דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכיר הכנסת איל ינון: 3
נאומים בני דקה 4
רן כהן (מרצ): 4
משה שרוני (גיל): 5
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 5
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): 6
נסים זאב (ש"ס): 7
ראובן ריבלין (הליכוד): 7
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 8
מנחם בן-ששון (קדימה): 9
אבשלום וילן (מרצ): 10
זהבה גלאון (מרצ): 11
דברי היושב-ראש לזכרו של חבר הכנסת לשעבר מאיר אביזוהר, זיכרונו לברכה 11
הצהרת אמונים של חברת הכנסת צביה גרינפילד 12
צביה גרינפילד (מרצ): 12
צביה גרינפילד (מרצ): 13
דברי פרידה של חבר הכנסת רן כהן 16
רן כהן (מרצ): 16
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט–2008 22
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 22
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 26
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 27
מזכיר הכנסת איל ינון: 27
הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, התשס"ז–2007 28
אמנון כהן (בשם ועדת הכספים): 28
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 30
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): 32
ראובן ריבלין (הליכוד): 33
הצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט–2008 35
אריה אלדד (בשם ועדת המדע והטכנולוגיה): 36
אריה אלדד (בשם ועדת המדע והטכנולוגיה): 39
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 39), התשס"ט–2008 39
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 40
הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 12), התשס"ט–2008 42
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 42
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 45
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 45
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 8) (ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים), התשס"ט–2008 46
מיכאל איתן (הליכוד): 46
נסים זאב (ש"ס): 48
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): 50
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 54
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 61
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 61
הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 6) (פטור מבדיקות רפואיות), התשס"ט–2008 62
אורית נוקד (העבודה-מימד): 62
נסים זאב (ש"ס): 64
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): 66
שאילתות ותשובות 68
1621. חיבור יישובים לרשת טלפונית 68
1837. סגירת סניפי דואר בירושלים 69
שר התקשורת אריאל אטיאס: 70
1846. סגירת סניפי דואר בירושלים 72
2029. תחנת רדיו למגזר הדרוזי 72
2072. סניפי דואר במגזר הבדואי 73
2316. תוכניות דת בערוצים המסחריים 75
2331. תוכניות איכות בערוצים המסחריים 76
2336. עבודות חברת "סלקום" בשבת 78
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 79
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 79
חוברת ב'
ישיבה רע"ג
הישיבה המאתיים-ושבעים-ושלוש של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ו' בחשוון תשס"ט (4 בנובמבר 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:11
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
אני פותח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, ו' בחשוון התשס"ט, 4 בנובמבר 2008.
הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15), התשס"ט–2008; והצעת חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס”ט–2008 – שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 88), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 15), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הכספים.
הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, התשס"ז–2007, בהתאם להוראות סעיף 121 לתקנון הכנסת.
מסקנות ועדת המדע והטכנולוגיה בעקבות דיון מהיר בנושא: תרגום דפי המידע הממשלתיים באינטרנט לערבית, מטעם חבר הכנסת דב חנין. ומסקנות ועדת הכספים בעקבות דיונים מהירים בנושאים: מימון ממשלתי של ארגון ה"בונדס", הפיקוח עליו וכדאיותו הכלכלית, מטעם חבר הכנסת זאב אלקין; התנהלות המכרז לתעודות הזהות החכמות, מטעם חברת הכנסת אורית נוקד; שיקום כלובי הדגים במפרץ אילת, מטעם חברי הכנסת אבשלום וילן, אורית נוקד ושי חרמש; הוראות החשב הכללי להפסיק את גביית פירעון ההלוואות ישירות משכרם של עובדי המדינה להלוואות שאינן הלוואות חשכ"ל, מטעם חבר הכנסת משה גפני.
עוד אודיעכם, כי ממלאת-מקום ראש הממשלה ושרת החוץ, חברת הכנסת ציפי לבני, מבקשת להניח על שולחן הכנסת הסכם בדבר העסקה בשכר של בני משפחה של חברי משלחת דיפלומטית או נציגות קונסולרית בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה למזכיר.
נאומים בני דקה
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לסעיף הראשון, נאומים בני דקה.
לפני שנתחיל את הנאומים בני הדקה, אני מברך את הקבוצה מהמכינה באבני-איתן. ברוכים הבאים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת רן כהן ממרצ. בבקשה.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, האמת שנרשמתי לנאום בן דקה רק כדי להשאיר את המורשת שיצרתי בארבע או בחמש השנים האחרונות, שבכל יום שלישי בשעה הזאת אני נואם נאום בן דקה בנושא של ההתמודדות עם תופעת ההתאבדות בישראל. מאחר שלא אהיה בכנסת הבאה והכנסת מוציאה את ימיה, אני רוצה להשאיר את המורשת הזאת אולי למישהו אחר, שבעתיד יאמץ את זה.
מכת ההתאבדויות בישראל היא מכה נוראה – בין 400 ל-500 מתאבדים בכל שנה. זהו מחיר שאסור לחיות אתו ואסור להשלים אתו; זה ריסוק משפחות, ריסוק נפשות, ובשום פנים ואופן המדינה, לצערי, לא מתמודדת אתו. אנחנו משקיעים, בצדק, מאות מיליוני שקלים – ואגב, לא מספיק – במלחמה בתאונות הדרכים, כדי למנוע את הריגתם, רציחתם כמעט, של 400, 500, 550 נפשות מדי שנה; אנחנו כמעט לא משקיעים כלום במניעת ההתאבדויות.
אני שמח לומר שדבר אחד כן קרה: לפני כחצי שנה או שנה נענה שר הבריאות לפנייה שלי והקים במשרד הבריאות מטה להתמודדות עם תופעת ההתאבדות, עם תקציב מזערי של חצי מיליון שקלים מתוך תקציב המשרד.
אני רוצה להפציר בפני חברי הכנסת שעוד יכהנו בכנסת הבאה – וגם להשאיר את זה כמורשת אולי – לא לוותר לתופעה הזאת, להתמודד אתה גם הלאה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה שרוני, בבקשה.
משה שרוני (גיל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לאחרונה הופיע בעיתונות ובכלי התקשורת שלגמלאים היו דרישות סחטניות. אלה דברי שקר. אני יכול להגיד בוודאות שמה שביקשנו זה לבצע את ההסכם הקואליציוני שנחתם באפריל 2006, בתוספת הנחה בתרופות לניצולי השואה, הנחה בתרופות לחולים כרוניים והנחה לגמלאים. כמו כן, רצינו להבטיח את הבריאות הסיעודית. הצענו להוסיף 0.3% למס הבריאות ולהכליל את הנושא הסיעודי. אם זה נקרא שאנחנו סחטנים – אני חושב שמי שאומר את זה מקדימה צריך לבדוק את עצמו. בסך הכול שיבצעו את ההסכם שנחתם באפריל 2006. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, תודה. סוגיית בית השלום בחברון: הבית נקנה כדת וכדין, בכסף רב, על-ידי יהודים, באמצעות איש קש, ממוכר ערבי. המוכר הערבי, מטעמים השמורים עמו – אולי מפחד – בא ומסר הצהרה שקרית לחלוטין: שהוא לא מכר את הבית, שהוא לא קיבל דמי קדימה, שאת השיפוצים שהוא ביצע שם הוא ביצע עבורו ולא עבור הקונים.
המערכת המשפטית החליטה לפנות את היהודים הגרים שם, להבנתי, כדין. בימים האחרונים התגלו ראיות חדשות, הקלטות שמע חדשות, הקלטות וידיאו שלא הוצגו לפני כן למערכת המשפטית, ולמרות זאת מסתמן שהשר לביטחון פנים עם שר הביטחון מורים על פינוי בכוח רב של המתיישבים בבית השלום.
אין שום צורך בעימות מיותר, אין שום צורך בגרירת המשטרה והצבא למשימות פוליטיות שנויות במחלוקת. יש לקרוא למערכת המשפטית – כ-50 חברי הכנסת חתמו על קריאה ליועץ המשפטי לממשלה – למצות הליך משפטי לפני שהולכים לפינוי אלים, כוחני, שאיש מאתנו לא יודע איך ייגמר.
אני בטוח שדווקא בתקופת בחירות עימות כזה יהיה מיותר ויהיה בבחינת גרירת מערכת אכיפת החוק למשימות פוליטיות שלא זה המקום לבצע אותן – לא על חשבון יהודים שקנו בית כדת וכדין, לא על חשבון מתיישבים ובוודאי לא על חשבון הליך משפטי שיש למצות עד תום. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת שכיב שנאן, בבקשה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להעלות את הנושא של ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק לפירוק האיחוד באקה-ג'ת, שגור ועיר-הכרמל. יש גבול עד כמה משחקים פרלמנטריים צריכים להשפיע על הליך דמוקרטי, ויש גבול עד כמה אדם צריך להשתמש בטענות ובמשחקים תקנוניים שבהם יעצור הליך שמשרת ציבור רחב שהוא כבן-ערובה לאיזה תוכנית עלובה של איחוד רשויות, שהחלה לפני כמה שנים והיא תקועה. השאירו את היישובים האלה כשפני ניסוי, אף-על-פי שכולם יודעים שהתוכנית כשלה והכול כשל.
אני פונה אל יושבת-ראש הכנסת, שהתחייבה בשבוע שעבר שהצעת החוק תעלה להצבעה מחר. אני פונה גם אל חבר הכנסת יואל חסון, יושב-ראש הקואליציה – הקואליציה לשעבר – שיעמוד בהתחייבותו ושהצעות החוק תובאנה מחר להצבעה. בזה נעשה צדק עם אותם יישובים. בכל הארץ הבחירות המוניציפליות מתקיימות ב-11 בנובמבר, אבל בהם אין בחירות ואין שום דבר. בסופו של דבר הם נשארים תלויים באוויר, ללא שום רשות מוניציפלית שתנהל אותם.
יפה וטוב יהיה אם הכנסת לא תיתן יד למשחקים פרלמנטריים עלובים ותמנע את הפגיעה באוכלוסייה של אותם יישובים. אני מקווה שיושבת-ראש הכנסת תמצא את הדרך כדי שהצעות חוק אלה תובאנה מחר להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ובכך נענה על הציפיות של הציבור שיושב בבית ונגעל מהמשחקים הפרלמנטריים העלובים האלה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הניסיון של שר הביטחון להוציא בימים אלה מתיישבים – כמעט 20 משפחות – מבית השלום בחברון הוא כאילו הוא נותן הוראה של שכיב מרע, כאילו הוא מעביר עכשיו צוואה אחרונה לפני שהממשלה הזאת חולפת מהעולם. מה הבהלה הזאת? הרי ראינו ונוכחנו לדעת בוועדת החוץ והביטחון שכל ההחלטה הזאת היא רק פוליטית. מדובר ביהודים יקרים מארצות-הברית ששילמו במיטב כספם וקנו את הבניין הזה. בראש ובראשונה זה משרת את ביטחונה של מדינת ישראל, כי החיילים עצמם משתמשים בבניין הזה. מה הבהלה הזאת? מה האכזריות הזאת? מי שמך, אדוני שר הביטחון, להיות שר ושופט עלינו? בעניין זה הכנסת צריכה להתאחד ולא לתת למהלך כזה להתבצע ערב בחירות – המהלך הזה יכול להוביל חלילה וחס לאלימות שנצטער עליה בעתיד. צריך להבין שמדובר פה בנושא קנייני, בדבר שנרכש על-פי דין.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס לנושא הזה בשיא החומרה ואני מבקש גם מהיועץ המשפטי לממשלה שייתן את דעתו לעניין.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, מי ששם אותו לשר עלינו הוא הכנסת – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, בהמשך לדבריו הנרגשים של חבר הכנסת נסים, אני מבקש, אף-על-פי שאני נרגש כמוהו, לדבר בשום שכל ודעת דווקא אל חברי אבשלום וילן ורן כהן. בית השלום הוא נושא קנייני שבית-המשפט – המחייב את כולנו – פסק בעניינו, אבל יכולתו של היועץ המשפטי לבוא ולבחון את התיק פעם נוספת כדי לראות ולברר אם אפשר להכשירו או לראות מה ניתן לעשות – שכן בימים אלה, בדמדומים, והוויכוח הוא גם ויכוח פוליטי. אין כאן נישול של תושבים ערבים מחברון מביתם, אלא שאלה חוקית שבית-המשפט פסק בה, ואני מודה שהצדק נקבע על-ידי בית-המשפט וכולנו מכופפים את ראשנו בפני בית-המשפט.
אבל יש גם החלטות שהן מעבר לעניין המשפטי, אלא שייכות לעניין החברתי, לעניין המוסרי, לזה שאנחנו מנסים לראות איך אנחנו חיים אלה עם אלה. ובחברון חיים יהודים, בשכונת אברהם אבינו חיים יהודים ובקריית-ארבע חיים יהודים, ובדרך העוברת אליה, אשר בה עוברים מדי יום ביומו יהודים וערבים, חיים יהודים. כדאי, כדאי לתת את הדעת. אני פונה אל היועץ המשפטי לממשלה, כפי שעשה חבר הכנסת נסים זאב, ומבקש ממנו בכל לשון של בקשה לשבת פעם נוספת על המדוכה ולראות אם בכל זאת ניתן לפתור את העניין בדרך שבה בית-המשפט יסכים לשמוע – אני בטוח בדבר – את חוות דעתו של היועץ המשפטי פעם נוספת.
גם שר הביטחון – אומנם הימים הם ימי בחירות ויש רצון פתאום לשנות את כל המדיניות מקצה אל הקצה, אבל לא על חשבון מרקם היחסים העדין, קודם כול בין יהודים ליהודים ולאחר מכן בינינו לבין שכנינו הערבים, אשר אנחנו מחויבים לחיות יחד, אלה בצד אלה. אנא, בואו ננסה לראות שלא יתפרש דבר כמהלך פוליטי לצורך השעה ולא דבר שמנסה לפתור בעיות קשות שבתוכן אנו חיים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, סיכומים יש לכבד. אפילו פוליטיקאים מחויבים לקיים סיכומים, בעיקר אם הם שייכים למפלגת שלטון. למה אני מתכוון? בשבוע שעבר התכנסו ראשי הסיעות בנוכחות יושבת-ראש הכנסת וסיכמו שחוקים יכולים לעבור בהסכמה בפורום הסכמה. יש חוק אחד שכולם הסכימו שהוא עובר, שהוא יגיע להצבעה. מדובר בחוק פירוק איחוד רשויות, אדוני היושב-ראש. ואז הסיר יושב-ראש הקואליציה היוצאת, חבר הכנסת יואל חסון, את התנגדותו כאשר הוא קיבל משהו אחר. היום, לאחר שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בוועדת הפנים, תוך התחשבות בדרישת שר הפנים, אמר לי יואל חסון שצריך לקבל את מה שרוצה שר הפנים. קיבלנו את מה שרוצה שר הפנים. אחר כך הוא אומר לי שיש מציאות חדשה. שאלתי למה הכוונה, והוא אמר שהסיכומים לא תקפים. אני לא מכיר מציאות חדשה שבגללה לא מקיימים סיכומים בכנסת, בפורום הסכמות.
אני באופוזיציה, ויש לי נציג בוועדת סיכומים. מחר שום חוק של קדימה לא יעלה בפורום הסכמות עד שיעלה החוק שלנו. חבר הכנסת יואל חסון מחויב, כחבר בפורום הסכמות, לקיים את ההסכם שמחייב להביא את זה להצבעה מחר. דרך אגב, יש החלטות סיעות, אדוני היושב-ראש, לגבי החוק הזה. אי-אפשר לזלזל כך גם בפרלמנט, גם בהחלטות הכנסת, בוועדות הכנסת ובציבור הרחב.
לכן, אני מצפה גם מיושבת-ראש הכנסת, שישבה בראש הישיבה שבה התקבל הסיכום הזה של ראשי הסיעות, להעלות את זה מחר על סדר-היום, כי אי-העלאה מחר על סדר-היום זה אינוס הכנסת בצורה המשפילה ביותר ופגיעה בתושבים של האזורים האלה.
יש גבול לפריימריס ולשיקולים נחותים ושפלים של חבר כנסת זה או אחר. יש גבול, והכנסת צריכה לשים את הגבול הזה, ואנחנו נשים את הגבול הזה. החוק הזה יעלה מחר, והוא יעבור בסופו של דבר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה.
אבשלום וילן (מרצ):
– – –
מנחם בן-ששון (קדימה):
תודה. יש נוהג, חבר הכנסת וילן, שמי שקוראים אותו לתורה, אפילו אם היה איזה שיבוש, משאירים אותו כבר, כדי שלא יחשבו שמצאו בו פסול.
אבשלום וילן (מרצ):
– – –
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נהגתי בשעות האלה, בדקות שהצטברו כמעט לשעות, לעסוק בשני דברים: האחד, מחקרים חדשים שמתרחשים באוניברסיטאות בארץ, ולאחר מכן, בפרויקט החוקה שוועדת החוקה של הכנסת, בהשראת הכנסת, עסקה בו בצורה מאוד אינטנסיבית. הנסיבות, כמו שתיאר אותן חבר הכנסת טיבי בהקשר המסוים, מלמדות אתכם שחוקה – לא נוכל להצביע עליה במושב הנוכחי, וכנראה גם לא בשנת ה-60 לכנסת. למועד הזה ציפיתי לבוא עם הסכמות לגבי רוב החוקה, ולא לגבי חלקים ששנויים במחלוקת – וגם לכך היו לי הצעה ופתרון.
אני רק רוצה לדווח לבית, ובאמצעות הישיבה המשודרת גם לאזרחי ישראל, על הרוב המכריע – אני מעריך שעל 95% מסעיפי החוקה יש הסכמה מקיר לקיר. על העניינים הקשורים בשינויים בשיטת ממשל רבים מסכימים, ויש חברים שלא מוכנים לחלק מהסעיפים. יש ויכוחים על בין 5% ל-10% מן החוקה.
אני רוצה לומר, גם לאזרחים אבל בעיקר לכנסת: הכנסת הבאה אינה יכולה לוותר על השלמת העבודה החוקתית, כי חלק מהאנומליה של חיינו המשטריים נובעת מכך שאנחנו לא עוסקים בפרקי החוקה ולא משלימים אותה. חלק מהאנומליה של חיינו האזרחיים ושל תחום חופש הפרט נובע מכך שלא השלמנו את מגילת הזכויות של החוקה – והשלמנו את מרביתה של העבודה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מדווח, ומאחל לעצמנו שבמושב הבא נוכל להתחיל להצביע על חוקה למדינת ישראל.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת וילן, בבקשה.
אבשלום וילן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, זה אולי סוף, שלהי הכנסת, ובעצם התחושה שלי – אני מדבר גם כאזרח, לא רק כחבר הכנסת – שזה הולך למה שנקרא במונחי הכדורגל "מכירת סוף העונה". כל מיני שחקנים רואים בנבחרת הגאידמקית, שאולי תגיע לראש הטבלה ללא כל קשר להשקפתה, קרי הליכוד; כאלה שהרבה ימינה מהליכוד, כאלה שהרבה שמאלה מהליכוד. סופרמרקטים רעיוניים נפתחים פה.
אני רוצה לומר דבר אחד: אנחנו אחרי ניסיון של שלוש שנים עם מפלגת סופרמרקט אחת, שהאיחוד האידיאולוגי שלה מימין ומשמאל היה להשתתף בשלטון. אני מאוד מקווה שהממשלה הבאה והמפלגות הבאות יידרשו על-פי צבען האידיאולוגי ולא על בסיס הסופרמרקט. יש פה נציג אחד בלבד של הליכוד, ונציג אחד של קדימה. אני מאוד מקווה שסוף-סוף יהיו רשימות שיתאימו למה שהן אומרות, גם בנציגים וגם בציבור הבוחרים. הסופרמרקט והפיכת הפוליטיקה לכדורגל – לצערי גם ברמתו של הכדורגל הישראלי – מעלים הרהורים קשים אם אכן אנחנו בכיוון הנכון.
עוד מלה אחת: אני חושב שאני שייך למפלגה, מרצ, שהוכיחה גם הפעם – שניים מבכיריה, הגדולים ביותר, יוסי ביילין ורן כהן, העבירו העברת מקל מסודרת אחרי הרבה מאוד שנים בכנסת ופעילות רבת-רושם שנרשמה בדברי ימי הכנסת. אני מאוד מקווה שגם מפלגות אחרות ילמדו איך פורשים בכבוד כמו השניים האלה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אחרונת הדוברים, חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, מכיוון שלא תהיה לי הזדמנות לעשות את זה מעל לדוכן, אני רוצה לנצל את הפורום הזה, לצערי פורום חסר, ולברך את חברי הכנסת רן כהן ויוסי ביילין על הדרך המכובדת שבה הודיעו על פרישתם מהכנסת. אין בכנסת הרבה אנשים שהכנסת יכולה לומר עליהם שהיא התברכה בהם כחברי כנסת ותיקים, מוכשרים, ישרים, ראויים. כל מילון המונחים שאני יכולה לגייס לא יכיל את מה שאני חושבת, ובאמת הכנסת התברכה בשני פרלמנטרים מעולים, שנוטשים אותה.
