דברי הכנסת
תוכן העניינים
האי-לגיטימיות של פעילות הממשלה והחלטותיה, במיוחד בנושאים המדיניים 2
דוד רותם (ישראל ביתנו): 3
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8
מזכיר הכנסת איל ינון: 8
המלצת המשטרה להעמיד לדין את ראש הממשלה 9
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 9
דברי יושבת-ראש הכנסת על חובת הדיווח על התעללות בילדים 12
היו"ר דליה איציק: 12
המלצת המשטרה להעמיד לדין את ראש הממשלה 12
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח–2008 13
שלמה מולה (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): 14
השר לקליטת העלייה אלי אפללו: 17
דברי הכנסת
מב / מושב שלישי / ישיבה רס"ח
ט' באלול התשס"ח / 9 בספטמבר 2008 / 42
חוברת מ"ב
ישיבה רס"ח
כנס מיוחד
הישיבה המאתיים-ושישים-ושמונה של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ט' באלול התשס"ח (9 בספטמבר 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:06
האי-לגיטימיות של פעילות הממשלה והחלטותיה, במיוחד בנושאים המדיניים
היו"ר דליה איציק:
הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת הריקה – יום שלישי, ט' באלול, 9 בספטמבר. אפילו אותם 25 חברים שחתמו לא הגיעו. זה גם מלמד אותי שאני לא ממש צריכה להקשיב.
חברי הכנסת, על סדר-היום – כנס מיוחד של הכנסת. נפתח בדיון בהצעות לסדר-היום בהתאם לסעיף 37 בתקנון הכנסת. הצעה ראשונה, של ישראל ביתנו: האי-לגיטימיות של פעילות הממשלה והחלטותיה, במיוחד בנושאים המדיניים – הצעה לסדר-היום שמספרה 5832. חבר הכנסת דוד רותם, עשר דקות.
כמה חברי הכנסת מתוך ה-25 שחתמו נמצאים פה? אני לא חתמתי, ונדמה לי שגם חברת הכנסת מרינה סולודקין לא חתמה, ונדמה לי שגם באופוזיציה יש כמה שלא חתמו. נקווה שזה יתמלא.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מילא, גברתי, שחברי הכנסת שחתמו לא הגיעו, אבל כשעוסקים בלגיטימיות של הממשלה הייתי מצפה שלפחות שר כלשהו יהיה פה.
היו"ר דליה איציק:
באמת אין שר, וזה לא בסדר. דיברתי כרגע עם מזכיר הממשלה והשר איציק כהן יגיע בעוד חמש דקות, הגם ששר היה צריך להיות כאן. בבקשה, אדוני.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
גברתי, זה חלק מהתופעה שמראה את מה שאנחנו רוצים לדבר עליו – שהשרים חושבים שהכנסת צריכה לחכות להם חמש דקות.
היו"ר דליה איציק:
בוא נהיה הגונים, גם חברי הכנסת לפעמים חושבים. כמי שכל הזמן מבקרת את השרים ודורשת שהם יהיו כאן, אני אומרת לך, ואל תספר לשרים: הרבה מאוד פעמים אני נוהגת כבית שמאי עם הממשלה, ועם חברי הכנסת פחות.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לפחות סיעת ישראל ביתנו, גברתי, נמצאת פה בהרכב כמעט מלא.
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, שוב אנחנו צריכים לדון בשאלת הלגיטימיות של הממשלה בישראל, בפעולותיה ובהתנהלותה. בחודשים האחרונים, לאחר פרסום דוח-וינוגרד הסופי, לאחר חקירות שנוהלו נגד ראש הממשלה ולנוכח ההתנהלות של הממשלה, נתערער לחלוטין מעמדה של הממשלה, ואנחנו יודעים שהיא איבדה את אמון הכנסת, היא איבדה את אמון הציבור. השאלה היא אם הממשלה ופעולותיה של הממשלה היום הן לגיטימיות. השאלה היא לא בהקשר המשפטי החוקי, משום שמבחינה משפטית ממשלה מכהנת עד שיש ממשלה אחרת.
לכן צדק היועץ המשפטי לממשלה במקרה הזה כשאמר שלממשלה יש כל הסמכויות וכל החובות. עם זאת אמר היועץ המשפטי עוד משפט אחד, וראוי שניקח אותו לתשומת לבנו: ממשלה במצב כזה, ראוי כי תיזהר בהפעלת סמכויותיה. השאלה היא, רבותי חברי הכנסת – ולצערי הרב כל אלה שנמצאים פה חושבים שאני צודק, כי הם חושבים שהממשלה הזאת לא לגיטימית כבר הרבה שנים, ולצערי, אף אחד מהסיעות התומכות בממשלה הזאת לא חושב שראוי היה שיבוא וישמע גם הוא את הדברים.
