דברי הכנסת

תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 מזכיר הכנסת איל ינון: 3 הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 6 השר רפי איתן: 6 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 11 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 11 הצעת חוק הפיקוח על מכוני הכנה למבחן הפסיכומטרי, התשס"ט–2008 12 סילבן שלום (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): 12 אלכס מילר (ישראל ביתנו): 16 הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 16) (פרסום סקר בבחירות מקדימות), התשס"ט–2008 16 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 17 סילבן שלום (הליכוד): 17 יואל חסון (קדימה): 18 ראובן ריבלין (הליכוד): 19 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 24) (מעמד המשפחה בפתיחת קבר ובהוצאת גופה מקברה), התשס"ט–2008 21 ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 21 הצעת חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט–2008 23 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 24 יוסף ביילין (מרצ): 25 הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק להגנה על עדים, התשס"ח–2008 26 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 26 דברי פרידה מחבר הכנסת יוסף ביילין עם פרישתו מהכנסת 28 מזכיר הכנסת איל ינון: 28 היו"ר דליה איציק: 28 ראש הממשלה אהוד אולמרט: 30 בנימין נתניהו (הליכוד): 33 שר הביטחון אהוד ברק: 34 חיים אורון (מרצ): 36 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 38 יוסף ביילין (מרצ): 39 מזכיר הכנסת איל ינון: 42 הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 25), התשס"ט–2008 42 יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 43 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 47 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 48 מזכיר הכנסת איל ינון: 48 הצעת ועדת הכלכלה בדבר חלוקת הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור לטובין מיובאים המיועדים לנזקקים), התשס"ז–2007 49 ישראל חסון (יו"ר ועדת הכלכלה): 49 הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס"ט–2008 50 השר עמיחי אילון: 50 נסים זאב (ש"ס): 51 גדעון סער (הליכוד): 52 שאילתות ותשובות 54 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 55 2078. הצבת קרוונים ביו"ש ליישוב מפוני גוש-קטיף 55 2135. הדוח על טביעת הספינה "אגוז" 56 2298. פינוי מאחז שבות-עמי תוך חילול שבת 57 נסים זאב (ש"ס): 58 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 59 2338. החזרת גופותיהם של אזרחים ערבים שנהרגו בגבול לבנון ב-1974 59 2341. רכב היברידי בצה"ל 60 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 61 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 61 דברי הכנסת ב / מושב רביעי / ישיבות רע"ב–רע"ד ה'–ז' בחשוון התשס"ט / 3–5 בנובמבר 2008 / 2 חוברת ב' ישיבה רע"ב הישיבה המאתיים-ושבעים-ושתיים של הכנסת השבע-עשרה יום שני, ה' בחשוון התשס"ט (3 בנובמבר 2008) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר עתניאל שנלר: אחרי צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת היום. היום יום שני, ה' בחשוון התשס"ט, 3 בנובמבר 2008. נתחיל בהודעה של מזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני המזכיר. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק בית העצמאות, התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט; הצעת חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת המדע והטכנולוגיה; הצעת חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 39), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 12), התשס"ט–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לוח תיקונים להצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 25), התשס"ט–2008. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 2), התשס"ט-2009. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 104) (איומים ותקיפה), התשס"ט–2008; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 105) (תקיפת מטפל ומאבטח), התשס"ט–2008; הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 8) (ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים), התשס"ט–2008. לדיון מוקדם: הצעת חוק לזכרו של רחבעם זאבי (תיקון – הקמת אתר הנצחה), התשס"ט–2008, מאת חבר הכנסת אביגדור ליברמן; הצעת חוק בדיקה רפואית וסודיות רפואית במסגרת בדיקת התאמה לעבודה, התשס"ט–2008, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שירות חברתי למבוגרים, התשס"ט–2008, מאת חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (ביטול תשלומי השתתפות), התשס"ט–2008, מאת חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ניהול ושימור אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי, התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת מאיר פרוש ודוד אזולאי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ייצוג הולם לנציגי המכללות במועצה), התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת אלכס מילר, אמנון כהן ומשה כחלון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (פיקוח על זיוף רעלים רפואיים וסמי מרפא), התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת יוחנן פלסנר, אריה אלדד ויצחק אהרונוביץ; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – חובת שימוש במסמכים ממוחשבים), התשס"ט–2008, מאת חברת הכנסת אסתרינה טרטמן; הצעת חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור (חובת מיחזור בבית עסק גדול), התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת דב חנין, מיכאל מלכיאור, אופיר פינס-פז ואסתרינה טרטמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הילדים המשתלמת בעד הילד הרביעי ואילך), התשס"ט–2008, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הצמדת קצבת נכות לשכר המינימום), התשס"ט–2008, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – איסור ניהול משא-ומתן מדיני על-ידי ממשלת מעבר), מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – הקמת בית-משפט לענייני איכות הסביבה), התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת אסתרינה טרטמן ואיתן כבל; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – פרסום מכרזים בשפה הרוסית), התשס"ט–2008, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – מכסת השתתפות לעסקים קטנים ובינוניים), התשס"ט–2008, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק לפיזור הכנסת השבע-עשרה, התשס"ט–2008, מאת חבר הכנסת יצחק זיו; הצעת חוק המפלגות (תיקון – פרסום סקר בבחירות מקדימות), התשס"ט–2008, מאת חברת הכנסת קולט אביטל; הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון – החלה על בתי-הדין לביקורת משמורת), התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת רן כהן, אופיר פינס-פז ודב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הגבלה על העלאת דמי השכירות), התשס"ט–2008, מאת חבר הכנסת מיכאל נודלמן; הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בבל, התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת אליהו גבאי, רונית תירוש ויולי יואל אדלשטיין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – תגמול עד להכרעה בערעור), התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת אברהם הירשזון, זבולון אורלב וקולט אביטל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשס"ט–2008, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – שיתוף העמיתים בניהול הקרן והגבלת גובה דמי הניהול), התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ וחיים כץ; הצעת חוק סיוע ליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) (תיקון – הארכת מועד), התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת שי חרמש וסטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת איסור תקיפה מינית ביחסי תלות וביחסי טיפול), התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ וגדעון סער; הצעת חוק אכיפת פסקי-דין למזונות ילדים, התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ ומרינה סולודקין; הצעת חוק שירות בנבחרת לאומית (תיקוני חקיקה), התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת אופיר פינס-פז, לאון ליטינצקי ושכיב מוראד שנאן; הצעת חוק שדרות עיר ללא מע"מ, התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת יורם מרציאנו, עמיר פרץ ונאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה מארנונה באזור עבודות), התשס"ט–2008, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – פטור מארנונה לדירת מגורים שאינה בשימוש), התשס"ט–2008, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו; הצעת חוק הקרימינולוגים, התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת יואל חסון ויובל שטייניץ; הצעת חוק אזור סחר חופשי בעיר שדרות, התשס"ט–2008, מאת חברי הכנסת יורם מרציאנו ועמיר פרץ; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה למסגרות חינוכיות), התשס"ט–2008, מאת חבר הכנסת אלכס מילר; הצעת חוק העונשין (תיקון – אי-מניעת נהיגה בשכרות), התשס"ט–2008, מאת חברת הכנסת רונית תירוש. נוסח מתוקן להצעת חוק מתן אזרחות של כבוד לחללי מלחמת הקוממיות, התשס"ט–2008, של חבר הכנסת זבולון אורלב. החלטות ועדת האתיקה מיום כ"ט בתשרי התשס"ט, 28 באוקטובר 2008, בעניין השתתפות חברי הכנסת בכנסים הנערכים בישראל; ובעניין היעדרויות חברי הכנסת מישיבות מליאת הכנסת בכנס הקיץ של המושב השלישי. החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת בדבר חלוקת הצעת חוק להגנה על עדים, התשס"ח–2008. מסקנות הוועדה המיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה בנושא: היערכות המדינה ומוכנותה לרעידות אדמה. כמו כן, סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חבר הכנסת אליהו ישי, מבקש להניח על שולחן הכנסת את ההסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של בולגריה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה למזכיר. הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, על העברת שטחי פעילות מהאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך אל המשרד לענייני גמלאים. אני מזמין את השר לענייני גמלאים, חבר הכנסת רפי איתן, למסור את ההודעה. בבקשה, אדוני השר. מרינה סולודקין (קדימה): – – – השר רפי איתן: אדוני היושב-ראש – – – היו"ר עתניאל שנלר: סליחה, אדוני השר. ההודעה הזו אינה דורשת הצבעה, זו הודעה בלבד. נשמע את השר ונעבור לסעיף הבא. מרינה סולודקין (קדימה): אבל – – – היו"ר עתניאל שנלר: המחאה של גברתי נרשמה. השר רפי איתן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההחלטה בממשלה, עד כמה שאני זוכר, היתה לפני ממשלת המעבר. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): מה שלא הופך אותה ללגיטימית. השר רפי איתן: אני מתכבד להודיע לכנסת, כי הממשלה, בישיבתה ב-17 באוגוסט 2008, החליטה להעביר, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, מהאגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך אל המשרד לענייני גמלאים, את שטחי הפעולה המפורטים להלן – – – שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): בושה וחרפה. מרינה סולודקין (קדימה): בושה וחרפה. השר רפי איתן: 1. תמיכה בגופים המקיימים קורסים להעשרת מבוגרים בנושאים שונים. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): – – – היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, חברי חברי הכנסת, נשמע את ההודעה. נאזין להודעה. בבקשה. השר רפי איתן: 2. מימון תוכניות ופעילויות פנאי לאנשים בעלי מוגבלויות. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – השר רפי איתן: 3. תמיכה בגופים המקיימים פעילות להנחלת המורשת והעמקת הידע בנושא כוחות המגן והמחתרות בתקופת טרום המדינה, לקהל הרחב; 4. תקצוב פעילות העשרה למבוגרים – – שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אולי גם את האגף – – – השר רפי איתן: – – הכוללת קתדראות עממיות וכן קורסים להשלמת השכלה יסודית לאוכלוסייה הבוגרת. מרינה סולודקין (קדימה): בוז ליולי תמיר ולאגף למבוגרים. השר רפי איתן: כל ההיבטים החינוכיים-הפדגוגיים, לרבות פיקוח, אישור תוכנית לימודים, הענקת תעודות וכדומה, הנוגעים לתוכנית הלימודים, ייוותרו בידי משרד החינוך. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני מציעה להעביר גם את מעונות היום למשרד לגמלאים. השר רפי איתן: רגע אחד. תקצוב פעילות העשרה לחינוך המבוגרים, המתקיימת ברשויות המקומיות, הכוללת קתדראות עממיות, וכן תקצוב קורסים להשלמת השכלה יסודית לאוכלוסייה הבוגרת. מרינה סולודקין (קדימה): בושה. בושה. השר רפי איתן: גם כאן, כל ההיבטים החינוכיים-הפדגוגיים, לרבות פיקוח, אישור תוכניות לימודים והענקת תעודות, הנוגעים לתוכניות הלימודים, ייוותרו בידי משרד החינוך. תקצוב סמינרים לציבור הרחב, בנושאים שונים של מורשת והיסטוריה. זהבה גלאון (מרצ): – – – השר רפי איתן: הממשלה קבעה גם כי ההחלטה בדבר העברת שטחי הפעולה כאמור לעיל תיכנס לתוקפה ביום 1 בינואר 2009. עד למועד זה יפעלו משרד החינוך והמשרד לענייני גמלאים לתיאום הפעולות ביניהם, כמתחייב מביצוע ההחלטה. מרינה סולודקין (קדימה): מחטף של ממשלת מעבר. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – השר רפי איתן: אני מתכבד להביא את ההחלטה הנ"ל למליאת הכנסת. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. תודה, חבר הכנסת אריאל. השר רפי איתן: קשה לי לשמוע בבת-אחת. אני רק רוצה לומר לכם, שאנחנו – – – מרינה סולודקין (קדימה): ועדת העלייה והקליטה – – – השר רפי איתן: אנחנו מזרימים לנושא הזה – – היו"ר עתניאל שנלר: למען הסר ספק, השר איתן – – – השר רפי איתן: – – כספים כבר היום, וכבר היום אנחנו מטפלים בחינוך מבוגרים – – היו"ר עתניאל שנלר: השר איתן. השר רפי איתן: – – כאשר אנחנו מדברים על חינוך מבוגרים, מבוגרים. היו"ר עתניאל שנלר: השר איתן, תודה רבה. תודה רבה על הבאת הודעת הממשלה. אני מאוד מודה לשר. אנחנו לא פותחים דיון, משום שהנושא איננו דורש הצבעה ואיננו פתוח לדיון. היתה הודעה מסודרת. אפשר לחלוק על הממשלה ואפשר שלא. היתה הודעה מסודרת. תודה רבה לך, אדוני השר. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת היו"ר עתניאל שנלר: הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל. בבקשה, אדוני יודיע את הודעתו. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, כבוד השר איתן, אני חושב שנכון וראוי שתעביר לממשלה, שהעבירה דרכך את ההודעה הזו, את המחאה של חברי הכנסת בנושאים הללו, שכן הנושאים הללו חשובים מכדי שיתחילו להעביר אותם למשרד הגמלאים, עם כל הכבוד למשרד הגמלאים. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום רביעי, ד' בתמוז, 23 ביולי 2008, להעביר לוועדת החינוך, התרבות והספורט את הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – יד בן-גוריון), 2008, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. יושב-ראש ועדת הכספים ביקש להעביר את הצעת החוק לדיון לוועדת הכספים מן הנימוק שנושא הצעת החוק נמצא במסגרת סמכותה של ועדת הכספים. יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט נתן את הסכמתו להעברת הצעת החוק. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החינוך, התרבות והספורט לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה ראשונה. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. נצביע על ההמלצה להעביר מוועדה לוועדה לפי בקשת יושב-ראש ועדת הכנסת. חברי חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 1 בעד הצעת ועדת הכנסת – 14 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – יד בן-גוריון), התשס"ח–2008, מוועדת החינוך, התרבות והספורט לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. הכנסת אישרה את הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת. תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא. הצעת חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט–2008 [מס' כ/241, כ/246; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ז, עמ' 18531, וחוב' ל"ח, עמ' 18786; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר עתניאל שנלר: הסעיף הבא הוא הצעת חוק הפיקוח על מכוני הכנה למבחן הפסיכומטרי, התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה, ואני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, סליחה, את חבר הכנסת סילבן שלום להציג את הצעת החוק בשמו של יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. בבקשה, אדוני. סילבן שלום (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני קודם כול מודה ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מלכיאור, שנהג באדיבות ובפתיחות ואפשר לי להביא את הצעת החוק שיזמתי. זה חלק ממה שהוא עשה לאורך כל הקדנציה, ואני אדבר על זה אחר כך. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, שהוא פרי מיזוג של הצעת חוק שיזמתי עם הצעת חוק שיזמו חברי הכנסת אלכס מילר ויוחנן פלסנר. ענף ההכנה למבחנים הפסיכומטריים ממומן בחלקו הגדול מכספי מדינה. מעל 50%, יש אומרים קרוב ל-70% מהכספים של המכונים הפסיכומטריים מגיעים מהכספים שניתנים על-ידי הקרן לחיילים משוחררים. חלק מהתלמידים הם חיילים משוחררים שהקורס שלהם ממומן מכספי הפיקדון, ואם הדבר לא יוסדר, במקרים רבים הכספים האלה יורדים לטמיון. מכיוון שרוב הנרשמים לקורסים הפסיכומטריים הם צעירים העושים את צעדיהם הראשונים בחיים האזרחים, יש צורך בהסדר חקיקתי שיגן על זכויותיהם כצרכנים וימנע שימוש בכספי הפיקדון מצה"ל שלא למטרה שלשמה הם נועדו. לפי הצעת החוק, שתאושר בעוד דקות אחדות, יידרשו מכוני הפסיכומטרי המבקשים לקבל תלמידים במימון הקרן לקליטת החייל המשוחרר לקבל אישור משר החינוך. מאחר שכל המכונים לא יכולים לתפקד ללא אותם חיילים משוחררים, מעתה ואילך לא יוכל להיות מכון פסיכומטרי שלא קיבל היתר להפעלה משר החינוך. האישור הזה יינתן למכון רק לאחר שפרסם את תנאי ההתקשרות שלו, הציג אישור בטיחות וכלל בהסכם ההתקשרות עם התלמיד פירוט כמוצע בהצעת החוק אשר נועד להבטיח שקיפות וגילוי נאות. בנוסף, על מנת להגן על כלל התלמידים הנרשמים למכונים, קובעת הצעת החוק הוראות שיחולו על כל מכוני הפסיכומטרי ללא שאלת המימון מצה"ל. גם מי שלא מקבל את המימון שלו מצה"ל זכאי להגנה. הוראות אלה כוללות חובת פרסום של תנאי ההתקשרות, כללי גילוי נאות בהסכם ההתקשרות, וכן הוראות מדורגות לגבי האפשרות לקבל החזר כספי במקרה של ביטול השתתפות בקורס. החוק קובע שכל תלמיד יהיה זכאי לקבל את כספו בחזרה אם ביטל את השתתפותו בקורס עד חודש לפני תחילת הקורס; מחודש לפני פתיחת הקורס ועד יום פתיחת הקורס ישלם דמי ביטול של 10% בלבד. דמי הביטול ייגבו לפי המחיר ששילם התלמיד בפועל ולא לפי מחיר המחירון, שהוא הרבה יותר גבוה. אם ביטל התלמיד את השתתפותו בקורס לאחר תחילת הקורס עד שליש ממועד הקורס, ישלם 40% בלבד. טופס הבחינה המרכזי יפורסם עם הפתרונות, וזה דבר משמעותי שמשנה את הכללים בצורה משמעותית. ההצעה קובעת כי על המרכז הארצי לבחינות והערכה, אלה שכותבים את הבחינות הפסיכומטריות, לפרסם לציבור טפסים מרכזיים של המבחן, לרבות טפסים בשפות שונות שבהן נערך המבחן, כמובן עם הפתרונות. אולי הדבר החשוב מכול – גם את התפלגות התוצאות. מעתה ואילך נדע מה שיעורי הצלחת התלמידים שלמדו בכל מכון פסיכומטרי. אנחנו נדע אם המכון הזה מצליח להעביר את תלמידיו בשיעור גבוה אם לאו. הבחינה הפסיכומטרית היא בחינה חובה לכל צעיר המעוניין בלימודים אקדמיים. כל צעיר כזה היה עד היום בבחינת לקוח שבוי של המכון הפסיכומטרי. מעתה ואילך הוא הופך להיות חופשי ומשוחרר, והוא יכול לבחור בין המכונים הפסיכומטריים לפי האישורים שיש להם, לפי ההיתרים שיש להם, לפי רמת ההוראה, לפי שיעורי הצלחה בבחינות. ההצעה הזו היא הצעה שמתחברת לראייה הכללית של פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה. היום הוא יום בשורה לציבור גדול מאוד של צעירים. אנחנו מוכיחים לצעירים היום שהאינטרס שלהם, האינטרס הצרכני, קודם לכול – צעירים אחרי צבא נמצאים בצומת חשוב בחייהם ומוצאים עצמם נאבקים על עתידם בתחומים שונים, כמו רכישת השכלה, מקום תעסוקה, דיור, נישואים וכדומה. אנחנו מחויבים לעשות הכול כדי להקל עליהם. אני רוצה להודות לחברי הכנסת אלכס מילר ויוחנן פלסנר שהיו בין היוזמים ולחברת הכנסת רונית תירוש שלקחה חלק מרכזי בגיבוש הצעת החוק והצעות הפשרה. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של ועדת החינוך, מירב ישראלי, הנמצאת כרגע בחופשה, שלקחה חלק מרכזי בגיבוש החוק. אני רוצה להודות ליועצת הנוכחית, מוריה בקשי, שלקחה חלק בישורת האחרונה וסייעה רבות כדי שנוכל להביא את הצעת החוק לאישור עוד היום. אני רוצה להודות לחברי ועדת החינוך שהצביעו פה-אחד בעד הצעת החוק. אני רוצה להודות לארגון "אמון הציבור" שסייע רבות בהבאת הנתונים ובגיבוש הצעת החוק. אני רוצה יותר מכול להודות ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור הוכיח בשנתיים-וחצי האחרונות שהוא איש חינוך אמיתי, שהנושא בוער בעצמותיו, שיודע שהחינוך חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. איש נעים הליכות, איש שידע למצוא את הפשרה ואת המחבר במקום את המפריד והמפלג בין הממשלה ובין חברי הכנסת, בין צורכי החינוך לבין צרכים מנוגדים אחרים. מיכאל מלכיאור עשה את עבודתו באמונה, עשה את עבודתו על הצד הטוב יותר, ועל כך אתה ראוי מכולנו לברכת תודה רבה. יישר כוח ועלה והצלח בדרכך בהמשך. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שנתנו יד להצעה הזו, כדי להביא את הבשורה לצעירים שבתוכנו, שמצפים שנבחריהם יעשו עבורם, ולו מעט ממה שצריך. אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולכל חברי הכנסת. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת סילבן שלום. רן כהן (מרצ): זו הצעת חוק טובה. היו"ר עתניאל שנלר: עוד מעט נראה את זה לפי ההצבעה. ובכן, להצעת החוק אין הסתייגויות ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. חברי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–11 – 18 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–11 נתקבלו. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 18, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט–2008, עברה בקריאה שנייה. עתה נעבור להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד החוק – 21 נגד – אין נמנעים – אין חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט–2008, נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה שלישית. יישר כוח. לפני שנעבור לסעיף הבא, חבר הכנסת אלכס מילר, אחד היוזמים, מבקש לומר מילות תודה. בבקשה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מלכיאור, על כך שעשה עבודה מדהימה בקידום הצעת החוק, על כך שגישר בין כל המחלוקות שהיו בין חברי הכנסת ובין כל הגופים, והמעוניינים, והתלמידים וכל מי שהיה קשור להצעת החוק הזאת. אני רוצה להודות לחברי הכנסת סילבן שלום ויוחנן פלסנר, שהיו החלק המוביל. כמובן להודות לצוות הוועדה וליועצת המשפטית. חשוב מאוד להודות לילדי ישראל שמחזיקים את כלכלת ישראל בכך שיוצאים ולומדים ומקבלים תארים מתקדמים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תהיה אחראית לא רק לאותם תארים אלא גם לדרך להגיע אליהם. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת מילר. הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 16) (פרסום סקר בבחירות מקדימות), התשס"ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/263).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 16) (פרסום סקר בבחירות מקדימות), התשס"ט–2008, של חברי הכנסת אופיר פינס-פז, גדעון סער, יולי יואל אדלשטיין וצחי הנגבי – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר פינס-פז להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, תודה, הצעת החוק לתיקון חוק המפלגות בעניין הסקרים בפריימריס נוגעת למי שיש לו בחירות מקדימות. אנחנו משווים את הנוהל הקיים לנוהל הקיים לבחירות לכנסת, היינו איסור פרסום סקרים בארבעת הימים האחרונים לפני הפריימריס. רציתי יותר, ושכנעו אותי שזה יותר מדי מרחיק לכת, אבל אחרי מה שראינו בפריימריס בקדימה ואת המניפולציה והעיוותים התגבשה הסכמה רחבה בבית, גם בקדימה, גם בעבודה, גם בליכוד וגם ביתר המפלגות שעושות פריימריס, שראוי ללכת על ארבעה ימים, והסכמתי לזה. הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, מדברת על איסור פרסום סקרים בארבעת הימים האחרונים לפני הפריימריס. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. אנחנו עוברים לדיון. ראשון המתדיינים, חבר הכנסת גדעון סער – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי מקלב. האם יש מישהו שרוצה להירשם לדיון? ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אפשר להצביע. היו"ר עתניאל שנלר: חברים, אנחנו דנים ואם יש מי שרוצה להירשם – יכול. חבר הכנסת סילבן שלום, בבקשה. מייד לאחר מכן נצביע ונעבור הלאה, בניחותא. סילבן שלום (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא יצא לי לראות את ההצעה במלואה, אבל שמעתי את מה שאמר חבר הכנסת פינס. ברמה העקרונית יש צדק, אבל אני חושב שלמנוע לגמרי פרסום סקרים יביא לגל שמועות חסר תקדים ויכול להביא לדברים מופרכים, שהעיתונים יפרסמו סקרים שיעשו אנשים כאילו הם ידיעה חדשותית. השאלה היא אם יש לכם לזה איזה פתרון. חשבתי שאם נמנע מהעיתונים לפרסם סקר בעמוד הראשון או לפרסם בטלוויזיה וכדומה, האם בידיעה החדשותית כאילו לפי סקר שערך חבר הכנסת אופיר פינס-פז על-ידי מכון x – – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): יש איסור – – – סילבן שלום (הליכוד): יש גם איסור כזה? האיסור הזה הוא עד 14 יום לפני הבחירות – – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): ארבעה ימים. סילבן שלום (הליכוד): אה, ארבעה ימים? אם כך, אני תומך בהצעת החוק. קיבלתי עוד דקה של שידור, אבל בסך הכול אני תומך בהצעת החוק. היו"ר עתניאל שנלר: זה מה שנקרא "דקת שידור נוספת". סילבן שלום (הליכוד): חשבתי שזה 14 יום, אבל ב-14 ימים האלה יכולה להיות כל כך הרבה דיסאינפורמציה. היו"ר עתניאל שנלר: אכן כך. תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, ואחריו – חבר הכנסת ראובן ריבלין, ואחר כך נעבור להצבעה. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): יואל – – – אפשר לבטל סקרים בדיעבד. יואל חסון (קדימה): – – חבר הכנסת פינס, אני מברך על הצעת החוק ואני גם יודע מאיפה זה מגיע. כשמתייחסים לסקרים בפריימריס או לסקרים במפלגות בדרך כלל מתייחסים לעיוותים שהם יוצרים, כי באופן טבעי סקרים בתוך מפלגות – וכבר למדנו את זה כמה וכמה פעמים – יוצרים עיוותים שמשפיעים או לפני או אחרי בצורה כזאת או אחרת. למה נוצרים העיוותים? זה נובע מהרבה סיבות, אבל אני חושב שהבעיה העיקרית היא שרבים-רבים מתפקדים ושיעורי ההצבעה אינם גבוהים. הם בדרך כלל סביב ה-50%, ואם הגזמנו אז זה 60%. כשבודקים אצל המתפקד כשהוא יושב בבית ועונה לטלפון, אז אתה מקבל את התוצאה האמיתית אם ההצבעה היתה בבית דרך הטלפון. אבל כשזה אומר לבוא להצביע, כשזה אומר לעשות את כל המהלך הזה – זה מביא לעיוות התוצאה בגלל שיעור ההצבעה. הייתי רוצה לנצל את הזמן שנותר לי לומר לכם שכולנו צריכים לצאת בקריאה, בוודאי במפלגות הגדולות, ולומר לישראלי הממוצע, ל"מיינסטרים" הישראלי להתפקד למפלגות. לא משנה איזו מפלגה, תצטרפו למפלגות ביוזמתכם, תשפיעו על עיצוב המנהיגות של כל המפלגות, כל אחד על-פי דרכו, ואל תיתנו לקבוצות ולאינטרסים, אלא תבואו ותצטרפו למפלגות. אז באופן טבעי גם הסקרים ייצגו את התמונה האמיתית בשטח. כל ישראלי שצופה בי עכשיו וכל ישראל ששומע – הצטרף למפלגה, התפקדו למפלגות, תשפיעו על המנהיגות באמת, תקבעו את ההרכב של המנהיגות, לא רק הראש, אלא גם מי שישב כאן ויחוקק ויעשה את העבודה הכל-כך חשובה לדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. יעלה ויבוא חבר הכנסת ראובן ריבלין. מייד לאחר מכן נעבור להצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת פינס, מובן שאנחנו מסכימים להצעת החוק שלך. עם זה יש לנו חשש כבד שהרי גם העיתונים נוטים מאוד חיבה לכיוון הליכוד, הימין הקיצוני בעיניהם. יש להם אג'נדה, כך שהסכנה כולה רובצת כמובן על העיתונים עצמם. עם זאת, אסור לנו לחוקק חוק שלא ניתן יהיה לאכוף אותו. צא ולמד, הרי האינטרנט – – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אינטרנט פחות – – – ראובן ריבלין (הליכוד): מי יהיה האחראי, הרי יש "טוקבקים", הרי יש מצב שבו אתה מביא ידיעות מהחוץ ואתה יכול לפרסם את הסקרים באתרים שהחוק הישראלי לא חל עליהם. אני לא יודע איך תוכל לבלום את הפרסום, ואז יתחיל דיווח על מה שאמור באותם אתרים, והם יבואו ויאמרו: אנחנו רוחצים בניקיון כפינו. אנחנו לא מפרסמים סקרים, אנחנו מפרסמים מה שפרסם אותו אתר באינטרנט. לכן אני מבקש שכאשר אתם יושבים על המדוכה לקראת הקריאה השנייה והשלישית תראו אם אתם יכולים לסגור זאת, כדי שלא יהיה מצב שבו אנחנו נחוקק חוק ויצפצפו עלינו. תודה רבה, אדוני. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. לפנים משורת הדין, חבר הכנסת מקלב, לא היית קודם כשקראתי את שמך. האם ביקשת לומר דברים להצעת החוק? נראה שלא. אם כך, חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה על הצעת החוק כפי שהציג אותה חבר הכנסת אופיר פינס-פז. בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 16) (פרסום סקר בבחירות מקדימות), התשס"ט–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 16) (פרסום סקר בבחירות מקדימות), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מבקש להוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת ברוורמן, שתמך בהצעת החוק. ראובן ריבלין (הליכוד): אני מבקש לא להוסיף איש. אל תוסיף, הוא תמך. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 24) (מעמד המשפחה בפתיחת קבר ובהוצאת גופה מקברה), התשס"ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/261).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: הסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 24) (מעמד המשפחה בפתיחת קבר ובהוצאת גופה מקברה), התשס"ט–2008, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת סלומינסקי להציג את הצעת החוק. חברי חברי הכנסת, אחר כך יש דיון, ומי שרוצה להירשם – נא ירים את ידו. בבקשה, אדוני. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, לפני כמה חודשים נפטרה אם משפחה בטבריה. המשפחה קברה את האמא בבית-העלמין וישבה שבעה. בתום השבעה היא עלתה, כמנהג ישראל, לקבר, והתברר שהאמא לא נמצאת בקבר, הקבר נעלם. היה רעש גדול, זה הופיע בתקשורת, והתברר שמשיקולים שונים החליט מי שאחראי על בית-העלמין להזיז את גופת האם ממקום למקום. זה היה כיוון שלא רצו לקבור אותה ליד גבר אחר – הסיבות לא חשובות. הוא החליט על דעת עצמו. זה דבר מזעזע, אבל למרבה הפלא הוא לא עבר על שום חוק. המציאות היא שלמדינת ישראל בשנת 2008 עדיין אין חוק בנושא, ואנחנו חיים על-פי החוק המנדטורי, שבו אין איסור הוצאת גופה. אם רוצים, יש עניין רק של רופא מחוזי, שבודק רק אם יש מחלה. ודאי שאין שום דרישה בחוק ליידע את המשפחה אם רוצים לעשות דבר כזה. זה דבר מזעזע ולא ייאמן כשמדובר בנושא כל כך רגיש. כל אחד ואחד מאתנו, לא עלינו, נתקל בזה, וזו דרכו של עולם. זה אחד הנושאים הרגישים כאשר אחד היקירים נפטר, בדרך כלל אבא או אמא, סבא או סבתא, לעתים קורה שגם בנים או נכדים. החוק פרוץ לחלוטין. הצעת החוק שלי באה לעשות סדר בנושא הזה. דבר ראשון, לקבוע בחוק איסור הוצאת גופה סתם כך. שנית, גם אם מחליטים להוציא, חייבים ליידע את המשפחה הקרובה, לקבל את עמדתה ולתת לה או לחלקה אפשרות לערער, אם היא רוצה בזאת. רק לאחר תום הערעור מוציאים את הגופה אם יש צורך. דבר שלישי: מי קובע? בפקודה המנדטורית יש אלמנט רק של רופא מחוזי, שבודק רק את הנושא ההגייני או את נושא המחלה המידבקת, אבל זה ודאי לא רלוונטי כשמדובר בהוצאת גופה. לכן החוק מדבר על הקמת ועדה, שבראשה עומד נציג הרשות המקומית בכל רשות ורשות ובדרך כלל הוא משפטן. השני בוועדה הוא נציג בית-העלמין והשלישי הוא נציגה של הרשות הדתית שלה שייך בית-העלמין. אם מדובר ביהודים יהיה זה נציג הרב הראשי ואם מדובר במוסלמים יהיה זה נציג המוסלמים וכו'. זאת הוועדה, היא צריכה לקבל את הבקשה לדון, והיא תדון על-פי הקריטריונים שמופיעים בהלכה היהודית. רק על סמך זה היא תדון אם להוציא את הגופה או לא. והיה והיא מחליטה שכן, היא צריכה ליידע את המשפחה המורחבת ולתת אפשרות למי מהמשפחה, אם הוא מתנגד, לערער. רק לאחר מכן הנושא הזה יוסדר. אני חושב שהדבר הזה דרוש, והוא יחסוך את הביזיונות שאנחנו חווים בזמן האחרון. הגיע הזמן שבמדינת ישראל, ב-2008, יהיה חוק מסודר בנושא הזה על-פי הגישה והמסורת היהודית ואצל הדתות האחרות לפי דרכן; שיהיה לנו חוק מסודר ולא נסתמך על חוק מנדטורי, שהוא כבר לא רלוונטי. אני מבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק, ומיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, שדחף ועזר לי, לנסות לקדם אותה לכלל חוק, כי זה נושא שיכול להופיע בכל יום ויום. זה נושא כל כך רגיש, ויפה שעה אחת קודם. תודה לך, אדוני. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת ניסן סלומינסקי. אנחנו עוברים לדיון. האם מי מחברי הבית מבקש לדון בנושא? משום שהדיון רב וסוער ותם, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה, בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 24) (מעמד המשפחה בפתיחת קבר ובהוצאת גופה מקבורה), התשס"ט–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 15, נגד – 2, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 24) (מעמד המשפחה בפתיחת קבר ובהוצאת גופה מקברה), התשס"ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט–2008 [מס' כ/254; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' מ', עמ' 19508; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. הצעה זו קיבלה פטור מחובת הנחה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת קיבלה פטור מחובת הנחה בגלל חבר הכנסת ביילין. זו הצעת חוק ביוזמתו, ורצינו שהוא יעניק את מתנת הפרידה הזאת לבית-המחוקקים טרם סיום תפקידו על-פי החלטתו. לפיכך, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. לאחרונה ניכרת תופעה של הופעת שומרים חמושים ושאינם חמושים בבתי-מגורים ובסמוך להם. השומרים נשכרים על-ידי דיירים המתגוררים באותם בתים כדי לשמור על רכושם או על ביטחונם. לעתים שמירה זו ואף עצם נוכחות השומרים מפריעה במידה ניכרת לדיירי הבית ולאורחיהם ומטרידה אותם. בהצעת חוק זו, שיזם כאמור חבר הכנסת יוסי ביילין, מוצע לקבוע כי ככלל תיאסר שמירה חמושה ברכוש משותף, בבית משותף או בשטח שאינו ברשות היחיד הסמוך לבית, אלא אם כן קצין משטרה שדרגתו רב-פקד ומעלה אישר זאת. כמו כן, קצין המשטרה יהיה רשאי לאסור שמירה בבית משותף מסוים אף אם אינה חמושה או להתנותה בתנאים אם קיים חשש ששמירה כאמור תביא לפגיעה בשלומו או בביטחונו של אדם, בשלום הציבור או בסדר הציבורי. על החלטת קצין משטרה לאשר או לא לאשר שמירה כאמור ניתן יהיה לערער בזכות לבית-משפט השלום ואחר כך לערער ברשות לבית-המשפט המחוזי. עוד מוצע כי דינו של מי שיעסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות החוק המוצע יהיה שישה חודשי מאסר. לבסוף, מוצע לתקן את החוק להטרדה מאיימת כך ששמירה בניגוד להוראות החוק המוצע תיחשב הטרדה מאיימת וניתן יהיה לפנות לבית-המשפט כדי שיורה בצו על הפסקת הפעולה. הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית על-פי נוסח הוועדה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לחבר הכנסת ביילין על יוזמתו זו. נכון שהיו באמתחתו, במסגרת פעילותו הפרלמנטרית, יוזמות יותר חשובות מהיוזמה הזו, יותר משמעותיות מהיוזמה הזו, אבל כל יוזמה היא יוזמה. אני מקווה שהכנסת תעביר את החקיקה הזאת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. להצעת החוק אין הסתייגויות ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. חברי חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–7 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט–2008, נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת כי הצעת חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט–2008, אושרה ונכנסה לספר החוקים. חבר הכנסת ביילין, בבקשה. זאת זכות שלי היום להזמין אותך. יוסף ביילין (מרצ): תודה, תודה. הזכות היא כולה שלי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מודה לכנסת על התמיכה מקיר לקיר בהצעת החוק הזאת. אין יוזמות קטנות, יש רק אנשים קטנים, והיוזמה הזאת חשובה ככל היוזמות האחרות. לצערנו, נקלענו למצב לא סימפתי במדינתנו, שמאלץ אותנו לעסוק בחקיקה שלפני שנים לא רבות מדי לא הייתי מעלה על דעתי שאני אציע מין דבר שכזה. יש מצוקה של אנשים בבתים משותפים, ואני מקווה שהחוק הזה יפטור אותם מן המצוקה הזאת. אני רוצה להודות במיוחד ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס, על העבודה הנפלאה שהוא עושה בוועדה וגם על העבודה הספציפית בחוק הזה ובזירוז התהליך. אני מודה לכולכם. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת ביילין. בטרם נעבור לסעיף הבא, אני רוצה לקדם בברכה רבה את קבוצת התלמידים מתיכון ערערה. ברוכים הבאים לכנסת מדינת ישראל כאן בירושלים. הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק להגנה על עדים, התשס"ח–2008 [נספחות.] היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נעבור לסעיף הבא: החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, בדבר חלוקת הצעת חוק להגנה על עדים, התשס"ח–2008. אין דיון ואנחנו רק נצביע. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, להציג את החלטת הוועדה, ואחרי הצגתה נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מדבר על הצעת חוק הגנה על עדים, חוק אסטרטגי וחשוב מאוד בלחימה בפשיעה החמורה בישראל. אנחנו מבקשים את רשות הכנסת למה שאנחנו בעגה שלנו קוראים לפצל ובעגה הפורמלית נקרא לחלק. על-פי סעיף 121 לתקנון הכנסת אנחנו רוצים להשאיר בוועדה סעיף אחד, שהוא סעיף חשוב. אנחנו רוצים כרגע לא לחוקק אותו, ואם נצטרך נחזור אליו בהמשך. הממשלה ביקשה שהרשות להגנת עדים תהיה רשות ביטחונית, שלא תהיה בה עבודה מאורגנת על כל המשמעויות שלה. אני, בעוונותי, התנגדתי לעניין הזה וחשבתי שהוא מרחיק לכת יתר על המידה ואינו נחוץ, במיוחד לנוכח העובדה שהממשלה לא ניסתה אפילו להידבר עם הסתדרות עובדי המדינה ולא ניסתה בכלל לבדוק אם יש בעיה, אין בעיה, אפשר לפתור את הבעיה. כלום. הלכו לפתרון הכי קל – שהעובדים יהיו כולם בשכר גבוה ולא מאורגנים, כאילו לא מדובר במשרד ממשלתי. בסופו של דבר, הפשרה שהממשלה קיבלה היא להיכנס להידברות עם הסתדרות עובדי המדינה, עם האוצר, ולנסות לפתור את הבעיות. אני מניח שהבעיות תיפתרנה, ואם הן לא תיפתרנה, אותו סעיף שיישאר בוועדה, אחרי שעבר קריאה ראשונה, בצורה כזאת או אחרת נוכל לשקול את חקיקתו, אבל לא כצעד ראשון. זה צעד מאוד מאוד מרחיק לכת – ובדקתי אותו היטב. אני אומר לכם שאנחנו, כחברי הוועדה, לא מצאנו לנכון לחוקק אותו כרגע. ראובן ריבלין (הליכוד): תצטרך לבקש על אותו סעיף את החלת הרציפות. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): נכון, נכון מאוד. הממשלה תצטרך לבקש או אנחנו נצטרך לבקש. אני מתכוון להביא מחר את החוק בשלמותו, למעט הסעיף הזה, ואני מאמין שהחוק יתחיל לפעול בתחילת 2009. אבקש את תמיכתכם. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים מייד להצבעה. הצבעה מס' 8 בעד הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה – 11 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הפנים בדבר חלוקת הצעת חוק להגנת עדים, התשס"ח–2008, נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מודיע כי ההחלטה של ועדת הפנים והגנת הסביבה, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, בדבר חלוקת הצעת חוק להגנת עדים, התשס"ח–2008, נתקבלה. חברי חברי הכנסת, אנחנו נחרוג ממנהגנו בשל סדר-היום המורכב ונערוך הפסקה קצרה בדיונים. בשעה 17:00 בדיוק נמשיך את הישיבה בדברי פרידה מחבר הכנסת יוסף ביילין. אני מכריז בזאת על הפסקה עד השעה 17:00 בדיוק. תודה רבה. (הישיבה נפסקה בשעה 16:48 ונתחדשה בשעה 17:10.) דברי פרידה מחבר הכנסת יוסף ביילין עם פרישתו מהכנסת מזכיר הכנסת איל ינון: חברי הכנסת והמוזמנים מתבקשים לכבד את הנשיא בקימה. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.) מזכיר הכנסת איל ינון: נא לשבת. היו"ר דליה איציק: כבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס, אדוני ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ראש האופוזיציה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, שרים, חברי הכנסת, חבר הכנסת יוסי ביילין, הרעיה דניאלה, ילדיו גילי ואורי, אחיו ינון, כלותיו, שאר בני המשפחה, אורחים נכבדים, כשמסר לי חבר הכנסת יוסי ביילין את מכתב ההתפטרות שלו מהכנסת, לא רק שלא הסתרתי ממנו את האכזבה מצעדו, אלא גם היתה לי צביטה בלב, אני מודה. זה לא דבר שלא קורה כאן בכנסת שחברי כנסת מחליטים שהם אינם מתמודדים. תסכימו אתי אם אני אומר שיוסי הוא באמת מהטובים שבחברי הבית, הוא בחר לצאת למחוזות אחרים ואני מודה שלא ברור לי למה. רצונו של אדם כבודו. חברי הכנסת, אני רוצה להיות ישירה ולומר שבמקרים רבים, אפילו כשהייתי בת-פלוגתא שלו, והיינו באותה מפלגה, אני מאוד אוהבת לשמוע את יוסי. במעט הפעמים שהצלחנו לשכנע אותו לנאום בכנסת, איזה שקט היה במליאה, ולא כי השתדלתי לעשות כאן שקט, אלא באמת בגלל אישיותו. אני אוהבת כמוכם להאזין לדברים שלו, אני אוהבת את חוכמתו, אני אוהבת את שפתו, את דרך הניתוח שלו. יש משהו ביוסי – ההתמדה, עוד פעם ועוד פעם, לבוא מהצד הזה ולבוא מהצד השני, לא לוותר ולעמוד על עמדותיו. יוסי, מה אני אגיד לך, אתה תופעה ייחודית במקומותינו. אני יודעת שהיו לך, גם במפלגת העבודה אני מניחה, גם במפלגה שלך, גם בציבור, רבים שאינם מסכימים עם הדעות המדיניות שלך, וחלקם אולי אפילו לא מסכימים עם הרעיונות שלך לפתרון הסכסוך, אבל גם היריבים הקשים שהיו לך ויש לך, ואולי גם יהיו לך, כי אתה מאלה שלא ילכו לפעילות עסקית ולא יהיה להם מה לומר, תמיד יהיה לך מיקרופון במובן הזה, ואתה מאלה שגם מובילי דעת קהל – נדמה לי שהמון אנשים נשבים בקסם של האישיות שלך. אני יכולה לספר לך שהשבוע, מישהו שהוא מתנגד חריף מאוד שלך אמר לי: כמה חבל שהוא הולך. יצא לי לשבת ליד יוסי בישיבת הממשלה, אנחנו בוגרי ממשלת ברק לשעבר, ואין סיוט גדול יותר מאשר לשבת ליד יוסי ביילין – אי-אפשר לרכל אתו, אי-אפשר לפטפט אתו, אין שיחות חולין אתו. הוא תמיד או יקרא, או יכתוב, או ייצור. הוא כיהן כשר המשפטים, ולפני כן באת אלינו כמזכיר הממשלה. הוא כיהן כשר המשפטים וכשר הדתות ואחר כך כסגן שר האוצר, והיה חבר בוועדות הכנסת השונות. אפשר לומר עליו שהוא רפורמטור גדול, כי בכל מקום שהוא היה הוא הטביע את חותמו. יוסי הוא רפורמטור גדול. אל תטעו במבט שלו או בפנים שלו. יוסי הוא איש ללא גיל, אבל גם במובן המנטלי של המלה. המראה החיצוני שלו, כמו שאתם רואים, לעולם לא מסגיר את גילו. הוא צעיר נצחי, יש בו משהו שמערער על מוסכמות, הוא לא חושש לערער אותן. גם אל תטעו בפנים המאוד רציניות שלו, יש לו חוש הומור מדהים, דק ומושחז. יוצא מן הכלל. אני מאמינה, יוסי, שבמקרה שלך הפרישה מן הכנסת היא לא פרישה מהחיים הציבוריים, איך שלא יהיה, תגיע אלינו, תגיע לחיים הציבוריים או תיגע בהם, ואני גם בטוחה שנשמע ממך רבות. יש לי צביטה בלב כי עוד חבר כנסת משמעותי מאוד בבית הזה עוזב. זה אומר משהו על החיים הציבוריים, זה אומר משהו עלינו, על הבית הזה, אני לא יודעת להגיד. אתה עוזב, יוצא לדרך חדשה, אני משוכנעת שהכנסת בלעדיך היא כנסת חסרה, ואנחנו, אני, נתגעגע אליך. אדוני ראש הממשלה, בבקשה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: גברתי יושבת-ראש הכנסת, הגברת דליה איציק, כבוד נשיא מדינת ישראל, מר שמעון פרס, שרי הממשלה, יושב-ראש האופוזיציה, חברי הכנסת, ואחרון-אחרון חביב, חברנו, חבר הכנסת עדיין, יוסי ביילין, לצורך הדיון היום אני עושה הבחנה פרוצדורלית בינך ובין חברנו רן כהן, שוודאי נמצא את הזמן להתייחס אליו ולהביע את הערכתנו האישית אליו. גם הוא הודיע על הפסקת כהונתו, ואני מניח שזה עוד יגיע. אני מדבר ישירות אליך, יוסי, זאת ישיבה שונה מן הישיבות שמקובל לקיים בכנסת, יש בה ממד אישי מאוד, לא עוד איזו מחויבות פורמלית, ולכן גם בחרתי שלא להכין דברים כתובים, אלא לומר מה שבא לי, מה שאני חש, בשפה שבה הייתי מדבר אתך לו ישבנו עכשיו בלשכתי או במקום אחר ולאו דווקא באולם המליאה. אני אומר כמה דברים שאולי יישמעו קצת מוזרים, אז אני מתנצל מראש. קודם כול, אני ממליץ לא להגזים בהבעת הצער על התפטרותו, ואני גם רוצה לומר מדוע. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): אנחנו מצטערים זה על זה, זה הכול. ראש הממשלה אהוד אולמרט: אין לנו תרבות פרישה במדינת ישראל. אין לנו. אני מרשה לעצמי לומר את זה, כי אני מתכוון ללכת בעקבותיך לא עוד הרבה זמן. אין לנו תרבות פרישה. יוסי ביילין, חבר הכנסת, מנהיג מפלגה, אדם מרשים מאוד בכל קנה-מידה, כיהן בכנסת, הגיע לנקודה שבה הוא אומר: רגע, אני עכשיו כבר אחרי שנות פעילות לא מבוטלות, הגעתי למסקנה שזה הזמן לשים סימן קריאה אחרי פעילותי הפרלמנטרית ולפנות למסלולים נוספים. לפי דעתי, במקום לגלגל עיניים במידה מסוימת של התחסדות, צריך לומר לך: כל הכבוד, כל הכבוד שהיתה בך הנחישות כמו שתמיד היתה בך, כל הכבוד שהיתה לך היכולת להחליט כשאתה בוחר, ולא כשבוחרים או כשמכתיבים לך, להגדיר את הזמן, להגדיר את המקום, להגדיר את הנסיבות. לי זה דבר שלא צובט בלב לגביך, זה יצבוט בלבי כשזה יהיה קשור בי ודאי, וזה דבר שמעורר הרבה כבוד. קודם כול, אני רוצה לומר לך: כל הכבוד. נסים זאב (ש"ס): הוא למד את זה ממך, אדוני ראש הממשלה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: אני לא חושב שהוא חושב כך. יוסף ביילין (מרצ): יש לי משפחה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: אני רוצה לומר עוד דבר: יוסי, אתה אדם מרגיז, ואני אסביר לך למה – כן, כן, אני יודע, הם דווקא מסכימים אתי; אני בטוח, לו שאלתי אותם. מדוע? יש משהו שיוצר כמעט סתירה מיניה וביה כשלומדים להכיר אותך. יש לך חזות מאוד נעימה, נימוס שהוא יוצא דופן במקום הזה שבדרך כלל מאופיין בנימוסים טובים. אבל אצלך זה באמת כך. אתה מדבר בשקט, אבל אתה נשמע בכל מקום. אתה רגוע, בוודאי כשרואים אותך, אך אתה מצליח לעורר סביבך מהומות וויכוחים ומחלוקות, ובעיקר ויכוחים ודיונים שאלה שרועמים בתרועות ובחצוצרות לא מצליחים לעשות. זה לא מרגיז? אתה נאמן מאוד להשקפת עולמך ולמטרות שהצבת לעצמך. עכשיו אני אגיד שוב משהו שאולי יעורר תגובה: אני לא חושב שמה שהצטיינת בו או מה שמאפיין אותך הוא מקוריות בהגדרת המטרות שהצבת למדינת ישראל וייעדת לעצמך להיאבק עליהן. את הדברים שאתה אומר אמרו גם לפניך, אבל אף אחד לא גילה מחויבות כמו שלך ויצירתיות ביכולת השקטה – אבל הנחושה הזאת – להיאבק על השגת המטרות האלה. זה היה יוצא דופן לפי כל קנה-מידה. אני מכיר חברי כנסת ואנשי ציבור – כאלה שהיו, כאלה שכבר פרשו, שאמרו דברים דומים וידעו גם לדבר בשבח העמדות שלהם במחלצות סגנוניות שהרשימו מאוד, בעיקר אותם – את אומריהם. אתה תמיד היית, מה שנקרא low key, דיברת בטון נמוך. היה צריך להתאמץ כדי לשמוע אותך. אבל, כשהדברים נשמעו, היה קשה מאוד להתעלם מהם. אני לא יכול להשתפך פה ביותר מדי וידויים אישיים כי יושבת-ראש הכנסת ודאי תחשוב שאני מנצל את הדוכן מעל הזמן המקובל במעמדים כאלה, אבל הפעם הראשונה שבאמת הכרתי אותך היתה בערב מערכת הבחירות ב-1977 – לפני 31 שנים – כשהוחלט לקיים ויכוח פומבי בתל-אביב בין שני חברי כנסת צעירים שסיימו את הקדנציה הראשונה שלהם; אחד שהיה ברור שהוא יהיה לפחות ראש הממשלה, אם לא נשיא המדינה, אם לא נשיא כל האזור, ואחד שהיה חבר מפלגת אופוזיציה, ואמרו, בסדר, איכשהו הוא יסתדר. הכוונה היא לחבר הכנסת ולשר לשעבר יוסי שריד ולי. המפגש הזה עורר סקרנות, כי ביני לבין שריד היתה מידה של שיתוף פעולה שעורר אז תשומת לב, והוצע שהמנחה של הערב הזה, שהיה אמור להיות בכל זאת עם קצת מתח, יהיה יוסי ביילין. לא היה ספק מאיפה הוא בא. הוא היה אז עיתונאי מתחיל ב"דבר", אבל עם הבטחה גדולה ועם עתיד ענק – לא בעיתונות. הוא היה המנחה של המפגש. הוא לא הסתיר כבר אז חלק מדעותיו. מה שמרגיז, ואולי ירגיז גם כשאומר את זה, זה שכשאני חושב בדיעבד על כל התקופה מאז ששמעתי אותו לראשונה ועד היום, במרבית הזמן כמעט כל מה שהוא אמר הרגיז אותי, ואני חשבתי שהוא טועה. זו לא במה של הלקאה עצמית, אבל אני מודה ומתוודה שאני הוצרכתי לשנות מעמדותי יותר מכפי שהוא היה צריך, על-פי איך שאני רואה את הדברים היום. שלא תהיה אי-הבנה: עדיין יש בינינו פערים גדולים, ועדיין לא פעם כשהוא אומר דברים הוא מצליח להרגיז – – – ראובן ריבלין (הליכוד): מהצד השני הוא הרבה יותר מתון – – – ראש הממשלה אהוד אולמרט: חבר הכנסת ריבלין, היושב-ראש לשעבר, אני תמיד התפעלתי מהיכולת שלך תמיד לראות את הדברים במהופך, אבל זו זכותך. בוא לא נהפוך את זה עכשיו לוויכוח בינינו. אנחנו שנינו רוצים לכבד את חבר הכנסת ביילין. יש עדיין פערים, והפערים הללו הם הרבה יותר קטנים מכפי שהיו הרבה מאוד שנים, וזה לא משום שהוא שינה את דעתו, אלא, אני מודה, משום שחלק מהדברים שהוא אמר כשהוא היה בודד לגמרי, היה בהם גם יכולת לראות דברים שחלקנו סירב לראות וגם יכולת להיאבק עליהם, גם כשזה היה כרוך בבדידות מזהרת לפעמים. מכל הסיבות האלה יוסי ביילין, כפי שאמרה היושבת-ראש, הטביע חותם שיישאר הרבה זמן אחרי פרידתו הלא-מצערת מן המקום הזה. אני חושב שהנושאים שהוא שם על סדר-היום הלאומי שלנו, לא נרצה ולא נוכל להתחמק מהם, ונזכור אותו לא בגלל מה שהוא עשה או לא עשה בקדנציה זו או אחרת, אלא בגלל היכולת שלו להיות אחד מהיחידים שכפו עלינו סדר-יום שנוגע במהות העמוקה ביותר של הקיום הלאומי שלנו, גם כשמתווכחים אתו וגם כשמסכימים אתו. על כך אני חושב שאתה ראוי להרבה הערכה ולהרבה כבוד. אני בטוח שגם הכנסת וגם הקהל שבא למעמד הזה בוודאי מסכימים לפחות עם המסקנה הזאת בסיום דברי. תודה רבה לך, גברתי. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני ראש הממשלה. יושב-ראש האופוזיציה, בבקשה. בינתיים, יושבת אתנו צביה גרינפילד שמחר, אם ירצה השם, תהיה גם חברת הכנסת. היא עושה היסטוריה: האשה החרדית הראשונה, נדמה לי. נכון, צביה? משה גפני (יהדות התורה): לא הבנתי. היו"ר דליה איציק: אני אסביר לך אחר כך בחדרי. קריאה: הוא חושב שהוא הראשון. היו"ר דליה איציק: הסבר מפורט בחדרי, חבר הכנסת גפני. בבקשה, אדוני. בנימין נתניהו (הליכוד): אדוני נשיא המדינה שמעון פרס, ידידתי היושבת-ראש דליה איציק, מכובדי ראש הממשלה אהוד אולמרט וחברי חברי הכנסת, יוסי, אנחנו נפגשנו במעלית לפני שעה קלה, ואמרתי לך שאני לא צריך לכתוב, אפילו לא נקודות, כי הדברים יוצאים בצורה כנה ופשוטה. אני רואה אותך כיריב פוליטי וכחבר פרלמנטרי – יש דבר כזה, חבר פרלמנטרי. מה זה חבר פרלמנטרי? זה מישהו שמייצג משהו שכולנו צריכים לשאוף אליו בפרלמנט הזה, לפי דעתי בכלל בחיים הציבוריים. קודם כול – יושרה. אני מתכוון יושרה פוליטית, היכולת ללכת נגד הזרם, ללכת עם האמת שלך עד הסוף, ואתה עושה את זה פעם אחר פעם אחר פעם. אתה אומר: אני מחויב קודם כול לרעיון גדול אחד, שהוא הרעיון של השגת שלום לישראל, לפי השקפתך, לפי הבנתך, ואתה עובר דרך הגדרות, אתה עובר דרך הקירות לצורך השגה או מימוש של אותו רעיון. אני חושב שזאת דוגמה. אני לא אומר את זה בלשון מתייפייפת. אני חושב שזאת דוגמה לרבים כאן, כל אחד באמת שלו ובדרכו שלו, שאנחנו צריכים לשאוף אליה. לא תמיד משיגים אותה, אבל צריך לשאוף אליה. ועשית את זה בלי שום שיקול של חשבון אישי, מה קורה לך, מה לא קורה לך, איזה מחיר אתה משלם ולאן אתה מגיע במחוזות הפוליטיים שלנו. הדבר השני שאני רוצה לציין היום הוא שיזמת פרויקט חשוב מאוד לעם היהודי, והוא פרויקט "תגלית". הרעיון הזה להביא נוער מן התפוצות כדי לחבר אותו לארץ-ישראל, למדינת ישראל, זה דבר עצום. זה, אגב, משקף דבר עמוק מאוד שנמצא אצלך. מתחת לכל הרבדים, לכל המחלוקות, יש בך משהו ציוני, מהות ציונית אמיתית. אני חושב ש"תגלית" מבטא את זה. אנחנו אומרים שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו, אתה הצלת הרבה עולמות וחיברת הרבה צעירים יהודים למדינת ישראל ולזהות היהודית. הדבר השלישי, נוסף על היושרה, נוסף על "תגלית", שאני מעריך אצלך כחבר פרלמנטרי, הוא העניין. אתה מעניין. אנחנו באים הנה ושומעים אותך, זה תמיד – לא חשוב איך זה נאמר, באיזה טון – תוסס, זה תמיד נוטף עסיס. יש גם פרובוקציות רעיוניות, אידיאיות, אף פעם לא אישיות. אני לא מכיר הרבה חברי כנסת שיש להם תנועה אידיאית שאפשר לקרוא אותה על שמם, בייליניזם. אבל אני אומר את זה בצד החיובי של העניין. אתה בר-פלוגתא ראוי, אתה מעניין, מרתק אותנו. שווה לנו להיות פה במליאה ובפורומים אחרים ולהתמודד אתך. אז בגלל היושרה, ובגלל "תגלית", ואם מותר לבטא משהו אישי שלי גם, בגלל העניין, תמצא דרך לבוא לבקר אותנו. אגב, בכל דרך שתחליט, אנחנו נקבל אותך בברכה. דרך צלחה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. אני מבטיחה שהוא לא ישב במזנון הכנסת. יוסי, לפני כחודש מישהי חיפשה אותך כאן בכנסת. היא פגשה אותי במסדרון ושאלה איפה אפשר למצוא אותך, ואמרתי: הוא בוודאי בחדרו. היא אמרה: לא, הוא איננו. אמרתי לה: אולי הוא בקפיטריה, והיא אמרה: את לא מכירה אותו, את ראית אותו פעם במזנון? אדוני שר הביטחון, בבקשה. שר הביטחון אהוד ברק: יושבת-ראש הכנסת, כבוד נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי הממשלה, יושב-ראש האופוזיציה, יושב-ראש סיעת מרצ, חברי הכנסת, דניאלה ומשפחת ביילין, צביה שאני רואה אותה ביציע, ואחרון חביב יוסי עצמו, הנואמים הקודמים חסכו לי הרבה דברים. יוסי, אני מצטרף לכל הדברים החיוביים שנאמרו, ואפילו לחלק מהביקורת המשתמעת. בלי ספק עזיבתך – אני לא יודע איך זה יהיה לך כמי שכבר עזב פעם את החיים הפוליטיים, יכול להיות שלא בהכרח תסבול בחוץ, אבל זו בלי ספק אבדה לבית-הנבחרים שלנו, לכנסת. יוסי הוא איש שממחיש עד כמה התארים לא חשובים ומה שחשובה היא המהות – לא הקנקן אלא מה שבתוכו. התוכן, החותם שהותרת, יוסי, על החיים הציבוריים שלנו, על העשייה, על התחום המדיני, על מקומה של ישראל, על הצורה שהיא נתפסת באזור ובעולם, הוא חותם שאי-אפשר למחות. בפעילות ענפה, בלי קשר למעמד שלך באותו זמן מבחינה פוליטית, גם בתחום הציבורי, המדיני, הכלכלי והתרבותי. יוסי הוא איש של תכנים, של עומק, של ידע, של יצירתיות. הקנאה הראשונה שלי בך התחילה כשהתחלת לכתוב ספרים. כאשר אתה קורא אותם אתה רואה שכל ספר הוא למעשה מעין סיכום או דוח אישי על מאמץ למידה מעמיק של דבר שהיה, לא כדי להבין את מה שהיה אלא כדי להבין את מה שהווה ואת מה שעתיד או צריך להיות. יוסי הוא שובר מוסכמות, הוא איש עם אומץ-לב ציבורי ופוליטי יוצא דופן. היית תמיד דוגמה לנכונות הזאת, ללכת כנגד הזרם, בלי למצמץ ובלי להתנדנד. ידעת גם לנהל מחלוקות, ותמיד, כמו שכבר נזכר פה, אלה היו מחלוקות שיכולת לחוש שהן לשם שמים. ידעת גם לבנות גשרים בתוך התובנה, שבסופו של דבר, עם כל המחלוקות בינינו על דרך, לכל רוחב הבית, לכל רוחב העם, אנחנו אנשים אחים. התרומה המיוחדת שלך להסכמי השלום ולתהליכים המדיניים – אני חושב שגם היום ידועה בפרטיה ובעומקה רק לאלה שהיו מעורבים בהם בפרטים מבפנים. אתה גם תרמת הרבה לשיח הציבורי, ולא במקרה גם אנשים שחלקו עליך לאורך חלק גדול מדרכם מעריכים גם את יכולותיך וגם את הגינותך. אבל אני רוצה לציין דבר שהוא אופייני לך, יוסי, ומעטים אחרים יכולים לומר אותו, שדברים שנשאת, אמרת, דרשת, תבעת ופעלת לכינונם גם לפני שנים ארוכות, הפכו לאמת ולתובנה של אנשים רבים שעמדו בצד השני של המתרס הפוליטי לאורך רוב חייהם הבוגרים. יצא לי להכיר אותך הרבה שנים, עוד כמזכיר הממשלה ובעבודה שלך עם שמעון פרס. היית מהראשונים שישבו אתי וניסו לשכנע אותי מדוע זה נכון לבוא לפוליטיקה. אני זוכר גם אז את הוויכוחים על הדרך, על השאלה מה בדיוק אתה מנסה להביא. כבר אז היה ברור שבבהירות ובחדות של עמדותיך אתה בוחר להיות יותר נביא מכוהן, אבל נביא עם יחס מיוחד לעולם המעשה. עובדה שהדברים התגשמו. אני זוכר אותך – ביום שאני נהייתי שר גם אתה נהיית שר, והתחלנו לשרת יחד בממשלה – ואחר כך את תרומתך העצומה גם לממשלה שלי בתקופת כהונתה. אבל בימים האלה אני נזכר במיוחד בפגישה ובטיסה ארוכה מאוד שהיתה לנו בחזרה מניו-יורק ביום שבו נרצח יצחק. אני זוכר את הפגישה שם, את הדרך הנה ואת ההמשך כאן. יש לי הערכה רבה אליך כשותף לעשייה, כאיש ציבור, כאדם, כחבר לדרך, ואני לא יכול אלא לאחל לך מכל הלב – אני בטוח שבשם עוד רבים, שלא יעלו הנה אל הדוכן – הצלחה בכל מה שתעשה. אני שותף לאלה שיודעים שבכל דרך שתבחר תעשה הרבה, לא רק לעצמך ולביתך, אלא לציבור ולמדינה. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני שר הביטחון. חבר הכנסת חיים אורון, יושב-ראש מרצ, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, אתה צודק. עוד רבים רצו לדבר, אבל היינו צריכים להגביל את זה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני חושב שחבר כנסת ערבי היה צריך לדבר. גם ש"ס. יש דוברים שלא צריך לדקדק בכל פסיק ובכל – – – היו"ר דליה איציק: אני לא אשיב לך, כי את הרשימה לא אני קבעתי. אבל – אני לא אשיב לך. תתייחס כאילו אני קבעתי. אני רגילה שהיושב-ראש אשם בכול. חבר הכנסת טיבי, אתה כל כך מבקש – אני אתן לך שלוש דקות לדבר. הוא לא צריך להתכונן. בבקשה, אדוני. חיים אורון (מרצ): כבוד הנשיא, גברתי היושבת-ראש, משפחת ביילין, חברי חברי הכנסת, אני נפרד היום כאן מיוסי קודם כול כחבר. אני מכיר את כל האמירות על חברות בפוליטיקה, ואני מכיר את כל הבדיחות בנושא הזה. אני נפרד ממנו כחבר – חבר אישי, חבר לדרך במישור הכי בין-אישי שיכול להיות. אולי גם זה סוג של מסר שליוסי ללא ספק יש חלק מכריע בו, של אפשרות של פוליטיקה וחברות, ולאו דווקא בין מפלגות שונות, אלא גם באותה מפלגה – מה שלפעמים יותר קשה אולי. ראש הממשלה דיבר על העדר תרבות של פרישה, ואני חושב שגם רן כהן וגם יוסי, כל אחד בדרכו, כל אחד על-פי אופיו השונה, בעצם אומרים שיש תרבות של פרישה. מגיע אדם, איש ציבור במעמד רם מאוד, ואומר: החלטתי; חבר'ה, אל תביאו את האלונקות, אל תביאו דיוויזיות ואל תעשו לי תרגילים. אני החלטתי בזמני, על-פי שיקול דעתי, שסיימתי את הפרק הפרלמנטרי בחיי, ובדרך כלל לא את הפרק הציבורי בחיי וגם לא את הפרק הפוליטי בחיי. את הפרק הפרלמנטרי סיימתי, ואני מפנה את מקומי לאנשים אחרים, מתוך אמונה, שהיא כנראה חשובה בעניין הזה, שיש אנשים שימשיכו בדרכי, כי בעצם אנחנו נמצאים במין מחנה משותף, למרות מחלוקות בתוכו, ולמרות גוונים בתוכו, ולעתים הבדלי גוונים מאוד חזקים, אבל בסופו של דבר אנחנו נמצאים יחד באותה מסגרת, ואני יכול לסמוך על מחליפי ועל ממשיכי שאוכל לראות בהם את נציגי בבית הזה. אולי זה חלק מתרבות הפרישה, גברתי היושבת-ראש, שהיה הופך את הבית הזה לקצת פחות רווי – אולי עם קצת, טיפ-טיפה פחות – יצרים. ואם גם בתחום זה גם רן וגם יוסי תרמו משהו לתרבות הפוליטית הישראלית, גם על כך מגיעה להם תודה. שמעתי את דברי קודמי, וכמובן השתכנעתי עוד יותר למה יוסי הוא כל כך יוסי. אני רוצה לעמוד על היבט נוסף – אולי על שני היבטים שפחות עלו כאן. אני חושב שהתרומה הייחודית של יוסי היתה בהתמודדות המאוד-מאוד קשה – אולי הכי קשה – בין מי שיש לו חזון, מי שיש לו אמונה – ויש לו ליוסי חזון ואמונה כאלה, והוא לא מסתפק רק בסימון, לא מסתפק רק בנאום טוב על מה שהוא חושב – הוא גם לא נמנע מזה, אבל הוא יודע שהמבחן הקשה שלו, ושל העמדה שהוא מייצג, הוא ביכולת לסמן מסלול מאוד מאוד מדויק, מדויק עד כמה שאפשר, מהנקודה שבה הוא נמצא עכשיו אל החזון שלו. כאשר יוסי פנה אלי בהצעה להצטרף אליו במהלך שבסוף הבשיל למסמך של יוזמת ז'נבה, הוא אמר לי את הדברים האלה: ג'ומס, בוא ננסה לשים על השולחן את כל השאלות, לחפש את כל התשובות, וברגע שמישהו ישים על השולחן שאלה אנחנו חייבים לדון בה כאילו אנחנו מסרטטים עכשיו את כל הפרטים מפה עד הסכם השלום. לרבים מאתנו כל כך נוח לברוח אל הפראזה, כל כך נוח לברוח אל האמירה הכוללת, אל המקום הנוח, שכאילו זה אידיאולוגיה, ובפועל לברוח מהמבחן הכי קשה של כל אחד מאתנו בכל תחום שהוא עוסק בו, אם הוא עוסק בו בכנות – איך אני, בכל צומת שאני עומד לפניו, מיישם את מה שאני מאמין בו. אני לא מכיר עוד מישהו שמוכן כמו יוסי להתמודד עם הפרטים האלו – ולא רק בנושא השלום; גם כשהוא בוחן נושאים חברתיים, גם כשהוא מציע מהפכה מרחיקה לכת במעמד – בקשרים שבין העם היהודי ובין מדינת ישראל – במעמדה של הדת במדינה וכו' וכו'. בכל אחד מהנושאים. זאת לא הצהרה; זה לא סעיף במצע, אלא ניסיון מאוד ממשי לחבר בין הקצוות. אני בטוח שכאשר ייכון שלום בינינו לבין הפלסטינים – כאשר הוא ייכון, ואני לא יודע מתי הוא ייכון, אבל אני בטוח שהוא ייכון – אנחנו נספור אותו, כפי שמופיע במקורותינו, כך וכך שנים אחרי הרעש – כך וכך שנים אחרי אוסלו. זוהי הנקודה שממנה תתחיל הספירה. אוסלו היא בטביעת אצבעותיו של יוסי. כאשר נגיע להסכם, רבים – לא רק אנחנו – נמדוד את המרחק בין ההסכם הזה, שיהיה אז, ובין מסמך ז'נבה. ואתם יודעים שזה מה שיקרה; רובכם יודעים שהמרחק יהיה מאוד מאוד קטן. מסמך ז'נבה טבוע כולו בחותם מעשיו של יוסי. אני אסיים במה שפתחתי בו: היה שלב שבו יוסי הכיר אותי יותר מכפי שאני הכרתי את עצמי. איך זה יכול להיות? במסגרת האופי המיוחד של יוסי, אחד מהפרסומים הראשונים שלו, הספרים הראשונים שלו, "בנים בצל אבותם", הוא ניסיון ללמוד את מערכת היחסים שהיתה בתוך "השומר הצעיר" ובתוך הקיבוץ הארצי בין דור המייסדים ובין הדור השני. אני לא מהדור השני של הקיבוץ הארצי; אני ילד חוץ. אני גדלתי בעיר והצטרפתי לקיבוץ הארצי. אבל, הדור השני, דור הבנים של הקיבוץ הארצי, חלקם היו בני גילי וחלקם מבוגרים ממני. כשקראתי את הספר הזה גיליתי עלי ועלינו דברים שכשהיינו שם לא ידעתי. ואז נחשפתי, בפעם הראשונה – והכרתי את יוסי. ומאז בכל מיני הצטלבויות המשכנו. מעל במה זו אני רוצה להודות לו. אני בטוח שהוא ימשיך לתרום, כי הוא לא יכול אחרת. אני בטוח שאנחנו נמשיך – אנחנו במסגרת מרצ בלי ספק נמשיך ליהנות מתרומתו ולהיעזר בו. שמחתי מאוד שכשהוא אמר לי לפני ימים מספר שהוא החליט שלא לרוץ לכנסת הבאה – כשהוא אמר לי: אני ממשיך לעמוד לשירותכם ככל שתרצו, במיטב יכולתי. יוסי, אנחנו נרצה, ויש לך הרבה יכולת. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): גברתי היושבת-ראש, אני מודה לך. אדוני נשיא המדינה, אדוני ראש הממשלה, דניאלה ויוסי ביילין, רבותי חברי הכנסת, בדרך כלל פוליטיקאי נכשל אם הוא מגיע, עובר ולא שמים לב אליו; אם הוא מגיע, חולף מן העולם ולא משאיר טביעת אצבעות; אם הוא עובר ברחוב ולא מזהים אותו, בארצו שלו ובבירות העולם. אני רוצה לדבר על יוסי מזווית שאולי לא כולם כאן ערים לה: כמעט אין פוליטיקאי בבית הזה כמו יוסי ביילין – גם בתל-אביב, גם בטייבה, גם בעזה, גם בקהיר, גם בתוניס, גם בוושינגטון יודעים מיהו יוסי ביילין, מה זה יוסי ביילין. אמרת, אדוני ראש הממשלה, שיוסי ביילין מרגיז. אני אפתיע אותך – גם אותי לפעמים הוא מרגיז. ראש הממשלה אהוד אולמרט: אל תיעלב. גם אתה מרגיז, אפילו מאוד. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אבל אני לא מתכוון לפרוש בקרוב. היו"ר דליה איציק: אין פה תרבות פרישה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): יוסי ביילין הוא אדם מוסרי, אדם שנכנס לפוליטיקה כדי לשנות ולהשפיע, מצויד במערכת ערכים הומנית, שוויונית ואוניברסלית שמביאה כבוד לפרלמנט הזה. לפרלמנט הזה יחסר המשקל הסגולי של יוסי ביילין העוזב את הבית הזה. אפשר להסכים עם יוסי ביילין ואפשר לחלוק על דעתו, אי-אפשר להתעלם ממנו. אולי האילוזיה של "בייבי פייס" מתנפצת מייד כאשר אתה נתקל באידיאולוג שבאופן עקבי עט על מטרתו עד שהוא מגשים אותה, או מתקרב אליה, או משפיע על אחרים כדי לדון בה ולהכריע לגביה – רוטוויילר אמיתי. אולי השקט שמסתיר את הסערה, את מפלס הדרך, שובר גלים ובעצם אדם שמאמין שצריך לשחות נגד הזרם, כי רק דגים מתים תמיד זורמים עם הזרם ובכיוונו. יוסי ביילין הוא אדם שוויוני, ולא הרבה פוליטיקאים מאמינים בשוויון ובערכים הומניים. יוסי, אני גאה להיות חבר שלך. נמשיך להיות חברים, ואני בטוח שניפגש כאן ובמקומות רבים בעולם, כי עדיין אין שלום. ועם אנשים כמוך, שימשיכו לרדוף אחרי השלום – אני בטוח שהשקפת עולמך ושל אחדים מאתנו לגבי הפיוס הבלתי נמנע בין ישראלים לפלסטינים, וחזון שתי המדינות קום יקום. בהצלחה. היו"ר דליה איציק: תודה. last but not least חבר הכנסת יוסי ביילין. אתה עוד יכול להתחרט. יוסף ביילין (מרצ): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אדוני הנשיא מורי ורבי, אדוני ראש הממשלה, תודה רבה לך על דבריך שיצאו מהלב ונכנסו ללב, כמו דבריו של שר הביטחון ויושב-ראש מפלגת העבודה אהוד ברק, כמו דבריו של יושב-ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, כמו דבריו של ג'ומס, הלוא הוא חיים אורון, וכמו דבריו של אחמד טיבי. קודם כול אני רוצה להודות לציבור הישראלי שזיכה אותי בזכות המיוחדת הזו לייצג אותו במשך 20 שנה, זה לא פשוט ולא לכל אחד ניתנת הזכות הזו, זו זכות גדולה. אחרי כמה שנים זה נראה כאילו מובן מאליו, אבל זה מעולם לא מובן מאליו. אנחנו 120 אנשים כאשר היו ביישוב 630,000 איש ויש פה יותר מפי-עשרה, זה לא פשוט. אני רוצה לברך מכאן את ד"ר צביה