זאת הזדמנות לברך – אומנם זה יהיה בעוד כמה דקות מעל הדוכן, אבל לא תינתן לי אפשרות רשמית – לברך את חברת הכנסת צביה גרינפילד, שמצטרפת לשורות הכנסת ולסיעת מרצ בכנסת. לצערי, הכהונה שלה תהיה קצרה, אבל הכנסת תתברך בחברת כנסת חדשה ומצוינת.
אחרי שאמרתי את כל זה, אני רוצה לומר משהו מאוד מהותי לעבודת הכנסת, לפני שהיא מתפזרת. אני מאוד חרדה שיש כאן ניסיון לפרק הסכמות שהושגו בין אופוזיציה לקואליציה. אני מדברת באופן ספציפי על חוק פירוק הרשויות לגבי הרשויות דאלית-אל-כרמל ועוספיא, מה שנקרא עיר-הכרמל; הרשות המאוחדת שגור, שכוללת את בענה, דיר-אל-אסד ומג'ד-אל-כרום ובאקה-ג'ת. היו הסכמות, היו הבנות, ועדת הפנים ישבה היום על המדוכה שעות ארוכות ושוב ישבה בעקבות ערעור של שר הפנים. יש לנו חשש שבגלל ניסיון ציני של גורמים פוליטיים העניין יטורפד ולא יבוא לדיון מחר במליאת הכנסת. יושבים כאן חברים מכל סיעות הבית, אדוני היושב-ראש, שחתמו על החוקים האלה, מליאת הכנסת אישרה את החוקים האלה בקריאות קודמות ברוב שאין כדוגמתו.
אני רוצה לפנות אליך, אדוני היושב-ראש, בבקשה להעביר את המסר שלנו ליושבת-ראש הכנסת: אנחנו עומדים על כך שההסכמות שהושגו בהבנה בין אופוזיציה וקואליציה יכובדו במלואן. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
דברי היושב-ראש לזכרו של חבר הכנסת לשעבר מאיר אביזוהר, זיכרונו לברכה
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נציין את זכרו של חבר הכנסת לשעבר מאיר אביזוהר. נתייחד עם זכרו בקימה ובדומייה של דקה.
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.)
היו"ר יצחק זיו:
אפשר לשבת.
חברי הכנסת, מאיר אביזוהר, יליד ירושלים, נלחם במלחמת העצמאות בגדוד "מוריה", בקרבות הקשים על הגנת העיר. בתום הקרבות נמנה עם חבורת מייסדי אילת, שניסתה להקים בנקודה הדרומית שעל חוף ים-סוף כפר דייגים. מאיר אביזוהר היה עורך ביטאון צה"ל "במחנה", וכשפרש למד היסטוריה באוניברסיטה העברית ובאנגליה. מאיר אביזוהר היה מנאמניו המובהקים של דוד בן-גוריון, וכשזה פרש ממפא"י, בעקבות הוויכוח על "הפרשה", היה לחבר הכנסת השביעי מטעם מפלגתו החדשה, הרשימה הממלכתית.
לימים ניהל אביזוהר את המכון למורשת בן-גוריון בשדה-בוקר ולימד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שנים רבות הקדיש למפעל הוצאת כרכי הזיכרון של דוד בן-גוריון. בפגרת הקיץ הלך לעולמו חבר הכנסת לשעבר פרופסור אביזוהר. יהי זכרו ברוך.
הצהרת אמונים של חברת הכנסת צביה גרינפילד
היו"ר יצחק זיו:
חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת, שעל-פי סעיף 43(א) לחוק-יסוד: הכנסת, עם התפטרותו של חבר הכנסת יוסי ביילין, שנכנסה לתוקפה היום, יום שלישי, ו' בחשוון תשס"ט, 4 בנובמבר 2008, באה במקומו חברת הכנסת צביה גרינפילד מסיעת מרצ.
בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, אני מזמין את צביה גרינפילד לעלות לדוכן. חברת הכנסת גרינפלד, אקרא בפנייך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואת תשיבי "מתחייבת אני": אני מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
צביה גרינפילד (מרצ):
מתחייבת אני.
היו"ר יצחק זיו:
אני מברך אותך, חברת הכנסת החדשה צביה גרינפילד, בברכת ברוכים הנכנסים לכנסת. דוקטור מתחלף בדוקטור. חברת הכנסת ד"ר צביה גרינפילד באה במקומו של חבר הכנסת ד"ר יוסי ביילין ממרצ, שהגיש לפני יומיים את מכתב ההתפטרות מהכנסת ואתמול נפרדנו ממנו בישיבה מיוחדת ומרגשת.
חברת הכנסת החדשה עושה היסטוריה. היא חברת הכנסת החרדית הראשונה. ד"ר צביה גרינפילד מגדירה עצמה ציונית, שמאלנית ופמיניסטית. היא מייצגת עמדות שאינן מקובלות על המגזר שבתוכו היא חיה. פעילת זכויות אדם ותיקה, תומכת בהפרדת הדת מהמדינה ובקיום נישואים וגירושים אזרחיים. בדרכה שלה היא קוראת תיגר על כל המוסכמות החברתיות והפוליטיות.
תקופת הכהונה שלך בכנסת השבע-עשרה תהיה, בתוקף הנסיבות, קצרה והפעילות הפרלמנטרית מצומצמת. כולנו מאחלים לך בהצלחה.
צביה גרינפילד (מרצ):
תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
אם חברת הכנסת רוצה לומר כמה מלים, בבקשה.
צביה גרינפילד (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בני משפחתי, אורחים יקרים, כשעומד אדם בפעם הראשונה על דוכן זה כדי לשאת דברים בפני כנסת ישראל ולייצג את בוחריו בחברה הישראלית, מטבע הדברים הוא או היא מתמקדים בעיקרים החשובים ביותר המניעים אותם כאנשים פוליטיים, הנראים להם כמסר התמציתי החשוב ביותר שהם מבקשים לממש בפעילותם בבית-המחוקקים. אף אני אעשה כן.
גם אם קשה יהיה לממש זאת בפרק הזמן הקצר הזה שנותר לכנסת הנוכחית, אם אני אנסה לומר במלים קצרות מאוד מהי המשימה החשובה והדחופה ביותר המוטלת עלי, על שולחי ועל החברה הישראלית בכלל, לדעתי, הרי זאת המשימה הגדולה של חיזוק והעצמה של כל החלשות והחלשים בחברה הישראלית וההתעקשות על הפיכת החברה הישראלית בכלל לחברה משגשגת של צדק ושלום.
ודאי יגידו: מטרה זאת מוסכמת על כולם, וכי מי אינם רוצים להפוך את ישראל לחברה משגשגת של צדק ושלום? אבל האמת המרה היא שרבים, רבים מדי בתוכנו, אינם מוכנים לקבל באמת את המשמעות העמוקה של חיזוק והעצמה של כל החלשים בחברה ואינם מוכנים לגייס את כל מאמציהם ולשלם את המחירים הנדרשים כדי לממש מטרה זו. מפני שחיזוק והעצמה של החלשים פירושם קודם כול להתייחס בשוויון ובהגינות אל כל בני האדם הנמצאים בחוג השפעתנו, נשים כגברים, ערבים כיהודים, דתיים כחילונים, עניים כאמידים, מוגבלים ביכולותיהם הגופניות והשכליות כבריאים וזרים כמקומיים.
אבל רבים, רבים מדי בתוכנו אינם מוכנים להתייחס בשוויון לנשים, לערבים, להומוסקסואלים או לבני הקבוצות המוחלשות האחרות ולהעניק להם את מלוא זכויותיהם. גורלן של נשים מסורבות גט, למשל, נגרר, כידוע, לאורך שנים בבתי-דין רבניים, ואזרחים ערבים סובלים מאפליה חריפה ומתמדת בהקצאת משאבים ובשירות הציבורי. חתירה לחברה של צדק ושלום, לפיכך, איננה משימה המובנת באמת מאליה.
אבל בכך לא נגמר העניין. חיזוק והעצמה של החלשים, וקודם כול החלשים ביותר, פירושם להבין גם את מצוקתו הקשה של העם הפלסטיני ולהעניק לו סוף סוף את החירות, שמגיעה לו כשם שהיא מגיעה לנו. אבל לאסוננו, רבים מדי בחברה הישראלית אינם מזהים כלל חובה מוסרית זו, והם מנסים למנוע בכל כוחם פתרון של צדק ושלום, גם אם חלילה יביאו בכך עלינו עצמנו את אובדננו המדיני והמוסרי.
כך גם בעניין חובתנו להעניק לילדינו ולצעירינו חינוך מעולה שיאפשר בידם לגדול כאזרחים אחראיים ובני דעת, לפרנס את עצמם ואת משפחתם בכבוד וליצור חברה הוגנת ויצירתית שבה הם חופשיים לבחור את אורחות חייהם, ובלבד שלא יפגעו באופן ממשי בזולתם. והלוא יש רבים בחברה הישראלית, ונציגיהם יושבים בכנסת הזאת, שאינם מאמינים בחינוך המקנה כלים לשוויון יכולות ולשגשוג בעולם המודרני, והם מעדיפים עליו כפייה ובערות. רבים מאוד בחברה הישראלית מעדיפים להשאיר בעצם את החלשים בחולשתם, למנוע מהם חינוך והשכלה רלוונטיים ובכך להנציח את תלותם בפטרוניהם הפוליטיים ולא להעניק להם הזדמנות אמיתית לגדול ולבטא עצמם במלוא יכולותיהם כאזרחים שווי זכויות.
לכן, שוב, חברה של צדק אמיתי ושלום איננה כלל וכלל עניין המובן מאליו ומוסכם על כולם. בעת שליחותי כאן, קצרה כארוכה, אפעל ככל יכולתי למען מימושה של משימה גדולה זאת, יחד עם חברי.
בני משפחתי המורחבת, החיים ברובם בארץ, ניצלו מהתופת הנאצית הודות להורי, עליהם השלום, שהתלהבו מהפרויקט הציוני והחליטו לצרף עצמם למאבק להקמת המדינה היהודית למרות התנגדותה העצומה של משפחתם. למרבה הכאב, לא הספיקו להציל בעוד מועד את כל בני משפחתנו, וכך הובלו למשרפות באושוויץ ארבעה מדודי ו-17 מבני דודי הראשונים, כולם ילדים רכים. בעומדי כאן היום בפני כנסת ישראל הייתי רוצה להזכירם ולהבטיח להם שלא נדאג רק להגן על עצמנו, אלא בראש בראשונה ניאבק בכל כוחנו כנגד הרע, הפאשיסטי, הגזעני והלאומני האוכל כיום בכל פה בנו עצמנו. אנחנו נחתור לכונן חברה של שוויון, של צדק ושל שלום, ונקדיש את כל מאודנו להגנה על כל אלה הזקוקים לעזרתה ולסיועה של החברה.
חברות וחברי הבית, כל הדברים האלה נובעים כולם מתוך לב לבה של התרבות היהודית העתיקה שלנו. בעצם יום הכיפורים, בקריאת התורה המרכזית שבין שחרית למוסף קבעו רבותינו את קריאתם בקול של דבריו החתרניים של הנביא ישעיהו בפרק נ"ח: הכזה יהיה צום אבחרהו, יום ענות אדם נפשו, הלכוף כאגמון ראשו, ושק ואפר יציע, הלזה תקרא צום ויום רצון לה'. הלוא זה צום אבחרהו, פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ושלח רצוצים חופשים, וכל מוטה תנתקו. הלוא פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית. כי תראה ערום וכיסיתו, ומבשרך לא תתעלם. אז יבקע כשחר אורך, וארוכתך מהרה תצמח, והלך לפניך צדקך – – – והיית כגן רווה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו.
פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה ושלח רצוצים חופשים – את העקרונות האלה, הבסיסיים בתפיסת עולמה של היהדות, מצאתי קיימים ומוגדרים כל יום מחדש במפלגה שהיתה לי כבית, מפלגת מרצ.
כחברת כנסת חדשה אני שואפת להראות כי המרחק בין תפיסת העולם הרואה באדם את המרכז לבין התפיסה הרואה בו צלם אלוקים איננו קיים עוד; שהחזון לכונן תרבות ישראלית-יהודית חיה, סקרנית, קוראת תיגר, הוא חלק ממורשתנו מימי המשנה והתלמוד; שהחיפוש של צעירים אחרי הקול הפנימי שלהם הוא תהליך בריא ומחייב בכל תרבות השואפת לשמור על הקיים ולהוסיף עליו. כחברת כנסת אראה לעצמי הישג גדול אם אכן אוכל לתרום להשכנת השלום בין שתי הזהויות החשובות שלנו, הזהות היהודית והזהות הישראלית, שנדמה כי כיום הן הופכות להיות זרות האחת לשנייה.
ההכרעות הגדולות שיעמדו בפתחה של החברה הישראלית בשנים הקרובות ידרשו מאתנו אומץ לב, הכרה בגודל האחריות המוסרית המוטלת על כתפנו ונחישות. כשם שקודמי בתפקיד, ד"ר יוסי ביילין, ידע היטב להציב – וכמוהו גם חבר הכנסת רן כהן, שאת דבריו נשמע מאוחר יותר – אני מאמינה שיכולתנו לשאוב תעצומות נפש ממורשתנו הקדומה, עם חוקי המוסר האוניברסליים שהביאה, ועם דרישתם המחייבת של חוקים אלה לנהוג כבני-אדם ולעסוק בתיקון עולם, דרישה זו תוכל באמת לסייע לנו בהקמת חברה ישראלית של צדק ושלום.
ברשותכם, אוסיף הערה אישית. אני אכן האשה החרדית הראשונה שהגיעה לכנסת, ולא במסגרת מפלגה חרדית – במסגרת מפלגה פלורליסטית, שוחרת זכויות אדם. אני רוצה לקרוא מכאן לנשים בכל ישראל שלא יירתעו מן הקשיים. בפני עמדו קשיים רבים ביותר. שלא יירתעו מהקשיים, ולא יירתעו מהמלגלגים, ולא יירתעו מהמקטרגים. שהנשים תיקחנה את עצמן, תגייסנה את כל כוחותיהן הנפשיים ותפרוצנה קדימה, כפי שמגיע לנו, לכולנו, לעשות. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחברת הכנסת צביה גרינפילד מסיעת מרצ.
דברי פרידה של חבר הכנסת רן כהן
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את חבר הכנסת רן כהן לשאת – קשה לי לומר את זה – דברי פרידה. גם קשה לי להאמין. רן, אתה לא חייב, אתה לא חייב.
רן כהן (מרצ):
אני חייב, על-פי מצפוני. ברשותך, אתן כמה שניות להתרגשות המוצדקת.
אדוני היושב-ראש, כבוד השר גאלב מג'אדלה, חברת הכנסת ד"ר צביה גריפילד – אני מתחיל אתך, כי זה עונג גדול. חברות וחברי הכנסת, זה באמת עונג גדול בשבילי, בנאום הפרידה הזה, לקבל את פניה של חברת הכנסת החדשה, צביה גרינפילד, ולברך אותה. אני באמת מצטער על כך שימיה של הכנסת תמו לגווע, וחברת הכנסת צביה גרינפילד לא תספיק להעשיר את הכנסת מידיעותיה, מאמונותיה, מדרכה, מדרכה בתוך מרצ, ומהייחוד שהיא מביאה לכנסת הזאת.
מיכאל איתן (הליכוד):
נראה שהיא גם לא תספיק, כפי שהיא אמרה, להשכין שלום בין – – –
רן כהן (מרצ):
אבל אולי היא תספיק, במהלך תקופת היותה חברת הכנסת, גם במהלכים נוספים – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אנחנו מאמינים בביאת המשיח בכל רגע.
רן כהן (מרצ):
כן. אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, שחברת הכנסת צביה גרינפילד היא באמת משהו מאוד מאוד מיוחד. זכיתי להכיר אותה במרצ, ואני מאוד מאוד שמח וגאה על כך. אני חושב שהיא אשה חכמה, חרדית וליברלית, שזכויות העם לשלום, זכויות האדם לצדק חברתי וזכויות האשה לריבונות ולשוויון כל כך מוטבעים באישיותה, שהיא תוכל באמת לתת לנו מדרכה, מתבונתה, מידיעותיה, וכבר למדנו בנאום הראשון פרק מהתנ"ך שהוא מאוד מאוד מכובד. נדמה לי שכשהייתי שומע את השילוב של ירמיהו והתנ"ך והכתובים בנאומים בכנסת זה היה בדרך כלל מפיה של שולמית אלוני, שהיתה עושה את זה כאן אל מול פיהם הפעור של חברי הכנסת הדתיים והחרדים. אז אני מאחל לך שתפליאי לעשות גם בעניין הזה, כי זה בהחלט ראוי לנו.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות ליושבת-ראש הכנסת דליה איציק ולמזכיר הכנסת איל ינון על ההזדמנות הזאת שניתנה לי לנאום נאום פרידה. יש משהו באמת בעייתי בכנסת, כיוון שחבר הכנסת שפורש באמצע הקדנציה – נפרדים ממנו, ואילו 30 או 40 חברי הכנסת שנפרדים בין כנסת לכנסת – לא נפרדים מהם. ומאחר שהיושבת-ראש והמזכיר זיכו אותי בנאום הזה כי הודעתי שלא ארוץ לכנסת הבאה – ואדוני היושב-ראש, לא יעזור, אני לא ארוץ לכנסת הבאה.
קריאה:
– – –
רן כהן (מרצ):
– – – לאף אחד. אני מודה לכם על ההזדמנות הזאת. אני רק כבר מבקש סליחה, אם זה לא יהיה הנאום האחרון באמת – אם אני אספיק להשלים את הרפורמה בבריאות הנפש ולהביא את החוק לכאן, אתם תסלחו לי, אבל אני אראה את זה בהחלט כהישג גדול שאתם לא תחשבו את זה לחטא אם אביא אותו עוד בכנסת הזאת, כמובן באישור ועדת הכנסת ויושבת-ראש הכנסת דליה איציק.
חברות וחברי הכנסת, שבע פעמים נבחרתי לכנסת הזאת מאז 1984. באמת, חבר הכנסת פינס, באמת תקופה ארוכה מאוד. מצאתי את עצמי, כשאני בא לכאן מחדרי באגף החדש הישן – יש שם שטיח ארוך שמסתיים בשש מדרגות לקראת המעלית, וכל פעם שאני הולך על השטיח הזה ואני מגיע למדרגות, משהו מאוד פנימי לא מביא אותי לעלות מדרגה-מדרגה אלא לרוץ כל שתי מדרגות. גם הפעם, בדרך לכאן, בלעתי את זה בריצה. האמת היא שאני מרגיש כאן, בבית הזה, במידה רבה מאוד כמו בית – בית שני, שאי-אפשר שלא להרגיש בו – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
נו? בית לא עוזבים.
רן כהן (מרצ):
אבל קודם כול, מיקי איתן, זה מקום עבודה ומקום של שליחות, ואני מאוד גאה על כך. זה כמעט בית שני.
אני הגעתי לפוליטיקה, חברות וחברי הכנסת, בנקודה שלא אשכח אותה אף פעם. מלחמת ששת הימים מסתיימת, ואני עם הגדוד שלי חוזרים מהמלחמה ועושים סיור ביהודה ושומרון, כי אני נלחמתי בסיני. אנחנו עוברים את יהודה ושומרון לאורכה מחברון צפונה, ואני מגיע עם הג'יפ שלי, ג'יפ המפקד, לאזור שכם, ואני אומר לנהג שלי, יוסי טורק, חברי הטוב מחיפה, ולקשרים שלי, מוסא מזרחי וקלדרון: תשמעו, יש פה עם פלסטיני, לא יעזור כלום. עכשיו יש פה הזדמנות אדירה להציע לו מדינה משלו תמורת שלום עם ישראל, וזה יכול להיות הניצחון הכי גדול במלחמה הזאת. ואז יוסי טורק הנהג, שהוא, אגב, חבר שלי עד היום, אומר לי: רן, תסתכל עלי, בשביל מה הם צריכים שלום? בשביל מה הם צריכים מדינה? יש להם שורה עגבניות, שורה מלפפונים, שורה בצל, פיתה וחומוס. למה הם צריכים מדינה? ואני אומר לו: יוסי, כל עם צריך מדינה. אין עם שיכול לחיות ללא מדינה ואין פרס גדול יותר לעם שכן שיכיר בנו מאשר לזכות במדינה. זה היה המשפט שבו אמרתי את הדברים האלה, כאשר זה נחשב לטירוף, באמת טירוף. היום, לשמחתי, כשאני נזכר בנאום של אהוד אולמרט, ראש הממשלה, אתמול – אני יודע איך הוא וחבריו התייחסו אז לאמירה מהסוג הזה. לא במקרה עשרות פעמים זכיתי לכינוי "בוגד" ולכל מיני דברים מהסוג הזה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אתה תחזיק בדעתך. אולמרט לא שינה את דעתו, כי אף פעם לא היתה לו דעה.
