דברי הכנסת

תוכן העניינים שאילתות דחופות 5 303. אי-ביצוע המלצות ועדת-שיינין 6 אברהם מיכאלי (ש"ס): 6 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 6 אברהם מיכאלי (ש"ס): 8 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 9 307. פרסום ממצאים בהליכים נגד מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות 9 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 9 שר המשפטים דניאל פרידמן: 10 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 12 שר המשפטים דניאל פרידמן: 12 305. ילדים מאשקלון מבקשים אוכל 12 אמנון כהן (ש"ס): 12 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 13 הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4), התשס"ט–2008 14 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 16 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30) (ביטול שלילת תגמולים לאלמנה שנישאה), התשס”ט–2008 22 יואל חסון (קדימה): 22 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 24 יעקב מרגי (ש"ס): 26 יצחק גלנטי (גיל): 27 אורית נוקד (העבודה-מימד): 27 גדעון סער (הליכוד): 28 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 28 ציון שבעים שנה ל"ליל הבדולח" 30 ראובן ריבלין (הליכוד): 31 אברהם רביץ (יהדות התורה): 33 השר רפי איתן: 35 חילופי גברי בוועדות הכנסת 37 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת ): 37 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 37 מזכיר הכנסת איל ינון: 37 הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט–2008 38 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 38 גדעון סער (הליכוד): 41 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14), התשס”ט–2008 42 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 43 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008 45 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 45 הצעת חוק חסינות מדינות זרות, התשס”ט–2008 47 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 48 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 51 הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15), התשס”ט–2008 52 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 52 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 54 מזכיר הכנסת איל ינון: 54 הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15), התשס”ט–2008 55 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 55 הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא), התשס”ט–2008; 55 הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס”ט–2008; 55 הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה), התשס”ט–2008 55 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 56 מזכיר הכנסת איל ינון: 63 זהבה גלאון (מרצ): 74 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 76 שר הפנים מאיר שטרית: 78 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 81 מזכיר הכנסת איל ינון: 81 הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 15), התשס"ט–2008 82 אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): 82 השר לשירותי דת יצחק כהן: 85 החלטה בדבר תיקון טעות בחוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 13), התשס"ח–2008 86 אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): 86 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 88), התשס"ט–2008 87 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 87 שרה מרום-שלו (גיל): 89 הצעת חוק להגנה על עדים, התשס”ט–2008 90 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 90 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 96 החלטה בדבר תיקון טעות בחוק אוויר נקי, התשס”ח–2008 97 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 97 הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון), התשס”ט–2008 98 ישראל חסון (יו"ר ועדת הכלכלה): 98 גדעון סער (הליכוד): 103 הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15), התשס”ט–2008 103 ישראל חסון (יו"ר ועדת הכלכלה): 104 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 43), התשס”ט–2008 106 יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 106 ואסל טאהא (בל"ד): 109 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105) (תקיפת מטפל ומאבטח), התשס”ט–2008 113 יואל חסון (קדימה): 114 עתניאל שנלר (קדימה): 122 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 124 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 124 הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), התשס”ט–2008 124 יואל חסון (קדימה): 125 דוד רותם (ישראל ביתנו): 125 שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): 126 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון), התשס”ט–2008 127 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 127 אלכס מילר (ישראל ביתנו): 129 הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16), התשס”ט–2008 130 שרת החינוך יולי תמיר: 130 הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס”ט–2008 133 איתן כבל (בשם ועדת החוץ והביטחון): 133 הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 7), התשס”ט–2008 135 קולט אביטל (העבודה-מימד): 135 נסים זאב (ש"ס): 136 הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 57) (שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס”ט–2008 138 שר המשפטים דניאל פרידמן: 138 נסים זאב (ש"ס): 139 הצעת חוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 2), התשס”ט–2008 141 שר המשפטים דניאל פרידמן: 141 הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 37), התשס”ט–2008 143 אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): 143 הצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008 145 אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): 146 הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 65), התשס"ט–2008 148 אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): 148 הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון מס' 2) (יד דוד בן-גוריון), התשס"ט–2008 151 אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): 151 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח–2008 153 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 153 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ט–2008 155 יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 155 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס"ט–2008 158 יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 158 דב חנין (חד"ש): 160 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון) (הרחבת תחולת החוק למקצועות בריאות נוספים), התשס"ט–2008 161 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 161 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 89), התשס"ט–2008 163 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 163 דיווח על מסקנות הוועדה המיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה 165 אריה אלדד (בשם הוועדה המיוחדת): 165 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 167 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 167 הצעות לסדר-היום 168 התגברות הקטל בכבישים 168 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 168 הצעה לסדר-היום 170 העלאת תעריפי התחבורה הציבורית 170 אורי מקלב (יהדות התורה): 170 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 172 הצעה לסדר-היום 174 אירועי אלימות בעכו 174 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 174 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 177 הצעה לסדר-היום 178 פיגוע דקירה בשכונת גילה בירושלים 178 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 178 הצעה לסדר-היום 180 הקשישים יחזרו לשלם את אגרת הרדיו והטלוויזיה 180 יצחק זיו (גיל): 180 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 181 הודעת היושב-ראש 183 הצעות לסדר-היום 183 הודעת ראש הממשלה בדבר חידוש המשא-ומתן עם סוריה 183 מוחמד ברכה (חד"ש): 183 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 185 נסים זאב (ש"ס): 187 הצעה לסדר-היום 188 אזהרת ראש השב"כ על סכנת רצח פוליטי נוסף 188 דב חנין (חד"ש): 188 השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: 189 נסים זאב (ש"ס): 189 חוברת ב' ישיבה רע"ד הישיבה המאתיים-ושבעים-וארבע של הכנסת השבע-עשרה יום רביעי, ז' בחשוון התשס"ט (5 בנובמבר 2008) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 שאילתות דחופות היו"ר עתניאל שנלר: בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, ז' במרחשוון התשס"ט, 5 בנובמבר 2008. הסעיף הראשון על סדר-היום הוא שאילתות דחופות. אני מזמין את שר התחבורה והבטיחות בדרכים, השר שאול מופז, לעלות לבמה, ואת חבר הכנסת אברהם מיכאלי לגשת למיקרופון ולקרוא את השאילתא. בבקשה, אדוני. 303. אי-ביצוע המלצות ועדת-שיינין אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, מנכ"ל "אור ירוק", עמותה הנאבקת לצמצום תאונות הדרכים בישראל, מתריע שהמלצות ועדת-שיינין ברובן לא מיושמות, אף שחלפו יותר משלוש שנים מאז הוגשו. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה היו המלצות הוועדה? 3. אילו מהן יושמו ואילו טרם יושמו? 4. מדוע לא יושמו כל ההמלצות? 5. מתי הן תיושמנה? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בוקר טוב. אכן, הדוח של ועדת-שיינין הוגש לפני כשלוש שנים, ומטרתו היתה ליצור רשות שתילחם באופן מערכתי בנושא הבטיחות, בנושא תאונות הדרכים. ועדת-שיינין הגישה דוח שעיקרו מתייחס לצורך להקים רשות לאומית לבטיחות בדרכים, שתהיה חזקה ומקצועית. תקצוב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היה חלק מהמלצותיה, ודובר על כך שהתקציב יהיה 550 מיליון שקלים לשנה. בדיוני הוועדה התגלעו מחלוקות על אופן תקצוב הרשות. ההצעה של משרד התחבורה היתה להשית את התקצוב – כדי לתת עצמאות מוחלטת לרשות – כחלק מאגרת ביטוח החובה, אבל ועדת הכלכלה של הכנסת התנגדה לכך וביקשה לעגן את זה כחלק מתקציב הממשלה. אפשר היה להמתין עד שההמלצה הזאת של ועדת-שיינין על דרך התקצוב, שהיא מאוד מרכזית, תאושר בכנסת ישראל. משעה שנכנסתי לתפקידי חשבתי שנכון להתחיל בכל דרך בהקמת הרשות, עם תקצוב ממשלתי, ובמשך הזמן, כתהליך, לבנות את הרשות כפי שוועדת-שיינין אכן עסקה בנושא, על כל הסעיפים המשתמעים מכך. אנחנו בשנה השנייה להקמת הרשות. השנה היתה השנה הראשונה שהיה לה תקציב מלא של 550 מיליון שקלים, ולצערי הרב התקציב שלה לשנה הבאה קוצץ. אני מקווה שבשבועות הקרובים התקציב הזה יאושר במלואו. שוחחתי על כך עם ראש הממשלה ביום ראשון השבוע, והוא הבטיח לי שהוא יתערב בעניין הזה. אני חושב שהתקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הוא תקציב להצלת חיים, והחיים קודמים לאיכות החיים, וצריך לתת לזה את מלוא התקציב. את ההתנגדות שלי הבעתי גם בדיון מיוחד בממשלה, ואני מקווה מאוד שהדבר הזה יסתייע. עם כניסתי לתפקיד שר התחבורה והבטיחות בדרכים ראיתי לנגד עיני את המלחמה בתאונות הדרכים כשליחות ציבורית ראשונה במעלה, ולכן העברנו את הקמת הרשות במסגרת הכנסת. חשבתי שלא נכון להתווכח על כל סעיף וסעיף. הסעיף המרכזי היה סוגיית התקציב, כפי שאמרתי, ולבנות תוכנית מערכתית שתאפשר את ההתנעה של הפעילות שלנו לבטיחות בדרכים. אני רוצה לומר לכם, חברי חברי הכנסת, שהתוצאות מעידות בעד עצמן, עם כל הכאב והצער על כל תאונה ועל כל פצוע ועל כל הרוג. שנת 2007 היתה שנה שבה היתה הירידה המשמעותית ביותר בתאונות הדרכים במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל. השנה אנחנו עומדים במצב דומה לזה של השנה שעברה במספר ההרוגים, לצערי. אני מקווה שהשנה נוכל לרדת במספר הנפגעים עד סוף דצמבר. מכאן לדברים שהצלחנו ליישם, והדרך עוד ארוכה עד שנגיע לחקיקה שנוגעת לדרך התקצוב של הרשות ולמתן עצמאות מוחלטת לרשות. אבל בינתיים אני רוצה לומר את הדברים האלה: ראשית, תוצאתית, הקמת הרשות הביאה לירידה בתאונות הדרכים בשנים 2006–2007, ואני מקווה שכך יהיה גם בשנה הזאת, כי בסוף מה שחשוב לנו זה התוצאה, שכן הרשות הוקמה כדי שתהיה ירידה בתאונות הדרכים ובנפגעיהן. בנוסף, אנחנו בתהליך של הקמת מרכז המידע הלאומי לבטיחות בדרכים, והתהליך הזה יסתיים בקרוב. אנחנו עוסקים בהסברה נרחבת לציבור בכלל המגזרים. במגזר הלא-יהודי יש השנה ירידה של 10% בתאונות הדרכים כחלק מהפעילות של הרשות בקרב המגזר הזה. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): זה בזכות – – – שלך. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: יש עידוד של אוכלוסיות שונות במדינת ישראל לשפר את המודעות לבטיחות. אני חושב ששדרגנו את מערכות ההצלה לנפגעים בתאונות דרכים. הוקמו 254 מטות בטיחות ברשויות ובמועצות, שפועלות עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ומתוקף כך המציאות של הבטיחות בדרכים ברשויות השתפרה לאין ערוך. יש עוד מה לעשות. אנחנו בתהליך של מיסוד בית-הספר העתידי לנהיגה, או מרכז לימודים לנהיגה – המל"ן – ואנחנו משקיעים באופן מקצועי מאוד באותם מוקדי סיכון בכבישים האדומים וגם בתשתיות בטיחות. נכון, יש המלצות נוספות, וההמלצות המרכזיות הן דרך המימון של הרשות ומתן סמכויות לרשות מתוקף היותה רשות סטטוטורית, והן מחייבות עיסוק בנושאי חקיקה. אנחנו בתהליך של הכנת החקיקה הזאת, ואני מקווה מאוד שנוכל להשלים גם את הנושאים הללו. זה ייקח זמן, אבל הנושאים שקודמו במסגרת ההמלצות של ועדת-שיינין עד היום מבורכים מאוד ומראים התקדמות בתחום הזה. יש עוד דרך ארוכה כדי ליישם את ההמלצות המקוריות על-פי דוח-שיינין מיולי 2005. כפי שאמרתי, העיקר זה החקיקה והעצמאות המוחלטת של הרשות. אני חושב שחברי הכנסת, בכלל הנושאים שעלו לדיון בנושא הבטיחות בדרכים, צריכים לתת את תשומת לבם ואת תרומתם לשני נושאים מרכזיים. האחד – להסיר את החסמים הסטטוטוריים והמינהליים בכל אותם נושאים ביורוקרטיים. השני – לתת תמיכה במסגרת הכנסת להגברת הסמכויות, היכולת והתקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כדי שהיא תוכל להיות יותר עצמאית, יותר חזקה, ומתוקף זה לאכוף ביתר שאת את הבטיחות בדרכים. לי, אדוני היושב-ראש, אין בעיה אם הנושא הזה יידון בוועדת הכלכלה של הכנסת. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר. על-פי התקנון אפשר עוד שלוש שאלות. הראשונה שבהן – לחבר הכנסת מיכאלי, בבקשה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני השר, אני מודה לך על התשובה המפורטת, ואני חושב שצריך לשבח אותך על המסירות שלך בשנתיים וחצי האחרונות במלחמה בתאונות הדרכים. עם זאת, אדוני השר, השאילתא הזאת עולה כתוצאה מכך שלצערנו, התאונות – מסוג כזה ומסוג אחר – נמשכות, והקורבנות של התאונות רבים. דוח-שיינין המליץ על כמה דברים נוספים, חוץ מחיזוק הרשות למלחמה בתאונות הדרכים. יש הנושא של חינוך לבטיחות בדרכים בבתי-הספר, נוכחות שוטרי תנועה, צמצום מספר כלי הרכב בישראל, רפורמה חקיקתית בתחום דיני התעבורה – כל מיני נושאים שאנחנו ככנסת מוכנים להתגייס עבורם. אולי לא נספיק בחודשיים האלה, אבל בוועדת הכלכלה, או כמי שאמור לטפל בזה, אדוני השר, אם כבוד השר יוביל את זה אצלנו בוועדה, אני חושב שנקבל את ההחלטה כדי ליישם את החוק הזה. היו"ר עתניאל שנלר: האומנם? בבקשה, אדוני השר. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אמרתי קודם, ואני מדגיש ואומר, שהחינוך בבתי-הספר היא דוגמה לכך שאנחנו משקיעים, מאז הוקמה הרשות, בתקציב החינוך בבתי-הספר יותר מאשר קודם. לכן, זאת דוגמה לא טובה. יתירה מזו, ביקשתי שבמסגרת התנאים לקבלת תעודת בגרות יהיה גם מבחן בנושא בטיחות בדרכים. זה מיושם כבר ברוב בתי-הספר. בתי-הספר, בדגש באוכלוסיות מהמגזרים השונים, מקבלים הרבה מאוד שעות וגם הרבה מאוד תקציבים מאז הוקמה הרשות, ואנחנו נמשיך בקו הזה. כפי שאמרתי קודם, יש כמה נושאים שהם בתהליך ויש כמה נושאים שקשורים בחקיקה, והם אכן מובאים ויובאו לוועדת הכלכלה של הכנסת. האמינו לי שאני רוצה יותר מכם שכל הנושאים הללו יקודמו, ובלוח הזמנים הקצר ביותר. אבל אני חוזר ואומר, עם התוצאות הקשות של התאונות, שבסופו של יום, באופן יחסי לשנים קודמות אנחנו בירידה. המגמה הזאת תלך ותימשך אם אנחנו נהיה מספיק נחושים לעשות את כל הדברים המתחייבים מאופן הטיפול המערכתי בהצלת חיים בדרכים. תודה לכם. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים, השר שאול מופז. משום שלא היו בקשות נוספות, אנחנו עוברים לשאילתא הבאה. אני מזמין את שר המשפטים – יעלה ויבוא, בבקשה – אשר ישיב על שאילתא של חברת הכנסת יחימוביץ. חברת הכנסת יחימוביץ, נא לגשת למיקרופון – שאילתא שלך בנושא פרסום ממצאים בהליכים נגד מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות. חברי, משום שלוח הזמנים היום עמוס וקצר, אנחנו נקפיד על לוחות זמנים מכאן ולהבא. 307. פרסום ממצאים בהליכים נגד מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני שר המשפטים, ידוע לי כי יש מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות אשר מנוהלים נגדם הליכים פליליים הנמצאים במצב מתקדם ביותר. ברצוני לשאול: מדוע אין מפרסמים בדחיפות את הממצאים, כדי שיעמדו בפני הבוחרים לפני הבחירות ב-11 בנובמבר 2008? היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה, אדוני השר. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, קודם כול, אני מודה לך על השאלה. השאלה מעוררת סוגיה רחבה הרבה יותר. אני אקריא לך קודם כול את התשובה כפי שהיא הוכנה במשרדו של פרקליט המדינה. התשובה עצמה תלמד הרבה מאוד על העניין עצמו, לא מבחינת מה שיש בה אלא בבחינת מה שאין בה. ובכן, התשובה היא זאת, ולאחר מכן, כמובן, אני אומר את דברי שלי: פרקליטות המדינה עושה כל שביכולתה לפרסם ממצאים בהליכים אלו מייד עם גיבושן של החלטות בתיקים. לצד האמור, יש תיקים שבהם הטיפול טרם הסתיים, וזאת חרף המאמצים לזרז את הטיפול בתיקים בהתחשב בכך שהשנה היא שנת בחירות ברשויות המקומיות. ברי כי בתיקים אלה לא נכון יהיה לעדכן הציבור קודם שנתקבלו החלטות. טוב, זאת התשובה. אני משוכנע שאת רואה אותה כתשובה מאוד משביעת רצון, אבל בכל זאת אני אומר את דברי שלי בנושא הזה. ובכן, קודם כול, המצב החוקי – המצב החוקי, שאני אפרט אותו קצת יותר בהמשך דברי, הוא כזה שלמעשה אין מגבלה מעשית על משך החקירות, ואני אסביר את זה בהמשך. מנקודת ראותי יש צורך במגבלה ויש גם צורך בבקרה חיצונית על מה שנעשה. טיפלתי בנושא, טיפלתי בו לא מעט, ואני גם אפרט בהמשך מה נעשה עד היום ובאילו שלבים אנחנו נמצאים. עם זאת, צריך לעמוד על הקושי הגדול לטפל בנושא. הקושי נעוץ בכך שכאשר שר בממשלה מבקש לטפל בו, מייד קמים אנשים שאומרים: מה אתה מטפל? אתה רוצה להטיל איזו מגבלה על המשטרה? אז אם אתה לא מושחת בעצמך, אתה בוודאי מסייע למושחתים. יש, כמובן, מערכת שלמה של יריבים פוליטיים, של אנשים שהחקירות האלה מסייעות להם במאבק הפוליטי, כאשר מצד אחד באמת יש אנשים שעברו עבירות שחיתות וצריך לטפל בהם, ומן הצד האחר יש חשודים רבים שהם חפים מפשע והתיק תלוי ועומד מעליהם שנים על גבי שנים, ולא פעם אחת אנחנו מוצאים שעצם קיום החקירה שולל מהאדם את הסיכוי לזכות בבחירות לפעמים ובמקרים רבים לקבל תפקידים. אומרים לו שיש חקירה נגדו; זה שהחקירה היא חמש או עשר שנים? גם בכנסת יש לנו מישהו – חבר הכנסת איווט ליברמן – חקירה תהיה. תפסיק אותי מתי שתפסיק, אין בעיה. ברגע שיפסיקו, יפסיקו. היו"ר עתניאל שנלר: אני צמוד לתקנון. שר המשפטים דניאל פרידמן: כאשר האווירה היא כזאת, המשטרה מרגישה, וכך גם כל מערכת אכיפת החוק, שבעצם אין למערכת הפוליטית יכולת לבקר אותה, וכל מי שנמצא בצד הזה או בצד השני צרך לחשוב איך מעשיו פועלים או איך הוא פועל בעניין הזה ומהן ההשלכות. גם לתקשורת יש לא מעט מה לומר ומה לעשות ומה להשפיע עם הכותרות ועם כל מה שנעשה מסביב לעניין. אני פשוט אפרט בקצרה את המצב המשפטי. לאחר מכן אפרט מה נעשה, ככל שהיושב-ראש – – – היו"ר עתניאל שנלר: על-פי התקנון, אדוני השר, התשובה היא שלוש דקות, ומשום שמספר הדוברים הוא רב וחלפו כבר שמונה דקות, אני ממש מתנצל. שר המשפטים דניאל פרידמן: אין מה להתנצל. היו"ר עתניאל שנלר: על-פי התקנון יש זכות לשאלה נוספת. אני פשוט רוצה להיות צמוד לתקנון. שר המשפטים דניאל פרידמן: אין לי בעיה, אני סיימתי. נקטעתי. היו"ר עתניאל שנלר: שאלה נוספת על-פי התקנון. בשאלה הנוספת, דקה לשאלה, שתי דקות לתשובה. זה התקנון ונקפיד עליו. בבקשה, גברתי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני שר המשפטים, כפי שאתה יודע, אפילו אני לא מתנגדת לכל דבר שאתה אומר, ובנושא הזה אני מסכימה אתך. השאילתא שלי נגעה לעניין מאוד ספציפי, כיוון שאנחנו ערב בחירות לרשויות המקומיות. אנחנו מנועים מלנקוב בשמות בשאילתות דחופות ולכן אני לא אנקוב בשם, אבל בעיר גדולה מסוימת יש ראש עיר מכהן שמוצו נגדו כל ההליכים הפליליים. הפרקליטות החזירה את החומר למשטרה להערות, המשטרה החזירה, הוחלט על כתב-אישום בכפוף לשימוע. השימוע נעשה לפני חודש, יש החלטה להגיש כתב-אישום, ובכל זאת ההחלטה אינה מתפרסמת. אני חושבת שהדבר פוגע בהליך הדמוקרטי ומונע מאזרחי אותה עיר מידע מלא שיאפשר להם להחליט בידיעה מלאה ובדעה צלולה עבור מי הם מצביעים. האם תוכל להתייחס כרגע – אני יודעת שהאג'נדה שלך נרחבת ביותר – לסוגיה הבוערת העומדת בפנינו, והיא סוגית הבחירות המקומיות? שר המשפטים דניאל פרידמן: אני לא יכול להתייחס למקרה ספציפי. אם יש לך מקרה ספציפי, שאני יכול להעביר לגביו שאלה לפרקליט המדינה, אני אשמח להעביר את השאלה. בסך הכול אני חוזר ואומר, יש בעיה, והמצב המשפטי מאפשר כיום למשטרה למעשה להאריך בחקירות ללא כל מגבלה. אני מנסה להתמודד עם זה בכמה דרכים. כאשר יהיה לרשותי יותר זמן אני אפרט את הדרכים, אפרט מה נעשה ובאילו שלבים כל דבר מהצעדים האלה נמצא. זה כל מה שאני אומר בעניין הזה. היו"ר עתניאל שנלר: השר הרצוג יעלה בבקשה וישיב על שאילתא דחופה של חבר הכנסת אמנון כהן בנושא: ילדים מאשקלון מבקשים אוכל. בזמן שהשר עולה אני רוצה לברך בברכת ברוכים הבאים את תלמידי בית-הספר העל-יסודי "משגב" שהגיעו לכנסת ישראל, לביתכם, לכנסת של כולנו. בבקשה, חבר הכנסת כהן ישאל את השאילתא. בבקשה. 305. ילדים מאשקלון מבקשים אוכל אמנון כהן (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, פורסם כי ילדי משפחה באשקלון ביקשו אוכל בערב החג. הילדה בת השנתיים היתה ללא בגדים. לטענת שוטרים ושכנים המצב מזעזע, ולפי שירותי הרווחה המשפחה מטופלת. רצוני לשאול: 1. מה ידוע לשירותי הרווחה על אודות המקרה? 2. מה הכוונה במלים "המשפחה מטופלת"? 3. מה נעשה למניעת מחזות דומים במקומות אחרים? שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: תודה על השאילתא. ראשית, כמובן, מדובר בתמונה חמורה וקשה מאוד. דברים כאלה מתרחשים, לצערנו, אף-על-פי שאנחנו מנסים בכל דרך להתמודד אתם. אני אציין – להבדיל, אבל גם – בפרשה שבה ילדים קטנים נרצחו על-ידי הוריהם, כמו פרשת הילדה רוז, אחת הדילמות היא כיצד ניתן לאתר ילדים עד גיל חמש הנמצאים במצוקה. כשילדים נכנסים למערכת החינוך יותר קל לאתר, ועבודתנו יותר מאורגנת. הצענו ליצור תשתית של טיפות-חלב, שטיפות-החלב ישמשו הקלט והאיתור באופן קבוע, כל שנה ושנה, של המקרים הרגישים. היו"ר דליה איציק: נא לצלצל. חברי חברי הכנסת. נא לצלצל. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: עכשיו לגופו של עניין. המשפחה שהזכרת – – – היו"ר דליה איציק: אדוני השר, תמתין בבקשה. גם יקשיבו לך. אדוני סגן ראש הממשלה, חבר הכנסת אלי ישי. אדוני סגן ראש הממשלה, נא לשבת. תודה לכם. חבר הכנסת מרגי, נא לשבת. נא לשבת, כי אנחנו עוברים מייד אחר כך להצבעה. חבר הכנסת יורם מרציאנו. חבר הכנסת ליצמן. האם אני צריכה לכל אחד לקרוא באופן – אולי נעבור לפי א"ב? תודה. בבקשה, אדוני. עכשיו נקשיב לך, אדוני השר. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 1. המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה מחודש יולי 2008. מצוקתה נובעת משילוב של כמה גורמים ובהם משבר כתוצאה מעליית המשפחה ארצה לפני כמה חודשים, מצוקה כלכלית בשל קשיים תפקודיים של ההורים, שהם פרודים, וקשיים נוספים שאני מנוע באופן ברור מלפרטם מעל במה זו, מסיבות של צנעת הפרט. 2. בחודשים האחרונים זוכה המשפחה לטיפול אינטנסיבי של המחלקה לשירותים חברתיים באשקלון, מחלקה שמתפקדת יפה מאוד בהרבה מאוד מצבים מורכבים. הטיפול כולל ביקורי בית, פגישות עם האם וילדיה, פגישות עם קרובי משפחה – – היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי, אני אוציא אותך עם הטלפון. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: – – ומתן סיוע חומרי. כיום הילדים נמצאים במשפחת קלט במסגרת צו ביניים שהוצא על-ידי בית-משפט, מלווים על-ידי עובדים סוציאליים. 3. המחלקות לשירותים חברתיים פועלות בכל הכלים שברשותן כדי למנוע מצבים מהסוג הזה. כך גם פעלו במקרה הזה, ואנחנו מקווים שמקרים מהסוג הזה לא יישנו. תודה לך על פנייתך. גברתי היושבת-ראש, אני לא חושב שיש המשך. היו"ר דליה איציק: אין. אז אנחנו נעבור, אדוני השר, לנושא הבא בסדר-היום. חברי חברי הכנסת, נא לשבת, חבר הכנסת ששון. נא לשבת. הצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4), התשס"ט–2008 [מס' כ/163; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' מ', עמ' 19527; נספחות.] (קריאה שלישית) היו"ר דליה איציק: חברים, אנחנו הולכים להצביע עכשיו על חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4), אני רוצה להדגיש – בקריאה שלישית. ביציע לא מדברים. איפה הסדרנים? מי זה מדבר שם? אני אוציא אתכם. אני לא אסכים שביום האחרון תהיה פה תחנת רכבת. חברי חברי הכנסת, כמו שאתם יודעים – אדוני סגן ראש הממשלה, כמו שאתה יודע – אני מנסה בשבוע האחרון – אדוני שר האוצר, אני מודה לך. אני רוצה להסביר משהו, ואני רוצה את ההקשבה שלך. כמו שאתם יודעים, אנחנו בשבוע האחרון. מאז החלטנו על פיזורה של הכנסת, רוצים מאוד – רציתי מאוד לנהל את הבית הזה בצורה הזאת, על-ידי הסכמה. חשוב לי מאוד שנסיים נכון. יש לנו אחריות כלפי הציבור, אופוזיציה וקואליציה כאחת. יש פה ועדת הסכמות, וגם באופוזיציה וגם בקואליציה יודעים שאני לא התערבתי. כשיש תקנון המחייב קריאה שלישית, התקנון גובר על המסקנות. אתם גם יודעים שיש חוות דעת של היועצת המשפטית, וכן אתם יודעים שאני מאוד תומכת בחוק. לא תמיכתי או אי-תמיכתי חשובה. אני מאוד רציתי להגיע להבנה ולהסכמה, אדוני סגן ראש הממשלה אלי ישי, אבל זה לא הסתייע, ואשר על כן, אנחנו נלך עכשיו להצבעה. משה גפני (יהדות התורה): אני מבקש הצעה לסדר-היום. היו"ר דליה איציק: אין עכשיו הצעה לסדר. למה מוכרחים אותה? כבר דיברת. קריאות: – – – היו"ר דליה איציק: אנחנו עכשיו עוברים – נא לשבת, נא לשבת – אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד החוק – 58 נגד – 21 נמנעים – 1 חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4), התשס"ט–2008, נתקבל. קריאות: – – – היו"ר דליה איציק: לא מדברים בהצבעה. קריאות: – – – היו"ר דליה איציק: לא, לא, לא. מה זה? נמצאות פה חברותי מ"נעמת". שלום לכן. בעד – 58, נגד – 21, נמנע אחד. ובכן, אני קובעת שהצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4) התקבלה בקריאה שלישית. אנחנו עוברים – כן, בבקשה, אדוני, בוא תגיד כמה מלים ואנחנו נמשיך הלאה. משה גפני (יהדות התורה): למה את לא מאפשרת – – – נסים זאב (ש"ס): – – – מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת – – – היו"ר דליה איציק: בבקשה, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני – – – משה גפני (יהדות התורה): בושה וחרפה – – – היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני. משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת גפני, נא לשבת. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אני אצטט – אני אסביר לך. משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר דליה איציק: אתה מאוד רוצה שאני אוציא אותך. משה גפני (יהדות התורה): אני לא רוצה שום דבר, אני רוצה שתוציאי אותו – – – מחטף – – – היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת גפני, פעם ראשונה, פעם שנייה, ועכשיו אני גם אוציא אותך – פעם שלישית. עכשיו תצא. משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר דליה איציק: עכשיו תצא, חבר הכנסת גפני. תשאירו אותו, תשאירו אותו. חבר הכנסת גפני, שב. אני קוראת לך פעם ראשונה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש – – – היו"ר דליה איציק: בבקשה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – הוא דוחה חוק שנה וחצי ולא מביא אותו להצבעה, כי זה לא נוח לו, אבל חוק שהוא רוצה להעביר – – – היו"ר דליה איציק: נא לשבת. שב בבקשה. אתה רוצה תחרות? אתה רוצה עכשיו תחרות? אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – היו"ר דליה איציק: אני קוראת לך פעם ראשונה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר דליה איציק: יש פריימריס, אני רואה. כן, כן, יש פריימריס. אני רואה את הפריימריס. שב. בבקשה, חבר הכנסת בן-ששון. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת – – – משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת גפני, מספיק. חבר הכנסת גפני, מספיק. משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר דליה איציק: אתה לא מכבד אותי. אני מכבדת אותך. משה גפני (יהדות התורה): אני מכבד אותך מאוד, אני לא מכבד אותו. היו"ר דליה איציק: אז אם אתה מכבד אותי – שב. משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר דליה איציק: שב. בבקשה. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): יש חוקים – – – משה גפני (יהדות התורה): עדיף שהוא לא יאמר. עדיף שהוא לא יאמר שטויות. היו"ר דליה איציק: עכשיו אני מבקשת ממך לצאת. עכשיו אני מבקשת ממך לצאת, חבר הכנסת – – – משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת גפני, צא. יופי, יופי. ראו שנלחמת. עכשיו צא. משה גפני (יהדות התורה): רק מה שהוא רצה הוא העביר. בושה. מחטף ביום האחרון של הכנסת. היו"ר דליה איציק: עכשיו צא, בבקשה. צא. משה גפני (יהדות התורה): בושה. מחטף, ביום האחרון של הכנסת – – – היו"ר דליה איציק: יופי. כולם ראו איך נלחמת. יש מישהו שלא ראה איך חבר הכנסת נלחם? כולם ראו. עכשיו צא. בבקשה. (חבר הכנסת משה גפני יוצא מאולם המליאה.) מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, וחברי חברי הכנסת מהמפלגות הדתיות באופן מיוחד – – – קריאות: – – – מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): ההצעה הזאת לא באה להתריס, בשום פנים ואופן, על מערכת שהחוק מגן עליה, והיא מערכת בתי-הדין הרבניים. ההצעה הזאת באה לסדר ענייני ממון. זו הצעה שביקשו בשנת 1973 המפלגות הדתיות. הן לא רצו את חוק איזון יחסי ממון, הן התנגדו לו. אני הסברתי את זה כמה פעמים מעל במת הכנסת. אבל, גברתי, לא על זה אני רוצה לדבר. אני דווקא רוצה לדבר על עניין של פיוס. אני רוצה לומר לחברים ממפלגות דתיות: נועדנו לעשות חוקה בכנסת הבאה. אי-אפשר להפוך כל סוגיה לייהרג ואל יעבור. חוכמתם של חכמים היתה, שיש רק שלוש עבירות שעליהן אדם ייהרג ואל יעבור: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אי-אפשר להפוך כל דבר לנושא שעליו שוברים את הבית, הורסים את ההסכמות. אפשר היה להגיע מזמן מזמן להצבעה על חוקים מן הסוג הזה – לא על החוק הזה. אני רוצה באופן מיוחד להודות לחבר הכנסת מלכיאור ולחבר הכנסת אורלב, שעזרו בהצעת החוק, והצעת החוק הזו דומה להם; לחברי חבר הכנסת עתני שנלר, שניסה להגיע לכל מיני פשרות אחרות וגם אותו הוליכו הליכות סרק. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת רותם, שליווה את החוק הזה בתבונה, בידיעה מרחיבה ובהבנת העולמות כולם – גם המשפטי וגם הדתי, כמו שהוא עשה במהלך העבודה של הוועדה כולה, וכנראה לא יהיה לי הרבה זמן עוד פעם להודות. אבל עיקר תזכרו, חברים: חוקה עומדת לפנינו. רק ואך ורק בפשרות נגיע לחוקה, ואני מקווה שהיום עשינו צעד גדול לשם כך. היו"ר דליה איציק: תודה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון. חבר הכנסת מלכיאור גם סייע הרבה מאוד. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30) (ביטול שלילת תגמולים לאלמנה שנישאה), התשס”ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/261).] (קריאה ראשונה) היו"ר דליה איציק: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30), של חברי הכנסת אורי אריאל, יואל חסון, איתן כבל ואורית נוקד – קריאה ראשונה. אני מזמינה את חבר הכנסת יואל חסון להציג את הצעת החוק. חברי הכנסת, אם מותר לי להגיד מלה, הנה תיקון עיוות שנעשה פה לאלמנות צה"ל, ויש לנו הזדמנות בלתי רגילה היום לתקן את העיוות הזה. בבקשה, אדוני. יואל חסון (קדימה): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק החשובה הזו היא הצעה שבאמת באה לתקן את העיוות שבו אלמנות צה"ל לא יכולות להינשא בשנית, משום שאם הן עושות כן הן צריכות לוותר, למעשה, על התגמולים, ואם הן מתחתנות ומתגרשות הן לא יכולות לקבל את הגמלה מחדש. בהצעת החוק הזו דובר רבות בכנסת, גם בוועדה. היו"ר דליה איציק: שנייה, חבר הכנסת חסון. נא להקשיב. ההצעה הזו מחייבת 50 חברי הכנסת. אני רוצה שיהיה ברור. לכן, תהיו כאן אם אתם רוצים להצביע בעד הצעת החוק הזו. בבקשה. יואל חסון (קדימה): חברי, אני רוצה לומר לכם – בהצעה הזו דובר רבות. אני קודם כול מודה לכל חברי הכנסת השותפים – אורית נוקד, איתן כבל, אורי אריאל, כל חברי הכנסת שהיו מעורבים. אני מודה גם לסגן שר הביטחון מתן וילנאי, שדחף ועזר במשרד הביטחון. אני רוצה לומר דבר חשוב. אנחנו מעבירים את ההצעה הזו בקריאה ראשונה היום כדי להבטיח את הרציפות שלה בקדנציה הבאה, כשבעזרת השם תהיה לנו הזכות להמשיך ולקדם אותה. אין עדיין שום משמעות לחוק מבחינה ביצועית, לצערי, אך יש לו משמעות מבחינה חקיקתית, פרלמנטרית. אנחנו מעבירים אותו למעשה לכנסת הבאה, ולכן חשיבות ההצבעה על החוק הזה, במהות שלו, ובפרטים שלו עוד נדון, בעזרת השם, בכנסת השמונה-עשרה. אני מבקש מכל חברי הכנסת לסייע לנו לגייס את 50 חברי הכנסת לפחות ולתמוך בהצעת חוק חשובה זו. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: הצעת חוק חשובה מאוד. מיותר לציין שהאוצר לא הסכים לה. חבר הכנסת אורי אריאל יעלה לבמה. חברי חברי הכנסת, אני רוצה – עד שחבר הכנסת אורי אריאל עולה – לבקש מכם בקשה. אנחנו היום בעצם מסיימים. אפשר קצת שקט? ביום שני הקרוב תתקיים אזכרה ליצחק רבין ז"ל. אין שום דבר מלבד האזכרה. אני לא רוצה שייווצר מצב, אתם לא רוצים שייווצר מצב – אנחנו עשינו דברים שהם חשובים בפני עצמם, אבל אין דבר יותר חשוב מזה. הנוכחות של כולנו, אני מבקשת, ביום שני בשעה 17:00, היא ממש חיונית מאין כמוה. מיותר להסביר. אז אני רוצה לבקש מכם שתבואו. דבר שני, אני רוצה להודות לכל חברי חברי הכנסת, אבל במיוחד לחברים שלי באופוזיציה. לא שזה מובן שהקואליציה תומכת – היא כועסת עלי יותר מאשר האופוזיציה, אז זה סימן שכנראה נהגתי בהגינות. אני רוצה להודות לכולכם על הכתף, על היד, על האצבע, על הנכונות, על העזרה, על כל מה שהיה פה בשנתיים וחצי האחרונות. אני רוצה להודות בשמכם למזכיר, למנכ"ל, לצוות הנהדר שיש כאן בכנסת, על כל מרכיביו. ואני רוצה להגיד שאף-על-פי שיש ביקורת בחוץ, זו היתה בסך הכול כנסת יעילה, דינמית, טובה. אני גם יודעת שמרביתנו עבדנו מאוד מאוד מאוד קשה. לא יצא לי להגיד לחבר הכנסת רן כהן המון מלים טובות, אבל אתה יודע, אני רוחשת לך המון טוב. אתמול פגשתי בהרצלייה בחור, הוא ניגש אלי ואמר לי: את יודעת, אני כועס עלייך. אמרתי לו: למה? הוא אמר: איך את לא מונעת בעדו ללכת? לך תסביר לו כמה כוח יש ליושב-ראש הכנסת. אז אני מאחלת לך המון הצלחה בחיים החדשים, ולצביה גרינפילד. וחברי חברי הכנסת, הלוואי ובעזרת השם ניפגש כולנו כאן בכוחות משותפים, ובעיקר נשמור על שיח ושיג, כי יש מדינת ישראל. בבקשה, חבר הכנסת אריאל. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת – לקצר? משה גפני (יהדות התורה): על זה אני לא – – – אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): חבר הכנסת גפני, אתה רוצה – – – היו"ר דליה איציק: לא, הוא רוצה לבקש ממני סליחה. משה גפני (יהדות התורה): הוא צריך להתנצל בפני – – – אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה ראשית להודות לוועדת ההסכמות, שמצאה את הדרך להעלות את החוק הזה. אני מכיר את הקשיים שעמדו בפניכם, בפנינו, מבחינת משרד האוצר ואולי אחרים. אני רוצה להודות לחבר הכנסת מתן וילנאי, סגן השר, שמבחינת משרד הביטחון נתן את הדחיפה לחוק הזה, ולהזכיר את ידידי חבר הכנסת גבאי, שהציע את החוק הזה לפני שנים רבות והוא שותף אתנו פה היום לאישורו של חוק שמתקן עוול כלפי נשים, שאולי הן מהקבוצות שיותר מגיע להן שהבית הזה בראשותך, היושבת-ראש, יעזור להן לקיים את חייהן בכבוד. בכבוד, לא כל כך מבחינה כספית – לא משום שזה לא חשוב, זה חשוב מאוד, וודאי שמגיע להן כסף כדי לנהל את חייהן; אלא בכבוד, מפני שאלמנות רבות, כדי לקבל את הקצבה, חיות במחתרת. הן נישאות בצורה פורמלית-דתית או לא, אבל חיות עם בן-זוג, והן צריכות להסתתר, הן צריכות להתחבא, הן צריכות לברוח מהביקורות. אדוני היושב-ראש, זה מצב בלתי נסבל שאלמנות צה"ל לא יכולות לחיות לאור היום, בגלוי, עם בני-זוגן ולקיים יחסי משפחה ציבוריים, להגיע לכל מקום, ללדת ילדים ולגדל אותם בצורה שמחה, כפי שכל אחד מאתנו עושה בביתו ובמשפחתו. שיתוף הפעולה עם ארגון אלמנות צה"ל בראשותה של נאוה שהם – אינני רואה אותה פה אבל אני מודה לה על שיתוף הפעולה – הביא לכך שחברי הכנסת מכל סיעות הבית, ועל כך תודתי, נרתמו לחוק שהצעתי כדי לתקן את העוול הזה ולהביא אותו לפחות לאישור בקריאה ראשונה, כדי שנוכל להחיל עליו דין רציפות בכנסת הבאה, ונעביר אותו, בעזרת השם, כאחד החוקים הראשונים בכנסת הבאה. תורתנו מצווה להתייחס לגר, ליתום ולאלמנה בצורה מיוחדת, ברגישות רבה מאוד. הציווי הזה חוזר וחוזר כמה פעמים, כדי שאנחנו נדע ונשכיל לטפל בהם בצורה מיוחדת במינה. אני חושב שהיום הזה, באפשרות להעביר את החוק – ואני קורא לכל עמיתי מכל המפלגות ללא הבדל להישאר ולהצביע כי חייבים 50 קולות. לכן, אני מקצר ומבקש מכולכם, אם אפשר, שכל אחד בתורו יקצר ונאשר את החוק הזה. אני מנצל את הבמה, אדוני היושב-ראש, להגיד לחבר הכנסת רן כהן: ברכותי לך בדרכך החדשה. אני מצרף את זה גם לחבר הכנסת יוסי ביילין. יכול להיות שהיה עדיף לי, מבחינתי, אם הסיעה לא היתה פה, אבל עכשיו זו לא פלוגתא כזאת, אלא אני רוצה להגיד לאנשים, שבהחלט השקיעו פה מאמץ גדול, בדרכם, בסגנונם, בדרך המחשבה שלהם – להגיד לכם תודה על פועלכם, ובהצלחה לצביה, חברת הכנסת החדשה. אני מבקש שוב מכל חברי הבית להישאר ולהצביע בעד החוק, ונעשה היום עוד מצווה חשובה, ביום הכמעט אחרון של הכנסת. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת איתן כבל – איננו. חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ – מוותר. חבר הכנסת יעקב מרגי – יעלה ויבוא. עד שחבר הכנסת מרגי יעלה אני רוצה לברך בברוכים הבאים את הקבוצה מעוספיא, מהצפון, מעיר-הכרמל. ברוכים הבאים לכנסת ישראל, ביתכם – ביתנו, של כולנו. בבקשה, חבר הכנסת מרגי. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בטרם אתייחס להצעת החוק שמונחת לפנינו, שאין ספק שהיא בדרך לתיקון עוול היסטורי, אינני יכול שלא להתייחס להצבעה שהיתה קודם ולמהותו של החוק. הזעקה האמיתית, המחאה שנשמעה כאן, או שלא נשמעה בהמולה לגבי ההצבעה על החוק הקודם של איזון משאבים, יחסי ממון כפי שהוא נקרא, זו מחאה שבאה מלב. אין ספק שההכרעה דמוקרטית. החוק עבר וההצבעה דמוקרטית ואף אחד לא מוחה על זה. מוחים על הדרך; כי יש כללים בבית הזה. יש כללים ויש הבנות. המחאה היתה כלפי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שלצערי הרב עמד בראשה ידידי – אני קורא לו ידידי – מנחם בן-ששון, ולא יכולנו לומר שהעבודה בוועדה היתה לפי סדרי עדיפויות, אכן, ואחידות. היו דברים שנתקעו. נכון, אנחנו חברי הכנסת ומייצגים סיעות פוליטיות, אבל יש כללים. אפשר לעשות 20% פוליטיקה, 30% פוליטיקה, 70% ענייני, סדר בחוקים. יש חוקים שתקועים בוועדת החוקה מאז הקריאה הטרומית כמעט שנתיים ושנתיים וחצי, ובקושי דפדפו בהם. זאת היתה המחאה כאן. אנחנו ציפינו שהכנסת, לקראת פיזורה, ביום האחרון – בהצעת חוק כל כך מהותית בסוגיה של דת ומדינה, של מעמדם של בתי-הדין – שתהיה לארג'יות, שהבוחר יאמר את דברו ויעבור ברוב בפעם הבאה, אדרבה ואדרבה – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): איזה יושר? יעקב מרגי (ש"ס): עוד משפט אחד: אני כאן מצר ומלין על חברי מהסיעות החרדיות-הדתיות, שלא נענו ולא הסכימו לקבל את הפשרה שהציעה חבר הכנסת עתניאל שנלר, ומי שרוצה הכול בסוף נשאר בלא כלום. לגופו של החוק, חוק אלמנות צה"ל: אנחנו בדרך לתיקון עוול היסטורי. אני קורא לכל חברי הבית להישאר כאן ולהצביע עבור החוק. אני חושב שממשלות ישראל לדורותיהן הסתכלו בעין צרה, עין לא נכונה, על התיקון הזה. אני חושב שהתיקון מתבקש היום, עם הפתיחות שקיימת בחברה הישראלית, וכולנו יודעים שעלות כספית אין בזה. בסוף בסוף האלמנות ממשיכות לקבל את הקצבאות, החיים יותר חזקים מכל דבר אחר. ולכן, בואו לא נטמון את הראש בחול. אני חושב שזה חוק ראוי, חוק הגון, והיום כשאנחנו מקבלים אותו בקריאה ראשונה יחול עליו דין רציפות ונעביר אותו מייד עם כינון הכנסת הבאה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. אנחנו נעבור לדובר הבא, חבר הכנסת יצחק גלנטי. אחריו – חברת הכנסת אורית נוקד. הרשימה סגורה. יצחק גלנטי (גיל): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי כנסת נכבדים, אני חושב שהגיע היום אשר בו הכנסת סוף-סוף מתקנת עוול של שנים. הצעת החוק שמונחת לפניכם לקריאה ראשונה היא בעצם תיקון של העוול אשר נעשה לאלמנות צה"ל. מדינת ישראל – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת רותם, אתה רוצה להחליף אותי ולתת הוראות לנואמים? הוא נואם, ותכבד את זכותו לנאום בשקט, בשלווה ובנחת. בבקשה. יצחק גלנטי (גיל): חבר הכנסת דוד רותם, גם אם הייתי רוצה לשמוע, אני לא יכול לשמוע את הערותיך. רבותי, נוצר מצב שאלמנות צה"ל, בהגדרה הדתית, חיות בחטא, כיוון שאין להן ולא היתה להן אפשרות להינשא שנית מבלי שהן יפסידו את הזכויות המיוחדות שמגיעות להן. לכן פה מתוקן מצב אבסורדי. אני מבקש מכל הנוכחים היום במליאה לבוא ולתמוך בהצעת החוק הזאת, ומאחל לאלמנות צה"ל המשך חיים תקינים ונורמליים עם בני-זוגן. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת גלנטי. חברת הכנסת אורית נוקד, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת גדעון סער, ואחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת גבאי. אורית נוקד (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות לוועדת ההסכמות שאפשרה את העלאת החוק הזה, לחברי היוזמים, חבר הכנסת אורי אריאל וחבר הכנסת יואל חסון, ואני רוצה להודות מאוד ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, שקידם את החוק לקריאה ראשונה, וכמובן, לסגן השר מתן וילנאי. אני חושבת שהיום הכנסת מביאה בשורה לציבור הנשים במדינת ישראל. זה התחיל עם החוק הראשון, ועכשיו עם החוק הזה, יש תיקון עוול. אני חושבת שהחוב המוסרי שלנו, כחברה, כאזרחים, כחברי הכנסת כלפי ציבור האלמנות, שאיבדו את הדבר היקר להן מכול, עומד להתממש. מאחר שעל מנת להעביר את החוק נדרשת הצבעה של לפחות 50 חברי הכנסת, אני מסיימת וקוראת לכולכם להצביע עבור החוק. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחברת כנסת נוקד. יעלה ויבוא חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, פעם אחר פעם במהלך הימים האחרונים העליתי בוועדת ההסכמות, באופן אישי, את הנושא הזה, על מנת שנספיק לאשר אותו בקריאה הראשונה, ואני שמח שזה הסיכום שאליו הגענו הבוקר. החוק הזה, בניגוד לסיפורים, הוא לא חוק תקציבי, כי מה שקורה במצב הנוכחי הוא שמכריחים את אותן אלמנות שלא להינשא, וכתוצאה מכך התגמולים משולמים. כלומר, בשינוי החוק לא יהיה איזה שינוי מהסוג שמשרד האוצר כל הזמן מפחיד מפניו. המצב הקיים הוא מצב לא מוסרי, אדוני היושב-ראש. טוב שהכנסת הזאת, ביום החקיקה האחרון שלה, אומרת את דברה. ניתן יהיה להחיל על החוק הזה דין רציפות, ואני מקווה מאוד, וגם מאמין, שהכנסת הבאה תשלים את המלאכה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. אחרון הנואמים – חבר הכנסת אליהו גבאי. אתה מוותר? אתה מוותר. ובכן, חברי חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30) (ביטול שלילת תגמולים לאלמנה שנישאה), התשס"ט–2008. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני מברך וקורא לכל חברי הכנסת לתמוך בחוק החשוב הזה. הגשתי את הצעת החוק בשנת 1997, בזמן ממשלת נתניהו, ולא הספקתי להעביר אותו. אני שמח שכעת החוק הזה יעבור. היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו מודים על דברי הגישור, חבר הכנסת גבאי. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): זה חוק מוסרי ממדרגה ראשונה. בעבר כאילו אמרנו לאלמנות צה"ל שיחיו בלי להינשא כדת משה וישראל – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת גבאי, אתה ויתרת על רשות הדיבור. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – ואני שמח שכעת יש אפשרות להחזיר את החוב, דבר שמתחייב לעשות לאלמנות צה"ל, שכולנו חייבים להן חוב מוסרי. אני מקווה שהעוול הזה יתוקן ונאמר להן שהן יכולות לחיות כדת משה וישראל. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. אני מציע לחשוב פעם על תיקון תקנון הכנסת, שנזמין אנשים ללהק בדברי ביניים. אם אדוני ויתר על רשות הדיבור, הוא איננו רשאי לעלות ללא רשות דיבור אל הבמה. בכל זאת נעבור ברוח טובה להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 72 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30) (ביטול שלילת תגמולים לאלמנה שנישאה), התשס"ט–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: 72 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 30) (ביטול שלילת תגמולים לאלמנה שנישאה), התשס"ט–2008, עברה בקריאה ראשונה, והיא תידון בוועדת הכנסת, אשר תחליט באיזו ועדה החוק יידון. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו לסעיף הבא בסדר-היום. קריאות: לוועדת העבודה והרווחה. היו"ר עתניאל שנלר: חברים, מכיוון ששאלתי לאן צריך להעביר ובמזכירות לא ידעו להגיד, קבעתי ועדת הכנסת. אם יש הסכמה על העברה לוועדת העבודה והרווחה, הנושא יידון בוועדת העבודה והרווחה. בהצלחה. ציון שבעים שנה ל"ליל הבדולח" היו"ר קולט אביטל: חברי הכנסת, אנחנו מייחדים עכשיו ישיבה לציון שבעים שנה ל"ליל הבדולח". בשעות המוקדמות של 10 בנובמבר 1938 החל גל של אלימות נגד יהודים שהביא להרג ולהרס רב בכל רחבי גרמניה. בתוך שעה תמימה עלו באש 10,000 בתי-כנסת. במקומות שבהם היו אלה צמודים לבתי-מגוריהם של גרמנים, נהרסו בתי-הכנסת בגרזינים. במחקר חדש שפרסם ההיסטוריון האנגלי סר מרטין גילברט הוא מוכיח כי זו לא היתה התפרצות ספונטנית של רגשות, אלא מעשה מתוכנן היטב, מתואם, מהלך כולל – מאות לוחמי דיוויזיות של ה-Sturmabteilung, לובשי המדים החומים, פשטו על השכונות, על בתי-כנסת, הציתו מדורות, השליכו לתוכן רהיטים וספרים מבתי-כנסת ומדירות פרטיות. ברחובות היהודים הושפלו, הוכו, גורשו, עשרות אלפי בתים נפרצו ונבזזו, וזאת בכל עיר ועיירה בכל רחבי גרמניה. בתוך 24 שעות יותר מ-30,000 גברים – רבע מכלל הגברים היהודים בגרמניה – בגילים שבין 16 ל-60 נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז, ושם עונו והושמדו. ברחובות גרמניה נהרגו באותו יום 91 יהודים, אך רבים יותר מתו אחר כך במחנות. השם שניתן לאותו אירוע, Kristalnacht, "ליל הבדולח", לילה שבו נשברו כל הזכוכיות, סימל בעבור הגרמנים את רגשות הניצחון על ההשמדה ורגשות של בוז, קולות הצחוק למשמע הזכוכית השבורה. אנחנו מציינים היום בכנסת 70 שנה לאותו אירוע, שבו החלה השואה של יהודי גרמניה, אירוע שאיש לא קם נגדו. באותם הימים היו מאות, אם לא אלפים, של כתבים זרים בגרמניה אשר נתנו לאירוע הזה כיסוי נרחב בכל העולם. העולם החל אולי להבין את הנאציונל-סוציאליזם בצורה אחרת, אבל "ליל הבדולח" הוא גם התחלתה של השואה של העם היהודי, ובעצם הוא מסמל את התחלתה של מלחמת העולם השנייה. ברחבי העולם, ברחבי גרמניה, יציינו את האירוע הזה ביום ראשון הקרוב. ברחבי גרמניה וברחבי אוסטריה כל בתי-הכנסת יהיו מוארים. היום אנחנו נציין זאת גם כאן בכנסת, כדי לזכור. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברותי וחברי חברי הכנסת, כשאנחנו מקיימים דיון כאן בכנסת או עורכים טקס זיכרון בכל מקום בעולם ומציינים 70 שנה לאירועי "ליל הבדולח" בגרמניה, או כל ציון אחר במלאות כך וכך שנים לאירועי הזוועה של שנות האופל באירופה, הרי אנחנו יכולים לעשות זאת מצוות אנשים מלומדה, באופן טקסי, מכובד, המעניק את המקום הראוי לתאריך העגול, לאירוע המסוים שאנו מציינים, תוך שאנו נשבעים – גם כן מצוות אנשים מלומדה – שלא נשכח ולא נסלח, ורגע קצר לאחר מכן לחזור לעניינים שבהווה. מי שסבור שדי בכך אל יתפלא כאשר יגלה שהדור הבא כבר שכח, כבר סלח. לעומת זאת, אנו יכולים להתייחס לכל תאריך עגול כאל הזדמנות להנחיל לעצמנו ולשנן באוזני בנינו לא רק את הכרונולוגיה הטראגית, האיומה, אלא את הלקחים ההיסטוריים הפרקטיים, הקיומיים, שעלינו ליישם בחיינו, בהווה, כאן ועכשיו. כאן, במדינת היהודים שקמה על אפרם של ששת המיליונים, כאן – בעולם כולו, לא רק היכן שמתקיימים חיים יהודיים, לא רק היכן שמתקיים איום על אותם חיים יהודיים, לא רק היכן שמנפצים מצבות או תוקפים יהודים, אלא בכל מקום בעולם שבו מתקיימים אי-צדק, אפליה, רמיסת זכויות אדם, פשעים נגד האנושות ורצח עם. כולנו יודעים כי כל אחד מאתנו, הישראלים, היהודים ובני החברה התרבותית בעולם כולו, נושא עמו את לקח השואה האישי שלו. מעטים מבינים עד כמה מהותיים, לא רק מבחינת הכרונולוגיה ההיסטורית אלא בעיקר מבחינת החשיבות של הלקח ההיסטורי המעשי לימינו אנו, היו אירועי "ליל הבדולח" של 1938. בפרספקטיבה של 70 שנה, אנו מבינים היום כי פרעות "ליל הבדולח" היו נקודת המעבר ממדיניות ממלכתית של אפליה, חקיקה גזענית ופעולות אחרות – שהופנו לא רק כלפי היהודים, אלא גם כלפי קבוצות פוליטיות ואתניות באוכלוסייה הגרמנית – למציאות חדשה של טרור גזעני, ממלכתי, מאורגן, המכוון נגד היהודים כקבוצה אתנית מובחנת, מתוך מטרה אסטרטגית שהמשטר הציב לנגד עיניו ואשר לא הרפה ממנה ממש עד לרגע שבו התאבד היטלר בבונקר, בברלין, באפריל 1945. "ליל הבדולח" הוא, דומני, גם הנקודה על ציר הזמן שממנה ואילך כבר לא יכלו הגרמנים ההגונים להמשיך ולהתעלם, להמשיך בחייהם כאילו הזוועה אינה נוגעת להם ולהעמיד פנים שמדובר בפעולותיו של משטר סמכותי כלפי אויביו הפוליטיים בלבד. מנקודה זו ואילך כבר היה צריך להיות וכבר היה יכול להיות ברור מאוד שמדובר במשהו אחר לגמרי – בעל ממדים אחרים, עם יעדים אסטרטגיים מפלצתיים, שונים מכל מה שהגרמנים, ויהודי גרמניה בתוכם, הורגלו לו כביכול בחמש שנות המשטר הנאצי שקדמו ל"ליל הבדולח". ואכן, היו כמה אלפי יהודים שקראו נכונה את המפה האסטרטגית, התגברו על העכבות התרבותיות שקשרו אותם בעבותות של אהבה לתרבות הגרמנית, שקראו לה – האמיתית; התגברו על ההתניה האנושית כל כך, זו המסרבת להאמין שהנורא מכול בכלל אפשרי – התניה אנושית שקשה מאוד לשפוט אותה לחומרה בחוכמה שלאחר מעשה – ושלחו את הילדים ב"קינדר-טרנספורט" ללונדון, או הצליחו לארגן לעצמם ויזה לדרום-אמריקה או לפלשתינה, ופשוט ברחו כל עוד נפשם בם. ברחו מאותה מולדת שאותה אהבו, החולה כל כך, שבגדה בהם ועתידה היתה לחרות את שמה בדברי ימי האנושות. לכל אחד הלקחים האישיים, התרבותיים והלאומיים שלו מן השואה, מ"ליל הבדולח", מן האופן שבו קרסה התרבות הגרמנית, מן האופן שבו התמסרה הדמוקרטיה הגרמנית למי שהבטיח להרוס אותה וקיים מייד את הבטחתו. אבל המשותף לכל הלקחים הללו – גם אלה הסותרים זה את זה – הוא ההבנה שהתעלמות, הדחקה, סירוב להכיר במציאות וניסיון לדחות את ההתמודדות עמה והתמכרות לאשליה שהקטסטרופה פשוט לא תיתכן, כל אלה הם מרשם בדוק לאסון, העלול להיות חמור יותר מכל דמיון. היום, גבירותי ורבותי, ארגוני ניצולי השואה הם אורחינו כאן ביום זה, במלאות 70 שנה לרגע המכונן הזה בתולדות העם היהודי, בתולדות העם הגרמני; הוא גם היום שבו נשמעים מקצה העולם ועד קצהו שני קולות מנוגדים: קול של שינוי, המבקש להפיח תקווה ואמונה בערכיו של העולם החופשי; והקול הרע, המוכר לנו מאז, המבקש גם כיום לעורר מיליונים להשלים את מלאכתו של היטלר. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. ראובן ריבלין (הליכוד): התמימות הרומנטית, האמונה התמימה בהגינותם של מנהיגים, בהגינותם של עמים, בקיומו של קוד מוסרי כלשהו ביחסים בין מדינות היא שהביאה את העולם כולו, לא רק את העם היהודי, הביאה את כולנו לתהום הנשייה. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. ראובן ריבלין (הליכוד): רק מנהיגים דגולים, שלא חששו לומר את האמת לעמם, שלא חששו להבטיח להם "דם, יזע ודמעות", ולא חששו מהלעג של המכורים לאשליותיהם, הצילו את העולם, פשוטו כמשמעו. נלמד, השר רפי איתן, מלקחי העבר, כפי שעשית זאת במשך שנים רבות, ולא עוד – לא עוד – לא לעם היהודי ולא בעולם כולו. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה. חמש דקות. אברהם רביץ (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, כבוד השרים, עם ישראל לדורותיו עמד תמיד במעבר שבין גלות לגאולה. מאז נהיינו לעם מלווה אותנו הפסוק: "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש-ברוך-הוא מצילנו מידם". זוהי צורת הקיום שלנו, כנראה עד ביאת גואל צדק. הדבר החל בעשו, ש"שונא ליעקב", דרך עמלק, שהכריז מלחמה על ישראל ללא סיבה ידועה – במלחמה הזאת ניצח ישראל בכוח הרוחני שליווה אותו, בבחינת "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל" – עבוֹר אל בית-המקדש הראשון, אשר הבבלים לא יכלו לראות בקיומו, ועבוֹר אל בית-המקדש השני, כאשר הרומאים לא יכלו לראות בקיומו, והיוונים טימאוהו בימי החשמונאים. הכול – נגד היהודים, והדבר המאפיין אותם – הם מקבלי התורה, כאשר הלחימה היתה אל מול קודשי ישראל. גם בדור שזה עתה עברנו, הנאצים, יימח שמם – גם הם החלו את הלחימה וההשמדה של העם היהודי בשרפת בתי-הכנסת. זו היתה הפעולה המסיבית הראשונה נגד היהודים ב"ליל הבדולח". הגויים זיהו אותנו לאורך הדורות כנושאי ברית ה', כמבשרי הייחוד של בורא העולם. המלחמה החלה תמיד כמלחמה אידיאולוגית, כביכול, ועברה מהר מאוד לשנאת עולם לעם עולם ולניסיון לכלותנו. אבל הבטחתו של הקדוש-ברוך-הוא, שלא תישכח מפי זרעו ומפי זרע זרעו עד עולם, עמדה לנו ועומדת לנו עד היום הזה. גם בימים אלו, שזכינו לעצמאות חלקית בארץ המובטחת לנו על-ידי הקדוש-ברוך-הוא, אנו המדינה היחידה עלי אדמות והעם היחיד עלי אדמות שגויים – והפעם בדמותה של אירן ושותפותיה – ממשיכים נגדה את הזרע הרע הזה, שהתמסך בדם הרע מאז עמלק, דרך "ליל הבדולח" והפוגרומים למיניהם, שליוו אותנו לאורך הדורות. במבט היסטורי, נכון יהיה אם נאמץ לעצמנו את אמת הקיום שלנו, שאותם כוחות רוחניים אשר ליוו אותנו לאורך הדורות – והתגברנו ונשארנו ונשרדנו, ואנו קיימים – הם הכוחות אשר נותנים לנו עוז ותעצומות גם היום. מתוך כותלי בתי-המדרש ובתי-הכנסת, בכל פינה בארץ ובעולם, היכן שגרים יהודים, אחינו, בני עמנו, נמשיך להתקיים, לא יוכלו לנו כל שונאי ישראל למיניהם ואנו נתגבר עד לבוא הגאולה האמיתית והשלמה, שהיא גאולת הרוח בתוך חיי החומר בארצנו המובטחת. מעניין, יושבים שני שרים ומשוחחים ביניהם – ככה, שיחת בית-קפה. אולי אתם רוצים כוס קפה? החיה הנאצית – שהיתה לבושה במדי תרבות ומדע, באלגנטיות ובאמנות – הוכיחה כי יכולה שתהיה שנאה לעם עולם, והיא איננה חייבת להיות לבושה במדים פרימיטיביים של אוכלי אדם. הם הגדילו לעשות על-ידי שימוש בטכנולוגיות מודרניות ובסדר חברתי כדי להרוס עם ועולם. אנו חייבים ללמוד וללמד את הפרק החשוב הזה, כי בצד ההתפתחות החומרית, אם לא נשכיל להגביר את הכוח הרוחני שלנו כיהודים, מקבלי דת האמת – לא יעזרו לנו לא פרסי נובל, לא התפתחויות מדעיות ולא כוח פיזי ראוי, כפי שיש כיום לעמנו. כל הדברים הללו רצויים המה, אבל עצם הקיום שלנו תלוי בהכרה בגדלותו של העם, מבשר האמת הייחודית. עלינו לעשות הרבה יותר למעננו ולמען הדורות הבאים כדי ללמוד ולא לשכוח את אשר היה ואת הציפייה לעתיד יפה, שלם, אמיתי, אשר ספון במקורות התורה, התפילה והחסד. אנו חייבים לחזק את המצוות שהן בין אדם לחברו בצד המצוות המחייבות את האדם כלפי קונו. ראוי כי מדינת ישראל תוביל ותקדיש הרבה יותר למען נדע מי אנחנו, מה אנחנו ולאן אנו צועדים בעתיד. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה לחבר הכנסת הרב אברהם רביץ. אחרון הדוברים בנושא הזה, השר רפי איתן, בבקשה. השר רפי איתן: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אורחים ניצולי השואה, לרבות ניצולי "ליל הבדולח", השבוע לפני 70 שנה, בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר, פרעו פעילים נאצים ותומכיהם ביהודי גרמניה וגרמו לפגיעות ברכוש ובנפש באירוע המכונה "ליל הבדולח". באותו יום מת ארנסט פום-ראט, המזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפריס. יומיים לפני כן ירה בו הרשל גרינשפן, צעיר יהודי גרמני שנמלט לפריס. מטרתו של גרינשפן היתה לפגוע בשגריר הגרמני לאחר שנודע לו כי משפחתו הוגלתה לפולין עם עוד 17,000 יהודים אחרים מגרמניה, תוך תלאות ורדיפות. מותו של פום-ראט סיפק את האמתלה ונתן את האות לפוגרום שתוכנן ותוזמן היטב, מזמן, על-ידי גבלס. בליל ה-9 בנובמבר חגגו פעילי המפלגה הנאצית ותומכיהם את יום השנה הכפול לציון "הפוטש במרתף הבירה" מ-1923 ומהפכת נובמבר מ-1918, שזה למעשה ייסוד המפלגה הנאצית. תחת שרביטו של גבלס יצאו הפעילים, הלומי אלכוהול ושיכורי כוח, לעשות שפטים ביהודים וברכושם. ראשי המפלגה הנאצית ביקשו ליצור את הרושם כי היתה זאת התפרצות ספונטנית של אזרחים גרמנים, אך למעשה היה זה אירוע מתוכנן היטב, שנועד לפגוע בקהילה היהודית בגרמניה ולזרוע בה הרס, חורבן ופחד אימים. מאות יהודים נרצחו, אלפים נפצעו, עשרות אלפי בתי-עסק, חנויות ובתי-כולבו של יהודים הושחתו ונבזזו, חלונות ראווה נופצו, ואלפי בתי-כנסת – רובם פאר היצירה הארכיטקטונית של התקופה – נהרסו והועלו באש על תשמישי הקדושה וספרי התפילה והתורה שהיו בתוכם. לימים התברר כי הלילה הארור ההוא היה האקורד הפומבי והבולט הראשון, אך לגמרי לא האחרון, במסע שיטתי לחיסול קיומו של העם היהודי על תרבותו, רוחו והווייתו. בלילה ההוא קיבלה תוקף נבואתו הקודרת של המשורר היהודי-הגרמני היינריך היינה, מ-1817, כי "במקום שבו שורפים ספרים ישרפו גם אנשים". מאיר שוורץ, היושב פה עמנו ביציע, מהעיר נירנברג, היה בן 12 כשפרצו המתפרעים לביתו באותו לילה. מאיר ואחיו הבכור, יוסף בן ה-17, היו לבדם בבית. אביהם של השניים נרצח שנה קודם על-ידי הנאצים, ואמם החולה שכבה על ערש דווי בבית-חולים יהודי בנירנברג, אשר בהוראת הגרמנים לא היו בו תרופות שיכלו לרפא או להציל חיים. כשסיימו הגרמנים להפליא את מכותיהם ביוסף, פנו הפורעים לזרוע חורבן בבית. מוכים, זבי-דם ואחוזי אימה הצטנפו מאיר ואחיו באחת הפינות וראו כיצד מכלים המתפרעים את שנאתם בכל הנקרה בדרכם. מאיר שוורץ חזר לפני 25 שנים לנירנברג להשתתף בכנס בין-לאומי, הפעם כפרופסור ישראלי בעל שם עולמי, מפתח השיטה לגידול צמחים על מצע מנותק. בעת שהותו בנירנברג, הלך פרופסור שוורץ לבקר במקום שבו עמד עד "ליל הבדולח" בית-הכנסת "עדת ישראל", שהיה בית-הכנסת השני בגודלו בעיר ואכלס יותר מ-1,000 מתפללים. פרופסור שוורץ מצא במקום תחנת דלק, וכשביקש לברר עם בכירי העירייה מה היה שם קודם ומדוע לא מוצב שם שלט המציין את הדבר, קיבל את התשובה: "לא היה שם כלום". אני גאה לארח כאן היום את פרופסור מאיר שוורץ, שמגלם בסיפור חייו את סיפורו של העם היהודי; סיפורו של העם היהודי מפרעות "ליל הבדולח" ועד לתקומתו במולדתו. בגיל 13, חודש לפני פרוץ מלחמת העולם, הצליח מאיר לעלות לארץ עם קבוצת נערים כמוהו, כולם ניצולי "ליל הבדולח". לימים, כאיש "ההגנה", פעל באירופה להעלאת יהודים; ממקימי קיבוץ חפץ-חיים, אחד החוקרים החשובים בתחום הביולוגיה בארץ וממפריחי השממה בגידולים חקלאיים. סיפור חייו של פרופסור שוורץ, כמו של רבים מבני דורו, כמו של רבים מאתנו, נחצב מתוך רסיסי הזכוכיות המנופצות על מדרכות גרמניה ב"ליל הבדולח" ולהבות ההרס והחורבן של אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה, והוא עשה דרכו לעבר חירותו ותקומתו במדינת ישראל שבלבה עיר הבירה ירושלים, שבה אנחנו עומדים היום וזוכרים את מאורעות הימים ההם. אנחנו זוכרים את המעשה וגם את הלקח. ידעו מבקשי רעתנו באשר הם: אנחנו כאן כדי להישאר. לא נהיה שוב קורבנות ולא ניאלץ עוד לשלם את מחיר השנאה כלפינו. פנינו מועדות לשלום, אך בעת הצורך ידינו מושטות אלי חרב. אסיים בקטע מתוך שיר קינה שכתב אברהם שלונסקי על "ליל הבדולח", "שאלו, שרופים באש": "כי הרוח בת הנצח, הצרורה בגוויל הספר / אש הרשע לא פגעה בה, גם בבגוד בה האדם / היא דומה לעוף הפלא, העולה מתוך האפר: / נהדרת שבעתיים וקיימת לעולם". תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני השר. גם אני מבקשת לברך מכאן את ארגוני ניצולי השואה, את פרופסור מאיר שוורץ, ולהודות לכם על נוכחותכם כאן. חילופי גברי בוועדות הכנסת היו"ר קולט אביטל: הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת ): גברתי היושבת בראש הנכבדה, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדות: מטעם סיעת מרצ: בוועדת החוץ והביטחון – במקום חבר הכנסת יוסף ביילין, שפרש מהכנסת, יכהן חבר הכנסת רן כהן כחבר; במקום חבר הכנסת רן כהן, שכיהן כממלא-מקום, תכהן חברת הכנסת זהבה גלאון כממלאת-מקום. בוועדת החוקה, חוק ומשפט – במקום חברת הכנסת זהבה גלאון תכהן חברת הכנסת צביה גרינפילד ממכסת סיעת העבודה. בוועדת הפנים והגנת הסביבה – במקום חבר הכנסת יוסף ביילין, שפרש מהכנסת, יכהן חבר הכנסת אבשלום וילן. בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – במקום חבר הכנסת יוסף ביילין, שפרש מהכנסת, תכהן חברת הכנסת צביה גרינפילד. היו"ר קולט אביטל: תודה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר קולט אביטל: הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הכלכלה. לוח תיקונים להצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 117), התשס"ט–2008. הצעת החלטה בדבר תיקון טעות בחוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 13), התשס"ח–2008. החלטת ועדת הכנסת בדבר מועדי פגרת הבחירות ופעילות הכנסת בפגרה. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה. הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט–2008 [מס' כ/191; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' י"ג, עמ' 13813; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר קולט אביטל: נמשיך בחקיקה. הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 2), קריאה שנייה וקריאה שלישית. עד שיבוא יושב-ראש הוועדה, אני מבקשת לברך מכאן את האורחים שלנו מדאלית-אל-כרמל, עוספיא, דיר-אל-אסד, בענה, מג'ד-אל-כרום, באקה וג'ת, ובעיקר את השיח'ים הנכבדים שנמצאים כאן ביציע הכבוד, ברוכים הבאים לכנסת. בבקשה, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אישי השר, מלה על "ליל הבדולח": הפעם היחידה שראיתי את חותני עליו השלום, חבר הבית הזה, ד"ר יוסף בורג – ששלשום ציינו תשע שנים לפטירתו – בוכה בציבור, לא במסגרת משפחתית, היתה כשהייתי ילד בכיתה ט', ובאנו לכינוס של מאות ילדים ב"יד ושם". היום היה בדיוק יום "ליל הבדולח". הוא תיאר – הרי את חוויות השואה כל אחד עבר כפי שעבר, והורינו, כל אחד עבר כפי שעבר, ואנו אומה פליטת השואה. הוא תיאר את מה שעבר באותו היום, וגם הוא ראה את מה שגברתי ציינה, שבעצם כל מה שהיה לאחר מכן היה סוף מעשה במחשבה תחילה. לא אחת אנו חווים מאורעות ולא יודעים לקרוא את הכתובת שעל הקיר. אני חושב שמי שחווה, ידע איפה צריך לבכות. הוא גם ידע לומר שהחוכמה היתה לא לבכות לעיני המשנאים, ופה בבית מותר לבכות. גברתי היושבת-ראש, כוחנו בכך שאנו מסוגלים לעשות את מה שאנו עושים ביום-יום לעומת מה שמתרחש ומשקעי ההיסטוריה. אם כך, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט–2008. זאת הצעה שיזמו חבר הכנסת גדעון סער וחברת הכנסת עמירה דותן, והליווי שקיבלנו מהם, באופן מקצועי מאוד – כדרכו של חבר הכנסת סער – הצליח להביא את החוק הזה, ואולי בכלל את מוסד הבוררות, למקום שלא היה קודם לכן. הבוררות היא מוסד חשוב, אך חוששים הרי מלהידיין בפני בורר מסיבות שונות. ההצעה הזאת בראשיתה רצתה לעגן בחוק את הליך הבוררות בפני בורר נוסף לאחר הבוררים הראשונים – כך, זכור לכם, הביאו המציעים את הדברים לקריאה ראשונה. כך, מוצע לאפשר לצדדים להסכם בוררות אשר הסכימו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, להסכים כי ניתן יהיה לפנות אל בית-המשפט בבקשת רשות ערעור על פסק הבוררות רק אם נפלה טעות יסודית ביישום הדין, שעלולה לגרום לעיוות דין. כך יתאפשר תיקון טעויות מהותיות, והדבר יקטין את הרתיעה מפני הפנייה להליך הבוררות. כדי לאפשר ביקורת אפקטיבית על פסק הבוררות, מוצע כי בהליך בוררות שבו הוסכם על אפשרות של ערעור ברשות לבית-המשפט, יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול או בדרך אחרת שעליה הסכימו הצדדים, והבורר ינמק את הפסק. כדי למנוע כפל הליכי ביקורת על פסק הבוררות בבית-המשפט נקבע בהצעת החוק, כי אם הוגש ערעור לבית-המשפט לא יוכלו הצדדים להגיש גם בקשה לביטול פסק הבוררות, ויהיה עליהם להעלות את הטענות בעניין זה במסגרת הליך הערעור. נוסף על כך, כפי שציינתי, מוצע בהצעת החוק לעגן בחוק הבוררות הליך ערעור בפני בורר שיאפשר ביקורת רחבה יותר על פסק הבוררות כחלק ממנגנון הבוררות עצמו. אומנם גם כיום חוק הבוררות אינו מונע מצדדים להסכים על ערעור בפני בורר, והליך כזה אף מוסדר במוסדות שונים המקיימים הליכי בוררות. עם זאת, נטען בדיוני הוועדה כי עיגון והסדרה של ההליך בחקיקה עשויים להגביר את המודעות לכך ולעודד את השימוש בהליך הבוררות. גם במקרה זה שבו הצדדים הסכימו על אפשרות ערעור בפני בורר, כדי לאפשר ביקורת אפקטיבית מוצע כי בהליך הראשון הבורר יהיה מחויב לנמק את פסק הבוררות. אשר לניהול פרוטוקול, מוצע כי ברירת המחדל תהיה ניהול פרוטוקול, אך הצדדים יוכלו לקבוע אחרת. הצעת החוק כוללת סדרי דין נוספים המפורטים בתוספת השנייה. כדי למנוע כפל הליכי ביקורת על פסק הבוררות והתארכות יתר של ההליכים, מוצע כי אם הצדדים החליטו על מנגנון של ערעור בפני בורר נוסף, הם לא יוכלו להסכים גם על ערעור לבית-המשפט. מוצע כי במקרה כזה יוכלו הצדדים להגיש לבית-המשפט בקשה לביטול פסק הבוררות רק בעילות מצומצמות, קרי, אם תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור או אם קיימת עילה שעל-פיה בית-המשפט יכול לבטל פסק-דין סופי שאין עליו עוד ערעור, כגון מקרים של שוחד ומרמה. כל טענה אחרת לא תתקבל. תפיסתה של חברתי חברת הכנסת דותן, במהלך דיוני הוועדה, אם קראתי אותה נכון, היתה שחייבים להחזיר שיח אחר לציבור, והוא השיח של ההידברות. הדברים קשורים גם למוסד שצריך יהיה לדון בו, כנראה בכנסת הבאה, והוא מוסד הגישור, ששוב, חברתי חברת הכנסת דותן הקדישה לו כמה דיונים מדיוני הבקרה של הוועדה. חשוב לציין כי כיום, מדינת ישראל – שהיא בעל הדין הגדול ביותר – נמנעת מלהפנות סכסוכים להכרעה בבוררות, בין היתר בשל העדר אפשרות ערעור על פסק הבורר אף במקרה שנפלה טעות יסודית ביישום הדין. הוועדה עצרה את דיוניה וביקשה חוות דעת ואמירה מפורשת של היועץ המשפטי בסוגיה הזאת. היועץ המשפטי לממשלה הביע את עמדתו בפני הוועדה, והחידוש הוא אדיר, כי הוספת האפשרות לערער בפני בית-משפט תשפיע על נכונות המדינה להפנות סכסוכים לבוררות במקרים המתאימים; את מכתבו של היועץ המשפטי יוכלו החברים לקרוא באתר הוועדה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם לתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. היא תביא לעוד תיקון בחיי המשפט במדינת ישראל. תודה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני, יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת בן-ששון. כאמור, אין הסתייגויות להצעת החוק, לכן אני מעמיד אותה להצבעה בקריאה שנייה. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני, ברכות. גם כשאדוני היה רק בישיבה האחרונה, רשום שהיה סגן יושב-ראש הכנסת, וזה חשוב. היו"ר מוחמד ברכה: תודה. יש לך זכויות רבות גם בעניין הזה, ואני זוכר את זה מהקדנציה הקודמת. לזכותך הדברים ייאמרו גם הפעם. רבותי, אנו מצביעים על הצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 2) התשס"ט–2008, בקריאה שנייה. נא להצביע, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–7 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. היו"ר מוחמד ברכה: ברוב של 15 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר מוחמד ברכה: חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס”ט–2008, התקבל בקריאה שלישית ברוב של 15, ללא מתנגדים וללא נמנעים. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער לברך בשם היוזמים. בבקשה, אדוני. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, שתי מלים על החוק, ואחר כך תודות. המהלך הזה הוא מהלך משמעותי מאוד, בהיותו אחד האמצעים להפחתת עומס ההתדיינויות ולהפחתת העומס על מערכת המשפט, והוא ייבחן לאורך זמן. אני מאמין שבסופו של דבר שני המסלולים שיצרנו בחוק, לערעור על פסק בורר, או להשגה על בקשת רשות ערעור וערעור בין בוררים, הם משמעותיים מאוד. החוק הזה מצטרף לדברים אחרים שעשיתי בכנסת הזאת, ולכן אני מנצל את ההזדמנות להודות קודם כול לשר המשפטים, שבשלושת המהלכים המשמעותיים שעשיתי בתחום המשפטי – הגנה מן הצדק, שינוי דרך הבחירה לבית-המשפט העליון ושינוי חוק הבוררות – הוא סייע ותמך. אני רוצה להודות לך, השר פרידמן, על הסיוע הזה. אני רוצה להודות קודם כול לשותפתי ליוזמה ולקידום הצעת החוק, חברת הכנסת עמירה דותן, ולומר שנהניתי לשתף אתה פעולה גם בקידום החוק הזה וגם בכלל בכנסת הזאת. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מנחם בן-ששון – אני חייב לומר שהוא דחף לקידום החוק הזה לא פחות ממני ומעמירה, ובדרך כלל קשה לדחוף לא פחות ממני, אבל אני חייב להגיד שהוא היה פטריוט של הצעת החוק הזאת לא פחות ממני. אני מודה לך על כל העזרה ועל המחויבות. אני רוצה להודות לד"ר פרץ סגל ממשרד המשפטים, שליווה את הצעת החוק, לשני עורכי-הדין מלשכת עורכי-הדין שבאו אלינו עם הרעיון – האמת היא שהם באו גם בכנסת הקודמת, אבל בכנסת הקודמת הם לא התקדמו – עורך-הדין רונן סטי ועורך-הדין ישראל שמעוני. הגישה המקצועית שלהם, שהיתה ביסוד ההצעה הזאת, היתה לנו לעזר רב. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית תמי סלע, שליוותה את הכנת החוק, וגם למנהל בתי-המשפט, השופט משה גל. בסופו של דבר גם התפיסה שלו, שהוא ביטא בשיחה אתי, שבסופו של דבר המהלך הזה יקל את העומס בבתי-המשפט – ואפשר אולי לשאול למה, כי בסופו של דבר אתה מקנה זכות ערעור, אבל כאשר אתה מצמצם את החשש של אדם שהולך לבוררות, שהוא לא יוכל לתקן טעות, אתה דוחף יותר אנשים למסלול הזה. כך שבהחלט היתה גם למנהל בתי-המשפט השפעה על כך שסיימנו את החקיקה, וסיימנו אותה בדרך הזאת. תודה גם לכל חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק. היו"ר מוחמד ברכה: תודה לחבר הכנסת גדעון סער. אני רוצה לברך אורחים שיושבים ביציע, תלמידי חטיבת הביניים "עלומים". ברוכים הבאים. לפני הדיונים בהצעות החוק על פירוק האיחוד אגיד כמה דברי ברכה, אחרי שכל הנאספים יבואו. גם עכשיו אברך את אלה שהגיעו, את השיח'ים הנכבדים ואת כל אלה שהגיעו. ברוכים הבאים. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14), התשס”ט–2008 [מס' מ/335; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ב', עמ' 11326, חוב' ו', עמ' 12025; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14), התשס”ט–2008. אנחנו דנים בהצעת החוק הזאת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, פרופסור בן-ששון, בבקשה. כאמור, אין להצעת החוק הסתייגויות. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, מנהג נהגו במקומותינו, שכאשר משמר עולה ומשמר יוצא, אומרים ברכה. אדוני אפילו נושא בשם משפחתו את הברכה, כי המוברכה היא ברכה. אדוני מבורך בשמו. אני רוצה לברך את אדוני גם על נועם שיחו, כשהוא מדבר בנועם, ועל צחות לשונו. ה"פוסחה" שבלשונו – אבל של השפה העברית – היא דבר שרבים מאתנו, הדוברים עברית, נהנים לשמוע. לשמוע גם תכנים בדרך ההבעה. הלוואי שהיינו מסוגלים לדבר את השפה הערבית באותה צחות שאדוני מדבר את השפה העברית. אני גם מאחל לו הצלחה בדרכו הציבורית. היו"ר מוחמד ברכה: אתה יכול לדבר, אבל בשביל אחרים זה עוד לא מאוחר. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): הלוואי שהייתי יכול לדבר ערבית כמו שאדוני מדבר עברית. אבל אני מאחל לו הצלחה בתפקיד. היו"ר מוחמד ברכה: אני מודה לך מאוד, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): זאת הזדמנות נעימה להציג לפניכם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14), התשס"ט–2008, שמונחת לפניכם. היא נדונה בקריאה ראשונה כחלק מהצעת חוק ההסדרים, ואתם זוכרים עד כמה אנחנו, חברי הכנסת, מתעקשים שחוק ההסדרים יפוצל ויידון בוועדה. תמיד זה לברכה, גם במקרה שלפנינו. לאחר פיצול ההצעה מחוק ההסדרים היא הועברה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת החוק נועדה לתקן את חוק שירות המדינה (מינויים), כך שהסמכות לפטר עובד המדינה מחמת אי-התאמה, ולא מחמת עבירת משמעת, תופקד בידי נציב שירות המדינה. אציין כי הסמכות כיום לפיטורי עובד המדינה מטעמי אי-התאמה מסורה לשר הממונה. נוסף על כך, הצעת החוק קובעת כי הנציב, באישור ועדת השירות, יהיה רשאי להאציל את סמכותו האמורה לעובד המדינה בהודעה שתפורסם ברשומות. עובד המדינה שרואה עצמו נפגע מההחלטה להפסיק את עבודתו יהיה רשאי לערער על ההחלטה לפני נציב השירות. הצעת החוק גם נועדה להבהיר כי אין בהוראת סעיף 68 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, הקובע כי עובד המדינה לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על-פי פסק-דין של בית-הדין למשמעת, כדי למנוע פיטוריו של עובד המדינה מקום שעילת הפיטורים היא אי-התאמתו לתפקידו – בידול ברור בין לבין. להצעת החוק לא נרשמו הסתייגויות. לפיכך אבקש מחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח שאושר בוועדה. תודה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת בן-ששון. רבותי חברי הכנסת, כאמור, אין הסתייגויות להצעת החוק. נעבור להצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 1–2 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה ברוב של עשרה, ללא מתנגדים וללא נמנעים. נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14), התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר מוחמד ברכה: חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 14), התשס”ט–2008, התקבל בקריאה שלישית, בקולותיהם של 12 חברי הכנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים. הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008 [מס' מ/404; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' מ', עמ' 19700; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008. יושב-ראש ועדת החוקה – בבקשה, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקש להודות לצוות הוועדה, בהנהלתה של דורית ואג. אני מבקש להודות לעורך-הדין עשת, שהיטיב הרבה עם החוק. אני לא יודע אם זה לגיטימי, אבל אני מבקש להודות גם ליועצת המשפטית של הכנסת, שהיתה אתנו בעצה אחת, ובניסיון ובתבונה רבה, כמו שאמרתי כבר קודם, עזרה לממשלה לתקן את עצמה בחוק שהיה עלול להביא אותנו לקלקול – אולי לפעמים – שאין בו תיקון. ואני שב לחוק, ברשותו של אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. זוהי הצעת חוק ממשלתית. כחלק מניסיונה של מדינת ישראל להילחם בתופעת הסחר בבני-אדם נחקק, בשנת 2003, החוק למניעת סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ג–2003. בחוק זה נכללה שורה של תיקוני חקיקה שנועדו להחמיר את הענישה על עבירות של סחר בבני-אדם ולתת בידי רשויות האכיפה כלים להילחם בתופעה. בין השאר היו בחוק האמור כמה תיקונים לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, ונקבע כי יוענק סיוע משפטי חינם לקורבנות של עבירת סחר בבני-אדם לשם עיסוק בזנות. ביום ז' בחשוון התשס"ז נכנס לתוקפו חוק איסור סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2006, שהמשיך את המגמה של החוק למניעת סחר בבני-אדם. בחוק הזה היו כמה חידושים מרעננים לעומת כל החקיקה בעולם על סחר בבני-אדם, ובהם הגדרת "עבדות" בעולם מודרני. אני אז שמחתי שכנסת ישראל מובילה מהלך שיש בו כדי להתוות דרך למדינות הנאורות. בחוק נכלל תיקון לחוק העונשין, ונקבעו עבירות חדשות – החזקה בתנאי עבדות וסחר בבני-אדם למטרות שאינן עיסוק בזנות. לפי חקיקה חדשה זו נקבעו, נוסף על סחר בבני-אדם למטרת עיסוק בזנות, גם סחר בבני-אדם לשם נטילת איבר מאיברי הגוף, לשם הולדת ילד ונטילתו, הבאה לידי עבדות, הבאה לידי עבודות כפייה, הבאה לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה וביצוע עבירת מין – כל אלה הם מנזקיו של הכפר הגלובלי. כדאי לעמוד בפני זה. במקביל תוקן חוק הסיוע המשפטי, ונקבעה בו הוראת שעה, שלפיה יינתן סיוע משפטי חינם גם לקורבנות העבירות החזקה בתנאי עבדות וסחר בבני-אדם למטרות שפורטו, ולא רק למטרת זנות. תוקפה של הוראת השעה נקבע עד ליום ט"ו באלול התשס"ח (15 בספטמבר 2008), בין השאר כדי לאפשר למדינה לבדוק את היקף העלויות של הרחבת הסיוע המשפטי כאמור. לאחר תום הבחינה כאמור, ולקראת תום תוקפה של הוראת השעה, החליטה הממשלה להפוך את הוראת השעה להוראה של קבע. אני אומר את הדברים, כי לעתים אנחנו אומרים – הממשלה יודעת רק לקחת ולא לתת. ובכן, זוהי יוזמה ממשלתית, וראויה הממשלה לשבח על כך. היא החליטה להעניק סיוע משפטי חינם לכל נפגעי עבירות החזקה בתנאי עבדות וסחר בבני-אדם. בכך היא מבטאת את מחויבותה העמוקה של מדינת ישראל להגן על נפגעי העבדות והסחר בבני-אדם לכל מטרה. מהלך זה עולה בקנה אחד עם אמנות בין-לאומיות העוסקות במאבק נגד הסחר בבני-אדם, ובהן פרוטוקול האו"ם למניעה, מיגור והענשה על סחר בבני-אדם, שנחתם בחודש נובמבר 2001 ונמצא כעת בשלבים אחרונים של אשרור, ופרוטוקול שמאשרר אמנת או"ם אחרת, נגד פשע מאורגן. זוהי הצעה שעולה בקנה אחד, לפי הבנתי, גם עם הצעת החוק שיזמה חברת הכנסת גלאון, שהשתבחתי בה קודם והראיתי אותה כהצעת חוק של המדינות המתוקנות בעולם. להצעת החוק הזאת יש הסתייגות של חברת הכנסת זהבה גלאון. ההסתייגות היא מה שנהוג במקומותינו להגדיר – הסתייגות דיבור, משום שראויה חברת הכנסת גלאון שקולה יישמע בסוגיה זו. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מוחמד ברכה: תודה לחבר הכנסת בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה. כאמור, יש הסתייגות אחת להצעת החוק, הסתייגותה של חברת הכנסת גלאון. את רוצה לנמק? זהבה גלאון (מרצ): לא, אדוני. אני מוותרת. היו"ר מוחמד ברכה: אז עם הסרת ההסתייגות הזאת – לא נותרו בעצם הסתייגויות. על כן אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס”ח–2008, בקריאה שנייה. בבקשה. נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 1–2 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר מוחמד ברכה: ובכן, בעד – 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית. הצעת חוק חסינות מדינות זרות, התשס”ט–2008 [מס' מ/357; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ט"ז, עמ' 14314; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מוחמד ברכה: אנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק חסינות מדינות זרות, התשס”ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה, יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת מנחם בן-ששון. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שוב, תודה לצוות הוועדה ולצוות המשפטי. תודה למדינה כבר אמרתי. חברת הכנסת גלאון, כיוון שאת לא עלית להביע את דברייך, בכל זאת הייתי רוצה לחזור ולחזק את הזכרת חלקך גם במעקב אחר חוק הסחר בבני-אדם. לא אחת הדיווח הזה שאת נותנת מאפשר לנו להיות עוד יותר זהירים בכל הנושא הזה של עבדות בעידן המודרני. הצעת החוק הממשלתית שמובאת להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית נועדה להציב את ישראל עם המתוקנות במדינות העולם, שיחסיהן עם נציגי מדינות זרות ונכסיהן, השוהים בשטחן, מוסדרים בחקיקה. החקיקה מסיימת למעשה שנים של אימוץ דינים מחו"ל על-ידי בתי-המשפט בישראל, בהעדר הסדרה מפורשת בחוק ומכיוון שהמשפט הבין-לאומי קובע רק עקרונות כלליים בנושא. החוק הישראלי איננו רק שאילה ומתן תוקף להוראות דומות הקיימות בחוקי מדינות אחרות. על המדוכה בהכנת הצעה זו ישבו מיטב המוחות באקדמיה הישראלית, עם נציגים בכירים של משרד החוץ ומשרד המשפטים, העוסקים בתחום הזה, כדי ליצור הצעה מאוזנת. הצעת החוק מבוססת על המלצות הוועדה, שפורסמו בשנת 2005, ומטרת ההצעה – להעניק למדינות זרות חסינות דיונית-אזרחית מפני סמכות השיפוט של בתי-המשפט בישראל ולהעניק לנכסיהן חסינות מפני ביצוע הליכי הוצאה לפועל בישראל. חסינות ריבון זר היא מוסכמה מקובלת במשפט הבין-לאומי זה שנים רבות, ונשענת בעיקרה על המשפט המנהגי. היא מבוססת על השוויון הריבוני בין מדינות. בחוק זה יועלה על הכתב בפעם הראשונה כלל החסינות. עם זאת, חלק הארי בהצעת החוק הוא דווקא החריגים לחסינות, המאפשרים ניהול הליך משפטי בישראל נגד מדינה זרה בעניינים אזרחיים-מסחריים. העיקרון מאחורי החריגים לחסינות הוא שמדינות רבות עוסקות בפעילות מסחרית בתחומי המשפט הפרטי, והחסינות מקנה להן יתרון לא הוגן. כאן הן צריכות להיות כאיש, כאדם או כגוף כלכלי. במובן הזה הצעת החוק מכוונת להעניק בפעם הראשונה בחקיקה סעד לאזרח מן השורה שנתון במערכה מול ריבון זר השוהה בישראל, ושומרת על זכויותיו בכל תחומי המשפט הפרטי, ובהם עסקאות מסחריות, קניין רוחני, תביעות נזיקין נגד אונייה או מטען, וגם בתחום דיני העבודה. בתחום זה היא מגינה גם על זכויות עובדים שמתגוררים בישראל והם לאו דווקא אזרחי המדינה, והדברים קשורים לחוק שדיברנו עליו קודם, גם אם קשר רחוק. מדיניות זרות שאנשים בישראל נפגעו מפעילותן האזרחית והמסחרית לא תוכלנה להסתתר מאחורי הטענה כי הפעילות היתה במסגרת הפעלת סמכות ריבונית מדינית, ולכן היא חסינה, מאחר שבהגדרה "עסקה מסחרית" נכללות כלל הפעולות מתחום המשפט הפרטי שהן בעלות אופי מסחרי, גם אם היתה בהן הפעלה של סמכות ריבונית, כל עוד הפעלת הסמכות הריבונית איננה מהותית. מאחר שהצעת החוק היא מתחום המשפט הבין-לאומי, חלים עליה הכללים הנהוגים בחקיקה לגבי ריבון זר. לפיכך, אף שתהיה לבית-המשפט הישראלי שדן בנושאים כאמור סמכות לתת כל צו נגד מדינה זרה, ככלל אין אפשרות לבצע הוצאה לפועל של צווים אלה נגד נכס של מדינה זרה, וגם אין אפשרות להטיל עליה קנס או מאסר על אי-קיום הצווים, אלא אם כן מדובר בנכס מסחרי, או בנכס מקרקעין שהגיע בירושה, במתנה, או בזכייה ברכוש בלא בעלים, היינו נכסים דיפלומטיים קונסולריים וצבאיים הם מחוץ לתחום. המנהג בתחום המשפט הבין-אומי הוא שמדינות נוהגות לכבד צווים כאמור בלי להידרש לחובת ההוצאה לפועל. נימוס ועיקרון של הדדיות מחייבים, אם כן, להמשיך במנהג הקיים. מאותה סיבה הושמט מנוסחה הסופי של הצעת החוק הסעיף שקובע את הדבר המובן מאליו, שבית-משפט ישראלי מוסמך לתת כל צו, בין עשה ובין לא תעשה, לביצוע בעין, הצהרתי, וכל צעד אחר נגד מדינה זרה, כשהוא דן בתביעה בעניינים אזרחיים. ההשמטה לא נעשתה מתוך כוונה – אני מדגיש: היא לא נעשתה מתוך כוונה להטיל ספק כלשהו בסמכותו של בית-משפט ליתן כל סעד שהוא מוסמך לתת, אלא מטעמים של נימוס שנוהגים בחקיקה כזאת, ואין ללמוד מכך כל מסקנה מהותית על הסמכויות המובנות מאליהן של בתי-המשפט, ואני מדגיש את הדבר ב"דברי הכנסת", כך שיהיה ודאי גם לעיניהם של שופטי ישראל ושל משפטנים ממדינות זרות. חריג חשוב הוא חריג כוחות הצבא הזרים השוהים בישראל. על כוחות אלה, שמעמדם מוסדר בדרך כלל בהסכם מיוחד, יחולו הוראות ההסכם, ולא הוראות החוק. אדוני היושב-ראש, זה חוק נדיר, ולכן אני מוכרח לפרט. בדברים אחרים, שהם יומיומיים, אני נוקט לשון קלה יותר. הגדרת מדינה זרה לפי הצעת החוק היא רחבה, וכוללת, כמקובל, גם יחידה מדינית במדינה פדרלית ובנק מרכזי של מדינה זרה, שעל אף אישיותו המשפטית הנפרדת מממשל המדינה הזרה הוא רשות שלטונית שלה. בהצעת חוק ניתנת סמכות לשר החוץ, באישור הממשלה, להחיל בצו את החסינות גם על ישויות מדיניות שאינן מדינות על-פי מעמדן המשפטי הבין-לאומי – אוזנו של אדוני שמעה טוב. סמכות זו מצריכה איזון עדין של שיקולי מדיניות חוץ, ואולי גם של מדיניות ביטחון. עם זאת, משמעויותיה השלטוניות הן רחבות, ולפיכך הוסיפה הוועדה לנוסח את החובה להביא צו כאמור לאישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. גם בעניין זה, כדרכה בחוקים אחרים, ראתה הוועדה את סמכויותיה החיוניות של הכנסת בפיקוח על הממשלה. לשמחתנו הממשלה איננה מסתייגת מהוספה זו, כמו גם משאר סעיפי ההצעה. אדוני, זאת הצעה מורכבת, חשובה מאוד, ואני מבקש מחברי הכנסת, חברי, להצביע בעדה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה לחבר הכנסת בן-ששון. רבותי חברי הכנסת, בהעדר הסתייגויות אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חסינות מדינות זרות, התשס”ט–2008, בקריאה שנייה. ההצבעה החלה. נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–24 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–24 נתקבלו. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה ברוב של 17 חברי הכנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית. נא להצביע, רבותי. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק חסינות מדינות זרות, התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר מוחמד ברכה: ברוב של 15 חברי הכנסת, ללא מתנגדים ולא נמנעים, הצעת חוק חסינות מדינות זרות, התשס”ט–2008, אושרה בקריאה שלישית. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה – בבקשה, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כיוון שאחרי הצעת החוק הבאה לא אני אעלה להודות, אני מבקש בדברי התודה האלה להגיד עוד כמה מלים של תודה. ראשית, לעניין החוק שאישרנו עכשיו – לעורכת-הדין נירה לאמעי, שתבונתה, ניסיונה וידיעותיה ליוו אותנו; לעורך-הדין בני רובין מהמחלקה הבין-לאומית במשרד המשפטים; לעורך-הדין אהוד קינן, היועץ המשפטי של משרד החוץ; לפרופסור משה הירש, לפרופסור סטיבן גולדשטיין, לד"ר מרגלית כהן, פרופסור סיליה וסרשטיין – כולם מהאוניברסיטה העברית, והיא היתה גם יושבת-ראש הוועדה שציינתי קודם. כיוון שהמושב, כמו שאתם יודעים, קרב לסופו, אני מבקש להודות, נוסף על דורית ואג, שכולכם מכירים אותה, כי אין מי שלא זכה לשוחח אתה, לתאם אתה ולראות כיצד היא נאמנה לעבודתה-עבודתנו – אני מבקש להודות לחבורה היומיומית, שהיא האור שנראה כאילו הוא הצל – הן פועלות בצורה כל כך אינטנסיבית בוועדה: אני מבקש להודות לתמי ברנע, אשר על החוקה; לנטלי שלף אשר על הכנת הישיבות; לחופית אלפי אשר על אתר האינטרנט; למבשרת נבו-לנדאו אשר על סדר-היום ואשר על היום כולו; לרעות כהן אשר על התקשורת המיידית, ולגור מוטולה, שמביא את דברי הוועדה לכלל ישראל. ב-30 חודשי העבודה שלה חוקקה ועדת החוקה, חוק ומשפט 45 הצעות חוק ממשלתיות; הצעת חוק אחת מטעם הוועדה; 45 הצעות חוק פרטיות – חבר הכנסת גפני נכנס עכשיו, שלא ילעיז; 94 צווים ותקנות שאושרו; 47 דיוני פיקוח של הוועדה ומעקב אחרי יישום חוקים, פי-שלושה מכל מה שהיה נהוג עד היום. הוועדה הנהיגה, במידה רבה בראשותה של חברת הכנסת דותן, פיקוח על עבודת הממשלה. אני מקווה שנדע להמשיך באותו סגנון – בסגנון הפיקוח. מעירים לי שלא אמרתי מלה על החוקה. ובכן, השלמנו את רוב הסעיפים במגילת הזכויות של החוקה לטיוטה שמוסכמת על רוב חברי הוועדה. השלמנו כמעט את כל פרק החקיקה. בקנאה גדולה אני מסתכל על ראש ועדת החוקה בכנסת הבאה, שכנראה ישלים את מלאכת הכנת הטיוטה לקריאה ראשונה. הלוואי שאלה יהיו האנשים שכאן. הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15), התשס”ט–2008 [מס' כ/263; "דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 20142; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15), התשס”ט–2008. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק המפלגות היא יוזמתו של חבר הכנסת אופיר פינס. זוהי הצעה בעניין סקרים, ומשלימה הצעת חוק אחרת, שעשינו יחד, בעניין הפריימריס – כולנו נכנסים היום למשטר חדש בחוק הפריימריס. ההצעה מוגשת ללא הסתייגויות. זוהי הצעה שכוונתה לאסור פרסום סקרים ביום השלישי שלפני יום הבחירות, ותכליתה היא לנסות, לפחות, להיות יותר מבוגרים בהגעה ליום הבחירות. חבר הכנסת פינס ידע להסביר את הדברים בדיון בקריאה ראשונה. הדברים נאמרו, אני זוכר, הם טריים מאוד באוזנינו, טריות באוזנינו גם החוויות של מה שעברנו במשאות שווא ומדוחים. כפי שאמרו פעם פוליטיקאים ותיקים בבית הזה: מדבר שקר תרחק. ובכן, רחקנו ארבעה ימים. לאחר מפלות שנחלו הסוקרים בשנים האחרונות היו מי שאמרו: ראוי שלא נסקור פריימריס של מפלגות, משום שהתעתוע שבנתוני התשתית הוא כזה שגם התוצאה הראשונית, ובוודאי הסופית, עלולה להביא להטיה לא נכונה. כך או כך, נקטנו זהירות, השווינו למה שקיים בחוק המפלגות, שינינו מעט את הקנס המוטל – כיוון שהוא מוטל על חברות, על מפרסמים, הוא גבוה יותר. בהזדמנות זו תיקנו תיקון קטן גם בחוק הפריימריס, שנועד להבהיר את כוונתנו בחוק הראשון. שלושת הדברים הללו מוצגים לפניכם היום. אין כאן הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת שיצביעו בעד הצעת החוק הזאת, המבשרת את כניסתנו למשטר של פריימריס. אני מבקש להזכיר לכל חברי הכנסת – משטר הפריימריס הוא משטר חמור ושקוף; הוא מעמיד אותנו כולנו לפני אזרחי ישראל – ולא במערומינו: במלוא עבודתנו היומיומית, הציבורית. כל מה שאנחנו מקבלים וכל מה שאנחנו מוציאים יהיה לנגד עיניכם. תוכלו לראות את הדברים באינטרנט. אנחנו, חברים, מחויבים לפני האזרחים לדווח. זה החוק החדש, ועכשיו הוספנו לו את מגבלת הסקרים, כדי שגם האזרח יוכל להחליט החלטה מושכלת ונבונה. אדוני היושב-ראש, תודה על הסבלנות. חברי חברי הכנסת, תודה על עבודה משותפת מרתקת. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אני מבקש לתקן את עצמי; יש ארבעה יוזמים להצעה: שלושת היוזמים שלא הזכרתי הם חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, חבר הכנסת צחי הנגבי וחבר הכנסת גדעון סער. אלה הם יוזמי ההצעה. אני מבקש לתקן את עצמי, פשוט משום שחבר הכנסת פינס היה יכול להתפנות בימים הסוערים האלה וגם ללוות את הצעת החוק, ואילו החברים האחרים היו במשימות אחרות בכנסת. סליחה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה לחבר הכנסת בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. בהעדר הסתייגויות להצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15), התשס”ט–2008, נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה שנייה. חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 1–3 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. היו"ר מוחמד ברכה: ברוב של 22 חברי הכנסת, ללא מתנגדים, הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה. אני מוסיף את השר מג'אדלה כתומך בהצעת החוק בקריאה שנייה. יש לך הזדמנות להצביע בעד החוק בקריאה שלישית. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע, חברי הכנסת. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 30 נגד – אין נמנעים – אין חוק המפלגות (תיקון מס' 15), התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר מוחמד ברכה: ברוב של 30 חברי הכנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים, אושרה הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15), התשס”ט–2008, בקריאה שלישית. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר מוחמד ברכה: הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיע כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה), התשס”ט–2008; לרבות הסתייגויות. לוח תיקונים להסתייגויות להצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה), התשס”ט–2008. תודה. הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15), התשס”ט–2008 (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מוחמד ברכה: אתה רוצה להודות? חבר הכנסת פינס יודה על הצעת החוק הקודמת, לפני שאזמין אותו להציג את הצעת החוק הבאה, כיושב-ראש ועדת הפנים. בבקשה, אדוני. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): קודם כול אני רוצה להודות למנחם בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה, שזאת הזדמנות להודות לו על פעילותו כיושב-ראש מוצלח וראוי של ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני רוצה להודות גם לצוות הוועדה ולהודיע לכל מי שרץ בפריימריס שהחוק הזה, שהתקבל, חל על כל הפריימריס הקרובים בכל המפלגות. לעניין הצעת החוק על איחוד הרשויות, אי-אפשר שלא להציג אותה. מי שרוצה הצבעה מייד – זה נחמד, אבל אין דבר כזה בתקנון. היו"ר מוחמד ברכה: אדוני, אני אזמין אותך, אבל תן לי קצת זמן. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא), התשס”ט–2008; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס”ט–2008; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה), התשס”ט–2008 [מס' כ/151; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' מ' , עמ' 19628; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מוחמד ברכה: רבותי, אנחנו עוברים עכשיו לדיון בקריאה שנייה ובקריאה שלישית של שלוש הצעות חוק ברצף. קריאה: לא צריך דיון. היו"ר מוחמד ברכה: יש הסתייגויות, אדוני. הצגת הנושא וההסתייגויות – זה נקרא דיון. רצף של שלוש הצעות חוק לביטול איחודי רשויות. אני רוצה, בהזדמנות זאת, לברך את האורחים משבעת הכפרים שנוגעים בדבר: עוספיא, דאלית-אל-כרמל, באקה וג'ת, מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה. אני מברך אתכם. עשיתם מאבק ציבורי ראוי לשמו. אני מקווה – אף שאני לא אמור לקוות, כיושב-ראש הישיבה – אני מאוד מקווה שתבואו על שכרכם בהחלטת הכנסת בעת הדיון בנושא הזה. אגב, שלוש הצעות החוק הן הצעות חוק תקציביות, ולכן נדרשים 50 חברי הכנסת שיתמכו בכל אחת מהן. אני רוצה להזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, להציג את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא), התשס”ט–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בבקשה, אדוני. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אני רוצה להציע לך, אדוני היושב-ראש, לקיים דיון משולב על שלוש הצעות החוק כדי לחסוך בזמן. ההצבעה נפרדת בכל מקרה, אבל – דיון משולב. חבל שאני אעלה שלוש פעמים. היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו מציעים כך – כך יהיה הסדר: חבר הכנסת אופיר פינס, יושב-ראש ועדת הפנים, יציג את שלוש הצעות החוק. אחר כך תנומקנה ההסתייגויות לכל הצעת חוק לחוד, אם המסתייגים ירצו, כמובן, ואחר כך נצביע על כל חוק לחוד. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר הפנים. לגבי ההסתייגויות, כל ההסתייגויות שיש – אגב, הן מעטות מאוד – יש שתי הסתייגויות בסך הכול, והן לדיבור. יכול להיות גם שהמסתייגים יסירו אותן לאחר מכן. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להציג, ברשותכם, את שלוש הצעות החוק, שבסך הכול המבנה שלהן הוא כמעט זהה, כדי שנוכל לחסוך בזמן, ומצד שני הכנסת תקבל תמונה ברורה על מה היא מצביעה. אני מציע את הצעות חוק הרשויות המקומיות – ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא, ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת וביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה. מקורן של כל הצעות החוק האלה בשורה ארוכה של הצעות חוק פרטיות שיזמה קבוצה גדולה של חברי הכנסת מסיעות רבות בבית. הצעות חוק אלה אוחדו לשלוש הצעות החוק המונחות לפניכם. אני רוצה לומר כך: איחוד הרשויות האלה נעשה בזמן ממשלת נתניהו, נדמה לי – אני לא בטוח, ביוזמת שר הפנים פורז. ראובן ריבלין (הליכוד): ממשלת שרון. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אוקיי, ממשלת שרון. בכל אופן, אנחנו עשינו – אני אומר לכם את זה גם בתוקף תפקידי לשעבר כשר הפנים – עשינו מאמצים גדולים כדי שהאיחודים האלה יצליחו. לצערי הרב הם נעשו במהירות רבה מאוד, שלא לומר מדי, שלא לומר בפזיזות, במסגרת כוונה רחבה מאוד של הממשלה באותה תקופה, לאחד הרבה מאוד רשויות מקומיות. חלק מהאיחודים שנעשו אז הצליחו, חלק נמצאים במצב ביניים, וחלק נכשלו. הכנסת, כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בהצבעות במליאה וגם בעבודתה, הגיעה למסקנה ששלושת האיחודים האלה נכשלו ואין טעם להמשיך לקיים אותם גם לאחר הבחירות הבאות, בחמש השנים הבאות. אבל, חברי חברי הכנסת, לפרק איחודים זה מהלך מורכב מאוד ומסובך מאוד, ודאי כשעושים אותו באמצעות חקיקה, ולכן הקדשנו מאמצים גדולים והרבה מאוד ישיבות כדי להגיע לתוצאה האופטימלית, ואני באמת מקווה שהתוצאה שיוצאת מתחת ידנו היא הטובה ביותר, כזאת שתבטיח לרשויות הנפרדות, שיצטרכו להתקיים, שהתושבים שלהן יוכלו ליהנות ממגוון השירותים המוניציפליים הדרושים להם, למרות הקושי של פירוק האיחוד, ובאופן אובייקטיבי זה קושי אמיתי. אני אומר כך: לפי שלוש הצעות החוק, הבחירות ברשויות המחולקות לא תתקיימנה ביום שלישי הקרוב, כמו ברוב הרשויות בישראל; אנחנו דוחים אותן בחוק ל-1 ביוני 2009. שר הפנים ימנה ב-1 בדצמבר שנה זו ועדות קרואות לשתיים משלוש הרשויות – כי בבאקה–ג'ת יש ועדה קרואה; או שהוא יחדש את מינויה, או שגם זה לא נחוץ. בשתיים האחרות ימנה שר הפנים ועדות קרואות, שתפקידן יהיה לעסוק במשך שישה חודשים בפירוק האיחודים. אנחנו נתנו לשר הפנים מרווח של גמישות – אני חושב שזה מתחייב לנוכח העובדה שאנחנו עוסקים בזה בפעם הראשונה – של שלושה חודשים לשני הכיוונים; רוצה לומר שאם שר הפנים יראה שברשות מסוימת התהליך נעשה באופן יותר מהיר וחלק, הוא יוכל לקצר את התקופה ולהקדים את מועד הבחירות מ-1 ביוני ל-1 במאי או ל-1 באפריל. אבל אם שר הפנים יגיע למסקנה שתהליך הפירוק מצריך עוד חודש, חודשיים או שלושה חודשים, החוק יאפשר לו לדחות את מועד הבחירות, בעוד מועד, עד שלושה חודשים, כדי להשלים את הפירוק. אנחנו, במסגרת הליך הפירוק, מביאים בחשבון את כל הדברים שצריך להביא בחשבון. מובן שהעובדים שעובדים היום ברשות המקומית המאוחדת, כל אחד מהם יחזור לתחומו. משרד הפנים יקבע תקנים מיוחדים, כפי שהוא יודע, על-פי הקריטריונים שלו לרשויות הנפרדות. זכויותיהם של העובדים יישמרו, וגם ההסכמים הקיבוציים יובאו בחשבון, כמתחייב בחוק – והדגשנו את זה. ברור שחלק גדול מהשירותים המאוחדים היום יינתנו בנפרד, אבל נתנו לרשויות הנפרדות אופציה חוקית להמשיך לשתף פעולה במגוון רחב של נושאים, אם הם ירצו בכך, גם בהמשך. למשל בחינוך, בתברואה, ברווחה – בהרבה מאוד תחומים יהיה אפשר להמשיך לשתף פעולה כרשויות נפרדות, ואנחנו בהחלט נעודד את זה. נוסף על כך, לכל אחת מהרשויות יוצמדו חשבים מלווים לתקופה של שנה, ואפילו חשבים מלווים "פורטה", מה שאנחנו קוראים, עם כל הסמכויות, כדי לוודא שבתהליך ההיפרדות שום גורם לא ייפול בין הכיסאות, והציבור לא ישלם מחיר, והתהליך ייעשה על-ידי הממשלה והגורמים שעוסקים בזה במקצועיות מרבית. זאת ועוד, החלטנו שהממשלה – משרד הפנים יהיה רשאי להעניק לרשויות הנפרדות מענקי פירוק, והדבר הזה נעשה כדי למנוע מצב של שוקת שבורה מבחינה תקציבית, שכן היום הרשויות האלה מקבלות מענקי איחוד, משום שהן היו מאוחדות, ואם המענקים האלה ייפסקו באחת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במציאות תקציבית-כלכלית עגומה, שהתושבים עלולים להידרש לשלם עליה מחיר. לפיכך קבענו בחוק ששר הפנים יהיה רשאי להעניק מענקי פירוק, כדי לשמור על היציבות הכלכלית של היישובים וכדי למנוע, חלילה וחס, כאוס או נפילה דרמטית ביכולת של הרשות המקומית לספק את השירותים המוניציפליים לתושבים. אני רוצה לומר שהקדשנו מאמצים גדולים מאוד למציאת כל האיזונים הנכונים, הנוסחאות הנכונות והפתרונות הנכונים כדי ליצור תהליך חלק, עד כמה שאפשר, בדרך שבה נצטרך לעבור את הדרך חזרה מרשות מאוחדת לרשויות נפרדות. אני רוצה להודות לממשלה על הגישה שלה בדיונים. הממשלה, באופן בלתי מפתיע, התנגדה להצעות החוק, בעיקר בשל התקדים שלהן, כי הממשלה רוצה תמיד לאחד רשויות, ולא לפרק רשויות שאוחדו. זאת הגישה הממשלתית הידועה, גישה שמלווה את הממשלה מאז ומעולם – את כל ממשלות ישראל. אנחנו לא יכולים לבוא יותר מדי בטענות כלפי הגישה הזאת, כי היא הגישה מימים ימימה, אף שאני חושב שכשאני הייתי שר הפנים לא קידשתי אותה. חשבתי שכל איחוד היה צריך לראות לגופו של עניין. כל איחוד רשויות שונה במהותו ממשנהו, כי אני מאמין שהשלטון המקומי הוא דיפרנציאלי. יש כאלה שחושבים שהשלטון המקומי עשוי מקשה אחת, שכל הרשויות בישראל דומות במאפיינים שלהן, במוטיבציות שלהן ובדרך ההתנהלות שלהן, ולא היא. אני חושב שיש הבדל דרמטי בין תל-אביב ובין חצור-הגלילית. גודל, מרחק, פריפריה לעומת מרכז – אי-אפשר לגזור גזירה שווה. אני רוצה להסביר לחברים למה אני מרבה בדיבור, שלא כמנהגי. נוצרה בעיה עם ההצבעה, ונדרשתי למשוך זמן. לכן אני נאלץ לשטוח בפניכם את כל משנתי בתחום המוניציפלי, ואני אשמח, אגב, אם תחליטו שאני צריך לקצר אותה. כל זמן שאני לא צריך לקצר אותה – יש לי מה לומר. יצחק גלנטי (גיל): מתקיימת עכשיו ישיבה של ועדת הכנסת. היו"ר מוחמד ברכה: חבר הכנסת אופיר פינס, יושב-ראש ועדת הפנים, מנמק שלוש הסתייגויות, עשר דקות לכל אחת – או שנפצל. אני נוהג בדיוק על-פי התקנון. רבותי, אני מבקש שקט. שר הפנים מאיר שטרית: יש הסתייגויות. היו"ר מוחמד ברכה: בלי קשר. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אני פשוט עשיתי גילוי נאות. אנחנו לא חורגים מהתקנות, כי מגיעה לי רשות דיבור עשר דקות על כל הצעת חוק, כלומר יש לי 30 דקות. אני מוכן לקצר, אבל אין לי ברירה – מי מודיע מתי אפשר לסיים את הנאום חוצב הלהבות הזה? מכל מקום, אני רוצה לחזור על הדברים ולומר שאני מעריך את עמדת הממשלה, שלמרות התנגדותה להצעות החוק – ואני מדבר כמובן על משרד הפנים ועל משרד האוצר – היא בכל זאת לא שברה את הכלים ולא החרימה אותן, אלא היתה שותפה למציאת פתרונות קונסטרוקטיביים, כדי שהצעות החוק האלה יביאו מזור ותתקבל תוצאה ראויה ולא חלילה תוצאה שתביא את התושבים למציאות קשה שהם עלולים להיפגע ממנה. אני חושב, לפיכך, שהיחס של הממשלה בדיונים היה יחס חיובי, ואני מוצא לנכון לציין זאת ולהעלות זאת על נס. אני רוצה לומר לכם שגם התושבים – ואנחנו עשינו מאמץ גדול מאוד לשתף את התושבים בהתייעצויות ובדיונים שלנו, אל תחשבו שזה דבר פשוט. אנחנו דנו בתושבים של שבעה יישובים, שהטריחו את עצמם פעם אחר פעם ובאו לדיוני הכנסת. נתנו פתחון פה לכל התושבים שמחזיקים בדעות כאלה ובדעות אחרות – שמייצגים אינטרסים כאלה ואינטרסים אחרים. אנחנו עשינו מאמץ גדול מאוד גם לשמוע אותם וגם להכניס לתוך הצעות החוק תובנות, רעיונות או הצעות שהיה בהן היגיון, שחשבנו שהן יקדמו את הנושא לקראת פתרון רצוי והולם. לכן אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לתושבים – יש כאן ביציע נציגות מרשימה של התושבים. שלום לכם. אנחנו רוצים שבסופו של דבר אתם תזכו ליחס הוגן ולהתנהלות מוניציפלית טובה. אני חושב שהעובדה שגם התושבים, למרות חילוקי הדעות, למרות המתיחויות הפנימיות, אף שהתהליך נעשה ערב בחירות – גם מוניציפליות וגם כלליות – אני רוצה לומר שהדיונים היו למופת, בנימוס, בענייניות, בצורה מכובדת, ואני רוצה להזכיר לחברי הכנסת מכל חלקי הבית: אני רואה שיש כאן איזה קשיים בהצבעה. אני רוצה להגיד לכל חלקי הבית, גם מסיעות כאלה וגם מסיעות אחרות: אל תשכחו שאנחנו בעצם, כמחוקקים, לוקחים כאן אחריות לגבי החיים האמיתיים של התושבים באותן שבע רשויות מקומיות – שבעה יישובים. ואני מציע לכל אחד לקחת את האחריות לדבר הזה; למי שחושב שיש לו שם ציבור שתומך בו, ומי שחושב שאין לו שם ציבור שתומך בו. אני רק אומר לכם: בסופו של יום, האחריות שלנו היא אחריות כוללת, ואני מציע לכל סיעות הבית משמאל ומימין, לא לשחק משחקים מיותרים ביום האחרון של הכנסת. אני אומר לכם, ואני אומר את זה גם לציבור בבית: קיימתי הרבה מאוד התייעצויות על הצעות החוק האלו. הקדשתי להן הרבה מאוד מאמצים. אני לא זוכר שבמשך כל עשרות השעות בא אלי איזה חבר כנסת – מוועדת הפנים, או לא מוועדת הפנים – מאיזו סיעה בכנסת, משמאל ומימין, יהודים או ערבים, ואמר לי: אנחנו מתנגדים, אנחנו חושבים משהו אחר, אנחנו רוצים להציע הצעה אחרת. היתה התגייסות כוללת של כל סיעות הבית, בתהליך החקיקה הזה. ואני מציע: אם הבית הזה רוצה שהציבור בישראל יתייחס אליו ברצינות, אני מציע שלא יהיה משחק מכוער ביום האחרון; אני ממש מציע, כי לא יהיה אפשר להסביר אותו. לא יהיה אפשר להסביר אותו. היתה כאן התגייסות לאורך כל הדרך באווירה טובה, ובאווירה עניינית, ולא לפי מפתח פוליטי. אני מציע שאם אנחנו רוצים שיכבדו אותנו, בואו נכבד את עצמנו ונעביר את החוק הזה באותו רוב שהעברנו אותו בקריאה הטרומית ובקריאה הראשונה. אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לכם, ואני רוצה לבקש מכם לא לקבל את ההסתייגויות אם תעלינה ולתמוך בהצעות החוק על-פי הנוסח שגובש בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. תודה רבה לכם. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני, חבר הכנסת פינס, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. חבר הכנסת פינס הציג בעצם את שלוש הצעות החוק לביטול האיחודים – הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא), הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת) והצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה). ואני בהחלט יכול להעיד, כמי שליווה ויזם – בין היוזמים הרבים, כמובן, מכל סיעות הבית – את הצעות החוק, שהדיונים אכן התנהלו באווירה של אחדות דעים ושל תמימות דעים, וראוי שהכנסת, ביומה האחרון – הרי הכנסת תתכנס רק עוד לישיבה אחת בשבוע הבא, לזכרו של ראש הממשלה רבין, זיכרונו לברכה, והיום זה היום האחרון – ולדעתי, אדוני סגן היושב-ראש, יש מקום שהכנסת תהיה נאמנה למה שהיא שידרה במשך כל הדיונים שארכו והשתרעו על פני חודשים רבים, מה גם שיש מקום להביא בחשבון – שר הפנים, מה קרה? שר הפנים מאיר שטרית: תעשה הצבעה, אני לא מבין. למה עכשיו להזכיר את – – – לזכר רבין? – – – תצביע. היו"ר מוחמד ברכה: נו, מה? מה מפריע לך באזכרה לרבין? אני לא מבין. שר הפנים מאיר שטרית: – – – תצביע. היו"ר מוחמד ברכה: רבותי – אני לא מבין על מה המהומה, שר הפנים. מה יש? אמרתי משהו שאתה לא יכול להסכים לו? שר הפנים מאיר שטרית: לא. היו"ר מוחמד ברכה: אז בסדר. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): צריך להצביע. היו"ר מוחמד ברכה: אני רוצה לומר שהדיונים נתנו מסר די ברור לתושבים בשבעת הכפרים, שהכנסת אכן הולכת ונענית לבקשתם ולרצונם המשותף של הרוב המכריע בשבעת היישובים, וכל הפרה של אותו מסר, אני חושב, תתקבל בצורה מאוד מאוד לא טובה על-ידי התושבים, וגם בכל מה שקשור למעמדה של הכנסת. להצעות החוק יש הסתייגויות, רבותי. הראשונה היא שלי. אני, כמובן, לא יכול לנמק אותה, בגלל המקום שאני יושב בו עכשיו. המסתייג השני, חבר הכנסת חנא סוייד – אתה רוצה לנמק את ההסתייגות? חנא סוייד (חד"ש): כן. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אנחנו לא נישאר להצבעה. קריאות: – – – היו"ר מוחמד ברכה: יולי. טוב, חבר הכנסת חנא סוייד מוותר. חבר הכנסת דב חנין, אתה רוצה לנמק? – מוותר. חבר הכנסת אחמד טיבי, איפה הוא? קריאה: איננו. היו"ר מוחמד ברכה: הוא לא נמצא, אז הוא לא יכול. על כן אנחנו נעבור להצבעה. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אני 20 דקות יושב פה ומחכה להצבעה – – – היו"ר מוחמד ברכה: אז מה? מה קרה? אנחנו עובדים כאן, חבר הכנסת אדלשטיין. 20 דקות, אז מה קרה? באמת. יש בקשה של יותר מ-20 חברי הכנסת להצבעה אישית. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): להתראות. היו"ר מוחמד ברכה: הצבעה אישית. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל – בעד רוחמה אברהם-בלילא – אינה נוכחת קריאה: על מה מצביעים? היו"ר מוחמד ברכה: על עוספיא ודאליה. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין – בעד היו"ר מוחמד ברכה: רגע, אדוני המזכיר. הצבעה על כל הצעת חוק בנפרד. הרי לא עושים הצבעה על שלוש הצעות חוק. אנחנו מדברים עכשיו על הצעת החוק בעניין עוספיא ודאליה. בבקשה, אדוני המזכיר, תמשיך. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – בעד אהוד אולמרט – אינו נוכח חיים אורון – בעד זבולון אורלב – בעד דוד אזולאי – בעד אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – אינו נוכח רוברט אילטוב – בעד דליה איציק – אינה נוכחת אפי איתם – בעד מיכאל איתן – אינו נוכח רפי איתן – בעד אריה אלדד – אינו נוכח בנימין אלון – אינו נוכח טלב אלסאנע – בעד זאב אלקין – אינו נוכח חיים אמסלם – בעד אלי אפללו – אינו נוכח גלעד ארדן – בעד אורי אריאל – בעד מזור בהיינה – אינו נוכח זאב בוים – אינו נוכח בנימין בן-אליעזר – בעד יעקב בן-יזרי – אינו נוכח יצחק בן-ישראל – אינו נוכח מנחם בן-ששון – אינו נוכח רוני בר-און – אינו נוכח אבישי ברוורמן – בעד מוחמד ברכה – בעד אליהו גבאי – אינו נוכח זהבה גלאון – בעד אלחנן גלזר – בעד יצחק גלנטי – אינו נוכח משה גפני – בעד צביה גרינפילד – בעד עמירה דותן – אינה נוכחת אברהם דיכטר – אינו נוכח אברהם הירשזון – אינו נוכח שמואל הלפרט – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח צבי הנדל – בעד יצחק הרצוג – בעד מגלי והבה – אינו נוכח אבשלום וילן – אינו נוכח מתן וילנאי – בעד יצחק וקנין – אינו נוכח נסים זאב – בעד ג'מאל זחאלקה – בעד יצחק זיו – בעד עבאס זכור – בעד נאדיה חילו – בעד דב חנין – בעד יואל חסון – אינו נוכח ישראל חסון – אינו נוכח שי חרמש – אינו נוכח ואסל טאהא – בעד אחמד טיבי – בעד דוד טל – אינו נוכח אסתרינה טרטמן – בעד שלי יחימוביץ – בעד אליהו ישי – אינו נוכח איתן כבל – בעד אמנון כהן – בעד יצחק כהן – בעד רן כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח ציפי לבני – אינה נוכחת לימור לבנת – אינה נוכחת יצחק לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח לאון ליטינצקי – בעד יעקב ליצמן – בעד סופה לנדבר – בעד גאלב מג'אדלה – בעד שלמה מולה – אינו נוכח שאול מופז – אינו נוכח אברהם מיכאלי – בעד אלכס מילר – בעד סטס מיסז'ניקוב – בעד מיכאל מלכיאור – בעד אורי מקלב – בעד יעקב מרגי – בעד שרה מרום-שלו – אינה נוכחת יורם מרציאנו – בעד משולם נהרי – בעד מיכאל נודלמן – אינו נוכח אורית נוקד – בעד סעיד נפאע – בעד בנימין נתניהו – אינו נוכח חנא סוייד – בעד מרינה סולודקין – אינה נוכחת ניסן סלומינסקי – בעד גדעון סער – בעד גדעון עזרא – אינו נוכח אופיר פינס-פז – בעד יוחנן פלסנר – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח עמיר פרץ – בעד אברהים צרצור – אינו נוכח אברהם רביץ – אינו נוכח דוד רותם – בעד ראובן ריבלין – בעד חיים רמון – אינו נוכח יוסף שגאל – בעד יובל שטייניץ – אינו נוכח מאיר שטרית – נגד סילבן שלום – אינו נוכח שלום שמחון – אינו נוכח ליה שמטוב – בעד שכיב מוראד שנאן – בעד עתניאל שנלר – אינו נוכח משה שרוני – בעד רונית תירוש – אינה נוכחת יולי תמיר – בעד אשוב ואקרא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסיבוב הראשון של ההצבעה. רוחמה אברהם-בלילא – אינה נוכחת אהוד אולמרט – אינו נוכח אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – אינו נוכח דליה איציק – אינה נוכחת מיכאל איתן – אינו נוכח אריה אלדד – אינו נוכח בנימין אלון – אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח אלי אפללו – אינו נוכח מזור בהיינה – אינו נוכח זאב בוים – אינו נוכח יעקב בן-יזרי – אינו נוכח יצחק בן-ישראל – אינו נוכח מנחם בן-ששון – אינו נוכח רוני בר-און – אינו נוכח אליהו גבאי – אינו נוכח יצחק גלנטי – אינו נוכח עמירה דותן – אינו נוכח אברהם דיכטר – אינו נוכח אברהם הירשזון – אינו נוכח שמואל הלפרט – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מגלי והבה – אינו נוכח אבשלום וילן – אינו נוכח יצחק וקנין – אינו נוכח יואל חסון – בעד ישראל חסון – אינו נוכח שי חרמש – אינו נוכח דוד טל – אינו נוכח אליהו ישי – אינו נוכח רן כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח ציפי לבני – אינה נוכחת לימור לבנת – אינה נוכחת יצחק לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח שלמה מולה – אינו נוכח שאול מופז – אינו נוכח שרה מרום-שלו – בעד מיכאל נודלמן – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח מרינה סולודקין – אינה נוכחת גדעון עזרא – אינו נוכח יוחנן פלסנר – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח אברהים צרצור – אינו נוכח אברהם רביץ – אינו נוכח חיים רמון – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח סילבן שלום – אינו נוכח שלום שמחון – אינו נוכח עתניאל שנלר – אינו נוכח רונית תירוש – אינה נוכחת האם יש חבר כנסת שנמצא באולם ולא קראתי בשמו? יעקב אדרי – בעד יצחק גלנטי – בעד דוד רותם (ישראל ביתנו): קדימה הגיעו להצביע בעד – – – היו"ר מוחמד ברכה: רבותי חברי הכנסת, בעת שאנחנו ממתינים לתוצאות ההצבעה, אני מבקש מכל חברי הכנסת שישבו במושביהם. אומנם יש לי בקשות להצבעות אישיות בהמשך, אבל אני מבין שהמציעים ימשכו את זה. לכן, כל מי שמעוניין להשתתף בהצבעה, שישב במקומו. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שההצבעה האישית שנערכה זה עתה היא על הקריאה השנייה בעניין של עוספיה ודאליה. יש עוד קריאה שלישית ועוד הצבעות על שתי ההצעות האחרות. אני מבקש מכולם לשבת, ומי שנמצא מחוץ לאולם ומעוניין להצביע – שייכנס, כדי שנעשה הצבעה אלקטרונית על שאר ההצעות. רבותי חברי הכנסת, ברוב של 66 חברי כנסת בעד – בלי מחיאות כפיים, במיוחד לא של חברי הכנסת – ואחד נגד, הצעת החוק לביטול האיחוד של דאליה ועוספיה אושרה בקריאה שנייה. כעת נעבור להצבעה אלקטרונית בקריאה שלישית. הצבעה בקריאה שלישית – נא להצביע. גדעון סער (הליכוד): קדימה נעלמה, מפלגה שלמה נעלמה. קריאה: – – – היו"ר מוחמד ברכה: לא, עצרתי את השעון. ההצבעה הזאת לא נחשבת, ועתה נצביע בקריאה שלישית על ביטול האיחוד של דאליה ועוספיה. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 55 נגד – 1 נמנעים – אין חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא), התשס"ט–2008, נתקבל. היו"ר מוחמד ברכה: 55 בעד ואחד נגד. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא), התשס”ט–2008, אושרה בקריאה שלישית. נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת). ההצבעה החלה. בבקשה. הצבעה מס' 15 בעד סעיפים 1–18 – 49 נגד – 1 נמנעים – 1 סעיפים 1–18 נתקבלו. נאדיה חילו (העבודה-מימד): לא הספיקו להצביע. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה – – – קריאה: לא התקבלה. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק קיבלה רוב, אבל בהיותה הצעת חוק תקציבית היא לא קיבלה את הרוב הנדרש. השר משולם נהרי: בקריאה שלישית היא יכולה לקבל. קריאות: – – – היו"ר מוחמד ברכה: נעבור להצבעה על הצעת החוק השלישית: הצעת חוק הרשויות המקומיות – – – קריאות: – – – היו"ר מוחמד ברכה: אין קריאה שלישית. זה לא עבר בקריאה שנייה. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה), התשס”ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. הצבעה בקריאה שנייה, לרבות לוח תיקונים – מי בעד? הצבעה מס' 16 בעד סעיפים 1–18 – 49 נגד – 1 נמנעים – 1 סעיפים 1–18 נתקבלו. משה שרוני (גיל): לא נקלט. קריאה: שרוני לא נקלט. היו"ר מוחמד ברכה: נקלט. הצעת החוק – – – נאדיה חילו (העבודה-מימד): זה לא בסדר. היו"ר מוחמד ברכה: הצעת החוק קיבלה רוב, אבל לא את הרוב הדרוש, של 50 מחברי הכנסת. אני, כיושב-ראש הישיבה, מודיע זאת, ואני אומר שאני המום מהתנהגותם של חברי הכנסת – אף שאני יושב-ראש הישיבה – אבל זה מעשה שלא ייעשה, מה שקורה כאן. נאדיה חילו (העבודה-מימד): זה לא בסדר. להפריד בין האוכלוסייה – זה לא בסדר. זה הרצון של האנשים – – – קריאות: – – – היו"ר מוחמד ברכה: רבותי חברי הכנסת. נאדיה חילו (העבודה-מימד): זה לא בסדר מה שעשיתם היום. זה לא בסדר מה שעשיתם – – – היו"ר מוחמד ברכה: זה אחד המחזות השחורים בתולדות הכנסת, שהצעות חוק שלא היתה שום התנגדות להן לאורך כל הדרך – פשוט בגלל גישות שאין להן שום נגיעה בעצם העניין – – נאדיה חילו (העבודה-מימד): לא בסדר מה שעשיתם היום. להפריד בין אנשים. אני הסתובבתי שם, זה הרצון של האנשים – – – היו"ר מוחמד ברכה: – – ולגופו של עניין, למעט עמדתו של שר הפנים, שהתנגד מלכתחילה; אני לא אומר – אבל זה אחד המחזות השחורים ביותר בתולדות הכנסת. קריאות: – – – זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד משהו. היו"ר מוחמד ברכה: רבותי חברי הכנסת, גם יושב-ראש הישיבה – שצריך למלא בנאמנות את תפקידו – גם לו יש רגשות, והוא יכול להיות המום, פשוט המום, מחוסר הקולגיאליות. אני אנסה לדלג על הרגשות הקשים ועל רגשות התיעוב, הייתי אומר. רבותי חברי הכנסת, אנחנו נמשיך הלאה. כן, אדוני שר הפנים. שר הפנים מאיר שטרית: אני יכול לבקש לומר כמה מלים? היו"ר מוחמד ברכה: שנייה. לחברת הכנסת זהבה גלאון יש הערה מהצד. בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהכנסת לא יכולה להמשיך בהצבעות שלה, וכל ההסכמות שהיו עכשיו בין הקואליציה ובין האופוזיציה צריכות להתבטל, כי הקואליציה התנהגה בצורה שאין לה תקדים ואין לה אח ורע בכנסת. נאדיה חילו (העבודה-מימד): את כל ההצבעות. היו"ר מוחמד ברכה: טוב, אני מודה לך. זהבה גלאון (מרצ): אני מבקשת להפסיק את ההצבעות. אין הסכמות. אין הסכמות. היו"ר מוחמד ברכה: חברת הכנסת זהבה גלאון, אנחנו כפופים לתקנון, ולא נעשה שום דבר מחוץ לתקנון. זהבה גלאון (מרצ): לא. זה לא נכון. זה לא נכון. היו"ר מוחמד ברכה: אני נותן לחברת הכנסת שלי יחימוביץ את האפשרות להודות על החוק שכבר עבר, בעניין של עוספיא ודאליה. קריאות: – – – אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): רבותי, יש לי הערה. הערה אחת. מוחמד, יש לי הערה. היום נבחר אדם שחור לנשיא ארצות-הברית – – – היו"ר מוחמד ברכה: שנייה. תן לחברת הכנסת יחימוביץ לומר את הדברים שלה, ואחר כך אני אאפשר להשמיע הערות. נא לשבת. נאדיה חילו (העבודה-מימד): – – – על אזרחי מדינת ישראל – – – היו"ר מוחמד ברכה: על-פי הנוהג, חברת הכנסת שלי יחימוביץ – כאחת המציעים, או המציעה הראשונה – רוצה להודות. חברת הכנסת יחימוביץ, שנייה. אני רוצה להכריז לפרוטוקול את מה שכולם יודעים – שהצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת) קיבלה רוב של 49 מול אחד, אבל לא התקבלה משום שהיא הצעת חוק תקציבית; הצעת החוק האחרת, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה), התשס”ט–2008, קיבלה רוב של 49 בעד ומתנגד אחד, אבל היא לא התקבלה משום שהיא הצעת חוק תקציבית. בבקשה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חשבתי לתומי שאני אוכל לעלות לכאן ולברך, כנהוג, על כך שהצעת החוק שלי, לביטול האיחוד בין דאליה ובין עוספיא – הצעת חוק שהצטרפו אליה חברי כנסת רבים אחרים – על כך שהצעת החוק הזאת התקבלה. היא אומנם עברה ברוב קולות הבית – רוב גדול של קולות הבית, כזה הנדרש להצבעה תקציבית – ואני מברכת את חברי בני העדה הדרוזית, שאלמלא הלחץ הכבד שהפעילו – המאבק הנחוש והאמיץ שלהם – ההצעה הזאת לא היתה עוברת. אבל אני מתקשה לשמוח, גם אם הצעת החוק הזאת עברה, שכן ראינו כאן הפרדה – אני מחפשת מלה מתאימה כדי לא להישמע קיצונית מדי – – – שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: תגידי גזענות, לא הפרדה – – – שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): הפרדה – אני אשתמש במלה גזענות – בין הצעות זהות לחלוטין, אחת עברה ואחת לא – – – שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: אל תהיי מנומסת – – – היו"ר מוחמד ברכה: אלה דברי ברכה, השר מג'אדלה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): – – – שתי הצעות חוק זהות בתוכנן – – – שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: – – – שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני השר מג'אדלה, אני אבחר את המלים שלי, ברשותך, ואתה תבחר את המלים שלך. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: אנחנו עוזרים לך לבחור את המלים הנכונות. גזענות. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): שתי הצעות חוק דומות מאוד להצעת החוק שלי לא עברו – הצעת החוק להפריד את האיחוד בין מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה וההצעה להפריד את באקה-אל-ע'רביה וג'ת. אני חייבת לציין שכל חברי במפלגת העבודה הצביעו בעד ההצעות האלה, וכל מצביעי המרכז ושמאלה, שמשתעשעים ברעיון שקדימה היא מעין מפלגת שמאל-מרכז, ופניה לשלום, שיסתכלו היטב על ספסלי קדימה ויראו מי לא היה כאן להצביע בעד ההצעות האלה. לא בעבור הערבים ולא בעבור הדרוזים, אף שהיו הסכמות בוועדת ההסכמות, הם התפוגגו מכאן כולם, ולא היו קשובים כלל וכלל לצרכיו של הציבור הזה. יש משהו משותף לשלוש ההצעות – זאת שעברה ושתי אלה שלא עברו. האיחוד הזה, שהחל בקול תרועה רמה בימי נתניהו, היה אמור להיגזר על 150 רשויות, ובסוף על מי הוא נכפה? על הרשויות החלשות ביותר, חסרות המגן ביותר, ובכוח, בלי להתחשב ברצונם של התושבים. היום ראינו שאותה אפליה בין רשויות יהודיות לערביות, בין דרוזיות לערביות, נמשכת גם היום ודבר לא השתנה. אני חוזרת ומפנה אצבע מאשימה אל ספסלי קדימה שנותרו ריקים. אני חוזרת ואומרת: מי שמשתעשע ברעיון שמדובר במפלגת מרכז-שמאל מתונה, יבדוק היטב את ההצבעות של המפלגה הזאת לאורך כל הקדנציה ויראה היטב באיזו מפלגה באמת מדובר אחרי שמסירים ממנה את המסכות. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): נכון. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני מצטערת צער רב על כך ששתי ההצעות הנוספות לא עברו, אבל אני מברכת את חברי תושבי דאליה ועוספיא ושאר בני העדה הדרוזית, שניהלו מאבק מאוד יסודי. בכל זאת אני חשה סיפוק קל מכך שההצעה הזאת עברה. זאת אחת ההצעות הראשונות שהגשתי כחברת הכנסת, ניהלנו עליה מאבק של שנתיים וחצי והצלחנו, וחבל שהשמחה הזאת נמהלת בתחושת שאט-נפש ממה שראינו כאן היום במליאה. תודה רבה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני מזמין את שר הפנים, הוא רוצה להתערב בדיון, על-פי זכויותיו השמורות בתקנות. בבקשה, אדוני. אני רק רוצה להעיר, ההצעות שלא עברו קיבלו רוב, רוב מכריע, לא מפני שהן הצעות חוק תקציביות הן לא התקבלו, ולא מפני שאנשים לא הסכימו להן הן לא התקבלו, אלא בגלל שיקולים שהם לא לעניין. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): בושה לקדימה. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לומר, שלאורך כל הדרך, מהקריאה הטרומית והראשונה וגם עכשיו, התנגדתי לכל ההצעות הללו, לפירוק האיחודים. אני חוזר על דברי שאמרתי קודם, ההחלטות האלה אינן נכונות, הן החלטות שיהרסו את הרשויות הללו ויפגעו בתושבים. אני מצטער שהכנסת לא הסכימה לשמוע – לא לשר הפנים, לא למנכ"ל משרד הפנים, לא לצוות המקצועי בוועדת הפנים, וקיבלה עמדה של חברי כנסת, אני אומר את זה בצער, שמונעים משיקולים של פריימריס וחמולות שתומכות בפלוני ובאלמוני. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): להצעה הוקדשו שעתיים וחצי. שר הפנים מאיר שטרית: אני רוצה לומר לכם, לצערי הרב, היישובים שלגביהם לא התקבלה החלטה, כפי שאני סברתי, זכו לדעתי ולא הפסידו, כי אצלם, ביישובים הללו יימשך האיחוד, נטפח אותם, והם יכולים להצליח בצורה יוצאת מן הכלל. אני מצטער על כך שעברה החלטה לגבי דאליה ועוספיא, אף-על-פי שכמו שאתם רואים הסרתי את התנגדותי, לאור רוב בכנסת, ונתתי לכנסת לגמור את הדיון ודחיתי את הבחירות כדי לאפשר לכנסת לקיים דיון. אני חושב שבסך הכול הם הפסידו. עובדה היא שראש העיר, ד"ר אכרם חסון, בא לוועדה והתנגד לפירוק. אז מה, ראשי הערים במקום, גם של אל-שגור וגם של דאליה-עוספיא, עיר-הכרמל, הם מייצגים פחות טוב את התושבים שלהם מאשר חברי הכנסת שיושבים כאן? אני חושב שלא. אני חושב שהם מייצגים נאמנה את התושבים שלהם. צר לי דווקא שעברה ההחלטה בעניין של דאליה ועוספיא, אבל החלטת הכנסת היא החלטה, אני מכבד אותה, גם אם זה בניגוד לדעתי. אני רציתי לומר, אדוני היושב-ראש, בעיני, עדיף היה להפיל את ההחלטה הראשונה ואת שלושתן, ולא להעביר אחת ואת האחרות לא. היו"ר מוחמד ברכה: מה שר הפנים מתכוון לעשות? שר הפנים מאיר שטרית: בבאקה-ג'ת בכלל לא היה טעם ומקום להגיש הצעה כזאת לפירוק, מכיוון שהיום יש ועדה קרואה, עוד הרבה לפני, כי יש שם בעיות רחבות מאוד שצריך לתקן. לכן, שם אין בעיה. באל-שגור, במצב הנוכחי, דחיתי את הבחירות לפברואר, לאור החלטת הכנסת. אבדוק את לוח הזמנים, אם נוכל לקיים את הבחירות בפברואר, הן יתקיימו בפברואר. אם נצטרך לדחות – – – היו"ר מוחמד ברכה: ב-10 בפברואר יש בחירות לכנסת. שר הפנים מאיר שטרית: אני יודע. אם נצטרך לדחות אותן בעוד חודש או חודשיים, אולי נדחה אותן. אני אבדוק את לוח הזמנים ונעשה מה שטוב לתושבי אל-שגור. היו"ר מוחמד ברכה: זאת אומרת, מתי יתקיימו הבחירות? שר הפנים מאיר שטרית: אני אקיים אותן בהקדם האפשרי מבחינתי – – – היו"ר מוחמד ברכה: לא, במסגרת החודש ההוא, זה בשלושת המקומות. שר הפנים מאיר שטרית: לא בשלושת המקומות. היו"ר מוחמד ברכה: בשני המקומות. שר הפנים מאיר שטרית: לא. בדאליה ובעוספיא, על-פי החלטת הכנסת, הולכים עכשיו לפירוק ביישובים הללו. לכן, המשמעות בעצם, מינוי ועדה קרואה בעיר-הכרמל שתעשה את הפירוק. הכנסת קצבה לזה שישה חודשים ועוד שלושה ששר הפנים יכול להאריך. כי לפרק זה תהליך ארוך, צריך להפריד בין החובות של שני היישובים. צריך להקים מועצה חדשה בעוספיא. צריך לפצל את העובדים ולהחליט איזה עובד עובר לאן. צריך לפצל רחובות וזכויות של רשויות. זה תהליך ארוך מאוד. היו"ר מוחמד ברכה: מה לגבי שתי האחרות? שר הפנים מאיר שטרית: בבאקה-ג'ת לא יהיו בחירות בגלל ועדה קרואה. בנושא אל-שגור, נקיים את הבחירות במועד הקרוב ביותר האפשרי, לפי החלטת הכנסת. אני מצטער, אני אומר את זה בצער, אף שעמדתי היתה נגד, לדעתי היה צריך להפיל את שלוש ההצעות, זה שהעבירו אחת והפילו שתיים, בעיני זה לא תקין, אני חושב שזה לא נכון, היה צריך להפיל את שלושתן. זה הדבר הנכון לעשות. היו"ר מוחמד ברכה: או לקבל את שלושתן. שר הפנים מאיר שטרית: כן. אני אומר, כמי שהתנגד ומתנגד לפירוק היישובים הללו, אני מצטער על כך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 88), התשס"ט–2008. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר מוחמד ברכה: לפני כן, הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להגנה על עדים, התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 65), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה. אני מבין שאין מי שיעלה את הצעת חוק התכנון והבנייה, לכן אני עובר לסעיף 13: הצעת חוק להגנה על עדים, קריאה שנייה וקריאה שלישית. גם כאן אין, נעבור הלאה. שר הפנים מאיר שטרית: מי שאינו נוכח, תוריד מסדר-היום. היו"ר יצחק לוי: אני מוריד מסדר-היום, נחזור אחר כך. אדוני המזכיר, אנחנו נחזור אחר כך. הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 15), התשס"ט–2008 [מס' מ/335; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ב', עמ' 113266, חוב' ו', עמ' 12025, חוב' ל"ו, עמ' 18286; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק לוי: אנחנו עוברים להצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 15), קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, בבקשה. אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, ידידי משכבר הימים, חברי חברי הכנסת, השר בן-אליעזר, הנני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 15), התשס"ט–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה כחלק מהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2008). ב-2008 היא פוצלה ועברה לדיון בוועדת הכספים. תיכף אסביר לכם בצורה ברורה מאוד. מדינת ישראל סובלת היום ממיעוט קרקעות. הארץ הזאת, כשהוקמה המדינה ב-1948, היה בה מספר תושבים מועט, הארץ היתה ריקה. גם מארק טוויין שביקר כאן לפני שנים רבות וכתב את הספר "מסע תענוגות לארץ הקודש", אמר: זאת ארץ ריקה שאין בה בכלל אנשים. היום אנחנו אוכלוסייה הולכת וגדלה, כבר עברה את 7 המיליונים, ומצויה במצוקת קרקעות. המצוקה הזאת מחייבת שימוש יעיל ומושכל בעתודות הקרקע לצורכי פיתוח ובנייה. מנגד עומדת מצוקתם של בתי-העלמין ההולכים ומתמלאים, המחייבת היערכות ומעבר לשיטות קבורה חסכוניות בקרקע. הממשלה, במסגרת החלטות ועדת השרים לענייני קבורה מבקשת זה זמן לקדם קבורה בשיטת הקבורה הרוויה, המבטיחה ניצול טוב יותר של עתודות הקרקע לקבורה. בהחלטות ועדות השרים לענייני קבורה נקבעה מדיניות של עידוד הקבורה הרוויה, ועל רקע של בקשתן של חברות קדישא השונות להעלות את תעריפי רכישת חלקות קבר בחיים הותנתה העלאת התעריפים שביקשו החברות קדישא בבניית מתחמי קבורה בשיטת הקבורה הרוויה באותם בתי-עלמין. נושא רכישת חלקות קבר בחיים מצוי היה במשך שנים על סדר-היום הציבורי. בעבר, בהעדר פיקוח ובקרה, גבו חברות קדישא סכומים גבוהים, לפי ראות עיניהן, עבור חלקות הקבר. בשנת 2001 הוסדרו התעריפים במסגרת תיקון מס' 10 לחוק שירותי הדת היהודיים, אשר קבע תעריף לכל החברות קדישא המטפלות בקבורת נפטרים בבתי-העלמין בארץ. במסגרת התעריפים שנקבעו נכללה תוספת עבור פיתוח מתחמי קבורה בשיטת הקבורה הרוויה בבתי-העלמין של תל-אביב, ירושלים וחיפה. למרבה הצער, סכומים אלו לא נוצלו באופן אשר הביא להעמדת תשתיות קבורה רוויה מספיקות בבתי-העלמין כיום. הצעת החוק המונחת לפניכם מאשרת את הצעת הממשלה להעלאת התעריפים המבוקשת לסך של 12,566 ש"ח בארבעת בתי-העלמין. תעריפים אלו יוצמדו למדד תשומות הבנייה. אולם ועדת הכספים בדונה בהצעת החוק לא הסתפקה בהעלאת התעריפים גרידא, אלא קבעה שתוקם קרן פיתוח שתקבוליה יהיו הכספים שהתקבלו עבור מכירת חלקות קבר בחיים, בשיעור שיקבע השר לשירותי דת אשר לא יפחת מ-50% מתקבולי המכירה וכן כל הכספים שיועברו מהמדינה למטרות פיתוח קבורה רוויה. כספים אלו ישמשו אך ורק לפיתוח תשתיות ומבנים לקבורה רוויה. על מנת להגן על כספי הקרן נקבע כי כספי הקרן לא יהיו ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא בתנאים מסוימים בלבד. עוד מוצע להרחיב את חובת הדיווח החלה על אותן חברות קדישא ולחייבן להגיש מדי שנה לשר לשירותי דת דין-וחשבון שיפורסם לציבור ויכלול, בין היתר, פירוט הכנסותיהן והוצאותיהן בנוגע לבית-העלמין, פירוט חלקות הקבר השונות שהן מכרו באותה שנה וכן דיווח על התקדמות בניית מתחמים בשיטת הקבורה הרוויה. כניסתם לתוקף של התעריפים החדשים הותנתה באישור השר לשירותי דת, כי הוצגו לפניו מסמכים המעידים על כך שלפחות 50% מסך שטחי הקבורה החדשים באותו בית-עלמין, מיועדים לקבורה בשיטת הקבורה הרוויה, וזאת בהתאם לתוכנית שאושרה למתן תוקף ובהתאם להיתרי בנייה שניתנו לאותם מתחמים. אולם, אם קבע השר לשירותי דת כי עבודות הבנייה והפיתוח של מתחמי קבורה רוויה חדשים אינו עומד בהיקף שקבע, ישובו לחול התעריפים הקודמים טרם העלאתם, בניכוי 10%. לשר לשירותי דת ניתנה סמכות לעדכן את התעריפים בהתחשב בשינויים בעלויות חלקת קבורה רוויה ולכלול חברות קדישא נוספות שיעסקו בקבורה רוויה בהסדר המתייחס לחברות קדישא מסוג זה. על רקע ריבוי התלונות בכל הנוגע לפעילות החברות קדישא בתחום זה, מוצע עוד לקבוע חובת גילוי מוגברת של העוסקים במכירת חלקות קבר כלפי הרוכשים. חובה זו תכלול הן פירוט כל זכויותיהם של הרוכשים לפי החוק והן הצגת מידע מדויק על המצב בבית-העלמין, לרבות מפה המתארת את אזורי הקבורה השונים. הצעת החוק מוגשת עם הסתייגות לשם דיבור. לפיכך אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית כנוסחה בהצעת הוועדה. אוסיף גם שהיתה תמיכה מלאה בוועדת הכספים, ואוסיף גם שכל הארגונים הירוקים תומכים, כי אכן הארץ זקוקה – בתי-הקברות מלאים ומתפרסים, אין מקום, ואנו זקוקים לקבורה רוויה כדי לשמור שארץ זו, שפעם אלתרמן אמר, במובן החיובי, להפוך אותה לשלמת בטון ומלט, היום במובן השלילי היא הופכת לשלמת בטון ומלט, יותר מדי בתי-קברות שמתפרסים. לכן הצעה זו ראויה, והיא גם דואגת למשאבי הקרקע, לאיכות הסביבה. לכן אני מבקש מהבית הזה ומכבוד היושב-ראש להעלות אותה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. תודה. דוד אזולאי (ש"ס): מה עם שכרם של עובדי המועצות הדתיות? היו"ר יצחק לוי: תודה רבה. יש הסתייגות של חבר הכנסת ריבלין והוא איננו, ולכן נצביע על החוק עכשיו, על כל החוק, מכותרתו ועד סופו בקריאה שנייה. אדוני השר, בברכת בילע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים, הצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 15), גם כותרת החוק וכל הסעיפים. נא להצביע. הצבעה מס' 17 בעד סעיפים 1–7 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. היו"ר יצחק לוי: 15 בעד החוק, אין נגד, אין נמנעים; אני מוסיף את השר בן-אליעזר. אני מודיע שההצעה התקבלה בקריאה שנייה. אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 18 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 15), התשס"ט–2008, נתקבל. היו"ר יצחק לוי: 16 בעד, אין נגד, אין נמנעים. החוק התקבל גם בקריאה שלישית. תודה. כבוד השר לענייני דתות רוצה לומר כמה מלים. בבקשה, אדוני. השר לשירותי דת יצחק כהן: תודה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, פרופסור ברוורמן, שנרתם במהירות מאז שהפנינו אליו את הבעיה הקשה של מצוקת הקבורה בארץ-ישראל. אכן, בפעולה מהירה הביא זאת לאישור. אני רוצה להודות לחברי צוות ועדת הכספים, לעורך-דין תומר רוזנר, לך ולעוזרתך, לאנשי צוות המשרד לשירותי דת, לעורך-דין נסים אוחיון וכל אנשי הצוות שעשו לילות כימים כדי להביא את החוק הזה לחברות קדישא בארץ. לכם, חברי הכנסת, שהצבעתם פה-אחד בקריאה שנייה ושלישית, למזכירות הכנסת שראתה את הדחיפות והביאה את הצעת החוק ביומה האחרון של הכנסת במושב הזה, יישר כוח, וכפי שאמר יושב-ראש הישיבה – בילע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים וכיפר אדמתו עמו. כל טוב. היו"ר יצחק לוי: תודה. החלטה בדבר תיקון טעות בחוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 13), התשס"ח–2008 [נספחות.] היו"ר יצחק לוי: אנו עוברים לסעיף הבא: החלטה בדבר תיקון טעות בחוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 13), התשס"ח–2008. אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, בחוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 13), התשס"ח–2008, היתה טעות. העלינו את העניין בוועדת הכספים, והוא תוקן, ואני רוצה לקרוא זאת בפניכם כדי לאשר זאת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948: בחוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 13), התשס"ח–2008, בסעיף 5, בסעיף 11ד(ג) המובא בו, במקום "לתקן" צריכה להיות המלה "תתקן". תחילתו של תיקון הטעות ביום תחילתו של סעיף 11ד לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, כאמור בסעיף 7 לתיקון מס' 13. אסביר את משמעות התיקון. חוק שירותי הדת היהודיים התקבל בכנסת ביום ה' בתמוז התשס"ח, 8 ביולי 2008, ופורסם ברשומות בעמוד 648. בשל טעות סופר, נכתבה בסעיף 11ד(ג) המובא בסעיף 5 לתיקון מס' 13 המלה "לתקן" במקום "תתקן". לכן אנחנו מבקשים לתקן את טעות הסופר הזאת, ואני מבקש שנצביע על זה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה, אדוני. אנחנו מצביעים על תיקון טעות בחוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 13), התשס"ח–2008. יש פה הצעת החלטה. אדוני המזכיר, האם צריך להצביע על זה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית? אנחנו מצביעים רק על הצעת ההחלטה, הצבעה אחת. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 19 בעד ההחלטה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 13), התשס"ח–2008, נתקבלה. היו"ר יצחק לוי: 15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הכנסת קיבלה את תיקון הטעות. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 88), התשס"ט–2008 [מס' כ/232; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ח, עמ' 18771; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק לוי: אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 88), התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת אופיר פינס, בבקשה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 88), התשס"ט–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת שרה מרום-שלו, אלחנן גלזר, יצחק גלנטי, יצחק זיו ומשה שרוני, והיא אושרה בקריאה הראשונה ב-28 במאי 2008. מדינת ישראל קטנה וצפופה, כידוע לכם. השטחים הפתוחים בה מעטים, והם נתונים ללחצי פיתוח מתמידים, וככאלה הם משאב הנמצא במחסור. לשטחים הפתוחים חשיבות רבה כמקור לאיכות חיים לציבור, כמקום שבו נשמרים אוצרות טבע ונכסי תרבות וכעתודה לפיתוח לדורות הבאים. מטרתה של הצעת החוק המובאת לפניכם היא להדגיש את החשיבות שבפיתוח זהיר של אותם שטחים ולהבטיח את שמירתם והקצאתם גם באזורים עירוניים מאוכלסים. סעיף 61 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, מגדיר את מטרותיה של תוכנית מיתאר מקומית. מוצע להוסיף לסעיף זה שני עניינים. מוצע להדגיש שפיתוח הקרקע ייעשה תוך הימנעות מפגיעה בצמחייה וכן בערכי טבע, נוף ומורשת. כך יונחו מוסדות התכנון להעדיף את החלופה המבטיחה כי הפגיעה בסביבה תהיה מזערית. כן מוצע לקבוע כי בין שימושי הקרקע הנקבעים בתוכנית יש להקצות גם שטחים ציבוריים פתוחים, ובמיוחד שטחים לפארקים, גנים וגינות, שחשיבותם לאיכות חיי התושבים רבה. ההקצאה כאמור תיעשה בהתאם לצורכי האוכלוסייה במרחב התכנון המקומי ובאופן שיהלום את צרכיה. נושא הקצאת קרקע לצורכי ציבור זכה להתייחסות מפורטת בהחלטת הממשלה מס' 2873 מיום 28 בינואר 2001, שבה אומצו עקרונות שקבעה ועדה בין-משרדית בתדריך תכנון להקצאת קרקע לצורכי ציבור. בתדריך זה נקבעו מכסות מומלצות לנפש של שטחי גן ופארק בשטחי יישוב. מכסות אלה אומנם נמוכות באופן משמעותי מהמקובל בעולם המערבי – לדוגמה, המכסה המומלצת בתדריך לשטחי גן בשכונת מגורים היא 7 מטרים רבועים לנפש, בעוד שבעולם המערבי מקובלות מכסות הגבוהות עד פי-שלושה – אך בעיגונן בחקיקה יש כדי לשפר את המצב הנוכחי. הצעת חוק זו מטמיעה את נחיצות השמירה על משאב השטחים הפתוחים ברובד התכנוני המקומי, האמון בסופו של דבר על הפיתוח בפועל, ומכאן חשיבותה. אני מקווה מאוד שהצעת החוק הזאת תייצר מציאות שונה במוסדות התכנון, במיוחד המקומיים, ובתוכניות המפורטות, כך שהציבור בישראל יוכל ליהנות מיותר שטחים ציבוריים פתוחים, יותר פארקים, יותר גינות, יותר צמחייה, ושיקול הדעת של ועדת התכנון המקומית לא יהיה בנייה בלבד, בנייה בכל מחיר, בנייה באחוזי בנייה בלתי נסבלים, אלא יביאו בחשבון שבמקומות האלה גם גרים אנשים שמגדלים ילדים וראוי שיהיו להם גם אותם מקומות ירוקים בתוך השטח המאוכלס. לנוכח העובדה שאין להצעת החוק הסתייגויות, אני מבקש מהכנסת לתמוך בה על-פי הנוסח שגיבשה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 88), בקריאה שנייה. אין הסתייגויות. נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד סעיף 1 – 16 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר יצחק לוי: 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו נצביע עכשיו על אותה הצעה בקריאה שלישית. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 21 בעד החוק – 18 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 88), התשס"ט–2008, נתקבל. היו"ר יצחק לוי: 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית. אני מברך את היוזמים, את יושב-ראש הוועדה. בשם היוזמים – חברת הכנסת שרה מרום-שלו רוצה לברך. בבקשה. שרה מרום-שלו (גיל): כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, ברצוני להודות מקרב לב לאנשים שסייעו שהצעת חוק חשובה זו תהפוך לחוק רשמי של מדינת ישראל. ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס, ברצוני להודות על העבודה המסורה שעשה בקידומו של חוק זה בכל שלביו. תודה לחברי הכנסת שתמכו בחוק, ליועצת המשפטית של הוועדה, למנהלת הוועדה, הגברת יפה שפירא, ולעוזרי הפרלמנטריים. אני מודה לכם מקרב לב. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה, גברתי. הצעת חוק להגנה על עדים, התשס”ט–2008 [מס' מ/380; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' כ"ו, עמ' 16611; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק לוי: אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק להגנה על עדים, התשס”ט–2008, קריאה שנייה ושלישית. אדוני יושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אופיר פינס, בבקשה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר לביטחון פנים, חברי חברי הכנסת, אנחנו מחוקקים הרבה חוקים, והיום הוא יום חקיקה פורה במיוחד. אבל אני רוצה לומר לכם, שלא הרבה פעמים בשנים האחרונות הכנסת נדרשת לחקיקה אסטרטגית. בדרך כלל אנחנו משנים, מתקנים חוקים, אבל מדובר כרגע בחוק להגנה על עדים. אני חושב שזה חוק שיכול לשנות באופן מהותי את יכולתה של מערכת אכיפת החוק – בראש ובראשונה משטרת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה – בהתמודדות שלהם מול הפשיעה החמורה בישראל. זה לא סוד שעבריינים רבים מתחמקים מעונש או לא ניתן להרשיע אותם, ולעתים גם לא ניתן לגבש נגדם כתב-אישום כתוצאה מכך שהם מהלכים אימים על עדים, מחסלים עדים, פוגעים בעדים ועושים את כל מה שהם יכולים לעשות כדי למנוע מאותם אנשים להעיד כנגדם בבית-משפט או במשטרה. גיבשנו הצעת חוק שאמורה לייצר מכשיר חדש במשרד לביטחון פנים, רשות חדשה, רשות להגנה על עדים, שתפתח את הידע המקצועי ותגובה בכלים – גם תקציביים, גם טכנולוגיים וגם באפשרויות לשיתופי פעולה בין-לאומיים – כדי לאפשר הגנה כפי שצריך על עדים, כפי שמקובל בכמה מהמדינות המובילות בעולם בתחומים האלה. הייתי שמח אם לישראל היתה היכולת להשתמש ברשות מהסוג הזה כבר לפני שנים רבות. ייתכן מאוד שלו קמה רשות להגנת עדים לפני 20 שנה, כל המחזות שאנחנו רואים, של ארגוני הפשיעה החמורה, המאפיה שקיימת בישראל, הפשיעה המאורגנת החמורה, היו נראים אחרת לגמרי, ואולי לא היו מצליחים בכלל להגיע, לא לנפח הפעילות ולא לרמת הפעילות ולרמת הנזק שהם גורמים למדינת ישראל ולחברה הישראלית. את הצעת החוק הזאת יזמה הממשלה. אומנם גם אני, עבדכם הנאמן, יזמתי הצעת חוק פרטית לפני שנים ארוכות, אבל בסופו של דבר, את ההצעה שאני מביא בפניכם יזמה הממשלה. בשנת 2002 מינו פרקליטת המדינה ומפכ"ל המשטרה צוות פעולה בראשותו של פרקליט מחוז ירושלים דאז ופרקליט המדינה היום, עורך-דין משה לדור, במטרה לגבש מודל אפשרי להגנה על עדים. אני מזכיר לכם – שנת 2002, אנחנו כבר בסוף 2008; ללמדכם שהתהליך הזה ארוך, מורכב, אטי באופן שלדעתי לא היה נדרש, אבל זו המציאות. הצוות הזה, שעשה עבודה מאוד מקצועית, הגיש את המלצותיו לממשלה בספטמבר 2004, והמלצות אלה אומצו על-ידי הממשלה בינואר 2006, תוך בחינת חלופות שונות שעליהן המליץ הצוות. בעקבות החלטת הממשלה דאז גובשה הצעת החוק הזו, שהוגשה לכנסת, למיטב ידיעתי, על-ידי השר לביטחון פנים הנוכחי, השר אבי דיכטר. לפי ההצעה, תוקם במשרד לביטחון פנים רשות להגנה על עדים. היתה מחשבה להקים את הרשות במשרד המשפטים, היתה מחשבה להקים את הרשות במשטרת ישראל, ובסופו של יום הוחלט להקים את הרשות במשרד לביטחון פנים. אני חושב שזו החלטה נכונה. אני חושב שהמשרד יוכל להעניק לרשות הזו את הכלים ואת סדרי העדיפויות הראויים כדי שהיא תצליח בעבודתה. הרשות תעסוק בהגנה על עדים ובאבטחה ובשיקום של עדים שההערכה היא שהסכנה הנשקפת להם גבוהה ביותר וההגנה הדרושה להם חורגת מיכולותיה של משטרת ישראל בתחום זה נכון להיום. אני רוצה לומר שגם היום קיימת במשטרת ישראל מחלקה שצריכה להגן על אנשים מאוימים. המחלקה הזו לא תפורק; אבל האנשים שיוגדרו על-ידי הצוותים המקצועיים, ראשית כאנשים הנמצאים בסכנה ברמה הגבוהה ביותר – מה שנקרא בעגה המשטרתית רמת סיכון 6 – ויוגדר שהם האנשים הנחוצים ביותר בהעדתם, כדי להרשיע את העבריינים הקשים ביותר הפועלים היום בישראל, כל אלה יוגנו ברשות להגנת עדים. ההחלטה בדבר הכללת עד בתוכנית הגנה תהיה מסורה למנהל הרשות. יש לרשות מנהל, קוראים לו אריה לבנה, לייבו, שהיה ראש אגף חקירות בשב"כ וגויס לטובת המשימה ומונה על-ידי הממשלה. ההחלטה תתבסס הן על הערכות המשטרה לגבי מידת הסכנה הנשקפת לעד, הן על האינטרס הציבורי שבניהול ההליך הפלילי וחשיבותה של עדותו בו, והן על מידת התאמתו של העד לתוכנית כזו, בהתחשב, בין היתר, בעברו הפלילי, במצבו המשפחתי ובהתאמתו הפסיכולוגית והסוציאלית. כדי לסייע בידי המנהל לקבל החלטה בעניין, כל רשות ציבורית תהיה חייבת לסייע לו ולמסור לו מידע הדרוש לו לשם כך. הגנתו של העד תבוא לידי ביטוי בהיבט האבטחתי ובהיבט השיקומי. בהיבט האבטחתי תעסיק הרשות מאבטחים ברמה גבוהה, שיעברו הכשרה מיוחדת בידי הרשות. למאבטחים אלה יינתנו סמכויות חיפוש, דרישת הזדהות, תפיסת חפצים, עיכוב, ובנסיבות מסוימות גם תוך שימוש בכוח סביר. בהיבט השיקומי תוסמך הרשות לפעול לשם שינוי זהותו של העד, העתקת מקום מגוריו – בין בתוך ישראל ובין בחוץ-לארץ – הבטחת רמת חיים סבירה בתקופת תוכנית ההגנה, סיוע במציאת עבודה או בהשתלבות במסגרת לימודים וכל סיוע אחר הדרוש לשם השתלבותו בקהילה החדשה שבתוכה ייטמע. בהקשר זה יחויבו רשויות ציבוריות להגיש לרשות להגנה על עדים את כל הסיוע שיידרש לה לשם ביצוע התוכנית. בכפוף לאמנות בין-לאומיות או להסכמים פרטניים ייקבעו גם תוכניות ההגנה של עדים ישראלים בחוץ-לארץ באמצעות הרשויות המקומיות, וכן של עדים זרים בישראל. היו"ר יצחק לוי: אני ביקשתי מהנואם הפסקה קצרה בשביל לקדם בברכה את הברונית דה-רוטשילד, היושבת ביציע, שבאה לבקר במדינת ישראל ובכנסת ישראל. קודם כול, ברכת ברוכים הבאים לברונית ולמלוויה. למשפחת רוטשילד מניות יסוד, עוד טרם הקמת המדינה, במדינת ישראל, בביסוס של המדינה, וגם בבית הזה עצמו, בסיוע בניית הבית הזה עצמו. ואנחנו מברכים, מודים למשפחת רוטשילד על שותפות האמת רבת-השנים עם מדינת ישראל ותושביה. אנחנו מאחלים לך שהות נעימה במדינת ישראל ותודה על שבאת לבקר אותנו. בבקשה, אדוני. אני מחזיר לך את רשות הדיבור, חבר הכנסת פינס. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): תודה, אדוני היושב-ראש. חוק להגנה על עדים מסדיר גם את אבטחתם של עדים מאוימים שלא ייכללו בתוכנית הגנה של הרשות, בשל רמת סכנה נמוכה יותר הנשקפת להם. עדים אלה ימשיכו להיות באחריותה של המשטרה, והיא תהיה רשאית להעסיק מאבטחים נוספים. אני רוצה לומר עוד שלושה משפטים לסיום. המשפט הראשון: נתבקשתי על-ידי השר לביטחון פנים – ההצעה הזאת היתה בוועדת החוקה, והשר לביטחון פנים, לנוכח חשיבות העניין, ביקש ממני לפנות את – – – היו"ר יצחק לוי: רבותי חברי הכנסת. חבר הכנסת חסון. יואל חסון (קדימה): לא, אדוני, אבל מאשימים אותי – – – היו"ר יצחק לוי: לא, לא. אבל אתה יכול את השיחה הזאת לנהל בחוץ. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני, כל מה שמאשימים אותך תגיד: מודה אני. היו"ר יצחק לוי: תודה, תודה. יואל חסון (קדימה): אני רוצה שישמעו כולם. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): מה, אתה רוצה שנשמיע עוד פעם את ההאשמות? יואל חסון (קדימה): לא, אני רוצה – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת פינס, אתה מנהל את הישיבה? אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): חס וחלילה. היו"ר יצחק לוי: אז קדימה, תמשיך בענייניך. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני, אני רוצה לסיים את דברי ולומר כך: ראשית, השר לביטחון פנים ביקש ממני לקחת את החוק לוועדת הפנים, כמובן בהסכמת יושב-ראש ועדת החוקה, שנעתר לכך. אני הקדשתי את כל הפגרה כדי – לא שניבאתי את נפילת הכנסת, אבל לא הייתי יותר מדי מופתע, ואני פעלתי כאילו הכנסת הולכת לסיים את ימיה, וטוב שכך – והצלחנו, באמת, בדקה התשעים לסיים את הצעת החוק הזאת. אני מודה לשר ולאנשי משרדו ולאנשי משרד המשפטים ולכל מי שטרח בעניין. אני גם מודה, כמובן, לצוות הוועדה. במקרה הזה יש לי שני יועצים משפטיים – היועצת המשפטית מירי פרנקל-שור בנושאים המשטרתיים, ואני רוצה להודות למירי על הכתיבה והניסוח של החוק, וכמובן למנהלת הוועדה ולכל צוות הוועדה. המשפט האחרון: חברים, אחרי הבחירות ב-10 בפברואר תקום ממשלה חדשה לישראל, ואני קורא לכל מי שרואה את עצמו מועמד לראשות ממשלה להפנים ולהבין שהצעת החוק הזו, אם לא תקבל בסדר העדיפויות הלאומי את המקום הראוי לה, לא תוכל לבצע את הפונקציה הכל-כך מכריעה שאנחנו מייעדים לה. אני מאוד מקווה שהממשלה הבאה שתקום בישראל תקצה את המשאבים הנכונים לרשות להגנת עדים, כדי שסוף-סוף הציבור בישראל יוכל להרגיש שמישהו דואג לביטחון האישי שלו. אנחנו ככנסת עשינו את שלנו. עכשיו תורה של הממשלה החדשה שתקום בישראל לקחת את זה, ובאמת ליישם את החוק הזה בצורה יעילה ואופטימלית. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אני מבקש מכם להצביע על הנוסח שהציעה ועדת הפנים, לנוכח העובדה שאין הסתייגויות להצעת החוק. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת ברכה, בבקשה לשבת, אנחנו רוצים להצביע. השר שטרית. אנחנו מצביעים על הצעת החוק להגנה על עדים, התשס”ט–2008, הצעת חוק חשובה ביותר, ובאמת מגיעה תודה מיוחדת ליושב-ראש ועדת הפנים על ההשקעה המרובה. ממש הצעה חשובה מאוד. אני מפעיל את השעון – נא להצביע בקריאה שנייה. אין הסתייגויות, ההצבעה היא על כל החוק. בבקשה. הצבעה מס' 22 בעד סעיפים 1–46 – 28 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–46 נתקבלו. היו"ר יצחק לוי: ובכן, בעד – 28, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה שנייה. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על כל ההצעה. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 23 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – אין חוק להגנה על עדים, התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר יצחק לוי: ובכן, 25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה עברה גם בקריאה שלישית. אני מבקש מהשר אבי דיכטר, השר לביטחון פנים – הצעת חוק להגנה על עדים, התשס”ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית. בבקשה, אדוני השר. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, החוק שעבר זה עתה מאפשר לרשות להגנה על עדים לצאת לדרך ולעבור משלב הארגון לשלב המבצעי, מתחילת שנת 2009. מדובר בכלי חשוב ביותר בשירותה של מערכת אכיפת החוק בכללה, ובדגש במשטרת ישראל, בפרקליטות המדינה. הרשות תפעל במשרד לביטחון פנים, ותסייע משם ותתמוך משם הן במשטרת ישראל, הן בפרקליטות המדינה, בלחימה הבלתי- מתפשרת בכנופיות הפשע בישראל. זה תפקידה, על זה היא תימדד. בהכנת החוק, בבישולו, בארגונו, עסקו רבים, ואני, ברשותכם, רוצה להודות, באמת, לבולטים שבהם. בראש ובראשונה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שלמרות הקשיים ולמרות הרגישות הרבה שהיתה בסעיפים רבים בהצעת החוק הזאת, חברי הכנסת בוועדה, אנשי הוועדה והעומד בראשה, חבר הכנסת אופיר פינס – והלשכה המשפטית שליוותה את המלאכה בוועדה בראשותה של הגברת מירי פרנקל-שור – עסקו, באמת, במלאכת מחשבת, בהתחשבות רבה מאוד, במטרה לאפשר לתינוק הזה לעמוד על רגליו ובסופו של דבר, כפי שאמר חבר הכנסת פינס, יושב-ראש הוועדה, להביא את זה לכאן היום להצבעה כדי שלא לעכב את הביצוע או את החלק המבצעי של הרשות הזאת, רשות שעליה הוחלט כבר בתחילת 2006. כמובן, תודה וברכה לאנשי הרשות ולעומד בראשה, מר אריה לבנה, שאיש לא מכיר אותו בשמו זה אלא כולנו מכירים אותו בשמו לייבו, שיחד עם אנשיו סייע רבות לעצב פרקים וסעיפים בהצעת החוק הזאת. לאנשי המשטרה – המפכ"ל, אנשי אגף החקירות והמודיעין והלשכה המשפטית במשטרת ישראל, שכמובן נתנו את הזווית שלהם, למנכ"ל המשרד, דני ברינקר, המנכ"ל הנוכחי, ולמנכ"ל היוצא, רמי פאלק, שהשקיעו רבות הם ואנשיהם, ובעיקר הלשכה המשפטית במשרד לביטחון פנים, בארגון החוק הזה מהזווית של המשרד ושל הרשות. לגורמי פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ואנשי משרד המשפטים, שעמלו רבות בסוגיה הזאת, וכמובן, לרבים נוספים שאני, מפאת קוצר הזמן, לא מזכיר את שמותיהם. נתון נוסף שראוי לציין, אדוני היושב-ראש: בשנה האחרונה נרקמו קשרי עבודה מאוד מאוד חשובים בין אנשי הרשות להגנה על עדים לבין גופים מקבילים בעולם, באותן מדינות מובילות כמו ארצות-הברית, קנדה, גרמניה, ספרד, צרפת ונוספות, ששם קיימת פונקציה בדמות הרשות הזאת. במרבית המקרים הגופים הם הרבה יותר גדולים, ועם מסורת, עם ניסיון ועם ידע מבצעי שהם ניאותו לחלוק אותו אתנו, לשתף אותנו בו, והדבר עזר לנו מאוד – גם בתהליך החקיקה, אבל הוא יסייע מאוד בעיקר במעבר לשלב המבצעי. חשוב שהכנסת תדע שרזי הנושא הזה, כפי שהוא קיים במדינות אחרות, הועברו אלינו ללא שום חשש, ללא שום מוטרדות, מתוך אמונה בצורך שלנו בישראל בהקמה של פונקציה כזאת – הרשות להגנה על עדים. אני משוכנע שהבסיס הזה יאפשר שיתוף פעולה מבצעי פורה בתקופה הקרובה. שוב, תודה רבה גם לוועדת הפנים, גם ליושב-ראש, שהציג את הדברים, וכמובן לכנסת, שעשתה את מלאכתה נאמנה בחוק הזה. בכל אופן, להעביר אותו ללא מתנגדים זה לא מובן מאליו. תודה רבה. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה לך, אדוני השר. החלטה בדבר תיקון טעות בחוק אוויר נקי, התשס”ח–2008 [נספחות.] היו"ר יצחק לוי: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום: הצעה להחלטה בדבר תיקון טעות בחוק אוויר נקי, התשס”ח–2008. בבקשה, אדוני יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, אני צריך להביא תיקון טכני, תיקון טעות בחוק אוויר נקי: בחוק אוויר נקי, התשס”ח–2008, בתוספת החמישית, בסופה יבוא: "דיאוקסינים ופוראנים" – אני מקווה שאני מבטא את זה נכון. תחילתו של תיקון הטעות ביום תחילתו של החוק. תודה. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה. הנוסח הקובע הוא הנוסח הכתוב ולא הנוסח שאמר יושב-ראש הוועדה. אנחנו מצביעים על התיקון. נא להצביע. הצבעה מס' 24 בעד ההחלטה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק אוויר נקי, התשס”ח–2008, נתקבלה. היו"ר יצחק לוי: תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר תיקון טעות בחוק אוויר נקי נתקבלה. הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון), התשס”ט–2008 [מס' כ/263; "דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 20057; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק לוי: הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון), קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת חסון, בבקשה. ישראל חסון. ישראל חסון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, יש לי שאלה שאינה קשורה כרגע לסדר-היום, אבל היא מטרידה אותי מהיום הראשון של הכנסת הזאת, והיום זה אולי היום האחרון – כל הזמן מעירים לחבר הכנסת חסון "תהיה בשקט", "תהיה בשקט", "תהיה בשקט". בתעודה שלי נרשמות הערות לחבר כנסת אחר. איך מתקנים את זה בהיסטוריה? היו"ר יצחק לוי: קודם כול, אני משבח אותך על כוח האיפוק שלך – השאלה שלך היא מהיום הראשון ואתה שואל אותה רק ביום האחרון. כלומר הדבר הוא בהחלט לשבח. חוץ מזה, תדע לך שזה לא לרעתך שמעירים לך הערות. ישראל חסון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון), התשס”ט–2008, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק נועדה לאפשר את המשך שידורי החדשות המקומיות והתוכניות המקומיות בנושאי היום במסגרת שידורי הטלוויזיה בכבלים. השידורים בענייני היום הם כלי ביטוי חשוב של כל האירועים החדשותיים והחברתיים באזורי הארץ השונים, ובכלל זה בפריפריה. כידוע, רוב האירועים האלה אינם זוכים לסיקור ולטיפול במהדורות החדשות המרכזיות, ואף לא בתוכניות טלוויזיה ארציות, ומגיעים לתודעה הציבורית בעיקר באמצעות שידורי החדשות המקומיות. חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, קובע כי בעל זיכיון אשר הפך מאוחר יותר לבעל רשיון כללי לשידורי כבלים, ישדר חדשות מקומיות ותוכניות מקומיות בענייני היום. הוראה זו, שתוקפה במקור היה עד יום 31 בדצמבר 2006, הוארכה מאז בשני תיקוני חקיקה, כל פעם לשנה אחת – משום שנציגי הממשלה הודיעו בדיוני הוועדה כי בדעת הממשלה לגבש הסדר קבע חלופי לשידורי החדשות המקומיות. עתה עומדת הוראה זו לפוג ב-31 בדצמבר 2008, כשלמרות ההצהרות האמורות לא גובש עד כה הסדר חלופי כלשהו. בתיקון האחרון שנעשה בשנה שעברה תוקן גם חוק רשות השידור, התשכ"ה–1965, באופן שלרשות השידור ניתנה הרשאה להפיק את החדשות המקומיות עבור בעל הרשיון הכללי לשידורי כבלים. לאור החשיבות של המשך שידורי החדשות המקומיות והתוכניות המקומיות בענייני היום, מוצע להאריך את תוקפם של הסדרים אלה בשישה חודשים נוספים. לעניין זה אני מוצא חובה להזכיר שבהצעת החוק, כפי שהוגשה לכנסת ביוזמת חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ ואושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, דובר על הארכת ההסדר הקיים בשנתיים נוספות. להפתעתנו, ערב הדיון נמסר לנו מטעמו של שר האוצר כי הוא מסכים להארכה של שישה חודשים בלבד. לוועדה לא נמסרו הסברים כלשהם לשינוי זה, ונציגי הממשלה שנכחו בדיון, לרבות נציגו של שר האוצר, לא היו מודעים לתפנית שחלה בעמדת שר האוצר וגם לא ידעו להסביר אותה. לפיכך, ולנוכח חשיבות ההסדר, אישרה הוועדה, כאמור, הארכה רק בחצי שנה. היו"ר יצחק לוי: זה אפקטיבי, הארכה לחצי שנה? ישראל חסון (יו"ר ועדת הכלכלה): אני מגיע לזה. עם זאת החליטה הוועדה להוסיף לחוק המוצע הוראה שלפיה שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי להאריך בצו את תוקף ההסדר, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על שנה וחצי נוספת. זאת אומרת, להגיע לשנתיים. כאמור, מדובר בסמכות רשות: ירצו השרים, יעשו שימוש בסמכותם; לא ירצו, לא יאריכו. רצינו לייצר כלי שימנע את כל הסרבול ואת הצורך בחקיקה נוספת. למרות זאת קיבלנו אתמול הודעה ממשרד האוצר, ששר האוצר מתנגד לעגן בחוק אפילו את סמכות הרשות הזאת. אף שלא נמסרו לוועדה הטעמים לעמדתו של שר האוצר – גם כאן לא ידעו להסביר לנו למה – וכדי שלא לסכל את המשך שידורי החדשות המקומיות, נאלצו הוועדה והמציעים חבר הכנסת סער וחברת הכנסת יחימוביץ לחדש את הדיונים בהצעת החוק, והוועדה החליטה על הנוסח המונח עתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הכולל הארכה בשישה חודשים נוספים בלבד. מסתבר, אם כך, ולפי דרישת שר האוצר, שיהיה זה אחד הנושאים הראשונים שהממשלה החדשה שתקום אחרי הבחירות תצטרך לעסוק בהם. היו"ר יצחק לוי: סליחה, אדוני, לא הבנתי. לפנינו מוצעים שלושה סעיפים בחוק, לרבות הארכה ב-18 חודשים. ישראל חסון (יו"ר ועדת הכלכלה): שניים. היו"ר יצחק לוי: הנוסח שלפני, אדוני המזכיר, יש בו שלושה סעיפים. גדעון סער (הליכוד): היום הונח נוסח חדש. הוא לפנינו. היו"ר יצחק לוי: הנוסח החדש לא לפנינו. איפה הוא מונח? גדעון סער (הליכוד): – – – לוח תיקונים – – – היו"ר יצחק לוי: לא, לוח תיקונים – זה לא נוגע. אני עכשיו מקבל את הנוסח החדש. גדעון סער (הליכוד): הנה, אדוני, אני אתן לך – – – היו"ר יצחק לוי: הנוסח החדש לא כולל תיקונים. גדעון סער (הליכוד): אני לא יודע. היו"ר יצחק לוי: גם אני לא יודע. אבל לנוסח החדש לא מצורף לוח תיקונים. בבקשה, אדוני. ישראל חסון (יו"ר ועדת הכלכלה): מסתבר, אם כך, ולפי דרישת שר האוצר, שזה יהיה אחד הנושאים הראשונים שהממשלה החדשה שתקום לאחר הבחירות תצטרך לעסוק בהם. ואין לי אלא לקוות שנושא זה לא יוזנח, ועם ישראל יוכל להמשיך ולצפות בחדשות המקומיות גם לאחר 30 ביוני 2008. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אבל אני רוצה לומר פה משפט אחד: אם בודקים את התנהלות רשתות התקשורת הארציות, נקרא לזה, ואנחנו מוצאים שהסיקור של הפריפריה הוא משהו מתחת ל-5%, ולעתים זה אחד האמצעים היותר חשובים באמת; למה שאנחנו מגדירים נגב, גליל וגם פריפריה זה אמצעי התקשורת היחיד. ואני חושב שחוסר ההסדרה של הנושא הזה, ויתירה מכך – הנוקשות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהתנהלות במקרה הזה, של שר האוצר, הם נשגבים מבינתי. אני פשוט לא מבין מדוע צריך לעשות כדבר הזה. אני קורא להצביע בעד ההצעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. היו"ר יצחק לוי: תודה. אנחנו נצביע בעד החוק, אדוני יושב-ראש הוועדה ורבותי המציעים, אבל אני מאוד מתפלא שאין כאן הסתייגות להארכה לשנתיים. אני חושב שהאפקטיביות של החוק תהיה מאוד קטנה. אם שר האוצר לא מסביר את דבריו, הרי אני חושב שהיום בכנסת היינו יכולים להתגבר על העניין. גדעון סער (הליכוד): היינו יכולים להתגבר, אבל יש עניין של ועדת הסכמות – – – היו"ר יצחק לוי: הבנתי. נא להצביע. הצבעה מס' 25 בעד סעיפים 1–2 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר יצחק לוי: תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה שנייה. על אותה הצעה אנחנו מצביעים עכשיו בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 26 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון), התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר יצחק לוי: ובכן, שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשס”ט–2008, בנוסח השני שהונח היום על שולחן הכנסת וללא לוח תיקונים, התקבל בקריאה שלישית. אני מברך את היוזמים ומזמין את חבר הכנסת סער לומר כמה מילות ברכה. בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להודות לכנסת, בשם חברת הכנסת שלי יחימוביץ ובשמי, על אישור החוק. זה החוק השלישי בקדנציה הזו שנוגע לחדשות המקומיות, וזו רק אינדיקציה להזנחה של הנושא החשוב הזה על-ידי הממשלה. אני בהחלט שותף – אנחנו שותפים – לביקורת שהובעה כאן מפי יושב-ראש הוועדה, מפיך, אדוני, על העובדה שההוראה הזו היא הוראה לחצי שנה בלבד. לצערנו, האלטרנטיבה היתה הפסקת שידורי החדשות המקומיות בעוד פחות מחודשיים, בסוף חודש דצמבר, ולכן נאלצנו להסכים לתנאי הזה. אבל אני מאוד מקווה – אומנם אני חושב, אני מסכים עם חבר הכנסת חסון שלא צריך לראות בדברי שר האוצר התחייבות מצד הממשלה הבאה, כי יש לי הערכה אחרת מה יקרה בממשלה הבאה, אבל אני מקווה שהממשלה והכנסת הבאה באמת כבר בתחילתן יפעלו להסדיר את הנושא. אני רוצה להודות מאוד גם ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ישראל חסון, אשר תחת לחץ זמנים מתחילת הכנס, זה בסך הכול השבוע השני – העביר את החוק בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. אני רוצה גם להודות לצוות של ועדת הכלכלה, למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה, שיושבות כאן, ולקוות שבכנסת הבאה תהיה התייחסות שונה לנושא מצד ממשלת ישראל. היו"ר יצחק לוי: תודה. הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15), התשס”ט–2008 [מס' כ/250; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ט, עמ' 19058; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק לוי: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15). מי מגיש את ההצעה? ההצעה היא לקריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת חסון – בבקשה, אדוני. ישראל חסון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15), התשס”ט–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. את הצעת החוק החשובה הזו יזמה חברת הכנסת זהבה גלאון, והיא מתייחסת לנושא שיש לו השלכה על כל אחת ואחד מאתנו. אדוני היושב-ראש, אנחנו הולכים להיות יותר יפים בעקבות ההצעה הזו. זהבה גלאון (מרצ): – – – היו"ר יצחק לוי: אנחנו צריכים להודות לחברת הכנסת גלאון שדואגת ליופי שלנו. בכנסת יש ועדת אתיקה. אני חושב שיש גם ועדת אסתטיקה. יפה. ישראל חסון (ישראל ביתנו): הצעת החוק נועדה להגן על צרכנים מפני שימוש בתמרוקים אשר תוקפם פג. כידוע, לרוב התמרוקים חיי מדף מוגבלים, בדרך כלל של שנתיים עד שלוש שנים, ושימוש בהם לאחר תאריך התפוגה עלול לא רק להיות בלתי יעיל אלא אף לגרום בעיות בריאותיות. מיותר לציין שיכול להיות שהצרכן משלם במיטב כספו עבור מוצר שתוקפו פג בלי שהוא מודע לכך. הצעת החוק כוללת הגדרה של תמרוקים, שהם חומרים הבאים במגע עם חלקי הגוף החיצוניים, לרבות שיניים וחלל הפה, במטרה, בין היתר, לנקות, להגן, לטפח או לבשם את הגוף. ההצעה קובעת כי לגבי תמרוק שחיי המדף שלו קצרים מ-30 חודשים, יצוין על גבי התמרוק וכן על גבי אריזתו או עטיפתו תאריך תפוגתו. לגבי תמרוק שחיי המדף שלו עולים על 30 חודשים קובעת ההצעה כי תצוין על גביו וכן על אריזתו או על עטיפתו תקופת התפוגה לאחר פתיחתו, וזאת בהתאם להוראות ולעקרונות שנקבעו בדירקטיבה האירופית ובהתאם להוראות משרד הבריאות. זה המקום להזכיר שבפועל, ואינני יודע אם לא כתוצאה מהגשת הצעת החוק ביוזמתה של חברת הכנסת גלאון, הפיץ משרד הבריאות נוהל מכוח סמכותו לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים), התשל"ג–1972, ולפיו חלה חובת סימון כאמור מיום 1 בינואר 2008. עם זאת, גם בדיוני הוועדה הסכימו כל הגורמים הרלוונטיים כי יש לעגן חובה זו בחקיקה ואין להסתפק בהוראת נוהל. מאחר שהדירקטיבה האירופית קובעת סוג תמרוקים שחובת הסימון לא חלה עליהם, כמו למשל דוגמיות של קרמים, ומאחר שנושא סימון הבשמים לא נבחן כלל בשל העובדה שבושם אינו תכשיר שמשרד הבריאות מפקח עליו, אלא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – עניין שעלה רק במהלך הדיון בוועדה – קובעת הצעת החוק כי שר הבריאות יוכל לקבוע סוג תמרוקים שהוראות הצעת החוק לא יחולו עליהם. בנוסף, הוסמך שר הבריאות לשנות בצו את אורך חיי המדף הקבוע בהצעת החוק, כך שחובת הסימון השונה, החלה בהתאם להצעה לגבי תמרוקים שאורך חיי המדף שלהם הוא עד 30 חודשים או למעלה מ-30 חודשים, תחול לגבי תקופה אחרת שיקבע, ולאו דווקא 30 חודשים. להצעת החוק, אשר נועדה, כאמור, להגן על ציבור הצרכנים מפני סכנות בריאותיות, לא הוגשו הסתייגויות. אני רוצה להודות, לגבי שני החוקים האחרונים שפעלנו בהם, לצוות של ועדת הכלכלה, לגברת לאה ורון ולגברת אתי בנדלר והצוות שלה – שבאמת, בלי התזזית שלהם לא היינו מגיעים עד כאן, ואני קורא לתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה לך, אדוני. אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15), התשס”ט–2008. אין הסתייגויות. ההצבעה היא בקריאה שנייה. בבקשה. נא להצביע. הצבעה מס' 27 בעד סעיפים 1–2 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר יצחק לוי: 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק עבר בקריאה שנייה. אני מעמיד להצבעה את אותו החוק – לאישור הכנסת. קריאה שלישית. נא להצביע בקריאה שלישית. הצבעה מס' 28 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – 1 חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15), התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר יצחק לוי: הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15), קריאה שלישית: 13 בעד, אפס מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק עברה. גברת גלאון רוצה לומר כמה מלים? לא, תודה רבה. אנחנו מברכים אותך על החוק. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 43), התשס”ט–2008 [מס' כ/131; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' כ"ג, עמ' 15842; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק לוי: אני עובר לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 43), קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת יצחק גלנטי, בבקשה. יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת יקרים, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 43), התשס”ט–2008. אני אודה ליושב משמאלי – – – שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): – – – היו"ר יצחק לוי: אני שומע. הכול בצדק או שלא בצדק. עכשיו אנחנו דנים בעניין אחר, ואני מבקש לאפשר את הדיון. בבקשה. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): רציתי רק להגיד לחבר הכנסת יואל חסון – – – היו"ר יצחק לוי: אני מבקש ממך כרגע להפסיק עם זה. אנחנו שמענו – כן, כי אנחנו שמענו אותך כמה וכמה פעמים בכמה דיונים, את אותה הערה. אנחנו מודים לך, הערה חשובה. בבקשה, אדוני. יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 43), התשס”ט–2008, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. מטרתה של הצעת החוק המונחת בפניכם, רבותי, היא להבטיח כי ילדים המצויים בספקטרום האוטיסטי יהיו זכאים לקבל את הטיפולים הדרושים להתפתחותם התקינה ולהשתלבותם בחברה במסגרת סל השירותים הניתן על-ידי קופות-החולים על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע, בסעיף 20 לתוספת השנייה, את השירותים הכלולים בסל השירותים בתחום התפתחות הילד. קופות-החולים, האחראיות למתן שירותים אלו, סירבו עד כה להעניק לילדים האוטיסטים שירותים מתחום התפתחות הילד, בטענה כי הלקות שממנה הם סובלים שייכת לתחום בריאות הנפש וכי אין הן אחראיות למתן שירותים בתחום זה. עמדת משרד הבריאות ומשרד המשפטים היא שקופות-החולים מחויבות להעניק לילדים האוטיסטים שירותים אלו מתוקף החוק הקיים, ותיקון החקיקה המוצע נועד אך להבהיר את המצב המשפטי הקיים ולא לתקנו. בהסתמך על עמדה זאת קבעה הוועדה כי הצעת החוק אינה הצעת חוק תקציבית, כמשמעותה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה. לאחר דיונים רבים שהתקיימו בוועדה, החליטה הוועדה לאשר הצעת פשרה שהוגשה על-ידי נציג משרד האוצר, והיא מונחת כאן לפניכם היום. בהתאם להצעה זו, ילדים עד גיל 18 שאובחנו כנמצאים בספקטרום האוטיסטי יהיו זכאים לטיפול צוות רב-מקצועי בתחום התפתחות הילד. הטיפולים יינתנו על-ידי פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק. סך שעות הטיפול השבועיות שיינתנו לילד בכלל המקצועות האמורים יעמוד על שלוש שעות, למעט בשנת 2009, שבה תהיה זכאות לשתי שעות טיפול שבועיות בלבד. אני מברך את חבר הכנסת ואסל טאהא, שיזם את הצעת החוק החשובה הזאת וקידם אותה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה, אדוני. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון 43), התשס”ט–2008 – אני מעמיד את החוק להצבעה בקריאה שנייה. אין הסתייגויות. נא להצביע. הצבעה מס' 29 בעד סעיפים 1–2 – 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה. 20 בעד, אין מתנגדים אין נמנעים. חבר הכנסת רותם ביקש להודיע שגם הוא תומך בחוק. זאת היתה הקריאה השנייה. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה על אותה הצעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 30 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 43), התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר יצחק לוי: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 43) בקריאה שלישית: בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה. אני מצרף את קולה של חברת הכנסת חילו. אני מברך את היוזמים ומזמין את חבר הכנסת טאהא לברך בשם היוזמים. בבקשה, אדוני. ואסל טאהא (בל"ד): כבוד היושב-ראש, אחרי עבודה קשה ותהליך ארוך, סוף-סוף נעשה צדק עם קבוצה חלשה שסבלה, וכל המשפחות סבלו קשות. היום נעשה צדק אתם, אחרי אישור הצעת החוק לגבי האוטיסטים. כבוד היושב-ראש, אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהצביעו בעד החוק וסייעו בתהליך החקיקה, לעוזרי המסורים, חאלד בדר ועלי אמארה, למנהל הסיעה מוסא דיאב ולעוזרת היוצאת רים אלחטיב. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת גלנטי, וליוזמי החוק מסיעתי ומהסיעות האחרות. תרשה לי להזכיר את חבר הכנסת מרציאנו ואת חבר הכנסת רן כהן ואת חבר כנסת אריה אלדד. תרשה לי להודות לכולם, לכל אלה שהצביעו ועשו צדק עם הילדים, עם המשפחות שסבלו. ולבסוף, כבוד היושב-ראש, כמה משפטים על מה שקרה היום. ביום הזה, שבו נבחר נשיא שחור בארצות-הברית, נעשה כתם שחור – – – יורם מרציאנו (העבודה-מימד): – – – אל תבואו בטענות – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת מרציאנו. חבר הכנסת מרציאנו, אני מבקש ממך. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת מרציאנו, אני מבקש ממך. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): קדימה גילו את הפרצוף האמיתי – – – היו"ר יצחק לוי: תודה רבה. אני מבקש ממך להפסיק. משפט אחד בבקשה. ואסל טאהא (בל"ד): מפלגת קדימה הכתימה את הדמוקרטיה בכתם שחור – – – יואל חסון (קדימה): רגע, רגע – – – ואסל טאהא (בל"ד): בארצות הברית, אחרי 100 שנה, ואחרי 40 שנה של חקיקה גזענית – סגרו היום את הגזענות, ואתם פתחתם את הגזענות – – – יואל חסון (קדימה): היום אתה – – – היו"ר יצחק לוי: תודה רבה, אדוני. ואסל טאהא (בל"ד): ואתם פתחתם את הגזענות. יום שחור עשיתם לדמוקרטיה, לערך של הדמוקרטיה. | היו"ר יצחק לוי: אדוני, אני מבקש ממך. תודה רבה לך. קריאות: – – – היו"ר יצחק לוי: אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר. יואל חסון (קדימה): – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת חסון. קריאות: – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת חסון. קריאות: – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת חסון. חבר הכנסת מרציאנו, אני קורא אותך פעם ראשונה לסדר. חבר הכנסת חסון. יואל חסון (קדימה): – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת חסון, פעם ראשונה. יואל חסון (קדימה): – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת חסון, פעם שנייה אני קורא אותך לסדר. אני מבקש, לפני שאני מוציא את חבר הכנסת חסון, להגיד לו שיפסיק לדבר, הוא צריך עכשיו לעלות להגיש הצעת חוק. ואסל טאהא (בל"ד): – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת טאהא. זהבה גלאון (מרצ): הוא צודק. היו"ר יצחק לוי: כולם צודקים. אני מבקש כרגע להירגע. חבר הכנסת מרציאנו, כבר קראתי אותך פעם אחת לסדר. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): – – – היו"ר יצחק לוי: כן, לך. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): לא אני. היו"ר יצחק לוי: לא אתה? אז תיזהר. לא אתה, אז תיזהר. נסים זאב (ש"ס): – – – היו"ר יצחק לוי: רבותי, נא להירגע. חבר הכנסת זאב. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105) (תקיפת מטפל ומאבטח), התשס”ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/265).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק לוי: אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' – – – שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת שנאן שכיב, אני מבקש ממך. אני קורא אותך פעם ראשונה לסדר. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): – – – היו"ר יצחק לוי: אני מבקש ממך. אתה רוצה לצאת – תצא. אל תפריע לדיונים. גם לא חבר הכנסת טיבי. ובכן, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105) (תקיפת מטפל ומאבטח), התשס”ט–2008, קריאה ראשונה. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): יש אלוהים – – – יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – – היו"ר יצחק לוי: רק רגע, אדוני. אנחנו רוצים לצרף עוד בחוק הקודם תודה מיוחדת לוילמה, מנהלת הוועדה, מחבר הכנסת טאהא. תודה רבה לך. אדוני חבר הכנסת חסון, בבקשה. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני לא יכול להתעלם מהדברים, מהקריאות שנאמרו כאן. היו"ר יצחק לוי: יש לי בקשה אליך. יואל חסון (קדימה): לא, אני לא יכול להתעלם. היו"ר יצחק לוי: משפט אחד ולא יותר. יואל חסון (קדימה): יש לי הזמן שלי, לא ספרת לי את הזמן. היו"ר יצחק לוי: לא, אני לא סופר לך. יואל חסון (קדימה): אני רוצה לומר לכם, חברי חברי הכנסת: אני קודם כול מציע לא לבדוק בציציות של אף אחד מחברי הכנסת כאן שהיו מעורבים, לא משנה מאיזה צד, בהעברת החוקים האחרונים האלה של איחוד הרשויות. לא נבדוק אותך, חבר הכנסת טיבי; לא נבדוק את חברת הכנסת גלאון; לא נבדוק אותי; לא נבדוק את אף אחד. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): מה היו השיקולים? יואל חסון (קדימה): חבר הכנסת מרציאנו, שנייה, אני עשיתי לך משהו לא בסדר? אני לא יודע איפה רמת הענייניות גבוהה יותר. אז עכשיו מאשימים אותנו – – – יורם מרציאנו (העבודה-מימד): העניין שלנו – – – יואל חסון (קדימה): אוקיי, המצאה חדשה: קדימה היא גזענית כלפי ערבים מוסלמים, אבל היא לא גזענית כלפי דרוזים; אנחנו גזענים כלפי צ'רקסים או לא גזענים כלפי צ'רקסים? אני אגיד לך כלפי מה אנחנו גזענים, חבר הכנסת טיבי. אנחנו גזענים כלפי מה שלא טוב למדינה; אנחנו גזענים כלפי מה שלא ענייני; אנחנו גזענים כלפי מי שפועל נגד המדינה הזאת ונגד חוקיה; אנחנו גזענים כלפי מי שלא נאמן למדינה הזאת, זה הכול. מי שלא נמצא בקבוצה הזאת, אנחנו לא גזענים כלפיו. ובכל זאת, בבית הזה – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת חסון. דוד רותם (ישראל ביתנו): אז למה הצבעת נגד ברית הזוגיות? יואל חסון (קדימה): אתה אמור לעזור לי, חבר הכנסת רותם, לא להפריע לי. דוד רותם (ישראל ביתנו): למה הצבעת נגד ברית הזוגיות? יואל חסון (קדימה): ואני רוצה לומר לך, אני רוצה לומר לך – – – היו"ר יצחק לוי: אדוני, בבקשה. תמשיך, אבל תקצר בעניין. יואל חסון (קדימה): אני רוצה, באמת – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): – – – נגד המדינה? יואל חסון (קדימה): חס וחלילה, אני לא אמרתי. אני לא אמרתי שהם נגד. אני אומר שיכול להיות בבית הזה, אחמד טיבי, חברת הכנסת גלאון – – – זהבה גלאון (מרצ): – – – חבר שלך נגד המדינה? יואל חסון (קדימה): אני יכול להגיד לכם, חברים, שיכול להיות בבית הזה – חברת הכנסת גלאון, קורה מדי פעם שלא מסכימים אתך. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): זה משהו אחר. יואל חסון (קדימה): האמת, זה קורה הרבה בבית הזה, זה קורה הרבה בבית הזה. לא הסכמנו אתך. החלטנו שאנחנו לא משחקים במשחק הזה. אנחנו לא נכנסים למשחק הזה, לא רצינו להיות חלק. כל אחד בסיעת קדימה – כי קיבלנו החלטה על חופש הצבעה – – – זהבה גלאון (מרצ): נתתם להם הוראה לא להיכנס. יואל חסון (קדימה): תשמעי. חברי הכנסת של קדימה – את יכולה להעריך אותם קצת יותר – הם לא מקבלים הוראות. היתה החלטה – – – שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): – – – זהבה גלאון (מרצ): – – – יואל חסון (קדימה): חברת הכנסת גלאון, היתה החלטה של סיעת קדימה על חופש הצבעה. כל אחד מהחברים בא והצביע על-פי צו מצפונו, או לא הצביע. זה מה שקורה בפרלמנט, זה העניין, ואני מציע שנרגיע את הרוחות, ואני מציע שנזכור שבסוף, בסוף, צריך להיות השיקול של מה טוב למדינה, ולא מה באינטרס הצר בעיר מסוימת, בכפר מסוים או במפלגה מסוימת. כי אנחנו בקדימה חושבים על מה שבסופו של דבר טוב למדינה, ולא מה שטוב לך ברמה האישית. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): – – – הצבעת בקריאה ראשונה – – – היו"ר יצחק לוי: תודה רבה, אדוני. יואל חסון (קדימה): ולאחר מכן קיבלנו החלטה על חופש הצבעה. קיבלנו החלטה על חופש הצבעה. חבר הכנסת טיבי – – זהבה גלאון (מרצ): למה בן-ששון – – – יואל חסון (קדימה): – – כשאתה מקבל בסיעה החלטה, אנחנו מכבדים אותה. אני מצטער שזה יצא שבדיוק היינו הקול החסר, אבל זוהי דמוקרטיה, מה לעשות, זה המשחק. לכן, אני מציע לקחת את כל העניין הזה בפרופורציות ולא לעשות מזה מה שזה לא. חברי חברי הכנסת, אני – – – זהבה גלאון (מרצ): אתה מתגאה בזה? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אתה מתגאה בהצבעה שלך. יואל חסון (קדימה): באיזו מהן? היו הרבה הצבעות מאז שאני פה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): – – – יואל חסון (קדימה): אני לא הצבעתי. אני לא רציתי להצביע, לא להיות חלק מהדבר הזה. זאת החלטה אישית שלי, כמו שאתה לא מצביע על דברים אחרים. זהבה גלאון (מרצ): – – – חבר הכנסת בן-ששון וחברת הכנסת תירוש לא הצביעו – – – יואל חסון (קדימה): באמת, אני באמת מצטער. חברת הכנסת גלאון, אני באמת מצטער שקדימה לא סייעה לך לקיים את מה שאת מאמינה בו. מה, אנחנו עובדים אצלך? אני לא מבין, אנחנו עובדים אצלך? אנחנו עובדים אצלך? זהבה גלאון (מרצ): לא תהיו בשלטון. יואל חסון (קדימה): ימים יגידו. מה שבטוח – אני יכול להגיד לך דבר אחד, זהבה גלאון. זהבה גלאון, את בטוח לא תהיי בשלטון, אין ספק. את לא תהיי בשלטון. גדעון סער (הליכוד): אבל אתם ניהלתם משא-ומתן קואליציוני רק לפני שבועיים. מה קרה? יואל חסון (קדימה): התכוונתי באופן אישי אליה. התכוונתי באופן אישי אליה. גדעון סער (הליכוד): – – – אתם יודעים – אתם לא תהיו ואתם לא תהיו. שניכם צודקים – – – היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת חסון, אתה מתחיל בדבריך על הצעת החוק? יואל חסון (קדימה): הצעת החוק שלי מאוד קלה לשכנוע, זו לא בעיה. אדוני חבר הכנסת סער, בסופו של דבר אתה יודע הרי שמה שיקרה לאחר הבחירות – כשציפי לבני, בעזרת השם, תיבחר להיות ראש הממשלה, הרי נקים פה ממשלת אחדות. כמו שאתם תקימו ממשלת אחדות – וזה מה שנכון למדינת ישראל – אנחנו נקים ממשלת אחדות; אנחנו נגייס את כל הכוחות המתונים – – זהבה גלאון (מרצ): – – – יואל חסון (קדימה): – – ואת הקיצוניים פחות. חברים, אני מציע כרגע להרגיע את הרוחות. איזה מזל, ג'ומס מגן עלי. זה מה שנקרא תוכנית להגנת עדים. חברי חברי הכנסת, אני חושב שהצעת החוק שאני מציג כרגע – חבר הכנסת שכיב, כדאי שתקשיב, כי היא מאוד עניינית ולא אישית – ששותף לה יחד אתי חבר הכנסת אורון, אותה הצעת חוק באה למעשה להגביר את הענישה לגבי אלה שתוקפים צוות רפואי וצוותים רפואיים בבתי-החולים – רופאים ואחיות. וכולנו זוכרים את אותו סיפור קשה של ד"ר מריוס גיא, שהותקף בבית-החולים, ולמעשה באמת בנס ניצלו חייו. רופא הותקף על-ידי בני משפחה של חולים במקום. אני חושב שהבית הזה צריך לתת מסר ברור לכל מי שחושב שהדרך לבטא תחושות – שהן לפעמים לא קלות בסיטואציה שבן משפחה נמצא בבית-החולים – שאפשר לבטא תחושות לא קלות באלימות. אנחנו אומרים שלא. אנחנו קובעים כאן קו ברור – הבית הזה, הכנסת הזאת – קו ברור שאומר: עד כאן. לא ניתן לפגוע במי שהם אנשי צוות רפואי; לא ניתן לפגוע במי שעוסק יומם וליל בדבר כל כך קדוש של הצלת חיים בבתי-חולים ובכל מקום דומה לזה. לכן, חברי חברי הכנסת, הכוונה היא באמת להעביר את הצעת החוק הזאת כדי שנוכל להמשיך ולקדם אותה, כדי שנוכל להמשיך ולהביא אותה לביצוע ולהגיע באמת לתהליך של ענישה, שתהיה ענישה מרתיעה, ענישה שתגרום לאנשים לחשוב פעמיים אם לנקוט את הדרכים האלה, את דרך הזאת כלפי אנשי צוות רפואי. לכן, חברי חברי הכנסת, למרות הדיונים הסוערים שהיו פה עד לא מזמן, אני מציע שהכנסת כולה, בהצבעה בעד החוק הזה של חבר הכנסת אורון ושלי, תגיד בצורה ברורה: די לאלימות, די לאלימות נגד אנשי צוות רפואי – – – ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גם שלי. יואל חסון (קדימה): וחבר הכנסת סלומינסקי – נכון, אני מתנצל. צודק. תודה על האזכור הזה. חבר הכנסת סלומינסקי הוא שותף מלא לחקיקה ושותף מלא לנו, ואני מתנצל. – – – כן לחוק הזה, להגיד לא לאלימות כלפי אנשי צוות רפואי. אני אודה לכם, חברי הכנסת, אם תצביעו בעד. תודה רבה. שרת החינוך יולי תמיר: – – – היו"ר יצחק לוי: תודה רבה לך, אדוני. יואל חסון (קדימה): הערה חשובה, גברתי שרת החינוך. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה לך, אדוני. מכיוון שמדובר בקריאה ראשונה, יש לנו רשימת דוברים. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – אתה לא חייב, אם אתה לא רוצה. מוותר. חבר הכנסת חיים אורון – איננו. חבר הכנסת אופיר פינס – איננו. חבר הכנסת אברהם רביץ – איננו. חבר הכנסת עתניאל שנלר – האם אתה רוצה לדבר, אדוני? בבקשה. הרשימה סגורה. עתניאל שנלר (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני אומר רק משפט אחד על מנת לא לגזול את זמננו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להביע צער על שנזקקנו לחוק הזה. אינני מבין מדוע החוק הזה עוסק בתקיפת רופאים, למה דווקא בהם ולא במשרתי ציבור אחרים. ובכלל, מדוע אנחנו נזקקים לתת כל הזמן עזרה ראשונה ולא לעשות את הניתוח בבסיס. לכן, אני בוודאי אצביע בעד החוק הזה, כי הוא חוק ראוי, אבל הוא מצומצם וקטן אל מול הצורך האמיתי. ומשום שכך, אני רוצה לבקש לקרוא – אני לא יודע מי מאתנו יהיה בכנסת הבאה, אבל מי מאתנו שיהיה בכנסת הבאה, אני סבור שראוי שהכנסת תעסוק הרבה מאוד בחינוך לערכים, באהבת הרע, בכיבוד האדם באשר הוא אדם, כי בצלם ה' ברא את האדם, בלי קשר לא למקצוע, לא למוצא, לא להשקפת עולם – "האמת והשלום אהבו". אז הכנסת תחוקק חוקים שרואים בהם בעיקר את הצד החינוכי-ערכי של החברה הישראלית על כל גווניה. לכן, יישר כוח על החוק; זאת תחילת הדרך לחוק רחב וראוי יותר. תודה רבה. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה. אנחנו רוצים להצביע בקריאה ראשונה. רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להבהיר, כדי שאחר כך לא תהיה טענת עניין חדש, שבכוונת הוועדה להרחיב את החוק, לא רק לגבי רופאים אלא גם לגבי בעלי מקצוע אחרים, והדבר הזה יידון בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): החוק לא מדבר רק על רופאים. היו"ר יצחק לוי: הדבר הזה יידון בוועדה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת הבאה. אז כדי שלא תהיה טענה של נושא חדש – – – ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): החוק הזה לא מדבר רק על רופאים. היו"ר יצחק לוי: אדוני, נתבקשתי להעיר את ההערה הזאת לפרוטוקול כדי שלא תהיה טענה של נושא חדש. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על החוק הזה. בבקשה, מי בעד? הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105) (תקיפת מטפל ומאבטח), התשס”ט–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יצחק לוי: ובכן, 23 בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105) (תקיפת מטפל ומאבטח), התשס”ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יצחק לוי: הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס”ט–2008, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק תרומת ביציות, התשס”ט–2008, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 89), התשס”ט–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון) (הרחבת תחולת החוק למקצועות בריאות נוספים), התשס”ט–2008; הצעת חוק טיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית, התשס”ט–2008; הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון מס' 2) (יד דוד בן-גוריון), התשס”ט–2008. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הספנות (ימאים) (תיקון מס' 5), התשס”ט–2008. תודה. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה לך, אדוני. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), התשס”ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/265).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק לוי: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), של חברי הכנסת יואל חסון, דוד רותם ויוחנן פלסנר. מי מציג את החוק? חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת של חבר הכנסת רותם, של חבר הכנסת יוחנן פלסנר ושלי, היא הצעת חוק שבאה להרחיב ולטפל בבעיה מהותית: התגברות האיומים והאלימות כנגד עובדי ציבור, כנגד אנשים שלמעשה פועלים מול הציבור. התופעה הזאת – אגב, זה כולל נבחרי ציבור, וזאת הגדרה שנצטרך לדון בה בוועדה. האמת, מזה נולדה הצעת החוק המקורית שלי, מתוך העובדה שראשי רשויות, שאמורים לקבל החלטות הקשורות לקרקעות, הקשורות לתקציבים, נמצאים תחת איומים ולפעמים תחת אלימות פיזית, והחוק לא נותן מענה אמיתי. החוק לא נותן כאן הרתעה ענישתית אמיתית, שמאפשרת לרשויות החוק ולרשויות האכיפה להתמודד עם הדבר הזה. כמו הצעת החוק הקודמת, אני אומר, יש דברים שהכנסת, הבית הזה, בית-המחוקקים של מדינת ישראל צריך לומר – שגם בעניין הזה אנחנו קובעים קו אדום; שאנחנו לא מסכימים לאיומים ולתקיפת עובדי ציבור, נבחרי ציבור. אנחנו רוצים לאפשר לכולם לשרת את הציבור בצורה שוויונית, בצורה שטובה לאינטרס של המקום, של התפקיד שהם ממלאים, של המדינה. לכן אנחנו צריכים לתת את הכלים החוקיים המתאימים להגנה על אותם אנשים. אני חושב שזה מסר חשוב, ואשמח אם חבר הכנסת רותם ישתמש ביתרת הזמן כדי לתת את הדגשים שלו בהצעה הזאת. תודה רבה. היו"ר יצחק לוי: אין לו צורך ביתרת הזמן כי הוא נרשם לזכות דיבור; זאת קריאה ראשונה. חבר הכנסת דוד רותם, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יוחנן פלסנר. אחריו – חבר הכנסת רביץ. אחריו – חבר הכנסת שנאן, אחרון הדוברים. הרשימה סגורה. דוד רותם (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר לביטחון פנים, חוק שנוגע להגנה על שוטרים; אני רוצה שאדוני ישמע כי זה מה שאנחנו צריכים לעשות, להגן על השוטרים שאדוני מנהל. הצעת החוק היא הצעה ראויה. מי שבאמת רוצה ששוטר יוכל למלא את תפקידו, צריך לתת לו הגנה. אי-אפשר לשלוח שוטרים להתמודד עם עבריינים ופושעים, עם משפחות פשע ואלימות, ואחר כך, כאשר תוקפים אותם, מאיימים עליהם או על בני משפחותיהם, לא לתת לשוטרים הגנה. הצעת החוק באה לומר לכל אחד שהוא עבריין או לכל אחד שהוא אזרח במדינת ישראל: אנחנו רוצים להילחם בפשע ולכן אנחנו נחזק את שוטרי ישראל, נגן עליהם ונהיה חומה סביבם. מי שיעז לאיים על שוטר או לפגוע בשוטר או בבני משפחתו או באנשי צוות רפואי או במטפלים אחרים שנותנים שירות לציבור, ייענש במלוא חומרת הדין ויוטל עליו עונש מאסר חובה, אדוני השר, עונש מאסר חובה לתקופות ארוכות. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: בפועל. דוד רותם (ישראל ביתנו): בפועל, לא משחקים על-תנאי. גם השופטים ילמדו ויבינו שצריך להגן על השוטרים כי הם אלה ששומרים עלינו. אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד החוק. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה. חבר הכנסת שכיב שנאן, אם תרצה לדבר, בבקשה. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אין ספק שאחרי דבריו של חבר הכנסת דוד רותם, שאני באמת מרגיש חייב לו, אחרי היום הזה, אני תומך בהצעת החוק ואני בעד כל הגנה על שוטרים שאמורים להגן גם עלינו. אבל אני מבקש להפנות רק משפט אחד לחבר הכנסת יואל חסון, שהיה מעל הבמה וניסה לחלק פה תארים: מי שקורא לי לעשות דברים עניינית, צריך קודם גם להיות ענייני בעצמו, ואין ספק שקדימה בהובלה שלה היום עשתה מעשה שהוא נקודה שחורה בתולדות המליאה הזו, וחבל שהדבר הזה נעשה בצורה הזו. יואל חסון (קדימה): – – – שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): בלי קשר, אני חושב שיואל חסון חייב היה להתנצל מעל הבמה במקום להטיף מוסר לאנשים, והוא לא ראוי ליותר מזה, וההצבעה תהיה עניינית בעד השוטרים וגם בעד השר לביטחון פנים. היו"ר יצחק לוי: תודה. אנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), נא להצביע בקריאה ראשונה. אם ההצעה תעבור, היא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), התשס”ט–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יצחק לוי: בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה התקבלה. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון), התשס”ט–2008 [מס' מ/322; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ה, עמ' 10268; פ/1139/17, "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ה, עמ' 10401; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק לוי: אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון), התשס”ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, בבקשה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את חוק זכויות הסטודנט (תיקון), התשס”ט–2008. הצעת חוק זו היא שילוב של הצעת חוק ממשלתית עם הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אלכס מילר. מוצע להוסיף פרק לחוק זכויות הסטודנט, שכותרתו: התאמות לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים. בפרק ייקבע כי מוסדות אקדמיים, ובכלל זה מוסדות להכשרת הנדסאים וטכנאים, מוסדות להכשרת עובדי הוראה ומכינות קדם-אקדמיות, יקבעו הוראות בדבר התאמות שיינתנו לסטודנטים המשרתים שירות מילואים, לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים של המוסד, ולפי כללים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה. התאמות במוסדות להנדסאים וטכנאים ייקבעו לפי תקנות של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. ההתאמות יהיו, בין היתר, בעניינים האלו: תיאום בין המוסד לבין הצבא בקשר לבקשה לדחיית שירות מילואים של סטודנט; זכות לבחינה במועד מיוחד והיעדרות מבחינה במצבים מיוחדים לסטודנט שנעדר ממועד בחינה עקב שירות מילואים או ששירת שירות מילואים ארוך; דחיית מועדים להגשת עבודות והשלמת חומר ומטלות בקורס לסטודנט שנעדר משיעורים עקב שירות המילואים; רישום מוקדם לקורסים לסטודנט האמור לשרת שירות מילואים במועדי הרישום הרגילים. בנוסף, מוצע כי ייקבע גורם במוסד שירכז את הטיפול בהתאמות שקבע המוסד. אני חושב שיש פה חוק צודק, נכון, שבא לקראת הצעירים שלנו שנטלו על עצמם ועל גבם שירות מילואים ארוך ורציני, וזה המינימום של מינימום; רצינו לעשות הרבה יותר, אך זה מה שיכול היה לעבור בהסכמה, המינימום שאנו כחברה יכולים לתת לחיילי המילואים שלנו. לכן אני מבקש מכל חברי הבית לאשר את הצעת החוק שהביאה הוועדה, המוגשת ללא הסתייגויות לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. היו"ר יצחק לוי: תודה. אני מביא את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון), התשס”ט–2008, להצבעה בקריאה שנייה. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 33 בעד סעיפים 1–2 – 16 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו היו"ר יצחק לוי: 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה שנייה. אנו מצביעים על אותה הצעה בקריאה שלישית. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 34 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק זכויות הסטודנט (תיקון), התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר יצחק לוי: בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון), התשס”ט–2008, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. שרת החינוך יולי תמיר: זו היתה הצעת חוק ממשלתית, אפשר להודות? אלכס מילר (ישראל ביתנו): גם אני רוצה להודות. היו"ר יצחק לוי: חבר הכנסת אלכס מילר לפנייך. בבקשה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מלכיאור, על שביצע עבודה נפלאה בקידום הצעת חוק זו, על שמצא לנכון להילחם עד הסוף שהצעת חוק זו תשולב עם הצעת החוק הממשלתית ונגיע להסכמות, כי הפער היה עצום. לא ראיתי בשום הצעות חוק אחרות פערים כל כך גדולים, ובסוף הצלחנו להגיע להסכמה. אני רוצה גם להודות לשרת החינוך וללשכתה על כך שמצאו לנכון לחוקק את הצעת החוק הזו. חשוב מאוד שהטבות לסטודנטים המשרתים במילואים יהיו מעוגנות בחוק, ולא כמו שהיה בעבר, בהצהרות. חשוב להודות לארגוני הסטודנטים, כמובן, שמייצגים את הסטודנטים במדינת ישראל היום ונלחמים על זכותם. תודה רבה ענקית לצוות ועדת החינוך, תודה רבה ללשכתי, ליועצים שלי, וכמובן, ללשכת השרה. היו"ר יצחק לוי: תודה. הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16), התשס”ט–2008 (רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/413).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק לוי: אני מזמין את השרה יולי תמיר גם להתייחס להצעה שעברה וגם להציג את ההצעה הבאה, הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16), התשס”ט–2008, לקריאה ראשונה. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, לגבי החוק שעבר זה עתה, אני רוצה לברך עליו ולהודות ליושב-ראש ועדת החינוך. עשינו את החוק הזה בשל ניסיון מר של סטודנטים שחזרו ממילואים, נאלצו לבקש, להתחנן על נפשם, לבקש הטבות, לבקש עזרה וסיוע שהגיעו להם. אחרי המלחמה נחתמה אמנה בין האוניברסיטאות, המכללות ובין הסטודנטים, שהיא גם הבסיס לחוק שעבר, שבעצם מכירה בכך שסטודנט שנעדר מלימודיו משום ששירת במילואים, מגיעות לו כדין הטבות שיאפשרו לו להשלים את הלימודים ולשוב למסלול סדיר. אנחנו מדברים הרבה בימים האלה על המוטיבציה לשרת, על הרצון שלנו שבני-הנוער יראו בשירות חלק מהמחויבות החברתית והאזרחית שלהם, ואין ספק שהצעת החוק האמורה הופכת את השירות לדבר שאנחנו, כחברה, מכירים ומוקירים ונותנים לסטודנטים שמתגייסים לשירות צבאי, לשירות מילואים או חס וחלילה בעת מלחמה, את התמיכה והגיבוי הציבורי שראוי לתת להם. אני רוצה להודות לאלכס מילר. אנחנו עשינו מאמצים גדולים כדי שהחוק הזה יעבור בהסכמה רחבה אתו ובהסכמת הסטודנטים. אני חושבת שזה יום חשוב כי בו אנחנו אומרים לסטודנטים באופן מאוד ברור: אנחנו אתכם. אם אתם משרתים במילואים אנחנו נותנים לכם את הגיבוי המלא, אנחנו והמוסדות האקדמיים, ועל כך – תודה. ועתה לענייני ביצים. התבקשתי על-ידי חברי השר שלום שמחון – – – שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: גם אני נתבקשתי. שרת החינוך יולי תמיר: בבקשה. אני חושבת שפואד הרבה יותר מתאים למשימה הזאת. היו"ר יצחק לוי: לא, אני מציע שתמשיכי. יש לך את זה ביד וגמרנו. שרת החינוך יולי תמיר: שנינו התבקשנו על-ידי השר שלום שמחון. היו"ר יצחק לוי: אצלנו במזכירות כתוב שהשרה יולי תמיר משיבה. שרת החינוך יולי תמיר: השר בן-אליעזר, אני אעשה את זה במהירות. זה תיקון של חוק המועצה לענף הלול. הצעת החוק נועדה לבצע התאמות שנדרשות בחוק המועצה על מנת לשקף את מכלול השינויים והשיפורים המקצועיים והמשקיים שחלו בענף מאז חוקק החוק לראשונה, ואת ההיבטים הווטרינריים והסביבתיים ואת תנאי הרקע הכלכליים המאפיינים כיום את הייצור בענף הלול. השינויים בחוק עוסקים, בין השאר, בעדכון והסדרה של דפוסי המעורבות ושיתוף הפעולה הקיימים כיום בין כל הגורמים המעורבים ישירות בענף הלול, ובכלל זה מעורבותו של משרד החקלאות בהגדרה עדכנית של התשומות העיקריות המשמשות בהליכי הייצור בענף ובדפוסי התכנון, ההסדרה והשיווק הנהוגים. כמו כן עוסק תיקון החוק בהטמעת מקצת מן ההסדרים הנובעים מהחלטת הממשלה מיום 24 ביוני בדבר הנהגת רפורמה מקיפה בענף ההטלה, שנועדה לשדרג את כל תשתיות הייצור והשיווק של ביצי המאכל במדינת ישראל. אני סמוכה ובטוחה שחברי שלום שמחון, שכתב את זה, מבין במה מדובר. אני סומכת את ידי על הצעת החוק מתוך אמון מלא בו ומציעה לכם לתמוך בה. היו"ר יצחק לוי: גם אנחנו סמוכים ובטוחים שהוא מבין מה שנאמר כאן. הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16) בקריאה ראשונה. אין רשימת דוברים. אני עובר להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 35 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16), התשס”ט–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יצחק לוי: 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 16) התקבלה ועוברת לוועדת הכלכלה של הכנסת. תודה רבה. אנחנו עוברים להצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 57) (שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס”ט–2008, קריאה ראשונה. מי מציג את ההצעה? אם אין מי שמציג אנחנו עוברים הלאה. מי מציג את ההצעה הבאה? חבר הכנסת כבל נמצא כאן? איננו. הצעת חוק חתימה אלקטרונית – אין מי שמציג. אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 61) (הסדר לסגירת תיק מותנית), התשס”ט–2008, קריאה ראשונה, מי מציג? אין מי שמציג. הצעת חוק הבטחת הכנסה? אין מי שמציג. הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס”ט–2008 [מס' מ/410; "דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 20156; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק לוי: אני עובר להצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס”ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה,. איתן כבל (בשם ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס”ט–2008, שיזמה הממשלה. עניינה של הצעת חוק זאת בתיקונים בחוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג–1963, ובחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994. מטרת תיקונים אלה היא להחיל את הזכויות המוענקות באותם חוקים למי שמשרת או ששירת בשירות צבאי ובשירות לאומי גם על המשרתים בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002, הקובע כללים ותנאים לדחיית שירותם הצבאי של תלמידי ישיבה. בחוק פיצויי פיטורין מוצע לקבוע, כי בדומה למי שהתגייס לצה"ל או התנדב לשירות הלאומי, יראו גם תלמיד ישיבה שעזב את עבודתו במהלך שנת ההכרעה שלו, בשל הצטרפותו לשירות אזרחי, כאילו פוטר והוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין לפי החוק. כן מוצע להחיל את הוראות חוק קליטת חיילים משוחררים גם על מי ששירת בשירות אזרחי. מי ששירת בשירות כאמור יהיה זכאי לפיקדון בשיעור יחסי לתקופת השירות שלו, בדומה לחיילים. להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. חברי, אני עושה את זה במקום השר עמי אילון, שהוא הממונה על הנושא. הוא ביקש ממני, ואכן העברתי את זה בוועדת החוץ והביטחון. ראובן ריבלין (הליכוד): זה בתור יושב-ראש ועדה. איתן כבל (בשם ועדת החוץ והביטחון): אכן, עשיתי את זה כי היה צריך לעשות את זה חבר הכנסת צחי הנגבי ואני גם יושב-ראש ועדה, והכול בא על מקומו בשלום. ראובן ריבלין (הליכוד): אבל לא במקום אילון. איתן כבל (בשם ועדת החוץ והביטחון): לא, הוא היוזם של העניין. תודה. היו"ר יצחק לוי: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה) התשס”ט–2008. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. החוק ללא הסתייגויות. נא להצביע. הצבעה מס' 36 בעד סעיפים 1–3 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. היו"ר יצחק לוי: בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה התקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 37 בעד החוק – 9 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר יצחק לוי: בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס”ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית. הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 7), התשס”ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/268).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק לוי: אנחנו עוברים להצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 7), התשס”ט–2008, של חברי הכנסת קולט אביטל וזבולון אורלב. מי מציע את ההצעה? בבקשה, חברת הכנסת קולט אביטל; הצעה מאוד חשובה. קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אני מודה לך, ואני שמחה שאחרי שהתאמצנו ושקדנו על החוק הזה בוועדת החוקה, חוק ומשפט יותר משנה, אנחנו יכולים להביא אותו להצבעה בקריאה ראשונה, כך שהעבודה הרבה שהשקענו בו והמחשבה של כל הגופים וכל הארגונים, הורים והורים מאמצים ומשרד הרווחה ומשרד המשפטים ופסיכולוגים ופסיכיאטרים – כל הגורמים – שכל זה לא ירד לטמיון. האמת היא שמאז 1981 לא שונה דבר וחצי דבר בחוק האימוץ. הצעת החוק שהגשנו אנוכי וסגן שר הביטחון וילנאי והצעת החוק הנפרדת של חבר הכנסת זבולון אורלב, נועדו לקבוע הסדרים במצבים בעייתיים שהגיעו במרוצת השנים לבתי-המשפט ונבחנו בוועדות מקצועיות שקבעה הממשלה. נזכיר לחברי הכנסת, ואולי גם לציבור בבית, מקרה אחד ידוע שהתפרסם בתקשורת – פרשת תינוק המריבה. הבעיה שצצה בין ההורים הביולוגיים, האב שלא ידע על האימוץ להורים המאמצים, כל זה ומקרים רבים אחרים שהגיעו לבתי-משפט – הסתבר לכולנו שבעצם יש הרבה מאוד לקונות בחוק. החוק לא מכסה מצבים קשים, מסובכים ומורכבים. לכן אנחנו התחלנו לעבוד על הנושא, כל אחד מאתנו בנפרד. במקביל להצעות החוק שהגשנו, מינתה הממשלה ועדה בראשות השופט ברנר, ולאחר מכן את ועדת-גרוס, לבדיקת הנושא. המעניין הוא שחלק גדול מההמלצות והמסקנות של אותה ועדה שלא סיימה את עבודתה חופף את הצעות החוק שלנו. אני לא אכנס לכל הנושא המסובך שהחוק מנסה להתמודד אתו. אני רק רוצה להזכיר את הסוגיות העיקריות. למשל, המועד והאופן שבהם תינתן הסכמת ההורים למסירת הילד לאימוץ. קודם כול האם, אבל אם האב לא נמצא ליד האם – הניסיונות לאתר אותו ולקבל את הסכמתו; הכרזת הילד כבר-אימוץ וכל ההסדרים המשפטיים שקשורים בכך; האפשרות ופרק הזמן שבו יכולים ההורים הביולוגיים לחזור בהם מהסכמתם לאימוץ; קציבת מועדים להליכים משפטיים בעניין אימוץ כדי שאלה לא יתעכבו. אנחנו יודעים שכל סיפור האימוץ לוקח הרבה מאוד זמן, החל בעבודה של עובדים סוציאליים, דרך הסכמת ההורים, דרך האפשרות ופרק הזמן שבו ההורים יכולים לחזור בהם וכלה בבתי-המשפט. כל אלה לוקחים זמן, ובינתיים הילד מיטלטל וקורות הרבה מאוד טרגדיות אנושיות, קודם כול זו שההורים הביולוגיים שהתחייבו למסור את הילד לאימוץ נקשרים אליו. כל אלה פרשיות מאוד מורכבות ומאוד מסובכות. ניסינו לתת את הדעת ולנסות להגיע להסדרים הנכונים ביותר כשמדובר בטובת הילד, וגם את טובת הילד לא תמיד ניתן לקבוע בנקל. מה קורה במקרה של אם חד-הורית שלא הגיעה לגיל 18, שבאה מרקע של מיעוטים, שמסתירה את ההיריון מהסביבה? כל אלה דברים שנתנו עליהם את הדעת. היו ויכוחים קשים, ואני מקווה שהצעת החוק הזאת, שתעבור בקריאה ראשונה וייתכן שעוד תתוקן לפני הקריאה השנייה והקריאה השלישית בכנסת הבאה, תספק חלק גדול מהתשובות. אני רוצה לחזור ולא רק לבקש את תמיכתם המלאה של חברי הכנסת אלא לומר שעבדנו גם עם המועצה לשלום הילד, והיא שעזרה לנו לנסח את הצעת החוק שלנו, כשטובת הילד עומדת במרכז העניין, ואני אודה על תמיכתכם. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחברת הכנסת קולט אביטל. אנחנו עוברים לדיון בקריאה ראשונה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק אימוץ ילדים, תיקוני חקיקה בנושא הם לא דבר פשוט. אני לא חושב שהתקיים פה דיון רציני ומעמיק. תינוק המריבה – זו לא עילה להוביל, בסופו של דבר, חוק גורף ולא לאפשר לאותם הורים ביולוגיים להילחם על זכותם כהורים. אנחנו מכירים מקרים רבים שבהם האם, לאחר הלידה, ואפילו קודם הלידה, עוד בזמן ההיריון שלה, אומרת: אני לא רוצה את התינוק שלי, נמאס לי, אני מוותרת, אני לא רוצה. אבל אחרי שבועיים – ואנחנו יודעים מה המשמעות של רגשות של אשה אחרי לידה ומה היא חשה ערב לידה, זה הבדל של שמים וארץ. זה כמו בין המוות לחיים. אחרי שהיא מתאוששת ומתחזקת – – קולט אביטל (העבודה-מימד): זה בסדר גמור – – – נסים זאב (ש"ס): – – לא רק בגופה אלא גם בנפשה, והיא באה ואומרת: נכון, אמרתי אמירה, אמרתי שאני מוכנה לוותר על הילד שלי, והיום אני אומרת שאני מוכנה להילחם כדי לקבל את הילד שלי בחזרה. קולט אביטל (העבודה-מימד): אז יש לה הזדמנות. נסים זאב (ש"ס): אז יש לה 60 יום. למה להגביל אותה? כי אנחנו יודעים שלפעמים לוקח להורה ביולוגי, בפרט כשמדובר באם חד-הורית, שצריכה להתמודד לבד והיא נמצאת תחת לחץ מסוים – אתם מביאים את המקרים האקוטיים ביותר, טרגדיות ומאבקים. מקרה של נערה מתחת לגיל 16 – למה אתם לוקחים את המקרים האלה? יש מקרים של נשים בוגרות, בנות 30 ו-35, שמתמודדות בבתי-משפט שנים, לפעמים. העובדים הסוציאליים לא עוזבים אותן ונלחמים בהן כמו נמרים, כאילו יש להם מבצע לטרוף את התינוק הזה מחיק אמו. אנחנו לא יכולים לנצל מצבים נפשיים קשים של נשים שהן מוכות, ויהיו מוכות פעמיים: פעם אחת כי הסכימו משום שהיו במצב נפשי ירוד, ופעם שנייה הן צריכות להיאבק ולהילחם לאחר שחזרו בהן מהסכמתן וחזרו לשפיות שלהן וליכולות שלהן, ורוצות בכל זאת לגדל את הילד הביולוגי שלהן. לכן, אני אומר שכל הצעת החוק הזאת נעשתה בפזיזות והיא בלתי אחראית, ולכן אני מתנגד לה. היו"ר דוד רותם: תודה. חברי כנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 38 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 7), התשס”ט–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר דוד רותם: חמישה בעד, שני מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 7), התשס”ט–2008, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק משפט של הכנסת בכנסת הבאה. אנחנו נצרף את קולה של חברת הכנסת נאדיה חילו בעד. הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 57) (שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס”ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/410).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים להצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 57) (שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס”ט–2008, קריאה ראשונה. אדוני שר המשפטים, בבקשה. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-הראש, כנסת נכבדה, בפסק-דין שניתן באוגוסט 2007, נקרא לזה פרשת נתנאל, התעורר ספק בדבר חוקיות צו בתי-משפט שלום משנת 1960 בעניין סמכות שיפוט בעבירות תעבורה. כמה יישובים מצויים באזור שיפוט של בתי-משפט של המרכז. בצו נקבע, מסיבות של נוחות אדמיניסטרטיבית, כי השיפוט בעבירות שהשופט מוסמך לדון בהן יהיה במחוז תל-אביב – בעבירות האלה. אבל בפסק-דין נתנאל נקבע כי בעניין המונח "אזור שיפוט" מתעוררת שאלה אם הוא מאפשר לשר המשפטים – שם מדובר בבית-משפט מחוזי – נאמר שהוא איננו מאפשר לשר המשפטים לקבוע את התיחום בהתאם לסמכויות, אלא רק את התיחום בהתאם לעניין הגיאוגרפי. בעקבות פרשת נתנאל נחקק חוק בתי-משפט, שהסדיר את העניין בבית-משפט מחוזי מרכז, אבל העניין נשאר בלתי מוסדר בחקיקה לגבי בתי-המשפט לתעבורה של היישובים האלה, שאומנם נמצאים במחוז מרכז, אבל מסיבות אדמיניסטרטיביות נקבע – כמובן, לפני שנים רבות, לפני כהונתי – שהשיפוט בנושאי התעבורה האלה יהיה בבית-משפט לתעבורה בתל-אביב. הצעת החוק מבקשת להסדיר את העניין הזה באופן שיחול על בתי-משפט לתעבורה אלה הסדר דומה או מקביל למה שנעשה לגבי בית-המשפט המחוזי במחוז מרכז. נראה לי שהעניין הזה הוא בעיקרו אדמיניסטרטיבי, ואני מבקש לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה, אדוני השר. חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני בהחלט תומך בחוק – שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך. אני בעד שיהיו בתי-משפט לתעבורה בכל רחבי הארץ. לצערנו הרב, המגפה האחרונה של "פגע וברח", שיכולים לרצוח אנשים בכבישים ולברוח, מחייבת אותנו לעשות חשבון-נפש בכל מה שקשור לתעבורה. אדוני השר, כמה פעמים העליתי כיושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים אפשרות להקים בית-משפט בכל מה שקשור בסחר בסמים ובעבריינים. לצערנו הרב, זה הולך ומתרבה. קולט אביטל (העבודה-מימד): אני חושבת שלא דנו בזה מספיק. זה לא מספיק מעמיק. נסים זאב (ש"ס): אני יודע. זה עכשיו חלק מהדיון. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת נסים זאב, מכיוון שממילא הוועדה למינוי שופטים לא יכולה להתכנס, כי הנשיאה קבעה שבממשלת מעבר הם לא יכולים להתכנס, אז בכנסת הבאה תגיש את זה, ואז הוועדה תוכל להתכנס ולמנות שופטים. מה יעזור לנו היום להקים בית-משפט? נסים זאב (ש"ס): אני רק מעלה את הרעיון, כי אני רוצה להאמין שהשר פרידמן ימשיך להיות שר המשפטים, בעזרת השם. היו"ר דוד רותם: גם אנחנו. נסים זאב (ש"ס): כדי לבשל רעיון, צריך לפחות לומר אותו, להניח אותו על השולחן. אולי לראשונה כבוד השר שומע את זה. אני חושב שכן יש מקום. השופטת בקנשטיין, שהיא הנשיאה של בית-משפט השלום בתל-אביב, היא אחת המובילות בעניין הזה. היא חושבת שצריך להקים בית-משפט – אם לא בכל עיר ועיר, אני חושב שיש מקום להקים לפחות בערים הגדולות, ירושלים, תל-אביב וחיפה, אולי גם באר-שבע, כדי לעשות יותר מהר צדק בכל מה שקשור בהסגרת העבריינים האלה, שמהווים סכנה לדמוקרטיה ואיום אסטרטגי על מדינת ישראל. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 57) (שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס”ט–2008, בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 39 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 57) (שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס”ט–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר דוד רותם: ארבעה בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 57) (שיפוט בענייני תעבורה) (תשריר – הוראת שעה), התשס”ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 2), התשס”ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/412).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 2), התשס”ט–2008, קריאה ראשונה. אדוני שר המשפטים, בבקשה. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק נועדה לתקן את חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001, על מנת להסדיר בצורה ברורה את אפשרות המדינה, תאגידים ציבוריים וגופים אחרים שהוקמו בחיקוק להנפיק תעודה אלקטרונית לחתימה אלקטרונית. החוק היום מאפשר לגורם המכונה "גורם מאשר" להנפיק תעודות כאלה, ככל שעולה בתנאים הקבועים בחוק ורשום אצל הרשם. כיום המדינה איננה רשאית להנפיק תעודות אלקטרוניות, וכשהיא נזקקת לפעול באמצעות חתימה אלקטרונית, כשירות לאזרח ובמישור המשפט האזרחי, היא נאלצת לפנות לגורם מאשר מהשוק הפרטי. בניגוד לחזון שלאורו נחקק חוק חתימה אלקטרונית, שוק הגורמים המאשרים לא נסק, וכיום קיים גורם מאשר אחד בלבד. מספר התעודות האלקטרוניות שהונפקו לפי החוק נמוך יחסית ועומד על אלפים בודדים. אם כך, המציאות לימדה כי אין זה מן הראוי לבסס תשתית לאומית מעין זו ולהתלותה בקיום גורם פרטי בלבד. עם זאת, אין מטרת החוק לשתק את הגורמים הפרטיים שיבקשו לפעול בתחום, אם יעמדו בתנאים הנדרשים בחוק. אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה, אדוני השר. אנחנו עוברים לדיון בקריאה ראשונה. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): מוותר. היו"ר דוד רותם: אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 2), התשס”ט–2008. הצבעה מס' 40 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 2), התשס”ט–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר דוד רותם: שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע כי הצעת חוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 2), התשס”ט–2008, נתקבלה בקריאה ראשונה. אנחנו מצרפים את קולו של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת פרופסור ברוורמן. ההצעה תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט, אדוני השר? שר המשפטים דניאל פרידמן: כן. היו"ר דוד רותם: לוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 37), התשס”ט–2008 [מס' מ/169; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ה', עמ' 3975; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 37), התשס”ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת אבישי ברוורמן. בבקשה, אדוני. אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, למרות מה שאמרת קודם, אדוני היושב-ראש, המליאה אולי ריקה מעט, אבל כבודה עדיין מלא עולם, כי היא עדיין כנסת ישראל, גם אם מספר החברים בה מועט. אני רוצה להציג את הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 37), התשס”ט–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. על החוק הזה עבדו רבות ברשות לניירות ערך, וכן אנשינו בוועדת הכספים ובמשרד המשפטים וכו', ואני שמח מאוד שהצלחנו להביא אותו. זאת הצעת חוק ממשלתית. היא עברה בקריאה ראשונה כבר בכנסת השש-עשרה. הכנסת השבע-עשרה החליטה להחיל על הצעת החוק דין רציפות בהתאם לחוק רציפות הדיון בהצעות החוק, התשנ"ג–1993. העברנו עכשיו את הצעת החוק במהירות לא משום שיש משבר פיננסי בעולם וחשיבות הרשות לניירות ערך, גם שם וגם בישראל, היא מעל ומעבר. מעבירים את החוק הזה מפני שהוא היה בצינור כבר הרבה מאוד זמן, והיום אנחנו מבינים היטב שבקפיטליזם נאור, שיש בו אחריות – לא כמו בהתפרקות שהיתה היום בארצות-הברית – אנחנו זקוקים לרשות לניירות ערך רצינית, עם סמכויות, מערכת בקרה ואכיפה. אני מוכן לציין בהערה אחת שאני גאה ברשות לניירות ערך בישראל, ובמיוחד גאה שבראשה עומד אדם כמו פרופסור זוהר גושן, שהוא באמת עילוי. אני שמח מאוד שהוא התגייס לשירות הציבורי. בהצעת החוק מוצע להסמיך את חוקרי הרשות לניירות ערך שעברו הכשרה מתאימה, כפי שנקבע במסגרת הצעת החוק, להפעיל, במקרה שבו התעורר חשד לביצוע עבירת ניירות ערך כהגדרתה בחוק המוצע, את סמכויות האכיפה, ובהן חקירה, חיפוש, מעצר, תפיסת חפץ הקשור לעבירה וסמכות לשחרר בערובה. כיום מוסמכים חוקרי הרשות לניירות ערך לבצע חלק מהסמכויות האחרות מכוח ההסמכה של השר לביטחון פנים לתקופה של שנתיים בכל פעם. בהצעת החוק, כפי שעברה בקריאה הראשונה, הוצע להרחיב את מסגרת הסמכויות המוקנות לחוקרי המשטרה כיום, ובהקשרים מסוימים הוצע אף להרחיבן ביחס לסמכות הקיימת לשוטרים. ועדת הכספים בחנה לעומק, במיוחד עם היועצות המשפטיות המבריקות שלה, כל סמכות, או עבירה שבגינה ניתן יהיה להפעיל את הסמכות, והחליטה שלא להקנות לחוקרי הרשות סמכויות רחבות מאלו שיש לשוטרי משטרת ישראל. עם זאת, ולנוכח בקשת הרשות לאפשר לה לתפוס חפצים לתקופה של 12 חודשים ולא רק של שישה חודשים כמו סמכות המשטרה, ומשום שחקירות ניירות ערך מטבען ארוכות יותר, החליטה הוועדה לאשר בקשה זו. בנוסף, הרשות לניירות ערך ביקשה שתתאפשר לה סמכות חיפוש רחבה מזו שקיימת לגבי שוטרים כיום. בתחילה התנגדה לכך ועדת הכספים, אך בסופו של דבר הוחלט לאמץ את עמדת משרד המשפטים, שסבר שמדובר בסמכות שיש להעניקה בעתיד גם לשוטרים. עם זאת, הוחלט כי אם יבוא התיקון לעניין סמכות חיפוש לשוטרים וועדת החוקה תמצא לנכון שלא לאשרו, תושמט – אם יקרה כך – בוועדת החוקה הסמכות הזאת גם ביחס לחוקרי הרשות לניירות ערך. עוד החליטה הוועדה כי חוקרי הרשות לניירות ערך שמינה יושב-ראש הרשות לניירות ערך טרם הצעת החוק, יעברו הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שהוקנו להם בהצעת החוק, כפי שיורה שר האוצר, לפי הצעת הרשות ובהסכמת השר לביטחון פנים. בנוסף, נדרשת המשטרה להודיע לרשות כי איננה מתנגדת למינויו של אותו חוקר מטעמים של שלום הציבור וביטחונו. יושב-ראש הרשות רשאי למנות חוקר ששימש בתפקידו במשך שלוש שנים לחוקר בכיר. לחוקר הבכיר תהיינה, בעניינים מסוימים, סמכויות הנתונות לקצין משטרה ולקצין ממונה, כגון סמכות לאשר כניסה לכל מקום שאינו בית מגורים על מנת לערוך חיפוש ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע, כאשר שוכנע כי החיפוש נדרש באופן מיידי בשל חשש להעלמת ראיות או חשש לשיבוש הליכי חקירה. הכול במסגרת החשש לביצוע עבירות ניירות ערך. ההסתייגויות להצעת החוק הן הסתייגויות לדיבור בלבד. אבקשכם לאשר את הנוסח המוצע בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. רבותי, תסתכלו מה שקרה בשנים האחרונות בתרבות ניירות הערך בעולם כולו. הרשויות הסתכנו. מערכת האשראי החוץ-בנקאי עלתה באחוזים רבים, כאשר הצמיחה בעולם המערבי היתה נמוכה, והיום ברור לנו שהיו פה עבירות רבות ביותר בעולם. אני שמח מאוד שלא לקחנו את התרבות הוולגרית של וול-סטריט למחוזותינו, אף שהיו ניסיונות להעביר אותה לכאן. כמו שאמרתי, הרשות לניירות ערך בישראל היא גוף שהולך ומתפתח, הולך ומשתפר, והסמכויות הנדרשות הן בדיוק הסמכויות המתאימות ובזמן המתאים. לכן אבקש לאשר הנוסח המוצע בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר דוד רותם: תודה, אדוני. להצעת החוק יש הסתייגות של חבר הכנסת ריבלין. הוא איננו נוכח. לכן אנחנו עוברים להצביע בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 41 בעד סעיפים 1–11 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–11 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לכן אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 42 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק ניירות ערך (תיקון מס' 37), התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 37), התשס”ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית. הצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008 [מס' מ/283; "דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 20172; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, בבקשה. אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, נעים לי מאוד להיות לימינך, אף שבחלק מהדברים אני לשמאלך. היו"ר דוד רותם: אם אתה תהיה לימיני, המצב יהיה טוב. אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השרים שאינם נוכחים כאן, גם גברתי איננה נמצאת אתנו, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008. חוק ערי ואזורי פיתוח נחקק בשנת 1988 בעקבות הצעת חוק פרטית. הוא קובע הטבות שונות שעל המדינה להקנות לאזורי פיתוח. חוק ערי ואזורי פיתוח מעולם לא הופעל, משום שבכל שנה נדחתה תחילתו בחוקי ההסדרים השונים. אנחנו רואים את המצוקה באזורי הפיתוח; ראינו פה צמיחה כמה שנים, שברובה התרכזה במרכז ולא חלחלה לאזורי הפיתוח בפריפריה, ששם לא נבנה כמעט מפעל אחד. במהלך שנת 2007 הביאה הממשלה את הצעתה להסדר קבע לעניין אזורי עדיפות לאומית. זוהי הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, שעברה בקריאה ראשונה והועברה להכנה על-ידי ועדת הכספים. הצעת הממשלה מסדירה את סמכותה של הממשלה להקנות הטבות בתחומים שונים גם לנוכח ביקורת בג"ץ לגבי סמכות הממשלה לקבוע הטבות לאזורים שונים. הוועדה קיימה כמה דיונים מעמיקים בהצעת החוק, והוחלט על תיקונים שונים לנוסח, כפי שהוגש. עם זאת, טרם התקבלה הכרעה מהו ההסדר הנכון והראוי בסוגיית אזורי העדיפות הלאומית. מכיוון שאני חושש שישראל מחולקת לשלוש מדינות – מדינת תל-אביב הפורחת, מדינת ירושלים שאינה מוגדרת ושאר מדינת ישראל שהצעירים עוזבים אותה – אני חושב שהגיע הזמן שנתחיל גם להתקדם בנושא ההשקעות ובנושא סדרי העדיפויות מעבר למדינת תל-אביב. על מנת לאפשר לוועדה לקיים את המשך הדיון בסוגיות החשובות העולות בהצעת החוק הממשלתית, אזורי עדיפות לאומית, בלי שחוק ערי ואזורי הפיתוח ייכנס לתוקף עד להכרעת הכנסת בנושא זה, מוצע לדחות את תחילתו של חוק ערי ואזורי פיתוח ליום 1 באוגוסט 2009, מתוך הנחה ותפילה לבורא עולם שעד למועד זה ניתן יהיה להגיע להסכמות ולהכרעות בנושא אזורי עדיפות לאומית לאחר מערכת הבחירות הבאה עלינו לטובה או לרעה, מי שלכאן ומי שלכאן, באמונה שתוקם ממשלה רצינית בישראל. מלכתחילה ביקשה הממשלה דחייה של שנה, אולם הוועדה סברה שמוטב לדחות לתקופה קצרה יותר. אמש אישרה מליאת הכנסת את פיצולו של סעיף 7 להצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, אשר קובע את ביטולו של חוק ערי ואזורי פיתוח, לפי תקופות, כך שעתה מובאת בפניכם דחיית התחילה בלבד. הסדר הקבע בעניין חוק ערי ואזורי פיתוח יובא בפני הכנסת במסגרת הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, כשתסתיים הכנתה. על מנת לאפשר לוועדה להמשיך ולדון בהצעת החוק הממשלתית, כאמור, מונחת בפניכם לאישור בקריאה שנייה ובקריאה שלישית רק דחיית התחילה, כאמור, של חוק ערי ואזורי פיתוח. לפיכך אבקשכם – גם ממך, חבר הכנסת גלנטי – לאשר את הצעת החוק המוגשת בפניכם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר דוד רותם: תודה ליושב-ראש ועדת הכספים. להצעת החוק הסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון. הוא איננו נוכח. לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 43 בעד סעיף 1 – 6 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר דוד רותם: שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 9), התשס”ט–2008, נתקבלה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. נעבור לקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 44 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 9) התשס”ט–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: שישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 9), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית. תודה ליושב-ראש הוועדה. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 65), התשס"ט–2008 [מס' מ/379; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ז, עמ' 18495; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא. על סדר-היום הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 65), התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה. אבישי ברוורמן (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני רוצה להציג בפני הציבור הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 65), התשס"ט–2008. אומר רק הערה אחת בפתיחה: אני חושב שמדינת ישראל כבר שנים רבות אינה עושה את הראוי לגבי עידוד התעשייה, בעיקר בפריפריה. זה 16–17 שנה, עד כמה שאני זוכר, טוענים שאין לעודד את הפריפריה באמצעות תמריצים של מחירים, עידוד השקעות הון, סבסוד, עזרה, אלא באמצעות העברה מסיבית של כספים לתשתיות פיזיות, לפרויקטים לחינוך. לצערי, אני מסתכל על 16 השנים – אני זוכר דיון כזה בבאר-שבע, בזמן ממשלת רבין, שבו היתה פלוגתא בין מנכ"ל האוצר דאז אהרן פוגל לשר התעשייה והמסחר מיכה חריש, ואני הייתי המנחה. לצערי, לא ניתן העידוד המתאים לתעשיות, ומצד שני, איפה ראיתם את כל התשתיות האדירות, את כל הכספים האדירים שעברו לפריפריה? לכן, גם בוועדת הכספים, אני אומר בריש גלי, אנחנו ניאבק עכשיו. אני חושב שממשלת ישראל ומשרד האוצר צריכים לשנות את כל עמדתם לגבי חוק עידוד השקעות הון, במיוחד כשאנחנו נכנסים בשנה הבאה לתקופה של עלייה באבטלה והאטה בצמיחה, והמגזר העסקי מיוסר. אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק עידוד השקעות הון (תיקון מס' 65). הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית שמטרתה לקבוע כמה תיקונים בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959, בנוסחו לאחר תיקון מס' 60, שנכנס לתוקף ב-1 באפריל 2005. חבר הכנסת גלנטי, אני יודע שרצית להעיר של-1 באפריל יש משמעויות מסוימות, ולכן זאת קצת בעיה עם החוק לעידוד השקעות הון. בהצעת החוק מוצע להסמיך את מנהל רשות המסים לקבוע כללים לאופן ייחוס ההכנסות של מפעל מאושר או מוטב הפועל בכמה אזורי פיתוח או באזור פיתוח ובאזור אחר. עד כה הסמכות לקביעת הכללים היתה נתונה לשר האוצר ולשר התעסוקה, אך לא נקבעו כללים. מכיוון שמדובר בסמכות ביצוע הדרושה להפעלת החוק, וכדי לפשט את הביצוע, מוצע להעביר את הסמכות הזאת, וכן את הסמכות לקבוע חריגים לכללים אלה, למנהל רשות המסים. נוסף על כך, מוצע לתת סמכות למינהלת מרכז ההשקעות להאריך את תקופת הביצוע של התוכניות המאושרות לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים נוספים לגבי מפעלים שממוקמים בשטח שהוכרז לגביו מצב עורף מיוחד. הכוונה לאזור הצפון ולאזור עזה ושדרות – עוטף-עזה – בתקופות שבהן הוכרז לגביהן מצב עורף מיוחד. תיקון נוסף הוא התאמת הוראות המעבר של תיקון מס' 60 ליום תחילתו, קרי ליום 1 באפריל 2005, דבר שעשוי לאפשר למפעלים נוספים להיכנס תחת התיקון האמור. כמו כן, מוצע לאפשר לחברות שקיבלו כתב אישור לפני יום 1 באפריל 2005 לבחור שנת בחירה בשל ההרחבה בחלוף שלוש שנים מתחילת שנת ההפעלה של התוכנית שבשלה התקבל המענק, ולא בחלוף חמש שנים, כפי שנקבע בתיקון מס' 60. בעקבות הצעתו של חבר הכנסת אורון החליטה הוועדה להוסיף להצעה הממשלתית תיקון משמעותי שעניינו הארכת המועדים להגשת בקשות למענקים לפי חוק לעידוד השקעות הון עד יום 1 באוגוסט 2009. אומר למען האמת שכולנו העדפנו שזה יהיה לשנה שלמה, משום שלא ראינו שום סיבה להוסיף חדשות לבקרים חצי שנה וחצי שנה. חברה מתוקנת קובעת חוקים שתחולתם חמש שנים, שש שנים, כדי שלא יהיו שינויים חדשות לבקרים. אבל מכיוון שהיתה פלוגתא עם שר האוצר, ואילולא כן לא היינו מעבירים את זה, הסכמנו לפשרה הזאת, של 1 באוגוסט 2009. הדבר לפחות ייצור יציבות וודאות למפעלי התעשייה עד לתאריך הזה, והדבר חשוב במיוחד בתקופה זו, שכמו שאמרתי לכם – השפל הכלכלי, המיתון בארצות-הברית ובאירופה יביאו להאטה גם בישראל, לצערנו. אילולא אישרה הוועדה את התיקון האמור, המועד לפקיעת הגשת הבקשות למענקים היה סוף שנת 2008. רבותי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק חשובה, שיש בה משום הקלה למפעלים מאושרים, ומשום כך, במיוחד בתקופה קשה זו למשק כולו, אבקשכם לאשרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, כנוסח הוועדה. אני מבקש שוב להודות לכל הצוות המסור בוועדת הכספים, שעזר לצוות המסור בממשלה – לשגית, למירב וכמובן לטמיר המנהל. אני מודה להם כבר עכשיו, ואני מבקש להצביע בעד בקריאה שנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ברוורמן. להצעת חוק זו הסתייגות של חבר הכנסת אורון – איננו. לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 45 בעד סעיפים 1–5 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 65), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 46 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 65), התשס"ט–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 65), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית. הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון מס' 2) (יד דוד בן-גוריון), התשס"ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/270).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון מס' 2) (יד דוד בן-גוריון), התשס"ט–2008. חבר הכנסת אבישי ברוורמן יעלה ויבוא. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, רבותי, הצעת חוק דוד בן-גוריון מונחת לפניכם לקריאה ראשונה. היא עברה בוועדת הכספים. הבוקר שמעתי את נאומו של ברק אובמה בארצות-הברית על ג'ורג' וושינגטון, על אייב לינקולן, בעיקר על ג'ורג' וושינגטון, שהקים את המדינה – יש כבוד. דוד בן-גוריון, שהיה צנוע, לא ביקש להנציח את עצמו, ולא בנו לכבודו דברים גדולים. יש האוניברסיטה שבנינו אחרי מותו – הייתי חלק מזה – יש נמל תעופה, אבל היו כמה מפעלים שדאגו להנצחה שלו. הסכומים למפעלים האלה הולכים ונעלמים. דוד בן-גוריון, שהוא החשוב ביותר במנהיגי מדינת ישראל – עד שיום אחד אולי יבוא מישהו שגם יביא את השלום הנכסף – הוא במדרגה שונה, כמו שג'ורג' וושינגטון נחשב במדרגה שונה מכל המנהיגים. אני חושש שבעוד כמה שנים תהליך ההנצחה – אני לא מדבר על מורשת. מורשת יש להרבה אנשים. לדוד בן-גוריון יש מורשת אדירה; דוד בן-גוריון כתב ללא הרף; דוד בן-גוריון הגה; דוד בן-גוריון החליט. אני אומר לכם שהצער שלי הוא שבחלק מהמוסדות שהיה להם תקצוב ממשלתי, התקציבים הולכים ופוחתים, וכבר זרקו עלי בעבר – כשהייתי נשיא האוניברסיטה – שאני כבר אדאג גם למכון למורשת בן-גוריון, למכונים לחקר המדבר. בעצם הכול כבר יעבור עוד מעט לחסות של אוניברסיטת בן-גוריון. והחשש שלי – – – היו"ר דוד רותם: אדוני השר. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): סליחה, השר הרצוג. השר הרצוג, אני נואם על דוד בן-גוריון. בכל מקרה, הבקשה שלי היא לקבל את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים. בעבר, לפי חוק דוד בן-גוריון, היו כמה חברים, שמעון פרס, חיים ישראלי ואחרים – כולם חברים שהם כבר בשנות ה-80 לחייהם – שדאגו לחלק מהפעולות להנצחתו של דוד בן-גוריון מעבר למה שעושה אוניברסיטת בן-גוריון, שהמכונים כבר בראשותה. התקציב בעבר היה, כמדומני, כחצי מיליון שקל – אני לא משווה את זה לגופים אחרים. אנחנו עוד נשב עם האוצר, אחרי שישבנו בוועדת הכספים, ונדבר על כל הדברים שיהיו במערכת הבקרה והאכיפה והשקיפות. אני גם שוחחתי עם חבר הכנסת רובי ריבלין, ואני גם רוצה לקבל את כל המסמכים לגבי הנצחת מורשת בגין. אני אקח גם את כל המסמכים לגבי הנצחת מורשת רבין, אבל אומר לכם בצורה הברורה ביותר: עם אהבתי – והיום זה לרבין וגדולתו – והערכתי לבגין, דוד בן-גוריון היה הגדול מכולם, החשוב מכולם, ואני מבקש מהבית הזה לאשר בקריאה ראשונה דווקא היום, דווקא היום, את החוק להמשך התמיכה, לגבי תקציב ממשלתי שהופסק בשנת 2000, ולהמשך הנצחת מורשתו של דוד בן-גוריון. על הפרטים הטכניים אנחנו נמשיך לדון בהכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, נשפר, ונעבוד בהסכמה עם האוצר ועם גופים אחרים. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ברוורמן. אנחנו עוברים לדיון. אין נרשמים, לכן אנחנו עוברים להצבעה. אדוני יגיע למקומו. נא להצביע. הצבעה מס' 47 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון מס' 2) (יד דוד בן-גוריון), התשס"ט–2008, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר דוד רותם: תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון מס' 2) (יד דוד בן-גוריון), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/407).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח–2008. שר הרווחה והשירותים החברתיים. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את התיקון מס' 34 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, כדלקמן. במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית) – הגזירות הידועות של בנימין נתניהו משנת 2003 – עוגנה זכאותו של ילד יתום או נטוש לגמלה. לפני התיקון האמור עוגנה הזכאות במסגרת התקנות ונקבע כי התנאי הקבוע בחוק, שלפיו על תובע הגמלה להיות תושב ישראל ב-24 החודשים שקדמו למועד הגשת התביעה, לא יחול על ילד נטוש או יתום. עקב הטעות נשמטה ההוראה האמורה מנוסח התיקון לחוק במסגרת חוק ההסדרים, והצעת חוק זו מבקשת לתקן טעות זו. מוצע אפוא לתקן את סעיף 5 לחוק, כך שהוראת סעיף 5(ה) תקבע כי שיעור הגמלה המשולמת לילד תושב ישראל שאחד מהוריו הוא תושב ישראל שנמצא במעצר או במאסר לתקופה העולה על 30 ימים, והוא מתגורר עם הורהו השני שאינו תושב ישראל, יהיה בהתאם לקבוע בפסקה האמורה. כמו כן מובא תיקון הבא להבהיר את נוסח הסעיף, כך שזוכה על-פי פסק-דין למזונות שאינה זכאית לתשלום מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, מאחר שאינה עונה על הגדרת "זוכה" שבחוק האמור – פסק-הדין למזונות לא ייחשב להכנסה, ובלבד שלא משתלמים לידיה בפועל המזונות שנפסקו לטובתה, או חלקם. לגבי סעיפים 12 ו-12א לחוק, במסגרת אותו חוק הסדרים ידוע שציינתי לעיל תוקנו שיעורי הניכוי מחישוב הכנסתו של הזכאי לגמלה, כך שנקבע כי שיעורי הניכוי שהיו קבועים לפני התיקון האמור יחולו רק על תובע גמלה שמלאו לו 55 שנים, או על מי שמשתלמת לו קצבת שאירים או תלויים. שיעורי הניכוי למי שטרם מלאו לו 55 שנים הופחתו. מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי שיעורי הניכוי החלים על מי שמלאו לו 55 שנים או מקבל קצבת שאירים או תלויים, יחולו גם על תובע גמלה שמתקיים בו אחד מאלה: הוא עובד במפעל מוגן, הוא מועסק עם מוגבלות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; או מתקיים בו האמור בסעיף 17 לחוק שכר מינימום, אף אם טרם מלאו לו 55 שנים. לגבי סעיף 30א לחוק, מדובר בתיקון טעות בנוסח. כמו כן מדובר בתיקון התוספת הראשונה לחוק בנושא זכאות לגמלת הבטחת הכנסה של מי שנמצא במעצר-בית. נוסף על כך מוצע לתקן את הפסקה ולקבוע כי תובע גמלה שנמצא במעצר-בית בשעות היום, או תובע שנמצא במעצר-בית אך רשאי לצאת את ביתו רק בליווי של אדם אחר, יהיו פטורים מלמלא אחר מבחן תעסוקה כתנאי לתשלום הגמלה, ועוד, ועוד, ועוד. יש סעיף שעוסק בזכאות ילדי אסירים ובנושאים נוספים שקשורים לזה. ילד תושב ישראל שהורהו התושב אינו זכאי לגמלה בשל היותו אסיר או עציר והורהו השני אינו תושב, יהיה זכאי לגמלה בשיעור הזהה למשתלם לזכאי לגמלה שבן זוגו המתגורר עמו אינו תושב. ועדת שרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק. מוצע לתמוך בה ולהעבירה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לשר הרצוג. חברי הכנסת, אין נרשמים לדיון. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 48 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דוד רותם: שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ט–2008 [מס' מ/374; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' כ"ו, עמ' 16613; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא. על סדר-היום הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יצחק גלנטי, להציג את החוק. אני מציע לאדוני – כי כל שלוש דקות זה משתנה. יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): באמת כל שלוש דקות זה משתנה, אדוני היושב-ראש, ולכן אני אף פעם לא יודע איפה אני נמצא בסדר-היום. היו"ר דוד רותם: אדוני יציג עכשיו את שני החוקים שלו, והוא גמר – – – יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): ברצף. היו"ר דוד רותם: כן. יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): טוב. אדוני היושב-ראש – אני מחפש את השר, אני לא מוצא – רבותי חברי הכנסת הנוכחים, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ט–2008, הצעת חוק מטעם ממשלת ישראל. בשנת 1996 חוקקה הכנסת את תיקון מס' 7 לחוק הביטוח הלאומי, שבא לתקן עיוות שלפיו עובדות עצמאית ועקרות-בית לא היו מבוטחות בביטוח זיקנה או בביטוח שאירים, להבדיל ממעמדו של גבר, שהיה מבוטח בביטוח זיקנה ובביטוח שאירים בין שהוא עובד ובין שהוא לא עובד. החוק שתוקן כאמור החריג מתחולתו עקרת-בית ואלמנה בת-קצבה שבעת כניסתו לתוקף היו בנות 65 שנים ומעלה. רק כעבור כמה שנים התגלה כי בעת חקיקת תיקון מס' 7 נפלה שגגה בניסוחו. כך, סעיף 223, שהגדיר מבוטח לעניין פרק ביטוח הסיעוד, ושכלל עקרת בית ואלמנה שזכאית לקצבה, הפנה לרשימת המבוטחים בפרק ביטוח הזיקנה וביטוח השאירים. אלא שבפרק הדן בביטוח הזיקנה ובביטוח השאירים, בוטלו באותו תיקון הסעיפים המתייחסים לעקרת-בית ולאלמנה שזכאית לקצבה. התיקון המוצע בא לתקן טעות נוסח זו ולקבוע שעקרת-בית ואלמנה שזכאית לקצבה, שנחשבו למבוטחות לעניין ביטוח הסיעוד לפני תיקון מס' 7, יוסיפו להיות מבוטחות בביטוח הסיעוד גם לאחריו. רבותי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אבקש להצביע בעד הצעה זו באופן חיובי. תודה רבה לכם. היו"ר דוד רותם: מה תחילת התוקף של החוק הזה? יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): תחילת התוקף של התיקון? היו"ר דוד רותם: כן. יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אני לא מחזיק בידי את הצעת החוק עצמה – – – היו"ר דוד רותם: תחילתו של התיקון ביום ט' בכסלו תשנ"ו, 1 בינואר 1996 – – – זה מה שהתכוונת? תיקון רטרואקטיבי. אוקיי. חברי הכנסת, אין להצעת החוק הסתייגויות. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 49 בעד סעיפים 1–2 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: אם כך, שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ט–2008, עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 50 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ט–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: ובכן, שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ט–2008, נתקבל בקריאה שלישית. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס"ט–2008 [מס' כ/244; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ט, עמ' 18970; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: אנו עוברים לנושא הבא. אדוני יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, אני מבקש ממך להציג את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, שוב, רבותי – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת – – – אתה יכול להגיד שאתה רוצה שיהיה פה שר תורן, כי השר אלי ישי הוא השר התורן. אם אתה רוצה, אני אפסיק את הישיבה עד שהוא יגיע. יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, שאינם כאן, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס"ט–2008, הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין, רן כהן, נאדיה חילו ועבדכם יצחק גלנטי. ובכן, סעיף 74א לחוק הביטוח הלאומי קובע את מימון הפעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון באמצעות קרן מיוחדת של הביטוח הלאומי. סעיף זה חוקק כהוראת שעה לשנים 2003–2007, ובחוק התוכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003, נקבע כי הסכום לפעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון לא יעלה על 15 מיליון שקלים חדשים לשנה מתקבולי דמי הביטוח בענף ביטוח ילדים. הוראת השעה הוארכה לשנה נוספת, והיא עומדת לפקוע בסוף שנת 2008. רבותי, הכספים העומדים לרשות הקרן מאפשרים למוסד לביטוח לאומי לסייע לפרויקטים המותאמים באופן ממוקד לילדים ולבני-הנוער לצורך טיפול בבעיות זנות, שימוש בסמים ועבריינות במגזר היהודי, הדרוזי והערבי, וכן לסייע להפעלת מוקדים לטיפול בקטינים שהם קורבנות עבירות מין. פרויקטים אלה הם לעתים קרש ההצלה האחרון לילדים ולבני נוער בסיכון, שהטיפול בהם, גם במסגרת אותם פרויקטים, נמשך לאורך שנים. קטיעת התהליך עם פקיעת הוראת השעה עלולה לפגוע בהמשך שיקומם של הילדים ובני-הנוער באופן משמעותי ביותר, ולעתים אף בלתי הפיך. בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שהכינה את הצעת החוק לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית, הסכים משרד האוצר ברוב טובו להמשיך את הוראת השעה עד לסוף שנת 2009. אשר על כן, רבותי חברי הכנסת, אודה לכם אם תואילו להצביע בעד הצעה זו, ואני מקווה שיהיה לה המשך גם בשנים שלאחר מכן. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה רבה לחבר הכנסת גלנטי. אין הסתייגויות להצעת החוק. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה. הצבעה מס' 51 בעד סעיף 1 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר דוד רותם: שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס"ט–2008, עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 52 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס"ט–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: ובכן, שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס"ט–2008, אושר בקריאה שלישית. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, התודות – לך. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, עמיתי חברי הכנסת, אני שמח שהחוק האחרון שלי – יחד עם אחרים – שאושר בכנסת הזאת הוא חוק חברתי, חוק חשוב, שמגן על מוסד שהוא אחד היפים שיש לנו: הקרן לילדים ונוער בסיכון, אחד הגופים המרשימים, היפים, שעושים פעולה חברתית מבורכת בתחום שהוא ראוי לפעולה ולהתגייסות של המדינה. אנחנו מחזיקים בשיא בין מדינות המערב בשיעורם של ילדים שנמצאים מתחת לקו העוני, ומספרם של הילדים ובני-הנוער שנמצאים בסיכון גבוה מאוד. לכן, טוב שיש לנו מוסד כמו הקרן לילדים ונוער בסיכון, ומצער לראות שמשרד האוצר חוזר ומנסה לפגוע במוסד החשוב הזה. אנחנו ניהלנו בכנסת הזאת מערכה קשה כדי להבטיח את המשך קיומה של הקרן לילדים ונוער בסיכון. החוק שקידמתי עם חברי נועד להבטיח את קיומה של הקרן כמוסד קבוע, עם תקציב קבוע. בגלל משטר ההסכמות שיש לנו כרגע בכנסת נאלצנו להגיע להסכמה שתקצוב הקרן יימשך בשלב זה עוד שנה וחודשיים, כדי שהיא לא תהיה בת-ערובה של דיוני התקציב שהכנסת הבאה תתחיל לקיים. נסים זאב (ש"ס): – – – דב חנין (חד"ש): לא, זו שנייה ושלישית. סיימנו את המהלך. היו"ר דוד רותם: זה כבר עבר, הוא רק מודה. דב חנין (חד"ש): לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שזה דבר טוב שהקרן הזאת לא תהיה בת-ערובה של דיוני התקציב הקרוב, אבל חשוב ורצוי שהכנסת תמצא דרך להבטיח אותה כמוסד של קבע במדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת דב חנין. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון) (הרחבת תחולת החוק למקצועות בריאות נוספים), התשס"ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/269).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים להצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הרחבת תחולת החוק למקצועות בריאות נוספים), התשס"ט–2008. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, במושב הקודם הנחנו את התשתית החוקית להסדרת מקצועות הבריאות בכך שהסדרנו את מעמדם המקצועי של הפיזיותרפיסטים, המרפאים בעיסוק, הדיאטנים הקליניים והמרפאות הפרעות בתקשורת. הצעת החוק המונחת בפניכם לקריאה ראשונה היום היא שילוב של כמה הצעות חוק – של חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, שלי וגם של חבר הכנסת מיכאלי, שעסק באחד מהמקצועות הללו. על הבסיס החוקי שהונח במושב הקודם של ארבעת המקצועות, אנחנו באים לתקן את החוק שכתבנו אז ולהוסיף עליו עוד כמה מקצועות כדי להסדיר את מעמדם, לקבוע מי יכול לעסוק בהם, מה ההכשרה שהוא צריך, מה רמת הלימוד שהוא צריך ללמוד, איזה תואר הוא צריך לשאת ובאיזו עבודה מעשית הוא צריך להתנסות כדי להיות זכאי לתואר בעל המקצוע שעוסק בבריאותם של אנשים – מהמקצועות שאמנה בפניכם מייד – וכן, מהם הדינים השונים של דיני משמעת, לאילו דינים הוא כפוף, מה עליו לעשות, איך מדווחים, איך רושמים, נוהלי האישור, נוהלי קבלת התעודה. אני מניח שלקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית נכתוב גם הוראות מעבר, שיכללו את כל אותם אנשים שעוסקים כבר כיום במקצוע הזה או כבר לומדים אותו – את אחד המקצועות הללו – והחוק הזה יחול עליהם רק חלקית. לאותם ארבעת המקצועות שהסדרנו במושב שעבר אנחנו מוסיפים בחוק הזה את מקצועות האוסטיאופטיה, הכירופרקטיקה, את המטפלים בהבעה וביצירה – שזאת קבוצה רחבה של מטפלים בסוגים שונים של אמנות ובצורות שונות של אמנות – את הפודיאטריה והפודיאטריה הניתוחית, את הקרימינולוגיה הקלינית ואת מקצוע הרנטגנאי. בכך אנחנו משלימים עבודת הסדרה של אותם בעלי מקצועות שעד היום, במתח שבין הרצון להגן על החולים, הרצון להעלות את הרמה המקצועית באותם עיסוקים במקצועות בריאות ומצד שני את חופש העיסוק – במתח שבין הניגודים הללו אנחנו מסדירים את המקצוע, מגינים על החולה וגם מעגנים את מעמדם המקצועי של בעלי מקצועות הבריאות הללו. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הראשונה, כדי שניתן יהיה להחיל עליה דין רציפות בכנסת הבאה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר כנסת אלדד. חברי הכנסת, איש לא נרשם לדיון. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 53 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון) (הרחבת תחולת החוק למקצועות בריאות נוספים), התשס"ט–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דוד רותם: שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לצורך הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 89), התשס"ט–2008 [מס' כ/261; "דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 20040; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 89), התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): – – – היו"ר דוד רותם: אדוני רוצה לענות על הקושיה שלו? אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): כן, הוא רצה להעלות את הצעת החוק שלו לקריאה ראשונה ולא הספקנו לעשות את זה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 89) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. עצי יער ועצים שניטעו בידי אדם הם מרכיב חשוב בסביבה הירוקה. הם משמשים הן למטרות נוי והן למטרות חקלאיות ונודעת להם חשיבות בתרבות האנושית. בישראל נטיעת עצים ושימור אזורי יער וחורש טבעיים הם ערך לאומי מרכזי. מעבר לכך, לעצים תפקיד חשוב בתחום האקלים ובמניעה וצמצום של התחממות כדור-הארץ. עם זאת, לחצי הפיתוח והרצון להשתמש בחומרי העץ למגוון מטרות מביאים לכריתתם של עצים רבים, בלי להתחשב בתרומתם החשובה לאדם ולסביבה, כפי שתיארתי. לדבר הזה, אגב, יש השפעה קשה במסגרת העבודה בתוך השטח המאוכלס, ויש לו השלכות מרחיקות לכת. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי מגיש תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתרים, יסמן את כל העצים הבוגרים שבתחום התוכנית ויציין את סוגם וכמותם. על מוסד התכנון יהיה להתייעץ עם פקיד היערות בכל הנוגע לאפשרויות השמירה על עצים אלה לפני אישור התוכנית. עוד מוצע לתקן את פקודת היערות כך שלא יינתן רשיון לכריתת אילנות מוגנים או עצים בוגרים לפי פקודה זו אלא לאחר שהונחה דעתו של פקיד היערות כי במקומם יינטעו עצים אחרים מסוג, בכמות, במקום ובמועד שהוא יקבע. גם רשיון להעברת עצים ממקומם יינתן רק לאחר שפקיד היערות יקבע תנאים שיבטיחו את צמצום הפגיעה בעצים במהלך ההעברה. לבסוף, מוצע כי מנהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר יפרסם מדי שנה דין-וחשבון ובו יפורטו מספר העצים שכריתתם הורשתה, מיקומם, זהות מקבלי הרשיון והסיבות להתרת הכריתה. דין-וחשבון זה יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של משרד . הצעת חוק זו הוגשה ללא הסתייגויות, ולכן אבקש מחברי הכנסת לתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. רק בשולי הדיון, אדוני, ראיתי אתמול ב"ידיעות אחרונות" בג"ץ על עקירת אקליפטוס בעפולה על רקע הקמת קניון חדש. חברים, כשהכנסת תעביר את החוק הזה, אני משוכנע שאפשר יהיה לפתח ולבנות ובתוך כך לשמור על העצים בערים וברשויות המקומיות. אני חושב שזה ייראה הרבה יותר טוב וזה גם ישפר את בריאות הציבור. תודה רבה, אדוני. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת אופיר פינס. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 54 בעד סעיפים 1–6 – 7 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–6 נתקבלו. דב חנין (חד"ש): אני מבקש להוסיף את שמי. היו"ר דוד רותם: גם אני לא הצבעתי, לדעתי, כי עצרתי את ההצבעה. אם כך, נעשה דבר פשוט: אתה מצטרף בעד וגם אני בעד. אז שבעה בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע שהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 89) אושרה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לקריאה השלישית. הצבעה מס' 55 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – 1 חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 89), התשס"ט–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: שישה בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע שהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 89), התשס”ט–2008, אושרה בקריאה שלישית. דיווח על מסקנות הוועדה המיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום. אנחנו עוברים לדיווח על מסקנות הוועדה המיוחדת לבדיקת היערכות ומוכנות לרעידות אדמה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אני מבקש שתשמור על השקט או שתהיה בחוץ, אף-על-פי שאתה עוזר שר התחבורה. אריה אלדד (בשם הוועדה המיוחדת): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הגיע הרגע שהמתנתם לו בדריכות משעות הבוקר המוקדמות. הוועדה המיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה מפרסמת עכשיו את מסקנותיה. אני יודע שהמתח באולם מגיע לשיאו עד כדי כך שרבים לא עמדו במתח וכבר פרשו לעיסוקיהם האחרים. אני מדבר כאן בשם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת כחלון, וגם בשם חברי הוועדה האחרים שנבצר מהם להגיע למעמד המכובד הזה, חבר הכנסת יצחק בן-ישראל, חבר הכנסת בני אלון, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, חבר הכנסת מאיר פרוש וחברת הכנסת רונית תירוש. מסקנותינו: הוועדה מדגישה שלא רעידת האדמה היא המסוכנת, אלא הסכנה טמונה במבנים שאינם עמידים בתנודת הקרקע בעת רעידת האדמה. לדעת חברי הוועדה, הואיל והקצאת תקציב ממשלתי לחיזוק מבני ציבור מפני רעידת אדמה מוגבלת ומתפרסת על פני תקופה ארוכה של 25 שנים, יש לבחון חלופות לזירוז משמעותי לצורך השגת המוכנות. הוועדה מדגישה כי הטיפול בסוגיית רעידות האדמה בישראל הוא טיפול מערכתי של כמה משרדי ממשלה ורשויות ביצוע, ובאופן טבעי טיפול שכזה מצריך טיפול ונהלים ושיתוף פעולה כדי ליצור מענה אינטגרטיבי שלם. הוועדה מצאה כי בנושא מימוש תמ"א 38 השימוש שהחוק הזה מאפשר לבתים, לוועדי בתים, להרחיב את הבנייה גם כדי לחזק את השלד של המבנה – השימוש בחוק אינו נהיר לציבור, וגם אם המידע נמצא, קשיים מסוימים בעניין הזה מונעים את יישומה הנרחב של התוכנית. אני אזכיר לחברי שחוקקנו את החוק הזה לפנישנתיים או שלוש שנים מתוך תקווה שהיכולת להגדיל את אחוזי הבנייה, לבנות בנייה נוספת בבתים משותפים, למשל בקומת עמודים, תסייע לנו לגייס תקציבים ובכך נחזק את המבנים, רק שההיענות לאפשרות הזאת היתה דלה ביותר. הוועדה מצאה שיש דרכים לקבל התרעה מוקדמת על רעידת אדמה, שניות עד עשרות שניות לפני התרחשותה. התרעה כאמור עשויה להציל חיים ולמנוע נזקים. לדעת חברי הוועדה תחום רעידות האדמה סובל מהעדר הסברה. על הממשלה להסביר לאזרחי המדינה מהן הסכנות הטמונות באירוע כאמור ומהו אופי ההתגוננות הראוי מפניו. הוועדה ממליצה לממשלה לחזק, בעדיפות עליונה, את המבנים הממשלתיים המשמשים את הגופים המעניקים סיוע בשעת חירום, כגון בתי-חולים ותחנות משטרה. הוועדה ממליצה לבחון רעיונות לשיתוף הון פרטי בחיזוק מבני ציבור, שהממשלה – משרד התשתיות הלאומיות, ועדת ההיגוי הבין-משרדית לרעידות אדמה – תבצע את עבודת המטה לבחינת רעיונות אפשריים לשיתוף גורמים פרטיים בחיזוק מבני ציבור ודרכים למימושם. הוועדה ממליצה לממשלה – למשרד הביטחון ולרח"ל, בתו הקטנה של משרד הביטחון, היא רשות החירום הלאומית – להאיץ קידום ויישום של תורת ההפעלה הסדורה לתיאום בין הגורמים השונים. במקרים רבים מצאנו לקונות ותחומים לא מכוסים עד תום בנהלים ובתיאום בין משרדי הממשלה. אנחנו משוכנעים שיש צורך להשלים את כתיבת התורה ולהדק את שיתוף הפעולה בין הגורמים. הוועדה קוראת לממשלה לסייע בחיזוק מבנים למגורים באזורים שבהם תמ"א 38 אינה מהווה תמריץ כלכלי לחיזוק כזה בשל ערכי קרקע נמוכים, כלומר שווי נמוך יחסית של דירות, בעיקר באותם אזורי פריפריה. על הסיוע להינתן באופן דיפרנציאלי, לפי אזורי הסיכון הסיסמי ובהתחשב ביכולתם של בעלי המבנים לממן את החיזוק באמצעות מימוש זכויות הבנייה שניתנו להם מכוח התמ"א. הוועדה ממליצה שהממשלה תבחן את האפשרויות הטכנולוגיות הקיימות היום לקבל התרעה מוקדמת, של שניות ספורות, לרעידת אדמה, ותפעל להפעלת מערך כזה בהקדם. ההמלצה האחרונה – הוועדה קוראת לממשלה לצאת בפרסומים בתקשורת להסברת החשיבות של עמידות המבנים ושל חיזוקם בפני רעידת אדמה, שכן מבנים שאינם עמידים הם הסכנה האמיתית ברעידת אדמה, הם הגורמים לנפגעים ולקורבנות רבים בנפש. אני מודה לכם בשם כל חברי הוועדה. אני מבקש להודות גם למנהלת הוועדה אריאלה מלכה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר דוד רותם: הודעה לסגן מזכיר הכנסת. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – בקשת סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חבר הכנסת אלי ישי, להניח על שולחן הכנסת את האמנות האלה: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי בדבר שיתוף פעולה דו-צדדי במחקר ופיתוח תעשייתי במגזר הפרטי; תיקון ההסכם האירופי­­–הים-תיכוני בתחום החקלאות, המזון המעובד ותעשיית הדיג. בקשת שר המשפטים, מר דניאל פרידמן, להניח על שולחן הכנסת את ההחלטה בדבר הצטרפות מדינת ישראל לאמנת האו"ם נגד שחיתות. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה. הצעות לסדר-היום התגברות הקטל בכבישים ["דברי הכנסת", חוברת א', עמ' 20067.] היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לתשובה על הצעות לסדר-היום. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישיב על הצעות לסדר-היום מס' 5851, 5854, 5872, 55875 ו-5878 בנושא: התגברות הקטל בכבישים. בבקשה, אדוני. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מיגור תאונות הדרכים ותגבור משמעותי של המאבק בתאונות הוגדרו על-ידי ממשלת ישראל כיעד לאומי. בראש החזית למימוש יעד זה עומדים הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מערכת החינוך, משטרת ישראל ושותפים רבים – המשרד לביטחון הפנים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד המשפטים, כנסת ישראל, עמותות ורבים נוספים. מי שנוסע היום בכבישי ישראל רואה את הנוכחות המוגברת של משטרת התנועה בעיר ומחוצה לה, וכן את אמצעי התקשורת ואת מסרי ההסברה, את הנעשה במערכת החינוך בתגבור שנעשה בשעות חינוך, את הנעשה ברשויות בכל מה שקשור במטות הבטיחות ובטיפול המקצועי של הרשויות, וכמובן את כל הקשור בתשתיות בכבישי הארץ, במוקדי הסיכון בדרום, בצפון ובמרכז. אני חושב שזמני הנסיעה מתקצרים והסטנדרט של הכבישים עצמם גבוה לאין ערוך ממה שהכרנו בעבר. אנחנו גם יוצרים חקיקה הרתעתית שמסייעת לנו במאבק, ובתי-המשפט אף החלו להחמיר בעונשם של עבריינים. יש עוד הרבה מה לעשות. המשמעות המעשית של הגדרת יעד זה קיבלה ביטוי גם בנתונים של מספר ההרוגים השנתי ושל כלל תאונות הדרכים. בשנים האחרונות אנו עדים לירידה הדרגתית ועקבית במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, ושנת 2007 היתה גם השנה עם מספר האבדות הנמוך ביותר זה 40 שנה. חשוב לציין שכשאני מדבר על מספר ההרוגים, לא מדובר על ירידה יחסית לעלייה המשמעותית במספר כלי הרכב, הנהגים וסך הכול הקילומטרים שהם נוסעים, אשר אינם מתקזזים עם קצב ההתקדמות האטי במעבר לתחבורה ציבורית, הנובע מכך שמערכת זו איננה מתקדמת דיה בשל מגבלות תקציב, סטטוטוריקה וביורוקרטיה. אני מקווה שהתוכנית שהוכנה במשרד אכן תניע את השיפור בתחבורה הציבורית בשנים הקרובות. בשנת 2008 חלה עלייה מסוימת במספר ההרוגים, בעיקר בחודשים ינואר, מאי ויוני, אף-על-פי שבסך הכול במספר התאונות ובמספרים של הפצועים קשה וקל יש ירידה. ממשלת ישראל נדרשה לנושא זה, כפי שהיא עושה מדי רבעון. בסקירה האחרונה הציגו משטרת ישראל והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את הסיבות העיקריות לעלייה זו. מהנתונים עולה כי חלה עלייה במספר ההרוגים, בעיקר בקרב הולכי רגל ונוסעי כלי רכב דו-גלגליים. לכן, אנחנו יוצאים, עוד השנה, בתוכנית מקיפה לשיפור הבטיחות של הולכי הרגל, בדגש בטווח העירוני, וכמובן, באמצעי בטיחות נוספים שיסייעו בכל הקשור לבטיחות של כלי הרכב הדו-גלגליים, בעיקר אופנועים. בנושא של הולכי רגל אנחנו מתקצבים תוספת של 40 ניידות שיטור שיתמקדו במרחב העירוני, וכן כמה נושאים שקשורים לתשתיות, להסברה ולאכיפה. כך גם בכל מה שקשור לנושא האופנועים, יחד עם איגוד האופנועים במדינת ישראל. התוצאה של כלל הפעילות המבורכת הזאת היא ירידה של חודשיים רצופים במספר ההרוגים ביחס לשנה שעברה. נכון להיום, אנחנו עומדים כמעט במספר זהה, לצערי – בדומה לתוצאות של השנה שעברה – ואני יכול לומר שיש ירידה במגזרים שונים, ירידה יחסית משמעותית. במגזר הלא-יהודי ובקרב ילדים, שם בוצעה הסברה אינטנסיבית, חלה השנה ירידה של 11% במספרי ההרוגים. כאמור, יש עלייה בקרב הולכי הרגל והנוסעים ברכב הדו-גלגלי. בחודש אוקטובר 2008 היינו עדים לירידה יחסית לאוקטובר 2007, וכך גם יחסית לאותה תקופה בשנת 2006. אנחנו נמשיך במגמה הזאת ובכל המאמץ המערכתי שאנחנו מפנים לצורך הזה. בתקופת החגים, שבה ניכרת כל שנה עלייה בתאונות הדרכים, נערכנו מבעוד מועד בפעילות אכיפתית והסברתית, בשיתוף הרשויות המקומיות, מארגני אירועים וגורמים נוספים. התוצאה היא שהשנה השגנו ירידה של 25% במספר ההרוגים יחסית לשנה שעברה בתקופת החגים. ממשלת ישראל מחויבת לתקציב רב-שנתי לטובת המלחמה בתאונות הדרכים. כאשר הקמנו את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קיבלה הרשות – והמשרד – הבטחה שלטונית לתקצוב שנתי בסך 550 מיליון שקלים משנת 2008 מאילך. לצערנו, בשנה הראשונה שבה היא היתה אמורה לפעול בתקציבה המלא, קוצץ תקציבה בכ-36%. השבוע קיימתי פגישה עם ראש הממשלה, ואני מקווה שבשבועות הקרובים – על-פי הנחייתו – תימצא התשובה למתן מלוא הסכום, כדי שנוכל להמשיך ולהציל חיים בנושא זה. יש עוד דבר אחד שברצוני לומר, וזה בכל סוגיית החמרת הענישה. בכל הנושא של בתי-המשפט והמערכת המשפטית – אנחנו חייבים להחמיר את הענישה של אותם עבריינים, בדגש בעבריינים המועדים. אנחנו עושים בתחום הזה פעילות מקיפה מאוד, ואני מקווה שנוכל להיות אנשי בשורה בסוף השנה הזאת ונאמר שעשינו את כל מה שניתן היה לעשות, והוכחנו בתוצאות שאכן יש ירידה במספר התאונות, ההרוגים והנפגעים. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אני רואה שאין אף אחד מהמציעים. אנחנו נעבור לנושא הבא. אין אף אחד מהמציעים. נסים זאב (ש"ס): זה היה בשבוע שעבר. היו"ר יצחק זיו: אין אף אחד מהמציעים, ולפיכך אנחנו עוברים לנושא הבא. הצעה לסדר-היום העלאת תעריפי התחבורה הציבורית היו"ר יצחק זיו: הנושא הבא הוא הצעה לסדר-היום מס' 5926, של חבר הכנסת אורי מקלב: העלאת תעריפי התחבורה הציבורית. אורי מקלב (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני לא הייתי חבר בבית הזה בזמן המאבק ביוזמה להעלות את מחירי הלחם, אבל כאזרח מן השורה התרשמתי – התרשמתי מאוד – מהמאבק, מהדאגה, מהאכפתיות, מהרצינות של נציגי הציבור, של שרים בממשלה, של חברי כנסת, נגד העלאת מחירי הלחם; מאבק תקשורתי, הפגנות. הפגיעה לא היתה ברוב רובה של האוכלוסייה במדינה. היא היתה בציבור מסוים, והיתה בו פגיעה קשה כתוצאה מייקור הלחם, כי הלחם היה הבסיס המרכזי של המחיה שלו. ברוך השם שאין משפחות רבות כאלה, מספיק מה שיש. החלטת הממשלה והאוצר להעלות בינואר 2009 את תעריף התחבורה הציבורית ב-12%, מעבר להעלאה שכבר היתה השנה, מעל 4% – על אף הירידה במחירי הדלק, היא פגיעה קשה, גדולה וחדה באוכלוסייה; ולא רק באוכלוסייה החלשה – גם באוכלוסייה גדולה שרוצה ומתאמצת לכלכל את מחייתה בצורה מכובדת ולא להזדקק לאחרים. היא חוסכת ומנהלת את משק-הבית שלה בחסכנות וביעילות כדי שתוכל לחיות עם ההכנסה שלה. אוכלוסייה הרבה יותר גדולה – גם היא תיפגע, ותיפגע מאוד, מהייקור הדרסטי של הנסיעות בתחבורה הציבורית. לחלק גדול מהאוכלוסייה התחבורה הציבורית היא מרכיב מרכזי בהוצאה של משק-הבית. לאחר המזון, סעיף התחבורה יכול להיות הסעיף המרכזי והשני בהוצאה של המשפחות האלה; יש משפחות שאצלן זה לאחר החינוך: המזון, החינוך, ואחר כך התחבורה הציבורית, אבל אין ספק שההוצאה היא הוצאה גדולה ומרכיב גדול. יחסית למשפחות שצורכות לחם – שתי כיכרות ביום למשפחה של שש נפשות – ההוצאה לתחבורה ציבורית היא הרבה יותר גדולה. היו"ר יצחק זיו: נא לסיים. אורי מקלב (יהדות התורה): אני אשתדל לקצר יותר. אני רוצה עוד להגיד שמשפחות רבות, משפחות מכובדות – ואני מכיר את זה מקרוב – מתביישות בתופעה הזאת, ומי שמכיר את זה מקרוב, הילד בא לאבא שלו ואומר: אבא, אני צריך כרטיסייה; והאבא צריך להוציא קרוב ל-60 שקלים כדי לתת לו כרטיסייה. לא עוברים כמה ימים ויש בקשה שנייה – ואתה רואה איך קשה לאבא – בשלושה-ארבעה ימים נגמרת הכרטיסייה בלי שהוא עשה דברים גדולים. הוא רק נסע לבית-ספר – או שלא נסע לבית-ספר, הלך לחבר לעשות שיעורים, ואחרי זה לקניות או לצרכים אחרים. ויש ילד אחד, לפעמים יש כמה ילדים. נפגשתי עם פקיד – לא פקיד בכיר אבל פקיד מכובד במשרד ממשלתי שנמצא פה לידנו בכנסת. נתגלגלה שיחה והוא סיפר לי – והוא מרוויח – כמה קשה לו ההוצאה וכמה ההוצאה היא רבה על ההסעות לילדים לצורך החינוך לבד, כשהם נאלצים לנסוע. רוב רובם של הנוסעים בתחבורה הציבורית הם קשישים, עולים, נוער; משפחות רבות בישראל נאלצות לנסוע בתחבורה הציבורית. כולנו יודעים על הקושי שקיים – אני לא רוצה עכשיו להרחיב, אין זמן להרחיב – על השירות המוגבל שמקבלים עבור העלייה הזאת, שרחוק מלהיות משביע רצון. מעבר לכל ההוצאות שהיום מוטלות על המשפחות האלה – על מזון, על ייקור מוצרי המזון, ארנונה, העלייה במחירי המים – עכשיו זה בתחבורה הציבורית. אבל האבסורד והתמיהה היותר גדולה היא על הממשלה; ממשלה שקבעה והשקיעה כסף רב בהעדפה לאומית לתחבורה הציבורית, בעידוד השימוש בתחבורה הציבורית – זה מה שמעודד תחבורה ציבורית? צמצום תאונות הדרכים, הגברת הביטחון בכבישים. רק היום יש שתי הצעות לסדר-היום שנוגעות לנושאים של תחבורה ציבורית ותקציבי החינוך לבטיחות בדרכים. אנחנו לא מדברים על פגיעה במשק מהעומס בכבישים. הממשלה מוציאה כסף רב כדי להגביר את השימוש בתחבורה הציבורית, והגדירה את זה כמשימה. אנחנו לא מדברים על פגיעה באיכות הסביבה. היו"ר דוד רותם: נא לסיים. אורי מקלב (יהדות התורה): יד שמאל מכה את יד ימין במכה חזקה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להודות ליושבת-ראש הכנסת ולחברי הנשיאות, שהכירו בהצעה שלי כהצעה דחופה, אבל אנחנו גם יודעים שהכנסת היא בסוף תקופתה, ואני מבקש את עזרתכם, שלא נישאר כקול קורא במדבר; שנוכל לעשות גם משהו, שהדבר הזה של ההעלאה בתעריפי התחבורה הציבורית לא יישמע בחלל הריק. תודה רבה לכם. היו"ר דוד רותם: תודה, אדוני. שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בבקשה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, את מחירי התחבורה הציבורית לא קובע משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אלא משרד האוצר, אשר מביא את העלאת המחירים לחתימה פורמלית של שני השרים. אני רוצה להסביר כי מנגנון מחירי התחבורה הציבורית בישראל הוא מנגנון אוטומטי, והוא נקבע על-פי הוראות צו פיקוח על מצרכים ושירותים. על-פי מנגנון זה יש להעלות את תעריפי הנסיעה באוטובוסים בהתאם לעלייה במדד המחירים לצרכן. בשל עליית המדד בשנת 2008, בעיקר במחירי המזון והדלק, נדרשה עלייה של כ-3% במחירי התחבורה הציבורית על-פי מנגנון זה. התייקרות זו מתווספת להתייקרות של 9% במחירי התחבורה הציבורית, שאותה קבעה הממשלה במסגרת ההחלטות הנגזרות מהתוכנית הכלכלית לשנת 2009. סך ההעלאה המתוכנן לינואר 2009 הוא 12%. אני הבעתי את דעתי על ההעלאות הללו במסגרת הדיונים מול משרד האוצר, ואף התנגדתי להעלאה האמורה בישיבת הממשלה, אך משהתקבלה ההחלטה, משרד התחבורה מחויב להחלטות הממשלה, ואנו נדרשים על כן ליישמה. ככלל, העמדה שלי ועמדת גורמי המקצוע במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים היא שיש לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית, הן על-ידי בניית תשתית מתקדמת, יעילה וזמינה, והן על-ידי סבסוד הנסיעות לטובת האזרחים ועידוד המעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית. לצערי הרב, אינני יכול לומר כי העלאת תעריפי הנסיעה שיזם משרד האוצר עולה בקנה אחד עם עמדתי זו. יש לציין כי לייקור בפועל נדרש אישור משותף של שר האוצר ושל שר התחבורה והבטיחות בדרכים. על כן, כשתוגש אלי בקשה זו, אשקול אותה על-פי העמדה שהצגתי. היו"ר דוד רותם: מה אדוני מציע? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אני מציע להמתין עד אשר תוגש ההצעה הזאת. כרגע אני לא רואה צעד נוסף שאפשר לעשות. היו"ר דוד רותם: אדוני מציע להסתפק בתשובתו. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: לעת הזאת, כן. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת מקלב, השר מציע להסתפק בתשובה. אדוני מסכים? אורי מקלב (יהדות התורה): מחוסר ברירה. היו"ר דוד רותם: אם כן, אנחנו נרשום לפנינו שהמציע מסכים להסתפק בדברי השר. תודה רבה. הצעה לסדר-היום אירועי אלימות בעכו ["דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 20059.] היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא – חבר הכנסת זיו, הייתי מקדים אותך, רק שאין לי שר שישיב לך – הצעות לסדר-היום מס' 5835, 5855, 5868, 5871, 5874, 5883, 5894 ו-5896: אירועי אלימות בעכו. אדוני השר, בבקשה. אצל אדוני זה רק תשובות. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, נבצר ממני להיות כאן בדיון בשבוע שעבר בגין ההשתתפות באזכרה לשר לשעבר רחבעם זאבי, גנדי. אני רוצה להודות לכנסת וליושב-ראש על כך שגיליתם סבלנות ואפשרתם לי להשיב היום בנפרד מהדיון שהתקיים בשבוע שעבר. ההצעות מתייחסות לשני אירועים חמורים שהתרחשו בעיר עכו: אירוע אחד בערב יום הכיפורים האחרון, שבו פרצו אירועים לאומניים בין יהודים לערבים תושבי עכו, והאירוע השני, ב-26 באוקטובר לפנות בוקר, שבמהלכו הוצת אחד ממשרדי הישיבה "רוח צפונית" שבעיר עכו. אגב, המשטרה לא מצאה, נכון להיום, כל ראיה הקושרת בין שני האירועים שאני עוסק בהם. באירוע ההצתה מדובר במשרד בישיבה. לא נגרם נזק לספרי תורה או לתשמישי קדושה. החקירה של מקרה ההצתה הוטלה על היחידה המרחבית של מרחב גליל, והיא שחוקרת גם את אירועי ערב יום הכיפורים והימים שלאחר מכן. בכל מקרה, מהזירה עצמה נאספו ממצאים שיש בהם כדי לסייע בחקירת האירוע עצמו. אשר לאירועים שהחלו בערב יום הכיפורים, ב-8 באוקטובר – באותו הערב, סמוך לחצות, הגיע רכב ובו שני בני מיעוטים לרחוב אלקלעי בעכו. מהרכב בקעה מוזיקה רועשת. הנהג עצמו הדליק סיגריה כהתגרות בחבורת יהודים שהיתה במקום. חבורת נערים יהודים שחלפה סמוך לרכב ביקשה מהנהג לכבד את קדושת החג ולכבות את הסיגריה. בין הצדדים החל עימות, ובסיומו שני בני המיעוטים שהיו ברכב נמלטו לדירה בשיכון שבה מתגוררים בני מיעוטים אחרים. בעקבות האירוע הופצה שמועה, שאגב עשתה את דרכה למערכת הכריזה בעיר העתיקה בעכו. לפי השמועה או לפי מה שעלה בכריזה, נהרג בן מיעוטים בידי יהודים, ויש ערבים נוספים שנחטפו ומשמשים בני-ערובה. מייד לאחר השמעת מסרים אלה בכריזה בעיר העתיקה בעכו, החלה נהירה של בני מיעוטים רבים שיצאו מהעיר העתיקה לעבר השכונות היהודיות, והחלו עימותים אלימים בין בני מיעוטים ליהודים, לרבות גרימת נזק לרכוש, ובין היתר פגיעה בכלי רכב, בחנויות ובבתים. בעקבות האירועים האלה החלה משטרת ישראל בגיוס כוחות גדולים שעברו לפעילות מוגברת בכל אזורי העיר, לרבות תגבור של יחידות ארציות, על כל המשתמע מכך – ביטול פגרות וחופשות. אני מזכיר לכם שבערב יום הכיפורים עסקינן. בסופו של דבר היו בעכו יותר מ-1,000 שוטרים. באותו הערב או במשך יום הכיפורים עצמו, בשעות שלאחר מכן, המשטרה החלה בפיזור ההמון הזועם, תוך שימוש באמצעים לפיזור המון. בין היתר, המשטרה פעלה לצמצום החיכוך שבין שני הצדדים, יהודים וערבים, להפסקת הפגיעה ברכוש ולמניעת פגיעה בחיי אדם. כמו כן, הוחל מייד בביצוע מעצרים של מפירי החוק, שעל-פי החשד – ובהמשך, על-פי המידע המודיעיני – היו קשורים להפרות הסדר בעיר. במקביל, החלו משטרת ישראל ופרנסי העיר במאמצי הידברות – פרנסי העיר, יהודים וערבים כאחד, בינם לבין עצמם. באותם מקרים שזה לא התבצע באופן טבעי, סייעו להפגיש חברי הכנסת, ראש העיר, חברי מועצת העיר, אנשי דת משני הצדדים, במטרה להביא להרגעת הרוחות. אגב, אדוני היושב-ראש, אני אישית נפגשתי עם שני הצדדים אחרי שפגישה שהתקיימה ערב קודם לכן התפוצצה ממש בתחילתה – פגישה שתיווך בה או יזם אותה ראש העיר. לאחר מכן היתה פגישה אצלי, שהיה בה כל צד בנפרד. בהמשך, ביום המחרת היתה פגישה ביוזמת נשיא המדינה במשרדו של ראש העיר, עם כל הצדדים. במהלך הימים שלאחר יום הכיפורים הפעילה המשטרה – וממשיכה להפעיל עד היום – מאות שוטרים כדי למנוע את התחדשות האירועים ולנסות להחזיר את החיים בעיר עכו לשגרה. היום בעכו אנו מונים יותר מ-300 שוטרים. מטבע הדברים, זה במכפלות מעל מספר השוטרים בתחנה בימים כתיקונם. לשאלתו של חבר הכנסת מלכיאור בשבוע שעבר בעניין החזרת המשפחות שבתיהן נפגעו או הוצתו, אני רוצה לעדכן שמרבית המשפחות חזרו לבתיהן. אותן משפחות שטרם שבו לבתיהן ממתינות לסיום השיפוץ בטרם ייכנסו בחזרה. חבר הכנסת אזולאי ששאל בעניין האדם שלקח את מערכת הכריזה. ובכן, בנושא זה המשטרה ממשיכה לפעול, ומטעמים מובנים לא אפרט כרגע מעבר לכך. במהלך האירועים בעיר עכו נפתחו 14 תיקים פליליים, נעצרו 79 חשודים, יהודים וערבים, ו-17 חשודים עדיין נתונים במעצר. היערכותה המהירה של המשטרה, תוך גילוי נחישות ורגישות באותם מקרים שהיא נדרשה, היתה הסיבה היחידה שהאירועים הקשים בעכו הסתיימו בנזקי רכוש ולא בפגיעה בחיי אדם. הפצועים היחידים – לשמחתנו, פצועים קל – היו מקרב השוטרים, שחצצו – פשוטו כמשמעו, חצצו בגופם בין יהודים לבין ערבים כל תקופת האירועים שהיו בעכו. חקירת המשטרה בשני האירועים תימשך עד מיצוי הדין עם העבריינים. הנוכחות המתוגברת של המשטרה בעכו על בסיס הערכות מצב תימשך. אני מזכיר כי מייד לאחר יום הכיפורים התקיים בנושא הזה של האירועים בעכו דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ולפיכך אני מציע להסתפק בדברי. תודה. היו"ר דוד רותם: הצעה אחרת – חבר הכנסת אריה אלדד. מוחמד ברכה (חד"ש): למה הצעה אחרת? היו"ר דוד רותם: מכיוון שאין פה כל המציעים, הוא יכול לא להסתפק ולהציע משהו אחר. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, תודה. גם אני, אף שאני בין המציעים, לא הייתי באולם באותה שעה, כי הייתי באותה אזכרה שהשר השתתף בה. אני מבקש להזכיר בדקה שהמשטרה עמדה באותו ליל יום הכיפורים בחיבוק ידיים, והשר תיאר בפנינו מצב נקודתי לעיר עכו שהתגלגל מאותם מאורעות, אך נדמה לי שהוא מתעלם מכך שהבעיה היא מערכתית, וקיימת בכל הערים המעורבות. בשבוע שעבר נשרף בית-כנסת בעיר לוד בשכונה שיהודים לא מעזים להסתובב בה בלילה בגלל אלימות ערבית. אני מבקש לשאול, מתי תתחיל המשטרה לעסוק באכיפת חוק במגזר הערבי, למרות השיעור הגבוה יחסית של מתפקדים ערבים במפלגת העבודה ובקדימה? אני מציע להעלות את זה דבר ראשון לוועדת הפנים, גם בכנסת הבאה. היו"ר דוד רותם: אדוני מבקש ועדה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. בעד – ועדה; נגד – הסרה. הצבעה מס' 56 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: ארבעה בעד, שלושה נגד, אחד נמנע. אם כך, אני קובע שההצעה תידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעה לסדר-היום פיגוע דקירה בשכונת גילה בירושלים ["דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 20065.] היו"ר דוד רותם: אנו עוברים לנושא הבא, בהסכמת השר לביטחון פנים – תסיים, בקצרה. בבקשה, אדוני. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום 23 באוקטובר, בבוקר, ב-10:45, במהלך סיור יזום, נסעו שוטרת ושוטר בניידת בשכונת גילה בירושלים. בשעה שהשוטר נהג בניידת הבחינה השוטרת באדם שעורר את חשדה והחליטה לבצע בדיקה לגביו. היא ביקשה מהשוטר לבצע סיבוב פרסה בניידת, וכשעצרו סמוך למחבל פנתה השוטרת לאדם החשוד, תשאלה אותו בעברית ולאחר מכן בכמה שאלות בערבית כפי שידעה, ולבסוף ביקשה ממנו להזדהות באמצעות מסמכים. בשלב זה החשוד הציג בפני השוטרת, כשהיא עדיין בניידת, את תעודת הזהות שלו. היא בדקה את פרטיו במסוף המשטרתי וביקשה לראות את אישורי הכניסה שלו לישראל. משהשיב שאין ברשותו היתרי כניסה, ביקשה מהשוטר לרדת מהניידת ולבצע חיפוש על גופו של החשוד לפני שיילקח למחסום 300, מחסום הכניסה לישראל, להמשך טיפול. השוטר ירד מהניידת וניגש אל החשוד, שעמד ליד קיר בית-הספר, כדי לבדוק אותו. בשלב זה החשוד שלף סכין והחל לדקור את השוטר, בבטנו תחילה ולאחר מכן בגבו. כשיצאה השוטרת מהניידת הבחינה בשוטר שנדקר. השוטר פתח באש מאקדחו לעבר אותו מחבל שדקר אותו רגע לפני כן. המחבל נפגע מכדור אחד במותנו, המשיך לברוח מהמקום בצליעה ונעלם בעיקול הראשון, כעבור מטרים ספורים. לאחר שעבר את אותו עיקול נתקל המחבל באברהם עוזרי, זיכרונו לברכה, דקר אותו פעמיים והמשיך במנוסתו. אברהם עוזרי נפטר מאוחר יותר מדקירות המחבל. השוטר עצמו קיבל טיפול מהשוטרת ומרופא שהיה במרפאה סמוכה, ולאחר מכן באמבולנס שהוזעק. במקביל, השוטרת הזעיקה ניידות לאזור. ניידת בילוש התקרבה למקום, זיהתה את המחבל מרחוק על-פי פרטי הלבוש ואחריו דולק אזרח תושב האזור בשם יואב מזרחי. כאשר המחבל רץ והגיע לגרם מדרגות שעולה לבניינים סמוכים, אפסו כוחותיו, והאזרח הצליח להשתלט עליו ולהוציא ממנו את הסכין תוך שהמחבל מבקש ממנו לקחתו לבית-חולים. ניידת הבילוש ושוטרי הבילוש שהיו בה הגיעו למקום ממש זמן קצר אחרי שהאזרח השתלט עליו והשלימו את ההשתלטות על המחבל, ובכך הסתיימה התקרית – לצערנו, עם אזרח הרוג, אברהם עוזרי, זיכרונו לברכה, בן 86, ושוטר פצוע. בתחקיר שביצעה המשטרה עלו כמה נקודות לגבי האופן שבו היה צריך להתבצע חיפוש על החשוד על-פי הנחיות המשטרה, וכמובן בנושא הזה גם סוגיית החתירה למגע של השוטרת – סוגיה שנבחנה בתחקיר בנפרד. במקביל, צוינה עירנותה של אותה שוטרת, שלולא התעקשה לבדוק את החשוד, שהתברר שהוא מחבל, אין ספק שההימצאות שלו באזור בתי-ספר היתה עלולה להסתיים בצורה הרבה יותר טראגית. ביקרתי במהלך השבעה בביתו של האזרח שנרצח – באמת איש מעניין, משפחה מרתקת, ולצערי הנסיבות היו קשות. ביקרתי במקביל את השוטר שנפצע ולשמחתנו הוא יצא מכלל סכנה. הוא בתהליך של החלמה, ובהחלט במצבו, עם פציעה בבטן, לירות ולפצוע מחבל ולבלום בכך את המשך מנוסתו – אחרי שלצערנו הוא רצח אזרח – בהחלט השוטר פעל בהקשר הזה כהלכה. אדוני היושב-ראש, אני ממליץ להסתפק בדברי. היו"ר דוד רותם: תודה. חבר הכנסת נסים זאב, אתה מסכים? נסים זאב (ש"ס): מסכים, אבל למה לא עוסקים בסוגיית הריסת הבתים? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: סוגיות הריסת הבתים – הן אלה שהוגשו והן במקרה הזה מטופלת בקשה להריסת בית. הנושא של הריסת הבתים – כל מקרה משלושת המקרים הקודמים נמצא בהליך משפטי כזה או אחר, והוא לא נבלם על-ידי המערכות אלא בהחלט על-ידי הבחינה המשפטית, שכולנו כפופים אליה. היו"ר דוד רותם: תודה, אדוני השר. בהסכמת המציעים נסתפק בתשובת השר. אנחנו עוברים להצעת חבר הכנסת מיכאל מלכיאור: ביטול תקציבי לימודי בטיחות בדרכים בבתי-הספר. חבר הכנסת מלכיאור איננו נוכח. הצעה לסדר-היום הקשישים יחזרו לשלם את אגרת הרדיו והטלוויזיה היו"ר דוד רותם: הנושא הבא: הקשישים יחזרו לשלם את אגרת הרדיו והטלוויזיה – הצעה לסדר-היום מס' 5906 של חבר הכנסת יצחק זיו. בבקשה, אדוני. יצחק זיו (גיל): כבוד היושב-ראש, חברי השרים, אנחנו שוב עדים להתעללות הקשה בגמלאים. החזרת הגזירה בביטול הפטור לקשישים מתשלום אגרת רשות השידור והעלאת מחירי התחבורה הציבורית מבשרות גל גזירות חדש נגד הגמלאים. סקר שנערך מציין ששני-שלישים מהציבור סבורים שהמדינה אינה מאפשרת לאזרחיה לחיות בכבוד לאחר היציאה לגמלאות. המדינה, אשר היתה אמורה להגן על זכויות הגמלאים, פוגעת בהם שוב ושוב, בציניות ראויה לציון מיוחד. בינואר 2009 יסתיים הפטור לשנתיים מתשלום האגרה לרשות השידור. פנו אל האוצר להעביר אליהם את הכספים, אך אלה מסרבים לממן את אגרת הטלוויזיה לקשישים. זו אוכלוסייה אשר מתחילת שנת 2009 תשב בביתה מול מסך חשוך. השלכותיה של החלטת האוצר, אם תתבצע, תפגע קשות בציבור הגמלאים שבשכבות החלשות. יש למצוא לכך פתרון מיידי. חזרה זו של האוצר מהחלטתו הקודמת נוטעת בי את התחושה שאנשי האוצר לא יושבים בקרב בני עמם. הם מנותקים מאתנו ומתנכלים ומתנכרים לנו. האם שכחו לרגע שאנו ההורים, הסבים והסבתות שלהם? הגמלאים דרשו במהלך הדיונים להרכבת הקואליציה לחדש את הפטור, אך עם כישלון הדיונים לא חודשה ההטבה, והקשישים צפויים לקבל שוב הודעות תשלום. כאשר בוחנים את הרכב האוכלוסייה הקשישה אשר צורכת שירות זה, אנחנו מגלים קבוצה של כמה מאות אלפים, שרבים מהם מתחת לקו העוני והם מרותקים לבתיהם. מנתונים שנבדקו התברר שכל קשיש רביעי במדינה חי מתחת לקו העוני. העלאת מחירי התחבורה הציבורית והחשכת המסך הן פגיעה קשה באיכות חייו של הקשיש, ועלינו לעצור זאת. אני דורש לבטל את רוע הגזירות ולהיענות למצוקת הגמלאים והקשישים עוד בכנסת הזאת. אני לא רוצה לתת לכם מספרים, אחוזים, על מצב הגמלאים במדינה. אני מבקש שנמליץ שהוועדה תסגור את הנושא הזה ותחייב את אנשי האוצר לפתוח קצת את לבם ולהחזיר לנו את הכבוד שנלקח מאתנו. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת זיו. אדוני השר, בבקשה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה לחבר הכנסת זיו, סגן יושב-ראש הכנסת, על פנייתו בנושא. אכן אני מטפל בנושא הזה, הן בכובעי כשר הרווחה והשירותים החברתיים, המופקד על השירות לגמלאים ועל טובתם, והן כשר הממונה על רשות השידור. יש פה תקלה חמורה מאוד בנושא הזה, שהורתה בעובדה שאנחנו נכנסים לתהליך בחירות, שאין תקציב מדינה, ולצערי, גם בשל העובדה שמפלגת הגמלאים – ואני אומר את זה לא בצורה פוליטית – לא עיגנה את הנושא הזה בצורה הסדרית, מוסכמת ורבת-שנים, היות שכל הנושא כולו נבע מהסכם קואליציוני. בשנתיים האחרונות בלבד אוצר המדינה מימן את תשלום האגרה לגמלאים. מדובר ב-70 מיליון שקל לאוכלוסייה של 400,000 גמלאים. ברור לי לגמרי שגמלאים רבים בישראל מתקיימים מקצבאות הביטוח הלאומי בלבד, ועבורם תשלום אגרת רשות השידור הוא בבחינת נטל כלכלי שספק אם יוכלו לעמוד בו. אציין שמדובר באגרה שהיא 50% מגובה האגרה הרגיל, אך ודאי שזה נטל, נטל קשה מאוד. חלק לא מבוטל מהם לא מנויים על ערוצי הכבלים והלוויין, ולכן צפייה בשידורי רשות השידור, בשידורי הערוץ הראשון, היא שמחברת אותם לאקטואליה היומיומית ולתוכניות פנאי ותרבות. אני זימנתי אלי בדחיפות רבה, כשהגיע דבר הנושא לידיעתי לפני כמה ימים, את יושב-ראש רשות השידור משה גביש. הנחיתי אותו שרשות השידור תעשה כל מאמץ ותבחן לעומק את הסוגיה, ותעשה כל שביכולתה לבחון את הנושא ולמנוע גביית אגרה מהגמלאים בשנת 2009. הבעיה היא שכיום, בהעדר חוק אחר, בינואר 2009 לכאורה צריכה לחול אגרה. אנחנו נעשה כל מאמץ לפתור את הבעיה. אני מציע שהשר לענייני גמלאים, יחד אתי, ייזום פגישה עם ראש אגף התקציבים באוצר ועם שר האוצר כדי להתמודד עם הסוגיה, ואני מציע שהשר לענייני גמלאים, שהיה חתום על ההסכם הקואליציוני בהקשר זה, ילך לראש הממשלה, ידפוק על השולחן, ואני אעזור לו בכל דרך כדי להסיר את רוע הגזירה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: ולכן אדוני מציע? שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אני לא אתנגד לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, אם אתה רוצה להמשיך את התהליך. יצחק זיו (גיל): הוועדה לא עובדת. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: הוועדה לא עובדת? הוועדה לא תעבוד? אז תסתפקו בתשובתי בשלב זה. יצחק זיו (גיל): – – – היו"ר דוד רותם: להעביר לוועדה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: ועדת הכלכלה של הכנסת. היו"ר דוד רותם: אם כך, אנחנו פשוט נצביע, זה הכול. הצבעה מס' 58 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 5, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כך, אני קובע שההצעה לסדר-היום בדבר הקשישים שיחזרו לשלם את אגרת הרדיו והטלוויזיה, של חבר הכנסת יצחק זיו, תועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הודעת היושב-ראש היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, התבקשתי להודיע לכנסת, כי בעקבות פנייתו של סגן יושבת-ראש הכנסת, חבר הכנסת מוחמד ברכה, שנמסרה סמוך לאחר ההצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה), התשס"ט–2008, שלפיה כתוצאה מתקלה טכנית לא נקלטה הצבעתו ועקב כך לא זכתה הצעת החוק לרוב הדרוש והוסרה מסדר-היום, החליט ממלא-מקום יושבת-ראש הכנסת, חבר הכנסת עתניאל שנלר, לאחר בדיקת הדברים, כי יש לפסול את ההצבעה, ולפיכך היא בטלה. נשיאות הכנסת תחליט בדבר המשך הליכי החקיקה של הצעה זו, אם בכלל. הצעות לסדר-היום הודעת ראש הממשלה בדבר חידוש המשא-ומתן עם סוריה היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום מס' 5900, 5907, 5912, 5913, 5919 ו-5920 בנושא: הודעת ראש הממשלה בדבר חידוש המשא-ומתן עם סוריה. חבר הכנסת דוד אזולאי – אינו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, אני חושב שההודעה של ראש הממשלה על חידוש המשא-ומתן עם סוריה היא הודעה ראויה ובמקומה. השלום הוא לא דבר שחלה עליו התיישנות והוא לא דבר שיכול להיכנס להקפאה מפני שזו ממשלת מעבר. אני מבין שראש הממשלה לא הולך לחתום על הסכם שלום עם סוריה לפני שהוא עוזב את תפקידו, אבל המאמץ לקדם את התהליך הוא מאמץ ראוי ובמקומו. הבעיה עם השלום עם סוריה היא לא שהתשתית של השלום אינה קיימת או שהדעות חלוקות על מחירו של השלום בצורה תהומית. גם בישראל, ובממשלות ישראל לדורותיהן – גם הממשלה של רבין בזמנו וגם פרס וגם נתניהו עם לאודר, והשליחות של לאודר אל הנשיא המנוח אסד וגם ברק וגם שרון – כולם ידעו את מחיר השלום עם סוריה, וגם הביעו נכונות לעשות את הוויתורים או לעשות את הנסיגה; זה לא ויתורים, מי שמוותר מוותר על דבר שהוא שלו, פה הנסיגה היא לא נסיגה מנכס ישראלי, אלא מנכס ומאדמה סוריים. לכן, אני תוהה על ההתקוממות של אנשי ימין ואופוזיציה למיניהם, שכל פעם שיש דיבור על שלום – כאילו זה דחליל. הבוקר למשל, אחרי ניצחונו של אובמה, יש אנשים שהביעו חשש שמא הנשיא החדש ידחף את ממשלת ישראל לכיוון של שיחות שלום. ריבונו של עולם, מה האסון? מה אנשים משקשקים? כל פעם שהמלה "שלום" מוזכרת בפני כמה גורמים במדינה ובכנסת – כאילו נופפת בסמרטוט אדום מול שור זועם. אני חושב שהשלום הוא דבר שצריך לרדוף אחריו ולהשיג אותו ולהביא אותו, לכן אין לי שום טענה על חידוש המשא-ומתן. יש לי טענה שהממשלה צריכה לומר שהיא מוכנה ללכת על עקרונות השלום על-פי המתווה הבין-לאומי ועל-פי המתווים שממשלות ישראל התחייבו להם, ושהם תואמים את החוק הבין-לאומי. בחצי הדקה שנותרה אני רוצה להתייחס להודעה של אדוני היושב-ראש בעניין איחוד שלושת הכפרים דיר אל-אסד, בענה ומג'ד-אל-כרום. אם היה מדובר בחבר כנסת שישב במליאה, היה אפשר לטעון שהוא לא שם לב או שנמנם או שיצא. אבל אני אפילו חרגתי מהמקובל בדבריו של יושב-ראש אחרי ההצבעה, שבאמת הממה אותי והדהימה אותי, וחשבתי שזה ביטוי של גזענות גסה ושל כפל מוסר מזוויע. אחרי שירדתי מניהול הישיבה לגלות שהשם שלי דווקא – ולא של אף אחד אחר – הוא שנעדר מגיליון ההצבעה, וההבדל בין 49 ל-50 הוא שהחוק עבר או לא עבר, זה פשוט דבר שלא מתקבל על הדעת. הפתרון שהובא על-ידי ממלא-מקום יושבת-ראש הכנסת, חבר הכנסת שנלר, הוא סביר, אבל אני חושב שהיה ראוי לאשר את ההצבעה ולומר שהחוק אושר ברוב של 50, היות שהצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית. אבל גם כך היו נדרשים לדיון בקריאה שלישית במועד אחר, לכן אני חושב שהפתרון שהועלה כאן וההחלטה של הממלא-מקום היתה סבירה, ואני מקווה ודורש שיושבת-ראש הכנסת והנשיאות, לפנים משורת הדין או לפי חוקי הצדק הטבעי, יביאו את הצעת החוק להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית עוד ביום שני הבא, חצי שעה לפני האזכרה לראש הממשלה המנוח יצחק רבין. אני חושב שבזה ייעשה צדק. תודה רבה, אדוני. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. חבר הכנסת אריה אלדד – בבקשה, אדוני. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני דווקא אפתח בהודעה אישית ולא אסיים בה. זה שש שנים אני חבר הכנסת מטעם מפלגת מולדת, סיעת האיחוד הלאומי. סיעת האיחוד הלאומי – מפד"ל עוברת שינויים בימים אלה, ולכן הודעתי ליושב-ראש מולדת לפני יומיים שאני פורש ממפלגת מולדת, והצטרפתי אתמול למפלגה חדשה, מפלגת התקווה, ואני אתמודד לעמוד בראשה. לעניין המשא-ומתן עם סוריה – הציבור, דעת הקהל, התקשורת על כל סוגיה, גרמו לכך שראש ממשלת ישראל הבין את המסר. הציבור רואה בו ראש ממשלה מושחת, והוא התפטר. ועכשיו, כשאהוד אולמרט מכהן כראש ממשלת מעבר – ממשלת מעבר שנשיאת בית-המשפט העליון, השופטת בייניש, קבעה שבתקופה כזאת אפילו אי-אפשר למנות שופטים חדשים – ראש ממשלת מעבר כזאת בא בתערובת מדהימה, מדהימה ממש, של חוצפה והפקרות, לנהל משא-ומתן עם סוריה על רמת-הגולן. בעוד יומיים, כך התבשרנו בתקשורת, יעבור אהוד אולמרט את החקירה התשיעית שלו. אפילו הנביאה רוחמה אברהם-בלילא, כשאמרה: זאת לא החקירה הראשונה ולא השנייה ולא השלישית ולא הרביעית, לא הגיעה לחקירה תשיעית בכוח הנבואה שלה, אבל גם היא יודעת כבר מה קרה. מה שקרה הוא שראש הממשלה התפטר בסוף, כי יש גבול גם לרמת השחיתות שהציבור המיואש והכמעט אדיש יכול לסבול. ראש ממשלה כזה, על סף החקירה התשיעית, מחלק התחייבויות בשם מדינת ישראל. נכון שהוא לא יכול לחתום, אבל גם אמירה והצהרה מדינית של ראש ממשלה – אפילו ראש ממשלה במעמדו – לכאורה יכולה להסב נזק מדיני חמור מאוד למדינת ישראל. אז להווי ידוע שכל הצהרה וכל התחייבות שמחלק ראש ממשלת ישראל בימים אלה, דינה כצ'ק שנותן פושט רגל ואין לה כיסוי. אני מצפה מראשי המערכת המדינית, מכל מי שחושב שהוא עתיד להיות ראש ממשלה אי-פעם במדינת ישראל, להצהיר כבר עכשיו שהצהרות והתחייבויות וסיכומים שייתן ראש ממשלת ישראל, או שליחיו, במשא-ומתן עם סוריה, לא יחייבו איש מהם, ולכן מוטב לו לצד השני שלא להסתבך בקבלה או במשיכה של צ'קים בלא כיסוי. סוריה היא האויב המר ביותר שלנו. רמת-הגולן היא בקונסנזוס לאי-מסירתה לסורים, וכאשר שואלים את הציבור בישראל – גם לא בהסכם שלום. אבל הציבור מיואש כשהוא רואה שראש הממשלה שלו מתעלם מהלך הרוח הציבורי, ממה שהציבור שואל, ממה שהציבור מצפה. הוא עושה את שלו למרות מעמדו המעורער כראש ממשלת מעבר. הציבור המיואש הזה באמת צריך תקווה חדשה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה, אדוני. חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נוכח; חבר הכנסת רן כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח. אדוני השר, בבקשה. השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בפברואר 2007, לאחר שמונה שנות קיפאון, החל ראש הממשלה לצעוד בדרך שהלכו בה שלושה ראשי ממשלה קודמים: יצחק רבין, זיכרונו לברכה, בנימין נתניהו ואהוד ברק, שייבדלו לחיים ארוכים. קיום המגעים עם ראש ממשלת טורקיה בדבר חידוש השיחות העקיפות עם סוריה נעשה מתוך אחריות ואמונה כי ניהול משא-ומתן מדיני הוא חובה לאומית שעלינו למצותה. מעבר לכך, בתחילת השבוע קבע היועץ המשפטי לממשלה כי אין בחידוש המשא-ומתן חריגה מסמכויותיו של ראש הממשלה בתקופת ממשלת מעבר. לאור זאת אני מציע להסיר את ההצעות מסדר-היום. תודה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני מציע להצביע אי-אמון בממשלה. היו"ר דוד רותם: זה בסדר, אנחנו מייד נעבור להצבעה. חבר הכנסת אריה אלדד, מה אדוני מציע? אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): להביא למליאה. השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: בבקשה. אני לא מתנגד. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת נסים זאב רוצה להציע הסרה. אדוני יודע – עכשיו הוא יכול להציע רק הסרה. נסים זאב (ש"ס): אני גם יכול להציע ועדה. ועדת החוץ והביטחון כן מתכנסת בימים האלה, ואין עליה מגבלה. לכן אני מציע שזה יידון בוועדת החוץ והביטחון. היו"ר דוד רותם: בבקשה. חבר הכנסת אלדד? ועדה. אדוני השר? יופי. אם כך, נעביר לוועדת החוץ והביטחון. נסים זאב (ש"ס): צריך לזכור שראש הממשלה, לפני עזיבתו את המפלגה – לפני שהוא עוזב את הממשלה ולפני שבכלל ראש הממשלה מסיים את תפקידו, הוא צריך להכריז קצת הכרזות. אני לא חושב שהוא באמת מתכוון למה שהוא אומר, שחבר הכנסת אלדד כל כך תוקף אותו, כאילו הוא אמר איזו אמירה מחייבת. הוא באמת לא האמין גם למה שהוא אמר קודם לכן. אנחנו, כפוליטיקאים, לא השכלנו עדיין להבין מתי הוא מדבר ברצינות ומתי הוא מדבר כפוליטיקאי. לכן, אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שהנושא הזה ראוי לדיון מעמיק כל כך בוועדת החוץ והביטחון, אני מוכן לקבל את הנושא הזה אולי – לדון בו בוועדה למלחמה בסמים. היו"ר דוד רותם: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד להעביר לוועדת החוץ והביטחון – בעד; מי שבעד הסרה יצביע נגד. נא להצביע. הצבעה מס' 59 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר דוד רותם: חמישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעותיהם של חבר הכנסת אריה אלדד ומוחמד ברכה בנושא הודעת ראש הממשלה בדבר חידוש המשא-ומתן עם סוריה תועברנה לדיון בוועדת החוץ והביטחון. הצעה לסדר-היום אזהרת ראש השב"כ על סכנת רצח פוליטי נוסף היו"ר דוד רותם: הנושא הבא: הצעות לסדר-היום שמספרן 5904, 5905, 5914, 5915, 5923 ו-5924. חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אתמול ציינו את יום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, זיכרונו לברכה. אתמול התפרסמה אזהרה – נוספת, אני חייב לומר – של ראש השב"כ בדבר הסכנה של רצח פוליטי נוסף במדינת ישראל. אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו לא יכולים לעצום את עינינו בפני הסכנות שקיימות. אחרי 4 בנובמבר הנורא ההוא אנחנו לא יכולים לומר עוד שרצח פוליטי לא יתרחש אצלנו. אנחנו צריכים לצאת מתוך הנחה שרצח פוליטי אפשרי, ייתכן וצריך לנקוט נגדו ומול הסכנה של התרחשותו את כל האמצעים הנדרשים. צריך להתחיל את המהלך במערכת החינוך, להמשיך אותו בזירה הפוליטית, שבה, לצערי, עדיין משתמשים בהסתה, בהכפשה, בהשמצה, בהטלת דופי ביריבים פוליטיים, בהאשמתם באי-פטריוטיות – באי-נאמנות למדינה או באי-נאמנות לעם, בגלל העובדה שדרכם הפוליטית היא שונה, בגלל העובדה שהם, לפי אמונתם, מאמינים שאת העם הזה צריך להנהיג בדרך אחרת. התופעה הזו, עמיתי חברי הכנסת, היא מדאיגה ומסוכנת, ומגיעה למישורים רבים ורחוקים. האופציה של הסתה שלוחת רסן הפכה להיות כלי לגיטימי ואפשרי במאבקים פוליטיים. אנחנו צריכים להוקיע את הדברים האלה; אנחנו צריכים לגנות אותם; אנחנו צריכים להימנע מלשתף פעולה אתם; אנחנו חייבים לומר אמירה ברורה וחד-משמעית – יש מחלוקת בציבור הישראלי? בהחלט. מחלוקת עמוקה, מחלוקת קשה – מהי הדרך הנכונה? לאן צריך ללכת? מה ראוי לנו לעשות? מה לא ראוי לנו לעשות? המחלוקת הזאת היא מחלוקת על דרך. מי שאיננו מסכים עם דרכי, מן הסתם מאמין שבדרכו הוא מוביל אותנו למקום יותר טוב. אם אני לא מסכים עם דרכו של מישהו אחר, אני יודע שאני מנסה לקדם את העם שלי ואת הארץ שלי לפי דרכי לעתיד יותר נכון ועתיד יותר טוב. לכן, חייבים לייצר במערכת הפוליטית נוגדנים אמיתיים מפני הסתה, מפני השמצה פוליטית, מפני האשמות שווא בהעדר נאמנות ובהעדר פטריוטיות. צריך להעביר מסר ברור, שמי שמשתמש בכלים האלה נושא באחריות לתוצאות האפשריות. וכמובן, אדוני השר, על רשויות המדינה לפעול נגד גורמים שמתארגנים, אולי, כדי לעבור מהסתה למעשים ולגרום בפועל פגיעה באישים ציבוריים, במנהיגים, באנשים שמציעים לציבור דרכים שאינן מקובלות על אותן קבוצות ועל אותן התארגנויות. לכן, אדוני היושב-ראש, לא מספיק להזהיר מפני הסכנה. צריך לנקוט אמצעים אמיתיים ותקיפים למניעת התרחשותה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חברת הכנסת זהבה גלאון – אינה נוכחת; חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. אדוני השר אדרי, בבקשה. השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, על-פי החוק, שירות הביטחון הכללי מדווח על הערכותיו לממשלה ולוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. כך נעשה גם בעניין הזה. מעבר לזה, אני מסכים עם כל מלה שחבר הכנסת דב חנין אמר מעל הדוכן הזה. תודה. היו"ר דוד רותם: ולכן אדוני מציע? חבר הכנסת נסים זאב, אין שום ספק – אדוני יקבל הצעה אחרת. אדוני מסכים להעביר לוועדה? איזו ועדה? נסים זאב (ש"ס): ועדת החוץ והביטחון, לא? אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם ראש השב"כ, כשאמר את הדברים, התכוון ברצינות למה שהוא אמר. הוא זרק איזה משפט לחלל והשאיר את זה לשיח הציבורי. אני חושב שנעשה פה שימוש מוגזם בהערכות, בפרט של פוליטיקאים, כאילו עומדים לרצוח עוד איש פוליטי בדרג של ראש הממשלה, חלילה וחס, או אחד השרים. אני חושב שזה מוגזם ביותר. אם לחשוש, צריך לחשוש מרצח פוליטי על-ידי פלסטינים, ולזה הייתי מצפה שראש השב"כ יתייחס יותר ברצינות. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת נסים זאב, רק לפני שבוע אני קיבלתי מכתב איומים. לא כתב אותו מדריך ב"בני עקיבא" ולא מדריך בתנועת הנוער של ש"ס. הוא הגיע מצד שמאל של המפה הפוליטית בישראל, וחוששים שאולי רוצים לפגוע בי. לזה התכוון חבר הכנסת דב חנין כשהוא אמר שצריך לנקוט פעולות. הוא לא התכוון למחנה מסוים. נסים זאב (ש"ס): אוקיי. אז לכן אני אומר – זה צריך להיות מאוד קונקרטי, ספציפי, לנושא שעליו מדברים. עם זה, אדוני, צריך לבדוק לגופו של עניין. אבל לתת לזה השלכות – הייתי אומר השלכות רוחב – שכל פוליטיקאי יחשוש לחייו, אני חושב שזה מוגזם. היו"ר דוד רותם: ולכן אדוני מציע להעביר לוועדה. חברי הכנסת, מי שבעד ועדה יצביע בעד, מי שנגד – יצביע נגד. נא להצביע. הצבעה מס' 60 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר דוד רותם: חמישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעה לסדר-היום בנושא אזהרת ראש השב"כ על סכנת רצח פוליטי נוסף תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שני, 10 בנובמבר 2008, י"ב בחשוון התשס"ט, בשעה 17:00. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת – זו אזכרה לראש הממשלה הנרצח, חבר הכנסת יצחק רבין. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 18:22.