מרינה סולודקין (קדימה):
גם אם זה לא נכון – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אבל את כבר לא תומכת בממשלה הזאת ואת חושבת שהיא לא לגיטימית הרבה זמן. אמרתי כבר שמדובר בחברי הכנסת שחושבים שהממשלה היא לגיטימית. אז היושבת-ראש נמצאת פה, אבל היא לא מביעה דעה.
השאלה היא מהי הלגיטימיות של הממשלה ומהי הלגיטימיות של פעולותיה בהחלטות ובמשאים-ומתנים שהיא מנהלת.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
לפי התקנון, לא אמור להיות פה נציג ממשלה?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כבר דיברנו על זה. הממשלה, מכיוון שהיא איבדה את הלגיטימיות שלה, מכיוון שאין בה אמון ממילא, חושבת שהכנסת צריכה לחכות לה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
לפעמים זה יתרון שהיא לא נמצאת. היא לא מזיקה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
הבעיה היא שכשהיא לא נמצאת, היא נמצאת במקום אחר, ושם היא מזיקה עוד יותר.
במקור הלטיני לגיטימיות זה חוקיות, אבל המשמעות המודרנית של לגיטימיות היא רחבה יותר, והמשמעות האמיתית שלה היא האמון האזרחי בשלטון, אמון שנובע מכוחות מוסריים. לגיטימיות היא בעצם הכשרות הניתנת לממשלה או לשלטון כדי לנהל את המדינה; היא הכרה של השולטים והנשלטים בסמכות השלטון. זהו הבסיס היחיד לסמכותו של שלטון, ובהעדר אמון כזה לא ניתן לדבר על שלטון לגיטימי.
אם אנחנו בודקים מה קרה בממשלה בחודשים האחרונים, ובעיקר בשבועות האחרונים, נגלה שלא רק שאין ממשלה בישראל, אלא שיש פה איזה גוף שיושב וקורא לעצמו ממשלה ופועל בחוסר לגיטימיות מוחלט.
בשבוע שעבר נפגש נשיא המדינה עם סגן נשיא ארצות-הברית, דיק צ'ייני. להפתעתנו היה כתוב בעיתון שהוא גילה לו שסוריה רוכשת נשק מאירן ומעבירה אותו ל"חיזבאללה" ול"חמאס". אני מניח שכאשר נשיא המדינה שומע מידע כזה הוא בוודאי מעביר אותו לראש הממשלה ולשר הביטחון. האם הנושא הזה עולה לדיון בממשלה? לא. ראש הממשלה ממשיך במשא-ומתן ההזוי שלו עם הסורים, ושר הביטחון מזהיר את הסורים: יש לנו גם כוח.
רן כהן (מרצ):
אין משא-ומתן.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יש משא-ומתן הזוי, מוטעה, שעדיין הולך בשיטה המטומטמת של שטחים תמורת שלום, גם עם הסורים וגם עם הפלסטינים.
מי שקרא השבוע את העיתונים גילה דבר עוד יותר מעניין – גילינו השבוע מה חושבים ראש הממשלה והמשנה לראש הממשלה על שר הביטחון. לא סתם אדם שאיננו מקיים הסכמים, לא סתם אדם שמפר הסכמים, אלא אדם שיכול להיות שפגע בביטחון המדינה, שהרי ראש הממשלה אמר: אני לא יכול להגיד מה עשית, כי זה יהיה חשוף לכולם. האם אנחנו, אזרחי ישראל, יכולים לסמוך על שר הביטחון הזה? האם הוא לגיטימי?
היום אנחנו שומעים שהשר לביטחון הפנים חושב ששר המשפטים צריך לפרוש מייד מתפקידו, כי הוא לא לגיטימי ומנסה לפגוע בסמכויות בית-המשפט העליון. ומה חושב שר המשפטים על השר לביטחון פנים? את זה כולנו ראינו אתמול. הרי השר לביטחון פנים, במקום לעסוק – עם כל הכבוד – בביטחונם של אזרחי ישראל, בהגנה על אזרחי ישראל, עסוק בפריימריס. יש לו זמן לביטחון התושבים? ראינו אתמול מה קרה בנתניה, ראינו לפני שבועיים מה קרה בבת-ים, והשר לביטחון פנים עסוק בנושאים אחרים, והוא חושב שזה לגיטימי.
