דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכיר הכנסת איל ינון: 3
פעולת צה"ל בעזה והמצב בדרום 4
בנימין נתניהו (הליכוד): 4
היו"ר דליה איציק: 14
שר הביטחון אהוד ברק: 16
שרת החוץ ציפי לבני: 21
יעקב מרגי (ש"ס): 26
דוד רותם (ישראל ביתנו): 27
יצחק גלנטי (גיל): 28
זבולון אורלב (הבית היהודי): 29
חיים אורון (מרצ): 31
מוחמד ברכה (חד"ש): 33
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 35
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 36
אברהם רביץ (יהדות התורה): 38
יצחק לוי (אח"י): 39
נסים זאב (ש"ס): 41
נסים זאב (ש"ס): 42
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 43
אלחנן גלזר (הדרך הטובה): 44
אורי אריאל (מולדת – האיחוד הלאומי): 45
יואל חסון (קדימה): 46
דב חנין (חד"ש): 47
רן כהן (מרצ): 48
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס"ט–2008 50
השר משולם נהרי: 50
דב חנין (חד"ש): 53
נסים זאב (ש"ס): 54
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס”ט–2008 55
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 55
ראובן ריבלין (הליכוד): 56
דב חנין (חד"ש): 57
נסים זאב (ש"ס): 58
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 60
מזכיר הכנסת איל ינון: 61
הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס”ט–2008 61
השר משולם נהרי: 61
דב חנין (חד"ש): 63
הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (תיקון מס' 6), התשס"ט–2008 64
השר משולם נהרי: 65
חילופי גברי בוועדות הכנסת 66
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 67
הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (תיקון מס' 6), התשס"ט–2008 67
דב חנין (חד"ש): 67
נסים זאב (ש"ס): 69
הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008; 70
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 39) (עובדים אזרחיים), התשס"ט–2008 71
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 71
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 73
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 75
מזכיר הכנסת איל ינון: 75
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס”ט–2008 75
אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): 75
השר משולם נהרי: 78
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 79
מזכיר הכנסת איל ינון: 79
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט–2008 80
רוברט אילטוב (יו"ר ועדת הכלכלה): 80
דברי הכנסת
ה / מושב רביעי / ישיבה רע"ז /
ב' בטבת התשס"ט / 29 בדצמבר 2008 / 5
חוברת ה'
ישיבה רע"ז
כנס מיוחד
הישיבה המאתיים-ושבעים-ושבע של הכנסת השבע-עשרה
יום שני, ב' בטבת התשס"ט (29 בדצמבר 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:07
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני, ב' בטבת התשס"ט, 29 בדצמבר 2008.
הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט–2008; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס"ט–2008.
חוות-דעת מבקר המדינה בעניין מצב קבר רבי שמעון בר-יוחאי במירון וההיערכות לל"ג בעומר, דצמבר 2008; דין-וחשבון על פעולות מינהל מקרקעי ישראל לשנת התקציב 2007.
אמנה בדבר אשרור תיקון מזכר ההבנה בין המרכז הלאומי לחקר החלל של צרפת לבין סוכנות החלל הישראלית; אמנה בדבר ביטחון סוציאלי בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של בולגריה; הסכם בין המשרד להגנת הסביבה של מדינת ישראל לבין משרד הסביבה של קוריאה בדבר שיתוף פעולה בעניינים סביבתיים.
החלטות ועדת הכנסת בנושאים: שינוי בהרכב הסיעתי של סיעת "הבית היהודי מיסודן של המפד"ל והאיחוד הלאומי"; שינוי בהרכב הסיעתי של סיעת "העבודה-מימד בראשות עמיר פרץ"; החלטה בדבר שינוי שמה של סיעת "האיחוד הלאומי – מפד"ל, רשימה יהודית לאומית מאוחדת"; החלטה בדבר שכר חברי הכנסת (הוראת שעה), התשס"ט–2008. תודה רבה.
פעולת צה"ל בעזה והמצב בדרום
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, הדיון הזה מתקיים לבקשת 25 חברי הכנסת שחתמו, ואני אכן אישרתי אותו. ועדת הכנסת קבעה מסגרת דיון של חמש דקות לסיעות המונות עד שישה חברי הכנסת, ועשר דקות לסיעות שמונות שבעה חברי כנסת ומעלה. לכן, אני מזמינה אותך, אדוני ראש האופוזיציה, לפתוח את הדיון. יש לך עשר דקות. בבקשה.
בנימין נתניהו (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, שרי הממשלה, חברי הכנסת, "על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו", אמר עמוס. על ירי על אזרחים, על הסתתרות מאחורי אזרחים, על גרימת סבל לאזרחינו וכן על גרימת סבל לאזרחיהם, נשיב לשלטון המרצחים בעזה מנה אחת אפיים. על קריאתם להשמידנו, על הריקוד על חורבות יישובינו, על הרעלת המוחות והלבבות, על הרס התקוות – על כל אלה נגמול ביד חזקה, יד ישראל – –
היו"ר דליה איציק:
סליחה. אני לא מסכימה שתדברו שם. אדוני, בבקשה.
בנימין נתניהו (הליכוד):
– – כדבר הנביא: "ושלחתי אש בחומת עזה". אין אומה בתבל שהיתה נוהגת אחרת – –
קריאה:
– – –
בנימין נתניהו (הליכוד):
– – אין עם שהיה מתאפק זמן כה רב, זמן רב מדי.
זה שנים חברי ואני אומרים שההתנתקות תוליד מדינת טרור. זה שנתיים אנחנו קוראים לנטוש את מדיניות ההבלגה ולאמץ מדיניות של התקפה. זה חודשים אנו אומרים שהרגיעה היא אשליה, שצריך לעבור מפסיביות לאקטיביות. אבל, כרגע, זו העת להתמקד בהווה ובעתיד. אין לנו אפשרות להחזיר את השנים של אובדן השקט לילדי שדרות והדרום, אבל יש לנו אפשרות יחד להבטיח שהעתיד ייראה אחרת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אתה עוד לא ראש ממשלה – – –
בנימין נתניהו (הליכוד):
נכון עשה ראש הממשלה כשהכריע להפסיק את הספיגה הפסיבית ולעבור להתקפה אקטיבית. טוב עושים מפקדי וחיילי צה"ל שיצאו לקרב להגן על אזרחי מדינת ישראל. אנו מחזקים את ידי לוחמינו, כפי שאנו מאמצים אל לבנו את תושבי הדרום שעומדים בגבורה תחת האש המתמשכת.
מטרת ישראל צריכה להיות כפולה: הפסקת הירי על יישובינו והסרת איום הטילים מעזה. הפסקת הירי על יישובינו יכולה להיות מושגת בתוך זמן קצר. הסרת איום הטילים תדרוש, בסופו של דבר, את הפלת שלטון ה"חמאס" וחיסול הבסיס האירני בעזה.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת רן כהן, זה לא מקובל.
בנימין נתניהו (הליכוד):
לא נשכח את בננו השבוי, החייל גלעד שליט, שעלינו להשיבו הביתה בשלום.
חברי הכנסת, מעבר לכך יש יעד-על והוא השבת כושר ההרתעה לישראל, שבלעדיו אין לנו קיום. יעד זה יושג לא במבצע צבאי אחד, אלא בשינוי מתמיד של המדיניות שיבוא לידי ביטוי במשך השנים הבאות.
אויבינו מביטים בנו מקרוב ומרחוק. במשך עשרות שנים הם ראו ישראל חזקה שהגיבה בעוצמה על כל התקפה עליה. זו המדיניות שהפחיתה את מספר המדינות שתקפו אותנו. ממלחמה למלחמה מספרן פחת. בסופו של דבר, זו המדיניות שפילסה את הדרך לשלום עם מצרים ועם ירדן. אבל בשנים האחרונות, כתוצאה ממדיניות של חולשה, שגיאות מדיניות ונסיגות חוזרות ונשנות אל מול הטרור, החלו אויבינו להאמין שישראל היא כוח דועך, שכוחנו הלאומי תש, שנכונותנו להילחם התרופפה. אין דבר חשוב יותר משינוי תפיסה זו אצל האויב. אין דבר חשוב יותר מלהבטיח שישראל עזבה סופית את דרך החולשה ועלתה חזרה אל דרך העוצמה. שינוי זה לא יתחולל עם פעולה צבאית אחת. הוא לא יתרחש בשבוע אחד, בחודש אחד, ואפילו לא בשנה אחת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
כמה מלחמות צריך בתפריט שלך?
גדעון סער (הליכוד):
– – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
כמה מלחמות צריך?
בנימין נתניהו (הליכוד):
ניתן לאבד את כושר ההרתעה בזמן קצר, אולם להחזירו דרושות שנים רבות.
גדעון סער (הליכוד):
לך – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
אני לא יכול. הייתי הולך. בהחלט כן.
היו"ר דליה איציק:
לא מאשרים לו, חבר הכנסת – – –
גלעד ארדן (הליכוד):
– – – על הרגליים – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
על הראש שלך.
גלעד ארדן (הליכוד):
יזרקו אתכם – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
על הראש שלך.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – –
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת אביגדור ליברמן. חבר הכנסת ליברמן וחבר הכנסת סער, תודה רבה לך שאתה עוזר לי.
גלעד ארדן (הליכוד):
ביבי – – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת גלעד ארדן, אל – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
אנחנו נישאר עצם בגרונם של כל הפאשיסטים.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת ברכה, פעם ראשונה. וחבר הכנסת אביגדור ליברמן, פעם ראשונה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת אביגדור ליברמן, פעם שנייה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
נישאר עצם בגרונכם.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת ברכה, פעם שנייה. אתה רוצה שאני כבר אוציא אותך?
קריאה:
כן.
היו"ר דליה איציק:
מי אמר כן? אל תעזור לי.
חיים כץ (הליכוד):
הוא יתפוס כותרת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
סער, אני לא רוצה.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת ברכה, עכשיו אני מבקשת ממך לכבד את הדיון הזה. אתה יודע שגם לי לא היה קל. נא לא להפריע. אתה תדבר. אני הרשיתי דיון סיעתי – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
אני – – –
היו"ר דליה איציק:
אתה לא חייב להעיר על כל שטות שמישהו אומר. אתה לא חייב להעיר.
מוחמד ברכה (חד"ש):
בסדר.
היו"ר דליה איציק:
תודה. אדוני, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
זה לא שטות. זו הסתה.
היו"ר דליה איציק:
בסדר. תודה. עכשיו אל תעזור לי לנהל את הדיון. בבקשה.
בנימין נתניהו (הליכוד):
כושר ההרתעה שלנו יוחזר כשנאמץ מדיניות שיטתית של מאבק בלתי מתפשר בטרור, כשנבהיר מהם הקווים האדומים שלנו וכשנגבה באופן עקבי מחירים כבדים מאויבינו על חציית קווים אלה. עלינו להבהיר ל"חמאס" שלא נסבול עוד התקפות טילים על ערינו. אפשר גם אפשר לחסל את איום טילי ה"חמאס". מי שאומר אחרת אמר גם שאי-אפשר למגר את איום טרור המתאבדים ואת הירי על גילה.
עלינו לדחות סופית את נתיב החולשה ולאמץ את דרך העוצמה. עלינו לנטוש את העיוורון המדיני לטובת פיקחון מדיני. עלינו להימנע מלחזור על שגיאות של מדיניות שנתנה פרס לטרור והעניקה לו בסיסי התקפה בדרום ובצפון. במציאות שנתהוותה סביבנו נסיגות נוספות רק יאפשרו לאויבינו לתפוס את השטחים שנפנה ולהופכם לבסיסים חדשים לשיגור אש טילים על יישובינו, אזרחינו וילדינו. על כן, עלינו לשמור בידינו גבולות בני-הגנה, לרבות רמת-הגולן, בקעת-הירדן וכל בירתנו ירושלים.
בל יטעו אויבינו, בל יטעו עמי העולם בעם ישראל. אנחנו מלוכדים בעת צרה. אנו עומדים מאוחדים אל מול המלחמה. אחדות זו מחייבת נורמה מינימלית של התייצבות בעת צרה מצד כל אזרחי המדינה. אינני מתכוון לכך שכל אזרח ואזרח חייב לתמוך באופן אוטומטי בכל צעד של הממשלה, אבל בלתי נסבל הוא שיתמכו באויבינו כשצה"ל נלחם בפושעי המלחמה של ה"חמאס", כשחיילים מחרפים את נפשם כדי להפסיק את שיגור הרקטות הרצחניות שפגעו רק עכשיו באחת מערי ישראל וגבו מחיר בנפש.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תחזור להסכם – – – שאתה לא רצית אותו.
בנימין נתניהו (הליכוד):
לא ייתכן שיהיו בינינו אלה שיניפו את דגלי ה"חמאס" ויחזרו על קללותיו שמיועדות להשמיד אותנו.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – – הסכם הרגיעה?
בנימין נתניהו (הליכוד):
יש גבול להפקרות.
קריאה:
הרגיעה – – –
לימור לבנת (הליכוד):
בשום מדינה נורמלית לא היית יושב כאן.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת טיבי, פעם ראשונה. הוא לא רוצה שתשאל אותו שאלות.
לימור לבנת (הליכוד):
בשום מדינה נורמלית לא היית יושב כאן.
היו"ר דליה איציק:
חברת הכנסת לימור לבנת, גם את פעם ראשונה. אל תפריעו לי לנהל את הדיון הזה. בבקשה.
בנימין נתניהו (הליכוד):
לערביי ישראל אני אומר: הקיאו את הקיצונים מתוככם, שמרו על מרקם הדו-קיום בינינו; ולקיצונים אני אומר: הישמרו לכם, נפעל ביד ברזל נגד תומכי ה"חמאס" בתוכנו.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
בקול מתון אתה עונה לי.
מוחמד ברכה (חד"ש):
– – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת ברכה, זו היתה פעם שלישית, נא לצאת.
גלעד ארדן (הליכוד):
תנהלי את הדיון.
היו"ר דליה איציק:
אל תעזור לי לנהל את הדיון. זו פעם ראשונה, ותיכף תהיה גם פעם שנייה. אתה לא מנהל במקומי את הדיון.
גלעד ארדן (הליכוד):
אני לא מנהל, אני מייעץ לך.
היו"ר דליה איציק:
אני קוראת לך פעם שנייה. חבר הכנסת ברכה, אני קוראת לך פעם שלישית, ועכשיו נא לצאת.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
הוא מאיים עלינו – – –
גלעד ארדן (הליכוד):
אתה קיצוני? לך תלמד להיות קיצוני.
בנימין נתניהו (הליכוד):
אזרחות מעניקה הרבה זכויות, אבל היא כרוכה בחובות – – –
היו"ר דליה איציק:
יש לך תוספת של שלוש דקות.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אתה מצפה – – –
היו"ר דליה איציק:
אתה נורא רוצה שאני אוציא אותך? זו פעם ראשונה. אני יודעת שבאת להפריע, אני קוראת לך פעם שנייה. אל תפריע לי לנהל את הדיון, בשביל זה יש לך חמש דקות להגיד מה שאתה רוצה. אל תפריע. תודה.
בנימין נתניהו (הליכוד):
אזרחות מעניקה הרבה זכויות, אבל היא כרוכה גם בחובות, והחובה הראשונה והיסודית ביותר היא נאמנות מלאה למדינה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
לא לצבא.
בנימין נתניהו (הליכוד):
אנחנו תובעים מכל אזרחי ישראל נאמנות מלאה למדינה. מי שאין לו נאמנות מלאה למדינה שבה הוא חי, יתקשה לבוא ולתבוע את כל הזכויות במדינה שבה הוא חי. אני קורא לכם, לכל אזרחי ישראל, ערבים ויהודים כאחד: התייצבו בצד המדינה בזמן המלחמה הצודקת הזאת.
ולראש הממשלה אני קורא: פטר לאלתר את השר מג'אדלה, הרחק אותו משולחן הממשלה. שר בישראל משרת מטעם ישראל ולמען ישראל. הוא אינו רשאי להחרים את ישיבות הממשלה כשישראל נאבקת עם אויביה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
זו הכרזת מלחמה על הציבור הערבי.
היו"ר דליה איציק:
עכשיו זו פעם שנייה. אני קוראת לך, חבר הכנסת אלסאנע, אני יודעת שאתם בתחרות את מי אני אוציא.
בנימין נתניהו (הליכוד):
ידידי חברי הכנסת, עוד נכונו לנו ימי מבחן ואתגר. נתגייס כולנו לתמוך בחיילי צה"ל בחזית הלחימה, בתושבי הדרום בחזית העורף ובצדקת מדינתנו בחזית ההסברה. רק עמידה איתנה אל מול אויבינו תחזיר לישראל את כושר ההרתעה. רק היא תבטיח את ביטחוננו, ובסופו של יום – רק בכוחה להביא את השלום. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. אנחנו עוברים לדובר הבא. אדוני שר הביטחון, בבקשה. אדוני שר הביטחון, אנא, תמתין רגע, אני רוצה לומר כמה דברים.
אני שומעת כאילו ראש הממשלה החרים את הדיון. ראש הממשלה לא החרים את הדיון, והוא גם לא דיבר אתי על דחיית הדיון הזה. מזכיר הממשלה דיבר עם מזכיר הכנסת וביקש לדחות את הדיון. אני חשבתי שלא יכול להיות שהדיון הזה מתקיים במסיבות עיתונאים ועל במות אחרות והכנסת תתעלם ממנו. כך אמר שכלי.
מובן שצריך להביא בחשבון שמי שצפוי שיצעק – יצעק, ומי שהיה צפוי שיפריע – יפריע; אין הפתעות. ומי שצפוי שיתקוף – יתקוף. אנחנו מכירים את זה, ובסך הכול, אני מקווה שכל חלקי הבית יתאחדו סביב הודעה מוסכמת של האופוזיציה והקואליציה.
ברשותכם, אני רוצה לומר כמה מלים. זו היממה השלישית מאז פתח צה"ל במערכה ברצועת-עזה. מה כבר לא נאמר בשלושת הימים הללו על מבצע "עופרת יצוקה". אני מבקשת לפנות בשמכם אל תושבי האזור המיוסר הזה. אתם, אנשי היישובים בגוש עוטף-עזה, ששמונה שנים ה"קסאמים" משביתים את שמחת חייכם; אתם, שחיים בקו ההגנה הראשון, בגבול ארץ האש, מי כמוכם חש היטב את אימת המלחמה הארורה הזאת.
אתם, שביתכם הוא חזית מתמדת, אתם, החווים מדי יום ומדי לילה את המתח הביטחוני, אתם, החשופים לרקטות ולפצמ"רים ומשלמים את המחיר הכבד של חיים בצל הנפילות – מהי כל בקשתכם? חבר הכנסת, אני יודעת שאתה מהנהן בראש, אתה גר שם. יש לכם בקשה צנועה ואמיתית: שכל התופת הזאת תיפסק.
אני יודעת שאנחנו קמצנים במלים טובות, וגם הבית הזה – שלא בדיוק היה צריך להתנהג כך עכשיו – חלקנו בוודאי רוצים לומר לכם שאנחנו אוהבים אתכם, גאים באומץ לבכם ומעריצים את עמידתכם האיתנה. למרות הקשיים, למרות המשברים, אתם נטועים באדמתכם, מחוברים למקום שבו הקמתם בית בישראל. אנחנו גם יודעים שללא העמידה שלכם, ספק אם היינו יכולים להתקיים במתכונת הנוכחית.
לכן, זו חובתה של המדינה – של כל מדינה ושל מדינת ישראל – להבטיח לכל אחד ואחת מכם, בלי "ליד" ובלי "כמעט" ובלי "בערך" ובלי להתנצל, את הזכות לחיות בשקט ובשלום. המבחן שלנו הוא מבחן המעשה.
בהעדר שקט ורגיעה בשדרות, בנתיבות ובאשקלון לא יהיה שקט גם ליישובי רצועת-עזה. אין סיבה אחת ל"קסאם" אחד מעזה, וגם חברי הכנסת הערבים יודעים זאת. אתם דורשים, ובצדק, שירי ה"קסאמים" לא יישאר ללא תגובה. הגיעה עת התגובה, וטוב שהיא תהיה.
לא רצינו במלחמה הזאת. מאוד לא רצינו בה. כל כך לא רצינו עד ששאלו איפה אנחנו, ועשינו הכול כדי למנוע אותה, והיד הזאת נותרה מושטת באוויר. תרשו לי להגדיר את המלחמה כמלחמת א"ב, מלחמת אין ברירה – כי לא היתה לנו כל ברירה אחרת.
מלחמה זו מוצאת אותנו, אני מקווה, מאוחדים. אני רוצה לבקש מכולנו שהמחלוקות שמפלגות אותנו בימים אלו תשבותנה, והפוליטיקה תידחק הצדה, כי ישראל מגינה על הריבונות שלה, ושדרות ונתיבות ואשקלון הן חלק מאותה ריבונות. אני בטוחה שנדע לעמוד גם בלחץ הבין-לאומי, כי אנחנו פשוט צודקים.
העם הפלסטיני חייב לצרוב בתודעתו כי אנחנו באמת רוצים שלום. לתושבי עזה צריך לומר: אין לנו מלחמה בכם אלא ב"חמאס", במנהיגים שלכם. את האסון שממיט עליכם שלטון ה"חמאס" – רק הוא ממיט עליכם את האסון הזה. אנחנו לא יכולים לאפשר לממלכת הטרור לפעול בגבנו ולאיים על שלומנו.
אני רוצה לבקש מכל החברים שלי כאן לתת רוח גבית לצבא-הגנה לישראל; בלי הכנסת, בלי התקשורת, בלי הציבור – זה לא יקרה. אמר ראש הממשלה: יכול להיות שזה יהיה ארוך, ויכול להיות שהרע ביותר עוד לא בא, ויכול להיות שעוד יהיו הרבה דברים לא נעימים. חריקת שיניים ורוח גבית הן חשובות מאוד.
