דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 4
נאומים בני דקה 5
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 5
דב חנין (חד"ש): 5
משה שרוני (צדק לזקן): 6
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 6
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 7
אברהם מיכאלי (ש"ס): 7
יעקב כהן (יהדות התורה): 8
יצחק זיו (גיל): 8
מזור בהיינה (ש"ס): 8
שעת שאלות 9
סעיד נפאע (בל"ד): 9
שר המשפטים דניאל פרידמן: 10
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 10
שר המשפטים דניאל פרידמן: 11
יעקב מרגי (ש"ס): 12
שר המשפטים דניאל פרידמן: 12
שר המשפטים דניאל פרידמן: 13
דב חנין (חד"ש): 13
ראובן ריבלין (הליכוד): 13
שר המשפטים דניאל פרידמן: 14
ראובן ריבלין (הליכוד): 15
שר המשפטים דניאל פרידמן: 15
יעקב כהן (יהדות התורה): 16
שר המשפטים דניאל פרידמן: 16
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 17
שר המשפטים דניאל פרידמן: 17
אברהם רביץ (יהדות התורה): 18
שר המשפטים דניאל פרידמן: 18
משה גפני (יהדות התורה): 19
שר המשפטים דניאל פרידמן: 19
יעקב מרגי (ש"ס): 20
שר המשפטים דניאל פרידמן: 20
דב חנין (חד"ש): 22
שר המשפטים דניאל פרידמן: 22
אברהם מיכאלי (ש"ס): 23
שר המשפטים דניאל פרידמן: 23
ראובן ריבלין (הליכוד): 23
שר המשפטים דניאל פרידמן: 24
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 25
שר המשפטים דניאל פרידמן: 26
משה גפני (יהדות התורה): 26
שר המשפטים דניאל פרידמן: 27
שר המשפטים דניאל פרידמן: 28
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח–2007 29
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 29
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 10), התשס"ח–2008 30
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 30
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 36
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 38
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 85) (מטרות תוכנית מיתאר מקומית), התשס"ח–2008 38
שרה מרום-שלו (צדק לזקן): 39
אלחנן גלזר (צדק לזקן): 40
משה שרוני (צדק לזקן): 40
נסים זאב (ש"ס): 41
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 44
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 45
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 45
הצעת חוק אזור התעשייה קיסריה (שיפוט וניהול), התשס"ח–2008 46
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 46
נסים זאב (ש"ס): 48
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 48
דב חנין (חד"ש): 49
השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: 50
חילופי גברי בוועדות הכנסת 52
שלמה מולה (בשם ועדת הכנסת): 52
הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח–2008 53
לימור לבנת (הליכוד): 53
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 56
שלמה מולה (קדימה): 57
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 115) (הקרן לפיתוח שירותים לילדים ולבני נוער בסיכון), התשס"ח–2008 58
דב חנין (חד"ש): 58
יעקב כהן (יהדות התורה): 61
הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 24) (הזכות למענק סיום יחסי עובד ומעביד), התשס”ח–2008 62
חיים אורון (מרצ): 62
הצעת חוק נופשונים לילדים עם מוגבלות, התשס”ח–2008 66
חיים אמסלם (ש"ס): 66
נסים זאב (ש"ס): 68
הצעת חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים, התשס"ח–2008 69
יואל חסון (קדימה): 69
הצעת חוק פיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ח–2008 72
אלכס מילר (ישראל ביתנו): 73
שאילתות ותשובות 74
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 74
1136. עובד סוציאלי במתקן המעצר מיכ"ל 74
1324. בית-העלמין היהודי העתיק בווילנה 75
1414. אי-זכאות נכים קשישים להטבות המוקנות לזכאים לקצבת נכות 76
1693. תשלום לביטוח הלאומי 77
1458. חישוב שעות סיעוד 78
2025. הטיפול בילדים נפגעי עבירות מין 79
2180. שביתת העובדים הסוציאליים 80
חוברת ל"ח
ישיבה רנ"ח
הישיבה המאתיים-וחמישים-ושמונה של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, י"ב בתמוז התשס"ח (15 ביולי 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:03
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
חברי הכנסת, הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, י"ב בתמוז התשס"ח, 15 ביולי 2008.
הודעה למזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט, על-פי סעיף 121 לתקנון הכנסת, בדבר חלוקת הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח–2007.
עוד אודיעכם כי חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד מבקשים להסיר את שמם מהצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (ביטול הקמתו של בית-סוהר בניהול פרטי), התשס"ח–2008 – פ/3763. כמו כן, חברת הכנסת שלי יחימוביץ מבקשת להסיר את שמה מהצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי שחיתות), התשס”ח–2008 – פ/3533/17. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה.
נאומים בני דקה
היו"ר קולט אביטל:
הנושא הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת שמעוניינים לנאום, נא להצביע באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, שתקבע את סדר הדוברים. נא להצביע. ראשון הדוברים, חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפני יותר מ-20 שנה נשפטו שלושה עצירים ערבים מהיישוב סח'נין בצפון באשמת רצח הנער דני כץ. האווירה היתה מאוד מתלהמת, אווירה קשה. כולנו יכולים להבין – סערת רגשות בגין פגיעה בקטין. אבל אותה סערת רגשות – הקורבנות שלה היו אותם צעירים שלא זכו למשפט הוגן. לאורך כל הזמן הם טענו שהם חפים מפשע. בית-המשפט, שר המשפטים והיועץ המשפטי, וגם נשיא בית-המשפט העליון, הגיעו למסקנה שיש מקום למשפט חוזר – וזה לא מתרחש מדי יום ביומו. במהלך המשפט החוזר הם שוחררו והתחתנו והקימו משפחות. נשיא המדינה, שמעון פרס, קצב את עונשם ל-30–35 שנים והתנהגותם היתה למופת.
בשבוע שעבר היתה אמורה להתקיים – או התקיימה, בעצם – ועדת שחרורים כדי לדון בקציבת עונשם וזכותם לשליש. השופט שדן הזמין את משפחתו של דני כץ, השתמש גם בעניין של הרגשות כדי להעניש אותם שנית. הוועדה דחתה את בקשתם לקיצור תקופת העונש. לדעתי הם היו פעמיים קורבנות של האווירה. אחרי שהם ריצו תקופה כל כך ממושכת הגיע הזמן לעשות צדק, כדי לאפשר להם לצאת לחופשי, כדי לנהל את חייהם, אחרי תקופה כל כך ממושכת בבית-הסוהר. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת משה שרוני.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, תודה רבה. לאחרונה פרסם משרד הפנים הודעה על הכוונה לשנות את גבול מעלה-אדומים, כך שההתנחלות הזו תורחב ותכלול גם את ההתנחלות קידר וגם את השטחים הנרחבים שבין שתי ההתנחלויות. גברתי היושבת-ראש, מדובר בצעד נוסף להרחבת שטח השיפוט של מעלה-אדומים ולקביעת עובדות בשטח שעלולות לסכל כל אפשרות להסדר שלום עם הפלסטינים. הדבר הזה סותר לחלוטין את התחייבויותיה השונות של מדינת ישראל כלפי הקהילה הבין-לאומית. יש בכך גם הפרה של ההתחייבות של הממשלה כלפי הציבור הישראלי בכל יוזמות ההתכנסות למיניהן. לכן, גברתי היושבת-ראש, זוהי דוגמה נוספת לכפל שבו הממשלה הזו מתאפיינת: פער עצום בין דיבורי שלום לבין מעשי התנחלויות בהיקף מאוד גדול.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת שרוני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אלדד.
משה שרוני (צדק לזקן):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, קרוב ל-40 יום שובתים על יד משרדי הרווחה נכי ישראל. לא יכול להיות שאף אחד – לא שר הרווחה, לא שר האוצר, אף שר – לא רוצים לשבת אתם ולדון אתם בנושא, והנושא כאוב. לא יכול להיות שהוצאות רכב, שלא עודכנו כבר קרוב לעשר שנים – כשאנחנו יודעים שמחירי הדלק עלו במידה משמעותית – לא לבוא לקראת הנכים. אני חושב שתעודת עניות היא לשר הרווחה, שמתעלם מכל הנושא.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, אדוני. אני לא יכולה לדבר בשמו של שר הרווחה, אבל אני יודעת שהוא ישב עם נציגות הנכים, ואני גם יודעת להגיד לך שכן מתנהל משא-ומתן אתם. הטענה שלהם היא צודקת, כמובן, ולפחות למען הפרוטוקול, השר כן ישב אתם.
חבר הכנסת אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי הכנסת, השבוע התבשרנו כי חברנו חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי הסתובב במסדרונות ועידת הים התיכון של סרקוזי ולא היה ברור, לפחות לא לעיתונאים, אם הוא ייצג שם את כנסת ישראל או את הרשות הפלסטינית.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
הוא הצליח לעשות את מה שראש הממשלה ניסה לעשות ולא הצליח.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
זה שלא ברור את מי הוא מייצג, את ישראל או את הרשות, זה לא חדש. גם בתקופה שהוא היה יועצו של ערפאת, הנאמנות לא היתה ברורה. אבל זה שראש ממשלת ישראל, תמורת צל צלו של סיכוי לנגוע בשרוול של אסד, היה מוכן למחול על הפגיעה בישראל ולקבל את העובדה שמארגני הכנס מזמינים גם את ראש המדינה בישראל, את ראש הממשלה בישראל, וגם נציגות של מיעוט לאומי – זה פחות או יותר כאילו נשיא ישראל היה מזמין את מלך ספרד וגם את ראש מחתרת אט"א, שדורשת עצמאות לחבל הבסקים. אני סבור שראוי היה שראש הממשלה ימחה באופן פורמלי על הפגיעה בישראל.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. אני בטוחה שגם אתה מסכים שחבר הכנסת טיבי לא מייצג פה שום מחתרת.
חבר הכנסת מיכאלי, ואחריו – חבר הכנסת כהן.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לסכם יום מיוחד שקיימנו בכנסת, יום הוקרה לכבוד 40 שנות עלייה של יהודי גרוזיה. אני מודה לכנסת, מודה לכל חברי הכנסת והשרים שהגיעו לאירוע, גם בוועדת העלייה והקליטה וגם באודיטוריום לאחר מכן.
אנחנו כעם ישראל, עם עשיר בתרבויות, בתרומות, במובן החיובי של עושר תרבותי, ויהודי גרוזיה תרמו את חלקם לפסיפס הזה של עם ישראל במשך מאות שנים ובעלייה החדשה ב-40 השנה האחרונות. היום ציינו את העלייה הראשונה של שלושת האחים הרבנים מיכאלשווילי מגרוזיה, סמוך למלחמת ששת הימים. כמובן, ציינו גם את עניין 18 המשפחות, המכתב המפורסם, שעורר הדים גדולים בעולם.
אני חושב שמגיע שנדע, נכיר ונוקיר את התרומה הזו של העלייה הזו, יחד עם העליות האחרות של עם ישראל. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. חבר הכנסת כהן, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת זיו.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, התפרסם שבקופת האוצר לא מרגישים את המשבר הכלכלי ובמחצית הראשונה של 2008 נותר עודף של 6 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון מתוכנן של 7.5 מיליארדים. סך ההכנסות במחצית השנה – 118 מיליארד, יותר מהצפי. לעומת זאת, המשרד הוציא פחות מהתקציב המיועד.
אני שואל ותמה, איך יכול להיות שבתקופה כזו שקשה לחלק גדול מאזרחי ישראל, נשארות יתרות בקופת המדינה ולא נותנים לאזרחים שום פיצוי על ההתייקרויות. הבטיחו שיקימו ועדה בראשות שר התמ"ת, ועדיין לא נעשה מאומה. לא החזירו קצבאות של הילדים, לא החזירו את מענקי הדיור שגזלו מהאזרחים, לאזרחים אין כסף. אני לא מדבר על רכישת דירה; אפילו לשלם שכירות ולרכוש מוצרים בסיסיים. והמדינה מתעטפת עם יתרות ומחפשת לפרוע חובות ישנים. זה לא יכול להימשך, זו אטימות. אני תמה על שתיקתם של חברי הכנסת חברי הקואליציה. חברי הכנסת, הנוהל שבאוצר נשארות יתרות והאזרחים נשארים עם מצוקות וגירעונות – זו אכזריות וזה לא מובן.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. חבר הכנסת זיו, ואחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת בהיינה.
יצחק זיו (גיל):
כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אנחנו שוב צריכים לחזור על הדבר הנורא של שחיקת הפנסיה. לא יכול להיות שחלק מכספי הפנסיה נמצא במניות. כאשר השוק עולה הם לא מקבלים יותר, אבל כשהוא יורד, יש סכנה שהפנסיה תתחיל לרדת. לא ייתכן ששנים היו איגרות חוב מיועדות, ששמרו על הפנסיה, וברגע שזה עבר לקופת המדינה, לאוצר, שהוא היום שולט – הוא מהמר על הפנסיה של הגמלאים במניות. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. חבר הכנסת בהיינה, בבקשה.
מזור בהיינה (ש"ס):
גברתי, תודה רבה, חברי הכנסת, במרכז קליטה לוד מתגוררים עולים חדשים. כמקובל, בשביל להיקלט בארץ-ישראל נדרש זמן סביר – כדי לעבור את כל הליכי הקליטה, אולפן, יהדות. בשבועיים הללו הטלפונים שלנו ושל העוזרים במשרד לא מפסיקים לצלצל, כי הם התבקשו לעזוב את מרכזי הקליטה בדחיפות ולמצוא להם מקומות מגורים.
אני יודע להגיד לכם, כעולה חדש: תוך שנה לא ניתן ללמוד לאן לצאת, איך לצאת, איפה לקנות, איפה לעבוד ולאילו מקומות כדאי לעבור; הדברים קשים מאוד. לצערי הרב הגורמים, במקרה הזה משרד הקליטה והסוכנות, החליטו לפנות את האנשים על כורחם, לכפות עליהם את הפינוי, ומבחינת הגורמים לא אכפת להם לאן העולים האלה יפנו. מדובר על עולים חדשים שבמשך שנה הצליחו להיקלט בצורה טובה.
אני פונה מפה לשר הקליטה. דבר ראשון, אני מאחל לו שיהיה לו מברוכ בעבודה; שילך לשמוע את העולים החדשים שלא יודעים מה יהיה אתם מחר – צריך לעצור את פינוים מייד, לטפל בהם ולתת להם זמן סביר על מנת שיוכלו להתארגן. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. בזה תם נושא הנאומים בני דקה.
שעת שאלות
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לשעת שאלות עם שר המשפטים. אני מזמינה את שר המשפטים דניאל פרידמן להשיב על שאלות של חברי הכנסת, לפי הרשימה שבידינו. לאחר מכן תהיה הזדמנות להשיב על עשר שאלות נוספות. אני מבקשת שמי שמעוניין להירשם לשאלות נוספות, לפי הרשימה שנמצאת על השולחן, נא להצביע ולהירשם לעשר השאלות הנוספות. אדוני השר, ברשותך, אני אקרא קודם כול לאלה שנמצאים. ראשון השואלים – חבר הכנסת סעיד נפאע. אחריו – חברת הכנסת יחימוביץ. בבקשה.
סעיד נפאע (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, שאלתי, כבוד השר: בחוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים קבוע שערכאה ראשונה וערעורים יורכבו משלושה בכל ערכאה. זה עשרות שנים, עובר ל-1933, פחת המספר הזה – תוצאה של פטירת אלה שכיהנו ומאז לא אוישו המשרות – עד כדי כך שבכל התקופה הזו כיהן קאדי אחד בערכאה ראשונה, תוך כדי ניגוד עניינים בתיקים רבים.
בנקודה הזו, אם יורשה לי להרחיב בכמה מלים. מדובר בעדה עם מספר אנשים די מצומצם. כאשר יושב קאדי אחד, למעשה הוא בקשר כמעט הדוק עם חלקים רחבים מאוד בתוך העדה. יסכים אתי כבוד השר שהנושאים הנדונים שם רגישים כל כך, עד שאם איזה צד מבקש לממש זכות כל כך אלמנטרית של פסילת שופט, הוא לא יכול לעשות את זה.
לפיכך שאלתי היא, מה עשה או עושה או מתכוון לעשות משרדך בנדון? תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אדוני השר, בבקשה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, במערכת בתי-הדין הדרוזיים מכהנים כיום שלושה קאדים מד'הב, לא אחד – שניים בבית-הדין הדרוזי לערעורים ואחד בבית-הדין הדרוזי בערכאה ראשונה. הקאדים האמורים מונו לכהונתם בשנת 2002. קודם לכן אכן כיהן קאדי אחד בלבד במערכת בתי-הדין.
נוסף עליהם יש תקן לבית-דין דתי דרוזי בערכאה ראשונה. לעניין זה זומנה הוועדה למינוי קאדים מד'הב והיא תתכנס בסוף חודש זה כדי לדון בסדרי הבחירה לשם איוש המשרה הנוספת.
סעיף 8 לחוק בתי-הדין הדרוזיים קובע כדלקמן: בית-הדין ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד'הב המכהנים בו פחות משלושה או שנבצר משניים מהם למלא את תפקידם, רשאי בית-הדין לדון באחד. בית-הדין לערעורים ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים המכהנים בו יפחת משלושה וכו', רשאי בית-הדין לערעורים לדון בשניים. לאור האמור, דיונים בהרכבים הנוכחיים הם דבר אפשרי.
כאמור, אנחנו מתכוונים לזמן ישיבה בסוף החודש כדי לקבוע את סדרי הבחירה לשם איוש משרה נוספת. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברת הכנסת יחימוביץ, בבקשה.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אדוני שר המשפטים, אני מבקשת לשאול בנוגע להנחייתו של החשב הכללי באוצר בדבר כניסתו לתוקף של חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם. אני מתייחסת לחוזר שפרסם החשב הכללי ביום 10 ביוני 2008. שאלתי היא: האם בכוונתך לבטל את ההנחיה של החשב הכללי, אשר בפועל מנחה את משרדי הממשלה שלא לקיים את חוק חברות כוח-אדם, או לחלופין הוא מציע למשרדי הממשלה להפר אותו באמצעים עוקפים, פיקטיביים, על גבול הלא-חוקיות? האם בכוונתך לקבוע הנחיות חדשות התואמות את רוח החוק? מה בכוונתך לעשות כדי למנוע את פיטוריהם הבלתי-חוקיים של אלפי עובדים משירות המדינה, לנוכח הכוונה שלא לקיים ואפילו להפר את חוק חברות כוח-אדם? תודה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, לפני כשבועיים, כלומר ביום 29 ביוני 2008, התקבלה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה פנייתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ בנושא כניסתו לתוקף של סעיף 12(א) לחוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם. בפנייה היא מבקשת מן היועץ המשפטי לממשלה לבטל את חוזר החשב הכללי מיום 10 ביוני. מטרתו של החוזר האמור היא להנחות את משרדי הממשלה ואת יחידות הסמך להיערך מבעוד מועד ליישום החוק על-פי לוח זמנים הנובע ממנו. ביום 2 ביולי השיבה לשכת היועץ המשפטי לממשלה לחברת הכנסת יחימוביץ כי הפנייה הועברה להתייחסות הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים. בימים אלה הנושא נבדק בידי הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים, בין היתר מול משרד החשב הכללי במשרד האוצר.
ראוי לציין כי באופן מסורתי משרד המשפטים מלווה את החקיקה בנושא עובדי הקבלן ועובדי השירותים מתוך הכרה שעובדי הקבלן ועובדי השירותים משתייכים לקבוצת עובדים חלשה וראויה להגנה. חולשתם של עובדי הקבלן ועובדי השירותים מחייבת, לגישת המשרד, הסדרה מיוחדת, ואכן, בשנה האחרונה נדונות בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות הצעות חוק פרטיות וממשלתיות המבקשות להסדיר את התחום. המשרד מברך על מגמה זו ומקווה שהיא תוביל לשיפור משמעותי.
זו התשובה כפי שהוכנה. אני מאוד מקווה שהבדיקה בלשכת היועץ המשפטי תסתיים, ואם אכן יימצא שהחוזר איננו עומד בדרישות החוק, אני מתאר לעצמי שהיועץ המשפטי יוציא הנחיה מתאימה.