שמענו היום גם דבר הרבה יותר חמור. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מודיע: אקבור הצעת חוק ממשלתית כשהיא תגיע לוועדה שלי. זה חבר בכיר בממשלת השלטון. האם יעלה על הדעת שזה דבר לגיטימי? האם יעלה על הדעת שהוא רשאי לקבור חוק?
אני יודע, חבר הכנסת גפני, אתה חושב שלא. אתה אומר: זו הפעם הראשונה שגיליתי שהוא קובר חוקים.
משה גפני (יהדות התורה):
הרי שנינו יודעים מה המצב שם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אנחנו יודעים מה המצב, אבל בוא נאמר כך: כאשר הוא קובר את הצעות החוק שלנו – מילא, אנחנו באופוזיציה והוא בשלטון. אבל כאשר הוא אומר מראש: אקבור הצעת חוק ממשלתית שנתקבלה בממשלה ברוב דעות – זה כבר התפרקות של הכול.
רן כהן (מרצ):
אם זו הצעת חוק שהתקבלה בכנסת זה עוד יותר חמור.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אבל בכנסת היא מתקבלת אחרי שהיא עוברת את הוועדה שלו. אבל בכלל, לקבור חוק, כאשר יושב-ראש ועדה משתמש בסמכותו והוא קובר חוק כי הוא לא קובע אותו – זה לא לגיטימי.
רבותי, אני חושב שלשיא הדברים הגענו בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון. ביום ראשון האחרון המשנה לראש הממשלה, אחד השרים הפעילים והעסוקים ביותר, העלה הצעת חוק גזענית והזויה לדיון בממשלה. אומר ראש הממשלה: בשעה שמתנהל משא-ומתן רציני שעשוי להגיע לכלל גיבוש, ראוי שנחשוב על המשמעויות על ההיבטים שלהן. אני רוצה לשאול אתכם, רבותי חברי הכנסת: איזה משא-ומתן רציני מתנהל פה? האם את הטרור שברנו? האם את גלעד שליט החזרנו הביתה? האם הבטחנו את ביטחון המדינה? על מה אנחנו מדברים? עוד פעם הטירוף של שטחים תמורת שלום. גמרנו, גילינו בבירור כאשר הרסנו את גוש-קטיף – אין משא-ומתן כששטחים הם תמורת שלום. זה לא קיים. לא השטחים הם הבעיה, לא המתנחלים הם הבעיה, הממשלה הזאת היא הבעיה.
למה מעלים דווקא עכשיו את הנושא הזה של חוק פינוי-פיצוי ליהודים? חוק שיש לו רק מטרה אחת – לגרש יהודים מביתם כדי שתהיה מורשת אולמרט. לא נוח לו, לאולמרט – – –
היו"ר דליה איציק:
האם אדוני ער לכך שזמן דיבורו תם? בכל זאת אני מוסיפה לו עוד דקה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
תודה, גברתי. רבותי, מורשת אולמרט, שאותה מנסים לבנות, לא תהיה הסכם שלום. מורשת אולמרט תהיה תיקים פליליים; מורשת אולמרט תהיה הזנחת ביטחון המדינה; מורשת אולמרט היא פגיעה חמורה במדינת ישראל. בעבר כבר היינו ערים לזה. היה פעם ראש ממשלה, קראו לו אהוד ברק, שכאשר הכנסת הביעה בו אי-אמון, הוא התחיל לנהל משא-ומתן רציני. אמר לו בצורה ברורה היועץ המשפטי דאז: אין לך לגיטימיות.
אני אומר לממשלת ישראל – אדוני השר כהן, כדאי שתשמע את זה טוב, אתה שר בכיר בממשלה הזאת, שר לענייני דתות – אין לממשלה שלכם לגיטימיות. הגיע הזמן שהממשלה שלכם תלך הביתה, אבל ראוי שהכנסת תדון אם כל הפעולות שעושה הממשלה הזאת יש להן איזו לגיטימיות. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. אני מבינה שאין הצעה של הממשלה, אז נעבור להצבעה. על מה מבקש אדוני שנצביע?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לפי התקנון זה דיון במליאה.
היו"ר דליה איציק:
מי שמצביע בעד – מציע לדון בנושא במליאה. אני סופרת את מספר המשתתפים – אפילו לא מחצית מאלה שביקשו את כינוס הכנסת. יכול להיות שלא עמדתי בלחצים מספיק. אולי אני צריכה ללמוד מזה לפעם הבאה.