רן כהן (מרצ):
הוא שינה את דעתו, והוא מודה שהוא שינה את דעתו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הוא לא שינה את דעתו.
רן כהן (מרצ):
אני מכיר את היריבות ביניכם, עזוב אותי, עכשיו אני בא להיפרד מהכנסת, תן לי לומר את זה.
אני רוצה לומר עוד דבר: ימי מלחמת ששת הימים היו ימים שאחרי מיתון קשה מאוד בחברה הישראלית. מצבן של השכבות החלשות היה נורא ואיום. ואני מייד לאחר ששת הימים הגעתי להכרה שעם המלחמה לשלום נלחמים גם על צדק חברתי. זה היה לי ברור לחלוטין ששני אלה שלובים אחד בשני. לא הולכים למאבק לצדק חברתי בלי השלום, ולא הולכים עם השלום בלי המאבק לצדק חברתי. במידה רבה מאוד זה הפך להיות המוטו של חיי הפוליטיים.
ב-1968 ייסדתי יחד עם חברי יוסי אביטל מקיבוץ גבולות את התנועה החוץ-פרלמנטרית שי"ח – שמאל ישראלי חדש, ושני העקרונות הללו היו ביסוד התנועה הזאת. לאחר מכן היו לי גלגולים נוספים: בראשות מאיר פעיל, שעזב את הצבא אז, הקמנו את מוקד, והוא נבחר בה להיות חבר הכנסת ב-1973, באותה שנה; ב-1977, בראשות לובה אליאב, שעזב את מפלגת העבודה והקים את מחנה של"י, הייתי יחד אתו וגם אז הייתי כבר ברשימה, אבל היה ברור לגמרי שמי שייבחרו יהיו לובה אליאב ומאיר פעיל. היו רק שני חברי הכנסת אף-על-פי שהשמאל נראה ענק, זה מה שהיה.
בגלגולים האלה היתה קדם-העשייה שלי בכנסת. ב-1984, לשמחתי, חברתי תחת של"י אל שולמית אלוני ואל תנועת ר"צ ונבחרתי לראשונה לכנסת. נבחרנו שלושה, אני הייתי השלישי. זאת היתה תחילת הדרך.
אדוני היושב-ראש, אם אני נואם נאום סיכום, אני יכול לומר דבר אחד אולי שיש בו גם מסר לרבים אחרים: מאז ומתמיד בחרתי מפלגה אידיאולוגית, שנלחמת על עקרונות מאוד מאוד מוצקים, שלא מתעגלת ולא מתפשרת. ידעתי מצוין כבר אז, ובכל פעם שנבחרתי מחדש, שהבחירה שלי היא בחירה במפלגה שממנה לא מגיעים לראשות הממשלה, לא מגיעים לראשות הכנסת, לא מגיעים להיות שר בכיר ולא מגיעים לשום מקום שבו יש אנשים מדושנים במרתפי השלטון או במוסדות השלטון. היה לי ברור לחלוטין שזה הגורל שבחרתי בו. לעומת זאת, בחרתי בחירה שבה כל חיי הייתי שלם עם עצמי, כמעט במאה אחוז – כי בפוליטיקה אין מאה אחוז, כמעט במאה אחוז; לגמרי שלם עם עצמי, עם מצפוני ועם דרכי. אני ממליץ לכל צעיר במדינת ישראל לא לוותר על הפוליטיקה, להיכנס לפוליטיקה, ללכת על-פי המצפון, על-פי האמונה ועל-פי הדרך, ולא לוותר, כי הפוליטיקה קובעת את חיינו ואת עתידנו.
אני גם רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שמעל לכול כל אדם צריך לבחור בשלום כפתרון העליון. לא יהיה לנו עתיד ללא השלום. לכן אני רוצה לפנות אל כל צעירי מדינת ישראל: בואו, תילחמו על הדרך שלכם לשלום, תילחמו על הדרך שלכם לצדק חברתי, תילחמו על הדרך שלכם לזכויות האדם והאזרח במדינה. אל תוותרו. ויתור במאבק הזה הוא כמעט ויתור על עתידה של המדינה.
חברי הכנסת, אני חייב לומר: לא נשארה למדינת ישראל, לצערי, שום חלופה זולת הפתרון של שתי מדינות. כל פתרון אחר הוא פחות יהודי, פחות ציוני, פחות ביטחוני ופחות מוסרי. כל פתרון אחר עלול להיות אשליה איומה ונוראה בדרך לגיהינום. רק פתרון שתי המדינות הוא גם הפתרון לשלום ישראל-ערבי כולל, על בסיס הליגה הערבית. אין משהו אחר. זה מה שיש, ואני מפציר בכם לעשות הכול ללמוד את זה מהר. כשנבחרתי לכנסת מעטים מאוד האמינו בדרך הזאת. היום רוב הציבור בישראל יודע שזה הפתרון. אל תשהו אותו, כי כל השהיה משמעותה יותר קורבנות ויותר אסונות ויותר דכדוך ויותר ייאוש.
אני גם משוכנע שמדינת ישראל קמה, רבותי חברי הכנסת, מתוך ייעוד של צדק חברתי ואנושי. לא קפיטליזם ברברי, לא פערים חברתיים תהומיים הם משאת הנפש של הציונות. כבוד האדם. אדם עובד במדינת ישראל צריך לדעת שהוא יכול לכבד את קיומו בפרנסתו, שהוא יכול להביא למשפחתו את הדברים הבסיסיים של הקיום מפרי עבודתו. אם זה לא יהיה המוטו, לא תהיה תקנה לחברה בישראל.
אם החלש בישראל לא ידע להישען על הסולידריות החברתית, לא יהיה צדק אנושי במדינת ישראל. אני מפציר בכם לעשות למען יותר צדק חברתי ויותר צדק אנושי. בעיני, רבותי חברי הכנסת, או שמדינת ישראל תקיים בתוכה חברה סולידרית או שהיא תמשיך להתרסק. אסור לאפשר התרסקות, וההתרסקות הזאת יכולה לבוא מפערים עוד יותר תהומיים, עוד יותר קשים. כבר היום ההתרסקות נמצאת במחוזותינו. אני מפציר בכם להזדעק כנגדה.
מניסיוני אני שמח לבשר לכם את מה שאתם כבר יודעים – השתתפתי כאן כבר באלפי ישיבות של מליאת הכנסת, אולי בעשרות אלפי ישיבות של הוועדות, ואגב, לא התעייפתי. אודה על האמת, יש גם תקופות ארוכות של תסכול, של כמעט ייאוש, של אכזבות קשות מאוד, אבל אני ראיתי בכנסת הזאת גם רגעים אדירים ונפלאים של התעלות.
אני מודה – שאלו אותי העיתונאים לא פעם בשבוע האחרון מה אני אקח אתי מהישיבה שלי בכנסת, והתמונה הראשונה שעלתה, תמונה שחלקכם ראיתם אותה כאן, זה היציע ההוא שם מלא בפעילי הדיור הציבורי בהצבעה בקריאה שלישית – רובי כבר עושה בראש. וכאשר היתה הצבעה וזה עבר ברוב גדול, לראות את הר הגעש הזה, האנושי, פורץ בשמחה אדירה, שהתפרצה מכל הלבבות, מכל הגרונות – זה רגע שאני אקח אותו אתי לעולם. אני זוכר את עצמי רץ אחריהם במדרגות, מרחף אליהם. כתבתי את זה גם בספר שלי על הסוגיה הזאת. אני מודה על האמת, זה רגע של התעלות אדירה.
אני גם אקח אתי עוד כמה וכמה דברים, ולא אלאה אתכם, אבל במשך שנה שלמה הייתי שר התעשייה והמסחר. אני מודה לחבר הכנסת רובי ריבלין, שבכל פעם כשהוא היה עולה ופונה אלי, היה אומר: שר התעשייה והמסחר לשעבר. אני מודה על שזה חלק מהרזומה האישי שלי כאן.
אני אקח אתי את השותפות בחקיקת חוק זכויות החולה, שאותו יזמתי; חוק שכר המינימום המקורי, שאותו עשיתי עם יאיר צבן, עם אורה נמיר ועם חברי כנסת אחרים; חוק הריסת האנדרטה לרוצח ברוך גולדשטיין; חוק פיצוי לנכי הפוליו, שרק בשנה האחרונה התקבל, ואני שמח שהיה לי חלק בקידומו ובחקיקתו, ואפילו כמעט השלמתי את חוק הנוער, שבא לסייע לנוער בסיכון למצוא פתרונות חוץ-ביתיים.
אודה על האמת, יש לי גאווה גדולה על מה שעשיתי בשביל אוכלוסיית הנכים בישראל, למען זכויות הילדים, בשביל העובדים הזרים, ולפני כמה דקות נתתי ביטוי גם לנושא שאולי הרמתי אותו בפעם הראשונה בכנסת – המאבק למניעת התאבדויות בישראל. זו מכת מדינה, תאמינו לי. אני מאוד מקווה שבכנסת הבאה מישהו יאמץ את הנושא הזה וירים אותו.
חברי הכנסת, אני לא נפרד בשמחה. לומר את האמת, אני אפילו נפרד במידה מסוימת של עצב, דווקא בגלל שאני מרגיש כל כך כמו בבית, כל כך בבית שלי, כל כך בבית שעשיתי בו דברים, שאולי הוא בכל זאת בין התרומות הגדולות יותר שלי למדינה.
אני רוצה לפנות אליכם – אני מתנצל על שאני מסיים בזה, אדוני היושב-ראש. נבחרתי לכנסת האחת-עשרה כאשר עדיין היו בה חלק ממייסדי המדינה ומקימיה, ואני לא אשכח את חרדת הקודש. הסתכלתי על צביה גרינפילד כשעלתה לכאן ודיברה – באותה חרדת קודש גם אני התייחסתי אז אל הכנסת, אל האנשים שהיו בה. הכנסת הלכה והידרדרה מהכנסת האחת-עשרה לשתים-עשרה, לשלוש-עשרה ולארבע-עשרה, והשש-עשרה היתה, תסלחו לי, הכי נוראה. חל שיפור-מה מבחינת ההרכב האנושי בכנסת השבע-עשרה, ואני מאוד שמח עליו. תדאגו – ואני פונה אל הציבור, לא אל חברי הכנסת – שהכנסת תהיה מכובדת. חשוב מאוד מאוד לחזק את המשטר הדמוקרטי על-ידי כנסת ראויה, על-ידי חברי כנסת ראויים. אני מקווה שלכנסת יהיה מוצא כלשהו מן ההידרדרות.
השר מג'אדלה, תאמין לי, מהמושב הראשון ועד לרגע זה – אתה רואה – אני לא עולה לדוכן הזה בלי לבוא לפחות עם ראשי פרקים של מה שאני רוצה להגיד. הזלזול, הבוז, החפיפיות שבה לעתים חברי הכנסת נוהגים כאן, הם חלק מהורדת התרבות של הכנסת, ואני מפציר בכם לנסות ולהיאבק בזה, כדי שהכנסת תוכל באמת להיות ראויה למה שהיא צריכה להיות.
אני מסיים במשפט האחד והיחיד שאני מרגיש אתו שלם לחלוטין, חברי הכנסת: אני מאושר לדעת שעם סיום תפקידי כאן לא הסתיימה שליחותי; אם כך, אני באמת באמת יכול להרשות לעצמי ללכת לעשות לנשמתי. אני לא במקרה מציג בדיוק את ההגדרה הזאת – אני הולך לעשות לנשמתי. אני מאמין שזה יתרום תרומה גם הלאה לחברה הישראלית. תודה רבה לכם על החברות הטובה ועל השותפות. תודה רבה.
(מחיאות כפיים)
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן. אני מברך את חבר הכנסת רן כהן. אני יכול לומר שלא הכרתי אותך הרבה זמן, אבל הכרתי בן-אדם. אני חוזר ואומר, הכרתי בן-אדם, וחבל לי שאתה עוזב. תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
הפסדנו עוד עירקי לכנסת.
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט–2008
[מס' מ/260, פ/992/17; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ד', עמ' 3739, חוב' ח', עמ' 4767, חוב' ה', עמ' 4050; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט–2008, קריאה השנייה וקריאה השלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, להציג את הצעת החוק.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
חבר הכנסת כהן, מסורת היתה במקדש בירושלים, כשבית-המקדש היה קיים כמובן, שכאשר היה יוצא משמר של כוהנים ומחליף אותו משמר אחר, היה אומר המשמר היוצא למשמר הנכנס: מי ששיכן שמו בבית הזה, הוא ישכין בינינו אהבה ואחווה ושלום ורעות. כמה נעמה לנו העבודה, האחווה, הרעות והמטען הנוסף שהבאת אתך לכל דיון, גם מכוח היותך איש התיישבות ואיש שירות לכל אורך העבודה שלך. עלה והצלח. אשרינו שזכינו, אשרי שזכיתי לראות בדור – אולי לא דור המייסדים, אבל דור שאנחנו חייבים לו כל כך הרבה. ויפה יציאתך כמו שיפה כניסתה של חברתנו צביה גרינפילד.
אדוני היושב-ראש, חברים, חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) הוא מפעל שהתחילו בו השר שטרית, ואחריו השרה לבני והשר רמון, ויברך על המוגמר, אם תאשרו אותו, השר פרידמן. שנתיים עבודה, מאות אנשים שבאו לפני ועדת החוקה.
מכיוון שאת דברי התודה אולי יאמר מישהו אחר, אני כבר אזכיר מקצת השמות: עורכת-הדין דלית זמיר, עורכת-הדין דנה נויפלד, עורכת-הדין ענת ליברמן, דוד מדיוני, אריה כהן, ציון כספי, מירב אנטבי, עורך-הדין מאיר בינג, עורך-הדין סורין גנות, עורך-הדין דני וקס, עורך-הדין טל נד"ב, רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", עורכת-הדין דבי שדה, עורכת-הדין דבי גילד-חיו, עורך-הדין גיל גן-מור, עורכת-הדין דנה פריבך-חפץ, עורכת-הדין בקי כהן-קשת, ולין צור, עורך-הדין יחזקאל ספיבק, והשופט בדימוס מבית-המשפט העליון, יעקב טירקל.
כמו כן עבדו על החוק כדרכם: מנהלת הוועדה, הגברת דורית ואג; היועצת המשפטית, הגברת תמי סלע, שבשנתיים האחרונות לקחה אתה את החוק הזה לכל מקום; העוזרות האישיות והיועצות של עבדכם, מבשרת לנדאו-נבו ורעות כהן; ויש חברי כנסת שכמעט לא החמיצו ישיבה. אין כמעט חבר כנסת שלא היה בישיבות, אבל חבר הכנסת מיכאלי וחבר הכנסת רותם, מה שתראו עכשיו הוא עבודה משותפת רבה מאוד של החברים הללו, שבעצם בנו מחדש את מערכת ההוצאה לפועל.
שנתיים עבדנו; לא אלאה אתכם יותר מחמש דקות, חברים. מה נשתנה תיקון 29 לעומת מה שהיה קודם לכן? אנחנו שואפים לכך שבסיומו של המהלך כולנו נדע – מה שכולנו יודעים: שהחייבים רוצים לשלם, רק לעתים הם שוכחים; שגם בהלכה העברית וגם בהלכות אחרות, כולל בהלכה המוסלמית, נזהרים מאוד מלהכניס אדם לבית-הסוהר על כך שלא שילם את חובו; שהיום, בעולם המודרני, מנגנונים יעילים של מידע יכולים להביא לפירעון חוב בזמן אמיתי.
לכן, אלה השינויים: יש שינוי מבני בהוצאה לפועל – היא מופרדת ממערכת בתי-המשפט. הצעת החוק כוללת הוראות בדבר הפרדה ארגונית של לשכות ההוצאה לפועל ממערכת בתי-המשפט; ייחוד כהונת הרשמים בהוצאה לפועל; מינוי מנהל למערכת ההוצאה לפועל בנפרד ממנהל בתי-המשפט; מינוי שופט של בית-משפט השלום כממונה על רשמי מערכת ההוצאה לפועל; הרחבת האפשרות לקבל מידע על חייבים בדבר נכסים, הכנסות, הוצאות, יציאות מישראל, וללא כתב ויתור על סודיות אחרי שעברו 45 יום מיום שהומצאה לחייב אזהרה בהמצאה מלאה. זה מידע שיגיע בתקשורת מחשב, וכך אנחנו נשכיל לסייע לפירעון מיידי של החוב. לכן, אפשר להוסיף חידוש: הוספת מסלול גבייה מקוצר – בסכומים שמגיעים עד ל-30,000 שקל. מערכת ההוצאה לפועל תוכל לסייע, בתשלום סביר, לזוכים להפעיל מסלול יעיל, פשוט ומהיר ממסלול הגבייה הרגיל, והוא מבוסס על מודל מוצלח הפועל במרכז הארצי לגביית קנסות, אגרות והוצאות משפט.
איסור עיקול של פריטים מסוימים מבית החייב – איך אומר הפסוק בספר שמות: "בחוץ תעמד" וגו' – בעל חוב יעמוד בחוץ ויחכה עד שיוציאו לו את הכלים. במקרה דנן, כתוצאה מעבודה משותפת שלנו והצעתו של חבר הכנסת מיכאל איתן, לא יעקלו מחשב אישי, מכשיר טלוויזיה אחד, רדיו חלופי אחד, מכשיר טלפון נייח או נייד אחד ומכונת כביסה. כמו כן, יש סדרה אחרת של דברים שאין לעקל אותם מצד שלישי.
ביטול אפשרות ההתניה על הגנת הדיור החלופי: אנחנו רואים את זה כאחד ההישגים החשובים. עד היום הזה נהגו הבנקים לבטל את ההגנה על הדיור החלופי. אנחנו עכשיו מחזירים ומבטלים אפשרות להתניה על הגנת הדיור החלופי בהסכמי משכון ומשכנתה. אנחנו מאפשרים לקבוע בהסכם שתחול הגנה מצומצמת לתקופה של 18 חודשים. הוראה כזו תחול על הסכמי משכנתה שייחתמו לאחר כניסת החוק לתוקף. הוראת המעבר מדגישה שוב את הדין הקיים: אי-אפשר לתת תוקף להתניות על הגנת דיור חלופי בהסכמים קיימים.
עוד אנחנו קובעים שרשם לא יתיר פינוי של דייר מדירת מגורים אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו. הוא צריך ליידע את החייב מהן האפשרויות שעומדות בפניו לגבי מינוי עורך-דין במקרה שיוציאו אותו מביתו.
עיקול מתחדש בתיקי מזונות: זה ברור. ההצעה קובעת כי תיק מזונות שהחוב בו גדל או מתחדש מדי תקופה מסוימת, מעודכן מדי חודש בהתאם לגובה החוב, וזאת במשך שנה מיום המצאת צו העיקול, ולא צריך צו עיקול חדש. צריך להקל על הזוכות שמבקשות לגבות כספי מזונות המגיעים להן וילדיהן.
הוספנו אמצעים לשיפור הגבייה – הטלת הגבלות על חייבים, בהיבטים שונים: מניעה מלחדש רשיון רכב, הגבלת האפשרות לייסוד תאגיד, הגבלה של חשבונות בנק ועוד כהנה וכהנה, כולל הגבלה של יציאה מהארץ. צמצמנו אפשרויות לאסור חייבים, וקביעת הוראת השעה מבטלת את אפשרות השימוש במאסרים, מתוך התפיסה שתיארתי קודם.
אני יכול להוסיף עוד כהנה וכהנה, 50 עמודי הצעת חוק, מאות מלים, מאות רבות של שעות עבודה, ואני שמח שהכנסת, מקיר לקיר, מסיעה לסיעה – כי אין מי שלא היו לו הסתייגויות, כולל משרדי הממשלה – יודעים שלעת הזאת מוכרחים לצאת לדרך. זה חלק מהתקינות של מערכת המשפט בישראל. אדוני היושב-ראש, תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. נוסח הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, בצירוף ההסתייגויות של חברי הכנסת המסתייגים – הודיעו לנו כי הם הסירו את הסתייגויותיהם. לפיכך, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק.
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה לדבר.
היו"ר יצחק זיו:
אין הסתייגויות.
חיים אורון (מרצ):
אין.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–57 – 8
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–57 נתקבלו.
זהבה גלאון (מרצ):
חבר הכנסת בן-ששון, דיברת מאוד יפה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, נגד – 1, ואין נמנעים. הצעת החוק אושרה כהצעת הוועדה, והיא תעבור להצבעה בקריאה שלישית.