לעצם העניין, אני חושב שחברת הכנסת יחימוביץ יודעת שבעבר תמכתי כמעט תמיד – אינני יודע אם תמיד או כמעט תמיד – בחקיקה שבאה לחזק את מעמדם של עובדי קבלן. אני באמת חושב שהמצב לגביהם הוא במקרים רבים בלתי נסבל וצריך להביא להרחבה ניכרת של זכויותיהם, ועד כמה שאפשר לקרב אותם לזכויות העובדים הקבועים במערכת, בוודאי כאשר מדובר בעובדים שאינם עובדים זמניים אלא עובדים שבמשך תקופה ארוכה עובדים אצל קבלן ולא מתקבלים לעבודה קבועה בגוף שמעסיק את הקבלן. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים לשאלתו של חבר הכנסת אמנון כהן. יעלה אותה במקומו חבר הכנסת מרגי.
יעקב מרגי (ש"ס):
תודה.
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, דוח מבקר המדינה לשנת 2005 חשף מינוי קרובים ללא מכרז וקבלת מתמחים ללא נוהל מסודר בבתי-המשפט בישראל. דוח המבקר מאשר את תחושתם הקשה של בוגרי הפקולטות למשפטים שאין תחרות הוגנת. כל זאת, למרות ההמלצות של צוות שהוקם במשרד המשפטים לבדיקת הנושא. ברצונו של חבר הכנסת אמנון כהן לשאול: האם הוכנו נהלים ברורים לתיקון הליקויים? האם תוקנו הליקויים? היכן מתפרסמים התקנים הפנויים? האם בכל זאת יש העדפה כזאת או אחרת ומדוע?
שר המשפטים דניאל פרידמן:
באורח כללי אני אומר שהמצב שופר במידה ניכרת בהשוואה למה שהיה.
אני אקרא את התשובה שהוכנה: קרבת משפחה –- במערכת בתי-המשפט מיושמת מדיניות נוקשה לגבי אי-עסקת קרובי משפחה במערכת. מנהל בתי-המשפט קבע בנוהל כללים להעסקת קרובי משפחה – בנוהל מיום 3 בדצמבר 2007. מטרת הנוהל להסדיר את נושא העסקת קרובי משפחה במערכת בתי-המשפט ולצמצם תופעה זו ככל האפשר. הנוהל חל על כל מכרז שיוצא על-ידי הנהלת בתי-המשפט ועל כל מועמד המעוניין לעבוד בשירות המערכת. נוסף על כך, הנהלת בתי-המשפט פועלת בהתאם לכללים של נציבות שירות המדינה – כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבת משפחה), משנת 2007.
הגדרת הקרבה המשפחתית הן בנוהל מנהל בתי-המשפט והן בכללי הנציבות היא רחבה וכוללת בן-זוג או בת-זוג, לרבות ידועים בציבור, הורה, הורה הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, אחיין, אחיינית, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד, נכדה, לרבות קרבה משפחתית חורגת או שנוצרת עקב אימוץ.
כל אימת שמדובר בקרוב משפחה תיבחן העסקת העובד על-ידי נציב שירות המדינה, ובמקרים חריגים גם על-ידי מנהל בתי-המשפט או מי שמונה על-ידו לשם כך, מתוך התחשבות, בין היתר, בגורמים האלה: תפקידו של קרוב המשפחה המועסק במערכת; התפקיד המיועד למועמד; מספר קרובי המשפחה של המועמד במערכת; זיקת התפקיד המיועד למועמד לתפקיד קרוב המשפחה המועסק במערכת; אם התפקיד המוצע הוא באותו מחוז; טיב מערכת היחסים בין הקרובים; טעמים מפורטים שיפורטו על-ידי המועמד.
ביחס למתמחים, הנחיית מנהל בתי-המשפט מיום 1 באפריל 2007 מסדירה את אופן קבלת המתמחים למערכת. ההנחיה מסדירה את דרך קליטת המתמחים במערכת תוך איזון בין צרכיה הייחודיים מול הנחיצות בהליך שוויוני, הוגן וראוי. מודעות בדבר משרות התמחות פנויות מופצות ביחידות ההשמה במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי-הספר למשפטים. כל שופט מחויב לראיין לפחות חמישה מועמדים מן הפונים להתמחות בבית-המשפט או המחוז בטרם יחליט על בחירת מתמחה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת סלומינסקי – אינו נוכח, ולכן אנחנו עוברים לשאלתו של חבר הכנסת ריבלין. חבר הכנסת ריבלין, תרצה לשאול את שאלתך?
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
אם כך, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אני מבין שסוכם שהתשובה לחבר הכנסת דב חנין תינתן בכתב.
דב חנין (חד"ש):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
אם כך, אתה מוותר על השאלה הזאת. חבר הכנסת ריבלין, נחזור אליך?
ראובן ריבלין (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני שר המשפטים, מהי מערכת היחסים הראויה, לפי השקפתך, אדוני השר, בין הכנסת, כנציג בלעדי של הריבון, לבין המערכת המשפטית? מהו קו הגבול שבין הגבלת כוחה של הרשות השופטת והצבת גדר בפני זליגתה לתחומי הסמכות של רשויות אחרות, ובין שמירה – הייתי אומר שמירה קפדנית – על עצמאותה השיפוטית ויכולתה האפקטיבית של הרשות המשפטית-השיפוטית לעשות צדק? תודה, אדוני.
היו"ר קולט אביטל:
השר, בבקשה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת ריבלין, לשאלה שני חלקים, ואתייחס קודם כול לעניין העצמאות השיפוטית. אני חושב שהעצמאות השיפוטית מובטחת בישראל בצורה רחבה עד כמה שאפשר. למעשה, שופט מתמנה לכל ימי חייו, ואולי ליתר דיוק עד גיל הפרישה לפנסיה. לגופים פוליטיים אין אפשרות להדיח אותו. הוא מוגן בצורה הרחבה ביותר, והייתי אומר שיש למערכת מידה רבה מאוד של עצמאות, עד כמה שניתן לתאר. מובן שיש שאלות תקציביות או שאלות מינהליות אחדות, שבהן יש לרשויות אחרות מה לומר, כולל נניח שאלות של משכורות שופטים, שהן מידי הכנסת, וכדומה. אבל בסך הכול אני חושב שמבחינת מידת העצמאות יש למערכת עצמאות רבה ביותר. מובן שיש שאלות של עלייה בדרגה וכו', שבהן גם לגופים שמחוץ למערכת בוועדה לבחירת שופטים יש השפעה כזו או אחרת.
השאלה הראשונה, שהיא השאלה המורכבת, בדבר מערכת היחסים הראויה בין הכנסת כגוף המחוקק לבין בית-המשפט או בתי-המשפט כגופים הפוסקים, היא שאלה מורכבת מאוד ושאלה שבוודאי מחייבת הרצאה ארוכה, שלא אוכל לשאתה במלואה, ואתייחס רק לנקודות אחדות. קודם כול, הייתי אומר שבתי-המשפט הם הגוף השולט שליטה מוחלטת על מה שנקרא הכרעה בסכסוכים – הכרעה בסכסוכים בין אזרחים לבין עצמם, בין אזרחים לבין המדינה ובתביעות של המדינה כלפי אזרחים, בין תביעות אזרחיות ובין תביעות פליליות. ההכרעה שלהם היא ההכרעה המחייבת. אין לכנסת זכות להתערב בהכרעה ספציפית שניתנה בעניין קונקרטי. מובן שאם בהזדמנות או במהלך קביעת האחריות או חוסר האחריות בסכסוך הספציפי בית-המשפט קובע הלכה, הרי ההלכה שנקבעה, כאשר מדובר בבית-המשפט העליון, הופכת לחלק מהדין, ובמובן הזה יש פה אלמנט חקיקתי – אבל זו הלכה שהכנסת מוסמכת לבטל אותה. בעניין הזה לא יכול להיות כל ספק, כי הכנסת היא הגוף המחוקק.
הייתי אומר שהעניין הזה הסתבך עקב שני גורמים. הגורם האחד הוא הנטייה או הנכונות של בית-המשפט, בעיקר בג"ץ, לפסוק בעניינים שאינם בגדר סכסוך קונקרטי בין אזרחים או בין אזרח לבין המדינה, אלא הם עניין של מדיניות או עניין של הכרעות שלטוניות כלליות, בין שאלה נושאי צבא וביטחון ובין שאלה נושאים אחרים, בעילות שונות, שהלכו והתרחבו. כאן אין בעצם פסיקה בסוגיה של סכסוך קונקרטי, אלא יש מין בקרה כללית על הממשל.
היבט נוסף של הסוגיה, שהוא חריף עוד יותר, הוא השימוש בחוקי-היסוד, כאשר בית-המשפט פירש את חוקי-היסוד כהוראות חקיקה, אף שההוראות האלה אינן מוגדרות כחוקה אלא כחוקי-יסוד. הם פורשו כהוראות חקיקה מדרגה גבוהה יותר, ולכן כמקנות ברירה או אפשרות לבית-המשפט לבטל דברי חקיקה אחרים של הכנסת, אם לדעת בית-המשפט דבר החקיקה איננו עולה בקנה אחד עם חוק-היסוד. לכן, כאן אנחנו עוסקים כבר בפרשנות חוק-היסוד. ברגע שבית-המשפט מפרש חוק-יסוד, הפירוש עצמו מקבל רמה של חוק-יסוד. במובן הזה הוא ממשיך לחייב כאילו הוא חוק-יסוד. עם זאת, יש לכנסת אפשרות להתערב או לתקן את ההחלטה, אם ההחלטה הזאת איננה נראית לה, אבל במקרה כזה תיקון כאמור צריך שייעשה אך ורק באמצעות חוק-יסוד. אבל, מן הצד האחר צריך לזכור שלמעשה חוקי-היסוד ניתנים לחקיקה בקלות יחסית. כלומר, בדרך כלל, אין מגבלות מיוחדות על חקיקת חוקי-יסוד. צריך רק לקרוא להם "חוק-יסוד" – אם כי, כמובן, ברגע שהם נושאים כותרת של "חוק-יסוד" יש לכנסת, בהליכים פנימיים, כל מיני כללים הנוגעים לכך וגם בהסכמים קואליציוניים יש לכך התייחסות.
באופן כללי, אני סבור שיש מקום להוראה כללית כלשהי למקרה שבו בית-המשפט מחליט לבטל חוק, ויש להקנות במקרה כזה לכנסת – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
מדוע אדוני השר לא יוזם את חוק-יסוד: החקיקה, שבו ייקבעו במפורש הגבולות בין שתי הרשויות, על מנת שלא תזלוג אחת לרעותה, כמובן תוך שמירה והקפדה על ריבונותה או על הגדרתה של הכנסת כריבון יחיד?
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת ריבלין, תודה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
בשעתו הכנתי טיוטה של חוק-יסוד כזה, תזכיר, ואני חושב שזה אפילו פורסם כתזכיר. אינני בטוח אם זה רק הופץ כתזכיר או אם זה לא הופץ כתזכיר, דומני שכן; אבל זה היה כדי להביא לחקיקה מהסוג הזה. דרך אגב, התזכיר התייחס לשינוי בחוק-יסוד: השפיטה. אבל זה כדי להביא לחקיקתו של החוק הזה, שמצד אחד כוונתו היתה לגבש, או לתת לגיטימציה לכוחו של בית-המשפט העליון לבטל חקיקה, ועם זה להכיר בכוחה של הכנסת להחזיר את החקיקה על כנה. אבל כדי לחוקק את החוק, כלומר להעבירו משלב של תזכיר לשלב של חקיקה ממש, נוכח הסכמי הקואליציה, היה צורך בהשגת הסכמה של כל מרכיבי הקואליציה. אבל הסכמה כזו לא הושגה. זה המצב.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים לשאלה הבאה. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת את כללי המשחק. השאלה היא במסגרת של דקה, ותשובתו של השר צריכה להיות במסגרת של דקתיים, ואין שאלות נוספות. אני מבינה שלחבר הכנסת שמואל הלפרט יש שאלה ושמי שישאל אותה במקומו הוא חבר הכנסת יעקב כהן. אדוני, בבקשה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
בעבר הגיש חבר הכנסת שמואל הלפרט הצעת חוק העוסקת ברישומן של מאות אלפי משפחות שרכושן ובתיהן לא רשומים בטאבו. הצעת החוק באה לקבוע חובה לרשום את בתיהן בטאבו, מאחר שהתברר כי יש יותר מ-400,000 בתים שאינם רשומים. הצעת חוק זו עברה קריאה טרומית והוכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכספים. לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה סוכם כי חבר הכנסת הלפרט ינמק ותשובה והצבעה יתקיימו במועד אחר. הסיבה: ועדת השרים לענייני חקיקה מתנגדת לחוק. חבר הכנסת הלפרט שואל: מדוע מתנגד שר המשפטים, כיושב-ראש ועדת שרים לענייני חקיקה, לחוק כה חשוב, ומדוע הוא מונע מחוק זה להמשיך ולעבור בקריאה ראשונה?
שר המשפטים דניאל פרידמן:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לשנות את ההסדרים הקבועים בחוק המכר (דירות) ולהוסיף הסדרים חדשים בעניינים הנוגעים לרישום דירות בטאבו ולעניינים נוספים. ועדת השרים לחקיקה התנגדה להצעת החוק, בעיקר מכיוון שבימים אלה כבר נדונה בכנסת הצעת חוק ממשלתית, מס' 263, המטפלת באותם עניינים שבהם עוסקת הצעת החוק הפרטית. הצעת החוק הממשלתית עברה בקריאה ראשונה, ונדונה בוועדת הכספים של הכנסת, והיא קובעת הסדרים מאוזנים יותר.
מאחר שהשאלה מתייחסת בעיקר לעניין החובה לרישום הזכויות בטאבו, אתייחס בעיקר לנושא זה, אף-על-פי שבהצעות החוק הממשלתית והפרטית נדונים עוד כמה נושאים. הצעת החוק הפרטית מבקשת לקבוע כי המוכר יחויב לרשום את הבית המשותף תוך 12 חודש מיום רישום האיחוד והחלוקה או מיום מסירת הדירה לקונה. בעניין זה קובעת הצעת החוק הממשלתית כי על המוכר מוטלת החובה לגרום לרישום הבית לא יאוחר מתשעה חודשים ממועד הרישום של החלוקה או ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, לפי המאוחר. הצעת החוק הממשלתית נסמכת על דוח ועדה בין-משרדית לרישום זכויות במקרקעין ועל החלטת ממשלה שאימצה את המלצות הוועדה. בנסיבות אלה המלצנו לתמוך בהסדר הקבוע בהצעת החוק הממשלתית.
אציין כי ההסדר המובא בהצעת החוק הפרטית איננו ברור, ולעתים איננו ישים. במקרה שבו נמסרת הדירה לקונה אולם התוכנית לאיחוד החלקה טרם נמסרה, אין משמעות להטלת חובה על הקבלן, כיוון שעדיין לא ניתן לרשום את הבית כמשותף. יש כאן עוד הסברים אחדים ביחס להוראות ההצעה הפרטית. כאמור, יש הצעת חוק ממשלתית בעניין הזה, ואנחנו תומכים בהצעה הזאת. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים לשאלתו של חבר הכנסת אריה אלדד. לאחריה – שאלתו של חבר הכנסת רביץ.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה.
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, מהאיגרא רמא של יחסי הרשות המחוקקת והרשות השופטת לבירא עמיקתא של מח"ש – המחלקה לחקירות שוטרים. הניסיון האישי שלי, וגם של חברי כנסת אחרים שפנו אל מח"ש, הוא ניסיון רע. האמון הציבורי במחלקה לחקירות שוטרים הולך ויורד. התחושות נעות ממחלקה שסובלת מחוסר יעילות אנוש עד למחלקה שעוסקת בטיוח חקירות שוטרים. מה בכוונת השר לעשות כדי לשפר את תפקוד המחלקה לחקירות שוטרים, אשר נמצאת במשרדך ותחת אחריותך?
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אני אומר תחילה את התשובה שהוכנה במשרד, ואחר כך אני אוסיף מלים אחדות. ההערה של עוזר פרקליט המדינה אומרת, שהוא מתקשה להבין את הקביעות בדבר אובדן האמון הציבורי. הביקורת היא כללית מדי ולא ממוקדת באירועים מיוחדים כדי שעל-פיה יהיה אפשר להעריך את תפקודה של המחלקה. קיימת סכנה שאמירות כלליות כאלה ייצרו אווירה של ביקורת בלי שתהיה להן קונקרטיזציה או התייחסות ספציפית.
מכל מקום, פרקליט המדינה מביע את אמונו המלא במחלקה לחקירות שוטרים. עם זאת, אין הוא מקל ראש בחשיבות של ביקורת עניינית, העוסקת בכלל יחידות המערכת, לרבות המחלקה לחקירות שוטרים. במקרים המתאימים, כאשר התלונות או הביקורת נראות לכאורה ממשיות, הוא אף יוזם בעצמו בדיקת עומק לבירור העובדות ולהסקת מסקנות. נאמר שראוי להתייחס למצבים ספציפיים יותר מאשר להתייחס באופן כללי.
מה שאני אומר הוא הדבר הזה: אני חושב שדבר אחד שצריך להיעשות, וזה הפרדה בין אנשי היחידה הזאת, אנשי מח"ש, לבין המשטרה. אחת הבעיות שהתעוררו בעבר היא השאלה מנין המחלקה הזאת לוקחת חוקרים. היא היתה לוקחת אותם מהמשטרה, ובמקרים רבים הם היו צריכים לחזור למשטרה. כאן היה חשש שאנשים האלה, שחושבים על עתידם ועל כך שהם אמורים לחזור למשטרה, ייזהרו בביקורת או בנקיטת צעדים נגד הגוף שאליו הם אמורים לחזור בעוד פרק זמן, ואז אולי יבואו אתם חשבון. אני חושב שצעד אחד שדרוש, ואני אשתדל לחזק אותו ולפעול בכיוון הזה, הוא הבטחה שהחוקרים אכן יהיו עצמאיים ולא תהיה להם תלות במשטרה מהיום שהם נכנסים למח"ש, ונוסף על כך, אם אפשר – לגייס חוקרים ממקורות חיצוניים. זה דבר אחד.
דבר שני, אני מסכים שכנראה יהיה צורך באיזו מערכת של בקרה שתבדוק מדגם כלשהו של מקרים כדי לראות כיצד המקרים האלה טופלו. מובן שבמקרים מסוימים הדברים מגיעים לבית-המשפט. צריך לדעת שבכמה מקרים מח"ש העמידה שוטרים לדין, והשוטרים גם הורשעו. השאלה היא, אם הדבר הזה נעשה בכל המקרים שהיה ראוי לעשות את זה, ואם הדבר הזה נעשה גם נגד הדרגים שצריך היה לפעול נגדם. כאמור, אני מקווה לבחון אפשרות טובה יותר לבקרה על היחידה הזאת, ובכלל זה הנקודה הראשונה שציינתי – הבטחת הניתוק בין היחידה לבין המשטרה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. שאלתו של חבר הכנסת הרב רביץ, בבקשה. לאחריו – חבר הכנסת גפני.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר פרופסור פרידמן, אתה הודעת בשעתו כי אתה מתכוון לחוקק חוק-יסוד שישלול מבג"ץ את היכולת לקבוע עמדה לגבי חוק האזרחות. גם נאמר בתקשורת שאתה נסוגת מההצעה הזאת, שהיא בעיני מאוד ראויה. אני רוצה לציין, גברתי היושבת-ראש, ברשותך, שאנשים כמו פרופסור אמנון רובינשטיין, שהיה מראשי מרצ, כתבו ודיברו – גם כאן מעל בימת הכנסת וגם בכל מקום אחר – וידעו לעשות את הנפקא מינה בין עקרון השוויון לאזרחי המדינה לעקרון השבות או זכות הכניסה אל המדינה. אותו דבר כתבה לפני ימים אחדים פרופסור רות גביזון, שהיתה ממארגני האגודה לזכויות האזרח. לכן, יש לדעת לעשות לפעמים נפקא מינות – הבדלים בין דבר לדבר – ועדיין לא לפגוע בעקרון השוויון. הדבר הזה נעשה במדינות נאורות כמו הולנד ובעוד מדינות, ובפרט בארצות-הברית, כמובן. מדוע ייגרע חלקנו, שאנחנו פה לא נוכל לשמר את האופי שלנו, את התרבות שלנו, את הדת שלנו בחיים הכלליים של המדינה, בלי לפגוע בעקרון השוויון של האזרחים האחרים במדינה? מדוע נסוגת, אדוני? זה חוק טוב.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת רביץ, קודם כול, לא נסוגתי. ההצעה עדיין שרירה וקיימת. כפי שאתה יודע וכפי שחברי כנסת אחרים יודעים, כל הצעת חוק שאני מעלה ושיש בה הגבלה של ההתערבות השיפוטית של בג"ץ בתחומים מסוימים, איננה עוברת לגמרי בשקט. הדברים האלה והרפורמות למיניהן הם כמו תרופה, וצריך לקחת אותם במינונים מתאימים, בזמנים המתאימים. צריך לראות מתי ניתן יהיה לבלוע את המינון הזה, ואיך ניתן יהיה להתקדם בו. זו תשובתי.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני שר המשפטים, השאלה שביקשתי לשאול היא, מדוע מצבם הפיזי של בתי-הדין הרבניים הוא כה ירוד – למשל זה של בית-הדין בירושלים ואחרים, כולל בית-הדין הגדול? מה מתכון השר לעשות כדי להשוות את מצבם הפיזי של בתי-הדין הרבניים לזה של בתי-המשפט? את זה הכנתי בשאלה, כיוון שנאמר לנו שאם בתי-הדין הרבניים יעברו למשרד המשפטים, מצבם הפיזי יהיה שווה לזה של בתי-המשפט, ולא היא.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת גפני, זה נכון שיש פער בין רמת המבנים של בתי-הדין הרבניים לרמת המבנים של בתי-המשפט. לא הייתי אומר כל בתי-המשפט, כי מצבם של חלק מבתי-המשפט עדיין איננו טוב. מצבם של חלק מבתי-המשפט הכלליים-האזרחיים הוא טוב הרבה יותר מזה של בתי-הדין הרבניים. אכן, הפער הזה קיים.