עכשיו נעבור להצבעה. הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 22
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
התוצאה היא, כמו שאתם רואים, בעד – 22, נגד – 1. חברים, אני קובעת שההצעה בנושא: האי-לגיטימיות של פעילות הממשלה והחלטותיה במיוחד בנושאים המדיניים, תיכלל בסדר-היום.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום. כן, אדוני המזכיר רוצה הכרזה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
כמו כן, הנני מתכבד להודיעכם, כי חברת הכנסת שלי יחימוביץ ביקשה להסיר את שמה מהצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון – התקנת תקנות), התשס"ז–2007. תודה.
המלצת המשטרה להעמיד לדין את ראש הממשלה
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעה של סיעת האיחוד הלאומי – מפד"ל: המלצת המשטרה להעמיד לדין את ראש הממשלה, הצעה לסדר-היום שמספרה 5833. אף שהיא הוגשה רק אתמול, אני אישרתי אותה. חבר הכנסת אורי אריאל, יש לך עשר – חבר הכנסת אריה אלדד, יש לך עשר דקות. אנחנו נפעיל את השעון. בבקשה, אדוני.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, תודה, אדוני השר – שראיתי אותו לפני רגע – חברי חברי הכנסת, אחת מאגדות החורבן המפורסמות מדברת על הדור שלאחר החורבן ועל רבי עקיבא והחכמים שעלו להשקיף על מקום המקדש, וראו את ההריסות, וראו שועל יוצא מבין החורבות, וחכמים בוכים ורבי עקיבא צוחק. כתוב: מצחק. הם שואלים אותו: למה אתה צוחק? והוא שואל אותם: למה אתם בוכים? עכשיו, ברור למה יהודי בוכה כשהוא רואה את חורבות בית-המקדש ושועלים מסתובבים בהן. אבל למה רבי עקיבא צחק? הוא אמר להם: אני צוחק כי אני רואה לעתיד. כשם שהתגשמה נבואת החורבן ואנחנו רואים אותו בעינינו, תתגשם נבואת הנחמה, והוא עתיד להיבנות.
במה אנחנו עוסקים? אנחנו עוסקים בישעיהו, פרק א', פסוק כ"ג – פסוק שלהוותנו זכינו לשמוע אותו יותר מפעם אחת במליאה בשנים האחרונות, והוא אומר: שרייך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים, יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם. עכשיו, אנחנו צריכים להחליט אם מדובר בתיאור מצב או שזו היתה נבואה – לעתיד. אם הוא תיאר מצב, אנחנו בבעיה; הוא מתאר גם את מצבנו. אבל אם הוא ניבא לעתיד וניבא על אולמרט, וניבא על רוחמה אברהם, וניבא על הירשזון, וניבא על חיים רמון, אז יש לנו תקווה. כי כשם שהזוועה הזאת מתחוללת לעינינו, עתידות להתגשם גם נבואות הנחמה של ישעיהו ושאר הנביאים, ונראה מלכות צדק ויושר ובית-המקדש הקם בימינו.
חברי הכנסת, אולי קשה מהידיעה שמשטרת ישראל ממליצה להעמיד לדין את ראש הממשלה בישראל באשמת שוחד, הלבנת הון, מרמה, הפרת אמונים – אולי קשה מהידיעה הזאת היא תגובתם של מקורבי ראש הממשלה, חלקם מקורבים עלומי שם וחלקם שמתראיינים לתקשורת בשמם ובקולם ובמראה פניהם, ובהם שר האוצר, ובהם שר המשפטים, ואנחנו שומעים מפיהם, מפי המקורבים ומפי השרים עצמם, שכבר היו ראשי ממשלה בישראל שנחשדו בפלילים, ושיש לנו מקרה של משטרה שהחליטה להדיח ראש ממשלה. באמת, מעשה נורא. באמת, תחשבו: למה שהמשטרה תקום בבוקר, ומתוך שלל המשימות הלאומיות העומדות בפניה – להילחם בפשע, להילחם בבנייה הבלתי-חוקית, להגן על אזרחים חפים מפשע שנקלעים לקרבות של כנופיות – מתוך שלל המשימות הלאומיות הללו היא תחליט דווקא להוריד ראש ממשלה? מוזר, משום שזאת משימה מאוד לא פופולרית בכל ארגון משטרתי שאני מכיר בעולם. אנשים שונאים לצאת מול הממונים. יכול להיות שחלקם היו משלמים בראשם אם התיק לא היה מבשיל לכדי הגשת כתב אשמה.
