דברי הכנסת

דברי הכנסת כד / מושב רביעי / ישיבה שפ"ו / י' באייר התשפ"ו / 27 באפריל 2026 / 24 חוברת כ"ד ישיבה שפ"ו כנס מיוחד הישיבה השלוש-מאות-ושמונים-ושש של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, י' באייר התשפ"ו (27 באפריל 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 15:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 5 הצעת חוק סיוע לבני משפחות של אזרחים נעדרים, התשפ"ה–2025 5 צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 6 הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2022 7 נעמה לזימי (העבודה): 8 הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2023 9 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 9 הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2023 10 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 10 הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ה–2024 11 שרון ניר (ישראל ביתנו): 11 הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים וחטופים, התשפ"ה–2024 14 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 14 מירב בן ארי (יש עתיד): 16 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 18 עדי עזוז (יש עתיד): 19 גלעד קריב (העבודה): 20 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 21 יסמין פרידמן (יש עתיד): 22 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 23 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 23 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 25 רם בן ברק (יש עתיד): 26 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 31 נאור שירי (יש עתיד): 32 שלי טל מירון (יש עתיד): 33 חמד עמאר (ישראל ביתנו): 35 שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 36 מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): 37 טלי גוטליב (הליכוד): 39 ירון לוי (יש עתיד): 41 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 42 רון כץ (יש עתיד): 44 מרב מיכאלי (העבודה): 46 אושר שקלים (הליכוד): 46 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 51 נעמה לזימי (העבודה): 52 ינון אזולאי (ש"ס): 53 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263), התשפ"ו–2026 58 מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): 58 הצעת חוק השמות (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026 63 מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 63 רון כץ (יש עתיד): 67 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 70 יסמין פרידמן (יש עתיד): 71 הצעת חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ"ו–2026 74 שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): 74 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 76 מאיר כהן (יש עתיד): 79 הצעות לסדר-היום 83 הכישלון המדיני 83 מירב בן ארי (יש עתיד): 83 שרון ניר (ישראל ביתנו): 88 סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: 93 הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 116 מירב בן ארי (יש עתיד): 116 הצעות לסדר-היום 119 הפקרות בצפון 119 פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): 119 גלעד קריב (העבודה): 121 שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 124 הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026 129 יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 129 צגה מלקו (הליכוד): 131 יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 132 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברות וחברי הכנסת, אני מכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י' באייר התשפ"ו, 27 באפריל 2026. הודעה למזכיר הכנסת. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים) (תיקון מס' 3), התשפ"ו–2026. דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנושא ניהול תשתיות ושירותים חיוניים בעיתות חירום (חלק שני). החלטה בדבר תיקון טעות בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026. בנוסף הונחו הודעת שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אלון שוסטר, ירון לוי, נעמה לזימי, אושר שקלים, שרון ניר, לימור סון הר מלך ומשה סולומון בנושא: קיצוץ נרחב בתקציב לסטודנטים בשירות מילואים פעיל; הודעת שר החינוך על מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת עדי עזוז, יצחק קרויזר, עאידה תומא סלימאן, וואליד אלהואשלה בנושא: היערכות המדינה למצבי חירום עבור צעירות וצעירים במצבי סיכון. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק סיוע לבני משפחות של אזרחים נעדרים, התשפ"ה–2025 << הצח >> [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1140).] (קריאה ראשונה) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום, חברי הכנסת – הצעת חוק סיוע לבני משפחות של אזרחים נעדרים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל, לקריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. לרשותך עד עשר דקות. << דובר >> צביקה פוגל (עוצמה יהודית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כיף לחזור לפה אחרי תקופה לא קצרה שלא נכחנו כאן. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, יש נושאים שאנחנו יכולים למדוד אותם במספרים: תקציבים, חוקים, נתונים. אבל לעיתים, לא רבות, יש נושאים שאי-אפשר למדוד, כמו כאב, כמו חוסר ודאות, כמו המתנה שלא נגמרת. מכובדיי, זה בדיוק הדבר שבו עוסקת הצעת החוק שלפנינו. מאחורי כל אדם ומאחורי כל אחד מאותם מאות נעדרים אזרחיים במדינת ישראל, אין רק שם או מספר תעודת זהות; יש אימא שלא ישנה בלילה, יש אבא שמסרב לאבד תקווה, יש אחים ואחיות שחיים בין תקווה לייאוש. אלה משפחות שלא קיבלו תשובה. יש ילדים שחסר להם הורה. אלה משפחות שלא קיבלו תשובה. לא כן, ולא לא, רק שאלה פתוחה, שמלווה אותן יום-יום, שנה אחר שנה: איפה הנעדר? המדינה, אדוני היושב-ראש, לצערי, עד היום לא סיפקה להן מענה מסודר, לא הכירה במשפחות ובמעמדן, לא נתנה להן את הכלים האמיתיים להתמודד עם המציאות הבלתי-אפשרית הזו. הצעת החוק הזו, המונחת לפנינו, באה לתקן את העוול. היא באה לומר למשפחות האלה: אתן לא לבד. היא באה לקבוע שמדינת ישראל לוקחת אחריות לא רק על חיפוש הנעדרים, אלא גם על ליווי המשפחות שנותרו מאחור. זאת, מתוך הבנה שהמדינה חייבת להכיר, חייבת לתמוך וחייבת לעטוף. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת מקימה לראשונה ועדה לסיוע לבני משפחות הנעדרים. עד היום, משפחות שנקלעו לסיטואציה הנוראה של נעדר מצאו את עצמן עובדות מול מערכות מסורבלות ומפוצלות. ההצעה הזו משנה כללים. היא מסמיכה את שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, להקים ועדה שמתפקידה לשלב ולמזג את המענים של כל רשויות המדינה תחת קורת גג אחת. נדמה לי שכשאני מדבר על הנושא הזה, לך קל יותר מכולם להבין את העניין הזה, ממקומך לשעבר כשר. במקום שהמשפחה תרוץ בין משרד למשרד, הוועדה תהיה הגוף שמרכז את הטיפול, מסיר את החסמים הביורוקרטיים באופן אקטיבי ומבטיח שהמעטפת המשפחתית, הכלכלית והרגשית תהיה שלמה ונגישה. זהו כלי שמעניק למשפחות ודאות בשעה של חוסר ודאות מוחלט, וזהו הצעד המעשי ביותר שאנחנו יכולים לעשות כדי להקל עליהן את מסע הייסורים הזה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אלה לא מותרות – זו חובה מוסרית. זו לא הטבה – זו אחריות של מדינה כלפי אזרחיה. כמו תמיד, יהיו כאלה שיטענו: אבל אין כאן ודאות ואין כאן סיום. ואני אומר לכולם: דווקא בגלל שאין ודאות, האחריות שלנו גדולה יותר. אנחנו לא יכולים להחזיר את הזמן לאחור, ולצערי לא תמיד נוכל להחזיר את הנעדרים, אבל אנחנו כן יכולים לבחור לא להשאיר את המשפחות לבד. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, זה רגע שבו הכנסת יכולה להראות את פניה האנושיות. זה רגע שבו אנחנו אומרים: לא רק ביטחון פיזי, גם ביטחון אנושי, גם ביטחון חברתי וגם ביטחון נפשי. אני קורא לכלל חברי הבית, מהקואליציה ומהאופוזיציה, להתאחד סביב ההצעה הזו. אין כאן ימין ואין כאן שמאל, יש כאן משפחות שמחכות לתשובה, ויש כאן מדינה שחייבת להיות לצידן. זהו חוק שיש בו הרבה מאוד אחריות; זהו חוק של חמלה, זה חוק שמחזיר למדינה את פניה הערכיות. אני מבקש מכולם: בואו נעביר אותו יחד. אי-אפשר לסיים את הצגת הצעת החוק הזאת בלי להודות לוורדה ולשוקי מיניביצקי, ההורים של דניאל, שייסדו את עמותת "בלעדיהם" ודחפו לאורך שנים רבות לקיומה של החקיקה המונחת לפנינו. אי-אפשר לסיים את הצגת החוק הזה בלי לומר לגיטי קליינרמן, האימא של מוישי, ולרון יצחק, האבא של נגה, שעצם נוכחותם בדיונים שקיימתי הייתה מנוע ומניע להצעה הזאת. כמובן, לענת גופשטיין וארגון להב"ה, שלא מפסיקה להיות שם עבור הנעדרות והנעדרים. וכמובן לחברת הכנסת לשעבר נירה שפק, שהייתה השעון המעורר של כולנו, שמזכיר לנו שהחוק הזה חייב לעבור. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל. << הצח >> הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2022 << הצח >> [הצעת חוק פ/339/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת נעמה לזימי) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, להצעת החוק הוצמדו חמש הצעות חוק דומות לדיון המוקדם, של חברי הכנסת נעמה לזימי, פנינה תמנו, מירב כהן, שרון ניר ואלון שוסטר. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי להציג את הצעת החוק. תודה, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. קודם כול מרגש להיות כאן ולראות את ההורים. החוק הזה מתגלגל הרבה הרבה זמן. הייתה לי גם הזכות להעביר אותו בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, ועכשיו סוף-סוף אני מקווה שנגיע להשלמת התהליך, צביקה. זה לא רק לשם שמיים, זה הכי הכי נכון שיש. אבל אני חייבת לומר, קודם כול, תודה לשני אנשים לפני שאני אציין עוד חלק שכאן. האחד, האלוף איל בן ראובן, שהגיע אליי ללשכה בכנסת הקודמת עם החוק הזה, ואני הייתי בהלם שהדבר הזה לא מוסדר. והשנייה היא נירה שפק, שאפילו השבוע התקשרה אליי – הינה, זה קורה, אנחנו מקדמים את החוק – נשארה עם כל הלב והנשמה עבור החוק הזה. ואני חייבת לציין את שני האנשים האלה לפני הכול. אני רוצה לפתוח גם בעמותת בלעדיהם, שנוסדה בשנת 2015 על ידי ורדה ושוקי מיניביצקי, במלאת שנה להיעלמותו של בנכם דניאל; עשיתם מעשה עבור כל מי שבסיטואציה הזאת, כדי להסדיר כבר את הסוגיה הזאת. אתם הורים מדהימים ואזרחים מדהימים. אני רואה פה גם את ההורים של מוישי, שכתוב לי גם כאן. מוישי קליינרמן, בן 16, נעלם במרץ 2022, ואני עוקבת אחרי הפרשה הזאת כבר ארבע שנים. וכמובן, כולנו ערים גם לפרשה נוספת וקשה של הילדה היימנוט קסאו בת התשע, היום בת 11, שנעלמה גם היא מאזור צפת, ממרכז קליטה בעיר. מקרים שהם מטלטלים, אבל בסוף יש הרבה מקרים, לחלקם אנחנו לא מודעים, כמה מאות בסך הכול מאז קום המדינה, אבל לא הסדרנו את הטיפול בהם, את הליווי, את המערך המשפטי, את העזרה, את הסיוע. אתם לא צריכים להיות לבד, הורים לא צריכים להיות לבד ומשפחה לא צריכה להיות לבד, וזה בדיוק הסיפור של מדינה. החוק הזה הוא כל כך בסיסי. אגב, דווקא בנסיבות של האסון הגדול שהיה לנו כשנחטפו אזרחים מהמדינה בידי אויב, אני זוכרת שבהתחלה אמרתי: גם את זה צריך לזכור, ואם מסדירים, בואו נסדיר גם את זה – כדי לומר שהמדינה אחראית בכל סיטואציה, בין אם זה ליווי לנעדרים אזרחיים וסיוע, ובין אם זה, כמובן, החזרה והשבה של מי שנחטפו. אני שמחה שהחוק הזה סוף-סוף עולה היום להמשך חקיקה, ואני רק אומרת לך, צביקה – כמו שאתה יודע, זה נושא שהוא כל כך בקונסנזוס שאני לשירות הנושא הזה, להעברתו עד קריאה שלישית – תיקון שלא נתפס שלא עשו למצבים הללו מקום המדינה, והגיע הזמן שנעשה. זה תיקון בסיסי של אחריות. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/3072/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת פנינה תמנו) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, משפחות יקרות, קשה מאוד לתאר תחושות של משפחה שבן רגע, ביום אחד, הבן, הבת או היקיר להם פשוט נעלמים. ברור לנו שזו לא דרך הטבע, האדמה לא בולעת אנשים, ולצערנו, אנחנו מבינים שמאז קום המדינה יש מאות, מאות של נעדרים. כשאין קצה חוט והמשפחות מגששות באפלה, כאשר אין תשובות ולא מוצאים את האדם, האיש, האישה, הילד או הילדה – הדבר הזה הוא דבר ששורט בנשמה. לצערנו, יש גם ילדים שנעדרים, ואני מכירה את משפחת קסאו, ההורים של היימנוט, ילדה בת 9 – לצערנו, מקרה תקדימי שחוטפים מפתח ביתה לאותה שעה, מרכז הקליטה בצפת. לפני כן, כמובן, כולנו עקבנו בדאגה אחרי המקרה של הנער מוישי קליינרמן, שגם הוא עד היום לא נמצא. הדבר הזה לא יכול להיוותר מאבקן של משפחות. מבדיקות שעולות, כל אחד ואחת מבני המשפחה נפגע באופן אנוש, בטח ההורים והאחים, אבל לא רק. גם בסביבה המעגלית, לפחות 12 משפחות שסובבות את מי שנעלם נמצאות במצוקה וקושי, ומשלמות מחירים מאוד מאוד כבדים. שלא לדבר על כך שהציווי שלנו כעם יהודי, כערך יהודי, שכל מי שמציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו, וכפי שאמרתי, בטח כשמדובר במי שנעלמים לא כדרך הטבע. שנים ארוכות מדי, עשרות שנים, משפחות מתמודדות לבדן, באפלה, כפי שאמרתי, בחשכה, עם כאב, עם ניסיון לעקוב אחרי החקירה, כאשר לעיתים אנחנו גם נוכחים באוזלת יד של המערכות. אבל המעט שאנחנו יכולים להקנות בעבורם ולתת להם זה את המדינה שתיתן להם גב, להקל במעט את הכאב שלהם, לעמוד איתם בקשר, לתת להם את המעטפת ולעזור להם בכל אשר הם יצטרכו. אי-אפשר להפקיר אף בן או בת של העם שלנו, אי-אפשר להפקיר את המשפחות הללו. ולכן החוק הזה, אדוני היושב-ראש, הוא חוק משמעותי שבא לתקן ולטפל בנעדרים האזרחיים, בטח במשפחות שלהם. אני מקווה גם שיוקם מטה הרבה יותר רציני, מאשר תחנה קונקרטית כזאת או אחרת שבודקת, ואז עד שמעבירים לתחנה או לימ"ר או ללהב. הדבר הזה צריך להיות בראש מעיינינו, בעזרת השם. זה באמת רגע חשוב ביותר של שיתוף פעולה בין אופוזיציה וקואליציה, ובעזרת השם, אני מקווה שהוא ייתן מעט מזור למשפחות, והכי חשוב זה שימצאו את מי שנעלם ונעדר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << הצח >> הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2023 << הצח >> [הצעת חוק פ/4059/25; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת מירב כהן) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי להציג את הצעת החוק, בשמה של חברת הכנסת מירב כהן. עד שלוש דקות, לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב-הראש. חברות וחברי הכנסת, אני מתכבדת להציע את הצעת החוק כאן לפניכם בשמה של חברתי חברת הכנסת מירב כהן. הצעת החוק היא צו מוסרי, תקווה עבור מאות משפחות בישראל שנקלעו למציאות בלתי נסבלת של חוסר ודאות וייאוש. נכון להיום, כ-600 אזרחים במדינה מוגדרים כנעדרים אזרחיים, קרי אנשים שנעדרים שלא בשל נסיבות שקשורות לשירות בכוחות הביטחון או פעולות איבה. לצערנו, מדי שנה נוספים כ-20 נעדרים חדשים. בעצם מדובר באנשים שיצאו מביתם או ממקום עבודתם ופשוט לא שבו, שמשפחותיהם ממתינות להם יום-יום, שעה-שעה, בציפייה, בלי לדעת מה עלה בגורלם. חוסר הוודאות הוא עינוי שאין לו מרפא. תחשבו לרגע איך מרגישים הוריה של היימנוט קסאו, בת 11, שנראתה פעם אחרונה לפני יותר משנתיים ליד ביתה בצפת, ומאז נעלמו עקבותיה; או על הוריו של הנער מוישי קליינרמן, שנסע לפני ארבע שנים להר מירון ולא שב. משפחות אלה, ועוד מאות כמותן, מתמודדות עם קשיים רגשיים עצומים, אך גם עם אתגרים ביורוקרטיים ומשפטיים מסובכים – מה קורה לרכושו של נעדר? כיצד משפחתו יכולה למצות זכויות? מי תומך בהם נפשית או כלכלית? היום, לצערנו, אין במדינה מנגנון שמאגד את הסיוע למשפחות הללו. לכן, הצעת החוק הזו מבקשת להקים ועדה בין-משרדית שתספק ליווי רגשי, פתרונות משפטיים וכלים להתמודדות. ההצעה גם מסדירה את חובת המשטרה להודיע לוועדה על נעדרים חדשים כדי שהיא תוכל להתחיל בטיפול מיידי. לצד הוועדה, הצעת החוק מסדירה הקמת תוכנית ליווי במשרד הרווחה לבני משפחה של נעדרים. חשוב לי לציין כי הצעות חוק דומות, הרבה הצעות חוק דומות, הועלו החל מהכנסת העשרים, וצוינה כאן גם חברת הכנסת לשעבר, חברתי נירה שפק, שפעלה רבות בנושא, גם בכנסת העשרים-וארבע וגם בכנסת הזו, בהיותה חברת כנסת לשעבר, ואל נירה מתלוות משפחות נעדרים שנמצאות איתנו כאן ביציע. אני אסכם ואומר: בדומה למדינות רבות בעולם, באישור הצעת החוק היום כאן, בבית הזה, ניתן למשפחות הנעדרים מענה אמיתי וגם אולי מעט נחמה. אנחנו כנבחרי ציבור לא יכולים להותיר אותן לבד. אני קוראת לבית הזה, לכולכם, לתמוך בהצעת החוק ולהעניק מעט אור למשפחות השרויות בחשכה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5010/25; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נא לשמור על השקט. נגיע לשלב הזה, נגיע לשלב הזה. בבקשה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחות יקרות, הצעת החוק הזו נועדה קודם כול לטפל במשפחות הנעדרים ולמסד תהליך סדור במדינת ישראל לטיפול ולסיוע למשפחות הנעדרים האזרחיים. נכון להיום אין חוק שמוקדש כל-כולו לאזרחים נעדרים, והמסגרת החוקית הקיימת, היא קיימת בעיקר בפקודת המשטרה, והיא לא נותנת מענה מקיף, במיוחד למשפחות. כדי להבין את גודל השבר צריך להסתכל על הנתונים היבשים הקשים. נכון לדצמבר 2025, במדינת ישראל יש למעלה מ-600 תיקי נעדרים פתוחים – 600 משפחות שלא יודעות איפה הילד, האבא או האחות, 600 בתים שבהם נוצר חלל ריק, אי-ודאות, והלב עדיין ממאן להאמין. מאחורי כל נעדר עומד עולם ומלואו שעצר מלכת. צריך להיזכר בהיימנוט קסאו, ילדה בת תשע שנעלמה ממרכז קליטה בצפת, ומאז כאילו האדמה בלעה אותה. למעלה משנתיים ייסורים, ואין קצה חוט. המשפחה שלה נאלצת להילחם יום-יום, שעה-שעה, לא רק בכאב הנורא אלא בביורוקרטיה, בחוסר תיאום בין גופים ובערפל המידע. המקרה המצער של היימנוט קסאו הוא תמרור אזעקה בוהק, אבל הרבה יותר – אנחנו צריכים לראות את כל הנדוניה שאנחנו סוחבים בעניין הזה של משפחות רבות נוספות. אבל המקרה הזה מוכיח בפרט שהמערכת הנוכחית לא ערוכה לתת מענה הוליסטי למשפחות בשיא השבר שלהן. הצעת החוק הזאת באה לתקן עוול היסטורי. אנחנו מציעים להקים ועדה סטטוטורית שתהווה גוף מקצועי מתכלל לטובת הטיפול בנעדרים לאורך זמן. אסור – ואני אומרת את זה כאן מהבמה הזו ואני מסתכלת עליכן, המשפחות – אסור שהמדינה תשאיר את המשפחות בגפן. לא עוד ריצה מתישה של המשפחות בין משטרת ישראל, משרד הרווחה ומשרד הביטחון; לא עוד משפחות שצריכות להתחנן למידע בסיסי בזמן שהן קורסות נפשית. חוסן לאומי נמדד קודם כול ביכולת של המדינה להושיט יד לאזרח ברגעים הקשים ביותר שלו. החוזה בין מדינה לאזרח אומר את הדבר הפשוט: אנחנו לא מפקירים אף אחד מאחור. הוועדה הסטטוטורית שהחוק הזה מעגן צריכה להבטיח ליווי רווחה סוציאלי, משפטי וכלכלי ולייצר פרוטוקול שקוף מול המשפחות. רבותיי, אי-ודאות של משפחות שאיבדו את יקיריהן בבת אחת זאת מציאות בלתי נסבלת. הצעת החוק הזו, לשמחתי, היא לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. הצעת החוק הזו מבטאת קודם כול ערכים וערבות הדדית. הצעת החוק הזו קובעת שכולנו איתכם במעשים ונפעל יחד על מנת לאתר את יקיריכן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני יודע שנגמר הזמן, שמתי לב. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> סליחה, את מפריעה לי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שרון, בסדר, תמשיכי. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא, היו 15 שניות כשהפריעו לי, אז אתם נותנים לי עוד 15 - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נתתי לך אותן. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> עכשיו הפרעת לי. עכשיו אני אסיים את דבריי. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> להבא תתייחסי ליושב-ראש, לא לקריאות. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> משפחות יקרות, הצעת החוק הזאת קובעת שכולנו איתכם במעשים, ונפעל יחד על מנת לאתר את יקיריכן. המדינה רואה אתכן. אני קוראת לכולם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים וחטופים, התשפ"ה–2024 << הצח >> [הצעת חוק פ/5258/25; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אלון שוסטר) << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שוב, לנמק את הצעת החוק בשמו של חבר הכנסת אלון שוסטר. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> לא להפריע לי בפעם הבאה מהיציע. תודה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> שלוש דקות לרשותך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, משפחות יקרות, שוב אני עולה לכאן, לדוכן, כדי להציג את הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים וחטופים בשם חברי חבר הכנסת אלון שוסטר. כפי שאתם רואים, המציעים היקרים עושים פה שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה לתיקון כל כך חשוב חשוב חשוב, שמגלם בתוכו דיני נפשות. 7 באוקטובר היה יום שטלטל את מדינת ישראל מן היסוד. באותו יום נחטפו ונעדרו מאות אזרחים וחיילים, נשים, גברים, ילדים וקשישים, באירוע טרור אכזרי וחסר תקדים, כותב חבר הכנסת שוסטר, שהוא עצמו מתגורר בעוטף. גם לאחר ששבו הביתה, בחיים או למנוחת עולמים, נותרה מציאות מורכבת, כואבת, מציאות שבה משפחות רבות נאלצות להתמודד עם טראומה עמוקה, עם אי-ודאות מתמשכת ועם מאבק יום-יומי מול מערכות שונות של המדינה. בני המשפחה הם לעיתים הנפגעים השקופים של האירועים הללו. הם חיים בין תקווה לחרדה, בין מאבק ציבורי למאבק אישי, ובמקביל נדרשים להתמודד עם קשיים רגשיים, ביורוקרטיים, ולעיתים גם כלכליים. הצעת החוק שלפנינו מבקשת לעשות דבר פשוט אך משמעותי: להבטיח שמדינת ישראל לא תותיר את המשפחות האזרחיות של החטופים והנעדרים הללו לבדן מול המערכות השונות. החוק מציע להקים ועדה בין-משרדית שתלווה ותייעץ, שתתכלל את כל המענים שמספקים משרדי הממשלה לבני משפחות נעדרים וחטופים. בוועדה יהיו נציגים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי – שאתה היית השר האמון על המשרד החשוב הזה – משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי, האפוטרופוס הכללי ומשרד האוצר. מטרת הוועדה איננה ליצור עוד שכבה ביורוקרטית. להפך, מטרתה קודם כול להפסיק להתעלם מהמשפחות האלה ולהסיר מהם את החסמים, לתאם בין הגופים השונים, לוודא שהמשפחות מקבלות מענה מתוכלל וכולל, רגיש ומהיר. לצד זאת קובעת הצעת החוק הקמה של תוכניות סיוע ייעודיות במשרד הרווחה שיעניקו לבני המשפחה ליווי מקצועי, תמיכה רגשית וסיוע במיצוי זכויות. אנחנו הרי יודעים שהרבה פעמים הבעיה היא מיצוי זכויות. התוכנית תאפשר למשפחות לקבל מענה לאורך זמן, מתוך הבנה שהטראומה וההתמודדות אינן מסתיימות עד שהיקיר והיקירה חוזרים. הרבה פעמים זה גם נמשך לאחר מכן. הצעת החוק גם מתייחסת למצבים המורכבים שנוצרים סביב ענייני רכוש, ניהול נכסים של נעדרים, ומאפשרת מנגנון עבודה מסודר מול האפוטרופוס הכללי כדי לסייע למשפחות בהתמודדות עם סוגיות משפטיות וכלכליות. חברות וחברי הכנסת, גם כאשר החטופים שבו – בהשוואה לאירוע אחר לחלוטין – החיים והחללים, האחריות שלנו לא הסתיימה. ההתמודדות של המשפחות נמשכת ולעיתים אף מתחילה מחדש. החובה של מדינת ישראל היא לוודא שמי שנקלע למציאות הקשה ביותר שניתן להעלות על הדעת, לא יישאר לבד מול המערכת. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת פנינה תמנו. יש לציין שאני באמת רוצה במעמד הזה להזכיר את חברת הכנסת לשעבר נירה שפק. היא הייתה מגיעה ללשכה שלי בלשכת השר לפחות איזה ארבע פעמים בנושא הזה עם כל החומר, ולא אמרה נואש, למרות שהיו קשיים בהתחלה, ואני שמח שזה הגיע לכלל בשלות. חברי הכנסת, נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מאיר פורוש – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> - - - אני רק אגיד, כפי שנאמר: לא עליך המלאכה לגמור. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ימשיך, ימשיך ללוות. שלוש דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה. יש לי הזכות להיות כאן ראשונת הדוברים, להסתכל עליכם, על גיטי המקסימה, שהכניסה אותי לביתה ופתחה את הלב וסיפרה לי על מוישיק; ועל ורדה ושוקי, שכבר נהיו – אתה יודע, כשדיברנו ביום הזיכרון, לא כל כך ידעתי, כי זה יום הזיכרון לחללי צה"ל – לא ידעתי מה להגיד. אבל אתם חלק בלתי נפרד מחיי. אני שמחה – במירכאות, הייתי מעדיפה שניפגש בנסיבות אחרות, אבל תודה רבה שחשפתם בפניי את העולם הזה של הנעדרים. תודה על עמותת בלעדיהם. עליתי לפה רק כדי להסתכל עליכם ולומר לכם תודה. החוק הזה התחיל כשהייתי יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ב-2022. הגיעו חברי הכנסת, נירה שפק, שצריך לומר, בימים האחרונים הייתה בלחץ, אבל אמרתי לה, אל תדאגי. וכמובן חבר הכנסת איל בן ראובן, שצריך לומר, אגב, אני לא יודעת כמה מכם ראו את "שרים בכיכר", בערב יום הזיכרון, אני לא יודעת אם ראיתם את זה, אבל איל בן ראובן, חבר הכנסת לשעבר, הוא גם גיבור ישראל. מי שלא ראה, אני ממליצה לראות את הסיפור של הטנק של איל בן ראובן במלחמת יום הכיפורים. עוד איזשהו משהו שלמדתי עליו. אז שניהם, כמובן – נירה חברתי, אז גם כמובן חברתי למפלגה, הציגה בפניי את החוק הזה וצריך לתת לה את הקרדיט. צריך גם להגיד תודה לפוגל – אני לא יודעת איפה הוא – שקידם את זה. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו איתכם, ועם ישראל איתכם, והלוואי, הלוואי שנוכל לתת נחמה. הוזכרה כאן גם היימנוט הקטנה, שגם היא נעלמה, וגם את, ורדה, דיברת עליה הרבה, גם בטלוויזיה. כל מה שאפשר לעזור מספסלי האופוזיציה כדי לסייע שהחוק יתקדם, אנחנו שם. יש חברות כנסת מצוינות מהאופוזיציה שמלוות את החוק בעצמן, גם שרון, גם לזימי, גם מירב כהן, בטח פנינה, שזה בנפשה, ואני בטוחה שביחד נוכל לתת מעט נחמה בעולם הקשה שבו אתם נמצאים. החוק הזה ייתן קצת סיוע, יגדיר נעדר, שבעצם אפילו לא מוגדר כמו שצריך היום, ובאמת ייתן למשטרה ומשרד הרווחה לפעול יחד כדי לסייע. אז אני שמחה שהייתה לי הזכות להתחיל איתכם את המסע הזה. אני גם מבטיחה לכם שאני אהיה איתכם, אהיה איתכם בסיום המסע כאן בכנסת. המסע שלכם עוד ארוך, אבל אני רוצה להגיד לכם שאני איתכם. אני רוצה עוד משהו אחד לגיטי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, מילה אחת לגיטי קליינרמן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> למי? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> גיטי, אימא של מוישיק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך שכשישבתי אצלך בבית, לא רק חשפת לי את החיים של מוישיק, ובאמת את האמונה הזו שלך בו. חשפת אותי גם לעולם שלכם. ואני מודה לך על זה, כי לפעמים אנחנו – את יודעת, יש הרבה כל מיני סיסמאות וכאלה, לפעמים אנחנו לא ממש מכירים, וכשבאתי אלייך הביתה, זכיתי להכיר אותך ואת המשפחה שלך. ואני רוצה גם באופן אישי להגיד לך תודה, תודה שפתחת את הלב בפניי. זהו, תודה רבה, אדוני היושב ראש. תודה, אני איתכם כל הזמן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, מירב. ואליד אלהואשלה, בבקשה, אדוני. ואחריו – עדי עזוז. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מכובדי היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אני רוצה להתייחס לעניין של הבדואים בנגב. אמנם נכנסנו לתקופה של הפסקת אש, אבל מכיוון המדינה אין שום הפסקה כלפי החברה הבדואית בנגב. דחפורים וטרקטורים ממשיכים לדהור דרומה על מנת להרוס כפרים, להרוס יישובים, להרוס בתים אצל הבדואים בנגב. בשבוע שעבר הרסו בקסר א-סיר, מערבית לשגב שלום, היום באום בטין. גם דרומית לרהט הרסו היום בבוקר, ואין למי לפנות. בחסות השר שיקלי, וכל ההחלטות שלו, יחד עם רשות הבדואים בנגב – מקבלים החלטות, מקבלים החלטות על מנת להרוס את האנשים. הפסיקו לשוחח עם האנשים. מביאים לנו תוכניות, תוכנית שיקלי, על הראש של הבדואים, בלי לדבר איתם, בלי לשוחח איתם. לא נפגשו עם אף ראש רשות, ולא נפגשו עם ראשי הרשויות הבדואיות, לא עם ההנהגה הבדואית. העיקר ששיקלי מבסוט, מקבל הנחיות מראשי המתנחלים, איך לגזול את הקרקעות של הבדואים בנגב. ראינו גם בשבוע שעבר איך הצבא מקבל החלטות לבד, החיילים מקבלים החלטות בשטח לבד, ויורים בפארס מטאוע אבו עראר, בין מיתר לדאהרייה. ללא שום הבחנה יורים באזרחים, בתושבים, ומפקירים אותם בשטח. אנרכיה מוחלטת. איפה שר הביטחון? איפה מצ"ח? איפה מח"ש? למה לא מטפלים בדברים האלו? ולכן, אדוני היושב ראש, אנחנו רואים, ועדים בתקופה האחרונה להתנהלות גזענית כלפי החברה הבדואית בנגב, וטוב יעשה ראש הממשלה אם יקבל החלטות – ואני לא בטוח בזה – יקבל החלטות על מנת להציל את החברה המוחלשת, החברה הבדואית בנגב. ברשותך, אדוני היושב-ראש, כמה מילים בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) תודה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז, בבקשה, גברתי. ואליד, אני רק רוצה להגיד לך שאתמול היינו בנגב, והתחלנו להניע משהו בפזורה לגבי המיגונים. גם אתם צריכים לטפל בזה, איך לייצר משהו, כי המצב שם הוא נורא. סליחה, עדי. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה לברך את חברת הכנסת לשעבר נירה שפק, ואת ורדה ושוקי מיניביצקי, ואת גיטי קליינרמן, שהגיעו לפה והם שנים בתוך המאבק הזה, ומקדמים. והגענו היום ליום משמח שזה קורה ומתקדם, ויש חשיבות שמדינת ישראל תדאג לנעדרים האזרחים שלה. והתכלול הוא חשוב, והצער רב שהייתם צריכים להוביל את זה, אבל הגיעה שעה טובה לקדם את זה ואני שמחה שזה מקודם פה היום. אני הגעתי לכאן, למליאה, אחרי ביקור במעון מסילה. מעון מסילה זה מעון נעול לנערות בסיכון בגילי 13 עד 18, כאן בירושלים, שמקבל אליו נערות בקצה הרצף, שבמסגרות אחרות הן לא הצליחו, לא הצליחו בעצם להתקדם משם, והן הגיעו למסילה. אנחנו מדברים על נערות שעברו פגיעות מגיל אפס ועד גיל חמש, ובמעון הן מצליחות לראשונה לדבר על המקרים שהן עברו ולתת לזה מילים ולהתחיל תיקון. הצוות שפגשתי שם היה צוות מסור, המנהלת, המטפלות כולן, גם הצוותים של משרד הרווחה. כולם מגויסים. אי-אפשר היה להתעלם מהכאב של כולם על הקיצוץ בתקציב של משרד הרווחה, 3% תקציב. אני מזכירה: סגרו תוכניות לאוכלוסיות קצה בשביל לתקצב במיליארדים משתמטים. ובתוך הדבר הזה, אנחנו נמצאים בתקופה שהיא מאוד מאוד אלימה גם ככה. במוצ"ש האחרון הייתי בעצרת בפתח תקווה של ימנו זלקה וחיזקתי את בני משפחתו ואת הקהילה שלו ואת החברים שלו. לא היה אפשר להתעלם מהכאב שיש להם בעיניים על ההזנחה ועל הפשיעה. בחור בן 21 נרצח רק כי ביקש שלא להתיז ספריי שלג ליד הפיצרייה שבה הוא עובד. מה היה לשר לביטחון לאומי להגיד על זה? אי-אפשר לשים שוטר בכל פיצרייה. מה היה לשר החינוך להגיד על זה? בכלל מילא פיו מים. מה היה לראש הממשלה להגיד על זה? אחרי חמישה ימים הוא כינס את השר לביטחון לאומי ואת שר החינוך אליו כדי לדון בבעיה. עכשיו, מה קורה כשמכנסים שר משטרה עם 52 כתבי אישום, 78 הרשעות תעבורה, 13 הרשעות פליליות, וגם ראש הממשלה שמכנס את הזימון הוא בעצמו נאשם בפלילים, ושר החינוך, שהקשר בינו לבין חינוך הוא כלום ושום דבר – מה יוצא מכזאת פגישה? איזו עצה מטכסים מכזאת פגישה? התוצאה כתובה בדם של 13 אנשים שנרצחו בישראל בשבוע האחרון. המילה "כישלון" כבר לא מצליחה להכיל את מה שהממשלה הזו עושה. הדבר היחיד שאפשר להגיד שהוא משמח ונותן תקווה לימים טובים יותר זה האיחוד שאתמול עשינו יש עתיד ביחד עם בנט, מפלגת חדש ביחד, לרוץ בבחירות הקרובות ולתת באמת תקווה, כי הימים האפלים האלה צריכים להיגמר, והם ממש עוד רגע נגמרים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת קריב, ואחריו – אחמד טיבי. בבקשה. קריב, אני התחלתי את שלוש הדקות. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר וכמובן המשפחות, אפתח באמירה שחבילת החוקים החשובה הזו תעבור, אני מניח, פה אחד, ויש בעניין ביטוי להבנה של כולנו, מכל סיעות הבית, לצורך לתקן עיוות גדול שכבר שנים מלווה אותנו, ולצערי החקיקה הזו נכתבת בכאב הגדול של המשפחות ובמצוקה, והלוואי שכל המשפחות שממתינות תתבשרנה בשורות טובות. אנחנו נמשיך בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ללוות את עיסוק הרשויות השונות בפרשת היעלמותה של היימנוט קסאו, ואני באמת מקווה שבכל יתר הפרשות שמייסרות את הימים ואת הלילות של המשפחות תגענה בשורות טובות. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני מבקש בשתי הדקות שנותרו לי לעסוק בעניין אחר. אני לא יכול להתעלם מהעובדה שאנחנו בכינוס ראשון של המליאה במהלך הפגרה. נמצאים פה יותר מתריסר חברי אופוזיציה. ספסלי הקואליציה ריקים מלבד כיסאו של השר התורן. באמת, בושה לקואליציה. אל חשש, הם לא מסיירים כרגע בקריית שמונה, הם לא ניגשים ליישוב שלומי או לקיבוצי ומושבי מטה אשר ומעלה יוסף; הם בעניינים שלהם. אדוני, אני לא יודע אם הספקת לעקוב, אבל בשעות האחרונות התרחשה דרמה לא קטנה לא הרחק מכאן, במשרדי משרד הדתות. היום הרבנות הראשית קיימה את המבחנים לתעודות הסמכה. ישנה פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון, של בג"ץ, שיש לאפשר לנשים להיבחן. שלוש נשים אמיצות, תלמידות חכמים של ממש, שהשקיעו שנים בלימודי הלכה, ניגשו לבחינה, מסרו להם את הטפסים, ואז מייד לקחו מהן את הטפסים בנימוקים טכניים. על פי המידע שהתפרסם בתקשורת, הרבנים הראשיים נתנו לאנשי הרבנות הראשית הוראה להפר את פסיקת בג"ץ. רק אחרי שבית המשפט העליון נתן החלטה בדחיפות שמורה לפתור את העניין ולהסדיר אותו עד השעה 15:00, התרצו אנשי הרבנות הראשית. אבל אי-אפשר לטשטש את העובדה שהרבנות הראשית היום בחרה להפר את פסיקת בתי המשפט. ובראש הרבנות הראשית עומדים שני דיינים, נשיא בית הדין הרבני הגדול לערעורים ועמיתו, שהוא דיין בבית הדין הגדול. אנשים במשרות שיפוטיות היו מעורבים בהפרה של צו שיפוטי, ואת החרפה הזאת צריך לעצור – אני מסיים. פנינו לנציב הקבילות על השופטים ועל הדיינים, השופט בדימוס אשר קולה, שייתן את דעתו לעניין, ואני מבקש – וזה המשפט האחרון – להודיע לשני הרבנים הראשיים הנכבדים: היהדות לא רשומה על השם שלכם בטאבו, והציבור הישראלי לא יאפשר לכם לרמוס לא את שלטון החוק ולא את מעמדן של הנשים בישראל. תתביישו לכם שהלבנתם את פניהן של שלוש תלמידות חכמים של ממש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. אחמד טיבי, בבקשה, כבודו, ואחריו – חברת הכנסת פרידמן. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, במשך השנים האחרונות – כמעט 1,000 נרצחים בחברה הערבית. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אין מה? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> 1,000 נרצחים בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 1,000 נרצחים? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> נתניהו היה ראש הממשלה. עשרות נרצחים מתחילת השנה, ואטימות, חוסר אכפתיות של ראש הממשלה, השר לביטחון לאומי. לפני כמה ימים היה רצח מזוויע בפתח תקווה, נורא, של הנער זלקה, ופתאום ראש הממשלה פותח את ישיבת הממשלה בהבעת צער שהמקרה חמור; בן גביר מצייץ: חקירה מואצת; המפכ"ל מתקשר למשפחה; ראש הממשלה מתקשר למשפחה. לפני כמה ימים נרצח אדם מוואדי סלאמה, נער בן 16. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בחצור. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> כן. ממש באותו זמן. שקט, חוסר אכפתיות – לא ראש הממשלה, לא בן גביר, שאנחנו לא מצפים ממנו לכלום, אבל זה אומר לך מה המדיניות. לא רק ששותקים מול הרוצחים, אלא שותקים על הנרצחים. זה עדות דה פקטו למעשה הרצח וזה גזענות בוטה ואפליה בערך חיי אדם. כמה גזען אפשר להיות, להשתין מעל המקפצה בגזענות הזאת? מתי גילו נחישות כזאת בחקירה ברצח בחברה הערבית? משפחות נרצחו, אבא, שני ילדים, אימא, אח, תלמידי בית ספר – שום עניין, שום התייחסות. הממשלה הזאת והשר הזה הם לא הפתרון, הם הבעיה, ואת הבעיה הזאת צריך לפתור, וצריך לפתור אותה בבחירות. אנחנו בשנת בחירות, רחוקים כשישה רחוקים מהבחירות האלה. חייבים להאיץ את המאמצים להתאחד, להקים רשימה משותפת שתסלק את הממשלה הזאת מעל פני כולנו. אפשר אז להתייחס אחרת לכלל האזרחים, גם לחיים וגם לנרצחים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יסמין פרידמן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו כאן, וכולנו כמובן תומכים בחקיקה, אבל אני רוצה לדבר כי קרה דבר. באמת, השבוע האחרון היה רווי באלימות, וילדים רצחו עובד בפיצרייה רק כי הוא ביקש לשמור על הסדר. זה לא מקרה בודד, זו תופעה. זו תוצאה של מציאות שמישהו כאן יצר ומסרב לקחת עליה אחריות. אני רוצה לשאול את הקואליציה: מישהו מכם עוצר רגע ושואל איך הגענו לכאן, או שגם זה עוד אירוע שעובר לידכם? כי האמת היא פשוטה, והאמת הזאת לא נוחה: אלימות לא נולדת בריק. היא נבנית, היא נלמדת, היא מקבלת לגיטימציה מלמעלה. כשנבחרי ציבור מנרמלים עבריינות, כשעבריינים מקבלים במה וכבוד, כשהחוק הופך להמלצה, הציבור לומד שאין גבולות; כשאתם תוקפים שופטים, מבזים בתי משפט, מסיתים נגד שומרי הסף, אל תתפלאו שהרחוב מפסיק לכבד את החוק; כשאתם נכנסים למוסדות חינוך רק כדי לצעוק ולהסית, כשאתם תוקפים רופאים רק בגלל זהותם, כשאתם שותקים מול אלימות, אתם מייצרים נורמה; כשאין אחריות גם אחרי אסונות, גם אחרי אלימות, המסר ברור: אין דין ואין דיין. זו לא הידרדרות מקרית, זו הנהגה שמפרקת במו ידיה את כללי המשחק, ואז מתפלאת שהכול קורס. והמחיר, לא אתם משלמים אותו – אזרחי ישראל משלמים אותו, ברחובות, בבתי החולים, בתוך הבתים שלהם. אני אומרת את זה כאן בצורה הכי ברורה שאני יכולה: מי שמרסק את שלטון החוק, שלא יתפלא שהחוק יפסיק להגן עליו. עוד לא מאוחר לעצור, עוד לא מאוחר לבחור אחרת. אבל אם תמשיכו כך, האחריות על מה שיקרה כאן היא רק שלכם. והציבור, הציבור כבר רואה, הציבור כבר מבין, ובקרוב מאוד הציבור גם ישפוט. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת בליאק, ואחריו יוראי. בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני עליתי משתי סיבות. קודם כול, אני רוצה לברך את המשפחות ולברך את כל היוזמים של הצעת החוק הזאת, וגם את חברתי חברת הכנסת לשעבר נירה שפק, שאני זוכר עוד מהקדנציה הקודמת שהיא ניסתה לקדם את ההצעה. זה חוק חשוב ואנחנו נתמוך בו. הסיבה השנייה – אני רוצה לברך על מה שקרה אתמול, על איחוד בין שתי רשימות, שתי מפלגות, המפלגה שלנו, יש עתיד בראשות יאיר לפיד, עם הרשימה של נפתלי בנט. אני דווקא מאוד אהבתי את התגובות מהצד הזה של האולם, מהקואליציה, הייתי אומר שהן קצת נרגשות והיסטריות, וזה מעיד על הלחץ. הלחץ הזה מוצדק, כי האיחוד הזה מבשר על השינוי שבדרך, והאיחוד הזה מבשר על התקווה שהולכת להתגשם. והתקווה שאתמול הרגישו מיליוני ישראלים היא תקווה אמיתית, כי אנחנו הולכים לשנות, ואנחנו הולכים לתקן, ואנחנו הולכים לשקם את ההריסות שהקואליציה המופקרת והכושלת הזאת משאירה כאן. אנחנו הולכים להוציא את מדינת ישראל לדרך חדשה, לדרך של צמיחה, לדרך של שגשוג, לדרך של ביטחון. אני רוצה להבטיח לאזרחי מדינת ישראל שאנחנו לא נוותר, כפי שלא ויתרנו מעולם. באנו לשנות לפני 14 שנים – רק התחלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יוראי להב, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. משפחות יקרות, ברוכות תהיו בשערי הכנסת, ותודה לכן שאתן כאן. תודה גם לחברתי חברת הכנסת לשעבר נירה שפק, שפועלת ותמשיך לפעול למען כל הדברים שחשובים, ובראשם הצעת החוק הזו. אבל אני עליתי כדי לדבר על מקרה אחר, אדוני, מקרה מוזר. בשבוע שעבר בחשבון הרשמי של ממשלת ישראל פורסמה תמונה שמתגאה בפסטיבל הלהט"בי הגדול ביותר במזרח התיכון, שמתקיים בים המלח. כן, שמעתם נכון. הממשלה של סמוטריץ', של סטרוק, של פינדרוס ושל גולדקנופ מתגאה בלהט"בים, מתגאה בלהט"בים. באנגלית הממשלה כותבת: ישראל חוגגת את הקהילה הגאה שלה יותר מתמיד; ובעברית ממשלת ישראל מצביעה נגדנו פעם אחר פעם. הממשלה מצביעה נגד איסור טיפולי המרה ונגד נישואים אזרחיים ונגד הכרה בפשעי שנאה. אין שום גאווה בשיא של אלימות כלפינו בחברה הישראלית בשנים שאתם בשלטון. אין שום גאווה בכך ששרים וחברי כנסת עולים לכאן, לדוכן הזה, ומדוכן הכנסת מפיצים פחד ושנאה ומסיתים ללא הרף נגד להט"בים רק בגלל מי שהם. ממשלה יקרה, ממשלה הומופובית, זה לא עובד ככה. זה פשוט לא עובד ככה. אי-אפשר להתגאות בקהילה הגאה באנגלית ולהצביע נגדנו בעברית. זה לא עובד ככה. אנחנו לא עלה התאנה שלכם. שוויון זכויות לא נמדד ביכולת להפיק תמונות מרהיבות ב-AI או בקידום תיירות לים המלח, תיירות של מסיבות. אנחנו שווים ואנחנו דורשים שוויון, לא יותר ולא פחות. שוויון. אני אומר עוד מילה למול האירועים של אתמול. אין לי ספק ששוויון בוא יבוא. רק ביחד נוכל לעשות את המעשה ולחוקק כאן את כל חוקי שגיא לשוויון זכויות לקהילה הגאה, לוודא שלכל אדם בישראל, בין אם הוא לסבית או הומו או טראנס או דו, לא משנה מהיכן הוא מגיע, מיהם הוריו או מה מוצאו האתני – לכולנו מגיע מקום שווה ומלא בחברה הישראלית. זאת השליחות שלנו, ואת זה ניישם. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. << קריאה >> רם בן ברק (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו נדחה אותך בכמה דוברים, כפיצוי. בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, משפחות הנעדרים, קודם כול, אני אתייחס לחוק שמוצע היום. הנושא ראוי, ואני חושבת שהמדינה צריכה לדאוג לכל אזרח. אם אזרח נעדר, המדינה צריכה לדאוג למשפחה. אני רוצה לברך את המשפחות. סוף-סוף יש צעד קדימה כדי להגן עליכן. אתן נמצאות במצב של חוסר אונים וחוסר ודאות. במצב כזה, שמרגישים גם אובדן ועצב, זה לא הזמן להתעסק בזכויות ולהתמודד עם ביורוקרטיה, והמדינה צריכה להיות לצידכם. אני רוצה להודות ולברך את חברת הכנסת לשעבר נירה שפק היקרה, שתרמה רבות לקידום ההצעה הזאת. באמת הגיע הזמן שתקבלו את כל התמיכה והעזרה מהמדינה. אנחנו נמצאים היום בתקופה שבה כולם מדברים על עתידה של המדינה. יש כבר ריח של בחירות. באמת זו שנה שנעשה בחירה ונגדיר כיצד תיראה המדינה שלנו בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד ארבע שנים, חמש שנים. כולנו רוצים שהמדינה תיראה טוב יותר והאזרחים ירגישו בטוחים יותר, שמחים יותר. למרות שבמדד האושר אנחנו במקום טוב, אנחנו עדיין מרגישים שאנחנו לא מוגנים מספיק ולא הכול עובד כפי שרצינו. אני שומעת בתקשורת את הפוליטיקאים. רבים מדברים על כלכלה, על ביטחון, על יוקר המחיה, דנים על סקרים ותוצאות הסקרים. אתם יודעים מה אני לא שומעת? לא מדברים על נושא הבריאות. תאמינו, זה הנושא הכי חשוב לחיים שלנו, כאילו הנושא נדחק, כאילו בורחים מלדבר עליו, ויש הרבה מה לעשות בתחום הבריאות. האזרחים נכון להיום, וזה לא סוד, ממתינים חודשים ארוכים כדי להגיע לייעוץ אצל רופא מומחה. אנשים נוסעים רחוק כדי לעשות בדיקה כשאפשר לעשות אותה בקרבה לבית. כולנו כאילו מתחילים להתרגל שלא תמיד קופת חולים מאשרת תרופה כזאת או אחרת וצריך להילחם כדי לקבל את מה שמגיע לנו בזכות. אתם יודעים, אני כמעט חמש שנים בכנסת, ואין יום שאני לא עוסקת בתחום הבריאות. יזמתי הצעות חוק, המון דיונים, קידמתי, מצאתי פתרונות אמיתיים, ואני רוצה להגיד שהבריאות היא נושא שאסור לדחות אותו, צריך לעסוק בו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש בשורה ויש תקווה שנעשה את זה כמו שצריך אחרי הבחירות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, גברתי. חבר הכנסת רם בן ברק, ואחריו – חבר הכנסת בן סעיד. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, האנשים שיושבים במליאה למעלה, שחר. אדוני היושב-ראש, איזה ביטויים שמענו, איזה סיסמאות: ניצחון מוחלט, כפסע מניצחון, או-טו-טו אנחנו מפילים את השלטון. כל הזמן סיסמאות, אבל תכלס, אדוני, שנתיים וחצי, בדיוק שנתיים וחצי, של מלחמה שלא נגמרת, מילואימניקים שקורסים, חיילים שמיום סיום הטירונות שלהם ועד היום כל הזמן נמצאים בלחימה. גיבורים כולם; בתוצאה – אפס. בזמן שאנחנו מדברים כאן עכשיו, בצפון יושבים אנשים וילדים במקלטים, לא מסוגלים לחזור לשגרה, ומספרים להם סיפורים שהחיזבאללה הובס, שממשלת הימין על ימין מלא הזאת יודעת לנצח בקרב. אבל לא, היא לא יודעת. לצערי הרב, היא לא יודעת. מה החברים שלה כן יודעים? הם יודעים לצעוק, הם יודעים ללכת לבית המשפט ולצעוק: לשחוט את השופטים. בזה הם טובים מאוד, בלפלג, בלהתסיס, בלשקר, בלהעביר כסף לאנשים שמשתמטים. בלחדש את מלאי המיירטים כמו שצריך – בזה הם לא טובים. הם טובים רק בדברים שלא עוזרים, הם טובים בלשמור על הקואליציה. כל המהות של הממשלה הזאת היא שמירה על הקואליציה – על חשבון הפילוג, על חשבון השנאה, על חשבון התושבים, על חשבון כולנו. הממשלה הזאת חייבת ללכת. אתמול נפל דבר בישראל, אתמול התאחדו ימין ומרכז, התאחדו כדי להראות שגם בפוליטיקה - - - << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רם, ימין ומרכז? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> שמאל עם שמאל. הדבר הכי טוב שקרה לנו זה האיחוד הזה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מי התאחד, ימין ומרכז? << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם בפוליטיקה, כמו בשדה הקרב, יכולים אנשים עם כיפה ואנשים חילונים ללכת ביחד ולנצח. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ימין לא משלם לחמאס. ימין לא מממן חמאס. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> כן, רק שהעברת כספים לעמותת 48', כן. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> כמו בקרב וכמו בטנק, אנשים יכולים ללכת ביחד ולנצח. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כל הכבוד, יאיר גולן יהיה שבעה מנדטים, הם 10–12 – להתראות. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שמעת על הכספים שהעברתם לעמותת 48' של מנסור, על מה אתה מדבר? 53 מיליארד שקל. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> טלי, את מי שוחטים היום? טלי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הם לא אמרו את זה, אני הייתי שם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז מה אמרו? אה, לשפוט את השופטים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> להפך, אף אחד לא אמר את זה. אף אחד לא אמר את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ימין על מלא – מלא כסף לחמאס. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אחד לא איים על השופטים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא אמר, אני הייתי שם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אף אחד. לא ניסיתם לפרוץ לאולם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני הרגעתי אותם. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ניסיתם להטיל מורא על השופטים. לא ניסיתם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טוב, סליחה, טלי, טלי. טלי, זהו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אף אחד לא אמר את זה. אף אחד לא אמר את זה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> ימין ומרכז. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ניסיתם. לא ניסיתם. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אושר. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> גם לשדה תימן לא פרצתם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא הייתי בשדה תימן, אני הייתי בבית ליד. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, לא היית. החברים שלך היו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אדוני. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> היו בשדה תימן והיו בבית המשפט. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בזכותם הצלנו את כוח 100. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> בכל מקום הם היו. רק להסית את יודעת. תגידי, מה עשית בכנסת חוץ מלהסית? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה הגנת על הפצ"רית. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עשית? מה עשית חוץ מלהסית? << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה אתה עשית בשביל כוח 100? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הגנת על הפצ"רית. << דובר_המשך >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר_המשך >> דבר אחד טוב תגידי לי שעשית. אחד, חוץ מלפוצץ דיונים או להדליף לעיתונאים. אחד תגידי לי. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> מה עשית בשביל כוח 100? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה תעשה בלעדיי? מה תעשה בלעדיי? על מי תדבר? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, זהו. אושר שקלים, קריאה ראשונה. אדוני, קריאה ראשונה, אני מצטער. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, הוא אומר: שדה תימן. מה הוא עשה בשביל כוח 100? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קריאה ראשונה. הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה, גם אתה מגיב. קריאה ראשונה. תודה. סעיד, בבקשה, אדוני, ואחריו – נאור שירי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא בקריאה ראשונה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עומד כאן היום ומבקש לדבר על הניגוד הבלתי-נתפס שבין כותרות העיתונים למציאות המדממת אצלנו ברחובות. אנחנו רואים את התמונות ולא יודעים אם לצחוק או לבכות. מצד אחד השר לביטחון לאומי, אדם שהוגשו נגדו 53 כתבי אישום במהלך השנים והוא הורשע בעבירות, גם של תמיכה בארגון, מבטיח לנו משילות, יד קשה; מצד שני, מה אנחנו מקבלים בשטח? קיבלנו בשבוע שעבר ברהט מבצע, קראו לו: מרדף התרנגול. כוחות משטרה עצומים, ניידות, שוטרים חמושים, כולם מגויסים. למה? למשימה הלאומית העליונה, מעצר של עוף בחצר ביתו של אזרח. האזרח הזה, אבו גנם, בבית שלו שמונה סיימו אוניברסיטאות, שמונה. אחד מהם רוקח, השני רופא, השלישית אחות. בית של מלומדים. אני אומר למשטרה: אין ביצים, זה תרנגול. אדוני היושב-ראש, בזמן שהשר עסוק בלייקים ובהצהרות לוחמניות, החברה הערבית מדממת, מדממת במספרים שמזעזעים כל נפש. מדובר עד היום, היום ה-117 מתחילת השנה, על 100 נרצחים. 100 חפים מפשע, 100. זו עלייה של 33% מתחילת השנה במקביל לאותה תקופה בשנה שעברה. המסר שעובר מהשר ומהמשטרה לאזרח הערבי הוא ברור וקר: דמכם שווה פחות. אם מדובר על הרצח בנצרת, המשטרה מתקשה להגיע, ואם מדובר על תרנגול ברהט, פתאום יש כוחות, יש מוטיבציה, יש מרדפים. הדם שנשפך מדי יום ברחובות הוא לא רק סטטיסטיקה, הוא כתב אישום חי נגד המשטרה, הממשלה וכל מי שיש לו יד בכל הפשע בחברה הערבית. כמה מילים בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ) משפט אחרון. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ) תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בחלומות הלילה בצאת הכוכבים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נאור. בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בחלום הלילה. אתה יכול להמשיך לחלום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. ראשית, אני מצטרף לברכות. הצעת החוק הזו חשובה ואני מניח שהיא תזכה לרוב בכנסת. אני רוצה לדבר דווקא על מה שקורה בחברה הישראלית, על "לא תעמוד על דם רעך". זה אירוע – אני חושב שהזהות היהודית במדינת ישראל כל כך חזקה, ואתם עובדים עליה, הן במשרד החינוך והן בשמונה מינהלות שונות שעוסקות בזהות היהודית, ואיך זה בא לידי ביטוי ברחובות ישראל. כולנו דיברנו על מה שקרה בפתח תקווה עם הלינץ' הנוראי. אבל מעבר לתמונות הנוראיות – שמישהו במדינת ישראל, ילד במדינת ישראל נשחט בגלל ספריי, מסביבו עומדים 20 אנשים שונים, 25 בסיטואציות שונות, ואף אחד מלבד אחד, בעל הפיצרייה, לא נוקף אצבע, אף אחד אפילו לא מסתכל עליו. כולם משתתפים בלינץ', עם ציציות וכיפות שחורות עליהם. היהודים החדשים ברחבי מדינת ישראל משתתפים בלינץ' ואף אחד לא נראה לו אפילו לסייע, לעזור, להפריד. הוא שותת דם והם ממשיכים לבעוט בו. ממשיכים לבעוט לו בראש עם שלולית דם. סרטון מזעזע שמעיד על מה קורה בחברה הישראלית, מה קורה אצל הנוער. מה קורה בבתי הספר, עם מינהלות הזהות היהודית – "לא תעמֹד על דם רעך". לינץ' בחברה הישראלית, ככה. ומה קורה בכנסת? כלום. פשוט כלום. שום דיון לא היה חשוב – לא ועדת החינוך עם הפורץ הנוצץ צבי סוכות, לא הוועדה לביטחון לאומי, חס וחלילה שהשר יגיד משהו. 28 דקות אתמול לקח לראש ממשלת ישראל לצייץ על האיחוד – נפתול תעלול, כל השטויות שלו. חמישה ימים הוא לא דיבר על הלינץ'. חמישה ימים. אבל 28 דקות – מצייץ. אוריך ב-payroll על מלא, הכסף מקטר ממשיך לזרום. זו החברה הישראלית. מגיע מפכ"ל משטרת ישראל, שעשה עבודה נהדרת במחוז חוף עם 77% עלייה בנרצחים, מגיע ומאשים את הקורונה. הוא אומר למשפחה ברגישות שאין לתאר: מי אשם ברצח בחברה הישראלית, שהילדים פושעים, מי אשם? הקורונה. אין מסגרות, זה מתפרץ. כשהוא הגיע אז ודיבר על הרצח בחברה הערבית – זו התרבות. כשהוא מגיע לזירות פיגועים – זה השב"כ. כשהוא מגיע לטיפול וחוסר טיפול בארגוני הפשיעה – זו גלי בהרב מיארה. הוא למד. האמת, יש לו בית ספר נהדר לבריחה מאחריות, מנהיגות. טוב שהוא לא האשים את רבין. זה הבן אדם, זה הארגון, זו משטרת ישראל, מדינת חנמאל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מלקו – לא נוכחת. שלי, בבקשה, ואחריה – חמד עמאר. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. ראשית, אני רוצה כמובן לתמוך בהצעת החוק הזו, החשובה, שבאמת כבר זמן רב מתגלגלת בבית הזה וכמובן חשוב לי מאוד לתמוך בה. אדוני היושב בראש, אני רוצה לדבר על משהו היסטורי שקרה, שממש מתחבר לימינו אנו. ירושלים, תש"ז, ליל ב' באייר, בתוך תא חשוך בבית הסוהר המרכזי יושבים שני בחורים בני 20, מאיר פיינשטיין ומשה ברזני. המדים האדומים של הנידונים למוות כבר עליהם, הגרדום הבריטי מחכה לבוקר, בצד התא, מוחבא בתוך תפוז – רימון יד. הם תכננו לפוצץ את עצמם בדרך לגרדום, אבל כשגילו שהרב גולדמן מתעקש ללוות אותם, הם קיבלו החלטה שצריכה להדהד כאן היום: הם העדיפו לוותר על הנקמה באויב כדי לא לסכן את חייו של יהודי אחר. הם הצמידו את הרימון - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אגיע לזה מייד. הם הצמידו את הרימון ישר אל הלבבות שלהם והתחבקו חזק, שרו "אדון עולם" והתפוצצו כאיש אחד. הם שרו "אדון עולם" והפיצוץ הרעיד את ירושלים כולה. דם הלוחם האירופי ודם הלוחם מבגדאד התערבבו והפכו לדם אחד, דם של אחדות. מנחם בגין עמד ב-1981 אחרי נאום הצ'חצ'חים וזעק את מה שאנחנו מפחדים להגיד היום: בני עדות המזרח היו לוחמים. פיינשטיין היה אשכנזי, ברזני היה מעיראק. הם לקחו בלבבותיהם רימון יד ולחצו. אשכנזי? עיראקי? יהודים. אחים. לוחמים. אלו מילותיו של מנחם בגין שהבין את הטרגדיה הזו בדם ליבו. ב-1981 הוא זעק את מה שאנחנו חייבים לשמוע היום. הוא כל כך האמין בחיבור הזה שבצוואתו הוא ויתר על חלקת גדולי האומה, הוא ביקש להיקבר שם בהר הזיתים ליד שני הבחורים האלה, כי הוא ידע ששם, בדם המעורב הזה נמצא סוד הקיום שלנו. רצה להיקבר בהר הזיתים, לא ליד נשיאים ומלכים, אלא לצד שני בחורים צעירים שנתנו לנו שיעור באחדות דרך הלב. תסתכלו מה קרה לנו בשבוע האחרון, המערב הפרוע השתלט על הבית. בזמן שהלוחמים והלוחמות שלנו נלחמים בחוץ, דם של נערים נשפך כאן אצלנו על המדרכות, לא מכדורי אויב אלא מאלימות פנימית, מהפקרות, מאובדן שליטה. אם זה לא מספיק מחריד, תסתכלו מה קרה מחוץ לכותלי בית המשפט. ראינו כאוס מוחלט, ראינו משפחות שכולות רבות אלו עם אלו, צועקות, נגזרות לגזרים. איך הגענו לתהום הזאת, אדוני היושב בראש? אנחנו עומדים על קרקע שספוגה ביותר מדי דם, יותר מדי דמעות, ובשבוע הזה, כשהסתכלנו על הדם שנשפך במערב הפרוע ברחובותינו וכששמענו את זעקות השבר של המשפחות השכולות מחוץ לכותלי בית המשפט, הרגשנו כולנו את האדמה רועדת – שהערכים שלנו, היסודות הכי עמוקים של הבית הזה, נסדקים. מנחם בגין לא דיבר רק על אחים ולוחמים, הוא דיבר על משהו שנקרא צדק עליון. בנאום הגדול שלו עם הקמת המדינה, הוא אמר מילים שצריכות להדהד בכל פינה בבית הזה היום: במדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה. לא תהיה עריצות. יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודיה. בל ירים איש יד על אחיו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רק רוצה משפט סיום, בהקשר של מה שקורה היום. חשוב מאוד האיחוד בעם, והאיחוד בין בנט ליש עתיד מסמל בדיוק את זה, את העתיד שלנו קדימה, מאוחדים, מתקנים. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, שלי. אני מאוד מבקש, זה שלוש דקות ותעמדו בשלוש דקות. ברגע שחורגים, זה לא הוגן לגבי אחרים. תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות. אחרי חמד עמאר – חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תראו, מה שקורה היום בחברה הישראלית בלתי נתפס. האלימות משתוללת בצורה בלתי רגילה. אנחנו היום – חודש אפריל עוד לא הסתיים, 116 נרצחים. בחברה הערבית בלבד– 98 נרצחים. אני ראיתי את הסרטון של הרצח של הנער, משהו מזעזע. חבורה שלמה תוקפת נער, לא עוזבת אותו עד שרוצחת אותו. כשאנחנו דיברנו על איבוד משילות, אחד השרים אמר לנו: זו סיסמה. איבוד משילות זה לא סיסמה, איבוד משילות זה שנשרפים אוטובוסים בצפת. איבוד משילות – שנשרפים אוטובוסים בשפרעם. איבוד משילות – שאנשים משלמים פרוטקשן ודמי חסות. איבוד משילות – שארגוני פשע משתלטים על המכרזים של העיריות וגם על המכרזים של המדינה. איבוד משילות – שילד, אימא שלו מפחדת שיצא לשחק במגרש משחקים. איבוד משילות – שאתה יוצא מהבית ועדיין לא יודע אם תיתקל באיזשהו יורה בדרך, שבטעות אתה תחטוף כדור. וזה מה שקורה במדינת ישראל היום. אנחנו באיבוד משילות לגמרי. אני אומר לך, היושב-ראש, אין אצלנו את התפיסה של לקיחת אחריות – מהממשלה עצמה, שלא לקחה אחריות ל-7 באוקטובר, לשר לביטחון לאומי, שלא לוקח אחריות למה שקורה, לכישלון שלו. לפעמים – אני מציע לבן גביר, השר לביטחון לאומי, קח אחריות, תגיד: נכשלתי, כי אתה נכשלת ואתה לא ממלא את התפקיד שלך. אתה הבטחת משילות, כל הקמפיין שלך עבד על משילות. משילות זה לא רק החברה הערבית; מי שחושב ככה, הוא טועה. אני הסתובבתי בצפון בקיבוצים, במושבים, אצל החקלאים – כולם משלמים פרוטקשן, כולם משלמים פרוטקשן. הוא אומר לך: אין מי שישמור עלינו, ומי שמתעקש ולא משלם, שורפים לו, הורסים לו, יורים עליו, אין משטרה שתגן עליו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לכן השר נכשל והוא צריך ללכת הביתה, חייב ללכת הביתה, וחייבת לבוא ממשלה שתבין ותשים על סדר-יומה את ביטחונו של האזרח במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רוטמן. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הייתי היום כל היום בוועדת חוקה - - - << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, טלי שמעה אותי כל היום, וגם לא נתנה לי לדבר כל היום. היא ממשיכה את זה גם עכשיו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר נפל דבר בישראל. שוק, הלם ותדהמה: שופטי בג"ץ גילו לראשונה שיש אנשים שחושבים שהם פוגעים בביטחונה של מדינת ישראל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל למה אתם חושבים את זה עליהם? << דובר_המשך >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> הם היו בהלם. הם לא, פשוט, אף אחד לא – אני, רק שאלה, כמו שאומרים, אני עוקף בתור ואני – רק שאלה. אחת מהשתיים: או שכל העיסוק של בג"ץ בנושא ביטחון מייצר איזושהי השפעה במציאות – ואז אני מבין מה הם עושים. אני לא מבין למה, אבל אני מבין מה הם עושים. הם דנים, יושבים בהרכבים, שומעים מומחים, נותנים פסקי דין, כותבים החלטות של עשרות ולפעמים גם מאות עמודים. אני מבין מה הם עושים. אם יש לזה השפעה על המציאות בשטח אני מבין מה הם עושים. אני לא מסכים, אבל אני מבין. אפשרות שנייה – שלכל מה ששופטי בג"ץ עושים בנושא ביטחונה של מדינת ישראל, בין אם בהחלטות בנוגע להפעלת לחץ על חמאס, כמו שהם עשו ב-2018, שביטלו החלטת קבינט בגלל הסבירות; בין אם בהחלטה מ-2007, מעתירה מ-2007 על הזזת הכלים הארטילריים מרצועת עזה; בין אם בהחלטה על הכנסת חשמל לרצועת עזה; בין אם עוד ועוד ועוד החלטות – להוציא, להכניס, כלים דו-שימושיים, כל הדברים. אז אם זה עושה משהו – אני מבין, אני לא מסכים. אם זה לא עושה כלום, אז אני רוצה לשאול את השאלה של השותף הזוטר של נפתלי בנט: איפה הכסף? אם זה לא עושה כלום, למה יושבים כל שופטי העליון ומבזבזים לנו את הכסף? יושבים, דנים, עוזרים משפטיים, פסקי דין, החלטות, זמן שיפוטי יקר, כשבסוף הם טוענים: אנחנו לא משפיעים בכלל על ביטחונה של מדינת ישראל. אז למה אתם מתעסקים בזה? אז תעזבו. בקיצור, אף אחד לא קונה את הבלוף הזה. ומדובר בטענה כל כך מופרכת – אתה יודע, יש משפט שאומר: יש טענות שהן עד כדי כך מופרכות, שצריך להיות אינטלקטואל בשביל להאמין בהן. יש משפט כזה. יש טענות שהן אפילו יותר מופרכות מזה, שכדי להאמין בזה שבית המשפט העליון לא משפיע השפעה דרסטית על ביטחונה של מדינת ישראל – בדוגמאות שהבאתי ובעוד דוגמאות – זו טענה עד כדי כך מופרכת, שחייבים להיות שופט עליון במדינת ישראל בשביל להאמין בה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, ואחריה – חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לפני טלי. זה מאתגר, אני חייבת לומר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הכול טוב. מאתגר להיות אחרייך, גברתי יו"ר ועדת הרווחה, עם כל מה שהצלחת לעשות בתקופה שאת יו"ר הוועדה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מסכים איתך. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אוהבת, טלי. תודה. כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה, חברי כנסת נכבדים, מדינת ישראל, כמובן – גיטי וורדה, שאי-אפשר בלעדיכן. זאת העמותה שלכן. אתה יודע, אני אעשה משהו משונה, כבוד היושב-ראש, אני אדבר בענייני החוק שמוצע עכשיו ולא על דברים אחרים. זה יוצא דופן במחוזותינו, ובכל זאת אני אעשה את זה. אני חושבת שהצעת החוק הזו, כמו הצעת החוק שיש גם לחברתי נעמה לזימי וגם לי – ואנחנו נחבר אותה לכשהצעת החוק הזאת תעבור בקריאה ראשונה – כל כך כל כך חשובה. כן, צר לי על כל נעדר, בוודאי נעדר שנחטף על ידי אויב, ואנחנו יודעים איפה הוא מוחזק, אבל כן, ליבנו נשבר גם על אותם צעירים וגם מבוגרים שפשוט אף אחד לא יודע היכן הם. הם פשוט נעלמים כרעם ביום בהיר, ובין אם חיפשנו בכל הכוח ובין אם לצערי לפעמים לא – עדיין לא יודעים היכן הם. ויושבים פה זוג הורים וגיטי הנפלאה, שגם הם לא יודעים היכן ילדיהם. אבל אתה יודע מה התפקיד שלנו כמדינה, מעבר ללעזור להם לחפש את הילדים? זה לתת להם עזרה בתוך הים המטורף הזה. ואני שמעתי על לא מעט הורים שילדיהם נעלמו, וזה לא שנה ושנתיים, הם נעלמו כשהם היו בני 12 או 13, והם מקבלים מהמדינה צו גיוס. הלוואי שהיה את מי לגייס, הלוואי. המדינה לא מתחשבת, היא אפילו לא רואה אותם. בעיות של ירושה שיש לפעמים, בעיות של רכוש, כל מיני בעיות שהם נתקלים בהן – ואני מדברת איתכם ויש לי צמרמורת – ואין פתרונות. לא שנה, לא שנתיים, לא ארבע, לא חמש. אז אני לא יודעת, שוב, אם החוק יעבור במתכונתו כפי שהוא או בצורה אחרת, אבל אין ספק שמדינת ישראל צריכה לראות אתכם ולתת לכם פתרונות. ואני מקווה מאוד שנצליח לשבת על החוק ולדייק אותו, ולתת לכם את מרב המענים שאתם צריכים, בין אם זה מענים סוציאליים, חברתיים, נפשיים, לתת ולחבק ולעטוף, ובין אם זה פתרונות משפטיים על האובדן הזה, על הקושי הבלתי-נסבל הזה, שלפחות יהיו דברים ברורים ותדעו איפה אתם עומדים ואיך סוגרים מעגל שנפתח. אז אני רוצה לברך את כל המציעים, כולל את חבר הכנסת צביקה פוגל, כולל את חברי הכנסת הנוספים שמצטרפים לחקיקה החשובה הזו. והלוואי, הלוואי שלא יהיו, ושהילדים שלכם יהיו האחרונים, הלוואי שימצאו אותם. והלוואי שלא ייעלמו לנו ילדים כל כך יקרים וחשובים, ולא משנה מה גילם. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני. רציתי לומר תודה. למי אני רוצה לומר תודה? לנפתלי בנט. יש. אין גבול לטמטום. באמת, אני חייבת להבין – שאלו אותי היום מה יכול להיות שגורם לבנט להתאחד עם יאיר לפיד ולהפך. אני אומרת: תקשיבו, טיפשות אני לא מסוגלת להבין. גדול עליי. ולמה טיפשות וטמטום? מה הדאיג אותי – טלי גוטליב? הרי אנחנו בקואליציה של 68 מנדטים. ואנחנו יותר מ-68 מנדטים, כי אם ליברמן היה מפלגת ימין, ואם הוא יזנח את שנאתו לחרדים – לכאורה, כן? – אחרי שהוא התנצל שהוא ישב עם האחים המוסלמים, גם יש בו משהו ימני. ממה דאגתי? אמרתי: בנט, השחקן-נוכל הזה, בונה על זה שהזיכרון קצר. ישכחו לו שהוא אמר: אני לא אשב עם יאיר לפיד, אני לא אשב עם האחים המוסלמים. ישכחו לו. הוא יהיה מר נחמדי, הוא יהיה מר נחמדי, ישכחו לו. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> ובכן, לא שוכחים לו. יאיר לפיד באמת הבין את מקומו – בקושי עובר את אחוז החסימה. הוא אומר: אני אלך עם בנט, יחד נהיה כוח. מעולה, אמרתי תודה רבה. אני אסירת תודה על הדבר המופלא הזה, כי אין ספק, אין ספק שמפלגת ביחד ולחוד – זה ממש הזכיר לי זוג לפני גירושים, שמציג שהכול בסדר והם מאוד ביחד, אבל הם לגמרי לחוד וזה לא מחזיק מים. ובכן, רבותיי, אין ספק שנפתלי בנט לא ייקח קול אחד מהימין. הוא חי בסרט שהוא יכול להזיז כוחות, קולות, מהימין. בהצלחה שיהיה. תודה רבה, בנט, באמת. יש לך גם שיטה חדשה, אתה לא רק מתחרה עם השמאל, אתה מתחרה עם יאיר גולן, המסית הממריד ערל הלב הזה, עם המסרים שלו אתה – יש לכם משהו חדש. שנאת חרדים, זה הפך להיות החזון. שנאות – לא מקימים ממשלה. עם שנאות לא מקימים ממשלה. בגלל החרדים מתים חיילים, נופלים חיילים. אין הזיה כזאת – זה מפיו של בנט, לא פחות ולא יותר. הוא גם יעשה – גם תחבורה ציבורית בשבת וגם נישואים אזרחיים. מעולה, מעולה. הבאת אלינו את מרצ. אז אני רוצה לומר לכם משהו אחד. תראו, אני לא אדם מגלומן, אני לא ראש ממשלה, אני גם לא מדמיינת שאם יהיו לי שישה מנדטים אני אהיה ראש ממשלה. לא. מה לעשות, אני לא. אבל מה אני כן? אני יודעת חשבון, אני גם יודעת קצת כימיה – חוק שימור החומר, המסה. 68 מנדטים יש פה, פה. יהיו עוד, כי העם הזה חכם ונבון, והוא הרבה יותר ימני, אז יהיו לנו 70 מנדטים. מה יש פה? בנט ולפיד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר_המשך >> יש לנו את מי שהמליכו אותו בתור מלך. אתה יודע, מה המזל? שאפילו התקשורת הבינה שיאיר גולן זה אסון. יש לו פליטות פה כאלה איומות, שאפילו שמאלנים לא רוצים להצביע לו, כמו: יש סממנים נאציסטיים אצל חיילינו; אנחנו שולחים חיילים לרצוח תינוקות כתחביב. ובכן, אפילו יאיר גולן בקושי מגיע לשבעה מנדטים. אנא, זכרו, זכרו – אני לא נביאה. חשבון פשוט – אנחנו מעל 70 מנדטים. תודה רבה לך, בנט. הזכרת לנו שלטמטום אין גבול. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, טלי. תודה רבה, טלי, על דברי הפתוס ודברי הנבואה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> נתראה. נתראה, או שלא – ככל הנראה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפילו מאיר, מאיר עזב אותו - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאיר, מאיר, אני רוצה אותך בכנסת. אתה מוכן לבוא איתנו לליכוד? בוא לליכוד. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה. רגע, חברת הכנסת עאידה תומא – לא נמצאת. ירון לוי, בבקשה. ואחריו – חברת הכנסת שיר סגמן. נעמה, את כבר דיברת? כבר הצגת את הצעת החוק? << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> - - - עברתי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדרך כלל אני עולה ואני מדבר כאן על הנוער העובד והמצטיין שגדל כאן במדינה. אבל היום אני רוצה לדבר על - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> רון כץ וינון אזולאי. ינון לא מפסיק להפריע לך, אז בבקשה, אדוני, אתן לך עוד 20 שניות. << דובר_המשך >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום אני רוצה לדבר על הנוער האבוד, אותו נוער שגרם לרצח הכה-מיותר ושובר הלב של בנימין ימנו זלקה, זיכרונו לברכה. שמעתי את דברי המפכ"ל, דברים שהוא אמר למשפחה. הוא האשים את הקורונה, את המלחמה. ואפשר להאשים את ההשלכות של הבידוד בקורונה; אפשר להאשים את המלחמה הארוכה, את החשיפה של בני ובנות הנוער למראות הקשים של 7 באוקטובר; אפשר להאשים ולחפש את הכשל המשרדי של משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי. אפשר לחפש, ואנחנו נמצא. אבל המגמה המדאיגה של גידול במקרי אלימות בקרב בני הנוער בכמעט שלוש השנים האחרונות היא לא זרה לנו; העלייה של עשרות אחוזים בשימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני הנוער מוכרת וידועה לכולנו; המחסור בשוטרים ושוטרות, והביטחון שיש לנו ברשויות המקומיות, ברחובות, מורגש לכולנו. אז אולי יש קשר לדברים ואנחנו יודעים מה הבעיות. יש קשר, אבל אין הצדקה. אין הצדקה שחבורת נערים מכים באכזריות ודוקרים למוות בחור צעיר, רק בגלל שביקש מהם לעצור עם ספריי השלג, לא להתיז. השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו: איך אנחנו מטפלים בילדים ובילדות מלאי הזעם, שאיבדו את החמלה והזהות שלהם; איך אנחנו מכווינים את אותם בני נוער למצוא את הזהות שלהם לא בעולם הפשע – באגודות הספורט, במכינות, בשנות השירות; איך אנחנו דואגים שמקרה כזה לא יחזור. האשמות לא יכולות לכפר על האובדן, אבל טיפול נכון, תוכנית לאומית, טיפול והשקעה בבני ובנות הנוער שלנו – של משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי, משרד התרבות והספורט – בהחלט יכולים לפתור את המצב. כולנו יודעים ש-7 באוקטובר פצע את כולנו וגרם לכולנו להטיל ספק באנושיות. כולנו יודעים. אבל יש כאן ממשלה שקיצצה בתקציבים בביטחון לאומי, בתרבות והספורט, במכינות קדם צבאיות, בתנועות וארגוני הנוער, וצריך לדבר על זה. זה לא יפתור את המקרה הבא, אבל זה יכול למנוע. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. תודה, אדוני. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה, ואחריה – חברת הכנסת אטבריאן. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין דבר יותר צפוי ממכונת הרעל הביביסטית. האמת, אתמול כבר התחלתי לדאוג. לרגע חשבתי שחטפו אתכם חזרה לקטר או משהו. לקח לכם יותר מחמש דקות לשחרר את דף המסרים הקבוע – אותו דף, אותו רעש, אותה היסטריה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> סליחה, אני מבקש מכם – זה מפריע. יש מעט אנשים, חברי כנסת רוצים לדבר. אני לא זוכר שהפריעו לכם כשהייתם כאן. בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נכון. אני יודע. בבקשה, סליחה, אתן לך זמן. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. אז לקח לכם יותר מחמש דקות כדי לשחרר את דף המסרים הקבוע. אותו דף מסרים של רעש, היסטריה, אותה עליבות, אותה עליבות: בלה-בלה-בלה זה שמאל, ובלה-בלה-בלה זה דיפ סטייט. הבעיה שלכם זה שזה כבר לא מפחיד אף אחד. ההודעות שלכם, אגב, הגיעו בדיוק אחרי שקראנו את התחקיר שמסביר איך הממשלה שלכם סירבה לממן בזמן את ההצטיידות במיירטי חץ 3, ואז כשלא היו מספיק טילים כדי ליירט את הטילים האיראניים המתפצלים, פשוט קיבלתם את ההחלטה לא לנסות ליירט חלק מהם, לתת להם להתרסק על שכונות באזור המרכז. נתתם ביודעין לטילים איראניים לפגוע בשכונות שלמות. כי אפילו מלחמה שאתם יוזמים אתם לא יודעים לנהל עד הסוף. ואז אתם באים עוד להטיף מוסר – אתם, ממשלת הטבח, ממשלת ההשתמטות. חמאס וחיזבאללה עדיין שורדים תחתיכם, אנחנו כמעט אחרי שלוש שנים של מלחמה, ואתם עדיין חושבים שהמילה דיפ סטייט מפחידה מישהו. הכישלון שלכם חזק יותר מכל דף מסרים. אתם, שפועלים להאריך את השירות הסדיר; אתם, שמכפילים ימי מילואים למי שכבר קורסים, ובמקביל מנהלים מלחמת חורמה למען השותפים המשתמטים שלכם. זאת העדות החזקה ביותר – פשוט איבדתם את זה. הציבור לא מטומטם, הוא רואה מי שולח את הילדים שלו לקרב, ובאותו הזמן ממש מי מממן את ההשתמטות של השותפים הפוליטיים שלו; ראשי הרשויות בצפון זועקים שהם הופקרו. לא האופוזיציה מפקירה אותם, הליכוד מפקיר אותם, נתניהו מפקיר אותם. אז תמשיכו לירות את חיצי הרעל שלכם, ותמשיכו לצעוק ולהפיץ השמצות ושקרים. לא אני ולא החברים שלי מפחדים מכם, ואנחנו גם לא נעצור בגלל זה. אנחנו מחזירים את ה"ביחד" לישראל – ישראל התורמת, ישראל העובדת, ישראל המשרתת. איחוד הכוחות הזה עם בנט מפחיד אתכם, כי בפעם הראשונה מזה הרבה זמן אתם מבינים שיש מולכם אלטרנטיבה רחבה, ציונית, משרתת, אחראית. השינוי מגיע. התיקון מגיע. ולא תוכלו לעצור את הסחף של הציבור שכבר יודע את האמת. לא תוכלו לעצור את הישראלים מלדאוג לעתיד של עצמם. השינוי מגיע, ושום מכונת רעל לא תעצור אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – לא נמצאת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת. חבר הכנסת רון כץ – בלי הטלפון. ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. נעמה, אם היא בחוץ, אז שמישהו יקרא לה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לדבר איתכם על גל האלימות המטורף ששוטף את מדינת ישראל. הרצח המחריד הזה שקרה בפתח תקווה – שדרך אגב, זה 200 מטר מהבית שלי, מאיר. אנחנו ישבנו שם יותר מפעם אחת, בדיוק במקום הזה – קרה סתם. סתם. אין שום היגיון במה שקרה שם. מדובר בילד מדהים, ילד טוב, ילד מחונך, ילד שכל מה שהוא עשה בחיים שלו זה לעזור למשפחה שלו להתפרנס. היה ילד למופת. פנינה, את מכירה את זה? חצי שעה לפני האירוע נכנסו שתי ילדות שריססו עליהן ספריי על הפנים. הוא ניגב להן את הפנים, הוא עזר להן, הוא ליווה אותן החוצה, שזה לא יקרה שוב. זה הילד הזה. וכל מה שהוא עשה לחבורת חלאות האדם האלה זה לומר להם: אל תרססו את הלקוחות שלי בתוך החנות. אל תנהגו באלימות. ובתמורה, מה שהם עשו, הם הלכו כמה רחובות ליד, לבניינים ממול, החליפו בגדים, באו עם קפוצ'ונים וכובעים והביאו סכין, כמו עבריינים לכל דבר. דרך אגב, אם מדובר ברצח ממדרגה ראשונה, אז כשהולכים ומחליפים בגדים, לוקחים סכין ביד וחוזרים על מנת לדקור מישהו זה בדיוק רצח ממדרגה ראשונה. ואנחנו צריכים לעקוב אחרי זה מהבית הזה, שלא יהיו פה הסדרים, ושלא יהיו פה כל מיני קומבינות שהמערכת המשפטית עושה בשביל לקצר זמנים. אי-אפשר לקצר פה זמנים. החבר'ה האלה רוצחים שבאו בכוונה לרצוח. אני ביקרתי אתמול את המשפחה, יחד עם נשיא המדינה ועם אוריאל בוסו. אין אנשים טובים כאלה. אין משפחה תמימה ומדהימה כזאת. חרב עליהם עולמם, הם לא יודעים מה לעשות. מדובר במשפחה שעוד לא מסתדרת מאה אחוז בישראל. היא צריכה את העזרה. היא צריכה את העזרה של כולם. ועכשיו המוני ישראל עוזרים להם, באמת, אבל זה קורה היום, והם יצטרכו אותנו גם בעוד חודש, הם יצטרכו אותנו גם בעוד חצי שנה, והם יצטרכו אותנו גם בעוד עשר שנים. אסור לנו לשכוח את מה שקרה פה. אסור לנו לתת לזה לעבור. בכוונה אני דגמתי ערים במדינת ישראל, האם מערכת החינוך נפתחה עם הדבר הזה. אני רוצה לומר לכם שלא, היא לא נפתחה. היא לא נפתחה, וזו בושה של משרד החינוך ושל העומד בראשו, שהוא לא דאג שיהיו מערכי שיעור שיפתחו עם הנושא הזה, שידברו על אלימות, שידברו על דרכים להתמודד עם אלימות. הנוער במדינת ישראל חווה בשנים האחרונות גלים של אלימות, מלחמה אחרי מלחמה, קורונה, סגרים, אי-אפשר לא לתת להם אפשרות לדבר על זה – ואני רואה את הזמן, אדוני - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - משפט אחרון, כי אתה היית מנהל בית ספר. אני אומר לך שגם מפה – ובטח ממך, שהיית גם שר הרווחה וגם מנהל בית ספר – הכנסת חייבת להוציא קריאה אמיתית, בכתב או לא בכתב, לא משנה באיזו דרך: מנהלי בתי הספר, קחו אחריות. זה מתחיל בחינוך ועובר לאכיפה. אין אכיפה במדינת ישראל. אני מסיים בזה שאני אומר לך שעד היום שר הטיקטוק בן גביר לא הגיע לאירוע, לא הגיע למקום, וזו בושה גדולה. במקום להצטלם כשהוא רק מצליח, שיבוא וייקח אחריות גם איפה שהוא נכשל. תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה, רון. אני רק רוצה להזכיר, רון. אתמול קראתי גם לשר החינוך, גם לשר לביטחון פנים, גם לראש הממשלה, גם לשר הרווחה או משרד הרווחה. יום אתמול היה צריך להיפתח אצלם בשולחנות עגולים של חצי יום, שבהם בודקים את הנושא הזה ובונים מייד תוכנית עבודה של כאן ועכשיו, כולל טיפול במשפחה. אוזניים ערלות, לצערי הגדול. אבל אנחנו מחויבים לזה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כל המדינה צריכה להתעורר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, גברתי. אחריה – אושר שקלים, אדוני. << דובר >> מרב מיכאלי (העבודה): << דובר >> אז מה היה לנו השבוע? לפחות חמישה מקרי רצח על רקע פלילי שפורסמו. אנחנו לא יכולות לדעת מה לא פורסם או לא פורסם עדיין או מה עוד צפוי לנו, כי אחרי הכול היום רק יום שני. יש לנו נער בן 16 מחצור הגלילית; יש לנו נער בן 19 מבאר שבע; יש לנו ילד בן שש ממושב אביאל; יש לנו את בנימין ימנו זלקה, שרמת הזוועה של הרצח שלו באמת מתחרה בגמר הגדול; יש לנו אירוע ירי ברהט, אבל ברהט זה באמת – מה ראוי לציון? אחרי הכול, רצח של ערביות וערבים זה הישג, זו לא בעיה. זה, בממשלה הזאת, מה שצריך להשיג. והשאלה היא: באמת, מה חשבתם שיקרה? כשממנים ממשלה שמה שהיא מקדמת זה שחיתות ואלימות, אלימות ושחיתות; ממשלה שממנה עבריין עם גיליון כזה להיות אחראי למשטרה, שמחבקת עבריינים, שעושה מהם גיבורי תרבות, שמרימה להם – מה חשבתם שיקרה? כשמחלקים נשק לכל דורשת, לכל דכפין, מה שנקרא, לכולם, למה לא? נשק. גם משנים את החוק וגם נותנים לא לפי החוק. בכיף, קחו, למה לא? אאוץ'. מה חשבתם שיקרה? זאת ממשלה שמעודדת בריונות, ממשלה שרוצה בריונות, שרוצה אלימות, שרוצה דם ברחובות, שרוצה כאב, שרוצה שתהיו עסוקות ועסוקים בהישרדות, שרוצה שתגידו לעצמכם: לא דקרו אותי היום? לא דקרו את הילדות והילדים שלי? כבר נגיד תודה ונוריד את הראש. כי למשטרה אין כוח אדם, לא משנה כמה כסף נתנו לה וכמה תוספת, אין לה כוח אדם. יש לה כוח אדם רק אם באים איזה ארבעה שמאלניות ושמאלנים להפגין נגד הממשלה – הופה, יס"מים בכמויות. לזה יש כוח אדם בכיף, בשפע, אבל למנוע רצח? למה למנוע רצח? הרצח משרת את הממשלה הזאת כל כך טוב. בראש ובראשונה רצח של ערביות וערבים, ואחר כך קצת יהודים גם כן, בשביל להוסיף. מה, אנחנו עושים פה אפליה בין דם לדם? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת אושר שקלים, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מיקי לוי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בסיפור קצר מהשכונה שלי. אצלנו בחבר'ה יש את החברים הטובים שנקראים "האחים פחים", הלוא הם חבריי משכבר הימים, כי אחים הם לי, חבריי חזי ואורי. והם בדרך כלל סוג של הבדיחה של החבורה. הרי כל מי שמחפש לו איזה פראייר תורן לעשות עליו סיבוב, או מישהו שרוצה להתערב איתו, שהם אלה שישלמו את החשבון, יודע שחזי ואורי הם הכתובת. למה אני מספר זאת, אדוני היושב-ראש? מפני שאתמול אנחנו ראינו את האחים פחים של הפוליטיקה הישראלית, הלוא הם נפתלי בנט ויאיר לפיד, בראשי תיבות האחים נבי"ל. תראו את הצמד-חמד הפוליטי הזה. בפעם הקודמת האח לפיד נתן לבנט את ראשות הממשלה כשוחד פוליטי עם שישה מנדטים, והיום בא בנט ומציל את האח לפיד מאימת אחוז החסימה, וזאת כדי לחסום טוען לכתר נוסף כמו גדי איזנקוט. מי שהתחיל בלשכת נתניהו עבר למועצת יש"ע, דילג לבית היהודי, משם לימין החדש, שם הוא ריסק את הימין, משם לימינה ומשם לבנט 2026, כעת, בשם החלול "ביחד", יחד עם המפלג מספר אחת, מר יאיר לפיד. אז ברית האחים פחים, האחים נבי"ל, זו ברית חלולה המבוססת על אגו. הרי כולנו יודעים, וגם הם יודעים, שזו רשימה שתתפרק כמו קודמותיה, רק שאת החשבון משלמים אזרחי ישראל. מי שעוד מבסוטים מהברית הזו הם תומכי הטרור שבכנסת ישראל, כמו איימן עודה, אחמד טיבי, וכמובן החבר מנסור – נכון, מנסור? אתה מבסוט, מנסור? הרי אולי טיבי כבר מכין את הפטיש לקראת, אולי, כהונתו כיו"ר הכנסת הבאה. הלוא בשביל להגשים את גחמותיהם של בנט ולפיד מה זה בשבילם למנות את יועצו של הרוצח ערפאת, יימח שמו וזכרו, כיו"ר הכנסת? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי נתן לערפאת את חברון? << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> יימח שמו וזכרו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מי נתן לערפאת את חברון? חבורת צבועים ושקרנים, מגדלי חמאס. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אז מאז שהצמד הזה, בנט ולפיד, הגיחו לפוליטיקה הישראלית הם לא הביאו אפילו הישג אחד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אושר, אתה יודע היסטוריה? אושר, היסטוריה, היסטוריה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> קריב, זהו. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אל תפריע לי, אל תפריע לי. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גלעד. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מאז שבנט ולפיד הגיחו לפוליטיקה הישראלית הם לא הביאו הישג אחד. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שקרנים. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> שום בשורה זולת פילוג, שנאה ואכזבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מגדלי חמאס. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אין להם שום דבר להתפאר בו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתם תומכים בחמאס, נתתם להם כסף - - - << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> המסר שלי לאחים נבי"ל: העם התעורר, הציבור הישראלי הוא כבר לא הפראייר התורן שלכם, שכן ברור שאתם תתאדו זמן קצר אחרי הבחירות. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> אני תכף מסיים, אדוני. עם ישראל מצפה למנהיגות, לאידיאולוגיה, לחיבור אמיתי, לשורשים ולהמשך ההישגים הכבירים שמוביל אותם בגאון ראש הממשלה נתניהו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סוכנים קטריים. סוכן קטרי. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מאסנו - - - << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אושר, אתה דקה אחרי, לא, אי-אפשר. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, רד כבר, רד. << דובר_המשך >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר_המשך >> מאסנו וקצנו באופורטוניסטים פוליטיים שמחליפים ומדלגים מרשימה לרשימה וממפלגה למפלגה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סוכנים קטריים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> גלעד. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה הצעת להיכנע לקטר. תחליט. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> סוכנים קטריים. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> אתה רצית שניכנע לקטר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חבר הכנסת מיקי לוי. גלעד קריב, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה ראשונה, אבל אני אעשה את זה. די. גם כשהוא יורד אתה צועק? הוא ירד, זהו. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> לא, רציתי להזכיר לו מה קרה עם קטר, שהוא לא ישכח. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> רצית להיכנע לקטר. אתה רצית להיכנע לקטר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> מיקי לוי, בבקשה, אדוני. עמית הלוי – אינו נמצא; מתי צרפתי הרכבי, ואחרון הדוברים חבר הכנסת ינון אזולאי אחרי זה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה, האמת, לא התגעגעתי. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> מה איתי? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> את לא מופיעה כאן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אזרחים בדרך כלל לא אוהבים לבקר בתחנת המשטרה, אבל יודעים שהמשטרה, השוטרות והשוטרים מגינים על האזרחים ועל האזרחיות בישראל. אני באופן אישי מעריכה ומכבדת כל מי שבחר בתפקיד הקשה הזה. אבל אל מול המציאות המדממת וקריסת הביטחון האישי של האזרחים, אני באמת ובתמים לא מבינה מה עבר על המפכ"ל, שחגג לשר העבריין יום הולדת שמח, יום הולדת מחויך, ואפילו הביא עוגה. איפה אתם חיים? אתם מדברים על הצבת מראות, בואו נציב מראה: בשעה שימנו זלקה נרצח בפתח תקווה באכזריות, ודסטאו צ'קול נרצח בבאר שבע, המפכ"ל והשר חגגו יום הולדת. המפכ"ל בא לנחם את משפחת זלקה ומתרץ: הייתה קורונה, ואחר כך מלחמה ועוד מלחמה, הילדים לא היו במסגרות ובסוף זה מתפרץ. אדוני המפכ"ל, זה לא מתפרץ, זה קורה במשמרת שלך ובמשמרת של השר הכושל שלך, שכל כך חשוב לך למצוא חן בעיניו. מתי המפכ"ל, שהוא שוטר טוב, יבין שהוא לא עובד אצל השר אלא אצל האזרחים? בואו נציב מראה מול שוטרים שבניסיון לרצות שר עבריין מחרימים דגלי הונגריה, גוזרים כיפות. הם אולי מיעוט אבל תורמים לאובדן אמון הציבור במשטרה כולה. בתקופת הממשלה הזו אזרחי ישראל מופקרים ומשלמים בחייהם, לא רק בגבולות אלא גם ברחובות. נשברים שיאים – שיא ברצח נשים, שיא ברצח בחברה הערבית, פרוטקשן, משפחות פשע, ארגוני פשע של קטינים שמתנהלים כמו מקצוענים, עם דירות מסתור, אלימות בכבישים, גיבוי משטרתי לעבריינים, בין אם הם בכנסת או תומכי המשטר. אין משילות, אין דין ואין דיין. הנתונים מפחידים, מנסים לנרמל את מחדל קריסת הביטחון האישי שלנו, ארבעה נרצחים מאז ערב יום העצמאות, וראש הממשלה והמפכ"ל מפחדים לאתגר את השר העבריין, שותקים, מתרצים. 107 ישראלים נרצחו עד כה ב-2026, פי שלושה מהתקופה המקבילה ב-2022. אתם זוכרים איך פעם בן גביר היה רץ לזירות בזעקות שבר? מה עוללה הממשלה הזו למדינה הנפלאה שלנו? מגיעה לאזרחים ממשלה ערכית, מתפקדת, שעובדת בשבילכם, שלא בורחת מאחריות. משפט אחרון, אתמול קמה אלטרנטיבה – ביחד ננצח, ביחד נחזיר את הדמוקרטיה ואת הביטחון האישי לאזרחי ישראל. התקווה חזרה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. נעמה לזימי, בבקשה. את לא צריכה להכין נאום, בבקשה. מסתבר שלא נעלתי את הרשימה, ולכן את כן יכולה לדבר. בבקשה. הרשימה נעולה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כבוד היושב בראש, אני לא יכולה שלא להתייחס לבליל הדברים שנאמרו כאן על הצד הפוליטי שלנו. דעות על איחודים, דעות על שותפות פוליטית. תגידו לי, נשמע כדבר שהצד שהביא את מדינת ישראל לטבח הגדול והנורא שהיה לנו מאז קום המדינה מחלק לנו ציונים על פטריוטיות, על יהדות, על ציונות? אתם חבורה של מנותקי קשר עם קריית שמונה, שעובדי לשכת ראש הממשלה פה עבדו עם קטר בזמן מלחמה, מדינת החסות של חמאס. אתם עכשיו במצוקה פוליטית עבור חוק ההשתמטות, כולכם קוראים להפר פסיקת בית משפט ובג"ץ ולא להקשיב לחוק. אני באמת לא מבינה באיזו עזות מצח וחוצפה אתם מחלקים לצד פה ציונים, ועוד מגדפים. אתה דמיינת פעם, מאיר, שבית החולים סורוקה יופגז במתקפה איראנית וייאלץ לקושש תרומות עבור שיקום? האם פאר היצירה של המחקר הישראלי, מכון ויצמן, לא ישוקם כי אין דווקא לו כסף, או האם יתקצבו באפס עגול מיירטים להציל חיים וישחקו רולטה רוסית על החיים שלנו? זה אתם, אתם הממשלה הזאת, אתם הקואליציה הזאת. לא רק כל כך הרבה אסונות, אלא כל כך הרבה הסרת אחריות. אתם מחלקים פה ציונים, על מה ולמה? על מה ולמה, חברים? מה נסגר? קצת ענווה, קצת חשומה, קצת, קצת. אני רוצה לומר: אנחנו נדע ימים טובים יותר. אנחנו נבנה מחדש, לא לפי רמזורים, בייס ויהלומים, אלא כי אכפת לנו מהאנשים שחיים כאן. אכפת לנו מהלומי הקרב, ונקים להם רשות. אכפת לנו מהצפון ומקריית שמונה, והם יקבלו תקציבים. אכפת לנו מהנגב, אנחנו נשקם את סורוקה. אכפת לנו מהציבור, ואנחנו נביא מנהיגות נקיית כפיים, הגונה, חומלת ושוויונית, כי פשוט זאת התשובה. זה הסיפור הישראלי, ורק ככה ננצח. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חברים, אני מבקש שקט, במקום שהיושב-ראש יבקש ויעשה לי את העבודה. אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, השר מיקי זוהר – אוהבים אותך, שתצליח, בעזרת השם, תעלה מעלה-מעלה. גם אני רוצה להתייחס לרצח הנורא, המתועב. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מבקש שקט, טלי. חברת הכנסת גוטליב וחבר הכנסת סעדה, אני מבקש שקט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אין שום מילה שיכולה לבטא את הרצח המתועב והמזעזע של הנער ימנו זלקה. כשאנחנו מסתכלים וצופים ברצח – נחשפתי לזה קודם, הראו לי את זה, לא ראיתי את הרצח עצמו אלא רק שמעתי את הסיפור המזעזע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נורא, נורא. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> חבורת עבריינים. לראות איך שהרוצחים האלה מחכים לאדם, מחכים לך בסוף המשמרת שלך. הם מחכים לו בסוף המשמרת, ובסוף המשמרת מה קורה? כולם תופסים אותו, אחד דוקר וכל השאר בועטים. הוא, מסכן, נופל, הדם נשפך, הם דורכים על הדם, בועטים בו, רוקדים לו על הדם. חברים, זה צריך לזעזע את כולנו. יש פה משהו מהשורש שהוא בעייתי, משהו שכשל פה, משהו שכשל בחינוך. וזה לא משנה – אמרו לי שהוא עם ציצית, עם כיפה. היום קל להתחפש. ואם הוא בלי כיפה, ואם הוא בלי גופייה, אז מותר לרצוח? זה משנה איך שהוא נראה? אדם יכול לקחת ולרצוח בכזאת אכזריות, ולא רק זה, 20 חבר'ה מסביבו עוזרים לו. אין אחד צדיק בסדום שיקום ויגיד: חבר'ה, תעצרו, מה קורה איתכם? השתגעתם? אחד כזה לא קם. החינוך פושט רגל. זה חינוך מהבית, זה חינוך מהבית ספר, זה חינוך שפשט פה רגל. זה צריך לזעזע את כולנו. מה אנחנו עושים? מה קורה עם החינוך הזה? למה מחנכים? אולי במסכים יותר מדי מסתכלים, או לא יודע במה. נחשפים לדברים שמעולם לא נחשפנו אליהם? איך אנחנו לא מזדעזעים? << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> קודם כול כן. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> מה קורה? הכול היום מותר? הכול היום ברשתות? יודעים בדיוק איפה לדקור אותו, עם איזה סכין לדקור אותו, יודעים הכול לעשות, ובאותו רגע, מייד לאחר מכן, יודעים את הבגדים לקחת ולהחביא, יודעים ללכת ולהתחבא. ההורים עוזרים להם. תגידו, עד איפה הגענו? לקראת סיום דבריי, אני קודם כול רוצה, כמובן, לשלוח תנחומים למשפחה – למשפחה הגדולה, כי כולנו משפחה; לעם הזה. ואני רוצה לקרוא משנה לעילוי נשמתו מפרקי אבות, פרקי אבות, בפרק חמישי. סתם פתחתי, באמת, פתחתי את פרקי אבות סתם, במקום שפתחתי, כאן אני קורא. פשוט אני קורא את המשנה, ותשמעו מה זה חינוך של פרקי אבות, של התנא באבות. "הוא היה אומר: בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשרה לגמרא, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלושים לכוח, בן ארבעים לבינה, בן חמישים לעצה, בן שישים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם". מוריי ורבותיי, אם נדע לחנך מגיל קטן, מהגיל שנולד – ילד צריך להתחנך מגיל הלידה שלו, מרגע שהוא נולד למשפחה. אם אנחנו נשתול את הזרע הזה טוב, אם אנחנו נשריש את העץ הזה וניתן לו לגדול בצורה הנכונה, לא נגיע לדברים כאלה מזעזעים. ויאמר ה' לצרותינו די, ובאמת, שכל אחד ייקח את זה לעצמו ויעשה עם זה משהו בשביל כולנו, בשביל חברה טובה יותר. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת פוגל יסכם, או שאתה מוותר ועוברים להצבעה? << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא צריך. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא צריך. אם כך, יש כמה הצבעות, אז נעבור להצבעה. רבותיי, אני מבקש מכולם לשבת, אנחנו רוצים להצביע. נעבור להצבעה על הצעת חוק סיוע לבני משפחות של אזרחים נעדרים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל, בקריאה הראשונה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע לבני משפחות של אזרחים נעדרים, התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 25 בעד, אפס מתנגדים, נמנע אחד, נוכחים – שמונה. אני קובע כי הצעת חוק סיוע לבני משפחות של אזרחים נעדרים, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צביקה פוגל, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת נעמה לזימי, בקריאה מוקדמת. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2022, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 19 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, שלושה נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת פנינה תמנו, בקריאה מוקדמת. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 25 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת פנינה תמנו, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. נעבור להצבעה על הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מירב כהן, בקריאה המוקדמת. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ד–2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 18 בעד, אפס מתנגדים, אחד נוכח, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מירב כהן, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי כנסת, בקריאה מוקדמת. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ה–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 22 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים וחטופים, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלון שוסטר, בקריאה המוקדמת. הצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים וחטופים, התשפ"ה–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 22 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, אחד נוכח. אני קובע כי הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים וחטופים, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלון שוסטר, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. תודה רבה לכולם. << הצח >> הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263), התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' מ/1945; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 382; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, להציג את ההצעה. בבקשה, גברתי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה): << דובר >> תודה. אגב, הינה גיטי יוצאת וגם ורדה. מקווה שבאמת החוק הזה יעבור במהרה בקריאה שנייה ושלישית ונוכל – טיפה מן הנחמה. כבוד יושב-הראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אזרחי ישראל, אני מתכבדת להביא בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263), התשפ"ו–2026, שהגישה הממשלה. עיקרה של הצעת החוק הוא בתיקון שנועד למנוע חסרון כיס ממעסיקים המעסיקים משרתי מילואים, וזאת על רקע לחימה ממושכת בגזרות השונות ובפרקי זמן ארוכים ותכופים שבהם חיילי מילואים גויסו לשירות מילואים, כפי שאפרט עתה. לפי חוק הביטוח הלאומי, מעסיק של עובד המשרת במילואים חייב להמשיך לשלם בתקופת שירות המילואים הן את שכרו של העובד שהיה משולם לו אילו היה עובד באותה תקופה, הן את התשלומים הסוציאליים שהוא נוהג לשלם לעובד לקופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וכיוצא בזה, והן את דמי הביטוח הלאומי בעד העובד. סכום תגמול המילואים המועבר למעסיק מהמוסד לביטוח לאומי מכסה את שכרו של העובד, אולם אינו משפה את המעסיק בעד התשלומים הסוציאליים שהוא מחויב להעביר, כאמור, בעד העובד. בסעיף 376 לחוק נקבעו הוראות מיוחדות לשעת חירום, שעל פיהן אם שר הביטחון הורה כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, ניתן לקבוע הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של המעסיק על התשלומים הסוציאליים. ואכן, בתקופת מלחמת חרבות ברזל נקבעו בהוראת שעה תקנות שנתנו למעסיק, למעט אם הוא מעביד ציבורי, שיפוי בשיעור של 20% מההכנסה הממוצעת ליום של עובד. עתה מוצע לקבוע בחקיקה ראשית ובאופן קבוע – ולא רק לגבי תקופה שבה שירות המילואים הוא שירות חירום – שמעסיק של עובד בשירות מילואים יהיה זכאי לשיפוי בשיעור השווה ל-20% מההכנסה הממוצעת ליום של עובד, בהתאם לדרך החישוב שפורטה בהצעת החוק, עבור כל יום שבו העובד שירת בשירות מילואים. כל זאת, בשל התשלומים שהמעסיק מחויב לשלם בעד עובדו לקופות גמל, קרנות פנסיה ודמי ביטוח לאומי. בדומה לחריג שהיה קבוע בתקנות, נקבע גם עתה בחקיקה כי הזכאות לשיפוי לא תחול על מעביד ציבורי, שכולל את המדינה, גופים מתוקצבים, תאגידי בריאות וקופות חולים, מאחר שגופים אלה כבר מקבלים מהמדינה סיוע או תמיכה בדרך אחרת. המעביד יקבל את השיפוי מהמוסד לביטוח לאומי, והמוסד לביטוח לאומי ישופה על הסכומים ששילם עליהם מהאוצר באמצעות תקציב הביטחון. מדובר בתיקון חשוב, קריטי, ואני ממש מברכת על כך ומבקשת מכל הנוכחים פה להצביע בעדו, סוף-סוף בחקיקה ראשית ובאופן קבוע. תיקון נוסף שאנחנו עושים בחקיקה הנוכחית, מתוך אותה הוקרה לחיילי המילואים והכרה בחשיבות השירות: ביקשנו בדיון לעשות תיקון בחוק נוסף, והממשלה נעתרה לבקשה שלנו. ביקשנו לחזור ולחוקק, כהוראת שעה לתקופה נוספת, הוראות שנחקקו בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19 והוראת שעה), התשפ"ד–2024, שפקעו ביום 31 בדצמבר 2025. הדבר נדרש לנוכח ההשפעה שיש על בני משפחה של חיילי מילואים שגויסו לשירות מילואים לפרקי זמן ארוכים ותכופים, ובהקשר זה, על מי? על בני ובנות הזוג שעימם ילד שגילו עד 14 שנים, או ההורה האחר של ילדו של חייל מילואים, שהם עובדים ונוסף על עבודתם נדרשים גם לדאוג ולטפל בילדיהם בהיעדר בן הזוג. על פי הדיווחים שקיבלנו, ההסדרים הללו אכן סייעו בפועל בהגנה על בני ובנות הזוג של משרתי המילואים. לפי המוצע, בתקופה שמיום פרסומו של החוק ועד תום 30 ימים מסיום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, שהוכרזה בשל מבצע שאגת הארי, תעמוד מחדש הוראת השעה שהגנה בפני פיטורים וקבעה כי במקרה של שירות מילואים בצו 8, או שמשכו הצפוי או משכו בפועל הוא 21 ימים רצופים לפחות, תחול הגנה לבן הזוג שעימו ילד או להורה האחר של הילד, כך שהמעסיק לא יוכל לפטרו או להוציאו לחל"ת אלא אם כן קיבל אישור לכך, היתר לכך, מוועדת התעסוקה. כל זאת בתקופת שירות המילואים או ב-14 הימים שלאחר תום שירות המילואים. בהוראת השעה, שתשוב ותהיה בתוקף, פורטו בין השאר התנאים למתן היתר, וכן נקבע כי בנוסף לסמכות ועדת התעסוקה להטיל פיצויים בשל פיטורים או הוצאה לחל"ת ללא היתר, תקום בשל כך גם אחריות פלילית וניתן יהיה להטיל על כך ובשל כך גם עיצום כספי על המעסיק. אדגיש כי אין מדובר בכל הוצאה לחופשה ללא תשלום, אלא רק בחל"ת לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה העולה על 30 ימים, והזכאות להגנה מותנית בכך שהעובד מסר הודעה למעסיק לגבי שירות המילואים בתוך שלושה ימים מההודעה על הכוונה לפטרו או להוציאו לחל"ת. כך נחה דעתי ודעת הוועדה שבראשותי כי במקרה שבו העובד מעוניין לצאת לחל"ת עקב העומס שמוטל עליו בשל שירות המילואים ולזכות בדמי אבטלה, החוק המוצע לא ימנע זאת ממנו. יצוין כי נמסר לוועדה שבתקופת הפעלת ההסדר בעבר, ברוב המוחלט של המקרים אכן ניתנו היתרים, ולעיתים על בסיס הסכמה בין הצדדים. את התקופה שבה תחול הוראת השעה ניתן יהיה להאריך בצו לתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו במצטבר על שנה. מאחר שהחוק המוצע מסתכל גם לאחור, קרי הוא יחול רטרואקטיבית – ובמקרה שלנו, כבוד יושב-הראש, חשוב מאוד כי צו החירום בעצם מסתיים היום בחצות – היה עלינו ליצור מנגנון שיגן גם על המעביד, ולכן מוצע לקבוע כי עובד שעימו ילד שכבר הוצא לחל"ת בתקופה שמיום 1 בינואר 2026 ועד יום פרסומו של חוק זה – אם החל"ת היה לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה שסיומה 30 ימים לפחות לאחר יום הפרסום, והעובד מסר למעסיק הודעה בכתב כי בן זוגו או הורהו האחר של הילד משרת בשירות מילואים, יהיה על המעסיק לפנות לוועדת התעסוקה בתוך שבעה ימי עבודה ממועד ההודעה לשם קבלת היתר להמשך החל"ת, וזאת אם בתקופה זו שירות המילואים עדיין נמשך או שטרם חלפו 14 ימים מתום שירות המילואים. אם המעסיק לא יעשה כן, יראו אותו כאילו הוציא את העובד לחופשה ללא תשלום בניגוד להוראת השעה המוצעת. אני מבקשת להודות באמת לכל מי שהיה בוועדה, לכל חברי הוועדה, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצוות משרדו, לצוות הוועדה היקר – ענת כהן שמואל, מנהלת הוועדה; אורית ארז, הסגנית; מעיין בן עמי, רכזת התחום הפרלמנטרי בוועדה; שי מאיר גרשון, גם הוא רכז בתחום הפרלמנטרי; מור אברג'יל, דוברת הוועדה; היועצות המשפטיות, שבאמת מגיע להן מעל ומעבר: עו"ד נעה בן שבת, ענת מימון, יעל סלנט ואילת וולברג. וכמובן כמובן לצוות הלשכה שלי, שבאמת עובד ימים כלילות כדי לעשות טוב לאזרחי ישראל, ובוודאי בוודאי לחיילי המילואים ובני משפחתם. ההצעה אושרה בוועדה פה אחד והוגשו לה הסתייגויות. אני מבקשת מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. אכן, חריצות יוצאת דופן, עם הצעה טובה. תראו, להצעת החוק לא הוגשו בקשות דיבור, אבל כן הסתייגויות, של קבוצת יש עתיד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> של מי ההסתייגויות? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש עתיד וישראל ביתנו. אם מושכים את ההסתייגויות ואת זכות הדיבור, אז אנחנו נעבור מייד להצבעה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רגע, שנייה. מישהו רוצה לנמק הסתייגות? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> לא. בחוק הזה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אז תן לו בחוק הזה. בחוק הבא. עד שהוא מבקש. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בחוק הבא. אם אין דוברים, אני עובר להצבעה. בחוק הבא אנחנו נדבר. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> רק כי אנחנו אוהבים את אופיר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם כך, אין הסתייגויות, כמו שאמרתי, ולכן אין גם דוברים. אני עובר להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263), התשפ"ו–2026. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–4 – 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 20 בעד, אפס מתנגדים. הצעת החוק לביטוח לאומי (תיקון מס' 263) עברה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים לקריאה השלישית, ברשותכם. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 8 בעד החוק – 27 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 263), התשפ"ו–2026, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 27 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, נוכח אחד. אם כן, אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. אני מבקש להוסיף לפרוטוקול את חברת הכנסת מיכל שיר סגמן. תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק השמות (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' מ/1928; דברי הכנסת, חוב' י"ז, ישיבה 367; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אנחנו עוברים להצעת חוק השמות (תיקון מס' 9), לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר – או, בבקשה, את חברת הכנסת וולדיגר, נעים מאוד – להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אני מתחילה לאהוב את המעמד פה, אתה יודע. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> כבוד השר, חברי כנסת נכבדים. חוק השמות התש"ז–1956, מבקש בסעיף 5 - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא מביא לה את הנאום. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, לא. אני מבקש שקט. לא, זהו. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אפשר להחליף, קרויזר. << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> לא, אי-אפשר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אי-אפשר, זהו. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> יצחק, בוא, תן לי ואני אקריא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אי-אפשר, גברתי. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> הוא מביא לי כדי להקריא. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> לא, אי-אפשר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> רק את הנאום, את הנאום הוא יכול להביא לי? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אה, את הנאום, סליחה, סליחה. בבקשה, לא ידעתי. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> אם הוא יכול להביא את הנאום – לא קרה שום דבר. כן, זה רק הנאום של יצחק. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אם היה אפשר על פי התקנון, הייתי נותן לך בשמחה. פשוט, אנחנו מחויבים לתקנון. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> יצחק, אני יכולה להחליף מזכר לנקבה? << קריאה >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר_המשך >> תודה. אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת חוק השמות (תיקון מס' 9) התשפ"ו–2026, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בהתאם להוראה הקבועה בסעיף 5(א) לחוק השמות, עם אימוצו של קטין, משתנים שם משפחתו ושם הוריו במרשם האוכלוסין באופן שמשקף את המציאות החדשה שנוצרה בעקבות האימוץ, זולת אם קבע בית המשפט בצו האימוץ קביעה אחרת. כלומר, אם בית המשפט לא קבע אחרת, הקטין המאומץ מקבל את שם משפחת מאמציו, ובשמות הוריו במרשם האוכלוסין נרשמים שמות הוריו המאמצים. סעיף 5(ב) לחוק מסדיר את קביעתם של השמות במרשם האוכלוסין במקרים ייחודיים של אימוץ על ידי מאמץ יחיד. סעיף זה חל במצבים שבהם אחד מהורי הקטין נפטר והמאמץ היחיד הוא בן זוגו של ההורה שנותר בחיים, או שני הורי הקטין נפטרו והמאמץ היחיד הוא קרוב משפחתו של הקטין ואינו נשוי. במצבים כאמור, הקטין שאומץ ממשיך לשאת, לצד שם המשפחה החדש, את שם משפחת הוריו מולידיו, וכן בפרט הרישום במרשם האוכלוסין נותר שמו של הורהו מולידו, אלא אם כן הורה בית המשפט אחת מטעמים של טובת הילד. לנוכח האמור, החוק בנוסחו כיום אינו נותן מענה למצב שבו שני הוריו של הקטין נפטרו והקטין מאומץ על ידי בני זוג שהם קרובי משפחתו, וכן למקרים שבהם הקטין מאומץ על ידי מי שאינו קרוב משפחתו. יצוין כי הרציונל העומד בבסיס ההסדר הקיים, שלפיו במצבים של אימוץ בתוך המשפחה בשל פטירת אחד מההורים נשמר שמם של ההורים המולידים במרשם האוכלוסין באופן המשמר את זיכרונם כחלק מזהותו של הקטין ומסיפור חייו וחיי המשפחה שאימצה אותו, מתקיים גם במצבים שבהם הקטין נותר ללא הורה כלל ומאומץ על ידי בני זוג שהם קרובי משפחתו. לעניין זה יובהר כי קיימת חשיבות רבה בבניית מסגרת משפחתית יציבה בעבור אותם קטינים בדרך של אימוץ על כל המשתמע מכך, ובשל כך יש למנוע מצבים שבהם שאלת רישום שמות ההורים ושם משפחת הקטין במרשם האוכלוסין בעקבות האימוץ כאמור תמנע ממשפחות לנקוט דרך של אימוץ. הצעת החוק שיזמה הממשלה נועדה לתת מענה למצבים שבהם ראוי לשמר את זכרם של הוריו המולידים של הקטין שהתייתם באמצעות שמירה על שמות ההורים ושם משפחתם במרשם האוכלוסין. זאת, בייחוד לנוכח התייתמותם של קטינים רבים מהוריהם בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה התשפ"ד, והפעולות המלחמתיות שבאו בעקבותיה. יצוין כי היעדר היכולת לשמר את פרטי הורי הקטין שנפטרו במקרים הנוספים כאמור בפרטי מרשם האוכלוסין מהווה כיום חסם מפני אימוצם של קטינים במצבים אלה. זאת, בשל הידיעה כי עם אימוצם, יימחקו פרטי ההורים ושם משפחתם מרישומיהם של הקטינים באופן העלול לפגוע בזכרם של הנפטרים. חסם זה רלוונטי במיוחד בימים אלה, כשנתיים וחצי לאחר מתקפת הטרור הרצחנית כאמור, כאשר משפחות המגדלות קטינים שהתייתמו משני הוריהם נמצאות בהתלבטות בנוגע לאפשרות לאמצם, וזאת באופן שאינו תואם את טובת הקטינים. לאור האמור, מוצע שיהיה ניתן לשמר את רישומם של שמות שני ההורים שנפטרו גם במקרה של אימוץ שנעשה על ידי בני זוג שהם קרובי משפחה של הקטין. כמו כן מוצע להבהיר כי הנורמה לעניין שימור שמות ההורים המולידים לאחר האימוץ תחול רק במקרים שבהם האימוץ נעשה בשל פטירת ההורים, בשונה מאימוצים אחרים שנעשים בשל חוסר מסוגלות הורית. בנוסף, מוצע כי במקרה חריג שבו אחד מהורי הקטין או שניהם נפטרו והוא מאומץ על ידי אדם שאינו קרוב משפחתו או שאינו בן זוגו של ההורה שנותר בחיים, לא תתקיים ברירת המחדל של שמירת שמות ההורה או ההורים שנפטרו ושם משפחתם, ובית המשפט יקבע אם יש לשמר את שם המשפחה ושמות ההורים כאמור בהתאם לטובת הילד. הצעת החוק הזו מוגשת בצירוף הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה את הסתייגויות אלה ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, שלא הספיק להקריא את זה, יצחק קרויזר, וכמובן לכל צוות הוועדה הנפלא, שעובד קשה מאוד כדי לחוקק ולתקן דברים שזקוקים לתיקון. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה , גברתי. יש בקשות דיבור והסתייגויות של יש עתיד. אני אאפשר לנמק, אבל האם אנחנו נצביע או שאת מושכת את ההסתייגויות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, אנחנו ננמק את ההסתייגויות ונעבור להצבעה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> ונמשוך אותן? מאה אחוז. אני אקריא אחד-אחד. כחמש דקות, מי שירצה לעלות – שיעלה. חבר הכנסת יאיר לפיד – לא נמצא; קארין אלהרר – לא נמצאת; מירב כהן – לא נמצאת; אלעזר שטרן – לא נמצא; מיקי לוי – לא נמצא; מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני רוצה לדבר בהסתייגות הבאה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> בהסתייגות הבאה. רם בן ברק; יואב סגלוביץ'; בועז טופורובסקי; מיכל שיר סגמן; יוראי להב הרצנו; ולדימיר בליאק. רון כץ. << קריאה >> רון כץ (יש עתיד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, יכולתי אתמול להתעלם מהפניקה המטורפת של הקואליציה על החיבור בין יש עתיד למפלגה של בנט. הגדילה ועשתה טלי, שעמדה פה והסבירה: איזה טמטום; הוא היה פה, הוא היה שם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה רגע לעשות סדר בדברים. קודם כול, איך אתם בכלל מעיזים לדבר על מי עשה מה כשאתם ממשלת 7 באוקטובר? אתם הבאתם על מדינת ישראל את 7 באוקטובר - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, אתם, כן, אתם, זה קרה במשמרת שלכם. אני יודע שאתם המצאתם את הביטוי המדהים "אשמה ללא אחריות" – "אחריות ללא אשמה". אבל מה לעשות? בעולם מתוקן, כאשר אתם ראש הממשלה, אז אתם אחראים גם לרע, לא רק לטוב. אז אתם, כן, הבאתם על מדינת ישראל את 7 באוקטובר. אתם אלה שלא יודעים להכריע בדרום. טלי, מי כמוך יודעת, ובועז, אתה יודע את זה יותר טוב מכולם כיו"ר הוועדה, שמי ששולט היום בעזה זה החמאס. נכנסנו, נלחמנו, עשינו, הצבא נתן את כל-כולו, אבל בסוף, ראש הממשלה הזה לא יודע להכריע. מה לעשות? צריך להגיד את האמת לאזרחי מדינת ישראל: 30,000 חמושים חמאסניקים שולטים היום בעזה. אם אנחנו מדברים על הצפון, וברגע זה נלחמים בצפון, הם עדיין לא מפסיקים לירות על תושבי הצפון. עכשיו, לא מזמן, אחת מחברות הוועדה שלחה לנו סרטון בלייב, איך נראה הבית שלה, איך נראים השכנים שלה, איך נראית שגרת החיים של הילדים שלה – אזעקות בלתי פוסקות. גם שם לא ידעתם להכריע. ובואו נדבר גם על איראן – הפדיחה הזאת שאזרחי מדינת ישראל גילו מנשיא זר שאנחנו בהפסקת אש, ואחרי זה גילינו שאנחנו בהפסקת אש גם בלבנון, ואם זה לא מספיק, גילינו בעוד ציוץ שיש הפסקת אש לעוד שלושה שבועות. אבל אז הם יבואו וידברו על שני מנהיגים ששמו בצד הכול בשביל אזרחי מדינת ישראל, שהשאירו ממשלה במצב הכי טוב שהיה פה, במצב הבין-לאומי הכי טוב שהיה פה ובמצב הכספי הכי טוב שהיה פה. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> שמעת? << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> שרים שקמו בבוקר והלכו לעבוד בשביל הציבור. לא הלכו להצטלם, לא הלכו לעשות כל היום פוליטיקה, לא הלכו לבלבל את המוח לאזרחי מדינת ישראל – הלכו לעבוד. הלכו לעבוד. אתם לא מאמינים איך זה נראה, אני הייתי שם. מאיר כהן הוא דוגמה טובה, הוא היה שר הרווחה. האדם, בשנה וחצי שבהם הוא היה במשרד, עשה מהפכה: דאג לאוכלוסיות החלשות, דאג לנגב, דאג לכל מה ששר הרווחה אמור לעשות. היה גם שר אוצר, ליברמן, שהחזיר לכם 50 מיליארד שקל לחשבון. היה שר החוץ, לפיד, שערך את פסגת הנגב והביא לפה שרי חוץ מכל העולם בשביל להרים את מעמדה של מדינת ישראל. לקחתם את כל הדבר הזה, ומה עשיתם ממנו? היום אזרחים במדינת ישראל מפחדים ללכת לסופר, אבל אתם תמשיכו לשדר לנו כאילו זה אשמת מי? מי היה פה ראש ממשלה ב-18 השנים האחרונות? איך, סער, איך אתם יכולים לעלות לכאן ולדבר על מי עשה ככה, מה עשו ככה? אני מוכן להתעמת עם מי שאתם רוצים בעובדות: מי הביא את מדינת ישראל למצב הביטחוני הכי גרוע שהיא הייתה בו? מי הביא את מדינת ישראל למצב הכלכלי הכי גרוע שהיינו בו? וכמובן, איך אפשר להתעלם לרגע מהעובדה שיש לנו שר לביטחון פנים שמתנהג יותר כמו כוכב טיק-טוק? אף אחד לא יודע איפה הוא, הוא לא נמצא. אין שר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין שר לביטחון פנים, יש יצור מוזר. << דובר_המשך >> רון כץ (יש עתיד): << דובר_המשך >> מירב, אני אגיד לך איפה הוא לא נמצא – הוא לא נמצא בזירת הרצח בפתח תקווה, בפיצה, והוא עוד יגיד שאי-אפשר לשים שוטר על כל פיצוצייה, על כל פיצרייה. מי ביקש ממך? תעשו את העבודה שלכם. יש מודיעין, יש אכיפה – איפה אתם? והוא לא נמצא בזירת הפשע והרצח בבאר שבע והוא לא נמצא בזירת הדקירה בתל אביב. איפה הוא כן נמצא? רק איפה שמצטלם יפה, רק איפה שאפשר להנדס את הפריים, רק איפה שאפשר שימחאו לו כפיים. אז אני רוצה לשאול את השר בן גביר: איך אתה לא מתבייש? איך עוד לא הגעת לפתח תקווה? איך עוד לא נסעת לבאר שבע? איך אתה לא מצליח להתמודד עם כנופיה של ילדים, ילדים בני 15, ולעצור את הפחד שזה יכול לקרות לכל ילד במדינת ישראל? תודה, אדוני. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה לך. אני ממשיך. מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו באמצע פגרה ויש ישיבת מליאה, ורציתי לשתף אתכם שהיום אני מלאת תקווה. אתמול בערב שמחתי, כי אתמול קמה בישראל אלטרנטיבה שלטונית – אלטרנטיבה שלטונית חזקה ומאוחדת, אלטרנטיבה שמציעה לא רק ניצחון אלא גם תיקון, ריפוי, שיקום. עמדו שני ראשי ממשלה לשעבר, לפיד ובנט, שכבר הוכיחו שהם יכולים, שהנהיגו כאן ממשלה טובה, ממשלה שעשתה שינוי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מאוד הוכיח. הוא פרש בשיא, הוא היה עצוב, הוא לא היה יכול עוד. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> היום אני שמחה, כי בקרוב תקום כאן ממשלה שתחליף את ממשלת ההשתמטות והשחיתות; ממשלה שתשים את טובת המדינה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - לפחות לא פרש. הוא סיים את הימים שלו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> על מי את מדברת? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> בנט לא היה יכול. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> טלי, זהו. תודה. טלי, בבקשה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> ממשלה שתשים את טובת המדינה לפני טובת ההנהגה; ממשלה שתמנה אנשים מקצועיים, בלי ג'ובים, בלי קומבינות, בלי יהלומים, בלי צורך לרצות את המנהיג; ממשלת ברית המשרתים; ממשלה שתפעל למען כל הציבור, ולא למען עצמה; ממשלה שתחזק את יחסי החוץ של ישראל, גם מול מדינות אירופה וגם מול ארצות הברית; ממשלה שתדע להגיד לא, כשצריך; ממשלה שתקים ועדת חקירה ממלכתית, האמת תיאמר, כל האמת ורק האמת; ממשלה שתגן על מערכת המשפט ועל הדמוקרטיה; ממשלה שלא תאבד פעם אחר פעם את הצפון – תרתי משמע – תפקיר את התושבים, תרוקן את קריית שמונה מתושביה; ממשלה שלא תהסס להפעיל כוח צבאי, אבל כזו שתשכיל גם להידבר; שלא תקדש מלחמה בלתי נגמרת, אלא תייצר שותפויות חוצות מדינות; ממשלה שתיתן ביטחון לאזרחים, ביטחון אישי וגם ביטחון בגבולות; ממשלה ליברלית, שלא תדיר נשים משולחן קבלת ההחלטות; ממשלה ליברלית, שלא תדיר מיעוטים; ממשלה שתלמד את תלמידיה לימודי ליבה; ממשלה שלא תיתן שקל למשתמטים; ממשלה שתאמר לאזרחים רק את האמת. אתם זוכרים איך ראש הממשלה נתניהו זעק פעם שאנחנו הופכים למדינה וסלית, תחת הנהגתם של לפיד ובנט? זה נתניהו, שאמר שראש ממשלה צריך להיות מסוגל להגיד את המילה לא לנשיא ארצות הברית, אחרת אין לו מה לעשות בתפקיד. זה אותו נתניהו שעכשיו נתן לארצות הברית את הפיקוד והשליטה על ביטחון המדינה שלנו: על חרבות ברזל, מלחמת איראן הראשונה – מטוסים חזרו כשהם היו באוויר; מלחמת איראן השנייה – חיזבאללה, רצועת עזה, חמאס שמתחמש; ששר הביטחון שלו מצהיר ללא בושה שהוא מחכה לאור ירוק מארצות הברית. עם ישראל הוא עם מדהים, הוכחנו זאת בשלוש השנים האחרונות. אבל העם רוצה שינוי, מגיע לנו שינוי. בעוד מספר חודשים השינוי הזה יגיע, הסוף לטירוף שהממשלה הזאת הביאה עלינו. אנחנו נילחם על הבית הזה. בקרוב הבחירות. התקווה חזרה, תכף מתחילים. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה, גברתי. טטיאנה מזרסקי. יסמין פרידמן – חמש דקות, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא צריכה חמש אפילו. איפה אושר? יצא? חבל שאושר יצא, כי עליתי באמת לכבודו, כי שמעתי אותו ככה באיזה חצי משפט. איך הוא אומר? מה תרמו ממשלת בנט-לפיד? מה הם תרמו? רק שיסוי. אז הינה, ככה, מהזיכרון רשמתי לי כמה דברים. אז אושר, אם אתה פה, אולי תקשיב. ממשלת לפיד הייתה השנה הכי שקטה – שישה טילים בלבד נורו מעזה; ניהול מבצע קצר וקולע של חיסול כל צמרת הג'יהאד האסלאמי – אגב, יום אחרי שנגמר המבצע, כל אנשי יש עתיד, כל המשרדים, היו שם, בשדרות ובעוטף, לראות מה צריך; תגובה קשה על כל בלון או עפיפון; הפסקת מזוודות הכסף לחמאס; הגדלת קצבת הבטחת הכנסה; הכפלה של המענק השנתי לשורדי שואה; העלאת שכר והסכם עם עובדות סוציאליות; העלאת קצבת הנכות; פתיחת השוק ליבוא; מלחמה והורדה של ביורוקרטיה עבור רישיון עסק; כל הקורונה וגלי הדלתא שהגיעו בתקופת ממשלת לפיד – העסקים נשארו פתוחים, מערכת חינוך פתוחה, עם בדיקות מהירות וניהול הקורונה בצורה מיטבית, עם הכי מעט נזק כלכלי. ככה זה כשיש אנשים שיודעים לנהל משהו במדינה; הרחבה של הסכמי אברהם; פתיחה של שגרירויות, כולל באבו דאבי; הורדת האבטלה; צמצום הגירעון – למעשה, השארנו בקופה עשרה מיליארד שקלים. ועולה לכאן אושר שקלים – מה אנחנו תרמנו? בוא נתחיל מזה שתרמנו שלא נהרגו אצלנו 1,200 איש. אולי זה מספיק כדי לענות. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> יסמין, הוא שאל מה תרמתם לחמאס, כי הוא רגיל, בישיבת ממשלה. זה מה שהוא התכוון. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, כן. הפסקנו להם את מזוודות הכסף. אושר, אם היה לי זמן והייתי חופרת כנראה שהרשימה הייתה מתארכת, והייתי צריכה הרבה יותר מחמש דקות. אבל תעלה לכאן אתה, בשליפה, ותגיד מה הממשלה שלך תרמה, מה אתה עשית בכמעט ארבע שנים שאתה פה לטובת אזרחי מדינת ישראל? איזה חוק חוקקת, איזה דיון יזמת, שהוא לא לטובת הבייס או לטובת הרס ושיסוי? יש להם מה להגיד. ובוא, אני אגיד לך עוד משהו. אם אני הייתי אפילו חלק מהקואליציה ב-7 באוקטובר אני הייתי מתפטרת. אבל איזו בושה יש לכם? אין לכם שום איזו לקיחת אחריות, או מעניין אתכם – הכול עובר לידכם. אתם לא קשורים לכלום, כולם אשמים חוץ מכם. באמת, המילים תתביישו לכם הן כבר סתמיות. אין לי מושג איך אתם חיים עם עצמכם, עם המצפון שלכם. איך אתם ישנים בלילה? לא יודעת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני ממשיך. דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי, עדי מזוז – אף אחד לא נמצא. את מושכת את ההסתייגויות, גברתי. אנחנו עוברים להצבעה. להצעת החוק לא הוגשו בקשות רשות דיבור, ולכן נעבור להצבעה בקריאה השנייה. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 9 בעד סעיף 1 – 16 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 16 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. אנחנו עוברים לקריאה השלישית של הצעת חוק השמות (תיקון מס' 9). מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 10 בעד החוק – 16 נגד – אין נמנעים – אין חוק השמות (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 16 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק השמות (תיקון מס' 9), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הצח >> הצעת חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' מ/1914; דברי הכנסת, חוב' י"ב, ישיבה 353; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו, בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג את הצעת החוק. בבקשה. << דובר >> שלום דנינו (בשם ועדת הכלכלה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה למניעת מחסור משמעותי לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק הממשלתית נועדה לקבוע לראשונה חובות דיווח שיחולו על בעלי מלאי בהיקף משמעותי של גרעיני חיטה למאכל אדם ומוצרים שייעודם מזון לבעלי חיים, זאת לצורך שיפור הניהול של מלאי החירום של מדינת ישראל והגנה על ביטחון המזון של המדינה בעת משבר או אירוע חירום מתמשך. כיום קיימים הסדרי דיווח במסגרת התקשרויות להחזקת מלאי חירום בעבור המדינה, ואולם אלה אינם נותנים מענה לצורך במידע על היקף המלאי הכולל במשק. מידע בזמן אמת יאפשר למשרד החקלאות וביטחון המזון להבטיח את רמות המלאי הנדרשות בכל עת בצורה מושכלת, מבוססת נתונים ויעילה, תוך צמצום עלויות, ללא פגיעה בביטחון המזון של מדינת ישראל. יש לציין כי מלאי גרעיני חיטה למאכל אדם חיוני להבטחת זמינותם של לחם ומוצרי מאפה בסיסיים נוספים; וכן, מלאי מוצרים שייעודם מזון לבעלי חיים חיוני להבטחת זמינותם של מוצרי מזון מן החי – בשר, ביצים, חלב ומוצריו. בדיוני הוועדה הסבירו נציגי המשרד את החשיבות של ניהול מלאי זה לאור העובדה כי 90% מרכיבי החיטה והמספוא מיובאים לישראל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 90%. << דובר_המשך >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר_המשך >> 90%, כן. זה דבר שבאמת ידוע לנו והוא בעייתי. כמו כן, מוצע לאפשר למנהל לדרוש מבעלי מלאי המדווחים באופן שוטף דיווחים נוספים, במועדים שונים מאלה הקבועים בחוק לתקופת שגרה, וכן לאפשר לו לדרוש מידע נוסף על זה המדווח בשגרה. הפרה של חובות הדיווח השונות תגרור הטלת עיצום כספי על ידי המנהל במשרד החקלאות, כך שאם המפר הוא יחיד סכום העיצום יעמוד על 8,000 ש"ח, ואם המפר הוא תאגיד סכום העיצום יהיה מותאם להיקף הפעילות, כך שמפר שמחזור המכירות שלו הוא עד 100 מיליון – סכום העיצום 40,000; מפר שמחזור המכירות שלו עולה על סכום זה – סכום העיצום יעמוד על 80,000. סכומים אלה מבטאים את האיזון שבין התכלית של מניעת הפרה ובין זהירות ביחס לתוצאה של סיכון המשך פעילות של המפר. פרק העיצום הכספי כולל הוראות עדכניות שנועדו להבטיח את זכויותיו של המפר במסגרת ההליך המינהלי. כמו כן, מוצע לקבוע חובת סודיות שתחול על מקבלי המידע, כך שלא ניתן יהיה לעשות שימוש במידע המדווח אלא לשם התכנון והניהול של מלאי החירום. הפרת חובת הסודיות תהיה עבירה פלילית שעונשה קנס או שנת מאסר. חברות וחברי הכנסת, כולי תקווה כי מחסני החירום לא ייפתחו לעולם – וכן, לאור ההבנה כי בעת משבר מדינת ישראל עשויה להיות מבודדת, ועל כן תלויה לגמרי במלאים הקיימים בה. לפי המוצע, חובת הדיווח תחול רק על העוסקים העיקריים במשק, לפיכך יידרשו למסור למנהל שימונה לפי החוק המוצע דיווח ביחס לכל חודש בשנה העוקבת, על כמות המלאי של כל מוצר שבבעלותם נכון לתום אותו חודש ועל מיקומו. לצד הדיווח החודשי מוצע לקבוע חובת דיווח שנתית, אך השנים האחרונות לימדו אותנו שמדינת ישראל צריכה להיות ערוכה בכל עת לתרחישים קשים ובלתי צפויים. אני מברך את המשרד על פועלו בנושא. ועדת הכלכלה דאגה להשלים את מלאכת החקיקה במהירות האפשרית כדי שהוראות החוק ייכנסו לתוקפן בהקדם. עם זאת, בשל היערכות מחשובית שהמשרד נדרש לה, נקבע כי תחילתו של החוק תהיה בתום ארבעה חודשים מיום פרסומו. כמו כן, הוקנתה לשר, באישור הוועדה, סמכות לדחות בצו את יום התחילה בתקופות שלא יעלו במצטבר על שנה, וזאת למקרה שההיערכות ליישום החוק לא תושלם בפרק הזמן האמור. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מכם לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בנוסח שאושר בוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אני מזמין את חברת הכנסת – הוגשו גם הסתייגויות, גם בקשות רשות דיבור. קבוצת יש עתיד, בבקשה, חברת הכנסת מטי הרכבי, חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יותר. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כמה שצריך, ואני אעלה אחרייך. בבקשה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אתה עולה אחריי? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> כן. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אחד הדברים שמטרידים אותי מאוד בתקופה האחרונה זה מעמדן של הלוחמות בצה"ל. נכון, שרון? בעצם יש כאן איזשהו מהלך שיטתי של הדרה של נשים – בכלל, משולחן קבלת ההחלטות בתפקידי ניהול, אבל בצבא זה כאילו כמו אש בשדה קוצים, תופס תאוצה. ופתאום נשים, חיילות, לא יכולות לרוץ עם מכנס קצר ולא יכולות לראות טלוויזיה עם בחור ועוד כהנה וכהנה. תרבות לא כל כך נוחה לי כאישה. הלכתי ובדקתי, ב-1 במרץ 1951 בן-גוריון נאם נאום במחנה צריפין במסדר קצינות, ואני ככה רוצה לשתף אתכם בנאום של דוד בן-גוריון, ואולי כולנו נלמד ממנו מה הוא חשב. אז אני מצטטת: "במסדר הקצינות שלפנינו מתגלמת אחת התמורות הגדולות והמבורכות שבחיינו" – 1951 – "תמורה שלא החלה בצבא ההגנה לישראל, אבל הגיעה בו לשיאה: השוואת חובת הבת והאישה לזו של הבן והגבר. זהו יותר משוויון זכויות. לא בזכויות נמדד ערך האדם, מותר האדם הוא לא הזכויות שהוא נהנה מהן. יתרונו המיוחד של האדם הוא הכרת החובה, כי רק לאדם בתוך כל העולם החי, יש מוסד והכרה של חובה. לכל בעלי החיים ישנן זכויות, והכול שווים בזכויותיהן, אך אין להם, על כל פנים במידה שהדבר ידוע לנו, ידיעת החובה. "ולפיכך הדרגה העליונה של שוויון היא שוויון החובות, והדרגה העליונה בסולם החובות היא חובת ההגנה, כי כאן נדרש מן האדם הכול. לא חלק מכספו, לא חלק מזמנו וממרצו, אלא הוא בעצמו, עצם חייו – המתת העליונה שיש לבן אדם, ואין למעלה מהחיים – וכשיש הכרח, דורשת המולדת גם זאת מהאדם. ולפיכך משמש הצבא כסמל העליון של החובה, וכל זמן שאין האישה שווה בחובה זו לגבר, אין לה שוויון מלא ואמיתי - - - עברנו כברת דרך ארוכה עד אשר הגענו בימינו לשלב עליון זה בשוויון אנושי בתוכנו, שוויון החובות בין איש ואישה. אם כי המעבר אצלנו לא היה כל כך קשה כמו אצל רבים אחרים. "בראשית ימינו – וימים אלה נמשכים בתולדותינו זה כ-4,000 שנה, החל מימי האבות – לא היה מצב האישה בתוכנו שונה בהרבה ממצבה של האישה בקרב עמים אחרים - - - היא גם נשללה מכמה זכויות שנהנו מהן הגברים, גם בעניינים שבין אדם לחברו, כגון בזכות הירושה, בענייני נישואין וגירושין, עדות ועוד. אולם עוד בימים קדמונים הייתה האישה העברית פחות ירודה מאשר הייתה האישה בקרב העמים השכנים – עמי כנען, מצרים, בבל וארם. הסיפור הראשון בתנ"ך, מימי האדם הראשון, מעניק יוזמה לאישה, לחווה, ולא לאדם. חווה גילתה לראשונה שעץ הדעת טוב למאכל ונחמד להשכיל 'ותִקח מפריו ותאכל ותִתן גם לאישה עִמה'. ודמות האימהות הראשונות, שרה, רבקה, רחל ולאה, יש שהן עולות בכמה מעלות ביוזמתן ובפיקחותן על האבות. רבקה היא בלי ספק דמות יותר בולטת, מחוננת ודינמית מיצחק, ושרה אינה נופלת בהרבה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> היא פשוט אמרה לנחש – היא מלמדת אותנו את גודלו של השקר, כמו שאולי כדאי שבנט ידע. היא אמרה לנחש שהקדוש ברוך הוא אמר שגם אסור לגעת בעץ הדעת. וכשהנחש נגע בעץ הדעת, הוא אמר לה: הינה, לא קרה לי כלום. זה הביא אותה לדבר עבירה, שבסוף היא אכלה מעץ הדעת. וזה, אנחנו לומדים מחווה, כוחו של שקר. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> "רבקה היא בלי ספק דמות יותר בולטת, מחוננת ודינמית מיצחק. שרה אינה נופלת בהרבה מאברהם, ותמר עולה על יהודה בצדקתה. אולם האישה העברייה בימים הקדמונים, חשיבותה נודעת בקרב הסוג האנושי העליון שהוציא מתוכו העם היהודי – בקרב הנביאים. "הטיפוס האנושי אשר יעמוד לעד בגדולתו המוסרית הרוחנית, ושהגיע בתוך העם היהודי לשיא ביטויו, היה הנביא. לא האוב והידעוני, לא המכשף, לא הכוהן, אף לא השליט והמלך, כפי שהיה הדבר בתוך העמים האחרים, אלא הנביא היה בחיר העם, מורו ומדריכו. והיו לא רק נביאים אלא גם נביאות בישראל. בתנ"ך נשתמרו רק ארבעה שמות של נביאות: מרים, דבורה, חולדה ונועידה - - - "אולם הגדולה שבנביאות ישראל ונשותיה הייתה בלי ספק דבורה אשת לפידות. יש להצטער על כך שהמספר התנ"כי, המקמץ בדרך כלל בדברים בתיאוריו ובסיפוריו, קימץ יתר על המידה בספרו את הפרשה המופלאה של דבורה הנביאה אשר שפטה את ישראל - - - דבורה הייתה לא רק נביאה ושופטת, אלא מצביאה. לא ז'אן ד'ארק הייתה המצביאה הראשונה בהיסטוריה האנושית, אלא דבורה הנביאה. היא גייסה צבא ישראל בצפון ונלחמה ביבין מלך חצור ובעלי בריתו - - - "מהתקופה הקדומה של תולדותינו, מימי האבות ועד החשמונאים, עומדת דמותה של דבורה כדמות פלאים של האישה העליונה, המחוננת במכלול סגולות מפוארות ונדירות גם בגבר וגם באישה: חזון, גבורה, כושר מנהיגות, נבואה, מצביאות, שירה, נדיבות לב. בלי תכונות יקרות אלה לא הייתה אישה רוכשת לעצמה, בתקופה ההיא, סמכות מוסרית, מדינית וצבאית כה גדולה ומכרעת על העם בתוך האנרכיה ששלטה אז בקרב שבטי ישראל" – מוכר לנו, אה? "גבורת האישה העברית אינה אך ורק נחלת קדומים. "מדינת ישראל, הוכרז על הקמתה במאי 1948, אבל היא נבנתה בעמל דורות חלוצים עשרות בשנים. והאישה העברית, הבת והאם, תפסה מקומה במפעל זה על יד אחיה ובעלה ואביה - - - עם העלייה השנייה עלתה ביתר שאת קרן האישה העברית. עלייה זו הקימה את הכוח המזוין העברי הראשון בדורותינו, השומר. ואחת היוזמות של מפעל גיבורים זה והרוח החיה בו, הייתה בחורה יהודית, מניה וילבושביץ. בשורות השומר עמדו בחורות רבות יחד עם הבחורים בנשקן בידן. "השומר היה רק ענף אחד של מפעל העלייה השנייה. כיבוש העבודה, התיישבות עובדת, ייסוד הקבוצה, ספרות-עבודה עברית, אלה היו עיקרי פעולותיה של העלייה השנייה, ובכל אלה יש חלק ניכר וחשוב לפועלת ולעובדת. חברותינו עמדו יחד עם חבריהן על ערש ספרות-העבודה, יחד איתם נאבקו על עבודה עברית, יחד איתם הפכו את הלשון העברית ללשון מדוברת, ויחד איתם ייסדו וטיפחו הקבוצה והקיבוץ והמושב, והניחו היסודות" - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> גם מאיר רוצה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד כמה מילים ואני מסיימת. אקצר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> זה בסדר, אנחנו יכולים לעבור להצבעה. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, ברשותכם, אקצר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני לא אוותר על חמש הדקות של מאיר כהן. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> ברור שמאיר עולה. גם מטי יכולה לדבר. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יש לי קטע ארוך, אולי בהזדמנות אחרת אסיים אותו. תודה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מודים לך מקרב לב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, אדוני, חמש דקות. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני, אתמול, יום ראשון, הייתי בטוח שהשבוע הזה ייפתח – למרות המאורעות בצפון, ואני אתייחס אליהם, ולמרות המצב הביטחוני שמאיים עלינו מכל גזרה, ולמרות האי-בהירות בינינו לבין ארצות הברית, הייתי בטוח, שהשבוע היה צריך להיפתח, וייפתח, בשולחנות עגולים, בעצירת נשימה, בגלל הרצח של הנער, הרצח הברוטלי, האיום ונורא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רציחות. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> בגלל הרציחות – אבל הרצח הזה, שתועד, כולל הסכין נוטפת הדם, והייתי בטוח ששר החינוך – ואילו אני הייתי שר החינוך, אתמול בבוקר כל בתי הספר היו פותחים בשעתיים, לפחות, דיון עם המורים שלהם. אין מתמטיקה, אין דבר וחצי דבר. ואם אתה היית, אדוני, במשרד הרווחה, או אני הייתי במשרד הרווחה, אתמול היה דיון חירום עם כל מי שאחראי על נוער בסיכון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם התכנסו. זה אתגר לכמות. זה קרה אתמול. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ואם אני הייתי, בוודאי, השר לביטחון פנים, אתמול כל היום כל המשרד לביטחון פנים היה מתעסק רק בגל הרציחות ששוטף אותנו. זה היה צריך להיות גם ברציחות של האזרחים הערבים, אבל היה בשבוע האחרון משהו שלא תמיד מגיע למחוזותינו – רציחות בין בני נוער אכזריים, כנופיה שמסתובבת כמו רוצחים צמאי דם מול צעיר שפרנס את משפחתו. כל חטאו היה שהוא ביקש שלא ירססו. ואילו אני הייתי ראש ממשלה, אז ודאי שאתמול לא היה אזכור – וישבתי בממשלה, ואתה ישבת, אדוני – אלא היה דיון של שעה, התייחסות של שרים. השר לביטחון פנים היה צריך לתת סקירה מה נעשה. כך קורה במדינה מתוקנת, כי האלימות הזאת מאיימת על חיינו כאן. אתמול אמר לי הורה, בעיר מסודרת: עם חשכה אני קורא לילדים לעלות הביתה ולא לשבת במרכז המסחרי, כי אני מפחד. אני לא יודע מי יגיע, אני לא יודע איזה קטטה תהיה. ואני יודע שהמשטרה, ידיה מלאות בעבודה, ואני יודע שראשי ערים עושים כמיטב יכולתם, אבל הממשלה חייבת להתייחס לזה. מנהלי בתי הספר חייבים לעצור את נשימתם, בהוראה של שר החינוך. מה שווה עוד שעה במתמטיקה או שעה במה שאתה לא רוצה, אדוני היושב-ראש, מול הפקרת החיים של הילדים שלנו? ואני רוצה להתייחס, ברשותך. לכן, עדיין לא מאוחר. כשתחזור למשרד הרווחה, עוד כמה שבועות – אתם חוזרים - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, הם לא עזבו. - - אז בוודאי ובוודאי נתייחס לזה. אני רוצה להגיד משהו. טלי, אני רוצה להגיד את זה לאוזניים שלך, כי איתך – טלי, אני רוצה להגיד את זה לאוזניים שלך, ותשתדלי לא להגיב. תגיבי לי בהזדמנות אחרת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין סיכוי. << דובר_המשך >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר פעם: צריך ראש ממשלה שידע להגיד לא לנשיא האמריקאי. מה שקורה בצפון, אדוני היושב-ראש, הוא באמת הפקרות מוחלטת. והתחושה היא שממשלת ישראל לקחה את תושבי הצפון ומגישה אותם כמנחה לנשיא האמריקאי. טוב שהוא איתנו, והוא ידיד גדול שלנו, אבל זה בדיוק הזמן להגיד לא לנשיא האמריקאי. כאשר החיזבאללה מפר דקה אחרי דקה, שולח כטב"מים ויורה, ושוב אנחנו רואים את המראות של ילדים מבוהלים מהגליל נכנסים למקלטים בשעה שיש שגרה, כשירוק, כשהכול בסדר. זה הזמן שראש הממשלה צריך להרים טלפון מתוקשר, ליד כל העם, ולהגיד לו: אדוני הנשיא, תושבי הצפון הם לא מנחה לשום סידור דיפלומטי ולא סידור ביני לבינך. אנחנו נותנים גיבוי, אנחנו נלחמים כתף אל כתף, אנחנו נגמור את האיראנים ואת כל מה שקשור אליהם, אבל תושבי הצפון – עד כאן. אלה התושבים שלנו, אלה הילדים שלנו, אלה החברים שלנו. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. לאלה שהנהנו, יש עתיד – יש להם חמש הסתייגויות ובקשות דיבור ועוד בקשות דיבור, אז הכול בחשבון. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני מושכת את ההסתייגויות, אפשר לעבור להצבעה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם כך, אני חייב לשאול על בקשות רשות הדיבור. יש את הרשימה שלהם? << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> יש רשות דיבור גם לחברי הכנסת איימן עודה – לא נמצא; אחמד טיבי; עאידה תומא סלימאן; עופר כסיף; בן סעיד – לא רוצה לדבר. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה ראשונה – אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק חובת דיווח על מלאי מזון, התשפ"ו–2026. בבקשה, בקריאה שנייה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 1–29 – 12 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–29 נתקבלו. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 12 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים ונוכח אחד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ"ו–2026. הצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ"ו–2026, נתקבל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> 13 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי, התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הכישלון המדיני << הלסי >> << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> חברי הכנסת, אנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא הכישלון המדיני. אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי לנמק את ההצעה. לרשותך, גברתי, עשר דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול, שמעתי כאן את כל הדיונים ואת ההיסטריה במחנה הקואליציה על האיחוד המדהים והמרגש בין לפיד לבנט – שני אנשים שבניגוד לראש הממשלה המכהן רואים את טובתם, רואים את הטובה - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הינה, הוא חזר. הינה, בבקשה - - - ילדים טובים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הכול בסדר, אבל אתה יכול ללכת. אתה יכול גם להישאר לשמוע. << קריאה >> אושר שקלים (הליכוד): << קריאה >> לא, על זה אני מוותר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אני רואה שהאיחוד מכניס אתכם לטנטרום, אז חשוב לי שתדע שזה איחוד מדהים, וסוף-סוף אנשים שרואים את המדינה מול פניהם. אני רוצה להגיד לך, אתם כבר לא מכירים דבר כזה, כי תמיד תמיד תמיד זה קודם כול העובדה שנתניהו חושב שהמדינה זה הוא. אבל המדינה זה לא נתניהו, ואנחנו נשתחרר מנתניהו, והוא ילך הביתה, יטפל בבעיות ובכל העניינים שלו וישחרר את מדינת ישראל. אבל אני רוצה לדבר כמה דקות על מה שקורה בצפון, ובטח על הכישלון המדיני. אני רוצה שתשערו בנפשכם מה היה קורה אם בנט או לפיד היו ראש הממשלה, וראש האופוזיציה היה נתניהו, וטראמפ היה מחליט על הפסקת אש בלבנון – אילו צרחות היו כאן, אילו התקפים. חברי הכנסת של הליכוד היו באים ואומרים: מה זה, מנהיג מעצמה זרה כופה על מדינת ישראל הפסקת אש בלי שהמטרה המוצהרת, כפי שנתניהו הצהיר, זה לפרק את חיזבאללה מנשקו? אגב, ראית את דוד אזולאי? ראית שהוא שם את התמונה של טראמפ במקום התמונה של ביבי בלשכה? הוא אמר: אם גם ככה טראמפ קובע, במקום תמונה של ראש הממשלה אני אשים את התמונה של הנשיא האמריקאי. אז דוד אזולאי ממטולה מתראיין עם תמונה של הנשיא טראמפ. תבינו לאן הגענו. מה היה קורה כאן אם זה היה בנט או לפיד? מה היה קורה? אבל האמת, לא צריך ללכת רחוק, כי אני רוצה להזכיר לכולם שכשראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד חתם על ההסכם – אגב, אחד המוצלחים והכדאיים, בשורה התחתונה – ועיגן את הריבונות של שדות הגז הפעילים שלנו בעצם באותו שטח, מה הוא נתן ללבנונים? מים מלוחים. מה עשו כאן? אתה זוכר מה היה כאן, מאיר? קראו לו בוגד, לבנט, ללפיד, בוגדים. מה עשו על ההסכם, הסכם עם חיזבאללה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> מירב, אף שזרקו אתכם מתחת לגלגלים, אנחנו אוהבים אתכם. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול, אלמוג כהן, מיותר להמשיך את השיח בינינו. אני חייבת להבין באיזו מפלגה תהיה בכנסת הבאה. תחזור אליי עם זה אחר כך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שיספר על 400,000 שקל פיצויי דיבה לאחים לנשק – לא שלך, לא שלך, בעקבות הקונספירציות שהפצת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> הקונספירציה של המרגל בדרום. אני רוצה רגע לחזור. הוא עד היום לא התנצל, שרון, הוא עד היום לא התנצל על הקונספירציה של המרגל בדרום, כן? אני רק אומרת. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> קונספירציה של אדם שהודה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. לא מה שאתה אמרת. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> אלמוג, אתה עונה בשם הממשלה, אז תוכל לדבר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אה, סגן השר. אני רק מחכה. בוא, בוא, אז תקשיב. לפחות אם אתה עונה, תקשיב למה שאני אומרת. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> יושב ומקשיב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה. עכשיו תראה, טראמפ החליט באופן חד-צדדי להפסיק את המלחמה. המטרה שביבי הגדיר, פירוק חיזבאללה, לא עבדה, ולמרות זאת הוחלט חד-משמעית שמפסיקים את האש. לי אין תלונות לנשיא האמריקאי, כי אתם באים לנשיא האמריקאי, מבקשים ממנו שיתערב כאן במשפט, מבקשים ממנו שיבטל משפט של ראש ממשלה, ואחרי זה אומרים: למה מתערבים? אז הינה, אם אתה הולך ומבקש מנשיא ארצות הברית – שרה בישראל, מכירים את השרה בישראל? שרה בישראל, עידית סילמן, היא תפנה לנשיא טראמפ שיתערב. אז אם אתם מבקשים שהוא יתערב בהליך חקיקה, למה שלא יתערב כאן במלחמה? אם הפכתם את ישראל למדינת חסות, מה ציפיתם שיקרה? מה ציפיתם? תראה, יש הרבה דברים שנתניהו עשה שאי-אפשר לסלוח עליהם. אני רוצה שתוסיף לרשימה גם את העובדה שהוא הפך את ישראל למדינת חסות של ארצות הברית, וזה דבר נורא בעיניי. כי למה סבא שלי עלה לארץ? מדינת ישראל היא מדינה ריבונית. למה נהפכנו? למדינת חסות. הגענו למצב שראש המועצה המקומית מטולה – אתה שומע, אלמוג – הוא שם את התמונה של טראמפ מאחור, לא של ביבי, כי הוא מקבל החלטות. שתבין. הבעיה הכי גדולה של ביבי זה – יש לו הרבה בעיות, כן, אבל אם הוא לא היה יוצא עם כל ההצהרות האלה, שהוא יפרק את חיזבאללה מנשקו – זה מה שהוא אמר, זה מה שהוא אמר – אם הוא לא היה יוצא בהצהרות האלה, אם הוא מבין שאין ניצחון מוחלט – גם בעזה אין ניצחון מוחלט – אם הוא רק היה אומר פעם אחת את האמת לאזרחים, לא היה נמצא כזה תסכול עמוק אצל תושבי הצפון. אבל הוא לא מסוגל לומר באופן ברור שאי-אפשר לפרק את חיזבאללה מנשק רק בדרך צבאית, אלא צריך גם זרוע מדינית. והוא לא מסוגל לומר באופן ברור שאת אותם מיליארדים שהוא נתן לחרדים הוא יכול היה להשקיע במיגון הצפון והוא לא עשה את זה. ואני המומה – כמה כבישים בצפון הם חסרי מיגון וכמה בתים אין בהם מיגון. במקום לקחת מיליארדים להשתמטות, לחוסר לימודי ליבה, לחוסר תעסוקה, במקום לקחת את זה, למה לא להשקיע במיגון של תושבי הצפון? מה עשו לכם תושבי הצפון? מה עשה לו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן? מה הוא עשה? רק בגלל שהבחור שם של הגברת הפסיד, בגלל זה עיר שלמה משותקת? בגלל זה עיר שלמה משלמת מחיר? ילדים רצים לממ"ד, למקלט – עכשיו, כשכל מדינת ישראל מתפקדת. אבל הצפון לא שם. וצריך לומר שאם יש מישהו שבמשך שנים הכיל את המדיניות של חיזבאללה, התעלם מהאוהל של חיזבאללה – אוהל של חיזבאללה – אתה יודע שהפיגוע שהיה במגידו בתחילת הממשלה הזאת, זה היה פיגוע של חיזבאללה? והוא הכיל את זה, והוא הכיל את האוהל. ואתה יודע שגם נגד בוגי יעלון ניסו לעשות פיגוע, בפארק הירקון, כשהוא רץ, גם דרך חיזבאללה? וגם את זה הוא הכיל. ועל השתיקה הזאת אנחנו משלמים. ובמשך השנים האלה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> והאוהל, האוהל. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> האוהל, היא אמרה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אמרתי, האוהל. ראינו את האוהל. אני נסעתי למטולה, ראיתי אותו – לא עניין אותו בכלל. רק להכיל ולשתוק ולהכיל ולשתוק. ואז ההתמכרות הזאת לשקט המזויף הזה הביאה אותנו לאסון הזה. עכשיו, אתה יודע מה הבעיה איתו, גלעד? שהוא לא לומד לקח. הוא לא לומד לקח. הלכת לעזה, מכרת ניצחון מוחלט, מכרת את השקרים שלך – עכשיו בעזה חמאס מתעצם, מתעצם; אתה ממשיך להבטיח ניצחונות מדומיינים בכל מיני חזיתות, ולאנשים קשה. קשה להם, הם מתוסכלים, ממורמרים, כי הבטחת להם משהו אחר. למה אתה לא מסמן מטרה שהיא ריאלית? למה אתה לא אומר לציבור שאפשר להגיע לדברים הגיוניים? למה אתה ממשיך למכור להם את השקרים האלה? כולם יודעים שבסוף רק הסכם מדיני זה מה שמביא לשלום. אנחנו רואים את זה עם מצרים, אנחנו רואים את זה עם ירדן. אני רוצה להגיד משהו אחד. כל הזמן אני מסתובבת, אתה רואה כבר את האנשים, באמת, בעיקר בצפון – הסתובבנו בצפון, ראינו את בעלי העסקים, הם מפחדים שישכחו אותם. מפחדים. הם צודקים. הם צודקים, וחייבת לבוא מפה איזושהי אמרה של תקווה. אי-אפשר להמשיך כל הזמן במלחמה, מתישהו צריך לתת בשורות לתושבים האלה. האנשים האלה רוצים לחיות. אבל כל עוד אין להם תשובה ואין להם בשורה, הם ימשיכו לחיות תחת מטח הרקטות. ומה שהכי מטריד אותי פה זה האם מה שקורה בצפון זה מה שקרה במשך שנים בדרום? האם אותם שקרים וסיסמאות חלולות שהוא מכר לדרום עכשיו הוא מוכר לצפון? ואיזה מין שקט מדומה זה? איזה מין שקר זה? בסוף אנשים צריכים להתפרנס וצריכים לחיות. דיבר איתי היום מישהו שיש לו עסק מדהים בצפון, שהיינו נוסעים אליו תמיד, הוא נמצא בחוף בצת. הוא אומר לי: מירב, אין לי בכלל – אני לא יודע לאן, אני לא יודע לאן אני הולך. אין עתיד, אין תקווה. מה אתם רוצים לעשות בצפון? אבל הינה, אני אומרת לך – אני מקווה מאוד, לא יודעת מי יענה פה – תנו בשורה. תנו בשורה לאנשים האלה. מגיע לתושבי הצפון שקט ומגיע להם גם צדק. תודה רבה. << יור >> היו"ר מאיר כהן: << יור >> תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת שרון ניר לנמק את ההצעה שלה. בבקשה, עשר דקות, לרשותך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מירב. עשר דקות לרשותך, גברתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ממשלת ישראל איבדה את הצפון, תרתי משמע. תושבי הצפון כבר עייפים מהבטחות ריקות. ההסכם שהממשלה מיהרה להחיל עלינו הוא לא הפסקת אש, הוא אות מתה. שוב הממשלה נכנעת לטרור. איזו הפסקת אש אתם מכירים שיש בה ירי בלתי פוסק של כטב"מים, של רחפני נפץ? מה שקורה כרגע בגבול הצפון ומעבר לו זאת בפירוש הפקרות מוחלטת של תושבי הצפון. זו אש ללא הפסקה, בשעה שהדרג המדיני אוזק את הידיים של חיילי צה"ל. ממשלת ישראל הפקירה את תושבי הצפון שנים ולא סיפקה מיגון תקני לתושבי הצפון. יתרה מכך, הממשלה הזאת דאגה לטרפד את תוכנית מיגון צפון שהוביל ליברמן בשנת 2018, בתקופת כהונתו כשר ביטחון, שיכלה כבר להיגמר – עשור משנת 2018, ב-2028 יכולנו כבר להיות עם כל הבתים מ-0 עד 9 קילומטר ממוגנים. אבל לא, האינטרסים הפוליטיים הצרים של הליכוד ניצחו את צורכי הביטחון הבסיסיים ביותר של תושבי הצפון. 5 מיליארד לכספים קואליציוניים ולמשרדים מיותרים – יש; 5 מיליארד לתושבי הצפון – אין. בשבוע שעבר הגענו, כל חברי סיעת ישראל ביתנו בהובלת יושב-ראש המפלגה אביגדור ליברמן, למטולה. איפה הממשלה? את זה לא אני שואלת, את זה שואל ראש המועצה דוד אזולאי. צר לי שהממשלה לא מצאה לנכון עד רגע זה להגיע, לחזק את התושבים האמיצים שנותרו לבדם. לבדם. תושבי הצפון הם לא השכפ"ץ של המדינה, הם תושבים שראויים לממשלה שתגן עליהם. הם ראויים לממשלה שתדאג לצורכיהם. צריך לחזק את תושבי הצפון. ראש המועצה דוד אזולאי סקר בפנינו את המחירים הכבדים ששילמה המושבה מטולה, מושבה שספגה עשרות רבות של פגיעות, גם בסבב הקודם וגם בסבב הנוכחי, וכל זאת במסגרת זמנים של שנתיים. הפער בין המנהיגות המקומית לבין ההפקרות מצד המנהיגות הארצית זועק לשמיים. רשויות שעושות הכול למען התושבים זוכות לאפס מענה מצד הממשלה. כך גם בקריית שמונה, כך בצפת, כך בחצור הגלילית, כך בנהריה. פשוט הזניחו חבל ארץ שלם. תגידו לי, מתי אתם מתכוונים להגיע לקריית שמונה? מתי אתם מתכוונים להגיע למטולה? האם נראה לכם שגם כשזה קרה תחת האחריות שלכם, ותחת האחריות שלכם יש סבב ועוד סבב, ככה אתם יכולים להפקיר את תושבי הצפון? קריית שמונה, בירת הגליל, הייתה אמורה להיות באזור עדיפות לאומית גבוה ביותר, וכמוה כל יישובי קו העימות. אבל צריך להגיד ביושר, קואליציית 7 באוקטובר פשוט הפסיקה לספור את קריית שמונה. שוב, התחשבנויות פוליטיות צרות. אני רוצה להזכיר לראש הממשלה נתניהו שמדינת ישראל זאת לא קולוניה אמריקאית במזרח התיכון, לא ולא. אני זוכרת תקופות שהיה פה ראש הממשלה בגין, שידע לעמוד מול הנשיא האמריקאי רונלד רייגן ולומר לו שהאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל הם בראש סדר העדיפויות – ככה עשה בגין כשהחליט לתקוף את הכור הגרעיני בעיראק. לא ייתכן שהתושבים בצפון ובדרום הם ששילמו וממשיכים לשלם את המחירים הכבדים. ואם נעבור לעוטף – זה לא שקט, זה רפש. גם שם אתם מחזירים אותנו לנקודת האפס. חמאס משקם את כוחו ברצועת עזה. מה שהחל בהכרזות פומפוזיות של ניצחון מוחלט נשאר כרגע רק על הכובעים שלכם, וזאת בשעה שמדינת ישראל מכניסה בעצמה אלפי משאיות בשבוע שנקראות סיוע הומניטרי. אבל למי מגיע הסיוע ההומניטרי הזה? ישירות לידיים של חמאס, שמוכר את הסחורות ובכסף מגייס עוד ועוד מחבלים. יתרה מכך, חמאס מבצר את כוחו השלטוני ואוחז מיום ליום ביותר ויותר משרות שלטוניות בכירות ברצועה. רק בסוף השבוע האחרון פורסם שבקיבוץ נחל עוז התגלו שני עפיפונים שהגיעו ישר מרצועת עזה. זה לא אחרת מאשר טרור תודעתי, שהחל בשנת 2018. אבל בשנת 2018 זה הגיע עד לשריפת השדות של עוטף עזה. מתי עצרו את זה? בתקופת ממשלת השינוי, שהחליטו שאין דבר כזה אכיפה בררנית, ובאופן נקודתי פשוט עצרו את זה. מתי זה חזר? זה חזר אלינו בדמות 7 באוקטובר, בחסות ובאחריות של הממשלה הנוכחית. עכשיו תראו, אנחנו יודעים מה זה ארגוני טרור. חמאס וארגוני הטרור ממשיכים לבדוק את הגבולות, אבל בפועל, כשהממשלה הזו אוחזת בהגה, לא קיימת הרתעה ישראלית. אני שואלת את עצמי: הסכם? גם שם ההסכם הוא אות מתה. אין פירוק חמאס מנשקו. לאן זה נעלם? זה היה אמור כבר לקרות. מה עם הריביירה בעזה? זוכרים? ריביירה. מועצת השלום, איפה היא? עוד הסכם שהוא אות מתה. אין הרתעה, לא מול חיזבאללה, לא מול חמאס, והמשטר הקיצוני באיראן עדיין עומד על תילו. הפסקת האש גם באיראן לא מסירה את האיום, היא רק דוחה את הסבב הבא בתנאים קשים יותר ובמחיר כבד יותר. הפסקת האש באיראן מעניקה למשטר הקיצוני פסק זמן להתארגן מחדש, להתחמש מחדש ולהיערך למערכה הבאה. צריך להגיד ביושר לאזרחי ישראל, להישיר מבט ולהגיד להם: בלי פירוק של היכולות הבליסטיות, השמדה מוחלטת של תוכנית הגרעין והפלת המשטר הרצחני, שרק רוצה להשמיד אותנו, אין הישג באיראן. זה הישג שיחזיר אותנו שוב ושוב לנקודת אפס. אם ההסכם שעכשיו שוקדים עליו לא יכלול עצירה מוחלטת של העשרת אורניום, הוצאת החומר הגרעיני, עצירת ייצור הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה בכל הפרוקסי ובארגוני טרור – אין כאן פתרון; יש כאן אשליה מסוכנת, ומי שישלמו את המחיר הם אזרחי מדינת ישראל. איראן לא ויתרה על מטרותיה, וברור לחלוטין שהאיראנים לא מתכוונים לוותר לא על תוכנית הגרעין, לא על הטילים הבליסטיים ולא על הפרוקסי שלהם להשמיד את מדינת ישראל. אז אני רוצה להגיד לכם, עברו שנתיים וחצי מאז 7 באוקטובר, שקרה במשמרת שלכם, שנתיים וחצי, וכל הזירות פתוחות, ובכל הזירות החזרתם אותנו לנקודת ההתחלה אחרי מחיר כבד מנשוא שהחברה הישראלית שילמה. בבחירות הקרובות אנחנו נשיב את התקווה למדינת ישראל. החלטה ראשונה שנעביר היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית, קודם כול לבדוק מה קרה לנו. מה קרה לנו. אחרי זה נחוקק חוק גיוס מלא, שוויוני ואמיתי לאזרחי מדינת ישראל, ואני אומרת לכם, הזכות להגן – ציטטה פה קודם חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי את בן-גוריון, שדיבר על חובת ההגנה, חובת ההגנה, שאנחנו תמיד רואים בה זכות, היא זכות, וכל מי שייקח על עצמו את הזכות הזו, יתברך. אני אגיד מעבר לכך, אנחנו נעבור בממשלה הבאה להכרעה, להכרעת האויב, להרתעת האויב ולהסרת האיומים בגבולותינו, ונעבוד למען אזרחים במדינת ישראל. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> שרון, אפשר שאלה? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אפשר שיהיה טוב בארץ ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אתה המשיב? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אלמוג כהן, חבר הכנסת, עוד יהיה טוב בארץ ישראל. עוד יהיה טוב בארץ ישראל, ואנחנו נביא את התקווה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> שאלה קטנה לפני שאת יורדת, שרון. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> כן. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> איך תקימי ממשלה רחבה בלי מנסור עבאס, אחמד טיבי ועופר כסיף? מספרית, איך תעשי את זה? << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> קודם כול, אתה יודע, אני יודעת שהממשלה הזאת מנותקת לחלוטין, התעופפה לאיזה רחפן - - << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> לא שאלתי איך אנחנו, שאלתי איך אתם. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> - - אבל בפועל תתחיל לקרוא סקרים. אנחנו נקים פה קואליציה ציונית מקצה לקצה, נביא תקווה למדינת ישראל, וזה מה שיהיה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> איזה סקר? תפני אותי לסקר. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה יודע מה עוד נביא? נביא משילות למדינת ישראל, חבר הכנסת אלמוג כהן. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> זה לא מה ששאלתי. שאלתי איזה סקר - - - << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הבאתם אותנו לאפס משילות, לרצח בחברה הישראלית, לשיא ברצח נשים ולרצח של ילדים. ילד, איזה מין דבר זה? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> שרון, שרון. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> שום תקווה, ולא רק זה, אתם מתעופפים לגבהים. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אבל את יכולה להפנות אותי לסקר שמראה את זה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלמוג, סגן השר. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> עזבי אותי - - - סקר שמראה את זה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סגן השר, אתה יכול לעלות ולהשיב אם תרצה. << דובר_המשך >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה רבה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> להודות על טעותי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. מי משיב על ההצעה לסדר-היום? << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> עבדך הנאמן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אלמוג, בבקשה, יעלה ויבוא. לכבוד הוא לי להזמין את סגן השר אלמוג כהן להשיב בשם הממשלה על ההצעה לסדר-היום. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> אני דואג לכל יש עתיד. אף אחד לא יזרוק אתכם מתחת לגלגלים. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מהכנסת אתה צריך לקחת מונית הביתה. << דובר >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר >> אני לא מוכן שיזרקו אתכם מתחת לגלגלים. לא יעזור בית דין. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> באיזו מפלגה אתה, תגיד? בחייאת אלמוג, באיזו מפלגה אתה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, חבריי לאופוזיציה, אנשי יש עתיד, שאני מאוד מעריך ואוהב. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה מעריך אופוזיציה? << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> תדאגו לאזרחי מדינת ישראל, זה הכול. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> שרון, אני עדיין מחכה לסקר שאמרת שיש לך עם 61 בלי מנסור עבאס. << קריאה >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << קריאה >> אזרחי מדינת ישראל. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רוצה לשמוע משהו? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> ככה, חברים, אני לא רוצה להאריך במילים, ואני גם לא רוצה להתקוטט עם אף אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שרון יכולה ללכת לישון ולקום - - - היא בטוח תהיה בכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני לא רוצה להתקוטט עם אף אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין מה להתקוטט. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני רק רוצה בהזדמנות זו לאחל המון הצלחה ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד על האיחוד - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, אני אתן לך טיפים לאזרחות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - המדהים, באמת, פצצת הגרעין האלקטורלית הזאת שנחתה עלינו אתמול. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על הצפון. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> באמת, יש דברים שאני מעריך ביאיר לפיד. אחד מהם הוא היכולת לזרוק כל כך הרבה אנשים מתחת לגלגלי האוטובוס בלי להתחשב במשפחות, בלי להתחשב לא בהקרבה, לא בשעות, לא במאמצים, לא בקרבות; פשוט לזרוק אתכם. תשמע, יאיר, אם אתה רואה אותי עכשיו: שאפו. אתה אכזרי שאין כדוגמתו. זה – קודם כול. אני רוצה לברך אותו וגם את נפתלי בנט, כי נפתול תעלול, זה שפעם הצליח לשקר לאזרחי מדינת ישראל, הפעם הולך באסטרטגיה שונה – הוא אומר להם מראש, הוא מרים את היד ואומר: חבר'ה, אני שמאלני קיצוני, אני מקים ממשלה עם עאידה תומא סלימאן, אימאן ח'טיב יאסין, נעמה לזימי, ווליד טאהא, אחמד טיבי, עופר כסיף. ואני מעריך את זה. אני אומר לנפתלי בנט: גם אותך אני מעריך. את יאיר, הדחליל האהוב, שזרק כל כך הרבה אנשים מתחת לגלגלי האוטובוס, כל זה כדי להישאר על הגלגל בעצמו – זה ההישג היחיד שהוא הביא, כי הוא היה מחוק פוליטית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה יכול לדבר על הצפון? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> זה – 1. 2. לנפתלי בנט, לבוא לציבור הישראלי אחרי 7 באוקטובר ולומר: אני מקים ממשלה עם המפלגות תומכות הטרור, עם מנסור עבאס, שלא מוכן לגנות את חמאס – חמאס, הוא לא מוכן לגנות את חמאס, איתו הוא הולך להקים ממשלה? שמעו, אני לא יודע איפה למדתם פוליטיקה – שאפו ענק. כל הכבוד לכם. תתמידו, תמשיכו. תודה רבה לכם. הנושא השני שרציתי לדבר איתך עליו, אדוני היושב-ראש, זה יצחק עמית. לפני שבוע ימים לערך הייתי בבית המשפט ואמרתי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תגיד, אפשר לקבל תשובה על ההצעה לסדר-היום? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> גם לזה אני אגיע, אני יכול לבחור בעצמי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, ממש לא. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> רגע, שנייה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מותר לו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> שנייה, רגע. ממה שאני מכיר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הגשנו הצעה לסדר-היום. תענה על הצפון. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> סליחה שנייה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אומנם הם לא מעניינים אותך, אומנם - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> סליחה שנייה. ממה שאני מכיר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, את יודעת - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אומנם אינני חבר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אני דיברתי על הצפון, תענה על הצפון. למה אתם מפחדים? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> מירב, מירב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חבל ארץ שלם מוזנח, אין עסקים, אין כלכלה, אין פרנסה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> מירב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב. תן לי רגע. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא, יש לה דציבל מאוד גבוה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב בן ארי. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תדבר על זה. כבר אי-אפשר לשמוע את השטויות האלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא ידבר גם וגם וגם ואת תאפשרי לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, שיענה על ההצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש כללים ואיך שנוהגים בבית הזה. אני לא ראיתי - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כללים? על מה אתה מדבר? יכול להיות שהוא קרא ליאיר לפיד דחליל? יכול להיות? שמעתי את זה? איזה כללים אלה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> את יודעת, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי בחוק הקודם נשאה נאום ממש תענוג, שמעתי אותו מילה-מילה, אבל הוא לא נגע לביטחון המזון של בעלי החיים, ואפשרנו לה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, אבל מה הבעיה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אז תאפשרי לו, בבקשה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אבל זה לא אותו דבר, זה חוק וזאת הצעה לסדר-היום. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, זה מעיד על הסיבולת שלך. תראי לו שאת מסוגלת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> קשה לי, בנושא כל כך חשוב. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא, אדוני היו"ר, קשה לה, ואני מבין שקשה לך. לחטוף גלגל של אוטובוס זה לא דבר שהוא פשוט. אני מבין, אני לא כועס אפילו, באמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר, אתה איש מביש. תרד כבר. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אין לי בעיה עם זה, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תרד, אתה איש מביש. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> את יודעת מה? תכעסי עליי. תכעסי עליי. תכעסי עליי, זה בסדר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יאללה, לך תחפש עבודה, נגמר האירוע שלך. אין לך מפלגה אפילו, בן גביר זרק אותך מקבוצת הווטסאפ. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> הנושא השני - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה מגן עליו? רצת לבית משפט. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, תודה. שמענו. שמענו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אתה רץ לבית משפט להגן עליו? מה? אין לך כבוד עצמי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין לך עמוד שדרה? בוא אני אעזור לך למצוא את עמוד השדרה, בוא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> הנושא השני שעליו רציתי לדבר, אדוני היושב-ראש – בשבוע שעבר הדיקטטורים עוטי הגלימות בבג"ץ החליטו להדיר את הציבור הישראלי – שימו לב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו מלרלרים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> המושחתים הדיקטטורים עוטי הגלימות מבג"ץ החליטו בשבוע שעבר להדיר את הציבור הישראלי מאולם בית המשפט. הם טענו שקיים חשש להתפרעויות. חוטבי העצים יבואו ויתפרעו. עכשיו אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: דמיין לעצמך שאחת מוועדות הכנסת, מחר בבוקר או בתקופת החטופים, כשהיו חטופים והיו התפרעויות מאוד מאוד צודקות בוועדה – דמיין לעצמך שוועדת הכנסת אומרת: אין כניסה לציבור הישראלי כי יש חשש להתפרעויות. איך הייתם מקבלים את זה? אוי, קץ הדמוקרטיה, איך נמשיך כך? להדיר את הציבור הישראלי? העם הוא הריבון, דמוס קרטוס. אבל אחיי מהשמאל - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה נכנסת לבית המשפט וקראת לשופט מושחת. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> שנייה, לא הגעתי לזה. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> נכנסת לבית המשפט וקראת לשופט מושחת. איזו דוגמה אתה משמש לנוער? איזו דוגמה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. יסמין, הוא שמע אותך. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אחיי מהשמאל הנאור כועסים עליי, אחיי מהשמאל הקיצוני הנאור כועסים עליי על כך שאמרתי לשופט עמית מושחת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? אני מדברת עליך. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה הקשר? אתה בושה וחרפה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> עכשיו אני אשאל אתכם שאלה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן, תדבר כבר על הצפון, יא פחדן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, מספיק, זה מביך. תנו לו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא מביך. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצעה לסדר-היום, תנו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> די, קצת חופש ביטוי, קצת חופש ביטוי. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הוא אומר דברים קשים, אבל לא יורד לרמות אישיות. מספיק. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר למה אמרתי לשופט יצחק עמית מושחת. הציבור הישראלי - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אנחנו לא צריכים שתסביר, אתה לא מעניין. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אני לא צריכה שתסביר. אתה חלק מקואליציה של מושחתים אחד-אחד. להיכנס לבית המשפט - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> תגידו לי, אתם עד כדי כך, אתם עד כדי כך פוגעים באינטליגנציה של הציבור הישראלי - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע, אלמוג, כל עוד אתה ממשיך, אתה לא צריך. אתה רוצה את העזרה שלי? מרגע זה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא פונה אלינו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא, הוא לא פונה אליכם. מרגע זה, למרות שזה מביך, וסוף סדר-היום, בפגרה, בהצעה לסדר-היום, אני אקרא לסדר, זהו. אפשר לצרוח, אבל לשחרר, לשחרר. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני רוצה להסביר מדוע אמרתי לנשיא מטעם עצמו יצחק עמית, מושחת. הציבור ישפוט, הציבור ישפוט אם להסכים איתי או לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> דבר אליי, שלא יחשבו שאתה מדבר אליהן. דבר לפה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אני מדבר אל הציבור, הינה המצלמה שלי, אדוני. אני מדבר אל הציבור. השופט יצחק עמית, הנשיא מטעם עצמו, ישב בשלושה דיונים - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה הוא נשיא מטעם עצמו? תסביר, למה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - שלושה דיונים בנושא נבחרת הדירקטורים. עד כאן לגיטימי, לגיטימי. נשיא בית משפט עליון מטעם עצמו יושב בדיון על נבחרת הדירקטורים – עד כאן לגיטימי. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> למה מטעם עצמו? למה אתה קורא לו מטעם עצמו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הוא נבחר פה בכנסת. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתם בחרתם בו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. מירב, די. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> מה הבעיה שלי? שאח של השופט יצחק עמית הוא חבר דירקטוריון בעצמו. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> די כבר עם השקרים. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אם זה לא שחיתות, אז תאמרו נא לי, חבריי מהשמאל הקיצוני, מהי שחיתות? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אבל אין לכם בעיה שאח של דרעי ואחים של דרעי ממונים לתפקידים הכי בכירים. עם האחים של דרעי אין לך בעיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יסמין, יסמין, אני אקרא לסדר. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אין לך בעיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אין לו בעיה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> עכשיו אני רוצה לומר משהו. בשבוע שעבר אייל ברקוביץ' איים - - - << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> עם האחים של דרעי אין לו בעיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> רגע, רגע. יסמין, מירב, הוא הולך לומר עוד הרבה דברים לא נעימים והוא לא מוגבל בזמן, אז די. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> חבר'ה, תנו לי לסיים – זה ייגמר מהר. תפריעו לי – זה יימשך ויימשך, לי יש את כל הזמן שבעולם. יש לי גם בייביסיטר לילדים היום. בסופו של דבר, בשבוע שעבר –יש עיתונאי בשם אייל ברקוביץ', ספורטאי גדול אבל עיתונאי קטן, ומה הוא הציע? הוא הגדיל לעשות, הוא הציע לשים עליי אזיקים. הרי מה השמאל הבולשביקי יכול להציע מלבד אזיקים וגולאג? אז הינה, אני אומר את זה עוד פעם, כדי שישימו עליי אזיקים, כי מה שמפחיד אותי, בטח אחרי 7 באוקטובר, זה האזיקים של אייל ברקוביץ'. אז אני אומר את זה עוד פעם: יצחק עמית אדם מושחת, שישב בשלושה דיונים שקשורים בנבחרת הדירקטורים כשאח שלו חבר דירקטוריון. איזו שחיתות זאת, איזו שחיתות. איך אומרים? מגדלור של צדק ומוסר, השופט יצחק עמית. אוי אוי אוי, פגעתי בציפור נפשם. זו רק האמת, תתמודדו איתה, או שתהיו חזקים, רק עובדות ואמת. מה תעשו? תאסרו אותי. מה תעשו לי? תאסרו אותי? << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> אתה חופר לעצמך את הבור. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אז בואו אני אומר לכם משהו, חשוב שתדעו, משהו חשוב: אני לא רואה אף אחד מכם ממטר, אני לא מפחד מכם, אני לא חושש מכם. אתם רגילים, הרי אתם רגילים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אבל אפרים סנה אמר שהם האיכות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אפרים סנה אמר שהם האיכות. צריך כנראה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה משתף עם זה פעולה, עם כל הטינופת שהוא מדבר? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אם אפרים סנה, הוא לא מפחד - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא מתאים לך. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אפרים סנה לא אמר את זה, אתה הוזה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> הבן אדם, מהרגע שעלה, רק מטנף. גועל נפש. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - לא, אתה הוזה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אני רוצה שאחד יגנה את מה שאמר - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שמענו מה היה במשפט, מה עשית. עשית את הפדיחות שלך היום. בוא, תרד. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> מירב, צר לי שאת מסכימה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה אמרת? יא בושה, אמרת שאין לך ראיות והתבססת על שמועות. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא אמרתי דבר כזה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> רד, רד. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אה, אז אוקיי, בואו נדבר על זה שנייה, כי גם על זה היא שואלת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> הבוקר פרסמה העיתונאית הקטנה, השקרנית הקטנה טל שניידר, טל שניידר אמרה - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה שקרן, כל היום אתה משקר. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב, די. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אז תקרא לה לסדר, אדוני. אי-אפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בפעם הבאה זו תהיה קריאה לסדר. בבקשה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> היא לא נותנת לי לדבר. תנו לי להתבטא. אפשר? זה המקום להתבטא בו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תתבטא בחופשיות ואני אגן עליך. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> העיתונאית הקטנה והשקרנית טל שניידר אמרה שבבית המשפט אמרתי שאין לי ראיות לבגידה. אז קודם כול, מעולם לא אמרתי שיש בגידה, זו עובדה ראשונה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמרת. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> עובדה שנייה – דווקא באותו בית משפט, באותו בית משפט, הצבעתי על סגן אלוף – יש צו איסור פרסום, אני בכל זאת אומר את שמו – סגן אלוף במילואים אורן שביל מאחים לנשק - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> למה? למה אתה מפר צו איסור פרסום? למה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מירב בן ארי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, די. די, זו אחריותו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> כי נעמה לזימי בשבוע שעבר עברה על צו איסור פרסום בעצמה, אז מה שמותר לכם, מותר גם לי, חבורת מושחתים שלי. עכשיו אני גם אומר את זה בצורה הברורה ביותר: מי שהכניס את אסף שמואלביץ', האדם שהודה, הודה בסעיף של ריגול חמור, זה סגן אלוף אורן שביל מאחים לנשק, ממובילי הסרבנות, שהביא עלינו את אסון 7 באוקטובר. בבית המשפט, גברתי מירב בן ארי, הצבעתי על אורן שביל - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו, אתה רואה שהוא פנה אליי? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לכן לא הערתי לך עכשיו. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - הצבעתי על אורן שביל, הצבעתי ואמרתי לשופט: הוא הכניס את אסף שמואלביץ'. מה הבעיה עם זה? רק אמת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כל מה שאתה אומר, אתה פשוט – באמת, אני מבינה שאתה בלחץ, אבל למה אתה עושה את זה? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> אז אני רוצה להגיד לך, מירב בן ארי, שכרגע היא תראה את הכנסת, כרגע, מירב, שכנראה תראה את הכנסת מערוץ 99, אלא אם כן היא תלך ביחד עם יאיר לפיד ותזרוק את כל החברים שלה מתחת לגלגלים כמו יאיר לפיד, אני רוצה לומר לך, אנחנו לא פוחדים מכם. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אתה תיתן לי הודעה אישית. << קריאה >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> לא רואים אתכם ממטר. לא פוחדים מכם. לא תשליטו עלינו את הניסיון הבולשביקי הזה, הפשיסטי הזה, להשתיק אותנו. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם הצפון? << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> יצחק עמית, אתה אדם מושחת. חשוב שתדע את זה, כי אתה דנת בשלושה דיונים – אדוני היושב-ראש, זה לא באג, זה לא באג, זה פיצ'ר, זה פיצ'ר – שלושה דיונים בנושא נבחרת הדירקטורים כשאח של יצחק עמית, או גולדפריינד, הוא חבר דירקטוריון. איפה הגילוי הנאות? איפה ניגודי העניינים? מה קורה פה? אז יצחק עמית מושחת, ואייל ברקוביץ', אני לא רואה אותך ממטר, אתה לא מפחיד אותי. אזיקים-שמאזיקים – אם אתה גבר, קדימה, אתה יותר ממוזמן. בדיבורים אתה טוב, במעשים קצת פחות. אני רוצה לסיים בדבר אחרון, אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר, באולם בית המשפט, נצפה אחד מעורכי הדין, נשמע אחד מעורכי הדין אומר לחברו: אנחנו נשמיד – אני מצטט – אנחנו נשמיד את עולם התורה. אני חוזר: אנחנו נשמיד את עולם התורה – בבית המשפט העליון של מדינת ישראל. אתה יודע מי שתקו? אלה שנזרקו אתמול מתחת לגלגלים. אולי זו הסיבה שנזרקתם מתחת לגלגלים, כי מי שרוצה להשמיד את עולם התורה, ימצא את עצמו מחוסר עבודה; כי שתקתם, לא יצאתם נגד זה, ולא יצאתם כשהביאו סרבנות, שתקתם. השתיקה היא רפש. אדוני היושב-ראש, בהמשך לשאלה בנושא הצפון, הכישלון המדיני, אני רוצה להסביר איך הוא נראה כרגע, איך הכישלון המדיני שלנו נראה כרגע: איראן, בעודנו מדברים, בכל יום מפסידה – שים לב לסכום, אדוני, קרוב ל-500 מיליון דולר כל יום. כלכלה מרוסקת, מדינה משוסעת, מיובשת. רק השבוע, הכישלון המדיני כל כך גדול שרק השבוע נשיא איראן ביקש מהאזרחים שלו להימנע משימוש יתר בחשמל, כי אין להם תשתיות של אנרגיה. עכשיו, גם האיראנים יודעים מה יקרה אם הם לא יענו לדרישותינו – פירוז מתוכנית הבליסטיים והפסקת התוכנית הגרעינית. אם זה לא יקרה, הם יודעים מה יקרה להם, הם יודעים מצוין. זה לא כישלון, זה ניצחון מהדהד. זה – 1. 2. גזרת הצפון. לוחמי צה"ל הגיבורים, לוחמי צה"ל הגיבורים – אני מסתכל, אני מציג עובדות, זה ההבדל בינינו, אני מציג רק עובדות - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> איזה עובדות? איזה עובדות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בישיבה. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> הנושא השני – הגבול הצפוני. כרגע חיילי צה"ל הגיבורים, הקדושים שלנו, הקדושים שלנו - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> היית במפלגה של משתמט. << דובר_המשך >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << דובר_המשך >> - - חיילי צה"ל הגיבורים שלנו, הקדושים שלנו, כרגע למעשה תפסו רצועת ביטחון באורך של 10 קילומטרים בעומק שטח לבנון, שיודעת לשלול את שתי התרחישים החמורים ביותר: הראשון, חדירה ליישובי הצפון, ירד מהמפה, אין להם יכולת; השני זה תלול מסלול קצר ופצמ"רים לכיוון יישובי הצפון – ירד מהפרק. כרגע אנחנו בשליטה עד הליטני, שליטה ישראלית ביטחונית מלאה. אם לזה אתם קוראים כישלון, אינני יודע מהי הצלחה. אבל אני כן יודע לספר לך משהו, אדוני היושב-ראש. החיילים שאיתם אני משוחח אומרים לי שמחבלי חיזבאללה לא נלחמים בהם. הם לא נלחמים, כי הם יודעים מה יקרה להם ­– הם ימותו. מחבלי חיזבאללה ימותו מהר מאוד מול הכוח האדיר של צה"ל הגיבור שלנו, של החיילים המצוינים שלנו, הטייסים, חיל הים, הנהדרים שלנו. אז, אדוני היושב-ראש, אין פה שום כישלון. יש פה הצלחה, ויש פה אופוזיציה שהיא אופוזיציה למדינת ישראל. אבל מי ששתק על כך שרוצים להשמיד את עולם התורה אתמול, יכול להיות שמחר יצטרך למצוא עבודה חדשה. בהצלחה לכם, אין עתיד. דברו איתי, יש אצלי תקן פנוי. תודה רבה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. המציעים מסתפקים בתשובה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הצבעה. מה אתם מבקשים? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> להעביר את זה לדיון בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איזו ועדה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> טוב. אז אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד – בעד דיון בוועדה; מי שנגד זה הסרה. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> מירב הולכת עם יאיר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מהרגע שעלית שפכת רעל. זה כל מה שעשית. << קריאה >> סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן: << קריאה >> יוראי, מירב הולכת עם יאיר לבנט. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> גם אני. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> סגן השר, זה מפריע. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תישאר, תישאר, אני אענה לך על הדוכן. תישאר, תישאר. אתה בדיחה חבל על הזמן. תגיד לי, ככה מדברים בהצעה לסדר? מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לפרוטוקול, בטעות חברת הכנסת עדי עזוז לא שמה לב, הצביעה במקומו של ירון לוי. לכן זה נרשם בפרוטוקול והתוצאה תיחשב. אני קובע: בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים, נוכח אחד. המליאה אישרה להעביר את ההצעה לדיון בוועדה. איזו ועדה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יש הצעות אחרות? אין הצעות אחרות. << נושא >> הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הודעה אישית רצית? בבקשה, הודעה אישית. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> שתי דקות. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה, גברתי. חמש דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני. אדוני השר, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אומנם אנחנו בפגרה, אומנם אנחנו בסך הכול בהצעה לסדר-היום, אבל מופע האימים שהיה כאן, באמת – וראינו מופעי אימים, וראיתי מופעים קשים. אבל עולה לכאן סגן שר, ומהרגע שהוא עולה זה רק ורק טינופת. עכשיו תקשיבו, אנחנו לא ילדים פה, ראינו כאן דברים הזויים. אבל הוא עולה לכאן, מדבר על נשיא בית המשפט העליון – בחר את עצמו. מה זה בחר את עצמו? הייתה כאן בחירה לוועדה לבחירת שופטים. היה פרגוד. הלכו חברי הכנסת של הקואליציה ובחרו. הם לא בחרו את טלי גוטליב, הם בחרו את קארין אלהרר. הוועדה לבחירת שופטים – היה לה רוב, כי עמית בכר, יו"ר לשכת עורכי הדין, נבחר ברוב. כל הזמן צועקים שאנחנו נקבל את הכרעת הרוב, אז למה כשהרוב בוחר זה לא סבבה, אז זה לא בסדר? למה כשהרוב בחר בנשיא עמית זה לא בסדר? אני לא מצליחה להבין. כל הזמן צועקים עלינו: זו הבחירה, זו הדמוקרטיה. אז הינה, נבחרה קארין אלהרר ולא טלי גוטליב, ונבחר עמית בכר, ויש רוב, והרוב הזה בחר, ותפסיקו. וגם השקרים האלה, השקרים האלה, כל הזמן לבוא ולהגיד על המרפסת ועל ההיטל – די כבר, זה בדיוק כמו בג"ץ הפרימטר. באות משפחות שכולות ואומרות: בית המשפט התערב בהוראות פתיחה באש. זה שקר. פעם אחת ולתמיד, זה שקר. בג"ץ הפרימטר – כל העתירות נדחו על הסף. להפך, היו שם צעדות שבעה כל יום שישי. הרמטכ"ל היה גדי איזנקוט. 300 פלסטינים עזתים נהרגו, כמעט 35,000 נפצעו. אף אחד לא נגע בהוראות פתיחה באש. והעובדה שעל זה משפחות שכולות באות ומטיחות בנשיא העליון שהוא אשם ב-7 באוקטובר – לאן הגענו? עכשיו, לאן הגענו? זה בדיוק מה שראינו פה. שעומד פה באמת אדם – אגב, אני לא יודעת באיזו מפלגה הוא, כי מעוצמה יהודית זרקו אותו, בליכוד ייקח לו זמן – אני גם מאוד מקווה שלא יקצרו את תקופת ההכשרה, אבל אם זה יקרה, הוא כנראה יתמודד בפריימריז. לא יודעת לאיזה מקום הוא יגיע. והוא בא אליי ובשיא ההתנשאות, ואתה רואה את זה, מתחיל להגיד לי: כן, את תלכי, תמצאי עבודה. קודם כול, מה אתה מאיים עליי? אני כבר הייתי ב-2019, היינו ביחד, עשיתי עבודה מדהימה כחברת כנסת, ונשלחתי הביתה. והכול בסדר, השמיים לא נפלו. אז העובדה שעומד כאן מישהו – כבר עברתי את זה בעצמי. עברתי. אתה יודע, היינו ביחד ארבע שנים. אז לבוא ולהטיח בי: תיסעי באוטובוס הביתה. תגיד לי, מה אתה? ועוד למי הוא מדבר – אליי, שעוד יחסית מקומי מובטח לי, יחסית לאדם שאין לו מפלגה או אפילו קבוצת ווטסאפ של מפלגה. אין לו מפלגה, לאלמוג כהן. אבל עזוב את זה, אני חייבת לספר לכם רק סיפור אחרון. היה פסק דין על התביעה של אחים לנשק, שזכו בה. קראת את זה, גלעד? 400,000 שקל מהגברת שנקראת מורן לויאן. היא כתבה ברשתות על רונן בר ואחים לנשק שהם רוצחים, בוגדים, ומלא קללות, ואחים לנשק, ובצדק, תבעו את הגברת הזאת. עכשיו, מה אמרה במשפט מורן? אפרופו מה שראינו פה במופע האימים – אני הסתמכתי על דברים – של מי? לא תאמין, של סגן השר אלמוג כהן. הסתמכתי על הדברים שלו. הסתמכתי גם על אילה חסון, לא משנה, וכל מיני כאלה, וכמובן אותה קונספירציה שהוא המציא על המתחזה מהדרום, שכולם יודעים שזה שקר. עכשיו, רק כדי שתבין את הבן אדם הזה, היא הביאה אותו לבית המשפט, את אלמוג כהן, כי היא אמרה: אני הסתמכתי על הדברים של סגן השר – שהוא הפר פה עכשיו עוד צו איסור פרסום, צריך לומר. היא הביאה את אלמוג כהן. ומה אלמוג כהן אמר בעדות שלו? אלמוג כהן – כל הוואסח פה – הודה בפני השופט שאין לו שום ראיות, ושהוא חפר לכל העולם על בגידה על בסיס שמועות. זה שרים של מדינת ישראל – סגן שר במקרה הזה, אוי ואבוי שר. על זה היא הביאה אותו. השקרן הזה שעלה לפה והפר עוד פעם צו איסור פרסום זה הבן אדם שאמר בבית משפט – לא אני המצאתי, בגלל זה הוא נכנס פה להתקפה וירד מהר – אמר בבית משפט שלא היו לו שום ראיות לתיאוריות הקונספירציה שהוא הפיץ. אגב, הבחורה קיבלה 400,000 שקל. ואני רוצה להגיד לך שביום שישי הייתה לי שיחה על עוד נתבע אחד של הליכוד, שהתקשר לבכות לי. אמרתי לו: אסור, אסור, אסור לשתף שקרים; אסור לשתף את כל הסיפורים, ובטח אסור לשקר – לא על נשיא העליון עמית, לא על חברי כנסת, לא להגיד על יאיר לפיד דחליל, לא לדבר בצורה כזאת מגעילה. ואללה, יש לי מלא ביקורת על הקואליציה הזאת. מלא ביקורת. בפעם האחרונה, אתה יודע, שדיברתי, אמרתי שאוויש – וואלה, כבר שנה אני לא אומרת את זה, אני לא יודעת אם אתה שם לב. שנה. על שאוויש. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> יש שני צדדים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין שני צדדים. אין. את לא היית פה, אז אל תתערבי, כי המופע שהיה כאן הוא היה מופע מזעזע. << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה, מירב. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לפעמים - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הסתיים הזמן, תדברו אחרי זה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השתיקה במקרה הזה עדיפה. בואו לא נתערב. תחסכי לנו. באמת. והדבר האחרון שאת צריכה להגן עליו זה על אלמוג כהן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. << הלסי >> הצעות לסדר-היום << הלסי >> << הלסי >> הפקרות בצפון << הלסי >> << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ההצעה היא בנושא הפקרות בצפון. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו לנמק את ההצעה. בבקשה, חברת הכנסת פנינה תמנו, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. אני רוצה בבקשה לנאום על משהו שמטלטל את הנפש שלי ואת ליבם של מאות אלפי אם לא מיליוני ישראלים בימים האחרונים, הרצח של ימנו בנימין זלקה, זכרו לברכה. בחור צעיר, שבערב יום העצמאות בסך הכול יצא למלא משמרת בפיצרייה שבה הוא עובד מאז גיל 16. אדוני היושב-ראש, ביום חמישי, בזמן שאני מקבלת עולים בני מנשה עם שר העלייה והקליטה, אני רואה את הידיעה בפוש, שצעיר נרצח – אפשר בבקשה שקט שם? סליחה, מיכל, מיכל, בנות, שפרית – ביום חמישי אני רואה פוש על צעיר שנרצח. על פניו, כאילו זאת עוד ידיעה, אבל משהו בילד הזה לא עוזב אותי מאותו רגע. מהר מאוד התחוור לי שימנו, שהפירוש של השם שלו בעברית הוא "תאמינו", הצליח לחדור לכל כך הרבה לבבות, לכל כך הרבה אנשים. הוא ממש שבר את הלב לכולם. ילד יפה תואר, עיניים טובות, שכל שכניו, חבריו, תנועת הנוער בני עקיבא, חברים מצה"ל – השילוב של הילד הזה, המקסים, שדקות לפני שהוא נרצח ניקה את הפנים לילדה שהשפריצו עליה ספריי מאותה חבורה. איזה אכזריות של ילדים בני 12, 13, עד 16. אורבים לו. אתמול שמעתי – אני גרה בפתח תקווה, ייתכן שגם אולי בגלל שאני הייתי חשופה לכל כך הרבה ילדים שסיפרו לי שהם ידעו – הם ידעו מיום חמישי, הם קיבלו צילומים, עשרות נערים ונערות צילמו את האירוע. איפה אנחנו חיים? הם עמדו וצילמו. כל הילדים ידעו מיהם. ושתי צעירות מספרות לי שאותה חבורה נכנסה לקיוסק שהן עובדות בו. והם התחילו להשפריץ גם עליהם, והן הצליחו להוציא אותם, זה היה לפני הרצח. ואז אחד מהם אומר לה: אני רוצה שתמכרי לי סכין. אני הייתי בהלם, מירב. היא מספרת לי אתמול שאחד הילדים, שהיא מזהה אותו, ביקש לקנות סכין. והיא שואלת אותו: למה אתה צריך סכין? אני לא מוכרת לך שום סכין. אנחנו רואים את הסכין בסרטון. ולימנו לא היה סיכוי, לא היה לו סיכוי לחיות. כמו חיות. פראי אדם. רוצחים. שלושה ימים הם הסתובבו. זו קריאה להתעוררות של כולנו, של כולנו להתעורר. איך יכול להיות שילדים פוגעים יום-יום אחד בשני. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> תספרי שכולם ידעו מיהם. כולם ידעו. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> כולם ידעו מיהם. גם המשטרה ידעה. עוד ילד נרצח ביום שישי לפנות בוקר על ידי צעירים בני 12, 13, 14, אלו הגילים. עוד ילדים מותקפים על ידי כנופיות בתל אביב, בני 14 ו-15, ילדה שמפילים אותה לרצפה, גונבים לה את הפלאפון, מושכים בשערות, קורקינטים, מרססים. נהג מונית, וילדים בני תשע-עשר נכנסים עם מטף כיבוי. איפה אנחנו? על מה אנחנו מדברים? אנחנו צריכים להתעורר. הייתם צריכים לבוא לעצרת. אלפי אנשים מיום העצרת במוצ"ש עד היום פוקדים את הבית כי כואב להם, כואב להם. ומה כתוב בפרשת השבוע? אני אישה מאמינה, לא בכדי זה פרשת קדושים. לא בכדי. אנחנו מפירים את כל הקדושה, את קדושת החיים בראש ובראשונה. זה מתחיל מעולם המבוגרים. איפה אנחנו? איפה ואהבת לרעך כמוך, אל תעמוד על דם רעך – כל המשפטים האלה מהפרשה? איך אנחנו מיישמים אותם? כאילו נכתבו בדם, על ימנו, על כל קורבן. אם אנחנו לא נעצור – נעצור – וזה מתחיל מהבית הזה; אם לא נעצור ונקרע קריעה, זעקה, זעקה שכל ילד בישראל, שכל מבוגר, שכל עבריין, שכל ערס, שכל פושטק שמרשה לעצמו, על חניה, על עקיפה, על סתם כי הפרעת לו כי אתה שכן שהזיז את השטיח שלו. רוצחים פה על ימין ושמאל, עם ענישה מחפירה. זה לקח אותי לסיפור של יואל להנגהל, ילד בן 17, שעלה בתקופתי, בן המנשה. הוא ישב עם חברה שלו בקריית שמונה. כמה בכיתי כשראיתי את הסרטון, כמה. בן 17, ילד מתוק, לא יודע כמעט עברית. 30 ילדים קפצו עליו, הכו אותו. הוא רק ישב עם חברה שלו, הדסה. ומה עשתה הניידת? הניידת הגיעה, הגיעה. הם הזמינו אותה. בקושי יודעים עברית. הם צחקו עליהם והלכו. ואחרי עשר דקות הם רצחו את יואל, הם רצחו אותו. ומה העונש שהוא קיבל, הנאשם העיקרי? חמש וחצי שנים. חמש וחצי שנים. אני בקשר עם האבא. צדק הם לא קיבלו; פיצוי של 50,000 – איזה ביזיון, איזה ביזיון. אז כשיואל, הנאשם העיקרי שרצח אותו, קיבל חמש וחצי שנים, איך אפשר לייצר הרתעה? כל מי שהיה בצוותא צריך להיות נאשם בלא פחות מניסיון רצח ורצח, הם צריכים לשבת בכלא. ההרתעה צריכה להיות ברורה. קדושת החיים. קדושת החיים. אני הייתי אצל המשפחה כמה פעמים. משפחת זלקה. איזה הורים מקסימים, איזה אחים. כל מה שהם מבקשים – שהמוות שלו יהיה לזעקה בתוך עם ישראל. לעצור את שפיכות הדמים, לעצור את שפיכות הדמים. ושהרוצחים ייענשו. בינתיים שניים שוחררו, כמובן, הביתה. אני רוצה לשלוח מכאן, מכנסת ישראל, תנחומים לכל משפחות הקורבנות. תנחומים למשפחת זלקה. אנחנו לא צריכים שנת AI בחינוך, אנחנו צריכים שנה – ולא רק במערכת החינוך, לכולם, לכולם, גם עולם המבוגרים – שנה של די לאלימות, די לבריונות, די לשפיכות הדמים. כל כך הרבה נרצחים, גם בחברה הערבית. די לאלימות. אם אנחנו לא נעשה את זה, אנחנו נכלה את עצמנו מבפנים. אני מאוד מקווה שאנחנו, מעבר לעבודה שאנחנו צריכים לעשות פה, לתקן את החקיקה במערכת המשפט, לייצר הרתעה ברורה – אני מאוד מקווה שאנחנו בבית הזה נפנים משהו. לא משנה איזה צד של המפה הפוליטית, אני אומרת לכם, באלפים תגיעו לבית. יש כבר רבים שהגיעו מפה. נשיא המדינה היה אתמול בעצרת. היינו שם, גם אני, גם בני גנץ, גם רון כץ, גם עדי עזוז. לקחת את זה, לנתב את זה, לגלות אחריות ומנהיגות, ושננתב את זה, כבוד השר, למקום שבו אנחנו יכולים באמת לתקן ולצמוח. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה לך, חברת הכנסת פנינה תמנו, אני מקווה שדברים שיצאו מהלב ייכנסו אל הלב. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד קריב לנמק את ההצעה. עשר דקות לרשותך, בבקשה, אדוני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, לא קל לעלות לדוכן אחרי הדברים הנרגשים, הנוקבים, המטלטלים של חברתנו חברת הכנסת תמנו שטה. אני מכאן שולח את תנחומיי למשפחת זלקה, למשפחה של הצעיר מבאר שבע, תנחומים גם למשפחתו של סמל עידן פוקס, שנפל אתמול בתקרית הקשה בדרום לבנון. תפילותינו להחלמה מהירה של כל הלוחמים הפצועים. ועכשיו לדברים עצמם, שבדרך מסוימת קשורים גם לדברים הכואבים שדיברה עליהם חברת הכנסת תמנו שטה. אדוני היושב-ראש, אני מאחל החלמה מהירה לראש הממשלה, כמו כל אדם – ראוי לברך כל אדם שמתמודד עם אתגר רפואי – אבל הלוואי, אדוני, שמדע הרפואה היה מוצא תרופה גם לשקרנות כרונית, למחלה הזו של לעמוד מול אומה ולשקר פעם אחר פעם, פעם אחר פעם, כאילו השקר הוא נשימה שאתה לוקח לריאותיך. נתניהו שיקר לציבור הישראלי בעניין מחלתו בדיוק כפי שהוא שיקר לציבור הישראלי לגבי הסרת האיום האיראני לדורות אחרי מבצע עם כלביא. הוא שיקר לציבור הישראלי בעניין חמאס לפני 7 באוקטובר, הוא המשיך לשקר על חמאס גם אחרי 7 באוקטובר, והינה, הגענו למצב שבו לחמאס יש היום יותר לוחמים מאשר היו לו לפני 7 באוקטובר. וכן, נתניהו שיקר וממשיך לשקר לתושבי הצפון ולכולנו בעניין מצבו של חיזבאללה. בעוד רוב תושבי ישראל חיים בין סבב לסבב, לתושבי הצפון אין אפילו את הפריבילגיה הזאת – אזעקות בלתי פוסקות, לרבות בשעות האחרונות, כתוצאה מחדירת כלי טיס בלתי מאוישים. ואתה יודע, אדוני היושב-ראש, איפה יבלו חברי הכנסת של הליכוד את סוף השבוע הקרוב? לא בשלומי, לא בקריית שמונה, לא בנהריה, לא בחצור הגלילית. ספר לנו, השר ברקת: איפה עתידים להסתובב חברי הליכוד בסוף השבוע הקרוב? בליכודיאדה. שם אתם תסתובבו, חברי הכנסת של הליכוד, שלא טורחים להגיע לדיון המליאה הראשון בתקופת הפגרה, שעוסק במצב בצפון. את השבת הקרובה הם יבלו באילת, במלונות, בחפלות, בשעה שתושבי הצפון ספונים במקלטים וילדי הצפון נאלצים לרדת במהירות מהאוטובוס לחפש מיגונית בדרך לבית הספר. ליכודיאדה יש לכם בראש, השר ברקת, כאשר צפון הארץ בוער. פעם ממשלת הפקרה, תמיד ממשלת הפקרה. ככה זה כשנתניהו עבר מקונספציה של ניהול הסכסוך לקונספציה של ניהול סכסוכים. שום חזית לא נסגרת, שום מחשבה על היום שאחרי, אפס מהלכים מדיניים, בשעה שהממשלה הזאת טורקת את הדלת בפני הרמטכ"ל כאשר הוא בא להתריע מפני קריסת הצבא הסדיר וכוחות המילואים. מה הפלא שטראמפ מתערב ומכתיב לנו מה לעשות כאילו היינו מדינת חסות? מה הפלא שמדינת ישראל מאבדת את היוזמה, גם בעזה, גם בלבנון, גם באיראן, שכופים עליה הפסקות אש בשעה שכטב"מים נשלחים על ידי חיזבאללה לפגוע בילדי הצפון? מה הפלא? מה הפלא שאת הכף מכריעה החבית, חבית הנפט בשווקים בארצות הברית ולא חיי הישראלים? נתניהו, מר ליגה אחרת, המנהיג החזק, הפך אותנו למדינת חסות ותו לא. אני מברך על המשא ומתן ההיסטורי עם ממשלת לבנון. מדוע הוא לא התחיל לפני חודשים? מדוע הגענו לרגע הזה שבו אנחנו יצאנו לסיבוב נוסף בלי אסטרטגיה, בלי תכנון, בלי שילוב של מהלכים צבאיים עם מהלכים מדיניים? שר הביטחון שלנו, זה שהופך את התעשיות הביטחוניות לסניף של מרכז הליכוד, זה ששיתק את התעשייה האווירית באופן שפגע בייצור טילי החץ לקראת המערכה הנוספת – עכשיו, שר הביטחון שלנו עומד ויוצא בהצהרות פומפוזיות: נכבוש את דרום לבנון; עד הליטני; ביירות תרעד. מי יספר לו שחיזבאללה מסוגל לירות על ישראל גם מצפון לליטני? מי יספר לו שפירוק חיזבאללה יכול להתנהל ולהתבצע רק כתוצאה משילוב של מהלכים צבאיים עם אסטרטגיה מדינית שאין לו ואין לראש הממשלה המושחת והכושל שמנהל את מדינת ישראל? מה התוכנית שלכם, התבוססות בבוץ הלבנוני? לתת לחיזבאללה לזנב בכוחות שלנו? או לעשות את מה שאתם פשוט לא מסוגלים לעשות – לנהל מהלך מדיני אסטרטגי שישלים את הישגיו של צה"ל? ממשלה שלא מצליחה לייצר מומנטום מדיני אחרי המערכה הצבאית היא מדינה שמפקירה את אזרחיה, ואתם חבורה של מופקרים שעסוקים בליכודיאדה ולא בחייהם של אזרחי ישראל. וישנו קשר הדוק, אדוני היושב-ראש, בין ההפקרה הזו של תושבי הצפון לדברים שדיברה עליהם חברת הכנסת תמנו. 12 אזרחים ישראלים, 12 אזרחים ישראלים נרצחו תוך פחות מעשרה ימים, והשר העבריין, הפרחח, הבריון, הגזען, שאתם נתתם לו לגיטימציה, מה הוא אומר? מה, אני אציב שוטר בכל פיצרייה? אתה זוכר, השר ברקת, איך הוא בא לזירת רצח כשהדם עוד היה טרי, על הרחוב, וצעק על עמר בר לב, השר לביטחון פנים שהפך את מגמת הפשיעה, שהוריד את מספר הנרצחים? אבל הפחדן הזה, הפחדן הזה כבר לא יוצא לרחובות, הוא לא בא למקומות הרצח, כי מה הוא יאמר להורים של הנרצח – אני לא מציב שוטרים ליד הפיצרייה? בא מפכ"ל המשטרה, שבכל מדינה מתוקנת אחרי השבוע הזה היה מניח את המפתחות, ומאשים את הקורונה. אתה שומע? מפכ"ל משטרה בא לסוכת אבלים של הורים שאיבדו את הילד שלהם, שעובד מגיל צעיר לעזור בפרנסת המשפחה, ומה הוא אומר להם? זה בגלל הקורונה, המשבר החינוכי. עיכבו לפני כמה ימים אזרח כי על הכיפה היה סרוג לו דגל פלסטין ליד דגל ישראל. עצרו אותו, עיכבו אותו, החזירו לו את הכיפה גזורה, במדינת העם היהודי; עיכבו שני מפגינים כי הם הקרינו סיסמת מחאה פוליטית על קיר של בית ליד מעון ראש הממשלה. לזה יש שוטרים, אבל להתמודד עם גל הפשיעה הנורא – בזה הקורונה אשמה. שבעלי הפיצרייה ייקחו מאבטחים. ואתם, השר ברקת, אתם הכשרתם את השרץ הכהניסטי הזה. אתם נתתם לגיטימציה לבריון הקשקשים הזה, איתמר בן גביר, לחובב הטיקטוקים שהקריס את ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. נא לסיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כל יום שאתם בשלטון דם זורם ברחובות. כל יום שאתם בשלטון ההפקרה הופכת לגדולה יותר ויותר. וכתמי הדם האלה של אזרחי ישראל הם על הידיים שלכם, חבורת הליכודיאדה המושחתת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. ישיב על ההצעות השר ניר ברקת. בבקשה, אדוני. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ליכודיאדה. סוף שבוע כשיש מלחמה. חרפה. << דובר >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר >> ערב טוב. אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, ראשית, פנינה לא כאן. אני רציתי להגיד לפנינה שהיא ריגשה אותי, דיברה מהלב, ואני בטוח שכולנו הרגשנו אותו דבר על האסון הנורא שקרה. פנינה, את לא היית כאן, אמרתי שריגשת אותי בדברייך. אני בטוח שכל חברי הכנסת וכל עם ישראל מזדהים עם דברייך, שבאו מהלב. אנחנו משתתפים בצערה של המשפחה של ימנו בנימין זלקה. אני גם מסכים עם מה שאמרת, שגם אנחנו פה במליאה יכולים לתרום אולי קצת למתן ולהרגיע את הרוחות. חבר הכנסת גלעד קריב היה כאן לפני דקה, ואני חושב שאפשר להגיד דברים גם טיפה אחרת – בשפה, בטון. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> לא לכולם, לא לכולם, רק לצד אחד. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> לא, לכולנו, לכולנו. אני חושב - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הם הלינו קודם על הסגנון. אתה יודע, אני בא מהנגב, אני ראיתי הרבה גמלים, הגמלים לא רואים את הדבשת של עצמם. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> כן, אדוני היושב-ראש. אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל גם על עצמנו וגם על החברים שלנו, ולא רק מהצד השני של המתרס. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> נכון, נכון. << דובר_המשך >> שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: << דובר_המשך >> בכל אופן, אני באמת חושב שהשפה שאנחנו משתמשים בה, הטון, מקרינים. כשהנוער בישראל חושב שכאן יש מלחמות עולם זה לא מקדם לנו את הפתרונות שכולנו רוצים להגיע אליהם. אני גם רוצה להשתתף בצערה של המשפחה של סמל עידן פוקס, שנהרג אתמול בדרום לבנון, השם ייקום דמו. כמדומני, הנושא שהעליתם, אני לא בדיוק שמעתי התייחסות להצעה לסדר-היום שהם העלו, שזה מה שקורה בצפון. אני רוצה להזכיר לכולנו שיש מלחמה בצפון, ומטרות המלחמה טרם הסתיימו. זה תהליך ארוך, לשחוק ולפרק את חיזבאללה. זה תהליך שלוקח את הזמן שלו. אנחנו מתקדמים, אבל עוד לא הסתיימה העבודה. אין ספק שגם ההחלשה של איראן – הספונסר של חיזבאללה, המממן הראשי שלו, בצרות צרורות, ואנחנו רוצים לוודא שגם שם עוד לא נגמרה המלחמה. אני רוצה להזכיר – אני הייתי בצפון, אני אהיה בצפון, כמו חבריי השרים וחברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. אנחנו יודעים שהם עוברים תקופה מאוד קשה, מאוד קשה. ויש פערים, והפערים האלה לא התחילו מהיום, וכולנו צריכים, עם יד על הלב, להבין שאנחנו צריכים לצמצם פערים, במיגון ובדברים אחרים. ואכן, הממשלה קיבלה סדרה של החלטות, גם להמשיך ולצמצם את הפערים. אני רוצה להגיד עוד משהו. יש חבילה מאוד גדולה, חבילת סיוע לצפון, שעברה בממשלה, בכנסת. אני יודע על המשרד שלי – ישבנו ארוכות עם ראשי הרשויות, וישבנו עם הנציגים העסקיים, וגיבשנו איתם תוכנית. התוכנית הזאת כרגע מחכה, כי לא את כולה ניתן לממש תוך כדי המלחמה. אנחנו מחכים. אגב, משיחות שאני מקיים עם אנשים – צריך לשדרג ולהתאים אותה למציאות המשתנה בצפון. ובעיקר, אני תפילה שברגע שנוכל לסיים את הפרק של חיזבאללה בצפון – זה יכול לקחת עוד קצת זמן – תהיה פריחה אדירה בצפון. כי תושבי מדינת ישראל, ואני בתוכם, מאוד אוהבים את הצפון, ואוהבים ללכת ולהיות ולתייר. ובעזרת השם, הרבה צעירים גם ילכו לגור גם בצפון וגם בדרום. יש לנו מדינה מדהימה ומקסימה. לכן, כשאני נקרא לדבר כאן כשר משיב והנושא הוא הצפון – אני לא אוהב את המילה הראשונה – אני רוצה להזכיר שזאת מלחמה. ואני רוצה לחבק ולחזק ולהצדיע לתושבי הצפון ולמנהיגות שיש בצפון, עם כל הקשיים האלה. ואין ספק שאין אחד פה במליאה שלא רוצה לעשות את הכול בשביל לסייע לתושבי הצפון ולצפון כמכלול. ואני תפילה, אני רוצה לחזק את לוחמי צה"ל שנמצאים עכשיו בתוך לבנון על מנת להוריד את האיום של פשיטה ואת האיום של הטילים שטוחי המסלול מלבנון, שזה מאוד משמעותי. להצדיע להם על העבודה המדהימה שהם עושים, לחזק אותם ולהתפלל לשלומם. אדוני היושב-ראש, אני תקווה, באמת, קצת יותר קירוב לבבות פה בתוך המשכן לא יזיק לנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> יועיל, יועיל. תודה לכבוד השר ניר ברקת. חברי הכנסת המציעים – פנינה פה? את מסתפקת או רוצה להגיב? בסדר, תחליטי ועדה, מקסימום – ועדת הכנסת. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ועדת הכנסת. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> איזו ועדה? את היחידה. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> תראה, יש היבטים חברתיים ויש היבטים ביטחוניים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בסוף צריך להכריע. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> בגלל זה אני אומרת, עדיף בוועדת הכנסת, שנחשוב ברצינות במקום שנשלח מעכשיו. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> זה סתם עוד דיון, ויגזול זמן שלא קיים לוועדת הכנסת. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> אז אתה רוצה לוועדה לקידום מעמד האישה? << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה שתחליטי. את המציעה, ותהיה הצבעה. אנחנו מדינה דמוקרטית. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אפשר ועדת הכספים. << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> ועדת הכספים. כספים זה טוב. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אנחנו נצביע וועדת הכנסת תכריע. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> היא המציעה. אמרת שהיא המציעה. אתם יודעים מה, בואו נצביע. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> מה החלטת בסוף? << קריאה >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << קריאה >> כספים. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> ועדת הכספים. אנחנו מצביעים. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. מי שמצביע בעד, מצביע בעד להעביר את הנושא להמשך דיון בוועדת הכספים. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בעד – חמישה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תקלה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא חושב שזה נרשם. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> אצלי נרשם. אז אני מודיע. בעד – חמישה, נגד – אין, נמנעים – אין, נוכח אחד. אי לכך אני קובע שהמשך הדיון יהיה בוועדת הכספים. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> רוויזיה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> הדור הצעיר עלול לחשוב שיש רוויזיה בדיוני המליאה. עושים את זה פעם אחת. << הצח >> הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026 << הצח >> [נספחות.] << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק קרויזר, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את החלטת הוועדה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני מליאת הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026. מטרתה של הצעת חוק זו המונחת בפניכם היום היא לא להסתפק בהחזרת המצב לקדמותו, אלא לשקם, לבנות מחדש ולשדרג את המתחמים שנפגעו במלחמה, במהירות, ברגישות ותוך שמירה על זכויותיהם של הדיירים. החוק מאפשר לממשלה, לאחר המלצת צוות מקצועי, להכריז בתוך 60 ימי עבודה על אזור לשיקום והתחדשות במקומות שבהם נגרם נזק מלחמה משמעותי. ההצעה קובעת מנגנון ברור לבחירת יזם שיקום באישור מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ורק לאחר שהיזם הגיע להסכמות עם רוב מיוחד של בעלי הדירות, רוב בעלי הדירות במרבית הבניינים באזור – למעלה מ-80% מבעלי הדירות במתחם. החוק כולל גם מסלול יציאה לבעל דירה שאינו מעוניין להמתין לבנייה מחדש. הוא יוכל למכור את זכויותיו ליזם ולקבל תמורה כספית לפי שומה כאילו מדובר בדירה חדשה באותו אזור, במקרים מוקדמים גם בתוספת מוגדלת. המדינה תסייע באמצעות קרן הפיצויים, מס רכוש, במימון רכישת הזכויות ובמתן גב כלכלי לפרויקטים שאינם כדאיים כלכלית, כדי שהשיקום לא ייעצר בשל חסמים תקציביים. ההצעה מקצרת הליכי תכנון ורישוי: שלושה חודשים להגשת תוכנית, שישה חודשים להפקדה ו-12 חודשים לאישור. אם הוועדה המקומית לא עומדת בזמנים, הסמכות עוברת לוותמ"ל. נקבעה גם עדיפות להליכים משפטיים, לעררים, להשגות ולשמאי מכריע. לצד המהירות שמרנו על זכויות הדיירים, כמו שיתוף ציבור כבר בשלב ההכרזה, אפשרות להגיש הערות והשגות, שקיפות מלאה, פרסום ושילוט. החוק נותן מענה גם להיבט הקהילתי באמצעות אפשרות למנות סגן ראש רשות נוסף שילווה את התושבים, לצד תקציבים ותקנים למענה סוציאלי וקהילתי. לסיכום, אני מאמין שהצעת החוק המונחת בפניכם תהיה בשורה אמיתית, הן לתושבי האזורים שנפגעו והן לציבור כולו, ותוביל לשיקום מהיר, מיטבי, יעיל, רגיש ונכון. היא מותאמת לפרקטיקה, ובכוחה להוביל שהשכונות שכיום הרוסות יהיו סמל ודוגמה איך אפשר להפוך את החורבן לבניין ואת ההרס לחלק מהדרך להתקדמות והתחדשות. אדוני היושב-ראש, היום אנחנו אומרים לתושבי השכונות שנפגעו: המדינה לא רק בונה לכם קירות, היא בונה לכם עתיד. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות מעטות יחסית, והיא התקבלה בוועדה בהסכמה רחבה. אבקש כי תדחו גם הסתייגויות אלה, ותצביעו בעד הצעת החוק בנוסח המוצע על ידי הוועדה. אני מבקש להודות לייעוץ המשפטי לוועדה בראשותו של עו"ד תומר רוזנר. תומר השקיע הרבה מחשבה ומקצועיות עוד בשלב הולדתה של הצעת החוק בימי מלחמת עם כלביא; ליועצות המשפטיות עו"ד רוני טיסר ועו"ד רעות בינג, שהשקיעו שעות רבות גם בימי המלחמה, כשהילדים בבית והוועדה התכנסה עד לשעות הערב המאוחרות; למנהלת הוועדה המסורה לאה קריכלי וצוותה, על ניהולם של דיונים רבים. יחד איתם, לנציגי הממשלה שהיו שותפים מלאים בהליכי החקיקה. נזכיר מתוכם את מתן יגל, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר; עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה; עו"ד בני ארביב, סגן יו"ר מטה התכנון הלאומי, ולכל מי שסייע בהצעת החוק החשובה הזו. ולחבר הכנסת יעקב אשר, שניהל את הוועדה בצורה מרשימה, מקצועית, עניינית, ירד שם יחד עם צוות הוועדה והייעוץ המשפטי לפרטי-פרטים, תוך הקשבה ותשומת לב למציאות הלא-פשוטה בשטח. ובאמת יש כאן בשורה חשובה ומשמעותית עבור אזרחי מדינת ישראל, בוודאי אלו שנפגעו. וכמו שנכתב ונאמר, המדינה לוקחת כאן חלק משמעותי במתן גב, כמו שאוהבים לכנות זאת, גם סוציאלי וגם כלכלי. באמת, הדבר הזה הוא חשוב מאוד, ועל כן אבקש שוב מהחברים, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. נרשמו לדיון כמה חברי כנסת. חברת הכנסת צגה מלקו, רוצה לדבר? << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> בבקשה. רשימת הדוברים נעולה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. שני נרצחים, שני מקרי רצח בדם קר שבוצעו באופן מזעזע על ידי קטינים, אבל הסיפור כאן לא נגמר רק ברצח עצמו. בשני המקרים האלה המערכת פשוט החליטה להעביר את המשפחות האבלות התעללות נפשית של ממש. ביום שישי, בזמן שאני בדרכי לנחם את משפחתו של ימנו זלקה, זיכרונו לברכה, שנרצח על ידי כנופיית נערים פושעת, אני מקבלת טלפון מבן המשפחה שלו. הוא מודיע לי בייאוש שעדיין לא משחררים את הגופה מהמכון לרפואה משפטית. הייתי צריכה לעצור את הכול ולהתערב אישית כדי לסייע בשחרור המנוח, רק כדי שהמשפחה תוכל להביא אותו למנוחות לפני כניסת השבת. מה גיליתי שם? ביורוקרטיה אטומה, מיותרת לחלוטין, שנפתרה בשיחת טלפון אחת. פשוט ביזיון. המשפחה הייתה בלחץ. חשבתי שזה נגמר שם, אבל אתמול נסעתי לבאר שבע לפגוש את המשפחה של הנרצח השני, דסטאו צ'קול, זיכרונו לברכה, שגם הוא נרצח בדם קר על ידי נערים פושעים, בזויים. נדהמתי לגלות שוב את אותו התסריט המעוות: הגופה עדיין מוחזקת במכון לרפואה משפטית ועדיין לא שוחררה לקבורה. למה? כי משטרת ישראל פשוט לא העבירה את מסמכי הרצח למכון. תוך כדי שאני מקבלת את הידיעה הזאת הקמנו חמ"ל של ממש בתוך בית האבלים. שוחחתי ישירות עם המכון לרפואה משפטית, העלינו את דובר המשטרה על הקו ולא שחררנו. אחרי התערבות מסיבית שלי ושל הצוות, המסמכים שוחררו סוף-סוף למכון כדי שינתחו את המנוח היום. כרגע, עכשיו, הוא מובא למנוחות. אני מסתכלת על המחדל הזה ופשוט רותחת, כועסת. כל הסיוט הביורוקרטי והנפשי הזה היה יכול להימנע בקלות. מספיק שהיו נותנים למשפחות האלה לדבר בשפה שלהן, להבין אותם ברגעים הקשים האלה. מדברים פה על עולים חדשים, למרות שהם כמעט עשור בארץ, אבל קשיי שפה וקשיי תרבות – עדיין רואים אותם. לצערנו, הרצח מזעזע – צעירים כל כך, קטינים, היום רוצחים אנשים. אני שואלת, מאיפה זה בא לנו? איפה טעינו? איפה שגינו? ומדובר על כל החברה הישראלית כולה. מה עלינו לעשות? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> להתפטר. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> דברים כאלה לא יחזרו. איך יכול להיות שבשבוע אחד עשרה אנשים נרצחו? הפעם, מה ששונה, הרוצחים הם קטינים. זה לא סתם בא. איך החברה שלנו נראית היום? אני פשוט אומרת, בושה לנו. בושה. אי-אפשר להמשיך בדרך הזאת. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אולי מומלץ להתחיל בלא למנות עבריין - - - << קריאה >> צגה מלקו (הליכוד): << קריאה >> אולי נתחיל מהבית הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי – איננה נוכחת. אי לכך, חברי הכנסת – יש לך זכות לעלות, בבקשה. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> אולי להתחיל בלא למנות עבריין, גזען, הומופוב, כהניסט, לשר לביטחון פנים, צגה. עדיף לא למנות אותו לשר לביטחון לאומי, צגה, זה אלף-בית. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> עד חמש דקות לרשותך, אדוני. << דובר >> יצחק קרויזר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, תיקון טעות בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026. בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026, בסעיף 45(ב)(1), במקום "וריבית כהגדרתם" צריך להיות "בשיעור עליית המדד כמשמעותו". חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026, התקבל בכנסת ביום י"ג בניסן התשפ"ו, 31 במרץ 2026, בישיבה שהחלה ביום י"ב בניסן התשפ"ו, 30 במרץ 2026, ופורסם ברשומות בס"ח התשפ"ו, עמ' 498, ביום י"ח בניסן התשפ"ו, 5 באפריל 2026. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כי היזם יהיה מחויב להחזיר את הסיוע במימון שקיבל ממנהל מס רכוש, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, לא יאוחר מ-30 ימים מיום קבלת גמר לבית המשותף שבנה, על פי סעיף 45(ב)(1) לחוק. כמו כן, החליטה הוועדה כי אם לא נקלטה בקשה להיתר בתוך 14 חודשים ממועד אישורה של תוכנית לשיקום והתחדשות או לא החלו עבודות הבנייה בהתאם להיתר בתוך 10 חודשים ממועד מתן ההיתר, יתווספו לסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית, לפי סעיף 45(ג)(1) לחוק. בשל טעות טכנית נעשה שימוש במונח "הפרשי הצמדה וריבית" גם בסעיף 45(ב)(1), במקום "הפרשי הצמדה למדד", ככוונת הוועדה. ועל כך הוצע לתקן את הטעות. לפי סעיף 10א(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948, תחילתו של התיקון ביום תחילתו של החוק, הוא יום פרסומו ברשומות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה – 5 נגד – אין נמנעים – אין החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026, נתקבלה. << יור >> היו"ר יעקב מרגי: << יור >> חברי הכנסת, בעד – חמישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע כי החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, התשפ"ו–2026, התקבלה. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ד באייר תשפ"ו, 11 במאי 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 19:28. << סיום >>