עם זאת, בתקופה האחרונה אנחנו עושים מאמצים לשפר את המצב, למרות הבעיות התקציביות הידועות. אחד הצעדים שנעשים היום הוא הפעולה להעביר את בית-הדין הרבני בחיפה למבנה גדול ומתאים יותר. לגבי בית-הדין בירושלים – יש תוכנית לשכירת מבנה חדש לבית-הדין, והוא יהיה מוכן בעוד כשנתיים. התהליכים האלה לוקחים זמן. לפני ימים אחדים קיימתי ישיבה עם הנהלת בתי-הדין במטרה לקדם את נושא הבנייה ואת האפשרויות, בגדר מה שניתן לעשות. בטווח הקצר מדובר בעניין של בנייה.
הועלתה גם שאלה, האם ניתן, או האם יש פוטנציאל של תרומה לבית-הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, ולגבי התרומות למוסדות ממשלתיים – בוודאי לגבי בתי-דין או בתי-משפט, יש שאלות עקרוניות. עם זאת, אמרת שאם תימצא תרומה, אני חושב שההתייחסות לתרומה שכזאת, שאומרים שיש סיכוי טוב להשיג אותה – היחס צריך להיות שווה או זהה ליחס שהיה לתרומה לבית-המשפט העליון בירושלים, שנבנה בעצם בכספי תרומות. בשעתו פעלתי לאישור תרומה נוספת לצורך תחזוקה. גם כאן, עקרונית, אם הדבר הזה יימצא, אני אתמוך בזה. העניין נמצא כרגע בטיפול, זה טיפול שייקח זמן, ואני מקווה שבמשך הזמן נגיע לשיפור במבנים של בתי-הדין הרבניים.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, השאלה האחרונה – של חבר הכנסת מרגי, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, תודה, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום שלישי, ג' תמוז התשס"ז, להעביר את הצעת חוק שיפוט בתי-הדין הרבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחים וסמכות נלווית) לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה ראשונה. מטרתה של הצעת חוק זו היא לעגן בחוק את סמכותם של בתי-הדין הרבניים לדון, בהסכמת הצדדים, בענייני ממון, וכן לעגן בחוק את סמכותם הנלווית של בתי-הדין הרבניים לדון בסכסוכים שנתגלעו בקשר לפסקי-דין שניתנו בהם. ברצוני לשאול: מדוע לא תקודם הצעת חוק חשובה זו על-ידך וכן בוועדת החוקה, כפי שהוחלט?
יש לציין כי לצורך יישום החוק לא תידרש תוספת תקציב, הואיל והצעת החוק מעגנת בחקיקה את הפרקטיקה הקיימת ממילא בבתי-הדין הרבניים.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
הצעת החוק נמצאת בוועדת החוקה, ולכן היא בשליטת ועדה של הכנסת ולא בשליטת משרד המשפטים.
משה גפני (יהדות התורה):
אבל יושב-ראש הוועדה נמצא בשליטתך.
היו"ר קולט אביטל:
נו, באמת.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אני מצטער לומר לך שזה לא כך. הייתי מאוד שמח לו זה היה.
יעקב מרגי (ש"ס):
– – –
שר המשפטים דניאל פרידמן:
עם זה, אני רוצה לומר לכם שיש עם הצעת החוק הזאת – אינני יודע בדיוק באיזה נוסח מדובר, בשעתו היה נוסח שדובר עליו בממשלה – יש אתה קשיים לא מעטים, בעיקר בגלל החשש של ארגוני נשים שבא לידי ביטוי, שהעברת הסמכות או הרחבת הסמכות של בתי-הדין הרבניים תשמש אמצעי ללחוץ על נשים להסכים, במסגרת דיון בגט או בהקשר של דיון בגט, לוותר על זכויות רכושיות, וזה חשש שאי-אפשר לשלול אותו.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
אני מצטערת.
יעקב מרגי (ש"ס):
אנחנו מוכנים – – –
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, תשאיר בבקשה לשר.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
החשש הזה קיים, וחקיקה כזאת צריכה להבטיח שהחשש הזה לא יתקיים עוד. אגב, לא היתה מניעה לאפשר לבתי-הדין הרבניים לפעול בסמכות של בוררים. בעיה חמורה יותר היא הבעיה של סמכות שיפוט, והחשש של ארגוני הנשים, שלצערי אינני יכול לשלול – – –
יעקב מרגי (ש"ס):
זו האמת, החשש מארגוני נשים – – –
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אני לא יכול לשלול אותו.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת מרגי, ביקשת לשאול שאלה נוספת. אתה מעוניין? לא.
אנחנו עוברים עכשיו לעשר השאלות הנוספות שלא היו כלולות בשאלות שהוגשו לשר, אבל לפי הכללים הן חייבות להיות בהתאם לרשימה שקיבלתם, שנמצאת לפניכם. חברת הכנסת יחימוביץ – בדיוק יצאה. חבר הכנסת מרגי, רצית לשאול את השר שאלה נוספת במסגרת הנושאים שאושרו?
יעקב מרגי (ש"ס):
מוותר.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. חבר הכנסת חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני השר, שאלתי היא המשך ישיר לשאלתו של חבר הכנסת אלדד בנוגע למחלקה לחקירות שוטרים. אדוני השר התייחס לצורך להפריד בין המחלקה לחקירות שוטרים לבין המשטרה, אבל במצב היחסים שקיים בין המשטרה לבין מערכת התביעה יכול להיות שיש גם צורך להפריד בין המחלקה לחקירות שוטרים לבין מערכת התביעה. יכול להיות שיש צורך לשקול הקמת יחידה עצמאית שאיננה חלק ממערך התביעה ואיננה חלק ממערך המשטרה, שעוסקת בחקירה ובבירור של תלונות על שוטרים ובגיבושן לכדי המלצות, ואחר כך ההמלצות יכולות להגיע למערכת התביעה. איך הרעיון הזה נראה לאדוני השר, והאם יש משהו שבדעת אדוני לעשות גם בכיוון הזה?
שר המשפטים דניאל פרידמן:
זה רעיון שראוי לבחון אותו. באורח כללי, זו שאלה שנוגעת למבנה משרד המשפטים ולאפשרויות של שינויים במערך שקיים בו. למעשה, התביעה והייעוץ ומח"ש מרוכזים פחות או יותר במקום אחד, בגוש אחד, וכל ניסיון להתמודד עם נושא הריכוז של כל המערך הזה נתקל בטענה שפוגעים בשלטון החוק וכו' – כל הטענות מהסוג הזה שנתקלים בהן, ולכן הבעיה איננה פשוטה. בסך הכול יש צורך באיזה שינוי בעניין הזה. אני חושב על הדרך ומה ניתן לעשות, אבל כרגע אין לי תשובה נחרצת בעניין. יש גם שאלות שאולי הן שאלות נלוות, למשל, אני מבין שיש הצעת חוק של חבר הכנסת אלדד בעניין הפרדה בין הייעוץ המשפטי לתביעה, ואולי גם זה קשור בזה, ואז השאלה היא מה יהיה המיקום של מח"ש. כל השאלות האלה הן שאלות כבדות מאוד, במכלול אחד, והן תצטרכנה להיבחן בעתיד.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ריבלין.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, אדוני השר, הפרסומים האחרונים בעקבות התפטרותו-עזיבתו של השופט שלי טימן לדעתי מעוררים דאגות גדולות במערכת המשפט. אנחנו מקשרים דבר לעוד דבר ועוד דבר, אדוני השר, ואנחנו צוברים בתקופה האחרונה כותרות על ליקויים כאלה ואחרים במערכת. מי שהיום מפרסם דברים כאלה נגד המערכת כנראה שם את ראשו על – לא יודע, איומים של כאלה או אחרים. אדוני השר, איך אפשר למתוח ביקורת בונה או ביקורת עניינית במדינת ישראל? אתה, אדוני, כשר המשפטים, מותקף על כל יוזמה חיובית או עניינית שאתה מעלה. איך אפשר לנהל כך מערכת, אדוני?
שר המשפטים דניאל פרידמן:
ראשית, אני משתדל להביא את הצעותי למרות דברי הביקורת כאשר הביקורת לא מוצדקת. כאשר הביקורת מוצדקת מותר להתחשב בה. את הצעותי אני מעלה. בכל זאת, יש במערכת נציב – כרגע נציבה. בקרוב היא מסיימת את תפקידה ויהיה מישהו אחר – נציב קבילות השופטים, שבודק את התלונות השונות לגבי השופטים. אבל כמובן, דובר לפני זמן על עצמאות מערכת השיפוט. אנחנו רוצים בכל זאת לשמור על עצמאות מערכת השיפוט, ועם זאת לאפשר רפורמות כלשהן ותיקונים כלשהם. אני מקווה שדברים אחדים ניתן יהיה לעשות, עד כמה שהדבר אפשרי. אני בהחלט חושב שיש מקום לרפורמות שונות. אני חושב שרפורמות אחדות נעשו וייעשו, ואני מקווה להמשיך בקו הזה. אם תוגשנה הצעות אחרות לרפורמות או הצעות נוספות, כל הצעה תיבחן לגופה, אבל שוב, אני אומר – עם זה, אנחנו צריכים לשמור על עצמאות המערכת.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, בדעת עם הבריות, על-פי ההרגשה הציבורית, דם רע יש בין שר המשפטים למערכת השיפוטית בישראל; דם רע שמעכיר את האווירה בחברה הישראלית. אני מוכרח לומר שהיה ויכוח בשנים האחרונות בין בית זה לבין נשיא בית-המשפט העליון בדימוס אהרן ברק בקשר להגדרתו כאילו נפלה איזו מהפכה חוקתית, ולא היא. הסברנו שמי שמכריז על מהפכה יוצר הפיכה. אבל מסגרת הוויכוח, שהיה נוקב, היתה מסגרת, וידענו שעצמאות מערכת המשפט בישראל היא נר לרגלינו, ואני בטוח שהיא גם נר לרגליך.
איך אדוני מבקש מבחינתו להביא לסוף, בפני הציבור, את הפרשה הזאת, שפעמים רבות יורדת לרמה של ויכוח אישי במקום ויכוח מערכתי אמיתי של מיהו הריבון ומיהו נציגו, כי הריבון – ידוע לכולם שהוא הציבור בישראל, והנציג שלו היא הכנסת. בית-המשפט העליון טען גם שהוא הנציג באופן ישיר, על-פי הפרסטיז'ה המוקנית לו.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת ריבלין, נא לקצר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מסיים. הייתי מבקש מאדוני לקחת את ההזדמנות הזאת שאנחנו כאן מקיימים דיון שהוא על המערכת שאדוני עומד בראשה ועל המערכת השיפוטית, שהפכה להיות לעומתית. כיצד אדוני חושב שצריך להביא לסיום ויכוח, שהוא לא ויכוח ענייני, אלא ויכוח שבין משה וקורח?
שר המשפטים דניאל פרידמן:
כאשר מתנהל ויכוח בין שניים, צד אחד איננו שולט על הצד השני. כאשר מדברים על העניין מבחינתי, אני עושה כמיטב יכולתי לשפר את המערכת ולחזק אותה. אגב, יש לי תמיכה עצומה בתוך המערכת, בוודאי בבתי-משפט השלום ובבתי-המשפט המחוזיים. אתם יודעים כולכם על המספר הגדול של השופטים שמונו בתקופת כהונתי, אתם יודעים על הקמת בית-המשפט החדש במחוז מרכז, אתם יודעים על שורה של פעילויות שאני עושה, כולל היום הופעה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, כדי לקדם חוק שיקל את הפרוצדורה, שיקל את ההליכים בבתי-המשפט, ועד כמה שניתן יקל את העומס. אני מבין את זה כפעילות עניינית.
גם אם תבדוק את ההתבטאויות שלי, אני מקווה שברובן המכריע, אולי בכולן, הן התבטאויות, אם אפשר לומר, מתונות ועד כמה שניתן בנימוס. אני אינני יכול למנוע התבטאויות חריפות מהצד השני. אני מאוד מצטער על כך. אני חושב שזה מאוד לא טוב ששופטים בדימוס של בית-המשפט העליון יוצאים בהכרזות, לפעמים אפילו מתלהמות, בוטות, שאינן במקום. אני חושב שזה פוגע מאוד במערכת. כי כשרואים שופטים מתבטאים בלשון כזאת, זה לא נראה טוב, זה פוגע בהם. אבל אינני יכול למנוע את זה. יש לי תחושה שבתקופה האחרונה יש קצת ירידה ברמת ההתבטאויות הזאת, אבל כמובן אין לי שום שליטה על כך ואין לי ודאות. כל מה שאני יכול לעשות זה מצדי לנהוג בצורה עניינית ולעסוק בכל מקרה לגופו.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה, ואחרון השואלים יהיה חבר הכנסת גפני.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, בכל היישובים הערביים יש ריכוזי אוכלוסייה גדולים. בגליל יש הערים סח'נין, עראבה, דיר-חנא, ואין אפילו בית-משפט שלום אחד; במשולש – טירה, טייבה, קלנסואה וג'לג'וליה. השאלה הנשאלת: כאשר ליישובים היהודיים הסמוכים יש בתי-משפט, מדוע אין פריסה עניינית של בתי-המשפט, שתאפשר הקמת בתי-משפט ביישובים הערביים – או שיש החלטה לא להקים בתי-משפט ביישובים הערביים? זאת השאלה הראשונה. כבוד השר, שאלתי השנייה היא לגבי – – –
היו"ר קולט אביטל:
נדמה לי שאתה רשאי לשאול רק שאלה אחת.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
זה בונוס, הערה.
היו"ר קולט אביטל:
השר מוכן לשאלה שנייה? בבקשה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
לגבי השאלה השנייה – עכשיו אנחנו עדים לשחרור אסירים. כידוע לך, קיים עניין האסירים הערבים שנדונו ונשפטו עוד לפני הסכמי אוסלו. התקופות השתנו, הנסיבות השתנו.
היו"ר קולט אביטל:
סליחה, חבר הכנסת טלב אלסאנע, אנחנו מגבילים לשאלות שאושרו כאן. צר לי, זה לא כלול.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אין שום בעיה, אני מקבל את ההערה. תודה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
תודה. אני רוצה לומר לך שבתקופת כהונתי מונו לא מעט שופטים בני מיעוטים למערכת המשפט. גם משרד המשפטים מעסיק לא מעט בני מיעוטים, ואני מאוד תומך בשוויון בעניין הזה ובמתן הזדמנות שווה לבני המגזרים השונים, כולל בני מיעוטים – מוסלמים, נוצרים ודרוזים – להשתלב במערכות הממלכתיות, כולל במערכת השיפוט.
לגבי שאלתך הקונקרטית על הקמת בית-משפט באחד היישובים הערביים: כמובן, ישנם בתי-דין, בתי-הדין של העדות השונות, שנמצאים במקומות יישוב ערביים, אבל לגבי בתי-משפט כלליים ההערה והשאלה נכונות. אני ביקשתי ממנהל בתי-המשפט – והוא הבטיח לי תשובה – לבחון את האפשרות של הקמת בית-משפט – הדבר הזה לא נעשה מיום קום המדינה ועד היום – לבדוק את האפשרות של הקמת בית-משפט באחד היישובים הערביים. אני מחכה לתשובתו, אם אפשר, בזמן הקרוב.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אחרון השואלים, חבר הכנסת הרב גפני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מבין, גברתי היושבת-ראש, שאני יכול לשאול רק שאלה מבין עשר השאלות בנושאים שהועלו.
היו"ר קולט אביטל:
מבין עשרת הנושאים.
משה גפני (יהדות התורה):
הנושאים? זאת אומרת שאם הייתי רוצה לשאול למה אין תקנות לחוק יועצי המס, אני לא יכול.
היו"ר קולט אביטל:
אמת ויציב.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני שר המשפטים, אני לא אשאל למה אין עדיין תקנות לחוק יועצי המס, כי זה לא בעשרת הנושאים. זה כבר כמה שנים.
היו"ר קולט אביטל:
כבר אמרת.
משה גפני (יהדות התורה):
מה שאני מבקש לשאול, אדוני השר – היתה ישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, שאתה השתתפת בה, אצל הרב הראשי, נשיא בית-הדין הרבני הגדול הרב עמאר, ושם אמרת בתשובה על שאלה, גם של יושב-ראש הוועדה וגם שלי, שאתה תסכים שחוק בתי-הדין הרבניים, לגבי הנושא הזה של הסכם ממוני – אם נוריד ממנו את הסעיף השני שנוגע לעגונות, לנשים, אתה תאשר את הבאת החוק הזה. אנחנו הודענו שאנחנו מסכימים. זאת אומרת, אנחנו עוסקים רק בסעיף אחד, והסעיף אומר שאם שני אנשים רוצים לדון דיני ממונות בהסכמה על-פי דין תורה, כשזאת מצוות דתם, הם מסכימים שניהם – לא גבר ואשה, אלא מדובר על שני בעלי דין שרוצים לדון בבית הדין הרבני על-פי דין תורה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אם זה לא קשור בענייני נישואים וגירושים.
משה גפני (יהדות התורה):
אבל את זה אמרנו. אמרנו את זה בישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה שהשתתפת בה. אמרת שאם כך, אתה תדאג לכך שהממשלה תאשר את זה ואפשר להביא את זה.
היו"ר קולט אביטל:
זאת הרחבת סמכויות של בתי-דין.
משה גפני (יהדות התורה):
אז מה יש? הרי אני אדם דתי. יש לי בעל דין בדין ממוני, ואנחנו שנינו רוצים לדון בבית-דין רבני. מה רע בזה? אנחנו מדינה דמוקרטית. אני כבר שוכח שאנחנו מדינה יהודית. מה רע בזה? למה נגד?
שר המשפטים דניאל פרידמן:
תודה. אני מוכרח להודות שאני לא זוכר בדיוק את הפרטים של הדברים שאני אמרתי. מה שאני אמרתי, אני חושב, זה שאני תומך בעניין הזה שבתי-הדין יכולים לפעול כבוררים, זאת אומרת: הסמכות של בוררות. בזה אני תומך. אני אומר שאם מדובר על סמכות של בוררות – זה היה דומני גם בהסכם הקואליציוני – בזה אני תומך. אם על זה מדובר ולא על דברים אחרים, בזה אני תומך.
משה גפני (יהדות התורה):
על זה מדובר, ואתה אמרת שאתה תקדם את העניין הזה. ההסכם הקואליציוני – – –
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, שמענו. תודה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
לא חשוב, עניין הבוררות מוסכם עלי. אמרתי שעניין הבוררות מוסכם עלי.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. בזאת תמה שעת השאלות לשר. אני רוצה להודות לך, אדוני השר.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
תודה רבה.
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח–2007
[נספחות.]
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט, על-פי סעיף 121 לתקנון הכנסת, בדבר חלוקת הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח–2007. אני רוצה לקרוא לחבר הכנסת יצחק לוי, בשם או במקום יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על הצעת חוק שהשר היה שותף לה היום בוועדה, בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אני אבקש את אישור הכנסת. הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט לפיצול הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח–2007, בהתאם להוראות סעיף 121 לתקנון הכנסת.
