דברי הכנסת

תוכן העניינים שאילתות דחופות 9 290. הקמת בית-חולים בשטח בסיס "שדמה" 10 גדעון סער (הליכוד): 10 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 10 גדעון סער (הליכוד): 10 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 10 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 11 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 11 301. אימון אלים של סיירת גולני 12 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 12 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 12 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 12 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 13 299. פינוי משפחה במזרח-ירושלים לצורך הרחבת ההתיישבות היהודית 13 יוסף ביילין (מרצ): 13 שרת התיירות רוחמה אברהם-בלילא: 14 יוסף ביילין (מרצ): 14 שרת התיירות רוחמה אברהם-בלילא: 14 8. סגירת משרדי "מג'לס אלאסכאן" 16 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 17 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 18 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 18 שר הפנים מאיר שטרית: 18 שר הפנים מאיר שטרית: 18 300. העדר נציג משרד הפנים באתיופיה 19 שר הפנים מאיר שטרית: 19 חיים אמסלם (ש"ס): 20 שר הפנים מאיר שטרית: 20 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 21 הצעת חוק איסור שידור ריאיון עם אויב (תיקוני חקיקה), התשס”ז–2007 23 שר התקשורת אריאל אטיאס: 23 צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 24 הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – דמי ניהול), התשס"ז–2007 25 השר משולם נהרי: 26 הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הקטנת הסכום ב"שינויים בתקציב הביטחון", שאינם דורשים את אישור ועדת הכספים), התשס"ח–2008 27 הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקציב הביטחון), התשס”ח–2008 27 השר משולם נהרי: 27 אבשלום וילן (מרצ): 27 שר האוצר רוני בר-און: 28 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 29 דברי ברכה של יושבת-ראש הכנסת ליושב-ראש בית-הנבחרים של אורוגוואי 31 בחירת נציג הכנסת לוועדת המינויים לקאדים מד'הב 32 מזכיר הכנסת איל ינון: 33 מזכיר הכנסת איל ינון: 37 הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ח–2008 38 מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 39 הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – רישוי עסק לאיסוף ומסחר במתכות), התשס”ח–2008 40 שר הפנים מאיר שטרית: 41 אבשלום וילן (מרצ): 42 הצעת חוק האזרחות (תיקון – מעמד של ילד), התשס”ו–2006 43 רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 43 הצעת חוק האזרחות (תיקון – התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות ישראלית מכוח שבות), התשס"ו–2006 45 חיים אורון (מרצ): 45 שר הפנים מאיר שטרית: 47 רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 49 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי) 51 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 52 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 52 שר המשפטים דניאל פרידמן: 55 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 56 בחירת נציג הכנסת לוועדת המינויים לקאדים-מד'הב 58 הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון – אישור אגרות), התשס"ח–2008 58 משה גפני (יהדות התורה): 58 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (תיקון – שחרור מינהלי), התשס"ז–2006 60 יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 60 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 62 יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 63 הצעת חוק מתן הטבות והנחות למקבלי פנסיה (תיקוני חקיקה), התשס”ח–2008 64 חיים כץ (הליכוד): 65 השר רפי איתן: 66 הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – זכאות להטבות לאזרחים ותיקים בעלי הכנסה נמוכה), התשס"ח–2008 68 השר רפי איתן: 68 הצעת חוק מיחזור אריזות, התשס"ז–2006 69 אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): 69 השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 71 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית או פוריות), התשס"ז–2007 75 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הכרזת נבצרות ראש הממשלה) 76 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 76 נסים זאב (ש"ס): 78 יוסף ביילין (מרצ): 79 הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – הצבת שילוט מידע על עומסי תנועה), התשס"ח–2008 80 גלעד ארדן (הליכוד): 81 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – נכס שהוא רכב במשפחה בעלת ילדים), התשס”ח–2008 82 חיים אמסלם (ש"ס): 82 הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – הסדרת עיסוקים הנוגעים לבעלי-חיים), התשס”ח–2008 84 גדעון סער (הליכוד): 84 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות להיבחר לתפקיד הרב הראשי או לחבר מועצה), התשס”ח–2008 85 אברהם רביץ (יהדות התורה): 85 הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – יד דוד בן-גוריון), התשס"ח–2008 87 שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: 87 הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – הארכת מועד הגשת תביעה), התשס"ח–2008 89 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 90 הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון לתינוקות), התשס"ז–2007 93 הצעת חוק העמותות (תיקון – שכר מרבי), התשס"ו–2006 94 רונית תירוש (קדימה): 94 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – יצירת דרך גישה לנכים), התשס"ח–2007 95 נסים זאב (ש"ס): 95 הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון – הצבת תמרור וסמכות אכיפה במקום שהוקצה לרכב נכה), התשס”ח–2008 97 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 98 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשס”ז–2007 99 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 99 הצעת חוק-מגן-דוד אדום (תיקון – אגרת הסעה), התשס”ח–2008 100 קולט אביטל (העבודה-מימד): 100 הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון – הוספת ארגונים למען חולים למועצה), התשס”ח–2008 102 מנחם בן-ששון (קדימה): 103 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אנשים עם מוגבלויות), התשס”ח–2008 105 דב חנין (חד"ש): 105 השר משולם נהרי: 106 הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מידע על הטבות ושירותים), התשס”ח–2008 107 מיכאל איתן (הליכוד): 107 הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת מאבטח), התשס”ח–2008 108 ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 108 הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים עסקיים, התשס”ח–2008 109 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 110 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם), התשס”ח–2008 111 שר הפנים מאיר שטרית: 111 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הארכת מעצר במקרה הרשעה), התשס"ח–2008 113 יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): 113 הצעת חוק זירוז עליית שארית הגולה מאתיופיה לכבוד שנת השישים למדינת ישראל, התשס"ח–2008 115 מיכאל איתן (הליכוד): 115 הצעת חוק העלאת שארית יהודי אתיופיה, התשס"ח–2008 118 מזור בהיינה (ש"ס): 119 שר הבינוי והשיכון זאב בוים: 120 מיכאל איתן (הליכוד): 125 שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: 125 הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – חובת מינוי עורך-דין), התשס”ח–2008 127 שלמה מולה (קדימה): 127 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פרסום נאות), התשס”ח–2008 129 רן כהן (מרצ): 129 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אגרת רשיון רכב של נכה), התשס”ח–2008 130 איתן כבל (העבודה-מימד): 130 הצעת חוק הלוואות לדיור (פיקוח פרלמנטרי על חקיקת משנה ושיתוף המשרד לקליטת העלייה), התשס”ח–2008 131 מיכאל נודלמן (קדימה): 131 הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – קביעת מקום חסות), התשס”ח–2008 132 נסים זאב (ש"ס): 132 הצעת חוק התובע הכללי, התשס"ז–2007 134 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 135 הצעת חוק התובע הכללי, התשס"ז–2007 136 בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 137 הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – הקדמת גיל הפרישה), התשס"ו–2006 138 אמנון כהן (ש"ס): 138 הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – סעדים בבית-משפט ואי-ייחוד העילה), התשס"ח–2008 140 גלעד ארדן (הליכוד): 141 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת פרסום בבתי-מגורים), התשס"ז–2007 143 דוד אזולאי (ש"ס): 143 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת אסורה בדירות ובבניינים ללא הסכמה), התשס"ו–2006 144 זהבה גלאון (מרצ): 144 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – דבר פרסומת בבית צרכנים), התשס"ז–2006 145 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 145 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת פרסום בבתי-מגורים), התשס"ח–2008 146 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 146 שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: 149 הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לתושבי הנגב, הגליל, עיירות פיתוח ושכונות שיקום), התשס"ח–2007 153 סילבן שלום (הליכוד): 153 הצעת חוק המפלגות (תיקון – איסור סקרים לקראת בחירות מקדימות), התשס"ז–2007 156 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 156 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 156 הצעת חוק העונשין (תיקון – סייג לאחריות פלילית על עובד ציבור), התשס"ח–2008 157 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 158 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 159 סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 159 הצעת חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס”ח–2008 160 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 160 זהבה גלאון (מרצ): 163 אבשלום וילן (מרצ): 165 שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: 172 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 173 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס”ח–2008 174 אריה אלדד (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 174 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 178 שאילתות ותשובות 180 2186. אכלוס אזור קליפורניה בשכונת ג'סי כהן 180 שר הבינוי והשיכון זאב בוים: 180 משה כחלון (הליכוד): 181 2190. פעילות מינהל מקרקעי ישראל בחוף פלמחים 182 שר הבינוי והשיכון זאב בוים: 183 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 185 שר הבינוי והשיכון זאב בוים: 186 הצעות לסדר-היום 186 אלימות חיילים כלפי משפחה דרוזית בחוף עתלית 186 יעקב מרגי (ש"ס): 187 שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): 187 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 190 יוסף ביילין (מרצ): 191 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 193 השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: 193 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 195 הצעות לסדר-היום: 197 ירי של חייל לעבר אזרח פלסטיני כפות 197 חנא סוייד (חד"ש): 197 זהבה גלאון (מרצ): 198 קולט אביטל (העבודה-מימד): 199 ואסל טאהא (בל"ד): 202 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל) 203 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 204 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 205 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 206 הצעות לסדר-היום 211 ירידה במספר המתגייסים לצה"ל 211 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 211 אבשלום וילן (מרצ): 212 סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 213 הצעה לסדר-היום 215 דחיית תרומות של נדבנים יהודים למוסדות האו"ם בטענה של בנייה בשטחים 215 רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 215 סגן שרת החוץ מגלי והבה: 217 שאילתות ותשובות 220 642. תקציב המועצה הדתית בצפת 220 694. הפסקת שירותים עירוניים לבתי-ספר חרדיים 221 977. הרחבת תחום השיפוט של המועצה אזורית מעלה-יוסף 221 1131. גדרות סביב הכינרת 222 1120, 1163, 1176. סגירת החוף הנפרד "כינר" 224 1186. ועדות ערר מחוזיות – חוסר טיפול 225 1207. בקשה לאיחוד משפחות 226 1256. גביית אגרת "שירותי קבורה נלווים" 227 1287. הלנת שכר ברשויות מקומיות 228 1330. בחירות למינהלות השכונות בירושלים 230 1347. פיקוח על הבנייה בשכונת גבעת-שאול בירושלים 230 1390. הקצאת שטחי ציבור בשכונת גבעת-שאול בירושלים 231 1675. פינוי בתי-כנסת בשל בניית בית-ספר 232 1710. שכר עובדי חברות אבטחה במוסדות החינוך 233 1922. דיווח על בנייה בלתי חוקית במחוז ירושלים 234 1943. היטל ביוב בפרדס-חנה 236 1947. שיקולים ביטחוניים באי-הדחת ראש עירייה 236 2017. היטל השבחה על בנייה חדשה 237 2153. בחירות ברשויות המקומיות 238 2162. שכונת חפציבה בבית-שמש 239 2210. הכשרת מבנים שנבנו ללא היתר בירושלים 240 2219. מדיניות משרד הפנים בנושא סירובי כניסה לישראל 241 2223. גירוש ניאו-נאצים שעלו לישראל 242 2262. סגירת רחוב כתב-סופר בירושלים על-ידי קבלני בנייה 243 שר הפנים מאיר שטרית: 244 2192. קושי בקבלת אשרות תיירות בשגרירות ישראל בקייב 244 יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): 246 סגן שרת החוץ מגלי והבה: 246 הצעות לסדר-היום 247 ניסיון של צעירים ערבים אזרחי ישראל להקים תא של "אל-קאעידה" 247 יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): 247 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 248 סגן שרת החוץ מגלי והבה: 250 הצעות לסדר-היום 252 משבר המים 252 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 252 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 253 השר רפי איתן: 254 הצעה לסדר-היום 257 עמידותם של מתקנים ומבנים רגישים בפני רעידות אדמה 257 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 257 השר רפי איתן: 259 הצעה לסדר-היום 262 יוקר החיים הגובר במדינה בכלל והתגברות העוני במגזר הערבי בפרט 262 שמואל הלפרט (יהדות התורה): 262 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 264 סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 264 חוברת ל"ט ישיבה רס"ג הישיבה המאתיים-ושישים-ושלוש של הכנסת השבע-עשרה יום רביעי, כ' בתמוז התשס"ח (23 ביולי 2008) ירושלים, הכנסת, שעה 11:08 שאילתות דחופות היו"ר אחמד טיבי: בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, כ' בתמוז התשס"ח, 23 ביולי 2008. אני מצטער שאני מתנשף, זה בעקבות בחירת יושב-ראש חדש לוועדת הכספים, מהלך ארוך ומייגע. השר לשירותי דת יצחק כהן: מי זה היה? היו"ר אחמד טיבי: באופן מפתיע זה חבר הכנסת אבישי ברוורמן. הסעיף הראשון על סדר-היום: שאילתות דחופות. אני מזמין את סגן שר הביטחון, חבר הכנסת מתן וילנאי, לעלות לבמה, ואת חבר הכנסת גדעון סער לגשת למיקרופון ולקרוא את השאילתא שלו. 290. הקמת בית-חולים בשטח בסיס "שדמה" גדעון סער (הליכוד): אני רוצה קודם כול לברך את סגן שר הביטחון, שחזר אלינו כשכוחו במותניו, ולשאול אותו את השאלה הבאה: משרד הביטחון אישר כי בסיס "שדמה", השוכן ממזרח לבית-סאחור, יימסר לרשות הפלסטינית לצורך הקמת בית-חולים. מה הם הנימוקים לסירוב משרד הביטחון להיעתר להמלצת פיקוד המרכז שלא לאשר הקמת בית-חולים, לנוכח קרבתו לכביש עוקף-זעתרא, המחבר את היישוב היהודי בגוש-עציון להר-חומה? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: בעקבות פניית ראש עיריית בית-סאחור וגורמים נוספים למינהל האזרחי, החלה בדיקת אפשרות למתן אישור לבניית מרכז רפואי, מרכז ספורט, בחלק משטח מחנה "שדמה" לשעבר. עמדת מערכת הביטחון כרגע היא שאפשר לבחון בחיוב הקמת מרכז רפואי בשטח המזרחי והצפוני הצמוד לעיר בית-סאחור, ולא בשטח השולט של המחנה, אשר משפיע גם על הציר שעובר בקרבתו. היו"ר אחמד טיבי: שאלה נוספת לחבר הכנסת סער. גדעון סער (הליכוד): האם נכון, אדוני סגן השר, שהמלצת פיקוד המרכז היתה שלא להיעתר לבקשה הזאת? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: לא נכנסתי לזה. זאת מערכת צבאית, אתה מכיר אותה. יש בסוף דרג שמקבל את ההחלטות. יש תמיד דיונים ויש – – – גדעון סער (הליכוד): מי זה היה במקרה הזה? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אני אפילו שוחחתי עם אלוף פיקוד המרכז, אפילו הנקודה הזאת לא עלתה. היא עלתה בנושאים אחרים. לא זיהיתי שיש התנגדות לדבר, שהוא עדיין לא סיכום, אבל לפני שנסכם אני אסתכל על זה פעם נוספת. גדעון סער (הליכוד): תודה, אדוני. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, שאלה נוספת. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד סגן השר, אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לפנות אליך בעניין אותו אירוע קשה שראינו בנעלין, כאשר חייל יורה לכיוון אזרח פלסטיני שהיה כפות באזיקים. פורסם שהמג"ד שנתן את ההוראה, ממשיך לשרת, לא ננקטו הליכים משפטיים נגד המעורבים מבחינת הצבא. מה בכוונתכם לעשות גם לגבי המג"ד וגם לגבי החייל היורה? תודה רבה. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: חבר הכנסת אלסאנע, זה לא הנושא שעליתי בשלו – – – טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): נכון, אבל זה נושא שאתה מופקד עליו. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אני אענה עליו היום בהצעה לסדר-היום בשעות הערב, ואז אני אוכל לתת תשובה מלאה על העניין. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. שאילתא נוספת לסגן שר הביטחון, של חברת הכנסת סופה לנדבר. בבקשה, גברתי. 301. אימון אלים של סיירת גולני סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, השאילתא שלי: בעיתון "מעריב" פורסם כי לוחמים ביחידה של סיירת גולני חטפו "מכות רצח" בשיעור קרב מגע. ברצוני לשאול אותך, אדוני, אם הנושא מוכר לך. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: הנושא שמעלה חברת הכנסת לנדבר עולה מעת לעת בעקבות אימוני קרב מגע; זאת לא הפעם הראשונה, אני מנחש שזאת גם לא הפעם האחרונה. הנושא הזה נבדק על-ידי המפקדים של סיירת גולני. לפי הבנתם, זה נמצא בקריטריונים שנקבעו על-ידי מחלקת כושר קרבי של הצבא. אין שום חריגה במקרה הזה. כפי שציינתי, מפעם לפעם עולות הערות כאלה, כי באמת זה אימון כואב ולא נעים, וכמי שעבר והעביר אותו יותר מפעם, אני מכיר את זה היטב. כנראה זה בגבולות הכללים המקובלים גם במקרה הזה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. שאלה נוספת, בבקשה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): לא נראה לי, אדוני, אבל אם אתה אומר. אבל אני חושבת שצריכים לנקוט צעדים על מנת שלא יחזרו מקרים נוספים וחיילים בצה"ל לא ירגישו שעברו אתם במכות האלה את הגבול. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: סיירת גולני שבה אנחנו עוסקים היא אחת מהיחידות המשופרות, המובחרות, של צה"ל, ואם נגלה שהגיוס אליה יורד כתוצאה מזה כמובן נצטרך לשאול את השאלות, אבל זה לא הולך לקרות, אם מותר לי לנחש. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): לא, אני לא חושבת שהגיוס לגולני יורד, אבל הנושא של גיוס לגולני זה בכלל מוטיבציה ודברים אחרים. היו"ר אחמד טיבי: נא לאפשר לסגן השר לענות. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): טוב, מאפשרת. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. תודה, אדוני סגן השר. שאילתא לשרה המקשרת בין הממשלה לכנסת, של חבר הכנסת יוסי ביילין – בבקשה לגשת למיקרופון – בנושא: פינוי משפחה במזרח-ירושלים לצורך הרחבת ההתיישבות היהודית. 299. פינוי משפחה במזרח-ירושלים לצורך הרחבת ההתיישבות היהודית יוסף ביילין (מרצ): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה, פורסם כי ישראל תפנה נכס בשיח'-ג'ראח ותעבירו לעמותת "נחלת שמעון" להרחבת ההתיישבות היהודית. ברצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע? האם ההחלטה תישקל מחדש לנוכח ההשלכות של פינוי הנכס והעברתו למתנחלים על רקע המשא-ומתן המדיני המתקדם, לדברי ראש הממשלה, ואם לא – מדוע? שרת התיירות רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבדת להשיב על השאילתא שלך, ואומַר כך: בתאריך 14 ביולי התקבלה החלטה בבית-המשפט העליון בתשובה על עתירתו של מוחמד אלקורד על פסיקתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים – ואתה יודע על מה מדובר. החלטת בג"ץ היתה לדחות את העתירה שהוגשה, ובכך בעצם אושר פינוים של המבקשים מהדירה שבה הם מתגוררים. אני אומַר שהחלטתו של בג"ץ, כידוע לכולנו, היא הקובעת בעניין הזה. למען הגילוי הנאות, כאשר הגשת את השאילתא הדחופה הזאת, הגשת אותה השבוע, ומן הסתם אני אינני רגילה לענות בתשובות – עבורי, התשובה הזאת היא סתמית ורציתי לקבל קצת יותר פרטים ממשרד המשפטים בנושא של הנימוק שלהם לאותה עתירה. אני אומר שאתמול בסביבות 20:00, בערב, הם קיבלו את השאילתא, לא הספיקו להשיב. אם תרצה – אני מוכנה לבקש מהם את הנימוקים, ואשמח להעביר לך אותם. היו"ר אחמד טיבי: שאלה נוספת, בבקשה. יוסף ביילין (מרצ): תודה, גברתי. אני כמובן ארצה ואודה לך אם תעבירי לי, אלא שהעניין הזה לא נמצא בתחום המשפטי גרידא. אנחנו יודעים שללא מעט פלסטינים יש נכסים בישראל הריבונית, ויש להם תביעות עליהם. השאלה היא אם במסגרת המדינית הקיימת, מעשה מהסוג הזה תורם לפי דעתך לתהליך המדיני. שרת התיירות רוחמה אברהם-בלילא: אני לא אומר את דעתי האישית בעניין הזה, אני משיבה לך בשמו של ראש הממשלה, ואני אומר שגם בעיני וגם בעיניך – כשר המשפטים לשעבר – החלטתו של בג"ץ היא הקובעת תמיד בעניין הזה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך, גברתי השרה. שר הפנים ישיב על שאילתא דחופה של חבר הכנסת חיים אמסלם. שר הפנים לא נמצא. השר לביטחון הפנים ישיב על שאילתא של חבר הכנסת אחמד טיבי – חבר הכנסת טיבי נמצא, השר לא נמצא. חיים אמסלם (ש"ס): אדוני היושב-ראש, יש לי כמה שאלות לשר הפנים, לא רק שאלה אחת. היו"ר אחמד טיבי: לא רק לך יש שאלות לשר הפנים. חיים אמסלם (ש"ס): אז מה עושים? היו"ר אחמד טיבי: המזכירות מבררת. גם שר הפנים וגם השר לביטחון הפנים – גם דיכטר וגם שטרית; גם שטרית וגם דיכטר. אני מודיע על הפסקה של חמש דקות, עד שיאותרו שני השרים – לאלתר תוקם ועדת איתור. (הישיבה נפסקה בשעה 11:19 ונתחדשה בשעה 11:20.) היו"ר אחמד טיבי: ההפסקה הופסקה ברגע זה כי השר דיכטר נכנס לאולם, ולכן אני מזמין אותו לענות על השאילתא של חבר הכנסת טיבי. בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לביילין היתה תשובה, נכון? היו"ר אחמד טיבי: לביילין היתה תשובה, עכשיו השר דיכטר. בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): למי הוא עונה? היו"ר אחמד טיבי: ליושב-ראש. בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אז אפשר לשאול שאלה נוספת? היו"ר אחמד טיבי: כן, בוודאי. בבקשה, אדוני. 8. סגירת משרדי "מג'לס אלאסכאן" חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את השר לביטחון פנים ביום י"ח בתמוז התשס"ח (21 ביולי 2008): נודע לי כי הוחלט לסגור את "מג'לס אלאסכאן", מלכ"ר שפועל במזרח-ירושלים, מעניק שירותים חברתיים לתושבים רבים בירושלים ומסייע בפתרון בעיות דיור. רצוני לשאול: 1. מדוע נסגר המשרד? 2. מה ייעשה לשינוי ההחלטה בקרוב ולהוראה על פתיחת המשרד מחדש? 3. האם יש הצדקה לסגירת המשרד? היו"ר אחמד טיבי: בבקשה, אדוני השר. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אדוני השואל. 1–3. שירות הביטחון הכללי פנה לשר לביטחון הפנים בבקשה שיורה על סגירת המשרד של חברת "המועצה הפלסטינית לשיכון", מכוח סמכותו של השר, לפי חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת-עזה (הגבלת פעילות), התשנ"ה-1994. סגירת משרדי "מג'לס אלאסכאן" במזרח-ירושלים, בצו של השר לביטחון הפנים, התחייבה נוכח קיומו של מידע מודיעיני מוצק, שלפיו משמש המקום כפלטפורמה לפעילות הרשות הפלסטינית בירושלים. משרדי חברת "המועצה הפלסטינית לשיכון" הממוקמים בוואדי-ג'וז, הם נציגות של הרשות הפלסטינית והם פועלים בתחומי מדינת ישראל ללא היתר בכתב כנדרש בסעיף 3(א) לחוק יישום הסכם הביניים. ולפיכך כמובן הפעילות אסורה מכוח חוק זה. לפיכך פעלתי, אדוני היושב-ראש, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 3(ב) לחוק, והוריתי על סגירת משרדי החברה בוואדי-ג'וז או בכל מקום אחר במדינת ישראל. ביום 6 ביולי 2008 הוגשה השגה על החלטתי לסגור את משרדי החברה. בהשגה נאמר, בין היתר, כי החברה איננה ממומנת על-ידי הרשות הפלסטינית וכי היא פועלת בהתאם לחוק הישראלי. ההשגה האמורה נבחנת בימים אלה על-ידי הגורמים המקצועיים במשרדי ובמשרדים הרלוונטיים האחרים, ולכשתסתיים הבדיקה נעביר את המסקנות וכמובן את התשובה המתבקשת. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: האם אדוני לא רואה בסגירת מוסדות אחרים מאבק של ממשלת ישראל בשותף למשא-ומתן, שהוא הרשות הפלסטינית, בעניינים אזרחיים, מתן שירותים לתושבים של ירושלים המזרחית? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: לא, אדוני היושב-ראש. אני חושב שבשנים האחרונות הפעילות של הרשות הפלסטינית בירושלים חרגה הרבה מעבר להבנות ולהסכמים, בוודאי מעבר לחוק, מחוץ לחוק. זאת היתה הסיבה שגם במקרה הזה – לצערי היו גם מקרים אחרים שבהם נאלצתי להוציא צו בגין אירועים שיזמה הרשות הפלסטינית, בצורה כזאת או אחרת, כיסוי כזה או אחר, ולכן איני סבור כך. היו"ר אחמד טיבי: שאלה נוספת, ברשותך, אדוני השר, לחבר הכנסת אורי אריאל. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ברשות היושב-ראש, אדוני השר, ברצוני להוסיף שאלה. ידוע שבמערכת החינוך במזרח-ירושלים יש בבתי-ספר רבים הסתה גלויה כנגד מדינת ישראל, דבר שעלול להוביל לתוצאות קשות ביותר. האם משרדך מודע לזה ומטפל בזה? ואני רוצה להוסיף: האם, לדעתך, תגובה ציונית הולמת לאירוע טרור בירושלים, כמו בניית 1,000 יחידות דיור, היא לא הדבר המרתיע ביותר? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אריאל, מקרי ההסתה, כפי שאתה מתאר, אני משוכנע שכל מי שזיהה הסתה בסדר-גודל כזה, חזקה עליו שיפנה בתלונה למשטרת ישראל; או לו זיהה משרד החינוך בחומר הלימוד חומרים שיש בהם משום הסתה, גורמי החינוך בירושלים, אם ברשות המקומית או במקומות אחרים, היו בוודאי מעבירים – או העבירו – למשטרת ישראל. אני לא מכיר מהלך כזה שבוצע בשנה האחרונה. תשובה מדויקת יותר יכולה להינתן רק לאחר בדיקה. לעצם העניין, אני חושב שהקמה או אי-הקמה של יחידות דיור היא משיקולים מוניציפליים ולאומיים בירושלים. יש להן מטרה אחרת, יחידות כאלה לא אמורות לייצר הרתעה או מענה אחר. הן קביעת עובדה בהתאם למרקם החיים בירושלים, ואני מניח שזה מה שהיה, הווה ויהיה. היו"ר אחמד טיבי: שאלה נוספת לחבר הכנסת טלב אלסאנע – שלא נמצא באולם. אני מודה לך, אדוני השר. אנחנו עוברים לשר שטרית. בבקשה, אדוני השר, שאילתא של חבר הכנסת חיים אמסלם, תפאדל. שר הפנים מאיר שטרית: אני חושב שחבר הכנסת צריך לשאול. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת מתכוון לשאול ישירות. שר הפנים מאיר שטרית: שאלה לתקנון: למיטב ידיעתי, כאשר באותו יום יש הצעת חוק פרטית שנדונה באותו עניין, לא אמורה להיות שאילתא דחופה. איפכא מסתברא. היו"ר אחמד טיבי: מבחינה תקנונית זה נכון, אבל לקראת סיום המושב מגלים גמישות תקנונית. 300. העדר נציג משרד הפנים באתיופיה חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הפנים ביום י"ח בתמוז התשס"ח (21 ביולי 2008): נודע לי כי כרגע אין נציג של משרד הפנים באתיופיה שבסמכותו לתחקר מועמדים לעלייה לישראל, ונוסף על כך גם אין צפי מתי יגיע נציג משרד הפנים לאתיופיה. רצוני לשאול: 1. האם זו תוצאה של מדיניות מכוונת? 2. מי היה הנציג האחרון? מתי חזר ומדוע? 3. מתי יישלח לשם שוב נציג? שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להשיב על שאילתא של חבר הכנסת אמסלם. 1. באתיופיה שהה נציג משרד הפנים, וזאת על-פי החלטת הממשלה 2948, מיום 16 בפברואר 2003, בדבר הסדרת כניסתם של שארית יהודי אתיופיה. 2. הנציג האחרון ששהה באתיופיה הינו מר טדי פקרה, אשר סיים את תפקידו בדצמבר 2007. 3. לא יישלח נציג נוסף, כיוון שסיימנו את הבדיקות של כל הרשימה שהממשלה אישרה, ולכן לא יישלח נציג נוסף. היו"ר אחמד טיבי: שאלה נוספת. חיים אמסלם (ש"ס): אדוני השר, יש כרגע יהודים שנמצאים שם לבדם ומשפחתם בישראל, כמו במקרה ספציפי שאני מטפל בו – בחורה שאמה נפטרה ואביה ואחיה נמצאים בארץ. היא נמצאת בסכנת נפשות ממש וסכנת שמד בגונדר שבאתיופיה. האם דחיפות המקרים הללו ברורה במשרד הפנים? שר הפנים מאיר שטרית: אי-קיומו של נציג שם אין פירושו סגירת הדלת בפני אלה שזכאים לעלות לפי חוק השבות. בכל משרד אוכלוסין בארץ שילבנו עובד אתיופי כדי שיהיה מישהו שמדבר את השפה, מכיר את האנשים, מכיר את התרבות, כך שכל מי שרוצה, גם אחרי הפסקת העלייה המאורגנת משם או ההבאה המאורגנת משם, יוכל לפנות למשרד הפנים, להגיש בקשה, הבקשה נבדקת והיא מקבלת תשובה. לא כל האינפורמציה שמועברת לך היא נכונה. לך אין הכלים לדעת מה האמת ומה לא-אמת. למשרד הפנים יש. חיים אמסלם (ש"ס): זה מה שאמרו לי, אין נציג ואין מה לעשות. שר הפנים מאיר שטרית: לא נכון, יש נציג בכל לשכת אוכלוסין בארץ. ואם יש לך משפחה בארץ – – – חיים אמסלם (ש"ס): אדוני, יש לי מכתב, אני אביא לך. שר הפנים מאיר שטרית: חבר הכנסת אמסלם, יש נציג בארץ, ואם יש לה בן משפחה בארץ, בן המשפחה יכול לפנות ללשכת האוכלוסין באזור מגוריו ולהגיש בקשה. אמרתי לך, שילבנו עובד אתיופי בכל לשכה בארץ ולכן הוא יכול לפנות ולהגיש בקשה, יבדקו את הבקשה, היה ומגיע לו זכות לפי חוק השבות, יעלה; לא מגיע, יסורב. היו"ר אחמד טיבי: שאלה נוספת לחבר הכנסת אריאל – בבקשה, אדוני. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ברשות היושב-ראש, אדוני שר הפנים, נמסר לי מארגון "יד לאחים" שיש שינוי במדיניות משרד הפנים בעניין הבא: בעבר, מה שנקרא היהודים המשיחיים, קרי, יהודים שהמירו דתם – הייתי אומר לתיאבון, לא באונס, לא באקראי, אלא רואים בזה שליחות מבחינתם – לא הוכרו כיהודים. וזה גם לפי צו בית-משפט עליון, על-ידי השופט ברנזון; אין לי פה מולי, אז אני לא יכול לתת לך כרגע את הבג"ץ. נמסר לי מהם שבעת האחרונה העניין שונה במשרד הפנים. אני רוצה לשאול: האם זה נכון, ואם כן – מדוע? שר הפנים מאיר שטרית: מאחר שאני ממונה על המדיניות של משרד הפנים, גם בתחום הזה אני אומר לך שאצלי הנושא הזה מעולם לא עלה, ולא קבעתי שום החלטה ששינתה מדיניות. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני מבקש מהשר – אני בטוח שהוא יסכים שאני אעביר לו את החומר – את התייחסותו האישית בעניין הזה. שר הפנים מאיר שטרית: בבקשה, אתה יכול לעשות את זה גם בלי שאילתא. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תודה. משה גפני (יהדות התורה): גם אני אעביר. שר הפנים מאיר שטרית: בבקשה. אדוני, אני חושב שסיימתי בזה את השאילתא בעל-פה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. אני מכריז על הפסקה של עשר דקות מטעמי פרוטוקול ותקנון, עד שיגיע הסעיף הבא, של ברכות ליושב-ראש הפרלמנט של אורוגוואי. עשר דקות. (הישיבה נפסקה בשעה 11:31 ונתחדשה בשעה 11:41.) היו"ר דליה איציק: רבותי השרים, חברי הכנסת, בוקר טוב לכם. אנחנו מבקשים לחדש את הישיבה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק הקולנוע – אדוני השר, הוא ביקש להוריד. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: תודה לכבוד היושבת-ראש, תודה לכבוד המציע. חסכת מאתנו אנרגיות מיותרות. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. נעבור להצעת החוק של חבר הכנסת צבי הנדל. היות שעשינו הפסקה, נחכה לו, כי לא הוגן שנדלג עליו. אנחנו עוד מעט עוברים לבחירות. גדעון סער (הליכוד): בחירות מוקדמות? מי שם את זה על סדר-היום? היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת צבי הנדל הגיע, אבל השר אטיאס לא כאן. נא לקרוא לשר. בינתיים אנחנו עוברים לחבר הכנסת אלחנן גלזר – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגבלת הפחתת פטור לקצבה מזכה), התשס”ח–2008. אלחנן גלזר (צדק לזקן): האם אפשר בלי הצבעה? היו"ר דליה איציק: גברתי השרה, אומר לי חבר הכנסת אלחנן גלזר שהוא רוצה למשוך, הוא רוצה רק הנמקה בלי הצבעה. זה בסדר? אתה יכול למשוך את ההצעה, זה מותר לך. אלחנן גלזר (צדק לזקן): אחרי הנאום? היו"ר דליה איציק: עכשיו. אלחנן גלזר (צדק לזקן): אז אני מושך. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. השר אטיאס הגיע. הצעת חוק איסור שידור ריאיון עם אויב (תיקוני חקיקה), התשס”ז–2007 [הצעת חוק פ/2819/17; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 15869.] (הצעת חבר הכנסת צבי הנדל) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעת חוק איסור שידור ריאיון עם אויב (תיקוני חקיקה), התשס”ז–2007, של חבר הכנסת צבי הנדל – תשובה והצבעה. השר אריאל אטיאס, בבקשה. שר התקשורת אריאל אטיאס: גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת הנדל, על אף החשיבות הרבה של תכלית ההגנה על חוסנה הלאומי של מדינת ישראל, כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת החוק, נראה שהצעת החוק מרחיקה לכת מבחינת הפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות. הצעת החוק חורגת מהאיזון הנהוג במדינת ישראל. יש לציין שראיונות מהסוג הזה היו זמינים לציבור הישראלי. כמו כן, מצב הדברים שלפיו קיימים כלי תקשורת רבים, שאינם מוסדרים על-פי הצעת החוק, שבהם ישודרו ראיונות אלו, עלול לגרום לפער בין שכבות האוכלוסייה דוברות שפות זרות. בנוסף, על-פי הצעת החוק נאסר לשדר ריאיון עם אזרח ישראלי שיש בדבריו משום תמיכה במאבק המזוין. לאור כל האמור החליטה הממשלה להתנגד להצעת החוק. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת הנדל. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, תודה שחיכיתם לי. טעיתי בקריאת סדר-היום. היו"ר דליה איציק: לא טעית, אתה בסדר. היה שיבוש. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני שר התקשורת, את הצעת החוק הזאת העליתי לפני כחודשיים. כשהעליתי את הצעת החוק הזאת ישב כאן ראש הממשלה. הסברתי שלא ייתכן שכל עם ישראל בזמן מלחמה צריך לשמוע את הנאומים ואת ההסברים של גדולי אויבינו, נסראללה מצד אחד ואחר כך "חמאס". ראיתי הסתודדות בין השר אלי ישי – מאוד חבל לי ששניהם לא נמצאים פה. קם השר אלי ישי ובקול רם שאל אותי: אתה מוכן לדחות את התשובה וההצבעה? כי נראה לי שאפשר לשנות החלטת ממשלה. ראש הממשלה עשה עם הראש ככה. אמרתי: ודאי, ודחיתי. חיכיתי ליום האחרון שאפשר להעלות את זה להצבעה במליאה. כדי להסיר ספק, ביום ראשון דיברתי עם עוזר השר, העברתי לו את הפרוטוקול שבו רשומים דבריו, והוא אמר לי: אל תדאג, אני זוכר, יהיה בסדר. זה נראה לי מאוד משונה – זה לא עולה לי בבריאות – הרי מה שאני רוצה, הממשלה צריכה להיות מעוניינת בו פי-מיליון ממני. הרי זו לא בעיה שלי שנסראללה מדבר בזמן מלחמה או שה"חמאס" מסביר את עצמו על החטיפה וזוכה למין תמיכה כזאת. נדמה לי שזו בעיה של מישהו אחר. היו"ר דליה איציק: חברת הכנסת נאדיה חילו. עכשיו אוציא כמה חברי כנסת. אני מצטערת, זה עוד לא "סוף עונה", רק בשבוע הבא. חבר הכנסת כחלון. השר אפללו. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני מאוד מבקש – ידעתי שהממשלה נגד, אבל אני רואה שאף אחד לא טיפל בזה. לאור מה שאמרתי – כל מה שאמרתי נמצא בפרוטוקול וזה יכול להיבדק – אני מבקש מכולם לתמוך. זו הצעת חוק בקריאת טרומית. בשביל להתגלגל – אף-על-פי שלא ביקשת, וגם עדיין לא אישרת אותה – אני מתחייב שזה ייעשה בשיתוף פעולה מלא עם הממשלה, כי לדעתי זה צריך להיות בכלל חוק ממשלתי. אין לי שום בעיה עם שיתוף פעולה מלא. זה לא עניין תקציבי, זה עניין ערכי של מדינה שצריכה להתגונן – אף-על-פי שהיא דמוקרטית – מול אויביה בזמן מלחמה. תודה. היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה– 22 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – 1 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק איסור שידור ריאיון עם אויב (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, נתקבלה. היו"ר דליה איציק: הצעת החוק לא עברה. נגד – 49, בעד – 22, נמנע אחד. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – דמי ניהול), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2624/17; "דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 11105.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. השר משולם נהרי: גברתי היושב-ראש, חברי הכנסת, מעבר לנימוקים של האוצר לגבי דמי הניהול, אני רוצה לומר שיש כוונה של שר הרווחה והשר לענייני גמלאים לדון בנושא הזה ולשפר את המצב. לכן, אני מבקש לדחות את הנושא. משה שרוני (צדק לזקן): שנתיים אתם דנים על זה. בושה. היו"ר דליה איציק: תודה. נא לשבת. השר הרצוג, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 34 נגד – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – דמי ניהול), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדה לא נתקבלה. היו"ר דליה איציק: ובכן, ההצעה לא עברה. נגד – 44, בעד – 34, נמנעים – אין. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הקטנת הסכום ב"שינויים בתקציב הביטחון", שאינם דורשים את אישור ועדת הכספים), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3559/17; "דברי הכנסת", חוב' ל"ג, עמ' 17591.] (הצעת חבר הכנסת אבשלום וילן) הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקציב הביטחון), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3548/17; "דברי הכנסת", חוב' ל"ג, עמ' 17591.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הקטנת הסכום ב"שינויים בתקציב הביטחון", שאינם דורשים את אישור ועדת הכספים), של חבר הכנסת אבשלום וילן – תשובה והצבעה. השר משולם נהרי, בבקשה. השר משולם נהרי: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק טרם קבעה עמדה לגבי הצעת החוק, ולכן הממשלה מתנגדת. אבקש מחברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. היו"ר דליה איציק: השר שמחון, אנחנו עוברים להצבעה. אבשלום וילן (מרצ): זכותי לענות לו. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת וילן, למה לצעוק? אתה חושב שמישהו ידלג עליך? בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני שר האוצר, אני פונה אליך ישירות. החוק הזה שהוצע – אלה שתי הצעות חוק, גם שלי וגם של חבר הכנסת אורי אריאל – בא לעשות סדר ולהבטיח שבתקציב משרד הביטחון, במקום שעד היום על-פי חוק, העברות תקציביות – תקשיבו היטב, חברי הכנסת – עד 90 מיליון שקלים אינן דורשות אישור של הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, אלא בדיעבד. אדוני השר, זה התקציב הממשלתי היחיד שבו חבורת פקידים, בכל הכבוד, יכולה להחליט על שינויים בתקציב שאושרו בחוק התקציב על-ידי הכנסת, בלי שיש על זה פיקוח פרלמנטרי, ורק בדיעבד, כעבור שלושה חודשים, מביאים את זה לאישור. אנחנו, בתמיכת משרד האוצר, הגשנו את ההצעה, והצענו 30 מיליון שקלים, שזה יהיה תחום המרווח. לאחר שיחה שקיימנו, שני חברי הכנסת, עם מנכ"ל משרד הביטחון – – – היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת אמנון כהן. אבשלום וילן (מרצ): – – – ניסינו לשכנע אותו שהחוק הזה טוב גם למשרד, גם לאוצר ולגם להליך התקין במדינת ישראל. כבר עשר שנים האוצר מנסה לתקן את זה ולא מצליח. אמר המנכ"ל, עוד ביום שני: אנסה לדבר עם השר. לצערי, כנראה הוא לא הצליח לדבר עם השר ולא חזר עם תשובה. אדוני השר, אני רוצה להבין על סמך מה קם פה סגנך, יוצא נגד העמדה של המשרד שלך, ואומר במהירות: תצביעו. זה חוק טוב. גם אמרנו למנכ"ל משרד הביטחון שלאחר שזה יעבור בטרומית נשב עם האוצר ועם משרד הביטחון וננסה לגבש פשרה מהו הסכום הסביר שאפשר יהיה לעשות שינויים בתקציב המשרד בלי לקבל את אישור הוועדה, בלי לקבל את אישור האוצר ובצורה שיהיה פיקוח ציבורי. שר האוצר, אני מעביר את הכדור אליך. היו"ר דליה איציק: השר בר-און רוצה להשיב. השר בר-און, תמתין בבקשה. השר הרצוג, ארבע פעמים קראתי לך היום. אתה מוכן בבקשה לשבת? חבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת סילבן שלום. אדוני יושב-ראש ועדת החינוך ושרת החינוך, את העניינים תסגרו – – – אי-אפשר לנהל כך ישיבה. בבקשה, אדוני. שר האוצר רוני בר-און: אני מבקש להשיב לחבר הכנסת וילן רק בעניין הספציפי. אני מודה שאני לא מכיר לעומק את הצעות החוק שלכם. היום, במסגרת ה"ויש" האחרון על חוק ההסדרים, אישרתי פרק קצר שנוגע לטיפול בתקציב הביטחון, ברמת השקיפות – ככל שהדברים יכולים להיות שקופים, כי מובן שיש מחלקות ומקומות בתקציב הזה שלא יוכלו להיות לעולם שקופים – וחלוקה לפרקים, לרבות העניין הזה, שמטפל בהעברות מסעיפי תקציב לסעיפי תקציב, כפי שנעשה במשרדים אחרים וכפי שמעולם לא היה בתקציב הביטחון. ההצעה שלי אליך היא לא לקיים את ההצבעה היום, אף-על-פי שאומרים שיש פה רוב להסיר אותה. אני מבטיח לך שאם הדברים שכתובים בהצעות החוק שלך ושל אורי אריאל הם כאלה שאנחנו צריכים להסתכל פעם נוספת על חוק ההסדרים, אני אהיה מוכן לעשות את זה. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת אורי אריאל מבקש להגיד כמה מלים. בבקשה, אדוני. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, אדוני שר האוצר, ברשותך, אני רוצה להתייחס להצעה שלך. יש לי הצעה שהוצמדה להצעתו של חבר הכנסת אבשלום וילן. במשך קרוב לשלוש שנים הייתי יושב-ראש הוועדה לתקציב הביטחון. האמינו לי, במערכת הביטחון יש אנשים מוכשרים, טובים, שעושים לשם שמים, אבל מי שמאפשר להעביר 100 מיליון שקל מהכא להתם בחתימת קולמוס של מנכ"ל, יוצר חורים. אין לכם עניין בזה ואין לאף אחד עניין בזה. ברוך השם, ברור לכולם שבזמן אמת, מצב ביטחוני, מלחמה, הכללים אחרים וזה בסדר. זה מתאים. אתה מציע, שר האוצר, שתבחנו את זה עוד פעם. האוצר, לפחות כך אמרו אנשיך, תומך בזה. בעבר הגשתי את ההצעה, האוצר תמך, ועדת שרים תמכה, ומי שערער היה השר מופז, אז שר הביטחון. תקעו את זה בממשלה. אני מבקש בדקה הזאת שתשקול. הרי אנחנו יוצאים לפגרה וזה לא יעלה בשבוע הבא, ואז זה יידחה עוד בארבעה חודשים. אני חושב שזה הגון, ואני רוצה לבקש ממך לשקול שוב בחצי הדקה הזאת, שנעביר את זה בקריאה טרומית. אני מודיע בשם וילן ובשמי שאנחנו נתקדם רק בהסכמת הממשלה. זאת הצעתנו, אני חושב שהיא הוגנת. הנושא מונח אצלכם זמן רב ואני לא מבין מה אתם צריכים לבחון שוב. אבשלום וילן (מרצ): הרגע קיבלתי טלפון ממנכ"ל משרד הביטחון שאומר שאפשר להתפשר על הסכומים. היו"ר דליה איציק: תודה רבה. חבר הכנסת וילן, אתם רוצים למשוך את החוק? אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני מודיע בשם חבר הכנסת וילן, שדיבר עכשיו עם מנכ"ל משרד הביטחון, שמנכ"ל משרד הביטחון מקבל את עמדתנו ומוכן ללכת עם זה. אני מבקש מחברי הכנסת להעביר את הצעת החוק בקריאה טרומית. שר האוצר רוני בר-און: מנכ"ל משרד הביטחון לא קובע את עמדת הממשלה. היו"ר דליה איציק: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הקטנת הסכום ב"שינויים בתקציב הביטחון", שאינם דורשים את אישור ועדת הכספים), התשס”ח–2008, נתקבלה. היו"ר דליה איציק: 36 בעד, 48 מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה נפלה. יש פה אותה הצעה, אבל צריך להצביע פעמיים. אנחנו מצביעים על הצעת החוק של חבר הכנסת אורי אריאל. נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקציב הביטחון), התשס”ח–2008, נתקבלה. היו"ר דליה איציק: 34 בעד, 50 מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה לא עברה. דברי ברכה של יושבת-ראש הכנסת ליושב-ראש בית-הנבחרים של אורוגוואי היו"ר דליה איציק: חברי הכנסת, יש לנו אורח נכבד מאוד, נשיא בית-הנבחרים של אורוגוואי. אני שמחה לקבל את פניך, אדוני. עמית וידיד, נשיא בית-הנבחרים של אורוגוואי, רעייתו, בני הפמליה המכובדת, חברי הפרלמנט, שגרירים משתי הארצות, אורחים יקרים. Bienvenido. יצחק לוי, אמרתי נכון? אתה יושב-ראש אגודת הידידות מהיום. העם באורוגוואי מלווה את מדינת ישראל משחר ימיה ביחס אוהד וחם. בימים היסטוריים, בזירה הבין-לאומית, שימשה לנו עמידתה האמיצה של אורוגוואי לצד ישראל מקור השראה ועידוד. לעולם – לעולם, אדוני – לא נשכח את מלחמתו של פרופסור פבריגאט, נציג אורוגוואי באו"ם, למען הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ב-29 בנובמבר שנת 1947. לפני זמן מה ערכה הכנסת למשפחתו טקס מאוד מכובד. לא הכול יודעים שבתמיכתה בהקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל הקדימה אורוגוואי את מדינות העולם בשנים לא מעטות. במשך שנים משקיפה אורוגוואי על מאבקיה הבלתי-נלאים של מדינת ישראל להשגת שלום עם שכנותיה – גם אם לא תמיד מתוך הסכמה מלאה, תמיד תמיד מתוך הזדהות עם היעד. לעם באורוגוואי ולעם ישראל מערכת ערכים משותפת, שנשענת גם על התנ"ך, וגם אם יש מרחק גיאוגרפי עצום בינינו – אמרת לי בחדרי, אדוני הנשיא, שיש 24 שעות טיסה – זה חיץ רק גיאוגרפי, לא ערכי. הביקור שלך בא להדגיש את הקשר המיוחד והחם בין הארצות שלנו. נמצאים פה שרי הממשלה, נמצא פה ראש האופוזיציה, ועל דעת כולם אני אומרת לך. לאורוגוואי יש ייצוג אנושי בישראל בדמות יוצאי ארצך, שבאו מארץ הולדתם לארץ מולדתם מאז הקמת המדינה. הם הקימו כאן קיבוצים ומושבים ונקלטו בערים. תרומתם למדינה רבה מאוד. האנשים האלה הם שגרירים נאמנים של אורוגוואי, שגאים בארץ מוצאם ואוהבים אותה מאוד. אדוני האורח, אתה נמצא בבית הזה בין ידידים וחברים. אני משוכנעת שהביקור הזה יעניק לך הזדמנות להעמיק את ההיכרות עם הארץ, עם האנשים, עם הבעיות שאנחנו מתמודדים אתן יום-יום ושעה-שעה. אני מאחלת לך ביקור פורה ומוצלח. ברוך אתה בבואך וברוכים תהיו בצאתכם. הרשה לי, ברשותך, להגיד, שסיכמנו בחדרי שחבר הכנסת יצחק לוי יהיה יושב-ראש אגודת הידידות. הבאת לנו הסכם הבנה בין שני הפרלמנטים ואני מייד קיבלתי אותו. אני מאוד מאוד מודה לך. תודה לך, אדוני הנשיא. (מחיאות כפיים) בחירת נציג הכנסת לוועדת המינויים לקאדים מד'הב היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: בחירת נציג הכנסת לוועדת המינויים לקאדים מד'הב. יושב-ראש ועדת הבחירות יהיה חבר הכנסת ג'ומס אורון והחברים בה יהיו חבר הכנסת שלמה מולה וחבר הכנסת חיים כץ. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. ברשותכם, אני רוצה להזכיר כמה דברים: בחירת נציג הכנסת לוועדת המינויים לקאדים – להזכירכם, סעיף 11(א) לחוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים קובע שהנציג השני של הכנסת בוועדה יהיה חבר כנסת דרוזי נוסף או דרוזי שאינו חבר הכנסת, שייבחר על-ידי הכנסת בבחירה חשאית ויכהן כל עוד לא בחרה דרוזי אחר במקומו. לאור העובדה שבתחילת כהונתה של הכנסת השבע-עשרה כיהן חבר כנסת דרוזי אחד בלבד ולאור העובדה שבמסגרת חילופי גברי הצטרפו במהלך כהונת הכנסת שני חברי כנסת דרוזים נוספים, פנה חבר הכנסת שנאן ליושבת-ראש הכנסת וביקש שהכנסת תשוב ותבחר את נציגה השני בוועדת המינויים. יצוין כי כיום מכהן בוועדה נציג שני מטעם הכנסת, השופט בדימוס יוסף אסמאעיל, שנבחר על-ידי הכנסת ביום 3 ביולי 2006. לפיכך, אנחנו בוחרים היום את הנציג השני של הכנסת בוועדת המינויים, לכן יש לבחור נציג אחד. אני מזכירה כי הבחירות חשאיות. על שולחנכם מעטפה אטומה ודף עם שמות המועמדים. יש לבחור מועמד אחד. יש שלושה מועמדים, אבל יש לבחור מועמד אחד ולסמן x. טופס שיסמנו בו יותר משם אחד – ייפסל. יש כאן תיבת קלפי. מזכיר הכנסת יקרא בשמות. אתם מוזמנים לסמן את הבחירה. חבר כנסת שלא יימצא באולם – ייקרא שמו בסיבוב השני, ולאחר מכן נסגור את הקלפי. מזכיר הכנסת, בבקשה. יושב-ראש ועדת הקלפי, אנא בדוק שהתיבה ריקה. אדוני יושב-ראש הוועדה, אנא בדוק שהתיבה ריקה. חיים אורון (מרצ): בדקתי. היו"ר דליה איציק: בדקת? הכול בסדר? אפשר להתחיל? חיים אורון (מרצ): בדקתי, המפתח אצלי. היו"ר דליה איציק: המפתח אצלך. אפשר להתחיל. בבקשה, אדוני המזכיר. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל – מצביעה רוחמה אברהם-בלילא – מצביעה יולי יואל אדלשטיין – מצביע יעקב אדרי – מצביע יצחק אהרונוביץ – מצביע אהוד אולמרט - אינו נוכח חיים אורון – מצביע זבולון אורלב – מצביע דוד אזולאי – מצביע אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – מצביע רוברט אילטוב – מצביע היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת אמנון כהן, אני לא רוצה להשאיר את הדוכן ריק. בוא תחליף אותי, ואז אני אצביע. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) דליה איציק – מצביעה אפי איתם – מצביע מיכאל איתן – מצביע רפי איתן – אינו נוכח אריה אלדד – מצביע בנימין אלון – מצביע טלב אלסאנע – אינו נוכח זאב אלקין – מצביע חיים אמסלם – מצביע אלי אפללו – מצביע גלעד ארדן – מצביע אורי אריאל – אינו נוכח מזור בהיינה – מצביע זאב בוים – מצביע יוסף ביילין – מצביע יצחק בן-ישראל – מצביע בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח יעקב בן-יזרי – מצביע מנחם בן-ששון - מצביע רוני בר-און – מצביע אבישי ברוורמן – אינו נוכח מוחמד ברכה – אינו נוכח אליהו גבאי – אינו נוכח זהבה גלאון – מצביעה אלחנן גלזר – מצביע יצחק גלנטי – מצביע משה גפני – מצביע עמירה דותן – מצביעה אברהם דיכטר – מצביע אברהם הירשזון – מצביע שמואל הלפרט – מצביע צחי הנגבי – אינו נוכח צבי הנדל – מצביע יצחק הרצוג – מצביע מגלי והבה – מצביע אבשלום וילן – מצביע מתן וילנאי – מצביע יצחק וקנין – מצביע נסים זאב – מצביע ג'מאל זחאלקה – מצביע יצחק זיו – מצביע עבאס זכור – אינו נוכח נאדיה חילו – אינה נוכחת דב חנין – מצביע יואל חסון – מצביע ישראל חסון – מצביע שי חרמש – מצביע ואסל טאהא – מצביע אחמד טיבי – מצביע דוד טל – אינו נוכח אסתרינה טרטמן – מצביעה שלי יחימוביץ – מצביעה אליהו ישי – אינו נוכח איתן כבל – מצביע אמנון כהן – מצביע יעקב כהן – אינו נוכח יצחק כהן – מצביע רן כהן – מצביע משה כחלון – מצביע חיים כץ – מצביע ישראל כץ – מצביע ציפי לבני – מצביעה לימור לבנת – אינה נוכחת יצחק לוי – מצביע אביגדור ליברמן – מצביע לאון ליטינצקי – מצביע יעקב ליצמן – אינו נוכח סופה לנדבר – מצביעה גאלב מג'אדלה – מצביע שלמה מולה – מצביע שאול מופז – מצביע אברהם מיכאלי – מצביע אלכס מילר – מצביע סטס מיסז'ניקוב – מצביע מיכאל מלכיאור – מצביע יעקב מרגי – מצביע שרה מרום-שלו – מצביעה יורם מרציאנו – מצביע משולם נהרי – אינו נוכח מיכאל נודלמן – מצביע אורית נוקד – מצביעה סעיד נפאע – מצביע בנימין נתניהו – אינו נוכח חנא סוייד – אינו נוכח מרינה סולודקין – מצביעה ניסן סלומינסקי – מצביע גדעון סער – מצביע גדעון עזרא – מצביע אופיר פינס-פז – מצביע יוחנן פלסנר – מצביע מאיר פרוש – מצביע עמיר פרץ – אינו נוכח אברהים צרצור – מצביע אברהם רביץ – מצביע היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת ברוורמן, ברכות על המינוי. תצעיד את המדינה, בשעה טובה ומוצלחת, אל היעדים, בשיתוף פעולה של כל הבית. אנחנו סומכים עליו, יש לו ערכים מיוחדים. