דברי הכנסת

תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8 מזכיר הכנסת איל ינון: 8 שאילתות דחופות 8 297. חילול ספרי הקודש שפונו מגוש-קטיף 9 מאיר פרוש (יהדות התורה): 9 השר לשירותי דת יצחק כהן: 10 מאיר פרוש (יהדות התורה): 10 השר לשירותי דת יצחק כהן: 11 296. שידור האולימפיאדה בסופי שבוע 11 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 11 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 12 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 12 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 12 שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): 16 295 . התפטרות שוטרים המוצבים בהר-הבית 16 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 16 שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): 17 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 17 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 18 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 18 289. הזנחת קברו של אוסקר שינדלר 18 משה שרוני (צדק לזקן): 18 שר הפנים מאיר שטרית: 19 משה שרוני (צדק לזקן): 19 293. מינוי פסול בעיריית קריית-ביאליק 19 יובל שטייניץ (הליכוד): 19 שר הפנים מאיר שטרית: 20 יובל שטייניץ (הליכוד): 20 שר הפנים מאיר שטרית: 21 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 21 שר הפנים מאיר שטרית: 21 294. חיוב סוחרים בתל-אביב להחליף שלטים על חשבונם 22 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 22 שר הפנים מאיר שטרית: 23 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 23 שר הפנים מאיר שטרית: 23 הצעת חוק המים (תיקון – איסור ניתוק מים לרשות מקומית), התשס"ח–2008 24 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 24 הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת הספקת מים), התשס"ז–2007 26 מוחמד ברכה (חד"ש): 26 הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון – ארוניות אחסון), התשס"ו–2006 28 שרת החינוך יולי תמיר: 28 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 29 הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – ביזוי בשל גיל), התשס"ח–2008 30 שרה מרום-שלו (צדק לזקן): 30 שר המשפטים דניאל פרידמן: 31 דברי היושב-ראש בעקבות הבאת ארונותיהם של חיילי צה"ל אהוד גולדווסר ואלדד רגב, זיכרונם לברכה 32 דברי היושב-ראש על סדרי הצבעות במליאה 33 גדעון סער (הליכוד): 35 הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הפצה דיגיטלית של ערוצים ייעודיים), התשס"ח–2008 37 הצעת חוק איסור מימון מופעי תרבות וספורט בהשתתפות משתמטים, התשס"ח–2007 37 ישראל חסון (ישראל ביתנו): 38 שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: 39 ישראל חסון (ישראל ביתנו): 40 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 41 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 41 חילופי גברי בוועדות הכנסת 43 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 43 השלמת הרכב ועדות הכנסת 43 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 43 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ותאגידים בעלי תו תקן ירוק), התשס”ח–2008 44 השר משולם נהרי: 45 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 45 השר משולם נהרי: 46 הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) 47 (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס”ח–2008 47 הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס"ח–2008 47 הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס”ח–2008 48 הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס”ח–2008 48 הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס”ח–2008 48 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 48 קולט אביטל (העבודה-מימד): 49 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת סכומי עמלות), התשס"ח–2008 52 אמנון כהן (ש"ס): 53 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת דמי קבורה ממחבלים), התשס”ח–2008 56 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 57 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם סבו וסבתו), התשס"ז–2007 57 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס"ח–2008 58 הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס"ז–2007 58 שרה מרום-שלו (צדק לזקן): 58 נאדיה חילו (העבודה-מימד): 59 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 61 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשס”ח–2008 63 הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס”ח–2008 64 הצעת חוק הספורט (תיקון – הגדרת ספורטאי), התשס”ו–2006 65 מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 65 הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס”ח–2008 67 משה כחלון (הליכוד): 67 הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס"ו–2006 69 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 69 הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס"ו–2006 70 רונית תירוש (קדימה): 70 הצעת חוק השבת אבדה (תיקון – חובת פרסום באינטרנט), התשס"ח–2008 72 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 72 הצעת חוק השבת אבדה (תיקון – חובת פרסום באינטרנט), התשס"ח–2008 73 ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 73 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 74 מיכאל איתן (הליכוד): 75 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – יושב-ראש ועדה ממונה), התשס"ח–2008 76 יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 77 צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 78 הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – עלות תקציבית), התשס”ז–2007 79 מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 79 הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של מנהל בשירות המדינה), התשס”ח–2008 80 יואל חסון (קדימה): 80 הצעת חוק זכויות העיוור, התשס”ח–2008 86 דב חנין (חד"ש): 86 הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – ניהול משא-ומתן מדיני) 88 אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 88 הצעת חוק הקולנוע (תיקון – תמיכה בקולנוע ייעודי), התשס"ח–2008 90 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 90 הצעת חוק תקצוב ומימון בטיחות במוסדות חינוך, התשס”ו–2006 94 רונית תירוש (קדימה): 94 הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות להיבחר לתפקיד הרב הראשי או לחבר מועצה), התשס"ח–2008 97 אבשלום וילן (מרצ): 97 הצעות לסדר-היום 99 התמהמהות הממשלה ביישום המלצות דוח ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה 99 מרינה סולודקין (קדימה): 99 קולט אביטל (העבודה-מימד): 101 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 102 שמואל הלפרט (יהדות התורה): 103 שרת התיירות רוחמה אברהם-בלילא: 104 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 105 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 105 מיכאל נודלמן (קדימה): 106 הצעות לסדר-היום 108 ועידת מדינות הים התיכון בפריס 108 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 108 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 110 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 111 מאיר פרוש (יהדות התורה): 112 שרת התיירות רוחמה אברהם-בלילא: 113 קולט אביטל (העבודה-מימד): 114 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 115 הצעות לסדר-היום 116 פיגוע הדריסה בירושלים 116 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 116 יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): 117 חיים אמסלם (ש"ס): 118 מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 120 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 121 הצעות לסדר-היום 125 מותו של הצעיר סברי אלג'רג'אוי 125 מוחמד ברכה (חד"ש): 125 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 126 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 127 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 130 סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 130 הצעה לסדר-היום 131 העלייה בפשיעת הנוער – מערכת החינוך בקריסה 131 מאיר פרוש (יהדות התורה): 131 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 134 הצעה לסדר-היום 137 הפנסיה של הגמלאים נמחקת 137 יצחק זיו (גיל): 137 הצעות לסדר-היום 140 פיטורי 150 עובדי קבלן באוניברסיטת בן-גוריון 140 מוחמד ברכה (חד"ש): 140 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 142 נאדיה חילו (העבודה-מימד): 144 חיים אורון (מרצ): 145 חיים אמסלם (ש"ס): 148 ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 149 שרת החינוך יולי תמיר: 150 שרת החינוך יולי תמיר: 152 שאילתות ותשובות 154 2116. סכנת סגירה של בית-הספר התיכון הדרוזי למדעים בירכא 154 2155. האולפנים לעברית 155 2158. אלימות תלמידים 156 2160. התפטרות יושב-ראש ועדת המקצוע במתמטיקה 157 2181. שימוש בסמים בקרב תלמידים 158 2195. הדרכת תלמידים בעיר-דוד על-ידי עמותת אלע"ד 159 2209. חונכים ערבים לילדים יהודים במסגרת פרויקט פר"ח 160 2214. אי-כיבוד המנון המדינה על-ידי סטודנטים ערבים 161 2221. טיפולי שיניים לתלמידים 162 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 163 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 163 שאילתות ותשובות 164 879. הפיקוח על הבנייה בחופי הכינרת 164 918. מחירי חברת הגבייה בבאקה-ג'ת 165 934. הנפקת אישורים לחקלאים 166 955. פתיחת דיוני הוועדות לתכנון ולבנייה לציבור 166 1084. ארנונה על בית-החולים בנהרייה 167 1108. הוועדה המיוחדת לרפורמה בארנונה ולבחינת כלל המיסוי העירוני 168 1130. מניעת כניסה מפלסטינים בעלי אזרחות מערבית 168 1219. תוכנית כביש 16 – כניסה חדשה לירושלים 169 1226. אשרת כניסה לתיירים מפרו 170 1269. גירוש ילדי עובדים זרים ממדינות אפריקה 171 1345. גינות בשכונת גבעת-שאול ירושלים 172 1280. פתרונות דיור למפונים מחבל-עזה 172 1315. מינוי נציג הדור הצעיר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה 173 1318. דחיית ביצוע הריסת מבנים 174 1346. פליטי סודן בישראל 175 1643. הצורך בבתי-כנסת נוספים בגבעת-שאול בירושלים 176 1644. בית-הספר "שובו" בכפר-סבא 176 אברהם מיכאלי (ש"ס): 177 1647. תוכנית מיתאר ליישובי המועצה המקומית בסמה 178 1705. הנפקת תעודות זהות חכמות 179 1720. בחירות ברשויות מקומיות שמכהנות בהן ועדות ממונות 182 1739. בקשות התאזרחות של פלסטינים 183 1744. פירוק עיריית עיר-הכרמל 184 1752. הדחת ראשי מועצות 185 1813. שינוי מעמדה של גבעת-שמואל לעיר 187 1818. תקנות נגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 188 1831. תאגידי מים וביוב 189 1833. בחירות לרשות המקומית בכפר אעבלין 190 1841. שביתת הכבאים בבני-ברק 192 1844. תוכנית מיתאר לכפר רומאנה 192 1848. טבלת ההנחות בארנונה 193 1858. נוהל החתמת דרכוני תיירים 194 1877. איחוד רשויות 195 1956. שימוש פרטי בנכסים המיועדים לצורכי ציבור בכפר-אז"ר 196 1996. גיורים פיקטיביים 198 1999. הבחירות במועצה האזורית בסמה 199 2021. תחנת כיבוי אש באזור סח'נין 199 2052. השתתפות פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית בפיגועי טרור 200 2066. כהונת ראש רשות מקומית שאינו אזרח ישראלי 201 2101. רכישת קרקעות ביפו 202 2121. מצבו של בית-כנסת בחיפה 204 2136. גביית חובות בגין דוחות חנייה בטבריה ובנצרת-עילית 205 2144. איסוף נתונים על חריגות בנייה 206 2146. הוועדה לעניינים הומניטריים במשרד הפנים 207 2156. תוכנית מיתאר לכפר כמאנה 208 2177. התוכנית להקמת היישוב מרשם 209 2249. תחנות הכיבוי וההצלה ביישובים הערביים 209 2263. חברת גבייה בעיר טייבה 210 הצעה לסדר-היום 213 התגברות הפעילות של הכיתות והמיסיון נגד החוק 213 יעקב כהן (יהדות התורה): 213 שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: 215 חוברת ל"ח ישיבה רנ"ט הישיבה המאתיים-וחמישים-ותשע של הכנסת השבע-עשרה יום רביעי, י"ג בתמוז התשס"ח (16 ביולי 2008) ירושלים, הכנסת, שעה 11:03 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר עתניאל שנלר: צהריים טובים לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, י"ג בתמוז התשס"ח, 16 ביולי 2008. נפתח בהודעה של מזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני המזכיר. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה למזכיר הכנסת. שאילתות דחופות היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הראשון על סדר-היום: שאילתות דחופות. אני מזמין את השר לשירותי דת, חבר הכנסת יצחק כהן, לעלות על הבמה, ואת חבר הכנסת מאיר פרוש לגשת למיקרופון ולקרוא את השאילתא. בבקשה. 297. חילול ספרי הקודש שפונו מגוש-קטיף מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, הסדר הוא שאני צריך לקרוא מתוך נוסח השאילתא שמונח על השולחן, אך מאחר שעדיין לא הונח על שולחן הכנסת נוסח השאילתא, יש לי הפריווילגיה לקרוא מהשאילתא המקורית שהגשתי. והנה, אני שואל את השר: עם תום שלוש שנים לעקירת היישובים מעזה ומצפון השומרון, לטענת המפונים – שחלקם הגדול עדיין מחוסרי בית – מאז ההתנתקות הם מנסים להתחקות אחרי הציוד מבתי-הכנסת, והפנו אותם אל משרד הדתות, שהפנה אותם אל מחסן במושב גבעתי. בהמשך נמנעה מהמפונים הכניסה למחסן. השר לשירותי דת יצחק כהן: הרב פרוש, תשאל בעל-פה. אתה מתנסח יותר טוב בעל-פה מאשר כשאתה מנסה לקרוא. מאיר פרוש (יהדות התורה): לאחרונה, כאשר הם הורשו להיכנס למחסנים, התגלה בפניהם מראה מזעזע של חילול ספרי הקודש בצורה קשה. אני רוצה לומר לשר שלא יכעס, כי השאילתא לא מופנית אליו, שכן לא היה משרד הדתות כאשר זה קרה, כך שאדוני מתבקש לענות לי, אבל אני לא מפנה האשמה אל כבוד השר. השאלות שלי הן: 1. האם הפרסומים נכונים? 2. אם כן – האם למפנים לא היה ברור שביישובים יש ספרי קודש, ולצערנו הזלזול בהם כל כך גדול? 3. אילו צעדים יינקטו כדי לסיים את הפרשה העגומה הזאת? השר לשירותי דת יצחק כהן: תודה. 1–3. כבוד הרב חבר הכנסת פרוש, אכן, כפי שציינת, כשהמחסן הזה נשכר על-ידי הרשות לשירותי דת, לא היה קיים משרד הדתות. אכן, אוחסן בתוכו הציוד של בתי-הכנסת וספרי הקודש של מפוני גוש-קטיף. הם מאוחסנים ביישוב גבעתי מאוגוסט 2005. מייד כשהובאו לפני התמונות הקשות של הזנחת ספרי הקודש, אף שחלקם מיועדים לגניזה, ערכתי בירור מקיף בעניין והוריתי לפעול מייד לניקוי הספרים ולאריזתם המחודשת, ומה שצריך לגנוז – לגנוז בצורה מכובדת. יוער כי בזמן פינוי הציוד מגוש-קטיף נכחו נציגי כל בתי-הכנסת – כך נמסר לי, אז לא היה המשרד ולא היינו שם – ונציג מטעם הרשות הארצית לשירותי דת. הציוד הועבר בקונטיינרים בצורה מסודרת למחסן ונעטף בניילונים כדי לשמור עליו. במשך שלוש השנים הגיעו המפונים מדי פעם כדי לקחת ציוד, וקרה לא אחת שהתושבים הסירו את אריזות הניילונים כדי לקחת את חפצם, וחלק מהציוד נותר חשוף והתבלה. בעקבות הדברים החמורים והקשים, שזעזעו אותי כפי שזעזעו כל אחד שראה אותם, הוריתי חד-משמעית להעביר מייד את כל ספרי הקודש וציוד בתי-הכנסת לאחסון חדש, וטרם העברתם הם יעברו אריזה חדשה, ניקוי ותיקון, ומה שצריך לגנוז – ייגנז. נוסף על כך, הוריתי למנכ"ל להוציא נהלים חדשים כדי לשמור על כבודם של ספרי הקודש, בין השאר על-ידי פיקוח צמוד במקום, אחסון בטמפרטורה מתאימה, ארגון, מספור וקטלוג מחודש לאחסונם. אני מקווה שהדברים ייעשו במהרה. אני מודה לרב פרוש. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. האם יש עוד שאלה לחבר הכנסת פרוש? בבקשה, זכותך. יש אפשרות לשתי שאלות נוספות אחר כך. בבקשה, חבר הכנסת פרוש. מאיר פרוש (יהדות התורה): מכובדי השר, אני מודה לך על דבריך. לא היה לי כל צל של ספק שכאשר הדבר נתון בידך, ייעשה הכול כדי לסיים את ביזוי הקודש. אני מנצל את ההזדמנות שאתה עומד מעל הדוכן כדי שתענה בכנות, ואם יש קשיים, אולי הכנסת תעזור במקרה הזה. האם לשר יש מלוא האפשרויות – גם בכוח-אדם וגם בתקציב – לפעול את הפעולה הזאת? כי אני מתאר לעצמי שהאוצר אומר שאם השר צריך כסף לטפל בספרי הקודש של המפונים, אין תקציב, ותחכה ל-2040. יאמר פה השר אם יש לו תקציב לדברים האלה, כדי שהוא יוכל לפעול, כי השר באמת רוצה לפעול, ולו רק משום שהוא קרוב לעניין הזה. השר לשירותי דת יצחק כהן: ההנחיה היא לפעול מייד, גם אם נצטרך להסיט כספים מסעיפים שונים לצורך הפעולה הזאת, פעולת הקודש הזאת. אנחנו נסיט כספים ונעשה את זה במהירות האפשרית. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: שאלות נוספות לשר כהן? ובכן, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשאילתא הבאה. אני מזמין את השר הממונה על רשות השידור, השר הרצוג, לעלות לבמה, ואת חבר הכנסת אופיר פינס-פז לגשת למיקרופון ולשאול את שאלתו בפני השר. 296. שידור האולימפיאדה בסופי שבוע אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, פורסם כי הערוץ הראשון לא ישדר את משחקי האולימפיאדה בחודש הבא בימי שישי ושבת עקב קיצוצים. הערוץ ישדר רק עשרה מתוך 16 ימי המשחקים ו-110 שעות לעומת 200 ששודרו ב-2004, באולימפיאדה הקודמת. ברצוני לשאול: 1. האם הדברים מדויקים? 2. אם כן – מה היא עלות השידור בימי שישי ושבת? 3. האם משלמי האגרה מקבלים תמורה הולמת במקרה הזה? 4. מה ייעשה בנדון? תודה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אני שמח לבשר לידידי חבר הכנסת פינס ולמליאה, שהושג הסדר בין הנהלת רשות השידור לוועדי הטלוויזיה, ולפיו בחודשים יולי ואוגוסט יופעלו האולפנים בסופי-שבוע בצורה תקינה, תוך חיסכון במשאבים. מבחינת שאלתך – שידורי האולימפיאדה ישודרו במלואם באופן תקין לחלוטין, וזאת בפירוש בשורה טובה לכולנו. הרשות – כדי אפילו להעצים את שידורי האולימפיאדה – פרסמה השבוע מכרז להפצת השידורים גם באמצעות האינטרנט, כך שעם ישראל יראה את האולימפיאדה בצורה היפה ביותר. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אפשר, אדוני היושב-ראש? היו"ר עתניאל שנלר: ודאי ודאי. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): ראשית, אני רוצה באמת להודות לשר על התשובה ועל הטיפול המהיר והאפקטיבי בסוגיה הזאת. אני שמח שרשות השידור – למרות הקשיים האובייקטיביים שהיא נתונה בהם והרפורמה שהיא עוברת – הצליחה להגיע למצב שבו הציבור הישראלי יוכל לצפות באולימפיאדה בצורה מסודרת, כפי שהיה בשנים קודמות. נאחל בהזדמנות הזאת הצלחה גדולה למשלחת הישראלית. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אני מצטרף לדבריך, אדוני. היו"ר עתניאל שנלר: האם יש לעוד חבר כנסת שאלות לשר הממונה על רשות השידור? אם כן, תודה רבה לך, אדוני השר. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו שוב חוזרים למצב – שלעתים קורה במליאה, ויש למחות על כך – שהשר שאמור לענות על השאילתא הבאה עדיין לא נכנס לאולם המליאה. אנחנו בעצם אמורים לשמוע שאילתות לשר לביטחון פנים ולשר הפנים, ושניהם עדיין לא הגיעו למליאה. אשר על כן, אנחנו נעשה הפסקה של שתיים-שלוש דקות, ואם הם לא יגיעו – אנחנו נצטרך לחשוב אם לעבור להמשך סדר-היום. מוחמד ברכה (חד"ש): תתחיל בחקיקה, היושב-ראש. היו"ר עתניאל שנלר: סליחה, חבר הכנסת ברכה? מוחמד ברכה (חד"ש): למה שלא תתחיל בחקיקה? היו"ר עתניאל שנלר: זה מה שאני הייתי מבקש – להמתין שתיים-שלוש דקות, ואז אם לא יהיה מנוס אנחנו נתחיל בחקיקה. אני עושה הפסקה של שלוש דקות, תוך מחאה חריפה מאוד לשר – הנציג של הממשלה כאן – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): מי זה השר? היו"ר עתניאל שנלר: – – רבותי השרים, השר שמחון, אתה מייצג את הממשלה כאן? שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: כן. היו"ר עתניאל שנלר: אני מבקש דרכך – מחאה חריפה מאוד של הכנסת על שהשרים לא נמצאים כאן לשאילתות ותשובות. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: – – – היו"ר עתניאל שנלר: לא. צריך לענות השר לביטחון פנים – והוא איננו כאן; שר הפנים – והוא איננו כאן. בשבוע שעבר הייתי במצב דומה, ממש רק בדקה התשעים הם נכנסו. זה לא מקובל. הכנסת לא תחכה לממשלה; הממשלה תחכה לכנסת, ואני מבקש להעלות את הדבר הזה בפני הממשלה כולה וראש הממשלה. תודה רבה. הפסקה של חמש דקות. (הישיבה נפסקה בשעה 11:13 ונתחדשה בשעה 11:18.) היו"ר עתניאל שנלר: אני פותח מחדש את ישיבת הכנסת. ערכנו הפסקה בשל זלזולם של השרים בכנסת. אני מזמין את השר לביטחון פנים לעלות על הבמה ולהשיב על שאלתו של חבר הכנסת – הוא איננו כאן. שר הפנים מאיר שטרית: זלזולם של חברי הכנסת. היו"ר עתניאל שנלר: לא, הוא היה כאן, אדוני השר. הוא היה כאן וחיכה לך, גם בהפסקה. אני הפסקתי בגלל אדוני את ישיבת הכנסת – – שר הפנים מאיר שטרית: – – – היו"ר עתניאל שנלר: – – ואדוני היה כאן בכנסת מהבוקר בוועדת הפנים. שר הפנים מאיר שטרית: – – – היו"ר עתניאל שנלר: לא, אני מצטער. המליאה לא צריכה להפסיק את עבודתה כי השרים לא מגיעים לאולם. שר הפנים מאיר שטרית: אין שאילתות, תתחיל בסדר-היום. היו"ר עתניאל שנלר: יש סדר-יום, אדוני. יש סדר-יום, היו כאן שרים שהשיבו על שאילתות. היו לפני אדוני שני שרים אחרים. שר הפנים מאיר שטרית: אני אחרון, לכן לא מיהרתי. היו"ר עתניאל שנלר: אדוני, אנחנו נבקש עכשיו מחבר הכנסת שֶנְאָן לגשת למיקרופון. בבקשה, אדוני. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): לא שֶנְאָן. שַנַאן – יש לזה גם משמעות אחרת, לא רק בהגייה. היו"ר עתניאל שנלר: אני ממש מתנצל. בבקשה, אדוני, תשאל. 295 . התפטרות שוטרים המוצבים בהר-הבית שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, אני רוצה לשאול את השר לביטחון פנים בנושא תפקוד המשטרה בהר-הבית. נודע לי שבשנתיים האחרונות התפטרו שם 32 שוטרים. לכולם ידוע שהמקום רגיש במיוחד, וכמה חשוב שתנאי העבודה והמחיה של אותם שוטרים יהיו טובים. המצב היום הוא שהם קשים ובלתי ראויים. אבקש את בדיקתך הדחופה לשיפור העניין. ברצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה הן הסיבות להתפטרות של אותם שוטרים ומה נעשה לשיפור התנאים ולמניעת גל ההתפטרויות הזה בהר-הבית? היו"ר עתניאל שנלר: לפני התשובה, אדוני השר – רק להעיר, משום שאנחנו לומדים לאט לאט את העבודה: קוראים את השאילתא כפי שהיא מונחת ולא מרחיבים מעבר לכך. תודה רבה. אדוני ישיב. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 1. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, חבר הכנסת שכיב שנאן, ראשית, בשלוש השנים האחרונות התפטרו מיחידת הר-הבית 20 שוטרים, ולא 32 כפי שנטען. ב-2006 – חמישה שוטרים, ב-2007 – עשרה שוטרים, ועוד חמישה שוטרים בשנת 2008, עד כה. פילוח השוטרים שהתפטרו, אגב, הוא חמישה יהודים, חמישה מוסלמים, חמישה דרוזים ונוצרי אחד, כך שגם מההיבט הזה – לא התפטרו רק בגין דרגת הקושי של השירות בהר-הבית, בגין דת או שיוך לדת כלשהי. 2. יחידת הר-הבית היא בעלת מאפייני שירות ייחודיים. מדובר באזור שירות רגיש מאוד, שמחייב הקפדה רבה על כוננות, על ערנות, על הופעה, על שגרה די קשה ומתישה של תפקידי זקיפות – זקיפים, תפקידים סטטיים – תוך לבישת אפוד מגן כל זמן העבודה, ונשיאה של אמצעים נוספים שנדרשים לביצוע המשימה, בצד, כמובן, חיכוך שוטף מול האוכלוסייה הנמצאת בהר-הבית. אופי העבודה הזה, כפי שתיארתי, בצד שכר נמוך שמשתכר שוטר שאיננו קצין במשטרת ישראל – לאו דווקא בהר-הבית בלבד – אלה בוודאי הסיבות העיקריות להתפטרות. עסקנו כאן מעל במת הכנסת ובוועדת הפנים, כמדומני, בנושא של התפטרות שוטרים בשנה האחרונה. אחת הבעיות היא כמובן חוסר האפשרות לניוד בין יחידות המשטרה בגין תקנים תפוסים. סוגיה אחרת – השתתפות בשכר-דירה, שהיא מוגבלת, בעוד רוב השוטרים שמשרתים בהר-הבית הם מאזורים צפוניים, קרי מצפון מדינת ישראל. למעשה, מבין המתפטרים 17 הם שוטרים שמקום מגוריהם בצפון והם נסמכים על החזר דמי שכירת דירה באזור ירושלים. אלא שעל-פי התקנות, שכר-הדירה מוגבל לפרק זמן מסוים, וכשפרק הזמן הזה מסתיים צצה כמובן הבעיה הכלכלית של השתתפות בשכר-דירה. גם שכר-הדירה מטופל כיום על-ידי משטרת ישראל, בניסיון להאריך את פרק הזמן. השכר הנמוך מטופל היום בצורה די אינטנסיבית בין המשרד לביטחון פנים למשרד האוצר, בכל מה שקשור לנגדים או לשוטרים שאינם קצינים, ואני מאמין שבהסכם השר שייחתם בקרוב, הנושא הזה יבוא על פתרונו. מעבר לכך, יש תוספות נוספות שעומדות על הפרק ונבחנות כדי לייצב את כוח השוטרים בהר-הבית, גם בהיבט הספציפי של השוטרים האלה, וגם במכלול של שוטרי מדינת ישראל, בדגש באותם שוטרים שאינם קצינים. עד כאן. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. עוד שאלה? בבקשה, אדוני. שכיב מוראד שנאן (העבודה-מימד): אדוני השר, יש לי רשימה של 32 שמות שאני אעביר לך, ותבדוק, כי יכול להיות שהנתונים שבידי אינם מדויקים. אני סומך שאתה קיבלת נתונים יותר מדויקים, אבל השאלה – האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע את ההתפטרויות שנמצאות כרגע בקנה? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אני לא יודע לטפל ספציפית בשוטר כזה או אחר שנמצא בהליך התפטרות, אבל אני משוכנע שאם נקבל שמות נוכל לבדוק את זה קונקרטית במשטרת ישראל – האם ההתפטרות באמת מטופלת כנדרש. זה לא סוד שלמשטרת ישראל אין אינטרס ששוטר יתפטר, ודאי שוטר שהושקע לא מעט בהכשרתו. אבל לא תמיד הדרישה או הציפייה של השוטר חופפת ליכולת של משטרת ישראל, ואת הנימוקים, פחות או יותר, הסברתי קודם לכן. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר. חבר הכנסת אלדד מבקש לשאול. בבקשה, חבר הכנסת אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תודה, אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר. אני חושב שבתשובתך הבהרת היטב את טיב הקשיים העומדים בפני השוטרים שעל הר-הבית, אבל יכול להיות שהקשיים הללו נובעים גם מהמטלות שהטלת עליהם. למשל, החובה של השוטרים לעקוב בקפידה אחר שפתותיהם של המבקרים משום איסור המלמול החל על יהודי בהר-הבית; או שמכריחים אותם להסתכל על העפעפיים של היהודים שמבקרים שם, לראות שמא הם עוצמים את עיניהם בתפילה חרישית, כי גם זה אסור. האם המטלות הבלתי-אפשריות הללו לא מוסיפות באופן שבלתי אפשרי לעמוד בו על הקושי של אותם שוטרים? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: לא. חבר הכנסת אלדד, אדוני היושב-ראש, אלה לא המטלות המסובכות. הנשיאה בתפקידים של זקיפים, בתפקידים סטטיים, השעות הרבות – מה לעשות? בהר-הבית אופי המשימה הוא כזה שאתה נמצא בדרך כלל בחוץ, יום ולילה. המשימה היא מספיק קשה, ואני לא חושב שהדברים שתיארת הם הנטל שמכריע את הכף. זו גם לא דרגת הקושי שיוצרת לדעתנו את הסיבות להתפטרות. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. נעבור לשאילתא הבאה. אני מתכבד להזמין את שר הפנים לעלות לבמה, ואת חבר הכנסת שרוני. אחר כך – חבר הכנסת שטייניץ, ואחר כך – חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. זה הסדר שנקבע. 289. הזנחת קברו של אוסקר שינדלר משה שרוני (צדק לזקן): אדוני היושב-ראש, מכובדי, שר הפנים, השאלה שלי פשוטה מאוד: בהר-ציון קבור איש אציל שהציל אלפי יהודים ושמו שינדלר. פורסם בעיתונות שהקבר שלו מוזנח בצורה איומה. הייתי רוצה לדעת: מה יעשה כבוד השר כדי שהקבר של חסיד אומות העולם, שהציל יהודים, יהיה ראוי לביקורים בצורה מכובדת? שר הפנים מאיר שטרית: אני מודה לחבר הכנסת שרוני על השאילתא. ובכן, אף-על-פי שהנושא איננו ממש בתחום הטיפול האישי של משרד הפנים, משרד הפנים פעל בעקבות השאילתא שלך. אני מציע – אם תלך לבקר עכשיו בקבר תראה שהוא מטופל ומסודר למהדרין. משה שרוני (צדק לזקן): אני רוצה להודות לכבוד השר על מהירות העשייה. הלוואי שכל השרים היו עושים את זה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. עוד שאלה בהקשר זה? ובכן, יישר כוח. אנחנו נעבור לשאילתא הבאה לשר הפנים, של חבר הכנסת יובל שטייניץ. בבקשה. 293. מינוי פסול בעיריית קריית-ביאליק יובל שטייניץ (הליכוד): תודה. אדוני היושב-ראש, מכובדי שר הפנים, נושא השאילתא שלי הוא מינוי פסול בעיריית קריית-ביאליק. נודע שראש העירייה, ד"ר ורטהיים, ממנה מנכ"ל לעירייה בניגוד מפורש להנחיות חוזר המנכ"ל, האוסרות קביעת מינויים חדשים עד לבחירות המוניציפליות, וגם בניגוד מפורש למכתב שנשלח אליו ממשרד הפנים. זה מכתב שאני מחזיק בידי, מ-2 ביולי, ובו ניתנה לראש העיר התראה חמורה, שאין לאייש משרת אמון כמשרת מנכ"ל העירייה עד לאחר הבחירות. מה בדעת שר הפנים לעשות כדי לבטל את המינוי, ואילו צעדים מתכוון שר הפנים לנקוט כדי להרתיע ראשי ערים? היו"ר עתניאל שנלר: זאת שאלה או נאום, אדוני? אדוני אמור לקרוא בדיוק מה שכתוב. אני הבלגתי, אבל יש גבול להבלגה. יובל שטייניץ (הליכוד): אילו צעדים מתכוון שר הפנים לנקוט כדי להרתיע מעבריינות מינהלתית כזאת בעתיד? תודה. שר הפנים מאיר שטרית: על-פי התקנון, אדוני היושב-ראש, אתה צודק. צריך לקרוא בדיוק מה שכתוב בשאילתא, ואני גם עונה בהתאם, בזמן הקצוב. כפי שציינת, חבר הכנסת שטייניץ, הממונה על כוח-האדם בשלטון המקומי, שפיצר, כתב מכתב לראש העיר ובו דרש ממנו שלא למנות מנכ"ל. משרד הפנים עוקב אחרי הביצוע שלו, ואם אכן ימונה מנכ"ל הוא עלול לעמוד במצב של חיוב אישי של ראש העיר. אנחנו נעקוב אחרי זה מתוך רצון למנוע מינוי פסול כזה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר. עוד שאלה, חבר הכנסת שטייניץ? יובל שטייניץ (הליכוד): כן. תודה רבה לשר על תשובתו. באותו עניין, אני מחזיק בידי מכתב נוסף בעניין מ-7 ביולי, שבו מודיע משרד הפנים לראש העיר שאכן בוצע מינוי שכזה, ואני מצטט: "בנסיבות אלו אבקש להביא לתשומת לבך כי העסקת המנכ"ל מנוגדת לדין". השאלה היא זו: במקרה כזה, כשראש עיר הוזהר מראש ונהג בניגוד לחוק, כלומר מקרה של אזהרה ועדיין ההתנהגות מזלזלת בהנחיות ובחוק המפורש למרות האזהרה – מה העונש החמור שיושת על ראש העיר, והאם השר מתכוון, למשל, לפעול למינוי ועדה קרואה ולהדחת ראש עיר כזה שרומס ברגל גסה את עקרונות שלטון החוק ואת הנחיות שר הפנים? שר הפנים מאיר שטרית: לא ממנים ועדה קרואה בגין פעולה כושלת של ראש עיר. אדוני היושב-ראש, היתה עוד שאלה, של חבר הכנסת טלב אלסאנע. היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה, חבר הכנסת טלב אלסאנע. אני מצטער שלא ראיתיך. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אדוני השר, בשבוע האחרון התקבל זימון על-ידי מנכ"ל משרד הפנים לחברי מליאת המועצה המקומית בערערה בנגב. כידוע לך, הבחירות אמורות להתקיים בחודש נובמבר, ודבר כזה מכניס את המערכת, את התושבים וגם את הנציגים, למצב של חוסר ודאות. בהקשרים דומים ובהזדמנויות קודמות שמעתי ממך שבשנת בחירות אין דבר כזה שמפזרים מליאת מועצה וממנים ועדה קרואה. מה מטרת הזימון ומה יהיה ביישוב ערערה בנגב? תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. יש עוד שאלה לשר? ובכן, השר יענה על שתי השאלות. שר הפנים מאיר שטרית: לעניין קריית-ביאליק, כאמור, לא ממנים ועדה קרואה בגין פעולה כושלת כזאת או אחרת של ראש העיר. אנחנו לא שופטים ותליינים בעצמנו. כפי שאמרתי לך, הממונה על כוח-אדם הורה לעירייה לבטל את המינוי של המנכ"ל. והיה והוא לא יבוטל, ראש העיר יכול למצוא את עצמו מחויב בחיוב אישי בעלותו של המנכ"ל מכיסו הפרטי. יש תהליך. אחרי שבודקים את העובדות פונים לוועדת-זיילר, שבראשה עומד השופט זיילר. הוא בוחן, מגיע למסקנה, וזה חוזר למשרד הפנים לצורך ביצוע. בדרך כלל זה מרתיע מאוד ראשי ערים מפעולות, וכאמור, אנחנו נעקוב אחרי זה כדי שהמינוי הזה יבוטל, ולא – ראש העיר אכן ייתן דין אישי. לעניין ערערה, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אכן זימנו את חברי המועצה לשימוע, מכיוון שלצערי הרב הם מטרפדים את פעולתו של ראש העיר. כאשר חברי מועצת עיר אינם מוכנים לאשר תקציב עירייה ומטרפדים את הכנת התקציב, לפי תקנה 5 לתקנות משרד הפנים בעניין זה, רשאי משרד הפנים לפזר את חברי המועצה ולשלוח אותם הביתה. יש דרך אחת לפתור את העניין – אחרי השימוע יתיישרו חברי המועצה האלה ויאשרו תקציב לעירייה. הם לא יכולים להגיד שהם מטרפדים את התקציב, אחרת מצבה של ערערה יהיה בכי רע. יובל שטייניץ (הליכוד): מה קורה אם חבר מועצה חושב שהתקציב לא ראוי, לא מאוזן או בזבזני? שר הפנים מאיר שטרית: הם יכולים להגיש תקציב חלופי, אבל הם לא יכולים להגיד שהם לא מאשרים את התקציב. בדרך כלל, חבר הכנסת שטייניץ, זה לא המקרה, לצערי. בגלל הוויכוחים הפוליטיים בעיריות ובחלק מהרשויות – לא רק בערערה אלא גם בכל הארץ אנחנו נתקלים בזה פעם אחר פעם – חברי מועצה שהם מועצה לעומתית נגד ראש העיר רוצים לטרפד את פעולות ראש העיר, ולכן הם לא נותנים לו לאשר תקציב. אם התקציב של ראש העיר הוא הגיוני, משרד הפנים עומד מאחורי התקציב הזה, וחברי המועצה מטרפדים אותו או שהם מציעים הצעות מטורפות לגמרי, נניח, לקצץ חצי משכר העובדים – אני מביא דוגמה שהיתה – ברור שהם עושים סבוטז'. במקרה כזה מפזרים את חברי המועצה ומשאירים את ראש העיר, ועדיין מקיימים בחירות. אנחנו לא מבטלים את הבחירות גם אם מפוזרת מועצת העיר. אני מקווה שלא נגיע למצב הזה, ואני מקווה שחברי המועצה שם אכן יתעשתו ויאשרו את התקציב. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. נעבור לשאילתא האחרונה, של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, שיעלה וישאל את שר הפנים. מייד אחר כך אנחנו עוברים לחקיקה. 294. חיוב סוחרים בתל-אביב להחליף שלטים על חשבונם סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, פורסם שעיריית תל-אביב מחייבת בתי-עסק להחליף את השלטים על חשבונם בעלות של כ-50,000 שקל לעסק. ברצוני לשאול אותך, כבוד השר: 1. האומנם אלה פני הדברים? 2. אם כן – מדוע? מדוע אין העירייה מממנת את השלטים החדשים מתשלומי האגרה של הסוחרים, וכיצד בכוונת העירייה לשפות את הסוחרים על כך? תודה. שר הפנים מאיר שטרית: 1–2. על-פי חוק התכנון והבנייה, רשאית עירייה לחייב קבוצה בתחום מסוים של העיר בשילוט אחיד. ברור שהעירייה לא אמורה לממן מכספי התושבים שילוט של עסק. עסק אמור לממן את השילוט שלו בעצמו. הרעיון הוא לתרום לאיכות החיים בעיר ולאיכות הסביבה בעיר. כאשר אתה הולך למרכז מסחרי ורואה שילוט פרוע, ללא שום סדר וללא שום צורה, אנשים לא יכולים להתמצא במקום כזה. עושים את זה בהרבה עיריות, ובדרך כלל מגיעים להסכמה עם הסוחרים. מזמינים אותם, מדברים אתם, מגיעים אתם להסכמה. אני זוכר שעשיתי פעולה כזאת לפני הרבה הרבה שנים. מגיעים להסכמה עם הסוחרים ובמידה מסוימת מוכנים ללכת לקראתם בעניין ההחלטה, בעניין אגרת השילוט, כדי שיממנו את זה עם הזמן, אבל לעירייה יש סמכות לעשות את הפעולה הזאת. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. עוד שאלה? בבקשה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אדוני השר, אני הייתי ממונה על תיק רישוי עסקים בעיריית ראשון-לציון, לרבות שילוט. אני לא מדבר על השילוט הישן, וברור שעסק שרוצה לשלט את העסק שלו מממן את השילוט, אבל כאן העירייה דורשת להחליף את השלטים. אנחנו, בעירייה שאני הייתי בה מחזיק התיק, היינו לוקחים חלק מעלות החלפת השילוט על עצמנו, וכאן כל החלפת השילוט היא על חשבון העסקים. זאת השאלה. שר הפנים מאיר שטרית: זה כשר וזה כשר. מותר לעירייה לחייב את האנשים לשלם עבור השילוט. אתה נהגת כמו שאיש ציבור נוהג והגעתם להסכמה עם הסוחרים. זה מה שהצעתי שראש העיר צריך לעשות. לאור השאילתא שלך אני אפנה אל ראש העיר ואציע לו לפעול בדרך שבה אתה פעלת, ולא הפוך. אני מקווה שזה יעזור. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. עוד שאלות לשר הפנים? מכיוון שאין, אנחנו רוצים להודות לשר הפנים. הצעת חוק המים (תיקון – איסור ניתוק מים לרשות מקומית), התשס"ח–2008 [הצעת חוק מס' פ/3326/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעות חוק לדיון מוקדם. אנחנו נתחיל בהצעת חוק המים (תיקון – איסור ניתוק מים לרשות מקומית), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת. שר הפנים ישיב על ההצעה. הוצמדה אליה הצעה נוספת, של חבר הכנסת ברכה. יעלה ויבוא חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני מסכים. זה מוסכם גם על חבר הכנסת ברכה. היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה, אדוני. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה חוזרת, והיא ניתוק מים ליישובים שלמים. משמעות הדבר היא ענישה קולקטיבית של כלל האוכלוסייה. זה כולל ניתוק מוסדות ציבור כגון בתי-ספר, מרפאות, בתי-אבות, ולפעמים גם ניתוק של אנשים שפרעו את חובם ואינם חייבים מאומה. אלא מה? "מקורות" מצאה את הדרך הכי קלה והכי טובה לחייב רשויות מקומיות לפעול, ואז היא משתמשת בענישה הקולקטיבית כאמצעי גבייה. אין דבר כזה שמישהו יכול להשתמש במנגנון כזה של ענישה קולקטיבית, של ענישת אנשים שלא חייבים, כאמצעי גבייה או כמנגנון גבייה. לא יכול להיות שהכלי הזה, שהמציאות הזאת תהפוך להיות כלי בידי "מקורות" כדי לגבות את חובותיה, כאשר בעצם היא איננה משתדלת או מתאמצת לגבות את החובות בדרכים אחרות. אנחנו עדים לכך ש"מקורות" איננה פועלת נגד הרשות המקומית: לא עיקולים ולא תפיסת רכוש או תפיסת נכסים. הדרך הכי טובה היא להפסיק את המים, להכניס את כל האנשים למצב קשה מאוד, במיוחד בעונת הקיץ או בתקופות קשות, להשאיר תלמידים בבתי-ספר ללא מים – אפילו בשירותים, ונגרמת סכנה, מצב בריאותי עגום – ולפעמים סוגרים את בתי-הספר כאשר אין מים. אז איך התלמידים יכולים להמשיך ללמוד? כל הדבר הזה הוא בגלל איזה חוב כספי של הרשות המקומית ל"מקורות". בעצם, התושבים, האנשים, אין בינם לבין "מקורות" הסכם, כלומר, ההסכם הוא בין הרשות המקומית לבין "מקורות". אם הרשות המקומית חייבת, ש"מקורות" תפעל נגד הרשות המקומית, אבל למה שתעניש את צד ג', שהוא לא צד להסכם ולא חייב ל"מקורות", והוא פרע את חובו והוא נענש? היו"ר עתניאל שנלר: מה אם בית-ספר שייך לעירייה או למועצה? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): בדרך כלל בית-הספר שייך למשרד החינוך. בתי-הספר היסודיים שייכים למשרד החינוך. לכן, המציאות הזאת תמוהה לחלוטין גם מבחינה משפטית. מה שקורה בעצם הוא שכאשר הרשויות המקומיות גובות את הכסף, הן שמות את זה בקופה, והכסף הזה נבלע בחובות אחרים של הרשויות המקומיות, והן לא מעבירות את התשלומים האלה ל"מקורות". הצעת החוק שאני מגיש היא הצעת חוק שבאה לעשות צדק ולתקן את העוול הזה. מאחר שכולנו מסכימים שמים הם כמו אוויר, ואי-אפשר להתקיים בלי מים, וזו זכות יסוד של הפרט שלא ניתן לשלול אותה מאדם, אפילו מאותם חייבים – לדעתי, צריך לאפשר גם הליכי גבייה בצורה מסודרת מאוד. בדרך כלל היה אמור להיות תאגיד שינהל את אספקת המים ושירותי הביוב בנפרד מענייני הרשות המקומית, וכך תימנע בליעת תשלומי המים בתקציב הרשות הכולל. אבל הדבר הזה לא התקיים בהתאם לחוק לתאגידי מים וביוב משנת 2001, ולא הוקמו התאגידים האלה עד שנת 2007. אדוני היושב-ראש, כבוד שר הפנים, כאן מעל הדוכן אני מודיע שאנחנו לא באים לבטל לחלוטין את השימוש באמצעי ניתוק מים כאמצעי גבייה. בהצעת החוק אנחנו בעד לנתק את אותם חייבים כאמצעי לחץ ולחייב אותם לשלם, כמו בחברת החשמל, אבל אלה ששילמו – לא תהיה אפשרות לנתק אותם ותהיה ענישה קולקטיבית. אנחנו מעבירים את סמכות הניתוק מ"מקורות" לרשות המקומית. כלומר, "מקורות" לא יכולה לנתק את הגוף הכולל, הרשות המקומית – את כל התושבים, 50,000, 100,000, בתי-ספר, מוסדות ציבור. היא לא יכולה להעניש את כולם בגלל חוב של קבוצה קטנה, אלא היא יכולה לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגד הרשות המקומית, עיקולים ותפיסות, ולרשות המקומית תהיה הסמכות לנתק את אותם חייבים כדי לאלץ אותם לפרוע את חובם. אני מעמיד את הצעת החוק בצורה הזאת, כלומר לבטל את הסמכות של "מקורות" לנתק רשויות מקומיות, להעביר את הסמכות לנתק את החייבים עצמם לרשות המקומית ולאפשר ל"מקורות" לנקוט הליכי הוצאה לפועל כשאר האנשים במדינת ישראל. לפיכך, אני מבקש להביא את הנושא הזה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. אנחנו מסכימים שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת הספקת מים), התשס"ז–2007 [הצעת חוק מס' פ/2839/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: להצעה הזאת הוצמדה הצעת חוק המים (תיקון – איסור הפסקת הספקת מים), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת מוחמד ברכה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ברכה. גם לרשותך שלוש דקות. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא בפעם הראשונה אני מגיש את הצעת החוק הזאת להצבעה, ולמרבה הצער – – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): חבר הכנסת ברכה, יש היום הצבעה או אין הצבעה? מוחמד ברכה (חד"ש): אין הצבעה. היו"ר עתניאל שנלר: כפי שהודעתי, תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני ימשיך. מוחמד ברכה (חד"ש): כפי שהתחלתי לומר, העליתי את הצעת החוק הזאת להצבעה כמה פעמים, ולדעתי, הממשלה עדיין לא הפנימה את החשיבות האנושית, החברתית והקיומית של הצעת החוק הזאת, שבאה ופוסלת את ניתוק המים כאמצעי. אני לא רוצה שיובן, לא מקרוב ולא מרחוק, שאני בעד או מקל ראש בעובדה שאנשים לא משלמים עבור מים. להיפך, אני, מעל הדוכן הזה וגם מעל במות אחרות, קורא וקראתי לאנשים למלא את חובתם כלפי הרשות המקומית, במיוחד בכל מה שנוגע לתשלום בגין מים שהם צורכים. כל הקלישאות בעניין הזה כבר נאמרו: את חשבון הפלאפון משלמים, את חשבון המותרות משלמים, ורק מחשבון המים חושבים שאפשר לחמוק או להתחמק. אני חושב שזה פסול, ולכן אני קורא לאנשים למלא את חובתם ולשלם עבור המים. בכל זאת, אם יש אב משפחה או אם משפחה שאינם ממלאים את תפקידם, האם הענישה היא לנתק בית מהמים? אני חושב שזה דבר פסול. יש דרכים אחרות לגבות את החוב. בשביל זה יש הוצאה לפועל ויש כל מיני אמצעים, ויש משטרה ויש מערכת בתי-משפט. לכן, הרעיון הוא רעיון חברתי, רעיון קיומי. מים הם לא מותרות, והם לא צורך שאפשר בלעדיו אפילו תקופה קצרה. מה גם שמדובר על בית, ילדים, תינוקות, מבוגרים, מערכות חינוך, מוסדות סיעודיים וכל הצרכים האלה, שאי-אפשר לתאר שיכולים להתקיים ללא מים. מים אינם מותרות, ולכן הצעת החוק באה, ברמה העקרונית, לפסול ניתוק מים. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע – תוך כדי הדברים עלה בדעתי רעיון: למה אנשים לא משלמים חשבון מים? כי זה בא בחבילה אחת עם ארנונה. הארנונה גבוהה ומחיר המים נמוך, ואז אנשים לא משלמים את שניהם. יכול להיות שצריך לחשוב – – – היו"ר עתניאל שנלר: – – – פיצול בחשבונות. מוחמד ברכה (חד"ש): יכול להיות. אני לא יודע מה העלות של רעיון כזה ומה הרווחים של הבנקים כשהם מקבלים שתי הוראות קבע במקום אחת או שתי מערכות גבייה במקום אחת. אבל אני חושב שלפחות בעניין המים, היות שהוא, כפי שאנחנו מתארים, עניין קיומי, יכול להיות שצריך לייצר לו מסלול שמקל על האזרח לשלם וגם מחייב אותו לשלם. אבל אם הוא לא משלם, אז הענישה תהיה בדרכים אחרות ולא בדרך של ניתוק מים. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. כפי שהודענו, בהסכמת המציעים – תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון – ארוניות אחסון), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/346/17; "דברי הכנסת", חוב' ל"ז, עמ' 18566.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא לסדר-היום: הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון – ארוניות אחסון), התשס"ו–2006, של חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא. תעלה ותשיב שרת החינוך, ומייד אחר כך אנחנו נצביע על הצעת החוק. גברתי השרה, בבקשה. