דברי הכנסת

תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת איל ינון: 4 דברי יושבת-ראש הכנסת בעקבות החלטת הממשלה על עסקת חילופי השבויים בין ישראל ל"חיזבאללה" 6 הצעות סיעות יהדות התורה – האיחוד הלאומי – מפד"ל, הליכוד, ישראל ביתנו וחד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 6 1. המצב החברתי-הכלכלי המחמיר במדינה; 7 2. שביתת העובדים הסוציאליים; 7 3. תפקודה הכושל בנושאים הביטחוניים והמדיניים; 7 4. מדיניות החיסולים ואי-אישור הסכם חילופי השבויים המסכן את הסכם הרגיעה ומרחיק את הסיכוי לשלום-אמת באזור 7 יעקב כהן (יהדות התורה): 7 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 10 משה כחלון (הליכוד): 13 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 15 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 20 מזכיר הכנסת איל ינון: 20 הצעות סיעות יהדות התורה – האיחוד הלאומי – מפד"ל, הליכוד, ישראל ביתנו וחד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 21 1. המצב החברתי-הכלכלי המחמיר במדינה; 21 2. שביתת העובדים הסוציאליים; 21 3. תפקודה הכושל בנושאים הביטחוניים והמדיניים; 21 4. מדיניות החיסולים ואי-אישור הסכם חילופי השבויים המסכן את הסכם הרגיעה ומרחיק את הסיכוי לשלום אמת באזור 21 ישראל חסון (ישראל ביתנו): 21 אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): 23 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 25 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 27 ראובן ריבלין (הליכוד): 29 יעקב מרגי (ש"ס): 29 דוד רותם (ישראל ביתנו): 30 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 32 יצחק גלנטי (גיל): 33 משה גפני (יהדות התורה): 34 חיים אורון (מרצ): 36 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 37 מוחמד ברכה (חד"ש): 38 ואסל טאהא (בל"ד): 38 משה שרוני (צדק לזקן): 39 יוחנן פלסנר (קדימה): 40 הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון) (עריכת משאל עם), התשס"ח–2008 44 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 39) 46 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 36) (תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשס”ז–2006 52 הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון), התשס”ח–2008 53 השר משולם נהרי: 53 הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008 56 השר לשירותי דת יצחק כהן: 57 הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008 58 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 58 הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס”ח–2007 60 סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 60 הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 25) (פרסום דין-וחשבון פומבי על מעילה), התשס”ח–2008 62 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 62 שאילתות ותשובות 63 563. בניית המחלף בכביש מס' 1 בכניסה לקריית-יערים ונווה-אילן 64 2055. אגרת מעבר לסטודנטים ישראלים הלומדים בירדן 66 2070. התחבורה ציבורית מאופקים לירושלים ולבני-ברק 67 2071. תחבורה ציבורית בעיר אילת 68 2074. חילול שבת על-ידי רכבת ישראל 69 2075. המאבק בתאונות דרכים במגזר הערבי 69 2077. השילוט בשפה הערבית ברחבי הארץ 71 2080. בטיחות הולכי רגל במגזר החרדי 71 2093. שדרוג כביש 60 בדרום הר-חברון 73 2097. פרסום עבודות החברה הלאומית לדרכים בעיתונות חרדית 74 2106. שמשות כהות בכלי רכב 75 2107. אי-סבסוד חברות הסעה פרטיות 76 2109. תאונות דרכים בגלל גמלים משוטטים 77 2129. הרכבת הקלה בתל-אביב ובירושלים 78 2133. התקנת סופגי אנרגיה בכבישים 79 2139. קו "אגד" בין שכונת נווה-יעקב לרמות בירושלים 81 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 82 נסים זאב (ש"ס): 82 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 82 2143. תנאי הנוסע המתמיד ב"אל על" 83 2150. יישום המלצות בנושא רשיון נהיגה מדורג 84 2171. קו 497 – בני-ברק–בית-שמש 85 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 86 2175. שילוט ודרכי גישה לכפרים מוכרים בגליל 87 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 87 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 89 2184, 2191. סכנת פיטורי עובדי רכבת ישראל בדימונה 89 2200. רשות התעופה האזרחית 90 אברהם מיכאלי (ש"ס): 92 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 92 הצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח–2008 96 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 96 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 98 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008 98 מיכאל איתן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 99 דברי הכנסת לו / מושב שלישי / ישיבות רנ"א–רנ"ג כ"ז–כ"ט בסיוון התשס"ח / 30 ביוני – 2 ביולי 2008 / 36 חוברת לו ישיבה רנ"א הישיבה המאתיים-וחמישים-ואחת של הכנסת השבע-עשרה יום שני, כ"ז בסיוון התשס"ח (30 ביוני 2008) ירושלים, הכנסת, שעה 16:02 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר דליה איציק: אני מתכבדת לפתוח את הישיבה היום, יום שני, כ"ז בסיוון, 30 ביוני 2008. הודעה למזכיר הכנסת; בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת סכומי עמלות), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק הכרה רשמית ופעילות גלויה לשחרור סוכן ישראלי, התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת אורי אריאל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות אימוץ חו"ל), התשס"ח–2008, מאת חברי הכנסת יצחק לוי, אברהם מיכאלי, מנחם בן-ששון, אופיר פינס-פז ודוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות לצורך טיפול