אמנון כהן (ש"ס):
קריאה שלישית.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אדוני היושב-ראש, נא לצרף אותי – – –
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 10
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט–2008, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 10, נגד – 1, ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, זה יום חג לסדר ותקינות בישראל. אמרתי כבר קודם? חברי ממשרד המשפטים, אתם נכנסים לעידן חדש. אתם תיתבעו אחרי חצי שנה לתת דין-וחשבון בוועדת החוקה על הצלחתו של המפעל. ניתן בידיכם כלי רגיש מאוד, שצריך לטפל באמצעותו בדברים בתבונה רבה ובמידתיות.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
חבר הכנסת בן-ששון – – – מה הם העיקרים של החוק שעבר היום?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אמרתי כבר קודם.
אמנון כהן (ש"ס):
הוא אמר הכול.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כן. אמרתי, ואני אתן לך תיכף לקרוא.
חיים אורון (מרצ):
יקרא את הפרוטוקול.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
את עיקר העיקרים אמרתי. במשפט אחד לחברי, חבר הכנסת פינס-פז, עיקר העיקרים הוא לאפשר לחייבים שיודעים שהם רוצים לשלם, לשלם מהר מאוד, ולאפשר לזוכים כלים שאינם פוגעניים לגבות את חובם. זה חוק שמגן על שכבות חלשות. מי שאין לו, לא יוכל לשלם, גם אם אתה תשים אותו שנתיים במאסר.
חברים, ייזכר לטובה גור מוטולה. ייזכרו לטובה כל אנשי הצוות שהביאו אותנו, אחרי הרבה מאמצים, אל הנקודה הזאת. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה למזכיר הכנסת – בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 43), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
תיקון טעות בחוק אוויר נקי, התשס"ח–2008.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 25) (רישוי הפגנות), התשס"ט–2008; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 60) (התיישנות), התשס"ט–2008; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 61) (הסדר לסגירת תיק מותנית), התשס"ט–2008.
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק למניעת אלימות במקומות בילוי, התשס"ט–2008; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 17) (הקמת מוסד להשכלה גבוהה בידי מוסד ציבור), התשס"ט–2008; הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 6) (פטור מבדיקות רפואיות), התשס"ט–2008; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 7), התשס”ט–2008; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 117 והוראת שעה) (הגדלת קצבת זיקנה ושאירים), התשס"ט–2008. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה למזכיר.
הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית,
התשס"ז–2007
[נספחות.]
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את ממלא-מקום יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת אמנון כהן, למסור הודעה. בבקשה.
אמנון כהן (בשם ועדת הכספים):
ממלא-מקום ראשון.
היו"ר יצחק זיו:
תודה על התיקון.
אמנון כהן (בשם ועדת הכספים):
תודה.
אדוני היושב-ראש, כבוד חברי חברי הכנסת, התבקשתי על-ידי יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת אבישי ברוורמן, שנקרא להלוויה – – –
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש – – –
אמנון כהן (בשם ועדת הכספים):
לא. זו רק הודעה.
היו"ר יצחק זיו:
הודעה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
– – –
אמנון כהן (בשם ועדת הכספים):
אני מקריא את ההודעה, ואחר כך היושב-ראש יחליט מה הוא רוצה.
מונחת בפניכם הצעת ועדת הכספים לפיצול הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, התשס"ז–2007, בהתאם להוראות סעיף 121 לתקנון הכנסת. ביום י' באדר התשס"ז, 28 בפברואר 2007, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, התשס"ז–2007 – להלן: הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית. כמו כן, אישרה הכנסת את העברתה של הצעת החוק האמורה לוועדת הכספים, להכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בהתאם לסעיף 121 לתקנון הכנסת, מציעה ועדת הכספים להביא בפני הכנסת חלק מסעיף 7 להצעת החוק האמורה, שעניינו ביטול חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח–1988 – להלן: חוק ערי ואזורי פיתוח – כך שבחלק הראשון שיובא בפני הכנסת ייקבע כי תחילתו של חוק ערי ואזורי פיתוח תידחה ליום י"א באב התשס"ט, 1 באוגוסט 2009, והחלק הנותר, קרי ההסדר הקבוע שיחול לעניין חוק ערי ואזורי פיתוח, יובא בפני הכנסת בנפרד, כפי שתקבע הוועדה בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
מוצע לאשר את הפיצול המוצע, מכיוון שחוק ערי ואזורי פיתוח אמור להיכנס לתוקף ביום ה' בטבת התשס"ט, 1 בינואר 2009, זאת, לאחר שתחילתו נדחתה בשנים האחרונות בחוקי ההסדרים השונים. בינתיים נוצר הצורך להסדיר את הנושא של אזורי עדיפות לאומית בכללותו, בין היתר לנוכח פסק-דינו של בית-המשפט הגבוה לצדק בבג"ץ 11163/03 – ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל נגד ראש ממשלת ישראל. על מנת לאפשר לוועדה ללמוד את הסוגיות הכלולות בהצעת חוק אזורי עדיפות לאומית לעומקן ולקבוע את ההסדר החדש בעניין, מוצע לעת עתה לפצל את תחילתו של חוק ערי ואזורי פיתוח.
לפיכך, אבקשכם לאשר את הפיצול האמור. תודה רבה.
צריך להצביע, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את חבר הכנסת אופיר פינס.
ראובן ריבלין (הליכוד):
כמו קריאה ראשונה.
היו"ר יצחק זיו:
זה כמו קריאה ראשונה. שלוש דקות. בבקשה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד מלים לכבודו של חברנו, יקירנו, חבר הכנסת רן כהן, אחד הפרלמנטרים הכי מובהקים והכי מוצלחים שיצא לי לעבוד אתם. אני לא בכנסת שבע כנסות, אני בכנסת ארבע כנסות, אם אני לא טועה, אולי חמש, אני לא זוכר, אבל אני רוצה לומר לחברי רן כהן שטביעות אצבעותיו הפרלמנטריות ניכרות בספר החוקים הישראלי ובפעילות הכנסת – בעיקר בנושאים החברתיים, אבל גם בנושאים המדיניים, וגם בכל מה שקשור לשמירה על שלטון החוק בישראל – בהבעת עמדות מאוד מובהקות, מאוד ברורות, מאוד עקביות בכל מה שנמצא על סדר-היום. אני מוצא לנכון להביע תודה והערכה על מגוון הפעילות העצום שלך, שעשית במסירות גדולה, במרץ רב, עם הרבה מאוד נחישות. יישר כוח.
רן כהן (מרצ):
תודה רבה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
לגוף הצעת ועדת הכספים, אני מתקומם בגלל הרצון לפצל את אחד הנושאים הכי משמעותיים הנמצאים על-סדר יומה של ועדת הכספים. עניין אזורי העדיפות הוא עניין רגיש, עניין כאוב, עניין בעייתי, ואני לא מבין את פשר הפיצול. אולי חבר הכנסת כהן יבהיר את זה בדברי התשובה שלו, או חבר הכנסת ריבלין. אני מוכרח לומר שאני לא מצליח להבין מדוע לא אוחזים את השור בקרניו ולא מתמודדים אחת ולתמיד עם הבעייתיות של אזורי העדיפות הלאומית של ישראל. אני חושב שאנחנו מקובעים בתוך נוסחה, בתוך מסגרת, שחלקים לא מעטים ממנה נעשו באופן שרירותי, ולא במקרה אנשים פונים לבג"ץ, ולא במקרה בג"ץ נדרש לסוגיות האלה. אני חושב שמה שוועדת הכספים של הכנסת צריכה לעשות הוא לטפל בנושא הזה ולא לדחות אותו למועדים מאוד מאוחרים, כמו אוגוסט 2009.
ראובן ריבלין (הליכוד):
צריך לתת אפשרות לממשלה הבאה לגמור אותו. היועצות המשפטיות של הוועדה העירו לנו שיכול להיות שהן לא יספיקו.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
עוד לא היה לי הכבוד לעבוד אתן. האם אתה בדעה שלא היתה אפשרות להתמודד עם זה בדרך אחרת חוץ מאשר באמצעות פיצול?
ראובן ריבלין (הליכוד):
אנחנו צריכים לתת מענה ותשובה עד ינואר, אחרת אתה נמצא במצב שהוא לא אפשרי. אם בינואר אנחנו מביאים זאת, ייקח זמן עד שתתכנס ותיבחר ממשלה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אני מודה על התשובה של חבר הכנסת ריבלין. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק זיו:
בבקשה. חבר הכנסת שכיב שנאן, בבקשה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש קודם כול להצטרף לברכות לחבר הכנסת רן כהן ולחבר הכנסת יוסי ביילין, שני אנשים נכבדים שתרמו תרומה רבה, גם לבית הזה וגם למדינה הזו.
אשר להודעה של חבר הכנסת אבישי ברוורמן – בכל מה שקשור לחלשים, לצערי במדינה הזו קל מאוד לעשות לחיצות על ההדק. זה מה שעושה חבר הכנסת יואל חסון מקדימה בהצעת החוק של פירוק איחוד רשויות מקומיות. מביאים את האנשים למצב שהכול גמור, ועדת הפנים מאשרת לקריאה שנייה ושלישית, מכינים את הכול, ופתאום שר הפנים חוזר ואומר: רבותי, במקום שישה חודשים ועוד חודש, אני סיכמתי עם יושב-ראש ועדת הפנים שישה חודשים ועוד 90 יום. אנחנו אומרים: אין בעיה. אם אתה רוצה שישה חודשים ועוד 90, קיבלת. פתאום חבר הכנסת יואל חסון, יושב-ראש הקואליציה במירכאות כפולות ומכופלות, בא ואומר: לא ניתן לזה לעלות, והוא פוגע בתושבים, שהם גם כן מאזורי פיתוח בעדיפות לאומית ת', או לא יודע מה. מוטב שהיישובים האלה יישארו ללא הנהגה, ללא הובלה, ללא אחראים, כך שלא יהיה מי שינהל את ששת היישובים האלה.
כל הרשויות המקומיות במדינת ישראל הולכות ביום שלישי הבא לבחירות מוניציפליות. יבחרו ראשי רשויות, יבחרו חברי מליאה ויבחרו הכול, חוץ מאותם שישה יישובים מסכנים: אל-שגור – שזה שלושה יישובים: דיר-אל-אסד, בענה ומג'ד-אל-כרום; עיר-הכרמל – שזה דאלית-אל-כרמל ועוספיא; באקה-ג'ת – שזה באקה-אל-ע'רביה וג'ת במשולש. ליישובים האלה אסור שתהיה הנהגה מקומית, אסור שיהיה להם ניהול פנימי, אסור שום דבר. כל האנשים שטורחים שנתיים וחצי בריצות ובמאמצים ובכל צרות הבית, 68 איש – זה מדהים איך חברי קדימה יכולים לעשות צחוק מרצון נבחרי העם: 68 חברי הכנסת תמכו בהצעת החוק בקריאה ראשונה במליאה, ואחד התנגד – שר הפנים. היום עשינו גם למתנגד הזה את כל מה שהוא מבקש. מה עוד רוצים? למה לא להביא את הצעת החוק הזו מחר להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בצורה מסודרת, על מנת לעשות סוף לעינוי של אותם יישובים, סוף למצב שבו היישובים האלה הם שפן ניסיונות?
בהתחלה הלכו בקול תרועה רמה ואמרו: נעשה איחודים במדינת ישראל, ונביא שלטון מוניציפלי חדש, שיהווה שינוי דרסטי בתפיסה של שלטון מוניציפלי. התחילו ב-113 רשויות וסיימו עם 13, ומסרבים לתת לאותם יישובים לחזור להיות יישובים נורמליים. אני מוחה על כך מעל במת הכנסת.
אני שוב פונה, ואני מבקש, אדוני מזכיר הכנסת, שהמחאה הזו תגיע ליושבת-ראש הכנסת. אנחנו מוחים על זה שלא נותנים להסכמות – בשבוע שעבר בלשכתה של יושבת-ראש הכנסת, יושבת-ראש הכנסת מבקשת שהכנסת תצא לפגרת בחירות ב-10 לחודש. ראשי הסיעות – איפה חברת הכנסת זהבה גלאון, חבר הכנסת אחמד טיבי, חברת הכנסת קולט אביטל – כולם באו ואמרו: הסכמנו לזה שהכנסת תצא לפגרה ב-10 לחודש, ונענינו לבקשתה של יושבת-ראש הכנסת רק אחרי שהיא הסכימה. חבר הכנסת גדעון סער מהליכוד – דיברת אתי בטלפון לא מזמן – גם אומר אותו דבר. כולם אומרים אותו דבר, וחבר הכנסת יואל חסון אומר: לא היה ולא נברא. איזו קולגיאליות זו? איזו חברות זו? איזה כבוד לכנסת הזו? איזה כבוד לנבחרי העם? מה הדבר הזה אמור להגיד?
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
רק בג"ץ.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אז אני מודיע מעל במה זו שגם מחר בוועדת ההסכמות לא תהיה שום הסכמה על שום הצעת חוק שהממשלה תביא. לא יעלה על הדעת שהדבר ילך בצורה כזאת. איזו תרבות אנחנו מציגים לעם בבית? אנשים מסתכלים עלינו ורואים שבכנסת ישראל אין כבוד להסכמים, לא מכבדים הסכמה, לא מכבדים החלטה של כל ראשי הסיעות של הבית. אותם ראשי סיעות מייצגים את 120 נבחרי העם. למה הדבר הזה צריך להיות בצורה הזאת? מה זה הפוליטיקה העלובה הזאת? האם כמה קולות בפריימריס בקדימה שיואל חסון פוחד להפסיד בדאלית-אל-כרמל ובאל-שגור – זו הסיבה? לא יעלה על הדעת שעל הדבר הזה נעבור לסדר-היום. אנחנו אנשים פוליטיים בסופו של דבר, וכולנו רוצים להיבחר, וכל אחד מאתנו רוצה לשדר את רצון בוחריו ושולחיו. אבל יש גבול כמה אנחנו יכולים לשחק ברצון העם וכמה אנחנו יכולים לשחק במשחקים פריימריסטיים עלובים שלא ראויים בכלל להיות שיקול במצב הזה.
אני אומר את זה מדם לבי. זה כואב לי. זה כואב לי לא רק ברמה האישית – כואב לי על אותם מאות אנשים, על כל אותם שיח'ים שישבו ביציע – אני מדמיין אותם מחר יושבים עוד פעם וחוזרים בידיים ריקות – על כל אותם אנשים שבאו ועשו פה ימים ולילות והתחננו לחברי הכנסת, התחננו לראש הממשלה ולשר הפנים, ועשו את כל מה שרק אפשר. רבותי, תעזבו אותנו. תנו לנו זכות לחיות ביישובים משלנו בצורה עצמאית, בצורה מכובדת, בצורה טובה.
אני באמת פונה בכל לשון של בקשה לכל בר-דעת בכנסת הזאת לא לתת למהלך הזה לעבור בצורה הזאת. אני קורא לכל חברי הכנסת לפנות אל יושבת-ראש הכנסת ולבקש ממנה שהצעות החוק יעלו מחר להצבעה, אחרת פה לא תהיה שום הצבעה על ההצעות של הממשלה מחר. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. אני רוצה לציין – אחרון הדוברים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
נכבדי היושב-ראש, עליתי לכאן וביקשתי את רשות הדיבור, משום שביקשתי לענות לחבר הכנסת פינס על שאלותיו המושכלות בעניין פיצול החוק ובעניין חוק העדיפויות הלאומיות. אבל כבר נתתי את התשובה כקריאת ביניים, וחבר הכנסת פינס קיבל אותה, וגם הפרוטוקול קיבל את תשובתי כחבר בוועדת הכספים שהיה שותף לקבלת ההחלטה היום.
אני מבקש לנצל את ההזדמנות שניתנה לי בעקבות חוק זה, לומר כמה מלים. שמעתי בקשב רב, ואפילו בהתרגשות, את דברי הפרידה של חבר הכנסת רן כהן, שהוא בר-פלוגתא בתפיסה הלאומית הציונית, ואולי בר-פלוגתא שתהום פעורה בינינו בהשקפת העולם ובדרך לפתרון ולהבאת השלום. הוא מאנשי שלום עכשיו, ואני מאנשי שלום לתמיד, והוויכוח בינינו הוא ויכוח. אני גם מצטרף לאמירתו ולתחינתו בפני הציבור בישראל לבחור רק אנשים שיש להם באמת תודעת שליחות, וגם מוכנות להחזיק בדעתם ולא לשנותה עקב הצרכים הפוליטיים השונים.
חבר הכנסת פינס, אני רק מתקנא במקצת ברן כהן – ואולי במידה מסוימת גם בך – שרן כהן ייחשב כמובן בעיני העיתונות בארץ – גם אתה – לאנשים המחזיקים בדעתם ועומדים על דעתם, דעתם שהיא דעה המבוססת על השקפת עולם, והם באמת מתכוונים ומכובדים על דעתם. אבל, חבר הכנסת אלדד, כאשר אני מחזיק בדעתי, אומרים לי שרק חמור לא משנה את דעתו. זאת אומרת, איש מהימין, ידידי הטוב חבר הכנסת רן כהן, אם הוא מחזיק בדעתו הוא חמור. הרי רק חמור לא משנה את דעתו, וגם חבר הכנסת כהן מציין שבאמת אנשים התקרבו לדעתו אשר היתה בשנת 67'. ושמעתי בהתרגשות על נסיעתו של המג"ד הצעיר רן כהן בתום מלחמת ששת הימים עם חברו או נהגו קלדרון, ועל הוויכוח הער שהתעורר ביניהם, ועל האמירה בינו לבינו שהם צריכים מדינה, וההוא אמר שהם לא צריכים מדינה – כאילו הוויכוח הוא רק בינינו לבין עצמנו, וכל מה שאנחנו נחליט, הרי אנחנו הפטרונים של אותם תושבי ארץ-ישראל שאינם יהודים ציונים, הם בוודאי יקבלו. זאת אומרת, אנחנו צריכים לגמור את הוויכוח בינינו, ואז יבוא שלום, ואני מנסה לשכנע את העולם כולו שהשלום תלוי בנו, אבל לא רק בנו.
נסים זאב (ש"ס):
בשלום – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
השלום תלוי בנו, אבל לא רק בנו. קודם כול, צריכה להיות איזו הסכמה מהצד הערבי להבין שאנחנו נועדנו לחיות יחד, ולא נגזר עלינו לחיות יחד; וכאשר הם יבואו, כמאמריו של זאב ז'בוטינסקי, להבנה ולתפיסה ולשכנוע שאכן אנחנו כאן, וזאת ארצנו, וזאת מולדתנו שאליה חזרנו, אז בוודאי יבוא שלום.
אני גם רוצה לומר לרן כהן על הפלוגתות שהיו בינינו – אני חושב שהוא ציוני לעילא ולעילא. הוא חושב גם כן שאני ציוני לעילא ולעילא. אולי יש מבין חבריו שחושבים שאנחנו הפאשיסטים כביכול איננו ציונים. לא – רן כהן חושב שאנחנו ציונים כפי שאני חושב שהוא ציוני. הוא חושב שאנחנו טועים, שאני טועה טעות גדולה, ואני חשבתי וחושב שהוא טועה טעות גדולה. אבל אני לא רוצה אפילו להעלות על דעתי מישהו שיאמר שהוא לא ציוני, הוא וחברו יוסי ביילין וחבריו שנותרו כאן בכנסת, ושימשיכו בוודאי בפעילותם כדי להטיף לדרך שבה הם רואים את הציונות. כי הציונות היא העיקר, והפרשנויות השונות נפתרות על-ידי כך שמדינתו, מדינת העם היהודי, היא גם מדינת כל האנשים הגרים כאן ברמה הדמוקרטית. לא יהיו 120 חברי הכנסת שיוכלו לשנות את אופיה היהודי של מדינת ישראל, ולא יהיו 120 חברי הכנסת שיוכלו לשנות את אופיה הדמוקרטי לעילא ולעילא של מדינת ישראל. אני מאוד מודה לאדוני.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, התשס"ז–2007, נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה אושרה. אני קובע כי הצעת ועדת הכספים לפיצול הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, התשס"ז–2007, בהתאם להוראות סעיף 121 לתקנון הכנסת, התקבלה.
הצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט–2008
[מס' כ/248 ; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ט, עמ' 18996; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה.
אריה אלדד (בשם ועדת המדע והטכנולוגיה):
אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שחברי יובל שטייניץ ואני הגשנו עוד בכנסת הקודמת ואז לא קידמנו אותה, ושבנו והעלינו אותה בכנסת הנוכחית, ואני שמח להביא אותה היום לשם השלמת הליך החקיקה, לקריאה שנייה ושלישית.
