לא בית על תנאי – בית. ומי שמנסה להראות לנו את הדלת החוצה ימצא אותנו עומדים מולה – לא כמתנצלים, לא כמבקשים, אלא כבעלי הבית. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב שר העלייה והקליטה. אופיר סופר, אח של עמית. << דובר >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת בליאק, תודה רבה על השאילתה. אני ארצה להתייחס לדברים. כמובן שאי-אפשר לגעת בכל הפרטים, אבל בוודאי אגע בדברים החשובים ואבהיר את מדיניותי. ראשית, בפתח דבריי, אמרתי כשנכנסתי לתפקידי כשר העלייה והקליטה: כשם שאני רואה משימה לייקר את מעמד הלוחמים ומעמד אנשי המילואים, אמרתי את זה אז, לפני למעלה משלוש שנים, חשוב לי לייקר את מעמדם של העולים. אני אגיד שלגבי העלייה הספציפית ממזרח אירופה ומברית המועצות – אני רואה בה בתור העלייה שייסדה את המדינה הזו, ובין ראשי הציונות ומייסדי מדינת ישראל רבים הגיעו ממזרח אירופה – ראשי ממשלה, מנהיגים והאנשים החשובים שבנו וייסדו את המדינה הזאת. גם העליות במשך כל השנים, ובפרט העלייה של שנות התשעים, עלייה ברוכה, ואנחנו מרגישים את תמורתה עד היום. הדבר ניכר, למשל, בסוגיית הרופאים, ובהתבגרות האוכלוסייה, הינה, האוכלוסייה הזאת חסרה. שלח לי חבר הכנסת ליברמן מכתב באשר לתופעה של היבט הגזענות שילדים חווים בבתי הספר. אני אגיד שאני לא מכיר את זה, אבל הנחיתי במשרד לעשות סקר בקרב הורים עולים מחבר העמים, אם באמת הם חשים את התופעה הזו, כן או לא. אני אגיד שהבדיקה שנעשתה מול משרד המשפטים לגבי אתר כל זכות – האתר הזה ימשיך ויתקיים. אני לא אתעלם מהקושי שחוק השבות מציב, במיוחד אל מול אתגר הגיור, כי בסוף אנחנו רוצים לחיות, להמשיך להתקיים כאן, כבני עם אחד. וזה קושי ערכי, פנימי, שאנחנו חווים אותו. פעלתי גם כדי להרחיב את שורות הגיור ולהכניס את נתיב לא רק לצה"ל אלא גם לתוכניות של הסוכנות היהודית – תוכניות קצרות, ואנשים שכבר מגיעים לצה"ל, הם כבר ישלימו, או לפחות יתחילו את תהליך הגיור. אני לא אומר שהשלמנו את המשימה. אני חושב שזה באמת חלק קטן מאוד ממה שצריך לעשות. אני חושב שאם ניכנס לסוגיה הזאת כמו שצריך עשר שנים – ובכלל, יש עוד הרבה דברים שבהם צריך להיטיב ולטייב את התהליכים – הדברים ילכו למקומות נכונים יותר. כשנכנסתי למשרד כן ראיתי לנכון לשנות את מדיניות העלייה בהקשר של – אני אסביר: היה יריד עלייה באוסטרליה לפני שלושה-ארבעה חודשים, כחודש וחצי לפני הפיגוע שהיה באוסטרליה. באוסטרליה יש קהילה של 120,000 יהודים; קהילה מאוד מחוברת, למרות שלוקח יממה להגיע מאוסטרליה לכאן, קהילה שבבסיס היא של שורדי שואה. היא סבלה מאנטישמיות, הגרעין המרכזי שלה הוא של שורדי שואה. אנחנו קיימנו לראשונה יריד עלייה באוסטרליה. מדינת ישראל לא באמת פעלה שם בצורה מספיק אמיתית כדי להביא, לעודד עלייה מאוסטרליה. באופן דומה, גם לא מאנגליה וגם לא מארצות הברית, וגם לא מצרפת. נכון, נעשו פעולות, אבל לא פעולות לאורך זמן בכדי להניע תהליך אמיתי. ונכון, ואני אומר את עמדתי האישית. תרבותית, העולים ממדינות המערב, מבלי לפגוע, חלילה, הם קצת יותר מפונקים. זה אתגר – או אני אגיד: יותר קשה לי להוציא עולה ממדינת רווחה כמו צרפת, או ממנהטן, או מאוסטרליה, לצורך העניין. ולכן ראיתי לנכון לבנות תוכניות לעידוד עלייה ולהציב תשתיות לעידוד עלייה ממדינות המערב. השקענו במיוחד בצעירים בהקשר הזה. ואני אגיד יותר מזה. כתבה פעם אחת – לא לי – כתבה פעם אחת אושיית פייסבוק, אושיית רשת: עליתי לארץ מארצות הברית, למדתי באולפנים רוסית. אני מבין את המצב הטבעי שבסוף, אחרי עליית שנות התשעים, והעלייה במספרים הגדולים, וגם צריך לומר, בשנתיים של מלחמת רוסיה-אוקראינה, זאת אומרת, שהיה שיא המלחמה, אז האנשים מגיעים, וממילא, המערכת התרבותית דוברת את השפה הזו. אבל באוכלוסיית העולים דוברי אנגלית והעולים דוברי צרפתית וספרדית עדיין אין לי מענה, כי ספרדית הרבה פחות קיימת בארץ. האנשים האלה מגיעים לרשויות שלמות, למרחבים שלמים, ואין מי שידבר איתם את השפה – לא רק את השפה, אין מי שידבר איתם את התרבות. הפעילות היא לא מותאמת. וכשאתה בוחר במסגרת תקציב מסוים איפה להטיל את כובד משקלך – כך למדתי בצה"ל – חלק מההחלטה זה לא רק איפה לשים אלא גם על מה אתה מוותר. וכן, בחרתי למקד את בניית התשתיות ועידוד התשתיות באזורים האלו. שישה מיליון יהודים בארצות הברית; קרוב לחצי מיליון – 450,000 יהודים – בצרפת; 250,000 באנגליה; 120,000 באוסטרליה. לא אתגרנו את עצמנו באמת. או שנענינו לתנועה, וזה טבעי, כי באמת הייתה תנועה ממזרח אירופה, גם, כמובן, אחרי מסך הברזל, אני מדבר על שנות ה-90, וגם עכשיו, במלחמת רוסיה–אוקראינה, אבל כן, זה בוודאי חלק מהעניין. אנחנו הנחנו יסודות, הנחנו תשתיות. אני חושב שבנושאים מסוימים פרצנו דברים שלא היו בעבר. למשל, בסוגיית שכר הדירה נתנו, הגדלנו את שכר הדירה ל-2,000 שקלים. בהתחלה עשינו את זה לאזורי נגב-גליל ויהודה ושומרון, אני מלכתחילה הייתי מרחיב את זה יותר; היום הכנסנו גם את מחוז חיפה, זה אומר שגם חדרה, כמדומני, נכנסת לשם, ועוד אזורים נרחבים. 2,000 שכר דירה למשך שנתיים – מה שהיה פעם רק כמה מאות שקלים – זה נתון משמעותי. התעקשתי מאוד על חיפה, כי חיפה זאת עיר שקולטת אלפי עולים רבים. חיפה, במהלך מלחמת רוסיה–אוקראינה קלטה לדעתי למעלה מ-14,000 עולים. והתעקשתי מאוד, אז אתם יכולים לקחת את זה לאן שאתם רוצים. אמרתי, אני לא מתעלם מהאתגר של חוק השבות. אני ישר, ואני חושב שאם היה נכון ואם היינו יכולים לעשות ולהוביל את המהלך של התיקון, של התיקון הזה, והדברים פה הם יצירתיים, איך לעשות את זה ולבנות את זה נכון, היה זה נכון והיה זה מבורך. לא חשבתי – תוך כדי השנה המורכבת בזמן העברת הרפורמה, לא ראיתי שיש קרקע שבנויה לזה. כן התחלתי לנהל על זה שיחות עם מנהיגים, בעיקר מצפון אמריקה, כי אני חושב ששם הנקודה הזאת נגעה בעיקר. זהו, נתתי דוגמה לדברים שעשינו. אפשר לתת עוד, במשרד הכינו רשימה, אבל אמרתי את הדברים. זו התפיסה. אגב, אני תמיד – אין חבר כנסת שלא פונה ושאני לא פוגש אותו ושאנחנו לא מדברים. ואם צריך, גם המנכ"ל יושב, ונדמה לי שגם איתך הייתה פגישה כזאת. כן, תודה רבה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני עד לעבודה הנפלאה שאתה עושה במשרד שלך וגם למה שעשית למען הספורט הישראלי. כל הכבוד לך. << דובר_המשך >> שר העלייה והקליטה אופיר סופר: << דובר_המשך >> תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עמדה נוספת, עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ההצעה הזאת שעלתה כאן לדיון לסדר-היום לא מגיעה בחלל ריק, ולצערי אנחנו נמצאים אחרי כמה אירועי גזענות אלימה – האחרון שבהם היה בנתניה – שמצביעים על תמונה קשה מאוד של דה-לגיטימציה כלפי העולים החדשים. והגזענות הזאת והאלימות הזאת לא הגיעו בחלל ריק, זה מפומפם ומבעבע מלמעלה, לצערי. זה לא בא מלמטה, זה בא מלמעלה, ומקבלים רוח גבית מלמעלה, ולא לחינם אנחנו רואים עלייה של 30% ב-2025 בתלונות על אירועי גזענות כאלה לעומת 2024, וזה אלה שמתלוננים – כי הדבר הבסיסי שאנחנו יודעים באירועים האלה זה שרבים מהם בכלל לא מגיעים לידי תלונה אלא פשוט מטואטאים מתחת לשטיח. ולכן אם רוצים לטפל בתופעה הזאת – ואני מאמין לך שאתה רוצה לטפל בתופעה הזו – הדבר הראשון הוא לפתוח את העיניים ולהכיר בה. היא קיימת, היא קשה, ואסור לטאטא אותה מתחת לשולחן ומתחת לשטיח, ואסור לנסות להעלים אותה. זאת התופעה. הגיע הזמן לשנות כיוון. הלכתם לכיוון לא טוב כשעשיתם דה-לגיטימציה לעולים לאורך הרבה זמן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף. רגע, רגע, סליחה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מאחר שיש לי את הזכות לדבר פה וגם להגיב על ההצעה לסדר-היום הבאה, אז אני אקרא לזה: שיעור ראשון בצביעות. קודם כול, כמובן שאני מתחבר לרוב הדברים שאמר חבר הכנסת בליאק, ובאופן מפתיע גם למי שדיבר אחריו. מאחר שאני נגד גזענות מכל סוג, אני לא רוצה להתייחס לעולים, חוק השבות, ציונות, לדעתי זה לא העניין. העניין הוא המאבק בגזענות. עכשיו, תשימו לב לדברים הבאים. אני מצטט: האירוע הגזעני בבית הספר מצטרף לשורת התקפות מחליאות. מקרי האלימות, הבריונות והגזענות בקרב בני נוער הפכו לשגרה, לכן משרד החינוך מחויב להקים תוכנית ממלכתית "אפס סובלנות לגזענות", ולהתייחס לגזענות בדיוק כפי שמתייחסים לאלימות. כל אירוע דורש תגובה מיידית וענישה. את הדברים הנכוחים האלה, שאני מסכים איתם באלף אחוז, כתב בפייסבוק, כמעט מילה במילה, לא אחר מאשר אחד מגדולי הגזענים ומפיצי השנאה בבית הזה ובחברה בכללה – אותו חבר כנסת שביקש לשים את החרדים במריצות ולזרוק אותם במזבלה, או שכינה את האזרחים הערבים בישראל גייס חמישי, ואמר להם שמקומם רמאללה. מי שרוצה להילחם בגזענות, שיילחם בגזענות מכל הסוגים, כמו שחבריי ואני עושים, בגזענות כלפי יוצאי חבר המדינות - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - בגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, בגזענות כלפי מזרחים, בגזענות כלפי ערבים. אבל מי שעושה איפה ואיפה, ובאותו זמן – ואני מסיים במשפט אחרון – ובאותו זמן מזיל דמעות תנין על גזענות אחת אבל מטיף לגזענות אחרת, מוטב לו שישתוק. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ולדימיר, מה אתה רוצה לעשות, אתה מסתפק בתשובת השר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> להעביר לוועדת העלייה והקליטה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עלייה וקליטה – אנחנו נעבור להצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת העלייה והקליטה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלושה בעד, אחד נמנע. ההצעה תעבור לוועדת העלייה והקליטה להמשך דיון. << הלסי >> הצעה לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> השתוללות בבני ברק: שוטרים הכו עוברי אורח כולל נשים וילדים << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא השתוללות בבני ברק: שוטרים הכו עוברי אורח כולל נשים וילדים. את ההצעה הגיש חבר הכנסת משה אבוטבול. עשר דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אנחנו הגשנו את הבקשה לסדר-היום על ההשתוללות בבני ברק, ששוטרים הכו שם גם עוברי אורח, שזה כולל גם נשים וילדים וכאלה שלא מעורבים בכל הסיפור הזה. אז אני רוצה באמת גם בכך למחות וגם לדבר מנהמת ליבי בכל הנושא הזה, כי ככה זה כשדוחקים את הציבור החרדי אל הקיר, אז אנחנו מקבלים תופעות מאוד לא נעימות, וכשהופכים את כל לומדי התורה, חלילה, לעבריינים, אז התוצאות הן מאוד מאוד קשות. אתם מדברים בדרך כלל בשיח הישראלי על גיוס, אבל בהתנהלות הכוחנית בדיוק משיגים את הדברים ההפוכים. מדברים על פיוס, אבל בעצם זה מביא לפירוד, והדברים האלה חייבים להיאמר בצורה הברורה ביותר: שגם מה שהיה מדובר שם – בבני ברק היה מדובר בקומץ קטן של נערים שעמדו וצעקו, אף אחד לא נגע בחיילות ולא פגע בהן, ולבוא ולהגיד את זה, זו סתם עלילת דם. מי שגרם לכל המהומה וגרר את האלימות הזאת, זו המשטרה, שהחליטה להיכנס בכל הכוח. בכל הכוח, כן. למה? כי מישהו שידר להם שהציבור החרדי, אפשר לדרוך לו על הראש, אפשר לשפוך את דמו, והדם שלו הוא הפקר, והכול עומד למשיסה. וגם אם חלילה הייתה אלימות – וזה לא היה – שום דבר לא מצדיק לפוצץ אנשים במכות. אם גם האזרח הוא לא בסדר – בסדר, תעצרו אותו, אבל אל תהרגו אותו, ובטח שאזרח שעבר שם ולא עשה שום דבר, אין שום הצדקה לבוא חלילה ולהכות אותו. ראינו את הכול, כולם רואים את הדברים האלה. רואים לכם. ראינו סרטונים, איך שאנשים שלא מעורבים, הכו אותם, פצעו אותם, חבלו בהם. ההוכחה הכי גדולה לדברים האלה, שכך המשטרה נהגה, היא שלאחר מכן עו"ד שלמה חדד, שייצג את החשודים שנעצרו בבני ברק, בא ואמר בצורה הברורה ביותר שחלק גדול מהעצורים היו בכלל קטינים מהמיינסטרים שלנו, ורובם היו עוברי אורח. המשטרה ייחסה לכולם את כל חוק העונשין בלי שום הבחנה. העצורים לא ישנו על מזרן מאתמול, כך הוא אומר. האישה בת ה-59 שנעצרה לא הייתה מעורבת, וגררו אותה רחוב שלם. וההוכחה הכי גדולה היא ששחררו את כולם באותו יום. אם הם היו מעורבים או קשורים לנושא הזה, מי משחרר בכלל? זו עוד הוכחה שהמשטרה פשוט התנהגה בצורה מאוד מאוד כוחנית, מעבר למה שמצופה ממנה. אני רוצה לומר, אתם ראיתם גם בסרטונים איך שהתנהגו לבחור שרכב על אופניים, שחטפו לו את האופניים. לאחד עפה הכיפה, הוא בא להרים אותה וחטף מכות על זה. מה הדברים האלה? מה הדברים האלה? איזה התנהגות זאת? איך אפשר לתת אמון במשטרה, בשוטרים, שמתנהגים ככה לאזרחים? אז אני רוצה לומר לכם שיש עדות ראייה של מישהו שגר שם במקום, וצפה מלמעלה בכל מה שנעשה. אני מקריא את העדות הזאת, הינה לכם עדות ראייה. הרב מרדכי פיש, איש חינוך דגול, משגיח בישיבת אור אלחנן בירושלים ובישיבת עטרת שלמה בבני ברק, החלון שלו צופה בדיוק על המקום שבו החלה המהומה. כך הוא מספר בכינוס המחנכים של ארגון לב שומע – הוא נסער, ואני מצטט את מה שהוא אמר: שמעתי את אלה שתוקפים את החרדים שפגעו בחיילות, כאב לי. הרי אתם לא הייתם שם, לא ראיתם. אני כן הייתי שם, החלון בחדר שלי בישיבה הוא ממש מעל המקום. בעיניי ראיתי, התאספו בין 20 ל-30 נערים, המבוגר שבהם אולי בן 18, הם צעקו לעבר איזה בניין, שם היו כנראה, מן הסתם, אותן חיילות. הגיעו שניים-שלושה שוטרים לשמור על הכניסה, נערים צועקים, הסתכלתי, לא נגעו באף אחד. אחרי 20 דקות יוצאות החיילות, השוטרים מלווים אותן כל הרחוב, בתקשורת אמרו: חילצו אותן מההמון המוסת – שקר. בסופו של דבר הן נעלמו, ואז הופיעו כוחות משטרה כבדים שהתחילו לתת מכות. ראיתי אברך משי שעבר שם, חסידי – תפסו אותו בצוואר, הצמידו לו את הצוואר למדרכה. ראיתי תופעות הכי מזעזעות: תפסו נער בן 