ביום ט' בכסלו התשס"ח, 19 בנובמבר 2007, קיבלה הכנסת את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח–2007, בקריאה הראשונה, והעבירה את הצעת החוק לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בהתאם לסעיף 121 לתקנון הכנסת, מציעה ועדת החוקה, חוק ומשפט להביא בפני הכנסת חלק מהצעת החוק האמורה, כך שבחלק הראשון שיובא בפני הכנסת ייכללו כל הנושאים בהצעת החוק למעט נושא מתן סמכויות שיפוט לרשמים בבתי-משפט, גם כאלה שאינם שופטים – נושא המצוי בתיקון המוצע לסעיף 85 לחוק בתי-המשפט, התשמ"ד–1984. החלק הנותר, הכולל את ההסדר בעניין סמכויות שיפוט לרשמים בבתי-המשפט, יובא בפני הכנסת בנפרד.
אני רק מוסיף שלא סיימנו את הדיון בנושא הרשמים, ואין אנחנו רוצים לעכב את כל ההצעה, ולכן הוחלט היום להציע לכנסת להפריד את הסעיף הזה משאר ההצעה, כאשר את שאר ההצעה נוכל להביא כבר בתחילת השבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית, ואת עניין הרשם – כאשר נסיים, נביא לקריאה שנייה ושלישית, אם זה מקובל על השר ועל הוועדה.
אנחנו מבקשים את אישור הכנסת להודעה הזאת. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אדוני ישב, ואז נוכל לעבור להצבעה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט, על-פי סעיף 121, בדבר חלוקת הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 46). נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח–2007, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט עברה.
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 10), התשס"ח–2008
[מס' כ/238; "דברי הכנסת", חוב' ל"ז, עמ' 18501; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 10), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת הרב מלכיאור, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 10), התשס"ח–2008, ביוזמת חברת הכנסת אסתרינה טרטמן ואנוכי, וקבוצה גדולה מאוד של חברי הכנסת, המובאת בתמיכת ממשלת ישראל.
החוק המוצע מסמיך את שר החינוך לקבוע לגבי מוסד חינוכי רשמי שהוא מוסד חינוך ממלכתי משלב. במוסד כאמור יינתן חינוך שיכלול לימוד מקורות יהודיים בהיקף רחב ובאופן מעמיק, תוך שימת דגש על עיסוק בזהות יהודית ועל חינוך לערכי הסובלנות במורשת ישראל, ועל קיום חיים משותפים וברית ייעוד וגורל בין כל חלקי העם בישראל ובתפוצות.
קביעה של השר כאמור תיעשה לפי דרישה של שני-שלישים לפחות מהורי כלל התלמידים במוסד החינוך, ובמוסד שהוא יחיד ברשות חינוך מקומית – לפי דרישה של 90% מההורים כאמור, בהסכמת רוב הצוות הפדגוגי במוסד, ולאחר התייעצות עם רשות החינוך המקומית, והיא תיכנס לתוקפה כבר בשנת הלימודים שלאחר הדרישה, כדי לאפשר לתלמידים המעוניינים להירשם למוסד חינוך אחר לעשות כן.
השר יקבע הוראות לעניין תנאים להפיכת מוסד חינוך למוסד חינוך ממלכתי משלב. מוסד כאמור לא ייקבע כמוסד היחיד שאליו זכאים להירשם תלמידים הגרים בקרבתו.
מוצע כי מוסד חינוך שהפך למוסד חינוך ממלכתי משלב יזכה לתוספת מימון מהמדינה בחמש השנים הראשונות לפעולתו כמוסד חינוך ממלכתי משלב לפי אמות מידה שיקבע השר לצורך הכשרה והשתלמויות לצוות הפדגוגי והטמעת תוכנית הלימודים.
עוד מוצע כי במוסד חינוך ממלכתי משלב יהיה רכז יהדות שיסייע בהטמעת תוכנית הלימודים בתחום לימודי היהדות, וילווה את העיסוק בזהות היהודית במוסד.
עוד מוצע להקים מועצה לחינוך ממלכתי משלב שחבריה ימונו על-ידי השר. השר ייוועץ במועצה בעניין הפעלת סמכויותיו לגבי החינוך הממלכתי המשלב, לרבות בעניין קביעת תוכניות ההשלמה למוסדותיו.
לעניין רישום תלמידים למוסד חינוך ממלכתי משלב, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להירשם למוסד כאמור רק במקום שבו יאפשרו תקנות הרישום להירשם למוסד כזה.
תחילתו של החוק המוצע תהיה בתחילת שנת הלימודים התשס"ט, זאת אומרת, כבר בשנת הלימודים הקרובה, כך שמוסדות חינוך שהשר יקבע לגביהם שהם עומדים בתנאים שנקבעו בחוק, יוכלו להפוך בשנת הלימודים תש"ע למוסדות חינוך ממלכתי משלב.
ואולם, לפי הוראת המעבר המוצעת בסעיף 11, יהיה השר רשאי לקבוע לגבי מוסדות חינוך שכבר מקיימים תוכנית לימודים ואורח חיים קהילתיים ובתי-ספריים התואמים את ערכי החינוך הממלכתי המשלב, כי מוסדות אלה יהיו מוסדות חינוך ממלכתי משלב כבר בשנת הלימודים תשס"ט, ובלבד שמספר המוסדות כאמור בשנה הקרובה לא יעלה על שמונה.
סליחה, אסתרינה, זה חוק שלך.
קריאה:
– – –
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
כן, אבל היא לא תשכנע אותך, זה לא יעזור שום דבר.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
תתפלא – – –
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
בסדר, אז תמשיכי.
כמו כן, הרחבת תחולת החוק תתבצע בהדרגה, לפי קביעת השר ובהסכמת שר האוצר.
כשהצגתי את החוק לקריאה טרומית אמרתי שמבחינתי יש מעט מאוד רגעים שאני מרגיש שאנחנו בבית הזה באמת יכולים להביא לשינוי פני החברה הישראלית, לשינוי פרדיגמה של החברה הישראלית. עד עכשיו הלכנו בשני ראשים ובנינו חינוך ממלכתי כללי שלפי כל קני המידה ולפי כל הבדיקות וכל המחקר וכל שרי החינוך היה יותר ויותר נטול ערכים יהודים בסיסיים, ערכים ציוניים, והיה חסר לגמרי חיבור לשורשים ולמטרה של היותנו מדינה יהודית. יותר ויותר הפכנו – פה אני קורא לזה מדינה דמוגרפית ומדינה דמוקרטית, ה"יהודית" הפך להיות עניין של דמוגרפיה ולא עניין שבמהות, שביסוד הקיום שלנו, שזה קודם כול היסוד החינוכי.
החיבור הזה של חינוך ממלכתי משלב, שמשלב בכל קנה מידה של החברה הישראלית אוכלוסיות שונות – גם אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים – שמשלב בין ערכי יהדות, הערכים המסורתיים של היהדות, לבין הערכים ההומניסטיים הכלליים – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
בלי החוק הזה אי-אפשר להשיג את אותה מטרה? מי מונע משרת החינוך או – – –
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
עובדה. אתה יודע יותר טוב מרוב חברי הבית שמאז שהיתה למשל ועדת-שנהר, כל שרי החינוך, כולל אחד מהנוכחים, אמרו שהם יעשו את זה בלי חוק.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ועשו.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
לא עשו.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
עשו.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
עובדה שהיום היה לנו, בדיוק עכשיו, מחקר – – –
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
היו שרי חינוך שלא עשו והיו שרי חינוך שעשו.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
בסדר, אז לא היית מספיק זמן שר החינוך, מה לעשות?
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – – ואני מקווה להשלים – – –
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אז בסדר, כשנגיע לגשר הזה נעבור אותו. אבל זה חשוב לי מאוד, חבר הכנסת ריבלין. פה זה לא רק עניין של להכניס תוכנית לימודים. פה אנחנו מדברים על שילוב עמוק – גם של אוכלוסיות שונות, גם של דתיים ושאינם דתיים – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
החוק שאתה מדבר עליו פה מסמיך את השר אם ירצה בכך.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
לא, לא ירצה בכך. החוק מקנה זכויות. אנחנו אומנם לא קוראים לזה זרם, כי ביטלנו את הזרמים, אבל החוק קובע שתהיה מועצה, כמו שיש מועצת חמ"ד, שאחראית לחינוך הממלכתי-דתי, תהיה מועצה של החינוך הממלכתי היהודי המשלב. אגב, בהצעת הממשלה יש גם תקציבים ייעודים שמשרד האוצר מוסיף כתקציבים תוספתיים למשרד החינוך כדי לבצע את זה. החוק קובע את הזכויות שיש לבית-ספר שעובר להיות בית-ספר של חינוך משלב, ועובדה שעד עכשיו כל הניסיונות – ואני הייתי מעורב מאוד בניסיונות לעשות את הדבר – בסופו של דבר נתקלו בקיר אטום במשרד החינוך, ולא היה אפשר באמת להכניס את התכנים לבתי-הספר כדי לשנות את החברה הישראלית. מאחר שאני מכיר את עמדתך, גם לגבי יהדותה של המדינה, וגם לגבי הציונות של המדינה, אז אתה היית צריך להיות הראשון שאומר: צריך את החוק הזה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא, החוק לא מחייב.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
מחייב.
ראובן ריבלין (הליכוד):
החוק מסמיך את השר לבוא ולשקול דבר כזה. אם הדבר יכול לבוא כבקשה מבית-ספר ואז – – –
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
כן. זה נכון שיכולים להיות שיקולים של מידת הפריסה ומספר בתי-הספר, אבל החוק קובע דברים מאוד ברורים. אם השר פתאום יגיד: אני לא רוצה לאפשר לבתי-ספר לקיים, יש פה חוק שמחייב את זה. זה לא חוק וולונטרי. יש חוקים שמוסמכים, כמו בכל החוקים, ויכול להיות שאם השר מאוד יתנגד, מכול וכול, אז יכול להיות שהשר יכול לחנוק את החוק הזה.
אבל החוק נותן לבית-ספר – לכל קהילה שרוצה להכניס חינוך יהודי משלב, החוק מסמיך פה וקובע שהשר חייב, אלא אם כן יש סיבות מרחיקות לכת. אם זה בית-הספר היחיד בעיר ואין שום אפשרות אחרת, אז יש סיבות שלא לאפשר. אבל לפי הנוסח של החוק, זה מחויב, זה קביעת דבר. נפל דבר בישראל עם החוק הזה. לא תהיה אפשרות לאף שר – אלא אם כן הוא לגמרי יעוות את רצון המחוקק ואת שפת המחוקק; לא תהיה אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה למה שהיה עד היום הזה.
לכן אני רוצה לבקש – אנחנו הצבענו בוועדה פה אחד, מכל המפלגות. היתה הסתייגות דיבור של חבר הכנסת זבולון אורלב, אבל מאחר שהוא לא פה כרגע – הוא תמך בחוק, אני רוצה גם להעריך את זה. הוא תמך בחוק מהיום הראשון, אבל זה אומר שאין הסתייגויות אחרות, ולכן אני מבקש מכל חברי הכנסת – – –
ראובן ריבלין:
איך התקציב יעמוד מראש? אני אצביע בעד, אין לי בעיה.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אני אספר לך אחר כך.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק יש הסתייגות של חבר הכנסת אורלב. הוא לא נוכח.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 10) התשס"ח–2008, כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1–11 – 14
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–11 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 14, אחד מתנגד, אין נמנעים. ההצעה אושרה – התקבלה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית, כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 15
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 10), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 15, מתנגד אחד, אין נמנעים. ההצעה אושרה. אני קובע שהצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 10), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אנחנו מבקשים, היות שזה חוק מיוחד – חברת הכנסת אסתרינה טרטמן ואחר כך אני רוצים לומר כמה דברים.
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, מציעת החוק, בבקשה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, החוק הזה נולד מתוך צורך וצמא של השטח, של אזרחי ישראל – הצורך לחזור לחינוך ערכי, תרבותי, יהודי, ולא תחת מסגרת דתית דווקא; הצורך בחיזוק הקשר בין העם למורשת ולארץ, בלי לשלם תשלום עודף למסגרות חינוך ייחודיות שצצו וצמחו עם השנים. ביום הזה, החוק הזה נחקק – החוק של הזרם המשלב, שמשלב חינוך ממלכתי עם חינוך בשימת דגש על ערכים יהודיים, על חיבור להיסטוריה, על התרבות היהודית ועל העשרה כללית שקשורה לעם ישראל ולעם היהודי.
על כך שהגענו לכאן אני רוצה לומר תודה. אני רוצה להודות מקרב לב, בשמי ובשם עמיתי חבר הכנסת הרב מלכיאור, שהוא עמיתי לחקיקה, ליוזמה ולסיוע: תודתנו למזכיר הממשלה, לשרים שעסקו במלאכה ולנציגיהם; אני רוצה להודות לשרת החינוך, הגברת יולי תמיר, למנכ"ל משרדה ולצוות משרדה, ששיתפו פעולה שנתיים תמימות בניסיון לפרק את ההתנגדויות; אני מבקשת להודות לשר האוצר, השר רוני בר-און, למנכ"ל משרדו, לצוות המשרד ולעוסקים במלאכה; אני מבקשת להודות למנהלת ועדת החינוך, שטרחה להריץ ולהעלות את זה על סדר-היום – ליהודית ולצוות המשרד, וכמובן ליועצת המשפטית, מירב ישראלי, ששקדה בנועם על ניסוחים שיהיו מקובלים.
כמובן, תודה מיוחדת לעמיתי, שותפי ליוזמה ולחקיקה, לרב מיכאל מלכיאור, חבר הכנסת, שהוא גם יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת, ששקד לילות כימים במסירות נפש, בניסיון כמעט לא יעלה על הדעת ולא ייאמן להגיע לכל מיני גורמים שיכולים להשפיע בדרך כזאת או אחרת, כדי לפרק התנגדויות, לפרק את המכשולים, להביא את היוזמה המבורכת הזאת ולהפוך אותה לחוק חשוב, ערכי, במדינת ישראל.
אני מקווה שאכן המטרה שהביאה אותנו ליזום את החוק הזה תתגשם, ונוכל להשיב את הגאווה ואת החינוך ואת הערכים היהודיים ולהפוך את זה לדרך חיים במדינת ישראל ולעם ישראל. תודה לכם.
רונית תירוש (קדימה):
אפשר להוסיף אותי לפרוטוקול כתומכת בחוק?
היו"ר יצחק זיו:
לפרוטוקול?
רונית תירוש (קדימה):
כן.
היו"ר יצחק זיו:
לפרוטוקול, נא להוסיף.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
קודם כול, בעצם זה שאמרת את זה עכשיו, זה כבר מוסיף את זה לפרוטוקול. תודה לכם.
רק כמה מלים, כבוד היושב-ראש.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני כמובן לא משנה את ההצבעה.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
כן, ברור.
ברשותכם, אני באמת רוצה להודות לאסתרינה, שמתחילת הכנסת הנוכחית באה אלי בדיבור ואחר כך במעשה של חקיקת החוק, ובאמת עשינו את זה יחד, מא' עד ת'.
אבל אני רוצה להגיד משהו מעבר לכך. כבוד היושב-ראש, אתה יודע? לפעמים, ברגעים כאלה, כשיש חוקים היסטוריים, מותר גם קצת להזכיר את ההיסטוריה. לפני כחמש שנים, מחנך שאני רואה בו את המודל של כל המחנכים במדינת ישראל, מנהל בית-הספר "רעות" בירושלים, ד"ר אריה גייגר, עשה כנס. בכנס היה לנו שיח עמוק מאוד איך אנחנו יכולים לקחת את המודל של בית-הספר הנפלא הזה, שמחנכים בו לשילוב בכל קנה מידה של החברה הישראלית, ולהפוך את זה לפתרון לאומי למדינת ישראל. אז הצענו: אולי נלך על חקיקה, וגיבשנו נוסח, בכנס הזה של החקיקה, וזאת למעשה החקיקה שמאז ועד היום הזה מלווה אותנו. הגענו עכשיו, עם כל ההסכמים, הפשרות והרעיונות שהתווספו מאז מגורמים שונים, עד הלום.
אני באמת רוצה, כדבר די נדיר, שאנחנו בדרך כלל לא עושים, להקדיש את החוק הזה לידידי ד"ר אריה גייגר, מחנך בכל קנה מידה של תיאוריה ושל מעשה, שעזר וליווה וילווה בעתיד, בעזרת השם, את הביצוע ואת הקיום של החוק הזה. הוא ובית-הספר שלו נמצאים אתנו היום, ואני באמת רוצה לאחל לכולם הצלחה בהמשך הדרך. תודה רבה לכולכם.
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 85) (מטרות תוכנית מיתאר מקומית), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/232).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת החוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 85) (מטרות תוכנית מיתאר מקומית), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת שרה מרום-שלו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת שרה מרום-שלו להציג את הצעת החוק.
שרה מרום-שלו (צדק לזקן):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, מונחת לפניכם לאישור בקריאה ראשונה הצעת החוק המבקשת לתקן את סעיף 61 בחוק התכנון והבנייה. הצעת החוק מציעה להוסיף למטרות של תוכנית מיתאר מקומית את ההדגשה שפיתוח הקרקע ייעשה ככל האפשר תוך הימנעות מפגיעה בערכי טבע, נוף ועצים, וכן – להוסיף את הקביעה שבין סוגי הקרקע שייעודם נקבע בתוכנית יש להקצות גם שטחי ציבור פתוחים, ובעיקר גנים וגינות.
למעשה, המטרה היא לשנות את החשיבה בכל הנוגע לשטחים פתוחים בתוך הערים ולהגיע למצב שבו מעמדם לא ייפול ממעמדם של צרכים ציבוריים אחרים, כגון בתי-ספר, בתי-כנסת והיכלי תרבות.
בבסיס הצעת החוק עומדת ההנחה שלכל אדם יש זכות ליהנות מגישה חופשית למרחבים פתוחים, לנוף ולמגע עם הטבע.
לשטחים ירוקים פתוחים יש חשיבות רבה מבחינות רבות: שימור משאבי טבע, שיפור איכות האוויר, הפחתת רעש וטמפרטורה, חיזוק הקשר לטבע, מקור מנוחה והתכנסות, העלאת ערך הדירות ועוד.
מדינת ישראל היא מדינה צפופה, ורוב תושביה גרים בערים. הקצאת השטח הפתוח לנפש בישראל היא כ-7 מטרים רבועים בלבד, והיא נמוכה בהרבה מהקיים במדינות מערביות ומפותחות אחרות. במרכזי הערים כבר אבדו שטחים ירוקים רבים כתוצאה ממדיניות התכנון בעבר, ואין בהן מספיק פארקים, גינות ציבוריות, חופים וטיילות. לצערי, גם היום לא ניתן משקל מספק לעניין הזה, ותוכניות בינוי רבות מאיימות על מרקמי נוף וירק טבעיים.
חשוב לציין כי עניינים אלה זכו להתייחסות מפורטת בהחלטות ממשלה בעבר, אך לאלה אין היום עיגון בחקיקת המשנה, לכן רצוי שנושא זה יוזכר לפחות בין מטרותיה של תוכנית מיתאר מקומית.
בהצבעה הטרומית על הצעת החוק הסכמתי לחכות להצעת החוק הממשלתית בנושא, אך מאחר שזו טרם הוכנה – ובהסכמת משרד הפנים – החלטתי להמשיך ולקדם את הנושא. חשוב שנשמור על המעט שנותר לנו. על כן, אני מבקשת מכם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחברת הכנסת שרה מרום-שלו. אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת אלחנן גלזר.
אלחנן גלזר (צדק לזקן):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני כמובן תומך בחוק הזה. אין חוק יותר חשוב מזה לטובת הגמלאים. אנחנו פה לטובת הגמלאים, לכן אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בחוק הזה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה שרוני. חבר הכנסת משה שרוני.
משה שרוני (צדק לזקן):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת, אני חושב שהחוק של חברת הכנסת שרה מרום-שלו – אין יותר צודק מהחוק הזה. אנחנו צריכים לשמור על הירוק, על היופי ועל הסביבה הטובה ביותר, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק של חברת הכנסת שרה מרום-שלו. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
חיים אורון (מרצ):
שרוני, מה היה אתמול? מי רימה אותך?
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
משה שרוני (צדק לזקן):
שני שרים.
חיים אורון (מרצ):
מי?
היו"ר יצחק זיו:
סליחה, זה לא הנושא.
משה שרוני (צדק לזקן):
חברת הכנסת בלילא, וגם השר שהיה מיועד, אפללו.
חיים אורון (מרצ):
הם הבטיחו לך שיהיה חוק ולא היה חוק?
משה שרוני (צדק לזקן):
נכון.
