דברי הכנסת

דברי הכנסת כ / מושב רביעי / ישיבה שע"ו / כ' וכ"ב באדר התשפ"ו / 9 ו-11 במרץ 2026 / 20 חוברת כ' ישיבה שע"ו הישיבה השלוש-מאות-ושבעים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, כ' באדר התשפ"ו (9 במרץ 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 14:01 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: 6 הפשיעה המאורגנת וההפקרה המכוונת של הממשלה בחברה הערבית 6 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 7 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 10 אבי מעוז (נעם): 11 הודעת הממשלה על העברת מסכויות משר הפנים לראש הממשלה 13 שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: 13 עדי עזוז (יש עתיד): 14 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 16 מירב בן ארי (יש עתיד): 17 גלעד קריב (העבודה): 18 נאור שירי (יש עתיד): 19 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 22 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 24 אבי מעוז (נעם): 25 יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 28 רם בן ברק (יש עתיד): 31 סימון דוידסון (יש עתיד): 34 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 36 עודד פורר (ישראל ביתנו): 42 מיקי לוי (יש עתיד): 44 מירב כהן (יש עתיד): 48 גלעד קריב (העבודה): 50 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 51 רון כץ (יש עתיד): 55 יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): 59 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 61 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 62 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 63 שלי טל מירון (יש עתיד): 65 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 67 ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 69 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 72 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 72 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה 72 משה טור פז (יש עתיד): 73 טלי גוטליב (הליכוד): 74 מאיר כהן (יש עתיד): 79 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 85 יסמין פרידמן (יש עתיד): 87 אלעזר שטרן (יש עתיד): 88 ירון לוי (יש עתיד): 89 אפרת רייטן מרום (העבודה): 91 נעמה לזימי (העבודה): 92 עמית הלוי (הליכוד): 95 ינון אזולאי (ש"ס): 99 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 101 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 103 שר התקשורת שלמה קרעי: 107 צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ו–2026 123 שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת): 124 מירב בן ארי (יש עתיד): 127 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 130 אבי מעוז (נעם): 133 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 134 עודד פורר (ישראל ביתנו): 137 איימן עודה (חד"ש-תע"ל): 138 עמית הלוי (הליכוד): 139 טלי גוטליב (הליכוד): 140 אושר שקלים (הליכוד): 142 אופיר כץ (הליכוד): 143 הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 145 שר התקשורת שלמה קרעי: 145 צגה מלקו (הליכוד): 147 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 148 סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: 148 הודעת ועדת הכנסת 149 אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 149 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ' באדר התשפ"ו, 9 במרץ 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6597/25 וכלה בהצעת חוק פ/6616/25: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מנגנונים פיננסיים להגנה על עולים חדשים מבוגרים) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק איחוד המועצות האזוריות מגידו ועמק יזרעאל, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי הפריפריה), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת דיווח על אירועי אלימות על רקע גזעני), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק לפיתוח העיר קריית שמונה ומתן עדיפות לבני מקום בדיור, התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק להגדרת רצועת עזה כאזור עוין ואיסור יחסי מסחר, התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק השבות (תיקון – הוספת המילה כהלכה), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – איסור הכנסת מוצרים חד-פעמיים לתחום הסביבה החופית), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – תיעוד מכירת כרטיסי SIM אנונימיים), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השגה וערר על דרישה לתשלום תעריף מוגדל), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק-יסוד: העדה הדרוזית, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – חובת איתור חייבים ומועד מינימום לתשלום), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת משה אבוטבול; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי שיטת החישוב של דמי חניה בחניון), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת איימן עודה; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – מניעת השבתה פוליטית במוסדות מתוקצבים), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – נסיבות המצדיקות מתן הפטר על חוב מזונות), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שמירת הקדושה של הכותל המערבי ורחבתו, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי; הצעת חוק קידום הליכי הקמת יישוב חדש, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ועדת משנה להתחדשות עירונית), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אכרם חסון; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – קיצור משך זמן לביטול שעבוד), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת רון כץ. כמו כן, הונחו לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הקדים (תיקון מס' 20) (ייצוג הולם לנשים בוועדה לבחירת קדים), התשפ"ו–2026; הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 23), התשפ"ו–2026; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), התשפ"ו–2026; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו–2026. עוד הונחו על שולחן הכנסת תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים), התשפ"ו–2026. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. ברוח התקופה נציין שאנחנו נמצאים סמוך למרחב המוגן של הכנסת, ובמקרה של אזעקה, כולכם מתבקשים להישמע להוראות הסדרנים, שיפנו אותנו בצורה המהירה ביותר אל המרחב המוגן. לפני שנפתח בסדר-היום, אני מבקש לשלוח יחד איתכם, בשם הכנסת, תנחומים מעומק הלב למשפחות הנופלים והנרצחים במלחמת שאגת הארי. עם ישראל כולו שותף לכאבכן וכמובן מאחל החלמה מהירה לפצועים כולם. בהזדמנות זו אני מבקש לחזק את כוחותינו הנלחמים בכל הזירות למען שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל ולברך שישובו בשלום ממשימותיהם. << נושא >> הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל: << נושא >> << נושא >> הפשיעה המאורגנת וההפקרה המכוונת של הממשלה בחברה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה אל הדוכן לנמק את ההצעה. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, ליבי עם כל הקורבנות הפצועים כאן ובכל מקום במזרח התיכון. ליבי עם משפחות ההרוגים והפצועים – הרוג ופצוע קשה מפגיעה באתר בנייה ביהוד, פצוע קשה גם באור יהודה, פועלים עובדי בניין שהמשיכו לעבוד, אלפי קורבנות מהאנשים הפשוטים בטהראן, קורבנות בעזה או בגדה המערבית. באזור שלנו עשרות שנים של חיים ללא ביטחון, חיים ללא שלום. המצב הכלכלי חונק את המשפחות המוחלשות ואת הצעירים. מאז תחילת המלחמה לפני שלוש שנים, כל משפחה ענייה צריכה 1,200 שקל תוספת חודשית, ואין לה. כל זה לפני המלחמה האחרונה, שעולה בכל יום מיליארד וחצי, ולפני עליית מחירי הדלק, שתעלה את המחירים בכל השווקים. האם אפשר אחרת? הצעירים שואלים ותוהים, פשוטי העם שואלים ותוהים. האם אפשר אחרת? ופה, הממשלה עושה את הכול בשביל שהצעירים והאנשים הרגילים לא יראו את התמונה הכוללת. אני רוצה להגיד לאזרחי המדינה: כן וכן וכן. יש אלטרנטיבה שתעשה צדק ותביא ביטחון אמיתי וגם תשפר את המצב הכלכלי בצורה מהפכנית לכל אחד ואחת מאזרחי המדינה. יש אלטרנטיבה. בשנת 2002 הליגה הערבית, שמאגדת את כל מדינות ערב, הגישה הצעה שאומרת: שלום בין ישראל לבין הפלסטינים, מדינה לצד מדינה ושלום ונורמליזציה עם כל מדינות ערב. אחרי כמה חודשים הפסגה האסלאמית אימצה את היוזמה הערבית, כלומר כל המדינות הערביות וכל המדינות האסלאמיות: מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. הפלסטינים הם בעלי העניין הישירים. האם אחרי הסכם שלום כזה יש לגיטימציה לכל גורם שיבקש מעבר למה שהפלסטינים מבקשים? לכן כן, יש אלטרנטיבה, אלטרנטיבה ברורה. ועוד משקרים לכם בשאלה של מי שכנע את מי. נתניהו נפגש עם טראמפ שבע פעמים ושכנע אותו. מסכנים. ממש ממש מסכנים. לא רוצים שהאנשים הפשוטים יראו את התמונה הכוללת. ארצות הברית במאבק מול סין, ארצות הברית, שחטפה את מדורו והשתלטה על הנפט בוונצואלה, הנפט שהיה מגיע בעיקר לסין. יש עוד מקום אחר וזה איראן. טראמפ רוצה להציל את הכלכלה המידרדרת בארצות הברית, אז הוא משתמש בנתניהו, הוא משתמש במדינת ישראל, בשביל האינטרסים של ארצות הברית. מי משרת את מי? ברור מי משרת את מי. מה, אתם לא שומעים את מדינת ישראל לגבי העמדה של טראמפ – אם הוא יפסיק את המלחמה, מה יקרה לנו? אז מי מחליט, נתניהו או טראמפ? מי יכול להפסיק את המלחמה, נתניהו או טראמפ? ועוד פה משקרים לאזרחים שנתניהו שכנע את טראמפ. לא, בכלל לא. טראמפ וארצות הברית מנצלים את נתניהו ואת ישראל במלחמה הזו. שומעים מהשרים, לא פחות משרים, כמו עידית סילמן, שפונה לטראמפ, מבקשת ממנו להטיל סנקציות על עמית, נשיא בית המשפט העליון, ועל היועצת המשפטית בהרב מיארה. אז מי פה השולט? אבל לא רק היא. מה, נתניהו לא מבקש ממנו שיפנה להרצוג, לנשיא המדינה, בבקשה לחנינה? מה, לא ראינו את טראמפ במליאת הכנסת לפני כמה חודשים וראינו מיהו הנשיא בפועל של מדינת ישראל? נתניהו שכנע את טראמפ? טראמפ עובד עליו ועובד על מדינת ישראל. מה שעוזר לממשלה לעבוד על האזרחים זה האופוזיציה – אופוזיציה שצורחת כל יום שנתניהו שקרן, והיא צודקת. אבל כשהוא מוביל את ישראל למלחמה, כולם הולכים שולל אחריו. הם סוגדים לאלי המלחמה. באופוזיציה צועקים: בזמן מלחמה אין אופוזיציה וקואליציה, יש עם אחד. למה אין עם אחד למען השלום? למה כשיש שלום יש אופוזיציה ענקית, ורק כשמדברים על מלחמה יש עם אחד ואין אופוזיציה וקואליציה? ואני רוצה לצרוח – למה לשלום אין עם אחד? למה לשלום יש אופוזיציה ענקית? הסתיימה המלחמה על עזה. האופוזיציה משכה את האי-אמון, במלחמה הראשונה נגד איראן משכה את האי-אמון. אנחנו עמדנו פה וצרחנו. מי צדק? האם הממשלה צדקה, שהיא ניצחה באיראן? זה ג'ורג' אורוול שאמר בספרו הידוע כמעט לכולם, "1984", שמצב מלחמה מתמשך איננו אמצעי נגד אויב חיצוני, הוא בעיקר כלי לעיצוב תודעה פנימית. מה, לא רואים בצל המלחמה מה הממשלה עושה – איך היא מקדמת את ההפיכה המשטרית, מה היא עושה בגדה המערבית? ואין אופוזיציה. אין אופוזיציה. ממשלת ישראל אומרת שהיא תנצח את איראן. תגידו לי בבקשה, הממשלה הזו ניצחה את עזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ניצחה את עזה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל ניצחנו את עזה. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אחרי חמישה דברים חסרי תקדים: חמישה דברים חסרי תקדים; ממשלת ימין על מלא; 7 באוקטובר - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - נשיא ארצות הברית נתן גושפנקה לטרנספר; 90% מהעם היהודי תמך במלחמה בשנה הראשונה. זו המלחמה הארוכה והאינטנסיבית ביותר. נשארו במולדת שלנו 7.5 מיליון פלסטינים ו-7.5 מיליון יהודים. מי הצליח לשנות את המשוואה העיקרית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השר, אתה עונה לו, כן? << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אם בעזה הממשלה לא הצליחה, היא חושבת שהיא תצליח באיראן? היא חושבת שהיא תצליח? ומה אחרי איראן? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב. << דובר_המשך >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אולי לגרש תושבים מעזה לצידה של מצרים ומלחמה עם מצרים. עכשיו מתחילים לדבר על קבוצה סונית חדשה, טורקיה וקטר. תמיד מחפשים אויב. תמיד מחפשים אויב. אני אומר לאזרחי המדינה, יש דרך אחרת שתבטיח שלום אמת, ביטחון אמיתי, שגשוג כלכלי לכל אחד ואחת מכם, וגם לגיטימציה, תבטיח את הכול – להסתכל בפנים של העם הפלסטיני, לכבד את העם הפלסטיני, לכבד את הזכויות הלאומיות שלו. מדינה לצד מדינה ושלום עם כל מדינות ערב, שלום במזרח לכולנו. זוהי הדרך היחידה ואין בלתה. תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> ד"ש לג'יבריל רג'וב. ד"ש לג'יבריל רג'וב. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נרשם חבר כנסת אחד לזכות דיבור. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> רגע, רגע, הממשלה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הממשלה, ואז. מאה אחוז. השר שיקלי, בבקשה. השר שיקלי ישיב. השר משיב, ואז חברי הכנסת. ובסוף, אם השר ירצה לסכם, הוא גם יוכל לסכם. אבל זה סדר הדברים. בבקשה, השר. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נשיב להצעה ונאמר: כשאנחנו אומרים "עם אחד", כשאנחנו אומרים "יחד ננצח", הכוונה לעם ישראל והכוונה למי שנמצא בברית עם עם ישראל. לא הכוונה למי שחולם שעזה תנצח, ואין הכוונה למי שרואה בסייד חסן נסראללה מופת של הקרבה ונאמנות, כפי שרואים אותם אויבי ישראל, שבטעות או בחסות בג"ץ יושבים בהיכל הכנסת – אם זה איימן עודה ואם זה תומא סלימאן ועוד כהנה וכהנה. האם ניצחנו את עזה, שאל תומך הטרור איימן עודה. אני מציע לאיימן עודה לעשות טיול בבית חאנון, בשג'אעיה, ברפיח, לחזור עם תשובות. הוא גם יכול להרים טלפון לידידיו משכבר הימים ולראות אם הם עונים לו – למוחמד סנוואר, למוחמד דף, לאוסאמה חמדאן ועוד כהנה וכהנה. אני חושב שבהחלט כן, בהחלט ניצחנו את עזה, גם אם יש עוד קצת עבודה, ואנחנו בעזרת השם גם ננצח במלחמה הזו. ועד כאן תשובתי. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. נרשם לזכות דיבור חבר הכנסת אבי מעוז, ואני מזמין אותו אל הדוכן, בבקשה. השר, לאחר מכן אתה תוכל או לסכם, לבחירתך, או שנעבור להצבעה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כנגד אותם נציגים של הציבור הערבי בכנסת, תומכי הטרור, תומכי ערפאת ואבו מאזן הטרוריסטים, תומכי סנוואר והנייה הטרוריסטים, תומכי פת"ח וחמאס תנועות הטרור, תומכי האחים המוסלמים וח'מינאי הטרוריסטים הגדולים, שלא הסירו את הצעת האי-אמון שלהם היום, אני רוצה לומר במה אני מאמין. אני מאמין בריבונו של עולם, הבוחר בעמו ישראל באהבה להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. אני מאמין בנצח ישראל ובנצחיותו של העם הזה, שעבר במשך למעלה מ-3,300 שנה מה שלא עבר שום עם אחר, שרד גלויות וניסיונות השמדה חוזרים ונשנים וקם לתחייה בארצו. אני מאמין בוודאותו של תהליך הגאולה שאנחנו נתונים בו. אני מאמין בכך שמדינתנו האהובה, מדינת ישראל, היא ראשית צמיחת גאולתנו. אני מאמין בכך, כמו שאמר המן הרשע, שאומנם אנחנו לפעמים עם מפוזר ומפורד, אבל תמיד אנחנו עם אחד. ובכלל כל אלו, אני מאמין בכך שננצח ונמגר את כל אויבינו, שונאינו, מבקשי רעתינו. ברוח חג הפסח שקרב ובא, אני רוצה לקרוא מילות השיר "אני שייך לעם", של ישי ריבו: "אני שייך לעם / בהכי עתיק בארכיון. / אני שייך לעם / שלא הבין כל היסטוריון. / אני שייך לעם / אפילו הטבע שמתחתיו. / אני שייך לעם / שים גדול נס מפניו. // אני שייך לעם / שעוד יזכה לראות את הסוף. / אני שייך לעם / שעליו פלסף כל פילוסוף. / אני שייך לעם / שהיגיון בו לא תופס. / אני שייך לעם שבשבילו נברא הנס. // אני שייך לעם / ששרד בכל עידן. / אני שייך לעם / שלא פיתח אותו מדען. / אני שייך לעם / שמאמין בחכמים. / אני שייך לעם / שעם אביו הולך תמים. // אני שייך לעם / שקרא מי לה' אליי. / אני שייך לעם / שאף הוא שייך אליי. / אני שייך לעם / הנבחר ומאחר / שאני שייך אליו / אני מודה ואני שר. // אז מה נשתנה / העם שלי מכל העמים? / שבכל העמים אליליהם / לא רואים ולא שומעים / והעם שאליו אני שייך / ה' הוא אלוקיו". אשרי העם שככה לו, אשרי העם שהשם אלוקיו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השר, האם מבקש לסכם או שנעבור להצבעה? אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. את ההצבעה אנחנו נקיים בהרמת יד. מי שבעד ירים את ידו בזמן שאשאל מי בעד, מי שנגד ירים את ידו בזמן שאשאל מי נגד, מי שנמנע – כנ"ל. אנא השאירו את ידיכם למעלה, מי שמעוניין להצביע, מספיק זמן כדי שהמזכירות תוכל לספור. אם כן, מי בעד הצעת האי-אמון? שירים את ידו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אפס נאמנות יש לכם למדינת ישראל. אפס נאמנות. אפס. אפס נאמנות למדינת ישראל. מה אתם עושים פה? למה אתם פה? מה אתם עושים פה? לכו למקום אחר. לכו למקום אחר. מה אתם עושים פה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מי נגד? מי נמנע? אם כן, תמה ההצבעה. נא העבירו את מספר הקולות. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 10 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש על פי החוק. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה התוצאות? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אמרתי – עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, וההצבעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש בחוק. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה<< נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי מספר חוקים. את ההצעה יציג השר שיקלי מטעם הממשלה. בבקשה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה כדלקמן: א. על מנת להבטיח מענה לצרכים דחופים וחיוניים בתחומי המשרד לביטחון לאומי, לנוכח היעדר שר מכהן במשרד הפנים ובהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה סמכויות המפורטות להלן הנתונות לשר הפנים, לפי חוק מערכי האכיפה המקומיים, תשע"א–2011 – להלן: החוק – וזאת עד למינוי שר הפנים: 1. סעיף 7א לחוק, לעניין הסכמת שר הפנים לקביעת צו מערך אכיפה מקומי ראשון בדבר הקמה והפעלה של מערכי אכיפה מקומיים; 2. סעיף 7א(ב) לחוק, לעניין הסכמת שר הפנים לתקנות ראשונות לעניין משקלן היחסי של אמות המידה; 3. סעיף 7ב לחוק, לעניין קיום היוועצות עם שר הפנים לגבי קביעת נוהל ראשון לעניין מבנה הכוח במערכי אכיפה מקומיים; 4. סעיף 7ג(ב) לחוק, לעניין הסכמת שר הפנים לתנאים ראשוניים אשר יגובשו בהתאם לסעיף האמור לעניין הקמה והפעלה של מערכי אכיפה מקומיים; 5. סעיף 17(ד) לחוק, לעניין לקיום חובת היוועצות עם שר הפנים לגבי תקנות ראשונות לעניין סדרי הטיפול בתלונות. ב. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכות הנתונה לשר הפנים לפי סעיף 11 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לקבוע על סמך חוות הדעת העדכנית של גורמי הביטחון המוסמכים כאמור בסעיף ג', שלפיה רצועת עזה עודנה אזור שממנו מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, כי תושב רצועת עזה וכן מי שמתגורר ברצועת עזה, אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין כתושב רצועת עזה, עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל. כל זאת עד למינויו של שר הפנים. ג. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי חוק סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, לעניין הטלת תפקיד ממונה מחוז צפון וזאת עד למינוי שר הפנים. ד. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי החוקים שלהלן בעניינים המפורטים לצידם, זאת עד למינוי שר פנים: 1. סעיף 2 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשפ"ה–2025, לעניין הארכת תקופת הוראת שעה בצו; 2. סעיפים 3(א) ו-6(א)(1) לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009, לעניין הסמכת עובדים של רשות האוכלוסין וההגירה בנמל התעופה בן-גוריון ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים בהליך בקשה להנפקת מסמכי זיהוי לצורך אימות זהות במסגרת הגשת בקשה כאמור. ה. סעיף 26 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965, לעניין תיקון תקנה 7(1) לתקנות מרשם אוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), התשע"ב–2012. מובהר שהסמכויות יוחזרו באופן אוטומטי לשר הפנים מייד כשימונה, ללא צורך בהעברה נוספת. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה להביא את ההחלטה לאישור הכנסת. עד כאן. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לשר שיקלי. ואנחנו עוברים כרגע לדיון האישי, ובסופו נקיים חמש הצבעות. הדיון הוא דיון משולב – שש הצבעות, סליחה. הדיון יהיה דיון משולב, ועל כן תינתנה ארבע דקות דיבור לכל דובר. אני אקרא את רשימת הדוברים. מי שלא יהיה נוכח – כאילו ויתר על רשות הדיבור, ואני בזאת גם נועל את רשימת הדוברים. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול ציינו את יום הנשים הבין-לאומי בכל רחבי העולם. בישראל ציינו את היום הזה בצורה עגומה במיוחד, עם אפס – מספר שיא – אפס מנכ"ליות במשרדי ממשלה, עם שתי מפלגות חברות בממשלה שלנשים אסור להיבחר אליהן, עם שלוש נשים שנרצחו רק בחודש ינואר, ועם 46 נשים שנרצחו בשנה שעברה בזמן שהממשלה הזו מכהנת. בשבוע שעבר הלכתי לבקר במקלט לנשים במעגל האלימות שנמצא באחד המקומות בארץ. במקלט שביקרתי בו יש מקום ל-13 נשים ממעגל האלימות. אנחנו אחרי שנתיים וחצי של מלחמה ממושכת עם שבוע של אירועים קשים במיוחד, מלחמה קשה מאוד עבור העורף, ובמקלט הזה יש רק חמש אימהות עם ילדיהן – לא כי אין צורך, לצערי לא כי נעלמו הנשים ממעגל האלימות בישראל, אלא להפך, מצבן רק הורע והועמק. אבל מדינה שיוצאת למערכות כל כך ממושכות וארוכות של מלחמות ולא יכולה לדאוג לעורף שלה, לא יכולה לאפשר לעצמה לצאת לכאלה אירועים. לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל יכולה לחסל מנהיגים 10,000 ק"מ מכאן, אבל לא יכולה לדאוג לקמפיין לאזיק האלקטרוני. << קריאה >> עמית הלוי (הליכוד): << קריאה >> 2,000 ק"מ. << דובר_המשך >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר_המשך >> 2,000 ק"מ? תודה רבה, חבר הכנסת, 2,000 ק"מ. אבל פה אצלנו המקלטים ריקים. אני לא יודעת אם אתם מבינים כמה זה משמעותי שנשים שבמאבק האלימות ירדו למחתרת ולא מסוגלות להגיע. זה מסביר לכם את הנתון של 46 נשים שנרצחו. פגשתי שם מישהי בשם שירה. זה שם בדוי שלה. היא הייתה עם תינוק קטן על הידיים, וכשהיא הרימה אותו – כי הלכנו ביחד באזעקה – נחשפו הזרועות שלה עם דקירות חמורות על הידיים. היא הובכה לרגע והיא אמרה לי: חברת הכנסת – והיא משכה מהר את השרוולים שלה. היא אמרה שבעלה ניסה לרצוח אותה פעמיים. היא רק בת 20, ויש לה ארבעה ילדים. תעשו את החישוב בעצמכם. מה יש למדינה לתת לה כמענה? כלום. זה יום הנשים בישראל. אחר כך אנשים כותבים פה: יום האישה שמח. א. זה לא יום האישה – זה יום הנשים. בכל העולם זה נקרא נשים. פה מפרידים את זה כאילו זה משהו אינדיבידואלי של כל אחת. לא, זה קבוצה מובחנת עם סולידריות ומאפיינים שמאופיינים רק לה, אבל עצם הפיצול הזה ביניהן זה חלק של מדיניות ממשלה לפרק את הצורך בשיח עבור הנשים. ואני רוצה להגיד עוד משהו אחד. אני ביקרתי בשבוע שעבר בהרבה מאוד מקומות של צעירות וצעירים בסיכון ושל אנשים עם מוגבלויות. המצב של העורף קשה ביותר. לא ייתכן שממשלה כל היום מדברת על כמה חשוב שהעורף יהיה חזק וכמה החוסן החברתי חשוב, אבל לא לוקחת בחשבון שצעירות וצעירים בסיכון עם פוסט-טראומה מורכבת לא יכולים בלילה לקום מהאזעקות למקלטים, וגם אם הם נמצאים במסגרות חוץ-ביתיות, המדריכים לא יכולים לבדם לקחת אותם למרחבים המוגנים. הם צריכים עוד תקינה, הם צריכים כסף. אתם מתכנסים פה היום להעביר סמכויות – אלוהים יודע על מה, כי אין שר פנים. אז תמנו שר פנים. אם אין שר פנים, אז אל תצאו למלחמה. אם אין שר רווחה, אם אין שר בריאות, המדינה הזאת בפשיטת רגל, והראשונות להיפגע מזה זה נשים ואוכלוסיות המוחלשות. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> מי שמך להגיד את זה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה זה השטויות האלה? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי וחברות הכנסת, זו שעה מיוחדת, בואו נתנהג בהתאם. תודה. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להשתתף בצערן של משפחות ההרוגים ולאחל החלמה מהירה לפצועים. אנחנו עם אחד, ואנחנו נעבור את זה ביחד. אבל בזמן שהטייסים שלנו תוקפים בטהראן והחיילים שלנו נלחמים בחזית הצפונית, ומיליוני ישראלים נמצאים במקלטים ובעלי עסקים ושכירים נמצאים בערפל מוחלט לגבי הפיצויים שיקבלו, הממשלה ממשיכה להתנהג כאילו אין מלחמה, כאילו הכסף הציבורי הוא קופה קטנה לפוליטיקה קטנה. לפחות 5 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים בהצעת התקציב 2026, וכרגע אין בכלל פירוט לכסף הזה. לא לבריאות, לא לשיקום, לא לפיצויים לעסקים שקורסים, לא לחל"ת לשכירים – להסכמים פוליטיים תוך כדי ירי של טילים. זה לא ניתוק, זאת הפקרה. כשעצמאים סוגרים עסקים ושכירים מפחדים מתלוש השכר הבא, כשמשפחות לא יודעות איך יסגרו את החודש הקרוב, הממשלה מעבירה גם היום מיליארדים, מיליארדים, למטרות סקטוריאליות. סדר עדיפויות מעוות, שמספר לאזרחים: אתם האחרונים בתור. בדיוני התקציב בוועדת הכספים בימים האחרונים אנו מגלים עוד ועוד בזבוזים פוליטיים בהיקף של מיליארדים. מישהו בקואליציה שואל את עצמו מה יותר דחוף, לשקם עסקים או עוד תקציב פוליטי למשתמטים; משרדים מיותרים ממשיכים לפעול כאילו אנחנו בשגרה – תקנים, לשכות, רכבים, יועצים, ביורוקרטיה מנופחת שעולה מיליארדים בלי שום ערך אמיתי לאזרח. בזמן שהם דורשים מהציבור לא להתלונן ולהתאזר בסבלנות, הממשלה ממשיכה לחגוג. ובינתיים מוצג לנו מתווה כללי, כללי מאוד, של שר האוצר לחל"ת לשכירים. בעיקר מילים ריקות. תגידו, יש הבוקר שכיר אחד במדינת ישראל שיודע אם לצאת לעבודה או לא? וכמה הוא יקבל? וכמה ימים יידרש להיעדר כדי לא לפגוע ברצף? האם מישהו מסביר לו שהוא יאבד חלק משמעותי מהשכר שלו בחל"ת? כך נראית אחיזת עיניים ובריחה מאחריות. תכף הם יסבירו לנו, ממש כנראה בשבוע הבא: כי אין כסף, וכל אחד צריך לשלם את מחיר המלחמה. כל אחד, למעט הממשלה עצמה, העסקנים שלה והמגזרים המקורבים אליה. אתם שכחתם, או לא מצליחים להפנים – בזמן מלחמה יש רק עם אחד, וכל שקל חייב לשרת אותו, חייב לשרת את הצרכים של החזית והעורף. הכנסת היא לא מועדון סגור לפוליטיקאים, היא בית של הציבור. הגיע הזמן להפסיק לבזבז, הגיע הזמן להפסיק לתרץ ולמרוח. כל אזרח ישראלי בעת הזאת צריך לדעת שיש ממשלה. ואין ממשלה, יש רק סיסמאות. אנחנו צריכים הנהגה, לא סיסמאות. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה באודיטוריום הנכבד, יש לי שני נושאים חשובים לדבר עליהם: האחד זה הדבר שאנחנו עושים כרגע, וזה העברת הסמכויות, הקומבינה של הקומבינה. זה התחיל לפני חודשיים, שהעברנו סמכויות, עוד פעם מעבירים. למה בעצם הכנסת התכנסה? למה התכנסה כנסת ישראל היום? לא כדי לדון במצב של אנשי המילואים, אפילו לא כדי לדון במצב של אנשי הצפון. לא. היא התכנסה כדי להעביר לביבי עוד סמכויות, כשהוא בכלל לא מעוניין וגם אין לו זמן להן. אבל אין ברירה, צריך לשחרר לחץ, מה שנקרא. רוצים שדרעי יהיה בשלט רחוק, מה שנקרא? אז נעביר לביבי עוד סמכויות. על זה כנסת ישראל הביאה בגיוס מלא. רק שתבינו, ניסיתי אתמול – בכל זאת, אנחנו תחת הנחיות קשות של פיקוד העורף – ניסיתי להגיד: אוקיי, תביאו רק את תעודות הזהות, את יודעת, את אחראי מחוז צפון – לא, מאוד מאוד חשוב להעביר את כל הסמכויות בזמן מלחמה, למרות שרוב הסמכויות אין להן שום קשר למלחמה. אבל אם אפשר קצת קומבינות, ואם על זה לגייס את כל כנסת ישראל, אז בבקשה, תבואו, תגיעו לפה, תתייצבו ותצביעו. בשביל זה הגעתם לכנסת, חברי הכנסת, בשביל להעביר לביבי סמכויות שהוא לא מעוניין בהן. הרי בכל עולם נורמלי היו ממנים שר פנים. הינה, נבו, אני רואה שאתה פה, למה אתם לא ממנים שר פנים? הינה, אני אומרת לכם כמרכזת האופוזיציה: תביאו מינוי של שר פנים. תביאו מינוי של שר פנים. אנחנו במלחמה. היינו עכשיו בדיון בוועדת העבודה והרווחה על מיגון של קשישים, של בעלי מוגבלויות. אין שר פנים, אין מדיניות. אין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שר הרווחה לא מדבר עם - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שר הרווחה שולח אותי לשר התיירות. אה, גם אין שר רווחה. ושר הרווחה הוא בעצם שר התיירות, ואני רואה שהוא כל כך עסוק, שהוא יושב בבית ומזפזפ בשלט בין 12 ל-14. יש לי לפחות חמישה שרים – הינה, אני רואה שאתה מקשיב לי – יש לפחות חמישה שרים שלא עושים כלום. הינה, אני אומרת לך. לא עושים כלום. לא, אין להם עומס, מה שנקרא. תן לו להיות שר פנים. למה אתה מעביר סמכויות לביבי, כשהוא בכלל לא רוצה אותן? אין לו זמן אליהן, הרי הוא בקבינט, הוא עסוק, הוא מנהל מלחמה. הוא מנהל מלחמה, אז עכשיו אתם מעבירים לו סמכויות שהוא בכלל לא יתעסק בהן? למה צריך את הקומבינות האלה? תמנו שר פנים למדינת ישראל, שיקבע מדיניות, שיסייע במיגון של קשישים, של אנשים עם מוגבלויות. תפסיקו כבר עם הפרטץ' הזה. ואפרופו שרים מובטלים, אפרופו שרים שלא עושים כלום, אני לא יכולה שלא להתייחס לנסיעה של השרה שבכלל אחראית על הקשישים במדינת ישראל, היא השרה לשוויון חברתי. היא אמורה לתת פתרונות מיגון. מה היא עושה מרוב שהיא משועממת? תקשיב. אין לה מה לעשות, אז היא טסה לניו יורק. בשביל מה? בשביל לדבר על יום האישה הבין-לאומי באו"ם. קודם כול, מה לך ולארגוני הנשים? מתי בפעם האחרונה פגשת ארגון נשים? מתי בפעם האחרונה דיברת על פמיניזם? על נשים? על זכויות נשים? מתי פעם הבאת חוק שקשור לנשים? לא רלוונטי. היא נוסעת לאו"ם. אני רוצה להגיד לכם, ב-15:30 – לא תאמינו, הטכנולוגיה קיימת – אני עולה לזום מול מועצת אירופה. אני ראש המשלחת של הכנסת למועצת אירופה. הוא מינה אותי, אני חושבת שבקטע הזה אנחנו רואים עין בעין. לא תאמין, אני עולה בזום. בזום. לא נוסעת לשום מקום. אגב, גם אם היו אומרים לי, לא הייתי נוסעת, כי אנחנו במלחמה. ומי שטס ומי שיוצא, הבנתי שזה בעיקר בעיקר מקרים דחופים הומניטריים. מה דחוף לה לנסוע ולקחת את כל ה-entourage שלה? ועוד הלכה בלי קיזוז. מה זה? זה משהו חדש אצלכם בממשלה? כי הרי שנינו יודעים – אני רואה שאתה מסתכל עליי, גם עליזה – שאף שר בממשלת ישראל לא יוצא משטח מדינת ישראל בלי קיזוז. בלי קיזוז לא מכרטסים אותו, נכון? אל תענה לי, אתה יודע שאני צודקת. אבל היא נסעה בלי קיזוז, בזמן מלחמה, כשהיא אחראית על השוויון החברתי – כלומר לא רק נשים, אלא גם קשישים שהם חסרי מיגון. שני דברים: 1. אני מאוד מאוד מקווה שתדעי להגיד משהו על נשים, כי את לא בקיאה בתחום; 2. הינה, אני אומרת לך, ושזה יהיה ברור, אפשר לעשות את זה גם בזום, אפשר לעשות את זה גם – הטכנולוגיה קיימת. היא קיימת. והיא נסעה על חשבוננו, על חשבון משלם המיסים, לשבוע. לשבוע. תודה רבה. שתישאר שם. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה. חברת הכנסת שרון ניר נמצאת איתנו? אינה נמצאת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. ביקשתם להתחלף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני כבר מצטער שביקשתי להתחלף. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אחזור על המלצתה של חברת הכנסת בן ארי, על הפתרון הפשוט למנות שר פנים, אבל אני יודע שאף פעם זה לא פשוט ואף פעם לא מחפשים פתרונות. אז שיהיה לכם בהצלחה עם העברת הסמכויות. זה עובד נהדר עד כה. כשהייתי קטן, חבר הכנסת קריב, למרות שאתה לא בן מחזור שלי, אני שיחקתי הרבה ב-GTA. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מה זה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בדיוק. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אני גם לא יודעת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אני לא אעשה משאל בקהל מי יודע מה זה GTA, אבל בגדול זה משחק – לא משנה, לא ניכנס לזה עכשיו. חינוכי, חינוכי יותר – לא משנה, אל תכניס אותי לשם. אתמול אני צופה בסרטון - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> זה משחק מחשב? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. Grand Theft Auto. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יש שם B2 כזה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש שם – לא, אל תיתן עכשיו רעיונות למהדורה - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> תגיד מה זה. מה אתה מותח אותנו? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אבל אין B2. בכל מקרה, יש מסוקים. אתה שיחקת בזה? לא. טוב, אני מרגיש בודד, ולא בפעם הראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מירב מאיצה בי. יש עוד דקה ספייר, לאן את רצה? הכול בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לשמוע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתמול אני צופה בסרטון שפשוט לקוח ממשחקי מחשב: אדם רעול פנים נכנס למסעדה, יושבים ראש עיר, ראש רשות במדינת ישראל, סגנו, ופשוט בנונשלנטיות, ששמורה באמת רק לדברים שרואים בטלוויזיה, נכנס עם מסכה, שולף אקדח ופשוט יורה בהם. אפשר לצחוק מהיום ועד להודעה חדשה על זה שזה משחק מחשב, ואיך נראית מדינת ישראל וסמלי שלטון – ראש רשות במדינת ישראל. כאילו זה כלום. אף אחד לא מדבר על זה. אף אחד לא מדבר על זה – לא השר לביטחון לאומי, שהמחמאות שאני יכול לשפוך עליו פה נשפכו ועוד יישפכו, זה כאילו לא מעניין. ראש עיר במדינת ישראל מחוסל, או היה ניסיון חיסול, וזה כאילו לא מזיז, אבל זו לא הפעם הראשונה, לא האחרונה, לא השלישית ולא עשרה מקרים שונים. הבנתי בוועדת הכספים, כשהיינו, שמכיוון שלא משלמים מיסים וזה עניין תרבותי – כמו ששר האוצר נהג לומר: זה עניין תרבותי; אתם גם לא משלמים מיסים וזו התרבות שלכם, אז בסדר. במקרה הזה הוא משלם מיסים, יצא ככה. במקרה הזה הוא גם היה מאובטח בדרגה 6, זאת אומרת שהיו אמורים לאבטח אותו. אין שום מאבטח שם, כלום, פשוט נכנס לקיוסק - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא שחרר אותו - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו כל ה-"CSI מיאמי" יגיד לי מה היה שם. הייתי מעדיף שבמקום להגיד לי מה היה או איזה משחק מחשב, אם מסוק או B2, פשוט היו מטפלים בזה. במרץ 2024 נרצח עוזרו ומקורבו של ראש עיריית מע'אר; רצח באוגוסט 2023, רצח של מועמד לראש מועצת אבו סנאן יחד עם שלושה מבני משפחתו; רצח מנכ"ל עיריית טירה ב-2023; ניסיון חיסול של חבר מועצת עיר בג'סר א-זרקא גם ב-2023; בפברואר 2026 שמו רימון בפתח עיריית אשקלון. גם לאחר הבחירות במועצה האזורית - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> מזל שיש - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמובן זה לא עוצר אף פעם רק בחברה הערבית, אלא גם לאחר הבחירות במועצה האזורית מרום גליל השאירו ברכה ומזל טוב עם רימון רסס למועמד שנבחר. בסך הכול הגיוני לגמרי. אותו כנ"ל היה ברימון לעבר בית ראש עיריית רהט. יש לי פה עוד עשרה מקרים שונים. חוסר המשילות המשווע שקורה במדינת ישראל לא נגמר רק בילדים ובנוער ובנרצחים בחברה הערבית, זה על סמלי שלטון. אם מדינת ישראל אמורה לאבטח ולקיים אורח חיים נורמטיבי במדינת ישראל – משפט אחרון – כשראשי רשויות, פשוט יושבים ויורים בהם, אז באמת שיהיה לכם בהצלחה. לא שר פנים, לא שר לביטחון פנים, מה שחשוב זה שהיום עלה לטיקטוק סרטון שיש עכשיו אישורי נשק לכל תושבי ותושבות עיריית ירושלים. כל הכבוד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היהודים. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכבודי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס ברשותכם לשתי סוגיות: הראשונה זו סוגיית היעדר מיגון בכלל במדינה. 33% מכלל אזרחי המדינה, לפי דוח מבקר המדינה האחרון, הם ללא מיגון. זה דבר שהוא חיוני וחשוב מאוד לאזרחי המדינה. כאשר במשך חודשים רבים הממשלה חושבת ומתכננת את המבצע הזה, הם לא יכולים להסתכל קדימה ולהשאיר את האזרחים מאחור. אנחנו רואים גם בחברה הערבית – כמעט 550,000 אזרחים מבני החברה הערבית הם ללא מיגון. דוח מבקר המדינה האחרון מראה את זה. ובנגב, תושבי הכפרים הלא-מוכרים, פלוס שתי מועצות אזוריות, אל-קסום ונווה מדבר, הם ללא מיגון בכלל. אנחנו מדברים על 150,000 תושבים בדואים בנגב ללא מיגון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> גם מוסדות החינוך. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> כן, גם מוסדות החינוך, שלמרות הצו של שר הפנים ב-2024, שמורה לשר החינוך להציב מיגון במוסדות הציבור, עד עכשיו הדבר הזה לא מתבצע. גם הממשלה לא מתערבת בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, ולכן יש הפקרות מוחלטת גם בענייני מיגון וגם בדברים אחרים. אני מצפה מהממשלה דווקא בתקופה הזאת, בתקופה הקשה הזאת, לעמוד לצד אזרחים ולקבל החלטות. אין שום התייחסות לאזרחים בכלל, גם מבחינת מיגון, וגם ראינו מה עונה לנו היום בוועדה לענייני ביקורת המדינה – עונה האוצר על "מגן לצפון" איך משרד האוצר לא מתקצב את המיגון בצפון בצורה טובה. ולכן הדבר הזה מצריך החלטה מצד הממשלה לתת לאזרחים להתמגן, וגם להוסיף עוד משאבים לרשויות המקומיות, על מנת להיכנס בעובי הקורה בדבר הזה. הדבר השני, אדוני היושב-ראש, האירוע שקרה אתמול, ניסיון התנקשות באחמד נסאר, ראש העיר עראבה, וסגנו ד"ר אנואר יאסין. כמעט בכל שבוע אנחנו עולים לכאן ומדברים על נושא הפשיעה בחברה הערבית ודורשים שהממשלה תקבל החלטות. אני לא רוצה לתקוף היום את הממשלה, מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופה לא רגילה, אבל אני מצפה מהאנשים שיושבים כאן, ומצפה ממך, אדוני יושב-ראש הכנסת, להעביר את זה לממשלה. אנחנו לא יכולים לסבול עוד תקריות ויריות כלפי מנהיגי ציבור וגם כלפי האזרחים בכלל. הגיע הזמן לקבל החלטה. אזרחי המדינה, 20% מכלל אזרחי המדינה, שהמדינה מפקירה אותם. מבחינתנו השר לביטחון לאומי לא נמצא בתמונה, הוא לא נמצא בלופ, ולכן חשוב מאוד שהממשלה תקבל החלטה או תקבל שתי החלטות, גם בעניין המיגון וגם בעניין הפשיעה בחברה הערבית. זה הדבר שאנחנו צריכים אותו במיידי. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג איתנו? אינו נוכח. חבר הכנסת סמיר בן סעיד. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני במקומו. התחלפנו. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אז צריך להגיד מראש. בסדר, נחליף אתכם. אצלנו לא רשומה החלפה כזאת. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אתמול היה ניסיון רצח מזוויע של ראש עיריית עראבה ד"ר אחמד נסאר וראש הוועד העממי ד"ר אנואר יאסין, כאשר רעול פנים ניגש אליהם וירה בהם. הם נפצעו והם מאושפזים בבית החולים פוריה. עכשיו הייתה הודעה שמצבם יציב. בכל פעם מדברים על חציית קו אדום, אבל הסרטון שפורסם אתמול אומר הכול. זה אירוע מצמרר. עראבה הוא אחד היישובים שיש בהם שיעור הרופאים ל-1,000 איש הגדול ביותר בעולם. עראבה – תדמיתו הייתה של יישוב שהתחרות ביניהם היא של הישגים אקדמיים. ובשנים האחרונות הטילו אימה כמה פושעים, מספר זעום, אבל הם מטילים אימה על יישוב שלם ועל הסביבה. טרור כלכלי שהתוצאה שלו היא רצח אחר רצח, ורצח וירי בראש עיר. אבל מאז שקרה האירוע הזה, הנושא הוזכר קצת בתקשורת, אבל זה לא כמו אם היו יורים בראש עיריית רעננה למשל – היית רואה דיווחים, כתבות, הרחבות, ניידות שידור. אבל מדובר בראש עיר ערבי, ולכן אפשר לדווח חדשותית ולעבור הלאה. ככה מתייחסים אל כל מעשי הרצח בחברה הערבית. שומעים, לעיתים סופרים, לא מזכירים שמות ועוברים הלאה. זה היחס לערך חיי אדם. זו לא הפעם הראשונה שיורים בנבחרי ציבור: מנכ"ל עיריית טירה עבד אלרחמן קשוע, רחמת אללה עליה; חבר מועצה נורה בג'סר א-זרקא; עוזרו של ראש העיר מע'אר. וגם באשקלון היה רימון רסס. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אחמד, הם שמו מטען - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מטען לראש עיר, והעניינים הולכים כאילו כלום לא קרה. אמרנו תמיד שארגוני פשיעה הם לאחרונה יותר חזקים מהמדינה, כי המדינה לא מתמודדת איתם. זו אוטונומיה, זה שלטון בתוך מדינה. אבל מתברר שהם מתגרים במדינה בצורה חצופה, יורים בסמלי שלטון – ראש עיר – ושום דבר לא קורה. גם לתקשורת יש אחריות להמשך תופעת הפשיעה, שהיא לעיתים יוצאת, מדווחת כלאחר יד. לכל אדם מאלה יש שם, יש ערך, יש קהילה, יש משפחה, יש כאב, וזה לא עובר בתקשורת. לא דיברתי על המשטרה או על שר המשטרה, כי הם לא הפתרון, הם הבעיה, ומי שנושא באחריות להמשך ההשתוללות הזאת זה ממשלת ישראל, שחלקם אפילו – למרות שהזכרנו את השם של ראש העיר שנורה, אם אני אשאל את החברים כאן מה שמו של ראש העיר ובאיזה יישוב, אני בטוח שחלק גדול מהם לא יודעים מה שמו, למרות שהזכרנו אותו פעמיים ובכמה מקומות בתקשורת הוא הוזכר. למה? כי הוא ערבי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. וכעת חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אני מזכיר לחברי הכנסת את מה שאמרתי בפתח הדיון: מי שלא יהיה נוכח בזמן שאקריא את שמו, יימחק מרשות הדיבור. בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מזה תשעה ימים אנחנו נתונים במערכה דרמטית וגורלית, שהינה עוד שלב בתוך המערכה הגדולה שהחלה לפני שנתיים וחצי בשמחת תורה, שגם היא חלק מהמלחמה לארץ שנמשכת כבר למעלה מ-100 שנים. ברוך השם, שוב התעורר הארי מרבצו, שוב עם ישראל התנער וקם כנגד אויביו. "אל תירא ישראל, אל תירא, / כי גור אריה הלוא אתה, / ואריה אם ישאג, מי לא יירא". ובמה עוסקת התקשורת הישראלית בזמן המלחמה? אני רוצה לתת שתי דוגמאות שצדו את אוזניי ועיניי. מי שחווים את המצוקה הגדולה ביותר בימים אלו של התראות, אזעקות, ריצות לממ"ד ולמקלט, הם הילדים. למה הם זקוקים יותר מכול? להגנה ולמעטפת של ההורים שלהם, לחיבוק החם של אימא מגוננת. אבל אם הרדיו פתוח בביתם או במרחב המוגן שבו הם נמצאים, מה הם שומעים שם? בכאן רשת ב', מתאגיד השידור הציבורי, משודרת כל הזמן פרסומת לסדרה בשם "כל האימהות משקרות". אני לא מכיר את הסדרה, אבל אני מניח שלא מדובר באימהות שלא אומרות אמת כשהן מחמיאות לילד שלהן כאילו הוא הכי חכם בעולם. תגידו, זה מה שילד צריך לשמוע? יצאתם מדעתכם? ועוד בתאגיד השידור הציבורי. במקביל, בערוץ 12 - - << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> ראית את הסדרה בכלל? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הם - - - הילדים - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - בתוכנית ארץ נהדרת, שמשדרת משהו שאמור להיחשב כסאטירה, פרסמו מונולוג של ח'מינאי זיכרונו לקללה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עמדת לנגד עיניהם. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> במונולוג, הכותב המושחז עורך אנלוגיה והשוואה מרומזים בין איראן לבין מדינת ישראל. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, לא, לא. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> המדינה שאתה רוצה. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> באיראן נלחמו בטרלול המערבי עם חינוך דתי לערכים וצניעות בלי הקשקושים של מדע והשכלה? גם בישראל. באיראן הליברלים, החמוצים, עזבו את הארץ? גם בישראל. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אבל - - - << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> מי צריך אותם בכלל. באיראן מתייחסים לנשים כמגעילות? גם בישראל. באיראן חינכו את העם להפסיק לקטר ולחשוב שהם מסכנים? גם בישראל, ברמז, כמובן, לערוץ 14, שבניגוד לערוץ 12 ודומיו לא מנסים להכניס את העם לדיכאון תמידי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רק לשרת את השלטון הקטרי. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> באיראן נותנים כבוד למנהיג העליון? גם בישראל, בלי ששופטים או עיתונאים יגידו לו מה טוב ומה רע. בסוף המונולוג הדמות של ח'מינאי אפילו משדרת אופטימיות, בגלל שהוא רואה את הכיוון שמדינת ישראל צועדת אליו. פשוט ביזיון. תקשורת עוינת ומנוכרת, תקשורת של מיעוט הולך ונעלם. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אמר נציג הסיעה הקטנה בכנסת. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> להילחם בבריאות של עם ישראל - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת קריב, מיצית. << דובר_המשך >> אבי מעוז (נעם): << דובר_המשך >> - - ובחזרתו לעצמו ולזהותו היהודית. תמשיכו, כי העם הולך ומקיא אתכם. תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היושב-ראש, עוד לא התחממתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. קח בחשבון שכל מה שקראתם בקריאות ביניים ולא הערתי, ספרתי לעצמי, בסדר? טוב, נעבור לדובר הבא, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - של ארץ נהדרת כותב את עצמו בכל פעם שהאיש הזה עולה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> דווקא אני ממליץ לך לראות את הסדרה, אבי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפחות לא ליאסר. << דובר >> יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה בתחילת דבריי לאחל החלמה לד"ר אחמד נסאר, ראש עיריית עראבה וד"ר אנואר יאסין, ראש הוועדה העממית בעראבה. לפני שעה קלה דיברתי גם עם מנהל בית החולים, והוא אמר שמצבם טוב, יציב. נאמר כאן ודיברו כאן – אני לא יודע על איזה קו אדום נדבר עוד – על מצב הרציחות, על פגיעה בסמלי שלטון במדינה. זו לא הפעם הראשונה שנורה סמל שלטון. נרצח מנכ"ל עירייה, נורה חבר מועצה, אתמול ירו על ראש עירייה וסגנו, ואיך אומרים בערבית? (אומר דברים בשפה הערבית). רצח של ראש עיר, של ראש עיר ערבי – הסיכוי הוא קרוב מאוד, הוא גבוה מאוד, לפי מה שאנחנו רואים בהתנהלות בתוך החברה הערבית ובכלל, ואנחנו לא רואים שום טיפול בכל הנושא הזה של רציחות מתחילת כינון הממשלה. מעל 800 נרצחים, ולכל אחד יש שם, ולכל אחד יש משפחה, יש לו חמולה. מתחילת השנה – 63 נרצחים וכמעט שום פיענוח של מקרי הרצח, שווה לאפס. שום מקרה לא ידעו ולא פענחו מי רצח, ואנחנו לא רואים שיש רוצחים שנשפטו ונמצאים מאחורי סורג ובריח. זה תפקידה של הממשלה, והאחריות היא על הממשלה ועל ראש הממשלה. דיברנו הרבה, דיברנו יותר מדי על השר לביטחון לאומי. אנחנו לא נדבר על זה, אבל אני אומר שהאחריות היא על הממשלה, האחריות היא על ראש הממשלה, לטפל בכל נושא הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. הנושא השני – נושא המיגון. נאמר כאן שנושא המיגון בכלל בארץ הוא לא טוב, אבל בחברה הערבית הוא פי שניים יותר גרוע מבחברה היהודית. 60%, 70% מהבתים ללא מיגון, גם מבתי הספר, ואם ניקח את הסוגיה ונדבר על הנגב, יש 150,000 תושבים שחיים בכפרים בלתי מוכרים. 150,000. במזל עד עכשיו אין פגיעות בנגב באותו המקום, כי ברובם אין בתים, אין בתים מבטון שם, הכול בתים מפחונים, ולמזלנו עד עכשיו לא הייתה פגיעה שם ולא היו פגיעות בנפש. אנחנו שואלים, והנושא הזה עלה לא רק הפעם, גם ביוני השנה וגם לפני, בתחילת המלחמה אחרי ה-7 באוקטובר, כל הזמן הנושא הזה של מיגון, מיגון, מיגון של היישובים הבלתי-מוכרים. זה תפקידה של הממשלה, תפקידה של המדינה לקבל אחריות גם על אותם תושבים. גם הם תושבים המדינה, וזו האחריות שלה למגן את אותם תושבים. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. מדינה דמוקרטית – למגן גם את אותם תושבים שמריעים לא פעם אל מול מטח הטילים הנורא. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איזה תושבים מריעים מול מטח הטילים? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת רם בן ברק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני היושב-ראש, היחידים שהריעו זה תושבי הקריות שראו טיל נופל בטמרה. שם הריעו, והמשטרה לא עצרה אותם. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מה זה - - - איפה ראית את זה? איפה ראית את זה? זה בושה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת בן ברק עולה, תאפשרו לו, בבקשה. ארבע דקות לרשותך, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זה פשוט לא ייאמן. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תענה לו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון, גלעד - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אבל הוא דיבר על תושבי ישראל ואזרחי ישראל. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> גם אני רוצה לאחל איחולי החלמה לראש העיר. ראינו את הסרטון הנורא הזה, את עזות המצח של ארגוני הפשע - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> זאת הערה נורמלית? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אתה מחפש נורמלי? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואת אוזלת היד הנוראית של ממשלת ישראל, ובראשם של השר לביטחון לאומי, או איך שהוא קורא לעצמו, הפושע בעצמו. אני רוצה לדבר על לאן אנחנו הולכים מכאן. אני הייתי היום בדיוני תקציב, גם תקציב הביטחון, והסתכלנו קדימה על צה"ל, לאן הוא הולך ומה האתגרים שעומדים בפניו. מצד אחד אני רואה את העוצמה הטכנולוגית המטורפת הזאת, את הטייסים, את אנשי צוות האוויר על הקרקע, בכלל את הצבא שלנו, שהוא כולו טכנולוגי; ומהצד השני אני רואה את הממשלה הזאת, לאן היא לוקחת אותנו. בקצב הזה, אדוני היושב-ראש, אם אנחנו לא נעשה סדרי עדיפויות שונים, לא יהיו לנו טייסים. בעוד 20–30 שנה לא יהיו טייסים. מערכת החינוך של היום, כשמגזרים שלמים לא לומדים בה מתמטיקה, לא לומדים בה אנגלית, כשמערכת החינוך, אפילו הממלכתית, בוא נגיד, היא לא במיטבה, ואנחנו הולכים ויורדים במדרג הבין-לאומי, מי יהיו הטייסים בעוד 20 שנה? מי יהיו הלוחמים בעוד 20 שנה? באיזו רמה אנחנו נהיה כאן? אנחנו לא נהיה אור לגויים, אנחנו נהיה ביזיון לגויים. זה מה שנהיה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תמיד נהיה אור לגויים. תמיד נהיה אור לגויים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואתם הולכים ומשקיעים ים של כסף בכל מיני מוסדות חינוך – אל תפריעי לי. את לא תהיי אף פעם אור. אנחנו כבר עכשיו לא אור לגויים בכול. כשאני רואה, כשאני רואה, חביבתי, כשאני רואה, חברת הכנסת טלי גוטליב - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תמיד נהיה אור לגויים. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשאני רואה את המופרעים הטרוריסטים היהודים, מה הם עושים ביהודה ושומרון, תאמיני לי שאנחנו לא אור לגויים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן, אנחנו אור לגויים. למה אתה תבוסתן? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אנחנו ביזיון, ביזיון לגויים, זה מה שאנחנו. וגם חברת כנסת כמוך, שאת לא עולה כאן על הדוכן ומגנה את התופעות האלה, אלא אולי את אפילו מעודדת אותן - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שקרים, שקרים - - - << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אחת שאמרה שהיא רוצה להתחתן עם דוד מרדכי, זו הצורה שלנו. אז איזה אור לגויים אנחנו? איזה אור לגויים אנחנו? ביזיון לגויים. תודה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תמיד אנחנו אור לגויים. אתה כזה תבוסתן, רם. למה אתה כזה תבוסתן? מה יש לך? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה יש לך? למה אתה כזה תבוסתן? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הוא התבוסתן? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הוא התבוסתן? סגן ראש המוסד תבוסתן? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש מכם להפסיק את קריאות הביניים. אפשרתי, תעשו את זה בגבול הטעם הטוב. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רם הרפתן והתבוסתן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, אדוני. ארבע דקות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. חבריי חברי וחברות הכנסת, אדוני היושב-ראש, שמונה חודשים חלפו מאז מבצע עם כלביא, שמונה חודשים; שמונה חודשים שבהם שר האוצר של מדינת ישראל בצלאל סמוטריץ' היה אמור להכין את המשק ליום פקודה; שמונה חודשים שבהם ידענו שהמערכה מול איראן לא הסתיימה, שהטילים יחזרו, שהעורף שוב יצטרך גב כלכלי. ידענו את זה. והינה, אנחנו כאן במבצע או במלחמת שאגת הארי, ומה גילה המשק הישראלי? ששוב אנחנו בהפתעה. סמוטריץ' בהפתעה. אז זה פשוט בלתי נתפס. בלתי נתפס. אנחנו כבר שבוע וחצי מאז תחילת מלחמת שאגת הארי, ובעלי העסקים, בעיקר הקטנים, לא יודעים מה יוליד יום. היום התפרסמו נתונים, והם די מטלטלים, על היקף הוצאות הציבור הישראלי בכרטיסי האשראי. בשבוע הראשון של המלחמה, בסוף השבוע, הנתונים מראים שהמשק כמעט סגור. אמרו לו לפתוח, אבל הוא כמעט סגור. הציבור הישראלי פשוט הפסיק לקנות. וזה הכול מובן: מפחד, לא יוצא מהבית, ויש צניחה של 50% בהוצאות בכרטיסי האשראי בשבוע אחד. וזה ברור. הקניונים – ערי רפאים. ענף האופנה צנח ב-70%, המסעדות – בקרוב ל-50%. אילת, עיר התיירות, מדממת, מדממת למוות – 62% ירידה בכרטיסי אשראי רק בעיר אילת. ומה עושה שר האוצר בזמן שאנחנו טובעים? העסקים טובעים, הוא מנהל קמפיין של יחסי ציבור. הוא בבוקר רץ לאולפנים, מוציא איזו הודעה, מתווה חל"ת להורים, ואחרי שעתיים מבינים שהוא בכלל לא הולך ליישם אותו. הורים נשארו בבית, עסקים סגורים, לעסקים שנפתחו אין עובדים. ומה עושה שר האוצר? יוצא לתקשורת, מספר איזה סיפור, ואנחנו כבר לא מאמינים לו. צריך להבין שחל"ת של 14 ימים אומר שמי שפתח את העסק אחרי חמישה-שישה ימים, כששר האוצר אמר לפתוח את העסקים – העובדים לא יקבלו שכר על זה. מי ישלם להם את השכר? בנון ישלם את השכר? אבל זה בכלל לא מגיע לוועדת הכספים. כל האירוע זה של פיצוי לעצמאים, פיצוי לעובדים, חייב לעבור תהליך בוועדת הכספים. אפילו לא דיברו מילה אחת שם, משפט לא הגיע לשם. ואנחנו נגיע לסוף החודש, והעסקים יצטרכו לשלם משכורות, ואז יתחיל רעש ויתחיל בלגן במדינת ישראל. ואז מהר מהר מהר יצטרכו להעביר משהו בוועדת הכספים. אני שואל את שר האוצר: למה? למה אי-אפשר ללחוץ על מפסק? עברנו את הקורונה, עברנו את המלחמה, עברנו ועברנו ועברנו – למה אי-אפשר בלחיצה על מפסק במשרד האוצר להפעיל את התוכנית של פיצויי לעצמאים? << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אולי מידרו אותו? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> למה? אני לא מבין את זה. יושבים פה גם אנשי ועדת הכספים. הנציג של הקואליציה בוועדת הכספים אלי דלל, מחר בבוקר צריך לדרוש דיון כדי לפתור את הנושא הזה כדי שלעצמאים - - - << קריאה >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> סימון, שליש חברי הוועדה, הוצאנו מכתב בדרישה - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא קורה עם זה כלום. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> כי אין כנסת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תחשבו אתם שיש לכם עסק ואתם לא יודעים מחר אם תוכלו לפתוח אותו. תחשבו אתם, באמת, חברי הקואליציה, על אותו עובד שלא יוצא לעבודה והוא לא יודע אם הוא יקבל שכר. למה אי-אפשר להרגיע את הרוחות? לתת להם איזשהו, לא יודע, עתיד חיובי, שאותו בעל עסק ידע שהוא יקבל פיצוי מהמדינה, שהוא לא יצטרך לסגור את העסק לגמרי. אם הייתם מנהלים עסק בחיים שלכם ומבינים מה זה לשלם ארנונה ומה זה לשלם שכירות בזמן שהעסק שלכם סגור, אולי הייתם חושבים אחרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתם לא מבינים איזה קשיים אלו, אנשים לא ישנים בלילות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון. חבר הכנסת עופר כסיף; אחריו – חבר הכנסת עודד פורר; אחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> ואחריו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שניים קדימה אני חושב שזה ממצה. בבקשה, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני גם רוצה לאחל – עכשיו זה בסדר? << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רק לך סוגרים את המיקרופון. אנחנו ביקשנו שיסגרו לך את המיקרופון. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם אני רוצה לאחל רפואה שלמה ומלאה לראש העיר עראבה ד"ר אחמד נסאר, ליושב-ראש הוועד העממי, שהוא גם מזכיר חדש גם במקום, ד"ר אנואר יאסין. אני רוצה גם לשלוח את תנחומיי לכל משפחות ההרוגים היום, בהפצצה בבית שמש, ובכלל כל הקורבנות של המלחמה, מלחמת הברירה הנוראה הזאת באשר הם. לפני מספר שבועות נערך באולם הזה כנס של טרוריסטים ותומכי טרור, לרבות חשודים ברצח, שנקרא: מצדיעים לנוער הגבעות – או משהו כזה. אחד מהאנשים שישבו פה, זוהמה כהנציונאליסטית, שגם שימש פעם כדובר של אחת מחברות הכנסת, שהוא גם בעצמו נחשד ברצח של פלסטיני – ישב פה באדנותיות טיפוסית עם המגפיים מלאות הבוץ, הניח אותן על השולחן, כסמל לאדנותיות הגזע, שבה הוא מאמין. הוא השתתף בפודקאסט לאחרונה שצוטט בעיתון הארץ אתמול, והוא אמר כך: יש פה אויב שמחכה ליום שיוכל לרצוח אותי, ואני לא מוכן להיות כפר עזה. אני אעשה כל שאני יכול בשביל לסלק אותו, בשביל לפגוע בו. למה הוא התכוון? הוא התכוון לומר שכל הפלסטינים הם אויבים. הוא התכוון לומר שכולם אותו דבר, ולכן אפשר לפגוע בכולם. כולם מבחינתו בני מוות. אפשר, אם אתם רוצים, ללמוד מהעבר, לקרוא לכולם גם באותם שמות: נקרא לכל הגברים "איסמעיל" או "ישמעאל", ולכל הנשים "הגר" או "עג'ר". זה כבר נעשה בעבר. זו תפיסה שאומרת, כולם אויבים, אין חפים מפשע, כולם עמלק, כולם ראויים לפגיעה ואף למוות. זה הרציונל של הטרור המתנחבלי היום-יומי שמופעל בגדה המערבית. חמישה נרצחו בידי מתנחבלים רק בשבוע האחרון, אנשים שעבדו את אדמותיהם או יצאו עם המרעה או היו בבתיהם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שקרן - - - << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> רצח של חפים מפשע בידי טרוריסטים יהודים, שהינה, מקבלים פה לגיטימציה משותפיהם. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תתבייש לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה משקר, אתה שקרן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת כסיף, אני פונה אליך, אני לא ממהר לעשות את זה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> שמה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חזור בך לפני שאתה קורא לחיילי צה"ל טרוריסטים. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לא דיברתי על חיילים. לא דיברתי על החיילים. לא הזכרתי חיילים, דיברתי על מתנחבלים שרצחו פלסטינים, לא על חיילים. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> טרוריסט, תתבייש לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם לא היו - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואני מדגיש את זה, אם זה לא היה ברור. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אתה תומך טרור בעצמך, תתבייש לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זהו פשיזם קלאסי. אחת מהתפיסות של הפשיזם הייתה שיש מלחמת הישרדות טבעית בין עמים, ולכן חייבים להקדים תרופה למכה: צריך להיפטר קודם מהעם האחר בדרך כזו או אחרת. זה פשיזם קלאסי. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - בכנסת הזאת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - שלא תהיה בכנסת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואם זה הפשיזם, אותו חלאה שהזכרתי, שישב פה, אותו כהנאציונליסט טרוריסט שרצח פלסטיני - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רצח - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הוא המיקרו-קוסמוס של הממשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תתכנס, בבקשה, לסיום. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כי הממשלה – כשהוא מדבר על מתקפת מנע מול פלסטינים בשטחים זה בדיוק מה שהממשלה וחסידיה השוטים באופוזיציה אומרים כשהם קוראים למתקפה, מתקפת ברירה שעולה בדמים גם לנו וגם לעמים השכנים ויכולה להוביל, חס וחלילה, לשפיכות דמים עוד יותר גדולה - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הם אלה שגם כן מכנים את זה "מתקפת מנע". אותו היגיון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה, סיימת. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כנ"ל לגבי – אני מסיים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת, סיימת. ביקשתי 20 שניות קודם. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כנ"ל לגבי הפשיעה. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רד, רד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> רד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת כסיף. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם הפשיעה היא חלק – אני מסיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משפט אחרון. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> רד, עבר לך הזמן - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם הפשיעה היא חלק מאותה מדיניות של השמדת עם. ואתם עוד תיזכרו על זה לדיראון עולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> נגמר הזמן. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> יש טיסות ישירות לטהראן, כסיף. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> בוא נגיד לחיל האוויר, יש טיסה ישירה לטהראן, בוא נסדר לך. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אויב מבית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר. אחריו – חבר הכנסת מיקי לוי; אחריו – חבר הכנסת סמיר בן סעיד. ארבע דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << קריאה >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << קריאה >> נארגן לך טיסה לטהראן, כסיף. כל יום יש מטס. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר. אני תכננתי לדבר, בהקשר למלחמה, גם על הנחיות פיקוד העורף וגם על מצב העסקים, אבל אי-אפשר להתעלם מהשערורייה שהייתה פה הרגע על הדוכן. מדינת ישראל נמצאת בזמן מלחמה מהצודקות שהיא ניהלה מימיה. << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> ממש. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מהצודקות שהיא ניהלה מימיה, כדי להסיר מעלינו איום של רצח עם. ובמי תומך חבר הכנסת כסיף? באלה שרוצים לרצוח אותנו רצח עם, באלה שרוצים להשמיד את מדינת ישראל. עולה חבר כנסת - - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> ממש. שקרן, דמגוג, אף אחד לא - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תשתוק, שמענו אותך מספיק. שמענו אותך מספיק. עולה חבר כנסת בכנסת ישראל בזמן מלחמה, בזמן שהחיילים והחיילות שלנו מחרפים את נפשם, מתעופפים מעל איראן כדי להשמיד את הנשק להשמדה המונית, כדי לחסל את האיום, שהוא לא איום מרומז, איום מוצהר שהמשטר בטהראן מצהיר שהוא רוצה להשמיד אותנו – ואתה עולה לכאן כדי להגן על המשטר בטהראן. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מי הגן על המשטר בטהראן? מי דיבר על זה? << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> מה, תגיד, אתה ירדת מהפסים לגמרי? אם יש פה חבר כנסת אחד שלא טרח להצביע בעד הדחתו של עופר כסיף - - << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - תפסיק עם זה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - כדאי שיעשה חשבון נפש. כי חבר הכנסת כסיף עולה שוב ושוב לכאן ומסביר לכם למה לא רק שאסור לו להיות חבר כנסת, אלא גם אסור לו להתמודד לכנסת, כי הוא עומד בדיוק בסעיפים של חוק יסוד: הכנסת, שקובע שמי שתומך באויב לא יכול להיות חבר כנסת בכנסת ישראל ולא יכול להיות מועמד לכנסת. ובעניין הזה אני חושב שיש פה תמימות דעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא הביע תמיכה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו, תראו, אנחנו נמצאים במלחמה. ובמלחמה הזו – יש לי ביקורת על הממשלה, אני לא חושב שאני מאלה שחסכו את שבטם מהממשלה. אבל בעת הזאת זו בכלל לא שאלה של ממשלה. אנחנו צריכים להיות קודם כול מאוחדים מאחורי כוחות הביטחון שלנו ולתת להם את הגיבוי. אנחנו צריכים להיות מאוחדים מאחורי החיילים והחיילות שלנו, שנלחמים לא רק בטהראן, גם על גבול הצפון וגם ברצועת עזה, עדיין. והאיומים עלינו לצערי עדיין לא פסקו, למרות מה שהבטיחו לנו – הבטיחו לנו שהשמדנו את הגרעין לדורות והבטיחו לנו שהשמדנו את האיום הבליסטי לדורות. לא הושמד. צריך להשמיד אותנו. הבטיחו לנו שהחיזבאללה כבר לא מאיים – לא רק שהוא מאיים, הוא גם מממש את האיום שלו כבר בעת הזאת. ופה אני חייב לומר, גם בפנייה אליך, אדוני השר. תראו, אני רואה ומבין את הרצון של שר האוצר להקל על העסקים ולפתוח כדי שלא נצטרך לשאת בתשלומים. היום נהרגו שניים מפגיעה של טיל – אגב, טיל של פצצת מצרר בעצם, שלא עומד, כמובן, בתנאי המשפט הבין-לאומי, שאתם כל הזמן מספרים לנו עליו. אבל אנחנו נמצאים במלחמה מסוכנת שמסכנת את העורף. וכשאנחנו דוחפים לפתיחת העורף אנחנו מייצרים מצב שבו אנחנו עלולים להעמיד בסכנה רבים. צריך לייצר דיפרנציאציה. לא יכול להיות שמשרד האוצר אומר היום לחבר'ה על גבול הצפון: הכול כרגיל, תפתחו. אם למישהו אין ילד עד גיל 14 הוא כן יצא לעבודה, לא יצא לעבודה – חברים, אי-אפשר להשוות בין מה שקורה בגבול הצפון למה שקורה בערבה, בסדר? תייצרו דיפרנציאציה בין האזורים, תייצרו ודאות. ואל תמהרו. אנחנו בסך הכול נמצאים שבוע בתוך המלחמה הזאת. צריך לאזור סבלנות ולהבין שהדבר הזה עוד עלול לקחת זמן. ובתוך כך כן מצופה ממשרד האוצר, דווקא בגלל זה, להגיד לבעלי העסקים: חברים, עוד אל תפתחו עוד את העסק, עוד אל תפרצו עוד את כל הגדרות, אנחנו נפצה אתכם, כי מגיע לכם פיצוי. הניסיון של הממשלה כרגע להימלט מהפיצוי – אני אומר לכם, הוא לא רק לא נכון מוסרית, הוא גם מסוכן, כי הוא מייצר מצב שאנשים מרגישים שהם חייבים לצאת לעבוד במקומות שלא בהכרח יש הכרח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי. אחריו – חבר הכנסת סמיר בן סעיד, ואחריו – חברת הכנסת מירב כהן. בבקשה, אדוני, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. בראשית דבריי אני רוצה להשתתף בצערן של משפחות שני החיילים הנופלים, לאחל החלמה לפצועים. מערכה ארוכה עוד לפנינו, נקווה שאלה ההרוגים האחרונים. אני מבקש להצדיע לטייסי חיל האוויר המופלאים, האמיצים, המקצועיים, שמבצעים את מלאכתם נאמנה. איראן אכן מפלצת, מפלצת אשר איימה על עצם קיומה של מדינת ישראל ועל קיומם של הדורות הבאים בארץ ישראל, ארץ שחזרנו אליה אחרי אלפיים שנה. וכן, צריך גם לפרגן למקבלי ההחלטות, לממשלה שקיבלה את ההחלטה. יש לי הרבה ביקורת על הממשלה, אבל בעת הזו, באמצע מלחמה, כולנו עם אחד. אי-אפשר להטיח ביקורת כאשר חיילי צה"ל נמצאים באוויר, בים וביבשה, נלחמים על עצם קיומה של המדינה. ועל כן אני גם מפרגן למקבלי ההחלטות ולהחלטות הממשלה, למרות הביקורת שיש לי עליה. היא תבוא לא בעת הזו, כי בזמן מלחמה, חברים יקרים, אין אופוזיציה ואין קואליציה. יש אזרחי מדינת ישראל, יש עם אחד. יש זמן לביקורת, יש זמן להטחה – לא בעת הזו, כאשר חיילינו מסכנים את עצמם בשלוש הזירות, שנמצאים כרגע במלחמה. אסור לשכוח את המלחמה בעזה. בצפון נפתחה מלחמה חדשה – אסור לעצור. צריך להכות בחיזבאללה עד תום. אי-אפשר שבגבול הצפון יישובי הצפון של מדינת ישראל יהיו בני ערובה בידי החיזבאללה. צריך להכות בהם בכל דרך, בכל מקום, ואם ממשלת לבנון אינה מבינה זאת, להכות גם בתשתיות של לבנון עצמה, כי לממשלת לבנון צריכים להיות אינטרסים הרבה יותר מאשר מדינת ישראל. לא לעצור, להכות בחיזבאללה עד תום, להכחיד אותם מעל פני האדמה. הם בחרו בזה, הם הפרוקסי של איראן, ולכן צריך להשמיד אותם, חד וחלק, אין ברירה אחרת. אני נזכר בכמה אמירות בבית הזה – לא ברור למה זה – בבית הזה, לגבי טייסינו האמיצים: נפתח קורס טיס בפריפריה – כאילו לא מתקבלים אנשי עדות המזרח. אני יכול להעיד ממקור - - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> זה לא הרבה, ביחס למספר – לא מתקבלים - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גברתי, כל מי שראוי מתקבל, אני מכיר את זה מקרוב. לא מכירים את צבע העור שלו, לא מכירים את המוצא שלו. את רואה אותם למעלה? רק בגלל הכישורים שלהם. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> הנתונים מראים אחרת. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק בגלל הכישורים. אין מעצור בצה"ל, לא לנשים, לא לגברים, לא לתחום כזה, לא לסיירת זו, לא לקורס זה ולא לקורס אחר. ולכן אני אומר לכם: רוב הקפלניסטים למעשה נמצאים באוויר עכשיו, מה לעשות. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אבל לא רק הם - - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> זה לא נכון. זה לא נכון. זה לא נכון. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ולכן - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה רבה, חבר הכנסת לוי. << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה? הסתיים לי הזמן? משפט סיום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מזמן כבר. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> למה להגיד כזה דבר? תתבייש. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אני אומרת לפי נתונים, רק 11% - - - << דובר_המשך >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אומר לך חד-משמעית: אין שום אפליה, אין שום אפליה. מי שטוב, יתקבל לכל מקום שהוא רוצה ובהצלחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. הקשבנו לעמדות שלך, תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יעלה ויבוא חבר הכנסת סמיר בן סעיד. אחריו תעלה חברת הכנסת מירב כהן, ולאחר מכן – חבר הכנסת גלעד קריב. ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אנחנו אומרות את אותו הדבר. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אנו נמצאים בימים מורכבים ורגישים מבחינה ביטחונית, בצל מתיחות אזורית ומלחמה. אין ספק כי שמירה על ביטחון המדינה ועל שלום האזרחים היא אחריות, ואחריות מרכזית של הממשלה ושל המדינה ושל גורמי הביטחון. אך דווקא בתקופות כאלה נבחנת גם מחויבותה של המדינה לשמור על זכויות יסוד, ובראשן חופש הדת והפולחן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לחלוטין. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חודש רמדאן הוא אחד החודשים הכי קדושים למוסלמים. זהו חודש של תפילה, של התקרבות רוחנית ושל ביקור במקומות הקדושים, כמו מסגד אל-אקצא. ראשון המקומות שאנחנו מבקרים בהם הוא מסגד אל-אקצא. עבור מיליוני מוסלמים בארץ וגם בעולם, למסגד אל-אקצא יש משמעות דתית ורוחנית עמוקה במיוחד. לכן, כאשר מוטלות מגבלות נרחבות או נסגר המסגד בפני מתפללים במהלך חודש רמדאן, בימים כאלה הדבר פוגע גם ברגשותיהם של רבים ומעורר תחושות קשות בקרָב הציבור המוסלמי. << קריאה >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << קריאה >> בקֶרֶב, לא בקרָב. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. השאלה המתבקשת היא: האם לא ניתן היה למצוא פתרון מאוזן יותר? האם לא ניתן היה לפתוח את המסגדים, ובמיוחד את מסגד אל-אקצא, תוך קביעת מגבלות ברורות מראש על מספר הנכנסים, כפי שנעשה בעבר, כמו בקורונה וגם במלחמות אחרות? פתרון כזה היה מאפשר מצד אחד לשמור על שיקולי הביטחון והסדר הציבורי, ומצד שני, היה מאפשר למאמינים לממש את זכותם הבסיסית לחופש הפולחן במהלך חודש רמדאן הכל-כך קדוש. תודה רבה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). הפשיעה שמתפשטת אצלנו בחברה הערבית הגיעה גם אל ראשי הרשויות, ולאנשים הנבחרים בחברה הערבית, וזה מסוכן מאוד. כאן צריך שהממשלה תהיה נמצאת. תודה לכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן. לאחר מכן – חבר הכנסת גלעד קריב, ולאחר מכן – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזה מספר זה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מירב כהן, ח"י. ארבע דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. קודם כול נשלח חיזוקים לחיילים והחיילות שלנו, הגיבורים, שבזכותם אנחנו כאן. אני משתתפת בצער המשפחות שאיבדו את היקר מכול. לעולם, לעולם הם יהיו הגיבורים שלנו. אני רוצה לדבר על העובדה שהממשלה הזאת החליטה לפתוח את המשק, את שוק התעסוקה, באבחה אחת, מבלי לקחת בחשבון את מערכת החינוך. ההחלטה הזאת, שהתקבלה בפזיזות, מלמדת על ניתוק רגשי מאוד מאוד גדול מהציבור. זה שם משפחות רבות במצב שהוא בלתי אפשרי. אני יכולה לספר מהמקום האישי שלי: לי יש בבית שלושה ילדים מתוקים מתחת לגיל 14, שבאמת חטפו, כמו כל בני הנוער והילדים בישראל, את השנים הכי קשות של מלחמות וקורונה, כבר הרבה מאוד זמן. גם אישי עובד במשרה מלאה וגם אני, וזה שם אותנו במקום שהוא בלתי אפשרי. עכשיו, ברוב המשפחות כשנדרשים לקבל החלטה מי תקריב את העבודה שלה, את העשייה שלה, את הקריירה שלה, לטובת המשפחה, בסוף זה יוצא שזאת האישה, זה עדיין המצב. והנשים משלמות מחיר יקר מאוד על זמני החירום האלה, הן האחרונות שמתייעצים איתן, והראשונות שמשלמות את המחיר. ראינו את הנתונים המקרו-כלכליים אחרי הקורונה, וגם אחרי המלחמה הראשונה, חרבות ברזל. ובכל מבצע אנחנו רואים אחר כך – כשהתותחים נרגעים, אנחנו רואים בעצם את הנתונים ואנחנו רואים שהנשים שילמו, שוב, את המחיר הכלכלי. כי בסוף, מישהו צריך להישאר עם הילדים, אי-אפשר להשאיר אותם לבד בבית, אי-אפשר להשאיר זאטוטים שייכנסו לממ"ד או למרחב מוגן לבד, הרי אף אחד לא חושב שזה אפשרי. בעצם זה שפותחים את שוק התעסוקה – ואפילו לא עשו את זה באיזושהי רגישות מסוימת, נגיד תפקידים שהם חיוניים לפתוח ותפקידים שהם לא חיוניים לא לפתוח – זה פשוט מקריס משפחות שלמות, פוגע מאוד בילדים, כי ההורים נמצאים במאבק תמידי, ופוגע מאוד במעמדן של הנשים. קשה מאוד להשתקם מזה אחר כך. באמת, החיילים שלנו גיבורים, מי אנחנו שנעמוד פה ונתלונן. יש לי בני משפחה בלבנון בבוץ, כשאנשי חיזבאללה, כוח רדואן ממתין להם מעבר לפינה. ויש לנו טייסים וטייסות שבאמת פועלים בגבורה, אז מי אנחנו שנתלונן? ובכל זאת, אני חושבת שאחרי כמעט שלוש שנים של מגפה, של קורונה, ואו-טו-טו כבר יותר משנתיים וחצי של מלחמה, הייתי מצפה שלממשלה יהיה איזה גרף למידה, שמה שהיה הוא לא מה שיהיה, שכשמוכרז מצב חירום, תהיה לנו תוכנית פעולה מסודרת ולא נחזור שוב על אותן טעויות העבר, וכל פעם נתנפץ בדיוק אל אותו הקיר. הרי הסוגיה הזו שפתחו את שוק התעסוקה והשאירו את בתי הספר סגורים כבר קרתה, המחירים כבר שולמו, אז למה אנחנו לא מפיקים לקח? כשנערכים למלחמה לא צריך לחשוב רק על כלכלת חימושים – זה חשוב, אבל גם העורף והמצב שלו חשובים, כי אחרת לא יהיה לנו אורך נשימה. כשמתכוננים למלחמה צריך לחשוב על המיגון לקשישים, ועל המיגון לאנשים שלא יכולים להתנייד, ועל בתי הספר, ומה יעשה ילד שאין לו מחשב וכל השיעורים הם בזום. זה גם חשוב, כי זה אורך הנשימה של העורף. לא רק לחשוב על תחמושת – זו ההכנה היחידה שנדרשת למלחמה. והפעם אנחנו אלה שבחרנו את התזמון של המלחמה. אנחנו ידענו על זה מראש, ויכולנו להיערך לזה. וזה שבחרנו שוב ושוב להתעלם מהסוגיות של העורף מלמד על סדרי עדיפויות מעוותים ועל ניתוק, ניתוק מעם ישראל. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, ולאחר מכן חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; לאחר מכן חבר הכנסת רון כץ. אנחנו מגיעים לסוף הדף הראשון עוד מעט. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, בפתח הדברים אני מבקש להשתתף בצערה הכבד של משפחת דמרי ממושב לימן במטה אשר על נפילתו של אור, בנם, באירוע בגבול הלבנון שבו נהרג גם בן מג'דל שמס, מאהר ח'טאר. השם הותר עתה לפרסום. 16 בני ובנות יישובי מטה אשר נהרגו, נפלו ונרצחו מאז 7 באוקטובר. בלתי נתפס. מועצה אזורית אחת. אני עוד אזכיר את המועצה האזורית מטה אשר. מכאן אנחנו שולחים גם השתתפות באבלן של משפחות ההרוגים מנפילת הטילים באזור המרכז, לרבות היום – אחד מן ההרוגים – ואיחולי החלמה לפצועים. שולחים ברכת יישר כוח וחיזוק ידיים ללוחמי ולוחמות צה"ל. גם אני, אדוני, מבקש בפתח הדברים להתייחס לאירוע המטלטל בעיר עראבה, עם הסתייגות אחת מדברי קודמיי. השר לביטחון לאומי לא נכשל – הוא מצליח. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> בגדול. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הוא מצליח. זאת תפיסת עולמו. הוא מבקש להביא לקריסת החברה הערבית במדינת ישראל. במוצאי שבת עמדו 100 יס"מניקים מול 20 מפגינים בכיכר הבימה. אתה שומע, אדוני היושב-ראש? 100 יס"מניקים בכיכר הבימה – כדי לעמוד מול חבורה קטנה של מפגינים. פיזרו את ההפגנה – לא מזדהה עם כל מסריה, אבל ש-100 יס"מניקים, בעיצומה של מלחמה, יישלחו לפזר הפגנה של 20 אנשים? כמה שוטרים אתה חושב שחוקרים את הירי בראש עיריית עראבה? כמה שוטרים בכלל מוצבים דרך קבע בבקעת סח'נין, מטפלים בפשיעה המאורגנת, בעראבה, בדיר חנא, בסח'נין? בן גביר מצליח. בממשלה הכושלת והלא מתפקדת של נתניהו בן גביר הוא השר המצליח ביותר, כי הוא מקדם את האידיאולוגיה שלו, להביא לקריסת החברה הערבית במדינת ישראל. עוד שאנחנו מדברים על הממשלה – ובעוד רגע אומר משהו – אנצל את הדוכן כדי לומר משהו על הבית הזה, אדוני. ואני מבקש מכאן לומר, בנוכחות מזכיר הכנסת, שההגבלות שהוטלו על מספר המשתתפים בישיבות ועדות הכנסת הן דבר לא מקובל; הן דבר ששיבש את יכולתו של הבית הזה לעסוק בנושאים קריטיים לאזרחי ישראל בזמן ימי המלחמה. ואני מפנה מכאן קריאה ליושב-ראש הכנסת לשנות לאלתר את הנהלים. נציגי הממשלה צריכים לבוא לאולמות הוועדות, כפוף לענייני הביטחון, כדי לתת תשובות, ולא דרך הזום. וגם על העובדה ששידורי ערוץ הכנסת הופסקו ליממה יש הרבה מה לומר. לא נעשה את זה עכשיו. ב-40 השניות שנותרו לי אני אומר את הדבר הבא: ביום חמישי האחרון ביקרתי במטה אשר. אומר לי יושב-ראש המועצה, יו"ר פורום הרשויות בקו העימות, שעל שולחן שר הפנים מחכים חוקי עזר של המועצה חודשים על גבי חודשים, ובהיעדר חתימת קיום של שר הפנים החוקים הללו לא בתוקף, נגרעות הכנסות מהמועצה. כדרך אגב, בסמכויות שאנחנו מעבירים היום אין אישור חוקי עזר – אני מסיים – אין אישור חוקי עזר. איך יכול להיות שממשלה של עשרות שרים לא טורחת למנות שר פנים במסגרת ההכנות שלה למערכה? מדובר בממשלה כושלת ולא מתפקדת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. את זה כבר אמרת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. לאחר מכן יעלה חבר הכנסת רון כץ, ולאחר מכן חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה, גברתי, ארבע דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביבי אחד - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תחשבי אם היו שניים מה היה קורה למדינה - - - << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא יכולה. תאפס לי את הזמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה. תודה רבה. גלעד, אתה מפריע. עליזה, הוא מצליח לגרום לך למשוך זמן, ואז אני לא יכול להפעיל שעון. תודה רבה, חוזרים לדיון. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ביבי אחד, שרה אחת, השילוש הקדוש - - - << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> גלעד מפריע לעליזה. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> יש גם זמן לחברת הכנסת עליזה בראשי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. עליזה מעל הקריאות. יום אחד תפנים את זה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להביע השתתפות בצער המשפחות של הנופלים – סמ"ר אור דמרי ורס"ר מאהר ח'טאר, ומאחלת החלמה מהירה ורפואה שלמה לכל הפצועים, גם לחיילים, גם לאזרחים שעכשיו נפצעו ונפגעו מירי טילים. האמת, זה נורא. אני באה מהצפון, והצפון עכשיו סופג מתקפה מאוד מאוד קשה. כל פעם שאני רואה התרעות של פיקוד העורף אני חושבת מה עובר על התושבים בשלומי, בקריית שמונה, בגבול לבנון, בלימן, ראש הנקרה. מה הובטח להם? תחזרו הביתה בבקשה לחיים בטוחים. איפה חיים בטוחים? איפה? טוב, אני אעזוב את זה. יש עוד הרבה עיוותים במדינה, שבחלק גם חברת הכנסת מירב כהן נגעה, גם גלעד קריב. אני אספר לכם על החוויה שלי במלחמה הזאת. מיום שבת, כשהתחלנו מערכה מול איראן, קיבלתי עשרות הודעות, ואחר כך מאות הודעות, מישראלים שנתקעו בחו"ל. תגידו לי, לא אנחנו יזמנו את המערכה? לא ידענו שניכנס למצב הזה? לא היינו כבר במצב כזה לפני חצי שנה? אנחנו לא יודעים שיש ישראלים שנתקעו בחו"ל, שנמצאים בחו"ל, ורוצים לחזור הביתה? מעל 170,000 ישראלים תכננו לחזור לישראל בשבוע שעבר ונמנע מהם הדבר הזה. מה, לא ידענו? ידענו. ומה עשתה הממשלה? כלום. בכלל התעלמה. חמישה ימים מתחילת המערכה לא הייתה שום הודעה, שום התייחסות, שום פנייה לאזרחים ישראלים שהיו בחו"ל, שנתקעו שם ורצו לחזור הביתה. בין האנשים האלה שנתקעו שם יש נכים, קשישים, ואפילו ניצולי שואה, יש ילדים, יש אנשים עם מקרים הומניטריים קשים. רק ביום החמישי בערב, אחרי תחילת המלחמה, פתחו מוקד פניות למקרים הומניטריים. ומה היה בחמישה-שישה ימים הראשונים? מה אנשים חשבו? שפשוט המדינה, הממשלה, מתעלמת ומפקירה אותם שוב ושוב גם במצב הזה. אני לא חיכיתי לממשלה. גם לפני חצי שנה, גם עכשיו, ביום הראשון של המבצע אני הקמתי חמ"ל. הקמתי קבוצות חברתיות ברשתות החברתיות – בטלגרם, בווטסאפ, בפייסבוק. בטלגרם. בכלל, בניתי קבוצה וצ'אטים לפני המקום שנמצאים בו ישראלים, לפי העיר והמדינה; שישראלים יוכלו להתאחד, להתחבר. החיבורים האלה עזרו להם למזער הוצאות. אתם יודעים שטיסות החילוץ הראשונות יצאו בלי בגאז'? שאנשים יכלו לעלות על המטוס, אבל בלי baggage? אפילו בכסף הם לא יכלו לקחת את הדברים שלהם. אז מה עושים? צריך למצוא מקום, לשמור על הדברים שלהם, להשאיר אותם בחו"ל. אז החיבורים שיצרנו עזרו להם להתאחד ולמצוא פתרונות משותפים. למה המדינה לא חשבה על זה? אף אחד. בוועדה ההומניטרית שהוקמה התחילו לקבל פניות מהיום השישי לתחילת המלחמה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג, יש גבול. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - וקבעו קריטריונים. נכון, מציינים קריטריונים של 188% נכות, אבל אף אחד לא חשב, למשל, שלאזרחים ותיקים אין אחוזי נכות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קובעים להם – רגע, זה מאוד חשוב – קובעים להם רמת סיעוד, אבל אין נכות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. יש לך רעיונות מדהימים. בפעם הבאה נודיע לאויב שעומדים לתקוף, ככה שנתארגן גם עם חברות התעופה. תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> פשוט הפקירו אזרחים ותיקים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת מזרסקי, תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שהם מוגבלים בניידות. השאירו אותם ללא מענה בכלל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת רון כץ, ולאחר מכן – תודה רבה. חברת הכנסת מזרסקי, אפשרתי לך, איפסתי את השעון שלוש פעמים. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וכשפניתי למשרד ראש הממשלה, לא נמצא להם פתרון. זהו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אבל זה לא מקובל, סליחה. איפסתי לך שלוש פעמים את השעון. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי הפריעו לי. לא בגלל שאני התעכבתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז כיבדתי את זה. וכשמיצית, אז זהו. אנחנו ממש מתרגשים לשמוע את הגיגי החוכמה שלך, שאת מפיצה, שאנחנו נצטרך להודיע לאויב בפעם הבאה לפני שתוקפים: חבר'ה, תביאו את כולם הביתה כי עומדים לתקוף. תודה רבה. ארבע דקות לרשותך, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. לאחר מכן – חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. ולאחר מכן – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. איפסנו. בבקשה, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, קודם כול, לא כהרגלי, אני דווקא שמח על הכינוס הזה של הכנסת, כי בזמן שהפעם דווקא האויב מובס ומותקף, אנחנו יכולים להתכנס פה ולנהל אורח חיים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת גינזבורג. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בסדר, עזוב, זה לא מפריע. לי זה לא מפריע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לי זה מפריע. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, אז אני אחכה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> למה אתה לא מעיר לכל אלה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה יש בזה? אין בזה כלום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יותר קרוב אליי, שם הערתי. אתה רוצה לראות למי כתבתי שמה? אתה רוצה לראות למי כתבתי? << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אתה מנהל את הישיבה - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הפוקוס ירד, אני אפילו לא יודע מה אמרתי. טוב, נעשה את זה שוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תשמע, אמרת משהו שלא התכוונת אליו, אז אני אתקן לך. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, לא, לא. אז אני - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אמרת, שלא כהרגלך, אתה שמח שמתכנס הדיון. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שלא כהרגלי, אני דווקא שמח לעמוד פה היום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה תמיד שמח. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לכם מה, אני שמח להתכנס פה היום, כי אני חושב שלתמונה הזאת יש באמת תהודה שהיא צריכה להיות תהודה חזקה: מדינת ישראל מתנהלת כמו שצריך. כרגע מתנהלת, אומנם בהגבלות, אבל כמנצחת גדולה, וגם הפרלמנט הישראלי עובד. ואם נדבר רגע על הנושא שבפנינו, שאפשר לקרוא לו: אנא, החזר את ארבל, אז הינה ארבל גם במקרה יושב מולי. אני לא מבין את האירוע הזה של כל פעם לקחת סמכויות משר הפנים ולהעביר לראש הממשלה. הרי יש פסיקה שאומרת: אי-אפשר למנות את נתניהו לראש ממשלה בגלל כתבי האישום. כולנו מסכימים על זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> לשר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> לשר. כולנו מסכימים על זה, הוא מסכים על זה, הבית יודע, כל העולם יודע את זה. עכשיו, מה הם עושים? עושים את ארבל בסלמי. היה שר פנים טוב. הוא יושב פה. << קריאה >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> לא טוב – מצוין. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מצוין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נדיר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא יושב פה. מה ההבדל בין שיטת הסלמי הזו לבין פשוט לקחת שר פנים ולתת לו להיות שר פנים? מה זה נותן? את מי זה משרת? אני אגיד לכם גם כמה המצב אקוטי. משרד הפנים כרגע, למרות שיש מנכ"ל מצוין, על שלוחותיו, צריך את השר, כי צריך לחתום על תקנות, ועוד מעט יהיו לנו דרכונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא נשכנע אותו ביחד שיחזור. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין עם מי לדבר. צריך לחתום על דרכונים. צריך לעשות הרבה מאוד דברים שרק שר יכול לעשות. ומה לעשות? במדינת ישראל, בשיטת הסלמי הזו – כן, השר מרגי? << קריאה >> יעקב מרגי (ש"ס): << קריאה >> אתה נוגע בדבר, אסור לך - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל זה אני אומר, אני מדבר מעליו. אמרתי, מנכ"ל מצוין – לא הקשבת. עכשיו, במדינת ישראל, שיטת הסלמי לרוב עובדת. פה זה לא יעבוד. זה גם לא יעבוד במשרד הבריאות, זה גם לא יעבוד בהרבה מאוד משרדים. ואם אנחנו כבר מדברים על שיטת הסלמי, בואו נדבר על הקלת ההנחיות של פיקוד העורף במוסדות לימוד. האם יש – אני לא יודע כמה הורים, כמה ילדים צעירים יש פה לחברים, למי שיושב פה – האם באמת יש פה הורים שישלחו את הילדים הצעירים שלהם עכשיו למוסדות חינוך, אחרי היום? היום, שדווח שבמוסד חינוך בעיר במרכז הארץ גג התמוטט מרסיס. מי הולך לקחת את הצ'אנס על הדבר הזה בגלל שלמשרד האוצר אין מספיק כסף לפצות את השוק? והבדיחה השנייה, הורה אחד יכול לבחור ללכת לעבודה בזמן שההורה השני יישאר בבית. זה לא עובד. במציאות של החיים, בעולם שלנו, אין אפשרות לעשות דבר כזה. אין אפשרות שעובד אחד יישאר בבית והשני יצא לחל"ת. זה אומר ששני עובדים איבדו את הפרנסה. ויותר גרוע מזה, אם יש לך עסק עצמאי, אז אכלת אותה במדינת ישראל. לא יודעים מה קורה עם העובדים, לא יודעים מה קורה עם הפיצויים, לא מדבר בכלל על מלאים שאין מה לעשות איתם. כרגע מדינת ישראל היא באיזשהו לימבו, שבעלי עסקים – ואני אומר לכם, אתם יכולים לראות את הטלפון שלי רק מהיום –בטראומה, בטראומה, ממה שקורה פה עכשיו; כי אף אחד לא עומד ואומר לכם: מגיע לכם 1, 2, 3, 4; תעשו 1, 2, 3, 4. אז הם מאלתרים והם מפסידים. ושוב אנחנו נראה קריסות ופשיטות רגל של הרבה מאוד עסקים שלא היו צריכים לפשוט רגל - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כי אין מי שיעמוד פה ויגיד מה מותר להם ומה אסור להם. משפט אחרון, אדוני. אני קורא מפה, וגם אמרתי לו את זה היום, ליו"ר ועדת הכלכלה, לכנס דיון דחוף בזכויות בעלי העסקים, שידעו מה הם הולכים לקבל. בלי ודאות, אי-אפשר לנהל כלכלה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. לאחר מכן – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ולאחר מכן – חבר הכנסת אכרם חסון. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפנות לממשלת ישראל ולדרוש ממנה לעשות חישוב מחדש בנושא הנחיות פיקוד העורף. זה לגמרי בידיים של ממשלת ישראל. מיהרו לפתוח את המשק, דרשו מאנשים לחזור לעבודה, ואני חושבת שבמצב שאנחנו נמצאים כרגע, זה חיפזון מהשטן, זה חוסר אחריות. אנחנו רואים שמאז שקיבלו הנחיה שאנשים צריכים לחזור למקומות עבודה – ואנחנו רואים את זה אתמול והיום – עלה המחיר בנפגעים. כל עוד היו הנחיות יותר קפדניות, ראינו שהאנשים הם אזרחים שומרי חוק. אבל עצם זה שפתחו את המשק, חייבו אנשים לצאת למקומות עבודה בלי לקחת בחשבון מה עומד מאחורי זה – כבר היום ואתמול אנחנו רואים את המחירים. זה פשוט חוסר אחריות, וזה רצון לנוע קדימה בלי להסתכל ובלי לעשות חשבון ועבודה רצינית מאוד. אני רואה עכשיו שפיקוד העורף האריך עכשיו את ההנחיות לעוד 24 שעות. אפשר לקיים את הפעילות במקומות העבודה בתנאי שיש שם מרחב מוגן. ואללה, יופי. מישה שאל איך להגיע לשם? מצוין. בואו נדבר, לא על הילדים הקטנים, לא על הקשיים, לא על מצב רגשי, נפשי, של אנשים. מצוין. אפשר לקיים פעילות במקום שיש בו מרחב מוגן. ואללה. פקקים, כבישים. אני מאמינה שיש פה באולם אנשים שחוו את האזעקות באמצע הדרך – כיף לא נורמלי, נכון? כשאתה שוכב שם תחת אזעקות על הכביש. ואם זה באמצע פקק, ואם הרסיס נופל על רכב – ההשלכות ברורות. אתמול נבחר מנהיג חדש באיראן - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זמני. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - מה אתם חושבים? אתם חושבים שהם ישבו עכשיו בחיבוק ידיים? שאיראנים הם – איך אמר פעם ראש הממשלה על החמאסניקים? טרוריסטים בכפכפים. גם הם לא היו טרוריסטים בכפכפים. כולנו זוכרים מה היה פה ב-7 באוקטובר. אחר כך אמרו לנו שחיזבאללה כבר לא קיים יותר. כולנו רואים מה קורה עם חיזבאללה. אני מדברת עם אנשים בצפון. הם בכלל בהיסטריה מההנחיות האלה. דרום, מרכז וירושלים עוד איכשהו, למרות שגם כן זה בלתי אפשרי בנסיבות האלו. בצפון הם פשוט לא מבינים איך לחיות עם זה. מאיראן יש התרעה, מלבנון אין התרעה – יש לך דקה וחצי למצוא מרחב מוגן. אפילו שניות. אני חותרת לסיום, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, יש לך. << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני קוראת לממשלת ישראל לעשות הערכת מצב מחדש, לחזור בה. אני מבינה את ההשלכות, אני מבינה שאם סוגרים את המשק – וצריך לסגור את המשק – זה יעלה כסף, כי צריך לשלם פיצויים לעובדים, לעסקים, לכולם. אבל שום כסף לא שווה חיי אדם וסטרס לציבור. יש הרבה מאוד אנשים שלא צריך היום, הם לא חיוניים; הם יכולים לעשות את העבודה שלהם מהבית. ברור לי שיש בתי חולים, כוחות ביטחון ודברים חיוניים שחייבים לתפקד, וככה זה היה בימים הראשונים של המלחמה. כל השאר צריכים להישאר בבית – זה מוריד סיכונים, זה עושה יותר רוגע בציבור, ושאני לא אדבר על משפחות עם ילדים קטנים. גם ילדים לא קטנים – בוא תשאיר לבד בבית. אנשים מבוגרים שנכנסים לסטרס, ואתה צריך לעזור להם להגיע למרחב מוגן. אנחנו כולנו פה במין כזה – אנחנו כולנו לא במצב הכי טוב שהיינו יכולים והיינו רוצים להיות בו. שוב, איראן זה אויב מר, זה אויב חזק, זה אויב אכזרי, ולא צריך לזלזל. הזלזול הזה עולה בסוף בחיי אדם. והחיפזון הוא מהשטן. שוב, תשנו את ההנחיות, תחזרו אחורה. עוד לא סיימנו את המערכה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. לאחר מכן, חבר הכנסת אכרם חסון, ולאחר מכן – חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. ארבע דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, עשרה ימים אנחנו כבר בסיוט המחודש הזה. עשרה ימים אנחנו כבר מתרוצצים בין אזעקה להתרעה, אולי מספיקים להגיע למקלט או לממ"ד. אבל בסופו של דבר, עם כל הקושי – אני חיה בצפון, ואני יודעת מה זה להתרוצץ בין אזעקות ולהיות בסכנה מתמדת ולדאוג למשפחות שלנו – בסופו של דבר, יש אנשים כמוני שיש להם ממ"ד בבית, ויש אנשים שיש להם מקלט ציבורי מתחת לבית. זאת כבר פריבילגיה. הממשלה רוצה לשכנע אותנו שאנחנו חיים בפריבילגיה. יש לנו ממ"ד, יש לנו מקלט. יש אנשים שאין להם איפה להתחבא בזמן מלחמה, ואנחנו עומדים פה ומדברים. חשוב לדבר; לדבר על זכותם של אנשים לחיות בלי פחד. מי שחושב שאנחנו נמציא דרך שבה אפשר להיות במלחמה ולהיות רגועים, תשכחו מזה. מי שמכניס אותנו למלחמות יודע שהוא זורע פחד גם בתוך המדינה. גם בתוך המדינה, האזרחים של המדינה יהיו בסכנה גבוהה. החלטת הממשלה לצאת למלחמה הזאת היא החלטה שהיו צריכים לעמוד פה ולתשאל את הממשלה עליה – לא להגיד: תכינו את הציבור למצב מלחמה. מצב מלחמה הוא לא ה-default; המצב הנורמלי הוא בלי מלחמה. לפני כמה חודשים אמר ראש הממשלה: חיסלנו את היכולות של איראן וחסכנו מעצמנו דאגה לדורות. ככה הוא שיקר, במצח נחושה, והבטיח לאזרחי המדינה ביטחון אחרי המבצע של 12 הימים, ובעצם הוא לא חיסל כלום. אנחנו לא לומדים. אתם לא לומדים לקח, כולל האופוזיציה. מלחמות לא מביאות ביטחון. אי-אפשר להביא ביטחון דרך מלחמה. ביטחון אי-אפשר להביא מתוך מלחמות והרג ודם. חבל על כל אדם, על כל אזרח ישראלי שנהרג או נפצע במלחמות. אי-אפשר לא להגיד את המשפט הזה: אין שלום שמגיע ממלחמה. אין שלום כזה ואין ביטחון כזה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולאחל החלמה מהירה לד"ר אחמד נסאר וד"ר אנואר יאסין, ששניהם היו מטרה לניסיון חיסול אתמול בלילה. את הביטחון המינימלי הזה לאזרחים מפשיעה הממשלה הזאת לא רוצה לספק. את הביטחון האישי, המינימלי הזה. הם ידעו שהוא מאוים, ראש העיר עראבה. היה להם חשוב לחקור אותו על תלונה שהוגשה נגדו כאילו על הסתה, אבל לא להגן עליו. זאת הממשלה, ממשלת הדמים הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אכרם חסון. לאחר מכן, חבר הכנסת יוראי. ארבע דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להגיד לך שאנחנו אכן עם אחד, ויש לנו רק מדינה אחת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יישר כוח. << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> תרשה לי קודם כול להשתתף בצערן המשפחות של דמרי אור וח'טאר מאהר, שני החיילים שנהרגו אתמול בלבנון. אני מבקש לדבר על מאהר ח'טאר, בן 38, נשוי ואבא לשתי בנות, זיכרונו לברכה. רב-סמל בחיל ההנדסה, באוגדה 91. לוחם אמיץ שנפל אתמול בצפון בעת מילוי תפקידו. הוא עמד בחזית כדי להגן על אזרחי המדינה, ושילם על כך בחייו. מאחורי כל לוחם שנופל יש משפחה, יש הורים, אחים ואחיות, יש קהילה שלמה שמכירה את האדם שהיה; את החיוך, את הדרך ואת האדם שמאחורי המדים. היום כולנו משתתפים בכאב הגדול של משפחת ח'טאר ושל תושבי מג'דל שמס. המדינה והעדה הדרוזית איבדו בן יקר ולוחם אמיתי. זהו כאב שמורגש לא רק בבית אחד ולא רק בכפר אחד, אלא בלב של רבים במדינה. ברגעים כאלו אנחנו עוצרים לרגע, מרכינים ראש וזוכרים את האנשים שבזכותם אנחנו יכולים להמשיך לחיות כאן בביטחון. אנחנו מרכינים ראש לזכרו של מאהר ח'טאר, זיכרונו לברכה, מחבקים את משפחתו ברגעים הקשים ומוקירים את זכרו. אדוני היושב-ראש, הבוקר ראיתי שחיזבאללה מאיים על בני העדה הדרוזית בלבנון וגם ברמת הגולן, ומבקש מהם להעביר את המסר גם לדרוזים בישראל, שאסור להם לשרת בצה"ל, וכאילו אסור להם לעזור ליהודים. אני רוצה להגיד לכם, כפי שנכתב בנבואת ירמיהו, כי על אפו ועל חמתו, אנחנו נמשיך לשרת את מדינתנו נאמנה, וניתן את הדם למענה, כי אין לנו מדינה אחרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גאווה. << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> אני גם רוצה להגיד לכל אלה, במיוחד למנהיגים שכמעט לא קיימים, אבל למי שמדבר בשמם: תזכרו טוב, ב-1981 כנסת ישראל סיפחה את רמת הגולן, וב-2019 הנשיא טראמפ סיפח את רמת הגולן. גם אל-ג'ולאני אשר הגיע לסוריה הבין זאת, ולכן הכין מפה של סוריה בלי רמת הגולן. אני רוצה להגיד לכל אלה שמאיימים: תזכרו איפה נמצא נסראללה ואיפה נמצא ח'מינאי, ואיפה נמצא משרד ההגנה שחוסל כליל בסוריה, ולכן, תזכרו תמיד שלא מאיימים עלינו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. אומנם, חבר הכנסת חסון, כדרכך לא הארכת בדיבור, אבל כל מילה שלך היא חץ ללב ולנשמה. יישר כוח גדול. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, לאחר מכן חברת הכנסת שלי טל מירון, ולאחר מכן – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שכל אזרחי ישראל עומדים בהשתאות לנוכח הפעילות הבלתי-רגילה של כוחות צה"ל באוויר, בים וביבשה. אני חושב שכולנו עומדים ומצדיעים לגיבורים ולגיבורות שלנו, שבזכותם אנחנו מסוגלים לשבת כאן ולקיים את הדיון הזה. אני גם חושב שמה שהתחדד ביתר שאת במהלך הימים האחרונים הוא שהעורף הוא החזית והחזית היא העורף. עשרה ימים לתוך המלחמה הזאת, מישהו מצליח להבין מה מתווה הפיצויים לעובדים, חברי וחברות הכנסת? מישהו מצליח להבין מה מגיע לעובד או לעובדת שצריכים להישאר בבית עם המשפחה שלהם? אני באמת שואל, כי אני ניסיתי להבין מתוך כל רצף ההודעות השוצף של שר האוצר אתמול ביחס למתווה הפיצויים, ותכלס, לא הצלחתי כל כך להבין. כן מתווה חל"ת? 14 יום ברצף? לא 14 יום ברצף? איך אפשר שהעורף והחזית שלנו יהיו חסונים ויאפשרו לכוחות הביטחון שלנו לפעול, אם אין בהירות, אם אין רגישות? איך זה אמור לעבוד? איך משפחה אמורה לבחור מי יוצא לעבודה? מי שכן יוצא לעבודה, או מי שלא יוצא לעבודה ונשאר בבית זכאי לחל"ת. חל"ת הוא לא בגובה 100% מהשכר. נמוך יותר, נכון, אדוני היושב-ראש? אתה חבר בוועדת הכספים. כלומר, מוטל כאן על אנשים עובדים מס מלחמה, ומי אמור למלא אותו? משפחות עובדות, שאחד מבני הזוג נשאר בבית וזוכה לשכר פחות באלפי שקלים – מי ישלם את אותם אלפי שקלים? מי ישלם את החשבונות ואת שכר הדירה ואת הארנונה ואת החלב ואת האוכל שאמור להגיע לשולחן של אותה משפחה, מי? איך זה אמור להתנהל? אני מבין שהיום התנהל דיון על החזרה של מסגרות החינוך. השר קיש קיים דיון, רק שנציג פיקוד העורף לא השתתף בדיון, בדיון על חזרה למסגרות החינוך תוך כדי המלחמה. חלק מראשי הרשויות לא הוכנסו. אז חלק מהמסגרות יפתחו וחלק לא יפתחו. לא ברור מה קורה עם החל"ת והחזרה לעבודה, באיזו מתכונת. איך זה אמור להתנהל ככה, אדוני היושב-ראש? צה"ל ומערכת הביטחון עושים באמת ניסים ונפלאות מעבר לקווי האויב, הישגים בלתי רגילים. כולנו עומדים ומצדיעים להם. הממשלה לא באירוע. הממשלה לא באה לעבוד. אני קורא מכאן לשרי הממשלה, בייחוד לשר האוצר ולשר החינוך, הציגו מתווה מסודר שמציג גם בהירות של מה הולך לקרות, מה מגיע למועסקים שנשארים בבית עם הילדים שלהם, מה קורה במערכות החינוך – אם הן נסגרות, אם הן נפתחות. ואם אני יכול גם לבקש שהמדיניות שאתם תייצרו, בסנכרון עם כל הגורמים, עם משרדי הממשלה, עם הרשויות המקומיות, עם פיקוד העורף, תהיה עם רגישות, ולא בצורה אטומה ומנותקת כפי שאנחנו רואים משצף ההודעות הלא ברורות, שחלקן סותרות, חלקן לא סותרות, מטעם נציגי הממשלה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. חברת הכנסת שלי טל מירון, לאחר מכן חברת הכנסת מטי צרפת הרכבי, ולאחר מכן – חבר הכנסת ווליד טאהא. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אני חייבת להגיד, בשבוע האחרון עשיתי הרבה מאוד ראיונות לתקשורת הבין-לאומית; אני עושה את זה כבר הרבה בשנתיים האחרונות. אני חושבת שהיה מאוד יוצא דופן לראות את העמידה האיתנה של הרבה מאוד מחברי האופוזיציה כלפי הזירה החיצונית מחוץ למדינת ישראל בהגנה על צדקת דרכנו מול איראן וצדקת המלחמה הזאת. אני יודעת שאני עשיתי את זה ביתר שאת, וכשאני מדברת החוצה, מחוץ לזירת מדינת ישראל, אני רואה בעצמי שגרירה ונציגה של המדינה. אני חושבת שגם מגיעה מילה טובה ליו"ר האופוזיציה שעשה בליץ ראיונות אין-סופיים בתקשורת הזרה כדי להגן על המלחמה הזאת, ומותר לאנשי הממשלה גם להגיד מילה טובה, לא יקרה כלום. אבל כשאני מסתכלת רגע פנימה לתוך הזירה שלנו, בתוך הבית בישראל, קורים פה כל מיני דברים שהם קצת מוזרים יש לומר. נתחיל מעצם הדיון הזה. אנחנו מעבירים סמכויות של שר הפנים לראש הממשלה. ואני שואלת: בעת מלחמה כזאת – באמת, אנחנו באיזה אירוע היסטורי בסדר גודל – לא מגיע לנו שר פנים במשרה מלאה שיטפל בכל הנושאים הדחופים והאקוטיים לאזרחי המדינה, שכרגע יש לטפל בהם? אבל אני שמה את זה רגע בצד. שמעתי קודם את חברת הכנסת מירב כהן מתייחסת לנושא של משרד החינוך. אני חייבת להגיד, כאימא לילדה בתיכון, שבאמת הייתי המומה. אני גרה בבניין שאין בו ממ"ד, ואנחנו רצים למקלט הרבה מאוד פעמים. ביום רביעי בלילה, בין 02:00 ל-4:30, ירדנו למקלט. באמת, אני הפסקתי לספור בשלב מסוים – עלינו, ירדנו, עלינו, ירדנו. מה שנקרא, הלך הלילה. ב-9 בבוקר המחנכת מתקשרת אליי: למה היא לא בזום? תגידו לי, זה אמיתי? זה הגיוני שילדים שכל הלילה רצו למקלטים שעתיים וחצי ברצף, בבוקר כבר מחויבים להיות בזום? ורושמים להם חיסור, כי הם לא עלו לזום. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> כן, הזיה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> באמת, זה כאילו ניתוק מהמציאות. אני מחברת את זה רגע למתווה של משרד החינוך, ואני אומרת את הדבר הבא: עזבו את זה. אתם יודעים, הייתי בעבר יו"רית הנהגת הורים, והתעסקתי הרבה מאוד במיגון בבתי הספר ובזמנים שיש לרדת למקלטים. בסוף צריך להבין, אלה מאות תלמידים שצריכים לרוץ במדרגות, בצורה נורא נורא מסודרת, למרחבים מוגנים. דמיינו לעצמכם שכדי שהילדים האלה ילכו לבית ספר, ברשויות שנתתם להן את האופציה לבחור, הם צריכים להגיע לבית הספר, לחזור מבית ספר. זה אומר אוטובוסים, זה אומר שהם על הכבישים. אז אם יש התרעה, כל האוטובוס ירד וישתטח על הכביש? מי ייקח סיכון כזה על הילדים שלו? אני לא אגיד לבת שלי שהיא תסכן את החיים שלה עכשיו באמצע מלחמה עם איראן, עם טילים, כדי ללכת לבית ספר. מישהו פה איבד את הפרופורציות. חיי האדם מבחינתי זה מעל הכול. אז יש את הנושא הזה. כמובן, יש את מתווה העבודה, שחברי יוראי התייחס לזה עכשיו, שהוא גם מבולגן ונורא קשה להבין את המתווה. אבל זה גם מנותק, באמת. כמה מכם ראיתם סרטונים באינסטגרם שהורים שמים בקבוק ליד התינוק ואומרים לו: אני הולך לעבודה, תסתדר? בחייאת, בואו רגע נתחבר למציאות עצמה. ואני רוצה רגע לחבר את זה לעוד דבר. היום בבוקר הגעתי לדיון בוועדת הכלכלה. שאלתי את עצמי: רגע, אנחנו לא במלחמה עם איראן? דיון בוועדת הכלכלה על עידן פלוס, שזה כן קשור לחוק השידורים; עוד פעם הטבות לערוץ 14. בעוד שאני מזכירה לכולנו בחודשים האחרונים את הקמפיין נגד שירות נשים בצה"ל – זוכרים את הקמפיין הזה? אני זוכרת. אני התגייסתי שנתיים אחרי בג"ץ אליס מילר. כשאני התגייסתי לחיל האוויר – שירתי כקצינה הרבה שנים – זה היה חדש, נשות צוות אוויר. זאת הייתה דרך שהיינו צריכים לסלול אותה. לקח זמן עד שנשים השתלבו. ועכשיו, בזמן שהן תוקפות שם באיראן, הטייסות והנווטות, ומגינות עלינו, ועושות את זה, אנשים מדברים נגד שירות נשים. לא הצלחתי להבין את הדיסוננס המטורף הזה. והיום בבוקר הייתי בדיון, שלא הבנתי איך הוא קשור למלחמה. איך עכשיו דיון, שלא קשור לחירום, לא קשור להסדרים, לא קשור לתקציב, מתנהל בזמן מלחמה, כדי שוב פעם להעביר הטבות שנולדו בחטא על ידי שר התקשורת אחרי 7 באוקטובר כי הוא נתן הוראה שלא בסמכות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> משפט אחרון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אחרון, אין בעיה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון שכלפי חוץ אנחנו מגינים על מדינת ישראל, ונמשיך לעשות את זה בגאווה רבה, אבל כלפי פנים מישהו צריך להסתכל על מה שקורה פה, כי הגיוני זה לא. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, לאחר מכן – חבר הכנסת ווליד טאהא, ולאחר מכן – חבר הכנסת משה טור פז. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, גם אני רוצה לשאול אם שמעתם והבנתם את ההצעה האחרונה של שר האוצר. השר סמוטריץ' מציע לאחד ההורים לצאת לחל"ת עד לחזרת המסגרות החינוכיות, שזה ממש לא ברור. אני באמת תמהה: זאת מלחמה ראשונה? אין כבר ניסיון שנצבר? אין עקומת למידה? ואיך ייתכן שעשרה ימים לקח לו, בתוך המלחמה, להגיד שיש מתווה, ואז עוד לומר במסיבת העיתונאים: תנו לנו יום-יומיים לדייק. זה באמת מתווה שהוא משפיל. אז יש לנו שר האוצר מנותק. במקום שהמדינה תגן על ההורים העובדים, היא שוב מפקירה אותם. תישארו בבית, עם משכורת ממש חלקית. עלק פיצוי. כנראה קל להציע כאלה מתווים כשיש שכר של שר. לצערי, זו עוד דוגמה של ממשלה שאיבדה קשר עם הציבור. דורשים מאיתנו, האזרחים, חוסן, אבל לא עושים כלום. מחזירים את המשק ללא מערכת חינוך. דורשים מאנשים לנוע שעות בכבישים תחת איום טילים. אתמול על כביש 1 אני נשכבת בצידי דרכים, מתרחקת מהאוטו, מפחדת שמישהו ידרוס אותי, בחושך. זה מסוכן במרכז, ובהיעדר התרעות זה עוד יותר מסוכן בצפון. אז הממשלה באמת רוויית הבטחות, אבל לצערי פחות מעשים. לא באמת קשובים לציבור, למצוקה של ילדים שחיים כבר שלוש שנים בחרדה מתמדת, יוצאים מאיזון, מרטיבים בלילה; אנשים עם צרכים מיוחדים שמתקשים לתפקד; קשיים נפשיים של ציבור גדול מאוד; בעלי עסקים קטנים ששוב פעם מרגישים שחרב עליהם עולמם, שלא בטוחים שיהיה להם שכר בסוף החודש; המילואימניקים והמילואימניקיות המדהימים ובני המשפחות שכורעים שוב תחת הנטל, והממשלה הזאת ממשיכה בחוק השתמטות. מדינת ישראל השכילה לייצר כיפת ברזל ביטחונית מעולה, אבל חסרה לנו כיפת ברזל חברתית. נכון, שוב, יש אנשים וארגונים שמתנדבים לסייע. אבל המדינה פעם אחר פעם נפקדת. יש ערבות הדדית בין האזרחים, אבל אין ערבות בין המדינה לאזרחים. אז לשר האוצר – קודם כול, אני מאחלת מכל הלב לבן שלך, ולכל הפצועים, איחולי החלמה. לצד הביקורת, כנראה כהורים גידלתם לוחם אמיץ. אבל אתה שר האוצר של ישראל, אל תדרוש מהורים לבחור בין שכר לבין הילדים שלהם. כולנו רוצים בהצלחת המלחמה הצודקת הזו והבסת משטר הטרור האיראני, אבל כדי שזה יצליח הממשלה צריכה להוכיח גם עוצמה כאן, בבית; לתמוך באזרחים, ולא להפקיר אותם. אני רוצה מילה על נשוא הדיון היום. כתוב כאן: העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה. לא סמכויות שר הפנים – משר הפנים. אבל אין באמת שר פנים, ואם ראש הממשלה שומע, אז בבקשה תתחיל להתנהג כמו ראש ממשלה. תגלה אחריות. כולנו רואים לך. שבעה חודשים, 232 ימים, שאין במדינת ישראל שר פנים. ואתה, אדוני ראש הממשלה, בשיטת סלמי, מנכס לאט-לאט סמכויות של שר פנים. למה אתה כל כך חושש ממה שיגיד חבר הכנסת דרעי? עד כדי כך אתה מתבזה מול השותפים הקואליציוניים שלך? האמת היא שאני מתביישת. אני מתביישת במה שהממשלה הזאת עוללה לכנסת ישראל. מתביישת שראש הממשלה פשוט איבד שליטה. מצד אחד, הוא לא טורח לסגור משרדים מיותרים. ומנגד, שומר על hold את המשרדים הכי חברתיים ולא ממנה להם שרים במשרה מלאה, ערב תקציב, ערב תוכניות עבודה; העיקר לשמור את המקומות, לאפשר את ביזת הקופה הציבורית בדמות כספים קואליציוניים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לאפשר לש"ס להמשיך לנהל את המשרדים מרחוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני, משפט אחרון. פשוט מצפצפים עלינו האזרחים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, לאחר מכן – חבר הכנסת משה טור פז, ולאחר מכן – חברת הכנסת טלי גוטליב. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מטי, הפרעתי לך אחרי שסיימת, מפאת כבודך. אני לא מפריעה לכם בנאומים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני דווקא רוצה להתחיל איתך. חברי חבר הכנסת יאסר חוג'יראת עלה לכאן ודיבר באופן כללי על המחסור במקלטים במדינה בכלל, וגם בחברה הערבית, שהוא כפול מהמחסור בחברה הכללית. הוא דיבר על סוגיה שאתה היית צריך לתת תמיכה מוחלטת לכל מילה שהוא אמר, והתפלאתי שאתה דווקא ענית לו שמדינת ישראל חייבת למגן אנשים שצוהלים כשיורדים טילים. איפה ראית במדינת ישראל, חבר הכנסת, איפה ראית אזרחי מדינה שצוהלים כשיורדים טילים, למעט הצהלה של יהודים כאשר נפל טיל בטמרה? איפה ראית? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה אתה אומר? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק בגלל שאני לא רוצה לגזול מזמן הנאום שלך, אני לא אגיב לך עכשיו. אני אדבר איתך אחרי זה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> למה לייצר שקרים שאינם? למה לייצר כאילו תדמית על דבר שאיננו? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - ב-1991 - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> לא היה כזה דבר. אני מדבר על היום. אל תקשקש. אל תקשקש אתה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מקשקש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> הוא דיבר על עכשיו, הוא לא דיבר על 1991. ולא צריך להביא את ההיסטוריה שלך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת שקלים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> תסתום. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אני פונה אליך. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת שקלים, אתה בקריאה ראשונה. למה? נתתי לך פעם, חמש, עשר, די. הוא לא פנה אליך. הוא העיר לי. הוא חבר כנסת. בוא, תקשיב, חבר הכנסת שקלים. נתת, אפשרנו, מיצינו. אז אמרנו שמיצינו. תודה. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אתמול נחצו כל הקווים האדומים, למרות שמזמן כבר נחצו כל הקווים האדומים – ניסיון התנקשות בראש עיר לעיני כול. ראש העיר עראבה ד"ר אחמד נסאר נורה במסעדה יחד עם ד"ר אנואר יאסין. ראש העיר עראבה, להזכיר, הוא ראש עיר במדינת ישראל, והוא מייצג סמל שלטון של מדינת ישראל. אני מבין שעבור רבים, כולל רבים מאלה שיושבים באולם הזה, מה שקרה אתמול לא מעניין בכלל. כי מה זה עניין אותם שבמשך שלוש, ארבע, השנים האחרונות מספר הרציחות הגיע בכל שנה לשיא מחדש? את מי זה עניין? למה זה לא עניין? כי הנרצח הוא ערבי והרוצח הוא ערבי, ולמה שזה יעניין מישהו מהם? אבל לפשיעה אין דת ואין לאום, ויום אחד תגידו: טעינו שלא טיפלנו בזה בזמן, כי כולכם תשלמו על זה מחיר. זה לא יישאר בגבולות החברה הערבית, אין כזה דבר, כי הפושעים, בניגוד אליכם, יודעים לעשות שותפויות, ויודעים לשתף פעולה ולעשות מהלכים משותפים. אז זה לא אינטרס שלי להילחם בפשיעה – זו גם חובתה של המדינה לעשות זאת, אבל זה גם אינטרס של המדינה לעשות זאת. זו בושה וחרפה שמדינה מרימה ידיים מול ארגוני פשיעה. בושה וחרפה שמדינה נסוגה מול ארגוני פשיעה. בושה וחרפה שמדינה חדלה להתקיים מול ארגוני פשיעה עד כדי כך שראש עיר במדינת ישראל נורה, ואתם מבסוטים – שעון. אתה מסמן לו שיוריד אותי, כי מה מעניין אותך? אתה חלק פעיל בפשיעה המתקיימת במדינה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> תסתמי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, לאחר מכן – חברת הכנסת טלי גוטליב, ולאחר מכן –חבר הכנסת מאיר כהן. ברשותך, חבר הכנסת טור פז, לפני שאקצה לך את הזמן המוקצה לך – הודעה מפי סגנית מזכיר הכנסת. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, חבר הכנסת טור פז, לפני שאקצה לך את הזמן המוקצה לך – הודעה מפי סגנית מזכיר הכנסת. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק השמות (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << נושא >> הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ארבע דקות לרשותך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היום מורה מגוש עציון עשה זום לתלמידים שלו מתוך שירות המילואים שלו בעזה. עכשיו, מצד אחד, זה מצביע על מסירות, ודבקות, וחיבור, ואיזה יופי שהוא דואג לתלמידים אפילו משדה הקרב. ומצד שני, זה עקום בכל כך הרבה מובנים, כי מורה שנמצא כרגע בזום לא יכול לעמוד על המשמרת כמו שהוא צריך. הוא מול התלמידים שלו, והוא מילואימניק; הוא גם צריך להיות ממוקד במשימה. לא סתם חז"ל אמרו וחזר הרמב"ם שאדם שיוצא למלחמה צריך לפנות את ליבו ואת מעשיו מכל מה שנמצא מאחורה. מצד שני, כל הרעיון הזה של למידה מרחוק – בואו, האמת, כולם יודעים – הוא לא ממש עובד. זה לא באמת לימודים כשליותר משליש מילדי ישראל אין בכלל מחשבים בבית כדי ללמוד, ובעיקר כי בית ספר – את זה צריך לזכור – הוא הרבה יותר מספר. בית ספר זה מקום של מענה רגשי ושל שיח חברתי. ולכן אני קורא כאן למשרד החינוך – תעזבו את הלמידה מרחוק. תשאירו אותה לנדבך מסוים. מצד שני, להחזיר את כולם במכה גם זה טיפשי, גם זה לא אפשרי. מה שצריך, וכבר עשינו את זה – חבל ששוכחים – זה לעבור חזרה ללמידה היברידית. מה זה למידה היברידית? לומדים בקבוצות קטנות, כאשר איפה שיש מקלט, או ממ"ד, אפשר לכנס קבוצה. דרך אגב, גם היום מותר, בחינוך הלא-פורמלי, עד 20 תלמידים. אפשר לשלוח מורים לביקורי בית במקומות שבהם בית הספר לא ממוגן. כבר עשינו את זה, כי מה התלמיד צריך? קודם כול להסתכל למורה שלו בעיניים, ואחר כך לפגוש את החברים שלו, שהוא לא ראה אותם כבר עשרה ימים. זה יותר חשוב מכל ספר מתמטיקה, אבל משרד החינוך עדיין שבוי באותה קונספציה של פדגוגיה מיושנת. מתווה הלמידה מרחוק הוא מצג שווא. הוא מזלזל בערך הלמידה, במעמד המורה, בחשיבות המפגש האנושי. למי שיש ילדים בבית בגיל בית ספר שכאילו לומדים יודע על מה אני מדבר. הרי זה לא באמת מרגיש כמו מורה, וזה לא תחליף למערכת חינוך. וכשמערכת החינוך מצטמצמת למסך, גם האחריות שלה נראית בהתאם, ושוב, זה לא פעם ראשונה – כבר שש שנים, מאז הקורונה בדיוק שש שנים, שאנחנו מכירים את האתגרים האלה. ולא התקדמנו הרבה מקצועית, אבל כן יש מה לעשות. אז מה כן? קודם כול מפגש פיזי פנים אל פנים פעם או פעמיים בשבוע או בבית של תלמידים בקבוצה - - - << קריאה >> מאיר כהן (יש עתיד): << קריאה >> ההבדל בין הקורונה לבין עכשיו – ב-07:45, כשאתה פותח מערכת לימוד - - - << דובר_המשך >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אסור שזה יקרה. אסור שמיליון וחצי תלמידים ייסעו באותו זמן. ולכן כמו בסבבים קודמים – משמרות, לא כולם ביחד. בחלק מהמקרים יותר בטוח שמורה אחד ייסע לשכונה או ליישוב ויפגוש 15 תלמידים בבית עם ממ"ד או במקלט או במבנה תנועת הנוער. ברור שלא להחזיר את כולם. מצד שני, גם לא להשאיר את כולם בבית. הייתי אתמול בחיפה, יש רשויות מקומיות שכבר ערוכות לזה, שכבר בנו תוכנית עבודה, ראיתי אותה בעיניים: למידה פיזית בקבוצות קטנות, דינמיקה חברתית קבוצתית, ולמידה מרחוק כהשלמה, רק לצדדים הפדגוגיים נטו – שבינינו, הם פחות חשובים. המצב הנוכחי הוא ללכת בלי ולהרגיש עם. ובוא נדבר על הפן הכלכלי שמשק שלם מושבת כי שלושה מיליון ילדים בבית, והורים לא יכולים לצאת לעבודה. אז מה, שיחות בווידיאו יחליפו את זה? אני אומר כאן: או מתווה היברידי, או שיש עוד אפשרות: להכריז עכשיו שחופשת הפסח התחילה, ולהחזיר את הימים האלה בחופש הגדול, שבועיים של למידה. לא יקרה שום דבר אם החצי הראשון של חודש יולי יוקדש ללמידה, אבל המצב הנוכחי, של "כאילו", הוא הגרוע ביותר. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת מאיר כהן, ולאחר מכן – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איימן עודה יצא. הלך, ברח. רואה שטלי גוטליב צריכה לנאום, בורח מהמליאה. בוא, בוא, בוא, מרמר, מר מרמור. מילא מר מרמור, אבל איזה מסוכן אתה. וואו, וואו, מסוכן להגדרתנו, מסוכן למדינתנו. איך עמדת פה היום בהצעת האי-אמון, איימן עודה, ואמרת: לא ניצחנו את עזה ולא ננצח את איראן. תנחומיי לך, תומך טרור שכמוך. בוא, בוא, בוא. לא רק שהכנענו את עזה, למרות שאמרת שעזה ניצחה ועזה תנצח, ישראל עושה דבר כזה אדיר, שבעודך יושב כאן ממורמר, שונא וכועס, ישראל כותבת את ההיסטוריה של המזרח התיכון מחדש, בעודנו יושבים כאן. ישראל הקטנה – בוא, אני אזכיר לך משהו, איימן עודה. בוא, אומנם יש לך חברים אחרים ולא אני – אתה אוהב את ג'יבריל רג'וב, את אל-עארורי שחוסל, היית איתם יחד ברשות הפלסטינית. אגב, רציתי לשאול אותך: מה עשית עם הכספים שקיבלת מכל מיני נציגים של הרשות הפלסטינית? קיבלת כל מיני כספים. שאלו אותך, קיבלת. אתה יודע, אם היו אומרים לי שלקחתי כסף לא לי, הייתי מכחישה מייד, לא הייתי יושבת בשקט ומתעלמת, אבל אתה, שתיקתך כהודאה, לא פחות. כל מיני כספים הועברו אליך מכל מיני חברים. זה היה בצרפת, זה היה מהרשות הפלסטינית. אני אזכיר לך שהקדשתי לך פה נאום בכנסת. היו לי מקורות מאוד חזקים על הכספים שאתה מעביר לרש"פ כשאתה משתמש בחסינות שלך. להתראות. Au revoir ואדיוס, לא לעולם חוסן. אתה לא תהיה כאן עוד הרבה זמן, אבל כדי להשלים את פרסומת המרמרת שראיתי בהצעת האמון של תומך הטרור הזה כאן, אני רוצה לומר לך משהו: אל תהיה עצוב. אל תהיה עצוב. אם אתה אזרח ישראל, אתה אמור לשמוח מחוסנה ועוצמתה של המדינה. רבותיי, אני לא יודעת אם אתם שכחתם. אתם יודעים שכאשר ארצות הברית יצאה לתקיפה בעיראק לפני 20 שנה, בשנת 2003, הייתה לה קואליציה בכל אירופה? כל אירופה תמכה בארצות הברית. אתם יודעים מי תמך עכשיו? מי הייתה הקואליציה של ארצות הברית עכשיו, בתקיפה באיראן? ישראל לבדה. ואז, אל מול העוצמה האדירה, כשבתוך 100 שעות חוסלה כל הנהגת ח'מינאי הארור, יימח שמו וזכרו – משהו מדהים, בגאונות, במלחמה סדורה וערוכה היטב, ממש מדהים – פתאום, מצד אחד אנחנו שומעים קולות של שטיח מרוסיה, קולות של שטיח מסין; לא כדאי להם, לא כדאי להם להתערב. כולם כל כך פחדו מסין ורוסיה. מה יש לסין להתערב? יש לה עתודות נפט לשנה קדימה, לפי הפרסומים. נכון? מה יש לסין להתערב? מה יש לרוסיה להתערב? אף אחד לא רוצה לבוא לעזרת חלש, חלשלוש כמו איראן האכזרית, המסוכנת. ישראל הקטנטנה הפכה להיות בת ברית של ארצות הברית האדירה, ושתיהן ביחד. והינה, כולם רוצים שוב לשאת עיניים לישראל. המרמור לגמרי ברור. מרמרת. חדל מרמרת ברשת, אדון איימן עודה. עמדתם כאן, חשבתי שתגידו: כל הכבוד. עם ישראל, כל הכבוד. איזו מין מדינה אדירה שאנחנו אזרחים בה. מה אתה עושה פה? ממי אתה מקבל כסף, מיהודים? אם הייתי כל כך מתעבת את העם היהודי, לא הייתי רוצה לקחת מהם כסף. מקבל כסף. במקום ללכת, הרי יש מי שיתמוך בך, מה אתה עושה פה? למה אתה כאן? אותו דבר החבר שלך, טיבי, אמר באל-ג'זירה: אני לא מכיר במדינה יהודית. מדהים. הם יושבים כאן בפרלמנט, בזמן מלחמה. תבינו, אני אומרת פה בשיא הרצינות: עמדו כאן כל מיני חברי כנסת שאני חשבתי שיגנו את כל מי שלא תומך במדינה האדירה והמפוארת הזאת בעת הזאת. במקום זה, מה ראיתי? למזלי זה לא כולם, למזלי לא כולם, אבל וואי, מה שמעתי פה. שמעתי פה היום, לדוגמה, מרם בן ברק, שלא יהיו לנו טייסים, אנחנו לא נהיה אור לגויים, אנחנו נהיה ביזיון לגויים. הם לא לומדים לימודי ליבה, איך יהיו לנו טייסים? ובכן, רם בן ברק, יהיו לנו טייסים, טייסים מעולים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אמר ועוד איך. אני ישבתי כאן. הוא אמר ועוד איך שלא נהיה אור לגויים. ועוד איך נהיה אור לגויים. אנחנו תמיד נהיה אור לגויים, זה מה שמשגע את איימן עודה. זה כתוב בקוראן, אתם זוכרים את ההיסטוריה שלנו. אתם זוכרים מי הגיע לכאן, למי שייכת הארץ הזאת. זה מדהים. זה מה שאומר פה רם בן ברק, ושמעתי כל מיני קולות כאלה: מלחמה, אתם לא בעקומת למידה. חבר'ה, תזנחו את זה. אתם אופוזיציה, זה בסדר, אבל זו לא העת, זו לא העת. אני חשבתי שיעמוד פה נציג ממפלגת העבודה – חשבתי שיעמוד פה נציג ויסביר לי את המחרידות הבאה שפורסמה אתמול על ידי נציג שלהם, איזה אחד בזוי, רשע, ערל לב, ערן בן יהודה: חיל האוויר - - - << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> הוא קצין בשריון. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> לא מעניין אותי איפה הוא קצין. שבי בשקט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לסיכום, עכשיו. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> שימי לב, אל תפריעי לי. אני מבקשת להגיד עוד - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא. לא. נגמר הזמן. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אבל היא הפריעה לי באמצע. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אז משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אני רק מקריאה את זה. זה הכול. זה שתי מילים, ברשותך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> חיל האוויר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> אדוני, אני לא יכולה. הוא נתן לי את ההשלמה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> משפט לסיכום, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> הינה, הלזימי, הלזימי לא נותנת לנו להגיד מה אומר הנציג של ה"דמוקרטים": "חיל האוויר: שבוע טס הלוך-חזור לטהראן, אין חייל אחד שנשרט. זרוע היבשה: שלושה ימים בעמדות קדמיות בלבנון, שני הרוגים, הרבה פצועים. איזה פער, צבא ההייטק וצבא הפרשים". תתביישי לך, לזימי, שאת בכלל מגבה את זה. יחי ההבדל. יחי ההבדל. עם ישראל היקר והנבון, אנחנו בימים אדירים שבאדירים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> תצביעו תמיד במי שמסוגל - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> זה לא מכבד אותי. נתתי לך משפט לסיכום. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> - - להכיר בעוצמת המדינה הזאת. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מר. מר. מר - - - תהיי בשקט - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היושב-ראש, מי אחריו? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וחבר הכנסת בועז טופורובסקי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> את מוצאת להם תירוצים שהם לא יודעים למצוא לעצמם. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> בבקשה, אדוני. ארבע דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חשבתי שניכנס לכאן ויהיה רגוע יותר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איך אתם מחזקים אותה? טפיחה על השכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - בעזרת השם. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> תתביישי לך איך שאת מדברת. אתמול היה פה יום האישה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שנייה רגע. שנייה, אני עוצר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הזכות שלי והחובה שלי - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> איך את מדברת? תתביישי לך. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברות כנסת יקרות, זו זכות להיות, לא חובה להיות פה ולהמשיך להפריע לחבר הכנסת מאיר כהן. זאת זכות, אבל לא חובה להפריע למאיר כהן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> - - - היא עומדת על הדוכן ואומרת לחברת כנסת אחרת: שבי בשקט. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. ולכן הערתי לה וגם לך. תודה רבה. חברת הכנסת פרידמן, תודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. חברים, יש גם קפה בחוץ. אפשר לשתות, גם להמשיך את הוויכוח. בבקשה, חבר הכנסת כהן, עד ארבע דקות. תודה. בבקשה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, טלי, בהמשך לדברים שלך, אנחנו כולנו מרגישים, ושלא יהיה צל של ספק – אני אומר שהתיאום המרשים של לוחמינו ביבשה, באוויר, בים, ממלא גאווה. אלה באמת ימים של גאווה. אין מה לעשות, אלה באמת ימים של גאווה. צר לנו, אנחנו לא ביקשנו את המלחמה הזאת, אנחנו לא רוצים מלחמה, אבל יש אחדות מלאה, אחדות מלאה, וכך אני מרגיש גם ברחוב, יש אחדות מלאה סביב המלחמה, הסיבות שלה, ואנחנו יותר מאשר מברכים, ומקווים שהמלחמה הזאת תוריד מעלינו את האיום הגדול ביותר, את האיום האיראני. הוא באמת גדול. ככל שאתה מעמיק, אתה מבין שמה שלא נעשה עכשיו יישאר לנכדים שלנו ולילדים שלנו. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אם יישאר משהו. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יישאר. בעזרת השם, יישאר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מי אמר את זה? מי אמר את זה? << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני. אם אנחנו משאירים את המלחמה הזאת - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> פנינה. פנינה. פנינה. לא מתאים לך. לא מתאים לך. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יישאר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> די לחלק ציונים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, טלי. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי. טלי, אני לא חושד - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> עצרתי לך את השעון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני לא חושד בכוונותיה של תמנו. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא צריך להבין ולא צריך לא להבין. אפשר לא להפריע. יש לכל אחד אפשרות לדבר. לא צריך פרשנות. חברת הכנסת גוטליב - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל פגעתי בה - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> אבל הפרעת לכהן. אז תיגשי לחברת הכנסת פנינה תמנו ותגידי. לא צריכים כולם להיות שותפים לדבר הזה. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> לא, חברים, אפשר לא להפריע לחבר הכנסת כהן? זה מפריע לו. << דובר_המשך >>מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בימים המורכבים האלה צה"ל שוב מוכיח את עוצמתו, את המקצועיות, את רוח הלחימה של הלוחמים והמפקדים שפועלים סביב השעון כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל. עליהם גאוותנו. אנחנו, כולנו, באמת מצדיעים לצה"ל. אני לא יודע, אני יושב כל ערב בממ"ד, מסתכל על הטאבלט, מזפזפ בין הערוצים, ואני מלא גאווה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש לך קליטה בממ"ד? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי קליטה בממ"ד, כן, יש לי פריבילגיות. מודיעין, כן. ואני, אני אומר לך, אני בטוח שגם אתה. זה פשוט גאווה גדולה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> שאלת אם בדימונה יש קליטה בממ"ד? מאיר, בדימונה יש קליטה בממ"ד? << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בצד העוצמה וההצלחה המסחררת, אסור לשכוח את העורף, ואני רוצה לדבר על כמה דברים. אסור לשכוח את העורף, כי הניצחון – עורף חזק, הוא מרכיב עיקרי בניצחון. אני רוצה לציין כמה דברים שמבחינתי חשוב לעשות אותם, וחבל שלא נמצאים כאן שני השרים שהם ליבת או המפתח של העניין שגם טור פז דיבר עליו, וזה שר החינוך ושר האוצר. עכשיו, ראו, היום, בצדק גדול מאוד, ראשי הערים ומרכז השלטון המקומי הודיעו שעד יום ראשון לא חוזרים ללמד. חבריא, לא חוזרים ללמד. אני לא מאלה שקוראים – הייתי מנהל בית ספר הרבה שנים. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. אני הייתי מנהל בית ספר הרבה שנים, הייתי מנהל בית ספר כשהייתה המלחמה בעיראק. אין לכם מושג מה זה להכניס 1,400 תלמידים למקלטים, או לחלופין, המקלטים הם כבר לא תקינים. אבל דבר אחד כן ביקשתי משר האוצר. אמרתי לשר האוצר: שתתקבל החלטה שזוג הורים שיש להם ילדים מתחת לגיל 14 – אחד ההורים פטור מללכת לעבודה, ויקבל את שכרו; לא שיחכה לחל"ת ולכל מיני כאלה דברים, שיקבל את שכרו. הילדים בימים האלה צריכים להישאר בבית – לעלות לזום, יש אלף ואחד דברים שמשרד החינוך יודע לעשות. לצערי משרד החינוך יודע לעשות, אבל התרגום של זה בתוך הבתים הוא נורא. אני מסתכל בזמן אמת על תוכנית לימודים לשש שעות בזום, שמתוכה יוצאות לפועל שעתיים למידה. משרד החינוך ומנהלי בתי הספר צריכים לעשות חשבון, אבל אין מה להוציא את הילדים האלה, אין מה להוציא את הילדים האלה. אז אני רוצה לסכם. שיגיע לכאן שר האוצר מחר – מחר אין מליאה, אבל ביום רביעי – שיעלה לכאן ויסביר לחברי הכנסת מה המתווה. אחד מההורים צריך להישאר בבית, כי יש הורים שאין להם סבא וסבתא, והם לא יכולים לשלם ולהביא בייביסיטר - - << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - להיות עם הילדים. מי שמשלם את המחיר הכי גבוה הם אנשים שעובדים במשרות שהן ממילא עם שכר נמוך, שהם חייבים ללכת לעבודה, תודה רבה. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי השר? << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> יש פה שר, השר קרעי, בטח. כן, כן, יש פה שר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנסת יכולה להיחשב כמקום מסוכן, אולי, לבריאות הנפשית של האנשים; לגבי הבריאות הפיזית, בימים אלה, אני חושב שיושב-ראש הכנסת ומי שקיבל את ההחלטה – וזה יושב-ראש הכנסת – התבלבלנו לגמרי. אנשים חזרו לעבודה בכל המקומות; בכנסת ישראל לא. ואתה יושב ונמצא בדיונים, אני מדבר על דיון אחד שלפחות אני הייתי בו היום – יושבים מספר חברי כנסת, ועולים בזום אנשים ממשרד הביטחון, מפיקוד העורף, ממשרד האוצר. מי שחושב שאפשר לנהל דיון כזה בלי שאנשים נוכחים פיזית מתבלבל. הוא מתבלבל פעמיים, מכל המקומות במדינת ישראל שאין להם מיגון, אנחנו המקום שבו אנחנו צריכים להיות אלה שדואגים לעצמם כל כך שאי-אפשר לעשות פה דיון? אחת משתיים – או שיש פה כוונה אמיתית לא לנהל פה דיונים אמיתיים, שלדעתי זה האירוע, או שזו חבורת פחדנים שקבלים פה החלטות. אני קורא פה ליושב-ראש הכנסת לשנות את ההחלטה מייד. הכנסת צריכה לחזור לפעילות מלאה עם כל הנציגים כולם, בדיוק כמו כל מקומות העבודה האחרים במשק. אנחנו רואים את ההישגים הגדולים מאוד במערכה באיראן, וזה גורם צער גדול וכאב גדול לראות את הכישלונות האדירים של מה שקורה פה בתוך מדינת ישראל. אפשר לדבר כמה שרוצים על גדולתנו ועוצמתנו, ואני כן רוצה לייחד כמה מילים דווקא בעת הזאת לחולשתנו הבסיסית בכל מה שקורה פה בתוך מדינת ישראל בנושא הביטחון האישי של האנשים. הביטחון האישי של האנשים הוא לא רק לשבת בממ"ד, ולא רק לראות בטלוויזיה את ההצלחות הגדולות של צבא ההגנה לישראל, אלא גם להסתובב בבטחה בזמנים שבין לבין ולא להיות נידון לזה שיירו בך. אתמול בלילה נורה ד"ר אחמד נסאר, ראש העיר עראבה, שנכנס לתפקידו בפברואר 2024. מדובר בדוקטור לפסיכולוגיה, פסיכולוג קליני וגם פסיכיאטר. פגשתי אותו לפגישת היכרות אחרי שהוא נכנס לתפקיד, וכבר אז התחילו בעיות ואיומים עליו ועל סביבתו. אני אומר את זה כאן בכנסת כי כולנו יודעים שאתמול בערב, בעודו יושב עם חבר נוסף שלו, רופא גם הוא, בבית קפה בעראבה, ניגש אדם לתוך בית הקפה, לפני כולם, ברגיעה בלתי מוסברת, ויורה בו וברופא השני לעיני כול. אני אומר כאן מה נכון לעשות: זאת הזדמנות פז היום, סוף-סוף, לשירות הביטחון הכללי – וצריך פה להגיד, ראש רשות באשר הוא הוא נציג המדינה והוא סמל שלטון המדינה, ולכן לא צריך שום שינוי ושום דיונים מיוחדים; זה נמצא בחוק השב"כ. חובתו של שירות הביטחון הכללי לטפל בעניין הזה יחד עם משטרת ישראל ולייצר קו אדום, שנחצה כבר מזמן, אבל את הקו הזה אסור לחצות. הוא יגיע לכל מקום. הסיפור של מה שקורה בעראבה, אני לא יודע אם על רקע זה בדיוק זה היה, אבל אני אחזור עבור מי שלא היה פה באותו יום: היה דיון מיוחד בכנסת, הדיון היה בנושא פינוי האשפה והאיומים בעראבה. באותו זמן היו גם איומים קשים מאוד בג'דיידה-מכר, בנצרת ובערים ערביות נוספות. מי שלא מצוי בסוגיה, איפה שיש כסף גדול יש עבריינים גדולים, ובכל התחום הזה – מאיסוף האשפה, דרך השינוע, תחנות המעבר וההטמנה – נמצאים ארגוני פשיעה ונמצאים עבריינים, כולל עבריינים של שחיתות ציבורית, שאת חלקם אני מכיר מהעבר ולחלקם יש גם קשרים בבית הזה. אני אומר את זה כאן, כי אוזלת היד המטורפת הייתה פה, בכנסת. ראינו נציגים של המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הפנים יושבים חסרי אונים – לפני חצי שנה, יותר מחצי שנה, כשדובר על העניין הזה בוועדת הפנים של הכנסת, כשיעקב אשר יושב בראשה. אני באתי לדיון הזה ואמרתי מה צריך לעשות, ולא נעשה כלום. אמרתי, כי אני יודע מה צריך לעשות. לא עשו דבר וחצי דבר, ואתמול ראש עיר בישראל נורה. אני אומר את הדברים האלה אל מול ההצלחות הגדולות של מדינת ישראל מחוץ; הכישלון נורא בכל מה שקשור לפנים מדינת ישראל ולביטחון האישי של האזרחים. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> את הכישלון הזה צריך לסיים, כן, בעת הקשה הזו, למרות שאנחנו קואליציה ואופוזיציה, איתכם לא יצא שום דבר בעניין הזה. אתם פשוט כישלון נורא. יש לו שם, קוראים לו נתניהו ובן גביר. << יור >> היו"ר יבגני סובה: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי – אינו נוכח. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה, גבירתי, עד ארבע דקות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, אני אתחיל, לפני כמה זמן הייתי במשרד ושמעתי את אבי מעוז עולה לכאן וכמובן מלין ומתבכיין על המערכון המבריק של ארץ נהדרת בסיום התוכנית של ארץ נהדרת, ומה פתאום, ומה משווים. אז אני באמת מבקשת מאבי מעוז: אתה מוזמן ללכת לצפות בסרטון שמסתובב ברשתות, שלי ושל חבר הכנסת פינדרוס. פינדרוס אומר לי מפורשות: כן, אנחנו רוצים מדינת הלכה; כן, אנחנו רוצים מערכת משפט שמבוססת על הלכה. אז בוא תסביר לי איפה ההבדל הגדול. מה שנקרא, המערכון הזה שם להם מראה בפרצוף, כמו שהם אוהבים להגיד, ועכשיו הם מתבכיינים, כי זה מה שהם יודעים לעשות, כל היום רק להתבכיין. אפס אחריות על דברים, רק להתבכיין. ולנושא הבא. אתמול צוין יום האישה – טלי, אולי תקשיבי עם איך שאת מדברת פה לחברות כנסת, אולי זה יזיז לך, תחת הקואליציה שאת חברה בה והממשלה שאת תומכת בה, מה אנחנו חווים פה בשלוש השנים האחרונות. אתם פועלים להרחיב את ההפרדה המגדרית – תארים נוספים לתואר שני, מקצועות נוספים. אתם מאוד רציתם שזה יהיה גם בקפיטריות וגם במדשאות, באזורים הציבוריים. אתם מרחיבים את סמכויות בתי הדין הרבניים, שיפגעו – קודם כול במי? בנשים. האם בין הדיינים תהיה דיינת, חס וחלילה? לא. יש פה בשגרה כנסים – בזמני חירום – והכנסים שאתם תחת הממשלה הזאת מרימים, מדברים על הבעיה של רווקות מאוחרת, באמת בעיה קשה במדינת ישראל, ומהם ההרגלים האינטימיים של נשים צעירות. חבורה של גברים פחדנים בערוץ הבית משמיצה נשים, מקטינה נשים ומתארת את הנזק של נשים בצבא, בזמן ש-30 נשים טייסות ונווטות כרגע מפציצות באיראן. לא יודעת איך אתם מוציאים את הפרצוף שלכם בכלל מהבית, באמת. אני במקומכם הייתי מתביישת ברמות שאי-אפשר לתאר. אתם צריכים להתבייש, וגם הערוץ. התחלפתם, סליחה, לא ראיתי שהתחלפתם. הדבר השלישי שרציתי לומר זה לגבי העברת סמכויות, כי אני לא יודעת אם הוא חזר לארץ, אבל כרגע שר הפנים, שר הרווחה ושר הבריאות תקועים בחו"ל, נכון? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> הוא חזר. חזר. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> הוא חזר? אוקיי, כי אני דווקא רציתי להמליץ לתת כמה שיותר סמכויות לרשויות המקומיות. כי בשבוע שעבר, כשנחת טיל בבאר שבע, תוך עשר דקות הייתה שם עיריית באר שבע על כל הצוותים שלה – כולן נשים, אגב, קטע מטורף. תקתקו שם את העשייה בצורה שממשלת ישראל יכולה רק ללמוד. אז במקום לקחת עוד ועוד סמכויות וכספים, שחררו להם סמכויות, שחררו להם כספים, תניחו להם, כי כל מה שאתם עושים זה רק להפריע. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. חבר הכנסת אלעזר שטרן, במקום חבר הכנסת נאור שירי; לאחר מכן – חבר הכנסת ירון לוי, ואז חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. ארבע דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. עמיתיי חברי הכנסת, אני מזכיר לכולנו, התכנסנו כאן לדון בהעברת תפקידים של שר הפנים לראש הממשלה, כאילו ראש הממשלה, משעמם לו, וכאילו משרד הפנים, אין לו מה לעשות בימים האלה, וכאילו אין שרים בממשלה שבאמת משעמם להם ויכולים לכאורה לעשות את התפקיד הזה, בגלל שיש רק 36 או 37 שרים. צריך להגיד את האמת, זה הפנים שלנו, זה הפנים של הממשלה. זה עצוב. ואתה יודע, אנחנו בימים של אחדות, ואתה מחפש מה תגיד, והינה, על זה אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו. אבל אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש. בעולם האבסורד הזה, אני חושב שגם באופן יחסי, ההתנקשות בראש העיר וראש המטה בעראבה זה עוד פעם נהיה כאילו בעיקר בעיה של ערבים מול יהודים, וזה כואב לי פיזית באופן אישי. אני אומר את זה בגלל שאולי אם מישהו היה הולך אתמול, שלשום, לפני שבוע, וניתן דוגמה – לא לבתי החולים בגליל, אלא לאגף השיקום בתל השומר, איפה שיש לוחמים שלנו, חודש, חודשיים, שנה, שנתיים; אם היה מסתובב למעלה בקומת הכניסה, למי שעוד יוכל לרדת במצב חירום, ויורד למינוס שבע, למי שלא יכול לרדת בשעת חירום, ואז הוא כבר שם – במינוס שבע בתל השומר יש בפארקינג חניות כפולות: מיטה ועוד מיטה, וממול עוד מיטה, וסדינים מפרידים ביניהם, וצוות מדהים, שעסוק בלספק יכולת לעשות את הצרכים, בלהרים עם מנוף פצועים שצריך להרים, בלגרור מכונות הנשמה ממקום למקום. ואגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני לא ספרתי, אבל אם הייתי סופר, אני לא יודע אם יש שם יותר יהודים או יותר ערבים, בין המטפלים בלוחמים שלנו. זה בטוח לא בולט שיש שם יותר יהודים, לא במחלקות השיקום, שיש בהן רוב – היה להן, עכשיו פחות, לשמחתנו – של לוחמי צה"ל, לא על פני הקרקע ולא במינוס שבע. ואני אומר לך שאנחנו לא מבינים את זה. לא צריך לנסוע למג'דל בשביל להבין שבן אדם הוא בן אדם הוא בן אדם. דרוזי, יהודי, מוסלמי, נולדנו כולנו בצלם. אבל אולי למי שלא מבין, ויכול להניח את דעתו שמה שקרה בעראבה זה אולי באשמת הערבים – בלי קשר לזה שזה מחר יקרה בערים אחרות של יהודים; בלי להבין שאנחנו לא יכולים שהילדים שלנו יסתכלו על זה בסוג של שוויון נפש כזה, להגיד: אוקיי, אולי באמת זה לא כל כך נורא, זה לא יהודים – אז שילך למחלקות השיקום, לא בבתי החולים שאנחנו הולכים אליהם בגליל ובצפון אלא פה במרכז הארץ, ויראה, לא את מי שמנקה את הרצפה ואת השירותים אלא את האחיות, את הרופאים, את האחים, וישמע את השפה שלהם. ואולי זה יעזור לכולנו יחד להבין שבאמת – מי שעוד לא הגיע הזמן שלו, שיבין שבסוף אנחנו כולנו בני אדם, גאים בהיותנו ישראלים, וכל אחד בדת שלו. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי; לאחר מכן – חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; לאחר מכן – חברת הכנסת נעמה לזימי. ארבע דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני קודם כול רוצה לחזק ולהודות לכוחות הביטחון, לחיילים ולחיילות שנמצאים בחזית הקרב. הם נלחמים עבורנו ועבור הדורות הבאים במדינת ישראל, הם כותבים את ההיסטוריה בימים אלה. ואחרי שהכנסת חזרה לפעילות, אני מקווה שאנחנו לא נפריע להם. אנחנו ביום העשירי של המלחמה. יש קולות שאומרים שהילדים שלנו התרגלו למצב, לאזעקות, לקולות היירוטים. אני רוצה לומר לאותם אנשים שהילדים שלנו לא התרגלו למצב, ועדיין הם קופצים מכל אזעקה, מכל יירוט, לוקח להם זמן להירדם, אם בכלל. כל התרעה מקפיצה אותם. אבל עדיין, אנחנו רואים שהמשק נפתח. שר האוצר הודיע שהמשק יחזור לפעילות, ואז שר החינוך חושב: רגע, יש ילדים בבית, הורים צריכים לשמור עליהם, אז באיחור של כמה ימים הוא אומר שגם מערכת החינוך תחזור באופן הדרגתי. ואז יש מתווה, וכל זה יוצר בלבול. אם היה שיח בין-משרדי, גורם מתכלל את האירוע, היינו רואים את מערכת החינוך מגיעה לאיזושהי הבנה לפתיחה מדורגת בזמן סביר ומתקדם יותר, ואחרי זה היינו רואים איזשהו מתווה ברור להורים שצריכים לצאת לעבודה, ולא לחכות שהמתווה יתגבש בזמן שההורים צריכים לעבוד ואין להם שום פתרון. אני רוצה לומר ולהתייחס למה שראיתי, למתווה החינוך של השר קיש. אי-אפשר לחזור ללימודים. אני לא מתכוון להחזיר את הילדים שלי למערכת החינוך עד שאני לא אדע בוודאות שהיכולת של איראן נפגעה, ושל חיזבאללה, ועד שפיקוד העורף ינחה את ראשי הערים, ולא ייתן להם את זכות הבחירה, כי משרד חינוך שבא ואומר שלראש הרשות יש את זכות הבחירה, זה אומר שהוא מסיר אחריות, ואי-אפשר לשים את הילדים במערכת החינוך. אנחנו ראינו היום את הנפילה בבת ים. מי שלא ראה, ב-11:26 הייתה נפילה של רסיס מאוד גדול בבית הספר של הילדים שלי בבת ים. וזאת השעה שבימי שישי הם משתחררים בזמן הבית ספר. וברוך השם לא קרה לאף אחד כלום, כי הם בבית. אנחנו לא בימים שאנחנו יכולים לקחת סיכון. המלחמה הזו היא לא רק שיקול כלכלי, זה גם שיקול בטחוני, וכרגע אין לנו שום ביטחון להחזיר את הילדים למערכת החינוך. אני רוצה להקריא משהו לסיום של הבת שלי, של אריאל. היא כתבה לי וביקשה שאני אקריא את זה כאן, אולי השר ישמע או מישהו ישמע: בזמן המלחמה הרבה ילדים לא ישנים בלילות. יש חרדות ומלא אזעקות, ולא תמיד קל לקום בבוקר ולהיכנס לזום. למרות זה ממשיכים לעשות לנו זומים, וילדים שלא מצליחים להיכנס לזום מקבלים חיסורים. אז נכון ששגרה היא חשובה, אבל שגרה שלא מתחשבת במה שהילדים עוברים לא באמת עוזרת להם בתקופה כזאת. צריך להבין, לעכל ולתת לילדים קצת נשימה. שגרה שלא מתגבשת ולא מתחשבת במצב הנפשי של הילדים לא באמת עוזרת. אריאלוש, אבא אוהב אותך. אנחנו נעבור את זה כולם ביחד. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> איזו מתוקה. אבל נותנים להם חיסורים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הינה, אפילו הספקת באותו זמן. תאמר לה שהיא מרגשת מאוד. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. לאחר מכן – חברת הכנסת נעמה לזימי. לאחר מכן – חברת הכנסת מרב מיכאלי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. כן, טוב, מה? התכנסנו להצביע על העברת הסמכויות ממשרד הפנים לראש הממשלה. אמרו לנו שמדובר כאן בצורך של מלחמה, בגלל זה התכנסנו כאן ופתחנו את המליאה. אבל בואו נודה על האמת: מדובר בצורך פוליטי, לא בצורך של מלחמה. למה בעצם אין שר פנים? בגלל בעיות פוליטיות אין שר פנים, אחרת לא היה צריך להעביר פה את הסמכויות לראש הממשלה. ראש הממשלה לא יכול להיות השר כי יש לו את המשפט הפלילי, ושר לא יכול, הרי, להיות תחת כתב אישום. אז אין לנו שר פנים. צריך לפרק את המשרד כל פעם מחדש, לשמור את זה לש"ס ולמפלגות אחרות, אם הם ירצו לחזור בחזרה לממשלה, אם יהיה כאן את חוק הפטור מגיוס. אז להגיד שזה קשור לצורכי מלחמה זה שקר. אבל בואו שנייה נחשוב: אין לנו שר בריאות, אין שר רווחה ואין שר עבודה. אם לא צריך את המשרדים האלה, בוא נסגור. אתה יודע כמה כסף זה היה חוסך למדינת ישראל? אפשר היה לקחת את הכסף הזה של המשרדים המיותרים, יחד עם הכספים הקואליציוניים, שזה 5 מיליארד ששר האוצר הולך להביא ממש בימים הקרובים לאישור – אפשר היה לקחת את כל הכסף הזה ולהשקיע במפונים ששוב יש לנו, בפצועים, בהלומי הקרב. אפשר היה להשקיע אותם בכל אותם מורים שנאלצים להישאר בבית, ועכשיו, על פי המתווה החדש, יקבלו רק חלק מהכסף וחלק מהשכר שלהם. 5 מיליארד שקלים הכספים הקואליציוניים, שחלק מהם כמובן הולך ללימודים לחרדים שלא מלמדים שם ליבה, כן? אפרופו מה ששמענו קודם לכן על העתיד של מדינת ישראל. ולמה, אני שואלת, צריך לתת לשני באמת גיבורי-על – אנחנו עם של גיבורי-על, ואללה, בממשלה הזו יש לנו כמה גיבורי על באמת יוצאי דופן; באמת, יכולות מטא-פיזיות מטורפות. כי אם יש לנו את מר לוין וחיים כץ, שניהם יכולים להחזיק כל אחד ארבעה–חמישה משרדי ממשלה, אז ואללה, יש להם יכולות שאפשר לנצל לעוד כמה דברים. דבר מטורף. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> לא צריך 36 שרים. << דובר_המשך >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר_המשך >> לא צריך, יש לנו את חיים כץ ולוין. ניתן להם כבר את כל המשרדים, הם יכולים לג'גל עם ארבעה-חמישה במלחמה מול איראן, שזה היה הפחד הכי גדול שלנו כל החיים האלה. אז למה צריך כל כך הרבה? למה צריך את שר המורשת? למה צריך את אורית סטרוק עם האסטרטגיה הלאומית, לא יודעת איך נקרא המשרד שלה? באמת, דבר מטורף. תראו, בסוף צריך לומר רגע את האמת. הממשלה פשוט הפסיקה לראות בציבור את מי שהיא צריכה לשרת ומתחילה לראות בו מין סוג של מכשול. הציבור בזמן הזה – הס. אסור לו לקטר, אסור לו לפתוח את הפה ולהגיד שקשה לו. אסור לו, כי אחרת הוא בוגד, אחרת הוא חלש, נפולת של נמושות. גם כשמתים אסור לו להגיד שכואב. גם כשנופלים, גם כשנפצעים, גם כשזה כבר שלוש שנים, גם כשאין לו כסף, גם כשהילדים בוכים, גם כשהפוסט-טראומה מרימה את הראש. אסור להגיד שקשה, הדבר הזה הוא חולשה. אנחנו צריכים כל הזמן להיות דבקים במטרה, לעמוד כגיבורי-על גם בזמנים הקשים. ובאמת אנחנו עם של גיבורי-על. אז לא מגיע לו, לעם הזה, שיתייחסו אליו כאל כזה? שהשרים יתייחסו אליו באותה מידה של אחריות, של מנהיגות שהציבור עצמו מפגין? זו לא יריקה בפרצוף? למה הוא צריך לסבול? ואנחנו נעשה את זה, אנחנו יודעים להחזיק. רק מילה אחרונה לפני שאני הולכת: הדבר המדהים ששמעתי, אותה שרה שבזמנו היה לה חשוב לבער את החמץ ועכשיו היא בכלל מתגאה בזה שהיא רוכשת פחי אשפה – איזו תחתית של אשפה, מה שהיא עשתה עכשיו, איך מכרה את הריבונות לנשיא ארצות הברית, הריבונות של מדינת ישראל. הדבר הזה הוא בלתי נסלח, והיא – אוי ואבוי. היא סמל של הממשלה הזאת. תודה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> על מי דיברתם? << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> - - - שונאים, בוגדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. לאחר מכן – חברת הכנסת מרב מיכאלי. לאחר מכן – חבר הכנסת עמית הלוי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה. תשמעו, אתמול לעיני כול, מתועד, ניסו להתנקש בראש עיר בישראל. ראש העיר עראבה אחמד נסאר, פסיכולוג חינוכי בהכשרתו, עבר ניסיון התנקשות אתמול לעיני כול. אני שואלת באמת: זה נשמע למישהו הגיוני שזו המציאות הריבונית בישראל? לא רק אזרחים נרצחים כאילו כלום כל יום, סמלי שלטון מאוימים. אני זוכרת שסיפר לי טלאל אל-קרינאווי, ראש עיריית רהט, שבמקרה עובד שלו מצא – תקשיב לזה, מיקי – מטען חבלה בעירייה, שהיה אמור להרים את כל העירייה על העובדים, ניסיון התנקשות. במקרה נמצא. אף אחד לא טרח לבקר, לשאול מה קורה, לנסות להבין. אז אני רוצה לומר משהו: זו לא טעות, זו מדיניות ברורה של השר לביטחון לאומי, שרוצה ברצח אזרחים ערבים בישראל, שרוצה בהפרת הביטחון הלאומי. זאת המציאות של עבריין סדרתי וכהניסט, זאת המדיניות שלו. זה לא רק כי הוא כושל, לא רק כי הוא לא מוכשר; זאת המדיניות הברורה של האיש הזה – הפקרת חייהם של אזרחים, הפקרת אזרחים ערבים למותם על ידי ארגוני פשיעה, לא למגר ארגוני פשיעה. מדיניות סדורה עבורו. אנחנו נאמר זאת גם בעת מלחמה. עכשיו אני רוצה לומר משהו על צמד השרים המהוללים שלנו. אין מה לומר, אחד-אחד, אבל צמד במיוחד, שר החינוך ושר האוצר. תשמעו, זה לא רק שהם כושלים, זה לא רק שהם מנותקים, זה לא רק שהם חסרי כישורים; לא אכפת להם. זאת האמת, לא אכפת להם. וכשלא אכפת, דברים נראים כמו שהם נראים. כשלא אכפת, מוציאים הוראות סותרות על הורים עובדים עם מערכות חינוך סגורות, על רצון לפתוח את מערכות החינוך בזמן טילים, על היעדר פיצויים. ואתם יודעים, על הכול חולש אחד: נתניהו. נתניהו החליט בכוונה שזה יהיה מבצע ולא מלחמה. למרות שברור לנו שזאת מלחמת שאגת הארי ולא מבצע שאגת הארי. אבל למה מבצע ולא מלחמה? כי מתקמצנים על הציבור, כי חוסכים עלינו, אומרים לנו: חוסן, חוסן, תהיו בשקט, אל תבקרו, אבל בעצם מתקמצנים עלינו, כי אם היו מגדירים את זה כמלחמה, היה מתווה פיצויים. אתה יודע, זה מחייב. ההבדל בין מבצע למלחמה בהקשר הזה הוא הקמצנות. אבל מנגד, 5 מיליארד שקלים קואליציוניים לחברים שלכם – במקום לפצות, ומשרדים מיותרים, ורזרבות מטורפות. יש לנתניהו במשרד ראש הממשלה רזרבה של 2.1 מיליארד שקלים, שלא ברור לאן הם הולכים. יש במשרד החינוך רזרבה של 1.4 מיליארד שקלים, ששומרים לתוספות למפלגות החרדיות. תקשיבו, בוזזים אותנו, ועל מי אתם עושים את זה? על ציבור מבוהל, שלא ישן בלילות, שרוצה ביטחון בסיסי - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תגיעי לסיום, בבקשה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> - - שרוצה לדעת שיש מדינה שעומדת מאחוריו ודואגת לו, ולציבור מגיעה המדינה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> מגיע לציבור שיהיה חוסן אמיתי – משפט אחרון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נתתי לך. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> חוסן לאומי הוא חוסן חברתי. מי שרוצה באחדות דואג לסולידריות ודואג לערבות הדדית. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אולי - - - יאיר גולן, מה את אומרת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. לאחר מכן – חבר הכנסת עמית לוי. חברת הכנסת מירב מיכאלי נמצאת? לא, פספסה. חבר הכנסת עמית לוי, בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אני מוכנה להתחלף איתה. אני מוכנה להתחלף עם מרב מיכאלי. היא בחוץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, לפני שיעלה ויממש את זכותו חבר הכנסת עמית הלוי, אומנם אין התראות לכיוון ירושלים, אך אני שב ומזכיר כי אם חלילה תישמע אזעקה גם באזורנו, אז על פי הוראת פיקוד העורף וקצין הכנסת אנו נצא להפסקה, ובהתאם להוראות משמר הכנסת נתפנה למקום מבטחים. אני אומר את זה כמקדם ביטחון. ארבע דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אני קראתי אתמול שקטר הודיעה, אני מצטט: נגרש את הנהגת חמאס משטחנו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> איפה קראת את זה, בממואר של ביבי? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> וכל זאת למה? כל זאת למה? גלעד, תקשיב, תקשיב, כל זאת למה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> בממואר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> זו ההודעה שלהם לאמריקאים, תתעדכן. אנחנו נגרש את הנהגת חמאס משטחנו. כל זאת למה? ציטוט: "בגלל שהם סירבו לגנות את התקיפות האיראניות על קטר". זה פשוט נפלא, אי-אפשר להמציא את זה. אי-אפשר להמציא את הדבר הזה. קטר, שהיא מעצמה של טרור, טרור אינטלקטואלי, טרור תקשורתי - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גם אידיאולוגי. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - טרור צבאי, טרור כלכלי, בקיצור, אימפריה של טרור – מאות מיליונים, אדוני היושב-ראש, ישר לחמאס, מקדמים את הנהגת הטליבן, מחזקים ארגונים של הארגון הברברי הרצחני האחים המוסלמים בכל העולם, משפיעים על כל הפרוגרס ביחד עם האסלאם הרדיקלי בכל ה-Ivy League, בכל האוניברסיטאות בארצות הברית - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> משחדים את ראש הממשלה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - מעל מיליארד דולר, מעל מיליארד דולר בשנה. טרור תקשורתי – אל-ג'זירה, אל-ג'זירה, שמתווכת, מתווכת פיגועים - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אוריך יודע שאתם מדברים ככה? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - חיילים, ביון – אל-ג'זירה, שמשמשת כאמצעי ביון ממש, כמו שנאמר בדוחות השב"כ, אמצעי ביון, היא הרגה אנשים – זה קטר. והינה, פתאום דורכים להם על הזנב, גלעד קריב, קצת דרכו להם על הזנב, ירו עליהם - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> למה אתה מדבר אליי? אני לא מאמין, תדבר עם אוריך. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - פתאום הם חסידי אומות העולם, חסידי אומות העולם. מה הם אומרים? אנחנו נגרש את חמאס, נגרש את חמאס - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> תדבר עם אוריך. מי עזר לנתניהו להיבחר? << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> צא מהאובססיה. צא מהאובססיה. לא כל נושא זה ביבי, גלעד קריב, לא כל נושא. תשתחררו מזה, תשתחרר מזה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> עזמי בשארה וקטר עזרו לביבי להיבחר. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אז קטר, המעצמה הזאת של טרור, פתאום דורכים להם קצת על הזנב, ירו לכיוון שלהם, הם יגרשו. איזה חסידים, הם יגרשו את חמאס – בגלל, למה? בגלל שהם לא גינו, בגלל שהם לא גינו. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> היועצים של הדולרים. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו, אני אומר, אני אומר, מה אני אומר? מה אני אומר? גלעד, תקשיב, עכשיו זה לא אליך, רגע, רגע. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> עכשיו אני אומר לאאל ת'אני – שנייה, שנייה - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לך ללשכת ראש הממשלה. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> - - איפוק זה כוח, אומרים, אצלכם אומרים שאיפוק זה כוח, לא לירות בחזרה זה כוח. תתאפק קצת, תתאפקו קצת. עכשיו, מה אני אומר, אאל ת'אני? מה אני אומר? << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> עמית. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> עמית, שמע רעיון. << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> רגע, תשמעו עוד הסוף, תשמעו עוד הסוף. מה אני אומר, מה אני אומר? רגע, אלעזר, שנייה, הינה. אבל הינה הפאנץ', אבל הינה הפאנץ' מגיע, חבל שתפספס. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר_המשך >> אני אומר, אני אומר לשליט קטר אאל ת'אני: זה הזמן שלך אאל ת'אני, להחזיר טלפון, להחזיר טלפון. הרי יכולת לתת לביבי נתניהו ולממשלת ישראל ולצבא ההגנה לישראל – שכבר התחילו, נכון? את הנייה אנחנו כבר סילקנו מהשטח שלך. קצת היית סבלני יותר, היינו פותרים לך את כל הסאגה הזאת של להתנצל, לא להתנצל, חמאס התנצלו, לא התנצלו. היינו מגרשים אותם. אה, לא נתת. לא רק שלא נתת, התבכיינת לדונלד טראמפ כדי שביבי נתניהו יתקשר אליך להתנצל. זה הזמן, אאל ת'אני – תחזיר עכשיו, עכשיו צריך להחזיר את הטלפון. תרים טלפון לביבי נתניהו, תתנצל, אאל ת'אני, כמו שצריך, זה הזמן. << קריאה >> מיקי לוי (יש עתיד): << קריאה >> אולי גם שביבי ינהג ככה ויגרש את העוזרים שלו. הם גם קיבלו כסף מקטר. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי. לרשותך ארבע דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת - - << קריאה >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה משנה אם זה חוקי או לא, עמית? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - קודם כול, להודות ולהלל את בורא עולם על הניסים והנפלאות שהוא עושה עימנו בכל יום. באמת, ניסים שאי-אפשר לחשוב אחרת מאשר נס. להודות - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בימים ההם בזמן הזה, ממש. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - בימים ההם בזמן הזה – לחיילי צה"ל, שעושים ונלחמים, ומוסרים את נפשם, תודה רבה להם בכל מקום, בכל אתר שהם נמצאים בו, במקומות שידועים לנו ובמקומות שאינם ידועים לנו. שהקדוש ברוך הוא ישמור עליהם, ישמור על חיילינו, בעזרת השם - - << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אמן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - ויחזק אותנו כמדינה יהודית, יחזק את עולם התורה. ביחד עם זה צריך גם להצטער על אותם הקורבנות. ביקרתי אותם, הייתי אצל חלק לפחות, בבית שמש. כאב לב לראות את המשפחות, ילדים שקרס עליהם הגג, במקומות שהיו שם. באמת, לראות את הכאב של ההורים האלה, משפחות שנקרעו. אנחנו שולחים להם תנחומים ורפואה שלמה. זה רק מביא אותנו, אני חושב כאן, דווקא מהמקום הזה, להגיד לכל עם ישראל עד כמה חשוב להקשיב להוראות פיקוד העורף. גם אדם, וכל אדם שמאמין בנס, הוא צריך לעשות השתדלות. ההשתדלות היא חובה על כל אחד מאיתנו. לא יכול להיות שאדם יעמוד ברחוב ויגיד: עליי לא ייפול הטיל. כי גם על אותו אחד, ולא משנה מהו, הצדיק הגדול שיהיה, אבל נמצא, צריך לעשות את ההשתדלות, וההשתדלות שלנו היא להישמע לפיקוד העורף. אני רוצה רק לסיים במשהו קטן, שעליתי גם במיוחד בשבילו. יש גם דברים משמחים, מעבר לניסים. יש פה בכנסת דבר משמח. יש פה פעם בחודש עובד מצטיין בכנסת. האמת, אני חייב להגיד - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> לא, אני לא עובד מצטיין, אני שליח ציבור שעושה את עבודתי. אבל את יודעת, אני לא ידעתי, נעלם מעיניי שיש דבר כזה, עובד מצטיין פעם בחודש. אני לא יודע אם זה נעשה רק אצל המנכ"ל הקיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> כן? זה המנכ"ל הקיים? אז קודם כול ברכות למנכ"ל צ'יקו אדרי שעושה פה דברים נפלאים, ולעשות את זה – היום ישבתי אצל המנכ"ל בנושא התקציב של הכנסת, ונודע לי שיש עובדת שכולם מכירים אותה, מרינה מץ – כולם מכירים אותה, את מרינה. כולם מכירים אותה בשם מרינה. היא עובדת כזאת מסורה, אף פעם לא תראו אותה כועסת, תמיד מחייכת, תמיד מחזירה לשני את החום הזה - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מאור פנים. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - תמיד עושה את הכול באהבה לכל אחד. אתם רואים, אני אומר מרינה וכולם פה מכירים אותה וכולם פה מחייכים. זה רק מראה עד כמה אוהבים את מרינה פה בכנסת. היא עושה דברים למען כולנו, יחד עם כל עובדי הכנסת, אגב. כל עובדי הכנסת שבאים, במיוחד בימים האלו – אז קודם כול מרינה, מגיע לך כל הכבוד ויישר כוח. אני חושב שאת דוגמה לעובדי הכנסת, אבל כולם פה נפלאים וזה טוב שיש תחרות בין כולם, כי כולם מצטיינים מבחינתנו בכל יום ויום. שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה. אני מצטרפת לכל הדברים, חבר הכנסת ינון אזולאי, ביחס למרינה. באמת, ראויה מאין כמותה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, ביום שישי האחרון יצא לי להשתתף בישיבת איגוד הטייסים הישראלים, וכראש שדולת התעופה בכנסת היה לי הכבוד לשמוע דברים שקשורים גם למאמצים המבצעיים בשבוע האחרון. שמעתי הרבה דברים שגם לא אוכל לפרט כאן אבל ביקשו ממני למסור מספר דברים כאן בכנסת. קודם כול, לחזק כמובן את הטייסים הישראלים, שחלקם – לא כולם אבל חלקם – נמצאים בשירות מבצעי. ביום רגיל אנחנו פוגשים אותם בחברות התעופה הישראליות כשהם מטיסים אותנו לכל מיני יעדים בעולם, אבל חלקם ממש בדקות אלה נמצאים בשמי טהראן ומבצעים את התפקיד הכי חשוב למדינת ישראל בימים האחרונים. אז אני קודם כול מברך אותם ומחזק אותם. כשאני אומר שאני מברך את הטייסים, אז בוודאי ובוודאי אני מברך את הטייסות והנווטות, וגם את הטכנאים והטכנאיות, וגם את קציני החימוש וקצינות החימוש, וכל מי שמשרת בצה"ל, משרת ומשרתת. אני חושב שלאור מה שאנחנו רואים היום, הוויכוח שהיה פה לפני המלחמה בוועדת חוץ וביטחון סביב שירות נשים הוא פשוט לא רלוונטי. בלי נשים אין צה"ל, בלי נשים אין ביטחון ובלי נשים אין לנו עתיד מבחינת צבא ההגנה לישראל. אבל אני רוצה להגיד עוד משהו, זה "אבל" קטן. אני רוצה להזכיר לחבריי בקואליציה שרק לפני שמונה חודשים – ואני מבקש שתקשיבו, גם חברת הכנסת גוטליב, יהיה מעניין להקשיב. בחודש יולי הקואליציה הפילה תיקון לחוק הבחירות שהיה מאפשר לטייסים הישראלים שביום הבחירות, מתוקף התפקיד שלהם באזרחות – אני לא מדבר על הקצינים בקבע שמן הסתם מצביעים בבסיסים – להצביע בקלפי שיוצב בנתב"ג 48 שעות לפני יום הבחירות. התיקון שאני הבאתי כאן, בכנסת ישראל, הוא תיקון שהיה מתואם לחלוטין עם ועדת הבחירות המרכזית, אבל מה לעשות? הקואליציה הפילה את זה מתוך שיקולים קואליציוניים. אז, הינה, תדעו לכם – ואנחנו משתדלים להימנע עכשיו מביקורת פוליטית, ואמרנו שבימים האלה אין קואליציה ואופוזיציה, אבל אנחנו חברי כנסת, אנחנו מייצגים את הציבור, ותפקידנו גם להעביר את התחושות של הציבור. במקרה הזה אני מעביר את התחושה של הטייסים שעובדים בחברות התעופה הישראליות, והם מבקשים דבר פשוט, תיקון שהם – יוכלו להצביע 48 שעות לפני יום הבחירות בתנאי שביום הבחירות הם נמצאים בחו"ל עם הצוות שלהם, אם זה חברת אל על, ארקיע, ישראייר, אייר חיפה, או אפילו חברת מטען. יש לנו חמש חברות תעופה. אני לא יודע אם נצליח לעשות את זה עכשיו. לא נצליח. אבל יכול להיות שבכנס הקיץ תרימו את הכפפה. אני אגיש - - - << קריאה >> שלום דנינו (הליכוד): << קריאה >> תציע חוק. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> החוק הוגש, הפלתם את החוק. אי-אפשר להגיש סתם חוק כשאין תמיכה. אז הינה, אני קורא גם ליו"ר הקואליציה, גם לחבריי בקואליציה: בואו ביחד נעשה משהו קטן ומינימלי שאנחנו יכולים לעשות עבור הטייסים שלנו, שאמרתי, חלק ניכר מהם שומרים על הביטחון שלנו. ולכן אני מאוד מקווה שהדבר הזה אכן יתקיים. ושוב, אני מחזק את כל הטייסים והטייסות, נווטים ונווטות, וכל מי שכרגע מגן עלינו בשמי טהראן. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה, אחרונת הדוברים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי היושבת בראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, אז בימים אלה, כשאנחנו מחליטים להתכנס כפרלמנט, ככנסת ישראל – אם כי אני מחזיקה באמת בעמדה שגם בזמן מלחמה הכנסת צריכה להיות פתוחה ולא לתת שום פרס לאויבינו – עדיין, בתוך המגבלות הביטחוניות ברור שההסכמה לפתוח את הכנסת היא הסכמה שנובעת מתוך הבנה הבסיסית, גם מתוך השכל הישר, שמה שצריך לעלות כאן בבית הזה, בימים אלה, כשעם ישראל כולו מתמודד עם מטח טילים לעבר כל הארץ - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שקט, בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> יש פה רעש מאוד מאוד גדול. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> שקט, בבקשה. גם הנכנסים, בבקשה להיכנס בשקט. תודה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני אשמח שתוסיפי לי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אוסיף לך, בסדר. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> תודה. אז בוודאי כשכל אזרחי מדינת ישראל ועם ישראל מתמודדים עם מטחי טילים, עדיין כבדים, יש לומר – בסוף אנשים מתמודדים, מספיק שהם מתמודדים עם שתיים-שלוש פעמים של אזעקות – צריך להבין שאנחנו לא יכולים להיות מנותקים מהם. צריכים לדון בנושאים שעוזרים להם, מסייעים לאזרחים. היום בבוקר התכנסה ועדה, ועדה משמעותית על הנגשת המיגון, מרחבים ממוגנים לאזרחים ותיקים, לקשישי הארץ, לזקני הארץ הזו ולאנשים עם מוגבלויות, כאשר אנחנו מדברים על - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני מבקשת שהנכנסים – סליחה, אני אוסיף לך את הזמן – ייכנסו בשקט, בבקשה. זה מפריע. בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> צריך להגיד לסדרנים, הם גם מדברים איתם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סדרנים, אני מבקשת בכניסה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז הבוקר התכנסה ועדת העבודה והרווחה ודנה על מרחבים ממוגנים לזקני הארץ הזו, לאנשים עם מוגבלויות, כאשר אנחנו מדברים על למעלה מ-700,000 איש, וכל אחד מאיתנו יכול לדמיין לו את האישה המבוגרת או האיש המבוגר שלא מצליחים לרדת שלוש קומות או ארבע קומות למקלט של הבניין, ולעיתים אין בכלל מקלט משותף; הורים שנשארים עם הילדים שלהם עם מוגבלות; אימא שמתראיינת ומספרת שהיא עצמה עם ניוון שרירים ולכן היא שולחת את הילדים למקלט ומתפללת שהיא לא תחטוף ולא תיפגע. את האנשים האלה אנחנו לא יכולים להזניח, לזנוח ולתת להם להיפגע. אנחנו לא מדינה שהתעוררה רק לפני שבוע - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אפשר, בבקשה, שקט שם, בכניסה? תודה. אפשר להיכנס בשקט, בבקשה. הדברים שנאמרים פה מאוד חשובים. כן, בבקשה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> בגלל שאני דוברת אחרונה הם מרשים לעצמם. אז אני אומר עוד פעם: אני, העמדה שלי, אדוני השר, היא שגם בזמן מלחמה אסור לתת לאויבים שלנו את התענוג שכנסת ישראל סגורה, אבל אם לפתוח אותה, בוודאי רק לנושאים ולענייניים שיש בהם כדי לתרום לאזרחי מדינת ישראל ולמאמץ המלחמתי בעת הזאת, עניינים שיש בהם גם ברמת השכל הישר – לא צריך פה הסכמות רק, שברמת השכל הישר הם הולמים ותואמים את הימים שאנחנו נמצאים בהם. היום בבוקר אני סיפרתי שהשתתפתי בוועדת העבודה והרווחה, ובדיון הזה עלה נושא מאוד מאוד חשוב: מרחבים ממוגנים לזקנים, לאנשים עם מוגבלויות. עדיין, אי-אפשר. אפשר שקט? אחרת הנאום הזה לעולם לא ייגמר. אני מתעקשת לומר את דבריי. תודה. אז אני אומרת, בסוף יש אנשים זקנים, יש זקנים גם עריריים, בודדים, יש הרבה מאוד ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות. אנחנו מדברים על למעלה מ-700,000 אנשים שכרגע זו גזרת גורל בעבורם, הם לא יכולים להגיע לא למרחב משותף ולא למרחב מוגן. זה מצב שאנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו. במיוחד שלא התעוררנו לפני שבוע למצב שאנחנו מבינים שמדינת ישראל מתמודדת עם טילים בכל רחבי הארץ; למעלה מעשור – לפחות אפשר לומר עשור – שזה לא רק הטפטופים שהכרנו בשדרות ולא הקטיושות בזמנו של קריית שמונה. אין שום סיבה שאנחנו לא נהיה עם תוכנית לאומית שהיא קונקרטית, שנותנת מענה רחב לקשישים ולאנשים עם מוגבלויות. בוודאי שהייתי רוצה שבעולם מתוקן מי שיתכלל את הדבר הזה יהיה רח"ל – הרשות הלאומית לחירום. אני אומרת לכם, לצערי, היום במדינת ישראל באים למשרדי ממשלה, זה לא שיש במגירה תוכנית הפעלה לחירום. זה דבר שהוא בלתי אפשרי, רח"ל לא מתכללים את האירוע. גם החלטת ממשלה של פיזור מיגוניות, חלקן מונגשות – גם זה אינו מספק. אני אומרת שיש לזה קשר ישיר, גברתי היושבת בראש – מירב, זה מפריע. חברים, זה מפריע, אי-אפשר, הנאום הזה לא נגמר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל סליחה, זה מפריע. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תנו לה לדבר, אז היא תוכל לסיים. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אם כבר התכנסנו, אז תקשיבו. יש לזה קשר ישיר לעובדה ששרים קונקרטיים אינם נמצאים ואינם מאוישים. אין לנו שר רווחה במשרה מלאה, אין לנו שר בריאות במשרה מלאה, אין לנו שר פנים במשרה מלאה. המצב הזה ששרים שאמורים לטפל בעורף בצורה אינטנסיבית, לילות כימים, אינם מאיישים את התפקיד הזה הוא מחדל. אני חושבת שלא מאוחר. לא מאוחר לקרוא לראש הממשלה, למשל, להחזיר את השר מרגי, להיות – לתקופת המלחמה תהיה שר הרווחה. לא חסרים פה אנשים ונשים שיכולים למלא, שימלאו תפקידים של שרים. שרת רווחה, שרת פנים וגם שרת בריאות. אני אומרת לכם, בסוף כשיש הרבה מאוד גורמים אבל אין גורם מתכלל, אז איך אותם קשישים לא יהיו בבתים שלהם כשיש אזעקה, כשאין מי שמצליח בכלל לסייע להם? יושב פה השר לשעבר ארבל. אני אומרת לך, היום הרשויות זה המלצה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת פנינה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני מסיימת. הרשויות – זה הפך להיות המלצה. הן רוצות, אבל אין סטנדרט אחיד, אין מי שמפקח, מי שבאמת עושה רישומים של אותם קשישים, של אנשים עם מוגבלויות. הדבר הזה הוא בלתי אפשרי. אני קוראת מכאן לראש הממשלה: יש לך אנשים. אם אתה סומך על האנשים שלך בקואליציה, תמנה כבר עכשיו, גם אם זה לתקופה מוגבלת בשביל המלחמה, כדי שיסייעו לאזרחי מדינת ישראל. לסיום אומר: אני רוצה לחבק מכאן ולחזק את כל חיילי צבא הגנה לישראל, ובטח את הטייסים והטייסות והנווטות שלנו; לשלוח את התנחומים שלי למשפחות שאיבדו את היקרים להן מכול, וכמובן החלמה מלאה לפצועים. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את השר אלי כהן לסכם את הדיון. השר שלמה קרעי, אני מזמינה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, זה בלי הגבלה, גברתי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר, בלי הגבלה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, אני שומע כאן חבר כנסת שפעם קראו למפלגה שלו יש עתיד, אבל אמור מעתה: (אומר בערבית "יש עתיד"). אזרחי ישראל, זאת הרשימה שהצביעה היום אי-אמון כנגד ממשלת ישראל ביחד עם תומכי הטרור מהרשימה המשותפת, עם איימן עודה, בזמן - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרשימה שלך, אולי לא אתה. הרשימה שלך הצביעה היום אי-אמון בממשלת ישראל, אי-אמון של הרשימה המשותפת בזמן מלחמה. זה היה בטעות. הבנתי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> אתה שקרן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מה זה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - הפשיעה בחברה הערבית. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז זה לא היה בטעות. שימו לב כמה דעות יש בתוך יש עתיד, הרשימה המשותפת יש עתיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> שקט, בבקשה. חברת הכנסת בן ארי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אמור מעתה (אומר בערבית "יש עתיד"). הצבעתם היום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה יש לך? אבל משכנו את הצעת האי-אמון. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא משכתם. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> משכנו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם הצבעתם עם איימן עודה. הצבעתם עם איימן עודה היום. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מי הצביע? על מה אתה מדבר? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם? מי הצביע? מירב בן ארי אומרת שזה היה מכוון, וזה אומר שזה היה בטעות. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, די כבר. רעל, רעל. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אתם הצבעתם היום. מה אתם חושבים, שישכחו לכם את זה? הצבעתם היום אי-אמון עם הרשימה המשותפת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טוב. אני מבקשת, בבקשה, שקט, שהשר יסיים את דבריו. דרך אגב, כן יש חמש דקות, זה עם הגבלת זמן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא, זה בלתי מוגבל. לא? זה לא מוגבל בזמן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> זה לא מוגבל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לך לעזאזל, לך לעזאזל. שמעת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הצבעתם היום - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה, אני לא מוכנה לדיבור הזה. לא, לא, אף אחד לא אומר את מה ששמעתי פה עכשיו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הרעל זה הרעל שאתם שולחים ללוחמי צה"ל ולממשלת ישראל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני חושבת שאנחנו לא צריכים להנפיק לאויב שלנו תמונות מהסוג הזה. בבקשה, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נאמרים פה דברים קשים, אנחנו לא צריכים – מותר לנו לחלוק ולחשוב אחרת, זה בסדר, לא צריך לומר דברים בסגנון הזה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> האמת כואבת. הרעל האמיתי הוא הרעל שאתם שלחתם כאן ללוחמי צה"ל ולממשלת ישראל בזמן מלחמה, והצבעתם על אי-אמון בממשלה יחד עם הרשימה המשותפת. הצבעתם היום, ומירב בן ארי גם אמרה שזה היה מכוון. אולי חלק מכם חושב שזה היה בטעות. הצבעתם על אי-אמון של איימן עודה, כן או לא? הצבעתם על אי-אמון של איימן עודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. מירב, בבקשה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא פלא - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, הוא לא. בסדר, אז מספיק. יופי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא פלא שאתם מידרדרים, לא פלא שהעם בישראל לא מאמין לכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אנחנו אמרנו את זה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> לא פלא שרואים אתכם משתפים פעולה עם איימן עודה בחרפה, בזמן מלחמה, ומצביעים יחד איתו על אי-אמון בממשלת ישראל בזמן מלחמה. אין תחתית שלא תגיעו אליה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא, לא, חבר הכנסת בן ברק, אני לא מוכנה לשיח הזה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת בן ברק, קריאה ראשונה. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אני רוצה לומר עוד משהו. שמעתי כאן קריאות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> שמעתי כאן קריאות של אלה שעודדו את הסרבנות בזמנו, הסרבנות האיומה שהובילה את מדינת ישראל לעברי פי פחת. אני רוצה לומר לכם, בזמן אמת, יחד עם חבריי, אנחנו יצאנו בחריפות כנגד נגע הסרבנות, ואני גאה על כך. הסרבנים הם רק שלכם, הם כבר הודחו מצה"ל. הטייסים הם של כל עם ישראל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הטייסים והלוחמים במדינת ישראל הם של כל עם ישראל. הסרבנים הם רק שלכם. הם כבר לא בצה"ל, הם כבר לא תקפו באיראן. אנחנו לא צריכים סרבנים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, לא נעים, אפשר לצאת. לא נעים לכם לשמוע, תצאו. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הלוחמים הגיבורים שלנו הם של כל עם ישראל – הסרבנים הם רק שלכם. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא נעים לכם לשמוע, תצאו. חבר הכנסת קריב, אבל מה זה הקללות האלה? מה זה הרדידות הזאת? << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> זה לא אני קובע אם למשוך, זה אופיר כץ. ברגע שהוא יגיד לי לרדת, אני ארד. אני מקבל את זה, אבל יש יושב-ראש קואליציה, והוא אומר לי מתי לרדת. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אביר ההשתמטות - - - << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את הסרבנים - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה שקרן. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> את הסרבנים העיפו כבר מזמן מהצבא. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת יסמין פרידמן, קריאה ראשונה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> הם לא חלק מגבורת לוחמינו באיראן ובשאר החזיתות, הם לא חלק. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת יוראי, קריאה ראשונה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אז כן, כבוד ללוחמינו הגיבורים. כבוד לטייסים שלנו. כבוד להנהגה הנחושה בראשות נתניהו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת יוראי. << דובר_המשך >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר_המשך >> אבל לא כבוד לסרבנים. הסרבנים הם רק שלכם – הטייסים והלוחמים הם של כל עם ישראל. תודה רבה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> שקרן, שקרן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת קריב, קריאה שלישית. החוצה, בבקשה. חבר הכנסת קינלי, קריאה ראשונה. (חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבריי, אנחנו מתקדמים להצבעה. אני רוצה לומר, ההצבעה הראשונה תהיה הצבעה שמית, לבקשת האופוזיציה. ההצבעה הראשונה תהיה הצבעה שמית. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות. תחילה נצביע על הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31ב לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה סמכויות לפי חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע"א–2021. ההצבעה תהיה שמית, בבקשה. שקט בבקשה במליאה, תודה. הצבעה שמית << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול – בעד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח אמיר אוחנה – בעד ינון אזולאי – בעד דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח קארין אלהרר – נגד עמיחי אליהו – בעד זאב אלקין – אינו נוכח משה ארבל – בעד יעקב אשר – אינו נוכח אביחי אברהם בוארון – בעד אוריאל בוסו – בעד מישל בוסקילה – בעד דבי ביטון – אינה נוכחת חיים ביטון – בעד מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח בועז ביסמוט – בעד ולדימיר בליאק – נגד מירב בן ארי – אינה נוכחת רם בן ברק – נגד איתמר בן גביר – בעד סמיר בן סעיד – אינו נוכח יואב בן צור – בעד ניר ברקת – בעד ששון ששי גואטה – בעד טלי גוטליב – בעד יצחק גולדקנופ – בעד מאי גולן – אינה נוכחת איתן גינזבורג – נגד גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח סימון דוידסון – נגד אבי דיכטר – אינו נוכח גלית דיסטל אטבריאן – בעד אלי דלל – בעד שלום דנינו – בעד אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח עמית הלוי – בעד שרן מרים השכל – אינה נוכחת ניסים ואטורי – בעד מיכל מרים וולדיגר – בעד יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת אכרם חסון – בעד ווליד טאהא – אינו נוכח בועז טופורובסקי – נגד משה טור פז – נגד אחמד טיבי – אינו נוכח יוסף טייב – בעד אוהד טל – בעד יעקב טסלר – בעד חילי טרופר – אינו נוכח מאיר כהן – נגד מירב כהן – נגד עופר כסיף – אינו נוכח אופיר כץ – בעד ישראל כץ – אינו נוכח רון כץ – נגד יוראי להב הרצנו – נגד ירון לוי – נגד מיקי לוי – נגד יריב לוין – בעד נעמה לזימי – נגד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח טטיאנה מזרסקי – נגד מרב מיכאלי – נגד שלי טל מירון – נגד יונתן מישרקי – בעד חנוך דב מלביצקי – בעד יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי – בעד צגה מלקו – בעד אבי מעוז – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד שרון ניר – נגד בנימין נתניהו – אינו נוכח יואב סגלוביץ' – נגד יבגני סובה – נגד צבי ידידיה סוכות – בעד משה סולומון – אינו נוכח לימור סון הר מלך – בעד אופיר סופר – אינו נוכח אורית מלכה סטרוק – בעד משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עפיף עבד – בעד איימן עודה – נגד עדי עזוז – אינה נוכחת חוה אתי עטייה – בעד חמד עמאר – נגד צביקה פוגל – בעד עודד פורר – נגד יצחק פינדרוס – בעד משה פסל – בעד מאיר פרוש – בעד יסמין פרידמן – נגד אורית פרקש הכהן – נגד מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת אריאל קלנר – בעד יצחק קרויזר – בעד גלעד קריב – נגד שלמה קרעי – בעד אליהו רביבו – בעד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת אפרת רייטן מרום – נגד אלון שוסטר – נגד קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת אלעזר שטרן – נגד מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – אינו נוכח אושר שקלים – בעד עאידה תומא סלימאן – נגד פנינה תמנו – נגד << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סיבוב שני. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח דן אילוז – אינו נוכח ואליד אלהואשלה – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח יעקב אשר – אינו נוכח דבי ביטון – אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח דוד ביטן – אינו נוכח מירב בן ארי – נגד סמיר בן סעיד – נגד מאי גולן – אינה נוכחת גילה גמליאל – אינה נוכחת בנימין גנץ – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח אבי דיכטר – אינו נוכח אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח שרן מרים השכל – אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף – אינו נוכח יאסר חוג'יראת – אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת ווליד טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח חילי טרופר – אינו נוכח עופר כסיף – נגד ישראל כץ – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח יאיר לפיד – אינו נוכח יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת בנימין נתניהו – אינו נוכח משה סולומון – אינו נוכח אופיר סופר – אינו נוכח משה סעדה – אינו נוכח מנסור עבאס – אינו נוכח עדי עזוז – אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי – נגד שמחה רוטמן – אינו נוכח יעל רון בן משה – אינה נוכחת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת נאור שירי – נגד << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> האם יש עוד מישהו שמבקש להצביע? תמה ההצבעה. בעד – 49, נגד – 36, אין נמנעים. אני קובעת כי הודעת הממשלה אושרה. ההצבעה הבאה תתבצע בהרמת יד. אני מבקשת, כשנאמר בעד – להרים את היד ולהשאיר את היד כדי שנוכל לספור אתכם, כנ"ל לגבי הצבעת נגד. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה סמכויות לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. מי בעד? בבקשה להשאיר את הידיים למעלה. בבקשה לשבת, מאוד קשה לספור ככה. לשבת, אנחנו מתקשים מאוד לראות שם. 35 בעד. מי נגד? זה יותר קל. אתה מצביע בעד או נגד? עכשיו זה נגד. מי נגד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ארבעה נגד. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ארבעה נגד. מי נמנע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלושה נמנעים. הצבעה מס' 2 בעד הודעת הממשלה – 35 נגד – 4 נמנעים – 3 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ג 35 בעד, ארבעה נגד, שלושה נמנעים. אני קובעת כי הודעת הממשלה אושרה. נעבור להצבעה על הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה סמכויות לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. ההצבעה תהיה בהרמת יד. נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 3 בעד הודעת הממשלה – 33 נגד – 4 נמנעים – 2 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 33, נגד – ארבעה, שניים נמנעים. אני קובעת כי הודעת הממשלה אושרה. נעבור להצבעה על הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה סמכויות לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, וסמכויות לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009. הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 4 בעד הודעת הממשלה – 30 נגד – 4 נמנעים – 3 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – 30, נגד – ארבעה, שלושה נמנעים. אני קובעת כי הודעת הממשלה אושרה. נעבור להצבעה על הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה סמכויות לפי חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה–1965. הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 5 בעד הודעת הממשלה – 28 נגד – 2 נמנעים – 3 הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> 28 בעד, שניים מתנגדים, שלושה נמנעים. אני קובעת כי הודעת הממשלה אושרה. << נושא >> צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ו–2026 << נושא >> [נספחות.] << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הנושא הבא על סדר-היום: בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. אני מזמינה את חבר הכנסת שלום דנינו, יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את המלצת הוועדה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. << דובר >> שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר >> חברים, היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את המלצת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ו–2026. חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה במהלך האינתיפאדה השנייה. החוק מגביל את שר הפנים מלהעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושבי איו"ש או חבל עזה, וכן לתושבים ממדינות עוינות – איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כמו כן, קובע החוק כי המפקד הצבאי באיו"ש, או אדם שהוסמך על ידי שר הפנים לעניין זה, לא יהיו רשאים להעניק לתושבי אלה היתרים לשהייה. הגבלה זו חלה גם במקרים של איחוד משפחות עם אזרחים ישראלים. התכלית בבסיסו של החוק היא ביטחונית, על רקע מעורבותם של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה בפיגועי טרור, ונושאים תעודות זהות ישראליות בעקבות איחוד משפחות. תעודות זהות אלה אפשרו להם תנועה חופשית בין שטחי איו"ש ועזה לישראל ובתוך ישראל עצמה. איסור זה אינו גורף, שכן בחוק קבועים חריגים וסייגים המאפשרים במסגרת שיקול הדעת המסור לשר הפנים להעניק אזרחות, רישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל במקרים אלה – היתר שהייה בישראל לבני זוג, כאשר הגבר מעל גיל 35 או כאשר האישה מעל גיל 25; רישיונות ישיבה לבני זוג בני 50 ומעלה השוהים בישראל בהיתר, כדין, של עשר שנים לפחות; רישיון ישיבה בישראל לילד עד גיל 14; היתר שהייה בישראל ילד מעל גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהוריו; רישיון ישיבה בישראל במקרים הומניטריים מיוחדים; היתרי שהייה בישראל למטרות טיפול רפואי, למטרות עבודה, למטרה זמנית, של עד שישה חודשים; ולבסוף, היתרים מיוחדים במקרים של הזדהות עם מדינת ישראל, עשייה למען המדינה, או במקרים שלמדינה יש עניין מיוחד בכך. במהלך 2025 תוקן החוק והורחבה המגבלה על מתן היתרי שהייה ורישיון לישיבה בישראל למי שהורשע במעשה טרור או שהוא פעיל טרור, וכן לקרובי משפחה של אדם כאמור. מאז נחקק החוק, הוגשו נגדו כמה עתירות, ובאחרונה גם התיקון משנת 2025. בית המשפט העליון עסק פעמיים בשאלת חוקיותו של החוק המקורי, ובשני המקרים פסק בית המשפט העליון ברוב של שישה שופטים, לעומת חמישה, כי אף שהחוק פוגע בזכות לחיי משפחה ולשוויון של תושבי ואזרחי ישראל המבקשים להינשא לתושבי איו"ש ועזה, הרי שנוכח תכליתו הביטחונית של החוק, פגיעה זו היא מידתית. אזכיר גם כי אף שהחוק מגביל את הזכות לחיי משפחה בישראל, הוא אינו מונע אותה לחלוטין, והיא יכולה להתממש במקום מושבו של בן הזוג שאינו מישראל. החוק אינו מונע מבני זוג ישראלי ופלסטינאית, או להפך, להקים משפחה בשטחי יהודה ושומרון. החוק רק מגביל את האפשרות שיעשו זאת בשטח מדינת ישראל כאמור, נוכח השיקולים הביטחוניים. בשנת 2021 פקע תוקפו של החוק, ובשנת 2022 הוא נחקק מחדש במתכונת דומה ובמספר שינויים. מנגנון הארכת הוראת השעה הקבוע בחוק מאפשר לממשלה להאריך את תוקפו של החוק באמצעות צו, לתקופה שלא תעלה על שנה, באישור הכנסת, ולפי המלצת ועדה שתקבע ועדת הכנסת. ועדת הכנסת קבעה כי ועדה זו תהיה הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה. בדיון שנערך בוועדה המשותפת נשמעו עמדותיהם של גורמי הביטחון, אשר הציגו בדיון את חוות דעתם המתעדכנת ביחס להתפתחויות הביטחוניות, ושל נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, אשר גם הם מדווחים לוועדה באופן שוטף במסגרת דיווחים רבעוניים על סך הבקשות שהוגשו בפילוחים שונים. לפי גורמים אלה, אוכלוסיית מבקשי איחוד המשפחה מהווה אוכלוסיית סיכון בשל היכולת המוכחת להסתייע בה לביצוע פיגועים. כמו כן צוין: במהלך השנים האחרונות התרחשו בישראל עשרות אירועי טרור שבהם היו מעורבים אזרחים ותושבים שקיבלו מעמד בישראל כתוצאה מאיחוד משפחות, או ילדיהם של אזרחים ותושבים כאלו. הוועדה המשותפת השתכנעה מהנימוקים שהובאו בפניה, ועל כן החליטה להמליץ לכנסת לאשר את החלטת הממשלה ולהאריך בשנית את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022, לתקופה נוספת, עד ליום ה' באדר ב' התשפ"ז, 14 במרץ 2027. אני קורא לחברי הכנסת לקבל את המלצת הוועדה המשותפת ולאשר את הצו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה, יישר כוח. << דובר_המשך >> שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> נשארו לי ארבע דקות. אני רוצה לנצל עוד דקה או שתיים חשובות מאוד. אני מנצל גם את זה שהשר לוין פה וחבר הכנסת עמית הלוי כאן. בדיון בוועדה היום הופתענו לגלות שהתיקון שתוקן בחוק על ידי חבר הכנסת עמית הלוי לא ממומש. אנחנו, כוועדה, לא קיבלנו הודעה שלא מממשים את החוק בפועל, והם לא ידעו לתת לנו תשובות. אני ביקשתי את הדברים הבאים: 1. שיגישו באופן דחוף איך הם מתכוונים לעשות את הבקרה על הגדלת המעגל שתוקן בתיקון החוק על ידי חבר הכנסת עמית הלוי. הופתעתי שלא קיבלנו כל הודעה, כל התראה, שהדבר הזה לא ניתן מבחינתם, שחסר להם מערכות, דיווחים, וכאלה דברים. זו נקודה אחת. נקודה שנייה, אני רוצה לפנות דווקא ליריב. אנחנו מעלים את החוק ואני מעלה את החוק בשביל שהוא יפסיק להיות בצו של הוראת שעה, ושיהיה חוק קבוע, ואני מבין שהוועדה דוחה מפעם לפעם מסיבות שאני יכול לנחש אותן. אני אומר לך שזה חשוב ביותר, כי הדברים מגיעים לכדי כך - - - << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> לא צריך לשכנע אותי. זה נוצר בגלל שאין עצמאות - - - << דובר_המשך >> שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אה, זאת הסיבה? << קריאה >> שר המשפטים יריב לוין: << קריאה >> אני תומך בזה באופן מוחלט - - - << דובר_המשך >> שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> כי בג"ץ מבקש, לפי מה שהבנתי היום בוועדה, גם לדון בתיקון החוק של עמית הלוי, ועומדות שם עתירות שמוכרעות בשישה נגד שבעה. הערה אחרונה שלי לבית המשפט העליון, ואני רוצה שהוא יבין - - - חברים, בבקשה, דקה אחרונה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ששש, אני חושבת שאלו דברים חשובים מאוד. בבקשה. << דובר_המשך >> שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת): << דובר_המשך >> אני רוצה לפנות לבית המשפט העליון ולהגיד שהחוק הזה – ככל שאני דן בו, משנה לשנה אני מגלה בו חורים ענקיים, וזה המינימום שאנחנו יכולים לעשות לטובת הגנה על אזרחי ישראל. אצלי, בנגב, אני מכיר שניים-שלושה נרצחים, בדיוק מאותם ילדים. זה מפר גם את האיזון בקהילה הבדואית. הם מגיעים לעד כדי 40% ילדים משותפים, או שנולדים באיו"ש. אני רוצה גם להבהיר את הנקודה שכל החוק הזה בעצם נועד לדור א' שמגיע. אבל אותם ילדים שמגיעים לכאורה אחרי בדיקה ביטחונית, בפועל קורה אחרי שנים שהם שותפים עוד פעם לטרור. וכשאני שואל את השב"כ: מה שווה הבדיקה הביטחונית שאתם עושים אם אתם יודעים לנבא שאותם היתרים שאתם נותנים, מחר-מוחרתיים הם שותפים למקרים של רצח. אז זאת הבקשה שלי מבג"ץ – תשקלו את הדברים בכובד ראש. והחוק הזה הוא באמת המינימום שבמינימום, ואני לא מרחיב עוד נקודות שנחשפות בפניי, והן קשות מאוד. תודה רבה, חברים. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. נעבור לדיון האישי, אבל לפני כן – רשימת הדוברים נעולה. ראשונת הדוברים חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. אני רוצה להגיד לך משהו, השר שלמה קרעי, ואני אדבר בנועם, לא בכעס ולא בטינה. מרגע שהחלה המלחמה הזאת, האופוזיציה מגויסת לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. לפני 40 דקות ירדתי מזום עם מועצת אירופה, הסברתי את האינטרסים של מדינת ישראל. אגב, יש טכנולוגיה היום להישאר בארץ ולדבר בזום, לא חייבים לטוס – היא קיימת. כמעט שעה וחצי הייתי בדיון עם חברי מועצה מכל מועצת אירופה. הכנס היה במונקו. לא טסתי – נשארתי פה. עכשיו אני רוצה שתקשיב: כך עושה גם ראש המפלגה שלי, שמרגע שהחלה המלחמה הוא כל היום מול התקשורת הזרה – מתדרך כתבים, עובד, הולך לזירות. גם אני הייתי בבית שמש, הייתי בתל אביב. אנחנו הולכים למלונות, אנחנו מדברים עם אנשים. באמת, לא חושבת ששמעתי חבר כנסת אחד מהאופוזיציה, לפחות האופוזיציה הציונית, שאפילו מותח ביקורת. ואגב, יש ביקורת, לא חסר. אבל כרגע אנחנו אגרוף. הבת שלי, כמו הבת שלך, באמת רצות, ושלא לדבר על תושבי תל אביב שרובם בכלל בלי מקלטים ורצים לחניונים של רכבת. ואני לא רוצה להגיד לך איפה החברים של הבת שלי ישנים בלילות. אבל מתמודדים – מה שנקרא, אני אוהבת את המילה באנגלית resilience. יש לנו resilience. ואנחנו כולם יחד, כשהוחלט להעלות אי-אמון כל הסיעות הציוניות משכו את האי-אמון בקטע ציוני. אגב, עשינו את זה גם בעם כלביא ביוני. אני אישית, למי שזוכר, עליתי לפה ויצאתי על איימן עודה, ואמרתי לו: זאת מלחמה, גם האזרחים הערבים רצים למקלטים. במקום שתבוא פעם אחת - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה. - - פעם אחת ותדבר לעניין – שני דברים יכולים להיות כאן. 1. תבוא ותגיד, אגב, כמו שיושב-ראש הכנסת אמר היום בנשיאות, הוא אמר לי: אני מעריך את זה – וחלק שמעו כאן – את התנהלות האופוזיציה שמשכה את האי-אמון. הרי אתה יודע שמשכנו. אז במקום שתבוא ותגיד, משכתם את האי-אמון – טיפה, פעם אחת תרד קצת מהאולימפוס, תגיד - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> וגם שני הח"כים מיש עתיד שישבו כאן והצביעו, על מה? על אי-אמון של הפשיעה בחברה הערבית. אז על השניים האלה אתה הולך ומשתלח פה באופוזיציה ציונית שעושה כל מה שהיא יכולה כדי לסייע לממשלה שאתה יודע מה דעתי עליה. תסתכל מה אנחנו עושים - - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיד לך מה הבעיה שלך, שלמה קרעי, שגם אם יום אחד תקום כאן ממשלת אחדות לאומית – דברים שיכולים לקרות, כי בסוף על 80% מהנושאים אנחנו מסכימים, ואפילו על החוק הזה אנחנו מסכימים; אפילו על העברת הסמכויות אנחנו מסכימים. גם כשכולם יהיו בעד, אתה תמיד תהיה נגד. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תצחק, תצחק. זה דבר שאתה תצטרך לקחת אליך. ואני רוצה להגיד לך משהו – תלמד משהו אחד - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> משפט אחרון, חברת הכנסת. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> למה הצבעתם עם איימן עודה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> מירב, משפט אחרון. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מסיימת. אני רוצה להגיד לך משהו: אתה לא מסוגל פעם אחת להבין שמדינת ישראל מגויסת. לכן תמיד אתה תהיה זה שבחוץ. אבל כל האנשים הציונים פה שיודעים להתנהל ביחד יהיו - - << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> הם הצביעו עם איימן עודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - ואתה תמשיך עם זה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואני רוצה להגיד לך דבר אחד, הינה אני מסיימת. אפילו חברי כנסת מתוך הקואליציה שלך, כשעלית – התביישו בך. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> תמשיכו להצביע עם איימן עודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן ולאחל החלמה מהירה לכל אלה שנפצעו. אני גם רוצה להשתתף בצערה של המשפחה ממג'דל שמס, משפחת ח'טאר. אני יודע שזה קשה, אני יודע – לאבד בן, בעל, במלחמה, כשאתה פוגש אותו כמה ימים לפני כן ואחרי זה הוא לא חוזר. זה מאוד קשה. אבל אנחנו הדרוזים מאמינים בגורל, ואני מחזק אתכם – תהיו חזקים, תחזיקו מעמד, כל עם ישראל לידכם ואיתכם. הנושא השני שאני רוצה לדבר עליו: יושבים כאן שרים, חברי כנסת – חייל במילואים מעוספיא בצו 8, נלחם במילואים, ומה הוא מקבל בבית? צו הריסה. ב-3 בחודש, אחרי שפרצה המלחמה, ביום הראשון ששלחו לו ואמרו לו: אתה צריך להתייצב, הוא התייצב. והוא מקבל טלפון מהמשפחה שלו, והם אומרים לו, קיבלנו צו הריסה. צו ההריסה איתי כאן – מי שרוצה לראות יכול לבוא לראות; צילמתי, שלחו לי את הצו. זאת בושה למדינה. זאת בושה למי שאחראי, זאת בושה לשר בן גביר – כי הוא אחראי ליחידת האכיפה – שהוא מאפשר ליחידת האכיפה בזמנים הקשים האלה לשלוח לאותם חיילי מילואים צווי הריסה. אני לא מבין לאיפה הגענו. לא מצליח להבין. העדה הדרוזית כל כך קטנה, שהמדינה יכולה לקחת אותה כפרויקט; עדה שקשרה את גורלה עם מדינת ישראל. אנחנו מאבדים את האנשים הטובים ביותר שלנו, נפצעים, נהרגים, נותנים הכול. ומצד שני, מה אנחנו מקבלים? צווי הריסה. לא יכול להיות מצב כזה במדינה מתוקנת, במדינה נורמלית. מה, יחידת האכיפה לא במילואים? לא גייסו אותם? לא קיבלו צווי 8? יש להם זמן להוציא צווי הריסה עכשיו? ואני מקבל מבית ג'ן עוד עשרות צווי הריסה שהם קיבלו שם. מה קורה לכם? השתגעתם? יושב סגן שר המשפטים, ואני יודע שהוא לא אחראי לזה, אבל לשר המשפטים יש הכוח שלו והמשקל שלו והכובד שלו. גם סגן ראש ממשלה יכול להשפיע, יכול לדבר, יכול להגיד: בואו תעצרו את זה. ואני אומר לכם, שום צו הריסה לא יעזור. בית אחד לא ייהרס בעדה הדרוזית. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת איתן גינזבורג – אינו נוכח; חבר הכנסת סמיר בן סעיד – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> חברת הכנסת בן ארי, הסיעה שלכם נתנה הנחיה להצבעת האי אמון שאתם יכולים להצביע בעד. טעות זו לא הייתה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא - - - ואני אומרת לך שאתה יום אחד, יום אחד, לא רחוק היום, תסתכל במראה ותבין שאתה בן אדם בלתי נסבל. << קריאה >> שר התקשורת שלמה קרעי: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בבקשה, מירב, זה גם חלק מהאחריות, שאנחנו לא מדברים ככה, לא אומרים ככה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תאמיני לי, אני מה זה משתדלת היום, באמת. אני בהשתדלות הכי גדולה שלי. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בסדר, די, מספיק. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז, לרשותך שלוש דקות, בבקשה. חבר הכנסת שירי, שקט. בבקשה, אני אוסיף לך מה שצריך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - הצביע למבקר המדינה - - - אתה מסתלבט עלינו, תגיד לי? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה, אני אעצור את הזמן. בבקשה, מההתחלה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה אמר דוד בן גוריון, ואני מצטט: עלינו לעזור לאנגלים במלחמתם כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה. סוף ציטוט. 56 שנים מאוחר יותר, לאחר אוסלו ואוסלו ב', החל גל של פיגועי התאבדות ברחבי הארץ. מאות נרצחו ונטבחו והדם זרם ברחובות. בתשובה על ביקורת על ההסכמים אמר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין בפרפרזה לאמירתו של בן גוריון, ואני מצטט: "נילחם בטרור כאילו אין הסכם ונמשיך במשא ומתן כאילו אין טרור". זה היה חלק מהשקר והקונספציה שעליהם שילמנו, ואנחנו עדיין משלמים, מחיר כל כך יקר. אותו דבר נראה כעת לא באמירה אלא במעשים, כשהפרקליטות והיועמ"שית המפוטרת מצפים מנתניהו לנהל מלחמה באיראן ובכל שאר אויבי ישראל כאילו אין משפט, ובמקביל להיאבק על חפותו בבית המשפט כאילו אנחנו לא בעיצומה של מלחמה ארוכה על קיומנו. מה שלא עבד כמובן אצל רבין לא באמת יכול לעבוד גם עכשיו אצל ראש הממשלה. אומנם הוא עושה כמיטב יכולתו להתנהל בשתי המערכות הללו, אבל ברור שיש לכך מחירים כבדים. האמת היא שלצערנו נראה שהיועמ"שית המפוטרת ופרקליט המדינה איסמן מצפים שראש הממשלה ייכנע להתנהלות של מערכת המשפט והתקשורת העוינת ויפרוש מתפקידו ולא משנה מה יקרה למדינה. עו"ד גלי בהרב מיארה ופרקליט המדינה איסמן, באמצע המלחמה אתם מנסים לגרור את ראש הממשלה לעוד עדות בעוד נושא? באמצע המלחמה אתם ממשיכים לרדוף את כל מי שאתם מצליחים מתוך לשכתו? באמצע מלחמה המתפרה ממשיכה לעבוד? זוהי המשכה של אותה מתפרה בזויה של אנשי הפרקליטות הצבאית בראשות הפצ"רית העבריינית שבמוחם המעוות רקחו עלילת דם על לוחמי צה"ל, פברקו סרטון וגרמו למדינת ישראל נזק בלתי הפיך, בזמן שחיילי צה"ל מחרפים את נפשם ומסכנים את חייהם למען כולנו. ועכשיו, בעיצומה של המלחמה הגיע הטיוח הסופי, כאשר הוחלט שמי שיחליט עכשיו בנושא יהיה לא אחר מאשר פרקליט המדינה עמית איסמן, שכידוע, נקי לחלוטין מכל קשר עם עו"ד בהרב מיארה. ובכן, מה היה לנו בכיכובם של בהרב, מיארה ואיסמן: מתפרה, עלילת דם על כוח מאה, נזק תדמיתי לצה"ל ולמדינת ישראל, ועכשיו לקינוח קיבלנו גם טיוח. תגידו, עו"ד בהרב מיארה ופרקליט המדינה איסמן, אתם של ישראל? תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף. ברשותך, שלוש דקות. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמי שנכשל באופן שיטתי, לרוב חברי הכנסת בקואליציה אין מה להציע לציבור מלבד הכפשות, השמצות ושקרים. אליהם מצטרפת סיעה שלמה שמלבד פופוליזם והסתה שקרית, אין לה דבר וחצי דבר לתת לאזרחי המדינה. סיעה שמאגפת מימין את ממשלת הטבח כדי להרגיש עם כאשר בפועל היא בלי. לא משנה כמה פעמים נדבר חבריי ואני בבהירות ובחריפות נגד פשעי החמאס, נגד המשטר האיראני הרצחני ודומיהם, הם ימשיכו לפזר שקרים ולקרוא לנו תומכי טרור, תומכי המשטר האיראני וכן הלאה. העובדה שהוצאנו, אנחנו, המפלגה הקומוניסטית הישראלית, יחד עם המפלגות הקומוניסטיות של איראן וארצות הברית, גילוי דעת משותף נגד המלחמה שבו יצאנו נחרצות נגד משטר האימה האיראני, לא מעניינת אתכם. שקר הוא אמת, אמת הוא שקר, כמיטב המסורת האורווליאנית. לפני עשרות שנים אמר מישהו כך, ואני מצטט: כמובן שהעם לא רוצה מלחמה, אבל אחרי הכול, המנהיגים של המדינה הם אלה שקובעים את המדיניות. ותמיד זה עניין פשוט לגרור את העם איתך, בין אם זו דמוקרטיה, פשיזם, פרלמנט או דיקטטורה קומוניסטית. קול או לא קול, ניתן תמיד לרתום את העם לביצוע רצונם של המנהיגים. זה קל. כל מה שצריך לעשות זה לומר להם שהם מותקפים ולהוקיע את שוחרי השלום על חוסר פטריוטיות וחשיפת המדינה לסכנה. זה עובד באותו אופן בכל מדינה. כך נאמר בציטוט. זה סוף ציטוט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אויב מבית. די, די, די כבר. אויב מבית. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה מה שאתם עושים, בדמגוגיה שקרית ופופוליזם זול, אתם מבקשים לרתום את העם לביצוע רצונכם ולהקיז את דמו ואת דמם של אחרים לשווא. איך ממציאים שאנו מותקפים, ומוקיעים אותנו, שוחרי השלום, כאילו אנו לא פטריוטים, תומכים באויבים וחושפים את המדינה ויושביה לסכנה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך, אתה פוגע בחוסן של המדינה במלחמה. תתבייש לך. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> האמת היא שאתם אלה שמפקירים את הציבור ומקריבים אותו על מזבח מלחמות שווא נפשעות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> תתבייש לך, תתבייש לך. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אף אחד לא מתייחס ברצינות לדברים שלו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אתם חושפים את המדינה ויושביה לסכנה, כפי שראינו ביתר שאת ב-7 באוקטובר 2023 ואחריו. לטובת כולם, בישראל ובאזור כולו, חייבים לסלק אתכם מהשלטון - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תם הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ושלא יגיעו לשם מחליפיכם, שבדיוק כמוכם, חוץ ממי שעומד בראשם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ומי שרוצה לדעת - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נגמר הזמן. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני מסיים. מי שרוצה לדעת מניין הציטוט, שיגגל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> נגמר הזמן, נגמר הזמן, נא לרדת בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> צריך לקחת לך את האזרחות לפי חוק האזרחות. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לקחת לך את האזרחות - - - מזל גדול. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי היושבת-ראש, לא תכננתי לעלות, אבל כמובן שאי-אפשר להשאיר את דברי הבלע של חבר הכנסת כסיף ללא תגובה. הנוכל הטובל ושרץ בידו שעולה כאן ומסביר לנו כמה הוא מתנגד, ממש, הרי הוא כל הזמן מתנגד, לטרור ולמלחמות – בהודעה שמפלגתו הוציאה נכתב שהיא מגנה את ההתקפה הצבאית שישראל פתחה בה נגד איראן. מילה במילה, זה הציטוט של המפלגה הזאת. אז אני, כדי לקצר, אתן לך עצה אחת, חבר הכנסת כסיף: זה נכון שאין כרגע הרבה טיסות יוצאות מישראל – יש טיסות שיוצאות לאיראן. אני מזמין אותך, אני מוכן לפנות לממשלה שתהיה על אחת מהטיסות האלה, וידאגו להנחית אותך בטהראן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני בעד, יישר כוח. בלי מחיאות כפיים. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> איזה פופוליסט עלוב אתה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אי-אפשר לשאול מי רוצה לדבר? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הייעוץ המשפטי אמר שלא. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> סליחה, לא ראיתי, חבר הכנסת איימן עודה. חשבתי שלא היה פה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בבקשה הוא מגיע, תומך הטרור. הינה סמל של מדינת ישראל. אתה תחת סמל מדינת ישראל. הפסים הכחולים ומגן דוד. איזה באסה לך שאתה צריך לנאום מתחת לדגל מדינת ישראל. << דובר >> איימן עודה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושבת בראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, פיקוד העורף קיבל החלטה לסגור את מסגד אל-אקצא לחלוטין בתקופה הזו. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הינה מתחילה הסתה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חשוב לומר שקדושת האדם היא הערך החשוב ביותר ביקום. אין דבר נעלה מהערך הזה. יחד עם זאת, צריך לשמר את זכות הפולחן. אפשר להגיע למשוואה. אנשי הווקף – יש להם ניסיון. יש לפתוח את מסגד אל אקצא בפני המתפללים, במיוחד בימים האחרונים של חודש רמדאן ולרבות בלילת אל-קדר, שזה הלילה החשוב ביותר באסלאם. צריך לפתוח את הדלתות של מסגד אל-אקצא ולהתיר למתפללים להתפלל בחודש הקדוש הזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> הינה משהו שתוכלו להסכים עליו, חבר הכנסת עודה. אתה רוצה את הר הבית - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> להבדיל אלף אלפי הבדלות. בבקשה. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, גברתי היושבת בראש. עליתי לכאן כיוון שאני רוצה להמליץ בפניכם, חברי הכנסת, לא להצביע על החוק הזה, כיוון שאין שום משמעות להצבעה על החוק הזה. שום משמעות, אפס משמעות, כמו שתיאר כאן חבר הכנסת דנינו, שישבתי איתו היום בוועדת החוץ וביטחון. ומה גילינו? מה גילינו? איך לא רעדה לכם היד, היועצים המשפטיים של משרד הפנים? מה גילינו? שעבר פה חוק בכנסת ישראל, נכנס לספר החוקים של המדינה, נכנס לספר החוקים של המדינה, שאומר שלא ייתנו שום מעמד אזרחי למי שהוא קרוב של מחבלים. גם בג"ץ לא נתן בזה צו ביניים, כשבכלל לא צריך להתערב בחוקים. איך העזתם? אני באמת שואל, ידידי שר המשפטים, איך פקידים מעיזים לעשות דבר כזה בניגוד לחוק? החוק אומר: אתם לא יכולים לתת. מישהו הגיש בקשה, הוא רוצה איחוד משפחות. ראש השב"כ הקודם, שאין לי הרבה דברים טובים להגיד עליו, שלח לי שליח בדיונים האלו. רונן בר. הוא אמר לי: חבר הכנסת הלוי, אני תומך בחוק הזה, כי החור הכי גדול של הטרור בישראל זה איחוד משפחות. רוב ככל הרוצחים הישראלים – היום אנחנו יודעים, יו"ר הקואליציה, 852, אני מדבר על אזרחי ישראל או תושבי ישראל – רובם איחוד משפחות. זה לא חוק, זה הדיאלוג המנחה עם בג"ץ, עדאלה וגלאון, שם, שני הבג"צים. אז בחורים האלו, שתיארת אותם, חבר הכנסת דנינו, גיל 25, גיל 35, נכנסים כל הרוצחים של מדינת ישראל. נהרות של דם נשפכו פה, יש לי פה שמות, כל הנרצחים שלנו – ילדים, נשים, מי לא? אז באנו, צמצמנו קצת את החורים. אמרנו: אם אתם קרובים של מחבלים, לא תיכנסו. עכשיו קצת אתקן אותך, חבר הכנסת דנינו. אומרים: יש פה אוכל רעיל, אל תעביר ללימור, תבדוק קודם. לא בדקתם, למה השב"כ עוד לא העביר לכם – אל תעבירו. אתם מכניסים פה רוצחים, על מה? בגלל שלא נתנו לכם נתונים? שימו בצד בינתיים. שימו בצד, ונדמה לי שאתה הנחית אותם, כשהיו לך הסמכויות. שימו בצד, בינתיים שימו בצד – מכניסים. נהרות של דם נשפכו על החוק הזה, על החורים האלו, נשפכו. יש חוק במדינת ישראל. מה שווה החוק? בשביל מה להצביע? יו"ר הקואליציה? בשביל מה להצביע? באים שני פקידים, יועצים משפטיים, הם מחליטים. הם חתמו. לא רעדה להם היד, לאנשים האלו? איזה אנשים אלו? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> לא נתפס. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו – אינה נוכחת. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתן לו תזכורות, לאויב הזה. הוא ברח, הוא עוד פעם ברח. עופר כסיף ברח? אה, הינה, אתה פה. בוא, בוא, בוא, אדון כסיף, בוא, אתה יכול להתקרב, אני אסתכל לך בלבן של העיניים ואני אזכיר לך מי אתה. איש בזוי. חבר כנסת כאן במדינת ישראל, הרי מה יש לך להיות חבר כנסת? אתה הרי לא אוהב את המדינה הזו. אתה שונא את עם ישראל ושונא את מדינת ישראל. פנית לבית הדין בהאג כנגד מדינת ישראל, הצטרפת לתביעות נגד שר הביטחון וראש הממשלה בהאג. אתה שונא את מדינת ישראל, מה אתה עושה פה? מה מחזיק אותך פה, אדוני? מה מחזיק אותך? לך למדינות ערב, קודם כול נראה אם יקבלו אותך בכלל, בוא נראה. אבל לך אליהן, מה אתה עושה פה? בוא, אני אזכיר לך את הדברים הבזויים שאתה כותב בזמן מלחמה. אנחנו תוקפים באיראן, ומה שיש לך לומר, אדוני הבזוי, זה שאנחנו סומכים על הפחד וההפחדה של האזרחים. ובכן, זה מה שאומר האיש הזה. ישראל עושה את אחד הדברים ההיסטוריים – ההיסטוריים – שמשנה את פני המזרח התיכון. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> ראש הנחש. << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> למי אתה דואג? למי דאגת? יימח שמו וזכרו, לח'מינאי, נכון? להזכיר לך מי זה ח'מינאי? להזכיר לך מי זה ח'מינאי? הוא יוצא בפוסטים שלו בטוויטר והוא אומר, האיש הזה, שאנחנו מתלהבים מחיסול הנהגת איראן. מדהים. זה מה שיש לו להגיד; ח'מינאי, שרוצה את כל הציונים בים – זה האתוס של ח'מינאי, לא אני המצאתי ולא נגעתי. בוא, אני רוצה להקריא לך משהו, אני אעשה לך תזכורת, אדוני. בוא, בוא, בוא. ככה: "יש אופוזיציה למלחמת הברירה! לא מדובר במתקפת מנע, אלא במלחמה יזומה של ארצות הברית ושותפיה בישראל, שאין לה שום קשר לאינטרס, לביטחונו או לטובתו של העם האיראני והישראלי או של כל עם אחר". קודם כול – הוא לא יודע לנשום. עברית הוא לא יודע. הוא שם אותנו – בכוונת מכוון, כן? יחד עם האיראנים. זה לא לאינטרס שלנו, לא לאינטרס הביטחון שלנו, לא לאינטרס הביטחון של העם האיראני. תגיד לי, אדון כסיף, כשח'מינאי רצח נפש 30,000 מוחים, מפגינים, רצח אותם, שיסף את גרונם, כל מיני הוצאות להורג מאוד בוטות, מה עשית? מה עשית? מה עשית? בוא נחשוב ביחד – שום דבר. אתה אויב של הגדרת המדינה כמדינת הלאום היהודי. הוא באמת חושב שהוא חי בשווייץ. אני שומעת את הנאומים שלך. אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. אני לא חברה שלך, לעולם לא אהיה. אבל אתה, יש לך חברים מאוד מאוד משונים, שמשקרים את מדינת ישראל, את אזרחי מדינת ישראל, כשכל המטרה היא מטרה אחת ויחידה, והיא לבטל את חוק הלאום, לבטל את מדינת הלאום היהודי ולהקים כאן מדינה פלסטינית על הראש של כולנו, גברתי היו"ר. הוא קורא לך והוא קורא לחברינו "יודונאצים". ככה הוא מכנה אותם. כל הטוויטר שלו: "יודונאצים", "המתנחבלים", "המתנחבלים". עומד כאן, משקר, סופר מתים פלסטינים שאין קשר בינם לבין יהודים או בינם לבין מתיישבי יהודה ושומרון, אבל הוא עושה את זה כעניין שבשגרה. כל מילה שלו צריך לבדוק בציציות. אני מציעה לך, אדוני, באמת להודות מאוד שאינני שרת הפנים ואין לי סמכויות ביד. כי אילו היו לי כאלה, ואני מקווה שבכנסת הבאה, לדוגמה, בקדנציה הבאה, אחרי שנמלא את ימיה של הממשלה, אדם כמו צביקה פוגל יהיה שר הפנים, לדוגמה – כי אין לי ספק שבאומצו של תת-אלוף צביקה פוגל יהיה לעשות שימוש בסמכויות שניתנו בידיו – אדם שחותר תחת קיומה של המדינה, ניקח לו את האזרחות. אנחנו הולכים לקחת לו את האזרחות, אם יש לו לאן ללכת. בואו נראה אם מישהו יקבל אותו. בואו נראה אם מישהו ממדינות ערב יסכים לקבל את האיש הזה, הבזוי הזה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> מסכנה. ממש מסכנה. << קריאה >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא מעריכים - - - את הכסף הם רוצים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> שאני ארחם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אין לנו רוצחים בעזה, תגידי לי, גב' סלימאן? אין ריח של זרחן בשיפא - - - פשוט אצלכם חבורת שקרנים. חיים על השקר. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> טלי, אני יכול להתחיל? << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אני אוסיף לך זמן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. מדהים. תקשיב, אנחנו חייבים לעזור להם לעבור לאל-ג'זירה - - - << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> טלי, טלי, בבקשה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש קודם לברך את כוחותינו הקדושים ולומר בסוף הברכה אמן. לכל תומכי הטרור שכאן, אתם בהחלט מוזמנים לצאת החוצה. תודה רבה שהבנת את הרמז. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון, העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו, מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים, ומן הים הגדול עד לבוא הערבה – ובכל מקום שהם – ביבשה באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה, ישמור ויציל את מגיני ארץ קודשנו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, יַדבר שונאינו תחתיהם, ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון, ויקוים בהם הכתוב: "כי ה' אלֹהיכם ההֹלך עמכם, להִלחם לכם עם אֹיביכם, להושיע אתכם", ונאמר אמן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> במעבר קצת חד, כבן להורים שהם ילידי איראן, אז יש לי מסר למנהיג החדש של משטר האייתוללות, שקוראים לו מוג'תבא, זה השם הפרטי שלו. מהיום ייקרא שמו "מושתבא". מושתבא, יא מוש קרדי. יא מוש קרדי, מושתבא. כלומר, עכבר מת, "מוש" זה עכבר. (אומר דברים בפרסית ומתרגם:) המשמעות: פתחת על עצמך את שערי הגיהינום. ונאמר אמן. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> אמן. תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חבר הכנסת כסיף, שאלה לי אליך: למה אתה נשאר לגור במדינה הזאת? את כל כך שונא אותנו, אתה שונא את המדינה, אתה שונא את האזרחים היהודים שיש פה, אתה שונא ומתעב את חיילי צה"ל, אתה שונא שוטרים, גם הרבצת לאחד מהם – למה אתה נשאר פה? באמת אני שואל. אתה רק כל היום מהלל את מי שתוקף אותנו, אתה תמיד בצד של אלה שנגד מדינת ישראל – אתה בצד של האיראנים, בצד של הפלסטינים. אתה הרי מדבר על פלסטינים יותר מאשר על יהודים. למה אתה לא הולך לגור בעזה? אתה כל היום מהלל אותם ודואג להם, וכשמחסלים להם את מנהיגי הטרור תמיד אתה יוצא נגד החיסולים האלה. למה אתה נשאר לגור במקום שכל כך רע לך בו? למה אתה במדינה שאתה שונא? אתה הרי בוגד במדינה הזאת, אתה נחשב אויב של המדינה הזאת. למה אתה נשאר פה? הרי אתה לא מצליח. מה לעשות, יש למדינה הזאת, ברוך השם, מנהיג שחיסל את כל החברים שלך – את ח'מינאי, את סנוואר, את נסראללה, את כל החברים שלך הוא חיסל. תגיד, אתה היית עצוב מהחיסולים האלה? את האמת. נכון זה העציב אותך שחיסלו את החברים שלך תומכי הטרור? נתניהו פה להישאר ולמגר את הטרור, ואחד כמוך, באמת אני אומר, לא צריך להישאר במדינת ישראל. המדינה מוקיעה אותך, אזרחיה מתעבים אותך, בדיוק כמו שאתה מתעב אותנו. ואם כל כך חשובים לך הפלסטינים ורע לך במדינת ישראל, לך לגור בעזה, ידאגו לך שם. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת שלום דנינו – לא צריך, בסדר. אוקיי. חברי הכנסת, ההצבעה תהיה בהרמת יד. נעבור להצבעה על בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2026. מי בעד? מי נגד? מי נמנעים? הצבעה מס' 6 בעד הצו – 8 נגד – 3 נמנעים – 2 צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ו–2026, נתקבל. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – שמונה, שלושה מתנגדים, שניים נמנעים. אני קובעת כי בקשת הממשלה התקבלה. << הצח >> הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1935).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אני מזמינה את השר שלמה קרעי להציג את הצעת החוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, קראנו בפרשת השבוע: "כי תִשָא את ראש בני ישראל לפקֻדיהם - - - זה יתנו כל העֹבר על הפקֻדים מחצית השקל בשקל הקֹדש". אמרו חכמינו: "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים לאבד את ישראל, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו", להקדים רפואה למכה. בימים אלו, שבהם אנו כותבים את איגרת הפורים החדשה של עמנו בניצחון והשמדת בני-בניו של המן צורר היהודים, אנחנו מקדימים רפואה למכה. הקם להורגך, השכם להורגו. העיקרון הפשוט הזה, שיש מי שרואים בו סיסמה שעבד עליה הכלח, הוא זה שהוביל את המהפך – ממדיניות של הבלגה למדיניות של גבורה ומוסר יהודי. "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". עם כלביא קם לפני תשעה חודשים, וכארי התנשא בשאגתו בשבת זכור, שבה חיילינו השמידו את הצמרת האיראנית שחרתה על דגלה את השמדת ישראל. שלמה המלך אמר בחוכמתו: "לכל זמן ועת לכל חפץ", כלומר לכל דבר יש את השעה ואת הזמן המתאים לו. אז שימו לב, גברתי היושבת-ראש, "הן עם כלביא יקום", זה עם כלביא, "וכארי יתנשא" – "וכארי יתנשא" יוצא בדיוק: באדר התשפ"ו, 998. בדיוק בזמן. לאורך כל המלחמה, ובמיוחד בימים שקדמו למבצע הזה, היינו בהמתנה מורטת עצבים, ולא ידענו כיצד יתפתחו העניינים. אבל תודה לאל שבראשות הממשלה עומד מנהיג משכמו ומעלה, גבוה מכל העם, עם סבלנות של ברזל וראייה של כמה צעדים קדימה, שהוביל אותנו לכל שלב במלחמה בדיוק בזמן: ריסוק חמאס, ואז חיזבאללה, השבת החטופים, כל החטופים, ואז למחיית העמלק בשבת זכור. אני שולח מכאן תנחומים למשפחות ההרוגים והנופלים ורפואה שלמה לפצועים, ביניהם בנו של חברנו, השר בצלאל סמוטריץ'. עם ישראל לובש מלכות במערכה על אויביו, ומחזיר מלחמה שערה בעוז ובגבורה. הפסוק "אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם" מהדהד בכל בית ישראל ומשרה רוח, אמונה ועוצמה על הלוחמים בחזית ועל העם כולו בעורף. אני גאה בחוסן הלאומי שלנו, במשפחות ובילדים, שלמרות חוסר הנוחות במקלטים, מעבירים מסרים של עוצמה וגבורה לממשלת ישראל וללוחמינו בשדה הקרב. כולנו מייחלים ומתפללים שעד יום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, לוחמינו הגיבורים בצבא ישראל ישמידו את כל אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו, ושהשקט והביטחון ישובו לשרור בכל גבולות ארץ נחלת אבותינו. בהקשר לכך, גברתי היושבת-ראש, אני מתכבד להציג את הצעת החוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, התשפ"ו–2026. הממשלה הטילה עליי השנה את האחריות הישירה לאירוע ולהיערכות לקראתו. עבורי זו אינה רק משימה ניהולית או לוגיסטית, זו שליחות קדושה. הילולת רבי שמעון בר יוחאי היא אחד מרגעי השיא הרוחניים של עם ישראל, מקום שבו מאות אלפי יהודים מכל הגוונים מתאחדים סביב אמונה, תפילה ושמחה. חובתנו כנבחרי ציבור היא להיערך באחריות וביסודיות לכל תרחיש. לכן הצעת החוק שלפניכם נותנת מענה ברור גם למצבי חירום, ומסדירה סמכויות והוראות בטיחות מיוחדות, כדי להבטיח שבכל מצב שלום הציבור יהיה מעל הכול. אנו ניגשים למלאכת הקודש הזו, כשבליבנו חקוק זכרם של 45 הנספים באסון הנורא בל"ג בעומר התשפ"א. האסון הנורא הזה מחייב אותנו לאחריות, לערנות ולניהול נכון של האירוע. החוק הזה אינו רק מסמך משפטי, הוא מחויבות מוסרית: ליישם את מסקנות ועדת החקירה, ולהבטיח שכל מי שעולה להר, יחזור לביתו, בעזרת השם, לחיים טובים ולשלום. אני מבקש לשבח את ידידי חבר הכנסת מאיר פרוש, שבתקופתו הונחו היסודות למתווה "שמחה ובבטחה". הניסיון שצבר בשנים האחרונות הוכיח שאפשר לקיים הילולה גדולה ומפוארת, בהשתתפות המונים, תוך הקפדה מלאה על ביטחון הציבור. השנה אנו ממשיכים באותו קו, מתוך רצון שכל חלקי עם ישראל ירגישו בני בית אצל רשב"י. אבל אנחנו לא מסתפקים רק בניהול האירוע. אנחנו מביאים גם בשורה של התחדשות ובונים את עתיד ההר. החוק מאפשר המשך עבודות פיתוח והכשרת קרקע כדי לשפר את התשתיות במקום לשנים קדימה. אנו מסדירים הקמת אוהלי נוחות, אוהלי הסעדה ואוהלי תפילה ושירה, כדי לאפשר אירוח מכובד ונעים לכל העולים להר. בנוסף, אנו מרחיבים ומסדירים את הפעילות במתחם 89 ובמתחם ישיבת בני עקיבא, שיהפכו למוקדי תפילה ושמחה גדולים, בטוחים ומסודרים. אבל לצד השמחה והאופטימיות, אסור לשכוח: השאננות היא האויב הגדול ביותר של הבטיחות. לכן החוק מעגן מנגנונים ברורים ומחמירים: הכניסה והשהייה בהר בזמן ההילולה – מיום י"ז באייר ועד י"ט באייר – תתבצע באמצעות היתרים ייעודיים וכרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית, כדי למנוע עומסים מסוכנים. תתקיים הדלקה מרכזית אחת בלבד במתחם הקבר. כל אירוע נוסף יחייב אישור מקצועי של מהנדסי רישוי וגורמי כיבוי, כדי להבטיח שכל רגע של שמחה יהיה גם רגע של ביטחון. משטרת ישראל והממונה על ההילולה יפעלו בתיאום מלא לניהול הקהל ולמניעת צפיפות מסוכנת, למען שלום הציבור. חברי הכנסת, אנחנו נמצאים במרוץ נגד הזמן. עלינו להשלים את החקיקה עוד לפני היציאה לפגרה. אני בטוח שהוועדה לביטחון לאומי בראשות ידידי חבר הכנסת צביקה פוגל תדון בהצעת החוק במקצועיות וביעילות, כפי שעשתה גם בשנים הקודמות. החוק הזה הוא המסר שלנו לציבור בישראל: מירון מחכה לכם. בואו בשמחה. התפללו בדבקות, וחזרו הביתה בבטחה. אני מודה גם ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אופיר כץ, שהצליח להכניס את החוק לסדר-היום בהקדם האפשרי, ואני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. גם אני מצטרפת לדברים. בטוחה שהדברים ייעשו במקצועיות, כפי שהם נעשו בשנה שעברה ובשנה שלפניה, אז יישר כוח גדול על זה. חברי הכנסת, קודם כול אני נועלת את רשימת הדוברים, אבל מי רוצה לדבר? בבקשה. חברת הכנסת צגה מלקו, לרשותך שלוש דקות. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי כנסת, אתמול נתקלתי בפוסט מזעזע בטוויטר, פוסט של יושב-ראש מפלגת הדמוקרטים בירושלים, שמעז להבדיל בין דם לדם של לוחמינו האמיצים. אני רוצה להקריא לכם את אותו ציוץ בזוי, שתבינו עם מי יש לנו עסק. ערן בן יהודה כותב: "חיל האוויר: שבוע טס הלוך ושוב לטהראן, אין חייל אחד שנשרט; זרוע היבשה: שלושה ימים - - - בלבנון. שני הרוגים והרבה פצועים. איזה פער, צבא ההייטק וצבא הפרשים". זה עצוב מאוד איך מבדילים בין דם לדם, בין הייטק לחיילים פרשים. מה אתם אומרים על זה באמת? זו הדמוקרטיה, הדמוקרטים. למזלנו החיילים הלוחמים שלנו לא מקשיבים, הם נלחמים ביחד, ואין ביניהם שום הבדל. חבריי חברי הכנסת, ציבור יקר, אלה הפנים האמיתיות של יאיר גולן ושל מפלגת הדמוקרטים. בזמן המלחמה הם עסוקים לפלג, לזרוע שנאה, לנסות להוריד את המורל הלאומי, מורל של ציבור שלם, במיוחד המורל של לוחמינו. אני אומרת לכם: הציבור חכם והוא לא ישכח להם את החרפה הזאת. בהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה: תודה לגיבורים שלנו, לטייסי חיל האוויר המדהימים, לצוותי הקרקע, ללוחמי החי"ר, ללוגיסטיקה, לכל חיילי צה"ל שלוקחים חלק בלחימה מול ציר הרשע שקורא להשמיד אותנו כל כך הרבה שנים. אני רוצה להגיד בהזדמנות תודה לראש הממשלה שלנו, מר בנימין נתניהו, שעושה היסטוריה ומוביל את המדינה שלנו לעתיד יותר טוב לדורות הבאים, בנחישות, שיהיה מקום בטוח לעם היהודי. אני רואה כלי תקשורת בעולם – כמה מפרגנים לראש הממשלה שלנו, כמה מתפארים. מה שאנחנו עושים, השינוי הזה, לא רק שינוי למדינת ישראל או למזרח התיכון – לעולם כולו. תודה, אדוני ראש הממשלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. הצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו–2026, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> בעד – שמונה, מתנגדים – שניים, נמנעים – שניים. אני קובעת כי הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי, לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הודעת מזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי: << דובר >> תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת אמנות והמלצות של ארגון העבודה הבין-לאומי. תודה. << נושא >> הודעת ועדת הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> הודעת יושב-ראש הקואליציה, בבקשה. << דובר >> אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): << דובר >> אבקש להודיע על הוספת ממלאי-מקום קבועים בוועדות הבאות: בוועדה למיזמים ציבוריים, חבר הכנסת אלון שוסטר יכהן כממלא מקום קבוע מטעם סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי; בוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה, חבר הכנסת גלעד קריב יכהן כממלא מקום קבוע מטעם סיעת רע"מ; כמו כן, בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת, מטעם ועדת הכנסת יכהן חבר הכנסת מיקי לוי במקום הפנוי לסיעה. תודה. << יור >> היו"ר לימור סון הר מלך: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"א באדר התשפ"ו, 10 במרץ 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:44. << סיום >>