דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת כ"א ישיבה שע"ט הישיבה השלוש-מאות-ושבעים-ותשע של הכנסת העשרים-וחמש יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ו (17 במרץ 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 3 נאומים בני דקה 3 אבי מעוז (נעם): 3 עודד פורר (ישראל ביתנו): 4 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 5 משה אבוטבול (ש"ס): 6 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 7 אכרם חסון (הימין הממלכתי): 7 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 8 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 286), התשפ"ו–2026 9 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 9 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 10 נאור שירי (יש עתיד): 11 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 15 עודד פורר (ישראל ביתנו): 16 יונתן מישרקי (ש"ס): 18 הצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו–2026 19 שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: 20 נאור שירי (יש עתיד): 22 עודד פורר (ישראל ביתנו): 23 לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 24 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי כ"ח באדר התשפ"ו, 17 במרץ 2026. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: << דובר >> ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263) (שיפוי מעסיקים בעד תקופת שירות מילואים של עובדים), התשפ"ו–2026. תודה. << נושא >> נאומים בני דקה << נושא >> << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> הנושא הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. מי שרוצה שירים את ידו, אן דן דינו. ראשון הדוברים יהיה אבי מעוז, בבקשה. << דובר >> אבי מעוז (נעם): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לקרוא כמה משפטים ממכתב של אשת מילואימניק שפנתה אליי, ואני מצטט: בעלי שירת ומשרת ביחידת מילואים קרבית מאות ימים מאז תחילת המלחמה, בגזרות השונות, בעזה, בלבנון ובסוריה. מתחילת המלחמה, שמירת החוסן המשפחתי, תפקוד הבית והדאגה לשלומם של הילדים עברו באופן מיידי ומוחלט אליי בלבד. אני שמחה בתפקידי ומרגישה את המשמעות הרבה שיש בחיזוק החוסן של הילדים, וברוגע שהוא נותן לבעלי לעשות תפקידו הקרבי כראוי. לרגל יום האישה קיבל בעלי איגרת מאת היוהל"ם, עם קריאה להוקיר את תרומתן המשמעותית של נשים לחברה ולצה"ל בפרט, וכדוגמה מובא שם שילובן של נשים בחזית הטכנולוגית, מערכי האש ובפיקוד. חרה לי שצה"ל בחר באופן רשמי להדגיש את חשיבותן של נשים במערך הלוחם ולקדם אג'נדות פרוגרסיביות, ולא בחר לציין ולהוקיר את הנשים שמחזיקות את המשפחות שבעורף בגבורה, בתושייה ובמסירות. אני חושבת שדווקא בעת חירום לאומית זו, חשוב שנראה לכול את תפקידן המשמעותי של הנשים ביצירת עורף חזק ואיתן. די לטרלול הפרוגרסיבי שפוגע בצה"ל. סוף ציטוט. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. עודד פורר, בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני חייב להעלות פה שוב – ולצערי אני אומר שוב – את הנושא שמעיק על מאות אלפי עצמאים ובעלי עסקים קטנים דווקא בתקופה הזאת, כשהם זוכים להתעלמות מוחלטת, מוחלטת, מהממשלה. צריך להבין, אנחנו נמצאים ערב חג הפסח, וכשאנחנו מדברים על עצמאים קטנים אנחנו מדברים על חבר'ה שזו המשכורת שלהם. המשכורת שלהם היא העסק העצמאי שלהם, שמשלם להם את החודשי ואת השוטף. ההוצאות לא הפסיקו, הרשויות לא הפסיקו לגבות מהם ארנונה, הם לא הפסיקו לשלם מס הכנסה, הם לא הפסיקו לשלם את כל החובות לביטוח לאומי ואת כל מה שהם צריכים בשוטף, והכנסות הפסיקו לזרום. החבר'ה האלה נמצאים ערב חג הפסח כשהעסק שלהם לא יודע מה יהיה, מה יקרה מחר, לא מצליח לממן את עצמו, וממשלת ישראל לא מצליחה להציג להם אפילו את המתווה הברור. אומר שר האוצר: יש מתווה לעסקים. איפה הוא? אתה יושב בוועדת הכספים, היה פעם אחת דיון שהציגו את המתווה לעסקים? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> ביקשנו את זה. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> פעם אחת הראו לכם מה העסקים הולכים לקבל? אנחנו נמצאים עכשיו כבר במחצית השנייה של חודש מרץ, וב-1 באפריל זה ערב חג הפסח. נחזור מפסח – יום העצמאות. מתי יציגו את זה בוועדת הכספים? במאי? מתי העצמאים יקבלו את הפיצוי הזה? ביוני? או ביולי? עם מה הם יעשו את חג הפסח? הכנסת חייבת לדרוש משר האוצר פשוט לחזק באירוע הזה את העורף. המלחמה היא בחזית, אבל יש גם את העורף, שבלעדיו אי-אפשר יהיה להילחם בחזית. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חד-משמעית. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה, ואחר כך – משה אבוטבול, טטיאנה מזרסקי ואכרם חסון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים פורסם כי מדינת ישראל צפויה להעביר לארגון הבריאות העולמי סכום של כ-26 מיליון שקלים כדמי חבר לשנים 2026–2027. 