דוחות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור
משרדמבקרהמדינה
מדינתישראל
ונציבתלונותהציבור
מתקפתהטרורבשבעהבאוקטובר2023ומלחמתחרבותברזל
דוח מבקר המדינה
ניהולתשתיותושירותיםחיוניים
בעיתותחירום
חלקשני
ניסןהתשפ"ו
דוחמיוחד
אפריל2026
ספר התקצירים
משרדמבקרהמדינה
מדינתישראל
ונציבתלונותהציבור
מתקפתהטרורבשבעהבאוקטובר2023ומלחמתחרבותברזל
דוח מבקר המדינה
ניהולתשתיותושירותיםחיוניים
בעיתותחירום
חלקשני
ניסןהתשפ"ו
דוחמיוחד
אפריל2026
ביום 19.10.25 קבעה הממשלה כי שמה הרשמי
של מלחמת חרבות ברזל יהיה "מלחמת התקומה."
מס’ קטלוגי 2026-S-006
0793-1948 ISSN
ניתן להוריד גרסה אלקטרונית של דוח זה
מאתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה
www.mevaker.gov.il
תוכןהעניינים
ניהולתשתיותושירותיםחיונייםבעיתותחירום-חלקשני
פתח דבר
6
المقدمة
8
1 היבטיםבשמירתרציפותשירותיהתעופהבעתחירום
11
2 העסקתעובדיםלא-ישראליםלפניפרוץמלחמתחרבותברזלובמהלכה
27
FOREWORD
III
מבקר המדינה | ניהול תשתיות ושירותים חיוניים בעיתות חירום - חלק שני | ניסן התשפ"ו - אפריל 2026
פתחדבר
דוחהביקורתהמיוחדהמונחהיוםעלשולחןהכנסתהואפרסום
על הגופים הנוגעים בדבר לפעול לביצוע התיקונים הנדרשים
נוסףשלמשרדמבקרהמדינההעוסקבמתקפתהטרורהרצחנית
לנוכחממצאיהדוח,לרבותעדכוןהתרחישיםוהנהליםבתחום
בשמחתתורהשבעהבאוקטובר2023ובמלחמתחרבותברזל.
התעופההאזרחית,גיבושמדיניותתעופהכוללתלשגרהולעת
דוחזההואחלקשנישלהדוחבנושאניהולתשתיותושירותים
חירוםוהקמתשדהתעופהמשליםלנתב"ג.מומלץכימדיניות
חיוניים במצבי חירום שפורסם ב17.2.26-. ממצאי הביקורת
התעופה תביא בחשבון את התפתחותו של מערך התעופה
במקבץ זה מתייחסים למלחמת חרבות ברזל, אך נכונים גם
בעתיד, תסדיר בין היתר את יחסי הגומלין בין המדינה לבין
למבצע "שאגת הארי" ומדגישים את הצורך להיערך באופן
חברותהתעופהוביןמערךהתעופההאזרחילמערךהתעופה
מיטבילעיתותחירום.
הצבאי, תסדיר את תחום התובלה האווירית ותקבע בין היתר
אתמעמדןשלחברותהתעופההישראליותבמערךהתחבורה
בדוחהמיוחדשניפרקים:
של המדינה, את מאפייני פעילותן בעיתות שגרה וחירום ואת
הסדרי התפעול ודרכי הסיוע הכלכלי להן. הסדרת המדיניות
היבטיםבשמירתרציפותשירותיהתעופהבעתחירום
תאפשרלהפעילמערךתעופהתקיןויעילבעתשגרהוכלשכן
התחבורההאוויריתהיאמרכיבחיוניבכלכלההלאומיתובחוסנה
בשעתחירום,דוגמתמבצעשאגתהארי,המתרחשבימיםאלה.
של מדינת ישראל, בייחוד בשעת חירום. שירותי התעופה
מאפשרים לאזרחים ולמערכת הצבאית תנועה בין-לאומית
העסקתעובדיםלא-ישראליםלפניפרוץמלחמתחרבות
חיונית, ויש להם תפקיד מרכזי בשמירה על קשר עם מדינות
ברזלובמהלכה
העולם.עםזאת,מלחמתחרבותברזל(החלב2023-)ומבצעעם
העובדים הלא-ישראלים הם מרכיב מרכזי בשוק העבודה
כלביא 2025() הציבו את מערכת התעופה האזרחית בישראל
הישראלי,בייחודבענפיםכמובנייה, סיעודוחקלאות,שבהם
לפני אתגרים משמעותיים,בהם ירידהחדהבמספר הנוסעים
שיעור ניכר מהמועסקים הם עובדים לא-ישראלים. עם פרוץ
(בשנת2023עדפרוץמלחמתחרבותברזלטסולישראלוממנה
מלחמתחרבותברזלנוצרמחסורמיידישלכ110,000-עובדים
יותר מ21- מיליון נוסעים, ובשנת 2024 ירד מספר הנוסעים
לא-ישראלים,בעיקרפלסטינים,שעבודתםבישראלהופסקה
לכ13.9-מיליון.במבצעעםכלביאהופסקההפעילותלחלוטין,)
משיקולי ביטחון. החָסָרים הללו, בצירוף יציאת עובדים זרים
הפסקתפעילותחברותתעופהזרותוהגבלותמשמעותיותעל
מישראל,השפיעובמישריןעלכלכלתהמדינה,בייחודבתחום
התעבורה האווירית. למרות זאת, רשות התעופה האזרחית
הבנייהוהחקלאות.
(רת"א) הצליחה להפעיל שירותי תעופה סדירים באמצעות
חברות התעופה הישראליות, שהפגינו גמישות והתמודדות
הביקורתהעלתהכיהממשלהלאהייתהערוכהכראוילהתמודד
טובהעםהמשבר.
עם המחסור בעובדים לא-ישראלים, הן לפני פרוץ המלחמה
והןבמהלךהמשבר:היעדרהיערכותאסטרטגיתשלהגורמים
הביקורת העלתה ליקויים בניהול תחום התעופה בעת חירום,
הממשלתיים,היעדרתרחישיםמותאמיםלמצביחירוםותהליך
בייחוד בהכנה לקראת מלחמה ארוכת טווח, היעדר תוכניות
מורכבלהבטחתמכסותעובדיםזרים.גםלאחרפרוץהמלחמהלא
תיעדוףלהחזרתישראליםלארץוהיעדרנהליםמפורטיםלתמיכה
הוצבויעדיםברוריםלהבאתעובדיםזרים,ולאהייתההתארגנות
בנוסעים שנפגעו. נוסף על כך, הועלה שלא היה ביכולתה של
יעילהלשיקוםהמשקבתחוםזה.
הממשלהלהשפיעעלפעילותחברותהתעופההאזרחיותבעת
חירוםוכיהיאלאדרשהתמורהמספקתבגיןהסיועלחברות.
עלמשרדיהממשלההרלוונטייםלפעוללהסרתחסמיםבתחום
כמוכן,עלוקשייםבשינוענוסעים,עלייהלאמווסתתשלמחירי
הבאתהעובדיםהזרים,לעדכןאתהמדיניותבאופןשוטףולהיערך
הטיסות וקשיים בניהול המערכת בעקבות ירידה בהכנסות
לאיומיםשלמחסורבכוחאדם,הןבשגרהוהןבעתחירום.כמו
רשותשדותהתעופה.
כן, מומלץ שהממשלה תפתח תוכנית ארוכת טווח שתסייע
פתח דבר 7-6
להתמודד עם המחסור במועסקים לא-ישראלים, להפעיל
מנגנונים לבקרה ולקידום הסכמים בילטרליים ולהבטיח את
זכויותהעובדיםבמצביחירום.
לסיום ברצוני להודות לעובדי משרד מבקר המדינה בחטיבה
לביקורת משרדים כלכליים ותשתיות ובחטיבת המטה על
עבודתם המאומצת לביצוע תהליכי בדיקה וביקורת באורח
יסודי, מקצועי והוגן ולפרסומם של דוחות ביקורת ברורים,
אפקטיבייםורלוונטיים.
נייחל ונתפלל להחלמתם המהירה של הפצועים, לשיקום
החטופיםהשביםובנימשפחותיהם,לחזרתכלהמפוניםלבתיהם,
לשלוםחיילנוולהצלחתכוחותהביטחוןבהגנהעלארצנו.
מתניהו אנגלמן
ירושלים,
ניסןהתשפ"ו,
מבקר המדינה
אפריל2026
ונציב תלונות הציבור
מבקר המדינה | ניהול תשתיות ושירותים חיוניים בעיתות חירום - חלק שני | ניסן התשפ"ו - אפריל 2026
المقدمة
إضايفمنشورهوالكنيستطاولةعىلاليوماملوضوعالخاصالرقابةتقرير
النخفاضنتيجةاملنظومةإدارةيفوصعوباتالرحالت،أسعاريفبهمتحكم
الذيالدموياإلرهايبالهجومويتناولالدولة،مراقبمكتبعنصادر
.إرسائيليفاملطاراتسلطةإيرادات
وحرب2023أكتوبر/أولترشينمنالسابعيفتوراهسمحاتعيديفوقع
اإلصالحات لتنفيذ الالزمة اإلجراءات اتخاذ املعنية الجهات عىل يتعني
إدارةحولالتقريرمنالثاينالجزءهوالتقريرهذا.الحديديةالسيوف
السيناريوهات تحديث ذلك يف مبا التقرير، نتائج ضوء عىل املطلوبة
بتاريخُنُرشوالذيالطوارئ،حاالتيفالحيويةوالخدماتالتحتيةالُبُنى
منلكلللطريانشاملةسياسةبلورةاملدين،الطريانمجاليفواإلجراءات
،الحديديةالسيوفبحربتتعلقالتقاريرهذايفالرقابةنتائج.17.2.26
بنملطارمكّمّلمطاروإنشاءالطوارئ،وأوقاتاالعتياديةالروتنيأوقات
عىلاالستعدادرضورةعىلوتؤكد،األسدزئريعمليةعىلاأيًضًتنطبقلكنها
تطوير بالحسبان الطريان سياسة تأخذ بأن ونويص كام .الدويل غوريون
.الطوارئلحاالتاألمثلالنحو
التفاعلعالقاتأخرى،أموربنيتنظم،وأناملستقبل،يفالطريانمنظومة
:فصالنالخاصالرقابةتقريريشمل
املدين الطريان منظومة وبني الطريان، رشكات وبني الدولة بني املتبادلة
،واملنظومةأخرىأموربنيوتحدد،الجويالنقلمجالتنظموأنالعسكرية،
حاالتحاالت يفيف الطريانالطريان خدماتخدمات استمراريةاستمرارية عىلعىل بالحفاظبالحفاظ املتعلقةاملتعلقة الجوانبالجوانب
وخصائصالوطنية،النقلمنظومةضمناإلرسائيليةالطريانرشكاتوضعية
الطوارئالطوارئ
وكذلكالطوارئ،أوقاتويفاالعتياديةالروتنيأوقاتيفنشاطهاوسامت
دولةومتانةصالبةويفالوطنياالقتصاديفحيوياعنرصاالجويالنقليعترب
شأنهمنالسياسةهذهتنظيمإن.لهااملايلالدعموسبلالتشغيلترتيبات
دوليةحركةالطريانخدماتُتُتيح.الطوارئأوقاتيفسيامالإرسائيل،
يفوبالطبعالروتني،أوقاتيفوفّعّالةسليمةطريانمنظومةتفعيليتيحأن
عىلالحفاظيفمركزيدورولهاالعسكرية،وللمنظومةللمواطننيأساسية
.حالًيًاالجارية)األسدزئري(عمليةيفالحالهوكامالطوارئ،أوقات
السيوفحربوضعتفقدذلك،مع.العاملدولمعوالتواصلاالتصال
وخاللهاالحديديةالسيوفحرباندالعقبلاإلرسائيلينيغريالعاملتشغيل
وخاللهاالحديديةالسيوفحرباندالعقبلاإلرسائيلينيغريالعاملتشغيل
منظومةأمام)2025(الصاعداألسدوعملية)2023منابتداًءً(الحديدية
عدديفحادانخفاضذلكيفمباكبرية،تحدياتإرسائيليفاملدينالطريان
العمل سوق يف وأساسيا�محوري�عنرص اإلرسائيليني غري العامل ُيُعّدّ
،،الحديديةالسيوفحرباندالعوحتى 2023عاميف(بالجواملسافرين
حيثوالزراعة،الرعايةالبناء،مثلعملقطاعاتيفسيامالاإلرسائييل،
يفبيناممسافر،مليون21منأكرثإرسائيلوإىلمنالجوطريقعنسافر
.القطاعاتهذهيفالعاملنيمنكبرياعددااإلرسائيلينيغريالعامليشّكّل
عمليةوخاللمليون،13.9نحوإىلجًوًااملسافرينعددانخفض2024عام
110,000بحوايليقدرفورينقصظهرالحديدية،السيوفحرباندالعمع
رشكاتنشاط كذلكوتوقف،)متاًمًاالجويالسفرتوقفالصاعداألسد
العملعنتوقفواالذينالفلسطينيني،منمعظمهمإرسائييل،غريعامل
متكنتذلك،ومع.الجويالنقلعىلكبريةقيودوفرضتاألجنبية،الطريان
العاملمغادرةجانبإىلالنقص،هذاأّثّرلقد.أمنيةألسبابإرسائيليف
رشكاتعرباملنتظمةالطريانخدماتتفعيلمن)رتا(املدينالطريانهيئة
قطاعييفسيامالالدولة،اقتصادعىلمبارشبشكلإرسائيل،مناألجانب
التعاملعىلجيدةوقدرةكبريةمرونةأظهرتالتياإلرسائيلية،الطريان
.والزراعةالبناء
.األزمةمع
معللتعاملمناسببشكلمستعدةتكنملالحكومةأنالرقابةأظهرت
سيامالالطوارئ،أثناءالطريانقطاعإدارةيفنواقصوجودالرقابةأظهرت
حدوثأثناءأوالحرباندالعقبلسواءاإلرسائيليني،غريالعامليفالنقص
أولوياتلتحديدخططوغياباألمد،طويلةلحربباالستعداديتعلقفيام
تكنوملالحكومية،الجهاتمناالسرتاتيجيالتخطيطغابفقد:األزمة
املسافرين لدعم مفصلة إجراءات وغياب البالد، إىل اإلرسائيليني إلعادة
يفتعقيدهناكوكانالطوارئ،لحاالتخصيًصًامعّدّةسيناريوهاتهناك
عىلالتأثريعىلقادرةتكنملالحكومةأنتبنّينذلك،إىلباإلضافة.املترضرين
ُتُحددملالحرب،اندالعبعدوحتى.األجانبالعاملحصصضامنعملية
لقاءكاٍفٍمبقابلتطالبملوأنهاالطوارئ،أثناءاملدينالطريانرشكاتنشاط
إلعادةفّعّالتنظيمهناكيكنوملاألجانب،العامللجلبواضحةأهداف
غريوارتفاعاملسافرين،نقليفصعوباتظهرتكامللرشكات،املقدمالدعم
.املجالهذايفاالقتصاديالقطاعتأهيل
פתח דבר 9-8
يفالعوائقإزالةعىلالعملباألمراملعنيةالحكوميةالوزاراتعىليتعنّين
بشكلالعملسياساتتحديثاألجانب،العاملوجلباستقداممجال
سواء العاملة، األيدي يف النقص تهديدات ملواجهة واالستعداد مستمر،
خطة بتطوير الحكومة نويص .الطوارئ حاالت يف أو الروتني أوقات يف
تفعيلاإلرسائيليني،غريالعامليفالنقصمواجهةيفتساعداألمدطويلة
حاالتيفالعاملحقوقوضامنالثنائية،االتفاقياتوتعزيزللرقابةآليات
.الطوارئ
مراقب مكتب مستخدمي إىل الجزيل بالشكر أتقّدّم أن أود الختام، يف
املقّرّشعبةويفالتحتية،والُبُنىاالقتصاديةالوزاراترقابةشعبةيفالدولة
بصورة والرقابة الفحص عمليات تنفيذ يف الدؤوب عملهم عىل العام،
واضحةرقابةتقاريرنرشعىلكذلكوأشكرهموعادلة،ومهنيةمعّمّقة
.صلةوذاتوفّعّالة
العائديناملخطوفنيتأهيلإلعادةللجرحى،العاجلبالشفاءوندعونتمنى
قواتولنجاحجنودنالسالمةبيوتهم،إىلالنازحنيجميعلعودةوعائالتهم،
.وطنناحاميةيفاألمن
لمانﭼأنـمتنياهو
،القدس
الدولةمراقب
2026 أبريل
الجمهورشكاوىومفَّوَض
מב ק ר המ ד י נ ה
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום
▪ ניסן
▪ אפריל
▪
התשפ"
ו
2026
7 5
ג
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
13
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
היבטים בשמירת רציפות שירותי התעופה
בעת חירום
תקציר
לתחבורה האווירית יש חשיבות רבה בשמירה על כלכלת המדינה ועל רווחת אזרחיה. יש חשיבות עליונה לכך
שכל הגורמיםהרלוונטייםלמערךהתעופה במדינה יעמדו בדרישותהאסדרההבין-
לאומיותכדילהישארחלק
ממערך זה. מדיניות התעופה בכל מדינה בעולם כוללת תקנות, כללים והנחיות, המסדירים את הפעילות
האווירית בה וכן מסדירים נושאים כמו בטיחות הטיסה, זכויות הנוסעים, תפעול שדות התעופה, תכנון הטיסות
ועוד.
