דברי הכנסת

תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת איל ינון: 5 נאומים בני דקה 6 מאיר פרוש (יהדות התורה): 6 עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 6 יעקב כהן (יהדות התורה): 7 סעיד נפאע (בל"ד): 8 שמואל הלפרט (יהדות התורה): 8 קולט אביטל (העבודה-מימד): 9 מוחמד ברכה (חד"ש): 10 אבשלום וילן (מרצ): 10 חיים אמסלם (ש"ס): 11 נאדיה חילו (העבודה-מימד): 11 שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): 11 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 12 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 12 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 13 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 13 אורית נוקד (העבודה-מימד): 14 משה שרוני (צדק לזקן): 14 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 14 מזכיר הכנסת איל ינון: 14 שעת שאלות 15 שרת החינוך יולי תמיר: 15 יוסף ביילין (מרצ): 16 שרת החינוך יולי תמיר: 16 סעיד נפאע (בל"ד): 19 שרת החינוך יולי תמיר: 19 סעיד נפאע (בל"ד): 22 שרת החינוך יולי תמיר: 22 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 24 שרת החינוך יולי תמיר: 24 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 26 שרת החינוך יולי תמיר: 26 שרת החינוך יולי תמיר: 28 חיים אמסלם (ש"ס): 29 שרת החינוך יולי תמיר: 30 נאדיה חילו (העבודה-מימד): 32 שרת החינוך יולי תמיר: 32 שמואל הלפרט (יהדות התורה): 34 שרת החינוך יולי תמיר: 34 זאב אלקין (קדימה): 36 מוחמד ברכה (חד"ש): 40 משה גפני (יהדות התורה): 42 שרת החינוך יולי תמיר: 43 רונית תירוש (קדימה): 46 שרת החינוך יולי תמיר: 47 רונית תירוש (קדימה): 47 שרת החינוך יולי תמיר: 47 רונית תירוש (קדימה): 47 שרת החינוך יולי תמיר: 47 רונית תירוש (קדימה): 48 שרת החינוך יולי תמיר: 48 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 48 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 49 הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 43) (מועד הגשת הדוח והנחה על שולחן הכנסת), התשס”ח–2008 49 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 49 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 51 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 51 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס”ח–2008 54 יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 54 גדעון סער (הליכוד): 55 מרינה סולודקין (קדימה): 56 אורית נוקד (העבודה-מימד): 56 רונית תירוש (קדימה): 57 גדעון סער (הליכוד): 59 הצעת חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008 59 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 60 דב חנין (חד"ש): 63 יוסף ביילין (מרצ): 66 משה גפני (יהדות התורה): 69 השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 70 דב חנין (חד"ש): 74 חילופי גברי בוועדות הכנסת 99 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 99 הצעת חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008 100 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 100 הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 5), 101 התשס"ח–2008 101 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 101 הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשס”ח–2008 104 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 104 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 166), התשס”ח–2008 105 ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): 106 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167), התשס"ח–2008 107 ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): 108 הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008 109 מיכאל נודלמן (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): 109 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 111 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 111 הצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008 112 בנימין אלון (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): 112 שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: 115 איתן כבל (העבודה-מימד): 118 בנימין אלון (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): 119 הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), 120 התשס"ח–2008 120 גדעון סער (הליכוד): 120 נסים זאב (ש"ס): 122 הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשס”ח–2008 122 עמיר פרץ (העבודה-מימד): 123 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 124 הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 15) (הליך חלופי), התשס”ח–2008 126 דב חנין (חד"ש): 126 נסים זאב (ש"ס): 128 הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 14) (תקופת כהונתה של מועצה דתית), התשס”ח–2008 129 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 129 נסים זאב (ש"ס): 130 אברהם מיכאלי (ש"ס): 131 הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 59) (סיוג השלכות הרשעה), 132 התשס"ח–2008 132 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 132 משה גפני (יהדות התורה): 133 אברהם מיכאלי (ש"ס): 135 נסים זאב (ש"ס): 137 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 139 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 139 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון) (חופש הביטוי וההתארגנות של סטודנטים), התשס”ח–2008 139 יוסף ביילין (מרצ): 140 נסים זאב (ש"ס): 140 זהבה גלאון (מרצ): 141 הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15) (ציון תאריך תפוגה לתמרוקים), התשס”ח–2008 143 זהבה גלאון (מרצ): 143 נסים זאב (ש"ס): 144 חוברת ל"ט ישיבה רס"ב הישיבה המאתיים-ושישים-ושתיים של הכנסת השבע-עשרה יום שלישי, י"ט בתמוז התשס"ח (22 ביולי 2008) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אמנון כהן: הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, י"ט בתמוז התשס"ח, 22 ביולי 2008. ראשון הנושאים – הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לוח תיקונים להצעת חוק אוויר נקי, התשס”ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ולוח תיקונים להסתייגויות לאותה הצעה. החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, בדבר חלוקת הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשס”ח–2008. עוד אודיעכם, כי חבר הכנסת גלעד ארדן ביקש, בהתאם לסעיף 142 לתקנון הכנסת, לחזור בו מהצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (ביטול הקמתו של בית-סוהר בניהול פרטי), התשס”ח–2008. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה למזכיר הכנסת. נאומים בני דקה היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים לסעיף הראשון בסדר-היום, שהוא נאומים בני דקה. מי שמבקש לדבר ילחץ על השעונים, ואנחנו, כמובן, נוכל לתת לכם לדבר. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת עבאס זכור. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות שיגרתי מכתב דחוף לסגן שר הביטחון מתן וילנאי, ובו כתבתי כהאי לישנא: יש לזרז השלמת מיגון בתי-הספר וכל מוסדות החינוך האחרים בטווח ה"קסאמים" והמרגמות ולסיים את כל העבודות בשדרות וביישובי עוטף-עזה עד פתיחת שנת הלימודים הבאה. בינתיים קיבלנו הודעות מרגיעות, והיו אפילו הודעות רשמיות אופטימיות, שהעבודות תבוצענה בקצב מהיר ותושלמנה עד תחילת שנת הלימודים. עמיתי חברי הכנסת, אני קיבלתי דיווחים מהימנים מהשטח שקצב העבודה הוא אטי ויש פיגור רב בלוח הזמנים של בניית המיגון. מכיוון שבעוד שישה שבועות תיפתח, בעזרת השם, שנת הלימודים – אני שמח על כך שבדיוק שרת החינוך יושבת כאן במליאה וגם היא יכולה לשמוע את הנאום בן-דקה שלי, בוודאי היא תוכל להתייחס לזה – אני קורא לכל משרדי הממשלה האחראים לנושא, ובראשם למשרד החינוך, להשלים את מיגון בתי-הספר ומוסדות החינוך מהר לפני פתיחת שנת הלימודים. למען השם, השלימו את העבודות. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת עבאס זכור, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יעקב כהן. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כמה ימים נכנסתי למסגד אל-אקצא להתפלל את תפילת הבוקר, בשעה 04:30. כשראו אותי, הרבה מתפללים הגיעו אלי להתלונן על התנהגות המשטרה בכניסה למסגד. יש כמה שערים שנפתחים בתפילת הבוקר. מקשים מאוד. מגיעים מהכפרים, רוב המתפללים שמגיעים או כולם הם אזרחים ותושבים עם תעודת זהות כחולה. מקשים עליהם מאוד להיכנס למסגד אל-אקצא. לוקחים להם תעודות זהות. גם ביום, כשנכנסים עם קייטנות, מאפשרים לילדים להיכנס בלי מדריכים. זה לא מאפשר למדריכים בקייטנות לשמור על הילדים שבאו אתם למסגד אל-אקצא. אני מבקש לבדוק לעומק מי אחראי על השוטרים בכניסה למסגד ומי נותן את ההוראות להקשות על המתפללים בכניסה למסגד אל-אקצא. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כהן, ואחריו – חבר הכנסת סעיד נפאע. קולט אביטל (העבודה-מימד): מה קרה? למה אנחנו בסוף? היו"ר אמנון כהן: זה לפי הסדר. יעקב כהן (יהדות התורה): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בתדהמה עצומה שמענו את המגמות החדשות והפסולות של האוצר לקראת התקציב בשנת 2009, הקוראות מלחמה ותיגר על ילדי ישראל. יש מגמה לבטל את החוק שהתקבל בשנה האחרונה ולקצר את תקופת חופשת הלידה מ-14 ל-12 שבועות. חוק זה, אשר נדרש לכל יולדת כדי לתת לה פרק זמן ומרווח לטיפול ברך הנולד, חוק המצוי בכל מדינות העולם המערבי – כאן מתכוונים, בשרירות לב, למחוק חוק יעיל זה. מגמה פסולה וחמורה נוספת היא לבטל את מענק הלידה מהילד השני – מענק שהיה נהוג שנים רבות וכבר קוצץ בשנים האחרונות בצורה דרסטית, מ-1,400 שקלים ל-400 שקלים. זה סכום שבו קשה לקנות אפילו ציוד ראשוני ומינימלי לתינוק, וגם אותו מתכוונים לבטל לגמרי? אין שום היגיון במגמות אלה, מלבד הרושם כי ממשלת ישראל קוראת תיגר ויוצאת נגד תינוקות ישראל וילדי ישראל, כפי שמצאנו במצרים. חוקים אלה הם קריאת מלחמה על דור העתיד שלנו. כל זאת מלבד הקיצוצים בקצבאות הילדים. לאורך כל הדרך מתברר כי זו מדיניות מצרים, שבה ניתנו הגזירות של "פן ירבה". הלוא ילדים הם ברכה לאומה. ילדים הם עלייה ברוכה, הטובה ביותר. אני קורא – הם יאמרו: פן ירבה, ואנו אומרים: כן ירבה – ממשלה זו, אשר היא ככלי יוצר עלייך לא יצלח, יוצאת למלחמה נגד בניה. אני פונה לכל חברי הכנסת מכל הסיעות להדוף עד חורמה את הכוונות הזדוניות, שהן כתם כבד לאומה, ולבטל מגמות אלו. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת כהן, רק להבא, זה דקה, לא ארבע דקות. תודה. חבר הכנסת נפאע, ואחריו – חבר הכנסת הלפרט. סעיד נפאע (בל"ד): כבודו, חברי הכנסת, אנחנו למעשה היינו עדים, לא רק בתקופה האחרונה אלא תמיד, למתקפות שמתנהלות על-ידי חבורות עבריינים כנגד צעירים ערבים, ולא רק כנגד צעירים אלא גם כנגד משפחות. את זה גם שמענו, כולנו, אני מניח, בשבוע שעבר. אבל רק הקציר של הימים האחרונים – סטודנט אחד בשם חאזם ג'ובראן מכפר ראמה, שירד להביא את אחותו מכרמיאל, נתקל בחבורת עבריינים, שהרביצו לו אנושות. זה בדיוק מה שקרה גם עם הסטודנט כאיד בשארה במעונות הסטודנטים, רק מפני שדיברו ערבית – כולנו, כאמור, שמענו; התגלגל שלשום לאורך כל היום הסיפור של אותן שתי משפחות מבית-ג'ן. השאלה שבאמת מזדקרת וכואבת: האם לא יקום מישהו שישים קץ כבר למעשים שכאלה? תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת שמואל הלפרט, ואחריו – חברת הכנסת קולט אביטל. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר האוצר השתלח אתמול בפעם המי-יודע-כמה בחוק הלפרט, שהוא גרם, כביכול, לכל הצרות במדינת ישראל. בין היתר הוא אמר, שכתוצאה מחוק הלפרט ירד בצורה דרמטית מספר העובדים. אחרי ביטולו האכזרי של החוק היתה, כביכול, עלייה דרמטית בין המצטרפים לשוק העבודה. הזמנתי, לכן, נתונים מהשנתון הסטטיסטי של הלמ"ס על מספר העובדים ב-12 השנים האחרונות. אני מחזיק את הנתונים ביד וכל אחד יכול לראות אותם. אדוני היושב-ראש, אלה הנתונים המדויקים, הם מראים עלייה במספר העובדים כל שנה וכי לא היתה כל ירידה במספר העובדים כתוצאה מחוק הלפרט, אלא להיפך. היתה עלייה במספר העובדים כל שנה. ולעצם העניין, לפני חוק הלפרט 420,000 ילדים חיו מתחת לקו העוני. בעקבות החוק אמר הביטוח הלאומי שמספר הילדים העניים הרעבים ירד ל-220,000 בלבד, כלומר ירידה של 200,000 במספר הילדים מתחת לקו העוני. בעקבות הקיצוץ האכזרי של ממשלות שרון, נתניהו, אולמרט ובר-און, הגענו ל-860,000 ילדים עניים ורעבים. העלייה בשנים האחרונות במספר העובדים, ששר האוצר כל כך מתפאר בה, היא כתוצאה מגירוש 80,000 עובדים זרים והצורך למלא את מקומם. חשוב מאוד שאנחנו נדייק בעובדות. גם שר אוצר צריך לדייק בעובדות. היו"ר אמנון כהן: כל אחד, נכון. תודה. חברת הכנסת קולט אביטל, ואחריה – חבר הכנסת מוחמד ברכה. קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, תודה. אתמול היה פה ביקור של ראש ממשלת בריטניה, שהיה מוצלח לכל הדעות, אלא שהוא נגמר באקורד צורם כשהתברר לנו שבמקהלת הכנסת, שהופיעה כאן, הופיעו רק גברים. אנחנו ניסינו לברר מה קרה כאן, ואנחנו רוצות, חלק מאתנו לפחות, כאן בבית הזה, להביע מחאה. אנחנו כנסת ישראל, אנחנו לא בית-כנסת. אנחנו מוסד שמייצג את כל העם. הנשים הן 51% מהעם הזה, ואנחנו מייצגות פה את העם. לכן אני חושבת שאין מקום בכנסת ישראל שלא לאפשר למקהלת הכנסת כולה להופיע, אם כך היא חפצה. אני חוזרת, הכנסת היא מוסד לא הלכתי, היא מוסד אזרחי. אני רוצה להביע בזה את מחאתי ואת מחאת יתר חברות המקהלה. אני מניחה שגם נשים אחרות תצטרפנה. בסך הכול רוב הנשים שטלפנו היום הביעו שאט-נפש. תודה. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו – חבר הכנסת אבשלום וילן. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אני רוצה לברך על אתמול, ואני מקווה שזה יהווה תקדים. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת הלפרט, כבר דיברת. תודה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): על הנושא הזה לא דיברתי. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת הלפרט על דבריו של שר האוצר אתמול, שדיבר על משפחות של ילד וכלב, ילד וחצי וכלב – דבר שהוא בעצם מקומם, שמדברים על חצאי ילדים כאילו הם נתון סטטיסטי, אבל כנראה זה לא מקרה, אדוני היושב-ראש. היום התפרסם שמגמת האוצר לקראת חוק ההסדרים הבא היא להפסיק את מענק הלידה מהילד השני ומעלה, זאת אומרת לתת רק לילד הראשון, ולצמצם את חופשת הלידה לנשים ל-12 שבועות. זו בעצם קריאת מלחמה על זכויות סוציאליות בסיסיות, וזה ההמשך של קיצוץ קצבאות הילדים בצורה דרסטית ובצורה מאוד פוגעת. לכן אני לא מציע לכנסת, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נתנגד להצעות האוצר האלה, אלא אני מציע שראשי הסיעות, כבר היום, יודיעו על מערכה פרלמנטרית כדי לבטל לחלוטין את חוק ההסדרים ואת כל גזירותיו. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת חיים אמסלם. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בהמשך לדבריה של חברת הכנסת קולט אביטל, שלחתי הבוקר מכתב למנכ"ל הכנסת מר אבי בלשניקוב, ובו מחאה חריפה על מה שקרה פה עם מקהלת הכנסת. אני דורש ממנו לקיים דיון דחוף בנשיאות, עוד בטרם יתפזר הבית, על השערורייה. אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, שלנשים בישראל, בניגוד לכמה מדינות אחרות באזור, יש זכות בחירה לכנסת ונשים בכנסת הן חברות מלאות ושוות זכויות וכל יום הן מדברות פה במליאה וקולן נשמע – כקולן, בלי שום אינטרפרטציה אחרת. אם יש מקהלת הכנסת ששרים בה גברים ונשים והיא מופיעה – זאת חוצפה, שערורייה, גסות רוח. זה פרלמנט של מדינת ישראל החופשית, זה איננו הפרלמנט האירני. מה שקרה פה אתמול הוא בושה וחרפה. 60 שנות מדינה והלכנו אחורה 500–600 שנה, לעבר ימי הביניים. אני מוחה, כגבר, על מה שקרה פה. אני גם נדהמתי מהנימוקים האינפנטיליים של מנכ"ל הכנסת. אני מקווה מאוד שהנשיאות תקיים את הדיון, תתנצל בפני חברות הכנסת והנשים ששרות במקהלה וההחלקה הזאת תהיה חד-פעמית. תודה, אדוני. היו"ר אמנון כהן: אני חושב, בכלל, שאין צורך במקהלה. חברי הכנסת לבדם יכולים לשיר את "התקווה" ונגמור את הסיפור. חבר הכנסת חיים אמסלם, ואחריו – חברת הכנסת נאדיה חילו. חיים אמסלם (ש"ס): אדוני היושב-ראש, תודה. היום בצהריים – שוב פיגוע דריסה, דומה מאוד למה שהיה לנו כאן לפני שבועיים. בדיון שהתקיים לפני כעשרה ימים כאן בכנסת, בוועדת הפנים של הכנסת, הובאו דוברים מלומדים, אנשי צבא, שטענו לכאן ולכאן בשאלה אם הריסת בתים היא גורם מרתיע. אני חושב, זאת דעתי, הבעתי אותה – אני חושב שיש חוט מקשר וישיר בין מה שלא נעשה לפני שבועיים למה שקרה היום. אם לא יהיה גורם הרתעה שירתיע את המפגעים הבאים בכך שהם ייפגעו על-ידי פגיעה בבני-משפחותיהם, אני חושש, חלילה, שאנחנו עומדים בפני גל. אנחנו בימי בין המצרים, ונתפלל שהקדוש-ברוך-הוא יבטל את הגזירות הקשות האלה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חברת הכנסת נאדיה חילו, ולאחריה – חבר הכנסת שכיב שנאן. נאדיה חילו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, שוב היה אתמול מקרה קשה ומצער של תקיפת עובדת סוציאלית בקריית-גת, שהלכה לבקר משפחה, וכל מטרתה היתה לנסות לטפל באותה משפחה ובאותם ילדים. לצערי, זו חציית קו אדום. הנושא של תקיפת אנשי מקצוע בכלל ושל עובדים סוציאליים בפרט מצביע על אלימות גוברת, ובהחלט, זועק לשמים שצריך לתת הגנה לאותם עובדים שכל עניינם לעזור לאותן משפחות. אני קוראת מפה לשר הרווחה והשירותים החברתיים לשחרר את התקציבים שהוקצו להגנה על ביטחונם של העובדים ולחזק את ידם של איגוד העובדים הסוציאליים ושל הציבור הנפלא הזה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת שכיב שנאן, ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם בבעיית מצוקת הדיור הכבדה שקיימת בכל היישובים הדרוזיים במדינת ישראל, ולהגיד לכם שמכיוון שלא אושרו תוכניות מיתאר ולא חולקו מגרשים לחיילים משוחררים ביישובים הדרוזיים, בכל היישובים יש מצוקה קשה מאוד של בנייה. אני רוצה לקרוא לשר הפנים ולמינהל התכנון במשרד הפנים שיאיצו את אישור תוכניות המיתאר המונחות על שולחנן זה מספר רב של שנים, ובכך להביא לפתרון הבעיה והמצוקה הקשה הזאת. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת אלדד, ולאחריו – חבר הכנסת אליהו גבאי. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, תודה. אתמול פתחתי את העיתון וראיתי שמרוחים על שמונה עמודים תמלילי חקירתו של ראש הממשלה על-ידי משטרת ישראל. אני לא חשוד כמי שנמנה עם חסידיו של ראש הממשלה, אבל לא ידעתי על מי לכעוס יותר: על ראש ממשלה שמנצל לרעה את מעמדו, ובתרגילי סחבת של עורך-דין מנסה להקציב למשטרה זמן לחקור אותו ולא לנכות מזמן החקירה שיחות טלפון, והוא יושב ורושם כל שאלה ושאלה שהוא נשאל כדי לסחוב זמן, ובסופו של דבר החקירה לא יכולה למצות את עצמה – ודאי שבעניין הזה הוא או חוקריו נכשלו במבחן בוזגלו כיוון שלא העניקו לכל נחקר בישראל את אותן זכויות יתר שהעניקו לו – או לכעוס על אלה שהדליפו את פרוטוקול החקירה הזה ובכך מנהלים משפט בתקשורת. הערה אחרונה, אדוני. אנחנו מציינים בימים אלה שלוש שנים לגירוש מגוש-קטיף. אלפי מתיישבים בלי בית קבע נכון ליום זה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת אליהו גבאי, ואחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו מכירים את הפסוק: "אל תגידו בגת, אל תספרו בחוצות אשקלון, פן תשמחנה בנות פלשתים, פן תעלזנה בנות הערלים". כאשר מדינת ישראל משחררת רוצח מתועב, היא צריכה לדעת שרוצחים כאלה צריכים לסיים את חייהם בבית-הכלא ולא יצאו אלא בארונות. בזמן האחרון אנחנו שומעים שוב שרוצים לבשר לנו על כל מיני מחבלים מתועבים, רוצחי ילדים, נשים וטף, שישוחררו באיזו עסקה. אני רוצה לומר שבכל שחרור של מחבלים עם דם על הידיים, אנחנו נפקיר את אזרחי מדינת ישראל לפיגועים הבאים ונגרום לאינתיפאדה נוספת, כפי שהיה כאשר שחררו מחבלים בעסקת ג'יבריל. לכן, עלינו להיזהר מכל עסקה שישחררו בה רוצחים מתועבים, כי זה יהיה קטליזטור לאינתיפאדה נוספת ולרצח של אזרחים חפים מפשע. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לגבי הפיגוע שהיה היום – ואני מגנה אותו ומאחל החלמה לפצועים – מייד יצאו בכותרות שערבי-ישראלי עשה את זה, כאשר המציאות היא שמדובר בפלסטיני מהשטחים שנכבשו ב-67'; זה לא משנה את התוצאה אבל זה משנה את המעמד ואת ההגדרה. יש כאלה שלא רוצים לראות את מבצע הפיגוע אלא רוצים להכליל, להסית ולהכתים את הציבור הערבי, ולא מפספסים הזדמנות כואבת כזאת כדי לפתוח במחול שדים נגד הציבור הערבי. מה שקשור לעניין ירושלים המזרחית – הם אינם חלק מהערבים בתוך מדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל, ולכן צריך לדייק בהגדרה הזאת. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת אורית נוקד. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, בבדיקה של משרד הבריאות לגבי איכות המים ביישובים בארץ התברר שיש שיפור באיכות המים ברוב היישובים בארץ חוץ מבשמונה יישובים, אדוני היושב-ראש. ברור שכל שמונת היישובים הם יישובים ערביים, למשל כפר-קאסם, ג'ת, באקה וזרזיר. נמצאו שם במים שאריות של עופרת, אבץ וחיידקי קולי, דבר שבהחלט פוגע בבריאות. זה מלמד על תשתיות לקויות ועל מערכת פיקוח בריאותית לקויה, וזה דורש מהממשלה, ממשרד הבריאות ומהמשרדים השונים להתייחס יותר כדי להציל את התושבים מהמפגע הבריאותי הזה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, חברת הכנסת אורית נוקד. לא ראיתי את בקשתו של חבר הכנסת שרוני, והוא יהיה אחרון הדוברים. אורית נוקד (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום משתחררים החיילים שהתגייסו עם גלעד שליט. אני קוראת מכאן לממשלת ישראל לקבל כמה שיותר מהר החלטה שתחיש את השחרור של גלעד שליט. אני מודעת לזה שהנושא צריך להיות באיפול, בחשאיות ולא בתקשורת, אבל כל יום חייבים לחשוב על גלעד, על ההורים, שכל אחד ואחת מאתנו יראו את עצמם כאילו זה היה בננו. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת שרוני – אחרון הדוברים. משה שרוני (צדק לזקן): אדוני היושב-ראש, גברתי שרת החינוך, חברי הכנסת, כבר עברו 30 יום מאז המליצה השופטת בדימוס, גברת דורנר, בעניין ניצולי השואה. היא אמרה שהממשלה חייבת לבצע בתוך 20 יום, עברו 30 יום, ואין קול ואין עונה. השאלה המרכזית שאני שואל היא: בשביל מה ממנים ועדות ומעמידים לרשות הוועדה שופטת מבריקה כמו גברת דורנר? מה קורה לנו? אם לממשלת ישראל ולראש הממשלה אין זמן, אז נחליף אותם, כי הגיע הזמן. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה לחבר הכנסת שרוני. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים לשעת שאלות לשרת החינוך. אני מזמין את שרת החינוך שתעלה לכאן. לפני כן – הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 54), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. שעת שאלות היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים לשעת שאלות לשרת החינוך. ראשון השואלים – – – שרת החינוך יולי תמיר: אדוני, נדמה לי שהנורמה בשעת שאלות – לפחות כפי שהסבירו לנו, לא אכפת לי שזה יהיה אחרת – שקודם יש פרק זמן של חצי שעה או 20 דקות שבו אני אמורה לדבר ואחר כך יש שאלות. כך הוסבר לנו. היו"ר אמנון כהן: לא הבינו נכון. יש שאלות שנמסרו לכם מראש ויש שאלות ספונטניות של אנשים שנמצאים כאן ויירשמו. שרת החינוך יולי תמיר: זה לא מה שהוסבר לנו. נראה שבגלל שהנוהג חדש יש אי-בהירות. היו"ר אמנון כהן: זה נוהג חדש, ואת מהשרים הראשונים שמתחילים את הנושא החשוב הזה. אנחנו עושים פיילוט, ואם צריך לתקן משהו במהלך הזה אנחנו נתקן ולא תהיה בעיה. כפי שציין המזכיר, חברי הכנסת שלא הגישו שאלה לשרה יכולים לשאול במסגרת שאלה נוספת. מי שירצה לשאול לאחר דברי השרה – אנחנו נאפשר. אם יגיעו רבים אנחנו נקיים שוב הצבעה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): מה עם אלה שרשומים מראש? היו"ר אמנון כהן: אין בעיה עם אלה שרשומים מראש, הם הראשונים. ראשון השואלים הוא חבר הכנסת יוסי ביילין. בבקשה, כבודו ישאל בקצרה, כי השאלות כבר נמצאות אצל השרה. תשאל בקצרה, כדי שהציבור וחברי הכנסת יבינו. כל השאלות מונחות גם על שולחן הכנסת. זאב אלקין (קדימה): מה הסדר? היו"ר אמנון כהן: יש עשרה חברי הכנסת שהגישו שאלות: חברי הכנסת ביילין, נפאע, זחאלקה, אלדד, יחימוביץ, אמסלם, חילו, הלפרט, אלקין וברכה. חבר הכנסת ביילין, בבקשה. יוסף ביילין (מרצ): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, חוק לימוד חובה חל על כל ילד ששוהה בישראל, ללא קשר למעמדו במרשם האוכלוסין במשרד הפנים. הוראה זו חלה גם על ילדי עובדים זרים, מבקשי מקלט ופליטים, ללא קשר למעמד הפורמלי של הוריהם. בהוראות קבע, חוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-1 ביוני 2000, נקבע שמשרד החינוך, הרשויות המקומיות ומנהלי בתי-הספר יעניקו לתלמידים אלה את מלוא חינוכם על-פי צורכיהם, לדוגמה שירותים פסיכולוגיים, מסגרות המשך, ביקור סדיר, חינוך חובה חינם לבני שלוש-ארבע ויום חינוך ארוך במקומות שחוקים אלה חלים בהם. 1. האם משרד החינוך מודע לעובדה שהינו מפר את חוק לימוד חובה בכך שהוא לא מעניק חינוך על-פי חוק לילדי מבקשי המקלט הכלואים במתקני הכליאה "סהרונים" ומיכ"ל? 2. מתי מתכוון משרד החינוך להתחיל לאכוף את חוק לימוד חובה על הילדים הכלואים בכל אחד ממתקני הכליאה? 