26 מיליון שקלים מכספי הציבור הישראלי, וכשקראתי את הפרסום הזה שאלתי את עצמי שאלה פשוטה מאוד: כיצד ייתכן שאנחנו ממשיכים לממן ארגון בין-לאומי אנטישמי, שבוחר פעם אחר פעם לפעול נגד מדינת ישראל? ארגון הבריאות העולמי היה אמור להיות גוף מקצועי, גוף שמטרתו להגן על בריאותם של בני אדם ברחבי העולם, גוף שאמור להתנהל על בסיס עובדות, על בסיס נתונים, על בסיס מקצועיות רפואית. אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים פה תופעה אחרת לחלוטין: במקום להיות גוף מקצועי נייטרלי, ארגון הבריאות העולמי הפך יותר ויותר לבמה פוליטית עוינת כלפי מדינת ישראל. פעם אחר פעם הארגון בוחר לתקוף את מדינת ישראל, לפרסם דוחות חד-צדדיים ולהדהד טענות שאינן משקפות את המציאות. במיוחד מאז תחילת המלחמה ראינו עד כמה הפער הזה חמור. בעוד שכולנו יודעים שחמאס משתמש בבתי החולים ובמתקנים רפואיים כמוקד פעילות טרור, בעוד שכולנו יודעים שמנהרות טרור נבנו מתחת לבתי חולים, בעוד שכולנו יודעים שחטופים הוחזקו בתוך מתקנים רפואיים בעזה – ארגון הבריאות העולמי בחר פעם אחר פעם להתעלם מהעובדות האלה. הוא לא גינה בצורה ברורה את פשעי החמאס, הוא לא הציב קו מוסרי ברור מול שימוש ציני בבתי החולים לצורכי טרור, ובמקום זאת, הוא בחר לתקוף את מדינת ישראל. בשנים האחרונות הארגון מקדם שורה של הסדרים בין-לאומיים ותקנות שיכולים להשפיע באופן ישיר על יכולתה של מדינת ישראל לנהל מדיניות בריאות עצמאית; כלומר, לא רק שמדובר בגוף שנוקט קו עוין כלפינו, אלא גם בגוף שמנסה להרחיב את סמכויותיו באופן שעלול לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל. לכן פניתי לשר הבריאות, לשר האוצר ולשר החוץ בבקשה לבחון מחדש את עצם העברת דמי החבר לארגון הבריאות העולמי. ואני אומרת כאן בצורה ברורה: מדינת ישראל אינה צריכה לממן גוף בין-לאומי שפועל נגדה ומערער את ריבונותה. יחד עם חברי כנסת נוספים אף הגשתי הצעת חוק לפרישתה של ישראל מהארגון האנטישמי, כי הגיע הזמן שמדינת ישראל תאמר בצורה ברורה: אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם העולם, אנחנו מוכנים לקחת חלק במערכות בין-לאומיות ואף שואפים לכך, אך לא במחיר פגיעה במדינת ישראל, בעצמאותה, בריבונותה או בחוסנה, ולא במחיר של מימון גוף שבוחר לפעול נגדה ונגד אזרחיה. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, ואחריו – טטיאנה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חז"ל אמרו במסכת שבת, דף קי"ח: "אמר רבי יוחנן משום שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מייד נגאלים". בימים אלו פעילי שמירת השבת ברחבי הארץ, בעידודם של גדולי ישראל מכל החוגים, קוראים לעם לחזק את עניין שמירת השבת, ודווקא בימי ניסן, שחלים בימים אלו, ואנו רואים בו ניסים ונפלאות מאת השם במלחמה הרב-מערכתית, ומודים לקדוש ברוך הוא, עם איראן, לבנון, חמאס ועוד. וכבר אמרו חז"ל ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל". אז חשוב להישמע לקריאתם של גדולי ישראל להתחזק בשמירת שבת זו וגם השבת הבאה, שנקראת שבת הגדול, ואז, אם ירצה השם, נזכה בוודאי שבקרוב ממש הגאולה קרובה לכל העם היהודי, אמן. אני רוצה לסיים בברכה לכל החיילים היקרים שלנו, בעיקר הטייסים, כאן המקום להודות להם, בעזרת השם, ולברך את חיילינו היקרים, בפרט הטייסים, שמחרפים נפשם למען עם ישראל: אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים, בין באוויר, בין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, מאפלה לאורה, משעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמן. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, היום, ב-17 במרץ, אנחנו מציינים את יום העובדות והעובדים הסוציאליים הבין-לאומי. זה יום שמוקדש כולו לאנשים שתמיד נמצאים בחזית החברתית, אנשים שכל יום בוחרים להיות לצד אלה שזקוקים לעזרה. ובתקופה הקשה שאנחנו עוברים עכשיו, דווקא העובדות והעובדים הסוציאליים נמצאים עבור המפונים, עבור משפחות שכולות, עבור נפגעי טראומה, עבור הילדים בסיכון, קשישים, עבור האנשים שלא יצליחו להתמודד לבד, שזקוקים לליווי מקצועי. הם עובדים לילות כימים כדי לתמוך, ללוות, לנסות, להחזיר מעט יציבות לחיים של אנשים שנפגעו. אבל לצד האחריות העצומה הזו, אנחנו חייבים להכיר שלפעמים הם עובדים בתנאים מאוד קשים, עם עומס, עומס אדיר, ועם מחסור במשאבים. ולכן ביום הזה אנחנו לא רק אומרים תודה, אנחנו גם חייבים לזכור שהוקרה אמיתית לעובדים ועובדות סוציאליים לא מסתיימת במילים, היא צריכה להיות גם במדיניות, בתקציבים ובחיזוק המערכת הציבורית. אני רוצה להודות לצוותי הרווחה בכל רחבי הארץ על העבודה החשובה והמסורה ועל האנושיות שלכם, שאתם עושים עבודה כזאת למען כל החברה הישראלית, למען כולנו. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יפה מאוד, טטיאנה, כל הכבוד. חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. נאור, אתה רוצה לדבר בדקה? יש לך שני חוקים אחר כך לדבר עליהם. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא יודע לדבר רק דקה. בגלל זה אני נמנע מנאומים בני דקה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אז בחוקים תדבר. כשאני פה אתה יכול. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כבוד השר אלי כהן, חבריי חברי הכנסת, השבוע הלך לעולמו אלוף-משנה במיל' עמית זייד, זיכרונו לברכה, אדם של שליחות, ערכים ועשייה ציבורית. ולכן, חשוב לי לומר כאן כמה מילים לזכרו. עמית היה אדם של נתינה ושל שליחות. הוא הקדיש את חייו למדינת ישראל ולביטחונה. את דרכו החל בצה"ל כקצין חינוך בחטיבה 300, ומשם המשיך להתקדם בעשייה ובמנהיגות עד שהגיע לדרגת אלוף-משנה ושימש כמושל ג'נין. עמית לא היה רק קצין ומפקד, הוא היה גם חבר, אדם חם ואוהב אדם. מי שהכיר אותו ידע שהוא מביא איתו תמיד רוח של חברות, של עידוד ושל דוגמה אישית. גם מחוץ לשירותו הצבאי המשיך לפעול למען הקהילה, לעודד פעילות ספורטיבית ולחזק את הקשר בין האנשים. למשפחה היקרה ולאחי ד"ר וחיד מדאח ולרעייתו, ולכל מי שהכיר ואהב אותו, הכאב גדול, אבל גם הגאווה גדולה. יהי זכרו ברוך. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> מאיפה הוא בארץ? << דובר_המשך >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר_המשך >> מיאנוח-ג'ת. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יפה מאוד, אכרם. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, היום הוא היום הבין-לאומי לעובדים סוציאליים, לעובדות סוציאליות בעיקר, ואני בהזדמנות הזאת רוצה לברך את עמיתיי ועמיתותיי העובדות והעובדים הסוציאליים ולחזק אותם. העובדים והעובדות הסוציאליים נמצאים ונמצאות בחזית של החברה, בכל חברה אשר היא, במיוחד בעיתות משבר ובסיטואציות קשות. לצד הברכה, אני רוצה לפנות לשר הרווחה ולהזכיר לו שוב שצריך לפעול למען מעמדם ומעמדן של העובדים והעובדות הסוציאליים, לשפר ולתמרץ אותם על העבודה הקשה, פיזית ורגשית, ועל תנאי העבודה שלהם. לא צריך רק להגיד ברכות, אלא באמת לעשות, לקום ולעשות מעשה. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 286), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1940).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 286), התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר אלי כהן להציג את החוק, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתייחס קודם כול לסעיף שלשמו אנחנו מתכנסים, ואני מקריא בשם שר האוצר את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה, התשפ"ג–2023: פרק שני 1 לפקודת מס הכנסה קובע את ההסדר החל על קרנות להשקעה במקרקעין – להלן: הקרן או הקרנות – במטרה לאפשר השקעה ציבורית בנדל"ן מניב באמצעות קרן סחירה ושקופה. מניתוח שנערך ביחס למצב בשוק עולה כי קיימים חסמים מבניים בדין הקיים, הפוגעים בהתפתחות הקרנות, ובכלל זה שתי בעיות מרכזיות: האחת, מגבלת הייזום הקבועה כיום, שלפיה ניתן להחזיק שיעור מצומצם מאוד של נכסים שאינם מניבים, שמקשה על הקרנות להקים נכסים חדשים בעצמן ומגבילה את אפשרות הצמיחה האורגנית שלהן. בפועל, הדבר מוביל לכך שהקרנות נדרשות לרכוש בעיקר נכסים מוכנים במקום ליזום ולהקים נכסים מניבים כחלק מפעילותן השוטפת; השנייה, בתחום הדיור להשכרה לטווח ארוך, התקופות הקבועות כיום להשלמת הבנייה אינן תואמות תמיד את המציאות התכנונית והביצועית. עיכובים שאינם בשליטת הרוכש עלולים להביא לכך שמקרקעין ייאבדו את מעמדם כ"מקרקעין לצורכי דיור להשכרה", ולגרור תוצאות מס משמעותיות. משכך, מוצע לעדכן את ההסדר הקבוע בפרק כך שתיווסף קטגוריה חדשה של "מקרקעין בהקמה", שתאפשר לקרנות החזקה בשיעור רחב יותר של מקרקעין המצויים בשלבי הקמה, וייקבע מנגנון איזון שיבטיח כי פעילות הקרנות תישאר פעילות של החזקה והשכרה לטווח ארוך. לכן, מוצע להסמיך את המינהל להאריך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את התקופות להשלמת הבנייה שבהגדרה "מקרקעין לצורכי דיור להשכרה" לתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים ובפרויקטים רחבי היקף הכוללים למעלה מ-250 יחידות דיור למגורים – לתקופה נוספת שלא תעלה על שבע שנים. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה, אדוני השר. אנחנו נעבור לדיון האישי. אנחנו נמצאים פה עם דפים, אז אם אני – אבי מעוז לא נמצא עכשיו. ולדימיר בליאק, אתה רוצה? יעלה ויבוא חבר הכנסת ולדימיר בליאק. לאחר מכן – חבר הכנסת נאור שירי, ואחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. זה מה שאני רואה פה. מי שירצה, שיגיד לי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חבר הכנסת עודד, כן, הוא גם, אבל הוא לא פה. בסדר, אנחנו נסתדר. בטח חברת הכנסת אורית פרקש תרצה לדבר – היא אומרת שלא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> שלוימל'ה לא פה. שלומל'ה הלך. שלוימל'ה קרעי. אתה לא מכיר את שלוימל'ה? ד"ר שלוימל'ה. איך עוצרים את הדבר הזה, תגידי לי? בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אי-אפשר לעצור, ואנחנו לא נעצור. תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר – חבל שלא סיפרת לנו איך אתה מתכוון לבטל את הסכם הגז של הממשלה הקודמת, אבל בטח אתה תרחיב עוד בהמשך. אני רוצה לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, שאנחנו ביום ה-18 למלחמה, ועדיין כמובן, כמעט כמובן, אין מתווה פיצויים לעסקים הקטנים ואין מתווה חל"ת לשכירים. כי באמת, הממשלה פחות מתעניינת בבעיות האמיתיות של אנשים אמיתיים. ומעסיקים, או מי שהיה מעסיק, יודעים שעוד כמה ימים המעסיקים מתחילים להכין את המשכורות של חודש מרץ, והם נמצאים בתחושה של אי-ודאות מוחלטת, כי הם לא יודעים – יהיה חל"ת, לא יהיה חל"ת; לשלם שכר, לא לשלם שכר. אבל את הממשלה הזאת זה לא מעניין. מה שכן מעניין את הממשלה הזאת, את מה שחשפנו הבוקר בוועדת הכספים, כי בנוסף ל-6 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים פוליטיים בזמן המלחמה – שזה כמובן, אציין את זה שוב, שיא של כל הזמנים בכספים הקואליציוניים, מעולם לא היה דבר כזה אפילו בממשלה הזאת – חשפנו שיש עוד. יש עוד 5.8 מיליארד שקל שאושרו במסגרת החלטת הממשלה על תיקון או הגדלת התקציב, ובניגוד לדרישה המפורשת של הייעוץ המשפטי של משרד האוצר ושל הדרג המקצועי, ברגע האחרון מהכספים הללו, שהוגדרו כביכול כסף לצרכים אזרחיים הקשורים במישרין בהימשכות הלחימה, אבל הממשלה ברגע האחרון החליטה להסיר מהכספים הללו כל מנגנוני פיקוח. כלומר, אם מחר הממשלה תחליט למשל שהכסף הזה או חלק מהכסף הזה, היא מחליטה להקצות לגרעינים התורניים בגבול הצפוני, כי זה הכי חשוב עכשיו בהקשר של הימשכות הלחימה, או לחיזוק הזהות היהודית במשרד ההתיישבות או במשרד המורשת או במשרד המסורת, היא לגמרי יכולה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> במשרד החינוך. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> במשרד החינוך. היא לגמרי יכולה לעשות את זה. כלומר, היקף הכספים הקואליציוניים, באופן כמעט בלתי נתפס, חבריי חברי הכנסת, הבוקר בעקבות החשיפה שלנו, גדל מ-6 מיליארד שקלים ל-11.8 מיליארד שקלים – 11.8 מיליארד שקלים בממשלה החצופה הזאת, היא גוזלת את הכספים האלה מהציבור העובד והמשרת – והיד עוד נטויה. אנחנו נהיה בוועדת הכספים לילות כימים, והציבור ידע על כל הגנבות והשחיתויות של הממשלה. תודה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. יעלה ויבוא חבר הכנסת נאור שירי, ולאחר מכן – לימור. איפה עודד פורר, יצא? מישרקי אתה מדבר? אשמח שתדבר. אני אוהב שאתה מדבר, אתה כריזמטי, אתה סוחף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את מי הוא סוחף? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> סוחף, סוחף. << קריאה >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> נאור, למה אתה הורס? תן לבן אדם - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רציתי לדעת שאני - - - << קריאה >> יונתן מישרקי (ש"ס): << קריאה >> - - - יש משהו. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כל הכבוד, יש לך הרבה מעלות אחרות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית אני ממליץ לכל מי שיושב פה, אבל לחבריי חברי הכנסת שיושבים, להתחיל לקבל תלושים אונליין. אתם תעשו טוב לסביבה, טוב לסדרנים, ובעיניי זה אירוע שאמור להיות יחסית משהו טריוויאלי פה. אבל עזבו, לא על זה רציתי לדבר. << קריאה >> יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): << קריאה >> נאמץ את ההמלצה שלך, נאור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אבל הם מחלקים גם למי שיש אונליין. לי יש אונליין, וכל פעם נותנים לי את זה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אתה צריך לסמן שאתה מעוניין להפסיק לקבל מעטפות. ולא מעטפות אחרות, בכל מקרה. אבל גם את זה, אני לא יודע מה, אבל אסור לקבל. רציתי לדבר על - - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> פעם היה אסור, עכשיו אני כבר לא יודע. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה נכון. רציתי לדבר על העצומה של פרופ' משה אליה הכהן, שהוא באמת – אתה זוכר, חבר הכנסת בליאק, שהמפגש הראשוני הפיזי שלו איתנו היה - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> לא מכבר. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - לא מכבר. הוא הגיע לוועדת הכספים – הוא אגב פרופסור למשפטים ופאנליסט קבוע. הוא הגיע לוועדת הכספים, ובוועדת הכספים הייתי בטוח לשנייה שהתבלבלתי ואני בוועדת חוקה, אבל הוא הגיע להרצות לנו על מדיניות ההשקעה של בנק ישראל במטבעות במקום בדולר. הוא רוצה שאנחנו נשקיע בזהב. עכשיו, אתה יושב בוועדת הכספים ואתה אומר: ואללה, עם כל הכבוד, מה אתה עושה פה? מה שנקרא, פה חשדנו. עכשיו, הוא החתים עצומה – אזרח ישראלי, מחתים עצומה כנגד האנשים שהוא לא מסכים איתם פוליטית במדינה – יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, לא נכנס לזה – מחתים עצומה להטלת סנקציות על שופט שהוא לא מסכים, על יועצת משפטית שהוא לא מסכים, כאילו מדובר בפרוטוקול, אני לא יודע מה, של זקני ציון. עכשיו, מילא, מילא – אני לא אגיד "מילא", כי זה מעשה שערורייתי חד-משמעי, אבל אתה יודע, עבור – ברח לי הפרופיל בטוויטר שסקר את מי שחתם עליה, מי שחתם על העצומה. אחד, מי שעובד ומפיץ את העצומה כדי שאנשים יחתמו, הלוא הוא דובר הליכוד. דובר הליכוד עובד כדי שיחתמו אנשים כנגד סנקציות של מדינה זרה בישראל, כאילו אנחנו עכשיו איזו פרובינציה של הוואי. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> הוא לא עושה את זה ביוזמתו. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> נאור, זה הפריע לך שהיו סנקציות על המתיישבים ביהודה ושומרון? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן. לשאלתך, כן. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל לא חייבים בכל דבר לעשות את הפינג-פונג. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, לא, אין בעיה, אבל - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, מה ה-highlights? מי חתום על העצומה? תקשיבו: יש יוזר בשם דונלד דאק; יש יוזרים הזיות בשם דונאלד טראמפים, באגס באנים, כל מיני כאלה. אנשים אשכרה חשפו את זה. וברח לי הפרופיל, כי עשיתי רשימה כזו, אבל זה ממש – יש עוד חוק? << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יש לך עוד חוק. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אחזור אליכם עם הרשימה המדויקת של כל החבובות שחתומות כחלק מה-100,000. כמובן גם נתן אשל חתום שם. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. ולאחריה יהיה עודד פורר, ואחרי עודד פורר נשמח מאוד שמר מישרקי יעלה וידבר. תודה רבה, אנחנו מודים לך מאוד. ואורית פרקש, את תהיי אחרי יונתן מישרקי. את מדברת, אין מה לעשות, את פה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מישרקי כפה עליהם הר כגיגית. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לעיתים אני שואלת את עצמי מדוע אני נמצאת כאן בכנסת. זאת שאלה אמיתית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> זאת שאלה מטאפורית. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> כי העבודה כאן מאתגרת ולא תמיד קלה. ויש מי שיודע לאתגר אותה יותר. יש אין-ספור דיונים שנראים עקרים, מאבקים מול מערכות גדולות; לפעמים יש תחושה שאת זועקת אל תוך מערכת שמעדיפה להמשיך כמו שהיא בלי לעצור ולבדוק את עצמה. ולכן מדי פעם אני עוצרת ושואלת את עצמי: מה התפקיד שלנו כאן באמת? ובסוף השבוע שעבר קיבלתי שוב את התשובה. לפני כמה שבועות קיימנו בוועדת הבריאות של הכנסת דיון מיוחד שיזמתי, בנושא התוצרת החקלאית שמגיעה מהרשות הפלסטי-נאצית לשווקים בישראל. לכאורה, מדובר בנושא טכני – פירות וירקות, בדיקות מעבדה, נהלים. אבל מהר מאוד התברר שמדובר באחד הנושאים החמורים ביותר שנחשפו בוועדה. בדיון הזה נחשפו נתונים חמורים ומטרידים מאוד: כל מלפפון שני שנבדק נמצא עם חריגה בחומרי הדברה; כל עגבנייה שנייה, ובפלפל החריף והמתוק המצב חמור אף יותר. אבל זה לא הכול. בחלק מהדגימות נמצאו חמישה חומרי הדברה שונים באותו ירק. בחלק אחר נמצאו חומרים שמוגדרים כבעלי פרופיל טוקסיקולוגי משמעותי, וב-14% מהדגימות נמצא חומר נוירו-טוקסי שעלול לפגוע בהתפתחות עוברים, לפגוע בילדים ואף להעלות את הסיכון למחלות קשות כמו פרקינסון וסרטן. אלו אינם נתונים תיאורטיים, אלו נתונים על מזון שנכנס לצלחת של כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. אבל מה שהיה אולי החלק המזעזע ביותר בדיון היה גילוי אחר: שלמרות הנהלים המחייבים השהיית התוצרת עד לקבלת תוצאות מעבדה בפועל, במשך שנים רבות הסחורה שווקה לשווקים באופן מיידי. כלומר, גם כאשר התברר לאחר כמה ימים שהיו חריגות חמורות והסחורה הייתה מורעלת להחריד, כבר לא היה מה לעשות. הירקות כבר נמכרו, כבר הגיעו לבתים וכבר הגיעו לצלחות של הילדים של כולנו. זו הפקרות. הפקרות של בריאות הציבור. אך היום יש גם בשורה: בעקבות הדיון שקיימתי בוועדת הבריאות, ובעקבות הנתונים החמורים שנחשפו שם, בשבוע שעבר התקבלה החלטה חשובה על ידי ראש המתפ"ש יורם הלוי, שביקש להחמיר באופן משמעותי את מנגנון הפיקוח על התוצרת החקלאית שמגיעה מהרשות הפלסטי-נאצית. הדיגום יורחב עד בדיקה של 100% מהתוצרת שעוברת במעברים. הסחורה שתידגם תעוכב במחסנים עד לקבלת תוצאות מעבדה, ובמקביל יבוצעו בדיקות נוספות גם בשטחי הגידול. כך נראה פיקוח אמיתי. כך פועלת מערכת שמבינה שהבריאות של אזרחי ישראל קודמת לכל שיקול אחר. אני אומרת כאן בצורה ברורה: העמדה העקרונית שלי לא השתנתה. מדינת ישראל לא צריכה לייבא תוצרת חקלאית מהרשות הפלסטי-נאצית בכלל. אני לא סומכת על האויב שלי שיגדל עבורי את המזון שלי. אבל עד שנגיע לשם, האחריות שלנו היא לפחות להגן על הבריאות של אזרחי ישראל, להגן על הילדים שלנו, להגן על כל מה שנכנס לצלחת של כל משפחה במדינת ישראל, ולכן לפעמים בתוך כל הרעש והוויכוחים של הפוליטיקה, יש גם רגעים שמזכירים לנו למה אנחנו כאן – הרגע שבו ועדה של הכנסת חושפת עוול, הרגע שבו המערכת מבינה שאין יותר דרך להתעלם, והרגע שבו מתקבלת החלטה שמגינה על הציבור. בשביל הרגעים האלה אנחנו כאן. זו השליחות שלנו, וזו, בעזרת השם, גם האחריות שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת עודד פורר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, בזמן שאנחנו נושאים את עינינו מזרחה וצפונה, בגבול הדרום, גבול רצועת עזה, חמאס שב ומתעצם. בזמן הזה חמאס משקם את יכולותיו: 35,000 לוחמים עם מדים חוזרים חזרה למחנות המרכז. ובה בעת שחמאס משתקם, ממשיכות לזרום המשאיות עם הציוד והסיוע – לא אומר את זה חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו, אומרים את זה בקבינט, אמר את זה ראש הממשלה – 90% מזה הולך לחמאס. זה מה שמממן אותו בסופו של דבר. ואני שואל את עצמי, אחרי ששמעתי שהשבוע גם העבירו משאיות של שוקולד לחמאס: לא למדנו כלום? לא למדו פה כלום מהקונספציה של ממשלת 7 באוקטובר, שחשבו שאם נאכיל את חמאס, נאכיל את המפלצת הזאת, היא לא תיתן לנו ביס? חזרנו להאכיל אותה, וחזרנו לתדלק אותה, וחזרנו לשלוח להם את המשאיות האלה, שמהן הם בסוף מפיקים את כל ההכנסה הזו. הרי הכלל הראשון של מלחמה בטרור זה גדיעת כל נתיב הכסף, כל היכולת לממן, כל היכולת לשלם לפעילים, כל היכולת לקנות ציוד, כל היכולת לנהל מערך מתפקד. חמאס מנהל מערך שלטוני, מתפקד מלא מלא ברצועת עזה, וכל זה קורה אחרי המחירים הכבדים שאנחנו שילמנו. ומייד כשאתה מסיט את העיניים, אדוני היושב-ראש, לצפון, ואתה מסתכל על החיזבאללה, ואתה מסתכל על תושבי הצפון שאמרו להם זה מכבר "תחזרו הביתה", וכוחות צה"ל מבצעים שם עכשיו פעילות, ופעילות חשובה, אני רוצה להעביר מפה מסר אחד, גם לשר שיושב פה, גם לחברי הכנסת מהקואליציה: לפחות תעשו באירוע הזה בצפון מה שצריך, תפרקו את חיזבאללה מנשקו. עד שחיזבאללה לא יפורק, אי-אפשר יהיה לחזור ולחיות בגבול הצפון, והמשמעות היא לוותר על הצפון. הלכתם להסכם הפסקת האש הזה בנובמבר 2024, שאמרנו שהוא לא יביא שום דבר, ואמרנו שהוא רק מבוא למערכה הבאה, ושהוא רק הסכם פסק זמן לחיזבאללה כדי שיוכל להתחמש, וזה מה שקרה. ואנחנו היום עם חיזבאללה הרבה יותר חזק מהחיזבאללה שנלחמנו בו כשפתחנו את המערכה במפתיע, שהוא היה על הקרשים בנובמבר 2024. היום הוא חזר ליכולות שלו. המסר פה הוא ברור: יש גיבוי מלא מעם ישראל, אבל בשביל לעשות את מה שצריך, ולא בשביל לחזור למדיניות הסבבים, למדיניות ההכלה שהובילה אלינו גם את 7 באוקטובר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת פורר. יש פה עוד חברי כנסת שרוצים לדבר? צביקה? יונתן? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> בוא, אני מאשר לך. יעלה ויבוא חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה. קבלו אותו. חלום חייו לנאום. יונתן, נראה לי, יהיה אחרון הדוברים בחוק הזה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום זכינו להצביע בוועדה, בוועדת הבריאות, על חוק חברתי ומשמעותי מאוד. ברוך השם, הייתה לי הזכות לשבת בוועדה שסיימה את החוק לקריאה השנייה והשלישית עבור מימון ממשלתי לכיסאות גלגלים ממונעים לבני נוער. מה שקורה זה שהיום מי שבעל מוגבלות ומסוגל לעבור בחינה קוגניטיבית להסיע כיסא גלגלים, הוא מקבל כיסא גלגלים ממונע. מה קורה לילדים או לבני נוער שהם שוקלים משקלים לא מבוטלים אבל אין להם את היכולת הקוגניטיבית להניע את כיסא הגלגלים הממונע? הם מקבלים כיסאות גלגלים רגילים. מה קורה לאבא, אימא או הורה אחר או מלווה אחר? הם צריכים בעליות, בירידות, בגשם, בשמש, לא משנה מה הנתונים, לסחוב כיסא שעליו משקל של בן נוער, משקל יחסית כבד, ואחרי זה המשמעויות של זה הן כאבי גב, רגליים וכדומה. << קריאה >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << קריאה >> פריצות דיסק. << דובר_המשך >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר_המשך >> פריצות דיסק וכדומה. יזם חבר הכנסת מעוז יחד עם חברת הכנסת לימור סון הר מלך באמת חקיקה מאוד מאוד משמעותית, שאמורה בדרך המלך להגיע בחקיקה ממשלתית בצורה מאוד מאוד מסודרת, דרך הסל, סל הבריאות, ולתת לזה מענה, אבל כיוון שלא הגיעה, הם יזמו חקיקה שיש לה עלות לא מבוטלת, וברוך השם אני שמח לבשר היום שישבנו בוועדה, וחבר הכנסת יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ הצליח להגיע לסיכום תקציבי יחד עם משרד האוצר לטובת אותם נערים, לטובת ההורים, לטובת אותם הורים. אומנם מדובר על גילאי 15 עד 18, אבל התחלנו לפחות לטפל בסוגיה הזו. ללא ספק, קריאת הכיוון היא שאנחנו נמשיך הלאה גם לגילים נוספים, 12 עד 15, ואולי אחרי זה אפילו יותר מכך, כדי להקל על אותם הורים. על הבשורה הזאת באמת מגיע יישר כוח עצום לכל מי שנגע, כל מי שעבד, כל מי שעשה. החוק הזה התחיל בזמן שיושבת-ראש ועדת הבריאות הייתה חברת הכנסת לימור סון הר מלך; היא הצליחה לקדם את זה לכיוון הקריאה הראשונה, והיום ברוך השם הצבענו על זה בוועדה לקריאה השנייה והשלישית. יישר כוח לכל העוסקים במלאכה החשובה הזו. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יפה מאוד. אני מזמין את השר אלי כהן לסכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 286), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. אני מבקש, מי בעד? להרים את היד בבקשה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – 3 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 286), התשפ"ו–2026, לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים ושלושה נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 286), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. << הצח >> הצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו–2026 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1939).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו–2026, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר אלי כהן להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר >> אדוני היושב-ראש, לפני שנעבור ברשותך להצעת החוק שאו-טו-טו נצביע עליה, אנחנו נמצאים בימים היסטוריים. בימים משמעותיים מאוד למדינת ישראל ולעם היהודי. קמנו הבוקר ושמענו שעוד אחד מהצוררים שפעלו במשך 50 השנים האחרונות לפעול להשמדת מדינת ישראל חוסל במבצע עוצמתי של צה"ל, של המוסד, של כוחות הביטחון. אנחנו רואים שאותם אלו שהיו ציידים ורצו לפגוע בבני עמם האיראנים, הופכים מציידים לניצודים. אותו תמנון איראני שבמשך שנים פעל לבנות טבעת חנק מסביב למדינת ישראל – היא הולכת ומתהדקת סביבו. אותו תמנון הופך להיות סרדין שמדי יום הוא נכתש על ידי צה"ל ועל ידי צבא ארצות הברית בפעולות הירואיות. אגב, שואל הנשיא טראמפ לא אחת את מדינות העולם, שחלק ניכר מהן, במיוחד כל אירופה, רואה באיראן איום משמעותי, במיוחד אחרי רוסיה–אוקראינה – איפה אתן? הוא שואל את כל המדינות שמצרי הורמוז חשובים להן לכלכלה – איפה אתן? ומי שנמצאת שם שכם אל שכם זוהי מדינת ישראל. היא בעלת ברית אמיתית שפועלת, שתוקפת, שנחושה. ולכן, אדוני היושב-ראש, ביום הזה אין מתאים יותר מאשר לקרוא קטע מתהילים, פרק י"ח, שאמר אותו דוד המלך כאן, בארץ ישראל לפני 3,000 שנה, אחרי שניצח את אויביו: "ארדוף אויבַי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם. אמחצם ולא יֻכלו קום, יִפלו תחת רגלָי. ותאזרני חיִל למלחמה, תכריע קמַי תחתי. ואֹיבַי נתתה לי עֹרף ומשֹנאי אצמיתם - - - מגדִל ישועות מלכו ועֹשה חסד למשיחו, ולדוד ולזרעו עד עולם". ביום הזה כולנו צריכים להודות ולהצדיע לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון, שאין אף צבא בעולם שמסוגל לעשות את מה שהם עושים. אני רוצה מכאן לקרוא תפילה לשלומם, שינצחו ויחזרו בריאים ושלמים. "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל, העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו, מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים, ומן הים הגדול עד לבוא הערבה ובכל מקום שהם, ביבשה באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש ברוך הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה, ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם, ידביר שונאינו תחתיהם, ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. ויקוים בהם הכתוב: 'כי ה' אלֹהיכם ההֹלך עמכם, להִלחם לכם עם אֹיביכם להושיע אתכם'. ונאמר אמן". << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> אמן. << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אנחנו ממשיכים בכל העוצמה עד הניצחון, עד שנבטיח את קיומנו לדורות הבאים במערכה ההיסטורית, ואני אפילו אומר במערכה התנכ"ית הזאת, שניצבת בפני העם היהודי. ברשותך, אדוני היושב-ראש, נעבור לנושא שיש לפנינו. אני מצטער אם אני מפריע לבחור למעלה, חבר הכנסת פורר. << קריאה >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> אני