ענף התעופה בעולם מוסדר על ידי גורמים בין-
לאומיים שונים. עמידה בדרישות האסדרה והקפדה על צורכי
הבטיחות חיוניות לקיומה של מערכת הטיסות בע
ולם הן בעת שגרה והן בעת חירום. אי-
עמידה בדרישות או
בצרכים של אחד מהם עלולה לפגוע בתפקוד המערכת ולגרום לביטולי טיסות. לכל אחת מהדרישות הללו,
יחד או לחוד, השפעה רבה על תפקודה של מערכת הטיסות הבין-
לאומית ועל היכולת לקיים שגרת טיסות.
מדיניותהתעופהבישראל מתבססתעלחוקיםותקנותשמטרתםלהבטיחאתבטיחותהנוסעיםואתזכויותיהם.
הסדרת פעילותה של התעופה האזרחית היא באחריותו של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והיא נעשית
באמצעות שתי רשויות שהוקמו על פי החוק: (א) רשות התעופה האזרחית (רת"א); (ב) רשות שדות התעופה
רש"ת)(.
ביום שמחת תורה התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023
, תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל בירי של
אלפי טילים ובחדירה של אלפי מחבלים לבסיסי צה"ל וליישובים בנגב המערבי. עקב אירועים אלה הפסיקו
רוב חברות התעופה הבין-לאומיות את טיסותיהן לישראל וממנה לפרקי זמן ארוכים במשך המלחמה. כמו כן,
ביוני 2025
החל מבצע "עם כלביא", ובעקבותיו נסגר המרחב האווירי של ישראל לכמה ימים מחשש לתקיפה
של איראן שתפגע במטוסים ובנוסעים. המצב הביטחוני המתוח העמיד אתגר של ממש בפני ענף התעופה
האזרחית וגרם לחוסר ודאות לגבי מועדי הטיסות בשל ביטולים ועיכובים תכופים.
הפסקת פעילותן של מרבית חברות התעופה הזרות הקשתה על הישראלים ששהו מחוץ למדינה לחזור
לישראל ופגעה ביכולתם של השוהים בישראל לנסוע לחו"ל. בעקבות עודף הביקוש לטיסות התאימו חברות
התעופה הישראליות את פעילותן למצב החדש והציעו יעדים חלופיים ודרכי טיסה
שונות במקום הטיסות של
החברות שביטלו את הגעתן לישראל. בשל עודף הביקוש נמכרו כרטיסי הטיסה במחירים גבוהים יותר באופן
משמעותי מהמחירים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
14
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
לאחר סיום מועד ביקורת זו נפתח בחודש פברואר 2026
מבצע "שאגת הארי"
נגד
איראן. הליקויים
המפורטים בדוח זה, שכאמור נכונים לתקופה שלפני פרוץ "שאגת הארי", ממחישים את חשיבות
הביקורת ואת הרלוונטיות שלה גם בתקופה שלאחר סיומה.
ירידהשל
גידולשל
גידולשל
860
44%
19%
-
46%
1.05
מיליון
מיליוןש"ח
בהיקף הנוסעים
שיעור הגידול בנוסעים
במספר הנוסעים באל
תקציב פרויקט
שעברו בנתב"ג
בחברות התעופה
על בשנת 2024
לעומת
יחידת הבקרה נכון
בשנת 2024
ביחס
הישראליות בשנת 2024
שנת 2023
לשנת 2025
לתחזית של רשות
לעומת 2023
שדות התעופה
לאותה שנה
20
מוצריםחיוניים
34%
75%
2031
16
ו-
שנת
חודשים
לחירום
השיעורים המרביים
הוגדרו על ידי הרשות
הצפי למועד ההקמה
משך הליך התיקון
של עליית המחירים
להגנת הצרכן בנובמבר
של יחידת בקרה אווירית
לחוק שירותי
של הובלת מטען
2024
. ברשימה לא
מרכזית שעליה הוחלט
תעופה שעסק
אווירי מישראל
נכללו מחירי הטיסות
בוועדת האסטרטגיה של
בהפחתת הסיכון
לארה"ב ולאירופה
מועצת רש"ת בדצמבר
לחברות התעופה
בהתאמה לאחר
2017
בעלות של
בכל הנוגע
פרוץ מלחמת חרבות
כ-
500
מיליון ש"ח
לפיצויים לנוסעים
ברזל
בשל ביטולי טיסות,
זאת לעומת תיקון
החוק בתקופת
הקורונה שנמשך
שלושה חודשים
בלבד
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
15
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
בחודשים
דצמבר
2024
עד מרץ 2025
בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שנקטו משרדי
ממשלה וגופים נוספים בנושא שמירת רציפותה של התעופה בעת חירום. נבדקו בין היתר הנושאים
האלה:המוכנות וההיערכות שלהמדינהלקיוםשירותיתעופה בעיתותחירום;שיפוי ביטוחילחברות
התעופה הישראליות; פעולות רת"א מול חברות התעופה הזרות לחידוש טיסותיהן לישראל; תהליך
קבלת ההחלטות בדבר סגירת טרמינל 1
בנתב"ג; פיקוח על מחירי הטיסות; תיקון חוק שירותי
תעופה -
פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או בשל שינוי בתנאיה. הביקורת נעשתה בגופים האלה:
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים; רשות התעופה האזרחית (רת"א), רשות שדות התעופה
(רש"ת), רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, משרד המשפטים1 ומשרד האוצר2
.
בדיקות משלימות נעשו בחברת אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, במשרד החוץ3
, בחברת "ענבל
חברה לביטוח בע"מ", בארגון התאגידים של סוכני המכס והמ
שלחים הבין-
לאומיים (איגוד המכס,)
באיגוד הטייסים ובארגון אמון הציבור לקידום הגינות בעסקים (ארגון אמון הציבור.)
כללי -
על פי הערכת רש"ת, מספר הנוסעים שהיה צפוי לעבור בנתב"ג בשנת 2024
נאמד בכ-
24
מיליון
נוסעים. עקב אירועי שבעה באוקטובר הפסיקו רוב חברות התעופה הבין-
לאומיות את טיסותיהן לישראל
וממנה לפרקי זמן ארוכים במשך המלחמה, ומספר הנוסעים בפועל הסתכם בכ-
13.9
מיליון. מספר הטיסות
בשנת2024
הסתכםבכ-
102,000
טיסותלעומתכ-
144,000
טיסותבשנת2023
.שירותיהתעופהבעתהמלחמה
ניתנו בעיקר על ידי חברות התעופה הישראליות, ועודפי הביקוש שנוצרו גרמו לעליית מחירים. נוסף על כך,
עקב הירידה במספר הטיסות בשנת 2024, פחת שיעור הובלת המטענים במטו
סי נוסעים בכ-
37%
, ועלויות
התובלה האווירית התייקרו בשיעור של עד 75%
עם פרוץ המלחמה החלו משרד התחבורה, משרד האוצר,.
משרד הכלכלה, רת"א ורש"ת לבצע פעולות לפתרון הבעיה שנוצרה. בין היתר רת"א הקימה צוות לניהול
משברים והחלה בתיקון חוק שירותי התעופה; לבקשת החשכ"ל אישרה וועדת הכספים של הכנסת מתן
ערבותמדינהלשיפויביטוחילחברותהתעופההישראליות;רשותהתחרותפנתהלחברותהתעופההישראליות
בדרישה להימנע מניצול המצב של המלחמה ולהעלות מחירים ועוד. פעולותיהם נבחנו בדוח זה.
1
המחלקה למשפט כלכלי.
2
באגף התקציבים וב
אגף החשב הכללי.
3
באגף הכלכלה ובמחלקה לישראלים בחו"ל.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
16
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
תרחישי ייחוס למלחמה ארוכת טווח והשפעתם על ענף התעופה -
בתרחישי הייחוס של הרשות
לחירום לאומי (רח"ל) אין תרחיש של מלחמה ארוכת
טווח כדוגמת מלחמת חרבות ברזל, וממילא משרד
התחבורה ורת"א לא גיבשו תוכנית להתמודדות מול תרחיש כזה.
גם
בנוהל משברי התעופה של רת"א
אין תרחיש של מלחמה ארוכת טווח אלא ציון נקודתי של הפעולות
הטכניות שיש לבצע בעת מלחמה
וקביעת הגופים הרלוונטיים שאיתם רת"א אמורה לקיים דיונים. עוד העלתה הביקורת כי גם לאחר פרוץ
המלחמה ועד מועד סיום הביקורת (מרץ 2025) טרם עודכן תרחיש הייחוס למלחמה ארוכת
טווח.
התמשכות הליך התיקון לחוק שירותי תעופה - נמצא כי נוסף על
החשש של החברות לספק שירותי
תעופה לישראל ולהפעיל טיסות במרחב אווירי שנורו אליו רקטות, היה חשש מתשלומי פיצויים לנוסעים
בעקבות עיכובים של טיסות או ביטוליהן עקב המצב הביטחוני. היות שאין אפשרות לאלץ את חברות
התעופה להפעיל שירותי תעופה לישראל, וכדי להפיג את חששן מעלויות נוספות ולהחזיר את החברות
הזרות לישראל למרות המצב הביטחוני המורכב, החלה רת"א לקדם הליך לתיקון החוק בנובמבר 2023
.
למרות המשמעות שעשויה להיות לתיקון החוק לגבי השבת החברות לטוס לישראל, הליך תיקון החוק
ארך כשנה וארבעה חודשים. כן נמצא כי למרות שמשרד התחבורה ורת"א יזמו שינויים בחוק בתקופת
הקורונה בנושא פיצוי לחברות, למרות הסיכונים התדירים שמולם ניצבת המדינה, הם לא קיבעו את
החקיקה לטווח ארוך למצבי חירום עתידיים. יצוין כי ההליך של שינוי החוק בתקופת הקורונה נמשך רק
שלושה חודשים, פער של יותר משנה בין שני ההליכים.
הפעילות של מערך הבקרה האווירית -
נמצא כי אף שכבר בשנת 2019
קיבלה רש"ת החלטה
אסטרטגית לבניית יחידת בקרה מרכזית שתיתן מענה על הפערים הקיימים בניהול התעבורה האווירית
האזרחית, במועד סיום הביקורת, שש שנים לאחר מועד קבלת ההחלטה, טרם הושלמה הקמת היחידה
ועם זאת, הסתיים שלב התכנון המפורט לדברי רש"ת והצפי לסיום הקמת הפרויקט הוא 2031
.
•
מעורבות הממשלה בפעילות של חברות התעופה הישראליות בעת חירום -
מדיניות
הממשלה בניהול התעופה דוגלת בהפחתת מעורבותה בתחום, והענף פועל בהתאם למדיניות
העסקית של החברות הפרטיות המתנהלות על פי שיקולים כלכליים. בביקורת עלה כי בפועל אין
לממשלה יכולת להשפיע על ההחלטות האסטרטגיות של חברות התעופה הישראליות, ובשעת
חירום אין באפשרותה לאלצן לפעול על פי אינטרסים לאומיים ולא בהתאם לשיקוליהן הכלכליים
שלהן. חשיבות אסדרה של מעורבות הממשלה בפעילות חברות התעופה הישראליות בעת חירום
באמצעותמשרדיהתחבורה והאוצרמתחדדתלנוכחהעובדהשבמהלךמלחמתחרבות ברזל סיפקו
החברות הישראליות שירותי טיסה
למרות המלחמה, שלא כמרבית חברות הזרות שביטלו את
טיסותיהן מישראל ולישראל.