קריאה:
– – –
חיים אורון (מרצ):
לא, אני רוצה לשמוע שהם הבטיחו תמורת הצבעה, כסף.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – חבר הכנסת חיים אורון, אי-אפשר לעשות מהכנסת קומדיה עכשיו, עם כל הכבוד.
אני רוצה להתייחס לחוק.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מה זה? מה פירוש הוא עושה קומדיה?
נסים זאב (ש"ס):
בחוק המוצע יש – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
הוא צועק וזועק על דבר שהיה איום ונורא. איום ונורא, שפה קונים הצבעות. הוא צועק ואתה אומר קומדיה? אתמול היתה קומדיה, שהפכה להיות טרגדיה.
נסים זאב (ש"ס):
בחוק המוצע, אדוני היושב-ראש, יש שני דגשים חשובים לכאורה, כאילו לא היו עד היום, והיום חברת הכנסת שרה – "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", וכולנו מחויבים לשמוע בקולה, אבל הדברים היו מאז ומעולם. מה הם בעצם באים ואומרים? כאשר יש תוכנית מיתאר, צריך להביא בחשבון ככל האפשר הימנעות מפגיעה בערכי טבע, בעצים, בנוף. אני רוצה לומר לך, חברת הכנסת שרה מרום-שלו, שאם היינו כל הזמן מתחשבים רק בעצים – –
היו"ר יצחק זיו:
חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
– – אם היינו מתחשבים רק בטבע, אז לא היו בניינים בירושלים – –
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת גבאי.
נסים זאב (ש"ס):
– – ולא היתה בנייה בירושלים. רבותי, למה בכל פעם שאני עולה אתם מפריעים? לא הבנתי. למה תמיד זה נופל עלי?
הדבר השני, אדוני היושב-ראש, הדגש השני ששמה חברת הכנסת זה שימושי הקרקע – שיש להקצות שטחים ציבוריים פתוחים, ובעיקר שטחי גן, שחשיבותם לחיי התושבים רבה. חבר הכנסת גלזר, זה לאו דווקא לקשישים, יש גם ילדים שרוצים לשחק בגנים, אז לא כל דבר שייך לקשישים. גם אני רוצה לרדת לגן. אז לא לקחת כל הצעת חוק, בגלל שאתה בגיל – הייתי אומר, כחבר כנסת שלקח את הנושא, את היעד של הקשישים, כל דבר שייך רק לקשיש. הוא שייך גם לצעירים וגם לילדים שרוצים ליהנות. אני רק אומר. וזה חשוב מאוד – – –
אלחנן גלזר (צדק לזקן):
– – –
משה שרוני (צדק לזקן):
הוא יותר צעיר ממך.
נסים זאב (ש"ס):
לא, זה לא קשור, תסלח לי. צריכים לעשות אחת ולתמיד הפרדה בין נושא שהיה – של קצבאות לקשישים או כל דבר אחר – לחיי איכות של כלל התושבים בעיר, ופה הצעת החוק נותנת איכות חיים לכלל התושבים בעיר.
אני רק רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, ש-40%–60% הפרשה לצורכי ציבור – זה קיים בכל רשות מקומית. לעתים רחוקות, נדירות, הרשות מוותרת ולא לוקחת 40% אלא 30%–35%, ויש לה תנאים מסוימים – בתנאי שיהיו הפרשות כאלה ואחרות. זה מובא בחשבון, הנושא של כבישים, מדרכות, גנים, בתי-כנסת, בתי-ספר, ואז, כשמדובר בעיר צפופה וחנוקה כמו ירושלים, אני לא רואה איפה הגנים הציבוריים. חסרים פה הרבה גנים ציבוריים, מה גם שאנחנו הולכים עכשיו לבנייה רוויה ומגדלי הרים, ויש כבר תחרות איזה קבלן ואיזה יזם ינסה ויצליח, בכל זאת, לקבל במקום שש קומות – זה היה דבר סטנדרטי, בין ארבע לשש קומות בירושלים. היום זה כבר מתחיל משש עד 24, ואולי גם יותר.
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, לא יהיה מענה באמת רציני לאותם תושבים בנושא איכות החיים כאשר הבנייה – אין לה גבולות ואין חקיקה. הייתי אומר – – –
היו"ר יצחק זיו:
נא לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
לפחות לגבי ירושלים – להגביל את מספר הקומות, שזו איכות החיים העיקרית והרצינית ביותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, איפה חברת הכנסת מרום-שלו? תראי, אני הפכתי היום את עמדת הקואליציה בחוק שלך מנגד לבעד, אני חייב להודות שעשיתי את זה באמונה שלמה שהצעת הצעת חוק מצוינת ושההתנגדות של הממשלה לא היתה במקומה.
אני רוצה להגיד מדוע. יש כאן עניין שהוויכוח – זה דבר מדהים, חברי הכנסת; אני לא ידעתי את זה עד ששמעתי בוועדה, ואני לא בטוח שמישהו יודע: היום במצב החוקי, היום – בשכונה שיש בה אי-תנועה ששתלו בו דשא, אי-תנועה של 2 מטרים על 2 מטרים – אי-התנועה הזה מחושב כשטח ירוק. אי-תנועה. לא פארק, לא גן ציבורי. אי-תנועה, 4 מטרים על 3 מטרים עם דשא – אומרים לשכנים: חבר'ה, יש לכם שטח ירוק. זה לא היה בהצעת החוק המקורית של שרה, ואנחנו הכנסנו את זה, שהדבר הזה לא ייחשב כשטח ירוק שהעירייה צריכה לתת והיזמים צריכים לתת. על הרקע הזה פתאום הממשלה התנגדה להצעת החוק – היא תמכה בו בהתחלה, בקריאה הטרומית. ואני אומר לכם: אני לא מסכים שעל הרקע הזה תהיה התנגדות, כי הדבר הזה הוא צודק, וצריך לבוא לידי פתרון, ואי-אפשר להפוך כל אי-תנועה בשכונה לשטח ירוק. זה שיא הציניות שניתן להעלות על הדעת.
לכן מדובר בהצעת חוק ראויה, הצעת חוק חשובה, ואני מאוד שמח ששכנעתי את הנהלת הקואליציה לתמוך בה. אני מתחייב לשרה שברגע שהמליאה תעביר את הצעת החוק היום בקריאה הראשונה, אני אתן לה עדיפות, כדי שתוכלי להשלים את החקיקה לפני צאת הכנסת לפגרה. תודה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה יפה שהיא עלתה על זה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 85) (מטרות תוכנית מיתאר מקומית), התשס"ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 85) (מטרות תוכנית מיתאר מקומית), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה למזכיר, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק החברות (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק הכנסת (מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת בתקופת כהונתה של הכנסת השבע-עשרה), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הכנסת.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון מס' 7) (חזקת הימלטות מן הדין וחזקת מסוכנות), התשס"ח–2008.
מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בנושא: הסכם בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים המעניק למעסיק זכות לחדור לתיבת הדואר האלקטרונית של העובדים, הצעתה של חברת הכנסת זהבה גלאון. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה למזכיר.
הצעת חוק אזור התעשייה קיסריה (שיפוט וניהול), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/240).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק אזור התעשייה קיסריה (שיפוט וניהול), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת אליהו גבאי וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אליהו גבאי להציג את הצעת החוק.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כזכור, עברה בקריאה טרומית הצעת חוק לאיחוד קיסריה ואור-עקיבא. הצעת חוק זו עברה ב-32 קולות מול ארבעה חברי הכנסת, כך שזה ייצג את רוב יושבי הבית מכל גוני הקשת ומכל הסיעות. אני שמח שיש מודעות במדינת ישראל לצורך לאחד רשויות מקומיות קטנות, מה גם שמדובר בשתי רשויות שיכולות לתרום אחת לשנייה. אסור שבמדינת ישראל ייווצר מצב שרשות אחת, שהיא למעשה מתחם של מגוון כלכלי מיוחד במינו, תחיה בתנאים אחרים ותהיה מבודלת מיישוב אחר, בעל מאפיינים סוציו-אקונומיים אחרים. לכן, במדינת ישראל, כקולטת עלייה, שעושה מאמצים רבים כדי ליצור אינטגרציה חברתית, זה לא טוב מבחינה חברתית-ציבורית-לאומית שיהיו מתחמים שונים לאוכלוסיות.
לכן ההצעה הזו באה גם לתמוך בדרישה מן העבר של משרד הפנים, שהציע לאחד רשויות קטנות שיש בהן פחות מ-10,000 נפש. אם אנחנו מאחדים רשויות מקומיות שהאוכלוסייה שלהן היא פחות מ-10,000 נפש, אנחנו מביאים גם לשיפור בשירות, אנחנו תורמים גם – היכולת המקצועית של היישוב תעלה, יהיה שיפור בתחום התכנון הפיזי, שוויוניות וכן הלאה.
רבותי, הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית, ובוועדת הפנים הוצע – יש התחייבות של ממשלת ישראל מול המינהלת של קיסריה; התחייבה ממשלת ישראל לברון לדחות את האיחוד ל-2022, כלומר, לא לבצע שינויים ברשות השיפוט של קיסריה בלי הסכמה של נציגי הברון. אבל הגענו כאן להסדר שיכול להשביע רצון באופן חלקי, ויכול להיות שיתרום רבות ליישוב אור-עקיבא, והוא שבשנת 2022 יהיה צירוף של אזור התעשייה בקיסריה לתחום השיפוט של אור-עקיבא. ואכן, אזור התעשייה הזה ינוהל במשותף, על-ידי אור-עקיבא, קיסריה, פרדס-חנה, גבעת-עדה, כרכור ובנימינה. היישובים האלה יחד ינהלו את אזור התעשייה. הם יגבו את הארנונות, יעבירו ליישוב אור-עקיבא, כך שההוצאות יתקזזו ויחולקו בצורה מסוימת, בהתאם לקביעתו של משרד הפנים. בינתיים, יועבר באופן קבוע סכום של 3.5 מיליוני דולרים, עד שנת 2022, לפעולות התרבות והחינוך באור-עקיבא וכן ליישובים שהוזכרו לפני כן, והחלוקה תהיה בתיאום עם מנכ"ל משרד הפנים.
זה הסכם שהגענו אליו יחד – השר יעקב אדרי, השר שטרית, וכן זה הובא לוועדת הפנים של הכנסת. כמובן, גם תוקם בריכת שחייה ביישוב אור-עקיבא.
אני שמח שהגענו להסכם הזה. זה יכול לתרום רבות שהתקציב הזה של 3.5 מיליונים ינוצל ברובו לאזור אור-עקיבא וישמש למטרות תרבות וחינוך. אני מקווה שבהסכם הזה נוכל להביא עוד יישובים שמשוועים או זקוקים להכנסות ולאזורי תעשייה שיצורפו אליהם, וגם נמצא דרך לעוד כמה מקומות כאלה בארץ, ליד אזורים של עיירות הפיתוח – נניח כמו קריית-מלאכי, שיש לידה אזור תעשייה של באר-טוביה, וכן עוד כמה מקומות כאלה, נניח בים-המלח – יש "מפעלי ים-המלח", לשתף בהכנסות יישובים כמו דימונה, כמו ערד.
אני רוצה להודות לשרים אשר שיתפו פעולה ועזרו, ליושב-ראש ועדת הפנים וכמובן לשר יעקב אדרי, שתרם את תרומתו כאן. אומנם לא קיבלנו את כל מה שרצינו, לצרף גם את היישוב קיסריה, אבל לאחר שזה במהלך עד 2022, אז נמצא את הדרך, יכול להיות, גם לצרף את היישוב קיסריה לאזור השיפוט של אור-עקיבא. בינתיים הניהול וההכנסות יחולקו, ולאחר מכן, ב-2022, אזור התעשייה יצורף לאור-עקיבא. אני מקווה שלאחר התאריך גם תימצא הדרך כדי לצרף את היישוב קיסריה עם אור-עקיבא.
אני מודה לאלה ששיתפו פעולה ושעזרו. אני מקווה שזו תהיה תרומה משמעותית ליישוב אור-עקיבא. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני בהחלט תומך בהצעת החוק. המדינה התחייבה שעד 2022 שטחי היישוב קיסריה לא ישויכו ולא יצורפו לתחומה של רשות מקומית כזאת או אחרת. היא תישאר תחום בפני עצמו. עכשיו אנחנו לא מדברים על צירוף היישובים, אלא על חלוקת המשאבים שיש, מכך שיש מפעלים שנותנים הרבה כספים לקיסריה. עד היום כל ההכנסות היו לקיסריה, כאשר אנחנו יודעים בדיוק מה יש לקיסריה. כך אנחנו מחלקים את העוגה לכמה יישובים, כמו פרדס-חנה–כרכור, בנימינה, גבעת-עדה, חוף-הכרמל וגם ג'סר-א-זרקא. בעצם יש כאן חמישה שותפים, שכל אחד מהם לוקח את חלקו.
חבר הכנסת גבאי, כשאתה אומר שאנחנו מאחדים פה יישובים, הרי לא מאחדים פה שום יישוב. כל יישוב וכל מועצה נשארים בפני עצמם, לכל אחד ואחד מהם יש ראש רשות, אף אחד לא יוותר על כיסאו וכל אחד ירצה שהתחום השיפוטי שנקבע יישאר כפי שהיה עד היום. אף אחד לא מוכן לוותר אפילו על סנטימטר אחד.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מדובר באזור התעשייה.
נסים זאב (ש"ס):
הבנתי. מדובר רק על אזור התעשייה. דיברת קודם על איחוד יישובים, ולכן אני אומר שזה לא איחוד יישובים, אלא רק אזור התעשייה. אני מברך על כך. אני חושב שזה עושה צדק חברתי וכלכלי, כאשר משרד הפנים מוגבל בסיוע באופן שוטף ויש לו תנאים כדי לתת ולשפר רשות כזאת או אחרת. משרד הפנים דורש להעמיק את גביית הארנונה, שהגבייה תהיה יותר רצינית, יותר אחראית, אבל צריך לדעת אם יש מקורות לגבייה. כאן זה מקור הכנסה שיכול לעזור ולסייע לכולם. יישר כוח, חבר הכנסת גבאי, על הצעת החוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בהצעת החוק של חבר הכנסת גבאי עשינו כמה דברים שהם תקדימיים בכנסת. ראשית, זו הצעת חוק שהיו בה אלמנטים מאוד צודקים, כמו איחוד קיסריה ואור-עקיבא, אבל היתה בה גם בעייתיות רבה מאוד, כי אתם יודעים שאני מאוד-מאוד לא תומך באיחודים כפויים כשאין הבנה ואין הסכמה. תראו מה קרה עם האיחודים שנעשו בכוח, והיום אנחנו צריכים לפרק אותם.
עשינו כמה דברים באופן תקדימי. קודם כול, החלטנו שכשההסכם בין הממשלה לבין הברון דה-רוטשילד מסתיים, ב-2022, הוא לא יוארך. דבר אחר, החלטנו שב-2022, לא מחר, כל אזור התעשייה של קיסריה יעבור לאור-עקיבא. לא מחר, ב-2022. כך יהיה לכולם זמן להיערך, ועד אז – שר הפנים הודיע שעד 2022 יהיה הסכם חלוקת הכנסות, שגם השר אדרי היה מעורב בו יחד עם ראשי הרשויות הרלוונטיות באזור – עם אור-עקיבא, עם ג'סר-א-זרקא, עם בנימינה ועם פרדס-חנה. כפי שאמר חבר הכנסת גבאי, גם קיסריה תהיה חלק ממינהלת אזור התעשייה ב-2022, כך שזה לא יילקח ממנה ולא יהיו לה יד ונחלה בעניין הזה; יהיו לה יד ונחלה. אזור התעשייה ינוהל כאזור תעשייה שיתופי לכל האזור.
אני חושב שבדיון בוועדת הפנים הצלחנו לייצר, עם הרבה מאוד רגישות, הסכמות מאוד-מאוד רחבות של כל הגורמים הנוגעים בדבר.
אני רוצה להודות לחבר הכנסת גבאי, יוזם החוק, ואני חושב שעל שמו ייקרא אחד הדברים היותר יפים בעניין הזה; כמובן לשר אדרי, שלא רק היה ראש עיריית אור-עקיבא, אלא גם היה גורם מפשר ומסייע בכל התהליך הקשה שעברנו גם בממשלה, גם בכנסת וגם ברשויות המקומיות.
אמרתי לחבר הכנסת גבאי שאם המליאה תאשר היום את החוק בקריאה ראשונה, אני אעשה כל מאמץ להביא את העניין לאישור לקריאה שנייה וקריאה שלישית לפני צאת הכנסת לפגרה, כלומר לפני סוף החודש. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו – השר יעקב אדרי.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני מברך על הצעת החוק הזאת. אני רוצה לברך גם את היוזם, חבר הכנסת אליהו גבאי, וגם את השר אדרי, שדחף לשינוי המצב הלא-נכון, הלא-ראוי והלא-צודק שקיים במערכת היחסים שבין קיסריה לבין היישובים שסובבים אותה, וגם לציין את תרומתו של חבר הכנסת פינס, יושב-ראש הוועדה, לגיבוש פתרון.
עמיתי חברי הכנסת, הייתי רוצה לראות פתרון מהיר יותר, לא הייתי רוצה לחכות לשנת 2022. אני חושב שהמצב שקיים בקיסריה הוא אנומליה לא נכונה, לא ראויה. מדינת ישראל עשתה בזמנו הסכם עם הברון. במסגרת ההסכם הזה היא שחררה שטח לשליטתו של הנדיב. בשטח הזה לא חלים החוקים הרגילים. אין שם מועצה מקומית כמו שאנחנו רגילים לה. אזור תעשייה מתנהל, אבל הוא איננו נותן באופן רגיל את הכנסותיו לטובת הרשויות המקומיות שנמצאות סביבו. אני שמח שעכשיו, במסגרת ההסכם שהושג בדיוני הוועדה, יוקצה סכום גדול יותר לתועלת התושבים שנמצאים מסביב לקיסריה, אבל הנכון הוא שכל אזור התעשייה הזה ישמש, וישרת, ויממן את הוצאות האנשים שחיים סביבו. זה העיקרון.
אני חושב שזה צריך להיות העיקרון לא רק בקיסריה, אלא בכל אזורי התעשייה. המועצות המקומיות שמסביב, ששם נמצאים האנשים שעובדים בדרך כלל באותו אזור תעשייה, ושם נמצאים גם האנשים שסובלים מהבעיות הסביבתיות שאזור התעשייה הזה מייצר, אם הוא מייצר, שאליהם ילכו ההכנסות שמגיעות מאזור התעשייה הזה. זה נכון גם לגבי אזור התעשייה תפן, גם לגבי רמת-חובב, אבל בוודאי זה נכון לגבי אזור התעשייה קיסריה.
אני חושב שבהצעת החוק הזאת עשינו, חבר הכנסת גבאי, צעד אחד לכיוון חיובי יותר, שההכנסות האלה אכן יתחילו להתחלק בצורה יותר נכונה. אני מקווה שבהמשך הדרך נוכל אולי להעלות את הסכומים שבהם מדובר לתועלת התושבים שנמצאים באור-עקיבא, בבנימינה, בגבעת-עדה, בג'סר-א-זרקא. תושבים שחלקם נמצאים במצב סוציו-אקונומי מאוד-מאוד בעייתי וקשה.
אני מקווה שנצליח למצוא דרך להעביר אכן את אזור התעשייה הזה לרשות המועצות המקומיות הסמוכות עוד לפני שנת היעד שנקובה כרגע בחוק. בכל מקרה, בשלב זה, אני כמובן אתמוך בחוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. כבוד השר יעקב אדרי, בבקשה.
השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נוהגים תמיד להודות לאחר הקריאה השנייה והשלישית, אבל מצאתי לנכון בכל זאת להודות, לאחר הקריאה הטרומית, כשהיום אנחנו מביאים את הצעת החוק לקריאה ראשונה. בכל זאת אני רוצה לומר כמה מלים בנושא כל כך חשוב, כל כך בעייתי, כל כך כאוב; נושא שמאוד לא פשוט היה להעביר אותו ולהביא אותו למצב שאליו הבאנו אותו היום – בעיקר האנשים שעסקו בנושא – להביא למצב שבו אפשר להגיד שלא קיבלנו את מה שרצינו, אבל אני חושב שהלכנו למתווה – חבר הכנסת איתן כבל, טיפלתי בנושא שלך, עכשיו תקשיב לי, כי זה נוגע גם לאור-עקיבא.
איתן כבל (העבודה-מימד):
לא מספיק.