בקשיש), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת יצחק גלנטי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הודעה לגמלאים על החזרי המס), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – ריבית על כספי קופות הגמל), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – מועד לדיון בערר), התשס"ח–2008, מאת חברי הכנסת יצחק אהרונוביץ, רוברט אילטוב ויוסף שגאל; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר מינימום למאבטחים), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פיתוח ואחזקה של פארקים וגנים ציבוריים), התשס"ח–2008, מאת חברי הכנסת אבשלום וילן ואיתן כבל; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – ביטול האפשרות לשלילת מעמדם של בעלי אשרה ורשיון לישיבת קבע אשר רכשו מעמדם עקב סיפוח שטח לישראל), התשס"ח–2008, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק אחריות אזרחית בשל זיהום סביבתי, התשס"ח–2008, מאת חברי הכנסת דב חנין, מיכאל מלכיאור ורן כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הטבות לניצולי השואה (תיקון – העברת הזכאות), התשס"ח–2008, מאת חברי הכנסת חיים אמסלם, רן כהן, אופיר פינס-פז ודוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק סל שירותים נוספים בחינוך, התשס"ח–2008, מאת חברי הכנסת אורי אריאל, מיכאל מלכיאור, יעקב מרגי ורוברט אילטוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים (תיקון – ביטול מינהלת הרשות ושינוי מבנה המועצה), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור למוסדות ציבור), התשס"ח–2008, מאת חברי הכנסת זבולון אורלב ונאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הפחתת השימוש בנייר), התשס"ח–2008, מאת חברת הכנסת אסתרינה טרטמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשות הלאומית לשיווק התיירות, התשס"ח–2008, מאת חברי הכנסת גלעד ארדן ואופיר פינס-פז וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסום תאריך תפוגה למוצרי הגנה מהשמש), התשס"ח–2008, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר; הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (החזר תשלום אגרות בנמל אילת) (הוראת שעה), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול הגבלות על חופש הביטוי וההפגנה), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הכרזת נבצרות ראש הממשלה), מאת חברי הכנסת זבולון אורלב ויוסף ביילין; הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (הפעלת מרכזי התעסוקה על-ידי שירות התעסוקה), התשס"ח–2008, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, שלי יחימוביץ, זאב אלקין, מרינה סולודקין ונאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (דירות מקלט), התשס"ח–2008, מאת חברי הכנסת מרינה סולודקין, שלי יחימוביץ וגדעון סער; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (הרחבת סמכויותיו של בית-המשפט), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון – הגבלת פיטורים במקום שבו חל מצב מיוחד בעורף), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת יורם מרציאנו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – לימודי אנגלית), התשס"ח–2008, מאת חברת הכנסת קולט אביטל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (דירות מקלט), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור פרסום הסתה לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית), התשס"ח–2008, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב. תודה. דברי יושבת-ראש הכנסת בעקבות החלטת הממשלה על עסקת חילופי השבויים בין ישראל ל"חיזבאללה" היו"ר דליה איציק: אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ברשותכם, אומר כמה מלים. משהחליטה הממשלה על החזרת הבנים הביתה, אני מבקשת בשם הכנסת לומר למשפחות רגב וגולדווסר: זר לא יבין את ערכי העם היהודי, את הקודים הערכיים-המוסריים של החברה הישראלית ואת הרוח המיוחדת שעוטפת את צה"ל. אנחנו נקיים מצוות "ושבו בנים לגבולם" גם אם חלפו שנים רבות, וגם אם נראה, לכאורה, שאבדו הסיכויים, לעולם לא נאבד את התקווה. לעולם נבקש להביא את יקירינו למנוחת עולם בקבר ישראל, אם וכאשר נפלו בקרב. אני מבקשת לשלוח חיבוק חם ואוהב לסמדר הרן ולבני משפחתה. מאותו יום שבו בן-הבליעל רצח את בני משפחתה בדם קר – עם שלם עמד לצדך, ליווה אותך במאמצייך לברוא חיים חדשים, היה שותף לאבל ולכאב. גם בעת הנוכחית גילית אצילות נפש, ומימשת את האמירה "כל ישראל ערבים זה לזה". דברים דומים אני מבקשת לומר לבני משפחתו של דני הרן, שאף שדעתה שונה ומתנגדת לעסקת החילופים, אנו מכבדים את דעתה ומלווים בכאב את ייסוריה זה 29 שנים. למשפחת ארד אני רוצה לומר: כנסת ישראל וצה"ל ממשיכים שלא לחסוך במאמצים עד שנדע את גורלו של רון ארד. זו מחויבותנו גם למשפחות באומל, כץ ופלדמן ולכל שאר שבויינו ונעדרינו במלחמות ישראל. ידע כל חייל וכל מפקד בסדיר ובמילואים, היוצאים אל הקרב ואל הבלתי נודע בשליחות העם והמדינה, כי מדינת ישראל השולחת אותם מחויבת בחילוץ משדה הקרב ובפדיון שבויים. בשולי הדברים נדמה לי כי אבטא תחושות ציבורים רבים אשר דעתם לא היתה נוחה באשר לדרך התנהלותו של הדיון בשבוע האחרון. מן הראוי לבחון את החזרת הדיון בסוגיה הרגישה הזאת אל ד' האמות של מערכת הביטחון והממשלה, כי זהו דיון רגיש ולעתים מסווג עד מאוד. החלטת הממשלה אתמול אינה סיבה לשמחה. זו החלטה קשה, מהפכת בטן, אך מבטאת את מחויבותה העמוקה של האומה לבניה. הצעות סיעות יהדות התורה – האיחוד הלאומי – מפד"ל, הליכוד, ישראל ביתנו וחד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. המצב החברתי-הכלכלי המחמיר במדינה; 2. שביתת העובדים הסוציאליים; 3. תפקודה הכושל בנושאים הביטחוניים והמדיניים; 4. מדיניות החיסולים ואי-אישור הסכם חילופי השבויים המסכן את הסכם