ראינו איך ראש הממשלה מטפל בכל מי שמנסה להאשים אותו. שמענו מה הוא אומר על מבקר המדינה. שמענו איך הוא השתלח בו: איש הזוי, רודף פרסום. במדינות מתוקנות, במסגרת המסע הציבורי, היו מכריחים את ראש הממשלה היום לבלוע את כל הניירות שעליהם הודפסו דברי הבלע שהוא כתב ואמר בקולו על מבקר המדינה. אבל, כאמור, המדינה לא מתוקנת, וכבר אמר ישעיהו מה הוא חושב עליה, על שריה, על העומד בראשה.
אז חמורה מחשדות המשטרה ומהמלצתה להעמיד לדין, היא תגובתם של הנחשדים – של הנחשד העיקרי, שאומר: כבר היו דברים מעולם, וזה לא אנחנו, ונוכיח את חפותנו, וכל מי שאומר עלינו הוא הזוי, הוא רודף פרסום. ושמענו מה אומרת השרה רוחמה אברהם, שזה לא כבר אמר עליה היועץ המשפטי לממשלה שאומנם אין להעמיד אותה לדין על מעשיה, אבל מעשיה נושקים לפלילי. אנחנו לא מחפשים שרים נושקים, חברי חברי הכנסת, כבר יש לנו אחד. אפילו משנה לראש ממשלה, ומעשיו נשקו, נשקו בפלילי.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
חברי הכנסת, שמענו את השרה אברהם אומרת שהחקירה נגד ראש הממשלה היא לא החקירה הראשונה, ולא השנייה ולא השלישית ולא הרביעית. אני מקווה שעכשיו היא תפרסם הודעה שלנוכח המלצת המשטרה היא מקווה שזאת החקירה האחרונה. אני אצטרף להמלצתה זו של השרה אברהם.
אבל, יש דבר אחד שהייתי מבקש למחוק מסעיפי האישום של ראש הממשלה. אני מבין שוחד, אני מבין הלבנת הון, אני מבין מרמה. למה מאשימים אותו בהפרת אמונים? בהפרת אמונים יכול להיות נאשם אדם שהיה נאמן פעם למשהו. אבל אהוד אולמרט לא היה נאמן לדבר זולת האיש אהוד אולמרט. אדם שעושה מעשים כנגד האינטרסים של מדינת ישראל, מעשים העולים, להבנתי, לכדי בגידה – לא יכול להיות שאני אאשים אותו בהפרת אמונים על כך שבדרך גם דבק משהו בכיסו.
אין לנו פה בעיה של הפרת אמונים, אבל אדם שהמשטרה ממליצה להעמיד אותו לדין על קבלת שוחד והלבנת הון, עומד היום, גם היום, גם בשעה זו, בראש ממשלת ישראל. עכשיו, מנין לנו לדעת מה מניע את האדם הזה כשהוא מקבל איזו החלטה? כל החלטה, גם אם היא מוצאת חן בעיני וגם אם היא אינה מוצאת חן בעיני. מה מניע אותו? מחר ירצה אהוד אולמרט לחתום על העברת אדמת מולדת לידי האויב הערבי. מנין לי לדעת שהאיש שאמר: שטח משוחרר לא יוחזר, שינה את דעתו, או שמישהו שיחד אותו? אולי מישהו שילם לו בשביל להפוך את דעתו ולמסור אדמה של העם שלי, את אדמת המולדת שלי, לערבים?
יואל חסון (קדימה):
אתה לא באמת מאמין בזה, חבר הכנסת אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדם החשוד בקבלת שוחד לא יכול לעמוד בראש ממשלת ישראל, כי אינני יודע מה מניעיו.
אחת הסיבות – אחת הסיבות, לא היחידה – לכך שאדם שהוא מנהיג חייב להיות נקי כפיים, היא כדי שהציבור יהיה בטוח שההחלטות שלו כולן ענייניות, מתוך שכנוע פנימי ולא מתוך מניעים זרים, אם כי אי-אפשר לקרוא לכסף "מניע זר" אצל אהוד אולמרט.
לאיש הזה אסור להיות ראש ממשלה בישראל. הוא חייב להשעות עצמו מיידית. שיתכונן למשפט, שיכין מזוודה עם דברים הכרחיים שכל אדם צריך בכלא, שיעשה מה שהוא רוצה, אבל הוא לא יכול לבלות את שעותיו כשהוא לוקח את ישראל למקומות שבהם שיקול דעתו שנוי במחלוקת – לא בגלל ויכוח פוליטי אלא בגלל ויכוח פלילי. אדם החשוד בקבלת שוחד, בהלבנת הון, אסור לו לקבל החלטות בשם אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
השר אפללו, שהיה לו אתמול יום הולדת – נכון שהיה לך אתמול יום הולדת, אדוני השר?