בשעות אלה, בשם הכנסת, אנחנו שולחים מכאן ברכת חזק ואמץ לכם, אחינו החיים תחת אש, אנחנו מחזקים את ידי לוחמי צבא-הגנה לישראל, ולא נפסיק להתפלל לשלומו של גלעד שליט ולשובו הביתה בשלום.
אדוני שר הביטחון, בבקשה.
שר הביטחון אהוד ברק:
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפני 48 שעות יצאנו למבצע "עופרת יצוקה" בעזה. במהלך המבצע עד כה נתקפו מאות מטרות של גורמי הטרור, נהרגו כ-300 אנשי טרור ובהם בכירים, ונפצעו 800 – – –
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
– – –
היו"ר דליה איציק:
פעם שלישית, ועכשיו צא החוצה. נא לצאת החוצה.
(חבר הכנסת טלב אלסאנע יוצא מאולם המליאה.)
גלעד ארדן (הליכוד):
– – –
היו"ר דליה איציק:
גלעד ארדן, פעם שלישית.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
– – –
היו"ר דליה איציק:
חברת הכנסת נאדיה חילו, אולי תגורי בשדרות שבועיים. שקט, בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
– – –
היו"ר דליה איציק:
פעם ראשונה, חברת הכנסת נאדיה חילו.
איתן כבל (העבודה-מימד):
– – –
היו"ר דליה איציק:
אולי תעשו ישיבת סיעה אצלכם למעלה. בבקשה, אדוני.
שר הביטחון אהוד ברק:
ארגוני הטרור ירו בשתי היממות האחרונות לעבר ישראל כ-150 רקטות ופצצות מרגמה, שגרמו לשני הרוגים – בבר ועקנין ז"ל בנתיבות והרוג נוסף באשקלון הבוקר – לארבעה פצועים קשה ולכ-20 פצועים קל ונפגעי הלם.
זמן לא מועט נהגנו באיפוק, מתוך שיקול דעת ואחריות, ואינני מצטער על כך. לפני חודשי הרגיעה בעזה נחשפנו לירי של כ-500 רקטות בחודש; במהלך ארבעה וחצי חודשי הרגיעה, מ-19 ביוני ועד 4 בנובמבר – כשישה-שבעה בחודש. ב-4 בנובמבר פעלנו נגד מנהרה שנראתה לנו כמיועדת לפיגוע. מאז ועד מבצע "עופרת יצוקה" נפלו בשטח ישראל מעל 180 רקטות ופצצות מרגמה, אשר פצעו 41 אזרחים וחיילים. עכשיו הגיעה העת לפעול. איננו מוכנים לחשוף עוד את תושבי הדרום לירי מתמשך; איננו מוכנים להשלים עם ניסיונות פיגוע באזרחים ובחיילי צה"ל. איננו ששים למלחמה אך איננו נרתעים ממנה, ולא נפקיר את אזרחינו.
מעולם לא האמנתי שהמלחמה היא בחירה מועדפת. דוד בן-גוריון ויצחק רבין לא ראו בהתעצמות של גורם עוין כשלעצמה סיבה להכרזת מלחמה. אני סבור כמותם. אני שר הביטחון, לא שר המלחמה. לא הצטערתי ואינני מצטער אף לא על רגע אחד של שקט שזכו לו תושבי הדרום. אינני מצטער על חופשת קיץ שלווה בשדרות, באשקלון, בנתיבות, בניר-עם, בכפר-עזה ובמושבי חבל-אשכול.
איני מצטער על לוחם אחד שלא נפל בקרב שלא היה הכרחי, כי לכל לוחם יש פנים ושם וקווי אופי וצחוק משלו, ואמא ואבא וחבר או חברה, וכל אלה עומדים בפני כחלק ממכלול השיקולים המביאים אותנו להכרעה – שיש לקבל באחריות, ברצינות ובכובד ראש. כלוחם וכמפקד, כמי שהוביל את חייליו בעיניים פקוחות למסוכנות שבמשימות, אני יודע באופן האישי ביותר מה המשמעות של לאבד את רעך בקרב, מה הסיכונים הכרוכים בכל מהלך התקפי ומה המחיר הכבד שהוא עשוי לגבות. אומנם רוב חיי הייתי חייל, אבל ידי אינה קלה על ההדק ונפשי לא ששה אלי קרב. אולי ההיפך.
לא הצטערתי על הרגיעה, אך ידעתי שצריך להתכונן, כי עוד נכונו לנו ימים אחרים. וכך עשינו. הקפדנו להתכונן – באיסוף המודיעין, בתכנון ותרגול ובהכנת העורף. אני רוצה להבהיר: לא הפעלנו את צבא-הגנה לישראל לא בשל נקם ולא בשל תחושות זעם, וגם הקולות המתלהמים בתוכנו שדחקו בנו לצאת לקרב, לא הם שהביאונו לכאן.
צה"ל, המודיעין, השב"כ ומערכת הביטחון עסקו במשך חודשים ארוכים בהכנה יסודית ומקצועית, לא רק של הצעד הראשון אלא גם של מה שיבוא בעקבותיו. אנו יודעים כי המציאות לעולם לא תדמה לתכנון, ועדיין עדיף סוף מעשה במחשבה תחילה.
זה לא יהיה פשוט. יהיו גם סיבוכים. אבל אני מבטיחכם שההכנות נעשו בכובד ראש ובאחריות. הפעולה הזאת תועמק ותתרחב ככל שיידרש. אנחנו יודעים מהו היעד ואנו חותרים אליו בנחישות. ארגון הטרור "חמאס" שולט בעזה ואחראי למה שקורה בה וממנה. יצאנו למערכה כדי להנחית מכה קשה על "חמאס", מכה שתגרום לו להפסיק את הפעולות העוינות מעזה כנגד אזרחי ישראל וחיילי צה"ל. יצאנו כדי להביא שינוי של המצב בדרום. מעבר לזה, אינני סבור שנכון לפרט בעת הזאת.
למנהיגים ולשרים של מדינות ידידותיות הזכרתי בשיחותינו, ואני רוצה להזכיר לכולנו ולכל העולם המתבונן בנו: ישראל יצאה מכל רצועת-עזה לפני למעלה משלוש שנים. היא פינתה את כל יישוביה, את כל כוחותיה, אפילו את בתי-הכנסת שלה. ישראל נתנה סיכוי למציאות אחרת. ראינו מאז את שלטון ה"חמאס" ואת המטר המתמשך של כ-5,000 רקטות ושל למעלה מ-2,500 פצצות מרגמה.
זהו מצב ששום אומה ריבונית לא יכולה לקבל ואנחנו לא נקבל. לנו, כלכל אומה, זכות וחובה להגן על אזרחינו. עמדתי לצדו של הנשיא הנבחר ברק אובמה ביולי 2008, בביקורו בשדרות, ושם הוא אמר: לו שיגר מישהו רקטות לביתי בזמן ששתי בנותי ישנות, הייתי עושה הכול כדי לעצור אותו, ואני מניח שהישראלים יעשו את אותו הדבר. כך אמר אובמה. ובכן, זה מה שאנו עושים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – –
שר הביטחון אהוד ברק:
אנחנו רוצים בשלום. הושטנו יד לא אחת לעם הפלסטיני. אין לנו דבר נגד תושבי עזה, אבל יש לנו מלחמת חורמה ב"חמאס" ובגרורותיו. האיפוק שגילינו הוא לנו מקור כוח בבואנו להילחם. אנו עושים זאת עם יתרון מוסרי. הם יורים במתכוון על אוכלוסייה אזרחית, אנחנו מחפשים את הטרוריסטים ונזהרים, ככל שנוכל, מלפגוע באזרחים, שעה שרבים מאנשי ה"חמאס" וארגוני החבלה האחרים פועלים ומסתתרים במכוון בלב אוכלוסייה אזרחית.
למרבה הצער יש גם נפגעים אזרחים, גם אם לא רבים. איננו רוצים לפגוע בנשים, גברים וילדים. אנו נלחמים אך לא נמנעים מסיוע הומניטרי לתושבים – אדרבה, הנחיתי לאפשר סיוע כזה ככל שיידרש, וכך נעשה. אנשי הטרור לא יינקו, אך תושבי עזה אינם היעד.
איננו מדינה רגילה וצה"ל אינו צבא רגיל. צה"ל והעורף חד הם, והם שואבים את עוצמתם זה מזה, תוך סולידריות ומחויבות הדדית זה לקיומו של זה. גם בעורף וגם בחזית נמצאים ההורים, הבנים והאחים כאחד, אבל תמיד צריך לזכור שתפקידו של צה"ל הוא בראש ובראשונה לגונן על העורף. מנגד, חשוב שהעורף, שהפך חזית, ימשיך להיות מקור כוח לצה"ל.
אתמול הכריזה הממשלה על מצב מיוחד בעורף. ההכרזה הזאת מעבירה את האחריות לקיום ההוראות הקשורות לשמירת הרכוש והנפש ביישובי עוטף-עזה אל מערכת הביטחון. הפקנו את הלקחים ממה שהתרחש בעורף במלחמת לבנון השנייה, גם אם לא באופן מלא ומוחלט. אישרנו את ההפעלה של מצב מל"ח לאזור הזה, פרסנו מאות חיילים של פיקוד העורף בגזרה, הפעלנו יחידות קישור לרשויות, ולראשונה פועלת רשות החירום הלאומית – רח"ל – שהוקמה כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה כדי לשמש מטה אזרחי מתאם מול גורמי העורף, עם כל משרדי הממשלה. אני רוצה להודות לשרי הממשלה על שיתוף הפעולה של משרדיהם.
התנדבות, עזרה של אדם לאדם, היא מעשה נאצל הראוי לכל הערכה, אך אין תחליף למדינה כריבון. לא יחזרו המחזות המביכים של מחנות אוהלים של נדבנים לרגע, ולא נראה את המדינה מתפרקת מאחריותה. מי שיבקש להתרענן או לשלוח את ילדו מקו הגבול, יוכל לעשות זאת באופן מסודר. ומי שיזדקק לעזרה בשל המצב – למזון, לתרופות, למקלט או לסעד נפשי – יקבל אותה. הזקן והילד, החלש ובעל המוגבלות וכל אזרח.
לתושבי עוטף-עזה אני מבקש לומר: בשנים האחרונות, על כורחכם, הפכו יישוביכם מעורף לחזית. אנו איננו יכולים להרשות זאת עוד. אנו ערים למצוקותיכם, סובלים את סבלכם ומעריכים את עמידתכם, אשר שבה ונוצקת בכל יום מחדש, תחת השחיקה המתמדת בשל היותכם מטרה ל"קסאמים", "גראדים" ופצמ"רים. אתם מתעקשים בכל הכוח לגדל את ילדיכם, לעבוד ולקיים חיים נורמליים. העימות הנוכחי מעמיד אתכם שוב במבחן לא קל. אני רוצה לשלוח לכם מכאן ברכת עידוד, חיזוק והערכה. חזקו ואמצו, נעשה כל שלאל ידנו כדי לחזק אתכם ולשמור עליכם.
לאביבה ולנועם שליט אני מבקש לומר, כי איננו שוכחים לרגע את גלעד. אומנם אני עומד עמכם בקשר ואומנם ראוי להימנע מדיבור פומבי פרטני בעניין הרגיש הזה, במיוחד בימים אלה, אבל אני מוצא לנכון לשוב ולהדגיש כאן את עוצמת מחויבותנו להשבתו של גלעד הביתה, מחויבות לברית הלא-כתובה בין המדינה, צה"ל, ובין ההורים השולחים את ילדיהם לצבא. זו הברית שעל-פיה תעשה המדינה כל שביכולתה כדי להשיב את שבוייה למשפחתם, ולא אוסיף.
אבקש מכאן, בשם כולכם, להעביר את הוקרתנו והערכתנו העמוקה לרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, לראש השב"כ יובל דיסקין, ודרכם לכל המפקדים והלוחמים הנוטלים חלק בפעולה. לחיילי צה"ל ולמפקדיו נאמר: אנחנו בוטחים בכם, אוהבים אתכם, יודעים כי אומנתם היטב וכי אתם מסורים ורציניים, ומחזקים אתכם מול כל המבחנים. אין דבר שאנחנו רוצים בו יותר משלום ומקיום נורמלי של עבודה, בנייה ויצירה. בלית ברירה – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
למה הפצצת אוניברסיטה, אדוני שר הביטחון, וחמישה מסגדים שנמצאים מתחת – – –
היו"ר דליה איציק:
אדוני, אתה חמש דקות אחרי הזמן. אני מאוד אודה לך, גם אם לא תשיב וגם אם תקצר ותסיים.
שר הביטחון אהוד ברק:
בלית ברירה, ותוך חתירה תמידית לשלום, אנחנו נאלצים לחיות על חרבנו ולצאת מעת לעת להגנת שלומם וביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. כזה המצב עכשיו, ואשרינו שאנו עושים זאת תוך לכידות ואחדות, בעם וגם בבית הזה, ומתוך אמונה בחוסנו של צה"ל ובחוסנה של החברה הישראלית. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חברי חברי הכנסת, להזכיר לכם, היום תובא הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה – זו גם סיבה שהיה לי חשוב לכנס היום את הכנסת – שבה תהיה הארכת תוקף הטבות המס לכל תושבי שדרות ועוטף-עזה. היא תובא היום לאישור הכנסת בשלוש קריאות. אנחנו לא נעזוב את הכנסת היום לפני שנאשר את כל הטבות המס הללו.
גברתי ממלאת-מקום ראש הממשלה ושרת החוץ, בבקשה, יש לך עשר דקות.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
רק כשהוא הורג ערבים הוא – – –
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, נא לשבת. בבקשה, גברתי.
שרת החוץ ציפי לבני:
מכובדי – – –
נסים זאב (ש"ס):
תסתום את הפה שלך, יותר חשוב – – – בעזה.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת נסים זאב.
שרת החוץ ציפי לבני:
גברתי יושבת – – –
היו"ר דליה איציק:
שנייה, שנייה, סליחה. חבר הכנסת נסים זאב, פעם ראשונה, ותיכף אני אוציא אותך, גם פעם שנייה. בבקשה.
שרת החוץ ציפי לבני:
גברתי יושבת-ראש הכנסת, חברי שרי ממשלת ישראל, רבותי חברי הכנסת, תושבי דרום הארץ, חיילות וחיילי צה"ל, השב"כ, אנשי כוחות הביטחון העושים בהגנה על מדינת ישראל, אזרחי ישראל כולם, מאז שעות לפני הצהריים של יום השבת האחרון, ישראל נלחמת כנגד שלטון הטרור של ה"חמאס" ברצועת-עזה, על מנת לשנות את המצב הביטחוני בישראל; המצב שבו תושבי מערב-הנגב ומדינת ישראל חשופים להפגזה בלתי פוסקת מרצועת-עזה. אלה ימים של מבחן, של אחריות ושל שיקול דעת. אלה לא ימים של התלהמות, פלגנות ופוליטיקה.
רבותי חברי הכנסת, העולם מחולק היום בין מתונים לבין קיצונים; בין מי שמאמין ב"חיה ותן לחיות" ובין מי שרוצה לכפות את אמונתו על האחר; בין מי שרוצה לחיות בשלום ובין מי שהשנאה, ההסתה, האלימות והטרור הן לחם חוקו, זאת הדרך שבה הוא מחנך את ילדיו. ואלה הקולות שנשמעים בחלק מהמסגדים.
אלה גם הימים שבהם כל אחד ואחד בוחר לו צד. ישראל בחרה בצד הזה, הנכון, ביום הקמתה. העם היהודי בחר לו צד באלפי שנותיו, והתפילה לשלום היא הקול הנשמע בבתי-הכנסת מאז ומעולם. והצדדים השתנו: לא עוד ישראל בצד אחד והפלסטינים והעולם הערבי בצד אחר. לא עוד בחירה בין תהליך מדיני לבין צורך להילחם בטרור. כי יש דבר אחד שאינני מוכנה לקבל: הבחירה בשלום אין משמעה הורדת ראש בפני הגורמים הקיצוניים והטרור. וכדי להילחם בטרור אסור – אבל אסור – לנטוש את התהליך המדיני ואת התקווה, כי הבחירה בשלום ובחיים היא גם המלחמה בטרור ובקיצוניות. ובצד הזה, בצד של ישראל, בצד הנכון, נמצא כל מי שרוצה לקדם את תהליך השלום, המבוסס על רעיון שתי המדינות, אבל גם מבין שצריך להילחם ללא פשרות במי שמנסה למנוע מאתנו לחיות כאן בשלום.
לא יטעה מישהו לחשוב שהערכים שלנו, השאיפה שלנו לשלום, המחויבות שלנו לדמוקרטיה, ימנעו מאתנו לעשות מעשה שאנחנו מחויבים לעשותו על מנת להגן על כל אחד ואחת מאזרחי מדינת ישראל. ישראל מוכיחה היום, במבצע שיצאנו אליו, כי רצונה בשלום איננו סימן לחולשה, אלא יש לה היכולת, הרצון והלכידות – החברתית והפוליטית – להגן על עצמה מפני המבקשים לפגוע בה.
רבותי, הרבה קולות נשמעים היום בעולם, באנגלית, בצרפתית, בערבית, ולכולם אנחנו עונים בקול צלול וברור את האמת, האמת שלא רואים בשידורי הטלוויזיות בעולם, בעיקר בעולם הערבי, וזאת האמת שצריכה להיאמר גם מעל דוכן זה לכל העולם כולו: הסכסוך האמיתי הוא בין הגורמים הקיצוניים למתונים. ה"חמאס" הוא ארגון אסלאמי קיצוני, שלא מייצג שאיפה כלשהי של בני עמו, אלא שולט בהם לצרכיו; ארגון שלא מכיר בישראל ובזכותנו לחיות כאן; ארגון שחי מפחדים ושנאה; ארגון שמקבל תמיכה מאירן ומסוריה בכסף, בנשק ובאימונים – ארגון טרור. אנחנו קיבלנו החלטה אסטרטגית לקדם תהליך שלום עם אלה שבחרו באותו צד שלנו ורוצים לקדם את רעיון שתי המדינות. הבהרנו מייד שהדרך היחידה להצליח היא אם במקביל נעמוד כולנו, כל מי שנמצא באותו צד, מול הטרור והשנאה שה"חמאס" הוא הנציג שלהם באזור.
כפי שקיבלנו החלטה לצאת מעזה כדי לנתק את עצמנו מהאחריות למתרחש שם, כדי לייצר הזדמנות לשלום, כדי לתת לפלסטינים הזדמנות לקחת את גורלם בידיהם, כך הבהרנו אז שישראל לא משאירה את המפתח לחייה ולביטחונה בידי מי שישלוט שם. ה"חמאס" השתלט על רצועת-עזה ומסרב לקבל את שלושת התנאים שקבעה הקהילה הבין-לאומית, מסרב להכיר בישראל ומסרב להפסיק את האלימות ואת הטרור. אני לא מוכנה לקבל שימוש כלשהו בלשון דומה מצד העולם בהתייחס ל"חמאס", הארגון שמכוון על מנת לפגוע בילדים ובאזרחים, לבין ישראל, שמגינה על עצמה, מבקשת לפגוע ב"חמאס" ומנסה להימנע מפגיעה באזרחים. כי אנחנו אחראים לביטחוננו. תפיסת הביטחון של ישראל לא נשענה ולא תישען על אחרים. כשעזבנו את עזה השארנו את היכולת בידינו לפעול, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום.
גלעד ארדן (הליכוד):
למה חיכיתם שלוש שנים?
שרת החוץ ציפי לבני:
ישראל מותקפת מעזה במשך שמונה השנים האחרונות. עשינו הכול להימנע מהידרדרות – – –
גלעד ארדן (הליכוד):
באשקלון לא היו נפגעים מ"גראד".
היו"ר דליה איציק:
אתה בפעם שנייה, ואתה עכשיו בפעם שלישית, ונא צא החוצה. הזהרתי אותך, גלעד.
גלעד ארדן (הליכוד):
זאת פעם שנייה.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת ארדן, הזהרתי אותך. אל תוציא אותו. לא שמעת, אז אני מוכנה לשמוע שלא שמעת.
שרת החוץ ציפי לבני:
כאמור, אלה לא ימים של פוליטיקה. הסכמנו למה שנקרא רגיעה, שהופרה מייד על-ידי ה"חמאס", בסירוב שלו לקדם את התהליך לשחרור גלעד שליט, בהמשך – ההתעצמות הבלתי-נפסקת, ובהמשך – הירי על תושבי ישראל. הרגיעה הופרה על-ידי ה"חמאס", ה"חמאס" הוא זה שאחראי למה שקורה בעזה, ומי שנותן ל"חמאס" תמיכה, סיוע ומקלט – כל אלה משלמים היום את המחיר. ישראל זכאית להגן על עצמה מפני כל ניסיון לפגוע בריבונותה, בשלוות תושביה ובביטחון אזרחיה. פעולותיה של ישראל עונות אחת לאחת על זכותה הבסיסית להגנה עצמית. ישראל פועלת נגד ה"חמאס" ולא נגד האוכלוסייה, ואנחנו חוזרים ומבהירים לכל מי שיש לו טענות ביחס למצב האוכלוסייה, שיפנה אותן לאחראי הישיר למצב ברצועת-עזה, ל"חמאס" שמחזיק שם את האוכלוסייה בת-ערובה – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
כשמורידים אוניברסיטה?
שרת החוץ ציפי לבני:
אחמד טיבי, אחר כך יש לי כמה דברים לומר גם לך.
ישראל עשתה הכול על מנת להימנע מהרגע שבו תיאלץ לפעול, אבל הרגע הזה הגיע, ואנחנו נמצה אותו על מנת להביא לשינוי שנדרש לא רק בישראל, אלא במובנים רבים לשינוי שנדרש כל כך באזור כולו.
מעל הדוכן הזה צריך להמשיך ולומר גם לאזרחי ישראל: ישראל מנהלת מאבק, אך המאבק הוא לא מאבק שלה בלבד. ישראל היא זאת שעומדת בחזית הלחימה של העולם החופשי מול הטרור, ואנחנו מצפים לתמיכה במי שעושה את הדבר הנכון ונלחם כאן את מלחמת העולם החופשי כולו, עולם שבו אוניברסיטה היא מקום שלומדים בו ולא מקום שלומדים בו לייצר אמצעי חבלה.