השר לפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי:
אני אתקדם אחרי מה שאומר פה. כאשר הנושא עבר ליושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אופיר פינס, ידעתי ואמרתי לאופיר: אתה לוקח על עצמך משימה כבדה מאוד. מצד שני, היו לי כמה שיחות עם אופיר וידעתי שהוא הולך עם המשימה הזו עד הסוף, כי אני יודע באיזו מערכת לחצים כולם עמדו, איזו השפעה ניסו להפעיל ואיזה נושא לא פשוט עמד מול העיניים של כולנו.
אני רוצה להודות לך, אופיר, על הנחישות שלך. אני אומר לך כראש עיר שעבד עם החברה לפיתוח קיסריה במשך 20 שנה, קצת יותר אפילו – אני יודע כמה זה לא פשוט, ואמרתי לך את זה. אבל ידעתי שעם הנחישות שלך, הניסיון שלך והרגישות שלך, אתה בסוף תביא את זה למצב הנכון.
כמובן היוזם, חבר הכנסת אלי גבאי, שלא הרפה ולא עזב, והאמת היא ששיגעת אותי, במובן החיובי, ואני מתאר לעצמי שגם אופיר סבל. אבל כולם היו מוכנים, כי הכוונות היו טובות ואני חושב שדחפת נושא מאוד כבד ברמה החברתית. יישר כוח על שהובלת את זה, עשית דבר אדיר לאור-עקיבא ולכל השכנים מסביב.
כמובן, השר מאיר שטרית, שניגש לעניין ורצה כבר היום, עד לתחילתו של החוק ב-2022, בעת שאזור התעשייה יעבור לאור-עקיבא – הוא רצה שבכל זאת כבר מהיום, גם אם השטח לא עובר לאור-עקיבא, שכבר מהיום ישלמו, ייתנו כל שנה סכום כסך לחינוך ולתרבות. לכן הגענו לסכום של 3.5 מיליוני דולרים לשנה, כל שנה עד 2022. זה הישג אדיר, בלי לשבור את הראש, הם ייתנו את זה למטרות חינוך וכולם ייהנו מזה. כמובן, גם תיבנה בריכה סוף-סוף באור עקיבא, וגם על זה צריך להודות.
אני מאוד מקווה שגם החברה לפיתוח קיסריה, שהסכימה ללכת לפשרה הזו, ולא היה לה קל – אני יודע כמה לא קל להם, אני יודע כמה הם סירבו, לכל אורך הדרך, להתפשר בעניינים האלה, אבל אני שמח שבסופו של דבר הגענו להסכמה.
מה שאני מבקש מיושב-ראש ועדת הפנים, ואני יודע שיש לו הרבה על הראש: עשה כל מאמץ לגמור את הנושא הזה, שהוא היסטורי, כי אני לא יודע מה ילד יום. כולנו מבינים שאנחנו – אני לא רוצה להגיד חיים על זמן שאול, אבל אנחנו בבעיות, וכדאי לגמור ולעשות את הצדק הזה עם אור-עקיבא.
אני אסיים את דברי ואודה שוב לכל אלה שעסקו במלאכה: חברי ועדת הפנים, חבר הכנסת אלי גבאי, השר מאיר שטרית, מנכ"ל משרד הפנים, וכמובן יושב-ראש ועדת הפנים, שלקח על עצמו משימה בלתי רגילה. לא קינאתי בך, ידעתי מה מתרחש מסביב, אבל ידעתי גם על הנחישות שלך והיושר שלך, והובלת את זה בדרך הכי טובה שרק אפשר, ואני שמח שגם תרמתי את תרומתי הצנועה לעניין.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק אזור התעשייה קיסריה (שיפוט וניהול), התשס"ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 20, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק אזור התעשייה קיסריה (שיפוט וניהול), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
חילופי גברי בוועדות הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את חבר הכנסת שלמה מולה בשם ועדת הכנסת.
שלמה מולה (בשם ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מטעם סיעת קדימה: במקום חבר כנסת יואל חסון יכהן חבר הכנסת אברהם הירשזון.
הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/244).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח–2008, של חברי הכנסת לימור לבנת ומיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת לימור לבנת להציג את הצעת החוק.
לימור לבנת (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבדת להציג היום לקריאה ראשונה בכנסת את הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות. זוהי למעשה הצעת חוק משולבת, שתי הצעות חוק משולבות – הצעת חוק אחת שהנחתי על שולחן הכנסת ועברה כאן בקריאה טרומית, שעליה היו חתומים 40 חברי הכנסת, והצעת חוק שהגיש חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. שתיהן נדונו יחד בוועדת החינוך של הכנסת בראשותו של חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור ואוחדו להצעת חוק אחת, שעומדת כאן עכשיו בפני חברי הכנסת לקריאה ראשונה.
אני רוצה להבהיר לחברי הכנסת במה מדובר. מדובר כאן באחד החוקים הערכיים ביותר, הציוניים ביותר והחשובים ביותר שכנסת ישראל דנה בהם. למעשה היא עוסקת במכינות קדם-צבאיות שנועדו לבוגרי מערכת החינוך, בנים וגם בנות, שמקבלים דחיית גיוס לצה"ל לשנה אחת ומתחייבים להתגייס לשירות צבאי מלא בן שלוש שנים בתום השנה שבה הם משרתים במכינה הקדם-צבאית. המכינות הללו הוקמו על מנת להכין את בני-הנוער לשירות משמעותי בצה"ל ולעודד התנדבות שלהם ליחידות קרביות ולמסלולי פיקוד וקצונה.
תהליך ההכרה הזה במכינה כולל, כמובן, את משרד הביטחון, אבל נמצא תחת משרד החינוך. אין לי ספק שהשר הרצוג מבין ומכיר את החשיבות של המכינות הקדם-הצבאיות. אני יודעת שהוא מכיר את זה.
היו"ר יצחק זיו:
שכחתי לציין, זו הצעה תקציבית.
לימור לבנת (הליכוד):
זו הצעה תקציבית, בוודאי. זה בסיס העניין, מייד אני אסביר מה הבעייתיות ומדוע היא נולדה ובאה לאוויר העולם כהצעת חוק בכלל, למה לא היה אפשר להסתפק בכך שמשרד החינוך יעשה את עבודתו, כפי שעשה כל השנים, והיה צריך להביא את זה כחוק. אני מודה לאדוני על שהזכיר לנו שזו הצעה תקציבית.
למעשה, היום יש 25 מכינות קדם-צבאיות, כמחציתן מכינות תורניות דתיות וכמחציתן מכינות חילוניות. חלק גדול מהן בקיבוצים. יש גם מכינות משולבות. בסך הכול היום יש כ-1,600 חניכים במכינות הקדם-צבאיות. אני יכולה לומר, על-סמך נתונים שקיבלתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, הממ"מ, ששיעור המסיימים קורסי קצונה בקרב בוגרי המכינות הקדם-צבאיות גבוה פי-שניים משיעורם בקרב שאר המתגייסים, ושיעור הלוחמים שאינם קצינים בקרב בוגרי המכינות הקדם-צבאיות הוא קרוב ל-50%, ואילו שיעור הלוחמים בקרב המתגייסים הוא פחות מ-30%. כפי שאמרתי, שיעור המסיימים קורסי קצונה בקרב בוגרי המכינות גבוה פי-שניים.
ידידי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, למה נזקקנו – וטוב שהעלית את הנקודה הזאת – בכלל לחקיקה הזאת? משום שכל השנים משרד החינוך למעשה תקצב את המכינות הקדם-צבאיות, והוא ראה בזה משימת דגל חינוכית, לאומית וציונית ממדרגה ראשונה. הרי אותם צעירים שסיימו זה עתה את לימודיהם בתיכון יכולים ללכת לשירות צבאי של שלוש שנים. אנחנו יודעים שהיום אחוז ההשתמטות גבוה מאוד. אנחנו כבר יודעים ושמענו את הנתונים המזעזעים האלה, שכמחצית הצעירים, בני ה-18, לא משרתים בכלל בצבא. והנה, באים צעירים, ולא רק שהם רוצים לשרת בצבא, אלא הם נותנים שנה נוספת מחייהם לשירות קדם-צבאי כדי לחנך, להתחנך, לשרת שירות משמעותי, ואת כל זה הם עושים בהתנדבות ומרצון. לכן, משרד החינוך, כל השנים, עודד את המכינות הקדם-צבאיות, תקצב אותן ותמך בהן. אני יכולה לומר כאן שבתקופתי כשרת החינוך אנחנו עוד אפילו הוספנו מכינות קדם-צבאיות, אנחנו אפילו תקצבנו קצת יותר, כדי שאפשר יהיה להגדיל את מספרן ולעודד כדי שיהיו עוד ועוד חניכים.
לא נמצא כאן חברי חבר הכנסת גדעון סער, אבל בעת שהוא היה מזכיר הממשלה -– ממשלת נתניהו – התקבלה החלטת ממשלה ב-25 באפריל 1999: מכינות קדם-צבאיות – השתתפות תקציבית. התקבלה אז החלטה שהמדינה תשתתף, והסכום יגדל באופן קבוע בהתאם למספר החניכים, עד לתקרת גידול של כך וכך אחוזים, בכפוף לאישור, וכן מכסות, ולא אלאה את הכנסת בכל הפרטים האלה.
ובכן, מה קרה? קרה שהשנה פתאום החליטה שרת החינוך שהנושא לא מספיק חשוב כנראה, ושיש דברים יותר חשובים מהמכינות הקדם-צבאיות. אולי תחשבו שיש דברים יותר חשובים שחשבה עליהם השרה, למשל שירות לאומי, בנות שירות לאומי שעושות עבודת קודש בבתי-חולים, באולפנים ובמוסדות לילדים מוגבלים, אוטיסטים ואחרים -– לא, גם את זה היא רצתה לבטל. אולי תחשבו שהיא חשבה שיש משימות יותר חשובות מהמכינות הקדם-צבאיות ובנות השירות הלאומי ואולי היא חשבה שאולפנים הם יותר חשובים – לא, גם את האולפנים היא רצתה לבטל, ובכלל רצתה להעביר את זה למשרד לגמלאים ולבטל את זה, ועוד כהנה וכהנה, ולא אלאה אתכם. כרגע אנחנו עוסקים במכינות הקדם-צבאיות. למעשה, על המכינות הקדם-צבאיות ריחפה סכנה חמורה ואמיתית ומיידית של סגירה.
על כן, חברי הכנסת, אני נזעקתי, יחד עם עוד עשרות חברי כנסת. אני שמחה שגם הרב חבר הכנסת מיכאל מלכיאור נזעק, ובתוקף תפקידו כיושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת הוא יכול היה לקדם את הצעת החוק הזאת במהירות כדי למנוע את הרס המפעל הציוני הלאומי, שהוא חשוב ממדרגה ראשונה. אין ברירה, במקום שבו יש שרת חינוך שמנסה לגדוע כל דבר ציוני ולאומי, חובה על הכנסת לקבוע בחקיקה את התקציב, וחובה על הכנסת לקבוע בחקיקה שהמפעל הזה יהיה חלק מהפעילות הקבועה של משרד החינוך. לכן, הקיצוצים הללו, על-פי הצעת החוק הזאת שמונחת כאן בפנינו, לא יוכלו להתקיים עוד. המשחקים הללו בין שר כזה או שר אחר לא יוכלו להתקיים עוד.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, למעשה, הצעת החוק קובעת ששר החינוך יקבע את ההוראות לעניין דרך ההכרה במכינה קדם-צבאית מוכרת, שהשתתפות האוצר בתקציב של מכינה קדם-צבאית מוכרת תהיה על-פי נוסחה מסוימת, שלא אקרא אותה בפני חברי, בפני מליאת הכנסת. היא גם קובעת שהתקציב הזה ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציבי של משרד החינוך, כדי שלא יהיה אפשר להשתמש בזה לדברים אחרים. היא קובעת, כאמור, שמספר החניכים בכלל המכינות הקדם-צבאיות המוכרות שיובא בחשבון לעניין זה לא יעלה ביותר מ-15% מדי שנה לעומת השנה שקדמה לה, וזה עולה בקנה אחד בדיוק עם החלטת הממשלה מ-25 באפריל 1999 שהתייחסתי אליה קודם לכן.
אני חושבת שברגע שבו הכנסת אכן תאשר את הצעת החוק הזאת, היא תעשה מעשה חשוב. אני עוד אדגיש שעל הצעת החוק המקורית שאני הנחתי בפני הכנסת חתומים 40 חברי הכנסת מכל סיעות הבית – לא רק מהליכוד, לא רק מהאופוזיציה, לא רק מהאיחוד הלאומי ולא רק מכל הסיעות שאתם יכולים להעלות על דעתכם, אלא גם מקדימה, ממפלגת העבודה וממרצ – ממש מכל סיעות הבית, ללא הבדל, כי לא מדובר פה במשהו פוליטי, לא מדובר פה במשהו אופוזיציוני. אדרבה ואדרבה.
לצערי, עד עכשיו הממשלה לא היתה מוכנה להצטרף או לאשר או להסכים להצעת החוק, אף שבקריאה הטרומית השר זאב בוים למשל הצביע בעד. הממשלה אז לא נתנה – לא החליטה לא כך ולא אחרת, ואחר כך היא החליטה פתאום להתנגד. קשה להבין מדוע. על מה מדובר פה? על תקציב של 30 מיליון שקל לאותו נוער נפלא ונהדר. זה אבסורד. רק לחשוב על מה משלמים ועל מה מבזבזים ולמה נותנים. כאן זה באמת בשביל אותו נוער נהדר.
לכן, חברי חברי הכנסת, אני קוראת לכל חברי כאן בכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, ללא הבדל של מפלגה, בדיוק כמו שחתמו כאן על הצעת החוק ובדיוק כמו שהצביעו 51 חברי הכנסת בקריאה טרומית עבור הצעת החוק – –
חיים אורון (מרצ):
יש הצבעה היום?
לימור לבנת (הליכוד):
לא.
– – מכל סיעות הבית ללא הבדל, קואליציה ואופוזיציה, משום שראו את חשיבות העניין. אני מאמינה ומקווה שהצעת החוק הזאת תעבור בקריאה ראשונה וגם בקריאה שנייה וקריאה שלישית עוד לפני הפגרה, כדי שהמכינות הקדם-צבאיות יוכלו להמשיך לחיות גם בשנה הזאת וגם בשנים שיבואו. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, בבקשה. אני מתכוון לסגור את הרשימה. מישהו נוסף רוצה לדבר? בבקשה.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, רוב הדברים שהייתי אומר, חברת הכנסת לימור לבנת כבר אמרה אותם בצורה ברורה ובהירה, ואין צורך להוסיף הרבה. אבל אני כן רוצה להגיד משהו עקרוני לגבי הצורך בחקיקת החוק. לא רק השנה, אלא זה כמה וכמה שנים המכינות הקדם-צבאיות – שאין מה להתווכח על תרומתן, גם לצבא-הגנה לישראל, גם לחברה הישראלית, גם להתנדבות, גם ללימוד וגם לערכים הציוניים הבסיסיים – משאירים אותן באוויר כל הזמן. הם לא יודעים אם הם יכולים להתרחב; הם לא יכולים לקבל עוד תלמידים; הם לא יודעים אם בעוד שבועיים יש להם תקציב. אי-אפשר להשאיר מצב כזה.
יכול להיות שבמדינה מתוקנת לא היו צריכים מלכתחילה לעשות חוק כזה. מאחר שאנו יודעים, לצערנו, מניסיון רע מאוד, שהדברים הכי חשובים הם אלה שקודם הולכים ומנסים לבטל – חייבים לעשות את החוק. לא יכול להיות שכנסת ישראל לא תצביע בעד החוק הזה. כמו שאמרה חברת הכנסת לבנת, החוק רק מעגן את מה שהממשלה החליטה כבר בתחילת שנת 1999. לא יכול להיות שאנחנו לא יכולים לעגן את החלטת הממשלה. אם הממשלה לא מסוגלת לבצע את החלטותיה – ואנחנו יודעים שלפעמים זה מה שקורה – אנחנו צריכים לפחות לקבוע את הדברים כמו שצריך בחוק.
אני מודע לזה שרוצים את המצב הזה, שאפשר להחזיק את המכינות כבנות ערובה בכל שנה, ולכן רוצים להשאיר את המצב הזה כך. לכן יש מישהו בממשלה שמתנגד לחוק הזה. אנחנו נצטרך להעביר את זה כחוק תקציבי, עם 50 חברי הכנסת. אנחנו ביקשנו ממזכיר הכנסת, שביקש מממלא-מקום יושב-ראש הכנסת, שנוכל לעשות צעד שהוא מקובל אבל לא בכל פעם עושים אותו, ולדחות את ההצבעה עד יום שני. הדיון היום, ואני לא יודע אם רוצים להשיב היום, אם יכולים להשיב היום, אבל ההצבעה תהיה ביום שני, לפי סיכום עם מזכיר הכנסת. אני מודה לכולכם ומקווה שכולם יהיו פה ביום שני כדי להצביע בעד.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה; אחרון הדוברים.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חושב שאין חוק צודק, ערכי ומוסרי כמו החוק הזה, כפי שתיארה לנו חברת הכנסת לימור לבנת. אני יכול לספר לכם שזה אחד החוקים שחתמתי עליהם בימים הראשונים שלי בכנסת. זה לא הרבה זמן, אבל אני יכול לומר לכם, כמי שהיה אחראי בתפקיד אחר בהסתדרות הציונית העולמית, שברגע ששמענו ששרת החינוך קיצצה את התקציב של המכינות וראשי המכינות הזדעקו, אני ועוד כמה חברים בהסתדרות הציונית ניסינו לתקן את העוול ולתת משאבים. אנחנו הבנו שבעצם מדובר בטובי בניה של מדינת ישראל, שנותנים מזמנם וממרצם ורוצים לתת דוגמה אישית, להתנדב ולשרת. אני חושב שהצעת החוק באה למסד את הרעיון הזה.
אני יכול להגיד מעל הדוכן הזה שהרבה מאוד תקציבים מופנים לאוכלוסיות שלא משרתות בצבא, שאפילו מעודדות שלא ישרתו בצבא. אני חושב שזה יהיה עוול גדול מאוד אם אנחנו לא נתגמל, לא ניתן ולא נעודד את אלה שלא רק באים לשרת בצבא, אלא באים לשרת שירות איכותי בצבא. בסופו של דבר המכינות הקדם-צבאיות מביאות אותם למסלול של קצונה, של יחידות מובחרות, של שירות צבאי איכותי. לא יכול להיות שאנחנו לא נתמוך בהצעת החוק הזאת.
אני מודע למגבלות התקציביות ולשיקולים קואליציוניים, אבל לפעמים אנחנו צריכים להסתכל בראי ולבוא ולהגיד שאנחנו צריכים לקבוע סדר עדיפויות במקום שבו שרי הממשלה, במקרה הזה שרת החינוך, מקצצים את התקציבים.
בני-הנוער יושבים ומסתכלים בטלוויזיה ושואלים את עצמם: מה יהיה אתנו? הם מתלבטים אם לשרת או לא לשרת, אם להיות דוגמה אישית או לא. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות כל מאמץ להעביר את הצעת החוק הזאת בכל מקרה. גם אם עמדת הקואליציה תהיה נגד אני אתמוך בהצעת החוק הזאת.
משה שרוני (צדק לזקן):
מולה, האם אתה חותם?
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
לימור לבנת (הליכוד):
אני מבקשת סיכום והצבעה במועד אחר.
היו"ר יצחק זיו:
כפי ששמעתם מאחד מיוזמי החוק, סיכום והצבעה במועד אחר.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 115) (הקרן לפיתוח שירותים לילדים ולבני נוער בסיכון), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/244).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 115) (הקרן לפיתוח שירותים לילדים ולבני נוער בסיכון), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת דב חנין ויעקב כהן וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני רוצה לציין שגם הצעה זו היא הצעת חוק תקציבית. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין להציג את הצעת החוק.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, הקרן לילדים ונוער בסיכון הוקמה כהוראת שעה. היא הוקמה בשנת 2004, כאשר היה קיצוץ דרסטי ונורא בקצבאות הילדים. אז אמרו: לפחות נקים מערכת קטנה, שתוכל לתמוך בקבוצות ילדים ונוער שנמצאות במצבי סיכון מיוחד. לכן הוקמה הקרן הזאת במסגרת המוסד לביטוח הלאומי. היא פועלת לקידום הטיפול בילדים בסיכון שטרם מלאו להם 18 שנה. היקף הפעולה של הקרן מבחינת כספי הביטוח הלאומי הוא 15 מיליון שקלים לשנה בלבד. את הסכום הקטן הזה שהוקצה לטובת ילדים במצבי סיכון הקרן הצליחה למנף, תוך גיוס ואיגום של משאבים עם גופים נוספים.