הרגיעה ומרחיק את הסיכוי לשלום-אמת באזור היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, אדוני השר, הנושא הראשון על סדר-היום: הצעות אי-אמון. הצעה ראשונה היא של סיעות יהדות התורה והאיחוד הלאומי – מפד"ל: המצב החברתי והכלכלי המחמיר במדינה. חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה. השר המשיב הוא השר אבי דיכטר. אדוני, בבקשה; יש לך עשר דקות. יעקב כהן (יהדות התורה): כבוד גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי כנסת נכבדים, סיעתנו מגישה היום הצעת אי-אמון בממשלה, ממשלה שאיבדה מזמן את אמון אזרחיה וכשלה בכל המישורים, בכל התחומים ובכל הפרמטרים, בנושאי חברה, מצוקת התחבורה, הקטל הנורא בכבישים, במישור הביטחוני, והחמור מכול – המצוקה הכלכלית של השכבות החלשות. לצערנו, מערכת החינוך פשטה את הרגל כליל, והיא מוציאה פירות באושים. כואב לשמוע חדשות לבקרים על ההפקרות השוררת בבתי-הספר ובקרב הנוער, על האלימות הגואה וכל מרעין בישין שמתפרסמים; כמו ששמענו לאחרונה, ביצוע הרצח הנוראי בידי נער, והפעם מדובר בבני-נוער בני-טובים מהאזורים הנבחרים שבארצנו. הרמה החינוכית כמו הרמה הלימודית בבתי-הספר היא ירודה מאוד, וכפי שהתפרסם, אנחנו עומדים בתחתית הסולם בבחינות פיז"ה הבין-לאומיות. מצער שאפילו נגיד הבנק, מר פישר, התריע כי הבעיה הלאומית של ישראל מדאיגה דווקא מהפן החינוכי. במקום שיהדקו את הפיקוח על החינוך הממלכתי, דווקא מהדקים את הפיקוח ומצרים את צעדיו של החינוך התורני, שם לא שמענו על כל החולאים והמגרעות שמניתי. מובן שהמצב הביטחוני חמור ומדיר שינה מעיני כולנו. לפי כל הפרסומים, זה עשרות שנים לא היינו במצב כזה קריטי. אם ניקח את האיום האירני, בניית המתקן הגרעיני באירן, בצפון אורב לנו ה"חיזבאללה" עם עשרות אלפי טילים, ובדרום נועץ ה"חמאס" את ציפורניו ומחזק ומעצים את כוחו. לצערנו, אין לממשלה או לצה"ל כל מענה, ואנחנו שומעים שהממשלה רצה הלאה לתוכניות, והיא לא למדה מלקחי העבר, ועדיין צועדת אל עברי פי פחת בכוונותיה לחלוקת ירושלים. אנחנו כולנו זקוקים לרחמי שמים מרובים. אם הזכרנו את הסכנות, אי-אפשר להתעלם מהסכנות של הקטל בדרכים. לצערנו שם שורר מצב מלחמה, והכרזת הרגיעה שנשמעה בדרום לא נשמעה בדרכים. לצערנו, בשבוע האחרון הלכו לעולמם 20 הרוגים בתאונות דרכים, אם אני לא טועה. גם בתחבורה הציבורית שורר תוהו ובוהו – זלזול מוחלט של חברות ההסעה באזרחים שנאלצים לעמוד ולהמתין בגשם ובקור, תחת השמש בחום, לאוטובוס הגואל, וגם אז, כשהוא מגיע, לא תמה סאת הייסורים, והנוסעים נאלצים לנסוע בצפיפות, בעמידה, בחוסר בטיחות משווע ובתת-תנאים – אנשים, נשים וטף. מעניין מאוד שמשרד התחבורה, אף שהתפרסם דוח שלפיו במקומות רבים יש להפריט את הקווים ולהעבירם לחברות פרטיות, שכן כמו ששמענו וראינו, במקומות שבהם הופרטו הקווים השירות הוזל ושופר – עדיין בממשלה ובמשרד התחבורה לא ממהרים ליישם את הדוח. לפני שבועיים נפגשתי עם שר התחבורה. העליתי בפניו את המצוקה ותיארתי את הצורך להפריט קווים, והוא הבטיח שיפריטו קווים – אולם עד עתה זה נשאר בגדר הבטחה. עולה על כולנה הכשל הגרוע מכולם, שעליו נאמר ש"לא נגזר דינם אלא על הגזל" – גזלת קצבאות הילדים והרעבת אזרחים. המצב הכלכלי הולך ומידרדר, הפערים החברתיים הולכים ומתעצמים, העוני מעמיק ופושט את ידו בכל מקום, ולצערנו, בכל שבוע אנחנו שומעים על התייקרות חדשה, אף שסל המוצרים התייקר בשנה האחרונה בעשרות אחוזים, ויש מוצרים שהתייקרו אף ב-100%. בימים אלה אנו עדים להפגנה כואבת של הנכים, אשר מוחים על שחיקת הקצבאות, בפרט יש לזה ביטוי בהתייקרות הגדולה. נוצר מצב שבו אזרח פשוט, עם משכורת דלה, ניצב חסר אונים, אינו מסוגל להתמודד עם כלכלת ביתו ואינו יודע איך לגמור את החודש. ולצערנו הממשלה אטומה. במקום להושיט עזרה היא מחליטה להקים ועדה שתכליתה ידועה, וכך, לאחר יותר מחצי שנה של הבטחות לפיצוי עדיין לא נעשה בפועל שום דבר. המצב הקשה חוזר על עצמו גם בנושא מצוקת הדיור, הגוברת עם התייקרות הדירות לאחרונה ועם ביטול הסיוע שהיה מקובל בעבר. נוסף על כך, כואב וקשה שעדיין יש מקומות שאסורה בהם הבנייה מטעם המדינה. אם ניקח את ביתר, שכבר לפני חודשים מספר שמענו הבטחות מראש הממשלה שהצהיר כי הוא מתיר את הבנייה ומסיר את איסור הבנייה במקום – בינתיים הבנייה עדיין לא הופשרה, וכך לצערנו נוצר מצב קשה בדיור, ורכישת דירה היא פריווילגיה שרק יחידי סגולה נהנים ממנה, ושאר האזרחים מנסים את כוחם בשכירות. אולם גם שוק זה של שכירות נעשה קשה יותר ויותר עם עליית מחירי השכירות ועם ביטול – או ירידה בהטבה לשוכרי הדירות שהיתה נהוגה בשנת 2003. העלייה הקטנה שהיתה לאחרונה היא בהחלט קצת סיוע והקלה, אבל זה רק טיפה בים, ואין הקומץ משביע את הארי. אזרחים רבים נאלצים להפריש חלק גדול ומשמעותי ממשכורתם לשכירות או לתשלום משכנתה גבוהה, וכך לא נותר להם ממשכורתם לפרנסת משפחתם. אומנם ידוע שגזירות אלה יסודן בממשלת נתניהו בשנת 2003. אם אנחנו רוצים לסנגר, יש להגיד שאז היה המצב הכלכלי קשה ביותר, אבל מפליא שכיום, כשיש שפע כלכלי כזה, כשבאוצר יש רזרבות ויתרות הכנסה, והאוצר מחפש לאן לנתב את ההכנסות, דווקא הוא מתעקש בנושא קצבאות ומענקי הדיור, ודווקא דברים שהיו נוהגים עשרות שנים, ואף בתקופות קשות יותר, דווקא בהם מקצצים וממשיכים עם האטימות הנוראה. אני שואל, עד לאן האטימות מגיעה? עד מתי נתאכזר? בכמה אכזריות וקשיחות אפשר להמשיך? איך אפשר לעמוד מנגד כאשר מספר הילדים הרעבים הולך וגדל ומספר הילדים שחיים מתחת לקו העוני מתקרב ל-850,000? כדאי לזכור שקול דמי הילדים הרעבים זועקים אלינו מעומק לבם, וזעקה זו לא תסולח ולא תכופר. בראייה לאחור, אם נבחן את ההיסטוריה, חברי הכנסת, מי שהכה ומי שהציק לאזרחים, הן בתוכנית ההתנתקות, הן בגזירות על אזרחי ישראל, בגזירות על קצבאות הילדים – בסופו של דבר לקה ונענש. וממשלה זו אכן איבדה את אמון אזרחיה, וגם את אמונם של חברי הכנסת. אולם אם בכל זאת יש כאלה