נכון, התמונות בטלוויזיות בעולם מעוררות דעת קהל קשה נגד ישראל. נכון, לצערנו חלק ממקבלי ההחלטות בעולם מושפעים מדעת הקהל והתקשורת, אף-על-פי שהם יודעים מה נכון ומה לא נכון. והם גם יודעים איך הם היו פועלים במצב דומה. מעל הדוכן הזה אני קוראת גם למנהיגי העולם, ובמיוחד לעולם הערבי, אלה שמבינים שהאיום לא בא מישראל אלא מהגורמים הקיצוניים באזור, במיוחד אירן; אלה שיודעים מה זה ה"חמאס" באמת; אלה שיודעים שה"חמאס" הוא בעיה של העם הפלסטיני כולו, ולא רק בעיה של ישראל; אלה שיודעים שכל עוד ה"חמאס" שולט בעזה היא לא תוכל להיות חלק ממדינה פלסטינית; אלה שיודעים שהדרך לשלום עוברת דרך מלחמה בטרור ובקיצוניות ובשנאה ובהסתה, מלחמה ב"חמאס" ובדומיו. כי הבחירה בצד היא בחירה של מנהיגות. למנהיגות יש כוח ואחריות לעשות את מה שנכון, גם אם דעת הקהל שונה, והעת הזאת היא עת של מבחן של מה שנכון.
זה גם המבחן של המנהיגות הערבית במדינת ישראל. אתם מובילים את הציבור הערבי במדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל, על חבל דק, ואי-אפשר לחצות את הקו הברור בין המותר לאסור, בין הלגיטימי ללא לגיטימי, בין המוסרי למוטעה. כל אחד צריך לבחור לו צד, והבחירה היא לא בין היותכם ערבים ובין ישראל או בין העם היהודי, הבחירה היא בצד הנכון, ואנחנו נמצאים באותו צד, מדינת ישראל עם כל הגורמים המתונים באזור, לרבות חלק הארי בציבור הפלסטיני ובעולם הערבי, מול הצד של הטרור, מול הצד של הקיצוניות. רבותי, אין באמצע.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
בחרנו להיות בני-אדם.
שרת החוץ ציפי לבני:
אתמול הייתי בשדרות וסיפר שם ראש עיריית שדרות לשגרירים שהבאתי לשם סיפור מהעולם היהודי, אבל הוא היה מדהים בעיני וחשבתי שנכון להשתמש בו גם בהקשר הזה. הוא סיפר על אותם תלמידים של רב שרצו להוכיח שהוא טועה ותפסו פרפר ואמרו: נשאל אותו אם הפרפר חי או מת. אם יגיד שחי הוא, נמחץ אותו בידינו ונוכיח שהרב טעה והוא מת. אם יגיד שהפרפר מת, נפתח את ידינו והפרפר ישתחרר. כשבאו לרב ושאלו אותו אם הפרפר חי או מת, ענה הרב את התשובה המדהימה בעיני: זה בידיכם – תרצו, יחיה; תרצו, ימות. הרבה מאוד תלוי בנו, הרבה מאוד תלוי גם בכם.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – – אנחנו זבוב.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
איפה היית שמונה שנים?
שרת החוץ ציפי לבני:
המדינה הזאת יודעת להיות יחד כשהיא נלחמת על שלה. המדינה חייבת להגן על אזרחיה כולם. רק בדרך הנה שמעתי שה"חמאס" הודיע שההרוג מפגיעת הרקטה מאשקלון הוא אחד מהציונים, על אף היותו ערבי ישראלי. הם לא עושים את ההבחנה. גם אנחנו לא יכולים ולא צריכים לעשות את ההבחנה. נהגנו באיפוק שאין למעלה ממנו, חרקנו שיניים, נשכנו שפתיים, הפכנו כל אבן כדי להימנע מהצורך בפעולה רחבה, אבל האחריות שלנו לביטחונם של הילדים שלנו, לזכותם ללכת לבית-הספר, לגן-הילדים, לחיות בשקט, זכות של כל אדם בעולם הזה, זקוקה להגנה.
אנחנו מחזקים היום, כולנו, כל הבית הזה על כל מפלגותיו, את תושבי הדרום. כולנו יחד היום גם עם משפחת שליט. הבית הזה, כמו העם כולו, צריך להיות מאוחד ולשלוח היום את תודת כולם לצבא-הגנה לישראל, לאנשי שירות הביטחון הכללי, לכל העוסקים בלחימה ובהגנה על העורף, העורף שהפך לחזית ואנחנו מחויבים להחזיר לו את שלוות נפשו.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה לך, גברתי. נעבור לחבר הכנסת יעקב מרגי. לאדוני יש חמש דקות. אחריו – חבר הכנסת אביגדור ליברמן, גם חמש דקות. כל הסדר אחר כך הוא חמש דקות.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, כוחות צה"ל עושים לילות כימים במהלך כל השנה, ברגיעה ובחירום, במניעת פיגועים, בהגנה על אזרחי ישראל, והם עושים זאת בעוז ובגבורה, ומעל לכול בחירוף נפש.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת מרגי, נא לא להפריע לך, כי אתה לא מפריע אף פעם. השר, כבוד השרים, חברי מפלגת העבודה, נא לזוז או לצאת החוצה, או לשבת. מה זה החיבוקים האלה? אפשר שם לא להפריע? אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, אתם מפריעים. אדוני שר הביטחון, הדובר רוצה לדבר, אתה מוזמן לשבת.
יעקב מרגי (ש"ס):
תודה, גברתי היושבת-ראש. עם כל ההצלחות בפעולות הביטחון של כוחות הביטחון – אלה שאנו יודעים עליהן ואלה שאיננו יודעים עליהן – תחושת התסכול, תחושת הביזיון וההשפלה, תחושת ההפקרות בשל הירי הנמשך כשמונה שנים מרצועת-עזה לעבר יישובים אזרחיים, אזרחים חסרי אונים – הירי היה בלתי נסבל.
העורף הישראלי הפגין נחישות, הפגין זקיפות קומה. תושבי שדרות ויישובי עוטף-עזה עמדו בגבורה ובנחישות במתקפה ברברית, מתקפה טרוריסטית של חוליות ברבריות של יורי טילים.
ואי-אפשר שלא להתייחס לנסי הנסים שבורא עולם עשה עמנו ועושה עמנו. עשרות אלפי טילים, פצמ"רים, והנזק, יחסית – הכול יחסי – נזק קל. אך הנזק הנפשי של המשפחות, של הילדים שנולדו למציאות הזאת ולא מכירים מציאות אחרת, ללא טילים, ללא ממ"דים, וללא "צבע אדום" – היום כולנו עומדים ומצדיעים לכם, התושבים ביישובים החיים בצל איומי הטילים, ומתפללים לשלומם של חיילי צה"ל.
ברצוני לנצל הזדמנות זו להודיע לממשלה ולמערכת הביטחון: קחו לכם את כל הזמן, קחו לכם מאתנו את כל הגיבוי הדרוש על מנת להפסיק את הסיוט הזה של מדינת טרור, מדינת "חמאס", סמוכה ליישובי הגדר. ראינו את הצהלות של חיות הטרף השחורות, של עטויי כובעי הגרב, שכל תהילתם וגאוותם הן רצח ועוד רצח, דם ועוד דם. אותם טרוריסטים של ה"חמאס" וארגוני הטרור האחרים צריכים לדעת ולהבין, שעל כל פעולה שהם יעשו כנגד אזרחי ישראל וחיילי צה"ל הם ישלמו מחיר כבד, מחיר כבד מנשוא. כי ההבדל בינינו – אנחנו בפעולותינו הצבאיות מנסים מאז קום המדינה לכפות עליהם את השלום. איננו חפצים במלחמה. בפעולה הצבאית, אדוני היושב-ראש, גם היום, אנו מנסים לכפות עליהם את דרך הישר, את דרך השלום.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קורא לכל חברי הבית להתכנס היום ולהתאחד סביב הודעה משותפת שמחזקת את העורף הישראלי ואת כוחות צה"ל באוויר, בים וביבשה, ולאפשר להם לעשות את מלאכתם נאמנה, בעזרת השם יתברך.
ואנו תפילה: ייתן ה' את אויביכם ניגפים לפניכם ויאבד כל הקמים עליכם לרעה. אמן כן יהי רצון.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. יעלה ויבוא חבר הכנסת דוד רותם. אחריו – חבר הכנסת יצחק גלנטי. חבר הכנסת רותם, לרשותך חמש דקות. בבקשה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת, נשלח ברכה מעומק הלב לחיילי צבא-הגנה לישראל המחרפים נפשם על הגנת העם והמדינה. הלב יוצא אל מול גבורתם בשעה שהם נלחמים אל מול אויב רע ונורא. נשלח ברכה לתושבי דרום מדינת ישראל, שנמצאים כבר שנים תחת מתקפה בלתי פוסקת של טילים, של רקטות ושל פצמ"רים. ונישא תפילה לבורא עולם: הגן על חיילי צבא-הגנה לישראל, ועטרם בעטרת ישועה.
וכאשר כוחות צה"ל נלחמים כנגד האויבים, מתעוררת לה לפתע אופוזיציה ישראלית פנימית של אזרחי ישראל הנהנים מכל הטוב שמדינת ישראל יודעת לתת לאזרחיה, ומתחילים בהפגנות, בפגיעות, בקריאות כלפי העולם להעמיד את ישראל לדין, בטענות על פשעי מלחמה שישראל מבצעת.
הכלל הידוע הוא, שבשעה של מלחמה כולנו כאיש אחד מתייצבים מאחורי צה"ל. אבל לצערי הרב חל שינוי במדינת ישראל, ואנחנו מוצאים גיס חמישי של אנשים הבוגדים במדינה, מייצרים הפגנות, מייצרים חסימות כבישים. אני מדבר על ראשי המפלגות הערביות, על ראשי ועדת המעקב, על ראשי הציבור הערבי במדינת ישראל. משום מה, במשך שנים לא שמענו את קולם זועק על פשעי מלחמה המתבצעים כנגד תושבי דרום ישראל. לא ראינו אותם חוסמים את כביש ואדי-עארה כאשר הטילים נחתו בשדרות וכאשר הם הגיעו לאשקלון. אבל כאשר צה"ל יוצא להגנת העם ולהגנתם הם, הם מעזים לקרוא לציבור הערבי לחסום את הכבישים, לבצע פעולות כנגד מדינת ישראל.
לא יעלה על הדעת שכאשר מדינה נמצאת במלחמה, יקומו מתוכה אנשים ויאמרו: אנחנו נחליש את כוח העמידה, אנחנו נפגע בעורף על מנת ללחוץ על המדינה ועל הצבא. זהו מעשה של בגידה. אי-אפשר לבוא למדינת ישראל ולומר לה: תני לנו מכל הטוב שאת נותנת לאזרחייך, אבל אנחנו לא נשמור לך אמונים.
אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן שנאמר לציבור הערבי במדינת ישראל: עליך לבחור אם אתה רוצה להיות אזרח שותף, נאמן, במדינת ישראל, או שאתה רוצה להרגיש את עצמך שותף ל"חמאס", למרצחים ולרוצחים. אין עוד זכויות ללא חובות. אי-אפשר לעמוד בתור לקבל את הביטוח הלאומי, ולאחר מכך לצאת ולהפגין נגד צבא-הגנה לישראל. אי-אפשר להמשיך ולקרוא לחיילי צבא-הגנה לישראל רוצחים. אי-אפשר לעוות את המציאות הזאת עד אין-סוף.
כאשר העולם מראה את תמונות הילדים בעזה, בואו נראה לו את הילדים קרועי העיניים בשדרות, בנתיבות ובאשקלון. בואו נראה את הפגיעות הנוראיות שנפגעו ילדינו בשש-שבע השנים האחרונות. רק במקרה כזה נוכל לומר לאותו ציבור: ילדינו לא יהיו הפקר. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת רותם. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק גלנטי, בבקשה.
יצחק גלנטי (גיל):
אדוני היושב-ראש, שרים נכבדים, רבותי חברי הכנסת, כתושב נחל-עוז, אני יכול סוף-סוף לברך ולומר: כל הכבוד לצה"ל. כחייל לשעבר בחייל האוויר, בטייסת 105, אני יכול לומר בבטחה, כי חיל האוויר חזר אל עברו המהולל והוכיח שוב את יכולתו לכתוש כל אויב, בכל מרחק, בכל שעה ובכל מזג אוויר. כאזרח ארץ-ישראל מאז 1945, אני שמח לציין שסופה של הציונות האקטיבית-ההתיישבותית לנצח בכל שטחי ארץ-ישראל הטרום-מנדטורית, לרבות רמת-הגולן ובירתה הנצחית של ישראל – ירושלים. כאזרח מדינת ישראל מאז הכרזת העצמאות ב-1948, אני גאה להיות מי שקיבל את חינוכו הציוני-ההתיישבותי בתנועת הנוער העובד של התנועה הקיבוצית, ואני גאה להיות החייל אשר השתחרר לאחר 32 שנה משירות חובה ומשירות מילואים – רק ביום הולדתו ה-50, ולא יום אחד לפני כן. אני גאה היום להיות בכנסת השבע-עשרה, ולהיות שותף לאחריות למעשה הפוליטי, הלאומי וההגנתי של מדינת ישראל.
והנה, פעם נוספת, גם אם זה לאחר תקופה של שפל, חוזרת ביום פקודה הנהגת העם לראייה הסולידרית המתחייבת מהאיומים של אויבינו, ומוכיחה כי נכון וראוי ללכד את כל חלקי ופלגי העם סביב הנושא של הגנת המולדת, הגנה המופקדת ומופעלת בידי חיילי צה"ל הנאמנים.
לבני דודינו היקרים אני קורא להוכיח את נאמנותם למדינה ולצה"ל. אל תשכחו כי הטילים מלבנון, מסוריה ומאירן לא מבחינים בין ערבים ליהודים. מה עוד שמנהיגי ה"חמאס" הם הם הגורם המתסיס והמונע "תהדיה" ושקט באזור. הם הם המסיתים להתקוממות קיצונים פנאטים בקהיר, בביירות, בדמשק ובעמאן. אל תשכחו כי הטרור ה"חמאסי" עלול לפגוע בכם בטווח הארוך, ובסופו של דבר, אם תתמידו לתמוך בהם – לא תינקו. מחר הם יטענו שאתם משת"פים ויתלו אתכם בכיכרות בגדאד ודמשק.
אני מחזק את ידי האמהות בדאגתן לחיילים. אני מכבד את נכונות אזרחי המדינה לספוג זה שמונה שנים את ה"קסאמים" והפצמ"רים, ובמיוחד את סבלם הרב ואת סבלנותם של יישובי עוטף-עזה. חובת הממשלה להגן על אזרחי המדינה בכל דרך הנראית לה.
תודה רבה לממשלה ולצה"ל על החלטתם הנבונה ועל התעשתותם והחלטתם לפעול בנחישות. אנא, אל תפסיקו את המבצע והמשיכו עד סופו, השגת כל המטרות שקבעתם ובחרתם. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת גלנטי. יעלה ויבוא חבר הכנסת זבולון אורלב, ואחריו – חבר הכנסת חיים אורון.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אדוני היושב-ראש, מכובדי, חברי חברי הכנסת, ראשית, ברצוני לחזק את ידי מפקדי צה"ל וחייליו, הפועלים ברגע זה בשליחות העם והמדינה להגן על שלומם ורווחתם של אזרחי המדינה בדרום הארץ. צה"ל, מפקדיו וחייליו ראויים לכל הוקרה, הערכה וגיבוי מוסרי וציבורי להצלחת פעולתם ולהשגת המטרות והיעדים של המבצע.
שנית, אני מבקש לחזק את ידי אזרחי המדינה ביישובי עוטף-עזה ובמעגל הערים והיישובים הנוספים שנכנסו לטווח טילי ה"חמאס", על עמידתם בגבורה, על איתנות רוחם ומסירותם. יודעים אנו להעריך מאוד את המבחן הקשה של חיים תחת אש אכזרית של טרור "חמאסי" ולהוקיר את עוז רוחם של אנשים, נשים וטף ואת דבקותם – כל איש, אשה וילד, משפחה וקהילה – ביישובם.
אדוני היושב-ראש, מבצע זה אינו בא כתוצאה מגזירת גורל, וגם לא כתוצאה מתופעת טבע בלתי נשלטת. ראשיתו באסון ההתנתקות שהביא עלינו הטרור ה"חמאסי". ייתכן שזו הסיבה, כנראה, שראש הממשלה, מאדריכליה ומיוזמיה של ההתנתקות, החליט לבזות את הכנסת ולא להופיע כאן לדיון. אולם בשעה שהתותחים רועמים אין זה ראוי לערוך חשבונות פוליטיים, ולכן אסתפק במה שאמרתי בעניין זה ולא אוסיף.
רונית תירוש (קדימה):
אולי הוא מקבל – – – איזה חשבון אישי יש – – –
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אין קשר. גברתי חברת הכנסת תירוש, שום תירוץ לא יכול להיות להימנעותו של ראש ממשלה מלהופיע בכנסת בשעה שהוא שולח את חיילי צה"ל להילחם. הוא חייב לבוא לכנסת, למסור מה היעדים, ולא לשלוח ולהסתפק בדברים אחרים.
היו"ר קולט אביטל:
חברתי חברת הכנסת תירוש, לא להפריע.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אני רוצה לקוות ולהאמין כי רפיון הרוח וחולשת הדעת שגילתה ממשלת קדימה–ש"ס–עבודה במשך שלוש שנים מול התעצמות הטרור ה"חמאסי" ברצועת-עזה ואלפי הטילים על שדרות ויישובי עוטף-עזה לא יגרמו להפסקת המבצע לפני השגת היעדים העיקריים, והם: חיסול שלטון ה"חמאס", חיסול מנהיגיו ללא הבחנה בין מנהיגים מדיניים לצבאיים, חיסול תשתיות הטרור, ובעיקר, בעיני, מתן אפשרות לצה"ל לפעול באופן חופשי ברצועת-עזה, כדי למנוע גם בעתיד כל אפשרות של קיום תשתיות טרור, כפי שצה"ל עושה גם ביהודה ושומרון.
אני מקווה, רוצה להאמין, כי המבצע איננו רק כדי לצאת ידי חובה ולהראות שהממשלה עושה משהו כדי לשמור על ביטחונם של אזרחי המדינה בדרום, אלא אני מקווה ומאמין שהמבצע נועד להבטיח את ביטחונם של תושבי המדינה לטווח ארוך. מוטב מאוחר מלעולם לא, אך אין ספק כי האיחור בביצוע הפעולה מקשה יותר על צה"ל. התנהלות הממשלה עד כה אפשרה ל"חמאס" להתעצם. אני מקווה כי הלקח נלמד והממשלה תשכיל בעתיד למנוע הקמת מדינת טרור המאיימת על אזרחי המדינה ותוקפת אותם, ובוודאי לא לאפשר לה להתעצם.
גברתי היושבת-ראש, חטאנו עד כה בחטא כבד בכך שגלעד שליט עדיין לא שוחרר, אף שחלפו 918 ימים מיום חטיפתו. אין די בהצהרה, כפי שהצהיר ראש הממשלה לפני מלחמת לבנון השנייה באשר לחטופים – וכיום מתברר שהיתה הצהרת סרק. יש צורך להבהיר כי שחרורו של גלעד הוא מבצע מתמשך ולא חד-פעמי, ומדינת ישראל, ללא כל הבדל פוליטי, לא תנוח ולא תשקוט ולא תגיע לשום הסכם עד אשר ישוחרר גלעד שליט בריא ושלם.
המבצע הוא גם מבחן הנאמנות של מנהיגי המגזר הערבי במדינת ישראל. לא מבחן האזרחים, שרובם המוחלט מגלה התנהגות אזרחית ראויה, אלא מבחן מנהיגיו, המנהיגים של המגזר הערבי. האם ישכילו לשמור על נאמנות לאזרחי המדינה המותקפים בדרום הארץ ללא כל סיבה, או שמא ייכשלו במבחן ויגלו את נאמנותם לטרוריסטים ול"חמאס"? יש לי חשש כבד שפניהם לניצול המבצע לתקיעת טריז בין האזרחים הערבים ובין האזרחים היהודים בשדרות ובעוטף-עזה.
יש להבהיר באופן חד-משמעי, שכפי שלא נסבול טרור "חמאס" מבחוץ, כך לא נסבול הסתה וטרור מילולי מבפנים. לא רק טילי "קסאם" הורגים אזרחים, נשים וילדים; גם הסתה פרועה של מנהיגים. עידוד הטרור ותמיכה ב"חמאס" גם הם הורגים. מדינת ישראל צריכה לנקוט את כל האמצעים כדי להתגונן גם מפני סכנה שכזאת.
אני מבקש לשלוח תנחומים למשפחות ההרוגים בנתיבות ובאשקלון. השם ייקום דמם. אני שולח ברכת רפואה שלמה והחלמה מהירה לפצועים.
לסיום, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לקרוא את תפילת "מי שבירך" לחיילי צה"ל שחיברו הרבנות הצבאית הראשית והרבנות הראשית: "מי שבירך אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא-הגנה לישראל, העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים ומן הים הגדול עד לבוא הערבה ביבשה, באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש-ברוך-הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם. ידבר שונאינו תחתיהם ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. ויקוים בהם הכתוב: כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם. ונאמר אמן".
היו"ר קולט אביטל:
אמן. חבר הכנסת חיים אורון מסיעת מרצ, בבקשה.
חיים אורון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לצרף את ברכותי וחיבוקי לתושבי עוטף-עזה, בשדרות ובאשקלון, במושבים ובקיבוצים, שאת רבים מהם אני מכיר באופן אישי. תמיכתנו ועזרתנו נתונות להם כל השנים, לבטח בתקופה הזאת. חשוב לומר בכנסת שלא די בחיבוק ובלחיצת יד, אלא דרושה גם עזרה ממשית בשורה של נושאים. אני מקווה שבעיות שנמשכו הרבה זמן יטופלו במהירות ויבואו על פתרונן בהקדם.