•
תמיכת הממשלה בחברות התעופה ללא הבטחה לקבלת תמורה -
נמצא כי מתחילת משבר
הקורונה בשנת 2020
ועד תום מבצע עם כלביא ביוני 2025
סייעה המדינה לחברות התעופה
הישראליות באמצעות סיוע כספי עקיף כגון מתן רשת ביטחון להגדלת התחרות בטיסות לארצות
הברית והשתתפות בכ-
95%
מהוצאותיהן לביטחון. עם זאת, המדינה לא הסדירה את יחסי
הגומלין
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
17
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
בינה לבין החברות, ובכלל זה את היכולת לכוון את פעילותן או להורות להן לבצע פעולות מסוימות
בעת חירום. לראיה, כשפרצה מלחמת חרבות ברזל ואזרחים רבים נתקעו בחו"ל, חברות התעופה
הישראליות פעלו באופן עצמאי, ללא מעורבות של המדינה וללא הכוונתה. בהיעדר הסכמים
והסדרה כאמור בין המדינה לבין חברות התעופה הישראליות ובהיעדר הסדרה של יחסי הגומלין
ביניהן, לא היו למדינה כלים שבאמצעותם היא הייתה יכולה להשפיע על פעילות חברות התעופה
בעיתות חירום תמורת הסיוע הישיר והעקיף שקיבלו במהלך השנים.
•
יכולת הממשלה להשפיע על פעילות א
ל-
על בחירום (שימוש ב"מניית הזהב)" -
בביקורת
הועלה כי לא נעשה ניסיון מצד המדינה להפעיל את צו האינטרסים במהלך המלחמה לשם הפעלת
טיסות. כמו כן, הכללים שנקבעו במניית הזהב של חברת אל על שבידי המדינה, שנועדו להבטיח
שאל על תמשיך לפעול בהתאם לאינטרסים הלאומיים גם לאחר ההפרטה, אינם מקנים למדינה
יכולת ממשית להשפיע על תפקוד החברה הן בימי שגרה והן במצבי חירום. בין היתר מניית הזהב
אינה מאפשרת למדינה להורות לאל על להפעיל טיסות נוספות בעת חירום ולהגדיל את היצע
הטיסות, לקבוע לאילו יעדים תטוס החברה, להתערב בקביעת מחירי הטיסות לצרכן ולהפעיל
טיסות בשבת.
הפגיעה הכלכלית ברשות שדות התעופה בעקבות מלחמת חרבות ברזל -
רש"ת מתנהלת על פי
שיקולים כלכליים ומנהלת את תקציבה באופן עצמאי. מלחמת חרבות ברזל צמצמה במידה רבה את
פעילותו של נמל התעופה בן גוריון ופגעה בהכנסותיה. בשנת 2024
ירדו הכנסו
ת רש"ת ב-
782
מיליון
ש"ח (כ-
18%
ביחס לשנת 2023), הוצאותיה ירדו בכ-
310
מיליון ש"ח (כ-
9%
), והיתרה בקרנות הרשות
ירדה ב-
29
מיליון ש"ח (כ-
0.5%
). משרד האוצר לא אישר לרש"ת לדחות את העברת התמלוגים למדינה
של שנת 2023. מציאות זאת השפיעה על הכנסות רש"ת ועל תזרים המזומנים שלה.
הסגירה והפתיחה של טרמינל 1
בנתב"ג -
בעקבות הצמצום של פעילות התעופה בעת מלחמת
חרבות ברזל נפגעו הכנסותיה של רש"ת, ונוכח אי-
הוודאות סגרה הרשות את טרמינל 1
בנתב"ג למשך
שנה וחצי לסירוגין (מ-
8.10.23
עד סוף מרץ 2025). רש"ת דרשה מחברות התעופה, בעיקר מחברות low
cost
שעיקרפעילותןבטרמינל1
,לפעולמטרמינל3
,והןנדרשולשלםאגרותגבוהותיותרעלפיהתעריף
הנהוג בטרמינל 3
.
כוחהאדם בענףהתעופה -
בתחילתשנת2024
שירתו במילואיםכ-
300
עובדי רש"ת, בהםפקחיטיסה
ומאבטחים, והוצאו לחל"ת כ-
540
עובדים שעתיים. נוסף על כך, טייסים רבים בחברות תעופה גויסו
לשירות בחיל האוויר במהלך מלחמת חרבות ברזל. מחסור בכוח אדם -
טייסים, מאבטחים ונותני שירותי
אחרים -
פוגע בהתנהלות ענף התעופה האזרחית, הן בפעילות המאסדרים (רת"א ורש"ת) והן בפעילותן
של חברות התעופה המסחריות. למרות זאת, בביקורת נמצא כי לא נקבע מנגנון איזון בין המערכת
הצבאית לבין רת"א ורש"ת המתחשב בצורכי שתי המערכות -
צה"ל (חיל האוויר) והתעופה האזרחית
והמאפשר לשתיהן לפעול בעת מלחמה. במהלך המלחמה הציגה רת"א את הבעיה לראש להק אוויר
בחיל האוויר, אך עד מועד סיום הביקורת (מרץ 2025
) הם לא קידמו את הנושא.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
18
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
הגבלת גיל הטייסים -
על פי מסמכי רת"א, הגבלת גיל הטייסים העוסקים בתובלה אווירית מסחרית
היא חסם בפניהמשךהעסקתםשלטייסים בני60
ומעלהומונעתמהםלהמשיך ולעסוקבתובלהאווירית
מסחרית לאחר הגיעם לגיל זה. כדי להתמודד עם המחסור בטייסים וכדי לאפשר חופש עיסוק, החליטה
רת"א לבחון א
ת החלופות להעלאת גיל הטייסים בתובלה אווירית מסחרית פנים-
ארצית בלבד לגיל 67
וקידמה תקנות בנושא. עד מועד סיום הביקורת לא הושלם קידום התקנות על ידי רת"א.
טיפול גורמי הממשלה בנוסעים ובעליית מחיריהם של כרטיסי הטיסה -
על פי נתוני הלמ"ס,
מרכיב "הוצאות על נסיעות ל
חו"ל ונסיעות בארץ" הכלול במדד המחירים הצרכן עלה ב-
10%
בשנת
2023, ב-
5%
בשנת 2024
וב-
10%
במחצית הראשונה של שנת 2025
. עלייה זו נוספת על עליית מדד
המחירים לצרכן עצמו (3%
בשנת 2023
,
3.2%
בשנת 2024, ו-
2.2%
במחצית שנת 2025
). הדבר מתבטא
בתוצאות הפעילות של חברות התעופה.
•
פעילותה של רשות התחרות -
במועד סיום הביקורת, מרץ 2025
-
כשנה ורבע מיום תחילת
הבדיקה -
עדיין לא סיימה רשות התחרות את הבדיקה בנוגע למחיר כרטיסי הטיסה, וממילא לא
הציגה ממצאים. יצוין כי לאחר סיום מועד הביקורת, עדכנה רשות התחרות כי ביום 8.2.26
, הודיעה
הממונה לאל על שבכוונתה לקבוע שהיא
היית
ה
בעלת מונופולין בטיסות נכנסות ויוצאות לישראל
בתקופה שבין חודש אוקטובר 2023
לחודש מאי 2024
, וכי גבתה מחירים גבוהים ובלתי הוגנים על
כרטיסי הטיסה שמכרה לטיסותיה בתקופה שנבדקה, וכן להטיל על אל על את העיצום הכספי
המקסימלי בחוק וכי לפי חוק התחרות אל על צריכה להשתמע בפני הממונה תוך ששים יום מיום
קבלת ההודעה מהממונה.
•
פעילותם של משרד הכלכלה ושל הרשות להגנת הצרכן -
החוק להגנת הצרכן קובע כי אם
הוכרז מצב חירום במדינה ושוכנע שר הכלכלה כי יש חשש ממשי שעוסקים ינצלו את מצב החירום
כדילהעלותמחיריםשלטוביןחיונייםאושלשירותיםחיוניים,רשאיהוא,בהתייעצותעםשרהאוצר,
לקבועאילומוצריםייחשבוחיונייםולפעוללפרסוםהשירותברשומותבהתאםלהוראתהחוקלהגנת
הצרכן. לפיכך לא ניתן יהיה להעלות מחירים באופן חריג וניכר של מוצרים ושל שירותים שיקבעו
הממונה על הגנת הצרכן והממונה על התקציבים. בפועל הוכרז מצב חירום במדינה, טיסות רבות
בוטלו, חלו שיבושים רבים בלוח הטיסות וחברות ביטלו את פעילותן בשמי ישראל. לאחר מכן חלה
עלייהחריגה במחיריהטיסותלישראל,עלייהשנצפתה בעיקר בחברותהישראליות בהיותןהחברות
העיקריות שהפעילו טיסות אל ישראל וממנה. בביקורת עלה כי למרות שלדעת הרשות להגנת
הצרכן, כפי שעולה מפנייתה לאגף התקציבים בספטמבר 2024
, נוצר חשש שחברות התעופה
הממשיכות להפעיל טיסות לישראל ניצלו את מצב החירוםלהעלאת המחירים, רק בספטמבר 2024
כשנה לאחר פרוץ המלחמה) החלה הרשות להגנת הצרכן לבחון את המחירים בענף. יתר על כן,(
בנובמבר 2024
הכריז שר הכלכלה על איסור השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, והרשות להגנת
הצרכן אישרה בנובמבר 2024
רשימה של 20
מוצרים שייחשבו חיוניים בשעות חירום. ברשימה זו לא
נכללו מחיריהם של כרטיסי הטיסות, וטיסות חוזרות לא הוגדרו כשירות חיוני בשעת חירום.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
19
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
•
פעילותם של משרד התחבורה ושל רשות התעופה האזרחית -
בביקורת עלה כי משרד
התחבורה לא הפעיל את סעיף 9
א לחוק שירותי תעופה בעת חירום, הקובע את התנאיםלמתן פיצוי
לנוסעים בעת חירום. הפעלת הסעיף הייתה עשויה למתן את עליית המחירים הקיצונית במחיריהם
של כרטיסי טיסה עבור הנוסעים שטיסתם בוטלה.
פינוי ישראלים השוהים בחו"ל בעיתות חירום
•
חרבותברזל- בביקורת נמצאכי בתחילתמלחמתחרבותברזללאהיהבמשרדהתחבורה, ברת"א
ובמל"ל נוהל לתיעדוף חזרתם של הנוסעים הישראלים השוהים בחו"ל בעת חירום על פי חיוניותם
למשק. רק במרץ 2024, כחצי שנה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נקבע נוהל בין-
משרדי לפינוי
ישראליםהשוהים בחו"ל בעיתותחירום.לפיהנוהל,התיעדוף בעתחירום ייקבעעל ידיהגוףשיוגדר
אחראי על ניהול האירוע -
צה"ל או רח"ל. לפיכך התברר בתחילת המלחמה כי הראשונים שיכלו
לשוב ארצה בטיסות סדירות היו בעלי אמצעים כלכליים שיכלו להרשות לעצמם לשלם את המחיר
הגבוה. יתר על כן, הועלו טענות כי ב
של היעדר ת
יעדוף, גם חיילים ואנשי מילואים שקיבלו צו 8
שהתכוונו להגן על המדינה, נאלצו לחפש טיסות ולשלם מחירים גבוהים כדי לשוב בבהילות
לישראל.
•
עם כלביא -
בימים הראשונים של מבצע עם כלביא, גורמים מוסדיים ישראליים ובהם משרד
התחבורה ורת"א, לא הנחו באופן יזום את
הנוסעים כיצד לפעול וגם לא מסרו מידע על אופן החזרה
האפשרית לישראל ועל מועדה. הנוסעים חיפשו לשוב לישראל בדרכים שונות, בין היתר באמצעות
קיצור הטווח ליעדים קרובים -
לרנקה בקפריסין או יוון -
ומשם חיפשו פתרונות יצירתיים כדי להגיע
לישראל, כגון חזרה דרך עקבה, חזרה באמצעות ספינות ויאכטות ועוד. ניסיונות החזרה היו ללא
תוכנית סדורה והיו כרוכים בעלויות כספיות גבוהות לאזרחים שהצליחו לחזור לישראל. אף שמשרד
התחבורה בחן דרכים נוספות להשבת אזרחי ישראל, בין היתר בדרך הים ובאמצעות הקמת מרכז
תעופה במדינות השכנות, לא נמצא כי משרד התחבורה פתח מוקד או גיבש מענה סדור עבור אותם
אזרחים. לאחר פחות משבוע הותרה נחיתה של טיסות חוזרות בלבד בנתב"ג. למרות ההשפעות על
התעופההאזרחיתאלישראלוממנהולמרותמספרםהרבשלהישראליםהשוהיםבחו"לוהמבקשים
לשוב ארצה, רק ב-
18.6.25
התקבלה החלטת הממשלה 3158
שבה הוחלט להטיל על משרד
התחבורה את האחריות לתכלול ולתיאום של מבצע "חזרה בטוחה" להשבת ישראלים השוהים
בחו״לוהמבקשיםלשובלישראלכפוףלהוראותהחלטהזו.בעקבותהחלטתהממשלה3158
מונתה
ועדה אשר קבעה קריטריונים ברורים לאבחנה ולתיעדוף של חיוניות הנוסעים, ובכללם חיילי
מילואים.
קשיים של הנוסעים בקבלת שירות ממשרד התחבורה, רת"א ורש"ת בתקופת המלחמה -
מהתלונותשלנוסעיםשהגיעולרש"תולארגוןאמוןהציבורעולהכיבתקופתמלחמתחרבותברזלנתקלו
אזרחים רבים בבעיות שונות הקשורות לטיסותיהם, ובכלל זה מול חברות התעופה, כגון טיפול חלקי
בבקשתביטול,אי-
קבלתמענה בזמןאמת, היעדרחלופותלטיסותשבוטלו, התנערותשל סוכניהנסיעות
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
20
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
ושל חברות התעופה מאחריות, קושי בקבלת החזרים עבור טיסה שבוטלה, אי-
תשלום פיצויים והוצאות
נלוות וקושי ביצירת קשר עם החברות ועם סוכני הנסיעות. בביקורת נמצא כי אין למשרד התחבורה
תוכנית מפורטת למצבי חירום המגדירה את תפקידי הגופים הממשלתיים השונים המאסדרים את הענף
(משרד התחבורה, רת"א ורש"ת) לצורך תמיכה בנוסע שנפגע. כמו כן נמצא כי חברות התעופה אינן
מפעילות בשעת חירום מוקד זמין לאורך כל שעות היממה למתן מידע וסיוע בכל עניין הנוגע לשינויים
בטיסות, לעיכובים, לבעיות כבודה שלא הגיעה ליעדה ועוד. עד למועד סיום הביקורת (מרץ 2025
) לא
פעלה רת"א להקים מוקד שייתן מענה 24/7
במשך כל שעות היממה לנוסעים שנתקעו ולא דרשה
מהחברות להקים מוקד כזה.