אלי אפללו (קדימה):
נכון.
היו"ר דליה איציק:
עד מאה-ועשרים. השר אפללו, שב, בבקשה.
דברי יושבת-ראש הכנסת על חובת הדיווח על התעללות בילדים
היו"ר דליה איציק:
אני, ברשותכם, רוצה לומר כמה מלים. בימים האחרונים נחשפנו לאלימות נוראה נגד ילדים. אתה קורא את התיאורים ואתה מתפלל שזה לא קרה כאן וזה במקום אחר – הגם שבמקום אחר זאת זוועה, אבל אולי לא זוועה שלנו.
חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, אני מאוד מודה לך – – –
גדעון סער (הליכוד):
גברתי, לא מצביעים על ההצעה לסדר-היום?
היו"ר דליה איציק:
כן. מייד נצביע, אדוני.
אנחנו צפינו ברצף הזוועות דוקרות הלב. אני רוצה לבקש מכם מכאן, בשם הכנסת כולה: בזמני אני הגשתי הצעת חוק – נדמה לי שגם חברת הכנסת לימור לבנת היתה חתומה עליה, ועוד כמה חברי הכנסת – על חובת דיווח. הנורא ואיום הוא שאתה שומע שכנים שאומרים: כן, כל הזמן ראינו שהילדה הזאת היתה מאוד עצובה ושמנו לב שהיו שם צעקות מן הבית, וכו' וכו'. אז לפחות במקומות כאלה, שהיו אותות – איך אנשים מסבירים את זה? איך אפשר להסביר שילדה נעלמת חודשיים? חברים, משפחה, שכנים, אף אחד לא אומר דבר. זה הרי פשוט מחריד, וזה גם מעיד על משהו עלינו.
נדמה לי שאולי מכאן צריכה לצאת קריאה. כמוכם, גם אני עוקבת אחרי הילדה האומללה הזאת, רוז, ואחרי הילדים האחרים, ונדמה לי שאין להקל בחובת הדיווח. נדמה לי שטוב יהיה אם הכנסת תקרא לאזרחי ישראל ותאמר להם: זאת לא התערבות; זאת מעורבות, זאת אזרחות טובה. אני קוראת בשמכם לאזרחי המדינה לפתוח טוב טוב את האוזניים ואת הלב לקריאות הללו, לאותות המצוקה הללו. אני נדרשת לעניין הזה כמוכם, כי זאת באמת זוועה חולנית שאי-אפשר לתאר אותה. חברי חברי הכנסת, תודה לכם.
המלצת המשטרה להעמיד לדין את ראש הממשלה
היו"ר דליה איציק:
נעבור להצבעה. מי שמצביע בעד – מצביע בעד הכללת הנושא בסדר-היום של המליאה. בבקשה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
16 בעד, נגד – אפס. תודה.
אנחנו בעצם בסדר-יום מקוצר. אני מבקשת מחבר הכנסת דוד רותם לבוא להחליף אותי.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח–2008
[מס' מ/396; "דברי הכנסת", חוב' ל"ז, עמ' 18491; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת החוק. חבר הכנסת מולה, נכון שאתה מגיש את הצעת החוק? יש לך עשר דקות. אחרי ההצבעה אנחנו בעצם מסיימים את סדר-היום. נכון, אדוני המזכיר? אני לא טועה. אני רואה שגם אין הסתייגויות, כי המסתייגים אינם כאן.
רן כהן (מרצ):
הצעת החוק היא של ועדת הכספים?
היו"ר דליה איציק:
לא. קליטה ועלייה. הצעת החוק הזאת היא של חברי הכנסת מיכאל נודלמן, אברהם מיכאלי, שלמה מולה, יולי אדלשטיין, סטס מיסז'ניקוב ושכיב שנאן.
שלמה מולה (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, בשם יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, פרופסור נודלמן, שלא נמצא היום.
הצעת החוק הזאת הנה הצעת חוק ממשלתית. הצעת החוק באה להשיג כמה תכליות, ובהן עידוד העלייה, עידוד החזרת הון אנושי איכותי למדינת ישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית רבה להיות תושבי ישראל.