ההצעה באה לתת מענה על החשש הביטחוני – הקיים במאה ה-21 – ממחקר מדעי לא מבוקר, בעיקר בתחום הביולוגי; תחום שעלול, לצד הקדמה הטכנולוגית, להביא גם קללה, להביא לפיתוח נשק להשמדה המונית, נשק ביולוגי. במצב הדברים שנוצר, תוצאות של מחקרים רפואיים ביולוגיים, מיקרו-ביולוגיים וביו-טכנולוגיים שמתפרסמות, כאשר אין למפרסמים כל כוונה רעה – מחקרים תמימים – עלולות – בידע הטמון בהן – לשמש גורמי טרור או מדינות עוינות גם בלי שכאמור מישהו מהחוקרים התכוון לייצר בעזרת המידע שהעלה נשק להשמדה המונית. בפועל, היום לא קיים כל פיקוח, ולמצער, אפילו ריכוז נתונים אין לגבי מחקרים שנערכים בישראל במחוללי מחלות, אשר תוצאותיהם יכולות להביא לפיתוח נשק ביולוגי.
ארצות רבות במערב, ארצות-הברית, ארצות באירופה, גם במקומות אחרים, כבר נערכו למצב הזה לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, לאחר גל מעטפות ה"אנתרקס" שהציף את ארצות-הברית, לאחר ההסלמה בטרור העולמי. הן נערכות להתמודד עם הקושי החדש הזה באמצעות חקיקה.
מדינת ישראל החלה להתמודד עם האיום הזה באמצעות הקמת ועדת היגוי של המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה והאקדמיה הישראלית למדעים, והצעת החוק המונחת בפניכם היום היא תוצאה של עבודה משותפת זו, של המועצה לביטחון לאומי והאקדמיה הישראלית למדעים. ההצעה הזאת שוכללה לכדי הצעת חוק בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
כאמור, זוהי הצעת חוק שלי ושל חברי ד"ר יובל שטייניץ. הצעת החוק שהגשנו, במקורה היתה תמציתית הרבה יותר, אבל המתנו עד שהוועדה המשותפת תניח את מסקנותיה, שילבנו את הצעת החוק שלנו במסקנות ועדת החקירה המיוחדת, ובהובלת משרד המשפטים ומשרד הבריאות, ובליווי של אנשי מחקר אקדמי, אנחנו מניחים הצעת חוק הכוללת גם מנגנון סדור לפיקוח ולבקרה על המחקרים הללו.
הצעת החוק מתמקדת במחוללי מחלות. אלו אותם חיידקים, נגיפים ורעלנים למיניהם, שעלולים לגרום למחלות בבני-אדם. אלו נקבעו ברשימה שמצורפת לחוק, לפי מה שמקובל גם במדינת אחרות בעולם. הצעת החוק שלנו קובעת, לראשונה בחקיקה, איסור לערוך מחקר שתכליתו היא גרימת מחלה או החמרתה או פגיעה ביכולת למנוע מחלה או לטפל בה, ולהחזיק מחוללי מחלות או לערוך מחקר בהם שלא בהתאם להוראות החוק. מחקרים כאלה ניתן יהיה לבצע רק במוסדות שיוכרו לפי החוק על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות ועל-פי אישורים שייתנו ועדות ייחודיות לנושא.
הפרמטרים שאותן ועדות יבדקו הם: הגדלת הנזק שמחוללי מחלות עלולים לגרום; הגדלת יציבות של מחוללי מחלות; הפיכת מחוללי מחלות לקשים יותר לגילוי ולזיהוי. כל אלה הן תוצאות שיש להן השלכות רחבות מאוד על אוכלוסיות שלמות, בארץ ומחוצה לה, בריאותיות וגם כלכליות. למשל, אם מישהו יגלה דרך להפוך את כל האנטיביוטיקה שישראל אוגרת כדי לטפל בנשק ביולוגי מסוים לבלתי יעילה, ייגרמו גם נזק כלכלי חמור מאוד וגם סכנה לרבבות בני אדם.
ההצעה הזו חלה גם על מחקרים אחרים, שגם אם התחילו כמחקרים בלא כל כוונת זדון, מחקרים תמימים, הם עלולים לפתח תוצאות כפי שצוינו לעיל לגבי מחוללי מחלות, ולכן הם חייבים בפיקוח להמשך המחקר.
האיסור המונח בבסיס החוק מופנה בעיקרון לכל אדם באשר הוא ולא רק לחוקרים, וקובע עבירה פלילית בצדו. המנגנון שיפעיל את הצעת החוק יוקם במשרד המדען הראשי של משרד הבריאות. מי שממונה על ביצוע החוק – שר הבריאות ומנכ"ל המשרד. לרשותם תעמוד מועצה למחקרים במחוללי מחלות, שתהיה מורכבת ממדענים ומנציגי משרדי ממשלה שאף הם מדענים או עוסקים במחקרים, וכן מנציגי מערכת הביטחון. הכוונה היא שהמועצה הלאומית הזאת תכוון את השר בכל הקשור להתפתחויות העולמיות בתחום ותסייע בעדכון רשימת המחוללים שלגביהם צריך אישור. הוועדה תקבע סטנדרטים, תיזום השתלמויות וכיוצא באלה פעילויות מבורכות.
הוועדה ראתה לנגד עיניה לכל אורך הדרך את טובת חופש המחקר האקדמי ואת הצורך שלא להכביד על מנגנוני המחקר והפיתוח, והנחיות אלה הונחו בבסיס החוק. בכך אימצנו את המלצות הוועדה והפנמנו אותן בחוק.
לכן, כמעט כל מוסדות המחקר, למעט אולי מוסדות קטנים ביותר, יוכלו להקים לעצמם ועדות פנימיות של שלושה חוקרים בכירים מתחומים רלוונטיים, והם יאשרו את המחקרים במחוללי המחלות תוך התייעצות עם קצין ביטחון וממונה על הבטיחות במוסד. בדומה לוועדות הלסינקי, העוסקות בניסויים בבני-אדם, ועדת אלו יהיו חלק מהמוסד החוקר, עם מודעות לרגישויות הפנימיות שלו והבנה מדעית אמיתית של הסוגיות הנחקרות. מוסדות קטנים יותר, שאין להם שלושה חוקרים, קציני ביטחון וכיוצא באלה, יפנו לוועדה חיצונית, שתורכב מחלק מחברי המועצה הלאומית. כך ייחסכו עלויות הקמתו של מנגנון נוסף למוסדות הללו.
צעד נוסף לשימור החופש האקדמי הוא שהמועצה תכהן במשרד הבריאות. המועצה הזאת תהיה מורכבת מרוב מכריע של מדענים ואנשי מקצוע. נציגי הממשלה מהמשרדים המקצועיים בתחומים האמורים, אמורים להיות כולם מומחים בתחומים המדעיים והרלוונטיים, היינו מדענים מומחים בעצמם. גם יושב-ראש המועצה ייבחר מקרב המדענים המומחים שאינם נציגי הממשלה. מכאן שהאינטרס המחקרי-המדעי יובא לידי ביטוי באופן מלא ורחב. מול שיקולים של ביטחון יוצבו גם שיקולים של חופש המחקר האקדמי.
השר הממונה על החוק הוא שר הבריאות, והמחלקה שתנהל את הטיפול בנושא היא יחידת המדען הראשי. לשר מוקנות כל הסמכויות לביצוע החוק, כולל שינוי רשימת מחוללי המחלות שעליהן חל החוק. כך ששיקול הדעת המכריע היה ויישאר השיקול המדעי-המחקרי. כל זאת, כאמור, על מנת להבטיח את חופש המחקר.
מטבע הדברים, החוק אינו חל על מערכת הביטחון, אולם גם היא, על כלל יחידותיה, מחויבת לקובץ ההנחיות למחקרים במחוללי מחלות.
חשוב להדגיש שהצורך בחקיקה בא מתוך הקהילה המדעית עצמה, מתוך מודעות לצרכים המיוחדים בעידן הטרור והנשק להשמדה המונית. זה איננו חוק שבא להטיל נטל מיותר על קהילת החוקרים, אלא לנסות ליצור איזון הולם בין החופש המדעי-המחקרי – שעל חשיבותו אין לי, כרופא וכחוקר, צורך להכביר מלים – ובין הצרכים הביטחוניים האמיתיים שהזמנים החדשים גרמו.
אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. להצעת החוק הוגשו שתי הסתייגויות, אבל אינני רואה את המסתייגים באולם ולפיכך נדמה לי שאנחנו פטורים מלהשיב עליהן.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק של חברי הכנסת הסתייגויות של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין. מאחר שהם אינם נוכחים, ההסתייגויות נופלות.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1–27 – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–27 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט–2008, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 6, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
חבר הכנסת ד"ר אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (בשם ועדת המדע והטכנולוגיה):
אני מבקש להודות לכל מי שטרח ועסק בהכנת החוק החשוב הזה: לאנשי האקדמיה, לאנשי המועצה הלאומית, לאנשי ועדת המדע והטכנולוגיה ולשני יושבי-הראש של הוועדה – גם לחברי חבר הכנסת בני אלון וגם לחברי חבר הכנסת זבולון אורלב – שבשתי קדנציות שונות שימשו ראשי הוועדה; ליועצת המשפטית של הוועדה ולמנהלת הוועדה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 39), התשס"ט–2008
[מס' כ/259; "דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 20038; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 39), התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה אופיר פינס-פז להציג את הצעת החוק.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 39), שיזם חבר הכנסת יורם מרציאנו, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות קובעות את הנסיבות שבהן ימנה שר הפנים ועדה למילוי תפקידי ראש הרשות המקומית ומועצת הרשות המקומית או למילוי תפקידי המועצה בלבד – להלן: ועדה ממונה. במקרים אלו השר ממנה אנשי ציבור או אנשי מקצוע, או גם וגם, בתחומים שונים, כחברי הוועדה הממונה, ואחד מהם מכהן כיושב-ראש אותה ועדה. כמו כן, שר הפנים נוהג למנות לרשות מקומית שכוננה לראשונה אנשים כאמור, אשר ימלאו את תפקידי ראש הרשות המקומית ומועצתה עד לעריכת הבחירות הראשונות שיונהגו בה.
מי שמונה לוועדות כאמור ממלא תפקידי מפתח ברשות המקומית מבלי שנבחר לכך. צריך להבין, אדוני היושב-ראש, מדובר באנשים שבעצם מונו על-ידי שר הפנים מבלי שהם נבחרו על-ידי הציבור, כי זאת הפעם הראשונה, בעצם, מקימים רשות חדשה, או כי זה מקרה שבו שר הפנים נאלץ לפזר את המועצה ואת ראש הרשות ולמנות במקומם אחרים.
כדי למנוע עדיפות לא הוגנת לאותם אנשים בבחירות הראשונות המתקיימות לאחר מינוים, עם סיום תפקידם, וכדי להבטיח ניהול מקצועי של ענייני הרשות המקומית וניהול ענייני, ולא חס וחלילה ניהול הנגוע בניגוד עניינים על-ידי מי שמונה כאמור, ללא צורך בהתחשבות בשיקולים פוליטיים, מוצע בהצעת החוק להגביל את ההתמודדות בבחירות הראשונות לרשות המקומית שייערכו לאחר מינוים לוועדה.
כלומר – ולצערי, אדוני היושב-ראש, נתקלנו בזה בעבר: אנשים שמונו לתפקידים מהסוג הזה – ראש רשות מקומית, חבר מועצה – בלי בחירות, הפכו את התפקיד שהם קיבלו במינוי קרדום לחפור בו, ובעצם לאחר מכן העמידו את מועמדותם שלהם לבחירת הציבור, ומטבע הדברים ניצלו את העובדה שהם מונו כדי להיבחר לאחר מכן.
הצעת החוק הזאת בעצם מציעה להפסיק את התוצאה הזאת לאלתר ולהפוך אותה לבלתי חוקית. למרות הפגיעה בזכות להיבחר, סברה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כי האינטרסים האחרים אשר יקודמו אם תתקבל הצעת חוק זאת, כפי שהוצגו לעיל, עדיפים בנסיבות העניין במידה ניכרת ומצדיקים הגבלה זאת. מוצע כי ההסדר האמור יחול על כל סוגי הרשויות המקומיות – עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות.
החוק לא יחול בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, שחלות, כידוע, בשבוע הבא, ב-11 בנובמבר, ביום שלישי. אני מוצא לנכון בהזדמנות זאת לאחל הצלחה רבה לכל מי שמתמודד. כמובן, החוק הזה, אם יאושר על-ידיכם, חברי חברי הכנסת, לא ייכנס לתוקף כבר בבחירות הקרובות, כי הן כבר ממש לפני סיומן; הוא ייכנס לתוקף רק בעוד שלושה חודשים.
הצעת חוק זאת, אדוני היושב-ראש, מוגשת ללא הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. חבר הכנסת המציע יורם מרציאנו ביקש להתנצל באמצעותי בפני המליאה על כך שהוא נאלץ ללכת ללוויה בלוד, לצערנו, ולכן לא יכול היה להשתתף בדיון כרגע.
אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות ולהודות מעומק הלב ובחום למנהלת הוועדה, ליועצים המשפטיים, לצוות הוועדה, שהשקיעו עבודה עצומה בהכנת הצעת החוק הזאת. אני, כמובן, רוצה גם להודות מעומק הלב לנציגי הממשלה ובמיוחד לנציגי משרד הפנים, שסייעו בעדנו בהכנת הצעת החוק הזאת.
אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, להביא את הצעת החוק להצבעה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. כפי שנאמר, להצעת החוק אין הסתייגויות.
לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 1–3 – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. להוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת טלב אלסאנע.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 39), התשס"ט–2008, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 6, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה אושרה. אני קובע שהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 39), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 12), התשס"ט–2008
[מס' כ/259; "דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 20053; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 12), התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, להציג את הצעת החוק.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 12) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זאת היא הצעת חוק פרטית, שיזמו חברי הכנסת נאדיה חילו, דוד אזולאי ודב חנין, והיא אושרה בקריאה ראשונה ב-29 באוקטובר 2008.
השמירה על הסביבה ועל ניקיונה היא ערך חשוב, שיש להנחילו לציבור ולהגביר את המודעות אליו. לסביבה השפעה ישירה על חיי אדם, וסביבה נקייה מגורמי זיהום היא תנאי לבריאות ולאיכות החיים.
מטרתה של הצעת החוק המובאת לפניכם היא לעודד פעולות לשמירה על ניקיון הסביבה, להגביר את המודעות לחשיבותה בקרב הציבור, ובעיקר בקרב בני הנוער בבתי-הספר, ולתרום לפיתוח אחריות סביבתית ציבורית.
מוצע לתקן את חוק שמירת הניקיון ולהסמיך את השר להגנת הסביבה לקבוע בכל שנה, במהלך החודש שלפני חג הפסח, יום ניקיון שמטרתו הגברת המודעות הציבורית לשמירת הניקיון בשטחים הפתוחים והציבוריים ולהגנה על הסביבה. ביום הניקיון יתקיימו פעולות חינוך והסברה בנושא שמירת הניקיון והגנת הסביבה, לרבות בנושא מיחזור פסולת – עוד נושא מאוד כאוב בחברה הישראלית. בפעולות האלה ייכללו פעולות ניקיון מיוחדות שבהן ישתתפו צה"ל, הרשויות המקומיות בישראל ומוסדות החינוך.
הצעת חוק זו, אדוני היושב-ראש, היא נדבך נוסף במערך ההגנה על הסביבה והטמעת חשיבותה. בוועדת הפנים והגנת הסביבה קידמנו שורה ארוכה של נושאים סביבתיים, של חוקים סביבתיים, ואני מאוד מקווה שהצעת החוק הזאת באמת תגביר את מודעות הציבור לחשיבות הפעולה למען הניקיון. למרבה הצער, יש לנו בעניין הזה עוד הרבה מה ללמוד ממדינות אחרות בעולם שאנחנו רוצים להידמות להן, וכמובן בעניין המיחזור, שבו אנחנו מפגרים פיגור עמוק לעומת מדינות אחרות. המיחזור בישראל הוא בחיתוליו ורחוק מאוד מלהשביע רצון. אני מקווה מאוד שהצעת החוק הזאת תשפר את המצב. בסופו של דבר אנחנו יודעים שהכול מתחיל ונגמר בחינוך. ברגע שהדברים יוטמעו בצורה שיטתית ויסודית שנה אחר שנה, אני משוכנע שהתוצאות לא תאחרנה להגיע.
להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות, אדוני היושב-ראש, ולפיכך – – –
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
– – –
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
זו שאלה מצוינת, חבר הכנסת שנאן. אנחנו ניסינו לחקור את העניין הזה עם אנשי המשרד – כמה מאמצים הם ישקיעו. הרי זה תלוי בסופו של דבר לא רק בחוק אלא גם ביישום של החוק – האם יהיה יישום מצומצם וסמלי או יישום על פני כל המדינה, תוך השקעת משאבים גדולים בעניין הזה. למשרד להגנת הסביבה יש אגף חינוך – הוא לא מי-יודע-מה גדול אבל יש אגף חינוך – ואני מקווה שאכן המשרד יראה בכך אתגר, ושגם משרד החינוך יראה בכך אתגר. כמובן, אפשר לגייס את הקרן הקיימת לישראל, שעושה פעולה יוצאת מן הכלל בתחום הזה בלי חוק, אבל היא היחידה שעושה את זה כרגע. אני מקווה שהחקיקה תכניס פנימה גורמים ממלכתיים נוספים באופן משמעותי, כך שהפעולה תהיה רחבה, שיטתית ויסודית, ותעשה הבדל לעומת המצב הקיים.
אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת למשרדי הממשלה שסייעו לנו בהכנת הצעת החוק. אני רוצה להודות על העבודה הבלתי-רגילה, המסורה, המקצועית, המדהימה, של צוות הוועדה, שכולל את כל הגורמים, ממנהלת הוועדה דרך היועץ המשפטי של הוועדה – – –
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
תזכיר את שמה של מנהלת הוועדה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
יפה, אתה מתכוון? בסדר. את מי עוד אתה רוצה שאזכיר?
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
– – –
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אני רוצה להתנצל שוב בשמה של חברת הכנסת נאדיה חילו, שגם היא, כמו חבר הכנסת מרציאנו, לא הצליחה להיות כאן בעת ההצבעה על הצעת החוק שהיא יזמה, כתוצאה מאילוצים שהיא היתה מחויבת להם לפני כן. אנחנו נתגבר על העניין הזה, ולמרות זאת אני מציע לכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית על-פי נוסח הוועדה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. להצעת החוק אין הסתייגויות.
נעבור להצבעה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 9
בעד סעיף 1 – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 10
בעד החוק – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 12), התשס"ט–2008, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 6, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה. אני קובע שהצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 12), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 37), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 9), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הכספים של הכנסת. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 8) (ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים),
התשס"ט–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/266).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 8) (ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים), התשס"ט–2008, של חבר הכנסת מיכאל איתן – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת איתן להציג את הצעת החוק. בבקשה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני לא יודע מה קורה פה, מה ההתעניינות העצומה בחוק.
קריאה:
– – –
מיכאל איתן (הליכוד):
הבנתי. מחכים לאיזה חוק שיגיע ומנצלים את החוק שאני מביא כדי לעכב את דיוני הכנסת כדי שאפשר יהיה להעביר עוד איזה חוק היום. על איזה חוק מדובר?
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
מדובר בחוק הרשויות המקומיות – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
באיזו קריאה?
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
– – –
מיכאל איתן (הליכוד):
אז אני מבין שזה מירוץ נגד השעון להביא לכך שבמקום להביא לאחדות יביאו לפירוק של הרשויות.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
מדובר בהצעת החוק לפירוק הרשויות דאלית-אל-כרמל – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מביא עכשיו לקריאה ראשונה היא הצעת חוק שאני מגיש לדעתי זו הכנסת השלישית או השנייה. עד עכשיו היא לא הסתייעה, והנה, אני רואה שהפעם היה מאמץ ומביאים אותה עכשיו לקריאה ראשונה ממש יומיים-שלושה לפני פיזור הכנסת. אני שמח על כך, כי הצעת החוק עושה צדק. אבל ישאלו השואלים: אז מתי ישלימו את הצעת החוק? יש חשיבות רבה לכך שהיא תעבור בקריאה ראשונה, ובעזרת השם הכנסת הבאה לא תצטרך להתחיל מהתחלה ואפשר יהיה להחיל את דין הרציפות ולהכין אותה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת הבאה. אם חבר הכנסת נסים זאב, שאני מאמין שיהיה כאן גם בכנסת הבאה – יחד אתי אני מקווה, אבל אם אני לא אהיה אז לפחות הוא יהיה – – –
נסים זאב (ש"ס):
רק אם הפטנט יצליח אני אהיה.