בשלוש שנות פעילותה פותחו בסיוע הקרן כ-100 פרויקטים בהיקף כולל של 150 מיליון שקלים. כל זה בהשתתפות של כ-60 מיליון שקלים מתקציב הקרן בלבד. זאת אומרת, הרוב המכריע של הכספים שמשמשים לטובת ילדים במצבי סיכון מגיע במסגרת איגום המשאבים שמושג מגופים נוספים.
בראשית שנת 2008 הקרן קיבלה כ-200 בקשות נוספות לסיוע בפיתוח תוכניות לטיפול בילדים נפגעים ופוגעים מינית ולטיפול בשילובם המחודש של מתבגרים בסיכון גבוה ובהכנתם לעולם התעסוקה. היקף הבקשות העצום הזה, עמיתי חברי הכנסת, מעיד יותר מכול על המשמעות ההכרחית של הקרן הזאת ושל קיומה. עד עכשיו הקרן אישרה בקשות חדשות בהיקף של כ-15 מיליון שקלים, בהשתתפות של כ-5 מיליוני שקלים מתקציב הקרן.
הקרן מממנת, בין היתר, פרויקטים של בית-ספר לכדורגל באופקים, עזרה נפשית בנגב לנפגעי תקיפה מינית, ליווי ילדים נפגעי עבירה, "עוצמה" – להפחתת אלימות בפנימיות, הפחתת אלימות בגנים, קבוצה לנערות מכורות לסמים, הוסטלים לנערות, פרויקט סיכונים ומועדוניות למתבגרים, בתים חמים לילדים, מקלט לנערות במצוקה, מענה טיפולי לילדים נפגעים, מרכזים למניעת נשירה סמויה וגלויה, פרויקטים בשכונת הרכבת בלוד, מועדוניות לילדים בסיכון, פיתוח מערך תמיכה, טיפול ומניעה לילדים, מרכז אבחון ולמידה לילדים בסיכון, קבוצות טיפוליות לילדים בסיכון, קבוצות שעוסקות בנוער חרדי נושר, מסגרות טיפוליות לנערות במצוקה, מרכז להורים מתבגרים שנמצאים בסיכון, בית-ספר לאמנויות לבני-נוער בסיכון, צמצום תופעת נישואי הבוסר, מרכז לשיפור וחיזוק של קשר בין הורים לילדים, בתים חמים, צמצום נשירה סמויה בבתי-ספר, קבוצה לבני-נוער פוגעים מינית, תגבור לימודי ילדים בסיכון, מערכי תמיכה, טיפול ומניעה לילדים, mentoring, דירות קלט לנערים, "לוד אומרת לא לאלימות", מרכזים לטיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית, מרכזי נוער, תוכניות לנערות בסיכון במגזר החרדי, תוכניות ספורט לנערים בסיכון. כל הפעילות המבורכת הזאת – בכסף מועט מאוד, על בסיס של איגום משאבים שהקרן מצליחה לגייס ממקורות אחרים נוספים.
הקרן הזאת פועלת במסגרת המוסד לביטוח לאומי, ואני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, טוב שכך. המוסד לביטוח לאומי, באמצעות הקרן, נותן לאוכלוסיות החלשות גם חכות, ולא רק דגים. על רקע הקיצוץ החד בקצבאות הילדים והשיעור הגבוה של ילדים החיים מתחת לקו העוני, בולטת במיוחד החשיבות של הקצאה וייעוד של תקציבי המוסד לביטוח לאומי לילדים בסיכון. במיוחד בתקופה הנוכחית של עלייה בשיעורי הילדים העניים בישראל, זה הזמן להימנע מפגיעה נוספת בילדים. יש חשיבות להמשך פועלה של הקרן במסגרת ממשלתית. הפסקת פעילותה של הקרן תהווה פגיעה משמעותית ביכולתם של המדינה ושל הארגונים החברתיים למנף ולפתח שירותים לטובת ילדים ובני נוער בסיכון.
עמיתי חברי הכנסת, מעורבות המדינה בנושא הזה היא תעודת ביטוח. היותה של הקרן חלק מהמוסד לביטוח לאומי מהווה לרבים מהשותפים במימון ולעמותות המפעילות הבטחה למקצועיות, לשקיפות ולעמידה בסטנדרטים מקצועיים. כך יכולה הקרן להגדיל את סך ההשקעה הכוללת בילדים ובבני נוער. הקרן מאופיינת בראייה רחבה ושוויונית. היא הצליחה לייצר הזדמנות טובה יותר – עם ארגונים ורשויות – לבני נוער בסיכון בכל המגזרים: חרדים, דתיים, ערבים, יהודים, פריפריה, מרכז.
עמיתי חברי הכנסת, אם הצעת החוק הזאת לא תתקבל, הקרן הזו, על כל הפעילות הברוכה שלה, תצטרך לסיים את פעילותה לאלתר, בסוף חודש דצמבר שנת 2008 – בעוד כמה חודשים.
עמיתי חברי הכנסת, ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה ביום 25 למאי 2008 לתמוך בהצעה ולסייע בהמשך קידומה בכנסת. למרבה הצער, כמו במקרים אחרים, משרד האוצר הגיש ערעור, ובדרך של הגשת הערעור הוא בעצם מנטרל את יכולתה של הממשלה לתמוך בהצעת חוק זו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אם הסירה את הסכמתה – – –
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת ריבלין, אני ער לכך.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אם כולם יצביעו פה פעמיים בשבילך – דבר שאסור לפי תקנון הכנסת – לא יהיו לנו 50.
דב חנין (חד"ש):
אתה צודק. ועל כן, כפי שאמר חבר הכנסת ריבלין, במצב שאנחנו נמצאים בו, למרות תמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה, בגלל הערעור שהגיש האוצר, משום שההצעה הזו היא הצעה תקציבית, גם אנחנו, אדוני היושב-ראש, נעביר את ההצבעה ליום שני, בתקווה – נמצא אתנו כאן שר הרווחה והשירותים החברתיים, ואני מקווה שהוא גם שומע את מה שאני אומר: אנחנו נצביע על החוק הזה ביום שני הקרוב, בתקווה שהכנסת כולה תתאחד בתמיכה בו ותוכל להבטיח את המשך קיומה של הקרן הזאת, על כל הפעילויות הרבות והחשובות שהיא עושה.
עמיתי חברי הכנסת, לא ניתן למשרד האוצר להשתמש בקרן הזאת פעם נוספת כבת ערובה במסגרת דיוני התקציב. לכן חשוב להשלים את מהלך החקיקה במהירות עוד במהלך הכנס הנוכחי של הכנסת, לפני היציאה לפגרה. זו תקוותי, אני מקווה שגם השר הרצוג יסייע לנו בכך. אני, כאמור, מבקש סיכום והצבעה במועד אחר, ביום שני.
היו"ר יצחק זיו:
במועד אחר, אנחנו לא יכולים לקבוע את היום.
חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, מונחת לפניכם הצעת חוק שהגשתי, והוצמדה להצעת חוק דומה של חבר הכנסת דב חנין. הצעת החוק אומרת לקבוע את הצעת חוק הביטוח לאומי (הקרן לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון). הצעת החוק אומרת: אם היום זה באופן ארעי, קיבל המשך לעוד שנה – לעשות את זה משהו קבוע.
מדברים על סך 15 מיליון, שזה סכום פעוט. אבל ברגע שהיה הבסיס הזה, שהגיע מהביטוח הלאומי, אז ארגונים וארגוני חסד הביאו עוד עשרות מיליונים, וזה הגיע ל-60 מיליון ש"ח בשנה. בכסף הזה הגיעו לתוצאות, לפעולות אדירות. זה הגיע למצב שהקרן לילדים בסיכון כללה כ-100 פרויקטים רבי-חשיבות. הפרויקטים האלו מטפלים במיוחד בשכבות הבעייתיות שיש לנו בארץ, אם זה נוער פגוע, אם זה נוער נושר, אם זה מועדונים לאוכלוסייה הזאת, מקלטים. אפשר לומר שאלו פעולות נשגבות. חייבים לומר שזה כולל ונותן שירותים לכל המגזרים, לכל החוגים בכל הארץ. ואכן, פעולתם נושאת פירות ותוצאות חיוביות ביותר. לכן אנחנו חייבים לקבע את הקרן הזאת, לקבוע משהו עם בסיס. בסך הכול אפשר לומר שזה סכום זעום יחסית, אבל הם מגיעים לתוצאות גדולות.
לכן, אני קורא לכולם, לכל חברי הבית. בהזדמנות זו אני רוצה להודות ולשבח את שר הרווחה, שהוא ער למצוקות של השכבות האלה, והוא עושה הכול כדי שהממשלה תתמוך. ובאמת ועדת שרים תמכה בחוק הזה, אבל יש ערעור של האוצר. אני בטוח שנגיע להסכם בעניין זה. אי-אפשר לעמוד מנגד מול אוכלוסיות קשות אלה כאשר מדובר בסכום כה קטן. לכן, אני בטוח שהוא יעשה הכול כדי שהחוק יעבור בהסכמה.
אנחנו נביא את ההצבעה בפעם אחרת. אבל אני קורא לכל חברי הכנסת: אי-אפשר לעמוד מנגד – מול אוכלוסייה קשה זו ומול ילדים אלו. כל השקעה בהם היא כדאית, היא מחויבת. יש לנו אחריות. לכן, אם אנחנו חס ושלום לא נעביר את החוק הזה, יש סכנה שכל הפעולות של הקרן הזו ירדו לטמיון, ויהיו לכך תוצאות הרות אסון. לכן אני קורא לכולם להצביע במועד אחר ולתמוך בחוק. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. סיכום והצבעה במועד אחר.
הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 24) (הזכות למענק סיום יחסי עובד ומעביד), התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/245).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 24) (הזכות למענק סיום יחסי עובד ומעביד), התשס”ח–2008, של חברי הכנסת חיים אורון וסופה לנדבר וקבוצה נוספת – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת חיים אורון להציג את הצעת החוק; בבקשה.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לקריאה ראשונה הצעת חוק שאוחדה עם הצעת חוק של חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברים. עיקרה הוא מאוד פשוט, אף שהחוק משתרע על ארבעה עמודים מאוד צפופים.
החוק אומר: אנחנו רוצים להשוות את זכותו של אדם שמתפטר לזכותו של אדם שמפוטר. הזכות הזאת איננה קיימת היום. היא קיימת בשורה של מקומות עבודה שבהם יש הסכמים קיבוציים. היא קיימת בקרב עובדי המדינה; היא קיימת, למשל, פה בבית הזה. אגב, בכל הישיבות שבהן השתתפתי בנושאים הללו, בדרך כלל השתתפו בהן עשרה, 20, 30 איש, והייתי שואל: תגידו, יש פה מישהו בחדר שהוא לא בקטגוריה הזאת שאם הוא מתפטר הוא זכאי לפיצויי פיטורים? תמיד היו אומרים לי לא.
החוק בא לתת תשובה לקבוצות עובדים – אגב, לא תמיד מהקבוצות הכי חלשות. למשל, במשרדים של עורכי-דין, של פרסומאים, של רואי-חשבון, של אדריכלים. לפעמים יש אדם – הרבה פעמים, חברת הכנסת עמירה דותן – אשה, שעובדת עשר, 12 שנים במקום עבודה, עובדת נאמנה, היא פשוט רוצה לעבור למקום אחר. היא לא יכולה, משום שהמעבר הזה כרוך בהפסד של 100,000 ש"ח, 120,000 ש"ח, 150,000 ש"ח, שהיא לא יכולה לשאת בו.
אני לא רוצה להאריך, מסיבות שכולם מבינים אותן בשעה הזאת. החוק הוא לא חוק מופקר. למשל, קיבלנו, גם המציעה – גם סופה וגם אני – הוא חל מהשנה השלישית. אנחנו לא רוצים לעודד מעבר של עובדים כל שנה, לממש את הפיצויים בשביל לעשות סיבוב, זאת לא הכוונה. ואני בעד שאנשים יהיו – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
מהשנה השלישית, בכל רגע שהוא פורש הוא זכאי לכל – – –
חיים אורון (מרצ):
הוא זכאי לכל מה שהוא צבר, כי זו זכות שלו. אגב, גם כל הכללים שחלים במקרה של חס וחלילה פגיעה במפעל – הם קיימים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
רובם של המעסיקים מפרישים כבר עכשיו.
חיים אורון (מרצ):
אבל עובדה היא – הסיבה שהממשלה לצערי מתנגדת. בקריאה הטרומית הממשלה תמכה; אחר כך היה מהלך, שביסודו אני מאוד מחייב אותו, מהלך הסכמי בין ועדת התיאום ובין ההסתדרות. יש רק איזה צ'ופצ'יק במהלך הזה שאם אחד מהצדדים לא מסכים – השני חובר אליו ואז הכנסת לא יכולה לחוקק.
נפגשתי אתם, גם עם ראשי האיגודים האלה, ואמרתי: בסדר, אתם אומרים שתגיעו להסכמה – ואני רוצה לומר פה לחברי הכנסת: חוק פנסיה חובה קיבל את התהליך הזה; הפער היום הוא יותר קטן מאשר מה שהיה כשהתחלתי לחוקק את החוק הזה, אבל הוא לא סגר אותו וגם הוא פרוס עד 2013 וקדימה. אמרנו: מאה אחוז, אם אתם חושבים שניתן להגיע להסכמה על הסכם כזה, נחוקק אותו בקריאה ראשונה, תמשיכו את המשא-ומתן ותגיעו להסכם בנוסח ההסכם על פנסיה חובה, שהיה טוב יותר מההצעות שהסתובבו בכנסת – לפי דעתי אנחנו עוסקים. אני לא בטוח שזה עומד לקרות. יש לי הרגשה שזה לא קורה, ולכן אני מקצר ומבקש מהכנסת להצביע בקריאה ראשונה. זה גם יבטיח יכולת להחיל דין רציפות, אם נצטרך. אנחנו לא רצים, אבל שיעבור בקריאה ראשונה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אני מבקשת להצביע.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
אני מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
אני מקריא את השמות. חבר הכנסת אלכס מילר.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חברת הכנסת ליה שמטוב.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
מוותרת.
היו"ר יצחק זיו:
חברת הכנסת אסתרינה טרטמן.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
מוותרת.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף שגאל.
יוסף שגאל (ישראל ביתנו):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח.
לפיכך אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – 4
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 24) (הזכות למענק סיום יחסי עובד ומעביד), התשס”ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 10, נגד – 4, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 24) (הזכות למענק סיום יחסי עובד ומעביד), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
רן כהן (מרצ):
אפשר לצרף את קולי?
היו"ר יצחק זיו:
לפרוטוקול – חבר הכנסת רן כהן.
הצעת חוק נופשונים לילדים עם מוגבלות, התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/244).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
הנושא הבא: הצעת חוק נופשונים לילדים עם מוגבלות, התשס”ח–2008, של חברי הכנסת חיים אמסלם ודוד רותם – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת חיים אמסלם להציג את הצעת החוק.
חיים אמסלם (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, ברצוני להציג בפניכם את הצעת חוק נופשונים לילדים עם נכות. הצעת חוק זו מתייחסת לילדים בעלי נכות פיזית קשה החיים בבית הוריהם בקהילה; ילדים שזקוקים לטיפול סיעודי מתמיד ביום ובלילה ותלויים לחלוטין באחרים. לילדים בעלי נכות קשה אין הזדמנויות לבילוי שעות של פנאי, בשל קשיי נגישות. הם לא יכולים לצאת לגן השעשועים ולהשתעשע ככל בני-גילם. הם נאלצים לשבת במשך שעות ארוכות בביתם, מבודדים מחברים ומהעולם. הטיפול בילדים אלה מצריך מההורים השקעת מאמצים גדולים, ובמקרים רבים הם הביאו לקריסת המשפחה ולהוצאת הילד מן הבית. כידוע לכולכם, עלותה של מסגרת חוץ-ביתית גבוהה פי כמה וכמה מעלות החזקת הילד בחיק משפחתו. מסגרת הנופשון נוצרה על מנת לתת מענה על שתי הבעיות שהוזכרו, בדידותו החברתית של הילד הנכה והעומס הרב המוטל על כתפי משפחתו, וזאת על-ידי הוצאתו של הילד למסגרת נופש המותאמת למוגבלותו.
לאחר דיונים ארוכים עם משרדי הרווחה והאוצר הערכנו את העלויות המשוערות ואת יכולת הטלת העלות על אוצר המדינה. מלכתחילה עלה על דעתנו לגבש הצעה מפורטת על החלת החוק בתהליך שיתמשך ארבע שנים, כך שבכל שנה תוחל הזכאות על ילדים נוספים שיעמדו בקריטריונים. כך עלה בתחילה בדעתנו. לפי הסיכומים עם משרדי הממשלה, הצעת החוק מתייחסת רק לילדים בעלי נכות 100% ומעלה, ומבקשת לספק להם עד 14 ימי נופש בשנה. מדובר באוכלוסייה של כ-15,000 ילדים בעלי נכות של 100% ומעלה, וכיום אחוז קטן מהם מקבל שירות של נופשון באמצעות עמותות פרטיות הממומנות על-ידי תורמים. הממשלה מעבירה כספים למימון נופשונים לציבור רחב של ילדים בעלי מוגבלות, ילדים עם פיגור, ילדים עם אוטיזם, סכומים המעוגנים בתקנות משרד הרווחה. אולם עמותות המטפלות בילדים שאינם כלולים בשתי האוכלוסיות האמורות ומטופלים על-ידי אגף השיקום במשרד הרווחה אינן זכאיות למימון, ומקבלות סכומים לא קבועים משאריות התקציב במשרד הרווחה. עד שמתקבל הכסף בעמותות אין כל ערובה שבשנה זו יועבר בכלל סכום כלשהו. כך, למשל, עמותת "בית הגלגלים", שאין מערער על פעילותה החשובה והיקרה בקרב ציבור הילדים הנכים, קיבלה עד לאחרונה – לאחרונה שמעתי שבכל זאת הועבר סכום מסוים, סכום זניח.
הצעת החוק שלפנינו באה להחיל את מימון הנופשונים על-ידי המדינה גם על ילדים נכים.
עכשיו אני רוצה לומר לפרוטוקול: עקב האילוצים התקציביים, אני אומר כאן מעל בימת הכנסת, כי הגענו להסכמות הבאות: בשלב זה אנחנו מדברים על תקרת סכום, אדוני השר, העומדת על 3.5 מיליוני ש"ח לשנה, כאשר סכום זה, אני מדגיש, לא יפגע בכל תקצוב אחר הניתן כיום.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
תהיה תוספת.
חיים אמסלם (ש"ס):
כמובן, תהיה תוספת של 3.5 מיליוני ש"ח, ואני מתחייב כאן לקדם את הצעת החוק במתואם עם מנכ"ל משרד הרווחה, על מנת להביא בסופו של דבר את החוק הזה לידי גמר טוב.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
שלא יקודם אלא בהסכמת המנכ"ל והשר.
חיים אמסלם (ש"ס):
את זה אמרתי – בהסכמת המנכ"ל והשר. אנחנו מתחייבים כאן שהחוק לא יקודם אלא בהסכמת המנכ"ל והשר. זה מספק אותך, אדוני השר?
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
כן.
חיים אמסלם (ש"ס):
חברי חברי הכנסת, המלחמה שלנו למען מימון השירותים החברתיים על-ידי המדינה היא זו שתיתן לעם אמון בכנסת. היא תיצור חברה צודקת יותר, נעימה יותר לחיות בה. אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני רוצה לסיים את רשימת הדוברים. אם מישהו רוצה להירשם – חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, אחרון הדוברים.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אם אני נמצא פה וגם אין לי זכות דיבור או שאני מפריע למישהו, אז אני לא רוצה להטריח, זה טורח ציבור.
אדוני היושב-ראש, העניין של נופשונים הוא בנפשם של אותם הורים שיש להם ילדים עם נכויות קשות, כשמדובר ב-100% נכות. כשהייתי בעיריית ירושלים היה אברהם מנדלסון, שתרם נופשון בהר-נוף. העומס שהיה שם, הדרישות והביקוש – לאין ערוך. אנשים מחכים חודשים בתור כדי לזכות שיאפשרו לילדיהם להיות באותו נופשון כמה ימים. מה זה נותן להורים? זה נותן להם פסק זמן לחיות את חייהם. הם אינם יכולים לחיות את חייהם הנורמטיביים, כי חיי היום-יום שלהם הם פשוט גיהינום. אולי אנחנו לא מבינים את הבעייתיות של העניין הזה, מעבר לכך שהילדים בוודאי זקוקים לזה. בנופשונים נותנים להם את כל הכלים, המשחקים והתפנוקים, והם מרגישים שהם נמצאים בקייטנה. אבל ההורים זקוקים לזה הרבה יותר, ולכן הצעת החוק לדעתי חשובה ביותר.