שלא יצביעו בעד האי-אמון, אלא רק נגד האי-אמון, זה פשוט כי יש להם אמון בכיסאות, ואין להם אמון שהם ייבחרו לכנסת הבאה. עקב הכשלים בכל המישורים שמנינו, ובמיוחד בשל העובדה שהורדת קצבאות הילדים לא היתה הכרח כלכלי אלא שיטה ומדיניות, אני קורא לכל חברי הנבחרים להתאחד, ובמיוחד תביעתי היא כלפי חברי ש"ס, אשר בשבוע האחרון הצהירו שאם לא ייתנו להם את קצבאות הילדים הם יעשו הכול לפיזור הכנסת. חברי הכנסת, זאת ההזדמנות. יש לכם ההזדמנות שדיברתם עליה. הבה נתאחד ונצביע אי-אמון בממשלה, ובזה תמחו על ההתנהגות של הממשלה, שלא הסכימה בשום אופן ובשום פנים ללכת לקראת החלשים ולקראת הילדים הרעבים. ממשלה זו, שהרעבת ילדים היא אצלה מדיניות, לצערנו, ויש לה כוונות מסוכנות לעתיד גם בנושאים המדיניים, ממשלה שכשלה בכל המישורים, חייבים להחליפה במהרה, ואני קורא לכל הנבחרים, לכל חברי הכנסת, להצביע אי-אמון בממשלה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. אברהם רביץ (יהדות התורה): איזה ראש ממשלה מבטיח לך להחזיר את קצבאות הילדים? יעקב כהן (יהדות התורה): יש. תתפלא לשמוע. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אני המועמד. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. השר אבי דיכטר, בבקשה. בבקשה, אדוני. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת כהן, לפני שאני נכנס לתשובה, אני רוצה רק להעמיד דברים על דיוקם, מאחר שהם נאמרו במליאת הכנסת. לא שהנתונים שנקבת על תאונות הדרכים הם קלים, אבל הם פשוט לא מדויקים. מאחר שהם נאמרו, תרשה לי לתקן אותך. השבוע נהרגו שלושה אנשים בתאונות דרכים. השבוע שעבר היה שבוע קשה מאוד – 16 איש נהרגו. ביוני – בחודש הזה – 36 הרוגים, 32 היו ביוני בשנה שעברה. לצערנו, בשנה הזאת, 2008, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2007, לא הצלחנו לרדת במספר ההרוגים. 215 הרוגים היו השנה, 214 היו בתקופה המקבילה בשנה שעברה. כן הצלחנו לרדת במספר הפצועים, ב-10%, אבל גם זה ל-1,000 איש שנפצעו. אני אומר את זה רק כדי להעמיד את הדברים על דיוקם, מאחר שאמרת את זה כאן, מעל הדוכן. לעצם הסוגיה שהעלית – אי-אמון בשל המצב החברתי והכלכלי בישראל. אני קורא את תשובתו של שר האוצר, שביקשני להחליפו כאן. יעקב ליצמן (יהדות התורה): יש סגן לשר האוצר. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אין סגן שר האוצר. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אבל יש שר ברמה – – – היו"ר דליה איציק: ובכן, חבר הכנסת ליצמן, השר מדבר. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אני מכבד אותו. רציתי לדעת – – – היו"ר דליה איציק: נכון, והשר דיכטר תמיד נמצא בזמן והוא תמיד עונה. חבר הכנסת ליצמן, תודה. השר, בבקשה. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: הכלכלה הישראלית רשמה לעצמה הישגים רבים בשנים האחרונות, ובכלל זה קצב צמיחה גבוה, גידול בתעסוקה, הקטנת האבטלה, הקטנת הגירעון הפיסקלי, הקטנת יחס חוב-תוצר ועוד. הישגים אלה זכו לשבחים רבים הן בקרב חברות הדירוג, שהעלו רק לאחרונה את הדירוג של ישראל, והן בסקירה האחרונה של קרן המטבע הבין-לאומית. בשנים האחרונות נרשמה בלימה בגידול ממדי העוני ובאי-שוויון במדינת ישראל. כמו כן נרשמה בשנים האחרונות עלייה בשכר הריאלי במשק והמדדים העיקריים בשוק העבודה הראו שיפור משמעותי הן מבחינת שיעור המובטלים – שירד מ-10.9% במחצית השנייה של 2003 ל-6.3% ברבעון הראשון של 2008 – – שמואל הלפרט (יהדות התורה): מספר העניים הוכפל, אדוני השר. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: – – הן מבחינת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, שעלה מממוצע של 54.5% ב-2003 ל-56.3% ברבעון הראשון של 2008. כמו כן נקטה הממשלה מגוון צעדים לשיפור מצב השכבות החלשות. בין הצעדים – הגדלת קצבאות הזיקנה, יישום הדרגתי של מס הכנסה שלילי החל משנת 2008; יישום הרפורמה בחינוך, תוכנית "אופק חדש" אשר תיפרס על שש שנים בעלות תקציבית כוללת המוערכת בכ-5 מיליארדי שקלים; אימוץ האג'נדה הכלכלית-החברתית לשנים 2008, 2009, 2010, שמטרותיה העיקריות הן עלייה נוספת של שיעור התעסוקה בקרב הגילאים 25–64, עלייה מ-69.1% בשנת 2007 לרמה של 71.7% בשנת 2010. מעבר לכך, צמצום העוני על-ידי העלאת הכנסות החמישון התחתון ב-10% יותר משיעור צמיחת התוצר לנפש בשנים 2008, 2009 ו-2010. שמואל הלפרט (יהדות התורה): מה עם 850,000 ילדים רעבים? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: ועוד: הרחבת מערך הסיוע במעונות-יום ויישום דוח-לרון, הדן בהשתלבותם של בעלי מוגבלויות בשוק העבודה. ותוספת של 30 מיליון שקלים לתקציב המדינה בשנת 2008 לצורך הכשרות מקצועיות הממוקדות במגזר החרדי. אשר לטיעון כי מוצרי המזון מתייקרים בשיעורים גבוהים – ובכן, העלייה במוצרי היסוד והמזון היא תופעה גלובלית ואינה נובעת מהתפתחויות מקומיות. יתר על כן, המאבק באינפלציה הוא בסמכותו של בנק ישראל, ולנו, לממשלה ולאוצר, יש ניהול מלא של המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. אשר לעמלות הבנקים, הרפורמה בעמלות הבנקים נוצרה כדי ליידע את האנשים על מה וכמה הם משלמים, ועם הידע הזה ניתן יהיה להשוות בין העמלות המוצעות על-ידי הבנקים ובכך לעודד את התחרות ביניהם. לצורך זה ביטל בנק ישראל מאות עמלות וצמצם את תעריפון העמלות ליחידים ולעסקים קטנים לכ-70 עמלות בסך הכול, ואת העמלות הנגבות על חשבון עובר-ושב של יחיד צמצם לשתי עמלות מרכזיות עיקריות. בעקבות הרפורמה בעמלות הבנקים, הוזלו העמלות ללקוחות, וזאת עוד בטרם החל תהליך התחרות בין הבנקים. אובדן ההכנסות הצפוי לבנקים עומד על כ-500 מיליון שקלים. מעבר לכך, השכבות החלשות מקבלות מענה בתעריפון העמלות החדש, כך שיותר פעולות אצל פקיד יעלו להם פחות כסף מבעבר. ועדת הכלכלה של הכנסת הקימה ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת כחלון, שתעקוב אחר יישום הרפורמה. תודה