מיכאל איתן (הליכוד):
הפטנט שלך לא יכול להיכשל, כי הפטנט שלך בנוי על חריצות, ועל עבודה מאומצת, ועל אכפתיות, ועל נאומים בכנסת, ועל נוכחות בכנסת, ועל ישיבות בוועדות. מהניסיון שלי, זה גם הפטנט שלי, זה לא מאכזב. בסוף, כשאתה בא לציבור שלך, אפילו אם זו קבוצה יותר מצומצמת שבוחרת, גם שם יודעים להעריך את זה.
אני אדבר על הפטנט. יש סוגים מסוימים של פטנטים שעל-פי החוק יש לשר הביטחון סמכות להגביל אותם בצורות שונות. לכאורה הדבר הזה נשמע מאוד מאוד לא בסדר – אדם ממציא פטנט פרי מוחו, רוצה לפתח, רוצה לרשום, רוצה להגן עליו, והנה באים ואומרים לו: כל מה שעמלת וטרחת ויגעת והוצאת מפרי היצירתיות שלך, וזה שווה, עכשיו אי-אפשר לעשות כל מיני דברים, כי זה עלול לפגוע בביטחון המדינה. זו התנגשות. מצד אחד האדם אומר: תראו, זה נכס שאני יצרתי. מצד אחר המדינה אומרת: אם זה יצא בצורה כפי שזה, זה עלול לפגוע בביטחון המדינה. במקרים כאלה הפתרון – שגם היה קבוע בחוק קודם לכן – הוא שאומרים לאדם: בסדר, אנחנו לא רוצים לפגוע בך, אנחנו רוצים להגן על ביטחון המדינה. אז נממן, נשלם, נפצה, נקים ועדה שתקבע מה מגיע לך.
הבעיה היתה שלא היו שום מועדים לוועדה הזאת, ולצערי הרב היו מקרים שהממשלה ניצלה את זה, מתוך רצון שלא לשלם ולא לפצות את האנשים. כבר הרבה שנים אני מבקש שיקבעו מועדים ותקופות מחייבות כדי שהאדם הזה יוכל לקבל את זכויותיו ושלא ימרחו אותו. אותו חוק שקיים – המחוקק אמר שמגיע לו, רק שהוא נתן כלי להתחמק מביצוע המטרה של החוק. לכן אמרנו שנקבע את זה בחוק.
אני שמח מאוד לציין שהממשלה בקדנציה הנוכחית דווקא הלכה לקראת הרעיון, והיא הסכימה, בתנאים מסוימים, שנקדם את הצעת החוק. לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת, שאני מקווה שהיא תעבור היום, תהיה עבודה של הכנסת הנוכחית, לא בהשלמת החוק במלואו אלא בהשלמת החוק בקריאה ראשונה, ובעתיד, בכנסת הבאה, אני מקווה מאוד שכולנו ניפגש כאן ונוכל ביחד להעביר את הצעת החוק הזאת גם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ולהשלים אותה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון. אני מזמין את חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק הפטנטים של חבר הכנסת מיכאל איתן ראויה. אני חושב שזה בא לעשות צדק וגם להגן על אותו ממציא הפטנט. לפעמים יש פטנט מאוד מיוחד, ואומרים שהדבר הזה הוא סכנה לביטחון מדינת ישראל. המדינה לוקחת את הפטנט הזה ומשתמשת בעצמה. אם היא בעצמה היתה צריכה להמציא את הפטנט הזה, זה היה עולה לה כפל כפליים. אני לא יודע, במצב כזה שמחרימים את הפטנט מפצים את הממציא פיצוי מינימלי – אני לא מאמין שנותנים לו את מה שהיה באמת ראוי והגון, אלא אומרים לו שזה מוחרם. זה כמו המוצרים שמחרימים ובסוף אולי עושים בהם שימוש. אולי לכלל זה לא עוזר, כי הוא לא יכול להמציא את הפטנט הזה בשירות האזרחי, אבל הערך לשירות הצבאי הוא לאין-ערוך, זה יקר ערך. השאלה היא איך אנחנו מתייחסים במקרה כזה. אם בסופו של דבר הצבא עושה שימוש בפטנט, צריך לפצות אותו כמו שצריך, אי-אפשר לומר שהוועדה החליטה לתת רק את הדבר המינימלי. לכן אני מברך על הצעת החוק.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס להצעת החוק הקודמת, הצעת חוק ההוצאה לפועל. לא ניתנה לי זכות דיבור אף-על-פי שהיו לי כמה הסתייגויות. לא ידעתי שחבר הכנסת בן-ששון עלה וסיכם אתך שאף אחד לא מדבר, אף שיש עשרות התנגדויות. לגופו של עניין, לפחות היה צריך להתייחס לסעיף כזה או אחר. לא חשבתי לרגע. ויתרתי על זכות הדיבור, אבל לא חשבתי שהמשמעות של זה היא שלא מצביעים על אותם סעיפים שהתנגדתי להם והסתייגתי בהם.
היו"ר יצחק זיו:
זה לא היה רשום.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני, זה מה שהבנתי ממנו. הוא אמר שאין זמן לדבר והכנסת מאוד ממהרת – כנראה לבחירות, כולם מחכים לנו בכיכרות כדי לשמוע את ההרצאות שלנו ולכן אין זמן לדבר. אמרתי שאני מוכן לוותר על זכות הדיבור שמגיעה לי לפחות על שתיים או שלוש הסתייגויות, אבל שלא להצביע על אותם סעיפים? על זה לא חשבתי.
כשהתייחסנו בוועדה לסעיפים התייחסנו להשלכות שלהם על אותם אזרחים שנמצאים בהליכי משפט של הוצאה לפועל. על-פי החוק היום – אדוני היושב-ראש, חשוב שתדע – אפשר ללכת ולדרוש מעצר בגלל 2,000 שקלים. היה ויכוח איפה זכויות האזרח, לעצור אדם על 2,000 שקלים? דרשתי שבמינימום זה יהיה 30,000 שקלים.
היו"ר יצחק זיו:
אני חושב שחבר הכנסת מנחם בן-ששון הסביר את הנושא.
נסים זאב (ש"ס):
הוא הסביר, אבל לא התייחס לכול. הוא התייחס לסעיפים החיוביים שיש בהצעת החוק, אבל לא לסעיפים השליליים שיש בהצעת החוק. אני חושב שנכון היה לבקש ולשאול את חברי הכנסת שיש להם הסתייגויות וויתרו על זכות הדיבור אם הם רוצים הצבעה על אותם סעיפים שהם הגישו הסתייגויות לגביהם.
לכן אני מביע את מחאתי בעניין הזה, כי אני חושב שהמהלך שהיה פה לא היה ראוי. חלילה וחס, איני רוצה לערער ולומר שאני מעיר על החוק ואני לא רוצה שיעבור. אני חושב שהחוק טוב, אבל אותם סעיפים ספציפיים שהתייחסנו אליהם בוועדה וישבנו ודנו בהם, מן הראוי היה להתייחס אליהם לפחות בהצבעה, אם לא בזכות דיבור.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת שכיב שנאן, בבקשה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כל כך רציתי שתהיה בחוץ לכמה דקות, אבל לא הלך לי.
שר התקשורת אריאל אטיאס:
אני פה – – –
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
לפני שאני עובר לדבר על הצעת החוק של חבר הכנסת מיקי איתן, אני באמת רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת נסים זאב על הצעת החוק הקודמת, כי באמת, בוועדת החוקה, חוק ומשפט היה ויכוח – חבר הכנסת נסים זאב, אני מגבה אותך, תשמע. היה דיון מאוד מעמיק ומאוד קשה – חבר הכנסת מיקי איתן היה שותף לו – על החוק להוצאה לפועל ועל כל הנושא של חובת מעצר או לא חובת מעצר, על איזה סכום עוצרים.
מיכאל איתן (הליכוד):
הם לקחו את הצעת החוק שלי בעניין איסור עיקול מחשב וניצלו אותה כדי – – – לא הבנתי איך פתאום הפכתי להיות חתום על הצעת החוק הזאת.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אתה זוכר, בהתחלה, כשהתחלנו את הדיונים בוועדת החוקה, הממשלה הציעה שצו המעצר יינתן רק בגלל חוב של מעל 500,000 שקל, או דברים כאלה.
מיכאל איתן (הליכוד):
נכון, הכול נכון. אני רק הערתי – חתום עליה מיכאל איתן, ואני בסך הכול הכנסתי שורה אחת קטנה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אתה יודע שהשם שלך מפאר כל נייר שהוא מופיע עליו. מהבחינה הזאת זו תעודת כבוד שהשם שלך מתנוסס על אותו נייר, וזה מביא אותי לעבור לדבר על הצעת החוק.
אתה מביא פה הצעת חוק אדירה – הצעת חוק הפטנטים. אני אספר לך איזה סיפור של אדם מהכפר אבו-סנאן, שישב כמה שנים ועבד על איזה פטנט מיוחד לחיסכון בחשמל. הלך, הקים מפעל מים מיוחדים, כשהוא בא ומרסס את כל הבית, ואז יש לך 20%–30% חיסכון בחשמל בבית. האדם ניסה לרשום פטנט בישראל. שלח את זה למכון התקנים, שלח לטכניון ושלח לכל מקום שרק אפשר, והתשובה ממאנת לבוא. בדיקה ועוד בדיקה, מעורבות של חברת החשמל ועוד – עושים את כל הרונדלים וכל המשחקים האפשריים רק כדי לא לאשר פטנט.
אותו דבר – הוא שולח איזה חבר לאנגליה עם החומר עצמו. עושים שתיים-שלוש בדיקות, ואומרים לו בעוד חצי שנה – מה שהצעת פה – בעוד שישה חודשים; בעוד חצי שנה ניקח את הפטנט שלך, נעשה את הבדיקות שלנו בהתאם לחומר שאתה מביא לנו, ואחרי זה – בעוד חצי שנה תקבל או לא תקבל אישור פטנט. באנגליה זה לוקח שישה חודשים. בתוך שישה חודשים רושמים פטנט בצורה מכובדת, והאדם יכול להגיד: אני רשום בתור אחד שהביא דבר יפה, חדש, לאנושות.
תחשוב רק על דבר אחד, אדוני היושב-ראש; אם היינו באמת מגיעים לחיסכון של 20% או 30% בצריכת החשמל של מדינת ישראל – מה המשמעות הכלכלית של הדבר הזה לכל המדינה? זה הרי הולך לכל תחום: לחשמל שמפעל צריך בשביל לייצר, להוצאה הביתית של כל בית, לכל מה שאתה רק חושב. זה שינוי פני העולם. במקום להתייחס לדברים בצורה רצינית עושים איזו כתבה אצל גינת בערוץ-2, ואז הוא כאילו מחסל את הבן-אדם, מחסל את הפטנט. לא נותנים לדברים האלה לזרום בצורה חיובית וטובה.
לכן, יש חשיבות רבה להצעה שאתה מביא. בעצם, יש פה הצעת חוק שנותנת לאותו אדם זכות להתגונן בפני אותו ממסד שמסרב לטפל בו, מסרב לבדוק מה האדם הביא, רק אם הדבר הזה בא – כאילו יוצר מצב של לפסול יכולת להביא דברים חדשים, יכולת שיהיו אנשים – הרי גם את התיאוריות הכי גדולות שיש בפיזיקה, מרביתן נתגלו ב"פוקס". ארכימדס והתיאוריה שלו – זה הרי התגלה אחרי שאמרו שצריך לתלות אותו. ואז הוא נכנס להתרחץ, לפני התלייה, וכשדרך בתוך המים הוא הבין שכמות המים שיצאה היא בגודל כף רגלו, ובדרך זו הציל את עצמו והביא פטנט כל כך מפואר וכל כך יפה שמאז הוא מהווה בסיס לפיזיקה בעולם.
האדם הזה – הייתי אצלו במפעל באבו-סנאן. בהתחלה הוא אמר: אני נותן תרומה לכל בתי-הכנסת באזור הצפון, לכל הכנסיות והמסגדים באזור הצפון ולכל בתי-התפילה הדרוזיים באזור הצפון, והוא שלח צוות שלו לכל המקומות. הלכו וריססו. אני החזקתי בעצמי מסמר ושמתי בחשמל וראיתי איך זה באמת מונע התחשמלות או דברים כאלה. הבחור – ראיתי אותו בשבוע שעבר. בגלל הסחבת הזאת באפשרות של רישום פטנט כדי שהמפעל יוכל לעבוד, בגלל הסחבת הזאת אדם מוצא את עצמו בסיטואציה שכל מה שהוא השקיע עומד – בניין, אני מעריך של 1,000 מטרים רבועים. אני מזמין אותך, אדוני, כאדם שוחר מדע – כשתהיה באזור תיכנס. זה פשוט תקוע רק מסיבה אחת, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק זיו:
תשתדל לסיים כדי לאפשר גם לחברים שלך.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
חבר הכנסת טלב אלסאנע רוצה לדבר, או שהוא נותן לי את הזמן שלו?
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
דווקא מעניין אותי על ארכימדס, אם תחזור על התיאוריה שלו שוב.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אל תגזים. עד שנזכרתי בדבר כזה, בפיזיקה. הייתי תלמיד טוב – – –
היו"ר יצחק זיו:
רק לא לנהל שיחות ביניכם.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
הוא אמר – – –
היו"ר יצחק זיו:
סליחה, אני מבקש. הוא יסיים – אתה תעלה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אני באמת רוצה לסיים ולברך את חבר הכנסת מיקי איתן על הצעת החוק. אילו לא הייתי צריך לעשות פיליבסטר, מה הייתי עושה? הייתי עולה לדוכן ואומר רק שני משפטים.
מיכאל איתן (הליכוד):
גם זה פטנט, אתה יודע? פיליבסטר זה גם פטנט.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אבל לך יש זכות ראשונים בו, אני זוכר. ישבתי אז מולך, בבית. לא הייתי אז חבר הכנסת, לא היה לי התענוג לשבת במליאה ולראות אותך נואם כל כך הרבה שעות, אבל אני גמרתי שלושה ספלים גדולים של קפה שחור, ושתיתי כמה בקבוקי מים, ואני לא רוצה להגיד לך מה אכלתי. במשך כל השעות שאתה נאמת – אני זוכר, אני לא אשכח את היום הזה – חיכיתי לראות אם אני יכול להחזיק מעמד בלי לדבר, יושב מולך – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תן לו עכשיו לדבר. הוא רוצה עכשיו לשבור שיא.
רונית תירוש (קדימה):
– – –
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
לא, חברת הכנסת – – –
קריאות:
– – –
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
חברת הכנסת אורית נוקד, רק תדעי לך שאני אתענג לעלות לדבר אחרי הצעת החוק שלך, ואני חושב שזה כבוד שצריך לעשות בדיוק באותה מידה שמכבדים את חבר הכנסת מיקי איתן.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לאחרונה יש איזה מושג שחוזר על עצמו לעתים קרובות ומשתמשים בו, והוא "פוליטיקה אחרת". האמת, זה מושג מעניין, כאילו יש פוליטיקה, אבל יש פוליטיקה אחרת. אז תהיתי: מה זה יכול להיות, איך זה מתבטא? הרי זה מושג וטוב, צריך לתת לו תוכן, לבחון אותו במציאות. ומי שהשתמשו בו היו מפלגת קדימה, ולכן החלו, למשל – בעניין הפוליטיקה האחרת, כאשר באו להקים ממשלה, הם ניהלו משא-ומתן עם כל המפלגות, כולל אורלב, כולל האיחוד הלאומי, כולל יהדות התורה, כולל ש"ס, כולל מרצ. ואת מי שכחו? את הנציגים של הציבור הערבי. זה חלק מהפוליטיקה האחרת. שמעתי מחברי יושב-ראש סיעת רע"ם-תע"ל שהיתה ישיבה של ראשי הסיעות כדי לתאם בתקופת המעבר איזה חוקים מביאים – – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
איזה, בצירה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
בתור יושב-ראש סיעה, אני מקבל את זה. אפילו אם זה לא נכון, אני מקבל את זה, אני חייב. לכן גם כן יש הסכמות, חוקים שיש לגביהם הסכמה מביאים אותם לדיון, כדי למנוע שימוש לרעה בדיונים של מליאת הכנסת. בין היתר היתה הסכמה לגבי החוקים שנוגעים לביטול איחוד הרשויות המקומיות במגזר הערבי. שם כולנו יודעים איך היה האיחוד. הכנסת השתכנעה שהיא עשתה טעות והיא מבקשת לתקן את הטעות. אז אמרו: נתקן אותה, נבטל את האיחוד. זה לאחר שהכנסת קיבלה פה-אחד החלטה לבטל, וזה עבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. אז היום אנחנו מתבשרים שגם מתעלמים מרצון הכנסת – כאשר כל הכנסת, על כל מפלגותיה, היא בעד ביטול אותו חוק, שנעשה בצורה פזיזה במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון מעמיק, ללא דיון רציני; וגם, לא רק שמתעלמים מרצון הכנסת כולה ומתעלמים מוועדת ההסכמות ומתעלמים מרצונם של תושבי היישובים, שכבר נמסר להם ובישרו להם שסוף-סוף מכבדים את רצונם והתושבים הולכים לממש את זכותם לבחור ולהיבחר בתקופה הקרובה – אז יושב-ראש סיעת קדימה, גם במסגרת פוליטיקה אחרת, מודיע שהוא חוזר בו, הסכמות לא הסכמות, החוקים לא יובאו. מה זה צריך להיות? זאת התעמרות, זאת התעללות. זה פשוט מאוד מפלגה שלא מכבדת לא את עצמה, לא את שותפיה ולא את החלטותיה, ומתעלמת מהכנסת ומרצון המחוקקים.
אדוני היושב-ראש, כנראה, אם כך היא נוהגת, אנחנו נתגעגע לפוליטיקה ההיא, הישנה, לא האחרת.
בהזדמנות זו אני רוצה לפנות בערבית, ברשותך, לקראת הבחירות ברשויות המקומיות הערביות.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
בהזדמנות זו ברצוני לפנות אל הרשויות המקומיות הערביות ואל הערים והכפרים הערביים שיש בהם אווירת בחירות ולברך את המגזר הערבי על החגיגה הדמוקרטית. אני קורא לראשי המגזר לדאוג לכך שיום זה ישמש דוגמה תרבותית וחינוכית למגזר הערבי, כיצד ביכולתנו לכבד את דעת האחר ולהתדיין בינינו לבין עצמנו.
בנוסף, ברצוני להדגיש בהזדמנות זו שהמרקם החברתי – הסממן החשוב ביותר בחברתנו – הוא המטרה. עלינו לשמור על כך שהוא לא יועלה כקורבן על מזבח תעמולת הבחירות, כשם שעלינו להתנהג ביושרה וכיאות. הבחירות אינן המטרה. הבחירות הן אמצעי להשגת המטרה. המטרה האמיתית היא לשרת את ערינו וכפרינו. בהקשר זה, אפילו השימוש במלה "מערכה" אינו נכון. המלה "מערכה" אינה קיימת. יש תחרות – תחרות על מתן שירותים לאזרח ועל פיתוח תשתיות ומוסדות תרבותיים וחינוכיים, ועלינו לכבד כל אדם ללא קשר לייחוסו המשפחתי או לחברותו ברשימה כלשהי, כשם שעלינו להתנהג בכבוד כלפי כל אדם שנולד בארץ זו ובכלל זה לכבד את דעתו.
עלינו לזכור תמיד שהבחירות האלה הן למשך יום אחד, ואחריהן נשוב אל חיינו הרגילים, נפקוד את בתי-הספר ונתראה ברחובות, ולכן עלינו לשמור על היחסים האלה ועל אווירת האחווה. יש גורמים הרוצים שהמגזר הערבי ייחשב כמגזר הרחוק מדמוקרטיה, ולכן עלינו לשמש דוגמה לכך שהמגזר הערבי הוא יסוד הדמוקרטיה, והוא דוגמה ומופת לשיתוף פעולה ולאחווה. הבה נתחרה ונישאר אחים יקרים. תודה.)
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה, נעשה הפסקה של שלוש דקות.
(הישיבה נפסקה בשעה 18:44 ונתחדשה בשעה 18:47.)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו מחדשים את הישיבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת מתרוקנת, דובר רבות על החוק לפירוק איחודים, על המסע הארוך והמפרך שעברנו כאן בכנסת, אדוני היושב-ראש. היום הצלחנו להעביר את זה לקריאה שנייה ושלישית בליווי התושבים – באקה, ג'ת, דאליה, עוספיא, מג'ד-אל-כרום, בענה, דיר-אל-אסד, אל-שגור. נדהמנו לגלות היום שהבנות שהיו בלשכתה של היושבת-ראש בין ראשי הסיעות ויושבת-ראש הכנסת מופרות ברגל גסה על-ידי יושב-ראש סיעת קדימה, חבר הכנסת יואל חסון, שמתנער מהסיכומים. אנחנו חושבים שסיכומים יש לקיים, אדוני היושב-ראש, ומתקיימים מגעים בעצם הרגעים האלה בין כל ראשי הסיעות כדי להביא לידי הצבעה מחר, כדי שהכנסת תכריע בחוק שכבר התקבל לקריאה שנייה ושלישית ויש עליו הסכמה.