אני מודה לחברי חבר הכנסת אמסלם, שיזם את החוק, וגם אני שותף לו, אבל אני חושב ש-3.5 מיליוני שקלים לא באמת נותנים מענה, אלא הם ממש מעט מזעיר. אולי זאת רק התחלה, אבל צריכים להרחיב את העניין הזה, לפחות את המקומות שכבר קיימים. יש מקומות שהנדיבים כבר הקימו את המבנים האלה – יש לחזק אותם ולתת בסך הכול יותר מכסות. אנחנו לא מבקשים כרגע לבנות בניינים חדשים, מבנים חדשים, אבל במבנים הקיימים, שכבר נותנים שירות – שירחיבו את השירותים לאותם ילדים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק נופשונים לילדים עם מוגבלות, התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק נופשונים לילדים עם מוגבלות, התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים, התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/246).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים, התשס"ח–2008, של חבר הכנסת יואל חסון – קריאה ראשונה. חבר הכנסת חסון יציג את הצעת החוק, בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לפני הכנסת הצעת חוק להפיכת המועצה לחילופי צעירים ונוער לתאגיד – חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים.
אני חושב שלא מעט מחברי הבית הזה, אולי בתחילת דרכם הפוליטית והציבורית, הכירו את הפעילות החשובה של המועצה לחילופי נוער וצעירים במדינת ישראל.
המועצה הזאת, במשך עשרות שנים, כבר ניתן לומר, חתמה על מאות הסכמים בין-לאומיים עם ארגונים בין-לאומיים שקשורים לצעירים ולנוער בעולם וטיפלה במשלחות שהגיעו לארץ ובמשלחות שיצאו לחוץ-לארץ בשם ישראל. דרך המועצה הזאת יכולנו לקיים אירועי הסברה חשובים ועקרוניים למדינת ישראל. הרשות עסקה ועוסקת בחילופים הדדיים בין ארגונים ותאגידים ציבוריים ובעידוד הקשר בין בני-נוער בעולם.
אבל צריך לומר שבחודשים האחרונים – או אפשר להגיד בשנים האחרונות – המועצה נקלעה לקשיים כלכליים קשים מאוד, קשים מאוד, שהעיבו על המשך פעילותה ויצרו מציאות שגרמה נזק לתדמיתה של מדינת ישראל. אנחנו הגענו למצב שהמועצה סבלה מחוסר נזילות כספית קשה מאוד.
חבר הכנסת שרוני, לא מעניין אותך מה שאני אומר?
משה שרוני (צדק לזקן):
לא, אני משכנע להצביע נגד החוק.
יואל חסון (קדימה):
חבר הכנסת שרוני, אתה בעד הצעירים והנוער, לא נראה לי שאתה תרצה דבר כזה.
משה שרוני (צדק לזקן):
אנחנו רוצים שתבוא אתנו להסכם – – –
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
הוא היה בטוח שאתה בעד – – –
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
– – –
משה שרוני (צדק לזקן):
– – –
היו"ר יצחק זיו:
תודה לכולם. נא להמשיך בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
שרוני צודק. אגב, המועצה הזאת – כל הזמן הנציגים שיצאו דרכה הם של כל הארגונים והמפלגות, באופן שווה ושוויוני. אבל אני לא מדבר על זה, אני מדבר על זה שבגלל המצב, מפני שזה היה ארגון, עמותה שתוקצבה על-ידי משרד החינוך – ואתם יודעים מה הקצבות משרד החינוך – נוצר מצב שאנחנו גרמנו נזק אדיר לתדמית של מדינת ישראל. הארגון לא היה יכול לשלוח משלחות גומלין ולא היה יכול לבצע את פעילות ההסברה השוטפת שהוא עושה. למעשה, הצעת החוק הזאת באה להציל את הארגון הזה ולהפוך את העמותה הזאת לתאגיד בחוק, לרשות שתתוקצב על-פי חוק.
חשוב לי לומר שהצעת החוק הזאת היא יוזמה משותפת של חברי כנסת רבים, מכל סיעות הבית, שכמו שאמרתי, רבים מהם מכירים את הפעילות של הארגון הזה. צריך להגיד גם שהדבר הזה הוא בתמיכה – גם של שרת החינוך, גם של שרת החוץ, של משרדי הממשלה הרלוונטיים, ואני באמת חושב שבעזרת השם, כשנעביר את הצעת החוק הזאת לוועדה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, נתקן את מה שדרוש תיקון ונאפשר להקים רשות אמיתית שתעסוק בחילופי נוער וצעירים, בהסברה, תשלח קבוצות בצורה מקצועית ותקבל קבוצות.
אגב, עם כל הבעיות הכספיות – אלכס, חשוב שתדע את זה – מאות בני נוער וצעירים – – –
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
אתה יודע שאני תומך.
יואל חסון (קדימה):
אני יודע, אבל אני רוצה בכל זאת.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
אותנו לא צריך לשכנע.
יואל חסון (קדימה):
לא, אם תגידו לי שאתם משוכנעים, אני מבטיח להפסיק. רגע, אני רוצה לדעת אחד-אחד. ליה, את משוכנעת? אלכס, אתה משוכנע? שגאל, אתה משוכנע?
יוסף שגאל (ישראל ביתנו):
– – –
יואל חסון (קדימה):
חברים, אני אודה לכם מאוד אם תתמכו בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים, התשס"ח–2008,
לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 12, אין נמנעים ואין מתנגדים. אני קובע בזאת שהצעת חוק הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים, התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
קריאה:
– – –
היו"ר יצחק זיו:
אני מוסיף את חבר הכנסת שגאל לפרוטוקול.
הצעת חוק פיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/246).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
הצעת חוק פיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס”ח–2008, של חבר הכנסת אלכס מילר – קריאה ראשונה. בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אלכס, תשאל אותנו אם השתכנענו אולי כבר בתחילת הנאום.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה להסדיר את אותן תקלות שנוצרו בתחום מאוד חשוב לנו, לאזרחי מדינת ישראל, שזה תחום הפסיכומטרי, שסולל את הדרך לאקדמיה הישראלית.
את הצעת החוק הזאת הגשתי אני עם חבר הכנסת יוחנן פלסנר ועם חברי כנסת נוספים מכמה סיעות הבית. אנחנו עבדנו כמה וכמה חודשים כדי להגיע להסכמות עם כל הגופים שיש להם נגיעה לתחום הזה. אני מקווה מאוד שנצליח לקדם במהרה את הצעת החוק גם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
אני חושב שהתחום הזה חייב ודורש טיפול וסדר, גם מכיוון שרוב הצעירים שלנו שמשתחררים מצה"ל ומקבלים מענק לטובת הלימודים – חשוב מאוד שאנחנו נטפל באותן תופעות, שמנצלים את כספם, ובסופו של דבר הם לא מקבלים את החינוך שמגיע להם. אני חושב שדווקא בתחומים כמו ההשכלה הגבוהה חשוב מאוד שיהיה סדר, שתהיה עמדה ברורה של הכנסת ביחס לאותם מכונים שמכינים את הצעירים שלנו לאקדמיה הישראלית.
אני מאוד מודה לחברי הכנסת על תמיכתם. אני מודה ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מלכיאור, על כך שנרתם לקידום הצעת חוק כה חשובה. אני מודה גם לתלמידים שבעצם שותפים ליוזמה הזאת, וכמובן – לממשלת ישראל, שתמכה בהצעת החוק. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. רשימת הדוברים: חבר הכנסת יוחנן פלסנר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – אינו נוכח; חברת הכנסת רונית תירוש – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואל חסון – מוותר, תודה; חבר הכנסת אלחנן גלזר – מוותר, תודה; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק פיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ח–2008,
לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק פיקוח על מכונים פסיכומטריים, התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט, לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
שאילתות ותשובות
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לשאילתות ותשובות לשר הרווחה והשירותים החברתיים, חבר הכנסת יצחק הרצוג. בבקשה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
בבקשה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1136, של חבר הכנסת רן כהן – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1136. עובד סוציאלי במתקן המעצר מיכ"ל
חבר הכנסת רן כהן שאל את שר הרווחה והשירותים החברתיים
ביום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007):
כל קטין השוהה בישראל זכאי להתערבות טיפולית שתבטיח הגנה על שלומו הנפשי והגופני. במתקן המעצר מיכ"ל – מתקן כליאה לנשים – לשעבר "צוחר", אין עובד סוציאלי, ולמפקדת המתקן אין כל סיוע בטיפול בבעיות הרבות של הקטינים במצוקה, שחלקם עצורים במקום חודשים ארוכים.
רצוני לשאול:
מדוע לא ימונה לאלתר עובד סוציאלי לקטינים העצורים במתקן?
תשובת שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
להלן תשובות על השאלה שהועלתה: במתקן המעצר מיכ"ל כלואים קטינים שאינם ישראלים. הקטינים זכאים לטיפול סוציאלי במצוקותיהם על-פי האמנות הבין-לאומיות. בדרך כלל, העסקת עובד סוציאלי במתקני כליאה היא באחריות השב"ס, אך במקרה זה הוחלט שהעובד יהיה עובד משרד הרווחה. משרד האוצר הסכים להוסיף תקן מתאים למשרד הרווחה, ותקן זה אויש לאחרונה. אני שמח לציין כי עובדת סוציאלית נכנסה לעבוד לאחרונה במתקן מיכ"ל, ומעתה יש לקטינים שבמקום טיפול מקצועי הולם.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1324, של חבר הכנסת חיים אמסלם: הרס בית-העלמין היהודי העתיק בווילנה. בבקשה.
1324. בית-העלמין היהודי העתיק בווילנה
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הרווחה והשירותים החברתיים
ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007):
בחודשים האחרונים התנהלו מגעים מדיניים ודתיים למניעת פגיעה בבית-העלמין היהודי העתיק בווילנה. ראשי מדינת ליטא הבטיחו, בין השאר לראשי רבני אירופה ולחבר הכנסת לשעבר הרב פרוש, שהפרויקט יוקפא, אולם ככל הנראה הוא נמשך.
רצוני לשאול:
מה נעשה כדי למנוע את הפגיעה האמורה?
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
בעניין הבירורים והמעקב, נציגי משרד החוץ מנהלים מעקב תכוף אחר הנושא ואף פועלים בנדון. בין הפעולות שבוצעו אציין כי שגריר ישראל בליטא, מר חן עברי, מחה מול דרגי הממשל הבכירים בליטא – משרד החוץ, ראש הממשלה ועיריית וילנה – על הפגיעה באזור בית-הקברות. כמו כן מחה משרד החוץ בפני שגרירת ליטא בישראל. במקביל פעלו שגרירויות אחרות מול שגרירות ליטא, ובהן שגרירויות ארצות-הברית, קנדה, בריטניה ושבדיה. כמו כן נערכו הפגנות מול שגרירויות ליטא בתל-אביב, בלונדון ובניו-יורק.
ראש ממשלת ליטא הנחה את שר התרבות להפסיק את עבודות הבנייה, אך העבודות נפסקו לשבועיים בלבד ולאחר מכן חודשו, אף-על-פי שהמכון ההיסטורי של ליטא קבע בממצאי ביניים כי אזור הבנייה אכן כלול במתחם בית-הקברות.
המצב בשטח אינו מקובל עלינו, ואנחנו נמשיך לעקוב ולהעלות את סוגיית בית-הקברות מול ממשלת ליטא בכל הדרגים. בעניין המאבק בנושא – משרד החוץ מעלה וימשיך להעלות את הנושא בכל הדרגים מול הליטאים.
חיים אמסלם (ש"ס):
מסתפק.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת?
חיים אמסלם (ש"ס):
מסתפק.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
לא, לא, הוא אמר מסתפק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1414, של חבר הכנסת אברהים צרצור – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1414. אי-זכאות נכים קשישים להטבות המוקנות לזכאים לקצבת נכות
חבר הכנסת אברהים צרצור שאל את שר הרווחה והשירותים החברתיים
ביום ג' באב התשס"ז (18 ביולי 2007):
על-פי חוק הביטוח הלאומי, נכים הזכאים לקצבת נכות ומגיעים לגיל זיקנה חדלים להיות נכים והופכים לזקנים הזכאים לקצבת זיקנה. התיקון שנעשה בחוק קצבת הנכות מקנה זכויות משמעותיות שרובן אינן ניתנות לזכאים לקצבת זיקנה, כמו הנחה בארנונה וסיוע בשכר דירה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה לתיקון המצב?
3. למה לא מעבירים את הזכויות לפי חוק קצבת הנכות לנכה שעובר לקצבת זיקנה?
תשובת שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. נושא שמירת הזכויות של מי שקיבלו קצבת נכות והגיעו לגיל פרישה טופל בתיקון החקיקה הנוגע למעבר מקצבת נכות לקצבת זיקנה. בדיקה העלתה שרוב מקבלי קצבת הנכות היו זכאים במעבר לקצבת זיקנה להשלמת הכנסה. זכויותיהם של אנשים אלה נשמרו במעבר לקצבת זיקנה, אף-על-פי שהם אינם זכאים להשלמת הכנסה בשל העובדה שמשולמת להם קצבת זיקנה לנכה, השומרת על סכום קצבת הנכות ששולם להם ערב הגיעם לזיקנה.
2. לגבי מי שאינו זכאי להשלמת הכנסה ולא קיבל קצבת נכות בשל העובדה שיש לו הכנסות נוספת על הקצבה – לא היתה הסכמה לתקצב את המשך תשלום ההטבות.
3. העברת הזכויות מחייבת תיקון חקיקה. יש לקוות שהתיקונים המתגבשים בנושא הטבות נוספות לאנשים בגיל זיקנה ישפרו את המצב.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1693, של חבר הכנסת משה כחלון – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1693. תשלום לביטוח הלאומי
חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר הרווחה והשירותים החברתיים
ביום ה' באדר ב' התשס"ח (12 במרס 2008):
בלשכתי התקבלה פנייה בעניין תיאומי מס – תשלומי חובה (ביטוח לאומי ומס בריאות) – עבור מפרנס יחיד במשפחה שבה בן/בת הזוג נכה.
רצוני לשאול:
1. מדוע אין משרד האוצר מאפשר תיאום מס כשמדובר במשכורת שאינה עולה על 7,000 ש"ח וכשמדובר במשפחה של שש נפשות?
2. מה ייעשה כדי לשנות את החוק?
תשובת שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
סעיף 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע: "המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו", וזאת עד ההכנסה המרבית שהיא נכון להיום 36,760 ש"ח – שכר ברוטו. הביטוח הלאומי גובה את דמי הביטוח על-פי החוק.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1458, של חבר הכנסת יצחק גלנטי – אינו נוכח, לפרוטוקול.
1458. חישוב שעות סיעוד
חבר הכנסת יצחק גלנטי שאל את שר הרווחה והשירותים החברתיים
ביום י' באב התשס"ז (25 ביולי 2007):
כאשר נקבעת לקשיש זכאות לעשר שעות סיעוד שבועיות, עלות יום מועדון מחושבת כשעתיים ליום. אולם כאשר חלה החמרה במצב הקשיש וזכאותו עולה ל-16 שעות סיעוד שבועיות, עלות יום מועדון מחושבת כשלוש שעות.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע מחיר שעת מועדון משתנה כאשר היקף השירותים נשאר זהה?
3. האם תשונה שיטת החישוב?
תשובת שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. לזכאי לגמלת סיעוד הבוחר במסגרת הגמלה לבקר במרכז-יום נקבע תעריף בסיסי ליום ביקור שהוא שווה ערך לשעתיים של טיפול אישי בבית.
2. התעריף עבור יום שהות במרכז-היום משתנה על-פי חומרת המגבלה התפקודית של הזכאי. כך, כאשר המבוטח זכאי בשל מוגבלותו התפקודית לרמת גמלה גבוהה יותר, הרי לדבר יש משמעות מבחינת עומס הטיפול בו מצד צוות מרכז-היום, ומכך נגזר התעריף הגבוה יותר.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 2025, של חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נוכחת; לפרוטוקול.
2025. הטיפול בילדים נפגעי עבירות מין
חברת הכנסת נאדיה חילו שאלה את שר הרווחה והשירותים החברתיים
ביום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008):
מסקר שנערך בנושא פגיעה מינית בקרב 500 הורים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה, עולה כי 5% מהילדים – כ-100,000 – הותקפו מינית בשנים האחרונות.
רצוני לשאול:
1. האם מוכר היקף התופעה הזאת?
2. מה נעשה להתמודדות עם תופעה בהיקף כזה בפעולות מקדימות של הסברה ומניעה?
3. מה ייעשה לצמצום התופעה ולטיפול בה?
תשובת שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הסקר המוזכר אינו מוכר לנו, והנתונים הללו נראים גבוהים במיוחד. ייתכן שהסיבה היא הגדרת "פגיעה מינית". על-פי נתוני חקירות הילדים, כ-2,600 ילדים נפגעי עבירות מין בשנה נחקרים על-ידי חוקרי ילדים.
2. משרד הרווחה אינו עוסק היום בפעולות מניעה. תחום המניעה הוא באחריות משרד החינוך, ומאחר שהילדים נמצאים בבית-הספר, יש לפעול בעיקר בתוך בתי-הספר. אנו עוסקים בזיהוי ובאיתור של ילדים נפגעים.
3. עד השנה חסרו לנו תקציבים לטיפול בנפגעי עבירות מין, אלא שלאחרונה חלו שינויים, נוספו תקציבים ומתבצעות פעולות להבטחת טיפול לכל קטין נפגע עבירת מין. הוקמו שני מרכזי הגנה, המעניקים לקטינים נפגעי עבירות מין טיפול חירום ראשוני תחת קורת-גג אחת. על-פי סיכום עם משרד האוצר יוקמו מרכזי הגנה נוספים בשנתיים הקרובות. מיזם חדש של המשרד, בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי וקרן סאקט"א-רש"י, התחיל לפעול השנה. בשלב זה הקצה המיזם סכום של 5 מיליוני ש"ח בשנה למשך שלוש שנים. נוסף על כך הוקצה סכום של 5 מיליוני ש"ח מתקציב המשרד בכל שנה מעתה ואילך, וכן סכומים נוספים של שאר השותפים למיזם. סכומים אלה אמורים להבטיח כי כל מי שנפגע יקבל טיפול.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 2180, של חבר הכנסת יצחק וקנין – אינו נוכח; לפרוטוקול.
2180. שביתת העובדים הסוציאליים
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר הרווחה והשירותים החברתיים
ביום ט"ו בסיוון התשס"ח (18 ביוני 2008):
רבים, בעיקר העצורים והממתינים לתסקירי מבחן ונערים עבריינים הזקוקים למסגרת, סובלים עקב שביתת העובדים הסוציאליים. אלפי העובדים הסוציאליים שובתים יותר מ-50 יום.
רצוני לשאול:
1. מתי תסתיים השביתה?
2. על מה השביתה, והאם נענו דרישותיהם?
3. מתי יודבק הפיגור שנוצר עקב השביתה?
תשובת שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
להלן תשובות על השאלות שהועלו:
1. אני שמח להשיב כי עיצומי העובדים הסוציאליים הסתיימו ב-3 ביולי.
2. דרישות העובדים הסוציאליים הן בשני נושאים. דרישה אחת היא לתוספת תקנים לעובדים, כדי שיוכלו לתת טיפול טוב יותר לפונים. הדרישה הועברה לאגף התקציבים באוצר, ולאחר משא-ומתן הוא הסכים בסופו של דבר להוסיף 221 תקנים חדשים. הדרישה השנייה היתה לספק אבטחה הולמת לעובדים לאחר מקרי אלימות שהיו כנגד עובדים סוציאליים. גם בנושא זה סוכם על תקציב נוסף של 14 מיליון ש"ח ועל מנגנון להעברת התקציב לרשויות המקומיות.
3. העובדים הסוציאליים התחילו השבוע במאמצים להדביק את הפיגור במהירות, אך לא נוכל להעריך את הזמן שיידרש לכך.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לכבוד השר יצחק הרצוג.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, י"ג בתמוז התשס"ח, 16 ביולי 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:05.