3. באיזה אופן מתכוון המשרד לאכוף את החוק, ומדוע לא שולבו הילדים במערכת החינוך הכללית ברמת-הנגב ובחדרה? תודה. שרת החינוך יולי תמיר: תודה. בין הפליטים שהגיעו למדינת ישראל מאז יוני 2007 היו כ-250 ילדים בגיל חינוך חובה. החוק מחייב את משרד החינוך שכל ילד שגר בישראל שלושה חודשים רצופים, והוא בגיל חינוך חובה כמובן – חייב ללמוד במוסד חינוך רשמי, ומעמדו בעניין רישום האוכלוסין לא רלוונטי לשם כך. לפיכך נערך המשרד לתת מענה חינוכי הולם לילדי הפליטים השוהים בארץ תוך התייחסות לתנאים המיוחדים ולצרכים הייחודיים של קבוצה זו, בשל אי-ידיעת השפה או מיומנויות לימודיות בסיסיות וכן אי-קביעות מבחינת מקום המגורים בארץ. נערך מיפוי של התלמידים והתאמתם למסגרות על-פי רצף חינוכי. נקלטו מורים מתאימים. דרך אגב, רוב המורים באים מהמגזר הערבי, כי מסתבר שהשפה הכי קרובה שהם יכולים לדבר בה היא ערבית. מתברר שחלק גדול מהפליטים שהו פרק זמן מסוים במצרים לפני שהגיעו לכאן. לכן, כשבדקנו את הידע של התלמידים, הסתבר לנו שהדבר הקרוב ביותר לשפת האם שלהם – אין לנו מורים בשפות האם שלהם – הוא השפה הערבית. לשם כך גייסנו מורים שמלווים את הילדים. גם שפ"י – השירות הפסיכולוגי הייעוצי – הכין תוכנית מיוחדת לעבודה עם הילדים, מטיפול בבעיות נפשיות – יש לא מעט ילדים בודדים בארץ, אנחנו לא יודעים אם הם יתומים או שהם רק הגיעו לכאן לבד, אבל הם נמצאים פה לבד – ועד בדיקת רמת הידע שלהם. פליטי דארפור שנמצאים במקומות השונים השתלבו במסגרות שמתאימות להם, רובן הגדול מסגרות ייחודיות. באילת נפתחה מסגרת ייחודית של גנים, אשר נותנת מענה לילדים שנמצאים באילת ובחבל-אילות. דרך אגב, אני אומר בכנות שאתמול היה אצלי ראש עיריית אילת ואמר לי שהגדר נפרצה לחלוטין והוא מקבל מספרים – שעדיין אנחנו לא מדווחים עליהם – גדולים. אנחנו נעשה סקר חדש לגבי אילת, כי כנראה המצב שם משתנה מיום ליום. פתחנו באילות שתי כיתות שבהן נמצאים ילדים שמקבלים שירותי חינוך. אלה כיתות לא שגרתיות אלא רב-גיליות, משום שאין לנו מספיק ילדים לכיתה והילדים לא ברמת שפה וידע שמאפשרים להם להשתלב בכיתה רגילה, להוציא מקרים ייחודיים, למשל מחוז דרום בבתי-ספר של הערבה. נדמה לי שיש שם שלושה-ארבעה ילדים שנמצאים כבר יותר משנה בארץ והם כבר משתלבים במסגרת רגילה. במחנה קציעות הוקמה מסגרת חינוכית והיום לומדים בה 65 ילדים בגיל חינוך חובה. הילדים לומדים מדי יום, מיום ראשון עד יום חמישי, מהשעה 08:00 עד השעה 13:00, באופן שמקביל למערכת החינוך הרשמית. ההנחה היתה שראוי להשאיר את הילדים האלה ליד ההורים. כיוון שההורים שוהים במתקן בקציעות, הילדים נמצאים אתם. המשרד שילב במסגרת הזאת גם גורמים חינוכיים נוספים. אני רוצה לציין שתנועות הנוער התגייסו בכל כוחן ועוצמתן להשתלב בפעולה עם ילדי הפליטים. מי שלא ראה מדריך ב"נוער העובד" עושה א"ש לילה לילדי הפליטים בקיבוץ אילות לא ראה אינטגרציה מהי. רן כהן (מרצ): בעיקר "הנוער העובד". שרת החינוך יולי תמיר: לא. אני מוכרחה לומר ש"מחנות העולים" בנערן הקימו מחנה שאנחנו מפנים אליו הרבה מאוד ילדים שנקלטים אחר כך בכפרי-הנוער, כדי שיהיה מחנה שבו יש שלב העברה ומיון. כשאנחנו מכניסים ילד כזה לפנימייה, אנחנו רוצים לדעת מה מצבו. הם צריכים לעבור בדיקות בריאות, אין לנו שום רקורד בריאותי עליהם. שותפים לזה גם "הנוער העובד" וגם "הצופים". כמו תמיד, אני מצדיעה להם. אם היה לי זמן לדבר כמו שרציתי, הייתי אומרת שהדבר הכי טוב שאני פוגשת מדי יום זה החבר'ה הצעירים הללו, שבאים בתחושה מאוד מאוד משמעותית של שליחות חינוכית. אנחנו עובדים עם קבוצות הגיל השונות. לבני העשרה, בעיקר בני-הנעורים שנמצאים ללא הורים, אנחנו נותנים מענה בפנימיות. שילבנו יותר מ-25 ילדים בפנימיות. יש ילדים ב"כדורי", ב"עיינות", ואנחנו מנסים לתת מענה עד כמה שאפשר לילדים שפשוט נמצאים ברחוב. אני חושבת שבכל ההיבטים הללו משרד החינוך עושה מאמץ אמיתי לתת מענה לילדי הפליטים. אם תרצה, חבר הכנסת ביילין, יש פה כל הדיווחים המדויקים – כמה ילדים וכו'. הבעיה העיקרית שלנו היא הניידות. אנחנו מקבלים דיווח שילדים שוהים במקום מסוים פרק זמן של כמה חודשים. הם לא נרשמים, חלקם הגדול נכנסו לארץ ללא רשיון. מכיוון שהם לא באים להירשם, אנחנו עושים, באמצעות העיריות – צריך לציין את עיריית תל-אביב לשבח, כי הם יוצאים לשטח ומדווחים לנו על הילדים. לא כל העיריות פועלות באותה מידה של אפקטיביות. יש עיריות שיותר או פחות משתפות פעולה. אבל, בכל מקרה כאשר אנו מקבלים דיווח על ילד, אם הוא בגיל כזה שהוא יכול להיכנס למסגרת קיימת, אנו מנסים לשבץ אותו, אחרי שבדקנו את מצבו הבריאותי. אם הוא לבד והוא מתאים להיקלט במסגרת פנימייתית, אנחנו בודקים את האפשרות הזו. אנחנו נעזרים בהרבה מאוד גורמים שנותנים לנו סיוע. אני מאוד מקווה שאנחנו ניתן את המענה המלא. אגב, פנינו לראשי עיריות בבקשה להמשיך ולדווח לנו. אנחנו לא מדווחים הלאה. אני מציעה לך לראות את העבודה הנפלאה שעשינו השנה ב"ביאליק-רוגוזין" בזכות המנהלת המדהימה שלהם, קארן טל. הילדים באים לשם, והם יודעים שאנו לא מדווחים עליהם הלאה, אף-על-פי שזאת עמדה בעייתית. אנחנו לא רוצים ליצור מצב שבו כבר דיווחנו על ילד שפונה אלינו ועל הוריו, ואז הוא מתחמק מאתנו כי אנחנו סוג של דיווח לשלטון. הם מקבלים מאתנו, עד כמה שאפשר בתנאים המאוד לא שגרתיים הללו, מענה ראוי. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. השואל השני מטעם חברי הכנסת הוא חבר הכנסת סעיד נפאע. סעיד נפאע (בל"ד): תודה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, בכתבה שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בתאריך 31 במאי 2005, בנוגע להישגי תלמידי התיכון, התברר כי שיעור התלמידים היהודים הזכאים לתעודות בגרות איכותיות, המאפשרות להם להתקבל לאוניברסיטאות, הינו 59%, בעוד שאצל הערבים הממוצע עמד על 38%. כאשר פילחו את הערבים למגזרים התברר כי אצל הדרוזים שיעור הזכאים עמד על 26% בלבד. מאז ועד היום התמונה לא השתנתה בהרבה. איך מסבירה כבוד השרה את התוצאות האלה, ומה עשה או מתכוון משרדה לעשות כדי להביא לשינוי? האם השרה סוברת כי הסיבות לכך הן בתוכניות הלימודים הנהוגות בבתי-הספר, או שיש הסבר אחר? אני אוסיף כי אני לא יכול לייחס זאת לבעיות גנטיות. שרת החינוך יולי תמיר: תודה על השאלה. זאת שאלה באמת מאוד חשובה. חבר הכנסת נפאע, אני עוסקת בעניין הזה, וחלק מחברי הכנסת שמייצגים את המגזר הערבי יודעים היטב שאנו עוסקים בעניין הזה של שיפור ההישגים במגזר הערבי, בצורה מתמדת, עם הרבה מאוד קשיים. אגב, משאלה ששאל אותי חבר הכנסת טיבי, ואני אציג אותה באחת הוועדות שהוא זימן, הסתבר לי שדווקא המגזר הדרוזי מקבל תקציב פר-ילד יותר גדול מכל מגזר אחר. יש לזה כל מיני סיבות היסטוריות. זאת לא בעיה של תקציב. הבעיה שלנו היא כפולה. דרך אגב, לפני שאני אגיד משהו על הבעיה ועל הפתרון, אני רוצה שתדע שהשנה אנחנו הקמנו צוות שעבד עם ועד ראשי הרשויות, שכיסה את תחומי העניין המיוחדים שיש לנו לגבי ההישגים במגזרים – בעיות של ליקויי למידה, בעיות של בינוי. עשינו סקירה יסודית, עם ועד ראשי רשויות, והצגנו תוכנית, ואנחנו גם מיישמים אותה – ותיכף אני אדבר עליה – כדי לתת מענה על בעיית ההישגים. הבעיה המרכזית של כולנו בנושא של העדר הישגים במגזר הערבי קשורה להקניית השפה הערבית. בכל המבדקים שלנו אנחנו מוצאים, לצערנו, שיש פער אדיר בין קוראי העברית לקוראי הערבית. אם במבחן הבין-לאומי תלמידי ישראל דוברי העברית נמצאים במקום התשיעי-העשירי בעולם, הערבים נמצאים במקום 40, אבל הם נמצאים במקום הראשון מבין קוראי הערבית בעולם. כלומר, אנחנו יותר טובים ממצרים ומירדן וגם מקטאר ומעומאן ומאבו-דאבי, שמשקיעות סכומי כסף מאוד גדולים בהוראה. אגב, בשיתוף פעולה עם העולם הערבי, בניסיון לפתור את הבעיה לעומק, אנחנו מנסים לעסוק בבעיה הזאת שנקראת דיגלוסיה – ואתה מכיר את השפה הערבית טוב ממני – שקשורה לפער בין השפה הכתובה לשפה המדוברת. אנחנו עוסקים בזה הרבה מאוד, ואנחנו יודעים שפער הקריאה ופער האוריינות נגררים על פני שנים. למשל, כאשר בדקנו כישלונות של תלמידים ערבים בבגרות, מצאנו שהם נכשלים בשאלות של הבנת הנקרא: תאמר לי כמה חביות יש. הבעיה היא הקריאה וההבנה, ולאו דווקא השאלה עצמה. אנחנו נותנים על זה את הדעת, ועושים עבודה מאוד משמעותית כדי לקדם את הנושא. אנחנו יצאנו השנה, עם אוניברסיטת חיפה ופרופסור צביה ברזניץ, למהלך שיאפשר לנו לאבחן ליקויי למידה במגזר הערבי. גם זו בעיה מאוד חמורה. אנחנו לא יודעים להבחין בין בעיה שגרתית לבעיה של לקות למידה. אנחנו נמצאים היום במצב מאוד-מאוד אירוני, שברמת-אביב במגזר היהודי יש לי 23% לקויי למידה, ואילו בכפרים הערביים יש לי 3% לקויי למידה. אצל היהודים זה נובע מאבחון יתר, ואצל הערבים זה נובע מהעדר כלי אבחון. אנחנו הכנו כלי אבחון, ואנחנו מתחילים לעבוד אתו, כדי שקודם כול נמפה ונדע. מוחמד ברכה (חד"ש): לא רק שאין כלי, אין מסגרת. שרת החינוך יולי תמיר: אין כלי, אז אני לא יכולה לשלוח אף אחד לשום מסגרת. אין לי כלי אבחון. בפעם הראשונה בנינו כלי אבחון, ואחרי שיהיה הכלי הזה נוכל להשתמש בו וגם לשלוח למסגרות. כרגע אין לנו אבחונים בכלל. במסגרת העבודה בוועדות השונות קיבלנו שלוש החלטות: קודם כול, 50% מתקציבי החומש הולכים עכשיו רק ללימוד שפה בכיתות הצעירות, במטרה להכשיר תלמידים לשלוט בשפה. אנחנו יוצאים בפרויקט ארצי להטמעת השפה הערבית עם תוכנית חדשה, שאנחנו מקווים שהיא תהיה יותר אפקטיבית. אנחנו בחרנו 20 בתי-ספר שבהם ההישגים היו נמוכים במיוחד, ואנחנו נותנים להם מנהל מלווה וגורם פדגוגי מלווה, שיעזור להם לעמוד ביעדים שהצבנו להם. אנחנו מסייעים לכל בתי-הספר ברכישת ספרים, כדי שתהיינה אפשרויות קריאה. אני מקווה שבמהלך השנה הקרובה אנחנו נראה שינוי ברמה של המוכנות של התלמיד לרכישת מיומנויות למידה, ובאמת נצליח לשנות את המצב. אין לי שום ספק שזה אחד היעדים המרכזיים של מדינת ישראל. הפער בין האוכלוסיות הוא לרעתנו, ואנחנו מאוד רוצים לצמצם אותו. היו"ר אמנון כהן: כבוד השרה, כפי שאת יודעת, לא נספיק לענות לכולם. אנחנו צריכים להיכנס לזמן, דקה לשואל ושתי דקות למשיבה. ככה נשתדל. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, זה לא הנוהג שסוכם. היו"ר אמנון כהן: זה כתוב בתקנון שסיכמנו. שרת החינוך יולי תמיר: אני חשבתי שזו ההזדמנות לענות יותר לעומק, וגם הכנו תשובות מאוד מפורטות. היו"ר אמנון כהן: אין לי בעיה, אבל עשר דקות זה יותר מדי. יש שואלים נוספים שנרשמו, ושעה לא תספיק. לכן, אני מציע לצמצם עד כמה שאפשר. השואל הבא הוא חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. סעיד נפאע (בל"ד): אני במקומו. היו"ר אמנון כהן: נברך את התלמידים שנמצאים כאן ביציע, מבית-ספר "נועם נצרים" ממושב יבול. ברוכים הבאים לכנסת ישראל, כאן הוא ביתכם, תבואו לבקר. בבקשה, חבר הכנסת נפאע. שרת החינוך יולי תמיר: הם גם סיפרו לי, שעוד מעט הם עוברים לחולות חלוצה, ויהיה להם בית-ספר חדש שם. היו"ר אמנון כהן: שיהיה להם בהצלחה. שיהיה להם בהצלחה. בבקשה, אדוני. תשתדל לעמוד בזמנים. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, גברתי השרה, באוגוסט 2004 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר מקיף, שנערך על-פי בקשת משרד החינוך, על תשומות לתלמיד. הסקר חשף פערים גדולים בין תלמידים יהודים לערבים. ברצוני לשאול: מתי מתכוון משרד החינוך לערוך סקר דומה, כדי לעמוד על המצב היום? האם בידי משרד החינוך נתונים המבשרים על שינוי המצב מאז ועד היום? לפני שנתיים הבטיחה כבוד השרה רפורמה מקיפה בקבלה לאוניברסיטאות. האם גובשו תוכניות בהקשר זה? מתי מתכוון משרדה ליישמן? היו"ר אמנון כהן: עשית את זה מצוין. בבקשה, גברתי. שרת החינוך יולי תמיר: לגבי השאלה הראשונה, אין לנו סקר חדש, כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה את הסקרים שלה. אין לנו יכולת להזמין את סקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הם עושים את סקריהם לפי סדרי העדיפויות שלהם. כאשר יהיה סקר חדש, אנחנו כמובן נלמד ממנו. בהמשך השאלה ששאל אותי חבר הכנסת אחמד טיבי, כפי שציינתי קודם, אנחנו עושים עכשיו בדיקה פנים-משרדית מאוד גדולה על שאלת התשומות, ואני אמסור את זה כדוח לחבר הכנסת טיבי, אבל ודאי שזה יוצג בפני כל חברי הכנסת. אגב, חבר הכנסת כחלון, כאשר אתם הייתם בממשלה והיה לכם שר אוצר, התשומות היו בקרקעית ההשקעה בחינוך במדינת ישראל לדורותיו. משה כחלון (הליכוד): את הרי נכשלת, וכל מה שאת מחפשת זה אשמים, פעם – – – פעם לימור לבנת – – – שרת החינוך יולי תמיר: מר כחלון היקר, כיוון שמספרים – מה לעשות – הם דבר אובייקטיבי, וכיוון שהקיצוץ בחינוך שאתם עשיתם גם הוא דבר אובייקטיבי, אז בבקשה, צניעות טובה לאנשים שפגעו במערכת. משה כחלון (הליכוד): – – – פעם חרא ופעם זבל – – – היו"ר אמנון כהן: תן לה להשיב, לא רוצים פוליטיקה עכשיו. שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת כחלון, אין כמו קנאה – – – משה כחלון (הליכוד): אני לא אמרתי כלום, אני טוען שפעם הערבים היו למטה והיהודים למעלה. היום גם הערבים למטה וגם היהודים למטה במערכת החינוך. הגברת טוענת שלא – זכותה. שרת החינוך יולי תמיר: חבל שהנתונים לא מעניינים אותך, אבל יש אנשים שעובדות – אסור להן לבלבל אותם. מוחמד ברכה (חד"ש): – – – אף אחד לא יכול לקחת את הזכויות מכם – – – משה כחלון (הליכוד): אין שום בעיה, היא דואגת לו ל"נכבה" והוא דואג לה ליחסי ציבור, זה בסדר, אני מבין את השותפות. שרת החינוך יולי תמיר: יש לי שותפות עם חבר הכנסת ברכה ואני גאה בכך. הוא אזרח מדינת ישראל ואני שמחה לעבוד אתו, כמו עם כל שאר האזרחים. לגבי שאלת הקבלה לאוניברסיטאות – שאלת הקבלה לאוניברסיטאות נמצאת בסמכותם של המוסדות להשכלה גבוהה, ויש חוסר נכונות לשנות את השיטה הקיימת למרות אין ספור בקשות ופניות בעניין הזה. אי לכך, עשינו השנה מהלך שאני מקווה שיניב תוצאות ראויות. אנחנו מאתרים השנה כמה מאות תלמידים שיש להם פוטנציאל קבלה לאוניברסיטה ואנחנו מכינים אותם לפסיכומטרי בבתי-הספר, כי הפסיכומטרי הוא נקודת החולשה. עשינו את זה בשנה שעברה בניסוי בכמה בתי-ספר, וזאת היתה הצלחה מאוד גדולה. הם קיבלו את ההכנה, הם הצליחו בפסיכומטרי ורובם הגדול השתלבו בחוגים שהם ביקשו להשתלב בהם. בשנה הבאה יהיו עוד 500 תלמידים בתהליך הזה של ההכנה. אם באמת ניווכח שהדבר הזה משנה באופן משמעותי – השאלה היא הלוא, כמו שאתה יודע, לא קבלה לאוניברסיטה, אלא לאילו חוגים מתקבלים. אם נראה שזה משנה באופן משמעותי – – – חנא סוייד (חד"ש): גם וגם. שרת החינוך יולי תמיר: גם וגם, אבל כמו שאני רואה את פרופיל הקבלה לאוניברסיטאות, וראיתי אותו בשלוש השנים האחרונות – יש ייצוג למגזר הערבי. הבעיה העיקרית היא בחוגים יותר יוקרתיים, ואנחנו מנסים על-ידי ההכנה לפסיכומטרי בבית-הספר – אנחנו יודעים שלתלמידים האלה אין כסף לעשות את ההכנה לבד. חלקם הגדול לא יצאו מהכפר כדי לעשות קורס פסיכומטרי. אנחנו מביאים את ההכנה לפסיכומטרי אליהם הביתה, ואם זה יעזור – הפרויקט הזה ילך ויתרחב. אני מקווה שבדרך עקיפה אומנם, לא בדרך ישירה, נאפשר ליותר סטודנטים ערבים להתקבל לאוניברסיטאות ולמכללות, וגם לתחומים היותר יוקרתיים. היו"ר אמנון כהן: תודה. השואל הבא, חבר הכנסת אריה אלדד – בבקשה, אדוני. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תודה, גברתי השרה. האם במזרח-ירושלים ממשיכים ללמד על-פי תוכנית הלימודים הירדנית-הפלסטינית? האם אין בתוכנית הלימודים מרכיבים של שנאה ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית? מה בדעת המשרד לעשות כדי להיאבק בתופעת ההעתקות והטיית תוצאות מבחני הבגרות במגזר הערבי? שרת החינוך יולי תמיר: ראשית, מאז ומעולם – האמת שלא מאז ומעולם, היו שנתיים אחרי 67' שהחילו על מזרח-ירושלים תוכנית לימודים ישראלית, אבל מאז זה שונה, במזרח-ירושלים לומדים התלמידים על-פי תוכנית הלימודים הירדנית. אנחנו בהחלט עוברים על התוכנית הזאת, בודקים את התכנים וגם מוציאים או לא מאפשרים ללמד תכנים שנראים לנו תכנים לא ראויים ללמידה. צריך להביא בחשבון שהתלמידים האלה ברובם הגדול ממשיכים את לימודיהם הגבוהים במסגרת הירדנית או במסגרת הפלסטינית, ולכן הם מקבלים בסופו של דבר את מערך הלימודים שסוכם במזרח-ירושלים וכך הם לומדים גם היום. לגבי תופעת ההעתקות, קודם כול, תופעת ההעתקות היא לא תופעה רק של המגזר הערבי, היא תופעה שאנחנו מוטרדים ממנה, ויש לנו בעיות של פסילת בחינות במספר לא קטן של מקומות. בוודאי קראת בעיתונים ביום-יומיים האחרונים וראית שהיום, מעבר לזה שהגברנו מאוד את מספר הבודקים – אלה שנמצאים ועוקבים אחר הבחינות – אנחנו מנסים למצוא דרך לתת לתלמידים אפשרות לערער על פסילת הבחינה, כיוון שנוצר מצב שיש לא מעט תלמידים שאחרי שנפסלה הבחינה שלהם הם חשים שנעשה להם עוול, ואז יש דין ודברים מתמשך בינם לבין הגורמים החינוכיים, והם מבקשים לתת להם הזדמנות שנייה. אנחנו בודקים היום את האפשרות, וזה דבר חדש שהכנסנו – לתת כלי או מנגנון ערעור, ומנגנון הערעור הזה ייכנס לפעולה ויאפשר לתלמידים, אני מקווה, לפנות אלינו, וכך לא יימצא תלמיד שנפסלה בחינתו שלא כדין, כפי שקורה לעתים. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מובן שלא ענית לי על השאלה. שרת החינוך יולי תמיר: מה השאלה? אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): האם בכוונתך להיאבק בתופעת ההעתקה, שרווחת יותר במגזר הערבי? שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת אלדד, אגיד לך את זה שוב. קודם כול, אני לא נאבקת בתופעה במגזר, אני נאבקת בתופעה. שמתי לב לטון המתסיס שאתה רוצה להכניס לעניין הזה. אני לא נאבקת בתופעה במגזר. יש בעיה של העתקות, והיא נבחנה בכל המגזרים. הסברתי לך שכדי להיאבק בתופעה הזאת גם הגברנו את מספר – – – אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אבל זה קיים יותר במגזר הערבי. היו"ר אמנון כהן: זה לא דו-שיח. שאלת – היא עונה. שרת החינוך יולי תמיר: – – – הגברנו את מספר המשגיחים, ומספר המשגיחים, ככל שהוא גדל, מובן שהוא מצמצם את אפשרות ההעתקה. שנית, יש תהליך של פסילת בחינות אם וכאשר יש חשד להעתקה. ומכיוון שדווקא נקטנו יד מאוד קשה, מאוד מאוד קשה בשנים האחרונות, התעוררה הטענה שאנחנו נוקטים יד קשה מדי וכי יש פסילות קולקטיביות של בחינות, של קבוצות שלמות, של כיתות שלמות. לכן הם מבקשים דרך ערעור, ולכן אמרתי לך: הגברנו את הפיקוח, הגברנו את האכיפה וגם נתנו אפשרות ערעור כדי שלא תיווצר תופעה של אי-צדק לתלמיד כזה או אחר. היו"ר אמנון כהן: תודה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ – בבקשה, גברתי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): גברתי שרת החינוך, ברצוני לשאול: מדוע עדיין מצומצמת למינימום הפעילות של האולפנים ללימוד עברית על-פי הוראת משרד החינוך? האם מתכוון משרד החינוך לפרק את האגף לחינוך מבוגרים? אם כן, מה בכוונתך גברתי השרה לעשות עם האולפנים? מה יעלה בגורלם? אם לא – בכמה תוקצב האגף לשנת 2009? תודה רבה. שרת החינוך יולי תמיר: חברת הכנסת יחימוביץ, את שאלת שאלות שהיו בדף ושאלות שלא היו בדף. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): כל מה ששאלתי היה בדף. שרת החינוך יולי תמיר: אם תרצי אראה לך מה קיבלתי ממך, מה שלי נמסר מהכנסת. אענה על מה שנמסר לי, ואם לא – אתן לך את המידע האחר. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): מה ששאלתי הוא בדיוק מה שנמסר לך – – – שרת החינוך יולי תמיר: יכול להיות, מה שהועבר אלי הוא משהו אחר, אבל אשמח לענות. בשאלת האולפנים, כפי שהסברתי גם בעת ששאלת את השאלה הזאת בפעם הקודמת, אנחנו הכרזנו על מדיניות של צמצום מספר האולפנים בתיאום עם כל הגורמים שעוסקים בהוראת העברית – גם בתיאום עם משרד הקליטה וגם בתיאום עם הסוכנות היהודית, כפי שנסגרים מרכזי קליטה. בעת האחרונה, למיטב ידיעתי, נסגרו שניים או שלושה, וגם מספר האולפנים צומצם על-פי ההגדרות שהגדרנו. זאב אלקין (קדימה): – – – שרת החינוך יולי תמיר: מנכ"לית המשרד שלי ישבה עם מנכ"ל משרד הקליטה והם דנו בעניין האולפנים. הגדרנו בדיוק את היעדים שלנו בנושא האולפנים. אמרנו שכל עולה חדש יקבל את שעות הלימוד המתחייבות על-פי חוק לעולה חדש. אגב, בתוך בתי-הספר – וזה לא שייך לאולפנים, כמובן; אתה יודע היטב, חבר הכנסת אלקין, ששינינו את הנוהג, כי ראינו שבגלל הפחתת מספר הילדים העולים, אם היינו מחכים לבניית כיתת אולפן בבית-ספר, לא היו לנו כיתות והילדים לא היו מקבלים את השעות. אז בתוך בתי-הספר שינינו את שעות התמיכה לילדים עולים – תגברנו אותן מאוד. לפעמים אנחנו נותנים לילד אחד או לשני ילדים מה שנתנו פעם לכיתה של 20 ילדים, מכורח המציאות. אותו כורח המציאות שכפה עלינו, ובצדק, לתת תגבור בתוך בתי-הספר עקב הפחתת מספר העולים, הוביל גם לצמצום מספר האולפנים. ההכרזה שלנו היתה ברורה וחד-משמעית, ולא שונתה. כפי שגם אמרתי בפעם הקודמת, היינו בהידברות עם הסתדרות המורים, שהיא הגוף המייצג את המורים באולפנים. הגענו להסכמה על פרישה מוקדמת מרצון של 125 מורות, וכרגע המצב הזה נשמר בתנאים הנוכחיים. לגבי האגף לחינוך מבוגרים: אנחנו נמצאים בדיון עם המשרד לענייני גמלאים. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): מה הקשר? שרת החינוך יולי תמיר: הקשר הוא שהמשרד לענייני גמלאים פנה אלינו, וביקש – ויחד אתו, בהסכמה, משום הצמצום התקציבי ומשום הרווחה התקציבית – בואו נאמר את האמת – במשרד הגמלאים; כיוון שיש להם מקור תקציבי נדיב, אנחנו עובדים על מהלך שבו האגף לחינוך מבוגרים יהיה – – – זאב אלקין (קדימה): – – – שרת החינוך יולי תמיר: לא. בלי האולפנים. הפרדנו בין האולפנים לבין האגף לחינוך מבוגרים. חילקנו את השאלה לשניים. על שאלת האולפנים נתתי תשובה. לגבי האגף לחינוך מבוגרים: אנחנו בדיאלוג עם המשרד לענייני גמלאים – להעביר לידיו את האגף, שהם יפעילו את האגף. זה יאפשר לנו, כמובן בתיאום אתם, להמשיך חלק גדול מהפעילויות, שהיו נפגעות אם הן היו נשארות במשרד החינוך, עקב הקיצוץ התקציבי בכל תקציב הפעולות של המשרד. היו"ר אמנון כהן: תודה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): – – – היו"ר אמנון כהן: אחר כך. לא, זאת שאלה נוספת. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): לא, זאת לא עוד שאלה. יש כאן נוסח של שאלה. הנוסח הזה בדיוק נמצא בידיו של המזכיר. אני לא מבינה מה השתבש בדרך. היו"ר אמנון כהן: אנחנו נבדוק את זה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): יכול להיות – – – ולא להעביר לה את השאלות הקשות. אבל – – – אם הנוהל הזה משתרש, כל השעה הזאת מתעקרת מתוכנה. שרת החינוך יולי תמיר: חברת הכנסת יחימוביץ, אמסור לך את הנייר שנמסר לי, ואשמח לתת לך את האינפורמציה האחרת. פשוט זה מה שיש לי. היו"ר אמנון כהן: חברת הכנסת יחימוביץ, ההערה נכונה וחשובה. צריך לבדוק אותה. אנחנו צריכים לבדוק מה קרה כאן, כמובן, כדי שלהבא התוכן המדויק שחבר הכנסת מבקש יגיע לשרה. אבל אני מבקש, השאלה הנוספת שלך – השרה לא יכולה להשיב עליה כרגע. היא תוכל לבדוק את הנושא ולשלוח את זה בכתב. שרת החינוך יולי תמיר: אין שום בעיה. אני אשלח את זה בכתב בלא שום בעיה. היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים. השאלה הבאה, של חבר הכנסת חיים אמסלם – בבקשה. חיים אמסלם (ש"ס): תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, שאלה על חריגות השכר באוניברסיטאות. ב-7 ביולי 2008 התפרסמה בעיתון "דה-מרקר" כתבה, שבה פורסם דוח סודי – הוא כבר לא סודי, כי הוא כבר התפרסם. אפילו שר אוצרנו חגג עליו ושמח, כמוצא שלל רב. מדובר בדוח הוועדה לתכנון ולתקצוב האוניברסיטאות, שלפיו חריגות השכר באוניברסיטאות הן כ-464 מיליון ש"ח בשנה. לבד מזאת, 30% מהמרצים חורגים באופן קיצוני מחובות ההוראה שלהם: במקום שש שעות הוראה בשבוע, הם מלמדים בין אפס לשלוש שעות בלבד. חריגה זו היא בזבוז של 114 מיליון ש"ח נוספים בשנה. כספים אלה באים על חשבון מקומות אחרים, ששם הם דרושים. מדוע, כאשר מדובר בישיבות, שבהן מלמדים את התרבות היהודית האמיתית, דואגים לבדוק לאן כל שקל נעלם ומדקדקים דקדוקי עניות, ואילו כשמדובר באוניברסיטאות מאפשרים לחצי מיליארד ש"ח להיעלם בלא שנעשית הבדיקה הראויה? ברצוני לשאול: 1. האם נבדק עניין חריגות השכר? 2. איזה טיפול ניתן למניעת הישנות התופעה? היו"ר אמנון כהן: תודה. בבקשה, השרה. שרת החינוך יולי תמיר: תודה. קודם כול, לא הבנתי איך עברת מ-140 מיליון שקלים לחצי מיליארד שקלים, אבל אענה על השאלה באופן כללי. החישוב פשוט לא היה נהיר לי, אבל זה לא חשוב – אענה על שאלתך. חיים אמסלם (ש"ס): 464 ועוד 114 זה – – – שרת החינוך יולי תמיר: אתה מדבר על שני הדברים יחד? חבר הכנסת אמסלם, אין קשר בין הדברים. לעניין חריגות השכר – אתה צודק. אין לי שום כוונה להגן על המוסדות שחורגים בשכר. אגב, הממונה על השכר מפעיל את מלוא סמכותו – זה לא בסמכותי – על מנת למנוע ולעצור חריגות שכר כלשהן בכל המגזר הציבורי, וגם באוניברסיטאות. כך שבעניין הזה אין בינינו חילוקי דעות. אני חושבת שהנושא באמת דורש תיקון. דווקא בשעה הזאת של מצוקה כלכלית באוניברסיטאות, חריגות השכר הן דבר לא ראוי. הבעתי את דעתי בנושא הזה, הממונה על השכר הביע את עמדתו, ונדמה לי שהסוגיה הזאת בהחלט ראויה לשינוי. הסוגיה השנייה מבוססת על אי-הבנה. חברי הסגל באוניברסיטאות מלמדים, אבל גם נושאים בתפקידים שונים. הם נושאים בתפקידים שונים, כשבתמורה לתפקיד שהם ממלאים הם מלמדים פחות שעות. כך, למשל, אם אדם הוא ראש חוג, ראש מגמה, רקטור או בעל תפקיד אחר, הוא מלמד פחות שעות כחלק מהגדרת התפקיד שלו. זה לא דבר לא תקין; הגדרת התפקיד שלו אומרת שמהרגע שבו הוא התמנה לתפקיד מסוים, הוא מלמד פחות שעות. לכן, כאשר עושים את הממוצע – ואתה יודע, חבר הכנסת אמסלם, שממוצע הוא דבר קצת מטעה לפעמים, כי אתה רואה את המכלול אבל לא את הפרטים – הוא יוצר תחושה לא נכונה, שכביכול יש חברי סגל שלא ממלאים שום תפקיד. אבל למעשה הם ממלאים תפקיד; באותה שנה, מטעם כזה או אחר, הם שוחררו משעות הוראה. אתן לך דוגמה, אולי הברורה ביותר: לכל חברי הסגל שהם נציגי האוניברסיטאות במל"ג, במועצה להשכלה גבוהה, התמורה לכך במונחים של אוניברסיטה היא פחות שעות הוראה. אפשר לאהוב או לא לאהוב את המערכת הזאת, לומר שבמקום שעות צריך לתת תוספת שכר – אבל היא לא מין דבר אפל כזה; אותם 400 מיליון ש"ח הם לא דבר אפל שהולך לאיבוד ולא יודעים מה מתרחש בו. זוהי החלטה מוגדרת – לתגמל על תפקידים באמצעות שעות. אני רוצה לומר דבר נוסף, כיוון שהנושא הזה נמצא היום על סדר-יומנו הציבורי: אם אנחנו רוצים שיהיה סגל בכיר באוניברסיטאות במדינת ישראל, אי-אפשר לדרוש ללמד יותר ממה שמלמד סגל בכיר בעולם. סגל בכיר בעולם מלמד פחות, בצורה משמעותית, מהסגל בישראל. הוא מלמד בין ארבע לשש שעות. במקומות יוקרתיים הוא מלמד גם שעתיים בשבוע. כי צריך להבין מה עושה חבר סגל בכיר. חבר סגל בכיר, רוב זמנו, עיקר מרצו ותמצית כשרונו אמורים ללכת למחקר. וזהו ההבדל, אגב, שאותו אנחנו מחדדים בזכות דוח-שוחט, בין מכללות לאוניברסיטאות. במכללות העיקר הוא ההוראה. באוניברסיטאות העיקר הוא המחקר, ומחקר דורש זמן. לכן החלוקה של הזמן של המרצה באוניברסיטה, של החוקר, אמורה להיות – בכל מקום בעולם – כך שרוב הזמן מוקדש למחקר, חלק קטן מהזמן – להוראה, וחלק מצומצם – לענייני מינהלה. זאת הנורמה. אני רוצה לומר לך משפט נוסף: אם נגיע למצב שבו, מטעמים כלכליים, בצוק העתים, מסיבה כלשהי, יגדילו את מספר שעות ההוראה של המרצים הבכירים באוניברסיטאות, זה יהיה עוד יותר גרוע מלהקטין תקציבי מחקר. האנשים האלה, שכל עניינם מחקר, פשוט לא יבואו לכאן, וזאת תהיה בכייה לדורות. היו"ר אמנון כהן: זאת בעיה. חברת הכנסת נאדיה חילו – תורך הגיע, בבקשה. תשאלי את שאלתך, והשרה תענה בחפץ לב. נאדיה חילו (העבודה-מימד): גברתי השרה, אדוני היושב-ראש, אני פונה בשאלה, כיצד נערכת מערכת החינוך לטיפול בתופעת האלימות הפיזית והמינית בין כותלי בתי-הספר, אילו פרויקטים נעשים בנושא ומהו התקציב המוקצה לכך? אנחנו ממש לקראת פתיחת שנת הלימודים בספטמבר. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, השרה. שרת החינוך יולי תמיר: תודה רבה. אני רוצה להפריד בין שני הנושאים: אלימות בכלל ואלימות מינית בפרט, כי שני הנושאים הללו הם נושאים קשורים אבל לא זהים. ראשית, אכן מהשנה שעברה אנחנו בודקים ועושים תהליך של הערכה בכל בית-ספר במדינת ישראל, יסודי וחטיבת-ביניים, של מה שנקרא אקלים בית-ספרי. כפי שאת יודעת היטב, חברת הכנסת חילו, זהו שם קוד להבנת דפוסים של התנהגות אלימה בבתי-ספר. אנחנו יוצרים לנו מאגר מידע מאוד מפורט, שמאפשר לנו באופן עקבי – כלומר לא רק בשנה הזאת או בשנה הבאה אלא באופן מתמשך ועקבי – לדעת מה דרגת האלימות בבתי-הספר השונים. אנחנו משתמשים במידע הזה על מנת להפעיל פעילויות מיוחדות למאבק באלימות בבתי-ספר שאנחנו מאתרים אותם כבתי-ספר "אדומים", שנמצאים ברף אלימות גבוה. השנה, ב-800 בתי-ספר שנבחרו על-פי הכלים שהסברתי כרגע, יש תוכנית מיוחדת, שמטרתה העיקרית היא לשפר את איכות האווירה הבית-ספרית, את המאבק באלימות, תוך כדי עבודה מוגדרת ומוכוונת של הסגל הבית-ספרי לצורך הפחתת האלימות. אנחנו עובדים בשותפות עם הפרויקט המאוד יפה של "עיר ללא אלימות". היום 11 ערים נמצאות בפרויקט, ושם, במסגרת הזאת, אנחנו לא רק פועלים בנושא האלימות בבית-הספר אלא גם בכל המרחב העירוני, שם סוגיית האלימות אמורה להידון. במקביל, עשינו עוד שני צעדים, ואני מקווה שהשילוב בין כל הדברים שנאמרו כאן יאפשר לנו לעשות תהליך מתמשך של הפחתת האלימות. אנחנו מכניסים לכל בתי-הספר תוכנית שנקראת "כישורי חיים". התוכנית הזאת, שהיום היא חלק מתוכנית הלימודים, היא בכל בתי-הספר היסודיים, ואני אגיע עוד מעט לדבר על החטיבות. היו"ר אמנון כהן: אין לך זמן, אנחנו צריכים לקצר. לא נספיק. שרת החינוך יולי תמיר: אני אשמח להפסיק. היו"ר אמנון כהן: בקצרה. שרת החינוך יולי תמיר: הבנתי שהשעה הזאת נועדה לכך שאוכל לתת תשובות מפורטות. היו"ר אמנון כהן: כל הנושאים, אחד לאחד, חשובים. אנחנו יכולים לדון בנושא אחד במשך שעה. שרת החינוך יולי תמיר: אני אשתדל לקצר. היו"ר אמנון כהן: עיקרי הדברים ושאר הדברים יכולים להיות בתכתובת. שרת החינוך יולי תמיר: חברת הכנסת חילו, בכל בתי-הספר תיכנס התוכנית "כישורי חיים", שנועדה לאפשר לילדים להתמודד עם בעיות של אלימות ולתת להם את הכלים האישיים לעשות מהלכים שמאפשרים להם לדעת איך לנהוג נכון כשהם נקלעים למצב של אלימות בבתי-הספר. במקביל, במסגרת "אופק חדש" והשעה הפרטנית שמתווספת לבתי-הספר, אנחנו מכשירים את המורים. חלק מהכשרת המורים הוא לעסוק בנושאי אלימות. השילוב בין הכשרת המורים, מתן כלי עבודה לילדים ומלווים לבתי-ספר בעלי פרופיל בעייתי, יניב תוצאה טובה, כך אנחנו מקווים. לגבי אלימות מינית, קודם כול צריך להודות שהשנה, בפעם הראשונה, חלה ירידה ברמת האלימות המינית בבתי-הספר, לשמחתי. דרך אגב, לא נתתי לך תשובה מלאה על חטיבת-הביניים ועל החטיבה העליונה מפאת קוצר הזמן ומתוך כבוד ליושב-ראש קיצרתי. אם תרצי, אני אומר לך בינינו. בנושא אלימות מינית, בתוך התוכנית של "כישורי חיים" הכנסנו בפעם הראשונה למערכת דיון בשאלות של מיניות גם בגיל המאוד צעיר, לרבות זכותו של הילד להגיד "לא", זכותו של הילד על גופו, חובתו של הילד לדווח וחובתו של המורה לדווח על פעילות של פגיעה מינית. אנחנו עושים שבוע שלם במערכת שמעלה את המודעות של המורים. לצערנו, כפי שאת יודעת, רוב הפגיעות המיניות הן בבית, ואם אנחנו רוצים לדעת על זה אנחנו חייבים להגיע למצב שבו ילד יהיה מוכן לספר למורה על מה שקרה אצלו בבית או עם מישהו מאוד קרוב, וזה לא דבר פשוט. אנחנו מכשירים את המורים לדבר עם הילדים וגם להעביר לדיווח, במידת הצורך, לגורמים השונים שעוסקים בכך. אם תרצי את שאר המידע, אני אשמח לתת לך אותו. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת הלפרט, תשאל את השאלות בקצרה. בבקשה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כבוד שרת החינוך, 1. שרת החינוך הודיעה שעל-פי החלטת הממשלה יוקצו 28% מ-8,000 הכיתות המיועדות להיבנות בתוכנית חומש למוסדות החינוך המוכר והפטור החרדי. אולם, היועצת המשפטית של משרד החינוך הבהירה שמדובר בכלל החינוך המוכר, גם למוסדות שאינם חרדיים. 2. כדי לפתור את מצוקת המבנים במגזר הערבי הקימה שרת החינוך ארבע ועדות מעקב, שיבחנו את הצרכים המיוחדים ביישום בניית 40% מהכיתות בתוכנית חומש למגזר זה. רצוני לשאול את שרת החינוך: 1. האם אותם 28% שהובטחו למגזר החינוך הזה, הנמצא במצוקת מבנים חמורה וחסרות לו כ-6,000 כיתות לימוד, אכן יועדו לו כפי שהבטחת ליושב-ראש ועדת החינוך? 2. האם גם למגזר החרדי הוקמו ועדות מעקב, כמו למגזר הערבי? אם לא – האם בכוונתך להקים ועדות כאלה? תודה. שרת החינוך יולי תמיר: תודה על השאלה. קודם כול, לגבי החלטת הממשלה – היא מחייבת בנייה של 28% מהכיתות במגזר החרדי, וכך גם קורה. בנינו עד עכשיו 26.5% מהכיתות במגזר החרדי, ואנחנו נשלים את זה. זאת תוצאה מכך שאנחנו עדיין במהלך תוכנית החומש. לא סיימנו את כל המהלך ולכן לא כל שנה הנתח מדויק, אבל השנה נבנו 26.5% מהמבנים במגזר החרדי. כפי שאתה יודע, חבר הכנסת הלפרט, אנחנו נמצאים בתיאום עם חלק מהרשויות במגמה לבנות בצורה מסודרת. לגבי שאלת המעקב, שהיא שאלה מאוד חשובה, אני אשמח לקבל את עזרתך. אם תאמר לי עכשיו – ואני אבקש רשות מיוחדת שייתנו לך לענות לי – אם יאמר לי המגזר החרדי שהוא מוכן להיכנס אתי למיפוי, כמו שנכנס אתי המגזר הערבי, אני אשמח. במגזר הערבי נכנסנו וקיבלנו מידע מכל רשות על כל בית-ספר שקיים, על כל כיתה שכורה, על כל גן שקיים או חסר, בצורה מאוד מפורטת. זה אפשר לנו לעשות הערכה מדויקת של הצרכים, ואכן גילינו שבמגזר הערבי חסרות יותר כיתות, בעיקר יותר כיתות גן, ממה ששיערנו קודם לכן. מאוד הייתי רוצה לעשות סקר כזה במגזר החרדי, אבל זה אומר לפתוח את השערים – לא ברמה הפדגוגית, ואתה מכיר את עמדתי. זה אומר שאני יכולה לבוא לעיריית ירושלים ופעם אחת לקבל רשימה מלאה של כל בתי-הספר וכל הת"תים, איפה הם נמצאים וכמה ילדים יש בהם. אם תהיה לי רשימה כזאת, במקביל ובהלימה למספר הילדים הקיים, אני אשמח מאוד לעשות אתכם סקר דומה. אני אומרת לך את האמת ואתה יודע, שלי, ונדמה לי שגם לך, אין תמונה כוללת על המגזר. יש קטעים-קטעים, וכל אחד מכיר את הקטע שלו, אבל תמונה כוללת לא קיימת. אם תעמדו בנכונות הזאת, אני אשמח מאוד שנעשה את זה ביחד. היו"ר אמנון כהן: הוא יתייעץ עם הרב וייתן לנו תשובה. אנחנו ממשיכים לשאלות הבאות. שרת החינוך יולי תמיר: ככה פטרת אותו מלתת לי תשובה? הוא יתייעץ עם הרב וייתן לי תשובה? היו"ר אמנון כהן: אני יודע שהוא צריך להתייעץ. זאת לא שאלה שהוא יכול לענות עליה. חבר הכנסת אלקין, בבקשה. שרת החינוך יולי תמיר: גם לך, אדוני, יש עניין אמיתי בזה שפעם אחת יהיה לנו מיפוי אמיתי. היו"ר אמנון כהן: אין לכם מיפוי? שרת החינוך יולי תמיר: לא יכול להיות לנו. לא ניכנס לשאלה שכולנו מכירים, למה אין לנו. היו"ר אמנון כהן: צריך לבחון את זה, ואני אעביר את זה הלאה. בבקשה, אדוני. זאב אלקין (קדימה): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אשאל ארבע שאלות שהראשונה שבהן מתייחסת דווקא למצב שיש מיפוי: מה דעתה של שרת החינוך על הנתונים של הלמ"ס שפורסמו לאחרונה בוועדת החינוך של הכנסת, ולפיהם כ-80% מהמורים המלמדים מתמטיקה בבתי-ספר היסודיים וכ-50% מהמורים למתמטיקה בחטיבות-הביניים חסרים השכלה מתמטית כלשהי מעבר ללימודיהם בתיכון? מה מתכוונת השרה לעשות בנדון? שאלה שנייה: מה גורלו של התקציב לקליטת תלמידים עולים – אגף קל"ע – בשנת התקציב הנוכחית, והאם עדיין חסרים בו כ-25% בהשוואה לשנה שעברה, ואיך לדעת השרה החסר הזה יעזור לפתרון בעיות בוערות בקליטת תלמידים עולים? שאלה שלישית – השרה כבר התייחסה, אבל לא להיבט הספציפי הזה: מה עתידם של האולפנים לעברית למבוגרים מחודש ספטמבר השנה, והאם הם ימשיכו לפעול באותה מתכונת? שאלה רביעית: מה תהיה מדיניותו של משרד החינוך לגבי הוראת רוסית כשפה זרה שנייה בשנת הלימודים הבאה? האם לדעתה של השרה זה תקין שאין במשרד מפמ"ר לרוסית, ומפמ"ר לחינוך גופני ממלא את התפקיד הזה כבר שנה? וכן, מדוע מעמדה של הצרפתית כשפה זרה שנייה בכיר יותר ממעמדה של הרוסית? מה מדיניות המשרד לגבי בני עולים שרוצים ללמוד את שפת אמם כשפה זרה שנייה כמו שזה מתאפשר לילדים עולים? מה עלה בגורלה של הוועדה שהקים המשרד לעניין זה, שהרי הובטח כי מסקנות הוועדה יגובשו עד 1 בינואר 2008? תודה. היו"ר אמנון כהן: כבוד השרה, בבקשה. חברי הכנסת, יש פה יותר מדי רעש. שרת החינוך יולי תמיר: כמה שאלות יש עוד אחר כך, כדי שאני אוכל להספיק? היו"ר אמנון כהן: יש לך עוד שאלות נוספות אחר כך. יש לך שתי דקות, תחליטי איך את עונה. שרת החינוך יולי תמיר: איך אני יכולה לענות על ארבע שאלות בשתי דקות? היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת סער, אני לא שומע. קצת יותר בשקט. גדעון סער (הליכוד): – – – שרת החינוך יולי תמיר: לא לי, אתה מפריע לחבר הכנסת כחלון, והוא לא יכול ללמוד את הנתונים – – – היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת סער, זה לי. שרת החינוך יולי תמיר: אתה מסכל את חינוכו של חבר הכנסת כחלון. היעלה על הדעת? גדעון סער (הליכוד): – – – היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת סער, אני ביקשתי, זה הפריע פה. בבקשה, גברתי השרה. שרת החינוך יולי תמיר: הנה חבר אחד בקואליציה שעוזר לי. היו"ר אמנון כהן: גזלת לי חצי דקה עכשיו. שרת החינוך יולי תמיר: חברי הכנסת, אני רוצה לשבח את חבר הכנסת גדעון סער, שבא אתי לסיור בבית-ספר של הרפורמה, והטה אוזן ותשומת לב, והיה אכן הוגן וחברי מאוד. רק אל תפריע לכחלון לשמוע, והכול יהיה בסדר. היו"ר אמנון כהן: לעצם העניין, בבקשה. שרת החינוך יולי תמיר: לגבי העניין של המתמטיקה, הנושא של מתמטיקה הוא באמת בעיה גדולה. אנחנו היום חיים בעולם שנגזר מתפיסת עולם מוטעית, שהיתה בעבר, שמורה יסודי הוא מורה כללי, הוא לא צריך התמחות. נדמה לי שכבר דיברנו על העניין הזה. כיוון שכך, רוב המורים המלמדים היום ביסודי הם מורים בלי התמחות. הם באים ממה שנקרא – הרקע הוא כללי, ורק בשנתיים האחרונות אנחנו התחלנו לחייב מורים לעשות התמחות. כיוון שידענו שרוב המורים למתמטיקה לא באו מתחום התמחות המתמטיקה, בגלל מבנה ההוראה בעבר, יצרנו מתווה של הכשרת מורים קיימים, מה שנקרא in-service training , על מנת להכשיר אותם להוראת המתמטיקה. אני מוכרחה לומר, וגם את זה אתה יודע, כי אתה התמחית בנושא, שיש ויכוח מאוד גדול איך צריך ללמד מתמטיקה, ועל כל שני מומחים יש ארבע דעות. אנחנו הגענו להסכמה על תוכנית לימודים, ואנחנו מיישמים אותה עכשיו. ימים יגידו – ואני מקווה שכך יהיה, שתוכנית הלימודים הזאת אכן תשפר את הוראת המתמטיקה ואת ההישגים. אנחנו גם עובדים עם כמה גורמים מומחים על מנת לחזק את הידע של המורים בחטיבות-הביניים, אף ששם עדיין תוכנית הלימודים לא נסגרה בגלל ויכוחים תיאורטיים רבים. זאב אלקין (קדימה): שאלתי על הכשרת המורים. שרת החינוך יולי תמיר: אמרתי: ביסודי ההכשרה הושלמה, ובחטיבה אנחנו נמצאים בתהליך של הכשרה שמתלווה לתהליך בניית התוכנית החדשה. זה השלב שאנחנו נמצאים בו עכשיו. בתשס"ט יתוגברו המורים למתמטיקה בחטיבות – עדיין, עוד הפעם, עם הבעיה, שאני אומרת אותה בכנות, שיש ויכוח על סוג ההוראה הנדרשת במתמטיקה. לגבי האולפנים כבר עניתי, אז אני אחסוך זמן. לגבי עניין הרוסית – אני צריכה לומר לך, חבר הכנסת אלקין, בצער רב, שחסרים לי המון מפמ"רים. יש חיסרון של מפמ"רים בארבעה או בחמישה תחומי ידע, לרבות בתחום שהוא מאוד יקר ללבי, וזה תחום האזרחות – – – קריאה: מה זה מפמ"רים? שרת החינוך יולי תמיר: מפמ"ר זה מפקח מרכז של מקצוע מסוים. בהעדר מכרזים פתוחים כרגע למינוי מפמ"רים אנחנו נמצאים כרגע בחוסר מתמשך. החוסר הזה, לצערי, לא ייפתר עד שלא ייפתחו לנו תקנים נוספים. קריאה: – – – שרת החינוך יולי תמיר: סליחה, אני אראה לך את הרשימה שנתתי לנציבות, ואתה תשמח לראות שיש שם כ-300 תקנים, שרובם לא אושרו לי. אם אתה רוצה לשמוע את האירוניה במלואה אז אמרו לי – פותחים לנו תקנים בעיקר לבני מיעוטים, וכמו שאתה יודע, אולי בסוף אני אמצא מורה ערבי שלמד ברוסיה ויודע רוסית, וייפתח לי תקן למפמ"ר רוסית. אבל זה פחות או יותר המצב בתקני המפמ"רים שיש לי כרגע. אנחנו נמצאים שם במצוקה קשה. הסיבה של הקדימות של הצרפתית על הרוסית היא שיש הסכם היסטורי, מתקופת המנדט, שנתן קדימות לצרפתית, והוא הסכם בין-לאומי שעליו חתומות ממשלת ישראל וממשלת צרפת. התקופה הזאת אומנם חלפה לה, אבל ההסכם קיים, ועכשיו, גם כשסרקוזי היה פה בארץ, הוא היה מאוד נלהב שאנחנו נמשיך ונחזק את השפה. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): – – – שרת החינוך יולי תמיר: לא, לא. יש הסכם שנחתם במקור עם כי"ח, אם אתה רוצה לדעת. הוא בכלל לא הסכם של מדינת ישראל. אבל כי"ח חתמה עליו עוד לפני קום המדינה. הוא התגלגל אחר כך בכל מיני גלגולים שונים ומשונים. היום הוא הפך לבבת עינו של משרד החוץ הצרפתי, וכשהיו פה הגורמים הרלוונטיים הם הרבו לדבר על כך. ולכן, יש מקום כלשהו שנשמר לצרפתית. אם כי צריך להגיד את האמת – מספר לומדי הצרפתית ירד מאוד בשנים האחרונות, אולי משום עודף הבחירה, או ריבוי הבחירה – איך שתרצה לקרוא לזה, באופן חיובי או באופן שלילי – ולכן, יש היום פחות ופחות תלמידים שלומדים צרפתית לעומת העבר. אבל המעמד הרשמי, כפי שהוא נשמר במסמכים – יותר מאשר במסמכים, במציאות – הוא עדיין – – – היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. השואל הבא והאחרון מבחינת השאלות הרשומות הוא חבר הכנסת ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה וחברי הכנסת, ועדה משותפת של משרד החינוך ושל ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי הגיעה לכמה המלצות, ביניהן המלצות בעניין של הבינוי בבתי-הספר הערביים. השרה מכירה את הנתונים, שחסרים 6,000 חדרים בקרב האוכלוסייה הערבית, ויש צורך לבנות בכל שנה כ-400 חדרים כדי לקלוט את הריבוי הטבעי. בהמלצות של הוועדה המשותפת של משרד החינוך ושל ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי הוחלט על תוכנית של בינוי. השאלה שהיא לפנייך: איך זה מתקדם, באיזה שלב, והאם זה משביע רצון? תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: גברתי השרה, לפני שתשיבי – אני יודע שגם לוח הזמנים שלך קצר. נרשמו פה עוד חברי הכנסת על-ידי הצבעה, כי סיכמנו כך. אבל גם הפרוטוקול והתקנון אומרים: שעה. השאלה היא, מה נעשה עם השואלים? שרת החינוך יולי תמיר: אני אשמח לקבוע שעה בהקדם. לוח הזמנים כפי שהכנסת אמרה לי הוא שעה, ואני קבעתי דברים בהמשך. אני אשמח מאוד, כשהכנסת תרצה לעשות – – – היו"ר אמנון כהן: או שזה נעשה את זה קצר, עשר דקות. דקה ושתי דקות, דקה ושתי דקות. שרת החינוך יולי תמיר: אני פשוט קבעתי דברים אחרים. אני עמדתי פה שעה ועניתי על שאלות בשמחה ובפירוט. אני אשמח לקבוע, כשהכנסת תקבע לי עוד שעה – בשמחה רבה. היו"ר אמנון כהן: הבנתי. תשיבי בינתיים לחבר הכנסת ברכה, אני אבדוק. רונית תירוש (קדימה): – – – שאלה של כן ולא, אז – – – היו"ר אמנון כהן: שנייה, בואו נסיים עם חבר הכנסת ברכה. שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת ברכה, כפי שאתה יודע, בוועדה המשותפת שהקמנו עם ועדת המעקב, אכן קיבלנו בפעם הראשונה דיווח מלא. נדמה לי שזו הפעם הראשונה שעשינו ביחד סקר שמקובל על כולנו לגבי הצרכים במגזר הערבי. אני לא יכולה לומר שיש לי פתרון מלא כבר עכשיו לכל הצרכים הללו. כמו שאתה יודע, מתוך 8,000 הכיתות שהמשרד בונה, 3,200 תהיינה במגזר הערבי – לחמש שנים. כל התוכנית היא לחמש שנים – ואנחנו נמצאים היום בתהליך של בנייה מואצת, על-פי המתווה הזה. אנחנו כבר, בתיאום עם משרד ראש הממשלה, וגם בעקבות הכנס של ראש הממשלה כפי שהוא התקיים, נבחן תוכנית משלימה לתוכנית הזאת. ברור לי לגמרי שהתוכנית הזאת לא תמלא את כל הצרכים. אנחנו בודקים – ובעיני, נדמה לי, אחד הדברים המאוד-משמעותיים – אנחנו בודקים את האפשרות גם לצאת ל-RFI, בעיקר בעניין הגנים. אותי, ונדמה לי שגם אותך, מטריד מאוד מאוד נושא הגנים, ויש לנו צורך אמיתי בפתיחת גנים נוספים, שנוכל לתת מענה לכל הילדים על-פי צורכיהם. אתה יודע היטב שלא נשלים את כל המסגרת הזאת, אבל אני לפחות רוצה להשאיר אחרי מתווה מדויק וגם הכרה אמיתית בצרכים, דבר שלא היה קודם, ואת ה-3,000 שנבנה – נבנה, והבאים אחרי יצטרכו לבנות את ההמשך. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה, גברתי שרת החינוך. יש רק – – – שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת גפני, אני תמיד אשמח. היו"ר אמנון כהן: חברי הכנסת גפני ותירוש, והשאר, ביקשנו מהם להוריד. שרת החינוך יולי תמיר: אין בעיה. היו"ר אמנון כהן: רק שני אלה בקצרה, רק אני מבקש – היא סיימה את השעה שלה. זה לפנים משורת הדין, כי יש לך – טוב, בבקשה. אתה קודם כול, חבר הכנסת גפני. בקצרה, בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, גברתי שרת החינוך – אני מודה לך. האמת היא שוויתרתי על שעת השאלה, כי אמרו לי שעברו את המכסה. ביקשו מתנדב ואני, כידוע, תמיד מתנדב. שרת החינוך יולי תמיר: תמיד אתה ראשון להתנדב בכל דבר. כן. משה גפני (יהדות התורה): הראשון להתנדב. אז אני לא אקריא לך את השאלה מהנייר. אני אבל רוצה שאלה כללית, ואת ודאי מתמצאת בזה, ואני רוצה לדעת על זה תשובה. לאחרונה משרדך, בעיקר הלשכה המשפטית שלך, מאוד מקפידים על חוקי התכנון והבנייה במוסדות חינוך. חוקי התכנון והבנייה שלא קשורים לחוק הפיקוח על בתי-הספר, וזה לא קשור בכלל למשרד החינוך – זה קשור למשרד הפנים. אבל אומרת היועצת המשפטית של המשרד שלא יכול להיות בניין שאין לו אישור מהנדס, כי הוא יכול ליפול. באמת, טענה מאוד טובה. אבל רק שאלתי אותה: אז למה את השאלה הזאת את שואלת רק על המוכר שאינו רשמי ולא על הרשמי? מה, לא אכפת לך שהבניין ייפול על ילדים בבתי-ספר ממלכתיים? אז היא אומרת לי: בסדר, אבל אם הם עוברים עבירה, גם אתה צריך לעבור עבירה? ואני שואל אותך, גברתי השרה: אם החלטתם להחמיר בחוקי התכנון והבנייה – ולא בחוק הפיקוח, ששם יש הבדל בין הרשמי למוכר, אלא בחוקים של משרד הפנים – מה ההבדל בין הרשמי למוכר שאינו רשמי? למה דמם של ילדי החינוך הרשמי הפקר, ודואגים רק למוכר שאינו רשמי? היו"ר אמנון כהן: שאלה במקום. שרת החינוך יולי תמיר: ידעתי שכדאי שהוא ישאל. חבר הכנסת גפני, כמו שאתה כבר יודע את התשובה – אבל מה אכפת לך – – – משה גפני (יהדות התורה): אני לא יודע. עד היום לא הבנתי. שרת החינוך יולי תמיר: אהה. אז אני אסביר לך. היו"ר אמנון כהן: אתה אומר: לא יעלה על הדעת שיש הבדל בין הילדים. משה גפני (יהדות התורה): לא יעלה על הדעת. שרת החינוך יולי תמיר: בתי-הספר בחינוך הרשמי הם בתי-ספר שאת כולם המדינה בנתה. בתי-הספר האלה כולם, מעצם העובדה שהמדינה בנתה אותם, היא נתנה להם, כאשר בנתה אותם, את המתווה ההנדסי הנדרש לבתי-ספר. לא כך הדבר בבתי-ספר שנמצאים במקומות שהופכים אותם לבתי-ספר, ולא נבנו מלכתחילה ככאלה. אני לא אגיד לך שכל בית-ספר שנבנה ב-1940 או ב-1970 עומד בתקן הכי מתקדם שיש לי היום, כי התקנים משתנים, והמערכת משתנה. אבל בית-ספר שנבנה כבית-ספר, יש לו בכל אופן אותם אישורים נדרשים של בנייה. ולכן לא צריך להחיל עליו – כי מלכתחילה לא ייכנס בית-ספר ציבורי, ממלכתי, למקום שהוא לא בנוי כבית-ספר. היו"ר אמנון כהן: תודה. שרת החינוך יולי תמיר: נחה דעתך? היו"ר אמנון כהן: נחה דעתו חלקית, אבל יש לו עוד שאלות. חברת הכנסת תירוש, בבקשה, את שואלת שאלה – כן ולא, נגמור את השעה – – – משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר אמנון כהן: אין שאלה נוספת פה. זה לפי – – – משה גפני (יהדות התורה): לא, רק להגיד קומפלימנט לשרה. זאת תשובה מצוינת, השרה אמרה עכשיו שבית-ספר שנבנה על-ידי המדינה – – – המוכר שאינו רשמי, לא צריך את האישור הזה – – – שרת החינוך יולי תמיר: דרך אגב, חבר הכנסת גפני, אתה צודק לגמרי. כשאני עכשיו בונה בתי-ספר במגזר – – – משה גפני (יהדות התורה): גם כשבנית אתמול. שרת החינוך יולי תמיר: גם כשבניתי אתמול. בית-ספר שנבנה – – משה גפני (יהדות התורה): – – – שרת החינוך יולי תמיר: – – כבית-ספר – – היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת גפני, תודה. הוא הבין, הוא הבין. שרת החינוך יולי תמיר: – – מעמדו שונה. קריאה: – – – שרת החינוך יולי תמיר: הוא גם קיבל אותה לא בפעם הראשונה, אבל למה שלא נעשה את זה שוב. משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר אמנון כהן: חברת הכנסת תירוש, בבקשה. כן ולא. רונית תירוש (קדימה): חבר הכנסת גפני, אל תתלהב. אל תתלהב, כשזה יגיע לרמת הפקידות אז יבדקו את בתי-הספר הללו ויצטרכו לתת להם רשיון. משה גפני (יהדות התורה): – – – ההתלהבות שלי. רונית תירוש (קדימה): אז אני – כן. מחזירה אותך למציאות. היו"ר אמנון כהן: מה השאלה? רונית תירוש (קדימה): אבל יש לי שתי שאלות מאוד קצרות לשרת החינוך. היה לי חוק שעבר כאן לגבי כיתות א'-ב', שתתאפשר חלוקת הכיתות לקבוצות של עד 20 ילד משנת הלימודים הקרובה, ספטמבר הקרוב. שאלתי היא אם אכן זה מתחיל להתממש. על-פי החוק, כל כיתות א' בארץ צריכות לקבל תוספת של חמש שעות בשנה הראשונה, בשנה לאחר מכן עוד חמש שעות, יחד זה יצטבר לעשר שעות, ואחר כך נתחיל עם כיתות ב'. האם בספטמבר הקרוב מתחילים בתוכנית הזאת לגבי כיתות א'? שרת החינוך יולי תמיר: התשובה היא כן. היו"ר אמנון כהן: התשובה היא כן. רונית תירוש (קדימה): אני שמחה לשמוע. והשאלה השנייה: חוק שלי שלא הגיע לכדי מיצוי, לגבי הקטנת כיתות הלימוד ל-32 ילד. הוא לא הגיע למיצוי מאחר שראש הממשלה ביקש ממני לא להמשיך אתו לקריאה שנייה וקריאה שלישית, תוך הבטחה שהוא מביא את זה בהצעת מחליטים. זה אכן עבר בהצעת מחליטים, ושאלתי: האם בשנת הלימודים הקרובה, בספטמבר הקרוב, נראה התחלה של יישום ההחלטה הזאת של 32 ילד בכיתה מקסימום? שרת החינוך יולי תמיר: התשובה היא שהגשנו למשרד האוצר תוכנית לצמצום מספר התלמידים בכיתות ל-32 ילד בכיתה, התהליך יתבצע. את המספר המדויק אני אוכל להגיד כשאראה את תקציב 2009. דובר על כ-450 בתי-ספר שבהם יתחיל התהליך. אני לא יכולה לומר מספר סופי עד שאני לא אראה את זה בספר התקציב. רונית תירוש (קדימה): אבל תקציב 2009 יאושר כשיאושר, וספטמבר זה לפני התקציב. לכן שאלתי: האם אני צריכה להסיק מכך שבספטמבר הקרוב לא יקרה שום דבר? שרת החינוך יולי תמיר: לא, את צריכה להסיק מכך שאני במשא-ומתן עם האוצר, כי אני לא יכולה להתחיל לצמצם כיתות בתקציב שייפסק באמצע שנת לימודים, ולכן אני בתהליך הבנות אתם, כדי שמה שיתחיל בראשית השנה – כשתיכנס השנה התקציבית החדשה, גם אם יהיו בה קיצוצים, הנושא הזה לא יקוצץ כדי שאפשר יהיה לשמור על רצף של הפחתת מספר התלמידים בכיתות. רונית תירוש (קדימה): טוב. אני מאחלת בהצלחה. היו"ר אמנון כהן: תודה, תודה רבה. שרת החינוך יולי תמיר: תודה רבה לכם. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, גברתי השרה, אני רוצה לציין שהיית מצוינת – – שרת החינוך יולי תמיר: תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: – – וכמה שרצית לצמצם, אבל באמת, הרחבת בתשובות וכולם היו מרוצים. תודה רבה והמשך עשייה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. בבקשה, חבר הכנסת זבולון אורלב, יש לך חוק חשוב: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 43) (מועד הגשת הדוח והנחה על שולחן הכנסת), התשס”ח–2008. אבל עד שתגיע, יש הודעה למזכיר הכנסת. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אמנון כהן: מזכיר הכנסת, בבקשה. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי ועדת החוקה, חוק ומשפט החליטה, בהתאם לסמכותה על-פי הוראות סעיף 124 לתקנון הכנסת, לחדש את דיוניה בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 54), התשס”ח–2008. כמו כן, הונחה היום על שולחן חברי הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 100), התשס”ח–2008, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט, תודה. הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 43) (מועד הגשת הדוח והנחה על שולחן הכנסת), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/244).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 43) (מועד הגשת הדוח והנחה על שולחן הכנסת), התשס”ח–2008 – יציג חבר הכנסת זבולון אורלב. לפני שיציג את החוק, אומר שרשימת הדוברים כבר נעולה, לכן אנחנו לומדים את החוק ומצביעים מייד אחרי זה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 43) (מועד הגשת הדוח והנחה על שולחן הכנסת), התשס”ח–2008, ביוזמת ועדת ביקורת המדינה. הצעת החוק בעיקרה היא טכנית. היא עוסקת, דבר ראשון, בכך שכל דוחות מבקר המדינה יונחו על שולחן הכנסת. כיום, על-פי החוק, רק הדוחות השנתיים הרגילים מונחים על שולחן הכנסת. אבל דוחות אחרים, שהם דוחות מיוחדים, אדוני היושב-ראש, או למשל דוחות שהם על השלטון המקומי, לא מונחים על שולחן הכנסת, ואנחנו רוצים שכולם יונחו על שולחן הכנסת. הדבר השני הוא העניין של מועדי ההנחה והפרסום. אנחנו רוצים שהמועדים לא יהיו חופפים את פגרות הכנסת, על מנת שלא ייווצר מצב שיפורסם דוח או שיוגש דוח בזמן הפגרה – כשחברי הכנסת לא יודעים – אלא מסדרים את המועדים כך שחברי הכנסת יוכלו לדעת, למעט דוחות מיוחדים, שוועדת ביקורת המדינה יכולה גם לפרסם אותם קודם שהונחו על שולחן הכנסת, אם יש דחיפות מיוחדת ועניין מיוחד כדי שהציבור ידע. אשר על כן, אבקש את תמיכת הכנסת באישור הצעת החוק בקריאה ראשונה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. ואכן, אנחנו עוברים מייד להצבעה, כי לא נמצאו דוברים בהצעת החוק הזאת. המציע מגיע למקומו, ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה בנוגע לחוק מבקר המדינה. אפשר להצביע. אני לא מוסיף קולות. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 43) (מועד הגשת הדוח והנחה על שולחן הכנסת), התשס”ח–2008, לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 19, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 43) (מועד הגשת הדוח והנחה על שולחן הכנסת), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. דוד טל (קדימה): ועדת הכלכלה. היו"ר אמנון כהן: ועדת הכנסת תכריע. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אי-אפשר. היו"ר אמנון כהן: נכון, זה אחרי קריאה ראשונה, אדוני. גדעון סער (הליכוד): חבר הכנסת צודק. היו"ר אמנון כהן: זה יעבור לוועדה לביקורת המדינה להמשך העשייה. חבר הכנסת טל, אם אתה תתחיל כך, לא אתן לך להכריז. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת היו"ר אמנון כהן: בבקשה, אדוני, חבר הכנסת טל. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): ידידי היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, חבר הכנסת, ידידי רובי ריבלין, ביום כ"ז בתמוז, 22 ביולי 2003, מינתה הכנסת ועדה ציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, לפי פרק ט' לחוק הכנסת. חברי הוועדה הם פרופסור ראובן גרונאו, יושב-ראש הוועדה, עורך-דין יוסי גילאור ורואה-חשבון דניאל דורון. תקופת כהונתה של הוועדה היא חמש שנים, ויכול חבר לכהן בה שתי תקופות כהונה רצופות. ועדת הכנסת החליטה היום להמליץ בפני הכנסת להאריך את תקופת כהונתה של הוועדה הציבורית, בהרכבה הנוכחי, מיום סיום כהונתה, 28 ביולי 2008, בחמש שנים נוספות. אדוני היושב-ראש, אני מבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זאת, ואני מבקש שאדוני יוסיף אותי למניין המצביעים. היו"ר אמנון כהן: אנחנו רוצים להצביע על הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת. אנחנו מצביעים, אפשר להצביע. יש לך עוד משהו, אדוני? דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): כן. הצבעה מס' 3 בעד הצעת ועדת הכנסת – 20 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר הארכת תקופת כהונתה של הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד ההודעה של יושב-ראש הוועדה – 20, אין נגד, אין נמנעים. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): תוסיף את שמי למצביעים. היו"ר אמנון כהן: הוספתי את שמך לפרוטוקול. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): ידידי היושב-ראש, אישי הכנסת, ביום י' בטבת תשס"ח, 19 בדצמבר 2007, החליטה הכנסת להקים, לפי סעיף 17 לתקנון הכנסת, ועדה מיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה. נקבע כי הוועדה תפעל עד סוף כנס הקיץ, שתוכנן במקור להסתיים ב-10 באוגוסט. בראשית החודש הגישה הוועדה המיוחדת דין-וחשבון על פעילותה והתקיים דיון במליאה. בעקבות דברים שנאמרו בדיון במליאה, ובהם דבר יושב-ראש הוועדה, עלה צורך בביצוע פעולות נוספות מטעם הוועדה בטרם תסיים את תפקידה. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום, בעקבות פנייה של יושבת-ראש הכנסת, להמליץ לכנסת להאריך את תקופת כהונתה של הוועדה המיוחדת עד ליום י"א בתשרי, 10 באוקטובר 2008. אני מבקש גם כאן את אישורה של הכנסת. היו"ר אמנון כהן: כן, אנחנו כמובן עוברים להצבעה על הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת. אנחנו מצביעים, אפשר להצביע ונאשר. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכנסת – 28 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת בדבר הארכת תקופת כהונתה של הוועדה המיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 28, אין נגד ואין נמנעים. בקשתו של יושב-ראש ועדת הכנסת התקבלה. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): ולהוסיף את שמי, בבקשה, למניין המצביעים. יש לי הודעה נוספת, אדוני היושב-ראש. ועדת הכנסת קבעה כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה), התשס"ח–2008, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: להצביע, אדוני? דוד טל (קדימה): לא. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת על ההודעות ועל ההחלטות החשובות. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס”ח–2008 [מס' כ/225; "דברי הכנסת", חוב' כ"ו, עמ' 16613; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס”ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי, יציג את הצעת החוק. להצעת החוק יש הסתייגויות. בבקשה, אדוני. יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס”ח–2008. בראשית דברי ברצוני לברך את יוזמי הצעת החוק, את חבר הכנסת גדעון סער, היושב מימיני ועסוק בעניינים אחרים, את חברת הכנסת אורית נוקד ואת חברת הכנסת מרינה סולודקין. חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, קובע כיום כי לא תשולם גמלה לאדם הלומד במוסד לימודים שקבע שר הרווחה ובתנאים שקבע. משמעות הוראה זאת הינה שאם אדם זכאי לגמלת הבטחת הכנסה הוא איננו יכול ללמוד במוסדות לימודים שנקבעו על-ידי השר מבלי שתישלל זכאותו לגמלה. בהקשר זה מדובר, בין השאר, במוסד שהוא מוסד מוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה וכן כל מוסד המכשיר את הלומדים בו לבחינות ממשלתיות. בהצעת חוק זאת מוצע לקבוע כי ההוראה האמורה לא תחול על הורה יחיד, בכפוף לתנאים האמורים בהצעת החוק. רבותי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק המונחת בפניכם היא לאפשר להורים יחידים שמשולמת להם גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, להשתלב בהכשרה מקצועית או לרכוש השכלה אקדמית, בלי שתישלל מהם הגמלה בשל כך. התיקון המוצע יגדיל את אפשרויות התעסוקה שלהם בעתיד ויתרום לעצמאותם הכלכלית. ההוראה המוצעת תחול על הורה יחיד שהשתלמה לו גמלת הבטחה במשך 16 חודשים לפחות מתוך 20 החודשים שקדמו למועד תחילת הלימודים. החוק המוצע לא יחול על הורה יחיד הלומד בתוכנית לימודים המקנה תואר אקדמי שני או שלישי. יודגש כי הוראות החוק המוצע אינן פוטרות הורה יחיד החייב במבחן תעסוקה על-פי החוק, מלמלא אחר הדרישות הקבועות לגביו בחוק לעניין זה. עם זאת, ניתנת לשר סמכות לקבוע הקלות לעניין דרישות אלו. עוד מוצע לקבוע כי הורה יחיד שמתקיימים בו התנאים האמורים, תשולם לו גמלה במשך תקופה שלא תעלה על 36 חודשים. שר הרווחה והשירותים החברתיים יהיה רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם תשולם גמלה להורה יחיד, כאמור, במשך תקופה ארוכה יותר. אני קורא לכם, חברי הכנסת, לדחות את ההסתייגויות שהוגשו להצעות החוק ולהצביע בעד ההצעה כנוסח הוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: אדוני יודע שיש הסתייגויות לחוק? יש מסתייגים להצעת החוק. חברי הכנסת המסתייגים הם שר האוצר, שלא נמצא כאן; חבר הכנסת סער, אתה רוצה להסתייג? גדעון סער (הליכוד): בקצרה. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, תעלה לנמק בקצרה. אחריך תנמק חברת הכנסת סולודקין. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לשכנע את הכנסת בזמן שניתן להסתייגות שלי ושל חברות הכנסת נוקד וסולודקין שלא לגרום עוול למשפחות החד-הוריות על-ידי המשך המצב שבו מונעים מהם לימודים במוסדות להשכלה גבוהה – לא לעשות את הדבר הזה כי אין לו שום הצדקה. אני רוצה להגיד לכם שבפיילוט של המדינה יצאו לעבודה רק עשרות אמהות חד-הוריות. אם לא נשנה את החוק, אנחנו מונעים מהן יצירת אופציה לעתיד טוב יותר על-ידי רכישת השכלה, שיוצרת גם אפשרויות לתעסוקה. אני רוצה לומר עוד דבר: בא אלי משרד האוצר והציע לי להסתפק בסיכום בין-משרדי בין האוצר לתמ"ת על 5 מיליוני שקלים. עם כל הכבוד, אחרי שוועדת העבודה והרווחה החליטה, אני בוודאי לא אסתפק בסיכום בין-משרדי שברור לי שאין שום סיכוי שהוא יתקיים. אם יבואו ויציעו לחוקק תוכנית למלגות לאמהות חד-הוריות, אולי נשקול להחליף את החוק הטוב הזה שאנחנו מביאים בחוק אחר. אני רוצה להזהיר את הכנסת מפני ההסתייגות של שר האוצר, שלא הגיע כדי לנמק אותה. מה ששר האוצר מציע זה שהחוק יחול – – – היו"ר אמנון כהן: זה לא רלוונטי כי הוא לא פה. לא מצביעים על ההסתייגות. גדעון סער (הליכוד): מצוין, אז אני לא צריך להזהיר. היו"ר אמנון כהן: חברת הכנסת סולודקין, בבקשה. מרינה סולודקין (קדימה): תודה רבה ליושב-ראש. חברי הכנסת, אני מאוד מבקשת מכם להצביע בעד החוק, שנותן זכות לאמהות חד-הוריות ללמוד ולא לאבד את הגמלה שלהן. זאת עבודה של שמונה שנים, ורק כשאיחדנו את הכוחות של הליכוד, קדימה ומפלגת העבודה יש לנו סיכוי להעביר את החוק ולהוציא את האמהות החד-הוריות ממעגל העוני. תודה רבה לכם. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חברת הכנסת נוקד, בבקשה. אורית נוקד (העבודה-מימד): אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולקרוא לכל חברי הכנסת להצביע בעד החוק. המצב כפי שהוא היום הוא אבסורדי. המדינה מאיימת על משפחות חד-הוריות – מדובר על נשים וגברים כאחד. המדינה אומרת: אני אקח מכם את קצבת הבטחת ההכנסה אם חס וחלילה תצאו ללמוד או אולי תרכשו מקצוע כתוצאה מהשתלמות. הצעת החוק הזאת תאפשר לחד-הוריות לרכוש מקצוע ולצאת ממעגל העוני. כך, אם נעביר את החוק – ואני בטוחה שנעביר אותו – נסייע לא רק להן אלא למדינה כולה. תודה. היו"ר אמנון כהן: חברת הכנסת תירוש, יש לך משהו להגיד? את רוצה להתנגד? רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני מודה לך. גדעון סער (הליכוד): לפי איזה סעיף בתקנון אתה מאפשר לה? רונית תירוש (קדימה): חבר הכנסת סער, אני רוצה לומר לכם שמאחר שהחוק הוא חוק טוב, הקואליציה כולה תתמוך בחוק הזה, ובא לציון גואל. היו"ר אמנון כהן: ובא לציון גואל ואמרו בעזרת השם. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגויות. אנחנו נצביע על שם החוק כהצעת הוועדה. אפשר להצביע – חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח–2008. הצבעה מס' 5 בעד שם החוק – 44 נגד – אין נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר אמנון כהן: בעד – 44 , אין מתנגדים ואין נמנעים. שם החוק אושר כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. אתם רוצים להצביע על ההסתייגות שלכם? מרינה סולודקין (קדימה): אין הסתייגויות. היו"ר אמנון כהן: אז אנחנו מצביעים על שני הסעיפים יחד כי שר האוצר, המסתייג, לא נמצא. סעיפים 1 ו-2 כהצעת הוועדה – אפשר להצביע בקריאה שנייה. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–2 – 44 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר אמנון כהן: בעד – 44, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח–2008 – סעיפים 1 ו-2 התקבלו כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על כל החוק. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 42 נגד – אין נמנעים – אין חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר אמנון כהן: בעד – 42, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 34), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית. חבר הכנסת גדעון סער, רצית לברך מישהו? גדעון סער (הליכוד): תודה ראשונה אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת גלנטי, אשר קידם את הצעת החוק הזאת בצורה יעילה, בצורה טובה, בצורה ששמרה על כבוד הכנסת מול גישה מאוד מוזרה לפרקים של נציגי האוצר בדיונים. אני חושב שהרבה מאוד משפחות חד-הוריות חבות לך, בין היתר, תודה היום. אני רוצה להודות מאוד לשתי חברותי להצעת החוק, חברת הכנסת מרינה סולודקין וחברת הכנסת אורית נוקד. אני מסכים למה שאמרה קודם חברת הכנסת סולודקין, שהיכולת לשנות את העוול המתמשך הזה היתה אך ורק אחרי שהיה כאן שיתוף פעולה פוליטי חוצה מפלגות. אני רוצה להודות גם לחברת הכנסת תירוש, אשר לפני ההצבעה הודיעה על שינוי עמדת הקואליציה. אני מברך על כך, ואני חושב שהכנסת מסרה היום מסר חשוב. אני רוצה להודות ליושב-ראש הישיבה, ידידי הטוב, סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמנון כהן, שלא שמע להמלצתי להקפיד על התקנון ואפשר לה לומר את הדבר הזה. על כולכם ועל כל חברי הכנסת שהצביעו בעד – תבוא הברכה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה לאחד היוזמים של החוק החשוב שעבר. הצעת חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008 [מס' כ/111; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ב', עמ' 3198; חוב' י"ג, עמ' 13807; נספחות; מס' כ/210; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 15660; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, להציג את הצעת החוק. בבקשה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד סוף-סוף להציג בפני המליאה את הצעת חוק אוויר נקי לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מודה ומתוודה שאני נרגש. אני העברתי בכנסת הרבה מאוד הצעות חוק, גם כמציע וגם כיושב-ראש ועדה, אבל מעולם לא עבדתי עם חברי בוועדה במשך כל כך הרבה זמן ובמשך כל כך הרבה שעות על הצעת חוק אחת. הצעת החוק הזאת התחילה להידון כבר בכנסת הקודמת והמשיכה לאחר החלת רציפות בכנסת הזאת, ואנחנו באמת עמלנו עליה מאות שעות. אם הכנסת תאשר היום את הצעת החוק, מדינת ישראל נכנסת למשפחת העמים שמגינים על הסביבה ועל בריאות הציבור. עשינו הרבה דברים בקדנציה הזאת בתחום הגנת הסביבה, אבל כל מה שלא עשינו ביחד וכל מה שעשינו ביחד לא דומה, לא משתווה, להצעת החוק – לא ליד. זו הצעת חוק אסטרטגית שעושה הבדל, שמשנה מהקצה אל הקצה את המדיניות בישראל כלפי הגורמים המזהמים. הצעת החוק הזאת קובעת רגולציה מאוד מאוד נוקשה כלפי הגורמים המזהמים העיקריים, קרי התעשייה וכל מה שקשור לתחבורה. בעיית זיהום האוויר היא היום בעיה שכל העולם מתמודד אתה. החל מהיום – בתקווה שהצעת החוק הזאת תעבור – אנחנו מייצרים מנגנון מאוד מאוד משמעותי, בעיקר במשרד להגנת הסביבה, אבל גם בשלטון המקומי, לטיפול מאוד מאוד קפדני בתופעות הזיהום הקשה בישראל. חברי חברי הכנסת, הסביבה בישראל חולה, במקרים לא מעטים הסביבה בישראל מסרטנת, אנשים רבים בישראל משלמים בחייהם על המצב הסביבתי החמור ועל זיהום האוויר. בארצות-ברית חוק אוויר נקי נחקק כבר ב-1970 – אנחנו ב-38 שנות איחור – והוא גם תוקן בשנת 1990. גם באירופה החוק הזה כבר עבר לפני שנים רבות ועשה הבדל גדול מאוד. מבחינה זו אנחנו בפיגור ניכר, והיום אנחנו סוגרים פער מאוד מאוד משמעותי. הצעת חוק אוויר נקי מציעה מסגרת נורמטיבית אחת, אחידה ומקיפה, לטיפול בזיהום האוויר ולמניעה ולצמצום של זיהום האוויר בישראל, המבוססת על מודלים חקיקתיים מתקדמים בעולם המערבי. מטרתה של הצעת החוק היא לספק הגנה על חיי אדם, על בריאותם ועל איכות חייהם והגנה על הסביבה, על משאבי הטבע ועל המערכות האקולוגיות. הצעת החוק קובעת איסור גרימת זיהום אוויר חזק ומסמיכה את השר להגנת הסביבה לקבוע הוראות לחוק זה. עוד קובעת הצעת החוק חובה על הממשלה לאשר תוכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר, אשר תתעדכן מדי חמש שנים, ובה ייכללו יעדים ארציים ואזוריים בפרקי זמן לצמצום זיהום האוויר ופירוט של האמצעים לעמידה ביעדים אלה. השר להגנת הסביבה יקבע ערכים לנוכחות מזהמים באוויר ויקים מערך ארצי לניטור ארצי בסביבה; נתונים שייאספו במערך הארצי יפורסמו לציבור באופן סדיר. הצעת החוק מטילה חובה על הרשויות המקומיות בישראל לפעול למניעה ולצמצום של זיהום אוויר בתחומן. במקרים שבהם הזיהום קיים ברמה חריגה באזור מסוים, תחויב רשות מקומית – או אגד רשויות מקומיות שבתחומן קיים זיהום האוויר – לערוך תוכנית פעולה לשיפור איכות האוויר, שתכלול יעדים, פרקי זמן ואמצעים לשיפור איכות האוויר בתחום הפגוע. הצעת החוק מסדירה את גורמי הזיהום העיקריים. נקבע מנגנון הסדרה של היתרי פליטה למפעלים גדולים ולתחנות כוח. כל מפעל יהיה חייב להחזיק בהיתר פליטה שיינתן לו על-ידי המשרד להגנת הסביבה. ההיתר ייקבע על-פי הטכניקה המיטבית הזמינה. כלומר, מפעל יחויב להשתמש בטכנולוגיה ובאמצעים המתקדמים ביותר הזמינים בעולם המביאים להפחתה מרבית של זיהום אוויר. בתהליך מתן היתר הפליטה יושם דגש רב בעקרון השקיפות ובשיתוף הציבור, על-ידי פרסום כל שלב של מתן ההיתר ומתן אפשרות לציבור להעיר הערות, להשיג השגות, ובעיקר לקיים דיון פומבי בהערות להיתר. למפעלים שלא יידרשו להוציא היתר פליטה ייקבעו תנאים למניעה ולצמצום של זיהום אוויר במסגרת התנאים ברשיון עסקים או במסגרת הוראות שיקבע הממונה, וזאת על יסוד עקרונות דומים. הצעת החוק מחייבת את השר להגנת הסביבה לקבוע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום אוויר מכלי-רכב וממקורות ניידים נוספים, לרבות לעניין ערכי פליטה ושיטות למדידה ולבדיקה של פליטות מזהמים מהם. הצעת החוק תאפשר לפקחי המשרד להגנת הסביבה לבצע בדיקות רכב ואף להוריד מהכביש רכבים מזהמים. כמו-כן יחויב השר לקבוע תקנים לדלקים, כך שייעשה שימוש בדלקים שזיהום האוויר שנגרם כתוצאה מהשימוש בהם פחות. כאמור, במסגרת הצעת החוק שולבה גם הצעת חוק המחייבת יצרנים ויבואנים של רכב חדש – זו הצעת חוק של חבר הכנסת ארדן – לכלול בכל פרסומת לרכב מידע על רמת הזיהום הנגרם ממנו. פרק חשוב בהצעת החוק מתייחס לאמצעי אכיפה ופיקוח, אשר נועדו להבטיח שהחוק לא יישאר אות מתה, שהחוק לא יישאר על הנייר בלבד. המשרד להגנת הסביבה הוסמך להוציא צווים להפסקת שימוש במקורות פליטה מזהמים ולבקש גם צווי הגבלה שיפוטיים בהקשר זה. מפעלים מזהמים אשר יפירו את החוק יהיו צפויים להטלת עיצומים כספיים בהליך מינהלי פשוט יחסית ויעיל, ובסכומי כסף ניכרים. מנגנון העיצומים הכספיים מיועד ליצור כלי הרתעתי ואכיפתי חשוב, אשר הפעלתו הנכונה עשויה להביא לשינוי משמעותי בהתנהלותם של מזהמים. כלי זה ניצב לצד איסורים פליליים שנקבעו בהצעת החוק, אשר בהם נכללים החמרה משמעותית בענישה ומנגנונים נוספים, אשר יקלו את אפשרות האכיפה הפלילית, לרבות אפשרות להטיל עונשי מאסר בפועל. לצד כל אלה נקבעו הפרות החוק כעוולות אזרחיות המאפשרות לכל אדם ולארגונים סביבתיים להגיש תביעות אזרחיות רגילות ותביעות ייצוגיות בגללן. בהקשר זה נקבעה גם אחריותם של נושאי משרה להפרות החוק. ראוי לציין כי במסגרת ההצעה נכלל הסדר חדשני ותקדימי בכל הנוגע לתחולת החוק על מערכת הביטחון. בעוד שלפי המצב החוקי הקיים הנורמות המהותיות של החוק לא חלו כלל על מערכת הביטחון, בהצעת החוק הזאת נקבע לראשונה כי העיקרון של החוק יחול גם על מערכת הביטחון, ויתאפשר לה לחרוג ממנו רק בתנאים מיוחדים, מאוד מאוד מוגבלים ומאוד מאוד נוקשים. לבסוף, ברצוני לציין כי במהלך דיוניה הממושכים של הוועדה נשמעו עמדותיהם של כל הנוגעים בדבר פעם אחת, פעמיים, שלוש, 10, 20, 30 פעם, באופן אשר מבטיח כי הצעת החוק אשר מונחת לפניכם מכילה את האיזונים הנאותים בין כל האינטרסים המתחרים. אוסיף כי בשלב הדיונים הסופי הגישו עשרה משרדי ממשלה יותר מ-250 הסתייגויות – יותר מ-250 הסתייגויות אחרי שגמרנו את החוק, אחרי שדנו בו שלוש שנים, כבר מהכנסת הקודמת, במאות שעות ישיבה. הוועדה עשתה עבודה מאומצת כדי לבוא לקראת הממשלה בעניינים שונים אשר הועלו על-ידי נציגיה. דחינו חלק גדול מההסתייגויות וחלק גדול מהן גם לא עולות כאן היום, אבל יש גם הסתייגויות שעולות על-ידי הממשלה ועל-ידי חברי הכנסת. יש כמה הסתייגויות של הממשלה שאני בוודאי ממליץ לכם לתמוך בהן. יש הסתייגויות מעטות של הממשלה שאני ממליץ שלא לתמוך בהן. גם בהסתייגויות חברי הכנסת, אני ממליץ שלא לתמוך. יש שתי הסתייגויות של חברי הכנסת, אחת של חבר הכנסת חנין ואחת שלי, עבדכם הנאמן. ייתכן שאני אסיר את הסתייגותי לקראת ההצבעה. גדעון סער (הליכוד): רק תגיד את עמדותיך בקול רם, כי לעניין זה אתה יושב-ראש הסיעה שלי. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): אני מודה לך. בכל מקרה, אני אומר לכם שאין הסתייגויות שהורגות את החוק. צריך לומר את האמת. ההסתייגויות הן הסתייגויות סבירות, אלה שלגביהן אני מסכים עם הממשלה וגם אלה שלגביהן איני מסכים עם הממשלה; הן לא הורגות את החוק. בכל מקרה, אני חושב שיצאה מתחת ידינו עבודה חשובה למדינת ישראל. אני רוצה להודות כבר עכשיו. היו"ר דוד רותם: אדוני יודה אחר כך. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): להודות אחר כך? בכל זאת, אני רוצה במלה להודות לשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, שמדי פעם "מתפלקת" לו אמירה בוטה כלפי. אני סולח לו על זה ואני רוצה להודות לו על שיתוף הפעולה. אני רואה בו ובמשרד שלו שותפים לדרך. אני גם רוצה להודות לחברי הכנסת המרכזיים, לפחות, שעזרו לי במשימה הזאת: דב חנין, משה גפני, אסתרינה טרטמן, יוסי ביילין, דוד אזולאי, יוחנן פלסנר, חברים בוועדת הפנים, שבאמת השקיעו מאות שעות – אני לא מגזים – מאות שעות בעבודת הוועדה. אם תרשה לי בסוף, אני כמובן אודה לצוותים שעובדים אתי בצמידות בוועדה, אבל את זה אני רוצה להשאיר לסוף הדיון בחוק. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. חברי הכנסת, להצעת החוק יש הסתייגויות רבות ואנחנו נדון בהן לפי הסדר. חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נוכח. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. חנא סוייד (חד"ש): מוותר. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת דב חנין, יש לך שלוש הסתייגויות. דב חנין (חד"ש): אני אנמק הסתייגות אחת מאוחר יותר. היו"ר דוד רותם: אתה לא רוצה לנמק את כולן עכשיו? דב חנין (חד"ש): לא, אני לא רוצה לנמק את שלושתן. אני אנמק עכשיו שתיים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אכן, אמר יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, זה יום חשוב. הייתי אומר שזה יום היסטורי מבחינת החקיקה הסביבתית במדינת ישראל. ראוי למדינה מתקדמת ומודרנית שיהיה לה חוק כזה – חוק אוויר נקי. אנחנו סובלים מזיהום אוויר קשה במדינת ישראל. בערים שלנו מתים אנשים מזיהום אוויר. לפי מחקר של המשרד להגנת הסביבה, "אדם טבע ודין" וה-EPA האמריקני, בכל שנה בגוש-דן בלבד מתים 1,100 בני-אדם תמותה עודפת בגלל זיהום אוויר. לכן, התמודדות עם זיהום האוויר איננה מותרות. זה לא משהו שאפשר אתו ואפשר גם בלעדיו. התמודדות עם זיהום האוויר היא שאלה קיומית והיא מחייבת תשובה תקיפה, כוללת וברורה בחקיקה ראשית של הכנסת. חוק אוויר נקי, כפי שנאמר כאן – יזמו אותו עוד בכנסת הקודמת חבר הכנסת עמרי שרון, חבר הכנסת משה גפני וחברי כנסת נוספים. הוחל עליו דין רציפות בכנסת הזאת ואנחנו הקדשנו לו עבודה רבה ומאומצת. אני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת, למה העבודה היתה כל כך רבה. העבודה היתה רבה מכיוון שמדובר קודם כול בחוק מסובך. מדובר בהסדר מורכב, מסובך, מקצועי מאוד, לפעמים אפילו טכני, אבל חשבנו שהדברים העקרוניים חייבים להיות מוסדרים בחקיקה ראשית, כי קצנו בשיטה שאומרת: נשאיר בחוק רק את העקרונות ונעביר את כל הפירוט לתקנות. השיטה הזאת לא הוכיחה את עצמה שנים רבות, ולכן אנחנו מחוקקים היום חוק שהוא חוק מפורט, חוק מגובש, חוק שנותן פתרונות וקובע פרמטרים בכל השאלות הבסיסיות. העבודה על החוק הזה ארכה זמן רב גם מסיבה נוספת – לא צריך להסתיר את העובדה שהחוק הזה בהחלט עורר ויכוח, החוק הזה פגע באינטרסים, החוק הזה פוגע באינטרסים. צריך להבין שענייני סביבה באמת אינם עניינים שבקונסנזוס. כולנו כמובן רוצים אוויר נקי, אבל אם אוויר נקי משמעותו פגיעה ברווחים של המפעל, אולי הרווחים של המפעל יותר חשובים מאוויר נקי. בסופו של דבר הבעיות הסביבתיות נגרמות מאינטרסים, לא מטעויות. אם אנחנו רוצים להגן על הסביבה ורוצים להגן על האוויר, אנחנו צריכים להתמודד עם האינטרסים האלה. בוועדה עשינו מאמץ גדול להגן על הציבור ולהגן על האינטרס הציבורי מפני אינטרסים צרים. המאבק הזה היה לעתים קשה ומפרך, אבל אני חושב שבשורה התחתונה עמדנו בו – עמדנו בו בכבוד והבאנו היום לכנסת חוק שאנחנו בהחלט יכולים להיות גאים בו. עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק ארוך מאוד. הוא מתמודד לא רק עם התעשייה המזהמת אלא גם עם מגוון הסיכונים והזיהומים שיוצרים פגיעה בבריאות בני-האדם ובאיכות הסביבה שלנו. הממשלה מחויבת להכין תוכנית רב-שנתית לצמצום זיהום האוויר בישראל. התוכנית הזאת צריכה לכלול יעדים ברורים, דרכים, לוחות זמנים. מוקם מערך ניטור ארצי מקיף למדידת זיהום האוויר והנתונים יפורסמו לציבור באופן שוטף. אנחנו בונים מנגנון חדש של היתרי פליטה לכל מפעל וגוף תעשייתי באופן מקביל לדירקטיבה האירופית, תוך שיתוף מלא של הציבור ושקיפות מרבית. החוק מטיל עונשים מחמירים על מזהמים העוברים על החוק, בין היתר קנסות, וגם עונשי מאסר. אנחנו קובעים מנגנון חדש ומודרני של עיצומים מינהליים – מנגנון שמאפשר פעולה מהירה נגד מזהמים גם בערוצים שאינם פליליים. אנחנו קובעים מנגנונים מתקדמים של פעולה ותביעה אזרחית שיאפשרו גם אכיפה עצמית, אם באמצעות פעולה אזרחית ואם באמצעות ארגונים סביבתיים. האכיפה הסביבתית תחוזק למען פיקוח ולמען מניעת זיהום האוויר. נקבעים סטנדרטים סביבתיים מגבילים לסוגי הרכבים והדלקים שבהם יותר השימוש בכבישי ישראל. בסופו של דבר, עמיתי חברי הכנסת, כל אחד ואחת מאתנו יכולים להיות מאוד גאים בחוק הזה. החוק הזה הוא תולדה של מאמץ גדול וקולקטיבי של גורמים רבים. אני רוצה לציין במיוחד את הארגונים הסביבתיים, את התנועה הסביבתית שממנה באתי לכנסת והיום אני יכול להיות מאוד גאה בה. אני יכול להיות מאוד גאה בתרומתה ובהתגייסותה לחוק הזה. הנוסח הראשוני של החוק, עמיתי חברי הכנסת, הוכן על-ידי עמותת "אדם טבע ודין", שקשה לראות את המפה הסביבתית של ישראל בלי לראות את העקבות הברוכים שלה בכל מקום. אני מברך את צוות העמותה, שנמצא אתנו, ואני מאחל לכולנו שבסוף היום הזה נוכל לציין הישג גדול במאבק הסביבתי. אני רוצה לברך ולהביע הערכה לארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה", שהתגייס למען קידומו של החוק ולגיבוש תמיכה ציבורית רחבה בו. אני רוצה לציין את הקואליציה לבריאות הציבור בצפון, את ארגון-הגג של ארגוני הסביבה, את "החברה להגנת הטבע" ואת כל הארגונים הסביבתיים האחרים, שהתגייסו לייצר לנו, חברי הכנסת שעבדו על החוק הזה, את הגב הציבורי, את התמיכה, את הלחץ הציבורי, שאפשר לנו להתמודד עם הלחצים, עם הקשיים, עם הבעיות ועם המכשולים שהושמו בדרכו של החוק הזה. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בחוק. אני קורא לחברי הכנסת להתנגד להסתייגויות הממשלה. יש שתיים-שלוש הסתייגויות טכניות, אבל חלק גדול מהסתייגויות הממשלה הן הסתייגויות שמחלישות את החוק ואין שום סיבה לאמץ אותן. אדוני היושב-ראש, את ההסתייגות הנוספת שלי אני אנמק בהמשך. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת יוסי ביילין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת חיים אורון. רן כהן (מרצ): בהצעת החוק מופיעים שמות של חברים – – – איוב קרא, מודי זנדברג, אליעזר כהן ועוד. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת רן כהן, כנראה יש מי שנשם אוויר נקי וכתוצאה מזה חל בו בלבול. רן כהן (מרצ): כן, משהו בו השתבש. היו"ר דוד רותם: משהו משתבש. אתה יודע שחמצן נקי משבש לפעמים את – – – רן כהן (מרצ): מופיעים שמות של חברי כנסת – אתי לבני למשל. היו"ר דוד רותם: אני אבקש לתקן את זה. יתוקן. חבר הכנסת ביילין – בבקשה, אדוני. יוסף ביילין (מרצ): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קיבלתי עכשיו טלפון מבבה אידלסון, שמחתה על כך שיוסף שפרינצק לא נמצא ברשימה. באמת אולי כדאי להוסיף את שניהם, ואולי גם את הגברת פרסיץ. רן כהן (מרצ): חבר הכנסת ביילין, אתה מניח שכולם יודעים על מי דיברת. יוסף ביילין (מרצ): על שושנה פרסיץ? בוודאי. אין לי ספק בדבר. אני רוצה להצטרף לברכות על החוק החשוב הזה, לחבר הכנסת דב חנין, שהוא הרוח החיה, ולאופיר פינס, שבאמת השקיעו בזה רבות. החוק הוא חוק נכון וחוק יפה, והוא לא היה בא לעולם אלמלא ארגוני הסביבה, שחבר הכנסת חנין ציין. אני לא אחזור על כל השמות, אבל באמת זו היתה העבודה העיקרית שלהם. אין שום ספק שהכנת החוק והעברתו היום בכנסת רחוקות מאוד מלהיות סוף פסוק. נכון, היו פשרות במהלך הדיונים, לרבות פשרה לגבי כניסת החוק הזה לתוקף. הפשרות הן בין המציאות, היכולת התקציבית והרצון שלנו, אבל המבחן של החוק הזה, כמו חלק מהחוקים האחרים, הוא בביצוע שלו – האם החוק הזה יוכל באמת להתבצע ולהפוך את האוויר הנקי משאיפה כתובה בחוק למציאות. בנושא אוויר נקי אנחנו אנשים בעלי ניסיון. הרבה מאוד שנים ציטטנו את חוק כנוביץ כחוק שלא מתממש. תמיד כשהיו מדברים על דוגמאות לחוקים עם רצון טוב אבל עם מימוש מאוד צנוע, היינו מזכירים את חוק כנוביץ. צריך להזכיר את האיש הזה היום, כי החוק שלו הופך להיות חלק אינטגרלי של החוק שלנו, חוק אוויר נקי. רן כהן (מרצ): גם הוא רוצה לדבר. יוסף ביילין (מרצ): אגב, הוא רשום. התקווה היא שהגורל של החוק שלנו, שיעבור היום, לא יהיה דומה לגורל של חוק כנוביץ. זה האתגר האמיתי שלנו, שהאינטרסים הכלכליים – שהתעשיינים, שאולי משלמים בחלקם מס שפתיים על חשיבות החוק, לא יביאו בסופו של דבר לטרפוד, לדחייה נוספת משנת 2010 לשנת 2011, עוד חצי שנה, עוד הכנה, אין מספיק מפקחים, אי-אפשר לעשות את זה עכשיו, בואו נהיה מעשיים, בואו נהיה מעשיים ובואו נהיה מעשיים. מרוב מעשיות – זאת הסכנה הגדולה ביותר שאני רואה לחוק הזה. לכן אני רוצה לאחל לעצמנו שנוכל לעמוד על מימוש החוק, ואני אומר גם לשר להגנת הסביבה שזה אחד האתגרים הגדולים ביותר של המשרד. אין שום ספק בזה. היכולת לעמוד גם לאחר חקיקת החוק מול האינטרסים השונים כדי להבטיח את המימוש שלו, זאת אולי אחת המשימות הקשות ביותר שעומדות, מרגע שבו החוק מתחיל להתממש, בפני השר להגנת הסביבה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ביילין. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (מרצ): מוותר. היו"ר דוד רותם: פירוש הדבר שאדוני מוותר על ההסתייגות. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. רן כהן (מרצ): מוותר. היו"ר דוד רותם: חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): מוותרת. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): מוותר. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. נראה שגם במרצ, כשיושב-ראש הסיעה קובע – הכול מתבטל. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר להגנת הסביבה, הכנסת – אם היא תאשר, ואני מקווה, בעזרת השם, שהיא תאשר את החוק הזה היום, משדרגת את עצמה, בכל הנוגע להגנה הסביבתית, למעמד שונה ממה שהיה לה עד שהחוק הזה התקבל. החוק הזה הוא חוק מקיף בכל התחומים של זיהום האוויר – מניעתו – ולהביא לכאן אוויר נקי יותר מכפי שקיים היום בעקבות המזהמים הרבים, שגורמים לסכנה לחיי אדם. החוק הזה החל בכנסת הקודמת ויזמו אותו כמה חברי הכנסת, ובראשם חבר הכנסת לשעבר עמרי שרון. הוא קיבל תמיכת ממשלה אף שהממשלה התנגדה אז. הוא קיבל תמיכת ממשלה, ועבר בקריאה ראשונה -לוועדת הפנים והגנת הסביבה – כדי שנוכל בכנסת הנוכחית להחיל עליו דין רציפות, וכך אכן נעשה. החוק הזה מעמיד במצב שונה מכפי שהיה קודם את כל הנושאים שקשורים לו. פעם חשבו שהנושא הסביבתי הוא מותרות, דבר שעושים אותו רק כמה אנשים או כמה קבוצות בארץ, שמתעלמים מהפיתוח, מהבניין ומהתעשייה. היום כולם יודעים, בארץ ובעולם, שאנחנו עוסקים לא רק באיכות החיים שלנו, לא רק בבריאות, אלא גם בחיים עצמם. חברי דב חנין הזכיר קודם את התמותה שיש במקומות שבהם הזיהום גבוה מהרגיל. זאת סכנה לחיי אדם. אני יכול לומר לכם, גם כחבר כנסת שעוסק בנושאים הסביבתיים אבל גם כחבר כנסת דתי, שהתורה מדברת על "ונשמרתם מאד לנפשתיכם", ומלבד זאת חז"ל מצווים אותנו שלא לגרום נזק בעצם העובדה שאנחנו רוצים לעשות דברים חיוניים וחשובים כמו תעשייה, כמו בניין ודברים חיוניים וחשובים אחרים – אבל בכך אנחנו גורמים נזק בל יתואר לשכנים, לסביבה, ליישוב שאנחנו גרים בו ולמדינה שאנחנו חיים בה. זה אסור באופן מוחלט. אני חייב לומר שהממשלה תומכת בחוק הזה, אבל כמו בכל הנושאים הסביבתיים האחרים, כאשר זה מגיע לדיונים פרטניים על הנושאים הספציפיים שבהם אנחנו דנים בוועדה, כל משרד בא ואומר: כן, אני רוצה אוויר נקי ואני תומך בחוק, אבל בקטע המסוים שלי לא. שם הוא מגיש הסתייגות ושם הוא מתנגד. כך זה בתחבורה, כך זה בתשתיות, כך זה בפנים ובכל המשרדים שחוק אוויר נקי נוגע אליהם. כך היה גם בתקופת כהונתי כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, כאשר הובא חוק חופי הים התיכון. כל הממשלה תמכה בחוק הזה, אבל כל משרד התנגד בקטע שלו. אני חייב לשבח את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אתה לא חייב. משה גפני (יהדות התורה): אני חייב, ואם לא הייתי חייב לא הייתי עושה את זה. היו"ר דוד רותם: אתה משוחרר. אתה לא חייב, אני משחרר אותך מהתודה. משה גפני (יהדות התורה): אני כן חייב. מה, אתה בית-דין? הוועדה בראשותו עשתה עבודה יוצאת מן הכלל, עבודה מקצועית, רצינית, יסודית, בדיונים ארוכים, עם שמיעת כל הגורמים שיש להם נגיעה כזאת או אחרת לנושא. אנחנו לא סיימנו את החקיקה. זאת תחילת חקיקה ברמה שונה לחלוטין מכפי שהיתה עד היום. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה צריך לעשות מסיבה לצוות הוועדה, שעשה עבודה יוצאת מן הכלל, למנהלת הוועדה, ליועצים המשפטיים, לאנשים שנמצאים בוועדה ולנשים שנמצאות בוועדה. הם כבר באמת רוצים אוויר נקי. אני מודה לכם, תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גלעד ארדן – אינו נוכח; חבר הכנסת יוחנן פלסנר – אינו נוכח. אדוני השר גדעון עזרא, אתה צריך להיות עכשיו גם שר האוצר, שר הפנים, שר התשתיות הלאומיות, השר לביטחון הפנים ושר הביטחון. השר מייצג את כל השרים, דהיינו – יש לו 22 הסתייגויות, אבל אנחנו לא ניתן לו לדבר 110 דקות. אני מניח שהשר יסכם את הסתייגויותיו ברבע שעה. האם אני צודק, אדוני השר? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת והמעוניינים ביציע, היום אנו מאשרים את חוק אוויר נקי. זהו חוק שיוביל למהפכה בכל הקשור לטיפול במפגעי איכות אוויר, העלולים לפגוע בבריאות של כולנו. חלק מזיהום האוויר נוצר ממקורות טבעיים, כגון סופות אבק – – גדעון סער, אתה מפריע לי. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת גדעון סער. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: – – אולם חלקו העיקרי של הזיהום, במרבית אזורי הארץ, הוא מעשה ידי אדם, ממקורות שונים כגון כלי רכב, תחנות כוח, מפעלי תעשייה ועסקים שונים הפולטים זיהום רב לאוויר. הם מפריעים לי. תסלח לי. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת. חבר כנסת צרצור. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: זיהום זה עלול להתרחב עם הגידול בפעילות העסקית והצמיחה הכלכלית במשק. תפקידנו כנבחרי ציבור לאפשר ולעודד את הצמיחה, ועם זאת, לדאוג כי צמיחה זו תיעשה בתנאים מבוקרים, שימנעו פגיעה באיכות האוויר שאנו נושמים ובסביבה. זאת ועוד, מעבר לפגיעה הבריאותית שיוצר הזיהום, יש לו השפעה כלכלית משמעותית על המשק. לדוגמה, השפעת הזיהום מתחבורה בלבד מוערכת בלמעלה מ-2% מהתוצר הלאומי השנתי, ובאה לידי ביטוי, בין היתר, באובדן ימי עבודה, בהוצאות על טיפולים רפואיים ואשפוזים ובקיצור תוחלת החיים. עלינו לפעול על מנת להטמיע את העלויות הכלכליות הללו בפעילות העסקית, כדי שמניעת זיהום האוויר – סליחה, אתה מפריע, גדעון. באמת. אתה מפריע כל הזמן. אתה כל הזמן מפריע, תסלח לי. גדעון סער (הליכוד): אתה יודע מה? אני אצביע נגד ההסתייגויות שלך ללא היסוס. מה אתה מעיר לי? מה, אתה מחנך שלי? שאלתי אותם למה הם צריכים ללמוד את ההסתייגויות של הממשלה. זה הכול. שידבר עם החברים שלו בקואליציה, אולי הם יעזרו לו. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: עלינו לפעול על מנת להטמיע את העלויות הכלכליות הללו בפעילות העסקית, כדי שמניעת זיהום האוויר תתבטא באופן ישיר בעלויות שבהן נושא המזהם ותפחית את הכדאיות להמשיך ולזהם. עד כה, האחריות למדידת זיהום האוויר, אפיונו ומניעתו ניתנה מטבע הדברים למשרד להגנת הסביבה. אולם יכולתו של המשרד לממש אחריות זו היתה מוגבלת, משום שהחקיקה בנושאים המאפשרים לממש את האחריות למניעת הזיהום לא היתה אחידה, והסמכויות הדרושות לא ניתנו תמיד למשרד להגנת הסביבה. חוק אוויר נקי, שמובא היום לאישור הכנסת, צפוי לשנות מצב זה, ולהעניק למשרד להגנת הסביבה כלים משפטיים מודרניים, שנועדו לממש את אחריותו לצמצום זיהום האוויר. כלים אלו נחוצים על מנת לבקר טוב יותר את הזיהום ולצמצמו. החוק מחייב קביעת תוכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר, ומעניק למשרד להגנת הסביבה כלים לטיפול פרטני בגורמי הזיהום המשמעותיים, בדומה לטיפול בנושא זה במדינות העולם המערבי. החוק מאפשר לקבוע תקנים מחייבים לתעשייה, לתחנות-כוח ולכלי-רכב, מחייב מפעלים גדולים הפולטים חומרים מזהמים לקבל היתרי פליטה כתנאי לפעילותם, וכן מטיל אחריות על גורמי הזיהום. אנו מצפים שפעילות זו תוביל בתוך תקופה קצרה מתחילת יישומו של החוק להפחתה משמעותית ברמות הזיהום שאנו נושמים ולהקטנת הסיכון לבריאותנו. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יישום חוק זה לא יהיה קל. על מנת לממש את החוק יידרשו כוח-אדם רב ומיומן ותקציב העולה בהרבה על התקציב שמוקצב כיום על-ידי המדינה לטיפול בנושא חשוב זה. לפיכך נקבע מועד תחילת החוק ל-1 בינואר 2011. ללא משאבים אלה, אני מודיע ומתריע מבעוד מועד, לא נוכל לעמוד באחריות שהחוק מטיל על המשרד. אני מבקש לברך את עמותת "אדם טבע ודין" ואת חבר הכנסת לשעבר עמרי שרון. אני מבקש לברך את יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אתה יכול להרחיב פה. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני רוצה לברך את חבר הכנסת דב חנין, את צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה – עורכי-הדין תומר רוזנר וורד קירו, סגן מזכיר הממשלה גבי גולן, צוות המשרד להגנת הסביבה, שמגיעים לו הרבה יותר שבחים ממה שאתם נתתם לו – שולי נזר, אבי מושל, אביבה טרכטמן מאגף איכות אוויר, עורכות-הדין הדס פיקסלר ואיילת בן-עמי מהלשכה המשפטית, וכמובן המשנה למנכ"ל יוסי ענבר. תודה לעורכת-הדין רוני טלמור ממשרד המשפטים, ולעוד אנשים שסייעו. אני מוכרח לומר, שבעבודה מאוד מאומצת שנעשתה עם יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בדקנו מחדש את כל ההסתייגויות של משרדי הממשלה השונים, והן רבות, ויש הסתייגויות שהחלטנו לקבל ויש הסתייגויות שהחלטנו לדחות. אני מאוד מקווה שכל ההסתייגויות שאני אקרא בפניכם עכשיו תאומצנה על-ידי המליאה, כפי שהן מאומצות על-ידי ראש הוועדה, ונצא לדרך עם חוק שמתקרב למה שכולנו היינו רוצים. לכן, אין לי ברירה אלא לקרוא את ההסתייגויות אחת לאחת. יש הסתייגות של שר האוצר רוני בר-און לסעיפים 13(ג), 37(ג) ו-41. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, אין זמן לקרוא הסתייגויות. אין צורך. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אתה לא חייב. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: לא אכפת לי לתת את זה לפרוטוקול, כדי שהדברים יירשמו בפרוטוקול. היו"ר דוד רותם: השר, יש לוח הסתייגויות רשום. רן כהן (מרצ): בשביל מה להעביר את ההסתייגויות, אדוני השר. היו"ר דוד רותם: יש לוח הסתייגויות. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני מוכן. אין לי שום בעיה בעניין הזה, ובלבד שכל ההסתייגויות תתקבלנה. היו"ר דוד רותם: תודה, אדוני השר. חבר הכנסת דב חנין, יש לך עוד הסתייגות שביקשת לנמק. דב חנין (חד"ש): חברים, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לומר משפט על ההסתייגות שלי. חברת הכנסת אביטל, עם כל הכבוד, כדאי שתקשיבי. זאת חקיקה, וצריך להתייחס אליה ברצינות. אני רוצה לומר משפט על ההסתייגות שלי וכמה משפטים על ההסתייגויות של משרדי הממשלה. אני רוצה לפתוח ולהביע הערכה קודם כול לצוות המשרד להגנת הסביבה שעבד בחוק הזה: יוסי ענבר, שולי נזר, אבי מושל, הדס פיקסלר, איילת בן-עמי, לעורכת-הדין רוני טלמור ממשרד המשפטים, וכמובן לגבי גולן, נציג משרד ראש הממשלה. חייבים לומר דברי הערכה רבים ליועצים המשפטיים של הוועדה, עורך-דין תומר רוזנר ועורכת-דין ורד קירו, על העבודה המסורה, המקצועית והרצינית שלהם. וכמובן, להביע הערכה ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אופיר פינס שבאמת נתן את כל כולו לקידומו של החוק הזה, ומגיעה לו הרבה הערכה מכולנו. עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לומר משפט על ההסתייגות שלי. ההסתייגות שלי נועדה לתת למשרד להגנת הסביבה את הכסף לממן את החוק הזה. ההסתייגות אומרת שמה שמתקבל מהחוק הזה ילך לקרן מיוחדת שעניינה זיהום אוויר. אנחנו לא יודעים להעריך את זה. ראובן ריבלין (הליכוד): – – – זה תקציבית, נצטרך פה 50. אני בתור יועץ כאן. דב חנין (חד"ש): בסדר. עכשיו לעניין הסתייגויות משרדי הממשלה. עמיתי חברי הכנסת, כמה הסתייגויות של משרדי הממשלה לדעתי אסור בשום פנים ואופן לקבל. אסור לקבל, למשל, את ההסתייגויות שאומרות שאפשרי שיתוף הציבור בלי דיון ציבורי. שיתוף ציבור מחייב שימוע ציבורי ומחייב דיון ציבורי. אני מתכוון להסתייגות הממשלה לסעיף 21. ההסתייגות של הממשלה לסעיף 72 מורידה מהחוק את הפיצוי לגופים שינהלו הליכים אזרחיים נגד מזהמים. אם אנחנו מורידים את הפיצוי הזה לגופים שמנהלים הליכים אזרחיים נגד מזהמים, אנחנו פוגעים קשות באינטרס לפעול להגנת הסביבה ולהגנת הבריאות של הציבור. אני חושב שהסתייגות הממשלה לסעיף 73 היא מאוד בעייתית. ההסתייגות הזאת מציעה להוריד את הסעיף שמטיל אחריות על נושאי משרה בתאגיד במקרים של הפרת הוראות החוק. אחריות נושאי משרה היא עיקרון חשוב ומרכזי בדיני התאגידים, והיא מהווה כלי אפקטיבי של אכיפה במקרים שבהם גוף פועל במסגרת של חברה בעירבון מוגבל. סעיף דומה מופיע בחקיקה סביבתית אחרת בישראל ובעולם, ואין שום סיבה שהוא לא ייכלל דווקא בחוק אוויר נקי. עמיתי חברי הכנסת, אני מציע גם לדחות את שתי ההסתייגויות של משרד הפנים, שמונעות את תיקון חוק התכנון והבנייה שמרחיב את ההוראות לגבי תסקיר השפעות על הסביבה גם ביחס להשפעות על זיהום אוויר. עמיתי חברי הכנסת, אלה ההסתייגויות הממשלה שאני מציע לכולנו להצביע נגדן. הסתייגויות אחרות של הממשלה אין לי התנגדות שיעברו. ראובן ריבלין (הליכוד): – – – בהתאם להחלטות של יושב-ראש הוועדה – – – היו"ר דוד רותם: תודה. אדוני יושב-ראש הוועדה, אתה מבקש להשיב, או שאנחנו עוברים להצבעה? חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק ולסעיף 1 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו עוברים להצבעה על שם החוק וסעיף 1, כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד סעיף 1 – 29 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר דוד רותם: 29 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע ששם החוק וסעיף 1 התקבלו כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לסעיף 2. בסעיף 2 יש לנו הסתייגות של חברי הכנסת דב חנין, יוסי ביילין. דב חנין (חד"ש): מוריד. היו"ר דוד רותם: מורידים. אם כך, יש לנו הסתייגות של השר להגנת הסביבה. נא להצביע, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 9 נמנעים – אין ההסתייגות של השר להגנת הסביבה לסעיף 2 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 24 בעד, תשעה נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שההסתייגות של השר להגנת הסביבה בסעיף 2 נתקבלה. סליחה, יש פה תקלה, כי לוח ההסתייגויות שונה. בלוח ההסתייגויות מופיעה ההסתייגות של השר להגנת הסביבה לסעיף 2. יש לוח תיקונים, ועכשיו מעבירים לי את לוח התיקונים. תודה. אם כך, חברי הכנסת, ההצבעה האחרונה תבוטל. אין הסתייגות של השר לסעיף 2. אם כך, אנחנו מצביעים על סעיף 2 כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 2 – 39 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 2 נתקבל. היו"ר דוד רותם: 39 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 2 התקבל כהצעת הוועדה. חברים, לסעיפים 3 עד 12 אין הסתייגויות. אם כך, אנחנו נצביע עליהם כהצעת הוועדה. נא להצביע. מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד סעיפים 3–12 – 41 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 3–12 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 41 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע כי סעיפים 3–12 התקבלו כהצעת הוועדה. לסעיף 13 יש הסתייגות של השר רוני בר-און. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 16 נמנעים – אין ההסתייגות של שר האוצר לסעיף 13 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 21 בעד, נגד – 16, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהסתייגותו של השר רוני בר-און לסעיף 13 נתקבלה. סעיף קטן (ג) יימחק. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 13 בצירוף ההסתייגות, כולל ההסתייגות. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד סעיף 13, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 37 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 13, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 13 כהצעת הוועדה בצירוף ההסתייגות של השר בר-און התקבל. לסעיפים 14–17 אין הסתייגויות, וגם ל-18. סליחה, 14–20 – אין הסתייגויות. ולכן, אנחנו מצביעים כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד סעיפים 14–20 – 44 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 14–20 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 44 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 14–20 התקבלו בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. לסעיף 21 יש הסתייגות של שר הביטחון. אנחנו נצביע על ההסתייגות. קריאה: הוא לא נמצא. היו"ר דוד רותם: השר גדעון עזרא נימק בשמו. נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 3 נמנעים – אין ההסתייגות של שר הביטחון לסעיף 21 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 38 בעד, שלושה נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע כי הסתייגותו של שר הביטחון התקבלה. לסעיף 21 יש גם הסתייגות של השר להגנת הסביבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 26 נגד – 17 נמנעים – 1 ההסתייגות של השר להגנת הסביבה לסעיף 21 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 26 בעד, 17 נגד, נמנע אחד. אם כך, אני קובע שגם ההסתייגות של השר להגנת הסביבה נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 21, בצירוף ההסתייגויות של השר אהוד ברק והשר להגנת הסביבה. מי בעד? נא להצביע. מי נגד? הצבעה מס' 17 בעד סעיף 21, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגויות שנתקבלו – 40 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 21, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגויות שנתקבלו, נתקבל. היו"ר דוד רותם: בעד – 40, אחד נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 21, בצירוף ההסתייגויות של שר הביטחון והשר להגנת הסביבה, נתקבל. לסעיף 22 אין הסתייגויות. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 22, כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 18 בעד סעיף 22 – 42 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 22 נתקבל. היו"ר דוד רותם: 42 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 22 נתקבל כהצעת הוועדה. לסעיף 23 שתי הסתייגויות נפרדות של שר הפנים. אנחנו נצביע עליהן בנפרד. קודם כול אנחנו מצביעים על ההסתייגות הראשונה לגבי סעיף קטן (ב). מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 19 בעד ההסתייגות – 3 נגד – 41 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של שר הפנים לסעיף 23 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: שלושה בעד, 41 נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהסתייגותו של שר הפנים לגבי סעיף 23(ב) לא נתקבלה. לגבי סעיף קטן (ד)(5)(ג), הסתייגות שנייה של שר הפנים – נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 1 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של שר הפנים לסעיף 23 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 35 בעד, אחד מתנגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שההסתייגות השנייה של שר הפנים, לגבי סעיף קטן (ד)(5)(ג), התקבלה. עכשיו נעבור להצבעה על סעיף 23, בצירוף הסתייגותו של השר מאיר שטרית שנתקבלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 21 בעד סעיף 23, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 43 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 23, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 43 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 23, כהצעת הוועדה, עם הסתייגותו של השר שטרית לגבי סעיף קטן (ד)(5)(ג) שנתקבלה, אושר. לסעיפים 24 עד 29 אין הסתייגויות. נא להצביע כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 22 בעד סעיפים 24–29 – 43 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 24–29 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 43 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 24–29 נתקבלו כהצעת הוועדה. לסעיף 30 יש הסתייגות של השר רוני בר-און. נא להצביע. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות – 27 נגד – 12 נמנעים – אין ההסתייגות של שר האוצר לסעיף 30 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 27 בעד, 12 מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהסתייגותו של השר רוני בר-און לסעיף 30 נתקבלה. אנחנו נצביע על סעיף 30, כהצעת הוועדה, בצירוף הסתייגותו של השר בר-און שנתקבלה. נא להצביע. הצבעה מס' 24 בעד סעיף 30, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 36 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 30, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: בעד – 36, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 30, כהצעת הוועדה כולל הסתייגותו של השר רוני בר-און, נתקבל. אנחנו עוברים לסעיפים 31 עד 36. אין הסתייגויות. נא להצביע. הצבעה מס' 25 בעד סעיפים 31–36 – 44 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 31–36 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: בעד – 44, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 31 עד 36 נתקבלו כהצעת הוועדה. לסעיף 37 יש הסתייגות של השר רוני בר-און. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 26 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 13 נמנעים – אין ההסתייגות של שר האוצר לסעיף 37 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 21 בעד, 13 נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהסתייגותו של השר בר-און נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 37, כהצעת הוועדה, לרבות ההסתייגות של השר בר-און שנתקבלה. נא להצביע. הצבעה מס' 27 בעד סעיף 37, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 41 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 37, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 41 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 37, כהצעת הוועדה ועם הסתייגותו של השר בר-און, נתקבל בקריאה שנייה. לסעיפים 38 עד 40 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים עליהם כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 28 בעד סעיפים 38–40 – 43 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 38–40 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 43 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 38 עד 40 נתקבלו כהצעת הוועדה. לסעיף 41 הסתייגות של השר רוני בר-און – נא להצביע. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 13 נמנעים – אין ההסתייגות של שר האוצר לסעיף 41 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 22 בעד, 13 נגד ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהסתייגותו של השר בר-און לסעיף 41 נתקבלה. משמעותה ביטול הסעיף כולו, ולכן אין עלינו להצביע על סעיף 41. יתר הסעיפים יסומנו לכן בהתאם. אנחנו עוברים לסעיף 42 – אין הסתייגויות. נא להצביע – כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 30 בעד סעיף 42 – 41 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 42 נתקבל. היו"ר דוד רותם: 41 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 42 נתקבל כנוסח הוועדה. לסעיף 43 הסתייגות של השר לביטחון פנים – נא להצביע. הצבעה מס' 31 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 2 נמנעים – אין ההסתייגות של השר לביטחון פנים לסעיף 43 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 38, נגד – 2, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהסתייגותו של השר לביטחון פנים לסעיף 43 נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 43, לרבות הסתייגותו של השר לביטחון פנים. נא להצביע. הצבעה מס' 32 בעד סעיף 43, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 41 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 43, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 41 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 43, לרבות הסתייגותו של השר לביטחון פנים, נתקבל. אנחנו עוברים לסעיף 44. גם בסעיף זה יש הסתייגות של השר לביטחון פנים. נא להצביע על הסתייגותו של השר לביטחון פנים. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 39 נגד – 1 נמנעים – אין ההסתייגות של השר לביטחון פנים לסעיף 44 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 39 בעד, אחד נגד ואחד נמנע. אם כך, אני קובע שהסתייגותו של השר לביטחון פנים נתקבלה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 44, לרבות הסתייגותו של השר לביטחון הפנים ועם לוח התיקונים לסעיף הזה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 34 בעד סעיף 44, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 40 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 44, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 40 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 44, לרבות ההסתייגות, נתקבל. חברי הכנסת, אני הטעיתי אתכם בסעיף 43. אני מבקש להצביע עליו פעם נוספת. בסעיף 43 אנחנו נצביע על הסעיף, לרבות ההסתייגות שנתקבלה ועם לוח התיקונים. מסתבר שלוח התיקונים הוא לסעיף 43. נא להצביע. הצבעה מס' 35 בעד סעיף 43, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 39 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 43, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 39 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 43, לרבות הסתייגותו של השר לביטחון פנים ועם לוח התיקונים, אושר בקריאה שנייה. לסעיפים 45 עד 49 אין הסתייגויות. נא להצביע – כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 36 בעד סעיפים 45–49 – 37 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 45–49 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 45–49 נתקבלו בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. לסעיף 50 יש הסתייגות של שר הביטחון אהוד ברק. נא להצביע. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 38 נגד – 1 נמנעים – אין ההסתייגות של שר הביטחון לסעיף 50 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 38 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שההסתייגות של שר הביטחון נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הסעיף, לרבות הסתייגותו של שר הביטחון. נא להצביע. הצבעה מס' 38 בעד סעיף 50, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 38 נגד – 1 נמנעים – 1 סעיף 50, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 38 בעד, אחד מתנגד, אחד נמנע. אם כך, אני קובע שסעיף 50, לרבות הסתייגותו של שר הביטחון, נתקבל. לסעיפים 51–63 אין הסתייגויות. נא לעבור להצבעה לפי נוסח הוועדה. הצבעה מס' 39 בעד סעיפים 51–63 – 38 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 51–63 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 38 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 51–63 התקבלו כהצעת הוועדה. לסעיף 64 יש הסתייגות של השר להגנת הסביבה. נא להצביע בעד, נגד. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 25 נגד – 15 נמנעים – אין ההסתייגות של השר להגנת הסביבה לסעיף 64 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 25, נגד – 15, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהסתייגותו של השר להגנת הסביבה לסעיף 64 נתקבלה. לסעיף זה יש גם הסתייגות של שר התשתיות הלאומיות. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 41 בעד ההסתייגות – 4 נגד – 34 נמנעים – אין ההסתייגות של שר התשתיות הלאומיות לסעיף 64 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: ארבעה בעד, 34 נגד, אין נמנעים. לפיכך, אני קובע שההסתייגות של שר התשתיות הלאומיות לא נתקבלה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 64, לרבות ההסתייגות ועם לוח התיקונים. נא לשים לב שכתוצאה מקבלת ההסתייגות ימוספרו פסקאות (1)–(6) כפסקאות (2)–(7). נא להצביע. ההסתייגות הראשונה נתקבלה, השנייה לא נתקבלה. הצבעה מס' 42 בעד סעיף 64, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 37 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 64, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 37 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 64, לרבות הסתייגותו של השר להגנת הסביבה ועם לוח התיקונים, התקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 65–71, שאין לגביהם הסתייגויות. נא להצביע. הצבעה מס' 43 בעד סעיפים 65–71 – 40 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 65–71 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 40 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 65–71 נתקבלו כהצעת הוועדה. לסעיף 72 יש הסתייגות של השר להגנת הסביבה. נא להצביע. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 16 נמנעים – 1 ההסתייגות של השר להגנת הסביבה לסעיף 72 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 23 בעד, 16 נגד, נמנע אחד. אם כך, אני קובע שההסתייגות של השר להגנת הסביבה גדעון עזרא לסעיף 72 נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 72, לרבות הסתייגותו של השר להגנת הסביבה. נא להצביע. הצבעה מס' 45 בעד סעיף 72, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 35 נגד – 6 נמנעים – אין סעיף 72, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 35 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 72, לרבות ההסתייגות של השר להגנת הסביבה, נתקבל. סעיף 73 – הסתייגות של השר להגנת הסביבה והשר לתשתיות לאומיות. נא להצביע. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 2 נגד – 37 נמנעים – אין ההסתייגות של השר להגנת הסביבה ושר התשתיות הלאומיות לסעיף 73 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: שניים בעד, 37 נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שההסתייגות של השר להגנת הסביבה ושר התשתיות הלאומיות לסעיף 73 לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 73–75 לפי נוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 47 בעד סעיפים 73–75, כהצעת הוועדה – 40 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 73–75, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 40 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 73–75 נתקבלו כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 76, הסתייגות של חבר הכנסת דב חנין. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 48 בעד ההסתייגות – 15 נגד – 21 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 76 לא נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 15 בעד, 21 נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 76 לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 76, 77 ו-78 כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 49 בעד סעיפים 76–78, כהצעת הוועדה – 38 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 76–78, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 38 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 76–78 התקבלו כהצעת הוועדה. לאחר סעיף 78 – – – אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): לפי בקשת השר להגנת הסביבה אני מסיר את ההסתייגות. היו"ר דוד רותם: אתה מסיר את ההסתייגות. אם כך, אנחנו עוברים לסעיף 79. בסעיף 79 יש הסתייגות של השר להגנת הסביבה. נא להצביע. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 14 נמנעים – אין ההסתייגות של השר להגנת הסביבה לסעיף 79 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 24 בעד, 14 נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שההסתייגות של השר להגנת הסביבה נתקבלה. אנחנו עוברים לסעיף 79, לרבות ההסתייגות, לפי הצעתו של השר גדעון עזרא. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 51 בעד סעיף 79, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 32 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 79, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהסתייגותו של השר לסעיף 79 לתוספת סעיף, 80, התקבלה. אני מפנה את תשומת לבכם – מכיוון שהוסף פה סעיף, יהיה שינוי בסדר הסעיפים לאחר מכן. אנחנו עוברים לסעיפים 80–84 – אין הסתייגויות, אבל ההצבעה היא גם על לוח תיקונים לסעיפים 82 ו-84. נא להצביע. הצבעה מס' 52 בעד סעיפים 80–84 – 36 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 80–84 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 36 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 80–84, עם לוח התיקונים לסעיפים 82 ו-84, נתקבלו בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לסעיף 85. יש הסתייגות של שר הפנים מאיר שטרית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 53 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 13 נמנעים – אין ההסתייגות של שר הפנים לסעיף 85 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 22 בעד, 13 נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהסתייגותו של שר הפנים לסעיף 85 נתקבלה. מכיוון שהתקבלה ההסתייגות, הפסקאות ימוספרו במספרים אחרים. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 85, לרבות הסתייגותו של השר שטרית. נא להצביע. הצבעה מס' 54 בעד סעיף 85, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 39 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 85, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: בעד – 39, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 85, בצירוף ההסתייגות של השר שטרית, נתקבל. חברים, לסעיפים 86–94 אין הסתייגויות. יש לוח תיקונים לסעיף 93. אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 86–94, בצירוף לוח התיקונים לסעיף 93, כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 55 בעד סעיפים 86–94 – 41 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 86–94 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 41 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 86–94, עם לוח התיקונים לסעיף 93, נתקבלו בקריאה שנייה. לסעיף 95 יש לנו הסתייגויות נפרדות של השר גדעון עזרא. אנחנו נצביע עליהן לפי הסדר. אנחנו מצביעים על ההסתייגות הראשונה לסעיף 95. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 56 בעד ההסתייגות – 32 נגד – אין נמנעים – אין ההסתייגות (1) של השר להגנת הסביבה לסעיף 95 נתקבלה. קריאה: – – – היו"ר דוד רותם: כי הן נפרדות. יכול להיות שחלק יתקבלו וחלק לא. בעד – 32, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שההסתייגות הראשונה נתקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות השנייה של השר להגנת הסביבה לסעיף 95. נא להצביע. הצבעה מס' 57 בעד ההסתייגות – 23 נגד – 14 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של השר להגנת הסביבה לסעיף 95 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 23 בעד, 14 נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שגם ההסתייגות השנייה נתקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות השלישית – לפי לוח התיקונים – של השר להגנת הסביבה לסעיף 95. נא להצביע. הצבעה מס' 58 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 10 נמנעים – אין ההסתייגות (3) של השר להגנת הסביבה לסעיף 95 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 24 בעד, עשרה מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שגם ההסתייגות השלישית נתקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות הרביעית – לפי לוח התיקונים – של השר להגנת הסביבה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 59 בעד ההסתייגות – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההסתייגות (4) של השר להגנת הסביבה לסעיף 95 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 34 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שגם ההסתייגות הרביעית של השר נתקבלה. נא לשים לב שמדובר בהסתייגויות נפרדות, ולכן סימוני הסעיפים הקטנים ישונו בהתאם. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 95 – סליחה. שר הפנים מסתייג גם הוא בסעיף 95. אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגותו של שר הפנים לסעיף 95. נא להצביע. הצבעה מס' 60 בעד ההסתייגות – 30 נגד – 7 נמנעים – אין ההסתייגות של שר הפנים לסעיף 95 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 30 בעד, שבעה נגד, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שגם הסתייגותו של שר הפנים נתקבלה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 95, לרבות ההסתייגויות של השר להגנת הסביבה והשר מאיר שטרית. נא להצביע. הצבעה מס' 61 בעד סעיף 95, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגויות שנתקבלו – 36 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 95, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגויות שנתקבלו, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 36 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיף 95, לרבות ההסתייגויות, נתקבל. אנחנו עוברים להצבעה. לסעיפים 96 ו-97 אין הסתייגויות – נא להצביע. הצבעה מס' 62 בעד סעיפים 96–97 – 36 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 96–97 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, 36 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שסעיפים 96 ו-97 נתקבלו. אדוני יושב-ראש הוועדה, נתקבלו הסתייגויות. אדוני רוצה לעבור להצבעה בקריאה שלישית, או שאדוני רוצה למשוך את החוק חזרה לוועדה? אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אתה רוצה להרוג אותי? היו"ר דוד רותם: זה רעיון, אבל אני לא אצהיר עליו מכאן. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אתה משתוקק להרוג את הצעת החוק? היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, לרבות ההסתייגויות שנתקבלו ולוחות התיקונים; נא להצביע. הצבעה מס' 63 בעד החוק – 39 נגד – אין נמנעים – אין חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 39 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, נתקבלה בקריאה שלישית, לרבות ההסתייגויות ועם לוח התיקונים. תודה רבה. אדוני יושב-ראש הוועדה, אתה רוצה להודות? חילופי גברי בוועדות הכנסת היו"ר דוד רותם: אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, נא לעלות. אדוני סגן יושבת-ראש הכנסת, חבר הכנסת זיו, נא להחליף אותי. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אופיר פינס על העברת החוק החשוב הזה, עם כל ההסתייגויות שהתקבלו ולא התקבלו, ובהמשך אני רוצה גם לומר – לבקש ממך, אדוני היושב-ראש – אני רוצה להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדת הכספים, מטעם סיעת קדימה. במקום חבר הכנסת אלחנן גלזר, שייצג את סיעת קדימה, יכהן חבר הכנסת שלמה מולה. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה. הצעת חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008 (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: אני מזמין את יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אופיר פינס, לנהוג כמקובל אחרי ההצבעה, כשזו היתה קריעת ים סוף. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): חברים, אתם קיבלתם היום באמת דוגמית של איזו קריעת ים סוף היא החוק הזה. אני רוצה להודות לכולכם – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): זה תלוי ביושב-ראש הישיבה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אני רוצה להודות ליושב-ראש הישיבה, שעשה עבודה מצוינת. אני רוצה להצטרף לתודות לארגונים הסביבתיים כולם, ובעיקר ל"אדם טבע ודין" ול"מגמה ירוקה", שבאמת גם יזמו וגם עזרו לאורך כל הדרך. אני רוצה להודות לעמרי שרון ולמיכאל מלכיאור, שהובילו את החוק בקדנציה הקודמת. אני רוצה להודות – תתפלאו – לתעשיינים, שעם כל הקושי שבדבר מבחינתם התנהלו ועזרו ולא טרפדו, והיו שותפים לחקיקה הזאת, שהיא כאמור מבחינתם לא חקיקה פשוטה. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, יפה שפירא. אני רוצה להודות לתומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה. אני רוצה להודות לוורד קירו, היועצת המשפטית שלנו לנושא הגנת הסביבה, ואני רוצה להזמין את כולכם להרמת כוסית שאנחנו מקיימים עכשיו, בוועדת הפנים, לרגל חקיקת החוק הזה. תהיו ברוכים, תודה רבה. הבורקס עלינו. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת אופיר פינס, יש לך עוד הצעת חוק. מה אתה? אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): יש הסתייגויות? הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008 [מס' מ/370; "דברי הכנסת", חוב' כ"ו, עמ' 16489; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס, להציג את הצעת החוק, שאין לה הסתייגויות. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, את הניירות שלי השארתי על השולחן, אז אני לא יכול להקריא לכם את כל העניין. מדובר בהצעת חוק ביוזמת הממשלה, שנועדה לאפשר לשר הפנים, באישור הכנסת, הארכה של שנה נוספת בכל מה שקשור למועצות אזוריות – – קריאה: רשויות מקומיות. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): – – ורשויות מקומיות, בנושא ועדות – – – בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): זו הרשאה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): לא, לא. סליחה, על איזו הצעת חוק אתה מדבר? ראובן ריבלין (הליכוד): המועצות האזוריות. היו"ר יצחק זיו: מועד בחירות כלליות. גדעון סער (הליכוד): בסדר-היום שקיבלנו יש בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם? אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): זה ירד מסדר-היום, זה של חבר הכנסת בן-ששון. הוא ביקש דיון נוסף בוועדה. נדון בזה בשבוע הבא. אני רוצה להודות לחברי דוד אזולאי – – – גדעון סער (הליכוד): למה זה ירד? – – – סליחה שאני מעיר לך, יש בקרוב בחירות. אם לא יהיה דיון לפני הפגרה, המשמעות היא למנוע את תחולתו בבחירות הקרובות – – – אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אני גם לא אמרתי לך שאני מושך. אמרתי שיש בקשה של חבר הכנסת יואל חסון למשוך. כידוע לך, מי שמחליט בעניין הזה זאת הוועדה כולה, לא יושב-ראש הוועדה. גלעד ארדן (הליכוד): אם זה כבר הונח, הוא לא יכול להגיש בקשה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): ודאי שהוא יכול, ודאי שהוא יכול. אוקיי, חברים. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 5) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. סעיף 2 לחוק המועצות האזוריות להלן קובע כי הבחירות הראשונות למועצה אזורית לאחר כינונה ייערכו בתוך ארבע שנים מיום הכינון, ביום שיקבע השר. עם זאת, השר רשאי, בהתייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כי הבחירות יתקיימו בשנה החמישית לאחר הכינון. לעתים נוצרים מקרים שבהם גם בחלוף חמש שנים מיום כינונה של המועצה האזורית טרם הושלמה בניית התשתית הכלכלית המקצועית ההכרחית לפעולה תקינה של המועצה. זה מה שקרה בעניין הזה. אנחנו מדברים על המועצה האזורית אבו-בסמה שהוקמה, ועל דעת כולם – שר הפנים ביקש להאריך מכאן ועד עולם; כמובן, לא הסכמנו, אבל הסכמנו להאריך בשנה נוספת, כי השתכנענו שזה המצב שצריך לאשר אותו מבחינה אחראית ועניינית. זאת בעצם הצעת החוק שאנחנו מציעים. ביקשתי מהשר שינצל את השנה הזאת כדי להכין את היישוב לבחירות עד תום השנה הזאת ושלא יחזור אלינו עם הצעת חוק שמציעה להאריך. מכל מקום, זאת הצעת החוק, ואני ממליץ בפני חברי הכנסת להעביר אותה – לתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. לפי מיטב ידיעתי, אין הסתייגויות להצעת החוק. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. כפי ששמעתם, אין הסתייגויות להצעת החוק. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 64 בעד סעיפים 1–2 – 13 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר יצחק זיו: בעד – 13, אין מתנגדים, נמנע אחד. ההצבעה אושרה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 65 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – 1 חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד – 10, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית. הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשס”ח–2008 [נספחות.] היו"ר יצחק זיו: הצבעה על החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת בדבר חלוקת הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשס”ח–2008. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, להציג את החלטת הוועדה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, תודה. אני מבקש את רשות הכנסת לפצל מחוק "המזהם – משלם", שזה חוק מאוד מאוד חשוב, פרק שנצטרך להשלים אותו בנפרד – כל מה שקשור לפרק הדירקטורים ונושאי המשרה במפעלים ובתאגידים ציבוריים. משרד המשפטים בשלבי סיום של הכנת הצעה כוללת, והחלטנו – כדי שלא לעכב את כל החוק של "המזהם – משלם", שאני רוצה להצביע עליו לפני היציאה לפגרה, שהוא חוק משלים לחוק אוויר נקי – שנפצל את הסעיפים האלה ונוכל לדון בהם בניחותא במהלך פגרת הקיץ ולהביא אותם בפני המליאה עם חזרת הכנסת מפגרת הקיץ. לפיכך אני מבקש שתאשרו את הפיצול. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 66 בעד ההחלטה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההחלטה בדבר חלוקת הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשס”ח–2008, נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת כי החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה, כפי שהציג אותה יושב-ראש הוועדה, התקבלה. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 166), התשס”ח–2008 [מס' מ/335; "דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' 11326; חוב' ו', עמ' 12025; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 166), התשס”ח–2008, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת רובי ריבלין להציג את הצעת החוק. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, אדוני השר הנכבד, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 166), התשס”ח–2008. הצעת חוק זו פוצלה מחוק ההסדרים ל-2008 ועניינה תיקון ההגדרות "שליטה" ו"החזקה מהותית" לעניין פטור ממס הכנסה על קופת גמל מתאגיד. לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, הכנסה של קופת גמל מתאגיד מסוים תהיה פטורה ממס ובלבד שהיא מחזיקה לא יותר מ-10% מאמצעי השליטה של התאגיד. הוראה זו באה לעגן את תפקידן של קופות הגמל וקרנות הפנסיה כגופים פיננסיים ולא כגופים ריאליים. כעת מוצע להגדיל את שיעור ההחזקה המותר לעניין הפטור ממס כדי שיעור החזקה שלא יעלה על 20%. הדבר נועד לאפשר לגופים להגביר את מעורבותם בשוק ההון ולמצות באופן המרבי את אחריותם כלפי ציבור החוסכים. כמו כן, מוצע לתקן את ההגדרות האמורות בהתאם לתאריך התחילה שנקבע במסגרת תיקון מס' 133 לפקודה, והוא: לעניין ההגדרה "שליטה" – יום 1 בינואר 2001; לעניין ההגדרה "החזקה מהותית" – יום 1 בינואר 2004. בנוסף, מוצע לתקן את הוראת המעבר שנקבעה באותו התיקון לפקודת מס הכנסה לעניין החזקה בחברות נדל"ן ולקבוע שיעור החזקה של 20% לעניין הפטור, ולקבוע שקופות הגמל וקרנות הפנסיה יהיו רשאיות להחזיק בחברות נדל"ן באחוזים האמורים, עד ליום 1 בינואר 2014, כפי שנקבע בתיקון 133 לפקודה לעניין תאגיד שהכנסתו מהשכרת בניינים. להצעת החוק אין הסתייגויות, ולכן אבקשכם לאשר את הנוסח המוצע בקריאה שנייה ושלישית. בבקשה, אדוני, בבקשה להצביע, אני אחכה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. להצעת החוק אין הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): תצביעו בעד, כי לא יהיה מי שיצביע. הצבעה מס' 67 בעד סעיפים 1–2 – 7 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר יצחק זיו: בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה התקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): אני מבקש להוסיף את קולי. הצבעה מס' 68 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 166), התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. נא לצרף את קולו של חבר הכנסת רובי ריבלין. אני קובע בזאת שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 166), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167), התשס"ח–2008 [מס' מ/335; "דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' 11326, חוב' ו', עמ' 12025; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167), התשס"ח–2008, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את חבר הכנסת רובי ריבלין להציג את הצעת החוק במקום יושב-ראש ועדת הכספים. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): תודה רבה. אדוני יושב-הראש, אדוני השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167), התשס"ח–2008. הצעת החוק הזאת נכללה בחוק ההסדרים 2008 ופוצלה ממנו. היא מובאת עתה בפניכם לאחר שנסתיימה הכנתה בהליך הרגיל בוועדה. סעיף 97(ב2) לפקודת מס הכנסה קובע פטור ממס לתושב חוץ על מכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל. עם זאת, במצב שבו נייר הערך נרכש בידי תושב חוץ טרם רישומו לבורסה, תושב החוץ יחויב במס בשל עליית הערך מיום הרכישה ועד ליום רישומו של נייר הערך למסחר בבורסה. לטענת רשות המסים נוסח הסעיף כיום אינו עולה בקנה אחד עם כוונה זו, ולפיכך מוצע להתאים את נוסח הסעיף ולקבוע כי המס יוטל על רווח ההון שנצבר בתקופה שבין יום הרכישה לבין יום הרישום של נייר הערך. כמו כן, מוצע לקבוע כי חלק רווח ההון שיחויב במס לא יהיה גבוה מרווח ההון שהנישום היה מחויב בו במס אילו לא היה זכאי לפטור לפי הסעיף. להצעת חוק זאת אין הסתייגויות, ולכן אבקש מכבודו להביא זאת להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. להצעת החוק אין הסתייגויות. לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 69 בעד סעיף 1 – 9 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה התקבלה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 70 בעד החוק – 7 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167), התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית. הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008 [מס' כ/242; "דברי הכנסת", חוב' ל"ז, עמ' 18549; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק זיכרון השואה וגבורה – יד ושם (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, חבר הכנסת מיכאל נודלמן, להציג את הצעת החוק. מיכאל נודלמן (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אבקש להציג בפניכם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008, שיזמו חברי הכנסת זאב אלקין ואני. הצעת החוק המונחת לפניכם מבקשת לוודא כי ביום הניצחון על גרמניה הנאצית, הוא 9 במאי, המדינה תהיה מחויבת בארגון תהלוכה ממלכתית של ותיקי מלחמת העולם השנייה בבירת ישראל. בשל אי-סדרים שהתרחשו בעבר בארגונה של התהלוכה האמורה, ועל מנת למנוע פגיעה בחשיבות הניצחון על הנאצים וכבוד ותיקי מלחמת העולם השנייה, ביקשנו לעגן בחקיקה את החובה לארגן תהלוכה כאמור בבירת ישראל. קיומה של התהלוכה האמורה ביום חשוב זה בבירת ישראל הוא סמל מרכזי לציון הניצחון על גרמניה הנאצית. נוסף על כך, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי שר הקליטה, העלייה והתפוצות יהיה ממונה על ארגון התהלוכה האמורה. להצעת החוק לא נרשמו הסתייגויות, ולפיכך אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעדה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. כפי ששמעתם, להצעת החוק לא נרשמו הסתייגויות. לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 71 בעד סעיף 1 – 8 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצבעה אושרה כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 72 בעד החוק – 8 נגד – אין נמנעים – אין חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008, נתקבלה בקריאה שלישית. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יצחק זיו: הודעה לסגן מזכיר הכנסת. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס”ח–2008, שהחזירה ועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דאלית אל-כרמל ועוספיא והוראת שעה), התשס"ח–2008; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה-אל-ע'רביה וג'ת והוראת שעה), התשס"ח–2008; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד-אל-כרום, דיר-אל-אסד ובענה והוראת שעה), התשס"ח–2008; הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין תוכנית ההתנתקות, התשס"ח–2008; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 42) (שירותי בריאות נוספים – חישוב תקופת אכשרה במעבר בין קופות-החולים), התשס"ח–2008; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון) (פיצוי בשל עסק של חקלאות), התשס"ח–2008; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 47) (הארכת חופשת הלידה), התשס"ח–2008. תודה. גדעון סער (הליכוד): זאת היתה הודעה חשובה. הצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008 [מס' כ/203; "דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' 14728; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3). אני מזמין את יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, מר בנימין אלון. בנימין אלון (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008, שנדונה בוועדת המדע והטכנולוגיה; ויזמו אותה חבר הכנסת איתן כבל וחבר הכנסת לשעבר אביגדור יצחקי. הצעת החוק באה לקבוע את סמכותו ולהנחות את שיקול דעתו של בית-המשפט לענייני משפחה בבואו להורות על עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה לשם קביעת ממצאים בדבר קשרי משפחה של אדם. ההסדר גובש בשיתוף עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, בין היתר בעקבות מסקנותיו של צוות בין-משרדי שעסק בנושא. הכלל הקבוע היום בסעיף 3(ד) לחוק מידע גנטי הוא כי אין לערוך בדיקה גנטית להורות אלא לפי צו של בית-המשפט לענייני משפחה. מוצע לבטל את ההוראה הקיימת ולקבוע פרק מפורט – פרק ה'1 – שעניינו עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה. מוצע לקבוע כי בית-המשפט יהיה רשאי להורות על עריכת בדיקה אם ניתנה הסכמה לעריכתה לפי הוראות הפרק המוצע. אם היתה הבדיקה לקביעת קשרי משפחה של קטין, חסוי או פסול דין, לא יינתן צו אלא אם כן ניתן לשיקול טובת הקטין המשקל הראוי בנסיבות העניין. מאחר שהיו חילוקי דעות בעניין נוסחה של הוראה אחרונה זו, והוגשה בעניין הסתייגות של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ואיתן כבל, שמוסכמת גם על נציגי הממשלה – למחוק את ההוראה ולהותיר את העניין לפסיקה, שאמונה גם היום על איזון האינטרסים בעניין טובתו של הקטין – אני מציע לחברי הכנסת, עקב ההסכמה שהושגה, לתמוך בהסתייגות האמורה. אני אסביר את זה בקצרה: טובת הקטין היא גם היום שיקול מנחה בפסיקה של בתי-המשפט וההסכמה שהושגה היא לא להתערב בדבר הזה ולצאת מתוך ההנחה שזה ימשיך להיות שיקול מוביל בנסיבות העניין ושיקול מרכזי. הוראה נוספת עוסקת במתן צו לעריכת בדיקה בנסיבות מיוחדות: מוצע לקבוע כי אם אמו של קטין, חסוי או פסול דין רשומה במרשם האוכלוסין כמי שהיתה נשואה בתוך 300 הימים שלפני יום לידת ילדה לאדם שממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם אחר, לא יורה בית-המשפט על עריכת הבדיקה אלא אם כן יש בעריכתה צורך ממשי, הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה ממנה. על בית-המשפט לשקול במקרה זה את קיומו של חשש לפגיעה בזכויות הקטין, החסוי או פסול הדין וכן את האפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתמנע או תצמצם את הפגיעה. סעיף זה נועד, בין היתר, להתמודדות עם מצב שבו אין חשש לממזרות לפי דין תורה אך יש חשש לפגיעה בזכויותיו של קטין לפי דין דתי אחר או לפי מנהגי עדה אחרת ודברים אחרים. שוב, טובת הקטין צריכה להיות לשיקולו של בית-המשפט. כמו כן, נקבעה הוראה מיוחדת בנושא עריכת בדיקה בנסיבות של חשש לממזרות: מוצע לקבוע כי בית-המשפט לא יורה על עריכת בדיקה אם נוכח כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של קטין, חסוי או פסול דין לנישואים לפי דין תורה עקב חשש לממזרות. עם זאת, הסעיף מכיר בכך שבאותם מקרים שבהם נדרש הדבר למניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה, יהיה בית-המשפט רשאי להורות על עריכת הבדיקה. עוד מוצע לקבוע כי בית-המשפט יורה על עריכת בדיקה אם נוכח כי ממצאי הפגיעה עלולים לפגוע בכשירותו של בגיר לנישואים לפי דין תורה עקב חשש לממזרות, רק לאחר שהפנה את בעלי הדין ליחידת סיוע בבית-המשפט, לשם קבלת הסבר על משמעות עריכת הבדיקה לגבי הבגיר או לגבי קרוביו. מאחר שלעתים עקב סירובו של אדם להיבדק נגרמות תוצאות קשות, שאין להן פתרון על-פי המצב המשפטי הנוהג, מוצע להסמיך – וזהו החידוש הגדול והחשוב של הצעת החוק – את בית-המשפט לענייני משפחה לצוות על עריכת בדיקה גם ללא הסכמת נבדק, אם נוכח בית-המשפט שהתקיימו יתר התנאים לעריכת הבדיקה לפי הפרק המוצע, ואם שוכנע שיש סיכוי סביר שהטענה כי אדם קשור או אינו קשור בקשרי משפחה היא נכונה. מוצע לקבוע כי עריכת בדיקה ללא הסכמת הנבדק תיעשה בדרך של בדיקה חיצונית שאינה פולשנית. מקום שבו עדיין מסרב אדם להיבדק לאחר מתן צו לעריכת בדיקה, יחולו הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית-משפט, המקנות סמכות לבית-המשפט לקנוס או לאסור אדם המסרב לציית לצו שנתן. עוד מוצע לעגן את הכלל שנקבע בהלכה הפסוקה, שלפיו רשאי בית-המשפט להסיק מסירובו של אדם כל מסקנה הנראית לו בנסיבות העניין, לרבות קביעת קשרי המשפחה הנטענים. חוק מידע גנטי הקיים ייחד את הסמכות לצוות על עריכת בדיקה לבית-המשפט לענייני משפחה. בתיקון זה מוצע להרחיב את הסמכות ולתיתה גם לבתי-הדין הדתיים, כפי שהיה במצב המשפטי ערב חקיקתו של חוק מידע גנטי, אך בתנאים הקבועים בפרק המוצע, לרבות תחימת הסמכות לנושאים שבסמכותו של בית-הדין והצורך בהסכמתם של הנבדקים. כמו כן, כל ההוראות שיחולו על בית-המשפט לענייני משפחה לפי הפרק המוצע יחולו גם על בית-הדין הדתי. מוצע כי צווים לבדיקה יינתנו על-ידי בית-דין דתי רק לאחר אישור ראש אותו בית-דין. יצוין כי חשיבותה של הצעת החוק קיבלה ביטוי כבר בפסיקת בית-המשפט העליון בפרשת שרון נגד לוי, שבה סבר בית-המשפט כי הסדרת סמכותו ושיקול דעתו של בית-המשפט להורות על עריכת בדיקה גנטית להורות לקביעת הורהו של קטין – עניין הוא למחוקק לענות בו ולהחליט בעניינו. כך אמר בעניין זה כבוד השופט – אני צריך להוסיף: אבי-מורי – מנחם אלון: "בית-משפט זה פנה למחוקק עוד לפני כ-20 שנה בדבר הסדר מכלול השאלות הכרוכות בהוכחת אבהות – – – ואנחנו חוזרים ופונים לכנסת להסדיר נושא זה בהקדם. בירור נכון וקרוב לוודאי של קביעת האבהות, כבודם ורווחתם של בעלי-הדין ובמיוחד של האשה-האם, ומעל לכול – זכותו של ילד קטין שלא להיות מושתק כל ימי חייו מלדעת מי הוא אביו מולידו ושלא יקופח במזונותיו ושאר צרכיו ומחסורו – כל אלה מחייבים להסמיך את בתי-המשפט להעמיד את בעלי-הדין לעריכת בדיקות רפואיות או מעבדתיות הנחוצות ומועילות לגילוי האמת בעניין האבהות. דומה שאין מקום לספק כי מן הראוי ומן הרצוי שבית-המשפט יהיה רשאי לחייב את בעלי-הדין לעריכת הבדיקות הרפואיות והמעבדתיות כאמור – – – נראה לי כי מן הראוי לשקול ולעיין אם אומנם מקום יש לאפשר גם כפיית בעל-הדין לעריכת הבדיקה". מאז חזר וקבע בית-המשפט כי על המחוקק להסדיר את הסוגיה. הצעת חוק זו באה לתת על כך מענה. אני מבקש מחברי הבית לאשר את הצעת החוק שהביאה הוועדה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני אציין שזו היתה הצעת חוק מורכבת מאוד, אדוני היושב-ראש, וליוו אותה לאורך כל הדרך – ואציין זאת לשבח – דיין בית-הדין הרבני הגדול, הרב שיינפלד, גם דיינים של בתי-דין של העדה השרעית ושל עדות אחרות. כעיקרון, נענו פה בין הציר המורכב של האמת המדעית, האמת המשפטית והאמת המציאותית-העובדתית. אני מקווה שהוצאנו מתחת ידינו דבר מתוקן. אני מציין לשבח את חבר הכנסת כבל, שיזם את זה וגילה סבלנות רבה כדי לקיום דיון מכובד, ענייני, של ועדה בין-משרדית, כדי שנגיע בהסכמת כולם – ויש כאן הסכמת כל הנציגים שקשורים לנושא הזה. ואני מקווה שגם הבית כולו יתמוך בהצעת החוק הזאת. יש הסתייגויות לחוק של שר המשפטים ושל שר הפנים, ושר המדע יציג אותן. יש הסתייגות אחת שהיא בהסכמה – ההסתייגות של חבר הכנסת מלכיאור וחבר הכנסת כבל – ואני מציע שנתמוך בה. בשאר ההסתייגויות יעשו חברי הכנסת כהבנתם. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. להצעת החוק הסתייגויות של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ואיתן כבל. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – אינו נוכח. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. איתן כבל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ההסתייגות הזאת הובאה בהסכמה של כל הגורמים שהשתתפו בדיון, וזאת כדי שהחוק יתקבל בהסכמה מלאה. ההשפעה של ההסתייגות על מהות החוק שולית מאוד. תודה. אני מבקש לתמוך בהסתייגות. היו"ר יצחק זיו: תודה. כבוד השר גאלב מג'אדלה ינמק את ההסתייגויות של שר הפנים. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אני מבקש להביא את ההסתייגויות של הממשלה במקום שר המשפטים. משה גפני (יהדות התורה): לא שר המשפטים, זה שר הפנים. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: לא, לא. ההסתייגויות הן של שר הפנים, אבל שר המשפטים היה צריך להציג אותן. מבחינתך זה לא משנה, זאת הממשלה. בהסכמת הממשלה, בסעיף 28א המוצע, סימון סעיף קטן (א) וסעיף קטן (ב) יימחקו. זה לגבי ההסתייגות של חברי הכנסת מלכיאור וכבל. יש שתי הסתייגויות של שר הפנים. שר הפנים מציע לסעיף 28ד, בסעיף קטן (א), אחרי "של אדם זולתו" יבוא "או היה אדם רשום במרשם כאמור כאביו של קטין, חסוי או פסול דין וממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם זולתו". ההסתייגות השנייה של שר הפנים – שר הפנים מציע שבסעיף 28טז המוצע, אחרי "פרק זה" יבוא: "וכן בקשה להעברת תוצאות בדיקה לפי סעיפים 28י ו-28טו". תודה לאדוני. היו"ר יצחק זיו: תודה לכבוד השר גאלב מג'אדלה. אנחנו עוברים להצבעה על שם החוק וסעיפים 1–4, שאין עליהם הסתייגויות. אנחנו נצביע – כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 73 בעד סעיפים 1–4 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. היו"ר יצחק זיו: עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיפים 1–4 ושם החוק נתקבלו כהצעת הוועדה. לסעיף 5 יש הסתייגות של חברי הכנסת איתן כבל ומיכאל מלכיאור. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 74 בעד ההסתייגות – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ואיתן כבל לסעיף 5 נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההסתייגות של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ואיתן כבל לסעיף 5 נתקבלה. לסעיף 5 יש הסתייגות גם של שר הפנים. נא להצביע על ההסתייגות. הצבעה מס' 75 בעד ההסתייגות – 7 נגד – 5 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של שר הפנים לסעיף 5 נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: שבעה בעד, חמישה מתנגדים ואין נמנעים. ההסתייגות של שר הפנים לסעיף 5 נתקבלה. יש הסתייגות נוספת של שר הפנים לסעיף 28טז. הצבעה מס' 76 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 6 נמנעים – אין ההסתייגות (2) של שר הפנים לסעיף 5 נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: שמונה בעד, שישה מתנגדים ואין נמנעים. ההסתייגות השנייה של שר הפנים לסעיף 5 נתקבלה. אנחנו נצביע על סעיף 5 לרבות ההסתייגויות שהתקבלו. הצבעה מס' 77 בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגויות שנתקבלו – 9 נגד – אין נמנעים – 2 סעיף 5, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגויות שנתקבלו, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: תשעה בעד, אין מתנגדים ושני נמנעים. סעיף 5, לרבות ההסתייגויות, נתקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים כעת להצבעה על סעיפים 6–8, כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 78 בעד סעיפים 6–8 – 12 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 6–8 נתקבלו. היו"ר יצחק זיו: 12 בעד, אין מתנגדים ואחד נמנע. סעיפים 6–8 נתקבלו כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. אפשר לעבור להצבעה בקריאה שלישית? אנחנו מצביעים על החוק בקריאה שלישית – כולל ההסתייגויות שהתקבלו. הצבעה מס' 79 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – 1 חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: 12 בעד, אין מתנגדים ואחד נמנע. אני קובע שהצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית. חבר הכנסת איתן כבל רוצה לברך. בבקשה, אדוני. איתן כבל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החוק הזה בשבילי הוא אולי אחד החוקים החשובים ביותר שהעברתי בכנסת ישראל, ואני לא מרגיש ולו לרגע אחד שאני מפריז. הושקע בו עמל של חמש שנים. התחלתי בחוק הזה בקדנציה הקודמת מכיוון שראיתי את החשיבות שלו. יכולתי בקדנציה הקודמת להעביר את החוק והוא כבר עמד בפני קריאה שנייה ושלישית, אבל סברתי שראוי לעשות את הכול כדי להביא את החוק בהסכמה רחבה ביותר, לא רק של חלקי הבית אלא של החברה הישראלית. הסכמתי להמתין ולעבור את כל התקופה הזאת רק כדי שהחוק הזה יבוא בהסכמה. אני רוצה להודות בראש ובראשונה לחבר הכנסת בני אלון, שהיתה לי הזכות לעבוד אתו והוא עמל באמת – אני אומר את זה לא בלשון המליצה. לולא עבודתו היוצאת דופן, לא היינו מצליחים להגיע עד הלום. במידה רבה זו היתה סגירת מעגל עבור בני, שאביו, בשבתו בבית-המשפט העליון קרא למחוקקים כבר לפני כ-30 שנה, בשנת 1978, לחוקק כבר אז את החוק. כבר אז הוא אמר שהחוק היה צריך להיות מחוקק 20 שנה לפני כן. גדעון סער (הליכוד): באיחור של 50 שנה. איתן כבל (העבודה-מימד): באיחור של 50 שנה אנחנו מעבירים את החוק. אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת יצחק לוי, שבקדנציה הקודמת, בדיונים רבים, הניח את המסד לתהליכים שהלכנו אתם גם בקדנציה הזו, בראשותו של חבר הכנסת בני אלון. אני רוצה להודות לחבר הכנסת אביגדור יצחקי, שבקדנציה הזו הניח חוק, וביחד אתי הוביל את החוק, ביחד עם חברי כנסת נוספים, שחלק מהם היו מאוד פעילים, כמו חבר הכנסת מיכאלי, חבר הכנסת גפני. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה ענת לוי, למזכירת הוועדה איילת חכמיאן ולכל חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק הזו. עשינו מעשה טוב למען עם ישראל. תודה רבה לכם. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת בני אלון, בבקשה. בנימין אלון (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): אדוני היושב-ראש, אני רוצה בקצרה להצטרף לתודות. קודם כול לחבר הכנסת איתן כבל, שגילה סבלנות ופרגון ולא לחץ על הקרדיט האישי, ויצא מתחת ידו ומתחת ידינו דבר מתוקן בנושא רגיש שמוסכם על הכול, ויהיה, אני מקווה, לתפארת ספר החוקים הישראלי. אני רוצה להודות לענת לוי, מנהלת הוועדה, לאיילת חכמיאן, לצוות שכלל את נציגי משרד המשפטים: ד"ר פרץ סגל, עורכת-דין מוריה בקשי, עורך-דין מיכאל ויגודה, נציג משרד הרווחה עורך-דין אדי וייס, שנמצא כאן, נציג משרד הבריאות הרב ד"ר מרדכי הלפרין, שהיה דמות מרכזית בהבנה גם של הצד המדעי, גם של הצד ההלכתי, שממונה על האתיקה במשרד הבריאות, עורכת-דין טליה אגמון, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, ועוד גורמים שונים. אציין גם את הרב שיינפלד, דיין בית-הדין הגדול, שליווה את החקיקה של החוק הזה. אציין כמובן את היועצת המשפטית של הוועדה, שאלמלא היא החוק בסופו של דבר לא היה יוצא, עורכת-דין מרב ישראלי, שליוותה ומלווה עד לרגע זה את החוק. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה. הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/249).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק אזור סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון מס' 6), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. חבר הכנסת גדעון סער – בבקשה – כמובן, מוזמן להציג את הצעת החוק. אני רוצה לציין שההצבעה על הצעת החוק תתקיים במועד אחר. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו היא הצעת חוק משותפת לחברי הכנסת רוברט אילטוב ואמנון כהן ולי. במקור היא היתה הצעה הרבה יותר רחבה, שעברה פה-אחד לפני שנה וכמה ימים, בסוף כנס הקיץ של 2007. המטרה שלה היתה לראות את המצב המיוחד שאתו מתמודדת היום העיר אילת, ולנסות לסייע לעיר הזאת מתוך ראייה לאומית של העיר הזו כעוגן אסטרטגי, כשער הדרומי של המדינה, עיר שמתמודדת היום עם תחרות לא פשוטה מצד עקבה, שבה יש השקעות אדירות, וגם מצד טאבה. החוק המקורי כלל הרבה מאוד הוראות בהרבה מאוד נושאים שעיקרם מהלכים שיכולים לדחוף קדימה את העיר הזאת, לתרום לשגשוג הכלכלי שלה, לפתח בה מקומות עבודה וכו'. תוך כדי עבודה על הצעת החוק המקורית הגענו למסקנה שאנו צריכים לעשות מהלך של פיצול הצעת החוק המקורית ולהביא לכנסת הצעת חוק שמחזירה לעיר אילת את הטבת המס שהיתה לה עד שנת 2003. הטבת המס היא עד לשיעור של 10% בתשלומי מס ההכנסה, כאשר ציינו במפורש שהתנאי הוא לא רק התושבות באילת, אלא גם שההכנסה מופקת בעיר אילת. אין לתאר את החשיבות של המהלך הזה בראיית העיר אילת ותושביה. מהצד השני, המשמעויות התקציביות הן לא משמעויות דרמטיות. ועדת הכספים קיימה על כך דיון, והיא הגיעה למסקנה שהעלות של הצעת החוק היא 28 מיליון שקלים לכל היותר, מכיוון שזו העלות מבלי לקזז את אלה שההכנסה שלהם לא מופקת באילת, שכפי שאמרתי קודם הם הוצאו מגדר הצעת החוק. לכן, קרוב לוודאי שהעלות התקציבית של ההצעה היא אפילו פחותה. כפי שאמר היושב-ראש, כיוון שצריך רוב של 50 חברי הכנסת להצעת החוק אנחנו הפרדנו את הדיון מההצבעה. אנחנו רוצים לקיים את ההצבעה על הצעת החוק בשבוע הבא. אני חושב שיהיה נכון – אחרי יותר משנה שמליאת הכנסת עסקה בנושא הזה, מליאת הכנסת וועדת הכספים, כיוון שהצעת החוק נדונה בוועדת הכספים – שאנחנו נביא בשורה לעיר אילת. רובנו באים ורואים את הרצועה של בתי-המלון, ולא מכירים את הבעיות ואת הקשיים שעמם העיר הזו מתמודדת; את המצוקות מצד אחד, וגם את התחרות הקשה, שמאיימת לקרוע נתחים משוק התיירות. בסופו של דבר זו פגיעה במדינת ישראל כולה. אנחנו קידמנו את הצעת החוק הזו יד ביד עם עיריית אילת כשותפה לחקיקה. אני רוצה להודות – מכיוון שהוא לא נמצא כאן – ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, אשר לאורך כל הדרך, גם כאשר היה בקואליציה וגם כאשר עבר לאופוזיציה, הוא גילה מחויבות לקידום הנושא הזה של אילת. אני מבקש מכל חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה: בשבוע הבא נלך להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק. העיר אילת נפגעה במהלך השנים פעמים רבות. לפעמים היה בזה כורח. לפעמים הכנסת הצליחה להוציא גזירות. אני עצמי, כיושב-ראש הקואליציה, זוכר את הניסיון לבטל את הטבת המע"מ לאילת, שזו גזירה שלא עברה בבית הזה, אף-על-פי שכל פעם אנו שומעים מחדש – ולפי מה שאנחנו קוראים בעיתונים יהיה ניסיון נוסף להכניס את הגזירה הזו לחוק ההסדרים. באמת, אם יש מקום שהמדינה צריכה לדחוף אותו קדימה על מנת להשיג את היעדים שעליהם דיברתי, זו העיר אילת. לכן, זו שעה נכונה להחזיר את הטבת המס. איננו מציעים משהו שלא היה קיים בעבר. גם כאשר היא בוטלה, לא היתה טענה כנגד הצורך בה. היתה שעה כלכלית קשה, היו נתונים מסוימים של ירידה בהכנסות המדינה, היו נתונים מסוימים של ירידה בצמיחה, ואז נעשו דברים לא פשוטים במישורים שונים. אף פעם לא נטען שהדבר הזה הוא לא נכון – לפחות כאן בבית הזה. לגבי שאר המרכיבים של אזור סחר חופשי, אנחנו בוודאי נמצא דרך לקדם אותם. אני חושב שהדחיפות העליונה היא בהחזרת הטבת המס לעיר אילת. אני קורא מפה לחברים שנמצאים ושומעים את הדיון: אנא מכם, השפיעו על הסיעות שלכם על מנת שהחוק יעבור בקריאה הראשונה, נוכל להביא בשורה לעיר אילת, ובאמצעות הבשורה הזאת – גם בשורה לתיירות בישראל ולמשק כולו. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב – אחרון הדוברים. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סיירנו אולי פעמיים באילת, והזעקה של ראש העיר ושל חברי המועצה נשמעה היטב. ממש במלים האלה: אנחנו לפני קריסה, אנחנו לא יכולים להתחרות עם מה שקורה בעקבה, שכפי שאמר גדעון, מאות מיליוני דולרים מוזרמים שם לפיתוח. למה שהתיירים יגיעו לאילת בכלל? איזה אינטרס יש? איך אנחנו רוצים בכלל להשאיר את התושבים שיחיו באילת? אדוני היושב-ראש, אתה יודע כמה עולה מחיה באילת? המוצרים הפשוטים שאתה קונה כאן במכולת – שם, כשאתה בא לקנות, זה הרבה יותר יקר. הכול יותר יקר שם. איזה אינטרס יש לציבור שם להישאר, אם לפחות את המעט שבמעט לא ניתן, כדי לתת איתות לאומי כלשהו, לתת להם תחושה – אנחנו אתכם? לכן החוק הזה, יותר משהוא מיטיב בפועל במיסוי המזערי הזה, יש לו בעצם מסר שהכנסת מחזקת ונותנת את הגיבוי ואת התנופה לעיר הזאת, מתוך חזון ובראייה מפוכחת, עתידית, של אילת, שזה אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. כמו שאמרתי, אין הצבעה. הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/240).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשס”ח–2008, של חבר הכנסת עמיר פרץ – קריאה ראשונה. בבקשה. עמיר פרץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים בשעה מאוחרת של יום ישיבה זה, והנושא בוודאי מוכר וידוע. לכן אינני מתכוון להלאות את החברים שנמצאים כאן. מה עוד, שהחברים שנותרו כאן מעורים בנושאים ויודעים בדיוק במה מדובר. קיבלנו את תמיכת מליאת הכנסת בהצבעה שהתקיימה כאן לפני כחודשיים – הכנסת למעשה אמרה את דברה. היא הצביעה באופן מפורש שאכן החיילים בשירות חובה במדינת ישראל ראויים לקבל תגמול ראוי יותר על שירותם, על הקרבתם ועל המוטיבציה שלהם. אינני רוצה לחזור על כל הדיון המפולפל שהתקיים כאן, ובהחלט היה דיון ראוי בפני עצמו. הוא דיבר על הערך שבשירות החובה; הוא דיבר בהחלט על ההשוואה שבין אזרחים שמשרתים לבין אזרחים שאינם משרתים. החוק הזה דווקא נותן תשובות גם על המתח הטבעי שנוצר בין אוכלוסיות שמשרתות בצה"ל לבין אוכלוסיות שאינן משרתות. שמחתי על כך שהסיעות החרדיות בכנסת אכן נתנו את תמיכתן לחוק, ובצדק. מכיוון שאם חייל בשירות חובה יקבל תגמול ראוי יותר, הטענה כביכול שלפיה אותו חייל, אותו איש שהחליט שתורתו אומנותו, מקבל עדיפות על פני חייל אחר, יכול לצבור לעצמו יתרון בנכסים כלכליים או בנכסים תורניים שהוא למד – הטענה הזאת לשמחתי מצטמצמת בצורה משמעותית מאוד ומקטינה את המתח הקשה הזה שקיים היום. אני שמח על כך שהסיעות החרדיות הביעו הבנה לעניין והבינו שהחוק הזה נותן גם תשובה נאותה לצרכים של כולם. אני רוצה לפנות גם לסיעות הערביות, שאינן כאן. אני יודע שאינכם יכולים להתייצב ולתמוך בחוק שמשפר את מצבם של החיילים בחובה. אבל אם תשקיעו בעניין, ותבואו ותתייצבו כאן מול מדינת ישראל, ודווקא אתם תצביעו בעד הגדלת התגמול הניתן היום לחיילים בחובה, אני מאמין שזה ישנה באופן דרמטי את הגישה של אזרחי ישראל לבני המיעוטים שאינם משרתים בצה"ל. אני רוצה לבשר לחברי חברי הכנסת שאכן הגענו לפשרה מרחיקה לכת: הסכמתי להגיע לפשרה כדי שנוכל להעביר את החוק בהסכמה רחבה ככל האפשר. החוק המקורי, שקיבל את אמון הכנסת ואת תמיכת הכנסת, דיבר על כך שהחייל יקבל תגמול מהיום הראשון לשירותו בחובה, והחוק שתוקן בוועדה ומוצג בפניכם היום הוא חוק שמדבר על כך שחייל בשירות חובה יקבל רק עבור השנה השלישית לשירותו, וחיילת תקבל באותה יחסיות רק על שמונה החודשים האחרונים לשירותה. קבענו גם כמה מדרגות: קבענו שכל חייל יקבל תגמול של 2,500 ש"ח בחודש בשנתו השלישית, וקבענו שתומך לחימה יקבל תוספת של 500 ש"ח, וחייל שהוא לוחם יקבל 500 ש"ח נוספים. כלומר, הגענו בהחלט למצב שבו שמענו את כל הנאמר במליאה, עיבדנו את הדברים והבאנו תשובה מאוזנת ונכונה – גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת ניתוח המצב. הסכמנו גם שב-2009 תחילתו של החוק תהיה כך שרק החיילים במחצית השנה האחרונה שלהם יקבלו את אותו תגמול. בכך נצמצם במידה נוספת וניכרת את העומס התקציבי. אני מקווה מאוד שהחוק הזה אכן יזכה בהצבעה ביום שני לרוב הנדרש. אני בטוח שנמצא את אותם 51 חברים שיתייצבו לצדם של החיילים במדינת ישראל. החיילים בשירות חובה היום נושאים עיניהם אל הכנסת ורוצים לראות כיצד הכנסת מגבה אותם ואומרת להם: אנחנו יודעים לתת לכם את ההערכה הראויה על השנים היקרות האלה שאתם מקריבים למען מדינת ישראל, ואנחנו רוצים שכאשר תשתחררו תהיה לכם היכולת הכספית הקטנה להתחיל את הצעדים הראשונים בדרככם האזרחית בצורה טובה, עם הרבה יותר כלים מכפי שיש בידיכם היום. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. אורי אריאל, בבקשה. הוא אחרון הדוברים. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שהניח לפנינו חבר הכנסת עמיר פרץ ראויה, טובה ואפשר להמשיך לשבח אותה, אבל מפאת השעה המאוחרת לא נעשה את זה. אני מבקש שתי הערות: אני מציע להביא בחשבון בהמשך – להבדיל בין לוחמים לבין תומכי לחימה – – – קריאה: – – – אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): עשינו? אז אדרבה ואדרבה. עמיר פרץ (העבודה-מימד): – – – 2,500 ש"ח לכל חייל, 3,000 לתומך לחימה ו-3,500 – – – אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תודה, וסליחה על חוסר תשומת הלב. אני שמח לשמוע את זה פעם נוספת. ראויים מי שמשרתים בצה"ל, שכידוע הולכים אחר כך למילואים; הרי זה הסיפור – כשהם גומרים את הסדיר הם רק מתחילים לשרת בעצם. יש להם אחר כך 20 שנה ויותר לשרת במילואים. יש רבים – לא בטוח שטובים – שלא משרתים. לכן ראויה המדינה לתת להם את המעט הזה. זה לא הרבה לאנשים שעובדים כל כך קשה, לרבות סיכון חייהם. מלה, אני מבקש, ברשות היושב-ראש, על פיגוע הטרור שהיה היום בירושלים. שואלים מה לעשות – מה, אפשר להתעסק עם כל ערבי על טרקטור? היו"ר יצחק זיו: אתה יכול לקרוא את התשובה שנתתי ב"וואלה". אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני מציע לעשות שלושה דברים שישנו את המצב מיסודו: א. צריך להפסיק לאלתר, ממחר בשעה 07:30, את ההסתה במערכת החינוך במזרח-ירושלים, והיא קיימת. צריך להפסיק אותה לאלתר, ואפשר להפסיק אותה לאלתר. זה בידינו הדבר לעשותו. זה בידי שרת החינוך. ב. צריך להרוס לאלתר את בתי המפגעים והמחבלים. הדבר אושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. הרשלנות של הממשלה, באחריות ישירה של ראש הממשלה ושר הביטחון, היא בלתי נסבלת. הדבר האחרון – אני רוצה לפנות מכאן לראש הממשלה: לו אני במקומך, עוד הערב – עכשיו – הייתי מנחה להתחיל לבנות בירושלים 2,000 יחידות דיור. אף אחד לא יסלק אותנו מירושלים. אף אחד לא יסלק אותנו מארץ-ישראל. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. כפי ששמענו, ההצבעה ביום שני הקרוב. הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 15) (הליך חלופי), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/247).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 15) (הליך חלופי), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת דב חנין – קריאה ראשונה. בבקשה, יציג את החוק. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני מליאת הכנסת את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 15), הצעת חוק שעוסקת בהליכים חלופיים. ההצעה הזאת, שאנחנו מביאים היום לקריאה ראשונה, היא שילוב של שתי הצעות חוק שהכנסת אישרה בקריאה טרומית. היוזם של הצעת החוק האחת הוא חבר הכנסת זבולון אורלב, ולי יש הכבוד להיות היוזם של הצעת החוק השנייה. עמיתי חברי הכנסת, כשאנחנו מדברים בנוער, הליך פלילי הוא חרב פיפיות. הליך פלילי, לעתים נזקו רב מתועלתו. ביסוד הצעת החוק הזאת עומד הניסיון להתמודד עם קטין מבצע העבירה בדרכים אחרות, בדרכים חלופיות, בהנחה שההליך הפלילי אינו תמיד פתרון הולם לכל המעורבים בו. אני מתכוון גם למבצעי העבירה הקטינים וגם לנפגעי העבירה. במשך השנים התפתחו בעולם מערכות חלופיות רבות למערכת הפלילית. בין היתר, אנחנו מדברים על מסגרות חיצוניות המטפלות בקטינים שעברו עבירות מסוגים שונים. גם בארץ יש כמה ניסיונות כאלה, אבל המערכות הניסיוניות הקיימות בארץ אינן מעוגנות בחקיקה, אף שיש פרויקטים ניסיוניים שמטרתם לשמש תחליף להליך המשפטי בעניינם של קטינים שעברו עבירות. בין היתר, אנחנו מדברים על חלופות שבהן הדגש מושם באיזון בין צורכי השיקום של הקטין לבין צרכיו של נפגע העבירה. אחד המודלים המוכרים יותר הוא מודל של צדק מאחה, שמטרתו היא איחוי מיטבי של הפגיעות שגרם המעשה הפלילי על מכלול השלכותיו האנושיות. עמיתי חברי הכנסת, לא אסקור כרגע את כל המנגנונים שהחוק מציע. במרכזו, כמובן, הקבלה של רעיון ההליך החלופי באופן שיבטא את קבלת האחריות של הקטין למעשה הפלילי, לרבות באמצעות תיקון לגבי נפגע העבירה, הקהילה או החברה. אנחנו קיימנו דיונים מקיפים מאוד בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, וזוהי ההזדמנות להודות גם ליושב-ראש הוועדה וגם ליועצת המשפטית של הוועדה על העבודה המסורה, המקצועית והרצינית שלהם. נותרו לנו סוגיות לא מעטות שנמשיך ונבחן לקראת הקריאות השנייה והשלישית. למשל, לא הכרענו בבחירת הליך חלופי אחד על פני משנהו. סברנו, שלנוכח ההתפתחויות בתחום הזה, כרגע אנחנו נמנעים מלהמליץ על מודל מסוים. אנחנו נמשיך לדון בסוגיה הזאת, כמובן, בעת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. בשלב הזה, אנחנו מציעים לקבוע בחוק את המנגנון לבחינת מידת התאמתו של קטין להליך חלופי, את השיקולים המרכזיים התקפים לכל הליך חלופי ואת משמעות סיומו של ההליך החלופי. כאמור, בעת ההכנה לקריאה השנייה והשלישית נבחן את האפשרות להעדיף הליך חלופי, ונבחן גם את השאלה אם הדרך הנכונה לבצע העדפה כזאת צריכה להיות בחקיקה ראשית. אנחנו נדון בסוגיות נוספות העולות מהסעיף המוצע, בין היתר – סוגיית ההסכמה שנדרשת מהקטין מבצע העבירה, מעמד ההורים בהליך החלופי, מעמדו של נפגע העבירה בעצמו בהליך החלופי, סודיות וחיסיון של הדברים שהוחלפו בהליך, זכותו של הקטין לליווי ולייצוג משפטי, קביעתם של תנאי סף לצורך ניתוב להליך חלופי, לרבות לפי סוג העבירה ונסיבות ביצועה, תנאי הכשירות של העוסקים בהליך החלופי, עיגון סוגי ההליכים החלופיים בחקיקה, וכן אופן עיגון פרטי ההליך החלופי – בנוהל, בתקנות או בחקיקה ראשית. הצעת החוק הזאת נועדה לסייע לקטינים שעברו עבירה באמצעות קביעת הליך בעל אופי שיקומי, בניסיון להימנע מהשימוש בהליכים של אכיפה פלילית גרידא במקרים המתאימים. לסיכום, עמיתי חברי הכנסת, זו הצעת חוק נכונה, מודרנית, מאוזנת, שקולה, שאומרת שכשמדובר בבני-נוער, בית-הסוהר איננו הפתרון העדיף. אנחנו צריכים לראות ולבחון בצורה רצינית, אמיתית, מקצועית ושקולה מנגנונים שיאפשרו לאותם נערים שעברו עבירה להשתקם, לחזור למסגרת החברה במסגרת של מהלך שיקומי, מרפא, מאחה, נכון וצודק. אני רוצה לקוות שכל חברי הכנסת יתמכו בהצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה. אני רוצה להביע הערכה לשיתוף הפעולה של גורמי המקצוע במשרדי הממשלה – קודם כול משרד המשפטים. אני משוכנע שנמשיך את הדיאלוג עם אנשי המקצוע – כמובן עם המועצה לשלום הילד, שתומכת בחוק ועזרה לנו בקידומו – לקראת הכנתו לקריאה השנייה והשלישית בעתיד הקרוב ביותר. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל, אחרון הדוברים. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, נתבקשתי לייצג גם את חבר הכנסת אריאל בנושא הזה. אני רוצה לומר שהחוק הזה, חבר כנסת דב חנין, קיים בפועל. היום השופטים, שופטי הנוער, לא רצים להעניש ולתת מאסר בפועל. יש אפשרויות רבות ומגוונות, כשהשיקול נתון לשופט בית-המשפט להחליט על דרך הטיפול שיעזור ויסייע כדי לשקם את הילד. כי כמו שאמרת, המטרה היא לא הענישה, ומהענישה לא מגיעים לשום תוצאה. אדרבה, יש הידרדרות, ואפילו ילדים שלא הכירו את עולם העבריינות, כשמכניסים אותם לכלא הם באמת מתחילים להכיר את עולם הפשע. לכן צריך לעשות הכול כדי להימנע מלכלוא אותם בבתי-הסוהר, גם אם העבירות לכאורה, אם היה מדובר באדם בוגר או בילד קצת יותר מבוגר, הוא בוודאי היה נכנס לכלא, ללא ספק. לכן אנחנו תומכים בחוק. אבל, אדוני היושב-ראש, צריך להבין שהנוער שלנו חשוף הרבה לשחיתות, לתוכניות – שמה לעשות, מה יעשה הילד ולא יחטא? אז אם אנחנו רוצים באמת לשנות את דרכי הטיפול באותם ילדים, באותם נערים, קודם כול לא נאפשר להם להיחשף לכל מיני סרטים ולכל מיני תוכניות, שבעצם מרעילים אותם, כשבסופו של דבר אנחנו מכים על חטא וחושבים על דרך הטיפול. בואו נחשוב יותר על דרך המניעה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל ויתר? תודה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 80 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 15) (הליך חלופי), התשס”ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה אושרה. הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 15) (הליך חלופי), התשס”ח–2008, אושרה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. נא להוסיף את השר גאלב מג'דאלה לפרוטוקול. הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 14) (תקופת כהונתה של מועצה דתית), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/249).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 14) (תקופת כהונתה של מועצה דתית), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת אורי אריאל – קריאה ראשונה. בבקשה להציג את הצעת החוק. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 14) מדברת על תקופת כהונתה של מועצה דתית. שותפים אתי לחוק חברי חבר הכנסת יעקב מרגי, יושב-ראש סיעת ש"ס, חבר הכנסת דוד טל, יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אברהם מיכאלי וחבר הכנסת מאיר פרוש. החוק הזה בא להסדיר מציאות קשה שיש מועצות דתיות שלא מצליחות להיבחר אחרי הבחירות הכלליות שנערכו באותה רשות. שר הדתות, שאחראי על העניין, לא מצליח למנות מועצה ממונה, כי צריך להגיע להסדרים בין הרבנים הראשיים למועצה הנבחרת, לרבני העיר. בעניין הזה, המלאכה הזאת היא מורכבת מאוד. יש במדינת ישראל כ-130 מועצות דתיות, והיכולת של שר הדתות להשתלט על העניין הזה בחצי שנה, בשישה חודשים שניתנים לו לאחר בחירות לרשויות, איננה עומדת במבחן המציאות. וכך, אנחנו מגיעים למצב שיש רשויות שאין להן מועצה דתית. מועצה דתית מטפלת בכל תחומי החיים, בכולנו, מלידה – ברית-מילה, בר-מצווה, חתונה וחס וחלילה הלוויה וקבורה, ובאמצע יש עוד דברים רבים – מקוואות, בתי-כנסת וכדומה. לכן אי-אפשר לוותר על השירות הזה. זה ויתור על שירות יומיומי לרבים מהתושבים. ההצעה שלנו היא להאריך את התקופה מחצי שנה לשנה, על מנת לאפשר לשר הדתות אכן לתת את התשובות הנכונות במצב הזה. עדיף היה שהממשלה היתה מביאה את החוק הזה, אבל גורמים בכירים בממשלה הבינו שאם זה יהיה מטעם הממשלה, החוק במקרה הטוב יגיע בעוד שנתיים. אני מזכיר לכולנו שאנחנו עומדים ערב בחירות לרשויות, ונצטרך ודאי את האפשרות הזאת, ששר הדתות תהיה לו שנה במקום חצי שנה להרכיב את המועצות הדתיות ולתת את השירותים הנכונים והמתאימים. אני מבקש מחברי לאשר את החוק הזה ולאפשר לנו להמשיך להכין אותו כדי שנביא מזור לאזרחי מדינת ישראל. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מיכאלי אברהם. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להזכיר לחברים שלפני כמה שנים היתה הצעה של חבר הכנסת משה גפני לפרק את המועצות הדתיות, כי הוא חשב שהן לא מתפקדות, הן לא עושות את עבודתן ואת מלאכתן. אני אמרתי לו שיבוא יום ויפרקו גם את משרד הדתות. ואכן, ראש הממשלה שרון עמד פה מעל הדוכן, בהישג הגדול, האדיר, זה כמעט היה הרבה יותר מאשר פינוי רצועת-עזה, ואמר: אני פירקתי את משרד הדתות והבאנו חיסכון אדיר. שום חיסכון לא היה, רק כאבי ראש. בסופו של דבר, ראש הממשלה לקח את כל הסמכויות אליו. תבינו – ראש הממשלה צריך להתעסק בקטנות, במועצה דתית ובאילו מינויים. בסופו של דבר, המינויים היו גם פוליטיים. אם ראש ממשלה ממנה אז זה לא מינוי פוליטי? זה סופר-פוליטי. אז לקחו את זה משר הדתות, לקחו את כל הסמכויות שלו, רוקנו את כל הסמכויות והעבירו את זה לראש הממשלה. ראש הממשלה הוא הממנה, בפרט כשראש ממשלה שלנו עסוק בהרבה דברים, יש לו בעיה עם אירן, יש לעם ישראל בעיה מול אויבים מצפון ומדרום, ואני כבר לא מדבר על החקירות של ראש הממשלה שמטרידות אותו. הוא, יש לו זמן עכשיו? בתוך שישה חודשים הוא ימנה את המועצה הדתית, אם השר לא יצליח? אדרבה, את הסמכויות האלה צריכים לתת לשר הדתות שמכהן היום בפועל. חבר הכנסת מיכאלי, אנחנו חייבים לעמוד על זה. אסור לנו לוותר על העניין הזה. לא יכול להיות שהסמכות הזאת תישאר אצל ראש הממשלה. אם ראש הממשלה יכול – הייתי קורא לזה כאילו בכוח למנות – בתוקף תפקידו, אז אין שום בעיה. שר הדתות יכול לקבל את אותן סמכויות מראש הממשלה, ולהפעיל באותם אמצעים את שיקול הדעת שלו. תודה, אדוני. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, צר לי שכל פעם מעלים את סוגיית המועצות הדתיות, ומתייחסים אליהן כאל איזה בן חריג בשירותים הציבוריים שהמדינה נותנת. הרבה פעמים יש תחושה שכביכול מועצה דתית זה גוף מיותר, זה גוף שלא זקוקים לו בשום דבר, וחבר הכנסת אריאל הזכיר זאת קודם. רבותי, מדובר פה במועצה שהיא רשות שנותנת שירותים לאזרחים במדינת ישראל. השירותים האלה ניתנים להם על-פי חוק וכדין. אם השירותים האלה לא יינתנו, אז אין מישהו אחר שנותן את זה. לא יכול להיות שכל פעם מגיעים לסוגיה הזאת של תפקודי מועצות דתיות הן לגבי הרכבים, הן לגבי תקציבים והן לגבי מינויים, והמועצה דתית כל פעם מצטיירת כגוף שאין לו סיבה לקיום. חבר הכנסת זאב הזכיר קודם את מה שקרה מאותה מחשבה לא נכונה של ראש הממשלה הקודם – שיהיה בריא – שהחליט מה שהחליט, והיום הבלגן חוגג במערכת. במקום לשפר, המערכת הידרדרה. אפשר לציין לשבח את השר לשירותי דת הנוכחי, שהחל לקבל סמכויות. הוא עדיין לא קיבל את כל הסמכויות. הוא מתחיל לשפר את תפקוד המועצות הדתיות. הוא סוף-סוף מתחיל להחזיר קצת תקציבים, קצת לתת את הכלים המינימליים שהשר יכול לתת למועצות האלה כדי לתפקד. אני אכן מסכים ששר הדתות, שמונה עכשיו כשר לענייני דת, יקבל את הסמכויות האלה מראש הממשלה. ובאמת, אכן ראש הממשלה אין לו היום לא זמן ולא עניין לטפל בדברים האלה. כששר הדתות ימלא את תפקידו כשר הדתות באופן מלא, נראה שהמועצות הדתיות יתפקדו, גם תפקוד מלא של שירותים, וגם לגבי מינויים. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 81 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 14) (תקופת כהונתה של מועצה דתית), התשס”ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 14) (תקופת כהונתה של מועצה דתית), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 59) (סיוג השלכות הרשעה), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/250).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 59) (סיוג השלכות הרשעה), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת אורי אריאל, אשר יציג את הצעת החוק לקריאה ראשונה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, מדובר בהצעת חוק השיפוט הצבאי (סיוג השלכות הרשעה). בעברית יותר פשוטה, מתי נרשם לחייל שביצע עבירה ר"פ – רישום פלילי, ואם נרשם, מתי הוא נמחק? כי יש תקופות שונות. מה הבעייתיות ברישום פלילי? הבעיה העיקרית היא שאנשים מתקשים למצוא עבודה בכל תחום האבטחה, בכל התחום של משטרה, שירות משטרתי אחרי הצבא, לימוד עריכת-דין וכן הלאה. רבים המקצועות שמי שיש לו ר"פ איננו יכול להגיע אליהם. כל זה בשביל מה ועד מתי? כיום החוק אומר שזה עד 17 שנה. אתם שומעים טוב? אדם עשה עבירה, נרשם לו רישום פלילי, זה נשאר רשום 17 שנה, ומי שמבקש, ממוסדות הביטחון, מי שהוגדרו ככאלה, יכול לקבל את המידע ולא לאפשר לו להתגייס, לעבוד, לשרת וכדומה. באזרחות עוד אפשר שבית-המשפט יחליט לקצר את הזמן או לא לרשום, לפחות בעבירות מסוימות שהן לא עבירות קשות. בצבא, אין האפשרות הזאת בכלל. זאת אומרת, מצבם של החיילים גרוע בהרבה ממצבם של האזרחים, באותן עבירות. גם הפרקליטות הצבאית הראשית, גם לשכת הרמטכ"ל, גם משרד המשפטים הבינו והסכימו שהמצב הזה הוא בלתי אפשרי, הוא כמעט שערורייתי, הייתי אומר. ואכן התיקון בא משני הכיוונים. הוא בא מכיוון הצבא ומשרד המשפטים והוא בא מכיוון חברי הכנסת. חברי הכנסת אורית נוקד והרב יצחק לוי ואנוכי הגשנו הצעה לתקן את המצב הזה, ולא אלאה אתכם בפרטים. הגענו בוועדת החוץ והביטחון, בדיון שהיה בראשות יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת הנגבי, להסכמה עקרונית על הדברים. הצעת החוק שלפניכם היא כבר הצעת החוק כפי שנוסחה על-ידי משרד המשפטים והיא אכן נותנת דירוג שונה לעבירות שונות ומקילה עם החיילים. אנחנו מבקשים את אישורכם ואת תמיכתכם בחוק הזה כדי לאפשר את המשך הכנתו לקריאה שנייה ושלישית ולסייע ולתת לחיילים את המינימום שמגיע להם, שלא יהיו מופלים לעומת אזרחים רגילים. לא יכול להיות שחייל שאסף כמה פריטי תחמושת, כפי שרבים מהחיילים עושים, לביתו, ועל זה נשפט – אנחנו מדברים על עבירות שבית-דין שפט, לא שופט זוטר – הוא נשפט על זה, ו-17 שנה יהיה מנוע מלשרת ברבות מהתעסוקות במשק וכן הלאה וכן הלאה. אודה לכם על תמיכתכם. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת משה גפני, אחריו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אורי אריאל, אני חושב שהצעת החוק היא הצעה נכונה וטובה. אני אתמוך בה. אני מבקש, מכיוון שאתה מדבר על ההקלות לחיילים והנושא הביטחוני והמצב שאנחנו מצויים בו, הייתי רוצה לדבר, אדוני היושב-ראש, על זה שאנחנו היום מצויים בשלושת השבועות שבין שבעה-עשר בתמוז לבין תשעה באב. ביום ראשון התחלנו את שלושת השבועות בצום י"ז בתמוז, כאשר בי"ז בתמוז קרו חמישה דברים מאוד קשים לעם היהודי. אחד הדברים הוא שלאחר שהחל המצור על ירושלים בעשרה בטבת, בי"ז בתמוז הובקעה החומה. כך התחיל החורבן. לאחר מכן חורבן הבית היה ביום תשעה באב. אגב, יש מחלוקת, חבר הכנסת ביילין, אתה בטח מתעניין בעניין הזה – – – יוסף ביילין (מרצ): – – – משה גפני (יהדות התורה): יש כאלה שטוענים שהעיר הובקעה בי"ז בתמוז רק בחורבן בית שני. בחורבן בית ראשון, יש כאלה שכותבים – בתלמוד ירושלמי – שזה היה בי' בתמוז. אבל חורבן הבית השני הוא החורבן היותר חמור. עד היום אנחנו סובלים ממנו. הדבר השני היה שקיסר רומי שרף את התורה בי"ז בתמוז, ובי"ז בתמוז נשתברו הלוחות שמשה רבנו הביא מהקדוש-ברוך-הוא. ובי"ז בתמוז בטל התמיד. בקיצור, אנחנו מצויים בזמן שבאמת מאוד קשה מבחינתנו. אנחנו צמים בי"ז בתמוז, ולאחר מכן אנחנו צמים בתשעה באב. והמציאות הזאת, המציאות הקשה של העם היהודי מחורבן הבית – יש לנו הרבה דברים משמחים, אבל לצערנו הרב יש לנו בדרך גם הרבה דברים עצובים. אנחנו מאוד מקווים שהגאולה תבוא. המצב הזה שבו אנו מצויים היום, בימים הללו שאנחנו נמצאים – עם איום של אירן, נשק גרעיני, עם סכנות שיש לעם היהודי וכאן בארץ הן סכנות קשות מאוד. גם היום, לצערנו הרב, היה פיגוע; פיגוע קשה של ערבי תושב מזרח-ירושלים שנהג בטרקטור וניסה לרצוח. היה נס גדול, אף-על-פי שיש פצוע קשה, אבל היה נס גדול שזה הסתיים כפי שזה הסתיים והרגו את המחבל הזה, את הרוצח. בקיצור, אנחנו נמצאים בימים לא קלים. ובימים הלא-קלים הללו אנחנו מתפללים לקדוש-ברוך-הוא שנזכה לימים טובים יותר ונגיע, השר מג'אדלה, לגאולה השלמה, שכתוב בנביא: "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". זו תפילה שכולנו מתפללים אותה, שייפסקו המלחמות בעולם. "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", זה מנבואת הנביא שתגיע, ואנחנו כולנו, כל העמים רוצים שכך יהיה. נכון, השר מג'אדלה? שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: כאשר התפילה, יישאו אותה בלב שלם ובאמונה – היא תתקבל. כל התפילות האלה שעושים אותן כדי לצאת ידי חובה לא מתקבלות. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אם אפשר – – – משה גפני (יהדות התורה): השר מג'אדלה דיבר משהו בהלכה. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: זה כתוב בהלכה, זה לא נוגע לך. משה גפני (יהדות התורה): השר מג'אדלה, אני מסכים אתך, אני בעד זה שכולנו נתפלל באופן אמיתי ורציני ומהלב. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: כתוב בתהילים – – – משה גפני (יהדות התורה): נכון, בתהילים, הנה, השר מג'אדלה צודק. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אריאל, החוק שהצגת הוא באמת חוק ראוי, ואנחנו, במסגרת הדיונים השונים שמקיימים גם בוועדת החוקה בנושא של מחיקת הרשעות, נתקלים באמת בעמדות עקרוניות, כביכול, של נציגי הרשות לגבי מחיקות של עבירות מסוג כזה או אחר. והרבה פעמים, באמת, יש שם ויכוח עקרוני על משמעות הרישום, או איזה סוג רישומים צריך למחוק מאותו מרשם, שבעצם מלווה את האזרח לאורך חייו ומטיל עליו כתם שלא ניתן למחוק אותו. ועם סוג כזה של רישומים אנחנו מתמודדים לאחרונה בנושא של מפונים, מגורשי גוש-קטיף. הצעירים, שבעצם יצאו במחאה, כל אחד לפי אמונתו, כל אחד לפי דרכו – בסוף נפתחו נגדם תיקים כאלה או אחרים, ואנחנו עד עכשיו עוד לא מצליחים למחוק נגדם את כל הרישומים. ואכן, הסוגיה הזאת של מחיקת – – – משה גפני (יהדות התורה): חבר הכנסת מיכאלי, אתה בתור עורך-דין, אתה סבור שהחוק הזה הוא צודק, נכון? אברהם מיכאלי (ש"ס): בוודאי. יש לנו ויכוחים בוועדה, זה מה שאמרתי, לגבי העיקרון של מחיקת הרשעה כזאת או אחרת, ויש דעות כאלה ודעות אחרות. תמיד אני אומר, כשמשפטנים ומלומדים באים להציג עמדות, כשיש שתי דעות זה כבר מראה שאין תורה כתובה מסיני לגבי הדעה שאומרת כך או אחרת. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני – – – משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר יצחק זיו: לא. לך הקשיבו, אז תקשיב גם לחבר הכנסת מיכאלי. אברהם מיכאלי (ש"ס): חברי חברי הכנסת, אם אנחנו מכניסים לכל דעה משפטית את הדעה האידיאולוגית שלנו, אנחנו מגיעים רחוק. והרבה פעמים, כשהמלומדים מופיעים בוועדות ומנמקים את הנימוקים שלהם, אני תמיד שואל אותם: אתה מציג עמדה משפטית או עמדה אידיאולוגית? אם זו עמדה אידיאולוגית, מותר לכל אחד להציג. אבל אם זו עמדה משפטית – במשפטים אין דעה אחת, ובמשפטים מותר אפילו לשר המשפטים לבוא ולחלוק על בית-המשפט העליון בסוגיות כאלו או אחרות, ולא להיראות ככופר. לכן, הסוגיה של מחיקת הרשעות של חיילים שעברו עבירות כאלה או אחרות – הרבה פעמים אותו שופט שגוזר את גזר-הדין, הוא תמיד יודע מה המשמעות של אותה הרשעה לגבי המשך חייו. מדובר באמת בעבירות מסוג קל ביותר, כמו שאפשר לומר, ואם נדע שאותן הרשעות מלוות את אותו צעיר לאורך כל חייו, והכתם הוא בל יימחק, הכתם הזה הוא כתם שניתן לבוא ולשקול לגביו, מבחינה משפטית, אם צודק שהכתם הזה ילווה אותו. ולכן – – היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. משה גפני (יהדות התורה): לא, רגע, הוא עוד לא סיים. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – אנחנו צריכים הרבה פעמים להיות גמישים בסוגיה הזאת של הרשעות, כי הרשעות זה לא רק עונש חד-פעמי שהוא מקבל, אלא הוא מקבל עונש לכל חייו. ולכן אנחנו נתמוך בחוק הזה, חבר הכנסת אורי אריאל. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחרון הדוברים. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו היא הצעה נהדרת, ראויה, צריך לתמוך בה. אנחנו רגילים שבהרשעות – באים ביום הכיפורים, הרב גפני, והקדוש-ברוך-הוא מוחל לכלל עם ישראל, ולא שואלים איזו עבירה, איזה סוג עבירה. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שכל עבירה, מכל סוג שהוא, הקדוש-ברוך-הוא ימחל לנו. ולכן, אין שום סיבה שהרשעה מסוג שהוא לא כל כך נחשב, באמת, כפשע, תישאר למעלה מ-17 שנה, ואותו חייל לא יוכל אחר כך להתמודד בחיים האזרחיים שלו. ומכיוון שכבר דיברו על הנושא הביטחוני – אדוני היושב-ראש, זה פשוט מדהים לראות איך שר הביטחון, לאחר הפיגוע שהיה בירושלים, אמר שהוא נותן הוראה לפיקוד העורף לצאת לפעולה כלשהי. חשבתי: מי יודע איזו פעולה עכשיו הולכים לעשות, פיקוד העורף; טוב שהוא לא דרש מחיל הים או מהשריון לצאת לפעולה. להרוס את בית המחבל. הוא יצא בקריאה לתת הוראה – עד עכשיו זה לא בוצע. תארו לכם מה קרה לשר הביטחון ואיזה ביטחון יש לנו היום בעיר ירושלים, אם תושבי ירושלים, מזרח-ירושלים, מהפריפריה, מרשים לעצמם להתחבר עם ארגוני טרור מ"אל-קאעידה" – רק לאחרונה שישה ערבים ישראלים, היום עוד מחבל ממזרח-ירושלים, מרשים לעצמם לצאת ולהרוג אזרחי ישראל באמצע היום, בראש כל חוצות, באין מפריע. אנחנו באמת צריכים לעשות חשבון נפש. ולכן, אדוני היושב-ראש, מכיוון שהגיע הזמן להמשיך בדיונים הבאים, אני אקצר בדברי. אני מקווה שהקריאה הזאת לראש הממשלה ולשר הביטחון – ששניהם התחרו זה בזה מי יהרוס יותר מהר את בית המחבל, אולי בגלל התחרות הזאת לא הגענו לשום תוצאות – שלפחות היום, אחרי הפיגוע הנורא שהיה היום בירושלים, יגיעו למסקנה, וכמה שיותר מהר: כל בית מחבל להריסה, באותו יום: ביומו תקברנו, קבורת חמור ייקבר. אין דבר כזה לעבור לסדר-היום. אם אנחנו רוצים, אם אנחנו חפצים חיים, אנחנו חייבים לפעול לאלתר, ולא לתת למערכת הזו, שעד שתחליט, ועד שבית-משפט יחליט – אני הבאתי הצעת חוק. אם היו 45 יום, אדוני היושב-ראש, הייתי מעלה אותה עוד השבוע. אני חושב שזו בכלל לא צריכה להיות סמכות של ראש ממשלה ושל שר ביטחון להרוס בית של מחבל. לדעתי צריך המפכ"ל של המשטרה לבצע את זה. זה לא צריך להגיע לדרגים הגבוהים ביותר. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 82 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 59) (סיוג השלכות הרשעה), התשס”ח–2008, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 6, נגד – 1, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 59) (סיוג השלכות הרשעה), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון, לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יצחק זיו: הודעה למזכיר, בבקשה. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הגדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס”ח–2008, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הצעת חוק מוסדות חינוך תרבותיים-ייחודיים, התשס”ח–2008, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון) (חופש הביטוי וההתארגנות של סטודנטים), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/249).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון) (חופש הביטוי וההתארגנות של סטודנטים), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת יוסי ביילין – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יוסי ביילין להציג את הצעת החוק. יוסף ביילין (מרצ): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת, שמוצעת על-ידי חברי כנסת מצדדים שונים של הבית הזה, נועדה לאפשר התארגנות של סטודנטים ופעילות פוליטית של סטודנטים במקדש הדמוקרטיה וחופש הביטוי, כלומר באוניברסיטאות. יש סתירה בלתי מובנת בין החופש האקדמי, הכל-כך חשוב באוניברסיטאות, לבין ההגבלות שקיימות עדיין בחלק מהן – ודאי לא בכולן – על התארגנות של סטודנטים. מדובר באנשים צעירים שחשוב מאוד לאפשר להם להביע את דעתם, לגבש את העמדות שלהם. אנחנו יודעים שגם בבית הזה לא מעט מהאנשים שהגיעו לעמדות בכירות בכנסת ובממשלה הם אנשים שעברו את כור ההיתוך של הפעילות הפוליטית בתוך האוניברסיטה. זה באמת לא מובן, זה לא עולה על הדעת שבמקומות האלה יש איסורים והגבלות שאין במקומות אחרים. כל אחד מאתנו עם הניסיון האישי שלו, מימין ומשמאל, נתקלנו במגבלות ממש בלתי הגיוניות, ולכן החלטנו להציע את הצעת החוק הזאת. ישבנו, כמובן, גם עם נציגי האוניברסיטאות ועם הסטודנטים, שמאוד מאוד רוצים בחופש הזה. אני מקווה שנוכל לאשר את ההצעה הזאת היום לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חברת הכנסת זהבה גלאון – איננה נוכחת. חבר הכנסת נסים זאב – אחרון הדוברים. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, הצעת חוק זכויות הסטודנט. אין לי שאלה לגבי חופש הסטודנט, לגבי סטודנט. חופש הביטוי יש לכל אחד ואחד מאזרחי ישראל. אני לא חושב שיש איזו מגבלה. השאלה – ההתארגנות של אותם סטודנטים, למה היא תוביל? האם בסופו של דבר זה יוביל יותר להפגנות, לשיתוק המערכת? כאשר קבוצת סטודנטים מחליטה להשבית את הלימודים או להתנגד תוך כדי התבטאות כזאת או אחרת, וזכותם להתבטא – השאלה, כארגון, אם זה דבר שיועיל בסופו של דבר או יזיק למערכת. אני מאוד מאוד חושש. אני אתמוך, אין לי בעיה עם זה. מבחינתי, סטודנטים ילמדו או לא ילמדו, זאת בעיה שלהם. אבל אני חושב שצריכים לתת את הדעת, לקראת הדיון בקריאות השנייה והשלישית, איפה לשים את המעצורים, הייתי אומר, ואת המגבלות, כדי שלא יהיה מצב שקבוצה של סטודנטים תוכל אולי גם לשתק את המערכת. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מבקשת לתמוך בהצעת החוק שהציג היום, הערב, חבר הכנסת יוסי ביילין. אני רוצה לומר, זה בלתי מתקבל על הדעת שבמדינה דמוקרטית, בארגון שלכאורה צריך לחנך, בגוף כמו אוניברסיטה, שצריך לחנך לפלורליזם, לסובלנות לפתיחות בארגונים כאלה, בעצם מונעים מסטודנטים דבר שהוא אלמנטרי בעיני, וזאת האפשרות להתאגד, להתכנס ולקיים פעילות פוליטית. בכל האוניברסיטאות בעולם, הדבר הבסיסי ביותר הוא שסטודנטים יכולים להתאגד, יכולים להפגין ויכולים לחולל מהפכות, ורק במדינת ישראל יש חשש, שאני לא מבינה למה הוא וממה הוא נובע; חשש מעוות בעיני, שפוגע ביכולת לחנך אנשים צעירים לקחת חלק בפעילות ציבורית חברתית. אני רוצה לשתף אתכם, חברי חברי הכנסת, בחוויה – זאת אולי לא המלה המתאימה – מאוד מאוד לא סימפטית שאני חוויתי בביקורי לפני כמה חודשים באוניברסיטת חיפה. הייתי אמורה להיפגש עם קבוצה של סטודנטים שהם חברים בתא מרצ ובתא חד"ש ועם סטודנטים אחרים. האוניברסיטה מאוד לא התלהבה מהרעיון הזה. בסופו של דבר נפגשתי עמם. העמיסו עליהם כל מיני תנאים ביורוקרטיים – צריך להזמין חדר חודשיים מראש, כל מיני דברים שנועדו לפגוע במהלך הפגישה. בסופו של דבר החלטתי להיפגש אתם בקפיטריה של האוניברסיטה. ישבנו בשולחן צדדי, במקום שלא היו בו אנשים. הפגישה שלנו לא הפריעה לאף אחד. לא היתה פרובוקציה, לא נעשתה פרובוקציה. נדהמתי, פשוט נדהמתי, כשבמהלך הפגישה הסב את תשומת לבי אחד הסטודנטים שאמר לי: תראי את שני הגברתנים שעומדים מאחורינו. אני מסובבת את ראשי, ואני רואה שני גברתנים, שאחר כך התברר לי שהם היו מאבטחים של האוניברסיטה, מסריטים ומצלמים כל אחד מהסטודנטים שהגיע לפגישה אתי. מסריטים את כל המפגש – דבר, כמובן, שהוא מאיים ומפחיד. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: זה היה כדי להפחיד או שזה היה כדי להנציח את המעמד של המפגש אתך? זהבה גלאון (מרצ): אני לא מייחסת לעצמי חשיבות כל כך גדולה, אדוני השר, שזה נועד להנציח. תראה, אותי זה לא הפחיד, אבל זאת שאלה מאוד נכונה. הסטודנטים הרגישו מאוד מאוימים. הם התחילו לצאת. ולא רק זאת – – – היו"ר יצחק זיו: אני מבקש לסיים. זהבה גלאון (מרצ): תן לי לסיים את הסיפור, אדוני. אני חושבת שזה מדהים. זה סיפור מדהים שבכלל יכול להיות דבר כזה. לא להאמין. תשמע, אדוני היושב-ראש, במהלך ההסרטה – הפגישה נמשכה כשעה וחצי; כל השעה וחצי הזאת הם הסריטו את המפגש – בשולחן ליד ישבו עוד שני אנשים, שמסתבר שהם עובדי האוניברסיטה, במערך האבטחה שלהם. ישבו – אני לא יודעת אם הם הקשיבו, אולי הם לא יכולים היו להקשיב; ישבו לוודא, במהלך כל הפגישה. יושבת חברת הכנסת גלאון עם קבוצה של סטודנטים, רחמנא ליצלן, מה יכול להיות? האירוע, או התקרית הזאת, הסיפור הזה, משקף – אני לא יודעת, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. פניתי לנשיא האוניברסיטה, העליתי את הנושא לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. אני שואלת אתכם, חברי חברי הכנסת, היעלה על הדעת שחבר הכנסת, שר, לא משנה מי, יבקש להגיע לאוניברסיטה, וגם אם הוא לא מגיע לאוניברסיטה, שסטודנטים מכל המפלגות מכל הקבוצות, מכל עברי הדעה והדעת רוצים להתאגד ולפעול פעילות ציבורית, פוליטית, חברתית, והם לא יוכלו לעשות את זה? כדי למנוע את הסיפור שלי, כל מי שיושב באולם לדעתי צריך לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת ביילין. תודה רבה, אדוני, ותודה על שאפשרת לי. היו"ר יצחק זיו: תודה. אנחנו נעבור להצבעה. אני אמתין עד שתגיעי. הצבעה מס' 83 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון) (חופש הביטוי וההתארגנות של סטודנטים), התשס”ח–2008, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק זכויות הסטודנטים (תיקון) (חופש הביטוי וההתארגנות של הסטודנטים), התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15) (ציון תאריך תפוגה לתמרוקים), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/250).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15) (ציון תאריך תפוגה לתמרוקים), התשס”ח–2008, של חברת הכנסת זהבה גלאון – קריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת זהבה גלאון להציג את הצעת החוק, בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, תודה רבה. חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נדונה בוועדת הכלכלה של הכנסת, וזאת הזדמנות גם להודות ליושב ראש-הוועדה חבר הכנסת גלעד ארדן ולכל הצוות: ליועצת המשפטית, למנהלת הוועדה, שבאמת עשו מאמץ להביא את החוק עוד היום. החוק הזה בעצם מדבר על שמירת בריאות הציבור. זה תיקון לפקודת הרוקחים. החוק הזה מבקש לקבוע תאריכי תפוגה למוצרי תמרוקים. עד היום אדם, גבר או אשה, שהלכו לסופרמרקט, ל"סופרפארם" או לכל חנות ורצו לקנות קרם פנים, קרם שיזוף, כל תמרוק שאתם יכולים להעלות על הדעת, כשהם הסתכלו על הקופסה הם לא ידעו לכמה זמן התמרוק הזה יכול לשמש, ובעיקר מה קורה אחרי שאתה פותח את הקופסה. האם משך התפוגה שלו – שנה, שנתיים, שלוש שנים – כמו שמצוין? בחלק מהתמרוקים היה קוד. היצרנים עשו קוד, רק זה היה קוד מוצפן, שלא היה ניתן לראות אותו על הקופסה או על השפופרת. הצעת החוק הזאת היא יוזמה של העוזרת הפרלמנטרית שלי, שקנתה יום אחד קרם פנים – אתה יודע, אדוני, אנחנו שמות קרם פנים – והיא ראתה שהקרם לא טוב. הוא באמת שכב אצלה שנה, שנתיים והיא לא ידעה. התחלנו לבדוק את העניין הזה, ופתאום הבנו שיכולות להיות בעיות בריאותיות. באירופה ובמדינות המסודרות בעולם – – – היו"ר יצחק זיו: גירוי. זהבה גלאון (מרצ): כן, זה יוצר גירוי, זה יכול לעשות נזק לעור. לכן, אני החלטתי לא להסתפק במצב הקיים. המצב הקיים אפשר לשר, על-ידי צו פיקוח, לסמן את תאריך ייצור התמרוק, את התאריך. אבל אתה בתור צרכן לא יכולת לדעת מה היה התאריך. אומנם הצו מאפשר את זה, אבל זה היה מוצפן. אני חושבת שהחוק הזה אומר לצרכנים: יותר אתם לא קונים חתול בשק. אני רוצה לעדכן אתכם מה החוק הזה קובע: בשנת 2005 נכנסה לתוקפה הדירקטיבה האירופית. הדירקטיבה האירופית נוסחה על-ידי אנשי מקצוע, ובעצם היום היא מקובלת על כל חברות התמרוקים הגדולות בעולם. היא אומצה גם על-ידי היצרנים הישראלים שמייצאים לאירופה, אבל עכשיו היא מאומצת גם על-ידי היבואנים שמייבאים מאירופה. מה שקבענו זה כך: לגבי תמרוקים שחיי המדף שלהם קצרים מ-30 חודשים – נניח שקונים איזה קרם או משחה, אבל אם אומרים שחיי המדף שלהם פחות מ-30 חודשים, יציינו את תאריך התפוגה על הקופסה או על השפופרת. לגבי תמרוקים שחיי המדף שלהם מעל 30 חודשים, יציינו מה תאריך התפוגה לאחר הפתיחה. נניח שהיום אני קונה קרם, והם יודעים שזה מתאים לשלוש שנים או משהו כזה, אז אם אתה פותח אותו – כותבים עד מתי הוא בתוקף, כמו על מוצרי המזון. אני חושבת שברגע שאדם נכנס לבית-מרקחת או לסופרמרקט ורוצה לקנות קרם פנים ורואה שכתוב שזה פחות מ-30 חודשים, הוא עושה חשבון אם הוא רוצה לקנות או לא. לגבי מה שמעל ל-30 חודשים הוא רואה שכתוב מה יהיה תאריך התפוגה אחרי שפותחים את התכשיר. אני חושבת שאותו צרכן ידע מה הוא קונה, הוא לא קונה חתול בשק. זה חוק צרכני ונכון, ואנחנו משתווים למדינות האירופיות המתוקנות. אשמח לקבל את תמיכתכם. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אין לי ספק שהחוק הוא חוק טוב. זה נשמע כל כך פשוט, אבל הוא מאוד מורכב ומסובך. לדעתי, באיזה מקום הוא גם יכול להזיק לאותם יבואנים ובעלי חנויות, כי תארי לך גם שכוח השמירה של אותו מוצר – לפעמים כתוב: נא להניח בקירור. אז כמה זמן זה עומד בקירור עם הריח הטוב ועם האיכות של אותו תמרוק, כשהוא נמצא במקום קר או במקום חם? וזה משנה. אני מסכים בעיקרון. אפילו על "אשל" ולבן יש תאריך עד מתי אפשר להשתמש בהם, שזה אולי פרוטות לעומת אותם תמרוקים, שהם יקרי ערך. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: אבל הנזק של ה"אשל" הרבה יותר גרוע. נסים זאב (ש"ס): יכול להיות, אבל אפשר להריח ישר אם הוא החמיץ או לא. לתמרוק יש ריח טוב, רק השאלה כמה ריחו חזק נודף וכמה הוא עמיד. כשהריח במיטבו אתה שם הרבה פחות והאיכות, משום שהיא גבוהה, אתה יכול לחסוך הרבה בכסף. בעניין של ריח טוב, אנחנו מברכים במוצאי-שבת על הבשמים וזה חלק מהעניין של העשרת הנפש, של התרוממות הנפש. יש עניין לברך "בורא עצי בשמים". אני מניח שגם אצל אדוני משתמשים במיני בשמים – – – היו"ר יצחק זיו: אבל זה לא תמרוקים. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: אני אשמח להזכיר לך את זה, לא על חשבון החברים. נסים זאב (ש"ס): לכן, לקראת הקריאות השנייה והשלישית צריכים לתת פה את הדעת לגבי הנזק שעלול להיגרם לאותם בעלי חנויות כתוצאה מכך. אין לי ספק שאם בכל מוצר יצטרכו לראות את התאריכים וכל העניין של הביקורת – מה קורה אם אין תאריך, אז מה המשמעות, זה קנסות? יש פה סנקציות לגבי אותם יצרנים? אני לא יודע, ייתכן שכן. היו"ר יצחק זיו: לקראת הקריאות השנייה והשלישית יהיו כל הדברים האלה. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: נסים, אתה מגן על האזרח או על היצרן? נסים זאב (ש"ס): על שניהם ביחד. יש לי אינטרס שהאזרח יקנה אבל גם שהיצרן ימכור כמה שיותר, כי כשיש שוק ומכירה וקנייה אז גם הצמיחה של המשק עולה. כל העניין שאנחנו לא מטפלים במשפחות ברוכות ילדים בגלל הצמיחה הגדולה שיש במשק היום – כולם מדברים על הצמיחה, אבל לא משנה מה מצב העוני. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 84 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15) (ציון תאריך תפוגה לתמרוקים), התשס”ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 15) (ציון תאריך תפוגה לתמרוקים), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, כ' בתמוז התשס"ח, 23 ביולי 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 21:17.