רבה, גברתי. היו"ר דליה איציק: אני מאוד מודה לך, אדוני. נעבור עכשיו לחבר הכנסת משה כחלון. השרה רוחמה אברהם – איפה השרה, נא לקרוא לה, רצוי מאוד שהיא תשמע את הדובר. בבקשה, אדוני, יש לך עשר דקות. משה כחלון (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, גברתי השרה, יש פה הצעת אי-אמון מטעם סיעת הליכוד על הרקע של שביתת העובדים הסוציאליים. השביתה היא בגלל חוסר בתקנים, בעיקר במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, ובגלל האלימות כלפי העובדים הסוציאליים. היום הוא היום ה-81, אם אינני טועה, של השביתה. כל אחד מחברי הכנסת רואה בדרכו לכנסת את הנכים ששובתים מול משרד הרווחה תקופה ארוכה. כל אחד מאתנו מגיע, אומר בוקר טוב, כמובן בעיניים מבוישות, כאשר אנחנו רואים אנשים עומדים ושובתים כדי לקבל את המינימום שמגיע להם. אבל נושא הדיון שלנו הוא העובדים הסוציאליים, לכן אתמקד בתחום הזה. מי שממונה עליהם הוא משרד הרווחה ומי שממונה על משרד הרווחה הוא שר הרווחה והשירותים החברתיים. לצערי, הבנתי ששר הרווחה והשירותים החברתיים נמצא בחוץ-לארץ, הוא נמצא בחו"ל, כשאני מספר לכם על קצה המזלג מה קורה בחוץ. כשהוא היה שר התיירות, אני מבין, שר תיירות זה סוג של שר שמעופף ממדינה למדינה, להביא תיירים, להצטלם עם דוגמניות, וזה טוב, זה מוסיף למדינה. אבל כשהשירותים החברתיים קורסים, כשנכים שובתים, כשעובדים סוציאליים, שהם באמת היסוד של כל השירותים החברתיים במדינת ישראל, צועקים: אין לנו אמצעים; לא רוצים משכורת, לא רוצים כסף, לא רוצים טובת הנאה פרטית, אנחנו רוצים תקנים, על מנת שיהיה אפשר לתת מענה ל-480,000 המשפחות שאנחנו מטפלים בהן, זה מה שהם מבקשים. אז השר בחו"ל, ההתייחסות איומה – אמפתיה. מחלקים להם כמה שהם רוצים, אתם צודקים, אנחנו תומכים בכם, אבל אין מענה. אני מבקש לנסות להבהיר לחברי הכנסת מה המשמעות של שביתה כזאת. אם כרגע, בשעה הזאת, לצערי זה מתקיים – לא שאני יודע על משהו ספציפי – גברתי היושב-ראש, יש ילדה שנמצאת בבית והיא ילדה בסיכון. נאמר שההורים שלה מתעללים בה עכשיו מינית, היא נמצאת בבית וצריך להוציא אותה דחוף מהבית. מן הסתם ילדה שעוברת התעללות מינית, צריך להוציא אותה מהבית. אי-אפשר לעשות את זה. והיא נמצאת במקום שבו היא עוברת התעללות מינית ואף אחד לא יכול לעשות שום דבר. ומי כמונו יודע, שהמקום לילד הוא הבית, ואם בבית הוא לא מוגן, אז המדינה צריכה להגן עליו. אבל כבר 81 יום אין מענה לילדה הזאת. ילד שחי אצל הורים נרקומנים שאינם מסוגלים לטפל בו, שנמצא בסיכון יומיומי – ושמענו על תינוקות ועל ילדים כאלה שההורים שלהם התעללו בהם. מדובר באנשים מסוכנים. 81 יום – אני לא יודע אילו נזקים נגרמים, אבל אני יכול לתאר לי. נזקים שנגרמים לילדים קטנים, לתינוקות, לנערים, על רקע זה שאין עובד סוציאלי במדינת ישראל שיכול לבוא, לתת צו ולומר: צריך להוציא את הילד הזה מהבית. יש גם משפחות של הורים – שלא נדע – חולי נפש, שאינם מסוגלים לטפל בילדים שלהם. יש נערים שסיימו טיפול במוסד פסיכיאטרי, וצריכים לעבור לשיקום, לפנימייה נורמלית. הם נמצאים כרגע במוסד הזה, כי אין עובד סוציאלי שיטפל בהם. אותו הדבר – מוסדות לעבריינים, ואותו הדבר בבתי-סוהר. אין עובד סוציאלי שיכול להגיש תסקיר לבית-המשפט. יש ילדים רבים ללא פת לחם שהעובדים הסוציאליים האלה צריכים לטפל בהם. לא שבימים רגילים הם יכולים לעשות הרבה. השביתה, גברתי היושבת-ראש, נמשכת כבר 81 ימים. היו"ר דליה איציק: שביתה רגילה? משה כחלון (הליכוד): כן, לצערי – מדוע הם צודקים? ומדוע אנחנו, גם כסיעת הליכוד, תומכים בשביתה שלהם? כי היום הם לא נותנים מענה. בעבר, גם כשהם עבדו, בגלל המחסור בתקנים – מדובר על 1,000 תקנים שחסרים להם. 1,000 תקנים – 50% מהרשויות, כ-132 רשויות מדווחות על מחסור בתקנים. ובגלל המצוקה של הרשויות הן לא יכולות להשתתף בהתאמה. המדינה נותנת 75% והרשויות נותנות 25%. מכיוון שאין לרשויות כסף – הן לא מקבלות גם 75%. מענישים אותם על זה. ופה נוצר מצב שבו רשויות חזקות יכולות לטפל, ורשויות חלשות, שאין להן כסף לשלם, כי עכשיו אצלן ערב בחירות, ובערב בחירות עושים גינון, עושים כבישים, עושים תאורה – עושים דברים שאנשים רואים, ולא מטפלים באנשים; לא מטפלים במסכנים. לכן לא כדאי להם – אפילו את ה-25% הרשויות האלה שומרות לעצמן כדי לשתול עוד כמה שתילים, כדי שאולי זה ישפר את מצבן בבחירות. 132 רשויות – זה הדיווח שלהן: אין להן שירותי רווחה. לכן, גברתי היושבת-ראש, אנחנו, סיעת הליכוד, תובעים מהממשלה להתערב מייד בסכסוך הזה, ולא לראות בו משהו משני. נכון שקולם לא נשמע; נכון שאלה אנשים שלא זועקים, אבל הקבוצה הזאת היא קבוצה מאוד-מאוד חשובה מהצד החברתי של מדינת ישראל, מהצד האנושי של מדינת ישראל. זה שהתשובה שהם מקבלים היא שהשר נמצא בחוץ-לארץ – אני חושב שזאת תשובה מאוד-מאוד עלובה, מאוד-מאוד עלובה בעת הזאת. דבר אחרון, גברתי היושבת-ראש, וגם זאת סיבה לשביתה, וזה מוצדק לחלוטין: החיים שלהם הפכו הפקר. החיים של העובדים הסוציאליים הפכו הפקר, והמדינה אינה עומדת מאחוריהם. המדינה שולחת אליהם את הלקוחות – היא מביאה אנשים למצב של עוני ורעב, מביאה אנשים למצוקות, ואז היא מפנה אותם לעובדים הסוציאליים. האנשים האלה מגיעים מרי נפש, עם כל הצרות שלהם, עם כל הבעיות שלהם, ומתפרצים – לא שאני חלילה מנסה להצדיק פה משהו – מתפרצים, תוקפים אותם, הופכים שולחנות, ומדינת ישראל עומדת מהצד ומסתכלת. בכל לשכת רווחה, בכל משרד של עובד סוציאלי, חייב להיות אדם שיכול לאבטח אותו או להיות באזור. אני כבר לא מדבר על החמרת הענישה, על זה מיותר לדבר. מדובר באנשים יקרים. מדובר באנשים, גברתי השרה, שמגיעה להם כל יום תעודת הצטיינות. מגיע להם כל הכבוד. האנשים האלה הם בדרך כלל אנשים מאוד-מאוד מוכשרים, בעלי תארים אקדמיים, ולהיות עובד סוציאלי, גברתי השרה, זה לא מקצוע; להיות עובד סוציאלי זאת שליחות, זה דורש נשמה. לא מספיק להיות איזה מומחה לארץ-ישראל שאוהב את