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה שבכל מוסד חינוך מוכר יותקנו ארוניות אחסון אישיות. אין לי שום דבר נגד ארוניות אחסון, זה דבר ראוי, אבל צריך שוב להחליט מהו סדר העדיפויות של מערכת החינוך. אם אנחנו נמצאים בשלב שעדיין אין לנו מימון מלא למעבדות, לספריות, לדברים שהם עקרוניים וחיוניים לקיומו של חינוך איכותי, נראה לי שהיום לחייב התקנת ארוניות פשוט יהיה דבר שיעוות את סדר העדיפויות של המערכת. אני רוצה לומר גם דבר יותר כללי. מסתבר שבכנסת הנוכחית אפשר להעביר חוק כמעט על כל דבר ולחייב את מערכת החינוך לעשות. המעורבות הזאת של הכנסת בפעילות של משרד החינוך גורמת הרבה מאוד פעמים לכך שאו שהחוק לא ניתן לביצוע או שגם אם הוא ניתן לביצוע, כמו שאמרתי, נוצרת הטיה בסדרי העדיפויות החיוניים של המשרד. להתערב בחקיקה ברמת ארוניות בבתי-ספר – גם בעיקרון זה נראה לי דבר שגוי, ולכן הממשלה מתנגדת. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשרת החינוך. אנחנו עוברים להצבעה. קריאה: – – – היו"ר עתניאל שנלר: אתה רשאי. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): תשובה והצבעה במועד אחר. היו"ר עתניאל שנלר: לא, אנחנו מצביעים עכשיו, אבל לפי התקנון רשאי חבר הכנסת זחאלקה – חבר הכנסת זחאלקה, האם אתה רוצה לנצל את זכותך? בבקשה, אדוני יעלה, בכבוד, ומייד אחר כך אנחנו נצביע על הצעת החוק. בבקשה, אדוני. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כדאי שחברי הכנסת יקשיבו טוב. הרציונל של החוק הזה – עבר חוק המגביל את משקל התיק בבית-הספר. החוק הזה בלתי ישים מפני שיש הרבה ספרים, והספרים כבדים. צריך למצוא פתרון לכך שהתלמיד יוכל לשים חלק מחפציו ומספריו בבית-הספר, וכך התיק לא יהיה כבד ויגרום נזק בריאותי לילדים. אי-אפשר ליישם את החוק, ונגרם נזק מתמשך לבריאותו של הילד. כל אחד מאתנו, והאזרחים בבית יודעים שהמשקל הוא בלתי סביר, בעיקר למשפחות מעוטות יכולת. למה? כי אנשים שיש להם יכולת לוקחים את הילדים שלהם ברכב מפתח הבית עד בית-הספר. נוסף על כך, בבתי-ספר של העשירים יש ארוניות, אז יש ארוניות למי שלא צריך את זה בדחיפות, ואלה שצריכים את זה בדחיפות – אין להם. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בשמירה על בריאות הילדים שלנו. כל מי שתומך בחוק ימנע נזק. מחר אנחנו נגלה מצבים של נזקים לילדים. כל חוות הדעת של האורתופדים ושל המחנכים תומכות בעניין הזה. ברוב המדינות וברוב בתי-הספר של המדינות המתקדמות בעולם קיים הסדר כזה. אין שום סיבה שזה לא יהיה גם בארץ, כדי לשמור על בריאות ילדינו. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אנחנו עוברים להצבעה. אני מחכה שחבר הכנסת זחאלקה יגיע למקומו כדי לכבדו. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 32 נמנעים – 1 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון – ארוניות אחסון), התשס"ו–2006, נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 21, נגד – 32, אחד נמנע. הצעת החוק הזאת לא עברה. הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – ביזוי בשל גיל), התשס"ח–2008 [הצעת חוק מס' פ/3300/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – ביזוי בשל גיל), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת שרה מרום-שלו. תואיל גברתי לבוא ולשאת את דבריה. לרשותך גם כן עד עשר דקות. בבקשה. שרה מרום-שלו (צדק לזקן): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, עומדת בפניכם להצבעה בקריאה טרומית הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – ביזוי בשל גיל), התשס"ח–2008. סעיף 1 לחוק לשון הרע אוסר פרסום העלול לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. בולטת בהיעדרה הוראה האוסרת ביזויו של אדם בשל גילו, דבר המאפשר בפועל את אותו פרסום בזוי. הקשישים בישראל הם אחת האוכלוסיות החלשות, והדבר גורם לעתים תכופות לאפלייתם מחמת גילם ולפגיעה בזכויותיהם. באין הוראה בחוק איסור לשון הרע שתאסור פרסום העלול לבזות אדם בשל גילו, אנו נותנים בכך גושפנקה רשמית להנצחת מעמדם הנחות של הקשישים ומאשרים בפועל לבזות אותם ולפגוע בכבודם בשל גילם המבוגר. כדי למלא בתוכן את הלקונה בעניין זה, להגן על כבודם של הקשישים ולהטמיע ערכים של כיבוד הזקן בקרב הציבור, מוצע להוסיף בחוק איסור לשון הרע איסור פרסום שיש בו כדי לבזות אדם בשל גילו. ראויה לציון העובדה שאין להצעת חוק זו כל עלות תקציבית. אני מקווה שחברי הבית הנוכחים יעמידו את טובת הקשישים לנגד עיניהם ויצביעו בעד חוק חשוב זה. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחברת הכנסת שרה מרום-שלו. השר המשיב – שר המשפטים דניאל פרידמן. שר המשפטים יעלה וישיב. בבקשה, אדוני השר. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרים נכבדים, הממשלה מתנגדת להצעת חוק זו, משום שבהסדר החוקי הקיים יש מענה מספק לבעיה שעליה מצביעים המציעים, ועל כן התיקון איננו נדרש. הצעת החוק של חברי הכנסת מרום-שלו, זיו, גלנטי ושרוני מציעה לתקן את חוק איסור לשון הרע כך שייקבע מפורשות כי פרסום דבר העלות לבזות אדם בשל גילו הוא לשון הרע. סעיף 1(1) לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה". פסקה (2) מפרטת כי דבר שפרסומו עלול "לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו" הוא לשון הרע, וכך גם פסקה (4). העילות המפורטות בסעיף 1(4) ובסעיף 1(1) נכנסות ממילא בגדר הגדרת לשון הרע הקבועה בסעיף 1(1) לחוק, שכן דבר שפרסומו עלול לבזות אדם בשל גילו הוא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לבוז מצדן. לכן, גם אם קיימת תופעה – אנחנו לא יודעים – של ביזוי אדם בשל גילו, הרי שהדבר אסור על-פי החוק. אגב, ביזוי יכול להיות לא רק מחמת גיל מבוגר. הרבה פעמים אומרים לאדם: אתה תינוק, מה אתה מדבר? תחכה עד שתגדל ותגיד משהו. כאמור, המצב החוקי הנוכחי מכסה את האפשרות הזאת, וההצעה היא שהכנסת תסיר את ההצעה מסדר-היום. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר המשפטים. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נחכה שהשר יגיע למקומו. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 35 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – ביזוי בשל גיל), התשס"ח–2008, נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: רבותי, בעד – 17, נגד – 35. אני קובע כי הנושא לא עבר. חברי חברי הכנסת, כמה הודעות – אני מבקש את תשומת לבכם – או כמה דברים. יושב-ראש ועדת הכנסת נמצא כאן? היו לו הודעות. אם לא, אני מבקש לשמור על שקט, ואני רוצה להתייחס, ברשותכם, חברי חברי הכנסת, לאירוע המרכזי של היום, וראוי שנתייחס אליו בדקות אחדות. דברי היושב-ראש בעקבות הבאת ארונותיהם של חיילי צה"ל אהוד גולדווסר ואלדד רגב, זיכרונם לברכה היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, בהקשר של העסקה שנעשתה היום – יום עצוב היום. יום עצוב למשפחת גולדווסר, יום עצוב למשפחת רגב, יום עצוב לכל בית ישראל. הבוקר חזרו הביתה שני הבנים החטופים, אהוד ואלדד, והם כנראה – תהליך הזיהוי עוד לא נגמר – כנראה מתים, זיכרונם לברכה. שני אנשים צעירים שלא יראו עוד זריחות ולא יביטו בשקיעות. שנתיים חלפו מאז החטיפה, שנתיים ללא שום אות חיים, ללא פיסת מידע וללא רמז מה עלה בגורלם מאז נחטפו. אלה דפוסי ההתנהגות של ארגון מרצחים אכזר, שאינם נהוגים בחברה אנושית. משפחות יקרות, כל יום של פרידה משני הבנים נראה בעיניכן כנצח. מהיום המר שבו התבשרתם על החטיפה ניהלתם מאבק ללא לאות – מאבק יומיומי, עם ספקות וסימני שאלה – לקבל ולו גם שביב מידע על גורל הבנים. גיששתם באפלה, מצפים לאור גדול שלא בא. הד זעקתכם נשמע בארץ ובכל רחבי העולם, אך לשווא. בחרדתכם לשלומם של אודי ואלדד לא הייתם בודדים. כנסת ישראל והעם כולו היו אתכם כל הזמן, מחבקים ומאוחדים יחד אתכם, מייחלים ומתפללים לראות את הבנים שבים הביתה. לצערנו, התקווה נכזבה, ולנו לא נותר היום אלא להשתתף בכאבכם ולחלוק עמכם את יגונכם הכבד מנשוא. חובתה של המדינה וחובתנו שלנו היא לחזור ולשנן לעצמנו: הבנים יצאו בשליחות המדינה, ובשליחותה נפלו בשבי. בציווי לעשות ככל שניתן להשיב כל חטוף טמונה עוצמתנו המוסרית. כאמור, אנו מצווים לא לשקוט ולא לנוח ולעשות ככל שרק ניתן, עד לשחרורו של כל חייל שנשבה ולהביאו הביתה. זו חובה, ומצוות פדיון שבויים קדושה, ואנו נעשה לקיימה. ונזכה, בעזרת השם, לשבו בנים לגבולם. דברי היושב-ראש על סדרי הצבעות במליאה היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו נמשיך בסדר-היום, ולפני שנעבור להמשך חקיקה אני רוצה להתייחס במלים אחדות לישיבת הכנסת שהתקיימה שלשום, ביום שני, 14 ביולי 2008, אשר במסגרתה אישרה הכנסת את המינויים של השרה רוחמה אברהם-בלילא לשרת התיירות ושל חבר הכנסת אלי אפללו לשר לקליטת העלייה. בישיבה זו, ממש לפני ההצבעה על אישור המינויים, הודיע חבר הכנסת גדעון סער כך, ואני מצטט: אני מצהיר לפרוטוקול, שהערב שוחחתי עם היועצת המשפטית של הכנסת. היועצת המשפטית הודיעה לי בצורה הברורה ביותר שאם יש בקשה, יש להפריד בין ההצבעות. הציטוט – מתוך הדברים במליאה. היועצת המשפטית של הכנסת לא נכחה במליאה בשעת ההצבעה, ומאחר שהיועצת המשפטית של ועדת הכנסת היתה במליאה, ואישרה כי כעיקרון זכור לה שניתנה בעבר חוות דעת ברוח זו, הרי שלמען הסר ספק החלטתי לקיים שתי הצבעות נפרדות, אף שסברתי שבהצבעות מסוג כזה, שקשורות לכמה מפלגות, אי-אפשר לעשות הפרדת החבילה – זה לא נראה סביר. ובכן, למען הסר ספק החלטתי לקיים שתי הצבעות נפרדות: ההצבעה הראשונה לאישור מינויו של חבר הכנסת אפללו, השר לקליטת העלייה, וההצבעה השנייה על מינויה של השרה אברהם-בלילא לשרת התיירות. בדיעבד הסתבר לי, חברי חברי הכנסת, כי ככל שמדובר בחוות הדעת הכתובה, הרי מדובר בחוות דעת משנת 2005, הנמצאת בידי – וכל חבר הכנסת יוכל לראות אותה – הקובעת כי במקרה שמובאת בפני יושב-ראש הכנסת בקשה מטעם חבר הכנסת לקיים הצבעות נפרדות בעניין מינוים של כמה שרים, על יושב-ראש הכנסת לשקול בכובד ראש את הבקשה. וזאת, על מנת לאפשר לכנסת להפעיל ביקורת אפקטיבית על הממשלה. בכל מקרה, על-פי אותה חוות דעת כתובה, לא קיימת חובה לקיים הצבעות נפרדות, אלא הדבר נתון להכרעתו של יושב-ראש הכנסת או יושב-ראש הישיבה. אין לי, כמובן, ידיעה אישית על אודות תוכן שיחתה של היועצת המשפטית לכנסת עם חבר הכנסת סער באותו ערב, אך אני סבור כי מן הראוי שהיועצת המשפטית לכנסת, הגברת אלשטיין, היתה מקדימה ומעדכנת אותי, כממלא-מקום של יושבת-ראש הכנסת וכמי שישב בראש הישיבה, על אודות חוות הדעת שנמסרה לחבר הכנסת סער באותו ערב. על כל פנים, לאור השתלשלות האירועים כפי שתיארתי, אני מבקש להדגיש ולהבהיר, כי אין לראות בקיום ההצבעות הנפרדות על המינויים של כמה שרים, כפי שקרה בהצבעה שלשום, משום תקדים מחייב. נושא זה נמצא בסמכותו הבלעדית של יושב-ראש הכנסת, הן בהתאם לתקנון הכנסת והן בהתאם לאמור בחוות הדעת הכתובה של היועצת המשפטית לכנסת. בשולי הדברים אבהיר, כי בדעתי לפנות ליושבת-ראש הכנסת דליה איציק בבקשה לקבוע בנוהל, כי כל חוות דעת משפטית אשר תימסר למליאת הכנסת בעת דיוניה, תהיה מגובה בחוות דעת כתובה, ולא נסתפק בחוות דעת בעל-פה. חברי חברי הכנסת – – – שר האוצר רוני בר-און: אדוני היושב-ראש, אבל ההצבעה תקפה או לא תקפה? היו"ר עתניאל שנלר: בוודאי, הכול תקף. אני רק מודיע שאין בזה כדי להוות תקדים. קריאות: – – – גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש – – – היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה, בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כל מה שהקראת מחוות הדעת של 2005 רק מחזק את העמדה כפי שהובעה על-ידי בתחילת השבוע. כשמדובר על שיקול דעת, זה לא שיקול דעת שרירותי. וכאשר אמרה היועצת – ואני חוזר ואומר את זה לפרוטוקול, שהיועצת המשפטית לכנסת אמרה לי, כפי שאמרה היועצת המשפטית של ועדת הכנסת לפני שנה, כשהיו אמורים לבוא מינויים אחרים, מינוי של השר רמון מחדש ועוד מינויים – אמרה את זה בוועדת הכנסת, שכאשר יש דרישה לפצל, צריך להיעתר לה. זה מה שאמרה לי היועצת המשפטית לכנסת. כשאתה אומר שיקול דעת בלעדי, זה מצלצל כמו שיקול דעת שרירותי. התוכן של הבקשות – אלה בקשות שונות. ואדוני היושב-ראש, הערה אחרונה – אני מאוד מכבד אותך – אתה, כיושב-ראש, והיום כסגן היושבת-ראש, לא היה לך שום קושי להתקשר ליועצת המשפטית לכנסת – אני אמרתי את מה שאמרתי במליאת הכנסת קבל עם ועולם – ולשאול אותה מה היא באמת אמרה ומה היתה באמת עמדתה. ואפילו נדמה לי שישבה פה ארבל אסטרחן ביום ההצבעה, וגם היא נדרשה לעניין, וגם היא הגיעה לאותה תוצאה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. גדעון סער (הליכוד): אז לפעמים מותר לכבד חוות דעת משפטית גם אם היא לא עולה בקנה אחד עם הרצון הפוליטי. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת סער. אסתפק בהבהרה קצרה ונעבור לסדר-היום. חבר הכנסת סער, אני, בדברי, הבהרתי הבהר היטב, שאינני יודע מה אמרה לך היועצת המשפטית בעל-פה. אני יודע מה היא כתבה בחוות דעתה. אני יודע לומר שזה לא תקין בעיני שהדברים ייעשו בנוהל שנעשה – לא מבחינתך – והערתי את תשומת לבה של היועצת המשפטית. אבהיר ואומר עוד משפט אחד: אין היגיון בשיקול הדעת הלא-שרירותי בכלל. כאשר אתה מצביע בנושא שהוא רב-מפלגתי במהות של העניין, כהחלטה קואליציונית בהרכב ממשלה שקשורה למפלגות רבות, אין עניין הגיוני להפריד את הדברים. תם הוויכוח על הנושא הזה, ואנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. הצעת חוק – – – צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): יש אחד שאני בעדו ויש אחד שאני נגדו – – – היו"ר עתניאל שנלר: תודה, לא, לא. אנחנו לא דנים. אני הבהרתי את הדברים בצורה ברורה הבהר היטב. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – היו"ר עתניאל שנלר: תודה, חבר הכנסת הנדל. תודה רבה. אנחנו עוברים – חבר הכנסת הנדל, תודה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, ואנחנו עוברים לסעיף הבא. גדעון סער (הליכוד): גם אתה כפוף לכללי האתיקה. היו"ר עתניאל שנלר: אתה יכול לפנות לוועדת האתיקה. תודה. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הפצה דיגיטלית של ערוצים ייעודיים), התשס"ח–2008 [הצעת חוק מס' פ/3475/17; "דברי הכנסת", חוברת ל"ב, עמ' 17335.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הפצה דיגיטלית של ערוצים ייעודיים), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת זאב אלקין. הצבעה בלבד. הדיון היה בישיבות קודמות. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 33 נגד – 29 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הפצה דיגיטלית של ערוצים יעודיים), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 33, נגד – 29, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת החוק הזאת עברה והיא תידון בוועדת הכלכלה. הצעת חוק איסור מימון מופעי תרבות וספורט בהשתתפות משתמטים, התשס"ח–2007 [הצעת חוק מס' פ/2965/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ישראל חסון) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק איסור מימון מופעי תרבות וספורט בהשתתפות משתמטים, התשס"ח–2007, של חבר הכנסת ישראל חסון. חבר הכנסת חסון, בבקשה, לרשותך עשר דקות. בבקשה, אדוני. ישראל חסון (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השרים, דווקא ביום הזה זה אולי סימבולי מאוד וכואב מאוד להעלות את הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת בעצם דנה בנושא אחד – מה הרוח שמדינת ישראל וההנהגה של מדינת ישראל רוצה להעביר בתחום הזה שנקרא הערבות ההדדית של כולנו. אני רואה שזה מאוד מעניין. היו"ר עתניאל שנלר: חברי הכנסת, בבקשה מכם, בבקשה מכם. בבקשה, אדוני ימשיך. ישראל חסון (ישראל ביתנו): גברתי השרה, כמי שהיתה אחראית לחגיגות ה-60, חשוב לי שתשמעי מה החוק הזה אומר. שרת התיירות רוחמה אברהם-בלילא: אני שומעת כל מלה. ישראל חסון (ישראל ביתנו): על מה בעצם מדבר החוק הזה? הוא מדבר על השאלה, האם הבית הזה רוצה להעביר מסר שמעודד השתמטות או לא. אני רוצה לומר לבית הזה שדווקא ביום הזה – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת אלקין, חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת אורלב, שרת החינוך, חבר הכנסת טל, אנחנו לא נמשיך בדיון. אנחנו מבקשים שקט. חבר הכנסת חסון מבקש להציג את החוק שלו. בבקשה, אדוני ימשיך. ישראל חסון (ישראל ביתנו): אני רוצה להציב שאלה מאוד כואבת ומאוד בוטה ומאוד נוקבת היום. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת נסים זאב, אני מבקש. ישראל חסון (ישראל ביתנו): האם עולה על דעתו של מישהו שיושב בבית הזה להזמין לטקס הזיכרון של אחד מחללינו ולממן מכספי הציבור – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת מרציאנו. תרשו לי לא לקרוא בשמותיכם. אני אשמח מאוד, אבל לא מהמקום הזה. זה פשוט מפריע. גם ביציעים, אני מבקש לנהוג בשקט. חבר הכנסת שטייניץ, בבקשה. חבר הכנסת אלקין. חברת הכנסת תירוש. אני פשוט אפסיק את השעון ולא נקיים דיון. אי-אפשר לנהל דיון סימולטני כה רחב. תודה רבה לכם. בבקשה, אדוני ימשיך. ישראל חסון (ישראל ביתנו): טוב, אני מוכן לעצור פה, שיצביעו. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. ובכן, תמו דברי ההסבר של חבר הכנסת ישראל חסון. השר שמחון, בבקשה, ומייד אחר כך נעבור להצבעה. השר שמחון משיב בשם שר המדע, התרבות והספורט. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ישראל חסון, אני משיב בשם השר גאלב מג'אדלה. הצעת החוק שבנדון, של חבר הכנסת חסון, הועלתה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה ב-10 בדצמבר 2007. בדיון זה היתה העמדה כדלקמן: המשך הדיון נדחה. המציע התבקש לנסח את הצעתו מחדש באופן שתיקבע עדיפות למשרתים בצה"ל במקום פסילה גורפת של משתמטים ומי שלא שירתו שירות לאומי. נכון לעכשיו טרם התקבל נוסח חדש מטעם המציע, ולפיכך נותרת עמדת הממשלה בעינה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אתה מבקש לענות? בבקשה. אולי עכשיו יאפשרו לך לענות. חבר הכנסת חסון, בבקשה. יש לך עד חמש דקות. בבקשה, אדוני יענה. ישראל חסון (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אולי עכשיו יהיה טיפה יותר קשב ואני אוכל להסביר. התקיימה – גברתי שרת החינוך, אני רוצה לבקש ממך שתאזיני לי בבקשה, מהטעם הפשוט שהנושא הזה נוגע למסר שאנחנו אמורים להעביר לבנינו. אני חושב שלא יעלה על הדעת, דווקא ביום הזה, עם מה שמתרחש ברגעים אלה במעבר הגבול – לא עולה על דעתי שגיבורי תרבות שעומדים מעל כל בימה וקוראים להשתמטות, יקבלו את כספי משלם המסים ויופיעו בטקסי זיכרון לאנשים הללו או ייצגו את מדינת ישראל בטקסים ממלכתיים ובאירועים ממלכתיים הממומנים מכספי ציבור. אני קיבלתי את ההערה של כבוד שר המשפטים, שהציע לי לקבוע מדרג. אני מקבל את זה ואני חושב שהדבר הזה נכון. אני חושב שהסוגיה של המדרגיות היא סוגיה שאפשר לטפל בה בין הקריאה הראשונה לקריאה שנייה ושלישית במסגרת הוועדה. ההצעה של שר המשפטים – של השר שמחון – מקובלת עלי. אני חושב שההצעה שלו נכונה, אבל אני חושב שהיא לא משנה את מהות החוק ואפשר להצביע היום ולקיים את הדיון על המדרגיות במסגרת הדיונים בוועדה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: אדוני השר, האם הצעתו – – – שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: אני צריך לשאול. היו"ר עתניאל שנלר: אז אנא תשאל ותקבל תשובה, ואני רוצה להודיע עליה. ובכן, רבותי השרים? רונית תירוש (קדימה): אנחנו כולנו בעד. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 46 נגד – 24 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק איסור מימון מופעי תרבות וספורט בהשתתפות משתמטים, התשס"ח–2007, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 46, נגד – 24, אין נמנעים. הצעת החוק איסור מימון מופעי תרבות בהשתתפות משתמטים, התשס"ח–2007, עברה, והיא תידון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. גלעד ארדן (הליכוד): כלכלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, ועדת הכנסת תחליט היכן ידונו בכך. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת היו"ר עתניאל שנלר: הודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת – לא לפני שיהיה שקט באולם. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום רביעי, כ"ו באדר ב', להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט את הצעת חוק להגנה על עדים. היו"ר עתניאל שנלר: דקה. חבר הכנסת טל, אנחנו לא נקיים את הדיון כך. אני מבקש מחברי הכנסת ומהשרים לשבת. אני מבקש מחברי הכנסת ומהשרים לשבת. חבר הכנסת חסון, חברת הכנסת לימור לבנת, חבר הכנסת אלקין, אני מודה לכם. השר שמחון, תודה. חברת הכנסת קולט אביטל. חבר הכנסת אלקין, פעם נוספת. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): כאמור, אדוני היושב-ראש, הכנסת החליטה, בישיבתה ביום רביעי, כ"ו באדר ב' התשס"ח, להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט את הצעת חוק להגנה על עדים, התשס”ח–2008, לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יושב-ראש ועדת החוקה ביקש להעביר את הצעת החוק האמורה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בנימוק שהיא עוסקת בעיקר בעבודת המשטרה, שעליה אמונה ועדת הפנים והגנת הסביבה. יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה נתן את הסכמתו לכך. ועדת הכנסת ממליצה כי הכנסת תשנה את החלטתה והצעת החוק האמורה תועבר מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מבקש, אדוני, את אישור המליאה. נדרשת הצבעה, ואבקש שאדוני יצרף אותי למצביעים. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, אנחנו מצביעים על הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד הצעת ועדת הכנסת – 35 נגד – 2 נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק להגנה על עדים, התשס”ח–2008, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: 35 בעד, שני מתנגדים ואחד נמנע. לפרוטוקול, אנחנו נוסיף את חבר הכנסת טל שנמצא על הדוכן. ובכן, יש אישור להודעה שלך. בבקשה, אדוני ימשיך. חילופי גברי בוועדות הכנסת דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע בזה על חילופי אישים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מטעם סיעת העבודה: במקום חברת הכנסת נאדיה חילו יכהן חבר הכנסת שכיב מוראד שנאן. השלמת הרכב ועדות הכנסת דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): וכן הודעה נוספת: ביום י"ט בטבת הודיע יושב-ראש ועדת הכנסת לכנסת על החלטת ועדת הכנסת, שלפיה חברי הכנסת אלה יכהנו כממלאי-מקום קבועים: חבר הכנסת אבשלום וילן בוועדת הכלכלה, חברי הכנסת מוחמד ברכה ואליהו גבאי בוועדת החינוך, התרבות וספורט. לאחרונה התברר כי נפל פגם בהודעה, שכן חברי הכנסת וילן וברכה אינם יכולים לכהן כממלאי-מקום קבועים, בהעדר חבר מסיעתם בוועדות אלה. נוסף על כך, אדוני, הכנסת לא הצביעה, כנדרש, על כהונת חבר הכנסת גבאי בתפקיד ממלא-מקום קבוע בוועדת החינוך, התרבות וספורט. לפיכך, לאחר שבאנו בדברים עם חברי הכנסת הרלוונטיים, ולאחר שהנושא הובא אתמול לפני ועדת הכנסת, אבקש להודיע כי ההודעה בעניין חברי הכנסת וילן וברכה נמסרה בטעות, והם אינם יכולים לשמש ממלאי-מקום קבועים כאמור. עוד אבקש להביא להצבעה את דבר כהונתו של חבר הכנסת גבאי בתפקיד ממלא-מקום קבוע של חבר סיעתו בוועדת החינוך, התרבות והספורט, לפי סעיף 9ב לתקנון הכנסת. תודה, אדוני. אודה לך אם תכריז על הצבעה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. אנחנו נצביע. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההודעה – 31 נגד – אין נמנעים – אין הודעת יו"ר ועדת הכנסת בדבר השלמת הרכב ועדות הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 31, אין מתנגדים ואין נמנעים. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת אושרה במליאה. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ותאגידים בעלי תו תקן ירוק), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3671/17; "דברי הכנסת", חוברת ל"ד, עמ' 17799.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ותאגידים בעלי תו תקן ירוק), התשס”ח–2008. היום התשובה וההצבעה, ואת התשובה ייתן השר משולם נהרי בשם שר האוצר. אני מדבר על חוק חובת המכרזים. אדוני השר יעלה ויבוא. אדוני, רק תשובה והצבעה היום. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, בהצעת החוק מוצע כי תינתן הנחה בשיעורי הארנונה לבן או בת נכים אשר עברו את גיל 18 ועודם מתגוררים בבית הוריהם ונתמכים על-ידיהם. אין ספק שהנושא של הנכים מציק היום לכולנו, וצריך לסייע להם. במשרד האוצר מתכנסת ועדה לרפורמה בכל נושא הארנונה ומתקיימים דיונים בנושא הזה. מה שאני מבקש מהמציעים – נסכים שזה יעבור בתנאי שיהיה תיאום עם הממשלה בהמשך. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. האם המציעים מסכימים? חבר הכנסת פינס, אתה מסכים? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): מסכים. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת סער מסכים להתניה? גדעון סער (הליכוד): כן. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, לאור ההסכמה, נעבור להצבעה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, סליחה, יש בלבול; השר הציג את החוק שאני העליתי, על הלוח מופיע חוק אחר, ואתה שאלת את המציעים של החוק האחר. אנחנו מדברים פה על שני חוקים שונים – על הלוח מופיע חוק חובת המכרזים, ואילו השר דיבר על נכה המתגורר בבית הוריו. היו"ר עתניאל שנלר: אדוני השר יעלה וישיב על הצעת החוק שנמצאת, ונצביע עליה. אנחנו נעבוד בצורה מסודרת. אדוני השר, זה מה שעל סדר-היום, אנא בטובך, תן את התשובה הראויה על מה שבסדר-היום. נצביע בצורה מסודרת. אני חוזר: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ותאגידים בעלי תו תקן ירוק), התשס”ח–2008, של חברי הכנסת גדעון סער ואופיר פינס-פז. בבקשה, אדוני ישיב. תודה לחבר הכנסת אלדד אשר הפנה את תשומת לבנו. חבר הכנסת אלדד, אני מודה לך על תשומת הלב. השר משולם נהרי: מאחר שהנהלת הקואליציה הסכימה לאפשר למציע להעביר את הצעת החוק בקריאה טרומית, ומאוחר יותר ייעשה תיאום עם הממשלה, אין התנגדות. היו"ר עתניאל שנלר: אני חוזר ושואל את חברי הכנסת המציעים – הפעם על הצעת החוק הנכונה – האם מקובל עליכם? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): כן. גדעון סער (הליכוד): כן. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 55 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ותאגידים בעלי תו תקן ירוק), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 55, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ותאגידים בעלי תו תקן ירוק), התשס”ח–2008, התקבלה ותידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. גדעון סער (הליכוד): ועדת הכלכלה. היו"ר עתניאל שנלר: האם יש מערערים על ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדת החוקה? גדעון סער (הליכוד): יש. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, ועדת הכנסת תחליט היכן תידון ההצעה. הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3250/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3444/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורית נוקד) הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3318/17; "דברי הכנסת", חוב' ל"ה , עמ' 18056.] (הצעת חבר הכנסת אריה אלדד) הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3249/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3317/17; "דברי הכנסת", חוב' ל"ה, עמ' 18057.] (הצעת חבר הכנסת חיים אורון) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, לפנינו כמה הצעות חוק המוצמדות זו לזו. בחלקן הגדול דנו, נותרו שתי הצעות שטרם הוצגו – המוצמדות. אחת מהן: הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת אורלב, יש לך שלוש דקות להציג את הצעת חוק ההסדרים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג–1993, מאפשרות – מסמיכות רשות מקומית להעניק הנחה בתשלומי הארנונה להורים של ילד נכה עד אשר יגיע לגיל 18. זאת המגבלה. לאחר גיל 18 אין לרשות המקומית סמכות להעניק הנחה. העובדה היא שנכים רבים מתגוררים בבית הוריהם גם לאחר שעברו את גיל 18, בין השאר מכיוון שבמקרים רבים הנכים האלה לא קרה להם נס והם ממשיכים להיות נכים וממשיכים להיות סמוכים על שולחן הוריהם בגלל מגבלתם הפיזית. אגב, במערכת החינוך חוק החינוך המיוחד הוא עד גיל 21 ולא עד גיל 18. לעתים יש גם צורך להתאים את הבית לצרכים של הנכה והדבר כרוך בהוצאות כספיות מרובות. הצעת החוק קובעת, כי נכה אשר דרגת אי-כושר השתכרותו היא בשיעור של 75% ומעלה – לאמור, אלה הנכים הקשים ביותר – והוא זכאי לקצבה חודשית מלאה מן הביטוח הלאומי, או שדרגת אי-כושר השתכרותו כאמור נקבעה לו לצמיתות טרם קבלת קצבת הזיקנה, יהא זכאי להנחה מסכום הארנונה הכללית שנקבעה לגבי נכס שהוא מתגורר בו, אף אם אינו מחזיק בנכס והוא גר עם ההורים שלו, ובלבד שמי שמחזיק בנכס הוא קרוב שלו, כגון הוריו, אחיו וכדומה. הוגשו הצעות חוק דומות רבות, ואני חושב שהיום הכנסת יכולה לפעול לתיקון חוק חברתי ממדרגה ראשונה, שעוסק בנכים הקשים ביותר. אין לנו כאן הנתונים, אבל ככל שאנחנו יודעים, מרביתה של אוכלוסיית הנכים שאנחנו עוסקים בה – לאמור, הקשים ביותר – ממשיכה להתגורר בבית ההורים. המעבר להוסטלים של משרד הרווחה או למסגרות אחרות נעשה או בגיל מאוחר יותר או בשלבים מאוחרים יותר, ולא תמיד יש בהוסטלים מקום. לכן אני חושב שהצעת החוק צודקת. נמסר לי שהממשלה מסכימה, ובלבד שנסכים לתאם את המשך החקיקה. אז אני חוסך את שאלת היושב-ראש: אני מסכים לתאם את המשך החקיקה עם הממשלה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת אורלב. נעבור להצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת אורית נוקד. תציג את הדברים חברת הכנסת קולט אביטל. גם לך שלוש דקות. בבקשה, גברתי. קולט אביטל (העבודה-מימד): תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להציג את הצעת החוק הזו – שדומה מאוד במהותה להצעת החוק שהציג חבר הכנסת אורלב – בשמה של חברתי לסיעה, חברת הכנסת נוקד, שנמצאת בחו"ל. כיום הרשויות המקומיות מעניקות הנחה בארנונה להוריו של ילד נכה עד גיל 18, וזאת מתוך הבנה שלמשפחה יש הוצאות מרובות, ובין היתר הצורך ללוות את הילד ולטפל בו שעות ארוכות. אלא שהתמיכה הזאת מסתיימת בגיל 18. בגלל יוקר המחיה הרבה מאוד נכים ממשיכים לחיות עם הוריהם גם אחרי גיל 18, וטבעי הדבר שההוצאות וכל הטיפול הכרוך בנכה נמשכים באותו הקצב. בדרך כלל, אנחנו מדברים על כך שיש הוצאות מרובות, יוקר רב – הוצאותיו של נכה הן גבוהות מאוד. העובדה שהמדינה כבר היום מסכימה שיש לסייע לאותם ההורים עד גיל 18 צריכה לשכנע את כולנו שכל עוד הילד נשאר עם ההורים בבית צריך להמשיך לתמוך באותה משפחה בהנחה בארנונה. אני מבינה שהממשלה מסכימה. אני שמחה שדווקא עכשיו, כשהשבוע – ובשבועות קודמים – נמשכת שביתת הנכים, שלפחות בדבר פעוט כזה תצא בשורה מהבית הזה. בשם חברתי, אני מתחייבת שגם המשך הטיפול בהצעת החוק הזו, שמוצמדת להצעת החוק של חבר הכנסת אורלב, יהיה בתיאום מלא עם הממשלה. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחברת הכנסת אביטל. בטרם נצביע על חמש ההצעות, כל אחת בנפרד, אני מבקש לשאול את חבר הכנסת אלדד: האם בהצעתך אתה מתואם עם הממשלה? יש הסכמה. חברי הכנסת מיסז'ניקוב וסלומינסקי – אתם מסכימים; חבר הכנסת אורון – איננו כאן. נקבל את זה כהודעתה של חברת הכנסת זהבה גלאון, בשמו של חבר הכנסת חיים אורון, שהמשך תהליך החקיקה יהיה בתיאום עם הממשלה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה ראשונה היא על הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת אריה אלדד. מכאן ולהבא רק אקריא מספרים של הצעות החוק. הצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 49 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 49, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק מספר פ/3318 עברה והיא תידון בוועדת הכספים. הצעת חוק פ/3249, של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב וניסן סלומינסקי – הצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 50 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 50, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק פ/3249, של חברי הכנסת סלומינסקי ומיסז'ניקוב, עברה והיא תידון בוועדת הכספים. הצעת חוק פ/3250, של חבר הכנסת אורלב – הצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 42 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 42, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק פ/3250, של חבר הכנסת אורלב, עברה והיא תידון בוועדת הכספים. אנחנו עוברים להצעת חוק פ/3317, של חבר הכנסת אורון. הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 36 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 36, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק פ/3317, של חבר הכנסת חיים אורון, עברה והיא תידון בוועדת הכספים. אנחנו עוברים להצעת חוק פ/3444, של חברת הכנסת נוקד. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 42 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה בארנונה לנכה המתגורר בבית הוריו), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 42, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק פ/3444, של חברת הכנסת נוקד, עברה והיא תידון בוועדת הכספים. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת סכומי עמלות), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3816/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אמנון כהן) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת סכומי עמלות), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת אמנון כהן. השר המשיב הוא השר נהרי. בבקשה, חבר הכנסת כהן. אמנון כהן (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, הכנסת הזאת וגם הכנסת הקודמת דנו בהרבה מאוד הצעות חוק בנושא עמלות הבנקים. היו מעל 250 סוגי עמלות ועמלות כפולות שהציבור שילם ולא ידע אפילו על מה הוא משלם. עברו כאן, בבית הזה, כמה הצעות חוק, וגם הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים, שבראשה עמד חבר הכנסת כחלון, והיא עשתה עבודה מאומצת, יסודית. חברי הכנסת וגם יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן – ראינו ראייה ציבורית כשקידמנו את הצעות החוק האלה, פעם אחת ולתמיד לעשות סדר בנושא עמלות הבנקים. אנחנו, כמחוקקים, לא רצינו להיכנס לגובה העמלות, לסוגי העמלות, לכמות העמלות, למחיר העמלות, ולמעשה הסמכנו את המפקח על הבנקים שיעשה עבודה אצלו במטה – עבודה מקצועית. העברנו אליו את כל העבודה של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים, ונולדה רפורמה בנושא עמלות הבנקים. מתוך אכזבה עמוקה, ולאחר שלמדתי את הרפורמה – הרפורמה עשתה שני דברים חשובים: היא צמצמה את כמות העמלות – היו יותר מ-250, והיא צמצמה ל-75 סוגי עמלות – והיא הביאה ליתר שקיפות, כך שהציבור יודע על מה הוא משלם. אבל היא לא הביאה בחשבון את קבוצות האוכלוסייה החלשות, שחייבות להגיע לבנק, לעמוד מול הדלפק, מול הפקיד – יש אנשים שלא יכולים להשתמש בשירותי האינטרנט. מדובר בקשישים, בעולים ובאנשים אחרים שלא משתמשים באינטרנט, שלמעשה מוריד את עלויות השירות. האוכלוסייה הזאת נפגעת קשות, כי לפני כניסת הרפורמה לתוקף אנשים שילמו 10 שקלים בחודש על כל הפעולות שלהם, והיום, בכל פעם שהם מגיעים לפקיד, לדלפק, הם צריכים לשלם כ-7 שקלים. אדם שחייב להגיע לדלפק בדרך כלל גם מגיע בתחבורה ציבורית, וגם זה עולה לו כסף. יש אנשים שלא צריכים את זה בכלל. הצעת החוק שאני מבקש להציג לפניכם נועדה לעשות סדר, כדי שקבוצות אוכלוסייה חלשות, אנשים שחייבים להגיע פעם בחודש לבנק כדי למשוך את הפנסיה או להוציא תדפיס בנק, כי הם חייבים להתעדכן במה יש להם ומה אין להם, או להפקיד צ'ק כלשהו, העמלה שהם יידרשו לשלם לא תהיה יותר משקל וחצי – במקום 7 שקלים. הבנקים יכולים לגבות את הכסף משאר הציבור, בעמלות אחרות, כמו מאשראי ודברים אחרים. מצד אחד אנחנו צריכים לדאוג לאיתנות פיננסית של הבנקים, כדי שהם יהיו חזקים. עיננו לא צרה ברווח שלהם, אבל אני חושב שברפורמה הזאת לא הובאו בחשבון קבוצות האוכלוסייה החלשות, וגם לא נשמר בה סל העמלות שוועדת הכלכלה גיבשה בעבר, שכן ברגע שהרפורמה נכנסה לתוקפה ביטלו את כל הסלים האלה. ביקשתי פטור מחובת הנחה, וועדת הכנסת קיבלה את הבקשה. ב-1 ביולי הרפורמה כבר נכנסה לתוקף, והציבור כבר משלם יותר. לכן אנחנו צריכים לומר את דברנו. כבוד השר משולם נהרי, המפקח על הבנקים התקשר אלי וביקש לבחון את הרפורמה שנכנסה לתוקף ב-1 ביולי במשך כשלושה חודשים. הוא חושב – בנבואה שלו, אני לא מאמין לזה, כי בתקופה שאני עוקב אחרי זה אף פעם לא ראיתי שאיזו עמלה ירדה, אלא רק העלו; ברגע שבנק אחד העלה, כולם התיישרו כלפי מעלה – הוא טוען שהשוק יעשה את שלו, אבל אני אומר שהשוק כל כך ריכוזי, והלקוח כל כך שבוי, שהשוק לא יעשה את שלו, כי אין שחקנים חדשים במשק. עם זה, אני מעריך את העבודה שעשתה ועדה מקצועית בראשות המפקח על הבנקים. היו גם דיונים בוועדת הכלכלה, בראשות חבר הכנסת גלעד ארדן ובהשתתפות נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים. אנחנו רוצים לכבד את העבודה שהם עשו, אבל אנחנו חייבים לצאת מכאן עם אמירה. אדוני השר, אני מקבל את בקשתם של נגיד בנק ישראל ושל המפקח על הבנקים, שהקריאה השנייה והקריאה השלישית לא יהיו לפני תום שלושה חודשים של בחינת נושא עמלות הבנקים – איך השפיעה הרפורמה ואם הוזל השירות. לכן אני חושב שהאמירה היום צריכה להיות כן, להעביר את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית. אני מבקש מחברי, יושב-ראש ועדת הכלכלה גלעד ארדן ויושב-ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית חבר הכנסת משה כחלון, שבשיתוף פעולה, יחד, נקדם את הצעת החוק הזאת לטובת משקי-הבית, לטובת קבוצות האוכלוסייה החלשות. נגיד את דבר הכנסת ונמתין שלושה חודשים לבחינת הרפורמה – – – משה כחלון (הליכוד): נמתין עד אחרי הפגרה. אמנון כהן (ש"ס): לא אמרתי פגרה, אלא שלושה חודשים. אולי נחוקק את החוק באמצע הפגרה. אני נותן עוד אופציה למפקח על הבנקים: לא צריך להמתין לשוק. הוא יכול להכניס תיקונים. אני חושב שיש לו סמכות להכניס תיקונים ברפורמה שהוא הציג. אם הוא יביא תיקונים ברוח הדברים של הצעת החוק, אין לי בעיה להקפיא אותה. אני מסתכל על הצרכן, לא אכפת לי השם. אם הוא יתקן את הנושא הזה, אין לי בעיה גם לרדת. בכל מקרה אנחנו, בהיותנו בית-המחוקקים, חייבים להגיד את דברנו. הרגשתי שברפורמה שהם הכינו לא באה לידי ביטוי האמירה של בית-המחוקקים, ולא באה לידי ביטוי העבודה של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים. לכן הבאתי את הצעת החוק הזאת. כבוד השר, אני יודע שבהתחלה ועדת השרים התנגדה; לאחר דין ודברים, זה התנאי שאני מסכים לו. תודה רבה, כבוד השר, תודה לחברי הכנסת. זו הצעת חוק לכל תושבי המדינה, ובפרט לשכבות החלשות, ולכן אני מבקש מכל סיעות הבית לתמוך בה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת כהן. השר משולם נהרי, בתשובתו מהמקום, הודיע שהתנאי מקובל על הממשלה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 40 נגד – 1 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת סכומי עמלות), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: 40 בעד, מתנגד אחד ונמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת סכומי עמלות), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת אמנון כהן, התקבלה ותידון בוועדת הכלכלה. היו"ר עתניאל שנלר: בטרם נעבור לסעיף הבא, אני רוצה לברך את קבוצת האורחים מאשדוד. ברוכים הבאים לכנסת ישראל, ברוכים הבאים לביתכם, בית כולנו. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעיר; הצבעתי בעד וזה יצא – – – היו"ר עתניאל שנלר: אתה רוצה לשנות את ההצבעה? נסים זאב (ש"ס): כן – – – היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נקבל את בקשתך. אנחנו רושמים את בקשתך. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת דמי קבורה ממחבלים), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3560/17; "דברי הכנסת", חוברת ל"ז, עמ' 18566.] (הצעת חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ) היו"ר עתניאל שנלר: נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת דמי קבורה ממחבלים), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת אהרונוביץ – תשובתו של שר הרווחה והשירותים החברתיים. האם כבוד השר רוצה להשיב על הצעת חוק הביטוח הלאומי? שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אנחנו תומכים – – – היו"ר עתניאל שנלר: אדוני יעלה, יגיד בצורה מסודרת שתומכים, ונצביע. נכבד את החקיקה. בבקשה, אדוני. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודיע למליאת הכנסת שאנחנו תומכים בהצעת החוק ונקדם אותה. במקביל מקודמת הצעת חוק דומה של חבר הכנסת גדעון סער, ואנחנו מקווים להשלים אותה בקרוב. היו"ר עתניאל שנלר: אני מודה לשר. נעבור להצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 40 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת דמי קבורה ממחבלים), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, 40 בעד, שלושה מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת דמי קבורה ממחבלים), התשס”ח–2008, התקבלה ותידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם סבו וסבתו), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2294/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3445/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורית נוקד) הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2591/17; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 12228.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, לפנינו שלושה חוקים צמודים. על אחד מהם היתה כבר הנמקה. אנחנו נעבור לחוק השני הצמוד: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם סבו וסבתו), התשס"ז–2007, של חברת הכנסת שרה מרום-שלו. חברת הכנסת שלו, לרשותך שלוש דקות לנמק את הצעת החוק. בבקשה, גברתי. שרה מרום-שלו (צדק לזקן): אדוני היושב-ראש, שרים נכבדים, חברי הכנסת, מונחת לפניכם לקריאה טרומית הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם סבו וסבתו), התשס"ז–2007. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: – – – היו"ר עתניאל שנלר: חברי, יש לנו סדר, ואנחנו עובדים לפי הסדר. בבקשה, תמשיכי, גברתי. שרה מרום-שלו (צדק לזקן): הצעת חוק זו באה לתקן את המצב הקיים, שבו לעתים קרובות נמנעת מסבים וסבתות הזכות הבסיסית להיפגש עם נכדיהם. אין עוררין על החשיבות העצומה של הסבים והסבתות להתפתחותו הרגשית-החברתית של הילד, והדבר בולט במיוחד במשפחות חד-הוריות. נכון להיום, מלבד במקרה מוות של אחד מהורי הקטין, אין לאף אדם זולת הורי הקטין כל מעמד בעניין קיום קשר עם הקטין, גם לא לסבים ולסבתות. בהצעת החוק שיזמתי מוצע לקבוע בצורה פוזיטיבית את זכותו של הקטין לקשר עם סבו וסבתו, כשהשיקול המרכזי שינחה את בית-המשפט בבואו לדון בסוגיות מגע או ביקור, הינו מטבע הדברים טובת הילד. לפני כשנה עלתה הצעת החוק הנ"ל לוועדת שרים לענייני חקיקה, והובטח כי יותקנו תקנות בנושא. בפועל, הותקנו תקנות שאין בינן ובין הצעת החוק שיזמתי דבר וחצי דבר, היות שהן רק מסדירות בצורה פרוצדורלית את הפנייה לבית-המשפט. לאחר המתנה עקרה של שנה אני מעלה כעת את הצעת החוק הנ"ל להצבעה על מנת לשנות את המצב הקיים ולהעניק לסבים ולסבתות זכות בסיסית זו, שהוכרה כבר במדינות מערביות רבות, וביניהן ארצות-הברית, צרפת, קנדה ואוסטרליה. לחוק זה אין כמובן כל עלות תקציבית. אודה על תמיכתכם בחוק חשוב זה. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחברת הכנסת שרה מרום-שלו. נעבור לנימוק של ההצעה הבאה: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת אורית נוקד, שאותה תייצג חברת הכנסת נאדיה חילו. בבקשה, גברתי, חברת הכנסת חילו, גם לרשותך שלוש דקות. נאדיה חילו (העבודה-מימד): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נתבקשתי על-ידי חברת הכנסת אורית נוקד להציג את הצעת החוק. הצעת החוק באה להשלים חקיקה קיימת, מאחר שהחוק הישראלי מכיר בתוצאה המשפטית של קרבת משפחה לקטין. הדבר בא גם לידי ביטוי בעיקר בחיוב קרובים הרבה פעמים לשאת במזונות קטין, כאשר הוריו אינם מסוגלים לעשות כן. כל מה שעומד מאחורי הצעת החוק הזאת הוא הראייה המאוד-ברורה שטובתו של הקטין קודמת לכל טובה אחרת, והדאגה לו – כמו שדואגים אם אין הורים, אפוטרופוסים, שיכולים בעצם לשאת במזונות, הולכים לקרבה נוספת של סבים, סבתות, מבחנים נוספים של קרובי משפחה. הצעת החוק באה ואומרת: גם הנושא של ראייה והסדרי ראייה – לתת את האפשרות לאותו ילד, אם ההורים אינם מסוגלים, כך שגם זה יתאפשר. סעיף 72 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מקנה רשות לקרובים להביע דעה ביחס לקטין בהליכים הנוגעים לאפוטרופסות ומשמורת. עם זאת, חסרה בחוק הנוכחי קביעה מתבקשת שלפיה לצד חובת המזונות קיימת לקרובים גם זכות לכאורה להיפגש עם הקטין. מטבע הדברים, זכות זו תלויה במכלול הנסיבות – שנבחנות על-פי כל הממדים, כל הקריטריונים והפרמטרים של טובת הקטין. החוק הזה מעמיד בצורה מאוד מאוד ברורה שאלות נוספות לגבי טובתו של הקטין ומבחנים נוספים לגבי המשכיות הסדרי הראייה. אני מצטרפת בעניין הזה גם להצעת הפשרה שמוביל חבר הכנסת גלנטי, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, עם השר – עם המשרד לשירותים החברתיים, משרד הרווחה – ולכן אנחנו בעצם מסכימים לקדם את זה יחד בפשרה מסוימת עם המשרד. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: מה שלא הבינותי, חברת הכנסת חילו, החוק הזה אמור להידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ואני מבין שחבר הכנסת גלנטי בוועדת הרווחה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: הוא המציע השלישי. נאדיה חילו (העבודה-מימד): לא בוועדה, כיושב-ראש ועדה, אלא כמציע. היו"ר עתניאל שנלר: אוקיי, בהיותו מציע. אני מודה לך על ההבהרה. נאדיה חילו (העבודה-מימד): תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, לפנינו שלוש הצעות צמודות, וישיב עליהן שר הרווחה והשירותים החברתיים, השר הרצוג, בבקשה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מוכנים לקדם את הצעות החוק ברגישות רבה. הנושא הזה הוא מאוד מאוד מאוד רגיש ומעולם לא נעשתה בו פריצת דרך, בגלל היבטים שונים. עם זאת – סליחה, חבר הכנסת גלנטי, זה בדיוק מיועד אליך – אני מבקש גם מחברת הכנסת מרום-שלו, מחבר הכנסת גלנטי ומחברת הכנסת נאדיה חילו – בשמה של אורית נוקד – לאשר שהקידום יהיה בתיאום מלא, כפי שנדון בינינו לבין חבר הכנסת גלנטי. אדוני ירשום לפרוטוקול שחברת הכנסת מרום-שלו, חברת הכנסת חילו וכמובן חבר הכנסת גלנטי מאשרים את ההסכמה הזאת, ונצא לדרך. תודה רבה. יצחק גלנטי (גיל): אני מבקש להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. נעבור להצבעה. תודה רבה, אדוני השר. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: רק שיירשם בפרוטוקול מה שהם אמרו. היו"ר עתניאל שנלר: כן, כן, אני אכריז על הכול, זה בסדר גמור. ובכן, אנחנו נעבור להצעת החוק הראשונה, של חבר הכנסת גלנטי, הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס"ז–2007. בהמשך אקרא רק את המספרים של הצעות החוק המוצמדות. חבר הכנסת גלנטי הסכים לבקשת תיאום עם הממשלה, ולכן אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 35, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק, לפי התקנון, צריכה להידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק פ/2591 עברה. אני מבין שחבר הכנסת גלנטי מבקש לוועדת העבודה והרווחה, ולכן ועדת הכנסת תחליט באיזו ועדה יקודם תהליך החקיקה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הצמודה לה, הצעת חוק פ/2294, של חברת הכנסת שרה מרום-שלו, שהסכימה עם התניות הממשלה, ולכן אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם סבו וסבתו), התשס"ז–2007, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 30, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק פ/2294, של חברת הכנסת שרה מרום-שלו, עברה לוועדת הכנסת, שתחליט היכן יידון החוק הזה. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: פ/3445, של חברת הכנסת אורית נוקד, כפי שהציגה אותה חברת הכנסת חילו, וחברת הכנסת חילו הודיעה בשם חברת הכנסת נוקד כי היא מסכימה להתניות הממשלה, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס”ח–2008, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 31, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק פ/3445 של חברת הכנסת אורית נוקד התקבלה ותועבר לוועדת הכנסת כדי שתקבע באיזו ועדה יקודם החוק. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3466/17; "דברי הכנסת", חוברת ל', עמ' 16961.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: אנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת משה כחלון. שר התחבורה אינו כאן כדי להשיב. על כן אנו עוברים ישר להצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, 24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת כחלון התקבלה ותידון בוועדת הכלכלה. הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3328/17; "דברי הכנסת", חוברת כ"א, עמ' 15391.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, הסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס”ח–2008, של חברי הכנסת דב חנין, מיכאל מלכיאור, רן כהן ואסתרינה טרטמן ואחרים. שר התשתיות הלאומיות אינו כאן. לכן אנו עוברים ישר להצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 24, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור, התשס”ח–2008, התקבלה ותידון בוועדת הכלכלה. נוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת גבאי בהצבעה האחרונה. ראובן ריבלין (הליכוד): הואיל ויכול להיווצר פה תקדים – לא משנים הצבעה, שמא חלילה יהיה מצב של הצבעה מכרעת ואדם יבוא ויאמר – התבלבלתי. כשבאים חברי הכנסת ואומרים: רוצים אנו להוסיף את הצבעתנו, אדוני אומר: נרשמה בקשתכם – – – היו"ר עתניאל שנלר: אדוני, לא יהיה מצב כזה, כי אני מכריז על התוצאות ואז אני מכריז שאני מוסיף, לפרוטוקול, את בקשתם. כך נהגתי, והרי ממי למדתי את זה, חבר הכנסת ריבלין? הרי למדתי את זה ממך. ראובן ריבלין (הליכוד): נכון, אבל אם למדת – אז ראוי שתלמד את כל התורה. הייתי אומר: אנחנו מוסיפים לפרוטוקול ולא משנים את ההצבעה. היו"ר עתניאל שנלר: מעולם לא קבענו שמשנים את ההצבעה. הרי זה שיעור מספר אחת שלימדת אותי. ואני זכרתי את השיעור. תודה לאדוני על ההערה. הצעת חוק הספורט (תיקון – הגדרת ספורטאי), התשס”ו–2006 [הצעת חוק פ/173/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורית נוקד) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק הספורט (תיקון – הגדרת ספורטאי), התשס"ו– 2006, של חברת הכנסת אורית נוקד. ינמק מהמקום חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. בבקשה. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כבוד היושב-ראש, בשם חברת הכנסת אורית נוקד: חוק הספורט נחקק במטרה להגן על ספורטאים מקצועיים ולהסדיר את הפעילות הספורטיבית בארץ. מכיוון שהחוק אינו מגדיר מה זה ספורט, ואינו מבחין בין מי שעוסקים בספורט באופן מקצועי ובין ספורטאים חובבים, הוא הופך לרועץ לספורטאים חובבים רבים שאינם חברים באגודת ספורט. ספורטאי חובב, העוסק בפעילות ספורטיבית אקראית למטרות בריאות ומעוניין להשתתף בתחרות ספורט שמארגנת אגודת ספורט, נדרש למלא אחר אותן חובות שנדרשות מספורטאים מקצועיים הרשומים באגודת הספורט, והכוונה היא בעיקר לביטוח ולבדיקות רפואיות. אם תתווסף לחוק ההגדרה כי ספורטאי הוא מי שאינו חבר רשום באגודת ספורט, יוכלו ספורטאים חובבים רבים להשתתף באירועי ספורט בלי להתמודד עם דרישות כספיות מופרזות ואחרות הפוגעות ברצונם לעסוק בפעילות ספורטיבית שמטרתה העיקרית היא בריאות. הממשלה תומכת בהצעת החוק, בתיאום עם משרד המשפטים, ואודה לכם על אם תאשרו אותה בקריאה טרומית. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. השר מג'אדלה אינו כאן, ולכן נעבור להצבעה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון – הגדרת ספורטאי), התשס”ו–2006, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הספורט (תיקון – הגדרת ספורטאי), התשס”ו–2006, של חברת הכנסת נוקד, התקבלה ותידון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3656/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה כחלון) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת משה כחלון. חבר הכנסת כחלון ינמק מהמקום. על ההצעה ישיב, אם יחפוץ, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. משה כחלון (הליכוד): אדוני היושב-ראש, מדובר בהצעת חוק שנועדה להקל את מצוקת הדירות להשכרה, שאנחנו עדים לה. יש כמה הצעות ברוח זו, אבל בינתיים הן לא התקדמו, ולצערי, הדירות להשכרה הולכות ומתמעטות. באופן טבעי, כאשר היצע הדירות פוחת המחירים עולים, הביקוש עולה, ויש אזורים שידועים כאזורי מצוקה בדירות. הצעת החוק הזאת נועדה להמשיך מתן הטבות שניתנו עד שנת 2006 והופסקו, ובשנים האלה הבעיה החמירה. לכן מוצע להאריך את התוקף עד שנת 2013. ככל שאני יודע הממשלה תומכת בהצעת החוק, ושר התמ"ת תומך, והייתי מבקש מכבוד היושב-ראש, היות שמדובר בהשקעות הון ותמ"ת – בדרך כלל זה בתחום ועדת הכלכלה – הייתי מבקש מהיושב-ראש להעביר את הדיון בהצעת החוק הזאת לוועדת הכלכלה, אם תתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. אנחנו עוברים להצבעה, משום שהשר איננו כאן ולא יוכל להשיב, וגם נציג אחר של הממשלה אין כאן כדי להשיב. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – חידוש ההקלות במס), התשס”ח–2008, נתקבלה. לפי התקנון אמורים לדון בהצעת החוק הזאת בוועדת הכספים, אבל מכיוון שביקשת להעביר אותה לוועדת הכלכלה – נעביר אותה לוועדת הכנסת, והיא תחליט – – – גלעד ארדן (הליכוד): – – – היו"ר עתניאל שנלר: לא, לא, עם כל הכבוד, השקעות הון הן מהדברים שנדונים בוועדת – – – קריאה: – – – היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, לפי התקנון הנושא יידון בוועדת הכספים. אתה מבקש שהיא תידון בוועדת הכלכלה, ולפיכך הצעת החוק תידון בוועדת הכנסת, וזו תחליט – – – משה כחלון (הליכוד): רגע, אדוני, אם אתה צמוד לתקנון – יש לך אפשרות – תבקש אתה – – – היו"ר עתניאל שנלר: אני מבקש שהצעת החוק תידון בוועדת הכנסת, כדי שלא יהיו תקלות, כדי שלא תיגרם תקלה מידנו – – משה כחלון (הליכוד): – – – היו"ר עתניאל שנלר: – – הייתי מאוד שמח אילו כל חברי הכנסת – שבצדק ובדין רוממות התקנון וההתנהלות בגרונם – יסייעו לי להעביר את זה לחיי היום-יום. אני חושב שהדבר ראוי להיעשות, על אף היצר הפוליטי שיש לכל אחד מאתנו מדי דקות אחדות, כשהוא ככה קצת עולה לנו למעלה. משה כחלון (הליכוד): פעם אחת גם שקיפות לא תזיק. היו"ר עתניאל שנלר: לא, אני לא רוצה לקיים דיון על זה. הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/613/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לשתי הצעות חוק: הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס"ו–2006, של חבר הכנסת זבולון אורלב, שינמק מהמקום. זה יהיה ללא תשובת שר. בבקשה, אדוני. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, על-פי המצב החוקי היום עבירת אינוס היא רק אם גבר אונס אשה. אין עבירת אינוס אם אשה אנסה גבר ואילצה אותו לקיים יחסי מין. הדבר חמור מאוד בכל מה שקשור באינוס קטינים, אם מדובר במי שיש לה מרות כלפי אותו קטין ואם מדובר באשה שאין לה מרות כלפי אותו קטין, ויש לקונה בחוק. על-פי בדיקות שנעשו במועצה לשלום הילד התברר שיש צורך לתקן את החוק, ואכן הצעת החוק שלי באה לתקן ולהסדיר שגם במקרה שאשה אונסת קטין, בעיקר עד גיל 14, אפילו אם מדובר בהסכמה, הוא לא בר-הסכמה, ואם מדובר בגילים יותר מבוגרים בהגבלות אחרות, אזי תהיה הרחבה של עבירת האינוס. על-ידי כך ניתן הגנה רחבה יותר לאותם קטינים. בהידברות עם משרד המשפטים הגענו לנוסח מוסכם, והנוסח הזה הוא שיקודם בוועדה. יש לי בקשה, אדוני היושב-ראש, מאחר שמדובר בתיקון לחוק העונשין, הוא צריך להיות נדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, וזה בסדר גמור, אלא שהמצב בוועדת חוקה הוא בלתי אפשרי. יש שם חוקים ואני ממתין יותר משנתיים לדיון, אבל זה לא מסתיים. יש ביניהם חוקים חשובים, כמו חוק הנפוטיזם וכדומה, שיש עליהם הסכמות. הואיל ומדובר בתיקון קטן, אני מציע שהחוק הזה יעבור לוועדה שחברת הכנסת נאדיה חילו עומדת בראשה, הוועדה לזכויות הילד. מדובר פה בקטינים ולגיטימי שדבר הקשור בקטינים יידון בוועדה לזכויות הילד. אני עוסק שם בחקיקה בכמה חוקים, וזה מתנהל שם ביעילות ובמקצועיות. לכן אבקש שתהיה הסכמה במקרה הזה שהחוק יעבור לוועדה לזכויות הילד. היו"ר אמנון כהן: תודה. הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/622/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת רונית תירוש) היו"ר אמנון כהן: להצעת החוק הקודמת הוצמדה הצעת חוק של חברת הכנסת רונית תירוש, הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס"ו–2006. בבקשה, גברתי. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, שאלה חברת הכנסת קולט אביטל איך אשה אונסת ילד. זאת הסיבה לכך שאף שגם אני יזמתי הצעה דומה לזו שהוצגה כרגע, נמנעתי מלהגיש אותה או מלקדם אותה, כי היתה לי תחושה שזאת תופעה הזויה, שאולי לא כל כך רווחת במחוזותינו. כששוחחתי עם יושב-ראש המועצה לשלום הילד, ד"ר קדמן, הסתבר שזה לא כל כך הזוי. אני רוצה להזכיר לך, חברת הכנסת קולט אביטל, וגם לאחרים הנוכחים כאן, שרק לאחרונה קראנו בעיתונים שגם בבית-שמש וגם במקומות אחרים אמא לילדים עושה דברים כאלה ואפילו לא מבינה מה פסול במעשים הללו. הילד, גם הוא לעתים רך בשנים, לא מבין; זאת הנורמה שהוא גדל לתוכה והוא חושב שזה אולי בסדר. כך גדל לנו דור מעוות, והעתיד, מי ישורנו. הלקונה הזאת בחוק ייחסה לאותה אם במעשים שכאלו רק הגדרה של מעשה מגונה והיא נענשה לפי הגדרת מעשה מגונה, אם בכלל. לכן חשוב היה להביא את זה לכדי הגדרה מאוד ברורה של אינוס, על כל המשתמע מכך. אני רוצה לומר שתופעות כאלה אינן נפוצות בהרחבה, לשמחתי, ואני מקווה שכך הם פני הדברים, אבל אפשר למצוא את זה גם בין מורה לתלמיד. היו מקרים כאלה. לכן חשוב מאוד שתהיה לזה הגדרה מאוד חמורה בחוק. אני בהחלט מצטרפת לבקשתו של חבר הכנסת זבולון אורלב שהנושא החשוב הזה יידון בוועדה לזכויות הילד. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. ללא תשובת שר, נעבור להצבעה. ראשית, נצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת זבולון אורלב, הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס"ו–2006. נא להצביע. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדה לזכויות הילד נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: 18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית והיא עוברת להכנתה לקריאה ראשונה על-פי בקשת המציעים לוועדה לזכויות הילד. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק שהוצמדה, של חברת הכנסת רונית תירוש, הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס"ו–2006 – נא להצביע. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – אינוס קטין על-ידי אשה), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדה לזכויות הילד נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: 18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית והיא עוברת להכנתה לקריאה ראשונה בוועדה לזכויות הילד, על-פי בקשת המציעים. הצעת חוק השבת אבדה (תיקון – חובת פרסום באינטרנט), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3509/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק השבת אבדה (תיקון – חובת פרסום באינטרנט), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת אורי אריאל וניסן סלומינסקי. הנמקה מהמקום של חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, ראשית אני רוצה להודות לאזרח בשם אורי בריליאנט, שהוא זה שפנה עם הרעיון. אני מזכיר אותו, כי מגיעה לו תודה. חשוב שאזרחים ידעו שהם יכולים להפנות לבית הזה, לכלל חברי הכנסת, הצעות לחוקים ואנחנו נשתדל לטפל בהן כמו גם בדברים אחרים. אורי בריליאנט הקים אתר שנקרא "איבוד" והוא מפרסם בו היום כ-1,400 אבדות. אנשים שאיבדו, וזה קורה כנראה לכולנו, יכולים לחפש שם את האבדות שלהם. מיכאל איתן (הליכוד): גם הממשלה נרשמה, היא איבדה את דרכה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הממשלה לא איבדה את דרכה, היא מזמן כבר לא נמצאת. חבר הכנסת איתן, אני רוצה לסיים. לא המצאנו את השבת האבדה פה בכנסת. יש לנו בתורה מצוות השבת אבדה, ואני רוצה לקרוא כמה פסוקים מספר דברים: לא תראה את שור אחיך או את שיו נידחים והתעלמת מהם. השב תשיבם לאחיך. ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרוש אחיך אותו והשבתו לו. וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה. לא תוכל להתעלם. החינוך הוא חינוך לאנושיות, לעזרה הדדית. יש פה תיקון לחוק שמתאים גם לתורה שלנו. אנחנו מאמינים שהתורה היא לא ייסורים, כפי שלפעמים נוהגים לחשוב, אלא רב בה הטוב והמיטיב עם כל יהודי ויהודי. אנחנו מבקשים לאשר את הצעת החוק ולהעביר אותה לוועדת הפנים והגנת הסביבה, שהיא הוועדה שעוסקת בענייני המשטרה. אני מקווה שנוכל לקדמה במהירות. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. הצעת חוק השבת אבדה (תיקון – חובת פרסום באינטרנט), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3642/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי) היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, הצעת החוק שלך הוצמדה להצעת החוק של חבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה, אדוני. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, נשמח לחדש ימינו כקדם. בעבר היה מקובל דבר שנקרא אבן הטוען. כאשר כל עם ישראל עולה לירושלים שלוש פעמים בשנה, יש מקום אחד שבו כל מי שמצא מציאה עולה וכל מי שאבדה לו אבדה מגיע לשם, שם מכריזים, וזה האתר שבו כולם יודעים על האבדות. כך אפשר לקיים את הדבר החשוב הזה שנקרא השבת אבדה. היום אנחנו מדברים על אבן הטוען המודרנית, והכוונה היא שאדם שאיבד יוכל מייד להיכנס לאינטרנט, לגלות ולאתר. גם המשטרה תרוויח מזה וגם כל הציבור יוכל להרוויח מזה. תודה לך, אדוני. היו"ר אמנון כהן: תודה. ישיב כבוד השר לביטחון הפנים על שתי הצעות החוק ונצביע כמובן בנפרד. בבקשה, אדוני. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חובת השבת אבדה מבוססת על המורשת היהודית וקבועה בספר דברים. קרא את הדברים משם חבר הכנסת אורי אריאל. הצעת החוק המונחת בפני הכנסת מבקשת לקבוע כי השר לביטחון הפנים יוכל לקבוע דרכים לפרסום האבדה גם באתר האינטרנט של משטרת ישראל. הצעה זו היא בנוסף על סמכויותיו האחרות של השר לביטחון הפנים במסגרת סעיף 11 לחוק זה, הקובע הסדרים לגבי פרסום אבדות. אני סבור שהצעה זו מבורכת ויש לתמוך בה, בכפוף כמובן לתיאום עם המשרד לביטחון הפנים. ההצעה עולה בקנה אחד עם הובלת מהלך דומה שהחל להיבחן במשטרת ישראל בכמה מישורים, הן לקבלת הודעות בגין אבדות ומציאות באמצעות האינטרנט במקום להגיע לתחנת המשטרה, והן לאפשרות פרסום הודעות בדבר אבדות המצויות במשטרת ישראל, פרסום לכלל הציבור באמצעות האינטרנט. כפי שאמרתי, אני מקדם בברכה את ההצעה. יש בה כדי להגביר את אמון הציבור גם במשטרת ישראל וגם לשפר את השירות לאזרח. בהתאם לכך התקבלה עמדת הממשלה בהחלטת ועדת השרים לחקיקה ועל-פיה תתמוך הממשלה בהצעת החוק בכפוף לכך שבהמשך תהליך החקיקה תיאום הנוסח יהיה עם המשרד לביטחון הפנים ועם משרד האוצר, על מנת לאפשר את המשך קידום החוק. אני ממליץ לתמוך בהצעה. היו"ר אמנון כהן: תודה לכבוד השר לביטחון הפנים. יש מתנגד להצעות החוק, חבר הכנסת מיכאל איתן. בבקשה, אדוני. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נמצאים היום ביום שאפשר לכנות אותו בשם: הכול עובר חביבי. אין ממשלה, אין קואליציה, הכול עובר. כל הצעה עוברת. קדימה. צריך לחשוב פעמיים, כי אם הכול עובר כל כך בקלות, כדאי לרגע אחד שנפעיל את הראש ונשאל את עצמנו מה קורה פה. באה הצעה של שני חברי הכנסת על-פי יוזמה של אזרח לעשות דבר חשוב, מקובל, לא שנוי במחלוקת, להגביר את המודעות של הציבור לנושא אבדות, על מנת שאפשר יהיה לטפל בסוגיה הזאת כדרכם של אבותינו, כפי שצוטט כאן, כדרכם של חכמינו, כפי שהדברים קיימים היום. הכול בסדר. אבל מה עושים חכמינו? מה הם עושים? כל הסיפור כולו, לסדר את זה באתר המשטרה, עולה 5,000 שקל, אולי 10,000 שקל. אנחנו צריכים לחוקק? החקיקה הזאת תעלה פי כמה וכמה. מתי אנחנו לפעמים עושים קצת להכעיס? כשהשר לא רוצה ואז אנחנו אומרים: נעביר הצעת חוק אפילו על דבר פשוט, כי השר לא רוצה. נחייב אותו למרות שהוא צריך לעשות וזה בסמכותו כרשות מבצעת. עושים את זה, גם אני חוטא בזה. אבל כשהשר מסכים? לאן הגענו? זה עניין ביצועי גרידא. סך הכול להורות למחלקה: תשימו את כל האבדות והמציאות באתר האינטרנט של המשטרה. תראו מה נעשה פה – מציעים הצעת חוק, מקיימים דיונים, יעברו שלוש קריאות, יעלה הרבה כסף, אולי בינתיים יפספסו משהו. מה יותר פשוט, אדוני השר, מאשר להגיד למציעים: חברים נכבדים, יש לכם הצעה נהדרת, אני מיישם אותה בשבוע הבא. מי צריך יותר מזה? צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): בלי הצעת חוק הוא לא היה עושה את זה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. כבוד השר, אנחנו ממשיכים להצביע? אם כבוד השר יראה לנכון שאפשר ליישם את הצעת החוק גם בלי חוק – כמובן יש לך תמיד האופציה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעות החוק. הצבעה ראשונה – על הצעתו של חבר הכנסת אורי אריאל, הצעת חוק השבת אבדה (תיקון – חובת פרסום באינטרנט), התשס"ח–2008. נא להצביע. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק השבת אבדה (תיקון – חובת פרסום באינטרנט), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: 25 בעד, אחד מתנגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית והיא עוברת להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, הצעת חוק השבת אבדה (תיקון – חובת פרסום באינטרנט), התשס"ח–2008. נא להצביע. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק השבת אבדה (תיקון – חובת פרסום באינטרנט), התשס"ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: 25 בעד, אחד מתנגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הזאת אושרה והיא עוברת להכנתה לקריאה ראשונה לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – יושב-ראש ועדה ממונה), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3443/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יורם מרציאנו) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – יושב-ראש ועדה ממונה), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת יורם מרציאנו. הנמקה מהמקום, בבקשה. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מעלה היום בקריאה טרומית וקיבלה את תמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה, באה לעשות סוף לעוולה שיש ברשויות המקומיות עשרות שנים. לא אחת אנחנו נתקלים בתופעה שממנים ועדות ממונות וועדות קרואות. נכון, זה מהלך אנטי-דמוקרטי, אבל הוא קורה, לצערי הרב, ברשויות מקומיות שיש בהן בעיות. הוועדה הממונה או הוועדה הקרואה שמגיעה ליישוב אמורה להיות ועדה א-פוליטית, שלא עוסקת בנושאים הפוליטיים אלא באה לתקן את המצב. שמענו לפני שלושה שבועות כאן מעל בימת הכנסת מפי שר הפנים שיושבי-ראש הוועדות הממונות מתערבים לא אחת בתפקיד והוועדות הופכות להיות ועדות פוליטיות לכל דבר ועניין. לא אחת מצאנו ראשי ועדות ממונות שבסופו של דבר החליטו להתמודד באותה רשות מקומית על תפקיד ראש הרשות. מה הועילו חכמים בתקנתם? הבאנו ועדה מקצועית, שכל תפקידה הוא לבוא ולבצע משימה של שנתיים עד ארבע שנים, כפי שקובעת הפקודה, והרי כל התפקיד של אותה ועדה הוא לעסוק בשיקום העיר, בהבראת העיר. אנחנו מוצאים את אותם פקידים שממונים על-ידי שר הפנים עוסקים בתהליך של קמפיין בחירות מהיום הראשון שהם מתמנים ורואים בסוף המשימה שלהם איך הם נבחרים לקדנציה נוספת לתפקיד ראש הרשות המקומית. אני חושב שמבחינה דמוקרטית ומבחינת החוק זה נותן להם יתרון. גם בג"ץ דן בעניין הזה לא אחת ואמר שזה נותן יתרון על-פני מועמדים אחרים שרוצים להתמודד. כפי שאמרתי, הצעת החוק הזאת קיבלה ביום ראשון האחרון את תמיכת ועדת השרים. דיברתי גם עם שר הפנים והוא אמר לי שהוא תומך בהצעת החוק והוא גם מבקש לכלול בהצעת החוק שלי את העניין של ועדה ממונה, שמונתה כוועדה ראשונה. הרי יש יישובים חדשים שממנים בהם ועדה ממונה לצורך הקמת המועצה. השר מבקש להכליל גם את זה, וזה מקובל עלי. אני מודיע שאני אתאם את הצעת החוק שלי עם שר הפנים והנוגעים בדבר, ואני מבקש להעביר את ההצעה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, שר הפנים משיב? הוא לא ישיב. אתה מתנגד, אדוני? בבקשה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מכובדי היושב בראש, ידידי מר מרציאנו, להצעת החוק שלך הסכמתי עד שהגעת לסיפא ואמרת ששר הפנים ביקש ממך שזה יהיה גם כלפי מועצה בפעם הראשונה. אני מכיר סיטואציות, לא אחת ולא שתיים, וכאשר מקימים מועצה חדשה היא אומנם מועצה ממונה, אבל בדרך כלל שר פנים נורמלי, לא כל שר פנים אלא שר פנים נורמלי, מתייעץ עם תושבי העיר או היישוב ושואל אותם: את מי אתם חושבים שכדאי למנות? אחר כך יכול להיות שהוא ייבחר שוב ושוב. לכן אני חושב שזה גרוע לכלול בהצעת החוק הטובה שלך גם את בקשתו של שר הפנים. עם כל הכבוד לבקשתו של שר הפנים, אני מבקש שהצעת החוק שלך תישאר כמו שהיא, וועדה ראשונה לא תיכלל, כי זה יהרוס – אתה שומט את השטיח מתחת לכל העניין. במקום שאתה מציע – ואני יודע על מה אתה מדבר – אנחנו הולכים להבריא מקום שיש לו בעיה, ואז אתה צודק במאה אחוז כשאתה טוען שלא טוב שהוא יתמודד. אבל במקום חדש אנחנו לא מבריאים. המקום חדש ובריא. לכן, אני מאוד מבקש שלא תוסיף את זה. תודה. היו"ר אמנון כהן: בוועדה תחליטו מה לעשות. קודם כול נעביר אותה כמו שהיא, ובוועדה יש לכם כמובן אפשרות לשנות. אם אין תשובת שר נעבור להצבעה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – יושב-ראש ועדה ממונה), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת יורם מרציאנו. אפשר להצביע. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – יושב-ראש ועדה ממונה), התשס”ח–2008, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 21, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – עלות תקציבית), התשס”ז–2007 [הצעת חוק פ/2605/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – עלות תקציבית), התשס”ז–2007, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ויעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – איפה הוא? – או חבר הכנסת מרגי. הנה, הוא פה. קח מיקרופון ותסביר משם את הצעת החוק. מהמקום? כן. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): למה מהמקום? היו"ר אמנון כהן: לא מהמקום. אדוני, בבקשה תעלה. הבנתי שתשובה והצבעה במועד אחר, כן? מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כן. כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת מרגי ושלי, ושל עוד חברי כנסת רבים, אומרת דבר שהוא יסודי בעבודתנו פה. כל פעם אנחנו יושבים ודנים בהצעות חוק חשובות, ואומרים לנו, למשל, שהצעת חוק מסוימת עולה 700 מיליון שקל, ואף פעם אין לשום גורם חובה להסביר איזה חיסכון יש בהצעות חוק. אני זוכר שטיפלתי בוועדה לזכויות הילד בתרופה לסוכרת נעורים שעלותה 9 מיליוני שקלים. ביקשתי ממרכז המחקר והמידע לבדוק מה החיסכון הישיר במתן התרופה הזאת, ואמרו לי: 85 מיליון שקל. לא רק שההצעה היא תקציבית, כמובן, דבר שחוסך למדינה כל כך הרבה כסף – אינני מערער על מה נקרא הצעה תקציבית ומה לא, חס ושלום; זה גדול עלי. אבל לפחות שלמי שמטפל בהצעות החוק לפני שהכנסת דנה אם היא בעדן או נגדן גם תהיה האינפורמציה מה החיסכון שעשוי להיות למדינת ישראל ולתקציב מדינת ישראל לפי החוק שמציעים. אני חושב שזה חוק הגיוני. מכל סיעות הבית וגם מהגישות השונות שיש כאן כלפי נושאים כלכליים וחברתיים יש תמיכה בחוק הזה. משום מה, מישהו, כנראה בוועדת השרים לחקיקה, התנגד להצעה, ולכן הסכמתי לחכות – ואני מקווה שזה יהיה רק שבוע – להצבעה. אני מאוד מקווה שכל הבית יתמוך, ותהיה לנו האינפורמציה במלואה לפני שאנחנו מגיעים להחלטות חשובות פה, במליאת הכנסת. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאור. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של מנהל בשירות המדינה), התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3620/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואל חסון) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הגבלת תקופת כהונה של מנהל בשירות המדינה), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת יואל חסון. גם כאן תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מעלה לדיון במליאה הצעת חוק שאומנם לא תהיה עליה הצבעה היום, אבל בהמשך אסביר את התהליך שאני מתכוון להיכנס לתוכו. לא אחת דיברנו כאן על המערכת הציבורית במדינת ישראל ועל השירות הציבורי במדינת ישראל, ועל מציאות שבה מיום ליום נוצרה סיטואציה שהשירות הציבורי, קרי הפקידים, הופכים להיות למעשה האנשים החזקים בשירות הציבורי, והופכים להיות – איך הגדיר אותם מישהו: לא משנה מה הכישורים; מסמר בלי ראש. הצעת החוק שלי נועדה, אגב, להפסיק תהליך קיים – היום עובד בשירות הציבורי, למעשה עבודתו, או תקופת כהונתו בתפקיד מסוים, היא בלתי מוגבלת. אדם יכול להיות מנהל אגף, ראש מחלקה או ראש תחום 20–30 שנה – – – יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדם שזכה במכרז? קריאה: – – – יואל חסון (קדימה): ממש לא. תקשיבו – – – אברהם רביץ (יהדות התורה): מר הולנדר עצמו משרת כבר יותר מעשר שנים. יואל חסון (קדימה): מי? אברהם רביץ (יהדות התורה): מר הולנדר מנציבות שירות המדינה. יואל חסון (קדימה): חבר הכנסת רביץ, אל תתפרץ לדלת פתוחה. אברהם רביץ (יהדות התורה): הוא עצמו – – – יואל חסון (קדימה): חברים, אני רוצה להסביר את הצעת החוק שלי כדי שהיא תהיה ברורה. אני לא מתכוון לפגוע כאן במוסד הקביעות בשירות המדינה. אני יכול לאהוב אותו או לא לאהוב אותו, אבל אני לא מתכוון לפגוע במוסד הזה. אני בסך הכול מדבר על ניוד אנשים בשירות הציבורי, כמו בצבא. בצבא אדם שהוא סגן אלוף במקום מסוים, נניח מג"ד בבסיס כלשהו, אחרי שלוש שנים הוא מסיים את התפקיד ועובר לתפקיד אחר. יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גם בצבא יש אנשים שממלאים אותו תפקיד עשר שנים. יואל חסון (קדימה): אלה נגדים. הרוב נגדים. יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא. יואל חסון (קדימה): קצינים זזים. אברהם רביץ (יהדות התורה): – – – יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, תגן עלי קצת. אני מנסה להסביר את זה עד הסוף. היו"ר אמנון כהן: הם רוצים ללמוד את הסוגיה כדי שיוכלו להצביע. יואל חסון (קדימה): אין לי בעיה לקיים דיון פתוח – – – היו"ר אמנון כהן: תנו לו קודם כול להסביר, ואם יהיו לכם שאלות אנחנו נאפשר לשאול. יואל חסון (קדימה): בדיוק. אני מסביר דבר ברור מאוד; היום אדם בשירות הציבורי נכנס לתפקידו, ואין יום יציאה. הוא יכול להיות גרוע, הוא יכול להיות לא טוב, והוא עצמו יכול להיות משועמם בתפקידו, או להרגיש שהוא לא מספק אותו, אבל הוא נשאר בתפקיד. אין ניוד, אין יצירתיות, אין שינוי תפקידים. אתם יודעים מה? כאשר מדברים היום על ריכוז כוח ועל שחיתות ציבורית, בעיני פקיד שיושב 20 שנה באותו תפקיד ומחזיק בחותמת האישור, ואף אחד לא יכול להזיז אותו – זאת שחיתות אמיתית. זה ריכוז כוח גדול מדי אצל אדם אחד. אני אומר לכם שחייבים לעשות רפורמה בשירות הציבורי בתחום הזה ולקבוע שאנשים זזים מתפקיד לתפקיד. הצעת החוק שלי קובעת מתווה פשוט מאוד: אדם נכנס לתפקידו ומכהן קדנציה של ארבע שנים, ואחרי ארבע שנים הוא אמור לסיים את תפקידו. אם ועדה מסוימת, ועדה של נציבות שירות המדינה – – – יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): למה לא שבע שנים, כמו הנשיא? יואל חסון (קדימה): יפה. בזה נדון בוועדה. אני לא יודע. זה יכול להיות ארבע שנים וזה יכול להיות שבע. אנחנו צריכים לדבר כאן על העיקרון. אם אותו פקיד הצליח בתפקידו, ועשה עבודתו נאמנה, והכול בסדר, ורוצים שהוא ימשיך בתפקיד, תבוא ועדה מקצועית בלתי תלויה – ודרך אגב אפילו לא קשורה למשרד – ותוכל להאריך את הכהונה שלו לתקופה נוספת. דרך אגב, תקופה נוספת ועוד תקופה נוספת. יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אז תעשה מראש מכרזים לארבע שנים. יואל חסון (קדימה): אבל אין דבר כזה. אני מסכים אתך. חבר הכנסת יצחק לוי, זה בדיוק העניין – שאין דבר כזה היום. היום אדם נכנס להיות מנהל אגף במקום מסוים, ולא זז משם. הוא לא זז מתפקידו, ולא משנה אם הוא טוב או לא, אם הוא מקדם את מה שצריך לקדם או לא. שום דבר לא משנה. אחר כך גם מגיע שר ורואה אדם מסוים שנמצא בתפקידו – ויש לי גם שמות, ואני לא רוצה לגעת בזה – ויודע שהוא לא מקיים את החלטות השר, לא מקיים את החלטות המשרד, פועל על-פי שיקול דעתו, לא יצירתי ולא מתקדם – אבל מי יכול להזיז אותו? אף אחד לא יכול להזיז אותו. אני רוצה לספר לכם שבאתי לכנסת מהשירות הציבורי, הייתי כמעט חמש שנים במשרד ראש הממשלה. ראיתי יפה מאוד איך הדברים עובדים שם. אני יכול לתת לכם דוגמה של עובדת מסוימת בשירות המדינה שנתפסה גורמת נזק ישיר למקום עבודתה. הוגשה נגדה תלונה, היתה ועדת משמעת והיו כל הדברים האלה. בכל מקום אחר לא היו משאירים את העובדת הזאת יום אחד בתפקיד שלה. יום אחד. אבל היא נשארה. קיבלה נזיפה ונשארה בתפקידה. לאף אחד אין ספק שהיא לא ממלאת את תפקידה כהלכה. לאף אחד אין ספק. אני מדבר על כך שהגבלת הכהונה של מנהלים תביא אותם – ותחייב אותם – להראות תוצאות. המנהלים ייבחנו על-פי הישגיהם. בתום תקופת כהונה, כמו שאמרתי, תינתן להם הזדמנות. זה ישפר באמת את מערכת השירות הציבורי. מי כאן יכול להגיד בלב שלם שהמערכת של השירות הציבורי היום היא מערכת יעילה, עדכנית, עם עובדים שכולם ממלאים את תפקידם כהלכה? יש כאלה שכן, ויש כאלה שפחות. הצעת החוק הזאת למעשה נועדה לקבוע עיקרון – העיקרון שתקופת הכהונה של בעלי תפקידים בשירות המדינה תהיה מוגבלת. גמרו תקופת כהונה – יעברו לתפקיד הבא. היו מוצלחים, יעברו לתפקיד טוב יותר. לא היו מוצלחים, יעברו לתפקיד פחות טוב. אבל לא ייתכן שבעלי תפקידים יישארו בתפקידם זמן רב. מכיוון שאני רואה בהצעת החוק הזאת הצעת חוק חשובה – אגב, הערה נוספת שברשותכם הייתי רוצה לומר היא, שברוב המגזר הציבורי, משרדי הממשלה במדינות העולם זאת השיטה. ככה זה עובד במדינות מתוקנות. באירופה ובארצות-הברית זאת השיטה. אנשים שנמצאים שם אי-אפשר לפטר אותם, הקביעות קיימת, אבל הם חייבים לזוז בתוך המערכת, והם כל הזמן נבחנים על-פי התוצאות של העבודה שלהם. הם לא תקועים; הם נבחנים על-פי התוצאות, וזה דבר שצריך לעשות גם במדינת ישראל. מכיוון שבעיני הצעת החוק הזאת נועדה להניע מהלך, הסכמתי להצעת ועדת השרים שהממשלה ונציבות שירות המדינה יגישו רפורמה מקיפה בשירות הציבורי במדינת ישראל. סוכם שהרפורמה הזאת תוצג לפני, ואני אדון בה גם עם נציגי נציבות שירות המדינה וגם עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. חשוב לי להגיד שאני מעוניין ללכת בכיוון הזה מתוך התחשבות בעובדי המדינה, מתוך התחשבות בזכויותיהם ובתנאים שלהם. אני פשוט מאמין שאם לא נעשה רפורמה מקיפה אנחנו מקבלים שירות ציבורי מנוון. שירות ציבורי מנוון. נקודה אחרונה לסיום: במשרד ממשלתי יש שר, שהוא הדרג הנבחר, ויש פקידים. האדם היחיד שעומד למבחן הציבור הוא השר. כמה מכם פה, שיושבים כאן מצד ימין, היו שרים שניסו לקיים הבטחות שהם הבטיחו לציבור ולקדם אותן במשרדים הממשלתיים שלהם, והפקידות לא אפשרה זאת ולא קידמה את קיום המטרות וההבטחות האלה? בסופו של דבר אותם שרים הולכים לציבור, ומה הם יגידו, שהפקיד לא נתן להם לעבוד? שהם לא היו יכולים לקדם את זה במשרד? זאת האמת. האמת היא שהשירות הציבורי במדינת ישראל חזק מהנבחרים שלו. חזק מהנבחרים שלו. אותו פקיד נמצא שם 30-20 שנה, והוא יודע שהשר במקרה הטוב ישב במשרד שנתיים, לכן הוא יכול לגלגל את הרפורמה, הוא יכול לגלגל את הרצונות של השר. כשאני בא עם ההצעה הזאת, לדעתי אני בא להגן על זכות השר, שבסופו של דבר הוא נציג הציבור, לקדם את מה שבגללו הוא נבחר, ולא הפקידות. צריך לזכור שפקידות לא יוצרת מדיניות; לא מחליטה על מדיניות, אלא מבצעת מדיניות. היא אמורה לבצע את המדיניות של השר, של הנבחרים. לבצע את המדיניות של הנבחרים זה בסופו של דבר לעשות את מה שהציבור הישראלי רצה. לבסוף, כשהנבחרים חלשים הציבור הישראלי חלש. את זה הבינו בכל העולם. אבל אנחנו הפוליטיקאים כאילו מתנצלים – ואני בטח אשמע עוד מעט גם אנשים, צדקנים כאלה ואחרים, שידברו על הפקידות. הפקידות היא בסדר גמור. הפקידות היא בסדר גמור, אני לא יוצא נגד הפקידות. אבל אני מציע לתמוך בכך שלנבחרים במדינת ישראל תהיה אפשרות לקדם ולבצע את המדיניות שלהם. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גם מינויים פוליטיים. יואל חסון (קדימה): אני לגמרי לא דיברתי על מינויים פוליטיים. אני לא בעד מינויים פוליטיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זה פתח. יואל חסון (קדימה): לא, זה לא פתח בכלל. זה לא פתח בכלל. אני אסביר לך שוב, כי חשוב להבין את זה. אותם עובדי המדינה נשארים עובדי המדינה, הם פשוט זזים; לא יכול להחליף אותם אדם שהוא לא עובד המדינה. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת חסון, סיימת? הסברת את עיקר הדברים. יואל חסון (קדימה): לא, ממש עוד דקה. חשוב להבין שלא מדובר כאן על כך שאת אותו אדם יחליף אדם שהוא במשרת אמון או משהו כזה. הגיע הזמן שאנחנו – כל אחד מאתנו שהיה שר או שיהיה שר בעתיד רוצה כשהוא יגיע למשרד, כשהוא יגיע עם מדיניות ועם אג'נדה, הוא יוכל באמת להזיז את מה שהוא מאמין בו ולממש את האג'נדה שלו. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק זכויות העיוור, התשס”ח–2008 [הצעת חוק פ/3308/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: הצעת החוק הבאה: הצעת חוק זכויות העיוור, התשס”ח–2008, של חבר הכנסת דב חנין. בבקשה. גם כאן תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני. דב חנין (חד"ש): תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפני הכנסת את הצעת חוק זכויות העיוור, שיש לי הכבוד להיות היוזם שלה, יחד עם חברת הכנסת נאדיה חילו. הצטרפו אלינו חברי כנסת רבים וטובים. זאת הצעת חוק, עמיתי חברי הכנסת, שראוי לחוקק, ראוי לחוקק אותה מהר, היא חשובה, היא צודקת, היא הגיונית, ומצער שחוק כזה עד היום לא היה קיים בספר החוקים שלנו. עמיתי חברי הכנסת, העיוורים הם ציבור פגוע. לא קל להיות עיוור בחברה שלנו, והחברה חייבת לעשות הכול כדי להקל, אפילו מעט, על אנשים שהם עיוורים. למרות זאת, מצב העיוורים בחברה שלנו קשה מאוד. בנושאים שונים העיוורים מקופחים בהשוואה לקבוצות אחרות של נכים ונפגעים. ולכן, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מציעים מערכת שלמה של תיקונים, שייתנו לציבור העיוורים זכויות בסיסיות, המינימום שחברה יכולה לתת. עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לעבור בקצרה על עיקר התיקונים שאנחנו מציעים. אנחנו מציעים, למשל, שדמי ליווי ישולמו לכלל ציבור העיוורים, בשיעור אחיד, לפי השיעור הגבוה ביותר המשולם לעיוור ערב תחילתו של חוק זה. עמיתי חברי הכנסת, היום יש קטגוריות שונות לקבלת סכום דמי הליווי. זה לא נכון, זה לא צודק וזה לא מתאים. לפעמים דווקא עיוור שעובד זקוק לליווי לא פחות מעיוור שאינו עובד. אנחנו מציעים, עמיתי חברי הכנסת, שעיוור ואדם המתלווה אליו לצורך מתן עזרה יקבלו הנחה משמעותית בדמי כניסה לתערוכות, למוזיאונים, למופעי תרבות ואמנות, לפי כללים, מבחנים ותנאים שהשר יקבע. אנחנו מציעים גם שבאותן תקנות ייקבעו סוגי הגופים או הגופים שיהיו חייבים במתן הנחה בדמי כניסה למופעים כאמור. עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מציעים שעיוור ואדם המתלווה אליו לצורך מתן עזרה יהיו זכאים להנחה משמעותית בדמי כניסה לגנים לאומיים ולשמורות טבע, כהגדרתם בחוק, וגם למקומות מוסדרים כהגדרתם בסעיף 42 לחוק העתיקות. עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מציעים שבנקים ייתנו תדפיס חודשי המודפס בכתב ברייל לפי בקשת לקוח עיוור. תדפיס כאמור יהיה פטור מתשלום. אנחנו מציעים שעיוורים יהיו זכאים לעדיפות בקבלת שיכון בבתי-אבות שבבעלות המדינה. אנחנו מציעים שהמדינה תשתתף בהוצאות שיכונם בשיעור שייקבע בתקנות. אנחנו מציעים שבמצבים שבהם עיוורים זכאים להנחה לפי החוק הזה, ובאותו עניין שבתחום ההנחה זכאים גם להנחה לפי כל דין או הסכם אחר, הם יהיו זכאים להנחה בשיעור הגבוה משתי ההנחות. אנחנו מציעים שהטבות שלפי ההסכם בדבר גמלת הניידות יחולו גם על עיוור, בשינויים המחויבים. אנחנו מציעים לקבוע החזרי מס שעיוורים שילמו בגין רכישת טובין. בין השאר, טובין לעניין הסעיף הזה הם מכשירי פקסימיליה, רדיו-טייפ, מכונת ברייל וקורא אופטי המיועד לשימוש עיוורים. עמיתי חברי הכנסת, ברור לי לחלוטין שככל שנתקדם בהצעת החוק הזאת נצטרך להוסיף לה ולהעשיר אותה בתכנים רבים נוספים. מטרתו של החוק היא לתת פתרון רוחבי הוגן וצודק לקשיים הרבים של העיוורים בישראל. המצוקה של העיוורים בישראל היא מצוקה שהחוק הזה יכול לתת לה מענה קטן, אבל אפילו מענה קטן חשוב במצב שהעיוורים נמצאים בו. ועדת השרים לענייני חקיקה קיימה דיון בחוק הזה וביקשה מאתנו, אדוני היושב-ראש, זמן, כדי שהממשלה תוכל לשקול את עמדתה וכדי שכל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים יוכלו לבחון את משמעויות החוק ואת הנושאים הנוספים שהחוק עוסק בהם. אנחנו הסכמנו לתת לממשלה זמן כדי לאפשר את הדיון המקצועי הרציני הזה. מטרתנו איננה סתם להעביר חוק; אנחנו מעוניינים להעביר חוק שיחולל שינוי וייתן מענה אמיתי לבעיות הקשות של העיוורים בישראל. לכן, אדוני היושב-ראש, הסכמנו שתשובה והצבעה תהיינה במועד אחר. מסגרת הזמן שהממשלה ביקשה היא מצומצמת יחסית, ואנחנו ניכנס לדיאלוג אינטנסיבי עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר כדי להבטיח שנוכל להביא את החוק הזה להצבעה בכנסת במהירות, ובהצבעה כזאת אני מקווה שחברי הכנסת יתאחדו מקיר אל קיר בתמיכה בחוק החשוב הזה. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – ניהול משא-ומתן מדיני) [הצעת חוק פ/3682/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אפי איתם) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – ניהול משא-ומתן מדיני), של חבר הכנסת אפי איתם. בבקשה. גם בחוק הזה תשובה והצבעה במועד אחר. חבר הכנסת איתם. אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מדובר ביום שקשה לראות אותו כיום שעוברים בו לסדר-היום, יום שבו מוחזרים ארונות חיילי צה"ל לשטח מדינת ישראל ומתבצעת עסקה שסערנו כולנו סביב השאלה אם נכון לנהל אותה ולהוציא אותה לפועל כפי שיצאה, ואין בכוונתי לעסוק בדיון הזה כאן היום. נדמה לי, אולי, שמעבר לכל הוויכוח בין המצדדים בעסקה הזאת ובין השוללים אותה, שני דברים שייכים לדיון של מחר ומחרתיים. הדבר הראשון קשור לאופיו של האויב שאנחנו מתמודדים אתו, וזה הרבה מעבר לשאלת – וסוגיית – הלחימה, אלא האופי – שלא מצאתי לו מלה אחרת אלא – האופי הברברי של הארגונים הללו, ברבריות במובן הפשוט, הקדום ביותר, של בוז מוחלט לכל הערכים ששוזרים אותנו ובונים אותנו כחברה תרבותית, יהודית, חופשית; בוז לחיים, בוז לרגישות ההורים, בוז לכבודה של האומה שלנו, בעצם בוז לכל מה שאנחנו מייצגים. בבואנו לדון בעתיד היחסים שלנו עם הארגונים הללו, עם הישויות האלה, צריך לדעת שלא נזכה מהם לא לחמלה, לא לכבוד, ואני חושב שגם לא ליד מושטת לשלום, והברבריות הזאת, עד שלא תוטבע, נדמה לי שנצטרך להילחם בה. הפרק שמסתיים היום הוא רק פרק שחייב להזכיר לנו במי אנחנו עוסקים. הדבר השני – והוא קשור להצעת החוק שעליה אני רוצה לדבר היום, והיא לא תובא היום להצבעה – הוא עובדת היעדרם הכמעט-מוחלט של קווים מנחים, של עקרונות, שעל-פיהם ממשלה, תהא אשר תהא, נוהגת בעתות משבר, בעתות לחץ, בעתות קושי מהסוג היסודי הזה, שאנחנו ניצבים לפניו. דובר קודם בשאלה אם אפשר לתקן תקנות ולוותר על חקיקה ראשית. יש מצבים ונושאים שבהם אפשר, אבל יש דברים שאומה, מעבר לחלוף העתים ולהשתנות הממשלות, חייבת לעגן ככללי יסוד בהתנהגותה ובשיקוליה, ובכללים הללו יש לחייב את הממשלות, תהיינה אשר תהיינה, ויהיה הרכב הקואליציות אשר יהיה. העניין הזה, שבו ממשלת ישראל עכשיו – על-פי הפרסומים – נושאת ונותנת, היינו חלוקת ירושלים, הוא בדיוק מסוג קווי היסוד שאנחנו חייבים לעגן בחקיקה שתבטא לא רק בלם מעשי, אלא אמירה עקרונית שלנו ביחסנו אל ירושלים, בירת ישראל, לב-לבה של תרבות אומתנו. ובאמת, ירושלים עוגנה בחוק-יסוד שמגדיר את מרכזיותה ואת מעמדה, גם כבירתנו וגם כליבת התרבות; המורשת היהודית שמדינת ישראל קמה על-פיה ואותה היא אמורה לייצג. והנה מצב שבו חוק-יסוד – שכלשונו כן הוא: הוא נועד להגיד שיש פה משהו יסודי, משהו שאי-אפשר ככה לגלגל כחלק מהתגלגלות העניינים הרגילה – אפשר לנהל עליו – שאפשר לנהל משא-ומתן על ירושלים בעצם ללא שום הסכמה, אישור או ידיעה של הממשלה. ראש הממשלה רשאי לשלוח שליחים, כמו שקורה עכשיו במשא-ומתן עם סוריה, והשליחים ילכו, יצאו, יבואו, יחזרו ויגידו: מדברים על השכונות; יגידו: זה רק משא-ומתן ראשוני; אלה רק מגעים. אבל מי שעוקב אחר השתלשלות המשאים והמתנים יודע שבסופו של דבר מן המחשכים של המגעים הלא-פורמליים יצא הסכם כמעט סגור, כמעט חתום, שהובא לממשלה כנתון: לקחת או לדחות. כך גם לכנסת. וכשהדברים כבר מגובשים קשה מאוד לממשלה לומר: אני דוחה את ההסכם, את תנאיו ואת מחיריו. לכן, ההצעה הזאת אומרת, שעצם ההחלטה ללכת למשא-ומתן על ירושלים, למשא-ומתן על בירת ישראל – שמעמדה, כפי שהזכרתי, מעוגן בחוק-יסוד – עצם ההחלטה הזאת חייבת לעבור דרך החלטת ממשלה. לא ייתכן שעל בירת ישראל יתנהלו משאים ומתנים ערמומיים, מפותלים, בלתי רשמיים, שלפעמים מסיבות של פוליטיקה פנימית בבית הזה אנשים יכחישו את קיומם, אף שכל אחד יודע שהם מתקיימים, ובסופו של דבר יצא לנו איזה עגל של הסכמים ושל הבנות שמדינת ישראל תרגיש שהיא אינה מסוגלת לדחות אותם בשלב וב"בשלות" שהם כבר הגיעו אליהם. לכן הצעת החוק הזאת היא בעצם תוספת ופרשנות ומתן תוקף לחוק-היסוד הקיים ממילא, שהרי אם אפשר לנהל משא-מתן על ירושלים באופן לא פורמלי, אז מה ערכו של כל חוק-יסוד הזה כפי שחוקק? לכן הצעת החוק הזאת משלימה את הלקונה שקיימת בחוק-יסוד: ירושלים, ובאמת הופכת אותו לחוק-יסוד שאיננו ניתן להנמכה או למניפולציה או לזלזול רק מפני שמישהו בעת מסוימת, בנסיבות מסוימות, חושב שהגיע הזמן סוף-סוף לעסוק גם ביסוד הזה של הלאומיות הישראלית, של הזהות היהודית שלנו, ולהפוך גם אותו למטבע עובר לסוחר. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק הקולנוע (תיקון – תמיכה בקולנוע ייעודי), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3555/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק הקולנוע (תיקון – תמיכה בקולנוע ייעודי), התשס"ח–2008 של חברי הכנסת אליהו גבאי ושי חרמש. ינמק חבר הכנסת אליהו גבאי, בבקשה. גם כאן, תשובה והצבעה במועד אחר. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, תלמידי היקר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה לקבוע את הקריטריונים לקבלת מענק וסבסוד ממשלם המסים הישראלי. מדינת ישראל מקציבה קרוב ל-60 מיליון שקל עבור עידוד, תמיכה וסבסוד של סרטים ישראליים. מה נחשב סרט ישראלי? פשוט סרט שנעשה בישראל, ללא כל התייחסות לתוכן, לערכים ולמה שהוא בא לומר או לייצג. ההקצבה זאת התחילה לפני חמש שנים בעיקר. היו הקצבות גם לפני כן, אבל הסכום של כ-60 מיליון שקל הוא בעקבות החוק שנחקק לפני כחמש שנים. על מנת לתמוך בסרט ישראלי מקרן רבינוביץ וקרן הקולנוע הישראלי, הסרט בסך הכול צריך להיות סרט שנעשה בארץ. אנו מצפים מכל היצירה הקולנועית שתעסוק בנושאים שונים ומגוונים, אך לצערנו אנו רואים שהקולנוע הישראלי עוסק בעיקר בקונפליקט הישראלי-הפלסטיני ומציג אך ורק את העוולות והרשעות של ישראל. זה בעיקר הסרטים, ברובם, להוציא סרט זה או אחר. מה מאפיין את היצירות האלה, חוץ מרמה קולנועית שאינה הכי גבוהה? אני אצטט כמה משפטים שכתב גיא בכור: מה מייצג? עליבות ישראלית יהודית, התבטלות עצמית, שנאה עצמית. היהודים והישראלים הם לפיהם עם סופני, זקן די דוחה, נוטה למות, אם הם עם בכלל. הערבי, לעומת זאת, תמיד יתואר ביצירות הללו כאציל, נאצל, אמיתי, חי, צעיר, יצרי וגאה. היהודי הוא המגוחך, המבולבל, טיפשי, מכוער, כשבמקרה הטוב הוא ראוי לרחמים. את הסרטים האלה אנו מפיצים ברחבי העולם להעיד על עצמנו. הבטתי שוב ושוב ברשימת הסרטים, ורבותי, אם אנחנו נבדוק אותם ונראה מה משותף לכולם, זה בעיקר התקצוב והסבסוד הישראלי. אני מעריך שהיוצרים כבר הבינו שסרט הנגעל מישראל יזכה ברמה גבוהה יותר של ודאות במימון ואף בתהילה מסביב לעולם. מהסיבה הזאת אני לא מתרגש מהזכיות שלנו בפסטיבלי הקולנוע באירופה ובשאר המקומות. זאת היתה תמיד חוכמה קטנה מאוד לזכות בתהילה של השמצת ישראל. השמץ את ישראל וסע למסע תהילה מסביב לעולם. ואשר לסרטים המציגים אותנו בקלוננו ובעליבותנו בעולם: אם זהו הקולנוע הישראלי, נשאלת השאלה האם אנחנו צריכים לממן אותם ממשלם המסים הישראלי? כך הסרטים מציגים את חיזוק הטענה הפלסטינית. כך קורה שהסרטים האלו מוצגים על-ידי שונאי ישראל הגדולים ביותר בעולם הערבי, כהוכחה לצדקת טענותיהם. אם הישראלים מראים זאת, את עוולותיהם ואת מוראות הכיבוש, את עליבותם, זאת חייבת להיות הוכחה. כך קורה כשישראלים בונים ומרוממים את הסיפור הפלסטיני הערבי. השנאה העצמית של אנשי הקולנוע הישראלי מגיעה לשיאים. ראינו את העצומה שהם הוציאו בזמן מלחמת ישראל ולבנון, בזמן שחיילי צה"ל נלחמים בלבנון ותושבי הגליל מופצצים ב"קטיושות" על-ידי ה"חיזבאללה". הם כותבים להם כך: "אנו, אנשי הקולנוע הישראלי, מברכים את כל אנשי הקולנוע הערבים שהתכנסו בפריס", לכבוד הכנס ההוא, "דרככם אנו רוצים לשלוח מסר של ידידות וסולידריות לעמיתינו הלבנונים והפלסטינים שנמצאים כרגע במצור ומופגזים על-ידי הצבא של מדינתנו. אנו מתנגדים באופן מוחלט לברוטליות ולאכזריות של המדיניות הישראלית אשר הרקיעה לפסגות חדשות בשבועות האחרונים". זה מה שהיה להם לכתוב לפלסטינים בזמן שהם יורים טילים מלבנון לישראל. האם אנחנו נרצה שאלה האנשים שייצגו אותנו בסרטים ויביעו את דעותיהם בכל סרט? בואו ניקח דוגמה מאוד מאלפת ומעניינת, אם אנחנו רוצים לבדוק את האהדה לישראל בעולם. מטבע הדברים, באיזו מדינה נצפה שיאהדו אותנו? – מדינות שיש להן ולנו ערכים משותפים: כלכלה חופשית ליברלית, דמוקרטיה, מסורת, מורשת, באירופה. והנה תסתכלו, כאשר נעשתה בדיקה מה מידת האהדה לישראל באותה מדינה, באותן המדינות באירופה – אנגליה, צרפת, ספרד, איטליה – מתברר ששם, במדינות האלה, האהדה אלינו משתווה כמעט לזו שקיימת כלפי ה"חמאס" וכלפי שלטונו של אחמדינג'אד באירן. ממה זה נובע? מדוע דווקא במדינות שצריכות להיות אתנו, ובינינו לבינן יש ערכים משותפים, הם משתמשים בתרופות שמדינת ישראל מייצאת אליהם, משתמשים בהמצאות המדעיות שמדינת ישראל מייצאת אליהם, ודווקא שם אנחנו שנואים, ולעומת זאת במדינה כמו חוף-השנהב ובאפריקה אנחנו אהודים. מתברר שאם ננסה לבדוק, בחלק, בכל אופן, של השנאה הזאת שהתפתחה באירופה יש מרכיב חשוב לקולנוע הישראלי ולתרבות שאנחנו מייצאים. מובן שיש גם מרצים מסוימים שיוצאים שם לכינוסים של סולידריות. אתן לכם דוגמה. אייל סיוון, שהיה ידוע גם כן, בא לבקש כאן תמיכה בסרטים שלו. הוא מכנה את ישראל טעות היסטורית. הוא קורא לאזרחי צרפת לא לתמוך בישראל כי בגלל התמיכה שלהם בישראל נוצרת אנטישמיות. האם מדינת ישראל צריכה לממן את פעילותו של אדם זה והדומים לו? האם המדינה צריכה לתמוך בדעותיהם ובפעילותם האנטי-ישראלית והפוסט-ציונית, פעילות אשר רק פוגעת ומזיקה למדינה למעמדה ולאזרחיה? רבותי, שום תקציב של משרד החוץ, יהיה אשר יהיה, ושום תקציב של הסברה לא יוכל לכסות או לבלום את השנאה שיוצר סרט אחד מהסרטים האלה שנוצרו בישראל. אתן לכם דוגמה: "עץ הלימון", שזכה באיזה פרס באירופה. מה מראה הסרט הזה? מראה את כוחות האופל בהדרכת מנהיג הרשע שמטיף לשלטון עריץ ושרירותי בדמות שר ביטחון. הסרט הזה הוא "עץ הלימון", כמובן. הוא מציג את שר הביטחון כדמות מפלצתית. "עץ הלימון" הוא סרט רע עם יומרות פוליטיות קיצוניות, אנטי-ישראליות, והוא לא יותר מעוד חלק מתהליך התחנפות לקהל בין-לאומי בדרך לקבלת פרס נחשק. "מחילות", סרט שמציג חייל בשירות צבאי שבשוגג הורג ילד פלסטיני. אחר כך החייל הזה משתגע, מתאשפז. ואיפה מאשפזים אותו? בכפר דיר-יאסין, ששם מציגים את הטבח, כביכול, שעשו חיילים לפני קום המדינה. בסרט מוצגים חיילי צה"ל כבלתי אנושיים. דיר-יאסין מוצג כטבח והבמאי יוצר סוג של השוואה מסולפת בין שואה של ה"נכבה" והשואה היהודית. יש הסרט "הבועה" ועוד סרטים. "גן-עדן עכשיו" מציג את חייהם של המתאבדים הפלסטינים, הוא מציג את חייהם היומיומיים של המחבלים, כביכול כרגיל לחלוטין, מציג את הכיבוש הישראלי ומגדיר שיתוף פעולה עם ישראל כחטא שיש לכפר עליו במעשה התאבדות. אז בסרטים האלה אנחנו תומכים, ולכן אני מגיש את הצעת החוק ומבקש מחברי חברי הכנסת מכל קצוות הבית ומכל גוני הקשת שיתמכו בה. בסך הכול קבעתי כללים ומטרות לחוק. מה עשיתי? לקחתי את הקריטריונים לתמיכה ממלכתית בסרטי הקולנוע הישראליים, בהסתמך על התכנים הקיימים כיום בחוק רשות השידור ובחוק החינוך הממלכתי, התשי"ג–1953, שהגדירו את התכנים הראויים לתקצוב ממלכתי. כלומר, הוצאתי את הנושאים שצריכים לתמוך בהם מחוק רשות השידור ומחוק חינוך ממלכתי. לכן אני אומר, סרטים מהסוג שמייצרים כעת, מוטב שה"חמאס" יתמוך בהם, ואש"ף, ולא אנחנו. חייבים לקבוע קריטריונים. מה אומרים הקריטריונים? היו"ר אמנון כהן: אדוני, סליחה. היו לך עשר דקות – – – אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): עוד משפט. דקה אחת. היו"ר אמנון כהן: אתה מתחיל להקריא את כל הסעיפים? אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא את כל הסעיפים. כמה סעיפים. הצעת החוק נועדה לקבוע שאנחנו נתמוך בסרטים שבאים לשקף את חיי המדינה, את מאבקה ואת הישגיה, טיפוח אזרחות טובה, אהבת האדם, העם והארץ, הנחלת העקרונות שעוגנו בהכרזה על הקמת מדינת ישראל, ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית, העמקת הקשר לתולדות ארץ-ישראל, הכרה במדינה יהודית ודמוקרטית, חיזוק הקשר עם המורשת היהודית, שיקוף חייה ונכסיה של ישראל. ועוד משפט: הנחלת התודעה של זכר השואה. סרט שבא לסכן את מדינת ישראל ואת קיומה לא יקבל תמיכה. אני מבקש מחברי הכנסת – אני מבקש שהכנסת כולה תתמוך בסרט הזה. היו"ר אמנון כהן: אין הצבעה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא עכשיו, כשיבוא שוב בשבוע הבא. הסרט הזה יובא להצבעה בשבוע הבא. היו"ר אמנון כהן: בעזרת השם. הצעת חוק תקצוב ומימון בטיחות במוסדות חינוך, התשס”ו–2006 [הצעת חוק פ/1239/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק תקצוב ומימון בטיחות במוסדות חינוך, התשס”ו–2006, של חברת הכנסת רונית תירוש וקבוצת חברי הכנסת. גם כאן תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, גברתי. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק תקצוב ומימון בטיחות מוסדות חינוך נועדה למנוע ויכוח אין-סופי שמתקיים מדי שנה בתקופה שבין האביב לקיץ, לפני פתיחת שנת הלימודים, כאשר מובאים לשולחן הדיונים במשרד החינוך כל הליקויים הבטיחותיים במוסדות החינוך, לצדם מונח גם התקציב, ואז מתחיל ויכוח מי ישלם – האם הרשות המקומית שבתחומה מוסדות חינוך כאלה ואחרים נמצאים, או לחלופין המדינה, שהיא בעצם בנתה את מוסדות החינוך בכספה שלה, או לפחות העבירה את הכספים למימון בניית מוסדות החינוך ומאותו רגע ואילך בעצם הסירה מעל עצמה את האחריות ולא דואגת להמשיך לתחזק את המוסדות האלה. אני חייבת לומר שרוב מוסדות החינוך בארץ הם מאוד ותיקים, מאוד ישנים, וברובם יש ליקויים כאלה ואחרים שמסכנים את חיי הילדים שבאים בין כותליהם. כמנכ"לית משרד החינוך לשעבר אני זוכרת היטב את האיומים בהשבתה מצד מרכז השלטון המקומי לפני פתיחת שנת לימודים, או לחלופין ועדי הורים של מוסדות כאלה ואחרים שאמרו שהם לא מוכנים לפתוח את שנת הלימודים החדשה עד שלא יטופלו ליקויים שכאמור מסכנים את חיי ילדיהם. הוויכוח הזה והאיומים בשביתה בסופו של דבר הסתיימו תמיד במעין פשרה, שבה ברוב המקרים המדינה העבירה את התקציב הנדרש, פחות או יותר – לא תמיד לפי הדרישה, אבל בכל מקרה המדינה היא שהעבירה את התקציבים למשרד החינוך כדי שזה יעביר אותם לרשויות המקומיות והן תטפלנה במפגעים הבטיחותיים. כלומר, גם אם יש מי שטוען שההצעה היא תקציבית – העלות של החוק המוצע היא בהחלט מעל 5 מיליוני ש"ח, בזה אין ספק – אני רוצה לומר שממילא בסופו של דבר המדינה נותנת את הכסף; אולי לא את כל הכסף הנדרש, אבל היא נותנת את הכסף. מובן שהוויכוח הזה יצר מצב של חסר מצטבר, בהיקף שעל-פי הסקר שעשה השלטון המקומי מגיע כדי 355 מיליון שקלים, כדי לתקן את כל הליקויים שהתגלו במוסדות החינוך. כדי לסבר את האוזן, מה המשמעות של תקציב כזה? כדי שלא ניבהל מגובה התקציב אני רוצה לתת דוגמה. לאחרונה התקבלה הצעת חוק שאומרת שיש להאריך את חופשת הלידה בשבועיים. חופשת הלידה עולה למדינה משהו כמו 420–450 מיליון ש"ח, ולא מדובר בתקציב חד-פעמי, אלא בתקציב שנכנס לבסיס. כשאני מדברת על 355 מיליון שקלים ואני מדברת על חיי ילדים, ואני מדברת על תקציב חד-פעמי, ובהבנה טובה שיכולה להתקיים ביני ובין הממשל אפשר להחליט בחוק שהתקציב הזה יינתן באופן מדורג. לא אמרתי: תעשו את זה בשנה; ממילא לא נתנו מדי שנה את כל התקציב הנדרש, אז שיפרסו אותו על פני שלוש שנים, על פני ארבע שנים, על פני חמש שנים, אבל שיתחילו לעשות מעשה כשהוא מגובה בחקיקה ומחייב כל ממשלה לדורותיה, והכוונה היא שהתקציב הזה יהיה ייעודי, דהיינו, אם חל על רשות כינוס נכסים או עיקול כלשהו, הוא לא יחול על הכספים הללו. כלומר, נבטיח את הכספים הללו להבטחת חייהם ושלומם של ילדי ישראל. אני חושבת שההצעה הזאת נועדה לעשות סדר במקום שיש בו אי-סדר מובהק, במקום שבו הממשלה ממילא נכנעת לאיומי השבתה מצד ההורים או השלטון המקומי, וממילא מעבירה את התקציב, ולכן ביקשתי שלמען כל אותן 50,000 כיתות ו-12,000 כיתות גן הממשלה תקציב את הסכום הנדרש, והצעתי מפתח שלפיו תהיה נוסחה, שכל כיתת לימוד יתקצבו בכך וכך שקלים. מאחר שאין לוועדת השרים פרוטוקולים, ואין לי טיפת מושג מדוע היא דחתה את הצעת החוק שלי, שהיא כל כך חיונית, כל כך נכונה וכל כך ראויה ונדרשת, אני לא יכולה להציע פשרות. אם היו אומרים לי שהבעיה שלהם היא בנוסחה שקבעתי, ואין לה מקום בחוק, הייתי מקבלת את זה; הייתי אומרת: בסדר, תציעו אתם נוסחה אחרת, או שנוותר על נוסחה, תנו איזו הגדרה אחרת. אבל אין לי טיפת מושג על מה ולמה דחתה הוועדה את הצעת החוק הזאת מלבוא בקריאה טרומית. כל אפשרות אחרת שאני מעלה בדעתי כהסבר מדוע הם לא מסכימים – אם הם יאמרו: בעצם את מכופפת את ידנו וגורמת לנו לשלם עכשיו 355 מיליון שקלים – גם פה הייתי אומרת: ממילא אתם נותנים את הכסף הזה, אז – כפי שאמרתי קודם – תעשו את זה לסירוגין, כפי שידכם משגת, אף שאני לא חושבת שלממשלה יש קושי גדול לתת את הסכום הזה. אני ממש לא מצליחה להבין מה הסיבה להתנגדות. הסכמתי להביא את ההצעה הזאת בשלב מאוחר – בדחייה של שבוע בלבד. מובן שאתעקש להביא אותה להצבעה בשבוע הבא. תמיד אני חותרת להשגת פשרות והסכמות, ולכן לא הבאתי את זה "ראש בראש", מה שנקרא. אין לי ספק שבדברי הייתי מצליחה לשכנע את חברי הכנסת שהיו נוכחים באולם שיצביעו בעד ההצעה הזאת, אבל אני רוצה שהיא תושג באמת בהסכמה, ומתוך הידברות, ואני קוראת לשרים – או לוועדת השרים, או להנהלת הקואליציה, ליצור הידברות כזאת, כדי שנוכל להעביר את החוק. רק כדי לסבר את האוזן ולהסביר את מהות ההצעה, מעבר למה שכבר אמרתי, אני מציעה שעד 31 במאי בכל שנה יעבירו לרשויות המקומיות, על-פי הנוסחה שיוחלט לקבוע, 75% מהסכום הכולל, ואת 25% הנותרים לא ייתנו עד לאחר גמר הביצוע; כלומר כאשר הרשות תביא מסמכים לממשלה ותגיד: תיקנתי את הליקויים – אז ישלימו את הסכום. אבל למה 31 במאי? כי זה המועד הסופי שבו ניתן להתחיל בהוצאת מכרזים לקבלנים, כדי שהללו יבואו ויבצעו את העבודה במהלך חודשי הקיץ. אני מסתכלת והופכת שוב ושוב בהצעה, ממש לא מוצאת שום סיבה מדוע לא יסכימו עליה. גם אין על זה החלטת ממשלה, כך שאני חושבת שזה הדבר היחיד שיכול להוציא אותנו מהוויכוח האין-סופי ומהחשש הצודק של ההורים מדי שנה – אלא אם כן יבוא חוק שיגבה את התקציב הזה, או כל תקציב אחר שיוחלט עליו, ובא לציון גואל. לסיום אני אומרת, לא ביקשתי להעביר את הכסף הזה, אפילו לא למשרד החינוך. מאחר שהרשויות המקומיות כפופות למשרד הפנים, ביקשתי שמשרד האוצר יעביר את הסכום שיוחלט עליו מדי שנה, בהדרגה, למשרד הפנים, ומשרד הפנים יעביר אותו לרשויות המקומיות כתקציב ייעודי, תקציב שלא ניתן לעיקול. אני מאוד מקווה שאף שהמליאה כאן כמעט ריקה והחברים שצריכים להיות כאן בעת ההצבעה לא שמעו את נימוקי – – היו"ר אמנון כהן: הם יהיו כאן בעת ההצבעה. רונית תירוש (קדימה): – – אני מקווה שהשכל הישר יפעל ואכן יצביעו לטובת ילדי ישראל. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות להיבחר לתפקיד הרב הראשי או לחבר מועצה), התשס"ח–2008 [הצעת חוק פ/3584/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אבשלום וילן) היו"ר אמנון כהן: הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות להיבחר לתפקיד הרב הראשי או לחבר מועצה), של חבר הכנסת אבשלום וילן – בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נראית לי הצעת חוק כמעט טריוויאלית – הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות להיבחר לתפקיד הרב הראשי או לחבר מועצה). באמת, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אותה וזה היה צריך להגיע להנמקה מהמקום, עד אשר השר משולם נהרי, בשם ש"ס, החליט להגיש ערעור, וזה יבוא ביום ראשון פעם נוספת. הסכמתי לחכות שבוע לתשובת ממשלה, אבל אני מודה שאינני מבין על מה הערעור. מה אומרת ההצעה? לא ימונה לרב ראשי לישראל או לחבר מועצה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כרב ראשי לישראל או כחבר מועצה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ומי יקבע איזו עבירה? אבשלום וילן (מרצ): זו בדיוק הנקודה. זה נשאר כהגדרה רחבה בכוונה. כל הרעיון הוא שרב ראשי, שהוא אב בית-הדין, מקביל לנשיא בית-המשפט העליון, פירושו של דבר שאלה אנשים – חברי מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי – שצריכים להיות אנשים נקיים מרבב. בכוונה לא הגדרתי פה כן קלון או לא קלון. אני מניח שכל מי שחפץ בניקיון כפיהם של רבנים ראשיים לישראל – שהם כמו שופטים עליונים, בהיותם אבות בית-הדין הגדול – או של חברי מועצת הרבנות הראשית, שגם הם צריכים להיות אנשים נקיים וישרים, אין לו שום בעיה. זה עניין גם של הגדרה שלהם. זו יותר אמירה ציבורית מי לא, היא הרבה פחות אומרת מי כן. משאירים את זה לשכל הישר. זה תיקון קטן, אבל הוא אומר בעיקר, חבר הכנסת אורלב, שרב ראשי לא יכול להיות אדם שתלויה לו קופת שרצים מאחוריו, וזה טבעי ומובן. אני גם לא מניח שמישהו היה רוצה לבחור רב ראשי כזה. לכן אני לא מבין, יש לי אפילו מעין חשד, שאם השר משולם נהרי קפץ על העגלה והגיש ערעור לוועדת השרים, אולי יש דברים בגו; אולי יש מועמדים שיש קופת שרצים מאחוריהם. אני לתומי חשבתי שזה יעבור – אני מניח שזה יעבור בשבוע הבא – בהסכמה כללית גורפת. זה תיקון קטן שהוא יותר אמירה ציבורית, מי אנחנו חושבים שצריכים להיות נבחרי ציבור. אבל אפילו בתיקון כזה, אם ש"ס קופצת, אני מאוד מקווה שאין להם סיבות לעשות כך, ואני מאוד מקווה שוועדת השרים – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לפי המצב החוקי היום יכול להיבחר רב לבית-הדין הגדול אף שיש עבירות – – –? אבשלום וילן (מרצ): כן, כן, לכן בא התיקון. זו בדיוק הנקודה, ולכן זה הוגדר רחב. לא רציתי להתערב יותר מדי, אלא שתהיה הצהרה סבירה. לכן התיקון. אני מקווה שבשבוע הבא, בכל מקרה, נעביר את זה בקריאה הטרומית וזה יהיה בהסכמה ובהבנות. אין לי כל עניין להתנגח או להמציא חוקים מחדש. איך אמר פעם ראש הממשלה המנוח בגין? גם הדברים הפשוטים צריכים – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): יש כזה חוק גם לגבי שופטי בית-המשפט העליון ונשיא בית-המשפט העליון? אם היית מעתיק מתפקידים מקבילים אני חושב שלא היתה בעיה. אבשלום וילן (מרצ): אני יכול לבדוק את זה עד הפעם הבאה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. הצעות לסדר-היום התמהמהות הממשלה ביישום המלצות דוח ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים לנושא הבא: התמהמהות הממשלה ביישום המלצות דוח ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה – הצעות לסדר-היום מס' 5734, 5722, 5737, 5743 ו-5745. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-22 ביוני 2008 פורסם דוח ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה, בראשות שופטת בית-המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. אני חושבת שעבודת ועדת החקירה הזאת, שאת הקמתה יזם חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, היתה מועילה מאוד, כיוון שמשכה את תשומת הלב הציבורית למצבם של ניצולי השואה במדינת ישראל. עם זאת, הדוח לוקה בחסרונות רבים. הוועדה בחרה – – – קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, מי יענה לנו על ההצעה הזאת? היו"ר אמנון כהן: השרה רוחמה אברהם. אמרו לי שהיא פה, היא צריכה להיכנס. קולט אביטל (העבודה-מימד): אני חושבת שצריך לקרוא לה שתשמע. היו"ר אמנון כהן: קוראים לה. עושים את העבודה, גברתי סגנית היושבת-ראש. בבקשה. מרינה סולודקין (קדימה): הוועדה בחרה להתרכז בקבוצה אחת בלבד של ניצולי השואה, ניצולים שעלו לישראל עד 1 באוקטובר 1953, ובהשלכות הסכם השילומים בין ממשלות ישראל וגרמניה על ציבור זה. אין ספק שמדובר בנושא חשוב הנוגע לאלפי אזרחים, אך לא ברור מדוע החליטה הוועדה להתעלם ממצוקות ובעיות של קבוצות גדולות אחרות של ניצולים ופליטי השואה שהגיעו לישראל בשנות ה-70, ובעיקר בשנות ה-90, משטח ברית-המועצות לשעבר וממזרח-אירופה. בין היתר, הוועדה התעלמה ממס שהטילה ממשלת ישראל על תשלומים שקיבלו מגרמניה ניצולי מחנות הריכוז והגטאות יוצאי ברית-המועצות לשעבר, במסגרת "קרן סעיף 2". ניסיתי לבטל את המיסוי משנת 1997. רק בשנת 2000, לאחר שמבקר המדינה דאז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, נתן חוות דעת שעל-פיה הטלת מס על תשלומים אלה אינה חוקית, בוטל המס, ורק ב-2007 אישרה הכנסת הצעת חוק שלי ושל חבר הכנסת נודלמן בנושא. אבל לפני זה לקח משרד הבינוי והשיכון, כמה שנים, מס מדיירי הדיור הציבורי, מכסף שמגיע מגרמניה. ועדת החקירה גם לא התייחסה לעינוי דין שנגרם ל-1,900 פליטי השואה שהגישו בשנת 2002 תביעה נגד ועידת התביעות לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. ההתדיינות בציר זה נמשכה יותר משש שנים. דיונים בוטלו ונדחו, התחלפו השופטים, מסמכים נעלמו מבית-המשפט. אציין שסיפרתי הן על מיסוי התשלומים וכן על עינויי הדין בעדותי בפני הוועדה בראשות השופטת דורנר, אך הוועדה לא מצאה לנכון לכלול את העובדות הללו בדוח שלה. אדגיש גם שניצולי השואה ופליטיה יוצאי ברית-המועצות לשעבר, נמצאים במצב כלכלי קשה ביותר וזקוקים לסיוע דחוף מהמדינה. אומנם ועדת-דורנר ציינה שאזרחים אלה מהווים "אחוז גבוה מאוד מן הקשישים הנזקקים ביותר במדינת ישראל", אך חברי הוועדה החליטו שחוק התוכנית להגדלת הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי השואה הינו "פרשה הוגנת וסבירה" ולכן "אין מקום להתערב" בנושא זה. הגדלת הסיוע בחוק זה אינה פותרת את הבעיות כלל וכלל. ניתן להתייחס לסיוע הזה אך ורק כאל צעד ראשון בכיוון הנכון. לכן סבורה אני שממשלת ישראל חייבת לא רק למלא אחר המלצות ועדת-דורנר, אלא גם להעניק סיוע הרבה יותר נרחב לדור המלחמה כולו, שכולל את ניצולי השואה, פליטי השואה, ניצולי המצור על לנינגרד וותיקי מלחמת העולם השנייה. תודה רבה לכם. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת זבולון אורלב. אחרון הדוברים – חבר הכנסת שמואל הלפרט. בסוף תשיב השרה רוחמה אברהם-בלילא. קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, אני חושבת שאם מישהו היה מנסה ללקט את כל הנאומים, את כל הדיונים שמתנהלים בכנסת זה שנים רבות בנושא ניצולי השואה, הוא לא יכול היה אלא למצוא ספר ענק. צריך הרבה מאוד סבלנות כדי לשוב ולדוש בנושא הזה, וזה עצוב וזה קשה. אני אומרת את זה, כי באמת צריך סבלנות של ברזל כדי להמשיך לטפל מול ממשלה שמבטיחה, חלק מקיימת, אבל בסופו של דבר חלק הארי הולך ולא מתקיים. אז קמה ועדת החקירה, שעליה דיברה חברת הכנסת סולודקין, ביוזמתו של חבר הכנסת אורלב, והיא קבעה כמה דברים מאוד ברורים, דברים שכולנו ידענו אותם, אבל כשהם יוצאים מפיה של ועדת חקירה ממלכתית הם חשובים, הם בעלי תוקף מוסרי והם מחייבים את הממשלה. חלק מההמלצות האלה נוגע לאי-שוויון המשווע בתשלום הרנטות לאנשים שמקבלים את הכסף ממדינת ישראל לעומת הכסף שאחרים מקבלים מגרמניה. חלק מזה נוגע להתנהלותה הקלוקלת של הלשכה לשיקום נכים, חלק מזה נוגע למה שנקרא "סל שירותי בריאות" שחייבים לעדכן אותו. יושבת אתנו השרה רוחמה אברהם-בלילא, ואני מאוד מקווה שהיא גם מקשיבה, כי, גברתי, את נמצאת כאן אף שזה נושא שאת לא טיפלת בו ואת עונה בשם מישהו אחר. אני רוצה לשמוע היום תשובות ברורות: האם הממשלה הולכת – כן או לא – ליישם את המלצת ועדת החקירה הממלכתית? האם שר האוצר הולך – כן או לא – לשלם את התשלומים שמגיעים לניצולי השואה, שהם מינימום 75% ממה שממשלת גרמניה או ממשלות אחרות משלמות? לא 100%, 75%. האם הממשלה הולכת להתנהג אחרת עם ועידת התביעות? האם הממשלה הולכת להנחות את ועידת התביעות, דבר שכולנו ידענו, לתת את הכסף לניצולי השואה ולא למוסדות שאין להם שום קשר עם ניצולי השואה? האם הממשלה תעשה פעם אחת סדר בעניין הזה? אני רוצה לקבל היום תשובות ברורות. לא עוד סחבת, לא עוד סיפורים. היתה ועדת חקירה ממלכתית, היה משא-ומתן בין הניצולים לבין הממשלה. היו מסקנות ויש חוק. החוק איננו כולל את הכול. הוא לא כולל יהודים מרומניה, הוא לא כולל יהודים מבולגריה והוא לא כולל את סל השירותים. אני מבקשת לדעת מה יהיה עם מרכז המידע, האם הוא יקום? ואם כן – מי יקים אותו? אני רוצה לדעת מה יהיה עם המרכז שצריך לטפל בנושא הבריאות של ניצולי השואה. אלה שאלות שאני שואלת אותן כאן היום. זאת לא שאילתא, אבל זו תביעה לשמוע מהממשלה מה היא מתכוונת לעשות בסופו של דבר, אחרי שוועדת חקירה ממלכתית המליצה את המלצותיה. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת שמואל הלפרט. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, כאמור, הוועדה הממלכתית לבדיקת מצבם של ניצולי השואה שהוקמה בידי הוועדה לביקורת המדינה הגישה את המלצותיה ב-22 ביוני. על-פי המלצות הוועדה הממלכתית, כעבור 20 יום היה אמור שר האוצר לפנות לוועדת הכספים ועל-פי סמכותו לבקש מוועדת הכספים להגדיל את התשלומים לניצולי השואה כפי שהמליצה הוועדה. 20 הימים האלה הסתיימו ביום ראשון השבוע. ותראו פלא גדול – לא קרה שום דבר. לא רק שלא קרה שום דבר, אלא שעדיין לא התקיים דיון בפורום כלשהו בממשלה ועדיין אין הצעת החלטה לממשלה לאמץ את המלצות הוועדה. בדקתי מה משקלן של המלצות של ועדה ממלכתית. ברור לי שאין להן מעמד של חוק, אבל אני מאמין שזה לא – כמו שנאמר בגמרא – "חספא בעלמא", כלומר איזה מסמך שלא שווה שום דבר, לתלות על הקיר ולא אומר שום דבר. מתברר לי, רבותי השרים, שהמלצות של ועדה ממלכתית יש להן מעמד שניתן לתבוע גם בבתי-משפט את יישומן. ממשלה צריכה לפעול בתום לב. ממשלה צריכה לפעול בניקיון כפיים. כרגע, כפי שזה נראה, יש זלזול לא רק בהמלצות של מבקר המדינה, ולאחר שהתברר שהן לא יושמו הוקמה הוועדה הממלכתית; כרגע גם הממשלה איננה מיישמת. אומנם בשבוע שעבר כבר שאלתי שאילתא דחופה את הממשלה, ואני מבטיח למצוא דרך פרלמנטרית לעמוד כאן כל שבוע על הבמה ולתבוע את עלבונם של ניצולי השואה, כדי ליישם את ההמלצות. צריך לומר ולחזור ולומר: זאת לא בעיה שאפשר להמתין בה ליישום ההמלצות. לצערנו, בגלל גילם המתקדם של ניצולי השואה, נפטרים בין 30 ל-40 איש כל יום. פירושו של דבר, שמדי חודש הולכים לעולמם כ-1,000 ניצולי השואה שעבורם כבר אי-אפשר לתקן את העוול. גם היום פורסם סיפורה של ניצולת שואה מאוד ידועה שהלכה לעולמה, אבל לצערנו הלכה לעולמה מתוך עוני, מתוך מחסור, מתוך בעיה חמורה שלא היתה יכולה לקבל את הטיפול הרפואי ההולם. אני חושב שמדינת ישראל חייבת להסיר את החרפה, את הכתם ואת הבושה, ויפה שעה אחת קודם. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת שמואל הלפרט. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שבועיים – זה הזמן שוועדת-דורנר הקציבה לממשלה ליישום ההמלצות שהכינה על מצבם של ניצולי השואה בישראל. כחודש אחרי פרסום הדוח, הממשלה עדיין לא התחילה בצעדים ליישום מסקנות הדוח. 60 שנה התעלמה מדינת ישראל ממצבם החמור של ניצולי השואה. על-פי חישובי ועדת-דורנר, הסכם השילומים עם גרמניה במונחים של היום שווה 61.5 מיליארד שקל. מתוך זה, ישראל נתנה עד היום רק כ-38 מיליארד שקל, שהם כשני-שלישים מהערך הריאלי שקיבלה ישראל מממשלת גרמניה. יוצא אפוא שהמדינה חייבת לניצולים 23.5 מיליארד שקל. גם כעת, אחרי פרסום דוח ועדת-דורנר, הממשלה אינה מזדרזת ליישם את המלצות הוועדה, ומעכבת מסיבות שונות ומשונות את ביצוע ההמלצות, בכוונה להרוויח זמן. שני-שלישים מחצי מיליון הניצולים, שעלו ארצה לאחר השואה, כבר נפטרו מבלי לקבל מאומה מהמדינה. הניצולים שנותרו בחיים הם קשישים מעל גיל 80 – חלקם גלמודים, חולים, חלקם מרותקים לכיסא גלגלים. כבר הוזכר כאן, 30–40 מהם נפטרים מדי יום ביומו. חובתנו האלמנטרית לדאוג לניצולי השואה – שסבלו כל כך הרבה, וממשיכים לסבול יום-יום – שיוכלו להתקיים לכל הפחות ברמת-חיים סבירה. ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופטת דורנר, שהוקמה כזכור על-ידי הוועדה לביקורת המדינה בעקבות מצבם הקשה של ניצולי השואה החיים בישראל, לא קיבלה המלצות מרחיקות לכת. בסך הכול היא ביקשה מהמדינה לתת לניצולים את המינימום, כדי למחוק מעלינו את החרפה של קשישים ניצולי השואה הנאלצים לחטט בפחי אשפה, או שאין להם כסף לתרופות חיוניות, וחיים בתנאים מחפירים. הוועדה ישבה חודשים ארוכים, שמעה עדויות רבות, והחליטה לאחר בחינת כל הנתונים להמליץ על מתן קצבה בגובה 75% מהרנטה שמקבלים ניצולים ישירות מגרמניה, אך גם את המעט הזה הממשלה מתמהמהת לתת להם. אדוני היושב-ראש, אסור לנו לשכוח שניצולי השואה תרמו תרומה אדירה להקמתה של מדינת ישראל בכל התחומים, וכעת, לעת זיקנותם, בעת שהם חסרי אונים, יש לדאוג להם. אומנם, הממשלה קיבלה בשנה האחרונה כמה החלטות חשובות לשיפור מצבם הכלכלי של הניצולים, אבל לא די בכך. על מדינת ישראל ליישם מייד את המלצות דוח ועדת-דורנר כרוחן וכלשונן ולהפסיק את הסחבת הנמשכת בכל מה שנוגע לניצולי השואה. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. בבקשה, השרה רוחמה אברהם-בלילא תשיב בשם הממשלה על ההצעות לסדר-היום בנושא: התמהמהות הממשלה ביישום המלצות דוח ועדת החקירה הממלכתית לסיוע לניצולי השואה. שרת התיירות רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, ראשית, למען ההגינות, אני חייבת כאן לשבח את יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, חבר הכנסת זבולון אורלב, אשר לקח את המשימה הזאת ולא מניח. הוא אמר לי כעת – כאשר ישבתי לידו: לא אניח לך, ואני כל שבוע אטריד את מנוחתכם, עד אשר – עד אשר – הנושא יגיע לפתרונו. אני גם השבתי כאן בשבוע שעבר על שאילתא דחופה שהגיש חבר הכנסת זבולון אורלב. אני מוכרחה להודות שהתשובה שלי איננה שונה בהרבה מזו שנתתי בשבוע שעבר, למעט העובדה שבסוף דברי אני בהחלט אסכים להעביר את הנושא לדיון אצלך בוועדה – הכנסת יוצאת לפגרה בעוד כשבועיים – כדי שבאמת מישהו יוכל לעקוב אחר הדברים, אחר המסקנות של אותה ועדה חשובה שאמרה את דברה בנושא שהוא מאוד ראוי, נושא מאוד כאוב, ובעיני יפה שעה אחת קודם. ראוי שכולנו נתגבש ונתכנס כדי ליישם את המסקנות הללו. לפרוטוקול, באופן רשמי, אני אחזור שוב על תשובתי מהשבוע שעבר, שראש הממשלה אכן קיבל ב-22 ביוני את דוח הוועדה לסיוע לניצולי השואה, והנחה את הגורמים המקצועיים ללמוד את תכניו. ב-17 ביולי, חבר הכנסת אורלב – דהיינו מחר – יכונס דיון בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור, בהשתתפות הדרג המקצועי הבכיר בממשלה, ובו יסוכמו הצעות המשרדים למענה על הדוח. לאחר מכן יכונס דיון בהשתתפות נציגות ניצולי השואה, ולקראת סוף חודש יולי ייערך דיון מסכם בדרג שרים, בראשות ראש הממשלה. אני חייבת גם לומר ולציין שממשלת ישראל הנוכחית היא הממשלה היחידה שהתייחסה אי-פעם למצבם הקשה של ניצולי השואה, ואנחנו חייבים גם להודות – פעלה למענם. והיא פעלה למענם בעצם העובדה שהיא החליטה להקצות תוספת תקציבית בסכום של כ-500 מיליון שקלים. הסכום הזה, יכול שהוא לא פותר את הבעיות הכלכליות של כולם, אבל אין ספק שהוא מביא לשיפור בחייהם של עשרות אלפי ניצולי שואה, ובעיקר העניים שבהם. בנוסף, הממשלה מחויבת להגדלת הסיוע בהיקף של כ-800 מיליון שקלים בשנת 2009, וכל השינויים בהחלטותיה הקודמות של הממשלה לגבי ניצולי השואה יתקבלו במסגרת אישור תקציב 2009. עד כאן לפרוטוקול. ומעבר לזה, אני מסכימה להעביר את הנושא, כפי שאמרתי, לדיון בוועדה לביקורת המדינה. תודה. היו"ר אמנון כהן: יש הצעות אחרות. הצעת חבר הכנסת יולי אדלשטיין – להצעתה של חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, אמרה כאן חברת הכנסת קולט אביטל – שעוסקת רבות בנושא הזה – מעל הדוכן: אני דורשת תשובות ברורות; אני דורשת תשובות ברורות; אני דורשת תשובות ברורות. חברת הכנסת אביטל, נדמה לי שקיבלנו תשובות ברורות בדיוק כפי שהניצולים קיבלו את הסיוע שמגיע להם מן הממשלה הנוכחית. הבשורה היחידה שאני שמעתי בדברי השרה היא שהיא מסכימה לדיון בוועדת ביקורת המדינה, ואני רק מפציר בכולנו באמת לעשות כמעשה חברי הכנסת שהגישו היום הצעה לסדר-היום, ולא להרפות עד שאולי הניצולים יראו משהו מן הממשלה. תודה. היו"ר אמנון כהן: בבקשה. הצעה אחרת של חבר הכנסת אופיר פינס-פז – להצעתה של חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): תודה, אדוני. אני לא כל כך מבין את התשובה של הממשלה. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אתה לא היחיד. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): לא, אני גם לא מבין את הממשלה, כי על סדר-היום של הכנסת – לפני הפיזור – זה 40 חתימות לזימון ראש הממשלה, בדיוק על הנושא הזה. כדי שהדיון הזה לא יתקיים – אני מניח שראש הממשלה לא רוצה שהדיון הזה יתקיים – חשבנו שתבוא הממשלה עם תשובות קונקרטיות בעניין הזה. הרי בסופו של דבר היתה כאן ועדת חקירה ממלכתית, ומתעלמים מהמסקנות שלה. אני רוצה להציע גם לחברי חברי הכנסת, שאם הממשלה תביא את סדרת ההחלטות שלה כתוצאה מדוח ועדת החקירה הממלכתית – הכנסת תקבל החלטה שהיא מייתרת את הצורך בדיון עם ראש הממשלה. אם לא – אז לא יהיה מה לעשות, אלא באמת להטריח שוב את ראש הממשלה למליאת הכנסת כדי לתת דין-וחשבון בעצמו, ואני בטוח, כפי שאמרתי, שראש הממשלה היה רוצה שהדבר הזה ייחסך ממנו. היו"ר אמנון כהן: תודה. הצעה אחרת של חבר הכנסת מיכאל נודלמן להצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב – בבקשה, אדוני. מיכאל נודלמן (קדימה): אני מבין שאפשר להגיד הכול, אבל יש חוק. במרס קיבלו את חוק ניצולי השואה, שם יש כמה הטבות לניצולי השואה, ובחוק כתוב שאחרי שלושה חודשים הממשלה צריכה לתת לוועדה דיווח, כי לא רק שיש חוק; יש הסכם בין ניצולי – – – קולט אביטל (העבודה-מימד): ההמלצות הן מעבר לחוק. מיכאל נודלמן (קדימה): בסדר, אני אומר עכשיו שחוץ מהחוק יש הסכם בין ניצולי השואה לבין הממשלה. קיבלתי מכתב, ואנחנו שאלנו הרבה שאלות על ההסכם הזה, וגם על המרכז. שם הכול כתוב – אין מרכז אבל יש מאמצים כדי לבנות מרכז. אני לא רוצה להגיד שהכול אידיאלי, ואני לא רוצה שיראו במיכאל נודלמן זה שמגן על הממשלה, אבל מה שיש – יש. עושים הרבה, ואי-אפשר לעשות מייד, וזה מה שאני יכול להוסיף. יש תשובות על כל השאלות שאתם שאלתם עכשיו. היו"ר אמנון כהן: תודה. חברי הכנסת המציעים, אתם מסכימים להצעתה של השרה, להעביר את הנושא לדיון בוועדה? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מסכימים. היו"ר אמנון כהן: בסדר, לוועדה שלך? בסדר. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הוועדה שהקימה את הוועדה. היו"ר אמנון כהן: כן. חברת הכנסת סולודקין? חברת הכנסת קולט אביטל, את מוכנה להעביר לוועדה את הדיון? קולט אביטל (העבודה-מימד): כן, כן. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת שמואל הלפרט? שמואל הלפרט (יהדות התורה): – – – היו"ר אמנון כהן: את זה תחליטו שם. אנחנו מצביעים. מי שבעד – בעד להעביר לוועדה, מי שנגד – להסיר מסדר-היום. אפשר להצביע. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 11, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעות לסדר-היום אושרו והנושא יעבור לדיון בוועדה לביקורת המדינה. הצעות לסדר-היום ועידת מדינות הים התיכון בפריס היו"ר אמנון כהן: ממשיכים הלאה. הצעות לסדר-היום מס' 5721, 5728 ו-5740 בנושא ועידת מדינות הים התיכון בפריס. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אריה אלדד, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבין, שרת החוץ לא משיבה על הצעות לסדר-היום? היו"ר אמנון כהן: השרה רוחמה אברהם, כתוב לי כאן. שרת התיירות רוחמה אברהם-בלילא: אתה פנית לראש הממשלה? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): לא, זו לא פנייה לראש הממשלה. הרי היא היתה בוועידה, והיא בכנסת. ראיתי אותה פה. אני לא מבין את זה. זה לא ויכוח אישי פה. אני חושב שזה מכבד את הכנסת, אם היא פה. לא אכפת לי שרוחמה תענה, שלא תבין. אבל היא היתה שם, למה שהיא לא תשיב? אדוני היושב-ראש, השרים, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להביע השתתפות בצער של משפחות רגב וגולדווסר. אנחנו חששנו מהרע מכול והרע מכול הגיע. אני רוצה לחזק אותם, אני מניח – כמו כל עם ישראל, ברגעים הקשים האלה. אני רוצה לעבור, אדוני, לנושא שעליו הגשתי את הדיון הדחוף. בראשית השבוע נסעו ראש הממשלה ושרת החוץ לוועידת מדינות הים התיכון בפריס, עם ראשי 44 מדינות אחרות. מדובר באירוע מאוד מאוד מרכזי ומרשים מבחינת אירופה, אפריקה. באמת, אירוע די יוצא דופן בהיקף שלו ובחשיבות שלו. למרבה הצער, המרוויחים הגדולים מהאירוע היו הסורים, שבעצם, כתוצאה מההתנהלות שלנו אתם זכו בעצם מייד ברווח של יציאה מהבידוד הבין-לאומי, כשאני עוד לא רואה מה אנחנו משיגים מההידברות אתם, שהיא אפילו לא ישירה, אם כי אני רוצה לומר שאני תומך בה. אבל, צריך לדעת שיש לה גם מחירים. המרוויח השני הוא כמובן ידידנו ויקירנו ניקולא סרקוזי, שבאמת השאיר רושם גדול בביקור שלו בישראל. חברי חברי הכנסת, למרבה הצער, עבורנו האירוע הזה היה אחד מרגעי השפל, משום שהיה ברור גם לנו כאן בארץ וגם לכל באי הוועידה שראש הממשלה לא מסוגל במצבו הנוכחי לקדם את האג'נדה המדינית שהוא מופקד עליה. ויותר מכך, זה ברור שהחקירות המרובות נגדו היו לשיחת היום בוועידה ובהחלט לא הוסיפו לנו לא כבוד ולא נחת. אני רוצה להזכיר לכם, שלצערנו, היוצרות התהפכו. תמיד טענו שהמשטר בסוריה בראשותו של אסד הבן הוא חלש מדי, מעורער מדי – – ראובן ריבלין (הליכוד): מושחת מדי – – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): – – מושחת מדי, ואי-אפשר בעצם לקדם אתו שום אג'נדה. היום זה מה שהסורים טוענים נגדנו. איך מסתובב לו הגלגל. חברי חברי הכנסת, הוועידה נצפתה בארץ במתח עצום. כולם הכינו את המצלמות, כמו שכתבה חברת הכנסת קולט אביטל. אנשים חזרו מוקדם הביתה. לא נראו כמעט מכוניות בכבישים. כולם רצו לדעת האם יהיה או לא יהיה, האם יקרה או לא יקרה; האם תגיע סוף-סוף לחיצת היד ההיסטורית. וככה, בשיא הרייטינג הסתבר שלא רק שראש הממשלה ושרת החוץ שלו לא לחצו יד, אלא אפילו הם לא נצפו בפריים אחד משותף. לפחות את ראש הממשלה ואת נשיא סוריה ראינו בפריים. אומנם הפוך, גב אל גב, אבל ראינו – בפריים אחד. מטר, מטר וחצי, שני מטר – היו שאלות כבדות. אני מבטיח לכם – עברתי על כל הפריימים. לא היה פריים אחד שבו שרת החוץ וראש הממשלה נצפו יחד, אפילו הולכים ביחד. הגדילו לעשות השניים כשהם החליטו שלהיות אחד במחיצתו של השני במשך ארבע שעות וחצי או חמש שעות מפריס חזרה לישראל זה far too much, זה הרבה יותר מדי, ולכן כל אחד לקח מטוס – – – היו"ר אמנון כהן: ובכן, זמנך הסתיים, אדוני. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אבל תסלח לי – אנחנו בשיא המתח. אז משפט אחרון? היו"ר אמנון כהן: איך חזרו, איך חזרו בסוף? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): חזרו מחו"ל, כל אחד במטוס – זה לא סיפור סתם, זה סיפור אמיתי. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): על חשבון משלם המסים. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): על חשבון משלם המסים הישראלי, כפי שמוסיף חבר הכנסת אהרונוביץ. חברים, אנחנו בבעיה קשה מאוד שצריך לטפל בה וצריך לפתור אותה. העניין הזה, לפי דעתי, לא יכול להימשך. אם אנחנו רוצים להיות שותפים בתהליכים בין-לאומיים משמעותיים ורוצים גם להפיק מהם את המירב לטובת האינטרסים המדיניים והביטחוניים של מדינת ישראל, צריך לעשות מעשה, והכנסת יודעת מה היא צריכה לעשות. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, אני התביישתי להיות אזרח ישראלי השבוע בגלל מה שראיתי בוועידה בפריס. ראיתי את ראש הממשלה שלי מוכן לזחול אם ייתנו לו צילום משותף עם אסד. מוכן לכל התחייבות, לכל השפלה, תמורת לחיצת יד. ועם מי? עם מי שמממן ומאכסן ארגוני טרור רצחניים אצלו בבית. עד כדי כך היה אולמרט להוט לצילום משותף, ללחיצת יד, לנגוע לו בשרוול. הוא היה מוכן להפוך את אסד, המנודה והמצורע, לשבור את טבעת החרם העולמית עליו רק כדי לזכות – במה? עוד מה? עוד אילו יומיים בשלטון? עוד איזו תמונה שתשפר את מעמדו השחוק עד לאפס? והשפלה על גבי השפלה היה מוכן אולמרט לספוג, ואנחנו אפילו לא שמנו לב, מכך שמארגני הכנס טרחו להזמין בנוסף על ראש ממשלת ישראל גם את סגן יושב-ראש הכנסת, אחמד טיבי, שלאף אחד לא היה ברור אם הוא מייצג שם את ישראל, את רשות הטרור ביהודה ושומרון או את ה"חמאס" ברצועת-עזה. העיתונאים שאלו: את מי הוא מייצג שם? כמובן שאת ידו של טיבי אסד מוכן ללחוץ. להבנתו הוא מייצג את ענייניו בפרלמנט הישראלי. ואולמרט מבין את העניין ומבין מה זאת אומרת שמארגני כנס מזמינים לא רק ראש ממשלה אלא גם חבר כנסת שקורא תיגר על דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. כאילו הזמינו לכנס אחד את ראש ממשלת ספרד ואת ראש מחתרת אט"א הבסקית, הדורשת בדלנות. זו ההשוואה, ואולמרט מבין את זה. אבל בשביל הסיכוי, שלא התגשם, כמובן, כי את המרחק של מטר ועשרים מידו המושטת של אולמרט לשרוולו של אסד אי-אפשר לגשר לא על-ידי התרפסות ולא על-ידי חנופה. אפשר יהיה לגשר עליו אם ישראל תעמוד כמדינה עצמאית, גאה, מוכנה להילחם על זכויותיה גם במשפחת העמים. בהתרפסות לא משיגים דברים כאלה. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת מאיר פרוש – בבקשה, אדוני. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת, לב כולנו עם משפחות רגב וגולדווסר, שלאחר שנתיים של ציפייה ושל סבל, של מריטת עצבים ושל אי-ודאות כבר יודעות היום מה עלה בגורל שני הבנים. עם כל הצער והיגון והבשורה הקשה – המשפחות תוכלנה לפחות להביא את הבנים היקרים לקבר ישראל. זה גם הזמן לזכור ולהזכיר שטרם עלה בידי ישראל לברר מה עלה בגורל רון ארד. זה הזמן לזכור ולהזכיר שכולנו מצפים לשובו בחיים של גלעד שליט, הנמק בשבי ה"חמאס". אדוני היושב-ראש, לא ניתן ביום עגום זה להתחמק מהדיון הציבורי בנושא עסקת החליפין בין ישראל ל"חיזבאללה". כיהודי שומר מצוות, אני נאמן לדברי חז"ל שלימדו אותנו כי פדיון שבויים הוא מצווה רבה, וזאת כי שבי כולל סיכון של מוות, וכל רגע שאדם מאחר בפדיון ללא הכרח הרי הוא כאילו שופך דמים. מאידך גיסא תיקנו חכמינו זיכרונם לברכה שאין פודים את השבויים ביותר מכדי דמיהם מפני תיקון העולם. לא אכנס לעומק הסוגיה, אבל ארשה לעצמי לקבוע כי עסקת החליפין בין ישראל ל"חיזבאללה" נחשבת לכישלון, כי למעשה אנחנו חוזרים שוב ושוב על אותה נוסחה המובילה לכישלון. בעסקה הנוכחית הוכחנו שאנחנו מוכנים לשלם מחיר כבד בעבור שבויים חיים כמו בעבור גופות. אפילו לא דרשנו כתנאי מוקדם לעסקה לדעת אם השבויים חיים או מתים. גם בעסקות הקודמות נכשלנו, כי הן הובילו לעוד חטיפות. אויבינו האכזריים למדו להכיר אותנו ולמדו לנצל את חולשותינו. אדוני היושב-ראש, אנחנו גאים בסטנדרטים המוסריים הגבוהים שלנו, אבל יש הבדל, וצריך להיות הבדל, בין מי שניתן להצילו ובין מי שניתן להביא רק את ארונו. גרוע מזה, מה התמריץ שיש בכלל לאויבינו לשמור על שלומם ועל חייהם של שבויים ישראלים אם הם יודעים שנשלם אותו מחיר עבור החיים ועבור המתים? עמיתי חברי הכנסת, זהו כישלונה של הממשלה הזאת, וכישלון רודף אצלה כישלון. כולנו יודעים שהחלטה 1701 של מועצת הביטחון אינה מיושמת. ממשלת אולמרט תלתה בה תקוות רבות ולמעשה התפארה בה וראתה את קבלתה באו"ם כהישג מדיני עצום. עכשיו ברור שמדובר בכישלון גדול. שר הביטחון אהוד ברק אף מזהיר עכשיו מפני השלכות של הברחות האמל"ח והטילים מהסורים ל"חיזבאללה". גורמים במערכת הביטחון אומרים עכשיו בגלוי, לא בדיונים סגורים וחסויים, שעל הממשלה לא להבליג יותר על הברחות הנשק מסוריה ל"חיזבאללה". נו, מישהו שמע משהו בנושא הזה בזירה הבין-לאומית? מה כן שמענו? שמענו, אדוני היושב-ראש, שראש הממשלה אולמרט מתרפס בפני שליט סוריה אסד, וכמעט מתחנן שהלה יסכים ללחוץ את ידו, אולי זה ישפר את מצבו האומלל בסקרים. מה כן שמענו? הצהרות על נכונות לוויתורים נוספים, נכונות לשחרר עוד ועוד אסירים ללא תמורה. ומה כן שמענו? הצהרות על הסכם שלום בקרוב עם אבו מאזן, שהיום לא התבייש לברך את סמיר קונטאר והמחבלים ששוחררו. ואני אומר: אוי לאוזניים שכך שומעות. אכן, כישלון רודף כישלון. ה"חיזבאללה" משתקם צבאית, ה"חמאס" מתעצם באמל"ח ובטילים ובלב ירושלים משתולל טרור. לכן אני קורא לממשלה הזו: אנא, לכו הביתה, לכו הביתה. פעם שלישית: לכו הביתה. מספיק נזקים ומספיק כישלונות הבאתם עלינו. לכו הביתה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת מאיר פרוש. תשיב השרה רוחמה אברהם-בלילא. רשום לי שיש הצעות נוספות. השרה רוחמה אברהם-בלילא משיבה בשם ראש הממשלה. שרת התיירות רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, דרשתי לברר, חבר הכנסת פינס, את הסוגיה מדוע שרת החוץ ציפי לבני, שהיתה בוועידת פריס, לא משיבה. נמסר לי על-ידי מזכירות הכנסת שבחרו שאני אשיב בשם ראש הממשלה. אני חושבת שזה נעשה במזכירות הממשלה בשיתוף פעולה עם מזכירות הכנסת. כפי שאמר חבר הכנסת פרוש, זה בהחלט יום קשה מאוד למדינת ישראל, כאשר הבנים שלנו חזרו הביתה כשהם אינם בחיים, אבל זה לא משנה מאומה מחובתנו המוסרית כממשלה וכחברה להשיבם הביתה על מנת שלא יישארו בידי בני העוולה הללו. בשעה הקשה הזאת כולנו יחד עם המשפחות, כולנו כואבים את כאבן, והרשו לי בשם חברי הבית הזה גם לנחם אותן וגם להביע תקווה שכל השבויים והנעדרים ישובו בעתיד הביתה למשפחותיהם בשלום ובמהרה. לסוגיה שהעלו חברי הכנסת בקשר לוועידת פריס – אותה ועידה נועדה ליצור שיתוף פעולה בין מדינות האיחוד האירופי למדינות הים התיכון והיא נשענה על האמונה כי הבסיס ליחסים טובים בין העמים נשען במידה רבה על שיתוף פעולה כלכלי. ראש הממשלה נסע לוועידה מתוך כוונה להרחיב את מסגרת שיתוף הפעולה הזה לא רק עם המדינות שישראל כבר מנהלת עמן יחסים כלכליים-מסחריים, אלא גם עם אלה שאין לנו עמן יחסים. ראש הממשלה התייחס למשא-ומתן ואמר שמדינת ישראל מחויבת להמשך התהליך המדיני כדי להביא לפתרון יציב, מהיר וכולל של הקונפליקט ההיסטורי בינינו לבין העם הפלסטיני ובין המדינות הערביות שטרם חתמו עמנו על הסכמי שלום. אנחנו נמצאים בעיצומו של המשא-ומתן, אשר נעשה בזהירות ובאחריות. אנחנו שואפים להגיע לסיכום שיביא ליציבות גדולה יותר, להפסקת האלימות ולשלום לנו ולפלסטינים על בסיס חזון של שתי מדינות לשני עמים – מדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי, מדינה פלסטינית לעם הפלסטיני. עד כאן, תודה רבה. שאלתי את חבר הכנסת פינס מה הוא רוצה לעשות, ומצדי אין שום מניעה שהנושא יעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת פינס יכול להציע רק מליאה. אני מודה לשרה רוחמה אברהם-בלילא. יש הצעות אחרות. חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה. קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, כבוד השר וכבוד השרה, צריך אולי להסתכל על המציאות נכוחה לא רק לגבי מי המשתתפים והסצנות המבישות – נשיא סוריה לא היה מוכן בכלל להימצא במחיצתנו – אלא לעצם הנסיעה להקמת ארגון. במשרד החוץ יודעים וגם הזהירו את שרת החוץ ואת ראש הממשלה שאין לנו הרבה מקום בו. נכון, אנחנו מקשטים את הארגון הזה, כדי שהוא ייקרא ים-תיכוני, אבל מסתבר שלא מעט מדינות לא כל כך מעוניינות בנו שם, בארגון הזה. מתוך 10 מיליארדים שהארגון הוציא, הוא הוציא מקסימום מיליון אחד בארץ. אנחנו נחשבים למדינה מפותחת ואין לנו שום אפשרות להפיק ממנו תועלת אלא אם הוא באמת יהיה מסגרת לשיתוף פעולה אזורי, דבר שלא מובטח לנו כרגע. למה לנסוע ברוב הדר ופאר עם כאלה משלחות גדולות ולא לקרוא לאמת בשמה? לכן אני מבקשת דיון במליאה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחברת הכנסת קולט אביטל. חבר הכנסת טלב אלסאנע – בבקשה, אדוני, הצעה אחרת. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, אין ספק שהוועידה חשובה, כדי ליצור מכנה משותף לאותן מדינות שנמצאות באגן הים התיכון. זו הזדמנות לנסות ולהתגבר על סכסוכים כדי לשפר את הדברים המשותפים ואת המכנה המשותף ולהתמודד עם בעיות אזוריות שחשובות לאזור כולו, אלא שלדעתי אי-אפשר לנצל כאילו את המעמד הזה כדי לקדם נושאים כאשר ניתן לקדם את הנושאים האלה בצורה העניינית כאשר יש לנו יוזמת הליגה הערבית, שלדעתי היא יוזמה שמאפשרת שלום כולל עם כל מדינות ערב. לכן, לאחר מכן, אם זה פסגה ברמה של מדינות המזרח התיכון או אגן הים התיכון, אז תהיה להם משמעות משלהם. כל עוד הסכסוך הפלסטיני-הישראלי לא מצא את פתרונו, לדעתי היוזמות האלה יישארו רק ליחסי ציבור ולא מעבר לזה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אלסאנע. חברי הכנסת, קודם כול נברר. חבר הכנסת פינס-פז, מסכים להצעת השרה? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): מסכים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אריה אלדד? איננו. חבר הכנסת מאיר פרוש, מסכים לדיון בוועדה? מאיר פרוש (יהדות התורה): מסכים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אם כן, הצבעה: בעד – דיון בוועדה, ונגד – להסיר מסדר-היום של הכנסת. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 30 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 10, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הנושא – ועידת מדינות הים התיכון בפריס – יידון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הצעות לסדר-היום פיגוע הדריסה בירושלים היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הצעות לסדר-היום מס' 5645, 5652, 5655, 5658 ו-5666 בנושא: פיגוע הדריסה בירושלים. המשיב הוא השר לביטחון פנים אבי דיכטר שכבר נמצא אתנו. בהסכמת האחרים, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת זבולון אורלב. אחריו – חברי הכנסת יצחק אהרונוביץ, חיים אמסלם ומיכאל מלכיאור. אדוני, בבקשה, עד שלוש דקות. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בבוקר הפיגוע, למחרת הפיגוע בישיבת "מרכז הרב", ביקרתי עם השר לביטחון פנים בישיבת "מרכז הרב" בביקור מתואם ומכובד מאוד – ואני מברך את השר לביטחון פנים שהתקשר מייד בבוקר, וגם הישיבה מאוד העריכה את זה, גם ראש הישיבה – והתנהלה שיחה. מאז אנחנו לוחצים מאוד לפעול להרס הבתים וגם לגירוש המשפחות, כדי לפעול נגד הניצול המחפיר ביותר של תעודת הזהות הכחולה על-ידי אזרחים או תושבים, כדי להגיע למקומות בירושלים ולרצוח אזרחים תמימים. לצערי, לא הצלחנו לשכנע את הממשלה להרוס את הבית של המחבל מ"מרכז הרב" ולא לגרש את המשפחה. והנה, עברו כארבעה חודשים ובא פיגוע נוסף. שמעתי שלאחר הפיגוע הזה גם ראש הממשלה וגם השר לביטחון פנים אמרו בלשון שאני מבין אותה שצריך לפעול להריסת הבית. מאז עברו ימים רבים, ועדיין לא קורה שום דבר. אינני יועץ משפטי. ככל שבדקתי עם הלשכות המשפטיות, עם המשרדים המשפטיים, אומרים לי שאין מניעה משפטית, אלא זו צריכה להיות החלטה מנהיגותית ראויה, החלטה של מנהיגים אמיצים, שיקבלו החלטה וישימו סוף פסוק לסאגה הזאת שהיא בלתי מתקבלת על הדעת, שאזרח ישראלי או תושב ישראלי לוקח על עצמו להיות מחבל על רקע לאומי ולרצוח בדם קר מסיבות לאומיות אזרחים בירושלים. אני לא חושב שיש עוד עם בעולם שהיה מאפשר לתופעה כזו להתרחש בתוכו. אני אומר בצורה גלויה, ועכשיו נכנס גם חבר הכנסת ברכה: כל דבר שהוא על רקע לאומי ללא כל אבחנה, אסור לנו לגלות שום סלחנות ושום פשרנות כלפי כל פיגוע טרור באשר הוא על רקע לאומי. לכן, ביקשתי את ההצעה הדחופה הזאת, ואני מקווה מאוד שהשר יהיה היום איש בשורה ויוכל לבשר לכנסת כי סוף-סוף התקבלה החלטה מעשית לביצוע ולא אמירות שהן בגדר הצהרות בלתי מחייבות. זה לא תפקידו של ראש ממשלה ולא תפקידו של שר ביטחון. תפקידכם זה לעשות – לא לייעץ ולא להשמיע דעות. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ – אדוני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת חיים אמסלם. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי השרים, בשעות אלו נאבק על חייו לוחם מג"ב. הוא נורה בליל שבת האחרון בשער האריות בעיר העתיקה בירושלים. זה מצטרף לשישה מקרים שהיו בתקופה האחרונה, שחלקם פורסמו וחלקם לא פורסמו. לפני שבועיים הזדעזענו, כל המדינה הזדעזעה, מהפיגוע הקשה של מחבל ברחובות ירושלים עם טרקטור, רוצח בדם קר. למעשה, לאחר שהשתלטו עליו, ירו בו והרגוהו. בירושלים רבתי מתגוררים 290,000 פלסטינים בעלי תעודות זהות כחולות, ובשנים 2001–2007 נעצרו 270 תושבי מזרח-ירושלים בשל מעורבותם בפעילות טרור. בחלק מהפיגועים הקשים בלטו אותם תושבי מזרח-ירושלים כמי שסייעו באיתור המקומות והיעדים והיו חלק מרכזי בארגון הפיגועים ובביצועם. חברי חברי הכנסת, הם לא ערבים ישראלים, אלא פלסטינים נושאי תעודות כחולות, שחלקם בוגדנים, קיצונים וטרוריסטים המנצלים את אמון המדינה לטובת האינטרסים של אותם ארגוני טרור. מקומם לא בירושלים. אינני מבין מדוע הוגדר הפיגוע "פיגוע ספונטני". אני רוצה להבהיר: אין כזה דבר, פיגוע ספונטני. מדובר כאן בתוצאה ישירה של אווירה המעודדת ומטפחת מעשים מהסוג הזה. המניעים של המְפגֵע, אם הם על רקע פלילי ואם הם במטרה לשנות את תדמיתו בקרב אנשי הכפר – אותנו זה לא אמור לעניין. גם בעבר ביצעו מחבלים פיגועים קשים, וכשאנחנו בודקים את קורות החיים אנחנו מוצאים שהם עברו עבירות רכוש וסמים. רוח האסלאם הקיצוני מובילה אותם אל אותו מקרה מצער, כפי שראינו הפעם – את אותו מחבל, על מנת לטהר את שמו באמצעות רצח יהודים חפים מפשע. הפיגוע הוא תוצאה ישירה של ההתנהגות הרופסת של אותה ממשלה. בשעה שירושלים הושמה על שולחן המשא-ומתן מעודדים גורמי טרור הוצאת פיגועים תוך ניצול מצוקות חברתיות של פלסטינים נושאי תעודות זהות כחולות. דרוש שינוי מהותי במדיניות הממשלה, שינוי שאינו מתרחש בימים אלה. ברגע שאין החלטה נחרצת וחד-משמעית לגבי הריסת בית המחבל אלא התנהלות אטית של דיונים משפטים כאלה ואחרים, הדבר מחליש אותנו ומחזק את אויבינו. יש חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה אין מניעה להרוס את הבית, ולכן צריך להרוס אותו, ויפה שעה אחת קודם. לסיום, אני רוצה לציין פה לטובה את הרמה המקצועית של השוטרים שבעצמם היו עדים לאירוע הקשה הזה, הגיבו נכון, חתרו למגע, ועם אותו אזרח-חייל בסופו של דבר פגעו במחבל. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אהרונוביץ. חבר הכנסת חיים אמסלם – בבקשה, אדוני. אחריו – אחרון הדוברים בהצעה הזאת יהיה חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. חיים אמסלם (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, עברו שבועיים והלב לא פסק מרתיחתו ומכאבו על הרג יהודים תמימים בידי מחבל אכזר. אי-אפשר להתעלם מהעובדה כי שוב מדובר במפגע ערבי בעל תעודת זהות ישראלית המבצע רצח המוני. קשה שלא לשאול אם הפיגוע הרצחני ברחוב יפו היה נמנע לו הרסו אז את ביתו של המחבל מ"מרכז הרב". קרוב מאוד לוודאי כי ההתייפייפות, ההימנעות מנתיצת בית המחבל מ"מרכז הרב", לדעתי, גרמה לכך ששוב קם מי שהעז להמשיך בדרכו. האם לא ברור כי ענישה כואבת של משפחת המחבל היתה גורמת לבן-הבליעל לחשוב על משפחתו ולפחד להוציא לפועל את זממו? ארגונים זרים ומוזרים קוראים לתבוע את מי שירה במחבל ועצר את מסע ההרג, בטענה המטופשת כי לא מדובר במחבל אלא בעובד ממורמר. ואני אומר: אדרבה, עובד ממורמר המוציא את זעמו במסע הרג ביהודים חפים מפשע, מוכיח בפעם המי יודע כמה את אשר צפון בלבבו ובלבבות רבים מחבריו ומבני עמו. ערביי מזרח-ירושלים, לכאורה בעלי זהות כפולה, בעלי תעודת זהות ישראלית וגם מצביעים בבחירות לרשות הפלסטינית, ואנו שומעים כי רבים מהם מעדיפים את זהותם הפלסטינית. צריך לומר את הדברים גלויות. ברחוב המזרח-ירושלמי ניכרת במיוחד בתקופה האחרונה שנאה גלויה כלפי כל סממן של השלטון הישראלי. שכונות מזרח-ירושלים הן מקום שסכנה ליהודי להסתובב שם. לא אחת אנו שומעים על אירועי רצח ותקיפה אלימה המתרחשים שם כלפי יהודים. למרות זאת המדינה לא נמנעת מלספק להם שירותים, הטבות, תקציבים וגמלאות. אינני מתכוון להכליל. בוודאי קיימים אנשים טובים בין תושבי מזרח-ירושלים. אין מקום לענישה קולקטיבית, בבחינת – האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף, אלא שהגיע הזמן לעשות סדר במצב הקיים. זה אבסורד מאין כמותו: המדינה מממנת ומאביסה אוכלוסייה שחלקים נרחבים ממנה עוינים אותה ונלחמים נגדה. האם אין סתירה בין היומרה למגר את הטרור לבין מימונו העקיף בעזרת קצבאות וגמלאות? המצב הזה חייב להיפסק. עם כל הכבוד, הגיע הזמן שלא נאפשר לערביי מזרח-ירושלים לרקוד על שתי החתונות. אני קורא לממשלה להעמיד מולם את הברירה בין הצהרה ברורה על נאמנות למדינת ישראל מול ויתור מלא על השירותים והגמלאות המוענקים להם על-ידי הרשויות. רק כך יהיה ברור באופן מוחלט לכל מי שתעלה בו מחשבה זדונית, כי פעילותו האנטי-ישראלית תהיה כרוכה בשלילת כל ההטבות ממנו ומבני משפחתו. הננו רואים כי אויבינו אינם בוחלים בשום דרך ונוקטים אמצעים נפשעים ופעילות רצחנית של אזרחים תמימים, נשים וילדים. מול רשעות זו נדרשת פעילות שתבהיר חד-משמעית את יחסנו לרוצחים מתועבים כאלה ואת כוונתנו הבלתי-מתפשרת להילחם בפיגועים הנאלחים ובפגיעה בחיי אזרחים חפים מפשע למגר אותם. מה קרה לנו? למה אנחנו מחמירים בקיום אמנת ז'נבה ומקלים עד כדי זילות חיי אזרחינו? רבותי, עד שנמגר את הטרור, בינתיים יש לנקוט כל דרך שתוכל להביא שקט ושלווה לרחובותינו ולחיי אזרחי ישראל. יש לעשות שימוש בכל אמצעי ההרתעה, לרבות הריסת בית המפגע, שלילת זכויות אזרחיות, גירוש משפחתו לעזה, וכל מעשה הנדרש כדי להטיל מורא בלב חיות אדם אלה; לא לשם ענישה, אדוני היושב-ראש – לא לשם ענישה, אלא לשם הרתעה. בזה אנחנו מונעים, אדוני השר, את הפיגוע הבא. במעשה שנעשה היום אנחנו נמנע את הפיגוע הבא. רבותי, הגיעה העת למעשים ולא רק לדיבורים. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אמסלם. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – בבקשה, אדוני, ואחריו ישיב לכל המציעים השר לביטחון פנים. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, כבוד השר, קודם כול ביום קשה זה מכל הבחינות – אני קודם כול רוצה לצרף את תנחומי למשפחות שעוברות יום קשה כגיהינום. כשאנחנו מדברים על מה שקרה בירושלים לפני שבועיים, אני רוצה להגיד שקודם כול אני רוצה לשבח את משטרת ישראל על מה שהיא עשתה בעניין הזה. בא מחבל, לא משנה לי אם הוא מחבל פושע או מחבל לא פושע. מחבל הוא פושע, ואם גם עשה מעשי עבריינות בעבר, הוא עשה מעשי עבריינות בעבר. בא מחבל וקרה מה שקרה עם המחבל, ופעלו כמו שצריך לפעול, משטרת ישראל, ויושב פה מי שאחראי על משטרת ישראל. אני חושב שנכון גם להגיד דברי שבח, כשיום-יום יש ביקורת ודברים קשים. אני חושב שגם ראוי להגיד את זה. אבל אני כן רוצה להגיב גם על דברים שאמרו קודמי. לא בטוח שהבנתי אותם טוב, וזה כן מעסיק אותי. רבותי, זה לא רק עניין שהם צריכים להחליט מה הם רוצים. גם אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים לעשות עם מזרח-ירושלים. אמר חבר הכנסת אהרונוביץ שיש 290,000 תושבים עם תעודות זהות כחולות וצריך להיות ברור – גם הרב אמסלם אמר משהו דומה – והם צריכים להחליט, האם הם רוצים להיות אתנו או לא אתנו, אבל האם אנחנו מוכנים לקבל את ההחלטה הזאת? כי גם אנחנו לא מחליטים מה אנחנו רוצים. אני יכול להגיד למשל לגבי מערכת החינוך, אנחנו לא מספקים חינוך למזרח-ירושלים. יש היום למעלה מ-10,000 ילדים שעל-פי חוק מחויבים ללכת לבתי-ספר, על-פי חוק של מדינת ישראל, ואנחנו לא מספקים להם בתי-ספר, כי הממשלה לא מוכנה להשקיע בבניית בתי-ספר במזרח-ירושלים. אז לאן שולחים אותם? שולחים אותם לבתי-ספר של ה"חמאס" או חינוך אחר, ואז אנחנו מתפלאים שמי שדואג להם ומי שלוקח אחריות עליהם גם משפיע עליהם. אנחנו לא קיבלנו החלטה שלטונית שמזרח-ירושלים בפועל שייכת לירושלים. אני חושב שהמסקנה מזה היא שגם אנחנו לא מוכנים לקבל החלטה, ואני חושב שההחלטה הנכונה מבחינת מדינת ישראל היא להגיד שמזרח-ירושלים לא תהיה בעתיד חלק ממדינת ישראל, שהמקומות האלה שדיברתם עליהם, שצריכים לקבל עליהם החלטה אם הם אתנו או לא אתנו, יחליטו שהם לא אתנו. אבל האם אנחנו מוכנים לקבל את ההחלטה הזאת? אנחנו לא יכולים לפסוח על שתי הסעיפים, אנחנו לא יכולים להגיד: זאת עיר אחת, עיר שחוברה לה יחדיו, ואחר כך אנחנו מתנערים מכל השירותים, מכל האחריות, מבתי-ספר ומכל דבר ועניין. זה לא הולך ביחד. ולכן בסופו של דבר תתקבל החלטה מאוד קשה ומאוד לא נוחה, אבל מי שרוצה להגיע להסדר – ואני כן רוצה להגיע להסדר – חייב לקבל את המסקנה, שזאת אגב גם המסקנה שנאמרה על-ידי קודמי פה, שאנחנו חייבים ללכת בשני ראשים; אנחנו חייבים להגיד: זה לא חלק מאתנו, אנחנו לא אחראים, אנחנו לא נבנה בתי-ספר, אנחנו לא נשלם ביטוח לאומי, אבל לכם תהיה זכות לקבל במדינה שלכם את הביטוח הלאומי ואת בתי-הספר שאנחנו לא רוצים לתת לכם. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת מלכיאור. אני מזמין את השר לביטחון פנים, חבר הכנסת אברהם דיכטר, להשיב למציעים. בבקשה, אדוני השר. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אכן לא פשוט לעמוד כאן היום ברגעים האלה ליד דוכן הכנסת ולעסוק בפיגוע הקשה שהיה לפני כשבועיים בירושלים, וברגעים האלה לדעת שמבוצע או בוצע זיהוי גופותיהם של שני החיילים, ואשר יגורנו בא – קיווינו עד הרגע האחרון אולי לקבל חיילים חיים, קיבלנו חיילים מתים. אבל אנחנו יודעים היטב מי הם צרינו, אם כאן, בקרב הפלסטינים, ואם שם, בלבנון, וכשאתה מדבר מול צרינו, אז צריך להביא בחשבון שמדובר באנשים שהנורמות שלהם הן נורמות שאנחנו לא מכירים בתוכנו, ומתקשים להבין אותן אצל אחרים. לסחור אתנו, לא רק על חיילים חטופים, לסחור אתנו על חיילים חטופים מתים ולסחור אתנו על חלקי גופות של חיילים מתים, זה דבר שגם אחרי עשרות שנים שבהן אני מלווה את הדברים האלה מקרוב, אני מודה שבכל פעם אתה מזדעזע מחדש. מסתבר לך שהתהומות שלהם הם כנראה עמוקים יותר מהתהומות שאנחנו מסוגלים בכלל להעלות על הדעת. לבי עם המשפחות, ואני מקווה מאוד שבאמת נצא, כולנו, מחוזקים מהיום הזה. אדוני היושב-ראש, לפיגוע הטרקטור ברחוב יפו ב-2 ביולי, אותו טרקטור שיצא מאתר הבנייה סמוך לרחוב שרי ישראל, ומייד עם יציאתו מאתר הבנייה – הטרקטור שייך לחברת בנייה ישראלית – החל לפגוע בכלי-רכב שנקרו בדרכו. לאחר שפנה לרחוב שרי ישראל, ונסע בניגוד לכיוון התנועה ופגע בחמישה כלי רכב, המשיך לרחוב יפו ופגע בעוד שישה כלי רכב, בתוכם שני אוטובוסים. אחד הוא דחק למדרכה ואת השני הפך על צדו. פגשתי את הפצועים מהאוטובוס שהתהפך יומיים לאחר מכן בבית-החולים "ביקור חולים" – לשמוע מהפצועים את שהם חוו בתוך האוטובוס, איך נשים גוננו בגופן על תינוקות וילדים שהיו באוטובוס, רק כדי שאלה לא יימחצו מהבהלה שהשתררה בתוך האוטובוס; ולשמוע מפצוע אחר שעמד וחזה באירוע, צפה, ולבו לא עמד לו, וקיבל אירוע לב רק מכך שצפה בתוצאות הפיגוע. בעת הפיגוע הסבה אזרחית את תשומת לבם של שני שוטרים שהיו בפעילות במקום לטרקטור המשתולל. שני השוטרים סברו כי מדובר בתאונת דרכים ונעו לעבר הטרקטור, וכשאחד השוטרים ניסה לכוון את הטרקטור, הוא שם לב שהטרקטור מנסה לדרוס אותו באמצעות כף הטרקטור. השוטרת – אחת מבין השניים – שהבחינה בנעשה, הבינה שמדובר באירוע חריג, חריג ביותר, שלפה את נשקה, ירתה שני כדורים לכיוון הטרקטור ופגעה בטרקטוריסט. זו היתה הסיבה שהטרקטור נעצר. במקביל לירי של השוטרת, היה באזור שומר מבנק סמוך ברחוב יפו, שביצע אף הוא ירי של כדור אחד לכיוון הטרקטור. כאשר השוטר הבחין שהטרקטור נעצר, הוא רץ, טיפס עליו והבחין שנהג הטרקטור פגוע ומחוסר הכרה, ולכאורה מנוטרל. בשעה שהשוטר היה על הטרקטור ולצדו סגן הקב"ט של סניף קופת-החולים, עלה על הטרקטור גם חייל בחופשה מיחידה צבאית, סיירת. כשהם היו על הטרקטור נזרקה אבן לעבר הטרקטור, פגעה בנהג הטרקטור, הנהג התעורר בעקבות הפגיעה, החל שוב בנסיעה ופגע בכלי רכב נוסף. בשלב הזה ניסו השוטר וסגן הקב"ט להשתלט עליו ולמנוע את המשך נסיעתו, החייל בחופשה, שהיה על הטרקטור, שלף את נשקו של סגן הקב"ט וירה שלושה כדורים במחבל, הרג אותו – – – יעקב כהן (יהדות התורה): למה לא עשה את זה סגן הקב"ט? למה סגן הקב"ט לא עשה את זה? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: שוטר היס"מ שהגיע לזירה עלה אף הוא לטרקטור, וביצע גם כן ירי של שני כדורים לעבר הנהג. בפיגוע נרצחו שלושה אזרחים, נפצעו 57 נוספים – וזה המקום לשלוח את התנחומים למשפחות וגם איחולי החלמה לפצועים. המפגע, תושב צור-באהר, כפי שאמרתי, טרקטוריסט בחברת בנייה ישראלית, בן 30, נשוי, אב לשני ילדים, בעל עבר פלילי בתחום עבירות גנבה, החזקת כלי פריצה, התנהגות פרועה, איומים, תקיפה והטרדה, ואף ריצה עונש בגין אונס. ברור לחלוטין שללא הנחישות והחתירה למגע גם של השוטרים וגם של האזרחים, האירוע הזה היה עלול להסתיים עם תוצאות קשות מאוד, הרבה יותר קשות משאנחנו יכולים להעלות על הדעת. הריסת ביתו של המחבל – שמייד צפה ועלתה, בדיוק כשם שזה קרה לאחר הפיגוע ב"מרכז הרב" – נבחנה, גם על-ידי ראש הממשלה, גם על-ידי שר הביטחון; שר הביטחון הוא הגורם המוסמך לעסוק בזה במדינת ישראל, מאחר שההריסה עצמה מבוצעת באחריות פיקוד העורף. גם עבדכם הנאמן עסק בזה, גם אז, גם במקרה הזה, וחוות הדעת שניתנה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה – ואני, ברשותך, אדוני היושב-ראש, רוצה לקרוא כמה משפטים, כדי להבין שהעובדה שכולנו רוצים בהריסת הבית, גם השר לביטחון פנים וגם שר הביטחון, ואני מניח שגם ראש הממשלה, כפי שהוא התבטא, ואני משוכנע שכמו רבים אחרים בממשלה ובכנסת – אני רק רוצה להצביע על הבעיות שהניח בפנינו היועץ המשפטי לממשלה. הוא כותב: "אין לומר כי קיימת מניעה משפטית להורות על הריסת בית לפי תקנה 119, אם הריסה זו נדרשת לדעת הגורם המוסמך באופן החלטי, מטעמי ביטחון, ובכפוף לכללי המידתיות ולקיום ההליך המקובל בעניין הזה". ומוסיף בהמשך חוות הדעת שלו, היועץ המשפטי לממשלה – ואני מאוד ממליץ להאזין בקשב רב – "יחד עם זאת", אומר היועץ המשפטי לממשלה, "אין חולק כי מדובר בצעד משפטי המעורר קשיים לא מבוטלים". והוא ממשיך: "בטרם תקבלו" – הממשלה – "החלטה בנושא זה, שהינה בתחום סמכותכם, תשקלו בכובד ראש את הקשיים האמורים" – ובין הקשיים הוא מונה: "הריסת הבית במתכונת הזו סותרת את המשפט הבין-לאומי", וכפי שמציין היועץ המשפטי לממשלה – לדעת מלומדים בקהילה הבין-לאומית, היא מהווה פשע מלחמה. ואני מציע לעצמנו, אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, להמשיך במהלך הזה של הריסת הבית, בהתחשב ולא בהתעלם מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. זאת, אגב, גם היתה ההוראה של שר הביטחון שהורה להתחיל בהליך הריסת הבית, גם הבית של המחבל הזה וגם הבית של המחבל מפיגוע "מרכז הרב". התהליך נמצא בעיצומו. אני רוצה לחזור ולומר, התהליך הזה טוב שייעשה בהתחשב בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה ולא בהתעלם ממנה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מה השר מציע מבחינה פרוצדורלית? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: תראה, למעשה הנושא הזה נדון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, שדנה בפיגוע בהרחבה רבה מאוד, בתפקוד המשטרה. השתתפו שם אנשים רבים. גם סוגיית הריסת בית המחבל עלתה. אני לא חושב שסוגיית ההריסה יכולה להידון כאן לפני שיסתיים ההליך בהנהלתו או תחת אחריותו של שר הביטחון, ולכן אני ממליץ, אדוני היושב-ראש, להסתפק בדברי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר. האם חבר הכנסת אהרונוביץ מסתפק בתשובה השר? יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אמסלם? חיים אמסלם (ש"ס): מסתפק. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: זבולון אורלב איננו. חבר הכנסת מלכיאור? מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): אני מבטל את דעתי מפני חברי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אם כן, אנחנו בכך נסיים את הנושא הזה. המציעים הסתפקו בתשובת השר לביטחון פנים. הצעות לסדר-היום מותו של הצעיר סברי אלג'רג'אוי היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הנושא הבא הוא מותו של הצעיר סברי אלג'רג'אוי, הצעות לסדר-היום מס' 5640, 5660 ו-5665. כמה מציעים – הראשון שבהם הוא חבר הכנסת מוחמד ברכה. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשות אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-31 במרס שלחתי שאילתא לשר לביטחון פנים על אודות המקרה שהיה ב-21 במרס, שבו המנוח, סברי אלג'רג'אוי, הוכה באופן אכזרי וברוטלי על-ידי שוטרים. הוא היה מחוסר הכרה כל התקופה הזאת ונפטר לפני שבועיים. אני לא מציע לעצמנו ולאיש כאן להתרגל למחזות האלה, שאנשים שאמונים על מערכת החוק נוטלים חייהם של בני-אדם, של אזרחים ערבים, ללא משפט וללא שום הצדקה מבצעית או אחרת. סברי אלג'רג'אוי, בעיני, נרצח בדם קר. הוא עוכב על-ידי שוטרים ובמהלך של ויכוח החליטו להנחית עליו מכות רצח, ואכן, בסופו של דבר, הן היו כאלה – הן היו מכות של רצח. סברי אלג'רג'אוי הוא מספר 28 בקורבנות של מה שקרוי זרועות הביטחון אחרי אוקטובר 2000. באוקטובר 2000 נפלו 13 אזרחים ערבים מירי של כוחות – מה שקרוי כוחות ביטחון, ומאז ועד היום 27 אזרחים ערבים, שאני מחזיק בשמותיהם כאן, נהרגו בידי לובשי מדים למיניהם. הדבר הזה אינו מתקבל על הדעת. זה מצביע לא רק על כשל אלא על מערכת מסוכנת ואכזרית שרואה באזרח הערבי ובחייו הפקר. באותה שאילתא של 31 במרס שאלתי את השר לביטחון פנים אם מתקיימת חקירה ואם השוטרים יועמדו לדין. הבנתי שרק אחרי שהמנוח נפטר התחילו בחקירה ביתר שאת. הגיע הזמן שמערכת החוק תנהג ביד קשה באותם פורעי חוק, שלובשים מדים של אנשי חוק. כל הסבר אחר אינו מתקבל על הדעת ולא יכול להתקבל על הדעת. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, אדוני. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, ועדת-אור, בראשותו של השופט תיאודור אור, אשר חקרה את אירועי אוקטובר 2000 ואת התנהגות המשטרה, הוועדה הזאת, כבוד השר, קבעה שהמשטרה מתנהגת אל הציבור הערבי כאל אויב. יש בעיה אמיתית בהתנהלות המשטרה בכל מגע עם האוכלוסייה הערבית. המשטרה לא קיימה דיון ענייני כדי להסיק את המסקנות, כדי להפנים את ההמלצות וכדי לגבש הנחיות חדשות. לדעתי זה אחד הכישלונות שהיו, כאשר המשטרה לא למדה את המסקנות האלה ולא שינתה את מדיניותה. היו אירועים לאחר מכן וקמו ועדות – ועדת-זיילר. היו אירועים, ומתברר שיש שוטרים שיש להם קשרים עם ארגוני פשע, ויש בתוך המשטרה תופעה מאוד מדאיגה. זה לא מקרי שכל פעם אנחנו עדים לירי או להרג כתוצאה מהתנהגות ברוטלית. אבל המדאיג ביותר הוא החיפוי שהמשטרה מעניקה. אני הייתי מצפה, ואני מצפה ממך, כבוד השר, שתעלה היום לדוכן ותאמר בצורה חד-משמעית שהדבר הזה אסור שיקרה ואסור לעבור עליו בשתיקה. 28 הרוגים, והתיקים לאחר מכן רובם נסגרים על-ידי מח"ש. את היחידה הזאת צריך לסגור, לא את התיקים, ואת התיקים צריך לפתוח. המקרה של סברי אלג'רג'אוי, צעיר שהיה עם חבר באשקלון, הותקף על-ידי שני שוטרים בלבוש אזרחי, הגיע לבית-החולים "סורוקה", כאשר יש לו דופק והוא מונשם, ונשאר במצב הזה, בטיפול נמרץ, עד שנפטר לפני שבועיים, מדבר בעד עצמו. אסור שדבר כזה יקרה, שהשוטרים שמופקדים על הגנה על החוק, ועל אנשים, על כבודם, על גופם, על רכושם, הם אשר יכו מכות רצח, פשוטו כמשמעו, ויביאו למותו של המנוח סברי אלג'רג'אוי. הוא אדם נורמטיבי. הותיר ילדה בת חמש, יתומה, הורים שכולים, ללא שום סיבה. והשוטרים ממשיכים למלא כאילו את תפקידם – התפקיד שלהם להרוג אנשים, להרוג אזרחים, או להגן על אזרחים? מותר לשוטרים לעכב, מותר להם לעצור, מותר להם להשתמש בכוח סביר. אסור להם להרוג אזרחים. לכן אני קורא לך, כבוד השר, להורות על פתיחת חקירה – אנחנו מבקשים חקירה בראשותו של שופט; אין לנו אמון במח"ש – להשעות את השוטרים האלה מתפקידם עד שתתברר האמת, על מנת לשמור על שארית האמון שיש לציבור במשטרה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. מכיוון שחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה איננו, אנחנו נעבור לתשובת השר לביטחון פנים. בבקשה, אדוני. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, חבר הכנסת ברכה וחבר הכנסת אלסאנע, האמת היא שציפיתי, חשבתי, שחברי הכנסת יעלו ובפתח דבריהם יתייחסו במשהו, בכל אופן, לאירוע שכולנו חווים הבוקר, מהבוקר. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): התייחסנו, אדוני השר. אנחנו באמת לא צריכים הטפות מוסר. התייחסנו ושלחנו תנחומים. אנחנו יודעים מה לעשות. לא צריך את הגישה הפטרנליסטית הזאת. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: בכל אופן, מעל דוכן הכנסת יש לזה משקל אחר, אבל יכול להיות – – – מוחמד ברכה (חד"ש): אתה תקבע את סדר-היום שלך, אנחנו נקבע את סדר-היום שלנו. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: יכול להיות שהציפיות שלי בנושא הזה הן מוגזמות. ב-21 במרס, במהלך סיור שגרתי של צוות בילוש של משטרת ישראל באשקלון, הבחינו שני שוטרים ברכב שחנה בנסיבות מחשידות. כבר כשהתקרבו השוטרים לרכב הבחין אחד השוטרים בחשוד, סברי אלג'רג'אוי, בן 26, שיושב במושב הנהג, מרים את ראשו, פותח את הדלת וזורק דבר מה מתחת לרכב וסוגר את הדלת. בשלב זה עצרו השוטרים בסמוך לרכב, ניגשו לבדוק את יושבי הרכב. השוטרים פנו לשני החשודים אשר ישבו ברכב וערכו חיפוש, בהסכמתם, על גופם. בסיום החיפוש התכופף השוטר שביצע חיפוש על גופו של הנהג, קרי, סברי אלג'רג'אוי, מתחת לרכב על מנת לבדוק מה נזרק שם קודם לכן. במהלך הבדיקה הבחין בקופסת סיגריות ובתוכה חומר החשוד כסם מסוכן מסוג חשיש וכן כמה כדורי "אקסטזי". בתגובה, פנה השוטר לנהג ושאל לפשר הימצאות הסם. הנהג השיב כי אינו יודע על מה מדובר. בשלב זה הודיע השוטר לנהג על כך שהינו מעוכב בגין אחזקת סם וביקש ממנו להתלוות אליו לניידת המשטרה. לפתע החל הנהג, קרי סברי אלג'רג'אוי, להלום בפניו של השוטר כמה פעמים. לאחר שהשוטר התעשת, לדבריו לאחר המכה השנייה שספג, החל להפעיל כוח על מנת לנטרל את הנהג, ובין השניים התנהל מאבק שבמהלכו נפל נהג הרכב על הרצפה תוך שהוא ממשיך לחבוט בשוטר. השוטר אשר הבחין בדם שיוצא מראשו ומפניו של הנהג, הזמין מייד ניידת מגן-דוד-אדום וניידות משטרה כתגבור לזירת האירוע. כשהגיעה ניידת מגן-דוד-אדום פונו הנהג והשוטר לבית-החולים, כשהנהג במצב של אובדן הכרה. במהלך האירוע יצא החשוד השני שישב ברכב ותקף אף הוא – את השוטר השני, אלא ששוטר זה הצליח לאחר מאבק קצר להשתלט על החשוד השני. שני החשודים היו בסטטוס עצורים, האחד מאושפז בבית-החולים והשני עצור בבית-המעצר, ומעצרם הוארך עד 24 במרס. בתאריך זה שוחררו ממעצר, כאשר החשוד סברי אלג'רג'אוי נשאר מאושפז בבית-החולים ללא הכרה והחשוד השני שוחרר בתנאי מעצר-בית. כאמור, הנהג נפטר כעבור כמה חודשים. התיק בעניין האירוע הזה, אדוני היושב-ראש, הועבר לטיפול המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים, ואני מציע להסתפק בדברי ולהמתין לסיום החקירה על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים, מח"ש, שבמשרד המשפטים. עד כאן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר לביטחון פנים. השאלה שלי לחברי הכנסת המציעים. חבר הכנסת ברכה מסתפק בתשובת השר? מוחמד ברכה (חד"ש): אני מציע שבתום הבדיקה או החקירה שתיעשה יוגש דוח לוועדת הפנים. בינתיים אני מציע להעביר לוועדה. ראובן ריבלין (הליכוד): אני מציע להעביר את הנושא לוועדה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני הבנתי שאדוני לא מסתפק בתשובת השר, אם אני יכול ככה – – – מוחמד ברכה (חד"ש): אני אלך לפי דברי השר. ראובן ריבלין (הליכוד): לי יש הצעה אחרת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה, חבר הכנסת ריבלין מבקש הצעה אחרת. ראובן ריבלין (הליכוד): יש לי הצעה אחרת. הואיל והשר אמר שהמציעים יחכו עד אשר המחלקה לחקירות שוטרים תסיים את חקירתה ואז תביא את ממצאיה, שהדבר יעבור לוועדת הפנים שתחכה עד שיגיעו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו יכולים לרשום בדברי המליאה, בפרוטוקול, כי בכוונת חברי הכנסת המציעים להמתין עד למסקנות, ורק אז לקיים את הדיון בנושא בוועדת הפנים, אם, ודאי, חברי הכנסת יחליטו להעביר את הנושא לוועדת הפנים. אם כן, ההצבעה שלנו, בעד – דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, נגד – להסיר מסדר-היום. ראובן ריבלין (הליכוד): דיון בוועדה במועד מאוחר יותר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני הודעתי את זה לפרוטוקול. חבר הכנסת ריבלין, אני חושב – זאת גם החלטה שנתונה בידי יושב-ראש הוועדה, בין היתר. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 3 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 5 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 3, נגד – 5. אני קובע כי המליאה לא אישרה העברת הנושא לוועדה. הנושא הוסר מסדר-היום. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת - לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ח–2008. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 25), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 52), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החוקה חוק ומשפט; הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 29), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בנושא: שביתת הנכים המתמשכת. החלטת ועדת הכספים בדבר צו היטלי סחר (היטל היצף על ייבוא קשתות פלדה ללא תפר מפלדת פחמן מסין העממית) (הוראת שעה), התשס"ח–2008. ההחלטה האמורה תקבל תוקף בתום שבעה ימים מיום הנחתה כאמור, אם לא יודיע חבר הכנסת לפני כן על רצונו שהכנסת תבטל אותה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לסגנית מזכיר הכנסת. הצעה לסדר-היום העלייה בפשיעת הנוער – מערכת החינוך בקריסה היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הנושא הבא שלנו הוא העלייה בפשיעת הנוער – מערכת החינוך בקריסה, הצעה לסדר-היום מס' 5707. המציע הוא חבר הכנסת מאיר פרוש. המשיב, השר לביטחון פנים, חבר הכנסת אברהם דיכטר. הצעה רגילה. לזכות המציע עד עשר דקות. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מכובדי השרים, מדי פעם מתפרסמים נתונים סטטיסטיים על היקף אלימות הנוער, כאשר מדובר בנתונים תקופתיים שמתפרסמים על-ידי גורמי אכיפת החוק במדינה, וכולנו זוכרים שבשנים עברו היינו דנים ארוכות בכנסת בנושא הזה. בשנים שעברו הקדשנו מחשבה ועיון לבעיה, אך משום מה הנושא הפך ל"בלתי מעניין", אולי אף לבלתי ראוי להתייחסות. עובדה היא שהנתונים האחרונים שפורסמו, המראים לנו כי הנוער, לצערנו, מאבד לחלוטין שליטה, לא נדונו בבית הזה כלל. אני מבקש, ברשותכם, להעלות את הממצאים המזעזעים לסדר-היום של הכנסת, כדי שלא נטמון את ראשנו בחול וכדי שנבין מה גודל הטרגדיה. ובכן, קודם כול למספרים עצמם. המשטרה מדווחת כי ברבעון הראשון של שנת 2008, כלומר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, חלה עלייה של 100% בשימוש בסמים בקרב הנוער. מספר התיקים שנפתחו בתקופה זו לבני-נוער שעישנו סמים בבתי-הספר משקפים עלייה של 168%. במקביל, בתוך בתי-הספר עצמם, נרשמה עלייה של 2.7% גם בעבירות אלימות, עלייה של 14.2% בעבירות נלוות לאלימות ושל 18.3% בעבירות רכוש – עבירות קשות מאוד. ובכן, בני-נוער רבים מאוד בישראל, מתברר, אינם רק מסוממים; מנתוני המשטרה עולה כי הם גם גונבים ופורצים, והם גם נושאים על גופם סכין, כי בתקופה המדוברת חלה עלייה של 36.5% בנשיאת סכין. אדוני היושב-ראש, מי היה מאמין שחלה גם עלייה של 15.8% בעבירות שונות נוספות, כמו סחטנות, דמי חסות, עבירות רכוש, ואפילו הוונדליזם עלה ב-19.5%. הפשע והרשע הפכו לסימני ההיכר של בני-נוער רבים, רבים מדי, לדאבוננו. יש עוד נושא שבו היתה עלייה, ועלייה מדאיגה – תקיפות בקרב בני-הנוער, שמשום "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו" אני לא מפרט את סוג העבירה, אבל המבין בוודאי מבין. אדוני היושב-ראש, אלה נתונים מזעזעים, מבהילים, מפחידים וגם מעיקים. בספר דברים מופיע הביטוי הידוע "מהפכת סדום ועמורה" – משל למהפכה חמורה ביותר, להרס ולאסון טבע קשה, אבל אנחנו הבאנו במו-ידינו את ההרס הזה על עצמנו, את ההתרסקות הזאת, את המפולת, את מהפכת סדום ועמורה. והנוער הוא רק בבואה של החברה. יותר מזה – הנוער עצמו לא אשם; האלימות היא תוצר של החברה הישראלית, שהפכה עם השנים למתירנית, למושחתת וגם לחסרת ערכים. נכון שיושב פה השר לביטחון פנים והוא אמור לענות, אבל אין ספק שנושא האלימות מתקשר איכשהו לנושא החינוך, ואני רוצה לומר שבראש ובראשונה האשמה מופנית למערכת החינוך הקלוקלת, למערכת החינוך הממלכתית, שהפכה במודע לבית-מלאכה להקניית ידע ומחקה בזדון את החינוך לערכים. אני חושב שמזמן היה צריך לשנות את השם למשרד הידע במקום משרד החינוך. הטרגדיה היא שגם בתחום הידע מערכת החינוך שלנו היא מן הכושלות והמפגרות בעולם. גם בתחום זה הציון שלנו הוא בלתי מספיק או מספיק בקושי, אבל מה שברור מעל לכל ספק, שאין בה חינוך לערכים; כאן מצויה המוגלה, ההפרשה החולה לנפש הנוער. עמיתי חברי הכנסת, הדו-שיח האחרון שהתפתח בוועדת החינוך בכנסת בין שרת החינוך לבין מנכ"לית משרד החינוך לשעבר מאפיין את דמותה של מערכת החינוך. במקום לשון נקייה אנחנו שומעים שפת ביבים. איזה סגנון דיבור, איזה שימוש במלים. הדיאלוג הזה הוא אכן סימבול, הוא סמל לדיוקנה של מערכת החינוך, וזאת התרבות השלטת בקרב בני-הנוער. שמעתי מישהו שמספר בהומור: משפחה ישבה לה בבית והרדיו היה פתוח. לפתע רץ במהירות אב המשפחה לכבות את הרדיו ואמר: רגע, רגע, שרת החינוך מדברת, כששרת החינוך מדברת מוטב שהילדים לא ישמעו. ואני אומר, בכל הכבוד, במקום להתנכל למערכת החינוך שאנחנו מחנכים בה את הילדים, במקום לחבל, במקום לפגוע, במקום לקעקע את יסודות החינוך הטהור והמצליח, אני חושב שצריכים לעשות בדק-בית בחינוך הכללי שניתן פה, ובראש ובראשונה אני סבור שצריך להעמיק את החינוך לערכים. אני יודע שתוכנית הרפורמה החדשה במערכת הממלכתית, טבעו לה את השם, את הססמה, "אופק חדש". אני אומר שצריך להנהיג גם רפורמה של תכנים ויעדים חינוכיים תחת הססמה "שורש עמוק". הרפורמה של "שורש עמוק" תחייב את המערכת לחזור למקורות, כי הוכח שחינוך בלי מקורות מייבש את השורשים של חיי האומה, הוא שולל מהנוער את הכוחות הנפשיים והמוסריים שהודות להם התקיימנו אלפי שנים. "שורש עמוק" יחייב את המערכת לאמץ את דברי הנצח: "זכר ימות עולם, בינו שנות דור ודור". עם כל ההתחשבות בדרישות החיים בכלכלה ובטכנולוגיה, על מערכת החינוך לכוון את עצמה כלפי מעלה, למגע עם הנצחיות, כפי שציווה הנביא יחזקאל: "והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות", ואל תקימו שעטנז, זרם סינתטי ומלאכותי – זה אני אומר על מה שהחלטנו אתמול – זרם חילוני-דתי, כי זה לא רציני וזה נידון מראש לכישלון. אני אומר, אכן "שורש עמוק" הוא התשובה הנכונה של חינוך יהודי שהוא יציב ובר-קיימא; זה המענה הנכון למצוקות הנוער בימינו. כי כל התיאוריות החינוכיות מעצם טבען נתונות לשינויים ולזעזועים, כי כך טבעם של אנשים – שדעותיהם משתנות תדיר, אבל החינוך שמושתת על רצונו של המחוקק העליון הוא שורשי, תמידי, קיים ושלם. "שורש עמוק" משמעו להקנות לנוער את אורחות החיים היהודיים הבסיסיים שבהם נהגו כל הדורות בעבר. הערכים והיסודות שעליהם יבנו את חייהם זהים לחלוטין לערכים וליסודות שעליהם בנו את חייהם אבות אבותינו שעמדו ליד הר-סיני, עת ניתנה תורת החיים לעם ישראל. נכון, לכאורה השתנו הזמנים והתנאים, אבל השינויים מתייחסים לצדדים החיצוניים בלבד של החיים ולא אל הערכים הבסיסיים. הערכיות של מעשה חסד כיום זהה לזו שלפני אלפי שנים, אף-על-פי שאופן הביצוע משתנה מדור לדור; חובת ההתנזרות ממעשים שליליים תקפה בימינו, כפי שהיתה בזמן אבות אבותינו. אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו מדברים על רפורמה ערכית במערכת החינוך אנו רואים לנגד עינינו כקולקטיב את אלפי בני-הנוער, אבל עלינו לראות כל ילד בפני עצמו. במסכת סנהדרין אומרת הגמרא: "לפיכך נברא אדם יחידי – ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא". כלומר, כל נער שנציל מחיי האלימות והפשע, מחיי התוקפנות, מחיי הבריונות – כל נער כזה הוא עולם מלא. עמיתי חברי הכנסת, אני שוב חוזר, "שורש עמוק" זה לא ססמה, והחזרת חינוך הנוער למקורות היהדות אינה אפילו תיאורה הטעונה הוכחה. אדרבה, בואו לראות את הצלחת החינוך שנותנים במוסדות החינוך של הציבור החרדי, בואו תראו במו-עיניכם שכמעט אין במוסדות שלנו – והייתי אומר, בכלל לא, הלוואי שהיינו במצב כזה – אבל אין שמץ או קמצוץ של אלימות. תראו כיצד תלמידים מתנהגים כלפי המורים. תראו את יחס הילדים כלפי ההורים. תראו מהי תורה עם דרך ארץ. חז"ל לימדו אותנו: "דרך ארץ קדמה לעץ החיים ואין עץ החיים אלא תורה". במוסדות שלנו אנחנו מיישמים את החינוך השורשי העמוק הלכה למעשה. בעלי ראייה שטחית סבורים שאנו מחשיבים רק את העבר. מובן שאין הדבר כך. העבר חשוב לנו בהיותו חלק מן ההווה. אנחנו חיים את ההווה שבו נוטל העבר חלק פעיל. זו המשמעות של הדברים המקודשים: ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום. ודרכה של היהדות יכולה בהחלט להחזיר את הנוער כולו לחיים ישרים, נכונים ומשמעותיים. אבל, כל מה שאמרתי בנושא החינוך נובע מזה שהנתונים שהשמעתי בחלק הראשון של הנאום הם בהחלט מדאיגים – נתונים של עלייה בפשע, אלימות וכל המתלווה לכך, או פשע ואלימות, שעומדים בראש סדר העדיפויות. בכל הנושאים האלה, שלא היינו רוצים לראות אותם בקרב בני-הנוער, לצערנו המספרים הולכים וגדלים. לכן, אין לי ספק שהשר לביטחון פנים יכול קצת להאיר את עינינו. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת פרוש. כאמור, המשיב הוא השר לביטחון פנים, חבר הכנסת אברהם דיכטר. בבקשה, אדוני. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, חבר הכנסת פרוש, בהצעה לסדר-היום נטען כי חלה עלייה בעבריינות הנוער בעבירות סחיטה, סמים, רכוש, התפרצויות לדירה, גנבת כלי רכב, התפרצויות לכלי רכב, נשיאת סכין – כל אלה ברבעון הראשון של 2008 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אני רוצה לעשות רגע סדר, כי את הדברים שאמר חבר הכנסת פרוש צריך להבין גם ככישלון וגם כהצלחה, ולא רק ככישלון, ואני רוצה להמחיש את זה בהבחנה בין מה שנקרא עבירות חשיפה לבין עבירות מדווחות. עבירות מדווחות הן עבירות שמצד אחד יש עבריין שמנסה להסתיר את ביצוע העבירה או בוודאי את הקשר שלו לעבירה, ומצד שני יש קורבן שמתלונן במשטרה כדי שהעבריין ייתפס. עבירות חשיפה הן עבירות שבהן כל הגורמים שמעורבים בביצוע העבירה – סמים, נשיאת סכין, סחיטה – כל הגורמים מעוניינים להסתיר את דבר העבירה, וכאן המשטרה נדרשת לנקוט פעולות יזומות כדי לחשוף את מבצע העבירה. בהבחנה הזאת אפשר להסתכל בצורה מעט שונה, גם שלילית אבל גם חיובית. מובן שבתחום העבריינות המדווחת הנתונים צריכים להצביע על ירידה, הווי אומר, כשהמספרים נמוכים יותר סימן שהפשיעה ירדה. בעבירות חשיפה – ככל שהנתונים גבוהים יותר בהשוואה לתקופה הקודמת, סימן שהמשטרה ממלאת את תפקידה טוב יותר. אני לא נכנס כרגע לנישה האחרת, של חינוך, תרבות ודברים אחרים, שהם כמובן הגורמים המשפיעים. אבל משטרת ישראל, בעבירות חשיפה, מחויבת לעשות ממש יש מאין כדי להגיע לאותם עבריינים, בהעדר תלונות. אכן צודק חבר הכנסת פרוש. בכל מה שקשור לעבירות מדווחות בתחום הנוער יש עלייה, למעט אלימות גופנית, שיש בה ירידה. הנתונים הם מהמחצית הראשונה של 2008 בהשוואה למחצית הראשונה של 2007. בעבירות רכוש של נוער יש עלייה של 7%; בעבירות הרכוש הקלאסיות בקרב הנוער – שהן ארבע עבירות שנקראות עבירות הפע"ר: התפרצות לבתים, התפרצות לבתי-עסק, התפרצות לכלי-רכב וגנבת כלי-רכב – יש עלייה של 16%. אבל מאחר שבתחום הכללי של העבירות האלה, ארבע עבירות הרכוש הקלאסיות במדינת ישראל – שהן למעלה מ-60% משוק העבירות – יש ירידה של 17%, משקל הנוער בעבירות האלה הוא גדול מאוד. בזה ההערה שלך מאוד נכונה, חבר הכנסת פרוש. בתחום עבירות האלימות הגופנית יש ירידה של כ-8%. בעבירות החשיפה – אלה העבירות שהמשטרה נדרשת לנבור כדי להגיע לתפיסה – כאן יש עשייה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברים מסיעת ש"ס, חברי הכנסת מיכאלי וכהן, תודה רבה לכם. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: חבר הכנסת פרוש, חברי הכנסת, בסחיטה יש עלייה של קרוב ל-50%. זאת אומרת, משטרת ישראל – באותה עבירה שלא מדווחת, לא על-ידי הסוחט ולא על-ידי הנסחט – בנבירה שלה יש מאין הצליחה לעלות ב-50% בגילוי אותן עבירות. בעבירות סמים יש עלייה של כ-42% בפעילות של משטרת ישראל. זאת אומרת, מספר המקרים שנתפסו בהם סמים גדול ביותר מ-40%, פועל יוצא של עבודת משטרה, כי בסמים אין שום אינטרס – לא לצרכן הסמים ולא לסוחר הסמים – לדווח על העבירה הזאת. נשיאת סכין, שגם היא עבירת חשיפה – יש עלייה במספר התפיסות של נושאי הסכין מ-680 ל-830 מקרים במחצית הראשונה של השנה. רק כשמנתחים את שני הסוגים אפשר גם לומר מה היקף העבריינות בתחום הזה, אבל גם לחלק את זה ולומר איפה המשטרה נדרשת לעשות יותר ואיפה היא עושה יותר ממה שעשתה בעבר, ובעיקר איפה היא מצליחה יותר בעשייה; לא שהיא הגיעה לקו העליון, אבל לפחות בתחום הזה אנחנו יודעים שהעשייה עושה את שלה. בכל מקרה, אין ספק שעבריינות הנוער, כפי שהיא מצטיירת מהתמונה – ולא משנה כרגע איך מפלחים את העבריינות – היא סוגיה בעייתית. המשקל של הנוער בעבריינות המדווחת הוא בעלייה, וזה מחייב אותנו לטיפול במשנה מרץ. מאחר שהנושא הזה נדון לפני כחודש בוועדה של הכנסת – נדמה לי שזו היתה הוועדה לזכויות הילד – אני ממליץ שזה יעלה בוועדה לזכויות הילד ולא בוועדת הפנים. הוועדה לזכויות הילד פשוט עושה את הטיפול ממוקד יותר לשכבת הגיל הזאת. בוועדת הפנים זה קצת נבלע בסך העבריינות. מאיר פרוש (יהדות התורה): אני לא אומר שהמשטרה לא עושה את עבודתה; המשטרה עושה את עבודתה. אבל כפועל יוצא מזה שהמשטרה עושה את עבודתה אנחנו רואים עלייה כזאת גדולה בעבריינות. השאלה מה המשטרה חושבת שצריך לעשות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לכן השר מציע שהדיון יתקיים בוועדה לזכויות הילד. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: זו הסיבה להצעתי שלא לדון בזה בוועדת הפנים וכן להמשיך לדון בזה בוועדת הכנסת לזכויות הילד, שיש לה כבר רצף. ממילא הדיון הזה ייקח כמה חודשים בגין הפגרה, אז אני חושב שזה יהיה פרק זמן ראוי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר לביטחון הפנים. השר מציע לקיים דיון בוועדה. איזו – נחליט לאחר ההצבעה, כשנראה שהמליאה אישרה את ההצעה. חבר הכנסת פרוש, אתה מסכים להצעת השר? מאיר פרוש (יהדות התורה): כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מי שבעד – הוא בעד דיון בוועדה, ומי שנגד – מציע להסיר מסדר-היום של הכנסת. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הנושא: העלייה בפשיעת הנוער – מערכת החינוך בקריסה, יידון בוועדה לזכויות הילד של הכנסת. הצעה לסדר-היום הפנסיה של הגמלאים נמחקת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הנושא הבא: הפנסיה של הגמלאים נמחקת – הצעה לסדר-היום שמספרה 5697. המשיב הוא – – – יצחק זיו (גיל): שר האוצר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תיאורטית. הוא לא נמצא אתנו במליאה. יצחק זיו (גיל): כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, בראשית דברי ביום קשה וטעון זה, אני מבקש להשתתף בצער המשפחות רגב וגולדווסר על כך שהבנים אינם עוד בין החיים. שלא ידעו עוד צער. מאוד חבל ששר האוצר לא נמצא. כיוון שהתשובה שקיבלתי ממנו היתה כדי למרוח את הנושא, החלטתי להעלות את זה בהצעה רגילה לסדר-היום. קשה מאוד להיות זקן במדינת ישראל, וקשה גם לצעיר לתכנן את אמצעיו לעת זיקנה. הרבה כרישים מחכים לו בדרך. החסכונות של הגמלאים הפכו לכסף של המדינה, והיא רואה בהם כסף חסד ולא זכות נקנית ומוקנית של החוסך. ביטוח, כלשונו, הוא נכס של החוסך ויורשיו בלבד, ואין לגעת בזה בשום דרך. כבר התרעתי בעבר מעל במה זו על המצב בקרנות הפנסיה, המשקיעות את כספי הגמלאים בבורסה, ועל רמת הסיכון הגלומה בהן. הנתונים בנושא שחיקת הפנסיה שהתפרסמו בשבוע האחרון בעיתון "מעריב" מדאיגים אותי מאוד ומדירים שינה מעיני. הפנסיה שלנו נמחקת כתוצאה מכך שהקרנות משקיעות את כספנו בניירות ערך מסוכנים. הנתונים מראים שהירידות בערך המניות במדדים המובילים העלימו 37 מיליארד שקל מהחסכונות שלנו. בממוצע, רק בשבועיים האחרונים הפסיד כל אחד מאתנו 14,000 שקלים. אני וחברי הגמלאים – כספנו מונח בקרנות פנסיה שאמורות לספק את צרכינו. אף-על-פי שעתידנו כאילו מובטח, תקופה ארוכה אני בכל זאת דואג מאוד לעתידי ולעתיד משפחתי, והשינה נודדת מעיני. האם יש סיבה אמיתית לדאוג? הרי כולם דואגים לי, ובעיקר לכספי. המדינה דואגת לי, האוצר ונעריו דואגים לי, קרנות הפנסיה דואגות לי, ההסתדרות, כל המפלגות, כל המומחים לפנסיה ולשוק ההון – כולם דואגים לזקן ולקשישה, ובעיקר לכספם. אני מסתייג לחלוטין מהערכותיהם האופטימיות של המומחים, מפני שהגופים הפיננסיים הבטיחו את עצמם מכל הכיוונים. לגורמים אלה לא נשקף שום סיכון; את הרווח הם גורפים ואת הסיכון מגלגלים עלינו, הגמלאים. לנו, הקשישים והגמלאים, אין סיכוי שנזכה במשהו, אפילו אם הבורסה תמריא, מפני שנקבע לפנסיה חסם עליון, והיא הוצמדה למדד מעוקר ועדכון אחת לתקופה ארוכה מאוד. לעומת זאת, אם הבורסה תקרוס, הרי שהקרנות תוכלנה להודיע על אי-יכולת לשלם, ואז הנוסחאות במנגנוני ההבטחה שלהם יפחיתו לנו את ערך התשלומים בהתאם. כלומר, האוצר הוביל אותנו למצב שבו כספנו שבוי והתשלומים החודשיים מחושבים בין הרף העליון, שהוא המדד, לבין ערכי קריסה של הבורסה. כלומר, יש לי בבירור סיבה לדאגה. אופן ההתנהלות של האוצר בטיפול בכספי היחיד פוגע קשות באזרחים ולאורך תקופת שלטונן של כל ממשלות ישראל לדורותיהן – כאילו היו כספי מדינה. המדינה, שהיתה אמורה להגן על זכויותינו, שרכשנו וחסכנו כל חיינו, פוגעת בזכות הקניין של האזרח, שהיא זכות יסודית ובסיסית. אנחנו הגמלאים קשישים על-פי הגדרה, אך לא טיפשים ולא זקוקים לאפוטרופסות של איש. אנחנו הגמלאים, כספנו וחסכונותינו שבויים בידי המדינה. לכן, יש להגביל את רמת הסיכונים והסיכויים של המבוטחים שאליה נכנסים קרנות הביטוח, וכדי להבטיח את שווי החסכונות יש להורות לאוצר להחזיר את איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה ולצמצם מאוד את הרכישות בשוק ההון. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת יצחק זיו. אני מצטער על כך שכנראה אין תשובת ממשלה על ההצעה הזאת. יצחק זיו (גיל): אני מציע להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה. ראובן ריבלין (הליכוד): אני חושב שזה לא בסדר – – – יצחק זיו (גיל): אני חושב שצריך לרשום בפרוטוקול שבושה וחרפה ששר האוצר – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נאמר לנו מהמזכירות שחבר הכנסת המציע הסכים לתשובת השר בכתב. יצחק זיו (גיל): קיבלתי תשובה והתשובה היא לא תשובה ולכן העברתי את זה להצעה רגילה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אם כן, נעבור להצבעה. בעד – דיון בוועדה. נגד – להסיר מסדר-היום של הכנסת. הצבעה מס' 33 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שישה בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הנושא, הפנסיה של הגמלאים נמחקת, יידון בוועדת הכלכלה של הכנסת. הצעות לסדר-היום פיטורי 150 עובדי קבלן באוניברסיטת בן-גוריון היו"ר יולי יואל אדלשטיין: על סדר-היום הצעות לסדר-היום מס' 5710, 5711, 5726, 5729, 5731, 5739, 5741 ו-5742 בנושא: פיטורי 150 עובדי קבלן באוניברסיטת בן-גוריון. חבר הכנסת מוחמד ברכה יהיה ראשון הדוברים. השרים אלי ישי ויולי תמיר רשומים כמשיבים. ראובן ריבלין (הליכוד): זה או זה או זה – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כמנהגנו פעם, חבר הכנסת ברכה – היית סגן יושב-ראש הכנסת – אני אפעיל את השעון כשהשר הרלוונטי יופיע במליאה. מרגע כניסת השר או השרה אתה תקבל שלוש דקות. חיים אורון (מרצ): יש שר בעולם? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: באולם או בעולם? חיים אורון (מרצ): בעולם. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השיטה של עובדי קבלן מכה שנית. לפני כמה ימים התבשרנו על פיטוריהם של 150 עובדים של חברת קבלן שעבדה עם אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. מדובר בעובדי ניקיון, ובגלל מחלוקת בין האוניברסיטה לבין חברת הקבלן הופסקה ההתקשרות ביניהן, ומי ששילם את המחיר הם כמובן אותם עובדים, שהם בגיל שבין 50 ל-60, לא אנשים צעירים שיכולים למצוא מייד מקום עבודה. אדוני היושב-ראש, כפי שהכנסת יודעת, אני מהאנשים שנאבקו ונאבקים נגד השיטה הזאת של עובדי קבלן. זו שיטה שיוצרת שוק עבדים, אנשים חסרי זכויות, חסרי מעמד חברתי, חסרי אפשרות לקביעות ולתנאים הולמים, שמוצאים את עצמם בשבי של חברות קבלן שמשתמשות בשירותיהם, ובכל רגע נתון הם יכולים להיזרק לאבטלה ולחוסר תעסוקה. בכמה חוקים שעלו כאן בכנסת דיברנו על שיפורים ועל ההתניות שמתבקשים מעובדי קבלן, וכן על זכויות של עובדי קבלן, אבל זה עדיין לא מתממש בשטח. אוניברסיטת בן-גוריון לא יכולה להרשות לעצמה להתחבא מאחורי השיטה הקלוקלת הזאת של שוק עבדים חסרי זכויות וחסרי סטטוס. האוניברסיטה, כמוסד אקדמי שאמון על חופש המחקר, על חופש הביטוי ועל זכויות האדם, אינה יכולה להתחבא מאחורי החברה והאי-התקשרות ביניהן. לכן, אני קורא ראשית להנהלת אוניברסיטת חיפה, לנשיאת האוניברסיטה ולצוות המנהל – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חיפה או בן-גוריון? מוחמד ברכה (חד"ש): סליחה, בן-גוריון. הראש שלי בחיפה כי אתמול הייתי שם. אתמול היתה לי הרצאה שם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לפחות זה מראה שכולנו מקשיבים לך בקשב רב. מוחמד ברכה (חד"ש): זה מדהים אותי, אתה יודע, ששלושה תיקנו אותי באותו הרגע. כנראה מקשיבים באמת. מצוין. ראובן ריבלין (הליכוד): מי שנמצא פה בא להקשיב. מוחמד ברכה (חד"ש): מובן שהכוונה לאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. דרך אגב, היום יש בחירות לוועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה ואני עוקב גם אחרי זה. על כן, אני קורא להנהלת האוניברסיטה בבאר-שבע ולנשיאת האוניברסיטה – דרך אגב, בחיפה יש נשיא ואתמול נפגשתי אתו, וכאן יש נשיאה – לקחת את העניינים לידיהם ולא לתת יד לפגיעה הגסה, הקשה, בפרנסתם של 150 עובדים באוניברסיטה. יגידו מה שיגידו על השיטה של עובדי קבלן וחברות קבלן, עדיין מדובר באנשים שעבדו בשירות האוניברסיטה, והאוניברסיטה חייבת לתת מענה ולמצוא את הדרך להחזיר אותם לעבודה. אני מקווה מאוד ששרת החינוך והמועצה להשכלה גבוהה – לפחות הם – יפסלו את השיטה של העסקת עובדי קבלן בתחום האוניברסיטאות. אני מקווה שהמדינה ומשרדי הממשלה יפסלו את השיטה הזאת. בסופו של דבר גופים שלטוניים ומוסדות אקדמיים צריכים לשמש דוגמה ולא לתת יד לסוג הזה של עבדות ושעבוד של אנשים. לכן, אני קורא להחזרתם של 150 העובדים שפוטרו, ולכך שהאוניברסיטה תמצא את הדרך להעסיקם, אפילו כעובדים של האוניברסיטה, בסטטוס מוגדר וברור עם כל הזכויות הנדרשות. אני חושב שזה מה שמתבקש בעת הזאת, ואם אוניברסיטת בן-גוריון תעשה את זה, אני חושב שהיא יכולה לשמש דוגמה טובה מאוד לשאר המוסדות האקדמיים במדינה ולמוסדות שלטוניים אחרים. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת טלב אלסאנע הוא הדובר הבא, ואחריו – חברת הכנסת נאדיה חילו. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, לדעתי, את הסוגיה הזאת של עובדי הקבלן באוניברסיטת בן-גוריון – – – מוחמד ברכה (חד"ש): ברשות היושב-ראש, חבר הכנסת ריבלין שאל אותי אם רוב העובדים או כולם הם ערבים. אמרתי לו שכולם יהודים. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): לא, ברכה, בהתחלה הם פיטרו את הערבים והכניסו עולים חדשים, ועכשיו הם פיטרו את העולים החדשים. חיים אורון (מרצ): – – – טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): נתווכח אחר כך. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעוד שש דקות יגיע תורך, אני אשמח לשמוע. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני רוצה לציין שהבעיה של עובדי קבלן היא מכת מדינה, והסוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון היא סימפטום של הבעיה, זאת לא הבעיה. ולכן, יש למצוא פתרון מקיף לכל הסוגיה הזאת של הניצול והעושק של העובדים, שמנוצלים על-ידי קבלנים, וכדי שלא ירכשו זכויות וקביעות הם מפוטרים ולאחר מכן מחזירים אותם למעגל העבודה מחדש. על-פי הנתונים שקיבלתי על אותם 150 עובדים באוניברסיטת בן-גוריון אשר פוטרו, הרי מדובר בעובדים שלא התחילו לפני שנה-שנתיים – יש כאלה שעובדים שם 15 שנה – על-פי הטענות ועל-פי הנתונים. 40% מהם אמרו כי אינם מקבלים גמול שעות נוספות; 20% אינם מקבלים דמי מחלה; יותר מ-30% אינם מקבלים תשלום עבור ימי חג; 63% אינם מקבלים הפרשות לקרן פנסיה. באיזה עולם אנחנו נמצאים? איפה חוקי העבודה, איפה ההסכמים הקיבוציים? איפה האוניברסיטה, המוסד האקדמי שאמור להגן על אותם עובדים, כי הם נותנים את השירות לאוניברסיטה? אומנם לפעמים המעסיק או החברה או הרשות המקומית עושים לעצמם חיים קלים – הם רוצים לצאת הטובים, טלית שכולה תכלת, ולכן הם מתקשרים עם קבלן כדי שהקבלן יעשה את העבודה הרעה, העבודה הקשה, המלוכלכת. אבל בעצם אותו גוף, אותו מעסיק – מי שמקבל את השירות – נותן יד לתופעה, ולדעתי, הוא צריך לשאת באחריות, הוא צריך לשאת בתוצאות. צריך להסדיר את העניין הזה בחקיקה ולשים קץ לתופעה המבישה. התקשרו אלי – חבר הכנסת ג'ומס, את זה אתה יכול לבדוק – לגבי עובדים בבית-החולים "סורוקה", שקצין הביטחון של בית-חולים "סורוקה" מתקשר לקבלן כוח-אדם ואומר לו: אני לא מוכן יותר להעסיק עובדים ערבים מהיישובים הערביים הסמוכים, ולא אפשר לו להמשיך ולהעסיק אותם – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): – – ואנחנו מדברים על עבודות שאנחנו יודעים איזה כוח-אדם הולך לשם – אנשים שאין להם מקום עבודה אחר, לא יכולים להשתלב בשום עבודה אחרת, ולכן מוצאים בניקיון את המקור היחיד להבאת פרנסה למשפחה. יש תופעה כזאת גם לגבי העובדים והעובדות הערבים שהיו באוניברסיטת בן-גוריון, והיום בבית-החולים "סורוקה". תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. חברת הכנסת נאדיה חילו, ואחריה – חבר הכנסת חיים אורון. נאדיה חילו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי כנסת נכבדים, בפתח דברי אני רוצה לשבח מודל מסוים שהתגלה בעקבות הפרשה הזאת, וזה מודל של סטודנטים – וחלקם נמצאים למעלה – שפועלים למען צדק חברתי, ונרתמו להיאבק בסוגיה המבישה הזאת של ניצול עובדים, והם בעצם מהווים היום את הכתף ואת התמיכה, מגבים את העובדים, מלווים אותם ונלחמים אתם על זכויותיהם, כאיש אחד. אני חושבת שזה מודל מאוד ייחודי, מודל מאוד חיובי, והייתי ממליצה שגם באוניברסיטאות אחרות המודל הזה יועתק – שסטודנטים יהיו רגישים, יעמדו ממש על המשמר ויהיו הדופק של פגיעה בזכויות אזרחים. אדוני היושב-ראש, אומנם האירוע הזה הוא באוניברסיטת בן-גוריון, אבל כולנו יודעים שזה סימפטום שבעצם נמצא והתפשט בהרבה מאוד מקומות שמנצלים עובדים – מנצלים אותם ופוגעים בזכויותיהם, לא מעניקים להם קביעות, לא מעניקים להם את מה שמגיע להם, וביום בהיר אחד מחליטים לפטר אותם בלי שום סיבה, בלי שום הודעה, ובכך פוגעים לא רק ב-150 העובדים; אנחנו צריכים לדעת שמאחורי המספר הזה של 150 עובדים יש עוד הרבה מאוד מספרים. העובדים האלה הם בעלי משפחות, העובדים האלה – יש להם ילדים לעובדים האלה – יש להם משפחות ויש להם מחויבויות. לא יכול להיות שתהיה פגיעה בביטחון הכלכלי הבסיסי של אותן משפחות, בלי שום התראה, וכל ההענשה הזאת או כל האשמה הזאת שמוטלת על העובדים, על מה? על מה? מה עשו אותם עובדים שמגיע להם עונש כל כך קשה, כל כך אכזרי, לזרוק אותם ממקום עבודה, וחלקם – לפי הנתונים שנמצאים בידי – אחרי 15 שנים של עבודה? משכו אותם ומשכו אותם ולא נתנו להם קביעות – כעובדי חברות קבלן, חברות כוח-אדם, ואנחנו מכירים את התופעה הזאת – ובאים ועוצרים את עבודתם ופוגעים בפרנסתם. הדבר היחיד, אדוני היושב-ראש, שעל הבית הזה ועל חברי הכנסת להיות רגישים לגביו בדרגה הכי גבוהה, זה הפגיעה בפרנסה ובאוכל של המשפחות. לכן, אני מצטרפת לחברי הכנסת שהציגו את הנושא הזה וקוראת לאוניברסיטת בן-גוריון לחזור בה מפיטורי העובדים האלה, ולא רק לחזור בה ולהחזיר אותם לעבודה, אלא לפעול לתת להם, להעניק להם את כל זכויותיהם, לקלוט אותם, כמו שאמר חבר הכנסת ברכה, כעובדים קבועים, ולהתריע באופן כללי על התופעה הזאת בכל מקום, בכל אוניברסיטה, בכל מקום עבודה למען העובדים האלה. הביטחון הכלכלי והביטחון הסוציאלי הם הדבר הראשון שאנחנו זקוקים לו בחברה שלנו. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחברת הכנסת חילו. חבר הכנסת חיים אורון, ואחריו – חבר הכנסת חיים אמסלם. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את המשלחת שיושבת ביציע ומורכבת מנציגי הסטודנטים, אנשי תא צ"ח – לצדק חברתי – שמדגישים בכל מכתב שהם כותבים שאין להם קשר לגאידמק, אז זה כבר טוב – ואני מצאתי לנכון להגיד את זה מעל הדוכן, שמא מישהו יחשוב. יש לי פה מכתבים שלהם שלמטה כתוב: אנחנו לא שייכים לעניין. זה לא על-חשבוני. ואלה נציגי – – – מוחמד ברכה (חד"ש): חבר הכנסת אורון, איך אתה מסביר שהמשלחת יצרה קשר עם כל המציעים למעט אחד? ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גם אתי הם לא יצרו. מוחמד ברכה (חד"ש): אז שניים. חיים אורון (מרצ): לא, לא, לא. תאמין לי, בשקט אני אגיד לך. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אתה רואה שאין צדק – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הנושא הזה בהחלט מעניין. מעכשיו יש שלוש דקות לחבר הכנסת אורון. חיים אורון (מרצ): אלה נציגי העובדים – שהם מושא ההצעה שלנו לסדר-היום. אני רוצה להעיר הערה נוספת על ההערות שנאמרו עד עכשיו, כי לרוב הדברים שנאמרו אני מסכים. זה מקרה מאוד ייחודי – גם של חיבור בין סטודנטים לבין עובדי קבלן, אבל זה גם מקרה מאוד ייחודי שעובדי קבלן מתארגנים ויש להם ועד ויש להם נציגות. כבר נאמר לי שמופעל לחץ, לרבות איומים, שאם הם ימשיכו להתארגן – ומי שמארגן צפוי לסנקציה נוספת על הסנקציה שמוטלת על כולם, של הפיטורים, הוא גם לא ייקלט אם יימצא פתרון. אני מקווה, שרת החינוך, שבדברייך לפחות על זה תאמרי דבר ברור שאנחנו לא נסכים שדבר כזה יקרה. אשר לגופו של עניין, לא מדובר במחלוקת בין האוניברסיטה ובין העובדים. מה שקורה כאן הוא ביטוי לתסבוכת שבה כולנו נמצאים. האוניברסיטה אומרת: אנחנו ניתקנו את ההסכם עם חברת כוח-האדם כי היא לא עמדה בתנאי המינימום של ההעסקה, ולכן אנחנו מנתקים אתה את הקשרים. הקורבנות אלה עובדים, וכמו שנאמר – גם עובדים שעבדו חודשים ספורים זכותם מגעת לעבודה, אבל פה מדובר בעובדים שהם בדרך כלל יותר מבוגרים, חלקם עובדים עשר ו-15 ו-12 ותשע שנים – שפת לחמם נכרתת. והפתרון שצריך להציג, גברתי השרה, באופן הברור ביותר – חלק מההסכמים עם חברות כוח-אדם, מובנית בהם המציאות של אי-עמידה בתנאי ההעסקה. אחרת הם לא זוכים במכרז. העלינו פה כבר כמה פעמים הצעות חוק שיטילו את החובה של קיום תנאי העבודה לא רק על הקבלן אלא גם על מי ששכר אותו, והוא לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו ולומר: תשמעו, לא קיבלו שנות ותק? זה לא אני, בהסכם כתוב שהם חייבים לעמוד בכל חוקי העבודה. לא נתנו מספיק שעות מנוחה? זה לא אני, זה מישהו אחר. לא. האחריות במקרה הזה היא על האוניברסיטה או על בית-החולים או על משרד ממשלתי, על משרד הביטחון. אם היא לא תחול גם עליהם, אנחנו נימצא כל פעם בדיונים מהסוג הזה. חברי הכנסת, דבר אחד ברור: לא יכול להיות שבמחלוקת הזאת שהיתה – ויש לה עכשיו תוצאה – מי שישלם את כל המחיר – והמחיר הקשה ביותר – זה אותם 150 עובדים. האוניברסיטה לא יכולה לעמוד מהצד ולראות מה קורה. יש הצעה, ואני יודע שיש אתה קשיים. יש חברת כוח-אדם אחרת באוניברסיטה. קודם כול, הרי האנשים האלה עשו איזו עבודה. מישהו ימשיך לנקות את החדרים, מישהו ימשיך לשטוף כלים במסעדה. אם לא הם – מישהו אחר. אז קודם כול צריך לדאוג. יכול להיות שהם צריכים לעבור לחברת כוח-האדם שפעילה באוניברסיטה, וקודם כול שתובטח פרנסתם – – השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: ואז יקבלו אותם כעובדים חדשים – – – חיים אורון (מרצ): רגע, וזה המשפט הבא, אדוני השר. – – ואז לא יקבלו אותם כעובדים חדשים. ופה זה לא יעזור. גם לאוניברסיטה זה יעלה כסף, והיא לא יכולה להגיד: אין לי יחסי עובד-מעביד והבעיה היא של מישהו אחר, כי צריך להבטיח את הציבור הזה, שכפי שנאמר כאן הם 150 איש, גם בזכויותיו, וקודם כול בהמשך עבודתו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אורון. חבר הכנסת חיים אמסלם, בבקשה. אחרון הדוברים בהצעה זו – חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. חיים אמסלם (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, תופעת עובדי הקבלן היא תופעת עבדות במדינת ישראל בשנת 2008. עובדי הקבלן הם החוליה החלשה בין הכוחות הפועלים במשק הישראלי, הם העובדים השקופים. נוח מאוד לכולם לא לראות אותם, ליהנות משירותיהם הטובים, הבסיסיים כל כך לכל מקום עבודה, אך לרגע לא לחשוב על מצוקתם, על כך שהם נופלים בין הכיסאות, ללא אם ואב. לאחר מאבקים אין-ספור חל שיפור מסוים במעמדם, בביטחונם התעסוקתי ובתנאי העסקתם. כך, לפני שבועיים שמענו כי שר התמ"ת, השר אלי ישי, קבע כי מזמיני השירות יהיו אחראים לתשלום שכר העובדים אם הקבלן לא יעשה זאת. אני מברך את הרב אלי ישי על צעד חשוב ונדרש זה, אולם עוד רבות נדרש לתקן בתחום זה. יותר משנתיים מתנהלת באוניברסיטת בן-גוריון פעילות ארגון צ"ח – צדק חברתי, שחלקם נוכחים כאן ביציע – להעלאת המודעות לזכויות עובדי הקבלן המועסקים באוניברסיטה. כתוצאה מן המאבק הגיעה האוניברסיטה למסקנה שלא ייתכן שהיא תעביר תשלום לחברת כוח-האדם עבור זכויותיהם הסוציאליות של העובדים, כאשר הקבלן לא מעביר את התשלומים הללו לעובדים, ולכן החליטה האוניברסיטה לסיים את החוזה עם אחת החברות. ואולם, למרבה ההפתעה, האוניברסיטה בחרה לשפוך את התינוק עם המים. עם הפסקת החוזה עם חברת כוח-האדם קיבלו 150 עובדים מכתבי פיטורין. האוניברסיטה מצדה מתנגדת בכל תוקף להעסקתם כעובדי האוניברסיטה, ואף לא תדאג להעסקתם אצל חברת הקבלן השנייה המעסיקה עובדי ניקיון בקמפוס. העובדים העומדים להיות מפוטרים, רובם עולים חדשים או עולים לשעבר; רובם בני 50–60, שיתקשו למצוא מקום עבודה חדשה בגילם; רובם מוגבלים בשפה העברית; רבים מהם מפרנסים יחידים של משפחותיהם, ומביאים למשפחתם שכר דחק המספיק לפרנסת המשפחה בדוחק ובצמצום, והנה נשבר מטה לחמן. וכי לא היתה כוונת האוניברסיטה לעשות צעד לטובת העובדים והטבת זכויותיהם? כיצד זה הם מתעלמים מכך שהצעד שהם עשו המיט אסון על ראשם של העובדים? האם התוצאה מלמדת שכוונתם היתה לעשות רק צעדים סמליים כדי לצאת ידי חובה? אוניברסיטה כמוסד ציבורי אמורה להוות דוגמה, אמורה לקחת אחריות על מעשיה. הרעש הגדול שהתעורר השבוע או בשבוע שעבר בעניין מצב ההשכלה הגבוהה בישראל והתביעות הקולניות להוסיף עוד ועוד תקציבים למשכורות המנופחות של המרצים הבכירים ולבזבוז הלא-מבוקר של כספי משלם המסים – רק בשבוע שעבר שמענו מעל דוכן זה משר האוצר על חריגות שכר של מעל 600 מיליון שקל בשכר המרצים. גברתי השרה, היום דנו בוועדת החינוך של הכנסת בהכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית של חוק החינוך החרדי, שבא לתת מענה ופתרון לבעיה גדולה וקיומית של מדינת ישראל: תקציב הישיבות. כל הרעש, על מה מדובר? על כמה מדובר? אפילו לא על חריגות השכר של המרצים באוניברסיטאות, כאשר אנו לומדים שמערכת משומנת היטב מתגייסת במיילים, בפקסים, במכתבים, לכל מי שרק אפשר, כדי לדאוג לשכרם של המרצים, אך אין פוצה פה ומצפצף בדאגה לזכויות הבסיסיות ביותר של עובדים קשי יום. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נא לסיים, אדוני. חיים אמסלם (ש"ס): מייד אסיים. אלו האוניברסיטאות שרוממות המוסר בגרונן וחרב פיפיות בידן להילחם בכל מי שמנסה לקיים מינהל תקין ולבדוק לאן הכסף הולך. אלו אותם מרצים בכירים שלא בוחלים להשוות את מצב ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל למצבה בתקופת השלטון הלא-זכור לטובה, אני לא רוצה להזכיר אפילו. רבותי, אדוני היושב-ראש, האוניברסיטה היא ידה הארוכה של המדינה. לכן, אני קורא למשרדי הממשלה הרלוונטיים להתערב במקרה הנוכחי; למשרד החינוך, לך, גברתי השרה, לקחת אחריות לנעשה תחת כנפי האקדמיה, ולמשרד התמ"ת, ולדאוג לעובדים המועסקים במוסד ציבורי זה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, וואו, כזה שצף קצף על האוניברסיטאות, ודווקא לא בתחום שבו הן כל כך אשמות. אני חושב שאנחנו עושים כאן סלט שלם ומערבבים נושא בנושא. דווקא בנושא הזה אפשר לומר שהאוניברסיטה לא היתה כל כך גרועה. היא הרי הפסיקה את ההסכם עם הקבלן כי הוא לא שילם את מה שהיה צריך לשלם, והוא קיבל מהאוניברסיטה – כלומר, הם פעלו לפחות להגן על עובדי הקבלן. הבעיה העיקרית היא לא בזה – האוניברסיטה והמשכורות. הבעיה העיקרית היא עם המדינה. מי שאונס את כל הגופים – לא רק את האוניברסיטאות, איפה אין עובדי קבלן? מי שאונס את כולם לקחת עובדי קבלן זה הממשלה, בתפיסה של צמצום תקנים. הרי כל קדנציה וקדנציה, כל שנה ושנה יש החלטה של האוצר: מקצצים תקנים. זה מעיד על התייעלות, זה צריך להעיד על צמצום ההוצאה. אז מה עושים כל הגופים? אני יודע זאת גם כראש מועצה. מה אתה עושה? אתה משחרר תקנים, לוקח עובדי קבלן, מספר העובדים אפילו יותר גדול, אבל כלפי הרשויות אתה מראה שיש לך פחות תקנים. ענית על הדרישות, עשו "וי", נכנסת לתוכנית הבראה וכל הדברים האחרים. כלומר, המדינה, בלחץ שלה הזה, לוחצת אותך לקחת עובדי קבלן. מה קורה בפועל? עובדי קבלן הם אנשים בלי שם, בלי פנים. אין לך אדם שאתה צריך להתמודד מולו. כולם מכוסים. קל לך כאילו לעשוק אותו, כי אתה אפילו לא צריך להסתכל בעיניים שלו. אתה לא מכיר אותו, הוא לא קיים. אין לו שם, אין לו כותרת, אין לו כלום. הניצול שלהם הוא נורא, ואנחנו מאפשרים לעשות את זה. מובן שצריכים לעזור לאותם 150 ולמצוא להם הפתרון, אבל מה, כל יום תהיה לנו הצעה לסדר-היום? היום זה באוניברסיטה, ומחר זה יהיה פה ומחרתיים שם? הרי זה נעשה בכל מקום. מי שיש לו דרך להגיע לעיתונות – הגיע. אז מה? צריך, כמובן, לפתור את הבעיה של ה-150, ולפתור את הנושא הזה באופן קבוע ומסודר. לא יכול להיות שתהיה עיר מקלט שנקראת עובדי קבלן שמנוצלים בלי סוף והמדינה מרוויחה. הרי למה המדינה לא חוסמת את כל הצינור הזה? כי המדינה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן, ואם זה יבוטל, אני חושב שהמדינה תצטרך להוסיף לתקציבה הרבה מאוד כסף של כל אותם תנאים שמגיעים לאנשים, וזו הדרך של המדינה להימלט. אז צריכים לקחת את הנקודה המרכזית, לפתור אותה באמת, ולא כל פעם להתעסק עם מקרה ספציפי שהצליח במקרה לעלות לכותרות, ואז אנחנו מתייחסים. ואני אומר שוב: אני מחזק את ידי הסטודנטים שלקחו את הנושא, העלו אותו לכותרות, ואני מקווה שבגין זה, ל-150 העובדים האלה יימצא פתרון – שהאוניברסיטה תיקח את זה, זה לא בעיה לקלוט, זה לא מי-יודע-מה. אבל אנחנו מצווים פה לפתור את הבעיה מהשורש, מעיקרה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת סלומינסקי. כאמור, תשובה מפי שרת החינוך יולי תמיר. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, תרשו לי להקריא את התגובה שמסרה לי אוניברסיטת בן-גוריון, ואחר כך אני אומר משהו עקרוני יותר על הנושא. לדברי ראשי אוניברסיטת בן-גוריון, ההתקשרות עם הקבלן, איתן שמיר, להפעלת שירותי ניקיון באוניברסיטה, הגיעה לסיומה ביום 31 ביולי 2008. האוניברסיטה הודיעה לקבלן כי לא תחדש עמו את ההתקשרות מאחר שלא עמד בתנאים שנקבעו והוסכמו בכל הקשור בשמירה על זכויות עובדות הניקיון ולא שיתף פעולה עם האוניברסיטה בעניין זה. זו בעצם חזרה על הדברים שאמר חבר הכנסת סלומינסקי, שלמעשה האוניברסיטה טענה שהקבלן לא העביר את הכסף שהיא מעבירה לו לידי העובדים – תופעה שהיא לצערי מוכרת. שלטונות האוניברסיטה מבקשים להדגיש כי הם רואים חשיבות רבה ומקפידים על כל התנאים והכללים בכל הקשור להבטחת זכויות העובדים מול קבלני הניקיון, ופעלו במשך זמן ללא הצלחה עם הקבלן, כדי שימלא את חלקו בהתקשרות בנושא זכויות העובדים. עד ליציאה למכרז על-פי דין, האוניברסיטה מתכוונת למסור את עבודות הניקיון לקבלן אחר, "נוטרי ציון", שעובד בקמפוס, ויש עמו ניסיון טוב בכל הקשור לשמירה על זכויות העובדים. קבלן זה נמצא בקשר הדוק עם הסתדרות עובדי הניקיון והשמירה ופועל בשיתוף פעולה מלא עמם, ומוכן לקלוט את עובדות הניקיון אצלו. מוחמד ברכה (חד"ש): לקלוט? שרת החינוך יולי תמיר: מוכן לקלוט אותן. ייתכן מצב שקבלן שסיים את ההתקשרות עם האוניברסיטה יעביר את עובדות הניקיון למקומות עבודה אחרים שבהם הוא פועל, כדי למנוע את פיטוריהן. זאת, כנראה כדי למנוע את אותו מצב שדובר בו קודם – שאדם שעובר מחברה לחברה מאבד את הוותק ואת הזכויות הכרוכות בכך. שלטונות האוניברסיטה ביקשו לציין כי לאוניברסיטה אין סמכות להתנות או להכריח את הקבלן לקבל לעבודה את כל עובדות הניקיון; כלומר, לקבלן החדש. עם זאת, האוניברסיטה פועלת יחד עם ההסתדרות לקליטת עובדות הניקיון, ובכל מקרה, האוניברסיטה תדאג, אם חלילה העובדות תפוטרנה, שהן תקבלנה את המגיע להן עד לפרוטה האחרונה. זו תגובת אוניברסיטת בן-גוריון כפי שביקשו ממני להביא אותה בפני מליאת הכנסת. אני חושבת שהנושא שעלה כאן לדיון הוא נושא ראוי וחשוב ביותר. אכן, העובדה שחלק ניכר מהעובדים, גם במשק הציבורי, הם עובדי קבלן, היא עובדה מבישה. אני יכולה לומר שיחד עם "מעגלי צדק" וגופים נוספים אנחנו, במשרד, שינינו את כל ההתקשרות עם עובדי קבלן, ועתה הם עובדים ישירים של משרד החינוך. בנושא הזה אני חושבת שיצרנו תקדים גם באופן ההעסקה וגם באופן הפיצויים לעובדים שנמצאים במסגרת של עובדי משרד החינוך. עובדי האוניברסיטה אינם עובדי משרד החינוך, אבל אני חושבת שיש לכולנו אחריות קולקטיבית בעניין הזה, ואנחנו אכן נדרוש מהאוניברסיטה לדווח לנו באופן שוטף מה עולה בגורלן של העובדות האלה. היה והן תיקלטנה – אני חושבת שאכן יש לאוניברסיטה מחויבות, גם אם לא מחויבות חוקית, אני מוכרחה לומר, ואין לי אפשרות לחייב אותה, אבל יש לה מחויבות לדאוג לכך שהעובדות תועסקנה בתנאים ראויים יחסית לוותק שלהן, גם אם הדבר ידרוש תשלום נוסף כזה או אחר. מדובר בסך הכול במספר לא גדול של עובדים, שהשכר שלהם לצערי הוא מאוד נמוך בכל מקרה, כך שאם יהיה פער בשכר, נדמה לי שהאוניברסיטה תצטרך למצוא דרך לפצות על כך. אני מאוד מקווה שהעובדות, לאור התגובה של האוניברסיטה, תמצאנה תעסוקה, אם אצל הקבלן הקודם, שצריך אכן לבדוק את מידת עמידתו בתנאי ההעסקה שהוא חתום עליהם, ואם אצל הקבלן החדש, והן לא תיפגענה, ואנחנו נמשיך ונבקש דיווח מהאוניברסיטה על פרשה זו. צודקים חברי הכנסת שאומרים שמקרה זה הוא רק אחד מני רבים, משום שעניין העסקת עובדי קבלן לא מוסדר. יחד עם חבר הכנסת אורון – אני מוכרחה לומר שגם אני הגשתי לא אחת הצעות חוק שמחייבות את המעסיק של הקבלן במחויבות לעובד שמועסק, כדי שלא להפוך את העסקת עובדי קבלן לשיטה שבה בעצם מפירים באופן קבוע את זכויות העובדים. החוקים הללו, לצערי, נתקלים בהתנגדות מאוד קשה בבית הזה, אבל בתוקף תפקידי כשרת החינוך, וגם אם אני לא יכולה להביא באופן ישיר לכך שהאוניברסיטה תפעל על-פי הנחיה כזאת או אחרת בנושא הממוקד הזה, אני בוודאי אעשה כל מאמץ כדי שהתהליך יתנהל באופן ראוי והוגן לעובדים. אני רק רוצה לומר לך, חבר הכנסת אמסלם – אחרי שאמרתי את כל זה, אני לא רואה מקום לקשור את זה בתקיפה כללית של האוניברסיטאות. אני מציעה לכולנו להיזהר ולא להיגרר אחרי הרטוריקה שעכשיו יוצאת ממשרד האוצר בכל הנושא הזה, כי זו רטוריקה מסוכנת מאוד להשכלה הגבוהה. אין מערכת שאין בה דבר שראוי לתיקון, אבל ודאי שזו לא סיבה להמשיך שלא לתקצב את מערכת ההשכלה הגבוהה עד כדי כך שנביא אותה לידי מצב של התמוטטות. אז בואו נבחין בין עיקר לטפל. הנושא הזה בעיני חשוב, עקרוני, ואני אמשיך לעקוב אחריו בתקווה שכל העובדות תקבלנה את השירות הנדרש וזכויותיהן לא תפגענה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מבחינה פרוצדורלית, מה את מציעה, גברתי? שרת החינוך יולי תמיר: אפשר לחזור עם הנושא הזה לדיווח. חיים אורון (מרצ): ועדת החינוך. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: המציעים – חבר הכנסת מוחמד ברכה, מסכים? מוחמד ברכה (חד"ש): כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברת הכנסת נאדיה חילו? – מסכימה להצעת השרה. כך גם חבר הכנסת חיים אורון. חברי הכנסת אמסלם וסלומינסקי? מכיוון שכך, ההצבעה היא פשוטה. בעד – דיון בוועדה; נגד – להסיר מסדר-היום של הכנסת. בבקשה, אפשר להצביע. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 9, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הנושא – פיטורי 150 עובדי קבלן באוניברסיטת בן-גוריון – יידון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. הנושא הבא שלנו – משרד החינוך מקצץ בתקציבי הרשויות המקומיות. שני המציעים לא נמצאים, שרת החינוך דווקא נמצאת, אבל אין לה למי להשיב בנושא הזה. אנחנו עוברים לנושא האחרון בסדר-היום לפני השאילתות. גם כאן – המציע לא נמצא. הנושא: התגברות הפעילות של הכיתות והמיסיון נגד החוק. חבר הכנסת יעקב כהן לא הגיע. שאילתות ותשובות היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שרת החינוך תשיב על השאילתות. 2116. סכנת סגירה של בית-הספר התיכון הדרוזי למדעים בירכא חבר הכנסת יואל חסון שאל את שרת החינוך ביום כ"ג באייר התשס"ח (28 במאי 2008): בית-הספר התיכון הדרוזי למדעים בירכא הוקם באישור משרד החינוך ומיועד לתלמידים דרוזים מחוננים. כיום הוא בגירעון של כ-3.5 מיליוני ש"ח בשל תקציב נמוך ממשרד החינוך. סגירתו תותיר 222 תלמידים ללא מסגרת לימודית. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע תקציב בית-הספר שניתן על-ידי משרדך נמוך? 3. מה נעשה למניעת הסגירה? 4. מה הוא לוח הזמנים לכך? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. לצערי, בית-הספר אכן בגירעון של יותר מ-3 מיליוני ש"ח, שעיקרו נובע מכך שהרשויות המקומיות מתקשות להעביר את חלקן במימון הסעות התלמידים המגיעים לבית-הספר מכל היישובים הדרוזיים בגליל ובכרמל. 2. משרד החינוך מעביר לבית-הספר, על-פי הכללים, תקציב פר-תלמיד, השווה בהיקפו לתקציב שמקבל תלמיד תיכון, על-פי מגמת הלימוד שבה הוא לומד, נוסף על תמיכות אחרות המועברות לבית-הספר מתוכנית החומש ומגופים הנתמכים על-ידי משרד החינוך. עם זאת, בית-הספר אינו זוכה מעבר לתקציבים הללו לתמיכה של רשות מקומית כלשהי. אשר על כן, נוצר מצב שאם לא יימצאו בהקדם מקורות מימון נוספים לכיסוי הגירעונות ולהבטחת תקציב להמשך הפעלת בית-הספר, מרחפת מעליו סכנת סגירה. 3. הוקם צוות בדיקה על-ידי גברת שלומית עמיחי, המנהלת הכללית, שמתפקידו לגבש הצעות לכיסוי הגירעונות והמלצות לייעול התפקוד של בית-הספר. בצוות חברים נציגים של משרד החינוך, של משרד ראש הממשלה ושל קרן רש"י. 4. לוח הזמנים להגשת ההמלצות על-ידי הצוות – סוף חודש יולי 2008. 2155. האולפנים לעברית חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את שרת החינוך ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): פורסם כי האגף לחינוך מבוגרים, ובו גף אולפנים לעברית, עובר ממשרד החינוך למשרד לענייני גמלאים. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן – מה הוא ההיגיון מאחורי ההחלטה? 3. האם ההחלטה תיצור כפל מנגנונים ללימוד עברית בשני משרדי ממשלה? 4. האם לנוכח ממצאי ועדת-תדמור יש כוונה להוסיף שעות לימוד לאולפנים? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. בבחינה נוספת שנערכה במשרד החינוך בסוגיה של מעמד האולפנים להנחלת הלשון הוחלט כי האולפנים הללו לא יועברו ממשרד החינוך למשרד לענייני גמלאים. האולפנים ימשיכו לפעול בתוך המעטפת המקצועית של האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך. עם זאת, נבדקת אפשרות שכמה תחומי פעילות של האגף הנוגעים במישרין לאוכלוסייה המבוגרת יועברו למשרד לענייני גמלאים. 4. של אילוצים תקציביים לא נוכל בשלב זה להוסיף שעות לימוד לאולפנים. 2158. אלימות תלמידים חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שרת החינוך ביום ח' בסיוון התשס"ח (11 ביוני 2008): פורסם כי תלמיד כיתה ז' בתיכון מקיף י' באשדוד אושפז בשבוע שעבר בבית-חולים במצב קשה לאחר שהוא ואחיו החייל היו קורבן ללינץ' שביצעו בהם תלמידים אלימים מבית-הספר. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה נעשה בעקבות האירוע? 3. מה הן המסקנות בתחום הערכי והלימודי בעקבות מקרי אלימות אלה? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. אירוע האלימות המדאיג המתואר בכתבה ידוע למשרד החינוך ומטופל על-ידו. מדובר באירוע שהחל בין כותלי בית-הספר התיכון מקיף י' באשדוד ונמשך מחוצה לו. היו מעורבים בו כמה תלמידים, וכן גורם נוסף שאינו שייך לבית-הספר – אח של אחד התלמידים – והוא דווח מייד למשטרה. פרטי האירוע עדיין אינם ברורים לאשורם. יש כמה גרסאות מצד המעורבים, ואלה נבדקות ונחקרות בימים אלה על ידי משטרת ישראל. 2–3. בית-הספר טיפל באירוע בהיבטים החינוכיים והמשמעתיים, כמתבקש. התלמידים המעורבים הורחקו מהלימודים למשך כמה ימים וההורים זומנו לשיחות בבית-הספר, ובהן הובהרה להם חומרת האירוע. כמו כן התקיימה פעילות חינוכית מקיפה עם כלל תלמידי בית-הספר בנושא מניעת אלימות ואף הוקדש יום מלא לנושא האלימות, השלכותיו ההרסניות והסכנות הטמונות בו. התלמיד שנפגע טרם שב ללימודים. הוא נמצא בביתו וזוכה לסיוע לימודי רציף מהמשרד, באמצעות עמותת "תללים". מפקח בית-הספר מעורב בטיפול במקרה ועומד בקשר ישיר והדוק עם מנהל בית-הספר לגיבוש הטיפול החינוכי הבית-ספרי. 2160. התפטרות יושב-ראש ועדת המקצוע במתמטיקה חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שרת החינוך ביום ח' בסיוון התשס"ח (11 ביוני 2008): ב"הארץ" פורסם כי פרופסור דן עמיר, יועץ בכיר למשרד החינוך בתחום המתמטיקה, התפטר, לאחר שנואש מהתוכניות לשיפור המערכת. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע התפטר היועץ? 3. מה ייעשה כדי להתמודד עם טענותיו? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. פרופסור דן עמיר, יושב-ראש ועדת המקצוע במתמטיקה, אכן התפטר מראשות הוועדה בסוף חודש מרס 2008, ונשלח אליו מכתב תודה. 2. הסיבה העיקרית להתפטרותו של פרופסור עמיר מצוטטת מדבריו: "קצב השינויים במשרד החינוך אטי במידה בלתי מתקבלת על הדעת – – – יעברו עוד הרבה שנים, אולי עשור, עד שרמת הלימודים תעלה מחדש. אני כבר בן 75 ומעדיף להקדיש את זמני לנושאים שבהם אוכל לתרום יותר", וכיבדנו את רצונו. 3. בשלוש השנים האחרונות מתבצעים בחינוך המתמטי שינויים משמעותיים בכל שכבות הגיל. תוכנית הלימודים של בית-הספר היסודי מוטמעת, ובימים אלה מסתיים תהליך אישור ספרי הלימוד לכיתות ה'-ו'; לכיתות א'-ד' כבר אושר מגוון רחב של ספרי לימוד. מבחני המיצ"ב הותאמו לתוכנית החדשה והם עומדים בסטנדרטים בין-לאומיים. התוכנית לחטיבת הביניים הועלתה לאתר האינטרנט של משרד החינוך להערות הציבור. התוכנית תושלם ותועבר לאישור ועדת המקצוע ולאישור יושב-ראש המזכירות הפדגוגית. בשנה האחרונה נערכו השתלמויות מורים ברחבי הארץ, נכתבו ספרי לימוד בגרסת ניסוי, ובשנת הלימודים תשס"ט התוכנית תיכנס לניסוי בכמה בתי-ספר. בשנת תש"ע התוכנית תחייב את כל כיתות ז' ותיכנס בהדרגה לכיתות ח' וט'. בשנה האחרונה החל פיילוט לשינוי מבנה בחינת הבגרות. בשנה זו נבחנו לראשונה במבנה החדש התלמידים הלומדים שלוש יחידות מ-80 בתי-ספר. בשנת הלימודים תשס"ט יורחב שינוי המבנה החדש גם לרמות של ארבע וחמש יחידות לימוד, ועד למועד זה כבר הצטרפו לפיילוט כ-110 בתי-ספר; ההרשמה טרם הסתיימה. המבנה החדש מצמצם את מספר השאלונים שבהם כל תלמיד נבחן, ולאור זאת מאפשר הוראה מעמיקה שאיננה רק מכוונת מבחנים. עם סיום כתיבת התוכנית לחטיבת הביניים תחל כתיבת תוכנית חדשה לחטיבה העליונה – מדובר בתחילת שנת הלימודים תשס"ט. בשנים האחרונות הוכנסו בהדרגה לבחינות הבגרות במתמטיקה שאלות הדורשות חשיבה מתמטית, ולא רק שינון. כמו כן נכללו שאלות הדורשות אוריינות מתמטית עם הקשרים לבעיות מציאותיות, כפי שנעשה ברחבי העולם. אני מאמינה כי כל שינוי במערכת חינוך חייב להיות אטי ומדורג, כדי שלא לזעזע את המערכת בשינויים גדולים ותכופים. שינויים מהירים מדי גורמים לבלבול ולחוסר יציבות. 2181. שימוש בסמים בקרב תלמידים חבר הכנסת נסים זאב שאל את שרת החינוך ביום ט"ו בסיוון התשס"ח (18 ביוני 2008): פורסם כי חוקרי המשטרה גילו ילדה בת 13 מבית-ספר במגדל-העמק המכורה ל"קריסטל", ויש עליית מדרגה בשימוש בסמים מסוכנים בקרב בני-הנוער. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם ידוע למשרדך על עלייה בשימוש בסמים בקרב תלמידים? 3. מה נעשה בנושא? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מייד עם פרסום הידיעה בתקשורת אותר בית-הספר שבו לומדת התלמידה, ובמפגש עם צוות בית-הספר ניתן עדכון בפרטים האלה: התלמידה נמצאת במעצר-בית על-פי הוראות המשטרה; המשטרה הטילה איפול על החקירה, ועל כן אין אפשרות לאמת את הפרטים שהתפרסמו בתקשורת. מחנכת הכיתה נמצאת בקשר טלפוני יומיומי עם התלמידה. בבית-הספר פועל צוות טיפולי שהתלמידה מוכרת לו, והמשך הטיפול המקצועי ייקבע בהתאם להתפתחויות בחקירה. צוות בית-הספר ערך פעולות הסברה ומניעה מקיפות בקרב התלמידות בעקבות האירוע ולקראת היציאה לחופשת הקיץ. המקרה קיצוני ומדאיג ביותר, וכל גורמי החינוך והטיפול בבית-הספר התגייסו לטיפול, בתלמידה בפרט ובתלמידות בית-הספר בכלל. 2. לגבי היקף השימוש בסמים בקרב תלמידים, נתונים שנמצאו במחקרים של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול מראים כי היקף השימוש בסמים בקרב תלמידים נתון במגמת בלימה ואף ירידה. 9.9% מהתלמידים בני 12–18 דיווחו על שימוש בחומר לא חוקי כלשהו לפחות פעם בשנה בשנת 2005. הנתונים של המשטרה בחודשים האחרונים מראים עלייה בשימוש בסמים בקרב בני-נוער. עם זאת, אנו יודעים כי נתון זה מושפע גם מכוח-האדם שהמשטרה מקצה לפעולות חשיפה, ואי-אפשר להסתפק בו כדי לראות את תמונת המצב כולה. 3. היחידה למניעת שימוש בסמים, אלכוהול וטבק בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך מפעילה מערכת ענפה של תוכניות מניעה בבתי-הספר, מגן-חובה ועד כיתה י"ב. התוכניות הללו הן חלק מתוכנית "כישורי חיים". תלמידי בית-הספר עוסקים בנושאי מניעת השימוש בסמים, באלכוהול ובטבק כמה פעמים בשלבי גיל שונים במשך לימודיהם בבית-הספר. נוסף על כך מפעיל השירות הפסיכולוגי-ייעוצי קבוצות להתערבות עם תלמידים שהם משתמשים מזדמנים. המערך הייעוצי הטיפולי בבתי-הספר מאתר תלמידים בסיכון ומטפל בהם בשיתוף גורמי טיפול בקהילה. 2195. הדרכת תלמידים בעיר-דוד על-ידי עמותת אלע"ד חבר הכנסת יוסף ביילין שאל את שרת החינוך ביום כ"ב בסיוון התשס"ח (25 ביוני 2008): אלפי תלמידים מגיעים מדי חודש לעיר-דוד ומודרכים על-ידי אנשי עמותת אלע"ד או שלוחיה. רצוני לשאול: 1. מדוע מאפשר משרד החינוך הדרכות של עמותה פוליטית לאלפי תלמידים? 