עלי
ית מחירי התובלה האווירית -
התובלה האווירית נעשית במטוסי נוסעים או במטוסי מטען והיא
חשובה למשק. פגיעה בסדירות הטיסות בעת חירום עלולה לפגוע גם ביצוא וביבוא של מוצרים נדרשים,
רגישים וחיוניים למשק. מחיר ההובלה לק"ג מטען של מרבית חברות התובלה עלה במידה ניכרת לאחר
פרוץ מלחמת חרבות ברזל לעומת המחיר לפני המלחמה. לדוגמה, מחיר ההובלה ליעדים באירופה עלה
בשיעור של 64.10%
עד 75%
; למזרח הרחוק -
בשיעור של 9.43%
עד 61.6%
, ולארה"ב בשיעור של
2.25%
עד33.91%
.עלייהזובמחיריהתובלההאוויריתעלולהלהשפיעישירותעלמחיריהמוצריםלציבור
ולהעלותם.
התמשכותהקמתושלשדהתעופהמשלים-
שדהתעופהמשליםהואצורךאסטרטגיהכרחילמדינת
ישראל, בין היתר כפתרון לעומס בנתב"ג עקב הגידול במספר הנוסעים ונוכח המצב הביטחוני הקיים
במדינה.אףשחלפוכ-
28
שנהמאזהתקבלההחלטתהממשלהלבנותשדה משלים, ולמרותהמלצותיהן
של הוועדות השונות לבדיקת הקמת שדה משלים ודוחות מבקר המדינה בעניין, הסחבת מצד הממשלה
ודחיית קבלת ההחלטות לגבי המקום והזמן שבהם יוקם שדה התעופה נמשכו שנים, והשדה עדיין לא
הוקם. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותן של רשויות המדינה, ובהן משרד התחבורה
ומינהל התכנון, במשך שנים, שהתבטאה בחוסר היכולת לקבל החלטה היכן ומתי להקים את השדה.
כאמור,שערהכניסהוהיציאההעיקרישלישראלהואבאמצעותהתעופההאווירית.בהיעדרשדהתעופה
משלים,ההסתמכותעל נתב"ג בלבד בעיתותחירוםעלולהלפגוע בפעילותהתעופההאזרחית והצבאית.
מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא המחישו את הצורך בהקמה שדה חלופי. עוד נמצא כי שדה
תעופה רמון היה ערוך לשמש כשדה חלופי לנתב"ג אבל לא שימש ככזה בעת מלחמת חרבות ברזל, וכי
שדותהתעופההאחרים במדינה, וביניהםשדותהתעופהחיפה,הרצלייה וראשפינה,אינםערוכיםלקלוט
את כל השירותים הקיימים בנתב"ג. אם כן, בעת פגיעה בנתב"ג או עם התגברות של ירי טילים לאזור
נתב"ג, אין לישראל דרך מוצא מהמדינה, ושדה תעופה משלים עשוי לשמש כשדה חלופי לנתב"ג
במצבים רבים.
כיסוי ביטוחי לחברות התעופה -
נושא הכיסוי הביטוחי עשוי להיות מרכיב בהחלטות של חברות
התעופהאםל
טוסלישראל הן בעיתותחירוםוהןבימישגרה.לאחרתחילתהמלחמה, ב-
12.10.23
,אישר
החשב הכללי להעמיד ערבויות של 6
מיליארד דולר לחברות התעופה הישראליות לאחר שהן התריעו
עלמצוקתביטוחעקבהתנגדותהחברותהפרטיותלבטחאתהטיסותלישראל.עםזאת,מפרוץהמלחמה
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
21
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
ועד דצמבר 2023
פנו לחשב הכללי שתי חברות זרות לשם קבלת פוליסת ביטוח נגד סיכוני מלחמה,
והנושא לא קודם בשל שיעור החשיפה למדינה (כ-
90
מיליארד דולר לפחות לכלל החברות הזרות,
להערכת אגף החשכ"ל.)
פעילותרת"אמולהמאסדריםומולחברותהתעופהבעולםבתקופתחרבותברזל-
משרדמבקר
המדינה רואה בחיוב את פעילויות רת"א במהלך המלחמה, שהתבטאו בין היתר בהקמת הצוות לניהול
משברים,בעדכוןשוטףשלהמאסדריםהשוניםבארץובעולםובמתןמענהטלפונילכללחברותהתעופה
הזרות לאורך כל שעות היממה.
מלחמת חרבות ברזל המחישה את הצורך של המדינה
להיערך גם למלחמה ארוכת
טווח. על
רח"ל, על משרד התחבורה ועל רת"א לעדכן את התוכניות ואת הנהלים להתמודדות עם
התרחישים השונים כדי להתמודד בעתיד עם הסיכונים שעלו ממלחמת חרבות ברזל.
על רשות שדות התעופה להחיש את הקמת יחידת הבקרה המרכזית בתיאום עם צה"ל ולוודא
שבכל
עת יהיה מנגנון גיבוי זמין ליחידות הבקרה האזרחיות, שיבטיח את רציפות התפקוד של
התעופה האזרחית בעת חירום.
על משרדי התחבורה והאוצר לבחון את כלל ההיבטים הנכללים בצו האינטרסים, במניית הזהב
ובחוקים הקיימים בתחום ולפעול לקיומה של הסדרה בסיסית שתוודא ככל הניתן שבשעת חירום
תתנהל הפעילות בתחום התעופה האווירית באופן המתיישב עם האינטרסים הלאומיים הבסיסיים
של מדינת ישראל. יתר על כן, מומלץ למשרדי התחבורה והאוצר להכין מבעוד מועד תוכנית
פעולה מול החברות הישראליות, לרבות בכל הנוגע לתמיכה ייעודית בעיתות משבר כדי לעודד
המשך פעילות תקינה ומתן שירותים לציבור, ומבלי שהעלות העודפת הגלומה בהפעלת שירותי
התעופה בעת חירום תושת על ציבור הלקוחות. התוכנית תמנע בין היתר הפקעת מחירים ותסייע
לשמור על מחירים הוגנים, וזאת כדי להפחית את התלות של המדינה בשירותי החברות הזרות,
בעיקר בעיתות חירום.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
22
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
רש"תלבנותתוכניתלהיערכותפיננסיתעללשעתחירוםבתיאוםעםמשרדהתחבורהועםמשרד
ניסן
התשפ"
ו
2026
האוצר ולכלול בה תוכנית תקציבית בחלופות שונות. זאת כדי לאפשר לרש"ת למקד את פעילות
ההנהלה בעת חירום בהיבטי התפעול לשם מתן שירותי תעופה רצופים ובטיחותיים לטובת תושבי
המדינה.
עלרת"אלבחוןאתהאפשרותלהפעילמנגנוןשיאפשרלצמצםאתהסיכוניםשלחברותהתעופה
בעת חירום בשל אי-
הוודאות הכרוכה בפעילות בתקופה כזו, וזאת לתקופה מוגבלת. מבקר
המדינה ממליץ כי לנוכח השינויים הגיאו-
פוליטיים בישראל ולנוכח תדירות המלחמות והיקפן,
משרד התחבורה ורת"א יבחנו אילו תיקוני חקיקה (ככל הנדרש) מומלץ לקדם מבעוד מועד, כדי
לאפשר את המשך פעילותה של התעופה בעת חירום וכך להימנע משינויי חקיקה תחת לחץ.
על משרד האוצר ועל חברת ענבל להגדיר דרכי פעולה לעתיד בנושא הכיסוי הביטוחי לסיכוני
מלחמה של חברות התעופה הזרות, כולן או חלקן, במסגרת התוכנית לשעת חירום ולאסדר ככל
הניתן דרכי פעולה אלה מבעוד מועד, ובכלל זאת גם לשקול את האפשרות להעמיד ערבויות
לחלק מחברות התעופה הזרות בהתאם לסדר עדיפויות ולצרכים של המשק בזמן חירום.
על רשות התחרות להשלים את בדיקותיה ולפרסם את ממצאיה לציבור. נוסף על כך מומלץ כי
תפיק לקחים להיערכות לטיפול באירועים דומים בעת חירום ולצעדים שראוי יהיה לנקוט בהם.
נוכח חשיבותם של שירותי התעופה בישראל בשל היותה מדינת אי, מומלץ לשר הכלכלה לבחון
את האפשרות להגדיר את הטיסות כמוצר חיוני בעת חירום ולפרסם זאת ברשומות. כמו כן מומלץ
למשרד הכלכלה, למשרד האוצר ולרשות להגנת הצרכן להמשיך לקדם את אסדרת הנושא
בהתאם לחוק הגנת הצרכן. כמו כן מומלץ לרשות להגנת הצרכן להקים מערכת ממוחשבת
הבודקת את ממוצע המחירים של כרטיסי הטיסה בימי שגרה, וכך יהיו לרשות הנתונים לקבוע אם
המחירים חריגים הן בימי חירום והן בימי שגרה.
בשל חיוניותה של התעופה הישראלית לקשר שבין ישראל לבין מדינות העולם, מומלץ כי
המאסדרים האמונים על המחירים ועל התעופה -
משרדי התחבורה והכלכלה בשיתוף רת"א -
יבחנו את האפשרות להשתמש בכלים שבידיהם כדי להקטין את הסיכון המוט
ל על חברות
התעופה בשל העלויות המתווספות כתוצאה ממצב החירום וכך יתאפשר להמשיך ולקיים את
הטיסות לישראל וממנה, ובכלל זאת להפעיל את סעיף 9
א או לקבוע מחיר מרבי לטיסות בעיתות
חירום או לערוך הסכם מסגרת הקובע עקרונות לפעילות ולפיצוי בהסכמה עם החברות.
על משרד התחבורה ורת"א לבדוק את האפשרות להתאים את תעריפי האגרה שגובה רש"ת
בעיתות חירום מתוך ראיית כלל האינטרסים הלאומיים - הן הכלכלי והן של קיום רציפותן של
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
23
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
הטיסות לישראל וממנה. מומלץ לשקול להיטיב עם החברות האחרות שפעלו בעבר ופועלות גם
בתקופת המלחמה בטרמינל 3
, ולקבוע תעריף נמוך יותר לאגרות כמקובל בטרמינל 1
כדי לעודד
חברות להמשיך לפעול ולטוס לישראל וממנה למרות הסכנות, וזאת עד לביטול ההכרזה על מצב
חירום, תוך התחשבות במשמעות הכספית של צעדים אלו לגבי רש"ת ובשיפוי הנדרש עבורה.
ראוי היה שחיילים ואנשי מילואים שחוזרים לישראל כדי להילחם על הגנת המדינה יהיו בסדר
עדיפות גבוה ככל האפשר, ומומלץ למשרד התחבורה לבחון את סוגיית התשלום בגין טיסתם
חזרה לישראל. כן מומלץ כי הגופים הקשורים לחילוץ ישראלים מחו"ל ובהם משרד החוץ, המל"ל
ומשרד התחבורה יפעלו על פי הנוהל ממרץ 2024
ויתעדפו בעלי תפקידים בהתאם לחיוניותם
למדינה ולמצב, כגון אנשים שקיבלו צו 8
או רופאים וכד', בהתאם לקריטריונים בנוהל.
על משרד התחבורה ורת"א להפיק לקחים ממלחמת חרבות ברזל וממבצע "עם כלביא" ולהיערך
מראש כדי ליצור פתרונות להסדרת התעופה בעת חירום ובכלל זאת להשבת ישראלים השוהים
בחו"ל לישראל, ובין היתר יבחנו מבעוד מועד חתימה על הסכמים עם מדינות שכנות להפעלת
שדות התעופה שבשטחן, וכך יתאפשר למערך התעופה האזרחית הישראלית להמשיך ולקיים
פעילות בעיתות חירום.
מספר הנוסעים בשנה, 2019
-
2024
על פי הדוח השנתי של
רש"ת, בעיבוד משרד מבקר המדינה. 2024
.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
24
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
שיעור עליית מחירי התובלה האווירית, 2023
-
2024, באחוזים
על פי נתונים של איגוד התאגידים של סוכני המכס והמשלוחים, בעיבוד משרד מבקר המדינה, תקף בדצמבר 2024
.
לתחבורה האווירית חשיבות רבה בשמירה על כלכלת המדינה, על רווחת אזרחיה ועל חוסנה בשעת חירום.
שוק התעופה בעולם מושפע מכמה גורמים
בולטים, ובהם המצב הכלכלי בעולם, המצב הביטחוני והפוליטי
ואירועים מיוחדים כגון משברים מדיניים, אירועי טרור, התפרצות מגפות ואסונות טבע. בענף התעופה שחקנים
ומאסדרים רבים המשפיעים כל אחד בדרכו על פעילות הענף.
התעופההאזרחיתבישראלמתנהלתעלפימדיניותשל"שמייםפתוחים",והשוקהתחרותימאפשרמתןשירותי
תעופה איכותיים ותחרותיים לנוסעים
באמצעות
חברות תעופה ישראליות וזרות. בשנת 2023
עד פרוץ מלחמת
חרבות ברזל טסו יותר מ-
21
מיליון נוסעים (באוגוסט 2023
בלבד טסו כ-
2.8
מיליון נוסעים). מלחמת חרבות
ברזל שפרצה באוקטובר 2023
ומבצע עם כלביא ביוני 2025
פגעו בפעילות התעופה בישראל, בעיקר בשל
החשש של החברות הזרות לטוס בשמי ישראל, ומרביתן החליטו להפסיק את פעילותן. עקב מלחמת חרבות
ברזל ירד מספר הנוסעים בשנת 2024
לכ-
13.9
מיליון נוסעים, ובמבצע עם כלביא הופסקה הפעילות לחלוטין.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
25
▪ אפריל
היבטים בשמירת רציפות
שירותי התעופה בעת חירום - דוח מיוחד
ניסן
התשפ"
ו
2026
צמצום התעבורה האווירית לישראל וממנה ועליית מחירי הטיסות הקשו על ישראלים ששהו מחוץ למדינה
לחזור לישראל וגם פגעו ביכולתם של השוהים בישראל לטוס לחו"ל. למרות המתקפות הרבות על מדינת
ישראל בתקופת מלחמת חרבות ברזל פעלה רת"א לקיום שירותי תעופה סדירים שאפשרו לחבר את המדינה
עםמדינותהעולם. יתרעלכן,חברותהתעופההישראליותהוכיחושביכולתןלהתמודד עםמשברים ולהמשיך
לפעול בתנאים מורכבים.