בלי משקפיים. הוא יכול לסגור לעצמו. אנחנו, חברים, נדבר על הנושא של ההסכמים הקיבוציים, הנושא שמונח כאן לפתחנו. במהלך השנים נחתמו בין ארגון העובדים היציג לארגוני המעסיקים הסכמים קיבוציים כלל-משקיים שעניינם במתן זכויות לעובדים במצבי חירום. כך, לדוגמה, נחתמו הסכמים קיבוציים כלליים בעניין תשלום שכר בעד היעדרות, או – דוגמה ממלחמת התקופה – נחתמו הסכמים כלליים בדבר זכויות למשרתי מילואים ובני זוגם. חוק ההסכמים הקיבוציים, סעיף 25, קובע כי שר העבודה רשאי, ביוזמתו או לפי בקשת בעל ההסכם הקיבוצי כללי, להרחיב בצו היקף תחולה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי, אם לדעתו נכון לעשות כן בשים לב למספר העובדים והמעסיקים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הנדון ולמשקלו של ההסכם בהסדר יחסי עבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה; השר רשאי לעשות כך שההסכם בין שההסכם תקף ובין שהותנה תוקפו במתן צו הרחבה. צו הרחבה מחיל הוראות של ההסכם הקיבוצי על העובדים, ונפסק שבעניין זה צו הרחבה הוא אקט חקיקתי מובהק. יש כאן התייחסות גם לסעיפים ומשפטים שעלו לאורך השנים, ויש כאן התייחסות לסעיף 26 לחוק, שלפיו לא ייתן שר העבודה צו הרחבה אלא אם כן פרסם חודש קודם הודעות ברשומות ובכל דרך נוספת הנראית לו. לאור המועדים הקבועים מכוח החוק להרחבת הסכמים קיבוציים, שאינם פחותים מחודש, ובעקבות המצב המיוחד בעורף כפי שהוכרז ב-28 בפברואר 2026 בעקבות המערכה מול איראן, מוצע בהצעת חוק זו לקבוע הוראת שעה שתאפשר הרחבת ההסכמים הקיבוציים למערכה מול איראן וצווי הרחבה בשבעה ימים, פרק זמן הקצר משמעותית מהקבוע בדין ובחוק. הוראת השעה המוצעת דומה במהותה לחוק הסכמים קיבוציים כפי שתוקן בעבר, תיקון מס' 11, וכך, לפי המוצע הוראת השעה תאפשר קיצור מועדים להרחבתם של ההסכמים הקיבוציים גם כפי שהיה בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים, ולכן יש כאן תיקונים חשובים, לאחר הסכמות. אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד ההצעה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה לשר אלי כהן. אנחנו נעבור לדיון האישי. קודם כול, שאני אבין, מי רוצה לדבר? שאני אדע. רק עודד? גם את, לימור? אז נתחיל עם הצעיר בחבורה, שהיה גם קודם ראשון. אתה רוצה להיות ראשון, עודד? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אני צעיר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> יעלה ויבוא נאור שירי הצעיר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם כשאתם מחמיאים, זה נשמע כמו – אבל בסדר. אני עליתי באמת רק כי אני מרגיש שאני חב לכם קצת את ההומור. אני לא יודע, פורר, אם שמעת מה אמרתי קודם בגין העצומה הביזיונית שחתם הפטריוט משה אליה הכהן כנגד זה, אז אני אגיד לך. קודם כול, אני רוצה לפרגן לכרמית סולימן, שהיא חשפה את זה ולא אני. מארג' סימפסון, הומר סימפסון, באגס באני, מיקי מאוס, משה פרימו, דונלד דאק, קיפי בן קיפוד, בוב הבנאי, סמי הכבאי, עזית הכלבה הצנחנית, שאני מודה שאני ממש אוהב את זה ומחבב אותה, מישהו שאוהב לחתום על עצומות בלי לקרוא אותן, מחפש דירה להשכרה באזור המרכז – כן, יוזרים שחתמו. אני דיברתי על זה קודם, אפשר להמשיך, אבל אני באמת רוצה מפה לפנות אל המומחה בהשקעות בזהב – אגב, את זוכרת, אורית, שהוא הגיע לוועדה ואמר לנו להשקיע בזהב? מהרגע שהוא אמר להשקיע בזהב היו 35% ירידה בשווי הזהב בעולם. 35% ירידה. זה מזכיר לי ש"הפטריוטים" רצו לעשות חרם על בנק לאומי בגלל שהם לא מפרסמים בערוץ 14, והמניה אצלם עלתה ב-20%. לא, באמת, זה כאילו אירוע מנותק לחלוטין. אבל צחוק בצד. האירוע הזה שאזרחים ישראלים מרשים לעצמם לפנות לגורמים זרים כדי להשית סנקציות, זה אירוע שבעיניי הוא ביזיוני, בטח ובטח שבערוץ פטריוטי. אני מתפלא בכלל שנותנים לו במה, אבל מה שנקרא, אם ינון מגל אתמול השווה את מרדכי דוד לאסף רפפורט, ואללה משה אליה הכהן הוא חצי צדיק. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> זהו? תודה רבה לנאור שירי. יעלה ויבוא עודד פורר. בבקשה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה, אדוני. אני רוצה לנצל את הזמן שהשר אלי כהן נמצא כאן, כי אני זוכר עוד את אלי כהן כיושב-ראש ועדת הרפורמות בכנסת העשרים, שהוביל את הרפורמה החשובה, אני חושב, של הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, ובאמת עסק אז כל-כולו בנושא הזה של יוקר המחיה, ולדבר כמה מילים על הרפורמה שנמצאת היום בוועדה למיזמים ציבוריים, וזו הרפורמה בבנקאות. זוהי רפורמה חשובה מאין-כמוה כדי לאפשר לבנקים קטנים להיכנס. אבל יש דבר אחד שחומק מתחת לרדאר; אנשים – זה מורכב להם, הם לא נכנסים לתוך האירוע הזה. הרפורמה הזאת, מה שעשו ברפורמה הזאת זה שהחליטו להכניס ולערבב בשר עם חלב אחרי שעשו את ההפרדה הזו בעבר, ובעצם לאפשר למוסדיים, לארגונים, ארגוני ענק, ששולטים על טריליוני שקלים שלנו, כספי הפנסיה שלנו בעצם, ובוחרים איפה להשקיע אותם ובמי להשקיע אותם – בעצם לאפשר להם להיות בעלים של בנק. ובעצם הרפורמה הזאת שעכשיו מובילים כאן מפרקת ארבע מאבני היסוד של המרחב המוגן שבנינו כאן כהגנה על המערכת הפיננסית הישראלית: הדבר הראשון זה שבעצם מפרקים את ההפרדה בין בנקאות לחיסכון ארוך טווח. והייתה הפרדה כזאת מהסיבה הפשוטה, שאי-אפשר לערבב את הפנסיה והביטוח שלנו יחד עם הפיקדונות שלנו, כי זה עומס גדול מדי של סיכונים שבהם הציבור הכי חשוף. ואנחנו נמצא את עצמנו חשופים, אם חס וחלילה יש משבר, לא רק בפנסיה, אלא גם בפנסיה וגם בפיקדונות, ולא רק באחד מהם. הדבר השני הוא שמפרקים את חוק הריכוזיות. החוק הזה נועד לצמצם ריכוז כוח פיננסי גדול מדי