דברי הכנסת

דברי הכנסת כה / מושב רביעי / ישיבה שפ"ז/ י"ז באייר התשפ"ו / 4 במאי 2026 / 25 חוברת כ"ה ישיבה שפ"ז הישיבה השלוש-מאות-ושמונים-ושבע של הכנסת העשרים-וחמש יום שני, י"ז באייר התשפ"ו (4 במאי 2026) ירושלים, הכנסת, שעה 11:01 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 4 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026 4 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 6 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026 7 חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים): 7 יבגני סובה (ישראל ביתנו): 10 שרון ניר (ישראל ביתנו): 12 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 13 מזכיר הכנסת דן מרזוק: 14 הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026 14 מירב כהן (יש עתיד): 14 ולדימיר בליאק (יש עתיד): 16 מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 17 טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 19 יסמין פרידמן (יש עתיד): 22 דבי ביטון (יש עתיד): 24 משה טור פז (יש עתיד): 25 סימון דוידסון (יש עתיד): 26 נאור שירי (יש עתיד): 29 שלי טל מירון (יש עתיד): 35 עדי עזוז (יש עתיד): 37 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 39 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 43 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 47 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 52 נעמה לזימי (העבודה): 55 גלעד קריב (העבודה): 56 עודד פורר (ישראל ביתנו): 62 מירב בן ארי (יש עתיד): 65 יואב סגלוביץ' (יש עתיד): 69 מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 71 יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 73 יסמין פרידמן (יש עתיד): 76 סימון דוידסון (יש עתיד): 77 שלי טל מירון (יש עתיד): 83 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 84 עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 88 עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 89 סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): 90 גלעד קריב (העבודה): 93 מירב בן ארי (יש עתיד): 99 סימון דוידסון (יש עתיד): 108 אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 111 יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): 113 ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 114 ינון אזולאי (ש"ס): 116 חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים): 120 << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברות וחברי הכנסת שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני, י"ז באייר התשפ"ו, 4 במאי 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת – דוח מיוחד של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנושא: היבטי משילות בנגב, ביקורת מעקב מורחבת. הודעת שר הביטחון על מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שרון ניר, דן אילוז, מרב מיכאלי, משה סולומון, יצחק קרויזר, אלון שוסטר ומירב בן ארי בנושא: העלייה בתלונות על אפליה בעבודה כלפי משרתי מילואים ובני זוגם. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה למזכיר הכנסת. << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026 << הצח >> [מס' מ/1947; דברי הכנסת, חוב' כ"ב, ישיבה 383; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הנושא הראשון שעל סדר-היום: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026, לקריאה השנייה והשלישית. רק רגע. << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> אנחנו נמתין להגעת החוק. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> ואנחנו כמובן ממתינים להגעת החוק ממש בכל רגע. בינתיים אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת - - - << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> אי-אפשר להתחיל - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אי-אפשר להתחיל? אז מתי זה מגיע? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> ממש בדקות הקרובות. אנחנו נמתין לחוק - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> מה אנחנו נעשה? הפסקה? << קריאה >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << קריאה >> אני חושב שנמתין. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> נמתין. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> כמה מילים על ל"ג בעומר. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אנחנו רק נמתין לתשובה. אם זה עניין של עד חמש דקות, אנחנו נמתין פה. אם זה יהיה יותר מחמש דקות, אני אכריז על הפסקה. מייד נקבל תשובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> שלוש דקות. טוב, נמתין עוד קצת. ננצל את ההמתנה לברך את תלמידות ותלמידי מכינת הנגב. נכון? זה אתם? אז ברוכות וברוכים הבאים לכנסת, טוב שאתם איתנו כאן. אנחנו ממתינים להגעה של הצעת החוק שכותרתה מסומנת פה, ומייד לכשהיא תגיע אנחנו נתחיל את הדיון. אני רואה שזה מתעכב. רבותיי, אני אקבע הפסקה של עשר דקות. אנחנו נצא להפסקה של עשר דקות ובדיוק בעוד עשר דקות נכנס את הישיבה שוב. הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:08 ונתחדשה בשעה 11:16.) << הפסקה >> << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> חברי הכנסת אנחנו מחדשים את הדיון. הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת החוק לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת אנחנו עוברים לנושא הראשון שעל סדר-היום: הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026, לקריאה שנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, יושב-ראש ועדת הכספים, להציג את הצעת החוק, בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת החוק: התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות ובחלק מהוצאות השכר בעקבות מבצע שאגת הארי. כמו כן, מוצע לקבוע מסלול לפיצוי בעד נזקים עקיפים עבור עסקים שנגרם להם נזק ישיר בתקופת מצב הלחימה. ועדת הכספים קיימה דיונים רבים במטרה לטייב את ההסדר, שדומה בבסיסו להסדר שנקבע במבצע עם כלביא. במסגרת זו דנה הוועדה בנושאים האלה: הכנסת יישובים נוספים בגליל העליון, בצפון הגולן ובשני יישובים בגליל הדרומי בהתאם להנחיות פיקוד העורף. המשמעות של הדבר הזה היא שהיישובים הללו ייכנסו לתוך מתווה המחזורים. מתווה המחזורים, למי שלא מכיר, הוא מתווה שבעצם מפצה עבור הכסף שהיית אמור להרוויח באותה התקופה, ביחס לתקופה המקבילה. זה המתווה המיטיב ביותר. מה שהצלחנו לעשות הפעם – אני מוכרח לציין את ההירתמות גם של אנשי מס רכוש וגם של אנשי האוצר – הוא לייצר פרמטרים שיכניסו עוד, לא מעט, ערים ויישובים לתוך מתווה המחזורים. הפרמטרים שעל בסיסם זה נקבע הם הימשכות מגבלות פיקוד העורף בדרגה גבוהה למעלה מ-45 יום, מצב אדום או כתום; הנחיות מחמירות של פיקוד העורף לתקופה נוספת של תשעה ימים במדרג כתום מעבר לכל הארץ; זמני התגוננות בטווח של אפס עד 30 שניות במשך חודש לפחות; סמיכות לאזור בעצימות לחימה גבוהה; סמיכות לגבול לבנון או לאזור קו העימות ותחולה חלקית או מלאה של הנחיות פיקוד צפון במרחב. פה גם המבחן של להכניס, אם יש פה, חמישה פרמטרים היה מבחן מקל מאוד, ואם היה רק פרמטר אחד שהיה על הגבול, אז הכניסו. ולכן, יש לא מעט יישובים ואנשים פרטיים שפנו אליי לאחרונה ואמרו: איך יכול להיות שאנחנו לא בפנים? אנחנו בדיוק כמוהם – לא, אם אתם לא בתוך הדבר הזה, אם אתם לא בדיוק כמוהם בהתאם לפרמטרים שקבענו, שהוחלו, כמו שאמרתי, בצורה המרחיבה ביותר. דבר נוסף וחשוב מאוד זה מנגנון לחיצת כפתור לחמש שנים. עד עכשיו, כל פעם שהיה מצב חירום היינו צריכים להמתין שהאוצר יגבש מתווה, ואז להגיע לדון במתווה ולאשר אותו – הדבר הזה יצר עיכוב גדול לבעלי עסקים בזמן עד שמגיע אליהם הכסף. המנגנון פה תקף למשך חמש שנים, זאת אומרת, כל פעם – אנחנו מקווים כמובן שלא יהיו יותר מצבי חירום לעולם, אבל אם כן יהיה מצב חירום במשק פה, אז המנגנון ייכנס באופן אוטומטי, ויוכלו להתחיל להיות משולמות מקדמות לבעלי עסקים בצורה מהירה ביותר. בענף המלונאות – חלק לא מבוטל מבתי המלון, בעיקר אלה שאירחו מפונים, שנת ההשוואה של הפגיעה שלהם תהיה שנת 2023, לפני חרבות ברזל. הדבר הזה יגדיל בצורה משמעותית את הפיצוי שיקבלו בתי המלון, ויש פה בהחלט בשורה משמעותית בנושא הזה. נשות המילואים – העסקים של נשות המילואים שנפגעו כתוצאה משאגת הארי יקבלו פיצוי במסגרת המתווה הזה. נקבעו להן תנאים מקילים מעבר לעסקים רגילים, מתוך הבנה שהן נושאות בנטל משמעותי מאוד כאשר בני או בנות הזוג שלהן נמצאים במילואים, ולכן יש התייחסות ספציפית לבני זוג של בני מילואים. יש פה גם הצמדה למדד – כל הסכומים שהיו קבועים בחוק מחרבות ברזל הוצמדו למדד, והם מעודכנים נכון לכרגע. הגדלנו את התמיכה לעמותות ב-40 מיליון שקל. המשמעות היא שהסכום שבו מדינת ישראל תסייע לכל אותן עמותות על הפסד ההכנסות שלהן במסגרת הזו גדל כמעט פי שניים מהמתווה הקודם. נושא נוסף וסופר-משמעותי הוא נושא החל"ת. אנחנו הצלחנו במסגרת החוק הזה – וכאן אני חייב לציין את ראש הממשלה שנכנס לאירוע, ואחרי שהבין אותו נתן הנחיה לביצוע, להפוך את חמשת הימים הראשונים שבהם המשק היה סגור לימים שבהם ניתן יהיה להוציא את העובדים לחל"ת. המשמעות היא שכלל עובדי המשק יוכלו לקבל חל"ת בתקופה הזו, והדבר הזה בעצם מרחיב משמעותית את הסיוע לעובדים גם לאותם עסקים מעל 400 מיליון שקל שלא נמצאים במתווה הנוכחי. כל העובדים במשק, בעיקר העובדים הקטנים והמוחלשים שעובדים בחברות הגדולות בדרך כלל, יוכלו לקבל את חמשת ימי החל"ת, ויש פה בהחלט בשורה גדולה בנושא הזה. ישנם נושאים נוספים שטיפלנו בהם ולא נמצאים ספציפית בחוק הזה. בנושא ארנונה, החלטנו שביישובי קו העימות תשלומי החזר בגין ארנונה ישלמו ישירות ממס רכוש לרשויות המקומיות. ולמה אנחנו עושים את זה? מכיוון שהרבה עסקים נמצאים, בטח במקומות האלה, בסוג של מצוקה, וכאשר מגיע להם כסף, הרבה פעמים הם שמים אותו ומשלמים אותו איפה שכואב ואיפה שלוחץ, ואז פתאום שכחו לשלם ארנונה, ואז יש להם חזית מול רשות מקומית, שיש לה הרבה מאוד כלים בחוק לגבות את החובות שלה בצורה די אגרסיבית. ולכן רצינו לפטור בעלי עסקים מהתעסקות מול רשויות מקומיות, וכספים על ארנונה יועברו ישירות להם. בנוסף, משרד האוצר יחד עם משרד התיירות הגיעו לסידור שיועבר סכום נוסף של 35 מיליון שקלים, שאמור להיות מחולק על ידי משרד התיירות לכל אותם מקצועות תיירות נכנסת, מורי דרך, דברים מהסוג הזה, שכבר תקופה ארוכה בעצם נמצאים כמעט בלי עבודה, והדבר הזה נועד לייצר להם איזושהי עבודה בינתיים, כדי לשמור בחיים, מה שנקרא, את האנשים האלו, שמאוד מאוד חשובים למדינת ישראל ומאוד חשובים לתיירות במדינת ישראל, במקצוע שלהם, מתוך תקווה שנושא התיירות ישתקם פה בקרוב. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות וכן בקשות רשות דיבור. לנוכח חשיבותה של הצעת החוק, אבקשכם לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> יישר כוח ותודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים. כעת, כאמור, נעבור להסתייגויות. להצעות החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל והעבודה. ההסתייגות הראשונה לסעיף 1 היא של קבוצת ישראל ביתנו. היחיד שנוכח כאן הוא חבר הכנסת יבגני סובה, ואני מתכבד להזמין אותו לנמק את ההסתייגות, בבקשה. עד חמש דקות לרשותו של אדוני. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מתכנסים כאן שבוע לפני חזרתה של הכנסת מהפגרה על מנת לדון במשהו שהיינו צריכים לדון בו כבר בשבוע השני של המלחמה. אני מברך, כמובן, על הצעדים שיש לנקוט, אבל אני שואל את עצמי למה – למה לקח כמעט חודשיים לממשלה להכין את הדבר? חודשיים הממשלה לא מסוגלת להסביר לבעלי עסקים, לעצמאים, לכל מי שנפגע כתוצאה מהמלחמה וממשיך להיפגע כי המשק לא ממש חזר במאה אחוז – למה לממשלה לקח חודשיים לעשות את זה? אחרי הקורונה, אחרי הסבבים, אחרי המלחמות, אחרי 7 באוקטובר – חודשיים לקח לממשלת ישראל לאשר כאן בכנסת מתווה פיצויים, כאשר אנחנו כבר מהיום הראשון אמרנו: בכל מה שקשור למאמץ המלחמתי לא תהיה אופוזיציה. שבו איתנו, דברו איתנו, נתקדם. למה? למה תושב בקריית שמונה או בנהריה או בראש פינה או ברמת הגולן צריך להמתין חודשיים ללא מענה, ועכשיו הוא ישאל את עצמו: מתי זה בכלל ייכנס לתוקף, מי בכלל יסייע לי במצוקה שאני סובל ממנה? גם בתקופת "הפסקת האש", במירכאות, כפי שאתם מכנים אותה – איזו הפסקת אש בצפון? מישהו מהקואליציה יכול לעמוד כאן ולהגיד: כן, יש הפסקת אש ואנחנו ניצחנו את חיזבאללה? אז שני הדברים האלה מתקשרים אחד לשני: ממשלה שלא מסוגלת להכריע במלחמה מול החיזבאללה גם מקרטעת בנושא של הפיצויים, כי זה הולך ביחד. אתם לא מסוגלים לתת מעטפת כלכלית לאותו חייל מילואים, או למשפחתו, שפעם אחר פעם מקבל צו ועושה 300, 400, 500, ימי מילואים, כי אתם לא מסוגלים לגייס אנשים אחרים שיקלו את העומס. ועכשיו אותו חייל, בעל העסק, לא מצליח להבין, עם כל הביורוקרטיה שיצרו לו מטעם הממשלה. אני רוצה להגיד לכם שלא מעט אנשים קרסו כלכלית. לא מעט אנשים, לצערי, גם התגרשו במהלך החודשים האחרונים, כי העומס הכלכלי משפיע גם על המצב הפסיכולוגי. לא מזמן פורסמו נתונים, שלמעלה מ-60% מאלה שעשו שירות מילואים נמצאים במצוקה כלכלית, מצוקה נפשית. ואנחנו, העיקר שאנחנו שומעים ריקודים של מפלגת השלטון באילת. רואים ושומעים ריקודים. מצאתם זמן לעשות ליכודיאדה באילת בזמן שהצפון קורס, בזמן שאין הפסקת אש בצפון, בזמן שבעלי עסקים לא יכולים לפתוח בצפון, בזמן שאנשים לא יכולים לשלוח תלמידים לבתי הספר כי כל הכטב"מים האלה מגיעים מעבר לקו הצהוב. העיקר שיש ריקודים בפריימריז באילת, בליכודיאדה. איך אומרים? זאת שירת הברבור של הקואליציה הזאת, זאת שירת הברבור של הממשלה הזאת. עוד כמה חודשים ואתם תשבו כאן בספסלי האופוזיציה, ואנחנו נחליף את הממשלה הרעה הזאת. אין לי מילה אחרת לתאר את הגועל הזה, את היחס שלכם לאנשים שפעם אחר פעם מחזיקים את הנטל של השירות על הכתפיים שלהם. ואצלכם – כאילו זה בסדר. אתם מדברים במונחים: תראו מה היה יכול לקרות לו אנחנו לא המשכנו. חבר'ה, אתם הממשלה, הייתם צריכים לעשות את זה לפני חודשיים. הייתם צריכים קודם כול לתת כסף, קודם כול לסייע ולתמוך, אחר כך להתחשבן. אגב, זה אותו דבר גם בנושא תשלומי הפיצויים להורים שמשלמים על מעונות יום. לא הבאתם פה פיצוי אמיתי. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> הבאנו. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> לא הבאת. 100% לא הבאת. חנוך, לא הבאת 100%. הבאת 75%, לא 100%. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אתה טועה. יש מקדם מיוחד של - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> זה לא 100%. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אז אני אומר לך שאתה טועה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אני אשמח אם אני טועה. אני אשמח אם אני טועה, כי אני מקבל – אני יכול להראות לך פניות בווטסאפ. אתה יודע שאני שילמתי על הגן של הילדה שלי 50%. << קריאה >>חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני אומר לך - - - << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אז תקשיב, אם אתה יודע להגיד לי שאני טעיתי ואני אקבל את ההחזר הזה, אני הראשון שאעלה לכאן ואגיד שצדקת. בוא נסכם. כי אני עד עכשיו לא קיבלתי שום רמז שהם יקבלו 100% על הגנים ועל מעונות היום. << קריאה >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים): << קריאה >> אני אגיד את זה בדברי הסגירה. << דובר_המשך >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אתה תגיד את זה, אני אשמח לראות את זה, אם זה נכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחבר הכנסת סובה. חברת הכנסת שרון ניר מעוניינת לנמק, בבקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, במלחמת מצווה הכול יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. האתגרים הביטחוניים שאיתם מתמודד צה"ל מאז 7 באוקטובר לא מותירים מקום להתלבטות. מדיניות הפטור מגיוס למגזר החרדי חייבת להיפסק לאלתר. על אף ההכרזות על הפסקת אש בעזה, בלבנון, באיראן – המציאות האסטרטגית מלמדת שכולן ריקות מתוכן. האויב מנצל את ההפוגות האלה על מנת לבנות את כוחו ולהיערך מחדש לסבב הבא. בתוך כך צה"ל נדרש לכוחות רבים וכשירים בכל הגזרות, ולוחמי המילואים נקראים לעוד ועוד סבבי לחימה בתכיפות שלא הייתה כמותה בעבר. המציאות האינטנסיבית פוגשת את ציבור משרתי המילואים, שהינם רק 4% מהאוכלוסייה בגילים הרלוונטיים, ובפועל משרת מילואים פעיל נקרא לצו 8, למאות ימי מילואים ומותיר אחריו בית, משפחה, לימודים, עסקים. מדובר בפגיעה ישירה במאות אלפי בתי אב במדינת ישראל, וזה עוד לפני שהזכרנו את הנזק העצום למשק כולו. האבסורד הוא שבעוד הציבור המשרת נאנק תחת העומס והשחיקה, הממשלה מקדמת חוק השתמטות שמלבין פטור גורף ל-100,000 תלמידי ישיבות בריאים וכשירים לשירות צבאי. ממשלת 7 באוקטובר מונעת אך ורק משיקולים פוליטיים צרים שגוברים על צורכי הביטחון. הממשלה הכושלת מתעדפת את המשתמטים על פני המשרתים. היום ברור לכולם, וגם למשרתי המילואים הפעילים, לאחר שנתיים וחצי של לחימה עקובה מדם, שהאויב המר לא ויתר על האידיאולוגיה הקיצונית, ולכן נדרשת נוכחות קבועה של צה"ל באזורי החיץ בעזה, בלבנון וגם בסוריה. המסקנה היא אחת: חייבים לעבות את כוח האדם בצה"ל בסדיר. צה"ל הוא מערכת של כלים שלובים. כל עוד החרדים לא יתגייסו, אנשי המילואים ימשיכו לתפור תעסוקה מבצעית בהיקפים חסרי תקדים. אם עד 7 באוקטובר נקראו משרתי המילואים ל-25 ימים בממוצע במשך שלוש שנים, הרי מאז 7 באוקטובר משרתי המילואים משרתים כבר 600 ו-700 ימי מילואים. המחסור בחיילים עומד על 12,000 חיילים, שזה תומכי לחימה ולוחמים, אבל המחסור הזה רק הולך וגדל, והרמטכ"ל אייל זמיר כבר הניף עשרה דגלים אדומים, מחשש שהצבא פשוט יקרוס לתוך עצמו. משרתי המילואים הנוכחיים, אלה שמגיעים, הם לא מובנים מאליהם. לא לעולם חוסן. האמת צריכה להיאמר: מדובר באנומליה ובחוסר שוויון משווע. אנשים קורסים תחת הנטל, ומדינה חפצת חיים חייבת לשנות את המשוואה. חוק הפטור מגיוס הוא עוול מוסרי כלפי אוכלוסיית המשרתים בצה"ל. בפרשת מטות משה רבנו אמר לשבטי ישראל שלא רצו להילחם: האחיכם יבֹאו למלחמה ואתם תשבו פה? ההגנה על העם היהודי היא חובה עתיקת יומין שמעוגנת בספר הספרים. אי-גיוס לצה"ל זה לא רק מעשה לא ציוני, זה מעשה לא יהודי. בנימה אישית – אני מסרבת לאבד תקווה. אתמול התגייסו לצה"ל לחטיבת החשמונאים לוחמים חרדים. אומנם הם רק מתי מעט, אבל יבואו עוד ימים טובים יותר, כי פשוט אי-אפשר אחרת. אני מברכת את אותם חלוצים שמוכיחים יום-יום שאפשר לנהל אורח חיים חרדי וגם לשרת בצה"ל. אזרחי ישראל, כשם שכולנו שווי זכויות, על כולנו לשאת בחובה אחת שהיא שירות בצה"ל. בממשלה הבאה שנקים נחוקק חוק גיוס אחד לכולם בגיל 18. ואני רוצה לומר, באמת, אתמול היה בבקו"ם גיוס. חיכו להרבה יותר, הגיעו בסוף סביב 100 לוחמים. אותם צריך להעלות על נס. אני מצפה לשמוע מילה מכל באי הבית, ברכה גדולה לאותם אלה שכבר הגיעו, כי המציאות חייבת להשתנות. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. << נושא >> מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת << נושא >> << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. << דובר >> מזכיר הכנסת דן מרזוק: << דובר >> תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026 << הצח >> (קריאה שנייה וקריאה שלישית) << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> כעת אני עובר לחברת הכנסת – מוותרת. אם כן, אין עוד מסתייגים בהסתייגות 1 לסעיף 1. עוברים ליש עתיד, בבקשה. חברות וחברי הכנסת של יש עתיד, אקרא לפי הסדר: חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כנסת נכבדה, זה כל כך סימבולי לראות את מה שקרה בחגיגות יום ההולדת של השר איתמר בן גביר. כמעט כל פרט שם מכיל סימנים של טירוף ואובדן ערכי מוחלט. בזמן שהפשיעה משתוללת בממדים חסרי תקדים – לא היו לנו דברים כאלה: אלימות ברחובות שהולכת וגואה, בני נוער נרצחים ברחובות, אלימות נגד נשים, רצח נשים, סמים, סחיטה, איומים בכל פינה. ועל רקע נתונים שאני חושבת שבאמת היו גורמים לכל אדם עם מיליגרם של בושה להתפטר ולהסתגר בביתו עד אחרית הימים, להשפיל ראש על כזה כישלון – על רקע כל זה, השר הכושל ביותר בתולדות מדינת ישראל, והעבריין המורשע כמובן, איתמר בן גביר, החליט דווקא לעשות חגיגה, כי יש לו הרבה מה לחגוג. המצב כל כך טוב, אז הוא מחליט לעשות חגיגה, ועוד איזו חגיגה. איזו חגיגה. קודם כול, צריך תפריט. אז בן גביר בחר מקום. וכיאה לעבריין, הוא בחר דווקא במסעדה של מי שקיבל אישור חורג להקים עסק קטן בנחלה שבה הוא חי, אבל בפועל אותו אדם הפעיל מסעדה בשטח של שלושה דונם ובלי שהוא גר במקום. אז מי שאחראי על המשטרה שאמורה לאכוף את החוק, עושה את החגיגה שלו במקום עם עבירות שימוש או בנייה. מה שנקרא, הלך הזרזיר אצל העורב, ולא בפעם היחידה לאותו ערב, כי אל החגיגות הגיעו הרבה אנשים מכובדים. אל החגיגות הגיע גם המצית המתבריין מרדכי דוד, זה שמתקבל פה בכבוד. והגיע גם נוכל הקריפטו, כדי שיהיה מגוון – כל המובילים בתחום הפשע. ולכל הפקה שמכבדת את עצמה צריך גם ניצבים. אז בן גביר הזמין גם ניצבים: שורה ארוכה של קציני משטרה בכירים, בכירים מאוד, שכנראה שמעדיפים חנופה על פני אכיפה. ולסיום, קינוח – נשלפה העוגה: פרובוקציה להאדרת פולחן המוות. עוגה שמעוצבת כמו חבל תלייה עם הכיתוב המעצים, המרגש, שנוגע ללב: לפעמים חלומות מתגשמים. אז איתמר בן גביר חולם על חבל תלייה. חגיגות יום ההולדת של השר בן גביר נראו כמו מפגש פסגה של עבריינים, כמו סצנה מהסרטים של קופולה, ראיתם? הסדנק? זה כמו סצנה בסנדק – סצנת הסיום של שלטון החוק. אני חושבת על כל השוטרים והשוטרות, האנשים הערכיים האלה שהתגייסו למשטרה מתוך ערכים, מתוך דאגה למדינת ישראל, ועכשיו הם רואים את המפקדים שלהם מתרפסים וחוגגים בחברת העבריינים. ואני חושבת על כל הפושעים במדינה, מה הם בטח חושבים לעצמם, רואים את איתמר בן גביר ומוצאים בו מודל לחיקוי. אפשר להתקדם מהעולם הזה. סוף-סוף אחד מהם בעמדה כל כך בכירה, ממש מודל השראה. זאת הדייסה שבישלה לנו ממשלת 7 באוקטובר, וכולנו משלמים את המחיר. בסוף כשבני נוער רואים עבריינים ורואים שר שהוא בעצמו עבריין מורשע, אז מה אתם חושבים שהם יעשו? זה המודל לחיקוי שלהם? יהיו בחירות. אנחנו נחליף את הממשלה הזו. אנחנו ננקה את האורוות ונחזיר את שלטון החוק למדינה, ואת איתמר בן גביר – אל מקומו ואל גודלו הטבעי, כפי שראוי שיהיה. אני מגיעה לכאן מדיון על האלימות הגואה בקרב בני הנוער. משרד החינוך לא אסף את הנתונים הנדרשים. כל מערכת החינוך במצב קשה מאוד. אבל אתם יודעים מה? הדוגמה האישית שאנחנו נותנים להם היא הגרועה ביותר. כשבן אדם כמו מרדכי דוד, שהצית אוטובוס, מתקבל פה בכבוד, מה ילמדו בני הנוער? כשיש לנו עבריין מורשע עם עשרות תיקים במשטרה ושמונה הרשעות, אז מה אנחנו מצפים שבני הנוער ילמדו? כשיש לנו יושב-ראש של ועדת החינוך, שגם הוא נחשד בזה שהצית מסגד, והורחק מאזורים במדינת ישראל כי הוא מחולל אלימות אלה – הדוגמאות שאנחנו נותנים? מה הפלא שבני הנוער מתנהגים כפי שהם מתנהגים? << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. נעבור לוולדימיר בליאק. אבל רק למען הסדר הטוב – רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו. ולדימיר בליאק, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> בסבב הבא. מאה אחוז. עד חמש דקות, אדוני, לרשותך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מתווה הפיצויים לעסקים ולשכירים, שמגיע הבוקר לאישור של הכנסת, מגיע באיחור של חודש וחצי לפחות. ממשלה אחראית, ממשלה מתפקדת, ממשלה שאכפת לה מאזרחים שעובדים ומשרתים הייתה מאשרת את המתווה כבר באמצע חודש מרץ – אגב, כפי שאני הצעתי לשר האוצר עוד ביום הראשון של המלחמה. ממשלה אחראית, ממשלה מתפקדת, ממשלה שאכפת לה, הייתה משלמת מקדמות לבעלי עסקים עוד לפני חג הפסח. זה מה שממשלה מתפקדת הייתה עושה. אבל בחודש מרץ הממשלה הזאת העדיפה לחלק 6 מיליארד שקלים, כספים קואליציוניים פוליטיים, ולהעביר חוקים להגברת השליטה של הרבנות הראשית בחיי האזרחים, כי זה הדבר היחיד שחשוב באמת לממשלה הזאת: ביזה תקציבית ושמירה על הקואליציה. המתווה הזה – והייתי חלק בכל הדיונים – למרות כמה שינויים ושיפורים שהוכנסו בו, משקף היטב את היחס המזלזל של נתניהו וסמוטריץ' למגזר העסקי. יש פה מענה חלקי בלבד לעובדים ולמעסיקים בנושא של החל"ת. אחרי שנתיים וחצי של מלחמה אין בו בכלל מענה למענק על פגיעה ממושכת. מענקים לעסקים הקטנים עם מחזור עד 300,000 שקל בשנה לא הוגדלו, כמו גם תקרות של הפיצוי. ואין בו בכלל מענה לענפים מיוחדים כמו תיירות, אירועים ותערוכות, עסקים עונתיים ועוד. אולי אולי אם למתווה הזה היו קוראים מתווה של אורית סטרוק, אז שר האוצר היה הרבה יותר נדיב. אבל זה לא המצב. בסופו של דבר, הממשלה הזאת ממשיכה לפגוע פעם אחר פעם בישראלים שמשרתים, שעובדים, שמשלמים מיסים – וזה מה שאנחנו נתקן אחרי הבחירות; הממשלה הזאת מעודדת משתמטים ועבריינים – וזה מה שאנחנו נתקן אחרי הבחירות; הממשלה הזאת מנהלת מדיניות כלכלית מופקרת שפוגעת במשק ובעתיד המדינה – וזה מה שאנחנו נתקן אחרי הבחירות; הממשלה הזאת פעם אחר פעם לא עמדה ביעדים שהיא עצמה הציבה בתקציב המדינה, ופעם אחת בתקציב 2026 גם לא הצליחה לעמוד ביעד הגירעון – וזה מה שאנחנו נתקן אחרי הבחירות; הממשלה הזאת גרמה להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה של 1993 ולגידול שנתי של עשרות מיליארדי שקלים בתשלומי החוב הלאומי שלנו – וזה מה שאנחנו נתקן אחרי הבחירות; הממשלה הזאת העלתה מיסים על מעמד הביניים – וזה מה שאנחנו נתקן אחרי הבחירות; הממשלה הזאת הביאה את ישראל לצמיחה שלילית לנפש ולירידה ברמת החיים – וזה מה שאנחנו נתקן אחרי הבחירות; הממשלה הזאת היא ממשלה מגזרית שאכפת לה רק מעצמה – וזה מה שאנחנו נתקן אחרי הבחירות. אני רוצה מכאן להבטיח לאזרחי מדינת ישראל: התיקון בדרך. כלכלת ישראל זקוקה היום להתחלה חדשה ולהנהגה כלכלית אחראית ומקצועית – וזה מה שאנחנו נעשה אחרי הבחירות. אנחנו נעשה את התיקון הגדול, אנחנו נחזיר את כלכלת ישראל לפסי הצמיחה, אנחנו נעלה את דירוג האשראי, אנחנו נחזיר את אמון המשקיעים. התיקון בדרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת רון כץ – לא. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> אוקיי. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה. צודק חבר הכנסת הרצנו, כי כבר עברנו את שמו. אנחנו לא חוזרים אחורה, אבל בסבב הבא הוא יקבל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשותכם, אני רוצה להתחיל בפנייה אישית לכמה מצמרת המשטרה: מפקד מחוז ירושלים ניצב אבשלום פלד, מפקד מחוז מרכז ניצב אמיר כהן, מפקד מחוז דרום ניצב חיים בובליל, מפקד מחוז ש"י ניצב משה פינצ'י, מפקד המשמר הלאומי ניצב נחשון נגלר, ראש אגף משאבי אנוש נציב אלונה שושן, ראש המינהלת להגנה אזרחית ניצב פרץ עמר, ראש אגף תכנון וארגון ניצב יוסי רופא, המזכיר הביטחוני של השר ניצב סמי מרציאנו, נציב שב"ס רב-גונדר קובי יעקובי, נציב כבאות והצלה רב-טפסר אייל כספי. מה חשבתם לעצמכם כשהגעתם להשתתף באירוע פוליטי, אירוע פוליטי של מפלגת עוצמה יהודית? מה חשבתם שיהיה המסר שאתם משדרים לציבור כשאתם משתתפים באירוע יחד עם עבריינים כמו מרדכי דוד, חוגגים יחד עם בדוקאים כמו בנצי גופשטיין ושפי פז? מפקד מחוז דרום, בזמן שאתה חגגת במסיבה עם עוגת יום הולדת של חבל תלייה, בבאר שבע ירו על מפגינים בינתיים ברובה איירסופט, והמשטרה כמובן לא הייתה במקום. ואתה, מפקד מחוז ירושלים, במקום לחגוג במסיבה עם עבריינים, אולי הגיע הזמן לטפל באלימות הגזענית שצומחת בירושלים. במשמרת שלך יריקות, גידופים ודחיפות של אנשי דת נוצרים הפכו לעניין שבשגרה. לפני כמה ימים בהר ציון הותקפה באכזריות נזירה רק כי היא נזירה. ואתה, מפקד מחוז ירושלים, מתרועע עם בנצי גופשטיין, מי שקרא לנוצרים "ערפדים מוצצי דם". מפקד מחוז ש"י, רק בשבת, במחוז שלך, היו עוד פרעות של יהודים שהגיעו לכפר ג'אלוד, הציתו קווי חשמל, יידו אבנים לעבר בתים, וכוח מג"ב שהגיע למקום עלה על דוקרנים שהניחו הפורעים. ואתה, מפקד המחוז, חוגג במסיבה בהשתתפות מעודדי הטרור היהודי. ידע עם ישראל שצמרת משטרת ישראל בחרה לחגוג באירוע פוליטי פוליטי פוליטי, עם שר עבריין מורשע שדרדר את המשטרה לתחתית, לימים השחורים ביותר שידעה; ידע עם ישראל שכנראה שכחתם שמוניתם לשרת את הציבור, לא את השר או את רעייתו. 112 נרצחים מתחילת השנה, שיא של כל הזמנים. שלשום בשפרעם, עוד רצח. האדי סואעד, בן 28, צעיר עם צרכים מיוחדים, נרצח. המשטרה בהובלת השר הזה מאפשרת לכנופיות קטינים להטיל אימה על התושבים בכל הארץ, בדרום תל אביב. המשטרה בהובלת השר הזה לא נלחמת בתופעת הפרוטקשן, שרק הולכת ומתעצמת בכל רחבי הארץ. הרצח של ימנו זלקה והרצח של דסטאו צ'קול זעזעו את המדינה. אבל כנראה שזה רק הפרומו. האלימות היא בכל מקום וכבר אין מורא. תומכי הרוצחים של ימנו הגיעו לבית המשפט וקראו למפגינים ולבני המשפחה של ימנו זיכרונו לברכה: "היום אני רוצח עוד אתיופי", כי הדם הותר, כי כבר אין בושה. אזרחי המדינה, בהיעדר ביטחון אישי, נותרים חסרי אונים, פוחדים לצאת לרחוב, כי הציבור מאבד אמון במשטרה שקציניה חוגגים עם עבריינים, כי לעבריינים אין פחד משלטון החוק, נהפוך הוא: הם נהנים מרוח גבית. זה מה שנהיה מאיתנו, והכול קשור להכול. קיצונים משיחיים איבדו את הבלמים. בשם הדת הכול מותר. האלימות המשיחית איננה רק נגד נוצרים ומוסלמים. ניסיון הלינץ' בחיילות בבני ברק, ביקור הפתע של המתפרעים החרדים בחצר ביתו של קצין המשטרה הצבאית הראשי, תקיפת העיתונאית טויזר בהפגנה בירושלים – ועכשיו ראיתי שהם נערכים לעימות עם שוטרים במירון. ציוד חובה – כך כתוב בפלייר – של שוקר עם גז פלפל, אקדחי גז, פצצות עשן, תחת הכותרת: הבא להורגך השכם, שלוש נקודות. אז מפקדי משטרת ישראל, אני פונה אליכם, עצרו את הסחף. זכרו את הציווי והערכים שהביאו אתכם להתגייס למשטרה. זכרו את הקוד האתי שלמדתם בפו"ם. זכרו שתפקידכם להגן על הציבור. תתעשתו. תחזירו את המשטרה להיות ארגון ממלכתי ואפקטיבי. מדינת ישראל זקוקה למשטרה מקצועית וחזקה. בקרוב תקום כאן ממשלה אחרת, ממשלה ממלכתית שתחזיר את המשילות, למען המשטרה אך בראש ובראשונה למען אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה לגברתי. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה, עד חמש דקות לרשותך. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה. שלום, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדרך לירושלים מכרמיאל, בכל הערוצים בתקשורת, רדיו, אינטרנט, אני רואה הודעות, וכולם מדברים על אלימות בקרב בני נוער: לאן פני הנוער שלנו? לאן פני החברה שלנו? אני לא אתעלם, ואני רוצה לדבר על הנושא הזה כאן בכנסת, ואני בטוחה שלא אהיה חברת הכנסת היחידה שתדבר על הנושא הזה היום, כי היום בבוקר פורסם דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמשתף אותנו, דוח פשוט מזעזע. נתון מזעזע: כ-7,000 תיקים פליליים נפתחו השנה לבני נוער, וזאת עלייה של 26% בהשוואה לשנה הקודמת בפתיחת תיקים פליליים לבני נוער. זה ממש נתון דרמטי. ואני לא רוצה להצדיק, אבל באמת צריך להכיר בכך שעברנו תקופה די קשה בחמש השנים האחרונות – גם קורונה, גם מלחמה ותמרונים וחוסר יציבות מתמשך. דור שלם גדל במציאות של חרדה ואי-ודאות. ואתם יודעים מה? אספר לכם על עוד משהו מזעזע, תופעה נוספת שאני נחשפת אליה כל פעם שאני נוסעת מהצפון לירושלים: אני רואה בעיניי בצמתים ילדים קטנים שעומדים בצומת או קופצים על רכבים ומקבצים נדבות. זה מזעזע, וזה לא מזעזע רק אותי. תושבי כרמיאל, תושבי משגב שעוברים בכביש הזה, גם כל מי שנוסע מכיוון עכו, מצפת לעכו, רואים את הילדים האלה, גם ברמזורים של טמרה, ובכלל בגליל. פנו למשטרה, ולא פעם, וזה לא עזר, זה לא פתר את הבעיה. ילדים עדיין נשארים שם, שנה אחרי שנה, גם בחום של הקיץ וגם בקור של החורף. זאת חרפה והפרת זכויות חמורה. ילדים ללא חינוך, ללא הגנה. אתם מבינים שקיים חשש לסחר בבני אדם ושהיית ילדים שלא כחוק. מאיפה הילדים האלה? הם ללא אזרחות וללא תעודה ישראלית. אנחנו לא יודעים מאיפה הם מגיעים, מי מכניס אותם, מי מציב אותם ברמזורים ומי מנצל אותם. מדינה שחתומה על אמנות בין-לאומיות לא יכולה להרשות לעצמה הפקרת ילדים. זו הפקרת שלטון החוק, אוזלת יד של המערכות, בושה וחרפה. והגיע הזמן לפעול מיידית. היום הילדים האלה בני שמונה, בני עשר, והם זורקים עלינו זבל. ומחר, בעוד חמש, שש שנים, הילדים האלה לא יסתפקו בפרובוקציות, ולא יסכנו רק את החיים שלנו ושלהם בזה שהם קופצים על רכבים ברמזורים. הם יסתובבו עם סכין, יכול להיות שהם יסתובבו עם נשק אחר, ויסכנו את חיי הילדים בחברה שלנו, כי הם לא למדו משהו אחר, הם לא מכירים חיים אחרים. וזה קורה כאן במדינה האהובה שלנו. אנחנו נדהמים פעם אחרי פעם מהאלימות בחברה הערבית. לאחרונה אנחנו עדים למקרים קשים ומדאיגים בקרב בני נוער יהודי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תוכלי בבקשה להתכנס לסיכום עוד מעט? << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד חצי דקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני עוזר לך, שלא תישארי בלי דברי סיום. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> האלימות בקרב החברה שלנו, גם בקרב בני נוער יהודים, היא מזעזעת. אני רוצה להגיד שאנחנו צריכים לקחת אחריות על התופעה הזאת. זה לא רק להזדעזע שימנו זלקה נרצח באכזריות על ידי בני נוער – אנחנו צריכים לעשות הכול כדי למגר את התופעה ולהוות דוגמה אישית כחברי כנסת. וטוב שאתה יושב כאן. אדוני היושב-ראש, אתה סגן יושב-ראש הכנסת. אני לא אשכח את ההשפלה שעברתי כאן ממך לפני חודש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבל שלא אמרת את זה בזמן שהוקצה לך. הואיל ורשות הדיבור הסתיימה - - - << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תהיה לך זכות דיבור, ואתה תוכל להגיב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. לא, לא, לא. אבל סיימת את רשות הדיבור שלך. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אבל אני הרגשתי כזאת השפלה. אתה דוגמה לאותה אלימות. אתה נותן גושפנקה לאלימות ולביטוי אלימות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. << דובר_המשך >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אפשר לא להסכים ולהגיב אפילו בסרקזם ובעוקצנות, אבל לא בצורה בוטה כמו שאתה והחברים שלך עושים. לא מקובל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. את אשר היה לי להבהיר הבהרתי. הייתי מצפה ממך למעט-מעט יושרה ולספר שהגעתי אלייך ללשכה ופניתי אלייך כמה פעמים כדי להבהיר שלא הייתה בכוונתי לפגוע אישית. אבל זה שלך. סיימת את רשות הדיבור. << קריאה >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << קריאה >> אתה לא התנצלת, וכשהגעת לא הייתי מוכנה לדבר כי בכיתי. בכיתי בגללך כי פגעת בי והשפלת אותי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הדוברת הבאה חברת הכנסת יסמין פרידמן. סיימת את רשות הדיבור שלך. סיימת את רשות הדיבור שלך, חברת הכנסת טטיאנה. חמש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, באמת, שבוע מלא במאורעות. רבות נאמר על אירוע הליכודיאדה. רבות נאמר על אירוע הליכודיאדה, אירוע הניתוק המפואר, שבזמן שתושבי הצפון היו תחת אזעקות, מפלגת הליכוד בחרה לחגוג. עכשיו, אם אתם כבר חוגגים – באמת אין לי בעיה עם אירוע ליכודיאדה בימים כתיקונם – למה לא לעשות את זה בצפון? לפחות לתת להם קצת פרנסה, להיות איתם, לתת להם את האופציה לבוא לדבר איתכם קצת. אבל לא, בואו נרד לדרום. נתרחק. ואם כבר עשיתם את זה בדרום, מישהו מכם טרח – בבקשה תגידו לי שכן. אני לא קובעת, אני שואלת. בבקשה תגידו לי שכן, שמישהו אחד מכם טרח בדרך לאילת לעצור אצל המשפחה של דסטאו צ'קול, שהיה אמור להתגייס אתמול ונרצח על ידי בני נוער. כי רבים, באמת ובצדק, הלכו למשפחה בפתח תקווה. זה קרוב, זה במרכז. אבל מי עצר בבאר שבע לבוא ולנחם את המשפחה? אז לפחות הייתם עוצרים כשהייתם בדרך לאילת. הלוואי שאני טועה ושמישהו כן עצר. ואז אנחנו רואים מה קורה שם באירוע הניתוק הזה, ושומעים את השרה עידית סילמן, שקוראת לעצמה מצילת המדינה. עידית סילמן הצילה את המדינה מהכנסת חמץ לבתי החולים. באמת, אני גרה בבאר שבע כל חיי. גם לפני החקיקה של הכנסת חמץ לא היה חמץ בבית חולים. היה איזשהו כבוד הדדי. מתי תבינו שאי-אפשר לכפות דברים בכוח? זה לא עזר. אבל מצילת המדינה, אין לה בעיה שהיא חלק מממשלה שבה נטבחו 1,200 איש. היא הצילה את המדינה, עזבה ממשלה כדי להיכנס לממשלה. ממשלת הטבח. לא מספיק שבע חזיתות. עידית הלכה וחשבה וייצרה איזשהם שלטים לתלות על הדלת, שבהם היא אומרת: אל תפריעו לנו, שמאלנים, לנצח במלחמה. אז יש שבע חזיתות, אבל עידית פתחה חזית נוספת נגד חצי מדינה בערך. השמאלנים הם האויב של עידית, שרה במדינת ישראל. הם אלה שגם מפריעים לה ולממשלה שלה לנצח בכל החזיתות. הינה, הם מצאו את הסיבה. לא ניהול כושל, לא אפס יכולת קבלת החלטות. אני בכלל לא מדברת על העשייה במשרד שלה שהיא מתחת לכל ביקורת, ושבכל השישי-שבת האלה אני ויוראי היינו צריכים לטפל באירוע שבכלל היא אמורה לטפל בו ולא אנחנו. השלט הנוסף היה: שמאלנים, אל תפריעו לנו לנקות את מערכת המשפט. אבל לא מפריע לה. אין לה צורך לנקות את המפלגה שלה מעבריינים. יש שם רק 14 אנשים תחת כתבי אישום, חקירות, מיליון ואחד דברים. זה לא מפריע לה. כל הדברים האחרים מפריעים לה. ואחרי שסיימנו עם אירועי הליכודיאדה – אגב, אלי דלל, אני חושבת שאתה היית היחיד, ואני מקווה שאני לא עושה לך נזק בזה – שאמר במפורש: זה לא הזמן לחגוג, זה לא הזמן לעשות את האירוע הזה. זה מנותק. אני סופר מעריכה את זה, ואני רוצה לקוות שיש גם מצביעי ליכוד שיש להם זכות הצבעה בפריימריז, שידעו גם להעריך את הדברים החשובים שאמרת. ואז הגיע מוצאי שבת, ואנחנו עדים לחגיגות יום ההולדת של השר לביטחון לאומי עם עוגת חבל התלייה. עכשיו, באמת, לא נעים לי להגיד, אם אני הייתי מביאה לבעלי עוגה עם חבל תלייה, הוא היה מרגיש מאוים. כאילו, מי מביאה לבעל שלה עוגה עם חבל תלייה? זה נראה לי כאילו מטורף. עכשיו, עזבו שזה אירוע שהיו בו אנשים בעלי תפקידים במשטרה שלא אמורים להיות. זה מעולם לא קרה. מעולם לא היה הערבוב המטורלל הזה שבו יושבים בכירי המשטרה עם נחקרי המשטרה, עם עבריינים מורשעים, באותו אירוע. מה זה מסמן לשאר הבכירים במשטרה? לא תבואו – לא תקודמו. ראינו מה עשו לקצינה מצטיינת, שהוא לא רצה לתת לה. אגב, השר הזה עדיין מסתובב ומשקר לכולם שהחוק שלו של תליית מחבלים קשור לנוח'בות של 7 באוקטובר. הינה, אני חוזרת: שקר מוחלט. זה לא כולל את הנוח'בות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חברת כנסת פרידמן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> כבר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מזמן. << דובר_המשך >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני אמשיך בסיבוב הבא. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או-טו-טו. תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון, חמש דקות לרשותך, גברתי. בבקשה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו בפתחו של ל"ג בעומר. היום בערב אנחנו נדליק את המדורות, וכל מי מאיתנו שמסתכל על המדורה, רואה אש, רואה אור, רואה את הניצחון על החושך. דבר נוסף: רבי שמעון בר יוחאי, שהיה איש של עקרונות, של תורה, שמוביל ומלווה – בימים הקשים, גם כשהיה הטבח הנוראי ב-7 באוקטובר, גם אני מצאתי את עצמי מתחננת אליו, להציל את משפחתי בקיבוץ כפר עזה. אבל היום אני דווקא רוצה להתחנן, להתחנן, לשנות את הממשלה הנוראית הזאת. לא יעלה על הדעת שקורים כאן דברים בשטח ואנשים עסוקים בלשמור על הכיסא שלהם, ופחות אכפת להם מהאזרחים. אני יוצאת מוועדת זכויות הילד, ועדה שדנה בנושא אלימות של בני נוער, והשאלה הראשונה ששאלתי את יושבת-ראש הוועדה – אגב, אני חברה בוועדה הזו: על מה אנחנו מתפלאים? על מה אנחנו מתפלאים? נושא החרמות זה פחות אלימות? לא ראינו ילדה בסרטונים שיורקים עליה, מכים, מרביצים? אני שואלת, איפה אנחנו? אני רוצה לשתף אתכם שאני חושבת שמבחינתי זה בדיוק מה שקורה. השבוע אני יושבת בחצר ביתי. מול הבית שלי יש מגרש משחקים. שני ילדים בגילאים חמש-שש, לא יותר, שיחקו ואז אחד אומר לשני: אם אתה לא מחזיר לי, אני דוקר אותך. חברים, ילד בן שש מדבר על דקירה כאילו הוא נותן איזו סוכריה. שימו לב לנרמול. וכשהוא אומר: אני דוקר אותך – אני לא אתפלא שלמוחרת הוא יצא עם סכין, כי צריך לדקור עם משהו. ממשלת ישראל, ראש הממשלה, תתעוררו, הרחובות בוערים. אני כבר לא מדברת על המצב הנורא של הביטחון. כשאני אתמול מקבלת הודעה כתושבת שדרות: לא להיבהל, תכף אתם תשמעו רעשים ופיצוצים, אבל זה בסדר, זה הצבא שלנו. נכון, זה הצבא שלנו, שאני מוקירה ומצדיעה לו, אבל בסוף זו גם הנפש שלנו. ואני שואלת, עד כמה? שנתיים ומשהו אירוע עזה לא הסתיים? ואנחנו עכשיו ממשיכים עם אירוע איראן. ולמה לא מתקבלות פה החלטות נחושות שרואות את טובת מדינת ישראל והאזרחים שלה? במקום זה מתעסקים כמעט בכל מה שלא קשור לאזרחי מדינת ישראל. גם היום, כשאנחנו צריכים להצביע על הטבות לעצמאים, או חוק שיאפשר להם את ההטבות האלה – תגידו, אתם הסתכלתם עליו? אתם חשים את זה אצלכם בבית? חשתם את זה בכיס, חבריי חברי הכנסת ויושב-ראש הוועדה? לא הופקדה לך משכורת? לא היית צריך לשלם מיסים? לא שילמת גנים? ולמה אני שואלת? למה? לכולנו ידוע שיש תקציבי ענק שנווטו למקומות ולמשרדים מיותרים – שלא קורה איתם כלום, אגב. מישהו שמע עליהם בתקופת הפגרה? מישהו חשב שאפשר לעשות? אז אני קוראת מכאן, חברים, תצילו את הילדים שלנו, תצילו את מעמד הביניים שלנו. ופה המקום שלי לומר שאני חשה גאווה ותקווה עצומה. אני קוראת גם לאזרחי מדינת ישראל. השבוע התאחדו ראשי ממשלות לשעבר, חבר הכנסת לפיד ובנט. הייתה כאן ממשלה מצוינת. איזה כיף שלכם יש את הזכות לבחור. אנחנו לא צריכים להיות הונגריה, אנחנו מספיק נבונים וחכמים לבצע את השינוי הזה כאן במדינת ישראל למען הדורות הבאים. תודה רבה. אי-אפשר להגיד "חג שמח" ביום כזה קשה, אבל תדליקו את המדורות, תברכו ותדעו: יש תקווה, ביחד ננצח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה טור פז. גם לרשותך, אדוני, חמש דקות. בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הערב יציינו המוני בית ישראל את ל"ג בעומר. היום הזה מסיים לחלק מהעדות את מנהגי האבלות של ספירת העומר, לא לכולם; חלק ימשיכו עוד שבועות. אז חוץ מלהדליק מדורות יש עוד כמה דברים שנוהגים בימים האלו. לפי המסופר במסורת היהודית ובחז"ל, רבי עקיבא הוציא בימים אלו את כל תלמידיו, 24,000 במספר, מהישיבות. היו לו 24,000 תלמידים – את כולם עד האחרון הוא הוציא להפסיק ללמוד תורה כדי להילחם במרד בר כוכבא, וכולם מתו. אז אפשר לומר שהם מתו בקרבות, אבל חז"ל אומרים שהם מתו במגפה, וגם נותנים לזה הסבר – על מה מתו 24,000 תלמידי רבי עקיבא? על שום שלא נהגו כבוד זה בזה. ומכאן, אדוני היושב בראש, אנחנו מגיעים מהימים ההם לזמן הזה. בואו נשאל את עצמנו, איך בסימן הכבוד של תלמידי רבי עקיבא נראית ההנהגה היהודית במדינת היהודים? יושרה, חבר הכנסת דוידסון? אפשר לעשות "פחח" במיקרופון? ענווה? כבוד? הממשלה הזו גורמת למחלוקת של קמצא ובר-קמצא להיראות מנומסת. לא מפסיקים לטנף. לא מפסיקים – תסתכלו על עצמכם – לטנף, ללכלך, להשחיר. זו שיטה ודרך. הינה, בשבוע שעבר הודיעו שני ראשי מפלגות על איחוד – בנט ולפיד, רצים ביחד. עכשיו, אפשר לא להסכים, אפשר לא להיות חלק מזה. אפשר לבקר, אפשר גם להציע אלטרנטיבה. אבל מה עשו כל אלה שיהדותם עסקנותם? מה הם עשו? הם קפצו לא לאחל בהצלחה, גם לא לאתגר לגופו של עניין, לא להציע שיפורים ומשהו טוב יותר, אלא מה? לטנף. רעל, השחרות, לשון הרע, דיבה – הכול היה שם. כבוד זה בזה? אפס. חברים יקרים, במקורותינו נאמר: לא המדרש עיקר, אלא המעשה. לא מספיק לספור ספירת העומר, גם לא לעשות סיום מסכת ולהתחיל את מסכת חולין בימים אלו. גם לא להישמר ממוזיקה או להסתפר. כתוב "רחמנא ליבא בעי" – השם רוצה את הלב. את המדרש אולי מקיימים, אבל מעשה – יש כאלה שייסעו הערב למירון, מחר, בניגוד להנחיות, יעשו מאמץ אדיר להדליק מדורה; אבל להתנהג כמו בני אדם? לנהוג כבוד זה בזה? אנחנו נציין היום בערב – אתמול היו 32 ימים לספירת העומר, וכאמור, וחלק מאיתנו גם יפסיקו מנהגי אבלות. ומה זה אומר? זה אומר לצאת לדרך אחרת – של תיקון, של בחירות. אז "איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי"? איך נצא לבחירות? עם מה נבוא לארבע שנים אל הבוחר – עם אחריות? עם עשייה? עם כבוד? או אולי עם ארבע שנים של הסתה? זה יהיה ההישג? ואני אומר באמת כאן, 24,000 תלמידי רבי עקיבא מתו על שלא נהגו כבוד זה בזה. בואו נלמד – כן, גם לתקופת בחירות – את הלקח הכי בסיסי של ימי ספירת העומר: בלי כבוד זה לזה, אין לנו קיום, אין לנו זכות קיום בארץ הזו. שספירת העומר לא תהיה זיכרון רק לאבל, אלא גם למציאות הראויה שלנו כאן. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה לך. הנואם הבא, סימון דוידסון. חמש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להתחיל לדבר על הנושא הזה שכתוב לנו פה על הלוח הגדול. הנושא הזה של סיוע, מענקים לעצמאים, היה אמור להיות הדבר הכי חשוב למפלגת הליכוד. הרי מפלגת הליכוד – אחד מהכלים הכלכליים הבולטים במשך כל השנים היה הנושא של פתיחת השוק, היה הנושא של לעזור לעצמאיים, היה הנושא של לקדם עסקים עצמאיים, כי בעצם העצמאים – שזה מעל 300,000 בעלי עסקים במדינת ישראל – הם המנוע של המשק הישראלי. עכשיו, מה קורה ביום שחס וחלילה מתחילה מלחמה? מה קורה כשמגיע איזה גורם עליון שסוגר לך את העסק? ב-28 בפברואר, ביום בהיר אחד, בעל עסק – ולא חשוב איזה עסק – היה חייב לסגור את העסק שלו. ברגע שהוא סוגר את העסק שלו, כמובן לא מגיעים לקוחות, אין תזרים של הכנסת כספים. הוא נכנס לתוך מערבולת כלכלית שהוא לא יודע איך יצא ממנה. עכשיו, אם, אם, אם חברי הכנסת שיושבים פה היו מנהלים עסק בחיים שלהם, היו מבינים מה זה לשלם ארנונה, מה זה לשלם שכירות, מה זה להחזיק את העובדים שלהם, מה העול הגדול הזה, אז הם היו מבינים שצריכים לעשות את הדבר הזה כמה שיותר מהר, כי בעל עסק, הדבר הכי חשוב לו זה הוודאות – הוודאות שהוא יקבל מענק כדי שיוכל להמשיך לנהל את העסק שלו. אז למה לכל הרוחות לקח לכנסת הזאת, לממשלה הזאת, חודשיים להגיע לפתרון של המענקים לעצמאים? למה לכל הרוחות, אחרי שמדינת ישראל עברה את הקורונה, ועברה מלחמה, ואחרי זה עוד מלחמה, ואחרי זה עוד מלחמה – למה לכל הרוחות אין מנגנון שיודע לפצות את בעלי העסקים? למה לכל הרוחות בעל עסק צריך להגיע למצב שהוא לא ישן בלילות, הוא לא יודע איך הוא ישלם את השכירות, הוא לא יודע איך הוא יחזיק את העובדים שלו? למה לחכות חודשיים – חודשיים – לדבר הזה? עכשיו, זה לא נגמר בחודשיים. הוא לא יקבל את המענק מחר בבוקר. לא כולם הולכים לקבל את המענק. צריכים להבין שרק מי שקיבל את המענק בשנתיים האחרונות יוכל להגיש עכשיו בקשה ולקבל מקדמה על המענק הזה. כל השאר לא יקבלו את זה עכשיו, החודש הזה. זאת אומרת, אתה חייב להיות צבוע במערכת כבעל עסק שכבר קיבל את המענק. עכשיו, היה אפשר לפתור את זה. היה אפשר לפתור את זה מהר, זריז, ללא כל משך הזמן הזה של החודשיים, אבל זה פשוט לא אכפת לכם. לא אכפת לממשלה הזאת מהעצמאים. לא אכפת לממשלה הזאת מבעלי העסקים, ואנחנו רואים את זה בשלוש השנים האחרונות בצורה הכי בולטת. איזו רפורמה בתקציב האחרון הייתה למען העצמאים? איזה רפורמה קידמתם כדי לעזור לבעלי העסקים? איפה אתם רואים בכלל את העסקים הקטנים? אתם לא רואים אותם. הם לא חשובים לכם. זה לא מעניין אתכם. מה כן מעניין אתכם? רק ההישרדות. רק ההישרדות מעניינת אתכם. כל העצמאים לא מעניינים אתכם, כי אתם חושבים רק על דבר אחד: רק על הפריימריז, ורק מי שיגיע לבחור בבחירות. ועכשיו אני רוצה לגשת לעמיחי אליהו, איפה הוא? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> פה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עמיחי אליהו, חשבתי עליך כשראיתי אותך. ראית פעם את הסרט "ריקוד מושחת"? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> לא. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא ראית את הסרט "ריקוד מושחת"? יש סרט - - - << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> קראת פעם את פרק פ"ד בסנהדרין? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיב, סרט מאוד מאוד ידוע, "ריקוד מושחת". וכשאני ראיתי מה היה – מתי הייתה היום הולדת הזאת, ביום חמישי? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> מוצאי שבת. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מוצאי שבת. כשראיתי את האירוע הדרמטי של השר בן גביר, אני מייד נזכרתי ב"ריקוד מושחת". צמד המילים האלו זה בדיוק מה שהיה במוצאי שבת. זה ריקוד מושחת של השר בן גביר. חד-משמעית. אם השר בן גביר עושה יום הולדת ומגיעים לשם מצמרת משטרת ישראל, אחד אחרי השני, והשב"ס וכל האנשים ששולטים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> מה הבעיה? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> זה הבעיה ביום הולדת של פרס, ביום הולדת של איילת שקד. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - בכל הנושאים של משטרת ישראל, זה ריקוד מושחת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בן גביר פטריק סווייזי? << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> לא, עמיחי אליהו פטריק סווייזי. לא ראיתם? הוא הוביל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יישר כוח על הבקיאות והזיכרון. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> סנהדרין פ"ד – תבחן שם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שורה. << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> שורה. זהו. אתה לא מכיר את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא צריך יותר. חמש דקות לרשותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אני מרגיש לא נעים, אני לא יודע על איזה סרט אתם מדברים בכלל. כל אחד פה שר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יותר מעניין סנהדרין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא ראית? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא. באיזו שנה היה הסרט הזה? << קריאה >> שר המורשת עמיחי אליהו: << קריאה >> לפני שנולדת. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא הייתי בתכנון. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמעט חצי שנה, אני בטוח שכולנו זוכרים את האסון הנוראי שאירע בירושלים כששני פעוטות איבדו את חייהם כתוצאה – גם היו במעון לא חוקי, וגם הייתה שם דליפה של גז רעיל. לאחר אותו אירוע באמת מזעזע כתב השר קיש, שר החינוך, שאמון על החינוך במדינת ישראל: לנוכח האסון הקשה בירושלים, תינוקות חסרי ישע שילמו בחייהם במסגרת פרטית שפעלה ללא רישיון", בעקבות המקרה "הנחיתי את מנכ"ל משרדי להקים צוות בין-משרדי" – פה חשדתי – "- - - משטרה, שלטון מקומי, פרקליטות - - - תוכנית מערכתית לאיתור, אכיפה וסגירה של מסגרות פרטיות הפועלות בניגוד לחוק". פחד אלוהים. אני משאיר לכם, לקהל הרב שיושב בבית ופה – מה המסקנות, מה ההישגים של אותו צוות? כלום. שום דבר. אגב, בתקציב המדינה, אם אתה זוכר, חבר הכנסת בליאק, אתה זוכר ששאלנו איפה הכסף? כי הצוות הזה, בשביל שיהיו לו שיניים, צריך איזה כמה מפקחים. צריך להביא, לעבור, לראות את המסגרות הפרטיות – לא כל כך קשה, אפשר לעשות את זה יחסית בצורה יעילה. אבל כרגיל, כלום ושום דבר. וזה הזכיר לי שלפני שבועיים או שלושה שבועות הייתה תמונה אחרי ישיבת הממשלה, תמונה שבה ראש הממשלה, והשר לביטחון לאומי – אוהב החבלול, שבאמת יש לו קטע עם חבלים, ואני משאיר את זה לדמיון של כל אחד – יושב בתמונה. ראש הממשלה, שר החינוך והשר לביטחון לאומי: אנחנו נטפל במגפת האלימות הפושה בחברה הישראלית. תמונות. זה מה שעושה המדינה. עכשיו, מכיוון שאני מכיר אתכם, אני נוטה להגיד ששום דבר לא יפתיע אותי. אבל היום פתחתי בערוץ טלגרם שלא אציין את שמו, ואז אני רואה את מי שבאמת, אם היית שואל אותי – ככה, מעיר אותי משינה ושואל אותי: נאור, מי אתה חושב שהוא דמות חיובית בחברה הישראלית, שצריכה ללמד - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> נאור - - - << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף תקבל את התשובה. - - איך מורידים אלימות בחברה הישראלית, איך מפחיתים, איך מייצרים גשרים, איך מייצרים חברה יותר צודקת, הוגנת, שבאמת תביא לידי ביטוי ולמקסם את הפרט בחברה הישראלית? הייתי אומר לך, חבר הכנסת גלעד קריב, בגלל שאלת – רפי קדושים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אמן סלה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כפרה עליו. לפחות אתה רואה את האמת. איך הוא אמר היום בוועדה? תראו, מי שדקר, הוא לא התכוון לרצוח, הוא לא התכוון להרוג אותו, רק לדקור. שמע, זה כמו שאתה יוצא מהבית – אני, כשהייתי יוצא מהבית כשהייתי קטן - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתם עושים לו עוול. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עושים לו עוול, אמרה אחת שרק מדייקת את האמת ולא עושה עוול לשום ארגון. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני הייתי שם, שמעתי את כולם - - - ואני אומר לכם, הוא לא רצה - - - במוות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש. תעלי, תגידי מה שאת רוצה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היא מפריעה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הוא לא רצה - - - במוות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, בסדר. נעצור. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> טוב, תגישי תלונה לוועדת האתיקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. יש לך 15 שניות. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה רבה. זה כמו שאני הייתי קטן - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה שאני אגיש תלונה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא יודע, את מפריעה לי לדבר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אבל למה שאני אגיש תלונה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אמרת שאמרתי משהו לא נכון. תגישי תלונה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למה שאני אגיש תלונה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> את מפריעה לי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, תודה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני אומרת לך משהו, מה קרה? << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אל תגישי, אז אל תפריעי לי. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> השם ישמור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מיצינו. תודה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> השם ישמור. אני מבקש את 30 השניות האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קיבלת אותם. אני מוסיף לך, אבל בוא, אל תפתח דו-שיח. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, אין לי בעיה. זה כמו שכשיצאתי מהבית כשהייתי ילד, אימא שלי לא שאלה אותי: תגיד, שכחת את הסכין? לא, היא שאלה אם שכחתי את המפתח. לא מסתובב עם סכין. לקחת את הטלפון? לא, לא. לקחתי את הטלפון, אבל את הסכין השארתי בבית. יש קטע כזה שלא אמורים להסתובב עם סכינים. לא למרוח חמאה, לא לעשות סנדוויץ' וגם לא לדקור, אה – גם לא לרצוח. כי מה לעשות? מי שדוקר כנראה לוקח בחשבון שמשהו רע יכול לקרות. אני לא יודע, אבל זה רק אני. האלימות פושה בחברה הישראלית ואתם יושבים ולא עושים כלום. בוועדה לביטחון לאומי – לא שיש לי ציפיות, באמת, איפה שיש ציפיות, אין כריות, ושם אין כלום ושום דבר – אתה מצפה שיהיה איזה דיון, לראות איזה תוכנית לאומית למיגור האלימות בחברה הישראלית. אבל כלום. שום דבר. פשוט כלום. יותר חשוב לעשות דיונים של לימור סון הר מלך לגבי צורת החבלול שאתם שמים על דש המעיל שלכם. זה מה שאתם עושים. זה כל מה שאתם עושים, כשגיבורי התרבות של החברה הישראלית זה מרדכי דוד, זה רפי קדושים, שאגב, הבן שלו נעצר באשמה של שרפה והצתה של גלידה בהרצליה. כי למי זה לא קורה? מקסימום שכחת את הסכין, אבל את פח הבנזין אל תשכח. הוא יגיד לנו איך ממגרים אלימות בחברה הישראלית. ככה זה כשמי שמתעלל בתנינים, הופך להיות אח יקר של ניסים ואטורי ומקבל עט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אדוני, משפט סיכום, בבקשה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> משמע הוא היה כאילו זה שחתם על מגילת העצמאות. יחי מדינת חנמאל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת שלי טל מירון, חמש דקות לרשותך, גברתי. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> שכחת סכין? אל תשכח סכין, בן יקר. מה קרה? הוא רק רצה לדקור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שכשחשבתי על מה אדבר היום אני פשוט לא הצלחתי להחליט. היה לי מאוד קשה, כי קורים פה כל כך הרבה דברים הזויים שבאיזשהו אופן בלתי נתפס נרמלו אותם במדינה הזאת. באמת, היה לי קשה להתחיל. אני לא יודעת כמה אזרחי ישראל, מרוב ההצפה שעוברת פה, עוקבים, אבל גם הכבישים שלנו, כולל אתמול, הם כמובן שדה קרב מטורף. הרוגים בתאונות דרכים בלי סוף. כמובן, השרה מירי רגב עסוקה בדברים אחרים, יש לה טקסים לארגן לכבוד המנהיג העליון, ויש ליכודיאדה באילת שצריך ללכת לטפל בפריימריז, אבל תאונות דרכים – נשים את זה בצד, זה לא באמת באמת חשוב. הרחובות בישראל הפכו להיות המערב הפרוע. מדינה ללא משילות. באמת, אין לי דרך להגדיר את זה יותר טוב מזה. רציחות ברחובות, בני נוער, שלא לדבר על החברה הערבית. באמת, ביטחון אישי בתחתית של התחתית, מינוס ביטחון אישי. זוכרים את בן גביר בממשלת השינוי רץ כל פעם שקרה איזה משהו כשהיו פיגועים, כשקרו דברים? הוא רץ להגיד שהוא הפתרון והוא יביא את המשילות. אבל תסתכלו רגע רק על המספרים, על עובדות בשטח, מה קרה לנו מאז שהאיש הזה שר לביטחון פנים – כמה מאזרחי ישראל נרצחים ונהרגים. בואו נדבר לרגע על עוגת חבל התלייה ההזויה. אתם יודעים, כתחביב, יש לי איזה קטע כזה, אני מכינה עוגות מושקעות כאלה, בצק סוכר, קצפות, יודעת לעשות עוגות של הביוקר. אני לימי הולדת תמיד הייתי מכינה לילדים אלזה, דמויות מצוירות, דברים תמימים ויפים ונחמדים שמאחלים ליום הולדת. איזה ראש חולני יכול לחשוב על עוגה עם ציור של חבל תלייה? מה זה הקידוש הזה של המוות החולני, המטורף הזה? אני כל הזמן חושבת שעונש המוות הזה, כשמדברים רגע על הסוהרים שלנו ומי יצטרך לבצע את זה – תחשבו על התמונה הזאת בראש, מה האנשים האלה יצטרכו לעשות. אבל אתם יודעים מה עוד יותר הרגיז אותי? כמי שמתראיינת הרבה מאוד בתקשורת הבין-לאומית – ראיתי שפירס מורגן השתמש בתמונה הזאת של חבל התלייה על העוגה וכתב על זה. אני הראשונה שאוהבת להיכנס בפירס מורגן כשהוא אומר דברים רעים על המדינה, אבל מה יש לי לענות לו? השרים במדינה הזאת לא מבינים שיש השלכות למעשים שלהם מחוץ לזירה בישראל, ושוואללה, הדבר הזה רץ בעולם ועושה לנו עוד יותר distraction ממה שכבר יש ליחסי החוץ שלנו ולדעת הקהל העולמית על ישראל. ואז נזכרתי רגע שבמסגרת הליכודיאדה השרה סילמן, שהיא הסטייק האולטימטיבי המתהפך שעושה מה שטוב, האופורטוניסטית הכי גדולה במדינת ישראל, החצופה הזאת, הכינה את השלטים האלה על הדלת; ההסתה הפרועה המטורפת הזאת שהיא עשתה באילת. ואני אומרת לעצמי: אלוהים, מתה הבושה. איך היא לא מתביישת, איך היא לא מתחבאת מאחורי איזה קיר עם הפליק-פלאקים הפוליטיים שהיא עשתה? גם פה רצית להיות הילדה הכי טובה עד הסוף. באמת, בושה וחרפה. איזה הישג השרה הזאת הביאה? אשכרה טסה לכנס בניו יורק בחג ולא השתתפה בכנס בגלל החג, כאילו הציבור בישראל מטומטם, לא מבין כלום. ואז אני מגיעה לגולת הכותרת, תחום ההתמחות האישית שלי, כמובן, הניסיון להשתלטות על התקשורת. קרעי אוהב למכור לנו: פתיחת השוק, כל מיני שקרים בזויים. אתמול בישיבת הממשלה אישרו מינוי של יושבת-ראש מועצת הכבלים והלוויין. שימו לב מה קורה. החקיקה מתעכבת בוועדה, יש הרבה-הרבה בעיות עם החוק הזה. אז מה עושה קרעי? הוא מבצר את השליטה בתקשורת בשנת בחירות, בדרך מקבילה, דרך מינויים פוליטיים. קודם זה היה יושבת-ראש המועצה של הרשות השנייה ד"ר יפעת בן חי שגב, ועכשיו יוליה שמאלוב, חברת כנסת לשעבר שרצתה להתמודד בליכוד, ועכשיו היא מונתה. הוא גם עשה משחק הכיסאות כי הוא החליף ביניהם. פעם היא הייתה במועצה הזאת ופעם היא הייתה במועצה אחרת, ואז הם יספרו לנו שהם רוצים תקשורת חופשית ודמוקרטיה. שומעים? אנחנו רואים לכם ורואים אתכם ומבינים בדיוק-בדיוק מה אתם עושים. אבל ואללה, זה לא יעבוד לכם, אנחנו נדאג שתהיה פה תקשורת חופשית, דמוקרטיה נורמלית. אנחנו נחליף ונתקן את הטרלול המטורף הזה והנרמול של כל הדברים הבזויים שהממשלה הזאת עושה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, ההתפטרות שלו עוד לא נכנסה לתוקף. טוב, חברת הכנסת עדי עזוז. חברת הכנסת עדי עזוז. חמש דקות לרשותך, גברתי. בבקשה. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מרוב שיש כל כך הרבה נושאים קשה לבחור על מה לדבר בבית הזה, אני רוצה לדבר על זה שאתמול התפרסם הסדר טיעון על פעיל מחאה, שיש סרטונים שמראים שהאישום היה שהוא ביצע מעשה מגונה בשוטרת בעת מילוי תפקידה, והעונש שהוא קיבל הוא הסדר טיעון של 8,000 שקלים וארבעה חודשי מאסר על תנאי. מאחר שתחום המומחיות שלי ומה שאני עוסקת בו, גם בבית הזה וגם לפני כן, הוא נושא של אלימות מינית, לא הייתה לי בכלל שאלה. הוצאתי מייד פנייה לפרקליט המדינה ולמפכ"ל המשטרה לראות איך יכול להיות שיש ראיות כל כך מוצקות על הטרדה מינית, שלא לומר מעשה מגונה בציבור בשוטרת, וזה העונש. מה קרה? כל מחנה הימין עמד על הרגליים האחוריות ונהיה מגן עבירות המין בישראל. כל מחנה הימין פתאום נעמד על הרגליים האחוריות ולא הבין איך זו הפסיקה ואיך זה העונש בעבירות מין. אז בואו אני אגיד לכם: זו הענישה על עבירות מין בישראל. ואם כל כך כואבת לכם הבטן בקואליציה על עבירות מין, אז אולי נדבר על איך רק לפני חודשיים הצבעתם פה והפלתם הצעת חוק טובה על החדרים האקוטיים, לתת מענה לנפגעות אלימות מינית, לאפשר איסוף של ראיות על עבריינות מין בתוך החדרים. אתמול הייתי בבית החולים סורוקה בבאר שבע. הרופאה בחדר האקוטי ומנהלת החדר, העובדת הסוציאלית, עשו לנו סיור והראו לנו את החדר ודיברו על כאבי הבטן הגדולים שיש להן מהנושא של אלימות מינית בדרום, בפריפריה. בחדר האקוטי בסורוקה הנפגעות מגיעות לא פעם אחת. הן גם לא מגיעות פעמיים. הן מגיעות לפעמים גם שלוש פעמים. זה כמו דלת מסתובבת, כי אין מי שיטפל בהן. אבל אני לא שמעתי אף אחד מחברי הקואליציה נעמד פה על הפודיום ומדבר על עבירות מין כאילו זה איזה מונופול של צד אחד. המכתב שלי היה כל כך מרעיש, שהזמינו אותי להתראיין אצל אראל סג"ל וברקוביץ. מה כל כך מרעיש בגינוי ענישה בזויה על עבירות מין? תשאלו את עצמכם בבית הזה, איך הגעתם למצב שעבירות מין מעניינות אתכם רק כשזה מבוצע על ידי מחנה אחד כלפי צד אחד. ואותו דבר לגבי כל היתר. היום היינו בדיון בוועדה לזכויות הילד. מדהים. מדהים בעיניי לקיים דיון על למה הנוער עברייני. חשוב להגיד שלא כל הנוער בישראל עברייני. יש לנו נוער מדהים ונוער טוב, ילדים מתוקים, חכמים, חכמים יותר מהמבוגרים הרבה פעמים. יש לנו נוער יפה וטוב, אבל יש גם תופעות של נוער עברייני. והנוער היום, שמבצע את הפעולות האלה, שהוא בחלקו, מה שנקרא, ברצף הסיכון – פעם רצף הסיכון היה עם קריטריונים מאוד מוגדרים, והיום כמעט כל נער מגיע לשם. ואז מגיעים חברי כנסת, שמאשימים את ההורים – כי הורים היום בישראל, אני רק רוצה להגיד שגם להם קשה. יש חברות בישראל שהן יותר מוחלשות, שלהורים שם קשה, שהם איבדו את מקום העבודה שלהם, שהם איבדו את הפרנסה שלהם, שהם עדיין מחכים לפיצויים מהמבצע הקודם, שהם מנסים בעצם לקחת טיפולים והם לא מצליחים כי אין; אז גם המשפחות קורסות וגם הילדים בפנים קורסים. אבל אז מגיעים לדיון שמנסים לדבר על איך מתמודדים עם עבריינות נוער – ומי אחראי להתמודד עם עבריינות נוער? השר שאחראי למשטרה, שהוא בעצמו עבריין מורשע. שר שהוא עבריין מורשע, שביום הולדת שלו הוא מארגן מסיבה עם עבריינים מורשעים, שהם מתחבקים ביחד, לצד ניצבים בכירים ובכירים נוספים במשטרה, ואוכלים עוגה שיש עליה חבל תלייה. מה קרה לבלונים וקונפטי ומזל טוב? אולי השר צריך להתפלל לזה שאולי, חלילה, בני נוער לא יתחילו להסתובב עם חבל תלייה ברחוב, כי אין להתפלא, כשממש מבעירים שיח של אלימות, של שיסוי ושל פילוג; עבריינים בעצמם, ואז מתחבקים עם עבריינים, ואז תוהים איך הם לא מצליחים למגר עבריינות של בני נוער. למה? ככה. כי עבריינים לא יכולים למגר פעילות עבריינית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. אנו נעבור להסתייגויות של קבוצת חד"ש-תע"ל. חבר הכנסת איימן עודה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש סדר. יש סדר שנקבע. חבר הכנסת איימן עודה פעם שנייה, חבר הכנסת איימן עודה פעם שלישית – איננו נמצא. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים, יש סדר דין שנקבע והוסדר ושונה ועודכן, ואנחנו פועלים על פיו. אני לא מתכוון לשנות אותו עוד פעם. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, יש סדר. חמש דקות לרשותך. בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. בחזרתן מן העבודה, שלוש נשים מכפר מנדא: סנאא טהא, עולא זועבי ורנין טהא נהרגו בתאונת דרכים קשה ומזעזעת. אבל כבד נפל על כפר מנדא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברי סיעת יש עתיד, מעט כבוד לדובר. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תודה. זה אסון בכל מובן. תאונות הדרכים הן אחת מהסיבות המובילות לקטל ומוות, ובמקרה של סנאא, עולא ורנין, הן נהרגו יחד בתאונת דרכים ליד זרזיר. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) אני גם רוצה לדבר על מעשי הרצח. לצערי הרב, בחברה הערבית אם לא נרצחים, אם לא מתים מרצח, מתים או מתאונות דרכים או מתאונות עבודה, שזה שלוש סיבות שאפשר למנוע, וצריך למנוע, להפחית לפחות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אנחנו צריכים לעשות כדי - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> תאונות דרכים, אתה יודע, מה שעושים. עשו במדינות רבות שהורידו את תאונות הדרכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו, מה אנחנו יכולים לעשות? << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גם תשתיות, גם נהגים, גם שעות עבודה של נהגי משאיות שעובדים במקום רחוק – כשהוא חוזר הוא עייף, וכדומה. תשתיות, יש כבישים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ותרבות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - שהם סיבה. תרבות נהיגה, תרבות נהיגה אצל כל הנהגים. יש נהגים שלא מתחשבים בסביבה והם קוטלים ונקטלים. בארצות הברית, למשל, יש תרבות נהיגה לא טובה בחלק מהמדינות, ולפעמים אתה רואה תאונות דרכים קשות ביותר. אבל אצלנו זו ארץ קטנה יותר, אפשר אחרת ואפשר להוריד את מספר הנקטלים בתאונות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לצערנו, הרבה פעמים זה אפילו מקרב בני משפחותיהם. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה נקרא תאונות חצר, כשחוזרים אחורה וכדומה. בהחלט. אני רוצה להזכיר מקרה אחר, כבוד היושב-ראש. לפני שבועיים נרצח הצעיר ימנו זלקה בפתח תקווה, רצח מזוויע. ראש הממשלה, בפתיחת ישיבת הממשלה, גינה, התייחס. השר אבו נפחא צייץ ודיבר. המפכ"ל התקשר למשטרה ונתן הוראה להאיץ את החקירה, ואכן נמצאו האשמים ברצח ונעצרו. אני מקווה שהם ייענשו בכל חומרת הדין. כמה ימים לפני כן נרצח נער ערבי בצפון. עזבו, יותר מ-100 איש מאז תחילת השנה נרצחו בחברה הערבית, והאנשים האלה, או הילד שנרצח בבית הספר בוואדי עארה – ראש הממשלה לא פתח עם זה. אני לא רוצה להתייחס לבן גביר, כי בדרך כלל בן גביר שמח שערבים נרצחים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הוא מרים כוס לחיים - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא שמח, הוא שמח, הוא בחיים לא התייחס - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מה אתה מבלבל את המוח? אתם שמחים - - - בכלל. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - לא לרצח של ילד, לא לרצח משולש, לא לרצח של שניים. הוא מחייך כי - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תתכנס, בבקשה, לסיכום. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - "מוות לערבים" זו הסיסמה של עוצמה יהודית, וערבי רוצח ערבי – הוא מחייך, זה לא מזיז לו, זה לא מזיז לו. היועץ שלו, מה שמו, ההוא, הפשיסט - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת טיבי, זמן הנאום שלך הסתיים. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הניאו-נאצי, אמר - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת טיבי. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - טוב שהוא עושה את העבודה, אמר היועץ שלו, אחד המקורבים שלו. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - בחברה הערבית. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ולכן, ולכן כל עוד הממשלה מתייחסת ככה - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת טיבי, כיבדתי בגלל שאתה מדבר על נושא מאוד חשוב. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - אל הערבים כשקופים, אנחנו מבינים את העלייה במעשי הרצח. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימן. חמש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, חברי אחמד טיבי, אני רק אוסיף לדברים שאמרת, שגופשטיין, אחד מאורחי הכבוד ביום ההולדת המטורלל שעשה הגזען הפשיסט, אמר פעם: אומרים עליו, על השר, שהוא כושל. תראו מה קורה בחברה הערבית, הרציחות בחברה הערבית. כלומר, זה הניצחון שלו, זו ההצלחה שלו, של בן גביר. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מה הוא אמר? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה לא אנחנו אומרים. הינה, אחד החברים הטובים שלו אומר את זה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מה הוא אומר? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> גופשטיין אמר: אומרים על בן גביר: כישלון כשר משטרה; תסתכלו על מה שקורה, הרציחות בחברה הערבית. בדיוק, כן, כן. אין לך מה לענות על זה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> גופשטיין לא אמר את זה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמר את זה, אמר את זה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> רוצה להתערב? << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אמר את זה, זה לא עניין של התערבות. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> הוא לא אמר דבר כזה. אני יודע מי אמר את זה, אבל לא הוא אמר את זה. תבדקו את המקורות שלכם, כי אתם נוהגים לשקר קצת הרבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הגיע הזמן שתודו שאם שר, אשתו מכינה לו עוגה עם חבל תלייה, ואומרת: חלום שהתגשם, אני ממש - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> עונש מוות למחבלים. עונש מוות למחבלים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - לא רוצה לדעת על שאר החלומות של השר הזה. אני לא רוצה לשמוע מה הוא מחביא ולא מדבר עליו בפומבי. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אתם נגד עונש מוות למחבלים? אתם בעד המחבלים. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אבל המדיניות מאוד ברורה, המדיניות של להפוך את המשטרה לכלי פשיסטי כבר מתבצעת בשטח. יום לפני 1 במאי, ב-1 במאי, בעצם, לפני הפגנת 1 במאי, המשטרה של בן גביר נכנסת בסערה למועדון המפלגה שלי באום אל-פאחם. למה? לחפש חומר הסתה. הם נכנסים בלי צו חיפוש, בלי צורה חוקית, רעולים, נכנסים כמו גנבים וטרוריסטים ולוקחים דגל פלסטין שהוא, By the way , חוקי לגמרי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אפילו בבלפור. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אפילו בבלפור הוא חוקי ולגיטימי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שרה תלתה אותו בבלפור. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לוקחים אותו, כדי להפחיד ולהפיץ טרור נגד חברי מפלגה שהתכוננו לחגוג את 1 במאי. ואחר כך מגיעים לנצרת ועושים אותו סיבוב מסביב למועדון ומפחידים את הצעירים שהיו שם. אבל הם לא מבינים ששום דבר לא יפחיד אותנו. באעבלין, למוחרת, מתקשרים לחבר מפלגה בכיר ואומרים לו: או שאתה מוריד את הדגלים האדומים – עכשיו גם הדגלים האדומים הפכו לאיום אסטרטגי אצל כמה אנשים במדינה הזו – הם מבקשים שיוריד, אחרת הוא יתחרט. וכשהוא לא מוריד את הדגלים האדומים מעל המועדון של המפלגה, של מפלגה קומוניסטית, הם יורים עליו, על הבית שלו, והם יורים על המועדון. אני לא מפרידה בין שתי התקריות. ואני רואה את הקשר הישיר בין התנהלות המשטרה, והמתקפה החוזרת על חברי המפלגה שלנו ועל המועדונים שלנו בצורה בלתי חוקית, והפושעים הטרוריסטים שמנסים דרך יריות לאיים על החברים שלנו. אי-אפשר להפריד בין שתי התקריות ואי-אפשר לא לראות שיש קשר, כאשר ניצבים במשטרה, שאמורים להתרחק מהפוליטיקה, חוגגים לצד עבריינים טרוריסטים יום הולדת לפשיסט, השר הזה, שנקרא בן גביר. כך נראית משטרת ישראל, ובגלל שהחדירו אליה גם את הקומבינות הטרוריסטיות וגם את השחיתות הפוליטית, אנחנו מתבוססים בדמנו. אבל שום דבר לא יפחיד אותנו. נישאר במפלגה הזו, הקול הכי ברור נגד הפשיסטים. נרים את הדגלים האדומים בפני הפשיסטים - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. סיימת את רשות הדיבור שלך. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ונרים את דגל פלסטין גם כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חלומות באספמיה. חבר הכנסת עופר כסיף. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אני לא חושבת שהיושב-ראש - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חלומות באספמיה, והנושא הזה ייבחן במקומות המקובלים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היושב-ראש לא יושב כפרשן פוליטי ומגיב לחברים. אתה לא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא פרשן פוליטי, אני שומר על כללי אתיקה ועל דרך התנהלות והתבטאות מעל בימת הכנסת. חופש הפעולה שאני נותן והכיבוד וההכלה שאני נותן הם מעל ומעבר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין לך את הזכות להתנגד לדברים שלי. כשיהיה לך זמן דיבור, תדבר. אתה לא תנצל את המעמד, אתה לא תנצל את המעמד. וזה שאתה יושב-ראש לא נותן לך זכויות יתר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כשיש דובר שחורג מכללי האתיקה הוא יקבל בדיוק את מה שאני צריך להגיד, כי אם לא, אני חוטא בדיוק כמותו. תודה רבה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אדוני מתבלבל בין תפקידיו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - אתה ממש מבזה את התפקיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא מתבלבל. בבקשה רבה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> ממש אפילו בגדר ניגוד עניינים. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> אין לך זכויות יתר. זה שאתה יושב שם – אין לך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפסתי את השעון. מרגע זה חבר מפלגתך ברשות דיבור, את מפריעה לו. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, החלומות באספמיה שהוזכרו כרגע הם של מי שחושב - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת קריב. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> החלומות באספמיה, הביטוי שהושא כרגע – מי שחולם, ולמעשה מביא סיוט על כולם, הוא מי שטוען שדגלי הסוציאליזם האדומים ודגלי העם הכבוש, הדגל הפלסטיני, לא יונפו. הם כן יונפו. הם ימשיכו להיות מונפים. הם ימשיכו להיות מונפים כל עוד יש דיכוי, כל עוד יש כיבוש, כל עוד יש גזענות, כל עוד יש הדרה וכל עוד יש ניסיון להשתיק את כל מי שמרים קול אחר כנגד ההגמוניה הפשיסטית והגזענית ששולטת בחברה שלנו, בשנים האחרונות במיוחד, ובבית הזה עוד יותר. אנחנו רואים בשלוש וחצי השנים האחרונות, עוד לפני הטבח הנפשע של 7 באוקטובר ועוד יותר לאחריו, השתוללות רבתי של ארכי-גזענים, של כהנציונליסטים ארורים בבית הזה ומחוצה לו, שכל מה שמעניין אותם זה פולחן הדם והאדמה. זה סגידה למוות, להרס, לחורבן. מה שמעניין אותם זה לא חיים של איש, לא רק של הפלסטינים אלא גם של ישראלים. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה מדבר על חמאס. חמאס - - - דם ואדמה - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מה שמעניין אותם זה לראות כמה שיותר דם נשפך, כי מבחינתם הדם הנשפך הוא השטיח האדום של ביאתו של משיח השקר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הוא מוציא דיבה על לוחמינו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> זה מה שהם רוצים, זה מה שהם מטיפים לו, ולמרבה החרפה, יש להם כרגע גם את הכוח לממש את זה במדיניות נפשעת, בין אם היא בעזה, או בגדה המערבית, או בלבנון, או בתוך ישראל עצמה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, הוא מוציא את דיבת לוחמינו רעה, אתה לא יכול לאפשר לו את זה. הוא אומר שאנחנו מבצעים פשעים בעזה, אדוני. זה טירוף. זה טירוף הדעת. מה הולך פה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> ואנחנו נעמוד כאן ובכל מקום אחר, בין אם אלה צעדות האחד במאי, בין אם זה לעמוד לצד העם הפלסטיני הנלחם בגבורה על חירותו כנגד הגזלנים, הפושעים - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> למי אתה קורא גזלנים ופושעים? תראה מה הוא אומר פה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - הרוצחים בשטחים הכבושים, שחודרים לכפרים פלסטיניים, לקהילות פלסטיניות, גונבים מהם עדרים, מכים בהם, יורים בהם, שורפים את בתיהם - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נתתי לך. בסדר, הוא ברשות דיבור. זכותו. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - עוקרים את עציהם. הם נאבקים נגד זה, ואנחנו לצידם. ואני רוצה להגיד פה בצורה הברורה ביותר לעם הפלסטיני הנאבק על חירותו: אל ייאוש, עוד נגמור עם הכיבוש. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> לא נורמלי. אתה אויב העם היהודי. אויב העם היהודי. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מדינת אויב בסוריה. לך לסוריה, לך לעזה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מדינה פלסטינית קום תקום לצידה של מדינת ישראל. בכל השטחים שישראל כבשה בשנת 1967 - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אויב העם היהודי. תרד. לך למדינה אחרת. מה אתה עושה פה? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירושלים המזרחית, וכל עלובי הנפש שזועקים וצועקים פה, לא יעזור להם, הם יכולים להמשיך לצרוח, כי הרי חוץ מזה הם לא עושים כלום. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> עלוב נפש אתה. עלוב נפש אתה. אדוני, הוא קורא לי עלובת נפש. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הם יכולים להמשיך לברבר, הם יכולים להמשיך לזעוק. לא יעזור להם, ההיסטוריה נגדם. מה שאנחנו שומעים מצרחות האמוק שלהם - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אתה נגד העם היהודי. נגד העם היהודי. אויב העם היהודי. אויב העם היהודי. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - אתה חרפה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - זה את ההיסטריה של הפחד, את החרדה, את הפאניקה מכך שהולכים לזרוק אותם לכל הרוחות. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> מזה הם פוחדים, לכן הם צורחים. לכן הם כבר מראש - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת הכנסת גוטליב, נתתי לך. בואו נשמור על – בבקשה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - לעם שלך, למדינה שלך - - - תלך לסוריה - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לכן כבר עכשיו הם מנסים להכין את הקרקע כדי לא לפנות את מקומם. הם כבר עכשיו מכינים את הקרקע לאלימות, כולל רצח פוליטי, כדי לא לקבל את תבוסתם, הכתובה על הקיר - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אדוני, זו הסתה - - - מעל דוכן המליאה. << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - באותיות ענק. ואני מודיע פה קבל עם ועדה: לא יעזור לכם. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - די לגזענות שלך, די לפשיסטיות שלך - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אנחנו נעמוד נגדכם באש ובמים, בכל מה שנדרש, כדי לזרוק אתכם - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משפט סיכום, בבקשה. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - למקום שלו אתם ראויים – בית הכלא ופח האשפה של ההיסטוריה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אויב העם היהודי. מה אתה עושה כאן? לך למדינה אחרת. למה אתה צריך כסף יהודי, פרלמנט יהודי? למה? מה אתה עושה פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לך תדע מה תשמע עכשיו. חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עולה כאן היום כדי להתריע על קו ישיר ומסוכן שעובר בין המילים המורעלות "אולפני הטלוויזיה", לבין המציאות המדממת בשטח. בימים האחרונים נחשפנו לדברים המזעזעים של הפרשן בערוץ 14 דני נוימן – לקרוא בשידור חי לגירוש של אזרחים בדואים בנגב מהנגב, להגיד שצריך להעיף אותם לסיני ולשטח את הכול, זו לא דעה לגיטימית, זו הסתה גזענית מהסוג הנחות ביותר. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני לא רוצה לשמוע אותך בכלל. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> אני לא שואלת אותך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל הוא ברשות דיבור. << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> חשוב להבהיר לכל מי שמעלה על דעתו רעיונות של טרנספר: התושבים הערבים הבדואים בנגב חיים על אדמותיהם ההיסטוריות עוד מלפני קום המדינה. אנחנו פה אלפי שנים. (אומר בערבית:) אלפי שנים פה. זו מולדתם, אלה שורשיהם - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אתה מקבל - - - ואתה אומר שבמדינה פלסטינית, אז איזה - - - << דובר_המשך >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> - - ושום כוח בעולם לא יוכל להזיז אותם מארצם ומאדמותיהם. אני רוצה להגיד בגילוי נאות עליי כסמיר. קוראים לי סמיר מוחמד סלמן אמסלם סלימאן בן סעיד. ספרתי רק חמישה. אני נולדתי בשנת 1979. אבא שלי – 1919, סבא שלי – 1887, החמישי – זו משפחה קטנה, עדיין לא הגענו לעזאם, סבא של כל אל-עזאזמה, כל השבט שלנו; רק לסעיד, אבא של כל המשפחה שלי, 1760. יותר גדול בשנה מארצות הברית, שהוקמה בשנת 1760. אנחנו פה – שורשים לארץ, אנחנו פה כמו (אומר בערבית:) לא נזוז מהאדמות שלנו. ואני רוצה גם להגיד: הניסיונות להפוך אזרחים לפולשים הם שקר היסטורי שנועד להכשיר פגיעה בתושבים האלה. אני דורש מהרשות השנייה להשעות את נוימן ולהטיל סנקציות כבדות עליו ועל הערוץ שמאפשר שיתקיים שיח כזה על אזרחי המדינה. חבריי חברי הכנסת, ההסתה הזאת היא דלק לאלימות שאנו רואים בשטח. לפני יומיים ביקרתי בביתו של פארס אבו עראר. פארס אבו עראר קיבל כדור גומי בעין שלו, ליד מעבר מיתר. הבחור הצעיר הזה לא עשה כלום, הוא עשה את הניתוח הראשון והוא מחכה לשני, החיים שלו השתנו מאז שעבר את המקרה הזה. אמרתי, עכשיו הוא ממתין בדריכות ובכאב לניתוח השני. אני נמצא כל הזמן בקשר רציף עם פארס אבו עראר ועם משפחתו, אני שומע מהם על הכאב הפיזי ועל תחושת חוסר הצדק. ועוד מקרה, של משפחת אבו ג'ודה ליד מעבר מיתר. הורידו את האבא מרכבו והרחיקו אותו מהמשפחה שלו לפני יומיים. ועוד מקרה שלישי קרה עם בחור צעיר שקוראים לו אחמד ג'אסר אבו אלקיעאן, שהוכה על ידי המשטרה ביישוב ערערה בנגב, ולא עשה כלום, יש לי את כל הסרטונים. מתחילת השנה הזאת מדובר ב-19 מקרי רצח רק בנגב. אחוז הפיענוח של מקרי הרצח שואף לאפס. אני לא יודע. ברשות הפלסטינית האחוז הוא 100% ובירדן גם 100%, למרות שאין להם את הכלים שיש למשטרה אצלנו. התפקיד שלנו הוא להיאבק על ערך חיי אדם, אנחנו לא נשתוק מול ההסתה ולא נפקיר את מי שנפגע ממדיניות של יד קלה מדי. אנחנו רואים את כל המקרים האלה בימים האלה. כמה מילים בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). תודה רבה לך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. סיימנו עם הסתייגות קבוצת חד"ש-תע"ל בסבב הראשון. קבוצת העבודה – חברת הכנסת מרב מיכאלי – איננה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. << קריאה >> נעמה לזימי (העבודה): << קריאה >> אפשר לקבל את הדקות שלה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אפשר, אבל לא פה. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, חמש דקות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לרשותך, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. התכנסנו כאן עבור מתווה הפיצויים לעסקים אחרי מלחמת עם כלביא. אני רוצה לומר משהו בכנות: שאני מתביישת. אני מתביישת שעסקים קטנים ועצמאים בישראל נאלצים לכתת רגליהם, להתחנן לפירורים על מה שאמור להיות בטוח שהמדינה צריכה לעשות, שהמדינה צריכה לתת. אני מתביישת שענף התיירות, שנפגע כל כך, ענף המלונאות – מתחננים שיראו אותם כסקטור פרטי עונתי שנפגע. אני מתביישת שהמטפלות והמעונות הפרטיים צריכים שיפסיקו לומר להם שהם עסק, כי הן מטפלות בילדים שלנו ומגיעים להן פיצויים מובחנים, כי 75% מהמעונות לגיל הרך הם פרטיים, ואני איתכן. אני מתביישת שהעובדים והמעסיקים מתחננים שמי שהוציאו למלחמה יזכרו גם לפצות. כל כך בסיסי, ויש מאיפה, רק שהם מעדיפים לבזוז. אני מתחייבת לנוהל לחיצת חירום שייתן בעת משבר מענה לעסקים ולעצמאים, מתחייבת שנעשה את זה. הגשתי בשבוע שעבר חוק חדש בנושא, משופר. אני מתחייבת לשקם את ענף הגיל הרך, מתחייבת שנראה בתיירות ערך של צמיחה שהמדינה צריכה להשקיע בה. אני מתחייבת שנבנה כאן מדינה סולידרית שבעת משבר תושיט את היד ולא תסגור את ידה. אני מתחייבת לזה, זה השיקום וזאת תהיה תקומתנו. עכשיו, אני אתחיל במשהו אחר. העבריין שהואשם בסחיטה וחטיפה, רפי קדושים, הגיע היום לוועדה לשלום הילד, ואמר כך: אני מאמין שהנערים שדקרו את הנער ימנו זלקה, זכרו לברכה, כן, שנרצח, לא התכוונו להרוג אותו, רק לדקור אותו. ואללה, משהו חדש. חבורה של נערים התנפלו על בן אדם, דקרו אותו מכל כיוון, פוצצו אותו במכות, השאירו אותו לדמם, אבל הם לא התכוונו שהוא יירצח, רק לדקור אותו – כאיזה אקט מקל. זה טרלול מטורף שהוא הגיע להטיף מה לעשות עם אלימות נוער. האיש שהבן שלו לפני ארבעה חודשים הואשם שהוא חלק מהשחתת הגלידריה אוטלו בהרצליה, עבריין שהבן שלו הואשם בהשחתת גלידרייה בא ללמד על מניעת אלימות נוער וגם מסנגר על נערים שרצחו מלאך, אדם משכמו ומעלה. כשהייתי בשבעה שמעתי את הקהילה מספרת עליו – היית שם גם, יצחק, יחד איתי – שמעתי ונשבר לי הלב. לא התכוונו לרצוח, הוא אומר. לא הבנתי בשם מי הוא שם. זאת בושה שאתם מזמינים כל הזמן עבריינים להטיף לנו. למה הפכתם את השחיתות לדגל? למה הפכתם עבריינות לדגל? לא פלא שנרצחים ברחובות, לא פלא שכך המדינה. הרצח של ימנו זלקה ודסטאו צ'קול על ידי נערים צריך להיות לא רק נורת אזהרה אלא קריאת השכמה לכולנו לשיקום המדינה – ומה שקרה כאן, והחורבן. ואני אסיים בזה שאי-אפשר להתעלם מכך שמאז תחילת 2026 נרצחו 102 בני אדם בחברה הערבית על ידי ארגוני פשיעה, כמו כלום. אני אומרת לאימהות הערביות: לילדים שלכן מגיע ביטחון, מגיע ביטחון. אתמול נרצח בשפרעם צעיר עם מוגבלות בן 28, אבא שלו נרצח בשנה שעברה. מה נסגר איתנו? מדינה ריבונית. למה החיים נהיו כאן כל כך זולים וכל השאר התייקר, למה? ואני אומרת לכן, אימהות, אם אנחנו לא נדאג לחיים, אם אנחנו לא נדאג לביטחון האישי שמגיע לנו, דבר לא ישתנה. זה עלינו, עלינו לדאוג לקדושת החיים, לתיקון, לריפוי, למיגור הרצח והפשיעה. זאת המשמעות של מדינה ריבונית, של ישראל שבה כל אזרח הוא צלם. אכפת לי שנרצחים בני אדם, אכפת לי שאין ביטחון ברחובות, אכפת לי שהפשע הרים ראשו, ולכם לא אכפת. תפסיקו עם זה, תסתכלו על החיים, תסתכלו על בני אדם, תסתכלו על הדמעות, תסתכלו על החורבן, אנחנו חייבים לשנות את זה. ואנחנו מתחייבים שנעשה את זה, אנחנו נחיה כאן חיים טובים עבור כולנו, זה עלינו. << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ערוץ 14, פשיסטים, אתמול יאיר גולן אמר. לפטר את זיני. מה זה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. חמש דקות לרשותך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, מתוך שהזכרתי אותך, אדוני, אבקש לשאול אותך שאלה תורנית: אנחנו מדי פעם רואים אותך מעיין כאן בספרי הלכה ואגדה. יש לי שאלה תורנית, ואחרי זה אני אדבר על החוק. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני לא רב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא משנה, אבל אתה תלמיד חכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בן של רב. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ישנו איסור ללכת בחוקות הגויים, נכון? אתה מוכן להסביר לי מאיפה למדתם את המנהג להגיש דברי מתיקה בהקשרים של הסכסוך הישראלי–פלסטיני? אני לא מצליח להבין את מי בדיוק אתם מנסים לחקות כאשר חילקתם כאן בקלאוות אחרי האישור של חוק עונש מוות בקריאה ראשונה. ואת מי בכלל חיקיתם, ממי למדתם את המנהג של לעשות עוגת יום הולדת ועליה לשים חבל שקשור במיתתו של אדם? מאיפה למדתם את זה? מאיפה? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני אענה לך, מאיפה למדנו בעצם את המנהג של בחוקות הגויים תלכו - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עזוב, אתה תלמיד חכם, אל תענה על שאלה בשאלה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> רגע, שאלת שאלה, לא, אני אענה לך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> על זה אנחנו נדבר אחרי. אני רק רוצה לומר לך שאני באמת שואל את עצמי - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> רגע, מאיפה למדתם את המנהג של להגיש את הלחי השנייה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - מאילו מקומות במסורת ישראל אתם למדתם? כי דרך אגב, בעיצומם של ימי ספירת העומר - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> מאיפה? מה, מהברית החדשה? מאיפה למדתם את המנהג הזה? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אתה מבין, אדוני היושב-ראש? אתה יושב עם זקן בעיצומם של ימי ספירת העומר, אבל איתמר בן גביר ירא השמיים עושה הפנינג, מסיבת ענק - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> רגע, רגע. הלכה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - עוגות, בימי ספירת העומר. בקיצור, אתם אצלכם - - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה זה? - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני אסביר. עשו שם סיום מסכת. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> סיום מסכת. איזו מסכת? מסכת עונש מוות? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איזו מסכת? << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> סוטה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מסכת שחיתות שלטונית משטרתית? איזו מסכת? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני אומר לעצמי - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מסכת התחבקות עם עבריינים? איזו מסכת למדתם - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא בטוח שההלכה מעניינת אותך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - כשהפגשתם עבריינים וניצבי המשטרה בוועידת – מה? איזו מסכת למדתם? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא בטוח שההלכה מעניינת אותך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מסכת דרך ארץ זוטא? אולי למדתם את הפרק השבועי במסכת אבות כשהבאתם ניצבים של המשטרה למפגש פסגה עם עבריינים? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אבל שאלת שאלה – קיבלת תשובה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא, השר וסרלאוף, אני רוצה לומר לכם: אתם בושה - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> שאלת שאלה הלכתית, אז קיבלת תשובה הלכתית. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אחרי זה תענה. אתם בושה גם לדמוקרטיה הישראלית - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> זו שאלה אחרת אם ההלכה מעניינת אותך, זו גם שאלה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - ואתם בושה גם ליהדות הישראלית. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> כבודו - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> עכשיו, אדוני היושב-ראש, תראה: סיפרו לנו, כולל השר בצלאל סמוטריץ' והשר ישראל כץ, שבמשך חודשים הקבינט התכונן למערכה האחרונה. סיפרו לנו איזה סיפורי הסוואה והסתרה עשו כדי לכנס את הקבינט. כולם חשבו שהקבינט מדבר על עזה, אבל הקבינט תכנן חודשים לפרטי-פרטים את המערכה באיראן. תאמר, אם תכננו חודשים את המערכה באיראן, לא יכלו להכין את החקיקה הזאת כך שהיא תיכנס לתוקפה ביום הראשון של המערכה? לא יכלו לתפור הסדר למעונות היום ולגנים הפרטיים אחרי שש שנים של קורונה ושלוש וחצי שנים של מערכה? << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> - - - הסדר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> קיש לא היה יכול לדאוג להכין את מערכת החינוך, לעזאזל? לא היה אפשר לחזק את הרשויות המקומיות בצפון, את קריית שמונה ואת שלומי? לא היה אפשר לשים מיגוניות? ככה מתכוננים למערכה? חודשיים אחרי התחלת המערכה מגיע לפה יו"ר ועדת כספים, כולו מנופח מגאווה, שחודשיים אחרי תחילת מערכה, כשאנחנו בתוך הפסקת אש שנכפתה עלינו, מביאים פה את החוק. אתם פשוט, מעבר לסדרי העדיפויות ולערכים המעוותים שלכם, אתם פשוט ממשלה וקואליציה חדלות אישים. אתם פשוט לא יודעים לחבר אחד לאחד בכל תחום; במערכת החינוך, במערכת הרווחה, בבריאות הציבורית, בתחום המיגון, במשטרה. אין תחום אחד שהקואליציה הזו והממשלה הזו הצליחו להביא בו איזשהו מזור לחברה הישראלית. ולכן, אדוני, תתכוננו לספסלי האופוזיציה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת. חברות וחברי הכנסת היקרים, מכובדי השר, סיימנו את הסבב הראשון של ההסתייגויות, אנו מתחילים כעת בסבב השני של ההסתייגויות, והקבוצה הראשונה היא קבוצת ישראל ביתנו. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח. לפיכך אנחנו נתחיל את הסבב השני עם חבר הכנסת עודד פורר. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וסרלאוף, כסיף טוען שסיימתם את מסכת סוטה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אם זו הבדיחה, יש לי בדיחה טובה יותר. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> נו? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא כאן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני דווקא שמח שאתה השר שנמצא כאן, מאחר שאתה באמת עוסק בנגב ובגליל. אז אני אנצל מתוך הזמן שלי כמה דקות כדי לדבר על אובדן המשילות בנגב ועל דוח מבקר המדינה האחרון. תראו, הסיפור של אובדן המשילות, התייחס אליו דוח מבקר המדינה בהיבט של סכנה ביטחונית כתוצאה מאובדן המשילות בנגב. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - 2024. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, 87% מהיזמים והקבלנים נאלצו לשלם דמי חסות. 87%. אנחנו מדברים על זה שחווים בנגב ירי על בסיסי צה"ל. אנחנו מדברים על זה שגונבים נשקים מבסיסי צה"ל. אנחנו מדברים על זה שיש אנרכיה וקריסת משילות. מדבר מבקר המדינה רק בנגב, אבל מה קורה בפתח תקווה? מה קורה בגליל? אין נקודה היום במדינה שאפשר להגיד שיש משילות ויש ביטחון. אין נקודה היום במדינה שאפשר להגיד שתפתח עסק ולא תקבל תוך זמן קצר דפיקה על הדלת ממי שיבוא לגבות ממך פרוטקשן. ולכן אפשר בהחלט - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> אובדן המשילות, שמדברים עליו כסכנה ביטחונית – צריך להבין, אדוני היושב-ראש: כשיש 16M- לא חוקי מוסתר בלילה, למוחרת הוא ישמש לרצח. כשמוצאים נשקים בלתי חוקיים אצל מישהו, אני לא מצליח להבין איך הדבר הזה לא מגיע לכדי הרשעה מהירה וענישה, במינימום ענישה. אבל - - - << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> - - - ליד יבנה, היה לו גם קלצ'ניקוב ורימון הלם בבית. מעניין מה עשו לו. << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> תודה. אבל לצערי, הסיפור הזה של המשילות לא מעניין. << קריאה >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << קריאה >> איפה הממשלה? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> הממשלה לא יכולה לעשות כלום, זה לא בסמכות שלה - - - << דובר_המשך >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> יודעים לעשות מסיבות, יודעים לעשות סרטוני טיקטוק, אבל כשאתה מסתכל על המספרים, מספר הנרצחים עולה בכל שנה בשלוש השנים האחרונות. היום קיימנו דיון בוועדה, הגיש לנו המחוז הדרומי את מספר הנרצחים, שעלה מממוצע של 20 ופחות נרצחים בשנה בשנת 2022 לזה שבשנת 2024 ו-2025 למעלה מ-40 נרצחים. כמות הפיענוחים זהה למה שהיה ב-2022, לא מפענחים יותר. אני אגלה לכם סוד: כולם מדברים על האלימות במגזר הערבי ובחברה הערבית; חברים, האלימות הזו זלגה כבר לכל המקומות. אם מישהו חושב שזה נמצא רק ביישוב כזה או אחר הוא טועה, וכשאתם עוצמים עיניים לרציחות ולהשתוללות של הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, אתם פותחים אותן ומגלים שזה גם בכל היישובים היהודיים. ולכן, אני חייב לומר שהסיוע הכי טוב שאתם יכולים לתת לעסקים הוא קודם כול לתת להם ביטחון, לתת להם ביטחון לפתוח אותם. אבל כן אני אנצל את הדקה האחרונה לגבי תוכנית הסיוע הכלכלי הזו. לעשות תוכנית סיוע כלכלי לעסקים שנמצאים כבר בסבב אני לא יודע כמה של לחימה – צריך להבין, העסקים האלה, אמרו להם: ניתן לכם סיוע בתקופת הקורונה, אחרי הסיבוב הראשון של הקורונה נתנו סיוע לסיבוב השני, כל סיוע הוא כדי להחזיק את הראש מעל המים. הם עוד לא מצליחים להתאושש. 