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) דוד רותם – מצביע ראובן ריבלין – מצביע חיים רמון – מצביע יוסף שגאל – מצביע יובל שטייניץ – מצביע מאיר שטרית – מצביע סילבן שלום – מצביע שלום שמחון – מצביע ליה שמטוב – מצביעה שכיב מוראד שנאן – מצביע עתניאל שנלר – אינו נוכח משה שרוני – מצביע רונית תירוש – מצביעה יולי תמיר – מצביעה אשוב ואקרא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בסיבוב ההצבעה הראשון: אהוד אולמרט – אינו נוכח אריאל אטיאס – אינו נוכח רפי איתן – מצביע טלב אלסאנע – מצביע אורי אריאל – מצביע בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח אבישי ברוורמן – מצביע מוחמד ברכה – מצביע אליהו גבאי – מצביע צחי הנגבי – מצביע עבאס זכור – אינו נוכח נאדיה חילו – מצביעה דוד טל – אינו נוכח יעקב כהן – אינו נוכח אליהו ישי – מצביע לימור לבנת – אינה נוכחת יעקב ליצמן – אינו נוכח משולם נהרי – מצביע בנימין נתניהו – אינו נוכח חנא סוייד – מצביע עמיר פרץ – אינו נוכח עתניאל שנלר – אינו נוכח האם יש מישהו שלא הצביע? היו"ר אמנון כהן: האם יש מישהו שלא הצביע? מזכיר הכנסת איל ינון: תמה ההצבעה. היו"ר אמנון כהן: אני מבקש מחברי ועדת הקלפי שקראו בשמותיהם להגיע מאחורי שולחן הנואמים, ישבו ויעשו את עבודתם נאמנה. תמה ההצבעה. הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3828/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ח–2008, של חברי הכנסת אורי אריאל, מיכאל מלכיאור ויעקב מרגי. ינמק חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ינמק חבר הכנסת מלכיאור. היו"ר אמנון כהן: בבקשה. הרב מלכיאור יסביר, ינמק וישכנע. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אחד המפגעים של מערכת החינוך הוא הסיפור של תשלומי הורים. מאז החליטו על תשלומי הורים – זה התחיל כמחלה קטנה, הצטננות, והדבר הזה הפך להיות סיוט, אחד המפגעים הגדולים ביותר של מערכת החינוך. העידו בפנינו בוועדת החינוך – אגב, פה-אחד, כל המפלגות, קואליציה ואופוזיציה כאחת, בעד הצעת החוק. שרת החינוך הפצירה בנו להביא את הצעת החוק. אנחנו יודעים שיש מגבלה בממשלה וכי באופן קלאסי שר האוצר צריך להיות נגד זה, אבל אי-אפשר לנהל מערכת חינוך בצורה כזאת. ההורים, המורים, המנהלים, יותר מ-50% מהזמן שלהם, במקום לנהל בתי-ספר צריכים להיות גובי מסים; במקום לנהל ולחנך. כל מי שאכפת לו מעמד המורה והחינוך בישראל חייב לתמוך בהצעה הזאת. כבר ועדת-לנגרמן הציעה את זה, כל שרי החינוך לדורותיהם תמכו בזה, כולם יודעים שזה נחוץ בשביל המערכת, וגם אין מס יותר רגרסיבי במדינת ישראל מהמס שנופל על ההורים, שאו שלא יכולים לשלם או שלא רוצים לשלם. ולכן אנחנו חייבים לעשות מעשה, פעם אחת בצורה אמיצה. צריך שכנסת ישראל תעשה את המעשה הזה. אני רוצה להזכיר שרק לפני יומיים כל סיעות הבית תמכו בוועדת הכנסת בפטור מחובת הנחה. לכן אני מפציר בכם וקורא להצביע בעד החוק החשוב הזה. אני רוצה לציין שבחוק הזה תומכים יותר מ-60 חברי הכנסת. שותפי להצעה הם חברי הכנסת אורי אריאל, יעקב מרגי ורוברט אילטוב. בשם חבר הכנסת אורי אריאל אני רוצה לקרוא את השורות הבאות: חוק חינוך חינם הפך לבדיחה. בפועל נדרשים ההורים לשלם מאות או אלפים של שקלים, עד לסכום שמצטבר ל-2 מיליארדי שקלים. הצעת החוק תביא סוף לכאוס שבו כל מנהל דורש תשלומים שאין הוא יכול לגבות ותלמידים לא מורשים להשתתף בפעילויות שההורים לא יכולים לשלם בעבורן. הדאגה לחינוך היא לא פרטית של הורה זה או אחר, אלא דאגה המוטלת על החברה כולה. זה לא יעלה לקופת המדינה שום דבר, הגבייה תהיה באמצעות הביטוח הלאומי, שכמובן ישופה בגבייה הזאת, וכל הכסף יעבור למטרה שהוא צריך לעבור אליה. אני מודה מאוד לכולם, ואנא תצביעו בעד החוק. היו"ר אמנון כהן: אין תשובת שר, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת לשבת במקומותיהם, כי אני לא אוסיף לספירה את חברי הכנסת שלא יצביעו. אנחנו עוברים להצבעה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 36 נגד – 21 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: 36 בעד, 21 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הזאת אושרה והיא עוברת להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. אני מוסיף את הקולות של חבר הכנסת צבי הנדל ושל שר המדע, התרבות והספורט. שר האוצר רוני בר-און: לוועדת הכלכלה. היו"ר אמנון כהן: ועדת הכנסת תכריע לאיזו ועדה יועבר הנושא. הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – רישוי עסק לאיסוף ומסחר במתכות), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3412/17; "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ' 16927.] (הצעת חבר הכנסת אבשלום וילן) היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – רישוי עסק לאיסוף ומסחר במתכות), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת אבשלום וילן – תשובה והצבעה. שר הפנים, בבקשה. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על הצעת החוק של חבר הכנסת אבו וילן. אין לי שום ספק שכוונתו של חבר הכנסת אבו וילן טובה ואני תומך בכוונה שלו. הכוונה שלו היא להילחם בגנבי המתכות ובסוחרי המתכות. אבל אף-על-פי שכוונתו טובה, הצעת החוק הזאת אינה נותנת שום תשובה על הבעיה, והיא מטילה תפקיד על משרד הפנים בעניין זה, אף שאין לו שום שייכות לנושא ואין לו שום דרך לטפל בסוגיה כפי שמוצע. לפני שעליתי להשיב על הצעת החוק שוחחתי עם חבר הכנסת אבו וילן. לדעתי – אם הבנתי נכון – גם הוא מבין שיש בעיה בעניין הזה. אני חושב שצריך לטפל בסוגיה הזאת בדרך אחרת, בדרך של אכיפה קיצונית נגד גנבי המתכות. אין בדרך שמוצעת – לעשות רישוי עסקים – פתרון. חוק רישוי עסקים איננו מסדיר מניעת גנבות, ואם היה דבר כזה – צריך היה להרחיבו ללא גבול, מגנבת חול ועד גנבת מכוניות. הצעת החוק מעבירה סמכויות רבות למשרד הפנים, כרשות רישוי מחוץ לתחומי רשות מקומית, בנושאים שאינם בתחום מומחיותו ואשר רלוונטיים לאכיפת חוק אשר אינו בתחום סמכות משרד הפנים. הצעת החוק מעניקה סמכות לרשות הרישוי לאסור איסוף של מתכות באזורים מסוימים. לא ברור על בסיס מה תקבע רשות הרישוי איסורים אלה. בנוסף, נראה כי לא ראוי כי תתקיים פגיעה בחופש העיסוק באמצעות תנאים ברשיון עסק, על-ידי גורם מינהלי, ולא ברמת חקיקה. פגיעה דומה מהווה ההצעה להגביל מספר רשיונות לאיסוף מתכות. לא ברור על בסיס מה תיקבע ההגבלה. הצעת החוק קובעת כי רשות הרישוי תקבע סוגי מתכות שניתן לעסוק בהם. לא ברור על סמך מה רשות הרישוי של הרשות המקומית תקבע. איזה ידע או ניסיון יש להם כדי להבין אילו מתכות כן ואילו מתכות לא? אין שום דרך להקים מנגנונים ענקיים שאין להם כיסוי כספי כלשהו. פריט 10.14 לתוספת לצו רישוי עסקים מסדיר את נושא המתכת. פריט זה כולל אף פריט הנוגע לאחסנת מתכת. אם המשטרה, במסגרת רצונה לאכוף את החוק ובמסגרת המטרות שעליהן היא מופקדת בחוק רישוי עסקים, מעוניינת להיות נותן אישור לפי פריט זה, וכך לפקח על הנושא, ניתן להוסיפה כנותנת אישור למי שקיים בפריט "מוסך". מעבר לזה, יצוין כי נושא ההובלה מוסדר בפריט 8.3(ב) לצו רישוי עסקים. לכן, כמובן, אני מתנגד להצעת החוק. אני מציע, חבר הכנסת אבו וילן, אם מקובל עליך, להפוך את ההצעה להצעה לסדר-היום. אני מוכן כמובן לבוא לוועדה שהחוק יידון בה ונדון בסוגיה. תזמין את אנשי המשרד לביטחון הפנים, שהם שותפים מלאים למלחמה הזאת, וכן את אנשי משרד המשפטים, ואולי נגבש שם הצעה חדשה, שתביא תועלת ותמנע את גנבת המתכות. אז אם מקובל עליך להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום, אני אשמח לתמוך בה. אם לא, אדוני היושב-ראש, אני כמובן אבקש להסיר את ההצעה מסדר-היום. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת וילן, יש לך אפשרות לשכנע את חברי הכנסת. אתה מסכים להצעת השר? הוא לא מסכים. בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, זה שנים מספר אני מנסה להילחם מעל במת הכנסת בתופעה של גנבי המתכות. הלכתי לראשונה, כפי שהציע לי השר ידידי מאיר שטרית, לשר לביטחון הפנים. הלכתי לשר גדעון עזרא, שהיה אז השר לביטחון הפנים, ואמרתי לו שהמשטרה תעמוד בנמלי חיפה ואשדוד ולא תיתן להעמיס את האוניות בכל גרוטאות הברזל שמביאים אנשי העולם התחתון. הוא ענה לי שזה מסובך, בלתי אפשרי. ניסיתי ללחוץ בכל דרך אפשרית, אבל כל השרים לדורותיהם אמרו שזה מסובך ובלתי אפשרי. מה מציעה הצעת החוק? שכל סוחר מתכות יצטרך רישוי עסק. יהיה רישוי עסק? המשטרה תוכל לבדוק אותו, אם זה פלילי או לא פלילי. כך תהיה דרך להתחיל. שר הפנים אומר שהחוק הזה מסובך? אדרבה, אני מציע לחברי הקואליציה שנעביר את ההצעה בקריאה טרומית ואני מוכן לחכות. אם הממשלה תציע הצעות אחרות, יותר טובות, נלך עליהן. לא יכול להיות מצב שבו שנים גונבים פה כל מה שזז בתחום הברזל והמתכת, העולם התחתון חוגג, ומשטרת ישראל אומרת לא. אם נצביע היום בקריאה הטרומית נגד הצעת החוק, הכנסת אומרת: גנבי המתכות, דרככם סלולה. אין דרך למנוע את זה, ושלום על ישראל. אני פונה לחברי הקואליציה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. אני מכריז פה – – – צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא מעניינת אותם המדינה – – – אבשלום וילן (מרצ): אני אחכה להצעות ממשלתיות חלופיות, ובתנאי שתתחיל התמודדות רצינית עם מכת המדינה הזאת. תודה, אדוני. היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – רישוי עסק לאיסוף ומסחר במתכות). מי שרוצה להצביע שישב, כי אני לא אוסיף קולות. אפשר להצביע. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 36 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – רישוי עסק לאיסוף ומסחר במתכות), התשס”ח–2008, נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: 36 בעד, 47 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הזאת הוסרה מסדר-היום. הצעת חוק האזרחות (תיקון – מעמד של ילד), התשס”ו–2006 [הצעת חוק פ/728/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק האזרחות (תיקון – מעמד של ילד), התשס”ו–2006, של חברי הכנסת רוברט אילטוב וסופה לנדבר. ינמק חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השרים, אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק שלי – – – ראובן ריבלין (הליכוד): החוק לא קיים גם כיום? שכל מי שהוא קטין – – – הוריו – – – גם הוא אזרח? רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): נכון להיום הילדים האלה מקבלים אזרחות בגיל 18, אבל עד גיל 18 הם לא נחשבים לאזרחים, ולכן יש בעיה לאותם – כבוד היושב-ראש, אני לא שומע את עצמי. היו"ר אמנון כהן: כן, כן, אתה צודק, אדוני. צודק. חבר הכנסת עתניאל שנלר, כבוד השרים, אני לא שומע את מציע החוק בעצמי. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): את עצמך אתה שומע? היו"ר אמנון כהן: בקושי. חבר הכנסת טלב אלסאנע, כבר עשר דקות, אי-אפשר. אני מבקש, אני לא שומע את מציע החוק. בבקשה, אדוני. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): חברי, החוק פשוט מסדר עיוות כלשהו שקיים היום בחקיקה הישראלית לגבי האזרחות של אותם ילדים שעולים עם ההורים, ילדים של בני-זוג שאינם יהודים אבל עדיין נמצאים בארץ. הילדים האלה מקבלים אזרחות בגיל 18 ללא שום בעיה. לכן, נוצר מצב מעוות, ואני מבקש לתקן אותו – שהילדים האלה יקבלו אזרחות שווה כדי שיוכלו לנסוע עם הוריהם לחוץ-לארץ ולא תהיה איפה ואיפה; כדי שיוכלו להשתתף בתחרויות; כדי שיוכלו להיות אזרחים שווים ואוהבי המדינה. אותם אזרחים הולכים ומתגייסים לצבא, משרתים את המדינה וחיים פה כאזרחים שווים וטובים. אני מודה לכם. אני מקווה ששמעתם, כי זה לא נראה ככה. אני מקווה שתתמכו בחוק. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה לחבר הכנסת רוברט אילטוב. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): האנשים האלה מקבלים אזרחות בכל מקרה בגיל 18. לכן, זה ממש לא חשוב אם הוא יהודי או לא. הם מקבלים את האזרחות הזאת. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): צריך לתקן את זה. היו"ר אמנון כהן: תודה. הצעת חוק האזרחות (תיקון – התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות ישראלית מכוח שבות), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/1301/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חיים אורון) היו"ר אמנון כהן: ההצעה של חבר הכנסת חיים אורון הוצמדה להצעת החוק שלך. לכן, חבר הכנסת אורון, אם תרצה להתייחס, בבקשה – אף-על-פי שאתה סופר קולות עכשיו – שהתור לא יעבור, כי זה מוצמד. על שתיהן מצביעים. בבקשה, אדוני. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש – – – היו"ר אמנון כהן: אני מבקש, חבר הכנסת סער, השר שטרית. חיים אורון (מרצ): אני אוסיף על דבריו של קודמי רק דבר אחד. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת ברוורמן. חיים אורון (מרצ): ספר החוקים מלא בעיוותים מהסוג הזה, שכל מטרתם היא להקשות ולהצר ולא לתת אפשרות לממש זכויות, שבצד אחר אנחנו מכירים בהן. לכן, נוסף על דברי חבר הכנסת אילטוב, העוול שנוצר כאן יוצר מציאות שילדים שלא יכולים להיות בארץ והוריהם נמצאים כאן, או בעצם שני בני-הזוג לא נמצאים כאן משום שלא ניתן לאפשר אזרחות מלאה לילד – – – ראובן ריבלין (הליכוד): הילד בא עם שני הוריו, שהם אזרחי ישראל. חיים אורון (מרצ): לא. הורה תושב הארץ נישא למי שאיננה בעלת זכויות. המשפחה לא יכולה להיות כאן כי הילד – לא מכירים בזכויות שלו עד גיל 18. ואז בעצם בפני המשפחה עומדת אפשרות אחת: או לרדת, או – תחשוב אתה מהן האפשרויות הנוספות. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. שר הפנים ישיב. בבקשה, אדוני. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, הצעת החוק מציעה תיקון לחוק השבות שלא ניתן לשער את היקפו בשום צורה שהיא. חבר הכנסת ריבלין, מאחר שרצית לשמוע הסבר, אני מסביר. מדובר פה בהצעת חוק שמציעה שינוי לחוק השבות שלא ניתן לשער את היקפו. ראשית, יש לציין כי נוסח הצעת החוק לא תואם בכלל את מטרתה כעולה בדברי ההסבר. ראובן ריבלין (הליכוד): זה תיקון לחוק השבות. לא לחוק האזרחות. שר הפנים מאיר שטרית: חוק השבות. ראובן ריבלין (הליכוד): למה חבר הכנסת אורון דיבר על חוק האזרחות? שר הפנים מאיר שטרית: לא נכון. נוסח ההצעה, המתקן את סעיף 4 לחוק האזרחות, יוביל לכך שילדים שייוולדו בחוץ-לארץ, כאשר הוריהם הם זכאי-שבות, יהפכו לאזרחים ישראלים מלידה, אפילו אם הוריהם והם עצמם לא יעלו לעולם ארצה. חוק השבות איננו מעניק אזרחות טרום-עלייה, וודאי שתיקון לחוק האזרחות לא יכול לעשות זאת. המציע כבר הבהיר בעבר כי אכן לא התכוון לכך, כפי שיפורט להלן. יש לציין כי מתקיימים באופן פרקטי בנושא הקטינים במשרד פתרונות ראויים – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): זו לא אותה הצעת חוק – – – סופה לנדבר (ישראל ביתנו): – – – ליה שמטוב (ישראל ביתנו): – – – שר הפנים מאיר שטרית: לפיכך, אין מקום לאשר הצעת חוק כל כך משמעותית, שאף לדברי המציע בזמנו נוסחה באופן לקוי, שאינו משיג את המטרה שלשמה נולדה הצעת החוק. היו"ר אמנון כהן: המציע יכול להשיב אחר כך, לא צריך לצעוק. ראובן ריבלין (הליכוד): כבוד השר – – – ההורים הם אזרחים לפי חוק השבות – כן יהודים, לא יהודים – הם אזרחים לפי חוק השבות. הילד, כשיגיע לגיל 18 – – – שר הפנים מאיר שטרית: לא, לא. זה לא ה"קייז". זה לא מה שמציעה הצעת החוק, עם כל הכבוד. קריאה: זה כן. שר הפנים מאיר שטרית: סלח לי, אמרתי קודם שנוסח הצעת החוק בכלל לא תואם את המטרה שלשמה נועד החוק. נוסח ההצעה מתקן את סעיף 4 לחוק האזרחות, והוא קובע בעצם שילדים שייוולדו בחוץ-לארץ וההורים שלהם אינם זכאי-שבות, יהיו אזרחים באופן אוטומטי. זה נראה לך נורמלי? אנחנו ניתן לעשרות אלפי ילדים אזרחות ישראלית בלי שההורים שלהם גרים פה? אז אם מישהו חושב שזה נכון, שיבושם לו. אני חושב שזאת שערורייה, וצריך ליצור מצב שמי שרוצה לחיות בארץ – יחיה פה, ולא יקבל אזרחות במקום אחר בעולם. חברים, הארץ פרוצה לכל רוח – – – סופה לנדבר (ישראל ביתנו): – – – שר הפנים מאיר שטרית: – – – גבולות הארץ פרוצים, ונכנסים אנשים שאין להם מה לחפש פה – יהודים ולא-יהודים, ואנשים שאין להם שום קשר למדינת ישראל. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): – – – רן כהן (מרצ): – – – שר הפנים מאיר שטרית: לכן, אנחנו צריכים לגרום לכך שיחיו בישראל רק אנשים שהם יהודים או בני יהודים, או זכאים לפי חוק השבות, או כאלה שרוצים לחיות בארץ ושהמדינה רוצה אותם. אתם פה מרחיבים פתח – שאני אומר לכם, אין לו שיעור – שיכול להביא לכך שמאות אלפי אנשים יצטרפו למדינת ישראל בלי שיש להם כל קשר ליהדות. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע להסיר את ההצעה מסדר-היום. היו"ר אמנון כהן: תודה. בבקשה, חבר הכנסת אילטוב, המציע, רוצה להמשיך לשכנע את חברי הכנסת. בבקשה. קריאות: – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד השר, כבוד השר – – – היו"ר אמנון כהן: תשכנע את חברי הכנסת, זה יותר חשוב. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): לא. אני חושב שכבוד השר עושה טעות ברגע שהוא מצליב שני חוקים שונים. אומנם בשני החוקים אני היוזם, אבל, כבוד השר, אתה התייחסת לחוק שאני דיברתי אתך וסיכמתי אתך, שמתייחס להוראת שעה בנוגע לחיילים. החוק הזה לא מדבר על חיילים, החוק הזה מדבר על ילדים שבגיל 18 בין כה וכה מקבלים את אזרחות מדינת ישראל, אם תרצה או לא – – – קריאה: איפה ההורים? רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): בארץ. ההורים שלהם מקבלים אזרחות בארץ וההורים שלהם אזרחי מדינת ישראל, והם מקבלים אזרחות של מדינת ישראל. לכן אני אומר שעם כל הכבוד, כבוד השר, אתה טועה בחקיקה. יש שני חוקים. הם דומים אבל הם לא זהים. הם שונים לחלוטין בנקודה הזאת. לכן, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך ולתקן את העוול שנעשה לאותם ילדים שבגיל 18 יקבלו את האזרחות – אם תרצה או לא תרצה – על-פי החוק. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשתי הצבעות, אחת אחרי השנייה. ההצבעה הראשונה – על הצעת חוק האזרחות (תיקון – מעמד של ילד), של חברי הכנסת רוברט אילטוב וסופה לנדבר. אפשר להצביע. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק האזרחות (תיקון – מעמד של ילד), התשס"ו–2006, נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 26, נגד – 56. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת חיים כץ – בעד, עוד קול, והצעת החוק הזאת הוסרה מסדר-היום. הצעת החוק השנייה – חוק האזרחות (תיקון – התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות ישראלית מכוח שבות), של חבר הכנסת חיים אורון. אפשר להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 56 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק האזרחות (תיקון – התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות ישראלית מכוח שבות), התשס"ו–2006, נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 27, נגד – 56. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת חיים כץ, בעד – 28. הצעת החוק הזאת הוסרה גם היא מסדר-היום. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי) [הצעת חוק פ/2806/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: הצעת החוק הבאה: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי), של חבר הכנסת דוד רותם. ינמק חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. חברי הכנסת, יש שינויים בסדר-היום, יש חברי הכנסת שהורידו את הצעות החוק שלהם. לכן, נא לעקוב, לא לעזוב את המליאה. כל מי שיש לו הצעת חוק ולא יימצא, החוק שלו יעבור לאחר הפגרה. בבקשה, אדוני. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זאת לא הפעם הראשונה שאני מדבר במליאה על שינוי שיטת הממשל. אני כמובן חושב שאין משטר נכון יותר עבור מדינת ישראל ממשטר נשיאותי. כי מה שיש היום זה אפילו לא משטר, זאת פשוט אנרכיה, ואין שום מלה אחרת מעבר למלה "אנרכיה" לכל מה שקורה כאן. אני רוצה דווקא לפנות לאנשי הקואליציה. הרי אתם דיברתם על שינוי שיטת הממשל. התחייבתם באותו הסכם שחתמתם בזמנו עם ישראל ביתנו, הממשלה הצביעה בעד שינוי שיטת הממשל רק לפני שנה וחצי. יתירה מזאת, אני רוצה להקריא לכם, לצוטט מה אמרו אנשי קדימה. ואולי אתחיל מהמשנה לראש הממשלה חיים רמון. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: לא לצוטט אלא לצטט. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): לצטט. "מצותת" – הם החברים שלנו, שגם מדליפים וגם מצותתים וגם שופטים, אנחנו לא עוסקים בציתותים אנחנו בציטוטים. אני אצטט את המשנה לראש הממשלה, השר חיים רמון, שהגיש בכנסת השש-עשרה הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: תיכון בישראל רפורמה ממשלית מהותית. מוסד הנשיא במתכונתו הנוכחית יבוטל ובמדינה יחול משטר נשיאותי במתכונת דמוקרטית מערבית. נשיא המדינה יהיה ראש הרשות המבצעת והוא יעמוד בראש הממשלה. אני רוצה להביא דוגמה נוספת, של יושב-ראש ועדת הכספים הטרי, חבר כנסת אבישי ברוורמן: לצערי, המשטר הוא מהגרועים בעולם, צריך משטר נשיאותי. לא ייתכן שיהיו כל כך הרבה חילופי שרים, שכל שנתיים יתחלף שר וכל שר יפריע לחברו. אהוד ברק: הייתי שנתיים ראש ממשלה, פרס היה במשך חצי שנה ונתניהו לא סיים קדנציה. מה שהפיל אותו זה הימין ומה שאותי היה השמאל. רק משטר נשיאותי ישים קץ לעניין – כינוס במכללת "שערי משפט", ינואר 2004. עוד הפעם, אני פונה קודם כול לאנשי הקואליציה: אתם רוצים להשאיר חותם אחרי שיגרשו אתכם מהשלטון, אחרי שתפסידו לפחות מחצית המנדטים שלכם בכנסת. למה שסוף-סוף לא תעשו מעשה? הרי מעשה זה לא כניעה, זה לא ותרנות, זה לא עוד התנתקות. הרי עשיתם פעם התנתקות, למה לעשות התנתקות פעם שנייה? בואו תעשו מעשה, בואו כולנו נסכים על המשטר הנשיאותי. אני יודע שאצלנו באופנה דבר שאני מנסה להזהיר מפניו, בחירות אזוריות. עוד אופנה. האם מישהו בדק מה המשמעות של בחירות אזוריות? הרי חולי המשטר שלנו זה העדר משמעת. למעשה, אין מפלגות, אין סיעות, כל אחד מצביע איך שהוא רוצה, לא כפוף לשום מסגרת. לכן, לדעתי, בחירות אזוריות רק יעצימו את התופעה המסוכנת הזאת. כמו שברור שאזור בחירה, כמה שהוא יותר קטן, ככה משקלם של קבלני הקולות יהיה גדול יותר. ברור שאותם נבחרי ציבור שייבחרו מטעם האזורים יהיו למעשה שבויים או יהיו בני-ערובה בידיים של אותם קבלני קולות. כמובן, אם יבוא בן-אדם וייבחר לכנסת מטעם אזור מסוים, כשתהיה סתירה בין עמדת המפלגה לאינטרס מיקומי של אותו אזור, כמובן הוא יעדיף את האינטרסים של אזור הבחירה שלו, וזה יגרום רק אנדרלמוסיה נוספת. אני גם רוצה לפנות לאנשי הליכוד, כמובן ליושב-ראש הליכוד נתניהו: הרי עם קול אחד, בקול של נתניהו, הגענו, עשינו מחצית הדרך. נכון שחצי דרך זה דבר מסוכן, אבל אם פעם אחת במדינה היתה בחירה ישירה, זה בזכות קולו של נתניהו. דיברתי עם אנשים בכירים מקדימה, שאינם נוכחים כאן. גם הם אמרו לי בחדרי חדרים: השתכנענו, אין כמו משטר נשיאותי. לכן, אני מציע לכם, פעם אחת תעמדו בהבטחות שלכם לבוחר, תעמדו בהתחייבות שלכם, אותה התחייבות שחתמתם עליה, תצביעו בהתאם לאותה תפיסה שאתם מאמינים בה. דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, זה אומנם לא שייך למשטר נשיאותי אבל זה שייך למשטר תקין. שמעתי בימים האחרונים, דומני שלשום, שמופיע ראש השב"כ בוועדת החוץ והביטחון ואומר: אני לא מאמין ברגיעה, הרגיעה פועלת לטובת "חמאס", "חמאס" ממשיך להבריח נשק איכותי. ראיתי בעיתון את עמדתו של ראש המוסד בנושא עסקת חילופי השבויים. שמעתי דיווח של ראש אמ"ן עמוס ידלין, דיווח חד-משמעי על כל מה שקורה ברצועת-עזה ועל כל ההתפתחויות, ואיך העולם מסתכל על איך שאנחנו נתמודד עם בעיית עזה. אני אומר לכם, רבותי, אתם שמופקדים על ביטחונה של מדינת ישראל, אתם ראשי זרועות הביטחון: זה לא מספיק שאמרתם את זה לפרוטוקול, תסיקו מסקנות. אתם לא מקבלים את עמדת הממשלה, שלדעתי היום פועלת – מה שקרוי במסגרת פקודות בלתי חוקיות בעליל. כשאני מסתכל – – – ראובן ריבלין (הליכוד): חבר הכנסת ליברמן, אדוני המנהיג, מה היה קורה היום אם ראש הממשלה היה נשיא? מיכאל איתן (הליכוד): לעומת זאת, היום זה תענוג. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): בחיים הוא לא היה נשיא, במשטר נשיאותי הוא לא היה נשיא. ראובן ריבלין (הליכוד): תאר לך מה היה קורה אם הוא היה נשיא. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אני רוצה לסיים בקריאה לראשי זרועות הביטחון להסיק מסקנות ולהתפטר. אני חושב שהיום הממשלה נותנת הוראות בלתי חוקיות בעליל. כשאני שומע שממשלה שאיבדה את אמון הציבור, אמון הכנסת, מנהלת משא-ומתן על העברת חוות-שבעא, על מחוות למחבלים ביהודה ושומרון, על עוד מחווה לאבו מאזן ולעסקת "חמאס" – היא מנסה להוביל מהלכים מרחיקי לכת, זה דבר בלתי חוקי בעליל. לכן, אני מנצל את הבמה לקרוא לראשי זרועות הביטחון, לראש אמ"ן, לראש המוסד ולראש השב"כ להסיק מסקנות ולהתפטר. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, ישיב שר המשפטים דניאל פרידמן; בבקשה אדוני. לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. לאחר מכן יש לי הכרזה על תוצאות ההצבעה שהיתה כאן. בבקשה, אדוני. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו רבים אחרים גם אני סבור ששיטת המשטר בישראל טעונה שינוי, ולא ניתן להמשיך בשיטה הנוכחית, כך שהעניין צריך לעלות לסדר-היום, צריך לדון בו וצריך גם לקבל החלטות ולהביא לשינויים הראויים. עם זאת, יש צורך בהידברות בין הסיעות במגמה להגיע להסכמה כלשהי בעניין הזה. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אתה יודע ששנתיים יש הידברות, שנתיים זה קבור בוועדת החוקה, חוק ומשפט. שר המשפטים דניאל פרידמן: אתה יכול להשיג רוב להצעה שלך? זאת השאלה. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): הם פוחדים מש"ס, אתם פוחדים – – – שר המשפטים דניאל פרידמן: אני לא יודע מה זה "אתם", אני לא כל כך פוחד, אבל זה לא משנה. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אם כל קדימה היתה מצטרפת, היינו מעבירים את זה. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: כבוד השר, מי שלא מפחד, לא מפחיד. שר המשפטים דניאל פרידמן: אני חוזר ואומר שעמדתי היא ששיטת המשטר בישראל טעונה שינוי יסודי. יש לנו בעיה, בעיה אמיתית. הבעיה היא שהממשלה מחזיקה מעמד בקושי שנתיים, גם בלי בעיות של חקירות. גדעון סער (הליכוד): אתם מחזיקים הרבה יותר מדי. אתם רוצים להדיח אותו ולהמשיך. שר המשפטים דניאל פרידמן: חבר הכנסת גדעון סער, כמה זמן אתם החזקתם? הרי לכם מגיע להחזיק הרבה יותר, ואף-על-פי שמגיע לכם לא החזקתם הרבה יותר. נראה שמשהו לקוי באיזה מקום. השלטון שלכם היה כל כך מוצלח, ובכל זאת הוא לא החזיק, לכן צריך איזה תיקון באיזה מקום. צריך לחפש איך עושים את התיקון. דוד רותם (ישראל ביתנו): ועדת החוקה כבר אישרה שינויים, אלא שאתם מפחדים מש"ס. שר המשפטים דניאל פרידמן: כאמור, עמדת הממשלה – אם אתם רוצים לומר העמדה המצערת – היא שלא נתמוך בהצעת חוק-היסוד, ואני מבקש מהכנסת לנהוג בהתאם. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת ליברמן, אתה רוצה לעלות ולשכנע את חברי הכנסת? חבר הכנסת ליברמן, אני חושב שצריך לעשות שינוי, אבל בהידברות, לא בכוח. דוד רותם (ישראל ביתנו): שנתיים אתם לא רוצים לדבר. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, אדוני. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): יש הרבה מרכיבים לאותו שינוי בשיטת הממשל שכל גורמי הקואליציה הסכימו עליהם, לרבות העבודה וקדימה, למשל העלאת אחוז החסימה, הפרדת רשויות – – – היו"ר אמנון כהן: יש עוד שותפים. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אני מדבר על מי שהסכים. לכן, מבחינה פרלמנטרית יש רוב לרוב מרכיבי אותה השיטה החדשה שאני מדבר עליה. זה שאתם לא מצביעים ולא מצטרפים לאותה יוזמה שהסכמתם עליה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, זה אומר דורשני. כשאני מסתכל מי נעדר פה – לא במקרה ראש הממשלה לא נמצא, ממלאת-מקומו לא נמצאת, יושב-ראש האופוזיציה לא נמצא, יושב-ראש מפלגת העבודה לא נמצא, כי הם יודעים שאני צודק. הם לא רוצים להצביע נגד עצמם, הם לא רוצים להצביע נגד עניין צודק, ומעדיפים לברוח. זאת המציאות. המציאות היא שמיעוט כופה את דעתו על הרוב. אדוני שר המשפטים, מה שקורה כאן, שרוב הפרלמנט תומך באותם שינויים, ויש פה דוגמה קלאסית לכך שמיעוט כופה את דעתו על הרוב. ברור שפה, בבית הזה, יש רוב מוחלט בעד השינויים שאני מדבר עליהם, לפחות בעד חלק גדול מאותם מרכיבים. גם אופיר פינס רוצה להעלות את אחוז החסימה, ויש עוד כמה מרכיבים שאנשים רוצים להעביר כאן, אבל אנחנו לא מובילים את זה. חבר'ה, בואו פעם אחת נעשה משהו בלי להסתכל על הקוניונקטורה הפוליטית. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש לשבת. המציע יחזור למקומו ונצביע. אפשר להצביע על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי). הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 16 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 67 נמנעים – 1 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי) נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 16, נגד – 67, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק הזאת הוסרה מסדר-היום. בחירת נציג הכנסת לוועדת המינויים לקאדים-מד'הב היו"ר אמנון כהן: חברי חברי הכנסת, אני רוצה להכריז על התוצאות של ההצבעה שהיתה היום, של פרוטוקול ועדת הקלפי למניין קולות המצביעים לבחירת נציג הכנסת לוועדת המינויים לקאדים-מד'הב, על-פי חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג–1962. אופן ההצבעה: הצביעו 109 חברי הכנסת; מספר הקולות הכשרים – 109; אחד מחברי הכנסת נמנע; יוסף אסמאעיל קיבל 42 קולות; חבר הכנסת שכיב מוראד שנאן – 66 קולות. לפיכך, נבחר חבר הכנסת שכיב מוראד שנאן להיות נציג הכנסת בוועדת המינויים לקאדים מד'הב. בהצלחה, אדוני. תעשה שליחותך נאמנה. הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון – אישור אגרות), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3438/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון – אישור אגרות), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת משה גפני ואריה אלדד. ינמק חבר הכנסת משה גפני; בבקשה, יש לך עד עשר דקות. בבקשה, אדוני. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, לפני כמה שבועות קיימה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דיון בנושא האגרות שמשלמים הנזקקים לשירותי מגן-דוד-אדום על שירותי אמבולנס. ההצעה היא בעקבות דיון מהיר שביקשתי לקיים בוועדה, בעקבות תלונות רבות שרבים מאתנו, חברי הכנסת, קיבלו על אגרות גבוהות מאוד שאנשים משלמים על שירותי אמבולנס בשעה שהם נזקקים לו. במהלך הדיון התגלו אבסורדים שאין הדעת סובלת. למשל, אם משלמים 900 שקלים על שירות אמבולנס, כאשר נוסעים שני חולים באמבולנס, הנוסע השני, אף שהאמבולנס נוסע את אותה נסיעה והעלות של אותה נסיעה מבחינת מגן-דוד-אדום היא אותה עלות, צריך לשלם 75% מהמחיר שמשלם הראשון, דהיינו, משלמים על השירות הזה, שמחירו גבוה מאוד, 175%. אותו דבר אם נוסעים כמה. היו מקרים מהסוג הזה בשדרות, שבהם נסעו כמה נזקקים לשירותי אמבולנס לבית-החולים באשקלון, והמחיר שהם היו צריכים לשלם, כל אחד מהנזקקים לשירותי האמבולנס, היה גבוה מאוד. השוהים בפריפריה, התשלומים של מעוטי יכולת, שיטת הסבסוד הצולב, שירותי נט"ן, אט"ן – כל התשלומים הללו בלתי סבירים בעליל. מה שאני מבקש בהצעת החוק הזאת הוא שיהיה פיקוח ציבורי על גביית האגרות, דהיינו, שהשרים – שר האוצר, שר הבריאות, שמאשרים את תשלומי האגרות – יצטרכו לעשות את זה באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, כדי שיהיה איזה פיקוח ציבורי על התופעה הזאת, שהיא תופעה אבסורדית, זועקת לשמים, שצריך לטפל בה, וכך גם סוכם בוועדה – לשנות את אופן התשלום על שירותי אמבולנס. אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת כדי להעביר את הנושא לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ולהגיע להסכמה ציבורית כוללת שהשירותים הללו יינתנו במחיר שהוא סביר ושאנשים שנזקקים לשירותי אמבולנס – השירות הזה יהיה נורמלי ובמחיר הולם. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. ישיב שר הבריאות. יש הסכמה? אז אפשר להצביע על הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון – אישור אגרות), התשס"ח–2008. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 40 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון – אישור אגרות), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: 40 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, והיא עוברת להכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כן, כבודו. מנחם בן-ששון (קדימה): אני מבקש להוסיף אותי בעד. היו"ר אמנון כהן: להוסיף את חבר הכנסת מנחם בן-ששון להצבעה בעד. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (תיקון – שחרור מינהלי), התשס"ז–2006 [הצעת חוק פ/1846/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק לוי) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (תיקון – שחרור מינהלי), התשס"ז–2006, של חבר הכנסת יצחק לוי. בבקשה, אדוני. יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר לביטחון פנים, ההצעה שלי עוסקת בשחרור מינהלי. אנחנו שומעים יותר ויותר על מצוקה בבתי-הסוהר ובבתי-המעצר. יש פעמים שמחזיקים אנשים בבתי-מעצר לתקופה ארוכה כי אין מקום בבתי-הסוהר. יש פעמים, אפילו – כך אומרים, אני לא יודע אם זה נכון – שאולי לא מעמידים לדין, אולי בתי-המשפט מקילים, מכיוון שיודעים שיש מצוקה בבתי-הסוהר. אדוני השר, אנחנו יודעים שיש תוכניות בינוי, ואני מתאר לעצמי שאתה בעצמך עוסק בפרוגרמה של בינוי בבתי-הסוהר, אבל אנחנו יודעים כמה זמן זה לוקח ואנחנו יודעים מה מצב התקציבים ואנחנו יודעים כמה קשה לך להשיג אפילו תקנים במשטרה, שאתה זקוק להם מאוד וצריך אותם מאוד. אנחנו רואים את זה בעבודתנו בוועדות, אנחנו שומעים על העניין הזה ואנחנו יודעים שהמצוקה גדולה. אדוני היושב-ראש, יש מה שנקרא "שחרור מינהלי". שחרור מינהלי הוא בשיקול דעת, הוא לא מחויב. אבל שחרור מינהלי מאפשר לשחרר כמה שבועות מראש, ויש טבלה של שחרור מינהלי שאומרת שמי שנעצר עד תקופה זו וזו – אפשר לשחרר אותו שבועיים קודם; מי שנעצר כך – אפשר לשחרר אותו שלושה שבועות קודם. יש טבלה של שחרורים מינהליים. השחרור המינהלי הוא כלי בידי השר, בידי נציב שירות בתי-הסוהר, בידי ועדות השחרורים, לווסת את המקום. אם יש זמן שהמקום צפוף מאוד, אז משתמשים יותר בשחרור המינהלי. אם לא – לא משתמשים בשחרור המינהלי. אין חובה להשתמש בשחרור המינהלי. בגלל המצוקה, חשבתי לנכון, אחרי ששוחחתי עם אנשי שירות בתי-הסוהר – אני חייב לומר לשר שזה לא היה ממש לאחרונה, זה היה כאשר הגשתי את ההצעה, לפני שנה או יותר. אני מודה בכך ואני אומר מתי שוחחתי עם אנשי שירות בתי-הסוהר. זה עוד היה בימי גנות. אבל הוא תמך בעניין, והוא אמר שבאמת יש מקום לתת שיקול דעת מעט יותר רחב. לכן, ההצעה שהגשתי איננה הצעה מוגזמת, היא הצעה שאומרת: בואו נרחיב את כל רמות השחרור המינהלי בשבועיים, כדי שאפשר יהיה לשקול שחרור מינהלי קצת יותר רחב מאשר היום, ולא יהיה מצב כזה שאנחנו עוברים על בג"ץ. בג"ץ אמר שאסור שיישנו על הרצפה, בג"ץ נתן כל מיני הוראות ואמר שאנחנו חייבים שיהיה לנו מקום בבתי-הסוהר כדי לכלוא את האסירים כמו שצריך. שר האוצר רוני בר-און: כל מה שבג"ץ אומר – – – יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): כל מה שבג"ץ אומר אנחנו מחויבים לקיים פה בבית הזה, כי אנחנו הצהרנו אמונים, מה לעשות. לא שאני שמח על כך, אבל זה מה שאנחנו עושים. הנה, הבג"ץ נתן אישור לפינוי בעזה, מה לעשות, והוא נעשה. שר האוצר רוני בר-און: אתם עושים מרצון? יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא מרצון. אני אמרתי מרצון? אבל עושים, מה אפשר לעשות? גם בעניין הזה, אני לא יודע אם זה מרצון אצלך שאסור שאסירים יישנו על הרצפה. בא בג"ץ ואמר: אסור שאסירים יישנו על הרצפה. זה מחייב מקום. שר האוצר רוני בר-און: אמר פעם שופט עליון, שמפני שיש צפיפות גדולה בבתי-הסוהר צריך לשלוח אנשים משם. יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לכן, אני אומר שיש לנו כלי שאנחנו יכולים להרחיב אותו, והוא כלי של שיקול דעת, הוא לא כלי של מחויבות. האמת היא שהתפלאתי מאוד שהממשלה התנגדה להצעה הזאת, כי היא הצעה מתונה מאוד מאוד, היא הצעה לא מגזימה, היא הצעה שמאפשרת עוד זמן מסוים של שיקול דעת לגבי שחרור מינהלי. אני בטוח שגם שירות בתי-הסוהר וגם ועדות השחרורים היו רוצים לשחרר אסירים מסוימים שבוע או שבועיים קודם כי אין מקום, והם לא יכולים. אני ממליץ לשר לאפשר להצעה הזאת לעבור בקריאה הטרומית, לשקול אותה בוועדה. ייתכן, אדוני, שההצעה הזאת איננה נכונה לגבי כל הדרגות, ייתכן שהיא איננה נכונה לגבי כל האסירים, אבל לפחות לגבי חלקם היא בוודאי נכונה, ולכן הייתי מבקש להעביר אותה לדיון בוועדת הפנים – אני חושב שהוועדה הנכונה שתטפל בכך זאת ועדת הפנים – לבחון את זה, לראות באמת מה ראוי ומה לא ראוי, ולפי זה להמשיך את החקיקה. תודה רבה, אדוני. היו"ר אמנון כהן: כבוד השר לביטחון פנים יענה על הצעת החוק ויביע את עמדתו ואת עמדת משרדו. בבקשה. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, חבר הכנסת יצחק לוי, בהצעת החוק מבקש המציע להרחיב את האפשרות של שחרור מינהלי מוקדם של אסירים בשירות בתי-הסוהר במטרה להקל את מצוקת הכליאה בבתי-הסוהר. חבר הכנסת לוי, רק להזכיר לחברי הכנסת שבשנה וחצי שחלפה מאז ביקרת או בדקת את הנושא הזה עם שירות בתי-הסוהר חל שינוי משמעותי מאוד בשירות בתי-הסוהר. אני מוכרח לומר שהשינוי החל עוד בתקופת הנציב הקודם, אבל הוא בוצע והושלם במהלך כהונתו של נציב שירות בתי-הסוהר הנוכחי. שירות בתי-הסוהר הגדיל את מספר המקומות בבתי-הכלא מאז עברה כל הכליאה – הביטחונית והפלילית גם יחד – ממשטרת ישראל וצה"ל לשירות בתי-הסוהר. שירות בתי-הסוהר הגדיל את מספר המקומות לעצורים ואסירים פליליים ב-1,400 מקומות. הווי אומר, שירות בתי-הסוהר והמשרד לביטחון פנים מחפשים את הפתרונות בתכנון ובהוספת מקומות ולא בחיפוש דרכים טכניות לשחרר כלואים מוקדם יותר – שבועיים – בסמכותו של נציב שירות בתי-הסוהר, ולאחר מכן שבועיים נוספים. ההצעה כאן מבקשת להוסיף עוד שבועיים על מה שקיים היום. צריך להבין שההצעה הזאת שמועלית כאן היום עוסקת באסירים שאסורים למעלה מארבע שנים, שהם עיקר אוכלוסיית האסירים – אסירים ביטחוניים. הווי אומר, אנחנו אמורים למצוא את עצמנו במצב שבו מחצית מהנהנים מיישום הצעת החוק הזאת, לו עברה, היו אסירים ביטחוניים שמרצים עונש מאסר ארוך, ואני משוכנע שזאת לא כוונת המציע, ובוודאי לא כוונת הכנסת. אני סבור, אדוני היושב-ראש, שההצעה הזאת היא מוקדמת. ייתכן שנגיע ליום שבו יסתבר שכל התכנונים הקיימים היום בבניית בתי-סוהר – והתוכניות האלה עומדות על הפרק עם תכנון ורעיונות מקוריים מאוד – הייתי שמח, כמובן, אם המציע היה מגיע אלינו, פוגש את האנשים ושומע היום את תכנון הבנייה בבתי-הסוהר לשנים הקרובות. אני משוכנע שגם הוא היה מצטרף לדעה שיש להשאיר את הכלואים – את העצורים ואת האסירים – בבתי-הכלא לפרק הזמן שבית-המשפט קבע, ולא לחפש מפלטים טכניים כאלה או אחרים, שבוודאי לא תואמים את כוונת החוק, ואני חושב שגם לא את כוונת המחוקקים – אבל גם לא את כוונת הציבור. לכן, אדוני היושב-ראש, אני סבור שיש להתנגד להצעה. היו"ר אמנון כהן: תודה, כבוד השר. בבקשה, כבוד המציע רוצה להמשיך לשכנע את חברי הכנסת. יש לו הדרך לעשות את זה, ואנחנו נאפשר לו כמובן. יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, אני תמיד מתפעל, אדוני השר, מהאמונה שיש לשרים – וגם אני הייתי פעם בתפקיד הזה – שבדרך כלל אפשר לבצע תוכניות ממשלתיות עתירות תקציב בזמן ולפי התוכנית. הניסיון אומר אחרת, תשאל את שר האוצר. שר האוצר יגיד לך – הוא יגיד לך שאי-אפשר לדעת משנה לשנה, וכאשר יש לך תוכנית לטווח ארוך פתאום באים קיצוצים מסיבה זו או מסיבה אחרת. ודאי שאני מקבל את הזמנתך, ואשמח לבוא ולשמוע. בשמחה רבה. אבל אל תבנה על זה. תבנה לך גם כלים חלופיים. אדוני היושב-ראש, השחרור המינהלי הוא לא המצאה שלי; השחרור המינהלי כבר קיים היום. לא מדובר באיזה דבר שהחוק בא לחדש כרגע, או שאני רוצה ללכת נגד השופטים או נגד כוונת השופטים ולשחרר אנשים יותר מוקדם. ודאי שלא זאת כוונתי. אני רק אומר: מכיוון שהדבר הוא אופציונלי, מכיוון שהוא לא מחויב, אדוני השר, קח את הכלי הזה ותשתמש בו כשתצטרך. למה בעוד חצי שנה, כאשר תצטרך את הפתרון הזה, תראה שיש לך מצוקה של מקומות מכיוון שלא אישרו לך בתקציב 2009 את התוכנית שרצית בבניית בתי-סוהר? האם על זה אתה סומך? מובן שצריך לעבוד, לעשות ולראות שייבנו בתי-סוהר. התוכנית שלך היא ודאי תוכנית טובה וראויה, וצריך לממש אותה, אבל סדר לעצמך גם מפלטים למצבים של מצוקה. אדוני השר, אנחנו נקלעים למצוקות כבר הרבה זמן; הרבה שנים. נקלענו למצוקות גם כשזה לא היה באחריות שירות בתי-הסוהר, כאשר המשטרה היתה אחראית. גם אז נקלענו למצוקות רבות במה שקשור להחזקת אסירים. אם יש לך התנגדות עקרונית לכלי הזה בהקשר של אסירים ביטחוניים, אדוני השר, אני מציע שנדון בזה בוועדה. אני בהחלט מוכן לשקול את האפשרות שלגבי אסירים ביטחוניים הכלי הזה לא יהיה אופציה. אני חושב שהעניין הוא נכון ומידתי ושצריך לשקול אותו. הכלי הזה כבר קיים, זה לא דבר חדש, ולכן אני פונה גם לשר וגם לכנסת ומבקש לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית, להעביר אותה לוועדת הפנים של הכנסת ולהמשיך את הדיון שם. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: כבוד השר? כבוד השר דבק בעמדתו ומתנגד. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – 2 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (תיקון – שחרור מינהלי), התשס”ז–2006, נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 21, נגד – 47, שני נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הוסרה מסדר-היום. אני מבקש לשנות את ההצבעה של השר הרצוג מנמנע לתומך בהסרה מסדר-היום. אני רוצה להאיר את עיני חברי הכנסת ולהדגיש שיש שתי הצעות חוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בסוף סדר-היום. הן הונחו אתמול. מכיוון שזה סוף המושב יש הבנות בין היושבת-ראש ובין המציעים. בסוף החקיקות הטרומיות יש שתי הצעות חוק, האחת – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס”ח–2008, והאחרת – הצעת חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס”ח–2008, שתיהן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בסוף ההצעות הטרומיות נצביע על הצעות האלה. הצעת חוק מתן הטבות והנחות למקבלי פנסיה (תיקוני חקיקה), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3607/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק מתן הטבות והנחות למקבלי פנסיה (תיקוני חקיקה), של חברי הכנסת חיים כץ ומרינה סולודקין. ינמק חבר הכנסת חיים כץ. בבקשה, אדוני. חיים כץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שאתחיל להסביר את החוק אני רוצה להודות למרינה סולודקין, שהצטרפה והיתה מיוזמי הרעיון לנסות לעזור לקבוצה הנזקקת ביותר – הקבוצה שגם המדינה החליטה שהיא הנזקקת ביותר. במה עסקינן? פנסיה היא דבר יפה, משהו מוגדר שנותן לאנשים את הזכות להזדקן בכבוד. מדינת ישראל החליטה – ההסתדרות והמעסיקים, דילגו קצת על הכנסת – להנהיג פנסיית חובה במדינה. עם כל הקשיים וכל הבעיות, החליטו להפעיל פנסיית חובה. כשמפעילים פנסיית חובה הנזקקים נדפקים פעמיים. למה? למי אין היום פנסיה? בדרך כלל לאנשים שעובדים עבודות עתירות עבודה, לא בהיי-טק, אנשים שקמים בבוקר, עובדים קשה ולא מגיעים לסף המס. מאחר שלא כדאי להם, או שהמעסיק נותן להם שכר מינימום, הם פטורים ואין להם הנחות על פנסיה. אין להם תוכנית פנסיה. באו הפוליטיקאים, שרוצים להיטיב עם העם, ואמרו: מה פתאום אין לכם פנסיה? כשאתם מגיעים לגיל זיקנה אתם מקבלים הבטחת הכנסה, נוסף על קצבת זיקנה. מה עושים היום? לוקחים אנשים שאין להם די כסף כדי לגמור את החודש, ואומרים להם: תחסכו לפנסיה. הם חוסכים כל חייהם, וכשיגיעו לגיל זיקנה ייתנו להם פנסיה. אבל מה? אם ייתנו להם פנסיה, לא ייתנו להם הבטחת הכנסה, כי יגידו שיש להם נוסף על הקצבה גם פנסיה. במה מדובר? אני רוצה שתבינו. מרינה סולודקין (קדימה): אותו סכום. חיים כץ (הליכוד): אדם שמגיע לגיל זיקנה יקבל 1,191 שקלים – קצבת זיקנה ליחיד. אם אין לו שום הכנסה נוספת הוא יקבל 1,074 שקלים תוספת – השלמת הכנסה. היום, לפי חוק האזרחים הוותיקים, כל תושב מדינה המגיע לגיל הקובע על-פי חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, מקבל תעודת אזרח ותיק. תעודת אזרח ותיק מקנה לו את ההנחות המפורטות להלן: אגרת רשות השידור – 50%; ארנונה כללית – הנחה עד 100 המטרים הרבועים הראשונים לדירת מגורים אחת; תחבורה ציבורית – 50%; הגנים של החברה להגנת הטבע – 50%; מופעים – 50%. למקבלים השלמת הכנסה ניתנות הנחות נוספות: בארנונה הכללית – פטור 100%. נוסף על כך, אדם שמקבל השלמת הכנסה מקבל פטור ממס גם בקניית תרופות שנכללות בסל הבריאות ובביקור אצל רופא. את זה אני לא רוצה שייקחו למי שיש לו פנסיה שתגיע בעוד 10–15 שנים. שישאירו לו בחוק הזה גם את מס התרופות וגם את הביקורים אצל רופא. תודה רבה. אני כמובן מבקש שחברי הכנסת יתמכו בהצעת החוק. היו"ר אמנון כהן: ישיב על הצעת החוק השר לנושא הגמלאים, רפי איתן, שעושה רבות למענם. הוא בטח יגיד לתמוך בחוק. השר רפי איתן: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הנושא נדון בוועדת השרים לחקיקה, והדעה הכללית היתה להתנגד לחוק. יש לו השלכות רוחב. באותו זמן, גם ב-2008 העלו וגם ב-2009 יעלו את כל נושא הבטחת הכנסה כדי להגיע להכנסה מספקת להבטחת הכנסה. בגלל השלכות רוחב של כל הנושא, הוא יידון לקראת תקציב 2009 גם במשרדי וגם במשרד הרווחה. אנחנו מתנגדים לחוק. תודה. היו"ר אמנון כהן: כבוד המציע, אתה רוצה להמשיך לשכנע את חברי הכנסת או שנעבור להצבעה? חיים כץ (הליכוד): לעבור להצבעה. היו"ר אמנון כהן: השר יגיע למקומו ואנחנו נעבור להצבעה. השר השיב. השר השיב. גדעון סער (הליכוד): הוא ויתר על רשות דיבור, זאת הצבעה מיידית. ראובן ריבלין (הליכוד): היושב-ראש אמר הצבעה, מה זה? צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): למה אתם מושכים זמן? היו"ר אמנון כהן: אנחנו מכבדים, לא ממהרים לשום מקום. כבוד השר, אם ירצה, יגיד משפט או שניים לשכנע את החברים המצביעים. כבוד המציע, אתה רוצה לשכנע את חברי הכנסת? חיים כץ (הליכוד): אחרי הבושה הזאת, אין לי – – – היו"ר אמנון כהן: כבוד שר האוצר, אתה רוצה לשכנע חברי כנסת? אפשר לעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 41 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 32 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מתן הטבות והנחות למקבלי פנסיה (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: 41 בעד, 32 מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק מתן הטבות והנחות למקבלי פנסיה (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008, עברה בקריאה טרומית, והיא עוברת להכנתה לקריאה ראשונה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. שר האוצר רוני בר-און: לוועדת הכספים. היו"ר אמנון כהן: השר מבקש ועדת הכספים. ההצעה תעבור לוועדת הכנסת, והיא תכריע לאיזו ועדה היא תועבר. חבר הכנסת חיים כץ – יישר כוח, אדוני. מרינה סולודקין, יישר כוח. היושבת-ראש מתקנת את הצבעתה – היא הצביעה בעד והיא רוצה להצביע נגד. הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – זכאות להטבות לאזרחים ותיקים בעלי הכנסה נמוכה), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3712/17; "דברי הכנסת", חוב' ל"ה, עמ' 18084.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – זכאות להטבות לאזרחים ותיקים בעלי הכנסה נמוכה), התשס"ח–2008. השר רפי איתן ישיב ונעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. הצעת החוק היא של חברות הכנסת סופה לנדבר ואסתרינה טרטמן. השר רפי איתן: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הקואליציה בעד החוק הזה, ואני מבקש להצביע בעד. תודה. היו"ר אמנון כהן: אנחנו נעבור להצבעה, חברי חברי הכנסת, על הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – זכאות להטבות לאזרחים ותיקים בעלי הכנסה נמוכה), של חברות הכנסת סופה לנדבר ואסתרינה טרטמן. השר אומר שזה ייעשה בתיאום. כן, חברות הכנסת לנדבר וטרטמן? מקובל. נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 55 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – זכאות להטבות לאזרחים ותיקים בעלי הכנסה נמוכה), התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: 55 בעד, ואנחנו מוסיפים את קולו של השר יצחק כהן, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – זכאות להטבות לאזרחים ותיקים בעלי הכנסה נמוכה) אושרה בקריאה טרומית, והיא עוברת להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת חוק מיחזור אריזות, התשס"ז–2006 [הצעת חוק פ/1809/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גלעד ארדן) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק מיחזור אריזות, התשס"ז–2006, של חבר הכנסת גלעד ארדן. ינמק חבר הכנסת אבישי ברוורמן, יושב-ראש ועדת הכספים החדש. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת, אני מעלה כאן את הצעה חוק מיחזור אריזות של חבר הכנסת ידידי גלעד ארדן ושלי. מטרת החוק היא מיצוב המיחזור במדינת ישראל ברמת הטיפול המתקדמת, היעילה והגבוהה שנקבעה באיחוד האירופי לטיפול בפסולת האריזות – טיפול שמטרתו מניעה וצמצום של הפגיעה באיכות הסביבה באמצעות איסוף, אחסון, מיון ומיחזור של פסולת בכל האריזות. בימינו, בתרבות השפע, שיעור ייצור הפסולת עולה ב-1.5% מדי שנה. היקף הפסולת המוצקה בישראל מוערך ב-50 קילוגרם לנפש לחודש. בחישוב פשוט, בשנת 2020 היקף הפסולת המוצקה בישראל יהיה כ-70 קילוגרם לנפש. בפועל, כיום ממוחזרים בארץ רק 22% מהפסולת הביתית, התעשייתית, הגרוטאות והשמן המשומש. במדינות השוק האירופי הבינו כבר מזמן שלא מספיק לטפל בבעיה רק חלקית, אלא צריך להתמודד עם כל האריזות הביתיות. ידידי, חבר הכנסת גדעון עזרא, העביר חוק חשוב מאוד, חוק הפיקדון. חוק הפיקדון פתר את בעיית הבקבוקים, אבל בקבוקים הם רק 6%, כמדומני, מהפסולת בישראל. בישראל מטמינים יותר מדי וממחזרים פחות מדי, ולכן הצעת החוק הזאת באה כדי לעבור לצעד הבא, שבו יהיו תמריצים כלכליים כדי להגדיל את היקף המיחזור במדינת ישראל. אומר את זה בצורה הפשוטה ביותר. ברגע שכל התאחדות התעשיינים והתעשיינים עצמם מוכנים להוסיף מחיר מזערי – אגורה, אגורה וחצי על כל מוצר – על מחיר מוצר, אריזות של משחות שיניים, בקבוקי שמן, קרטונים, כל המוצרים שהם בעצם אשפה יבשה, זה נותן לנו קרן של כ-300 מיליון שקל – היום יותר, מחר פחות – ומחירי המוצרים בשינויים של האגורות הספורות האלה אינם משתנים. באמצעות הקרן הזאת אפשר לעזור וגם להביא טכנולוגיות חדשות לתהליך המיחזור ולחינוך, במיוחד חינוך הנוער, ועל-ידי כך רשויות מקומיות יורידו את היקף ההטמנה שלהן ויגדילו את היקף המיחזור. זו הדרך, החוק הזה מקובל בכל ארצות השוק המשותף והיום המדינות שנכנסות ליורו ממזרח אירופה מקבלות עליהן את דין חוק האריזה. היתה הסכמה כללית בציבור לגבי החוק הזה, אבל היתה התנגדות מסוימת, השר עזרא, של חלק מארגוני הירוקים. ומה היתה הסיבה? יש חוק שפועל בענייני הבקבוקים, והוא חשוב, והוא בוצע – חוק הפיקדון. אם נלך על חוק אריזות שכולל את כל האריזות, חס וחלילה חוק הפיקדון לא יבוצע, ולא נצליח להעביר את חוק האריזות. ולכן, התשובה כאן ברורה. מטרת החוק הזה היא להיות תוספת לחוק הפיקדון, הוא אינו פוגע בחוק הפיקדון, הוא רוצה רק להרחיב את החוק, כמקובל בארצות המתוקנות בעולם, במיוחד שהערנות לנושא איכות הסביבה הולכת ועולה, והחוסרים שלנו זועקים לשמים. גם אחריות היצרנים כאן היא ברורה, ולכן התיקונים שהארגונים הירוקים מבקשים יבוצעו. לכן הבקשה שלנו היא שכנסת ישראל תצביע בעד החוק הזה, תעביר אותו לוועדת הכלכלה להמשך הדיון, כדי ללבן את כל הסוגיות ולהביא חוק שמתאים לנו, גם במסגרת ההתפתחות הכלכלית שלנו, כאחת הארצות המתוקנות באירופה. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, כבוד השר להגנת הסביבה. שר האוצר רוני בר-און: יש הבטחה לתאם את זה. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): כן. וההבטחה היא, כמו שאמר שר האוצר, הבטחה לתיאום מוחלט, ועדת הכלכלה עם משרד האוצר, וכמובן ידידי, השר לאיכות הסביבה. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, כבוד השר להגנת הסביבה גדעון עזרא ישיב על הצעת החוק. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מסכים לכל הדברים שאמר חבר הכנסת ברוורמן, ולהצעת החוק, שכבר מזמן היתה צריכה להיות מחוקקת במדינת ישראל. המשרד להגנת הסביבה זה שנים מתלבט בסוגיה של חוק האריזות. מה שמדינת ישראל עשתה עד היום הזה – אנחנו הלכנו פיסות-פיסות, לגבי כל חומר הלכנו בנפרד: העברנו את חוק הצמיגים, את חוק הפיקדון על בקבוקי משקה, אנחנו עכשיו עסוקים במיחזור שקיות פלסטיק, הקטנת היקף שקיות הפלסטיק, ולא עסקנו בכל האריזות. כשאני מדבר על האריזות אני מדבר על פלסטיק שאיננו בקבוקי משקה, על נייר וקרטון, על פסולת אלקטרונית כזאת או אחרת, וכדי לקיים את החוק הזה אנחנו חייבים לעשות את הדברים בשום שכל ולהשקיע הרבה מאוד עבודה כדי שהעניין הזה יתפוס. אני מסכים גם לעיקרון שדיברת עליו, שכל מי שמוכר מוצר שניתן למיחזור גם ישלם מראש, אבל ההתארגנות בנושא הזה איננה פשוטה. במשרד הקמנו מטה מיוחד לצורך הטיפול בחוק האריזות. יש מומחה מבלגיה שהתעשייה הזמינה אותו, והתחלנו בדיונים אתם כיצד הדבר מיושם באירופה, מאחר שאני לא חושב שאנחנו צריכים להמציא את הגלגל. יש צורך בהתארגנות רחבה מאוד ברשויות כדי שיהיו מקומות להשלכת הפסולת, ולכן יש שני עקרונות: העיקרון החשוב ביותר מבחינתנו הוא, שהצעת החוק הזאת תמתין עד להבאת הצעת החוק הממשלתית, והיא תגיע. היא תגיע, ואנחנו רוצים שתהיה הצעה שלמה שניתנת ליישום, ולא יהיה חוק שאי-אפשר למעשה לאכוף אותו. גלעד ארדן (הליכוד): אבל כמה זמן, בערך? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אתה – תשמע, דיברנו הרי, יחד. גלעד ארדן (הליכוד): לא, אני יודע. אני שואל. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: תראה, אני אומר לך: הסיפור הזה, איך אני מרכז את כל המפעלים בכל רחבי הארץ – וגם אלה המייבאים לארץ – איך אתה עושה מכולם, מכולם, איך אתה מאגד את כולם יחד, איך אתה גובה מכולם יחד ואיך אתה מטפל בדברים הללו – זה נושא מאוד מאוד לא פשוט, אני אומר לך. ולכן, אני לא רוצה שתגביל אותי בזמן. יש לנו עניין – – – גלעד ארדן (הליכוד): לא, אני לא מגביל אותך, גדעון. אני – הרי גם תהליך החקיקה ייקח הרבה זמן. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אבל אני מציע להמתין עם תהליך החקיקה עד שתהיה לנו הצעת חוק שניתנת לביצוע. אני אומר לך, מצדי מחר בבוקר. מאחר שאני יודע שזה לא כך, מאחר שהעומס עלינו בחקיקה – אם אתה יודע או לא יודע, אם שמת לב או לא שמת לב – העומס עלינו גדול במיוחד – ואני שמח מצד אחד, ומצד שני, אנחנו צריכים לבצע את הדברים. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): זה – – – כתוב שזה יעבור, וכמו שאמר שר האוצר, אנחנו נתאם את זה. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: לא, זה לא. אין קשר לשר האוצר בעניין הזה. יש קשר – ברור שזה יבוא גם למשרד האוצר, כמו שכל חוק מגיע למשרד האוצר. החוק הזה איננו חוק – – – אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): – – – גלעד ארדן (הליכוד): לא. הוא רוצה שלא נתחיל. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני אומר לך, יש בעיות עם ההגבלים העסקיים ויש בעיות עם רשויות מקומיות. החיבור הזה מאוד לא פשוט. אבל אני מבטיח שהמשרד להגנת הסביבה הוא בעד החוק, בתנאי שאתם מחכים להצעת החוק הממשלתית, והדבר השני – שזה איננו פוגע בחוק הפיקדון. עכשיו, מאחר שמדובר – חוק הפיקדון נמצא בטיפול ועדת הכלכלה, וגם חוק האריזות יהיה בוועדת הכלכלה. תודה רבה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): בשום פנים ואופן לא. בשום פנים ואופן לא. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, כבוד השר. אנחנו נעבור להצבעה מייד כשהשר יגיע למקומו. נעבור להצבעה – יש תמיכת ממשלה, הבנו. אפשר להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את החוק לדיון מוקדם בוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיחזור אריזות, התשס"ז–2006, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 31, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מיחזור אריזות, התשס"ז–2006, אושרה בקריאה טרומית, והיא עוברת להכנה לקריאה ראשונה לוועדת הכלכלה או לוועדת הכנסת – – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): בשום אופן. ועדת הפנים והגנת הסביבה. היו"ר אמנון כהן: או ועדת הכנסת. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): – – – היו"ר אמנון כהן: אדוני, הוא רוצה ועדת הכלכלה, אדוני, אז זה יעבור לוועדת הכנסת. מה אתה צועק? ועדת הכנסת תכריע, אדוני. תשכנע את החברים שלך שם, הוא ישכנע את החברים שלו, ואז זה יעבור לוועדה הייעודית, בעזרת השם. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): חבר של מי אתה? היו"ר אמנון כהן: של כל עם ישראל. שלך יותר. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית או פוריות), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2460/17; "דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 11111.] (הצעת חברת הכנסת זהבה גלאון) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית או פוריות), התשס"ז–2007, של חברת הכנסת זהבה גלאון – תשובה והצבעה בלבד. תשובה, כתוב לי כאן – אחד השרים, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ואם לא – גברתי, את מציעה שנעבור להצבעה? את לא חייבת. זהבה גלאון (מרצ): כן, כן. כן. היו"ר אמנון כהן: אוקיי, אז אנחנו נעבור להצבעה. חבר הכנסת גדעון סער, אם תרצה להשפיע – תקשיב. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית או פוריות), של חברת הכנסת זהבה גלאון – נעבור להצבעה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית או פוריות), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 27, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הזאת אושרה בקריאה טרומית. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית או פוריות) אושרה בקריאה טרומית, ועוברת להכנה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הכרזת נבצרות ראש הממשלה) [הצעת חוק פ/3837/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הכרזת נבצרות ראש הממשלה), של חברי הכנסת זבולון אורלב ויוסי ביילין. ינמק את ההצעה חבר הכנסת זבולון אורלב. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. בבקשה, אדוני. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, על-פי החוק כיום אין בהירות מי יכול לקבוע לראש הממשלה נבצרות, אלא אם כן מדובר בסיבות רפואיות, כמו שהיה לצערנו במקרה של ראש הממשלה אריאל שרון, שנאחל לו רפואה שלמה. אנחנו מבקשים להסדיר בחוק-יסוד: הממשלה, שהכנסת ברוב של 61 תוכל להוציא את ראש הממשלה לנבצרות, גם אם לא מדובר בסיבות רפואיות אלא בסיבות אחרות, כגון חקירות פליליות כנגד ראש ממשלה. על-פי הצעת החוק, הנבצרות הזאת היא לא ל-100 ימים, כמו שקיים כיום בחוק, אלא ל-150 ימים, ובתוך 150 הימים רשאי ראש הממשלה, בכל עת, לבקש הצבעה חוזרת, ואם יש לו 61 – פסקה הנבצרות והוא חוזר לתפקידו. אם בתום 150 יום אין רוב להחזיר אותו, אזי הנבצרות היא נבצרות קבועה. חברי חברי הכנסת, אם יש ל-61 סמכות להביע אי-אמון בראש ממשלה, ודאי שצריך שתהיה סמכות לכנסת גם להוציא ראש ממשלה לנבצרות. אשר על כן אנחנו מציעים, חבר הכנסת ביילין ואנוכי, לאשר את ההצעה בהצבעה טרומית; הוא תבוא לוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדת הכנסת, ונוכל לקיים דיון רציני על מנת שלכנסת תהיה סמכות מלאה להיות אחראית כיצד מדינת ישראל מתנהלת. תודה רבה. רונית תירוש (קדימה): רגע, רגע, מתי ובאיזה תנאים? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): על-פי הצעת החוק כתוב "הכנסת רשאית", אני רוצה לדייק במלים. היו"ר אמנון כהן: קיבלנו תשובה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הכנסת רשאית בהחלטה שנתקבלה ברוב חבריה, כלומר 61, לקבוע כי מטעמי בריאות או ניהול חקירה פלילית כנגדו, נבצר מראש ממשלה זמנית למלא את תפקידו. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ממילא 61 יכולים להפיל ממשלה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הואיל ו-61 יכולים להפיל ממשלה – אפשר לעשות כל מיני קומבינות כי ב-61 אפשר לעשות אי-אמון. אמרתי שאפשר לדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ואולי להעלות ל-65. הרעיון הוא שלכנסת תהיה סמכות, אגב, כמו שקיימת לבעלי סמכות אחרים. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אין תשובת שר, לכן חבר כנסת אחר יכול להתנגד להצעת החוק, ויש אחד כזה. מיכאל איתן (הליכוד): מצד שני זה ייתן לכמה סחטנים להרוויח עוד כמה דברים. באי-אמון הם צריכים ללכת הביתה וכאן הם נשארים. היו"ר אמנון כהן: המוכשר בין החברים, חבר הכנסת נסים זאב, רוצה להתנגד להצעת החוק. יש לו כמה דקות לנמק את התנגדותו; פחות זמן ממה שיש למציע, כמובן. בבקשה, אדוני. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תגיד ש-30 חברי הכנסת מספיק. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אגיד לך, בזמנו רצינו להדיח את ראש הממשלה. אז היינו צריכים לגייס 40 חברי הכנסת ולהביא את זה לוועדת הכנסת ואז ועדת הכנסת מקיימת דיון אם יש מקום להחליף את ראש הממשלה. המשחק הזה, שכאילו אנחנו מוציאים אותו בכוח לנבצרות – אני מסכים שזה יהיה מטעמי מחלה, כי עצם הדבר שראש ממשלה עומד בחקירה הוא כבר חולה, הוא לא יכול לתפקד. אני לא מכיר ראש ממשלה שעומד תחת חקירות יום-יום והוא לא חולה. אז אפשר לבוא ולהחליט שעצם החקירה זוהי המחלה של ראש הממשלה – הוא תחת חקירה. לזה אני מוכן. אבל לבוא לעשות איזה מין משחק כזה שאנחנו עכשיו אומרים, הוא יוצא לנבצרות ב-61 חברי הכנסת, זאת הדחה של ראש ממשלה. ראש ממשלה מקרטע והוא לא יכול לתפקד, וגם לא נותנים לו לתפקד, הוא לא ראש ממשלה. אי-אפשר לנהל מדינה בלי ראש ממשלה. לא רוצים אותו? שיהיו 61 שיביעו אי-אמון בממשלה. ראש הממשלה מתפטר ובזה הכנסת ממשיכה הלאה. אי-אפשר להמשיך במצב שיש ראש ממשלה אבל בעצם יש אולי ממלא-מקומו כרגע. זה לא טוב לכנסת, זה לא טוב למדינה, זה לא נראה טוב. בפרט עכשיו – – – מיכאל איתן (הליכוד): זה קיים בחוק ממילא, גם בחוק יש ממלא-מקום לראש הממשלה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): – – – נסים זאב (ש"ס): אם זה קיים, בשביל מה החוק? ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הוא יכול להחליט, לפי הטיעון שלך. נסים זאב (ש"ס): הוא יכול להחליט, אבל זאת הדחה. 61 חברי כנסת שבאים ואומרים: ראש הממשלה, אתה יוצא לנבצרות, משמעותו אי-אמון בממשלה. אז לא נעשה איזה משחק ביניים, נאמר: זאת לא הדחה, בעצם זה לא אי-אמון בממשלה, זה בסך הכול להוציא אותו לאיזו חופשה. זאת לא חופשה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה מהלך לא תקין, הוא לא טוב, הוא לא תקין והוא לא נכון. אני מקווה ששכנעתי את חברי הכנסת. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, חבר הכנסת ביילין. יוסף ביילין (מרצ): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לענות לחבר הכנסת נסים זאב ולומר לו: הנבצרות קיימת בחוק. יש בחוק מצב, שגם מומש, שבו ראש ממשלה קיים אבל ממלא-מקומו מחליף אותו ויכול לעשות את זה למשך 100 ימים. אם ראש הממשלה איננו מודע למצבו הבריאותי או האחר, צריכה הכנסת לממש את האפשרות שיש בידה, ברוב מוחלט, כמובן – זה לא דבר קל, זה לא דבר פשוט – כדי לומר לו: אתה נבצר. אם הנבצרות שלו חולפת, אפשר יהיה להחזיר אותו לתפקידו. בניגוד לאי-אמון, שבו הוא מתפטר ולא יכול לחזור, כאן הוא יכול לחזור. לכן אתה גם מתחשב במצב שהוא בסימן שאלה. אדם יכול להבריא, אדם יכול לצאת זכאי וכו' וכו'. נסים זאב (ש"ס): אז אולי זה יהיה מהחוק הבא, כי אחרת זה מתפרש כאילו זה נגד ראש הממשלה? יוסף ביילין (מרצ): זה טיעון שאתה לא העלית בדבריך. זה טיעון בהחלט בעל משמעות. הוא בעל משמעות. לא דיברתי על כך עם חבר הכנסת אורלב. אני חושב שיש לזה בהחלט מקום. אין כאן עניין לחטוף משהו אלא רק לומר שהכנסת יכולה ליטול לעצמה סמכות כזאת כדי לומר לראש הממשלה, שלא מודע מספיק למצבו: אתה נבצר. תודה. היו"ר אמנון כהן: אנחנו נעבור עוד דקה להצבעה – לאחר שהמשיב, חבר הכנסת ביילין, ישוב למקומו. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אני חושב שראש ממשלה שלא מודע למצבו, לא יכול להיות ראש ממשלה בכלל. אם הוא לא מודע למצבו, איך הוא יכול להיות ראש ממשלה? הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: ראש הממשלה (תיקון – הכרזת נבצרות ראש הממשלה) לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 24, שניים נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק-יסוד: ראש הממשלה (תיקון – הכרזת נבצרות ראש הממשלה) אושרה בקריאה טרומית והיא עוברת להכנה לקריאה ראשונה לוועדת הכנסת שתחליט לגבי המשך קידומה לקריאה הראשונה. הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – הצבת שילוט מידע על עומסי תנועה), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3241/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי כנסת) היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים: הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – הצבת שילוט מידע על עומסי תנועה), התשס"ח–2008 של חברי הכנסת גלעד ארדן ורוברט אילטוב. ינמק חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, תודה. מטרת הצעת החוק היא בעצם להבטיח כי הנהגים בכבישי האגרה בישראל, כרגע בעיקר בכביש 6, יקבלו מידע על העומסים בכביש האגרה שבו הם מתעתדים לעשות שימוש עוד לפני שהם נכנסים אליו. בעקבות העלייה בשימוש בכביש 6, אנחנו עדים לתופעה של עומסים, לעתים, בגלל תאונות או עומסי תנועה. כבישי האגרה בעצם נסללים כדי לפזר את עומסי התנועה, ואדם שנכנס לכביש אגרה ומשלם במיטב כספו בשביל כך, יוצא מתוך הנחה שהנסיעה בכביש האגרה מהירה יותר. לא יכול להיות שאנחנו לא נחייב את הזכיין – דרך אגב, אם זה יוטל עליו ואם המדינה תשפה אותו, ולא מדובר בעלות גבוהה; מדובר ב-2 או 3 מיליוני שקלים בלבד – להציב שלטים אלקטרוניים בכל אחת מהכניסות לכביש 6 כדי שאדם, לפני שהוא נכנס לכביש 6 ומחויב בתשלום, יוכל לקבל החלטה מושכלת ולא ימצא את עצמו גם משלם אגרה וגם נתקע בפקק בגלל תאונה. ביתר כבישי ישראל הדבר הזה כבר קורה ואין שום הצדקה שלא יהיה מידע גם בכבישי אגרה. שוב אני אומר, אם הדבר הזה לא נסגר עם הזכיין מראש בהסכם, אין ספק שהוא כנראה יהיה זכאי לשיפוי על ההוצאה הזאת מהמדינה. כפי שאמרתי, מדובר בהוצאה מזערית של הצבת שלטים אלקטרוניים ועדכונם. אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעה הצרכנית הזאת ולהעבירה להמשך דיון בוועדת הכלכלה. תודה. היו"ר אמנון כהן: שר התחבורה והבטיחות בדרכים היה אמור להשיב. השר אינו נמצא. מי השר התורן? אפשר להצביע. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 16 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – הצבת שילוט מידע על עומסי תנועה), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 16, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – הצבת שילוט מידע על עומסי תנועה), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הכלכלה של הכנסת לשם הכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – נכס שהוא רכב במשפחה בעלת ילדים), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3486/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – נכס שהוא רכב במשפחה בעלת ילדים), התשס”ח–2008, של חברי הכנסת חיים אמסלם ויעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת אמסלם. בבקשה, אדוני. חיים אמסלם (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת יעקב מרגי. הצעת חוק זו נועדה להקל על משפחות שמצבן הכלכלי לא שפר עליהן והן נאלצות לחיות, להתקיים ולקיים את המשפחה באמצעות גמלת הבטחת הכנסה. כיום החוק שולל את הזכות לגמלה מבעלי משפחות, הורים לילדים, שברשותם רכב פרטי. במבט ראשון ייראה שהחוק בנוסחו כיום הוא הוגן וצודק, שכן מי שיכול להחזיק רכב לא צריך להיות זכאי לקבל גמלה. אך מחשבה שנייה, מעמיקה יותר, תוביל בהכרח להכרה ששלילת הגמלה או היכולת להחזיק ברכב במשפחה כזאת עלולה להכביד מאוד על משפחות עם ילדים קטנים. במקרים רבים היכולת להחזיק רכב תסייע להורים שלא לשלם כסף רב על הסעת הילדים לבתי-הספר ולגנים ותקל משמעותית גם את יכולת ההתניידות של המשפחה באופן שעשוי לסייע במציאת מקום עבודה שיפטור אותה מהצורך לקבל גמלת הבטחת הכנסה. מובן שהצעת החוק מגבילה את עניין החזקת הרכב, וברור שלא יעלה על הדעת שמשפחה שמחזיקה רכב חדיש שעלותו עשרות אלפי שקלים תמשיך להתקיים מגמלת הבטחת הכנסה. לכן הצעת החוק מסייגת, ולפיה על הרכב המשפחתי יעברו לפחות חמש שנים משנת ייצורו, כך שלא ייחשב נכס שיש למשפחה, אלא אמצעי נחוץ לקיום משפחה ולגידול ילדים בעידן המודרני. הגבלה נוספת בהצעת החוק היא לגבי גודלו של הרכב. מוצע כי נפח המנוע של הרכב לא יעלה על 1,300 סמ"ק למשפחה עם שניים-שלושה ילדים קטנים. למשפחות עם ארבעה ילדים קטנים או יותר תוסר ההגבלה הזאת, כמובן, שכן ידוע לכול כי אין בנמצא רכב שיכול לשאת שישה אנשים ונפח המנוע שלו קטן מ-1,300 סמ"ק. עיניכם הרואות, זאת הצעת חוק שיש בה לב, אך גם שכל בצדה. מתן האפשרות להורי ילדים שמצבם הכלכלי קשה להחזיק ברכב יאפשר למשפחה קלות תנועה והתניידות, ועל-ידי כך יוכלו ההורים למצוא להם עבודה מכניסה, להשקיע בבחירת מקומות לימוד טובים לילדיהם, גם אם יהיו מרוחקים קמעא ממקום מגוריהם, וכך לחלץ את עצמם ואת ילדיהם ממצוקת הקיום היומיומית. חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הביטוי המובהק של המשל השחוק עד לעייפה: "במקום לתת להם דגים ניתן להם חכות", שלצערנו מרבים להשתמש בו לשווא ובמקום שאינו נצרך. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת, שיש בה גם היגיון וגם צדק. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה לכבוד חבר הכנסת חיים אמסלם. שר הרווחה והשירותים החברתיים היה צריך להשיב, אך הוא אינו נמצא ולכן אנחנו עוברים להצבעה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 22 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – נכס שהוא רכב במשפחה בעלת ילדים), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 22, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – נכס שהוא רכב במשפחה בעלת ילדים) אושרה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – הסדרת עיסוקים הנוגעים לבעלי-חיים), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3678/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – הסדרת עיסוקים הנוגעים לבעלי-חיים), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה. אין הצבעה? גדעון סער (הליכוד): לא. פנה אלי שר החקלאות ופיתוח הכפר ובלי היסוס קיבלתי את בקשתו. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מטרת הצעת החוק היא לאפשר קביעת הגבלות ותנאים בתקנות, על-ידי השר הממונה – תקנות שעניינן חופש העיסוק בתחומים הקשורים לבעלי-חיים. התניית הפעילות בעיסוק הקשור לבעלי-חיים ברשיון והסמכת רשות מינהלית לאסור על אדם מסוים את העיסוק במקצוע הקשור לבעלי-חיים הן כלים חיוניים, גם אם מדובר בפגיעה מידתית בחופש העיסוק. אנחנו צריכים הסמכה מפורשת, דהיינו חקיקה ראשית, כי בלי זה השר האחראי לא יכול לקבוע בתקנות התניות בכל הקשור לעיסוקים האלה, ולכן הצעת החוק הזאת נועדה לתקן את המצב הזה, כדי שהסמכות לפי סעיף 19 תהיה ניתנת להפעלה יעילה. עכשיו אסביר את העניין עצמו: יש תחומים הקשורים לבעלי-חיים שראוי שהעיסוק בהם יותנה בהיתר מראש, או שלכל הפחות יהיה מנגנון לפסילת אנשים מעיסוקים מסוימים בבעלי-חיים. למשל, אם אנחנו מדברים על עבריין שהורשע בהפרה חוזרת של הוראות חוק בכל הקשור לטיפול בבעלי-חיים, על המדינה למנוע ממנו את העיסוק במקצועות מהסוג הזה. כך, למשל, סעיף 19 לחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) מסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע תקנות לעניין אילוף בעלי-חיים. השאלה המרכזית שמתעוררת בהקשר של תקנות אלה היא מי רשאי להיות מאלף, איזו הכשרה נדרשת מאדם בטרם יורשה לעסוק באילוף ובאילו מקרים – ובאיזה אופן – תישלל זכותו להמשיך בעיסוק זה. לעתים קרובות מאוד הפרמטר הכי חשוב בנושא ההגנה על בעלי-חיים הוא מי האדם שאחראי לטיפול בהם; ידע ומיומנות ראויים, וגם קוד מוסרי ונורמטיבי מסוים, עשויים לקבוע את ההבדל בין מוות מהיר ובין מוות בייסורים, בין החזקה נאותה של בעלי-חיים ובין חיים מחפירים, והכול כאשר אין הבדל באמצעים שעומדים לרשות המטפל. כאמור, הצעת החוק הזאת היא בעיני חשובה ויסודית. הבוקר פנה אלי שר החקלאות וקיבלתי את בקשתו שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר, ובינתיים נבוא בדברים במגמה להגיע להסכמה, אחרי שהממשלה החליטה משום מה להתנגד להצעה, וכך אני עושה. היו"ר אמנון כהן: תודה לחבר הכנסת גדעון סער. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות להיבחר לתפקיד הרב הראשי או לחבר מועצה), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3584/17; "דברי הכנסת", חוב' ל"ח, עמ' 18827; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אבשלום וילן) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות להיבחר לתפקיד הרב הראשי או לחבר מועצה), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת אבשלום וילן – תשובה והצבעה. חבר הכנסת אברהם רביץ רוצה להביע התנגדות. בבקשה. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברור שאינני מתנגד למהות החוק. ברור שרב ראשי לא ראוי שיהיה רב ראשי אם הוא אינו ראוי להיות רב ראשי. אבל אני חושב שעצם העלאת הצעת החוק הזאת היא גם מרושעת וגם מעשה של חוצפה. לו הציגו לפנינו הצעת חוק לגבי כל בעלי התפקידים במדינה, כמו למשל חברי הכנסת, והיו אומרים שאדם לא יהיה חבר הכנסת – לא יהיה ראוי להיות חבר הכנסת – אם הוא איננו ראוי, למשל אם הוא רוצח, או אם הוא שקרן – זה הזוי. אני חושב שלקחת את הרב הראשי לישראל או את הרבנות הראשית, ולהצביע עליהם כמו שמישהו אומר על חברו: תסלח לי, אתה לא אידיוט, אני חושב שאתה לא. מה הדבר הזה? מעלים הצעת חוק בכנסת ישראל כדי להכתים את הרבנים הראשיים, כדי להכתים את אנשי הדת, והכול הפקר. זאת חוצפה בלתי רגילה של חבר הכנסת שמרים את שרביטו כדי לפגוע באנשי דת בישראל. ואף אחד מאתנו לא מתנגד למהות. אנחנו הראשונים, אני חושב, שצריכים לרצות שרבנים ראשיים או כל נושאי משרה בענייני דת מכל רמה יהיו אנשים ראויים, מוסריים, ישרים, הגונים. אלה הם סעיפים ב"שולחן ערוך", ולכן אתם הולכים – – – קריאה: – – – אברהם רביץ (יהדות התורה): מה זה הדבר הזה? אתם לא מתביישים להגיש הצעת חוק כזאת? הכול מותר כאן? ולכן, למרות – – – מיכאל איתן (הליכוד): מה הבעיה? קריאה: – – – אברהם רביץ (יהדות התורה): או להרחיב על כולם, אבל לא לציין, לא לבוא אל היהודי ולהגיד לו: יש לך אף ארוך. זה מריח מאנטישמיות מהמדרגה הגרועה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת הרב רביץ. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 12 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 15 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות להיבחר לתפקיד הרב הראשי או לחבר מועצה), התשס"ח–2008, נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 12 בעד, 15 נגד ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות להיבחר לתפקיד הרב הראשי או לחבר מועצה), התשס"ח–2008, הוסרה מסדר-היום. הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – יד דוד בן-גוריון), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3647/17; "דברי הכנסת", חוב' ל"ה, עמ' 18081.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – יד דוד בן-גוריון), של חבר הכנסת ברוורמן וקבוצת חברי הכנסת – תשובה והצבעה. השר גאלב מג'אדלה – בבקשה, אדוני. אבשלום וילן (מרצ): היו – – – איתן כבל (העבודה-מימד): – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת כבל. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: כבוד היושב-ראש, חברי השרים, מכובדי חברי הכנסת – – – היו"ר דוד רותם: סליחה, אדוני השר. חבר הכנסת כבל. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת אבישי ברוורמן, מכובדי, הגיש הצעה. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת כבל, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: אדוני היושב-ראש, חברי השרים, מכובדי חברי הכנסת – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת וילן. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת אבישי ברוורמן וחברים נוספים מציעים להחזיר את עמותת דוד בן-גוריון למעמד של גוף המוכר מכוח החוק. אנחנו כממשלה מוכנים לתמוך בהצעת החוק, בתנאי שהמשך החקיקה ייעשה בתיאום עם משרד המדע, התרבות והספורט, לצורך הבהרתן של סוגיות הכרוכות בהצעת החוק הזאת. היו"ר דוד רותם: השר אלי ישי. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: יש גבול, מספיק כבר. היו"ר דוד רותם: רבותי, אנחנו רק עוסקים בדוד בן-גוריון, זה לא חשוב כמו הרבנות הראשית, אפשר להירגע. חבר הכנסת אבשלום וילן. חבר הכנסת וילן. סליחה, אדוני השר. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: צריך להבהיר כמה דברים לגבי הצעת החוק ולעשות כמה שינויים שדרושים. חבר הכנסת אבישי ברוורמן וחבריו, חברי הכנסת הנוספים הסכימו. על כן, אדוני היושב-ראש, אנחנו מוכנים לתמוך בהצעה ולאחל לחבר הכנסת אבישי ברוורמן וחבריו הצלחה בקידום הצעת החוק. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות לברך את חבר הכנסת אבישי ברוורמן שנבחר לעמוד בראש ועדת הכספים. אני סמוך ובטוח שזאת בשורה טובה לכנסת ישראל ולחברה הישראלית כולה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה, אדוני השר. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – יד דוד בן-גוריון), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק דוד בן-גוריון (תיקון – יד דוד בן-גוריון), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת אבישי ברוורמן וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה, והיא תועבר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – הארכת מועד הגשת תביעה), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3471/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – הארכת מועד הגשת תביעה), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת אורי אריאל, אברהם מיכאלי ואלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת אורי אריאל – בבקשה, אדוני. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, ראשית אני רוצה לברך את חבר הכנסת ברוורמן פעמיים – פעם אחת על החוק הזה, והוא חוק טוב וראוי, ופעם שנייה על היבחרו ליושב-ראש ועדת הכספים. אנחנו מקווים לשיתוף פעולה פורה לטובת העם והארץ. הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – הארכת מועד הגשת תביעה) מוסכמת גם על הקואליציה, לאחר שדיברתי עם ידידי, חבר הכנסת כבל, יושב-ראש סיעת העבודה – – – ראובן ריבלין (הליכוד): יש הסכמת ממשלה? כי זה חשוב. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – חבר הכנסת יואל חסון ואחרים. אנחנו מציעים לתת ארכה של שנתיים ולאפשר הגשת תביעות במשך השנתיים האלה. המועד הקבוע בחוק לסיום הגשת תביעות הוא בעוד כשלושה שבועות. ידוע לנו שלא כולם הגישו תביעות על העסקים ועל דברים אחרים. לגבי הבתים, אכן הוגשו כנראה כל התביעות, והנושא בטיפול מתקדם. לגבי דברים אחרים, יש לנו חשש שחלק מהאנשים עוד לא הגישו תביעה, ואז לפי החוק הם אינם יכולים להגישה עוד, אלא בבית-המשפט. אבל בית-המשפט הוא מסלול מכשולים בלתי אפשרי שיכול לקחת שנים. אני לא חושב שמגיע למישהו מהאנשים עונש נוסף על כל העונשים שהוא חווה בפינוי או בגירוש, יקרא לזה כל אחד איך שהוא מבין, ולכן פנינו. צריך לומר שאין לחוק הזה שום היבט תקציבי. לא נדרשת פה פעולה של מינהלת סל"ע שמתארכת. בחוק לגבי סיני למשל בכלל לא היתה הגבלת זמן. אנשים באופן טבעי רוצים להגיש את התביעות מהר ולקבל את כספם מהר, כדי לבנות את בתיהם, את עסקיהם, וכן הלאה. לעתים, מישהו לא הגיש, או בטעות; לעתים מישהו פגוע נפשית כל כך עד שהוא איננו רוצה להגיש, כי הוא חש זעם או תסכול, ואכן בסיני אחרי עשר שנים הוגשו תביעות. הקימו אד-הוק ועדה שמורכבת מפקידי ממשלה, שדנה בעניינם ואישרה להם את מה שמגיע להם. ולכן אין פה לא היבט תקציבי, אין פה היבט מינהלי. יש פה קצת תשומת לב, קצת חסד עם האנשים הללו ממגורשי צפון השומרון וגוש-קטיף שסבלו כה הרבה. לצערי הרב, בעת האחרונה אני שומע קולות ממשרד ראש הממשלה כאילו הכול כבר בסדר. אתמול צוטט מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש מינהלת סל"ע – סיוע למתיישבי עזה, אלה ראשי התיבות – כאילו הדברים הם בסדר, רק יש רק כמה משפחות שעוד מעכבות את זה באשמתן. חברים יקרים, יש לי בקשה, אל תאשימו אף אחד מהמפונים. אחרי שלוש שנים, שלוש שנים – הבטיחו לאנשים תשובות אחרי שנה – הגיע הזמן שכולם יהיו בבתי הקבע. יש עוד גרעינים שלמים, יישובים שלמים, שלא יודעים לאן הם הולכים, כי גבעת-חזן טרם אושרה במוסדות התכנון, כי בגבעת-מרשם טרם נגמר הדיון בגלל ערעורי הירוקים, וכן הלאה. אני לא אמנה את כל הבעיות, אך אתמול חתם ראש הממשלה על פלמחים לקבוצת אלי-סיני, וטוב עשה וברוך יהיה, אבל אחרי שלוש שנים. במקרה הטוב חלק מהמתיישבים יגורו בעוד שנתיים בבתי הקבע שלהם, קרי – אחרי חמש שנים. אני אומר לכם שראוי היה לבקש סליחה מהאנשים על הסבל האנושי-האישי. אינני רוצה לחזור ולהתווכח על הגירוש ומה הוא הביא עלינו – "קסאמים", טילים על אשקלון. ראש השב"כ כבר מזהיר על אשדוד וכן הלאה. איני רוצה להיכנס לזה עכשיו. אני חושב שהבית הזה כולו יכול להתאחד ולהגיד לאנשים האלה: סליחה על צורת הטיפול. זה לא בא מרשעות, אינני רוצה להאשים אנשים ברשעות, אבל גם לחלמאות וגם לדברים אחרים יש סוף. לאנשים האלה מגיע בית, מגיעה עבודה, מגיעה תשומת לב, מגיע יחס אנושי, ובעיקר יחס יהודי. אנחנו יהודים שיודעים לרחם, ויודעים להתחשב, ויודעים לטפל באחים שלנו בגדר ישראל ערבים זה לזה. בשעה זו ממש יש כינוס של מפוני גוש-קטיף. הוא מתקיים בקומה שלוש, בחדר העגול שליד ועדת הכנסת. אני קורא לכל חברי הכנסת, ללא הבדל בין המפלגות, לגשת, ולו לחמש דקות. אני יודע שיש חקיקה, גם אני הייתי שם, וחזרתי ואחזור עוד פעם. תיגשו, תגידו מלה חמה. בעניין הזה אין הבדלים, לאף אחד לא צריכה להיות בעיה. אני רוצה להודות לחברת הכנסת סופה לנדבר על הדיון שהיה היום בוועדה שלה. אני רוצה להודות ליושבי-ראש של ועדות אחרות שעזרו וסייעו. אני מבין שבשבוע הבא יעלה חבר הכנסת ריבלין את חוק החנינה. גם זה דבר ראוי, בגדר חסד עם האנשים, אולי מצד הדין – – – ראובן ריבלין (הליכוד): לא חסד. אסור לומר חסד. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): בשבוע הבא, בעזרת השם, חבר הכנסת ריבלין יציג את זה יותר טוב ממני. אני מצטער שאנחנו צריכים לכל החקיקה הזאת, כי זה היה יכול להיות גם אחרת. זה היה יכול להיות מתוך רצון טוב, הבנה, תשומת לב ומאמץ. כן, צריך להתאמץ כדי לפתור את הבעיה הנוראית הזאת שנוצרה עם הגירוש האומלל הזה – שוב, אני מחפש את מילותי, אינני רוצה עכשיו לפגוע באנשים. אני רוצה לבקש מכולנו, בעיקר לגבי העתיד. אינני רוצה לעשות חשבונות על העבר ולא להלין על העבר, אלא בעיקר לראות קדימה, לראות מה עושים הלאה כדי שהאנשים יסבלו פחות. אני חושב שכל אחד מחברי הבית בתפקידו, מי כיושב-ראש ועדה, מי כחבר הכנסת, יכול לסייע ולעזור. אני אומר את זה על סמך עובדות, כי חלק גדול מחברי הבית עזרו. אני יכול להזכיר את חבר הכנסת אבו וילן שהלך לפתור בעיה, מצוקה של טלפונים, כי הוא לקח את זה על עצמו. הוא אמר: זה עלי, והביא את הסחורה. הוא היה בעד ההתנתקות? נגד ההתנתקות? אנחנו יודעים את עמדותיו, אבל בעניין הזה יש דבר שהוא מעבר. אני לא אזכיר את חברי הכנסת כולם, אני בוודאי אחטא. רובם ככולם עוזרים. אנחנו יכולים יחד לתת דחיפה יותר גדולה, יותר משמעותית, עם כל הדברים האחרים שיש לכל אחד על הראש. אני קורא לכם לאשר את החוק הזה ולתת קצת עזרה נוספת לאנשים. נדמה לי שהממשלה מתנגדת. היה ערעור ובעקבות זה הנהלת הקואליציה אפשרה חופש הצבעה, ואני מקווה שכולם ינצלו אותו בצורה נכונה כדי לעזור למתיישבים מגוש-קטיף וצפון השומרון. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת אריאל. השרה רוחמה אברהם – אינה נמצאת. ללא תשובת שר, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – הארכת מועד הגשת תביעה), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 23 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע כי הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – הארכת מועד הגשת תביעה), התשס"ח–2008, התקבלה, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים. הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון לתינוקות), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2510/17; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ב, עמ' 9664.] (הצעת חבר הכנסת אלכס מילר) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק פיקוח על מחיר מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון לתינוקות) – תשובה והצבעה. השר איננו, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון לתינוקות), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון לתינוקות), של חבר הכנסת אלכס מילר, נתקבלה והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. הצעת חוק העמותות (תיקון – שכר מרבי), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/621/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת רונית תירוש) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, הנושא הבא הוא הצעת חוק העמותות (תיקון – שכר מרבי), התשס"ו–2006, של חברת הכנסת רונית תירוש. הנמקה מהמקום. בבקשה, גברתי. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות לחבר הכנסת נסים זאב על הצעד החברי, שאפשר לי לקדם את הצעתי לעת הזאת. מדובר בעמותות ציבוריות אשר נתמכות על-ידי הממשלה וכספיהן מגויסים גם על-ידי תרומות וגם על-ידי הממשלה שמסייעת. במקרה הזה אני מבקשת לוודא ששכר מנהל העמותה, כמו שכר העובדים – בדרך כלל הן עמותות התנדבותיות – יהיה שכר ראוי, הגון, שעומד בסדרי מינהל תקינים, שלא תהיה לזות שפתיים. לכן ביקשתי להגביל אותו, בתיאום עם ועדת שרים, לגובה שלא יעלה על ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. זה פחות או יותר מה שמקובל היום. זה יכול להיות דומה לשכר מנכ"ל בשירות הציבורי, שזה המקסימום. אני חושבת שזה ראוי. כך לא ניחשף לכל מיני עמותות שפתאום שכר המנכ"ל שם הוא כל כך מרקיע שחקים, בעיקר כשמדובר בעמותות שרוצות לסייע לשכבות חלשות, לפריפריה וכדומה. שוב, תודה על התמיכה וגם על העזרה שלך, חבר הכנסת נסים זאב. היו"ר דוד רותם: תודה לחברת הכנסת רונית תירוש. אין תשובת שר, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העמותות (תיקון – שכר מרבי), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק העמותות (תיקון – שכר מרבי), התשס"ו–2006, של חברת הכנסת רונית תירוש, התקבלה והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – יצירת דרך גישה לנכים), התשס"ח–2007 [הצעת חוק פ/3214/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – יצירת דרך גישה לנכים), של חבר הכנסת חיים אמסלם וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת אמסלם לא נמצא. נסים זאב (ש"ס): אני יכול לנמק? היו"ר דוד רותם: אתה יכול לנמק במקומו. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – יצירת דרך גישה לנכים) נועדה להקל על הנכים. נכה שמבקש להנגיש את ביתו, כלומר להתאים אותו כדי לצרכיו, כדי שיוכל להגיע אליו בנוחות חרף מוגבלותו, נדרש לעמוד בשורה של דרישות, ובהן פרסום תוכנית הבנייה, המתנה להתנגדויות השכנים וכדומה, כנדרש מכל אדם המבקש לעשות שינוי בנכס שברשותו. הנגשת מגורי אדם נכה היא דרישה בסיסית בעבורו, ולא ייתכן שיצטרך לקבל הסכמה של אדם אחר לכך. הדרישה לפרסם את הדבר בעיתון גם היא צעד משפיל. הייתי אומר לא רק משפיל, אלא שיש בו עלויות שהן לדעתי מיותרות לחלוטין. קריאה: – – – נסים זאב (ש"ס): אני כבר מסיים. לא יותר מדקה. יתר על כן, שכנים חסרי לב הרואים בשכן נכה מטרד ומבקשים להרחיקו משכנותם, יוכלו לעשות זאת בשם החוק. מוצע להשאיר את ההחלטה לאשר תוכנית כזאת בידי הוועדה המקומית, ללא צורך בהסכמת השכנים ובפרסום בעיתון. אגב, אני הייתי עושה את זה – – – היו"ר דוד רותם: תודה. תודה לחבר הכנסת זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני הייתי קובע את זה על כל תוכניות הבנייה, כי מה שקורה היום – כבר אי-אפשר להגיש תוכניות. אנשים כבר בונים בלי רשיון. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חברי הכנסת, השר איננו, לכן אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – יצירת דרך גישה לנכים), התשס”ח–2007, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, לא הספקתי להגיע. אני מבקש. היו"ר דוד רותם: 13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – יצירת דרך גישה לנכים) התקבלה ותועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני רושם שהתכוונת להצביע בעד. נוסיף אותך לפרוטוקול בלי לשנות את התוצאות, כי הצעת החוק התקבלה ממילא. נסים זאב (ש"ס): לא לא, אני לא הספקתי. היו"ר דוד רותם: בסדר, נוסיף אותך להצבעה, וגם את חבר הכנסת חיים אמסלם. אם כך, התוצאה תהיה 15 בעד. הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון – הצבת תמרור וסמכות אכיפה במקום שהוקצה לרכב נכה), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3654/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון – הצבת תמרור וסמכות אכיפה במקום שהוקצה לרכב נכה). חבר הכנסת זבולון אורלב, הנמקה מהמקום. בבקשה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ידוע כי סוגיית חניית נכים – בעיקר במקומות ציבוריים – היא בעיה מאוד מאוד כאובה. לא רק שאין מספיק מקומות, אלא שהמקומות האלה נתפסים. דא עקא, שבמקומות שהם לא בבעלות ציבורית, כמו קניונים ובתי-קולנוע, הנכס הוא לא של העירייה או של המדינה, ולכן מתברר שצריכים לקבוע בחוק באופן מיוחד שהתמרור שמוצב במקומות אלה הוא תמרור שניתן לאכיפה, כמו שהוא ניתן לאכיפה במקום ציבורי. זה גם יאפשר לבעל המקום להציב את התמרורים וגם לרשות התמרור לאכוף את איסורי החנייה, כדי לפנות את המקום הזה לנכים. בהצעת החוק המקורית גם ביקשתי להגדיל את הקנס – – – היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אני מבקש רק לשמור קצת על השקט. זה מפריע לי. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – ביקשתי להגדיל את הקנס ל-5,000 שקלים, אולם בהידברות עם ועדת השרים לחקיקה הסכמתי להוריד את הסעיף הזה, כדי שסוגיית הגדלת הקנס תעבור לתקנות. אשר על כן, אבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק, ובכך נעזור לנכים ונדאג שיהיו להם מקומות חנייה ראויים. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת אורלב. אין תשובת שר, לכן אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון – הצבת תמרור וסמכות אכיפה במקום שהוקצה לרכב נכה), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך אני קובע שהצעת חוק חנייה לנכים (תיקון – הצבת תמרור וסמכות אכיפה במקום שהוקצה לרכב נכה), של חבר הכנסת זבולון אורלב, התקבלה ותועבר לוועדת הכלכלה של הכנסת לדיון ולהכנה. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשס”ז–2007 [הצעת חוק פ/2827/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אריה אלדד) היו"ר דוד רותם: רבותי, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים). חבר הכנסת אריה אלדד, הנמקה מן המקום. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, למרות האווירה המינורית זה חוק באמת מהפכני. זאת הפעם הראשונה שאדם יוכל להחליט לאיזה בית-חולים הוא הולך – בשלושה תחומים קריטיים: כירורגיית לב, כירורגיית מוח וטיפול בגידולים ממאירים. אני שמח שהממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת, בניגוד ל"דילים" שהיו קודם בין קופות-חולים ובין בתי-חולים מסוימים, ואדם לא היה יכול להרגיש שבאותם תחומים הכי קשים, הכי רגישים, שהכי מסכנים את חייו – הוא לא יכול לקבל טיפול במקום שהוא מאמין שהוא הטוב ביותר. כשנשלים את החקיקה בתחום הזה נצליח לפרוץ דרך בתחום זכותו של אדם לבחור מי יטפל בו. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: נעבור להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 22 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשס”ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 22 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), של חבר הכנסת אלדד, התקבלה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה ראשונה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לחבר הכנסת דוד רותם, סגן יושב-ראש הכנסת. אני מודה לכם. הצעת חוק-מגן-דוד אדום (תיקון – אגרת הסעה), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3276/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת קולט אביטל) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – אגרת הסעה). בבקשה, חברת הכנסת קולט אביטל, הנמקה מהמקום. קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, תודה. גם החוק שלי עוסק בענייני בריאות וחולים, ובציבור הפגיע ביותר דווקא – הציבור שנזקק לשירותי אמבולנס. גם בתחום הזה, לצערנו, יש במדינה ביורוקרטיה בלתי נסבלת, כי מי שכבר צריך להגיע באמבולנס הוא בהכרח לא אדם בריא. אחרי שהוא יוצא – אם הוא יוצא – מבית-החולים הוא צריך לעמוד בתור בבנק הדואר כדי לשלם על הנסיעה באמבולנס, ועם הקבלה ללכת ולעמוד בתור בקופת-חולים ולחכות חודשים עד שהוא מקבל החזר. הצעת החוק שלי נועדה להפוך את הסדר, וזה שינוי באמת רציני מאוד לטובת ציבור החולים. הכוונה היא שמעתה והלאה קופות-החולים תשלמנה באופן אוטומטי על הנסיעה באמבולנס – והחולה לא יצטרך לעבור את כל סדרי הביורוקרטיה הזאת – ולאחר מכן תהיה התחשבנות עם החולה, אם הוא לא נשאר באשפוז. ההצעה הזאת תואמה עם משרד הבריאות, שבהתחלה התנגד. הגענו להסדר, ואני התחייבתי – ואני אומרת את זה כאן – להוריד סעיף בנושא של הביטוח הלאומי. אני מבקשת מהחברים לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך. תשובת השר. קריאות: אין. היו"ר אחמד טיבי: אין תשובת שר. אנחנו עוברים להצבעה, רבותי. אפשר להצביע. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – אגרת הסעה), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, זה לא נלחץ. היו"ר אחמד טיבי: קשה בפוזיציה אפוסטריורית ללחוץ. קריאות: – – – היו"ר אחמד טיבי: למי שהבין. הפוזיציה היתה אפוסטריורית. ככה אי-אפשר להצביע. משה גפני (יהדות התורה): ניסיתי. היו"ר אחמד טיבי: אפילו גפני לא מסוגל, אבל נרשם בפרוטוקול שחבר הכנסת משה גפני הצביע בעד הצעתה של חברת הכנסת קולט אביטל, והיא מתקבלת ברוב של 20 בעד, בלי מתנגדים ובלי נמנעים. הוחלט להעביר את ההצעה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון – הוספת ארגונים למען חולים למועצה), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3383/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מנחם בן-ששון) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה הבאה שעל סדר-היום: הצעת חוק צער בעלי-חיים (תיקון – הוספת ארגונים למען חולים למועצה). חבר הכנסת בן-ששון לא נמצא? חבר הכנסת דב חנין – – – מנחם בן-ששון (קדימה): למה לא? הוא נמצא. נמצא. שאני אקריא מכאן? היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת בן-ששון נמצא בירכתי האולם. בבקשה, אדוני. מנחם בן-ששון (קדימה): מהמקום? כמה זמן יש לי? היו"ר אחמד טיבי: דקה. השר חיים רמון: זמנך עבר. מנחם בן-ששון (קדימה): חברי חברי הכנסת, כאן אין קואליציה ואופוזיציה. אני רק אומר שדי לנו באגודה למלחמה בסרטן, באגודה לטיפול במחלות לב, באגודה למחלת הסוכרת, באנשים המטפלים במחלות הסרטן, ורשמתי כאן נימוקים ארוכים, פלוס תשובתו של מרן הרב עובדיה יוסף, בסוגיה הזאת של הצורך בניסויים בבעלי-חיים כדי להגיע לתרופות הנאותות – כדי לשכנע את כולנו שללא שמיעת מי שעתיד ליהנות מפירות הניסויים האלה או מי שנהנה מהם בזמן אמיתי אנחנו מחמיצים פעמים רבות את הדיון הטוב ואת התוצאה הנכונה. לא אחת אנחנו מגייסים תקציבי עתק, ובצדק, כדי לעזור לחולים, אבל אנחנו צריכים לזכור שלפעמים הגיוס הזה של תקציבים הוא לא משמעותי מספיק אם אנחנו לא יודעים לפתח את התרופות הנאותות. ראוי שבמועצה כזאת, שיושבים בה גופים מגופים שונים – וטוב שיושבים – ויש אינטרסנטים – וטוב שיש – יישמע קולם של חולים או של מי שעברו את המחלות שמדובר בהן. רציתי גם לומר, לשם הגילוי הנאות: כמי שבן משפחתו חלה במחלת הסרטן אני זוכר כמה היה חיוני בעבורנו לדעת מהי התרופה המעודכנת ביותר. ודאי שהייתי שמח אם מישהו שמייצג אותנו היה יושב שם ומחליט ויודע את הדבר. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. תשובת שר – אין. רבותי, עוברים להצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון – הוספת ארגונים למען חולים למועצה), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 24, אין מתנגדים ואין נמנעים. הוחלט להעביר את ההצעה לוועדת החינוך, התרבות והספורט. מנחם בן-ששון (קדימה): לא, לוועדת המדע. דב חנין (חד"ש): ועדת חינוך. היו"ר אחמד טיבי: ועדת הכנסת תכריע. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אנשים עם מוגבלויות), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3346/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אנשים עם מוגבלויות). חבר הכנסת דב חנין, מהמקום. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נועדה לעשות דבר פשוט: לבער מהחוק שלנו מונחים ומושגים פוגעניים, שאין להם מקום. לפעמים אנחנו רוצים לעזור לקבוצות מסוימות של אנשים נפגעים, ומנסחים חוק, אבל משתמשים במונחים מעליבים, פוגעניים, שגורמים לאנשים האלה לוותר מראש על הזכויות שלהם לפי החוק, כי הם לא רוצים להיות מוגדרים במלים מעליבות. לכן, הצעת החוק הזאת, אני מקווה, תיתן לנו הזדמנות, בהמשך התהליך, לפתוח את ספרי החוקים שלנו ולבער מתוכם את המונחים המעליבים. במקרה זה, בשלב הטרומי, מדובר בפקודת מס הכנסה. אני בטוח שאנחנו נרחיב את זה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אילו מלים? דב חנין (חד"ש): למשל המלה "מפגר". שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): זאת לא הגדרה מקובלת? דב חנין (חד"ש): אני אומר – יש הגדרות מקובלות ויש אופן מכובד להתייחס לאנשים שסובלים מלקות או מנכות, או מנכות נפשית, אבל אלה הם דברים שצריך לתקן בחוקים, כדי שהחוקים שלנו ידברו על אנשים, לא משנה מה מצבם, מה נכותם או מה לקותם, ידברו עליהם בכבוד. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. תשובת שר – השר נהרי. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת דב חנין, אכן ­– דיברו חכמים בלשון נקייה, צריך לומר, במקום הבהמה הטמאה – הבהמה אשר איננה טהורה. לא כל שכן כשמדובר בבני-אדם, צריך לחוס על כבודם ולהגדיר אותם במלים שאינן מעליבות. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק, בתנאי שהמציעים יתאמו עמדות עם משרד המשפטים, עם משרד האוצר, עם משרד הרווחה ועם רשות המסים. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אנשים עם מוגבלויות), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 23, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה תועבר להמשך דיון בוועדת הכספים. דב חנין (חד"ש): ועדת החוקה. היו"ר אחמד טיבי: ועדת הכנסת תכריע. הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מידע על הטבות ושירותים), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3426/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מידע על הטבות ושירותים), של חבר הכנסת מיכאל איתן – שינמק מהמקום. לרשותך דקה. בבקשה. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק חופש המידע מטיל חובה על רשויות המדינה לפרסם מידע לציבור. הכוונה בהצעת החוק היא שבמידע שהן חייבות לפרסם ייכלל קטע על זכויות שיש לאזרחים. אני חושב שזה המידע הכי חשוב לאזרחים; חשוב להם לדעת מהם השירותים והזכויות שהם אמורים לקבל הרבה יותר מהמידע שהמשרד רוצה לפרסם לצורך יחסי הציבור שלו על פעילויות שונות שלו. לכן מונחת לפניכם הצעת החוק שנועדה להשתלב בחוק חופש המידע. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך. תשובת שר – אין. עוברים להצבעה. הצבעה מס' 30 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מידע על הטבות ושירותים), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: 19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הוחלט להעביר את ההצעה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך דיון. הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת מאבטח), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3286/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי) היו"ר אחמד טיבי: הנושא הבא: הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת מאבטח), של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – ללא תשובת שר. בבקשה. הנמקה מהמקום. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, החוק כיום מבחין היטב בין פגיעה שפוגעים באזרח ובין פגיעה בעובד ציבור או בשוטר, בגלל תפקידם. בהצעת החוק שלי מוצע להוסיף בחוק גם את המאבטחים, מייד אחרי עובדי ציבור, כי המאבטחים חשובים לנו, ולצערנו היום הם מטרה לפגיעות. תזכורת: רק בשנה האחרונה בחודש נובמבר נרצח מאבטח. בנובמבר 2007 איבד מאבטח שלוש אצבעות. במרס נרצח מאבטח ובאוקטובר 2005 נרצחו שני מאבטחים. בסך הכול אנחנו רואים שהם פגיעים, ובלי ספק הם חשובים לנו. לכן מוצע להוסיף גם מאבטחים תחת ההגדרה של עובדי ציבור, כדי שתהיה החמרה בענישה על פגיעה בהם, כדי לתת להם הגנה ולמעשה לאפשר להם להגן עלינו. תודה לך, אדוני. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אין תשובת שר. עוברים להצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת מאבטח), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 15, אין מתנגדים – – – ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לוועדת הפנים. היו"ר אחמד טיבי: כתוב לוועדת החוקה, ואתה אומר לוועדת הפנים, לכן ועדת הכנסת תכריע. הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים עסקיים, התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3741/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אחמד טיבי: עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים עסקיים, של חברי הכנסת עמירה דותן ואריה אלדד. מהצד, חבר הכנסת אריה אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק זו של חברת הכנסת עמירה דותן ושלי באה לומר שבמקרים רבים חוקים, טובים ככל שיהיו, לא מצליחים לסתום פרצות שאנשים שרוצים לעבור דרכן או לעקוף אותן ימצאו תמיד, ובארגונים רבים, ולכן חשוב מאוד לטפח ולעודד את האתיקה הפנימית בארגונים. החוק נועד לתמרץ – לעודד ארגונים ליצור קוד אתי משלהם ולדבוק בו. אנחנו מאמינים שבעזרת החוק נוכל במקרים רבים לשפר את נורמות ההתנהגות בלי צורך בעירוב המערכת המשפטית ובאכיפה הפלילית. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: ללא תשובת שר. הצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לטיפוח אתיקה בארגונים עסקיים, התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 19, אין מתנגדים, נמנע אחד. ההצעה תועבר לוועדת הכלכלה. הצעת החוק הבאה הוצגה. שכר מרבי, חוק העמותות, ישיב השר שטרית – – – נסים זאב (ש"ס): אני במקומו. היו"ר אחמד טיבי: השר צריך להשיב. בבקשה, אדוני. הצעת חוק העמותות – – – נסים זאב (ש"ס): לא זה, זה לא החוק, לא זה היה. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3563/17;"דברי הכנסת", חוברת ל"ו, עמ' 18463.] (הצעת חבר הכנסת נסים זאב) היו"ר אחמד טיבי: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם) – זה הוצג; תשובה והצבעה בלבד. השר מאיר שטרית, בבקשה. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, הצעת החוק של חבר הכנסת נסים זאב מציעה שכל רשות מקומית תעמיד ברשותה מבנה לטובתם של טיפול בנפגעי סמים. הממשלה אומנם לא קיבלה את הצעת החוק של חבר הכנסת נסים זאב, היא קיבלה החלטה נגד הצעת החוק, אבל בשיחה עם חבר הכנסת נסים זאב הוא התחייב לתאם את המשך החקיקה עם משרד הפנים, והמשך החקיקה ייעשה בהסכמת משרד הפנים. למה אנחנו אומרים את זה? הרי אי-אפשר לדרוש מרשות שאין לה שום בעיה להקצות מבנה שלא צריך, או רשות שאין לה מבנה, לא תוכל לבנות מבנה חדש, ונצטרך למצוא מנגנון שיוקמו המבנים האלה ברמה הראויה במקומות הנכונים, במקומות שזה נחוץ. במקומות שלא נחוץ, גם לא נחייב, אני מניח שזאת כוונתו של נסים זאב. הוא רוצה לראות פתרון באותם מקומות שבהם יש נפגעי סמים וצריך לתת טיפול כלשהו. בתנאים האלה, אם חבר הכנסת נסים זאב מסכים למה שדיברנו, אני מסכים לקבל את הצעת החוק בקריאה הטרומית, ולהעביר אותה להכנה לוועדה הרלוונטית, נדמה לי שזאת ועדת העבודה והרווחה. נסים זאב (ש"ס): ועדת הפנים. שר הפנים מאיר שטרית: להעביר לוועדת הפנים להכנה לקריאה הראשונה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לשר הפנים. שר הפנים מאיר שטרית: חבר הכנסת נסים זאב מסכים להמשך התיאום? נסים זאב (ש"ס): כן, כן. היו"ר אחמד טיבי: מסכים. אנחנו עוברים להצבעה אחרי שהשר ישוב למושבו. נא להצביע. הצבעה מס' 33 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מוסדות לטיפול בנפגעי סמים ושיקומם), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 20, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק תועבר להמשך טיפול בוועדת הפנים. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הארכת מעצר במקרה הרשעה), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3428/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ) היו"ר אחמד טיבי: ההצעה הבאה – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הארכת מעצר במקרה הרשעה), התשס"ח–2008. חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, דקה הנמקה מהמקום. בבקשה. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השרים, לצערי כמעט כעניין שבשגרה אנחנו שומעים על נאשמים בפשעים חמורים שמשתחררים בעת שמתנהל משפטם, בשל העומס הרב המוטל על בתי-המשפט. הצעתי המובאת כאן לפניכם יש בה מחד גיסא כדי להגן על שלום הציבור, מבלי לפגוע בזכויותיהם של חפים מפשע, ומאידך גיסא להוריד, ולו במעט, מן העומס המוטל על מערכת אכיפת החוק. בהתאם לחוק הקיים כיום, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), לפי סעיפים 61 ו-62 לחוק, נאשם שמשפטו לא הסתיים בהכרעת דין בתוך תשעה חודשים ישוחרר ממעצרו, אלא אם כן הורה בית-המשפט העליון להאריך את המעצר. במצב הקיים כיום, לאחר שהוארך מעצרו של נאשם ב-90 יום נוספים על-ידי בית-המשפט העליון, אפילו אם הנאשם הורשע, אך טרם ניתן גזר-הדין בעניינו, הוא צפוי להשתחרר, אלא אם כן פונה התביעה לבית-המשפט העליון להאריך שוב את המעצר. הצעת החוק באה להקל על מערכת האכיפה כך שלפחות במקרה של נאשם שכבר הורשע אך טרם נגזר דינו, לא תידרש הארכה של תקופת המאסר, אלא ייקבע כי מרגע שהורשע לא ישוחרר, גם אם חלפו תשעה חודשים וטרם נגזר דינו. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. עוברים להצבעה. אין תשובת שר. נא להצביע. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – הארכת מעצר במקרה הרשעה), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. ועדת – – – יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): ועדת הכלכלה. היו"ר אחמד טיבי: זה ועדת חוקה. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): לא יתקדם שום דבר, הכול תקוע. היו"ר אחמד טיבי: ועדת הכנסת תכריע. תודה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): ועדת הפנים. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): ועדת הפנים. היו"ר אחמד טיבי: יש הצעה שזה יהיה בוועדת הפנים. מיכאל איתן (הליכוד): ועדת החוקה. היו"ר אחמד טיבי: זה עובר לוועדת הכנסת. הצעת חוק זירוז עליית שארית הגולה מאתיופיה לכבוד שנת השישים למדינת ישראל, התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3595/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אחמד טיבי: הצעת חוק זירוז עליית שארית הגולה מאתיופיה לכבוד שנת השישים למדינת ישראל, התשס”ח–2008 – ינמק חבר הכנסת מיכאל איתן. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-16 בפברואר 2003 החליטה ממשלת ישראל – אדוני שר הבינוי והשיכון, אתה עדיין לא היית שר, הממשלה היתה ממשלה בראשותו של שרון, והיא החליטה – אני מקריא לך את ההחלטה: צאצאיהם של יהודי אתיופיה מצד אמותיהם, המבקשים לשוב ליהדותם, יוכלו להיכנס לישראל על-פי חוק הכניסה לישראל, על מנת לשוב כאן ליהדות באופן רשמי ולהתערות מחדש בעם היהודי. משרד הפנים ונציגי הרבנות הראשית לישראל יתחילו לאלתר להשלים את בדיקת מוצאם של כל הממתינים לאישור העברתם לישראל באדיס-אבבה ובגונדר, על מנת לברר מי מהם צאצאים לאמהות יהודיות במהלך כל הדורות שקדמו להם. ובהמשך מדובר על היערכות הממשלה לקליטת אלפי הבאים. אלפי הבאים. אלפי הבאים. אתם היום באים לכאן ומדברים על כך שיהודים שנכללים בהחלטת הממשלה הזאת – אתה אומר לי שהם לא יהודים. מכוח איזו סמכות אתה קובע שהם לא יהודים בלי שבדקת? אין לנו ויכוח בכלל על אלה שאינם יהודים מצד אמותיהם, אבל אלה שכן יהודים מצד אמותיהם, מי יקבע? חבר הכנסת, אדוני השר אדרי – השר אדרי, אני מדבר כעת אל השר בוים – זה נושא בנשמתה של מדינת ישראל. אם אתם תתייחסו בציניות לנושא הזה, אתם הורסים את הציונות. נגמרה הציונות. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: למה אתה קובע שאנחנו מתייחסים בציניות? מיכאל איתן (הליכוד): כי אני כעת מדבר אליו, ואני מבקש את תשומת לבו, וגם את תשומת לבך. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אתה חושב שאם אתה צועק, אתה צודק? מיכאל איתן (הליכוד): אני צועק כי אני מבקש לחדור את האטימות של הממשלה, שאתה רוצה לייצג אותה עם עמדה שלילית לנושא מוסרי-ערכי. איבדתם את הצפון. אתם אומרים: אנחנו לא יכולים להביא אותם. למה? דבר ראשון אתה אומר שהם לא יהודים. מי קובע אם הם יהודים? הרב שלמה עמאר, הראשון לציון, אמר שהם יהודים גמורים וחובה להביא אותם לארץ. יש לנו מאור גולה חדש – הרב בוים. הרב בוים אומר שהם לא יהודים. מה קורה פה? מכוח מה אתה קובע את הקביעה האומללה הזאת? לגבי הקבוצה הזאת נאמרו דברים ברורים. נאמרו דברים ברורים – יהודים מצד אמותיהם, יעברו גיור ויהיו אזרחים מלאים ותורמים למדינת ישראל. הנימוק השני הוא שאין לנו תקציבים. אין לנו תקציבים. מדינת ישראל, אין לה תקציב לקלוט עוד כמה אלפים, פחות מ-10,000, יש אומרים 3,000, יש אומרים 4,000 ויש אומרים 9,000 שצריכים לעבור בדיקה, שצריכים לבדוק אותם, שכבר נמצאים שנתיים, שלוש, ארבע וחמש שנים בתהליכי קליטה למדינת ישראל? אני חוזר ואומר: צריך לבדוק. מי שלא יהודי מצד אמו, לא יעלה, אבל מי שכן, אתה אומר: אין לי כסף? מדינת ישראל עם תקציב של 250 מיליארד שקלים, אין לה כסף לקלוט עולים? זאת הרוח של הציונות. נביא כמה מעטפות, אולי נשיג קצת כסף בשביל לקלוט עולים. כמה מעטפות צריך בשביל זה? כמה מעטפות? אנחנו נקלוט את העולים, נעשה מה שמדינת ישראל צריכה לעשות. אתם לא מתביישים? טובעים בהון, טובעים בתקציבים. אין כסף להעלות עוד 6,000-5,000 איש שנמצאים במחנות? רק לפני כמה ימים היה פה ראש הממשלה, והטיף מוסר לראש ממשלת בריטניה על כך שהם איבדו את הכיוון ולא נתנו לפליטים יהודים לעלות לארץ. זה מה שאתם עושים היום. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אתה מבלבל את המוח. אתה לא יודע על מה אתה מדבר. אתה לא יודע מה אתה מדבר. יש לך מיקרופון, זה היתרון היחידי שלך. מאומה אתה לא מבין בזה. מיכאל איתן (הליכוד): מאז ממשלת המנדט לא קמה ממשלה שמונעת עלייה כמו הממשלה שלכם. לא היה בתולדות הציונות מהלך כזה. אין לכם כסף. בשביל להיות הוגנים כלפי יהודים שנמצאים במחנות לעלות לארץ פתאום אין תקציב. כמה תקציב צריך? מדינת ישראל היום, עם 7 מיליוני אנשים, צריכה להעלות 6,000 אנשים כדי לגמור את הפרשה הזאת בצורה מכובדת – אנשים שכבר נמצאים בקליטה, ורק כאלה שיעברו בדיקה. אז הנימוק השני: אין להם כסף. הנימוק השלישי הוא הגדול מכולם. מה הנימוק השלישי? – זה לא יעזור, מה אתה לוחש לו? מה, זה עניין של לחישות? הוא אומר את זה בפומבי, בכל מקום. הם לא יהודים, אין לי כסף, והנימוק השלישי, המתחסד מכולם: העלייה שלהם קשה, אין לנו יכולת לקלוט אותם. נו, אחרי שאתה אומר שהם לא יהודים, ואחרי שאתה אומר שהם מכבידים על המדינה ועל התקציב שלה, איך אתה רוצה שתוכל לקלוט אותם? איך העלייה הזאת תהיה קלה? המחדלים הם שלנו; אנחנו לא קולטים טוב ולכן אנחנו לא מביאים עולים? זה יהיה התקדים של עם ישראל בשנת ה-60 לקיומה של המדינה? זה ההיגיון – לבוא ולומר: אין לי כסף, אני לא יכול, הקליטה שלהם קשה? אם הקליטה שלהם קשה, זאת בעיה שלנו, הרי אנחנו הקולטים. בואו נתקן. אבל נתקן בהרמת דגל הציונות וקליטת העלייה. זאת החובה של המדינה הזאת, אין לה זכות קיום אם היא לא קולטת יהודים במצוקה. ואז אתם מחליטים: ללא בדיקה. אני, כמוך, נאמן להחלטת הממשלה. מי שלא יעבור את הבדיקה, לא יעלה. אבל אני רוצה שיבדוק את זה הרב שלמה עמאר, ולא הרב זאב בוים. האנשים האלה, אחרי שיעברו בדיקה, יעלו לארץ, ואתם צריכים – מתוך חובתכם – לומר לעם ישראל: פתחו את הלבבות, תקלטו, תנו לנו יכולת להראות שהציונות לא מתה, שמדינת ישראל היא מדינת היהודים, שהיא מקום מקלט של יהודים. במקום זה אתם אומרים: לא נבדוק, והתוצאה הפרקטית של ה"לא נבדוק" היא לשלוח עכשיו אנשים בתנאים שבהם הם נמצאים באתיופיה – חלקם, לא ידוע אם ישרדו את התנאים האלה – ואנחנו יושבים פה מדושנים מעונג, מיניסטרים של העם היהודי, של מדינת היהודים. אני לא מאמין באיזה מצב אני נמצא, לאן הפוליטיקה היתה יכולה להביא אנשים שכל חייהם היו מחויבים לנושא הציוני, לקליטת עלייה, שמבינים בדיוק על מה אני מדבר, ואילו שיבושים חלו אצלם. באמת לא הייתי רוצה להגיע למצב שבו הכנסת צריכה לעמוד בנושא הזה מול הממשלה, ואני לא חושב שיש מישהו שחולק על העקרונות שאני מעלה כאן, הם לקוחים מהחלטת הממשלה. הוויכוח הוא רק בשאלה אם מיישמים את העקרונות האלה, כן או לא, אם בודקים או לא בודקים מיהו יהודי לצורך ההגדרה הזאת, מי צאצא של אם יהודייה ואם יש ביניהם כאלה, ואם הרב זאב בוים בודק או הרב שלמה עמאר, הראשון לציון, הוא שבודק – או מי מטעמם. אלה השאלות שכרגע במחלוקת. לכן אני לא חושב שהכנסת צריכה לעמוד מול הממשלה. הבטחתי לשר הפנים מאיר שטרית, שגם באופן אישי מתנגד לחוק, אבל לפחות קיבל את הבטחתי ואמר לי: מיקי, אני יוצא, תאמר את הדברים במליאה. הוא אמר: בבקשה, זה ילך לוועדה, ובוועדה נעשה את בירור העובדות. אני לא רוצה שהחוק הזה יעבור – אני אומר במפורש. זה לא חוק שצריך לעבור. החוק הזה הוא מיותר לחלוטין. צריך לעשות בדיקה, ומי שהוא יהודי מצד אמו – כמו שהחליטה הממשלה: לאפשר את הבאתו ולקלוט אותו בתנאים שבהם אנחנו יכולים לקלוט אותו. הכול כאן עניין של עובדות. אני לא רוצה לשמוע את האמירה הזאת שאנחנו לא יכולים לקלוט ויש לנו קשיים בקליטה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. הצעת חוק העלאת שארית יהודי אתיופיה, התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3783/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מזור בהיינה) היו"ר אחמד טיבי: יש הצעה מוצמדת. שלוש דקות, ומייד לאחר מכן ישיב השר בוים. חבר הכנסת מזור בהיינה – בבקשה, אדוני. מזור בהיינה (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, מבחינת "ומבשרך אל תתעלם", לי נאה ולי יאה לומר את הדברים, וכמובן לא אלאה את חברי הכנסת היקרים. גם הזמן שלי מוגבל. אומר לכם את האמת – אל תהיו מופתעים: אני אדם שהתחנך במוסדות התורה, אני אמון על המחויבות לשמור על צביונה היהודי של המדינה, ואם מותר לי לומר: על צביונה הטהור בלבד – ואני עומד פה ואומר לכם: אני מוכן לדאוג שכל הבדיקות וכל העלייה, בעזרת השם, יהיו על-פי הנחייתו של הממסד הרבני, של הרב שלמה עמאר שליט"א. לא באתי לכאן לפני שהתייעצתי אתו, לפני שקיבלתי את הברכה שלו, וכך הוא אמר לי: תעלה ותאמר בשמי – הייתי בחוץ-לארץ, ראיתי את סבל עמי, את האנשים שסובלים יום-יום – ותאמר להם בשמי שזוהי מצוות השבת בנים לגבולם. מורי ורבותי, בתקופה האחרונה ראינו כמה עם ישראל הוכיח את עצמו והראה שוב שהוא לא מוכן להשאיר לא רק נשמות, לא רק תינוקות, לא רק יהודים – אפילו למען גופות עם ישראל יודע לקיים את מצוות השבת בנים לגבולם. ויפה שעה אחת קודם. כל יום ויום שעובר, מכל מיני סיבות וטיוחים למיניהם – יש פה אנשים, אפילו שרים – אני קורא את הפרוטוקול של ישיבת המליאה מלפני כמה חודשים, ואני מזדעזע. כבר התחלתי לחשוב: האם אני צריך להיות פה בארץ-ישראל גאה, או מושפל ועלוב? אין בלבול אם הבעיה היא של הקהילה, אם יש בעיה להביא אותם מבחינה כלכלית או אם צריך לשלוח אותם לארצות-הברית או לעזאזל. יש פה תשובה אחת פשוטה על השאלה הזאת, וגם על שאלת יהדותם יש תשובה פשוטה מאוד, ולא נתבלבל בה. כנראה – בכאב גדול אני אומר את זה, ובצער גדול – יש פה מדיניות שלא להכניס הנה שחורים, אפילו אם הם יהודים. אני לא חושב שהוויכוח הוא בשאלה אם הם יהודים או לא. ברגע שהרבנות הראשית הסכימה על יהדותם ועל זהותם באחריות מלאה, את מי אנחנו רוצים לשאול אם הם יהודים – את שר הפנים? את מאיר שטרית? כך שאלו על המרוקאים? כך שאלו על התימנים? כך שואלים על הרוסים? מה קרה פה? יש פה קריטריונים וכללים. צריך להביא אותם אז תשאירו אותם באפריקה? תשלחו אותם לאוגנדה? מורי ורבותי, יש אתיופים בארצות-הברית, בקנדה, באירופה, בכל העולם יש, אבל זאת המדינה היחידה של היהודים. הם חייבים לחזור, לא יעזור כלום. שר הולך ושר בא, והיהודים יעלו לארץ, לא יעזור כלום. יש פסק הלכה ברור של הרב עובדיה יוסף כבר משנת 1973 – הלכה ברורה מאוד: יהודים גמורים. מי שיש לו בעיה ועוד לא בטוח אם אנחנו יהודים או לא יהודים – עברנו גיור. גם אני, שאני פה, עברתי את כל ההליך, והייתי גאה לעשות את זה, ואני מאמין שאני יהודי גמור לכל דבר. אני לא צריך פסק הלכה מאף אחד. כאן המקום להודות לכל אלה שנאבקים למען העתיד, לחבר הכנסת היקר הזה, שירבו כמותו. כאן המקום להודות למורנו ורבנו הרב שלמה עמאר, ובראש ובראשונה לרב עובדיה יוסף, שנותנים את ידם. בזכותם, בהמלצתם ובתפילתם אנחנו פה. בעזרת השם, אנחנו פה בארץ-ישראל, נחגוג עם ה-8,000 שיבואו, בעזרת השם. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: בבקשה, אדוני השר. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לפנות אל חבר הכנסת מיקי איתן. היו"ר אחמד טיבי: נא לשמור על שקט. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אני חושב שאתה יכול להתבייש על הדרך שבה הצגת פה את הנושא. אתה הרמת את הקול וצעקת. מיכאל איתן (הליכוד): זאת האמת. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אני יכול להתווכח עם עמדותיך, ואני גם תיכף אעשה את זה. אני חושב שיש צורה לעניין הזה – דווקא בדיון כזה לבוא בצורה דמגוגית, מעליבה, על הרב בוים, כאילו שיש רב בוים, כאילו שמישהו עומד מול רבנים אחרים או מול הרב עמאר. זו לא צורה, זה לא ניסיון לשכנע, זו לא הדרך הנכונה להתווכח פה, ועוד להשתמש בנושא הזה על העניין של המעטפות. אני יודע שזה היום בון-טון, אני לא יודע למה צריך לרתום גם את הנושא הזה לבון-טון הכללי פה, ובהזדמנות הזאת להכניס עניין שהוא לא ממין העניין הזה, החשוב. זו הערה אחת. דבר שני, אני רוצה להגיד לך עוד משהו באופן אישי; עבדך הנאמן עסק בעניין קליטת היהודים מאתיופיה ומכיר את הנושא הזה, להערכתי, יותר טוב ממך. מיכאל איתן (הליכוד): גם ביהדות אתה מבין יותר מהרב עמאר. היו"ר אחמד טיבי: נא לא להפסיק את השר. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אתה עוד פעם צועק ומכניס עניין שלא ממין העניין. הלוא אתה יודע טוב מאוד שאני לא מבין יותר מהרב עמאר ולא מתיימר להבין יותר מהרב עמאר. אני חושב שעמדתי לא עומדת בסתירה לפסיקתו של הרב עמאר, ותיכף אגיד לך, אם תהיה מוכן להקשיב ולא לצעוק. עסקתי בזה גם כשהייתי בקריית-גת, עוד בימי "מבצע משה", בין המבצעים וב"מבצע שלמה" להביא את "ביתא ישראל". עמדתי בראש עיר שקלטה הרבה אתיופים והתנסתה בתהליך הזה – והוא תהליך לא קל, כמו שהעיר התנסתה – והיא כולה בנויה על עליות של יהודים בתקופות שונות, כפי שקרה בהיסטוריה של המדינה שלנו. אחר כך גם בתפקידי כשר לקליטת העלייה, בשנה האחרונה או לפני שנתיים, במשך שנה. גם עכשיו, בתפקידי הזה כשר הבינוי והשיכון, יש נגיעות וממשקים לתהליכי הקליטה שאני עוסק בהם ומנסה לקדם אותם. אני מעריך שיש לי הבנה, ידע וניסיון יותר מאשר לך. אחרי שאמרתי את הדברים באופן אישי לחבר הכנסת מיקי איתן, אני רוצה להגיד כמה דברים. יש פה בעיה לא פשוטה. גם ההסתמכות על החלטת הממשלה – ויש החלטת ממשלה, הרי היא כתובה וידועה – על העלאה, משנת 2003. זו כמדומני ההחלטה האחרונה שנגעה למספר העולים שנביא מיהודי אתיופיה לכאן. דובר על מספרים ברורים, אבל צריך לומר שהיתה מחלוקת, היא קיימת כל העת והיא בשורש הבעיה – מהו באמת המספר של יהודי אתיופיה, או ליתר דיוק צאצאי יהודי אתיופיה, שאנחנו צריכים להיות ערוכים ולהביא אותם לכאן. הממשלה, באותה החלטה שאתה מצטט, קבעה מספר, והיא עומדת במספר הזה. מאז, במשך חמש השנים האחרונות – אני לא מדבר על השנים שלפני כן – היא קבעה מכסה חודשית של כ-300 יהודים, צאצאי יהודים, שבאים לכאן, עושים גיור לחומרה, עוברים את כל התהליך, והתהליך הזה מתקיים והוא עומד בפני סיומו, על-פי החלטת הממשלה. מה הבעיה, חבר הכנסת איתן? הבעיה היא שהמספרים האלה – – – אתה אומר פחות מ-10,000, 3,000, 9,000 – זרקת מספרים. יש פה מחלוקת לא פשוטה, כי בבסיס המספרים היה סקר שנעשה על-ידי פקיד בכיר, ראש מינהל האוכלוסין של משרד הפנים, אפרתי, שהיה שם ועשה סקר. בסקר הזה – זו לא היתה בדיקה לגבי היהדות – הוא הגיע למספרים של כ-26,000 ואולי יותר, להערכתו, של יהודי הפלאשמורה או צאצאי היהודים – הפלאשמורה. במספר הזה מחזיקים כמה וכמה גורמים, ובהם רבנים, בעלי עניין, עמותות מארצות-הברית, שעל הגב הזה גובות כסף ומתרימות ומצדיקות את קיומן. לא נוח להן לעזוב והן לא רוצות לעזוב את הנושא הזה. חבר הכנסת מזור בהיינה, שמעתי ממך שבארצות-הברית יש אתיופים. לא ידעתי את זה. אני כן יודע שיהדות ארצות-הברית, ובעיקר העמותות האלה, מאוד בעד האתיופים, ועל הגב של האתיופים עושים את כל ההתרמות שלהם, ולנו הם מייעצים עצות איך, באיזה היקף ובאיזה קצב לקלוט את יהודי אתיופיה. אבל אני לא שמעתי שקהילות היהודים בארצות-הברית ובפדרציות קלטו את יהודי אתיופיה. לא שמעתי את זה. אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): בארץ-ישראל, לא רוצה אותם באמריקה. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: בסדר, אתה לא רוצה. אבל אני אומר שהם יודעים לתת לנו עצות איך – – – מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): ציונות – – – אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני רוצה אותם פה. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: בסדר, אבל היהודים באמריקה, כשהם רצו יהודים ממקומות אחרים הם ידעו להביא אותם אליהם לקהילות, והם שילמו הרבה כסף שם. הם לא נוהגים כך לגבי יהודי אתיופיה, שלא נטעה. שלא נטעה לגבי אלה שלוחצים עלינו ומדברים בשם הציונות כדי שאנחנו נביא. לא בחצר שלהם, אבל כן בחצר שלהם יהודים אחרים ממקומות אחרים. אז שהם לא יבואו ויטיפו לנו מה לעשות ואיך לנהוג בעניין הזה של עליית יהודים. לסיום, זה נושא כבד, זה נושא גדול. ראובן ריבלין (הליכוד): הציונות במקורה היא איך צריך להביא יהודים לארץ, ולא להוציא אותם. היו"ר אחמד טיבי: נא לאפשר לשר להמשיך. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: חבר הכנסת ריבלין, בסדר. אתה מבין בדיוק מה שאני אומר. אנחנו עושים כבר הרבה שנים בקליטת יהודי אתיופיה. הזכרנו את זה, ואני אזכיר את זה עוד פעם, ואנחנו עושים את זה גם עכשיו וגם בימים האלה. אבל אני כן מטיל ספק – לא בתור הרב בוים ולא בניגוד לעמדתו של הראשון-לציון, הרב עמאר – במספרים החדשים שעכשיו מנופפים לנו. האמירה הזאת, לעשות בדיקה – אני לא יודע אם מישהו היום יודע לעשות בדיקה מיהו מזרע אברהם בכפרים, לפי ההגדרה של הרב עמאר, ומי לא. אני לא יודע אם מישהו אחד יודע לעשות זאת. מיכאל איתן (הליכוד): איך ידעו קודם? מי עשה קודם? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אז עשו קודם, קיבלו את מה שעשו והשלימו את מה שעשו. דרך אגב, חבר הכנסת איתן, גם החלטת הממשלה מ-2003, שאתה נאחז בה, היתה אחרי שלפני כן היו החלטות ממשלה על מספרים אחרים. כשהשלימו את המספרים האחרים, בכל פעם צמחו מספרים חדשים. חשבנו ב"מבצע שלמה" – שם התחיל העניין – שנתנו לכ-3,000 פלאשמורה, ש"ביתא ישראל" אמרו שיש להם קרבת משפחה אליהם וניתן אישור. דיברו על 3,000, כך התחיל העניין. עשינו גם אחרי זה, אבל להביא עכשיו עוד מספרים ועוד מספרים, שאף אחד לא יודע לבדוק אם הם שייכים בכלל להגדרה של "זרע אברהם"? מיכאל איתן (הליכוד): מה אתה מבלבל? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: לא יודעים. לא יודעים. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אתה לא יודע. אתה לא יודע. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: לא יודעים, כי בכפרים שם, בכל פעם שדיון כזה עולה הם ממלאים את המחנה מחדש. היו"ר אחמד טיבי: אדוני השר, נא לשאוף לסיום, כי הזמן הסתיים. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: חברים יקרים, קל מאוד להצטרף להצעת החוק, שכולם יעלו – ויש עוד. יש הרבה יהודים. יש כאלה שהם מעשרת השבטים, ויש הרבה רבנים שמסתובבים בכל העולם ומוכנים לגייר את כל מי שרק רוצה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): איזה רב? למה אתה משמיץ רבנים? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: יש הרבה שרוצים להתגייר ולהיספח אל בית ישראל, אל העם היהודי. אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים אותם. אם כן – בסדר. מזור בהיינה (ש"ס): אתה רוצה אותם – חוץ מאת האתיופים. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אני לא מדבר מעמדה של רב, אבל אני לא בטוח שאנחנו רוצים לגייר את כל מי שרוצה להיספח אלינו. חבר הכנסת בהיינה, אני מציע שאתה תשאל בין השאר את הקייסים שלך מה דעתם על הפלאשמורה. ודי במה שאמרתי עכשיו. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, אדוני. אתה רוצה לענות? חבר הכנסת מיקי איתן רוצה להתחייב על משהו. בבקשה. הוא שכח לומר משפט. מיכאל איתן (הליכוד): רק משפט אחד. אנחנו תומכים בכך שהרבנות והקייסים יקבעו. אני אומר את זה בצורה ברורה. לא יודעים לבדוק? יש מי שיבדוק. כל ההתפתלויות וכל הדברים – אם הגענו לנאום כזה של זאב בוים – אני לא רוצה להשיב. אני רוצה רק לומר דבר ששכחתי לומר קודם. חברים, אני חייב לומר משפט. התחייבתי, וגם אמרתי את זה, אבל אני רוצה שזה יירשם בפרוטוקול: ההצעה תועבר לוועדה לדיון בקריאה טרומית ואנחנו נמשיך את החקיקה בתיאום עם הממשלה. אני מקווה שלא יהיה צורך בחקיקה, כי אנחנו מעדיפים שהממשלה תעשה את מה שצריך בלי חקיקה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. השר אלי ישי, בבקשה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, חברים, אי-אפשר שלא לומר כמה מלים. אני מלווה את הנושא גם כשר הפנים לשעבר. עם כל הכבוד, יש פה דבר שמאוד מאוד מצער, והוא מאוד קשה. קשה גם לשמוע את מה שמזור בהיינה אמר פה. מאוד מאוד קשה לשמוע את זה. באמת מאוד קשה. זאת בושה וחרפה לכולנו. אנחנו מדברים פה על הניסיון האמיתי של העם היהודי להביא לכאן יותר ויותר יהודים. אנחנו מדברים תמיד על האורתודוקסים הקיצונים עם הקרניים, שמחמירים ומקפידים ולא מאפשרים לבוא ולא מאפשרים לגייר. בקיצור, אנחנו הקיצונים. וכשבחוק השבות יש כל מיני לקונות שצריך לתקן אומרים: מה פתאום? אתם תמנעו מיהודים לבוא לארץ. מורי ורבותי חברי הכנסת, שיהיה ברור שכל שיקול הדעת פה הוא, לצערי הרב, כספי. אין חרפה ואין בושה גדולות יותר למדינה, בפרט למדינת ישראל, כאשר המגמה היא להביא לכאן יותר ויותר יהודים – מדינה קולטת הגירה יהודית – מכך שקם מישהו ואומר שהוא יותר מקפיד ויותר מחמיר מהאורתודוקסים. מי שיקבע את יהדותם, במקרה שלא חל עליהם חוק השבות אלא חוק הכניסה וכדומה, הוא הרבנות הראשית. אם הרבנות הראשית לישראל קובעת ואומרת "כן", ויקום מישהו ויגיד "לא" בגלל מגבלות תקציב, אחת מהשתיים – או שמגבלות התקציב הן לא באמת מגבלות תקציב, כי מעולם לא היתה מגבלה ולעולם לא תהיה מגבלה כספית על הבאת יהודים ארצה, אלא שהמגבלה היא צבע עורם. זאת חרפה, ולכן אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו נצביע על כל אחת משתי ההצעות לחוד. עכשיו נצביע על ההצעה של חבר הכנסת מיכאל איתן ושל קבוצת חברי הכנסת. הצבעה מס' 35 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 43 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק זירוז עליית שארית הגולה מאתיופיה לכבוד שנת השישים למדינת ישראל, התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: 43 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך הדיון. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חבר הכנסת מזור בהיינה וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע. הצבעה מס' 36 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 44 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העלאת שארית יהודי אתיופיה, התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: 44 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך הדיון. הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – חובת מינוי עורך-דין), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3718/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – חובת מינוי עורך-דין), התשס”ח–2008, של חברי הכנסת שלמה מולה וזהבה גלאון. תשובה והצבעה במועד אחר. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היה לי מה לומר בדיון הקודם אבל אני אגיד את מה שאני חושב גם בדיונים וגם כשהחוק יחזור לכאן לחקיקה. ברמה העקרונית ההחלטה היא החלטה ערכית. אני רוצה להגיש היום את הצעת החוק החשובה מאוד של חברת הכנסת זהבה גלאון ושלי, הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – חובת מינוי עורך-דין). כפי שכולם יודעים, יש בארץ הרבה בני-נוער, ילדים וקטינים אחרים, שמוצאים מבית הוריהם למשפחות אחרות משום שהמשפחה אינה מתפקדת או שיש קשיים בגידול הילדים. אין ספק שההחלטה להוציא ילדים מבית ההורים היא קודם כול כדי לסייע ולאפשר לילדים לגדול, וטובת הילדים מאוד חשובה כאן. לפעמים חשוב שהילדים יוכלו לגדול בבית יותר חם ויותר טוב מהבית הביולוגי, הטבעי, שהם נמצאים בו. עם זאת, הזכות של הורה היא זכות טבעית. קודם כול צריכה להיבדק הזכות הטבעית הזאת, וצריך לבדוק אם אין פגמים בהליך הוצאת הילד מהבית גם כדי לשמור על כבודם של הוריו. על כן אני חושב שהמדינה חייבת לאפשר ייצוג עורך-דין לילד – שעורך-דין ייצג את הילד לפני שמוציאים אותו מהבית. בדרך כלל אנחנו מדברים על מקרים של משפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך, ובדרך כלל היד של פקידי הסעד קלה מאוד בהוצאת ילד מהבית, בלי פיקוח משפטי על המקרה וכן הלאה. אני חושב שפקידי הסעד עושים את עבודתם המקצועית נאמנה, אבל כל מה שאנחנו מבקשים הוא שעל העבודה המקצועית שלהם יהיה לפחות פיקוח של בית-המשפט. נכון, לא מוציאים ילד מהבית בלי שהנושא יובא לבית-המשפט, אבל בתהליך הזה, כשבית-המשפט צריך לקבל החלטה להוציא את הילד מהבית, אין ייצוג הולם, וזה אומר שמי שיש לו כסף יכול לשכור עורך-דין בעלויות גבוהות מאוד, ואנשים שיש להם ממון רב אפילו מצליחים להיחלץ מהאשמות של אונס ורצח במקרים רבים, כי יש עורכי-דין מאוד ממולחים, מפולפלים, והם מצליחים להוציא את האדם האשם מהליכים משפטיים. על כמה וכמה נכון, כשאנחנו מדברים על הזכות הטבעית של הורה, שהוא צריך לקבל ייצוג הולם. אנחנו יודעים שבית-המשפט בארץ הכיר בזכות הטבעית הזאת בכל מיני פסקי-דין שכבר התפרסמו, אבל כשאנחנו באים לבדוק את הנושא הזה – ובדקנו את זה בכל מיני דרכים, בין השאר במחקרים – מתברר שבמקרים רבים באמת לא היה ייצוג הולם, ראוי ונכון לקטין או להורים. אני יודע שעמדת הממשלה, כמו תמיד, היא התנגדות. הנימוק להתנגדות שלהם הוא שזה עולה הרבה כסף. אבל אני מעדיף שזה יעלה הרבה כסף לחברה הישראלית כדי לשמור על כבודו של הקטין ועל כבוד המשפחה. כשבית-המשפט מחליט, צריך לדאוג שההחלטה שלו תהיה מקובלת וראויה, ותתקבל אחרי שנטענו הטענות המקובלות של שני הצדדים. היו"ר אחמד טיבי: תנסה לקצר בבקשה. אנחנו מצמצמים בגלל לוח הזמנים. מותר לך להמשיך, אבל תנסה. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להרבות בדברים. אני מקיים דיונים עם שר הרווחה הרצוג כדי להסיר את התנגדות הממשלה להצעת החוק, ועל כן הסכמתי שהיום רק אנמק את הצעת החוק וההצבעה תהיה במועד אחר. אני רוצה לומר לחברי הכנסת הנוכחים כאן, שלדעתי אין חוק צודק יותר מהחוק הזה, שנועד להגן על כבודו של הקטין ועל כבוד המשפחה, שהיא מקומו הטבעי של הילד. אנחנו רוצים שיהיה איזון, כדי שכשפקיד סעד מבקש להוציא ילד מבית הוריו בית-המשפט יוכל להתרשם מההליכים שקורים בצורה ראויה. אדוני היושב-ראש, ההצבעה תהיה במועד אחר, ואני מקווה שהממשלה תסיר את התנגדותה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פרסום נאות), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3703/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת רן כהן) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פרסום נאות), של חבר הכנסת רן כהן, במסגרת חמש דקות. אנחנו מקצצים גם במציעים וגם בשרים. זהבה גלאון (מרצ): למה? היו"ר אחמד טיבי: נראה שהיום יש לנו יום ארוך, חברת הכנסת גלאון. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, כבוד השר בוים, חברות וחברי הכנסת, אני אסתפק בפחות מחמש דקות, אף שהצעת החוק שאני מגיש כאן נראית לי מאוד בסיסית ואלמנטרית. כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, חוק התכנון והבנייה מאפשר היום לגשת לפרויקטים בלי להודיע הודעה של ממש לדיירים שבקרבתם הולך להיות גיהינום – פעילות של טרקטורים, עפר, משאיות וכן הלאה. קמים תושבים בשכונת יוספטל בחולון–בת-ים יום אחד, ורואים שכל מה שלידם הוא תוהו ובוהו. כשבאו לראות מה קורה התברר שהמבצע הודיע בשני עיתונים זניחים שהוא הולך לעבוד שם. אף אחד לא ראה את זה, לא קרא את זה ולא שמע על זה ממש. הצעת החוק שלי נועדה להוסיף רק דבר אחד – לקבוע חובה להודיע הודעה של ממש לתושבים, גם כדי שיוכלו להתנגד, וגם כדי שיוכלו להתארגן בצורה נאותה לקראת תקופות של בינוי כבישים, מחלפים, גשרים ובנייה חדשה. היום ההודעה צריכה להיות בשפה העברית, אבל מה אם רוב התושבים הם דוברי רוסית, אמהרית, ערבית או שפה אחרת? אין סיבה שלא יהיה תיקון בחוק שיקבע שההודעה צריכה להיות בשפות הרלוונטיות לתושבים באותו אזור. שנית, אם היום חובה להודיע בשני עיתונים, אפשר לפרסם בשני העיתונים הכי זניחים במדינה ולהגיד: הודענו. לכן אני מציע לקבוע שלפחות עיתון אחד יהיה נפוץ במידה משמעותית. לכן אני מתפלא על הממשלה, שמתנגדת לחוק כל כך אלמנטרי של הגנה על זכויות האזרח. הכוונה שלנו היא גם לחייב שימוש בדיוור ישיר כדי להודיע לתושבים שבאזור מגוריהם הולכים לעשות בנייה כל כך טורדנית וכל כך גדולה. מאחר שיושב-ראש הקואליציה יואל חסון ביקש לערער על החלטת הממשלה להתנגד להצעת החוק, אני שמח להודות לו ולדחות את התשובה ואת ההצבעה למועד אחר, בתקווה שוועדת השרים תחשוב מחדש על הטעות שלה ותחליט לתמוך בחוק. תודה רבה, אדוני. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך, אדוני. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אגרת רשיון רכב של נכה), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3327/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אגרת רשיון רכב של נכה). חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. אני מבקש לנסות לדבר עד חמש דקות מקסימום. איתן כבל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, פקודת התעבורה קובעת: "לא ינהג אדם רכב – – – אלא אם נרשם בהתאם להוראות פקודה זו ויש עליו רשיון רכב תקף". בתקנות התעבורה מפורט סכום האגרה שיש לשלם עבור רשיון רכב ונקבע כי נכה ישלם אגרת רשיון רכב מופחתת בהתקיים תנאים מסוימים. תנאי הכרחי הוא שהרכב יהא רשום על שם הנכה, או על שם בן-זוגו או על שם האפוטרופוס שלו. במקרים שבהם חוכר אדם רכב מחברת שכר-מכר – חברת ליסינג – הרי שמו אינו רשום כבעלים החוקי של הרכב. בהצעת החוק שלפניכם מוצע לפטור את הנכה מתשלום אגרת רשיון רכב במקרים שבהם חכר את הרכב מחברת ליסינג. בשנים האחרונות חלה עלייה בחכירת רכבים באמצעות ליסינג. על-פי שיטה זו, חברות רוכשות כלי רכב ומעמידות אותם לרשות החוכרים, ואלה מתחייבים לשלם לחברה תשלומים חודשיים בעבור הרכב. בסיום תקופת התשלומים ייתכן שתינתן לחוכר אפשרות לרכוש את הרכב, אך עד למימוש אופציה זו הרכב רשום על שם חברת הליסינג והחוכר אינו הבעלים החוקי של הרכב. בנסיבות אלו נדרש שינוי חקיקתי, שלפיו נכה החוכר רכב מחברת ליסינג ייחשב לבעליו החוקיים של הרכב לעניין תשלום אגרת רשיון הרכב, בתנאי שהוכיח שהרכב נמצא בשימושו האישי הקבוע. תשובה והצבעה במועד אחר, ואני מאוד מקווה שעד אז הממשלה תבין שלא כצעקתה, אלא עניין טכני שראוי לטפל בו. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק הלוואות לדיור (פיקוח פרלמנטרי על חקיקת משנה ושיתוף המשרד לקליטת העלייה), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3726/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל נודלמן) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק הלוואות לדיור (פיקוח פרלמנטרי על חקיקת משנה ושיתוף המשרד לקליטת העלייה), של חבר הכנסת מיכאל נודלמן. בבקשה, אדוני. מיכאל נודלמן (קדימה): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, החוק נועד להבטיח פיקוח פרלמנטרי יעיל על חקיקת משנה – תקנות וכללים – בסיוע בדיור. אנחנו עושים פיקוח על ארנונה ועל כל מיני דברים קטנים, אבל דבר כל כך חשוב – תנאים לקבלת הלוואות, תנאים לקבלת סיוע בשכר דירה וכו', נעשה בלי פיקוח. שני שרים קובעים וזה עובר לביצוע. אני חושב שצריך להיות פיקוח של ועדת הכספים, וגם באתר האינטרנט של משרד הפנים צריכה להיות הודעה מהם התנאים לסיוע בדיור לכל האנשים – חיילים, פנסיונרים ואחרים. מעניין שקיבלתי הודעה שהצעת החוק עברה בלי בעיות, ופתאום אומרים לי שאני צריך לדבר עכשיו, וההחלטה תתקבל מאוחר יותר. אני אחכה להחלטה, אבל אני בטוח שהחוק הזה דרוש. אנחנו חיים בעידן שבו הכול צריך להיות שקוף. אנחנו, חברי הכנסת, לא צריכים להסכים לכך ששני שרים – שאני מכבד מאוד – יקבעו את גורלם של הרבה אנשים במה שקשור לדיור. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך, אדוני. הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – קביעת מקום חסות), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3666/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת נסים זאב) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – קביעת מקום חסות), של חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, אדוני. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – קביעת מקום חסות). התיקון נועד להבטיח כי בכל הכרעה בדבר מקום חסותו של קטין תתקבל החלטה בשיקול דעתו של בית-המשפט שדן בעניינו, לאחר שנתן בית-המשפט הודעה – לפי סעיף 8, לילד, להוריו או לאחרים שהקטין נמצא במשמורתם – והזדמנות לטעון את טענותיהם ולהציע את הצעותיהם בעניין קביעת מקום המשמורת. החוק היום מקנה סמכות לבית-המשפט להכריע בדבר מקום חסותו של הילד, רק כאשר מקום חסותו הוא מעון או מעון נעול, כהגדרתו בחוק הנוער. אבל בית-המשפט לא נדרש, למשל, להכריע אם ההעברה היא למשפחת אומנה או לפנימייה חינוכית שאינה בגדר מעון או מעון נעול. זאת אומרת – בעצם, החוק שאני מציע אומר שבית-המשפט ייתן את הערכתו ושיקול דעתו גם במקרים שבהם מדובר בהעברת תינוק לאומנה, או מאומנה אחת לאומנה שנייה; במקרים אלו רשות הסעד היא הקובעת את מקום חסותו של הקטין מבלי שבית-המשפט ייתן את דעתו למידת ההתאמה של מקום החסות לצורכי הילד. אני רוצה לתת לכם דוגמה. יש מקרים שבהם הילד נמצא במשפחה שהוא לא מבין את שפתה. והיו מקרים כאלה מעולם. אבל כאשר העובדת הסוציאלית צריכה לבוא לבית-המשפט ולומר, להסביר מי המשפחה, איזו משפחה, מדוע היא ממליצה על משפחה כזאת או אחרת, היא צריכה לנמק את הדברים, לשכנע את בית-המשפט. בית-המשפט הוא הבקרה על רשויות הסעד, ולא יכול להיות שהדבר הזה יהיה מופקר. אני רוצה לומר דבר נוסף: היה מקרה חמור ביותר, אדוני היושב-ראש, שילד שנכווה על-ידי אותה משפחת אומנה, ונדרש האבא הביולוגי לבוא לבית-החולים, לחתום על איזה ניתוח, והוא לא הבין על מה. כשהוא הגיע לבית-החולים הסבירו לו: תשמע, הילד נפגע. למה היו צריכים פתאום את האבא? כי עוד אין החלטה על אימוץ, והאב הביולוגי הוא אחראי, והוא עדיין האפוטרופוס על הילד שלו. אז אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: כשלוקחים ילד כזה ושמים אותו במשפחה שהאב לא מעוניין, ולא נותנים לו את ההזדמנות אפילו לערער – זה דבר בלתי נסבל. קביעת מקום החסות שאינו מעון או מעון נעול, אינה בגדר הליך המצריך מתן הזדמנות לקטין, לבני משפחתו ולאחראים האחרים עליו, לטעון טענותיהם, להציע הצעותיהם. הקטין עלול אפוא להיות מוצא למסגרת אשר לא הוכח כי היא מיטיבה עמו ביחס לביתו – לא תמיד כשמוציאים ילד מבית, נעשה לו יותר טוב. לא זו בלבד, אלא במצב המשפטי כיום אין כל פיקוח שיפוטי על העברת ילד ממסגרת משפחתית שאליה יועד מלכתחילה, למסגרת חלופית אחרת, ובכלל זה למסגרת פנימייתית נוקשה יותר, המאכלסת ילדים בסיכון וילדים עוברי-חוק. לרשות הסעד עומד כוח לשנות את מקום הימצאו של הקטין, מבלי לנמק, בלי לתת לקטין או לבני המשפחה או לאחראים עליו כל הזדמנות – – – היו"ר אחמד טיבי: נא לשאוף לסיום. נסים זאב (ש"ס): – – – לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם. מציאות שבה ילדים מועברים ממקום חסות אחד למשנהו בלא שבית-המשפט נדרש להכריע בדבר התנגדויותיהם או התנגדות הוריהם, יוצרת מצב עניינים שבו הילדים גדלים בלא תחושת השתייכות כלשהי. אני אסיים, אדוני היושב-ראש. אימוץ החוק המוצע יהווה צעד נוסף במימוש התחייבותה הבין-לאומית של מדינת ישראל להתאים את הוראת הדין הישראלי להוראות האמנה וכל מה שקשור בעניין חוק הנוער (טיפול והשגחה) – – – היו"ר אחמד טיבי: תודה. נסים זאב (ש"ס): – – – וזה בעצם יעמוד גם כן – – – היו"ר אחמד טיבי: תודה. נסים זאב (ש"ס): – – – בעניין של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שבראש ובראשונה צריכים לתת את חירותו בכך שיש יותר השגחה, דרך בית-המשפט. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. הצבעה ותשובה במועד אחר. הצעת חוק גיל פרישה, של חבר הכנסת אמנון כהן – לא נמצא. הצעת חוק איסור לשון הרע, של חברי הכנסת גלעד ארדן וזבולון אורלב – לא נמצאים. הצעת חוק התובע הכללי, התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2072/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אריה אלדד) היו"ר אחמד טיבי: הצעת חוק התובע הכללי, של חבר הכנסת אריה אלדד – בבקשה. תשובה והצבעה במועד אח ר. נא להציג -עד חמש דקות. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, תודה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, החוק עוסק באחת הסוגיות המורכבות של המערכת המשפטית שלנו. היועץ המשפטי לממשלה נושא כובע כפול, שלא לומר כובע משולש. לפני שבועות מספר ראיתי צילום מישיבת הממשלה, מתוך אותם, מה שקוראים "פוטו-אופ", המקובלים בתחילת ישיבה. וראיתי שם גם את היועץ המשפטי לממשלה, שאני יודע שהוא אומר שהוא משתדל שלא להיות בכל אחת מישיבות הממשלה, בניגוד לקודמיו. ראיתי את מר מני מזוז, המוחזק בעיני אדם ישר ואיש משפט טוב, וריחמתי עליו. לא ידעתי אם הוא עורך-הדין של הממשלה או התובע של הממשלה. זה כמעט בלתי אנושי לשבת עם שרי הממשלה, לייעץ להם, להיות היועץ המשפטי שלהם, ולחזור למשרד ולהכין את כתבי התביעה נגד חלק מהם. אם יש משהו שמוגדר כניגוד עניינים – זה המצב. אדם לא יכול להיות גם הסניגור וגם הקטיגור של אותו אדם. אלה שמתנגדים להצעת החוק שאנחנו מבקשים להעלות, שעיקרה הפרדה בין תפקיד היועץ המשפטי לתפקיד התביעה הכללית, הפרדה שקיימת ברבות ממדינות העולם, אומרים: אנחנו עלולים להחליש את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, מעמד הנובע מעצם העובדה שהוא מחזיק בכוח רב, דווקא מתוקף העובדה שהוא התובע הכללי. כשנשיא בית-המשפט העליון, ברק, אמר שהמלצת היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את שרי הממשלה, הוא אמר את זה בין השאר משום שליועץ המשפטי לממשלה יש מעמד עצמאי מאוד. מנין נובע מעמדו העצמאי? לא מהעובדה שהממשלה שכרה את שירותיו כיועץ, אלא מהיותו התובע, ושם בוודאי אין איש חולק על כך שהוא צריך להיות עצמאי לחלוטין. עכשיו – יש לשרי הממשלה יועץ שהם חייבים להישמע לו. אם הוא נתן להם, למשל, עצה שאינה טובה – קורה, אנושי, טעות – והם עשו בעקבות זאת מעשה שהוא בגדר עבירה על החוק, מי יתבע אותם? זה שנתן להם עצה לעשות כך? ולהם לא היה בכלל שיקול דעת, לטענתו של הנשיא ברק, והם היו חייבים לקבל את עצתו. ניגוד העניינים בנושא הזה הוא עד כדי כך ברור, שגם הטענה שאנחנו עלולים, כביכול, להחליש את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, איננה יכולה להישמע. אני ער לדעות שאומרות לי: דווקא בשעה שהיועץ המשפטי לממשלה עסוק בחקירות כנגד ראש הממשלה – וזה סוד גלוי שאני הייתי רוצה לראות ביציאתו מהמפה הפוליטית – אסור לך להפריע לו, אסור לך לפגוע בו. אבל לא יכול להיות שהבסיס החוקי של המערכת המשפטית שלנו יהיה רעוע עד כדי כך, נגוע בניגוד עניינים עד כדי כך, שאנחנו נקבע את עמדתנו בסוגיה העקרונית הזאת על סמך אירוע כזה או אחר או צירוף נסיבות כזה או אחר. החוק שאני בא להציע לא בא להחליש את מר מני מזוז, אלא בא לייצב ולעשות את עשיית הצדק במדינת ישראל נכונה יותר. אני יודע שיש מחלוקת קשה בתוך משרד המשפטים בעניין הזה, היא התפרסמה. גם בוועדת השרים לענייני חקיקה היה ויכוח קשה בין שר המשפטים, שתומך בחוק, ובין היועץ המשפטי לממשלה, שמתנגד לחוק. כן, ויש מדינות שנוהגות כך ויש מדינות שנוהגות אחרת. יש מדינות שנהגו למנות תובע מיוחד במקרים שראש המדינה עומד לחקירה, וגם זה לא ממש הצליח בארצות-הברית. על כל פנים, מצב העניינים עכשיו הוא, שממשלת ישראל החליטה שהנושא הוא ראוי אבל שנוי במחלוקת, כבד משקל, ואולי לא נכון ששינוי מהותי כזה יבוא בעקבות הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת ולכן שר המשפטים יקדם הצעת חוק ממשלתית. אני מקווה מאוד שכך יהיה. בכל מקרה, אני מקווה להביא את הנושא הזה להצבעה מייד לאחר הפגרה ואני מקווה שתצטרף לכך הצעת חוק ממשלתית. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. הצעת חוק התובע הכללי, התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2499/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בנימין אילון) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה הבאה, לפנים משורת הדין. גלעד ארדן (הליכוד): מה אתי? היו"ר אחמד טיבי: זאת הצעה צמודה, אדוני. גלעד ארדן (הליכוד): תוכל להגיד פעמיים לפנים משורת הדין. היו"ר אחמד טיבי: אחריך, לפנים משורת הדין, אני אתן לחבר הכנסת גלעד ארדן וגם לחבר הכנסת כהן. אם יש כאלה שלא שמעו, לפנים משורת הדין. בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב בראש, אני לא לפנים משורת הדין אלא משורת הדין ובשורת הדין, העיסוק של הנושא שלי. לא אאריך. הגשתי הצעת חוק, זאת של הפרדת הסמכויות בין היועץ המשפטי לפרקליט. ואז כבר אמר לי השר פרידמן, במושב הזה, שהוא כעיקרון תומך, אבל צריך לראות את הפרטים וכו', והוא חושב שהממשלה צריכה להגיש את ההצעה. אני באמת חושב שחוק כזה יסודי, ממשלה ראוי שתגיש, אבל היא לא הגישה, חבר הכנסת אלדד, ועבר הרבה זמן מאז שהעליתי את הנושא הזה כאן. לכן, אני מצר על כך שבישיבת השרים האחרונה לחקיקה, שר המשפטים תמך ואמר שהממשלה תגיש. אני מקווה שזה כן ייעשה בסופו של דבר. יש פה דבר שצריך לתת עליו את הדעת. אני גם ער לרגישות, שכולם חושבים שכל מי שנוגע עכשיו ביועץ המשפטי אז הוא חלק ממערך השחיתות והכול. זה הבל, זאת התייחסות לא עניינית. אני באמת חושב שאנחנו צריכים להיות נקיים ולהילחם ללא מורא נגד כל מוקד שחיתות ונגד כל מוקד שבו הון ושלטון מתחברים. ללא מורא וללא משוא פנים. אבל לא ייתכן שבמדינה הזאת יקדשו, כמו חסידים שוטים, מוסדות שאין להם אח ורע, כמו זה שכאן, במקומות אחרים, ויאמרו: כך צריך להיות ואסור להרהר בדבר. למשל, הוועדה לבחירת שופטים. הצורה שבה היא מתבצעת בארץ איננה מתבצעת בשום מקום בעולם. לא זה הנושא שלנו. למשל, סמכויות היועץ המשפטי. אין כזה דבר, בצורה כזאת קיצונית. זה היה חיים כהן, שופט בית-משפט העליון, שבזמנו היה היועץ המשפטי, שבתוקף אישיותו הדומיננטית הצליח לצבור עוצמות שכאלה. אבל זאת ההיסטוריה, זה לא מהווה תקדים וזה לא דבר שצריך להיות. נוצר כאן דבר שהממשל לא יכול לשלוט. יש תמנון משפטי שבכל משרד משפטי אתה מנסה לקדם דברים, יש מערכת שאתה ישר פוחד ממנה. היא מגיעה, היא מחוברת בכל המקומות. אסור גם לשר – זה קרה לי כשר. אסור לשר להגן על עצמו בבג"ץ, הכול נעשה דרך זרוע אחת מרכזית של היועץ המשפטי לממשלה. אני לא רוצה לעסוק עכשיו בכל הנושאים האלה. אני חושב שחשוב שיהיה יועץ משפטי לממשלה. כשר, אני זוכר שלא יכולתי לתפקד בלי זה. זה דבר מהותי ומרכזי שיש יועץ לשר ויש יועץ לממשלה. אבל זה שהוא צובר עוצמות מיותרות ומגיע להתנגשות, בפירוש אנטי-דמוקרטית – כל הדמוקרטיה בנויה על העיקרון של מונטסקיה, של הפרדת רשויות, על איזונים ובלמים. ולא יכול להיות יותר מדי כוח, כי גם כוח כזה משחית. כוח מגזים משחית עוד יותר, כידוע. לכן, גברתי היושבת בראש, אני קיבלתי על עצמי עכשיו את זה שהתשובה תהיה במועד אחר, אבל אני קורא מכאן לשר המשפטים. אם הוא הולך לחקיקה ממשלתית, שיעשה את זה. יש לו הפגרה, שלא יהיה השיהוי שהיה בפעם שעברה. אם הוא לא הולך לחקיקה ממשלתית, שימשיך להיות אמיץ, כמו שהוא, יאמר את דעתו. וחברי הכנסת, לפי שיקול דעתם החוצה מפלגות, יכריעו בנושא הזה. תודה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך מאוד. הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – הקדמת גיל הפרישה), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/1424/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אמנון כהן, הצעת חוק גיל הפרישה (תיקון – הקדמת גיל הפרישה) – תשובה והצבעה במועד אחר. חמש דקות. בגלל סדר-יום ארוך, על דעת כולם סוכם חמש דקות. אמנון כהן (ש"ס): התחלתם ממני? היו"ר קולט אביטל: כולם. אמנון כהן (ש"ס): בסדר, אנחנו נשתדל. היו"ר קולט אביטל: קודמי בתפקיד חשב על ההצעה המרנינה. אמנון כהן (ש"ס): תודה. כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי מדברת על הורדת גיל הפנסיה, כפי שהעלו אותה, אני חושב שלא בצדק, לגיל 67 לגברים ולגיל 62 לנשים, בשנת 2003 או 2004, כאשר מצב המשק היה קשה וכחלק מהתוכנית להבראת כלכלת ישראל, הטילו את הגזירות הקשות האלה. המטרה של החוק שלי, לאחר שיש צמיחה כה טובה במשק הישראלי – וגם הקרנות שהיום מטפלות בנושא הפנסיוני, אני חושב שלאט-לאט כבר מתמלאות – והמצב הקיים היום מהווה בעיה קשה בעיקר לאותן אוכלוסיות שלמעשה עובדות בעבודות מזדמנות או בחברות כוח-אדם. במדינת ישראל הרי קיבלנו הרבה מאוד עולים חדשים. לפעמים הם רופאים, לפעמים הם מהנדסים, אבל הם הגיעו לכאן בגיל שבו הם לא יכולים לעבוד ולהשתלב במקצועות האלה מפאת חוסר ידיעת השפה. אכן, קורה מצב שהרופאים האלה, שהגיעו לכאן בגיל 55 או 60, או מהנדסים, והם למעשה לא יכולים לעבוד במקצועות שלהם, הולכים לעבוד בעבודות כמו בסופרמרקט, לסדר עגלות, לעבוד כירקנים באותם הסופרים, והם אף פעם לא מאוגדים בחברות כוועדים אלא תמיד עובדים דרך חברות כוח-אדם. קורה מצב שאדם ציפה שהוא כבר מגיע עוד שנה-שנתיים לגיל הפרישה, ופתאום באה המדינה ומעלה את זה לגיל 67. אין לי בעיה עם אותם אנשים שרוצים להמשיך לעבוד, ולכן אנחנו אומרים שמי שירצה להמשיך לעבוד, שימשיך לעבוד. אבל מי שיגיד: קצה נפשי וקשה לי העבודה הזאת של סחיבת העגלות ואני מבקש לצאת בגיל 65 לפנסיה, שתהיה לו האופציה. אני יודע שיש אנשים שיגידו שתוחלת החיים עלתה ולכן אפשר להעלות את גיל הפרישה. מצד שני אני אומר: יש האופציה. מי שירצה לעבוד יעבוד ומי שירצה להישאר בביתו, בגיל 65, להקדיש את חייו לתחומים אחרים שהוא אוהב, לשחק עם הנכדים, אם הוא רוצה לנוח ולסיים את שארית חייו באופן מכובד וגם לקבל את הפנסיה, אז שתהיה לו האופציה הזאת. אני יודע שהצעת החוק שלי היא גורפת לכל המדינה. אין לי בעיה, ואני אתאם את זה עם הממשלה, כי אני רוצה לעשות איזה פילוח, שהחוק שלי ידבר על אוכלוסיות חלשות יותר, אוכלוסיות שעובדות בעבודות כפיים, אוכלוסיות שבאמת קשה להן לסחוב את העבודה עד גיל 67 – שנעשה איזו עבודה מול תעשיינים ומול איגודים מקצועיים; אבל אני אומר שהאנשים הללו שעובדים הם לא מאוגדים, אין להם ועדים והם גם לא מוכרים על-ידי הסתדרות העובדים, ולמעשה אין להם ועד עובדים. לכן כאן נצטרך למצוא את הדרך, ולכן אני ביקשתי להעלות את הנושא. הממשלה אמרה: אנחנו רוצים ללמוד את הסוגיה ולראות אם אפשר לפלח ולמצוא את הנוסחה המתאימה, שזה לא יהיה גורף לגבי כולם, אלא רק לגבי אותם אנשים שעובדים עבודת כפיים או אנשים שעובדים בעבודות מזדמנות וירצו לצאת לפנסיה – שהאופציה הזאת תינתן להם. אנחנו מתקרבים לפגרה, ולמעשה, אני מתכוון לעבוד בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, שננסח את זה ונקבל איזו הבנה והסכמה שנוכל לקדם את ההצעה מייד אחרי הפגרה לקריאה הטרומית, ולאחר מכן לקריאה השנייה והשלישית. אני חושב שהנושא הזה מאוד חשוב – שניתן לאזרח שעובד ומשקיע בחברה הישראלית את האפשרות בגיל מסוים, בגיל 65, אם ירצה לצאת לפנסיה שתהיה לו האופציה, ואם ירצה להמשיך לעבוד, שיוכל להמשיך לעבוד. תודה רבה, גברתי. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. כפי שאתה רואה, אפשר להציג את הצעת החוק הזאת גם בחמש דקות. אמנון כהן (ש"ס): יש לי עוד מה לומר, אבל בסדר. היו"ר קולט אביטל: את העיקר אמרת. הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – סעדים בבית-משפט ואי-ייחוד העילה), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3874/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – סעדים בבית-המשפט ואי-ייחוד העילה). חבר הכנסת גלעד ארדן. תשובה והצבעה במועד אחר. גלעד ארדן (הליכוד): תודה. גברתי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שההתנהגות של התקשורת הישראלית בקשר להצעת החוק הזאת הוכיחה הבוקר עד כמה ההצעה נחוצה ועד כמה דחוף הצורך לתקן את חוק לשון הרע. כיוון שההצעה הזאת בעצם עוסקת לא בתקשורת, אלא בסמכויות שיש לתת לבתי-המשפט, כדי שאזרחים שסבורים שכלי תקשורת עומד להוציא את דיבתם רעה יוכלו להגן על עצמם ולהגן על שמם הטוב, מהסיבה הזאת בלבד מצאה לנכון התקשורת הישראלית להקצות מקום מאוד מאוד נרחב, באופן חסר תקדים, להצעת חוק שאפילו עוד לא הצביעו עליה בקריאה הטרומית. וזאת, אך ורק מהסיבה שאותם עיתונאים ועורכים בתקשורת לא תמיד מסתכלים, לצערי, על סדר העדיפויות הציבורי במדינה, אלא דואגים לכוח של התקשורת בתוך הגופים שקובעים את סדר-היום של החברה הישראלית. ואני חושב, עם כל הכבוד, שבמשטר דמוקרטי לא צריך להיות כך. לא יכול להיות שכל כלי תקשורת יוכל – גם אם אין לו אפילו ראשית ראיה או איזה קצה חוט – לשפוך את דמו של אזרח בעיתונות, לשלוח את אותו אזרח להתנהל בבתי-משפט שנים רבות, ובינתיים הנזק לאותו אדם, לשמו הטוב ולמשפחתו נותר חשוף לעין כול; אולי אם אותו אדם יזכה בבית-המשפט בעוד הרבה שנים, כשהמשפט יסתיים, בעמוד 17 למטה יכתבו שאותו אדם זכה בתביעת דיבה והפרסום היה שקרי. לכן הגשתי את הצעת החוק. הצעת החוק, יש לה שתי מטרות מרכזיות. מטרה אחת היא – כיוון שפיצוי כלכלי הוא לא דבר שיכול באמת לפצות על נזק לאדם ועל הפגיעה בשמו הטוב, קודם כול, כיוון שאי-אפשר באמת לחשב את הפגיעה בשם הטוב ולכמת אותה לכסף, ודבר שני, פגיעה שנעשתה בשמך הטוב בפומבי, אף פעם לא תדע אם כל האנשים שנחשפו לה, גם נחשפו אחר כך לעובדה שבית-המשפט קבע שלא היה מקום לפרסום, שהפרסום היה שקרי וחסר תום לב. לכן, ההרתעה שקיימת היום מפני הוצאת לשון הרע, שאומרת שכאשר נתבע מצליח להוכיח שכלי תקשורת שפך את דמו והוציא את דיבתו רעה בחוסר תום לב – ויש הגנות היום לכלי התקשורת – הפיצוי המקסימלי שבית-המשפט יכול לפסוק לו בהליך ללא הוכחת נזק, כפי שהסברתי, כי קשה מאוד להוכיח נזק ממוני, הוא עד 50,000 שקלים. מי שחושב שפיצוי כזה – עד שמישהו בכלל תובע תביעת דיבה, ואם הוא כבר זוכה בה, החשיפה המקסימלית של הסיכון היא עד 50,000 שקל; אם מישהו חושב שזה מרתיע איזה מקומון שכוח-אל מלכתוב כל מיני האשמות וחשדות בפלילים שהוא רק מעלה בדעתו שיש נגד אדם, נראה שהוא מאוד תמים. אני אומר לכם: זה לא מרתיע, אבל הפיצוי הזעום גורם לאנשים לוותר מראש על אותה תביעת דיבה, שהם אולי היו יכולים לנהל ולהשיב לעצמם את כבודם ואת שמם הטוב. לכן, הצעת החוק קובעת שהתקרה שבית-המשפט יוכל לפסוק במסלול של תביעה ללא הוכחת נזק תגדל מ-50,000 ל-150,000 שקל, ובנסיבות שבהן התובע מצליח להוכיח – ושוב, הכול קביעות של בית-המשפט, אם הוא מצליח להוכיח, וזה רף מאוד מאוד גבוה וקשה להוכחה, שהפרסום נעשה בזדון ובכוונה לפגוע, הפיצוי גם יכול לגדול ל-300,000 שקלים עד 450,000 שקלים, ואני אומר לכם שזה עדיין נמוך מאוד כאשר מדובר בפרסום כזה. החלק השני של ההצעה – ובזאת אני אסיים – מרחיב את האפשרויות שבגינן בית-משפט צריך לתת צו מניעה עוד טרם הפרסום, כי, כפי שהסברתי, מרגע שהפרסום כבר נעשה, גם אם לא היה לו בסיס, גם אם עיתונאי החליט על דעת עצמו שיש חשד לעבירות על החוק, אבל אין לו שום ביסוס לזה, גם אם האדם שפרסמו נגדו יכול להוכיח שאין בסיס לפרסום, היום בתי-המשפט לא נותנים צווי מניעה, עד כדי כך שאפילו בתביעות כמו תביעת פגיעה של לשון הרע בגין הסרט "ג'נין ג'נין", שהציג את חיילי צה"ל ואת מדינת ישראל כמעט כמו הנאצים, גם במצב כזה, כשיש עובדות חד-משמעיות, שלא היה טבח, שחיילי צה"ל חס וחלילה לא רצחו אף אחד, בית-המשפט העדיף את חופש הביטוי. אני אומר לכם, חברים, חופש הביטוי הוא ערך מקודש. אף אחד מאתנו לא רוצה לפגוע בו. אבל חופש הביטוי הוא לא חופש הביזוי. זה לא חופש כולל לתקשורת הישראלית, וככל שהיא גדלה ומתרבה – ואני מברך על כך – גם הרמה של חלק מהעיתונאים והעורכים לעתים יורדת, ובמצב כזה חייבים לאזן בין חופש הביטוי לבין זכותו של אדם להגן על שמו הטוב. אני מודיע כאן, שגם אם יכול להיות שיש בהצעה שלי, בחלקה השני, של צווי המניעה, הרחבה יתר על המידה, אני הסכמתי היום לדחות את ההצבעה, אף שהיה לי רוב היום. אני שמח שחבר הכנסת אורלב, יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, שזכה בפרס אביר איכות השלטון, ששותף אתי ליוזמה, ואני מברך אותו, יהיה שותף אתי לדיון ציבורי מקדים, עם משפטנים בכירים, עם מועצת העיתונות, עם עורכי העיתונים, ולאחר מכן נגיע לכאן חזרה, נעשה את התיקונים והשיפורים, ובעזרת השם נעביר את הצעת החוק הזאת במושב הבא של הכנסת ונעשה צדק ואיזון בין הזכויות. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת פרסום בבתי-מגורים), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2325/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר קולט אביטל: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת פרסום בבתי-מגורים). חבר הכנסת דוד אזולאי. תשובה והצבעה במועד אחר. לך, אדוני, יש חמש דקות, ולכל היתר שהוצמדו אליך – שלוש דקות. דוד אזולאי (ש"ס): גברתי היושבת בראש, אדוני השר, הצעת החוק הזאת, כשמה כן היא, להגן על הצרכנים, אני חושב בעיקר על הדיירים. יש תופעה, לצערנו הרב, של אנשים המעוניינים לשווק את מרכולתם באמצעות פרסומות בבתים, בעיקר בבתים המשותפים. התופעה הזאת הולכת ונפוצה במדינתנו. יש כאלה שנוהגים להפיץ פלאיירים, וזה עוד איכשהו נסבל, כי אחר כך במסגרת הניקיון אוספים אותם וזורקים. יש כאלה שנוח להם להשתמש בכל מיני מדבקות, הן על תיבות הדואר, הן על השיש בלובי הבניין או על דלתות הבית או על הראי בלובי, והם גורמים נזק בלתי הפיך לרכושם של אזרחים שהשקיעו ממיטב כספם כדי לתת איכות ויופי לבתיהם. היום אין שום חוק שיכול למנוע את הדבר הזה או להביא את אותם אנשים לדין. לעומת זאת, אנחנו יודעים שלגבי הבחירות יש חוק שלא מאפשר למתמודדים לזהם את המדינה באמצעות פיזור חומר תעמולה או שיווק של מוצר שלהם. לכן, לא יעלה על הדעת שכשמדובר ברכוש המדינה אנחנו זהירים וחסים עליו, אך כשמדובר על רכושו הפרטי של אזרח המדינה, למדינה לא אכפת. לכן התפלאתי מאוד שוועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה להצעת החוק מבלי להבין במה מדובר. התברר לי על מה קמה הזעקה ומדוע ועדת שרים לענייני חקיקה התנגדה להצעת החוק. זה היה משום שני דברים: כאשר מדובר על חומרים שלא נדבקים לקירות; על הקנס הגבוה. דיברתי עם שר התמ"ת, השר אלי ישי, ואמרתי לו שאם הקנס גבוה מדי, אפשר לנהל משא-ומתן, ובהמשך הדיונים, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, להוריד את גובה הקנס כך שיהיה קנס סביר, אבל חשוב שהקנס יהיה גם מרתיע. אי-אפשר לתת קנס של 10 שקלים על נזק של מאות ואלפי שקלים. אם מדובר על פלאיירים, יש אפשרות לעשות את האבחנה ביניהם לבין כל מיני מדבקות שאי-אפשר להסירן והן מכערות את הבניין שהדיירים השקיעו בו את מיטב כספם כדי שייראה נאה לטובת כולם. אני מודה שביקשתי משר התמ"ת – ואני מקווה שהוא יבוא לכאן בהמשך, אף שיש סיכום על תשובה והצבעה במועד אחר – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הסיכום הזה לא לגבינו. דוד אזולאי (ש"ס): אני לא יודע מה הנוהל בנושא הזה, אני משאיר את זה ליושבת-ראש, שבוודאי תקבע את עמדתה בעניין הזה. אני, בכל אופן, יודע שיש הסכמה לדחות, אבל אם יבוא לכאן שר התמ"ת להשיב על ההצעה – בכל אופן, אני מתחייב לתאם עם הממשלה את כל מהלך החקיקה. חשוב שהחוק הזה יעבור, כדי למנוע את הפגיעה המתמשכת באותם דיירים בבתים משותפים שעומדים חסרי אונים מול הנזק שנגרם להם בבתיהם והם לא יכולים לעשות שום דבר נגד זה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת אסורה בדירות ובבניינים ללא הסכמה), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/167/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת זהבה גלאון) היו"ר קולט אביטל: הצעה דומה – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת אסורה בדירות ובבניינים ללא הסכמה), פ/167, של חברת הכנסת זהבה גלאון. זהבה גלאון (מרצ): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו קבוצה של חברי הכנסת שהגישו הצעות חוק די דומות, מתוך איזו הבנה וגישה שאנחנו צריכים לשמש אוזן קשבת לאנשים, לאזרחים שלא יכולים לסבול את זה שכל מיני בעלי מקצועות בעצם מצמידים דברי פרסומת גם לקירות חדרי המדרגות, על דלתות הבתים, על תיבות דואר פרטיות. הם עושים את זה, כי באופן הזה הם רוצים לפרסם את בית-העסק שלהם. מי כמוכם יודע איך אזרחי ישראל מוצפים כל יום בכל מיני עלוני פרסומת וכל מיני מודעות מסוגים שונים. רואים את זה גם בקומות הגבוהות של בתי-מגורים ולא רק בכניסות. אני רוצה לתאר לכם משהו על אופן ההצמדה. הרבה פעמים אנחנו רואים שמדביקים מדבקה. כשרוצים לגרד אותה, אז עצם ההסרה שלה בעצם מותיר נזק ולכלוך. כשרוצים לנקות ולגרד ולא מצליחים, זה מכוער, זה מכער ובוודאי זה לא נעים. הדבר הזה גורם עוגמת נפש, כי הרי זה שמדביק את המדבקה וזה שמפרסם את מרכולתו באופן הזה לא מבקש רשות, הוא לא מתאם עם ועד הבית או עם בעל הנכס אם הוא יכול לפרסם. כל אחד בא – זה מערב פרוע, איש הישר בעיניו יעשה. אנשים באים, מדביקים איזו מדבקה, מדביקים פרסומת ועושים מה שהם רוצים. חשבתי שצריך להיאבק בתופעה הזאת. אני רוצה להצטרף לדברים של חברי חבר הכנסת דוד אזולאי. הצענו סנקציה – העיקרון מקובל עלינו, כי ברור שצריך לתת מענה למאבק בפרסומות. מצד אחר אנחנו גם קשובים לבעלי העסקים הקטנים שחשבו שהדבר הזה עלול לפגוע בפרנסה שלהם. חשבנו שצריך להטיל סנקציה כספית; יכול להיות שהסנקציה הכספית שהצענו גבוהה. אין לנו עניין לפגוע בבעלי עסקים, יש לנו עניין להגן על האזרחים ועל הבתים המשותפים. כמובן, נגיע להידברות כדי לקדם את החוק. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: גברתי, אם אני יכולה להציע, צריך להוסיף גם את אלה בשדה התעופה שמדביקים לנו את המדבקות על הדרכונים בלי רשותנו ומשחיתים דוקומנט רשמי של מדינת ישראל. הדרכון שלי מלא מדבקות שאני לא יכולה להסיר. כך גם המזוודות. גם זה משחית רכוש. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – דבר פרסומת בבית צרכנים), התשס"ז–2006 [הצעת חוק פ/1615/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר קולט אביטל: הצעת החוק הבאה פ/1615 – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – דבר פרסומת בבית צרכנים), של חבר הכנסת זבולון אורלב. בבקשה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי שר הבריאות, לצערנו, בעלי מקצועות חופשיים שונים רוצים לפרסם את עצמם ומחפשים דרך קלה וזולה לפרסם את עצמם על-ידי כך שהם נכנסים לחדרי מדרגות ועושים בנכס הפרטי של בעלי הנכס כבתוך שלהם, מדביקים, תולים, שמים חותמות ועושים ככל העולה על רוחם, וכל המגדיל הרי זה משובח, וכל מי ששם מודעה גדולה יותר במקום בולט יותר – הרי זה משובח. אתה נכנס לחדרי מדרגות, גם בביתי, ולעתים אתה לא יודע איפה בדיוק אתה נמצא. לכן, אני חושב שמן הראוי לתת הגנה לבעלי הנכסים, לדיירי הבתים המשותפים, ולהטיל איסור על אותם אנשים, עוסקים, לתלות או להצמיד או להדביק חומרי פרסומת בתוך חדרי מדרגות. יש דרכים לגיטימיות רבות ומגוונות כיצד אדם יכול לפרסם את העסק שלו ואת המוצר שהוא מוכר. יש כאן גם עניין מאוד חשוב של איכות סביבה, הגנת הסביבה. דרך אגב, בסופו של דבר המנקה של חדר המדרגות אוסף את הכול וזורק לפח הזבל, אין מיחזור, אין שום דבר. מאות טונות של ניירות פשוט הולכות לאיבוד. לכן אני חושב שגם מטעם זה ראוי מאוד להטיל את האיסור. כמו שני חברי הקודמים, חבר הכנסת אזולאי וחברת הכנסת גלאון, גם אני אמרתי שאני מוכן לעיין מחדש בסנקציה הכספית. אדוני שר התמ"ת וסגן ראש הממשלה, אני אומר מראש שקידום החוק ייעשה בהבנה עם משרדך שמטפל גם בהגנה על בעלי העסקים הקטנים. לא באנו כאן לפגוע חס וחלילה בבעלי העסקים הקטנים, ואם הקנס שכתבנו נראה לא הגיוני, לא פרופורציונלי, אנחנו בהחלט מוכנים להגיע להבנה באשר לגודל הקנס, אבל הפרוצדורה של הקנס צריכה להיות מאוד מאוד קלה למימוש, כי חלק מהבעיה של הטלת סנקציות היא ביכולת לממש את הסנקציות. לפעמים, אני אומר שלא חשוב גובה הקנס, חשובה יותר המהירות. אשר על כן, אני אבקש את תמיכת הכנסת ואת תמיכת השר בהצעת החוק. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת פרסום בבתי-מגורים), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3699/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אופיר פינס-פז) היו"ר קולט אביטל: הצעת חוק דומה של חבר הכנסת אופיר פינס-פז. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, גם אני מוצא את עצמי מגיש את הצעת החוק הזאת, אני לא יודע מי יזם – מי היה ראשון, מי אחרון – אבל היוזמה הזאת, והיא יוזמה מבורכת, באה מכיוונים שונים של סיעות הבית. הדברים מאוד פשוטים, מאוד מאוד פשוטים. הציבור בישראל מוצף בדברי דואר. כל זמן שאנשים רוצים להיות מוצפים, ולהרים ולנקות ולסדר – בסדר גמור. זכותם של אנשים שלא לקבל את דברי הדואר. ולכן, הצעת החוק אומרת דבר מאוד פשוט. כשאדם יכתוב על תיבת הדואר שלו: אבקש לא לקבל דברי דואר, כל אותם מחלקי דברי דואר יצטרכו לכבד את זה. אני יכול להגיד לכם שאני מקבל הרבה יותר דברי דואר שאני לא מעוניין בהם מכאלה שממוענים אלי באופן אישי. זה אבסורד מוחלט. לכן, זה מה שצריך להיות. אם יעברו על החוק הזה – אף שהדביקו מדבקה – צריך להיות קנס. נדמה לי שקנס של 5,000 שקל הוא בסדר גמור. רוצים לקבוע קצת פחות – אפשר לקבוע קצת פחות. אני חושב שהצעת החוק היא מידתית, היא סבירה. אני אפילו קיבלתי מאמר תגובה נגדי ב"מעריב" – – – היו"ר קולט אביטל: כן, ראיתי. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): – – – שאומר שאני מציע הצעת חוק יותר מדי מידתית, יותר מדי מתונה, לא מספיק – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): על החוק הזה? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): כן. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): למה כתבו רק עליך? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): תשמע, זה כבר עניין של כשרון. היו"ר קולט אביטל: יחסי ציבור. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אבל משום שאני חושב שאתה לא פחות מוכשר ממני – שלא נאמר מעבר לכך – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – גם מודעות בעיתון. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): ממש לא. אז אני בטוח שאתה תוכל לתקן את המעוות, חבר הכנסת אורלב, אני סומך עליך. מכל מקום, היתה כתבה גדולה על העניין הזה, חבר הכנסת אורלב – אם כבר, אז כבר – – – סילבן שלום (הליכוד): עכשיו הרגת אותו לגמרי. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אם כבר, אז כבר. תודה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): יש תשובה. היו"ר קולט אביטל: כתוב שאין תשובת שר, אבל אם השר בכל זאת מבקש להשיב – בבקשה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: חברים, על מנת שבאמת יהיה סדר – אין ספק שהדבקות זה דבר שונה מחלוקת פלאיירים, כי אדם שיש לו עסק זעיר, קטן, והוא מתקיים מכך שהוא מפרסם את עצמו, אין לו יכולות אחרות כמו לחברות גדולות שיכולות לעשות את הפרסום ואת השיווק הגדול שלהן. אז הדבקות זה באמת מפריע – לזה התכוונו מציעי החוק. פלאיירים – ודאי שאני בעד. עם זאת, גם לגבי הקנס – המציעים התחייבו לתאם את זה אתנו לקראת הקריאה הראשונה, השנייה והשלישית – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): נכון. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: – – – אשר על כן, אני תומך בהצעות החוק, בכפוף להסכמה ולתיאום אתנו. אני חוזר ומבהיר: הדבקות – ודאי שלא; אני בוודאי תומך בכם נגד הדבר הזה; פלאיירים זה משהו אחר, וכל שאר הסעיפים יהיו בתיאום ובהסכמתנו. היו"ר קולט אביטל: אני מודה. אם כך, אנחנו נשמע את ההתחייבות של המציעים. חבר הכנסת אזולאי, אתה מתחייב? דוד אזולאי (ש"ס): מתחייב. היו"ר קולט אביטל: חברת הכנסת גלאון. זהבה גלאון (מרצ): מתחייבת. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אורלב. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מקובל עלי. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת פינס-פז. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): מתחייב אני. היו"ר קולט אביטל: אנחנו נעבור להצביע על כל הצעות החוק, בנפרד. נעבור להצביע על הצעת החוק הראשונה – פ/2325, של חבר הכנסת אזולאי. נא להצביע. הצבעה מס' 37 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור פרסום בבתי-מגורים), התשס"ז–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד הצביעו 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק פ/2325 עברה והיא תעבור להכנתה לוועדת הכלכלה. נא לשבת. חברת הכנסת גלאון, את מעוניינת שיצביעו על הצעת החוק שלך? זהבה גלאון (מרצ): כן. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ועדת הפנים. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: ועדת הכנסת תחליט. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): איזו ועדה אתה רוצה? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): פנים. היו"ר קולט אביטל: איזו ועדה אתם רוצים? ועדת הפנים? בסדר, ועדת הפנים. הצעת החוק פ/2325, עברה. הצעת חוק פ/167, של חברת הכנסת זהבה גלאון – נא להצביע. הצבעה מס' 38 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת אסורה בדירות ובבניינים ללא הסכמה), התשס”ו–2006, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד הצביעו 20, אין מתנגדים. אני קובעת שגם הצעת החוק הזאת עברה והיא תעבור גם כן לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק פ/1615, של חבר הכנסת זבולון אורלב – נא להצביע. הצבעה מס' 39 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – דבר פרסומת בבית צרכנים), התשס”ז–2006, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד הצביעו 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם הצעת החוק הזאת עברה, ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה לוועדת הפנים. הצעת החוק פ/3699, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז – נא להצביע. הצבעה מס' 40 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת פרסום בבתי-מגורים), התשס”ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, בעד הצביעו 23, אין מתנגדים. אני קובעת שגם הצעת החוק הזאת עברה, והיא תעבור להכנתה לקריאה ראשונה לוועדת הפנים. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לתושבי הנגב, הגליל, עיירות פיתוח ושכונות שיקום), התשס"ח–2007 [הצעת חוק פ/3076/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת סילבן שלום) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לתושבי לתושבי הנגב, הגליל, עיירות פיתוח ושכונות שיקום). חבר הכנסת סילבן שלום. איפה השר נהרי? סילבן שלום (הליכוד): לא, אין תשובת שר. היו"ר קולט אביטל: אין תשובת שר? סילבן שלום (הליכוד): לא. היו"ר קולט אביטל: טוב, אז נצביע בלי תשובת שר. סילבן שלום (הליכוד): זה בהסכמה, לכן הוא הלך. היו"ר קולט אביטל: אדוני, חמש דקות. סילבן שלום (הליכוד): למה? היו"ר קולט אביטל: כמו כולם. כי זה מה שנקבע – בגלל לוח זמנים עמוס. סילבן שלום (הליכוד): אוקיי. אין דבר. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה לתקן עוול היסטורי, שלפיו אין ייצוג בחברות הממשלתיות לתושבי הנגב והגליל, עיירות הפיתוח ושכונות השיקום. לצערי הרב, במשך עשרות שנים ייצוגם של תושבים אלה בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות נמוך משמעותית לעומת חלקם באוכלוסייה, ובוודאי לעומת מה שצריך להיות חלקם באותן חברות ממשלתיות, וזה רק בשל העובדה שמרבית החברות הממשלתיות נמצאות בנגב, חלקן בצפון הארץ, אבל בוודאי שלא במרכז הארץ. אני חושב שאנחנו חייבים לקבל החלטה דרמטית בארץ על שינוי סדרי עדיפויות, וזה בידינו. הגיע הזמן שנבין שהעיוות המתמשך הזה חייב להגיע לקצו. לצערי הרב, כל ממשלות ישראל – ואני לא מוציא את הממשלות שהייתי חבר בהן מכך – אינן רואות את הפריפריה כמרכז העשייה שלהן בחיי היום-יום. ראשי הממשלות בישראל עד היום הגיעו או מרקע ביטחוני, או מרקע כלכלי כזה או אחר, כשהנושא של הפריפריה לא מדבר ללבם. לכן אנחנו רואים שההשקעות בפריפריה הן השקעות נמוכות, אנחנו רואים שההתייחסות לנגב ולגליל במלים היא התייחסות מאוד מאוד חמה, מלטפת, אבל במעשים זה דבר שכלל לא קיים. יש עד היום העדפה לנשים, יכולה להיות העדפה גם למיעוטים, אבל לתושבי הנגב והגליל, שכונות השיקום וערי הפיתוח – יוק. ואני חושב שאם אנחנו רוצים להבריא את החברה במקומות האלה – אנחנו חייבים לתת להם, ולו מקצת ממה שצריך. לאחר שביטלו את ההטבות במס הכנסה, אני חושב שמה שנותר – – – היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת מרגי. סילבן שלום (הליכוד): – – – כדי לאפשר את הישארותם של תושבי הנגב והגליל במקומות האלה, הוא אולי אותה העדפה קטנה מתקנת, שתקבע שכאשר ממנים דירקטורים לחברות בדרום הארץ או לחברות בצפון הארץ – יבואו בחשבון קודם כול תושבי הנגב, קודם כול תושבי הגליל, ורק לאחר מכן האחרים. אני מאמין שזה יגרום ליתר מוטיבציה לדור הצעיר בפריפריה להישאר במקומות שבהם הוא גדל וצמח. אני גם חושב שזה ייתן לאחרים להבין, שאם עוברים לגור במקומות האלה, זה לא חיסרון אלא זה יכול להיות יתרון גדול. גברתי היושבת-ראש, לסיום אני רוצה לומר שאני שמח מאוד שלבסוף הוחלט לתמוך בהצעת החוק הזאת, כי אני לא מאמין שיש מישהו שיכול להרים את ידו נגד תושבי הנגב, נגד תושבי הגליל ונגד תושבי השיקום בערים הגדולות. היום אנחנו עושים את הצעד הראשון בתהליך לא פשוט, בתהליך ארוך, אבל אני אביא אותו לידי סיום ולידי חקיקה, כך שאותם אנשים יזכו סוף-סוף למה שמגיע להם בדין, ועד היום לצערי הרב לא הצליחו לקבל. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. כיוון שאין תשובת שר וגם כיוון שהממשלה אינה מתנגדת, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 41 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לתושבי הנגב, הגליל, עיירות פיתוח ושכונות שיקום), התשס"ח–2007, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד – 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה, והיא תעבור, לפי תקנון הכנסת, לוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק המפלגות (תיקון – איסור סקרים לקראת בחירות מקדימות), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2917/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק המפלגות (תיקון – איסור סקרים לקראת בחירות מקדימות), התשס"ז–2007. חבר הכנסת אופיר פינס, בבקשה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, תראו, בסך הכול הצעת החוק הזאת רוצה להשוות את המצב בפריימריס למפלגות לזה שקיים במדינה ובשלטון המקומי. אתם יודעים שאסור לפרסם סקרים בימים האחרונים לפני הבחירות לכנסת, ואסור לפרסם סקרים בימים האחרונים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, כדי שלא לייצר מניפולציה, וזה חסר בחוק המפלגות. לצערי, כתוצאה מזה נעשות מניפולציות, אגב, קל וחומר, זה הרבה יותר מניפולטיבי בתוך המפלגות, כי הגופים הם קטנים. לכן, אין בעיה עם פרסום סקרים בכל ימות השנה, אבל בימים שלפני, 48 השעות האחרונות או 72 השעות האחרונות לפני מועד הבחירות, כמקובל במערכות החיצוניות למדינה, לכנסת ולשלטון המקומי – ההצעה שלי שזה יהיה גם במפלגות. ההצעה הזאת היא על דעתם של חברי במפלגת העבודה, חברי בליכוד, חבר הכנסת גדעון סער חתום אתי על הצעת החוק הזאת, חברי בקדימה, צחי הנגבי, שיש בה פריימריס, זה נראה סביר – – – היו"ר קולט אביטל: כמה ימים? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): לא החלטנו. נחליט, אבל אני מדבר על הימים האחרונים, יומיים, שלושה, ארבעה, נחליט בוועדת החוקה. ראובן ריבלין (הליכוד): בחוק הבחירות הכללי זה 40 יום. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): כן, בחוק הכללי – תראו, יש מדינות שזה אפילו שבוע, אבל אני מניח שנצטרך להחליט על מועדים מצומצמים יותר. אני מדבר על היומיים-שלושה האחרונים לפני הבחירות. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק המפלגות (תיקון – איסור סקרים לקראת בחירות מקדימות), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: 18 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית והיא תעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק העונשין (תיקון – סייג לאחריות פלילית על עובד ציבור), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3920/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת חוק העונשין (תיקון – סייג לאחריות פלילית על עובד ציבור). חבר הכנסת כהן, בבקשה, בלי פלאפון במליאה; חבר הכנסת אהרונוביץ גם. תודה רבה. הצעת חוק העונשין (תיקון – סייג לאחריות פלילית על עובד ציבור) – חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, את החוק הזה הגשתי בהליך דחוף על-פי בקשת משרד הבריאות, בוודאי שר הבריאות היושב כאן יוכל לאשר את דברי. החוק נולד כתוצאה מפרשת "רמדיה", כאשר בעקבותיה עומדים לדין, גם בימים אלה, כמה עובדים של משרד הבריאות באשמת רשלנות שגרמה לנזקים חמורים. הנושא הוא סבוך. החוק לא בא לפטור מחובת קפדנות ועמידה בסטנדרטים מקצועיים נאותים את עובדי הפיקוח של המדינה. אבל הוא בא לפתור מצב משברי שבגללו, בעקבות העמדתם לדין של אנשי משרד הבריאות, יש מחסור חמור במדינת ישראל במזון לתינוקות, במזונות מיוחדים, רפואיים, לאוכלוסיות של מבוגרים, קשישים, חולים במחלות מטבוליות שונות, משום החשש של עובדי פיקוח שמא תוטל עליהם אחריות פלילית גם כשהם עושים את מלאכתם בתום לב, בלא זדון, לא מתוך אדישות חלילה, והם יעמדו לדין. יש דקויות משפטיות שצריכות להיות מבוררות היטב בהמשך הליכי החקיקה. שר המשפטים תומך עקרונית בחקיקה הזאת, אבל המחלוקת המשפטית צריכה להתברר וההגדרות ודאי לא יהיו בסוף התהליך כפי שהן מוגדרות היום בהצעת החוק הטרומית. בגלל הלחץ של הזמן, גם בגלל סוף כנס הקיץ של הכנסת, ההגדרה המופיעה בנוסח הטרומי בוודאי לא תהיה ההגדרה הסופית של המצב המשפטי הזה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת על מנת לזרז את פתרון המשבר שנוצר כתוצאה מפרשת "רמדיה". תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, חבר הכנסת מיכאלי, חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת מרגי. אנחנו עוברים להצביע על הצעת החוק פ/3920. הצבעה מס' 43 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – סייג לאחריות פלילית על עובד ציבור), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, 21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק העונשין (תיקון – סייג לאחריות פלילית על עובד ציבור) עברה, והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר קולט אביטל: הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: תודה. ברשות יושבת-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס”ח–2008; הצעת חוק מחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התשס”ח–2008; הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון מס' 5) (רישוי קבלני שירותים), התשס”ח–2008; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 170) (הכרה בהוצאות טיפול בילדים), התשס”ח–2008; הצעת חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס”ח–2008; הצעת חוק שמירה על קווי צנרת נפט, התשס”ח–2008. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 54), התשס”ח–2008; הצעת חוק החברות (תיקון מס' 9), התשס”ח–2008 – שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. הצעת חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס”ח–2008 [מס' כ/239; "דברי הכנסת", חוב' ל"ה, עמ' 18040; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, בבקשה לעלות. הצעת חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס”ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה – – – היו"ר קולט אביטל: אדוני, שכחתי להגיד שיש לך חמש דקות. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): בהצגת חוקים לקריאה השנייה ולקריאה השלישית – – – היו"ר קולט אביטל: בהצגת חוקים יש הסכמה של כל הבית, בגלל העומס היום. צר לי, אדוני. כולם כיבדו את זה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): סליחה. יש הבדל בין הצגת הצעת חוק לקריאה טרומית לבין הצגת הצעת חוק מקיפה וחשובה, שעכשיו עוברת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, וחייבים על-פי החוק וכדי שסדרי הממשל יהיו תקינים שהדבר יוצג במלואו. היו"ר קולט אביטל: בסדר. אדוני יחזיק את כולנו כאן עד תשע בערב. בבקשה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): בסדר גמור. הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס”ח–2008. במדינת ישראל יש קבוצות תרבותיות שונות, המקיימות אורח חיים המיוחד להן, ויש להן מאפיינים תרבותיים ייחודיים, ובהן קבוצת האוכלוסייה החרדית. במוסדות החינוך של הקבוצות כאמור לומדים תלמידים רבים, וזה שנים עומדת על סדר-היום הציבורי שאלת התקצוב של אותם מוסדות על-ידי רשויות המדינה. מטרתה של הצעת החוק היא לאפשר קיום של מוסדות חינוך של קבוצת האוכלוסייה החרדית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות, ששר החינוך יקבע, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, כי הן קבוצות אוכלוסייה תרבותיות ייחודיות. זאת, על-ידי הכרה בהן כמוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים וקביעת מנגנון לתקצובם, מתוך איזון בין האוטונומיה החינוכית שתינתן למוסדות אלה, הנגזרת מאורח החיים הייחודי של קבוצת האוכלוסייה הלומדת בהם מצד אחד, לבין שיעור התקציב שיינתן להם על-ידי המדינה, שיהיה נמוך משיעור התקציב של מוסדות החינוך המוכרים, מצד שני. מוצע להסמיך את השר להכיר במוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט' עד י"ב, כולן או חלקן, כמוסד חינוך תרבותי ייחודי, אם ראה שמתקיימים בו תנאים אלה: ניתן בו חינוך שיטתי בהתאם למאפיינים הייחודיים של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו; תוכנית הלימודים בו ואורח הפעילות במסגרתו אינם נוגדים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הוא עומד בדרישות הרישוי שנקבעו בחוק המוצע; וכן, בהתחשב במאפיינים ובצרכים המיוחדים של מוסד החינוך, המספר המזערי של תלמידים הלומדים בו ושעות הלימודים שבו הם כפי שיקבע השר. על החלטת השר לסרב להכיר במוסד חינוך כמוסד חינוך תרבותי ייחודי או על החלטתו לבטל הכרה שניתנה, ניתן יהיה לערער בפני ועדת ערר. החלטות ועדות הערר יהיו נתונות לערעור בפני בית-משפט לעניינים מינהליים. עוד מוצע ליצור מנגנון תקצוב למימון פעילותם של מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים. המימון יינתן בעבור כל תלמיד בהתאם למספר התלמידים הלומדים במוסד. שיעור התקצוב בכל שנת לימודים ייגזר מיחידת המימון למימון עלות לימודיו של תלמיד במוסד חינוך על-יסודי במסלול לימודים עיוני באותה שנת לימודים, ויעמוד על 60% מיחידת מימון זו – אני מזכיר שזאת הרמה הנמוכה ביותר של אפשרויות התקצוב שיש במערכת העל-יסודית בישראל. מוצע לקבוע כי בעבור תלמידים עם צרכים מיוחדים באותם מוסדות חינוך תינתן תוספת מימון השווה לזו הניתנת לתלמידים משולבים בחינוך הרגיל. כמו כן, נקבעו בחוק המוצע הוראות בדבר רישוי אשר יחולו על מוסד תרבותי ייחודי. המוסד יידרש לעמוד בתנאים שונים הנוגעים לבטיחות, לבריאות, לעובדים, לבסיס הכספי שלו, למבנה ולציוד שבו וכדומה. עוד נקבעו הוראות בדבר הפיקוח והאכיפה על העמידה בתנאים אלה. מאחר שנדרשת היערכות והתקנת תקנות, תחילתו של החוק המוצע לא תהיה מיידית. לפיכך, עקב העובדה שנושא תקצוב הישיבות, שהחוק המוצע אמור לחול עליהן, תלוי ועומד בבית-המשפט, ונוכח הרצון לפתוח כסדרה את שנת הלימודים הקרובה, מוצעת הוראת מעבר, אשר תאפשר את המשך תקצובן עד ליישום החוק. מוצע לקבוע כי מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט' עד י"ב, כולן או חלקן, ניתן בו חינוך שיטתי בהתאם למאפיינים הייחודיים של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו והוא מקבל כיום מימון מהמדינה – כל אלה יוכלו להמשיך ולקבל מימון זה לתקופה שלא תעלה על שנה מיום התחילה של החוק המוצע, בתנאי שבתוך 90 ימים מאותו מועד תוגש לגביו בקשת הכרה לפי החוק. אני מבקש, כבוד היושבת-ראש, רק להוסיף בכמה משפטים מה הרקע להצעת החוק הזאת, שהיא ודאי שנויה במחלוקת. היו"ר קולט אביטל: אפשר לבקש קצת שקט? זה חוק חשוב. זהבה גלאון (מרצ): אפשר לשאול שאלה? מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אם זהבה גלאון רוצה לשאול – – – היו"ר קולט אביטל: את רוצה, תשאלי עכשיו. זהבה גלאון (מרצ): אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מקבלת את זה ומכירה בזה שמדינה צריכה להכיר בזכותן של קהילות תרבותיות, אבל כשהקהילות התרבותיות לא מכירות בערכי היסוד האזרחיים של המדינה, האם המדינה צריכה לממן אותן? ערכי יסוד אזרחיים – אזרחות, מתמטיקה, ליבה. כן בטיחות, כן ביטחון – כל הדברים שציינת. מדובר על ערכי יסוד אזרחיים, זאת נורמה בסיסית. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): חבר הכנסת ריבלין, אם תיתן לי לענות, אני אנסה לעשות את זה. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת ריבלין, תודה. ראובן ריבלין (הליכוד): שאלתי אותה שאלה. היו"ר קולט אביטל: אני חושבת שהוא ישיב. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אם אחר כך צריך להשלים, אני אתן לך. חברת הכנסת זהבה גלאון, קודם כול, כל הממשלות בישראל עשו את זה, לרבות, אני מזכיר, שרי חינוך שאת לא רק מכירה אלא בטח גם מוקירה; קוראים להם אמנון רובינשטיין, יוסי שריד. כל שרי החינוך עד היום עשו את זה. אלא מה, הם עשו את זה בצורה לא מסודרת ולא חוקית. מה שאנחנו עושים כאן, בניגוד למה שעשו שולמית אלוני וכל שרי החינוך מטעם מרצ או מטעם העבודה או מטעם כל מפלגה אחרת, זה להסדיר את העניין בחוק, מאחר שהבג"ץ אמר – – – חיים אורון (מרצ): הם לא רצו לקבע בחוק מערכת חינוך בלי ליבה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): הם עשו את זה בלי שזה היה חוקי. חיים אורון (מרצ): אתה מקבע בחוק מערכת חינוך בלי ליבה. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אורון. חבר הכנסת אורון. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): חבר הכנסת חיים אורון, אני חושב שיותר טוב לעשות דברים בחוק, גם אם אנחנו לא אוהבים אותם, מלעשות אותם בצורה בלתי חוקית, כפי שעשו כל שרי החינוך של מרצ. חיים אורון (מרצ): במקום אחר – – – יעקב ליצמן (יהדות התורה): אם חיים אורון היה שר החינוך הוא היה עושה אותו דבר. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): חבר הכנסת חיים אורון, כחלק מהקביעה בחוק – מה שלא היה נהוג עד עכשיו – הכנסנו בחוק הזה הרבה מאוד מגבלות, שכל שרי החינוך של מרצ לא עמדו עליהן, לרבות כל הסעיפים של פיקוח, של הגבלת המימון עד לגובה מסוים, מה שהיה מאוד שנוי במחלוקת, ולרבות קביעה שמדובר פה רק על החינוך העל-יסודי ושום דבר מתחת לחינוך העל-יסודי. מבחינתי, וזאת הסיבה שבוועדה לא הצבעתי בעד החוק, יש פגם אחד בחוק הזה. הרי המדינה משלמת 60% מהתעריף הנמוך ביותר עכשיו למוסדות האלה, וזה יהיה הגובה, לא יהיה אפשר לקבל יותר. יש עדיין 40%. לדעתי, כחלק מההשלמה – הצעתי את זה בחקיקה, אני מקווה שזה יעבור מקיר לקיר – כל תלמיד עד גיל 30 שרוצה לקבל את הליבה ורוצה לעשות בגרות ולצאת גם לחיי תעסוקה או השכלה גבוהה, המדינה צריכה לאפשר לו לקבל ולממן אותו, וזאת תהיה השלמה לחוק, שלדעתי תעשה את החוק ראוי. אבשלום וילן (מרצ): יש הסתייגות למה שאמרת. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אני מודע לעניין. לדעתי, זה פגם שאני לא יכול לתמוך בהסתייגות הזאת, אבל אני מביא את זה כחוק נפרד, ואני מקווה שהחוק הזה יעבור. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חברי הכנסת, לחוק הזה יש הסתייגויות. נעבור לשמיעת ההסתייגויות. לשם החוק אין הסתייגויות. לסעיפים 1–4 אין הסתייגויות. לסעיף 5 יש הסתייגות של חבר הכנסת גפני. משה גפני (יהדות התורה): מוותר. היו"ר קולט אביטל: אתה מוותר. חבר הכנסת מולה – לא נמצא. לסעיף 5 יש גם הסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. יש לך שתי הסתייגויות, אני מציעה שתנמק אותן יחד. אבשלום וילן (מרצ): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, שרים, קודם כול הערה לנוהל. אני יודע שיש אישור של יושבת-ראש הכנסת. אני ישבתי בוועדת החינוך לא כחבר אלא כמשקיף, ואני מבין שהיתה מהירות, ואולי החיפזון הוא גם מהשטן, מהסיבה שבעצם או-טו-טו נפתחת שנת לימודים וצריך לתת תשובה לבג"ץ. אני קובע, אדוני יושב-ראש הוועדה, שבכלל לא משנה לצורך העניין אם זה מעל לשולחן, אם זה מתחת לשולחן. פעם ראשונה שהכנסת הריבונית של מדינת ישראל הולכת להגיד היום שיהיו מוסדות חינוך שדה-יורה, בגלוי ובמוצהר, לא ילמדו את ערכי הליבה. האם זה נראה לך, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, כדבר מתקדם, כדבר נכון? אגיד לכם משהו הרבה יותר מרחיק לכת: מרבית חברי הכנסת החרדים תומכים בהסתייגות האחרונה שלי, לא לסעיף 5, לסעיף האחרון, למה שאמר יושב-ראש הוועדה – שתלמיד דתי או חרדי שסיים מוסד תורני ורוצה ללמוד את ערכי הליבה ורוצה לעשות תעודת בגרות – שהמדינה תאפשר לו את זה. אז אני מבין שאיכשהו ניתן ההיתר, ומי שרוצה יוכל לגשת גם בהמשך ללמוד את ערכי הליבה ולעשות בגרות כמקובל – אז מסבירים לי כולם בחדרי חדרים – וזאת הצביעות הכי גדולה, משום שיש פה כמה זרמים היסטוריים שבאו ממזרח-אירופה, ומבחינתם ייקוב הדין את ההר, לא ילמד ילד יהודי – – – ראובן ריבלין (הליכוד): לאיזה סעיף ההסתייגות? אבשלום וילן (מרצ): ההסתייגות האחרונה, לסעיף 41. אני פונה לכנסת ישראל להציל את כבודה, להציל את כבודו של בית-הנבחרים, ואף שזאת הסתייגות תקציבית, לאפשר לכל תלמיד שירצה בכך להשלים את לימודיו. מה שהיה טוב לפולין במאה ה-17 וה-18 לא טוב לישראל במאה ה-21. ואני יודע שרוב חברי הכנסת החרדים מסכימים אתי, אלא שהפחד בין הזרמים והמאבקים בין אלה לאלה לא נותנים להם לומר את האמת. לפחות אל תצביעו נגד, תהיו ישרים עם עצמכם. למה אדם שפרש מישיבה לא יכול לקבל בגלוי, במוצהר, על-ידי מדינת ישראל, את סל הלימודים האלמנטרי, כך שלאחר מכן הוא יוכל ללמוד, לעבוד, לצאת עם כלים לחיים? הוא צריך לסיים מתמטיקה ברמה של כיתה ד', ועם זה לצאת לשוק? הרי אני מכיר את האנשים, יש שם ממיטב המוחות, אנשים מוכשרים מאוד. אבל כבר ראיתי באילו בעיות כלכליות קשות הם נמצאים כאשר הם צריכים להשלים את לימודי הליבה. אני מנמק פה את ההסתייגות האחרונה, לסעיף 41. אני מקווה מאוד שהבית יתלכד מאחורי ההסתייגות הזאת. יש לה עלות תקציבית, ואם היא תעבור, אני מציע מראש שלגבי אופן המימוש שלה נדון עם האוצר ועם משרד החינוך בעתיד. אני לא בעד לממש אותה מייד, אני בעד לקבוע את העיקרון, והעיקרון הוא המפתח. אמר את זה יושב-ראש ועדת החינוך פה, הרב מלכיאור. אי-אפשר שכנסת ישראל תחוקק חוק שבהגדרה לא יאפשר למי שרוצה ללמוד את ערכי הליבה. ההסתייגות השנייה: מדובר פה על 60% שהמדינה תעמיד לרשות הזרם החינוכי, אבל נאמר בוועדה שהעיריות יוכלו להשלים, ובעצם בפועל יהיה מצב שזרם שמלמד שלא על-פי תוכנית הלימודים או ערכי הליבה של מדינת ישראל, יקבל מימון כפול. הוא יכול לקבל מימון מצד אחד מהמדינה ומצד שני מהרשות המקומית, ובעצם לקבל את מלוא המימון. אז מה ההבדל? מדוע שרת החינוך הלכה להסדר הפשרה הזה, שהוא בעייתי מאוד? לכן ההסתייגות שלי לסעיף 5 אומרת ששיעור ההשתתפות של רשות חינוך מקומית המשתתפת בתקציבי מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים הפועלים בתחומה לא יעלה על 60% משיעור השתתפותה בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים דומים הפועלים בתחומה. כלומר, למרות הכול תהיה העדפה כלשהי. מי שמקבל 60% מהמדינה ולא מוכן ללמד ערכי ליבה, ישלים בדיוק כמו בית-ספר רגיל דרך הרשות המקומית. מה עשינו? שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: כמה זמן הוא יכול לדבר על הסתייגות? היו"ר קולט אביטל: יש לו שתי הסתייגויות ועשר דקות. אבשלום וילן (מרצ): אדוני השר, ברוגע. ביקשת ממני בוועדה לא להפריע, לא הפרעתי. קיבלת היתר מיוחד מיושבת-ראש הכנסת להעלות את זה היום, תן לי לפחות היתר לזכות הצעקה. עשר דקות יש לי לנמק, נשארו לי ארבע דקות, בשבילך אני אחסוך עוד שלוש, ובתנאי שתקבל את ההסתייגות לסעיף 41. גברתי היושבת-ראש, אם ההסתייגות הזאת תתקבל, יהיה מדרג כלשהו וידעו: מי שלא מלמד את ערכי הליבה ומקבל רק 60% מתקציב המדינה, מהרשות המקומית לא יוכל לקבל יותר מ-60% לעומת כספים שהיא תיתן לזרמים חלופיים אחרים, שמלמדים את ערכי הליבה ומוכרים במלואם על-ידי המדינה. כלומר, יצטרך להיות פה מדרג שלא יאפשר לנצל, באותם מקומות שיש רוב בעירייה לזרם מסוים, לעשות חוכא ואטלולא את כוונת המחוקק, שאומר פה בחוק במפורש: כתוצאה מוויתור על ערכי הליבה, מוותרים הזרמים על 40% מהמימון. אם שתי ההסתייגויות האלה יתקבלו, אני מניח שנוכל להציל את כבודו של בית-הנבחרים, ולו בכך שנוכל להכניס, 1. למי שירצה – את ערכי הליבה; 2. נקבע מדרג מאוד ברור, מי מקבל מה, גם מהמדינה וגם מהרשות המקומית, כך שיהיה – – – היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אבשלום וילן (מרצ): גברתי, יש לי עוד שלוש דקות. היו"ר קולט אביטל: אני פשוט מנסה להביא לידי הצבעה. אבשלום וילן (מרצ): את מוציאה אותי מהקשב והריכוז שלי. לכן, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שבלי שתי ההסתייגויות האלה לא רק שניאלץ להצביע נגד החוק, אלא שזה יום עצוב מאוד לבית-הנבחרים. אני מדבר אלייך, שרת החינוך יולי תמיר; אנחנו הולכים, כידידים, דרך ארוכה מאוד יחד. אני מבין את כל האילוצים, אבל אני חושב שלהעביר את החוק הזה, שבו לראשונה באופן פומבי ורשמי כנסת ישראל מוותרת על ערכי הליבה – זה יום עצוב לכולנו. צר לי מאוד שאת – באופן אישי אני מדבר אלייך, לא כאל שרת החינוך – נאלצת לתת יד למהלך, שאני משוכנע בהיכרותנו רבת השנים, שכאדם את מתקוממת כנגדו לגמרי. לכן, אני מציע לך את התיקון המשלים. זה לא יעזור לי, כי יש פה רוב, אני רואה. זה לא שאם הייתי חוסך דקה – – – כבר עברתי את התרגיל הזה, אני פעם רביעית על הדוכן היום. לכן, יש פה הסתייגות. חבר הכנסת מרגי, בלי שדיברתי אתך, אני משער, ביודעי – – – השר משולם נהרי: יש הצעת חוק של הרב מלכיאור. יש הצעת חוק מובנית, אז למה ללכת על – – – אבשלום וילן (מרצ): אבל יש פה עכשיו הצעת חוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. השר, מסיבה מאוד פשוטה; אם היום ההסתייגות שלי תתקבל, אני מניח שהרב מלכיאור לא ימשוך את הצעת החוק ונוכל להכניס את שני הדברים בעת ובעונה אחת, ולפחות השרה תמיר תוכל להיות איכשהו קצת שלמה עם נפשה, שהיא לא ויתרה לחלוטין על העמדה העקרונית שלה על ערכי הליבה. לאורך שנים אתם הולכים ב"תפסת מרובה". תפסת מרובה – בסופו של דבר יהיה "לא תפסת" אחד גדול. אני מציע לך באופן הכי ידידותי: אל תכרתו את הענף שעליו אתם יושבים, הוא גם ככה די מתנדנד. אין פה מפלגת שינוי, ואנחנו מעולם לא היינו ולא נהיה שונאי חרדים לתיאבון. רק אני חושב שאתם עצמכם מוכרחים להבין שוויתור על הליבה, אפילו לאלה שרוצים בכך, הוא כנגד האינטרס שלכם, ודאי של אותה יהדות מזרחית, שאין לה כל העכבות ההיסטוריות, שהיא סגורה בד' אמותיה. אתם הרבה יותר פתוחים כלפי הלימודים הכלליים, ואני משוכנע שאם היית מצביע בהתאם למצפונך היית תומך בהסתייגות. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגות. אנחנו מצביעים על שם החוק. נא להצביע. הצבעה מס' 44 בעד שם החוק – 39 נגד – 6 נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר קולט אביטל: בעד – 39, נגד – 6. אני קובעת שהשם עבר. אנחנו עוברים לסעיפים 1–4. לסעיפים אלה אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על סעיפים 1 עד 4 כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 45 בעד סעיפים 1–4 – 40 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. היו"ר קולט אביטל: 40 הצביעו בעד, רק שישה התנגדו, אין נמנעים. אנחנו עוברים לסעיף 5. חבר הכנסת גפני, אתה מוריד את ההסתייגות? אנחנו עוברים אפוא להצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן לסעיף 5. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 26 נמנעים – 3 ההסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן לסעיף 5 לא נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד – 11, נגד – 26. אני קובעת שההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים על סעיף 5 כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 47 בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה – 40 נגד – 6 נמנעים – אין סעיף 5, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר קולט אביטל: בעד – 40, נגד – 6, אין נמנעים. אני קובעת שסעיף 5 עבר כנוסח הוועדה. אנחנו מצביעים עכשיו מסעיף 6 עד סעיף 40, כולל, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 48 בעד סעיפים 6–40 – 40 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 6–40 נתקבלו. היו"ר קולט אביטל: בעד – 40, נגד – 6, אין נמנעים. חבר הכנסת כהן, אנחנו באמצע ההצבעה. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה – – – השר לשירותי דת יצחק כהן: בטעות לחצתי במקום השר אילון. היו"ר קולט אביטל: בסדר, נודיע לפרוטוקול. סעיפים 6 עד 40 עברו כנוסח הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן לסעיף 41. נא להצביע. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 12 נגד – 23 נמנעים – 5 ההסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן לסעיף 41 לא נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד – 12, נגד – 23, נמנעים – 5. אני קובעת שההסתייגות של אבשלום וילן לא עברה. אנחנו עוברים להצביע על סעיפים 41 ו-42, כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 50 בעד סעיפים 41–42, כהצעת הוועדה – 39 נגד – 6 נמנעים – אין סעיפים 41–42, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר קולט אביטל: בעד – 39, נגד – 6, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצביע על הצעת חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, התשס”ח–2008, בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 51 בעד החוק – 39 נגד – 6 נמנעים – אין חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר קולט אביטל: בעד – 39, נגד – 6. אני קובעת שהצעת החוק עברה. אני מבינה שאדוני, שר התמ"ת, רוצה להגיד כמה מלים. בבקשה. חיים אורון (מרצ): אין לו מעמד. היו"ר קולט אביטל: לשר מותר לדבר. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להגיד, באמת: ברוך השם, אחרי ההתערבות וניסיון ההתערבות של בג"ץ, ניסיון לפגוע בעקרונות ערכיים מאוד. אני גם רוצה להודות באופן אישי ליושב-ראש הוועדה מלכיאור, שפעל ביושרה, ביושר, בהגינות – הרב גפני, אתה מפריע לי – אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת הרב מלכיאור, שבשונה מהרבה הרבה חברים בבית הזה פועל בהגינות וביושר, והסדיר את זה באופן חוקי – את מה שעד היום חברי מרצ ושרי מרצ נתנו לו גיבוי ויותר מזה, אפילו – הסתתרו מאחורי הצדק והאמת. אני גם רוצה להודות לצוות הוועדה, יהודית, רבקה וסיון, וכמובן לדפנה ברנאי ומרב ישראלי ושלומי בלבן. מכל מקום, חברים, אני חושב שנעשה פה, אחרי הרבה שנים, קצת סדר וצדק, ואני גם רוצה להודות לאיגוד הישיבות שפעל, באמת, במסירות, בתבונה, בחוכמה, על מנת להביא את החוק הזה לסיומו, ברוך השם. זהבה גלאון (מרצ): אדוני השר, יש לי שאלה – – – אני רוצה לדעת. זו שערורייה. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת מלכיאור. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, גם אני רוצה להודות לצוות המסור, באמת, מרב ישראלי – זה חוק מאד מסובך עם המון המון סעיפים ותת-סעיפים, והיא עבדה על זה עד אמצע הלילה בהרבה מאוד לילות, כדי לעשות את זה בצורה תקינה ושלמה. אני מבקש להגיד, חברי הכנסת, גם משפט אישי, גם לחבר הכנסת גפני ולחברי הכנסת המציעים. אני רוצה להגיד שעם כל הבעייתיות שהיתה עם החוק, היו הסכמים והלכו ביושר לאורך כל הדרך. וזו גם הסיבה – ואני מאמין מאוד בדרך הזאת של הבית הזה. כשעושים דברים ביושר, ויש סיכומים ועומדים בסיכומים, כל הצדדים, אז אין גבול למה שהבית הזה יכול לעשות ולהעביר. אני רוצה גם להגיד משפט אחרון: אני מאמין בלימודי ליבה, אבל אני מאוד מאוד מאמין בתלמוד תורה. ואני חושב שגם תלמוד תורה הוא הבסיס להיותנו פה, כחברה יהודית וגם כחברה דמוקרטית, ואני מקווה שהחוק הזה יהיה לברכה ולא לקללה. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס”ח–2008 [מס' כ/170; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 10794; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. יציג אותה חבר הכנסת אריה אלדד. קריאה שנייה וקריאה שלישית, וגם לחוק הזה יש הסתייגויות. אריה אלדד (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): נדמה לי שכולם הסירו אותן, לרבות הסתייגויות הדיבור. היו"ר קולט אביטל: נפלא. עוד יותר טוב. יש, אבל יכול להיות שהסירו. אריה אלדד (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): נדמה לי שכולם הסירו את ההסתייגויות. גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, חופש העיסוק מעוגן אצלנו בחוק-יסוד, ואומר, לכאורה, שכל אדם יכול לעסוק בכל מקצוע. אבל ברור לנו שלמרות חופש העיסוק לא היינו רוצים שיבוא אדם ויטען שהוא מנתח מוח אם איננו כזה. אנחנו היינו רוצים שאדם ילמד רפואה ואחר כך יתמחה. כלומר, אנחנו מכירים במצב – אנחנו יודעים להגביל את חופש העיסוק והוא איננו בלתי מוגבל. אבל במשך שנים משרד הבריאות עסק בהכרה בבעלי מקצועות שונים ובמתן תעודות להם, מתוקף תקנות שהתקין, קרי: כלי מינהלי. קבע בג"ץ לפני כארבע שנים, שאי-אפשר להגביל חוק-יסוד בתקנה מינהלית, והנחה את משרד הבריאות ללכת לחקיקה ראשית כדי להסדיר את העיסוק במקצועות הרפואה. כיוון שמסיבות שונות נתקל משרד הבריאות בקושי, בחילוקי דעות בין המקצועות הרפואיים, עשה חבר הכנסת טיבי מעשה, נטל את טיוטת החוק ועיצב אותה להצעת החוק הפרטית שלו, שאנחנו מביאים היום לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. היה לי הכבוד, מטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לשמש יושב-ראש ועדת המשנה לענייני החוק הזה בשנתיים האחרונות. החוק נועד להסדיר, לראשונה, את העיסוק בכל מקצועות הבריאות. מטרתה של הצעת החוק להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים במקצועות הבריאות ולהגן על בריאות הציבור. הליכי החקיקה היו ארוכים ומורכבים. היה צורך לשבת ולדון ולשאת ולתת עם קבוצות מקצועיות שונות; כל אחת, כמובן, רצתה להגן גם על הטריטוריות הפרופסיונליות שלה, ואנחנו השתדלנו לראות, בכל רגע נתון, גם את טובת החולים וגם את טובת העוסקים במקצוע. בשלב זה של החוק – אני מדגיש, בשלב זה – מה שמובא להצבעתכם היום, חברי הכנסת – אנחנו מסדירים את העיסוק בארבעה מקצועות מתוך המגוון הגדול של מקצועות הבריאות. אנחנו עוסקים בריפוי בעיסוק, בפיזיותרפיה, בתזונה – דיאטנות ובהפרעות בתקשורת. יש כוונה להסדיר במסגרת החוק הזה, בהמשך, את העיסוק במקצועות בריאות נוספים, ואני מזכיר לכם, חברי הכנסת, שלאחרונה אישרתם בקריאה טרומית שתי הצעות חוק – אחת שלי, אחת של חבר הכנסת טיבי – שמסדירות את העיסוק במקצועות בריאות רבים נוספים. החוק המוצע בפניכם היום מסדיר את מתן התעודות על-ידי משרד הבריאות, וקובע את תנאי הכשירות לקבלת תעודה במקצוע הבריאות. מתן התעודות הללו יאפשר לציבור המטופלים – וגם למעסיקים – לדעת כי כשירותו ורמתו המקצועית של המטפל שהוא בעל התעודה נבדקו ואושרו על-ידי משרד הבריאות. בחוק יש סעיפי ייחוד תואר, כדי שאדם ידע שאם מטפל נושא בתואר פיזיותרפיסט, למשל, רק הוא פיזיותרפיסט ולא אדם שמתחזה להיות כזה. אנחנו עוסקים גם בפעולות ייחודיות, אם כי במקצועות שבהם הבאנו לפניכם היום לא הוגדרו פעולות ייחודיות כאלה. יכול להיות שפעולות כאלה יוגדרו בהמשך תהליכי החקיקה למקצועות נוספים, או למומחיות-על במקצועות הללו, וכן יש איסור התחזות כמי שהוא בעל מקצוע בריאות. אנחנו קובעים בחוק הזה שטיפולים פארה-רפואיים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובמסגרת חוק חינוך מיוחד, יוכלו להינתן רק על-ידי בעל תעודה על-פי החוק הזה. החוק לא קובע איסור עיסוק, בשל הקושי להסדיר את תחומי העיסוק של כל אחד ממקצועות הבריאות בינם לבין עצמם ובינם לבין מקצועות הרפואה המשלימה. החוק כולל כללי אתיקה ודין משמעתי, וחובות זהירות והגינות גם כלפי המטופל, ומכיל גם הוראות מעבר רחבות, שנועדו לתת מענה לאנשים שהיום עוסקים בפועל במקצועות הללו ואינם עונים לחלוטין על כל הגדרות החוק; הם יוכלו להמשיך לעסוק בכך בתקופת המעבר, ובלבד שיעמדו בתנאי החוק בהמשך. אני קורא לכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק הזו בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ומברך בהזדמנות זו גם את חבר הכנסת טיבי על העבודה הרבה שהשקיע בחוק, בכל הליכי החקיקה. כמדומני שכל המסתייגים הסירו את הסתייגויותיהם. היו"ר קולט אביטל: שאלה לאדוני. האם החוק הזה גם קובע פרמטרים או כללים לגבי הכרת המקצועות האלה של אנשים, של עולים חדשים שבאים לארץ? אריה אלדד (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): כן, בהחלט. בהחלט. היו"ר קולט אביטל: אוקיי. אריה אלדד (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): קובעים מהו מוסד מוכר, מהם הקריטריונים שעל-פיהם האחראי על מקצועות הבריאות במשרד הבריאות מכיר במקצוע, מהן תקופות הלימודים וההכשרה המעשית הנדרשת בכל מקום – – – היו"ר קולט אביטל: לרבות רוקחים? אריה אלדד (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): החוק הזה עוסק היום רק בארבעה מקצועות. לרוקחים יש פקודת הרוקחים, זה מכוח פקודה אחרת, אבל במקצועות בריאות נוספים נגדיר גם מקצועות אחרים, לא את הרוקחים. הרוקחים – מסודרים. היו"ר קולט אביטל: אוקיי. תודה רבה. אריה אלדד (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: לחוק הזה יש שתי הסתייגויות. קריאות: – – – היו"ר קולט אביטל: כולם הסירו? קריאות: כן. כן. היו"ר קולט אביטל: ובכן, אם ככה, אנחנו נצביע בקריאה שנייה על חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. קודם כול, על שם החוק, נא להצביע כנוסח הוועדה – אם ככה, אנחנו עוברים להצביע על כל סעיפי החוק בקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 52 בעד סעיפים 1–59 – 27 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–59 נתקבלו. היו"ר קולט אביטל: בעד הצביעו 27, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו עוברים להצביע על כל הצעת החוק בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. נא להצביע. דוד טל (קדימה): אבקש להוסיף אותי. היו"ר קולט אביטל: נוסיף אותך. הצבעה מס' 53 בעד סעיפים 1–59 – 29 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–59 נתקבלו. היו"ר קולט אביטל: 29 בעד, ואנחנו מוסיפים את קולו של דוד טל, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס”ח–2008, עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית. הצבעה מס' 54 בעד החוק – 29 נגד – אין נמנעים – אין חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר קולט אביטל: 29 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה. חבר הכנסת טיבי רוצה להודות; בבקשה, אדוני. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, עבודת החקיקה של חברי הכנסת יכולה להיות שונה ומשונה, מרתקת ומעניינת, אבל יש חוקים מיוחדים, שאחרי שאתה עובד עליהם הרבה זמן, קהל היעד כל כך מגוון והתועלת שמפיק קהל היעד הזה – אלפי אנשים, בוגרים וסטודנטים גם בארץ וגם בחוץ-לארץ – כל כך קריטית וחשובה – אני יכול לומר שאני חושב שמדובר באופן אישי בפסגת החקיקה שלי. אני רוצה להודות לחברי הסיעה שלי, שהיו שותפים אתי לחוק, חברי סיעת רע"ם-תע"ל. אני מודה לכל חברי הכנסת שנתנו יד בדיונים בוועדת העבודה והרווחה כדי לקדם את החוק הזה, שהעבודה בו נמשכה כשנתיים וחצי עם עליות ומורדות. לא היה קל והיו רגעים שאפשר היה לחשוב שהחוק הלך. נמצאים כאן אתנו ביציע נציגי ארבעת המקצועות, ראשי האיגודים וראשי הארגונים המקצועיים. נמצאים אתנו סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות בירדן. חלק מהסטודנטים לומדים בגרמניה וגם הבעיה של הסטודנטים בגרמניה נפתרת. גם הבעיה של סטודנטים שבאו ממקומות אחרים באירופה נפתרת ברגע זה. בחמש השנים האחרונות לא היה אפשר להנפיק רשיון עסק או רשיון עבודה לבוגרים האלה במוסדות ציבור רשמיים וממלכתיים אחרי שהם עברו שנים של עבודה, השקעה כספית, יגע והישגים. אני רוצה להודות מקרב לב למנהלת הוועדה וילמה. אני רוצה להודות מקרב לב לשמרית, היועצת המשפטית, שעשתה עבודה נפלאה. תודה רבה, שמרית, ממש תודה רבה. גם לג'ודי היועצת המשפטית. עבודה מצוינת עשה יושב-ראש ועדת המשנה, חבר הכנסת אריה אלדד. במשך שנתיים וחצי הוא עמד בראש ועדת המשנה, שעשתה עבודה קשה, ועם אחרים עברנו עליות ומורדות ורגעי תסכול, אבל עכשיו אנחנו חוגגים את הרגע הנפלא הזה. אני רוצה להודות לשני העוזרים שלי, גם תאופיק דראושה וגם כפאח עבד-אלחלים, על עבודה סיסטמטית ונאמנה, שהביאה אותנו לרגע הזה. אני רוצה להודות לנציגי האיגודים שנמצאים פה. עשיתם עבודה נהדרת וגיליתם רוחב לב, בעיקר בדקה התשעים, אחרי שהורדנו את הסעיף שדן בייחוד עיסוק. אני רוצה להודות לסטודנטים ולתלמידים, בעיקר לאלה שהתגרו בי ודחפו אותי אז, לפני כמה שנים, לחוקק את החוק הזה ולדחוף את משרד הבריאות. אדוני שר הבריאות, אני רוצה להודות לך ולמנכ"ל משרדך. במשך שנתיים וחצי עשינו יחד עבודה מתואמת ועבודה נהדרת. תודה רבה לכולם, תודה רבה לכל חבר כנסת שנשאר עד השעה הזאת כדי להעביר את החוק הזה. תודה רבה לכולם. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, ואני מקווה שתישאר פה גם לנושא הבא. שאילתות ותשובות היו"ר קולט אביטל: יש שינוי קטן בסדר-היום. אנחנו נעבור עכשיו לשתי שאילתות לשר הבינוי והשיכון. בבקשה, אדוני השר. יעקב מרגי (ש"ס): באיזה אישור? היו"ר קולט אביטל: לא אמרתי שיש אישור, אמרתי שיש שינוי. השר בוים ישיב על שאילתא מס' 2186 של חבר הכנסת משה כחלון, בנושא: אכלוס אזור קליפורניה בשכונת ג'סי כהן. 2186. אכלוס אזור קליפורניה בשכונת ג'סי כהן חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר הבינוי והשיכון ביום ט"ו בסיוון התשס"ח (18 ביוני 2008): על-פי מידע שהתקבל בלשכתי, החברות המשכנות נותנות עדיפות לרכישת דירה באזור קליפורניה שבשכונת ג'סי כהן לתושבים חדשים במקום לתושבים שמתגוררים במקום הרבה זמן. רצוני לשאול: האם המידע נכון? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת משה כחלון, אתה שואל על ההעדפה שנותנים בעניין רכישת דירה במה שנקרא אזור קליפורניה בשכונת ג'סי כהן. האזור הזה, שמכונה בשפה העממית קליפורניה, בשכונת ג'סי כהן בחולון – שם מתבצע רה-ארגון. במסגרת הזאת דירות של הדיור הציבורי אינן ניתנות למכירה. באזור זה קיימת תב"ע בתוקף ובהתאם לחוק חובת המכרזים פורסמו כמה מכרזים למגרשים שהתפנו באתר. בהתאם לאמור לא ייתכן מתן עדיפות לדיירים, אלא התהליך נעשה במכרזים לפי חוק המכרזים. כמובן, גם הדיירים יכולים להשתתף במכרזים, אם הם רוצים, אבל עדיפות לא ניתנת. בקרבת מקום נותרו שלושה אזבסטונים המאוכלסים בשכירות ומדייריהם לא נתקבלו בקשות לרכישה. זה המצב. אמרו לי שאם יש בידיך נתונים ספציפיים אחרים, אנחנו מוכנים לבדוק כל מידע אם הוא ספציפי, ולבחון אם הם עומדים בקריטריונים כאלה ואחרים לעניין הזה. היו"ר קולט אביטל: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת כחלון. משה כחלון (הליכוד): תודה רבה, אדוני השר. אומנם התשובה שלך מספקת, ואני מבין שכאשר משווקים מגרשים הדבר כפוף לחובת מכרזים, אבל כולנו יודעים שמדובר באוכלוסייה חלשה, אוכלוסייה שצריך לתת לה מענה בדיור, וזאת בעיה. באזורים קשים, שבהם אנשים גרו 30–40 שנה בסבל ובצפיפות, יש מגמה לדחוק אותם החוצה ולהכניס אוכלוסיות חדשות, שאותה אוכלוסייה לא יכולה להתמודד אתן. אין לי טענה למשרדך, אבל זאת תופעה שנמשכת שנים רבות. השאלה, אדוני השר, היא אם יש כוונה למשרד לתת עדיפות כמו במושבים – בנים ממשיכים – או פעולות מהסוג הזה לטובת החלשים. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אני יכול להגיד לך באופן כללי מה המדיניות של המשרד, אבל אני לא יודע אם זה נכון גם לגבי המתחם הספציפי שאנחנו מדברים עליו. יש פה שתי סוגיות. ראשית, ממש לפני שעות אחדות סיכמנו, חבר הכנסת רן כהן, חבר הכנסת מרציאנו, שר האוצר, אנוכי ואנשי המשרדים, על שיפור גדול בעניין מכר הדירות. מדובר באנשים שגרו בשכירות בדיור הציבורי במשך הרבה שנים ורכשו חזקה על העניין – יהיו הקלות הרבה יותר משמעותיות לעזור להם לרכוש כדי שיהיה להם נכס. ייתכן מאד שחלק מהדיירים בקליפורניה נופלים בעניין הזה, וזה יסייע להם לרכוש לעצמם את הדירות – דבר שלא השיגו עד עכשיו. באזורים שבהם יש מבנים מאוד ישנים, שהבלאי הפיזי שם גדול ואנשים הם בעלי דירות משל עצמם אבל השכונות נבנו בשנות ה-50 או ה-60, בסטנדרטים שהיו אז, הולך ומתפתח נושא פינוי-בינוי, בעיקר במרכז הארץ, היכן שיש מחסור בקרקעות. במסגרת הזאת, ייתכן מאוד – גם פה אני לא יודע לכוון בדיוק למתחם הזה, אבל זה עוד פתרון לגבי אוכלוסייה כזאת. פה יש כללים ברורים, שלא יהיה ניצול, שידחקו וכו'. זאת אומרת, זה יותר משא-ומתן ישר והגון לפי כללים עם היזמים, כאשר גם הממשלה וגם הרשות המקומית מעודדות על-ידי הקלות ליזמים, כדי שישביחו את הנכס. בעצם הרעיון הוא לפנות את הדיירים, לבנות מחדש, עם מנופים כלכליים של אחוזי בנייה – ביטול או ויתור על היטלי השבחה וכדומה – מערך שלם שבכמה וכמה מקומות בארץ מתחיל להתפתח יפה מאוד. זה ככה בספקטרום קצת יותר רחב. אני אומר עוד פעם: אם יש מידע יותר מדויק, ספציפי, על משפחה כזאת או משפחה אחרת, שיש שם קושי, לגבי שכונת קליפורניה בג'סי כהן או מתחם קליפורניה, אז להביא אלינו ואנחנו נטפל פרטנית. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. שאילתא 2190 של חבר הכנסת אופיר פינס-פז: פעילות מינהל מקרקעי ישראל בחוף פלמחים. 2190. פעילות מינהל מקרקעי ישראל בחוף פלמחים חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את שר הבינוי והשיכון ביום כ"ב בסיוון התשס"ח (25 ביוני 2008): המפגינים בחוף פלמחים התלוננו כי מינהל מקרקעי ישראל פעל להשמדת מאהל המחאה שלהם בחוף והתעלם מהפרות בנייה על-ידי קבלנים בחוף. רצוני לשאול: 1. האם המינהל פעל נגד המאהל, ובאילו אמצעים? 2. האם המפגינים הוזהרו לפני הפעולה? 3. האם המינהל השתמש בשירותיהם של אנשים שאיימו על המפגינים? 4. מה היא הפעילות נגד הפרות בנייה מצד קבלנים בחוף? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: אם כן, השאילתא מורכבת בעצם מארבע שאלות בתוכה, ואני אענה אחת לאחת. 1–2. חבר הכנסת פינס, אחד התפקידים של מינהל מקרקעי ישראל הוא שמירת הקרקעות של המדינה מפני פלישות. יש אזורים בארץ שזאת מכה גדולה מאוד. ראה, למשל, הבדואים בנגב, בעיה מאוד גדולה אבל – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתה פלשת להם לאדמה שלהם, אתה הפולש. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: או, שלום. שלום, חבר הכנסת זחאלקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אל תשתמש בבדואים בנגב, הם היו שם לפניך, לפני אלדד. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: חבר הכנסת זחאלקה, אני רק מקווה – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתה אומר כל הזמן פולשים. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת זחאלקה, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: חבר הכנסת זחאלקה, אני רק מקווה מאוד – הרי אתה יודע יפה מאוד שמלפני שנה אנחנו משתדלים לעשות פעולה מאוד מיוחדת על מנת להסדיר את סוגיית הבעלות של הבדואים על הקרקע ואת התיישבותם בנגב. אני מקווה מאוד שאתה, מתוך גישה פוזיטיבית – אני בטוח שיש לך עניין להסדיר, כמו שלנו יש עניין להסדיר את הסוגיה הכאובה הזאת – שאתה תיתן כתף לעניין הזה. זה חשוב מאוד שדווקא חברי הכנסת הערבים יירתמו, כי זה מהלך גדול, חשוב, אבל גם מאוד מורכב וקשה. אז במקום סתם להטיח ססמאות, בוא תמתין קצת ונראה איך אפשר לפתור את הבעיה של הבדואים בנגב. אני חושב שאנחנו מצאנו מתווה נכון, אבל צריך לנוע בתוכו וזה צריך להיעשות בהרבה שיתוף פעולה ורצון טוב. אני חוזר לשאילתא עצמה. במקרה של פלמחים מדובר בפעילים שפלשו לקרקע ללא כל זכות, ללא כל רשות, והפעולות שהמינהל נקט הן אלה: שני פקחים של מינהל מקרקעי ישראל התריעו בפני הפולשים, באמצעות הדבקת הודעות על האוהלים, כי אם לא יפנו את השטח בתוך 48 שעות, יפעל המנהל לפינוים. אני רוצה להדגיש שבזמן מסירת ההתרעות האלה, כמו בזמן הפינוי, לא היה נוכח במקום איש. על כן נמסרו ההתראות לא רק למאהל המפגינים הכללי שהיה שם, אלא גם לתושבי שני אוהלים נוספים. באוהל אחד נמסרה התראה לאדם ששהה במקום, והוא פינה את האוהל לאחר יומיים. באוהל השני לא נמצא איש, ולמרות ההתראה שהועברה באמצעות הודעה האוהל לא פונה. לפיכך הוא פונה עם מאהל המפגינים. אשר למאהל המפגינים, הונחה ההתראה על השולחן שהיה באוהל העיקרי, המרכזי הזה. מפקחי המינהל ו"הסיירת הירוקה" פירקו את הסככות והאוהלים אשר היוו פלישה טרייה, כמשמעות החוק. בניגוד לטענות שהושמעו, לא הושארה אש בוערת במקום. המפקחים כן שרפו. הם שרפו את האשפה, את הזבל, את הלכלוך, את הניילונים, את שאריות המזון ואת העצים שהשאירו המפגינים בחוף. 3. באתר נכחו כעשרה מפקחי המינהל ו"הסיירת ירוקה". לפי החוק רשאי המינהל לפנות כל פלישה ללא קשר להימצאות הפולש במקום. אין הוראה ליצור קשר עם פולש שזהותו המדויקת אינה ידועה על מנת לבצע פינוי. כמו כן, המינהל רשאי לפנות את המיטלטלין שהניח הפולש בשטח שאין לו כל זכות קניינית בו. לאור האמור לעיל, אני לא סבור כי פעילות המפקחים היתה חריגה. התנהלות עובדי המינהל שפינו את המאהל נבדקה והיא נמצאה סבירה. הפעילות נעשתה על-פי הוראת המינהל ועל-פי חוק באופן ראוי ובמטרה לשמור על הקרקעות מפני פלישות. 4. הדבר האחרון. אין הפרות בנייה מצד היזם, הקבלן, בחוף פלמחים ומשום כך המינהל לא פעל נגדו. היו"ר קולט אביטל: שאלה נוספת. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני השר. כפי שאתה זוכר, גם אני הייתי שר. למה אני אומר את זה? כי כשאני הייתי שר וקיבלתי שאילתות של חברי הכנסת, לא תמיד נתתי גיבוי לכל עובד, ובדקתי היטב אם לא מטעים אותי. אני רוצה להגיד לך שהטעו אותך "ביג טיים", אני רוצה להגיד לך, בשלושה דברים, שזה הרבה בתשובה אחת. קודם כול מדובר במאהל מחאה על חוף הים, לא על הקרקע שניתנה ליזם. החוף הוא פתוח, מותר לבוא לחוף ים. אני לא מכיר מקום – אני לא מכיר הנחיה שאומרת לפנות אוהלים מחוף-ים, בטח שלא השתלטו על קרקע. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת פינס, נא לצמצם, בבקשה ממך. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אוקיי, אני אצמצם כמיטב יכולתי. שנית, יש הפרות מטעם היזם. אני הייתי במקום עם ועדת הפנים. נמסר לי על ההפרות האלה מטעם המפקחים של המדינה, של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ומבקר המדינה הורה לשר הפנים ולשר השיכון, לפי מיטב ידיעתי, הממונה על מינהל מקרקעי ישראל, קרי אתה, לעצור את כל ההתפתחות של היזמות בחוף פלמחים עד לסיום בדיקת מבקר המדינה. אני לא יודע אם אתה יודע, אדוני השר, אבל את הדבר הזה עושה מבקר המדינה רק לעתים נדירות ביותר – שלפני שהוא משלים חקירה הוא כבר מורה לעצור. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת פינס, זה לא נאום, זאת שאלה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אז השאלה שאני רוצה לשאול אותך, אדוני השר, האם בעקבות הדברים שלי, שאני מניח שלא היית מודע להם, האם תהיה מוכן לבחון מחדש את התשובות שמינהל מקרקעי ישראל הכין עבורך? שר הבינוי והשיכון זאב בוים: א. לגבי הסוף, אני אגיד לך שאין לי שום בעיה לבדוק פעם נוספת, אבל לא מתוך אותה הנחת מוצא שלך שהטעו את השר. זה יכול להיות שנתנו תשובות, ואולי, אפילו, מישהו התכוון להטעות את השר, אבל לא בהכרח ולכן אני לא בטוח. אבל בלי קשר לזה, אני מאמין שלא הטעו. אני שומע מה אתה אומר. בעיקר אני יודע שהדבר הזה עלה אצלך בוועדת הפנים. לכן אני מוכן לבדוק עוד הפעם את העניין הזה ואני עוד אחזור אליך. אני רוצה להגיד לך כך. למשל, באמת השאלה היא איפה הוקם אוהל המחאה והאוהלים מסביב; האם הם היו בשטח הציבורי או שהם פלשו לשטח לא להם? זאת שאלה שאני מוכן במדויק לבדוק פעם נוספת. אבל אתה אומר שיש הפרות מטעם היזם. תראה, היזם זכה – מנקודת ראות של המינהל הוא זכה כדת וכדין במכרז על-פי כל הכללים. זה נכון שיש הוראה של מבקר המדינה – תעצרו את הכול, איפה שעכשיו עומדים – כי יש לו פניות כאלה וכאלה ואפילו חשדות. אז הדבר באמת הוקפא, אבל העובדה שהדבר הזה מוקפא על-ידי מבקר המדינה כדי שישלים את בדיקתו, אין פירוש הדבר, מראש, שהיזם הפר פה משהו או שהוא עשה פעולות בניגוד לחוק. יבדוק מבקר המדינה, ייתכן שהוא ימצא משהו. אליבא דמינהל מקרקעי ישראל הקבלן נוהג בסדר והוא זכה כדת וכדין במכרז. השטח – ברגע זה, מנקודת ראותנו – שלו, כי הוא זכה בו בתהליך כדין על-פי חוק המכרזים. אחרי שאמרתי את הדברים האלה, אני עוד אבדוק ואחזיר לך תשובה. הצעות לסדר-היום אלימות חיילים כלפי משפחה דרוזית בחוף עתלית היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: הצעות לסדר-היום שמספרן 5763, 5782, 5787, 5793, 5806 ו-5814 – אלימות חיילים כלפי משפחה דרוזית בחוף עתלית. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יעקב מרגי. אחריו – חבר הכנסת שכיב שאנן. יעקב מרגי (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, אני חושב שמה שקרה על חוף הים בעתלית על-ידי חיילי צה"ל מבסיס השייטת הסמוך, כלפי אזרחים שבאו לנפוש ולנוח, לבלות עם משפחתם, תוך התעלמות מוחלטת מהפצרותיהם ומבקשותיהם של האזרחים – אני חושב שזאת תופעה שלאחרונה שמענו עליה פעמים בודדות, אבל היא מצערת וצריך לעקור אותה מהשורש. הגיע הזמן. לא אחת אנחנו בושים ונכלמים לשמוע – מה גם שמציג עצמו אותו אזרח כשוטר, וזה גם לא עוזר לו; אוי ואבוי. מה יאמר אותו אזרח שהוא רק אזרח? אני שואל: אם על זה שהוא אזרח ערבי או דרוזי הוא הופך להיות למטרה להתעללות, להתעלמות מוחלטת? אני חושב שזה דבר מקומם, ושלטונות צה"ל צריכים לעשות חשבון נפש ולבדוק מדוע אותם מאבטחים סביב הבסיסים לא מקבלים הנחיות ברורות. ואם הם קיבלו הנחיות ברורות וקרה מה שקרה, אני חושב שאותם חיילים, אותם מאבטחים צריכים לעמוד לדין כמשמעותו, על-פי מידת הדין, כי הנזק שנעשה, העלבון, הפגיעה, הפגיעה במרקם החיים המשותפים – אני חושב שלא היה מקום שדבר כזה יקרה בחברה שלנו. אני שמח, מצד אחד, שאלה מקרים בודדים וחריגים, אבל אני מוקיע את זה אפילו אם היה רק אחד. צריך להוקיע את זה ולעקור את זה מן השורש, כי היה פה ריח – לא של אי-הבנה; אם הייתי אומר שהיה פה מצב שהחייל התבלבל, הפקודות לא היו ברורות, עוד הייתי יכול לומר שצריך לבדוק את המערכות ולרענן נהלים. אבל פה היתה מטרה אחת ויחידה של חיילים שכנראה שתו לשוכרה, היו בהוללות עד כדי אובדן חושים, קהות חושים, עד שאפילו להפצרותיהם ולתחינותיהם הם לא נענו. אני חושב שזה דבר שאסור שירד מסדר-היום. זה צריך להיבדק, להיחקר עד תום, ואני מקווה שבעזרת השם האשמים יובאו לדין. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה לך. חבר הכנסת שכיב שאנן, ואחריו – חבר הכנסת סעיד נפאע, ואם לא יהיה – חבר הכנסת טלב אלסאנע. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, כבוד סגן השר, חברי חברי הכנסת, תרשו לי להודות לכם על האמון שהבעתם בי היום בצהריים, ועל כך אני אסיר תודה לכל הבית. אני רוצה לקדם בברכה את אורחינו מבית-ג'ן ומדאלית-אל-כרמל, שנמצאים ביציע. רבותי, תקיפתם של אזרחים בידי חיילים בליל שבת, בין 19 ל-20 ביולי, בחוף עתלית, מהווה בעיני רמזור אדום. ברמזור אדום עוצרים, עוצרים וחושבים כיצד קורה שמגיני העם, חיילי צבא-הגנה לישראל – צבא שיקר לכולנו, שירתנו בו בסדיר ובמילואים – תוקפים את אזרחי מדינתם, מדינת ישראל, שהם אמורים להגן עליהם. חלילה, אני לא מאשים את כל חיילי צה"ל. שתי משפחות דרוזיות, שאחת מהן נמצאת אתנו כאן, משפחתו של מאהר אבו עאסי ואשתו מהא, שנמצאים אתנו ביציע, ומשפחת זידאן הגיעו לחוף עם ילדיהם והקימו מאהל, ועם חברים נוספים עשו "על האש", אכלו ונהנו ולקינוח חטפו מכות; מכות מרובים וממטף כיבוי אש, מאלות, ממקלות, והמזל הגדול היה שהיתה שם חיילת אחת שפויה, שהצליחה לחטוף את הנשק הטעון ומנעה בכך אסון, אולי מנעה רצח. אדוני סגן השר, רבותי חברי הכנסת, אתם יודעים למה קיבלו את הקינוח הזה? לא משום שהם ניסו להיכנס לבסיס הסמוך או עברו עבירות על ביטחון המדינה. האשמה שלהם היתה פשוטה: שתי הנשים, מסכנות, דיברו ערבית, שפה רשמית במדינת ישראל שהיא גם במקרה שפת אמן. מצב זה הוא בלתי נסבל ולא יכול להיות שיעברו לסדר-היום בלי שאותם חיילים יבואו על עונשם. למען הגילוי הנאות, אני מכיר היטב את האמא של אחד החיילים, כקולגה בעבודה, וממנה ידעתי דקות ספורות לפני שידידי זידאן נאצר, אביו של השוטר ראאד זידאן, הודיע לי. אתם לא מתארים לכם איזה מחזה קורע לב היה לראותו פצוע, ואשתו נדין נצורת לשון עד הרגע הזה, עד הרגע הזה היא לא הוציאה מלה מפיה, מאז האירוע. במקרה זה היו שם אזרחים דרוזים, אבל היו יכולים להיות שם גם אזרחים מוסלמים, נוצרים, צ'רקסים, בדואים ואולי יהודים דוברי ערבית. כנראה אצל אותה קבוצה של שבעה חיילים – תרשו לי להגיד מרושעים – הדבר אינו משנה. אני מודה לאל שזה נגמר כך ולא יותר גרוע, אבל, אדוני סגן השר, חובתה של המדינה להגן על אזרחיה – – – היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת שנאן. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): ברשותך, אני לוקח את הזמן של חבר הכנסת חנין. היו"ר קולט אביטל: לא, אתה לא רשאי לעשות את זה. חבר הכנסת שכיב שנאן, עם כל אהבתי אליך, חצי דקה בבקשה. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): חובתה של המדינה להגן על אזרחיה, על חופיה, על שכונותיה, עריה וכפריה. על כן, אני דורש שהמקרה החמור הזה יועבר כשעת מחנך בכל בתי-הספר, יועבר כשעת הדרכה בכל בסיסי צה"ל. עלינו לחנך לסבלנות ולסובלנות ולקיום משותף. אסור שהאלימות תגבר על השפיות. בנוסף, אני מציע, אדוני סגן השר, להקים ועדת חקירה או למנות קצין בכיר בודק, שיבדוק את התנהלות המשטרה והתנהלות מצ"ח בעניין. מעניין שלמשטרה לקח 16 שעות לעצור את אותם חיילים שהיו בבסיס – – – היו"ר קולט אביטל: תודה. אדוני, אתה מקבל כפול זמן. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): גברתי, זה נושא שהוא בדם לבי. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): גברתי, זה על חשבון הזמן שלי. היו"ר קולט אביטל: בסדר, בבקשה. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): מעניין שלקח להם 16 שעות עד שביצעו את המעצרים. מי יודע אילו עמדות הם תיאמו ביניהם באותן שעות, ומה היה קורה אילו אביו של ראאד, רפ"ק, שנמצא ביציע, רב-פקד במשטרת ישראל, לא היה מתעד ומצלם ומערב את התקשורת, לאן היינו מגיעים. אני מבקש שהכנסת תחליט שהצעותי ייושמו בפורומים המתאימים במשרד החינוך, במשרד הביטחון ובמשרד לביטחון פנים. רבותי, לא בשביל לזעזע אתכם, אבל התמונות האלה של הראש ושל הגב של אותו שוטר שהלך לבלות – – – היו"ר קולט אביטל: אדוני, אסור להציג תמונות מעל דוכן הכנסת, צר לי. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): אני מודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע שנתן לי מזמנו. המקרה מאוד כואב, ואסור שנעבור לסדר-היום. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת סעיד נפאע – אינו נמצא. חבר הכנסת טלב אלסאנע. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: – – – היו"ר קולט אביטל: הוא לקח דקה, טלב ידבר שתי דקות. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתפלא על השר אדרי שמדבר שנלקח לו זמן, דקה. יש אנשים שלוקחים להם את החיים, ויש אנשים שלא רק נותנים דקה מזמנם, הם נותנים את החיים שלהם, אבל בזמן המבחן מתעלמים ממה שהם נותנים. שמעתי הרבה על "ברית הדמים", "אחוות הדמים", אבל במבחן האמיתי אנחנו רואים שכאשר אלה חוזרים לכפרים שלהם, מתייחסים אליהם כאל שאר האזרחים במדינה, וזה המבחן שלכם, זה המבחן. המדיניות השוויונית שכל הזמן מדברים עליה, שוויון – רק שישרתו בצה"ל. האנשים האלה משרתים בצה"ל, ומה הם מקבלים? זה המקרה הראשון? זה המקרה השני? כמה מקרים כגון אלה היו ביישובים הערביים לגבי משפחות דרוזיות, משפחות ערביות ומשפחות בדואיות? האשם הוא לא האזרחים, שהם הקורבן. צריך להגדיר את החטא בשמו, יש גרעינים פאשיסטיים בתוך החברה הישראלית, גם בין החיילים, ובהם צריך לטפל. מי שמכה ומתנפל על משפחה ללא שום סיבה וללא שום הצדקה – צריך להגיד שיש תופעות גזעניות. אני רק רוצה לשאול אתכם, אם היה מקרה דומה, משפחה יהודית בצרפת נופשת על חוף ליד בסיס צבאי של חיילים צרפתים, והיו עושים בהם לינץ' כזה, אתם הייתם מתקוממים בכל העיתונות הישראלית ואומרים: האנטישמיות משתלטת על צרפת. אבל כשהיד האנטישמית הזאת היא של יהודים, הכול כשר. הגיע הזמן להתעורר, הגיע הזמן להתעשת. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: – – – טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): לא לגנות, אלא לעצור אותם, להעמיד אותם לדין, כדי להרתיע את האחרים. תודה רבה. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: – – – קריאה: – – – היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת יוסי ביילין. יש בינתיים תשובה לסגן שר – אחר כך, לאחר מכן כן. בבקשה. יוסף ביילין (מרצ): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני עכשיו נמצא בעיצומה של קריאה של ספר רב-דפים שנקרא "נוטות החסד" של ג'ונתן ליטל, שהוא ספר חובה באמת. תוך כדי הקריאה שמעתי על האירוע הזה. אמרתי לעצמי: זה כל כך מתאים לספר. אתם ערבים, יש פה ערבים? אנחנו מרביצים לכם. חשבתי, בטח האנשים האלה שהרביצו, כשהם לא שיכורים או משהו כזה, יכול להיות שהם אנשים לגמרי נורמטיביים, לגמרי בסדר, חבר'ה נחמדים, אולי אפילו לוחמים טובים. אלה האנשים שמסוגלים לעשות את הדברים הכי נוראיים בעולם. אתה שואל את עצמך: מה אפשר לעשות כאן? מה, באמת אנחנו מצפים לתשובה פשוטה של סגן שר הביטחון? אנחנו שואלים והוא משיב? הרי לא זה המעמד. הרי הוא היה יכול כאן לעמוד ולומר את הדברים שאנחנו אומרים, והוא יאמר אותם. הרי זה כואב לו כמו שזה כואב לנו. זאת לא תשובה של ממסד. השאלה היא איך אנחנו ביחד יכולים לעשות משהו כדי שהאירוע המזוויע הזה, שבאמת אף אחד לא יכול להגיד מלה אחרת עליו בבית הזה, מימין ומשמאל, אולי אולי יבוקר, יפוקח, כך שיהיה יותר קשה שיקרה – אני לא אוכל להגיד שלא יקרה לעולם. ואז אני אומר: כמו שכאשר יש תאונה בצבא, תאונת אימונים, מפסיקים אימונים בכל הבסיסים; בעיה עם מטוס, מפסיקים בכל חיל האוויר. אני הייתי אומר, אחרי אירוע כזה, צה"ל מוכרח לעשות סוג של הפסקה ולומר: אנחנו עכשיו מעבירים מערכת חינוכית, שאומרת לחיילים: דבר כזה בצבא שלנו לעולם לא יקרה. כי תראו, אם כל מה שיקרה זה שיענישו את האנשים האלה יותר, זה לא יפתור שום בעיה. אני בעד עונש חריף ביותר, העונש הכי כבד שניתן להשית במצב כזה, אבל זה לא מה שיפתור את הבעיה. אם צה"ל לא יבין שהמקרים שהתגלו בזמן האחרון, הירי הזה באדם כפות – – – היו"ר קולט אביטל: נכון. יוסף ביילין (מרצ): – – – הסיפור הזה, של "אתם ערבים" – אם האירועים האלה יטופלו בנפרד, אם אנחנו נמשיך להגיד "עשבים שוטים, החיילים האחרים הם בסדר", זה חלילה וחס יחזור, ואז ניתן בהחלט לשלב את זה ב"נוטות החסד". היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. סגן שר הביטחון ישיב, בבקשה, ואחריו נדמה לי שהשר אדרי ירצה להגיד כמה מלים. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): עד שסגן השר יציע, הצעת החלטה בעת – – – היו"ר קולט אביטל: מה שקורה זה שבמקרה כזה אחת מן השתיים – או דיון בוועדה או במליאה, ועל כך צריך לסכם עם סגן השר. בבקשה, אדוני, ואנחנו שמחים לראות אותך כאן בריא ושלם. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: כבוד היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, זה אירוע חמור מאין כמותו. אין כאן מה להכביר מלים. הדברים נאמרו על-ידי חברי הכנסת בצורה פשוטה וברורה, והם צודקים. מערכת הביטחון מגנה אותו, מטפלת בו כפי שראוי לטפל באירוע חריג כזה. אין פה שום נורמה – כמו שמישהו ניסה להמציא לנו את זה. זו חריגה חמורה. היא נחקרת גם על-ידי משטרת ישראל, כי יש פה עניין בין חיילים לאזרחים. החיילים שהיו מעורבים עצורים כולם, נחקרים במשטרה הצבאית החוקרת, וכל הדברים יטופלו עד תום, ללא שום כוונה למרוח שום דבר בעניין הזה. אנחנו מטפלים בזה בכובד ראש, בכל ההבנה העמוקה של מה שזה מסמל. אני מציע שלא ניקח את החיילים האלה כדוגמה לצה"ל. הם חריג, הם חריג קשה. כך אנחנו נטפל בהם, ולא נותיר שום דבר עלום בעניין הזה. אני ממליץ שמערכת הביטחון תדווח לוועדת החוץ והביטחון על גמר התוצאה בטיפול ועל ההשלכות, כפי שדיבר חבר הכנסת ביילין, על המערכת הצבאית מבחינת הלקחים הנדרשים לכלל מערך המאבטחים בצה"ל. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני רוצה לבקש לשאול את המציעים. אתם מסכימים לוועדת החוץ והביטחון או שאתם רוצים דיון במליאה? השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: איך שאתם רוצים. קריאה: דיון במליאה. היו"ר קולט אביטל: מליאה? השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אין שום בעיה. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני ביקשתי לומר כמה מלים, כי אני רוצה אולי לספר איזה סיפור קטן. לפני ארבע שנים וחצי, כשהייתי סגן השר לביטחון פנים, הייתי בביקור בעתלית. הלכתי לשם, ואמרתי: אולי אני אראה את אחד החברים שלי בבסיס, ותעיתי. הלכתי מכיוון אחר, היה שם מחסום של הרכבת. לא היה לי נהג, נסעתי לבד, והנה פתאום מצאתי את עצמי כשעוצרים אותי. הייתי סגן השר לביטחון פנים. אני נזכר איך החיילים התייחסו אלי שם. אמרתי להם: רבותי, תעיתי, אני סגן השר לביטחון פנים, ולא היתה לי תעודה. לא יודע, לא תמיד אני עם התעודות. התייחסו אלי מאוד בברוטליות, אני חייב להגיד את זה. אם היתה לי תעודה, יכול להיות שהיו מגמגמים ואומרים: סליחה, אתה תעית ולך מפה ולשם. לא היתה לי תעודה. אני מספר את זה – – – טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): הם לא רואים חדשות? – – – השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אתה מדבר על זה שהם לא הכירו אותי? אני מוכרח לספר לך שהיום מכירים אותי בגלל המאבטחים שיש לצדי. לא כולם מכירים אותי. ואסל טאהא (בל"ד): – – – זה השלישי שטוען שהוא סגן שר. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אני רוצה לומר שהמקרה חמור מאוד. שמעתי את הדברים בטלוויזיה וזה נגע מאוד ללבי. הסיפור מאוד קשה. נאמנים עלי דבריו של סגן השר מתן וילנאי שהנושא יטופל ביד קשה. חייבים לטפל בזה ביד קשה, כי אי-אפשר לומר שבודקים וכו'. אם זה לא יסתיים בהעמדה לדין של החיילים ושל מפקדם – אני לא יודע מי בדיוק היה שם – לא עשינו כלום, פספסנו את העניין הזה. אני רוצה לדבר גם על הסיפור על הפלסטיני הכפות שירו בו. אני פשוט המום מהמפקד ומהחייל. או שזה אידיוט או זה מטומטם. זה דבר חמור מאוד, ואני מקווה שהצבא, על מנת שהצדק גם ייראה, יעשה את זה מהר ולא ניסחב בסיפורים – שהמפקד צריך לבדוק, מכונת אמת וכו'. כל העולם ראה את זה, רובה ממטר וחצי. זה מדהים, לאן הגענו? זו אטימות טוטלית. אין לי מה להגיד, כל מלה מיותרת בעניין הזה. מתן, זה מאוד חשוב לנו, ולא משנה אם הם דרוזים ששירתו או לא שירתו, ערבי או יהודי. המקרה הקשה הזה, שמכים אנשים סתם, צריך להיבדק, ולעשות את זה עד הסוף. אני מאמין שמתן, איך שאני מכיר אותו, יבדוק את זה עד הסוף. אבל לא הייתי רוצה, חבר הכנסת אלסאנע, לעשות מזה מיש-מש ולומר: הנה, גם זה שאתם משרתים לא עוזר לכם כלום. אין קשר. זה לא נכון לעשות את זה לערבים, לא נכון לעשות את זה ליהודים, לא נכון לעשות את זה לדרוזים, ומי שצריך לשלם – ישלם, ובלי דמגוגיה בבקשה. תודה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): עושים את זה – – – היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר. הצעה אחרת לחבר הכנסת אלדד. בבקשה, אדוני. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני ממש מתנצל, לא הייתי בדיון כשעמדת כאן ואמרת את מה שיש לך לומר. בוודאי הפסדתי, אבל כבר אמרת את דבריך. עכשיו ניתן לחבר הכנסת אלדד. בבקשה, אדוני. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, בימים שהשר אדרי היה סגן השר לביטחון הפנים, אחד מהשוטרים שלו, במקרה דרוזי, גרם לי נכות של 10% על-ידי תקיפה ברוטלית. אני מציע להוריד את העניין העדתי, הגזעני, לנקות אותו מסדר-היום של הדיון. אנחנו צריכים להתייחס לתופעות האלימות על-ידי חיילים, שוטרים, אלימות בחברה הכללית. אני לא חושב שתקפו אותי בעמונה כי הייתי יהודי ואני לא חושב שתקפו את הבחור בחוף עתלית כי הוא היה דרוזי. אני מציע להוריד את זה מסדר-היום. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. אדוני מציע להסיר את הנושא מסדר-היום. הבנתי שיש בקשה והסכמה. אם יש הסכמה, אנחנו נצביע. מי שבעד – בעד דיון במליאה. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): הצעתי שלושה דברים וסגן השר לא התייחס. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת שנאן, אנא בטובך. עכשיו אנחנו מצביעים. מי שבעד – הנושא יידון במליאה. הצבעה. הצבעה מס' 55 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 15 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 2 נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. קולט אביטל (העבודה-מימד): אני לא יכולה להצביע – – – היו"ר עתניאל שנלר: נכריז על ההצבעה ונוסיף לפרוטוקול את קולך. 15 בעד, שניים נגד, אין נמנעים. אנחנו מוסיפים את קולה של חברת הכנסת קולט אביטל. הדיון ייערך במליאה. הצעות לסדר-היום: ירי של חייל לעבר אזרח פלסטיני כפות היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום שמספרן 5779, 5786, 5789, 5792, 5802 ו-5803 בנושא: ירי של חייל לעבר אזרח פלסטיני כפות. יעלה ויבוא חבר הכנסת חנא סוייד. בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת זהבה גלאון. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני חושב שאני פטור מלתאר את הזעזוע של כולנו לנוכח המראה שראינו בתחילת השבוע הזה. עמדו כאן סגן שר הביטחון, השר אדרי, וכל אלה שדיברו על הנושא הכואב הקודם וגם הזכירו את הזעזוע שלהם ממה שקרה. אני חושש יותר מהמקרים שלא זכו לצילום ולשידור. אומנם בדעת הקהל עכשיו מי שאשם הוא "אל-ג'זירה", כלומר איך "אל-ג'זירה" משדרים דבר כזה לכל רחבי העולם, כאילו הם האחראים לזה. מובן שהאחריות נמצאת במקום אחר. כי, כפי שאמרתי, אני מאוד חושש שזה לא מקרה בודד, אלא דבר שחוזר על עצמו בקונסטלציות שונות, מזעזעות לא פחות, שרומסות זכויות אדם בשטחים הכבושים, בתדירות מאוד גבוהה. המסקנה היחידה שאפשר לומר היא שהכיבוש משחית. אני לא רוצה שנתרכז אך ורק במקרה הזה. אני מניח שמערכת הביטחון תחקור, אפילו תטיל עונש ותפרסם אותו. אין ספק בזה, כי לא ייתכן אחרת. אבל כפי שאמרתי, הטיפול בעניין אינו טיפול נקודתי, חד-פעמי. הכיבוש משחית. כאורך החיים של הכיבוש – כך עומק ההשחתה שהוא גורם לכל החברה בישראל. אחר כך שואלים איך זה שתוקפים קשישים בחיפה או בתל-אביב. חייל שמסוגל לעשות דבר כזה, לפגוע בברך של אסיר פלסטיני כפות ומכוסה עיניים, אני חושב שהוא מסוגל לעשות הכול, בלי להביא בחשבון איפה הוא עושה את זה ולמי. והמג"ד – שהוא מפקד גדוד – עוד מחזיק באדם שלא יזוז, שההוא יפגע בו במקום המתאים והנכון. אני צריך לציין כאן שבדרך כלל קונפליקטים כאלה צפויים כאשר מדובר בקונפליקט ביטחון – פצצה מתקתקת, צריך לפעול במהירות, שמא יקרה אסון כתוצאה מהתמהמהות בפעולה. פה יש פעולה בקור-רוח, בטיפשות, בגזענות, שצריך לגנות אותה. אדוני סגן השר, אני חוזר ואומר שאני בטוח שהטיפול הנקודתי ייעשה, אבל את הכיבוש הזה, שהוא המקור של כל העוולות האלה – צריך לפעול לסיימו בהקדם, כי עוד נראה שייחשפו עוד הרבה מקרים כאלה בעתיד. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת חנא סוייד. חברת הכנסת זהבה גלאון – בבקשה, גברתי. ואחריה – חברת הכנסת קולט אביטל. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, אכן זו המציאות של הכיבוש. זו המציאות שנוצרה במהלך 40 השנים האחרונות, שבמקרה נגלתה לעין התקשורת. הדבר הזה כל כך חמור, אדוני סגן השר, אני רוצה לומר לך – – – אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): חטיפת שליט היתה בגלל הכיבוש? חטיפת גולדווסר ורגב היתה בגלל הכיבוש? – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת גבאי, זכות הדיבור של חברת הכנסת זהבה גלאון ואנחנו נכבד אותה. בבקשה, גברתי. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מה הקשר? זהבה גלאון (מרצ): אדוני סגן השר, קראתי שצה"ל הודיע שהוא פתח בחקירת מצ"ח על ירי של פלסטיני כפות בידי חייל. ואני רוצה לקרוא לך לדאוג להוציא את החקירה מידי צה"ל. אני חושבת שצריכה להיות כאן חקירה בלתי תלויה, ואני חושבת שהגיע הזמן שצה"ל יכבס את הדגל השחור שלו בחוץ. זה דגל שחור. כשיורים באדם כפות, זה דגל שחור. ולמה אני חושבת שצריכה להיות חקירה בלתי תלויה? כי לולא הסרטון של "בצלם", לולא החשיפה של "בצלם" בכלי התקשורת – מפקד האוגדה ידע, והמג"ד ידע ואולי נתן את ההוראה, וכולם ידעו והלכו הלאה, ולא עלה בדעתם להתעכב על זה ולא עלה בדעתם לנזוף בחייל, ולא עלה בדעתו של מפקד האוגדה לקרוא לדין ולחקור את המג"ד שאולי נתן את ההוראה. אז כולם לוקחים אחריות והולכים הלאה. במה מתבטאת לקיחת האחריות של המפקדים בצה"ל היום? בזה ששר הביטחון אומר: זה אירוע חריג, זה לא יכול לאפיין לוחמים? בזה שנפתחת חקירה? נפתחו עשרות חקירות מצ"ח על ירי בפלסטינים, על הרג של פלסטינים – ואף אחד לא עמד לדין. ואף אחד לא עמד לדין. אז איזו נורמה בדיוק צה"ל משדר ללוחמים? שאפשר לפגוע בפלסטינים, ואולי גם אפשר להרוג אותם? ואיזה מג"ד מקבל אחריות ולא קורה לו כלום. וזאת המציאות של הכיבוש. זה המרע שבכיבוש. זה חושף את ההתבהמות, את זה שיכולה לעמוד קבוצת חיילים – אדם כפות, ידיו אזוקות לאחור, והוא חוטף כדור – והכנסת לא רועשת ורוגשת, כי מדובר בפלסטיני. ולכן, אדוני סגן השר, אני קוראת לך להוציא את החקירה מידי צה"ל ולהעבירה לידי גורם בלתי תלוי. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחברת הכנסת זהבה גלאון. תעלה ותבוא חברת הכנסת קולט אביטל, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, גברתי. קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, תודה על שהחלפת אותי, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, גם אני ביקשתי לדבר על המקרה הזה, לא רק משום שהמקרה עצמו הוא חמור אלא משום שהוא סימפטומטי להרבה מאוד דברים דומים שקורים ועליהם אנחנו לא יודעים. המקרה כל כך מצמרר. קלטת שצולמה בידי בחורה פלסטינית בת 17, במקרה, הובאה לידיעת "בצלם", ובלי הקלטת הזאת אולי לא היינו יודעים. אדוני סגן השר, אני מדברת אליך. וכיוון שכולם כבר העלו מספיק נקודות, אני רוצה להעלות רק שתי נקודות. נקודה ראשונה, אני רוצה לשאול אותך כיצד קורה שחייל יורה בעצור שעיניו מכוסות, ידיו כפותות, כשהמג"ד מחזיק בידיו של העצור – כל זאת בניגוד מוחלט להוראות. המג"ד אינו מעיר. נהפוך הוא – לכל היותר הוא מצחקק, ויתר החיילים גם הם שותקים. האם מדובר בחייל אחד בלבד, או בכולם, שמקבלים את נוהלי ההתנהגות האלה ולא מעירים, כי הדבר הזה כבר הפך לנורמה? הצבא הנפיק איזו הודעה לקונית כי המעשה נוגד את ערכי הצבא. נו, ואז מה? אז פתחו בחקירת מצ"ח, ואז מה? הצבא חוקר את עצמו? והערה שנייה או סוגיה שנייה – רצה הגורל שעל המקרה הזה נודע לנו בגלל סקרנותה וערנותה של בחורה – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת גבאי, לא במליאה. תודה. קולט אביטל (העבודה-מימד): – – – בת 17, סלאם עמירה, שבמקרה התרחש הנושא תחת החלון שלה. אלמלא צילמה, אנחנו לא היינו רואים את הקלטת – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא היו מאמינים. קולט אביטל (העבודה-מימד): – – – כך גם כל העולם, אבל חמור מזה – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הם לא היו מאמינים. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת זחאלקה, הרי אתה לא חולק על הדברים שאמרה חברת הכנסת. קולט אביטל (העבודה-מימד): נכון, נכון. היו"ר עתניאל שנלר: אז אנא, תאפשר לה לומר את הדברים. קולט אביטל (העבודה-מימד): חמור מזה. על זה אולי אתה ואני עוד היינו מתגברים, כי לא היינו רואים את הקלטת ואולי לא היינו יודעים. השאלה היא כיצד קרה ששבועיים ימים איש לא טרח לדווח על כך לצבא, ואילולא הוציאו את הקלטת – הצבא לא היה מגיב. מהם הנהלים בצבא? האם באופן ספציפי אנחנו לא רק מדברים על התקרית הזאת, כי אנחנו יודעים שהרבה מאוד תקריות כאלה קיימות ולא מדווחות, וזה הדבר שבעצם מדאיג מאוד. האם היה צריך קלטת כדי שאנחנו נדע, כדי שהצבא יפתח בחקירה, או האם צריך קודם כול לרסן חיילים במקרים כאלה – ואני מסכימה, נכון, הכיבוש משחית, והאטימות הזאת והעצבנות הזאת והנכונות הזאת להכות באנשים, זה מה שקרה לנו כתוצאה מהכיבוש. אני חושבת שכל מלה אחרת מיותרת, אבל אני קוראת לך, אדוני סגן השר – זה לא עשב שוטה וזה לא מקרה אחד. זה הרבה מאוד מקרים, וצריך להנהיג פה נוהל וסדר, ולא רק להעניש את האשמים אלא לדאוג שגם במחסומים ובמקומות אחרים דברים כאלה לא יישנו. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחברת הכנסת קולט אביטל. יעלה ויבוא חבר הכנסת אחמד טיבי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): ואסל, אחר כך אני. היו"ר עתניאל שנלר: אתה מבקש או קובע? אם אדוני מבקש, אני איאות; אם אתה קובע – אתה לא רשאי, כי בסדר הדוברים עכשיו אתה, אדוני. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): זה הסכם בין שתי סיעות, שאני מגיש לך אותו. זה מחייב אותך. היו"ר עתניאל שנלר: אוקיי. תודה רבה, אדוני. אני מבקש את ההסכם בכתב, ובכל זאת ניתן לחבר הכנסת ואסל טאהא, ואחר כך חבר הכנסת טיבי. בבקשה, אדוני. ואסל טאהא (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, זה התחיל לפני המקרה הזה. אדוני סגן השר, אתה זוכר את קו 300. שם קצינים – גם עם פלסטינים אסירים, כפותי ידיים, עצומי עיניים – הכו אותם באבנים והרגו אותם. חקירה נפתחה אז, ולא ראינו קצינים שנענשו. העבירות מהסוג הזה, כשמגלים – עולות לכותרות. כשלא מגלים – מסתירים, מורחים את זה. מאות מקרים קורים בשטחים הכבושים. הכיבוש לא רק משחית. הכיבוש – חממה. שם צומחים קיצונים, אנשים, חיילים שרוכשים חינוך של אלימות, ולזה אין גבול. לזה אין גבול. זה עובר גם לבית, זה עובר לשכונה, זה עובר לכל מקום, למאפיות, שלצערנו כובשות מקום רחב היום בחברה הישראלית. לכן, אדוני סגן השר, יש צורך לעשות כמה שאפשר – לא רק להפסיק את האלימות ואת הקונספציות ששוררות ביחידות הצבא, אלא יש צורך להפסיק את הכיבוש, לעשות מאמץ להפסיק את הכיבוש המשחית, החממה. ואלו לא עשבים שוטים, אלו לא חריגים. כל פעם שומעים: עשבים שוטים, חריגים. לכן, אדוני סגן השר, אני מציע, ואני מצטרף לקריאה של חברת הכנסת זהבה גלאון – להוציא את החקירה מהצבא לידי גורמים נייטרליים, שיחקרו את המקרים האלה – מקרים שאנחנו קראנו, ראינו, ובמקרה בחורה פלסטינית צילמה. תאר לעצמך, כמה מקרים נסתרים יש, שאנחנו לא ראינו ולא שמענו ולא צולמו? הרבה, מאות מקרים כאלה קורים יום-יום בשטחים הכבושים. אדוני סגן השר, היום ראש הממשלה הפלסטיני ייפגש עם ברק. הנושא שיידון שם, ההפרות של הצבא וההתקפות על אזורי א', גם זה גורם לשחיתות בשורות הצבא. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. ואסל טאהא (בל"ד): כולנו תקווה שממשלת ישראל תכבד את החוק הבין-לאומי לגבי האוכלוסייה הפלסטינית תחת כיבוש. כולנו תקווה שגם ממשלת ישראל תכבד את ההסכמים שעליהם היא חתומה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל) גברתי היושבת-ראש, הבעיה עם מה שכולנו ראינו הוא שהתגובות לגביו יתחלקו אולי לפחות לשלוש תת-קבוצות. הקבוצה ראשונה הזדעזעה. יש שהזדעזעו בעולם, הזדעזעו בארץ. הקבוצה השנייה אמרה: כמה חבל, זה פוגע בתדמית של ישראל בחוץ-לארץ. הקבוצה השלישית אמרה: נו אז מה, בסך הכול הוא ירה כדור גומי, או: נו אז מה, אנחנו עושים להם את מה שעושים לנו; נו אז מה, חבל שלא ירה בו בראש. תקראו את התגובות, הן מזעזעות לא פחות. לגבי אלה שהזדעזעו, אני לא אתייחס. אי-אפשר שלא להזדעזע. אדם סביר אמור להזדעזע. לגבי הקבוצה השנייה, לדעתי, היא לא קבוצה קטנה, היא קבוצה משפיעה בחברה הישראלית – זה פוגע בתדמית של ישראל בחוץ-לארץ. אגב, זה תמיד כאילו הבעיה של הכיבוש הישראלי בשטחים, זאת בעיית הסברה. אם רק יסבירו את זה טוב, אפשר להמשיך הלאה. אלה בדיוק אותם אנשים שאומרים שזה עשב שוטה, שזה מקרה אחד. הרי למה המקרה הזה הוא מקרה אחד? כי הוא נתפס, רק הוא נתפס על-ידי המצלמה של ילדה פלסטינית, שהיום צה"ל עצר את אבא שלה בטענה שהוא השתתף בהפגנה. ברור למה עצרו אותו. זה העונש. הבת שלך הוציאה את דיבתו של צה"ל המוסרי. הרי צבא כיבוש לא יכול להיות צבא מוסרי, אי-אפשר, אתה לא יכול להיות כובש והומני, אי-אפשר. אתה חייב לעמוד במחסומים, במחסומים אתה חייב להיות ברוטלי. לא צריך לירות באנשים כדי להיות ברוטלי; לתת סטירה לזקן במחסום זה סביר? לירוק על צעירים זה בסדר? זה פחות חמור? ובעיקר, המג"ד: המג"ד הוא אב-טיפוס של קבוצה רחבה בחברה הישראלית שמשתמשת בכוח ביחס לאוכלוסייה הפלסטינית. והשחרור שלו – המג"ד היה צריך להיות עצור לא פחות מאשר החייל עצמו. כל מי שרואה את התמונות יודע שהוא שותף, גם ההודעה של החייל אומרת שהוא שותף. המג"ד זה הבעיה, זה הדרג של המפקדים באמצע, שמחזיקים את הכיבוש. יש כאלה שאומרים: הפיקוד הבינוני הזה, של המג"דים – הם מיטב הבחורים, אלה אנשים שמוציאים ומכשירים את המצב הזה שנמצא בשטחים הכבושים, גם במחסומים, גם בירי, גם בפריצות לבתים, גם בנוהל שכן. הם נותנים את הפקודות ומיישמים אותן. חקירה פנימית, אדוני סגן השר, תהווה המשך התמונה שראינו בקטעי הווידיאו ששודרו על האקרנים. חקירה פנימית תשלח את החייל ל-14 ימי מחבוש, המג"ד יקבל נזיפה ואז החברים שלו יגידו: הוא היה מפקד נפלא, חבל שהקידום שלו נקטע בגלל טעות של מישהו אחר. צבא כובש הוא צבא ברוטלי, ומי שתומך בכובשים, גם אם הוא לובש מדים וגם אם מדובר באזרח בתל-אביב או בחיפה, חייב שיתבייש גם הוא. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אדוני סגן השר, בבקשה. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: גברתי היושבת-ראש, המקרה שאנחנו עוסקים בו הוא מקרה חמור ללא ספק, הוא לא מייצג את צה"ל, הוא לא מאות מקרים – כפי שכאן התחילו בהגזמות החופשיות – מקרים כאלה מתוחקרים ברצינות. אני ממליץ שהצבא יעשה את זה ולא אף אחד אחר, כי אני רוצה שהצבא יטפל בזה והצבא צריך לדאוג שזה ייראה אחרת. אני מציע לא לעשות כאן בית-משפט שדה למג"דים של צה"ל באותה הזדמנות. המקרה הזה התחיל להיחקר לפני שזה היה בתקשורת, בניגוד למה שנאמר כאן. שוחחתי על זה עם אלוף הפיקוד אישית אתמול. הייתי אלוף פיקוד שנים ארוכות, ואני יודע איך מתמודדים עם מקרים כאלה. אנחנו נתמודד עם זה במלוא כובד הראש ובמלוא מתן האחריות כי זה לא צה"ל. לא יורים באזרחים, ודאי שלא כפותים, ולא בצורה כפי שזה קרה שם. אין ספק בזה בכלל. לכל מי שהולך להיסטוריה, לא עשינו שום דבר, לא פגענו באף אחד. אז מי שהזכיר כאן את פרשת קו 300, ראש שב"כ סיים את תפקידו על זה, את זה נוח לשכוח. זה לא קורה כל בוקר. אני מציע שהמערכת תהיה אחראית לעצמה, תטפל בעצמה, היא יודעת לעשות את זה היטב, האנשים בצבא מצפוניים לא פחות מאלה שיושבים כאן, מבינים את זה לא פחות מאלה שיושבים כאן, עומדים בהתמודדות הזאת יום-יום, שעה-שעה, בצורה מעוררת כבוד. ויש חריגים, ובחריגים האלה נמשיך לטפל. אנחנו מתכוונים לעשות את זה עד הסוף, מכל בחינה שהיא, כי המקרה הזה זה לא צבא-הגנה לישראל. אף-על-פי שיש פה חברים שמציירים שזה מאות מקרים וזה צה"ל, זה לא כך. זה יטופל כפי שדבר כזה נדרש, עד לסופו של דבר. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: מה אתה מציע, אדוני? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: יש פה נטייה להביא את זה לדיון במליאה, אני דווקא אוהב את זה, כי הדיון במליאה יהיה בעוד שנה, בעוד שנתיים, לא יודע מתי. אני ממליץ להיות ענייני: לדרוש דיווח בוועדת החוץ והביטחון, שאנחנו נדווח כיצד נגמר האירוע הזה. להביא למליאה זה בובה של דבר, יוכלו פה אנשים לדבר חופשי, השאלה מתי יעסקו בזה. אני מתכוון לטפל בזה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. הצעה אחרת – חבר הכנסת זחאלקה, מסגרת דקה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אתה מוכן שזה יהיה בוועדת החוקה? היו"ר קולט אביטל: השר מציע דיון בוועדת החוץ והביטחון. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אכן קורים מקרים חריגים, לפעמים אנחנו מופתעים עד כמה הם חריגים. אם פלסטיני מגיע למחסום ומקבל יחס אנושי, זה דבר חריג ביותר, אנשים מופתעים ומוכים בתדהמה אם מתייחסים אליהם כאל בני-אדם כשהם רוצים לעבור את המחסום. הנורמה היא יחס ברוטלי. מספיק לעיין – אדוני סגן השר, אני מציע לך לעיין בדוח האחרון של הוועד נגד עינויים ומה שמתרחש – – – אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אתה מגמתי – – – היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת גבאי, יהיה לך זמן לדבר, אל תפריע. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): – – – והיחס אל אנשים כפותים במעבר שלהם מרגע שעצרו אותם ועד שמביאים אותם לבית-המעצר. בשעות הספורות האלה אילו עינויים האנשים עוברים כאשר שמים אותם בתחתית הג'יפ החם ודורכים עליהם ברגליים כדי שגופם ייגע בתחתית של הג'יפ החם. זה רק מקרה אחד, מעמידים אדם ומתחילים להתאמן אם פוגעים בו באבנים וכו' וכו'. יש חריגים, אבל הנורמה היא מה שצולם לאחרונה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת אלדד, בבקשה. גם כן דקה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, תודה. אני חושב שרבים מהחברים שדיברו לפני שמו את האצבע על הנקודה הנכונה. הבעיה היא בכיבוש. אכן, הכיבוש הערבי של ארץ-ישראל, שהיה במאה השביעית, הוא שורש הבעיה. עד שלא נסלק את תוצאות הכיבוש הזה, לא ייפתר הסכסוך ולא יהיה פה שלום, ולכן אני מציע שהכנסת תתאחד בקריאה לחסל את תוצאות הכיבוש הערבי של ארץ-ישראל במאה השביעית, ויבוא לציון גואל. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת גבאי, בבקשה. גם כן דקה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): התופעה שהיתה זכתה לגינויים מכל קצות הקשת הפוליטית במדינת ישראל – – – היו"ר קולט אביטל: גם ממך? אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גם ממני. – – – והצבא חוקר אותה לעומק. אבל ההתנפלות של חברי הכנסת הערבים והשמאל הקיצוני על צה"ל היא דבר חמור ביותר, במקום לומר שהיתה כאן טעות והצבא חוקר את זה ובודק את זה, שזאת לא תופעה רגילה בצה"ל, זה דבר חריג. מדוע להתנפל ולעשות "עליהום" על צה"ל, שזו לא דרכו, לא הדרך שהוא נוקט, וזה היה מקרה חריג? אני מבקש לא להשמיץ את צה"ל, לא להוציא דיבה רעה עליו. זה מקרה בהחלט חריג, ולא ראיתי ערבי אחד שגינה את הפיגועים שהיו בירושלים, לא על הדחפור שהיה שלשום ולא לפני זה ולא ביום שישי, ולצערי, הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות חוגגים כשיש פיגוע בירושלים. אני מציע להסיר את זה מסדר-היום. היו"ר קולט אביטל: אני מאוד מאוד מודה לך. אנחנו צריכים לעבור להצבעה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): סגן השר, האם אתה מוכן שזה יעבור לוועדת החוקה? היו"ר קולט אביטל: לוועדת החוקה? למה לוועדת החוקה? מה זה שייך לוועדת החוקה? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כל המקרים של ענישת חיילים הם בוועדת החוקה. היו"ר קולט אביטל: זה בוועדת החוץ והביטחון. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אנחנו לא יכולים להופיע בוועדת החוץ והביטחון. היו"ר קולט אביטל: אנחנו נצביע על מליאה מול ועדה. מי שבעד מליאה – מצביע מליאה. מי שבעד ועדה – מצביע נגד. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: מה זה ועדה? היו"ר קולט אביטל: ועדה זה ועדת החוץ והביטחון. חברים, אנחנו עוברים להצבעה. בעד זה מליאה, נגד זה ועדת החוץ והביטחון. נא להצביע. הצבעה מס' 56 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד הצביעו חמישה, זאת אומרת מליאה. נגד הצביעו שישה. אני קובעת שהנושא עובר לוועדת החוץ והביטחון. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): חוקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): חוקה. היו"ר קולט אביטל: סליחה. לא. אם כך, זה יעבור לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת תקבע. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: לפני ההצבעה נאמר ועדת החוץ והביטחון. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ועדת הכנסת לא יכולה לשנות החלטה של מליאה. היו"ר קולט אביטל: אני מצטערת, סליחה. הודעתי בפירוש לפני ההצבעה. אתם יכולים לבדוק בפרוטוקול שוועדת החוקה לא מטפלת בנושאים האלה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא את קובעת, חברי הכנסת המציעים. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי, אני מבקש רשות דיבור לחצי דקה. היו"ר קולט אביטל: הצבענו על ועדת החוץ והביטחון. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): נכון, ועדת הכנסת לא יכולה לבטל החלטה של המליאה. המליאה החליטה לוועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת לא יכולה לבטל החלטה שלה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): היא מחליטה על ועדה. היו"ר קולט אביטל: בפירוש אמרתי, אתם יכולים לבדוק בפרוטוקול. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): ביקשנו קודם. היו חילוקי דעות. היו"ר קולט אביטל: נכון, והשבתי שהוועדה שמוסמכת לטפל בזה היא – – – סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אמרת ועדת החוץ הביטחון, ועל זה הצבענו. היו"ר קולט אביטל: נכון. אני מצטערת. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא, גברתי, הצבענו על ועדה אחרת. היו"ר קולט אביטל: אני מציעה לך להסתכל בפרוטוקול. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): חבר הכנסת טיבי, המליאה הצביעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת לא יכולה לבטל החלטה של המליאה. היו"ר קולט אביטל: נכון. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): א. מותר גם אחרי הצבעה לומר שאנחנו רוצים ועדה אחרת וועדת הכנסת תכריע. אני יודע שנפסיד בוועדת הכנסת, אבל זה ההליך. היו"ר קולט אביטל: אז בשביל מה ללכת לשם? הצעות לסדר-היום ירידה במספר המתגייסים לצה"ל היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לנושא הבא: ירידה במספר המתגייסים לצה"ל – הצעות לסדר-היום שמספרן 5804 ו-5811. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אבשלום וילן. בבקשה, אדוני. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, העיתונות ידעה לציין השבוע נתונים מדאיגים ביותר, חסרי תקדים, ביחס להיקף הגיוס לצה"ל. אם המגמה הזאת תימשך, בקרוב מאוד לצה"ל יחסרו חיילים, חיילים רבים מאוד. היום הוצג בכנסת, לציון שלוש שנים לגירוש מגוש-קטיף, מחקר שערך "מאגר מוחות", שעסק בסקר בקרב מפוני גוש-קטיף, ובו נמצא ש-42% מצעירי הגוש אומרים שחל אצלם שינוי בנושא הגיוס לצה"ל, ובעקבות הגירוש הם אינם מוכנים לשרת כלל או שהם רוצים לדחות את הגיוס או לא להתגייס ליחידות קרביות – וזה אצל נוער שלפני הגירוש מגוש-קטיף כמעט 100% ממנו היה מתגייס, ומתגייס ליחידות קרביות. אני מניח שהשינוי הזה – אולי לא באותה עוצמה – משקף שינוי שעובר גם הנוער הכתום שלא גורש מהגוש, במחנה הדתי-לאומי ובמחנה הציוני-לאומי, שחל בו משבר עמוק מאוד בעקבות הפעלת צה"ל כצבא גירוש לפינוי גוש-קטיף וצפון השומרון. זה משבר ערכי אחד חמור מאוד, שמי שהחליט שצה"ל הוא שיישלח לעשות אותו, לא העריך עד כמה עמוק יהיה הקרע בעם אחר כך. המשבר השני שהתחולל הוא בעקבות מלחמת לבנון – מלחמת לבנון, שהיתה כושלת, שנתפסה כמהלך חסר מחשבה תחילה, אימפולסיבי מאוד, בלא תכנון, הססני, לא ראוי מבחינת היעדים שנקבעו, הפקודות שניתנו, ורבים מאוד מהחיילים שנשלחו ללבנון חשו זאת והעבירו את תחושותיהם לציבור הרחב, שהם נשלחו סתם כך, וחלקם מתו סתם כך. שני המשברים האלה, כשהם מצטרפים, בוודאי גורמים למשבר אמון קשה מאוד גם בהנהגת ישראל וגם בהנהגת הצבא, וגם לפגיעה במעמדו של צה"ל בעיני צעירים רבים. אחרי שני כישלונות כאלה, פלא שיש בכלל עוד צעירים שמוכנים להתגייס. רק אם כל האחראים לכישלון בלבנון ולפשע בגוש-קטיף ילכו הביתה, אפשר יהיה לשקם את האמון במדינה ואת אמון הנוער בצה"ל. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני אשנה את דברי בעקבות דבריו חסרי הטעם לדעתי של תת-אלוף במילואים אריה אלדד, קצין מילואים ראשי, לשעבר פרופסור לרפואה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): קצין רפואה ראשי. אבשלום וילן (מרצ): קצין רפואה ראשי. 41 שנה אני מתנגד התנגדות פוליטית חריפה למה שקורה במה שקראת – השטחים הכבושים על-ידי המיעוט הערבי במאה השביעית ובמאה השמינית לספירה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אבל זאת עובדה. אבשלום וילן (מרצ): אני חושב שאנחנו גורמים לעצמנו נזק פוליטי וכלכלי, וכל מה שתרצה – עצום. באו ארבעת ראשי המדינות הגדולות בעולם, אמרו לכולנו מהו הסדר הקבע, וכל ילד מבין את זה. אתה חושב אחרת. האם רגע אחד אני וחברי פקפקנו בחשיבות של השירות הצבאי בצה"ל ככלי המגן שיש לנו, במה שלא היה, בתהפוכות הפוליטיות, כדי להגן על עצמנו? אתה, מאז פינוי גוש-קטיף, באופן סיסטמטי, הורס את הקונסנזוס ואת המכנה המשותף הבסיסי שעליו כולנו יושבים. לא כל אנשי הימין הם כמוך. אתה האחרון – כקצין רפואה ראשי לשעבר, כמי שהקדיש מספיק שנים מחייו לבניית כוח צה"ל – שמותר לו לעשות את זה. אני חושב שאתה מאבד כל פרופורציה, ואין לי ברירה אלא, כאיש שמאל ש-41 שנה מתנגד למדיניות של ממשלות ישראל בשטחים, להגיד לך כאן שאתה גורם נזק נורא, נזק נורא. הגיע הזמן שתחשוב קצת מחוץ לקופסה, תוציא את הדיסקט ותבין – ולא משנה מה היו הנסיבות הפוליטיות, כל זמן שממשלה נבחרת מקבלת החלטות, ולא נחנך ולא נתמודד כל פעם מחדש – שהשירות בצה"ל הוא חובה והוא גם זכות, וכל אחד צריך לעשות את המיטב, וחייבים ללכת לקרביות שביחידות. אחרת לא נצליח להתקיים פה, לא ימין ולא שמאל, ואתה תיתן את הנאומים שלך על הגירוש במנהטן אשר על גדות ההדסון, לא פה, כי לא יהיה פה דבר וחצי דבר. תפנים את העובדה הפשוטה, שלפני העימות הפוליטי יש איזה מכנה משותף שאליו אנחנו מחויבים כולנו – ימין ושמאל, יונים ונצים, דתיים ושאינם דתיים, חופשיים וחרדים וכל השאר. פעם אחר פעם אני נתקל בכך, מאז פינוי גוש-קטיף לפני שלוש שנים, שאתה, אם להגיד לך בלשון טיפה ציורית, אפעס, ירדת לסמטה אפלה, שלא רק שאין בה מים חיים, יש בה חורבן הבית. אז אני מציע לך, קח את דבריך חזרה, נמשיך להתווכח את הוויכוחים הפוליטיים ככל שאנחנו יכולים, במלוא העוצמה והלהט, זה בסדר גמור, אבל נשמור על איזה מכנה משותף בסיסי, והוא – שכוח המגן של העם היושב בציון משותף לכולם, ונעשה את המיטב כדי שכולם ישרתו פה ככל יכולתם. כי בסופו של דבר, אחרי השטחים ואחרי הדיבורים, זה הכלי היחיד שמצליח להבטיח לנו פה את קיומנו. תודה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך מאוד. אדוני סגן השר, בבקשה. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חייב להגיד לחבר הכנסת אבו וילן שאני תומך בכל מלה שהוא אמר כאן, אם כי הדיון הוא לא דיון פוליטי, והגישה שאבו הציג היא הנכונה לפי תפיסתי. אנחנו עוסקים בדבר שהוא מעבר לכל דיון פוליטי. אני שמח על מה שנאמר כאן, ואני גאה בו – על השנים הארוכות שאנחנו כבר מכירים זה את זה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אבל, אדוני סגן השר, מה שהוא אמר לא פתר את הירידה בגיוס. סגן שר הביטחון מתן וילנאי: עניינית לנתונים. אנחנו עוסקים בתחזית הגיוס לשנת 2008. זאת תחזית, זה אומדן, זה עדיין לא מדויק. צפינו את זה, זאת לא הפתעה. זה לא קשור לאירוע כזה או אחר. הרכיב המרכזי הוא פשוט הילודה 18 שנה לאחור, וזה כ-50% מצמצום הגיוס. הדבר השני הוא גמר העלייה הגדולה מברית-המועצות לשעבר. הגל הזה מאחורינו, וגם הוא משפיע השפעה מכרעת. הדבר השלישי – וזה בסדר העדיפויות – הוא תופעות כאלה ואחרות בחברה הישראלית שהכנסת צריכה לעסוק בהן, ואני שמח שזה עולה לדיון, כי צריך לבדוק את עצמנו בכל פעם מחדש למה אנשים במקומות כאלה ואחרים חושבים שהם לא צריכים להתגייס. אני חייב להדגיש שאין כאן השתמטות במובן של עריקות מגיוס. אנשים מתייצבים. הצבא צריך לבדוק את עצמו לגבי כללי השחרור שלו, והוא עושה את זה. לנוכח הנתונים האלה, אנחנו לא במצב שאנשים נקראים ונעלמים לנו. לא זה המצב. הנתונים, כפי שציינתי קודם – יש מאות מתגייסים פחות, כנראה, במחזור גיוס 2008, לא הרבה יותר מכמה מאות מתוך עשרות אלפים שמתגייסים. זה היה צפוי. צריך ללמוד את זה היטב. אם רוצים להתעמק בזה בוועדת החוץ והביטחון או בוועדת המשנה לכוח-אדם, ראוי להציג את כל הנתונים, לנתח את כל התופעות ולדעת להתייחס לתופעה הזאת בהתאם. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך מאוד. אדוני סגן השר, מה אתה מציע לעשות? סגן שר הביטחון מתן וילנאי: ועדת החוץ והביטחון. היו"ר קולט אביטל: חברי הכנסת המציעים, אתם מסכימים שהנושא יעבור לוועדת החוץ והביטחון? אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): כן. אבשלום וילן (מרצ): כן. היו"ר קולט אביטל: אם כך, נצביע על כך. נא להצביע. הצבעה מס' 57 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד הצביעו שישה, ואני מוסיפה את קולו של חבר הכנסת אילטוב. אנחנו קובעים שההצעה הזאת לסדר-היום תעבור לטיפול ועדת החוץ והביטחון. איפה שר הפנים? הוא אינו נוכח. הצעה לסדר-היום דחיית תרומות של נדבנים יהודים למוסדות האו"ם בטענה של בנייה בשטחים היו"ר קולט אביטל: אם כך, אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 5733 בנושא: דחיית תרומות של נדבנים יהודים למוסדות האו"ם בטענה של בנייה בשטחים, הצעת חבר הכנסת רוברט אילטוב. בבקשה, אדוני. ישיב סגן שרת החוץ. שר הפנים, קראנו לך ולא היית פה, זה ייקח שלוש דקות. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): זה ייקח אולי קצת יותר, כי סגן השר צריך לענות לי. שר הפנים מאיר שטרית: האם אתה לא מוכן להחליף אתי? באתי במיוחד. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אחרי התשובה שנתת לי היום במליאה אני לא מסכים. כבוד היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, השרים, סגן השר, האמת היא שההצעה הזאת לסדר-היום היתה צריכה לעלות בשבוע שעבר, ונתבקשתי על-ידי השרה להעביר אותה לשבוע הזה. פתאום אני רואה שגם השבוע היא לא עונה לי. סגן שרת החוץ מגלי והבה: שנינו היינו בוועידה בפריס. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אני מאמין שתטפלו בנושא הזה כראוי. קרן האו"ם יוניס”ף למען הילדים דחתה את התרומות של איש העסקים הישראלי לב לבייב, ואני חושב שהמצב הזה הוא בלתי נסבל. זה לא בגלל האיש, אלא בגלל העיקרון. העיקרון הוא שהיום כל איש עסקים או כל חברה ישראלית עוסקת בדרך זאת או אחרת בשטחים, אם בנקים שהיום אנשים מפעילים בהם את החשבונות שלהם, אם חברות שבונות, ובונות על-פי החוק. כל ישראלי, בדרך זו או אחרת, תלוי – יש כאלה בימין שאומרים בשחרור מדינת ישראל, ויש כאלה בשמאל שאומרים בכיבוש מדינת ישראל. כל אחד במדינת ישראל קשור בדרך זאת או אחרת למצב שאנחנו נמצאים בו היום. לכן, מדינת ישראל חייבת להגיב בחומרה על כך שקרן או"ם, שהיא קרן שחייבת להיות נייטרלית בנושא הזה, לוקחת צד שלא מקובל על מדינת ישראל. מדינת ישראל מחויבת להגן על אזרחיה, וגם לא ראיתי תגובה של משרד החוץ בנושא. הליגה נגד ההשמצה ביקשה מיוניס”ף לחזור בה. לא שמענו ולא ראינו שום התנצלות בנושא הזה. חשוב לציין כי הקרן קיבלה בלי שום בעיה את התרומות של ארגון הסעד האסלאמי העולמי, שהוכרז כארגון טרוריסטי לחלוטין על-ידי ממשלת ארצות-הברית. לכן, המצב הזה של איפה ואיפה בנושא הזה חייב להיפסק. שמעתי חלק מחברי הכנסת שלנו, הערבים, שתקפו את איש העסקים. אני חושב שזה לא נכון, כי גם הם חיים במדינת ישראל, הם חלק ממנה, ובדרך זו או אחרת, גם אם הם מתנגדים לכיבוש, הם חלק ממנו. אף-על-פי שהם נמצאים בצד שמאל ואני בצד ימין, אני חושב שהנושא הזה הוא לא עניין של ימין ושמאל. הוא עניין של מדיניות מדינת ישראל וקביעת המדיניות הכללית של מדינת ישראל ומוסדות האו"ם. לכן, משרד החוץ חייב להגיב, ולהגיב בחומרה, ולבקש מהאו"ם להיות נייטרלי בנושא הזה, כפי שהוא נוהג במקרים אחרים. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אדוני, סגן שרת החוץ. יכול להיות שגם אנחנו היינו צריכים לסרב לכספים מהאוונגליסטים. סגן שרת החוץ מגלי והבה: גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אילטוב, ואני מודה לך על ההצעה. הבעיה שהצגת באה בעקבות פעילות ארגון "עדאלה" מול ארגון יוניס”ף – קרן האו"ם למען הילד. פקיד מיוניס”ף הוציא מכתב המציין כי יוניס”ף לא תיכנס לשותפות עם מר לב לבייב ולא יסכימו לקבל תרומות כספיות או אחרות ממנו או ממי מישויותיו העסקיות, בשל פעילותו בבנייה בשטחים. מייד עם היוודע הדבר הנחה מטה משרד החוץ את נציגינו באו"ם בניו-יורק למחות בלשון חריפה בפני ראש יוניס”ף, אן ונמן. סגן ראש משלחת ישראל לאו"ם, מר דני כרמון, נפגש ב-30 ביוני עם גברת ונמן וקיים עמה שיחה ארוכה וקשה, ובה הבהיר את חומרת הנושא מבחינתה של ישראל ואת דרישתנו האולטימטיבית להימנע מפוליטיזציה בארגון הזה. נוסף על כך הוא סקר בפניה את התגובות השליליות למכתב של יוניס”ף מצד ממשלת ישראל. הבענו את תגובתה החריפה של ממשלת ישראל, של משרד החוץ וגם הוועד – יש ועד ישראלי למען יוניס”ף – ואמרנו כי ישראל לא תוכל לקבל התבטאויות פוליטיות דווקא מארגון כמו יוניס”ף, שאמור להיות נייטרלי ועד היום עמד בקשרים מצוינים ונטולי פוליטיקה אתנו. יוניס"ף ניסה להתגונן בטענה שבכל שנה הוא בוחן למעלה מ-200 פניות ודוחה שיתוף פעולה עם למעלה מ-10%. יש בזה סתירה: מצד אחד אתה דורש שיהיה סיוע כספי, ומצד שני אתה דוחה כי יש לך עודף פונים. התשובות השליליות הן לא רק ללבייב אלא גם לחברות בין-לאומיות בולטות, וההחלטה שלא לעבוד עם לבייב לא התקבלה על רקע פעילותו בשטחים, ככה הם טוענים. כמובן, גם הנציג שלנו וגם אנחנו סירבנו לקבל את העמדה הזאת. בהמשך למחאות שלנו פרסם ארגון יוניס"ף הודעת התנצלות, ואף שלח את נציגו לישראל, בין היתר כדי להתנצל בפני ממשלת ישראל על הפרשה. הנציג שלנו באו"ם קרא את הודעת ההתנצלות והיא לא נראתה לו מספקת. זאת אומרת, אתה בא להתנצל, לפחות תתנצל עד הסוף, לא בדברים לא ברורים. הודענו ב-10 ביולי לממונה על התקשורת ביוניס"ף כי ההודעה אינה מספיקה, וכי אנו דורשים הודעה ברורה יותר, שיש התנגדות חד-משמעית לפוליטיזציה של הארגון, והם מוכנים לעבוד עם כל מי שרוצה לתרום, ובעיקר אנשי עסקים, ובעיקר מי שפנה אליהם כמו לבייב. אנחנו כאן בירושלים הנחינו את נציגנו באו"ם להוציא מכתב מחאה ליוניס"ף, מעבר למחאה הנמשכת פנים אל פנים. כמובן, הנציג שלנו נפגש ומסר את המחאה שלנו. אנחנו רואים בזה פגיעה אישית בנו, וגם במר לבייב. אנחנו לא מוכנים שתהיה פוליטיזציה בארגון כמו יוניס"ף, שכפי שאמרתי, אמור להיות נייטרלי. מה אנחנו עושים כרגע? נציגנו באגף לארגונים בין-לאומיים נפגש עם יושב-ראש משרד יוניס"ף בז'נבה, מר אובריין, שהגיע לירושלים ב-16 ביולי, והבהיר לו את החומרה הרבה שאנחנו רואים בפגיעה בנו ובלבייב על רקע פוליטי. גם נציגתנו באו"ם תמשיך במקביל לפעול לקבלת הבהרות נוספות מיוניס"ף באו"ם, ואין כל כוונה להניח לעניין. בניגוד למשתמע מלשון ההצעה לסדר-היום בכנסת, לא מדובר בסירוב גורף של ארגוני האו"ם. זה בסך הכול יוניס"ף, והוא הסביר את עמדתו, בעיקר לגבי כמה נדבנים, וכמובן לגבי המקרה הספציפי. משרד החוץ רואה את זה בחומרה, לא נעבור על כך לסדר-היום, ונמשיך לפעול במקרים כאלה בכל החומרה, עד שדברים כאלה לא יקרו. בזה אני רוצה שתהיה משוכנע, חבר הכנסת, וגם המאזינים. אני הולך לבקש בקשה לא שגרתית: בשל הרגישות המיוחדת של הנושא והטיפול מול הגורמים הבכירים באו"ם – שכמובן אנחנו כרגע במשא-ומתן אתם, והם ייתנו הנחיות ליוניס"ף בנושא – שלא נעביר את זה לוועדה, כדי שיהיה לנו זמן לגמור את הטיפול מולם, ונעביר לך את התשובה. תודה, גברתי. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אם לא תהיה תשובה, איך אנחנו ממשיכים במהלך? סגן שרת החוץ מגלי והבה: אז אתה נותן קרדיט לאנשי משרד החוץ ולנציגינו – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אני מבקש להעביר את זה לוועדה, ולא נדון עד שלא נקבל תשובה. סגן שרת החוץ מגלי והבה: אין לי בעיה, הרי אתה יודע שאנחנו בעד דיונים. אבל אם פקידות בכירה שמתעסקת בנושאים רגישים מבקשת ממך חד-פעמית לתת לזה – – – אם לא תקבל מכתב – נעביר את זה לוועדה. היו"ר קולט אביטל: האם אפשר לתחום את זה בזמן, אדוני? סגן שרת החוץ מגלי והבה: כן, בבקשה. הרי היית במשרד החוץ ואת יודעת. היו"ר קולט אביטל: אני מציעה שתיתן חודש או חודש וחצי למשרד החוץ. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): עד סיום הפגרה אני מוכן לחכות. היו"ר קולט אביטל: בסדר גמור, זה מה שסוכם. סגן שרת החוץ מגלי והבה: אני מאוד מודה לך, וזה מה שיהיה. תודה לך, גברתי. היו"ר קולט אביטל: אם כך, ברגע שהוא הסתפק בתשובת השר אין הצעה אחרת. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): מבחינת התקנון, אם אין תשובה, מה ההליך? היו"ר קולט אביטל: זה נרשם בפרוטוקול הכנסת עכשיו. שאילתות ותשובות היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לשאילתות לשר הפנים. שאילתא ראשונה, מס' 642 – לפרוטוקול. 642. תקציב המועצה הדתית בצפת חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר הפנים ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006): פורסם כי מאחר שבשלוש השנים האחרונות קיצצה עיריית צפת במיליון וחצי שקלים את תקציב המועצה הדתית, המועצה מלינה את שכרם של עובדיה, וכתוצאה מכך עובדי המועצה משביתים את שירותי הדת בעיר. רצוני לשאול: 1. האם הדברים נכונים? 2. אם כן – מדוע קובעת העירייה את תקציב המועצה הדתית? 3. האם כך נעשה גם ביתר הערים? 4. האם יוחזר התקציב לשיעורו הקודם? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) עיריית צפת ניהלה משא-ומתן עם המועצה הדתית לגבי תקציבה וחובותיה בגין שנים קודמות. הצדדים הגיעו לפשרה שבה עיריית צפת תשלם סכום של מיליון ו-200,000 ש"ח, ובכך הסתיימו כל התביעות ההדדיות עד לסוף שנת 2008. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 694, של חבר הכנסת אמסלם – לפרוטוקול. 694. הפסקת שירותים עירוניים לבתי-ספר חרדיים חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הפנים ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): פורסם כי מיום שישי, 1 בדצמבר 2006, תפסיק עיריית ירושלים להעניק שירותים למוסדות החרדיים, בהתאם לפסיקת בית-משפט ובהמלצת היועץ המשפטי לממשלה, שאסור לרשויות מקומיות לממן שירותים למוסדות חינוך עירוניים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – כיצד על בתי-הספר לפעול? 3. האם יפעל משרדך לתיקון החוק שמכוחו נאלץ בית-המשפט להחליט כאמור? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) עיריית ירושלים תפעל בהתאם להוראות החוק, בהתאם לחוק החינוך הממלכתי ובהתאם לתקנות ולחוזר מנכ"ל משרד הפנים שניתן בעניין ביום 26 ביוני 2008 לכלל הרשויות המקומיות בארץ. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 977, של חבר הכנסת עבאס זכור – לפרוטוקול. 977. הרחבת תחום השיפוט של המועצה אזורית מעלה-יוסף חבר הכנסת עבאס זכור שאל את שר הפנים ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם ב"אלסנארה" ב-2 בפברואר 2007, כי השר חתם ב-8 באוגוסט 2006 על תוכנית להרחבת תחום השיפוט של המועצה האזורית מעלה-יוסף ב-2,800 דונם על חשבון המועצות המקומיות השכנות – כיסרא, כפר-סמיע וג'ת-יאנוח. עוד פורסם כי הדבר נעשה בלי ליידע את הרשויות הנוגעות בדבר ובלי לקבל את התייחסותן לתוכנית. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות, ואם כן – מדוע? 2. מדוע ננקט צעד זה בתקופת המלחמה? 3. כיצד יתוקן הדבר? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. לא ידוע לנו. 2. ההחלטה היא של השר הקודם ואין בידי הסיבות לכך. 3. יש כוונה לתקן את הטעות לגבי השטחים החופפים בתחום השיפוט של שתי הרשויות על-ידי הקמת ועדת גבולות. הוועדה תמונה בימים הקרובים. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1131, של חבר הכנסת ביילין – לפרוטוקול. 1131. גדרות סביב הכינרת חבר הכנסת יוסף ביילין שאל את שר הפנים ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007): יותר מ-90 גדרות מקיפות את חופי הכינרת ומונעות כניסה מן הציבור. על-פי דוח מבקר המדינה בנושא "ניהול מקרקעין לאורך חופי הכינרת ושימוש בהם", אין אפשרות כניסה לחופי הכינרת ללא תשלום, אין גישה רגלית לחופים ולא מגרשי חנייה ללא תשלום. פקחי משרד הפנים הרסו 11 גדרות, אולם יותר מ-90 עדיין חוסמות את החוף. רצוני לשאול: מה בכוונת המשרד לעשות להסרת הגדרות הבלתי-חוקיות? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה פועלת באופן שוטף להסרת הגדרות המונעות כניסת הולכי רגל לחופי הכינרת. פעילות היחידה מתרכזת במניעה ובאכיפה כוללת של חוקי התכנון והבנייה במרחב חופי הכינרת, ובמסגרת זו נעשה גם הטיפול בגדרות לאורך החופים. תחום האכיפה בחופי הכינרת נחלק בין חמש ועדות מקומיות לתכנון ובנייה: עמק-הירדן, גולן, טבריה, גליל מזרחי וגליל תחתון. בפועל מבוצעת האכיפה על-ידי מפקח מטעם היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, הפועל בחופים בחלק ממשרתו. בשנים האחרונות, מאז פורסם דוח מבקר המדינה, נפתחו תיקי פיקוח, הוגשו כתבי אישום ונהרסו בהריסה יזומה ובהריסה עצמית חלק ניכר מהגדרות המונעות מעבר לאורך רצועת החוף בכינרת. כשמוקמות גדרות חדשות אנו פועלים באמצעים משפטיים להסרת המפגע. מעבר חופשי להולכי רגל לאורך החופים מתאפשר כיום מאזור גשר אריק ועד תחום היישוב עין-גב, וכן לאורך השטחים החקלאיים מעין-גב ועד האון ומהאון ועד חוף צמח, שטחי קיבוץ כינרת ורצועת החוף מאכסניית אוהלו ועד טבריה, וכן לאורך חופי מגדל והשטחים החקלאיים שבין גנוסר לתחנת המוביל הארצי. קיימות בעיות נגישות, בעיקר בחופים הנמצאים בתחום העיר טבריה, בשטחי הכנסיות לאורך הכינרת ובשטח המתקנים ההנדסיים של חברת "מקורות". חלק גדול מאותם שבילי מעבר לאורך החופים כבר סומנו בפועל בשטח ופורסמו ומשווקים כמסלולי טיולים על-ידי החברה להגנת הטבע במסגרת שביל סובב-כינרת. פעולות הפיקוח על הבנייה כיום כוללות איתור ופעילות כנגד ניסיונות גידור חדשים, פעילות משפטית כנגד עברייני בנייה וליווי של פרויקטים חדשים שנבנים לאורך החוף תוך שיתוף פעולה עם גורמי אכיפה כגון מינהל מקרקעי ישראל ומינהלת הכינרת, כדי להבטיח שזכות המעבר לאורך החופים תמשיך להתקיים. רשימה נוספת של קבוצת גדרות להריסה נמצאת בהכנה בימים אלו במסגרת צווים לפי סעיף 212. נושא גביית תשלום עבור חניית כלי-רכב מתבצע מטעם המועצות והעיריות לאורך חופי הכינרת ואיננו מטופל על-ידי היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1120, של חבר הכנסת משה גפני, שאילתא מס' 1163, של חבר הכנסת מאיר פרוש, ושאילתא מס' 1176, של חבר הכנסת בנימין אלון – לפרוטוקול. 1120, 1163, 1176. סגירת החוף הנפרד "כינר" חבר הכנסת משה גפני שאל את שר הפנים ביום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007): חוף "כינר" פורסם ברשומות כחוף רחצה מוכרז יחיד במזרח הכינרת. למרות זאת המועצה האזורית גולן החליטה לסגור את החוף לרחצה בשל ליקויי בטיחות עד לחודש אוגוסט. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע לא תינתן הוראה לפתרון בעיות הבטיחות בתוך שבועיים כדי שהחוף לא ייסגר לתקופה כה ארוכה? חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר הפנים ביום ו' בסיוון התשס"ז (23 במאי 2007): נודע לי שהמועצה האזורית הוציאה צו סגירה לחוף "כינר". צו החופים שהוצא על-ידי שר הפנים קובע: "חוף כינר הוא חוף רחצה מוכרז", וייפתח לציבור ב-19 באפריל 2007. רצוני לשאול: 1. האם בסמכות המועצה האזורית להוציא צו סגירה? 2. מכיוון שהחוף הוא חוף נפרד יחיד באזור ורוחצים במקום מאות אנשים מדי יום ללא פיקוח, בהעדר אלטרנטיבה, מה ייעשה בנדון? חבר הכנסת בנימין אלון שאל את שר הפנים ביום י"ג בסיוון התשס"ז (30 במאי 2007): נודע לי כי ב-2 במאי 2007 הוחלט במחוז הצפון של משרד הפנים ומועצה אזורית גולן על סגירת חוף "כינר". חוף זה הוא חוף הרחצה הנפרד היחיד במזרח הכנרת ובצפונה. רצוני לשאול: 1. מדוע נסגר החוף? 2. איזה פתרון מוצע למתרחצים אשר מבקשים חוף רחצה נפרד באזור זה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) השאילתות הועלו בתקופתו של השר רוני בר-און וכעת היא אינה רלוונטית. המועצה תוקצבה והבעיה נפתרה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אולי לא ידעו שיש חילוף. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1186, של חבר הכנסת גדעון סער – לפרוטוקול. 1186. ועדות ערר מחוזיות – חוסר טיפול חבר הכנסת גדעון סער שאל את שר הפנים ביום כ' בסיוון התשס"ז (6 ביוני 2007): נודע לי כי זה כמה חודשים ועדות ערר מחוזיות בתל-אביב ואף ועדות במחוזות אחרים אינן דנות בערר משום שלא מונה להן יושב-ראש – לא זמני ולא קבוע. הדבר פוגע בכלכלת ישראל ועוצר פרויקטים רבים, נוסף על הפגיעה במינהל התקין. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – מה ייעשה לתיקון המצב? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) להלן סטטוס המינוי של יושבי-ראש ועדות הערר נכון להיום: מחוז יושב-ראש ועדת ערר לפי סעיף 12א לחוק יושב-ראש ועדת ערר לפי סעיף 12ו לחוק תל-אביב עו"ד מיכה גדרון מונה ב-14 במאי 2007 עו"ד כרמית פנטון מונתה ב-14 במאי 2007 מרכז עו"ד מיכל גלקין-גולן מונתה ב-14 במאי 2007 עו"ד כרמית פנטון מונתה ב-14 במאי 2007 ירושלים עו"ד גלעד הס מונה ב-2 ביולי 2007 עו"ד גלעד הס מונה ב-2 ביולי 2007 דרום עו"ד גלעד הס מונה ב-2 ביולי 2007 עו"ד גלעד הס מונה ב-2 ביולי 2007 חיפה עו"ד דרור לביא אפרת מונה לממלא-מקום יושב-ראש הוועדה עד לאיתור ולמינוי של יושב-ראש חדש בטיפול לשכת השר צפון עו"ד דרור לביא אפרת מונה ב-28 ביולי 2004 בטיפול לשכת השר היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1207, של חבר הכנסת אחמד טיבי – לפרוטוקול. 1207. בקשה לאיחוד משפחות חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את שר הפנים ביום כ' בסיוון התשס"ז (6 ביוני 2007): פניתי אל משרדך בנושא בקשת איחוד משפחות של תושב קלנסואה ואשתו, שהיא אזרחית ירדנית הנושאת תעודת זהות ירדנית ודרכון ירדני. תוך התעלמות מעובדה זו, בקשת איחוד המשפחות נדחתה בהסתמך על תיקון חוק האזרחות והכניסה לישראל. רצוני לשאול: 1. האם מקרה זה ידוע לך? 2. אם כן – האם יתייחסו אל הגברת כאזרחית ירדנית? 3. האם תיבחן בקשת בני-הזוג שנית? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בקשה לאיחוד משפחות הוגשה ביום 11 ביוני 2004. המזמין – וורדה מוחמד, מספר זהות 033529124; המוזמנת – וורדה אימאן, מספר זהות 850894817. 2. הבקשה סורבה מאחר שבני-הזוג אינם עונים על קריטריונים של החלטת ממשלה מיום 1 באוגוסט 2005 – תיקון חוק האזרחות והכניסה לישראל – הוראת השעה. אף-על-פי שהאשה מחזיקה בדרכון ירדני, היא רשומה כתושבת האזור וקיבלה תעודת זהות ודרכון באזור. כמו כן, כל בני משפחתה בעלי תעודות זהות של האזור. לכן היא מוגדרת כתושבת האזור בלבד, ואין לראותה כירדנית. 3. ניתן להגיש בקשה חדשה כאשר ימלאו לה 25. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1256, של חבר הכנסת יעקב כהן – לפרוטוקול. 1256. גביית אגרת "שירותי קבורה נלווים" חבר הכנסת יעקב כהן שאל את שר הפנים ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007): בעיתון "ידיעות אחרונות" פורסם כי יש רשויות שגובות אגרת "שירותי קבורה נלווים" בניגוד לחוק. צוינו שמותיהן של קריית-טבעון וקריית-ביאליק. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה למיגור התופעה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) במועצה המקומית קריית-טבעון יש ביטוח שירותי קבורה שנים רבות. כל בית-אב משלם סכום של 45 ש"ח בשנה, והכסף נשמר בקרן סגורה. כאשר המשפחה אבלה הרשות מספקת מודעות אבל, פרסום והדבקה, הסעה באוטובוסים לבית-העלמין, סככת צל ליד הבית, כיסאות ושולחנות, הנחת פח אשפה גדול ליד הבית ופינוי האשפה. החיוב הוא לכל בתי-האב, למעט מי שלא מעוניין. בעיריית קריית-ביאליק יש ביטוח שירותי קבורה זה 60 שנה. זה התחיל בתעריף של 6 ש"ח וכיום התעריף הוא 43 ש"ח לשנה. לכל בית-אב העירייה מספקת שירותים כמו במועצה המקומית קריית-טבעון. כל התושבים קיבלו מכתב וספח שיש למלא. מי שרוצה לשלם – משלם, ומי שלא מעוניין – אינו מחויב לשלם. רוב התושבים ענו שהם מעוניינים. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1287, של חבר הכנסת נסים זאב – לפרוטוקול. 1287. הלנת שכר ברשויות מקומיות חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר הפנים ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007): פורסם כי ההסתדרות דיווחה על 30 רשויות מקומיות שהלינו את שכר עובדיהן מאפריל ואף יותר. לרשויות רבות יש חובות לקרנות הפנסיה של העובדים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – אילו רשויות מלינות שכר וכמה זמן? 3. מה ייעשה כדי לשים קץ לעיכוב בתשלומי המשכורות? 4. מדוע הרשויות סובלות מבעיות תקציביות? תשובת שר הפנים מאיר שטרית (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) חבר הכנסת נסים זאב שאל את השר על פרסומי ההסתדרות על כ-30 רשויות מקומיות שהלינו את שכר עובדיהן, וכן על כך שרשויות מקומיות חבות כסף רב לקרנות העובדים. 2-1. נכון למשכורת חודש יולי 2008 – ששולמה בחודש יולי – הלינו כ-14 רשויות מקומיות את שכר עובדיהן לפי הפירוט הזה: אבו-סנאן – שלושה חודשים; ביר-אל-מכסור – שלושה חודשים; ג'וליס – ארבעה חודשים. הרשות קיבלה לאחרונה מענקים מיוחדים במסגרת תוכנית ההבראה ואמורה לשלם את השכר לעובדים; טייבה – 16 חודשים בממוצע. הרשות משלמת שכר סדיר בשנה האחרונה והחוב במסגרת הסדר הנושים; ירכא – שבעה חודשים. הוועדה הממונה ברשות מגבשת בימים אלו תוכנית הבראה, ובמסגרתה תטופל גם הלנת השכר; כפר-יאסיף – שישה חודשים. הרשות מגבשת בימים אלו תוכנית הבראה; כפר-קאסם – חודשיים. לאחרונה סוכם עם הרשות כי אם תתקדם בצעדי ההבראה, ובכללם פיטורי עובדים, יסייע המשרד במימון השכר; מע'אר – שישה חודשים. הרשות מגבשת בימים אלו תוכנית הבראה; סח'נין – חודשיים. אתמול נחתמה עם הרשות תוכנית הבראה; עין-מאהל – חודשיים; ערערה בנגב – שלושה חודשים. הרשות זומנה לשימוע אצל מנכ"ל המשרד עקב התנהלותה; פקיעין – חודשיים. לאחרונה התפטר ראש המועצה, ולמועצה אין גזבר מכהן; ריינה – שלושה חודשים. הרשות אינה עומדת באבני הדרך שעליהן התחייבה במסגרת תוכנית ההבראה; שגור – חודשיים. בכוונת המשרד לפנות אל בית-המשפט בבקשה לקיום הסדר נושים. 3. משרד הפנים רואה בחומרה רבה את תופעת הלנת השכר ברשויות המקומיות ופועל למגרה. החשבים המלווים ברשויות הונחו לוודא כי השכר ישולם בעדיפות ראשונה, והמשרד מקדם תוכניות הבראה לרשויות שטרם חתמו על כאלה. עם זאת, הפרסום שאליו כיוון חבר הכנסת זאב הוא פרסום של ההסתדרות על כך שרשויות מקומיות רבות חבות לקרנות העובדים ולא העבירו את ההפרשות לקרנות ולקופות במועד, ושילמו שכר נטו בניגוד לחוק. משרד הפנים פועל עם משרד המשפטים ומשרד האוצר תחת פיקוחו והנחייתו של בית-הדין הארצי לעבודה כדי למצוא פתרון לבעיה זו, שנמשכה שנים רבות. במסגרת זו רועננו ההנחיות המחייבות את הרשויות שלא לשלם שכר נטו, חשבים מלווים שאפשרו תופעה פסולה זו הודחו מתפקידם וגזברי הרשויות שעשו כן זומנו לשימועים לקראת הדחה. אגפי המסים ושוק ההון במשרד האוצר פועלים לשינוי התקנות כך שניתן יהיה לרכוש עבור העובדים את הזכויות ללא צורך בתשלום כפל מס. במקביל פועלים משרד המשפטים, משרד התמ"ת ומשרד הפנים במישור הפלילי נגד ראשי רשויות וגזברים שפעלו בניגוד להנחיות המשרד בעניין זה. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1330, של חבר הכנסת אמסלם – לפרוטוקול. 1330. בחירות למינהלות השכונות בירושלים חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הפנים ביום י"ח בתמוז התשס"ז (4 ביולי 2007): בשכונות ירושלים קיימות מינהלות הקובעות את אופי השכונה ומפעילות את המתנ"ס המקומי. בשכונות רבות ששינו את אופיין נותרו מינהלות שכבר אינן מייצגות את הרוב. רצוני לשאול: 1. מדוע לא מתקיימות בחירות בשכונות כמו רמות וגבעת-שאול? 2. מתי התקיימו בחירות בשכונות ירושלים? מתי בכל שכונה? 3. מדוע לא יוחלפו חברי המינהלות ומנהלי המינהלות במקום שבו השתנה הרכב התושבים? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) עיריית ירושלים מעוניינת לקיים בחירות להנהלות המינהלים הקהילתיים בכל שכונות העיר. עם זאת, מאחר שאנו עומדים ערב בחירות לרשות המקומית וכדי שהבחירות בשכונות יהיו בעלות אופי קהילתי ללא כל סממנים אחרים, הוחלט לדחות את הבחירות עד לאחר הבחירות לרשות המקומית. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1347, של חבר הכנסת אזולאי, ושאילתא מס' 1390, גם היא של חבר הכנסת אזולאי – לפרוטוקול. 1347. פיקוח על הבנייה בשכונת גבעת-שאול בירושלים חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הפנים ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007): בגבעת-שאול בירושלים נבנים רבי-קומות. במקביל למתן היתרי הבנייה מחייבים את הקבלנים להפשיר שטחים לתועלת הציבור ולדאוג למבני חינוך, בריאות ודת. רצוני לשאול: 1. כמה דירות אמורות להיבנות בגבעת-שאול בשנים הקרובות? 2. האם הקבלנים נדרשו להפשיר שטחים לציבור? אם כן – היכן וכמה? 3. האם העירייה דואגת למבני חינוך, בריאות ודת לכל התושבים הנוספים? 4. מי מפקח על מימוש כל ההתחייבויות? 1390. הקצאת שטחי ציבור בשכונת גבעת-שאול בירושלים חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הפנים ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007): נאמר לי כי בשכונת גבעת-שאול בירושלים הוקצו שטחים לציבור בתוך בנייני מגורים עבור גני-ילדים, טיפת-חלב, ספרייה, רווחה ועוד, וכן הוקצו שטחים פנויים, שטחים בהסכמת היזמים, ושולבו פונקציות לבתי-כנסת ותלמודי-תורה. רצוני לשאול: 1. באילו שטחים מדובר? 2. באילו מבנים מדובר? 3. מה הוקצה עבור כל הצרכים המפורטים? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) אזור המגורים הישן של גבעת-שאול, הנמצא מצפון לרחוב כנפי-נשרים, מדרום לרחוב גבעת-שאול וממזרח לרחוב עקיבא אזולאי, עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. לאור היוזמות הרבות באזור זה הוחלט לפני כמה שנים לערוך תוכנית מיתאר לשכונה באמצעות תוכנית-אב. התוכנית קודמה בעיריית ירושלים על-ידי משרדו של אדריכל אלי רכס ובחנה את כל האזור. בעקבות התוכנית גובשה לאחרונה מדיניות משותפת של אגף מהנדס העיר ומתכנן המחוז במשרד הפנים שקבעה את עקרונות התכנון לאזור זה. כיום, כל תוכנית שמוגשת מותאמת למדיניות. למדיניות כמה עקרונות בסיסיים: א. ככל שהמגרש גדול יותר מופקע שטח גדול יותר לצורכי ציבור, ובתמורה ניתנים יותר אחוזי בנייה כדי לתמרץ את בעלי החלקות הקטנות להתאחד ליצירת מגרשים גדולים יותר; ב. מתוך החלקות הגדולות מופקע שטח גדול המשמש לבנייני ציבור גדולים כגון בתי-ספר או שטח ירוק משמעותי; ג. מחלקות קטנות יותר, שאי-אפשר להפקיע מהן לצורכי ציבור, מפקיעים שטח בנוי בתוך הבניין שיכול לשמש לגן-ילדים, למעון-יום, לטיפת-חלב או לכל שימוש בנוי אחר; ד. באמצעות המדיניות הזאת ניתן להוסיף בשכונה בנייני מגורים חדשים ומודרניים ובמקביל לפתח מערך מתאים של שירותים לציבור שישמש את תושבי השכונה; ה. ניתן להעריך את מספר יחידות הדיור שיהיה אפשר להוסיף באזור ב-1,000–1,500 יחידות דיור; ו. מטרת התכנון היא לאפשר מימוש עקרונות תכנון. לא ניתן לדעת כמה ייבנו בפועל, מכיוון שמדובר ביוזמות פרטיות ובבעלי קרקע פרטיים. בפועל יש כמה פרויקטים מאושרים שנמצאים בהליכי ביצוע מכוח תוכניות שאושרו בעבר בוועדה המחוזית ולא היו כפופים לעקרונות אלה. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1675, של חבר הכנסת אמסלם, ששואל הרבה שאלות – לפרוטוקול. 1675. פינוי בתי-כנסת בשל בניית בית-ספר חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הפנים ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007): פורסם כי עיריית ירושלים מפנה שני קרוונים המשמשים כבתי-כנסת בשכונת גבעת-שאול כדי לבנות את בית-הספר "נעם". רצוני לשאול: 1. האם תלמידי "נעם" הם תושבי גבעת-שאול? 2. אם כן – מדוע מפונים מתפללי השכונה בגלל ילדים מחוץ לה? 3. מדוע לא יוקצה כל השטח לתושבי השכונה? 4. מדוע לא יועבר בית-הספר "נעם" לאחד המבנים הפנויים בקריית-משה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) השטח המיועד לבניית בית הספר "נעם" אותר כבר לפי 15 שנה. מכיוון שהכשרת השטח לוותה בקשיים רבים, התעכב תקצוב משרד החינוך עד לאחרונה. בחודשים האחרונים אישר המשרד את הבינוי. בית-הספר "נעם" הוא מוסד חינוך עירוני רשמי, והוא שוכן בתוך מבנה שאינו תקני ואינו מיועד לשמש מוסד חינוך, ולכן הוא פועל בתנאי צפיפות ותפעול שאינם מתאימים ואינם ראויים. מבני החינוך הניידים הונחו ללא רשיון בשטח המיועד לבית-הספר, ועל-פי דין יש לפנותם מייד כפולשים בלתי חוקיים לשטח עירוני לא להם. 3-1. בבית-הספר "נעם" לומדים תלמידים רבים מאוד, והם גרים בגבעת-שאול ובקריית-משה. 4. אשר לשאלה מדוע לא יועבר השטח לתושבי השכונה – כאמור, הוא משרת את תושבי השכונה בהתאם לייעודו כמוסד חינוכי. בשכונת קריית-משה אין מבנה מתאים לבית-ספר "נעם". כל השנים הללו סבל בית-הספר ממצוקת דיור, וכעת לבסוף ניתן יהיה לגשת לבניית בית-הספר. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1710, של חבר הכנסת מילר – לפרוטוקול. 1710. שכר עובדי חברות אבטחה במוסדות החינוך חבר הכנסת אלכס מילר שאל את שר הפנים ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007): שכר היסוד של מאבטחי מוסדות החינוך החמושים לא התעדכן ביחס לעליית שכר המינימום זה יותר משנה. בענפים אחרים העדכון מתבצע עם העלאת שכר המינימום. החשש הוא ששכר המאבטחים יישחק עד כדי השוואתו לשכר המינימום. רצוני לשאול: 1. מה ייעשה לפתרון הבעיה? 2. האם יותאם שכרם לשכר מאבטחים בענפים אחרים? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) מאבטחי מוסדות החינוך ברשויות המקומית אינם עובדים בתקן של הרשות המקומית אלא מועסקים באמצעות חברות אבטחה מתקציב פעולה שמשרד החינוך מאשר לרשויות המקומיות. אין זה בתחום אחריות משרד הפנים. הפתרון לבעיית השכר אמור להיות באחריות משרד החינוך, המממן את ההוצאה לרשות. התאמות השכר אינן באחריות משרד הפנים. האחריות היא של משרד התמ''ת ו/או של משרד האוצר. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1922, של חבר הכנסת אורי אריאל – לפרוטוקול. 1922. דיווח על בנייה בלתי חוקית במחוז ירושלים חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הפנים ביום כ"ג בשבט התשס"ח (30 בינואר 2008): על-פי תקנות התכנון והבנייה (דיווח על בנייה שלא כדין), התשמ"ח–1987, יושב-ראש כל ועדה מחוזית לתכנון ובנייה צריך להעביר דוח על בנייה בשטחים שלא מיועדים לבנייה ועל בנייה שלא כדין בתחום המחוז. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מתי התקבל הדיווח האחרון מיושב-ראש הוועדה המחוזית בירושלים? 3. היכן ניתן לעיין בדוח זה? 4. כמה צווי הריסה, מכל הסוגים, במחוז ירושלים צריכה לבצע הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. אכן, נכון שעל יושב-ראש ועדות מקומיות/מרחביות לדווח פעם בחודש על בנייה בלתי חוקית בשטחים שלא מיועדים לבנייה בתחום שיפוטם ליושבי-ראש ועדות מחוזיות. 2. ברצוני לציין שרוב יושבי-ראש הוועדות המקומיות/מרחביות אינם מדווחים לממונים על המחוזות על בנייה בלתי חוקית בשטחים שאינם מיועדים לבנייה, למרות בקשות בכתב ובעל-פה. לעומת זאת, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה מדווחת פעם בחודש להנהלת המשרד, לרבות לממונים על המחוזות, על פעילות היחידה, שכוללת מספר איתורי בנייה לא חוקית, מספר ההריסות שבוצעו, מספר כתבי האישום שהוגשו לבתי-משפט ועוד מספר רב של סעיפים הרלוונטיים לעבודת הפיקוח המחוזי. נתונים אלה רובם בשטחים הפתוחים בתחום המחוזות הרלוונטיים. 