בבוקר טען בפני חבר הכנסת יואל חסון שיש בעיה עם שר הפנים. דיברתי עם שר הפנים פעמיים. דרישותיו של שר הפנים נענו. חזרנו ליואל חסון, יואל חסון אומר: אהה, נפתרה הבעיה עם שר הפנים, אז יש לי בעיה עם האוצר. כלומר, יש ניסיון לטרפד את ההצבעה מחר ואת הנחת החוק בלוח הזמנים של הכנסת מחר כדי שזה יובא להצבעה. מדובר במעשה אנטי-אזרחי, אנטי-דמוקרטי, התנהגות בוטה, דורסנית. ראשי קדימה צריכים להתערב. אני חושב שאין לתת לדרך ההתנהלות הזאת להשתלט על הכנסת דווקא ביומה האחרון. זה מוריד מרמתה של הכנסת ומוציא שם רע לחבריה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
בושה וחרפה, אדוני.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
בהחלט, אני מסכים אתך, חבר הכנסת.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אדם לא מכבד את ההתחייבויות. הוא חושב שהעולם נגמר.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
נכון. האם זה נכון, חבר הכנסת שנאן, שמדובר בשיקולים זרים כתוצאה מהפריימריס המתקרבים בקדימה, ששני עסקנים שרוצים לשמור על הכיסא שלהם מטרפדים רצון של כנסת שלמה ושל היישובים? יש לומר את הדברים בצורה הברורה ביותר.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
חבר הכנסת יואל חסון לא מבין דבר אחד – אין קולות להצביע להם.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני רוצה שתושבי א-שגור, תושבי דאליה ועוספיא ידעו שיש אנשים שאומרים דברים בפומבי, ומאחורי הגב של כולנו הולכים ומבקשים מסיעות מסוימות בבית להכשיל את החוק, להכשיל את הפירוק והביטול של האיחוד. הדברים נאמרו לי, נאמרו לך, שכיב שנאן, נאמרו לשאר חברי הכנסת על-ידי כל הסיעות, שראשי היישובים מבקשים לבטל את החוק ולהכשיל אותו. זה דבר חמור ביותר, התנהגות ציבורית מקוממת, לא במקומה. יש לחשוף את הדברים האלה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
יש לגנות את זה בכל פה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני שותף לדעתך, חבר הכנסת שנאן.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
יש להוקיע.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: אני מוקיע יחד אתך, כן. לכן – – –)
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אסור לעבור על זה לסדר-היום.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: שאדבר בערבית? אוקיי.)
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
בושה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
כלומר, יש אנשים, אחי, אתה מוציא את הרדיו ואתה שומע אותם "מרביצים" הצהרות על ימין ועל שמאל, משפטים מסוג "לבטל את האיחוד", אווירה כזאת, ומאחורי הקלעים הם ממהרים אל המפלגות הפרלמנטריות ומבקשים שהחוק לא יוגש להצבעה או שהמפלגות הפרלמנטריות לא יצביעו. אני שואל: האם כך מתנהגים?)
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: זה לא ורוד – – –)
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: דו-פרצופיות שבשתיקה ביחס לדברי חבר הכנסת, יא שכיב שנאן?)
אורית נוקד (העבודה-מימד):
אתם יכולים לדבר בעברית.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תרגם לה, שכיב. שכיב, תרגם לה.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
נמשיך, אנחנו יכולים "להרוג את האמת" בכל האנשים כל הזמן או בחלק מהאנשים חלק מהזמן – –)
היו"ר יצחק זיו:
אני מבקש שלא להיכנס לשיחות ביניכם, זה לא מקובל.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
– – אבל אתה לא יכול לצחוק על כל האנשים כל הזמן. זה לא הגיוני, ועל הציבור להעניש בקלפי את אלה שרוצים להכשיל את המאמצים האלה.)
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת אחמד טיבי, נא להסתכל על השעון. בבקשה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
"רדו", שעון יפה. הסתכלתי. אה, השעון הזה. אני מודה לך, אדוני.
אני רוצה להמליץ בפניכם, אדוני, רבותי חברי הכנסת, על ספר – הוא יצא בתרגום לעברית לא מזמן – ספרו של ג'ון סטיוארט מיל. מדובר בספר המפורסם והידוע "על החירות" – On Liberty. קשה לראות היום דיון פוליטי שאינו מתחיל ב"על החירות". זהו התרגום המלא הראשון של הספר לעברית. ג'ון סטיוארט מיל היה ההוגה הליברלי המשפיע ביותר במאה ה-19. "על החירות" יצא לאור בשנת 1859, חבר הכנסת טלב אלסאנע. מעט ספרי פילוסופיה זכו לתגובות כל כך מיידיות של אהדה, ועוד יותר מכך – של ביקורת ואף כעס. גם בתחילת המאה, אדוני היושב-ראש, בתחילת המאה ה-21, דבריו של מיל הם המסמנים את קווי התיחום של הליברליזם. כל הטוב ועמו כל הראוי לביקורת בדרך שבה אנו תופסים את היחד, בין היחיד ובין המדינה הדמוקרטית, כבר נמצא בספר הזה.
מיל פחד מפני המחנק שתביא הדמוקרטיה על היחיד, ובעיקר על היחיד השונה, המיוחד, חבר הכנסת שנאן, והוא חשב שהוא מצא "עיקרון אחד פשוט מאוד", כך הוא קרא לזה. ציטוט: עיקרון אחד פשוט מאוד להסדיר את העניינים. הצידוק הבלעדי של החברה לפגוע בבחירתו של הפרט הוא כדי להגן עלינו או על אחרים מפני נזק, ואולי אין העיקרון הזה פשוט מאוד, ואולי לא עיקרון אחד כפי שהוא טען. זה נושא לוויכוח. החירות של הפרט היא נושא לוויכוח.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
זה גם מתיישב עם המציאות.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני יכול לבשר בשלב זה בשורה חלקית, שהצעת חוק פירוק האיחוד לקריאה השנייה ולקריאה השלישית הונחה כעת, ברגע זה, תוך כדי כך שאני מדבר, על שולחן הכנסת, ופותחת באופן טכני – – –
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
שלוש הצעות החוק.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
שלוש הצעות החוק – באקה-ג'ת, דאליה-עוספיא, א-שגור – כדי שנאפשר מחר לסיעות להסכים להצביע עליהן. נשאר עוד צעד, לא נפתרה הבעיה שסיעת קדימה וחבר הכנסת יואל חסון יכבדו את הסיכום שהיה. והרי דיברנו על החירות ועל זכויות הפרט של האנשים האלה, של התושבים בדאליה, בג'ת, בבאקה, בעוספיא, במג'ד-אל-כרום, בבענה, בדיר-אל-אסד.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
ולכן, אדוני היושב-ראש, עמדת סיעת הגמלאים חשובה, כפי שעמדת סיעת רע"ם-תע"ל חשובה, כפי שעמדת סיעת העבודה חשובה.
אני גם רוצה לומר מלה טובה. מותר לפרגן לחבר הכנסת אופיר פינס. התפקיד והתפקוד של יושב-ראש ועדת הפנים לאחרונה – חשוב שהציבור ידע זאת, בערבית ובעברית – הם לשחות נגד הזרם, להביא את זה להצבעה ולהכרעה. כך הוא עשה בשבועות האחרונים, וכך הוא עשה גם היום. אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת אופיר פינס.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת יואל חסון – – –
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. תודה רבה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
מה היא ממלכתיות? הוא היה שר הפנים, ובזמנו תמך, אבל הוא ידע מה רצון התושבים ומה רצון הכנסת, אדוני היושב-ראש, ולכן מותר לפרגן ולומר מלה טובה לו ולשאר עמיתי חברי הכנסת שקידמו את החוקים האלה. תודה רבה לכולם, ומחר עוד נתראה כאן.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת ואסל טאהא – אינו נוכח.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 8) (ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים), התשס"ט–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 7, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצעה אושרה. אני קובע בזאת שהצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 8) (ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה הראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה לסגן המזכיר, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 117), התשס"ט–2008, שאף אותה החזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 6) (פטור מבדיקות רפואיות), התשס"ט–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/267).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק הספורט (תיקון מס' 6) (פטור מבדיקות רפואיות), התשס"ט–2008, של חברת הכנסת אורית נוקד – קריאה ראשונה. בבקשה.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, התיקון נוגע לחוק הספורט, שחוקק ב-1988 כדי להגן על ספורטאים מקצועיים ולהסדיר את הפעילות הספורטיבית בארץ.
כפי שאנחנו רואים היום, החוק לא מבחין בין מי שעוסקים בספורט באופן מקצועי לבין ספורטאים חובבים. כך החוק הפך למכשלה לספורטאים חובבים רבים שאינם חברים באגודות ספורט. ספורטאי חובב העוסק בפעילות ספורטיבית אקראית למטרות בריאות ומעוניין להשתתף בתחרויות ספורט המאורגנות על-ידי אגודות ספורט, נדרש למלא אחר אותן חובות שנדרשות מספורטאים מקצועיים הרשומים באגודת ספורט, בעיקר בתחום הביטוח והבדיקות הרפואיות.
מטרת התיקון היא להחזיר את הספורט העממי לעם. כיושבת-ראש השדולה לאורח חיים בריא, אני מאמינה שהתיקון יביא לפריחה של תחרויות ואירועי ספורט שבהם יוכלו להשתתף כל אזרחי המדינה. תודה. אודה לכם על תמיכתכם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת אופיר פינס-פז – אינו נוכח. חבר הכנסת שכיב שנאן – אינו נוכח.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אני פה.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
שר התקשורת אריאל אטיאס:
– – – שאילתות. אתה עובד עלי?
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת נסים זאב, מוותר?
נסים זאב (ש"ס):
אני לא מוותר.
קריאות:
– – –
היו"ר יצחק זיו:
כרגע אנחנו במהלך דיון. אתה רוצה לדבר?
נסים זאב (ש"ס):
לא.
היו"ר יצחק זיו:
לא. מוותר. חבר הכנסת טלב אלסאנע?
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
מוותר. תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא מוותר. אמרתי שאני לא מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
אתה לא מוותר.
נסים זאב (ש"ס):
לא.
היו"ר יצחק זיו:
בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מסכים עם העיקרון שיש הבדל בין ספורטאים חובבנים לבין מקצועיים, ולא צריכים לעשות את הבדיקה הרפואית לכל החבר'ה הצעירים שבאים לעשות ספורט חובבני. אני מסכים עם הצעת החוק בהחלט. זו הצעת חוק ראויה.
אבל הבעיה שלי היא שראש הממשלה שלנו עושה היום ספורט פוליטי חובבני, והוא לא עושה את זה באופן מקצועי, ואגיד לכם מדוע. בגלל שזה חובבני, בעצם החוק מאפשר לא לבקר אותו ולא צריך לבדוק אותו, כי מי שעושה ספורט חובבני, גם אם זה פוליטי-מדיני, לא צריך לבקר אותו כי החוק מאפשר לעשות את ההבדל. בזמן האחרון ראש הממשלה חושב שהמדינה היא כדור והוא השחקן שהולך עם הצעות מרחיקות לכת ועושה מהלכים, אולי מתוך ייאוש ואובדן דרך. את הספורט הזה הוא עושה דווקא בערוב ימיה של הממשלה – מכריז הכרזות בלתי אחראיות.
כשחבר הכנסת אלדד אמר קודם שרק חמור לא משנה דרך וראש הממשלה אמר שהוא כן משנה דרך, וכך אמר גם חבר הכנסת רן קודם לכן, שלכן דעותיו השתנו – אז כאילו מי שנשאר בעמדותיו נקרא חמור. אני רוצה להפתיע אתכם: גם חמור משנה כיוון כאשר מכים אותו וכאשר זה כואב לו. כשלמדינה הזאת כואב וכשהמדינה הזאת ממשיכה להיות מוכה, היא כן צריכה לשנות דרך. היא צריכה לשנות את הממשלה הזאת כדי שתהיה קצת יותר אחראית, לפחות כמו החמור.
אני רוצה להתייחס גם למשפט שאמר ראש הממשלה, שלא צריכים להתייחס בכלל לעוד 100 מטרים של גבעה זו או אחרת, גם אם מדובר בנושא ירושלים, כאילו מדובר פה באיזה הר או גבעה ואין שום ערך היסטורי לעם ישראל לאותה ארץ מולדת שהיא נחלת אבותינו. מי שלא מאמין במסורת ובתורת ישראל, באמת קשה לו לקחת את ההנהגה על הציונות ועל עם ישראל ולהנהיג אותן בדרך הנכונה.
לכן, אני באמת מסכים להצעת החוק שיש הבדל בין ספורטאי מקצועי לבין ספורטאי חובבני, שבאמת לא ראויה לשום ביקורת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. כעת נעבור להצבעה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
יש לי רשות לדבר.
היו"ר יצחק זיו:
בבקשה. חשבתי שאתה מוותר. אני לא יודע.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
מה פתאום?
היו"ר יצחק זיו:
בבקשה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת זיו, אני באמת קודם כול רוצה להודות לך על הסבלנות, על הסובלנות, על אורך הרוח, על האהדה ועל התמיכה שגילית בשעתיים האחרונות. בזכותך התאפשר לעשות צדק. הנחת שלוש הצעות החוק לפירוק האיחוד בעיר-הכרמל, בסאג'ור ובבאקה-ג'ת לקריאה שנייה וקריאה שלישית, עכשיו על שולחן הכנסת – דיברנו בה כל היום, ונלחמנו עליה כל היום. אבל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שזו מלחמה שאנחנו עושים שנתיים וחצי. כואב לי מאוד מאוד, בשמם של כל אנשי דאליה ועוספיא, בשמם של אנשי מג'ד-אל-כרום ואנשי בענה ואנשי דיר-אל-אסד ואנשי באקה ואנשי ג'ת, על זה שאולי משחקים פרלמנטריים עלובים ימנעו מחר את ההצבעה בקריאה שנייה וקריאה שלישית על הצעות החוק האלה.
לכן, אני פונה מעל דוכן זה – – –
שר התקשורת אריאל אטיאס:
– – –
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
מעל במה זו. אדוני השר, אני מקבל את התיקון.
אני פונה מעל במה זו לשרת החוץ, חברת הכנסת ציפי לבני, יושבת-ראש קדימה, ואני אומר לה: גברתי שרת החוץ, אל תפתחי מלחמה נגד הציבור הערבי במדינת ישראל. אל תפתחי מלחמה נגד הציבור הדרוזי במדינת ישראל. גברתי שרת החוץ, לא יעלה על הדעת שאת, זו שמדברת על פוליטיקה אחרת, תרשי שבמפלגתך יושב-ראש הקואליציה שלך או חברים בממשלה שאת חברה בה ידכאו את רצון העם בצורה הזאת. זה לא יעלה על הדעת. אם את רוצה פוליטיקה אחרת, תוכיחי מחר שאת באמת באה עם פוליטיקה אחרת. תוכיחי שהדיבורים הם לא רק דיבורים אלא גם מעשים. קדימה מנסה בכל דרך למנוע מחר את ההצבעה על שלוש הצעות החוק. אני שואל את עצמי למה, ואני מתבייש לתת את התשובה, אבל בעצם חבר הכנסת טיבי נתן אותה לפני כמה דקות פה – שיקולי פריימריס עלובים מובילים אנשים להחלטות שיפגעו באנשים, שיפגעו ביישובים, שיפגעו בשמם הטוב של יישובים רבים.
רבותי, עוספיא רוצה להיות עוספיא ולא רוצה להיות שכונה בעיר-הכרמל. דאלית-אל-כרמל רוצה להיות דאלית-אל-כרמל ולא רוצה להיות שכונה בעיר-הכרמל. ההליך נמצא בסופו. אנחנו נמצאים בדקה ה-89. מחר השופט אמור לשרוק לדקה ה-90, וייתנו אולי זמן פציעות. זמן הפציעות לא יהיה בשום מצב שלא ניתן – לא שמפלגת העבודה או כל מפלגה אחרת שאכפת לה מאותם שישה-שבעה יישובים – – –
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
אני כבר מסיים. משפט אחרון לסיכום: לא תעבור מחר שום הצעת חוק של הממשלה בשום ועדת הסכמה בלא ששלושת החוקים יובאו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. אני שוב מסיים את הלילה הזה בקריאה לכל חברי הבית הזה לבוא מחר ולעזור לנו להביא את ההצעות להצבעה, להצביע ולתמוך בהן.
שוב תודה מעומק הלב ליושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, שעשה באמת מעשה אצילי וגדול. ראוי שכל תושבי הכפרים שהזכרתי את שמותיהם ידעו, שאלמלא חבר הכנסת אופיר פינס-פז, ההצעות האלה לא היו עולות. הוא עשה מאמצים אדירים וראוי שיבורך עליהם. לילה טוב.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד):
תן לי רק להגיע כדי להצביע.
היו"ר יצחק זיו:
אל תדאג, אני לא אפעיל לפני שתגיע.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 6) (פטור מבדיקות רפואיות), התשס"ט–2008, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
ארבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה. אני קובע בזאת שהצעת חוק הספורט (תיקון מס' 6) (פטור מבדיקות רפואיות), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
שאילתות ותשובות
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את כבוד שר התקשורת, חבר הכנסת אריאל אטיאס, לעלות לדוכן ולהשיב על השאילתות המפורטות. חבר הכנסת חנא סוייד, שאילתא מס' 1621 – לפרוטוקול.
1621. חיבור יישובים לרשת טלפונית
חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר התקשורת
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
היישובים ח'וואלד וראס-אלעין עדיין אינם מחוברים לרשת טלפונים, אף שעל-פי הרשיון שניתן לחברת "בזק" מהמדינה חלה חובה על החברה לספק שירות טלפוני לכל היישובים המוכרים במדינה.
רצוני לשאול:
1. האם משרד התקשורת פועל מול "בזק" כדי שתקיים את החובה שמוטלת עליה ותספק שירות טלפוני לשני יישובים אלה?
2. אם כן – מה נעשה בנושא?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. נושא זה נבדק מול חברת "בזק" על-ידי אגף הפיקוח במשרד התקשורת, ואף נערך סיור באזור היישובים האמורים.
מנהלת אגף רגולציה ב"בזק", הגברת ליאת זק, כבר אמרה בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה בנושא ביום 23 באוקטובר 2007, כי נציגי תושבי הכפר ח'וואלד סירבו להתחבר ל"בזק" כאשר החברה ביקשה לחברם לרשת הטלפון הארצית. אם תושבי הכפר מעוניינים עכשיו להתחבר, עליהם להגיש בקשות חדשות כנדרש, וייקבע לוח זמנים חדש להתקנה על-פי תוכניות העבודה של "בזק".
ביחס לכפר ראס-אלעין, "בזק" הסכימה להציב אנטנה חדשה ביישוב מורן במקום ביישוב כמון, אשר התנגד להצבת האנטנה בתחומו. בתוכנית העבודה של "בזק" כבר שולבה הבקשה, ו"בזק" תתקין ציוד על האנטנה ביישוב מורן כדי לאפשר שירותי טלפוניה נאותים לכפר.
בשני כפרים נוספים באזור הבעיה כבר נפתרה: כפר כמאנה חובר לרשת "בזק", הן לטלפוניה והן לתשתית ADSL, ב-13 ביוני 2007; הבקשה לחיבור הכפר חוסנייה כבר שולבה בתוכנית העבודה של "בזק".
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1837, של חבר הכנסת נסים זאב: סגירת שני סניפי דואר בירושלים.
1837. סגירת סניפי דואר בירושלים
חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר התקשורת
ביום ב' בשבט התשס"ח (9 בינואר 2008):
פורסם כי שני סניפי דואר ששירתו את הציבור החרדי ומאות מוסדות וארגונים בגאולה ובמאה-שערים ייסגרו, ובמקומם ייפתח סניף מרכזי ברחוב דוד.
רצוני לשאול:
1. כמה סניפים נסגרו ומדוע?
2. מדוע לא יישארו הסניפים וייפתח סניף נוסף ברחוב דוד?
3. כמה סניפי דואר יש בעיר? היכן? כמה לקוחות בממוצע משרת כל סניף?
שר התקשורת אריאל אטיאס:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת נסים זאב, במהלך השנה האחרונה נסגרו ארבע יחידות. סגירת הסניפים מתבצעת על-פי שיקולי חברת הדואר, המבוססים על שיקולים עסקיים בין היתר, וגם על סמך אופי הפעילות של חברת הדואר, שמשתנה בעקבות הכניסה של טכנולוגיות ובעקבות אופי פעילות שונה, שמצריך סניפים יותר גדולים, או שהמיקום של הסניפים לא מתאים לאוכלוסייה. לגבי הסניפים במאה-שערים ובגאולה וכל מה שנלווה לזה, אני באופן אישי הייתי מעורב בסיפור הזה.