בדוח זה עלו ליקויים בנושא טיפול המדינה בתעופה בעת חירום. בין היתר התעופה האזרחית לא הייתה ערוכה
כראוי למלחמה ארוכת
טווח; ענף התעופה פועל על פי שיקולים כלכליים של החברות הפרטיות ובפועל אין
לממשלה יכולת להשפיע על פעילות התעופה האזרחית, אפילו בעת חירום; מניית הזהב של המדינה באל על
אינה מקנה למדינה יכולת ממשית להשפיע על תפקוד החברה הן בימי שגרה והן במצבי חירום; אף שהמדינה
סייעה לחברות התעופה הישראליות בעת מצוקתן, היא לא הבטיחה תמורה כלשהי בדמות יכולת אכיפה או
הכוונה של פעילות החברות בעת חירום; הכנסותיה של רש"ת ירדו בשנת 2024
ב-
782
ש"ח ביחס לשנת 2023
(
18%
), ובשל עובדה זו ועקב המחסור בכוח אדם היא סגרה לסירוגין את טרמינל 1
; בשל היעדר נוהל תיעדוף
להחזרת ישראלים לארץ בהתאם לחיוניותם, גם חיילים ואנשי מילואים שקיבלו צו 8
ורצו להגן על המדינה,
נאלצו לחפש טיסות חזור לישראל ולשלם מחירים
גבוהים; נמצא כי רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן,
משרד התחבורה ורת"א לא פעלו למיתון עליית המחירים בהתאם לסמכויות המוקנות להם; אזרחים רבים
נתקלו בבעיות שונות מול חברות התעופה ונמצא כי למשרד התחבורה, לרת"א ולרש"ת אין תוכנית מפורטת
המגדירה את תפקידיהם בכל הקשו
ר בתמיכה בנוסע שנפגע; במועד סיום הביקורת, יותר מ-
20
שנה מיום
קבלת ההחלטה לבנות שדה תעופה משלים, למרות המלצות הוועדות השונות לבדיקת ההקמה של שדה
משלים ולמרות האמור בדוחות מבקר המדינה, לא הוקם שדה תעופה משלים.
על הגופים לטפל בממצאים שעלו בדוח זה. על רח"ל, צה"ל, משרד התחבורה ורת"א לעדכן את התרחישים
ואת הנהלים לנוכח הסיכונים שעלו ממלחמת חרבות ברזל; על משרד התחבורה להכין תוכנית מפורטת
המגדירה את תפקידיהם של רש"ת ושל רת"א בכל הקשור בתמיכה בנוסע שנפגע; על משרד התחבורה
ומשרד האוצר לבחון את האפשרות להגדיר אינטרסים חיוניים בחברות התעופה הישראליות כדי לאפשר
למדינה לשמור על הביטחון הלאומי בשעת חירום, להגן על האינטרסים הכלכליים שלה ולספק לאזרחים
רמת שירות טובה תוך מזעור הסיכונים.
על משרד התחבורה ועל מינהל התכנון לפעול בהקדם לקידום הקמה של שדה משלים לנתב"ג, ועל ראש
הממשלה לוודא שתתקבל החלטה בנושא זה בהקדם ובהתאם לפעול למימושה.
משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי התחבורה והאוצר, לקבוע מדיניות תעופה כוללת למדינת ישראל בעת
שגרה ובעת חירום, זאת לאחר שיבחנו בין היתר את כלל ההיבטים הנכללים בצו האינטרסים, את מניית הזהב
ואת החוקים הקיימים בתחום. מומלץ שמדיניות התעופה תביא בחשבון את התפתחותו של מערך התעופה
בעתיד, תסדיר בין היתר את יחסי הגומלין בין המדינה לבין חברות התעופה ובין מערך התעופה האזרחי
למערך התעופה הצבאי, תסדיר את תחום התובלה האווירית ותקבע בין היתר את מעמדן של חברות התעופה
הישראליות במערך התחבורה של המדינה, את מאפייני פעילותן בעיתות שגרה וחירום, את הסדרי התפעול,
את דרכי הסיוע הכלכלי וכד'. הסדרת המדיניות תאפשר להפעיל מערך תעופה תקין ויעיל בעת שגרה וכל
שכן בשעת חירום.
מב ק ר המ ד י נ ה
העסקת עובדים לא-
ישראלים
לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל
ובמהלכה
▪ ניסן
▪ אפריל
▪
התשפ"
ו
2026
7 5
ג
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
29
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
העסקת עובדים לא-
ישראלים לפני פרוץ
מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
תקציר
בשוק העבודה הישראלי מועסקים עובדים ישראלים ועובדים לא-ישראלים. העובדים הלא-
ישראלים
נחלקים
לשתי קבוצות עיקריות: עובדים
פלסטינים
שמקום מגוריהם ביהודה ושומרון ועזה (
עובדים פלסטינים) ועובדים
שמגיעים לישראל ממדינות זרות (עובדים זרים או עו"ז)1.
הסדרת העסקתם של ע
ו"ז מעוגנת בחוק עובדים זרים, התשנ"א-
1991
חוק עובדים זרים;)(
בחוק הכניסה
לישראל, התשי"ב-
1952
(חוק הכניסה
לישראל;) ב
חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-
1996
(חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם)
; בתקנות ובנהלים. ההעסקה של העובדים הפלסטינים מוסדרת
בחוקעובדיםזרים, בנהליםשלרשותהאוכלוסיןוההגירהושלמתאםפעולותהממשלהבשטחים
המתפ"ש)(2.
בשנת 2008
הוקמה רשות האוכלוסין וההגירה3
כיחידת סמך של משרד הפנים (רשות האוכלוסין). מאז, היא
הגורם האחראי למתן היתרים למעסיקים להעסקת עובדים לא-
ישראלים, למתן אשרות כניסה ורישיונות
ישיבה4
לעובדים זרים, לרישוי ולפיקוח בעניין
תאגידי בניין5
(תאגידי בניין או תאגידים) ו
בעניין
לשכות התיווך
לעובדים זרים (לשכות תיווך או לשכות גיוס)6
ועוד.
בישראל ההיתר להביא ולהעסיק עובדים לא-ישראלים, למעט עובדי סיעוד ביתי, הוא רק במסגרת מכסות
נפרדות לעובדים זרים ולעובדים פלסטינים, שאותן קובעת הממשלה. לפני מלחמת חרבות ברזל, הענפים
שניתן היתר להעסיק בהם עובדים זרים במסגרת מכסות
היו: בנייה, חקלאות, תעשייה ושירותים
, סיעוד מוסדי
ומלונאות. כמו כן, יש היתר להעסקת עובדים זרים מומחים בתחומם7.
בסוף שנת 2023
היו במשק הישראלי מכסות עבור כ-
250,000
עובדים שאינם ישראלים, כמחציתם פלסטינים
והשאר מסין,
מ
תאילנד, מ
מ
ולדובה ועוד. נוסף על מכסות אלה, באותו מועד עבדו בישראל כ-
76,000
עובדים
1
המונח "עובדים לא-ישראלים" בדוח זה מתייחס הן לעובדים זרים והןלעובדים פלסטינים, והמונח
"עובדים זרים" מתייחס
לעובדים שמגיעים ממדינות זרות, אלא אם כן נאמר אחרת. כמו כן, קיימת קבוצה שלישית,
של עובדים ירדנים באילת
והסביבה.
2
קיימת הסדרה של היבטים משלימים לגבי העסקת עובדים לא-ישראלים גם בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-
1959
.
3
על פי החלטת ממשלה 3434
מאפריל 2008
.
4
רישיון לשהות בישראל לצ
ורכי עבודה.
5
תאגידי
כוח אדם ייעודיים לענף הבני
יה.
6
לשכות פרטיות המורשות לטפל בעובדים זרים בענף הסיעוד ובחקלאות ולתווך בינם לבין המעסיקים.
7
דוח זה
אינו
מתייחס לעובדים זרים מומחים.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
30
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
זרים בענף הסיעוד הביתי8. בחלק מהענפים, כמו ענפי הבניין, הסיעוד הביתי והחקלאות, שיעור העובדים
הלא-
ישראלים מכלל המועסקים היה גדול.
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל עזבו עובדים זרים רבים את ישראל, ועד סוף שנת 2023
יצאו מישראל
כ-
12,500
עובדים זרים. כמו כן, העסקתם של הפלסטינים במדינה
ככלל הופסקה משיקולי ביטחון. עקב כך
נוצר במשק מחסור
מיידי בכ-
110,000
עובדים לא-
ישראלים, רובם המוחלט (91%
) פלסטינים שהפסיקו לעבוד
בישראל, אשר רובם עבדו בבנייה ובחקלאות (92%
). הירידה במספר העו"ז והפלסטינים, נוסף על הגיוס
הנרחבשלאנשימילואיםוסגירתעסקיםבאזוריהעימות,השפיעועלכלכלתהמדינה.הממשלהנקטהפעולות
להבאת עובדים זרים לישראל, ועם זאת במרץ 2025
עדיין היה מחסור בכ-
71,000
עובדים זרים.
265,000
92,000
110,000
91%
עובדים זרים
פלסטינים מיהודה
המחסור המיידי
מהעובדים הלא-
ופלסטינים עבדו
ושומרון עבדו
בעובדים זרים
ישראלים שחסרו
בישראל ערב
בישראל בענפי
ופלסטינים לאחר
בתחילת המלחמה
המלחמה
החקלאות והבנייה
פרוץ המלחמה
היו פלסטינים
ערב המלחמה
(כ-
100,000
עובדים
פלסטינים) מתוכם
92%
(כ-
92,000
)
עבדו בבניין
ובחקלאות
3.1
85
אחת
מדינה
מיליארד
מיליארד
37,000
בלבד
כ-
ש"ח
ש"ח
הצפי לפגיעה בתוצר
מספר המדינות
האובדן המצטבר,
מספר העובדים
בטווח הקצר
שאיתן היה לישראל
מהרבעון הרביעי
החסרים בענף
בעקבות המחסור
הסכם פעיל להבאת
של שנת 2023
עד
הבנייה,
נכון ליוני
בעובדים פלסטינים
עובדים לכל אחד
סוף שנת 2024
,
2025
כפי שחושב על ידי
מענפי המשק
בהשקעה הגולמית
משרד האוצר
שהעסיקו עובדים
לבנייה למגורים
בדצמבר 2023
זרים לפני המלחמה,
(
על פי התאחדות
מלבד ענף הבנייה
הקבלנים בוני
שבו היו הסכמים עם
הארץ)
שלוש מדינות
להבאת עובדים זרים
8
מתוכם כ-
14,000
עובדים לא-
חוקיים. רשות האוכלוסין וההגירה, דוח סיכום פעילות לשנת 2023
(
אפריל 2024
).
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
31
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
בחודשים
ינואר 2024
עד יוני 2025
ע
שה
משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא העסקת עובדים
לא-
ישראלים
לפני
פרוץ
מלחמת חרבות ברזל
ובמהלכה. נבדקו עיצוב מדיניות בהעסקת עובדים
לא-
ישראלים, ההיערכות להתמודדות עם משברים, תהליך קבלת
ההחלטות
בעניין
הפסקת
העסקת פלסטינים לאחר פרוץ המלחמה, פעולות שנקטה הממשלה להתמודדות עם המחסור
בעובדיםוחסמיםשהביאולעיכוב
בהגדלתמספרהעובדיםהזרים.נוסףעלבדיקותאלההדוחבוחן
את התמודדות
ענף הבנייה עם המחסור בעובדים ואת ההשפעה של מחסור זה על הענף.
הביקורת נעשתה ברשות האוכלוסין, באגף התקציבים במשרד האוצר, במשרד הכלכלה והתעש
ייה
(משרד הכלכלה), באגף
אסטרטגיה ותכנון מדיניות ובמינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד
העבודה,במשרדהבינויוהשיכון,במשרדהתחבורהוהבטיחותבדרכים(משרדהתחבורה),ובמשרד
החוץ. השלמות נעשו במתאם פעולות הממשלה בשטחים (
מתפ"ש)
, באגף הכלכלן הראשי במשרד
האוצר, במשרד החקלאות
וביטחון המזון (משרד החקלאות), בבנק ישראל, בלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בחברת רכבת ישראל בע"מ ובחברת נתיבי ישראל -
החברה הלאומית
לתשתיות תחבורה בע"מ (חברת נתיבי ישראל.)
בדוח זה המונח "משרדים המאסדרים ענפים
ש
בהם מועסקים עובדים לא-
ישראלים" חל
על גופים אלה
: משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד החקלאות, משרד
הכלכלה, משרד התיירות, משרד הרווחה ומשרד הבריאות.
ערב מלחמת חרבות ברזל היו בישראל 150,000
-
170,000
עובדים זרים, ונוסף על כך הועסקו
כ-
105,000
פלסטינים - ובסה"כ כ-
255,000
-
275,000
עובדים לא-
ישראלים. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל
נוצר
במשק מחסור מיידי בכ-
110,000
עובדים לא-
ישראלים, רובם המוחלט (91%
) פלסטינים שהפסיקו לעבוד
בישראל. רוב העובדים האלה עבדו בבנייה ובחקלאות (92%
), שהם הענפים שנגרמה להם הפגיעה החמורה
ביותר בעקבות המלחמה.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
32
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
היערכות הממשלה להעסקת עובדים לא-
ישראלים לפני פרוץ מלחמת
חרבות ברזל
היעדר
תוכנית אסטרטגית בנושא העסקת עובדים לא-
ישראלים במשק הישראלי (זרים
ופלסטינים) -
ועדה בראשות פרופ׳ צבי אקשטיין ועדת אקשטיין)(
פרסמה
בשנת 2007
כמה
המלצות
שיאפשרו
צמצום ניכר של מספר העובדים הלא-
ישראלים.
התוכנית התמקדה
בהמלצות בעלות
התרומה
המרבית להרחבת התעסוקה של ישראלים לא מיומנים, להעלאת שכרם ולצמצום העוני בקרבם,
בשים
לב לתועלות מסוימות למשק ולחברה מהעסקת עובדים לא-
ישראלים, בפרט בתחום הטיפול הסיעודי
וההתיישבות בספר המרוחק.
הוועדה ציינה כי היקף העסקתם של עובדים לא-
ישראלים התרחב במרוצת
השנים,והואחורגלפיכלקנהמידהמהמקובלבמדינותמערביותמפותחות.בהחלטת
הממשלהמאוגוסט
2008
אומצועקרונותדוחהוועדה
.מאז
חלושינוייםרבים,הןבמאפיינישוקהתעסוקהבמשקוהןבמאפייני
העבודה של הישראלים,
ו
בין היתר:
חל
גידול בשיעור התעסוקה של ישראלים
, ו
רבים מהישראלים כבר
אינם מעוניינים
לעבוד בעבודות כפיים. כמו כן, מחקרים
מרא
ים
שבמקרים מסוימים העסקת עובדים זרים
מביאה לעלייה בהעסקת ישראלים ותורמת לכלכלה הישראלית, ולכן ייתכן שחלק מהמסקנות של ועדת
אקשטיין אינן תקפות עוד.
