דברי הכנסת

תוכן העניינים בחירת סגנים ליושבת-ראש הכנסת 6 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 6 הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 142, 142א ו-142ב לתקנון הכנסת 7 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 8 הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התנהלותה הכספית של ועידת התביעות 9 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 9 חילופי גברי בוועדות הכנסת 10 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 10 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 11 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 11 דברי יושבת-ראש הכנסת 15 היו"ר דליה איציק: 15 דברי ברכה של יושבת-ראש הכנסת לרגל יום העסקים הקטנים והבינונייים 16 היו"ר דליה איציק: 16 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 17 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 47) (הארכת חופשת לידה), התשס”ח–2008 20 גדעון סער (הליכוד): 20 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 23 משה גפני (יהדות התורה): 25 נאדיה חילו (העבודה-מימד): 26 מוחמד ברכה (חד"ש): 27 נסים זאב (ש"ס): 28 רן כהן (מרצ): 30 מזכיר הכנסת איל ינון: 31 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 37 מזכיר הכנסת איל ינון: 38 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 170) (הכרה בהוצאות טיפול בילדים), התשס"ח–2008 38 יעקב מרגי (ש"ס): 38 גדעון סער (הליכוד): 40 נאדיה חילו (העבודה-מימד): 42 מזכיר הכנסת איל ינון: 43 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169) (הכרה בהוצאות לימודים), התשס”ח–2008 48 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 48 שלמה מולה (קדימה): 54 מזכיר הכנסת איל ינון: 59 הצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק, התשס”ח–2008 64 דב חנין (חד"ש): 64 השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 66 אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 67 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 68 נסים זאב (ש"ס): 70 הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת גוש-קטיף וצפון השומרון, התשס”ח–2008 74 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 74 הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס”ח–2008 76 רונית תירוש (קדימה): 77 חיים אורון (מרצ): 82 גדעון סער (הליכוד): 89 גלעד ארדן (הליכוד): 90 רונית תירוש (קדימה): 90 הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס”ח–2008 94 אבשלום וילן (מרצ): 97 הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס”ח–2008 99 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 99 הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, התשס”ח–2008 107 הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס”ח–2008; 109 הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה), התשס”ח–2008; 109 הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה והוראת שעה), התשס”ח–2008 109 שר הפנים מאיר שטרית: 111 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2008 119 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 119 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 123 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 171), התשס”ח–2008 124 השר משולם נהרי: 124 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 126 מזכיר הכנסת איל ינון: 126 הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11), התשס”ח–2008 127 השר משולם נהרי: 127 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008 129 שר הפנים מאיר שטרית: 129 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות סחר בבני-אדם והחזקה בתנאי עבדות), התשס”ח–2008 131 שר המשפטים דניאל פרידמן: 132 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008 133 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 133 שר הפנים מאיר שטרית: 134 הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008 136 גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 137 שר הפנים מאיר שטרית: 143 דב חנין (חד"ש): 145 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 153 שמואל הלפרט (יהדות התורה): 153 אבשלום וילן (מרצ): 154 חילופי גברי בוועדות הכנסת 163 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 163 הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטתם בישראל של יוצאי אתיופיה 164 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 164 הצעת חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008 167 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 167 רן כהן (מרצ): 169 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 173 חיים אורון (מרצ): 178 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008 179 גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 179 יואל חסון (קדימה): 183 משה כחלון (הליכוד): 185 רן כהן (מרצ): 188 רן כהן (מרצ): 189 יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 193 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס”ח–2008 194 רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 194 אורית נוקד (העבודה-מימד): 197 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 198 סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 198 הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 36) (שקיפות והרחבת הדיווח על מבנה השכר בשירות הציבורי), התשס”ח–2008 199 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 199 הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס”ח–2008 201 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 201 הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר חלוקת הצעות חוק 203 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 203 הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח–2008 206 שלמה מולה (קדימה): 207 רן כהן (מרצ): 207 מיכאל איתן (הליכוד): 208 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 42) (שידור אירועי ספורט מרכזיים), התשס"ח–2008 209 יואל חסון (קדימה): 210 נסים זאב (ש"ס): 211 אבשלום וילן (מרצ): 213 הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008 216 דב חנין (חד"ש): 216 נסים זאב (ש"ס): 218 הצעת חוק החשמל (תיקון מס' 4) (רשיונות לעבודות חשמל), התשס"ח–2008 220 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 220 הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון והוראת שעה), התשס"ח–2008 223 צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 223 יוסף ביילין (מרצ): 225 חיים אורון (מרצ): 227 הצעת חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008 234 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 235 אבשלום וילן (מרצ): 238 רונית תירוש (קדימה): 238 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 239 סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 239 שאילתות ותשובות 240 1686. אי-פרסום הודעות האפוטרופוס בערבית 240 1938. טיפול המחלקה לחקירות שוטרים בתלונה 241 1990. עיכובים בהכרעת בית-המשפט העליון בעתירה בעניין הנשיא לשעבר קצב 242 1997. הקמת בתי-משפט במגזר הערבי 242 2011. קצב עבודת הפרקליטות 243 2125. הסתרת פרטי חשודים מנפגעי העבירה 244 2189. חקירת רצח יוליה וולקוב 245 2218. התבטאויות שופטים בדימוס 246 2273. התבטאות השופטת דורנר על מגעי שופטים ופוליטיקאים 247 שר המשפטים דניאל פרידמן: 247 השר לשירותי דת יצחק כהן: 249 648. דרכי גישה לבית-עלמין בתל-רגב 252 1217. נגישות בתי-עלמין לנכים 253 2170. תשלום לחקלאים בעד לימודים בשנת שמיטה 254 חוברת מ' ישיבה רס"ו הישיבה המאתיים-ושישים-ושש של הכנסת השבע-עשרה יום רביעי, כ"ז בתמוז התשס"ח (30 ביולי 2008) ירושלים, הכנסת, שעה 11:08 בחירת סגנים ליושבת-ראש הכנסת היו"ר דליה איציק: אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום רביעי, כ"ז בתמוז, 30 ביולי. ברשותכם, כמה הודעות. חבר הכנסת סער, שב אתנו כאן. אתה בוודאי תשמח לשמוע שחבר הכנסת מוחמד ברכה הולך להצטרף לנשיאות הכנסת, והוא יהיה סגן יושב-ראש הכנסת החל מההודעה שתהיה עוד מעט – זה טעון הודעה פורמלית של יושב-ראש הוועדה – וכן חבר הכנסת יצחק לוי. אני חושבת שאני אבטא את דעת כולם אם אני אומר שיש פה גם ייצוג של העם – בעובדה הזאת שחבר הכנסת ברכה מצטרף לחבר הכנסת לוי, וגם אנחנו מקבלים שני חברי כנסת מאוד מאוד מאוד מנוסים. אני מאחלת לכם הצלחה רבה; אני בטוחה שתסייעו בידי לנהל, לנווט ולהוביל את הבית הזה. בהצלחה בשם כולנו. מוחמד ברכה (חד"ש): תודה, גברתי. היו"ר דליה איציק: אדוני יושב-ראש הוועדה, בוא נעשה את זה באופן פורמלי, נסיים עם הפרק הזה ונמשיך הלאה. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): יהיו גם הצבעות, גברתי. גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 1 לתקנון הכנסת, ולפי הנוהג והנוהל, ממליצה ועדת הכנסת לכנסת לבחור בשני סגנים חדשים ליושבת-ראש הכנסת. לנוכח התפטרותו של חבר הכנסת אחמד טיבי מתפקיד סגן יושבת-ראש הכנסת, ולנוכח הוראת השעה בדבר הגדלת מספר הסגנים, בהתאם לסיכומי הוועדה המסדרת, מוצע לבחור בחבר הכנסת יצחק לוי ובחבר הכנסת מוחמד ברכה כסגנים ליושבת ראש-הכנסת. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. אם גברתי תאשר לי, אני אשאר כאן על הדוכן והיא תוסיף אותי לרשימת המצביעים. היו"ר דליה איציק: אני אשמח מאוד אם ההצבעה תהיה פה-אחד. זאת הפעם הראשונה שאני מתערבת, אבל נדמה לי שההתערבות שלי הפעם מאוד ראויה. נא להצביע. הצבעה מס' 1 בעד הצעת ועדת הכנסת – 18 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לבחור את חבר הכנסת יצחק לוי ואת חבר הכנסת מוחמד ברכה לסגנים ליושבת-ראש הכנסת נתקבלה. היו"ר דליה איציק: יופי. בעד אתם רואים ונגד אתם גם רואים. זה עבר פה-אחד. תודה רבה. בהצלחה לחברים ברכה ויצחק לוי. הנה, הם לוחצים ידיים. תודה רבה. הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 142, 142א ו-142ב לתקנון הכנסת היו"ר דליה איציק: יש לך עוד הודעה? דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): יש לי עוד כמה הודעות. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אבקש להציג בפניכם הצעה לתיקון תקנון הכנסת, שאישרה ועדת הכנסת בעקבות יוזמתו של חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ. סעיף 142א לתקנון קובע כי חבר הכנסת שהציע הצעת חוק וחדל לכהן בכנסת, יראו כאילו חזר בו מהצעתו. סעיף 142ב לתקנון קובע הוראה דומה לגבי חבר הכנסת שהתמנה לשר או לסגן שר. המשמעות היא שאם חבר הכנסת הוא מציע יחיד, תורד הצעת החוק מסדר-היום של הכנסת, ואם אינו מציע יחיד, יימחק שמו מרשימת מציעי הצעת החוק. סעיף 142ב לתקנון מוסיף כי אם חבר הכנסת הוא מציע יחיד, והוא עומד להתמנות לשר או לסגן שר, באפשרותו להעביר את הצעת החוק לחבר כנסת אחר. מוצע לקבוע כי חבר הכנסת ששמו נמחק מהצעת חוק בשל מינויו לשר או לסגן שר, בין שהיה מציע יחיד ובין שהיו מציעים נוספים לחוק, יוכל – אם חזר לכהן כחבר הכנסת שאינו שר או סגן שר – לשוב ולהיות מציע של אותה הצעת חוק. אם חבר הכנסת הוא מציע יחיד, יהיה עליו להודיע, לפני מינויו לשר או לסגן שר, אם הוא מעוניין להעביר את ההצעה לחבר כנסת אחר, או לא להעבירה, כדי שלאחר שיחדל לכהן כשר או כסגן שר יוכל לשוב ולהיות מציע. עוד מוצע כי הוראות אלה יחולו גם לגבי חבר הכנסת ששמו נמחק מרשימת המציעים של הצעת חוק שהוחל עליה דין רציפות, בין שבשל מינוי לשר או לסגן שר ובין שבשל סיום כהונה בכנסת. להצעה זו לא הוגשו השגות. אבקש מהכנסת לאשר את תיקון התקנון כהצעת ועדת הכנסת. היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד הצעת ועדת הכנסת – 22 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 142, 142א ו-142ב לתקנון הכנסת נתקבלה. היו"ר דליה איציק: אין מתנגדים, 22 בעד. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): גברתי תוסיף אותי לרשימת התומכים. היו"ר דליה איציק: 23 בעד. הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התנהלותה הכספית של ועידת התביעות דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): גברתי היושבת-ראש, הצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא ועידת התביעות. הכנסת החליטה בישיבתה ביום רביעי, כ"ב באייר התשס"ח, 25 ביוני 2008, להעביר לוועדת הכנסת את ההצעה לסדר-היום בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התנהלותה הכספית של ועידת התביעות, הצעת חבר הכנסת אופיר פינס-פז. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ' בתמוז התשס"ח, 23 ביולי 2008, להציע לכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא ועידת התביעות. להלן תפקידי הוועדה, סמכויותיה והרכבה. תפקידי ועדת החקירה הפרלמנטרית: ועדת החקירה הפרלמנטרית תדון בנושא פעילותה של ועידת התביעות מהקמתה בשנת 1951 ועד ימים אלה, ותבחן, בין היתר, את הסוגיות הבאות: א. מעורבות המדינה, על רשויותיה, בפעילות ועידת התביעות והקשר ביניהן; ב. סיוע ועידת התביעות לניצולי השואה ולארגונים, וכן למוסדות ציבור שונים, לרבות בנושאים אלה: קריטריונים לחלוקת הכספים ומנגנון חלוקתם, השבת רכוש, אופן קבלת ההחלטות, איתור יורשי נכסים, פרסום מידע לניצולים וליורשיהם; ג. פעילות ועידת התביעות בסיוע ליהודי מזרח אירופה וברית-המועצות לשעבר; ד. פניות ציבור בנושאים האמורים. עם סיום עבודתה תגיש הוועדה דין-וחשבון לכנסת. סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית: לוועדת החקירה יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה קבועה של הכנסת בנוגע לזימון, קבלת מידע וסדרי עבודה. הרכב ועדת החקירה הפרלמנטרית: ועדת החקירה תהיה בת תשעה חברים: חבר הכנסת אופיר פינס-פז – יושב-ראש, חבר הכנסת דוד טל, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת אביגדור ליברמן – ממלא-מקום קבוע: חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב – חבר הכנסת זבולון אורלב, חבר הכנסת אבשלום וילן, חבר הכנסת שמואל הלפרט, חבר הכנסת משה שרוני. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. היו"ר דליה איציק: נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד הצעת ועדת הכנסת – 28 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התנהלותה הכספית של ועידת התביעות נתקבלה. היו"ר דליה איציק: 28 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה התקבלה. חילופי גברי בוועדות הכנסת דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): אני מתכבד להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדת הכלכלה, מטעם סיעת העבודה: במקום חבר הכנסת אבישי ברוורמן יכהן חבר הכנסת לאון ליטינסקי. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): גברתי היושבת-ראש, הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ' בתמוז התשס"ח, 23 ביולי 2008, להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה, לשם הכנתן לקריאה ראשונה, את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת פרסום בבתי מגורים), התשס”ז–2007; את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת אסורה בדירות ובבניינים ללא הסכמה), התשס”ו–2006; את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – דברי פרסומת בבתי צרכנים), התשס”ז–2006; ואת הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת פרסום בבתי מגורים), התשס”ח–2008. יושב-ראש ועדת הכלכלה ביקש להעביר את הצעות החוק הנ"ל לדיון בוועדת הכלכלה מן הנימוק שנושאים הקשורים בהגנת הצרכן, על כל היבטיהם, ובכלל זה חוק הגנת הצרכן לרבות תיקוניו, הם בתחום טיפולה של ועדת הכלכלה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות החלטתה ולהעביר את הצעות החוק האמורות מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת הכלכלה, לשם הכנתן לקריאה ראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. גברתי היושבת-ראש, נדרש אישור של המליאה. היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכנסת – 13 נגד – 7 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת פרסום בבתי מגורים), התשס”ז–2007; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת אסורה בדירות ובבניינים ללא הסכמה), התשס”ו–2006; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – דברי פרסומת בבתי צרכנים), התשס”ז–2006, והצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת פרסום בבתי מגורים), התשס”ח–2008, מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר דליה איציק: 13 בעד, שבעה נגד ואין נמנעים. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום רביעי, י"ג בתמוז התשס"ח, 16 ביולי 2008, להעביר לוועדה לזכויות הילד את הצעות חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס”ו–2006, של חברי הכנסת זבולון אורלב ורונית תירוש לשם הכנתן לקריאה ראשונה. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ביקש להעביר את הצעות החוק הנ"ל לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט מן הנימוק שנושא הצעות החוק נמצא, במובהק, במסגרת סמכותה של ועדת החוקה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות החלטתה ולהעביר את הצעות החוק האמורות מהוועדה המיוחדת לזכויות הילד לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לשם הכנתן לקריאה ראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. היו"ר דליה איציק: נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד הצעת ועדת הכנסת – 19 נגד – 6 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעות חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס”ו–2006, מהוועדה לזכויות הילד לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר דליה איציק: הם רואים, זה בסדר. בעד – 19 – – – דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): תודה, גברתי. גברתי היושבת-ראש, ועדת הכנסת קבעה כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (דיווח על מחלות, התשס”ח–2008, של חברי הכנסת אריה אלדד ועמירה דותן, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. יש לי הודעה נוספת, גברתי. ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות חוק לשם הכנתן לקריאה ראשונה והצעה לסדר-היום כדלקמן: ועדת החוקה, חוק ומשפט – חבר הכנסת זבולון אורלב – – – היו"ר דליה איציק: סליחה. מאיפה באים הרעשים האלה? בבקשה, אדוני. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות אלו: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם סבו וסבתו), התשס"ז–2007, של חברת הכנסת שרה מרום-שלו וקבוצת חברי הכנסת, פ/2294/17; הצעות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת אורית נוקד, פ/3445/17, ושל חבר הכנסת יצחק גלנטי וקבוצת חברי הכנסת, פ/2591/17; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הכרזת נבצרות ראש הממשלה), של חברי הכנסת זבולון אורלב ויוסף ביילין, פ/3837/17; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת מאבטח), התשס"ח–2008; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הארכת מעצר במקרה הרשעה), התשס"ח–2008. ועדת הכלכלה תדון בהצעות אלו: הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס"ח–2008; הצעת חוק מתן הטבות והנחות למקבלי פנסיה (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת חיים כץ ומרינה סולודקין, פ/3607/17. ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעות אלו: הצעת חוק איסור מימון מופעי תרבות וספורט בהשתתפות משתמטים, התשס"ח–2007, של חבר הכנסת ישראל חסון, פ/2965/17; הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ח–2008, של חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת, פ/3828/17; הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון – הוספת ארגונים למען חולים למועצה), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת מנחם בן-ששון, פ/3383/17. ועדת הכספים תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אנשים עם מוגבלויות), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת, פ/3346/17. ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ותאגידים בעלי תו תקן ירוק), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת גדעון סער ואופיר פינס-פז, פ/3671/17, ובהצעה לסדר-היום בנושא: התגברות פעילות נגד החוק של הכתות והמיסיון בישראל, של חבר הכנסת יעקב כהן. תודה רבה, גברתי. היו"ר דליה איציק: האם אנחנו צריכים להצביע על זה? דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): לא. רק הודעה נוספת לאישור. חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 16 לתקנון הכנסת וסעיף 1 לחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב–2002, החליטה ועדת הכנסת להקים ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין החוק האמור. הוועדה תהיה בת עשרה חברים, בראשות חבר הכנסת גלעד ארדן. להלן ההרכב: מטעם ועדת הכלכלה, חברי הכנסת גלעד ארדן – היושב-ראש, משה כחלון, חנא סוייד, יואל חסון ויצחק וקנין; מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי הכנסת קולט אביטל, משה גפני, יצחק לוי, גדעון סער ודוד רותם. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. אני מודה לך מאוד על הזמן שהקדשתם לי. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. תודה בכלל ובפרט לחבר הכנסת דוד טל, יושב-ראש הוועדה, על כל הפעילות שלך במשך המושב הזה. קריאות: – – – הצבעה. היו"ר דליה איציק: זה מחייב הצבעה, נכון? הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד הצעת ועדת הכנסת – 29 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר הרכב הוועדה המשותפת להצעת חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב–2002, נתקבלה. היו"ר דליה איציק: בעד- 29, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, אבל אני מבקשת לומר, ברשותכם, כמה דברים. חבר הכנסת אורלב, אני יודעת למה אתה מחייך, אבל אני רוצה לעבור לנושא לא מחייך אחר. דברי יושבת-ראש הכנסת היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, כשהנשיא סרקוזי הגיע לכאן, הזמנתי את המשפחה שחמישה מבניה נרצחו ב"סבארו". אני רוצה לעשות לכם את זה קצר, ויש גם דברים שאני לא רוצה להגיד מפאת צנעת הפרט. כשצלצלנו למשפחה, הילדים שנשארו במשפחה ששני ההורים בה נרצחו לא רצו להגיע. הם לא רצו להגיע, ואני הבנתי שיש פה איזו בעיה, והתעקשנו, ובסוף ישבנו בחדרי. יש הרבה הרבה טענות. דא עקא, שיש בחוק לקונה; יש שמונה משפחות כאלה בישראל – ששני בני-הזוג נרצחו בפיגוע טרור. יש לקונה מאוד בעייתית בחוק – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): שכוללות 42 ילדים. היו"ר דליה איציק: שכוללות 42 ילדים. אני הזמנתי את מנכ"לית הביטוח הלאומי, שהיא אשה באמת מאוד מרשימה, ארבעה חודשים במשרדה. זאת היתה אחת הפגישות הקשות שהיו לי – כשאתה נכנס לפרטים, למספרים ולבעיות ומשפחה נשארת ככה, פשוט ככה. אני הבנתי שיש לקונה בחוק, וזה מאוד מזעזע אותי. חבר הכנסת אורלב, לפנים משורת הדין, אני אשב עם הייעוץ המשפטי, ולא מעניין אותי כמה כסף זה יעלה, זה גם מעט כסף בשביל האסון הנורא הזה. יש שמונה משפחות כאלה. אני רוצה לשבת יחד אתך. אני בטוחה שימין ושמאל ומרכז, וכל מה שאתה רוצה – כל בני הבית יתאחדו. זה עניין אנושי ממדרגה ראשונה, וזה המינימום שהכנסת יכולה לעשות. ראיתי את המכתב שלך, ראיתי את הצעת החוק שלך, ואנחנו הולכים לטפל בעניין הזה. בגלל זה רציתי לדבר אתך. יכול מאוד להיות שנעשה משהו כבר בפגרה, כדי שנראה, באמת לפנים משורת הדין. אני עצמי הייתי בהלם כמה לא היינו מעורבים וכמה לא הכרנו את הסיפור. דברי ברכה של יושבת-ראש הכנסת לרגל יום העסקים הקטנים והבינונייים היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, אנחנו נציין היום את יום העסקים הקטנים והבינוניים. אני רוצה לספר לכם את חטאי היום. אני לא עמדתי בקסם של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. זה לא מתאים היום, היום האחרון למושב, שהוא בדרך כלל יום יותר קשה – ובכלל היה שבוע קשה. חבר הכנסת שי חרמש, אני לא יודעת אם ראיתם את התקנון האחרון. ברצינות, אני אחרים טלפונים. בכל הרצינות אני אומרת את זה. חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, שמלווה את המנוע של המשק הישראלי – עסקים קטנים ובינוניים – בכל המגזרים: הערבי, הדרוזי, החרדי, הדתי – בכל המגזרים הללו הוא המנוע הרציני להנעת המשק. הוא משקיע את כוחו ואת מרצו בעניין הזה. אני בעצם נכנעתי לקסמך, אדוני. אשר על כן אני אזמין אותך לכאן, לפנים משורת הדין. אני רוצה לברך אתכם, קהל נכבד שנמצא כאן. אתם האורחים של חבר הכנסת מיסז'ניקוב, אבל אתם היום אורחים של מליאת הכנסת. ברוכים הבאים. כששירתי כשרת התעשייה והמסחר גם אני התוודעתי ליכולות שלכם. לא פשוט לכם, אני יודעת. נדמה לי שדווקא הכנסת יותר ויותר קשובה. חבר הכנסת מיסז'ניקוב, אני רוצה להודות לך על כל הפעילות שלך וגם להודות לך על שירותך כיושב-ראש ועדת הכספים. אתה עוד תשוב. בבקשה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לך, גברתי, שלוש פעמים: א. על תרומתך לקיום היום הזה דווקא ביום האחרון של המושב הזה, שהוא טעון, ואנחנו בטח נישאר פה עד הלילה עם כל החקיקה, ולמרות זאת מצאת דרך לשלב את זה גם במליאה. אני לא אגזול הרבה זמן, כי יש לנו בין 13:00 ל-15:00 הצדעה לאנשי העסקים הקטנים, לעצמאים ולכל מי שעוסק בנושא הזה. אני מזמין את כל חברי הכנסת לכבד את האנשים, שמהווים באמת – כמו שאמרת – מנוע כלכלי מספר אחת במדינת ישראל, ולבוא בין 13:00 ל-15:00 ולראות איך עסקים הופכים מקטנים לגדולים. גברתי, אני רוצה להודות לך גם על כך שבתקופתך כשרת התמ"ס אז – לא תמ"ת, אלא תמ"ס – תרמת תרומה גדולה והבנת עד כמה העסקים הקטנים והגדולים חשובים. אני גם רוצה להודות לך על מעורבותך בקיום היום הזה. רבותי חברי הכנסת, זה באמת מנוע צמיחה מספר אחת, ויושבים פה אנשים שעוסקים בזה בוקר וערב, יום ולילה. היו"ר דליה איציק: רק רגע. ארבעתכם, בבקשה צאו החוצה. מעניין, כשהתחלתי להיות יושבת-ראש הכנסת היו פה שלושה אנשים, מעולה לעולה כוחנו עולה. פתאום, לאט לאט יש עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד, ובסוף אתם גם משתלטים על הרעש של המליאה. לא די לי לנהל את זה – למה אני צריכה לעשות את זה? את כל השיח ושיג תעשו בחוץ. היום הזה הולך להיות יום קשה, ואני איתנה בדעתי שהוא יסתיים יפה. תודה, אדוני. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): תודה, גברתי. אני הסתובבתי היום בין הוועדות של הכנסת כי חמש ועדות היום עסקו בפנים שונים, בסוגיות שונות שקשורות לעסקים הקטנים והבינוניים. בוועדת הכספים יזמנו את הנושא של מחנק האשראים, שקשור לעסקים הקטנים והבינוניים, שהיום פשוט לא מסוגלים לקבל אשראי – כשהם רוצים לפתח עסק, כשהם רוצים לפתוח עסק, כשהם רוצים למלא מלאי או לחדש טכנולוגיה, וכך הלאה. בוועדת העבודה והרווחה טיפלנו היום – ואנחנו נמשיך לטפל – בחוסר של מטרייה סוציאלית מטעם המדינה בנוגע לעסקים הקטנים והבינוניים. אצלנו, משום מה, ההתייחסות לכל פותח עסק קטן היא כאילו הוא רוטשילד מינימום. דהיינו, אין דמי אבטלה לאותם עצמאים או לאותם בעלי עסקים קטנים שחלילה פושטים את הרגל או סוגרים את העסק שלהם, וזה לא תקין, ואנחנו מקדמים חקיקה בנושא הזה. בוועדת הכלכלה דנו בכל הנושא של העדפת תוצרת הארץ על-פני יבוא. אנחנו גם יודעים שיש חסם מאוד גדול של מניעת עסקים קטנים מלהשתתף במכרזים ציבוריים, וזה מונע מהעסקים הקטנים להתפתח ולגדול. אני רוצה להגיד לך, גברתי, שגם "יטבתה" הגדולה התחילה כעסק קטן, ולהבדיל – אני בתור יושב-ראש השדולה לעסקים הקטנים והבינוניים וגם בתור יושב-ראש ועדת הכספים לשעבר, ושימשתי בתפקיד הזה שנה וחצי – הסתובבתי בהרבה מאוד מפעלים ובהרבה מאוד עסקים, וראיתי איך עסק קטן ומשפחתי הופך לעסק בינוני ולוקח ומעסיק אנשים, ועוד ועוד ועוד משפחות מצטרפות למעגל הזה של תעסוקה. היו"ר דליה איציק: גם "שטראוס" התחילה ככה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): נכון. גם "שטראוס" התחילה ככה. אמר פעם מאו צה-טונג: המסע הגדול מתחיל בצעד הקטן. רבותי, אם כל הגורמים הממלכתיים – הממשלה, הכנסת, הגורמים הכלכליים – ישנסו מותניים – ויש רצון טוב, באמת יש רצון טוב, גם בכנסת הזאת וגם בממשלה – לעזור להוריד חסמים בפני כל העוסקים ביזמות ובפתיחת העסקים, אנחנו יכולים לקדם את מדינת ישראל הרבה מעבר לאותו רף של מדינות OECD, שאליהן אנחנו רוצים להשתייך גם מבחינת התעסוקה, גם מבחינת הצמיחה, גם מהבחינה של לתת פרנסה ליותר ויותר משקי-בית. בתקופה האחרונה, גברתי, בכל הוועדות אנחנו הצלחנו לקדם נושאים, גם בתחום הכללת עצמאים במודל של מס הכנסה שלילי; אנחנו הצלחנו להעלות את הרף של הכרה בשווי שימוש הרכב לעצמאים מ-25% ל-45%; אנחנו הצלחנו במסגרת חוק ההסדרים להוריד כמה גזירות, כמו למשל ביטול תשלום ביטוח לאומי על הכנסות פסיביות; אנחנו הצלחנו להקים קרן למיקרו-הלוואות בשדרות ובעוטף-עזה, ואני מקווה מאוד שהמודל הזה יורחב לכלל הארץ. אני לא רוצה לפרט את כל הדברים, אנחנו נפרט אותם באודיטוריום, באמת עשינו כמה דברים, אבל הדרך עוד לפנינו. ובסוף, גברתי, כדי באמת שלא לנצל את טוב לבך, אני רוצה לברך את האנשים שיושבים פה – הם הכי חשובים כי הם עוסקים יום-יום בעסקים, בפיתוח יזמות, הם אורחים של הכנסת היום. טוב מאוד שאנחנו עושים את זה ביום האחרון של המושב הזה – זאת באמת תעודת כבוד לכנסת ולך, גברתי היושבת-ראש, ולכולנו, על כך שאנחנו מצדיעים לאנשים האלה. ובמיוחד אני רוצה לברך את שמואל רוזנמן, יושב-ראש הרשות לעסקים קטנים ובינוניים; דני מצליח, מנכ"ל הרשות; הנרי ביטון, יושב-ראש פורום מט"י, וכמובן כל מינהל מט"י – – היו"ר דליה איציק: איפה הם? אני לא רואה אותם. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אני מניח שהם כולם פה. היו"ר דליה איציק: שלום לכם. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): – – את אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל, עמית וידידי האישי; יהודה טלמון, נשיא לשכת העצמאים בישראל – גם ידיד מאוד יקר שלי; מוטי שפירא, מנכ"ל "להב"; יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל; שרגא ברוש – ידידי היקר – נשיא התאחדות התעשיינים ויושב-ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ומנכ"ל התאחדות התעשיינים יודקה שגב; נציגי הארגונים הכלכליים, נציגי משרדי הממשלה, נציגי הבנקים המסחריים; כמו שאמרתי, ראשי מט"י, שהם הכי חשובים לדעתי במתן שירות; נציגי השלטון המקומי והרשויות המקומיות; ראשי קרנות; אנשי עסקים; בעלי עסקים; יזמים. כולם כולם – נשנס מותניים, ואנחנו נצליח להרים את מדינת ישראל לגבהים שעוד לא ידענו. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. את מוזמנת, כמובן, לאודיטוריום. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. תודה. בשעה 15:00 נצטרך לקיים פה הצבעות, אז בוודאי יהיו מעט חברי הכנסת, כי הם יצטרכו להיות פה, אבל באמת אני גם מסתכלת – אני רואה המון המון נשים בעסקים קטנים ובינוניים. כן, גם מנפנפים לי שם לשלום, ואני מאחלת לכם היום שהייה מהנה ומועילה כאן בכנסת. תודה שבאתם. חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ויחליף אותי חבר הכנסת עתניאל שנלר. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 47) (הארכת חופשת לידה), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/252).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו נעבור לתהליך החקיקה. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 47) (הארכת חופשת הלידה), התשס”ח–2008, של חברי הכנסת גדעון סער, שלי יחימוביץ, דב חנין, משה גפני, נאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת נוספים – קריאה ראשונה. אני רוצה להזכיר לנו טרם הדיון שהצעת חוק זו הינה הצעה תקציבית. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת גדעון סער יעלה ויבוא להציג את החוק. בבקשה, אדוני. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השרים, לפני שבוע חשפנו – חברת הכנסת שלי יחימוביץ ואנוכי – את המזימה של משרד האוצר לבצע במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2009 שני מהלכים קיצוניים, הזויים, לפגוע פגיעה קשה ביותר בציבור של היולדות, בציבור של הנשים העובדות, במשפחות הצעירות במדינת ישראל, על-ידי שני מהלכים. מהלך מתוכנן ראשון – ביטול ההישג של הכנסת הזאת, אשר לאחר 53 שנים, במאי בשנה שעברה האריכה מ- 12 ל-14 שבועות את חופשת הלידה בשכר, ובכך בעצם בסך הכול העמידה את מדינת ישראל, או יישרה את מדינת ישראל, עם המינימום שנקבע על-ידי ארגון העבודה הבין-לאומי, שהוא 14 שבועות. מהלך שני מתוכנן – ביטול דמי הלידה מהילד השני, דהיינו רק בעת לידת הילד הראשון תקבלנה האמהות היולדות את אותו מענק חד-פעמי אחרי הלידה, וזה אפילו לא יכול היה שלא להזכיר את הגזירות על הילודה שמקובלות במקומות אחרים בעולם, כאילו במדינת ישראל המטרה העליונה של משרד האוצר היא שיהיה לכל היותר ילד אחד בלבד לכל משפחה. הכנסת הזאת ידעה לעשות דבר שכנסות קודמות לא עשו, היא ביטאה בכך הרבה מאוד ערכים. קודם כול, אנחנו מעוניינים לעודד ילודה, וצריך לומר את הדבר הזה בצורה ברורה, כי לא תמיד הוא ברור. שנית, אנחנו מאמינים שלאמהות היולדות אחר הלידה מגיע אותו פרק זמן מינימלי בטרם יועמדו בפני ברירה אכזרית – לחזור בטרם עת מחופשת הלידה או לאבד את מקום העבודה. כאשר אתה הולך למודלים של חופשות לידה קצרות במיוחד, זאת בדיוק הברירה. ולכן, יש גם היגיון כלכלי מאחורי המהלך הזה, והמשמעות שלו היא שיפור היכולת של האמהות היולדות להשתלב מחדש בשוק העבודה אחרי הלידה. כדי שנתיישר על נושא הדיון אני רוצה לומר מה מקובל במדינות מערביות מתוקנות אחרות. ואני רוצה להדגיש שאני מביא דוגמאות של מדינות שבהן חופשת הלידה היא בשכר. יש מדינות שבהן יש חופשות לידה ארוכות יותר ופחות שהן לא בשכר, ואז למעשה זה דבר שיכולות לנצל אותו רק אמהות ממעמד סוציו-אקונומי מסוים. באיטליה מקובלת חופשת לידה של חמישה חודשים על בסיס של 80% מהשכר. באירלנד מקובלת חופשת לידה של 18 שבועות על בסיס 75% מהשכר. בבריטניה מקובלת חופשת לידה של 31 שבועות בתשלום. בדנמרק מקובלת חופשת לידה של 18 שבועות על בסיס 90% מהשכר. בהונגריה מקובלת חופשת לידה של 24 שבועות על בסיס 70% מהשכר. בהולנד, שזה אולי המודל שאנחנו מציעים היום, מקובלת חופשת לידה של 16 שבועות על בסיס 100% השכר. חברי, חבר הכנסת סילבן שלום – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת שלום. חבר הכנסת שלום. גדעון סער (הליכוד): חבר הכנסת שלום, אני מדבר עליך ועל התיקון שלך בשנות ה-90 לחוק, שבעצם קבע לראשונה שחופשת הלידה בשכר תהיה 100% השכר ולא 75% מהשכר, כפי שהיה מקובל עד שנת – – – סילבן שלום (הליכוד): עד שנת 1994. 46 שנים הנשים קיבלו 76% משכרן בזמן חופשת הלידה. גדעון סער (הליכוד): זה המודל הנכון. המודל צריך להיות מודל של 100% השכר, הוא לא צריך להיות קיצוני, אני מדגיש את זה. אסור ללכת לתקופות קיצוניות שלא יאפשרו לנשים להשתלב מחדש בשוק העבודה או ירתיעו מעסיקים. הבאתי את כל הדוגמאות האלה מהמדינות האירופיות המתוקנות, שבהן יש שיעור השתתפות גבוה של נשים בשוק העבודה, על מנת להדגים שאנחנו מציעים דבר סביר, דבר הגיוני, לא קיצוני. אמרנו לאוצר, גם אמרנו בעת הדיון בקריאה הטרומית, כאשר הכנסת אישרה את זה פה-אחד, וגם אמרתי זאת בוועדה לקידום מעמד האשה – ולא הצבענו בישיבה הראשונה, על מנת לאפשר לאוצר לבוא אתנו בדברים – שאנחנו מוכנים לשקול מודלים שונים ופשרות לעניין האורך. היו גם כאלה שדיברו על מודלים שונים לעניין שילוב גברים בחופשת הלידה; היום הדבר הזה מותנה בהסכמת האשה והוא על-חשבון חופשת הלידה של האשה. לצערי, נציגי משרד האוצר הסתפקו בהתנגדות, אפילו לא התכוונו לקיים אתנו הידברות. הכנסת היום, אם היא תאשר את התיקון שאנחנו מציעים, אני מזכיר, בקריאה ראשונה, היא קודם כול תשלח מסר זה – – – רן כהן (מרצ): היא תאשר. היא תאשר. גדעון סער (הליכוד): תודה, חבר הכנסת רן כהן. היא תשלח מסר למשרד האוצר: תורידו את ידיכם מחופשת הלידה ומדמי הלידה, והדבר הזה כשלעצמו הוא דבר חשוב בצורה בלתי רגילה, כי אלה הימים – אנחנו יודעים שבחודש אוגוסט, בתוך כמה ימים, ממשלת ישראל תדון בתקציב ובחוק ההסדרים לשנת 2009. ולכן ההצבעה שלנו, חברת הכנסת נוקד, חברת הכנסת תירוש וחברת הכנסת אביטל, בעניין הזה היא המסר הברור ביותר לממשלה, אשר מתכוונת, והדבר הזה לא הוכחש, לדון באותן גזירות בתוך כמה ימים. לאחר מכן אני רוצה להודיע בצורה ברורה, ואני חושב שאני עושה את זה בשם כל המציעים – חברת הכנסת יחימוביץ, חבר הכנסת דב חנין וחבריו לסיעת חד"ש, חברי הכנסת ברכה וסוייד, חברת הכנסת נאדיה חילו, שהיא גם מהמציעות, וחבר הכנסת גפני – ההצעה שלנו אוחדה להצעה אחת: אנחנו נסכים לקיים עם הממשלה משא-ומתן ענייני, רציני, לקראת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חשוב מאוד שהיום הכנסת תשלח מסר ברור, שהיום הכנסת תבשר בשורה לאותם עשרות אלפים – לא רק נשים, כי זה עניין של משפחות צעירות, לא מדובר בעניין שנוגע רק לנשים; הוא נוגע לתינוקות, הוא נוגע לנשים, הוא נוגע למשפחות הצעירות. ותאמינו לי, הדבר הזה, לפי כמות המיילים וההודעות שאני מקבל, מטריד עשרות אלפי משפחות במדינת ישראל. יש לנו ברוך השם כ-150,000 לידות בשנה, ומכאן בואו נצא ונלמד על איזה היקף של ציבור אנחנו משפיעים בחקיקה הזאת. דרך אגב, ההערכה התקציבית שהוועדה גיבשה היתה הערכה של 240 מיליון שקלים בשנה. הדבר הזה נקבע על-ידי הוועדה, בהנחת ההארכה של שבועיים – המשמעות של כל שבוע כאן היא 120 מיליון שקלים לשנה. אני רוצה להדגיש שהדברים הללו הם מקופת המוסד לביטוח לאומי, לא מאוצר המדינה, וכפי שידוע לכולם קופת המוסד לביטוח לאומי נמצאת ביתרות של מיליארדים. ולכן אני מציע לכל חברי הכנסת ולכל חברות הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה שבעניין חוק זה, לפחות, לא יהלכו עלינו אימים בהיבט התקציבי כאשר התשלום הוא מקופת המוסד לביטוח הלאומי. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. אנחנו מתחילים בדיון. אחריה – חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, חברת הכנסת יחימוביץ. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לשמחתי לא נזקקתי פעמים רבות בחיי לכספים מן הביטוח הלאומי. זה קרה רק פעמיים במהלך חיי, אחרי שני הריונות, בשתי חופשות לידה, כשילדי נולדו – הראשונה לפני כמעט 18 שנים, השנייה לפני כמעט 13 שנים. ובתקופה הזאת במשך 12 שבועות – בפעם הראשונה אומנם קיבלתי רק 75% משכרי הממוצע קודם לכן, ובפעם השנייה, בזכות חבר הכנסת סילבן שלום, כבר קיבלתי 100% של מה שהשתכרתי קודם. בשתי התקופות האלה קיבלתי סכום שווה למה שהשתכרתי בתקופה שקדמה לחופשת הלידה. זה לא היה מענק, זו לא היתה נדבה, זו לא היתה מתנה מהמדינה, זה לא היה סיוע לחלשים. פשוט, פעמיים בחיים השתמשתי בפוליסת הביטוח מהחברה הלאומית הקרויה "הביטוח הלאומי". הכסף הזה הגיע לי בדין, הפרשתי אותו כל ימי חיי לקופה הזאת ועודי ממשיכה להפריש כסף לקופה הזאת גם היום. לכן, כשמדברים אתנו על עלות תקציבית של חופשת הלידה, מי שמדבר על עלויות תקציביות לתקציב המדינה אינו מבין דבר וחצי דבר במבנה התקציב. תקציב הביטוח הלאומי הוא תקציב עצמאי. לקופת הביטוח הלאומי אנחנו מפרישות כסף כל ימי חיינו. היו"ר עתניאל שנלר: אני בכל זאת מבקש להאזין. סליחה, יש מסביב המון רעש. חבל. זה נושא חשוב. עידוד ילודה זה דבר חשוב. בבקשה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): הכספים שיולדת מקבלת אחרי הלידה הם כספים שמגיעים לה בדין, כספים שהיא חסכה במהלך השנים שבהן עבדה, שכן הכסף הזה מיועד אך ורק לנשים עובדות, בין שהן חברות הכנסת, בין שהן פועלות במפעל טקסטיל, בין שהן מנקות, בין שהן עורכות-דין, בין שהן מנהלות – אלה נשים עובדות במגוון המקצועות, שמפרישות ממשכורתן מדי חודש בחודשו כדי לקבל את הפיצוי הזה בגין 12 השבועות עד שנה לפני המועד שבו יצאו לחופשת לידה. לפני שנה, חברי חבר הכנסת גדעון סער ואנוכי העברנו בחקיקה הארכת חופשת לידה בשבועיים נוספים, לכדי 14 שבועות, כשעדיין מדובר במינימום שבמינימום, שלא מגרד אפילו כהוא זה את חופשת הלידה הנהוגה בעולם המערבי. לפני שבועיים הגיעה לידינו טיוטה, אחת מטיוטות חוק ההסדרים, וממנה מתברר שהאוצר מבקש לחסוך, או להוסיף לקופת המדינה, או איך שלא תקראו לזה, על חשבון אותן יולדות ולקצר בחזרה את חופשת הלידה ל-12 שבועות – אחרי שבמשך שנה החוק הזה כבר שריר וקיים וכמעט 100,000 נשים עובדות נהנו ממנו. מדובר בהכרזת מלחמה על נשים עובדות, על תינוקות, על משפחות צעירות. אני מבקשת מכם, חברי חברי הכנסת, להצביע עבור החוק הזה, שמדבר על הארכה בשבועיים נוספים – לכדי 16 שבועות. מדובר במינימום שבמינימום. על הרף הזה צריך להתפשר, יותר מזה – ייפגע כושר התחרות של נשים בשוק העבודה, אבל זה המינימום הנהוג במדינות המערב, ועל כן אני חושבת שבוודאי כל חברות הכנסת צריכות להצביע עבורו, אבל גם כל חברי הכנסת. הם נשואים, יש להם בנות, זה נוגע גם להם. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: חברת הכנסת שלי יחימוביץ, תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אנא, ברשותכם, לסיים בתום הזמן, השתדלו לעמוד בתקנון. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני שר האוצר, אם שמעתי אותך נכון, אתה אמרת להאריך את זה בשנתיים. נשקול את זה, אני לא מבטיח. שר האוצר רוני בר-און: עם צבירה. אם ילדו יותר מילד אחד בתוך שנתיים, זה ייצבר ללידה הבאה. משה גפני (יהדות התורה): מה שאמרו לנו כל הזמן, אמר לנו עוד שר האוצר בנימין נתניהו, זה שמגמתו של משרד האוצר לעודד אנשים לצאת לעבודה. שר האוצר רוני בר-און: ואתם האמנתם. משה גפני (יהדות התורה): לכן מבטלים קצבאות, לכן עושים את כל המדיניות הזאת. אנחנו ידענו כבר אז שזה לא נכון. יש מדיניות אידיאולוגית במשרד האוצר, ברורה מאוד, ואני רוצה לומר במה החוק הזה עוסק. החוק הזה עוסק בנשים שיוצאות לעבודה. על זה אנחנו מדברים. ואז נשאלת השאלה, מבחינת המדיניות הכלכלית של משרד האוצר, שצריך לעודד גם את הגבר וגם את האשה – מעבר לעובדה של חוקים שאנחנו חוקקנו כאן של עידוד נשים לצאת לעבודה – אשה שיולדת, אחרי 14 שבועות, האם היא יכולה לחזור לעבודה באופן סדיר ותקין ולא להתפטר ממקום עבודתה? בדקנו את מה שנעשה בעולם; אנחנו המדינה המפגרת ביותר בעניין הזה. בדקנו את זה בשנה שעברה, כאשר עלתה הצעת החוק של 14 שבועות, ובדקנו את זה עכשיו בוועדה לקידום מעמד האשה, כאשר דנו בהכנה לקריאה ראשונה של החוקים שלנו. התברר שגם אם נעלה את זה ל-16 שבועות, אנחנו עדיין מדינה מפגרת בעניין הזה. לכן, המדיניות הזאת, שבאים ואומרים לנו במשרד האוצר: אנחנו רוצים שנשים תצאנה לעבוד – מתברר שזה פשוט לא נכון. הנה התבשרנו על-ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ שמשרד האוצר עומד להציע לממשלה לצמצם את חופשת הלידה ולתת מענק לידה רק לילד הראשון. אני חשבתי: אולי זה לא נכון, אולי המידע שקיבלה חברת הכנסת שלי יחימוביץ הוא לא נכון. מתברר שהוא נכון, שזה מה שמתכוונים להעביר. ואני שואל את עצמי, מה ההבדל בין הילד הראשון לילד השני, למה מענק לידה לילד הראשון כן ולא לילד השני? זאת אומרת, איפה ההיגיון המוסרי, הציבורי, איזה היגיון עומד מאחורי העניין הזה? שאלתי את עצמי, מה פירוש שרוצים לצמצם את זה ל-12 שבועות? הרי מדיניות האוצר כל הזמן, בדברי ההסבר שהם מביאים בחוק ההסדרים – וזה התחיל אצל בנימין נתניהו. היו"ר עתניאל שנלר: לפי הזמן זה נשאר בצריך עיון, כי נגמר הזמן. משה גפני (יהדות התורה): אתה מה – אני אגיד את התשובה. יש מדיניות כלכלית אכזרית של משרד האוצר, שמתנהלת כבר שש שנים, מדיניות אכזרית לפגוע בנשים, לפגוע בילדים. אין מאחורי העניין הזה שום דבר אחר – אידיאולוגיה של פגיעה בציבור שאכן נזקק לזה; פגיעה באשה שלא תצא לעבודה או תתפטר ממקום עבודתה כאשר היא יולדת ילד ולא תהיה לה האפשרות לחזור לעבודה. זאת המדיניות. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת גפני. חברת הכנסת נאדיה חילו, ואחריה – חבר הכנסת מוחמד ברכה. בבקשה. נאדיה חילו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, שרים נכבדים, חברי חברי הכנסת, החוק הזה שעומד היום להצבעה הוא מבחן חשוב מאוד לבית הזה. זה לא חוק של מה בכך, זה חוק שאמור לבטא את המוסריות, את הערכיות, חוק שאמור להראות אם הבית הזה מוכן, בשל ורוצה לצעוד עוד צעד לקראת שוויון מגדרי, לקראת אפליה מתקנת ולקראת שוויון נשים. הכנסת הזאת מחויבת להתאים, לחוקק חוקים שעניינם להתאים את עולם העבודה לנשים. נכון הוא שנכנסו כמה חוקים שאני בהחלט גאה להיות חלק מקידומם. אני רוצה להזכיר, החוק הראשון שהוגש בעניין הזה, הוגש גם מטעמי. ב-25 בפברואר 2007, כשאני הגשתי את החוק הזה של הארכת חופשת לידה, הצעתי להאריך מ-12 שבועות ל-16 שבועות, קרי ארבעה שבועות. בלחץ אדיר של משרד האוצר, ובעבודה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האשה – אני רוצה לשבח את היושב-ראש הקודם, שקידם את החוק הזה, שהתקבל בסופו של דבר, מקוצץ ומקוצר אבל חשוב. החוק הראשון התקבל ב-7 במאי 2007, ובעצם הביא בשורה מסוימת לנשים. אבל הבשורה הזאת אמורה לעלות היום מדרגה אחת ולהיכנס לתהליך נוסף של קידום. אני רוצה להזכיר שהחוק הזה הוא לא רק עניינן של נשים, זה עניין של תאים משפחתיים. אני רוצה לציין: אמא שנשארת יותר זמן עם הילד ועם התינוק, זה תורם להתפתחות התקינה של התינוקות. ידוע לנו, אדוני היושב-ראש, שחלק מהאמהות, כאשר זאת חופשה קצרה, מחליטות להאריך את החופשה על-חשבונן, וזה מקצץ בהכנסתן. חלקן גם נושרות מהעבודה, מכל מיני סיבות. אז אם נעשה חישוב של שבוע, אם נעשה חישוב מתמטי נכון, נראה שאחוז הנשים שלא חוזרות לעבודה אלא נושרות – אפילו עם העלות של ההכנסה כלכלית למשק זה בעצם מתקזז. לכן, אני פונה לכולם ומבקשת לתמוך בחוק החשוב הזה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחברת הכנסת נאדיה חילו. חבר הכנסת מוחמד ברכה. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב. עד שחבר הכנסת ברכה מגיע לכאן, אני רוצה לברך בברוכים הבאים שני חברי פרלמנט מקנדה שהגיעו לבקר אותנו, ברוכים הבאים לכנסת ישראל. ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להיות פרקטי ולקרוא לחברי הכנסת שיושבים בלשכות שלהם ותומכים בחוק, לעלות למליאה. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק תקציבית, וחשוב וראוי שהיא תעבור היום, ביום סיום עבודת המושב. העלאת או הגדלת חופשת הלידה מ-14 ל-16 שבועות לא מציבה את מדינת ישראל בראש הסולם הבין-לאומי של חופשות הלידה. גם כך ישראל עדיין תדשדש במקום כלשהו בחצי התחתון. המינימום הנדרש, גם לגבי הנשים העובדות וגם לטובת התינוקות שנולדים, הוא ללכת דווקא לכיוון הזה ולאשר את הצעת החוק ברוב הנדרש. אני רוצה להביע תרעומת על עצם העובדה שיש הדלפות ממשרד האוצר שבחוק ההסדרים הם יציעו לחזור למתכונת הקודמת ואפילו לצמצם את חופשת הלידה. ההדלפה והעיתוי הם בעצם הרמת שוט על הכנסת ועל זכותה ומעמדה כרשות מחוקקת, ולבוא ולומר: תעשו מה שתעשו. אנחנו מצפצפים על הכול. בחוק ההסדרים אנחנו נקעקע את כל הכוונות שלכם. על כן, אדוני היושב-ראש, אני כבר עכשיו מציע, ואני מציע למציעים – וגם אגיד את ההצעה שלי בוועדה הרלוונטית גם דרך הוויכוח וגם דרך הסתייגות – שלהצעת החוק, בעת הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, יוכנס סעיף נוסף, שישריין את החוק הזה מפני הווירוס שנקרא "חוק ההסדרים" שעלול לכלות את החוק הזה ואת הצעת החוק הזאת. אני חושב שיש מקום שבסיפא של הצעת החוק יתווסף סעיף שיקבע שביטולו, אם זה באופן ישיר או באמצעות עיכוב ביצועו, במסגרת חוק ההסדרים, יהיה רק ברוב של 61 חברי הכנסת, רוב מוחלט של חברי הכנסת. לא ייתכן שהכנסת עמלה, יושבת, מחוקקת ומתדיינת, ואחר כך במחי ידו של האוצר הכול ירד לטמיון. אני מגנה בכל תוקף את ההדלפות האלה, גם אם הן נכונות וגם אם הן לא נכונות. עצם ההדלפה היא איום. על כן, אני מציע ומבקש שכל חברי הכנסת יתמכו בהצעת החוק, שאני לא בין מציעיה אבל אני חושב שהיא חשובה מאוד. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: אדוני, תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו – אחרון הדוברים, לפני ההצבעה, חבר הכנסת רן כהן. על מנת להסיר ספק, על-פי הבקשה ובכפוף לנוהל, תהיה הצבעה אישית. אדוני, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אין ספק לגבי החשיבות של טיפוח הקשר שבין האם ליילוד דווקא בחודשים הראשונים לחיי התינוק, ובוודאי ככל שניתן להאריך – זה חשוב. השאלה היא מהי המטרה של חופשת הלידה. האם לתת לאשה להתאושש לאחר הלידה או הכוונה היא הטיפוח של התינוק? דבר נוסף, לא כל האמהות נמצאות באותו מצב לאחר לידה. יש אמהות שעוברות ניתוח קיסרי, ויש נשים שיש להן כמה ילדים, משפחה ברוכת ילדים, וכאשר בא הילד התשיעי או העשירי אצלן המצב הוא הרבה יותר בעייתי והרבה יותר קשה. חופשת הלידה – צריך להאריך אותה כי המצב נהיה יותר קשה בבית. לכן, אולי היינו צריכים פעם אחת ולתמיד לחשב – אולי בצורה של סדר העדיפות – ואולי היו רוצים להאריך אפילו יותר מ-14 ו-16 שבועות, ולתת לאמהות ברוכות ילדים כמה שבועות יותר, ואולי זה היה מתקבל יותר בכנסת. דבר נוסף שאני רוצה להעיר הוא, שכשהחוק מאפשר חופשת לידה לבעל, זה נשמע משהו ציני. מצד אחד אני דואג שיהיה קשר בין האם לתינוק כי היא צריכה להיניק אותו או כי היא צריכה יותר לטפח אותו, ומצד שני אנחנו אומרים שיש סמכות להעביר מאותם שבועות של חופשת הלידה מהאשה לבעל. אני חושב שצריך לקיים דיון רציני ומעמיק ולתת אולי עדיפות או כמה שבועות יותר לאותן נשים שיש להן כמה ילדים, משפחה ברוכת ילדים יותר, וכך יהיה אולי קונסנזוס בתוך הכנסת. הייתי בעד להאריך את חופשת הלידה, כל עוד האשה מרגישה שקשה לה אחרי הלידה. כפי שכתוב: איבריה של יולדת מתפקקים, עד 24 חודש. 24 חודש זה כמעט שנתיים, וגם שר האוצר הסכים בעיקרון להאריך את חופשת הלידה כל עוד האשה מרגישה שהיא עכשיו רק סיימה את הלידה, ולא להגביל את זה בכלל בזמן עד שנתיים. שר האוצר רוני בר-און: אצלנו – – – נסים זאב (ש"ס): אני לא יודע מה שאצלנו. "אצלנו" זה משהו כללי יותר. היו"ר עתניאל שנלר: זמנך גם כן חלף עבר. נסים זאב (ש"ס): לכן, אדוני היושב-ראש, אני בעד לקיים דיון רציני ומעמיק בכל הנושא הזה. שר האוצר רוני בר-און: חבר הכנסת זאב, כתוב במקורות: "– – – בשעת לידתה", לא? נסים זאב (ש"ס): כן. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת נסים זאב, תודה רבה. אחרון הדוברים בדיון לפני ההצבעה הוא חבר הכנסת רן כהן. עד שחבר הכנסת רן כהן מגיע לכאן, אני רוצה לברך בברכת ברוכים הבאים לכנסת ישראל – ביתכם ביתנו, בית העם כולו – את הקבוצה מעוספיא שנמצאת אתנו. ברוכים הבאים. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, נרשמתי לרשות הדיבור בחוק הזה רק כדי להצדיע ליוזמים, חברי הכנסת גדעון סער, שלי יחימוביץ, נאדיה חילו ואחרים, ובמידה מסוימת לומר להם שאני מצטער על כך שאני לא נמנה עמם. זו הצעת חוק טובה מכל בחינה שהיא: לשוויון בין נשים לגברים, לעידוד נשים לצאת לעבודה. ולכן היא טובה כלכלית, ולרווחת הנשים והילדים שלהן, ולצדק חברתי מכל בחינה שהיא. הצעת החוק הזאת היא הצעה טובה, ואני מאוד רוצה לברך עליה. אני אומר לכם את האמת, ואני אומר את זה לשר האוצר: שר האוצר, האמן לי שלראות את העוזרת שלי אחרי הלידה שואבת חלב במהלך יום העבודה כדי לתת אותו כחלב-אם לילדתה זה דבר שאינך יכול שלא להעריץ אותו, ואני רואה על פניך שגם אתה אוהב את זה ומעריך את זה. יש חשיבות עצומה לעבודת נשים במשק הישראלי, ובעניין הזה, נדמה לי, אם הצעת החוק – – – שר האוצר רוני בר-און: בעוד שלושה חודשים נדון בהצעת חוק שמאריכה עוד – – – רן כהן (מרצ): לא. אז יהיה עוד שבועיים. שר האוצר רוני בר-און: עד שנתיים. רן כהן (מרצ): אבל, מה לעשות, חייבים למצוא פתרון כלשהו. דרך אגב, יש מדינות שבהן זה שנה. אני לא חושב שצריך להגיע להגזמות האלה. שמעתי אותך צועק משם: שנתיים. לא, כי הולכים באופן הגיוני ומדוד. לדעתי, 16 שבועות זה בהחלט הגיוני ומדוד. שר האוצר רוני בר-און: אז למה לפני שלושה חודשים – – – רן כהן (מרצ): אני אומר לך עוד דבר ביושר: מאחד שדיברנו פה אתמול על חוק ההסדרים, אני רוצה שהכנסת תעביר את זה היום, כדי שבאוצר ישכחו מלפגוע בדמי הלידה בחוק ההסדרים. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן. חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. נא לשבת. אנחנו לא נערוך הצבעה כאשר יש רעש באולם. על-פי התקנון, הוגשה בקשה להצבעה אישית, ולכן אנחנו נעבור להצבעה אישית. המזכיר, בבקשה. קריאה: הקואליציה נגד. היו"ר עתניאל שנלר: אני אבקש שקט בקריאת שמותיהם של חברי הכנסת. אדוני המזכיר, בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל – בעד רוחמה אברהם-בלילא – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אהוד אולמרט – אינו נוכח חיים אורון – בעד זבולון אורלב – בעד דוד אזולאי – נגד אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – נגד רוברט אילטוב – בעד דליה איציק – אינה נוכחת אפי איתם – בעד מיכאל איתן – אינו נוכח רפי איתן – אינו נוכח אריה אלדד – בעד בנימין אלון – אינו נוכח טלב אלסאנע – אינו נוכח זאב אלקין – נגד חיים אמסלם – נגד אלי אפללו – אינו נוכח גלעד ארדן – בעד אורי אריאל – בעד מזור בהיינה – נגד זאב בוים – נגד יוסף ביילין – בעד יצחק בן-ישראל – אינו נוכח בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח יעקב בן-יזרי – נגד מנחם בן-ששון – נגד רוני בר-און – נגד אבישי ברוורמן – נגד מוחמד ברכה – בעד אליהו גבאי – אינו נוכח זהבה גלאון – בעד אלחנן גלזר – בעד יצחק גלנטי – נגד משה גפני – בעד עמירה דותן – בעד אברהם דיכטר – נגד אברהם הירשזון – אינו נוכח שמואל הלפרט – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח צבי הנדל – בעד יצחק הרצוג – נגד מגלי והבה – אינו נוכח אבשלום וילן – בעד מתן וילנאי – נגד יצחק וקנין – אינו נוכח נסים זאב – נגד ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח יצחק זיו – אינו נוכח עבאס זכור – אינו נוכח נאדיה חילו – בעד דב חנין – אינו נוכח יואל חסון – נגד ישראל חסון – בעד שי חרמש – נגד ואסל טאהא – בעד אחמד טיבי – אינו נוכח דוד טל – אינו נוכח אסתרינה טרטמן – בעד שלי יחימוביץ – בעד אליהו ישי – אינו נוכח איתן כבל – נגד אמנון כהן – נגד יעקב כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח רן כהן – בעד משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד ציפי לבני – אינה נוכחת לימור לבנת – בעד יצחק לוי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח לאון ליטינצקי – נגד יעקב ליצמן – בעד סופה לנדבר – בעד גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שלמה מולה – נגד שאול מופז – אינו נוכח אברהם מיכאלי – אינו נוכח אלכס מילר – בעד סטס מיסז'ניקוב – בעד מיכאל מלכיאור – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח שרה מרום-שלו – בעד יורם מרציאנו – אינו נוכח משולם נהרי – נגד מיכאל נודלמן – נגד אורית נוקד – אינה נוכחת סעיד נפאע – בעד בנימין נתניהו – בעד חנא סוייד – בעד מרינה סולודקין – בעד ניסן סלומינסקי – בעד גדעון סער – בעד גדעון עזרא – נגד אופיר פינס-פז – אינו נוכח יוחנן פלסנר – נגד מאיר פרוש – בעד עמיר פרץ – בעד אברהים צרצור – בעד אברהם רביץ – בעד דוד רותם – בעד ראובן ריבלין – בעד חיים רמון – נגד יוסף שגאל – בעד יובל שטייניץ – בעד מאיר שטרית – אינו נוכח סילבן שלום – בעד שלום שמחון – נמנע ליה שמטוב – אינה נוכחת שכיב מוראד שנאן – נמנע עתניאל שנלר – נגד משה שרוני – בעד רונית תירוש – אינה נוכחת יולי תמיר – אינה נוכחת אקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסיבוב הראשון: יעקב אדרי – נגד יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אהוד אולמרט – אינו נוכח אריאל אטיאס – אינו נוכח דליה איציק – אינה נוכחת מיכאל איתן – בעד רפי איתן – אינו נוכח בנימין אלון – בעד טלב אלסאנע – בעד אלי אפללו – אינו נוכח יצחק בן-ישראל – נגד בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח אליהו גבאי – אינו נוכח אברהם הירשזון – נגד צחי הנגבי – אינו נוכח מגלי והבה – נגד יצחק וקנין – נגד ג'מאל זחאלקה – בעד יצחק זיו – נגד עבאס זכור – אינו נוכח דב חנין – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דוד טל – אינו נוכח אליהו ישי – אינו נוכח יעקב כהן – אינו נוכח יצחק כהן – נגד משה כחלון – אינו נוכח ציפי לבני – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שאול מופז – אינו נוכח אברהם מיכאלי – נגד מיכאל מלכיאור – אינו נוכח יעקב מרגי – אינו נוכח יורם מרציאנו – אינו נוכח אורית נוקד – אינה נוכחת אופיר פינס-פז – אינו נוכח מאיר שטרית – נגד ליה שמטוב – אינה נוכחת רונית תירוש – אינה נוכחת יולי תמיר – אינה נוכחת האם יש מי מבין חברי הכנסת הנוכחים באולם שלא קראתי בשמו? רפי איתן – נגד יצחק אהרונוביץ – בעד תמה ההצבעה. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): אדוני המזכיר – – – היו"ר עתניאל שנלר: זה לא נתון לשיקול דעת, ההצבעה נגמרה. דוד רותם (ישראל ביתנו): אין דבר כזה ההצבעה נגמרה. היו"ר עתניאל שנלר: כדי שתנוח דעתך, חבר הכנסת רותם, הנוהל הוא שמצביעים בשני סבבים. הפעם, משום שחבר הכנסת אהרונוביץ נכנס באיחור, קראו בשמו פעמיים והוא לא היה – – – קריאות: – – – היו"ר עתניאל שנלר: הוא לא היה, הסתכלתי. העלמתי עין ואפשרתי לקרוא בשמו, והוא אמר את דעתו. במקביל, עשיתי את אותו דבר לשר רפי איתן. באותו רגע שהמזכיר הודיע על גמר הצבעה – נגמרה ההצבעה. נקודה. תודה. דוד רותם (ישראל ביתנו): זה לא נכון על-פי הנוהל. זה נוח לקואליציה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אל תתנצל. היו"ר עתניאל שנלר: חברים, תנוח דעתכם ותנוחו במקומותיכם. יהיו תוצאות, ואם יש חילוקי דעות – נפתור אותן בכפוף לתקנון. מדוע אתם צועקים? זה לא יעזור. בבקשה, שבו במקומותיכם, נכריז על התוצאות. בעד החוק – 54, נגד – 38, אחד נמנע. אני קובע בזאת שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 47) (הארכת חופשת לידה), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. קריאות: – – – היו"ר עתניאל שנלר: מכיוון שאחרי קריאה ראשונה אנחנו איננו יכולים להעביר, זה יישאר בוועדה לקידום מעמד האשה, ונכין אותה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר עתניאל שנלר: הודעה של מזכיר הכנסת, בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומתקנים ימיים), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק רשות שדות התעופה (תיקון מס' 8) (שדה תעופה בקריית-שמונה), התשס"ח–2008. תודה. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 170) (הכרה בהוצאות טיפול בילדים), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/254).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק לתיקון פקודת הכנסה (מס' 170) (הכרה בהוצאות טיפול בילדים), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת יעקב מרגי, אמנון כהן, גדעון סער, זהבה גלאון, אורית נוקד, רונית תירוש, אורי אריאל ונאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני שוב מכריז – הצעת חוק זו היא הצעה תקציבית. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת יעקב מרגי ינמק את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, סדר-היום עמוס. איך אומרים? המלאכה מרובה, בעל-הבית דוחק, הפועלים עצלים. אני אומר בקצרה את עיקרם של דברים. מנחם בן-ששון (קדימה): מי זה בעל-הבית? יעקב מרגי (ש"ס): שר האוצר. שר האוצר רוני בר-און: מי הם הפועלים העצלים? יעקב מרגי (ש"ס): אתם רוצים פרשנות עכשיו? רבותי, אני מקווה שהחקיקה היום לא תגדיל לנו את חוק ההסדרים. שר האוצר מגלה נדיבות היום, ואני מקווה שחוק ההסדרים יהיה בהתאם – כזה צר ודק. רבותי, הצעת החוק שלי, של חברי הכנסת גדעון סער ושל עוד כמה חברי הכנסת – הרשימה לא לפני – אבל אין ספק שמגיעה התודה והברכה לחבר הכנסת גדעון סער על הדחיפה. החוק הזה מכיל קודם כול את הרציונל של פסיקתו של בית-המשפט המחוזי בעניין. מובן שהמדינה ערערה לעליון ורוצה לבלום, אבל זה עיקרם של דברים. בית-המשפט הולך בכיוון שכל חוקי המס על ההכנסה – כל הוצאה שמוכח שאכן בוצעה לצורך ייצור הכנסה, היא בסיס לניכוי. זה הרציונל של פסיקת בית-המשפט. אומנם הצעת החוק שלנו מדברת גם על ניכוי וגם על זיכוי, אני מאמין ששר האוצר וצוות משרדו – – – צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ש"ס מאוד חשוב לה מה אומר הבג"ץ. יעקב מרגי (ש"ס): לכן הקלנו על בג"ץ, והפעם אנחנו הראינו את הדרך לבג"ץ – מה בית-המחוקקים רוצה ומה דעתם של המחוקקים. לכן, אני מקווה שהפעם בג"ץ, בשונה מפעמים אחרות, אכן יטה אוזן לרצונם של חברי הכנסת המחוקקים. אני חושב שיש בזה גם מן הצדק ומן ההגינות. הורים שיוצאים לעבודה, לייצר הכנסה, נאלצים להוציא חלק גדול מאותה הכנסה לטובת שמירה על הילדים, הן במעונות-יום והן במסגרות אחרות. אני רוצה לומר, חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, כמי שמכיר את התחום הזה טוב-טוב, אם הנושא הזה יהיה מוסדר על-ידי החזר הוצאות, זיכויים, והאדם יצטרך להוכיח הוצאה – הרבה מן השוק השחור סביב המעונות וסביב הטיפול בילדים יהיה מוסדר וההכנסה תצומצם. שר האוצר רוני בר-און: יתפתח שוק עבודה פיקטיבי, אנשים יעבדו מן הצד. אני מציע לבדוק את הפיקטיבי. יעקב מרגי (ש"ס): ניצור מנגנון טוב למנוע את זה. המסלול עדיין ארוך לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מודה מאוד לחברי הכנסת, ואני מבקש לתמוך בחוק הזה, שמעודד יציאת נשים לשוק העבודה. אני חושב שזאת אמירה גם לגבי החוק הקודם שעבר, ואני מקווה שבהמשך יהיו עוד חוקים שאכן יעודדו יציאת נשים לעבודה. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה למציע החוק, חבר הכנסת יעקב מרגי. כמה חברי כנסת נרשמו לדיון בהצעת החוק. חברת הכנסת זהבה גלאון – מוותרת. חברת הכנסת אורית נוקד. חברת הכנסת רונית תירוש. חבר הכנסת אורי אריאל – ויתר. חבר הכנסת אברהם רביץ – גם כן ויתר. נעבור להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה. גדעון סער (הליכוד): ביקשתי לדבר. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, אדוני. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ומכובדי שר האוצר, כדי שלא יהיה מחטף, אני כבר מגיש לאדוני בקשה להצבעה אישית. לצערי, אדוני היושב-ראש, על אף הרבה מאוד מאמצים שעשינו במהלך השנתיים האחרונות, גילינו אטימות רבה מאוד מאז העברנו בתחילת הקדנציה, קואליציה של כמה חברים – רונית תירוש, אורית נוקד, נאדיה חילו, אורי אריאל וזהבה גלאון – בהסכמתו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, את החוק הזה בקריאה טרומית. קיימתי באופן אישי שיחות, גם עם שר האוצר רוני בר-און, גם עם ראש אגף התקציבים הקודם קובי הבר וגם עם ראש אגף התקציבים הנוכחי רם בלינקוב. ביקשתי מהם: תנו לנו מודל אלטרנטיבי, אתם הרי יותר חכמים. אתם לא רוצים עד גיל חמש? תציעו משהו אחר. אתם לא רוצים את היקף מדרגות המס שאנחנו מציעים? תנו לנו הצעה אלטרנטיבית. אני חייב לומר שבאגף התקציבים – ואולי זה יפתיע אותך, אדוני המשנה לראש הממשלה – היתה פתיחות לנושא הזה, אבל רשות המסים – שהיא קובעת והיא גוררת את המדינה גם להתבזות בבית-המשפט העליון בערעור על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנושא הזה, שהכיר בהוצאות טיפול בילדים – נעמדה על הרגליים האחוריות. אני חוזר ואומר למכובדי שר האוצר רוני בר-און: ההכרה בהוצאות טיפול בילדים, שקיימת בארצות-הברית, בקנדה, בצרפת, בספרד – הרי ארצות-הברית זה לא לב הסוציאליזם – מבוסס על גישה שמהלך כזה מעודד השתתפות בשוק העבודה. והאוצר, בכל שנה, כאשר הוא בא אלינו ומציג את תקציב המדינה, אומר שהיעד הכי חשוב הוא הגברת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. בלי מהלך כזה – ויש עוד מהלכים שצריכים להיעשות – לא ניתן יהיה להביא להעלאה משמעותית של שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, כי הרבה מאוד אמהות ניצבות בפני דילמה שההוצאה לטיפול בילדים היא פחות או יותר – לפעמים יותר מהשכר במקום העבודה. יש פסק-דין של בית-המשפט המחוזי. בעזרת השם, אני מקווה שהכנסת תאמר את דברה היום בקריאה הראשונה ותתקן את מה שקרה פה ביום האחרון של כנס החורף, שהחוק הזה נפל בקולות ספורים. נשב באורך-רוח, בצורה רצינית, בצורה אחראית, מתוך הבנת האילוצים התקציביים, להגיע להסדר בנושא הטיפול בילדים למען המשפחות הצעירות בישראל, למען הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, למען הצדק החברתי. פעם אחת תגלו – ואני מאמין שאתה יכול לעשות את זה – את היכולת שלא לקבל באופן אוטומטי המלצה של גורם מקצועי ולהיכנס למהלך היסטורי, שבסופו של דבר יקרה, השאלה אם הוא ייכפה על הממשלה או אם הוא יתבצע בשיתוף פעולה של הממשלה. אני כבר מודיע שאני מעדיף שיתוף פעולה של הממשלה ומבקש מהכנסת לעשות את הדבר החשוב ולאשר בקריאה ראשונה את הצעת החוק. היו"ר אמנון כהן: תודה. שר האוצר רוני בר-און: בקצב שאתם מאריכים בכל שלושה חודשים את חופשת הלידה בעוד שבועיים, בסוף חופשת הלידה תהיה עשר שנים, ואז אמהות לילדים לא יצאו לעבודה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): רעיון מצוין. גדעון סער (הליכוד): אדוני לא היה בדיון הקודם, והוא מתווכח את הוויכוח של החוק הקודם. אבל בחוק הקודם נתתי את הדוגמאות של כל המדינות – של בריטניה, של אירלנד – שבהן שיעור ההשתתפות של הנשים יותר גבוה מאשר בארץ וחופשת הלידה יותר ארוכה מאשר בארץ. אז אפשר לפעמים גם ללמוד ממה שקורה שם, אדוני השר. היו"ר אמנון כהן: תודה. אחרונת הדוברים בחוק הזה, חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעה אישית. נאדיה חילו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עוד חוק, ומה עוד אפשר לומר על חוק כזה, שבעצם מבשר מהפכה חברתית אמיתית בשוק העבודה ושינוי אמיתי במבנה ובכלל בתפיסות של שוק העבודה. רשות המסים ומשרד האוצר טוענים שעלות החוק הזה נאמדת ב-2.5 מיליארדי שקלים, אבל במחקר נוסף, שנעשה על-ידי "נעמת", והוא ברשותי, הם אמדו את כל ההוצאה על פתרון כולל לנשים שנמצאות מתחת לסף המס בסכום של 1.5 מיליארד שקלים. ברור שחוק כזה ישפיע ויניע את הנשים לצאת לשוק העבודה באחוזים הרבה יותר גדולים. ההכנסה שנאמדת מאותו חוק, שבא להניע את הנשים ובגין חוק כזה יצטרפו למעגל העבודה – התוספת השנתית לתמ"ג תהיה בין 3 ל-5 מיליארדי שקלים. אז בואו עשו חישוב מתמטי כלכלי פשוט מאוד, ואנחנו נראה שיש רווח אמיתי מאוד מהחוק הזה. אנחנו צריכים לחשוב על צעד נוסף בחוק הזה, ש-60% מהנשים העובדות גם לא מגיעות, לצערי, לסף המס. צריך לחשוב עם כל המציעים של החוק הזה, כשאנחנו מקדמים אותו, איך אותן נשים יזכו בהטבה. עלינו להרחיק לכת ולהשלים את ההצעה הזאת בצעד מהפכני, שמובילים אותו גם כל ארגוני הנשים, שזה חינוך חינם לגיל הרך. עד אז הייתי אומרת שהמהפכה עדיין בתהליך וצריך להמשיך בחקיקה ענפה של חוקים אשר יביאו למהפכה ושינוי בעולם העבודה ובהתאמתו לנשים. אני יודעת שכתוצאה מהחוק הזה משפחות רבות יצאו ממעגל העוני ולא יהיו זקוקות לתשלומי העברה, לא יחתמו על אבטלה, והרווחה החברתית תגיע לבתיהן ולילדיהן. אל תגידו לי שזה חוק פמיניסטי – זה חוק חברתי, זה חוק שתורם לצדק החברתי, זה חוק שמניע את גלגל המשק הכלכלי. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה אישית. כבוד המזכיר, אנא תקריא את השמות. אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 170) (הכרה בהוצאות טיפול בילדים), התשס"ח–2008, בקריאה ראשונה. כבוד המזכיר, בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל – בעד רוחמה אברהם-בלילא – אינה נוכחת יולי יואל אדלשטיין – בעד יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אהוד אולמרט – נגד חיים אורון – בעד זבולון אורלב – בעד דוד אזולאי – אינו נוכח אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – אינו נוכח רוברט אילטוב – בעד דליה איציק – אינה נוכחת אפי איתם – בעד מיכאל איתן – בעד רפי איתן – נגד אריה אלדד – בעד בנימין אלון – אינו נוכח טלב אלסאנע – בעד זאב אלקין – נגד חיים אמסלם – אינו נוכח אלי אפללו – אינו נוכח גלעד ארדן – בעד אורי אריאל – בעד מזור בהיינה – בעד זאב בוים – אינו נוכח יוסף ביילין – בעד בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח יעקב בן-יזרי – נגד יצחק בן-ישראל – נגד מנחם בן-ששון – אינו נוכח רוני בר-און – נגד אבישי ברוורמן – נגד מוחמד ברכה – אינו נוכח אליהו גבאי – אינו נוכח זהבה גלאון – בעד אלחנן גלזר – בעד יצחק גלנטי – נגד משה גפני – בעד עמירה דותן – אינה נוכחת אברהם דיכטר – נגד אברהם הירשזון – נגד שמואל הלפרט – בעד צחי הנגבי – אינו נוכח צבי הנדל – בעד יצחק הרצוג – אינו נוכח מגלי והבה – נגד אבשלום וילן – בעד מתן וילנאי – נגד יצחק וקנין – אינו נוכח נסים זאב – בעד ג'מאל זחאלקה – בעד יצחק זיו – נגד עבאס זכור – בעד נאדיה חילו – בעד דב חנין – אינו נוכח יואל חסון – אינו נוכח ישראל חסון – אינו נוכח שי חרמש – נגד ואסל טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דוד טל – אינו נוכח אסתרינה טרטמן – אינה נוכחת שלי יחימוביץ – בעד אליהו ישי – אינו נוכח איתן כבל – נגד אמנון כהן – בעד יעקב כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח רן כהן – אינו נוכח משה כחלון – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד ציפי לבני – אינה נוכחת לימור לבנת – בעד יצחק לוי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח לאון ליטינצקי – נגד יעקב ליצמן – אינו נוכח סופה לנדבר – בעד גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שלמה מולה – נגד שאול מופז – אינו נוכח אברהם מיכאלי – בעד אלכס מילר – בעד סטס מיסז'ניקוב – בעד מיכאל מלכיאור – אינו נוכח יעקב מרגי – בעד שרה מרום-שלו – בעד יורם מרציאנו – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח מיכאל נודלמן – נגד אורית נוקד – בעד סעיד נפאע – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד חנא סוייד – בעד מרינה סולודקין – בעד ניסן סלומינסקי – בעד גדעון סער – בעד גדעון עזרא – נגד אופיר פינס-פז – אינו נוכח יוחנן פלסנר – אינו נוכח מאיר פרוש – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח אברהים צרצור – בעד אברהם רביץ – בעד דוד רותם – בעד ראובן ריבלין – בעד חיים רמון – נגד יוסף שגאל – בעד יובל שטייניץ – בעד מאיר שטרית – נגד סילבן שלום – אינו נוכח שלום שמחון – נגד ליה שמטוב – אינה נוכחת שכיב מוראד שנאן – אינו נוכח עתניאל שנלר – נגד משה שרוני – בעד רונית תירוש – אינה נוכחת יולי תמיר – אינה נוכחת אשוב ואקרא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסיבוב הראשון: רוחמה אברהם-בלילא – נגד יעקב אדרי – נגד יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח דוד אזולאי – בעד אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – אינו נוכח דליה איציק – נגד בנימין אלון – בעד חיים אמסלם – בעד אלי אפללו – אינו נוכח זאב בוים – נגד בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח מנחם בן-ששון – נגד מוחמד ברכה – בעד אליהו גבאי – אינו נוכח עמירה דותן – אינה נוכחת צחי הנגבי – אינו נוכח יצחק הרצוג – נגד יצחק וקנין – אינו נוכח דב חנין – אינו נוכח יואל חסון – נגד ישראל חסון – בעד ואסל טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דוד טל – אינו נוכח אסתרינה טרטמן – בעד אליהו ישי – אינו נוכח יעקב כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח רן כהן – בעד ציפי לבני – אינה נוכחת אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – בעד גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שאול מופז – אינו נוכח מיכאל מלכיאור – אינו נוכח יורם מרציאנו – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח סעיד נפאע – אינו נוכח אופיר פינס-פז – אינו נוכח יוחנן פלסנר – נגד מאיר פרוש – בעד עמיר פרץ – בעד סילבן שלום – בעד ליה שמטוב – אינה נוכחת שכיב מוראד שנאן – אינו נוכח רונית תירוש – אינה נוכחת יולי תמיר – אינה נוכחת האם יש מישהו מחברי הכנסת שנמצא במליאה ולא קראתי בשמו? תמה ההצבעה. היו"ר אמנון כהן: להלן תוצאות ההצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 170) (הכרה בהוצאות טיפול בילדים), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה: בעד הצעת החוק – 60, נגד – 31. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 170) (הכרה בהוצאות טיפול בילדים), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה לשם הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169) (הכרה בהוצאות לימודים), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/244).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169) (הכרה בהוצאות לימודים), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. מי ינמק את הצעת החוק? קריאה: סטס. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב ינמק את הצעת החוק. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, היום הכנסת מציינת במליאה, כפי שאמרתי בתחילת דברי, את היום לציון העסקים הקטנים והבינוניים. אני לא תכננתי שהצעת החוק הזאת תיפול דווקא על היום הזה, אבל ככה זה יצא. היום בפתיח במליאה דיברתי על כך שבכל מדינה מתוקנת הממשלה מעודדת את העסקים הקטנים – – – היו"ר אמנון כהן: חברי הכנסת, קצת שקט, אני לא שומע את מציע החוק. סיעת הליכוד. חברי הכנסת כחלון, כץ, זה מפריע. שלי יחימוביץ. נשמע את המציע, בבקשה. תודה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): בכל מדינה מתוקנת, כמו שאמרתי הבוקר, הממשלה מעודדת עסקים קטנים ובינוניים ועצמאיים כדי שיגדלו, כדי להוריד את החסמים בפני גדילתם, כי זה המנוע האמיתי במדינה כמו מדינת ישראל. אני מזכיר: ראש הממשלה אהוד אולמרט, כשהיה שר התמ"ת, היה מאוד minded ועשה הרבה מאוד בשביל העסקים הקטנים והבינוניים. היום, דווקא ביום הזה, כשבאודיטוריום התכנסו 700 אנשי עסקים, עצמאים, יזמים – ברגע זה מוענקים שם פרסים על היזמות הכי טובה בארץ – פה, בכנסת, הממשלה מתנגדת להורדת אחד החסמים הגדולים לפעילותם של העצמאים ושל העסקים הקטנים. רבותי, על מה מדובר פה? מדובר פה על הכרה לצורכי מס בלימודים לצורכי אותם מקצועות שבהם עובדים העצמאים. על מה מדובר? מה, זאת הצעת חוק תקציבית? על כמה מדובר? בזה אנחנו מאכזבים את האנשים האלה דווקא היום; דווקא ביום שבו כל ועדות הכנסת, כל ראשי הוועדות של הכנסת דיברו על כך שצריך להוריד את החסמים להתפתחותם של העצמאים ושל העסקים הקטנים והבינוניים. איזה מסר ממשלת ישראל רוצה להעביר לאותם 700 אנשים שיושבים למטה באודיטוריום, ולא מתחילים את הטקס הרשמי בלי הבשורה שתבוא מפה? ולעוד אלפי ועשרות אלפי יזמים שנמצאים בשטח, שעובדים יום ולילה, מפרנסים את המשפחה, שרוצים להתקדם, שרוצים ללמוד – זה המסר שאנחנו רוצים לשדר להם? איך אנחנו מסתכלים לאותם אנשים בעיניים? זה לא משנה קואליציה-אופוזיציה – זה בדיוק היום, השעה, גם לדבר גבוהה-גבוהה וגם לעשות. אדוני ראש הממשלה, טוב שנכנסת עכשיו, כרגע נתתי לך קומפלימנט גדול. כשאתה היית שר התמ"ת היית מאוד minded לנושא העסקים הקטנים והבינוניים, ואתה החשבת אותם – וכך גם דיברת עליהם – כמנוע מרכזי בכלכלת ישראל. היום הוא יום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת. יותר מ-700 בעלי עסקים נמצאים עכשיו באודיטוריום כדי לתת פרסים לעצמאים ולעסקים הקטנים המצטיינים במהלך השנה. הם מצפים לבשורה. היום כל ועדות הכנסת דיברו על כך שצריך להוריד חסמים ולעודד את היזמות. דווקא עכשיו, ביום שבו הם מצפים לבשורה, אנחנו הולכים לאכזב אותם. ממשלת ישראל הולכת לאכזב אותם ולהתנגד לחוק צודק שיאפשר להם להתפתח בהשכלה שלהם ולפתח את העסקים. אני מבקש ממך באופן אישי, אדוני ראש הממשלה, לתת דוגמה לאלה שלפי הכוונה של הקואליציה מתכוונים להתנגד לכך, ולהצביע בעד בחוק הזה. תודה רבה לכם. היו"ר אמנון כהן: תודה למציע החוק, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. יש לנו רשימת דוברים. אני רק מציין שההצבעה תהיה אישית. יש לנו חתומים, וההצבעה בסוף תהיה הצבעה אישית. רשימת הדוברים: חבר הכנסת מאיר פרוש; חבר הכנסת אברהם רביץ – מוריד. חבר הכנסת אורי אריאל? אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מוותר. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת משה גפני; חברת הכנסת נאדיה חילו; חבר הכנסת נסים זאב – ויתרת. חברת הכנסת לימור לבנת – בבקשה, גברתי. קריאה: – – – היו"ר אמנון כהן: לא סיימתי. חבר הכנסת ישראל חסון וחבר הכנסת דודו רותם. סגרתי. לימור לבנת (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לומר כמה מלים פה על לימודים. מחר, כ"ט בתמוז, הוא יום השנה ה-68 לפטירתו של זאב ז'בוטינסקי. לפני כמה שנים, על-פי הצעתו של השר דהיום, רוני בר-און, הוקמה במשרד ראש הממשלה המועצה הציבורית להנצחת זכרו של זאב ז'בוטינסקי, גוף סטטוטורי שיש לו תקציב משלו. חברי המועצה החליטו, פה-אחד, לפרסם מודעה בעיתונים, ובה ציטוטים מתוך דבריו של זאב ז'בוטינסקי; רק ציטוטים מתוך דבריו של זאב ז'בוטינסקי, מתוך מאמריו ומתוך קלטת שהתפרסמה בקולו. והנה, הפלא ופלא, קרה דבר שלא ייאמן: משרד ראש הממשלה צנזר את המודעה והחליט שלא לפרסמה. אסר לפרסם את המודעה שבה ציטוטים מדבריו של זאב ז'בוטינסקי. חברי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, השר רוני בר-און, מי שיזם – ואני מברכת אותו על כך – את חוק המועצה, השר זאב בוים, ידידו – – – קריאה איזו מועצה? לימור לבנת (הליכוד) מועצה להנצחת זכרו של זאב ז'בוטינסקי. ראש הממשלה, יליד נחלת-ז'בוטינסקי, השר זאב בוים, אף הוא יליד נחלת-ז'בוטינסקי – שעמד יחד עם חבר הכנסת, יושב-ראש הקואליציה, יואל חסון, רק לפני ימים אחדים, ושרו בקולי קולות את "שתי גדות לירדן, זו שלנו, זו גם כן" – ובכן, אני פונה אליכם: מה קורה כאן? מה קורה כאן? איך אחרי 68 שנה פוחדים – ממה? ואני אומר לכם מה היה הנימוק שבגינו המודעה הזאת נפסלה. בהתחלה אמרו שזה יביך את ראש הממשלה, ולאחר מכן אמרו שהמודעה הזאת היא פוליטית ולכן אסור לפרסם אותה. אמרו שהיועץ המשפטי למשרד ראש הממשלה אמר שזה פוליטי – אתה שומע, יואל חסון, עם "שתי גדות לירדן" הבית"רי, יואל חסון? ואני שואלת אתכם, אדוני ראש הממשלה, איך יכול להיות – אני שואלת ברצינות – שמשרד ראש הממשלה פוסל מודעה שהמועצה להנצחת זכרו של זאב ז'בוטינסקי ביקשה לפרסם מחר, ביום כ"ט בתמוז, להנצחת זכרו? ואתה תהיה מחר, אני מאמינה, בהר-הרצל, מתוקף תפקידך כראש הממשלה – וגם כשלא היית ראש ממשלה – איך אפשר להסביר את זה? לפסול מודעה כזאת? ממה הפחד? מה? בבקשה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: – – – לימור לבנת (הליכוד): את תחילת דברי? ראש הממשלה אהוד אולמרט: – – – לימור לבנת (הליכוד): לא. אז אני אסביר, אולי, ברשותך וברשות היושב-ראש. ראובן ריבלין (הליכוד): – – – השר חיים רמון: – – – לימור לבנת (הליכוד): סליחה, אם ראש הממשלה שאל, אז אני רוצה להסביר, ברשות היושב-ראש. ראובן ריבלין (הליכוד): הוא לא רוצה – – – את ממלא-מקומו. לימור לבנת (הליכוד): לא, אני אסביר. ראש הממשלה, ראש הממשלה, ברשותך, אני רק אחזור ואסביר: מדובר כאן במודעה שהמועצה הציבורית להנצחת זכרו של זאב ז'בוטינסקי החליטה פה-אחד לפרסם. יש בה ארבעה קטעים עם ציטוטים בלבד מדברי זאב ז'בוטינסקי, שעוסקים בארבעה נושאים שונים, והמודעה הזאת נפסלה על-ידי משרד ראש הממשלה. היא הוכנה על-ידי לשכת הפרסום הממשלתית והיא נפסלה. היו"ר אמנון כהן: טוב, אנחנו לא דנים בזה עכשיו, אנחנו דנים בהסתייגות. לימור לבנת (הליכוד): סליחה, ראש הממשלה שאל אותי שאלה, ואני – – – היו"ר אמנון כהן: בסדר. זה לא קשור לחוק כרגע, אז סיימי. גם סיימת את הזמן שלך. לימור לבנת (הליכוד): ואני עונה על שאלתו. אני לא רציתי להאריך, אני רק עונה על שאלת ראש הממשלה. השר חיים רמון: על-ידי מי? לימור לבנת (הליכוד): על-ידי משרד ראש הממשלה היא נפסלה. השר חיים רמון: מי שם? זה חשוב. לימור לבנת (הליכוד): סליחה. היו"ר אמנון כהן: חבר'ה, אנחנו לא עושים פה דיון על הנושא הזה. לימור לבנת (הליכוד): שנייה. לי הודיע מזכיר המועצה להנצחת זכרו של זאב ז'בוטינסקי, מר אבי וידרמן, שהוא גם יועץ ראש הממשלה, שהמודעה נפסלה כי היא תביך את ראש הממשלה והיא פוליטית. זאב ז'בוטינסקי, מה שהוא כתב לפני יותר מ-70 שנה, הוא פוליטי. ואני שואלת עכשיו: ממה מפחדים? ממה מפחדים? מזה שטלנסקי שר בחקירה הנגדית "שתי גדות לירדן" ואולי הציבור ייזכר בזה? שאולי הציבור ייזכר בדברי ז'בוטינסקי מלפני יותר מ-70 שנה? היו"ר אמנון כהן: טוב, תודה. לימור לבנת (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אני חושבת שזו בושה לממשלה. אני פונה אל ראש הממשלה לבטל את הביטול ולאפשר לפרסם מחר את המודעה הזאת – – היו"ר אמנון כהן: תודה. לימור לבנת (הליכוד): – – כי אני מקווה שהבא בתור שהממשלה תרצה למחוק את פועלו – – היו"ר אמנון כהן: תודה. לימור לבנת (הליכוד): – – לא יהיה בנימין זאב הרצל. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת ישראל חסון, בבקשה. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שלא הצלחתי למצוא את הקשר בין הדברים של חברת הכנסת לימור לבנת ובין הנושא שבו אנחנו עוסקים – עידוד עסקים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – מיכאל איתן (הליכוד): זאב ז'בוטינסקי היה אחד החסידים הגדולים של עידוד עסקים קטנים. שלמה מולה (קדימה): אין שום בעיה עם זה. אבל אני רוצה לומר לכם דווקא מה קורה בכנסת. רבותי, אנחנו, חברי הכנסת, מגלים חוסר אחריות לאומית במה שקורה כאן. הבוקר, בשבוע שעבר, אתמול, עוברים חוקים על ימין ועל שמאל. מה אתם חושבים, מאיפה נמצא את הכסף לממן את החוקים האלה? גם אלה שחושבים – גם אם הם נגד חוק ההסדרים, יבואו מחר ויהיו בעד חוק ההסדרים. רבותי, אנחנו מגלים חוסר אחריות לאומית. לא יעלה על הדעת שחבר כנסת יברח מהצבעה. מיכאל איתן (הליכוד): איפה הקואליציה? שלמה מולה (קדימה): אדוני, אדוני – – – מיכאל איתן (הליכוד): אל מי אתה בא בטענות? דבר אל הקואליציה שלך. שלמה מולה (קדימה): אדוני, גם האופוזיציה צריכה לגלות אחריות. מיכאל איתן (הליכוד): על מה אתה מדבר? שלמה מולה (קדימה): חבר הכנסת איתן, לא יכול להיות שאתם תעסקו כל יום בפופוליזם פוליטי. לא יעלה על הדעת שאתם רוצים לרוקן את מדינת ישראל מתוכן. מיכאל איתן (הליכוד): תחליפו את הממשלה. שלמה מולה (קדימה): לא יכול להיות – – – מיכאל איתן (הליכוד): הממשלה פשטה את הרגל, היא לא מסוגלת לעשות כלום. שלמה מולה (קדימה): אדוני, חבר הכנסת, ידידי, מיקי איתן – – – מיכאל איתן (הליכוד): הממשלה לא יודעת לעשות כלום. שלמה מולה (קדימה): לא יעלה על הדעת. היו"ר אמנון כהן: תודה, חבר הכנסת מיקי איתן. תודה. שלמה מולה (קדימה): אני מתפלא איך מי שהיה שר האוצר, ביבי נתניהו, יכול להצביע על החוקים האלה. מיכאל איתן (הליכוד): הוא יכול. שלמה מולה (קדימה): הוא גזר את הגזירות הקשות ביותר על האוכלוסיות החלשות. מיכאל איתן (הליכוד): הוא באופוזיציה, הוא באופוזיציה. שלמה מולה (קדימה): הממשלה הזאת מנסה לעשות – – היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת מיקי איתן. שלמה מולה (קדימה): – – לייצר אפשרויות של מדיניות כלכלה נורמלית, ואתם באים ומחוקקים חוקים בצורה בלתי אחראית. מיכאל איתן (הליכוד): הוא באופוזיציה. שלמה מולה (קדימה): לא יכול להיות. מיכאל איתן (הליכוד): כן. יכול להיות. הוא באופוזיציה. שלמה מולה (קדימה): זה נכון, זה מאוד פופוליסטי, זה נחמד לבוא אל המצביעים ולהגיד להם: הנה, העברנו לכם חוקים. ואני אומר לך: כל החוקים האלה שיעברו, יפגעו באוכלוסיות החלשות, באותם מצביעים. מיכאל איתן (הליכוד): הממשלה תלך הביתה. הממשלה צריכה ללכת הביתה. שלמה מולה (קדימה): גילוי אחריות לאומית זה הדבר החשוב ביותר. לא יכול להיות שנהיה פופוליסטים. מיכאל איתן (הליכוד): הכול יכול להיות. שלמה מולה (קדימה): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מיכאל איתן (הליכוד): לא יכולה להיות ממשלה שאין לה רוב בכנסת. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אנחנו, כאמור, נעבור להצבעה. חבר הכנסת דודו רותם – גם ויתר, אני מבין. אנחנו עוברים להצבעה אישית, בבקשה, על הצעת חוק – – – מיכאל איתן (הליכוד): – – – היו"ר אמנון כהן: אתה מפריע לי, אדוני. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 169) (הכרה בהוצאות לימודים), התשס"ח–2008, קריאה ראשונה. בבקשה, המזכיר. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל – אינה נוכחת רוחמה אברהם-בלילא – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח יעקב אדרי – נגד יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אהוד אולמרט – נגד חיים אורון – בעד זבולון אורלב – אינו נוכח דוד אזולאי – אינו נוכח אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – נגד רוברט אילטוב – בעד דליה איציק – נגד אפי איתם – אינו נוכח מיכאל איתן – בעד רפי איתן – נגד אריה אלדד – בעד בנימין אלון – בעד טלב אלסאנע – בעד זאב אלקין – אינו נוכח חיים אמסלם – אינו נוכח אלי אפללו – אינו נוכח גלעד ארדן – אינו נוכח אורי אריאל – אינו נוכח מזור בהיינה – נגד זאב בוים – נגד יוסף ביילין – בעד יצחק בן-ישראל – נגד בנימין בן-אליעזר – נגד יעקב בן-יזרי – נגד מנחם בן-ששון – נגד רוני בר-און – נגד אבישי ברוורמן – אינו נוכח מוחמד ברכה – אינו נוכח אליהו גבאי – אינו נוכח זהבה גלאון – בעד אלחנן גלזר – בעד יצחק גלנטי – נגד משה גפני – בעד עמירה דותן – אינה נוכחת אברהם דיכטר – אינו נוכח אברהם הירשזון – נגד שמואל הלפרט – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח צבי הנדל – בעד יצחק הרצוג – נגד מגלי והבה – נגד אבשלום וילן – בעד מתן וילנאי – נגד יצחק וקנין – נגד נסים זאב – אינו נוכח ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח יצחק זיו – נגד עבאס זכור – בעד נאדיה חילו – אינה נוכחת דב חנין – בעד יואל חסון – נגד ישראל חסון – בעד שי חרמש – אינו נוכח ואסל טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דוד טל – אינו נוכח אסתרינה טרטמן – בעד שלי יחימוביץ – בעד אליהו ישי – אינו נוכח איתן כבל – נגד אמנון כהן – בעד יעקב כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח רן כהן – בעד משה כחלון – בעד חיים כץ – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח ציפי לבני – אינה נוכחת לימור לבנת – בעד יצחק לוי – אינו נוכח אביגדור ליברמן – אינו נוכח לאון ליטינצקי – אינו נוכח יעקב ליצמן – בעד סופה לנדבר – בעד גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שלמה מולה – נגד שאול מופז – אינו נוכח אברהם מיכאלי – נגד אלכס מילר – בעד סטס מיסז'ניקוב – בעד מיכאל מלכיאור – אינו נוכח יעקב מרגי – נגד שרה מרום-שלו – בעד יורם מרציאנו – אינו נוכח משולם נהרי – נגד מיכאל נודלמן – נגד אורית נוקד – נגד סעיד נפאע – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד חנא סוייד – אינו נוכח מרינה סולודקין – אינה נוכחת ניסן סלומינסקי – בעד גדעון סער – בעד גדעון עזרא – נגד אופיר פינס-פז – נגד יוחנן פלסנר – נגד מאיר פרוש – בעד עמיר פרץ – בעד אברהים צרצור – בעד אברהם רביץ – אינו משתתף בהצבעה דוד רותם – בעד ראובן ריבלין – בעד חיים רמון – נגד יוסף שגאל – בעד יובל שטייניץ – בעד מאיר שטרית – נגד סילבן שלום – אינו נוכח שלום שמחון – נגד ליה שמטוב – אינה נוכחת שכיב מוראד שנאן – נגד עתניאל שנלר – אינו נוכח משה שרוני – בעד רונית תירוש – נגד יולי תמיר – אינה נוכחת אקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסיבוב הראשון: קולט אביטל – נגד יולי יואל אדלשטיין – בעד יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח זבולון אורלב – בעד דוד אזולאי – נגד אריאל אטיאס – אינו נוכח אפי איתם – בעד זאב אלקין – אינו נוכח חיים אמסלם – נגד אלי אפללו – אינו נוכח גלעד ארדן – בעד אורי אריאל – בעד אבישי ברוורמן – אינו נוכח מוחמד ברכה – בעד אליהו גבאי – אינו נוכח עמירה דותן – אינה נוכחת אברהם דיכטר – נגד שמואל הלפרט – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח נסים זאב – נגד ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח נאדיה חילו – נגד שי חרמש – נגד ואסל טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דוד טל – אינו נוכח אליהו ישי – אינו נוכח יעקב כהן – אינו נוכח יצחק כהן – נגד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד ציפי לבני – אינה נוכחת יצחק לוי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח לאון ליטינצקי – בעד גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שאול מופז – אינו נוכח מיכאל מלכיאור – אינו נוכח יורם מרציאנו – אינו נוכח סעיד נפאע – אינו נוכח חנא סוייד – בעד מרינה סולודקין – אינה נוכחת סילבן שלום – אינו נוכח ליה שמטוב – אינה נוכחת עתניאל שנלר – נגד יולי תמיר – אינה נוכחת האם יש מי מבין חברי הכנסת הנוכחים במליאה שלא קראתי בשמם? היו"ר אמנון כהן: כן, אבישי ברוורמן. מזכיר הכנסת איל ינון: אבישי ברוורמן – נגד תמה ההצבעה. היו"ר אמנון כהן: להלן תוצאות ההצבעה: 48 בעד, 46 נגד. אף שיש רוב, הצעת החוק הזאת לא אושרה, כי היא הצעת חוק תקציבית. הצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק, התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/256).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק, התשס”ח–2008, של חברי הכנסת אסתרינה טרטמן ודב חנין – קריאה ראשונה. ינמק את הצעת החוק חבר הכנסת דב חנין. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא לפני הכנסת את הצעת החוק להפחתת השימוש בשקיות פלסטיק. הצעת החוק מכוונת להתמודד עם אחד המפגעים הסביבתיים הקשים והבעייתיים ביותר. שקיות פלסטיק הן מפגע סביבתי מבחינות רבות מאוד, גם מבחינה סביבתית, גם מבחינת בעלי-החיים, גם מבחינת היותן מפגע נופי. הדבר הבעייתי במיוחד, אדוני היושב-ראש, הוא ששקיות פלסטיק שכולנו התרגלנו להשתמש בהן הן אמצעי לא נוח, לא יעיל, לא מתאים לשימוש. השקיות האלה נקרעות הרבה פעמים, קשה להחזיק בהן, ולכן זה גם איננו האמצעי הנכון והמתאים לשימוש הציבור שרוצה לעשות את הקניות שלו בנוחות. העיקר שאני רוצה לומר היום לכנסת הוא שלאמצעי הזה, שכולנו כל כך התרגלנו להשתמש בו, שקיות פלסטיק, יש חלופות מצוינות. יש חלופות נוחות יותר, זולות, יש חלופות שמאפשרות להשתמש בתיקים, בשקים רב-פעמיים, שהם הרבה יותר נוחים לשימוש, מאוד זולים לצרכן ולא נזרקים מייד אחרי פעם אחת של שימוש, ומבחינה זאת יש להם יתרון גדול מאוד. בכל חודש נצרכות בישראל כ-430 מיליון שקיות פלסטיק ברשתות השיווק בלבד, עם כל ההשלכות הסביבתיות הקשות שלהן – פגיעה וזיהום של שטחים פתוחים: השקיות האלה מתפזרות ברוח, יש בזה פגיעה בנופים, סכנה לבעלי-חיים שמנסים לאכול אותן ונחנקים, פגיעה בצומח ובקרקע, משום שצמחים מכוסים בשקיות נפגעים עקב הקטנת קצב חילוף הגזים שלהם, הגוררת גם פגיעה בתפוקה החקלאית, סכנה לנוהגים בכלי רכב ומפגעים סביבתיים נוספים. מטרתה של הצעת החוק היא לצמצם במידה ניכרת את השימוש בשקיות פלסטיק, לעודד את השימוש בשקיות המיועדות לשימוש רב-פעמי ובשקיות פלסטיק מתכלות, להגביר את המודעות בקרב הציבור לנושא ולתרום לפיתוח אחריות סביבתית. אנחנו מציעים לקבוע מנגנון שלפיו השר להגנת הסביבה יקבע, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, מפרט לשקיות פלסטיק, לשקיות רב-פעמיות ולשקיות מתכלות, שבו ייקבעו בין השאר תכונות החומרים שמהם השקיות האמורות עשויות, ממדיהן ואיכותן. כמו כן, מוצע לקבוע איסור לייצר, לייבא, למכור או לשווק שקיות החורגות מהוראות המפרט האמור. אנחנו מציעים להטיל על בעלי בתי-העסק, על היצרנים ועל היבואנים חובת רישום סוגי השקיות שרכשו ומכרו. אדוני היושב-ראש, נמצא אתנו פה השר להגנת הסביבה, ואני רוצה להודות לו מאוד על הדיאלוג המאוד-רציני שהוא מקיים, ומשרדו מקיים, ובכללו דיונים ציבוריים רציניים ומעמיקים שצוות המשרד קיים בנושא הזה. בכוונתנו, אדוני היושב-ראש, לקדם את החוק הזה בתיאום מלא ובהבנה מלאה עם המשרד להגנת הסביבה. אני מכיר את הרעיונות הנוספים שקיימים במשרד להגנת הסביבה, וגם השר עצמו התבטא בעניינם, ואני אומר לכנסת שאלה רעיונות נכונים, לכן אני משוכנע שבהמשך נמצא את הדרך ואת האופן להגיע לפתרון מוסכם על דעת הממשלה, קודם כול על דעת המשרד להגנת הסביבה והצוות המקצועי שלו, שבאמת יצמצם באופן ניכר את המפגע הסביבתי הזה, ייתן לציבור את המענה הנכון והמדויק לצרכיו ויוכל בסופו של דבר לשפר גם את איכות החיים – גם את איכות החיים היומיומית שלנו, כצרכנים וכאזרחים, וגם את איכותה של הסביבה שלנו, על כל ההשפעות הבריאותיות והאחרות הקשות שיש לשקיות הפלסטיק. לכן אני פונה לכנסת היום, לאור הדיונים וההידברות שהיו ממש עד הרגעים האחרונים, ולאור ההבנות בין כל הגורמים הממשלתיים והפרלמנטריים, וברוח החיובית הזאת אני פונה לכנסת ומציע שנתאחד כולנו בתמיכה בעיקרון של הצעת החוק, ונאשר אותה בקריאה ראשונה, ובהמשך הדרך יתקיים הדיון. נמצאת פה גם חברת הכנסת טרטמן, שמובילה את הצעת החוק הזאת וגם את הדיאלוג עם המשרד כדי להגיע לפתרונות מוסכמים וליצור מצב שבו הצעת החוק הזאת, כשתובא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, תובא עם הפתרונות האופטימליים, הנכונים והמתאימים ביותר לסביבה הישראלית ולצרכן הישראלי. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה לכבוד מציע החוק. כבוד השר, אתה רצית להתייחס. יש פה רשימת דוברים. אתה רוצה לדבר אחרי הדוברים או לפניהם? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: עכשיו. היו"ר אמנון כהן: ממש עכשיו. כבוד השר להגנת הסביבה רוצה להתייחס ולשכנע את חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, כנראה. בבקשה, אדוני. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין לי כל ספק ששקיות הפלסטיק שמפוזרות בשטח הן מפגע רציני מאוד. ועדת השרים לחקיקה תמכה בהצעת החוק הפרטית של חברת הכנסת טרטמן ואחרים, וקבענו שם תנאים מסוימים. לא כל התנאים קוימו, אבל הצעת החוק חשובה, ולכן אנחנו בהחלט נתמוך בה. יש לי בעיה רצינית אחת, שנצטרך למצוא לה פתרון. בהצעת החוק כתוב שהשקיות הלא-תקניות תימכרנה תמורת כסף, ואני לא רואה את הדרך – לא רואה את הדרך – איך אנחנו אוכפים את זה על מי שייתן שקית חינם. הדבר הזה הוא קשה לפי דעתי ובלתי אפשרי, ויחד עם הוועדה, המציעים וועדת הפנים והגנת הסביבה, נגיע להסכמות. לי ברור לחלוטין שהשקיות שהיום ניתנות לכל דורש בכמות גדולה מאוד הן דבר בלתי אפשרי, לא ייתכן, ואנחנו ממש עכשיו עוסקים בתקן השקית שתהיה אסורה בשיווק ובייצור. ולכן, אני בעד הצבעה בעד הצעת החוק בקריאה ראשונה והעברתה לדיונים ולהסכמות בוועדה. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. יש פה רשימת דוברים, גם המציעה, אם היא רוצה. חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, את רוצה להגיד כמה מלים? בבקשה, גברתי. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): בסוף, בסוף, היא המציעה. היו"ר אמנון כהן: היא יכולה להיות גם ראשונה, איך שאתם רוצים. אופיר פינס ביקש להיות ראשון כי הוא רשום ראשון. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): היא כבר עלתה. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, כבוד השרים, הצעת החוק הזאת להפחתת השימוש בשקיות פלסטיק נולדה כבר לפני כשנתיים, והיא מצטרפת לעשייה בעולם כולו, שהולך ומצטרף להחלפת השקיות ולהפחתת השימוש בפלסטיק משום הנזק הנוראי שזה גורם לעולם. הצעת החוק עברה בשנתיים שחלפו כברת דרך ארוכה מאוד. נעשו בה שינויים רבים, והשורה התחתונה של ההצעה היום, לקראת הקריאה הראשונה, בעיקרם של דברים: אין גבייה של שקל עבור השקיות; אין שקיות פלסטיק מזיקות; יש שקיות פלסטיק למוצרים בתפזורת; יש שקיות מחומרים מתכלים; ויש סלים – וזה העיקר – שמיועדים לשימוש חוזר, ואלה עיקרי הדברים שבעקבותיהם נוכל להשיג את המטרה שלשמה נולד החוק הזה. יש תהליך שיגן על הבריאות, יש תהליך שיגן על האקולוגיה במדינת ישראל ובעולם כולו. במהלך השינויים להשגת המטרה, הצבנו לנגד עינינו את המצב שלא נשפוך את התינוק עם המים – ומצד שני לא נגזור על הציבור גזירה שקשה לו לעמוד בה. ולכן קיימנו "שולחן עגול" ודיונים רבים וארוכים עם גורמים שונים שמעורבים בכל הנושא הזה, מכל מיני היבטים: עם נציגי הארגונים הירוקים, ובעיקר עם "אדם טבע ודין" והמועצה לארץ-ישראל יפה, שהיו שותפים לניסוחים של חוקים – של חבר הכנסת חנין ושלי, ושל חבר הכנסת פלסנר ואבו וילן, שבהמשך יצטרפו להצעת החוק שלנו ונהיה מגובשים כולנו על דרך משותפת. זה בהסכמה ובשיתוף פעולה עם משרד התמ"ת, עם התאחדות התעשיינים – בישיבות רבות שקיימנו אתם והגענו להבנות ולהסכמות; בהסכמה של התאחדות התעשיינים. מובן שנפגשנו עם בעלי המרכולים הגדולים, ששיתפו פעולה והם תומכים בחוק. ואחרונים חביבים – ודאי עם נציגי הצרכנים. זה המקום להודות על שיתוף הפעולה בשורה התחתונה עם השר להגנת הסביבה, השר גדעון עזרא, שלמרות דרך החתחתים הארוכה שעברנו – גם השר וגם משרדו וגם אנחנו – לא הסרנו מנגד עינינו את המטרה, שהיא מטרה משותפת, שבאה להועיל ולסייע, וזאת בעצם הכוונה של כולנו. אני מודה לשר, שמשתף פעולה, ולקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית, אנחנו בהחלט נשב יחד כדי לגבש את הדרך להביא את החוק הזה ליישום, לספר החוקים של מדינת ישראל. ולכן, קואליציה-אופוזיציה, ללא יוצא מן הכלל – בואו נתמוך בחוק ונצביע בעד. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): תודה רבה לוועדת הפנים ולחבר הכנסת אופיר פינס, שיושב בראשה, על שיתוף הפעולה ועל התמיכה הגדולה. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה, והנה גם הוא עולה לבוא ולחזק את המציעים. הוא בטח יבטיח לקדם את זה גם בתקופת הפגרה. בבקשה, אדוני יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני כמובן מחשיב את הצעת החוק הזאת. קודם כול, הסתבר לנו – ואני חייב בגילוי נאות לכנסת – שכנראה לא כצעקתה. מחקר שיזם המשרד להגנת הסביבה, באמצעות מכון "נאמן" של הטכניון, קבע ששקיות הפלסטיק הן בעיה, אבל יש בעיות הרבה יותר גדולות ממנה. אז קודם כול, צריך לשים את הדברים בפרופורציה. עם זה, כולנו מאוחדים בדעה שחובה להפחית את מספר שקיות הפלסטיק, שהיום בעצם ניתנות חינם אין-כסף, וזה שורש הבעיה. אדוני היושב-ראש, כמו שאני מכיר את הציבור הישראלי, מרגע שהוא יצטרך לשלם עבור שקית – הוא לא ייקח אלף; הוא במקרה הטוב ייקח אחת, ובמקרה היותר טוב הוא יביא שקית מהבית. זה כל הסיפור. זו לא הצעת חוק מסובכת, זו הצעת חוק יחסית פשוטה, ואני מניח שבמחיר כזה או אחר, אם נדע באמת לעשות את העניין הזה אפקטיבי, לצד קנסות לאלה שלא יגבו כתוצאה מתחרות פרועה, אני חושב שאפשר להביא לתוצאה של הפחתה דרמטית במספר שקיות הניילון שניתנות היום לכל דורש חינם, ונוכל לעשות שינוי. אני מדבר אתכם על מיליארדים. היום מיליארדי שקיות פלסטיק ניתנות ומחולקות, וזה כמובן דבר שהוא לא נחוץ ולא דרוש, ואפשר להפחית את המספר גם במיליארדים, ואת זה אנחנו מתכוונים לעשות – כמובן, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. ייבחנו גם רעיונות אחרים, אם יש צורך, לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית, בתנאי שמליאת הכנסת תעביר היום את החוק בקריאה הראשונה. אני כמובן ממליץ לחברי. ראיתי שבהתחלה היה איזה נגד; גם השר להגנת הסביבה וגם אני תומכים בהצעת החוק הזאת, שכנענו את הקואליציה לתמוך בהצעת החוק הזאת, ואני מקווה מאוד כאמור שהיא תעבור בקריאה הראשונה בעוד דקות ספורות, כשאתה תקיים הצבעה, אדוני היושב-ראש. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. חבר הכנסת אברהם רביץ, אתה רשום, אם אתה רוצה. אברהם רביץ (יהדות התורה): לא. היו"ר אמנון כהן: תודה. חברת הכנסת נאדיה חילו – לא נמצאת. חבר הכנסת נסים זאב, מוותר? אה, לא מוותר. אבשלום וילן (מרצ): אחרון הדוברים? היו"ר אמנון כהן: אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, ואנחנו, חברי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. אורית נוקד (העבודה-מימד): הצבעה. היו"ר אמנון כהן: לא, יש עוד דובר אחד, לא צריך לרוץ. יש עוד דובר אחד, חברת הכנסת נוקד. נסים זאב (ש"ס): אבל כדאי שכולם ישבו במקום ויהיו מוכנים להצבעה, זה חשוב מאוד. היו"ר אמנון כהן: מוכנים להקשבה. נסים זאב (ש"ס): להקשבה גם כן. אדוני היושב-ראש, אני זוכר שפעם, בדיון בנושא של מכירת חזיר, אמרו שלאכול חזיר מותר, למכור חזיר מותר, אבל לגדל חזירים אסור. אז אמרתי: לא הבנתי. איך זה לגדל חזירים אסור ולמכור ולאכול מותר? אז מאיפה פתאום החזיר הזה צומח? לא הבנתי. אז עכשיו אנחנו בעצם באים ואומרים לקליינטים: תשמעו, שקיות – אסור להשתמש בהן, אז אנחנו נטיל קנסות כאלה כבדים: 67,000 שקלים ואולי 26,000, תלוי באיזה מפעל מדובר. אם אסור לייצר שקיות פלסטיק, ואנחנו רוצים להטיל חרם על אותם בתי-חרושת היום – אין בעיה. אתה תלך לשוק ולא נמצא את זה בשוק, אז לא יהיה איפה לקנות. גם בסופרים אתה לא תמצא שיחלקו שקיות פלסטיק – לא חינם ולא בכסף – ואפשר למנוע את זה מלכתחילה. למה אנחנו צריכים לחפש אחרי אותם אנשים שאולי יש להם איזו שקית ניילון, שאולי רוצים להשתמש בה, אולי חד-פעמית? רונית תירוש (קדימה): מה היה לפני 50 שנה? נסים זאב (ש"ס): אני מסכים, בואי נחזור 50 שנה. אני בעד שלא ניסע במכוניות – נרכב על סוסים, על חמורים, על גמלים, על אופניים – היתה אתמול הצעת חוק בעניין הזה. מנחם בן-ששון (קדימה): זה רק כשנראה סרטים. נסים זאב (ש"ס): ניסע על אופניים. אגב, הצעתי שכל חבר כנסת יגיע – – – היו"ר אמנון כהן: לא נצטרך כבישים, לא נצטרך כיכרות. נסים זאב (ש"ס): הצעתי שכל חבר כנסת, במקום שייתנו לו החזקת רכב ייתנו לו או חמור או אופניים, הוא יחליט איך להגיע לכנסת – – רונית תירוש (קדימה): זה בחוק הבא. מנחם בן-ששון (קדימה): זה בחוק הבא. נסים זאב (ש"ס): – – העיקר שיגיע בזמן. אנחנו עושים צחוק מעצמנו. אני מבין שהשר גדעון עזרא חייב ללכת עם הזרם. אין לו ברירה. האם הוא יכול להגיד שהוא נגד איכות הסביבה? הוא חייב לשפר, הוא חייב להראות שהוא בעד. אבל אתה זוכר טוב, כשטענתי שהחוק הזה בעייתי הסכמת אתי. קשה מאוד ליישם את זה הלכה למעשה. או שאנחנו רוצים ללכת עכשיו כמו בדוחות חנייה, לחפש את העבריינים במקום שהם חונים שלא כדין כדי לדפוק אותם בדוח, או שאנחנו רוצים באמת למנוע. אם אתה רוצה למנוע, תמנע את זה בבית הייצור. תבוא ותאמר: אין יותר ייצור שקיות פלסטיק, אז לא יהיו בשווקים וגם לא תצטרך לרוץ אחרי האנשים האלה. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): חבר הכנסת זאב, מתי תלמד חוקים לפני שאתה הולך ומבלבל את המוח? נסים זאב (ש"ס): לי אין בעיה, אבל אי-אפשר. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): לפני שאתה עולה לדוכן, תעשה טובה לציבור – אתה מייגע חברי כנסת בלי ללמוד את החוק שאתה מדבר עליו. נסים זאב (ש"ס): באמת? רק כשאת מדברת זה לא לטורח לציבור. כשאת מאריכה בדיבור אין בזה שום טורח לציבור, רק כשאני מדבר זה טורח לציבור? אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): זה נכון. זאת עובדה. נסים זאב (ש"ס): אני רוצה לדעת ממתי יש חברי כנסת שמסווגים אותם, כשהם מדברים, כטורח לציבור. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אתה לא קראת את החוק, ואתה מדבר על דברים שהם לא מעניין החוק. אתה לא לומד את החוק, אתה סתם מטעה את הציבור. נסים זאב (ש"ס): קראתי את הצעת החוק, קראתי את הסעיפים. אדוני השר, מפני שהזמן עבר, אני באמת לא רוצה לגרום טורח לציבור, ואני אתמוך בהצעת החוק. היו"ר אמנון כהן: תודה. בסוף – לא הבנתי – אתה תומך בהצעת החוק? חבר הכנסת זאב, שב בבקשה, כי אני רוצה לעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק, התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): תוסיף אותי בבקשה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 29, שניים נגד, אין נמנעים. אנחנו מוסיפים את קולה של חברת הכנסת סופה לנדבר. אני קובע בזה שהצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק, התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מי צעק פה? שלמה מולה (קדימה): תוסיף אותי. היו"ר אמנון כהן: בעד או נגד? שלמה מולה (קדימה): בעד. היו"ר אמנון כהן: להוסיף את חבר הכנסת מולה בעד הצעת החוק. הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת גוש-קטיף וצפון השומרון, התשס”ח–2008 [מס' כ/243; "דברי הכנסת", חוב' ל"ז, עמ' 18542; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת גוש-קטיף וצפון השומרון, התשס”ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת גוש-קטיף וצפון השומרון, התשס”ח–2008, שיזמו חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת. בהצעת החוק מוצע להקים מרכז להנצחת מורשת גוש-קטיף וצפון השומרון, כדי להנציח ולתעד התיישבות זו ופועלה לאורך השנים. המרכז יהיה תאגיד ותונצח בו מורשת ההתיישבות בגוש-קטיף במשך כל שנותיה, ובכלל זה ההווי הקהילתי המיוחד שלה, רוחה ופעילותה בהיבטים שונים, כגון ההיבט התורני, החברתי, הכלכלי והחקלאי. במרכז ייכללו כמה מוסדות: אתר הנצחה, שתהיה בו תערוכה מתמדת המציגה את ההתיישבות בגוש-קטיף ויתקיימו בו בין השאר פעילויות חינוך והסברה; מכון מחקר, שיפעל להעמקת הידע בכל הקשור להתיישבות בגוש-קטיף, להעשרתו ולהפצתו; ויפעלו בו ספרייה וארכיון, שיהיה חלק מגנזך המדינה ויישמר בו חומר ארכיוני על גוש-קטיף. המרכז יופעל באמצעות מועצה שיהיו חברים בה בין השאר נציגי משרדי הממשלה שיש להם זיקה לנושא, נציג הרשות המקומית שהמרכז יפעל בתחומה, אנשי אקדמיה וכן נציגי המפונים מחבל-עזה ומצפון השומרון ונציגי ציבור עם זיקה להתיישבות זו. בהצעת החוק מפורטים מבנה המוסדות המוצעים ואופן פעולתם, וכן הוראות בעניין העמדת מקרקעין על-ידי המדינה לרשות המרכז ותקציב שנתי לפעילותו כדי להבטיח את קיומו ואת פעולתו. אני מבקש מחברי הבית לאשר את הצעת החוק שהביאה הוועדה. היא מוגשת ללא הסתייגויות לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני רוצה להוסיף משפט; גם בקריאה הטרומית במליאה, וגם בוועדה, כל משרדי הממשלה, גם משרד ראש הממשלה ומינהלת סל"ע – כולם היו בעד החוק, אחרת הדיון היה לגמרי אחר. לפני כמה דקות אמרו לי שהממשלה מתנגדת לחוק, ואני חושב שזאת התנהלות תמוהה – בלשון המעטה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): – – – מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אני יכול להסביר לך, אבל לא זה הנושא. היו"ר אמנון כהן: תודה ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. חברי חברי הכנסת, אנחנו הולכים להצביע. הצבעה על הצעת חוק המרכז להנצחת מורשת גוש-קטיף וצפון השומרון, התשס”ח–2008, בקריאה שנייה, ללא מסתייגים – אפשר להצביע. הצבעה מס' 8 בעד סעיפים 1–37 – 33 נגד – 9 נמנעים – אין סעיפים 1–37 נתקבלו. היו"ר אמנון כהן: בעד – 33, תשעה נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק המרכז להנצחת מורשת גוש-קטיף וצפון השומרון, התשס”ח–2008, אושרה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית. אפשר להצביע. הצבעה מס' 9 בעד החוק – 39 נגד – 9 נמנעים – אין חוק המרכז להנצחת מורשת גוש-קטיף וצפון השומרון, התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר אמנון כהן: בעד – 39, תשעה נגד, אין נמנעים. אנחנו מוסיפים את קולו של שר הבריאות, השר בן-יזרי, בעד הצעת החוק. גם חבר הכנסת הירשזון בעד ההצעה. אני קובע שהצעת חוק המרכז להנצחת מורשת גוש-קטיף וצפון השומרון, התשס”ח–2008, אושרה בקריאה שלישית, כהצעת הוועדה. הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס”ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד ארדן. כהרגלו הוא תמיד מאחר, ותמיד אנחנו קופצים. אני אעביר אותו לסוף היום. הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/255).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס”ח–2008, לקריאה ראשונה – גם הצעת החוק הזאת היא של חבר הכנסת גלעד ארדן. להעביר את זה לסוף היום בבקשה. רונית תירוש, את יכולה לנמק? רונית תירוש (קדימה): זה של מלכיאור. היו"ר אמנון כהן: כתוב לי פה גלעד ארדן. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): יש שני חוקים. היו"ר אמנון כהן: רונית תירוש, הצעת החוק הזאת היא גם שלך. האם את רוצה להציג אותה? אבשלום וילן (מרצ): הוא הגיע. הוא הגיע. היו"ר אמנון כהן: הוא ידבר בסוף. שב פה. אתה לא תעלה. אתה לא תעלה. כל פעם אותו סיפור אתך. שב שם. אנחנו מדברים על הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר. את חתומה על הצעת החוק. בבקשה, גברתי. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, כנסת נכבדה, אנחנו מבקשים להעלות לקריאה ראשונה את הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס”ח–2008. כשאני אומרת "אנחנו" אני מתכוונת במקרה זה לחבר הכנסת גלעד ארדן ואלי. הציבור כולו עד למספר רב של נפגעים בתאונות דרכים, חלקם הרוגים, חלקם פצועים בדרגות שונות. אני חושבת שמדינת ישראל מזדעזעת בכל פעם שיש פיגוע, ובצדק – הזעזוע מוצדק, אבל כשאנחנו מונים את מספר הנפגעים בתאונות דרכים, אני חושבת שהוא עולה עשרות מונים על מה שקורה לנו בפיגועים, מבחינת המספרים המזעזעים. ודבר לא קורה, ודבר אינו משתנה. למרות מאמצים שכנראה עושים במשרדי הממשלה השונים, עדיין אין שיפור. לכן ביקשנו – גם פה אנחנו לא מבטיחים תרופת קסם, אבל לפחות אפשר לנסות – אני אישית, כאשת חינוך ותיקה, מאמינה שהפלטפורמה הנכונה להטמעת נורמות התנהגות וערכים היא בתי-הספר – מוסדות החינוך שלנו, גני-הילדים שלנו. ככל שנקפיד לטפטף, השכם וערב, גם בגני-הילדים, לגילאים צעירים ובוגרים יותר, יש סיכוי שמשהו בדרך ההתנהגות שלנו – משהו אולי ישתנה. הייתי רוצה מאוד לראות ילדים בוגרים, שמתנהגים בצורה אחראית, גם בדרך הליכתם, גם בדרך נהיגתם, גם בדרך נסיעתם; זה יכול להיות אדם שבאופן פסיבי יוכל להשפיע בזה שהוא לא נוהג – אבל ילד שיושב ליד אבא או אמא, או ליד אח בוגר, בהחלט יכול להעיר את תשומת לבו, ודאי וודאי – אדוני היושב-ראש, זה נראה לי כמו הפרלמנט של יום שישי אחר-הצהריים. היו"ר אמנון כהן: כבוד שר האוצר, אני לא ממשיך בדיון עד שאתה לא קם משם. רונית תירוש (קדימה): אני חוזרת ואומרת, שהפלטפורמה הנכונה להטמעת התנהגות סובלנית יותר, אחראית יותר, בוגרת יותר, היא מוסדות החינוך שלנו, ולכן ביקשנו, באמצעות מוסדות החינוך, להכתיב – לא אנחנו נכתיב, משרד החינוך כמובן, הגורמים המקצועיים במשרד יבנו תוכנית נכונה, שתשנה את נורמות ההתנהגות של כולנו – מתחילים בילדים, כמובן, גם כשהם הולכים ברחוב, גם כשהם רוכבים על אופניים, גם כשהם חוצים כבישים, גם כשהם נוהגים, גם כשהם יושבים ליד אבא, אמא, אח בוגר, אחות בוגרת, שנוהגים ברכב, הם בהחלט יכולים להשפיע בכיוון נהיגה סובלנית יותר, רגועה יותר, ודאי משהו שהוא בהתאם לחוק ולא בניגוד לחוק. בצורה שכזאת אולי נצליח, סוף-סוף, להפחית במידה מסוימת את תאונות הדרכים, שלצערי הרב קורות כאן כמעט מדי יום. התוכנית שביקשנו להחיל במשרד החינוך היא תוכנית שאנחנו לא מתערבים בתכנים שלה, ואנחנו משאירים אותה לגורמים המקצועיים. כדי שלא להקשות גם לא ביקשנו שהצעת החוק הזאת תהיה תקציבית, משום שמשרד החינוך ממילא נוהג לתת תכנים כאלה ואחרים, גם בגני-הילדים, גם בכיתות היסוד וגם בשכבות הבוגרות, ואפשר לנצל את השעות האלה לתוכנית מסודרת, שיש לה התחלה ויש לה סוף, וכל כולה מכוונת לשנות את ההתנהגות שלנו בדרכים. לשמחתי הרבה, שר התחבורה שאול מופז הבטיח שהוא יוסיף תקציבים כדי לרכוש שעות הוראה – שעות לימוד – בבתי-הספר ולהכניס תכנים נוספים על אלה שכבר קיימים. אני חושבת שבשום-שכל אפשר לעבוד בשיתוף פעולה יצירתי מאוד – גם משרד החינוך וגם משרד התחבורה, בכך שנוסיף שעות "צבועות" לנושא הזה, אני חושבת, בשכבות הבוגרות, אבל יחליט המשרד כפי שיחליט, ואז יהיה אפשר לצאת בתוכנית שתוכל אולי למנוע הישנות כל כך גדולה – ואולי אפילו הולכת וגוברת – של תאונות דרכים. אני מצטערת ששרת החינוך עשתה את כל שביכולתה כדי להתנגד להצעת החוק הזאת, אבל אני מודה ושמחה על השכל הישר של הקואליציה ושל מי שמוביל אותה, שהחליט שיש מקום להחיל חוק כזה במדינת ישראל. החידוש – וזאת הפנינה שבכתר – שהחוק הזה מביא הוא לא השעות ולא התכנים, אלא דווקא העובדה הפשוטה, הכל-כך נדרשת, שאף בוגר של מערכת החינוך לא יוכל לצאת עם תעודת בגרות אם מערכת החינוך לא וידאה שהוא נחשף לתוכנית לימודים שנועדה לשנות את הרגליו – או נאמר בצורה חיובית: להטמיע בו הרגלים של התנהגות בכביש, בדרך, משהו אחראי יותר, בוגר יותר ובטוח יותר. לא קבענו שתהיה חובת בחינה, כדי שהוא יוכל לקבל את תעודת הבגרות. לא התערבנו בכלל בצעדים שהמשרד צריך לנקוט. המשרד צריך להחליט איך לעשות זאת. כשם שחינוך גופני הוא מקצוע ונושא חובה שהוא תנאי לקבלת תעודת בגרות, כך גם הנושא הזה יהיה חלק מהחובות של התלמיד בטרם יקבל את תעודת הבגרות, וכך נבטיח שיותר ויותר תלמידים ייחשפו לתוכניות האלה. הדבר לא כל כך פשוט – – – חיים אורון (מרצ): למה זה צריך להיות בחוק? רונית תירוש (קדימה): זה צריך להיות בחוק משום שלצערי הרב מסתבר ששר הולך ושר בא, וכל אחד מחליט על-פי דעתו. בזמני, כאשר הייתי מנכ"לית משרד החינוך, החלנו חובה כזאת – – – חיים אורון (מרצ): – – – רונית תירוש (קדימה): משום שתנ"ך, היסטוריה ונושאים נוספים כבר התקבעו בתוכנית תעודת הבגרות, או בליבה של הלימודים, ואין אף אחד שיוציא אותם משם, והנושא הכל-כך חשוב הזה, שבעיני הוא חשוב יותר מהמקצועות שכרגע הזכרת – כל כולם, אגב, כל המקצועות – כי זה עניין של חיים ומוות, לא נכנס באופן מוסדר, והוא נתון לשיקול דעתו של שר כזה או אחר. אני מזכירה את התקופה שבה דווקא החלנו חובה כזאת בלי להזדקק לחוק, אבל שרת החינוך הנוכחית החליטה שזה לא מספיק חשוב, או אינני יודעת מה הניע אותה למנוע – – – חיים אורון (מרצ): האם את בעד שהכנסת תחוקק את מערכת השעות? רונית תירוש (קדימה): לא, חבר הכנסת אורון. אני חושבת שראוי שתתייחס אלי במלוא הכבוד, משום שהוכחתי שאני יושבת כאן שנתיים וחצי ולא כפיתי על המשרד שום תוכנית לימודים, משום שלא חשבתי שזה נכון. בנושא הזה אני חושבת שכן נכון, בעיקר כאשר אני רואה כיצד שרת החינוך נוהגת כרגע בנושא הזה, שהוא כל כך בחיינו, בנפשנו ובדמנו. רק רציתי להוסיף ולומר, שהתוכנית הזאת לא יכולה לבוא, מן הסתם, כלאחר יד; היא דורשת שיהיו מורים שיוסמכו לנושא הזה לצד שעות שלדעתי כבר קיימות. בזמנו, בהיותי מנכ"לית משרד החינוך, כבר התחלתי, בתיאום עם אוניברסיטת בר-אילן, להכשיר צוות גדול של מורים לנושא הזה, כדי שזה לא יהיה משהו שרלטני, משהו שנידון לכישלון מרגע שמורה לא מוסמך נכנס לכיתה ללמד, וככל שייכנסו יותר מורים מוסמכים כך הנושא הזה יתפוס תאוצה, ייכנס ויהפוך לנורמה. אני שמחה מאוד שזה עורר אותך, חבר הכנסת אורון, לבקש לעלות לדוכן ואולי לדבר דברים בזכות העניין – אני מניחה שתדבר אולי נגד החובה שבחוק. אבל, האמן לי, שנתיים וחצי אנחנו מנסים להתחיל מהלך – ככל שאני משתכנעת שזה נתון לשיקול דעתו של שר כזה או אחר, אני משתכנעת שנכון היה להביא את זה בחקיקה, והחקיקה היא מאוד עדינה, היא לא קובעת את התכנים, היא לא כופה תכנים, היא לא כופה את מספר השעות, היא בעצם לא כופה כמעט שום דבר, למעט מלה, או משפט פשוט: תלמיד יקבל תעודת בגרות רק לאחר שנחשף לחומר לימודים שמנחה אותו כיצד לנהוג בצורה זהירה בדרכים. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: גברתי, זאת הצעת חוק תקציבית, את יודעת. רונית תירוש (קדימה): לא, היא לא תקציבית. היו"ר אמנון כהן: כתוב לי שהיא תקציבית. רונית תירוש (קדימה): הוועדה החליטה שהיא לא תקציבית. היו"ר אמנון כהן: כרגע היא תקציבית, ולכן צריך להיערך. רונית תירוש (קדימה): אז מישהו הונה אותנו פה. גלעד ארדן (הליכוד): הממשלה לא מתנגדת. רונית תירוש (קדימה): הממשלה גם לא מתנגדת, אז בכלל אני לא צריכה 50 מצביעים. אני קוראת לחברים להצביע בעד. היו"ר אמנון כהן: יש פה רשימת דוברים, וברגע זה נעלתי אותה. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נוכחת; חבר הכנסת עתניאל שנלר – אינו נוכח; חבר הכנסת נסים זאב – אינו נוכח; חבר הכנסת יובל שטייניץ – אינו נוכח. חבר הכנסת חיים אורון, תורך הגיע – הדובר האחרון, ונעבור להצבעה. אבשלום וילן (מרצ): – – – לחזור לחוק שלי. היו"ר אמנון כהן: אבו, רק בגללך. יואל חסון (קדימה): בעד רונית תירוש באופן אישי. הכול אישי. קריאה: – – – היו"ר אמנון כהן: אבל הבנתי שהממשלה תומכת, אז זה לא רלוונטי. רונית תירוש (קדימה): הממשלה תומכת, אבל – – – היו"ר אמנון כהן: אם הממשלה תומכת זה לא רלוונטי. רונית תירוש (קדימה): הוא רוצה להגן על שרת החינוך. חיים אורון (מרצ): בשעה הזאת אני לא יודע במה. אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת תירוש, אני נשבע במלה "שומרית" – אין לי משהו אחר להישבע בו; המלה "שומרית", זה מה שהיינו נשבעים בו בתנועת הנוער – שאני מאוד מחשיב את הנושא של בטיחות בדרכים, אבל יש לי קושי: האם הדרך לפעול בנושא שאני מחשיב אותו מאוד היא במסגרת הצעת חוק שמתערבת בתוכנית הלימודים? רונית תירוש (קדימה): לא קראת את התוכן. ביקשתי להתעלם. חיים אורון (מרצ): רגע, רגע, דקה. היו"ר אמנון כהן: תני לו להתחיל. זה פתיח. חיים אורון (מרצ): ממה נפשךְ, אם היא לא מתערבת – – – רונית תירוש (קדימה): אתה מניח – – – חיים אורון (מרצ): אם היא לא מתערבת, וזאת רק ההצהרה שהתלמיד ייחשף, יש לזה שם אחר: הצהרת חוק. אבל, הצהרת חוק עוברת ככה. שר האוצר רוני בר-און: – – – רונית תירוש (קדימה): זה לא תקציבי. שר האוצר רוני בר-און: – – – חיים אורון (מרצ): אדוני השר, זה מפריע לי. הרי יש כמה מנגנונים – – – רונית תירוש (קדימה): – – – שר האוצר רוני בר-און: אין תמיכה של הממשלה בזה. רונית תירוש (קדימה): אני מצטערת מאוד – – – חיים אורון (מרצ): אדוני, אני מבין שהמשא-ומתן עם הממשלה יותר חשוב, ובכל זאת אני רוצה לדבר אל המליאה. אדוני היושב-ראש. קריאה: – – – רונית תירוש (קדימה): אני לא אומרת על הממשלה. אני – – – קריאה: – – – רונית תירוש (קדימה): למשרד האוצר – שידבר עם הפקידות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מה ההתלהבות? אדוני הדובר, חבר הכנסת אורון, אתה יכול להמשיך. חיים אורון (מרצ): לא, אני לא יכול לדבר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני שר האוצר. אדוני שר האוצר. רונית תירוש (קדימה): אני נגד – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת סער וארדן. סער וארדן. חיים אורון (מרצ): זה לא עניין כל כך אידיאולוגי, ואני לא הופך אותו לכזה. ישבתי ושמעתי וראיתי את הצעת החוק, ואני עולה ומשיח – – – רונית תירוש (קדימה): – – – שר האוצר רוני בר-און: – – – רונית תירוש (קדימה): – – – שר האוצר רוני בר-און: הממשלה מתנגדת להצעת החוק. רונית תירוש (קדימה): הממשלה לא מתנגדת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אוקיי, שמענו את ההודעה. אני מבקש משר האוצר לשבת. שמעתי אותך, וודאי גם כל האחרים שמעו. אדוני הדובר, אני מוסיף לך דקה, ואתה יכול להמשיך לדבר. רונית תירוש (קדימה): אז אני מחזירה את – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אי-אפשר כך. אני מעיר את ההערה בהקשר אחד: זאת לא הפעם הראשונה שעולות הצעות חוק שעניינן מערכת הלימודים. אני חושב שצריך להיזהר בזה, זה הכול. אני אומר יותר מזה: הרי המנגנון קיים כבר היום, רק לצערי הרב לא משתמשים בו, והסבה את תשומת לבי – – – רונית תירוש (קדימה): אתם עושים לי תרגיל. חיים אורון (מרצ): לא, אני לא מוכן כך. עם כל הכבוד, שיצאו החוצה ויתווכחו עם השר. רונית תירוש (קדימה): חבל שהמושב הזה – חבל. הייתי מראה לכם. שר האוצר רוני בר-און: לי את היית מראה? רונית תירוש (קדימה): כן, לך. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברת הכנסת תירוש, זאת הצעת חוק שלך? רונית תירוש (קדימה): כן. מי אתה? מי אתה? שר האוצר רוני בר-און: – – – רונית תירוש (קדימה): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת כהן וסער, תעשו לי טובה. יש פה יותר מדי התרחשות במליאה. חבר הכנסת אלקין, בבקשה בישיבה. חיים אורון (מרצ): קיים המנגנון שמאפשר להורים להשפיע על תוכנית הלימודים באמצעות – – –. אני לא – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נו, אם אני לא משתלט – חברי הכנסת כץ ולבנת. חיים כץ (הליכוד): לא אמרתי כלום. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ישראל כץ וחברת הכנסת לבנת, אבקש לשבת. השר מג'אדלה. חיים אורון (מרצ): טוב, אני אדבר בפעם אחרת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: סיימנו עם הדוברים בהצעת החוק הזאת. חברי הכנסת, הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס”ח–2008, של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש, קריאה ראשונה. שר האוצר רוני בר-און: ההצעה היא תקציבית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שמעתי את הודעת שר האוצר בשם הממשלה: הממשלה מתנגדת להצעת החוק. גדעון סער (הליכוד): אבל יש פה שאלה. גלעד ארדן (הליכוד): תמשוך את החוק. שר האוצר רוני בר-און: רק על – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: ועדה שדנה צריכה להגדיר את ההצעה ולקבוע אם היא תקציבית או לא תקציבית. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, האם אפשר לדבר? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כן. נא לפתוח את המיקרופון לחבר הכנסת גדעון סער. שר האוצר רוני בר-און: הצבעה, נו. גדעון סער (הליכוד): השאלה הרלוונטית, לפני שהממשלה מתנגדת, היא אם הוועדה הגדירה את הצעת החוק הצעה תקציבית. אם הוועדה לא קבעה שהיא תקציבית, אין להתנגדות הממשלה נפקות לעניין ה-50. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: קודם כול, חבר הכנסת גדעון סער, אתה ודאי צודק, וזה בדיוק מה שאמרתי. לפי מה שנמסר לי ממזכירות הכנסת, הוועדה שדנה בהכנתה של הצעת החוק לקריאה ראשונה קבעה כי הצעת החוק היא הצעה תקציבית. שר האוצר רוני בר-און: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ארדן, בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): אני מבקש לומר משהו לפרוטוקול. כמו בכל דיון, הוועדה ביקשה את הערכת העלות ממשרד האוצר. ההערכה שנתקבלה לאחר כמה ימים היתה הערכה תקציבית של – דומני – 20 או 30 מיליון ש"ח. בעקבות זאת יצרנו קשר עם הרפרנט במשרד האוצר, והוא ביקש שנסכים לשנות בהצעת החוק סעיף כלשהו כך שההצעה תחדל להיות תקציבית בעיניהם והם לא יתנגדו לה. חתמנו על הסכם כזה עם הרפרנט במשרד האוצר, ועוד מעט יביאו לכאן את ההסכם. אם הרפרנט לא עדכן את שר האוצר, צר לי מאוד על כך. אני אומר לפרוטוקול שיש התחייבות כתובה כזאת שלנו. אם שר האוצר עדיין עומד על עמדתו, שהצעת החוק היא תקציבית והוא מתנגד לה, אנחנו נמשוך את הצעת החוק, אבל מעתה ואילך נלמד מכך לקח: לא ינוהל עוד שום משא-ומתן. צר לי מאוד שאת התסכולים של שר האוצר על היום הזה הוא מוציא דווקא בנושא לימודי בטיחות בדרכים, שהוא כל כך חשוב. חבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ארדן, העמדה ברורה. היוזמת השנייה של הצעת החוק, חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה. בזה נסיים את הפרק הזה. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, העברתי ליושב-ראש הקואליציה החדש, הצעיר, המתחיל, כמה מסמכים שכפו עלי – – – חיים כץ (הליכוד): מה זה "מתחיל", הוא עשה טירונות. רונית תירוש (קדימה): הוא לא זקן, הוא חדש וצעיר, והוא צריך ללמוד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: סגן השר והבה. קריאה: – – – רונית תירוש (קדימה): סליחה, אל תתערב. חיים כץ (הליכוד): את יכולה להסביר? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא. חברת הכנסת תירוש, אני מבין מאוד ללבך, ולכן נתתי לך לדבר. זה לא מעניינה של המליאה. את רוצה להגיד משהו לגופו של עניין – בבקשה. רונית תירוש (קדימה): לגופו של עניין, העברתי ליושב-ראש הקואליציה כמה מסמכים, שבהם התכתבתי גם עם רביב סובל ממשרד האוצר. התשובה שקיבלתי לא אמרה שזה תקציבי, כי – מה עשינו במסמכים? התחייבתי שאני לא מבקשת שעה אחת נוספת על מה שקיים במערכת החינוך ממילא. כל החידוש בחוק הזה הוא שתלמיד לא יקבל תעודת בגרות אם לא נחשף לתוכנית של לימודי בטיחות בדרכים, שקיימת ממילא. שר האוצר רוני בר-און: – – – רונית תירוש (קדימה): אילו תכנים יכניסו – אני לא מתערבת. כלומר זה לא תקציבי. ענה לי רביב סובל שהוא לא מתערב בתכנים, וגם אני לא מתערבת בתכנים. הוא לא כתב לי שם שזה הופך את הצעת החוק לתקציבית. את כל המסמכים העברתי ליושב-ראש הקואליציה, ולכן הזכרתי אותו, מר מגלי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: טוב, גברתי, כפי שאמרת – – – רונית תירוש (קדימה): אבל, עכשיו, כשאני מבקשת את המסמכים כדי להראות אותם אולי גם לשר האוצר, שפקידיו היו מכותבים, יושב-ראש הקואליציה אומר לי שהוא לא מוצא אותם. זאת המצוקה שאני נמצאת בה כרגע, ואין לי יכולת להוכיח. יואל חסון (קדימה): מה אני, הארכיון שלך? רונית תירוש (קדימה): לא, אתה לא ארכיון. אתמול נתתי לך את המסמכים. יואל חסון (קדימה): – – – חיים כץ (הליכוד): אתה מתחיל. לימור לבנת (הליכוד): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, שתי נקודות חשובות ורלוונטיות אולי קצת יותר מכמה דברים שנאמרו: דבר אחד – מונחת לפני הצעת החוק שמונחת לפניכם, וכתוב בה, ואפילו בהבלטה: הצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה. זה מה שקובע, נכון לעכשיו. דבר אחר שקובע הוא בקשת שני המציעים שלא לקיים כרגע הצבעה על הצעת החוק הזאת. אנחנו עוברים לסעיף הבא. שר האוצר רוני בר-און: אין דבר כזה. אתה הכרזת על הצבעה. הם יכולים למשוך את החוק, ואז החוק מת. רונית תירוש (קדימה): הוא לא הכריז על ההצבעה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני, לא הכרזתי על שום הצבעה. שר האוצר רוני בר-און: שמישהו יביא את הפרוטוקול. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא הכרזתי על שום הצבעה. אתה יכול בהחלט לבדוק את הפרוטוקול. שר האוצר רוני בר-און: תשאל את המזכיר. אתה הכרזת על הצבעה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני לא הכרזתי על שום הצבעה. אני עדיין שולט בדברי. גלעד ארדן (הליכוד): מה קורה לך? מה אתה הופך את זה לעניין אישי? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אין בעיה. חברי הכנסת ואדוני שר האוצר, הפרוטוקול ייבדק, ואם הכרזתי על הצבעה לתוך הפרוטוקול – אני אשנה את עמדתי. כרגע, למיטב זיכרוני וידיעתי, לא הכרזתי על הצבעה. גלעד ארדן (הליכוד): החוק לא מת. בקריאה ראשונה אפשר למשוך אותו ולבקש לא להצביע עליו. שר האוצר רוני בר-און: – – – גלעד ארדן (הליכוד): תפסיק להלך אימים על המזכירות פה כל הזמן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: המזכיר יבדוק בפרוטוקול. הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס”ח–2008 [מס' כ/112; "דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ח', עמ' 27415; הכנסת ה-17, מושב שני, חוב' ח', עמ' 4671; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אנחנו חוזרים לסעיף 11: הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס”ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה חבר הכנסת גלעד ארדן, יושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): – – – לימור לבנת (הליכוד): – – – יובל שטייניץ (הליכוד): – – – גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): עוד לא היה לי אף חוק אחד, יובל. זה בכלל לא חוק שלי, זה חוק של אבו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס”ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק האמורה היא פרי יוזמתו של חבר הכנסת לשעבר רומן ברונפמן ושל קבוצת חברי הכנסת בעת כהונת הכנסת ה-16. בכנסת הנוכחית הוחל על הצעת החוק הזאת דין רציפות, וחבר הכנסת אבשלום וילן נטל על עצמו את קידומה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק נועדה לחזק את מעמדה ואת עצמאותה של המועצה הישראלית לצרכנות, בלי לשנות את מעמדה המשפטי כחברה ממשלתית. בהצעת החוק נמנים תפקידי המועצה – – – סליחה, זה מאוד מפריע. אפשר לפנות את שר האוצר מפה? זה מאוד מפריע. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני שר האוצר. אדוני שר האוצר. חברת הכנסת תירוש, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אדוני שר האוצר, נא לשבת. לימור לבנת (הליכוד): יש מהומות בקואליציה? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני שר האוצר, אתה מפריע לדובר. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): מפריע, מפריע מאוד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת חסון. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): בהצעת החוק נמנים תפקידי המועצה. המועצה תסייע לצרכנים ולארגוני צרכנים בכל הקשור להגנה על זכויות הצרכן, לרבות נקיטת הליכים משפטיים, ובכלל זה תובענות ייצוגיות וייצוג צרכנים בערכאות במסגרת הליכים אלה, ותקדם חינוך והסברה למודעות צרכנית, תיזום הצעות חוק בנושא הגנת הצרכן, תיתן חוות דעת בנושאי צרכנות ותצטרף לארגונים בין-לאומיים של צרכנים. במילוי תפקידים אלה תפעל המועצה על-פי שיקולים של טובת הצרכן בלבד. אציין כי כבר היום המועצה לצרכנות מוסמכת לבקש מבית-הדין לחוזים אחידים לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד ולערער על החלטות הממונה על ההגבלים העסקיים. כדי להבטיח שבדירקטוריון המועצה יכהנו גם חברים בעלי כשירות מקצועית נאותה, בלא זיקה פוליטית, מוצע לקבוע הוראות מיוחדות לעניין אופן מינויו של דירקטוריון המועצה והרכבו, בלי לגרוע מהוראות חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, לרבות מהוראותיו לעניין תנאי הכשירות הנדרשים מדירקטורים בחברה ממשלתית ולעניין ההליך לבדיקת מינוי דירקטורים, כאמור, בוועדה לבדיקת מינויים. מוצע כי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר האוצר ימנו את 11 חברי דירקטוריון המועצה; חמישה מהם ייבחרו מתוך רשימה של עשרה מועמדים שהמליצה עליהם ועדה מיוחדת לאיתור מועמדים שתוקם לפי הצעת החוק. בראש ועדה זו יעמוד שופט בדימוס של בית-המשפט העליון או של בית-משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים בהסכמת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ושני החברים האחרים בה יהיו אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, בעלי מומחיות בתחומים הקשורים לתחומי פעולתה של המועצה, וימונו בידי יושב-ראש הוועדה. אחד הקשיים המלווים את פעילותה של המועצה בשנים האחרונות קשור לתקציבה, שככל הנראה אין בו כדי לאפשר את תפקודה התקין. מעצם מעמדה כחברה ממשלתית המתוקצבת על-ידי המדינה, נקבע כיום תקציב המועצה במסגרת תקציב משרד התמ"ת, ועל כן בנושא זה המועצה תלויה בהחלטות הממשלה. כדי לנסות לפתור קושי זה, נכללה בנוסח הצעת החוק, שהתקבל בקריאה ראשונה עוד בעת כהונתה של הכנסת הקודמת, ההוראה כי תקציב המועצה ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד. במקביל הוסכם בין משרד האוצר ומשרד התמ"ת כי משנת 2006 המועצה תתוקצב בסכומים שיוגדלו בהדרגה, עד 6 מיליוני ש"ח בשנת 2010. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הוחלט – בשל הסכמות בין המועצה ובין משרד האוצר – כי ההוראה האמורה תיקבע כהוראת שעה, שתעמוד בתוקפה עד 31 בדצמבר 2010. בהקשר זה אבקש לציין כי בדיוני הוועדה התחייב נציג משרד האוצר שעד לפקיעת הוראת השעה האמורה ימצא משרדו דרך להבטיח את עצמאות המועצה בהיבט התקציבי גם לאחר 31 בדצמבר 2010. חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם היא פשרה בין הרצון של חברים רבים בבית זה לחזק את מעמדה של המועצה הישראלית לצרכנות ובין הצורך להגיע להסכמות עם הממשלה, ובפרט עם משרד האוצר, כדי לאפשר את העברת החוק המוצע, ואני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד לחבר הכנסת גלעד ארדן. יש הסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן, שמבקש לנמק אותה, וודאי שיש לו זכות לעשות זאת – במסגרת זמן שעד חמש דקות. הרבה פחות, אומר לי חבר הכנסת וילן, ואני מברך על כך. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גלעד ארדן, שהיום – פורמלית – גם נערך טקס החילופין שלו, על הנכונות שלו להשקיע בחוק ולקדם אותו. יש לי הסתייגות אחת עקרונית, לעניין מבנה הדירקטוריון, ואני אסביר אותה: בהצעה המקורית נכתב ששישה מ-11 חברי הדירקטוריון יהיו נציגי ציבור שנבחרים בנוהל נפרד, ולא נציגי המשרדים הממשלתיים. שר התעשייה והמסחר התנגד לכך בכל תוקף, וברגע האחרון שונה ההרכב משישה נציגי הממשלה לחמישה נציגי ציבור שנבחרים על-פי קריטריונים. זה מנוגד, באופן עקרוני, לכל המהלכים שמנסים להוביל היום, מטעם הממשלה, לחברות ציבוריות. במקרה הזה המועצה צריכה בעצם לייצג את ציבור הצרכנים. היא לא יכולה להיות חברה פרטית; היא צריכה להיות חברה ממשלתית וכו'. זה מתבקש, זה הגיוני, כך עשתה הכנסת הזאת בשורה של שינויים שהיו בחברות בשנים האחרונות. אבל אני אומר פה, מכיוון ששר התעשייה והמסחר, במקום ללכת עם ההיגיון של ההצעה והשכל הישר, החליט להפוך את זה למאבק כוח. לפני שעה הוא הודיע לי שאם אצביע על ההסתייגות הזאת הוא יוביל החלטת ממשלה של התנגדות להצעת החוק. אני לא נבהל מהאיומים, יש לנו רוב בכל מקרה, אבל אני לא מחפש פה הורדת ידיים מיותרת, לכן לא אבקש להצביע על ההסתייגות. היא לא מהותית, כי גם בסעיף 1 ובסעיף 2 אנחנו מקבעים את עצמאות המועצה, כך שזה באמת לא מהותי, רק צר לי להלין על כך שעדיין שרים בישראל אינם מבינים מהו משחק פרלמנטרי הוגן. מכל מקום, אני מסיר את הסתייגותי וקורא לחברי הכנסת להצביע בעד ההצעה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אבשלום וילן. כפי ששמענו, הוא מסיר את ההסתייגות שלו. לכן אנחנו נצביע עכשיו בקריאה שנייה על הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס”ח–2008, ללא הסתייגויות, כנוסח הוועדה – על שם החוק ועל כל סעיפיו. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד סעיפים 1–8 – 29 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–8 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 29, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. ההצבעה בקריאה שלישית החלה. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 33 נגד – אין נמנעים – אין חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, 33 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק המועצה לצרכנות, התשס”ח–2008, אושרה כנדרש, בשלוש קריאות. הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס”ח–2008 [מס' כ/244; "דברי הכנסת", חוב' ל"ט, עמ' 18971; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו עוברים לנושא הבא, הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס”ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק המובאת היום לקריאה שנייה ולקריאה שלישית היא איחוד של שתי הצעות חוק – של חברת הכנסת לימור לבנת וקבוצת חברי הכנסת ושל הצעת חוק שלי. במכינות הקדם-הצבאיות – חילוניות, דתיות או משולבות, ניתנת הכשרה לעתודה של הפיקוד הצבאי ושל דור המנהיגות של החברה הישראלית. שיעור גבוה של החניכים במכינות מתגייסים לתפקידי לחימה – –. אני לא שומע כלום. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כן, אני מסכים עם אדוני. חבר הכנסת צבי הנדל – נא לשבת. חבר הכנסת זבולון אורלב – נא לשבת. חבר הכנסת רן כהן שומע ויושב, ואנחנו ניקח ממנו דוגמה. גם חברת הכנסת גלאון מתקדמת כדי להתיישב ולא להפריע, אבל חבר הכנסת ניסן סלומינסקי מפריע מאוד. יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת חסון, מפריע כל הזמן. תודה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): – – וכך גם אשר לפונים לתפקידים פיקודיים מתוכם. בשנת הלימודים התשס"ח פעלו 34 מכינות קדם-צבאיות, 25 מהן מוכרות ומתוקצבות מאוצר המדינה ותשע בשלבי הקמה. בכל המכינות למדו כ-1,800 חניכים, כ-1,600 מהם במכינות המוכרות והמתוקצבות. חניך הלומד במכינה רשאי לדחות את גיוסו לצה"ל בשנה, והוא זוכה להכנה נאותה להשתלבות בשירות מלא בצה"ל – בייחוד ביחידות השדה – תוך הרחבת אופקיו, העשרת עולמו וחינוכו לערכי הציונות. פעילות המכינות הקדם-צבאיות חוצה השקפות פוליטיות ומפלגתיות. היא ממומנת על-ידי אוצר המדינה, על-ידי הורי החניכים ומתרומות. התקציב השנתי שמקצה המדינה למכינות נתון תדיר לקיצוצים. נוכח ההכרה בחשיבות המשך פעילותן של המכינות הקדם-צבאיות, מוצע לעגן בחקיקה את פעילותן, וכן את תקצובן הנאות ואופן חישובו, כדי להבטיח את המשך קיומן הסדיר והתקין. החישוב יתבסס על קביעת סל לחניך שיעדכן שר החינוך, וכל מכינה תהיה זכאית לתקצוב לפי מספר החניכים בה, ובלבד שמספר החניכים בכלל המכינות המוכרות לא יגדל בכל שנה בשיעור של יותר מ-15%. התקציב השנתי לכלל המכינות ייקבע בתקציבי משרד החינוך ומשרד הביטחון, ויעמוד בשנת התקציב 2009 על 33 מיליון שקלים חדשים – שזה בדיוק אותו הדבר כמו בשנה הנוכחית. התבקשתי על-ידי שר הביטחון להגיד שאף שהביצוע של החוק הזה מוטל על משרד החינוך, גם משרד הביטחון רוצה להיות שותף לתכנים ולערכים שיילמדו במכינות הקדם-צבאיות. אני לא רואה בעיה להיענות לבקשה הזאת, מאחר שמשרד הביטחון נותן חצי מהסכום. לעומת ההצעה הקודמת, האוצר אכן הבהיר – אף שהיה הרבה הלוך וחזור – כי הוא מתנגד לחוק. לכן, בניגוד למה שהונח, החוק אכן תקציבי. אנחנו מבקשים – אני מדבר גם בשם חברת הכנסת לימור לבנת – הצבעה שמית. בנימין נתניהו (הליכוד): שמית. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): שמית, לא אנטי-שמית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת נתניהו, יושב-ראש האופוזיציה, הדובר רוצה לסיים ולעבור להצבעה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): זה מפעל חשוב ביותר, זה חוצה את כל הגבולות פה. אי-אפשר להיות נגד, וזה לא עולה יותר במאום ממה שזה עלה השנה, ממה שזה עלה בשנים הקודמות. זה מעגן את החלטת הממשלה בחוק, מאחר שהממשלה לא היתה מסוגלת לקיים את החלטתה, ואני שמח שיש שותפות מלאה של כולם בעניין. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. שתי נקודות: א. כפי שאמר יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מלכיאור, מדובר בהצעת חוק תקציבית. המשמעות היא שנדרשים, כדי שהיא תעבור, לפחות 50 קולות בעד; ב. מונחת בפני בקשה חתומה לקיום הצבעה אישית. קודם כול, לפני ההצבעה נשאל את אלה שהגישו הסתייגויות אם הם רוצים לדבר. חבר הכנסת ברכה, אתה מבקש לנמק את ההסתייגויות? מוחמד ברכה (חד"ש): לא. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת חנא סוייד, דב חנין – לא מבקשים. חברי הכנסת, המצב הוא שאין הסתייגויות לחוק. אנחנו עוברים להצבעה אישית. אדוני המזכיר, בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל – בעד רוחמה אברהם-בלילא – אינה נוכחת יולי יואל אדלשטיין – בעד יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אהוד אולמרט – אינו נוכח חיים אורון – בעד זבולון אורלב – בעד דוד אזולאי – בעד אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – אינו נוכח רוברט אילטוב – אינו נוכח דליה איציק – אינה נוכחת אפי איתם – בעד מיכאל איתן – אינו נוכח רפי איתן – בעד אריה אלדד – בעד בנימין אלון – בעד טלב אלסאנע – אינו נוכח זאב אלקין – בעד חיים אמסלם – אינו נוכח אלי אפללו – אינו נוכח גלעד ארדן – בעד אורי אריאל – בעד מזור בהיינה – בעד זאב בוים – אינו נוכח יוסף ביילין – בעד בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח יעקב בן-יזרי – אינו נוכח יצחק בן-ישראל – אינו נוכח מנחם בן-ששון – אינו נוכח רוני בר-און – אינו נוכח אבישי ברוורמן – בעד מוחמד ברכה – אינו נוכח אליהו גבאי – אינו נוכח זהבה גלאון – בעד אלחנן גלזר – אינו נוכח יצחק גלנטי – בעד משה גפני – בעד עמירה דותן – אינה נוכחת אברהם דיכטר – אינו נוכח אברהם הירשזון – אינו נוכח שמואל הלפרט – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח צבי הנדל – בעד יצחק הרצוג – בעד מגלי והבה – אינו נוכח אבשלום וילן – בעד מתן וילנאי – בעד יצחק וקנין – בעד נסים זאב – בעד ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח יצחק זיו – בעד עבאס זכור – אינו נוכח נאדיה חילו – בעד דב חנין – אינו נוכח יואל חסון – אינו נוכח ישראל חסון – אינו נוכח שי חרמש – בעד ואסל טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דוד טל – אינו נוכח אסתרינה טרטמן – בעד שלי יחימוביץ – בעד אליהו ישי – בעד איתן כבל – בעד אמנון כהן – אינו נוכח יעקב כהן – אינו נוכח יצחק כהן – בעד רן כהן – אינו נוכח משה כחלון – בעד חיים כץ – בעד ישראל כץ – בעד ציפי לבני – אינה נוכחת לימור לבנת – אינה נוכחת יצחק לוי – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח לאון ליטינצקי – בעד יעקב ליצמן – אינו נוכח סופה לנדבר – אינה נוכחת גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שלמה מולה – בעד שאול מופז – אינו נוכח אברהם מיכאלי – בעד אלכס מילר – בעד סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח מיכאל מלכיאור – בעד יעקב מרגי – בעד שרה מרום-שלו – אינה נוכחת יורם מרציאנו – בעד משולם נהרי – בעד מיכאל נודלמן – אינו נוכח אורית נוקד – בעד סעיד נפאע – אינו נוכח בנימין נתניהו – בעד חנא סוייד – אינו נוכח מרינה סולודקין – אינה נוכחת ניסן סלומינסקי – בעד גדעון סער – בעד גדעון עזרא – אינו נוכח אופיר פינס-פז – בעד יוחנן פלסנר – בעד מאיר פרוש – בעד עמיר פרץ – בעד אברהים צרצור – אינו נוכח אברהם רביץ – אינו נוכח דוד רותם – בעד ראובן ריבלין – בעד חיים רמון – אינו נוכח יוסף שגאל – בעד יובל שטייניץ – בעד מאיר שטרית – אינו נוכח סילבן שלום – אינו נוכח שלום שמחון – אינו נוכח ליה שמטוב – אינה נוכח שכיב מוראד שנאן – בעד עתניאל שנלר – אינו נוכח משה שרוני – בעד רונית תירוש – בעד יולי תמיר – בעד אקרא את שמות חברי הכנסת שלא נכחו במליאה בסיבוב ההצבעה הראשון: רוחמה אברהם-בלילא – אינה נוכחת יעקב אדרי – בעד יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אהוד אולמרט – אינו נוכח אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – בעד רוברט אילטוב – בעד דליה איציק – אינה נוכחת מיכאל איתן – בעד טלב אלסאנע – אינו נוכח חיים אמסלם – בעד אלי אפללו – אינו נוכח זאב בוים – אינו נוכח בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח יעקב בן-יזרי – אינו נוכח יצחק בן-ישראל – בעד מנחם בן-ששון – בעד רוני בר-און – אינו נוכח מוחמד ברכה – אינו נוכח אליהו גבאי – אינו נוכח אלחנן גלזר – בעד עמירה דותן – אינה נוכחת אברהם דיכטר – אינו נוכח אברהם הירשזון – אינו נוכח שמואל הלפרט – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח מגלי והבה – אינו נוכח ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח עבאס זכור – אינו נוכח דב חנין – אינו נוכח יואל חסון – אינו נוכח ישראל חסון – אינו נוכח ואסל טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דוד טל – בעד אמנון כהן – אינו נוכח יעקב כהן – אינו נוכח רן כהן – בעד ציפי לבני – אינה נוכחת לימור לבנת – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח סופה לנדבר – בעד גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שאול מופז – אינו נוכח סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח שרה מרום-שלו – אינה נוכחת מיכאל נודלמן – אינו נוכח חנא סוייד – אינו נוכח מרינה סולודקין – אינה נוכחת גדעון עזרא – אינו נוכח אברהים צרצור – אינו נוכח אברהם רביץ – אינו נוכח חיים רמון – אינו נוכח מאיר שטרית – אינו נוכח סילבן שלום – אינו נוכח שלום שמחון – אינו נוכח ליה שמטוב – אינה נוכחת עתניאל שנלר – אינו נוכח האם יש מי מבין חברי הכנסת הנמצא באולם ולא קראתי בשמו? זהבה גלאון הצביעה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: זהבה גלאון הצביעה, וההצבעה הסתיימה. אדוני המזכיר יספור את הקולות. אני מזכיר לחברי הכנסת, זה עתה הצבענו בקריאה שנייה. אם הצעת החוק עברה בקריאה שנייה, נצביע בקריאה שלישית. לא מונחת לפני בקשה להצבעה אישית בקריאה שלישית, לכן ההצבעה תהיה אלקטרונית. גם שם נדרש רוב של 50 קולות בעד לפחות, כי ההצעה היא הצעה תקציבית. לכן, מי שמעוניין להשתתף בהצבעה בקריאה שלישית מתבקש כבר עכשיו לשבת במקומו. מייד עם ההודעה על תוצאות ההצבעה בקריאה שנייה נעבור להצבעה בקריאה שלישית. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אם זה עבר בקריאה שנייה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אם זה עבר בקריאה שנייה. אם זה לא עבר בקריאה שנייה, כל ההודעה הקודמת שלי תתבטל מעצמה. חברי הכנסת, הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח–2008, תוצאות הקריאה השנייה: 72 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מבקש שלא להתפרע, חברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. ההצבעה היא אלקטרונית. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד החוק – 69 נגד – אין נמנעים – אין חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בקריאה שלישית: 69 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח–2008, אושרה כנדרש בשלוש קריאות. אני מזמין את יוזמת החוק, חברת הכנסת לימור לבנת, להודות לאלה שעסקו במלאכה. חברת הכנסת לימור לבנת ביקשה ממני להודיע שהיא מודה לכל אלה שעסקו במלאכה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת – – – קריאות: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אוקיי, בהסכמת יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל, אנחנו נדחה את ההודעה שלו. הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, התשס”ח–2008 ["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 19625.] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אני מתנצל על הבירור הזה עם המציעים, כי הם התלבטו בעניין אופי ההצבעה. הצבעה אלקטרונית על הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, התשס”ח–2008, של חברי הכנסת גלעד ארדן ודב חנין וקבוצת חברי הכנסת, קריאה ראשונה. הצבעה בלבד. הצעת החוק היא הצעה תקציבית, ולכן היא תאושר רק אם יהיו בעדה 50 קולות או יותר. נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 66 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, התשס”ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 66 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, ותוכן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. דוד טל (קדימה): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אין אפשרות כזאת, חבר הכנסת דוד טל. הוויכוח הזה היה יכול להתקיים רק אחרי הצבעה בקריאה טרומית, כפי שאדוני ודאי יודע. גלעד ארדן (הליכוד): על-פי דרישת שר האוצר אנחנו מבקשים שההצבעה תתקיים עכשיו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שר האוצר לא נמצא כאן ואנחנו טרם בדקנו את הפרוטוקול. גלעד ארדן (הליכוד): – – – לבקש את ההצבעה. החוק הוצג. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, יש כאן שלוש הצעות חוק להצבעה בלבד, וגם הן הצעות חוק תקציביות. בינתיים המזכירות תברר היכן שר האוצר נמצא ואם הוא אומנם ביקש את ההצבעה. גלעד ארדן (הליכוד): מה זה קשור לשר האוצר? קריאות: – – – הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס”ח–2008; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה), התשס”ח–2008; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה והוראת שעה), התשס”ח–2008 ["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 19628.] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אנחנו לא נתחיל את ההצבעה לפני שיהיה שקט במליאה. אני בתורנות, לא הולך לשום מקום, אז ההחלטה היא שלכם. יש שלוש הצבעות נפרדות – הראשונה שבהן על הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס”ח–2008, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, נאדיה חילו, ואסל טאהא, אחמד טיבי, דוד אזולאי, יורם מרציאנו ומוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה ראשונה. הצבעה בלבד. הדיון הסתיים. קריאה: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הצבעה בלבד, זה מה שהסעיף קובע. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, הדיון היה אתמול. קריאות: אין תשובה – – – שר הפנים מאיר שטרית: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני, כבקיא בתקנון, את הדיון בקריאה ראשונה מסכם אחד המציעים. אדוני לא יכול לסכם את הדיון. רן כהן (מרצ): יש סדר-יום והוא מחייב. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: יש סדר-יום, ויש תקנון, והשר שטרית בקיא בו. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, אתמול, כשהנושא עלה לדיון, הסכמתי שהוא יובא לדיון אתמול ולהצבעה היום בתנאי שאני אשיב לפני ההצבעה. יושבת-ראש הכנסת הסכימה, ומזכיר הכנסת יעיד על כך. אני מבקש לכבד את הסיכום. אם אתם לא מכבדים את הסיכום – אין לי בעיה, אני יכול לוותר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, זה עתה הודיע לי מזכיר הכנסת – לא ניהלתי את הישיבה בעת הזאת אתמול – שיושבת-ראש הכנסת אומנם הסכימה עם שר הפנים. אני מציע שנחסוך מכולנו זמן אם נפסיק את הוויכוח הזה. שר הפנים ישיב. שר הפנים מאיר שטרית: על שלוש ההצעות יחד, חבל לטרטר את החברים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תעלה, תשיב על שלוש הצעות ונעבור להצבעות. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, הדיון אתמול היה משולב. שר הפנים מאיר שטרית: גם התשובה שלי משולבת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני חבר הכנסת ברכה, מדובר בסיכום ובתשובה משולבת. מכיוון שלא אני עשיתי את הסיכום, אין לי אלא לכבד את הסיכום הזה שנעשה עם שר הפנים. שר הפנים ידבר, ואני אבקש ממנו שלא יאריך מעבר למידה. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, איני סוחב זמן. אני חושב שחשוב להשיב על ההצעות האלה ולא להשאיר אותן כך על סדר-היום להצבעה בלי תשובה. זה נושא חשוב מאוד שעומד על סדר-היום של הכנסת, ואני לא מציע להתעלם מהסדרים בכנסת. אני אומר לכם, חברי הכנסת – אני פונה אל כל חברי הכנסת, מכל סיעות הבית – הצעות החוק שלפנינו הן הצעות רעות, שיגרמו נזק חמור ביותר לשלושת היישובים שמדובר בהם. תסלחו לי שאני אומר את זה, אבל אני עוד לא מכיר מישהו שבקיא בפרטים יותר ממני. אני אעבור עיר-עיר ואספר לכם מה קרה בכל אחת מהן מאז אוחדו על-ידי בנימין נתניהו לפני חמש שנים. בעיריית עיר הכרמל, שבעצם איחדה את עוספיא ואת דאליה, הוקמה עיר דרוזית. לא אני עשיתי את האיחוד, אני שנה במשרד הפנים. אנחנו תומכים בכל כוחנו בשיפור המצב בעיר הכרמל, אשר סבלה מבעיות חמורות ביותר בשני היישובים – גם בעוספיא וגם בדאליה. קריאה: אף אחד לא – – – שר הפנים מאיר שטרית: אדוני, אתה רוצה להתווכח אתי? אני מוכן להתווכח שעה, אין לי בעיה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא לא, הוא לא רוצה להתווכח אתך. אתה רוצה לדבר, כפי שאמרת, עניינית, בקצרה, כפי שאתה יודע לעשות. שר הפנים מאיר שטרית: הוקמה עיר דרוזית, עיר הכרמל. שני היישובים שמרכיבים אותה, גם עוספיא וגם דאליה, סבלו מבעיות חמורות, עם גירעונות ענק. כשאיחדו אותם נוצרה הזדמנות לא לפרק את היישובים הללו, אלא ללכת לאיחוד העיר. אני מודה שכאשר עשו את האיחוד הממשלה לא השקיעה בעיר הכרמל את הכספים שנדרשו, לדעתי, כדי שעיר הכרמל אכן תשתנה לטובה מקצה לקצה. תזכרו, לא הייתי אז שר הפנים. אני שר הפנים שנה, ולפני היו כמה וכמה שרי פנים – לצערי היתה התחלפות מהירה מאוד – ולא ראיתי שר פנים אחד שתמך בפירוק הזה או שניסה לפרק את האיחוד הזה, והם גם לא סייעו בהיקף הדרוש. עם זאת, עם כל זה שלא היה סיוע, עיר הכרמל קיבלה מהמדינה, מעבר למענקי האיזון, תוספת של 112 מיליון. עיריית אל-שגור, שאוחדה משלושה יישובים – בענה, דיר-אל-אסד ומג'ד אל-כרום – קיבלה עוד 140 מיליון שקל מאז האיחוד, נוסף על מענקי האיזון. באקה-ג'ת קיבלה עשרות מיליונים נוספים מעבר למענק האיזון. עדיין לא נפתרו הבעיות, אבל לדעתי בשלושת היישובים האלה אנחנו בדרך הנכונה. צריך להמשיך לתמוך בהם. יעידו ראשי הרשויות – דרך אגב, שלושתם מתנגדים לפירוק. גם ראש עיריית עיר הכרמל, גם ראש עיריית אל-שגור וכמובן ראש הוועדה הקרואה בבאקה-ג'ת. בשנה הזאת שאני שר הפנים קיבלו העיריות ממשרד הפנים תמיכות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. חברים, באמת יש לי רצון – וזה מה שמדאיג אותי: יש לי רצון לדאוג לטובת התושבים ביישובים הללו. חברי הכנסת, אני אומר לכם – מי שרואה את עצמו חבר כנסת אחראי, אל יצביע בעד החוקים הללו, כי המשמעות של זה תהיה הרס של היישובים הללו והידרדרות חמורה ביותר, רוורס, אשר בסוף הדרך יביא, לצערי, להכנסת היישובים הללו למשבר עמוק. אני יכול לתת לכם דוגמאות להיקף גביית המסים וארנונה. רק עכשיו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה. פירוק יחזיר אותנו חזרה למשטר של חמולות. בעיר הכרמל שלטו עד היום – בעוספיא ובדאליה – נבחרים של חמולות. מי שמעוניין לפרק את עיר הכרמל הן החמולות האלה, שרוצות להחזיר את שלטון החמולות. הצעירים בעיר הכרמל ותושבי עיר הכרמל – אני מקבל עשרות פניות – אומרים: אל תחזירו אותנו למשטר החמולות; הקמתם עיר – תנו לנו לבחור את ההנהגה שלנו. יש בחירות בנובמבר, תנו לנו לבחור את ההנהגה הראויה לנו, ולא על בסיס חמולתי. עד שרואים סוף-סוף אור בקצה המנהרה, והדברים מתחילים להשתפר, ניתן עכשיו יד להרס כל מה שהממשלה השיגה במקומות האלה? רבותי, אני מבין את הלחצים הפוליטיים שמופעלים על כל אחד. שמעתי שאפילו איימו על חברי הכנסת ועל אנשים כדי שיצביעו – איימו עליהם בכוח פוליטי של כל מפלגה, כזה או אחר. נצביע נגדכם. גם אני פוליטיקאי, אני מתמודד לראשות קדימה, ואתם רואים: אני לא מפחד משום איום, ולא עושה שום חשבון אם יצביעו בשבילי לפריימריס או לא. מי שרוצה – יצביע. מי שלא רוצה – שלא יצביע. יש מדינה בדרך, חברים. ולנוכח מה שקורה בכנסת הזאת, תסלחו לי שאני אומר: אולי צריך לפרק את הכנסת ואת הממשלה וללכת לבחירות. קריאות: – – – כן. כן. – – – אתה יכול ללכת. שר הפנים מאיר שטרית: אי-אפשר. אני מסכים אתך. קריאות: – – – שר הפנים מאיר שטרית: חבר הכנסת – חבר הכנסת גדעון סער, הרי אני אומר את זה בגלוי, ולא בהסתר. במצב שבו הכנסת מתפקדת – ואני יכול לומר את זה אחרי 25 שנים בכנסת: אני עוד לא ראיתי; אני עוד לא ראיתי כנסת, קואליציה או ממשלה שעובדות ככה. ואני אומר לכם, חברים: זה מגיע למצב של חוסר אחריות, להמשיך את ההתנהלות הזאת. שלושת החוקים האלה הם דוגמה קלאסית להתנהלות הזאת; לא משנה מה טוב לתושבים, לא משנה מה טוב לערים – הפוליטיקה מנצחת. אולי מישהו יקבל עוד כמה קולות מהמגזר הדרוזי או הערבי. קריאות: – – – שר הפנים מאיר שטרית: רבותי, אני שואל אתכם: זה מה שקובע את טובת התושבים? זה מה שקובע את טובת העיר? מה, אתם באמת יודעים מה קורה בכל יישוב ויישוב? אני מכיר את היישובים האלה היטב, מכיר את הדוחות הכספיים שלהם, מה קורה בגבייה, מה קורה בעבודה, מה קורה בתכנון ובבנייה, מה קורה בכל מקום כזה, בפרטי פרטים. אתם לא מכירים. ולכן, לדעתי, אתם גם לא רשאים לשפוט. והנהוג הוא שכשיש ממשלה, ועמדת הממשלה היא נגד החוקים הללו, חברי הממשלה וחברי הקואליציה מצביעים נגד החוקים שהממשלה מתנגדת להם. לכן אני קורא גם לחברי הכנסת מהאופוזיציה – כי, חברים, זה כבר לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, זה עניין – האם תיתנו יד להרס של מה שהושג – – – חיים כץ (הליכוד): אין קואליציה. שר הפנים מאיר שטרית: ואני אומר לכם, חברי הכנסת, תזכרו מה שאני אומר לכם היום: לא פחדתי לעמוד לבד בקריאה הטרומית, ואני לא מפחד לעמוד לבד היום. אבל אני קורא לכם: תפגינו אחריות; מי שייתן יד לפירוק היישובים הללו – תזכרו בעוד שנה, אתם תהיו אחראים – כל מי שיצביע בעד החוקים הללו – למצב שייווצר ביישובים האלה בתוך שנה או אפילו חצי שנה. גדעון סער (הליכוד): – – – שר הפנים מאיר שטרית: ולכן אני אומר לכם, חברים: אנא, תצביעו נגד החוקים הרעים הללו. יושבים פה תושבים, ואני מכבד את כל התושבים שבאו מהיישובים. אין לי שום דבר נגד התושבים. להיפך. מיכאל איתן (הליכוד): אם הקואליציה תצביע בעד גם אנחנו נצביע בעד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא לא, חבר הכנסת איתן. חבר הכנסת איתן. שר הפנים מאיר שטרית: נגד, אתה מתכוון. נגד. מאה אחוז. חיים כץ (הליכוד): אנחנו נצביע כששר האוצר יצביע. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת איתן, תודה. נא לשבת. שר הפנים מאיר שטרית: חברים, אני קורא לתושבים – אני אומר לתושבים שיושבים פה – ואני מכבד את כולם ומברך אתכם על שבאתם לכנסת – אין לי שום דבר נגד התושבים, יש לי רק בעדם. אני חושב שמה שעושים היום – יעשה לתושבים רע. זה יפגע בשירותים שניתנים לתושבים, יפגע ביכולת של היישובים הללו להתארגן ולפרוח, ואני, לפחות, אומר – חברי הכנסת, אם הרשויות האלה לא יפורקו, אני מתכוון להמשיך לתמוך, בכל כוחי, ביישובים הללו ובאיחוד. ואני רוצה לספר לחברי הכנסת – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא לא, אבל – – – שר הפנים מאיר שטרית: אני מסיים, אדוני. לא דיברתי עשר דקות על שלוש הצעות. בישיבת ועדת הפנים – יעיד יושב-ראש ועדת הפנים – הבאנו לישיבה את נציג אגף התקציבים ואת מנכ"ל משרד הפנים, שהיו מוכנים, כדי למנוע את הפירוק של עיר הכרמל, להוסיף לתקציב עשרות מיליוני שקלים מענק מיוחד לעיר הכרמל, כדי למנוע את הפירוק. זה לא עזר. הצביעו "אנ-בלוק", לא שאלו אותנו בכלל. לא מוכנים לשמוע. הצביעו בעד פירוק היישובים. לכן, חברים, אני מבקש מכם להצביע נגד החוקים הללו. חיים כץ (הליכוד): תעשה את זה הצבעת אמון. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד לשר הפנים, חבר הכנסת מאיר שטרית. חברי הכנסת, אני מבקש מכולם לשבת. הסתיים הדיון המשולב בשלוש הצעות החוק. מיותר לומר שההצבעות הן, ודאי, הצבעות נפרדות, על כל הצעה והצעה. מדובר בשלוש הצעות חוק תקציביות, ולכן בכל הצבעה בנפרד דרוש רוב של 50 קולות לפחות כדי שההצעות תעבורנה. יובל שטייניץ (הליכוד): במקום להתפטר הם מתחננים לקואליציה להציל אותם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת שטייניץ. ההצעה הראשונה: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס”ח–2008, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, נאדיה חילו, ואסל טאהא, אחמד טיבי, דוד אזולאי, יורם מרציאנו ומוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. ההצבעה החלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. דאלית-אל-כרמל ועוספיא – זאת ההצעה הראשונה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 67 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס”ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 67 – אני מבקש להפסיק, אחרת לא נמשיך בהצבעות. אני מבקש ביציע להפסיק את זה. בעד – 67, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס”ח–2008, נתקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה), התשס”ח–2008, של חברי הכנסת מוחמד ברכה, ג'מאל זחאלקה, טלב אלסאנע, אחמד טיבי ונאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת, קריאה ראשונה – מי בעד? מי נגד? להצביע – ואני מזהיר את האורחים ביציע לשמור על שקט, ודאי לא למחוא כפיים, גם אם ההצעה מתקבלת. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 65 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה), התשס”ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 65, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה), התשס”ח–2008, אושרה כנדרש, ברוב הנדרש, ותוכן לקריאה שנייה וקריאה שלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. יובל שטייניץ (הליכוד): האם ראש הממשלה יפטר את השרים שהצביעו נגד עמדת הממשלה? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אתה תוכל לשאול את ראש הממשלה, חבר הכנסת שטייניץ. אני לא דובר שלו. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה והוראת שעה), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת דוד אזולאי, יורם מרציאנו, אחמד טיבי, מוחמד ברכה, זהבה גלאון, ואסל טאהא, נאדיה חילו ועבאס זכור וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. מי שמעוניין להצביע יכול לעשות זאת עכשיו. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 65 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה והוראת שעה), התשס"ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 65, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה והוראת שעה), התשס"ח–2008, אושרה ברוב נדרש בקריאה ראשונה ותוכן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2008 [מס' מ/393; "דברי הכנסת", חוב' ל"ט, עמ' 18970; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון. בבקשה, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים – הם בטח נמצאים פה באיזה מקום – חברי חברי הכנסת – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני, שנייה אחת, שנייה אחת. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): – – בשם ועדת החוקה – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברת הכנסת גלאון, אני יכול לבקש את עזרתך לפזר את ההתקהלות הבלתי-חוקית באמצע המליאה? חברי הכנסת סלומינסקי, תירוש, שרוני. חבר הכנסת מרציאנו – אני פשוט רוצה להסתכל לך בעיניים. בבקשה. חבר הכנסת מנחם בן-ששון ימשיך. בבקשה, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי השרים – שוודאי יש פה מישהו, לפני רגע עוד היה אחד; הנה, השר ישי – בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה), (תיקון) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. זאת הצעת חוק ממשלתית, ומטרתה להאריך את תוקפה של הוראת השעה לעניין היוועדות חזותית, שפקעה ב-23 ביולי, לתקופה של שנה נוספת. מטרתה של הוראת השעה, שנחקקה ביוזמת הממשלה, לקבוע כהוראת שעה שלתקופה של שנה יהיה בית-המשפט רשאי לקיים דיון בבקשות להארכת מעצר ובבקשות לשחרור בערובה של חשודים בגירים שטרם הוגש נגדם כתב-אישום ויש להם סניגור גם באמצעות היוועדות חזותית; ובלבד שהחשוד הסכים לכך, לאחר שניתנה לו הזדמנות סבירה להתייעץ עם סניגורו בעניין זה, פנים אל פנים. בדיון בוועדה הודגש שוב כי היוועדות חזותית יוצרת למעשה תחליף לנוכחותו הפיזית של עצור בבית-משפט בשלב הדיון במעצרו, ואין מדובר בחריג לכלל של קיום דיון בנוכחות העצור. הוראת השעה נחקקה לאחר כמה דיונים בוועדת החוקה, בהכנתה לקריאה השלישית. במסגרת הדיונים נשמעו עמדות כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות המשטרה, המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים, הפרקליטות, הסניגוריה הציבורית, הנהלת בתי-המשפט, האגודה לזכויות האזרח ולשכת עורכי-הדין. במהלך הדיונים הוועדה אף קיימה ביקור בבתי-מעצר ונכחה בדיוני הארכות מעצר בבתי-משפט שלום בירושלים ובתל-אביב, ובמהלכם התרשמו חברי הוועדה באופן בלתי אמצעי ממצבם של העצורים. בנוסף, התקבלה חוות-דעת מטעם ד"ר ויגודה ממשרד המשפטים ביחס לעמדת המשפט העברי אשר לדיונים שלא בנוכחות חשודים ונאשמים, וכן התקבלה סקירה השוואתית שערך מרכז המחקר והמידע. לאחר כמה דיונים, הוראת השעה אושרה. נקבע שתחילתה ביום כניסתן לתוקף של התקנות, או בתום שישה חודשים מיום פרסומה של הוראת השעה – לפי המוקדם מביניהם. הסדר זה נקבע כהוראת שעה לשנה, במטרה לבחון במהלך תקופה זו אם הדיונים המתנהלים באמצעות היוועדות חזותית מהווים תחליף ראוי לנוכחות פיזית של חשוד בדיון בבית-המשפט. בפועל, מתקיימים דיוני הארכת מעצר ושחרורים בערובה של חשודים בדרך של היוועדות חזותית בבית-משפט השלום בתל-אביב בלבד, מחודש ספטמבר 2007, כאשר החשודים נמצאים בבית-המעצר באבו-כביר. במסגרת הבחינה של הוראת השעה, נערך במהלך תקופת יישומה מחקר מלווה, שבחן את ההליכים שבוצעו באמצעות היוועדות חזותית, ובכלל זה את ההשפעה של קיום הדיונים בהיוועדות חזותית על תקינות ההליך ועל שמירת הזכויות המהותיות של החשוד. בדיונים בוועדה הפעם הוצגו ממצאי המחקר האמור, נשמעו עמדות של גורמים שונים אשר לאופן יישום הוראת השעה בפועל, וברקע הדיון, חברים, עמד גם פסק-דינו של בית-המשפט העליון, בג"ץ 1548/07, שדחה את עתירתה של לשכת עורכי-הדין לבטל את הוראת השעה של הכנסת מחמת – כך טענו הם – אי-חוקתיותה, בהיותה פוגעת, לטענתם, בזכויות היסוד של החשוד. בג"ץ, כאמור, דחה את העתירה, ובין היתר ציין כי על פני הדברים קשה לומר כי שיטת היוועדות חזותית פוגעת בזכויותיהם של חשודים. כן התייחס לזמניותו של החוק שנחקק כהוראת שעה כאחד הטעמים לאי-התערבותו. זאת, משום שמזמניותו של החוק למד כי המחוקק טרם אמר את דבר חקיקתו באופן סופי. ועדת החוקה, ברוח פסק-הדין האמור, קיימה דיון מעמיק, שבו בחנה את ההסדר המעוגן בהוראת השעה תוך הערכתו מחדש והפקת לקחים מהניסיון המצטבר בעניין הפעלתו, בטרם אישרה את הארכת הוראת השעה בשנה, כאמור. בנסיבות אלה, חברי הוועדה שוכנעו כי לאור ממצאי הדוח ולצורך השלמת המחקר המלווה את היישום הניסיוני, יש לתקן את הוראת השעה ולהאריך את תוקפה בשנה נוספת, ומלבד הארכת הוראת השעה בשנה נוספת, החליטה הוועדה להבהיר בגוף הוראת השעה כי למנהל בתי-המשפט סמכות, בהתייעצות עם נציב שירות בתי-הסוהר, לקבוע לא רק את מקום המעצר שבו ישהה החשוד, אלא גם את בית-המשפט שבו יתקיים דיון בדרך של היוועדות חזותית. למען האמת, מבחינה מעשית מדובר בתיקון "מבהיר" בלבד. בעיני הלכתי לראות, חברי חברי הכנסת, ולהיווכח מה המשמעות של ההיוועדות החזותית עבור עצורים, ואם מדובר בדאגה לכבוד האדם ולחירותו. אין להשוות – ולטובה – את ההיוועדות החזותית לעומת ההמתנה של שעות בתאי מעצר, לעומת ההובלה בשעות בוקר מוקדמות ובשעות לא נוחות, פשוט בגלל אילוצים, של העצורים. אי-אפשר להשוות את הבושה של חלק מהעצורים שצריכים להגיע לאולם בית-המשפט ולהצטלם או להתעטף בבגדיהם כדי להסתיר את עצמם. ההיוועדות החזותית שראו עיני בבית-המעצר באבו-כביר – והגעתי במפתיע, ללא הודעה מראש – היא הצדעה לכבוד האדם. אני מדגיש את הדברים משום שאלה שמתנגדים למהלך, רוממות כבוד האדם בגרונם, אבל צריך לראות בעין מה המשמעות של הליך כזה, כיצד על פני מסך שלם, פניו של העצור נראות – ויודה כל מי שיראה את הדברים בעיניו – שיש לך כאן תשומת-לב של מאה אחוז של בית-המשפט אל העצור, דבר שפעמים רבות, בגלל לחץ הנסיבות, לא מתפנים אליו. לא כך צריך להיות. חברי חברי הכנסת, אני מבקש אפוא לדחות את ההסתייגות של חבר הכנסת רותם, שמציע להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשלושה חודשים נוספים בלבד, ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. להצעת החוק הזאת הסתייגות אחת, של חבר הכנסת דוד רותם – הוא איננו כאן, לכן אין הסתייגויות להצעת החוק. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה – שם החוק ונוסח החוק, כנוסח הוועדה, כהצעת הוועדה, על כל חלקיה. קריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד סעיף 1 – 13 נגד – 6 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנראה השם שלי מופיע בעמדת היושב-ראש, לכן לא יכולתי להצביע במקומי. היו"ר עתניאל שנלר: קודם כול, התוצאות: 13 בעד, 6 נגד, אין נמנעים. הייתי מבקש לפרוטוקול – – – משה גפני (יהדות התורה): יש קריאה שלישית. היו"ר עתניאל שנלר: מה אמרת, בבקשה? יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): הצבעתי בעד החוק, ולא יכולתי להצביע במקומי בגלל תקלת מחשב. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: גם אני הצבעתי – – – קריאות: יש שנייה ושלישית. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, על מנת להסיר ספק, משום שכאן היתה תקלה טכנית – אנחנו נרשום את זה – תקלת עיכוב לא תירשם. אני מכריז שהחוק עבר בקריאה שנייה, ואנחנו נעבור לקריאתו השלישית, ואין לי ספק שאלה שאיחרו מפאת הפקקים בדרך, לא יאחרו בהצבעה הזאת. הצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 18 בעד החוק – 21 נגד – 5 נמנעים – אין חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה) (תיקון), התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 21, חמישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה) (תיקון), התשס”ח–2008, עברה. מזל טוב, יושב-ראש הוועדה. מילות תודה – בבקשה, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להודות לעורכת-הדין אפרת רוזן. אנחנו עוד נשוב להודות על כל פעליה במושב הזה, אבל תודה מיוחדת על העבודה כאן. אדוני השר, אני מחכה לתקנות. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה. אני רוצה להודות ליועצת של השר לביטחון הפנים על הליווי המסור שלה את החוק, ואני מניח שהיא תמשיך ללוות אותו בצורה נאמנה כמו שהיא ליוותה אותו עד עתה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 171), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/403).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 171), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. יציג את החוק השר משולם נהרי. בבקשה. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ב-28 בינואר 2008 פורסם תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. בתיקון מס' 3 נקבע כי יהיו שני סוגים של קופות גמל לקצבה: קופת גמל לקצבה אשר משלמת ישירות קצבה לזכאים בהתאם לתקנונה, וקופת גמל לקצבה שלא ניתן יהיה למשוך ממנה ישירות כספים שהופקדו בה, למעט כספים ממרכיב הפיצויים, אלא באמצעות העברתם לקופת גמל משלמת לקצבה. עוד נקבע בתיקון האמור כי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לא ייתן אישור קופת גמל לקרן או לתוכנית ביטוח כקופת גמל לתגמולים או כקופת גמל אישית לפיצויים משנת 2008 ואילך, אלא לכספים שהופקדו לקופות האמורות בשל שנות המס שלפני 2008. בהצעת החוק שלפניכם מוצעים כמה תיקונים, שמרביתם משלימים לתיקון מס' 3, וביניהם: 1. מוצע לאשר משיכה במישרין מקופת גמל לא משלמת לקצבה בשל מצב כלכלי או בריאותי של העמית או של בן-זוגו, וכן במקרה שבו סך הכספים שצבר העמית בחשבונותיו בקופה, בקופת גמל לא משלמת אחרת או בקופת גמל משלמת שאינה קרן ותיקה, אינו עולה על 40,000 שקלים; 2. מוצע לקבוע, בדומה לכללים שנקבעו בפקודת מס הכנסה לגבי הפקדות למרכיב הפיצויים לפני 2008, כי עובד שפרש ממקום עבודתו רשאי שלא לקבל את מענק הפרישה שניתן לו (בכלל זה פיצויי פיטורים וכל סכום אחר ששולם לו בעת הפרישה), אלא להותיר את הכספים בקופת גמל לקצבה במרכיב הפיצויים או להפקיד כספים שקיבל כחלק מהמענק האמור (ולא היו מופקדים קודם לכן בקופת גמל לקצבה) בקופת גמל לקצבה, בכפוף לתקרת הפקדה, כך שהוא לא יחויב במס בעת הפרישה ומועד החיוב במס נדחה לעת שבה יבקש לשחרר את הכספים מהקופה; 3. מוצע להתאים את כל הסכומים הנקובים בסעיפים 45א ו-47 לפקודת מס הכנסה לפי אותו בסיס. יודגש: אין בתיקונים המוצעים כדי לשנות את כללי המס שיחולו לגבי כספים שהופקדו בשל שנות המס שלפני שנת המס 2008. אבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר משולם נהרי. לפני שנעבור לדיון אני רוצה לברך בברוכות הבאות את קבוצת אורחות הכנסת ממגדל-העמק, ברוכות הבאות לכנסת ישראל, ביתכן שלכן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר כנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נוכחת; חבר הכנסת נסים זאב – חברי חברי הכנסת, גם הוא אינו נוכח. נסתתמו טענותינו. הדיון הסוער ברגע זה הסתיים ונעבור להצבעה בקריאה ראשונה על החוק כפי שהציג אותו השר נהרי. חברי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים, בבקשה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 171), התשס”ח–2008, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 171), התשס”ח–2008, עברה בקריאה ראשונה והיא תעבור להמשך תהליך חקיקה לוועדת הכספים, כפי שביקש המציע. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר עתניאל שנלר: הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון מס' 6), התשס”ח–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לדיון מוקדם: הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (הריסת בית פעיל טרור), התשס”ח–2008, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי; הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (החרמה והריסה של רכוש של אדם שביצע מעשה טרור), התשס”ח–2008, מאת חבר הכנסת אברהם מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (החרמה והריסה של רכוש של אדם שביצע מעשה טרור), התשס”ח–2008, מאת חבר הכנסת נסים זאב; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – איסור גביית עמלות בחשבון עובר ושב), התשס”ח–2008, מאת חברי הכנסת גלעד ארדן, משה כחלון ואליהו גבאי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סמכות לפסילת נהגים מסוכנים), התשס”ח–2008, מאת חברי הכנסת משה גפני ואיתן כבל; הצעת חוק רשות השידור (תיקון – פטור מתשלום אגרת הטלוויזיה לגמלאים), התשס”ח–2008, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק בתי-דין דתיים (יחידות סיוע), התשס”ח–2008, מאת חברי הכנסת עמירה דותן ויצחק לוי; הצעת חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (תיקון – מטרות ודרכי פעולה), התשס”ח–2008, מאת חברי הכנסת בנימין אלון וזבולון אורלב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הספקת חשמל (הוראת שעה) (תיקון – תחילה ותוקף), התשס”ח–2008, מאת חבר הכנסת שכיב מוראד שנאן; הצעת חוק פיצוי לפליטים יהודים מארצות ערב במסגרת תהליך השלום, התשס”ח–2008, מאת חבר הכנסת נסים זאב וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בנושא: ביטול תקציב דירות המעבר על-ידי משרד הרווחה, של חברי הכנסת ניסן סלומינסקי, יולי יואל אדלשטיין ודוד אזולאי. הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא היחס של הממסד הדתי כלפי יוצאי אתיופיה. החלטת ועדת האתיקה מיום כ"ו בתמוז התשס"ח, 29 ביולי 2008, בעניין צבירת נקודות מועדוני "הנוסע המתמיד". תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה למזכיר הכנסת. הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/402)]. (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. אני מתכבד להזמין את השר משולם נהרי להציג את החוק. בבקשה, אדוני השר. רן כהן (מרצ): זה מטעם הממשלה? היו"ר עתניאל שנלר: כן. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם גובשה ברשות לניירות ערך ונועדה לאפשר לזרים המוסמכים במדינת מוצאם לעסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים, להציע את שירותיהם בישראל ללא רשיון ישראלי מתאים – זאת, בתנאי שיעמדו באחת משתי חלופות מוצעות: או שייתנו שירותיהם במסגרת תאגיד מורשה ישראלי, שעליו מוצע להטיל חובת פיקוח ביחס לפעילות העוסק הזר, או שיתקשרו בהסכם ניהול תיקים עם לקוחות מתוחכמים בישראל, בעוד ניהול התיק ייעשה בחוץ-לארץ. בנוסף, מוצעים כמה תיקונים נוספים, ובין השאר: הוספת לקוחות בעלי תיק נכסים גדול לרשימת הלקוחות המתוחכמים שייעוץ ושיווק השקעות להם פטור מרשיון – לקוחות אלה יכולים לרכוש בכספם סיוע מקצועי לשם קבלת החלטות השקעה בעצמם, ולפיכך אינם נדרשים להגנת החוק הגלומה בדרישת הרשיון; הסמכת רשות ניירות ערך להסתייע במקור חוץ לשם פיקוח על בעלי רשיון לפי החוק, סמכות דומה לזו המוקנית לה מכוח חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, וכן תיקונים נוספים הנדרשים לאור חקיקת בכר ולאור תיקונים נוספים לחוק שהתקבלו בשנים האחרונות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר משולם נהרי. נעבור לדיון. נרשמו לדיון חבר הכנסת אברהם רביץ – שאינו נוכח. חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. מישהו רוצה להירשם לדיון ברגע זה? ובכן, הדיון הסתיים ונעבור להצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 11), התשס”ח–2008, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה והחוק יידון בהמשך הליך החקיקה בוועדת הכספים של הכנסת. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/406).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא. הסעיף הבא: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. אני מתנצל מצד אחד, וגוער מצד שני. אדוני השר. שר הפנים מאיר שטרית: אני מצטער, יצאתי לנשום אוויר באמצע. היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עובדים מהר, אדוני השר. הכנסת רוצה לחוקק חוק, רוצה לצאת לפגרה כנראה. אני אכריז על הדברים מחדש. ובכן, אנחנו עוברים להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. אני מזמין את שר הפנים להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני השר. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג את התיקון מס' 87 לחוק התכנון והבנייה. הצעת החוק מציעה שורה של שינויים בחוק התכנון והבנייה, שכל מטרתם היא להגביר את האכיפה בתחום של שמירת חוקי התכנון והבנייה, שלצערי היום לוקה בחסר בצורה דרסטית. יש בנייה פראית בכל מקום בארץ. יש, לצערי, 70,000 מבנים בלי רשיון בכל רחבי הארץ, 112 אולמות אירועים שנבנו על אדמות חקלאיות מארחים כל יום אלפי אנשים, כשהם עובדים ללא רשיון. כוחה של מערכת אכיפת החוק והמשפט חלש מאוד, היכולת להביא לאכיפה אפקטיבית של חוק התכנון והבנייה. הצעת החוק הזאת נועדה להתמודד עם הסוגיה הזאת ולעשות צעדים שישנו את המצב. השינוי הראשון, אדוני, הוא ייעול יכולת האכיפה של הוועדה המחוזית: בתיקון מוצע לתת את הסמכויות של הוועדה המקומית בידי מתכנן המחוז ויושב-ראש הוועדה המחוזית, כאשר הוועדה המקומית איננה מבצעת את תפקידה. היום מה שקורה הוא שכאשר הוועדה המקומית איננה מבצעת את תפקידה, אף אחד אחר לא בא בנעליה, והתוצאה שלא מבצעים אכיפה. השינוי השני המהותי הוא סמכות לפזר ועדה מקומית: תורחב סמכות שר הפנים למנות ועדה ממונה גם בנוגע לתפקודה של ועדה מקומית ברשות מקומית אחת, כאשר אינה ממלאת תפקידיה, ולא רק בנוגע לתפקודה של ועדה מקומית בכמה רשויות מקומיות, כפי שקובע החוק היום. השינוי השלישי: החמרת ענישה על אישור או היתר או תוכנית לא חוקיים – חתימה על תוכנית, היתר או אישור שהם בניגוד לתוכנית או לחוק, מהווים הטעיה של הציבור והטעיה של מי שבונה על-פיהם ומסתמך עליהם, שכן מסמכים אלו נחזים כתקינים. מוצע לקבוע ענישה מחמירה יותר, של שלוש שנות מאסר, על הגורמים המקצועיים במוסדות התכנון אשר חותמים על תוכנית, היתר או אישור ומודעים לכך שחתימתם ואישורם נעשו בניגוד לתוכנית או בניגוד לחוק. החמרה בענישה על עבירות בנייה: העונש על עבירות בנייה ושימוש במקרקעין ללא היתר הוחמר, ובמקום מאסר של שנתיים נקבע מאסר של שלוש שנים. על בנייה ושימוש בסטייה מהיתר הוחמר העונש משנת מאסר אחת לשנתיים מאסר, כך גם על עבירה של אי-קיום צו בית-המשפט או צו מינהלי הוחמר העונש משנת מאסר אחת לשנתיים מאסר. 5. הגבלת האפשרות להארכת תוקף צווי הריסה: מוצע לקבוע את הכלל שלפיו המועד לביצועו של כל צו הניתן לפי הוראות חוק זה הוא 30 יום מיום נתינתו. מטרת התיקון היא להבטיח שהארכות מועד לביצוע הצו יינתנו רק מקום שיש לכך הצדקה. 6. הארכת המועד לביצוע צו הריסה מינהלי וגביית הוצאות הביצוע: היערכות לביצוע צו הריסה מינהלי ותיאום עם הגורמים הרלוונטיים דורשים לעתים למעלה מ-30 ימים. מוצע להאריך את המועד לביצוע צו ההריסה באופן שבו ניתן יהיה לבצע את ההריסה על-פי הצו בתוך 60 ימים ממועד הגשת תצהיר המהנדס או מיום מתן החלטת בית-המשפט בכל עניין בקשר לצו לפי סעיף זה – ולא רק החלטה הדוחה את הבקשה לביטול הצו המינהלי, שכן לעתים היא איננה ההחלטה הסופית בהליך. 7. החמרת ענישה על עבירה המתבצעת על-ידי תאגיד: נמצא כי תאגידים רבים נוטלים חלק בפעילות הבנייה הבלתי-חוקית וקיים קושי בנטל הראיה המוטל על התביעה לעניין הוכחת אחריותו של נושא המשרה בתאגיד. מוצע להחמיר את הענישה הכלכלית על עבירה המבוצעת בידי תאגיד ולהגדיל את גובה הקנס שבית-המשפט יהיה מוסמך להטיל על התאגיד שביצע עבירה – מעונש של כפל הקנס שקבוע בפרק לאותה עבירה לעונש של פי ארבעה משיעור הקנס כאמור. 8. הסדרה והרחבה של סמכויות הפיקוח: מוצע להתאים ולהרחיב את סמכויות המפקחים לחקיקה העדכנית. למפקח אשר יקבל הכשרה מתאימה יהיו סמכויות לחקור, לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה, לבקש מבית-המשפט צו חיפוש ולעכב חשוד עד לבואו של שוטר. חברים, אני חושב שזה שינוי גדול בדרכים לאכוף את חוקי התכנון והבנייה, דבר שייתן כלים בידי כל המערכת – ועדות מקומיות, ועדות מחוזיות, עיריות – לאכוף חוקי תכנון ובנייה ולמנוע את המשך העבירות הפראיות על חוקי התכנון והבנייה. לכן אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעביר אותה להכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית לוועדת הפנים של הכנסת. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר הפנים, חבר הכנסת מאיר שטרית. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. נרשמו לדיון חברי הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח, חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נוכחת, חבר הכנסת אורי אריאל – איננו נוכח. האם מישהו רוצה עוד לדון? אם אין נרשמים נוספים, הדיון הסתיים, ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה הראשונה. חברי חברי הכנסת, הצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 8, אחד מתנגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008, עברה בקריאה הראשונה, והיא תידון בהמשך תהליך החקיקה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות סחר בבני-אדם והחזקה בתנאי עבדות), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/404).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות סחר בבני-אדם והחזקה בתנאי עבדות), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. אני מזמין את כבוד שר המשפטים דניאל פרידמן. בבקשה, כבוד השר. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק הסיוע המשפטי מעניק כיום סיוע משפטי חינם לנפגעי עבירות סחר בבני-אדם והחזקה בהם בתנאי עבדות. הסדר זה מעוגן בהוראת שעה שאמורה לפוג ב-15 בספטמבר 2008. הצעת החוק הנוכחית מבקשת לבטל את הוראת השעה ולהפוך את מתן הסיוע המשפטי לנפגעי סחר בבני-אדם להסדר קבע, ובנוסף לבטל את הוראת סעיף 9(א) לחוק הסיוע המשפטי, שהחילה את ההסדר באופן הדרגתי ומכוח צווים, כיוון שתקופת ההחלה נסתיימה כבר ב-1 באוגוסט 2006. תיקון זה מבטא את מחויבותה העמוקה של מדינת ישראל להגן על נפגעי העבדות והסחר בבני-אדם, ומשתלב עם האמנות הבין-לאומיות שהמדינה אשררה. בוועדת השרים לענייני חקיקה הוחלט ביום ראשון האחרון, ב-27 ביולי 2008, לתמוך בהצעת החוק. החלטה זו אושרה באותו יום בממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה. על כן, הממשלה תומכת בהצעת החוק ומציעה להעבירה לדיון בוועדת הכנסת המתאימה לכך. ואנחנו מציעים את ועדת החוקה, חוק ומשפט. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר המשפטים, השר דניאל פרידמן. אנחנו עוברים לדיון. נרשמו לדיון חבר הכנסת גפני – שאינו נוכח, חבר הכנסת אריאל – שאינו נוכח, חבר הכנסת רביץ – אינו נוכח, חבר הכנסת פרוש – אינו נוכח, חברת הכנסת חילו – איננה נוכחת. מישהו מבקש לדון? נסתיים הדיון. אנחנו עוברים להצבעה. חברי חברי הכנסת, הצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות), התשס”ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט, נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 9) (סיוע משפטי לנפגעי עבירות סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות), התשס”ח–2008, עברה בקריאה הראשונה, והמשך תהליך החקיקה ייערך בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008 [מס' מ/378; "דברי הכנסת", חוב' כ"ו, עמ' 16614; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית, שאושרה בקריאה ראשונה ב-2 באפריל 2008. סעיף 33א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, קובע כי הממשלה רשאית, בהמלצת ועדה שמונתה על-ידה, להכריז בצו על שטח כעל מתחם לפינוי לשם בינוי או לצורך עיבוי בנייה. תוקפה של ההכרזה הוא לא יותר משש שנים. הכרזת הממשלה מזכה את הרשות המקומית אשר בשטחה מצוי המתחם בסיוע מטעם המדינה לצורך מימון הכנת תוכנית למתחם, פעולות מנהל הפרויקט לצורך קידום הפרויקט, לרבות הסברה לתושבים וניהול תקציבי. במשך תקופת תוקפו של הצו חלות הקלות במיסוי וניתן לקבל פטור מהיטל השבחה בתנאים מסוימים. במהלך שש השנים שבהם עומד הצו בתוקפו יש לבצע פעולות רבות על מנת לממש את ניצול ההטבות למתחמים המוכרזים. המציאות מעידה כי הזמן שנקבע אינו מספיק, למרבה הצער, על מנת להשלים את כל ההליכים. לפיכך מוצע בסעיף 1 להצעת החוק להסמיך את הממשלה, בהמלצת הוועדה ולפי תנאים שתורה, להאריך את תוקפו של צו ההכרזה לתקופה אחת נוספת, שלא תעלה על שש שנים, ובלבד שאושרה או שהופקדה תוכנית לפינוי ובינוי או שמוסד התכנון החליט על הפקדתה. עוד טרם חקיקתו של סעיף 33א הכריזה הממשלה, בארבע הכרזות שונות, על מתחמים להתחדשות עירונית – בסוגריים: פינוי ובינוי. הכרזות אלו פקעו ואינן בתוקף כיום. על מנת לאפשר המשך ההליכים במתחמים שהוכרזו וליהנות מההטבות הכרוכות בכך, מוצע להסמיך את הממשלה להאריך את תוקפן של ההכרזות לתקופה שלא תעלה על שש שנים מהמועד שבו פג תוקפה של ההכרזה. בסעיף 2 להצעת החוק מוצע לתקן את חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס”ו–2006. נקבע כי כאשר נעשית עסקה לפינוי ובינוי, יש לספק לאדם עם מוגבלות מגורים חלופיים לתקופת הביניים. אני החלטתי להוסיף את הסעיף הזה, אף שהוא לא היה במקור בהצעת החוק הממשלתית, משום שהגיעו אלי תלונות שנכים, שהם חלק מהפרויקט של פינוי-בינוי, שלא מקבלים תנאי דיור הולם, לא בשלב הפינוי הזמני ולא בשלב הפינוי הקבוע, מוכרזים כדיירים סרבנים. הדבר הזה נשמע בעיני בלתי סביר בעליל, ולכן אני הוספתי את התיקון הזה. אני מוכרח לומר שהממשלה הסכימה לתוספת, אבל זה לא היה בהצעת החוק המקורית. לכן קבענו כי יש לספק לאדם עם מוגבלות מגורים חלופיים לתקופת הביניים, הכוללים התאמות לצרכיו המיוחדים, וכן נקבע כי בדירת קבע חלופית אשר תוענק לו יש לכלול את ההתאמות או להעניק לו את שוויין הכספי של ההתאמות, אם ניתן לו כסף תמורת דירתו הקודמת. במקרה שלא מתקיימים תנאים אלה, לא ייחשב אותו אדם לדייר מסרב ולא ניתן יהיה לתבוע אותו בנזיקין בשל סירובו להסכים לפינוי. כמו שאמרתי, אנחנו בעד פינוי-בינוי, אבל אנחנו לא בעד שהחלשים והמוגבלים יידרסו תחת התהליכים האלה. הצעת החוק באה להבטיח המשך מהלכים אשר הוחל בהם, ולפיכך אבקש כי הכנסת תתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אני מקווה שכתוצאה מכך פרויקטים רבים – יש 130 פרויקטים של פינוי-בינוי בארץ שממתינים, ואני מקווה מאוד שהממשלה, עם הרשויות המקומיות הרלוונטיות, יצליחו בכוחות משותפים להעביר אותם מן הכוח אל הפועל. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז, יושב-ראש הוועדה. האם שר הפנים ביקש להתייחס? בבקשה, אדוני. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מבקש להודות ליושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת על העברת החוק. החוק הזה הוא חיוני וחשוב ביותר לאוכלוסיות רבות שחיות בשכונות מצוקה. כדי לקבל מושג, יש למעלה מ-100 פרויקטים שמאושרים על-ידי הממשלה. האישור של פרויקט פינוי-בינוי נותן אפשרות ליזם פרטי לקחת שכונה שלמה – נגיד שיש בה 100 דירות – ולקבל זכויות בנייה פי-חמישה ממספר הדירות הקיימות, תוך מתן פטור ממסים, כך שהוא יכול לתת פיצוי לכל משפחה בדירה כזאת, במצוקה, דירה חדשה במקומה, ועדיין, בחישוב כלכלי, יכול להרוויח על הדירה. ברור שככל שיש ביקוש גדול יותר לבנייה למגורים באותם מקומות והמחירים גבוהים, הנושא כלכלי יותר, ולכן שם לפרויקטים כאלה יש סיכוי טוב יותר. במקומות שבהם העסק לא כלכלי ואין ביקוש גדול לדירות, אז הפרויקטים לא עובדים. בצער אני אומר שאף שהממשלה אישרה כ-130 פרויקטים, רק שניים או שלושה מהם יצאו לביצוע – ודרך אגב, אחרי השקעה של המדינה בהיקף של 100 מיליון שקל על-ידי משרד השיכון. מאחר שנגמרו שש השנים שהממשלה קובעת כתנאים לאישור לתוכנית פינוי-בינוי, שעל זה חל הפטור, ובינתיים כל התוכניות, או רוב התוכניות, לא יצאו לדרך, מוצע על-ידי הממשלה כחוק להאריך את התקופה בשש שנים נוספות. הממשלה תוסמך, באותם מקומות שבהם יש תנועה ומתחילים לזוז, לתת להם עוד שש שנים. לכן, אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד, חברתית, לחוק הזה – דבר שאני מקווה שיאפשר להרבה שכונות וליזמים לשפר את המצב של התושבים באותן שכונות מצוקה ולבנות שכונות חדשות ולשקם את החיים של התושבים שם בלי להפסיד כסף. כולם מרוויחים: התושבים, המדינה שמקבלת שכונות יותר מסודרות וכן הלאה, העיריות, וגם כמובן הקבלנים שבונים, כי אם הם לא ירוויחו ודאי שהם לא יעשו את זה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני תומך בכל לבי בחוק. אני מודה לוועדת הפנים על הטיפול היעיל בחוק ועל הבאתו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לשר הפנים. חברי חברי הכנסת, לחוק זה אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נעבור ישר להצבעה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה, לרבות שם החוק והחוק כולו מהמסד ועד הטפחות. הצבעה. הצבעה מס' 23 בעד סעיפים 1–2 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי החוק עבר בקריאה שנייה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית. הצבעה. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 16 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 87), התשס”ח–2008, עברה בקריאה שלישית. מזל טוב למחוקקים. הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008 [מס' כ/206; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 15625; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008. חיים אורון (מרצ): מה עם המעונות? היו"ר עתניאל שנלר: אבקש להזמין את יושב-ראש ועדת – – – קריאה: – – – היו"ר עתניאל שנלר: לא. זה לא עובד ככה. אני מודה לכם. אני מבקש להזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן. חבר הכנסת ארדן, חבר הכנסת ארדן, קראתי בשמך כבר שלוש פעמים להציג את הצעת החוק. אני מתנצל על שקולי חלש והרמקול לא עובד, ואתה פנוי ואוזנך כרויה. ברוך הבא. אדוני, בבקשה. אנחנו בהצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס' 5). גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008, שיזם חבר הכנסת יורם מרציאנו. כבר בתחילת דברי, ולפני שאציג את הוראות החוק המוצע, אני מבקש לציין שאני מתנגד נמרצות להצעת החוק, ובהתאם לכך גם הגשתי הסתייגויות, שאותן אפרט בהמשך. עם זאת, אני מכבד את ההליכים הדמוקרטיים ואת הרוב שהצעת החוק זכתה לה בעת ההצבעות בוועדת הכלכלה, ובהתאם לכך, ובתוקף תפקידי כיושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, אציג את הצעת החוק בדיוק כפי שאני מציג הצעות חוק שאני תומך בהן. חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו–1966, להלן: החוק, כשמו, מתייחס לנושא השילוט בדרכים, קובע את המותר והאסור לעניין זה ואת האופן שבו מותר להתקין שלטים. כדי להציג בפניכם את הרקע שעל בסיסו נחקק החוק, אני אקרא מתוך דברי ההסבר להצעת החוק המקורית, משנת 1965: "בעיית שלטי הפרסומת הרבים המוצבים לאורך כבישי הארץ מדאיגה מזמן את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. בשנת 1959 מינה שר העבודה ועדה לבדיקת בעיה זו, ומסקנתה של הוועדה היתה שהצבת אמצעי הפרסומת בצדי הדרכים מסכנת את בטיחות התנועה". בהתאם לכך חוקק החוק, החל על שילוט הנראה לעיני מי שנוהג בדרך בין-עירונית, ומותקן הן בדרכים עירוניות והן בדרכים בין-עירוניות. החוק בנוסחו עד היום אוסר לחלוטין שילוט הכולל פרסומות, ומאפשר לתת היתר לשלטים מסוימים מסוג ובתנאים שפורטו בחוק בלבד, לדוגמה שלטי הכוונה. החוק גם קובע מיהו הגוף המוסמך לתת היתרים לשילוט. כך, הסמכות לתת היתר להצבת שלטים המיועדים להזהיר את הנוסעים בדרך מפני תאונות דרכים, להורות על מיקומו של עסק או אתר מסוים וכן להודיע הודעות מטעם רשות מקומית, היא, בתחום רשות מקומית, אותה רשות באישור הוועדה המחוזית; מחוץ לתחום רשות מקומית – הוועדה המחוזית בלבד. בנוגע לשלט שמצוין בו שמו וסמלו של נותן חסות לניקיון ולטיפוח קטע מסוים של דרך בין-עירונית, מוסמכת לתת היתר ועדת היתרים שהוקמה לפי החוק. כפי שידוע לכל נהג שנסע בכביש 20, נתיבי-איילון, שהוא דרך בין-עירונית במשמעות החוק, עד לא מזמן הוצבו שלטי פרסומת שנראו לעיני מי שנהג בדרך זו. שלטים אלה, כפי שקבע בית-המשפט, הוצבו בניגוד לחוק, ולפיכך נקבע כי יש להסירם. זה הרקע להצעת החוק שאני מציג בפניכם. הצעת החוק של חבר הכנסת מרציאנו קובעת שלגבי נתיבי-איילון לא יחולו הוראות החוק בנוגע לאיסור להציב שלטי פרסומת או ההוראות הנוגעות לגוף המוסמך לתת היתר להציב שלט. בהתאם למוצע, ניתן יהיה לתת היתר להצבת שלט בנתיבי-איילון, לרבות שלט פרסומת, אם השלט יותקן בסמוך לדרך או בצמוד לה על מבנה שנבנה כדין, והשטח הסמוך למקום התקנת השלט משני צדי הדרך אינו מיועד למטרה חקלאית או לסוג של שטחים פתוחים כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. בהתאם להצעת החוק, הסמכות לתת היתר לעניין הצבת שלט בנתיבי-איילון תהיה של הרשות המקומית, באישור הוועדה המקומית. כפי שציינתי, במצב החוקי כיום, הסמכות לתת היתר להצבת שלט כזה היא, בתחום רשות מקומית – הרשות המקומית, באישור הוועדה המחוזית. כדי לייתר אחר כך את הצורך לנמק את הסתייגויותי, אסביר כעת כי אני מתנגד כמובן גם לסעיף זה בהצעת החוק, משתי סיבות עיקריות. האחת, הרשות המקומית והוועדה המקומית הן בעצם אותו הגוף – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת שגאל, לא באולם. חבר הכנסת יוסף שגאל. חבר הכנסת יוסף שגאל. חבר הכנסת יוסף שגאל, אתה מדבר בפלאפון, ואני קורא לך. לא כאן – לא. זה לא בסדר. יוסף שגאל (ישראל ביתנו): – – – היו"ר עתניאל שנלר: תודה. בבקשה, אדוני ימשיך. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): – – ולכן, לפי המוצע, הגוף שמקבל את ההחלטה הוא גם הגוף האינטרסנטי לתת היתרים, בשל ההכנסות הגבוהות שיש לו מהשילוט, והוא גם הגוף שאמור לאשר אותה. ברור, בעיני לפחות, שמצב כזה אינו תקין. הסיבה השנייה, האישור של הוועדה המחוזית נחוץ מאחר שהיא זו שיש לה את הראייה הכוללת בשטח שבתחומה, בניגוד לראייתה המוגבלת יותר של הרשות המקומית. ראייה כוללת זו של הוועדה המחוזית חיונית בכל הנוגע לשיקולים שיש לשקול כשמתקבלת ההחלטה אם לאשר הצבת שלט או לא, ובין היתר שיקולים של בטיחות בדרכים, ערכי טבע ונוף, איכות הסביבה וכן הלאה. בהקשר זה אני מבקש להזכיר, שכביש איילון עובר דרך כמה רשויות מקומיות – דבר המדגיש עוד יותר את הצורך בראייה רוחבית של הנושא, שמצויה אך ורק אצל הוועדה המחוזית. זה המקום לציין כי שלטי הפרסומת בצדי הדרכים אינם מעלים רק שאלות של בטיחות בדרכים, שאליהן אתייחס מייד, אלא גם שאלות בנוגע לאיכות הסביבה ובנוגע לבעלות במרחב הציבורי. הצעת החוק קובעת גם שהוועדה המקומית תפרסם הודעה על היתר להצבת שלט בנתיבי-איילון שנתנה הרשות המקומית, וכי מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית כאמור יהיה רשאי לערור בפני הוועדה המחוזית. בנוגע לאופן שבו יותקנו השלטים בנתיבי-איילון, קובעת הצעת החוק ששר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר הפנים, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקינו תקנות בכל הנוגע לשלטים. מאחר שכפי שכבר ציינתי, ההיבטים של איכות הסביבה הם קריטיים בכל הנוגע להצבת שלטים, בעיני, הגשתי הסתייגות גם לסעיף זה, שלפיה התקנות יותקנו בהסכמת השר להגנת הסביבה ולא בהתייעצות עמו. כפי שהזכרתי, הצעת החוק מעלה שאלות כבדות משקל בנוגע לבטיחות בדרכים. אומנם המחקרים הקיימים אינם מגלים תמונה חד-משמעית בנוגע להיבטים הבטיחותיים של הצבת שלטי פרסומת בצדי הדרכים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהתבקשה לבצע מחקר מקיף בנושא, מסרה לוועדה שדרושה לה שנה כדי לסיים את המחקר שהיא מבצעת. כשלעצמי, בכל הנוגע לבטיחות בדרכים אינני מוכן לקחת סיכון, ואם קיים חשש ששלטי הפרסומת גורמים להיסח הדעת של הנוהגים בכביש, אינני יכול להבין כיצד ניתן לקחת סיכון של פגיעה בחיי אדם. מה גם שההסתכנות היא לצורך קידום אינטרסים כלכליים ומסחריים של חברות שלטי הפרסום ושל הרשויות המקומיות, שבהקשרים אחרים אין לי ספק בלגיטימיות שלהם, אבל כאשר יש ספק לחיי אדם, אני חושב שהוא זה שצריך לגבור. עמיר פרץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, זה לא מקובל. אם יושב-ראש ועדה מתנגד נחרצות, לא מקובל שהוא יעלה ויציג את ההצעה. לא מקובל – – – שדנה הוועדה. פעם אחת אם אתה בא להציג את החוק – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת פרץ – – – עמיר פרץ (העבודה-מימד): – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת פרץ, זו שאלה תקנונית מעניינת, אבל אנחנו עכשיו מונעים ממנו לסיים את הדברים. עמיר פרץ (העבודה-מימד): זו לא שאלה תקנונית. זו שאלה אתית. היו"ר עתניאל שנלר: תקנונית, אתית. אבל, אנחנו נאפשר לו לסיים את דבריו. עמיר פרץ (העבודה-מימד): – – – גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אני אענה לך על השאלה האתית. אשר לשאלות אתיות – – – היו"ר עתניאל שנלר: לא. אני מציע פשוט לסיים את הדברים. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): לא. אדוני, הוא – – – היו"ר עתניאל שנלר: אתה תענה לו, אבל תגמור קודם כול את הנימוקים. חבל. אני עוקב אחרי הנאום שלך. תגמור אותו, ואחר כך תעיר את ההערה הזאת. עמיר פרץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, סליחה – – – גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): זו תשובה קצרה. היו"ר עתניאל שנלר: הוא יענה לך. עמיר פרץ (העבודה-מימד): אני ותיק מכם. היו"ר עתניאל שנלר: אני יודע. עמיר פרץ (העבודה-מימד): מקובל בכנסת שמי שמגיש הסתייגויות – – – להציג את כל מה שהוא אומר. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אז, אני שילבתי כפי – – – עמיר פרץ (העבודה-מימד): לא, אתה לא יכול – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת פרץ, כצעיר בפני ותיק, אני מודה על ההערה שלך. נאפשר לו לסיים את הדברים. הוא ותיק – הוא יודע. בבקשה. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): בשל העובדה שאני משוכנע שאין כלל מקום להצעת חוק זו, הגשתי הסתייגות נוספת, שלפיה החוק המתוקן יעמוד בתוקפו לתקופה של שנתיים – תקופה שעד לסיומה אין ספק שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תסיים את המחקר שהיא מבצעת. אם יתברר שאכן אין כל סכנה בהצבת שלטי פרסומת הנראים לעיני מי שנוהג בדרך בין-עירונית, תוכל הכנסת לחוקק את החוק כהוראת קבע. אולם אם לדאבוננו יסתבר שהחשש שלנו מבוסס, ואכן קיימת סכנה בטיחותית עקב היסח הדעת ששלטי הפרסומת גורמים לנוהגים בכביש, החוק יפקע מאליו ולא נצטרך להמתין עד לסיום הליכי חקיקה בשלוש או ארבע קריאות לצורך ביטולו. גם חבר הכנסת הלפרט הגיש הסתייגות, שלפיה החוק יעמוד בתוקפו לתקופה של חצי שנה, אבל הוא בוודאי ינמק אותה. להצעת החוק הוגשו לא-מעט הסתייגויות. עמדתי האישית, ולא כיושב-ראש הוועדה, היא שיש לתמוך בהסתייגויות. אבל אני משאיר את ההכרעה בקשר לכל הסתייגות לשיקול דעתם של חברי הכנסת. לסיום אומר רק דבר אחד, מכיוון שחבר הכנסת עמיר פרץ טוען שיש בעיה אתית בכך שאני כיושב-ראש הוועדה משלב גם את עמדתי האישית. אענה על כך בקצרה מאוד: 1. בעיני אין שום מניעה אתית שבמקום לעלות אחר כך ולהגיד את ההסתייגויות, אני משלב אותן בנאומי, ובתנאי שאני עושה הפרדה, ועשיתי אותה בכל משפט שבו אמרתי שזו עמדתי האישית בלבד, וכך אמרתי, ועל ההכרעה בוועדה אמרתי שזו ההכרעה שלה יש רוב בוועדה, ואותה אני מייצג כיושב-ראש הוועדה. חברי הטוב חבר הכנסת פרץ, שאלה שנייה למחשבה היא: האם רוב בוועדה שמושג על-ידי חברי הכנסת שלא נכחו כמעט באף אחד מהדיונים שעסקו בחוק, ושואלים שאלות אתיות – אני מציע לשאול גם את עצמנו את השאלה האתית הזאת. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה, והנה השיח ביניכם הגיע להבנות. יש לא-מעט הסתייגויות: שר הפנים, חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד, אריה אלדד, רן כהן, חיים אורון, זהבה גלאון, יוסי ביילין, שמואל הלפרט, אבשלום וילן. נתחיל בהסתייגויות של שר הפנים. בבקשה, אדוני השר. אני מזכיר, חמש דקות לכל מסתייג. שר הפנים מאיר שטרית: תודה, אדוני היושב-ראש, יש לי אומנם שלוש הסתייגויות, אם כי זאת חלוקה של אחד ושניים. אני אדבר בדיוק שתי דקות, לא צריך חמש דקות. ההסתייגויות שאני מגיש מוסכמות גם על דעת מציע החוק. חבר הכנסת מרציאנו, אני אומר שההסתייגויות שאני מגיש מוסכמות עליך. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): על דעתי. שר הפנים מאיר שטרית: יש שתי הסתייגויות, אדוני. הסתייגות אחת אומרת – החוק קובע ששרי הפנים והתחבורה יערכו תקנות בתוך שלושה חודשים. אין שום סיכוי שנגמור להתקין תקנות כאלה בתוך שלושה חודשים, כיוון שמדובר פה בעשיית תקנות בשלושה או בארבעה משרדים שונים. לא נספיק, ולכן ההסתייגות שלי קובעת לא שלושה חודשים אלא שישה חודשים. עם זאת, אמרתי לחבר הכנסת מרציאנו, שמצדי, מבחינת משרד הפנים, אני אעשה כל מה שאני יכול שזה ייעשה גם מוקדם יותר ככל שזה אפשרי. מי שיוזם את התקנות, אגב, חבר הכנסת מרציאנו, זה שר התחבורה, לא אני. אבל מבחינת משרד הפנים, אנחנו מצדנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים גם לקצר את זה מתחת לשישה חודשים. חיים כץ (הליכוד): שיתחייב לך שהם יישארו עד אז. שיתחייב שהם יישארו שישה חודשים. שר הפנים מאיר שטרית: ההסתייגויות השנייה והשלישית: בהצעת החוק נקבעת זכות ערר לכל מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הוועדה המקומית בעניין היתר להקמת שילוט בנתיבי-איילון. בבסיס הדיון בוועדת הכלכלה עמדה הנחת היסוד כי כל עוד תלוי ועומד ערר בפני הוועדה המחוזית, לא ניתן להקים את השלט, אף אם ניתן אישור הוועדה המקומית להקמתו. לשם כך הוקצבו לוועדה המחוזית 30 ימים בלבד עד למתן ההחלטה. עם זאת, בנוסח הצעת החוק לא מובהר הנושא עד תום. לפיכך, בנוסח המוצע בהסתייגות מובהר כי משהוגש ערר ולמשך 30 הימים שהוקצבו לדיון להחלטה בוועדה המחוזית, לא ניתן יהיה להקים את השלט. בחלוף מועד זה תעמוד החלטת הוועדה המקומית בעינה. בעברית פשוטה, היה והוגש ערר, מיום הגשת הערר סופרים 30 יום. הוועדה לא החליטה, החלטת הוועדה המקומית תופסת. החליטה, אז יש תשובה בעניין הזה. כך מתקיים האיזון בין החלטת הוועדה המקומית להחלטת הוועדה המחוזית. מה שפוצל מההסתייגות, בהסתייגות השלישית, קובע שהחוק נכנס לתוקף ביום אישור התקנות, כי אם אין תקנות אין חוק. יעקב ליצמן (יהדות התורה): למה אתה לא עושה את זה בכל התחומים? צריך לקבוע בכל הנושאים שאם בתוך פרק זמן הוועדה המחוזית לא מחליטה, זה עובר לוועדה מקומית. שר הפנים מאיר שטרית: חבר הכנסת ליצמן, יש דברים שהם אלמנטריים, שלא מחייבים דיון רחב וגדול ושל להחליט כן או לא. בתכנון זה יותר מסובך. כשאתה עושה תוכנית ויש לה סיבוכים וכן הלאה, זה לוקח יותר זמן ואין מה לעשות. לכן, אדוני, אני מבקש מהכנסת להצביע בעד ההסתייגויות האלה. הן על דעתו של חבר הכנסת מרציאנו, כך שהחוק יעבור בתיקון ההסתייגויות האלה. תודה רבה, אדוני. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לשר. נעבור למסתייג הבא, חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת ברכה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אני מפנה את תשומת לבך לכך שיש לי חמש הסתייגויות. אני מוכן לנמק את כולן יחד. לפי סעיף 126(ד) לתקנון הכנסת, אני זכאי לחמש דקות לכל הסתייגות, אבל כיוון שהיום מאוד ארוך, אני אנסה לעשות מאמץ לרכז את הדברים במסגרת זמן קצרה יותר. אדוני היושב-ראש, אני חושב שהצעת החוק הזאת איננה הצעת חוק טובה. אני אמרתי את דעתי זו גם בדיוני הוועדה, שהיו דיונים מאוד מקיפים, מאוד רציניים, לעתים גם מאוד טעונים. אני רוצה להסביר לחברי הכנסת מדוע עדיף לנו שהחוק הזה לא יתקבל, מדוע עדיף לנו שהחוק הזה לא ייכנס היום לספר החוקים שלנו. החוק בעצם בא לאפשר הקמה והפעלה של שלטי חוצות לאורך נתיבי-איילון, בכל מחוז תל-אביב. זה מצב שבעצם לא היה מותר עד היום לפי החוק, אבל למרבית הצער, חברות שלטי החוצות נהגו לצפצף על החוק ולהתקין שלטים, כשבעצם לא היה שום בסיס חוקי להעמדתם. עד שלמרבית השמחה התעוררה גם מערכת המשפט, כמובן בעקבות פנייה של אזרחים, ארגונים סביבתיים וכדומה, ובתי-משפט פסקו שהשלטים האלה, שאין שום בסיס חוקי להקמתם, צריכים להיות מוסרים. היום, אותם גורמים, שבעצם פעלו בניגוד לחוק, שהתקינו שלטי חוצות בניגוד לחוק, שהתעלמו מהוראות הדין ובעצם עקפו אותן, אותם גורמים בעצם באים היום ומבקשים להתגבר על התוצאות של פסקי-הדין שקבעו שאת שלטי החוצות האלה צריך להסיר; להתגבר על פסקי-הדין האלה בדרך של שינוי החוק, כך שהחוק יאפשר הקמה של שלטי חוצות לאורך נתיבי-איילון. ההתנגדות שלי לחוק נובעת משורה ארוכה של טעמים. אני אנסה להציג את הטעמים האלה בפניכם, עמיתי חברי הכנסת, אחד לאחד. הטעם הראשון להתנגדות שלי הוא כמובן הטעם הסביבתי. אני חושב שראוי לנו, כשאנחנו נוסעים בכבישי ישראל, לראות דברים אחרים ולאו דווקא שלטי פרסומת. לאו דווקא שלטי פרסומת. אנחנו מוצפים בפרסומת בכל חיינו, וראוי שלפחות המרחב הציבורי שלנו יהיה משוחרר ונקי ככל האפשר מפרסומות ומשלטי פרסומת. אמר בהקשר זה דברים מאוד יפים הסופר ס' יזהר, כאשר הוא היה חבר הכנסת, על דמותה של הארץ ודמותם של נופי הארץ – כאשר הוא נימק בכנסת את אותו חוק, חוק הדרכים (שילוט), שהיום בעצם מבקשים מאתנו לשנותו. הדברים הם יפים, הדברים הם ערכיים, ואני מציע לנו לחשוב את החשיבה הנכונה, היפה והערכית הזאת על דמותה של הארץ שבסופו של דבר אנחנו רוצים לראות גם כאשר אנחנו נוסעים בכבישים. לטעם הסביבתי הזה מתחבר גם טעם ערכי, והוא קשור לשאלת מקומה של הפרסומת בחברה שלנו, מקומה של הפרסומת בחיים שלנו. אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, ברור לכולנו שבחברה המודרנית יש מקום לפרסום ויש מקום לפרסומת. על זה אין ויכוח; וגם אני אינני חולק על זכותם של מפרסמים לפרסם ובעצם על חובתנו לספוג פרסומת גם אם לפעמים איננו רוצים בכך. השאלה היא במידה רבה שאלה של מידה, כי הרי אנחנו חיים בחברה שבה אנחנו למעשה לחלוטין מופצצים בפרסומות. מבוקר עד ערב, מינקות ועד זיקנה, אנחנו מופצצים בכל רגע ורגע בפרסומות. יש הבדל גדול בין פרסומות שאנחנו בחרנו לקבל אותן לבין פרסומות שלא בחרנו לקבל אותן. כאשר אני בוחר לקנות עיתון, אני ער לכך שאני קונה עיתון שיש בתוכו פרסומות וכשאני מעלעל בו אני נתקל בעמודי העיתון בפרסומות האלה, מעיין בהן, ורואה אותן וקורא אותן ואין לי ברירה, אבל אני החלטתי לקנות את העיתון הזה. מותר בהחלט ואפילו עדיף לדלג עליהן, אבל אתה עדיין, כשאתה קורא, אתה עדיין נחשף אליהן כאשר אתה מדפדף בעיתון. גם כאשר אני פותח טלוויזיה, אני פותח בערוץ-2 ובערוץ-10 ואני חשוף לפרסומות. אני יכול לא לפתוח טלוויזיה, אבל מרגע שהחלטתי לפתוח טלוויזיה, אני חשוף לאותן פרסומות שיש שם באותו ערוץ. כך, כמובן, אנחנו יכולים להמשיך ולדבר על רדיו ולדבר על עוד מישורים של החיים, שגם אליהם נכנסה הפרסומת. מה הבדל בין כל המישורים האלה וכל האפיקים האלה לבין שלטי החוצות? שלטי החוצות פועלים, למעשה, מול קהל שבוי. אנחנו לא בוחרים לראות את שלטי החוצות, אין לנו ברירה אלא לראות את שלטי החוצות. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אפשר לא לנסוע בכביש. דב חנין (חד"ש): אפשר לא לנסוע בכביש, אפשר להישאר בבית. אפשר לנסוע בכביש עוקף, אבל, חבר הכנסת אילטוב, גם בו יש שלטי פרסומת. לכן, כאשר אנחנו נוסעים בכביש, חבר הכנסת אילטוב, אנחנו לא מקבלים החלטה לבחור בקנייה של מוצר שיש בתוכו פרסומת – אם טלוויזיה או עיתון, או מדיה – שפרסומת כלולה בתוכם built-in. כאשר אנחנו בוחרים לנסוע בכביש אנחנו בסך הכול מממשים את הזכות הטבעית שלנו להגיע ממקום אחד למקום שני. כשאנחנו חשופים לשלטי פרסומת בכבישים כאלה, אנחנו משמשים לאותם מפרסמים כקהל שבוי, שאין לו ברירה אלא לראות את השלטים האלה, ירצה או לא ירצה. דרך אגב, שלטי הפרסומת הולכים ומשתכללים. הם נעשים מאוד פרובוקטיביים ומושכי תשומת לב, ויש היום גם שלטי פרסומת בדמות טלוויזיות, חבר הכנסת אילטוב, שבכלל אתה יכול לראות סרט – קצר אומנם – תוך כדי נסיעתך בכביש. הדברים האלה הם מושכי תשומת לב, אבל הם דברים שמשתמשים במרחב הציבורי של כולנו כמדיה – – – יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אל תטעה. אנחנו לא מדברים על השלטים האלו. מדבריך יתפרש שמדובר בשלטים האלה, שגם אני נגדם, אבל אתה לא מגיש הצעת חוק להסיר אותם, כי הם בתוך העיר. דב חנין (חד"ש): קודם כול, חבר הכנסת מרציאנו, אשמח לשתף אתך פעולה נגד שלטי החוצות האלה. חבר הכנסת מרציאנו, לא אמרתי שהצעת החוק שלכם באה לעסוק בשילוט כזה. דרך אגב, אני לא בטוח שהיא אוסרת שילוט כזה, ממש לא בטוח, כי הצעת החוק שלכם מתירה שילוט באופן גורף, ושילוט כזה בהחלט יכול לכלול גם שלטים כאלה וגם לוחות מודעות כאלה. לכן, עמיתי חברי הכנסת, כאשר משתמשים בכולנו כקהל שבוי של פרסום ושל פרסומת, קהל שבוי שאין לנו ברירה ואין לנו בחירה – לא קנינו ולא החלטנו להשתמש בערוץ כלשהו בטלוויזיה, לא החלטנו לקנות עיתון, אלא פשוט אנחנו נוסעים בכביש, זו האופציה שיש לנו, ואז אנחנו חשופים לאותן פרסומות – אני חושב שיש בזה דבר בעייתי, יש בזה אמירה בעייתית. יש בזה העברה של המרחב הציבורי לידי גורמים פרטיים בעלי הון, כדי שיעשו עלינו את אותה מניפולציה שנעשית באמצעות פרסומת. מכאן אני מגיע, עמיתי חברי הכנסת, לאלמנט השלישי המרכזי בהתנגדות שלי לחוק הזה, ואני מתכוון לאלמנט הבטיחותי-התחבורתי. תראו, שלטי החוצות נעשים על-ידי אנשים מאוד-מאוד מוכשרים – כמתנגד לחוק אני אומר את זה. הם יודעים לעשות את עבודתם היטב, והם יודעים לייצר שלטים שמושכים תשומת לב, מושכים עניין. אין לי כל טענות אליהם. זה תפקידם, על זה הם מקבלים משכורת, והם עושים עבודה טובה. אבל ככל שהשלטים האלה יותר בולטים, יותר מושכי תשומת לב, התוצאה היא שתשומת הלב נגרעת מהנהיגה בכביש; התוצאה היא שדעתו של הנהג מוסחת ממה שהוא צריך להתרכז בו, קרי נהיגה. לכן, באופן מהותי השלטים האלה מזיקים ופוגעים בבטיחות, מסיחים את הדעת. אומרים לי יוזמי החוק: כן, אבל יש עוד דברים שמסיחים את הדעת. זה שאני מתנגד לחוק הזה זה לא אומר שאני תומך בדברים אחרים שמסיחים את הדעת, אבל כרגע החוק הזה עומד על סדר-יומנו ולחוק הזה צריך להתייחס. אחד הדברים הבעייתיים שקרו בדיון שלנו – ודיבר על כך גם יושב-ראש הוועדה – הוא שהרשויות המקצועיות העוסקות בעניין ביקשו מאתנו מסגרת זמן כדי לגבש חוות-דעת שתסכם את הידע המקצועי ואת העמדה המקצועית שלהם, ותוכל להביא בפני הכנסת טרם החקיקה עמדה מקצועית, שאומרת מה עלולה להיות השפעת שלטי החוצות עלינו. למרבית הצער, אצה הדרך ליוזמי החוק והם לא הסכימו להמתין את מסגרת הזמן הזאת, כדי שאותם גורמים במשרד התחבורה יוכלו לבצע את המחקר המקיף והמעמיק הדרוש כדי להראות לנו – – – יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אתה עוד פעם לא מדייק. דב חנין (חד"ש): אני מדייק לחלוטין, חבר הכנסת מרציאנו. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): לא ראיתי אותך – – – בוועדה, שמאז ההחלטה להקים ועדה כזאת שתבדוק את העניין לקח חצי שנה, ועד היום הם לא עשו כלום. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת מרציאנו, תודה על ההערה. דב חנין (חד"ש): תודה לך על ההערה, אבל לא זה מה שהם ביקשו. הם ביקשו שנה, ואני חושב שלבקשה הזו היה צריך להיענות. לא היה צריך להיחפז בעניין שיכול להיות שיש לו משמעות של בטיחות בדרכים, יכול להיות שיש לו משמעות אפילו בבריאות ובחיים של בני-אדם. לא צריך היה להיחפז, אסור היה לנו להיחפז, והיינו צריכים לתת להם את מסגרת הזמן הזו כדי לאפשר להם לבחון את הדברים באופן מקצועי ומעמיק ולהביא בפנינו חוות-דעת רצינית ומקיפה, כמו שצריך היה לעשות במקרה של הצעת חוק כזו. אבל כאשר אין בפנינו חוות-דעת כזו, מה הדין? מה אנחנו אמורים לעשות? עמיתי חברי הכנסת, בדיוק למצב כזה נועד עיקרון שידוע לכולנו בתור עקרון הזהירות המקדימה. עקרון הזהירות המקדימה אומר שכאשר אנחנו ניצבים בפני החלטה, שעלולות להיות לה משמעויות לגבי חיים, לגבי בריאות, ויש לנו חשש גדול שההחלטה הזו אולי פוגעת בחיים או בבריאות, נימנע מלקבל את אותה החלטה. זה עקרון הזהירות המקדימה. כולם נשבעים בשם העיקרון הזה: הממשלה נשבעת בשם העיקרון הזה, האקדמיה נשבעת בשם העיקרון הזה, גם הכנסת נשבעת בשם העיקרון הזה, אבל, עמיתי חברי הכנסת, זה הרגע לממש את ההתחייבות הזו. זה הרגע לממש את המחויבות העקרונית והציבורית שלנו לבריאות של בני-אדם, לחיים של בני-אדם. עמיתי חברי הכנסת, העיקרון הזה מחייב אותנו כאשר סימני שאלה אמיתיים קיימים ביחס להשפעתו של שילוט החוצות על החיים ועל בריאות, על בטיחות הנסיעה בתחבורה. אנחנו מחויבים להתנגד לחוק שעלול לפגוע בדרכים האמורות באותה בטיחות ובאותם חיים של נהגים. אני רוצה לספר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שבפני הוועדה נעשה ניסוי, שעשה אותו אחד מאנשי משטרת ישראל, שהראה לנו דוגמה של שלט חוצות – – – יורם מרציאנו (העבודה-מימד): הוא גם הראה לנו עוד דוגמה. תדבר גם על הדוגמה השנייה. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת מרציאנו, אני מבקש ממך לא להעיר הערות. דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת מרציאנו, יש לי רק עוד עשר דקות. ההערות האלה לא על-חשבון זמני. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): חבל שאתה ככה מתנהג, אדם שחשבתי שהוא ישר. אתה מדבר על קצין המשטרה ששיקר לחברי ועדת הכלכלה? היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת מרציאנו – פעם ראשונה. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): בושה וחרפה. לא מתאים להגינות שלך. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת מרציאנו, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. חבר הכנסת מרציאנו, אני אוציא אותך. דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת מרציאנו, חבל שאתה מתרגש. אני מציע לך, במקום להתרגש, להקשיב. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת חנין, אנא נמק את הסתייגויותיך. דב חנין (חד"ש): אני מנסה לסיים, אבל אני מנסה לענות לחבר הכנסת מרציאנו. היו"ר דוד רותם: אתה לא צריך לענות לו. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): קצין המשטרה ששיקר בוועדת הכלכלה – הוא משבח אותו. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת מרציאנו, נא צא. (חבר הכנסת יורם מרציאנו יוצא מאולם המליאה.) דב חנין (חד"ש): קצין המשטרה עשה בפנינו ניסוי. הוא הראה לנו שקופית של שלט חוצות ובחן כמה זמן דרוש לנו כדי לראות ולהבין מה כתוב בשלט הזה, אדוני היושב-ראש. התוצאה המצערת היא שלכל אחד מאתנו, גם ליוזמי החוק ולתומכיו, לקח זמן לקרוא בדיוק מה שכתוב בשלט. כאשר את הנתון הזה אנחנו מצרפים לנתון הידוע והמוכר, שעליו אין מחלוקת, שמספיקה הסחת דעת של שתיים או שלוש שניות כדי לפגוע באופן ממשי בבטיחות של נהג שנוהג בדרך, אנחנו מגיעים לתוצאה מדאיגה. אנחנו מגיעים לתוצאה מדאיגה, ואני אומר שהיא מדאיגה מכיוון שאני מסכים עם חבר הכנסת מרציאנו, שאין לנו נתונים – לא לחבר הכנסת מרציאנו ולא לי. לא הוא יכול להוכיח את טענתו ולא אני יכול להוכיח את טענתי. לכן צריך זמן נוסף לבצע את הבדיקה ואת הבחינה המעמיקה והרצינית, והזמן הזה לא ניתן. הבעיה הנוספת שקשורה בחוק הזה היא שהחוק הוא חוק מיוחד, שתפור על כביש אחד, חבר הכנסת עבאס זכור. החוק הזה מתייחס רק לכביש אחד בישראל, נתיבי-איילון. הוא בעצם נועד לפתור פתרון נקודתי אחד בנתיבי-איילון, והוא לא חוק כללי שמתייחס לכל כבישי ישראל. אחת מן השתיים: אם המנגנון שהחוק הזה מציע הוא מנגנון נכון וראוי, אז למה שזה לא יהיה חוק כללי? למה צריך לבנות פתרון מיוחד לנתיבי-איילון? ואם החוק הזה הוא לא חוק ראוי והוא לא חוק נכון, אז למה צריך לחוקק אותו דווקא על נתיבי-איילון? כל הרעיון של חוק מיוחד הוא רעיון בעייתי. אומר לכם במה מתאפיינים נתיבי-איילון, וזה דווקא נימוק נגד החוק הזה. נתיבי-איילון הם נתיבים שיש בהם שני מאפיינים: מצד אחד עומס מאוד גדול של תנועה ושל תחבורה, מצד שני מהירות נסיעה מאוד גבוהה. כשמחברים מהירות נסיעה גבוהה מאוד לעומס תחבורה מסיבי מאוד, התוצאה היא סכנה של עומס ומהירות וצורך יותר גדול בריכוז של הנהגים. זאת אומרת, דווקא בנתיבי-איילון הייתי מציע שיהיו פחות שלטים, כי דווקא בכביש הזה, עם המאפיינים הייחודיים שלו, יכול להיות – אני אומר את זה מכיוון שגם לי אין נתונים, כמו שלאף אחד מאתנו אין נתונים – שדווקא בכביש כזה מידת הסכנה תהיה יותר גדולה בקיומם של שלטי חוצות. אני רוצה להתייחס גם לעניין הוועדה המקומית והוועדה המחוזית, נושא שעליו דיבר גם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ארדן. החוק הזה יוצר מנגנון אבסורדי. הוא קובע שמי שנותן את ההיתר זאת הרשות המקומית, וכדי שהיא תיתן את ההיתר היא צריכה לקבל גם את אישור הוועדה המקומית. אבל הרשות המקומית והוועדה המקומית באותם יישובים שאנחנו מדברים עליהם, במחוז תל-אביב, הם אותם גורמים. אנחנו נותנים לוועדה המקומית לאשר את החלטות הרשות המקומית, וזה אותו גורם. בחוק הדרכים (שילוט) הקודם, שהחוק הזה בא לתקן אותו, יש מדרג כלשהו. הרשות המקומית יכולה ליזום את התוכנית וליזום את השילוט, אבל מי שצריך לאשר את התוכנית הזאת הוא הוועדה המחוזית. לדבר הזה יש טעם ויש היגיון גדולים מאוד, כי אחרת נגיע למצב שבו ניתן לחתול לשמור על השמנת. לוועדה המקומית באופן טבעי יש אינטרסים בקיומם של שלטים, יש להם גם אינטרס כלכלי. אגב, זה לגיטימי, זה מקור הכנסה לוועדה המקומית; אבל כאשר אין לנו מסגרת נוספת, אינסטנציה נוספת של ערעור, של דיון, של שיקול דעת יותר רחב, יותר כולל, אנחנו מגיעים למצב שבו מי שיש לו אינטרס הוא גם הגורם המחליט והוא גם הגורם המאשר, ובכך אני חושב שקיימת בעיה עקרונית מאוד רצינית. לכן אני חושב שאסור לנו לאמץ, מעבר לוויכוח העקרוני שקיים על הצעת החוק, את התיקון הזה, שמוציא מן התמונה את הוועדה המחוזית. גם אם החוק היה מתקבל, אני חושב שנכון שהוועדה המחוזית תישאר כמסגרת המאשרת, כמו שקיים בחוק הדרכים (שילוט) במהדורתו הקיימת. אני חושב שזאת הדרך הנכונה, אני חושב שזאת הדרך הראויה וזאת הדרך שמייצרת איזון בין האינטרס של הרשות המקומית לחזק את הכנסותיה ולחזק את עצמה בדרך של היתרי שילוט רבים ומגוונים לבין האינטרס של הציבור בכללותו לשקול שיקולים נוספים, שיקולים תכנוניים, שיקולים בטיחותיים, שיקולים סביבתיים ושיקולים אחרים. עמיתי חברי הכנסת, לכן אני מציע לכנסת להתנגד לחוק הזה. אני מציע לכנסת, לחלופין, לאמץ את כל ההסתייגויות שהוגשו לחוק, שמנסות למתן אותו ולהפוך אותו לחוק מזיק פחות. אני יודע שיש הרבה מאוד לחצים ודרישות, אבל צריך לשמוע גם את קולו של הציבור. אני חושב שהציבור הביע עמדה. אני כמובן לא יכול לדבר בשם כל הציבור, אבל אני יכול לדבר בשם ציבורים רחבים שאני שומע את עמדתם ואת התייחסותם. אני חושב שהחוק הזה הוא חוק שמעורר בהחלט התנגדות ציבורית אמיתית. אני מציע לנו, בכנסת, להאזין היטב לקולות האלה של ההתנגדות, לשמוע אותם, לשקול אותם ולהביא אותם בחשבון כאשר אנחנו מחליטים וכאשר אנחנו מצביעים. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת מוחמד ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש): מוותר. היו"ר דוד רותם: על רשות הדיבור או על ההסתייגויות? מוחמד ברכה (חד"ש): על רשות הדיבור. היו"ר דוד רותם: תודה. חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח. חבר הכנסת אריה אלדד – בבקשה, אדוני. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת חנין סיכם כמעט את כל ההתנגדויות. הפרסומות באמת רודפות אותנו, אנחנו מוצפים בהן, אנחנו מופגזים בהן, כמעט אין מפלט מהן. כל עוד הן היו על גבי לוחות מודעות ועל בתי-עסק, ואפילו בעיתון שאנחנו יכולים לבחור אם לקנות או לא לקנות, ניחא. אחר כך הן הגיעו לקולנוע, ואדם יכול להחליט להגיע חצי שעה אחרי תחילת הסרט, ובתיבות הדואר ובחדרי המדרגות, וכשהולכים במדרכה דוחפים לנו עלוני פרסומת. אבל האונס נמשך ברדיו והוא נמשך בטלוויזיה. ובאינטרנט כבר אי-אפשר להזיז עכבר לרוחב המסך בלי שבנקודה מסוימת תתחיל לצרוח עלינו פרסומת שנעשה משהו או שלא נעשה משהו. אנחנו יותר ויותר שבויים בידי המפרסמים ופחות ופחות נשארת לנו חירות על מה שאנחנו רוצים לחשוב באותו רגע, כי מישהו רוצה לגנוב את דעתנו. שלטי החוצות חצו גם את הגבולות הללו, ודווקא בגלל ההצפה וריבוי הפרסומות וההפגזה בכל שאר האמצעים, מאליו מובן שהשילוט צריך להיות יותר מושך, יותר פרובוקטיבי, יותר טיזרי, יותר מסיח את הדעת. כרופא אני אומר לכם שחובת הזהירות המונעת מחייבת אותנו, משום שההצלחה של הפרסומאי עלולה להיות הכישלון של כל אחד מאתנו. ככל שהוא יהיה מוצלח יותר, חדשני יותר, יפיק פרסומת שעוד לא ראינו, מסקרנת יותר, פרובוקטיבית יותר, יש יותר סיכוי שההצלחה שלו תיגמר באסון של כל אחד ואחד מאתנו. הבטיחות היא אכן הנדבך המכריע של טעם ההתנגדות לחוק. אני קורא לכם, חברי הכנסת, להתנגד לחוק הזה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. חבר הכנסת רן כהן – מוותר; חבר הכנסת חיים אורון – אינו נוכח; חברת הכנסת זהבה גלאון – אינה נוכחת; חבר הכנסת ביילין – מוותר. חבר הכנסת הלפרט, בבקשה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק השילוט הוא חוק מסוכן, שאפשר לומר עליו: טוב שלא נברא משנברא. חוק השילוט המוצע עלול לסכן אלפי נהגים יום-יום. כוונת המפרסמים בשלטים שאנשים יתבוננו, יעיינו ויתעמקו בתוכנם. כדי להשיג את המטרה הזאת המפרסמים יעסיקו את מיטב הפרסומאים, שישקיעו את מיטב הכשרונות כדי למשוך את העין ואת החשיבה של הנוהג ברכב. הדבר עלול לגרום להסחת הדעת בעת הנהיגה. כל מי שנוהג ברכב יודע שמספיקה שנייה של היסח דעת לגרום חס ושלום לתאונת דרכים קטלנית. בנוסף, קיימת סכנה של פרסום תמונות תועבה. גם אם מבטיחים לנו כעת שלא יפרסמו תמונות כאלה, מהרגע שהחוק יאושר אף אחד לא יוכל למנוע זאת, ותמיד יטענו הפרסומאים שזה לא גובל בתמונות שחץ, ובמצב הטוב ביותר בתי-המשפט יעסקו בסוגיה שנים, ובינתיים כל התמונות שהורסות את המוסר, את הנפש, את הנוער, יוצגו בכבישים. חשוב מאוד שנדע, אדוני היושב-ראש, שהמשטרה והמשרד לביטחון הפנים מתנגדים לחוק השלטים, כי זה גורם להסחת הדעת. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתנגדת וכך גם המועצה לארץ-ישראל יפה. לכן אני פונה לחברי הכנסת להצביע נגד החוק המזיק, ולחלופין לחוקק את החוק לשישה חודשים בלבד וכולנו ניווכח עד כמה החוק הזה מסוכן מבחינה בטיחותית ומוסרית. תודה. קריאה: צודק בהחלט. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת הלפרט. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להעיר הערה אחת של נוהל, שאינה קשורה להסתייגויות. לשאלתו של חבר הכנסת עמיר פרץ לגבי ניגוד העניינים של יושב-ראש הוועדה: דווקא בדיונים שאני נכחתי בהם, והייתי ברובם, נראה לי שיושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גלעד ארדן, ניהל את הדיונים ביושר ובהגינות. הוא כל הזמן הודיע שעמדתו האישית היא נגד, אבל כל זמן שיש רוב של חברי הוועדה הוא לא ימנע התנהלות בנוהל הרגיל, והוא לא ביצע שום תכסיסי השהיה מיוחדים. הוא הביע את עמדתו וקיבל את הדין. לכן איני יודע על מה היתה קובלנתו של עמיר פרץ על ניגוד עניינים וכו'. הלוואי שבכל שאר הוועדות, בנושאים שבהם עמדתו של יושב-ראש הוועדה שונה מעמדת המציעים, היה היושב-ראש נוהג בצורה תרבותית וישרה כפי שנהג יושב-ראש ועדת הכלכלה בנושא הזה. זה לפרוטוקול, ולעובדה שחבר הכנסת עמיר פרץ נעדר מהדיון. לנושא עצמו – אני חושב שחבר הכנסת דב חנין תיאר בהרחבה את כל הבעייתיות של החוק. אני כשלעצמי אמרתי בוועדה, ואני אומר גם כאן במליאה, שהנקודה העקרונית המפריעה לי – וראינו את זה גם אתמול בשורה של חוקים בכנסת – שמנהג חדש בא לעולם. חקיקה, מטבע בריאתה, חייבת להיות כללית ולהתאים לכלל המקרים הנצפים בקטגוריה מסוימת. מכיוון שהחלטנו לחוקק את עצמנו לדעת, לא פעם אחת ולא פעמיים אתה נתקל בחקיקה פרטית, פרטנית, למקרה מסוים, שמבודדים אותו מכל השאר. לכן המקרה של החוק הזה, שבו מבודדים את נתיבי-איילון משאר כבישי ישראל ובשבילם קובעים חוק מיוחד, היא הנותנת. שאלו אותי בוועדה: וחוק כביש 6 אינו חוק שונה? איננו חוק פרטני? אמרתי שחוק כביש 6 היה חוק שקשור בהלאמת קרקעות, בבנייה מיוחדת של חוצה-ישראל, פרויקט לאומי, אז היה היגיון ממשלתי להוביל אותו בחקיקה נפרדת. ברציונל הכי בסיסי, לוקחים מקטע אחד על כביש נתיבי-איילון ואומרים שאותו נחוקק בחקיקה נפרדת, ובא לציון גואל. לדוגמה, מחר ייקחו בכביש החוף את הקטע נתניה–חדרה ויגידו שגם הוא נפרד. לאחר מכן ייקחו את הכביש מעתלית לחיפה, וגם הוא יהיה נפרד. איזו צורה יש לזה? אבל לאחר שראיתי אתמול 70 חקיקות פרטניות על מקרים פרטיים – אני חושב שאנחנו, כנסת ישראל, חייבים לקחת את עצמנו בידיים ולקבל החלטה עקרונית שאנחנו נמנעים ככל האפשר מחקיקות פרטניות, נקודתיות, שאינן עומדות במבחן ההכללה, כי חוק צריך לקחת את כל המקרים הרלוונטיים. זו ההסתייגות העקרונית שלי. אני שמח על דבר אחד, שמציעי החוק הסכימו שמי שרוצה לערער בפני הוועדה המחוזית, בתוך 30 יום הוועדה המחוזית תצטרך לתת את תשובתה. אני חושב שוועדות התכנון המחוזיות הן יוצרות הפלונטרים כמעט הגדולות ביותר במדינת ישראל בכל מה שנקרא "פיתוח וקידום פרויקטים". אני חושב שכבר מזמן עברנו את נקודת האיזון הנכונה. לפעמים תוכניות ויוזמות לא נשפטות עניינית, אלא עוברים חודשים ושנים עד אשר ועדת התכנון המחוזית אומרת את דברה, וחבל. אם הם מתנגדים – שיתנגדו, אם הם בעד – בעד, אבל לא יכול להיות שכל יוזמה בתחום של פיתוח נתקעת לשנים שלא לצורך. לכן, זו ההסתייגות העקרונית העיקרית שלי. מכיוון שהיא לא עומדת להצבעה, היא בעיקרה הסתייגות דיבור. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת אבשלום וילן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. לשם החוק אין הסתייגויות. אם כך, נא להצביע בקריאה שנייה על-פי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 25 בעד שם החוק – 19 נגד – 8 נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר דוד רותם: 19 בעד, שמונה מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע ששם החוק, כהצעת הוועדה, נתקבל בקריאה שנייה. חברי הכנסת, לסעיף 1 אין הסתייגויות ולכן נצביע עליו כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 26 בעד סעיף 1 – 22 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר דוד רותם: 22 בעד, תשעה מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 1 התקבל בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. חברי הכנסת, לסעיף 2 יש הסתייגויות. ההסתייגות הראשונה היא של חברי הכנסת גלעד ארדן ודב חנין. נא לשים לב שההסתייגות הזאת סותרת את הסתייגותו של שר הפנים. נא להצביע. הצבעה מס' 27 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 21 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת גלעד ארדן, דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד לסעיף 2 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: עשרה בעד, 21 מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הסתייגותם של חברי הכנסת גלעד ארדן ודב חנין לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגותו של שר הפנים. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 28 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 1 נמנעים – אין ההסתייגות של שר הפנים לסעיף 2 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 33 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגותו של שר הפנים נתקבלה. אנחנו עוברים להסתייגויותיהם של חברי הכנסת אריה אלדד, רן כהן, חיים אורון, זהבה גלאון, יוסי ביילין, אבשלום וילן, דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד. אתם רוצים הצבעה? קריאה: כן. היו"ר דוד רותם: נא להצביע. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 25 נמנעים – 1 ההסתייגות של חברי הכנסת אריה אלדד, רן כהן, חיים אורון, זהבה גלאון, יוסף ביילין, אבשלום וילן, דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד לסעיף 2 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: שמונה בעד, 25 נגד ואחד נמנע. אני קובע שהסתייגות חברי הכנסת אריה אלדד, רן כהן, חיים אורון, זהבה גלאון, יוסי ביילין, אבשלום וילן, דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגותו של חבר הכנסת דב חנין. נא להצביע. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 23 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד לסעיף 2 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 11 בעד, 23 נגד ואין נמנעים. אם כך, אני קובע כי ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 2 כהצעת הוועדה בצירוף ההסתייגות של שר הפנים. נא להצביע. הצבעה מס' 31 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 25 נגד – 8 נמנעים – 1 סעיף 2, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 25 בעד, שמונה מתנגדים ואחד נמנע. סעיף 2 – אני קובע שסעיף 2, לרבות ההסתייגות של שר הפנים, נתקבל. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות של חבר הכנסת גלעד ארדן לסעיף 3. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 23 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת גלעד ארדן לסעיף 3 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: תשעה בעד, 23 נגד ואין נמנעים. אני קובע שההסתייגות של חבר הכנסת גלעד ארדן לא נתקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות של דב חנין לסעיף 3. נא להצביע. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 23 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד לסעיף 3 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: עשרה בעד, 23 נגד ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שגם ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על סעיף 3 כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 34 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 26 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 26 בעד, תשעה נגד, אין נמנעים. סעיף 3 התקבל. אנחנו עוברים להסתייגות של חבר הכנסת גלעד ארדן לסעיף 4. נא להצביע. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 22 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת גלעד ארדן לסעיף 4 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 11 בעד, 22 נגד ואין נמנעים. אני קובע שההסתייגות של חבר הכנסת גלעד ארדן לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגותו של חבר הכנסת דב חנין. נא להצביע. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 21 נמנעים – 2 ההסתייגות של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד לסעיף 4 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: עשרה בעד, 21 נגד ושני נמנעים. אני קובע שההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה, בקריאה שנייה, על סעיף 4, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 37 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 25 נגד – 10 נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 25 בעד, עשרה מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות של שר הפנים לסעיף 5. נא להצביע. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההסתייגות של שר הפנים לסעיף 5 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 35 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההסתייגות של שר הפנים לסעיף 5 נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 5, כהצעת הוועדה, לרבות ההסתייגות שנתקבלה. הצבעה מס' 39 בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 27 נגד – 9 נמנעים – אין סעיף 5, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 27 בעד, תשעה נגד ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 5, כנוסח הוועדה לרבות הסתייגותו של שר הפנים, נתקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות של גלעד ארדן אחרי סעיף 5. נא להצביע. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 22 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת גלעד ארדן אחרי סעיף 5 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 11 בעד, 22 נגד ואין נמנעים. אני קובע שההסתייגות של חבר הכנסת גלעד ארדן אחרי סעיף 5 לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגותו של חבר הכנסת שמואל הלפרט אחרי סעיף 5. נא להצביע. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 22 נמנעים – 1 ההסתייגות של חבר הכנסת שמואל הלפרט אחרי סעיף 5 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 11 בעד, 22 נגד ואחד נמנע. אני קובע שההסתייגות של חבר הכנסת הלפרט אחרי סעיף 5 לא נתקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות של שר הפנים מאיר שטרית אחרי סעיף 5. נא להצביע. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 33 נגד – 1 נמנעים – 1 ההסתייגות של שר הפנים אחרי סעיף 5 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 33 בעד, אחד נגד ואחד נמנע. אני קובע שהסתייגותו של שר הפנים אחרי סעיף 5 נתקבלה. יושב-ראש הוועדה, התקבלו הסתייגויות. האם אדוני רוצה להמשיך לקריאה שלישית? גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): בעצב רב, כן. היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס' 5), לרבות ההסתייגויות שנתקבלו. נא להצביע. הצבעה מס' 43 בעד החוק – 27 נגד – 10 נמנעים – 1 חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 27 בעד, עשרה מתנגדים ואחד נמנע. אני קובע שחוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008, נתקבל בקריאה שלישית. חילופי גברי בוועדות הכנסת היו"ר דוד רותם: אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, אתה מוזמן למסור את הודעתך. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדות כדלקמן: מטעם סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל – בוועדת המדע והטכנולוגיה, במקום חבר הכנסת אריה אלדד יכהן חבר הכנסת זבולון אורלב. בוועדה לענייני ביקורת המדינה, במקום חבר הכנסת זבולון אורלב יכהן חבר הכנסת אריה אלדד. חילופין אלה ייכנסו לתוקף ביום י"ג באב, 14 באוגוסט. מטעם סיעת ישראל ביתנו – בוועדת החוץ והביטחון, במקום חבר הכנסת ישראל חסון יכהן חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ. מטעם סיעת קדימה – בוועדת הכלכלה, במקום חבר הכנסת יואל חסון יכהן חבר הכנסת אברהם הירשזון. בוועדת הכספים, במקום חבר הכנסת שלמה מולה יכהן חבר הכנסת אלחנן גלזר, שייצג את סיעת קדימה; במקום חבר הכנסת לשעבר אביגדור יצחקי יכהן חבר הכנסת שלמה מולה; במקום חבר הכנסת שלמה מולה, שכיהן כממלא-מקום, יכהן חבר הכנסת יצחק בן-ישראל כממלא-מקום. בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, במקום חבר הכנסת אברהם הירשזון יכהן חבר הכנסת שלמה מולה. גדעון סער (הליכוד): איזו קואליציה יעילה, איך הם שולטים בכל הוועדות. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): בוועדת הכנסת – במקום חבר הכנסת אלי אפללו, שהתמנה לשר, יכהן חבר הכנסת יוחנן פלסנר. הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטתם בישראל של יוצאי אתיופיה דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): רבותי, אני רוצה להביא בפניכם את הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא היחס של הממסד הדתי כלפי יוצאי אתיופיה, מיום כ"ז בתמוז. להצעה הזאת, שאני מביא לידיעתכם, היתה הסתייגות, ובסוף הדיון, במשא-ומתן שהתנהל עם חבר הכנסת גפני, שהגיש הסתייגות להצעה בוועדת הכנסת, הסכים חבר הכנסת שלמה מולה לקבל את ההסתייגות. אשר על כן, אני קורא את תפקידי ועדת החקירה הפרלמנטרית: ועדת החקירה הפרלמנטרית תדון בנושא קליטתה בישראל של קהילת יוצאי אתיופיה בכל רחבי הארץ ובשירותים השונים שלהם נזקקים בני הקהילה. הוועדה תבחן, בין היתר, את הסוגיות הבאות: שירותי דת, חינוך, דיור, תעסוקה ורווחה; העסקת רבנים יוצאי אתיופיה במועצות דתיות – מעמדם והעסקתם; סמכותם ושיתופם של הקייסים, מנהיגיה הרוחנים של הקהילה, במועצות דתיות; בחינת פניות הציבור בנושאים האמורים. עם סיום עבודתה תגיש הוועדה דין-וחשבון לכנסת. סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית: לוועדת החקירה הפרלמנטרית יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה קבועה של הכנסת בנוגע לזימון, קבלת מידע וסדרי עבודה. הרכב ועדת החקירה הפרלמנטרית – – – משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, בכותרת שהקראת, גם – – – זה לא נגד הממסד הדתי. הכותרת היא אחרת. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): הכותרת. אתה צודק, אתה צודק. לא קראתי את התיקון. אתה צודק. אני אקרא את הרכב ועדת החקירה הפרלמנטרית: חבר הכנסת שלמה מולה יהיה יושב-ראש. חברת הכנסת קולט אביטל תהיה חברה, עם חברי הכנסת מיכאל איתן, אורי אריאל, מזור בהיינה, משה גפני, יצחק זיו, רן כהן ודוד רותם. ציין חבר הכנסת גפני – ואני צריך לתקן: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא – כפי שאמרתי, שירותי הדת, חינוך, דיור ותעסוקה – קליטתם בישראל של יוצאי אתיופיה. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הודעת הוועדה, לרבות ההסתייגות – אנחנו מצביעים על ההסתייגות כפי שציין אותה יושב-ראש הוועדה, של חברי הכנסת גפני ואריאל, וכפי שהוסכם שהיא תתקבל: הקמת ועדת החקירה בנושא קליטתם של יוצאי אתיופיה. קריאה: – – – היו"ר דוד רותם: רבותי, שנייה אחת, מי שלא הקשיב ליושב-ראש הוועדה: הוצע נוסח, ואחר כך ביקשו לתקן אותו במשא-ומתן, הוגשה הסתייגות ומצביעים. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חברי הכנסת משה גפני ואורי אריאל. נא להצביע. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת משה גפני ואורי אריאל לשם הוועדה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות של חברי הכנסת משה גפני ואורי אריאל נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת הוועדה לרבות ההסתייגות. מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 45 בעד הצעת ועדת הכנסת – 23 נגד – 2 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטתם בישראל של יוצאי אתיופיה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 23 בעד, שני מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטתם בישראל של עולי אתיופיה, לרבות ההסתייגות, נתקבלה. תודה רבה. הצעת חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008 [מס' כ/106; "דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ח', עמ' 27230; הכנסת ה-17, מושב שני, חוב' כ"ב, עמ' 7821; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008. מציג את החוק חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. בבקשה, אדוני. גלעד ארדן (הליכוד): – – – מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): מעונות-יום שיקומיים. החלפנו אחד. גלעד ארדן (הליכוד): עם מי זה הוחלף? מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): עם מה שהיה – אתך. עם החוק הקודם. היו"ר דוד רותם: יוזמי החוק הם חיים אורון, דוד אזולאי, גלעד ארדן, משה גפני, נסים זאב, דוד טל, יעקב מרגי וניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני, חבר הכנסת מלכיאור. חבר הכנסת מרציאנו, החוק שלך עבר. די. עברנו לחוק אחר. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): יש לי עוד חוק. היו"ר דוד רותם: אז תשב בשקט, אחרת הוא לא יגיע. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית חוק חשוב ביותר, חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008. כרגע כתוב שהיוזמה הזאת היא של קבוצה של חברי כנסת עוד מהכנסת הקודמת, שבראשה עומד חבר הכנסת חיים אורון, ועל הצעת החוק הזאת הוחל דין רציפות בכנסת הנוכחית. חוק מעונות-יום שיקומיים של שנת 2000 נועד להבטיח כי פעוטות עם מוגבלות עד גיל שלוש, אשר אינם כלולים במסגרת חוק חינוך מיוחד, יהיו זכאים למסגרת טיפולית המתאימה לצורכיהם. פעוטות עם מוגבלות פיזית, שכלית וחושית קשה, זקוקים למסגרת מיוחדת, כמו מעון-יום שיקומי, מגיל צעיר מאוד, שכן הקהילה המקצועית בארץ ובעולם מאוחדת בדעה כי תרבות טיפולית אינטנסיבית בשלוש שנות החיים הראשונות של הילד בעל המוגבלות מגדילה במידה ניכרת את הסיכוי לשפר את מצבו העתידי ואת שילובו במערכת החינוך בהמשך דרכו. בחוק מעונות-יום שיקומיים הותנתה זכאותו של פעוט למעון-יום שיקומי בעובדת היות הפעוט בעל זכאות לגמלת ילד נכה מן המוסד לביטוח לאומי, או לחלופין – אם הוא אובחן כלוקה בפיגור שכלי על-ידי ועדת אבחון על-פי חוק הסעד. קריטריונים אלה מאפשרים להחיל את הזכות למעון-יום שיקומי על כ-500 פעוטות בלבד. יש פעוטות נוספים עם מוגבלות קשה, אשר מסיבות שונות אינם מקבלים גמלת נכה מן המוסד לביטוח לאומי, ואשר נותרים ללא כל מסגרת טיפולית המתאימה לצורכיהם בשנים הקריטיות ביותר להתפתחותם. כבוד היושב-ראש, זה בלתי – אני לא שומע את עצמי. היו"ר דוד רותם: רבותי חברי הכנסת, הדובר לא שומע את עצמו, כך הוא מתלונן. אז אתם בוודאי לא שומעים אותו. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): ואלה דברים טובים. דברים טובים. על כן מוצע להוסיף לחוק מעונות-יום שיקומיים את זכאותם של פעוטות שאינם נכללים בו היום, אך אין מחלוקת כי הם זקוקים לטיפול ולליווי של מעון-היום השיקומי. מדובר בפעוטות שאובחנו כבעלי עיכוב התפתחותי ניכר, פעוטות לקויי ראייה או לקויי שמיעה, פעוטות בעלי פגיעה נוירולוגית המתבטאת בלקות מוטורית קשה וכן פעוטות בעלי מוגבלות ניכרת ונסיבות משפחתיות הדורשות את השמתם במעון-יום שיקומי. כמו כן, הזכאות למעון-יום שיקומי לפי החוק הקיים היא מגיל שנה ומעלה בלבד, כאשר יש פעוטות הזקוקים לטיפול ולליווי הניתנים במעון מגיל מוקדם יותר. לפיכך, מוצע לקבוע כי הזכאות למעון תהיה לגבי הפעוטות הזכאים מכוח הביטוח הלאומי מגיל שישה חודשים. לגבי כל יתר הילדים, לפי ההסכמה שהגענו אליה עם הממשלה, תיוותר הזכאות מגיל שנה ומעלה. ההסכמה הזאת מגובשת בצורה של הסתייגות של חבר הכנסת רן כהן לסעיף הראשון, ואני מבקש לתמוך בהסתייגות. וגם, בהזדמנות זאת – אני לא אעלה עוד פעם – אני מבקש גם להודות ליושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, חברת הכנסת נאדיה חילו, שהיא מאוד מאוד בעד החוק, אבל נתנה לי לטפל בזה מא' ועד ת', להודות לרחל ולמירב, היועצת המשפטית שלנו, ולהודות על שיתוף פעולה, בסופו של דבר, גם עם הממשלה, על אף כל החריקות בדרך. אתם עושים מצווה מאד גדולה. בזכות החוק הזה יוכלו הרבה מאוד ילדים להיכנס לדבר שיהפוך את החיים שלהם אחר כך לחיים אחרים, ואני מבקש מאוד מכולם לתמוך. אני רק רוצה בסוף להגיד לשר הרווחה – המשרד שלו היה חלק מהפיילוט שעשינו במשך השנה וביצע את זה בנאמנות, וראינו כמה זה טוב. אני רוצה להגיד שאף שהחוק נרשם כחוק תקציבי היה שינוי גם בעמדת שר האוצר, בעקבות זה הממשלה תומכת בחוק. אבל מאחר שאני לא דובר של הממשלה, אז נשמח מאוד לשמוע את השר. ואני אומר – כחלק מההסכמות, אנחנו גם הסכמנו עם הממשלה לתמוך בהסתייגות של חבר הכנסת רן כהן. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת רן כהן הגיש הסתייגות והוא יציג. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, כבוד שר הרווחה והשירותים החברתיים, חברות וחברי הכנסת, אני חייב לומר לכם שאני מאוד נרגש לקראת החוק הבא – חוק הדיור הציבורי – ואף-על-פי כן, בכל ימינו המרים כפוליטיקאים, אם יש רגעים של חסד, אם יש רגעים של התעלות, אם יש רגעים של הרגשה נפלאה שאנחנו נמצאים בבית הזה ועושים דברים טובים – זה רגע מן הסוג הזה שמביאים את החוק הזה, ואני מודה לגורל שנתן לי את האפשרות להיות חלק ממנו, לרבות ההסתייגות הזאת שאני מגיש. ראובן ריבלין (הליכוד): אם הרוב יאשר אותה. רן כהן (מרצ): בתקווה שהרוב יאשר. לא, הרוב יאשר אותה. ראובן ריבלין (הליכוד): אבל זה לא רוב שיהיה סכנה לדמוקרטיה. רן כהן (מרצ): לא, לא, לא. אין, זה לא מפיל את החוק. ראובן ריבלין (הליכוד): כי יש רוב שהוא סכנה לדמוקרטיה. רן כהן (מרצ): חבר הכנסת ריבלין, מייד אני אסביר את הדברים, לא יהיו שום ספקות. הדבר האחרון בחיים שהייתי עושה זה לסכל את החוק הזה. ראובן ריבלין (הליכוד): כי אתמול למדתי שיש רוב שהוא סכנה לדמוקרטיה. רן כהן (מרצ): יש, כן. אדוני היושב-ראש, כבוד השר – – – ראובן ריבלין (הליכוד): חברים, הדברים האלה לא ייסלחו. לא יהיו תותחים – – – רן כהן (מרצ): רובי, אבל בוא נריב על זה מחר – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ריבלין, סליחה. ראובן ריבלין (הליכוד): לא יהיו יותר תותחים – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ריבלין, תודה רבה. רן כהן (מרצ): אבל זה נושא שנדון בו בהזדמנות אחרת, בוא נתאחד עכשיו על חוק שהוא בעל חשיבות עצומה – – – ראובן ריבלין (הליכוד): כשאתה מסכים. מה שאתה לא מסכים – – – רן כהן (מרצ): חבר הכנסת ריבלין, אתה חייב להשתחרר מאתמול בערב. לא ישנת? ראובן ריבלין (הליכוד): קשה מאוד. כציוני וכיהודי – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ריבלין, תודה רבה. רן כהן (מרצ): תאמין לי, בי פגעו אתמול יותר מאשר פגעו בך. אני מציע לך להירגע. ראובן ריבלין (הליכוד): זה בסדר, אבל אם אני רוב אני פאשיסט? היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ריבלין, תודה רבה. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, נדמה לי שאין שכבת ילדים שזקוקים כל כך לסיוע, בגיל כל כך רגיש כמו עד גיל שלוש, שהחוק הזה בא להיטיב אתם – הם זקוקים, ממש כאוויר לנשימה, לכל מערך חייהם, לכל עתידם – כמו הילדים הללו, שאמורים ליהנות מהחוק למעונות-יום שיקומיים. ונדמה לי שבאמת הוועדה לזכויות הילד בראשותה של חברת הכנסת נאדיה חילו – ואני מודה גם לה וגם לחבר הכנסת מלכיאור, שהוליך את החוק – היא פשוט עשתה כאן מעשה נפלא וחשוב, ואני מאוד מאוד שמח עליו. אדוני היושב-ראש, ההסתייגות שלי היא בעצם הסתייגות שבאה לצלם את ההצעות של פרופסור אור-נוי ממשרד הבריאות, שבא לתת את המעמד של הילדים האלה מגיל חצי שנה ועד גיל שלוש, כדי שהם יוכלו לקבל בדיוק את המיקום המתאים להם. לשמחתי, למרות עלותה של ההסתייגות הזאת, הממשלה החליטה לתמוך גם בהסתייגות, ולכן ההסתייגות לא מפריעה לחוק, היא משלימה את החוק, אולי אפילו במידה רבה מאדירה אותו, ואני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בה. אני רוצה להגיד מלת תודה לשר הרצוג על עבודתו השקדנית, המסורה והמעייפת – אני רואה על העיניים שלך, מה לעשות, כמו על שלי – אבל אלה באמת הרגעים שבהם שווה לעמול למען הציבור, ובעניין הזה אני מאוד מאוד מודה לך. תודה רבה, אדוני. אני רוצה להודות גם לעורכת-דין מירב ישראלי, שעבדה על החוק הזה בצורה עמלנית מאוד, ובעצם גם נתנה לי את ההזדמנות להגיש את ההסתייגות הזאת לפרטיה, ובזכותך זה יעבור בנוסח נכון וטוב לכל ילד מגיל חצי שנה ועד גיל שלוש. תודה רבה, אדוני. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת רן כהן. אדוני השר הרצוג, בבקשה. קריאות: – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ריבלין. חבר הכנסת ריבלין, אנא ממך, ההרצאה על הדמוקרטיה – הם ישתכנעו עוד בסוף. גלעד ארדן (הליכוד): אבל הוא אומר דברים נכונים. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: בסדר, אבל זה לא העיתוי. אנחנו מכבדים את הוויכוח, אבל זה לא הנושא שכרגע – במקרה לדעתי – – – היו"ר דוד רותם: אדוני ייקח אותם החוצה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אלפי אלפי הורים מחכים – – – ראובן ריבלין (הליכוד): כבוד השר, נצר לדמוקרטיה – – – היו"ר דוד רותם: אדוני לא יתחיל את הוויכוח וההסבר מחדש. חבר הכנסת ריבלין. ראובן ריבלין (הליכוד): אני בעד החוק. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אין בעיה, אז בוא תן לנו להצביע בשבילו. נו, גמרנו. ראובן ריבלין (הליכוד): אבל אני מפחד שיאמרו שאנחנו פאשיסטים – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ריבלין, תיקח אותם החוצה, תסביר להם את מהות הדמוקרטיה. אדוני השר, בבקשה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת – – – ראובן ריבלין (הליכוד): אני מפחד שהרוב לא יהיה חוקי – – – שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: חבר הכנסת ריבלין, אני רוצה לומר מלה. החוק הזה יותר מדי רגיש וחשוב, שנפריע עכשיו את הדיון בחוק. אני מכבד את עמדתך, אנא תן לנו לסיים ולהצביע בעדו. החוק הזה – אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להודיע כמה דברים. ראשית, לחבר הכנסת מלכיאור – אנחנו פשוט מחכים. אני מדבר אליך. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת סער, השר מדבר אתו. גדעון סער (הליכוד): אני בעניין הזה – – – היו"ר דוד רותם: לא, לא, אתה לא צריך. אתה לא צריך להודיע לנו. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: חבר הכנסת סער, אנחנו פשוט רוצים לסיים את התהליך. מדובר בחוק חשוב בצורה בלתי רגילה, שלא היה קל להביא אותו בעצם לעולם. היו לנו הרבה מאוד בעיות והסתייגויות, בגלל העובדה שדוח ועדת אור-נוי מקיף עוד שורה של תמיכות במשפחות ובהורים. החוק הזה, אנחנו מכירים בחשיבותו, חושבים שהוא יוצא מגדר הרגיל, ושמחים שהוא הגיע לעולם כמו שהוא הגיע כעת, ואנחנו מבקשים בשם הממשלה – שתומכת בחוק – לתמוך הן בחוק והן בהסתייגות, על-פי ההבנות שהושגו. אני רוצה לברך את חבר הכנסת מלכיאור, את חברת הכנסת נאדיה חילו, את הוועדה לזכויות הילד של הכנסת ואת כל העוסקים במלאכה, ומודה גם לחבר הכנסת כהן על התמיכה העקבית והנמשכת והנחושה בנושא מאוד רגיש. דעו שמדובר בילדים במצבים הקשים ביותר, שנופלים בין הכיסאות הרבה שנים. יבורכו העוסקים במלאכה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה, אדוני השר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. לשם החוק אין הסתייגויות. נא להצביע על שם החוק, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 46 בעד שם החוק – 27 נגד – אין נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר דוד רותם: 27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע ששם החוק, כהצעת הוועדה, נתקבל. חברת הכנסת יחימוביץ, אני ארשום אותך כמצביעה אם תפסיקי לדבר בטלפון. אנחנו עוברים לסעיף 1, הסתייגותו של חבר הכנסת רן כהן. מי בעד ההסתייגות? נא להצביע. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 33 נגד – אין נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן לסעיף 1 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 33 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שמאחר שהממשלה בעד ההסתייגות – הרי אף-על-פי שהיא תקציבית, היא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1, בנוסח הוועדה, לרבות הסתייגותו של חבר הכנסת רן כהן. נא להצביע. מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 48 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 32 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 1, לרבות ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן, נתקבל. חבר הכנסת רן כהן, לך יש הסתייגות גם לסעיף 5, שבעצם היתה הסתייגות דיבור. האם אתה עומד על הצבעה עליה? רן כהן (מרצ): מוותר. היו"ר דוד רותם: אתה מוותר. אם כך, אנחנו עוברים לסעיפים 2–5, כנוסח הוועדה. נא להצביע. ראובן ריבלין (הליכוד): לפני קריאה שלישית, יש לי הודעה. הצבעה מס' 49 בעד סעיפים 2–5 – 33 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 2–5 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 33 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 2–5, כולל, נתקבלו, כנוסח הוועדה. אדוני יושב-ראש הוועדה, האם אתה מבקש לעבור לקריאה שלישית, אף שהתקבלה הסתייגות? מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): כן. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, לרבות ההסתייגות. נא להצביע. הצבעה מס' 50 בעד החוק – 33 נגד – אין נמנעים – אין חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: נא לא למחוא כפיים. בעד – 33, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008, נתקבל בקריאה שלישית. חבר הכנסת חיים אורון מבקש להודות. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה כי אני זכיתי פה מן ההפקר. שמי מופיע בראש הרשימה משום שאלה שקדמו לי נעשו שרים או סגני שרים, וכך החוק רשום על שמי. אבל עליתי בשביל להודות לשניים: לחבר הכנסת הרב מלכיאור, שזכה גם להשלים את החוק, ולחבר הכנסת לשעבר נסים דהן, שמאוד עמל על החוק הזה, היה שר הבריאות ובכנסת הקודמת ב-2005 היינו ביחד בראש הלובי לילדים עם מוגבלויות, והוא הפעיל אותו ודחף את הנושא הזה, וראיתי חובה להודות לו, אף שהוא כבר לא חבר הכנסת. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת חיים אורון. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008 [מס' כ/135; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 17739; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת גלעד ארדן. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3) לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט–1998, קובע תנאים לזכותו של זכאי, כפי שהוא מוגדר בחוק, לרכוש דירה ציבורית במחיר מופחת באמצעות מענק שיקבל ואשר ימומן מתקציב המדינה. החוק התקבל בכנסת ב-19 באוקטובר 1998, אך בשל עלותו התקציבית וביוזמת הממשלות נדחתה תחילתו פעם אחר פעם במסגרת חוקי ההסדרים במשק המדינה. הדחייה האחרונה נעשתה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2006, שקבע שחוק הדיור הציבורי ייכנס לתוקפו רק ב-1 בינואר 2009. בתקווה שניתן יהיה סוף-סוף ליישם את החוק, יזמו חברי הכנסת רן כהן ויורם מרציאנו כמה שינויים חשובים בהוראותיו – שאת עיקרם אפרט מייד – שיש בהם, מחד גיסא, כדי להפחית את עלותו התקציבית, ומאידך גיסא, להביא ליישומו באופן נאות וצודק יותר. זה המקום להזכיר שאף שהממשלה הקפיאה כמה פעמים את יישום החוק, עצם קבלתו בעבר, בזכות יוזמתו של חבר הכנסת רן כהן, הביא לכך שהממשלה יזמה מבצעים ברוח חוק הדיור הציבורי למכירת דירות בדיור הציבורי לזכאים שהתגוררו בהן תקופה ארוכה, ומכוח מבצעים אלה כ-30,000 משפחות כבר רכשו את דירותיהן. התיקון הראשון בהצעת החוק נוגע להגדרת זכאי שבחוק הדיור הציבורי. הצעת החוק קובעת כי זכאי יהיה מי שמתגורר כדין או לפי חוזה תקופה של חמש שנים רצופות לפחות בדירה ציבורית, ולא היו בבעלותו או בבעלות קרובו, החל במועד שבו חתם על חוזה להשכרה ציבורית, דירה או מקרקעין אחרים ששוויים עולה על 350,000 שקלים חדשים. במהלך הדיונים ביקש משרד האוצר להחליף הגדרה זו ולקבוע שהגדרת זכאי תהיה בהתאם לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב–1992. זכאי לפי החוק האמור הוא מחוסר דיור, ושימו לב: הוא זכאי לסיוע לפי כללי משרד הבינוי והשיכון הנקבעים לפי אותו חוק בתיאום עם משרד האוצר. הגדרה זו, חברי חברי הכנסת, מחביאה תנאי זכאות לא ידועים ולא ברורים, כך הסתבר לנו, כי לפי הכללים מותנית הזכאות בין היתר בכך שבבעלות הזכאי לא היתה דירה משנת 1971. תשומת לב ועדת הכלכלה הופנתה לשינוי הגורף בזכאות הנובעת משינוי ההגדרה רק בעקבות דיון חוזר בהגדרה החדשה, שבעקבותיו החליטה ועדת הכלכלה שלא לקבל את השינוי שהוצע על-ידי משרד האוצר, שכן לא ראוי לבחון את הבעלות של מבקשי הדיור הציבורי כל כך הרבה שנים לאחור, וייתכן שאנשים מצבם הורע משמעותית עם השנים, ולא צריך בשל כך לבוא אתם חשבון למעלה מ-35 שנה מאוחר יותר. חמור מזה, לנוהל של משרד יש מעמד נמוך אף מזה של תקנות, והוא ניתן לשינוי בכל עת ללא כל בקרה חוץ-משרדית, ומובן שניתן לשנותו ללא פיקוח פרלמנטרי. לפיכך, משמעות שינוי ההגדרה בהתאם להצעת האוצר היא שחוק שהכנסת חוקקה יהיה למעשה כפוף לנהלים פנימיים של משרד, ואני סבור שאסור בשום פנים ואופן לכנסת להסכים לדבר כזה. למעשה, באמצעות שינוי הנוהל אפשר יהיה לעקר את החוק מתוכנו. הסדר זה, שהוצע על-ידי משרד האוצר, נראה לנו פגום לחלוטין, והוועדה החליטה שלא לקבלו. לצערי הרב, ולא בפעם הראשונה, שר האוצר הגיש הסתייגות לעניין זה, שמראה על חוסר רגישות – – רן כהן (מרצ): – – – גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): – – ובשל העניין העקרוני אני מבקש מכם לשמור על כבוד הכנסת ועל יכולתה לחוקק חוקים אפקטיביים ולא אות מתה, ולדחות את ההסתייגות של שר האוצר. תיקון אחר מתייחס לסעיף 3 לחוק הדיור הציבורי, הקובע כי מחירה של דירה ציבורית לצורך רכישתה לפי החוק יהיה המחיר הבסיסי, כלומר מחיר השוק כפי שקבע השמאי הממשלתי, וממנו יופחת מענק מותנה, המחושב באחוזים מהמחיר הבסיסי ובהתאם למספר השנים שבהן מתגורר הזכאי בדירה הציבורית. בהתקיים תנאים מסוימים, המפורטים בחוק, הופך המענק המותנה למענק. בנוגע לזכאי המתגורר באזור עדיפות, בהתאם להצעת החוק תהיה תקרת שיעור המענק המותנה גבוהה יותר מזו הקיימת היום בחוק. גם למחיר הבסיסי שממנו יחושב המענק המותנה קובעת הצעת החוק תקרה גבוהה יותר מזו הקיימת כיום. כך, למשל, בהתאם להצעת החוק, באזורי עדיפות לאומית, שאותם יקבע שר הבינוי והשיכון לפי המפה הידועה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ובהתאם לאמות מידה שייקבעו, תעמוד תקרת המענק המותנה על 90% מהמחיר הבסיסי, ובאזור אחר – על 82.5% מהמחיר הבסיסי. זאת, במקום תקרת המענק המותנה העומדת כיום לזכאי שאינו נכה – 85% מהמחיר הבסיסי. בהצעת החוק אף קיים מנגנון שונה מזה הקיים היום בחוק בנוגע לחישוב אחוזי הנחה לזכאים לפי חוק הדיור הציבורי, כמפורט בהצעה. לבסוף, ההוראה החשובה ביותר בהצעת החוק קובעת כי יבוטל סעיף 23 לחוק ההסדרים לשנת 2006, הדוחה את מועד תחילתו של חוק הדיור הציבורי ל-1 בינואר 2009. עם זאת, בהתאם להסכמת המציעים עם הממשלה, תחילתו של החוק המתוקן תהיה רק ב-1 בינואר 2011. עד אז, לפי הצהרות נציגי הממשלה לפרוטוקול הוועדה ובפני הוועדה, ובהתאם לסיכום האמור בין המציעים לממשלה – שנעשה גם בתיווכו המבורך בעניין של יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת חסון – בתוך ארבעה שבועות מיום פרסומו של החוק, אם יתקבל, תצא הממשלה במבצע מכירת דירות ציבוריות בהתאם לרוח החוק. וכמובן, אם זה לא יקרה אני מקווה שהכנסת בתחילת המושב הקרוב תסיק את המסקנות. אף שתחילת החוק תהיה כאמור רק בינואר 2011, תקנות ראשונות לפי החוק יותקנו עד סוף שנת 2009, כאשר בתקנות שיותקנו ייקבע שמועד תחילתן יהיה עם מועד תחילת החוק המתוקן. על-ידי התקנת התקנות כאמור תצהיר הממשלה כי אכן בכוונתה ליישם את החוק כשיגיע מועד תחילתו, ולא לדחות שוב את יישומו כפי שנעשה בעשר השנים האחרונות. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. כאמור, אני מבקש מכם לדחות את הסתייגותו של שר האוצר, ולקבל את הסתייגותו של חבר הכנסת משה כחלון. כפי שאמרתי, מדובר בהצעת חוק חשובה מאין כמותה, חברתית, שתעשה צדק עם אלפי משפחות במדינתנו, ואני קורא לכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת גלעד ארדן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון בהסתייגויות. חבר הכנסת רן כהן, אדוני מוותר? רן כהן (מרצ): לא. היו"ר דוד רותם: הם יביאו את שר האוצר, תדבר בתור מודה. רן כהן (מרצ): אני אדבר בתור מודה. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת מרציאנו, מוותר? יורם מרציאנו (העבודה-מימד): כן. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת כחלון – מוותר בשלב הזה. חבר הכנסת חסון – מוותר? יואל חסון (קדימה): אני לא מוותר. היו"ר דוד רותם: למה לא מוותר? יואל חסון (קדימה): חבר הכנסת כהן ויתר? היו"ר דוד רותם: כן, הוא יודה בסוף. חבר הכנסת אליהו גבאי – אינו נוכח. יואל חסון (קדימה): אני לא מוותר. היו"ר דוד רותם: אדוני רוצה לעלות, אדוני יעלה. יואל חסון (קדימה): מי קודם, אני או הוא? היו"ר דוד רותם: הוא היה לפניך, אבל הוא ויתר. משה כחלון (הליכוד): אתה ויתרת בשמי. אני לא ויתרתי. היו"ר דוד רותם: יש לאדוני אחר כך הסתייגות לסעיף 8. בסעיף הזה אדוני רק מסתייג לשם דיבור. קודם אלה שבסעיף 1 להסתייגויות דיבור. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו דנים פה בבית הזה באחת מהצעות החוק החשובות ביותר בעיני, ואני מברך כמובן את יוזמי הצעת החוק, חבר הכנסת רן כהן וחבר הכנסת יורם מרציאנו. אני כמובן לא חלק מיוזמי החוק, אבל היתה לי הזכות – – רן כהן (מרצ): יש לך חלק גדול. יואל חסון (קדימה): תודה רבה. – – אולי ברגע הקריטי ביותר לבוא מתוך עמדתי כיושב-ראש הקואליציה ולמצוא את הנוסחה שתאפשר את יציאתו לדרך של המבצע הזה ושל החוק הזה. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני, להיות מיילדת זה לא דבר קטן. יואל חסון (קדימה): כן, נכון. בסופו של דבר צריך את עזרת המיילדת. מגיל מאוד מאוד צעיר, כשעוד הייתי עוקב אחרי הפוליטיקה, תמיד רן כהן היה מזוהה עם החוק הזה, מי שמדבר על זה, מקדם את זה ויוזם, וכמו שנאמר, בזכותו מבצעים רבים יצאו לדרך, והיום יורם מרציאנו שותף לו. חשוב שהכנסת תדע את שלבי הפעולה בנושא הזה. באמת הובאה הצעת חוק לוועדת הכלכלה, וברגע הקריטי הצלחנו להגיע לנוסחה מוסכמת עם האוצר, עם המציעים, מרציאנו וכהן, שחתמו על הסכם במעמד שר השיכון ושר האוצר – שגם חתמו בעצמם, והביאו למעשה קודם כול לדבר חשוב, לחקיקת החוק הזה, גם אם כניסתו היא ב-2011. עצם זה שחוק מחוקק זה חשוב. ההסכם אומר שמרגע שיש חוק, בתוך ארבעה שבועות יוצאים המבצעים של מכירת הדירות לדרך, בקריטריונים שמוצגים פה בהצעת החוק הזאת. כמו שאמרתי, היתה לי הזכות להיות שותף לזה. יש כאן אנשים המכהנים בכנסת עשרות שנים, יש כאלה שהם בקדנציה השנייה או השלישית. זו לי הקדנציה הראשונה. זה אחד החוקים שבעיני באמת אפשר לקרוא לו חוק שמשנה חיים, חוק שנותן לאנשים עתיד, ולא רק לאלה שחיים בבתים היום, אלא גם לבניהם, ליורשיהם ולדור הבא. כל אדם במדינת ישראל ראוי שיהיו לו הזכות וההזדמנות לקנות בית, להיות הבעלים של הבית שבו הוא מתגורר ולקבל את הזכות לקנות את הבית גם בתנאים שיתחשבו בעובדת המגורים שלו בבית הזה, בתנאיו וכיוצא באלה. לכן אני שוב מברך את היוזמים. הנוסחה הזאת שהוצגה היתה נוסחה מוסכמת, והלכנו אתה יד ביד עם המציעים. יש מצד אחד הסתייגות של חבר הכנסת כחלון ומצד שני הסתייגות של שר האוצר. שר האוצר יסיר את הסתייגותו אם חבר הכנסת כחלון יסיר את הסתייגותו. אני מקווה, אני חושב שזה גם על דעת המציעים, שיוסרו כל ההסתייגויות האלה, נוכל לקבל את החוק הזה ולצאת לדרך, ובעיקר נאפשר למציעים לעמוד במלתם. אם ההסתייגויות יעברו, לצערנו תהיה דרישה, יהיו בעיות וזה ייצור הפרה של ההסכמים. צריך לצאת לדרך ולהסיר את ההסתייגויות. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת חסון. חבר הכנסת גבאי – איננו נוכח; חבר הכנסת אמסלם – לא נוכח; חבר הכנסת אילטוב – איננו נוכח; אדוני שר האוצר – איננו נוכח. חבר הכנסת משה כחלון – בבקשה, אדוני. רן כהן (מרצ): אני מבקש הודעה אחריו. משה כחלון (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הגשתי הסתייגות למועד התחילה של החוק. החוק לפי הסיכום אמור להיכנס לתוקף ב-2011. אני מאוד מעריך את שני המציעים, אני גאה אפילו להיות חלק מהוועדה שאישרה את זה, אבל לדעתי המועד הזה מאוחר מדי, זה מועד רחוק, ויש גם סכנה – אסור לנו לטמון את הראש בחול – שהחוק הזה יבוטל. כרגע הוא מוקפא עד 2011, ולכן הגשתי הסתייגות, וההסתייגות שלי מדברת על כך שהחוק ייכנס לתוקף מייד, ב-1 בינואר 2009, וזה היה הדבר הנכון לעשות. היות שהיו פה סיכומים עם האוצר לגבי המועד, אני כמובן אתמוך בכך שזה יהיה ב-2011, אף-על-פי שאני רואה איך מרמים פה, לצערי, אבל זה מה שיש כרגע, ואנחנו הולכים עם זה. הדבר השני, שוחחתי עם נציגי האוצר וחבר הכנסת כהן, והיתה פה גם פנייה של יורם מרציאנו וגם פנייה של חבר הכנסת חסון, ואני נענה לפנייה שלהם להסיר את ההסתייגות רק בגלל סיבה אחת – שהאוצר הסיר הסתייגות – סלחו לי על הביטוי הלא-פרלמנטרי; זה לא יהיה ביטוי קשה וקיצוני כמו של גדעון סער. היו"ר דוד רותם: הביטוי של גדעון סער לא היה ביטוי קיצוני, רק שאדוני לא ישתמש בביטוי דומה. גדעון סער (הליכוד): תן לו לגרום לעצמו נזק. משה כחלון (הליכוד): היתה להם הסתייגות – איך לקרוא לזה, חבר הכנסת כהן, כדי להשאיר הכול באווירה טובה? רן כהן (מרצ): ברוטלית. משה כחלון (הליכוד): לא נגיד מנוולת? היו"ר דוד רותם: לא. לא. לא. ברוטלית זה מספיק. משה כחלון (הליכוד): זאת הסתייגות. לא מדברים על בן-אדם, מדברים על הסתייגות. היו"ר דוד רותם: ברוטלית זה מספיק. גדעון סער (הליכוד): ברוטלית זה ביטוי פרלמנטרי לעילא ולעילא. משה כחלון (הליכוד): סף הרגישות פה מעורר כבוד. מנחם בן-ששון (קדימה): אתה נמצא בין חברים, אתה לא צריך להשתמש בביטויים בוטים. משה כחלון (הליכוד): חבר הכנסת בן-ששון, ההסתייגות של האוצר הגדירה מה זה זכאי, והגדירה שאדם שהיתה לו דירה, או חלק מדירה, או מקרקעין או משהו 30 או 37 שנים אחורנית, הוא לא זכאי. מנחם בן-ששון (קדימה): זה רק לעניין חוק זה? משה כחלון (הליכוד): זה מושאל מחוק הלוואות לדיור. זה לא משנה. מנחם בן-ששון (קדימה): זה מאוד משנה לחוק ההוצאה לפועל. היו"ר דוד רותם: אתה לא ברשות דיבור עכשיו. משה כחלון (הליכוד): היתה פה כוונה להוציא עשרות אלפי משפחות ועשרות אלפי אנשים שזקוקים לדיור הציבורי – להוציא אותם ממסגרת הזכאות. אם לפחות הצלחתי באיום בהסתייגות להסיר את הגזירה הזאת ולהכניס עשרות אלפי משפחות למסגרת הזאת, שהם כן יהיו זכאים, אני שמח על כך. אני, כמובן, כפי שאמרתי, מסיר את ההסתייגות. לא מפני שאני מסכים, אבל מפאת כבודם של חברי. אני חושב שהנכון ביותר היה להכניס את החוק הזה מייד. זה חוק חשוב, ואני אשתמש בביטוי של ידידי רובי ריבלין, זה לתפארתה של הכנסת, זה חוק שהייתי שמח – אומנם היוזמה היא שלכם, העבודה היא של חבר הכנסת מרציאנו וחבר הכנסת כהן, בהתערבות הקואליציה, אבל זה חוק שאני לא יודע כמה מבין חברי הכנסת, ואני מניח שיש כאן רוב – – – גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אתה הכנת אותו לקריאה ראשונה. משה כחלון (הליכוד): זה פחות חשוב. אני לא יודע כמה מחברי הכנסת מבינים את המשמעות של משפחה שהגיעה מהמעברה וקיבלה דירה של "עמידר" או "חלמיש" או "פרזות" או כל חברה משכנת אחרת, הגיעה לדירה הזאת, גרה שם כל כך הרבה שנים, סבלה ב-40 מ"ר, בדרך כלל זה 40 או 38 מ"ר, עשר נפשות, שבע נפשות, שמונה נפשות, ובסוף, בערוב ימיהם יש להם זכות לרכוש את הנכס הזה, שיישאר להם, להם או לילדים שלהם, זה דבר גדול. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על שהיית סבלני כלפי. תודה. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, הודעה לפני ההצבעה. היו"ר דוד רותם: כולם הסירו את ההסתייגויות. רן כהן (מרצ): אני רוצה רק להודות לשר האוצר ולהודות לחבר הכנסת כחלון על הסרת ההסתייגויות ומבקש מכל חברי הכנסת לקבל את החוק הזה במלואו, כפי שהוא, ללא הסתייגויות. היו"ר דוד רותם: תודה. חבר הכנסת רן כהן, אתה מסיר את ההסתייגות שלך. חבר הכנסת מרציאנו – מסיר. חבר הכנסת כחלון – מסיר. מסיר, כן? שלא תגיד אחר כך שאני אומר בשמך. משה כחלון (הליכוד): מסיר. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת יואל חסון. יואל חסון (קדימה): מסיר. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת אליהו גבאי – אינו נוכח; חבר הכנסת אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת אילטוב – אינו נוכח. אם כך, חברי הכנסת, להצעת החוק אין הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 51 בעד סעיפים 1–10 – 18 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–10 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008, נתקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לקריאה השלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 52 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008, נתקבל בקריאה שלישית. ברכות ליוזמים. חבר הכנסת רן כהן, אם אתה רוצה לברך, זה הזמן. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, אדוני השר אדרי, חברות וחברי הכנסת, האמינו לי, אני עוסק בחוק הדיור הציבורי 11 שנים בבית הזה, ואני נרגש כמו ברגע הראשון. אני סוגר בעצם מעגל. זאת הפעם השנייה שאני מעביר את החוק מתחילתו ועד הקריאה השלישית. לשמחתי, הפעם עם חבר הכנסת יורם מרציאנו, ידידי הטוב, שמתחילת המושב הזה חברנו להמשיך את הסאגה הזאת. בינתיים הוצאתי ספר על כל הדרמה הזאת. אני חייב לומר, חברי הכנסת, כמו שאמרתי קודם, זה מסוג הרגעים שפוליטיקאי יכול להיות מאושר במה שהוא עושה. אני רואה את זה יום-יום, 31,000 משפחות שקנו את הדירות שלהן בדיור הציבורי והיום הן הבעלים של הדירה שלהן. חלקן הגדול שיפצו אותה, השקיעו בה כמיטב מרצם ויכולתם וככספם הדל כדי שתהיה ראויה למגורים, זה דבר אדיר, מה יש לדבר. בהשקה של הספר שלי אמר הסופר סמי מיכאל שאדם בלי בית הוא כמו אדם ללא מולדת. במידה רבה מאוד הבית הוא מולדת. זה כל כך נכון, כי אדם חסר בית וחסר קורת-גג, אין לו מעטה ואין לו הגנה, אין לו שייכות ואין לו שורשים. אני רוצה לומר כמה דברים שהייתי אמור לומר אותם לפני ההצבעה ואני רוצה לומר אותם עתה. אני רוצה להודות במיוחד לסיעת העבודה ולסיעת ש"ס, שאפשרו, במאבק לקראת הקריאה הראשונה, להעביר את החוק הזה למרות הממשלה, ובעצם נתנו לנו מנוף גדול – חכה, אני אגיע גם לביבי וגם לליכוד – – – משה כחלון (הליכוד): יושבי-הראש של הליכוד העבירו לכם את זה. רן כהן (מרצ): לכם שמורה אהבה וחיבה גדולה, שעוד תיאמר. שאני אגיד מלה טובה על ביבי נתניהו, ותיכף תשמע אותה, זה בכלל יהיה מוזר, אבל זאת עובדה. מנחם בן-ששון (קדימה): אתה לא חייב. רן כהן (מרצ): אם אני לא חייב אז אני לא אגיד. אני אסביר לכם משהו, ללא שתי הסיעות האלה, שחצו את הקווים של הקואליציה וחברו אלינו, זה לא היה עובר בקריאה הראשונה ולא היינו מקבלים 52 חברי הכנסת שתמכו בחוק ואז לא היה חוק. זה גם המנוף שבסיכומו של דבר, למרות עקשנות האוצר ומשרד השיכון, הוביל לפתרון הזה. אני יכול לבשר לכם, חברי הכנסת, אף שנמכרו למעלה מ-31,000 דירות, לא נבנתה אף לא דירה אחת בעבור חסרי הדיור. מה שיקרה עכשיו בעקבות החוק הזה שהצבעתם עבורו, שגם המכירה תחודש לדיירים המקוריים, המכירה תחודש גם לדיירים הממשיכים, ובנוסף נקבע ש-75% מהכסף שייכנס בעבור המכירה ילך לבניית דיור ציבורי בעבור חסרי דיור. יצירת פתרונות. חברים, עד היום לא נבנתה אף דירה. אני יכול לספר לכם שעכשיו, אחרי 30 שנה, במדינת ישראל החוק יוצר תקציב שממנו ייבנו דירות בדיור הציבורי. זה לא היה, וזה דבר חדשני הפעם. אני מקווה מאוד שוועדת הכלכלה – לצערי, כבר לא בראשותו של חבר הכנסת גלעד ארדן – תעקוב מדי רבעון כמה כסף נכנס, כמה דירות התחילו בבנייתן, אחרת לא יהיו פתרונות. אדוני היושב-ראש, אלפי משפחות זכאיות לדיור ציבורי ואין להן, הן לא מקבלות, למרות מצבן הקשה. דבר נוסף שאני רוצה לומר, עשינו כאן שילוב בין מה שהתעקשתי עליו כל השנים, זכויות הנחה בעבור הוותק, לבין מה שמשרד השיכון התעקש עליו כל השנים – בעבור מספר הנפשות. כאן מקבלים הנחות גם על הוותק וגם על מספר הנפשות, ביחד זה מתקבץ לאותם 90% שחבר הכנסת גלעד ארדן פירט אותם קודם, בפריפריה, ו-82.5% במרכז הארץ. דבר נוסף שאני חייב להדגיש אותו, אדוני היושב-ראש, דאגנו גם לנכים 100% בכיסאות גלגלים וגם לעיוורים 100% בשתי העיניים. הוספנו אותם הפעם במיוחד מכיוון שקודם לכן משרד השיכון לא הכיר בהם כנכים. הוא אמר, עיוורים הם לא נכים – ולכן הם לא קיבלו כלום. אנשים היו מגששים במדרגות שלהם, לא הורידו אותם לקומה הראשונה, לא מכרו להם את הדירה, לא התאימו להם אותה, והפעם זה יקרה. הפעם זה יקרה ואני שמח מאוד שהדבר הזה קיים. לא רק זה, אלא שתקום עכשיו ועדת חריגים, שתיתן מענה גם לנכים אחרים שאינם נכים 100% בכיסאות גלגלים או נכים 100% עיוורים. אני שמח מאוד שהדבר הזה יקרה. אני חייב לספר לכם סיפור, חברי הכנסת. אם אוכל להשפיע על שר הבינוי והשיכון, למבצע המכירה שיתחיל בעוד ארבעה שבועות אציע לקרוא לו "מבצע רוזט". הסיבה פשוטה מאוד. חבר הכנסת ריבלין מכיר אותה. רוזט היא עובדת של הכנסת שמנקה את המסדרון שבו הלשכה שלי נמצאת, וגם את הלשכות. האשה הזאת, שלא אומר את גילה, גרה בדיור הציבורי 27 שנים, עם בתה בת ה-30 ומשהו ובנה, הנשוי, שאין לו דירה והוא גר אצלה. היא ניסתה לקנות את הדירה. אף פעם לא היתה לה היכולת לקנות את הדירה שלה. עכשיו היא תוכל. היום היא משלמת 800 שקל לחודש כיוון שיש לה שכר גבוה יחסית לדיירי הדיור הציבורי, כי היא עובדת בכנסת. עכשיו היא תזכה להנחה של יותר מ-80% ממחיר הדירה שלה, ששווה משהו כמו 150,000 דולר. כבר עשיתי חשבון; עכשיו היא משלמת 800 שקל בחודש שכר דירה. עכשיו היא תשלם פחות על החזר המשכנתה, אבל הדירה תהיה שלה. היום היא אמרה לי: אני אהיה מאושרת לדעת שלפחות אוכל להבטיח את העתיד שלי, עד מאה-ועשרים, בזכות החוק הזה. אני רוצה לסיים באמירה אחת, אדוני היושב-ראש – בשתי אמירות בעצם. האחת – לפנות אל דיירי הדיור הציבורי מכאן – אל מי שצופה בנו: בעוד חודש, כעת חיה, תוכלו לפנות אל החברות המשכנות ולבקש לרכוש את הדירה שלכם. יהיה לכם כדאי לעשות זאת – לעתידכם ולעתיד הילדים שלכם. הדבר השני – אני שב ומודה לחברי חבר הכנסת מרציאנו, באהבה גדולה. יורם, אני אוהב אותך. זה היה באמת כבוד גדול, ומרגש מאוד, לעבוד על זה יחד אתך. אני רוצה להודות מאוד לחבר הכנסת משה כחלון, שעמד בראש ועדת הכלכלה, שהכינה את החוק לקריאה ראשונה, ועשה את כל העבודה הקשה והמייגעת; לחבר הכנסת גלעד ארדן, שהשלים את העבודה עד היום הזה והביא את זה לחוף המבטחים הזה, שבו החוק מתקבל. הוא השקיע בו, אגב, הרבה מעבר למה שהיה עושה יושב-ראש רגיל. היו קטעים, אני מודה על האמת, שהוא העמיד גם את יורם וגם אותי במקום, כדי להגיע להסכמה. באמת, אין מקום יותר טוב להגיע אליו מאשר הסכמה. היו"ר דוד רותם: כולם יודו לך – אם תסיים. רן כהן (מרצ): אני מסיים. אני רוצה מאוד מאוד להודות לעורכת-הדין אתי בנדלר, היועצת המשפטית של הוועדה, שעדיין יש לה סבלנות, אחרי 11 שנה, להמשיך ולעמוד על קוצו של פסיק בחוק הזה, למנהלת הוועדה לאה ורון, שגם היא מנהלת את זה כבר הרבה שנים. תודה רבה לכן. תודה מיוחדת הפעם גם לעורך-הדין ניר ימין, שעשה את העבודה השוטפת בעניין הזה בליווי אתי בנדלר. אני רוצה להודות ליואל חסון – לחבר הכנסת יואל חסון: באמת, אתה פשוט גדול. אני הרגשתי – אני מוכרח להגיד לך – את הלב שלך, את השכל שלך ואת אומץ הלב שלך, כי בלי שלושת אלה זה אולי לא היה קם להיות משהו. יכול להיות שהיינו מתכסחים ומנצחים אותך, אבל לא היה יוצא מה שיצא. חיים כץ (הליכוד): די, אתה יכול להפסיק. רן כהן (מרצ): חבר'ה, עכשיו לא יעזור לכם שום דבר. את זה אני אגיד גם אם תצעקו. אני רוצה מאוד להודות לעוזרות שלי, עידית מנשה, תמי זנדברג, ליאת, שנמצאת כאן, וגם לגל אייבי, שמטפל כבר שנים באלפי דיירי הדיור הציבורי. בלי כל האנשים האלה לא היינו מגיעים לכאן, ואני מאוד מאוד מודה לכולכם. תודה רבה. אתם מרגשים אותי, אף שאני כבר רגיל, בבית הזה, לא להתרגש. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר כנסת רן כהן. חבר כנסת מרציאנו, אתה בטוח שאתה רוצה לדבר? אני אאפשר לך. חבר הכנסת מרציאנו, אתה שנתיים, הוא 20 שנה. לך יש דקה אחת בלבד. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אני לא מתכוון לדבר כל כך הרבה כמו חבר הכנסת רן כהן, ואני בהחלט אומר מעל הדוכן הזה שאני שמח להיות שותף בבעלות של רן כהן. רן הוא היוזם, רן הוא המוציא לפועל, רן הוא הדוחף, והבעלות על הדיור הציבורי היא בהחלט של חבר הכנסת רן כהן. אני שמח שכחבר כנסת צעיר היתה לי הזכות להיות שותף לו באחד החוקים החברתיים החשובים ביותר שחוקקה הכנסת בקדנציה הזאת, אולי גם בהרבה מאוד כנסות. אני חושב שכפי שאמר היום חברי חבר הכנסת רן כהן, רוזט מהכנסת היא רק דוגמה לאלפי משפחות במדינת ישראל שעיניהן מופנות אלינו; הם מסתכלים בנו ומחכים לבשורה הזאת – שבעוד ארבעה שבועות הם אומנם יוכלו לגשת לחברות המשכנות כדי לרכוש את דירותיהם. אני בהחלט רוצה להודות לחברי רן כהן. אני רוצה להודות לשני היו"רים של ועדת הכלכלה, גם לחבר הכנסת כחלון, שהכין את ההצעה לקריאה ראשונה, וגם לחבר הכנסת גלעד ארדן, וכן למנהלת הוועדה וליועצים המשפטיים. אני רוצה לומר משפט נוסף; אני רוצה להודות לחברי הכנסת, שבניגוד לעמדת הממשלה הוכיחו שהכנסת היא בהחלט גוף שיודע לחוקק חוקים חברתיים, לפעמים גם בניגוד לעמדת הממשלה, ועל כך מגיע יישר כוח גדול לחברי הכנסת, שבקריאות הראשונות תמכו בהצעה בניגוד לעמדת הממשלה. בסופו של דבר עשינו את זה יחד, ואני רוצה להודות גם לשר השיכון, גם לשר האוצר וגם ליושב-ראש הקואליציה. תודה רבה לכולם. אני חושב שזה בהחלט יום חג. תודה גם לעוזרים שלי, אמנון דניאל ואדיר חרמון, שעזרו לי להעביר את הצעת החוק הזאת. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת מרציאנו. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס”ח–2008 [מס' כ/231; "דברי הכנסת", חוב' ל"ח, עמ' 18731; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס”ח–2008 – יציג אותה חבר הכנסת רן כהן. עכשיו, חבר הכנסת רן כהן, השעון מתחיל לרוץ. רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112) – מוועדת העבודה והרווחה; הצעת חוק של חברת הכנסת אורית נוקד. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גלנטי, ביקש ממני שאציג במקומו את הצעת החוק הזאת. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת אורית נוקד. הצעת החוק הזאת, רבותי, עוסקת בתיקון לוח ח' בחוק הביטוח הלאומי, שמפורטים בו סוגי העבודות המועדפות המזכות במענק חיילים משוחררים שעבדו בהם שישה חודשים לפחות. רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נועדה בעצם להוסיף על המקצועות שמזכים במענק גם את העבודה עם אנשים עם מוגבלות בביצוע פעולות יומיומיות בבתי-חולים שמאושפזים בהם חולים סיעודיים, חולים סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או חולים שיקומיים. הצעת החוק הזאת חשובה, משום שהיא יוצרת לא רק זכאות לקבל את המענק, שמקבלים אותו היום בגין עבודות הרבה יותר יבשות, הרבה יותר טכניות, אלא גם יוצרת מצב של זיקה בין חיילים וחיילות משוחררים ובין האנשים הסיעודיים, שזקוקים לקשר עם המטפל, דבר שיכול גם בהחלט גם לעזור מבחינה רגשית ונפשית. כדי שהצעת החוק הזאת לא תנוצל לרעה, נקבע שהטיפול בחולה הסיעודי המוגבל לא ייעשה בידי בן המשפחה של האדם עם המוגבלות. רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת מקדמת מטרה חברתית חשובה ביותר, ולכן צריך לתמוך בה ולהעביר אותה. להצעת החוק הזאת יש הסתייגות אחת, לגמרי במקרה – שלי. אני מנמק אותה בדקה: הצעת ההסתייגות שלי נועדה בסך הכול לומר שהעבודה הזאת תועדף לא רק במוסדות, אלא גם בבתי האנשים המטופלים. הנימוק שלי, כיושב-ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים, הוא שיש סיכוי כלשהו שחלק מהחיילים המשוחררים יחליפו עובדים זרים. במקום להביא עובדים זרים מהפיליפינים, בנינו ובנותינו יעבדו עם הקשישים שלנו. אם חברת הכנסת אורית נוקד לא תתנגד, אני מבקש להצביע בעד ההסתייגות שלי ולהעביר את החוק עם ההסתייגות שלי. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגות – נצביע על שם החוק כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 53 בעד שם החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר דוד רותם: בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע ששם החוק התקבל, כהצעת הוועדה. לסעיף 1 יש הסתייגותו של חבר הכנסת רן כהן. נא להצביע. הצבעה מס' 54 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 1 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן לסעיף 1 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: עשרה בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. אני קובע כי הסתייגותו של חבר הכנסת רן כהן לסעיף 1 התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1, לרבות ההסתייגות. נא להצביע. הצבעה מס' 55 בעד סעיף 1 – 15 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 1, לרבות הסתייגותו של חבר הכנסת רן כהן, התקבל. לסעיף 2 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על סעיף 2 כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 56 בעד סעיף 2 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 2 נתקבל. היו"ר דוד רותם: תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 2 התקבל כנוסח הוועדה. אדוני ממלא-מקום יושב-ראש הוועדה, האם אני יכול לעבור לקריאה שלישית, למרות קבלת ההסתייגות? רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אני חושב שכן. היו"ר דוד רותם: אני לא יודע, אתה מייצג אותו. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 57 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 14 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס”ח–2008, נתקבלה בקריאה שלישית. חברת הכנסת אורית נוקד, וזה דקה בדיוק. התקדים של רן כהן הוא תקדים שלא יחזור על עצמו במושב הנוכחי. גדעון סער (הליכוד): אנחנו רוצים להעביר חוקים. אורית נוקד (העבודה-מימד): חבר הכנסת סער, אתה מכיר אותי. אתה יודע שאני מאוד קצרה ויעילה. עליתי הנה להודות ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית ג'ודי וסרמן. אני מאוד שמחה שהצעת החוק הזו עברה. ניסיתי להגיש אותה עוד בכנסת הקודמת, כשמה שהנחה אותי זה החיבור שיתקיים בין אותם אנשים שהם מוגבלים, שהם סיעודיים, ובין החיילות והחיילים המשוחררים. ככה גם יהיה קשר וגם אותם חיילים וחיילות יזכו ליהנות ממענק של עבודה מועדפת. אני רוצה להודות לכם, כל חברי הכנסת שנשארו והצביעו בעד. עוד הערה קטנה לגבי ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן – אני לא הייתי שותפה לה משום שנשארתי נאמנה למה שהתחייבתי לוועדת השרים, אבל זה כמובן לא מחייב את המליאה. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לחברת הכנסת אורית נוקד. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר דוד רותם: הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת הונחו החלטות בדבר חלוקת הצעות החוק האלה: 1. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה), התשס”ח–2008; 2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה והוראת שעה), התשס”ח–2008; 3. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס”ח–2008. כן אני מתכבדת להודיעכם כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון והוראת שעה), התשס”ח–2008, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס”ח–2008. תודה. המלצה של הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: תשלום עבור לינה של חברי הכנסת בירושלים. יושב-ראש ועדת הכנסת חתם על ההמלצה והוא מודיע שאפשר להגיש השגות עליה, ככל שישנן, עד ליום ד' בחשוון התשס"ט, 2 בנובמבר 2008, לפני שהנושא יובא לדיון בוועדת הכנסת. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לסגנית מזכיר הכנסת. היו"ר דוד רותם: תודה לסגנית מזכיר הכנסת. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 36) (שקיפות והרחבת הדיווח על מבנה השכר בשירות הציבורי), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/249).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 36) (שקיפות והרחבת הדיווח על מבנה השכר בשירות הציבורי), התשס”ח–2008. חברת הכנסת שלי יחימוביץ – בבקשה, גברתי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה להרחיב את חובת הדיווח על השכר, כך שהממונה על השכר לא יפרסם אך ורק את המשכורות הגבוהות ביותר, אלא גם את המשכורות של העובדים העניים, עובדי הקבלן, עובדי – – – היו"ר דוד רותם: סליחה, חבר הכנסת בן-ששון, ידידי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, לי זה לא מפריע. אני מוכנה להמשיך כך. היו"ר דוד רותם: אבל לי זה מפריע, לשאר חברי הכנסת זה מפריע. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): החוק נועד לאפשר לממונה על השכר לפרסם גם את משכורותיהם של העובדים העניים. כרגע החוק אינו מאפשר לו לעשות זאת. אני עושה זאת, כמובן, בהסכמה עם האוצר. האוצר תומך בהצעת החוק, הקואליציה תומכת בה, ואני מבקשת גם מכם לתמוך בה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת משה גפני – מוותר; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נוכחת; חבר הכנסת חיים כץ – מוותר; חבר הכנסת נסים זאב –מוותר. כולם ויתרו. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 58 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 36) (שקיפות והרחבת הדיווח על מבנה השכר בשירות הציבורי), התשס”ח–2008, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 21 בעד, חמישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 36) (שקיפות והרחבת הדיווח על מבנה השכר בשירות הציבורי), התשס”ח–2008, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת הכספים. תודה רבה. הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/256).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, קריאה ראשונה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין – בבקשה, אדוני. עשר דקות לאדוני. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, ודאי שעל הנושא של מורשת יהדות אתיופיה אפשר לדבר שעות, והנושא אכן חשוב. אומנם היום עברה סדרה של חוקים חשובים, אבל מדובר בחוק היסטורי. אנחנו מציגים לקריאה ראשונה מיזוג של שתי הצעות חוק. האחת – ברור, אם אני מציג אותה – היא שלי, והשנייה, חתומים עליה מעל 81 חברי הכנסת ויזמו אותה מיכאל איתן, זבולון אורלב, אברהם מיכאלי, שלמה מולה, רן כהן, אמנון כהן ואלחנן גלזר ועוד קבוצה גדולה של חברי הכנסת. חברי הכנסת, מדובר בסיפור ארוך, ואני חייב לומר לכם את הזווית האישית שלי. אני מכיר את הסיפור כשר הקליטה. בשנת 1995, בעקבות דיונים בבג"ץ, הוחלט בבית-משפט – לא פחות ולא יותר – שהממשלה חייבת להתייחס לנושא של מרכז מורשת יהדות אתיופיה. כתוצאה מכך הוקמה עמותה, קצת מוזרה, מאוד חשובה, בשם "בהלצ'ין", שעוסקת בנושא הזה מספר רב של שנים. משרד הקליטה וגורמים ממשלתיים נוספים מממנים אותה, לא במסגרת תמיכות רגילות אלא במסגרת אותה החלטה, אבל עם כל שנה זה ודאי נעשה יותר ויותר קשה. ב. הייתי אומר שברור לכולם בבית הזה, שמורשת יהדות אתיופיה זה לא להקים – כפי שלפעמים צחקקו אנשים מסוימים – עוד מרכז של מורשת. אז נקים לפולנים ולהונגרים ולבבל ולגרוזיה ולכולם נקים מרכז מורשת. אני חושב שכאן מדובר במשהו קצת יותר מורכב. מדובר בקהילה שמונה יותר מ-100,000 איש במדינת ישראל, קהילה שבדרך כלל כשעולה לדיון הנושא של מצבה בישראל אז אנחנו מדברים על צרות בתחומים שונים. רק לפני שעה קלה הוקמה ועדת חקירה בנושא היחסים בין הממסד הדתי-הרבני במדינת ישראל לבין קהילת יוצאי אתיופיה. היו"ר דוד רותם: בנושא קליטתם. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, תודה על התיקון. אתה רק מחזק את העניין הזה. לשם שינוי אנחנו מדברים על משהו שונה. מדברים על הקמת מרכז מורשת יהדות אתיופיה, שבא לשרת את האוכלוסייה הזאת מבחינת שימור המורשת, השורשים, מורשת הקייסים – מורשת יפה בת אלפי שנים שהביאו אתם העולים – ובו-בזמן לחשוף את מורשת יהדות אתיופיה ואת הקהילה בפני ציבור ישראלי רחב. כפי שאמרתי בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת במסגרת הכנת הצעת החוק, גם אני, שרואה את עצמי כאדם לא בעל דעות קדומות ולא אחד, חס ושלום, עם גישה גזענית או דברים שאני אפילו לא רוצה להעלות על דל שפתי – גם אני מודה שלפני שהגעתי למשרד הקליטה לא ידעתי דברים רבים על הקהילה ועל מורשת הקהילה של יוצאי אתיופיה, ואני בטוח שגם עכשיו יש לי עוד הרבה מאוד מה ללמוד. אני לא רוצה להאריך בדברים. את ההצעה המקורית הניחה על שולחן הכנסת בכנסת הקודמת חברתנו חברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל, שהיתה יושבת-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. כפי שאמרתי, בכנסת הנוכחית יותר מ-80 חברי הכנסת חתמו על ההצעה, נוסף על כמה יוזמים מסיעות שונות. ההצעה עברה בקריאה טרומית, ועברה כבר כמה שינויים בוועדה, בתיאום עם גורמי ממשלה. מה שמוצע זה הקמת מרכז מסודר, עם מועצה ציבורית, עם ועדה אקדמית – אני לא אפרט, כל אחד יכול לקרוא את נוסח החוק. ההצעה המקורית בקריאה הטרומית דיברה גם על הקמת אנדרטה לזכר עולי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, ולצערנו מדובר באלפים רבים שבדרך-לא-דרך ניסו להגיע דרך סודן, והסיפורים האלה ידועים ומוכרים. יש לנו גם בכנסת חברים, כגון חברנו שלמה מולה, שיכולים לספר בגוף ראשון את הסיפורים האלה. יש אנדרטה בהר-הרצל. בהסכמה של המציעים הסרנו את זה מהצעת החוק, וכך הצעת החוק הפכה להצעת חוק לא תקציבית, כפי שהגדירה אותה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. לכן, אני מבקש מאוד מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה, כדי שנוכל, אולי אפילו במהלך הפגרה, להכין אותה לקריאה שנייה וקריאה שלישית ולהביא בשורה חשובה מרוב מכריע של חברי הכנסת גם ליוצאי אתיופיה במדינת ישראל וגם לחברה כולה לגבי היחס הראוי לעולים מאתיופיה ולמורשת שאתה הגיעו לארץ. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת יולי אדלשטיין. הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר חלוקת הצעות חוק [נספחות.] היו"ר דוד רותם: לפני שנעבור לדיון, חברי הכנסת, יש הודעה ליושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אופיר פינס-פז. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, תודה. לאחר שמליאת הכנסת החליטה להעביר בקריאה הראשונה את שלוש הצעות החוק לפירוק היישובים, כינסתי את ועדת הפנים, באישור היושבת-ראש, לצורך אחד ויחיד – לא חלילה לעשות מחטף ולהעביר את הצעות החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, שזה מעשה לא ראוי בעיני, אלא כדי לפצל מהחוק דבר אחד, את מועד הבחירות. ניסיתי לשכנע את שר הפנים, שמרגע שקרה מה שקרה, גם אם הוא התנגד, בגלל הפגרה, שמסתיימת בסוף אוקטובר, תחילת נובמבר, והבחירות הן ב-11 בנובמבר, שראוי להודיע גם למועמדים, אבל גם למשרד הפנים, שלא יוציא כסף לריק. כי אם החוק יעבור בסופו של יום, הרי הבחירות תתבטלנה ויהיה בזבוז כספים גם של המדינה וגם של המועמדים. לצערי, לא קיבלתי אישור מוועדת הכנסת להביא את העניין לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, אבל כן קיבלתי אישור מיושבת-ראש הכנסת להביא לפחות את פיצול סעיפי החוק להחלטת הכנסת, ולכן אקרא את הנוסח. בהתאם להוראות סעיף 121 לתקנון, החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה, בישיבתה ביום 30 ביולי 2008, להביא בפני הכנסת הצעה שהכנסת תרשה לדון ולהביא בפניה רק חלק מהצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס"ח–2008, כמפורט בנוסח ההחלטה הרצוף בזה. אני מבקש להביא את העניין הזה לאישור הכנסת. היו"ר דוד רותם: אנחנו צריכים להצביע שלוש פעמים. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): ההודעה השנייה: בהתאם להוראות סעיף 121 לתקנון, החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה, בישיבתה ביום 30 ביולי 2008, להביא בפני הכנסת הצעה שהכנסת תרשה לדון ולהביא בפניה רק חלק מהצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה), התשס"ח–2008, כמפורט בנוסח ההחלטה הרצוף בזה. ההודעה השלישית: בהתאם להוראות סעיף 121 לתקנון, החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה, בישיבתה ביום 30 ביולי 2008, להביא בפני הכנסת הצעה שהכנסת תרשה לדון ולהביא בפניה רק חלק מהצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה והוראת שעה), התשס”ח–2008, כמפורט בנוסח ההחלטה הרצוף בזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אם כך, אנחנו עוברים להצבעה, ואנחנו נעשה את זה בשלוש הצבעות נפרדות. ההצבעה הראשונה היא אישור חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה והוראת שעה), התשס"ח–2008. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 59 בעד הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה – 20 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הפנים בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה והוראת שעה), התשס"ח–2008, נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. חבר הכנסת חסון, אתה הצבעת במקום מי? יואל חסון (קדימה): הזזתי פה דפים והם לחצו. היו"ר דוד רותם: ומה אתה התכוונת, לא להצביע? חבר הכנסת יואל חסון – בטעות הניירות הצביעו במקומו של חבר הכנסת הירשזון. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): הניירות אשמים. היו"ר דוד רותם: הניירות אשמים, כרגיל. אם כך, ההודעה נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הודעת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה לגבי הצעת חוק לביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה. נא להצביע. הצבעה מס' 60 בעד הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה – 20 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הפנים בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה), התשס"ח–2008, נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהודעת יושב-ראש ועדת הפנים לגבי חלוקת הצעת החוק לביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה, התשס”ח–2008, נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההודעה השלישית, חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית- אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס"ח–2008. נא להצביע. הצבעה מס' 61 בעד הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה – 19 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס"ח–2008, נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, אני קובע כי הודעת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית-אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס"ח–2008, נתקבלה אף היא. הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח–2008 (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון בהצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח–2008, קריאה ראשונה. חבר הכנסת מיכאל איתן. חבר הכנסת איתן, אתה לא חייב. מיכאל איתן (הליכוד): הם יגלו אותי לאתיופיה אם אני אדבר. היו"ר דוד רותם: אתה לא חייב. אתה מוותר, נכון? חברי הכנסת זבולון אורלב ואברהם מיכאלי – אינם נוכחים. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להזכיר את חברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל, שניסתה לקדם את הקמת מרכז מורשת יהדות אתיופיה, דווקא משום שהיתה פעילה מאוד בתהליך הקליטה של יהודי אתיופיה. אני רוצה להודות לה מאוד על המאמץ, וכן לחברי הכנסת מיקי איתן, יולי אדלשטיין, רן כהן ואחרים. בעצם מרכז מורשת יהדות אתיופיה הוא לאו דווקא רק ליהודי אתיופיה. זה למען עם ישראל, לבני ישראל שיגדלו ויתחנכו כאן. אני חושב שבאמצעות המרכז אולי נהיה אנשים הרבה יותר סובלניים, נכיר יותר טוב אחד את השני. מאחר שזו קריאה ראשונה, אין הסתייגויות. אני מקווה שאנחנו נמשיך בחקיקה ונשלים את החוק. אני רוצה להודות לכל אלה שעוסקים במלאכה החשובה הזאת. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת מולה. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני עולה לדבר רק מפאת כבודו של הנושא וחשיבותו. לעניות דעתי חשוב מאוד לקיים את האירוע הזה שבו מציינים את מורשת יהדות אתיופיה. זה חשוב לעולים מאתיופיה, לכבודם ולגאוותם. זה חשוב לכלל הציבור, כדי שנדע להעריך כולנו מה עבר על היהדות הזאת לאורך 2,500 שנה, על התכנים שלה, על התרבות שלה, על האיכויות שלה, על התרומה שלה למדינת ישראל. לכן, אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת רן כהן. חברי הכנסת אמנון כהן ועתניאל שנלר – שהיה צריך להחליף אותי – אינם נוכחים. חבר הכנסת מיקי איתן, אדוני רוצה בכל זאת לדבר? מיכאל איתן (הליכוד): ביקשתי ליטול את רשות הדיבור כמי שיזם את הצעת החוק ולנצל את ההזדמנות הזאת להודות לשתיים ולהעיר הערה אחת. השתיים שלהן מגיעה תודה: הראשונה היא חברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל, שיזמה את הצעת החוק הזאת עוד בקדנציה הקודמת, ואני קיבלתי ממנה את הכדור הזה וגלגלתי אותו הלאה; השנייה שמגיעה לה תודה היא העוזרת הפרלמנטרית יוצאת אתיופיה הראשונה שעבדה כאן בכנסת – עליזה, העוזרת שלי – שעברה בין חברי הכנסת ויחד אספנו 81 חתימות של חברי הכנסת מכל חלקי הבית. 81 חתימות. חיים כץ (הליכוד): כולם יצביעו היום. מיכאל איתן (הליכוד): לא כולם יצביעו, אבל המסמך הזה שעליו חתומים 81 חברי הכנסת מעיד על כך שלכנסת הזאת יש אמירה ברורה לגבי העלייה של יהודי אתיופיה, ויש לה אמירה ברורה שצריכה לחלחל לכל בית בישראל, שהעלייה הזאת – שהיא העלייה הקבוצתית האחרונה שמולה אנחנו ניצבים – צריכה תשומת לב, לב פתוח ואהבה רבה כדי להיקלט כאן. בשבוע שעבר – או לפני שבועיים – גם הכנסת, ברוב של 43 נגד אחד, קיבלה החלטה שמבקשת להעלות את שארית הפליטה, יהודים מצד אמותיהם, שנמצאים עדיין באתיופיה. גם ההחלטה הזאת, 43 נגד אחד, וגם ההחלטה שנתמכה על-ידי 81 חברי הכנסת להגיש את הצעת החוק, מבטאות את אותו מסר. אני מקווה שמכאן הוא אכן יגיע לכל בית בישראל. יש אומרים – ואנחנו יודעים – שהקליטה היא קשה. הקליטה היא קשה לא בגלל הנקלטים, הקליטה קשה בגלל הקולטים. אנחנו מדינה של 7 מיליוני יהודים, מרביתנו – או הורינו – עלו לארץ ועברו קשיים בעלייה כשהמדינה הזאת היתה מדינה קטנה, ניצבת בפני בעיות כלכליות קשות פי-כמה ובעיות ביטחוניות יותר קשות. אבל היתה כאן תמיד הבנה שיש לתת משאבים ואהבה לעלייה. אנחנו צריכים לעשות את זה גם עכשיו, כשהמדינה שלנו הפכה להיות הרבה יותר חזקה, הרבה יותר עשירה, אבל אולי קצת פחות רגישה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל איתן. חבר הכנסת רן כהן. חיים כץ (הליכוד): כולם דיברו. היו"ר עתניאל שנלר: אני מצטער, אני עובד לפי הרשימות. יש מישהו שמבקש לדבר? אם לא – אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 62 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח–2008, לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: 13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק המרכז למורשת יהדות אתיופיה, התשס"ח–2008, עברה בקריאה ראשונה, והיא תידון בוועדת העלייה והקליטה. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 42) (שידור אירועי ספורט מרכזיים), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/256).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 42) (שידור אירועי ספורט מרכזיים), התשס"ח–2008, קריאה ראשונה. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת יואל חסון להציג את הצעת החוק. לאחר מכן נעבור לדיון. בבקשה, אדוני. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם הצעת חוק שנוגעת לשידורי אירועי ספורט מרכזיים, שהגשנו חבר הכנסת גלעד ארדן ואני. שנינו יזמנו את החוק הזה יחד. בעיני, המטרה החשובה של החוק היא לאפשר לצפות באירועי ספורט שיש להם חשיבות רבה לקהל הישראלי, והאירועים האלה – השידור שלהם והצפייה בהם לא יחייבו תשלום נוסף. למעשה, אנחנו קובעים שאירועי ספורט שיש להם משמעות לאומית של נבחרות ישראליות ישודרו במסגרת החבילות הקיימות ולא במסגרת גביית תשלומים נוספים מעבר לדמי המנוי השוטפים של הצרכן. חברי חברי הכנסת, צריך לומר כאן שאנחנו מדינה קטנה, אבל יש בתוכנו קבוצה גדולה מאוד של חובבי ואוהדי ספורט. אנחנו רואים שמשנה לשנה, מיום ליום, התשלומים שנדרשים מחובבי הספורט לצפייה באירועי ספורט הם באמת תשלומים גבוהים מדי. לדוגמה, המונדיאל שהיה לפני כשנתיים, שבו הוצעו לציבור חבילות במחירים אסטרונומיים, ורק ההתערבות שלנו כאן, של הבית הזה, של ועדת הכלכלה, הביאה בסופו של דבר להורדה משמעותית של מחירי החבילות למונדיאל. הפכנו את שידורי המונדיאל ליותר נגישים לכל האוכלוסייה. צריך להבין שספורט, ובוודאי ספורט של נבחרות שלנו, שיש לו חשיבות לאומית, שזה בא מאתנו – חלקם דרך אגב ממומנים מכספי המדינה – ראוי שלאזרחי ישראל תהיה אפשרות לצפות באותם אירועים או באותם אירועי ספורט חינם, כחלק מהמינויים השוטפים שיש להם. צריך גם לומר שמבחינתנו הצעת החוק הזאת באה להקל את העומס הכלכלי על המנויים ועל חובבי הספורט. לפיכך, חברי חברי הכנסת, אני אבקש מכם לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה, לאפשר לנו להתקדם אתה בוועדת הכלכלה, להביא אותה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ולמעשה, בעיני, לסדר ולתקן את שוק שידורי הספורט ולהפוך אותו לשוק הוגן יותר, נכון יותר, ובעיקר – נגיש והרבה פחות יקר ממה שהוא היום. לכן, אני מקווה מאוד שאתם תאשרו את הצעת החוק. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. אנחנו עוברים לדיון. נרשמו לדיון חבר הכנסת אברהם רביץ – איננו נוכח; חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. ארשום גם את חבר הכנסת אבשלום וילן אחריו. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק החשובה ביותר בתולדות מדינת ישראל היא הצעת חוק התקשורת (שידור אירועי ספורט מרכזיים) בחינם דרך ערוץ-1, ערוץ-2 וערוץ-10. איזה יופי, איזו גאולה באה לעם ישראל. תרבות, חשיבות לאומית – איפה התכנים היהודיים שלנו? איפה התודעה היהודית? איפה התוכניות האמיתיות של עם ישראל? איפה? סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): – – – נסים זאב (ש"ס): מה? אנחנו בתרבות יוון? אנחנו מתייוונים פה? אני לא מזלזל בספורט, אבל להפוך את זה לאלילים? היום זה נהפך לעבודת אלילים. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): "בית"ר ירושלים" משחקת הערב. זה – – – נסים זאב (ש"ס): איפה המוסר? איפה המחשבה היהודית? איפה התוכניות לפני חגים? תלמדו קצת יהדות. אנשים הולכים לבית-הכנסת. לפחות תראו להם מהי תפילה, מהי יהדות ומהי המורשת של עם ישראל. יואל חסון (קדימה): אתה יודע כמה מתפללים לפני שמתחילים משחק? סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): וגם תוך כדי. נסים זאב (ש"ס): מישהו חשב למה לומדים בודהה, למה צעירים שלנו אחרי צבא נוסעים להודו? מה קרה? שכחו שהם קשורים לעם ישראל, ליהדות? כי אנחנו שוטפים להם את המוח בדברי הבל, בדבר סרק. אני אומר לך שעדיף תוכניות ספורט מאשר תוכניות – תסלח לי – סקס שמביאים בטלוויזיה, כל התועבות למיניהן. עדיף שיהיה ספורט. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): – – – נסים זאב (ש"ס): אבל אלה לא התכנים, אלה לא הערכים שאנחנו רוצים ללמד את עם ישראל. איפה השבת? ללמד קצת על השבת. טוב, מה לעשות. אדוני היושב-ראש, הייתי חושב שהיו צריכים להביא אפילו את התוכנית של אמנון יצחק פעם אחת. הנושא של חזרה בתשובה, שכל כך פוחדים ממנו, גם הוא יכול להיות באחת התוכניות בטלוויזיה. למה כל כך חוששים? הרי אנחנו צריכים להראות פתיחות – דעות והשקפות עולם. אז צריכים להראות גם את הצד האחר של עם ישראל, של היהדות. אנחנו במלחמת תרבות קשה מאוד בארץ, וחבל מאוד שעד שאנחנו מביאים משהו הוא צריך להיות דווקא בתחום הספורט, וזה הדבר שנראה בעיני חברי הכנסת בעל החשיבות הלאומית. כדי לזכות את אותן משפחות ברוכות ילדים, את אותם מסכנים שלא יכולים ואין להם טלוויזיה בכבלים, לזכות את עם ישראל שכולם יזכו לראות את הדבר החשוב ביותר – הספורט הלאומי. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): נפש בריאה בגוף בריא. נסים זאב (ש"ס): בסדר, אבל הבעיה היא שאנחנו הופכים את הספורט לעבודת אלילים, ולא באמת כדי – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת נסים זאב, אתה יודע שגם בספורט יש סטופר. הזמן חלף עבר. נסים זאב (ש"ס): אבל מה אני אגיד – – – היו"ר עתניאל שנלר: אני מזמין את חבר הכנסת וילן. נסים זאב (ש"ס): כשאני עושה ספורט, אני אף פעם לא מחזיק סטופר. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. חבר הכנסת וילן, אחרון המתדיינים בדיון הספורטיבי הזה, בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): – – – סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): "בית"ר" משחקת היום. זה יהודי. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, קודם כול, הערה לדבריו של קודמי חבר הכנסת נסים זאב. אני חושב שנפש בריאה בגוף בריא, אבל אני קצת תמה מאיפה השליטה שלך. אם אמרת שאינך רואה וזה בזבוז זמן, ומשום מה גילית בקיאות מפתיעה גם בשידורי הספורט, גם, טפו-טפו, בשידורי סקס לא עלינו, ומתגנבים למוחי הרהורים שאולי בכל אופן כנראה גונבים צפיות כלשהן, לא עלינו, חס וחלילה. יוסף ביילין (מרצ): לא. זה לא מִידע אישי. אבשלום וילן (מרצ): לעניין עצמו, חבר הכנסת חסון שהציג את החוק לא התייחס לדיון שהיה בוועדת הכלכלה, ועל-פיו הבעיה איננה – צריך לזכור שהכנסת, החקיקה, לא יכולה להתערב בשיקולים מסחריים. יש אמנה שהגענו אליה לפני כמה שנים, שעל-פיה שידורי נבחרות ישראל ישודרו בערוצים הפתוחים. לצורך זה, ערוץ-1 הוא ערוץ שאם הערוצים האחרים – כלומר הערוצים הפתוחים בהגדרה לצורך זה היו ערוץ-2, ערוץ-10 וערוצי הספורט בכבלים, ש-90% מהאוכלוסייה מחוברים אליהם – לא ייקחו וייתנו את זה בתשלום. אז ערוץ-1 מחויב אוטומטית לשדר את משחקי הנבחרות הלאומיות, וגם בחקיקה הזאת, בגלל ההסכמים המסחריים והכלכליים, כאשר מוכרים זכויות, שום חוק לא יוכל לעזור לך. צריך להבין שדווקא אתם, אבירי הכלכלה החופשית, לא תוכלו להתערב בשיקולים המסחריים. רוצה לומר, שאני גם הסכמתי ותמכתי בוועדה בחקיקה בקריאה ראשונה, כדי לנסות להגיע להסדרים ברורים מאוד עם ערוצי וחברות הטלוויזיה המרכזיות פה – להגיע אתם להסכמים מה כן ומה לא. מנחם בן-ששון (קדימה): שלא – – – אבשלום וילן (מרצ): אני לא מציע לבית הזה להגיע לרגע שבו אני צריך לקבוע בחקיקה מה ישודר בערוצי טלוויזיה מסחריים או כלליים. יואל חסון (קדימה): ברשותך, הערה ששכחתי לציין: אנחנו בכוונה הגשנו – – – לשלושה חודשים. כפי שאתה יודע, מועצת הכבלים יושבת ומכינה קריטריונים בנושא. סיכמנו שכשהיא תסיים את עבודתה, אם היא תייתר את הצעת החוק – לא נביא את זה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אבשלום וילן (מרצ): לכן, אני מקווה, שכמו שעשינו לפני כמה שנים כשהגענו לאמנה, שיגיעו פה להסכם חברתי ראוי שיהיה מקובל על כולם ועל-פיו המשחקים ישודרו, ולא נידרש לחקיקה שהיא באמת – ואני אומר דווקא כמי שחושב שלמדינה מותר להתערב, ורגולציה מותר וזה צריך להיות במידה – אבל לשמור על המידה הראויה, ולא נעשה מעצמנו צחוק. מנחם בן-ששון (קדימה): החוק שג'ומס הביא על ההשכלה הגבוהה הוא בדיוק מאותו כיוון. רבותי – – – מה כוחך ככנסת? אבשלום וילן (מרצ): אני אעיר לך רק הערה כללית. אני מבין בדיוק את מה שאתה אומר, אבל לדעתי אנחנו בטרגדיה. הממשלה צריכה למשול, הכנסת צריכה לפקח על הממשלה, והמצב שבו עם כל דבר רצים לחקיקה משום שמערכות לא עובדות מעורר בי הרהורים קשים במה באמת צריך לטפל. מנחם בן-ששון (קדימה): אין ויכוח. זאת הקריאה שלנו. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. הדיון תם. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 63 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 42) (שידור אירועי ספורט מרכזיים), התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: שמונה בעד, אין מתנגדים ואחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 42) (שידור אירועי ספורט מרכזיים), התשס"ח–2008, עברה בקריאה ראשונה, והיא תידון להמשך תהליך החקיקה בוועדת הכלכלה. הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/257).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה: הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת דב חנין – קריאה ראשונה. יעלה ויבוא חבר הכנסת חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים (תיקון מס' 2). זאת הצעת חוק חשובה, שבאה להתמודד עם עוד מכת מדינה שאנחנו חווים בתחום הסביבתי. רק לאחרונה שמענו על מקרה מצער שבו תיירת נפצעה מנהיגה פרועה בחוף הים. התופעה של נהגי טרקטורונים וג'יפאים למיניהם שדוהרים בחוף הים, מרגישים שהם נמצאים בטבע החופשי והפתוח והם לא צריכים לעמוד במגבלות של מהירות, של זהירות ושל הקפדה על חוקי דרכים אחרים, היא תופעה מדאיגה, מסוכנת ופוגעת באותם אנשים שמגיעים אל חופי הים כדי להתרחץ בים, כדי ליהנות מהשקט וכדי לשחות. כל אלה הם קורבנות של הנהיגה הפרועה בחוף הים. לכן, הצעת החוק הזאת היא הצעה חשובה ואני שמח שהיא מגיעה לכנסת בתמיכת הממשלה. שותפים להצעה חברי הכנסת מיכאל מלכיאור, רן כהן, סופה לנדבר, אברהם מיכאלי, יורם מרציאנו, דוד אזולאי, חנא סוייד, מוחמד ברכה ויוסי ביילין. עמיתי חברי הכנסת, הכנסת כבר חוקקה פעם חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים. זה קרה בשנת 1997, אבל החוק הזה לא נאכף והוא נותר אות מתה שאין לה קשר למציאות. לכן, בחנו בצורה קפדנית את החוק הקיים וניסינו לראות מה בעייתי בניסוחים שלו, מה בעייתי במנגנונים שהוא מייצר ומה גורם לכך שהוא אינו נאכף במציאות. עמיתי חברי הכנסת, מצאנו, למרבה הצער, שהחוק שנחקק ב-1997 לא היה מקצועי מספיק, לא היה מוגדר ומדויק מספיק, לא היה מחודד, לא בפרטים ולא במנגנונים. התוצאה היא שהוא הפך, למרבה הצער, לחוק ריק. בהצעה שמונחת בפניכם היום אנחנו בוחנים ועורכים מחדש את החוק כולו, ומתקנים אותו כך שהוא יוכל לענות על המטרה החברתית החשובה והראויה של מניעת אותה מכת מדינה – נהיגה פרועה ברכבים ובטרקטורונים בחוף הים. מה אנחנו עושים בחוק הזה? ראשית, אנחנו מחדדים את ההגדרות ומגדירים אותן בצורה בהירה, נכונה ומדויקת יותר. שנית, אנחנו מקנים סמכויות אמיתיות לפקחים, כדי שהם יוכלו לבצע אכיפה אמיתית של האיסורים שבחוק. בהקשר זה אני מפנה אתכם גם לחוק האכיפה הסביבתית, שאישרנו בכנסת בתחילת כנס הקיץ – אחד החוקים הסביבתיים החשובים ביותר שעברו בכנסת הנוכחית; חוק שכזכור לכם, הקנה סמכויות אכיפה מגבילות גם לפקחי הרשויות המקומיות, כדי שאותו צוואר בקבוק שקיים בנושא האכיפה הסביבתית – או האי-אכיפה הסביבתית – ייפתח, ויתקיים תמריץ כלכלי אמיתי לבצע אכיפה סביבתית. את זה עשינו באמצעות העברת כספי הקנסות שפקחי הרשויות המקומיות יטילו כאשר הם מבצעים אכיפה של חוקים סביבתיים לקופתן של הרשויות המקומיות עצמן. גם בחוק הזה, עמיתי חברי הכנסת, נאפשר אכיפה מגבילה של הוראות החוק גם על-ידי פקחים של הרשויות המקומיות. מערכת הוראות נוספת של החוק נוגעת להחמרת ענישה, כדי שהענישה תהיה פרופורציונלית לסכנות ולסיכונים שהנהיגה הפרועה בחופים מייצרת. בהקשר הזה אנחנו קובעים בחוק מנגנון של תיקון המעוות והטלת ההוצאות של תיקון הנזקים שנגרמים על העבריינים עצמם. אנחנו קובעים בחוק מנגנון מדוד, אבל הכרחי, של פסילת רשיון נהיגה ושל תפיסת רכבים. אנחנו קובעים בחוק גם את החזקה שקיימת היום בפקודת התעבורה, אבל לא היתה קיימת בחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, שעל-פיה בעל רכב שנמצא נוהג או חונה בתחום המוגן הוא שעבר את העבירה, אלא אם כן הוא מוכיח אחרת. בהעדר חזקה משפטית כזאת, אדוני היושב-ראש, ברור שתופסים רק כלי רכב, אבל את כלי הרכב אי-אפשר להעמיד לדין. אדוני היושב-ראש היה פעיל מאוד בנושא הבטיחות בדרכים בהיותו במשרד התחבורה – – – היו"ר עתניאל שנלר: ראש המינהל לבטיחות בדרכים. דב חנין (חד"ש): אדוני יודע שאם זה היה המצב בתחום דיני התעבורה ולא היינו יכולים לחבר בין כלי הרכב לבין הנהג, לא היתה כל משמעות לחוקים היפים שיש לנו בתחום התעבורה. לכן, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק מאוד נכון. חבל שרק היום אנחנו מאשרים אותו בקריאה ראשונה, ואני מקווה שנמצא את הדרך לאשר אותו במהירות גם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, כי החוק הזה הוא במפורש חוק מציל חיים. הוא מציל חיים, הוא מגן על בריאות, ובאותה הזדמנות הוא גם מגן על אותם ערכים סביבתיים חשובים של חופי ים כמקומות מרגוע, מקומות רחצה, מקומות שיש בהם הרבה מה לעשות, אבל לא לנהוג בפראות בכלי רכב. יש מקומות רבים בטבע שאפשר לנהוג בהם, לא בחוף הים. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – אינו נוכח. חבר הכנסת השני מנהל את הישיבה עכשיו, ולכן הוא יוותר על זכות הדיבור. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחר כך נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני קודם כול רוצה לומר שאני תומך בחוק. ההפקרות שמשתוללת בחופי ישראל – כאשר אנשים תמימים באים לפוש, לנוח, שוכבים לתומם סמוך לחוף הים או על חוף הים – ברכבים, בג'יפים, שמתחרים ביניהם לפעמים, וכל מי שיש לו רכב ארבע-על-ארבע חושב שהוא יכול להיהפך להיות רוכב על ארבע. הוא נהפך להיות כאיש על ארבע, מבחינת היחס האנושי שלו, שנהפך להיות בהמי – וגורם לנזק ולפגיעה, גם בנפש, ולפציעתם של אנשים. אנחנו עדים למקרים בזה אחר זה, ופשוט בנס לא נפגעו אנשים, אבל בוודאי צריך למנוע, בכל הכוח האפשרי החוקי, את כניסתם של אותם רכבים. אני רק רוצה לומר ששטח אזור מוגן, חבר הכנסת דב חנין, צריך להיות בכל חוף וחוף לא לפי מטרים. אני זוכר שבהצעת החוק הקודמת באו וקבעו, נגיד, 100 מטר מחוף הים, מהנקודה של הים, ואני חושב שכל חוף צריך להיות שונה לפי המצב. למשל, יש חופים שאתה יכול לראות חניונים מוסדרים, ויש חניון מוסדר, אפילו בתשלום, שהוא במרחק 40-30 מטר מחוף הים, ויש גם מקומות – למשל בטבריה, החלק הסמוך ביותר נראה טבעי, ואנשים באים לשם לפוש ולנוח, ויש החלק העליון יותר, שאנשים אפילו באים עם הרכבים וחונים ליד העצים. לכן אני אומר – לא להגדיר את זה במטרים. דב חנין (חד"ש): כתוב, אדוני חבר הכנסת נסים זאב: למעט דרכים וחניונים שהוסדרו לפי חיקוק. למשל, הדוגמה שאדוני מתייחס אליה היא חניון שהוסדר לפי חיקוק, לכן זה לא חל עליו. נסים זאב (ש"ס): נכון, אבל אני רוצה לומר שיש הרבה מקומות שאנשים – לא דוהרים, אבל באים במשך שנים, והחניון הוא לא חניון מוסדר, אבל אפשר להתקרב כמעט עד לאותה נקודה, ואין – אתה מגיע משביל מסוים. אתה רואה את השבילים, שהם קיימים. אני אומר: לא לבוא באופן אוטומטי ולקבוע מטרים בכל נקודה ונקודה ומי שעבר את אותה נקודה נאשים אותו כאילו הוא עבריין. צריך לתת את הדעת על הנקודה הזאת, כי היא חשובה, כי היא מורכבת, וגם מסובכת אם נשאיר את זה פתוח. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נחכה עד שחבר הכנסת נסים זאב יגיע למקומו. אני רוצה להעיר: רבים משתמשים בחוקים במלה "רכבים". על-פי הידוע לי, ראוי לומר "כלי רכב". כמו שלא אומרים "נשקים", אלא "כלי נשק". אז "כלי רכב", הכוונה של החוק. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 64 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, תשעה בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. לכן, אני קובע כי הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008, עברה בקריאה ראשונה, והיא תידון, בהמשך תהליך החקיקה, בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני מעיר שנדמה לי, חברי הכנסת חנין, שזה מסוג החוקים שהיה צריך לדון עליהם, אולי, בפקודת התעבורה, והרבה מכשולים של החוק היו נמנעים. הצעת חוק החשמל (תיקון מס' 4) (רשיונות לעבודות חשמל), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/257).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נעבור לסעיף הבא. הסעיף הבא זה הצעת חוק החשמל (תיקון מס' 5) (רשיונות לעבודות חשמל), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. אני מזמין את חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב להציג את החוק. בבקשה, אדוני. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי חברי הכנסת, משק החשמל של מדינת ישראל יעמוד בתוך כמה שנים בפני שוקת שבורה בשל מחסור בחשמלאים, בעיקר מהנדסי חשמל בעלי רשיון כחוק. במשק החשמל יש כיום כ-50,000 משרות, ו-5,000 משרות של מהנדסי חשמל מורשים, בעלי רשיון מסוג חשמלאי-מהנדס. בהתאם לחוק החשמל, התשי"ד–1954, משרד התשתיות הלאומיות אחראי לחוק החשמל ותקנותיו. הטיפול ברשיונות לחשמלאים ומהנדסי חשמל הועבר בשנת 1975 למשרד התמ"ת, והוא מסדיר, בין היתר, את תחום עבודות החשמל וביצוען. בהתאם לכך, בשנת 1985 הותקנו תקנות החשמל (רשיונות), המסדירות את התנאים לקבלת הרשיון, תוך קביעת 12 סוגי רשיונות לעבודות חשמל השונים זה מזה בעוצמת הזרם שבו מורשה בעל הרשיון לעבוד. כתוצאה מהסרבול הזה, ל-85% ממהנדסי החשמל הרשומים אין רשיון לעסוק בחשמל כחוק, ומנגד – 70% ממשרות מהנדסי החשמל מאוישות על-ידי אנשים ללא רשיון מתאים על-פי החוק. דוח ועדת חקירה ממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור בראשות השופט בדימוס זיילר, שהוגש בחודש דצמבר 2003, עסק ברישוי עבודות החשמל והמליץ על צמצום מספר סוגי הרשיונות לעבודות חשמל, שכן הקושי להבחין בין הסוגים השונים עלול להביא, לפי הדוח, לכך שבעל רשיון פלוני יעסוק בתחומי חשמל שהוא אינו מוסמך בהם, ואני מצטט: "אנו מציעים לצמצם עד למינימום את הרמות, ואם המציאות תאפשר זאת, לחזור לקבוע שתי רמות – כפי שהיה בעבר – חשמלאי מוסמך ומהנדס חשמל. תהליך כזה יעלה במחי עשייה אחת את רמת העוסקים במלאכה. גם הבקרה והאכיפה יהיו נוחות ויעילות יותר, שכן הדקויות בין הרמות לא יסבכו אותן". נוסף על כך, בפני ועדת הכלכלה של הכנסת נטען כי מספרם של החשמלאים ומהנדסי החשמל בעלי רשיון לפי החוק אינו עונה על צורכי המשק, והרפורמה המתוכננת במשק החשמל תידון לכישלון. משק החשמל במדינה זקוק לאלפי מהנדסי חשמל מורשים תוך קביעת קריטריונים מקצועיים וברורים. הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה לקבוע הסדרים חדשים בנושא רישוי עבודות חשמל, ובמסגרת זו לקבוע שתי רמות בלבד של סוגי רשיונות: חשמלאי ומהנדס חשמל. הצעת החוק מציעה להקים מועצה במקצועות חשמל, שתופקד על עריכתן של בחינות הרישוי לקבלת רשיון חשמלאי ורשיון מהנדס חשמל, וכן תייעץ לשר בעניינים שונים הנוגעים לרישוי עבודות חשמל. הצעת החוק קובעת הוראות לעניין התנאים למתן רשיונות לעבודות חשמל, ובכלל זה התנסות מקצועית-מעשית ובחינת רישוי. כמו כן מוצע לקבוע הוראות לייחוד העיסוק, למניעת מרמה וזיופים, ולקבוע כללי אתיקה מקצועיים ואמצעי משמעת שיחולו על בעלי רשיון לביצוע עבודות חשמל, הן על החשמלאים המורשים והן על מהנדסי חשמל. בפני ועדת הכלכלה של הכנסת נטען כי מספרם המועט של מהנדסי החשמל המורשים אינו עונה על צורכי המשק. על כן, למניעת פגיעה בלתי הפיכה ברפורמה במשק החשמל, מוצע לקבוע כי במשך חמש שנים מיום התחילה יוכל גם מבקש רשיון שהשלים תקופת התנסות מקצועית-מעשית שאורכה שנה בלבד להיות זכאי לקבלת רשיון מהנדס חשמל, ובלבד שיתקיימו בו יתר התנאים לקבלת רשיון. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, אדוני היושב-ראש, נבחן את ההשלכות הכרוכות בקביעת שני סוגים בלבד של רשיונות לביצוע עבודות חשמל במקום 12 הסוגים הקיימים, ובכלל זה ההשלכות לעניין פגיעה אפשרית בזכות היסוד לחופש העיסוק, וכן את הצורך לקבוע הוראות מעבר לצמצום פגיעה זו, ככל שתהיה. נוסף על כך, תדון הוועדה בהתאמת ההסדר המוצע להוראות לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, ככל שהן חלות היום על מהנדסי חשמל. אשר על כן, אני אבקש מכם, רבותי חברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה, ולפני סיום, אדוני היושב-ראש – יש לי עוד כמה דקות – אף-על-פי שזה עולה רק לקריאה ראשונה, אני קצת אחרוג ממנהגי, כיוון שאנחנו ביום האחרון של המושב, ואני מאוד מאוד מודה, באופן מיוחד, ליועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עורכת-דין אתי בנדלר, ליועץ המשפטי איתי עצמון ולמתמחים, אשר עשו באמת לילות כימים בהכנת החוק, כדי שהיום הוא יעבור בקריאה ראשונה. אני גם רוצה להודות לגברת לאה ורון, מנהלת ועדת הכלכלה, ולעידית חנוכה, מזכירת הוועדה, על הפתרונות היצירתיים והנכונות לסייע לקידום הצעת החוק בלוח הזמנים הדחוק. אני רוצה להודות לעוד שלושה אנשים: לשר התשתיות, פואד בן-אליעזר, על התמיכה בחוק הזה; ליושב-ראש סיעת העבודה, איתן כבל, על התמיכה בחוק הזה; וליושב-ראש הקואליציה, יואל חסון, שהשתכנע שהחוק מאוד מאוד חשוב ונתן חופש הצבעה לקואליציה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): וכמובן, כמובן – רק שנייה אחת, סליחה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצל מאוד, זה בגלל העייפות, לא מסיבות אחרות, ואני באמת מתנצל. הצעת החוק הזאת מאוד חשובה לי באופן אישי. מי שיזם אותה היה חבר הכנסת המנוח – גם מורי ורבי – יורי שטרן. הוא הוביל את זה עד ליום מותו, והיה מחויב מאוד לאותה אוכלוסייה של מהנדסי חשמל שציינתי לעיל, אבל לא הספיק. חבר הכנסת אמנון כהן, שהוביל את זה יחד אתו, ויתר כדי שאני אקדם את זה, ואני מודה לחבר הכנסת אמנון כהן על המחווה הזאת. ולכן, חשוב לי פעמיים שהצעת החוק הזאת תעבור. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון. נרשמו לדיון: חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נוכחת; חבר הכנסת אורי אריאל – איננו נוכח. אלה נרשמו לדיון. הפעם חבר הכנסת נסים זאב ויתר, תודה. אנחנו עוברים להצבעה. חברי חברי הכנסת, הצבעה. איתן כבל (העבודה-מימד): אם נסים זאב ויתר, אפשר לצאת לפגרה. הצבעה מס' 65 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החשמל (תיקון מס' 4) (רשיונות לעבודות חשמל), התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, אני קובע כי הצעת חוק החשמל (תיקון מס' 4) (רשיונות לעבודות חשמל), התשס"ח–2008, עברה בקריאה ראשונה, והיא תידון בהמשך תהליך החקיקה בוועדת הכלכלה. הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון והוראת שעה), התשס"ח–2008 [מס' מ/375; "דברי הכנסת", חוב' כ"ה, עמ' 16181; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה: הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון והוראת שעה), התשס"ח–2008, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי, להציג את הצעת החוק. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): גדעון, סוף-סוף תצביע בעד חוק ממשלתי. גדעון סער (הליכוד): אתה ביקשת ממני. רן כהן (מרצ): האם זה החוק האחרון? גדעון סער (הליכוד): אחד לפני אחרון, לא? צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני אציג את זה בקצרה, עקב השעה. יש שני אירועים דרמטיים היום. הפחות חשוב זה מסיבת עיתונאים ב-20:00, ואחרי זה אירוע חשוב של ליגת האלופות – "ויסלה קרקוב" נגד "בית"ר ירושלים" – אז אני יודע שכולם – – – אבשלום וילן (מרצ): תדאג להתנהגות ראויה של האוהדים – – – צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני לא יודע מי זה אתם כי אני – – – אבשלום וילן (מרצ): אני יודע שאתה לא. היו"ר עתניאל שנלר: אני מציע שנעבור לכליאתם של הבלתי-חוקיים. בבקשה. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מביאים בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית הצעת חוק שנדונה בוועדת החוץ והביטחון ביוזמת הממשלה – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון והוראת שעה). כמובן, השם נראה סבוך. בסך הכול המטרה של החוק היא לאפשר את החזקתם בישראל של מי שנמנים עם כוחות אויב, אבל לא ניתן להחזיק אותם כשבויי מלחמה לפי אמנת ז'נבה השלישית בדבר שבויי מלחמה. ככלל, מדובר במי שנטלו חלק בפעולות איבה נגד ישראל, אבל הם אינם חיילים בצבא סדיר, או שהם חברים בארגוני טרור הפועלים נגד ישראל. כלומר, אם נתרגם את ההצעה, זאת הצעת חוק לכליאת טרוריסטים, בדרך כלל, במטרה להבטיח תנאי כליאה הולמים וביקורת שיפוטית תקופתית על הכליאה. בעבר אומנם נמתחה ביקורת על החוק הזה, אבל בית-המשפט העליון ישב לאחרונה על המדוכה וקבע כי החוק עולה בקנה אחד הן עם המשפט הבין-הלאומי והן עם המשפט החוקתי הישראלי הפנימי. אני לא אכנס לכל הפרטים בהצעת החוק. ייתכן שאם נצטרך להגיב על ההסתייגויות, אדוני היושב-ראש, ניכנס לפרטים. בסך הכול, אנחנו מעוניינים להביא את החוק הזה היום להשלמה. הוא הונח על שולחן הכנסת. חברי הכנסת – חזקה עליהם שקראו אותו על כל סעיפיו. ההסדרים הנוגעים ללחימה בהיקף נרחב הם גולת הכותרת של החוק הזה. הם אמורים לתת מענה על מצב זמני נקודתי אשר הלוואי שלא יבוא, אבל לנוכח הניסיון של השנים האחרונות, אנחנו מטילים ספק באיחולים האופטימיים האלה. אם אכן יהיה מה שקרוי הסלמה, סבב הסלמה, סבבי אלימות, לחימה בהיקף נרחב בזירה כזאת או אחרת – אנחנו קבענו את ההוראות האלה כהוראת שעה לשנתיים, בשל הבעייתיות בהסמכת הממשלה לחרוג מהוראות החוק. גדעון סער (הליכוד): אתה עושה טעות שאתה מאריך. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): לא אאריך. הוגשו הסתייגויות להצעת החוק. אבקש מחברי הכנסת לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק, חבר הכנסת סער, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר עתניאל שנלר: תודה, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, חבר הכנסת צחי הנגבי. להצעה הזאת יש כמה הסתייגויות, ובכללן של חברי הכנסת ביילין, אורון, כהן, גלאון, וילן והנדל. נתחיל בהסתייגות של חבר הכנסת ביילין. האם אתה מבקש להעלות את ההסתייגות? בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אורון. יוסף ביילין (מרצ): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה הוא חוק שמאוד הייתי רוצה שלא יהיה בספר החוקים שלנו. הוא בעיני חוק דרמטי, ממש דרמטי, כי הוא יוצר קטגוריה חדשה שמאפשרת כליאה של אנשים במצב שהוא שונה לחלוטין מהמצב הרגיל שבו אנחנו כולאים אנשים – אם במסגרת של שבויי מלחמה ואם במסגרת הרגילה של מאסרים בישראל. החוק המקורי של לוחמים בלתי חוקיים הוא חוק מ-2002. הוא נולד כתוצאה מזה שישראל החזיקה במשך שנים כמה אנשים כקלפי מיקוח, כדי לאפשר את החלפתם באויבים, בטרוריסטים – לאפשר את החלפתם של הנתפסים בישראלים שנחטפו או שנעלמו. בית-המשפט העליון נתן במשך שנים יד למצב של קלפי מיקוח, עד לשלב בשנת 2000 שבו הוא חזר בו וקבע שקלפי המיקוח הם בלתי חוקיים. ואז, היתה שאלה בתור מה עוצרים את האנשים האלה. שבויי מלחמה – זה כבוד גדול מדי בשבילם, הם לא חיילים; אסירים ישראלים פליליים הם לא יכולים להיות. ההמצאה היתה לוחמים בלתי חוקיים. החוק שנקבע ב-2002 הוא מאוד מאוד בעייתי; מאוד מאוד בעייתי. שאלת חוקיותו הובאה לבית-המשפט העליון. בית-המשפט העליון אישר את חוקיותו של החוק הזה, עם הרבה הרבה סימני שאלה – גם לגבי הדרך שבה זה יתקבל בעולם. הייתי אומר שבית-המשפט בעצם אומר למדינה: אתם הלכתם עד קצה הדרך. לא בטוח שזה בסדר, אבל זה עובר, ואז אנחנו באים היום בדקה ה-90 של כנס הקיץ ומחוקקים חוק שמחמיר עוד יותר מהחוק הראשון. הבעיה בחוק הזה שמובא לדיון ולהצבעה כאן היום היא שמשך הזמן שבו העצירים האלה לא יראו עורך-דין מתארך באופן משמעותי; משך הזמן של כליאתם מתארך באופן משמעותי. זה חוק שמנוגד לחוקה הבלתי-כתובה של ישראל, הוא מנוגד לרוח החוק הבין-לאומית, והדברים האלה גם באו לידי ביטוי בדברים שנאמרו בוועדה על-ידי הייעוץ המשפטי. אנחנו מעמידים את עצמנו סתם מול העולם, שלא יכול לקבל חוק מהסוג הזה עבור מצב כמעט בלתי אפשרי, כי מה אנחנו אומרים? אנחנו יוצרים מצב שבו אנחנו נערכים לסיטואציה של כליאה המונית של לוחמים בלתי חוקיים. זה כבר לא דיראני ועובייד, זאת כבר מלחמה של ממש. אנחנו יוצרים בחוק הזה מצב חירום מיוחד, חדש, לצורך האפשרות של כליאה המונית כזאת. אנחנו מעבירים את האינסטנציה המשפטית האזרחית לבית-דין צבאי. אנחנו יוצרים כאן איזו רגרסיה מאוד מאוד דרמטית בנושא זכויות האדם. השאלה היא מי יקבע שהפרט הזה, שאותו תופסים מחר בלבנון נניח, באמת שייך ללוחמים בלתי חוקיים – ניתנת לקצין בדרגה לא גבוהה, ואנחנו לוקחים מהאנשים האלה, שחלקם יכולים להיות – – – רן כהן (מרצ): – – – יוסף ביילין (מרצ): וגם זה נכון. זאת אומרת, אנחנו כאן הולכים, חברי הכנסת, ליום של חושך מיותר. אני אומר לכם, אני נתתי את ידי לא מעט לדברים שלא הייתי שלם אתם כי אמרתי: במצב חירום, במצב קשה, במצב מלחמה, ישראל לא במצב רגיל, אין ברירה, נותנים יד גם לדברים קשים. החוק הזה – אין בו שום צורך מיידי. יש כבר חוק של לוחמים בלתי חוקיים, הוא בין כך ובין כך בעייתי. להוסיף על החוק ההוא עוד מוסרות, עוד אזיקים, להפוך את זה לעוד פחות לגיטימי בעיני העולם בלי שיש צורך נראה לעין – אני אומר לכם שזה מיותר. לפני שאתם תומכים בחוק הזה, תחשבו עם הגלגל המסתובב, מי יודע מי יוגדר כלוחם בלתי חוקי בעתיד. הרי זאת הגדרה כל כך מעורפלת. עם הניסיון שלנו, בסוף זה יכול להיות מישהו שאף אחד בבית הזה לא היה רוצה שהוא יהיה, אבל החוק הזה כבר יהיה כאן, ויכפיש אותנו ויכתים אותנו לחלוטין. לכן, אני קורא לחברי הכנסת להתנגד לחוק הזה ולתמוך בהסתייגויות של סיעתנו. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת ביילין. חבר הכנסת חיים אורון – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת כהן, חברת הכנסת גלאון, חבר הכנסת וילן וחבר הכנסת הנדל. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת איתן כבל, אני רוצה בעיקר לדבר אליך, כי בעוד רבע שעה, עשר דקות, בחוק האחרון שנחוקק פה היום, בעצם תבוא לידי ביטוי הקואליציה האמיתית בבית הזה. למיטב הבנתי, איתן ידידי, אתה לא חלק ממנה. הקואליציה תהיה – וחבר הכנסת ביילין הסביר למה אין שום סיבה אמיתית לחוקק את החוק הזה. אגב, הוא לא היחיד. בסדרה של חוקים שחוקקו בכנסת הזאת, במושב האחרון, שפגעו בזכויות יסוד תחת המסווה של הגנה בפני אויבים אמיתיים, מדומים ואחרים – ואני לא אומר שהם לוחמים לא חוקיים. ואז, ראינו היום מה שקרה במהלך היום, ואני רוצה לתת את כל המחמאות ליושב-ראש האופוזיציה, חבר הכנסת גדעון סער. הוא משחק אותה מצוין, הוא יוצא זוכה מכל הכיוונים. בנושאים החברתיים – הוא אופוזיציה יחד עם הקואליציה, הוא מקבל את הקרדיט. בנושאים המדיניים ובנושאים אחרים – אתמול בערב, אתם או לא קיימים או חוברים אליו, והוא מקבל את הקרדיט. בכל זאת אני שואל אתכם: אלוהים אדירים, העולם לא נגמר מחר. אני לא יודע מה יהיה בעוד שעתיים או בעוד שעה בטלוויזיה. יש חיים אחר כך. אז אין פה כלום? אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ג'ומס, אתה יכול להרחיב בעניין של סער? חיים אורון (מרצ): לא, אני לא יכול להגיד שזה עולה לי בבריאות להגיד. מה שמגיע לו, מגיע לו בלי בריאות. אני חושב שהרחבתי מספיק. אבל איפה אתם? מה אנחנו בדיוק עושים פה? קדימה – אין לה עמדה בשום נושא? לא בביטול חוקים גורף שאין שר משפטים, לא ברמת-הגולן ולא בחוק הזה, ולא בנושאים שהם יודעים מצוין, חברי הכנסת מהליכוד, והראשון בהם היושב בראש השולחן, במקום הכי קרוב אלי, ביבי נתניהו, שכל מה שהחליטו היום יהיה בחוק ההסדרים הבא. הוא יביא אותו ויסביר שהוא קיבל משק במשבר כי אתם פירקתם אותו והוא צריך להציל אותו מפניכם, ואז אין ברירה, צריך למנוע את החוקים האלה; שאגב, חלקם מאוד טובים. רק הוא היה אבי-אבות החוקים ההפוכים כשהוא היה בתפקיד, הוא תמיד בא להצביע ובורח. אני לא מדבר על גדעון סער, הוא עושה את זה ואני מקווה שהוא גם מאמין בזה, אבל הם יודעים שזה לא-אמת וישימו את זה על הראש שלכם. אז מה קורה פה בבית הזה? האגף הזה הוא השולט כשמדובר בנושא המדיני, הבלגן שלכם שולט בנושאים אחרים. אין מלך בישראל. לא רק שיש לוחמים בלתי חוקיים, יש כאן ממשלה שמרגע לרגע היא בלתי חוקית, ואני כבר לא מדבר על ראש ממשלה בחקירות. אז עזבו אותנו מזה, די, מזל שיש פגרה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חבר הכנסת כהן – מסכים לדברי קודמו. חברת הכנסת גלאון – גם את מסכימה לדברים. חברי הכנסת וילן – גם אתה מסכים לדברים. חבר הכנסת הנדל – אינו נמצא. לכן, חברי חברי הכנסת, גם חבר הכנסת איתן כבל, אנחנו עוברים להצבעה. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני מבקש לענות. היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה. יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת הנגבי, יענה. צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני מוותר. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, נתחיל לחוקק את החוק לאט לאט בקריאה שנייה. נתחיל עם שמו של החוק. לשם החוק אין הסתייגות, ולכן נצביע עליו בקריאה שנייה. הצבעה. הצבעה מס' 66 בעד שם החוק – 13 נגד – 10 נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 13, נגד – 10, אין נמנעים. שם החוק עבר בקריאה שנייה. אנחנו נעבור לסעיף 1. סעיף 1 – ההסתייגויות של קבוצת סיעת מרצ – חברי הכנסת יוסי ביילין, חיים אורון, רן כהן, זהבה גלאון ואבשלום וילן. אתם מוותרים? אתם מבקשים להצביע. ובכן, אנחנו עוברים להסתייגות קבוצת סיעת מרצ לסעיף 1. הצבעה. הצבעה מס' 67 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 14 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד ההסתייגות – 10, נגד – 14, אין נמנעים. ההסתייגות לסעיף 1 לא התקבלה. לכן נצביע על סעיף 1 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 68 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 14 נגד – 10 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 14, נגד – 10. סעיף 1, כנוסח הוועדה, עבר. נעבור לסעיף 2. לסעיף 2 יש שתי גרסאות, נצביע על אחת משתיהן. מי שמצביע בעד – מצביע על גרסה א', מי שמצביע נגד – מצביע על גרסה ב'. אני חוזר כדי למנוע אי-הבנה: לסעיף 2 שתי גרסאות. מי שמצביע בעד – מצביע בעד גרסה א', מי שמצביע נגד – מצביע בעד גרסה ב'. הצבעה על הגרסאות בסעיף 2. הצבעה. הצבעה מס' 69 בעד גרסה א' לסעיף 2 – 15 בעד גרסה ב' לסעיף 2 – 10 נמנעים – אין גרסה א' לסעיף 2 נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, 15 בעד, עשרה מתנגדים, אין נמנעים. התקבלה גרסה א' של סעיף 2. אנחנו עוברים לסעיף 3. חבר הכנסת הנדל לא נמצא כאן, לכן לא נעלה את ההסתייגות. לסעיף 3 אין הסתייגויות. לסעיף 4 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על סעיפים 3 ו-4, כנוסח הוועדה. 3 ו-4 כנוסח הוועדה – הצבעה. הצבעה מס' 70 בעד סעיפים 3–4 – 15 נגד – 10 נמנעים – אין סעיפים 3–4 נתקבלו. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 15, נגד – 10. סעיפים 3 ו-4 התקבלו, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. אנחנו עוברים לסעיף 5. קבוצת מרצ, האם אתם מבקשים להצביע? חיים אורון (מרצ): כן. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, אנחנו עוברים להצביע על ההסתייגות של קבוצת מרצ לסעיף 5. ההצבעה היא על ההסתייגות. הצבעה. הצבעה מס' 71 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 15 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 5 לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 10, נגד – 15. ההצעה לא התקבלה. אנחנו נצביע עכשיו על החלופין של סעיף 5 – הסתייגות לחלופין של סעיף 5. הצבעה. הצבעה מס' 72 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 15 נמנעים – אין ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 5 לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, עשרה בעד, 15 נגד, גם ההסתייגות לחלופין לא התקבלה. לכן, נצביע על סעיפים 5 ו-6, כנוסח הוועדה. הצבעה כנוסח הוועדה – סעיפים 5 ו-6. הצבעה. הצבעה מס' 73 בעד סעיפים 5–6, כהצעת הוועדה – 15 נגד – 10 נמנעים – אין סעיפים 5–6, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, 15 בעד, עשרה מתנגדים, אין נמנעים. נוסח הוועדה בסעיפים 5–6 התקבל. אנחנו עוברים לסעיף 7. קבוצת מרצ – סעיף 7. האם להצביע? חיים אורון (מרצ): כן. היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נצביע. בסעיף 7 אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קבוצת מרצ. הצבעה על ההסתייגות. בבקשה. הצבעה מס' 74 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 15 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 7 לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 10, מתנגדים – 15, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. יש הסתייגות לחלופין. גם עליה אנחנו מצביעים, על ההסתייגות לחלופין של קבוצת מרצ. הצבעה על ההסתייגות לחלופין. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש. היו"ר עתניאל שנלר: סליחה, אני אעצור את ההצבעה כי אתה רוצה להעיר לי. בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אני מזהה כל העת את הנורה ליד מקומו של חבר הכנסת איתן דולקת כאילו הוא בעד, ואני לא רואה אותו כלל באולם. לפיכך, אני מבקש לבדוק. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני מבקש לבטל את כל ההצבעות. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, אנחנו נבחן את התקלה הטכנית ונמשיך בהצבעה. אנחנו נמשיך בהצבעה. עכשיו אנחנו מצביעים על ההסתייגות לחלופין של קבוצת מרצ לסעיף 7. הצבעה. הצבעה מס' 76 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 15 נמנעים – אין ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 7 לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 10, מתנגדים – 15, לכן ההסתייגות לא התקבלה. כדי להסיר ספק, פלט ההצבעה הראה שהתקלה הטכנית היא תקלה טכנית. תודה על הרגישות הטכנולוגית הרבה שיש בצד הזה של השולחנות. אנחנו נעבור עכשיו להצביע על סעיפים 7, 8, 9 ו-10, כי חבר הכנסת הנדל לא כאן. ובכן, אנחנו הולכים להצביע, כנוסח הוועדה, על סעיפים 7, 8, 9 ו-10. אנחנו מצביעים כנוסח הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 77 בעד סעיפים 7–10, כהצעת הוועדה – 15 נגד – 10 נמנעים – אין סעיפים 7–10, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 15, נגד – 10, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק במלואה עברה בקריאה השנייה. חברי חברי הכנסת, אם יושב-ראש הוועדה לא רוצה למשוך את ההצעה, אפשר להצביע. אנחנו נצביע בקריאה השלישית. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק. הצבעה. הצבעה מס' 78 בעד החוק – 16 נגד – 10 נמנעים – אין חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון והוראת שעה), התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 16, נגד – 10. אני קובע כי הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון והוראת שעה), התשס"ח–2008, עברה. האם יושב-ראש הוועדה רוצה לומר מילות תודה? אם לא, נודה לכולם שעסקו במלאכה. הצעת חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008 [מס' כ/224; "דברי הכנסת", חוב' כ"ו, עמ' 16620; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008. אבקש מיושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, לבוא ולהציג את הצעת החוק לקראת הצבעה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. בבקשה, אדוני יושב-ראש הוועדה. בבקשה, אדוני. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחרון אחרון חביב, באמת חוק חשוב ביותר, שעבדנו עליו מאות שעות. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית הצעת חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, שיזמו חברי הכנסת אבשלום וילן ורונית תירוש עם קבוצת חברי הכנסת. לפני כמה שנים תוקן חוק הבטיחות במקומות ציבוריים בהתבסס על המלצותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אלימות בספורט והערות משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. התיקונים נעשו בעקבות מקרים חוזרים ונשנים של ביטויי אלימות וגזענות במגרשי הספורט ובהקשר של אירועי הספורט. התיקונים שנעשו בחוק האמור חלים על ענפי הכדורגל והכדורסל בלבד. לשם התמודדות עם תופעה קשה זו מוצע בהצעת החוק הנוכחית לקבוע בחוק נפרד הוראות לטיפול בנושא אלימות בספורט הלקוחות מחוק הבטיחות, והרחבת תחולתן לכלל ענפי הספורט, וכן לקבוע הוראות נוספות שתכליתן הגברת האכיפה וסיוע במיגור התופעה כאמור. מוצע לקבוע כי לשם שמירה על הסדר הציבורי, ביטחון ובטיחות הציבור באירוע ספורט ימונו כמה בעלי תפקידים: מנהל אירוע ספורט, מנהל ביטחון ומנהל בטיחות, וכן סדרנים, וזאת לפי מדרג של מספר הצופים באירוע. על בעלי התפקידים האלה לעמוד בתנאי כשירות והכשרה מיוחדים, ויוקנו להם סמכויות אכיפה בעת אירועי הספורט. לעניין סדרן, בסמכויות אלה ייכללו סמכות להתרות במי שמפריע לסדר הציבורי ולהרחיקו מהמקום, אם לא ציית להתראה או לדרישה לעזוב את המקום, ואף להשתמש לשם כך בכוח סביר. להסדר זה נקבעו הוראות מעבר כדי לאפשר היערכות והכשרה של בעלי התפקידים האמורים. עוד מוצע לקבוע הוראה חדשה המסמיכה קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה להרחיק אדם מאירוע ספורט אחד או יותר לתקופה שלא תעלה על 30 ימים. על הוראה זו ניתן יהיה להגיש בקשה לביטולה מבית-משפט שלום. כאמור, מוצע להעביר את ההסדר בכל הקשור לאירועי ספורט הקבוע בחוק הבטיחות לחוק המוצע, בשינויים ובתוספות אחדים, כמפורט להלן: הרחבת האיסור בדבר התבטאות גזענית כך שגם התבטאות חזותית והתבטאות של אדם בודד ייחשבו התבטאות גזענית האסורה לפי החוק; הוספת איסור מיוחד בדבר כניסה לשדה המשחק עצמו בלא היתר מאדם מוסמך, שהעונש בשל עבירה עליו יהיה שנת מאסר; מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להגיש בקשה למתן צו שיפוטי להרחקת אדם מאירועי ספורט או להטלת הגבלות על השתתפותו בהם – מה שאנחנו קוראים צו הרחקה או הגבלה – נוסף על הנסיבות הקבועות היום בחוק הבטיחות, גם אם קיים חשד סביר שאדם זה עבר עבירה הקשורה לספורט, כמפורט בתוספת לחוק המוצע, וכן כאשר התנהגותו נותנת בסיס לחשש שיתבטא התבטאות גזענית; החמרת ההוראה הקבועה היום והארכת התקופות שלגביהן ניתן לתת צו הרחקה או הגבלה, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוספת הוראה בדבר חובת התייצבות בתחנת משטרה למי שניתן לגביו צו הרחקה או הגבלה; הוספת הוראה שלפיה אדם שהורשע בעבירה הקשורה לספורט יורחק מאירוע ספורט אחד או יותר לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, כפי שיקבע בית-המשפט שהרשיעו. עוד מוצע להקים מועצה למניעת אלימות בספורט שתפעל למטרה זו, ובין תפקידיה יהיו קידום שיתוף פעולה בין הגופים העוסקים בנושא, גיבוש תוכניות לטיפול בנושא, לרבות הצעות חקיקה והוראות משמעת, עידוד פעילות הסברה, הצעת תוכניות לימוד למערכת החינוך, ריכוז מידע ועריכת מחקרים. כפי שאמרתי, זאת הצעת חוק מקיפה מאוד, שמטרתה, בגדול, לא רק לעודד את הספורט אלא להחזיר את הכיף ללכת לאירועי ספורט. בשנים האחרונות אנשים פחות הולכים, בגלל האווירה, בגלל הגזענות, בגלל ההסתה, בגלל האלימות. המציעים – שאני רוצה לשבח אותם – חבר הכנסת אבו וילן וחברת הכנסת רונית תירוש, עבדו עם הוועדה קשה מאוד, כדי להגיע לחוק שהוא לדעתי מצוין, שישנה את פני הספורט וגם יצמצם את הגזענות והאלימות בחברה הישראלית. אני רוצה להודות מאוד גם למירב ישראלי, היועצת המשפטית – אני לא רוצה להוסיף תארים, אבל – המצוינת. היא עבדה על החוק הזה, זה היה חוק מסובך מאוד, והיא עבדה עד לרגע זה והניחה את החוק הזה לפני כשעה כדי שנוכל לצאת לפגרה בצורה ראויה ומתאימה. כל הכבוד, גם לעוזר שלך וגם לנסחית של הכנסת, שכן היה הרבה מאוד מה לנסח והיא עשתה לילות כימים כדי להגיע למטרה הזאת. כמובן – גם לצוות הוועדה, ליהודית גידלי ולשאר הצוות. אני מקווה שכולם יצטרפו – אין כאן הסתייגויות – להצבעה פה-אחד על החוק האחרון הזה לפני היציאה לפגרה. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה, שכן, כפי שנאמר, אין הסתייגויות להצעת חוק זו. הצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 79 בעד סעיפים 1–39 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–39 נתקבלו. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק איסור אלימות בספורט עברה בקריאה שנייה. האם להמשיך הלאה, אדוני? אנחנו נמשיך, נעבור להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 80 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח–2008, עברה בקריאה שלישית, ללא התנגדות, ונאחל – לא רק בספורט – שלעולם לעולם לא תהיה אלימות בחברה הישראלית, גם לא בספורט. חבר הכנסת וילן, בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): אני רוצה להודות לשלושה גורמים. קודם כול, ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. אין-סוף שעות ודיוני אקסטרה הקדשנו לחוק. צריך להבין שאיגמנו מתוך חקיקה קיימת – בערך מ-10–12 מקומות שונים – חוק אחד שיעסוק בכל המכלול. מבחינה משפטית זה היה מורכב, וכל פעם דרש מאתנו אין-סוף שעות. היושב-ראש הקדיש זמן, בהרבה הרבה סובלנות, כדי שנספיק לסיים את זה לפני תחילת העונה הקרובה. תודה שנייה למירב ישראלי ולצוות המשפטי של הוועדה, שעד לפני שעה עבדו סביב השעון כדי להשלים את מלאכת החקיקה המורכבת הזאת. תודה שלישית – להתאחדות לכדורגל, שלפני כשנה יזמה את הרעיון שכדי להתמודד אפקטיבית עם האלימות צריך ללכת למכלול, לאגם את כל החוקים לכלי עבודה אחד. יש פה גם מהפכה – מי שיסתכל פנימה: העברת אחריות לקבוצות, סדרנים במקום שוטרים. בעצם, בפעם הראשונה אנחנו מתקרבים ליישם את המודל האנגלי. גם להם תודה. שיהיה לכולנו בהצלחה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על האפשרות לומר תודות. אני רק רוצה לומר שזאת תעודת כבוד לכנסת, ואני אומר מדוע: משום שהחוק הזה היה יכול להתפספס או להתמוסס בגלל טעות ברגע של התלהמות בהצבעה הראשונה, בטרומית. אני רוצה להחזיר אותנו לנקודה הזאת, לכך שהממשלה התנגדה בטעות לחוק הזה, כי נדמה היה שיש בעיה בוועדת השרים, ולא כך הוא. אני פניתי מעל בימת הכנסת אל השכל הישר של חברי הכנסת, הסברתי את הטעות וביקשתי שבכל זאת יצביעו בעד, ואכן, כולם הצביעו בעד. בזכות השכל הישר של האנשים היושבים כאן הצעת החוק הזאת עברה, והתחיל תהליך חקיקה מפרך מאוד. כאן שלב התודות – ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מלכיאור, שעבד המון על ההצעה הארוכה הזאת, ולצדו מירב ישראלי, שאין כמוה, באמת, בעיני את הכי טובה שיש. זה שעבדתם עד הרגע האחרון עם הנסחית ועם העוזר שלך – אני חושבת שזה רק מוסיף לכבוד כולנו, שיצא מתחת ידינו חוק מאוד ראוי. תודה אחרונה לקולגה שלי לחוק הזה, לחבר הכנסת אבו וילן, ולהתאחדות לכדורגל, אבל גם לכל איגודי הספורט באשר הם, שיוכלו ליהנות מזה. ואחרונים חביבים – לכם, ליושב-ראש הישיבה, לחבר הכנסת שנלר וגם לירדנה, שתהיה לכולם חופשה נעימה. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. נעים לסיים חקיקה פה-אחד, בפרגון, באחדות. יש לנו כנסת נפלאה, אחרי הכול. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות יושב-אש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשויות המקומיות (דחיית הבחירות לעיריית שגור – הוראת שעה), התשס"ח–2008; הצעת חוק הרשויות המקומיות (דחיית הבחירות לעיריית באקה-ג'ת – הוראת שעה), התשס"ח–2008; הצעת חוק הרשויות המקומיות (דחיית הבחירות לעיריית עיר-הכרמל – הוראת שעה), התשס"ח–2008 – שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לסגנית מזכיר הכנסת. שאילתות ותשובות היו"ר עתניאל שנלר: אני מזמין את שר המשפטים לעלות בבקשה ולענות על שאילתות. אני מניח שהיום השאילתות ייענו ברובן לפרוטוקול, ולפחות תשובה אחת תינתן במלואה. שאילתא ראשונה, שאילתא 1686, של חבר הכנסת מוחמד ברכה, בנושא: אי-פרסום הודעות האפוטרופוס בערבית – התשובה תימסר לפרוטוקול. 1686. אי-פרסום הודעות האפוטרופוס בערבית חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר המשפטים ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007): נודע לי שהאפוטרופוס לא מפרסם מודעות בערבית בכלל ובענייני ירושה ופשיטות רגל בפרט. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע אין פרסום בשפה הערבית? 3. מה ייעשה לשינוי המצב הקיים? תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. פרסום הודעות של האפוטרופוס הכללי בשפה הערבית נזכר בחוק רק לגבי חברות שבפירוק. על אף האמור, האפוטרופוס הכללי יבחן את כל הנושאים המטופלים על-ידו, ובפרט את העניין, מושא הפנייה – ענייני ירושה ופשיטת רגל – וככל שיימצא כי יש זיקה המצדיקה פרסום המודעות גם בשפה הערבית, ייעשה הדבר על-ידו, לאחר תקופת ההיערכות הנדרשת. היו"ר עתניאל שנלר: שאילתא של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, שאילתא 1938, בנושא: טיפול המחלקה לחקירות שוטרים בתלונה – התשובה תימסר לפרוטוקול. 1938. טיפול המחלקה לחקירות שוטרים בתלונה חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את שר המשפטים ביום ל' בשבט התשס"ח (6 בפברואר 2008): נער שהוכה ונפצע בעמונה ציין בתלונתו את שם השוטר המכה והדגיש שיוכל לזהותו בתמונות – תיק המחלקה לחקירות שוטרים 8350/06. המחלקה לחקירות שוטרים לא הציגה למתלונן תמונות ולא נקטה שום פעולה שתכליתה זיהוי השוטר הנילון. התיק נסגר בעילת "עבריין לא נודע". רצוני לשאול: 1. מדוע לא נעשו מאמצים לאיתור השוטר האלים? 2. מדוע נסגר התיק בעילת "עבריין לא נודע"? 3. האם תיפתח החקירה מחדש? תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. בעקבות פנייתכם שבנדון, נערך בירור בעניין אל מול המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, וממנו עולה כי תיק מח"ש 8350/06 נגנז על-ידי מח"ש מחוסר ראיות מספיקות ולא בעילה של על"ן, וזאת לאחר שלא ניתן היה לקבוע בוודאות הנדרשת בהליך פלילי כי החשוד אכן תקף את המתלונן. יצוין כי מחומר החקירה בתיק עולה כי המתלונן בחקירתו לא ידע את זהות השוטר שתקף אותו במהלך אירועי עמונה ואף לא זכר את מראה פניו. היו"ר עתניאל שנלר: שאילתא של חבר הכנסת מיכאל איתן, שאילתא 1990, בנושא: עיכובים בעבודת בתי-המשפט – התשובה תימסר לפרוטוקול. 1990. עיכובים בהכרעת בית-המשפט העליון בעתירה בעניין הנשיא לשעבר קצב חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את שר המשפטים ביום כ"א באדר א' התשס"ח (27 בפברואר 2008): בתאריך 1 ביולי 2007 הוגשה עתירה נגד עסקת הטיעון עם הנשיא דאז, משה קצב. רצוני לשאול: 1. האם המתנה של שבעה חודשים להכרעה אינה משדרת התנהלות לקויה של בג"ץ? 2. מה ייעשה כדי לקצר את ההמתנה להכרעות בית-המשפט העליון? תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) ככלל, אין כותבים פסק-דין אלא בתום שמיעת כל הטענות. הדיון האחרון בעתירות נערך ביום 30 באוקטובר 2007. פסק-הדין ניתן ביום 26 בפברואר 2008. בהתחשב בכך שמדובר בתיק מורכב, שבו נכתבו חוות-דעת על-ידי כל אחד מחמשת שופטי ההרכב, אין לומר כי משך הזמן עד למתן פסק-הדין היה רב מדי בנסיבות העניין. אין צורך להדגיש כי אין מקום למדוד את בית-המשפט העליון, המתווה את ההלכה הפסוקה בישראל, רק על-פי קצב מתן פסקי-דינו. היו"ר עתניאל שנלר: בשאילתא 1997 חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל על הקמת בתי-המשפט במגזר הערבי, וגם התשובה על כך תינתן לפרוטוקול. 1997. הקמת בתי-משפט במגזר הערבי חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שר המשפטים ביום כ"א באדר א' התשס"ח (27 בפברואר 2008): בשום עיר ערבית אין בית-משפט. רצוני לשאול: 1. מדוע לא יוקם בעיר סח'נין בית-משפט שלום אשר ישרת את היישובים הערביים באזור הגליל? 2. מדוע לא יוקם בבאקה-אל-ע'רביה בית-משפט שלום אשר ישרת את היישובים הערביים באזור המשולש? 3. מדוע לא יוקם בית-משפט בעיר רהט בנגב? תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. כאשר ייבחן הצורך להקים בתי-משפט נוספים, תיבחן גם האפשרות להקים בית-משפט שלום בעיר ערבית. היו"ר עתניאל שנלר: בשאילתא 2011 חבר הכנסת מיכאל איתן הוסיף ושאל על עיכוב בעבודת הפרקליטות – וגם את זה הוא יקבל בפרוטוקול. 2011. קצב עבודת הפרקליטות חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את שר המשפטים ביום כ"א באדר א' התשס"ח (27 בפברואר 2008): בשיחה שקיימה ניצב מירי גולן עם השופט ברנר, אמרה: תיקי יאח"ה שוכבים בפרקליטות רק איזה ארבע עד חמש שנים עם פרשיות שוחד נוראיות ואיומות ולא מוגשים כתבי-אישום. רצוני לשאול: 1. כמה תיקים הועברו בכל שנה במהלך חמש השנים האחרונות מיאח"ה לפרקליטות? 2. בכמה מהם התקבלו החלטות על סגירה או על הגשת כתב-אישום בכל שנה? תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. להלן תשובת סגן לפרקליט המדינה, עו"ד אלעד רוזנטל: אנו מבקשים לשוב ולהדגיש, כפי שציינו בעבר, כי בנתונים אלו עלולים להיות אי-דיוקים, היות שהם מתבססים על מערכת מחשב מיושנת, ובעתיד, כידוע לכם, תושק מערכת חדשה ומדויקת יותר. כיום, יש בנתונים כדי להציג מגמה כללית, אך בדיקה פרטנית של מצב התיקים מציגה תמונת מצב מעט שונה. משנת 2003 ועד חודש אפריל 2008, הועברו לפרקליטות 467 תיקים מיאח"ה. 2. מתוכם, 37 תיקים נסתיימו בפסק-דין, ב-50 תיקים הוגש כתב-אישום אך טרם ניתנה החלטה, 216 תיקים נסגרו ללא הגשת כתב-אישום, 5 תיקים הועברו ליחידת התביעות המשטרתיות וב-159 תיקים טרם ניתנה החלטה. כפי שניתן לראות, שיעור התיקים שבהם טרם ניתנה החלטה בפרקליטות הוא כ-34% בלבד. היו"ר עתניאל שנלר: בשאילתא 2125 חבר הכנסת צבי הנדל שאל על הסתרת פרטי חשודים מנפגעי העבירה – התשובה תימסר לפרוטוקול. 2125. הסתרת פרטי חשודים מנפגעי העבירה חבר הכנסת צבי הנדל שאל את שר המשפטים ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): בתשובה על שאילתה 1908 הוחלט: עם סיום החקירה וקבלת ההחלטה בתיק, נמסרים שמות החשודים למתלוננים. למרות סיום החקירות בתיקים 8030/06 ו-5608/06 ובתיקים אחרים, פרטי החשודים לא נמסרים למתלוננים. רצוני לשאול: 1. מדוע מופרות זכויות הנפגעים? 2. האם יימסרו הנתונים שהוסתרו ויופסק נוהל זה? 3. מדוע נמסרה תשובה שגויה על שאילתא 1908? תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. להלן מענה על שאילתא שבנדון, על סמך התייחסות המחלקה לחקירות שוטרים: אכן, כפי שנמסר בעבר, מדיניות המחלקה לחקירות שוטרים (להלן – מח"ש) הינה כי עם סיום החקירה, מקום שבו מתבקש הדבר על-ידי המתלונן ומקום שבו אין שיקולים המונעים זאת, יכולים להימסר פרטי החשוד למתלונן. גם בתיקים המדוברים יכול המתלונן, או בעל מעמד אחר בתיק, לפנות למח"ש בבקשה לקבלת פרטי החשוד, ולהיענות על-ידי הפרקליט המטפל. היו"ר עתניאל שנלר: בשאילתא 2189 חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל על חקירת רצח יוליה וולקוב, וגם התשובה הזאת תימסר לפרוטוקול. 2189. חקירת רצח יוליה וולקוב חבר הכנסת אופיר פינס פז שאל את שר המשפטים ביום כ"ב בסיוון התשס"ח (25 ביוני 2008): בית-המשפט זיכה את אלכסיי וולקוב מרצח גרושתו יוליה וולקוב, על אף הודאתו. בפסק-הדין מתחו השופטים פה-אחד ביקורת נוקבת על התנהלות הפרקליטות והמשטרה בפרשה. רצוני לשאול: 1. האם הפרקליטות תפתח מחדש בחקירה? 2. האם הופקו לקחים מהחקירה הקודמת ומפסק-הדין? תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. פרקליטות המדינה הגישה ערעור על פסק-הדין שניתן בתפ"ח (תל-אביב) 1017/06, מדינת ישראל נ' אלכסיי וולקוב. בליבת הערעור ניצבת הטעות היסודית של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב – "טעות חשבון" – בקביעתו את שעת המוות של המנוחה יוליה וולקוב ז"ל. כפי שנכתב בהודעת הערעור, טעות זו "הטתה את כל ממצאיו והסיטה את התבוננותו של בית-המשפט הנכבד על כלל הראיות שהובאו בפניו, לכיוון שגוי". נוסיף ונציין כי בהודעת הערעור משיגה פרקליטות המדינה על קביעות נוספות של בית-המשפט המחוזי, ובכלל זה על קביעות בית-המשפט לעניין מהימנות ההודאה ברצח ושחזורו ולעניין אי-ביצוען של פעולות חקירה. בהקשר אחרון זה נכתב בהודעת הערעור: בכל משפט, וגם במשפט דנן, דרך המלך היא כי הצדדים הם המחליטים אילו חומרי חקירה יוגשו מטעם כל צד כראיה במשפט ואילו חומרי חקירה אינן נראים למי מהצדדים כרלוונטיים. גם במקרה דנן, חומרי חקירה רבים, המוכרים היטב הן לתביעה והן להגנה, לא הוגשו לבית-המשפט על-ידי אף אחד מהצדדים. מכאן ועד למסקנה כאילו חומרים אלה אינם קיימים ועל כן חקירת המשטרה רשלנית ושגויה, הדרך ארוכה. נוכח האמור, נדמה כי יש לראות באור אחר את הביקורת שעולה מפסק-הדין האמור כנגד משטרת ישראל והפרקליטות, ונכון יהא לבחון את השתלשלות הדברים לאחר הדיון בערעור. לנוחיותכם, מצ"ב העתק של הודעת הערעור. היו"ר עתניאל שנלר: בשאילתא 2218, חבר הכנסת אמנון כהן שאל על התבטאויות שופטים בדימוס, וגם התשובה על שאילתא זו תימסר לפרוטוקול. 2218. התבטאויות שופטים בדימוס חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר המשפטים ביום כ"ט בסיוון התשס"ח (2 ביולי 2008): פורסם כי שופט בדימוס תקף את פרקליטיו של הנשיא לשעבר קצב והאשימם ש"יעשו הכול למסמס את המשפט". לדבריו של שופט בית-משפט עליון לשעבר יש משקל והשפעה. רצוני לשאול: 1. האם משרדך קיים דיון בתופעה זו? 2. מה ייעשה כדי לצמצם את תופעת השופטים בדימוס שמרבים להתבטא? תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. תשובת מנהל בתי-המשפט על השאילתא שבנדון: שופטים בדימוס אינם חלק ממערכת בתי-המשפט והנהלת בתי-המשפט, ולכן לא נוכל להגיב בנושא. היו"ר עתניאל שנלר: בשאילתא 2273, חבר הכנסת נסים זאב שאל על התבטאות השופטת דורנר נגד מגעי שופטים ופוליטיקאים. אתכבד לבקש מאדוני השר לענות על השאילתא הזאת. אדוני השר, בבקשה. זו השאילתא האחרונה אצל השר. 2273. התבטאות השופטת דורנר על מגעי שופטים ופוליטיקאים חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר המשפטים ביום י"ג בתמוז התשס"ח (16 ביולי 2008): השופטת דורנר אמרה כי שנתה נודדת נוכח הקשר בין שופטים לפוליטיקאים, וכלשונה: "איך הוא" – שר המשפטים – "יודע כי שופטים מרוצים? זה דבר שמפחיד אותי". רצוני לשאול: 1. איך ידעת ששופטים מרוצים מהצעותיך? 2. האם זה מלמד ששופטים "יצרו מגעים עם פוליטיקאים ועם שר המשפטים"? 3. מה היא תגובתך על דבריה? שר המשפטים דניאל פרידמן: ששנתה נודדת? היו"ר עתניאל שנלר: אני מניח כך. זו שאילתא של חבר הכנסת נסים זאב. האם אצל אדוני מופיע גם מי השואל? שר המשפטים דניאל פרידמן: כן. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבין שהשאילתא היא על כך שהשופטת דורנר אמרה כי שנתה נודדת נוכח הקשר בין שופטים לפוליטיקאים, וכלשונה: איך הוא – שר המשפטים – יודע כי שופטים מרוצים? זה דבר שמפחיד אותי. זו הציטטה. נשאל בשאילתא: איך ידעת ששופטים מרוצים מהצעותיך? האם זה מלמד ששופטים "יצרו מגעים עם פוליטיקאים"? ומהי תגובתך? ובכן, אני אומר כך: רק לאחרונה הייתי בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ובה היו נוכחים, הוזמנו ובאו, גם שופטים. בוועדת החוקה הם התבטאו, ואני חושב שגם אדוני היה בוועדה. נסים זאב (ש"ס): כן. שר המשפטים דניאל פרידמן: אני חושב ששמענו מפיהם, למשל, שהם מרוצים מהצעת החוק שעברה לאחרונה. היו"ר עתניאל שנלר: חברים, שר המשפטים מדבר, ואנחנו נגד אלימות גם בדיונים. תודה. אדוני, בבקשה. שר המשפטים דניאל פרידמן: שמענו שהם מרוצים מהצעת החוק שהוגשה לאחרונה ואשר עברה, מכיון שההצעה הזאת מקלה על בתי-המשפט. אז, הנה, אנחנו יודעים, הואיל והם מדברים, והנה שמענו אותם בוועדת החוקה, והם מדברים. אני רוצה לומר שכשר המשפטים, ואינני מתבייש בכך, אני מסייר בבתי-משפט, אני שומע מה ששופטים מדברים, וגם מדי פעם באים אלי שופטים – מותר להם לבוא. אני נפגש עם נשיאים ואני שומע מה שהם אומרים, ופעמים אני גם שומע מאנשים ששמעו מפי שופטים. אולי זה לא תמיד כל כך מהימן, אבל בכל זאת אפשר לסמוך על זה. כך יכול אדם לדעת. אומנם זה לא סקר מדעי, אבל יכול אדם לדעת מהן הדעות של שופטים, והכול בדרך לגמרי לגיטימית, לגמרי תקינה ולגמרי חוקית, ואינני רואה בה דופי כלשהו. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר המשפטים. נעבור לשאילתות הבאות. אני לא אטריח את אדוני השר לעלות על הבמה, שכן השואלים הם חברי הכנסת משה גפני – – – השר לשירותי דת יצחק כהן: לא. אני מבקש לעלות. היו"ר עתניאל שנלר: אתה מבקש לעלות. אדוני השר, חבר הכנסת השר כהן, בבקשה, בכבוד רב. אל השר לשירותי דת יש שלוש שאילתות. שאילתא 648 של חבר הכנסת משה גפני, בנושא: דרגי גישה לבית-עלמין בתל-רגב – התשובה תימסר לפרוטוקול. השר לשירותי דת יצחק כהן: אדוני, לא. אני לא מוסר לפרוטוקול שום דבר. חברי כנסת שואלים שאילתות, השרים מגיעים לכאן, וחברי הכנסת אפילו לא טורחים להגיע לשמוע את התשובות. אני לא מעביר לפרוטוקול בשום פנים ואופן. היו"ר עתניאל שנלר: אדוני, אנחנו מכבדים מאוד את מה שאתה אומר. אינני רוצה להיכנס לפולמוס. השר לשירותי דת יצחק כהן: זו חוצפה שאין כדוגמתה. אדוני, לא יכול להיות דבר כזה. אם המוסד הזה של השאילתות ריק מתוכן, תבטלו אותו. לא יכול להיות ששר המשפטים ואני נמצאים פה, ומחכים יום שלם ביום עמוס של סוף מושב, לקראת יציאה לפגרה, וחברי הכנסת לא נמצאים באולם. שואלים שאילתות ברומו של עולם, והם לא נמצאים. אני לא מעביר לפרוטוקול. אם המוסד הזה של השאילתות הוא מוסד מיותר – אנא תבטלו אותו. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: אדוני ימתין רגע בבקשה במקומו, ואני רק אומר שאין לי כיושב-ראש הישיבה שמץ של מחלוקת עם כבוד השר. אתה אכן צודק. אתה אמרת את הדברים בצורה מלאה. השר לשירותי דת יצחק כהן: זה זילות. לא יעלה על הדעת. היו"ר עתניאל שנלר: אני רוצה לומר לאדוני השר, שגם התופעה הזאת לא ראויה וגם התופעה שקרתה בשבועיים האחרונים פעמיים – שהמליאה חיכתה והמתינה להגעת השרים או השר התורן – גם היא, לצערי, נפוצה. השר לשירותי דת יצחק כהן: אני לא יודע על תופעה כזו, בכל אופן, לא אצלי ולא אצל שר המשפטים. היו"ר עתניאל שנלר: סליחה. אדוני השר, אתה לא רשאי להפריע לי באמצע. השר לשירותי דת יצחק כהן: סליחה. אני לא יודע. היו"ר עתניאל שנלר: אני מכבד אותך, אבל אתה לא רשאי להפריע לי. אני אומר ששני הדברים גם יחד חמורים ואינם ראויים. אבל, משום שכך – ואינני מתכוון לסיים את המושב מעבר לדברים הקשים שנאמרו – – – השר לשירותי דת יצחק כהן: ברשותך, אומר משפט אחד. היו"ר עתניאל שנלר: אדוני, בבקשה. השר לשירותי דת יצחק כהן: חבר הכנסת זבולון אורלב שאל שאילתא, והוא לא נמצא פה – אני לא מעביר את זה לפרוטוקול. היו"ר עתניאל שנלר: לא. אדוני טועה. השר לשירותי דת יצחק כהן: חבר הכנסת משה גפני שאל – ואני לא מעביר לפרוטוקול. היו"ר עתניאל שנלר: אדוני טועה. השר לשירותי דת יצחק כהן: חבר הכנסת זבולון אורלב שאל עוד שאילתא – אני לא מעביר לפרוטוקול. אדוני, אני לא מעביר את זה לפרוטוקול. היו"ר עתניאל שנלר: כבוד השר, אני מתנצל ואומר לך שאתה טועה. השר לשירותי דת יצחק כהן: אני לא טועה. היו"ר עתניאל שנלר: מי שמנהל את הדיון כאן זה לא אתה אלא הכנסת. לכן, שאילתא 648 של חבר הכנסת משה גפני בנושא: דרכי הגישה לבית-עלמין בתל-רגב, וכן שאילתא 1217 של חבר הכנסת איתן כבל בנושא: נגישות נכים בבתי עלמין, וכן שאילתא 2170 של חבר הכנסת זבולון אורלב בנושא: תשלום לחקלאים בעד לימודים בשנת שמיטה – התשובות יימסרו לפרוטוקול. השר לשירותי דת יצחק כהן: לא יימסרו לפרוטוקול. היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נעלה את הסוגיה העקרונית בנשיאות הכנסת כנדרש בדברים האלה. אני מבקש מאדוני לכבד את מוסד הכנסת, הגם שאתה צודק. השר לשירותי דת יצחק כהן: את מכובדי אכבד. אם הם לא מכבדים את עצמם, אני מודיע לך, אדוני, שאני לא מעביר את זה לפרוטוקול. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: אני יושב-ראש הישיבה, והודעתי שהדברים יימסרו לפרוטוקול, והשר יעשה כפי שהוא מבין. השר לשירותי דת יצחק כהן: אדוני, אין לי טענות אליך. היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו מכבדים את התקנון ואנחנו מכבדים את המוסד, ואני מציע בניחותא גם כשקצת כועסים, דברי חכמים – אדוני יודע להשלים אותם. השר לשירותי דת יצחק כהן: אני לא כועס. אני לא כועס. 648. דרכי גישה לבית-עלמין בתל-רגב חבר הכנסת משה גפני שאל את השר לשירותי דת ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006): נודע לי כי בבית-העלמין תל-רגב אין גישה מתאימה, מלבד שביל מלא בורות ומהמורות. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – כיצד יפעל משרדך כדי שתהיה גישה ראויה לבית-העלמין? תשובת השר לשירותי דת יצחק כהן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. עם כניסתי לתפקיד הובא לפני העניין שהעלית, ונרתמתי לטיפול בו תוך שיתוף פעולה עם שר התחבורה. כינסתי את ועדת השרים לענייני קבורה שבראשה אני עומד והועברה החלטה, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה, למימון עבודות הסלילה בתוואי הקיים. המימון יוזרם ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, והם: א. המשרד לשירותי הדת – התחייבות של 2.8 מיליוני ש"ח; ב. משרד הפנים – התחייבות של 5.5 מיליוני ש"ח; ג. משרד התחבורה – התחייבות של 8.5 מיליוני ש"ח; ד. עיריית חיפה – 3.2 מיליוני ש"ח. יודגש, כי העבודות באחריות משרד התחבורה, ומבוצעות על-ידי חברת "יפה נוף" וחברת "עינב". השלבים שבוצעו הם: 1. מדידות שטח; 2. פרסום מכרז וזכיית קבלן; 3. משא-ומתן עם הדיירים ששוכנים על תוואי הדרך; 4. תיאום עם "אתרא קדישא" בנושא מערות קבורה הנמצאות בשטח. יוער כי השופלים עלו על הקרקע לפני כמה שבועות, וכעת הם נמצאים בעיצומן של העבודות, תחת פיקוחם של אנשי משרד התחבורה. 1217. נגישות בתי-עלמין לנכים חבר הכנסת איתן כבל שאל את השר לשירותי דת ביום כ"ז בסיוון התשס"ז (13 ביוני 2007): מידיעה שפורסמה בעיתון עולה כי הרווח בין הקברים בבית-העלמין סגולה הוא 20 ס"מ בלבד וסביב חלקות מסוימות נבנתה שפה מוגבהת. כתוצאה מכך אנשים בעלי מוגבלויות כמעט שאינם יכולים לעבור בין הקברים. רצוני לשאול: 1. בכמה מבתי-העלמין בארץ יש בעיות נגישות? 2. מה ייעשה לפתרון הבעיה? תשובת השר לשירותי דת יצחק כהן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. אכן, בעבר לא היתה כל התייחסות לנושא החשוב שהעלית, אך יש נכונות גדולה מצד המשרד לשירותי דת לקדם את העניין. מבדיקה שערכתי עולה כי יש בעיה אמיתית בבתי-העלמין הישנים, שבהם כמעט שלא ניתן לערוך שינויים במרווח בין קברים על מנת לאפשר גישה מתאימה לנכים. 2. עם כל זאת, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הכינה טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשס"ז–2007, הכוללת התייחסות ספציפית ומפורטת להתאמת נגישות לבתי-עלמין. כיום, ניתן מענה נקודתי, במסגרת תקציבי פיתוח המועברים לחברות קדישא על-ידי המשרד לשירותי דת. אם התקנות יאושרו בחוק, יונחו החברות קדישא בארץ על-ידי המשרד לשירותי דת לפעול בהתאם ולאפשר נגישות נוחה לנכים בבתי-העלמין. 2170. תשלום לחקלאים בעד לימודים בשנת שמיטה חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את השר לשירותי דת ביום ח' בסיוון התשס"ח (11 ביוני 2008): הובא לידיעתי, כי חקלאים ממושב ישעי חתמו, לבקשת ועדת השמיטה ובהנחיית הרכז האזורי לשנת שמיטה ממושב גפן, על הסכם לשמירת שמיטה בנחלותיהם ולימוד דיני שמיטה בכולל תמורת 500 ש"ח, ולרב המעביר את השיעור – 1,000 ש"ח בחודש. עד היום לא קיבלו החקלאים כל תשלום. רצוני לשאול: מדוע חל עיכוב בתשלום ומתי יזכו החקלאים לקבלו? תשובת השר לשירותי דת יצחק כהן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) המשרד לשירותי דת ומשרד החקלאות תומכים במוסדות לימוד המקיימים מסגרת לימודית המיועדת לחקלאים שומרי שביעית דרך עמותת "מעייני ההתיישבות" בלבד. מרשימות שהוגשו למשרד לשירותי דת מעמותה זו עולה כי מושב ישעי אינו מופיע ברשימות, לפיכך איני יודע על סמך מה אתה קובע כי חקלאי המושב חתמו על ההסכם וממתינים לתשלום. היו"ר עתניאל שנלר: על כל פנים, אדוני, אני מודה לך. השר לשירותי דת יצחק כהן: גם אני מודה לך. היו"ר עתניאל שנלר: תם סדר השאילתות להערב. חברי חברי הכנסת, תם גם סדר-היום. תם המושב השלישי של הכנסת השבע-עשרה. נחדש את ישיבות הכנסת במושב הבא, לכשייפתח בעזרת השם, ביום שני, כ"ח בתשרי התשס"ט, 27 באוקטובר 2008, בשעה 16:00. אני מאחל לכולם פגרה נעימה, שקטה, בטוחה; אורך רוח והרבה אהבה לעם הנפלא ולמולדת היקרה. תמה הישיבה. הישיבה ננעלה בשעה 19:28.