גרינפילד שתחליף אותי מחר. אמרתי לה, ואני גם אומר לכם: לא עזבתי בגלל צביה גרינפילד, אבל העזיבה שלי, סיום התפקיד הרבה יותר קל לי כשאני יודע שהיא תחליף אותי. היא אשה מיוחדת במינה, ואני מקווה שהבית הזה, עוד בקדנציה הזו יספיק להכיר אותה ובוודאי להעריך אותה. אני רוצה להודות למשפחתי. אני אומר לכם את האמת: אילו היו מבקשים את אישורי, הם לא היו מקבלים אותו. אבל הם כנראה רק ביקשו את אישור הכנסת, ואת זה הם זכו לקבל. אתם באמת נהדרים, ותודה לכם על שבאתם. אני מאוד רוצה לנצל את ההזדמנות הזו של נאום אחרון כדי לדבר על שתי נקודות; נקודה אחת היא "תגלית". דובר על "תגלית", ואני מודה לך, ביבי, שדיברת על "תגלית". אתה היית אחד האנשים הראשונים שאתם התייעצתי לגבי זה, כשהיינו שנינו סגני שרים צעירים ב-20 שנה. אתה מאוד תמכת בזה והיית בין הבודדים. המערכת התנגדה לזה נחרצות, כי זו היתה תחרות בשבילה, ואנשים לא הבינו מדוע צריך לממן ילדים עשירים מאמריקה, כדי שיגיעו ארצה לביקור כאשר כאן יש עוני. זה היה סוג של פופוליזם, ואני שמח שהצלחנו לשכנע ב"תגלית". אבל תראו, אני אז חלמתי על דבר אחר. הכנו תכנית עסקית, והמחשבה שלי היתה שרוב הכסף שנאסף במגביות למען ישראל יממן את הביקור של הילדים בארץ. זה לא קרה. תחת זאת מה שקורה הוא שאנחנו, כממשלה, מתקצבים את "תגלית", והיו אלה ביבי נתניהו כראש ממשלה שאישר את זה ואהוד ברק שמימש את זה בסכום מכובד מאוד של 70 מיליון דולר לחמש שנים. אני שמח מאוד שאתם כאן, כי זה לא היה קורה בלעדיכם. משום שמה שקרה בסוף זה תקציב ממשלה ונדיבים. הפדרציות כמעט לא משתתפות בזה, והתלות בנדיבים, אני נורא רוצה להיזהר – אנחנו תלויים בנדיבים ובלעדיהם לא היתה "תגלית", אבל זה מפחיד. זה מפחיד. המצב הכלכלי גרם לחלק מהם להיות פחות נדיבים. ואתם יודעים, 200,000 צעירים הגיעו ארצה. אם נפסיק את זה בגלל בעיות של נדיב זה או אחר, שלאחרונה היה מוכן לתת לזה עשרות מיליוני דולרים – וזה הקל עלינו מאוד – הרעיון הזה, אחרי עשר שנים, עלול חלילה לקרוס. לכן, אני אומר לכם – אתם שתהיו הממשלה הבאה, מכאן, מהבית הזה: יכול להיות שאפשר לחשוב על כך שישראל תממן את הרוב, כי הכול חוזר. הכול חוזר בריבית דריבית. אנחנו לא מפסידים על זה לא אידיאולוגית, לא רוחנית, לא ציונית ולא כספית. הנקודה השנייה היא בנושא המדיני. אני חי כל הזמן בהרגשה שהעת כנר נגרעת, כמו שאמר המשורר; במלים אחרות: שהזמן בורח לנו. לפני כמה חודשים – זה יצא באותו יום רביעי, ישבתי כאן, ואחד מחברי הבית, מראשי מפלגות הימין, אמר לי: יוסי, תגיד: הסכם פרס–חוסיין מ-1987, אפשר לעשות אתו משהו? אמרתי: לא. המלך הופיע ב-31 ביולי 1988 – אני אזכור את זה, כי באותו יום ביבי נתניהו דיבר על זה בטלוויזיה, ואני הופעתי אחריו. השאלה היתה: מה זה אומר עכשיו, שהגדה המערבית לא תהיה – ירדן לא תובעת אותה. אבל הוא ירד מזה. אין הסכם פרס–חוסיין. אחרי חצי שעה בא אלי מישהו מהשולחן הזה ואמר לי: יוסי, תגיד: ההסכם הזה שלך עם אבו מאזן, אפשר לעשות אתו משהו? אמרתי לו: לא. אי-אפשר. אי-אפשר. אני אומר לכם: זה לא שיוזמת ז'נבה זה מה שיהיה בדיוק; זה בלי ספק לא בדיוק מה שיהיה, אבל יחלפו, חלילה, שנים, וישאלו: האם אפשר עוד לעשות חילופי שטחים? אפשר עוד לספח את הגושים הגדולים? אפשר עוד לעשות משהו? החזון הזה, המטורף, של מדינה דו-לאומית, שהוא סוף הציונות, סוף מה שכולנו חולמים עליו, יהפוך להיות האלטרנטיבה. אני אומר לכם: אני כולי בעד פתרון כלכלי, ואני כולי בעד פתרון אזורי, אבל זה לא תחליף. זה לא תחליף. זה לצד. לא יהיה פתרון אמיתי אם לא יהיה גם פתרון כלכלי, ולא יהיה פתרון אמיתי אם לא יהיה פתרון אזורי. אבל מישהו חושב שאפשר, בכלכלה, להחליף את המדיניות? זה לא יקרה. אני לא אומר את זה מתוך התנצחות. אני באמת מרגיש, מעבר למחלוקת המפלגתית, אבל לא מעבר לתחושה שלי כאדם, כציוני, כפטריוט, וכמי שמאמין שאם לשכן שלי לא יהיה טוב אף פעם לא יהיה לי טוב. אני אגואיסט גדול; אני אגואיסט לאומי גדול, אבל האגואיזם הלאומי שלי הוא לא Zero Sum Game; הוא לא משחק סכום אפס. אני רוצה לסיים את דברי בדבר שקשור במקרה לגמרי, או שלא לגמרי במקרה, לשני אנשים שיושבים כאן. באוגוסט 1998 אהוד ברק נוסע בראש משלחת, עם שלמה בן-עמי, אפרים סנה ועבדכם הנאמן והצנוע לאמריקה. אנחנו נפגשים עם שרת החוץ מדליין אולברייט ועם סנדי ברגר, היועץ לביטחון לאומי, ופתאום אנחנו מקבלים טלפון: אפשר להגיע למיו-קליניק לפגוש את המלך חוסיין. שמעתי המון על מיו-קליניק – מאנשים, נדבנים מבוגרים, שבילו שם. משום מה זה נראה לי, לא יודע למה, כמו איזה קיבוץ, איזה מקום נורא סימפתי, שנותנים בו שירותים רפואיים מיוחדים לאנשים עשירים. הגענו למיו-קליניק – זה היה אוגוסט גשום, משהו נורא, גשם שוטף – ונכנסנו לבית-חולים שנראה כזה בית-חולים רגיל, עם ריח של בית-חולים וכו', עד שהגענו לקומה. בקומה של המלך חוסיין היה שטיח – אין בבתי-חולים שטיחים כאלה; מין שטיח פרסי כזה. ישבנו, נתנו לנו שם קפה טורקי, מה שלא היה אפשר להשיג אז באמריקה – מאז כבר אפשר – וחיכינו למלך. הוא היה רזה וקירח, ועם עיניים בורקות, באמצע טיפולים כימותרפיים, אופטימי מאוד לגבי הסיכוי לחזור לפעילות. כאמור, זה היה באוגוסט 1998, כמה חודשים לפני הסכם-וואי. היתה שיחה מאוד מעניינת אתו, וגם מאוד מרגשת. הוא הכיר חלק מאתנו היטב, הרבה שנים. הוא שאל אם ביבי ילך על הסדר כלשהו. אנחנו מצאנו את עצמנו במצב מאוד משונה. אהוד ברק נאבק על ראשות הממשלה בעוד זמן קצר, וכולנו אמרנו: כן, אנחנו חושבים שביבי ילך לפחות על הסדר ביניים. ואז היה איזה רגע של שקט, והמלך שאל אותנו: תגידו, יהיה אפשר לחזור ל-3 בנובמבר? בהתחלה לא כל כך הבנו למה הוא מתכוון, אבל הבנו שהוא מתכוון למה שקרה שלוש שנים קודם לכן. הסתכלנו, ככה, זה על זה, ואהוד אמר: כן, אפשר לחזור ל-3 בנובמבר. ירדנו למטה והגשם המשיך לרדת. שאלנו את עצמנו אם אמרנו דבר שאנחנו באמת חושבים שאפשר לממש, או שרק הבענו תקווה. אמרנו זה לזהי: הלוואי. הלוואי שאפשר לחזור ל-3 בנובמבר. אני רואה את מה שקרה, ואת מה שקורה, ואת הריאיון שכמעט היה ביום שישי, בהזיה הזאת שלנו, ואני אומר לעצמנו: לא יהיה קל לחזור ל-3 בנובמבר, אבל אנחנו מוכרחים. להזכיר לכם, 3 בנובמבר זה היום. תודה. היו"ר דליה איציק: יוסי, תודה לך. חברים, הנשיא עדיין נמצא כאן. לא נוכל – חברים, אי-אפשר. הנשיא ממתין, ואנחנו נצטרך קודם להיפרד מהנשיא ולאחר מכן להיפרד מיוסי. בבקשה, אדוני הנשיא. נשיא המדינה, תודה לך. מזכיר הכנסת איל ינון: חברי הכנסת והמוזמנים מתבקשים לכבד את יציאת הנשיא בקימה. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.) הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 25), התשס"ט–2008 [מס' כ/262; "דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 20017; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דליה איציק: אדוני ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק שמתקנת עיוות של שנים. נמצאים פה יתומים שלצערי הרב הוריהם נרצחו במעשי טרור. הם באו לפה לראות במו-עיניהם איך אנחנו מתקנים כאן את העוול שנגרם להם. אנחנו עוברים להצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 25), התשס"ט–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי, להציג את הצעת החוק, לרבות התיקונים. הצעת החוק היא הצעה של חבר הכנסת אורלב. חבר הכנסת אורלב, אני אומרת תמיד שאם יש כיסא פנוי ליד הקדוש-ברוך-הוא, ולפעמים אנחנו נספרים על מעשים טובים שעשינו, הרי היום עשינו דבר נכון, תיקון עוול נורא שנחשפתי אליו לגמרי במקרה. כשהנשיא סרקוזי הגיע לארץ הזמנתי משפחה – בפיגוע במסעדת "סבארו" נרצחה כמעט חצי משפחה – וכשהזמנו חלק מהמשפחה, הילדים לא הסכימו לבוא והיה כעס נורא. כשניסיתי לברר אם הכעס כלפי, התברר שהכעס הוא כלפי המדינה. אני חושבת שאף אחד לא האמין לנו שניקח את זה לידיים. כשנכנסתי לעומק הדברים הבנתי למה הם כועסים ואיזה עוולה נגרמה למשפחות ששני ההורים נרצחו במעשי טרור. אחר כך התברר לי שחבר הכנסת אורלב בכלל הגיש הצעת חוק כזאת. נרתמנו לעניין, רתמנו את משרד האוצר, הבטחתי להם אז שהכנסת לא תתפזר עד שנתקן את המעוות. ביום הזה, חברי חברי הכנסת, אנחנו הולכים להצביע בקריאה שנייה ובקריאה שלישית על הצעת חוק שיושב-ראש הוועדה נרתם אליה והיום כולנו נסלק עוולה שנגרמה ונצביע. אני רוצה להציע שאם אין הסתייגויות מהותיות, נעשה את זה בקיצור, כי עוד מעט לא יהיו אנשים בתוך הבית. זאת הצעת חוק שעברה הכי מהר שרק אפשר, אולי המהירה ביותר בקדנציה הזאת. אני מודה גם לצביקה ברוט הכתב ולעיתון "ידיעות אחרונות" שנרתמו לעניין. אני מודה לשר העבודה והרווחה. אני מודה למנכ"לית הביטוח הלאומי שלמדתי ממנה את כל הדברים. אני מודה לזבולון, ידידי הטוב, שיחד דחפנו את העניין. בעצם, יש כאן הרבה מאוד שותפים לדבר שמזמן היה צריך להיות מתוקן. אני מודה לכם על שבאתם ואתם רואים במו-עיניכם שלא ויתרנו, הגם שעד הרגע האחרון אתם חששתם שאולי מישהו ירצה לדחות ומישהו ירצה לסדר. לפחות אם אתם מאמינים היום בחלק מהממסד, בזה דיינו. חבר הכנסת גלנטי, בבקשה. יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): תודה רבה ליושבת-ראש, שכמעט שלא הותירה לי דברים לומר, אבל אני בכל זאת אעביר לכם את הדברים. גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 25), התשס"ט–2008, ביוזמתו הברוכה של חבר הכנסת זבולון אורלב, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק המונחת בפניכם נועדה לתת מענה על בעיות שהן ייחודיות ליתומים ששני הוריהם נרצחו בפגיעת איבה. עבור היתומים מות שני ההורים מפגיעת איבה אינו שקול לאובדן כפול של הורה, אלא משמעו קריסה של התא המשפחתי כולו וגדיעה של מקורות המחיה, לרבות אובדן זכויות מביטוחי חיים שאינם חלים במקרי פגיעת איבה. החוק הקיים שנשען על זכויות לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950, אינו מספק לגבי מקרים אלה, משום שמצב שבו שני ההורים נפטרו כתוצאה ממקרה שמהווה עילה לפי החוק אינו שכיח לגבי חיילים. הצעת החוק מיישמת בחלק גדול מהעניינים את המלצותיה של ועדה בין-משרדית לבחינת זכויות נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם בראשות השופט בדימוס מנחם גולדברג, זיכרונו לברכה. הצעת החוק קובעת כי התגמול החודשי ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, שטרם מלאו לו 21 שנים או שבשל מום גופני או שכלי אינו עומד ברשות עצמו גם בגיל 21, יהיה בשיעור תגמול חודשי מלא לפי סעיף 13(1) לחוק משפחות חיילים, גם אם במשפחה יותר מיתום אחד. יצוין כי לפי לשונו של החוק כיום התגמול ליתום השני ואילך הוא חלקי בלבד. לפי המצב החוקי הקיים, יתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אשר עבר את גיל 21 וטרם מלאו לו 35 שנים, היה זכאי ל-80% מהתגמול החודשי שזכאי לו יתום עד גיל 21, וזאת למשך שנתיים בלבד, שחושבו עם השנים שבהן קיבל תגמול לפני גיל 21. הצעת החוק המונחת בפניכם קובעת כי יתום כאמור יהיה זכאי ל-100% התגמול עד הגיעו לגיל 27, ומשמלאו לו 27 שנים ועד שימלאו לו 37 שנים יהיה זכאי ל-80% מהתגמול האמור. בתקופת הזכאות לתגמול החודשי לא יהיה היתום זכאי לדמי מחיה המשולמים בעת רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית, אך יוכל לבחור לקבל את דמי המחיה במקום התגמול החודשי. הצעת החוק מרחיבה את גיל הזכאות של יתום משני הוריו שנפטרו למענק נישואין, ולמענק דיור הנגזר ממנו, עד לגיל 37, וזאת מבלי לגרוע לשלם את מענק הנישואין גם ליתום שטרם נישא ומלאו לו 30 שנים. בעקבות המלצת ועדת-גולדברג, קובעת הצעת החוק כי גם מי שנישא לפני שהפך ליתום משני הוריו יוכל לקבל עם פטירת שני הוריו מפגיעת איבה מענק בשיעור 80% ממענק הנישואין, וזאת במגבלה שלפיה לא חלפו שנתיים מעת הנישואין ועד למועד פטירת שני ההורים או ההורה השני. הצעת החוק קובעת עוד, בהמשך לפסיקת בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, כי ליתום ששני הוריו נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה מגיע מענק לפי סעיף 29א לחוק משפחות חיילים מכוח כל אחד מהוריו. הוראה זו תחול הן לגבי מענקי נישואין ודיור לפי הסעיף האמור והן לגבי המענק המופחת שקובעת הצעת החוק למי שנישא סמוך לפני שכתוצאה מפגיעת איבה הפך ליתום משני הוריו. הצעת החוק המונחת בפניכם קובעת בהמשך להמלצות ועדת-גולדברג כי יתום משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, וטרם מלאו לו 37 שנים, יהיה זכאי למענק התארגנות חד-פעמי שסכומו המעודכן עומד על 83,600 שקלים. מענק זה ישולם עם פטירת ההורה השני מפגיעת איבה או כשהיתום יגיע לגיל 18. מענק חד-פעמי אחר שסכומו המעודכן 26,000 שקלים הוא מענק ניידות שישולם ליתום כאמור שטרם מלאו לו 21 שנה. הזכאויות לתגמול חודשי ולמענקים האמורים יחולו על מי שהיה ליתום משני הוריו החל מ-1 באוקטובר 2000. הצעת החוק המונחת בפניכם עוסקת בנוסף גם בזכויותיו של מי שמונה "אפוטרופוס לגוף" ליתום ששני הוריו שנפטרו מפגיעת איבה ומגדלו אצלו, או מי שאימץ את היתום האמור. הצעת החוק קובעת כי האפוטרופוס או ההורה המאמץ יהיה זכאי לתשלום חודשי בשל אובדן הכנסתו עקב התפנותו לטיפול ביתום. סכום התשלום החודשי ייקבע בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בהתחשב בגורמים שפורטו בהצעת החוק, לרבות מספר היתומים וגילם והתקופות לתשלום. השר יוסמך לקבוע בתקנות גם מענק חד-פעמי לאפוטרופוס בעד תקופות שקדמו לזכאות לתשלום חודשי, ואולם הזכאות לתשלום לאפוטרופוס או למאמץ תחול ממועד תחילת החוק ואילך. יואל חסון (קדימה): חבר הכנסת גלנטי, רציתי להסב את תשומת לבך לכך שהמליאה כולה השתכנעה מדבריך. יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): תודה רבה, אדוני. תיכף אני מסיים. הבנתי את הרמז, לא צריך פעמיים. התשלום האמור יבוא נוסף על התשלומים המבטיחים את צורכי היתומים שלגבי חלק מהם התגמולים החודשיים ומענק הניידות קובעת הצעת החוק כי כל עוד לא קבע בית-המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים, יועברו תשלומים אלה לידי האפוטרופוס לגוף שמגדל את היתומים ולא לידי האפוטרופוס לרכוש. אני קורא לכם, חברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית לפי הנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה. הרשו לי לפני כן להודות למנכ"ל הכנסת, שמטעמי טרח, עבד, אסף והתווכח וכו'. אנחנו עוברים עכשיו להסתייגויות להצעת החוק. האם – יופי. חבר הכנסת אורלב מוריד. אני רואה שגם חבר הכנסת אריה אלדד מוריד. חבר הכנסת רן כהן איננו כאן. רן כהן (מרצ): אני פה, אני מוותר על זכות הדיבור. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. אנחנו נעבור להצבעה על שם החוק. ראובן ריבלין (הליכוד): אם אין הסתייגויות אפשר להצביע על כל החוק. היו"ר דליה איציק: אין בכלל? אין בכלל. אתה צודק, חבר הכנסת ריבלין. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק עם לוח התיקונים כולו. נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–5 – 25 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. היו"ר דליה איציק: בעד – 25, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת הוועדה התקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 25), כולל לוח התיקונים. נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 27 נגד – אין נמנעים – אין חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 25), התשס"ט–2008, נתקבל. היו"ר דליה איציק: בעד – 27, אין מתנגדים ואין נמנעים. חברי חברי הכנסת, אני קובעת שהצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 25), התשס"ט–2008, כולל לוח התיקונים, התקבלה בקריאה שלישית; ובא לציון גואל. לא, לא. אסור. אני מבינה את השמחה, אתם צודקים, אבל אנחנו לא מוחאים כאן כפיים. אחר כך תעברו לחדרי ונדבר שם. אני מודה לחבר הכנסת אריה אלדד, לכל מי שיד ורגל לו כאן. תודה. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, עד היום חוקקתי כ-40 חוקים, ואני מוכרח לומר שחוק זה הוא מהיקרים לי ביותר באשר הוא מילוי חובה אנושית, מוסרית כלפי יתומים שמדינת ישראל לא ידעה לשמור על הוריהם ושני הוריהם נרצחו בפיגוע טרור מאז אוקטובר 2000. אזרחי מדינת ישראל עומדים לעתים בפני מציאות טרור קשה, טרור פלסטיני נפשע המכוון לכתחילה כלפי אזרחים תמימים, ולכן חלה חובה על המדינה לסייע למי שנפגע. גברתי היושבת-ראש, בהיותי שר הרווחה התייצבו אצלי ילדי משפחת הורביץ מקריית-ארבע, ששני הוריהם נרצחו בעת שמחבל נכנס לביתם ורצח אותם. בעקבות כך הקמתי את ועדת-גולדברג בראשות השופט מנחם גולדברג, זיכרונו לברכה – שהיה נשיא בית-המשפט הארצי לעבודה, ובינתיים נפטר – על מנת לגבש המלצה. ההמלצות התקבלו לאחר שהתפטרתי מהממשלה בגלל ההתנתקות; וכידוע לך, במשך שנתיים לא היה שר הרווחה. לכן יזמתי הצעת חוק פרטית. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הביטוח הלאומי, שפרשה, רות אורן, שהתגייסה לנסח את החוק הזה. עבדנו בהנחייתך בשיתוף עם היתומים. עדיין לא השלמנו את החוק והותרנו לכנסת הבאה את הסיוע גם ליתומים ששני הוריהם נרצחו בפיגועי טרור לפני אוקטובר 2000. יש שני מקרים: אוטובוס הדמים בכביש החוף וגם האוטובוס במעלה-עקרבים בשנות ה-50. להם אמרנו שנמצא פתרון נקודתי ונראה מה ניתן לעשות. כמו כן, עדיין לא פתרנו והשארנו לכנסת הבאה את הסוגיה של יתומים שהורה אחד נפטר ממחלה והורה שני נרצח בפיגוע טרור, ושוב, נשארו ילדים בלי שני הורים. כאמור, נשלים את המלאכה בכנסת השמונה-עשרה. חברי חברי הכנסת, כפי שאמרתי, חוקקתי 40 חוקים, אבל בשום חוק לא נהניתי מסיוע מסיבי כל כך של יושב-ראש הכנסת. אני מוכרח לומר לך שזה היה מעשה חריג ביותר, שאפשר גם להשיג הסכמה עם משרדי הממשלה – משרד האוצר, הביטוח הלאומי, משרד המשפטים, משרד הרווחה וגורמים נוספים – וגם גייס את כל הכנסת בראשותו של יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, יצחק גלנטי, שהתגייס כולו. אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת אלדד שהעביר את החוק בקריאה ראשונה. אני רוצה להודות באמת על מעשה בלתי רגיל ואני מוכרח לומר לך שאת לא ראית אותו בפעולה, אבל אני ראיתי את מנכ"ל הכנסת בפעולה. את נתת הנחיות והוא היה אתנו. ראינו אותו בפעולתו, ואני רוצה להודות לאבי בלשניקוב, מנכ"ל הכנסת, שדאג להוציא לפועל את ההנחיות של היושבת-ראש. לסיום אני רוצה לומר לכם, היתומים, בדרך כלל אנחנו משפילים מבט. אני חושב שהכנסת יכולה היום להישיר מבט אליכם ולומר שאף שקרה אסון והמדינה לא היתה יכולה להגן על ההורים ושני ההורים נרצחו, אנחנו יכולים להישיר מבט אליכם ולומר: עשינו ככל יכולתנו כדי להסדיר את הסיוע, את התמיכה ואת הגיבוי כדי שתוכלו להמשיך ולקיים את חייכם מתוך רווחה ראויה, כפי שההורים שלכם, כך אני בטוח, היו דואגים לכם ואף יותר. כאמור, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה יצחק גלנטי. אני רוצה להודות לצביקה ברוט, שלקח על עצמו לשים את הנושא על סדר-היום התקשורתי. אני רוצה להודות ללשכה המשפטית בראשותה של יועצת הוועדה נועה בן-שבת שעשתה עבודה בלתי רגילה, ולמנהלת הוועדה וילמה מאור, ובא לציון גואל. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אמנון כהן: הודעהה למזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת אישור החלטה לפי סעיף 138(ב1) לתקנון הכנסת בדבר חלוקת הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור לטובין מיובאים המיועדים לנזקקים), התשס"ז–2007. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה למזכיר הכנסת. הצעת ועדת הכלכלה בדבר חלוקת הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור לטובין מיובאים המיועדים לנזקקים), התשס"ז–2007 [נספחות.] היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים לנושא הבא: החלטת ועדת הכלכלה לפי סעיף 138(ב1) לתקנון הכנסת בדבר חלוקת הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור לטובין מיובאים המיועדים לנזקקים), התשס"ז–2007. יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת ישראל חסון, יציג את החלטת הוועדה. נשמע ואם נשתכנע שהיא טובה, נצביע. בבקשה, אדוני. ישראל חסון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור לטובין מיובאים המיועדים לנזקקים), התשס"ז–2007, נדונה בכנסת בקריאה טרומית ביום י' באדר התשס"ז, 28 בפברואר 2007, והועברה לוועדת הכלכלה של הכנסת. הצעת החוק באה לקבוע מתן פטור ממס ערך מוסף וממסים עקיפים – מכס, בלו ומס קנייה – לטובין המיובאים על-ידי מוסד ציבורי לצורך מתן סיוע הומניטרי. ועדת הכלכלה קיימה כמה דיונים בהצעת החוק ובין היתר בשאלה אילו סוגי טובין ראוי לכלול בטובין שייהנו מהפטור המוצע במסים עקיפים, במגמה לעודד את תרומתם בחו"ל לצורך סיוע הומניטרי בארץ. כדי לאפשר לוועדה לבחון את המשמעות וההשלכות של מתן הפטור כאמור לגבי סוגי טובין שונים, לרבות ההשלכות התקציביות, החליטה הוועדה להציע לכנסת לחלק את הצעת החוק לשתי הצעות חוק נפרדות, כך שהצעת חוק אחת תתייחס לפטור ממסים עקיפים לטובין מסוג ביגוד, הנעלה וציוד רפואי והצעת חוק אחרת תתייחס לפטור לטובין מסוג מזון וציוד ביתי. אנחנו מבקשים לאשר את הפיצול. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 11 בעד הצעת ועדת הכלכלה – 7 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכלכלה בדבר חלוקת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור לטובין מיובאים המיועדים לנזקקים), התשס"ז–2007, נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת הכלכלה לפי סעיף 138(ב1) לתקנון הכנסת בדבר חלוקת הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור לטובין מיובאים המיועדים לנזקקים), התשס"ז–2007, התקבלה. אנחנו מחליפים את הצבעתו של חבר הכנסת ישראל חסון עם חבר הכנסת אביגדור ליברמן, שהצביע בטעות במקומו. תודה רבה ליושב-ראש הוועדה. הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס"ט–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/410).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס"ט–2008. אני מזמין את השר עמיחי אילון להציג את הצעת החוק בשם ראש הממשלה. בבקשה, אדוני. השר עמיחי אילון: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי השר, הנושא הוא יישום חוק טל, ואנחנו מציעים תיקון לחוק שירות אזרחי, על מנת להפוך את חוק טל למשהו שניתן לממש אותו. הכוונה בסעיפי החוק היא להחיל על כלל המתנדבים לשירות האזרחי, האברכים שחוק טל עוסק בהם, את אותן הטבות שמקבלות בנות השירות הלאומי זה שנים רבות על-פי החוק הקיים היום. אנחנו עוסקים בשתי סוגיות. הסוגיה הראשונה היא פיצויי פיטורין. עובד שהתפטר מעבודתו בסמוך לגיוסו או אם גויס/גויסה לשירות לאומי הוא זכאי/זכאית לפיצויי פיטורין מהמעסיק ובלבד ששירת לפחות שישה חודשים. אנחנו רוצים להחיל את זה גם על אברכים שמתנדבים לשירות האזרחי. שנית, אנחנו רוצים להכניס תיקון בחוק שמתייחס לאברכים באותו הקשר שבו אנחנו מתייחסים היום לקליטת חיילים משוחררים ואנחנו רוצים להחיל עליהם את מה שמקבלות היום בנות השירות הלאומי, דהיינו את המענק והפיקדון שיינתן להם בתום שנת שירות. את התנאים שניתנים היום לבנות השירות הלאומי אנחנו רוצים להחיל גם על אברכים. אני רוצה להזכיר שהיום יש כבר מאות אברכים שמשרתים בשירות אזרחי במסגרת חוק טל. הצעת החוק הזאת מקובלת על האוצר; מובן שיש לה עלות תקציבית, אבל זה בתיאום עם האוצר. היא עברה את ועדת השרים לחקיקה והיא מוגשת מטעם הממשלה. כמובן, היא נדונה ואושרה בוועדת העבודה והרווחה. אני מבקש להעלות אותה לקריאה ראשונה. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה לכבוד השר. ראשון הדוברים בנושא הזה הוא חבר הכנסת אורי מקלב. חבר הכנסת מקלב, נרשמת לדיון? מוותר. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גדעון סער, אחרון הדוברים. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא בטוח שההטבות האלה הן שיביאו עוד אברכים לבוא ולהתגייס לשירות האזרחי. אני חושב שזה עניין של אידאולוגיה ומוטיבציה שיש להרבה בחורי ישיבה, שחושבים שהם רוצים לתת למען המדינה, ולא ההטבות האלה הן שישנו את דרכם. אני חושב שזה נכון מאוד, אני תומך בזה בעיקרון. נכון שאם אדם צריך להתפטר מעבודתו בגלל שירותו האזרחי, לא יכול להיות שהוא ייפגע ואותם הכללים יחולו עליו. חשוב שהמשרת הנותן שירות אזרחי למדינת ישראל ירגיש שהוא תרם את תרומתו ושהוא נתן את חלקו למדינה הזאת. אני זוכר שבשירות הלאומי היו מעניקים תעודות לנותני שירות לאומי והם הרגישו שזה החלק המרכזי והמרכיב המרכזי בהוקרה ובהכרה של מדינת ישראל בשירותם הלאומי. אותו הדבר בשירות האזרחי. אני רוצה לשאול מה קורה עם ערבים שרוצים לשרת שירות אזרחי. האם אותם תנאים יחולו עליהם? היו"ר אמנון כהן: הוא יענה אחר כך. נסים זאב (ש"ס): לא, יש לי שלוש דקות ומותר לי לשאול ולקבל תשובה. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, כבוד השר, אתה יכול להשיב. השר עמיחי אילון: הכוונה היא שבהמשך כן. החוק הזה דן רק באברכים. נסים זאב (ש"ס): אני רוצה לומר מה ההבדל בין שירות אזרחי של ערבים ושל אברכים. לאברך יש מחויבות שנים מספר קודם לכן ללמוד בישיבה ותורתו תהיה אומנותו, ורק בגיל מסוים, על-פי חוק טל, מותר לו לשרת שנה אחת שירות אזרחי, שהוא במקום השירות הצבאי. לאף אזרח ערבי, ואני לא מקל ראש בזה, אין שום מחויבות קודם לכן. לכן, אני אומר שאני בעד לתת הטבות וזכויות במקרה של פיטורין וכו', אבל השאלה היא אם אותה חובה, שאנחנו רואים שיכולים לתת בהמשך לאזרחים ערבים שרוצים לשרת במדינת ישראל שירות אזרחי, לא ראוי שהיא תהיה בערוץ נפרד ולא לחבר את זה עם השירות הלאומי ועם השירות הסדיר. אני חושב שצריך למצוא מוצא קצת שונה, ואני בטוח שהשר עמי אילון, שמוביל את העניין הזה, ימצא את הדרך. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, אחרון הדוברים, בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר עמי אילון, כנסת נכבדה, ההצעה הזאת היא הצעה שבאה לעשות דבר שהוא מובן מאליו. בהחלט לא עולה על הדעת שכל מי שמשרת, גם שירות לאומי, כאשר ההטבה או המענק נגזרים פרופורציונלית מהיקף השירות מבחינת אורכו לעומת מענק של חייל משתחרר, שאותו דין לא יחול גם על אותם אברכים שעושים שירות אזרחי. אני חושב שזה דבר טוב, אני חושב שזה דבר חיובי. שוחחתי הבוקר עם מר ראובן גל, ראש מינהלת השירות האזרחי במשרד ראש הממשלה, והוא אמר לי שבשנה האחרונה הצטרפו 450 חרדים למסגרת השירות האזרחי במסגרת חוק טל. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב, וחבל שהדבר הזה לא ידוע מספיק. חוק טל הובא בקדנציה הזאת להארכה, והוא היה בשעתו חוק קונטרוברסלי. אבל אם אנו מתחילים לראות תוצאה של כניסה למסגרת השירות האזרחי, זה מצוין, זה טוב, כמובן, והיינו רוצים לראות את זה בהיקפים גדולים יותר. אנו עושים כאן דבר קטן, בסך הכול, למען המגמה הטובה הזו. אני חייב לומר שאני גם בעד שערביי ישראל ישרתו שירות אזרחי. נשאלת השאלה כמובן באיזו מסגרת, ואפשר לחשוב על מסגרות שונות, אבל אני חושב שאם מישהו רוצה לחתור למדינה שיש בה באמת אינטגרציה ושוויון, חלק מזה צריך להיות שוויון בחובות. צריך כמובן להתחשב ברגישויות של ציבורים שונים, אחרים, אבל צריך למצוא את הדרך המתאימה לשלב גם בעשייה – גם בחובות – וזאת גם הדרך הנכונה להגיע לשוויון מלא, גם במובנים של אינטגרציה בתוך החברה הישראלית. יש לנו נוהל כמובן, לשקול – "אנחנו" זה סיעת הליכוד, האופוזיציה – באופן ענייני הצעות חוק של הממשלה, ובהצעה הזאת נתמוך. היו"ר אמנון כהן: תודה. כל מי שרצה להביע את עמדתו הביע. לכן נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה). אפשר להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס”ט–2008, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק שירות אזרחי (תיקוני חקיקה), התשס”ט–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. השר עמיחי אילון: לא עבודה ורווחה? גדעון סער (הליכוד): השאלה היא מהו המסלול הכי מהיר. השר עמיחי אילון: – – – גדעון סער (הליכוד): אני הייתי מציע את ועדת החוץ והביטחון. השר עמיחי אילון: מבחינתי זה בסדר. היו"ר אמנון כהן: אז נשאיר את זה לפי מה שקבעו הכנסת והמזכירות – בוועדת החוץ והביטחון, והצעת החוק תועבר לשם לצורך הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. שאילתות ותשובות היו"ר אמנון כהן: אנו עוברים לשאילתות לסגן שר הביטחון. כבוד סגן שר הביטחון, בבקשה תעלה לדוכן להשיב על שאילתות של חברי הכנסת שממתינים לכבודו בכיליון עיניים. ברכות על שלום הבית ועל איחוד הכוחות. אחדות היא תמיד טובה. בבקשה. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: יש כלל שהשואלים צריכים להיות פה. היו"ר אמנון כהן: ודאי. את התשובות על שאילתות של מי שלא נמצא נעביר לפרוטוקול. אנו דנים בשאילתא 2078 של חבר הכנסת אבשלום וילן. הוא לא נמצא, לכן התשובה תהיה לפרוטוקול. 2078. הצבת קרוונים ביו"ש ליישוב מפוני גוש-קטיף חבר הכנסת אבשלום וילן שאל את שר הביטחון ביום ו' בתמוז התשס"ח (9 ביולי 2008): נודע לי כי ב-20 במרס 2008 הוכנסו חמישה קרוונים להתנחלות טנא-עומרים ליישוב משפחות שפונו מגוש-קטיף, באישור ממשלת ישראל, למרות התחייבות ישראל לארצות-הברית שלא ליישב מפונים מגוש-קטיף ביהודה ושומרון ולהקפיא את המשך הבנייה בהתנחלויות. רצוני לשאול: 1. מדוע אושרה הכנסת הקרוונים למרות ההתחייבות לארצות-הברית? 2. מה היא מדיניות הממשלה בנושא הרחבת ההתנחלויות? תשובת סגן שר הביטחון מתן וילנאי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. אכן אושרה הכנסת חמישה מבנים יבילים לטנא-עומרים אשר ישמשו למגורים. אושרה הובלה והצבה של המבנים היבילים בתחום תב"עות בתוקף במגרשים המיועדים למגורים. המבנים היבילים משמשים במקום בנייה קשיחה שעל-פי החוק היה אפשר לממשה מכוח היות התוכנית בתוקף. לעניין ההתחייבות לארה"ב – ההתחייבות היתה שלא להעביר יישוב או קבוצת אנשים באופן קולקטיבי להתיישב ביהודה ושומרון, ואינה חלה על יישוב בודדים. היו"ר אמנון כהן: שאילתא 2135 של חבר הכנסת מיכאל איתן, שכנראה עסוק בפריימריס כרגע. גם זה יגיע לפרוטוקול. 2135. הדוח על טביעת הספינה "אגוז" חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את שר הביטחון ביום ו' בתמוז התשס"ח (9 ביולי 2008): ב-10 בינואר 1961 טבעה הספינה "אגוז" שהפעילו גורמי ביטחון ישראליים לעלייה בלתי לגלית של יהודי מרוקו למדינת ישראל. עם הספינה טבעו 44 עולים ושני אנשי צוות. בעקבות האירוע נכתב דוח מטעם גורמי הביטחון על נסיבות האסון. רצוני לשאול: 1. מדוע לא יפורסם הדוח, כולו או חלקו? 2. האם, לדעתך, הצורך להפיק לקחים מהאירוע הטרגי אינו מצדיק פרסום חומר מלפני כ-50 שנה? תשובת סגן שר הביטחון מתן וילנאי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. לאחר תחקיר שערכנו, להלן תשובת משרד הביטחון: ב-10 בינואר 1961 טבעה סמוך לחוף המרוקני ספינה קטנה נושאת עולים ממרוקו, ונוסעיה מצאו את מותם. במרס 1961 מונה מר אליעזר שושני על-ידי ראש הממשלה ועל-ידי ראש המוסד לחקור את נסיבות האסון. הדוח הועבר בזמנו למשפחות, שיוצגו על-ידי הגברת גילה גוטמן מנשר. הגברת גוטמן פנתה כבר בשנת 1993 אל שר הקליטה דאז, צירפה את דוח-שושני וביקשה זכויות כספיות למשפחות חללי הספינה. בשנת 1992 הועלו עצמות הנספים ממרוקו לישראל ונקברו בטקס ממלכתי. בהמשך ולאור ההתפתחות האמורה ביקש אז פרופסור שמעון שטרית מראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לפרסם את הדוח – אשר הועבר לעיונו – ברבים, ואף ערך מסמך המנתח את הנימוקים התומכים בכך. על-פי מסמך שנמצא בתיקנו, מ-18 באוגוסט 1993, ראש הממשלה קיבל המלצה זו והחליט להתיר את פרסום הדוח. היו"ר אמנון כהן: שאילתא 2298 של חבר הכנסת נסים זאב – שכבר סיים את הפריימריס והוא פה – בנושא פינוי מאחז שבות-עמי תוך חילול שבת. בבקשה, כבוד סגן השר. 2298. פינוי מאחז שבות-עמי תוך חילול שבת חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר הביטחון ביום כ' בתמוז התשס"ח (23 ביולי 2008): נודע לי כי כוחות צה"ל והמשטרה הגיעו בשבת, כ"ה בסיוון, לפנות את מאחז שבות-עמי, החרימו ציוד ועצרו צעיר דתי תוך כפייה לחלל שבת. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע נעשה הפינוי בשבת? 3. האם נעשה הדבר בתיאום עם הרב הראשי לצה"ל? 4. מה ייעשה כדי להימנע מחילול שבת? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 1–4. הייתי עונה מייד שכדי להימנע מחילול שבת צריך לא לעשות את כל המעשים הבלתי-חוקיים שנעשים בשבות-עמי, אבל התשובה המפורטת היא: האתר המכונה "שבות עמי" הוא אתר בלתי חוקי. כמה פעמים בעבר נכנסו ישראלים למקום זה, והדבר חייב את כוחות צה"ל, את משמר הגבול ואת משטרת ישראל לפנותו, לאטום אותו ולנקוט את כל הצעדים הראויים למניעת התיישבות בלתי חוקית בו. למרות זאת שבו ישראלים למקום ופרצו את אטימת המבנים. יש לציין כי במהלך הפינויים שנעשו עוד בשנת 2007 הוגשו כמה כתבי אישום פליליים נגד המעורבים בכך. למותר לציין כי האזור הוא שטח צבאי סגור וכי פעולות המניעה והאכיפה של כוחות הביטחון בו מרתקות כוחות וגוזלות משאבים יקרים. עוד יצוין כי הוגשה עתירה לבג"ץ על-ידי תושבת כפר קדום הטוענת כי מדובר בקרקע שבבעלותה וכי על צה"ל לאכוף את ההוראות בצו שטח צבאי סגור ולהציב כוח קבוע בחלקה זו. בשאילתא נטען כי בשבת, 28 ביוני 2008, הגיע כוח צה"ל ומשטרת ישראל למאחז שבות-עמי ובאירוע נעצר צעיר תוך כפייה לחלל שבת. מבדיקה שנערכה בצה"ל עולה כי הפינוי נעשה עקב הפרות סדר שבמהלכן יידו צעירים אבנים לעבר כלי רכב פלסטיניים שנסעו בכביש שבין קלקיליה לקדומים ויצרו בכך סיכון של ממש לשלומם. במהלך הפינוי אומנם נעצר נער בן 16, אשר יידה אבנים, ופונה מהמקום בידי גורמי אכיפת החוק. יום השבת אינו יכול לשמש אצטלה להפרת חוק ולפגיעה בחפים מפשע, ויש חשד שהמתפרעים אומנם מנסים לנצל את המצב. נגד כל מי שמפר את הסדר, גם בשבת, ינקטו גורמי הביטחון ואכיפת החוק את הצעדים הדרושים, מתוך התחשבות ראויה ברגשות פורעי החוק. היו"ר אמנון כהן: שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אם יתברר שזה לא נכון, מישהו מוכן להתפטר? נסים זאב (ש"ס): בממשלת מעבר אין התפטרויות. אדוני סגן השר, לא ראיתי קשר בין אותו נער שיידה אבנים ובין פינוי המאחז. יכול להיות שהיה אירוע מסוים – נערים צעירים שיידו אבנים. אבל לצערי הרב מה שנראה פה הוא שמלכתחילה צה"ל תכנן את פינוי המאחז דווקא בשבת; היה אפשר להימנע מזה ולעשות את זה במוצאי-שבת או לכל היותר ביום ראשון. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: שוחחתי עם מפקדים שהיו בשטח – לא באירוע הזה, אלא באירועים אחרים בשבות-עמי. הם אמרו לי בפירוש שמנסים לנצל את כניסת השבת כדי למנוע מעצרים, ואני מציע שכנסת ישראל לא תיתן יד לפורעי חוק למיניהם. המצב חריף יותר מכפי שנראה כאן כרגע, ואני חושב שיש לאפשר לפעול בצורה ראויה נגד כל מי שפורע חוק, וזה באמת מה שנעשה במקרה הזה בשבות-עמי, ולצערי זה לא נגמר בזה. כל הזמן חוזרים לשם, ומציקים לכוחות הביטחון, שבמקום לעסוק במשימת הגנה הם עוסקים ברדיפה אחרי פורעי חוק. היו"ר אמנון כהן: תודה לכבוד סגן שר הביטחון. השאילתא הבאה היא שאילתא 2338 של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. לפרוטוקול. 2338. החזרת גופותיהם של אזרחים ערבים שנהרגו בגבול לבנון ב-1974 חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שאל את שר הביטחון ביום ה' באב התשס"ח (6 באוגוסט 2008): אזרחים ערבים נהרגו בפעולות שונות בגבול לבנון בשנת 1974. מאז הרשויות מסרבות למסור את גופותיהם למשפחות. רצוני לשאול: 1. האם נמסרו הגופות במסגרת העסקה האחרונה עם "חיזבאללה"? 2. אם לא – מתי הן יימסרו למשפחות, כדי שיזכו לקבורה על-פי מצוות הדת? תשובת סגן שר הביטחון מתן וילנאי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) במסגרת חילופי השבויים עם ארגון ה"חיזבאללה", ב-15 ביולי 2008, הוחזרו גופותיהם של 185 חודרים לבנונים מאז שנת 1982. שלושת השמות שמסר חבר הכנסת זחאלקה לא אותרו ברשימה שהועברה ל"חיזבאללה". אומנם נכללים ברשימה שלוש גופות של אלמונים, אך אלה נקברו בשנים 1978-1977, ולא בשנת 1974. בבדיקה שנערכה בשיתוף עם ענף הזיהוי והקבורה של הרבנות הצבאית, לא אותר ברשימת בית-הקברות לחללי אויב אף אחד משלושת השמות שהוזכרו בשאילתא של חה"כ זחאלקה. לסיכום, אין בידי צה"ל מידע על קבורת שלושת המוזכרים בשאילתת חה"כ זחאלקה. היו"ר אמנון כהן: שאילתא 2341 של חבר הכנסת אופיר פינס-פז בנושא: מכרז הליסינג של צה"ל. בבקשה. 2341. רכב היברידי בצה"ל חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את שר הביטחון ביום ה' באב התשס"ח (6 באוגוסט 2008): פורסם שמינהל הרכש והייצור של משרד הביטחון מגבש מכרז ל-10,000 מכוניות לצה"ל בליסינג תפעולי. רצוני לשאול: 1. האם תינתן במכרז עדיפות לרכב היברידי? 2. מה המשקל שיינתן לנתוני זיהום האוויר של המכוניות במכרז? 3. האם צה"ל מעודד שימוש ברכב היברידי? 4. כמה כלי רכב היברידיים נמצאים כיום בשימוש צה"ל ומשרד הביטחון? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל, האם צה"ל מעודד שימוש ברכב היברידי? כמה כלי רכב היברידיים נמצאים כיום בשימוש צה"ל ומשרד הביטחון? לצערי, אין לי תשובה על הנתונים האחרונים. רק עכשיו שמתי לב לזה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז. 1. במכרז הליסינג איננו מכתיבים סוג רכב אלא פרמטרים, לרבות גודל, נפח מנוע וכיוצא בזה. 2. המאפיין את חברות הליסינג מתבטא בהקצאות רכב אשר מבוקש בשוק וניתן למכירה בקלות יחסית. 3. אחד משיקולי קביעת מחיר החכירה של חברות הליסינג הוא קביעת התקבול על הרכב בתום תקופת הליסינג. המשמעות, שדרישה לרכב היברידי, שהינה ייחודית, עלולה להקשות על מכירת רכב בעתיד ועלולה לייקר לצה"ל את מחיר הליסינג. למרות זאת, בראייה לעתיד, בכוונת צה"ל להצטייד בשירותי ליסינג לרכבים היברידיים, כפיילוט לשלוש השנים הקרובות, ובהתאם לכללים שנקבעו מול משרד האוצר, הוחלט לכלול במכרז הרכב החדש גם דרישה לרכבים היברידיים. ראוי להבהיר כי רכבים היברידיים, הנמצאים בקבוצת רישוי 4 – רמה זו, יכולה להתאים אך ורק לדרגת תת-אלוף, דבר המקטין באופן משמעותי את יכולת המשרד להתחייב ולכלול מספר רב יותר של רכבים היברידיים, ובנוסף להשיג מחיר אטרקטיבי. הכוונה הינה, בשלב הראשון, לרכוש בליסינג כ-20 רכבים היברידיים לאלופי-משנה. היה וכדאיותם הכלכלית תוכח, סביר להניח כי ההצטיידות תגדל בהתאם. היו"ר אמנון כהן: שאלה נוספת לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): ראשית, אני מברך על התשובה. אני מודה על כך. אדוני סגן שר הביטחון, הגישה החדשה שאתה מציג כאן מרעננת ואפילו מפתיעה, ואני שמח על כך. שתי הערות קצרות. האחת – במגוון השיקולים של משרד הביטחון היה חסר לי השיקול הסביבתי, כי ברור שרכב היברידי פולט פחות גז לסביבה, רעלים וכדומה. השנייה – יש כאן אלמנט חסכוני. הרכב הזה הרבה יותר חסכוני בדלק. יכול להיות שבמחיר הליסינג ובמכירה יש עלויות יותר גדולות, אבל אין ספק שבניצול הדלק הוא הרבה הרבה יותר זול מרכבים אחרים, וגם את זה צריך להביא בחשבון. אני יכול להעריך שאם שני הפרמטרים הנוספים שדיברתי עליהם יובאו בחשבון, הפיילוט יצליח, ואני מקווה מאוד שצה"ל, שיש לו צי רכבים משמעותי, ילך יותר ויותר לכיוונים של רכבים גם חסכוניים וגם יותר ידידותיים לסביבה. תודה. היו"ר אמנון כהן: בבקשה. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: חבר הכנסת פינס-פז, אין לי מה להוסיף. אני מודה לך על תשומת הלב, ואנחנו צריכים באמת לעקוב אחרי הפיילוט הזה ולהגיע לכך שמספר רב של רכבים מהטעמים שציינת יהיה אכן בשירות הצבאי. היו"ר אמנון כהן: תודה לכבוד סגן שר הביטחון, חבר הכנסת מתן וילנאי, על התשובות. חברי חברי הכנסת, כבוד סגן השר, בזה אנו סיימנו את סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום שלישי, ו' בחשוון התשס"ט, 4 בנובמבר 2008, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 18:54.