עם זאת, בביקורת עלה
כי מאז פרסום מסקנות ועדת אקשטיין ועד למועד סיום הביקורת לא הכינו משרד
העבודה,רשותהאוכלוסיןוההגירה,משרדהאוצרוהמשרדיםהמאסדריםענפים
שבהםמועסקיםעובדים
לא-ישראלים9
תוכנית
עבודה אסטרטגית מעודכנת,
כוללת
שעוסקת בכמות העובדים הלא-
ישראלים
הנחוצה למשק וממי
לא תוכנית כזאת לא הובאה לאישור הממשלה. תוכנית כזאת צריכה להתבסס על
ניתוח השינויים שחלו בהיבט המקרו-
כלכלי במשק, כגון שינויים ברמת האבטלה, וכן בהיבטים הפרטניים
מבחינת
המבנה
ה
ענפי, מידת התחלופה בין העובדים הלא-
ישראלים לבין העובדים הישראלים, פריון
העובד
הישראלי וההשפעה של העסקת עובדים לא-
ישראלים על שכר העובדים הישראלים בפילוח על
פי מאפיינים כמו השכלה ואזור ג
יאוגרפי.
ריבוי גורמים העוסקים בהחלטה
להביא עובדים זרים
שאינם פלסטינים)( לישראל -
גופים
ממשלתיים רבים מטפלים בנושא העסקת עו"ז, ובהם: רשות האוכלוסין, משרד האוצר, משרד החוץ,
משרד המשפטים, משרד העבודה והמשרדים המאסדרים ענפים בהם מועסקים עובדים לא-
ישראלים
ו
לכל אחד מה
גופים האמורים
אחריות וסמכות בתחומים שונים ולכן זוויות ראייה שונות לגבי
הנושא.
כן
קיים פיצול סמכויות ביניהם ומעורבות של
גופים נוספים בתחום
(כגון התאחדות הקבלנים בוני הארץ
ותאגידי בניין.)
כל אלה הופכים את תהליך קביעת יעדי המדיניות למורכב, דבר שכרוך בהתמשכות זמן
ומשפיע על הבאתם בפועל של עובדים זרים כנדרש כדי לתת מענה לצורך בגיוס עובדים במשק. בשנת
2008
הוקמה רשות האוכלוסין וההגירה,
אולם
עד הקמת
ועדת מנכ"לים במאי 2024
לצורך טיפול בנושא
הבאת עובדים זרים בעקבות היווצרות המחסור בעובדים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל (ראו להלן,)
לא היה גורם ממשלתי שמרכז את כל סוגיית העובדים הזרים ו
אשר יש לו
ראייה מתכללת המאפשרת לו
9
משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד התיירות, משרד הרווחה ומשרד
הבריאות.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
33
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
להביא בחשבוןאתמגווןהשיקוליםוה
השפעות
האפשריותשלהעסקתהעובדיםהללו.עלכן,ההחלטות
לגבי מספר העובדים הזרים התקבלו במשא ומתן בין המשרדים המאסדרים לבין יתר המשרדים ולא
תמידבאופן
ההולם
אתמלוא
ה
צרכיםשלענפי
המשק,והדברגרםלהתמשכותתהליכיהעבודה,ולעיתים
אף לדחיית הבקשה של המשרדים הייעודיים להעסקת עובדים זרים נוספים או להפחתת מספר העובדים
הזרים הדרושים.
לדוגמה, ב
משא ומתן עם וייטנאם להעסקת עובדים זרים
בחקלאות
שהתקיים
בשנת
2021
,
העלו משרדי הממשלה שיקולים שונים,
ובכלל ז
ה: משרד המשפטים העלה את הצורך בחוות דעת
בנוגע לשמירה על זכויות האזרח בווייטנאם; רשות האוכלוסין וההגירה העלתה את הבעייתיות בשיטת
ההעסקה העונתית, בשל עובדים זרים שבחרו להישאר בישראל, וכן את הצורך בחובת פיקדון; משרד
החקלאות העלה את הצורך בהסדרה של העסקת עובדים שדווחו שנטשו את המעסיקים שלהם. בסופו
של דבר המשא ומתן לא הבשיל לכדי הסכם.
גיבוש מנגנון מוסדר לקביעת מכסת עובדים לא-
ישראלים -
מכסות משקיות לעומת מכסות
ענפיות-
קביעת
המכסותבישראלכמכסותענפיותולאכמכס
ותמשקי
תומצטברות
התקבעהעםהשנים
בלי
שמשרד העבודה, משרד האוצר והמשרדים המאסדרים ענפים
שבהם
מועסקים עובדים לא-ישראלים
ביצעו
עבודתמטה
והחליטו
כישיטהזועדיפה.בשיטהזוקביעתהיקףהמכסותהענפיותהתבססהבעיקר
על בקשותענפיותפרטניות,ופחות
על הסתכלותמשקית עלכללהעובדיםהלא-ישראלים במשק, באופן
ש
כל משרד ממשל
תי
דואג
למספר העובדיםשנדרש עבורוושינוי
המכסותהענפיותמחייב קבלתהחלטת
ממשלה,
והדבר
גורם
לעודף רגולציה ומקשה על המשק לתפקד.
כמו כן, קביעה של מכסות ענפיות
עלולה לגרום בסופו של דבר לגידול בלתי מתוכנן בכמות העובדים הזרים בכלל המשק.
יצוין כי רק
בהחלטת הממשלה ממאי 2024
(החלטת ממשלה 1752) נקבעה מכסה
מרבית כוללת של עובדים זרים
בהיקף של עד 3.3%
מאוכלוסיית המדינה (במועד קבלת ההחלטה היקף המכסה הוא יותר מ-
300,000
עובדים זרים) וכן נקבע כי
תוקם ועדת מנכ"לים,
וכי היא תקבע את מכסת העובדים הזרם שתוקצה לכל
ענף10
.
היערכותלמחסור
מתמשךבעובדיםלא-
ישראלים
כחלקמתרחישייחוסלאירועיחירום-תרחיש
הייחוס הלאומי של רח"ל מלפני מלחמת חרבות ברזל לא
התייחס למחסור ממושך בכוח אדם וצפה פערי
כוח אדם
ב
חקלאות בעת חירום לטווח קצר בלבד. כמו כן
, בתרחיש לא נכללה
התייחסות למחסור
בעובדיםלא-
ישראליםבתחוםהבניין,ענף
שלפיניסיוןהעברנוטהלהיפגעבמצביחירוםוכךגםבמלחמת
חרבות ברזל סבל
מ
מחסור חמור בעובדים -
91%
מהעובדים הלא-
ישראלים שחסרו בתחילת המלחמה
היו פלסטינים (כ-
100,000
עובדים פלסטינים),
מתוכם 92%
(כ-
92,000) עבדו בבניין
ובחקלאות.
נוסף על
כך, נמצא כי משרד הבינוי והשיכון נערך למצב של רעידת אדמה אולם משרד הבינוי והשיכון ומשרד
החקלאות לא נערכו ערב מלחמת חרבות ברזל להתמודדות עם המחסור בעובדים לא-
ישראליים באירוע
חרום מתמשך. זאת, אף כי בעבר היו
מקרים שבהם נוצר מחסור בעובדים והיה
קושי בהבאת עו"ז לארץ:
בשנת 2000
,
בעקבות האינתיפאד
ה השנייה,
נוצר מחסור בעובדי בניין
ונדרשה יותר משנה (חמישה
10
משרד ראש הממשלה, הודעה משותפת למשרד ראש הממשלה ולמשרד העבודה, 15.5.24
. החלטת הממשלה 1752
,
"ייעול ושיפור
הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים ותיקון החלטות ממשלה" (
15.5.24
.)
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
34
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
רבעונים) להביא עו"ז חדשים11
כמו כן,. במהלך שנת 2021
, בעקבות מגבלות נוקשות שהטילה סין בשל
התפרצות
מגפת ה
קורונה, נוצר מחסור בעובדים בענף הבנייה בישראל.
היעדר גיוון
במקורות של
עובדים לא-ישראלים
ממדינות
זרות -
במועד תחילת מלחמת חרבות
ברזל, כמעט
בכל אחד מהענפים העיקריים שהסתמכו על עו"ז
היה הסכם פעיל
עם מדינה זרה אח
ת
בלבדלהבאתעובדים זרים למעטענף הבניין(מולדובה,אוקראינה וסין),:
חקלאות - תאילנד;
סיעוד ביתי
-
סרי לנקה; סיעוד מוסדי -
נפאל; ובענף המלונאות -
פיליפינים, באופן שהפעילות התקינה של כל אחד
מענפי המשק המעסיקים עובדים זרים הייתה תלויה במדיניות של מדינה זרה אחת. אף שהוועדה
להסכמים בילטראליים במשרד הפנים12
עשתה מאמצים להרחבת ההסכמים הבילטראליים ומשרד החוץ
ומשרד המשפטים ניסו לגבש הסכמים בילטראליים עם מדינות נוספות, באוקטובר 2023
הניסיונות עדיין
לא הבשילו להסכמים חתומים ולא נוצר גיוון במקורות כוח האדם. עקב כך בפרוץ מלחמת חרבות ברזל
היה מחסור בגיוס עובדים ממדינות אחרות לענפים שבהם הועסקו עובדים זרים, אף שייתכן שהיו מדינות
שניתן היה להביא מהן עובדים. בשנים שקדמו למלחמה רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ, משרד
המשפטים, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד התיירות, משרד הרווחה
ומשרד הבריאות לא פעלו במרץ
, לחתימת הסכמים בילטר
אליים חדשים.
היערכות הממשלה להעסקת עובדים לא-ישראלים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל
תהליך קבלת ההחלטות בדבר
הפסקת העסקת פלסטינים לאחר פרוץ מלחמ
ת חרבות ברזל -
מחד גיסא ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (הקבינט החברתי-כלכלי) החליט
ה
בדצמבר 2023
להמליץ
לוועדת השרים לענייני בטחון לאומי (הקבינט המדיני-
ביטחוני)
שלא לאשר הכנסת פועלים ערבים תושבי
יהודה ושומרון לישראל, ומאידך גיסא -
לא הייתה ירידה במספר השוהים הבלתי חוקיים. במאי 2024
העריך נציג המשטרה שמאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל
חלה
"עלייה קטנה" במספר
השוהים
הבלתי
חוקיים
הנכנסים
לעבוד ב
ישראל13
- בהינתן
שערב המלחמה
המשטרה העריכה שמספרם כ-
30,000
14
.
כמוכן,מאזדצמבר2023
הקבינטהחברתי-
כלכלילאקייםדיוןבנושאכניסתעובדיםפלסטיניםלישראל.
כן עלה כי שני גורמים שונים מחליטים האם פלסטינים יוכלו לעבוד בישראל וביו"ש: הקבינט המדיני-
בטחוני לגבי עבודה בישראל, ואלוף פיקוד המרכז לגבי עבודה בשטחי יו"ש שבשליטה ישראלית. בפועל
המדיניות שנקבעה להעסקת פלסטינים ביהודה ושומרון הייתה שונה מהמדיניות בדבר העסקתם
בישראל.
באפריל 2025
לכ-
33,000
פלסטינים היו רישיונות לעבוד בשטחי יו"ש בשליטת ישראל לעומת
11
בנק ישראל, דוברות והסברה כלכלית, הודעה לעיתונות: "תיבה שלישית מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2023: ת
עסוקת
עובדים לא-
ישראלים לאור מלחמת 'חרבות ברזל'", עמ' 5
סעיף 2
יציבות וגמישות תעסוקתית,: 17.3.24
.
12
הוועדה להסכמים בילטראליים -
בראשות מנכ"ל רשות האוכלוסין ובהשתתפות נציגים ממשרד האוצר, ממשרד החוץ,
ממשרד המשפטים, ממשרד העבודה וממשרדי הממשלה שתחום אסדרתם נוגע להעסקת עובדים זרים, ובהם משרד
הבריאות, משרד הבינוי והשיכון ועוד -
מתכנסת כמה פעמים בשנה לדון בצורך בעובדים זרים בכל אחד מהענפים.
13
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, פרוטוקול מס' 68
בנושא: "תמונת מצב ומדיניות לעניין העסקת עובדים פלשתינאים
בישראל - ישיבת מעקב ("20.5.24
.)
14
על פי טיוטת סיכום דיון ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים (17.6.24
.)
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
35
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
כ-
8,000
שיכולים לעבוד בתוך ישראל.
ולצד האמור נמצא כי בפועל כ-
4,000
עובדים
פלסטינים נכנסו
לעבוד בתוך ישראל.
השפעת המחסור בעובדים פלסטינים על הכלכלה -
בניתוח של הכלכלן הראשי במשרד האוצר
בשיתוףמשרדהבינויוהשיכוןומשרדהחקלאותמדצמבר2023
,ובוצויןכילפיהצפיהיקףהפגיעהבתוצר
בעקבות המלחמה יסתכם ב-
3.1
מיליארד ש"ח בטווח הקצר, נבדקה הפגיעה הצפויה בתוצר בשל
המחסור בעובדים פלסטינים בשלושת ענפי ההעסקה העיקריים -
ענף החקלאות, ענף הבנייה וענף
התעשייה. הניתוח כלל רק את ההשפעה בטווח הקצר, אולם לא נבחנו ההשפעות העקיפות וההשפעות
לטווחהבינוניוהארוךשלהמחסורבעובדים.מכאןשהחלטתושל
הקבינ
טהחברתי-
כלכלי
מדצמבר2023
שלא לאשר את מתווה
כניסת הפלסטינים שה
ציע
המטה לביטחון לאומי
בעניין מתן אפשרות להעסקת
עובדים פלסטינים התקבלה בלי שהמשרדים השונים הציגו לו את מלוא המידע על הפגיעה הכלכלית
הצפויה.
ב
מועד סיום הביקורת עדיין לא בחן הכלכלן הראשי במשרד הא
וצר,
ואף לא כל גורם אחר, את
הנזק המצטבר ארוך הטווח הצפוי למשק בגין
המחסור בעובדים לא-
ישראלים.
ההחלטות להגדלת מכסות העובדים הזרים -
הליך קבלת החלטות הממשלה להגדלת המכסות של
עובדים זרים, מאוקטובר 2023
עד מאי 2025
, התבסס על הצורך בעובדים
שהעלו
מהמעסיקים בשטח
ועל הנזקים הכלכליים הצפויים בגין המחסור בהם לטווח קצר, אך במסגרת הליך זה לא הובאו בחשבון
כלל השפעות הכלכליות של המחסור בעובדים זרים על ענפים אחרים במשק, ההשפעות הכלכליות של
סוגיה זו לטווח ארוך והשפעותיה על החברה הישראלית.