היו"ר יצחק זיו:
זו שאלתו של חבר הכנסת גפני.
שר התקשורת אריאל אטיאס:
לא. הוא שאל שאלה נוספת בעניין הזה. הוא שאל: מדוע לא יישארו הסניפים וייפתח סניף נוסף ברחוב דוד? היו שני סניפים קטנים, ובמהלך השנים חל שינוי באופי הפעילות שלהם – זה גם בהתייחס לאופי הפעילות שחברת הדואר מציעה. היה צורך לשדרג את הסניפים, ושדרוג של הסניף מצריך שטח יותר גדול. איחדו את שני הסניפים הקטנים והעבירו את הפעילות לסניף אחד גדול, שמונה יותר מתשעה אשנבים. מבחינת מספר האנשים והיכולת להכיל את הפעילות, מעבר לזה שהפעילות מתקדמת – עצם מספר האנשים – מבחינת השטח והגודל הסניף מספק. אלא מה? יש אנשים שצריכים ללכת מרחק גדול יותר מהמרחק לסניף שעמד לשירותם בעבר. כנגד זה, יש אנשים שהיו יותר רחוקים בעבר מהסניף ההוא והסניף התקרב אליהם. זה בענייני המרחק.
בעניין אופי הפעילות, הדבר הכי מרכזי וחשוב שקרה הוא שיש תורים ממוחשבים, הסניף יותר גדול ומרווח, ויש יכולת להעניק שירותים נוספים. אני הענקתי רשיון לחברת הדואר לפני כמה חודשים, ויש ברשיון החדש 28 שירותים נוספים. יש קושי לתת את אותם שירותים בחלק מהסניפים בעלי המאפיינים של העבר. לכן, חברת הדואר לקחה את הסניף הגדול ואיחדה את שני הסניפים הקטנים. נוסף על כך, חברת הדואר מתכוונת לשנות את הפעילות ולקבוע איפה כל מוסד יצטרך לממש את הפעילות שלו. בסופו של דבר הציבור יצא מזה מורווח. אנחנו כמובן נמשיך לעקוב אחר הפעילות של חברת הדואר ונמשיך לעקוב אחרי השירות שהיא צריכה לתת ללקוחות.
לגבי השאלה השלישית – בירושלים פועלות כיום 48 יחידות דואר, הפזורות בכל רחבי העיר בהתאם לצורכי האוכלוסייה. כל יחידת דואר משרתת, בהתאם לגודלה ולמיקומה, בין 2,000 ל-7,000 בתי-אב. מספר בתי-האב המקבלים שירות מיחידת הדואר תלוי במשתנים רבים: מרחק גיאוגרפי, אלטרנטיבות לשירותים והרווחיות של היחידות. דבר נוסף שצריך לשים אליו לב הוא שיש סניפים שמוקמים באזורי תעשייה או באזורים שליד מוסדות תורניים כאלה ואחרים, וזה בהכרח מעמיס על הסניף. אף-על-פי שהוא קטן בשטח, הוא גדול בפעילות. גם שם אנחנו צריכים לתת את הדעת. לכן, לא נכון למדוד את זה לפי מספר יחידות פר-מטראז', פר-מרחק, פר-אוכלוסייה. יש מקום שבו האוכלוסייה קטנה אבל הפעילות מאוד גדולה בגלל סוג הפעילות, סוג האוכלוסייה, בגלל שהוא באזור המסחרי או בגלל המוסדות בסביבה.
אם יש לאדוני עוד שאלות, אשמח לענות.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני השר, אני מקבל את תשובתך בעניין. אני מכיר את המרחקים. בעיקר התייחסתי לאותם קשישים. זו אוכלוסייה מאוד ייחודית. אני מסכים גם שבאזור גאולה ומאה-שערים אין אפשרות לחנייה, והבלגן שם תמיד חוגג. רחוב דוד הוא רחוב קצת יותר שקט, ואפשרות הנגישות הרבה מעבר למה שהיה בסניפים ההם. מעניין אותי, האם העובדים או מנהלי הסניפים נפגעו? אם תוכל לענות לי. זו אולי שאלה שאני שולף ברגע זה, אבל הפריע לי מאוד מה שקרה עם כל אותם עובדים – האם הם מצאו את מקומם בסניף החדש – ומה קרה עם אותם מנהלי הסניפים.
שר התקשורת אריאל אטיאס:
בשביל תשובה מדויקת על העובדים אני צריך לבדוק. כידוע לך, אני לא מנהל את חברת הדואר, ובטח לא את העובדים שלה. אני אבדוק את הנושא ואתן לך תשובה. באופן כללי, לקחו שני סניפים ובלעו אותם בסניף אחד גדול. זה לא שסגרו סניף ופתחו סניף. זו התמונה בגדול. אני באופן אישי הייתי נוכח שם, וגם השתתפתי בפתיחת הסניף. אני חושב שזה כבוד גדול, וזה נתן רווחה גדולה לאזור הזה. הסניף הזה מכובד מאוד. בעבר, בימות החורף היו צריכים לעמוד על המדרכות בגשם ובקור, והדבר הזה לא יהיה יותר. בגלל זה אני חושב שהדבר חשוב.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לשאילתא מס' 1846, של חבר הכנסת משה גפני – אינו נמצא; לפרוטוקול.
1846. סגירת סניפי דואר בירושלים
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר התקשורת
ביום ב' בשבט התשס"ח (9 בינואר 2008):
דואר ישראל הודיע לתושבי אזור גאולה ומאה-שערים כי סניפי הדואר בשכונתם ייסגרו, והשירות יינתן בסניף אחד שמשכנו יהיה ברחוב דוד 7 בשכונת הבוכרים. המצב כעת הוא שלאלפי תושבי האזור אין שירותי דואר זמינים כפי שהיו עד היום.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה כדי שיינתנו שירותי דואר בשכונתם לרווחת התושבים?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. אכן, חברת דואר ישראל סגרה שני סניפים קטנים ועמוסים מאוד, ובמקומם נפתח סניף אחד גדול, מרווח ומתקדם ברחוב דוד, לצורך שיפור ושדרוג של השירות לקהל.
2. כאמור, הסניף החדש מרווח יותר, ולכן מקנה יכולת להפעיל מספר רב יותר של דלפקי שירות לרווחת הלקוחות. בסניף גם מותקנת מערכת ניהול תורים ממוחשבת, אשר מאפשרת ללקוחות להמתין לתורם בישיבה.
נוסף על כך, מחברת הדואר נמסר כי יתבצע שיוך מחדש של השכונות גאולה ומאה-שערים ליחידות הדואר השונות כדי להתאימן באופן מיטבי לצורכי התושבים.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לשאילתא מס' 2029, של חבר הכנסת יוחנן פלסנר – אינו נמצא; לפרוטוקול.
2029. תחנת רדיו למגזר הדרוזי
חבר הכנסת יוחנן פלסנר שאל את שר התקשורת
ביום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008):
בחוק הרשות השנייה, בסעיף 72(א), מוגדרים 20 זיכיונות להפעלת רדיו אזורי. למרות קביעה זו מופעלות פחות מ-20 תחנות. יש תחנה אחת המשדרת בערבית אך אין תחנה לקהילה הדרוזית.
רצוני לשאול:
1. האם יפורסם מכרז לזיכיון לרדיו אזורי לקהילה הדרוזית?
2. האם יש סייגים כלשהם בנושא זה?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
נושא פרסום מכרזים לתחנות רדיו הוא בסמכותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, אשר בוחנת באופן שוטף ומקיף את שאלת הקמתן של תחנות רדיו ייעודיות. בהחלטותיה של הרשות בדבר פרסום מכרזים לתחנות רדיו חדשות, מחויבת הרשות לשקול את מכלול האינטרסים הרלוונטיים, מתוך התחשבות במצב משאב התדרים.
בקרוב מצב זה עשוי להשתנות בעקבות פרסום מכרז הרדיו הדיגיטלי. לאחר דיונים מקיפים שנערכו בין משרד האוצר למשרד התקשורת והרשות השנייה, פורסם המכרז להקמת תשתית הרדיו הדיגיטלי בישראל. בתוך כך נערכת הרשות לפרסום מכרזים ולהענקת רשיונות לכ-20 תחנות דיגיטליות חדשות, אשר צפוי שיתחילו לשדר בתוך כשנה מיום הענקת הזיכיון לזוכה במכרז התשתית.
מטבע הדברים, העלאתן לאוויר של תחנות רבות נוספות תאפשר לתת מענה לאוכלוסיות ייחודיות, ובכללן המגזר הדרוזי, אם תוגש בקשה לפתיחת תחנת רדיו למגזר זה.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לשאילתא מס' 2072, של חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נמצא; לפרוטוקול.
2072. סניפי דואר במגזר הבדואי
חבר הכנסת טלאב אלסאנע שאל את שר התקשורת
ביום כ"ו באדר ב' התשס"ח (2 באפריל 2008):
במגזר הבדואי בנגב וביישוב ברטעה במשולש אין סניפי דואר למעט ברהט, דבר שמחייב את התושבים לנסוע למרחקים כדי לקבל שירות.
רצוני לשאול:
1. מה ייעשה בנדון?
2. האם תשונה מדיניות זו?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
חברת דואר ישראל מפעילה כיום שש יחידות דואר ביישובים הבדואיים בנגב, ומתוכננת תוספת של יחידת דואר אחת בתל-שבע בשנת 2008.
ביישוב לקיה החלה לפעול סוכנות דואר ב-1 ביולי 2007. חלוקת הדואר מתבצעת באמצעות מרכז חלוקה. ביישוב תל-שבע פעלה סוכנות דואר עד פברואר 2004. במועד זה הושחתה כליל סוכנות הדואר, לאחר שקודם לכן היא סבלה ממעשי השחתה חוזרים ונשנים. בעקבות זאת הפעילה חברת דואר ישראל סוכנות דואר בחדר שהקצתה לשם כך המועצה המקומית. ברם, המועצה המקומית ביקשה לפנות את המבנה, וחברת דואר ישראל נאלצה לפעול לאיתור מבנה חלופי. מבנה כזה אכן אותר, אלא שהפעלת סוכנות דואר בו מחייבת קבלת אישורים שונים, וכן נדרש לבצע בו עבודות התאמה אשר ביצוען כרוך במכרז. השלמת העבודות וההליכים הנדרשים להפעלת סוכנות דואר ביישוב צפויה בחודשים הקרובים.
ברהט פועל בית-דואר אשר מספק את כל מגוון שירותי הדואר. חלוקת הדואר לבתי הנמענים נעשית באורח שוטף בידי הדוורים של חברת דואר ישראל. בעבר נבחנה האפשרות לפתוח יחידת דואר נוספת ביישוב. תוצאות הבדיקה העלו כי היקף הביקוש לשירותי האשנב ביישוב אינו מצדיק זאת. מרבית פעילות הדואר ביישוב מסתכמת בתשלומי קצבאות הביטוח הלאומי – זיקנה, ילדים והבטחת הכנסה – כך שרוב בתי-האב נזקקים לשירותי האשנב אחת לחודש בלבד.
ביישוב ברטעה שירותי הדואר ניתנים לתושבים באמצעות קו דואר נע ואדי-עארה, אשר פוקד את היישוב מדי יום. חלוקת הדואר מתבצעת לתאי חלוקה; נוסף על כך, חברת דואר ישראל פתחה מרכז חלוקה לנוחות התושבים, אשר פועל מדי יום למסירת רשומים, חבילות ודברי דואר גדולים. ביישובים הסמוכים פועלות כמה יחידות דואר, וגם באמצעותן ניתן לקבל את שירותי הדואר. כמו כן, בקרוב אמורה להיפתח בסמוך סוכנות הדואר עירון-קציר. בעבר נבחנה כמה פעמים האפשרות לפתוח יחידת דואר נוספת ביישוב. תוצאות הבדיקה העלו כי היקף הביקוש לשירותי האשנב ביישוב אינו מצדיק זאת.
ביישובים כסייפה, ערוער, חורה ושגב-שלום מספקת חברת דואר ישראל שירותי דואר במתכונת כוללת: שירותי האשנב ניתנים באמצעות יחידת דואר נייחת, ושירותי חלוקת הדואר ניתנים באמצעות מרכזים לחלוקת דואר.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לשאילתא מס' 2316, של חבר הכנסת אברהם מיכאלי – אינו נמצא; לפרוטוקול.
2316. תוכניות דת בערוצים המסחריים
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר התקשורת
ביום ה' באב התשס"ח (6 באוגוסט 2008):
הערוצים המסחריים התחייבו לשדר תוכניות דת, אלא שחלק מהם מגדירים גם תוכניות נגד הדת כתוכניות דת, וכן תוכניות שאין קשר בינן לבין הדת.
רצוני לשאול:
1. כמה שעות דת חייבים הערוצים לשדר?
2. אילו תוכניות הם הגדירו כתוכניות דת?
3. האם הם עמדו בכל השעות שהתחייבו להן?
4. מי קובע אילו תוכניות עונות להגדרה?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–4. ערוץ-2 וערוץ-10 מחויבים לשדר תוכניות בנושא דת ומורשת, בהתאם למחויבויות הערוץ על-פי הקבוע בחוק הרשות השנייה ובכללים שנקבעו מכוחו. ערוץ-2 מחויב לשדר תוכניות מורשת ותרבות יהודית-ישראלית בהיקף שנתי של 48 שעות. בשנת 2007 שידר ערוץ-2 125 שעות של תוכניות דת ומורשת, ומתוכן שודרו 30 שעות ב"פריים-טיים". ערוץ-10 מחויב לשדר תוכניות מורשת ותרבות יהודית-ישראלית בהיקף שנתי של 39 שעות לפחות. בשנת 2007 שידר ערוץ-10 כ-47 שעות של תוכניות מורשת. כפי שניתן לראות, בשני הערוצים שודרו תוכניות דת ו/או מורשת מעבר למכסות הנדרשות. זכייני הרשות השנייה משדרים מדי שנה כ-150 שעות, ולפעמים אף יותר: בשנת 2007 שודרו יותר מ-170 שעות של תוכניות מורשת ותרבות יהודית.
אפשר לפרט. בין היתר אפשר לציין את התוכניות האלה: סיפור מההפטרה – תוכנית מורשת ותרבות יהודית בהגשת אפרת רוזנברג; צעירים ברוח – תוכנית דת ומורשת לנוער העוסקת בבחינת העולם היהודי דרך עיניהם של בני נוער דתיים; המהפכנים, עם קובי אריאלי – תוכנית ראיונות העוסקת בסיפורי חייהם ובהגותם של גדולי העם היהודי; פרשה לא סגורה – קובי אריאלי עם חברים ואורחים מדברים על פרשת השבוע והקשר שלה לימינו שלנו; מי רוצה להיות יהודי – תוכנית שבועית בהנחייתו של גיל קופטש, המציגה ראייה חדשנית ומקורית על עולם היהדות, עם הרבה סאטירה והומור עצמי; אלוהים שלי – תוכנית אירוח על אמונה ועל נקודת מבטו הפרטית של כל אחד מהאורחים; חמישה בעקבות פרשה – קבוצת ילדים מקיימת דיון בפרשת השבוע מנקודת מבט מקורית, על ההיבטים והפירושים השונים וכיצד הסוגיות המועלות בפרשה רלוונטיות לחיים בישראל 2007; הרשות נתונה – תוכנית דת ומסורת בהנחיית ד"ר עליזה לביא, העוסקת בנושאי דת, חברה, יהדות, ישראליות ועוד.
חלק מהתוכניות עוסקות בחגים ובמורשת באופן הרחב, וחלקן לובשות "לבוש חגיגי", כמו תוכניות הפנאי והבישול, העוסקות בתכנים של חג לקראת החגים. כמו כן, משודרות תוכניות במהלך החגים ובמועדים מיוחדים דוגמת יום ירושלים, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום העצמאות.
בתקופה הקרובה בכוונת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו לבחון הצעות נוספות לתוכניות בנושא מורשת ויהדות.
כפי שניתן לראות, יש מגוון רחב של תוכניות בנושא דת ומורשת בטלוויזיה המסחרית. האתגר העומד בפני גורמי השידור הוא ליצור תכנים שיהיו מעניינים לציבור רחב ומגוון, חילונים ודתיים כאחד, אשר יעבירו בצורה הולמת את תוכני המורשת היהודית.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לשאילתא מס' 2331, של חבר הכנסת יצחק וקנין – אינו נמצא; לפרוטוקול.
2331. תוכניות איכות בערוצים המסחריים
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר התקשורת
ביום ה' באב התשס"ח (6 באוגוסט 2008):
פורסם כי ערוץ-10 טוען שדרישות הרשות השנייה לתוכניות איכותיות פוגעות ברייטינג. כידוע, לערוצים יש חובה לשדר תוכניות בתחומים שונים, כמו מקור, דת וכו'.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם הערוצים עומדים בתנאי הרשות השנייה ומשדרים תוכניות איכותיות?
3. מה הן הדרישות וכיצד כל ערוץ עומד בהן?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו אחראית לפיקוח על ערוצי השידור הציבוריים-המסחריים, ערוץ-2 וערוץ-10. בתוך כך, הרשות השנייה ממונה על כך שיצירה מקורית ומגוונת תגיע למרקע הטלוויזיה כדי שייהנו ממנה אזרחי מדינת ישראל, שחלק לא מבוטל מהם מוצא בשידורי הטלוויזיה את מקור התרבות העיקרי שלו.
הסוגה העילית היא חוד החנית של שידורי האיכות הטלוויזיוניים, ואמורה להכיל את אותם תכנים שיש בהם כדי לקדם את התרבות הישראלית, להביאה לצופי הטלוויזיה ולקיים במדינה שוק יצירה עצמאי, מקצועי ומגוון מבחינה חברתית ותרבותית.
בהתאם לחוק ולכללים, חלה על הזכיינים החובה לעמוד במכסות של דרמות, של תוכניות ושל סרטי תעודה, וכן של תוכניות "מועדפות". התוכניות ה"מועדפות" עוסקות בנושאים של מורשת, דת, תרבות, פריפריה ושיח ציבורי. גם תוכניות אלו קיימות כדי להעשיר את התכנים בטלוויזיה הציבורית-המסחרית. ערוץ-2 הוא הערוץ היחיד המחויב בכל התוכניות המועדפות, אולם גם על ערוץ-10 חלות חובות דומות, בהיקף מצומצם יותר.
בדרך כלל איכות שווה רייטינג. שיעורי הצפייה בתוכניות תלויים באיכותן, בהשקעה בהן ובאופן שילובן בלוח התוכניות.
המגמה של הרשות השנייה היא ליצור תמהיל מגוון של שידורים, שיהיו בו תוכניות בידור לצד תוכניות איכות, כך שכל צופה ימצא בהן עניין, וכדי שהגורמים המסחריים וגופי השידור יוכלו ליהנות מהכנסות לצד ביצוע המחויבויות הציבוריות. על-פי רוב הם מצליחים לעשות כן.
בדוחות הרשות השנייה, המתפרסמים מדי שנה, נמסרים נתונים על עמידת הזכיינים במחויבותם בהתאם לסוגות השונות, וכן הצעדים הננקטים כנגדם במקרים של אי-עמידה במחויבויות אלה.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לשאילתא מס' 2336, של חבר הכנסת משה גפני – אינו נמצא; לפרוטוקול.
2336. עבודות חברת "סלקום" בשבת
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר התקשורת
ביום כ"ז בתמוז התשס"ח (30 ביולי 2008):
נודע לי כי חברת "סלקום" תקשורת מחזיקה צוות לביצוע תיקונים של ציוד הרשת וציוד הקצה בימות השבוע ובשבתות.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם ניתן לחברה רשיון לעבוד בשבת?
3. אם לא – מדוע ניתן רשיון לחברה הפועלת בניגוד לחוק?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. חברת "סלקום" מחויבת לקיים את שירותיה בכל ימות השנה ובכל שעות היממה על-פי סעיף 60.1 לרשיון שהוענק לחברה.
חברת "סלקום" מחזיקה צוות של כוננים הפועל בשבתות בהיתר המיוחד לעבודה במנוחה השבועית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לצורך תיקוני ציוד הרשת בלבד, ולא לתיקונים שוטפים. כפי שנמסר לי מחברת "סלקום", תיקונים של ציוד קצה אינם מתבצעים כלל בשבתות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לכבוד השר.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה למזכיר, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע שבשל טעות דפוס מונחות מחדש –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; וכן הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 117), התשס"ט–2008, שאף אותה החזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה.
ולמען הסר ספק, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה על שולחנכם, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 9), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הכספים של הכנסת. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לסגן המזכיר.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ז' בחשוון התשס"ט, 5 בנובמבר 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:21.