כיום מוענקים זכויות ופטורים במס הכנסה לעולים ולתושבים חוזרים. תושב חוזר מוגדר כיום בפקודת מס הכנסה כמי שחזר לישראל לאחר ששהה דרך קבע בחוץ-לארץ לפחות שלוש שנים רצופות. הצעת החוק מבקשת לשפר את הזכויות הקיימות ולהעניק זכויות נוספות לעולים, לתושבים חוזרים ולתושבים חוזרים ותיקים. תושב חוזר ותיק מוגדר בהצעת החוק כמי שחזר לישראל לאחר ששהה דרך קבע בחוץ-לארץ לפחות עשר שנים רצופות.
יצוין כי בשנים 2007, 2008 ו-2009, לרגל חגיגות ה-60 של מדינת ישראל, די בתקופת שהייה דרך קבע בחוץ-לארץ של חמש שנים רצופות כדי להיות זכאי להטבות המוענקות על-פי הצעת החוק לתושב חוזר ותיק.
לגבי עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים מאריכה הצעת החוק את הפטור הקיים על הכנסות פסיביות המופקות בחוץ-לארץ – ריבית, דיבידנדים וכן הלאה – מחמש שנים לעשר שנים, בדומה לפטור הקיים לגבי הכנסה הונית. בנוסף קובעת הצעת החוק כי הפטורים האמורים יחולו גם על הכנסות חדשות שהופקו לאחר הגעתו של העולה או של התושב החוזר הוותיק לישראל.
ההצעה מעניקה הטבה שנועדה לאפשר העתקת הניהול והשליטה בחברות בין-לאומיות לישראל, ללא חשש לסיווגן כחברות תושבות ישראל. גם לגבי נאמנויות, חברת משלח יד זרה, חברה נשלטת זרה וחברת החזקות ישראלית נקבעו כללים המונעים את סיווגן של החברות האמורות באופן שעלול להשפיע על שיקולי העולים והתושבים החוזרים הוותיקים להגיע לישראל.
עוד נקבעה שנת הסתגלות, שבמהלכה יחליט העולה או התושב החוזר הוותיק אם ברצונו להישאר בישראל. במהלך שנה זאת לא ייחשב האדם תושב ישראל.
יצוין כי במשך תקופת הפטור יהיו העולים החדשים והתושבים החוזרים פטורים באופן מלא מחובות הדיווח לרשויות המס על הכנסותיהם מחוץ לישראל.
לגבי תושב חוזר רגיל מאפשרת הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, להוסיף על תחולת הפטור הקיים ממס גם הכנסות פסיביות שמקורן בניירות ערך מוטבים כהגדרתם בהצעת החוק. לעומת זאת, נקבע כי לגבי אלו שיעזבו את ישראל משנת 2009 יידרשו שש שנות שהייה רצופה מחוץ לישראל – במקום שלוש שנים כיום – לשם הפיכתם לזכאים לקבלת הטבות כתושבים חוזרים.
חשוב להדגיש כי הצעת החוק האמורה מעניקה פטור רק על הכנסות מסוימות בחוץ-לארץ לאוכלוסייה האמורה, אך אינה מעניקה פטור מתשלום מס על הכנסות המופקות על-ידיה בישראל.
במהלך דיוני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת הוחלט להטיל על שר העלייה והקליטה חובת דיווח לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות על מספר העולים והתושבים החוזרים שיגיעו לישראל בעקבות הצעת החוק, לשם בחינת השפעת החקיקה.
אדוני השר, הצעת החוק, מקורה במשרד הקליטה. העובדים שלך היו מסורים כל כך בדקדוקים, בניסוחים, באפשרויות של כמה הצעות חוק כדי שתתאפשר חזרה של תושבים ישראלים מחוץ-לארץ, וזה בא לעודד עלייה. אני חושב שלמשרד הקליטה מגיעות ברכות על הצעת החוק הזאת.
להצעת החוק הזאת יש הסתייגויות דיבור. אני מניח שהחברים שביקשו לדבר ידברו.
אני רוצה להדגיש כאן שתכליתה של המדינה שלנו היא להיות מדינה שעולים חוזרים אליה. ללא עלייה אין לנו זכות קיום. אני אומר את זה כאן על הבמה הזאת בכנסת ישראל. העולים הם העוגן המרכזי, הכלכלי, הביטחוני והחברתי של מדינת ישראל. ראו מה קרה לנו בשנים האחרונות כשעולים הגיעו אלינו מחבר המדינות, מאתיופיה, מארגנטינה ומצרפת. תראו איך הכלכלה פרחה. תראו את אותם ילדים שגדלו כאן ומשרתים בצבא-הגנה לישראל. התרומה שלהם היא תרומה שלא תשוער.
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת מולה, זה בגלל עולים או בגלל הממשלה? שמעתי את ראש הממשלה אומר שזה בגלל הממשלה שלו.