למדינת ישראל עומדת הזכות ויש חובה לדאוג לשלומם ולביטחונם של אזרחיה. כאשר ה"חמאס" הודיע שהוא מפר את הפסקת האש ולא מקיים אותה – החובה הזאת שמוטלת על המדינה כוללת גם את השימוש בכוח. זה לא אומר שימוש בכל כוח, זה לא אומר הצדקה של כל פעולה שנעשתה ב-48 השעות האחרונות. אבל אם מתנהל בבית הזה ויכוח על הזכות – ועכשיו אני לא מדבר באופן עקרוני, אלא באופן מאוד קונקרטי – בסיטואציה שנוצרה ברצועת-עזה, כאשר ה"חמאס", באופן בוטה כלפי כל העולם הערבי, החליט להפר את הפסקת האש, למדינה עמדה הזכות והיתה חובה להגיב.
אדוני השר, שמייצג פה היום את הממשלה – השאלה היא מה עושים עכשיו. אמרו לנו שני דוברי הממשלה – שלא ברור אם הופיעו כדוברי הממשלה או כדוברי סיעותיהם, ערבוב תחומים מיותר ביום הזה – שלמבצע יש מטרות ברורות. אנחנו עדיין לא יודעים מהן. לטעמי, למבצע הזה יש מטרה ברורה אחת: להגיע מוקדם ככל האפשר להפסקת אש; להגיע מוקדם ככל האפשר להפסקת הפיגועים, ה"קסאמים" והיריות על יישובי עוטף-עזה. כל מטרה רחוקה יותר, כמו חיסול ה"חמאס", שינוי הדיסקטים, מיגורים – כל האמירות הללו יסתיימו פעם נוספת באסון.
השר משולם נהרי:
זה התנאי.
חיים אורון (מרצ):
סליחה, אדוני השר. הפסקת אש היא אינטרס ישראלי עליון, מוקדם ככל האפשר. לצורך זה יש להפעיל – – –
השר משולם נהרי:
זה היינו הך, אנחנו לא סותרים זה את זה.
חיים אורון (מרצ):
האמן לי, אני יודע מה אני אומר. שמעתי פה דוברים, לרבות דוברים מסיעתך, ולא ברור שזו המטרה, וחייבים להבהיר אותה. שרת החוץ – –
השר משולם נהרי:
שמונה ימים אמרנו את זה ברמקול.
חיים אורון (מרצ):
– – דיברה כאן על הקואליציות הקיימות היום בעולם בין המתונים ובין הקיצונים. כולנו נסתכל מה קורה בעולם הערבי. יש לנו אחריות שהקואליציה המתונה לא תתפרק. אנחנו לא רק צופים במחזה הזה. אנחנו רואים מה קורה בין הרשות ובין ה"חמאס", בין אבו-מאזן ובין אסמאעיל הנייה, בין מצרים ובין ה"חמאס", בין ירדן ובין ה"חמאס". אנחנו לא רק צופים במחזה הזה; אנחנו שותפים מרכזיים בו. קיומה של הקואליציה הזאת הוא אינטרס ישראלי עליון. וכדי שהקואליציה הזאת תתקיים, צריך לומר בבירור: אנחנו רוצים שהסיבוב הזה יסתיים בהקדם האפשרי בהפסקת אש.
אמר שר הביטחון, ובצדק, שכל יום שהיה בקיץ האחרון בלי אש, היה לטובה; כל יום שהצלחנו לעבור בלי שנכנסנו, היה לטובה. אם זה היה נכון בעבר – על אחת כמה וכמה עכשיו.
יש אמירה לא ברורה מצד זה שלוחץ על הממשלה להיכנס לעזה – להיכנס רגלית לעזה. הבוץ הלבנוני יתברר כרדוד לעומת הבוץ הצפוי בעזה. פעולה קרקעית בעזה וכניסה לעזה וקבלת אחריות למה שקורה בה הן בניגוד לאינטרס הישראלי הבסיסי. אני יודע שיש בצד הזה של הבית אנשים שרוצים תוך כדי זה להחזיר את הגלגל אחורנית ולכבוש מחדש את עזה. אוי לנו אם נעשה את הדבר הזה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת הלפרט.
מוחמד ברכה (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, יש פוליטיקאים קטנים שעולים על הדוכן הזה וחושבים לקנות שניים במחיר של אחד – לקיים מתקפה צבאית נפשעת נגד העם הפלסטיני ברצועת-עזה אחרי חודשים ארוכים של מצור והרעבה, וכשהם באים לכאן מגלגלים עיניים ומציירים את עצמם כקורבן, אבל באותה הזדמנות מסיתים נגד האוכלוסייה הערבית-הפלסטינית של אזרחי מדינת ישראל.
מי שחושב שהאוכלוסייה הערבית כאן היא מעין אורחים שלו, טועה ומטעה. אם מישהו רואה בנו בעיה, אני מציע לו לראות בנו עצם בגרונו. אנחנו לא נקבל מצב, בעיצומו של ויכוח פוליטי נוקב על מלחמה ועל חיי אדם, של הטלת סימן שאלה על קיומנו במולדתנו. בזה אחר זה דוברי הימין, דוברי הממשלה, דוברי האופוזיציה הימנית, באים כדי להזהיר ולעשות לנו נו-נו-נו. ליברמן מציע לי ללכת לעזה ולא לחזור. לי אין שפה אחרת, אין לי ילדות אחרת, אין לי מולדת אחרת. דווקא לו יש אחרת, לא לי, ולא הוא אשר יטיף לנו.
500 טונות של חומר נפץ הוטלו על עזה במבצע או במלחמה שנראית כאילו היא היגיינית וסטרילית. אלה שלוחצים על הכפתור מלמעלה – אפילו האבק של הבניינים שהפכו לאבק לא מגיע אליהם; הקזת הדם לא מגיעה לאצבעותיהם. מין מלחמה דה-לוקס.
הנשיא פרס, חתן פרס נובל לשלום, מודה לאל שצה"ל גילה איפוק ומודה לאל שגילה יכולת בלתי רגילה להלום במטרות ותוך כדי כך להימנע מפגיעה בחפים מפשע. פגיעה בחפים פשע – ילדים בני שנה ושנה וחצי הם לא חפים מפשע בעיני הנשיא פרס? נשים? בניינים שנהרסים על יושביהם הם לא בתים של אנשים חפים מפשע ונשים חפות מפשע? אין גבול לקהות החושים, אין גבול.
אבל הפשע הגדול יותר הוא גם להרוג ולטבוח, גם להתבכיין וגם ללבוש ארשת של קורבן, של אנשים מיוסרים.
יש פתרון אחר, יש מוצא אחר, אפילו המסלול של אנאפוליס, שלא התלהבנו ממנו כולו כי הוא היה תחת חסות אמריקנית, כשממשלו של בוש מדקלם אותן עמדות ישראליות – אפילו את אותו תהליך תקעו, וחסמו כל אפשרות שההנהגה הפלסטינית תוכל לבוא לעמה ולהגיד: הנה, התקדמנו במשהו עם ההנהגה הישראלית.
אפילו את הסכם ה"תהדיה", הרגיעה, חיסלו על-ידי מצור אכזרי, נפשע, של חודשים על גבי חודשים כנגד עם שלם, ומנעו תרופות ודברי מזון. היה אפשר להמשיך את הרגיעה, אבל לא: יש מסר לממשלת ישראל, קודם כול מסר לעם הפלסטיני: שלא יחלום על שלום ולא יחלום על מדינה, ומסר לעם בישראל: אנחנו נשיג את ההילה ואת התהילה הפוליטית בבחירות הבאות על-ידי הקזת נחשולי דם של העם הפלסטיני; יש מי שמספסר בדם של הפלסטינים כדי להגיע לתהילתו הפוליטית. המסר השלישי הוא לממשל החדש בארצות-הברית, לאובמה. אומרים: אנחנו נייצר את סדר-היום, סדר-יום רווי בדם. שלא יעז לחשוב על פשרה, על אפשרות של פתיחת ערוץ מדיני אמיץ, אחר, במושגים אחרים, במושגים של צדק; שלא יחשוב. עוד לפני שהוא נכנס לתפקידו ב-20 בחודש אנחנו נייצר לו סדר-יום רווי בדם.
זו צורת חשיבה פושעת ונפשעת, ומי שחושב שהוא יכול להכניע את העם הפלסטיני דרך ההפגזות, צריך לזכור ששנים ועשרות שנים ניסו את זה, וזה לא עובד, זה לא מה שיביא את היציבות, זה לא מה שיביא את השקט לעם בישראל, זה בהחלט יביא למעגלים נוספים ונוספים של שפיכות דמים.
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
מוחמד ברכה (חד"ש):
מבטיחים לנו עם פרוץ כל מלחמה: והארץ תשקוט 40 שנה. כמה מלחמות ומה 40 שנה? על-פי המדד שלהם הארץ צריכה לשקוט 500 שנים. דרך המלחמה, לא היא תוביל לשקט, רק משא-ומתן אמיץ עם הנהגת העם הפלסטיני, עם אבו-מאזן, עם אש"ף, עם "חמאס", עם כל מרכיבי העם הפלסטיני – זה המוצא היחיד, ואין זולתו. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, בכל מלחמה ובכל עימות צבאי מופיע מחזה הדז'ה-וו. גם לפני שנתיים, במלחמת לבנון השנייה, היינו בודדים בהתנגדות למלחמה, ובסופה של המלחמה היתה תחרות בין אלה שהסכימו לה בהתחלה – מי היה מסויג ממנה, מי ביקש לפנות לערוץ המדיני ומי ביקש לקצר אותה ככל האפשר. כך גם היום, ממש אותו מחזה: התגייסות טוטלית של המערכת הפוליטית כולה, של התקשורת, של דעת הקהל, של עיתונאים בכירים, ובכל פעם שהם שומעים חבר כנסת ערבי שאומר לא למלחמה – אוטומטית הוא מקוטלג כאויב, כדובר ה"חמאס", כך נכתב. כל מה שאנחנו אומרים הוא: רבותי, בואו נחסוך בחיי אדם. לא למלחמה. הרי בעוד שבועיים יחל משא-ומתן מדיני על הסכם "תהדיה" חדש, על הרגעה – לא רגיעה, הרגעה, כי זה "תהדיה". למה לא נפתח מייד, עכשיו, בהפסקת אש ונחזור להסכם באותם תנאים תוך כדי פתיחת מעברים? הרי זה מה שרוצים בפלגים הפלסטיניים.
אבל יש מי שרוצה לצרוב בתודעה של הפלסטינים את התבוסה. זאת האסכולה הישראלית בצבא. ומה לעשות, אנחנו נמצאים ערב בחירות – יש מי שסופרים גופות ובמקביל סופרים מנדטים. זה דבר נורא. היש דבר אכזרי יותר מזה, גופות תמורת מנדטים? ואת זה עושים במפלגת העבודה בעיקר. אני שומע את החישובים האלה ונתקף צמרמורת.
אומרת לנו ממלאת-מקום ראש הממשלה: תבחרו בצד הנכון. רבותי, אנחנו מזמן בחרנו בצד האנושי, ההומני, מעולם לא הרגנו בן-אדם, מעולם לא קראנו להרוג בן-אדם או לפצוע בן-אדם, אנחנו מתנגדים לאלימות באשר היא, אנחנו לא מתגאים בדורסנות ובכוח, ולא כל מי שיש לו כוח צריך להתפאר ולהשתמש בו בצורה דורסנית כזאת.
הפניקה ברחובותיה של שדרות היא פניקה מפריעה, מקוממת, מציקה, גם לאנשים, גם למשפחות, אבל מי אמר שהתגובה לפניקה ברחובותיה של שדרות, ככל שהיא מציקה, כואבת ומקוממת, תהיה נהר של דם בעזה? 300 גופות, אוניברסיטה מופלת, מסגדים – הורסים, אולי עוד מעט בתי-חולים, אמא וארבעה ילדים – את החיים של אלה בעזה צריך לחסוך וגם את החיים באשקלון ובשדרות, על-ידי הסכם "תהדיה", על-ידי הסכם מדיני.
אנחנו באים אליכם בידיים נקיות, כמי שלאורך זמן התנגדו בצורה הקטגורית ביותר, הפוליטית והאמיצה, לפגיעה באזרחים באשר הם אזרחים – גם בשדרות, גם בנתיבות, בכל מקום. אבל עזה היא הקורבן, היא קורבן של מצור אכזרי, ואין להשוות בין כובש לנכבש, אין להשוות בין מי שיש לו כוח דורסני לבין מי שיש לו כוח פרימיטיבי, כמה שזה מציק.
לאחרונה, כמעט בכל עימות, אדוני היושב-ראש, שואלים אותנו: למה אתם כל כך כועסים? למה אתם נראים כל כך עצובים? אנחנו לא רואים אתכם כל כך עצובים בהזדמנויות אחרות. רבותי, אני אומר את זה בצורה המפורשת ביותר, וישמעו כולם: אני, כאדם הומני, מתנגד לפגיעה באזרחים באשר הם, וכבר הוכחנו זאת בעבר. אבל מה לעשות, בכל פעם שנפגע ערבי, שנפגע בן הלאום שלי, זה כואב לי יותר, כי הוא בן הלאום שלי, ואני, כאדם שרוצה לחסוך בחיי יהודים וערבים באשר הם, ממשיך לומר לא באל"ף רבתי למלחמה הדורסנית הזאת, לא באל"ף רבתי להרג ההמוני.
ועוד ניפגש בעוד שבועיים, שלושה שבועות, ואז רבים מאלה שצהלו היום והשיאו לנו עצות, יתחילו לומר: גם אנחנו היינו במתנגדים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לא נוכח. חבר הכנסת שמואל הלפרט, ואחריו – חבר הכנסת אברהם רביץ. בבקשה, אדוני.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חשוב שהכנסת מקיימת היום דיון על המצב בדרום, לנוכח המצב הביטחוני החמור שבו נתונים מאות אלפי תושבים ביישובי עוטף-עזה והסביבה, עד למרחק של כ-40 קילומטרים מגבול רצועת-עזה.
וכדי להמחיש את חומרת המצב, הנה, רק הבוקר פגע טיל "גראד" באתר בנייה באשקלון וגרם להרג של אדם אחד ולפציעה קשה של עוד חמישה; בקריית-ספר – מודיעין-עילית – נפצעו ארבעה תושבים בידי מחבל מרצח. ברצוני לשלוח ברכת רפואה שלמה והחלמה מהירה לפצועים.
אין ספק שטוב עשתה הממשלה כאשר החליטה סוף-סוף להפסיק את ההבלגה על מטחי הטילים שנורו על יישובי הדרום במשך כשלוש שנים, להפסיק את הירי הזה, לפגוע בשלטון ה"חמאס" ולשנות את המציאות הביטחונית של השנים האחרונות בדרום.
חברי הכנסת, כידוע לכם, הודעתי לאחרונה על החלטתי לפרוש מהכנסת אחרי 28 שנות פעילות לסירוגין, וזה כנראה נאומי האחרון. ברצוני להשמיע כמה דברי פרידה.
בכל שנות פעילותי בכנסת פעלתי בשליחותם של גדולי ישראל ששלחו אותי לכאן, ובמיוחד – של כבוד קדושת מרן האדמו"ר מוויז'ניץ שליט"א, שאני מאחל לו בריאות טובה ואריכות ימים.
במשך שנות כהונתי בכנסת עשיתי מאמצים רבים להכניס יותר יהדות למדינת ישראל, להביא לשמירה של ערכי היהדות, על השבת – ייחודו של העם היהודי, כי "לא ככל הגויים בית ישראל" ולא ככל העמים מדינת ישראל. לצורך זה הצלחתי להעביר את חוק לימוד תורת ישראל בכל מוסדות החינוך בארץ, לרבות החינוך הכללי, כדי שהדבר יהיה בבחינת "טעמו וראו כי טוב ה'". פעלתי למען תקציבים למוסדות תורה, לישיבות, לכוללים, לתלמודי-תורה, ל"בית יעקב", לתרבות התורנית, וחברי לסיעה ואני הגענו להישגים חשובים.
נאבקתי לטובת התחום החברתי – לטובת 2 מיליוני אנשים במדינה, שרובם עניים, קשישים וילדים חסרי ישע ונגד המדיניות האכזרית של הרעבת קרוב למיליון ילדים עניים, על לא עוול בכפם; אף זכיתי, ברוך השם, להעביר את חוק משפחות ברוכות ילדים, שלמרבה האכזבה בוטל כעבור כמה שנים. לצערי הרב, לא מצאתי אוזן קשבת בממשלה הנוכחית לנושא החברתי, ואני מקווה שהבאים אחרי ימשיכו את המאבק עד להסרת חרפת הרעב ממאות אלפי ילדים וממיליון אזרחים עניים, על לא עוול בכפם.
בשנות כהונתי בכנסת פעלתי רבות נגד מגמות אנטישמיות בעולם, נגד הכחשת השואה והשמדת העם היהודי ולמען שיקום ושימור של אלפי בתי-העלמין היהודיים באירופה. גם בתחום הזה הגעתי להישגים חשובים, ובכמה מדינות אף נחקקו חוקים נגד פגיעה בבתי-העלמין.
פעלתי לצמצום תאונות הדרכים במדינה. ראיתי בכך משימה עליונה של הצלת חיים, שהרי "כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא".
בסיום דברי ברצוני להזכיר לכולנו כי קיומו של העם היהודי מותנה בלימוד התורה ובקיום המצוות, בשמירת השבת וקדושת החיים, כפי שאומר רב סעדיה גאון: אין אומתנו אומה אלא בתורותיה – תורה שבכתב ותורה שבעל-פה. אחרת, נשקפת סכנה ממשית לעצם קיומנו בארץ-ישראל, ארץ הקודש, כפי שכתוב בפרשת אחרי-מות: "ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה – – – ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם". בטוחני שאם נקיים את מה שכתוב לאחר מכן בפרשת בחוקותי: "אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם", יתקיים בנו: "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו – – – ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד – – – וחרב לא תעבר בארצכם – – – ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם. והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם".
בסיום, ברצוני להביע תודה והערכה לכל מי שסייעו לי בעבודתי בכנסת: ליושבת-ראש הכנסת, לשרים, לחברי הכנסת, וכמובן לחברי בסיעת יהדות התורה. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת הלפרט. יעלה ויבוא חבר הכנסת אברהם רביץ, ואחריו – חבר הכנסת יצחק לוי.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני מרגיש – רצוני להיות יוצא דופן. אני חושב שכבוד ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, צדק כשאמר שאין לקיים את הישיבה בעתות מלחמה, והיו צריכים לדחות אותה. הראיה הכי גדולה שיש לפנינו – ראו, חברי חברי הכנסת, כמה מאתנו יושבים כאן היום. אדוני השר, אתה היחיד משרי הממשלה. זה שנסים זאב נמצא כאן זה לא חידוש.
השר משולם נהרי:
– – –
אברהם רביץ (יהדות התורה):
לא. כל השאר – ברוכים יהיו. הרב יצחק לוי, אני רוצה לומר לך ולהלפרט את אותו משפט: לנו אין בעיה מה נעשה מחר; חוזרים לדף הגמרא.
ואני באמת חושב וחשבתי שלו נערכה ישיבת הכנסת שמטרתה וכותרתה היו ליצור איחוד של כל המפלגות כולן – אינני מדבר על צורת האיחוד, אם צריכה להיות קואליציה, אם צריך להיות קבינט משותף, אם צריכים לדחות את הבחירות בזמן קצר, כן או לא – אבל המוטו שלנו כחברי הכנסת, כנציגי ציבור, הוא לחוש את רחשי הלב של הציבור, בין השאר, ולשאת באחריות, ולומר: לעת הזאת אנחנו חייבים להיות יחד. הרי חלק מכל העניין הוא ההרתעה של אויבינו. בעצם העובדה שאנחנו רבים כאן – ואולי כולם צודקים, כל אחד בפינתו שלו – הרי האלטרנטיבה לכך, לו ידע האויב שכולם ביחד מתקוממים ועומדים נגד הסאגה הנוראית הזאת, ההרג הבלתי-נפסק, הצורה היתה אחרת. המשמעות של הבעת עמדה של הכנסת היתה שונה לחלוטין, בעלת משמעות. לכן, אני חושב שצורת הדיון היום איננה תורמת כפי שהיתה יכולה.
אנחנו גם נותנים הזדמנות לומר כאן, מעל במת הכנסת, דברי בלע או דברי תמימות מעושים. מה פירוש הדבר הזה שהיינו יכולים במשא-ומתן? אני למדתי שמשא-ומתן זה משא ומתן. לצערי, בתוך המערך הפוליטי אני לא חוויתי את זה מספיק טוב – ואת זה אני אומר כאמירה פנימית – אבל מה זה משא-ומתן? בוודאי, אם אנחנו ניתן ל"חמאס" את כל מה שהוא רוצה ואנחנו נהיה מנועים מלהגיב – זה נקרא משא-ומתן? אני שואל את חברי הכנסת הערבים – מה, אנחנו תמימים? אידיוטים? אנחנו נותנים לקול הזה להיות קול קורא בין שאר הקולות בעת הזאת.
אינני רוצה להאריך ולגזול זמן, אני רק רוצה לומר שלא נותר לנו אלא להתפלל ולברך את אלה שמוסרים את נפשם, את חיילי ישראל ואת אלה שמוסרים את נפשם בכך שהם יושבים שם במקום, כדי לומר לעם ולעולם שאנחנו נהיה פה עד ביאת גואל צדק ועד בכלל ולהתפלל לשלומם של כל אחינו. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת רביץ. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק לוי. אדוני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב.
יצחק לוי (אח"י):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, הרשו לי לחלוק על חבר הכנסת רביץ, וזו אולי הפעם האחרונה שאנו חלוקים מעל דוכן זה – – –
רונית תירוש (קדימה):
דווקא אמרנו שהוא היחיד השפוי במליאה. על מה אתה חולק? – – –
יצחק לוי (אח"י):
אם תשמעי, אולי תדעי על מה אני חולק.