3. ניתן לעיין בדוח של היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה בהנהלת משרד הפנים, אצל הממונים על המחוזות, הדוברת ומינהל התכנון. 4. כיום יש ביחידות הפיקוח על הבנייה במחוז ירושלים 588 תיקים שיפוטיים שניתן לבצע, והם נחלקים כך: 118 תיקים לביצוע על-ידי הבונים; 328 תיקים נמצאים בבתי-משפט בהתליות על-פי בקשות הבונים; 142 תיקים שניתן לבצע. כמו כן, יש שמונה צווים מינהליים – צו הריסה מינהלי תקף למשך 30 יום מחתימת יושב-ראש הוועדה המחוזית על הצו – ומהם שבעה צווים נמצאים בבתי-משפט בהתליות וצו אחד ניתן לבצעו עד 25 ביולי 2008. התיק נמסר למשטרת ישראל ואנו ממתינים לקבל מועד לביצוע הצו. אני מקווה שמועד זה יינתן לפני תום 30 הימים. נוסף על כך, האחריות המלאה לאכיפת חוקי תכנון ובנייה בתחום רשויות מקומיות ו/או ועדות מרחביות היא של יושב-ראש הרשות. כיום יש במדינת ישראל 116 ועדות מקומיות/מרחביות, והיחידה הארצית לפיקוח על הבנייה אינה יכולה להחליף את הרשויות המקומיות/מרחביות בנושא חוקי תכנון ובנייה. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1943, של חבר הכנסת משה כחלון – לפרוטוקול. 1943. היטל ביוב בפרדס-חנה חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר הפנים ביום ל' בשבט התשס"ח (6 בפברואר 2008): נודע לי שעיריית פרדס-חנה גובה היטל ביוב על מי השקיה שאינם נכנסים למערכת הביוב. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם חוק העזר לאגרת הביוב של פרדס-חנה שונה מהמקובל? 3. אם כן – מה ייעשה כדי לחשב אגרת ביוב בצורה הולמת? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. הרשות המקומית היא הקובעת בחוק העזר את שיטת הגבייה, במגבלות הוראות הדין, ועליה לבחון ולקבוע מה כמות המים שלפיה תחושב אגרת הביוב, בהתחשב במים המשמשים לגינון ונוי. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 1947, של חבר הכנסת דב חנין – לפרוטוקול. 1947. שיקולים ביטחוניים באי-הדחת ראש עירייה חבר הכנסת דב חנין שאל את שר הפנים ביום ל' בשבט התשס"ח (6 בפברואר 2008): בריאיון ב"הארץ" ב-1 בינואר 2008 אמר מנכ"ל משרדך, מר אריה בר, ש"היו בין השאר גם שיקולים ביטחוניים" לאי-הדחתו של מר ח'ליל קאסם, ראש עיריית טירה, על אף המלצות הדרג המקצועי במשרדך. רצוני לשאול: 1. מה הם שיקולים ביטחוניים אלה? 2. האם שיקולים ביטחוניים גוברים על המלצות הדרג הבכיר ועל חשדות לפלילים? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. שר הפנים התחשב ברגישות היתירה הקיימת כיום להדחת ראש עיר ערבית גדולה. רגישות זו באה לידי ביטוי גם בעמדת גורמי הביטחון, שהובאה לידיעת השר ועסקה בהלכי רוח במגזר הערבי, ולא באופן ספציפי בטירה. 2. השיקולים הביטחוניים הם חלק ממערך השיקולים הכולל שלפיו החליט השר את החלטתו. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 2017, של חבר הכנסת חנא סוייד – לפרוטוקול. 2017. היטל השבחה על בנייה חדשה חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר הפנים ביום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008): בג"ץ נתן פרשנות לסעיף 19(ג)(1) לחוק התכנון והבנייה שבעקבותיה הוועדות המקומיות גובות היטל השבחה על בנייה חדשה עד שטח של 120 מטרים רבועים. לאחרונה כתב מנכ"ל משרדך שאין מניעה שוועדות ייתנו פטור. רצוני לשאול: 1. האם שינה משרדך את מדיניותו בעניין? 2. אם כן – למה ממשיכות הוועדות לגבות היטל בניגוד למדיניות זו? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. משרד הפנים פועל בהתאם לחוק ולפרשנות שניתנת על-ידי בית-המשפט. 2. הוועדות המקומיות נדרשות לפעול בהתאם לחוק, ומשרד הפנים אינו מוסמך לאשר לגבות או לתת פטור שלא בהתאם להוראת החוק. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 2153, של חבר הכנסת דב חנין – לפרוטוקול. 2153. בחירות ברשויות המקומיות חבר הכנסת דב חנין שאל את שר הפנים ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): בנובמבר 2008 יתקיימו בחירות ברשויות המקומיות בישראל. לגבי כמה רשויות טרם התקבלה החלטה במשרדך אם אומנם יתקיימו הבחירות, למשל ברשויות שמכהנת בהן ועדה ממונה. רצוני לשאול: 1. באילו רשויות עדיין לא הוכרע אם יהיו בחירות או לא? 2. מתי תתקבלנה ההחלטות? 3. מדוע טרם הוחלט? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) בהתאם לסעיף 146 לפקודת העיריות, "ועדות ממונות שמינה שר הפנים יכהנו עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לרשויות המקומיות לפי סעיף 4 לחוק הבחירות, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת משנתיים – – – רשאי השר בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של מועצה או ועדה ממונה". בהתאם לחוק, בכל הרשויות המקומיות שבהן פוזרה המועצה הנבחרת וראש הרשות הנבחר לאחר 11 בנובמבר 2006 – שנתיים לפני מועד הבחירות הבאות – לא תתקיימנה בחירות בחודש נובמבר הקרוב. מעבר לכך, לאחר ששר הפנים בחן את מצבן של הרשויות המקומיות שבהן פוזרה המועצה הנבחרת לפני התאריך הקובע, עמדת השר לאחר ששמע את דעת גורמי המקצוע במשרד היא שיש לקיים בחירות ביישובים עאבלין, באקה-ג'ת, ירוחם וקציר-חריש, בהתקיים תנאים מיוחדים הדורשים את המשך כהונתה של הוועדה הממונה תקופה נוספת. בימים הקרובים יתייעץ השר עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת בנדון. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 2162, של חבר הכנסת מרגי – לפרוטוקול. 2162. שכונת חפציבה בבית-שמש חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר הפנים ביום ח' בסיוון התשס"ח (11 ביוני 2008): בשכונת חפציבה בבית-שמש, המונה כ-350 משפחות, חסרים גן משחקים, פסי האטה בכבישים, תמרורי אזהרה להולכי הרגל ולנהגים ותחנות אוטובוס לנוסעים בתחבורה הציבורית. רצוני לשאול: 1. האם לשר הפנים, הממונה על הרשויות המקומיות, יש סמכות להורות לעיריית בית-שמש לפעול לתיקון המצב? 2. אם כן – מה תעשה כדי שעיריית בית-שמש תספק שירותים בסיסיים אלה לתושבי השכונה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. עיריית בית-שמש, כמו כל רשות מקומית אחרת, פועלת על-פי סמכותה בהתאם לסדר עדיפויות שהיא מחליטה עליו. פעולות העירייה מקבלות ביטוי בתקציב השנתי המאושר על-ידי מליאת המועצה ומשרד הפנים. משרד הפנים אינו מתערב ואינו קובע את סדר העדיפויות של העירייה, שכן חברי מליאת המועצה וראש העיר נבחרו על-ידי הציבור המקומי, והם הקובעים את סדר העדיפויות. 2. התקיים דיון בנושא זה בוועדת הפנים של הכנסת בהשתתפות נציגי משרד הפנים, ובו הציע מנכ"ל עיריית בית-שמש פתרונות לחלק מהבעיות הקיימות. יש לזכור כי מדובר באתר בנייה של חברת "חפציבה", אשר כידוע פשטה את הרגל, והיא היתה אמורה לבצע חלק מהעבודות המוזכרות בשאילתא זו. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 2210, של חבר הכנסת ביילין – לפרוטוקול. 2210. הכשרת מבנים שנבנו ללא היתר בירושלים חבר הכנסת יוסף ביילין שאל את שר הפנים ביום כ"ט בסיוון התשס"ח (2 ביולי 2008): סוגיית הכשרת מבנים שנבנו ללא היתר בירושלים היא סוגיה סבוכה. רצוני לשאול: 1. כמה תוכניות המבקשות להכשיר מבנים שנבנו ללא היתר בירושלים נמצאות כעת בדיון של ועדות התכנון המקומית והמחוזית? 2. כמה מהן של מבנים במזרח-ירושלים, בשכונות הערביות? 3. מה היא מדיניות המשרד בנושא הכשרה בדיעבד של מבנים ללא היתר? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים דנה בתוכניות רבות שעניינן הכשרת מבנים בלתי חוקים במזרח-ירושלים. מכיוון שעיריית ירושלים היא העוסקת דרך שגרה בפיקוח על הבנייה בירושלים, אין בידינו נתונים מדויקים על מספר המבנים הבלתי-חוקיים בירושלים אשר מוגשות תוכניות להכשרתם. 3. בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, בעת קיום דיון בתוכנית הוועדה בודקת אם התוכנית מבקשת להכשיר בנייה בלתי חוקית ושוקלת בין שיקוליה אי-עידוד עבריינות. במסגרת זו בוחנת הוועדה את היקף העבירה ואת התנהלות מגיש התוכנית, לדוגמה הפרת צווים שיפוטיים; הוועדה מתייחסת לכך בחומרה יתירה. עם זאת, הוועדה מודעת לנסיבות המיוחדות של מזרח-ירושלים, ותוכניות רבות מוגשות גם כאשר הן מבקשות להכשיר עבירות בנייה. עוד יצוין, כי בשנים האחרונות הנהיגה הוועדה המחוזית נוהל מקל להוכחת בעל עניין בקרקע בקרקעות שאינן רשומות במזרח-ירושלים, כדי להתמודד עם הקושי בהגשת תוכניות ביחס לקרקעות שאינן מוסדרות ושאינן רשומות. החלת נוהל זה אפשרה את קידומן של תוכניות רבות במזרח-ירושלים ומתן פתרונות לצורכי ציבור של התושבים. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 2219, של חבר הכנסת אמסלם – לפרוטוקול. 2219. מדיניות משרד הפנים בנושא סירובי כניסה לישראל חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הפנים ביום כ"ט בסיוון התשס"ח (2 ביולי 2008): פורסם כי חלה עלייה של 61% בסירובי כניסה לישראל וכי שערי המדינה ננעלו בפני מהגרי עבודה, עולים מחבר המדינות ופעילי זכויות אדם. רצוני לשאול: 1. האם השתנתה המדיניות? 2. מי הם המסורבים? 3. מדוע עד כה היתה המדיניות קלה יותר? 4. מדוע לא יגורשו אלו שנכנסו בעבר ולא עומדים בקריטריונים כיום? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מדיניות סירובי הכניסה לישראל לא השתנתה. מספר הסירובים עלה ביחס ישיר לעלייה במספר המבקשים להיכנס לארץ. 2. המסורבים הם זרים שיש חשש שישתקעו בארץ, זרים שקיים נגדם צו הרחקה, זרים שבעבר שהו בישראל שלא כחוק, זרים שקיימת נגדם מניעה ביטחונית וזרים שמגיעים ללא אמצעי מחיה. 3. עד היום המדיניות לא היתה מקילה יותר. מכיוון שלאחרונה נכנסו מדינות נוספות להסכם פטור מאשרה עם ישראל, נוצר מצב שהמגע הראשוני עם הזר נעשה במעבר, ולא בקונסוליה כבעבר. 4. כיום נעשית באופן שוטף אכיפה כנגד כאלה ששוהים בארץ שלא כחוק. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 2223, של חבר הכנסת אזולאי – לפרוטוקול. 2223. גירוש ניאו-נאצים שעלו לישראל חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הפנים ביום כ"ט בסיוון התשס"ח (2 ביולי 2008): מעת לעת, למשל לפני כעשרה ימים, אנו שומעים על תאים ניאו-נאצים בישראל. לפי עדותה של קצינת משטרה, ברובם מדובר בעולים מחבר המדינות, על-פי רוב קטינים. רצוני לשאול: 1. האם משרד הפנים מנהל בדיקה של עולים המתבררים כגויים ואף נאצים? 2. האם אלו שנתפסים מגורשים מהארץ? 3. כמה עולים שהתגלו כניאו-נאצים גורשו מהארץ? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. משרד הפנים ניזון מדיווחים של גורמים כמו משטרת ישראל, צה"ל או גורמים נוספים המעדכנים את לשכותיו, ולאחר בדיקה מעמיקה – תשאול ברמה הארצית ואימות נתונים – פותחים בהליך של ביטול מעמד. אין בדיקה יזומה של משרד הפנים. 2. על-פי חוק השבות, אם מדובר בזכאי שבות שפעילותו הניאו-נאצית החלה רק לאחר שקיבל מעמד עולה בישראל, לא ניתן לגרשו מן הארץ. ואולם, אם הוכח חד-משמעית שהפעילות החלה עוד טרם קבלת אשרת העולה, ניתן לגרשו מן הארץ במסגרת סייגי חוק השבות. 3. לא ידוע לנו על עולים שגורשו מן הארץ בשל פעילותם הניאו-נאצית. המקרה היחיד הידוע לנו הוא אותו חייל "יהודי" ניאו-נאצי, שלאחר חשיפת הפרשה עזבו הוא ובני משפחתו את הארץ ביוזמתם. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 2262, של חבר הכנסת אמסלם – לפרוטוקול. 2262. סגירת רחוב כתב-סופר בירושלים על-ידי קבלני בנייה חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הפנים ביום י"ג בתמוז התשס"ח (16 ביולי 2008): ברחוב כתב-סופר בירושלים מתבצעת עבודת בנייה בהיקף גדול. השבוע הוצבו מחסומי משטרה בפתח הרחוב מכיוון הכניסה לירושלים. הרחוב הוצר לאחר שהקבלנים השתלטו על חלקו והציבו גדרות. רצוני לשאול: 1. האם העירייה אישרה את סגירת הרחוב ואת הצבת מחסומי משטרה? 2. האם העירייה אישרה לקבלנים לספח לאתר חלק מהרחוב? 3. מה ייעשה להחזרת המעבר ברחוב? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. ברחוב כתב-סופר בירושלים מתבצע פרויקט החלפת קו ביוב של תאגיד הגיחון – תאגיד המים והביוב העירוני. ניתן אישור של העירייה לפרויקט ולהגבלת השימוש בדרך בהתאם לתוכנית הסדר תנועה אשר אושרה על-ידי משטרת ישראל. 2. בסיור הבוקר זוהו שתי גלישות של הקבלן הפועל לכיוון השטח הציבורי – מדרכה. הקבלן הונחה לקבלת אישור בהתאם. היו"ר קולט אביטל: זאת תוכנית ל"ארץ נהדרת". שר הפנים מאיר שטרית: תודה, גברתי. אני רוצה לפחות לומר מלה אחרי שאני עומד על הבמה. אני רוצה לומר, גברתי, שביקשתי לענות על שאילתות היום מכיוון שבזה אני מסיים את כל השאילתות שהוגשו למשרד הפנים לדיון בכנסת. באחד הדיווחים של הכנסת נאמר שאני חייב כמה עשרות שאילתות, והתברר לי שחלק גדול מהשאילתות האלה הוגשו עוד בתקופתו של רוני בר-און, ולצערי, לא ידעתי שהן עומדות על השולחן. לכן טיפלנו בכל השאילתות ללא יוצא מן הכלל, ובזאת אין עוד שאילתות שלא נענו על-ידי משרד הפנים. היו"ר קולט אביטל: אני מצרה על כך שהיתה נוכחות כל כך מסיבית פה. אנחנו עוברים לשאילתות לסגן שרת החוץ. שאילתא מס' 2191, של חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ – בבקשה, אדוני. 2192. קושי בקבלת אשרות תיירות בשגרירות ישראל בקייב חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ שאל את שרת החוץ ביום כ"ב בסיוון התשס"ח (25 ביוני 2008): לאחרונה הובא לידיעתי כי שגרירות ישראל בקייב, המשרתת את האוכלוסייה באוקראינה ובמולדובה, מתקשה לעמוד בלחץ הפונים לקבלת אשרת תיירות לישראל, וצריך להמתין ימים ארוכים לשם קבלת ויזה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה עושה משרד החוץ כדי למנוע את התופעה? 3. האם תיפתח קונסוליה נפרדת במולדובה? סגן שרת החוץ מגלי והבה: גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על שאילתא מס' 2191, של חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ – קושי בקבלת אשרות תיירות בשגרירות ישראל בקייב. 1. אכן, לאחרונה חלו עיכובים במתן אשרות לתיירים מאוקראינה בשגרירות בקייב, בגלל גידול במספר מבקשי האשרות מחד גיסא ומחסור בכוח-אדם מאידך גיסא. נוסף על כך, המדור הקונסולרי בשגרירותנו בקייב מטפל במתן ויזות לתיירים ממולדובה. 2. במטרה לייעל את השירות לציבור בעת ניפוק אשרות לתיירים מאוקראינה וממולדובה, משרד החוץ פועל כדי לתגבר את המדור הקונסולרי בשגרירותנו בקייב בכוח-אדם נוסף ובהתקנת עמדות מחשב נוספות לצורך שיפור השירות הקונסולרי. משרד החוץ תומך בקידום הסכם לפטור מאשרות עם אוקראינה, בדומה להסכם שנחתם השנה עם רוסיה – שהיה לך חלק נכבד בו, אדוני שר התיירות לשעבר. אם לא תהיה התנגדות של משרדי ממשלה אחרים, משרד החוץ מציע להתחיל במשא-ומתן על ההסכם עוד השנה, לקראת עונת התיירות הבאה. כדי לסבר את אוזנך ואת אוזני חברי חברי הכנסת, אתמול הייתי אורח של האגף הקונסולרי אצלנו, ונאמר לי שהיו 4 מיליוני תיירים בישראל השנה. לך היה חלק בתקופה הזאת, וצריך לברך על כך ולהבין שיש גם לחץ לאשרות וגם מחסור בכוח-אדם. רק הסכם כזה יכול לתת מענה אפקטיבי לגל הגואה של התיירות מאוקראינה וממקומות אחרים, ובמקביל – לסייע רבות לעשרות אלפי ישראלים המבקשים לבקר באוקראינה. כמו כן, משרד החוץ המליץ על חתימה על הסכם פטור מאשרות עם מולדובה, וכעת אנו ממתינים לתגובת משרדי הממשלה האחרים על המלצתנו. 3. פתיחת נציגות נפרדת במולדובה היא שאלה מערכתית שנגזרת בין היתר מסדר העדיפויות המדיני של המשרד ומשיקולי תקציב, שאתה ודאי מכיר. יש לציין כי ממולדובה אין תיירות רבה לישראל, ובשנת 2007 הגיעו ממולדובה לארץ רק 3,753 תיירים. נכון לעכשיו לא צפויה להיפתח בעתיד הקרוב שגרירות ישראל במולדובה. היו"ר קולט אביטל: שאלה נוספת לחבר הכנסת אהרונוביץ. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): תודה לסגן השר על התשובה. אני מאוד שמח שהולכים לקדם את נושא ביטול הוויזות מאוקראינה. אני חושב שזאת הדרך הנכונה לפתוח את השערים לתיירות משני הצדדים. לא הבנתי את התשובה או שהתשובה לא מושלמת לגבי מה שקורה באוקראינה, בקייב. היא הרי משרתת גם את מולדובה, והבנתי שיש שם בעיה, גם בכוח-אדם וגם במחשוב, ומנסים לפתור את זה. השאלה היא, האם זה נעשה והאם יש תאריך יעד? האם אנחנו מדברים על החודש הקרוב? מדובר בתקופת הקיץ, שבה התיירות פורחת, התורים ארוכים, וצריך לתת לזה מענה כבר עכשיו. אני יודע שגם אם פועלים, זה יכול לקחת חודשים. תודה. סגן שרת החוץ מגלי והבה: חבר הכנסת אהרונוביץ, אמרתי שהוספו עמדות מחשב נוספות לתגבור. הצגתי את הבעיה ואמרתי שבגלל בעיית הקיצוצים בתקציב לא יכולנו להוסיף עמדות, אבל בגלל המצב שציינת נוספו עמדות מחשב. היו"ר קולט אביטל: עמדות מחשב מאוישות או גם תקנים? יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): אם פתרתם גם את בעיית כוח-האדם וגם את בעיית המחשוב זה בסדר ואין בעיה. סגן שרת החוץ מגלי והבה: זה טוב לתקופה הזאת לתגבור ולהגעת יותר אנשים, אבל בנושא פתיחת שגרירות והוספת כוח-אדם מתחייב דיון, ונראה את סדר העדיפויות לשנה הבאה. אני מקווה שלא יתעוררו בעיות נוספות. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): אני מבקש לקיים מעקב אחרי זה. היו"ר קולט אביטל: אתה תקיים מעקב. אדוני, זאת שאילתא, לא הצעה לסדר-היום. את המעקב אתה צריך לקיים מול משרד החוץ ומול השגרירות בקייב. סגן שרת החוץ מגלי והבה: אני אשמח לתת לך כל אינפורמציה. הצעות לסדר-היום ניסיון של צעירים ערבים אזרחי ישראל להקים תא של "אל-קאעידה" היו"ר קולט אביטל: הנושא הבא: ניסיון של צעירים ערבים אזרחי ישראל להקים תא של "אל-קאעידה", הצעות לסדר-היום שמספרן 5769 ו-5813. חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, בבקשה. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול בשעת צהריים מחבל שנהג בטרקטור בעבודה ברחובות ירושלים פגע במתכוון בכמה כלי רכב ובאוטובוס ופצע עשרות אנשים. בנס נמנע אסון נורא, כתוצאה מהתגובה המהירה והיעילה של אזרח עובר אורח וקצין משמר הגבול, שהרגו אותו בטרם נפגעו עוברים ושבים נוספים. אני מלא הערכה לפעולתם של האזרח ושל שוטר מג"ב. המחבל, בעברו עבריין סמים ורכוש, תושב מזרח-ירושלים, נושא תעודת זהות כחולה, מזכיר את המחבל הקודם על הטרקטור הקודם. מייד עולה ונשאלת השאלה אם הופקו הלקחים מהאירוע הדומה שהיה לפני שלושה שבועות בירושלים. התשובה היא שאכן המשטרה הפיקה את הלקחים, אולם הממשלה לא הפיקה. ביתו של המחבל שביצע את הפיגוע הקודם עדיין עומד על תלו, אפילו אטימה לא בוצעה. הבית של המחבל שביצע את הפיגוע הקשה ב"מרכז הרב" עומד על תלו, ואני מעריך שגם ביתו של המחבל שפגע אתמול באזרחים חפים מפשע לא ייהרס ואף לא ייאטם. חייבים ליצור הרתעה, אחרת נופתע בפעם הרביעית, וכן להגביר את הנוכחות במזרח-ירושלים ובסביבת העיר העתיקה. אתמול דיווח לנו ראש שירות הביטחון הכללי שכמעט אין נוכחות משטרתית במזרח-ירושלים, ובכל ביצוע מעצר ששירות הביטחון דורש יש צורך להכניס כוחות רבים. יש להגביר נוכחות ובולטות בשטח ולבצע צעדי ענישה אפקטיביים, כמו הריסה או אטימה, שהן הפתרון המיידי, אחרת נקבל פיגועים נוספים. לפני כמה ימים דווחנו שנעצרו באוניברסיטה בירושלים כמה סטודנטים, חלקם תושבי מזרח-ירושלים וחלקם תושבים ערבים מתוך מדינת ישראל, בעוון השתייכות לארגון "אל-קאעידה". חמור מזה, הם תכננו לפגוע ביהודים ואף להפיל את מטוסו של הנשיא בוש בביקורו האחרון. בתחילת החודש נעצרו שני בדואים תושבי היישוב רהט, שהודו כי קיימו קשר עם ארגון "אל-קאעידה". לפיכך, אף תופעת ההתחברות של ערבי ארץ-ישראל לארגון טרור כמו "אל-קאעידה" מעמידה במבחן את שירות הביטחון, המשטרה, צה"ל – במבחן קשה מאוד. אני קורא לחברי הכנסת הערבים – ונמצא פה אחד אתנו – לגנות בכל תוקף את התופעה ולצאת פומבית נגדה. היוצאים מן הכלל לא מעידים על הכלל, שהוא שומר חוק במדינה, אך חייבים לצאת בגינוי חריף נגד התופעה. חייבים להפסיק את ההסתה הפרועה של גורמים קיצוניים, ובהם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בראשותו של השיח' ראאד סלאח. כדי שלא נשאל כיצד אזרחי המדינה פועלים נגדה, בואו נטפל בשורשים ולא בעשבים. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת אליהו גבאי, בבקשה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מדי פעם, לצערנו, אנחנו מתבשרים על גילוי של עוד חוליה של מחבלים ואנחנו מזדעזעים, ומדי פעם אנחנו גם עוד יותר מזדעזעים כאשר אנחנו שומעים על מחבל שמנסה לעשות פיגועים בירושלים. רק אתמול שמענו על המחבל שניסה להרוג ולרצוח יהודים חפים מפשע. לפני שבועיים היתה תופעה דומה באזור רחוב יפו, ולפני כמה זמן זה היה מפגע ממזרח-ירושלים אשר רצח בחורי ישיבה בדם קר. מדי פעם אנחנו שומעים על סטודנטים שמתכננים פיגועים ומצטרפים לתנועת "אל-קאעידה" – לפני כמה זמן שמענו שביישוב רהט הבדואי, לפני כן שמענו על סטודנטים מטייבה, מעראבה; בכל פעם אנחנו מתבשרים על עוד איזו חוליה או על עוד תלמידים, סטודנטים למיניהם. כל זה קורה כאשר מדינת ישראל מגלה אוזלת-יד ולא פועלת כפי שצריך, ובכל פעם מנסים לתפוס איזה עשב שוטה כאן ועשב שוטה שם. זו לא הדרך, זו לא הדרך, אלא צריכים לטפל בקרקע הפורייה שצומחת בתוכה האוכלוסייה הזאת. רבותי, אנחנו נותנים חופש רב לפעילות שכביכול היא סטודנטיאלית, ומאפשרים להם באוניברסיטאות לתלות מדי פעם תמונות של שהידים, של מחבלים, לעשות מדי פעם הפגנות תמיכה במחבלים למיניהם. הם עושים חגיגה כאשר יש לנו יום השואה או יום הזיכרון לחללי צה"ל, והם מחלקים סוכריות כאשר משחררים את המחבל הנתעב קונטאר. והאוניברסיטאות שותקות, לא מגיבות, לא מטפלות, וכוחות הביטחון לא מנסים לעצור את הטיפוסים האלה. מדינת ישראל צריכה לטפל ביד קשה בכל מפירי החוק, ובכל אלה שיוצרים את הצמיחה של המחבלים למיניהם, כגון לא לשחרר מחבלים – לתת להם למות בבתי-הסוהר – להרוס בתי מחבלים, לא לאפשר; לעצור את התנועות, להוציא אותן מחוץ לחוק, תנועות כמו "בני הכפר", ועדת המעקב הערבית, הפלג הצפוני, שהוא מסית ומדיח בכל פינה ובכל מקום שניתן. המחבלים לא צומחים מאליהם. יש פה קרקע פורייה שצומחים מתוכה. אתן לכם עוד כמה אפשרויות. לא יכולה להיות תנועת "עדאלה", ששמענו לפני זה – – – היו"ר קולט אביטל: לא, אתה לא יכול לתת עוד כמה אפשרויות. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – שהם מוצאים דרך – – – היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – איך לצאת בצורה חוקית נגד מדינת ישראל בכל מיני פעולות. לכן אני קורא למדינת ישראל שלא להסתפק רק בלעצור מחבלים ולגלות, אלא את התופעות מהשורש יש לעקור – ויש בכוחה – ולא לתת חופש ודרור לאנשים אשר יוצרים את ההסתה שמביאה בסופו של דבר את המחבלים לביצוע. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. סגן שרת החוץ ישיב. סגן שרת החוץ מגלי והבה: גברתי היושבת-ראש, השר רפי איתן, חברי חברי הכנסת, כמובן, זה הפיגוע השני שהיה בירושלים בתוך פחות מחודש, שפגע באנשים חפים מפשע ובאמצעים שאף אחד לא צופה. אבל המקרה השני מוכיח לנו שאנחנו כבר – ואמר את זה חברי חבר הכנסת אהרונוביץ – – – יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): השלישי. סגן שרת החוץ מגלי והבה: השלישי. – – – אמר שכבר מפיקים לקחים ומנסים – כוחות הביטחון ובמיוחד כל מערכת הביטחון – לפעול ולהוציא את התופעה הזאת ולטפל בה. צריך לזכור, באמת, שמי שחושב שיוכל להעביר את השקט המדומה שבגבול עם עזה – להעביר את פעולות הטרור והמלחמה לתוך ערינו, ובעיקר לירושלים, טועה ומטעה. שמעתי את הערכות מערכת הביטחון, שחלקן אומרות שבעצם אלה תופעות של אנשים הפועלים באופן ספונטני, אבל אני חושב שברגע שהדברים האלה חוזרים על עצמם, יש לבדוק ולעשות הכול כדי להוציא את אלה המפגעים ואת אלה שולחיהם – להוציא אותם ולהוקיע אותם, וכמובן, להוציא אותם ולטפל בהם כאן, כדי שלא יוכלו לפעול נגד אזרחי ישראל. גברתי היושבת-ראש, לגבי ההצעה לסדר-היום, שבעיקרה מדברת על ערבים ישראלים שהקימו תא של "אל-קאעידה", אז התשובה שרשומה לפני – ב-18 ביולי הוגשו בבית-משפט השלום בירושלים כתבי אישום באשמת חברות בארגון טרור כנגד שישה צעירים ערבים מנצרת, מטייבה וממזרח-ירושלים. בחקירתם של השישה התברר כי הם חברים בקבוצה אשר הצטרפה לארגון הטרור "אל-קאעידה". חשיפת הקבוצה מצטרפת לשורה של מקרים שחשפו בעת האחרונה של התארגנויות של ערבים אזרחי ישראל אשר תמכו באידיאולוגיה אסלאמית קיצונית והיו בעלי כוונות לבצע פעילות חבלנית עוינת בתוך ישראל. כמובן, אני מניח שאם הוגשו כתבי אישום, ימצו את הדין עם אלה שנתפסו. כוחות הביטחון עושים את כל המוטל עליהם וכל מה שהם יכולים כדי לסכל תופעות כאלה. אני חושב גם, בתור אזרח ישראלי, שצריך לראות ולהגיד למנהיגות הערבית בישראל, למנהיגי הציבור ולאוכלוסייה, שתופעות כאלה של אנשים שינסו להגיע ולהקים תאים בקרב ערביי ישראל – צריך להילחם בהן, צריך לגנות אותן, צריך לטפל בהן. ואלה השפויים בתוך אותה מנהיגות – הם צריכים לקרוא לאותם אנשים ולומר שהקיצוניות הזאת לא תביא לשום דבר, לא תביא לשלום ולא תביא לשקט לאותם אזרחים שחיים באותה מדינה. לכן, אני מציע, לנוכח רגישות המידע בנושא הזה, שהוא לא יידון במליאה, אלא יידון בוועדת החוץ והביטחון, אפילו הייתי אומר בוועדת משנה שחברי יכולים להגיע אליה. תודה, גברתי. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. האם המציעים מסתפקים בתשובה? האם הם – – – יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): מבקשים להעביר לוועדת החוץ והביטחון. היו"ר קולט אביטל: בסדר. אם כך, אנחנו נצביע על העברת הנושא לוועדת החוץ והביטחון. נא להצביע. הצבעה מס' 58 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד הצביעו חמישה, אין מתנגדים, אני קובעת שהנושא יעבור להמשך טיפול בוועדת החוץ והביטחון. הנושא הבא – הצעה לסדר-היום בנושא: שלוש שנים להתנתקות, של חבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת אריאל איננו. אי-לכך, נעבור לנושא הבא: עלייה במספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים מאז תחילת החופש הגדול. שני המציעים אינם כאן, וגם השר המשיב. חבר הכנסת מיסז'ניקוב אינו נמצא וחברת הכנסת חילו אינה נמצאת. אי-לכך, גם הנושא הזה לא יידון. הצעות לסדר-היום משבר המים היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לנושא הבא: משבר המים – הצעות לסדר-היום מס' 5691, 5709, 5727, 5730, 5732 ו-5735. חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נמצא. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. אני רואה ששר התשתיות כבר איננו. השר רפאל איתן ישיב במקומו. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אליהו גבאי לפני. היו"ר קולט אביטל: אני מתנצלת, אני פשוט לא ראיתי, כי רובם היו מחוקים. בבקשה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, משבר המים הוא לא תופעה מהיום. הוא תופעה מתמשכת לאורך שנים. ממשלת ישראל לא נוקטת את הפעולות הנדרשות ואת מה שצריך לעשות, וכל ממשלה משאירה את זה לממשלה הבאה וכל שר לשר שיבוא אחריו. אנחנו עדים למצב שצריכת המים הולכת ועולה, הגשמים ממעטים לרדת ולאט לאט המעיינות, האגמים, הבארות יותר ויותר מתייבשים. אנחנו שומעים מדי פעם שקו המים של הכינרת יורד לקו האדום ועוד ועוד, ובסוף מגיע לקו השחור. אבל מה עושה ממשלת ישראל כדי לטפל בבעיה? היא שוב מקימה ועדה, בודקת ודוחה ודוחה. רבותי, מדוע ממשלת ישראל לא מטפלת בעניין החמור הזה? בעיקר מכיוון שהנושא הזה הוא לא כל כך פופולרי כדי שממשלת ישראל תגזור את הסרטים או תיצור מזה חגיגה. כאשר היא בונה איזה מועדון, מייד רואים תוצאות וכולם חוגגים – באים להרים לחיים; פותחים כביש – באים להרים לחיים. אבל כאשר מדובר בבעיה מסוכנת, שאין מים במדינת ישראל, שאנחנו עומדים בפני קטסטרופה, המומחים מתריעים, וממשלת ישראל ממשיכה. הנה לדוגמה, כאשר היא היתה צריכה לחתום עם ממשלת ירדן, נתנו להם בשפע מים בלי להתחשב בצורכי המים של מדינת ישראל. רבותי, אי-אפשר לקנות שכנות טובה רק על-ידי זה שאתה מוותר על מים, שהם צורך לאומי, בסיסי וחיוני, וגם ביטחוני. לכן, מדינת ישראל צריכה להתחיל במבצעים של חיסכון במים, אם במשרדים, אם בחקלאות ואם להרגיל ולחנך בצריכה הביתית. כמובן, יש עוד כמה דרכים: השקיה בשעות הערב, להשקיע משאבים גדולים בהתפלת מי-ים, לטהר מי שפכים כדי להשתמש בהם לחקלאות. כל זה מצריך תקציבים, וכאשר מדינת ישראל לא משקיעה את המשאבים הנדרשים, אנחנו נתבשר מדי פעם על עלייה בקטסטרופה שמסכנת את העתיד של ילדינו ואת טיב מי התהום. לכן, מדינת ישראל – אסור לה לחכות, וכמובן עליה גם לפנות אל שכניה, אל ירדן, שיפסיקו לשאוב מים בכמויות אדירות בלי להתחשב במצב של הכינרת ובזרימת המים בירדן. זה נובע גם בעיקר מכך שמדינת ישראל רוצה לשמור על שקט ולמצוא חן בעיני ירדן, גם על חשבון החשיבות של צריכת המים לתושביה. אני מקווה שמדינת ישראל תמצא את הדרך להשקיע במפעלי התפלה, אם ביזמות ואם על-ידי ממשלת ישראל, וכן תמצא את הדרכים להשקיע בטיהור מי שופכין לצורכי חקלאות. אם כך, אם ממשלת ישראל תשקיע את המשאבים זה יכול לתת לנו קצת, לעתיד, איזו בשורה. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת בראש, רבותי חברי הכנסת, יש סלנג גם בעברית וגם בערבית: לך תשתה את מי הים. האמת, לא נראה באופק פתרון אחר. הוועדה שהוקמה לחקר התנהגות העננים בשנה האחרונה – אני חושב שלא תשפיע רבות על הורדת הגשם. ישראל יכולה, ממשלת ישראל יכולה להקים עשר ועדות, והעננים, כבוד השר, לא שמעו או לא שומעים. ואם זה הפתרון, וזה לא דבר חדש אלא יודעים את זה מלפני שנים רבות – אז למה הוא מתמהמה? אף-על-פי שמספר הוועדות שהוקמו והתוכניות שהוכנו בעניין התפלת מי-ים הוא דו-ספרתי, עשרות – לא אחת, לא שתיים ולא שלוש. כל שנה בא שר התשתיות, בא שר אחר, או באה ממשלה אחרת ואומרת: הפעם אנחנו רציניים בהתפלת מי ים. לפני כן אמרו שהמלחמות הבאות לא יהיו על נפט אלא על מים – שזה יביא למלחמות באזור – והיה ניפוח חסר פרופורציה של העניין הזה, אף-על-פי שכל החישובים מראים שעלות פתרון יסודי של בעיית המים היא מקסימום 1%–1.5% מהתקציב, זה הכול. על זה לא עושים מלחמות מזרח- תיכוניות או מלחמות אזוריות, על 1.5% מהתקציב. כך ההיגיון הבריא אומר. אז למה עדיין אין תפנית בעניין התפלת מים? אני חושב שהשאלה היא לא תקציבית, השאלה היא לא כלכלית. בוודאי השאלה היא לא מחסור בטכנולוגיה, כי ישראל מייצאת לעולם טכנולוגיה של התפלת מים מפיתוח מקומי. לפני שנתיים נחנך בקפריסין מפעל ענק להתפלת מים מתוצרת ישראל. גם העלות יורדת כל הזמן והמפעלים המקומיים, ובוודאי הטכנולוגיה שקיימת במקומות אחרים בעולם – העלות התקציבית ירדה פלאים. פעם זה עלה הון תועפות, כיום זה עולה הרבה פחות. ואם זה כל כך מתבקש, ואם זה כל כך אפשרי, מדוע לא עשו זאת? אני חושב שזאת בעיה פוליטית. הבעיה היא בעיה פוליטית. ישראל לא רוצה, ביודעין, לפתור את בעיית המים ולהקים מפעלי התפלה כדי שתדרוש מים בגולן, מים בגדה. מים זה עניין פוליטי, זה עניין של תאוות בצע. אנחנו נשאיר את המצב כמו שהוא, כדי שיהיה לנו סטטוס לדרוש דריסת רגל בכל הסדר אפשרי של חלוקת המים. זאת הסיבה. הבעיה לא תיפתר אם לא יהיה שינוי במדיניות, בפוליטיקה. תודה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): שכחת להגיד הכיבוש. היו"ר קולט אביטל: תודה, אדוני. בבקשה, אדוני השר. השר רפי איתן: שכחת את המים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הפוליטיקה של המים, פוליטיקה שלא מחזיקה מים. השר רפי איתן: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לומר כמה מלים לגבי מה שאמרת, שזה נושא פוליטי. אני, איתרע מזלי שהייתי יושב-ראש של חברה שנקראת "הנדסת התפלה" במשך הרבה שנים. זאת אולי אחת החברות הראשונות בעולם שטיפלו בהתפלת מים. אם אני יכול להגיד משהו לגבי ממשלות ישראל שלא הגיעו למצב שמתפילים מים בצורה אופטימלית, אולי הייתי אומר שזו מערכת של כשלים ואולי בטלנות של ממשלות ישראל כמה עשרות שנים, אבל בשום פנים ואופן לא היה פה אף פעם אחת איזה חישוב פוליטי. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אדוני, מאזינים לנו והם קצת מבינים: אם מדינת ישראל מוכנה לדבר על דרישותיה במים בגדה המערבית ובגולן – – – אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – השר רפי איתן: תרשה לי להקריא לך את דבריו של שר התשתיות, אבל אני חוזר ואומר שלא היה פה שום נושא פוליטי, ובמוקדם או במאוחר מתקני ההתפלה יספקו מים גם ליהודה ושומרון וגם לירדן. בישראל, כמו בשאר העולם, יש מחסור חריף במים, שרק הולך ומחריף. מקומה הגיאוגרפי של ישראל, גידול האוכלוסייה, העלייה ברמת החיים, הצריכה הגבוהה מול מקורות המים המוגבלים וכמה שנות בצורת רצופות דרדרו את מצבו של משק המים לכדי משבר אמיתי. לנוכח המשבר החמור שאליו נקלענו, וכדי למנוע מצב שבו מאגרי המים שלנו יגיעו אל מתחת לקווים השחורים – דבר שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך למקורות המים המשמשים את ישראל – משרד התשתיות הלאומיות ורשות המים גיבשו תוכנית חירום שמטרתה להוציא את משק המים מן המשבר שבו הוא מצוי. התוכנית מתייחסת הן לפעולות הדרושות לטווח השנים הקרוב – 2008–2009 – והן להיערכות להבטחת אספקת מים באיכות ובכמות הנדרשות בטווח השנים הבינוני 2010–2020. פעולות החירום להגדלת היצע המים ולעידוד החיסכון בטווח הקצר, ל-2008–2009, כוללות פעולות להגדלת היצע המים, כגון פיתוח מואץ של קידוחים להפקת מים, הגברת הפיקוח והבקרה על הפקת המים, טיפול במקורות המים התת-קרקעיים שזוהמו והרחבת מתקני ההתפלה הקיימים, והחשוב מכול, פעולות למניעת בזבוז בצריכת המים. פעולות להגדלת היצע המים בטווח הבינוני, לשנים 2010–2020, כוללות הקמת מתקני התפלה, התפלת מי ים נוסף על אלה הקיימים באשקלון, בפלמחים וזה המוקם בחדרה, ונוסף על כל אלה מתוכננים עוד שני מתקנים בשורק ובאשדוד. במסגרת זו, ב-1 ביוני 2008 החליטה ממשלת ישראל להגדיל את היקף מי הים המותפלים ל-750 מיליון מ"ק בשנה, לא יאוחר משנת 2020. מתוך הכמות האמורה, הגדלה לכמות של 600 מיליון מ"ק תושג במהירות האפשרית. למעשה, לפי מה שאני יודע, כבר בשנה הבאה יהיו עוד 200 מיליון מ"ק. בהתאם לכך, בימים אלה פועלת רשות המים להגדלת היקף ההתפלה, הן על-ידי הרחבת המתקנים הקיימים והן על-ידי הקמת מתקנים חדשים. כמו כן, הרשות פועלת להתאים את מערכת הולכת המים הארצית לקליטת המים המותפלים. נוסף על כך, במסגרת תוכנית החירום בכוונתה של רשות המים להמשיך ולפתח מפעלים להשבחת קולחין לחקלאות, כך שהיקפם בשנת היעד יעמוד על כמות של כ-600 מיליון מ"ק בשנה. כולי תקווה כי פעולות אלה של משרד התשתיות הלאומיות יביאו לחיסכון משמעותי, ונושא המים בישראל ימשיך להיות בסדר-היום של המדינה. על כן, אבקש שהכנסת תסיר את ההצעות מסדר-היום. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אני מבקשת לשאול את המציעים – האם אתם מוכנים להסיר? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לוועדת הכלכלה. היו"ר קולט אביטל: אנחנו נצביע. בעד – זה הסרה; נגד – לוועדת הכלכלה. הצבעה מס' 59 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד – 1, נגד – 4, אין נמנעים. אני קובעת שהנושא עובר לטיפול ועדת הכלכלה. הצעה לסדר-היום עמידותם של מתקנים ומבנים רגישים בפני רעידות אדמה היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לנושא הבא והאחרון שעל סדר-היום לעת עתה, הצעה לסדר-היום שמספרה 5744: עמידותם של מתקנים ומבנים רגישים בפני רעידות אדמה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, או כבוד חבר הכנסת וכבוד השר, לפני כמה שעות אירעה רעידת אדמה ביפן, 6.9 בסולם ריכטר. אני מקווה שלא נגרם נזק רציני ביפן, ואני מקווה שלא נפגעו תחנות הכוח הגרעיניות שקיימות ביפן. לפני כמה חודשים אירעה רעידת אדמה קלה יותר, 6.2 בסולם ריכטר. צריך להבין שההבדל בין 6.2 ל-6.9 זה עשרות מונים. כל יחידה כמעט זה פי-30. בין 6 ל-7 זה פי-30 מבחינת החוזק, כי הסולם לוגריתמי, ולא חשבונאי. בכל מקרה, ברעידת האדמה האחרונה ביפן, שהיתה 6.25 בסולם ריכטר, נפגעה תחנת הכוח הגרעינית הגדולה בעולם, שיש בה שישה כורים. היתה דליפה של מים רדיואקטיביים, מכלים שהכילו חומרים רדיואקטיביים נפלו ונפתחו, היתה דלקה בשנאים באותה תחנה, ואיך אומרים? מזל שהנזק לא היה גדול יותר. עדיין אין אינפורמציה לגבי מוקד הרעש הנוכחי ומה קרה שם. ראיתי את הידיעה לפני שעה וחצי באינטרנט ועדיין אין אינפורמציה מה קרה שם. לפני כחודש וחצי היו רעידות אדמה חזקות מאוד בסין, וכל העולם עמד על הרגליים, כל העולם המדעי שמתעסק בענייני גרעין. הסוכנות למעקב אחרי כורים גרעיניים, הסוכנות הצרפתית, הוציאה ידיעה שהיו פגיעות והיו נזילות קלות בחלק מהכורים הגרעיניים בסין. מוקד הרעש היה רחוק, כ-140 קילומטר משם, אבל הבעיה קיימת. קראתי במקומות מסוימים שהיתה דליפה של חומרים רדיואקטיביים, שממשלת סין לא נתנה לעיתונות לדווח על מה שקרה שם. אבל ממשלת סין – אפילו ממשלת סין – פתחה את שערי כל מתקניה הגרעיניים, גם אלה שמיוצר בהם נשק גרעיני, לפיקוח בין-לאומי על עמידותם בפני רעשי אדמה ונזקים לסביבה. הכור הגרעיני בדימונה הוא מקום מסוכן מאוד. כדי להבין עד כמה הוא מסוכן מספיק לדעת שהוא קרוב מאוד למוקד רעש האדמה הצפוי – והצפוי קרוב מאוד, לא רחוק – ואני מייד אסביר; אני חושב שיש דברים ידועים – עד כמה אפשרי קיום רעש אדמה שמוקדו בשבר הסורי-אפריקני ליד ים המלח. צריך להבין שהיתה רעידת אדמה בשנת 1759. רעידת האדמה שאחריה היתה בשנת 1837, היו בה 5,000 הרוגים וצפת נהרסה כליל. רעידת אדמה זו היתה בחוזק 7 בסולם ריכטר. בשנת 1927 היתה רעידת אדמה קצת פחות חזקה, 6.2 בסולם ריכטר – 300 בני-אדם נהרגו בה ונהרסו מבנים בירושלים, בנצרת ובמקומות אחרים, כך שיש מחזוריות של 80 עד – מקסימום – 100 שנה של קיום רעשי אדמה. המומחים הישראלים אומרים שנכנסנו – אחרי 80 שנה, מ-1927 עד היום עברו 81 שנים. במעקב של 1,500 שנים עד היום, כל 84 שנים בממוצע יש רעש אדמה. זה הממוצע. תמיד זה פחות מ-100 ויותר מ-70 – נכנסנו למה שנקרא "תחום השגיאה הסטטיסטית", כלומר הסבירות לרעש אדמה, אחרי 80 שנה משנת 1927, גדלה כל שנה. אני הייתי בוועדה. היתה לי תרומה צנועה בהקמת הוועדה. העליתי למודעות את הנושא של רעש אדמה, שזה נושא כללי, ועכשיו אני מטפל בנושא הספציפי של מקומות רגישים ומסוכנים מאוד בהקשר של רעידות אדמה. האפשרות של התרחשות רעש אדמה בתקופה הקרובה – בעוד שעה או אולי בעוד חמש שנים – היא בסבירות גבוהה. הסבירות גבוהה, והיא עולה כל הזמן. במשך 1,500 שנים פעם אחת היתה חריגה – פעם אחת עברו 120 שנה ולא היה רעש אדמה, אבל תמיד הממוצע היה 80, 75, 85, 90 שנה. כלומר רעש אדמה חוזר על עצמו במחזוריות אכזרית. הכור בדימונה קרוב מאוד למוקד הרעש. בניגוד למשל למה שקרה בסין, שבה המרחק מהכורים הגדולים היה 140 קילומטר, ולכן הנזק לא היה גדול יחסית – אבל היה נזק, הכור בדימונה הוא במרחק עשרות קילומטרים – 30-20 קילומטרים מקסימום – ממוקד הרעש האפשרי. הכור בדימונה הוא זקן, אין כמעט כורים כאלה בעולם. הוא בן 40 שנה, יותר מ-40 שנה. היה סימן לכך שאפילו ממשלת ישראל חששה מתסריט כזה, ואומנם עשתה צעד קטן וחילקה גלולות "לוגול" ברדיוס של 30 קילומטר סביב הכור הגרעיני. עצם חלוקת גלולות ה"לוגול", שמגינות על הגוף מפני יוד רדיואקטיבי, לא מפני חומרים אחרים ולא מפני קרינה רדיואקטיבית, מעלה את ההנחה שיש סכנה כזאת. אני חושב שצריך לפתוח את הכור הגרעיני בדימונה וכורים בכל המתקנים הגרעיניים בארץ לפיקוח בין-לאומי. יש בעולם מומחים, יש הסוכנות הצרפתית, וכל מדינות העולם שמכבדות את עצמן פתחו את הכורים הגרעיניים בתחומיהן ואמרו: בואו לבדוק. זה לא עניין ישראלי בלבד, זה עלול לפגוע כמובן בכל האזרחים בארץ, וזה עלול לפגוע גם בתושבי הגדה ובתושבי ירדן, ואני מקווה שלא יותר מכך, אם חס וחלילה יהיה אסון. אני אומר את הדברים האלה כאזהרה, ואפילו כאזהרה חמורה: אם לא תיעשה בדיקה רצינית בנושא הזה, ממשלת ישראל משחקת בחייהם של אזרחי ישראל, וגם בחיי אזרחים פלסטינים וירדנים שחיים קרוב לכור בדימונה. זה נושא שהכרחי לטפל בו. נושא אחר – מובן שיש בארץ כמה מתקנים מסוכנים, והם בסבירות גבוהה להיות באזורי רעידת אדמה מבחינת ההיסטוריה של רעשי האדמה בארץ, גברתי היושבת-ראש. מפרץ חיפה, למשל, הוא מקום מועד לפורענות בשני מוקדים: המוקד של ים המלח והמוקד של רעש האדמה בקפריסין. שניהם מגיעים לאותו מקום, והוא עלול להיפגע משני המקורות האלה. ידוע שבמפרץ חיפה יש תעשייה פטרוכימית, יש מפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים, ואנחנו חייבים – כלומר הממשלה צריכה לדווח לאזרחים אם היא בדקה את עמידותם של מתקנים מסוכנים אלה, שפגיעה בהם עלולה לגרום אסון המוני ולהכפיל אולי עשרות מונים את הנזקים של רעש אדמה אפשרי. מקום אחר רגיש מאוד לרעש אדמה הוא מסגד אל-אקצא. אומנם אני לא רוצה עכשיו להלהיט את הצופים בבית, ואת חברי הכנסת, אבל הבנייה הישנה עמידה יותר בפני רעשי אדמה – יותר מהבנייה החדשה, כי יש פרבולה כזאת, כלומר זה עיגולי: כשיש עמוד ישר, אנכי, הוא סופג את הרעש יותר חזק, ואז האפשרות שהבניין ייפול גדולה יותר. אני אומר שהשינוי שהיה, מעשה ידיה של ממשלת ישראל, כלומר החפירות שנעשו מתחת למסגד אל-אקצא, בסביבת מסגד אל-אקצא, הפכו את המקום למסוכן בפני רעש אדמה. אני חושב שצריך גם את המקום הזה לפתוח – למהנדסים טורקים, ירדנים או אחרים, ובכל אופן צריך שיהיה פיקוח ותהיה בדיקה של עמידות המקום הקדוש הזה בפני רעש אדמה, כי אם הוא ייפגע, אני חושב שעלולות להיות גם לכך תוצאות הרות אסון. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אדוני השר ישיב. השר רפי איתן: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בודדים, שלושה – אה, ארבעה, תראה, אני חשבתי שאתה בא לדבר באופן כולל, אבל אני מבין שהתייחסת יותר בפרטים – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מקומות רגישים. השר רפי איתן: – – – לכמה וכמה נושאים, אז לפני שאני אקרא את תשובתו של שר התשתיות אני אגיד כמה דברים. במתקנים שהזכרת – גם בהם אני בקיא – אני מוכרח לומר לך, תאמין לי, אין לך מה לחשוש. אני יכול להגיד לך שבששת החודשים האחרונים אירעו בערך 100 רעידות אדמה שהמוקד שלהן היה פחות או יותר 15 קילומטרים צפונית למטולה. כלומר, זה שאנחנו מועדים לרעידות אדמה גם לאורך השבר האפרו-אסיאתי וגם בכמה מוקדים שנמצאים הן במקום שאנחנו נמצאים כרגע, הן בגליל והן מוקדים שנמצאים בים התיכון ובדרך כלל משפיעים על איי יוון יותר מאשר עלינו, אבל יכולים להשפיע מאוד גם עלינו. אני אקרא לך את מה שכותב שר התשתיות, מאחר שהנושא היה בשורה של דיונים בממשלת ישראל, גם בממשלה הזאת וגם בממשלה הקודמת, ולמעשה הקציבו לנושא סכומי כסף גדולים. הנה דבריו של שר התשתיות: כפי שהדברים עולים מדבריו של חבר הכנסת זחאלקה – אתה רואה, הוא ידע שאתה מציע את זה – אכן, ישראל חשופה לסיכוני רעידות אדמה. פעולות ההיערכות שייעשו בעתיד הקרוב יצמצמו באופן משמעותי את רמת הפגיעה במבנים קיימים – מבני מגורים, מבני ציבור וכן מתקנים ומבנים רגישים – כל זה בחיזוק המבנים נגד תנודות קרקעיות המאיימות על עמידותם. אני רוצה להוסיף לך שההבדל בין מבנים ישנים – אף-על-פי שהראית בזה בקיאות רבה מאוד, כנראה למדת את הנושא – שנבנו עד לפני 30 שנה והמבנים של היום הוא שהמבנים של היום נותנים למבנה גמישות לתנועה. אם אתה נותן לו גמישות בתנועה, הן על-ידי עמודי בטון וברזל מיוחדים והן על-ידי מבנה ארכיטקטוני מתאים, למעשה אתה מונע את קריסת הבניין בזמן רעידת אדמה. זה ידוע כבר הרבה שנים, והמתקנים שהזכרת, כמו מתקן האמוניה במפרץ חיפה – שאני אחד המקימים שלו – בנויים מראש בצורה כזאת שהם עמידים ברעידות אדמה. משרד התשתיות הלאומיות יניח בימים הקרובים על שולחן הממשלה הצעת החלטה למימון חיזוק מבני ציבור עם עדיפות לבתי-חולים ומוסדות חינוך. כמו כן, המשרד להגנת הסביבה, בסיוע מקצועי של ועדת היגוי להיערכות לרעידות אדמה, הכין הנחיות לחיזוק מתקנים במפעלים שבהם מעורבים חומרים מסוכנים ופועל ליישום הנחיות אלה במסגרת חוק הרעלים. ממשלת ישראל מעודדת חיזוק מבנים בבעלות פרטית, ובעניין זה יזמה תוכנית מיתאר ארצית – תמ"א 38 – שמפשטת הליכי רישוי, מעניקה זכויות באחוזי בנייה ומקילה במסים או פוטרת ממסים מסוימים את שנכנסים לנושא הזה. פעולות הבינוי לסוגיהן, ובכלל זה חפירות המתבצעות בהתאם להוראות החוק, לא צפויות לפגוע ברמת עמידותם של בניינים ברעידות אדמה. ראוי לציין שמבנים במתחם הר-הבית, ובכלל זה מסגד אל-אקצא, נפגעו בעבר כמה פעמים מרעידות אדמה. משרד התשתיות הלאומיות פועל בשיתוף עם הווקף בנושא כדי לחזק את המבנים האלה. על כן, אבקש להוריד את ההצעה מסדר-היום. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. האם אתה מסכים להסיר את ההצעה מסדר-היום? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני מבקש דיון במליאה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, אנחנו נעבור להצבעה. בעד – זה הסרה; נגד – זה מליאה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זה צריך להיות הפוך. היו"ר קולט אביטל: בעד – זה עמדת השר. הצבעה מס' 60 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 1 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, שלושה בעד, מתנגד אחד. אני קובעת שההצעה הוסרה. הצעה לסדר-היום יוקר החיים הגובר במדינה בכלל והתגברות העוני במגזר הערבי בפרט היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לנושא הבא והאחרון: יוקר החיים הגובר במדינה בכלל והתגברות העוני במגזר הערבי בפרט – הצעה לסדר-היום שמספרה 5817. חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה. ההצעה ללא תשובת שר. שמואל הלפרט (יהדות התורה): כבוד היושבת-ראש, אדוני השר, אני מצטער מאוד שאת הממשלה לא מעניינים בכלל ההתייקרויות והעוני בישראל. מחירי מצרכי המזון הבסיסיים – הלחם, הפסטות, הבשר, פירות וירקות – עלו בשנה האחרונה בצורה דרסטית. אני מודע לכל הטיעונים שההתייקרויות הן תוצאה של התייקרויות מצרכי המזון בשווקים העולמיים, אולם מעבר לכל הטיעונים, אנו חייבים לדעת שהעלאת מחירי מצרכי מזון בסיסיים מכבידה במיוחד על השכבות החלשות, הקשישים, המשפחות ברוכות הילדים והמובטלים, שמוצרי המזון הם המרכיב הבסיסי בהוצאות החודשיות שלהם, ותוספת המדד אינה מכסה אפילו חלק קטן מההתייקרויות. נוסף על ההתייקרויות החדות במצרכי המזון, מחירי הדירות בארץ עלו בשנים האחרונות עלייה תלולה, לא רק במרכז הארץ אלא גם בפריפריה, ובאותה מידה עלה גם שכר הדירה. משפחות מעוטות יכולת אינן מסוגלות להגיע לקורת-גג, עקב העלייה התלולה במחירי הדירות מצד אחד וביטול המענקים לרכישת דירות וצמצום ההשתתפות בשכר דירה מצד שני. נוצר מצב שזוג צעיר אינו מסוגל בשום פנים ואופן להגיע לקורת-גג משלו ואינו יכול לעמוד בהוצאות שכר-דירה. לכל זה צריך להוסיף את הקיצוץ הדרסטי בקצבאות הילדים, שהגיע ל-70%–80%, כאשר הממשלה קיצצה 4 מיליארדי שקלים בקצבאות הילדים, ולצערנו הרב, הממשלה הנוכחית לא מתכוונת להחזיר אותם. שר האוצר אפילו הרחיק לכת בהצהירו שגם אם יורידו לו את הראש הוא לא יחזיר את קצבאות הילדים, אבל הוא מוכן לתת – כך הוא אמר כאן השבוע – במקום קצבאות, שירותים, כמו ארוחת צהריים. כנראה שר האוצר אינו כל כך מעודכן במספר התלמידים הנהנים מתוכנית ההזנה – מתוך 2 מיליוני ילדים רק 100,000 נהנים מזה, וזה רק ארוחה אחת ביום, ורק חמישה ימים בשבוע, ובסך הכול 200 ימים בשנה. ואני רוצה לשאול את שר האוצר: מה יאכלו עכשיו, בתקופת החופש, כל אותם ילדים? מה הם יאכלו בימי שישי, בשבתות ובחגים? מה הם יאכלו לארוחת בוקר ולארוחת ערב? מה יאכלו ילדים עד גיל 11–12, הגיל של יום לימוד ארוך שנותנים בו ארוחת צהריים? סתם ולא פירש. אני עומד משתומם ומתקשה להבין, מה השנאה התהומית לילדי ישראל? מה הסיבה להתאכזרות לקרוב למיליון ילדים עניים ורעבים? אדוני שר האוצר, הילדים הם לא אויבי המדינה, שמרעיבים אותם ללא כל סיבה. אפילו לגרועים שבאויבינו, שביצעו עבירות חמורות ביותר ומוחזקים בבתי-סוהר, המדינה מספקת אמצעי מזון בסיסיים. ואם למישהו היה ספק בנוגע ליחס של האוצר לילדי ישראל, התבשרנו אתמול שבחוק ההסדרים לשנת התקציב הבאה האוצר מתכוון לצמצם את חופשת הלידה בשבועיים ולהפסיק את מתן מענק לידה אחרי הילד הראשון. משמעות הדבר היא שהאוצר אינו מעוניין ביותר מילד אחד למשפחה. כבוד היושבת-ראש, התייקרויות מצרכי המזון הבסיסיים, העלייה בסעיף הדיור וביטול קצבאות הילדים הם הסיבה המרכזית ל-2 מיליוני אזרחים במדינה שחיים מתחת לקו העוני, ל-20% – כחמישית מכלל אזרחי המדינה – המוותרים על אוכל מחוסר אמצעים, ל-15% שמוותרים על תרופות ועל טיפול רפואי, בהעדר יכולת לממן הוצאות אלה. כתוצאה מהמצב שנוצר, רבבות אנשים מכובדים נאלצים להתבזות ולהגיע לבתי-תמחוי כדי לקבל ארוחה חמה יחידה ביום. כבוד היושבת-ראש, הממשלה חייבת לפצות מייד את מעוטי היכולת, הקשישים והילדים, שנפגעו קשות מההתייקרויות החדות בשנה האחרונה, וליצור מנגנון קבוע שבמסגרתו בכל התייקרות יקבלו משפחות שמתחת לקו העוני פיצוי הולם באופן אוטומטי, שיכסה לא רק את ההתייקרויות המשתקפות במדד אלא את מלוא ההתייקרויות הריאליות. ולסיום, אני רוצה להקריא כאן שיר שקיבלתי מאמא לחמישה ילדים, שכתבה אותו לראש הממשלה, מר אולמרט. דומה שלא ניתן לתאר את המציאות החברתית בארץ טוב יותר. שם השיר: "הדוד טירה": "טירה מרבה דברים לדבר, / את התוכנית להעביר חיש מהר. / חייבים הפעם לקצץ בקצבה, / תפסיקו לבכות, תלכו לעבודה. / בואו נפסיק את כספי ההעברה, / נחתוך בסל ונבטל ההנחה./ אנו חזקים, שולטים בקופה, / נרוויח, נתעשר, ונשפץ הטירה. / אנו אליטה, עילית החברה, / מייצגים את הטובים, בעלי ההון והשליטה. / מייצרים ומייצאים, מרוויחים לא רע, / ננהיג, ננווט, נוביל את הכלכלה. / בואו ננהיג פה כללים חדשים, / בשר עגל רך, גבינות עזים וכבשים. / 'קברנה' מקורר ויינות צרפתיים, / לחיי המדינה, לחיי התעשיינים. / אם ההזמנות ירדו, והמיתון יכה בכיס, / לא ניכנע, אותנו איש לא יביס. / נעמוד על הרגליים ונציג את הברירה / מהחלשים שוב לקצץ, להוריד את היתרה. / כולם עברו לדום, נרדמו בשמירה / היקף המכירות ירד, הבנק לוחץ נורא. / איפה דוד טירה, מה פה קרה, / למה אז שתקנו, שיתפנו פעולה?" תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר קולט אביטל: הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בנושא: ביטול קו הרכבת המהיר תל-אביב­­-ירושלים. כמו כן, אני מתכבדת להודיעכם כי חברת הכנסת קולט אביטל ביקשה להסיר את שמה מהצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותראפי בידי פסיכולוג מומחה), התשס"ז–2007 – פ/2288. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. בזה תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ה בתמוז התשס"ח, 28 ביולי, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 20:15.