שלמה מולה (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות):
גם בגלל העולים, גם בגלל מדיניות הממשלה. מה שקורה ב-20 השנים האחרונות – תראו את התרומה האדירה של העולים למחקר ולפיתוח, למדע ולרפואה. מעבר לזה, הנושא הדמוגרפי חשוב לנו. תרומת העולים לחברה הישראלית היא תרומה שלא תשוער. אני מאלה שחושבים שאלמלא היו מגיעים לכאן עולים, המדינה לא היתה קמה. אפשר גם להגיד את זה בפה מלא.
לכן, תכלית הצעת החוק הזאת היא לעודד, להמשיך את אותה תנופה ציונית, שעולים יגיעו אלינו. לא רק העולים, גם הישראלים שלא נמצאים אתנו עשר שנים, 15 שנים, 20 שנים, יכולים לחזור אלינו הביתה. כדי שיחזרו, אנחנו צריכים לעודד אותם. היה ויכוח בוועדה אם אנחנו פוגעים בשוויון. לפעמים מותר לפגוע בשוויון למען תכלית ראויה, ולכן החוק בא לתת הטבות מס למען עידוד העלייה, שהמדינה שלנו זקוקה לה.
אני מבקש מכנסת ישראל, מחברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת מולה. להצעת החוק יש הסתייגויות של חבר הכנסת מיכאל נודלמן – והוא איננו נוכח. חבר הכנסת אברהם מיכאלי – איננו נוכח, חבר הכנסת שלמה מולה – כבר דיבר. אתה מסיר את ההסתייגות?
שלמה מולה (בשם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות):
מסיר.
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת יולי אדלשטיין – איננו נוכח. חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב – הוריד את ההסתייגות. חבר הכנסת שכיב שנאן – איננו נוכח.
אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אין הסתייגויות, ולכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח–2008. נא להצביע בקריאה השנייה.
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1–16 – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–16 נתקבלו.
היו"ר דוד רותם:
בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה השנייה.
אנחנו עוברים לקריאה השלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר דוד רותם:
בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה השלישית. תודה רבה.
אדוני שר הקליטה, בבקשה.
השר לקליטת העלייה אלי אפללו:
אדוני היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, אני מבקש לברך על הרפורמה החשובה במס לעולים החדשים ולתושבים החוזרים שעברה היום במליאה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. ביטול חסמי מס יקל על בעלי השקעות ונכסים בחוץ-לארץ לעבור לישראל, ויתרום לצמיחת המשק באמצעות הידע וההון שהם צברו בחוץ-לארץ.
אני רוצה להודות לשר האוצר ולמנהל רשות המסים על שיתוף הפעולה, למנכ"ל משרד הקליטה ארז חלפון ולסמנכ"ל רשות המסים גידי בר-זכאי על גיבוש התוכנית, ולחברי ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, בראשות חבר הכנסת פרופסור מיכאל נודלמן, שלא שקלו שיקולי קואליציה-אופוזיציה ושראו רק את טובת העולים והתושבים החוזרים. אני רוצה להודות לחברי הוועדה. אני רוצה להודות לכם באופן מיוחד על העבודה הקשה שעשיתם. תודה. חבר הכנסת שלמה מולה, שהציג לפנינו את הצעת החוק והסביר בפנינו את הצורך, אני רוצה להודות לך באופן מיוחד על העבודה הקשה שאתה עושה.
אני רוצה להגיד את הדבר החשוב מכול: מה המטרה של החוק הזה? אנחנו צריכים לדעת שאנחנו מדינה של עלייה וקליטה, בשונה מכל המדינות. יש מדינות שהן מדינות של עלייה, אבל אין בכל האומות משרד לקליטה ולעלייה, ואנחנו מדינה מיוחדת בנושא הזה. אנחנו צריכים לעזור לעולים להיקלט. כל התנאים שאנחנו נותנים הם בשביל שלתושבים, לחוזרים, לעולים החדשים, יהיה קל יותר להיקלט במדינת ישראל; מה שאנחנו עושים, מה שכל חברי הכנסת פה עושים – אנחנו לא שוקלים שיקולי קואליציה-אופוזיציה. אני שוב חוזר בעניין הזה על כך שהמטרה שלנו היא להביא כמה שיותר עולים ולהחזיר את בנינו למדינת ישראל. אני מודה לכולכם. תודה רבה לכם.
היו"ר דוד רותם:
תודה לשר לקליטת העלייה, חבר הכנסת אפללו.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:48.