רונית תירוש (קדימה):
אני יושבת להקשיב.
יצחק לוי (אח"י):
אני מודה לך, תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעיקר חולק כבוד.
יצחק לוי (אח"י):
רציתי לומר שאני רוצה לחלוק עליו בכך שאני חושב שכן היה צריך לקיים את הדיון. חבר הכנסת רביץ, אני חושב שכן צריך לערוך דיון, וגם אם מתעוררים חילוקי דעות מסוימים – כל העם הוא כל הכנסת וכל הכנסת היא כל העם. אי-אפשר שכאשר מתרחש דבר כל כך חשוב, כל כך גדול וכל כך רציני בעם, הכנסת לא תתכנס ותאמר את דעתה; שלא נבוא וניפגש כאן, נשמע את שר הביטחון, נשמע את נציגי הממשלה, נשמע את האופוזיציה ונביע עמדה.
קודם כול, הבעת העמדה – אני חושב ששמענו אותה כאן כמעט מכולם – היא ברכה וחיזוק לחיילי צה"ל, למי שמשתתפים בלחימה, לחיל האוויר, שעושה עבודה מצוינת.
אני רוצה לומר לכם, מכיוון שאני תושב עוטף-עזה, שהיתה לנו שבת מורעשת מאוד. היו רעשים רבים מאוד במשך כל השבת, מהשעה 11:30 ועד מוצאי-שבת, והיו כמובן חששות וחשדות, בעיקר לאלה שהם שומרי שבת, שלא יכולים לדעת מה קורה ומה הרעשים האלה ומה התוצאות.
אבל בסופו של דבר, קורה דבר מאוד מאוד חשוב, שהיה צריך לקרות כבר לפני זמן. הוא היה צריך לקרות לפני שמונה שנים – לפחות לפני שלוש שנים, לאחר ההתנתקות, שבעינינו הביאה למצב הזה. הטיל הראשון לאחר ההתנתקות היה צריך להביא לתגובה כמו התגובה של היום. אז אולי היינו צריכים תגובה הרבה פחות חזקה, והיינו חוסכים שלוש שנים של דם, אש, צער, חרדה – ילדים בחרדה, יישובים בחרדה וכן הלאה.
אבל בסדר, ממשלת ישראל החליטה לעשות את זה עכשיו. צריך לחזק את ידי הממשלה. צריך לחזק את ידי צה"ל.
אבל, דבר אחד צריך לעשות, אדוני היושב-ראש, וזה אולי המסר החשוב ביותר: לא לעזוב את העבודה באמצע. הדבר החמור ביותר שיכול לקרות הוא שצה"ל יסיים את המבצע ושבועיים אחרי זה יימשכו ההפגזות. זה יאמר לנו פחות או יותר שכל המבצע הזה – לא הייתי אומר היה לשווא – לא השיג מטרה. חייבים לשבור את רוח ה"חמאס" ואין ברירה אחרת אם חפצי חיים אנחנו, אם אנחנו רוצים שילדינו ימשיכו לגדול כמו שצריך, ללא חרדות, ללא חששות, וילכו לבית-הספר כמו כל הילדים הרגילים. אם אנחנו רוצים לראות את שדרות בונה שכונות חדשות, שינוי במגמה בדיור בשדרות – מי שמסתובב היום בשדרות רואה כמעט בכל בניין כמה שלטים "למכירה", והיינו רוצים לראות את ההיפך. היינו רוצים לראות אוכלוסייה שבאה ומחזקת את העיר. כל הדברים האלה תלויים כמובן במצב הביטחוני.
אדוני היושב-ראש, אם המבצע הזה לא יביא לתוצאה המקווה, הרי המצב יהיה קשה ונצטרך לעשות עוד מבצעים. הדבר הזה לא ייגמר.
לכן, אנחנו קודם כול מתפללים לקדוש-ברוך-הוא שיצליח את דרכנו, יצליח את דרכי צה"ל, ישמור על התושבים, שבעזרת השם לא יהיו נפגעים מבין תושבי מדינת ישראל, ובעיקר בדרום היום. לזה צריך הרבה תפילה. דבר שני – אנחנו מקווים שממשלת ישראל תדע לסיים כך שתהיה תוצאה, גם אם הסיום ייקח קצת זמן.
מכיוון שנשארו לי 20 שניות, אני רוצה לומר עוד מלה אחת. תושבי הדרום – דעתם איתנה. יש כאלה שעוזבים. אצלנו ביישוב לא שמעתי על שום משפחה שעזבה, אף ש"קסאמים" נופלים כל הזמן. יש יישובים ששמעתי שמשפחות עזבו אותם, אבל זה לא הכלל ולא הרוב. אני לא דן אף אחד. מי שעוזב – עוזב, וכנראה יש לו סיבה לעזוב ואולי אפילו חשש ופחד. זה לגיטימי. אנחנו לא מאשימים אף אחד. אבל באופן כללי, רוב רובה של האוכלוסייה הוא אוכלוסיה חזקה, אוכלוסייה נחושה, אוכלוסייה שמוכנה לסבול את הריצה לחדר המוגן, ובלבד שצה"ל יעשה את העבודה כראוי. אדוני, תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק לוי. יעלה ויבוא חבר הכנסת נסים זאב. אחריו – חבר הכנסת אביגדור ליברמן. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה לברך את צבא-הגנה לישראל, את כוחות הביטחון ואת אזרחי מדינת ישראל, שעומדים היום בחזית מול האויב, מול הטרור, מול אותם ברברים, רוצחים שפלים. סוף-סוף צה"ל מגיב בהתאם, לאחר שנים של מלחמה, של טרור, שמנסים יום-יום ושעה-שעה לפגוע באזרחי מדינת ישראל.
אני רוצה להבין: כשמהבוקר ירו למעלה מ-40 רקטות, טילים, לתוך שכונה אזרחית, לתוך ערי ישראל; האם הם חושבים לרגע שהטיל לא יפגע באזרחים, או כן יפגע באזרחים? האם הם חושבים לרגע שהטיל לא יפגע באזרחים? הם מכוונים כדי להכריע את המערכה נגד מדינת ישראל בכך שיהרגו כמה שיותר אזרחי מדינת ישראל. אתמול הייתי בוועדת החוץ והביטחון כאשר סגן שר הביטחון, מתן, אמר: מנסים היום, בלי מלחמה – אין צורך במלחמה, האויב לא צריך להילחם בנו, הוא צריך בסך הכול להרוג כמה שיותר אזרחים, הוא לא צריך לעמוד מול צבא, להכריע מדינה שלמה בדרך של טרור.
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש: זמן רב שאותם ארגונים עושים הכול על מנת לחסל את מדינת ישראל. יש מול עיניהם של אותם ארגונים רק ג'יהאד. איזו מדינה בעולם היתה מסכימה שמטחי טילים, "סקאדים", "גראדים", מכל הסוגים, ינחתו על אזרחיה והיא תעמוד מנגד?
ראש הממשלה, שרת החוץ, שר הביטחון, בחודש האחרון בתחינות מבקשים מהם: אל תזיקו לעצמכם, אל תזיקו לעם הפלסטיני; אתם, אנשי ה"חמאס", ראשי ארגוני הטרור, שלקחתם את השלטון בעזה, חוסו על האזרחים שלכם. ושום דבר, לא אכפת להם. אז מה רוצים, שכל יום ישלחו 80 "סקאדים" ו-40 טילים ואנחנו נעמוד מנגד ונחכה למטח הבא?
לכן, אדוני היושב-ראש, זו פשוט מלחמת אין ברירה, ויושבים פה בכנסת נציגי ה"חמאס" וזועקים: הרי בסופו של דבר אנחנו נגיע ל"תהדיה", אנחנו צריכים לבקש הפסקת אש – אולי נשלח את אחמד טיבי שיביא את ההסכם. אני רוצה לדעת איזה סוג הסכם הוא יכול יביא לנו.
אין הפסקת אש, אסור לסגת מהמהלך שצה"ל החל בו. "ארדוף אויבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם." צריך להרוס את התשתיות של ארגוני הטרור עד כמה שניתן. אני לא חושב שניתן להרוס לגמרי, אבל לצאת באמצע המבצע זה לתת להם אפשרות להתחמש בחזרה, ובעוד זמן לא רב נמצא את עצמנו באותו מצב. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה, שאותו אויב, טרור, ימשיך להכות בנו.
סוף-סוף אני יכול לומר שמשרד החוץ וההסברה הישראלית קצת עלו ברמה – – –
גדעון סער (הליכוד):
לא שמתי לב לזה.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך שכן. מול התעמולה ומול ההסתה של מדינות ערב בעולם, אני יכול לומר שיש התקדמות מסוימת, אבל עדיין לא מספיקה, לדעתי. צריכים פשוט להשיב מלחמה מבחינה הסברתית ולהסביר את עצמנו, שאנחנו בסך הכול עומדים במצב שבו אנו חייבים להגן על עצמנו.
אני רוצה לסיים במשפט. אנחנו נמצאים בימי החנוכה, וכשם שעשה לאבותינו בימים ההם, כן נזכה בעזרת השם לראות ישועות ונחמות, אמן.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. יעלה חבר הכנסת אביגדור ליברמן, ואחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאור.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אולי כדאי להגיד, ולהגיד את זה בפה מלא: הקונספציה קרסה שוב. אני מדבר על הקונספציה של אוסלו ועל הקונספציה של ההתנתקות. הרי ללא הטירוף הזה שנקרא התנתקות לא היינו מגיעים למצב של 80 טילים ביום בהיר אחד על שדרות ויישובי עוטף-עזה. רק אחרי ש-80 טילים נחתו על ערי ישראל, יצאנו למבצע.
אני חושב שהגיע הזמן לעשות משוואה, משוואה ברורה בין אזרחות לנאמנות, בין ביטוח לאומי לשירות לאומי, בין אותה תביעה לזכות השיבה לזכות הגירוש. הרי מה דורשים מאתנו כל הזמן ערביי ישראל? מה דורשים הפלסטינים? זכות השיבה. אני חושב שצריך לענות להם בזכות הגירוש.
אני מזכיר שמי שעשה את זה היה דווקא יושב-ראש מפלגת העבודה, יצחק רבין המנוח, שגירש מאות אנשים, לרבות הנייה, ללבנון. אפילו בית-המשפט העליון נתן פסק-דין ואישר את הפעולה הזאת.
לכן, אין מה להסס. האנשים האלו, שמשמשים פה גיס חמישי, אנשים שמשמשים זרוע מדינית של המחבלים מארגון ה"חמאס" בכנסת ישראל – המעשים האלו הם מעשי בגידה של ממש, ואנחנו נמצאים בזמן מלחמה. הזדהות עם האויב בזמן מלחמה, אין לזה שום הגדרה אחרת מעבר להגדרה אחת: בגידה. לכן אין מה להסס, צריך לנקוט גירוש, גירוש אלה שמסיתים יום-יום.
לא יכול להיות ששני יהודים שתועים בדרך ומגיעים במקרה לאום-אל-פחם, נסקלים באבנים ויוצאים בפציעות משום שתעו בדרך, ומדובר בתוך מדינת ישראל. אי-אפשר לראות את כל ההסתה הזו, אי-אפשר לראות את ההשוואה הזו של פעולות צה"ל לפשעי מלחמה. הדברים האלה הם פרימה, פגיעה חמורה ביכולת ההרתעה שלנו, לא רק כלפי חוץ אלא גם כלפי פנים.
אני מזהיר: אנחנו למעשה הפכנו לשתי מדינות בתוך מדינת ישראל. יש מדינה אחת שתומכת במדינה, שמזדהה עם המדינה, תומכת בצבא-הגנה לישראל, ויש עוד מדינה, שמחלקת פקודות, אומרת להכריז על שביתות, אומרת להשבית לימודים במוסדות חינוך – ואני מדבר על ועדת המעקב של ערביי ישראל. הם הוציאו הנחיות ברורות לשטח.
אני גם לא מבין לא את ראש הממשלה ולא את שר הביטחון. הרי אתה מינית, מטעם מפלגת העבודה, שר, שבמחאה על פעולות צה"ל מחרים את ישיבת הממשלה. איזה מין דבר זה? הוא חבר סיעתו של שר הביטחון, האם הדבר הזה הגיוני? האם זה מתקבל על הדעת?
אני חושב שהפגיעה פה היא פגיעה חמורה, גם ביכולת העמידה שלנו, וצודק הדובר הקודם, שאמר: כל מה שרוצה להשיג ה"חמאס" זה פגיעה במורל שלנו, לשחוק את יכולת העמידה שלנו. לכן כל מה שהם מבינים וכל מה שהם רוצים לעשות זה לגרור אותנו לתוך מלחמת התשה, לזה אסור להסכים. אסור להגיע למלחמת התשה, אסור שהדברים האלה יימשכו.
המדינה לא יכולה לסבול את העובדה שהיום כמעט חצי משטחה של המדינה – ומדובר היום גם על באר-שבע וקריית-גת – למעשה משותק. ילדים לא לומדים, קבוצות כדורגל לא יכולות לקיים משחקי ליגה, אי-אפשר לבנות, אין ביקוש, אי-אפשר למכור דירה. אי-אפשר שחצי משטח מדינת ישראל יהיה משותק ונמצא בתוך מלחמת התשה. הדבר הוא אנומליה, ואנחנו מחויבים להפסיק את האנומליה הזו.
לכן אני קורא, מעבר לכל הקריאות – כולנו רוצים לחזק ולהתפלל לשלומו של גלעד שליט, כולנו רוצים לחזק ולחבק את תושבי הדרום, כולנו רוצים לחזק ולהתפלל לשלומם של חיילי צה"ל, אבל גם כלפי פנים יש להעביר מסר ברור – גם כלפי אותם בוגדים שיושבים פה בכנסת ישראל, גם לגבי אותם מעשי בגידה של ועדת המעקב, וגם לקרוא לציבור הערבי כולו: אנחנו מאמינים שרוב רובו של ציבור ערביי ישראל נאמן ורוצה להיות נאמן ולויאלי כלפי המדינה שהוא חי בה. הוא מבין את המצב, והגיע זמן לשבור את השתיקה. הגיע הזמן לראות מתוך הציבור הערבי מנהיגות מתונה, שתגיד קודם כול: אנחנו אזרחי ישראל ואנחנו אתכם.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת ליברמן. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – איננו נוכח. חבר הכנסת אלחנן גלזר, בבקשה.
אלחנן גלזר (הדרך הטובה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, המערכה בדרום נכפתה עלינו ויש לנהל אותה ללא מורא. שנים של ירי מסיבי יומיומי על אזרחים, נשים, ילדים, זקנים וטף חייבות להגיע אל קצן. כללי המשחק חייבים להשתנות. הדיסקט הפלסטיני חייב להשתנות ודם אזרחים ישראלים אסור שיהא הפקר.
אך צריך גם להגיד את האמת המדינית המרה: לא ייכון שום הסדר מדיני כל עוד גורם כל כך קיצוני כמו ה"חמאס" נמצא על ההגה ברצועת-עזה.
אני פונה מכאן לתושבי המדינה הנתונים תחת האש: אני בטוח שצה"ל יחזיר לכם את השלום והביטחון בהקדם. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה, חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה, ומייד אחרי הדברים של חבר הכנסת אריאל נעבור להצעות הסיכום כפי שתוגשנה.
אורי אריאל (מולדת – האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בדיון הזה יש בוודאי רוב מוחלט, להוציא בודדים, לתמיכה בחיילי צה"ל, במפקדי צה"ל, בכוחות הביטחון, ואני מוסיף ואומר: גם בממשלה בהחלטתה זו – אם כי ראוי שהכנסת, אני פונה לאדוני ואני פונה ליושבת-ראש הכנסת, ראוי שהכנסת תעקוב אחרי מה שקורה, בוודאי בוועדת החוץ והביטחון, שאדוני חבר בה, וייתכן שגם במליאה. זה חשוב לכולנו, ואני חושב שיהיה נכון שהפרלמנט יפקח, כל אחד ודעותיו.
האם ניצלנו את הזמן כראוי בשנים הללו? אני קובע שלא, וגם אמר את זה שר הביטחון, כשהתייחס – שההכנות חלקיות, הכול חלקי. מדוע אי-אפשר שממשלה שרואה נכוחה מה קורה תתארגן גם בצד של המלחמה וגם בצד של העורף כך שנוכל להיות ערוכים?
לפני חמש שנים, מעל במה זו, מעל כל גבעה, הזהרנו, התרענו, שזה מה שיקרה. וחלקכם – וההנהגה הישראלית צחקה ורימתה והונתה את עם ישראל, ותחת מעטה של כזב, כחש, גירשה אלפי יהודים מארצם, ממולדתם, מבתיהם. הזהרנו, זה הגיע יותר מהר משחשבנו. טעינו. ועדיין יש אנשים שלא מבינים. אבל רוב העם התפכח. כל ההבדל בין עזה לבין יהודה ושומרון הוא שביהודה ושומרון צה"ל נמצא, השב"כ נמצא, המשטרה פועלת, משמר הגבול מבצע את תפקידו.
מי שחושב שבפעולה אווירית יוכל להכריע את האויב טועה ומטעה פעם נוספת. היינו בסרט הזה בלבנון. אני אומר מעל במה זו לשר הביטחון, לראש הממשלה ולממשלה: אל תסכימו כעת להפסקת אש. תגמרו את העבודה, למען שלומם וביטחונם של ילדי ישראל בכל הארץ. ואם לא תעשו כן, אנחנו נהיה בסרט הזה פעם נוספת ונשלם את המחירים. ישראל צריכה לקחת את כל הכסף שהיא שמה למיגון כדי לבצע התקפה. כידוע, הכלל בעניין הזה אומר: ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. אין טעם כל היום לרוץ למגן. האם עכשיו תמגנו, אדוני שר הביטחון, את אשדוד ואת באר-שבע ואת אשקלון? לוקחים מיליארד שקל וזורקים אותו לפח במקום ליצור בו אפקט של הרתעה כלפי האויב.
אין מנוס מהתייצבות של ישראל על ציר פילדלפי, על הגבול עם מצרים. שיתוף הפעולה של המצרים בהעלמת עין, וגם בסיוע אקטיבי למבריחי הנשק, לא יכול להימשך מבחינתנו. אם לא נפסיק את העניין נשלם במחיר דמים. ואל תאמרו: ידינו לא שפכו את הדם הזה. כי זה דבר שהיה ידוע עוד לפני הנסיגה, היה ידוע בזמן הנסיגה, והוא ידוע גם היום, לרבות שיתוף הפעולה של מצרים בעניין הברחות הנשק, שמאפשרים את זה ובגדול. ואתם עוצמים עיניים.
יש צורך לחזק את היישובים על-ידי הגברת ההתיישבות, על-ידי ערבות הדדית בין כל עם ישראל ליישובים שם.
אני שמח לומר לכם: היום שמעתי שבתי – אני אומר את זה בנימה אישית – עם קבוצת חברים וחברות גדולה, עם ארגון "לב אחד", יורדים עכשיו ממש לכל היישובים באזור כדי לסייע למבוגרים, לזקנים, לילדים. זה חוסנן של היהדות ושל מדינת ישראל. ואני קורא מפה, לסיום: בואו נהיה ערבים זה לזה, בואו ניתן כתף לאלה שנמצאים כעת בחזית, ובעזרת השם ננצח ונוביל בממשלה הבאה לדרך אחרת. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעות הסיכום לדיון.
לפנינו שלוש הצעות סיכום. נציגי המציעים יקריאו אותן, ואחר כך נעבור להצבעה על כל אחת מהן. הצעת החלטת סיכום בשם קדימה, העבודה, הליכוד, ישראל ביתנו, מימד, יהדות התורה, גמלאים, ש"ס, אח"י, הדרך הטובה – בבקשה, חבר הכנסת יואל חסון יעלה ויקרא. אחר כך שתי ההצעות הנוספות, ונצביע בסדר ההפוך, בבקשה. אני מוסיף לפרוטוקול – גם בשם הבית היהודי.
יואל חסון (קדימה):
אני מתכבד להקריא את הצעת ההחלטה בשם סיעות קדימה, העבודה- מימד, הליכוד, ישראל ביתנו, יהדות התורה, גיל, ש"ס, אח"י, הדרך הטובה והבית היהודי.
כנסת ישראל קובעת: זכותה של ישראל להגנה עצמית היא כזכותה של כל אומה בעולם. זכותם של אזרחי ישראל לחיות בביטחון היא כזכותם של אזרחים בכל מדינה אחרת. כנסת ישראל מתאחדת סביב פעולת צה"ל בעזה, שמהווה מימושן של זכויות אלו.
הכנסת מגבה את צה"ל וכוחות הביטחון הנוספים בפעולתם ומחזקת את ידי מפקדיהם ולוחמיהם להגנת עמם וארצם, שישובו בעזרת השם בשלום.
הכנסת מחזקת את תושבי הדרום העומדים תחת התקפות טרוריסטיות ומזדהה עמם בסבל שנגרם להם. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. ההצעה הנוספת להודעת סיכום היא של סיעות חד"ש ורע"ם-תע"ל. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, הודעת הסיכום של סיעות חד"ש ורע"ם-תע"ל לסיכום הדיון:
הכנסת קובעת שהמלחמה בעזה היא תוקפנות ואסון אנושי ופוליטי.
הכנסת תובעת מהממשלה להפסיק מייד את ההפצצות הנפשעות, ההורסות בתים על יושביהם, אשר כבר גרמו למאות הרוגים, ובהם נשים וילדים.
הכנסת קובעת שגרימת אסון בעזה איננה הדרך להבטחת שקט וביטחון בנגב.
הכנסת קובעת שדרך הכוח רק מעמיקה את השנאה ומטביעה את כולנו במעגל של אלימות ודם. הדרך הזאת מובילה למבוי סתום.
הכנסת דורשת לעצור מייד את המלחמה בעזה וליצור הסכם רגיעה אמיתי, שיכלול הפסקת אש מוחלטת, פתיחת המעברים וחילופי שבויים ואסירים.