7 באוקטובר והסבבים הראשונים של המלחמה, אחר כך סבב ראשון עם איראן, בסבב השני עם איראן הם כבר טובעים. אי-אפשר לתת את אותה תוכנית סיוע שנתת בפעם הראשונה כשאתה מגיע כבר לפעם החמישית והשישית לאותו עסק, אתם חייבים לייצר פה דיפרנציאציה. ולכן, עזות המצח שאיתה הגיעו אנשי הממשלה לוועדת הכספים ואמרו: רק אם היו לך מעל עשרה ימי חל"ת – רוצה לומר שכל מי שבחמשת הימים הראשונים לא יצא לעבודה זו בעיה שלו, הוא עשה את זה כי הוא החליט לצאת לחופש. הוא עשה את זה כי לא נתתם לו לצאת לעבודה, כי לא היה לו ביטחון. המדינה הנחתה אותו לא לצאת לעבודה, אז הוא צריך לשלם על זה? ולהעלות את רכיב הפיצוי – ובזה אני אסיים – מ-75% מהעלויות ל-90% זה המינימום הנדרש. ה-75% גם הוא כדי להחזיק את הראש מעל המים; אבל אם פעם אחת קיבלתי 75%, ופעם שנייה ופעם שלישית ופעם רביעית, אין לי כבר מאיפה לממן את היתרה. ולכן, לצערי, תוכנית הסיוע הכלכלי הזו היא מעט מדי ומאוחר מדי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. יבגני סובה – אינו נוכח. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה תוכל לעלות לתת הודעה אישית אחרי ההצבעה, זה התקנון. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – כנ"ל; חבר הכנסת חמד עמאר – כנ"ל. אנחנו נעבור לקבוצת יש עתיד. חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, חמש דקות, גברתי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איפה וסרלאוף? מדבר שם בטלפון. אגב, אני רוצה להתייחס לאירוע שהיה במוצאי שבת, עת נחגג לשר לכישלון לאומי, הלוא הוא איתמר בן גביר, עת חגגו לו. קודם כול, למה הוא לא הזמין אותי? קודם כול, אני חברה ותיקה בוועדה לביטחון לאומי, אני וחברי גלעד קריב, ונאור שירי – איפה נאור? – חברים פעילים, שותפים. לא מצליחה להבין קודם כול למה לא הוזמנתי. לפחות הייתי יכולה לשקול. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> הכנו לו ברכה מיוחדת. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קצת מעליב, לא? אבל בסדר, התאוששתי. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שיר, שיר. הכנו לו שיר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> התאוששתי. עקבתי מרחוק, כמו שאומרים. אגב, צריך לומר שמה שמעניין זה שאין לו חברים, קלטתם? אין לו כאילו חברים מהבית. נגיד אני, יש לי חברים מהצבא, יש לי חברים מהאקדמיה, יש לי אפילו חברים מהתיכון בנתניה. הוא, אין לו חברים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> היה אחד, ברוך גולדשטיין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, אבל בוא, זה לא כזה חבר, זה שותף לדרך, בוא נגיד ככה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אוקיי, ברוך מרזל גם היה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מורה, מורה. מורה לחיים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> עכשיו תראו, החגיגה, הפיאסטה, כמו שאומרים אצלנו, הייתה בעיצומה. עבריינים התחככו עם ניצבים, ניצבים התחככו עם פוליטיקאים, פוליטיקאים התחככו עם פוליטיקאים עבריינים, כאילו, הכול היה שם, רק לא חברים, אלא הגיעו כל מיני מיש-מש וכאלה. וכמובן, הסוף של האירוע נגע בשני היסודות של השר: אחד זה "צומי", והשני זה מוות. אלה שני הדברים שהם הבסיס של השר בן גביר. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> וגם מתוקים. מתוקים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נכון, בצק סוכר. בצק סוכר, יש לומר, זה איחד בין מוות לצומי, כי הרי כל מה שרצתה איילה – צריך לומר, ובצדק – זה את תשומת הלב אליו, הוא מחכה כבר הרבה זמן. אני חייבת להגיד לכם משהו. לפני שבוע היינו בדיון, והייתה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ומישהו שם אמר שיש יום הולדת לאיזה חבר כנסת, לא זוכרת מי זה היה, ואז לימור אמרה לו: לא, לא, לא, חוגגים רק בתאריך העברי. האם מישהו ראה משהו בעברית על ההזמנה לפיאסטה של בן גביר? לא. היה Happy Birthday, היה תאריך, לועזי כמובן – אגב, אין שם תאריך עברי – בסוף, אגב, נראה לי שהייתה להם בעיה עם האנגלית - - << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הייתה להם שגיאת כתיב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - הם כתבו: מושב אמונים, כאילו, maybe הם לא ידעו להגיד Emunim Settlement - - << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> This is not בסדר. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - אמונים – לא יודעת, הייתה לו בעיה עם האנגלית אז הוא כתב "מושב אמונים". אבל כל השאר היה באנגלית. אני מאוד מקווה שחברת הכנסת לימור סון הר מלך ראתה את זה והביעה מחאה שקטה. עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו לאזרחי ישראל. אם אתם תעזו לעשות מסיבה במוצאי שבת, עם מוזיקה ובלגן, מי יבוא? מי יבוא? שוטר, נכון. ב-23:00 יבוא השוטר – אפילו אליך, חבר הכנסת רביבו – ויפזר לך את המסיבה. אתה יודע למה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> באו ב-21:00, הם הגדילו ראש - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כי אסור לעשות רעש אחרי 23:00. תבינו, לפעמים בתל אביב יש מסיבות, ב-22:00 באים. למה הם באים? אומרים לך, תקשיבו, 22:00, רעש בלתי סביר. אצל השר בן גביר, עלא באב אללה, עד 02:00 מסיבה. מי השוטר שיבוא לסגור? << קריאה >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << קריאה >> הם הגדילו ראש והגיעו לפני כן. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בוודאי. אני רוצה לדעת מי השוטר שיבוא לסגור את המסיבה של בן גביר. תראו לי אחד כזה. אין. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין. אין דבר כזה. שנייה, עוד מילה אחת על העוגה – כי כולנו ראינו את העוגה והזדעזענו. ואז הוא קיבל את הצומי שלו, נכון? וכולנו דיברנו על עונש מוות וחבל תלייה. תקשיבו רגע, אני רוצה רק להגיד משהו על העוגה הזאת, כי כולנו דיברנו על העוגה הזאת, ותכלס, אני חושבת שהוא השיג את המטרה שלו, במקרה הזה היא השיגה את המטרה שלה, וכולנו היינו מזועזעים. אתם רוצים לדעת אפילו מי עוד הזדעזע? מי עוד הזדעזע מהעוגה? לא תאמינו. בערוץ המשטר, בערוץ 14, אני מצטטת, אמרה עדן הראל: זה מיותר – בערוץ 14 – זה מזיק וזה עלול להביא להשלכות קשות עלינו בעולם. קודם כול, סחתין על עמוד שדרה, זה אירוע נדיר, אבל אני רוצה להגיד לך משהו, עדן הראל, וכל המגישים של ערוץ 14: זו לא הבעיה, העוגה; הבעיה היא החוק של עונש מוות. העוגה זה כלום. הבעיה היא שכל חייל שייקח חלק בחוק עונש מוות שעבר פה יהיה פושע מלחמה. זו לא הבעיה, העוגה. זו הבעיה שהכי הרבה נרצחים – אני מסיימת – במדינה הזאת מגיעים במשמרת שלו, הכי הרבה נשים נרצחות, הכי הרבה ערבים נרצחים, הכי הרבה יהודים, הכי הרבה בני נוער מסובכים באירועים של אלימות. הגענו למצב שבני נוער לא יכולים להסתובב במרכז תל אביב ב-03:00 כי אולי ייפול עליהם מישהו מה-SSQ. אז נכון שכולנו התרגשנו – אני מסיימת – מהעוגה ומעונש מוות, אבל מה שאנחנו צריכים באמת להתרגש ממנו זה מהמוות שיש ברחובות שלנו כשהשר הזה נמצא בתפקיד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הביטחון האישי של אזרחי ישראל מעולם לא היה נמוך כל כך, גרוע כל כך, עם חוסר אכפתיות עמוק כל כך של הממשלה. אבל בעצם ממה אנחנו מתפלאים? מרגע שמינה בנימין נתניהו שר עבריין לשעבר על הכיסא הזה, ונרמלנו את הסיפור, התוצאות לא איחרו להגיע, והתוצאות האלה הן בצורה סיסטמתית כל הזמן. מעולם לא היה ברור יותר הקשר בין ערכים לביצועים. כשאתה רואה התנהגות ערכית קלוקלת, מושחתת, הביצועים בהתאם. כשזה קורה בארגון אכיפה זה בולט יותר, זה כואב יותר, כי זה נגמר גם בחיי אדם. אותה מסיבת יום הולדת מופרעת עם עוגות, אותה עוגת חנק, היא הדוגמה לפרצופה של הממשלה. העוגה הזאת, על כל המרכיבים שלה, היא חלק מהממשלה, מהחבל ועד הסוכר. ואתה רואה את התמונות האלה ואתה אומר: אוקיי, לזה אפשר אולי להתרגל בעידן של מופרעים. אבל לראות קציני משטרה הולכים בסך לאירוע הזה - - << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> בטח התביישת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - שאת חלקם אני זוכר בדיונים שעוסקים בערכים, בפיקוד ובמנהיגות, לשמוע את ההסברים של דוברי המשטרה המשונים והמוזרים לאחר מכן – זה גרוע כמעט אותו הדבר, כי אלו דוברי המשטרה. ולשמוע את הברכה, את ראש הממשלה, את השרים, את החיבוקים, וכל זה בזמן שהפשיעה משתוללת והביטחון האישי ברצפה. אני אומר כאן לקציני המשטרה: זה שהמפכ"ל בכלל אישר את העניין הזה הוא כשל ערכי, פיקודי ומנהיגותי של המפכ"ל, אישית לגמרי. אבל בדרגות הבכירות האלה אתה לא צריך לקבל אישור מהמפכ"ל. << קריאה >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << קריאה >> זה שיקול דעת. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> כשהנעת את הרכב שלך בחניה ביום שבת ונסעת לאירוע הזה, מה עבר לך בראש? מה זכרת? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> מה עבר לו בראש? << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה עם כל תמרורי האזהרה שעליהם למדת בקורס שוטרים? בקורס קצינים? בקורס הפו"ם? מה אתה אמרת בהרצאות שנשאת לפני השוטרים לגבי ערכים, לגבי דוגמה אישית ולגבי מנהיגות? כל אותם קצינים שהיו שם – זה לא סיפור של בושה, זה סיפור של סכנה. כי לארגון אכיפה שמוצא את עצמו ואנשיו מוצאים את עצמם מסתופפים עם עבריינים יש סעיף ספציפי – זה נקרא התרועעות עם עבריינים. אני כבר לא מדבר על השר עצמו. אתה נמצא באירוע פוליטי שאסור להיות בו, עם עבריינים שאתה יודע שיגיעו – כל הזמן הם שם. אתה בכל זאת מניע את הרכב, נוסע לשם ומתחבק. איזו דוגמה אישית אתה נותן לשוטרי משטרת ישראל? יש 30,000 אנשים במשטרה הזאת, אבל המפקדים שנמצאים שם היום אינם ראויים לשוטרים האלה, ואני אומר את זה בכאב גדול. במקום נורמלי ובמדינה שפויה, באותו היום לא הייתם בשירות, לא בגלל שהיו מפטרים אתכם אלא בגלל שלחץ ציבורי אמיתי היה אומר: לא יכול להיות. אבל פה, כשראש הממשלה מברך, ושלמה קרעי מתפייט, ושרים שלא מתייצבים לחקירה מגיעים, ועבריינים נמצאים שם – זה לא פלא. כן, אבל התיקון יבוא – ולא רק בזה. זה בתאונות הדרכים שבעלייה מטורפת, בכנופיות נוער שמשתוללות, ועד היום אין לכם אפילו תוכנית אחת שהצגתם חוץ מהתוכנית שהציג אותו עבריין שהוא השר לביטחון הפנים, והתוכנית שראינו הייתה אחת: עוגת חנק, על המשמעויות העמוקות שלה. נחנקנו מההתנהגות שלכם, וזה לא יהיה תיקון עד שלא נעיף אתכם, וזה הולך להיות ממש בקרוב. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. לפני שנזמין, או תוך כדי זה שאני מזמין את חבר הכנסת בועז טופורובסקי – שלא נוכח – מיכל שיר סגמן. אני מבקש לקדם בברכה את האורחים שהגיעו לכבד אותנו בנוכחותם, תלמידי כיתות י"א מתיכון חדש שנמצא בכפר מנדא. ברוכים הבאים. אנחנו שמחים בהגעתכם ומבקשים להודות לצוות החינוכי שמחנך אתכם למעורבות ולהיכרות עם בית המחוקקים. זה חלק מהמסלול להיות אזרחים מצוינים. יישר כוח ובהצלחה גדולה. חמש דקות לרשותך, גברתי. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> היושב-ראש, אני מבקש להגיד לאנשים של כפר מנדא - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לדבר בערבית? מה? אה, כמובן וכמובן – אם אפשר, בבקשה, חבר הכנסת דוידסון, זה לא נגמר מהבוקר, אחי, צא החוצה לפרסה, אי-אפשר ככה. באותה ההזדמנות, כמובן, אני מבקש להביע בנוכחותכם ובאמצעותכם את השתתפותנו בצער המשפחות על המוות המיותר של החפים מפשע, ומי ייתן וישכילו כולם ונשכיל כולנו למצוא את הנוסחה שתגדע את מכונת ההרג - - - << קריאה >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> תאונות הדרכים, תאונות הדרכים. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> שלוש נשים נהרגו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הפעם זה בתאונת דרכים? אוקיי. שלוש הנשים שנהרגו בתאונת הדרכים, אני מבקש להביע את השתתפותנו וצערנו. אנא, העבירו למשפחות את השתתפותנו באבלם, בכאבם ובצערם. תודה רבה. חמש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. שני אירועים קריטיים לביטחון הלאומי של ישראל התרחשו בסוף השבוע הזה. אני לא מתכוונת להמשך הפגזת יישובי הצפון, ואני גם לא מתכוונת לנפילת חייל נוסף בקרב. אני מתכוונת כמובן למבחן הנאמנות לסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה במסיבת יום ההולדת לאיתמר בן גביר, ולהילולת הליכודיאדה באילת בהשתתפות שרי הליכוד. ראשי הערים בצפון מתחננים לסיוע עבור מאות אלפי ישראלים שמופגזים יום-יום, עוד משפחה מקבלת דפיקה בדלת על חייל אהוב שנפל, אבל מה שחשוב לכם עכשיו, ממשלת ישראל, הוא מסיבות פאר לשר לכישלון לאומי, וחפלות, חפלות באילת. עכשיו, כמובן, מותר לשר לחגוג ולציין את יום הולדתו. אבל ככה? עכשיו? עם עוגה עם חבל תלייה ועם נציבים שבאים להתחנף? סלפי – סלפי עם עבריינים – מותר; מותר גם לערוך פריימריז ואירועי פריימריז בליכוד – אבל ככה? עכשיו? באילת עם הופעות, עם כיבודים, עם אלכוהול שזורם בקבלות הפנים שלכם לשרים בכירים? לא חשבתם אפילו לעמוד דקת דומייה למען הנופלים. אפילו לפאנלים שלכם לא הגיע אף משתתף, כי כולם הלכו לים והשאירו את שר המשפטים לבד באולם ריק. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> מגיע לו. << דובר_המשך >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר_המשך >> ילדות קטנות בצפון הארץ מעלות בבכי סרטונים לסושיאל שלהן, שהן מפחדות ללכת לבית הספר כי יש אזעקות וטילים, ושר החינוך – איפה הוא נמצא? איפה נמצא שר החינוך? עסוק בחיבוקים ובנשנושים באילת. מקווה שהיה לך כיף ושגם השתזפת. הבעיה היא לא האירועים, הבעיה היא הניתוק של מי שעורך אותם. הבעיה היא הניתוק של מי שמשתתף בהם, אם עוד נותר מישהו מאזרחי ישראל שהיה צריך הוכחה עד כמה סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת, של העומד בראשה ושל השרים שלה עקומים, אז ראינו את זה בסוף השבוע האחרון. טוב שבעוד כמה חודשים הכול ייגמר, והציבור יזרוק אתכם בחזרה לאופוזיציה. ואנחנו נתחיל לתקן, ואנחנו נתחיל לשקם את מדינת ישראל. אני קוראת לחברי הממשלה היוצאת: תעזבו את החפלות, אין לכם על מה לשמוח. צאו לצפון, תפגשו את האזרחים, שבהם גם רבים שעוד איכשהו האמינו לכם בעבר ועוד איכשהו הצביעו לכם. תקשיבו לאלה שהבתים שלהם הרוסים, לאלה שקצו בהצהרות הרהב החלולות שלכם על ניצחון על חיזבאללה, כי הם, במציאות שלהם ביום-יום, בכל יום, כל הזמן מופגזים. צאו לשכונות במרכז הארץ שהרוסות מהטילים האיראניים, ותראו איך קרנות מחו"ל נותנות יותר תמיכה לנפגעים מאשר הממשלה שלכם. בושה, פשוט בושה. את כל זה לא רואים מהקלאב הוטל באילת, לא. גם לא רואים את זה מהווילה של המקורב, עם בכירי הכהניסטים ועם סגל הפיקוד המשטרתי. תתעוררו, חברי הממשלה. אף אחד כבר לא מצפה מכם לתקן, אבל לפחות תנסו למזער נזקים. ולכם, אזרחי ישראל האהובים, אני יודעת שקשה, אני יודעת שזה מרגיש לא רואים אתכם, אני יודעת שלוקחים לכם את הכסף שמגיע לכם לשיקום, לחינוך, לבריאות, ומנצלים אותו לרעה. אני רואה את הייאוש שלכם בכבישים, אני רואה את הפקרות הנוער המדהים שלנו, ואת המערכות שקורסות, ואני מבקשת מכם – עוד קצת, תחזיקו מעמד עוד קצת, הבחירות בפתח והשינוי מגיע. ייקח זמן, אבל אנחנו נתקן, אנחנו נשקם, ביחד. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, חמש דקות לרשותך. חבר הכנסת טיבי, אם אפשר, בבקשה, להוריד אוקטבות. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. רק ביקשתי להסב את תשומת ליבך. בבקשה, חמש דקות לרשותך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שמעתי הבוקר ברדיו את שר הצפון זאב אלקין ממפלגתך נותן דיווח על החוויות שלו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא לא ממפלגתי. תדייק. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאיזו מפלגה הוא? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקווה חדשה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז למה הוא השתתף בליכודיאדה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זכותו. גם זכותך הייתה להגיע. אולי גם אתה היית מתפכח והיית רוצה להגיע, זה בסדר. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> תכף אני אספר לך איפה הייתי בזמן שאתם חגגתם באילת. אבל שמעתי את השר זאב אלקין נותן דיווח על החוויות שלו מהליכודיאדה. ואז נזכרתי שהשר זאב אלקין הוא שר הצפון. אני לא חושב שאזרחי ישראל מכירים שיש בממשלה המנופחת שלכם שר לפיתוח הגליל והנגב ושר לצפון ולדרום. אולי צריך לתת לכם איזשהו שיעור קצר בגיאוגרפיה, שהגליל הוא בצפון והנגב הוא בדרום, ולא צריך שני שרים. אבל שר הצפון היה בשבוע שעבר בליכודיאדה באילת. ואני הייתי באותו זמן, מאחר שהעלית את זה, אדוני, במשגב עם ובשדה נחמיה בגבול הצפון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> החלפנו את הימים. עשיתי את זה כמה ימים לפניך, כבשגרה. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני חושב לעצמי, איך יכול להיות ששר הצפון מוריד צ'ייסרים בבריכה בליכודיאדה באילת, בזמן שתושבי הצפון רצים למקלטים? איך יכול להיות? איך יכול להיות, אדוני היושב-ראש? מאחר שהיית במשגב עם כמוני – עליתי למשגב עם, לשדה נחמיה ולקריית שמונה בסוף השבוע שעבר, דיברתי עם מנהיגי קהילות, עם ראשי צוותי חירום, והזדעזעתי. פחות מקילומטר מגבול הצפון, במשגב עם, ל-98 משפחות אין ממ"ד. התרעה – אפס, ואין להם ממ"ד. ל-210 משפחות בקיבוץ ברעם אין ממ"ד. ביראון – 120 משפחות בלי ממ"ד. ביפתח – 91 משפחות בלי ממ"ד. מה הם אמורים לעשות, השר זאב אלקין, שר הצפון, בזמן שאתה יושב בבריכה באילת ומוריד צ'ייסרים עם העסקנים שלך? מה תושבי הצפון אמורים לעשות, תושבי משגב עם, כשיש להם אפס התרעה להגיע לממ"ד ולקרוב ל-100 משפחות שם אין ממ"ד? מה הם אמורים לעשות? להרים את השמיכה קצת יותר למעלה? להתפלל חזק יותר? יורים עליהם ועל הילדים שלהם כטב"מים, טילים ונ"טים, ואתה חוגג באילת? כמה ניתוק וכמה אטימות יכולים להיות בכם? המקום שלכם בפריימריז יותר חשוב מהביטחון של תושבי הצפון? איך יכול להיות ששר הצפון מוריד צ'ייסרים בבריכה בליכודיאדה במקום להיות בצפון ולדאוג לתושבי הצפון בזמן שיורים עליהם? לשם מה הגעתם לכאן? מה תכלית השהות שלכם בבית הזה? למה זה כל כך מכעיס? כי יש קרוב ל-3,000 משפחות, רק במועצה האזורית גליל עליון, בלי ממ"ד, התראה של בין אפס לחצי דקה להגיע למרחב מוגן כשיורים עליהם ויורים עליהם. בתקציב האחרון, שעבר לפני חודשיים, אישרתם 5 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים. אתה יודע כמה מיגוניות אפשר לקנות? כמה מיגוניות אפשר לקנות, אדוני היושב-ראש, ב-5 מיליארד שקל? מישהו פה יודע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 5,000. << דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >> 125,000 מיגוניות אפשר לקנות ב-5 מיליארד שקל. אפשר לפזר מיגוניות בכל רחבי הארץ במיוחד לתושבי הצפון, אבל אתם בחרתם לקחת את אותם 5 מיליארד שקל, ולהעביר אותם למושחתים ולעסקנים שמקיפים אתכם. ואני רוצה לשאול אותך: מה לומר לתושבי משגב עם ולתושבי שדה נחמיה, לברעם, ליפתח, לכפר בלום, כשלמאות תושבים אין גישה למרחב מוגן בטווח ההתרעה הרלוונטי? אני יודע מה אתם אומרים להם. אתם שמים עליהם פס עבה, כי זה מה שאתם יודעים, כי המקום שלכם בפריימריז חשוב מהביטחון שלהם ושל הילדים שלהם. את התשובה של תושבי הצפון, של אזרחי ישראל, שאתם שמים עליהם פס עבה, אתם תקבלו ביום הבוחר, שישלח אתכם הביתה או לספסלי האופוזיציה לשנים ארוכות מאוד מאוד. תתביישו לכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת סימון דוידסון שוב פעם – לא? חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חבר הכנסת רון כץ – מוותר; חברת הכנסת מטי צרפתי – מוותרת; חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – איננה. חברת הכנסת יסמין פרידמן – היו לך דברים לסיים מהנאום הקודם, בבקשה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. היום בבוקר נערך דיון בוועדת הנגב והגליל בנושא דוח מבקר המדינה על המשילות בנגב. כמובן שזה לא הדיון הראשון, כמובן שאנחנו דנים בזה עשרות פעמים, כמובן שכלום לא משתנה. היה נציג אחד שהגיע מהקואליציה, צבי סוכות, ולמעט צבי לא היה אף אחד. לרוב גם זה לא קורה, ולא מגיעים נציגים מהקואליציה. אבל כשהגיע תורו לדבר – ואנחנו שומעים את הנתונים של המשטרה, ואנחנו שומעים את הנתונים של שאר המשרדים, וכמובן שלא הגיע מי שממונה על זה מטעם משרד ראש הממשלה, שלא טרח להגיע למרות שהוא הוזמן. אבל אז היה התור של צבי סוכות לדבר, וצבי, כמובן, כל מה שיש לו לומר זה להאשים את האוכלוסייה הבדואית בנגב. זה מה שיש לו להגיד. במיוחד כשהוא קורא לכולם: הם גנבים, הם גונבים כל מה שזז – באלו המילים הוא השתמש – הם לא משתפים פעולה, הם מסתירים, הם זה, הם זה. אלה הדברים שהיו לו להגיד. עכשיו, עזבו את ההכללה המטורפת. האם יש כאלה שהם גנבים ולא משתפים ולא זה? כן. האם יש שם ארגוני פשיעה? כן. האם מי שסובל מזה זה בעיקר האוכלוסייה הבדואית המקומית? בוודאי. אבל גם אנחנו. אבל איזה פתרון הצעת? האם חשבת על איזשהו פתרון? האם היו לך שאלות הכוונה? לא. כל מה שהיה לו להגיד זה: אנחנו נחנך אתכם – אלו המילים שבהן צבי סוכות השתמש. הוא רוצה לחנך אותם. מבחינתו, זה הפתרון. צבי סוכות, יושב-ראש ועדת החינוך, להזכירכם, כנראה אפילו לא מודע לזה שבעוד ימים ספורים 17,000 תלמידי המועצה של נווה במדבר לא ילמדו. למה? כי משרד החינוך לא העביר להם את הכסף שהוא הבטיח להם, אז אין להם כסף לסולר, כי סולר מחזיק את בתי הספר האלה. עכשיו, מה קורה כש-17,000 תלמידים יוצאים? מה קורה? לאן הם הולכים? לרחובות. מה קורה כשהם ברחובות? זה יגביר את הביטחון האישי שלנו, זה יוריד את הביטחון האישי שלנו? אז לפני שצבי סוכות רוצה לחנך מישהו, קודם כול שיחנך את עצמו ויעשה את התפקיד שלו כיו"ר ועדת החינוך – שיפתור את הסוגיה הזאת, שיפתור את הדבר הזה, כי פה מתחילה הבעיה, בהיעדר מערכת חינוך, בהיעדר כספים מתאימים, כדי שיהיה חינוך ראוי. חינוך, תשתיות, תעסוקה – זה המפתח. כמובן שביטחון, כמובן שמשטרה, אבל אי-אפשר להטיל הכול על המשטרה. זה לא. אני הראשונה שאודה בזה. זה דבר ראשון. דבר שני, כותרת מעכשיו, אני חייבת להקריא לכם – יש לי זמן? יש לי זמן – חייבת להקריא לכם את הכותרת: מקיף זילברמן בבאר שבע – מורה עוכב אחרי שהפריד בקטטה, הושיבו אותו בתא מעצר כמו אחרון הפושעים. כמובן שמי שהתלונן זה ההורים. ההורים התלוננו עליו. זה ההורים של אחד התלמידים שהלכו שם מכות. לפני כמה ימים, בזמן שהייתי בבאר שבע בשבעה של הצעיר שנרצח על ידי צעירים, ישבתי עם שתי מורות. שתיהן לא מעוניינות – שתי מורות שאמרו: אנחנו לא נמשיך ללמד, לא בגלל התלמידים, בגלל ההורים. כי ההורים על כל פיפס רוצים להגן ישר על הילדים. איך המורים יכולים ללמד? אני מנסה להבין. די כבר, הילדים שלכם לא עשויים מסוכר, לא כל היום צריך לעטוף אותם בצמר גפן, תפסיקו לקרוא להם "נסיכים" ו"נסיכות" כי הם גדלים וחושבים שמגיעות להם גם זכויות של נסיכים ונסיכות. בסופו של דבר ברור שלמערכת החינוך יש חלק גדול בחינוך של הילדים שלנו, אבל חינוך מתחיל גם בבית, בדוגמה אישית, בלנהוג בסבלנות מול מוכרים, בכבישים ובכל מקום. ותנו למורים ללמד, תפסיקו להכניס את הילדים לאיזה קפסולות שעשויות מצמר גפן. ילדים יודעים לשרוד את זה. קצת משמעת לא תזיק לאף אחד. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה אדוני, חמש דקות לרשותך. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. 2013, מי היה פה חבר כנסת ב-2013? אה, עליזה פה, עליזה, את פה מתקופת בן-גוריון, נכון? הרבה שנים, מקום המדינה. ב-2013 היית, נכון? << קריאה >> טלי גוטליב (הליכוד): << קריאה >> סליחה, רגע, יש פה אישה מדהימה, מנהלת את הסיעה ביד רמה, נראית יותר צעירה מכולנו. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מפרגן לה. טלי, למה אני שואל? את ב-2013 היית בבתי המשפט. ב-2013 צצה לציבוריות חברת כנסת חדשה שהייתה תת-אלוף בצבא ושמה מירי רגב. מירי רגב, הבייס הראשוני שלה, הצעקות שלה, הלחימה שלה, כל הנאומים שלה, על מה היה? על תושבי דרום תל אביב. היא זעקה בכל מקום על הנושא של הסודנים והאריתריאים ולקחה מגפונים, ונלחמה כאילו למען תושבי דרום תל אביב. מירי רגב, 13 שנים היא בשלטון, שרה עם תקציבים, עם יכולת, עם השפעה. מה עשתה מירי רגב למען תושבי דרום תל אביב? אני אגיד לך מה היא עשתה. איך סבתא שלי הייתה אומרת? גורנישט. גורנישט, זה מה שהיא עשתה. שום דבר. אחריה הגיעה חברת כנסת חדשה, ב-2015, שהיום היא שרה, איך קוראים לה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מאי גולן. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> מאי גולן. בכל סמטה, בכל מקום, בכל פינה, זעקה את זעקת תושבי דרום תל אביב, שאי-אפשר לחיות שם, שאנשים מפחדים לצאת מהבתים, שיש אלימות, שיש כנופיות. עברו עשר שנים, אותה גברת היא שרה עם תקציבים, עם יכולת, עם השפעה, היא גם חברה מאוד טובה של השר בן גביר. מה עשתה הגברת מאי גולן בכל עשר השנים האלו? וסרלאוף, איך סבתא שלי הייתה אומרת? << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> אני לא יודע. איך היא הייתה אומרת? << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> גורנישט, זה מה שהיא עשתה. גורנישט, ביידיש זה שום דבר, נאדה, אפס, כלום. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> וָלָא אִשי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> וָלָא אִשי. שתי חברות כנסת שהפכו לשרות, עם השפעה, בממשל של מדינת ישראל דיברו פקה פקה פקה, ועשו שום דבר. ביום חמישי האחרון הייתי בדרום תל אביב, עשיתי סיור, דיברתי עם תושבים, עם אזרחים של המקום, וב-19:00 מה קורה בדרום תל אביב? אתה לא רואה נפש חיה, אנשים מפחדים לצאת מהבתים, ילדים לא מסתובבים ברחובות. מפחדים לצאת מהבתים בתל אביב. זה פשוט לא ייאמן. אביחי בוארון, שמייצג את מפלגת הליכוד, אני פונה אליך כנתנייתי לנתנייתי. אנחנו מכירים את שנות השמונים בנתניה ואת משפחות הפשע שהיו. הצליחו למגר, נכון? עשו עבודה. הכול אחרת. למה? למה, אני שואל באמת, למה אתם, מפלגת הליכוד, שחרתם על הדגל שלכם לנקות את דרום תל אביב, שהאזרחים יוכלו לחיות בכבוד, שלא יפחדו, למה לא עשיתם כלום במשך 15 שנים? למה שום דבר לא נעשה כדי שהאזרחים יוכלו לחיות בביטחון ובכבוד בעיר תל אביב, שהיא במרכז מדינת ישראל? אני אגיד למה: כי מה שמעניין אתכם זה הפריימריז. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> שכחת את חוק המסתננים, ושכחת את בית המשפט העליון - - - << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> עוד פעם בית המשפט. תגיד לי, אתה קם בבוקר, אתה אומר, בוקר טוב, בתי המשפט? אני לא מבין. יש לך משהו אחר להגיד חוץ מ"בתי המשפט"? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> סימון, אם אתה שואל שאלות, תדע גם לקבל תשובות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אביחי בוארון, אם הייתם רוצים לפעול הייתם עושים את זה, אבל זה לא מעניין אתכם. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> אם אתה שואל שאלות, תדע גם לקבל תשובות. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני אגיד לך מה התשובה שאני חושב. שמה שמעניין אתכם, חברי הכנסת של הליכוד, זה דבר אחד, זה הפריימריז של הליכוד. בגלל זה בשבוע שנרצחים נערים במדינת ישראל וכנופיות מאיימות על תושבים, אתם הלכתם לרקוד בליכודיאדה. זה מה שמעניין אתכם, לרקוד, ובאותו שבוע השר שממונה על הביטחון של אזרחי מדינת ישראל עושה מסיבת יום הולדת ענקית עם האנשים של המשטרה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> רגע, שנייה. אני אגיד לך מה הפתרון. יש לי פתרון, אביחי. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> שכחת שראש הממשלה נאלץ להקים את החומה בדרום - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעשה את זה, בבקשה, מחוץ לפודיום, אדוני. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> אביחי, היושב-ראש מוריד אותי. אביחי, יש לי פתרון. אתה יודע מה הפתרון? להחליף אתכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> מכרתם את המדינה לערבים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מה זה קשור לערבים? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> שנה וחצי מכרתם את המדינה לערבים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מיצינו. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מכרנו? << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> מכרתם את המדינה לערבים, ונתתם להם 53 מיליארד שקלים. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> מאיפה הבאת את זה? מאיפה הבאת את הסכום הזה? << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם חברון? למה החזרתם את סיני? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת שירי, אתה מפריע לחברת מפלגתך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> מה עם חברון, עיר האבות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה גוזל מנאום של חברת מפלגתך. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר הכנסת שירי. חבר הכנסת שירי, קריאה ראשונה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> קריאה חשובה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי, אז אתה ממשיך להפריע לה ואתה בקריאה שנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> למה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי אתה לא נשמע לקריאה ראשונה, אז אתה מזמין את הקריאה השנייה. << קריאה >> נאור שירי (יש עתיד): << קריאה >> תוריד לי קריאה, תן לאביחי אחת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא נשמור על כבוד הדוברת, וככה לא נצטרך להשתמש בשלישית. << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >> האמת, נאור, אני מוכנה להוריד דקה ולתת לך, זה יותר חשוב. תודה, אדוני היושב בראש. חברים, אתם לא תאמינו מה קרה עכשיו. ממש ממש ממש במקרה, ממש במקרה, אני לא יודעת איך זה קרה, יצא שבהגרלה שערכו במשרד התקשורת ומשרד ירושלים לגבי השתתפות עיתונאים בהילולה במירון, ממש יצא במקרה, כיד הגורל, שערוץ 12 נשאר בחוץ. זה לא להאמין. אבל תנחשו מי נכנסים לסקר את האירוע הזה. אני אגיד לכם את שמותיהם של כלי התקשורת, שחלקם, באמת, כבודם במקומו מונח, אבל אני לא הכרתי אותם, שנכנסו לתוך המקום: מגזין רגע, חדשות בית"ר, וגם המחדש. אבל חדשות 12 נשארו בחוץ. וזה ממש ממש במקרה קרה עם השר קרעי, כי הרי השר קרעי, הוא לא פתח במלחמה נגד ערוץ 12 ומנסה להתנקם בהם בכל דרך. יכול מאוד להיות שזה קשור, אולי, במקרה, למה שאמר אתמול השופט שטיין בבג"ץ, שהמינוי וההתכנסות של מועצת הרשות השנייה ברשות ד"ר יפעת בן חי שגב הם שלא כדין, והמועצה לא יכולה להתכנס ולא יכולה לקבל החלטות? יכול להיות שזה קצת עצבן אותו, והוא חיפש איזו דרך כאילו להתנקם? כי הרי בסוף הגבילו את הכניסה להילולה במירון, אבל 20,000 איש נכנסים לתוך האירוע הזה. אבל כלי תקשורת של מדינת ישראל, כלי התקשורת הכי גדול במדינה, נשאר בחוץ. ומה אומר הדובר של משרד ירושלים, שאחראי להילולה? שהוא לא ידע בכלל. הוא שמע על ההגרלה רק בבוקר, הוא בכלל לא ידע. זה נאמר לו רק אחרי שההגרלה נערכה. ואני שואלת, מי פיקח על ההגרלה? באיזו סמכות משפטית ההגרלה הזאת נעשתה? מי היה שם כשההגרלה בוצעה? ואיך ממש במקרה במקרה ערוץ 12 נבחרו כאלה שנשארים בחוץ? אבל זה רק חלק מהטירוף, מהאמוק שנכנס אליו השר קרעי, שכל מה שמעניין אותו הוא להתנקם בתקשורת החופשית בישראל, לבצר אנשים פוליטיים בעמדות הכוח, להחליש את ערוצי התקשורת החופשית ולחזק את ערוצי התעמולה שמחזקים את הממשלה ומדברים בשבחה. גם היום היה דיון בבג"ץ בנושא עתירה אחרת, שקשורה בחוק השידורים. נדווח לכם גם על זה. אני רק רוצה להגיד, שבאמת, בזמן שהמזרח התיכון שלנו בוער, ממש בוער, הממשלה הזאת אוהבת לשחק במשחק הכיסאות. תיארתי את זה קודם על יושבת-ראש מועצת הרשות השנייה ויושבת-ראש מועצת הכבלים והלוויין, עם עמדות פוליטיות ברורות – רגולטורים במדינת ישראל שהם עושה דבריו של ראש הממשלה והשר קרעי. וכל מה שמעניין את הממשלה הזו ואת השר קרעי הוא מי יחזיק בשלט ומי יזכה לעוד דקת שידור של תעמולה בשנת בחירות. אז רק רציתי להגיד: אנחנו נמשיך להילחם בזה גם בוועדת התקשורת, שמתכנסת בפגרה, היא התכנסה כבר לארבעה ימי דיונים מלאים. השבוע היא תתכנס עוד פעם, בשבוע הבא עוד פעם. בסך הכול שישה ימי דיונים מלאים בפגרה, כשאין שום דחיפות, שום בהילות, בדבר הזה. אבל חשוב מאוד להביא את כולנו, גם תחת טילים איראניים זה היה. ברור לנו שאתם נלחמים על חוק התקשורת כדי להשתלט על הנרטיב. אבל אנחנו רואים אתכם, והמציאות חזקה מהכול, ואנחנו נמשיך להילחם על דמוקרטיה חופשית. ואני רוצה להגיד משהו. כשנחליף את הממשלה הזאת ונקים ממשלה חדשה, נשים על הכיסאות אנשים מקצועיים, ראויים – לא דמויות פוליטיות, לא מקורבים, לא ג'ובים; אנשים שזה המקצוע שלהם, שבאים לעשות פיקוח על שוק התקשורת כמו שאמור להיות במדינה דמוקרטית נורמלית ושפויה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז – אינה נוכחת. אנו סיימנו גם את הסבב השני של הסתייגויות קבוצת יש עתיד. אנחנו נעבור לקבוצת חד"ש-תע"ל: חבר הכנסת איימן עודה – אינה נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, חמש דקות לרשותך, בבקשה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש. אם אני אשאל אתכם מי זה יזאן מסארווה, לא תדעו. אבל אם אני אשאל אתכם מי זה ימנו זלקה, תדעו; כי רצח מזוויע בפתח תקווה – כל המדינה דיברה עליו, ובצדק; ראש הממשלה התייחס אליו, ובצדק. אבל יזאן הוא שחקן כדורגל מוכשר בבאקה אל-גרבייה, שנרצח, ולא היו תגובות כאלה שוות בשני המקרים ממש. אבל יותר מזה, ההתאחדות לכדורגל, חבר הכנסת דוידסון, הודיעה שתהיה דקת דומייה בכל מגרשי הכדורגל לקבוצות הנוער באזכרה לימנו זלקה, ז"ל. אני תהיתי למה לימנו זלקה, ז"ל, כן, וליזאן מסארווה, ז"ל, לא. מה עוד שימנו הוא לא שחקן כדורגל. אבל יזאן היה שחקן כדורגל. לכן פעמיים צריך דקת דומייה. נכון, ההתאחדות בעבר הכריזה על דקות דומייה בגלל הפשיעה בחברה הערבית, אבל זה היה מזמן. ופה יש אירוע, יש אירוע. וזה עובר ככה. אני חושב שההתאחדות עושה טעות קשה כאן. היא שולחת מסר לא טוב. ההתאחדות לא הכריזה על דקת דומייה אחרי הרצח של הנער הזה, שהוא שחקן נוער מוכשר. אחזור לדבר על מעשי הרצח. 102 נרצחים, והם שקופים בשביל הממשלה והשלטון, וראש הממשלה במיוחד. סמיר, היה בלוד רצח שני אנשים: מועתז נאיף אבו לבן, בן 39, ומוחמד עבד אלהאדי, בן 30. גם המשפחה וגם הציבור במקום אומרים: אין להם קשר. אין להם קשר. אבל בשביל הממשלה הם שקופים, אולי גם בשביל המשטרה, שלא עושה בדיוק את המאמץ הנדרש. והיא יכולה לעשות מאמץ, כי ברצח של ימנו זלקה, היא עשתה מאמץ ועצרה את הפושעים אחד אחרי השני, את הנאשמים ברצח ואת הסייענים. וכך צריך, בדיוק כך. אני אומר שלמשטרה יש יכולות, בלי הרוגלות. הם משתמשים בנושא הרוגלות כאמתלה. הנושא השני הוא הצהרות של נפתלי בנט. יש לו נציגים כאן באולם. הוא אמר: הטרור בגדה והטרור בנגב. טרור, הוא אמר שבנגב יש טרור. אני מבין שבשטחים הכבושים יש טרור שבו מתנחבלים שורפים משפחות, יורים והורגים ילדים, משפחות ואנשים, תוקפים יישובים. זה טרור. אפילו האלוף המתנחל, שהוא שותף לפשעים האלה – שותף, הוא שותף, כי לפעמים החיילים רואים או שהם עוזרים או שהם שותקים – אמר שזה טרור. אבל מאיפה הביא נפתלי בנט שבנגב יש טרור? מה, בדואים שורפים משפחות של יהודים, עוקרים עצים, באים עם חיילים ופעם אחר פעם תוקפים יישובים יהודיים? מה זה הביטוי "טרור בנגב"? מאיפה הבאת את זה, נפתלי בנט? מה עוד שאתה אומר את זה על האנשים שבהצבעתם בקדנציה הקודמת עשו אותך ראש ממשלה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> חשוב שתגיד את זה, תחדד את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אגב, לך אני אומר שאתם זחלתם, הליכוד, זחלתם כדי שהערבים ימליכו אתכם לשלטון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - חשוב שתחדד - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, תם זמנך. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אה, ובן גביר הסכים שרע"מ - - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> לא. לא. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הסכים. בן גביר הסכים. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> בחלומות הלילה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> סמוטריץ' לא הסכים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אחמד, תם זמנך, ולא קשור לבחירות. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> לדעתי, בינינו, מי שתם זמנו כנראה זה אתה, לא אני. בינינו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אבל בנט בונה עליך, אתה יודע. תודה רבה, נא לרדת. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> בינינו, בליכודיאדה מצבך לא מי יודע מה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אם אתה הולך לפי ליכודיאדה, תעשו ערביאדה, נראה מה יצא. תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> אני אסיים במשפט אחד. אני מציע לנפתלי בנט קצת צניעות, ושידע שהצבעה של הציבור הערבי היא לגיטימית מאוד מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> והשינוי יבוא בגלל ההצבעה של יהודים וערבים שרוצים להזיז את ממשלת הדמים הזאת. << קריאה >> אביחי אברהם בוארון (הליכוד): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה המשפט הכי ארוך בהיסטוריה. << קריאה >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא כואב. לא מעניין איך אתם מחלקים את הקולות, אתה ובנט. תריבו אצלכם, שם באופוזיציה. עאידה תומא סלימאן, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר הייתי עם חברי חבר הכנסת עופר כסיף בביקור בכפר דומא בגדה המערבית. בשבילי – מה שאולי עופר לא ידע – בשבילי זה היה מעין סגירת מעגל: ביקור השטח הראשון שעשיתי כחברת הכנסת, מייד אחרי שנשבענו, היה בכפר דומא, בדיוק כאשר הטרוריסט, אותו טרוריסט שבשביל אחת מחברות הכנסת פה הוא קדוש, שרף משפחה שלמה בתוך הבית שלה, ואנחנו הגענו למוחרת כדי להיות שם עם המשפחה כאשר הריח של הבשר היה עדיין במקום. הגעתי השבוע לדומא כדי לראות את מסע הטיהור האתני שעוברים הפלסטינים בשטחים, ולא רק באזור C, כמו שהיה פעם. עכשיו הטיהור האתני עובר גם כן לאזור B ביתר שאת, על ידי טרוריסטים יהודים מתנחלים אשר פוגעים באזרחים, בתושבים שם, ופוגעים גם כן באמצעי המחיה היחידים שנשארו בידיים שלהם, כדי לגרום להם לזוז מהמקומות שלהם. ראינו איך אנשי שכרה וזומזום, שקרובים לדומא, כבר הוכרחו לצאת מאדמותיהם בגלל הטרור המתנחלי החוזר על עצמו כמעט כל לילה. הם הגיעו עם המשפחות שלהם והצטרכו לשכור בתים כאשר אין להם מאיפה לשכור, כאשר אין להם מאיפה לקנות חלב לילדים שלהם, כי העדרים שלהם נגנבו על ידי אותם מתנחלים. ובמקום זה, במקום לראות מדינה – לפני 11 שנים, כשנבחרתי, הכנסת הזו קיימה את הדיון הראשון שלה בכנסת העשרים על הפשע הגדול של שרפת המשפחה בדומא. היא התכנסה תוך פגרה לפי בקשתנו וקיימה דיון, וכולם הביעו הזדעזעות. עברו 11 שנים. כמה אנשים במקום הזה מוכנים לדבר על הפשעים היום-יומיים שקורים? כמה אנשים מזדעזעים כאשר רואים את התמונות של שרפת בתים ושל משפחות, כאשר רואים משפחות נעקרות מהאדמות שלהן ומאבדות את מקור ההכנסה היחידי והופכות לפליטות בתוך מולדתן בפעם הרביעית? לאן הגיעה החברה הישראלית, כאשר יש אלוף בפיקוד המרכז, קוראים לו אבי בלוט, והוא אומר, לאחר שהרשו לירות בפועלים פלסטינים – שכבר שנתיים וחצי אין להם איך לפרנס את המשפחות שלהם וסגרו אותם בתוך הכפרים שלהם, מנסים להגיע למקום עבודה – אפשרו לצבא לירות בהם. אני אפילו לא מוצאת את המילה שאפשר להחליף ב"אלוף", במקרה הזה. העלוב הזה, במקום אלוף. העלוב אבי בלוט, מה הוא אומר? הוא אומר: יש הרבה אנדרטאות צולעות בכפרים כאלה, מהם כאלה שניסו לחדור וחטפו. ככה הוא מדבר על אנשים שירו בהם כי הם חיפשו מקור הכנסה. ומה הוא עוד מוסיף, העלוב הזה? אנחנו הורגים כמו שלא הרגנו מאז 67'. ואת האמת, אני מסכימה איתו. את האמת, הוא דובר אמת במקרה הזה. הוא עלוב, אבל דובר אמת. אף פעם מפלס ההרג והרצח שקיים בגדה לא היה כזה, ועוד יש אנשים שאומרים עליהם שהם שוליים בחברה. אלה ממומנים על ידי המדינה, שולחים אותם להיות נערי גבעות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> משלמים לחוות שם כדי שיקבלו אותם וכדי שיתפרעו ויכו בפלסטינים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עופר כסיף. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חברי הכנסת, קיימים רגעים שבהם ההיסטוריה אינה רק זיכרון, אלא מראה מוצבת מול פני ההווה. בחיבור שבין דמותו של הקנאי אלעזר בן דינאי לבין המציאות הפוליטית והביטחונית של ימינו בכלל ובין דמותו לבין השר לביזיון לאומני בפרט, עולה שוב השאלה העתיקה: מהו הקו המפריד בין קנאות דתית לאומית לבין התפרקות הממלכתיות והחוק? יוסף בן מתתיהו בתיאורו המצמרר את ימי שלהי הבית השני כותב: "מאותו זמן נתמלאה יהודה כולה ליסטים". הוא לא דיבר רק על שודדי דרכים, אלא על תופעה העמוקה והמסוכנת בהרבה, עלייתה של הפילוסופיה הרביעית, מה שנקרא, הקנאית, הרצחנית. אלעזר בן דינאי היה נציגה המובהק. הוא לא ראה בעצמו פושע, אלא קנאי המבקש לנקום את דם אחיו ולגרש את הזר. כפי שמלמד אותנו בן מתתיהו, הקנאות של בן דינאי וחבריו לא הביאה לישועה, אלא הפכה את יהודה לזירה של כאוס, שבה הגבול בין הגנה על העם לבין עשיית דין עצמי היטשטש עד שנעלם. כשאנו מתבוננים היום בשר לביזיון לאומני וברוח שהוא מייצג, קשה שלא לשמוע את הדי התקופה ההיא. בן גביר, כמו הקנאים של אז, פועל מתוך תפיסת עולם שבה הריבונות אינה נמדדת בחוזקם של מוסדות המדינה, אלא בעוצמת הכוח, הנקם והאלימות. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> על מה דיברת לפני שבן גביר היה חבר הכנסת? << דובר_המשך >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר_המשך >> הוא מבקש להחליף את מערכות החוק והסדר הממלכתיות בסדר חדש, המושתת על עליונות הכוח ועל דחיקת המערכות המקצועיות לטובת אידאולוגיה קיצונית צמאת דם. הסכנה הגדולה בביטוי "נתמלאה יהודה כולה ליסטים" אינה רק האלימות הפיזית, אלא אובדן הסמכות המרכזית. כאשר שר המופקד על הביטחון הלאומי מעודד, במישרין או בעקיפין, ערעור על שרשרת הפיקוד ותפיסה שבה כל דאלים גבר היא המדיניות, המדינה מתחילה לאבד את חוט השדרה שלה. הליסטיות המודרנית אינה מתבטאת רק בפשיעה ברחובות ובקיני הטרור המתנחבלי בגדה המערבית, אלא בפרימת האמנה החברתית והאזרחית האמורה לשלוט בו. הקנאות של בן דינאי הסתיימה בחורבן המוחלט של ירושלים. הוא וחבריו האמינו שהם מושיעי ישראל, אך בפועל הם היו אלו ששרפו את מחסני המזון והמיטו אסון על עמם. עלינו לזכור: עוצמה לאומית אינה נבנית מתוך פרובוקציות וזלזול בשלטון החוק, אינה נמדדת באלימות ורצחנות גזענית, אלא באחריות ומחויבות לערכים דמוקרטיים, לעקרונות של צדק, שוויון וחירות עמוקים שנוגעים לכולם בלי יוצא מן הכלל, ללא אפליה וגזענות נגד קבוצות לאומיות, אתניות, עדתיות, מגדריות וכן הלאה. אם לא נביס את הקנאות המבקשת להחליף שיח וויכוח בסערת יצרים ואלימות, בצימאון דם ורצח, נמצא את עצמנו שוב ניצבים מול חורבות, תוהים כיצד נתנו להיסטוריה לחזור על עצמה לא כפארסה אלא כטרגדיה. ולסכם, הצד השני של מטבע הרצחנות הגזענית, ההרס והחורבן הלאומני החשוך והקנאות הדתית, הוא הצד הכלכלי-חברתי. כי לצד אותו צימאון דם, אותו גזל של העם הילידי הפלסטיני וגירושו, הטיהור האתני וכן הלאה, יש גם הפקרה והזנחה פושעת של הציבור בישראל, בעיקר של האוכלוסיות המוחלשות ביותר, וראו דוגמת הפקרת הצפון החרב והדרום. למענם צריך לזרוק את הממשלה הזאת לכל הרוחות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> סמיר בן סעיד, בבקשה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז תחילת השנה נרשמו 104 נרצחים בחברה הערבית ו-18 בחברה היהודית. ליבי עם כולם, ערבים ויהודים כאחד. איננו מבחינים ומבדילים בין דם לדם ובין אדם לאדם. אלו אינם רק מספרים, אלו בני אדם, משפחות, חיים שנגדעו באכזריות. מאחורי כל נתון כזה יש כאב, פחד ואובדן שמלווים קהילות שלמות. עמדתנו ברורה וחד-משמעית: אנחנו נגד רצח, נגד אלימות, נגד פשיעה שפוגעת בחפים מפשע. אין הצדקה לשום ירי, לשום סכין, לשום מעשה שמכוון נגד חיי אדם, לא כאן ולא בשום מקום אחר. כפי שגינינו והוקענו פגיעה בילדים בעוטף וכפי שעמדנו מול כל פגיעה באזרחים חפים מפשע, כך נמשיך לעשות גם היום. העמדה שלנו אינה משתנה לפי זהות הקורבן או המקום. היא עמדה אנושית, מוסרית ועקבית. המאבק באלימות ובפשיעה חייב להיות בראש סדר העדיפויות. האחריות היא של כולנו – של הממשלה, של רשויות האכיפה ושל החברה כולה. אי-אפשר להשלים עם המציאות שבה אזרחים חיים בפחד מתמיד. אנחנו דורשים פעולה אמיתית, לא סיסמאות. אכיפה שוויונית, השקעה בחינוך, מניעה ושיקום, כדי להחזיר ביטחון לחברה ולשמור על חיי אדם, כי בסופו של דבר כל החיים שווים, וכל רצח הוא כישלון של כולנו. כמה מילים גם בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מרב מיכאלי – אינה נוכחת; נעמה לזימי – אינה נוכחת; גלעד קריב – לא איתנו. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, לא. מוותר, מוותר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מוותר, בסדר. תודה. נעבור להסתייגות מס' 3. שוב סבב דוברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גלעד לא מוותר. גלעד לא מוותר. << קריאה >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא לא מוותר. הוא לא מוותר. << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הבנו אותו לא נכון. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב בן ארי – אינה נוכחת. נכון? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> לא, הוא רוצה, הוא רוצה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קראתי בשמו. עברתי לשנייה. למה אני צריך לקבל את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, בשלישי הוא יכול. הוא יכול עוד פעם, הוא יכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, רגע. שנייה. קראתי מירב בן ארי, נכון? היא הראשונה, לא? היא ביקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קדימה. גלעד קריב, בבקשה. << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> תראה כמה אוהבים אותך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> גלעד קריב, קריאה ראשונה על הליכה איטית. בזבוז זמן – כרטיס צהוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר. אני מוכן לקבל כרטיס צהוב. אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, גם אני מבקש להתייחס לדיון החשוב שקיימה היום חברת הכנסת קטי שטרית, ונמצאת איתנו עכשיו במליאה, בנושא האלימות הרצחנית בקרב בני נוער. שני אירועים קשים שבהם היו מעורבים בני נוער שהסתיימו במותם של שני צעירים בפתח תקווה ובבאר שבע. בפתח הדיון העליתי בפני חברת הכנסת שטרית גם את התודה שלי על קיומו של הדיון בוועדה לזכויות הילד, אבל לא יכולתי להימנע, אדוני השר, מן התמיהה כיצד הוועדה לביטחון לאומי, הוועדה שאחראית לנושא ביטחון הפנים בתוך מדינת ישראל, למניעת פשיעה – כיצד הוועדה הזו לא קבעה בסדר-יומה, ביוזמת היושב-ראש, שום דיון על גל הפשיעה הרצחנית. אם אני הייתי יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, הייתי עושה הכול כדי לכנס דיון בתוך המליאה. מחר יש דיונים בוועדה לביטחון לאומי. האם הנושא הזה של עבריינות נוער מופיע בסדר-היום? << קריאה >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << קריאה >> הוא רוצה להוציא את ועדת המעקב מחוץ לחוק. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> את שומעת, חברת הכנסת שטרית? מחר בוועדה לביטחון לאומי, שאחראית למאבק בפשיעה, תהיה ישיבה על הוצאת ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל מחוץ לחוק, יוזמה של חברי עוצמה יהודית, וחבר הכנסת צביקה פוגל לא חשב, לא חשב שצריך לקבוע דיון על גל הפשיעה. אני רוצה להזכיר לך - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל אתה אמרת דברי טעם בוועדה שהתקיימה לפני שעתיים, נכון? אמרת דברים טובים. עיני הילדים הללו נשואות אליך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> תחזור על זה. עזוב עכשיו, עולם המבוגרים לא רלוונטי. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> קטי, אני אומר מה אמרתי. אמרתי שבסופו של יום, אחרי כל פעולות החינוך ופעולות הרווחה – שהן חשובות, והן אולי החשובות ביותר, אבל בסוף קו הגנה אחרון הוא הנוכחות של המשטרה ברחובות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> הרי אם באותו לילה מחוץ לפיצה האט בפתח תקווה, בערב יום העצמאות – ערב, לצערי, מועד לפורענות – הייתה מסיירת ניידת בתדירות גבוהה, ייתכן שהיה נמנע מעשה הרצח. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> נכון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אם את מסכימה איתי - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני אומרת לך - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - אז ודאי שהמקום לדון בעניין הוא בוועדה לביטחון לאומי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בסדר. זה לא משנה איפה דנים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אבל שם – בואי אני אסביר לך למה זה משנה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> זה לא משנה איפה דנים. צריך להביא פתרונות. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> קטי, קטי, בואי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בוועדה היו נציגי המשטרה, נכון? פנית אליהם, לנציגי המשטרה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> קטי, עם כל הכבוד לוועדה לזכויות הילד, שעסוקה מאוד תחת הנהגתך, הוועדה שצריכה להפעיל פיקוח פרלמנטרי על השאלה מדוע אין שוטרי סיור במשטרת ישראל זו הוועדה לביטחון לאומי. ואם הוועדה לביטחון לאומי בוחרת מחר, אחרי שבשבוע של יום העצמאות נרצחו 12 אזרחים ישראלים – לא בטרור, בפשיעה ועבריינות – אם מה שיש לעוצמה יהודית, לאיתמר בן גביר ולצביקה פוגל לעשות מחר זה דיון על הוצאת ועדת המעקב של ערביי ישראל מחוץ לחוק ולא על הדם שזורם ברחובות, אז מבינים את סדרי העדיפויות של המפלגה הזו. ולצערי הרב, קטי – ואני אומר את זה בהערכה על הדיון שאת קבעת – ההתייצבות היום של רפי קדושים בדיון הייתה לא לעניין. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא מסכימה איתך. לא מסכימה איתך. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדם שהורשע באין-ספור עבירות אלימות - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - הוא חבר מועצת העיר - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אדם שהורשע בעבירות אלימות קשות, לא יבוא לכנסת ישראל וידבר ויטיף מוסר - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - בדיוק כפי שהתייצבות עבריינים במסיבה של השר שאחראי למשטרה היא דבר בלתי נסבל, ובדיוק כפי שהעובדה ששר - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - המשפטים התחבק עם העבריין המורשע מרדכי דוד היא דבר לא לגיטימי, וצריך להחליט בבית הזה: האם נותנים חיבוק לעבריינים? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ומה עם הקפלניסטים? מה עם הסרבנים - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> איך את משווה? איך את משווה מאות אלפי מפגינים שיצאו להגנת הדמוקרטיה לשורה של עבריינים שהורשעו - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת קריב, תודה רבה. הסתיים הזמן. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> - - בעבירות אלימות? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> בעיניי, עבריין - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. הסתיים הזמן. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> רפי קדושים, מרדכי דוד – הם גיבורי התרבות שלכם? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - הקפלניסטים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. רד, רד. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תתביישו לכם שאלה גיבורי התרבות של הליכוד, מרדכי דוד ורפי קדושים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> ואחרי זה תתפלאו על מה קורה בקרב בני הנוער. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. תודה רבה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> תתביישו לכם. הפכתם למפלגה של עבריינים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טוב, נו, אפשר לסיים, ללכת? תודה רבה. הספיק לנו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - שנצמד לשוטרת. בושה וחרפה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה לא מעניין, קטי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא מוזמן לאולפנים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קטי, זה לא מעניין אותם. הם מתעסקים רק במרדכי דוד, ששם להם מראה מול הפנים. כשחסמו אותנו, אף אחד לא דיבר מילה. חברת הכנסת מירב בן ארי, סיבוב שלישי על ההסתייגות של – להקריא את כולם? אבל הם לא פה. תכף אקרא. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני צפיתי בדיון, וקודם כול, בואו נתחיל מהבסיס. קודם כול, טוב שעשית את הדיון, גברתי חברת הכנסת קטי שטרית. את חביבה עליי באופן אישי. אבל התפקיד ומי שהיה אמור להוביל את הדיונים האלה על האלימות בקרב בני נוער לנוכח העלייה בפשיעה, המטורפת, זה קודם כול הוועדה לביטחון לאומי שאליה פנינו, חברי הכנסת, ביקשנו דיון שליש, כי מי שצריך להוביל – למרות שיש נטייה שלהם לזרוק על החינוך ועל הרווחה ועל התקשורת ועל הפרקליטות – באמת, יושב דובר המשטרה ובעצם הטיל אחריות על כולם: על הפרקליטות, על היועמ"שית, על התקשורת. מעניין ממי הוא למד. את ניהלת את הדיון, אבל מי שהיה צריך לנהל את הדיון זה הוועדה לביטחון לאומי. והגשנו בקשה של שליש. אגב, עכשיו הגשנו בקשה לדיון מהיר, ואני מניחה שבנשיאות יאשרו. ממה מפחד השר הכושל ויו"ר הוועדה שלו? מה הבעיה לקיים דיון על אלימות? עכשיו, עם כל הכבוד לזה שהוא זורק את זה על הפרקליטות, בתי המשפט, בסוף בני נוער במרכז תל אביב – ובואי אני אספר סיפור על חבר שלי, שבכלל לא הגיש תלונה במשטרה, כי הוא אמר לי: בזבוז זמן, מירב. בזבוז זמן. חבר שלי הרבה שנים, הבן שלו, בן 15, עם שני חברים שלו, מרכז תל אביב, נכון, 02:00, אבל ואללה, תל אביב תמיד הייתה בטוחה – אגב, כמו שדרות, כמו קריית שמונה, כמו נתניה, לא הייתה בעיה להסתובב ב-02:00 – והסתובבו שלושת הנערים האלה ב-02:00 במרכז תל אביב, רחוב ארלוזורוב, והגיעו אליכם נציגי SSQ – אותה חבורה שבשיא החוצפה דובר המשטרה אומר שזה חקיינים, והתקשורת; לא, זה חבורה של פורעי חוק, עבריינים קטנים – הגיעו לחבורה הזאת, הפשיטו אותם, את הנעליים לקחו להם, את הבגדים, את הטלפון, ברור; גם את הטלפון, באים ואומרים לו: תמחק את ה-cloud, גם ירסקו לו את הטלפון, תכלס, לקחו לו את הקורקינט, השאירו אותו עם בגדים קצרים. ככה הוא התקשר לאבא שלו. אתם לא שמעתם על המקרה הזה, כי הוא אמר לי: אין לי מה להתקשר למשטרה. מה המשטרה תעשה? מה המשטרה תעשה? מה? משטרת ישראל לא יודעת מה קורה בדרום תל אביב? על החבורה הזאת של ה-SSQ לא יודעים? כל תל אביבי, אפילו ירושלמי היום, יודע, נכון? אבל לאף אחד לא אכפת. לא אכפת. וזה לא הפרקליטות וזה לא התקשורת וזה לא חקיינים. זה התפקיד של משטרת ישראל להיות שם, ואם משטרת ישראל מגיעה למצב שהורים אומרים: למה לי להתקשר? למה? אז קניתי לו נעליים וקניתי לו את הבגדים ואמרתי לו: פעם הבאה – מה אני אגיד לו? אל תסתובב בעיר? כולה 02:00, אבל כשאין משילות והמקום היחיד שיש משילות זה בצייתנות של ניצבים לשר הזה, זה בעיה. אין משילות – אין משילות בנגב, ואתם רואים את התחקיר של המבקר, ואין משילות בצפון, ואין משילות במרכז תל אביב, ובחברה הערבית – אין לי בכלל מה להיכנס לשם, כולם רואים את המספרים – ואין משילות ברצח נשים. אין, כי הכי הרבה נשים נרצחו, ואז את מקבלת את הוועדה ועושה דיון, והוא חשוב, אבל אם היה מצב כזה, אם אנחנו היינו יושבים בקואליציה והיה מצב כזה, היה כאן קול צעקה, קול צעקה מטורף. היו אומרים: איפה ועדה זו, ועדה זו, ועדה זו? אבל הם לא, כי יש שר שהוא כישלון, ובמקום לבוא ולהגיד: כל המשאבים עכשיו, כל המשאבים עכשיו כדי להחזיר את הביטחון האישי, היינו במקום אחר. אבל כל המשאבים שלו מופנים לעוגות וחנפנים וימי הולדת, ואין לו מושג. אין לו מושג. ואת יודעת, אני חברה בוועדה לביטחון לאומי. באמת, כל היום מחוקקים שם. צריך לומר, יש שם חבר כנסת חרוץ, כל היום הוא מחוקק, כל היום נותן סמכויות – שיטור עירוני, שיטור מועצתי, באמת מיליארדים, מיליארדים, ואפס הצלחות. לא אפס – הכי גרוע שהיה פה. הכי הרבה נשים נרצחות בבית שלהן; הכי הרבה נרצחים בחברה הערבית; הכי הרבה בני נוער שחוששים לחייהם. כמה כסף הוא קיבל? אתם יודעים שעכשיו בתקציב כל המשרדים עברו קיצוץ, כולם. איזה משרד לא עבר, את יודעת? המשרד לביטחון לאומי. הוא לא עבר פלאט. חינוך, רווחה, בריאות, משרדים שחשובים לך. לא. ואת נותנת לו מיליארדים וסמכויות. לכי לוועדה של פוגל – כל היום הוא עובד, עובד. מה יוצא מזה? אצלנו אומרים: לא יוצא ח'יר. אתה מכיר את זה, נכון? אין ח'יר בוועדה הזאת. אין. את יודעת למה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לי יצא שם הרבה ח'יר בוועדה הזאת דווקא. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין כלום. אתה בוועדה שלך כן, אגב. בוועדה שלך כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אומר בוועדה לביטחון לאומי – עונש מוות למחבלים שאני הגשתי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> נו, נו, אבל תכלס, האם זה מונע מהאישה להירצח בבית שלה? האם זה מונע מהצעיר בחברה הערבית שבסך הכול רצה להיות רופא – נרצח ברחוב? האם זה מונע מהצעיר האתיופי הזה ימנו, שבסך הכול עבד בפיצה? לא. לא. והעובדה שפעם אחרי פעם, באמת, את מנסה לבוא ולהגיד מה לא עובד. ועדה עובדת, ומיליארדים מוזרמים. משמר לאומי – הוא הקים משמר לאומי. איפה המשמר הלאומי? מה הוא עושה המשמר הלאומי? למה אין פלוגות ברחובות? למה לא אכפת לו ממה שקורה בחברה הערבית? למה לא אכפת לו מהחברה היהודית? למה? כי כשיש ציון אפס במדיניות, אפס, אז אזרחים משלמים במוות שלהם. וזו ממשלה שמעבר לזה, זה ממשלת דמים. במשמרת של השר הזה, הכי הרבה נרצחים, הכי הרבה, גם בחברה הערבית, גם בחברה היהודית וגם בכלל. ורק מילה אחרונה. אני רוצה להגיד לך על רפי קדושים. מילה אחרונה. עשר שנים היה לי מרכז לנוער בסיכון בהרצליה. מה שנקרא, את משפחת קדושים אני מכירה מהיסוד, כולל גם הרבה נציגים של המשפחה. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> אגב, אני לא מכיר את המשפחה. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מכירה. אני עבדתי בהרצליה עשר שנים, ובניגוד אליך, היה לי מרכז לנוער בסיכון. << קריאה >> ינון אזולאי (ש"ס): << קריאה >> מירב, אם להיות - - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> יפה, אז תן לי להגיד לך משהו, כי אני יודעת. אני לא מבינה בתחום שלך. תן לי את התחום שלי, זה היה מרכז חיי. ואני אומרת לך, להביא עבריין שהשתקם לדיון זה רעיון מצוין. רוב המדריכים בפנימיות אשפוזיות הם מכורים לשעבר, רוב המדריכים בפנימיות הם עבריינים לשעבר, זה בסדר. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא גם חבר מועצת עיר, מירב. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> זה בסדר, שיקום זה שיקום. אבל ברגע שיושב אדם כזה ומדבר על הרצח של ימינו ובא ואומר: הם לא התכוונו להרוג אותו - - - << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> את יודעת למה הוא אמר את זה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שמעתי, שמעתי הכול. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אמר שהדקירה הייתה באזור התחתון כי הם רצו להראות איזה גברים הם, אבל הם לחצו בעורק הראשי. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז אני, בואי אגיד לך משהו, את יודעת, מתוך שיחות עם המשטרה. אני רוצה להסביר לך משהו. בואי נתחיל מזה שרפי קדושים הוא לא אוטוריטה להגיד מה היה באותו ערב, לא את ולא אני, אוקיי? הוא לא. ולכן, באותו רגע שאדם כזה מקבל החלטה, את צריכה לבוא להגיד לו: תקשיב, בוא, זה לא עניין שלך. מי שמך? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - זכותו לדבר, מותר לו. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד לך משהו: זכותו לדבר. אמרתי לך, אני דנה לכף זכות. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא סוף-סוף העיר את עם נפתלי בנט, סוף-סוף העיר אותו. במקום שנפתלי בנט יבוא לדיון. יש לו אומץ מרחוק. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> שנייה, אני רוצה להגיד לך משהו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רק לחתור לסיכום, בסדר? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> כן, במקום שאני אעלה עוד פעם – חמש דקות ואני מסיימת, כי הרי יש לי 40 הסתייגויות. אני פה, תן לי שתי דקות ואנחנו לא עולים, אוקיי? לפחות לא מבחינתי. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קיבלת שתי דקות. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> לא, יש לי 40 הסתייגויות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם יכולים לעלות כמה פעמים, כמה סבבים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין בעיה עם עבריינים לשעבר. אין בעיה. אבל 1. אל תדבר על דברים שאתה לא יודע. ואני רוצה להגיד לך משהו: אותה חבורה שפגעה בימנו, זיכרונו לברכה, התנהגה מהרגע שזה קרה כמו אחרון העבריינים – זה שיש להם דירות מסתור, ניתקו את הטלפונים, זכות השתיקה. תגיד לי, אתם ילדים בני 15. לאן הגענו? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - - הם באים גם מכיתות של מחוננים, הם באים מכיתות מצוינות - - << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> אז לכן, ברגע – אז תקשיבי, בואי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> - - ממופ"ת. הם באים מכיתות של מצטיינים. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> תקשיבי, אמר כאן ינון, אמר כאן משהו. זה ההתמחות שלי, זה מה שעשיתי עשר שנים מחיי – היה לי מרכז לנוער בסיכון. היו לי גם נערים מכיתות מצוינות. תאמיני לי, אני יודעת את זה. ואני חושבת שהדבר היחיד שבו טעית זה שבאותו רגע – את זה אני אומרת לך בחברות – שהוא בא ואמר במפורש: הם לא התכוונו, פה היית צריכה לעצור את הדיון ולהגיד לו: לא אתה ולא אני נחליט מה. מה אנחנו כן יודעים? שכל החבורה שבסוף פגעה בו ולקחה ילד נורמטיבי מקסים ומדהים, שהיום באמת, נשאר למשפחה שלו רק קבר – זה פשוט טיפת צניעות, להיות בשקט ולתת למשטרה לנהל את זה. ואני רוצה להגיד לך שבעקבות הסערה הציבורית, אין לי ספק שהם ישלמו מחיר. הם ישלמו מחיר כי כל המדינה מסתכלת עליהם. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מסכימה. לא, אבל למה משחררים אותם ממעצר? למה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> קודם כול החשוד המרכזי עצור. אבל העובדה היא עובדה, זה מאוד פשוט בעיניי, אני חושבת שלחץ ציבורי יעזור פה, ואני חושבת שהם ישלמו מחיר, ואני חושבת שכל החבורה הזאת התנהגה כאחרונת העבריינים. ואני חושבת ששום אדם שמוזמן לוועדה לא יכול לבוא ולהגיד משפט כזה. צריך להיות בשקט, כי 1. אף אחד לא שם אותך; 2. גם את כיו"ר ועדה היית צריכה לבוא ולהגיד לו: עם כל הכבוד, אתה לא יכול להגיד משפט כזה. אתה לא יכול. וזה מה שצרם לי. כי בסוף עשית דיון, וטוב שעשית דיון – בניגוד לוועדה לביטחון לאומי, שזה התפקיד שלה והאחריות שלה – אבל – אני מסיימת – היה צריך לעצור את זה, כי הוא עשה לעצמו נזק. ואגב, אני רוצה להגיד לך משהו. אמר לי כאן מישהו שהוא דיבר על זה שהוא היה עבריין ושוקם – זה טוב – אבל בסוף, גם אם אתה עבריין ששיקמת, אתה לא יכול לדבר בשם עבריינים אחרים. זה מה שהוא עשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אז מירב, בבקשה מכולכם, כשאהוד אולמרט נמצא באולפנים, תגנו, כי גם הוא עבריין. << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די עם הוואטאבאווטים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אבל למה? למה איפה ואיפה? למה? למה? << דובר_המשך >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר_המשך >> די עם הוואטאבאווטים. די, בחייאת, קטי. היית צריכה לעצור את זה וזהו. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> למה, בגלל שזה רפי קדושים וזה אהוד אולמרט? לא. למה איפה איפה? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אקרא בשמות חברי הכנסת של יש עתיד שהגישו את ההסתייגות: חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; מיקי לוי – אינו נוכח; מירב בן ארי – דיברה; רם בן ברק – אינו נוכח; יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; בועז טופורובסקי – אינו נוכח; מיכל שיר סגמן – אינה נוכחת; יוראי להב הרצנו – מוותר; ולדימיר בליאק – מוותר; רון כץ – אינו נוכח; מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; טטיאנה מזרסקי – אינה נוכחת; יסמין פרידמן – אינה נוכחת; דבי ביטון – אינה נוכחת; משה טור פז – אינו נוכח; סימון דוידסון – אינו נוכח; נאור שירי – אינו נוכח; שלי טל מירון – מוותרת; ירון לוי – אינו נוכח; עדי עזוז – אינה נוכחת. סימון דוידסון, בבקשה. רגע, ירון לוי – לקרוא בשמו? הוא פרש מיש עתיד? << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> אני מבקשת, דוידסון, שתגיד מה שאמרת בוועדה. אמרת דברים כל כך - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> רגע, לפני שאני מפעיל את הזמן, אני רוצה להגיד לכם דבר אחד. אצלנו ביהדות אומרים: בן אדם יכול גם לחזור בתשובה. אני לא יודע, אני מכיר את רפי קדושים מהתקופה האחרונה. אני רוצה להגיד לכם שהוא עושה הרבה מצוות והרבה דברים טובים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> לא רק זה, הוא בעל תשובה. הוא אמר: אני הייתי בעולם, אני יודע איך אפשר לתקן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא דיבר בכנות, אמר איפה הוא היה, והיום הוא אומר: שמע, גם זה. יש תקנת השבים, הרי. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> הוא חבר מועצת עיר, הוא קיבל רשות - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> וחשוב לתת לכולם אפשרות והזדמנות, ואני חושב שהיום רפי קדושים, אני חושב שהוא עושה הרבה מצוות. חזר בתשובה תרתי משמע. ינון, אנחנו מכירים את זה מהיהדות: לכל אדם ניתנת אפשרות. גם אתם באופוזיציה יכולים לחזור בתשובה, לטבול במקווה ולהפוך לימנים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> ניסים - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> עכשיו הפעלתי את השעון. בבקשה. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> האחרון שיכול להגיד שנפלה פה - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה, בהזדמנות הזאת – נמצא פה אופיר כץ, ואני רוצה שתקשיב לי. היום היה דיון חשוב מאוד בוועדה לזכויות הילד. אנחנו נמצאים – אני לא מדבר על פוליטיקה עכשיו – באירוע דרמטי במדינת ישראל כבר הרבה מאוד זמן. זה לא מהשבוע האחרון. הנושא של האלימות בקרב בני הנוער זה נושא שהוא חודשים רבים – מירב, תני לי, אני רוצה שהוא יקשיב לי – זה אירוע שכבר הרבה מאוד זמן קיים, ואנחנו מודעים לזה, וזה לא בעיר כזאת או עיר אחרת, זה נמצא בכל יישוב במדינת ישראל. בסוף אנחנו צריכים להסתכל כמדינת ישראל מה אנחנו יכולים לעשות כדי לבצע פעולת מניעה בכל הנושא הזה שנקרא אלימות. הקשר בין אלימות לבין הנושא של ההתמכרויות הוא קשר ישיר. אנחנו רואים עלייה דרמטית בכל הנושא של התמכרויות לסמים, לאלכוהול, להימורים. אנחנו רואים עלייה דרמטית בנושא של האלימות ואנחנו רואים את זה עכשיו – מירב, תני להיות איתו שתי דקות. עוד מעט אגיע לזה והוא יבין למה. כדי שאנחנו נטפל באירוע הזה, אנחנו חייבים לעשות חיבור בין כל המשרדים. הרי זה לא אשמה רק של המשרד לביטחון לאומי או רק של החינוך. בסוף מדובר פה על הרבה מאוד משרדים: זה משרד הביטחון, זה משרד הרווחה, משרד הספורט והתרבות, משרד החינוך, זה כמובן המשרד לביטחון לאומי – זה משרדים רבים שצריכים לפעול למען הפתרון שהילד הבא לא יירצח או ייפגע או יידקר והאלימות במדינת ישראל תרד. למה אני מדבר אליך? כי עד שנת 2017 הייתה בישראל הרשות למניעת סמים, אלכוהול ואלימות, שעשתה הרבה מאוד למען כל הגורמים האלה. והיא זאת שהצליחה לחבר בשולחנות עגולים את כל המשרדים. היא יצאה בתוכניות באמת יוצאות דופן לטובה כדי לגדוע את הדבר הזה, לפחות לעצור אותו. מה קרה ב-2017? אתה היית היועץ של השר ארדן, ואתם בהחלטה – אתם זה השר ארדן – סגרתם את הרשות. << קריאה >> אופיר כץ (הליכוד): << קריאה >> לא סגרו – העבירו למשרד לביטחון לאומי. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> העבירו אותה בצורה עקומה. העבירו אותה למשרד לביטחון לאומי. מה קרה? היתרון של הרשות היה לייצר – קטי שמעה את זה היום – שולחנות עגולים ולעבוד עם כל המשרדים. << קריאה >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << קריאה >> באוקטובר 2025 אמרתי את זה. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> להוריד רגולציה ולהגיע למצב של תוכניות מקצועיות. מ-2017 ועד היום כל הנושא הזה של מניעת סמים ואלכוהול והפתרון של נושא האלימות הלך ונעלם. המשרד לביטחון לאומי הוא לא המשרד שצריך לטפל בזה. אין פעילות של רשות עצמאית. יש שם כמה תקנים ותקציב מסוים שעובד מול הרשויות. והרשויות צריכות להתמודד עם הנושא של אלימות, סמים ואלכוהול. אין אפילו נתונים של הגוף הזה לגבי המצב העגום שיש במדינת ישראל. אין סטטיסטיקה. אם לא היו גופים ועמותות שמטפלים בנושא הזה, גם לא היינו מקבלים נתונים מה קורה לילדים במדינת ישראל. אני – ואתה יודע טוב מאוד – הגשתי שלוש פעמים הצעת חוק כדי להחזיר את הרשות למניעת סמים ואלכוהול ואלימות, ושלוש פעמים נזרקתי מכל המדרגות. אם אנחנו כמדינה, ואני לא מסתכל עכשיו ימין ושמאל, שקטי תיקח את זה ותקדם את זה, והלוואי שזה יצליח. הרשות הזאת תמנע את הרצח הבא בעוד שנתיים. זה לא יקרה מחר בבוקר. אני מקושש כספים, ונמצא פה גם יושב ראש ועדה – איך נקראת הוועדה של - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוועדה לפיקוח על קרן אזרחי ישראל, של הגז. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> קרן אזרחי ישראל. אני מקושש כספים מכל מיני משרדים כדי להגיע למצב שיבנו עוד מתקני ספורט, כי לספורט יש יתרון אדיר בזה שילד יהיה עסוק. בסוף הכותרת של מדינת ישראל צריכה להיות: ילד עסוק זה ילד בריא. ילדים שמסתובבים ברחובות, חסרי מעש, יגיעו לפשע. ילדים שמסתובבים ברחובות יגיעו לסמים. ילדים שמסתובבים ברחובות יגיעו לאלכוהול. ואז יגיע הרצח הבא, ומקרי האלימות והכנופיות. אנחנו חייבים, כמדינה, לדאוג לזה שיהיו מסגרות לילדים, שילדים יהיו עסוקים, שיסיימו את בית הספר ויהיה להם לאן ללכת, כי אם לא נדע לעשות את זה יהיו יותר ויותר ילדים באלימות. ולכן, גם אתה, אדוני – אצלך בוועדה אנחנו עשינו קירוי סולארי למגרשי ספורט. השר וסרלאוף, אצלך במשרד רק עכשיו יצא קול קורא להקמת 50 מגרשי כדורגל לילדים בנגב ובגליל, ואני מנסה בכל משרד להביא עוד כמה עשרות מיליונים - - << קריאה >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << קריאה >> 80. << דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >> - - כדי שיהיו לילדים מתקנים ופעילויות. ולכן, אדוני אופיר כץ, קטי שטרית – קטי שטרית, אני נותן לך משימה, את תהיי זו שתחזיר את הרשות. תשימי את הצעת החוק הזאת, כל האופוזיציה תתמוך בך. חייבים להחזיר את הרשות כדי לדאוג לילדים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. גם בתקציב 2026 יהיו עוד 60 מגרשים בקרן העושר. << קריאה >> סימון דוידסון (יש עתיד): << קריאה >> יישר כוח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> קבוצת ישראל ביתנו: חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; עודד פורר – אינו נוכח; יבגני סובה – אינו נוכח; שרון ניר – מוותרת; יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חמד עמאר – אינו נוכח. קבוצת חד"ש-תע"ל: חבר איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; עאידה תומא סלימאן – מוותרת; עופר כסיף – מוותר; סמיר בן סעיד – מוותר. קבוצת העבודה: הם אינם נמצאים, ולכן זה מוסר. מירב מיכאלי; נעמה לזימי; גלעד קריב – אינו נוכח. לכן ההסתייגויות של העבודה מוסרות. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש עוד מישהו מהאופוזיציה שרוצה לדבר? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש עוד מישהו שלא דיבר היום, תגידו? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> יש לנו בקשות רשות דיבור. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני אקריא. יצחק גולדקנופ – אינו נוכח; משה גפני – אינו נוכח; מאיר פרוש – אינו נוכח; אורי מקלב – אינו נוכח; יעקב טסלר – אינו נוכח; יעקב אשר – אינו נוכח; יצחק פינדרוס – אינו נוכח; ינון אזולאי. יוסף טייב – אינו נוכח. אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. חמש דקות, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) אחר כך אנחנו כאילו מופתעים. אני אישית לא מופתעת מכל הגזענות והפשיזם שקורים, כשיש בן אדם שדוחף נזירה בצורה גסה כזאת וגורם לה חבלה, ואף אחד לא עושה מה שצריך לעשות. אם מישהו שיורק על בתי אלוהים – גם בית כנסת, גם מסגד וגם כנסייה, הם הבתים של האל, ולא משהו אחר – ומצטט שזה מנהג יהודי, אני רוצה לשמוע את הקול של אותם יהודים שמגנים מעשים כאלה. בינתיים לפחות אני לא שמעתי. טרור יהודי בכל מיני צורות ודרכים. כשכותבים על זה בעיתונות או בתקשורת, באמצעי התקשורת, אומרים: עבריינים. למה לא לקרוא לילד בשמו ולהגיד: טרוריסטים. כן, זה השם. לפני שאתם מדביקים שם, ברגע הראשון, תוודאו מי או מה הבן אדם. כשמדובר בערבי – ליהודים יש דין אחר, וגם יש דם אחר שהוא; לא כנראה, לפי ההתנהלות הוא אחר, ויותר יקר. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> מאיפה את מביאה את הדברים האלה? שמעתי אותך - - - << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> סליחה, אז חברה בריאה - - << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> - - - כמה שטויות - - - זה לא נכון, זה לא נכון. יש פה מדינה דמוקרטית שנוסכת ביטחון, ואתם מאפשרים טרור. מה זה? כמה אפשר? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> - - אינה מתחלקת או מחלקת ערכים לפי דם או לפי מוצא. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> כמה אפשר, כמה אפשר, כמה אפשר לשקר? << דובר_המשך >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז תתעוררו, תתעוררו, ותהיו בני אדם, קודם כול. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> משה סעדה (הליכוד): << קריאה >> את תתעוררי ותגני את החמאס. זה תתעוררי. את זה את לא מגנה, זה לגיטימי בעינייך. רוצחים ילדים, זה לגיטימי בעינייך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק קרויזר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן היום לא רק כחבר ועדת הכספים, אלא קודם כול כתושב הצפון, כתושב רמת הגולן. אני עומד כאן כנציג של בעלי העסקים בקצרין, בצפת, בחצור, בראש פינה, של החקלאים ביישובי הצפון והגולן, אלה שעבדו מתחילת המלחמה תחת אש. החוק שאנחנו מאשרים היום הוא לא רק מתווה כלכלי – הוא הצהרת כוונות של מדינת ישראל כלפי אזרחיה שעומדים בחזית. במהלך מבצע שאגת הארי הוכחנו שהחוסן הלאומי שלנו נמדד לא רק בכמות המיירטים של כיפת ברזל, אלא ביכולתה של המדינה לתת גב כלכלי למי שהעסק שלו נפגע בגלל המלחמה. רבותיי, המציאות הביטחונית אינה עוצרת בהגדרות של פיקוד העורף. לא הסכמתי, יחד עם חבריי לוועדת הכספים, ולא יכולנו להשלים עם מצב שבו עסקים סופגים פגיעה אנושה ונשארים מאחור רק כי הם לא נכנסו להגדרה היבשה של פיקוד העורף – קו עימות. נלחמנו בוועדה, הפעלנו לחץ כבד, ויחד גם הצלחנו. הבאנו ודאות עם מנגנון לחיצת כפתור לחמש שנים, שבעל עסק לא יצטרך להתחנן לפיצוי, אלא בכל פעם שתהיה הסלמה, המנגנון יהיה מוכן וערוך ללחיצת הכפתור. הגנו על העובדים ועל המעסיקים עם פתרונות יצירתיים בחל"ת והכרה בימי הלחימה הראשונים. עשינו גם צדק גיאוגרפי; הרחבנו את הפיצוי המקל לעכו, לצפת, לחצור, לכרמיאל, לקצרין, לראש פינה וליישובי צפון הגולן. אבל אני מבקש לומר מכאן גם לחבריי, תושבי דרום הגולן, המאבק לא תם. היישובים בדרום הגולן לא נכללו במתווה המורחב, והמאבק שלי ושל ראשי הרשויות לא מסתיים כאן. אישור המתווה הוא אכן הישג אדיר, ההרחבה שלו היא חשובה, אבל הוא רק שלב אחד. אמשיך לפעול בנחישות, כתף אל כתף עם ראש המועצה האזורית גולן אורי קלנר ועם ראש מועצת קצרין יהודה דואה עד שכל עסק וכל משפחה בגולן ובגליל יקבלו את המענה הראוי להם. אנחנו לא מבקשים טובות – אנחנו דורשים את מה שמגיע למי שמחזיק את גבולות המדינה. חבריי, עסקים בצפון והעצמאים הם הקטר, הם הקטר, של התעשייה המקומית. רמת הגולן, למי שלא יודע, היא חבל ארץ עם שיעור העצמאים הגבוה ביותר במדינה. ולמה? כי כשאתה גר בפריפריה של הפריפריה אתה חייב להיות יזם, אתה חייב לחשוב מחוץ לקופסה, אתה חייב להיות אמיץ, והמדינה חייבת להיות שם בשבילך. החלטת הממשלה שהתקבלה לא מזמן בשילוב אדיר של ראש מועצה אזורית גולן ושל ראש המועצה המקומית קצרין, ביחד עם משרדי הממשלה בהובלת ראש הממשלה, היא חיזוק משמעותי. החלטת ממשלה של כמעט מיליארד שקלים לקצרין ולגולן יחד. זהו חיזוק אדיר לדור העתיד. אבל אני קורא מכאן לחבריי השרים בממשלה, אל תעצרו כאן. הפיצוי הוא חמצן, אבל החינוך, התעסוקה, התחבורה והרפואה הם הדם הזורם בעורקי הגולן. אנחנו צריכים השקעה ענקית בתשתיות, בחינוך שיבטיח שוויון הזדמנויות לכל ילד בגולן, בתחבורה וברפואה שיצמצמו את המרחק מהמרכז, ובתעסוקה שתהפוך את הצפון ממקום ששורדים בו למקום שמשגשגים בו. אני רוצה להודות לכלל החברים בוועדת הכספים – לחברי חבר הכנסת ינון אזולאי, ליושב- ראש ועדת הכספים חבר הכנסת חנוך מלביצקי, שפעלו ללא לאות; לשלומית, היועצת המשפטית של ועדת הכספים; לטמיר ולכל צוות הוועדה; לחברים מהאופוזיציה ומהקואליציה שעבדו קשה מאוד להרחבת המתווה הזה, כי בסופו של דבר, כשאנחנו מדברים על הצפון, אנחנו חזית אחת מאוחדת. תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. << דובר >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא, רגע, נשארו לו 22 שניות, לפי הייעוץ המשפטי. רגע. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> מחדש, כן? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תלוי. אני לא יודע איך נכנסת לרשימה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, היום השתתפתי בוועדת הנגב והגליל, אדוני השר, והיה דיון על דוח מבקר המדינה שהתייחס לחברה הבדואית כאיום אסטרטגי על המדינה, וזו הפעם הראשונה שהמבקר מבקר חברה שלמה ולא מבקר את משרדי הממשלה. וכולנו נזכרים ב-7 באוקטובר כאשר אזרחים בדואים רצו לעוטף והצילו אזרחים. כולנו זוכרים איך הקמנו ביחד חדרי חירום משותפים על מנת לסייע לכלל האזרחים. והיום מופיע המבקר מתניהו לצד נתניהו, בגישה אחת, במסלול אחד נגד הבדואים בנגב. ובמקום לטפל בסוגיות הבוערות שלנו, כמו בפשיעה בחברה הערבית, כמו הריסות בנגב, הוא מדבר על האכיפה. אבל הוא שכח להזכיר שהמדינה הרסה אלפי בתים במשמרת של נתניהו ולא דאגה לאזרחים, והשאירה אלפים בלי קורת גג; שכח לדבר על כך שבמשמרת של נתניהו ובן גביר יותר מ-800 אזרחים נרצחו, אלפי פצועים בחברה הערבית; הוא לא דיבר על כך שיש מחסור בכיתות; הוא לא דיבר על כך שיש מחסור בכיתות לימוד בנגב; אין שירותי הסעות בנגב. מתניהו אנגלמן בדוח ביקורתי מאוד על החברה הבדואית בנגב, אבל זו לא ביקורת – זה כתב אישום נגד החברה הבדואית בנגב. אדוני היושב-ראש, אנחנו אומרים בריש גלי שהחברה הבדואית - - - << קריאה >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << קריאה >> אני לא שומעת את הדובר. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> את לא שומעת? נהיה לי חור בראש. הוא על ווליום גבוה. << דובר_המשך >> ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אנחנו אומרים שצריך להפסיק את ההסתה נגד האזרחים הערבים במדינה וצריך לתת לאזרחים הערבים שוויון, והממשלה צריכה לדאוג לאזרחים הערבים; להקים צוותים על מנת לטפל בפשיעה בחברה הערבית ולטפל בסוגיות הבוערות בנגב כמו עניין ההריסות בנגב, ולהכיר בכפרים הלא-מוכרים. נכון שהאינפלציה עולה במדינה, אבל גם מדד הגזענות עולה, מזנק למעלה. ורק בשבוע האחרון אנחנו מקבלים דיווחים על כך שחיילים מתעללים באזרחים הבדואים בנגב, ממש ליד מיתר, כאשר הם בדרך חזרה מירושלים. מדברים על סעיד אבו ג'ודה, פארס אבו עראר. אנרכיה מוחלטת, אין דין ואין דיין. אדוני היושב-ראש, ההסתה היא גם באולפנים. דני נוימן בערוץ 14 מסית נגד החברה הבדואית. הוא אומר שצריך להחזיר אותם לסיני. אבל האזרחים הבדואים גרים כאן ונמצאים על האדמות שלהם במשך מאות שנים, לפני שדני נוימן עלה לארץ, לפני שדני נוימן הגיע באונייה לארץ. הבדואים גרים על האדמות שלהם, על הקרקע שלהם. (אומר בערבית:) על האדמות שלהם. גרים על האדמות שלהם, ושום הסתה ושום מיקרופון באולפנים לא יזיזו את הבדואים מהאדמות שלהם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אפתח בעניין החוק, הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי. אי-אפשר להגיד שאנחנו לא מצטערים על כך שהחוק הגיע באיחור - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - אבל זו לא חוכמה לזרוק חוק לוועדה ולהגיד שהוועדה תסתדר עם החוק הזה. הוועדה, בראשותו של חברי חבר הכנסת – למה יש לנו רעש? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא יודע, זה - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> הוועדה, בראשותו של חבר הכנסת מלביצקי, חנוך, ידידי היקר, שבאמת, עמדנו, אני חושב, ביחד עם כל החברים, קרויזר, גם האופוזיציה – עמדנו על חשיבות הפיצוי. אני אפילו לא יודע אם זה פיצוי – זו השתתפות בהפסד של אותם עסקים. ולדימיר, כמה עשינו ביחד והתעכבנו עם החוק הזה בוועדה, כי התעקשנו מול משרד האוצר. התעקשנו להוסיף את חמשת הימים בחל"ת. אבל מצד שני, שגם לא יהיה מי שינצל את זה, כי דאגנו לעובדים; התעקשנו, למשל, שצפת תהיה במסלול מחזורים. ביקרתי בצפת, ביקרתי בקריית שמונה. למשל, ביקרתי בקריית שמונה בחומוס אליהו אצל אילן המתוק. באמת, אדם מדהים. הייתי ביחד עם יהודה חיים, חבר המועצה שלנו, שלקח אותי. ביקרתי, והייתי בעירייה, הייתי בעוד עסקים. שמעתי את הצרכים שלהם, וזה מה שהביא אותי בחזרה לוועדה, לבוא ולהילחם למען העסקים בקריית שמונה, למען העסקים בצפת. אבל לכם, תושבי קריית שמונה, אני חייב להגיד עוד דבר. לא מספיק להציל את העסקים – צריך להציל את העיר, וזה תפקידנו. זה תפקידנו, להציל את העיר הזאת. כי העיר הזאת שנמצאת וחוטפת – אין שום סיבה שהעיר הזאת, חלילה, תימחק וכבר לא תהיה קריית שמונה. תפקידנו לעשות הכול על מנת שזה יהיה, וכך נעשה, בעזרת השם. לכן, אני רוצה להגיד לך, חנוך, תודה רבה, תודה רבה. באמת, גם על הגיבוי שנתת, שאמרת לי: לך ותעשה את זה. ועשינו זאת ביחד, גם בזמן שהיית בשבעה, וזה הזמן גם להשתתף בצערך. עשינו את הכול ביחד על מנת שיהיה טוב בסופו של דבר, בשורה לעסקים. תודה רבה לשלומית, היועצת המשפטית של הוועדה; להנהלת הוועדה, לכולם. תודה רבה לכם. אני רוצה לדבר – עלו פה ודיברו, אבל יש דבר שכואב לכולנו פה. אני רק אתן לכם כמה מקרים מהזמנים האחרונים: רצח של נער בגיל 16 וילד בגיל 14, ועוד נער בן 15 שנדקר, ונערה בת 14. וככה, עד שאנחנו מגיעים לרצח המזעזע, ככה אנחנו מגיעים לרצח של הנער בשבוע שעבר, שכולנו הזדעזענו ממנו. שבעה נערים בני 15 ואף יותר רצחו - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חברי הכנסת, אני מבקש לשמור על שקט. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - באמת, בפתח תקווה, נער שיוצא סך הכול, ממה? מהעבודה שלו. הלכנו לנחם שם. להזדעזע. להזדעזע מכל הרציחות האלה, מהזילות של החיים של הנוער; הנוער מזלזל בחיים. כמובן לא כל בני הנוער, חלילה. יש בני נוער טובים ומתוקים. אבל אז באים ואומרים: המשטרה, אוזלת היד של המשטרה, אוזלת היד של בית המשפט, אוזלת יד ואוזלת יד. אולי בכלל זאת אוזלת יד של מערכת החינוך לדורותיה שכשלה? אולי יש פה כישלון חרוץ בחינוך? אולי במקום לאותם אלה שבאים וזועקים וצועקים איך לקחת את פת הלחם מאותם אלה שלא למדו ליבה, אבל החינוך שלהם טוב – אולי תלכו ותחנכו? תלמדו מהחינוך של אלה שלא לומדים ליבה - - - << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אין ספק. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תלמדו מהחינוך שלהם, איך הם מחנכים. תתעסקו עם הבעיות האמיתיות של החינוך. לא אם לקבל פה כסף, שקל, ומשם עשרה שקלים. תסתכלו ותבואו. לא בושה להגיד: אנחנו רוצים לבוא ללמוד איך מחנכים. מה זה חינוך לערכים, מה זה כיבוד הורים. תבואו, אני אעשה לכם סיור, שתבינו - - << קריאה >> דבי ביטון (יש עתיד): << קריאה >> למה אתה חושב שאנחנו לא מחנכים את הילדים שלנו? אתה חושב שהם לא מחונכים אצלנו? מה ראית - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> - - במקום לצעוק, במקום להגיד ככה. החינוך שלכם כשל. כשלתם בחינוך. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> - - - << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תגידו את האמת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> תגידו את האמת, רצח מזעזע. כל יום אנחנו שומעים על דקירה, על רצח של נוער, בני כמה? 14, 12. ילד בגיל שבע יכול להרביץ למורה. תגידו, איפה אתם חיים? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה רוצה שנדבר על אלימות? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> זה יכול לקרות בשוליים, אני יכול להבין אותך. אתה יודע, אתמול עלתה אשת חינוך ואמרה: אתה יודע גם מה הבעיה? שהיום מלמדים את כולם ביחד. נוער עבריין – פעם היו להם פנימיות. למה לחפש את בית החולים ולא לחפש מראש את הבריאות? למה לא לחפש לחנך בדרך הטובה, לערכים? למה? למה אנחנו צריכים לבוא לפה כל אחד ולזעוק מדם ליבו על החינוך? למה? << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> רוצה שנדבר על אלימות? על הפגיעות המיניות, על השימוש בסמים? << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אני אגיד לכם משהו. אתה יודע שזה אפילו לא פרומיל לעומת מה שקורה בחינוך שלכם. אתה יודע את זה. הרי אתה יודע את זה. << קריאה >> גלעד קריב (העבודה): << קריאה >> אתה טועה. פי שניים. פי שניים בישיבות, פי שניים פגיעות מיניות, פי שניים נשירה. << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >> אבל, עזוב, תמשיך ותצעק, זה בסדר גמור. אני רק אגיד משהו קטן. היום בלילה תחול הילולת רבי שמעון בר יוחאי. אני חייב להגיד לכם שרבי שמעון בר יוחאי כנראה לא סתם נפטר ביום הזה. היום הזה זה היום שבו הפסיקו למות תלמידיו של רבי עקיבא. על מה? שלא נהגו כבוד זה בזה. רבי שמעון בר יוחאי היה 12 שנים במערה. כשהוא יצא עם בנו אלעזר הם חשבו שכל העולם, כמוהם, היה במקום שבו לא ראו אף אחד. יצאו וראו אדם, חקלאי בשדה, הסתכלו עליו ושרפו אותו. מייד יצאה בת קול ואמרה להם: להחריב את עולמי? חזרו למקומכם. וחזרו למערה לעוד שנה. לאחר מכן כבר הבינו, הפיקו את הלקח ואמרו: יש עוד אנשים, שונים. עם האנשים השונים האלה אנחנו צריכים להסתדר, את זה אנחנו צריכים להבין. ואז רבי שמעון בר יוחאי המשיך והיה בעולם. הוא הבין מה צריך לתקן – את הכבוד זה לזה. את זה הוא הבין. אם אנחנו נבין אחד את השני, אם נוכל לתת אחד לשני את המקום שלו – וזה החינוך, לתת לאדם את המקום שלו, להכיר את המקום שלו, לקחת אותו ממקום שמגיע לו, ו"חנוך לנער על פי דרכו", כך נוכל להגיע לגאולה שלמה. מוריי ורבותיי, אני באמת פונה עכשיו לכל הציבור. הערב באירוע במירון – יש איסור לעלות. מה נעשה? לצערנו, אנחנו נמצאים בזמן של מלחמה וביקשו לא לעלות. אין שום סיבה שיעלו ויפרו את ההוראות. זו סכנת נפשות. אנחנו צריכים כולנו להתפלל, כל אחד ממקומו, וזכות רבי שמעון בר יוחאי תעמוד לנו לכל הדורות. אמן. תודה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. יעלה לסכם חבר הכנסת חנוך מלביצקי, יושב-ראש הוועדה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה רק להתייחס בקצרה למה שנאמר פה קודם על ידי חבר הכנסת סובה – יכול להיות שגם אחרים אמרו, לא שמעתי – בקשר לגנים הפרטיים. שכחתי לציין את זה קודם. טיפלנו בגנים הפרטיים בדרך מאוד מסוימת – הם קיבלו מקדם מוגדל ומיוחד למנגנון הפיצוי שלהם. למעשה ההפסד שלהם, של השכר ושל ההוצאות הקבועות, מכוסה כולו באמצעות המקדם הזה. בנוסף, הם קיבלו אפשרות שחודשי הפגיעה שיחושבו להם לא יהיו מרץ ואפריל אלא מאי ויוני, ולמה? מכיוון שהגנים בדרך כלל קיבלו את הכסף מראש, הם לא רצו לשחרר ברובם את הסייעות, ולכן המשיכו לשלם להן, הכסף שולם להן קודם, ולכן לא יראו פגיעה במחזורים, כי הם לא רצו לפרק לעצמם את העסק. אז איך נוודא שההורים מקבלים את הכסף חזרה על החודשיים הללו? דרך התחשבות בחודשים מאי ויוני כחודשי פגיעה שיאפשרו להם להחזיר את הכסף להורים אז, כל אחד בהתאם לסידור ההסכמי-חוזי שיש לו עם ההורים, ולקבל חזרה את הכסף. גם הנושא של הגנים הפרטיים טופל דרך – א. מקדם מוגבל, וב. דרך התחשבות בחודשים מאי ויוני כחודשי פגיעה. אופיר, זהו? תודה רבה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. עד שתשבו, אני רוצה לקרוא ברכה לחיילי צה"ל שנלחמים עכשיו בכמה חזיתות: "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא הגנה לישראל ואנשי כוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא הערבה ובכל מקום שהם ביבשה, באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש ברוך הוא ישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה, מכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, ידבר שונאינו תחתיהם ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון, ויקוים בהם הכתוב: 'כי ה' אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם', ונאמר אמן". להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות, של קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון, ירון לוי ועדי עזוז; של קבוצת סיעת ישראל ביתנו – חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף וסמיר בן סעיד; של קבוצת סיעת העבודה – חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. אנחנו נצביע עליהן עכשיו. לסעיף 1, קבוצת ישראל ביתנו, יש כאן מישהו? כן. הסתייגות מס' 1, מירב. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> צא לדרך. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אתם רוצים עוד ברכה? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> לא, לא, הכול טוב. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אמרת אמן? << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אמן. הסתייגות מס' 1. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מירב, את תגידי לי על איזה הסתייגויות את רוצה להצביע. מה שאנחנו לא מצביעים – ההסתייגות מוסרת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> אין בעיה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתייגות מס' 1, לסעיף 1 – הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 38 נמנעים – אין הסתייגות 1 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, 38 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 1 מוסרת. נעבור להצבעה על הסתייגות מס' 2. הסתייגות מס' 2 – הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 38 נמנעים – אין הסתייגות 2 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 23 בעד, 38 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 2, לסעיף 1, מוסרת. נצביע על הסתייגות מס' 3. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 37 נמנעים – אין הסתייגות 3 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 23 בעד, 37 נגד, שני נוכחים, לכן הסתייגות מס' 3 מוסרת. נעבור להצבעה על הסתייגות 4. הצבעה על הסתייגות מס' 4, לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 38 נמנעים – אין הסתייגות 4 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 23 בעד, 38 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 4 מוסרת. עכשיו אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 5. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 38 נמנעים – אין הסתייגות 5 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, 38 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 5 מוסרת. נצביע עכשיו על הסתייגות מס' 6. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 37 נמנעים – אין הסתייגות 6 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 23 בעד, 37 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 6 מוסרת בזאת. הסתייגות מס' 7 – הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 38 נמנעים – אין הסתייגות 7 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 23 בעד, 38 נגד, אחד נוכחף לכן הסתייגות מס' 7 מוסרת בזאת. נצביע על הסתייגות 8. הסתייגות מס' 8 – הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 38 נמנעים – אין הסתייגות 8 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 23 בעד, 38 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 8 מוסרת. הסתייגות מס' 10 – הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 38 נמנעים – אין הסתייגות 10 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 23 בעד, 38 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 10 מוסרת בזאת. נצביע על הסתייגות 17. הסתייגות מס' 17 – הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 37 נמנעים – אין הסתייגות 17 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, 37 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 17 מוסרת בזאת. נצביע כעת על הסתייגות מס' 19. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 37 נמנעים – אין הסתייגות 19 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, 37 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 19 מוסרת בזאת. נצביע כעת על הסתייגות מס' 20. הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 38 נמנעים – אין הסתייגות 20 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, 38 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 20 מוסרת בזאת. << קריאה >> מירב בן ארי (יש עתיד): << קריאה >> 21. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הסתייגות מס' 21 – הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 36 נמנעים – אין הסתייגות 21 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, 36 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 21 מוסרת. נצביע כעת על הסתייגות מס' 25. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 37 נמנעים – אין הסתייגות 25 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 21 בעד, 37 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות מס' 25 מוסרת. הסתייגות מס' 30 – הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 37 נמנעים – אין הסתייגות 30 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, 37 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות 30 מוסרת. נצביע כעת על הסתייגות מס' 42. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 35 נמנעים – אין הסתייגות 42 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, 35 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות 42 מוסרת. נצביע כעת על הסתייגות מס' 43. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 37 נמנעים – אין הסתייגות 43 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 22, נגד – 37, נוכח אחד. הסתייגות מס' 43 מוסרת. נצביע כעת על הסתייגות מס' 44. הצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 37 נמנעים – אין הסתייגות 44 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 22 בעד, 37 נגד, נוכח אחד. הסתייגות 44 מוסרת. נצביע על סעיף 1, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 37 נגד – אין נמנעים – 1 סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד 37, אין מתנגדים, אחד נמנע, 15 נוכחים, לכן סעיף 1 עבר בקריאה השנייה. נעבור להצבעה על הסתייגויות לאחרי סעיף 1. הסתייגות 45 – הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 35 נמנעים – אין הסתייגות 45 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בעד – 19, נגד – 35, נוכחים – שלושה, לכן הסתייגות 45 הוסרה. לסעיפים 2–6 אין הסתייגויות. אנחנו נצביע על סעיפים 2–6, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה. הצבעה מס' 21 בעד סעיפים 2–6 – 37 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 2–6 נתקבלו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 37 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד, 19 נוכחים, לכן סעיפים 2–6 עברו בקריאה השנייה. נעבור להסתייגות לסעיף 7. נצביע עכשיו על הסתייגות 46. הצבעה מס' 22 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 37 נמנעים – אין הסתייגות 46 לא נתקבלה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 21 בעד ,37 נגד, אחד נוכח, לכן הסתייגות 46 הוסרה. נצביע כעת על סעיף 7, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. הצבעה מס' 23 בעד סעיף 7, כהצעת הוועדה – 37 נגד – אין נמנעים – 1 סעיף 7, כהצעת הוועדה, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 37 בעד, אפס מתנגדים, אחד נמנע, 19 נוכחים, לכן סעיף 7 עבר בקריאה השנייה. נעבור להצבעה על הצעת החוק כנוסח הוועדה בקריאה השלישית. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 37 נגד – אין נמנעים – 1 חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026, נתקבל. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 37 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד, נוכחים – שישה. אני קובע כי הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו–2026, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. חברות וחברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ד באייר התשפ"ו, 11 במאי 2026, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:34. << סיום >>