2. מה ייעשה כדי להבטיח שההדרכות תהיינה של ארגון בלתי פוליטי? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. אתר עיר-דוד הוא חלק מגן לאומי "חומות ירושלים", המנוהל על-ידי גוף ממלכתי – "רשות הטבע והגנים הלאומיים". התלמידים המבקרים באתר מקבלים הדרכה ממדריכי האתר וכן ממורי של"ח וידיעת הארץ הנלווים אליהם או ממדריכי הטיולים שלהם. מסיורים שערכו מפקחי תחום של"ח וידיעת הארץ במשרד החינוך ומתגובות המורים על ההדרכה והפעילויות המתקיימות בעיר-דוד עולה כי ההדרכה והפעילויות של מדריכי האתר הן ברמה מקצועית גבוהה, והם רלוונטיים לתקופות ולממצאים שנתגלו במקום. בכל מקרה, נמסר לי כי ההדרכות הנערכות באתר אינן עוסקות בהיבטים פוליטיים. 2209. חונכים ערבים לילדים יהודים במסגרת פרויקט פר"ח חבר הכנסת יוסף ביילין שאל את שרת החינוך ביום כ"ט בסיוון התשס"ח (2 ביולי 2008): ב"מעריב" מ-25 במאי 2008 פורסם כי סטודנט ערבי אשר ביקש לחנוך ילד יהודי במסגרת פר"ח נענה כי ערבי לא יכול לחנוך ילד יהודי. רצוני לשאול: 1. האם זו המדיניות הרשמית של משרד החינוך ותוכנית פר"ח? 2. מה ייעשה כדי למנוע הישנות של מקרים כאלה? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. לא ידוע לנו על פרטי המקרה, וככלל, אין למשרד החינוך או לפרויקט פר"ח מדיניות שלא לאפשר לחונך ערבי לחנוך ילד יהודי. כשסטודנט ערבי מגיש בקשה להשתתף בפרויקט פר"ח, בקשתו נבדקת לגופה, על-פי המשתנים האלה: האם יש ביישובו של החונך חניך מתאים; האם משפחת החניך מוכנה לקבל חונך ממגזר אחר, ובעניין זה מדובר בכל מגזר אחר – ערבי, חרדי, ממלכתי-דתי, חילוני וכיוצא בזה; אם נמצאו ההתאמה וההסכמה הנדרשות החונכות יכולה להתקיים, והראיה לכך – השנה חונכים 26 חונכים ערבים ילדים יהודים בכל רחבי הארץ. 2. כל בקשה לחונכות נבדקת ותיבדק לגופה, על-פי המשתנים שציינתי. 2214. אי-כיבוד המנון המדינה על-ידי סטודנטים ערבים חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שרת החינוך ביום כ"ט בסיוון התשס"ח (2 ביולי 2008): נמסר לי שבטקס תוכנית המצוינים שנה ג', שנערך בט' בסיוון תשס"ח, 12 ביוני 2008, במכללת "דוד ילין" בירושלים, חלק ניכר מהסטודנטים הערבים לא קמו לשירת "התקווה". רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם לדעת השרה ראויים סטודנטים אלה להיות עובדי הוראה בישראל? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בטקס סיום הלימודים של תוכנית המצוינים שנה ג' שנערך ביום ט' בסיוון תשס"ח במכללת "דוד ילין" בירושלים, קבוצת סטודנטיות ממכללת "אלקאסמי" אכן לא עמדה בשירת "התקווה". בה בעת, לומדים ממכללת סח'נין ומהמכללה הערבית חיפה, וכן תלמידים ערבים מהמכללות "בית ברל", "דוד ילין", "קיי" ו"אחווה" כיבדו בעמידה את המעמד. הנהלת המכללה ראתה בחומרה את התנהגות הסטודנטיות והביאה את הנושא לדיון ביום 17 ביוני 2008 בפני המועצה האקדמית במכללה. המועצה החליטה להבהיר חד-משמעית לסטודנטיות כי מחובתן לכבד את סמלי המדינה. ד"ר מוחמד עיסאווי, ראש מכללת "אלקאסמי", וסגל המרצים בתוכנית, קיימו ביום 29 ביוני 2008 ישיבה עם הסטודנטיות והובהרה להן חומרת המעשה, קל וחומר לגבי מי שעומדות להצטרף כמורות מן המניין למערכת החינוך בישראל. ראשי המכללה מציינים כי המכללה רואה כאחריותה להכשיר מורה הומניסטי והגון, המכבד את חוקי המדינה וסמליה ומודע לזכויותיו ולחובותיו כאזרח במדינת ישראל. סטודנטים שלא ינהגו לפי כללים אלה, לא יהיו בין לומדי המכללה. 2221. טיפולי שיניים לתלמידים חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין שאל את שרת החינוך ביום כ"ט בסיוון התשס"ח (2 ביולי 2008): משרד החינוך פרסם לאחרונה מכרז למתן טיפולי שיניים לתלמידים שנפגעים בתאונות. מצב זה פוגע בטובת הילד, מכיוון שאינו מאפשר לו להיות מטופל על-ידי רופא השיניים הקבוע שלו. רצוני לשאול: 1. מדוע עורך משרד החינוך מכרז אף-על-פי שחלקו בתשלום מצומצם? 2. מדוע אין מאפשרים להורים לבחור את הרופא? 3. מדוע אין מועברים דמי ההשתתפות לרופא המטפל? שרת החינוך יולי תמיר: כידוע לך, גם משיחתנו בתום הדיון בוועדת החינוך, עצרנו כרגע את המכרז. אנחנו מנהלים דיון פנימי, ואני אומר לך מה ההתלבטות, מפני שנדמה לי שזאת התלבטות לגיטימית, ואני אוכל להכריע בה אחרי שאלמד את כל העובדות. יש היגיון בכך שכאשר ילד נפגע בשיניו הוא ילך לרופא שלו ולא לחברה חיצונית, משום שאם הוא ילך לרופא המוכר לו, סביר להניח שהטיפול יינתן בצורה טובה יותר, ההיסוסים של הילד ושל ההורים יהיו פחותים, והדבר יגרום לכך שהטיפול יהיה טוב יותר. מנגד, עולה טענה שייתכן מצב שהדבר הזה יגרום שימוש-יתר בשירות הזה למי שיש לו רופא פרטי, לשכבות היותר חזקות. דווקא אלה שאין להם רופא פרטי לא ידעו למי ללכת, ולכן לא יהיה להם אל מי לפנות. שתי הטענות נראות לי חשובות. הקמתי צוות קטן שבודק את העניין, כדי שנקבל את ההחלטה הנכונה. אני אביא את הדברים גם בפני ועדת החינוך אחרי שנסיים את הדיון. זאת התלבטות אמיתית, ואני רוצה לוודא שלא יהיה מצב שבסופו של דבר דווקא אלה שאין להם רופאי שיניים פרטיים, כשהם נפצעים לא יהיה להם בכלל לאן ללכת. לכן ההתלבטות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מכיוון שאני לא רוצה לשאול שאלה נוספת מכס היושב-ראש, אני מודה לגברתי השרה על שהיא מטפלת בכובד ראש וברצינות בנושא, ונקווה לשמוע לאילו מסקנות הגעת. שרת החינוך יולי תמיר: תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה לשרה גם על שאר התשובות שניתנו לפרוטוקול. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הודעה לסגן מזכיר הכנסת. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם) (תיקון מס' 27), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לסגן מזכיר הכנסת. שאילתות ותשובות היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אני מזמין את שר הפנים, חבר הכנסת מאיר שטרית, לעלות לדוכן ולהשיב על שאילתות. יש רשימה ארוכה של שאילתות, אך יש בלבי חשש כבד שרק בודדים מן השואלים נמצאים אתנו, ולכן שאר התשובות יהיו לפרוטוקול. לאחר מכן נחזור לנושא שהיה על סדר-היום – הצעתו לסדר-היום של חבר הכנסת יעקב כהן בנושא: התגברות הפעילות של הכיתות והמיסיון נגד החוק. הנושא יידון ללא תשובת ממשלה. אדוני שר הפנים, חבר הכנסת שטרית, ישיב על שאילתות. 879. הפיקוח על הבנייה בחופי הכינרת חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר הפנים ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): לפי דוח מבקר המדינה 55ב, "פעילות נמרצת של הרשויות המקומיות ושל המינהל היתה עשויה לשים קץ לגידור חופי הכינרת שלא כדין". בעקבות הדוח התחייב לפני כשנה וחצי שר הפנים דאז, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, להגדיל את היקף הפיקוח על הבנייה בחופי הכינרת מחמישית משרה למשרה מלאה. רצוני לשאול: האם יעמוד משרדך בהתחייבותו של השר הקודם? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) לאור הקמת איגוד ערים כינרת החדש, על-פי החלטת הממשלה, נושא זה יהיה באחריות האיגוד, ולא באחריות משרד הפנים. 918. מחירי חברת הגבייה בבאקה-ג'ת חבר הכנסת אברהים צרצור שאל את שר הפנים ביום י"ב בשבט התשס"ז (31 בינואר 2007): הוועד הציבורי לענייני באקה-ג'ת הודיעני כי העירייה העסיקה חברת גבייה לפי חוזה המפרט את המחירים על כל פעולה, אולם בפועל החברה גובה מהתושבים הוצאות אכיפה גדולות בהרבה מאלה שפורטו בחוזה ההתקשרות. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – כיצד יתוקן המצב? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) ראש הוועדה הממונה בעיריית באקה-ג'ת שכר חברת גבייה, כדי שתגבה את תשלומי הארנונה והמים מתושבי העיר שאינם משלמים את חובותיהם לעירייה שנים רבות. לו טרחו התושבים ושילמו את חובותיהם, לא היה צורך כלל בהפעלת חברת גבייה בבאקה-ג'ת. שיעור גביית הארנונה בבאקה-ג'ת בשנת 2006 היה 22%, ושיעור גביית המים היה 38%. אלו שיעורי גבייה נמוכים משמעותית אפילו מנתוני המגזר הערבי. אומנם ההתקשרות עם חברת הגבייה מבוצעת על-ידי העירייה ומשרד הפנים אינו צד לה, אולם המשרד הסדיר בחוזר מנכ"ל מיוחד (מס' 2/03) את דרך ההתקשרות עם חברות הגבייה, וכן את כללי ההתנהגות החלים על חברות הגבייה. ככל שיש תלונות ספציפיות על גביית הוצאות אכיפה מעבר לנקוב בהסכם בין העירייה לחברה, יש להפנות זאת לטיפולה של העירייה. עם זאת, בכוונת משרד הפנים לפרסם בקרוב חוזר מנכ"ל מיוחד לרענון כללי העבודה של הרשויות המקומיות עם חברות הגבייה. בין השאר יכלול חוזר זה הנחיות לרשויות המקומיות בדבר חובת ביצוע בקרה על הוצאות האכיפה שגובה החברה והתאמתן להסכמים שנכרתו עמה. 934. הנפקת אישורים לחקלאים חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר הפנים ביום י"ט בשבט התשס"ז (7 בפברואר 2007): חקלאים המקבלים היתרי בנייה למבני משק חקלאי נתקלים לעתים קרובות בסירוב ועדות התכנון להנפיק עבורם אישורי שלב ב' (טופס 4) להתחברות לתשתיות. רצוני לשאול: 1. האם מודע משרדך לעניין זה? 2. אם כן – האם מדובר במדיניות? 3. אם כן – האם היא תשונה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) מבדיקת הנושא במינהל התכנון ובלשכות התכנון המחוזיות עולה כי ככל שמבנה חקלאי נבנה בהיתר ובהתאם לתנאי ההיתר, אין כל מדיניות ארצית הקובעת איסור מתן טופס 4 למבנה. במחוז הצפון מקודמת בימים אלה תוכנית חדשה למבנים חקלאיים בשטחים חקלאיים. במסגרת פרסום דבר הכנת התוכנית על-פי סעיפים 77–78 לחוק התכנון והבנייה, החליטה הוועדה על הטלת הגבלות על הנפקת אישור חיבור לתשתיות למחסנים ולסככות אשר הפעילות החקלאית בהם אינה מחייבת חיבור לתשתיות. זאת, כדי למנוע שימוש בלתי חוקי במבנים אלה תוך עקיפה של תנאי ההיתר ושל מסגרות החוק ופגיעה בשטחים הפתוחים הערכיים של מחוז הצפון. 955. פתיחת דיוני הוועדות לתכנון ולבנייה לציבור חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה את שר הפנים ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): רוב הרשויות המקומיות מסרבות לפתוח את דיוני הוועדה לתכנון ולבנייה לקהל הרחב ולכלי התקשורת, אף-על-פי שהחוק אינו אוסר זאת. רצוני לשאול: 1. האם יחויבו הרשויות לפתוח את הישיבות? 2. האם לא גוברים השקיפות השלטונית ושיתוף הציבור על יתר השיקולים? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. עמדת מינהל התכנון היא שאכן יש מקום להגביר את שקיפות דיוני הועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. הוועדות המקומיות מורכבות מנבחרי ציבור, וראוי כי הציבור יוכל לבקר את החלטות נבחריו. שקיפות זו ניתן וראוי להשיג על-ידי חובת כתיבת פרוטוקולים של דיוני הועדה וחובת פומביות של פרוטוקולים אלה על-פי חוק חופש המידע. משרד הפנים תמך בהצעות חוק פרטיות בנושא זה, אשר אושרו בינתיים על-ידי הכנסת ונכנסו לתוקף – תיקון 80 לחוק התכנון והבנייה. הנושא נכלל גם בהמלצות הצוות הבין-משרדי בראשות מינהל התכנון לרפורמה בחוק התכנון והבנייה, אשר אומצו על-ידי. עם זאת, פתיחת דיוני הוועדות לציבור ו/או לתקשורת עלול לגבות, על-פי ניסיוננו, מחיר יקר מבחינת דרך ניהול הדיון, רמתו ואיכותו, ולפיכך איננו סבורים כי יש מקום לחייב זאת. 1084. ארנונה על בית-החולים בנהרייה חברת הכנסת נאדיה חילו שאלה את שר הפנים ביום ב' בניסן התשס"ז (21 במרס 2007): נהרייה הוכרזה בשנת 1965 כעיר עולים, לכן בית-החולים משלם עד היום ארנונה מלאה ואינו זוכה להקלות או לפטור מארנונה כמו בתי-חולים ממשלתיים אחרים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה בעניין? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. נכון הדבר. 2. הוועדה לרפורמה בנושא ארנונה אמורה להגיש בימים אלה את ממצאיה, ובין היתר היא תתייחס גם לסוגיה הזאת. 1108. הוועדה המיוחדת לרפורמה בארנונה ולבחינת כלל המיסוי העירוני חבר הכנסת משה גפני שאל את שר הפנים ביום ט' בניסן התשס"ז (28 במרס 2007): שר הפנים הקים ועדה שתעסוק בבחינה מחודשת של כלל המיסוי בארנונה וברפורמה בארנונה. רצוני לשאול: 1. מתי תסיים הוועדה את עבודתה? 2. מה הם הכללים והעקרונות המנחים אותה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הוועדה אמורה לסיים את עבודתה, לפי מה שמסר לי יושב-ראש הוועדה, בתוך 60 יום. 2. העקרונות הכלליים הם המלצות בכל תחומי גביית הארנונה, ובכלל זה לעסקים, למגורים ולחקלאות, וכן תשלומי ארנונה על-ידי גופים ממשלתיים, ובכללם משרד הביטחון, משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות. 1130. מניעת כניסה מפלסטינים בעלי אזרחות מערבית חבר הכנסת יוסף ביילין שאל את שר הפנים ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007): לפי פרסומים בעיתונות נאסר על פלסטינים רבים בעלי אזרחות מערבית, ובפרט אמריקנית, להיכנס לשטחים. גם אלי הגיעו כמה פניות בנושא זה. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן – האם מדובר במדיניות חדשה של משרדך? 3. מה הם הקריטריונים למניעת כניסתם של פלסטינים לישראל ולשטחים? 4. מה ייעשה בעניין זה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. משרד הפנים, האחראי למעברי הגבול של ישראל, אינו מונע את כניסתם של אזרחים זרים, בכללם אזרחים ממוצא פלסטיני, המבקשים להיכנס לשטחי הרשות, אם הם מצוידים ברשיון מתאים לכך המונפק על-ידי הצבא או מתאם הפעולות בשטחים. 2. מבחינת משרד הפנים לא נעשית כל הבחנה לעניין מוצאו של המבקש. 3. זר המגיע ללא אישור הצבא או מתאם הפעולות בשטחים, לא ייכנס לתחומי הרשות. בכלל, ההחלטה לאשר כניסת זרים נתונה בידי הצבא בלבד, בתיאום עם פרקליטות המדינה. הובהרו ההנחיות לגורמי השטח, והם מוודאים את קיומו של רשיון מתאים. 1219. תוכנית כביש 16 – כניסה חדשה לירושלים חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הפנים ביום כ"ז בסיוון התשס"ז (13 ביוני 2007): השבוע אישר משרד הפנים את תוכנית כביש 16 – כניסה חדשה לירושלים וכביש גישה חדש לגבעת-שאול. בניית המחלף לכיוון גבעת-שאול תפגע קשות ביער ירושלים ותיעשה בעלות גבוהה, תוך התעלמות מפתרונות חלופיים, "ירוקים" וזולים יותר. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה היא עלותו של המחלף לגבעת-שאול? 3. מדוע לא יורחב צומת גינות-סחרוב? 4. מדוע לא יורחב כביש 395 בלבד? 5. האם נערך מחקר על השפעת העומס בכניסה לעיר עם הפעלתם של כביש 9, של הרכבת הקלה ושל הרכבת המהירה? אם כן – מה הם נתוניו? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. תוכנית כביש 16 טרם אושרה ואף טרם הועברה להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור. 2. עלות חיבור כביש 16 לגבעת-שאול היא כ-75 מיליון ש"ח, לא כולל מע"מ. 3. בצומת גינות-סחרוב מתוכננת בעתיד הפרדה מפלסית. כיום הפרויקט נמצא בקידום סטטוטורי מול הוועדה המחוזית. 4. הרחבת כביש 395 תשפר את הכניסה לעיר ממערב רק בטווח הזמן הקצר, שכן בשל תנאי השטח שחוצה הכביש ורגישותו הנופית, לא יוכל הציר לעמוד בקריטריונים המתאימים לכביש כניסה ראשי לירושלים. 5. הצבות התנועה לכביש 16 הביאו בחשבון את הרכבת הכבדה לירושלים (קו 1A) ואת כביש 9. הרכבת הקלה לא נכללה היות שהיא חלק מהמערכת, ולכן לא צפוי שהיא תשפיע על העומס בכניסה לעיר. 1226. אשרת כניסה לתיירים מפרו חבר הכנסת יצחק לוי שאל את שר הפנים ביום כ"ז בסיוון התשס"ז (13 ביוני 2007): הבאים מרוב מדינות דרום אמריקה אינם זקוקים לאשרת כניסה למדינת ישראל. הבאים מפרו זקוקים לאשרת כניסה. רצוני לשאול: 1. מדוע שונה פרו מהמדינות האחרות? 2. באילו דרכים אפשר לתקן את המצב כדי שתושבי פרו יוכלו להיכנס ללא אשרת כניסה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. לאחרונה ניתנה המלצה עקרונית של מנהל מינהל האוכלוסין מר יעקב גנות לפטור את אזרחי פרו מאשרת כניסה. בימים אלו מתנהל משא-ומתן עם ממשלת פרו על ההסכם. 1269. גירוש ילדי עובדים זרים ממדינות אפריקה חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר הפנים ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007): כ-130 ילדים של עובדים זרים מארצות אפריקה עשויים להיות מגורשים לארצות המוצא של הוריהם במהלך חודשי הקיץ, משום שלא ענו על הקריטריונים לפי החלטת הממשלה מיוני אשתקד לקבלת מעמד תושב. מצב הדברים בארצות המוצא, כגון קונגו ודארפור, מסכן את חיי הילדים הללו. רצוני לשאול: מה ייעשה להשארת ילדים אלה בארץ? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) החלטת ממשלה מס' 156 נתנה מענה לאותם ילדים ששהו בישראל שלא כחוק, אשר התערו בחברה הישראלית ובתרבותה ועצם הרחקתם מישראל תהיה עבורם הגליה תרבותית. במועד קבלת החלטה זו שהו הילדים שש שנים בישראל. קונגו וסודן הן מדינות במשבר/קונפליקט, לכן אין המשרד פועל להרחקת נתינים ממדינות אלו. 1345. גינות בשכונת גבעת-שאול ירושלים חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הפנים ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007): תושבי הרחובות אזולאי, אלנקווה ויונתן בן עוזיאל בגבעת-שאול בירושלים פנו אלי בבקשת סיוע מבחינת איכות חיים, פיתוח וגינון. רצוני לשאול: 1. האם יש באזור גני שעשועים ומשחקים או גינות נוי? 2. האם מתוכננים גנים? אם כן – היכן? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. גן ברחוב עזריאן – הגן שודרג לפני חצי שנה על-פי כל דרישות התקן; גן הבור ברחוב האי גאון – שדרוגו מתוכנן בשנת 2008; גן ירוק ברחוב בעל השאילתות – שודרג לפני ארבעה חודשים על-פי כל דרישות התקן; גן קוטלר ברחוב קוטלר – שודרג לפני שש שנים ועונה על כל דרישות התקן החדש; גן ברחוב בן-ציון – שודרג לפני שנתיים ועונה על כל דרישות התקן החדש. 2. לא מתוכננת בניית גנים חדשים באזור. 1280. פתרונות דיור למפונים מחבל-עזה חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר הפנים ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007): נודע לי כי מקודמת תוכנית פיתוח במזרח חבל-לכיש עבור מפונים מחבל-עזה. רצוני לשאול: האם מוצו כל הפתרונות ההתיישבותיים עבור מפוני עזה ביישובים קיימים או ביישובים חדשים שאינם בחבל-לכיש – ניצן, ניצנים, אשקלון, שומריה, חלוצית-1, חלוצית-4, יסודות, עין-צורים, אמציה, שקף, כרמית? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) הנושא מקודם במסגרת כמה תוכניות המטופלות על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הדרום ועל-ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. השיקול של חלופות התיישבות ומיצוי פתרונות קיימים, כאמור בשאילתא, נשקל לעומק במוסדות התכנון בכל דיוניהם בנושא. זאת, בין השאר, לאור מדיניות התכנון הארצית, שגובשה במשרד הפנים ואושרה על-ידי המועצה הארצית ועל-ידי הממשלה, המבקשת לצמצם עד למינימום את הקמתם של יישובים חדשים. ראה למשל בהחלטת ועדת המשנה של המועצה הארצית על הקמת הישוב חזן: "ככלל סבורה הוועדה כי, כפי שנטען במרבית ההתנגדויות, אכן נכון להרחיב ולעבות יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים. עם זאת, כדי לתת מענה חברתי-קהילתי הולם לאוכלוסיית גוש-קטיף, במגמה לחזק את מזרח-לכיש, ולאחר שהוועדה השתכנעה כי אכן נבדקו חלופות רבות, לרבות אלה שהוצגו על-ידי המתנגדים, סבורה הוועדה כי במכלול השיקולים, הקמת היישוב במקום המוצע תיצור את האיזון הראוי בין שימור לפיתוח, ויש לאפשר את הקמתו של היישוב חזן באתר זה". 1315. מינוי נציג הדור הצעיר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה חבר הכנסת רן כהן שאל את שר הפנים ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007): על שאילתא קודמת מנובמבר 2006 בנושא ענית, כי למרות התחלת הטיפול עם כניסתך לתפקיד, עדיין התעכב אז המינוי משום שטרם נמצאו מועמדים מתאימים. כמו כן ציינת כי רשימת מועמדים חדשה נשלחה להתייעצות חוזרת עם גופי סטודנטים. רצוני לשאול: 1. האם מונה נציג הדור הצעיר למועצה? 2. האם נמצאו מועמדים מתאימים מתוך הרשימה החדשה, ואם לא – מדוע? 3. מדוע לא יפורסמו מספרם וזהותם של המועמדים שנפסלו ואת סיבות הדחייה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בדצמבר 2007 מונה מר רועי פולקמן לחבר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כנציג הדור הצעיר. 2. ברשימה שהועברה להתייעצות, כאמור בשאילתא, היו שלושה נציגים פוטנציאליים: רועי פולקמן, עדן קנובסקי ונתנאל בוכניק. התאחדות הסטודנטים ביקשה שנשקול גם את מינויו של איתמר אליצור. בשלב ראשון, הוחלט למנות חבר ללא ממלאי-מקום. לאחרונה, ולאור בקשתו של מר פולקמן כי נמנה לו ממלאי-מקום, פנתה מזכירות המועצה הארצית אל שניים משלושת המועמדים – עדן קנובסקי ואיתמר אליצור – בבקשה כי ימלאו את הטפסים הדרושים לשם מינוים לממלאי-מקום לחבר המועצה. זאת, מאחר שנהוג למנות חבר וממלא-מקום אחד או שניים. אין טעם במינוי שלושה ממלאי מקום. 3. כאמור, אף אחד מהנציגים הפוטנציאליים לא נפסל, גם אם בשלב זה מונה רק אחד מהם. 1318. דחיית ביצוע הריסת מבנים חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הפנים ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007): נודע לי כי ביצוע הריסת מבנה בלתי חוקי בדאלית-אל-כרמל נדחה – הריסה שהיתה צריכה להתבצע ב-30 במאי נדחתה בשבוע. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מי אישר את הדחייה? 3. האם קיים נוהל לדחייה של הריסת מבנים? 4. אם כן – מה הוא הנוהל לדחייה של הריסת מבנים בלתי חוקים? 5. האם המבנה נהרס לאחר שבוע? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) סמוך למועד זה נוהל משא-ומתן עם משטרת ישראל כדי לקבל סיוע לביצוע צו הריסה מינהלי למגורון שהונח בפארק הכרמל על-ידי נאדים כמאל. באופן עקרוני נמנעת משטרת ישראל ממתן סיוע ומביצוע צווי הריסה במגזר הדרוזי. המשטרה התנתה מתן סיוע לביצוע הצו בכך שהליווי המשטרתי לא יהיה צמוד לאנשי משרד הפנים, דבר שלא היה מקובל עלינו, ולכן ההריסה לא בוצעה. על בעלי המקום הופעלו לחצים מצד משרד הפנים וגם מצד המשטרה, ובסוף חודש יוני 2007 המגורון פונה על-ידי הבעלים. לא קיים נוהל לדחיית הריסות, והדחייה על-פי רוב נעשית במקרים שבהם יש עיכוב משפטי או עיכוב בשל אי-מתן סיוע משטרתי מסיבות שונות. 1346. פליטי סודן בישראל חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר הפנים ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007): מאות פליטים מסודן הגיעו לאחרונה לישראל בהברחת הגבול באילת. ראש העיר אילת הודיע כי אינו מסוגל להתמודד עם קליטתם. גם ראש העיר באר-שבע אינו יודע כיצד להתמודד עם הפליטים הנעזבים בעיר. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם נעשית היערכות לקליטתם? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הדבר נכון. 2. בדרגים הגבוהים ביותר, לרבות משרד ראש הממשלה, עובדים על מציאת פתרון כולל לבעיה, לרבות הקמת מתקן כליאה מיוחד על-ידי המשרד לביטחון פנים. המעקב אחרי הסוגיה נעשה על-ידי משרד ראש הממשלה. 1643. הצורך בבתי-כנסת נוספים בגבעת-שאול בירושלים חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הפנים ביום י"א בכסלו התשס"ח (21 בנובמבר 2007): פורסם כי שני בתי-כנסת הקימו קרוונים בשטח ציבורי בשכונת גבעת-שאול בירושלים. בשכונה יש מצוקה קשה של בתי-כנסת בשל מחסור בשטחים. בשטח זה ייבנה בית-ספר ובתי-הכנסת יפונו כשיחלו העבודות. רצוני לשאול: 1. מדוע ייבנה בית-ספר בשטח הפנוי ולא ייבנו בתי-כנסת? 2. האם מיועד בית-הספר לשרת את תושבי השכונה? 3. כמה שטחים ציבוריים קיימים בשכונה ומה מתוכנן להיבנות בכל שטח? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) הנושא אינו בתחום טיפולו של משרד הפנים. אני מציע כי תפנה אל עיריית ירושלים לקבלת התייחסות. 1644. בית-הספר "שובו" בכפר-סבא חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר הפנים ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007): לאחר שוועדת החינוך של הכנסת קראה לעיריית כפר-סבא למצוא מבנה הולם לבית-הספר "שובו" בכפר-סבא ומצאה שיש מבנים שאפשר לשכן בהם את בית-הספר, נשלחו מכתבים להורי התלמידים המבשרים על סגירת בית-הספר. רצוני לשאול: 1. מדוע פועלת העירייה בניגוד להמלצות ועדת החינוך? 2. מדוע אין העירייה מקצה מבנה הולם לבית-הספר? 3. מה ייעשה להמשך פעילות בית-הספר? שר הפנים מאיר שטרית: אני מתכבד להשיב על שאילתא של חבר הכנסת מיכאלי על בית-הספר "שובו" בכפר-סבא. עיריית כפר-סבא איננה מוכנה להעמיד בניין לרשות זרם של חינוך מסוים, שמקיים בית-ספר פרטי בכפר-סבא. זה איננו עניין שמשרד החינוך יכול להכריע בו. השאילתא כבר עלתה בפני, אדוני היושב-ראש – שאילתא דחופה של חבר הכנסת אזולאי. הסברתי שאין לנו דרך לאכוף על העירייה להקים בית-ספר וזאת סמכות מלאה של העירייה. במקרה הטוב ביותר למשרד החינוך יש איזו השפעה. עם זאת, הודעתי לחבר הכנסת אזולאי שאני אדבר עם ראש עיריית כפר-סבא וכדאי שייפגש אתו כדי לבדוק את הסוגיה. הם נפגשו, ולמיטב ידיעתי הצדדים הגיעו להבנות מוסכמות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאלה נוספת לחבר הכנסת מיכאלי, בבקשה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, תודה על התשובה. הסוגיה הזאת נדונה בכנסת כל כך הרבה פעמים, וועדת החינוך של הכנסת בכבודה ובעצמה התארחה בכפר-סבא וקיימה שם דיון. אדוני השר, לא יכול להיות שראש העיר – אני לא יודע על מה הוא דיבר עם חבר הכנסת אזולאי ומה הוא סיכם אתו, אבל ועדת החינוך הוציאה המלצות. שר הפנים מאיר שטרית: זה לא מחייב את העירייה. אברהם מיכאלי (ש"ס): בגלל זה אנחנו פונים אל כבוד השר, שיש לו סמכות כשר הפנים על ראש העיר. מדובר פה, אדוני השר, בסוגיה שכבר נדונה בוועדת החינוך על כל היבטיה. אנחנו רואים התעללות במערכת של "שובו". לא רוצים את בית-הספר הזה בעיר כנראה כי הוא מתחרה בבתי-ספר אחרים וזה מפריע לראש העיר. מחפשים פה אמתלות לא לפתוח את בית-הספר הזה. לאילו הבנות אפשר להגיע כאשר ועדת החינוך החליטה והמליצה שכן צריך לפתוח בית-ספר? לא הבנתי על אילו המלצות מדובר. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, כפי שאמרתי קודם, אין החלטות ועדת החינוך חלות על עיריית כפר-סבא או על כל עירייה אחרת. העירייה עובדת על-פי חוק, ועל-פי חוק רישום החינוך, בסמכותה של העירייה להחליט על פתיחת בית-ספר או על סגירתו של בית-ספר. למיטב ידיעתי, בית-הספר "שובו" הוא בית-ספר פרטי, כך שהעירייה לא חייבת להעמיד לרשותו מבנה או קרקע כבית-ספר פרטי. כשאמרתי שהגיעו להסכמות השתדלתי כדי שזה יקרה. אני לא יכול להכתיב לעירייה מה לעשות בתחום החינוך או בתחום הקמת בית-ספר. לכל עירייה יש שיקול הדעת שלה אם היא רוצה בית-ספר כזה או לא רוצה בית-ספר כזה. זה לא בית-ספר של החינוך הממלכתי. בחינוך הממלכתי לעירייה אין ברירה והיא חייבת להקים בית-ספר. אפילו בבית-ספר בחינוך המוכר אין לה ברירה, וגם אז היא חייבת להקים בית-ספר אם יש מספר מסוים של תלמידים. בבתי-ספר פרטיים זה בהחלט שיקול דעת מאוד מאוד נרחב של העירייה, שאני לא מעורב בו. כדי לנסות ולעשות שלום דיברתי עם ראש העיר והפעלתי את השפעתי כדי שהוא ייפגש עם חבר הכנסת אזולאי ועם נציגי בית-הספר. הם נפגשו, ולפי הדיווח שקיבלתי הם הגיעו להבנות שמשביעות את רצון הצדדים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר הפנים על תשובתו, ואנחנו חוזרים לפרוצדורה המוכרת. 1647. תוכנית מיתאר ליישובי המועצה המקומית בסמה חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר הפנים ביום י"א בכסלו התשס"ח (21 בנובמבר 2007): משרד הפנים הכין תוכנית מיתאר ליישובי המועצה המקומית בסמה – ברטעה, עין-א-סהלה ומעאוויה. ראש המועצה וחבריה מתנגדים בתוקף לתוכניות אלה, השונות מתוכניות-האב שאושרו בשלב מוקדם בהסכמת הרשות, בעיקר בגלל אי-שיתוף הרשות בהכנת תוכניות המיתאר וההתעלמות מצורכי האוכלוסייה בתחומי המגורים והתעסוקה. רצוני לשאול: 1. מדוע הוגשה תוכנית מיתאר ליישובים בניגוד לדעתה של הרשות המקומית? 2. מה ייעשה להתאמת התוכניות לצורכי היישובים? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) מינהל התכנון שוקד זמן רב על הכנת שלוש תוכניות-אב ומיתאר ליישובי המועצה המקומית והשקיע מאמץ, הרבה מעבר למקובל. תהליך התכנון כלל עשרות רבות של ועדות עבודה והיגוי, בהשתתפות ראשי המועצה המקומית, וכן תהליך נרחב של שיתוף הציבור. מאמצים אלה הם משמעותיים במיוחד לאור העובדה שמדובר בשלושה יישובים קטנים. תהליך התכנון התמשך מאוד בעיקר לנוכח הניסיון לשתף ככל הניתן את המועצה ואת התושבים בתהליך, תוך התחשבות יתירה בחילוף ראש הרשות שהתרחש במהלך תקופת התכנון והיענות לבקשותיו של ראש המועצה הנוכחי. ראש המועצה השתתף בוועדות ההיגוי, ובישיבה האחרונה, אשר סיכמה את מתווה שלוש תוכניות המיתאר. מרבית הבקשות של המועצה נכללו בתוכניות, ואלו שלא, הובאו לדיון בפני הוועדות – המקומית והמחוזית. חשוב לציין כי תוכניות המיתאר שהוכנו חורגות מהפרוגרמה הנדרשת ליישובים לשנת 2020, לעניין תוספת שטחי פיתוח למגורים. חריגות אלו הן פועל יוצא של היענות ועדות ההיגוי לבקשות המועצה השונות. עם זאת, יש להדגיש שבסופו של תהליך קיימות מגבלות תכנוניות, המעוגנות במדיניות התכנון המחוזית והארצית, שיש לעמוד בהן. בדיון להפקדה בוועדה המחוזית הציגו ראש המועצה ומהנדס הוועדה המקומית בפירוט רב את הערותיהם לתוכנית. הוועדה המחוזית, לאחר ששקלה את מכלול השיקולים, החליטה להפקיד את תוכנית המיתאר בתנאים, תוך היענות לחלק לא מבוטל מהערות המועצה המקומית והוועדה המקומית. 1705. הנפקת תעודות זהות חכמות חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר הפנים ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007): ב-13 בנובמבר 2007 פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי משרד הפנים עשוי לבטל את המכרז להנפקות תעודות זהות חכמות בשל חשד לפער בלתי סביר בין המחיר שהציעה המתמודדת היחידה במכרז, חברת HP, לבין הערכת השווי שעשו אנשי משרדי האוצר והפנים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מתי תתקבל החלטה בעניין? 3. האם תישקל פתיחת מכרז בין-לאומי כדי להתחיל ולהפיק תעודות זהות חכמות בקרוב? שר הפנים מאיר שטרית: אני מתכבד להשיב על השאילתא של חבר הכנסת אריה אלדד לגבי תעודות זהות חכמות. ועדת המכרזים של המשרד החליטה על ביטול מכרז תעודת הזהות החכמה. כזכור, משרד הפנים הוציא עוד לפני כהונתי כשר הפנים מכרז להנפקה של תעודת זהות חכמה. הסתבר שבמכרז השתתפה רק חברה אחת. לפי הערכת ועדת המכרזים של משרד הפנים, המחיר שהגישה החברה, בראותה שהיא חברה אחת בלבד וביודעה כי היא חברה בלעדית, היה מחיר מוגזם ומופרז מעל המידה ולכן המשרד פסל את המכרז. החברה הגישה בג"ץ נגד משרד הפנים ולאחר כמה חודשים החברה נסוגה מהבג"ץ ובינתיים משרד הפנים קיבל אישור של החשב הכללי לנהל משא-ומתן עם החברה בפטור ממכרז. מנהלים אתם משא-ומתן. והיה ויגיעו אתה להסכם על מחיר נורמלי והגיוני, אפשר יהיה להתקדם כי זאת החברה היחידה שניגשה למכרז. בינתיים, החברה שהצעתה לא עברה הגישה עכשיו בג"ץ נגד משרד הפנים שלא ינהל משא-ומתן עם החברה. עכשיו מחכים להחלטת הבג"ץ ובעקבות כך אני מקווה שנוכל להתקדם. חבר הכנסת אלדד, ואני אומר את זה בצער רב, היות שחשיבות הנושא קריטית לקיום מדינת ישראל ולזהותה של מדינת ישראל, היה צורך, לדעתי, לתת פטור מלא ממכרז למשרד הפנים ולהנפיק את תעודות הזהות באמצעות חברת המדפיס הממשלתי. דרך אגב, זה מה שאני עשיתי עכשיו בשנה הזאת לגבי הדרכונים החדשים, שגם הם יהיו ביומטריים וחכמים ולא יהיה אפשר לזייף אותם. קיבלנו פטור ממכרז. המדפיס הממשלתי יהיה הגורם שינפיק את הדרכונים, והוא עושה בעצמו, כחברה ממשלתית, את המכרזים בין ספקים שונים. אבל את המתכונת של הדרכון, את ההנפקה שלו, את כל המערכת, גם בעתיד, הנפקתו לכלל האזרחים – זה ייעשה על-ידי המדפיס הממשלתי. הנושא הוא קריטי, מכיוון שבמצב הנוכחי הקלות הבלתי-נסבלת של זיוף תעודות זהות וזיוף דרכונים היא פשוט איומה ונוראה. לפי נתוני המשטרה, יש היום יותר מ-300,000 אנשים שחיים בארץ עם תעודת זהות מזויפת, כלומר בזהות בדויה. המצב הוא פשוט אסוני, מכיוון שחלק מהאנשים הללו יכולים להיות גם מחבלים, שלא לדבר על מבריחים ועוסקים בסחר בבני-אדם וכל הפשיעה שמתלווה לעניין הזה. אני באמת מקווה – אני עושה את כל המאמצים לדחוף את הפרויקט הזה קדימה, כדי להביא לתיקון עולם. אנחנו הולכים לעשות גם תעודה ביומטרית והיא גם תהיה חכמה, כלומר מעבר לעניין של זיהוי ביומטרי חד-חד-ערכי יהיה בה גם צ'יפ אלקטרוני, שישמש לחתימה אלקטרונית, והאזרחים יוכלו להשתמש בה כדי לקבל את כל שירותי הממשלה בממשל זמין. אני מקווה שבעזרת השם ב-2009 נוכל להנפיק במקביל גם את הדרכונים וגם את תעודות הזהות החדשות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאלה נוספת לחבר הכנסת אריה אלדד. בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני השר, תודה. המצב שאתה מתאר הוא באמת מצב אסוני. שר הפנים מאיר שטרית: נכון. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מדינה מתוקנת לא יכולה להשלים עם מצב כזה. אבל מה שתיארת קודם הוא שאנחנו כלואים בסבך של בג"צים – פטור מחובת מכרזים לזה שהתמודד ולא זכה או שנפסל המכרז. השאלה היא אם שקלתם מכרז בין-לאומי, כלומר לפתוח את המכרז למתחרים רבים, כי יש מדינות בעולם שהדברים האלה כבר יושמו אצלן, ויכול להיות ששם יש חברות אחרות. השאלה השנייה היא: אנחנו תקועים בסבך בג"צים. האם הצעד שלכאורה הוא לא רלוונטי לעניין הזה אבל בלית ברירה צריך ללכת אליו הוא חקיקה ספציפית לטובת תעודת הזהות, כדי לגשר על הבעיה המשפטית? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אלדד. כבוד השר, בבקשה. שר הפנים מאיר שטרית: חבר הכנסת אלדד, ראשית, המכרז היה בין-לאומי, ומשום כך חברת HP השתתפה, כי למעשה זו חברה חיצונית. שנית, לצערי, בגלל הוויכוח של הבג"צים כל חברה רואה בזה מעשה גדול, ולכן הם נאבקים בכל כוח לזכות. לדעתי, אנחנו נמצאים בישורת האחרונה. תקרה אחת מהשתיים: נגיע להסכמה עם החברה הזאת או עם חברה אחרת; לא נגיע להסכמה – ננסה ללכת על העניין של פטור ממכרז. אם אני אראה צורך – שלא יהיה מנוס מלעשות חקיקה כלשהי, אני אשמח לפנות אליך, כי המסלול שלך הוא הרבה יותר מהיר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר הפנים על תשובתו. שאילתא 1720 של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לפרוטוקול. 1720. בחירות ברשויות מקומיות שמכהנות בהן ועדות ממונות חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שאל את שר הפנים ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007): ב-11 בנובמבר 2008 תתקיימנה בחירות למועצות המקומיות ולעיריות במרבית הערים והכפרים. רצוני לשאול: 1. באילו ערים וכפרים לא תתקיימנה בחירות? 2. האם תתקיימנה בחירות בערים ובכפרים שיש בהם ועדה ממונה? 3. אם לא – מדוע? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. בתשובה על השאילתא שבנדון הריני להשיבך כי בימים אלה נערכת בחינה בסוגיה של קיום הבחירות ברשויות שפוזרו בהתאם להוראות החוק בנושא. לאחר קבלת החלטה בנושא יפעל המשרד ליידע את הרשויות בדבר ההחלטה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1739 של חבר הכנסת נסים זאב – לפרוטוקול. 1739. בקשות התאזרחות של פלסטינים חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר הפנים ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007): פורסם כי "אלפי פלסטינים בירושלים רוצים אזרחות ישראלית". זאת, לאור השינויים המדיניים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה היא עמדת משרדך? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. בהמשך לבקשת חבר הכנסת זאב נסים, להלן הנתונים המצביעים על בקשות התאזרחות במזרח-ירושלים בשנים האחרונות: בשנת 2004 היה מספר הבקשות 203; בשנת 2005 – 335; בשנת 2006 – 290; בשנת 2007 – 298. החוק לא השתנה בשנים האחרונות. כדי לקבל אזרחות, על מי שאינו זכאי שבות לקיים כמה תנאים, המופיעים בסעיף 5 לחוק האזרחות: "5(א) בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על-ידי התאזרחות, אם יתקיימו בו תנאים אלה: 1. נמצא בישראל; 2. היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו; 3. זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע; 4. השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה; 5. יודע ידיעת-מה את השפה העברית; 6. ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מלהיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרח ישראלי". היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1744 של חבר הכנסת איתן כבל – לפרוטוקול. 1744. פירוק עיריית עיר-הכרמל חבר הכנסת איתן כבל שאל את שר הפנים ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007): בשנת 2003 אוחדו עוספיא ודאלית-אל-כרמל, בניגוד לעמדת התושבים. האיחוד נכשל. לכן מבקשים כעת התושבים לפרקו – בגיבוי הנהגת העדה הדרוזית כולה. רצוני לשאול: 1. מדוע לא תוענק לוועדה לאיחוד רשויות הסמכות לבחון מחדש איחודים שנכשלו, ובכך תפעל לפירוק עיריית עיר-הכרמל, כמבוקש? 2. מדוע לגרור את תושבי העיר למאבק מיותר ובניגוד לרצונם? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בניגוד לנאמר בפנייתך, איחוד דאלית-אל-כרמל ועוספיא לא נעשה בניגוד לעמדת התושבים, והאיחוד לא נכשל. הוועדה לאיחוד רשויות הוקמה על-ידי שר הפנים ופועלת מתוקף החלטת ממשלה לביצוע איחוד רשויות על מנת לצמצם את מספרן. אין לממשלה כוונה להגדיל את מספר הרשויות המקומיות בישראל, שהינו גדול. 2. אין כל כוונה לגרור את תושבי עיר-הכרמל למאבקים שאין להם כל מקום. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1752 של חבר הכנסת אריה אלדד: הדחת ראשי מועצות. אדוני השר, בבקשה. 1752. הדחת ראשי מועצות חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר הפנים ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007): בדיון השדולה למאבק בשחיתות בכנסת שנערך ב-25 בנובמבר 2007 אמר מנכ"ל משרדך בעניין מצפה-רמון, כי למרות המלצות הדרג המקצועי במשרד להדיח גם את ראש המועצה הוחלט "לתת לה הזדמנות נוספת". רצוני לשאול: 1. האם הליך כזה נערך גם לראש העיר ערד? 2. מדוע אי-הגשת התקציב היוותה סיבה מספקת להדחה בערד אך לא במצפה-רמון? 3. מה הם הקריטריונים הקיימים במשרד בנושא זה? שר הפנים מאיר שטרית: אני מתכבד להשיב על שאילתא של חבר הכנסת אריה אלדד. 1. נשאל אם הליך כזה נערך גם לראש העיר ערד. לראש עיריית ערד נערך שימוע בשל אי-אישור תקציב, וזאת בהתאם להנחיות החוק. במהלך השימוע הוברר כי ראש העירייה לא פעל בנחישות להעברת התקציב ולא נתן לחברי המועצה הזדמנות וכוח להשפיע על מבנה התקציב ועל ההוצאה, כנדרש בארגון דמוקרטי. ראוי להדגיש כי בג"ץ דחה בימים אלה – "ימים אלה", זה כבר אז – עתירה של ראש העיר לשעבר נגד ההדחה. 2. על-פי הנתונים שבידינו, רוב חברי מועצת מצפה-רמון התאגדו במטרה להדיח את ראש המועצה. הראיה לכך היא שאף שעל-פי החוק הם יכלו להציע תקציב משלהם, הם לא עשו כן. ראש המועצה התחייבה לפעול על-פי הנחיות של משרד הפנים בסוגיית התקציב, והיא אכן כך עושה. על כן, הוחלט להדיח את חברי המועצה ולהשאיר בתפקידה את ראש המועצה. דרך אגב, זה לא המקרה היחיד שאנחנו עשינו את זה. עשינו את זה גם ביישובים אחרים, כשאנחנו מתרשמים שחברי המועצה מטרפדים את פעילות המועצה, והדרך היחידה שלנו היא לפזר את חברי המועצה ולהשאיר את ראש המועצה – כמו שגור, זו אחת המועצות שהפעולה הזאת נעשתה בהן, ועוד. 3. על-פי החוק, אם מועצת הרשות לא אישרה את תקציבה השנתי של הרשות עד למועד הנקוב בחוק, תפוזר מועצת הרשות באופן אוטומטי ואילו לראש הרשות ייערך שימוע בראשות מנכ"ל משרד הפנים. מטרת שימוע זה היא בירור העובדות ותפקודו של ראש הרשות, ובהתאם מעביר מנכ"ל המשרד המלצתו לשר על מנת להחליט על המשך דרכו של ראש הרשות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאלה נוספת לחבר הכנסת אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני השר, תודה. השאילתא הזאת היא אכן מדצמבר 2007, ולכן חלק מהשאלות כבר נענו על-ידך גם מעל הדוכן הזה בהזדמנויות אחרות. האם נכון להיום תפקודה של המועצה במצפה-רמון משביע את רצונך? שר הפנים מאיר שטרית: כן. אני חושב שחל שיפור משמעותי מאוד בתפקוד המועצה. יש ועדה קרואה במצפה-רמון, שעוזרת במילוי ענייני המועצה. ראש המועצה נשארה בתפקידה. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: יש מועצה ממונה עכשיו? שר הפנים מאיר שטרית: יש מועצה ממונה במצפה-רמון. חברי המועצה ממונים וראש המועצה נשארה. תקציב המועצה אושר השנה כמתכונת, והמועצה מתפקדת הרבה יותר טוב מאשר היה בעבר. נפסקו המחלוקות הפוליטיות בתוך המועצה. עוד מעט הם יהיו בבחירות ותהיה להם, לכל אחד, הזדמנות להתחרות ולהתמודד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר הפנים. שאילתא נוספת של חבר הכנסת אריה אלדד, שאילתא 1813: קבלת מעמד עיר למועצה מקומית גבעת-שמואל. 1813. שינוי מעמדה של גבעת-שמואל לעיר חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר הפנים ביום י"ז בטבת התשס"ח (26 בדצמבר 2007): התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בטענה כי שינוי מעמדה של גבעת-שמואל נעשה בעקבות מעבר ראש המועצה למפלגת קדימה, למרות החקירות הפליליות המתנהלות נגדו והגירעון הגדול של המועצה. בנוסף נטען כי שינוי המעמד בוצע בניגוד למדיניות הממשלה ובניגוד להמלצת מנכ"ל משרד הפנים דאז בלינקוב. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם תבוטל ההחלטה? 3. האם יוענק מעמד של עיר לכל שאר המועצות המקומיות שבאותו סדר-גודל? שר הפנים מאיר שטרית: 1–3. ההכרזה על העיר גבעת-שמואל נעשתה כדין ולאחר שיקול דעת, ואין לה ולא כלום עם השתייכותו הפוליטית של ראש העיר. למיטב ידיעתי, דרך אגב, ראש העיר איננו שייך לקדימה אלא לליכוד. השיקולים שעמדו לנגד עיני השר היו ההתנהלות התקציבית ומספר התושבים ביישוב, שזכאים לכל הדעות לקבל שירותים מרשות עירונית. אני פשוט רוצה לפרט מעבר למה שכתוב פה בשאילתא. אני לא מבין למה לוקח כל כך הרבה זמן לחבר'ה שלי לכתוב תשובות על שאילתות. יכלו לעשות את זה מהיום למחר. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שקיבלתי הערה מהכנסת שיש מספר גדול מאוד של שאילתות שאני לא עניתי עליהן. לצערי, כשביררתי זאת, התברר לי שיש קבוצת שאילתות די גדולה עוד מתקופתו של בר-און, ואז יש כאילו קובץ גדול. בדרך כלל אני מקפיד לבוא לכנסת, ואינני מתחמק מהכנסת. אני רוצה לענות במהירות האפשרית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: רשמנו את ההערה, במיוחד שפעם הייתי בנעליים שלך. שר הפנים מאיר שטרית: לכן גם ביקשתי שאת כל השאילתות שיש יביאו. אינני רוצה להשאיר שום שאילתא על שולחני לפני הפגרה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: קרה לי בעבר דבר כזה. שר הפנים מאיר שטרית: מה שלא עניתי עליו, אביא בשבוע הבא. אני מבקש לעדכן את חבר הכנסת אלדד: ועדת החקירה להכרזתה של עיריית גבעת-שמואל כעירייה נעשתה עוד לפני כהונתי כשר הפנים, וועדת החקירה המליצה פה-אחד להעניק מעמד של עיר לגבעת-שמואל. שר הפנים דאז לא הסכים לתת להם מעמד של עיר. בינתיים התחלפנו. ראש העיר הלך לבג"ץ נגד שר הפנים, ובינתיים התחלפנו, וראש העיר פנה אלי בתלונה שמקפחים אותו: מדוע לא נותנים לו מעמד של עיר כשהמועצה מצביעה פה-אחד, כשוועדת החקירה ממליצה פה-אחד? קראתי את דוח ועדת החקירה והתרשמתי שאין שום סיבה בעולם למנוע ממנו את המעמד של עיר. בדקתי את הנתונים של העירייה ובדקתי את המלצות ועדת החקירה, והם באמת היו פה-אחד. לכן, הודעתי לראש העיר שאינני רואה שום מניעה לתת לו מעמד של עירייה, וכך עשיתי. דרך אגב, המבחן בבג"ץ: הגישו בג"ץ, והבג"ץ דחה את העתירה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר הפנים. שאילתא 1818 של חבר הכנסת אורי אריאל – לפרוטוקול. 1818. תקנות נגישות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הפנים ביום כ"ד בטבת התשס"ח (2 בינואר 2008): בדיוני ועדת הכנסת עלה כי כבוד השר לא קבע עדיין תקנות לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אף שחלפה יותר משנה מהמועד הקבוע לכך. רצוני לשאול: 1. מה הם הגורמים לעיכוב? 2. מתי יפרסם משרדך את התקנות לחוק? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. אין ספק כי על מוסדות המדינה, השלטון המרכזי והשלטון המקומי, לאפשר נגישות לאנשים עם מוגבלויות למקומות שבהם ניתנים שירותים. לפיכך חוקקה הכנסת את חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות, שבמסגרתו חייבים גופי השלטון בהנגשת מבני הציבור ובהתאמתם לאנשים עם מוגבלויות. בשל העלות הכספית הגבוהה של התאמת המבנים, נקבע בחוק כי התאמתם של המבנים תיעשה במדורג במשך 12 שנים, עד שנת 2018. במקביל, פועל מינהל התכנון לתיקון התקנות לבנייה חדשה, כך שתחייב התקנת מתקני נגישות. עד היום לא הקצה משרד האוצר כספים לשיפוי הרשויות המקומיות בגין התאמתם של המבנים הציבוריים לאוכלוסיות המיוחדות – הוצאות המוערכות בסך של כ-2.5 מיליארדי שקלים. על המועצה המקומית קריית-טבעון לפעול בהתאם לחוק להתקנת אמצעים לנגישות לאנשים עם מוגבלויות עד לשנת 2018. משרד הפנים מצפה כי משרד האוצר יעמיד לרשות הרשויות המקומיות תקציב מתאים לביצוע חוק זה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1831 של חבר הכנסת כבל – לפרוטוקול. 1831. תאגידי מים וביוב חבר הכנסת איתן כבל שאל את שר הפנים ביום ב' בשבט התשס"ח (9 בינואר 2008): על-פי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, על כל רשות מקומית להצטרף לתאגיד מים וביוב אזורי. רצוני לשאול: 1. כמה תאגידי מים וביוב הוקמו מאז נכנס החוק לתוקפו? 2. כמה תאגידי מים וביוב קיימים כיום? 3. אילו רשויות טרם הצטרפו לתאגיד מים וביוב, מדוע, והאם ננקטו או יינקטו כנגדן הליכים כלשהם? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. מאז נכנס החוק לתוקפו הוקמו 19 תאגידי מים וביוב, והם בבעלותן של כ-40 רשויות מקומיות, ומכסים כ-2.6 מיליוני תושבים. 3. כנגד הרשויות שאינן מתקדמות בהליך הקמת התאגיד לאחר 1 בפברואר 2008 יינקטו סנקציות בהתאם לסיכום בין משרדי הפנים והאוצר, לרבות חיוב אישי של ראשי רשויות, מינוי חשבים מלווים והפחתת מענקים. הנושא פורסם בחוזר מנכ"ל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1833 של חבר הכנסת אחמד טיבי – לפרוטוקול. 1833. בחירות לרשות המקומית בכפר אעבלין חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את שר הפנים ביום ב' בשבט התשס"ח (9 בינואר 2008): בשנה הבאה תיערכנה בחירות כלל-ארציות לרשויות המקומיות. בכפר אעבלין שבגליל מונתה ועדה קרואה על-ידי משרד הפנים. יש חוסר ודאות בעניין משך כהונתה של הוועדה הקרואה ולא ידוע אם תתקיימנה בחירות לרשות המקומית באעבלין. רצוני לשאול: 1. האם יתקיימו בחירות לרשות המקומית בכפר אעבלין בשנה הבאה? 2. אם לא – מתי יתקיימו הבחירות למועצת הכפר אעבלין? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. המועצה המקומית אעבלין פוזרה על-ידי שר הפנים בסוף שנת 2005 בעקבות המלצות וממצאים של ועדת חקירה בראשותו של מר אורי בורובסקי וביקורת של משרד הפנים בדבר אי-סדרים ובשל אי-אישור תקציב המועצה. למועצה מונתה וועדה ממונה בראשותו של מר מרק אסיה וכן חשב מלווה. עם כניסתה של הוועדה הממונה לתפקיד התברר כי מצבה הכספי של הרשות חמור. שיעור הגירעון לשנת 2005 עמד על 130% של תקציב הרשות, שכר העובדים לא שולם והולן למשך שמונה חודשים. שיעור גביית הארנונה עמד על 21% ושיעור גביית המים עמד על 45%. הוועדה הממונה החלה בגיבוש ובביצוע של תוכנית הבראה לרשות, על מנת להביאה לכדי איזון תקציבי. בד בבד עם הפעולות הכלכליות פעלה ופועלת הוועדה הממונה להטמעת נורמות התנהלות כספית ומינהלית תקינות; שלא כפי שהיה נהוג בעבר. צעדי ההבראה שנקטה הוועדה הממונה עד כה שיפרו את המצב הכלכלי של הרשות, אולם תהליכים אלו הם רק חלק מהליך הבראה שלם, שאותו אמורה הוועדה להשלים לשם ייצוב הרשות ואשר צפוי שיימשך זמן רב. יתר על כן, על מנת להשלים את המהלך יש צורך בחיזוק השדרה הניהולית של המועצה המקומית, אשר תוכל לשאת בעול ניהול המועצה גם לאחר פיזורה של הוועדה הממונה וקיום בחירות דמוקרטיות למועצת הרשות – מהלך אשר הינו חיוני על מנת להבטיח כי הליך הבראת הרשות המקומית, אשר הושקע בו כסף ציבורי רב, לא ירד לטמיון וכי המועצה הנבחרת שתיבחר לאחר השלמת ההליך תוכל למלא את פעולתה, ומשרד הפנים לא יידרש לשוב ולהפעיל את סמכויותיו בעתיד על דרך התערבות בהתנהלות הגופים שייבחרו לנהל את הרשות המקומית לאחר סיום כהונתה של הועדה הממונה. אשר על כן, המליץ בפני הדרג המקצועי במשרד שלא לקיים בחירות למועצה המקומית אעבלין, ובכוונתי לקבל המלצתם ולפעול כנדרש. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1841 של חבר הכנסת דוד אזולאי – לפרוטוקול. 1841. שביתת הכבאים בבני-ברק חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הפנים ביום ב' בשבט התשס"ח (9 בינואר 2008): פורסם כי כבאי בני-ברק הבעירו צמיגים בפתח התחנה כמחאה על שמשכורותיהם משולמות דרך קבע באיחור של כמעט חודש. כידוע, אין אלו הכבאים היחידים ששבתו לאחרונה. רצוני לשאול: 1. מדוע שובתים כבאים לעתים קרובות כל כך? 2. מדוע שבתו כבאי בני-ברק? 3. האם יש כבאים שלא מקבלים משכורת? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. ביום 9 בינואר 2008 שולמה לכבאי בני-ברק משכורת חודש דצמבר 2007. כבאי בני-ברק קיבלו את שכרם עבור כל החודשים האחרונים. אומנם השכר שולם תמיד בפיגור של כמה ימים – עד שמונה ימים מהתאריך הקובע – אך אין כיום כל חוב שכר כלפי העובדים. משרד הפנים מבצע קיזוזים מהרשויות המקומיות לאיגודי ערים על מנת שאלה יוכלו לשלם שכר בזמן. ביצוע הקיזוזים צמצם משמעותית את בעיית תשלום השכר לכבאים בשירותי הכבאות השונים. איגוד ערים בני-ברק אינו בהסדר הקיזוזים, כיוון שלאיגוד יש הסכם עם עיריית בני-ברק. האיגוד לא פנה למשרד הפנים בדרישה לבצע קיזוזים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1844 של חבר הכנסת מוחמד ברכה – לפרוטוקול. 1844. תוכנית מיתאר לכפר רומאנה חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר הפנים ביום ב' בשבט התשס"ח (9 בינואר 2008): נודע לי שתוכנית המיתאר מס' ג/11419 נמצאת בדיונים של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של נצרת 13 שנים. זה שלושה חודשים עומדת התוכנית לאישור בוועדה והנושא לא מתקדם ואין תשובה לתושבים. רצוני לשאול: 1. האם הנושא מוכר? 2. אם כן – מה היא סיבת העיכוב באישור התוכנית? 3. מתי תאושר התוכנית סופית? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) להלן התייחסותנו לשאילתא מס' 1844 של חבר הכנסת מוחמד ברכה בנושא הנדון: 1–2. בתאריך 13 ביוני 2007 אישרה הוועדה המחוזית צפון את תוכנית המיתאר של רומאנה למתן תוקף, בכפוף לאישור תמ"מ 9/2 ובתנאים. בתאריך 30 ביולי 2007 קיבלה תוכנית המיתאר המחוזית תמ"מ 9/2 תוקף. 3. תוכנית המיתאר של רומאנה תובא לדיון בוועדה המחוזית צפון באחת מישיבותיה הקרובות, לאישורה למתן תוקף בהתאם לסעיף המעבר בתמ"מ, ומייד לאחר מכן תפורסם התוכנית למתן תוקף כנדרש. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1848 של חבר הכנסת משה גפני – לפרוטוקול. 1848. טבלת ההנחות בארנונה חבר הכנסת משה גפני שאל את שר הפנים ביום ב' בשבט התשס"ח (9 בינואר 2008): מעיון בטבלת ההנחות לשנת 2008 ומהשוואתה לטבלת 2007 עולה כי במשפחות שבהן עד חמש נפשות קיימת הקלה, ואילו אצל משפחות ברוכות ילדים משש נפשות ומעלה קיימת החמרה בחישוב ההנחה בארנונה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה כדי להקל על המשפחות ברוכות ילדים, אשר דווקא אצלן מתן ההנחה הוא יותר משמעותי? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. טבלת ההנחות בארנונה מורכבת מכמה משתנים כלכליים – קצבת הבטחת הכנסה, שכר ממוצע במשק וקצבאות ילדים. בקביעת טבלת ההנחות לשנת 2008 נעשו התאמות למשתנים הכלכליים העדכניים המרכיבים את הנוסחה. 2. בימים אלה, הוועדה הציבורית לרפורמה בארנונה שהוקמה לפני כמה חודשים לבחינת הסוגיה בכללותה, דנה ומטפלת גם בנושא טבלת ההנחות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1858 של חבר הכנסת אלכס מילר – לפרוטוקול. 1858. נוהל החתמת דרכוני תיירים חבר הכנסת אלכס מילר שאל את שר הפנים ביום ט' בשבט התשס"ח (16 בינואר 2008): נודע לי כי השתנה הנוהל שהיה מקובל בעת כניסת תיירים לגבולות מדינת ישראל. בעבר לא הוחתם דרכונו של תייר שנכנס לישראל, כיוון שחותמת זו עלולה להתקבל בעוינות ולגרום סיכונים מיותרים במדינות עוינות. רצוני לשאול: 1. מה הוא הנוהל הקיים? 2. מדוע שונה הנוהל הקודם? 3. מה ייעשה כדי למנוע פגיעה באנשי עסקים ובתיירים המבקרים בישראל בעקבות הנוהל החדש? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הנוהל הקיים לא שונה. תיירים המבקשים שלא יוחתם דרכונם בחותמת ביקורת הגבולות – ניתן לאשר בקשתם, אם הם עומדים בכמה קריטריונים; מצ"ב הקריטריונים. 2–3. הנוהל הקיים לא שונה, ולמעשה, לפי נוהל זה אין פגיעה באנשי עסקים ובתיירים המבקרים בישראל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1877 של חבר הכנסת צרצור – לפרוטוקול. 1877. איחוד רשויות חבר הכנסת אברהים צרצור שאל את שר הפנים ביום ט' בשבט התשס"ח (16 בינואר 2008): פורסם כי כבוד השר יגיש בקרוב את המלצותיו לוועדת השרים למיזוג רשויות, לרבות רשויות ערביות. רצוני לשאול: 1. האם זה נכון? 2. אם כן – איך תמומש ההחלטה ערב הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו באוקטובר 2008? 3. האם לא הוכיח ניסיון העבר את כישלון מדיניות האיחוד? 4. האם לא תיערך התייעצות עם ראשי הרשויות לפני קבלת ההחלטה וביצועה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) הנושא לעת עתה ירד מסדר-היום. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1956 של חבר הכנסת חיים אמסלם, שנמצא אתנו, בנושא: שימוש פרטי בנכסים המיועדים לצורכי ציבור. אדוני השר, בבקשה. 1956. שימוש פרטי בנכסים המיועדים לצורכי ציבור בכפר-אז"ר חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הפנים ביום כ"א באדר א' התשס"ח (27 בפברואר 2008): הובא לידיעתי כי בכפר-אז"ר עושה תאגיד פרטי, שבו חברים כשליש מהתושבים, שימוש עסקי במבני ציבור המיועדים לרווחת תושבי הכפר כולם. הוועדה לתכנון ולבנייה אונו מתעלמת כבר שבע שנים מהתופעה ומתלונות התושבים בעניין. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה נעשה על-ידי משרדך כדי לעצור את התופעה? 3. מה ייעשה כדי להשיב את הכספים שנגבו לידי כלל התושבים? שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, השאילתא נוגעת לכפר-אז"ר. חבר הכנסת אמסלם אמר שהובא לידיעתו שבכפר-אז"ר עושה תאגיד פרטי, שבו חברים כשליש מהתושבים, שימוש עסקי במבני ציבור המיועדים לתושבי הכפר כולם. הוועדה לתכנון ולבנייה מתעלמת כבר שבע שנים מהתופעה ומתלונות תושבים בעניין, והוא שאל: האם זה נכון? מה נעשה על-ידי משרדך לעצור את התופעה? מה ייעשה כדי להשיב את הכספים שנגבו לידי כלל התושבים? ראשית, חבר הכנסת אמסלם, אני רוצה לומר כהקדמה שאתה יודע שאנחנו פירקנו את המועצה האזורית רמת-אפעל, וכפר-אז"ר צורף לתחום שיפוטה של עיריית רמת-גן. חילקנו את השטחים שהיו, והם חולקו בין העיריות רמת-גן, קריית-אונו ואור-יהודה. כך שהיום כפר-אז"ר בתור מושב כבר לא קיים כמו שהוא היה בעבר, והוא חלק מעיריית רמת-גן, חלק משטח השיפוט של עיריית רמת-גן. אני בטוח שעיריית רמת-גן, כעירייה תקינה, משגיחה הרבה יותר מקרוב או הרבה יותר טוב על מה שיקרה בכפר-אז"ר ומה שקורה שם בכפר-אז"ר. בהתייחס לשאילתות הקונקרטיות שהעלית – ודרך אגב, מדובר על מבנים בכפר-אז"ר שהם מבני ציבור ששייכים לאגודה החקלאית: א. מבנה ששימש את חברת "ניו טכנולוגי" – הוגש כתב תביעה, וניתן פסק-דין בתאריך 28 בפברואר 2008, צו סגירה ל-1 בספטמבר 2008 ותשלום קנס בגובה 45,000 שקל; ב. מחסני מל"ח – שימוש תואם תוכנית; ג. בנייני המועצה האזורית – שימוש תואם תוכנית; ד. מחלקת החינוך של המועצה האזורית אפעל וספרייה של כפר-אז"ר – שימוש תואם תוכנית; ה. משפחת קאופר – השימוש החורג הופסק והמבנה פונה; ו. בית-העם – משמש להתכנסויות הציבור. ועד האגודה הגיש בקשה להיתר לשימוש לתיאטרון נוער, ההיתר נמצא בהליכי תכנון בוועדה המרחבית; ז. בית הרופא – ההחזקה בנכס התחלפה מספר רב של פעמים, היסטורית הנכס היה מיועד למגורי רופא המושב. הנושא נמצא כיום בהליכי הסדרה תכנוניים. לסיכום, הנושא נבדק גם על-ידי יחידת הפיקוח המחוזית, והתברר כי הוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה אונו לא התעלמה מהמצב אלא עסקה באכיפת החוק או בהסדרה סטטוטורית, כפי שעולה מהפירוט שלעיל. כמו שאמרתי בתחילת הדברים, כאמור, עכשיו כפר-אז"ר יהיה בוועדה המקומית של רמת-גן. קריית-אונו הופכת להיות בקרוב ועדה מקומית נפרדת, במקום ועדה מרחבית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאלה נוספת לחבר הכנסת אמסלם – בבקשה, אדוני. חיים אמסלם (ש"ס): תודה, אדוני השר, על התשובה. הייתי רוצה לדעת אם משרדך יעקוב או ילווה את עיריית רמת-גן, כדי לדעת מה באמת נעשה בסופו של דבר. שר הפנים מאיר שטרית: אני כבר אמרתי מה נעשה עוד לפני עיריית רמת-גן. חיים אמסלם (ש"ס): אבל מעתה ואילך הכול עובר לרמת-גן. שר הפנים מאיר שטרית: כן, אבל הרי הפיקוח על המוסדות שדיברת עליהם נעשה על-ידי הוועדה המחוזית, על-ידי יחידת האכיפה של התכנון והבנייה במשרד הפנים. מבנה שהיה לא כשר, נקנסו אנשים והוצא צו הריסה. מבנה שפעל לא כחוק, נסגר ופונה המבנה. הנושאים האחרים, המבנים האחרים שהועלו פועלים כחוק – אחד נמצא בהליך של הסדרה. שנית, אני בטוח שעיריית רמת-גן תפעל ופועלת באמת ברמה אחרת. אנחנו גם נסתכל שלא יהיו שם אי-הבנות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר הפנים. אנחנו ממשיכים – שאילתא 1996, של חבר הכנסת מאיר פרוש – לפרוטוקול; שאילתא 1999, של חבר הכנסת אלסאנע – לפרוטוקול; שאילתא 2021, של חברת הכנסת חילו – לפרוטוקול; לאחר מכן שתי שאילתות, 2052 ו-2066 – גם הן לפרוטוקול. 1996. גיורים פיקטיביים חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר הפנים ביום כ"א באדר א' התשס"ח (27 בפברואר 2008): פורסם בכלי התקשורת כי שליח הסוכנות היהודית בדרום אמריקה הנפיק עשרות תעודות גיור פיקטיביות לאנשים שעלו ארצה כיהודים וקיבלו סל קליטה של עשרות אלפי ש"ח. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן – מה ייעשה בנדון? 3. האם קיימים במשרדך נהלים והוראות לשליחים ברחבי העולם ועוסקים בקליטת עלייה, מה מותר ומה אסור, כדי למנוע הישנותם של המקרים שעליהם דווח בכלי התקשורת? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) הסוכנות היהודית אינה בתחום האחריות והסמכות של שר הפנים. 1999. הבחירות במועצה האזורית בסמה חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שר הפנים ביום כ"א באדר א' התשס"ח (27 בפברואר 2008): המועצה האזורית בסמה היא מועצה ממונה המכהנת זה כארבע שנים וכוללת בתחומה כמה יישובים בדואיים בנגב. רצוני לשאול: 1. מתי יתקיימו בחירות למועצה האזורית בסמה? 2. מדוע אין המועצה קולטת צעירים מהיישובים הבדואיים ומשלבת אותם בתפקידי מפתח במועצה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) בהמשך לשאילתא של חבר הכנסת טלב אלסאנע, להלן התייחסותנו: 1. בעניין הבחירות במועצה האזורית בסמה – הנושא נמצא בדיונים בוועדת הפנים של הכנסת לעניין שינוי החוק. 2. המועצה קולטת עובדים על-פי הכללים וההנחיות בנושא קליטת עובדים של פקודת המועצות האזוריות, פרק "קליטת עובדים" והנחיות לאישור נחיצות משרה ופרסום מכרזים של משרד הפנים. 2021. תחנת כיבוי אש באזור סח'נין חברת הכנסת נאדיה חילו שאלה את שר הפנים ביום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008): בשבוע שעבר פרצה אש בבית משפחה בסח'נין. הוזמנו מכבי-אש, והם הגיעו באיחור, לאחר שבני המשפחה השתלטו על השרפה בעצמם. רצוני לשאול: 1. למה אין תחנת מכבי-אש באזור סח'נין, שבה קרוב ל-30,000 תושבים, וסביבה כפרים ערביים שגרים בהם יותר מ-100,000 איש? 2. מה ייעשה להקמת תחנת כיבוי באזור? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. יש נקודת כיבוי במרחק של כקילומטר מהכפר סח'נין. הנקודה הוקמה לפני כשש שנים באזור תעשייה תרדיון. נקודה זו שייכת לאיגוד ערים לכבאות גליל מערבי. הנקודה עובדת בשעות היום, מ-09:00 עד 16:00 בחורף ועד 19:00 בקיץ. 2. הכוונה הבסיסית היא להפוך את נקודת הכיבוי לתחנת כיבוי שתפעל בכל שעות היממה. על מנת לעשות כן יש צורך בגיוס שישה כבאים, בעלות שנתית של כ-700,000 ש"ח. העדר מקור למימון תקציב זה מונע את הפיכת נקודת הכיבוי לתחנה הפועלת באופן מלא. 2052. השתתפות פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית בפיגועי טרור חבר הכנסת ישראל חסון שאל את שר הפנים ביום ה' באדר ב' התשס"ח (12 במרס 2008): לא אחת נמצא כי פלסטינים שקיבלו אזרחות ישראלית במסגרת ההליך של איחוד משפחות נטלו חלק בפיגועי טרור – ירי, התאבדות וכו'. רצוני לשאול: האם ידוע כמה מהאזרחים הפלסטינים, שקיבלו את אזרחותם כתוצאה מהליך של איחוד משפחות נטלו חלק בפעולות טרור והאם נשללה אזרחותם עקב כך או שנשקלה אפשרות זו אם הליך זה טרם בוצע? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) כפי שנמסר בתשובת המדינה מיום 7 בפברואר 2006 בבג"ץ 7052/03, אשר עסק בשאלת חוקתיות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה): "26 תושבי האזור אשר קיבלו מעמד בישראל בעקבות הליך של איחוד משפחות, היו מעורבים בהוצאה לפועל של פיגועי טרור קטלניים בישראל – – – עוד 42 תושבי אזור המצויים במהלך ההליך המדורג, נמצאו על-פי מידע מודיעיני כקשורים לפעילות טרור" – דברים אלה אף מובאים בפסק-דינו של השופט חשין, עמ' 160, פסקאות 112–113. חלק מאותם תושבי אזור היו מצויים במהלך ההליך המדורג במסגרת איחוד משפחות. בעקבות מעורבות זו, לא הוארכה אשרת השהייה בישראל של תושבי אזור אלה והם נדרשו לצאת מישראל. בכל הנוגע לביטול מעמד, בשנים האחרונות בוטלה אזרחותם של שני אזרחים ישראלים בעקבות מעורבות בפעילות טרור. בנוסף, בוטלה תושבותם של שמונה תושבי קבע – ארבעה חברים בחוליית סילואן, וארבעה חברי הפרלמנט הפלסטיני מטעם ה"חמאס". בנוגע לביטולי תושבות קבע אלה הוגשו עתירות לבית-המשפט. 2066. כהונת ראש רשות מקומית שאינו אזרח ישראלי חבר הכנסת ישראל חסון שאל את שר הפנים ביום י"ט באדר ב' התשס"ח (26 במרס 2008): על-פי חוק הרשויות המקומיות, התשל"ה–1975, יכול להתמנות על-ידי שר הפנים רק אזרח ישראלי לראש רשות מקומית. רצוני לשאול: מדוע אדם, שכפי הידוע לי אינו אזרח ישראלי, מכהן כראש הרשות המקומית עין-קניא? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) מר אסעד מוג'רבי הינו תושב ישראל שמונה בשנת 1994 לכהן ברשות המקומית. החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות שקבע כי "יכהן ראש מועצה אזרח ישראלי" נחקק בשנת 2004, ולכן כשמונה מר אסעד מוג'רבי הוראות החוק לא חלו עליו. מכל מקום בימים אלה אמורה להתכנס ועדת איתור ולבחור חברי מועצה חדשים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 2101 של חבר הכנסת אליהו גבאי: רכישת קרקעות ביפו – בבקשה, כבוד השר. 2101. רכישת קרקעות ביפו חבר הכנסת אליהו גבאי שאל את שר הפנים ביום ד' בניסן התשס"ח (9 באפריל 2008): פורסם כי בכוונת מיליארדרים סעודים לרכוש בתים ביפו. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה כדי למנוע מבעלי הון עוינים לרכוש קרקעות בעיר יפו? שר הפנים מאיר שטרית: 1–2. ובכן, אני מתכבד להשיב על שאלתו של חבר הכנסת אלי גבאי. שר הפנים מאשר עסקאות בקרקע של הרשויות המקומיות. אם יהיה מידע מגורמי הביטחון על גורמים עוינים ומסוכנים למדינת ישראל שעומדים לרכוש קרקעות, נפעל על סמך האמור בחוק למנוע עסקאות אלו. עד היום לא קיבלתי שום פנייה לאשר עסקת קרקע כלשהי לפחות עם העיריות עצמן. אני רוצה להביא לתשומת לבך, שאולי הכתובת לשאילתא היא לא נכונה; מדוע? מכיוון שעל-פי החוק מי שרשאי להסמיך, מי שמוסמך לאשר עסקה עם גורמים זרים שאינם תושבי ישראל הוא השר הממונה על מועצת מינהל מקרקעי ישראל. אני מכיר את זה, כי הייתי יושב-ראש מינהל מקרקעי ישראל כשהייתי שר השיכון, וכל עסקה של אנשים זרים – ולא חשוב אם הם יהודים או ערבים או מכל עם אחר – שמבקשים לרכוש קרקע במדינת ישראל מובאת, אם היא מעל גודל מסוים, לאישורו האישי של השר. לפחות בתקופת היותי במשרד השיכון, עד לפני שנה, לא הובאה לידיעתי שום עסקה שמיליארדרים סעודים שותפים לה. כנראה הם עוד לא כל כך מתלהבים מהעניין. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. אברהם מיכאלי (ש"ס): השאלה, איפה זה פורסם. שר הפנים מאיר שטרית: אם אתה לא יודע, אתה לא יודע. אני רוצה להסביר לך, שאם מישהו קונה נכס בעסקה, הוא ירצה לרשום אותו בטאבו, אחרת העסקה שלו לא שווה דבר. אברהם מיכאלי (ש"ס): יש היום הרבה דרכים לרשום – – – שר הפנים מאיר שטרית: אה, בסדר – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאלה נוספת לחבר הכנסת אליהו גבאי. הוא היחיד שמגיע לו לשאול שאלה נוספת. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני השר, כבוד היושב-ראש, ידועה לנו מצוקת הקרקעות החמורה בירושלים, שמביאה זוגות צעירים לנדוד מהמקום, כי קשה להם לרכוש את ביתם. השאלה היא, האם יש מדיניות לשר הפנים? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גבאי, השאלה הנוספת נועדה להבהרה, אם השר לא הבהיר משהו בנושא השאילתא. אתה לא יכול לעבור מיפו לירושלים בכזאת חופשיות. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מכיוון שאני יודע שהשר בקיא בחומר והנושא חשוב לו מאוד, אין לי ספק שהוא יענה גם על זה, כי זה חשוב ועם ישראל רוצה לדעת מה קורה בירושלים מבחינת זמינות קרקעות בגלל הקפאה של תוכנית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אין ספק, אבל זה בשעת שאלות. שר הפנים מאיר שטרית: חבר הכנסת גבאי, כדי לעמוד בתקנון, אני אומר לך שאם יש חשש כזה שאתה מעלה, אני מציע לך לבדוק את החשש הזה דווקא בירושלים, כי אם יש רכישות של נכסים בירושלים, הן נעשות על-ידי גורמים אסלאמיים בכוונה תחילה כדי לקבל שליטה או רכישה של נכסים בתוך ירושלים העתיקה. אני מציע לבדוק את העניין הזה. לגבי שאלתך, כפי שאתה יודע, אני תמכתי בתוכנית ספדי, אני הצטערתי שהתוכנית הזאת בוטלה. אני חושב שצריך לחדש את התוכנית, אולי לשנות אותה במידה מסוימת, כדי לתת תשובה לתושבי ירושלים ולתת אפשרות לזוגות צעירים לקנות דירה במחיר נורמלי, כי היום הדירות שבונים בירושלים הן למיליונרים בלבד. אני חושב שצריך לתת אפשרות לזוגות צעירים מכל המדינה, לכל מי שמעוניין ולתושבי ירושלים, אלה שנולדו בירושלים וגדלו בירושלים, לקנות בתים במחיר סביר בירושלים. התוכנית היחידה שיכולה להביא תכל'ס לפתרון קונקרטי היא החייאה מחדש של בנייה במערב ירושלים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר הפנים. שאילתא 2121, של חבר הכנסת אזולאי – לפרוטוקול; שאילתא 2136, של חבר הכנסת חנא סוייד – לפרוטוקול; שאילתא 2144, של חבר הכנסת יוחנן פלסנר – לפרוטוקול; שאילתא 2146, של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לפרוטוקול; שאילתא 2156, של חבר הכנסת חנא סוייד – לפרוטוקול; שאילתא 2177, של חבר הכנסת ביילין – לפרוטוקול; שאילתא 2249, של חברת הכנסת חילו – לפרוטוקול; שאילתא 2263, של חבר הכנסת צרצור – לפרוטוקול. 2121. מצבו של בית-כנסת בחיפה חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הפנים ביום כ"ט בסיוון התשס"ח (2 ביולי 2008): פורסם כי בית-הכנסת העתיק בשכונת הדר בחיפה, שהיה מבתי-הכנסת היפים והעתיקים בעיר, נטוש, פרוץ, מנופץ ושדוד. העירייה והמועצה הדתית מטילות את האחריות זו על זו. רצוני לשאול: 1. מי אמור לשמר ולטפח בתי-כנסת שמתפללים מעטים מבקרים בהם? 2. מה ייעשה במקרה זה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. א. בית-הכנסת איננו שייך לעירייה ואיננו בחזקתה; ב. בית-הכנסת נבנה, טופח וטופל על-ידי תושבי השכונה; ג. במרוצת השנים הידלדלה השכונה ותושביה היהודים עזבו את המקום, חלקם כבר אינם; ד. כתוצאה מכך הוזנח בית-הכנסת ולא היה מי שיטפל בו; ה. ראש העיר יונה יהב עושה מאמצים להחזיר לשכונה את הציבור הדתי על מנת להחיות את בית-הכנסת ולהשיבו לתפארתו; ו. מתפקידה של המועצה הדתית לפעול ולשמר את בתי-הכנסת, ולאור זאת הפנה ראש העיר את הנושא לטיפולה. 2136. גביית חובות בגין דוחות חנייה בטבריה ובנצרת-עילית חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר הפנים ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): עיריות טבריה ונצרת-עילית מפעילות מבצע לגביית חובות בגין דוחות חנייה ישנים בני שנים מספר, וגובות יותר מ-700% הסכום הדוח המקורי. קיים חשש שהעיריות לא גבו את הדוחות בזמן ויש חיוב מוגזם בשכר טרחת עורכי-דין ואפליה בין תושבים לבין מבקרים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם המבצע מוצדק? 3. מה ייעשה לתיקון המעוות? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) חבר הכנסת סוייד מציין כי במבצע גביית חובות בגין דוחות חנייה ישנים – בני שנים מספר – גובות הרשויות המקומיות סכומים המגיעים לשיעורים של עד 700% החוב המקורי שלא שולם במועד. חבר הכנסת סוייד מעלה חשש כי הרשויות מפלות בין תושבים לבין מבקרים ברשויות, וכי קיים חשש שהרשויות לא פעלו לגבות החובות במועד. 1–3. לעניין זה נציין כי הרשויות המקומיות מטילות וגובות קנסות חנייה בהתאם לחוקי עזר שאותם תיקנו באישור משרד הפנים. ככל שהחייבים לא שילמו חובם במועד, צובר קנס החנייה ריבית והצמדה. מעבר לכך נדרשים סרבני התשלום לכסות את עלויות הרשות המקומית להליכי הגבייה החריגים, ובכללם הוצאות עורכי-הדין העוסקים בגבייה. משרד הפנים מעודד מצדו את הרשויות המקומיות למצות את הליכי הגבייה עם החייבים שיש מהם החושבים כי אם יתעלמו מדוחות החנייה תמחל להם העירייה ברבות הימים על חובם. עמדת משרד הפנים בנושא זה הינה כי על הרשויות לגבות את מלוא החוב שמגיע להן, ומוטב היה לו שילמו החייבים חובם לעירייה במועד ונמנעו מצבירת ריבית הצמדה ודמי טיפול. 2144. איסוף נתונים על חריגות בנייה חבר הכנסת יוחנן פלסנר שאל את שר הפנים ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים אינה מרכזת נתונים על כלל העבירות בתחום הבנייה הבלתי-חוקית בארץ, וועדות התכנון האזוריות אינן אוספות באופן מסודר נתונים אלה. רצוני לשאול: 1. האם קיימים במשרד נתונים על כלל התופעה בארץ? 2. האם במסגרת הרפורמה המתוכננת בתחום יוסדר איסוף הנתונים על חריגות בנייה בשטחים פתוחים ובשטחים עירוניים? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. ביחידה הארצית לפיקוח על הבנייה קיימים נתונים חלקיים על היקף הבנייה הבלתי-חוקית, בעיקר באזורים החקלאיים והציבוריים – שטחים פתוחים. נתונים אלו הם ממידע הקיים ביחידה ומקורם מפעילות שוטפת ומסקרים המבוצעים מעת לעת. אין ליחידה הארצית נתונים על היקף הבנייה הבלתי-חוקית – להלן: הבב''ח – ברשויות המקומיות, בשטחים אורבניים, שהינו בוודאי רב ביותר. ב-2 בנובמבר 1987 פורסמה תקנה, המחייבת את יושב-ראש הוועדות המקומיות לדווח ליושב-ראש הוועדות המחוזיות על בנייה שלא כדין, במקומות שלפי התוכניות אסורה בהם הבנייה. תקנה זו לא נאכפת, ולכן אין בידי יושב-ראש הוועדות המחוזיות מידע על היקף הבב"ח במקומות האסורים בבנייה, קל וחומר שאין בידיהם נתונים על היקף הבב"ח באזורים המותרים לבנייה. 2. אם רשות האכיפה המוצעת תקרום עור וגידים, ייתכן שניתן יהיה אז להיערך בחשיבה, בסדר העדיפויות ובמשאבים הראויים לאיסוף המידע על הבב"ח במדינה. 2146. הוועדה לעניינים הומניטריים במשרד הפנים חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שאל את שר הפנים ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): על-פי הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל, מינה שר הפנים ועדה מקצועית לטיפול בעניינים הומניטריים מיוחדים בכל הקשור למתן אישור שהייה וישיבה בישראל. רצוני לשאול: 1. האם התחילה הוועדה את עבודתה? אם לא – מדוע? 2. מי הם החברים בוועדה? 3. מה הם הקריטריונים להגשת בקשה לוועדה? 4. איך מגישים בקשה לוועדה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–4. בדצמבר 2007 מינה שר הפנים מר מאיר שטרית ועדה הומניטרית מיוחדת לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003. רצ"ב הודעת שר הפנים עם הרכב הוועדה ונוסח מלא ומעודכן של החוק. הוועדה החלה את עבודתה לפני כארבעה חודשים והיא מטפלת בתיקים על-פי סדר הגשת הבקשות. בקשות לוועדה מועברות על-ידי הפונים עצמם ובני משפחותיהם באופן ישיר. הוועדה מתכנסת בקריית הממשלה בתל-אביב, מיקומה ודרכי התקשורת עמה פורסמו והועברו ללשכות ולציבור הרחב. כל תושב אזור שאינו עונה על הקריטריונים לקבלת מעמד על-פי הוראת השעה – תיקון לחוק הכניסה – יכול ורשאי להגיש בקשה לוועדה מטעמים הומניטריים מיוחדים. 2156. תוכנית מיתאר לכפר כמאנה חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר הפנים ביום ח' בסיוון התשס"ח (11 ביוני 2008): הכפר כמאנה הוכר בשנת 1995, אך המועצה האזורית משגב טרם סיימה הכנת תוכנית מיתאר ליישוב, למרות פניות חוזרות ונשנות של תושבי הכפר לרשות המקומית ולערכאות המשפטיות. בינתיים התושבים נקנסים על בנייה לא חוקית, ואפילו בתי-המשפט מעבירים לאחרונה ביקורת על המועצה האזורית משגב. רצוני לשאול: 1. היכן עומדת תוכנית מיתאר כמאנה? 2. מה ייעשה לזירוז אישור תוכנית המיתאר ופתרון מצוקת תושבי הכפר? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. ליישוב כמאנה תוכנית מיתאר עדכנית מאושרת מס' ג/9378, אשר אושרה בהמשך לאישור שינוי תוכנית מיתאר 4/14. תוכנית השינוי לתמ"מ אושרה בתאריך 30 ביוני 1999 – ילקוט פרסומים 4777; תוכנית המיתאר פורסמה לתוקף בתאריך 3 באוגוסט 2000 – ילקוט פרסומים 4906 התש"ס. בהמשך, הוגש בג"ץ הדורש לכלול בתחום הפיתוח המאושר בתים קיימים נוספים, אשר תוכנית המיתאר הנחתה להעתיק לשטחים קרובים יותר שהוקצו עבורם. בעקבות החלטת הבג"ץ נערך שינוי בתוכנית המיתאר המחוזית. התוכנית, תמ"מ 51/2, עברה תהליך של אישורים והתנגדויות ונכנסה לתוקף ביום 25 ביולי 2006 – ילקוט פרסומים 5559 התשס"ו. במקביל ערך משרד הבינוי והשיכון תוכנית מיתאר מפורטת להרחבת היישוב, הכוללת 60 יחידות דיור כתוספת לתוכנית המיתאר המאושרת ובסך הכול 905 יחידות דיור. התוכנית אושרה להפקדה ביום 7 באפריל 2008, ובימים אלה משלים משרד הבינוי והשיכון את מסמכי התוכנית, בהתאם לכל התנאים אשר נדרשו להפקדתה, לרבות טבלאות איזון והקצאה. 2. מייד עם השלמת הדרישות, תופקד התוכנית כנדרש בחוק. 2177. התוכנית להקמת היישוב מרשם חבר הכנסת יוסף ביילין שאל את שר הפנים ביום ט"ו בסיוון התשס"ח (18 ביוני 2008): היישוב המתוכנן מרשם מיועד לאכלס 400 משפחות מגוש-קטיף. לפי פרסומים של ארגוני סביבה, רק 24 משפחות יוכלו לגור ביישוב. רצוני לשאול: 1. לאור זאת, האם קיים עוד צורך בהקמת היישוב? 2. האם ההוצאות והנזקים הסביבתיים מצדיקים את הקמתו? 3. מה ייעשה כדי למנוע את ההקמה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. תוכנית היישוב מרשם אושרה לאחרונה על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הדרום. על החלטת הוועדה המחוזית הוגשו עררים למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לרבות על-ידי ארגוני הסביבה, והם ישובצו לדיון בקרוב. הטענות המופיעות בשאילתא ודאי יועלו במסגרת הערר במועצה הארצית, והן יישקלו לעומקן טרם קבלת ההחלטה. 2249. תחנות הכיבוי וההצלה ביישובים הערביים חברת הכנסת נאדיה חילו שאלה את שר הפנים ביום ו' בתמוז התשס"ח (9 ביולי 2008): מחקר חדש שנערך על-ידי אגודת הגליל מגלה שמספר תחנות הכיבוי וההצלה ביישובים הערביים שואף לאפס. רצוני לשאול: 1. מה ייעשה לתיקון המצב ולהרחבת השירותים ליישובים הערביים? 2. האם יש תוכנית לפיתוח תחנות כיבוי והצלה נוספות, היכן ומתי? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. כיום יש תחנות כיבוי ביישובים הערביים הבאים: רהט, אום-אל-פחם, ואדי-ג'וז במזרח-ירושלים, שפרעם, מסעדה. איגוד ערים לכבאות אזור יזרעאל ניסה לפתוח תחנת כיבוי בטורען, אך בהעדר קרקע זמינה נפתחה התחנה באזור התעשייה ציפורית. יש תוכנית כללית לפתוח תחנות כיבוי נוספות ביישובים ערביים כמו באקה-אל-ע'רביה, כפר-יאסיף, טירה, מע'אר ועוד. מדובר בתוכנית כללית – א. כיוון שכל איגוד מכין לעצמו תוכניות, אין תכנון ארצי כולל במבנה הארגוני הנוכחי; ב. אין תקציבים. במימון בניית תחנה משתתפים האיגוד והנציבות חצי-חצי. הן לאיגודים והן לנציבות אין מקור תקציבי לכך. עלות תחנה היא כ-2 מיליוני ש"ח; ג. בניית תחנת כיבוי מחייבת, נוסף על עלות הבנייה, גם תקציב לרכב כיבוי אחד או שניים. עלות רכב כיבוי – 1.5 מיליון ש"ח; ד. איוש תחנת כיבוי מחייב מימון עשר משרות כבאי; עלות מוערכת של מיליון ש"ח לשנה בשוטף והסכום עולה בכ-100,000 ש"ח לשנה עד לרמה של כ-2 מיליוני ש"ח. חשוב לציין שהנ"ל משפיע גם על בניית תחנות כיבוי בסקטור היהודי. כך, למשל, נבנו בעבר שתי תחנות כיבוי – בתרדיון ובבת-חפר – שעדיין אינן מאוישות במלואן. תחנות כיבוי בעמק-האלה ובבני-יהודה נסגרו מחוסר תקציב. יש לא מעט תחנות כיבוי מתוכננות בסקטור היהודי שאינן נפתחות מאותן סיבות: באר-שבע–מערב, גדרה, יבנה, אלעד, אפעל, באר-יעקב, מירון ועוד, כך שאין להצביע על אפליה מכוונת לסקטור הערבי. 2263. חברת גבייה בעיר טייבה חבר הכנסת אברהים צרצור שאל את שר הפנים ביום י"ג בתמוז התשס"ח (16 ביולי 2008): תושבי טייבה מתלוננים על היחס של עובדי חברת הגבייה לתושבים בעת גביית חובות לעירייה. כמו כן הובא לידיעתי כי עלות הנאמן לעיריית טייבה 300,000 ש"ח בחודש, וכי הגירעון הגיע כמעט ל-700,000 ש"ח. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה לתיקון המצב? 3. מתי יוכרז על בחירות בעיר טייבה? תשובת שר הפנים מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) חבר הכנסת צרצור העלה שאילתא על יחסם של עובדי חברת הגבייה בעיר טייבה אל התושבים, וכן טען כי עלות הנאמן להסדר הנושים הינה כ-300,000 ש"ח לחודש מתקציב עיריית טייבה וכי גירעון העירייה הינו כ-700,000 ש"ח. 1–2. לעניין חברת הגבייה, הנאמן מטעם בית-המשפט המופקד על הפעלתה השוטפת של העיר שכר חברת גבייה על מנת שתגבה את תשלומי הארנונה והמים מתושבי העיר שאינם משלמים חובותיהם לעירייה זה שנים רבות. לו טרחו התושבים ושילמו את חובותיהם, לא היה צורך כלל בהפעלת חברת גבייה בטייבה. שיעורי גביית הארנונה בטייבה בשנת 2006 עמדו על 16% ושיעורי גביית המים עמדו על 30%. אלו שיעורי גבייה נמוכים משמעותית אפילו מנתוני המגזר הערבי. אומנם ההתקשרות עם חברת הגבייה מבוצעת על-ידי הנאמן והעירייה ומשרד הפנים איננו צד להם, אולם המשרד הסדיר בחוזר מנכ"ל מיוחד – מס' 2/03 – את דרך ההתקשרות עם חברות הגבייה וכן את כללי ההתנהגות החלים על חברות הגבייה. ככל שיש תלונות ספציפיות על התנהגות עובדי חברת הגבייה, ניתן להעבירן לטיפול הנאמן. לעניין עלות הנאמן, הנאמן מטעם בית-המשפט אינו ממומן מתקציבה של עיריית טייבה, אלא משכר נאמנות המועבר אליו מדי חודש ממשרד הפנים. גובה שכרו של הנאמן נקבע על-ידי בית-המשפט כחלק מהסדר הנושים. למען הידיעה, הנאמן מקבל כיום מקדמות בסך של 100,000 ש"ח לחודש ומפעיל בעירייה 11 עובדים מדי חודש, הפועלים להסדרת חובה של העירייה, המוערך כיום – לרבות חובות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה – בסך הקרוב למיליארד ש"ח. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בזה אנחנו נודה מאוד לשר הפנים. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – – שר הפנים מאיר שטרית: בבקשה, אם יש שאילתא שלא עניתי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לפי סדר-היום המעודכן שברשותי, אין שאילתות נוספות. אברהם מיכאלי (ש"ס): יש פה איזה חמש שאילתות נוספות. שר הפנים מאיר שטרית: בבקשה, אני אענה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: יכול להיות, אבל כנראה חברי הכנסת טרחו לפחות להגיע למזכירות ולהודיע – – – שר הפנים מאיר שטרית: אז גם הן נמצאות בפרוטוקול. אברהם מיכאלי (ש"ס): – – – הונח על השולחן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בסדר, זה הונח על השולחן לפני מספר רב של שעות. תודה רבה לשר הפנים, חבר הכנסת שטרית. שר הפנים מאיר שטרית: תודה רבה, אדוני. הצעה לסדר-היום התגברות הפעילות של הכיתות והמיסיון נגד החוק היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אם כן, הנושא האחרון בסדר-היום הוא הצעתו של חבר הכנסת יעקב כהן. כפי שאומרים במקורותינו, כל עכבה לטובה, ולכן אתה גם תקבל תשובת הממשלה. בינתיים התקבל אישור על כך שבשם הממשלה ישיב לך השר שלום שמחון. הנושא הוא התגברות הפעילות של הכיתות והמיסיון נגד החוק, הצעה לסדר-היום שמספרה 5688. בבקשה, אדוני. יעקב כהן (יהדות התורה): כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, רבים מאזרחי ישראל החיים במדינתנו, מדינה שחרתה על דגלה חופש דת ולאום, סובלים קשות מתופעה איומה, שהולכת ומתרחבת, והיא שכנוע להמרת דת בצורות שונות ומשונות ואף מתוחכמות. חברי הכנסת, האומה הישראלית לדורותיה עברה ניסיונות רבים וקשים של הדחה להמרת דת, אם בתקופת האנוסים בספרד ומסע הצלב, כאשר הנוצרים ביקשו להמיר את דתם ורבבות יהודים מסרו את נפשם ועלו על מוקד האש דווקא להישאר באמונתם. וכאן, לצערנו, בארץ הקודש, מתבצעת המרת דת בצורה חמורה ביותר, כשהכול נעשה תחת מסווה ואזרחים תמימים נלכדים ברשת, בלי להעלות על דעתם שהם במורד תלול להמיר את דתם רחמנא ליצלן. וכך הם מרדימים את הערנות של הגורמים השונים. בשיטתם, הם נטפלים לשכבות החלשות המחפשות סיוע, והם מפעילים ארגונים חברתיים – בתי-תמחוי, מועדונים, טיולים ואופי קהילתי שנותן גב לאזרחים מהשכבות החלשות, שרק מחפשים קרש הצלה כספי או אחר. כיתות שונות פועלות מטעם המיסיון תחת מסווה של שמות שונים – עדי השם, יהודים משיחיים ועוד ועוד – והן נמצאות בלמעלה מ-120 מרכזים מיסיונריים ברחבי הארץ. מאות שיעורים ניתנים בבתים פרטיים. 20 עיתונים מיסיונריים מחולקים ברחבי הארץ, עשרות אתרי אינטרנט מופעלים על-ידם, ואפילו לבתי-תרבות ולבתי-ספר ממלכתיים מחדירים ילדים ממשפחות מיסיונריות כדי להשפיע על חבריהם ללימודים, ילדים תמימים, ודרכם הם מושכים אחריהם את כל המשפחה. תופעות דומות מתרחשות בבתי-החולים, באוניברסיטאות, במרכזי הקניונים ועוד. סכומי עתק מוזרמים לפעילים ממרכזים בחוץ-לארץ כדי לפעול להמיר דתם של כמה שיותר יהודים. בסופו של יום, יהודים אלה גם מתחתנים עם גויים, ממירים את דתם, וההתבוללות מגיעה לשיאה. אין רשות שתטפל בנושא ולמיסיון ניתנת יד חופשית. מי העז, מי פילל שכאן במדינת ישראל, אחרי כל שנות הסבל שעברה האומה בגולה וההשמדה, יסתובבו המיסיונרים בחופשיות, כאשר מדיניותם המוצהרת היא להפוך את האומה היהודית לנוצרית, ובהשחתתם הם רוצים להביא להשמדה רוחנית של חלק מהאומה ותחת מסווה של יהודים משיחיים, שבית-המשפט פסק שהם גויים לכל דבר. כואב יותר שהרושם הוא שהמשטרה מתעלמת ממעשיהם הפסולים והנבזיים, ולא רק שלא עוצרת אותם, היא אף מתנכלת לארגונים – אלה שפועלים לעצור את פעולתם של ארגוני המיסיונרים. בעבר, יהודי שהשתמד – היה רעש בכל העיר, וכאן מדובר באלפים. סכומי עתק מוזרמים אליהם ממרכזים בחוץ-לארץ כדי לפעול להמיר דתם של יהודים, כמה שיותר. המרת הדת נעשית לא רק דרך הכיתות המיסיונריות, גם כיתות שונות כמו כת הסיינטולוגיה והכת של ברג נכנסות לבתי-הספר, לבתי-הסוהר ועוד, ובדרך אחורית ועוקפת מחדירים תכנים פסולים, המושכים אחריהם את אלו שנחשפים לתכנים הללו. למרבה התדהמה, חלקם פועלים באישור משרד החינוך, אף שהתכנים שלהם אסורים על-פי חוזר מנכ"ל. גם אלו שאינם מאושרים על-ידי משרד החינוך פועלים בחופשיות בבתי-הספר ואין שום אכיפה ומעקב אחריהם. עקב חדירה למשרד החינוך מצטרפים אנשים וילדים לכת ונקלעים לשעבוד נפשי וכספי בלתי רצוני. פסיכולוגים גילו שבטכניקות שונות שבהן עובדות הכיתות יש אלמנטים של היפנוזה, האסורים מכול וכול. בנוסף, פעילי הכת משכנעים את המצטרפים לשעבד לשם כך את כל כספם על-ידי לימוד בקורסים או תמיכה במוסדות, ומדובר בעשרות אלפי דולרים. משרד החינוך לא נוקף אצבע, וכל אחד עושה ככל העולה על רוחו. בשעה שמשרד החינוך העמיד, לאחר פעילות מאומצת של אנשי הציבור, ממונה מטעמו שילמד את התכנים הנלמדים בבתי-הספר, קיבלה הממונה איומים על חייה מכל ראשי הכיתות ועזבה את תפקידה מייד. הנתונים המחמירים מציגים את חדירת הכיתות לבתי-הספר. לכן דרושה התערבות דחופה של משרד החינוך. עליו לערוך בדק-בית בכל הנעשה, לבדוק את התכנים, לבער את התופעה המסוכנת. למעשה, חייבים לחוקק חוק נגד הטפה ושכנוע להמרת דת ובכל צורה שהיא. אני רוצה לומר, המרת דת, אני מתכוון אף מדת לדת – לא רק מיהודים לנוצרים אלא אף מנוצרים ליהודים. הנושא של המרת דת הוא נושא פסול מעיקרו, ובמיוחד כשהדברים נעשים בעורמה ובדרכים לא שקופות. חברי כנסת נכבדים, עדיין זכור לכולנו הסיפור הידוע של חנה ושבעת בניה. כאשר נציגי הקיסר ניסו לשכנע את שבעת הבנים להשתחוות לפסל ולהמיר את דתם, כל אחד מהבנים דחה את תביעת המלכות והם הוצאו להורג באיומים קשים לעיני אמם. כשהגיעו פקידי הקיסר לבן הצעיר, הקטן מכולם, הטילו פקידי הקיסר טבעת לארץ וביקשו ממנו רק להרימה ועל-ידי כך ייקרא שהשתחווה לפסל. אולם הילד מיאן ועמד בגבורה במבחן והוא הוצא להורג. אז האם נישקה את בניה ההרוגים וקפצה מן הגג ומתה. אם הבנים שמחה. הבה נפעל גם אנו לגדוע את התופעה האיומה של המרת דת בארצנו על-ידי חקיקת חוק האוסר הטפה והמרה מדת לדת ועל-ידי פיקוח – איסור כניסתם של המיסיון וכיתות למיניהן לבתי-הספר ולמקומות הציבוריים. וכן נפסיק את ההתנכלויות של המשטרה לארגון "יד לאחים", שפועל ומוחה על פעולות המיסיון הפסולות. יש לזכור כי בנפשנו הדבר. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת יעקב כהן. ישיב, כאמור, בשם הממשלה, השר שלום שמחון. בבקשה. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת יעקב כהן, מענה על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת יעקב כהן בנושא התגברות הפעילות של הכיתות והמיסיון נגד החוק. התשובה היא בשם שר המשפטים, כמובן. אין בידי פרקליטות המדינה מידע התומך בכך שחלה התגברות של הפעילות המיסיונרית בישראל. בהקשר זה, ככלל, ובהתאם לקבוע בהנחיות, החלטה בדבר פתיחה בחקירה בגין עבירות הפוגעות ברגשי דת ומסורת תתקבל אך לאחר שיובא העניין לידיעתו ולאישורו של פרקליט המדינה או מי שהוסמך לכך על-ידו – כיום, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים). חוק העונשין אינו כולל איסורים על פעילות שמטרתה מיסיונרית, כהגדרתך בהצעה שהעלית פה. באופן עקרוני, האיסורים המתייחסים למגבלות על חופש הביטוי – וחופש הביטוי של תנועות שמטרתן להביא להמרת דת בכלל זה – הם איסורים מצומצמים ביותר, בהיותו של חופש הביטוי ערך יסוד בדמוקרטיה הישראלית. האיסורים הקיימים בחוק העונשין והנוגעים להמרת דת מתייחסים למצבי קיצון, שבהם ברור שיש הטיה של שיקול הדעת של מי שבקשת ההמרה מופנית אליו, בין בעקבות הבטחת תמורה כספית עבור ההמרה ובין בשל כך שהיא מופנית לקטין. לבד מנסיבות אלה אין איסור פלילי על הפעולה המתוארת על-ידך. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: מה השר מציע? שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: להסיר מסדר-היום, להסתפק בתשובה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת יעקב כהן, אתה מסתפק בתשובה השר? יעקב כהן (יהדות התורה): לא. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא מסתפק. הצעה אחרת לחבר הכנסת מיכאלי – בבקשה, אדוני. אברהם מיכאלי (ש"ס): אני מציע ועדה, כי יש הצעה דומה בוועדת החינוך. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא הבנתי, הצעתך היא להעביר את הנושא לוועדה? אברהם מיכאלי (ש"ס): כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אם כן, חברי הכנסת, אנחנו נצביע. בעד – דיון בוועדה, נגד – להסיר מסדר-היום של הכנסת. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. בעד – דיון בוועדה. נגד – להסתפק בדברי השר. הצבעה מס' 35 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 5, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הנושא יידון – כעיקרון, הנושא שייך לוועדת חוקה. אני מציע שנעביר לוועדת הכנסת וועדת הכנסת תחליט. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום שני, י"ח בתמוז התשס"ח, 21 ביולי 2008. שימו לב, זאת תהיה ישיבה מיוחדת לכבוד ראש ממשלת בריטניה והיא תיפתח ב-11:45. בשעה 16:00 תתקיים ישיבת כנסת מן המניין. ישיבה זאת נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 17:39.