בידי גופים, ובעצם מה שנותנים כאן – נותנים אפשרות לגדולים להיות גדולים עוד יותר. אבן היסוד השלישית שמפרקים מהמרחב המוגן הזה היא ההכרה שבנק הוא לא חברה עסקית רגילה. בנק בסוף שולט על תשתיות ציבוריות. וככזה ששולט על תשתיות ציבוריות, אנחנו לא יכולים להתעלם מהחובות הציבוריות שיש לו. ובעצם יש פה רק עניין של זמן עד שנמצא את הבנקים הגדולים יחד עם חברות הביטוח הגדולות נכנסים בתוך הסדק הזה. אבן היסוד הרביעית שמפרקים מהבניין הזה, מחומת המגן הזו, וזה אולי החשוב מכולם, היא הפיקוח על האירוע הזה. בעצם, אם היום יש חברת אחזקות שמחזיקה חברת ביטוח שהיא מנהלת עבורנו את כל כספי הפנסיה, חברת האחזקות הזו גם תוכל עכשיו לרכוש בנק. ומסבירים לנו שתהיה חומה סינית בין הבנק הזה שחברת האחזקות מחזיקה לבין כספי הפנסיה. אז אנחנו שואלים, איך יפקחו על זה? אומרים: יהיה פיקוח על חברות האחזקה. מצוין. למה הפיקוח על חברות האחזקה לא מגיע יחד עם החוק הזה? ביקשנו בוועדה להתנות את הכניסה של החוק לתוקף בחקיקת החוק של הפיקוח על חברות האחזקה. האוצר נעמד על הרגליים האחוריות: בשום פנים ואופן לא. ובעצם, ובזה אני אסיים, מפרקים לנו כאן גם את הדבר האחרון, את אותו פיקוח על האירוע הזה, כדי שלא נראה את הפנסיה שלנו מתערבבת עם הבנקים ואת הארגונים האלה מעמידים בסיכון את המערכת הפיננסית הישראלית. אני חושב שכאן זו לא שאלה של קואליציה–אופוזיציה, זו שאלה של שמירה על האזרחים הישראלים. ואני מצפה פה גם מחברי הקואליציה – עוד נותר זמן לתקן ולהשאיר לפחות את אחת מאבני היסוד האלה עומדות כדי לשמור על כספי הפנסיה של כולם, ועדיין להעביר רגולציה מקילה להקמה של בנקים חדשים שיתחרו בבנקים הקיימים ויאפשרו פתיחה של השוק הזה לתחרות. אבל זה לא יקרה אם ניתן לגופים מאותו סוג פשוט להפוך להיות גדולים יותר. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ובזה אנחנו נסיים את הדוברים? אלי, אתה רוצה לסכם או שנעבור להצבעה? אופיר, אחרי לימור אנחנו עוברים להצבעה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו פה על ידי יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יונתן מישרקי. היום בוועדת הבריאות זכינו לתקן עוול, עוול שנמשך שנים ארוכות מדי, עוול שלא תמיד הגיע לכותרות, אבל נוכח המצב והקולות שנשמעו מהשטח, פגשנו בכל בית שבו גדל ילד עם מוגבלות קשה עוול כלפי הורים שנשאו על גבם, פשוטו כמשמעו, את הנטל הכבד ביותר שאפשר להעלות על הדעת. יש משפחות שבכל בוקר מתעוררות למציאות מורכבת, מציאות של טיפול מסביב לשעון, של דאגה בלתי פוסקת, של מאבק על כל נשימה, על כל רגע של יציבות. הורים שמקדישים את חייהם לילדיהם היקרים במסירות שאין לה שיעור. אבל אותם הורים לא התמודדו רק עם הקושי האדיר של גידול ילד עם מוגבלות קשה; הם נאלצו להתמודד גם עם אטימות, עם מדיניות שלא ראתה אותם, שלא הכירה בצורך הבסיסי ביותר; עם מציאות שבה דווקא מי שלא מסוגל להפעיל כיסא ממונע בעצמו, שהמצב שלו הוא כל כך קשה – נשללה ממנו הזכות לקבל כיסא כזה, כאילו עצם המוגבלות הקשה היא סיבה להדרה נוספת. וזה היה בלתי נתפס, כי כיסא גלגלים ממונע הוא כלי בסיסי שמאפשר תנועה, שמאפשר יציאה מהבית, שמאפשר חיים. במשך שנים מאות משפחות בישראל נאלצו לסחוב פיזית, יום אחרי יום, לעלות מדרגות, לרדת במדרכות, להתמודד עם משקל, עם עייפות, עם כאב, עם נכויות שנוצרו כתוצאה מהסחיבה הזאת, וכל זה בזמן שהן כבר מתמודדות עם האתגר הקשה ביותר שיש. הן התייסרו פעמיים: פעם אחת בהתמודדות עם מצב רפואי מורכב וקשה של הילד, ופעם שנייה בהתמודדות עם מערכת שלא נתנה להם את הכלי הבסיסי שיכול היה להקל עליהם ולו במעט. והיום אנחנו אומרים: עד כאן. החוק שעבר כאן היום הוא תיקון מוסרי, הוא אמירה ברורה של הכנסת הזו, של חבר הכנסת אבי מעוז, שהוביל את החוק החשוב הזה: אנחנו רואים אתכם. אנחנו מכירים בכאב שלכם. אנחנו מבינים שהמדינה צריכה להיות שם בשבילכם. האפשרות לקבל כיסא ממונע שמופעל על ידי מלווה משנה מציאות חיים. היא מאפשרת להורים לנשום. היא מאפשרת לילדים לצאת, לראות עולם, להיות חלק מהמרחב הציבורי. היא מחזירה למשפחה משהו מהחירות שנלקחה ממנה. אני רוצה לומר מכאן להורים היקרים, ובאמת לאימא הלביאה תמר גלפנד האדירה הזאת, האימא של הילדים עם המוגבלויות: אתם לא שקופים. המאבק שלכם נשמע. ההתמדה שלכם, הכאב שלכם, הנחישות שלכם, הביאו אותנו לרגע הזה. זהו רגע של תיקון. וזה גם רגע של מחויבות, כי האחריות שלנו לא נגמרת כאן. אנחנו נמשיך לפעול כדי לוודא שכל ילד וכל משפחה יקבלו את המענה הראוי. שנבנה כאן מדינה רגישה, שמודדת את עצמה דווקא לפי היכולת שלה להרים את החלשים ביותר. זה המבחן האמיתי שלנו כחברה. והיום עשינו צעד חשוב בכיוון הנכון. אני רוצה מכאן להודות ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שפעל לפני ומאחורי הקלעים כדי שהחוק הזה יעבור. בלעדיו הדבר הזה לא היה קורה. וכן להודות גם לחבר הכנסת אבי מעוז, שבנחישות אדירה ובמסירות גדולה פעל כדי שהדבר הזה יקרה. תודה רבה לכל העוסקים במלאכה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת. נעבור להצבעה על הצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו–2026, בקריאה הראשונה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו–2026, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. << יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >> חמישה בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף), התשפ"ו–2026, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי כ"ט באדר התשפ"ו, 18 במרץ 2026, בשעה 11:00. הישיבה הזו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:57. << סיום >>