יצוין כי
עד מאי 2024
אישרה הממשלה להגדיל
את מכסת העו"ז לתאגידי הבניין עד 65,000, להגדיל את מכסת העו"ז לחברות הביצוע15
עד 15,000
ולהגדיל את מכסת העו"ז בענף החקלאות עד 50,200
.
חסמים שהביאו לעיכוב בהגדלת מספר העובדים הזרים -
העיכוב בהגעת עובדים זרים לישראל
נגרם,ביןהיתר,מהיעדרהיכולתשלמדינותזרותלבצעהליכיגיוסמפוקחים,מחוסרהענייןשלמעסיקים
ישראליים להעסיק עובדים ממדינות מסוימות, מצמצום מספר הטיסות לישראל ומהעלייה במחיריהן וכן
מהחלטות של ממשלות זרות שהשפיעו על היכולת לגייס עובדים זרים.
עם מלאווי ואקוודור חתמה מדינת
ישראל
על
מזכר הבנות
להבאת עו"ז לחקלאות באפריל 2024
, בספטמבר 2024
חתמה מדינת ישראל עם
נפאל על הסכם ב
י
לטר
א
לי להבאת עו"ז לסיעוד מוסדי,
ובאוקטובר 2024
-
הסכם עם סרילנקה להבאת
עו"ז לענפי המסעדנות והתעשייה.
עד יולי 2025
לא נחתמו הסכמים עם
מספר מדינות
למרות שמשרד
החוץ
ניסה לקדם הסכמים איתן.
בפועל
ביוני 2024
היו חסרים במשק כ-
105,00
עובדים ובמרץ 2025
עדיין
היה במשק מחסור
בכ-
71,000
עובדים. חסמים אלה מעידים כי לא די בהגדלת מכסות העובדים הזרים,
ויש להיערך מראש לחסמים תוך יצירת חלופות שונות, וכן
תוך התאמת הצעדים שנוקטים משרדי
הממשלה ליכולת הממשית של השוק.
15
למשרד הבינוי והשיכון יש רשימה של חברות בנייה זרות שנבחרו כדי לבצע פרויקטים של בנייה למגורים ותשתיות.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
36
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
הטיפול בחסמים להבאת עובדים זרים -
בשל מורכבות נושא ההבאה וההעסקה של עובדים זרים,
ובהיעדר גורם מתכלל בעלראייה כוללת של המשק אשר מוסמך לטפל בנושא החסמים להבאת עובדים
זריםלישראל,מתחילת המלחמהעד מאי2024
העיסוקהמרובה בנושא
לא
הניב תוצאותמספקות. בכלל
המשק חסרו עוד כ-
105,000
עו"ז, וענפי תעשי
י
ה ותת-ענפים בבניין כגון פיגומים לא קיבלו עובדים זרים,
בעיקר בשל חילוקי דעות בין משרד האוצר, משרד העבודה, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הכלכלה.
למרות פעילות רשות האוכלוסין להגדלת מספר תאגידי
הבניין -
32
תאגידי בניין חדשים נכון למרץ 2024
-
ההגדלה
לאהביאהלתוצאההרצויהשלהגברתהתחרות והגברתקצבהבאתהעובדיםהזריםלישראל,
ובמרץ 2024
היו בישראל רק 31,000
עובדי בניין זרים.
לאחר הקמת ועדת המנכ"לים במאי 2024
, טרם
הוסדרו סוגיות בשליטת הממשלה שצריכות
לבוא על פתרונן: הפחתת סכומי האגרות שעל המעסיקים
של עו"ז בכלל הענפים
לשלם לרשויות
, חסמים בחתימת הסכמים בילטרליים חדשים, דרכים נוספות
להבאתעובדיםזריםבעתחירום,מתודולוגיתהעסקתעובדיםזריםלטווחארוך,אכיפהשליציאתעובדים
זרים לא חוקיים ועוד.
התמודדות הממשלה עם המחסור בעובדים בענף הבנייה
לאחר מפרוץ המלחמה -
מפרוץ
מלחמתחרבותברזלהשקיעורשותהאוכלוסיןומשרדהבינויוהשיכוןמאמציםבהבאתעובדיםזריםלענף
הבניין. לאורך התהליך התגלו קשיים שונים ומשרד הבינוי והשיכון ורשות האוכלוסין וההגירה,
בשיתוף
עם ועדת המנכ
"לים, החלו לפעול להסרת החסמים ו
להרחבת האפשרויות להבאת עובדים זרים לבניין.
מאמצים אלה הביאו לכך
ש
מספר העובדים הזרים בענף הבנ
ייה
גדל מכ-
30,000
במאי 2024
לכ-
63,000
ביוני 2025
. עם זאת,
ביוני 2025
מועד סיום הביקורת)(
הפעולות טרם הושלמו
, ועדיין חסרים כ-
37,000
עו"ז בענף הבנייה וחסמים רבים עדיין נותרו: הבאת עו"ז לישראל בהבאה
פרטי
ת
מבלי לפגוע בהסכמים
בילטראליים, האתגר הכרוך
בהבטחת זכויותיהם של העובדים הזרים במסגרת הבא
תם באופן
פרטי,
בעיותבבדיקתמקצועיותשלהעובדיםהזריםבאמצעותמיונים במדינותהמוצא, היעדרתחר
ות
בין תאגידי
הבניין, סכומי ה
אגרות שמשולמים עבור העסקת עו"ז, האתגר נוכח המלחמה מול מדינות
שישראל רוצה
לחתום על הסכמים בילטראליים איתן
ומיעוט
ה
טיסות ועלויותיהן, העומס המוטל על רשות האוכלוסין
וההגירה, ותופעת העובדים הזרים שמגיעים לענף או למעסיק מסוים, נוטשים
אותו ועוברים לעבוד אצל
מעסיק אחר, לעיתים בתחום אחר.
עובדים זרים לקבלנים בעלי היקפי פרויקטים קטנים וקבלני שיפוצים -
רק שנה וחודשיים לאחר
פרוץ מלחמת חרבות ברזל,
בדצמבר 2024
, סיפקו משרד הבינוי והשיכון ורשות האוכלוסין בשיתוף משרד
האוצר, משרד הפנים ומשרד העבודה, פתרון המותאם לקבלנים קטנים ולקבלני שיפוצים באמצעות
הקצאת מכסה ייעודית עבורם.
יתר על כן, על
פי סיכום דיון של הוועדה הבילטראלית מאפריל 2025
,
עד
מרץ 2025
לא הגיע ולו עובד זר אחד לעבוד בשיפוצים. הדבר פגע הן בקבלנים עצמם והן באזרחי מדינת
ישראלשזקוקיםלשירותיהם,וב
ייחוד
באזרחיםשבתיהם נפגעו במלחמתחרבות ברזלובפרט
במבצע "עם
כלביא."
כמוכן המחסור בעובדים בענףהשיפוציםעלול להביאלהעסקתעובדיםפלסטיניםלאחוקיים.,
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
37
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
ה
שפעתהמחסורבעובדים לא-ישראליםבענףהבני
יהעלהכלכלה-
למחסור בעובדים זרים בענף
הבנייהישהש
פעות רחבותהחורגותמהשפעהנקודתיתעלענףהבנייה.
פגיעהאוקריסהשלענףהבנייה
עלול
ות
להשפיע על ענפים אחרים ועל המשק כולו.
נמצא כי בפברואר 2025
, משרד הבינוי והשיכון
ומשרדהאוצרטרםדנו בהשפעות הימשכותהמלחמה
על ענףהבני
יהועלהקבלניםובצעדיםשישלנקוט
כדי לסייע בהתאוששות ובייצוב של הענף. גם הקבינט החברתי-
כלכלי טרם דן בסוגיה.
ענףתשתיותבניין ותחבורה - בתחזית התאחדות הקבלנים בוני הארץ בסיום שנת 2024
הועלה הצורך
בהשלמת פער של כ-
9
מיליארד ש"ח
בהשקעות בתשתיות, לא כולל חידוש תשתיות בעקבות מלחמת
חרבות ברזל
ולאחר מבצע "עם כלביא."
למרות זאת בפברואר 2025
, כאחד עשר חודשים לאחר
שהתקבלה החלטת הממשלה
ממרץ 2024
בדבר הקצאת מכס
ה
ייעודית של 5,000
עובדים זרים עבור
עבודות תשתית, ואף לאחר שוועדת המנכ"לים הקצתה את המכסה הזו מתוך המכסה הכוללת של ענף
הבנייןלתשתיותתחבורה,טרם יצרמשרד התחבורהאת התנאיםהמתאימיםלהבאתעובדים זריםלעבוד
בתשתיות ולא הגיע ולו עובד זר אחד חדש לעבוד בתשתיות -
לא עובד מיומן ולא עובד בלתי מיומן.
מכאן
ש
יותרמשנה
לאחר פרוץמלחמתחרבות ברזל, נוכחאי-השלמת
הפעולותהנדרשות להבאתעובדים זרים
לתשתיות, לא ניתן מענה
על המחסור הקיים.
המחסור בפועלים בענף התשתיות פוגע בקידום פרויקטים
חיוניים בתחום התחבורה, פוגע באכלוס שכונות מגורים בשל התלות שלהן בהרחבת התשתיות מכל
הסוגים או לחילופין
באיכות החיים של תושבים שייאלצו לגור שם קודם שיושלמו התשתיות.
הפער
מתחדד
לנוכח העובדה שבעקבות מלחמת חרבות ברזל
גבר
הצורך בחידוש תשתיות ואף
גבר
הצורך
בהקמת תשתיות חדשות,
והדבר עלול להחריף עוד את המחסור בעובדים.
הקמת ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל מ
שרד ראש הממשלה -
ועדת המנכ"לים שהוקמה במאי
2024
כללה את המנכ"לים של משרד העבודה, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד המשפטים, משרד
האוצר, משרד החוץ
והמשרדים המאסדרים ענפים
ש
בהם מועסקים עובדים לא-ישראלים16
.
לאחר
הקמתה החלה
הוועדה
לפעול להסרת החסמים המונעים את הבאתם של עובדים זרים לישראל, מתוך
ראייה של כלל הצרכים במשק.
16
משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד התיירות, משרד הרווחה ומשרד
הבריאות.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
38
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
מומלץ
למשרד העבודה ולמשרד האוצר, בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד
החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הרווחה, משרד התיירות, משרד הבריאות,
ו
שירות התעסוקה
לבחון אתרלוונטיותהיעדיםשנקבעובזמנובוועדתאקשטייןואתהשינוייםשחלובמשקמאזפורסם
דוח אקשטיין.
לאחר מכן, מומלץ שיכינו עבודה
מקיפה של ההיבטים הפרטניים בכל ענף שתכלול
בתוכה התייחסות לתמהיל כוח האדם הנדרש בכל תחום עיסוק, תוך מתן התייחסות להיבטים
שונים,
ובין היתר לתכנון הקצאת העובדים הישראלים בענפים בעלי פריון גבוה, לצמצום התלות
בעובדים זרים, ובפרט בענפים שחשובים לתפקוד עצמאי של המשק, להשפעות החברתיות
והכלכליות של העסקת עובדים זרים. עוד מומלץ למשרד העבודה ולמשרד האוצר, בשיתוף משרד
הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הרווחה, משרד
התיירות, ומשרד הבריאות לשלב
בתוכנית יעדים לעשור הקרוב בהתאם לתחומים השונים וכן
מנגנון עיתי לבחינ
ה של
היעדים והפערים המקשים את מימושם.
כימומלץ
רח"לת
עדכןאתתרחישייחוס,בהתאםלאיוםהייחוסשלצה"ל
,כךשיכלולגםהתייחסות
לאיום של היעדר עובדים לא-
ישראלים בכל ענפי המשק החיוניים הנסמכים על עובדים אלה, הן
לתקופות קצרות והן לתקופות ממושכות, בין היתר
על סמך לקחי
מלחמת חרבות ברזל. תרחיש
הייחוס הלאומי אמור ל
שמש בסיס להכנת תוכניות פעולה על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים,
בשיתוף עם רח"ל,
כדי
שיאפשרו היערכות מוקדמת של
הענפים השונים
וייתנו מענה מתאים על
התממשות האיומים בכל אחד מהענפים. על רח"ל
לוודא שתוכניות
הפעולה של המשרדים
הממשלתייםהנוגעותלאיוםשלהיעדרעובדיםלא-
ישראליםיהיומתואמותביניהןויוכנומתוךראייה
כוללת של
המשק.
משרדיעלהממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם.
מומלץ
כי
ועדתהמנכ"לים
תקדםאתהמחקרכדילאפשריצירהשל תשתיתמקצועיתרחבה,באופןשיאפשר
איתורשלכללהחסמיםלהבאתעובדיםזריםוהסרתםבהקדםהאפשריובתוךכךתקדםאתגיבוש
המתודול
וגיה להעסקת עובדים לא-
ישראלים בטווח הארוך,
תוביל ותרכז את הכנת התוכנית
האסטרטגית להעסקת עו"ז, תבחן ותמליץ בהתאם על גובה הפחתת האגרות לכלל הענפים
המעסיקים עובדים זרים, ועל חלופות להבאת עובדים זרים ולשמירה על רציפות תפקודית במצבי
חירום. על הממשלה לנקוט בצעדים משלימים ככל הנדרש להסרת החסמים לצורך הבטחת
רציפות תפקודית תוך שמירה על
זכויות העובדים הזרים והגנה על תעסוקת ישראליים, ובכללם
חסמים בחתימת הסכמים בילטרליים וכן להגברת האכיפה של יציאת עובדים זרים לא חוקיים.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
39
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
מומלץ שהממשלה תבחן במסגרת זאת הרחבת סמכויות הוועדה לשם כך. עוד
מומלץ כי במצב
חירום ביטחוני מתמשך יבחן המל"ל מעת לעת
את
המדיניות שקבעה
להעסקת עובדים פלסטינים
ביהודה
ושומרון לעומת זו שנקבעה לעניין העסקתם בתוך ישראל ואם יש אפשרות לגשר על
הפערים בהתייחס
הן לשיקולים הביטחוניים והן לשיקולים הכלכליים
. כל זאת,
על מנת להביא
להעלאת הנושא לסדר יום הממשלה כדי להטיב, אם ניתן, את התמודד
ו
תה עם מצב החירום.