14 – איזה מכות, ישבו עליו, קשרו לו ידיים ורגליים; ראיתי שלושה אנשים על המדרכה, ושוטרים גוחנים ושוכבים עליהם על לא עוול בכפם. אף אחד לא נגע בשום שוטר. ואז בשלב מסוים, לא תאמינו, אני מתחיל לשמוע פצצות, הרחוב כולו התמלא בעשן. אתה יודע כמה זמן זה נמשך? מ-14:15 עד 17:00, כל רבע שעה פיצוץ. זה נראה שדה קרב. ראיתי מה זה כשיש מה שאמרו חז"ל, בהדמיה, שנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים ברמה הכי שטנית והכי ארסית שאפשר להעלות על הדעת. על זה צריך לעשות רעש – כן – אז נכון, זה נגמר בהפיכת הניידת, לא בסדר – זה דבר שאנחנו לא מעודדים, לא מסכימים ואפילו מגנים – אבל יחסית למה שהשוטרים עשו, זו בדיחה. עמדתי בחלון כל הזמן, וראיתי, אני אומר לכם, אנחנו בגלות בין היהודים, זה מה שחז"ל אומרים: יותר ממה ששונאים אומות העולם את ישראל, שונאים עמי הארצות את תלמידי החכמים. אני ראיתי את זה בעיניים. עד כאן הציטוט של הרב הזה על השתוללות השוטרים, ועל זה אנחנו מבקשים לזעוק ולמחות. אדוני השר, שר המשטרה או מי שמשיב בשמו צריך לדעת שהציבור החרדי לא צריך להיות – אולי, יכול להיות שהרבה מושפעים מהתקשורת, איך שהם מלמדים שם לשנוא את הציבור החרדי, להכות בו, או כל המחמאות שחולקים לנו – אבל זה עוד לא מצדיק את זה. אנחנו רואים את הסרטונים של אותה אישה מבוגרת שרק מנסה לעבור בדרך, ושוטרים תוקפים אותה בצורה קשה, עוצרים אותה. היום, בתקופה כזאת, שבה כל הדברים מוסרטים, איך השוטרים לא חוששים לעשות דברים מעבר למה שמותר להם? זו סכנה. הרי בסופו של דבר את כל הדברים האלה אפשר להביא גם כעדות, והעדות הזאת יכולה להתקבל. אז אנא, אני לא מבין, שר המשטרה מתגאה באיכות של אותם שוטרים, וכי מה, אנחנו לא אוהבים את השוטרים? יש לנו כבוד והערצה גדולים לשוטרים, למשטרה. אני כראש עיר זכיתי, ברוך השם, להקים בעיר בית שמש את כל המכללה לשוטרים, מקום ענק, הבאנו את כל בתי הספר לשוטרים מכל הארץ – מטבריה, משפרעם, מכל המקומות – הקמנו להם מקום מפואר מתוך כבוד והערצה לעבודה הנפלאה שלהם, ועשינו שם הרבה כנסים כולל גם כנסים תורניים. אז אני לא מבין, יש פער מאוד גדול בין עולם השוטרים שאנחנו מכירים, אנשים שבכל אופן משתדלים להיות אדיבים, לבין ההתנהגות בבני ברק, שהייתה חסרת מעצורים. אנחנו מדגישים שוב: אנחנו נגד אלימות, נגד דברים מהסוג הזה של הפיכת ניידות או שרפות, לא תשמעו משום רב שהוא מתיר דברים כאלה. אבל מאידך, לבוא ולהכות ללא הבחנה ילדים, נערים? לפוצץ? להרביץ? מה זה פה, ענישה קולקטיבית? אז אני מאוד מאוד מבקש משר המשטרה לבדוק את הדברים האלה, השר לביטחון פנים, להעביר אליו את הדברים. אני גם אדאג להעביר אליו את כל מה שנמצא פה כעת, אבל אנחנו בהחלט חייבים לשים יד ומעצור וברקס על ההשתוללות הזאת, ואנחנו מדברים על כל השתוללות, דין בני ברק כדין קפלן, ודין קפלן כדין הפגנה של הקהילה האתיופית היקרה. בכל מקום השוטרים חייבים להיות מאופקים מול המפגינים, כי ההפגנה היא חלק מהדמוקרטיה. אמרה מי שאמרה, אותה עורכת דין מפורסמת, שגם לעצור את התנועה זה חלק – בטח השר אמסלם יודע להרחיב בנושא הזה – אז זה כן מותר, אז גם לחרדים מותר להפגין. וגם מי ששלח את אותן שוטרות לא גילה שום רגישות? הוא לא מבין לאן הוא שולח אותן? למה לעשות עוול כזה? מבינים? ואתם הרי רוצים שהחרדים ישתלבו בתוך הצבא – איפה? עם ההתחלה של שליחת צו הגיוס אתם נכשלים ונופלים, אז אתם רוצים עוד לגייס אותם? אתם צריכים גם כן לדעת שכל דבר צריך להיות מותאם. מה היה קורה אם היו שולחים זוג חיילים חינניים שהיו מגיעים לאותו בית? למה להתריס דווקא בתוך שכונה או בתוך עיר חרדית? גם את זה צריכים להביא לבדיקה. למה להתגרות אם אנחנו יודעים שזה גם גורם לצער לאותם אנשים? לכבד טיפה, הכבוד צריך להיות הדדי. אני מאוד מקווה, בעזרת השם, שהדברים ייפלו על אוזניים קשובות, להביא את הדברים האלה לפני ועדה שיומלץ להעביר אליה, לדון בנושא הזה – והעיקר זה לשמור על כבודו של כל אזרח ואזרח באשר הוא שם, לא משנה אם הוא חרדי, ערבי, קפלניסט או כל דבר אחר, כי דם יהודי אינו הפקר, ודם – כל אדם שנברא בצלם – דמו לא הפקר. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב מטעם הממשלה השר דודי אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אשיב להצעה. חבר הכנסת משה אבוטבול, אתה רוצה לשמוע את התשובה, או שאתה ממהר לקפה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> חלילה, אני פה, אני בא לכיסא שלי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אתן לך את השורה התחתונה של מה שכתב השר לביטחון פנים, ואחר כך אגיד לך מה עמדתי. בגדול הוא מתאר את האירוע שקרה בבני ברק – הוא טוען שההמון – אני מקריא ומצטט: השליך לעבר המשטרה והחיילות טיטולים, ביצים, פחים הובערו וכו'. המשטרה נאלצה להפעיל כוח ובסופו של דבר נעצרו 28 איש, מתוכם אישה אחת, 15 קטינים, ובסופו של עניין – דרך אגב, גם כמה שוטרים נפגעו, והוא טוען שעוד צפויים מעצרים נוספים. בגדול הוא אומר שגם הרבנים גינו את האירוע של ההתפרעות וכו'. הוא ממליץ לך שאם יש משהו קונקרטי, אז תפנה אליו באופן קונקרטי, אם יש צילום או בן אדם מסוים שהוכה, מה שנקרא, לא על פי חוק וכו' – והדבר ייבדק. זאת התשובה בגדול, ואני אתן לך אותה ותקרא אותה בעיון רב. עכשיו אני רוצה לומר לך מהי עמדתי. מבחינתי, בבני ברק היה אירועי חמור – באיזה מובן? לדעתי, לאף אחד, לאף אזרח במדינת ישראל אין זכות לתקוף חיילים ושוטרים שבאים לעשות את העבודה. ולכן כל גדולי ישראל, אני אומר לכם, כל גדולי ישראל מקצה לקצה אמרו: זו לא תורת ישראל, את זה אסור לנו לעשות, בוודאי לא אלימות. למחות אפשר, אבל בוודאי לא אלימות. גם ראיתי את הסרטון בטלוויזיה, ראיתי את זה בחדשות. לא היו 20 איש שם, היו כמה מאות. ובסוף, התוצאה שראינו – ואני לא ראיתי את ההשתלשלות של האירוע – ניידת שרופה, אופנוע משטרתי שרוף. ועל הדרך, איך אני אומר, כשרוצים לפזר הפגנה שהיא בסופו של דבר הפגנה אלימה, בסוף, איך אומרים, כשאתה חוטב עצים עפים שבבים, ומי שבסביבה גם הוא לפעמים, אתה יודע. כשיוצא המגיף ליגוף אז לפעמים הוא לא מבחין, מטבע הדברים, בין מי שמגיע לו למי שלא מגיע לו. לכן האירוע הזה, הספציפי הזה, הוא אירוע שאסור לו לקרות, זה חילול השם בגדול. אני רוצה דווקא לקחת את זה קצת יותר למעלה, ופה אני מסכים איתך. כולל בית המשפט העליון, כל הפרקליטות וכל הצפונבונים בקפלן – בוודאי ששנאת חרדים זה הדבר שהם בנויים עליו. זה כל תפקידם היום בעולם. הם באים לציבור גם בחוק הגיוס, לא משנה כרגע מה הפלטפורמה, והרעיון הוא זה שיש לנו את החרדי למטה. זה בדיוק כמו שהיה בגלות, כשהגויים או הקיסר או המלך היו רוצים, והייתה להם בעיה מול העם, מה היו עושים? מפעילים אנטישמיות מול היהודים. ההמונים היו שוכחים מהצרות שלהם, יש להם כבש להעלות, מה שנקרא, לעולה, זה היהודי. תמיד זה היה ככה, דרך אגב, הם עשו גזור והדבק למדינת ישראל. ולכן, היום הגענו למצב שמופעלות נגד החברה החרדית גזענות ואלימות בלתי נסבלת. מצד מי? מצד יהודים. יש פה אנטישמיות על ידי יהודים, וזה מזעזע אותי. שמעתי גם את חבר הכנסת בליאק, מתחיל לנאום לי פה. דרך אגב, הצעת החוק שלו דיברה על העלייה מרוסיה, כאילו אין עליות אחרות. תגיד, יש גזענות וכו'. אני ממונה במשרד המשפטים, יש לנו מחלקה שנלחמת בגזענות. אני אומר לכם, רוב הגזענות היא בכלל לא בעלייה מברית המועצות. אתמול היה לי כנס עם חבר'ה צעירים מיהדות אתיופיה. אפילו לא מעלים את ההורים שלהם לארץ, כבר 15 שנה. הוא אפילו לא מבין – אותם? הם לא מעניינים אותו. דרך אגב, גם עליית ברית המועצות לא מעניינת אותו. מעניין אותו לעשות סיבוב כאילו יש קהל שעלה לארץ מברית המועצות, מיליון איש, והוא רוצה להראות להם שהוא איזה מצ'יסטה שדואג להם. אם אתה דואג ואכפת לך מגזענות, אז אני לא רואה צבעים. אצלי גזענות זו גזענות, אני לא רואה צבעים, לא ערבי, לא יהודי, לא שחור, לא לבן. חביב אדם שנברא בצלם, זה דבר שהוא היסוד של היהדות. ולכן, דרך אגב, כשאנחנו פועלים במסגרת היחידה החשובה הזאת במשרד המשפטים, אנחנו עושים את זה דרך בני נוער, דרך ההתאחדות הכדורגל. אנחנו נפגשים איתם, אנחנו מסבירים להם. גזענות, לתפיסתי, זה דבר שהוא כל כך חסר אינטליגנציה. הרי ממה זה נובע? זה נובע מזה שבן אדם בא אליך בתחושת התנשאות שהוא מעליך, לא בגלל שהוא מכיר אותך, אלא בגלל הצבע שלך, בגלל שיש לך זקן. הרי הוא אפילו לא יודע מי אתה. זה בן אדם חסר אינטליגנציה ומלא שנאה. קח את שני ההרכבים האלה והגעת לגזען מצוי, גם טיפש וגם שונא. לכן אני אומר, בגדול זו תופעה שקיימת בארץ, לצערי הרב, בין היהודים. פעם היהודים היו חווים את זה רק מול הגויים. כשהתקבצו פה כל היהודים, הם התחילו לעשות את זה גם אחד לשני. ובמדרג, אני אומר לך, היום יושבים החרדים, עליהם אפשר לדרוך ולא משנה מה תעשה, ולא משנה איזו פעולה – מתקציבים, והילדים שלהם רעבים. להפך, בצד הימני שלי, שהוא השמאל של מדינת ישראל – על זה הם בנויים. ככל שתכה חרדי, תדרוך לו על הראש, תרעיב אותו, הרי זה משובח, קיבלנו עוד קולות. זה מצע הבחירות שלהם. ואני אומר לך, גם בעלייה, יהדות אתיופיה נמצאת במדרג התחתון של התחתון. דרך אגב, בגלל זה נאבקתי, כידוע לך, כבר לפני 12 שנים, וכמעט הפלנו את הממשלה, רק על – תבין טוב על מה אני מדבר – איחוד משפחות. 90%, 95% מהמשפחות פה, הילד בצבא ואבא שלו באתיופיה – על זה אני מדבר, ולכן יש כאן גזענות. דרך אגב, הלכתי, בדקתי וביקרתי בכל בתי הסוהר במדינת ישראל. יש בית סוהר אחד של נוער – אני נחרדתי. הגעתי לשם – 60% מהכלואים זה ילדים מהעדה האתיופית. עכשיו, הוא לא סתם הגיע לבית סוהר, רבותיי. ראיתם – מי שלא ראה את הסרט, אני ממליץ לכולם לראות את הסרט "משנה מקום, משנה מזל". כל בן אדם, תיתן לי אותו, אני אייצר לו את התנאים והוא יוכל להגיע לבית סוהר. הצדיקים הכי גדולים, נשיא בית המשפט העליון, תן לי כמה שנים ואני מייצר לך את התנאים שהוא יעבור על החוק, והוא ייכנס ויהיה בבית סוהר, ילד לא נולד עבריין. תטפל בו מההתחלה, תטפל בו כמו ילד, תדריך אותו, תן לו אהבה, תן לו את האמצעים הבסיסיים, והוא לא יצטרך להגיע לשם, תכוון אותו. לכן אתה צודק – כתופעה. היום לדרוס חרדים זה – יאללה על הדרך, אפילו יותר גרוע מאשר לדרוס מחבלים. בגלל שככה השמאל במדינת ישראל מתייחס אליהם, הלכה למעשה, אמיתי. אתה משווה לי את קפלן? מה קרה לך? איך אמר ברק: קפלן זה הם, זו האליטה של האליטה, זה הבונבון של הבונבון. אתה מתעסק שם עם תותים, אתה צריך ללכת על אצבעות של הרגליים, אחרת אתה מועך את הביצים ואת התותים. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אדוני השר - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, על זה אנחנו מלינים. אם מדינת ישראל הייתה מדינת חוק אמיתית, והיה שוויון אמיתי בטיפול באזרחים – כן, כל אזרח, באותו טיפול, גם אם זה אח של ראש השב"כ וגם אם מישהו אחר. דין אחד לכולם. יש עבירה על אותו מעשה – סביר להניח שאנשים צריכים לקבל את אותו טיפול. אבל לצערי הרב, בוודאי יש חסינים, יש אנשים במדינה שגם אם הם עכשיו ישדדו את בנק לאומי, אני אראה לך בשידור ישיר, עם שני Tommy guns – אתה תראה אותם הולכים הביתה, איך אמרתי, עוד הניידות ילוו אותם הביתה עם שקי הכסף כדי שחס ושלום לא יעצרו ברמזור. ויש אנשים במדינה שמגרדים את האף ואומרים להם: חבר'ה, עברת עבירה ככה ככה, אתה תלך לבית סוהר או שנפרק לך את החיים. אתם יודעים את זה. זה הלכה למעשה המאבק שלנו במדינה היום. השמאל רוצה לשלוט, הימין רוצה דמוקרטיה – זה הסיפור. השמאל, מה שמעניין אותו זה רק לשלוט, והיות והוא האליטה מגיע לו יותר. אנחנו האצילים. תמיד האצילים – היה מה שנקרא דלת העם, והאצילים. אם לא יהיה, דרך אגב, דלת העם, לא יהיו אצילים. אתה מכיר את זה, רב מוישה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> יש מתקן שאהבתי אותו תמיד בגנים, עלה וָרֵד, אתה מכיר את זה. זאת הנדנדה, שני ילדים, אחד עולה, אחד יורד. מה שיפה במתקן הזה, שאם אחד עולה, השני בהכרח חייב לרדת. לכן, אם יש לנו אצילים, בהכרח חייבים להיות לנו גם עבדים, אחרת איך אנחנו נהיה אצילים? לכן זה המעמד שהם רוצים לקבע, מיעוט שבמיעוט, מלא שנאה, מלא תאוות כסף ובצע, יושב על כל השיברים במדינה, אבל לו מותר הכול. בעזרת השם, היות שאני טוען – כששואלים אותי: דודי, תגיד, מה אתם עושים, ואיך, מה אתם עושים? אני אומר להם: תראו, אני לא מכיר אליטה אחת שיום אחד דפקה בדלת, באה, אמרה לעם: חבר'ה, אנחנו שמים את המפתחות. זה מאבק שהוא מתמשך, ארוך, אבל את הדבר הזה כבר אי-אפשר לעצור. ולכן אני אומר את זה גם לעמית וחבר מרעיו: רק אתמול ראיתי דבר שזעזע אותי, חבר הכנסת גולדקנופ. בג"ץ מוציא צו ביניים, הוא מבקש מהממשלה להתייחס לזה שהרפורמים רוצים להתפלל ברחבת הכותל שלנו, הכותל. אני כבר מדמיין, אני מדמיין מה יקרה – רפורמי בא עם מכנסיים קצרים וגופייה, אשתו באה מהים, וככה נכנסים לכותל, מחובקים, וגם עושים צחוקים, וקצת בירה. לכותל המערבי, שריד בית מקדשנו? יש לנו אחד כזה, רק קיר חיצוני. הכותל היה קיר חיצוני, שעם ישראל לדורותיו הלך ובכה שם כל הזמן. לשם אנחנו רוצים לקחת את זה? אני רק מספר לכם שהרפורמים, התנועה הרפורמית – אתם שומעים, חבר הכנסת יצחק גולדקנופ ומשה – הם התנגדו להקמת מדינת ישראל. הם מחקו מהסידורים את השם "מירושלים". לא היה בתפילה "ירושלים". הם טבעו את המונח: ציון זה אמריקה וירושלים זה וושינגטון. אמיתי עכשיו, אני מספר לכם היסטורית; לא לפני הרבה שנים, קצת לפני קום המדינה. הם קראו לבית המקדש "בית מטבחיים פגני". פתאום זה מעניין אותם. ומי עוזר להם? ומי פה נכנס לאירוע ומכניס את האף שלו? הנשיא עמית. אם אפשר עוד לזרוק דלי למדורה, למה לא? איך אמרתי אתמול? ממש איוב, זה הולך וזה בא. אנחנו לא מספיקים להתמודד עם בעיה ראשונה שהוא מייצר ביום ראשון, ביום שני אנחנו קמים למשבר, שדרך אגב, לפני עשר שנים היה מפרק ממשלות שלמות ובכלל קורע את כל העם. לכן אני מציע לו, מר עמית, לדעתי בסוגיית הכותל אתה משחק באש. תחשבו טוב טוב מה אתם עושים. יש רחבה לרפורמים, אני הייתי שם כיושב-ראש ועדת הפנים. דרך אגב, באתי עם הוועדה, ירדנו למטה, את מי אנחנו רואים? הייתי המום. הציבור לא יודע, יש להם איזו רחבה של 400 מטר. על מה בנו אותה? על המקום הכי מקודש, בעתיקות, העתיקות הכי חשובות במדינת ישראל, על הקארדו שצמוד לכותל, ועל אבני הכותל שנפלו מתחת. בושה וכלימה. קדחו, שמו שם. תאר לך, מי היה מעז לעשות דבר כזה לאתר עתיקות? אני לא מדבר על הכותל. אבל כמובן, בית המשפט העליון דאז נתן להם. אני יורד לשם פעם ראשונה, אדוני היושב-ראש, אני רואה את הרחבה. לא האמנתי. אני רואה את חבר הכנסת קריב, אז הוא לא היה חבר כנסת. אני שואל אותו: מי אתה? הוא אומר לי: אני הרב הרפורמי. הוא היה. כשהכותל המערבי מלא, מפוצץ בתפילת מנחה, הוא היה, המנכ"ל שלו ושני חתולים. שאלתי אותו: אז איפה הבעיה? לא הבנתי. אתה רוצה להתפלל, תתפלל. מישהו מונע ממך להתפלל בכותל? אצלנו בכותל המערבי, אנחנו יהודים, אנחנו לא בודקים, "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". אתה רוצה, אתה נוצרי, אתה מוסלמי, אתה צ'רקסי, אתה בודהיסטי, אתה רוצה לבוא לכותל ולהתפלל? אהלן וסהלן. שים כיפה, תכבד את המקום כמו שאתה מכבד הכול, ותיכנס. אבל תתאר לך שמחר יבואו חטיבה של מוסלמים, ויגידו לבית המשפט העליון: אנחנו רוצים גם חתיכה בהר הבית להתפלל. אני אספר לך יותר מזה, אדוני היושב-ראש. כנסיית הקבר, יש שם כל כך הרבה כנסיות קופטיות וכו', סכסוכים עצומים. כל אחד מהמתחם שלו, כולם פנו לבית המשפט בעתירות. מה אומר בית המשפט? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אבוטבול - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב: אני לא מתערב במקומות קדושים. דרך אגב, הם מסוכסכים סכסוכי דמים. אף אחד לא מתערב. איפה בית המשפט העליון? הסברתי, בית המשפט העליון מבזה רק דת אחת, ותבדקו אותי, רק את הדת היהודית. עליה הוא עושה את כל הסיבובים בעולם של נאורות, פלורליזם, הכול. אפילו ביום כיפור לא נתנו לאנשים להתפלל ברחוב ככה באיזה כיכר, תבין טוב. לא משנה שהערבים התפללו וזה בסדר, באיזה גן שם, הכול בסדר. יהודים לא. אנחנו באנו לארץ ישראל, אבל בית המשפט לא רוצה שנהיה פה יהודים. והוא עושה הכול כדי לפגוע ולערער ולעקור את כל מה שנקרא יהודי. דרך אגב, הם שומעים דבר יהודי, הם מתחרפנים. לכן, אנחנו, לדעתי, נמצאים בנתיב הנכון. אני אסביר לך למה: רובו של עם ישראל בשנים האחרונות ראה את זה הלכה למעשה. אי-אפשר להחזיר את הכדור אחורה. זה מה שלא מבינים הנשיא, הבן אדם שקורא לעצמו נשיא בית המשפט העליון, וחלק מחבר מרעיו. הם לא מבינים, הסיפור הזה כבר לא יכול לחזור אחורה. וכמה שיהיה רע, יהיה יותר טוב. כמה שהם ידרכו עלינו, יהיה יותר טוב, בגלל שהמהפכה תבוא בהרבה יותר אגרסיביות ובעוצמה יותר גדולה. ולא רק של הימין, דרך אגב, חלק גדול מאוד מאנשי השמאל לא מקבלים את זה גם, בגלל שחלק מאנשי השמאל גם חושבים שהם יהודים. זה לא קשור לשמאל–ימין, בסוף אנחנו יהודים פה. ויהודי זה יהודי, זאת לא איזו מילה בעלמא. יהודי – זה הגדרה הלכתית מהו יהודי. מי שלא יודע מה זה יהודי, שיפתח את התנ"ך, שיפתח את התורה, ויראה מי זה יהודי. לכן במקרה הספציפי הזה אתה לא צודק כל כך, אבל באווירה הכללית אתה צודק. ולכן אני אומר לך, משה, סבלנות. יש את הקדוש ברוך הוא, ובסופו של דבר הוא לא ייטוש את עמו, ובוודאי ובוודאי לא יאפשר לעשות חילול השם על ידי כל מיני אנשים שקוראים לעצמם יהודים, ובגלל זה הם מרשים לעצמם לפגוע ביהדות. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. כסיף, מהצד. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אני מזכיר לשר שכבר לפני 40 שנה אמרו: השמד את החרד ודרוס את הדוס. זה כבר לפני 40 שנה. הם ממשיכים באותה דרך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קודם כול, אני רוצה לומר שאני מצטרף למה שאמר חבר הכנסת אבוטבול. אני אשמח אם תישאר להקשיב לי דקה. דבר ראשון, אני חייב כמובן להגיד שניסיון הלינץ' בשתי החיילות הוא בלתי נסבל, ולא יעלה על הדעת, וצריך לצאת כנגדו. מצד שני, מה שראינו באלימות המשטרתית שם זה היה דבר שפשוט הזכיר ימים אפלים ומקומות אפלים שאי-אפשר לקבל. אני אישית ראיתי סרטונים שנשלחו אליי של שוטרים שלמשל משכו בפאתה של אישה, הסירו לה את הפאה בכוח. היו מקרים אפילו שדווחו ששוטרים משכו בזקנים של אנשים. אנחנו יודעים איפה ראינו את זה. זה דבר נורא, וחייבים לצאת נגד זה. מילה אחרונה, ואמרתי קודם, זה שיעור ב' בצביעות. דיבר פה השר, אחד מהגזענים המובילים כאן, שמסית השכם והערב נגד השמאל, נגד אשכנזים, נגד מה שהוא מכנה "קפלניסטים". << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתה, טול קורה מבין עיניך - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נגמר הזמן << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - כשאתה מדבר נגד גזענות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת כסיף, נגמר הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי מי שמתנגד לגזענות, צריך להתנגד לכל גזענות - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אפשר לכבות את המיקרופון? מה זה, אין-סופי? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - כלפי מזרחים, כלפי יוצאי אתיופיה - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - כלפי חרדים, כלפי ערבים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את יכולה לכבות? הוא ידבר עשר דקות עכשיו. תודה רבה. איפה הוא, אבוטבול? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבוטבול, אתה מסופק מתשובת השר? תאמין לי, תשובה של השר הייתי חותם עליה. << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> אבל אם אפשר להעביר את זה לוועדה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איזו ועדה אתה רוצה? << קריאה >> משה אבוטבול (ש"ס): << קריאה >> ועדת הפנים או פניות הציבור. פניות הציבור, אם אפשרי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר גמור. אנחנו נעשה הצבעה על כך. יש פניות הציבור, אושר שקלים. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – 2 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לפניות הציבור נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמישה בעד, שני מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדה לפניות הציבור. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הודעה למזכירות הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון מס' 10), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> קביעת דרגת נכות לנכה צה"ל בידי רופא אשר לא שירת בצה"ל בשירות סדיר או במילואים << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: קביעת דרגת נכות לנכה צה"ל בידי רופא אשר לא שירת בצה"ל בשירות סדיר או במילואים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת צביקה פוגל, עפיף עבד, אבי מעוז וחמד עמאר. ראשון המנמקים, חבר הכנסת צביקה פוגל, בבקשה. עד שלוש דקות. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אנחנו מדברים רבות כאן על חוב המדינה לחייליה, אנחנו מדברים על תקציבים, אנחנו מדברים על אחוזי נכות, אנחנו מדברים על סעיפים ותקנות. אבל היום, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לדבר על מה שקורה ברגע האינטימי ביותר, הרגיש ביותר והקריטי ביותר בחייו של פצוע צה"ל – הרגע שבו הוא נכנס לחדר הוועדה הרפואית, ואני אומר את זה גם מתוך ניסיון. דמיינו את הלוחם הזה. הוא עבר את התופת, הוא נושא איתו צלקות, חלקן נראות לעין, חלקן חרוטות בנפש. הוא מתיישב מול הרופא שאמור לקבוע את עתידו, את דרגת הנכות שלו. הרופא מביט במסמכים, בודק את טווח התנועה, בוחן צילומים. מבחינה רפואית הבדיקה אולי תקינה, אבל מבחינת הלוחם, אדוני היושב-ראש, חסר שם משהו קריטי: חסרה שם השפה המשותפת. חבריי חברי הכנסת, קביעת דרגות נכות לחייל שנמצא בקרב אינה דומה לקביעת נכות מתאונת עבודה במפעל. הפציעה הצבאית עטופה בנסיבות שרק מי שלבש מדים, מי שחווה את המתח המבצעי, את האחריות, את הפחד ואת הרעות, יכול להבין באמת. אני טוען היום דבר מאוד פשוט: קביעת דרגת נכות לחיילי צה"ל חייבת להתבצע על ידי רופא ששירת בצה"ל. לא מדובר כאן רק על ידע רפואי, מדובר כאן על ביטחון. כאשר חייל יודע שהרופא מולו מבין מה זה קו מגע, מבין מה המשמעות של פציעה תחת אש, מבין את העומס הפיזי והמנטלי של לוחם – נוצר האמון שבין החולה לרופא. האמון הזה, אדוני היושב-ראש, הוא התרופה הראשונה בתהליך השיקום. המצב הנוכחי, שבו החלטות הרות גורל מתקבלות לעיתים מתוך הבנה רפואית יבשה בלבד, יוצר תחושת ניכור. החייל מרגיש שהוא צריך להוכיח את הכאב שלו למישהו שמעולם לא היה בנעליו. זהו עוול שניתן לתקן. רופא ששירת בצה"ל מביא איתו לשולחן הוועדה לא רק את הסטטוסקופ אלא גם את הלב המבין, את ההקשר הצבאי, את היכולת לראות את האדם שמאחורי התיק הרפואי כלוחם. לב-ליבו של תהליך השיקום הוא האמון. הספרות הרפואית והפסיכולוגית, חבריי חברי הכנסת, מלמדת אותנו שאם המטופל לא מאמין שרואים אותו ומבינים אותו, הגוף מגיב פחות טוב לטיפול, והנפש נשארת דרוכה ומגוננת. אצל חייל פצוע חוסר האמון בוועדה רפואית יכול להרגיש כמו קרב שני, רק הפעם נגד המערכת. לכן יש לדעתי היגיון רב בדרישה שלי שמי שמעריך את הנזק יבין את המנגנון שגרם לו, לא רק בהיבט הפיזיולוגי אלא בהיבט של שדה הקרב. מילות סיכום, אדוני. לוחם שנפצע ומגיע לוועדה הרפואית נמצא לעיתים במצב פגיע. והידיעה שמולו יושב בן אדם שהיה שם יכולה להסיר הרבה מגננות וחשדות, ולייצר שיח מקצועי שהוא גם אמפתי ומבין הקשר. חבריי חברי הכנסת, זו אולי הנקודה הקריטית ביותר ברפואה המודרנית בכלל ובשיקום בפרט, מה שנקרא הברית הטיפולית. אני קורא לכולנו לאמץ את הגישה הזו כסטנדרט. זה שינוי קטן בנהלים, אדוני היושב-ראש, אבל שינוי ענק בתחושת הביטחון שאנחנו מעניקים למי שנתנו את גופם ונפשם למען ביטחוננו. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. ישיב על ההצעה השר דודי אמסלם. << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת פוגל, אני קודם כול בשורה התחתונה אתן לך כמה ציטטות מתשובת שר הביטחון, ואחרי זה אגיד לך מה עמדתי בעניין. שר הביטחון, בגדול, מתאר כאן במסמך שאני אתן לך שבסך הכול, גם בעקבות המלחמה ובוודאי לאורך התמשכותה, כמות פצועי צה"ל היא עצומה וגדולה, והם משתדלים לטפל בהם במסירות הגדולה ביותר. אבל לעצם השאלה הוא אומר – וזה המשפט שלהערכתי אתה חולק עליו – שבוועדות הרפואיות פועלים רופאים מסורים, והסיפור של השירות הצבאי אינו רלוונטי לעניין. זו התשובה. כמובן הוא אומר שאם תהיה פסילה גורפת וכו', שגם לא תאפשר לרופאים חרדים, וכנראה, הוא לא ציין, אבל הוא מדבר גם על רופאים ערבים – זו התשובה שלו. עכשיו אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת פוגל. אני מסכים עם כל מילה שאמרת פה ויותר מכך. אני לא מדבר רק על פצועי צה"ל. נער הייתי וגם זקנתי. כשאני הייתי בצה"ל, בגדוד שלי היה רופא גדודי, קצין. דרך אגב, זה לא שינה, הוא יכול להיות קצין ערבי, קצין יהודי, קצין דרוזי, קצין חרדי, לא עניין אותנו המוצא. אבל הוא היה קצין במדים. בקצין העיר, כשהיינו באים לקבל גימ"לים, היה רופא עם מדים. היינו מדינה קטנה אבל עַם הרבה יותר מבין, עם נשמה יותר גדולה. לא היו לנו אמצעים, אבל הייתה נשמה. היום במסגרת כל ההפרטות בכל המגזרים, צה"ל גם הפריט את הסיפור של מה שנקרא קצין העיר. היום אין קצין העיר. הבן שלי יום אחד אמר לי: שמע, אבא, אני לא מרגיש טוב, קח אותי לביקורופא. לא הבנתי מה זה. אמרתי לו: מה זה ביקורופא? אתה מתכוון קצין העיר. הוא אמר לי: לא, מה זה קצין העיר? הוא שואל אותי. אמרתי לו: לאן הולכים? אמר לי: קח אותי לגבעת שאול. טוב. נוסעים לגבעת שאול, אני נכנס לאיזה מתחם, ואללה, אני רואה איזה 500 חיילים יושבים שם מסביב. אני נכנס איתו לרופא, כי הוא באמת הרגיש מאוד לא טוב. הרופא לא חייל. תחשוב גם, כמו שאמרנו פה, הרי אם הוא לא חייל, הוא גם לא יהודי. לא שזה חשוב, אבל בעניין הזה זה חשוב. אם אתה חייל, אז לא חשוב; אם אתה לא חייל, זה מתחיל להיות קצת חשוב. ואני הייתי בשוק. גם את זה הפרטתם? כמו שאתה אומר, קצין עם מדים יודע מה זה צה"ל. הוא לא רק יודע, הוא חש, הוא היה שם. הוא היה בשוחות, הוא מבין את ההרגשה. לא צריך להסביר לו, לפעמים הוא מסתכל לך בעיניים, אתם מדברים, והוא מבין מה עובר עליך. למה – גם חברים שלו עברו, כשהוא היה צעיר, עוד לפני שהוא היה רופא. לכן אני באמת מתחבר לכל מילה שלך, ואני קורא מכאן לשר הביטחון. דרך אגב, זה הדבר הכי אבסורד שקרה בצבא – עזוב אוכל, זה לא שהפרטתם את המזון. היום חייל שרוצה לקבל – אני אומר לך, פעם היינו הולכים לבית חולים, ובכל בית חולים היה ר"מ 2 והיינו נכנסים. חייל היום רוצה לקבל CT, ירושלמי – שולחים אותו לצפת. אחרי איזה שלושה, ארבעה, חמישה חודשים, אם בכלל יש שם תור. הכול מעוות. לכן אני מציע להחזיר את המסורת של צה"ל. כמו כל צבא, דרך אגב. אני לא מכיר – בצבא האמריקאי בוודאי לא מביאים לך איזה אזרחים שיתנו גימ"לים. יש שם קצינים ורופאים בצבא, לא משנה מאיפה הם באו. ולכן אני אומר, גם ב"ביקור רופא" צריכים להיות קצינים צבאיים. ודרך אגב, יש לזה ערך בפני עצמו, ובוודאי ובוודאי חייל שזקוק לטיפול רפואי בבית חולים, הוא צריך ללכת לבית החולים הקרוב לביתו, כמו כל אזרח, וצריך להיות שם ר"מ 2 למטה, שמקבל אותו ומפנה אותו במהירות לאן שצריך. לצערי הרב, זה המצב. אני קורא לשר הביטחון באמת לעשות מעשה כי זה דבר שאני יודע שיושב על הרבה הורים. המון הורים לחיילים – דרך אגב, לא פצועים; חיילים שנלחמים, בעיקר בסדיר – שהם רואים את זה, והרבה פנו אליי. באמת, זה ציער אותי מאוד שזה המצב. אז אני מקווה שהוא שומע אותנו, אני מציע לך גם לשוחח איתו. זו החלטה אדמיניסטרטיבית, זה לא שאלה של כסף בכלל. זו שאלה יסודית, עקרונית, ואני רואה אותה גם כמוסרית. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בריאות. אוקיי. אנחנו נצביע על העברת הדיון לוועדת הבריאות. הצבעה. << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> ועדת החוץ והביטחון. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חוץ ביטחון. אוקיי. שבעה בעד, אחד נוכח. אני קובע כי הדיון יימשך בוועדת חוץ וביטחון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> פגיעה חריגה וחמורה בזכויות יסוד של עצור שומר מצוות << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: פגיעה חריגה וחמורה בזכויות יסוד של עצור שומר מצוות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יצחק גולדקנופ, רון כץ ומיכאל מלכיאלי. ראשון המנמקים, חבר הכנסת יצחק גולקנופ, בבקשה. << דובר >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבר שנתיים שאני עומד כאן וזועק מעל כל במה – אל תביאו אותנו למצב שבו לומדי תורה נחשבים לעבריינים. התרעתי שוב ושוב שאסור שנגיע ליום שבו אברכים יראי שמיים ולומדי תורה ישבו מאחורי סורג ובריח רק כי בחרו בחיי תורה. בזמנו, היו שצחקו והיו שהרימו גבה, והינה היום תראו לאיזה שפל הגענו. לא זו בלבד שעוצרים בחורי ישיבות שכל חטאם הוא שהם לומדים תורה כאן במדינת היהודים, אלא שמוסיפים חטא על פשע ומונעים מהם להניח תפילין. לאן הגענו, אדוני היושב-ראש? המקרה בשבוע שעבר של האברך אברהם בן דיין, שנמנע ממנו להניח תפילין, הוא כתם על המערכת כולה. האברך הזה נעצר במוצאי שבת באופקים, והועבר על ידי המשטרה הצבאית. הוא הגיע לכלא הצבאי, ועל אף שביקש שוב ושוב מצוות הסוהרים להניח תפילין, הוא נתקל באדישות ובעיכובים עד שחלף זמן הנחת תפילין. רבותיי, יהודי בבית מעצר צבאי ישראלי צריך להתחנן להניח תפילין? במדינה זו, שהוקמה כדי לשמור על המסורת היהודית, נמנעת זכות כל כך בסיסית וקדושה. זהו מקרה חריג ומחפיר שאינו הולם שום פקודה צבאית או ערך אנושי. אני מבקש ודורש שבכל כלא צבאי יהיו ערכות תפילין השייכות למקום. לא ייתכן שיהודי שנעצר מהרחוב, ללא הציוד שלו, יישאר ללא תפילין רק בגלל עיכובים לוגיסטיים. המקרה הזה הוא תוצאה ישירה של הסנקציות והפיכת האברכים ליעד למעצרים. כשמתייחסים ללומד תורה כעבריין, הסוהרים מרגישים שמותר להם לרמוס גם את זכויותיו הדתיות. לסיום, אדוני היושב-ראש, היינו עדים בימים האחרונים למראות קשים בבני ברק ובמקומות נוספים. אני מבקש לומר כאן: הציבור החרדי לא משתמש באלימות. הוא הולך בדרך התורה, דרכיה דרכי נועם. זכותו של כל אדם להגן על עצמו, ועל זה נאמר: לאו עכברא גנב אלא חורא גנב. הם לא היו אשמים. שולחים אליהם כל מיני אנשים, פתאומית, לתוך הבית – אם זה חיילות, אם זה חיילים – ומעמידים אותם במצב קשה שאין להם מה לומר. ועל זה אני אומר לכם: אני בטוח שאף אחד מהם לא עשה שום דבר בכוונה תחילה אלא כדי להגן על עצמו, אך באותה נשימה – ושמעתם גם קודם מה קרה פה עם אישה שסחבו לה את הפאה מהראש – לא ייתכן שנשתוק על המראות המזעזעים שהיינו עדים להם. ראינו במו עינינו את האלימות הקשה של שוטרים שנהגו באכזריות כלפי אזרחים תמימים - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לחתור לסיכום. << דובר_המשך >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << דובר_המשך >> - - שוטרים שהגיעו עם להט בעיניים ופשוט חיפשו טרף, עם אלות בידיהם. לא נעבור בשתיקה על אלימות משטרתית ועל רמיסת זכויות של אזרחים. לא נשלים עם מצב שבו נוהגים בציבור החרדי בכזאת קלות דעת, לא ברחובות העיר תחת אלות המשטרה ולא בתוככי הכלא הצבאי במניעת הנחת תפילין. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ. רוצים להתחלף? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק אל תריבו. שלוש דקות, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, תיארתי לעצמי שהמקרה הזה הוא מקרה שיגיע למליאת הכנסת – דרך אגב, בצדק, בצדק, כי צריכים להיות ערוכים כאשר מבקשים לגייס אוכלוסיות מיוחדות, מכל העדות ומכל הדתות שמתגייסים לצה"ל. צריכים להיות ערוכים לזה. לכן חשבתי שלא יהיה פה מי שיוכל לדברר את צה"ל, אז לקחתי את זה על עצמי, ואני אומר לכם שדובר צה"ל מייד לאחר המקרה עשה בירור וגם הוציא הודעה שאומרת שהדבר לא נעשה בהתאם לפקודות, לקח על זה אחריות. לא קרה לפני, ואני בטוח שגם לא יקרה אחרי, וזה חשוב שאתה גם תשמע את זה, השר לשעבר וחבר הכנסת גולדקנופ, כי צריך לדברר את זה גם הלאה לציבור. זו תקלה, תקלות קורות, אבל זו תקלה, תקלה שלא צריכה לקרות. ומפה אנחנו צריכים לנסות להתעלות ולעלות לשלב הבא. השלב הבא זה שצריכים להיות מוכנים לגיוס, כי אנחנו מבינים: חוק גיוס לא הולך לעבור בבית הזה. אין לזה רוב בקואליציה, אין לזה רוב בעם, אין לזה אפילו רוב בקרב מתפקדי הליכוד – הינה, חברי היו"ר יכול לאמת את הדברים. אין תרחיש פוליטי אמיתי שהחוק הזה יכול לעבור במדינת ישראל. וכאשר אין תרחיש פוליטי אמיתי שהחוק הזה יכול לעבור במדינת ישראל, צריך להיערך לקליטה של אוכלוסייה שטרם נקלטה במספרים האלה בצה"ל, ואפשר לעשות את זה. אפשר לעשות את זה אם הסיעות החרדיות יפסיקו עם החרם הזה שלהם, לומר: לא תתגייסו; והמראות הנוראים שראינו מבני ברק צריכים להיפסק. וצריכים להגיד: אוקיי, הבנו. עם אחד, משפחה אחת, זכויות יחד, נלחמים להגן על מדינת ישראל יחד. ורק אז אנחנו נמצא את דרך המלך למצוא ולעשות את זה כמו שצריך, אחרת אנחנו נמשיך לבוא לפה, ונמצא את המקרים של האחד למיליון שקורים ונציף אותם, במקום שנעשה הפוך. נדבר על המקרים המדהימים שכן התגייסו לצה"ל, וכן המשיכו בתורתם אומנותם, וכן עושים גם שירות צבאי וגם ממשיכים באמונה האמיתית החזקה שלהם. על זה אנחנו צריכים לדבר פה. זה מה שכנסת ישראל צריכה לעשות, ודאי לפני איום אמיתי שאנחנו רואים שהולך ומתקרב אלינו. אני אומר לכם, ההגנה על מדינת ישראל לא הולכת להיפסק, אנחנו נצטרך את כולם. עומד הרמטכ"ל ואמר: צריכים 12,000 לוחמים לצה"ל. כאשר צריכים 12,000 לוחמים לצה"ל, גם חתן מחופתו צריך לבוא ולהתגייס, וזו החובה של כולם. אז אני מפה אומר לכם: אחיי מהסיעות החרדיות, מספיק, קחו אחריות על עצמכם, קחו אחריות על מדינת ישראל, קחו אחריות על המקום הזה. תקראו לציבור שלכם – שמי שלא לומד, ואנחנו יודעים שיש כאלה באלפים, תבואו להתגייס בבקו"ם. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. << דובר >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, יש סיפור שאני עוקב אחריו כבר הרבה מאוד זמן. והסיפור הזה, לצערי, זאת לא הפעם הראשונה. באותו זמן המעצר פנתה אליי אותה משפחה בבקשה מאוד פשוטה: לא רוצים לשחרר את הבחור הזה, תדאג לבן שלנו לתפילין. ואני אומר לעצמי, ריבונו של עולם, הבחור מבקש. אז אני אומר: שהילד יבקש, שהבחור יבקש. הוא ביקש, וזאת לא פעם ראשונה. לפני כשלושה שבועות עוד סיפור, בחור שמתוך בית המשפט העורך דין כותב לי: השופט הורה לתת לו את התפילין. האם אותה משטרה צבאית נתנה לו תפילין כהוראת השופט? אני לא צריך את ההוראה של השופט. אנחנו אומרים: "וקשרתם לאות על ידֶך והיו לטֹטפֹת בין עיניך", הקדוש ברוך הוא ציווה אותנו. ואני כותב לעורך דין תוך כדי דיון: וכי המשטרה הצבאית לא מקבלת, לא עושה את מה שהשופט אומר? והוא כותב לי: לא, ואני לא מאמין. וקורה בפעם הנוספת הזאת, שאותו בחור, אותו חייל לא נותן לו תפילין, והוא זועק: אני רוצה תפילין. רבותיי, כשהצבא, כשהמשטרה הצבאית, כשהמשטרה, אומרים: אנחנו יודעים לקלוט כל ציבור, לתת לו את בעיית הכשרות שלו, את הנושא של התפילה – ייזכר לטוב, חבר הכנסת מישרקי, שהלך ודאג לאותו בחור שיוכל לקבל אוכל בד"ץ. וכל פעם: אז קרתה לנו טעות, ושוב פעם טעות. יש כאן רצף של טעויות, שאין את המבוגר האחראי שדופק על השולחן ואומר: צריך לעשות פה סדר. אני לא יודע מי עונה, מי אמור לענות מטעם הממשלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השרה מאי גולן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> השרה מאי גולן. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> השרה מאי גולן. השרה גולן, השרה מאי גולן, אני, מפשוטי חברי הכנסת, פונה אלייך כחברת הממשלה, כנציגת מפלגת השלטון. בממשלה הבאה תדפקו על השולחן – כי אני כבר לא נכנס לשם, אנחנו יצאנו – לדפוק על השולחן ולומר למשטרה ולמשטרה הצבאית: לא יכול להיות שבחור במדינת ישראל לא יניח תפילין. ואני יודע כמה הערכים חשובים לך, ואת תהיי הדוברת שלנו בממשלה, להעלות את הנושא הזה. ואם כבר אני נמצא כאן, אני רוצה לדבר בשניות האחרונות, אדוני היושב-ראש, בעוד נושא. בשבוע שעבר היה מקרה חמור מאוד בבני ברק, חמור מאוד. באה המשטרה הצבאית, חיילות, והתנהגו אליהן בצורה לא מכבדת, אלימה. ראוי לכל גינוי, ראוי לכל גינוי. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא שוטרות – מורות. << דובר_המשך >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << דובר_המשך >> מורות, לא משנה, התנהגו אליהן בצורה לא מכובדת, אלימה, ואני מגנה את זה. איך יכול להיות שעוד לפני שהשוטר הראשון הגיע לבני ברק, אומרים לי אנשים מתוך בני ברק: אתה תראה שהמשטרה תבוא באיזו הופעה של ראווה, יכו וילקו באנשים סתם. ואני אומר: מה פתאום, משטרת ישראל תכה אנשים סתם? לא, לא מתאים. וזה מה שקרה. למה תושבי בני ברק צריכים להיות בידיים של שוטרים שמכים בהם סתם? למה אישה לא בריאה מקבלת מכות משוטר סתם כי הוא היה עצבני? אני מקווה, גברתי השרה, שתשמיעי את הזעקה שלנו מסביב שולחן הממשלה ותהיי שליחה שלנו לעניין הזה, כי תושבי בני ברק והתושבים החרדים הם לא הסוג ב' של אף אחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תשיב השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, מאי גולן. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> על מה היא משיבה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> היא משיבה על ההצעה הזאת, של התפילין. היא, לדוגמה, אם היה מותר לנשים, גם היא הייתה מניחה, תאמין לי. << דובר >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר >> חד-משמעית. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אל"ף, לא אסור. מותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תלוי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לפי המתווה החדש, אתה אומר. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> מה זה לקנטר? מותר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה מותר? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לאישה להניח תפילין, לפי המתווה שלכם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> זאת אפילו מצווה, מרגי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> זאת לא עבירה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אמרתי, זאת מצווה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כל אחד - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שתי דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זהו, הדליק אותי ישר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אלינור כבר לא מתייחסת לבדיחות שלי. תסתכל, היא רצינית. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני לא עולה בשתי דקות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> פעם עלה ביטן, אמרתי לו: נא לסכם. הוא הסתכל עליי ואמר: מה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> קודם כול, ברצינות נאמר, לפני שאני אתחיל - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה? אני אוהב את אווירת סוף המסלול הזאת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אבל תדע לך שהיא, היא מקצרת עכשיו. 20 דקות היא תיקח לי, אני מכיר אותה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> היא תהיה שרה - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> יש לי שם קהל חבל על הזמן. עכשיו, אל תיתן לי, למה אני אמשוך פה 40 דקות, ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מותר כפיים רק בסוף, למאי, בסדר? קדימה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> ישתבח שמו לעד. שנייה ברצינות. אני רוצה לשלוח את תנחומיי העמוקים, הכנים והכל-כך כואבים על סמל ראשון עפרי יפה, שהיום איבדנו בשדה הקרב. עוד נסיך של מלח הארץ שנלחם על ארץ ישראל. אני רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחתו, שלא תדעו עוד צער. ואני תמיד אומרת שכשאני שולחת תנחומים, אני יודעת שאין באמת שום דבר שיכול לנחם משפחה שאיבדה את היקר לה מכול, את האוצר הכי גדול שיש. אבל דעו לכם, שנזכור אותו לנצח. אני קראתי עליו היום, באמת מלח הארץ, לעד הוא יהיה בליבנו, ועם ישראל יודע שגיבוריו הקדושים הם הסיבה שבזכותה אנחנו קיימים כאן בארץ ישראל. לפני שאני אענה דברים בשם שר הביטחון, אני אגיד לשר לשעבר והשר לעתיד מלכיאלי, ולכל חבריו שיושבים פה, שבאמת ההצעה הדחופה לסדר-היום היא קודם כול מאוד חשובה. ומי כמוך יודע – אתה מקשיב לי? מלכיאלי. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> השר מלכיאלי, מדברים אליך. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> מוציאים פה מהריכוז. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מה יותר חשוב? אני רק רוצה לומר לך שמינית אותי להיות שליחה, נכון? אז קודם כול, אני מקבלת עליי את העול החשוב הזה. זאת באמת זכות וכבוד שלי להיות שליחה שלכם, ואני לא צריכה להסביר ולהגיד כמה אני מעריכה. << קריאה >> מיכאל מלכיאלי (ש"ס): << קריאה >> חשבתי שתגידי: אתה תחזור לממשלה ותגיד את זה אתה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אתה תחזור, בעזרת השם, אתה תחזור. תכף ומייד. הכול יהיה בטל ומבוטל. אבל אני רוצה לומר שאנחנו עברנו אלפיים שנות גלות כדי להקים את המדינה הזאת, לא כדי שתהיה אף פגיעה, לא חריגה, לא חמורה, לא קטנה ולא גדולה בזכויות היסוד של אף שומר מצוות, גם לא עצור. אני כמובן תומכת בכל מה שקשור לדבר הזה, ואני מקווה שנזכה להיות באמת – חיים בחברה שתכבד את כל הצדדים, ולא רק צד אחד, והמבין יבין, אבל בסדר. אני עונה בשם שר הביטחון: לפני שאתייחס ספציפית לטענות שאותן מעלים חברי הכנסת גולדקנופ, מלכיאלי וכץ בהצעתם הדחופה לסדר, אני מבקש להדגיש שני עקרונות מנחים המובילים אותנו בהקשר זה. עיקרון ראשון: המחויבות העמוקה שלנו לערך כבוד האדם, שהוא אחד מערכי צה"ל המרכזיים, והוא מחייב את צה"ל לא רק כלפי אלו המשרתים בו אלא כלפי כל אדם באשר הוא אדם. עיקרון שני שמוביל אותנו נוגע לסוגיית האמונה הדתית. בצה"ל משרתים, כידוע, זה לצד זה יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים וגם חסרי דת, וצה"ל מחויב ביחס שוויוני ובגישה מכבדת לכל בני הדתות המשרתים בו. לאור שני העקרונות הבסיסיים האלו אני מבקש להתייחס להצעה לסדר-היום של חברי הכנסת גולדקנופ, כץ ומלכיאלי, ולחדד את הנקודות הבאות. ראשית, מתקני הכליאה בצה"ל פועלים בהתאם לעקרונות שאותם ציינתי. סגלי הכליאה המשרתים בהם פועלים, ללא הבדל דת, למתן יחס שוויוני, מכבד וענייני מול כלל הכלואות והכלואים במתקני הכליאה. שנית, בין כלל הכלואים קיימים רבים אשר מקיימים אורח חיים דתי, וגם הם זוכים כמובן ליחס מכבד, תוך הקפדה יתרה על שמירת זכויותיהם, בין שמדובר באפשרות סדורה לקיום תפילות, ובין שמדובר בשיעורי תורה ולימוד, באספקת תשמישי קדושה, בזמני ארוחות מתאימים ובארוחות בהכשר בד"ץ. גורמי הכליאה מודעים לחשיבות הרבה הטמונה בסוגיה זאת, ופועלים ברגישות הנדרשת ובכובד ראש כדי לאפשר לכל כלוא לשמור על אורח חייו הדתי ככל שירצה בכך. באשר לטענה על אירוע ספציפי שבו לא ניתנו תפילין לצורך תפילה, גורמי אגף כוח אדם שתחקרו את המקרה עדכנו שמדובר באירוע נקודתי, שאינו משקף, כאמור, בשום צורה ואופן את ההתנהלות הכוללת בתחומים אלו. הנחיתי את צה"ל לפעול כדי לחדד נהלים ולמנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד. לצערי, בשל נסיבות הנוגעות לצנעת הפרט וגם לנהלים מבצעיים, אין באפשרותי להרחיב מעבר לכך, מתוך מחויבות לכבודם וזכויותיהם של כלל הכלואים. אני בטוח כי גורמי הכליאה בצה"ל ימשיכו לפעול באחריות, במקצועיות ובשקיפות הנדרשות, תוך מתן מענה ראוי ומכבד לצורכי הדת של כלל הכלואים. זה עד כאן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו מתחיל הנאום. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זו התשובה של שר הביטחון. אם אתה רוצה אותי, אני מבטיחה ללכת ולברר את כלל התשובות שלך מול שר הביטחון. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אם זה מה שאתה מרגיש, אני לא אתווכח עם הרגשתך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה יכול בסופו של דבר לא לקבל את תשובת השר, ולהמשיך דיון בוועדה. אוקיי? << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בדרך כלל זה מה שקורה. עכשיו השרה תתחיל את הנאום שלה. עכשיו זה היה פתיח, אתה מבין? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא. עשר דקות. אתם רוצים לצאת? לשמוע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, אל תצא, רון. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> למה? אני אשמח שתצאו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רון, אתה יודע איך המצביעים שלך מקללים אותה? אומרים לה: יא ניסים ואטורי בבת. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא, באמת? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן. ולהפך, גם לי אומרים ככה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זה לא קללה. ניסים, למה אתה קורא לזה קללה? אני גאה בזה. למה אתה אומר שזה קללה? אתה חבר טוב שלי, ואני מעריכה אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, הם מקללים. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הם חושבים שהם מקללים. הם בזויים בעצמם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה ללא הגבלה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> סגן היושב-ראש חבר הכנסת מרגי, הכול טוב? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> ואטורי, אני רציתי להגיד שזה מחמאה בשבילך - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בסדר, אתם רוצים שאני אתחיל? ככל שאני אתחיל את דבריי, ככה אני אסיים יותר מוקדם. מה אתם אומרים? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> איפה הסוכריות של ביטן? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> זה ואטורי מדבר, לא אני. לא להאשים אותי. << קריאה >> יצחק גולדקנופ (יהדות התורה): << קריאה >> אני רוצה תשובה מלאה - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז אני אסיים את הדברים שיש לי להגיד בנושא אחר, ואז נחליט על המשך דיון בוועדה. בסדר? עשר דקות, מקובל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> עשר דקות, תעשה קפה, תחזור. חבל, אני אומרת דברי טעם וחוכמה, הרב גולדקנופ, אתה תשמח לשמוע. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הפעם אני מבקשת לדבר על המילה הכי פופולרית והכי מתוקה, למראית עין לפחות, אבל הכי ריקה בפועל בשיח הישראלי - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> "נתניהו". << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> "ממשלת אחדות". היית רוצה "נתניהו". "ממשלת אחדות", כן, כן, אחדות. עכשיו תראו, אין אדם אחד בעם ישראל שלא מייחל לאחדות אמת. אבל בואו נשים רגע את הדברים על השולחן. מה שראינו כאן בעשרות השנים האחרונות זה לא אחדות, זה עבדות. עבדות מרצון של הדרג הפוליטי לדרג הפקידותי; מהצבא, דרך השב"כ, הפרקליטות ומשרד האוצר, כולם. ראינו את ניסנקורן, שהיה חותמת בפועל של כחול לבן, את אהוד ברק, את ציפי לבני. ראינו איזה שינויים גדולים במערכת המשפט עשו הממשלות הקודמות. כולם מדברים גבוהה-גבוהה על רפורמות, אבל בפועל הם היו ונשארו שפוטים של המערכת, עבדים של הסטייט בתוך המדינה. אז למה אני נגד האחדות שלכם? אני נגד האחדות המזויפת הזו, קודם כול כי אני בעד דמוקרטיה. איך אמרה פרופ' גביזון, זיכרונה לברכה? אני בעד העם על ידי העם. העם הוא זה שיבחר איזה מחנה מייצג את השקפתו ודרכו. למשל, מי שרוצה ממשלת אחדות וסיסמאות כמו "שישב רק עם מלאכים", אז שיצביע ליועז הנדל. מי שרוצה לרדוף אחרי יהודים בכיכר דיזנגוף ביום כיפור, לשרוף כבישים באיילון, ומי שבאמת מאמין שהלוחמים הגיבורים והקדושים שלנו הורגים תינוקות כתחביב, מוזמן להצביע לאנרכיסטים של יאיר גולן. מי שחושב שבזמן מלחמה קיומית נכון להסית נגד הממשלה, ובמקום ניצחון ואחדות חשוב לו יותר לחזק את מועצת הלול, שיצביע ליש עתיד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה קשור - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מי שמאמין – מועצת הלול, שיצביע ליש עתיד. קרקרנים במקצוע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> הינה, בבקשה, אתם מצדיקים את מה שאני אומרת. מועצת הלול, ישר התחילו לקרקר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נשבע לך, הוא נרדם. הוא נרדם. הערת אותו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מועצת הלול זה סמכות של גואטה. מה זה קשור אלינו? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני מתקשר לששי. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אחזור. מי שחשוב לו יותר לחזק את מועצת הלול, ראיתם כאן דוגמה, שיצביע ליש עתיד. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני בעד - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מי שמאמין לדיווחים ולתחקירים של ערוצי אל-ג'זירה 12 ואל-מנאר 13, שיבושם לו. הציבור הערבי חושב שחברי הכנסת שלו צריכים להרביץ לשוטרים ולהילחם למען עזה, במקום להילחם בארגוני הפשיעה בהכנסת שב"כ וחקיקות ברזל, שימשיך להצביע להם. המחנות ברורים, חברים, ימין לאומי מול שמאל בתחפושת, כי מולנו ניצב מחנה של תחפושות. יש את אייזנקוט שנדבק בביביפוביה הפוביומטית, ומצא את התרופה ברשימה המשותפת, כי בל"ד היא פתאום חלק מברית המשרתים. יש את חברנו בנט, כמובן, המתווך הבין-לאומי, שטס בשבת לפוטין רק בשביל סלפי; האיש של "איך לנצח את הקורונה" ותוכנית סינגפור המוצלחת, שפתאום, פתאום, נזכר ב"העם שלי", "העם שלי". העם שלי אריות, נמרים, דובים, "העם שלי". << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מי זה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> בנט. כל זה רגע אחרי שחזר מגאולה ציפורניים בקריות וניסים פלאפל בדימונה. שם, הוא מספר שכולם מחכים לו, ועל הדרך הם גם הזכירו לו איך הוא הציל תוכי. אתה זוכר איך הוא הציל תוכי, אדוני? לא, אתה לא זוכר. אז אני אזכיר לך. הוא הציל תוכי בזמן שעצר את שיירת ראש הממשלה. ממש וינסטון צ'רצ'יל של דורנו, נכון? נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא הציל תוכי? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תוכי. לא, סתם תוכי. תוכי. ומה עם ליברמן? אוה, ליברמן. כל החיים הבטיח להפציץ את סכר אסואן, כל החיים, ולחסל את הנייה, ותמיד התשובה שלו הייתה – מה? בגלל נתניהו זה לא אפשרי. אני לא יודעת אם אתם יודעים, בגלל נתניהו נדרס כלב, בגלל נתניהו נפל אגרטל, בגלל נתניהו לא שתו כוס מים. הכול בגלל נתניהו. והינה, הקמתם ממשלה, אדון ליברמן, בלי נתניהו, והפלא ופלא, לא הגשמת אפילו 1% מהסיסמאות שלך. במקום ביטחון הלכת להיות שר האוצר, כי ממשלת השינוי חיה בהולנד, להילחם בקוקה קולה. היה לכם הרי הרבה יותר חשוב להילחם בקוקה קולה ממדיניות ימין וביטחון, שכל כך התפארת ברצונות שלך להשיג. ומה עם הכלכלה מול הנדסת התודעה? כי הרי מדברים על כלכלה מתרסקת, כל הזמן אומרים: הכלכלה מתרסקת. אז שוב, הכול שקרים, שקרים, שקרים, שקרים, שקרים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הכול יקר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז שוב, מכתב 1,500 הכלכלנים – שקר מוחלט. מדינת ישראל נמצאת בעשירון העליון בעולם, בעולם. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> גן עדן. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מאי? מתי היית בסופר פעם אחרונה? מתי הלכת לשוק פעם אחרונה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כל מה שאתם יודעים זה לשקר. אני הולכת לסופר כל שבוע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סימון דוידסון, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> מתי אתה הלכת לסופר? כל שבוע אני בסופר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תראי איך אנשים אוספים מהרצפה. אנשים אוספים מהרצפה אוכל. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> כל שבוע אני בסופר, אני עושה קניות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> איפה את חיה? בלה לה לנד. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שקר מוחלט. רק יודעים לשקר - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> את אומרת את זה? את אומרת את זה? זה לא מתאים לך? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סימון דוידסון, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רגע, ואיך המחירים בסופר? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> תראו, את הנזק - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק רגע, שנייה. אני מבקש לא להפריע, זה אחד - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> אני רק שואל איך המחירים בסופר. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני יכולה לספר לך על כל דבר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני רוצה להגיד לכם, נמצאים ביציע תלמידי כיתה ט' מחטיבת הביניים מיתרים - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שלום. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ברוכים הבאים לכנסת ישראל. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> מיתרים ברעננה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אמשיך: תראו את הנזק שניסו לעשות כאן. הגב' פפאיה ושות' רצו להקריס לנו את הבנקים. מה עשו? הם איימו להוציא את הכסף, והיו בטוחים שנחזור למכור תפוזים ברחובות. אממה, הינה הלכה לה גברת פפאיה – וקיבלנו את אנבידיה. השווקים בפועל מאמינים בנו יותר משהם מאמינים לתחזיות הפתוס של הכלכלנית הדגולה מירב – מנסור עבאס ציוני – כהן. עכשיו שיהיה ברור – אנחנו לא ממלכתיים, לא מנסים אפילו. לא ממלכתיים במובן של כניעה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גולדקנופ, היא מהליכוד, נתתי לה חופשי היום. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אחזור, כי זה משפט חשוב: אנחנו לא ממלכתיים במובן של כניעה. אנחנו נלחמים. אנחנו נלחמים מול אהוד ברק, האיש שחולם על גופות בירקון, זה שרוצה לייבא לכאן מיליוני גויים, האיש שאשתו שולחת לפטרון שלו, הפדופיל אפשטיין, מספרי חשבון, והוא כותב לו להציל את ישראל. נוזלים לו מיליוני דולרים מהאוזניים והוא משנורר כסף מפדופילים, תרתי משמע. זה הפרצוף, וזה מנהיג המחאה של קפלן. זה האיש שהביא לעולם את שקמה באוקטובר, אחותו הפשיסטית הקטנה. הממשלה הזו הוציאה את המוגלה שאיש לא העז לגעת בה. מי שמאמין שלא היה צריך להיכנע לבג"ץ, לפרעות קפלן, ו"כולם עכשיו", "שלום עכשיו", "בחירות עכשיו" – שיצביע לנו; מי שרוצה לראות מינויים כמו זיני וקובי יעקובי ורומן גופמן – שיצביע לנו, כי כשאתם מצביעים לנו, אתם יודעים בדיוק – אבל בדיוק מה אתם מקבלים. לא הכול מושלם, אבל זו ממשלה יציבה, שבכל הנוגע ליחסי חוץ וביטחון מיישרת קו עם הקו הלאומי והניצי. השופט יצחק עמית הזהיר שדמוקרטיות נופלות במכות קטנות – הוא צודק, אבל הוא קצת מפספס את הכיוון. גם דיקטטורות לא צריכות מכת פטיש כדי לקרוס, הן פשוט נמקות מתוך הריקבון של עצמן. כשהמערכת הופכת למנגנון משומן של שלטון יחיד, היא לא נשברת – היא מתפרקת לרסיסים תחת כובד העיוות. אז השופט עמית, להלן כמה דוגמאות: הנדסת הרכבים ופסקי דין ידועים מראש כשהתוצאה מסומנת עוד לפני שהדיון התחיל; אכיפה בררנית פושעת – חוק אחד למקורבים וחוק אחד למתנגדים; פרשת הפצ"רית וזכויות למחבלים, כשהמערכת מפנה עורף ללוחמים ומחבקת את אויביה במקום; מינוי עצמי בניגוד לחוק; ניתוק מוחלט שרומס את ריבונות העם בשם השררה. אז אדוני השופט עמית, הכתובת על הקיר. אלו לא מכות קטנות מבחוץ, זו התאבדות מוחלטת של מערכת שאיבדה לחלוטין את המצפן, בדיוק כמו באיראן, כשהצדק הופך לכלי דיכוי – הקריסה היא רק עניין של זמן. הבוחרים שלנו חייבים להבין: המערכת שלנו קשה, קשה מאוד. אנחנו לא מדינה שמתמודדת רק עם אויב מבחוץ. אנשים תוהים למה לא מפציצים כאן ולמה לא כובשים שם, אבל תראו עם מה אנחנו מתמודדים, עם מה אנחנו צריכים להתמודד מבית – סיכולים משפטיים, פקידות מסכלת ו-30 שנות קרן וקסנר ודינה זילבר, ששם, אל תתבלבלו, הפקיד הוא המנהיג. אבל אנחנו לא נישבר עד שהאליטה האמיתית, הבוחרים שלנו – שהם האליטה האמיתית – יכהנו בבית המשפט, בפרקליטות, בתקשורת ובאקדמיה. הציבור שלנו הוא שווה בין שווים. אני רוצה לסיים במילותיו של עוזי חיטמן, זיכרונו לברכה, מילים שייכנסו לכם טוב טוב לאוזניים, אבל טוב, כי השיר הזה נכתב על מצביעי המחנה הלאומי, על המתיישבים, על אריות יהודה, הפריפריה ולוחמי השדה, בדיוק באלו המילים: "גם אני נולדתי בארץ הזאת / והלכתי לאורכה ולרוחבה. / גם אבי חלם על הארץ הזאת / הרבה שנים לפני שהוא בא. / גם אני ניגנתי בארץ הזאת / שירים שנבטו מאדמתה. / גם אני הגנתי על הארץ הזאת / אם הסכמתי או לא, הלכתי איתה. // אך יש כאלה שלוקחים / מונופול על החוכמה. / הם יודעים יותר טוב ממני / הם יודעים יותר טוב ממך / מה טוב בשבילי מה טוב בשבילך". אז זהו, שלא. עלינו אתם לא תחליטו יותר לעולם. לא אנחנו ולא המצביעים שלנו נוריד את הראש בפני אף אחד. עם - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למאי אני לא שם שעון. החלטתי, זהו. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אני אתחיל את המשפט מחדש? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> על מה אתם בוכים כל הזמן? אתם יושבים פה חברי כנסת, את, מאי גולן מדרום תל אביב, הגעת להיות חברת כנסת - - - << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> שרה, שרה בשבילך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שרה – על מה את מלינה? על מה את מלינה? על מה? << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> על הפקידות המושחתת שאתם חושבים שאתם תנהלו ותסמיכו אותה עלינו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די, תפסיקו להכניס לאנשים ג'וקים לראש. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אבל בשבילך אני אגיד את הפסקה האחרונה שוב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כל ילד יכול לחלום ולהגיע להיות חבר כנסת. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> אז זהו, שלא. עלינו אתם לא תחליטו יותר. שמעת, דוידסון? לא תחליטו יותר לעולם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שרה, שרה. לא חברת כנסת, שרה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שרה, יותר מזה. << דובר_המשך >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << דובר_המשך >> לא אנחנו ולא המצביעים שלנו נוריד את הראש בפני אף אחד, בטח לא בפניכם. עם ישראל חי. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כל הכבוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> על מה כל הכבוד? על מה? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> שהיא סיימה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דוידסון, אתה בקריאה ראשונה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> רק ראשונה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק אחת, ראית מה זה? כל הבלגן שעשית – רק קריאה ראשונה. גולדקנופ, מקבל את תשובת השר, או שלא הבנת מה התשובה? היא הייתה בהתחלה, התשובה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני מזמין את השרה לבוא איתי לשוק בנתניה ולראות מה קורה בשוק. מאי, תלכי לראות מה קורה בשוק. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> לא צריכה שתזמין אותי, אני הולכת לשוק מחנה יהודה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מה אתם רוצים, איזו ועדה? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה, את מגינה על סמוטריץ'? את מגינה על סמוטריץ'? << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - מה קשור מה שאמרתי לבין מה שאתה אומר? אין - - - אתם קשי הבנה, קשי הבנה - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> את אומרת שהכול טוב, את אומרת שהכול טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דוידסון, אתה מפריע לי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> את אמרת שהכול טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דוידסון, קריאה שנייה. << קריאה >> השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן: << קריאה >> - - - רחוקה להיות בקריסה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יעזור. איזו ועדה? חוץ וביטחון. אנחנו מצביעים על העברת הדיון לוועדת חוץ וביטחון. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה היה? על מה הדיון? אני כבר לא זוכר מה היה. על מה זה היה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא זוכר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> של מי היה, של קולדקנופ? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, הנחת תפילין. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת חוץ וביטחון נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, נמנעים – שניים, אחד נוכח. אני קובע כי הנושא יעבור לדיון בוועדת חוץ וביטחון. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> מצבה ההומניטרי של ביאפרה והצורך בעמדה ישראלית ערכית בזירה הבין-לאומית << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: מצבה ההומניטרי של ביאפרה והצורך בעמדה ישראלית ערכית בזירה הבין-לאומית. את ההצעה הגישו חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, מאיר כהן, יעקב מרגי ולימור סון הר מלך. ראשון המנמקים – חבר הכנסת מרגי, השר המיתולוגי, סגן יושב-ראש הכנסת, איש רב-עשייה. << דובר >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר >> תודה, אדוני. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בבקשה. ידעתי שבסוף תגיע, אחרי כל מה שאמרתי. שלוש דקות. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בטרם דבריי אני מקדם בברכה – אני רואה תלמידים – דור ההמשך שלנו כאן, אורחים שלנו בכנסת, ברוכים הבאים. אני עולה לכאן היום, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אורחים ביציע, כדי להשמיע קול שנדחק יותר מדי שנים לשוליים של הפוליטיקה הבין-לאומית. יכול להיות שיהיו כאלה שירימו גבה, למה אני מעלה כאן בכנסת את הנושא הזה, אך בהמשך הדברים הם אולי יבינו. אבל הקול הזה, שהושתק שנים רבות, מהדהד בחוזקה בתוך המצפון היהודי האנושי שלנו. אני מבקש להעלות את הנושא של מצבם ההומניטרי של בני חבל ביאפרה בניגריה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על אוכלוסייה גדולה מאוד. יש כמה גרסאות, אם זה 50 או 70 מיליון בני אדם. רובם בני שבט האיגבו, אלו אנשים שרואים את עצמם כחלק מאותם עשרת שבטים אבודים של העם היהודי. הם רואים את עצמם כצאצאי שבט גד, יהודים ששמרו על מסורת אבותיהם במשך דורות בלב אפריקה. הם נושאים את עיניהם תמיד לירושלים, לא רק כמקור דתי אלא כמודל לתקומה לאומית, לחירותו ולזכותו להגדרה עצמית על אדמתו. אבל המציאות שהם חווים בחבל ביאפרה היא רחוקה מאוד מעצמאות, מהגדרה או ממה שנקרא חירות. הם נמצאים שנים רבות במציאות של רדיפה, של דיכוי ושפיכות דמים. ההיסטוריה של ביאפרה רצופת טרגדיות שקשה לתפוס. בין השנים 1967 ל-1970, כשביאפרה ניסתה להכריז על עצמאותה, העולם עמד מנגד כשמיליוני בני אדם נרצחו, נטבחו או מתו ברעב כתוצאה ממצור אכזרי. תמונות הילדים המורעבים – כולנו כילדים זוכרים את הבטן הנפוחה. זה הפך להיות מושג בין-לאומי לרעב ולמצוקה. התמונות האלה מביאפרה היו אלה שזעזעו את המצפון של העולם בשנות ה-60, אך העולם המשיך לשתוק והמצור נמשך עד לכניעתם. מאז ועד היום המספרים הם בלתי נתפסים. הנתונים שבידינו מצביעים על כך שמאז סיום המלחמה ההיא ועד ימינו נרצחו כשני מיליון וחצי בני אדם מבני ביאפרה. בסך הכול לאורך כל השנים אנחנו מדברים על אובדן של כשישה מיליון נפשות – שישה מיליון, מספר מצמרר, מזעזע ומזכיר לנו משהו – את מה שאנחנו עברנו כיהודים. המספר הזה מרעיד את הלב ואת אמות הסיפים. כיום המצב שם מחמיר: מצפון ניגריה פולשים מוסלמים קיצוניים המבקשים להשתלט על חבל ארץ זה בחסות שתיקה ואף עידוד של השלטון המרכזי. בני האיבו עומדים בפני ברירה אכזרית שהציב בפניהם בעבר שר המשפטים הניגרי: להתאסלם, למות או לחיות בגלות נצחית. ואני שואל שאלה רטורית: למה אנחנו צריכים להתערב? המצפון היהודי מחייב אותנו. המצפון היהודי מחייב אותנו להתערב ולזעוק – ואני מסיים, אדוני היושב-ראש, תודה על המחווה מבחינת הזמנים - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> צריך לסיים. << דובר_המשך >> יעקב מרגי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - אני מסיים ואומר – על משרד החוץ להעלות את הנושא הזה בכל פלטפורמה, בכל פורום בין-לאומי, לעורר את המצפון האנושי של אומות העולם שלעיתים אנחנו בתחושה שהוא לא קיים, כפי שחווינו זאת אנחנו על בשרנו, ולעיתים גם חווים עם הצדק, עם המוסר הכפול, סולם ערכים מזויף למראית עין. ולכן כאן מעל במת כנסת ישראל אני קורא לעולם הגדול, לעולם כולו, להתעורר, להעלות זאת לסדר-היום, ולשר החוץ שלנו ומשרד החוץ שלנו, להעלות את הנושא בכל פורום או בכל פלטפורמה אפשרית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. מי מהדוברים נמצא פה? אין אף אחד, נכון? ישיב על ההצעה השר – מי השר המשיב? << דובר >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר >> אני, סגנית השר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אה, בבקשה. סגנית שר החוץ שרן השכל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> מה זה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> למה את אומרת לו לא? תגידי לו 20 דקות, תראי איך הוא נכנס ללחץ. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> אתה רוצה 20 דקות? אני רוצה לומר ככה, חבר הכנסת מרגי, תודה רבה על ההעלאה של ההצעה החשובה הזו. אני חושבת שהמקרה של חבל ביאפרה הוא באמת מקרה מאוד מאוד קשה. הכמות, אתה יודע, אנחנו מדברים על מעל 15%, 17% מהאוכלוסייה של ניגריה. אבל האוכלוסייה של ניגריה, מדובר פה על 250 מיליון איש, אז באמת ההערכות של 50 עד 70 מיליון איש, אלה ההערכות לחבל הארץ הזה, אלה כמויות מטורפות שבממדים שלנו קשה קצת להכניס לתוך פרופורציה. אני אתחיל בתשובה של משרד החוץ, ואני אתייחס גם כן לנקודות שהעלית. חבריי חברי הכנסת, לאור הצעתכם לסדר-יום בנוגע לסיוע לחבל ביאפרה שבניגריה, חשוב להבין את המורכבויות. ראשית, כסגנית שר החוץ אני רוצה להביע אמפתיה עמוקה עם תושבי ביאפרה. הם חוו מלחמה מאוד קשה וזוועות בין השנים 1967 ל-1970. התייחסת למקרים הספציפיים של הרעב והילדים עם הבטן הנפוחה. לצד זאת, גם היום עם המאבק הקשה, המקרים הקשים שאנחנו רואים, אני רוצה להביע סולידריות ואכפתיות כלפי הגורל שלהם, כלפי ביטחונם ושלומם. לישראל יש מערכת יחסים דיפלומטית מלאה עם ממשלת ניגריה ושגרירות תושבת בבירה אבוג'ה, ובכך אנחנו מכבדים את שלמותה הטריטוריאלית ואת ריבונותה של ניגריה ופועלים אל מול הממשל המקומי הרשמי. יש לציין כי סוגיית ביאפרה היא כיום עניין פוליטי-חברתי פנימי בתוך ניגריה. בנוסף, אנחנו מודעים לאתגרים הביטחוניים בניגריה – מתקפות טרור, חטיפות ואלימות. לצערנו, זה קיים בכל אזור במדינה, אך חשוב לדייק – אלו אינם אירועים שמוגדרים כנגד קבוצה מסוימת בלבד או מוגבלים לחבל ביאפרה; זוהי התמודדות לאומית ניגרית מול גורמים מערערי יציבות הפוגעים באזרחים מכל חלקי המדינה ומכל הקבוצות. כמו כן, יש לציין כי תנאי המחיה בביאפרה דומים לאלו שבמחוזות רבים אחרים בניגריה ובמדינות אפריקאיות נוספות, ולכן אין מקום להפריד אותה מהמעטפת הכוללת. באשר לסיוע, משרד החוץ בראשות שר החוץ גדעון סער פועל בנושא ההומניטרי באפריקה. בין היתר רק לאחרונה הענקנו סיוע של מזון, שמיכות, אוהלים ועוד לפליטים מדרום סודאן שנמלטו מהמלחמה, מסודאן, זאת לאור הבקשה האישית של שר החוץ הדרום-סודני, מדינה שהיא אכן ידידותית מאוד כלפי מדינת ישראל. עד כה לא התקבלה בקשה מהממשלה הניגרית, וככל שתתקבל בקשה לסיוע, במידה ומדינת ישראל תמצא לנכון להעניק סיוע כזה בניגריה, נפעל בהתאם לכלים העומדים לרשותנו, נמשיך להעמיק את קשרנו ביבשת אפריקה מתוך שאיפה משותפת לביטחון ולשגשוג. אני אומר ככה: אני יודעת שהנושא הזה קרוב לליבך – חברת הכנסת לימור סון הר מלך, חבר הכנסת מיכאל ביטון – וחשוב לי - - << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> ומאיר כהן. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> ומאיר כהן. - - וחשוב לי לומר שהנושא כן נמצא על שולחננו, אנחנו כן עוקבים מקרוב אחרי האירועים האלו. העלית גם את הנושא של אלו שטוענים להיות אותו שבט יהודי אבוד באזור ביאפרה. הדבר הזה גם נמצא בסימן שאלה. לפחות העדות היחידה שיש לנו פה היא בעצם בג"ץ שהוגש לבית המשפט, שסירב לקבל, אבל לא ידוע בדיוק מה היה הלך הרוח או האדם שטען בעצם לפליטות היהודית. כל הנושאים האלה הם נושאים מורכבים שצריכים להישאל גם בסוכנות היהודית וגם במשרד התפוצות וגם במשרד הדתות כדי לברר את העניין הזה לעומק – זה בסוגיה הזו שדיברת עליה, שהיא הסוגיה היהודית, אבל מהבחינה הזו אני אשמח גם כן שנשב אחר כך, ואני אשמח להפגיש את חברי הכנסת יחד עם מחלקת אפריקה שלנו כדי להעמיק את הדיון וכדי לראות איך אנחנו יכולים לעבוד בשיתוף פעולה יחד כדי לסייע. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. לפני שנתקדם, אני רוצה להגיד שיש פה נציג של ביאפרה, ויקטור אובילו, נמצא פה ביציע, שלום לך. << דובר_המשך >> סגנית שר החוץ שרן מרים השכל: << דובר_המשך >> שלום. << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> היושב-ראש, אני אסתפק - - - אחרי התשובה המפורטת, אני אסתפק בתשובה - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מסתפק בתשובת השרה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> מקרה נדיר. מה, לא נצביע? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא מצביעים, נכון, ראדה? טוב, תודה רבה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >>הסדרת הסכם פיצוי לענפים החקלאיים הנפגעים במסגרת הסכם הסחר עם ארה"ב << הלסי >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> ההצעה הבאה היא הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: הסדרת הסכם פיצוי לענפים החקלאיים הנפגעים במסגרת הסכם הסחר עם ארה"ב. את ההצעה הגישו חברי הכנסת יצחק קרויזר, גלעד קריב, אלון שוסטר, ששון ששי גואטה וסימון דוידסון. ראשון המנמקים, חבר הכנסת יצחק קרויזר – אלון שוסטר, בבקשה. והדרת פני צעיר. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> פני מבוגר ודרומי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נתנו את הכבוד לדרום, אתה אומר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה, נספיק להגיע לנכדים. תראו, קודם כול, מה שאתם רואים פה זה לטובת האורחים שלנו, זה שת"פ חוצה אופוזיציה–קואליציה. חלק לא קטן מהפעילות כאן בכנסת היא מהסוג הזה, פחות תופסת כותרות. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אדוני השר, אנחנו עסוקים בסוגיה שמתגלגלת כבר שנים, והיא נוגעת לשאלה מי מקבל החלטות בתחום ביטחון המזון, האם משרד החקלאות בביטחון המזון או משרד האוצר, אגף תקציבים? מי מקבל את ההחלטות ברמה הלאומית הכוללת, שכוללת גם ביטחון מזון, גם פריסה בגבולות, גם יחסים בין-לאומיים? האם זה הממשלה בראשות ראש הממשלה, או שר האוצר? והינה הסתבר שבכלל בקצה השני של האוקיינוס, לפני שנה, החליט נשיא רב פעלים ועתיר רעיונות, שהוא דורש להוריד את כל המכסים בפני ייצוא המוצרים האמריקניים. ואנחנו, יחד עם אחרים, גם נענינו מחוסר ברירה. אבל השאלה הגדולה היא לא האם אנחנו מרכינים ראש בפני האימפריה של המאה ה-21 בהקשר הזה, בעניין פתיחת המכסים לייבוא של מוצרי חקלאות מארצות הברית לישראל, אלא השאלה: מה עושים הישראלים? הגויים כבר אמרו מה הם עושים. השאלה: מה הישראלים עושים? האם הם עושים את מה שעושה טראמפ עבור חקלאיו ותעשייניו, או הם מפקירים אותם? ואני חשתי באפריל, מאי, יוני בשנה הקודמת, שאגף התקציבים ממש מרוצה מכך שמלאכתם של צדיקים באוצר, עם מירכאות או בלי מירכאות, נעשית בכלל בידי אחרים. ברגע שהנושא הובא לוועדת הכספים, ועדת הכספים – מקיר לקיר, מקיר לקיר, אופוזיציה וקואליציה, בראשות יושב-ראש ועדת הכספים מהקואליציה – אמרה: חבריי מהאוצר, לא יהיה מצב שבו אנחנו מאשרים לכם את פתיחת השערים לייבוא חופשי של מוצרי חקלאות, בלי שאתם תסבירו כיצד תומכים, כפי שתומכים כולם, אירופים ואחרים, בחקלאים המקומיים. והאוצר, שהייתה לו חצי שנה להתארגן ולא עשה את זה, קיבל שיעורי בית, ולצערי עד רגע זה, זה לא קרה. אז אנחנו נמצאים במצב משונה, שגם לא עומדים בהבטחות כלפי ארצות הברית, גם לא נותנים את המענים לחקלאים, ואני חושב שהדבר הזה צריך להיות בהקדם. ואני מודה לחברי ושותפי לנושא יצחק קרויזר, יוזם המהלך, על כך שהוא מעלה אותו, ואני חושב שהדבר צריך להידון בוועדת הכספים או הכלכלה, מה שתחליט. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר. בינתיים אגיד לכם כי נמצאים פה ביציע קבוצת עולים מצרפת, מאולפן עציון. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. << קריאה >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה יודע צרפתית? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני יודע להגיד בונז'ור, סה בה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עוד מעט אתה עולה, לא? תכף יעלה דובר צרפתית, הוא ייתן לכם כמה מילים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הוא מנתניה, אז הוא מבין. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, הוא – על הדרך, במכולת. אולי הוא ידבר איתם עברית, זה מה שעשיתי, כי הם באולפן עברית. << דובר_המשך >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> אהלן, ברוכים הבאים. תודה רבה, אדוני היושב בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת המצטרפים. חברי אלון שוסטר, יש לך עוד נסיעה ארוכה, אז אתה תרגיש חופשי ללכת מתי שאתה צריך – להגיע לנכדים, נכון? הנכדים היקרים שלך. אנחנו עובדים ביחד הרבה בשדולה החקלאית, וגם בנושא הזה אנחנו משתפים פעולה, ורוצים להעלות באמת למליאת הכנסת נושא חשוב מאוד על הסכם הסחר עם ארצות הברית. ההסכם הזה, מי שלא מכיר, כולל פתיחה מדורגת של שוק המזון לייבוא מארצות הברית באמצעות הורדת היטלי סחר והרחבה של מכסות יבוא פטורות ממכס על תוצרת חקלאית. אדוני היושב בראש, אתה יודע היטב, כתושב הגולן כמוני, ההסכם הזה – ואנחנו לא מתנגדים להסכמים עם המעצמה הגדולה ביותר בעולם, זה דבר שהוא חשוב. אבל ההסכם הזה הולך לפגוע באופן ישיר בשכנים שלנו, החקלאים היקרים, תושבי רמת הגולן ותושבי הפריפריה. והבעיה היא לא בהסכם, כי ההסכם, אם הוא נכפה או נעשה בצורה נכונה או לא, הוא לא רלוונטי, כי הוא כבר יוצא לדרך והוא נחתם. שר הכלכלה היה מעורב, ראש הממשלה, שר החקלאות כמובן, שהציג את עמדת החקלאים. אבל כאן מדובר במה שלא הוסדר במקביל לאותו הסכם. משרד החקלאות העריך כי לצורך ההסכם, לצורך הליווי שלו מהצד החקלאי, מדובר על כמעט 1.5 מיליארד שקלים כדי לשפות ולתת פיצוי לאותם חקלאים שהולכים להיפגע. הנזק לאותם ענפים נאמד באזור המיליארד שקלים בשנה. ולכן, כרגע המנגנון הזה טרם הוסדר בין משרד החקלאות, נציגי החקלאים ומשרד האוצר. המשמעות היא כמובן חוסר ודאות חמור בענפים האלו, הפגיעה ביכולת לתכנון ארוך טווח של הענפים האלה. ומי שמכיר יודע שאותם מטעים זה תכנון ארוך טווח, זו השקעה גדולה מאוד, ולכן ככל שיש חוסר ודאות, אין שקיפות – אז כמובן שיהיו יותר חקלאים שירצו לסיים את חייהם של אותם מטעים, וכמובן, חקלאים חדשים וחקלאים צעירים שיחששו להיכנס לאותם ענפים. מדובר בשקדים, בתפוחים, אגסים, דובדבנים, אפילו, אני חושב, תפוחי אדמה ועגבניות. זה ממש פוגע בכל רצף ביטחון המזון של מדינת ישראל. כמובן, מיותר לציין שרוב אותם הגידולים נמצאים בפריפריה, בגולן, בנגב, בערבה, בכל אותם מקומות שאנחנו עוסקים ועמלים כל כך הרבה כדי לחזק אותם ולחזק את החקלאות שם ואת ההפרחה של הפריפריה. ולכן אנחנו שוב פעם מתמודדים עם אותה שאלה: האם באצטלה של הסכם או באיזשהו מנגנון שקורה בתוך משרד האוצר – איך אנחנו רואים ואיך אנחנו תופסים את החקלאות? אם היא חלק מביטחון המזון? מה המשמעות שלה כעוגן משמעותי בפריפריה? ולכן, כאשר מדינה חותמת על הסכם סחר, כפי שאמרנו, שמרחיב את הייבוא, מפחית את ההגנות, החובה של המדינה, החובה של משרד האוצר, לייצר מנגנון סדור, שקוף, שיהיה מעוגן גם תקציבית. כי ללא מנגנון כזה, כמו שאמרתי, המסר לחקלאים הוא ברור: תסתדרו, תהיו לבד. עכשיו, אתה שומע את החקלאים שלנו, בטח בתקופה האחרונה, הם אומרים: חבר'ה, אנחנו לא רוצים שתתערבו לנו, אבל גם אל תפריעו לנו. תנו לנו לייצר תוצרת מקומית שכולנו גאים בה ואוהבים אותה ואוהבים ליהנות ממנה. ולכן אני ביקשתי להעלות את הנושא הזה כאן לסדר-היום, ומודה לחברים שהצטרפו, כדי שאנחנו נוכל ביחד, בוועדה הרלוונטית – שתכף נחליט לאיזה ועדה אנחנו נבקש את הדיון – נוכל באמת להגיע להבנות עם משרד האוצר ומשרד החקלאות כדי לייצר מנגנון עבור אותם החקלאים. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מי השר התורן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> דודי פה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתחיל ואפנה קודם כול לשרה מאי גולן. שכחתי שהיא שרה, הזכרת לי, תודה רבה. עמדה פה השרה מאי גולן, במשך עשר דקות בלבלה לנו את המוח, לחברי הכנסת. אבל מה שהכי בולט היה שהשרה מאי גולן – שהגיעה מדרום תל אביב, שזה היה הטיקט שלה, שדיברה על האוכלוסייה הכי מוחלשת במדינת ישראל – עומדת פה ואומרת: כמה טוב כלכלית למדינת ישראל, כמה טוב כלכלית לאזרחי מדינת ישראל. אני לפני שבוע – ונאמתי על זה – הייתי בשוק בנתניה, בסגירה ביום חמישי. ראיתי עשרות אנשים אוספים מהרצפה, מקבלים תרומות, מבקשים איזו חתיכת פולקע, מתחננים לבשר, לעוף, לעגבנייה, מלפפון, תפוח אדמה. עומדת פה השרה, מנותקת מכל מה שקורה במדינת ישראל ומדברת על זה – כמה שיש פרוספריטי לאזרחי ישראל. אז זה רק למאי גולן: את חיה בלה-לה-לנד. עכשיו, לגבי הנושא שבוער בי, ואני חושב שהנושא הזה צריך להיות על השולחן של כנסת ישראל. אני חושב שהשר קיש נוחל כישלון אדיר. השר קיש, במשך השבוע האחרון אחרי כל מקרי האלימות שאני אפרט עוד מעט, לא שמעתי ציוץ ממנו, ציוץ מהשר שאחראי על משרד החינוך במדינת ישראל. השר שכל הזמן מדבר על הכול חוץ מאשר על הדבר שהכי כואב במערכת החינוך, וזה נושא האלימות – האלימות במשרד החינוך, האלימות בבתי הספר. אדוני היושב-ראש, אתמול הותקפה מורה במדינת ישראל על ידי תלמיד ביבנה. אמבולנס של מגן דוד אדום פינה אותה מחוסרת הכרה. מורה במדינת ישראל, זה דבר שלא נתפס. איך אתה, השר קיש, לא עצרת את הלימודים במדינת ישראל? איך אתה לא אמרת לכל מורה ומורה במדינת ישראל כמה הוא חשוב, וכמה אנחנו מגינים עליהם? מורה מפונה לבית חולים כי הותקפה על ידי תלמיד. בשבוע שעבר בנתניה שתי בנות הותקפו באלימות חסרת תקדים – באגרופים, במשיכות בשיער – בגלל שהן ממוצא רוסי, וכל זה קורה במשרד החינוך. יש לי המון דוגמאות, ואני אתן לך עוד דוגמאות: באוקטובר נרצח תלמיד בן 17 בכפר קרע; בבאר שבע, באשדוד; בירושלים נדקרו תלמידים בבית ספר. בכל רגע בבתי הספר יש מקרי אלימות. אני קורא לשר קיש: תתעורר מהמקום שאתה נמצא בו. אתה השר של משרד החינוך, תעצור את הלימודים, תעשה פעולת מנע לעצור את האלימות בבתי הספר. לא ייתכן ששר החינוך לא יגיד מילה אחרי שמורה מפונה לבית חולים חסרת הכרה, כי תלמיד זרק עליה כיסא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. השר דודי אמסלם ישיב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני מאוד אשמח אם תגיב למה שדיברתי עכשיו, מאוד אשמח. מורה אתמול ביבנה, פינו אותה מחוסרת הכרה כי תלמיד זרק עליה כיסא. לא קרה כלום היום במערכת החינוך – כלום. זה לא נורמלי, הדבר הזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה חשוב, אבל כרגע אנחנו מדברים על נושא אחר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע מה? זה הכי חשוב, זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> נכון, אבל יש פה דיון עכשיו. ביקשו דיון בצורה מסודרת, וצריך לקיים אותו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> הוא דיבר היום שלוש שעות – מילה הוא לא אמר על זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מי? אתה נהיית המבקר של השרים ושל חברי הכנסת? לא הבנתי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רוצה, שאני אשתוק? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתה גם אמרת עליי שלא גיניתי – הסתכלת על פייק עמוד שלי בפייסבוק או באינסטגרם, לא יודע איפה הסתכלת בכלל. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> טוויטר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוויטר? בטוויטר יש לי ארבעה פייקים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני לא מפורסם כמוך, מה לעשות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תסתכל, תסתכל בדף, תראה. אחי, עד שיקימו לך פייק – למה שיקימו לך פייק, תגיד לי? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יש סימון אחד – וארבעה ואטורי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עד שיקימו לך – ברחוב לא מכירים אותך, איך יעשו לך פייק? << דובר >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת סימון דוידסון, אני אענה לך. קודם כול, אמרת שדיברתי היום שלוש שעות. אתה יודע שזמן זה דבר יחסי, רק שתלמד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אצלך כן, אצלי לא כל כך. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בגלקסיות, שעה פה זה לא שעה שם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> בשלוש דקות אתה יכול להגיד יותר מאשר בעשר דקות. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לכן, כשאני מדבר עשר דקות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני חייב לציין שהיום כל תשובה של השר אמסלם הייתה בול במקום. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני הגעתי למסקנה שכנראה אתה מוציא את הסטנוגרמה וקורא אותה, ולכן אתה חושב שזה היה שלוש שעות שדיברתי. אבל בוא נעבור לעניין. עזוב, צחקתי. קודם כול, שר האוצר ביחד עם שר החקלאות מדברים על הסכם הסחר עם ארצות הברית. באמת, הם כתבו כמה שורות ואני אקריא אותן: בימים אלה מתנהל שיח בין הדרגים המקצועיים, בין משרד האוצר ומשרד החקלאות במעמד נציגי ענפי הצומח השונים. הסוגיה הינה מורכבת, אשר יוצרת השלכות רוחב בכלל ענפי הצומח. לכן המתווה המוצע צריך לקחת בחשבון את כלל המשמעויות, הן האופרטיביות הנובעות לענף החקלאות, והן התקציביות והן רמת המחירים של מוצרי החקלאות הצמחית. בגדול, אם אני מסכם את העניין במילים שלי, מי שהגיש את ההצעה – מי זה היה? חבר הכנסת קרויזר – החקלאות היא ערך במדינת ישראל. איך אמרנו? זה לא רק בזווית הכסף, ככה אני רואה את זה. יש לזה גם ערך יהודי, ערכי, ציוני. דרך אגב, איפה שאין מדינה, יש בדואים. אין ואקום. אם אתה לא מעבד, מישהו אחר מעבד. ולכן תמיד, מאז העלייה לארץ ישראל, עוד לפני קום המדינה, החקלאות, בוודאי של היהודים, בעצם סימנה – זה היה הבסיס – איפה שצומח בעצם, איפה שחורשת המחרישה, התלם האחרון מסמל את הטריטוריה שלנו. לכן, אין ספק, ככה קמה המדינה, ולדעתי, ככה תמשיך המדינה, בגלל שאם לא – לא תהיה מדינה. מה עוד, שהביטחון התזונתי זה דבר קריטי מבחינתנו. ראינו מה קרה לנו ב-7 באוקטובר, ואנחנו מסיקים מסקנות לגבי כל הנושא, ודאי ובוודאי כל הביטחון התזונתי. מצד שני, בסוף אנחנו צריכים להביא את הדברים לאיזון, מצד שני, יוקר המחייה מעיק עלינו. אני כרגע לא מדבר על איפה בשרשרת, ולא ניתחתי את זה אף פעם, אבל אני יודע דבר אחד: בסוף החקלאי מקבל כמעט רבע מהמחיר שאני משלם בסופר. משהו פה לא מסתדר. בן אדם עובד שנה על תפוח, קם בבוקר – משקה, מדלל, מרסס, גוזם – עובד שנה שלמה, ובסוף כשאני קונה את זה בסופר, הוא מקבל ארבעה שקלים לקילו או חמישה שקלים – אני קונה את זה ב-15 שקלים, ופער התיווך של העשרה שקלים מרגע שזה יוצא ממנו – משהו לא סביר פה בתפיסה. לכן, היות שאנחנו – כפי שאמרתי – וזה אמיתי, בשנת 1978 הפסקנו להיות קומוניסטים פה במדינה, אתם זוכרים את המדינה עד אז. אנחנו משק פתוח, מה שנקרא משק חופשי. כל אחד קונה ממי שהוא רוצה, מוכר למי שהוא רוצה, באיזה מחיר שהוא רוצה. אז לכן, באמת באמת המלחמה ביוקר המחיה היא בסופו של דבר רק יבוא. ככל שיהיה יותר היצע – מי שלמד כלכלה בערך שבוע בקורס הראשון, הראו לו את עקומות ההיצע והביקוש, ואיפה נקודת שיווי המשקל. אז לכן באמת צריך לאזן את זה. מצד אחד, אזרחי מדינת ישראל, בוודאי אף אחד לא צריך לגזול אותם; מצד שני, החקלאות חשובה, והחקלאי, גם אותו לא צריך לגזול. וכאן המדינה צריכה להיכנס לסוגיה הזאת בתפר ולהביא את זה לאיזון הנכון, שמצד אחד, אנחנו חייבים גם את ביטחון המזון שלנו – דרך אגב, יש לנו הסכמים מול ארצות הברית, לא פשוטים, בגלל שגם אמריקה, גם טראמפ, עם המכסים אומר: חבר'ה, אם אתם לא קונים ממני – כמו שהוא עשה את זה ליפנים עם האורז – אם אתם לא תקנו ממני, אני יודע מה, שקדים או תפוחים או אגסים – אז אנחנו לא נמכור לכם, אנחנו נעשה מיסים על הזה שלכם. לכן אני אומר, אנחנו צריכים להסדיר את כל הנושא כמעט מכל ההיבטים. ולכן יש ממשלה שצריכה – שר האוצר ושר החקלאות ואנשי המקצוע ועם החקלאים ביחד, לאחר שימפו את הבעיות, תמיד אפשר להביא את הפתרונות, ויש מגוון פתרונות שאני אפילו חושב עליהם עכשיו תוך כדי תנועה. זה אפשרי. דבר אחד בוודאי לא יכול להיות – שבסופו של עניין החקלאי לא יקום בבוקר ויעבד את האדמה. אמרתי, אם לא יעבד את האדמה, לא תהיה לנו האדמה הזאת. זה לגבי הנושא הזה. ואני מאז יומי הראשון בכנסת, חלק שליוויתי וחלק מרכזי שהייתי בו, היה הלובי החקלאי. ויש פה הרבה אנשים שהם לא חקלאים, אבל הם מתחברים לנושא החקלאות. לכן, אני רואה את זה כסוגיה – אמרתי – גם ציונית, גם יהודית, וגם בוודאי נותנת לנו את ביטחון המזון, בוודאי בימינו אנו. לגבי מה שאתה שאלת, חבר הכנסת סימון דוידסון: תראה, שמעתי על זה. אתמול הגעתי קצת מאוחר. שמעתי על זה הבוקר. אני בדרך כלל לא רואה טלוויזיה, לא כל כך רואה חדשות, אפילו נמנע. אני שם, ככה, אתה יודע, היום בטלפון קפץ לי איזה משהו במקרה. ראיתי את זה. קפץ לי. חמור מאוד, אין ספק. זו תופעה. אתה זוכר? כשאני גדלתי, דרך אגב, בחיים לא היה חלום כזה. מורה היה מורה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נכון. היינו עומדים בכניסה שלו. תראה לאן הגענו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> מורה זה מורה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אף אחד לא היה מעז להתחצף למורה. אני אגיד לך יותר מזה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אם היית מתחצף, היית חוטף סטירה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תקשיב טוב. כשהייתי ילד, הייתי בא הביתה ואומר שהמורה הכה – היו מכים אותנו על הידיים מדי פעם עם הסרגל – הייתי אומר שהוא מכה, אז הוא היה אומר לי: אם אתה תמשיך ככה, אני גם אתן לך סטירה. ואתה זוכר שהיינו מגיעים לבית הספר, המורה היה נכנס, כל התלמידים קמים. כל שיעור קמים, יושבים. הייתה משמעת, משמעת בבית, וזה הקרין לבית הספר. וכשהיית בא לאספת הורים, כל התלמידים היו רועדים שהמורים לא יגידו על ההתנהגות – עזוב ההישגים – התנהגות, רק ההתנהגות, שההתנהגות דרושה שיפור; ידעת שתקבל טיפול בבית, מההורים שלך. תראה, פני הדור כפני הכלב. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא. אי-אפשר להגיד את זה. צריך לעשות מעשה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> דקה, רק שנייה. אני לא אומר, אני רק מסביר את המציאות. אז לא עשו מעשה. זאת הייתה המציאות. בגלל שההורים שלנו – זו הייתה התרבות העולמית. זה לא היה חדש רק לארץ ישראל כאן. כולנו היינו ילדי עולים. כולם באו מכל מיני מקומות. וזה מה שהיה בכל המקומות: כבוד – כבוד להורה, כבוד למורה. ההורים היו מתביישים מהמורים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> איך היו אומרים לי את זה: ככה, מה אני שומע, ככה אומר המורה? תראה, בימינו אנו זה דור אחר. אלה טכנולוגיות אחרות, זו שפה אחרת. לכן כשאני רואה איך מידרדר מעמד המורים, ליבי באמת נשבר. בגלל שאני חשבתי שאז זה החינוך הכי נכון לחברה. זה השפיע על הכול, על האלימות, על החוץ, על הכול. לכן אני חושב שדבר כזה שקורה בבית הספר, אני חושב שמערכת החינוך צריכה להרים הנדברקס באותו יום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אני נותן לך רעיון. אתה יושב בממשלה. תציע לראש הממשלה בישיבת הממשלה הקרובה לעשות חלק מהדיון על נושא האלימות במערכת החינוך. אנחנו הולכים למקום, אדוני השר, שאנחנו לא נוכל לחזור אחורה. זה משפיע על כל החברה הישראלית. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תשמע, סימון, אני מסכים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> היום, תקשיב, בנתניה באוטובוס נער שרף עם מצת שיער של אישה כי העירה לו. אתה לא רואה חדשות, אז אני אומר לך: באוטובוס בנתניה הדליק מצת ושרף לה את השיער. קרויזר, אתה מבין לאן אנחנו מגיעים? זה פסיכי. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> תשמע, סימון, אני אגיד לך. זה גם באמת, אני שומע את זה ממך, אני מזועזע. מה שאני מציע, אני אפנה לשר החינוך שיעלה את זה בממשלה. בדרך כלל שר לא מעלה נושאים שלא קשורים אליו. אני בוודאי חושב שאתה צודק. אני חושב שהממשלה לדבר הזה צריכה להקדיש דיון מסוים רק בשביל, מה שנקרא, להדליק את הפנס לציבור, ושהציבור ידבר בבית על זה, ושכל אבא ידבר עם הבן שלו, כן? ואני חושב שזה משהו בסיסי בכלל. אין חינוך עם אלימות. כשיש אלימות, אין חינוך, אין כלום. איש את רעהו חיים בלעו. עכשיו כבר המורה צריך לבוא עם גז מדמיע בפני התלמיד, או ההורים. פעם ראיתי באיזשהו מקום שבא אבא – לא התלמיד, האבא של התלמיד הרביץ למורה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> כן, נותנים גיבוי לילדים גם. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן. אז לכן אתה צודק. אני אדבר עם שר החינוך קיש. אני מציע גם שאתה תפנה אליו, בגלל שהנושא הוא סוגיה - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> פניתי - - - << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אני אגיד לו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עשיתי שלושה דיונים השבוע, אדוני השר, בעקבות המקרה בנתניה. הצעה דחופה לסדר-היום. דיון מהיר אתמול. אין, אין שום דבר. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> בוועדת החינוך בכנסת אתם לא יכולים לעשות דיון? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> עשינו דיון. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> הזמנתם את השר? תזמינו אותו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אנשי המשרד שלו הגיעו. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> לא, תבקשו ממנו. לדעתי הוא יבוא. הרי בסך הכול זה לא עניין אישי, כן? זה דבר שמתפתח במדינה כבר כמעט 30 שנה, כן? או 40 שנה, הפיחות הזוחל במעמד המורה, עד הקטסטרופה שהגענו אליה היום, שמורים צריכים לבוא, אמרתי - - - << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> שאין לנו מורים, שאין לנו גננות. לא רוצים לעבוד בזה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> כן, נכון, נכון. נכון. בגלל שאם תוקפים אותם גם, אז מה? ועוד, אמרתי, אני ראיתי הורה שתוקף מורה בגלל שהילד שלו סיפר לו שהמורה עשתה ככה וככה. זה משהו מחריד. אז לכן אני חושב שזה נכון לעשות דיון עומק, גם בממשלה. דרך אגב, זה לא סותר את הכנסת. את זה הממשלה צריכה לעשות, בגלל שזה מסר לציבור. להעלות את זה למודעות של הציבור, שאנחנו לא נסבול אלימות מול מורים. אין דבר כזה. אין מציאות כזאת – לא מול מורים, לא מול חיילות וחיילים, לא מול שוטרים. אלה אנשי ציבור שבאים, תורמים. זו שליחות. אנשים נמצאים שם בתפקידים קשים מאוד. להיות מורה היום זה אחד הדברים הכי קשים שיש. ובסוף אנחנו צריכים להפך, לכבד אותם. אם אנחנו לא יכולים לתגמל אותם כמו שמגיע להם, אז לפחות ניתן להם את הכבוד הלאומי, נעריך אותם. אני אציע את זה לשר החינוך. ואני מקווה שהוא יקבע איזשהו דיון בממשלה בנושא הזה, בגלל שאני חושב שזה מאוד מאוד חשוב. מה שאתה אומר זה דבר חשוב מאוד. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> תודה רבה. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> אז תודה רבה לכולם. שיהיה חודש טוב ומבורך לכל עם ישראל. משנכנס אדר מרבין בשמחה. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם: << דובר_המשך >> נקווה שנשמע החודש הזה רק בשורות טובות. שהקדוש ברוך הוא ישמור על כל חיילי צה"ל, על מדינת ישראל, שנמצאת באיומים כל הזמן. שבאמת ממש ישמור עלינו מלמעלה, שייתן לנו תמיד את העצה הטובה לכולנו כדי לשמור על מדינתנו, ולפתח אותה ולהמשיך ולחבק את כל עם ישראל באשר הוא. אז באמת שיהיה לנו גם – ניפגש עד פורים, אבל באמת שיהיה לנו חג אדר שמח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אני רוצה להזכיר, באמת היום ראש חודש – אני רוצה להזכיר את גיבור ישראל סמ"ר עופרי יפה, השם ייקום דמו, בן 21, מהיישוב היוגב, לוחם בסיירת צנחנים. הוא נפל בקרב בדרום רצועת עזה. יהי זכרו ברוך. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> אתה יודע שזה היה דו"צ. אבל בסדר, לא משנה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עזוב את זה. מה זה משנה, נו. אני יודע מה אני אומר, תאמין לי. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, אתה אומר: השם ייקום דמו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר. כל מי שנהרג במלחמה, אגב, כן? זה לא משנה, יש דו"צים ויש טילים, וחיל האוויר יורה וזה יורה, נהרגים. יש סיבה למלחמה. יש סיבה למלחמה. דמו לא נשפך לשווא. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא ניכנס לזה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, בסדר. אני אומר לך את דעתי האישית. דמו לא נשפך לשווא. בגלל זה כולם פה הלכו כדי להגן על מדינת ישראל. קרויזר? << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> לוועדת הכלכלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לוועדת כלכלה. אנחנו נצביע על העברת הדיון לוועדת הכלכלה, הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – ארבעה, אין מתנגדים. אני קובע כי הדיון יועבר לדיון בוועדת הכלכלה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ו' באדר התשפ"ו, 23 בפברואר 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:57. << סיום >>