הכנסת קובעת – יש ברירה. הפסקת התוקפנות וחזרה לרגיעה בעזה יכולות להיות פתח לתהליך מדיני אמיתי שיקדם את ישראל ואת הפלסטינים לעתיד טוב יותר, עתיד של שלום בין שתי המדינות, ישראל ופלסטין.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. ההצעה האחרונה – הצעת החלטה של סיעת מרצ. חבר הכנסת כהן, בבקשה. מייד בתום ההקראה נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני.
רן כהן (מרצ):
ידעתי שנאום הפרידה שלי מהכנסת לא יהיה האחרון, אז הנה, זו הזדמנות להיפרד שוב.
קריאה:
– – –
רן כהן (מרצ):
הבאתם מלחמה, אז עכשיו יהיה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בבקשה.
רן כהן (מרצ):
הצעת החלטה של סיעת מרצ בנושא פעולת צה"ל בעזה והמצב בדרום:
1. למדינת ישראל עומדות הזכות והחובה לדאוג לשלומם ולביטחונם של תושבי עוטף-עזה, הנתונים למתקפת רקטות באופן מתמיד.
2. בשלב הנוכחי, לאחר שצה"ל פעל ברצועת-עזה, יש אינטרס עליון להגיע מייד להסכם הפסקת אש ולהימנע מהרחבת הפעולה הצבאית בעזה, ובעיקר – לא להיגרר לפעולה קרקעית רחבה.
3. הכנסת קוראת לממשלה לפעול למען הפסקת אש מיידית ומוסכמת ברצועת-עזה, אם באמצעות משא-ומתן ישיר ואם באמצעות תיווך בין-לאומי, ולחידוש הרגיעה בתנאים שיבטיחו לתושבים שקט לתקופה ארוכה, יביאו לשחרורו של גלעד שליט וישימו קץ לשפיכות הדמים ההדדית.
4. הכנסת קוראת לממשלה לעשות כל שנדרש כדי להבטיח תמיכה ועזרה לתושבים ביישובי עוטף-עזה. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. כדי להבהיר, אנחנו מתחילים מההצעה האחרונה ומתקדמים להצעה הראשונה.
אנחנו נעבור להצבעה על הצעת ההחלטה של סיעת מרצ. חברי חברי הכנסת, הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת רן כהן – 3
נגד – 24
נמנעים – 3
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת רן כהן לא נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
ובכן, בעד – 3, נגד – 24, נמנעים – 3. הצעת ההחלטה הזאת לא נרשמת בכנסת.
אנחנו עוברים להודעת הסיכום של סיעת חד"ש ורע"ם-תע"ל. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת דב חנין – 2
נגד – 26
נמנעים – 3
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת דב חנין לא נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
ובכן, בעד – 2, נגד – 26, נמנעים – 3. אם כן, ההצעה לא התקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החלטה בשם סיעות קדימה, העבודה, הליכוד, ישראל ביתנו, מימד, יהדות התורה, גיל, ש"ס, אח"י, הדרך הטובה והבית היהודי. הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת יואל חסון – 29
נגד – 2
נמנעים – 3
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת יואל חסון נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
ובכן, בעד – 29, נגד – 2, נמנעים – 3. הכנסת רושמת בפניה את הצעת ההחלטה כפי שהיא התקבלה ברגע זה.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס"ט–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/422).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. לפנינו סדרה של חוקים. שניים מהם, הראשונים שנדון בהם, הם הצעות חוק שקיבלו פטור מהנחה. אשר על כן, אנחנו נתחיל בדיון בהן. בהמשך, הוועדות הרלוונטיות תתכנסנה, ואנחנו גם נצביע עליהן בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אם יידרש, אף נערוך הפסקה כדי לאפשר את הפרוצדורה על-פי התקנון.
אנחנו נעבור לסעיף הראשון, להצעת החוק הראשונה שעל סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס"ט–2008, קריאה ראשונה. כפי שאמרתי, היא קיבלה פטור מחובת הנחה. אני מזמין את השר משולם נהרי להציג את הצעת החוק בשם שר האוצר. אדוני השר, בבקשה.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בהצעת חוק זו מוצעים כמה תיקונים בפקודת מס הכנסה שמטרתם לסייע למשק הישראלי, הנתון במשבר כלכלי בדומה לשווקים אחרים בעולם.
על-פי ההצעה, יינתן הסיוע בדרך של מתן תמריצים להבאת כספים מחוץ-לארץ לישראל – מתן תמריצי מס לתושבי חוץ להשקיע בישראל, באמצעות פטור ממס על הריבית המשולמת על איגרות חוב נסחרות של חברות ישראליות ועל רווח הון ממכירת ניירות ערך של חברות אלה, וכן הפחתת המס על דיבידנד שמקבלת חברה תושבת ישראל מחברה תושבת חוץ שבשליטתה.
נוסף על כך, מוצע להאריך את תוקף הטבת המס הניתנת לתושבי שדרות ועוטף-עזה, נוכח המצב הביטחוני השורר באזור זה.
האירועים האחרונים בשוק ההון המקומי והבין-לאומי, שהם חריגים בעוצמתם ובהיקפם, משפיעים בין השאר על המסחר באיגרות חוב קונצרניות סחירות. עוצמת השפעתם של אירועים אלה באה לידי ביטוי בירידות חדות במחירי איגרות חוב אלה, לעתים תוך מחזורי מסחר דלילים ביותר – מחזורי מסחר אשר היו דלילים בהיקפם עוד טרם פרוץ המשבר.
כדי לעודד משקיעים זרים להשקיע באיגרות חוב קונצרניות הנסחרות בבורסה, מוצע לתת פטור ממס על ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה על איגרת חוב הרשומה למסחר בבורסה, המשתלמת לתושב חוץ, בדומה למצב הקיים במדינות מפותחות אחרות, כמו צרפת, אנגליה, שווייץ וארצות-הברית. מתן הפטור יסייע לחברות תושבות ישראל להתמודד בתחרות על השקעתם של תושבי החוץ מול חברות שהן תושבות המדינות כאמור.
עידוד החזקות של תושבי החוץ באיגרות חוב קונצרניות סחירות, עשוי להביא לעירוי חיצוני של נזילות לשוק זה, לגידול במחזורי המסחר בהן ולתמחורן על-פי שוויין הכלכלי. מגמה זו עשויה להשפיע הן על שווי תיק הנכסים של הגופים המוסדיים והן על יכולת הגיוס של פירמות ושל מחזור חוב קיים.
כדי לעודד תושבי חוץ להשקיע בישראל, מוצע בסעיף 2(3) להצעת החוק לתקן את סעיף קטן (ב3) של סעיף 97 לפקודה, ולקבוע כהוראת קבע פטור ממס כאמור באותו סעיף קטן לא רק לתושב מדינת אמנה אלא לכל תושב חוץ, תוך הקלת התנאים הנדרשים היום לצורך קבלת הפטור. לעניין זה יובהר, כי בדומה לפטור ממס על ריבית המשולמת על איגרות חוב, מדינות רבות מקנות לתושבי חוץ פטור כאמור, ולפיכך מתן פטור כאמור בישראל יאפשר לחברות בישראל להתחרות מול חברות בחוץ-לארץ על השקעתם של תושבי החוץ.
עוד יובהר, כי לפי אמנת מודל המס של ארגון ה-OECD – ארגון שישראל נמצאת בתהליכים להתקבל כחברה בו – רווח הון במכירת נכס שאינו מקרקעין במדינה אחת על-ידי תושב מדינה אחרת חייב במס רק במדינה האחרת. באמנות למניעת כפל מס שמדינת ישראל חתמה עליהן בשנים האחרונות אומץ עיקרון זה, אך כדי לקבוע אחידות לעניין כל אמנות המס שישראל היא צד להן, נקבעה קביעה הדומה לקביעת האמנות בדין הפנימי.
סעיף 3: לסעיף 126א המוצע – כדי לעודד העברת כספים מחוץ-לארץ לישראל והשקעתם בישראל, מוצע לקבוע, כהוראת שעה לשנת המס 2009, כי חבר בני-אדם תושב ישראל המקבל דיבידנד בשנת מס זו מחבר בני-אדם תושב חוץ, יהיה חייב עליו, לפי בקשתו, במס חברות בשיעור של 5% במקום בשיעור של 25% הקבוע היום בסעיף 126(ג) לפקודה, אם בכספי הדיבידנד נעשה שימוש בישראל.
לעניין זה מוצע להגדיר "שימוש בישראל" כל אחד מהשימושים המפורטים להלן: תשלום לתושב ישראל בעד שירותים שנתן בישראל או בעד עבודה שביצע בישראל; תשלום בעד רכישה או שכירות של נכסים שהשימוש בהם יהיה בישראל וכן תשלומים לתושב ישראל בעד רכישה או שכירות של נכסים אף אם השימוש בהם יהיה מחוץ לישראל; תשלום לשם השבחה של נכס בישראל או לשם החזקתו; השקעה במחקר ובפיתוח בישראל; פירעון חובות לתושב ישראל; תשלום ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה על איגרת חוב הנסחרת בבורסה בישראל, וכן רכישה של איגרת חוב כאמור שהונפקה על-ידי החברה מקבלת הדיבידנד; הפקדת פיקדון בישראל בתאגיד בנקאי שהוא תושב ישראל במשך שנה אחת לפחות וכן רכישת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל והחזקתם, או החזקת ניירות ערך שנרכשו בכספי פדיונם, במשך שנה אחת לפחות.
בנוסף, מוצע לקבוע כי לא ייחשב כשימוש בישראל תשלום, במישרין או בעקיפין, ליחיד שהוא בעל שליטה בחברה מקבלת הדיבידנד, מאחר שמטרת הפחתת המס המוצעת אינה מתן הטבה, במישרין או בעקיפין, ליחידים בעלי השליטה בחברה, אלא עידוד לפעילות או להשקעות בישראל.
כדי לעודד מייד את רכישת איגרות החוב על-ידי תושב החוץ, מוצע לקבוע כי הוראות סעיף 9(15ד) לפקודה כנוסחן בסעיף 1 להצעת החוק יחולו על ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה המשתלמים ביום ה' בטבת התשס"ט, 1 בינואר 2009, ואילך.
סעיף 4: סעיף 7(ד) לחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי, התשס"ז-2007, קובע כי הוראות סעיף 11 וחלק ב' לתוספת הראשונה לפקודת מס הכנסה, כנוסחן בסעיף 5 לחוק סיוע לשדרות, יחולו בשנת המס 2007. החוק מסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להאריך את תחולתן של ההוראות האמורות לשנת הכספים 2008.
ההוראות קובעות כי מי שהוא תושב אזור קו עימות דרומי כהגדרתו לפי חוק סיוע לשדרות, יהיה זכאי לזיכוי מהמס בשיעור של 25% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, עד לסכום של 205,080 ש"ח בשנה – הסכום נכון לשנת המס 2008 – במקום לזיכוי בשיעור של 13% שהיה זכאי לו לפני חקיקת חוק סיוע לשדרות.
שר האוצר הפעיל את סמכותו לפי סעיף 7(ד) האמור, ובצו סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (הארכת תוקף), התשס”ח–2008, קבע כי תוקף הטבות אלה יוארך גם לשנת המס 2008. בשל המצב הביטחוני הקשה באזור שדרות והנגב הדרומי, מוצע להאריך את תוקפן של הוראות אלה גם לשנת המס 2009.
אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת, נרשמו לדיון שני חברי הכנסת. משום שהחוק הזה צריך ללכת עוד היום לוועדת הכספים ולחזור – בעזרת השם, אם זה יועבר – לקריאה שנייה ושלישית, האם חברי הכנסת דב חנין ונסים זאב שנרשמו לדיון מוותרים על זכות הדיבור?
דב חנין (חד"ש):
לא.
היו"ר עתניאל שנלר:
בבקשה, אדוני.
השר משולם נהרי:
צריך להעביר את זה עכשיו.
היו"ר עתניאל שנלר:
נכון. בבקשה, לאט לאט. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. בכבוד, בבקשה. הרשימה נסגרה, יש שני דוברים. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו כמובן בעד הקלה לתושבי שדרות ותושבי עוטף-עזה, שנמצאים באמת במציאות נוראה, מציאות נוראה של פחד, של איום, והקלות מס הן כמובן דבר נכון וראוי במצב הזה. אבל מה שתושבי שדרות ועוטף-עזה צריכים באמת, אדוני היושב-ראש, זו מדיניות אחרת. מה שתושבי שדרות ועוטף-עזה צריכים באמת זו דרך שתבטיח באמת שקט וביטחון באזור הזה.
עמיתי חברי הכנסת, האסון שמתרחש עכשיו בעזה איננו הדרך להבטיח שקט וביטחון בנגב המערבי. דרך הכוח רק מעמיקה את השנאה ומטביעה את כולנו בסופו של דבר במעגל של אלימות ודם. הדרך הזו מובילה למבוי סתום. עמיתי חברי הכנסת, יש דרך אחרת. אנחנו צריכים ללכת בדרך האחרת הזאת. כדי להבטיח ביטחון ושקט גם בשדרות ובעוטף-עזה צריך לייצר הסכם רגיעה אמיתי שיכלול גם הפסקת אש מוחלטת וגם פתיחת המעברים שתוכל להקל את המצוקה הבלתי-נסבלת בצד השני של הגבול, אצל מיליון וחצי בני האדם שחיים ברצועת-עזה. האלמנט הזה, שהיה חלק מהסיכום על ה"תהדיה", מעולם לא התממש במציאות. המעברים לא נפתחו. המצוקה בעזה הלכה והעמיקה, והגיעה לרמות בלתי נסבלות.
ולכן, עמיתי חברי הכנסת, כדי שיהיה שקט וביטחון בעוטף-עזה, צריכים גם האנשים בעזה לחיות בצורה מתקבלת על הדעת וראויה. את ההסכם הזה, על רגיעה אמיתית, הפסקת אש מוחלטת, פתיחת המעברים, צריך, עמיתי חברי הכנסת, ללוות מייד בהסכם של חילופי שבויים ואסירים, שיכלול, בין היתר, גם את החזרתו של גלעד שליט, סוף-סוף, לחיק משפחתו. רק הדרך הזו, עמיתי חברי הכנסת, תוכל להבטיח באמת שקט וביטחון – קודם כול בעוטף-עזה, אבל בסופו של דבר גם לישראל וגם לפלסטינים באופן רחב יותר.
הרגעת המצב בעזה יכולה להיות פתח לתהליך מדיני אמיתי, שיקדם את ישראל ואת הפלסטינים לעתיד טוב יותר, לעתיד של שלום אמיתי בין שתי מדינות לשני העמים – –
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה.
דב חנין (חד"ש):
– – ישראל ובצדה פלסטין. לכן, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו צריכים, גם בימים הקשים האלה, לחשוב בתבונה, בהיגיון. לא להיגרר ולא להתלהם, אלא ללכת בדרך היחידה שמובילה לעתיד אחר לשני העמים, דרך של הידברות, דרך של שלום. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, ומייד אחר כך נעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
השאלה שלי היא ליושב-ראש ועדת הכספים: למה היה צורך להכניס במקשה אחת את הנושא של הטבות לשדרות ולעוטף-עזה עם הנושא הכללי של שוק ההון? זה קצת הפריע לי. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. הדיון הסתיים.
אנחנו עוברים להצבעה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס”ט–2008, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
ובכן, בעד – 20, אין מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע בזאת שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס”ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס”ט–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/421).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, שגם היא קיבלה היום פטור וגם היא תידון היום – אם הוועדות תאשרנה זאת – הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס”ט–2008, קריאה ראשונה. כפי שאמרתי, קיבלה גם היא פטור מחובת הנחה. אני מזמין את השר הרצוג להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי וחברותי חברי הכנסת, רשות השידור עומדת בפני יישום תוכנית הבראה מקיפה, שגובשה בשיתוף עם שר האוצר וארגוני העובדים, במטרה להביאה בתוך כמה שנים להתייצבות בת-קיימא ולהפיכתה לגוף שידור איכותי, יעיל ומודרני.
תוכנית ההבראה כוללת, בין היתר, צמצום בכוח האדם, שדרוג התשתיות הטכנולוגיות, רכישת אמצעי הפקה מתקדמים, הסטת תקציבים משכר ותקורות להגדלת ההשקעה בתוכן השידורים בהפקות מקומיות, צמצום הפריסה הגיאוגרפית ועוד ועוד ועוד.
הצעת החוק נועדה לאפשר לרשות השידור ליישם את תוכנית ההבראה כאמור, וזאת באמצעות הקפאת הפחתות האגרה הקבועות היום בחקיקה לגבי שנת 2009, ומתן אפשרות לקבלת מלוות לצורך מימון תוכנית ההבראה.
כתוצאה מן הגירעונות שהצטברו לרשות, המקשים עליה למלא את התפקידים המוטלים עליה על-פי חוק רשות השידור, עלולה הרשות להגיע לקריסה שמשמעותה הפסקת השידור הציבורי. לכן, מוצע לקבוע כי האגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה, שהיתה אמורה להיות מופחתת בשיעור של 8% בשנת 2009, לא תופחת כלל באותה שנה. עוד מוצע לתקן את פקודת התעבורה ולקבוע התאמה כאמור לאגרת רשיון רכב.
מימון תוכנית ההבראה מתוכנן להיעשות באמצעות מקורותיה של רשות השידור, באמצעות מלוות שיינטלו על-ידה ובאמצעות העמדת הלוואה לרשות ממשרד האוצר, שעשויה להפוך למענק עם עמידת הרשות באבני הדרך ביישום התוכנית.
חוק רשות השידור מאפשר לה נטילת מלוות לצורכי פיתוח, אך כדי להבהיר את העניין ולמען הזהירות, מוצע לקבוע במפורש הוראה המתירה לה לקבל במהלך תקופת יישומה של התוכנית מלוות הנחוצים לה לשם יישומה של התוכנית, בין למטרות פיתוח ובין למטרות אחרות. מוצע שנטילת מלוות כאמור תהיה טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ושל שר האוצר.
אבקש מן המליאה לאשר את החוק. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לשר הרצוג. גם ההצעה הזאת, אם וכאשר תעבור ותידון, אמורה לחזור היום למליאה. נרשמו לדיון שלושה דוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, אדוני השר, רבותי השרים, אנחנו נצביע בעד הצעת החוק, אף שלבנו לא קל עם רשות השידור, שהיא רשות ציבורית, או אמורה להיות רשות ציבורית. פעמים רבות אנחנו מוצאים תוכניות דוקטרינריות מאוד או בעלות אופי מחנתי מאוד בצד זה או אחר של המחשבות בישראל ושל החוויה הישראלית. יכול להיות, השר הרצוג, שהיום זה קצת פחות, כי השידור נהיה פחות ממלכתי. ממלכתי פירושו ממשלתי. אבל לא כל העולם מקשה אחת. למשל, ג'ומס ואני נמצאים באופוזיציה, כל אחד בצד אחר של האופוזיציה.
אבל אני חושב שיש צורך בשידור ציבורי במדינת ישראל. כאשר יש לנו שידור מסחרי, כאשר יש לנו שידור דוקטרינרי שבו הכסף אומר הכול ובעלי ההון יכולים כמובן לעשות שימוש ברשתות השידורים לצורך הבעת עמדתם החד-משמעית, שהיא לא תמיד עמדה העולה בקנה אחד עם טובת הציבור ועם החברה בישראל, אני חושב שזה תפקידו של רדיו ושל אמצעי תקשורת ציבורי.
אני מלא תקווה שאכן נוכל לבוא ולומר בגאווה רבה, אנשים מימין ואנשים משמאל, אנשים מהמרכז, דתיים ואלה שפחות שומרי מצוות – אין חילונים בארץ הזאת – יהודים וערבים, שכולנו נוכל לומר שאכן יש רשות שהיא רשות ציבורית, לא רשות ממלכתית ולא רשות דוקטרינרית. תקוותי היא שהעושים במלאכה יגרמו לכך שרשות השידור תהיה רשות שידור ציבורית לעילא ולעילא. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת ריבלין. חבר הכנסת דב חנין, האם אתה מבקש לדבר? בבקשה. מייד אחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, ואז נצביע.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאנחנו דנים בחוק רשות השידור כדי לדבר על רשות השידור, אבל גם על תפקידה של התקשורת בכלל בזמן מלחמה. עמיתי חברי הכנסת, אנחנו שוב רואים את המחזה העגום של התיישרות מוחלטת של התקשורת לקול תופי המלחמה, השתקה מוחלטת של כל הקולות האחרים, של האלטרנטיבות, של הדיון, של המחשבה. זה דבר הרסני, זה דבר לא דמוקרטי, זה דבר מסוכן. יש בחברה הישראלית קולות אחרים. במוצאי-שבת השתתפתי, עם 1,000 אנשים אחרים, תושבי תל-אביב והאזור, בהפגנה נגד המלחמה שהתקיימה בחוצות תל-אביב והסתיימה מול משרד הביטחון בתל-אביב – הפגנה שייצגה עמדה אחרת, שייצגה דעה אחרת. היא ייצגה את אלה שחושבים שהמלחמה הזאת, כמו מלחמת לבנון הראשונה וכמו מלחמת לבנון השנייה, איננה פתרון.
יואל חסון (קדימה):
אף אחד לא מנע מכם להפגין. שמעו על ההפגנה וכולם ידעו על ההפגנה, אף-על-פי שהיא לא מקובלת בעיני, אבל כולם שמעו עליה.