כמו
כן, מומלץ שה
קבינט החברתי-
כלכלי
ידון
בנושא כניסת עובדים פלסטינים לישראל בהתאם
להמלצות הגורמים הביטחוניים של ישראל. עוד מומלץ כי שר הביטחון והשר לביטחון פנים יעקבו
אחר תופעת השב"חים יוביאו לדיון בממשלה את
סוגיית ההשפעות ש
ל הימצאותם בישראל.
למשרדי הממשלה המעורבים בהעסקת עובדים לא-מומלץ
ישראלים בשיתוף משרד העבודה
ומשרד האוצר, למפות
את הצרכים בכל אחד מהענפים שמבקשים להעסיק עובדים לא-ישראלים
ובהתבסס על ממצאי המיפוי לקבוע את וצרכי כוח האדם בכל ענף לטווח
הקצר,
ה
בינוני ו
הארוך.
על משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף משרד האוצר, לבחון את הנזק שנגרם לענף הבנייה ולגבש
תוכנית סדורה
כדי להביא להתאוששות הענף ו
ל
ייצוב
ו.
על משרד התחבורה בשיתוף משרד הבינוי
והשיכון ורשותהאוכלוסין וההגירהלהכין ת
וכנית לסגירתהפער במספרהעובדיםהזרים בתשתיות
ולנקוט צעדים ליישום התכנית.
מומלץ
לראש הממשלה
ולשר האוצר לדון ב
מסגרת ה
קבינט החברתי-
כלכלי בהשפעה המתמשכת
של המחסור בעובדים לא-
ישראלים על כלכלת ישראל
ובהשפעות
של מחסור זה על המשק,
וכן
מומלץ כי הם יגבשו פתרונות לטווח הקצר, הבינוני והארוך במסגרת תוכנית שתוביל את המשק
בכלל ואת ענף הבנייה בפרט לצמיחה.
נוסף על כך מומלץ להם
לעקוב אחר יישום התוכנית.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
40
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
ריבוי גורמים ממשלתיים המעורבים בטיפול בעובדים זרים
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
41
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
ה
שינוי במספר העובדים הזרים החוקיים והלא
חוקיים המועסקים בכל ענפי
המשק בישראל, 2010
-
2023
על פי נתוני
רשות האוכלוסין וההגירה, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
42
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
מספר הפלסטינים שהועסקו במדינת ישראל בענפים השונים במרץ 2024
ובספטמבר 2024
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה,
בעיבוד משרד מבקר המדינה.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
43
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
ה
היערכות לפני מלחמת
חרבות
ברזל
לסוגיית העסקתם של עובדים זרים בישראל -
בביקורת נמצאו
ליקויים במגוון היבטים בתחום זה, כמו - ריבוי הגופים המטפלים בנושא העסקת עובדים זרים,
שלכל אחד
מהםאחריותוסמכותבתחומיםשוניםולכןזוויותראייהשונותעלהנושא,וכןפיצולהסמכויותביניהם
ו
מעורב
ות
גופים נוס
פים בתחום.
כל אלה הופכים את תהליך קביעת יעדי המדיניות
למורכב, דבר שכרוך בהתמשכות
זמן ומשפיע על הבאתם בפועל של עובדים זרים כנדרש כדי לתת מענה לצורך בגיוס עובדים במשק;
משרד
העבודה, רשותהאוכלוסין וההגירה,משרדהאוצר והמשרדיםהמאסדריםענפים
שבהם מועסקים
עובדיםלא-
ישראלים17
לא הכינו
עבודה אסטרטגית מעודכנת לגבי הצורך
בהעסקת
עובדים זרים במשק הישראלי; אופן
קביעת המכסות בישראל התקבע ללא ביסוס וכל שינוי מכסה חייב קבלת החלטת ממשלה. נוסף על כך,
היעדר תרחיש ייחוס הולם של רח"ל, משרד הבינוי והשיכון ומשר
ד
החקלאות,
היעדר
ניהול סיכונים הולם
והיעדרגיווןבמקורותשלהעובדיםהלא-
ישראליםהביאולכךשמדינתישראללאהייתהערוכהכיאותלמחסור
בעובדים לא-
ישראלים שנוצר בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
לאחרפרוץמלחמתחרבותברזל -
בביקורת נמצאוליקויים במגווןהיבטים,כך- שוםגורם, ובכלל זה
משרד
האוצר,לא בחןאתההשפעותהעקיפות וההשפעותלטווחהבינוני והארוךשלהמחסור בעובדיםלא-
ישראלים
בעקבותהמלחמה;לא
הוצבויעדיםל
גבימספרה
עובדיםהזריםוזמניםלהגעתם;במאי2024
,כתשעהחודשים
לאחרפרוץמלחמתחרבותברזל,עדיין
לאהיהגורםמתכללבעלרא
ייהשל
כללצורכי
המשקוסמכותלטיפול
בחסמים להבאת עובדים זרים,
והעיסוק המרובה בנושא לא
הניב
תוצאות מספקות.
גם ביוני 2025
, מועד סיום
הביקורת, טרם השלימו גורמי הממשלה את הטיפול בסוגיות חשובות: הפחתת
האגרות שמשלמים מעסיקיהם
שלעובדיםזריםב
כללהענפים,חסמיםבחתימתהס
כמיםבילטר
אלייםחדשים,
מציאת
דרכיםנוספותלהבאת
עובדיםזריםבעתחירום,גיבושמתודולוגי
יתהעסקתעובדיםזריםלטווח
ה
ארוך,אכיפ
תהחוקבעניין
שליציאת
עובדים זרים לא חוקיים מהארץ
ועוד.
בנוגע לענף הבנייה - בביקורת נמצא כי למרות המאמצים להבאת עובדים זרים לענף במהלך המלחמה, ביוני
2025
עדי
י
ן נותר מחסור של כ-
37,000
עובדים לא-
ישראלים. על פי הערכת בנק ישראל,הפעילות בענף הבניין
פחתה
ברבעוןהרביעישלשנת2023
בכ-
50%
,שהם
כ-
3%
תוצר-
56
מיליארדש"חבמחירישנת2023
(
0.75%
מהתוצר במונחים שנתיים.)
בנוגע ל
ענף תשתיות בניין ותחבורה - בפברואר 2025
,
יותר משנה לאחר
פרוץ מלחמת חרבות ברזל,
משרד
התחבורה טרם יצר את התנאים המתאימים להבאת עובדים זרים לעבוד בתשתיות ולא הגיע ולו עובד זר אחד
חדש לעבוד בתשתיות.
על הממשלה לפעול לפתרון החסמים שנותרו בהבאת עובדים זרים.
על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך
באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם. מומלץ כי ועדת המנכ"לים
תמשיך לפעול
להסרת החסמים של
הבאת עובדים זרים תוך איזון בין צורכי המשק והבחנה בין שגרה למצבי חירום. בין היתר,
על ועדת המנכ"לים
17
משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד התיירות, משרד הרווחה ומשרד
הבריאות.
מבקר המדינה
| דוחמיוחד
44
▪ אפריל
העסקת
עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
ניסן
התשפ"
ו
2026
לפעול כדי לייעל את תהליך הבאת העובדים הזרים באמצעות ההסכמים הבילטראליים, ובמקביל לפעול
ליצירת מנגנונים שיאפשרו בעת חירום ובמידת הצורך גם הבאה פרטית בתוך פרק זמן קצר ותוך מזעור
השלכות פוגעניות, כמו מנגנוני פיקוח ואכיפה שיבטיחו את שמירת זכויותיהם של העובדים. מומלץ למשרדי
הממשלה המעורבים בהעסקת עובדים
לא-
ישראלים
למפות
בשיתוף משרד העבודה ומשרד האוצר, את
הצרכים בכל אחד מהענפים שמבקשים להעסיק עובדים לא-
ישראלים
ולקבוע לפיהם את וצרכי כוח האדם
בכל ענף לטווח קצר, בינוני וארוך.
מומלץ לראש הממשלה ולשר האוצר לדון בקבינט החברתי-
כלכלי
בהשפעה המתמשכת של המחסור
בעובדים
לא-ישראלים על כלכלת ישראל ובתוצאות של מחסור זה,
וכן מומלץ להם
לגבש פתרונות לסוגיה זו
לטווח הקצר הבינוני,, ו
הארוך במסגרת ת
וכנית שתוביל את המשק בכלל ואת ענף הבנייה בפרט
לצמיחה
ולעקוב אחר יישום התוכנית.
ReportoftheStateComptrollerofIsrael|ManagementofEssentialInfrastructureandServicesinTimesofEmergency-PartTwo|April2026
measures will enable the functioning ofa robust and
adequatelyprepareforpotentialshortagesofmanpower
efficientaviationsystemduringroutineoperationsand,
inbothroutineandemergencyscenarios.Additionally,
critically,duringemergenciessuchasOperationRoaring
it is recommended that the government formulate a
Lion,whichiscurrentlyongoing.
long-termstrategytoassistincopingwiththedeficit
ofnon-Israeliemployees,inactivatingmechanismsfor
EmploymentofNon-IsraeliWorkersBeforeandduring
monitoringandpromotingbilateralagreements,andin
theSwordsofIronWar
safeguardingtherightsofworkersduringemergencies
Non-Israeliworkersconstituteanessentialsegmentofthe
Inconclusion,IwishtothankthestaffoftheOfficeof
Israelilabormarket,particularlywithinsectorssuchas
theStateComptrollerintheDivisionofEconomicsand
construction,nursing,andagriculture,whereasubstantial
NationalInfrastructuresandtheStaffDivisionfortheir
percentage of the workforce comprises non-Israeli
effortsincarryingoutinspectionandauditprocesses
individuals.ThecommencementoftheSwordsofIron
with the utmost thoroughness, professionalism and
Warresultedinanimmediateshortfallofapproximately
integrityandinpublishingclear,effectiveandrelevant
Palestinians,predominantlykers,עwornon-Israeli110,000
auditreports.
whoseemploymentinIsraelwasterminatedforsecurity
reasons.Theseshortages,coupledwiththedepartureof
Wewishandprayfortheswiftrecoveryoftheinjured,
foreignworkersfromIsrael,hadadirectimpactonthe
fortherehabilitationofthereleasedhostagesandtheir
nationaleconomy,especiallywithintheconstructionand
families,forthereturnhomeofalltheevacuees,andfor
agriculturalsectors.
thesuccessofthedefenseforcesinprotectingourcountry.
The audit highlighted the government's inadequate
preparedness to address the shortage of non-Israeli
workersbothpriortotheonsetofthewarandduringthe
crisisitself:alackofstrategicpreparednessonthepartof
governmentalagencies;theabsenceoftailoredemergency
scenarios;andaconvolutedprocessforsecuringquotas
forforeignworkers.Evenaftertheoutbreakofthewar,
noclearobjectiveswereestablishedfortherecruitment
of foreign workers, nor was any effective mechanism
devisedfortheeconomicrehabilitationofthissector.
MatanyahuEnglman
Therelevantgovernmentministriesshouldtakemeasures
todismantlebarrierspertainingtotherecruitmentof
StateComptroller
Jerusalem,
foreign workers, continuously update policies, and
andOmbudsman
April2026
Foreword
II-III
Foreword
ThespecialauditreportpresentedtotheKnessettodayis
servicesbymeansoftheIsraeliairlines,demonstrating
afurtherpublicationoftheOfficeoftheStateComptroller
adaptabilityandeffectivecrisismanagement.
addressingthemurderousterroristattackonthefestival
of Simchat Torah, October 7, 2023, and the Swords of
Theauditidentifieddeficienciesinthegovernanceof
IronWar.Thisreportconstitutesthesecondpartofthe
the aviation sector during emergencies, particularly
reportconcerningthemanagementofinfrastructureand
regarding preparedness for an extended conflict, the
essentialservicesintimesofemergency,aspublished
absenceofprioritizationplansforthereturnofIsraeli
onFebruary17,2026.Theauditfindingsinthechapters
citizens,andthelackofcomprehensiveproceduresto
ofthisreportrelatetotheIronSwordWar,butarealso
assistaffectedpassengers.Additionally,itwasnotedthat
true for Operation Roaring Lion," and emphasize the
thegovernmenthadlimitedinfluenceovertheoperations
needtobeoptimallypreparedfortimesofemergency.
ofcivilairlinesduringemergenciesanddidnotdemand
adequatecompensationforthesupportprovidedtothese
Thespecialreportiscomprisedoftwochapters:
companies.Compoundingtheseissueswerechallenges
relatedtopassengertransport,anunregulatedsurge
AspectsofMaintainingContinuityofAviationServices
in flight fares,and difficulties in systemmanagement
inTimesofEmergency
followingareductionintheAirportsAuthority'srevenue.
Air transport constitutes an essential element of the
The relevant entities should make the necessary
national economy and the resilience of the State of
amendmentsinlightofthereport'sfindings,including
Israel,particularlyduringperiodsofemergency.Aviation
therevisionofscenariosandprocedureswithinthecivil
services facilitate critical international movement for
aviationsector,theformulationofacomprehensiveaviation
bothcitizensandthemilitary,therebyplayingapivotal
policyapplicableinbothroutineandemergencysituations,
roleinsustainingconnectionswithcountriesworldwide.
andtheestablishmentofanairportcomplementaryto
Nonetheless,theSwordsofIronWar(commencingin
BenGurionAirport.Itisadvisablethattheaviationpolicy
2023)andOperationRisingLion(2025)posedsubstantial
considerthedevelopmentoftheaviationsysteminthe
challenges to the Israeli civil aviation system; these
future,regulating,amongotheraspects,therelationship
includedadrasticdeclineinpassengervolumes(with
between the state and the airlines, as well as the
over21millionpassengerstravelingtoandfromIsrael
interactionsbetweenthecivilaviationsystemandthe
in 2023 prior to the onset of the Swords of Iron War,
militaryaviationsystem.Thispolicyshouldalsoregulate
a number plummeting to approximately 13.9 million
airtransportanddefine,interalia,thestatusofIsraeli
in 2024 and culminating in a complete suspension of
airlines within the national transportation framework,
operationsduringOperationRisingLion),thecessationof
outliningthecharacteristicsoftheiroperationsduring
operationsbyforeignairlines,andstringentrestrictions
both routine and emergency periods, as well as the
onairtraffic.Inspiteofthesechallenges,theCivilAviation
operational arrangements and methods of economic
Authority(CAA)successfullymaintainedregularaviation
supportavailabletothem.Establishingsuchregulatory
OFFICEOFTHESTATECOMPTROLLER
ANDOMBUDSMANOFISRAEL
STATEOFISRAEL
TheOctober7thTerrorAttackandtheIronSwordsWar
STATE COMPTROLLER REPORT
ManagementofEssential
InfrastructureandServicesin
TimesofEmergency
PartTwo
April
Special
2026
Report