דב חנין (חד"ש):
כולם שמעו עליה, ובכל זאת אמצעי התקשורת, גם הפרטיים, אבל כואב מזה – גם הממלכתיים, התעלמו לגמרי מהקול הזה. אדוני השר הממונה על רשות השידור, אתה בוודאי מעוניין לשמוע שאמצעי תקשורת זרים נתנו להפגנה הזאת הרבה יותר כיסוי והרבה יותר משקל מאמצעי תקשורת ישראליים. למה רשות השידור לא יכולה לשדר גם את הקול האחר? למה רשות השידור לא יכולה להיות כלי של הוויכוח הציבורי שקיים בחברה הישראלית בשאלה כל כך קריטית, שאלה של חיים ומוות, כמו שאלת המלחמה? ההתיישרות המוחלטת של התקשורת הישראלית לקול צלילי המלחמה היא רגע עצוב בתולדות התקשורת. ההתיישרות המוחלטת של התקשורת הממלכתית היא מעילה בחובה של רשות השידור ושל התקשורת הציבורית לתת ביטוי למגוון הדעות שקיימות בציבור הישראלי. דווקא כאשר התותחים רועמים הדיון הפוליטי צריך להתקיים. דווקא כאשר התותחים רועמים צריכות להישמע גם הדעות האחרות, גם הקול האחר, הקול של ההיגיון, שהוא קול שקט יותר אבל קול חשוב, קול חיוני.
עמיתי חברי הכנסת, גם במלחמת עזה אנחנו נראה בסופו של דבר את התהליך שקרה במלחמת לבנון השנייה. בתחילת המלחמה כולם מתלהבים ומתלהמים, אבל בהמשך הדרך מסתבר שמלחמה היא לא כזאת שמחה גדולה, וקולות ההתנגדות מתרבים ומתחזקים. לכן, אדוני היושב-ראש, דווקא עכשיו, בימים הראשונים של המלחמה, כאשר חשוב למנוע את ההתגלגלות לאסון גדול יותר, חשוב שהתקשורת תיתן במה לדעות השונות, תיתן במה גם לאלה שמתנגדים למלחמה הזאת.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת נסים זאב חותם את הדיון, ומייד אחר כך נעבור להצבעה. בבקשה. אנא השתדלו לעמוד בלוח הזמנים, כפי שהתקנון מחייב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בדיון הקודם ויתרתי על זכות הדיבור כדי לאפשר דיון מהיר ככל האפשר בוועדת הכספים בנושא שהוא מהותי וחשוב. רשות השידור גם היא דבר חשוב, אבל היא לא בעדיפות ראשונה, לדעתי. זה שהופכים את זה למעין דיון מרתוני וצריך שלוש קריאות באותו יום – אני לא רואה בזה עניין.
אני חושב שהבראה היא דבר חשוב. תמיד מדברים בשם היעילות ובשם ההבראה, ומי שנפגעו בעצם הם אותם עובדים שמפטרים אותם. אני לא יודע מה יהיה בסופו של דבר עם אותם העובדים, כי אנחנו מבינים מהצעת החוק שרשות השידור עומדת בפני קריסה, וכדי למנוע את הקריסה הזאת צריך להציל אותה. אני מאמין שהולכים פה לגל של פיטורים, אדוני השר. מה יקרה עם אותם עובדים שיפוטרו?
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
יהיה הסכם פרישה, רובם בכוונת פרישה לגמלאות.
נסים זאב (ש"ס):
השאלה היא אם זאת פרישה מרצון או פרישה על-כורחם. אני לא חושב שאנשים רוצים לפרוש. כמו שלא רוצים לפרוש מהחיים, לא רוצים לפרוש מהעבודה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
שיפתחו קריירה.
נסים זאב (ש"ס):
לא לכל אחד מזדמנת קריירה חדשה. ברשויות המקומיות כפו על עובדים לפרוש על-כורחם, ואמרו להם: תפתחו קריירה. אדם בגיל 45 או 50 יפתח קריירה? איזו קריירה הוא יפתח כאשר השוק פרוע ופרוץ והתחרות קשה?
ההבראה צריכה להיות לא רק פיננסית. ההבראה צריכה להיות גם בתכנים, גם ברמה, גם בסגנון, גם בדיבור. לא יכול להיות שקריינים ישתלטו פה על המדינה ועל העם ויכתיבו את דעתם, את מה שהם חושבים. העם צריך לחשוב יחד אתם.
לכן צריך שאותם אנשים שנמצאים ברשות השידור, מי שממונה על זה, שהמגוון של האנשים שמובילים – שיהיה שווה, פחות או יותר, לגבי הציבור שנמצא במדינת ישראל.
דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה בהזדמנות הזאת להעיר לגבי מורשת ישראל: יש תוכנית ברשת א' של מורשת ישראל. אני מבקש ממך לאפשר להם להמשיך להתקיים.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
בוודאי.
נסים זאב (ש"ס):
אני יודע שעשו שם צמצום, ונאמר לי שהם עומדים כמעט בפני סגירה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
– – –
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש, אם כבר עושים את השיפור, אנא ממך, חזק את העניין.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה),
התשס”ט–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 10, אין נגד ואחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס”ט–2008, עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר עתניאל שנלר:
נעבור להודעתו של מזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 39) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה.
הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס”ט–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/419).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס”ט–2008, קריאה ראשונה. אני מזמין את השר משולם נהרי להציג את הצעת החוק בשם שר האוצר. בבקשה, אדוני.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק באה לתקן את חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970, אשר מכוחו משולמת פנסיה תקציבית לעובד שפרש משירותו וזכאי לקצבה חודשית.
עיקריו של התיקון המוצע: שינוי שיטת עדכון המשכורת הקובעת. כיום המשכורת הקובעת של הגמלאי, שלפיה מחושבת קצבתו, נקבעת בהתאם לדרגתו של הגמלאי ערב פרישתו מהשירות, והחל ממועד זה היא מעודכנת בהתאם לשינויים החלים במשכורת הקובעת של עובד פעיל באותה דרגה – הדרגה שבה פרש הגמלאי. מוצע כי המשכורת הקובעת שלפיה מחושבת הקצבה תעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן.
הצעת החוק מבוססת על הבנות שהושגו בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה. בשלב זה התיקון המוצע אינו חל על חיילים, עובדי כוחות הביטחון, שוטרים וסוהרים שחל עליהם הסדר פנסיה תקציבית.
היתרונות המרכזיים של השינוי המוצע – המעבר להצמדה למדד: 1. המדד מהווה אמת מידה כללית המשקפת את השינוי ברמת המחירים במשק. הוא שומר על ערכה של המשכורת הקובעת על פני זמן; 2. שיפור היכולת לאמוד לטווח ארוך את ההוצאה הצפויה מתקציב המדינה בשל הסדרי הפנסיה התקציבית תוך הקטנת התנודתיות באשר להיקף החבות האקטוארית; 3. שיפור היכולת לנהל ביעילות את מערכת השכר הממשלתית. השינוי יאפשר להתמקד בשיפור פניו של השירות הציבורי בלא צורך לבחון כדבר שבשגרה כיצד תשפיע כל החלטה על החבות האקטוארית של המדינה בשל הסדרי הפנסיה התקציבית; 4. המנגנון המוצע קל ופשוט ליישום ולהפעלה וכן למעקב ובקרה של הגמלאים.
בהתאם להבנות עם ההסתדרות הכללית, התיקון המוצע כולל גם מתן תוספות לקצבה לגמלאים: א. תוספת שחיקה – תוספת לקצבה בשל שחיקת קצבאותיהם של חלק מהגמלאים בפנסיה תקציבית אשר פרשו מהשירות בתקופה שבין 1 בינואר 2000 ל-31 בדצמבר 2007. שיעור התוספת נע בין 5% ל-12%, בהתאם למועד פרישתו של הגמלאי ולדירוג שעמו הוא נמנה. התוספת תשולם בפריסה על פני כמה שנים; ב. תוספת לקצבה בשל המדד לשנת 2008 – תוספת לקצבה בשל עליית מדד המחירים לצרכן בשנת 2008. התוספת ניתנת לאור העובדה שלפי ההבנות המקוריות עם ההסתדרות הכללית, מועד תחילת שינוי מנגנון עדכון המשכורת הקובעת היה אמור להיות 1 בינואר 2008, אך נדחה; אם השינוי היה מתרחש כבר ב-1 בינואר 2008 היו הגמלאים זוכים לעדכון זה, ולכן מוצע לתתו; ג. תוספת לקצבה בשל הסכמי שכר. לפי הסכמי השכר שנחתמו ב-2008 בשירות המדינה עם ההסתדרות הכללית ועם הסתדרות המורים תינתנה תוספות השכר לעובדים בפריסה על פני כמה שנים. לאור העובדה שהגמלאים לא יהיו צמודים עוד לעובדים הפעילים, הרי שמוצע לקבוע כי תוספות השכר תינתנה להם באופן עצמאי, כדי שלא ייפגעו. מכיוון שעם ארגוני עובדים אחרים טרם נחתמו הסכמי שכר, מוצע כי שר האוצר יהיה מוסמך לקבוע אם תוספת דומה תינתן אף להם, בהתאם להסכמים שיגובשו.
אני מבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לשר נהרי. נרשם לדיון חבר הכנסת דב חנין. הרשימה סגורה. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני קראתי את הצעת החוק שעומדת לפנינו, ואני חייב לומר לכם שאני מוטרד מהצעת החוק הזאת. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא דוגמה לכך שכאשר רועמים התותחים, אז גם הזכויות של העובדים נשחקות ונפגעות. אני יודע, ולצערי הגדול זה גם בהסכמת ההסתדרות ואני מצטער על כך – – –
השר משולם נהרי:
זה בהסכמת ההסתדרות והם רואים בזה הישג.
דב חנין (חד"ש):
אומר לך, אדוני השר, למה אני רואה בכך בעיה. במצב הקיים היום, למעשה, הגמלאים מוצמדים אל תנאי העבודה של העובדים – – –
השר משולם נהרי:
הצמדה למדד זה לא טוב?
דב חנין (חד"ש):
הדבר הזה חשוב גם ערכית אבל גם כלכלית. הוא חשוב ערכית כי למעשה ציבור העובדים כולל גם את הגמלאים שלו. כאשר ציבור העובדים נאבק על זכויותיו ומשפר את זכויותיו ומקבל תנאים יותר טובים, הוא מקבל, בין היתר, גם שיפור של התנאים של הגמלאים ושיפורים נוספים שקשורים לציבור העובדים הזה. אבל גם כלכלית: בטווח הארוך, ציבור עובדים שנאבק על זכויותיו יכול להתקדם מעבר לעליית המדד, כאשר הצמדה למדד בפועל היא סוג של שחיקה בתנאים של הגמלאים בהשוואה להצמדה אמיתית לשכרם של אנשים שעובדים בפועל, מיוצגים, נאבקים על זכויותיהם, משפרים את זכויותיהם ואת תנאי העבודה שלהם.
אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה להביע צער על המתכונת. אני מבין שאנחנו הולכים לדון בדבר הזה. האם גם בחוק הזה?
היו"ר עתניאל שנלר:
לא.
דב חנין (חד"ש):
אני שמח לשמוע שלא, כי החוק הזה כולל בתוכו הרבה מאוד מנגנונים שראויים לבחינה רצינית ומקיפה, ואם כך, את יתר הדברים שיש לי להעיר אעיר במסגרת הדיון בוועדה, כי אני חושב שיש כמה דברים שאולי ניתן לתקן בחוק כדי לצמצם את הפגיעה שלו בגמלאים. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס”ט–2008,
לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
ארבעה בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס”ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (תיקון מס' 6),
התשס"ט–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/418).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (תיקון מס' 6), התשס"ט–2008, קריאה ראשונה. אני מזמין את השר משולם נהרי להציג את הצעת החוק בשם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ב-15 באוגוסט 2004 קיבלה הממשלה את החלטה מס' 2446, המאמצת את עקרונות דוח הצוות הבין-משרדי בראשות משרד האוצר בנושא: תכנון שיטת העסקת העובדים הזרים בישראל ותנאים למתן רשיונות להעסקת עובדים זרים ביחס לענף הבניין. הצוות המליץ בדוח הנ"ל על שיטת העסקה חדשה של עובדים זרים בענף הבניין באמצעות קבלני כוח-אדם בעלי היתרים מיוחדים למתן שירותי כוח-אדם של עובדים זרים לפי סעיף 10 לחוק, והטיל על שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ליישם ולהפעיל את השיטה החדשה תוך הידברות עם שר האוצר ועם שר הבינוי והשיכון.
לצורך יישום המלצות הדוח הותקנו תיקוני חקיקה בחוק קבלני כוח-אדם וחוק עובדים זרים. השיטה החדשה, הנקראת "שיטת התאגידים", נכנסה לתוקף כבר בשנת 2005, והיא שיטה ייחודית אשר מאפשרת פיקוח הדוק על התאגיד – מעסיקו של העובד הזר – תוך שמירת זכויותיו של העובד.
במסגרת השיטה חויבו קבלני כוח-האדם בעלי ההיתרים למתן שירותי כוח-אדם של עובדים זרים למסור לרשויות מדי חודש דיווח מפורט על שכרו ותנאי העסקתו של כל עובד זר שהועסק על-ידיהם באותו חודש; לשלם לעובדים הזרים שכר בעד 211 שעות עבודה חודשיות לפחות; להפקיד מדי חודש סכום של 700 שקלים אצל הרשויות לצורך העברתו לעובד בעת יציאתו מישראל; למסור לעובדים עם חוזה ההעסקה גם זכותון מיוחד בשפה שהעובד מבין, המפרט בין היתר את אפשרויות העובד לעבור בין מעסיקים, ולרשום בתלוש השכר של העובדים ועל קירות מגוריהם את מספר הטלפון של הממונה על זכויות עובדים זרים שאליו ניתן להגיש תלונות. גם סכום הערובה המופקדת על-ידי קבלן כוח-אדם להבטחת זכויות עובדיו הזרים גבוה מסכום הערובה המופקדת על-ידי קבלן כוח-אדם לעובדים ישראלים.
אין ספק כי עם כניסת שיטת התאגידים בענף הבניין לתוקף השתפרו תנאי עבודתם וגובה שכרם של העובדים הזרים המועסקים בענף זה, וכי מצב זה עדיף על המצב הקודם שבו הועסקו עובדי הבניין הזרים על-ידי מאות קבלני בניין, מצב שיצר קושי בפיקוח הרשויות על תנאי ההעסקה של העובדים, ובמיוחד הקשה על העובדים הזרים שרצו לעבור בין מעסיקים שונים. גם ארגוני זכויות אדם הצביעו על שיפור בתנאי העסקת העובדים הזרים באמצעות שיטת התאגידים הנ"ל וההעסקה על-ידי קבלני כוח-אדם.
ב-1 בינואר 2008 נכנס לתוקף סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו–1996, הקובע שעובד של קבלן כוח-אדם שהועסק אצל אותו מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים או על תקופה נוספת שהוארכה במקרים חריגים באישור שר התמ"ת לפי סעיף קטן (ב), ייחשב כעובד המעסיק בפועל בתום תקופת תשעת החודשים או תקופת ההארכה הנ"ל. הוראה זו באה למנוע ניצול ואפליה של עובדי קבלני כוח-אדם לעומת עובדים אחרים של המעסיק בפועל ולמנוע שימוש לרעה בשיטת העסקה זו.
משמעות החלת הוראה זו על מעסיקים שהם קבלני כוח-אדם בענף הבניין היא כי העובדים הזרים המועסקים על-ידם יהפכו לעובדים של המעסיקים בפועל לאחר תשעה חודשי עבודה רצופה, מצב שיבטל את שיטת ההעסקה החדשה הנ"ל ואשר יבטל את יתרונותיה. לאור האמור, מוצע להחריג מההסדר לפי סעיף 12א לחוק עובדי בניין זרים המועסקים על-ידי קבלני כוח-אדם בעלי היתר כאמור.
יצוין כי על-פי החלטות הממשלה הרלוונטיות, החל משנת 2010 לא תותר העסקת עובדי בניין זרים בישראל, מלבד מומחים שיועסקו באופן ישיר על-ידי מעסיקיהם. בהתאם לכך, ההחרגה הנוכחית תופעל לתקופה קצרה בלבד.
יובהר כי ההחרגה המוצעת כאן תחול באופן תיאורטי באותה מידה לגבי מתן שירותי כוח-אדם של עובדים זרים בענפים אחרים זולת ענף הבניין, אם וכאשר תונהג בהם מדיניות של מתן היתרים לפי סעיף 10 בדומה לזו הנוהגת בענף הבניין. בשלב זה אין במשרד התמ"ת כוונה כזו.
אני מבקש לתמוך בהצעת חוק זו בקריאה ראשונה ולאשר את החרגת העובדים הזרים המועסקים על-ידי קבלן כוח-אדם, ויש מעטים כאלה בתחום הבנייה. הרציונל הוא שההיתרים הניתנים לקבלני כוח-אדם להעסקת עובדים זרים מותנים בפיקוח מוגבר ושל זכויות מוגברות לעובדים ולכן ההחרגה של אותן הוראות אינה פוגעת בעובדים.
אבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. נרשם לדיון חברי הכנסת דב חנין, אבל לפני כן חבר הכנסת דוד טל מבקש להודיע הודעה. אנחנו נחרוג, ובלבד שיהיה השקט ובטחה.
חילופי גברי בוועדות הכנסת
היו"ר עתניאל שנלר:
הודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
ידידי היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדות הבאות: בוועדת הכספים – מטעם סיעת קדימה: במקום חבר הכנסת זאב אלקין יכהן חבר הכנסת יואל חסון. בוועדת הכנסת – מטעם סיעת הבית היהודי – מיסודה של המפד"ל: במקום חבר הכנסת אליהו גבאי יכהן חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה.
הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (תיקון מס' 6),
התשס"ט–2008
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו ממשיכים בדיון. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני לא רק ער, אלא גם מבין את הטעם שהביא להצעת החוק של הממשלה, אבל אני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, ממה אני מוטרד. אין ספק שהמנגנון של הפיקוח על התאגידים שמעסיקים עובדים זרים בתחום הבניין הוא יותר מקיף ויותר רציני מאשר הפיקוח על קבלני הבניין בכלל. מצד שני, הדרך שהממשלה בוחרת לפתור את הבעיה הזאת היא בדיוק הדרך שמקבעת והופכת למשהו נצחי את המתכונת של ההעסקה הבלתי-ישירה באמצעות קבלני כוח-אדם. הרי בעצם הכנסת מנסה במשך שנים – – –
השר משולם נהרי:
– – – עד 2010. אין הרבה.
דב חנין (חד"ש):
אז אולי אם נדחה את הדיון בחוק הזה לא יהיה בו צורך. הרי הכנסת במשך שנים – לא הכנסת כולה, אבל חלקנו, וגם אדוני השר שותף למאמץ הזה – אנחנו מנסים להתמודד עם הרעה החולה הזאת שנקראת "העסקה בלתי ישירה", העסקה של עובדי קבלן, שהיא בעצם דרך מאוד מאוד בעייתית לפגוע בזכויותיהם של עובדים, להפחית במה שניתן להם גם מבחינת שכר וגם מבחינת תנאי עבודה. אחד הפתרונות שהכנסת מצאה הוא אותו רעיון שאומר שאחרי זמן מסוים אתה לא יכול להישאר עובד קבלן – לנצח; עבדת כך וכך זמן, אם רוצים להמשיך להעסיק אותך אתה צריך להיות מועסק של המערכת שבחרה להעסיק אותך. הכיוון שהממשלה מציעה לנו ללכת במקרה של עובדי הבניין הזרים הוא בדיוק הכיוון ההפוך. בעצם לגביהם נאמר – וזו התוצאה המעשית של החוק הזה – שהם יוכלו להישאר עובדי כוח-אדם לנצח. אנחנו נוכל להביא אלינו לארץ עובדי קבלן או עבדי קבלן ולהשאיר אותם במתכונת ההעסקה הלא-צודקת, הלא-מתאימה, הלא-נכונה הזאת לנצח נצחים.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, הייתי מציע לכולנו – – –
השר משולם נהרי:
תגיד מה עושים בדרך כלל קבלני כוח-אדם – – –
דב חנין (חד"ש):
חברת הכנסת יחימוביץ, ההצעה שבה מדובר היא הצעה שאומרת שבעצם עובדי בניין זרים יוכלו להישאר עובדי כוח-אדם גם אחרי תשעה חודשים שבהם הם צריכים להפוך להיות עובדים של המעסיקים העיקריים. ואני חושב שהכיוון הזה הוא כיוון שאסור לנו ללכת בו. אנחנו לא יכולים לייצר החרגות לעיקרון שאומר שעובדי קבלן הם רעה חולה שאנחנו רוצים בהדרגה להסירה מן הארץ. זה הכיוון הבסיסי שהכנסת חייבת ללכת בו, בצורה מאוד מאוד עקבית.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה.
דב חנין (חד"ש):
לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני הייתי מציע לממשלה לשקול את עמדתה ולא להביא בפנינו את ההצעה הזאת, אלא למצוא פתרון אחר לבעיית הפיקוח על אותם קבלנים – קבלני בניין שמעסיקים עובדי בניין זרים. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שמה שהממשלה הזאת עשתה במהלך השנים האחרונות לגבי כל הזכויות של אותם עובדים – העסקת עובדים דרך קבלני כוח-אדם – זה מעל ומעבר. אני אפילו חושב שבאחד הדיונים לפני כשנה היתה הצעת חוק שמטרתה לאפשר לאותם עובדים לשהות פה יותר, בפרט כשמדובר באותם עובדים שעובדים בסיעוד – שצריכים אותם לסיעוד, כדי לעזור לקשישים. ההצעה היתה לאפשר להם לשהות פה בארץ אפילו מעל חמש שנים, הממשלה פה נתנה את תמיכתה בעניין, והכנסת אישרה. אני חושב שגם התנאים הם משופרים, כמעט הייתי אומר אפילו ביחס לעובדים במדינת ישראל שהם תושבים פה, הם כבר כמעט זהים.
הייתי רוצה רק להעיר פה הערה. יש מצבים שלמשל אותם קבלנים שמעסיקים עובדים בבניין, בסופו של דבר הם לא צריכים אותם; פתאום יש מיתון במשק, צריכים להעביר אותם לעבודות שונות. אי-אפשר לבוא ולהגביל אותם עד כדי כך בקנסות כבדים ולראות בהם כאילו עבריינים שראויים לענישה מחמירה ביותר.
אני רוצה לומר שלאחרונה נתקלתי לא אחת בבקשות כאלה של קבלנים, שבאו ואמרו: אנחנו עשינו את זה בלית ברירה, לא כי רצינו שהעובד יעבוד בעבודה אחרת. למשל בקטיף – אדם שעובד בבניין, נשלח לעבוד בקטיף – בעצם ההעברה מתחום הבנייה לתחום של הקטיף הוא נקנס בקנסות גבוהים, ואני חושב שזה לא צריך להיות.
אני בהחלט חושב שהצעת החוק היא טובה והיא משפרת, ולהיפך, היא גם נותנת אפשרות לאותם עובדים כן להישאר וכן לעבוד. הם רוצים היום יותר ומחפשים כל דרך אפשרית כדי להישאר במדינה וכן להישאר כעובדים, ולא משנה אם לפעמים הם קצת לא עומדים באותם קריטריונים, באותם תנאים.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על החוק. הצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 6), התשס”ט–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
ובכן, בעד – 6, מתנגדים – 3, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 6), התשס”ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש להוסיף אותי. לחצתי וזה לא נקלט.
היו"ר עתניאל שנלר:
אתה לחצת בטעות?
נסים זאב (ש"ס):
לא. לא נלחץ.
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו נוסיף את שמך כתומך.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)
(תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008;
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 39) (עובדים אזרחיים),
התשס"ט–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/423).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו נעבור לסעיף 7: הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 39) (עובדים אזרחיים), התשס"ט–2008 – קריאה ראשונה. הן קיבלו פטור מחובת הנחה. אני מזמין את השר לביטחון פנים, חבר הכנסת אבי דיכטר, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר. לא נרשמו דוברים, הרשימה סגורה. בבקשה, אדוני.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אפשר עדיין להירשם, אדוני היושב-ראש?
היו"ר עתניאל שנלר:
כן. את מעוניינת להירשם? בבקשה.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אי-אפשר ביום כזה – גם כשמדובר בהצעת חוק – לא לפתוח ולומר באמת יישר כוח גם לחיילי צה"ל, לאנשי מערכת הביטחון, לחזק את ידיהם וכמובן לחזק את ידי התושבים בשדרות, בנתיבות, באשקלון, בעוטף-עזה. באמת תקופה קשה, אבל עם הרבה מאוד אופטימיות. יישר כוח לכולם.
לענייננו. אני מתכבד להציג בפניכם ולבקשכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008, ואת הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 39) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008.
אדוני היושב-ראש, במסגרת החוקים המוצעים, מתבקש להוסיף פרקים חדשים בחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006, ובפקודת בתי הסוהר, התשל"ב-1971.
החוקים המוצעים באים להסדיר את סמכות המפקח הכללי של המשטרה במשטרת ישראל ושל נציב שירות בתי-הסוהר בשירות בתי-הסוהר – איש-איש בארגון שעליו הוא ממונה – להעסיק עובדים שאינם שוטרים או סוהרים בשתי דרכים של העסקה. הראשונה, העסקה על-פי מערכת יחסי עבודה קיבוציים, והשנייה, העסקה על-פי חוזה מיוחד.
תיקונים אלו נדרשים במיוחד לאור כניסתו לתוקף של חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (תיקון), התש"ס–2000, ועל רקע הקושי ביכולת המשטרה ושירות בתי-הסוהר, במצב החוקי הקיים, להעסיק עובדים שאינם שוטרים או סוהרים בשורות הארגון, גם לתפקידים שבהם לא נדרשת – ואני מדגיש, לא נדרשת – הפעלת סמכויות שוטר או סוהר.
הכוונה היא שהעובדים האזרחיים יהיו שייכים מבחינה ארגונית למשטרה ולשירות בתי-הסוהר, וכפיפותם תהיה למסגרת הפיקודית בארגונים האלה. לעובדים אלו, כפי שעולה מהאמור לעיל, לא יוקנו סמכויות המוקנות לשוטר ולסוהר, ולכן גם לא יחולו עליהם חובות ייחודיות החלות על שוטר וסוהר.
כך, לדוגמה, אדוני היושב-ראש, יחולו על עובדים אזרחיים הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, אשר אינן חלות על שוטרים וסוהרים. בנוסף, לא יחול עליהם איסור ההתארגנות החל על שוטרים וסוהרים, והם יהיו רשאים להתאגד ולהתארגן כרצונם.
במסגרת החוקים המוצעים יוסדר מעמדם של העובדים האזרחיים וייקבעו ההסדרים והעקרונות המנחים להעסקתם, כפיפותם הארגונית והמשמעתית וכן דרכי קבלתם לעבודה, דרך ההתקשרות עמם, פיטוריהם, תנאי שכרם, פרישתם לגמלאות ועוד.
המפכ"ל והנציב יוסמכו להעסיק עובדים אזרחיים על-פי מערכת יחסי עבודה קיבוציים רק בתפקידים המפורטים ברשימה המופיעה בתוספת, כאשר כל שינוי של התוספת ייעשה בהליך של חקיקה ראשית ולא בצו, וזאת בשל חדשנותו של ההסדר המוצע וכדי לאפשר בקרה ופיקוח על ההליך של שינוי התוספת. כמו כן, יוסמכו המפכ"ל והנציב להעסיק עובדים אזרחיים בתפקידים שאינם מנויים בתוספת לחוק על-פי חוזים מיוחדים, בדומה לסמכות להעסיק עובדים על-פי חוזים מיוחדים בשירות המדינה, וזאת בתפקידים המחייבים מומחיות מקצועית מיוחדת.
חקיקת החוקים תאפשר למשטרת ישראל ולשירות בתי-הסוהר להעסיק עובדים אזרחיים בתפקידים שאינם דורשים הפעלת סמכויות שוטר או סוהר, ותסדיר את מעמדם של אותם עובדים אשר מועסקים כיום במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר באמצעות קבלני כוח-אדם.
תיקוני החקיקה המוצעים תואמו עם הסתדרות העובדים החדשה והם מקובלים עליה.
אשר על כן, גברתי היושבת-ראש, אבקש מהכנסת לאשר את הצעות החוק האמורות בקריאה ראשונה ולהעבירן להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה, על מנת שניתן יהיה להמשיך ולקדם את חקיקתן בהקדם האפשרי. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה, אדוני השר. כיוון שהצגת את שני החוקים, אנחנו נעשה דיון משולב בשני החוקים. יש דוברת אחת – חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, ביקשתי את רשות הדיבור כדי לברך אותך, השר דיכטר, על שתי הצעות החוק האלה, שמהוות קרן אור בחשכת אופן התעסוקה ההולך ומידרדר של העובדים במשק.
לקראת 1 באוקטובר 2008 עלו חששות כבדים שחוק חברות כוח-אדם, שעומד להיכנס לתוקף, יפעל כחרב פיפיות, ובמקום לגרום להעסקתם של עובדים שעבדו עד כה כעובדי חברת כוח-אדם, יגרום דווקא לפיטוריהם מן העבודה, כדי שהמעסיק לא ייאלץ להעסיקם באופן ישיר. העסקה ישירה, כידוע לכולנו, היא צורת העסקה שהולכת ונכחדת מן העולם, והולכת וגדלה שיטת ההעסקה באמצעות קבלנים, חברות כוח-אדם ושאר סרסורי אדם למיניהם.
כאן, באופן חריג, החליט השר לביטחון פנים לפתוח מייד במשא-ומתן עם ההסתדרות לקליטתם של אותם עובדי חברות כוח-אדם שמועסקים במשטרה ובשירות בתי-הסוהר. אני יודעת שזה היה משא-ומתן פורה, שהצדדים הגיעו בו להסכמות, ובסופו הפכו כמה מאות עובדים לעובדים מן המניין בשירות בתי-הסוהר ובמשטרה, במקום להיות מושלכים לרחוב, כפי שקרה במקומות אחרים, לצערי הרב. בחלק מן המקומות היתה הצלחה רבה יותר בהעסקה, בחלק פחות. היו עובדים ששילמו מחיר על החוק הזה. לא כך קרה בשירות בתי-הסוהר ובמשטרה, ועל כך אני מבקשת, אדוני השר לביטחון פנים, לברך אותך, על כך שהיית קשוב לצורכי העובדים, קשוב במשא-ומתן עם ההסתדרות, הגעת גם לתוצאות, וגם צריך לומר ששר האוצר רוני בר-און ושר התמ"ת אלי ישי, אף הם נתנו את ידם לחקיקת החוק החשוב הזה, כן ירבו.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. כיוון שאין דוברים נוספים, אנחנו עוברים ישר להצבעה בקריאה ראשונה, קודם על הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 6) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008, עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הפנים להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 39) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008. נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 39) (עובדים אזרחיים), התשס”ט–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו שמונה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שגם הצעת החוק הזאת עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חברי חברי הכנסת, אנחנו ממתינים להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית על שתי הצעות חוק שעדיין לא מוכנות. אשר על כן, אני מכריזה על הפסקה של חצי שעה. תודה.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:25 ונתחדשה בשעה 15:56.)
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס”ט–2008.
אמנה בדבר מאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בין-לאומיות של ארגון ה-OECD, לקראת הצטרפות מדינת ישראל לאמנה זו. תודה.
היו"ר דוד רותם:
אדוני המזכיר, תודה.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס”ט–2008
[מס' מ/422; "דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הראשון על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס”ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת אבישי ברוורמן, יושב-ראש ועדת הכספים. בבקשה.
אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס”ט–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
כפי שראיתם, היא עברה בקריאה ראשונה. כינסנו את ועדת הכספים במהירות כדי להעביר מייד את אותן הטבות שבאות לעודד את המשק, ובמיוחד את אותן הטבות מס לתושבים שעוברים תקופה כל כך קשה בשדרות ובעוטף-עזה.
הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית. היא באה להשיג כמה תכליות שמטרתן לסייע למשק הישראלי הנתון, בדומה לשווקים אחרים בעולם, במשבר חמור. הסיוע ניתן בדרך של תמריצים להבאת כספים מחוץ-לארץ לישראל.
ראשית, הצעת החוק מבקשת לפטור תושבי חוץ ממס על ריבית, דמי ניכיון והפרשי הצמדה המשולמים על איגרות חוב קונצרניות הנסחרות בבורסה בישראל. הפטור האמור נועד לעודד החזקות של תושבי חוץ באג"ח כאמור, ולהביא לעירוי חיצוני של נזילות לשוק האג"ח הקונצרני.
שנית, הצעת החוק מבקשת להעניק פטור ממס על רווחי הון של תושב חוץ ממכירת ניירות ערך של חברה ישראלית, זאת כדי לעודד תושבי חוץ להשקיע בישראל. יצוין כי הפטור האמור עולה בקנה אחד עם הוראות אמנת המודל של ארגון המדינות המפותחות, או כמו שהוא נקרא בלעז, OECD ׁ– Organization for Economic Co-operation and Development.
שלישית, הצעת החוק מבקשת להפחית, כהוראת שעה לשנת 2009, את המס על דיבידנד שמקבלת חברה תושבת ישראל מחברה תושבת חוץ. ההפחתה האמורה מטרתה לעודד העברת כספים מחוץ-לארץ לישראל והשקעתם בישראל בדרכים הקבועות בהצעת החוק.
בנוסף – זה דבר מרכזי, זה האחרון, אבל אולי ראשון – מוצע להאריך את תוקף הטבת המס לתושבי שדרות ועוטף-עזה נוכח המצב הביטחוני, וכאן אין צורך לפרט.
להצעת החוק הזו נרשמו הסתייגויות דיבור בלבד. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק בנוסח שאישרה ועדת הכספים לפני כשעה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
אדוני היושב-ראש, אנחנו בתקופה קשה מנשוא. זה המעט שאנחנו יכולים בשלב זה – ואני מקווה שנעשה צעדים הרבה יותר דרסטיים לעידוד המשק – לעשות להקלת הסבל של אנשי שדרות ועוטף-עזה. לא הדבר הזה יעזור, אבל לפחות מבחינה כלכלית יש פה משום תרופת-מה.
אדוני היושב-ראש, אני מציע שתעמיד את זה להצבעה. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה ליושב-ראש ועדת הכספים. חברי הכנסת, להצעת החוק אין הסתייגויות, ולכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. אדוני היושב-ראש, אני מחכה שאתה תגיע.
חברי הכנסת, קריאה שנייה, מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
נא לרשום בפרוטוקול שאני הצבעתי במקום שרשום סגן יושב-ראש הכנסת עתניאל שנלר.
הצבעה מס' 10
בעד סעיפים 1–5 – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר דוד רותם:
בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס”ט–2008, נתקבל.
היו"ר דוד רותם:
שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169 והוראת שעה), התשס”ט–2008, אושרה בקריאה שלישית.
אדוני היושב-ראש, רוצה להודות? אדוני השר, רוצה? אתה רוצה לעלות להודות. תודה לך.
יואל חסון (קדימה):
– – – לנוכחים.
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת חסון, אני אגיד לך – אני לא בטוח שכשאתה נמצא צריך להודות על כך כל כך.
אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים):
רבותי, חוש הומור תמיד לא מזיק.
אני קודם כול באמת מודה לאנשי משרד האוצר, יהודה נסרדישי הממונה על רשות המסים, מיכל וכל הצוות שעשה את העבודה והכין; לצוות שלנו בוועדת הכספים, לעדו ולטמיר, קיבלנו את זה רק הבוקר ופעלנו. לחברי בוועדת הכספים, לשתי החברות שנמצאות כאן, לשלי יחימוביץ ולאורית נוקד, ולידידי שכיב שנאן שתמיד ישנו בהצבעות חשובות שבהן יש עזרה לתושבים, במיוחד להגברת ההאצה במשק. אני מקווה שגם למגזר הדרוזי תבוא תקופה יותר טובה, אינשאללה. וכמובן, ליושב-ראש הקואליציה יואל חסון שנוכח עמנו, וליושב-ראש ועדת הכלכלה רוברט אילטוב, ולכל האחרים שעשו במלאכה. שלא אשכח את היושב-ראש שיושב כאן, אף שהצביע בשמו של עתניאל שנלר, וכבודו ושמו במקומם מונחים. ואת חבר הכנסת מקלב, שבירכתי אותו, שהוא בן משפחה של הרמטכ"ל מקלף, שהיה גם מנהל "מפעלי ים-המלח". והנה, שלמה מולה גם נכנס. רבותי, כולכם תבורכו. הדבר החשוב ביותר – שבתקופה הקשה הזאת נתאחד ונעשה דברים טובים, אמן. ותודה רבה, כמובן, לשר משולם נהרי.
היו"ר דוד רותם:
השר נהרי רוצה לומר משהו? בבקשה, אדוני.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לכולם. בראש ובראשונה לאלה שנשארו עד שעה מאוחרת בימים לא כתיקונם, בכינוס מיוחד, וישבו בסבלנות והמתינו כדי להעביר את החוק פה-אחד.
אני גם רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכספים על הזריזות ועל היעילות ועל הנחישות, כדי להביא לדיון ולקריאה שנייה ולקריאה שלישית במהירות המקסימלית. המתנו עד עכשיו לא בגלל החוק הזה, אלא בגלל חוק אחר. אבל, את החוק הזה הוא עשה במהירות שיא, מפני שהנושא חשוב ונוגע לכולנו. זה המעט שבמעט שאנחנו יכולים לעשות למען אחינו שנמצאים בשדרות, שיומם לא יום ולילם לא לילה. הם חיים בחרדה. רק כרגע שוב אנחנו שומעים על נפגעי חרדה שפונו לבית-החולים. החיים שלהם קשים מאוד, ואם אפשר להקל את סבלם, אנחנו עושים את זה בשמחה רבה. עוזבים את הכול ובאים לפה, ולו כדי להודות להם על כל העמידה האיתנה שלהם, ועל כל הסבל שהם סובלים עבור כולנו, כי בעצם הכול מכוון לכולנו ולא רק להם. אומנם הטילים לא מצליחים להגיע יותר רחוק, אבל הכוונה היא לא רק אליהם, אלא הכוונה היא לכל מי שחי בארץ-ישראל, במדינת ישראל, כיהודי. הכול מכוון אלינו. ולכן אנחנו כעם אחד צריכים לגלות אחדות ואחידות ולדאוג לכולם.
כמובן, לא אשכח את ידידי במשרד האוצר, שעשו מעשה יפה כדי לקדם את הנושא הזה, שיש בו גם ביטוי של אכפתיות למה שקורה בשדרות. הממשלה קיבלה שרשרת של החלטות בנושא הזה של שדרות ועוטף-עזה, וזה עוד מעשה טוב שהיה צריך לעשות אותו וחשוב לעשות אותו.
שוב, תודה לכולם. אני מודה לכולם על הסיוע ועל העזרה; שיהיו לנו ימים טובים יותר, שקט ושלווה ובטח, שנסיים את המערכה במהירות ונביא שלום לארצנו. תודה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לשר.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דוד רותם:
הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.
היו"ר דוד רותם:
תודה למזכיר הכנסת.
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט–2008
[מס' מ/421; "דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דוד רותם:
אדוני, יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אילטוב, יציג את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
רוברט אילטוב (יו"ר ועדת הכלכלה):
כבוד היושב-ראש, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט–2008, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
היום, 29 בדצמבר 2008, קיבלה הכנסת את הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט–2008, בקריאה הראשונה, והעבירה אותה לוועדת הכלכלה של הכנסת לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. עוד קודם לכן החליטה היום ועדת הכנסת, מכוח סמכותה לפי הסעיפים 113 ו-125 לתקנון הכנסת, לפטור את הצעת החוק מחובת הנחה ולאפשר את הבאתה היום הן לקריאה ראשונה והן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בשל דחיפות הנושאים שבהם דנה הצעת החוק ובהתאם להחלטת ועדת הכנסת, נעניתי לבקשתו של השר הממונה על רשות השידור, השר יצחק בוז'י הרצוג, וכינסתי את הוועדה, שלאחר דיון אכן הכינה את הצעת החוק המונחת עתה בפניכם. אני לא מפריע לכם?
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אתה מאוד קשוח אתי היום.
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת חסון, אתה שם לב שרוברט אילטוב, שהוא יושב-ראש הסיעה שלי, מדבר עכשיו? ולכן גם יושב-ראש הקואליציה יקשיב לו עכשיו בשקט. תודה.
רוברט אילטוב (יו"ר ועדת הכלכלה):
היוצאת. הקואליציה היוצאת. אבל תודה.
הצעת החוק דנה בשני נושאים, באגרת הטלוויזיה ובסכום הנוסף לאגרת רישוי לרכב, המשולמים לרשות השידור, וכן המלוות שהרשות לוקחת. הדחיפות בקבלת הצעת החוק נובעת מכך שעל רשות השידור להוציא בימים הקרובים חשבונות לדרישת תשלום האגרה לכל המחזיקים במקלטי טלוויזיה – – –
היו"ר דוד רותם:
יואל.
רוברט אילטוב (יו"ר ועדת הכלכלה):
אתה כמעט לבד פה, ואתה מפריע.
יואל חסון (קדימה):
אני מפריע לעצמי – – –
רוברט אילטוב (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני רוצה לסיים עם זה, אז בואו, תנו לי עוד דקה, בסדר?
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, בבקשה מכם.
רוברט אילטוב (יו"ר ועדת הכלכלה):
כספי האגרה, כמו גם כספי המלוות שהרשות תוכל ליטול בהתאם להצעת החוק, יאפשרו לרשות השידור לגבות ולגייס כספים לשם קידום הרפורמה החיונית לקיומה ולהבראתה של רשות השידור.
מיותר לדבר בתקופה זו על החשיבות הרבה בקיום השידור הציבורי האמין, האיכותי וחסר הפניות, בעיקר על רקע שידורי הרייטינג המכוונים למכנה משותף נמוך. כידוע, רשות השידור ממלאת תפקיד חשוב בדמוקרטיה הישראלית, אך מצבה כיום אינו מאפשר לה למצות את חובותיה ואת מטרותיה על-פי החוק. אנו שותפים לתקווה שהרפורמה המקיפה שהרשות ניצבת בפתחה תאפשר לה התייעלות והשקעה בתוכן איכותי יותר, ובתשתיות שיביאו את השידור הציבורי לכל בית.
כדי לממש את הרפורמה זקוקה הרשות, השרויה עתה בגירעונות קשים ובעודף כוח-אדם, לקבל הלוואות למימון הוצאות של התייעלות. בתקופת הביניים לא ניתן לקצץ באגרה, כדי לאפשר לרשות להגיע לשנת 2009 ולתחילת יישום בפועל של הרפורמה.
לפי חוק רשות השידור ופקודת התעבורה כנוסחם היום, יש להפחית את האגרות המשולמות לרשות בשנת 2009 בשיעור 5%. התיקון המוצע מבטל הפחתות אלה לשנת 2009. בנוסף, כהוראת שעה לתקופה של ארבע שנים, עד 31 בדצמבר 2012, מאפשר התיקון לרשות לקחת הלוואות למימון חלקי של הרפורמה. על כל הלוואה להיות מאושרת על-ידי שר האוצר והשר הממונה על רשות השידור, ובהתאם להצעה, כפי שתוקנה בוועדה, תדווח הרשות לוועדת הכלכלה של הכנסת דיווח רבעוני שוטף על ההלוואות הנלקחות.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לחברי הכנסת לאשרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת אילטוב. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת חסון, אנחנו עוברים להצבעה.
יואל חסון (קדימה):
אה, לא יכולת לקיים הצבעה בלעדי? אתה רואה שאתה לא יכול בלעדי?
היו"ר דוד רותם:
נא להצביע בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 12
בעד סעיפים 1–3 – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר דוד רותם:
שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק רשות השידור (תיקון 21 והוראת שעה), התשס"ט–2008, נתקבלה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. חברי הכנסת, נא להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד החוק – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט–2008, נתקבל.
היו"ר דוד רותם:
שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 21 והוראת שעה), התשס"ט–2008, נתקבלה בקריאה שלישית.
תם סדר-היום. הישיבה נעולה. חברי הכנסת, אני מודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה: 16:15.