זה. עובד סוציאלי – אם אין לך בנשמה, ובגוף שלך לא זורם דם של עובד סוציאלי, ואתה לא אדם חברתי, ואדם שאכפת לו והומני, אתה לא יכול להיות שם. זה לא עוד איזה מקצוע שאפשר לרכוש באוניברסיטה ולהתחיל לעבוד. לכן, גברתי השרה, אדוני השר – את, אני מניח, משיבה לי – אני מאוד מבקש: מעבר לתשובה, מעבר למה שהכתיבו לך – וזה מקובל עלי, אני מכיר את הכללים, וזה בסדר – אבל תפעילו את כובד משקלכם. גברתי היושבת-ראש, אני מתנצל על שאני מפריע לך, אבל זה מאוד חשוב לי, ואני יודע שהנושאים האלה קרובים ללבך. אנא, תפעילו את כובד משקלכם. אני מניח שהפעם לא תחשבו שיש פה קואליציה ואופוזיציה. אני חושב שיש פה בעיה אמיתית, שנדחקה לפינה ולא בצדק, ואני ממש מבקש משני השרים שנמצאים כאן, גם השר לביטחון הפנים וגם השרה המקשרת, רוחמה אברהם, תפעילו את כובד משקלכם. כמובן, גברתי היושבת-ראש, אני יודע שכשאת נכנסת לנושא את יודעת לטפל בו. זה למען כולנו, למען החברה ולמען הפנים שלנו כמדינה וכחברה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. כן, אני בטוחה שגם השרה המתאמת תאמר לנו תשובה, אבל אני חייבת לומר – השרה המתאמת, עד שאת עולה, אולי באמת להגיד איזו מלה טובה לציבור העובדים הסוציאליים. אני בטוחה שאת שותפה לי. אני באתי מארגון אחר, מארגון המורים, שיש לי הרבה כבוד אליו – אחד הדברים שמאוד מרשימים אותי זה שעובדים סוציאליים כל כך הרבה פעמים שובתים בגלל הקליינטים שלהם; אני לא זוכרת פעם אחת שהם שבתו בגלל המשכורת שלהם. זה באמת ציבור יוצא מגדר הרגיל, וצריך לסייע לו. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אין ספק. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, חבר הכנסת כחלון העלה פה בעיה קשה, וכפי שהוא אמר – אני מלאה הערכה לעצם העובדה שהוא, חבר הכנסת שמניף את הדגל החברתי בצורה מאוד עקבית במפלגתו, בחר לשנות את הנושא שתנועתו הציגה בממשלה בשבועות האחרונים – את הנושא שאמרתי שהגיע הזמן לשנות אותו. אני שמחה ואומרת שסוף-סוף, באמת, בחרת להעלות נושא כאוב, נושא חשוב, מכיוון שכפי שאמרה גברתי, מדובר בציבור עובדים שבאמת עובד, ומוסר את עצמו, ואת כל כולו – אם לציבור כולו או לאוכלוסייה מהקשות ביותר. במקצוע הזה צריך להיות – ואני אצטט את חברי חבר הכנסת כחלון – שליח ציבור, עם כל הלב וכל הנשמה. בהכנעה רבה אומר שלא כל כך הסכמתי להקריא את תשובתו של שר הרווחה, משום שסברתי שזה נושא כל כך חשוב שראוי שהוא עצמו ישיב עליו, אבל לצערי הרב הוא נמצא בשליחות, ואתה בחרת להעלות את הסוגיה הזו – כי הגיע הזמן להעלות אותה. 81 יום הם באמת זמן לא קצר, אבל אני סבורה שאדוני יעשה טוב אם גם בשבוע הבא הוא יעלה את הנושא הזה, גם כהצעה לסדר-היום. אני יכולה לומר שאני בטוחה שגם חברי השר דיכטר וגם אני נציג את זה לשר הרווחה, ואני יודעת שהסוגיה הזאת מאוד קשה לו. אני גם יודעת שהוא עושה כל שהוא יכול כדי לפתור את בעיית התקנים שתיארת בפירוט רב. תרשה לי גם להקריא חלק מהתשובה – קיבלתי תשובה ארוכה, בת 12 עמודים. לא, אני לא אקריא אותה. משה כחלון (הליכוד): – – – השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני לא מקבלת גם תשובות מקצועיות ככל שיהיו ככתבן וכלשונן. לכן בחרתי לומר גם לך בתשובתי חלק מהדברים שהם מאוד מהותיים. אומר גם שאני, באופן אישי, מלאת הערכה לציבור העובדים הסוציאליים. אני חושבת שהם עובדים תחת לחץ, ממלאים משימות קשות, והם עושים זאת במקצועיות ובמסירות רבה. אוסיף ואומר שגם הכנסת, גם חברי הכנסת, חוקקו חוקים חברתיים רבים, והם טובים, אבל חקיקת החוקים החברתיים הללו מטילה עומס רב על אותם עובדים ונוצר מצב אבסורדי – קצת למדתי את הסוגיה – שבו יש כ-150 ילדים בסיכון ומטפלת בהם עובדת סוציאלית אחת. הדבר הזה בהחלט איננו מתקבל על הדעת. מצד שני, כשרה בממשלה הזאת, וגם למשרד הרווחה בראשותו של השר הרצוג, חברי לממשלה, יש הישגים גדולים מאוד בכל תחום הרווחה, וצריך להדגיש אותם. אין לי ספק, מתוך הנתונים ממשרד הרווחה שראיתי – וכך אני מקווה – שבדוחות העוני הקרובים נצליח לראות איזו מגמת שיפור בכל מה שקשור במלחמה בעוני. אומר גם, ואני חושבת שתסכים אתי, חבר הכנסת כחלון, שזו אחת הממשלות היותר חברתיות, שהשקיעה בתחום הרווחה והחברה יותר מכל ממשלה אחרת. למעלה מחצי מיליארד שקלים נוספו כדי לטפל באותן אוכלוסיות נזקקות. אף שטענת שצריך כ-1,000 תקנים, נוספו כ-100 תקנים לאחרונה. אני גם יודעת שבתקציב 2009 שוריינו והתווספו לתקציב הזה כ-14 מיליון שקלים כמענה על בעיית האבטחה, שאותה הציג האיגוד, ומשרד הרווחה ואגף התקציבים באוצר די מנסים לפתור. כפי שציינת, בעיית השביתה הזאת היא בעיקרה תקציבית, וכפי שהיושבת-ראש ציינה, זה לא שהם שובתים בשביל משכורתם הם, הם שובתים על מנת שאותו ילד בסיכון, על מנת שאותה אשה נזקקת, על מנת שאותה משפחה נזקקת יקבלו את הטיפול ההולם והנכון בפרק זמן סביר וטוב, כי זה לא נכון לקבל את זה בצורה – – – משה כחלון (הליכוד): אני מבין מגברתי שאת מצטרפת לאי-אמון. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אל תרחיק לכת ואל תשמח. יש לך עוד זמן גם לשמוע את ההישגים הנוספים שאציין – – – משה כחלון (הליכוד): 12 עמודים, מה בוער. השרה רוחמה אברהם-בלילא: לא, לא אמרתי 12 עמודים. הקשבת רק לחלק מדברי. אמרתי שקיבלתי, אבל בחרתי לקחת את הדברים שמבחינתי היו לא פופוליסטיים אלא ראויים, מתוך רצון אמיתי וכן לתת תשובה הולמת לבעיה הזאת. אבל אל תשמח, אנחנו לא נצטרף. משרד הרווחה התחיל תהליך של רפורמה בשירותים החברתיים, וזאת משום שהמשרד סבור שצריך לייעל את עבודת השירותים החברתיים על-ידי הגדרת סמכויות ואחריות ברורה. הוקמה ועדה בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי. בניגוד למשרדים אחרים – לא בממשלה הזאת, בממשלות קודמות, שבהן שרים לא שיתפו פעולה עם ראשי השלטון המקומי, דווקא המשרד הזה, דווקא הממשלה הזאת בחרה כן לשתף פעולה עם ראשי השלטון המקומי. אותה ועדה, אחד מתפקידיה – – – משה כחלון (הליכוד): הבטחת לענות על זה, אמרת לי: אני אענה לך. למה הם שובתים 81 יום? את מספרת לי על הסכמים, זה לא פייר. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אמרתי, חבר הכנסת כחלון, והעניין הזה אותי לא מצחיק, שהממשלה הזאת – ואומר את זה שוב ושוב – היא הכי חברתית שרק יכולה להיות, וזאת למרות השביתה. גם כאשר אתה מודד את זה במונחים תקציביים של מה הממשלה הזאת עשתה, תבחן את זה כפי שאתה יודע לעשות את זה טוב, וכשאתה רוצה לעשות משהו ולהשוות את הדברים – אתה יודע לעשות את זה טוב. אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שקשה לך לשמוע גם את ההישגים, מה לעשות. אז תתאזר בסבלנות ותקשיב לתשובתי, אלא אם כן היא לא מעניינת, אז אתן אותה לפרוטוקול. משה כחלון (הליכוד): חשוב לי לדעת אם מתכוונים לעשות משהו בנושא הזה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אז תתאזר בסבלנות. אני יכולה לומר שאותה ועדה, בשיתוף השלטון המקומי, יושבת על המדוכה ותפקידה יהיה להציג רפורמה כוללת שיהיו בה התייחסויות לנושאים ששנים רבות לא נבחנו ולא נעשו בהם שינויים. משרד הרווחה מעוניין להגיע להסכמות עם אגף התקציבים באוצר על מתווה של תוכנית שתחל כבר עכשיו, בשנת התקציב הבאה, וזאת בהתחשב בעבודה הארוכה האמיתית הנדרשת לפתרון לטווח הארוך. אנחנו לא מדברים על מצב זמני, חבר הכנסת כחלון, והיית צריך לומר את זה כמי שזועק את זעקתם של אותם אנשים נזקקים, כאיש חברתי בתנועת הליכוד. אתה היית צריך לומר את זה, שזו לא בעיה של עכשיו; זו לא הבעיה של הממשלה הנוכחית; זו לא הבעיה של השנתיים האחרונות. אני צודקת? לא, אני לא צודקת. זה ברור. אתה תבוא ותאמר, ואני מצפה ממך לומר את זה – – – משה כחלון (הליכוד): לא, את זה אפשר להגיד חודש או חודשיים אחרי הקמת הממשלה, אבל זה כבר מנובמבר. נתניהו לא שר האוצר מאוגוסט 2005. כמה קילומטרז' תעשו על זה? די. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני מוכנה לוותר לו על זמן מהנאום שלי כדי לאפשר לו להשלים את מה שהוא לא הצליח לומר בעשר דקות, גברתי היושבת-ראש. אני בטוחה שבזמן הזה שהוא ירצה להשלים הוא רק יקלקל, כי היה לו נאום טוב. אז משה, היית טוב, אל תקלקל ואל תנסה להיות פופוליסטי. העלית בעיה שהיא חשובה, אני משתדלת לענות לך באופן הכי מקצועי שרק יכול להיות. אף שאני לא השרה האמונה על המשרד הזה בחרתי להשיב על הסוגיה הזאת, משום שגם אני רואה בה סוגיה לא קלה. אבל עם זאת, גם אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שזו לא הבעיה של השנתיים האחרונות, וגם כאשר מחילים רפורמות – יושב-ראש התנועה שלך שניסה להחיל רפורמות די כבדות משקל ודי משמעותיות עשה את זה, וגם את התוצאות שלהן אתה רואה בפרק זמן שהוא לא מעכשיו לעכשיו. אז אנא ממך. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): כל השביתות האלה הן בתקופת הממשלה הזאת. איך זה יכול להיות? השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני גם אומר, גם את אותו מונח "שירותי הרווחה קורסים", אף-על-פי שהוא נשמע מעל הבמה הזאת פעמים רבות, לפחות בעשר השנים האחרונות, בכל זאת אף ממשלה – אם אני לוקחת רק את עשר השנים האחרונות, לא לפני זה – לא לקחה לידיה ברצינות את הטיפול בשירותי הרווחה. זו הממשלה הראשונה שמוסיפה – אחזור ואומר – שמוסיפה תקציבים גדולים כל כך לשירותי הרווחה; זו הממשלה הראשונה זה שנים רבות ששמה בראש מעייניה את הנושא ומוכנה לבחון את הנעשה בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות ולהציע בסופו של דבר רפורמה חשובה מאוד, כדי שנוכל להצעיד את שירותי הרווחה כמה צעדים קדימה. אני גם אומר, חבר הכנסת כחלון, למיטב ידיעתי, שר הרווחה והאוצר מנסים לפתור את הסוגיה הזאת מהר ככל הניתן. לכן, אני גם אומר, ואני בטוחה שגם גברתי היושבת-ראש לא תתנגד, וטוב שיעשו את זה, ויפה שעה אחת קודם. אני קוראת גם לשר הרווחה, גם לראש אגף התקציבים באוצר וגם לאוצר להתכנס כדי לפתור את הסוגיה הזאת. עם זאת, גברתי היושבת בראש, אני חושבת שמניתי מספר רב מאוד של הישגים של הממשלה הזו שאי-אפשר להתעלם מהם. הבעיה קשה, אני מאמינה שנגיע לפתרונה בימים הקרובים, ולכן אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת האי-אמון מעל שולחנה של הכנסת. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, גברתי. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר דליה איציק: הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני המזכיר. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושבת-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת ­– לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008; הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי-הסוהר) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008; הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 12), התשס"ח–2008; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 167 והוראת שעה), התשס"ח–2008. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק אזור התעשייה קיסריה (שיפוט וניהול), התשס"ח–2008; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 103) (ביטול העבירה של תקלה ציבורית), התשס"ח–2008; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 18) (צילום קטין), התשס"ח–2008; הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשס"ח–2008. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה לך. הצעות סיעות יהדות התורה – האיחוד הלאומי – מפד"ל, הליכוד, ישראל ביתנו וחד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. המצב החברתי-הכלכלי המחמיר במדינה; 2. שביתת העובדים הסוציאליים; 3. תפקודה הכושל בנושאים הביטחוניים והמדיניים; 4. מדיניות החיסולים ואי-אישור הסכם חילופי השבויים המסכן את הסכם הרגיעה ומרחיק את הסיכוי לשלום אמת באזור היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת ישראל חסון, יש לך עשר דקות. אדוני, בבקשה. ישראל חסון (ישראל ביתנו): גברתי היושבת בראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אני שמח שיש פה שני חברי כנסת מהקואליציה. היו"ר דליה איציק: למה? יש פה הרבה. יעקב מרגי (ש"ס): הוא מתכוון לשרים. ישראל חסון (ישראל ביתנו): אני נדרש פעם שלישית או רביעית לדבר על הנושא הזה. שאלתי את עצמי, בעצם מה הבעיה שלנו, למה אנחנו לא מצליחים לפנות באיזה מקום למה שנראה לנו כ"קומון סנס"? גברתי היושבת-ראש, שעזבה עכשיו, אני עומד להגיד משפט שבשבוע שעבר מאוד הרגיז אותך, אבל הפעם אני מצטט משירו של ביאליק. כשאני שואל את עצמי מה הבעיה שלנו כרגע, אני עונה מהשיר של ביאליק: שהרוח היא זו שמניעה את הספינות, ולא הסמרטוט על התורן. אני שואל את עצמי מהי הרוח שלנו כרגע. האם עברנו מרוח של יחידה 101 לרוח של יחידה 102? היו"ר דליה איציק: אני משוחררת? ישראל חסון (ישראל ביתנו): את משוחררת, כן. הפעם זה נאמר בשפה מקובלת, את זה ביאליק אמר. מה זה המעבר, אדוני היושב-ראש, מרוח של יחידה 101 ליחידה 102? רוח יחידה 101 – אני חושב שברור לכולם. 102, למי שלא יודע, זה קוד הקריאה למכבי-האש. אנחנו מנהלים את עצמנו – ואני מדבר בכל הרצינות ולא בהלצה – אם אנחנו מסתכלים קצת על הדרך שאנחנו עוברים, אנחנו בעצם שק רוח ולא מצפן. בעברית הכי פשוטה: אין לנו כיוון שאנחנו מוכנים לשבת ולהילחם עליו, לשבת ולהיאבק עבורו ולשבת ולתבוע מעצמנו ללכת בדרכו. תראו, חלק לא מבוטל מחברי הממשלה היו אלה שתמכו בהתנתקות. אפשר להתווכח עליה לכאן או לכאן, אפשר להתווכח ארוכות, ואני לא רוצה להיכנס לזה, אבל הם הבטיחו לנו שלפחות לא ניפגע מגבול הדרום, ואם יירו עלינו טיל אחד אנחנו נדע איך להגיב. מההצהרה ההיא הגענו היום ל"תהדיה"; ממצב שאנחנו יושבים ל"תהדיה" שאומרת בעיני, במידה רבה – אני קורא לזה יותר קרוב להסכם כניעה. אני לא רוצה לקרוא לזה הסכם כניעה משום שאני לא מוכן לתת ניצחון כזה ל"חמאס", אבל זו כניעה לחוסר היכולת שלנו לדבוק בדרך, לשלם מחיר עבור דרך ולדרוש מהצד השני את המחיר עבור הפגיעה בריבונות של מדינת ישראל. קשה לי לדלג על הדיון בנושא החטופים. קבעתי לעצמי שאביע את עמדתי עד ההחלטה, אבל ההחלטה של אתמול, ברוח שרווחת היום, ברור לי לחלוטין לאן היא תיקח אותנו בדיון על החייל החטוף גלעד שליט. ראש הממשלה, מעל הדוכן הזה, הצהיר: לא יהיה משא-ומתן עם ה"חמאס", לא יהיה משא-ומתן על גלעד שליט. הצהיר. איפה אנחנו היום? בדרך לאן אנחנו היום? וכל זה למה? בגלל חוסר יכולת? לא. בגלל חוסר משאבים? לא. כי אין לנו רוח שיודעת להניע את הספינות; כי אנחנו עובדים עם שק רוח ולא עם מצפן, והוא זה שמכוון אותנו. הדבר הזה יוביל אותנו בסופו של דבר – אסטרטגיית הכניעה המתמשכת, ואני קובע שיש פה אסטרטגיית כניעה מתמשכת – לאמירה הנוראית שהאחרון יכבה את האור בנתב"ג. אי-אפשר להמשיך כך, ואני כבר לא יודע מה עוד ניתן לעשות כדי לבקש מאלה שנושאים באחריות הכבדה – וזו ממשלת ישראל: רבותי, תעצרו רגע. תסתכלו רגע על ציר הזמן שבו קיבלתם החלטות. תקשיבו רגע לאמירות שלכם. קיבלתם עירבון שהפקידו בידיכם, לנהל את המדינה הזאת ולגמור את הקדנציה כשהמדינה הזאת יותר חזקה, יותר בטוחה, יותר נחושה בדרך שלה ומאמינה בצדקת הדרך – ותראו לאן אנחנו הולכים. אני פונה לרגש האחריות שלכם. אני אומר לכם, פחות משמעותית לי הצבעת האי-אמון. יותר חשוב לי שמישהו מכם יעצור רגע ויגיד: בואו נתעורר, כמעט בכל נושא. אי-אפשר להתעלם מכך שכשמסתכלים על התהליך אנחנו במצב הרבה פחות טוב מזה שהיינו בו לפני שנתיים, שלוש שנים וארבע. כששואלים למה – זה רצף ההחלטות. מה עומד מאחורי ההחלטות האלה? העדר דרך. אני אומר לכם שאנחנו גמרנו אתמול, לאור החלטת הממשלה שכולנו מגבים בנוגע לעסקה הזו בתחושה מעורבת – – – צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): כמעט כולנו. ישראל חסון (ישראל ביתנו): כמעט כולנו. אני אומר לכם, אם נמשיך בדרך הזאת, רבותי, את העסקה הבאה אנחנו הולכים לגמור בתחושה הרבה הרבה יותר כבדה, וחס וחלילה, העסקאות הבאות שאנחנו מזמינים על ראשינו בשל המדיניות הזאת. אני מבקש מכם ואני מבקש ממך, חברי השר דיכטר, עשית את זה בעבר לא פעם אחת, לא פעמיים ולא שלוש פעמים, בחנת את הדרך. אני מבקש ממך, אם תוכל לעצור לרגע, להסתכל על רצף ההחלטות, להסתכל על הכיוון – ולהעיר. 30 שנה עסקת בשמירה על המפעל הזה. תעצור בבקשה ותעיר אותם. תעיר אותם, כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להידרדר יותר, ולפיכך הצעת האי-אמון. תודה לך. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת ישראל חסון. נעבור להצעת סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל מדיניות החיסולים ואי-אישור הסכם חילופי השבויים המסכן את הסכם הרגיעה ומרחיק את הסיכוי לשלום-אמת באזור. אני מזמין את חבר הכנסת אברהים צרצור לנמק את ההצעה במסגרת זמן עד עשר דקות. בבקשה, אדוני. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, מכובדי השרים, כנסת נכבדה, תחילה ברצוני להצביע על כמה עובדות שקשורות אלינו ולאופן שבו אנחנו מתייחסים להתפתחויות באזור: עובדה ראשונה – תמכנו בעבר, אנו תומכים היום ונמשיך לתמוך גם בעתיד בכל הסדר בין ישראל ופלסטין אשר מטרתו הפסקת האלימות ושפיכות הדמים בין שני העמים. עובדה שנייה – התנגדנו בעבר, אנו מתנגדים היום ונמשיך להתנגד גם בעתיד לכל פגיעה באזרחים חפים מפשע מכל הצדדים, פגיעה בתשתיות או במוסדות והרס של מקורות פרנסה. עובדה שלישית – התנגדנו בעבר, אנחנו מתנגדים היום ונמשיך להתנגד גם בעתיד לכל פעולה שמטרתה קביעת עובדות בשטחים הכבושים ועקב כך חיסול כל אפשרות להגיע לשלום אמת בין ישראל לפלסטין. מתוקף עובדות אלה אנו תומכים בהסכם ה"תהדיה" שנחתם בין ישראל ובין ממשלת ה"חמאס" בתיווך מצרי, ומקווים שהסכם זה יורחב ויכלול גם את הגדה המערבית. כמו כן, כולי תקווה שהסכם זה, שהוא זמני בינתיים, יהפוך להסכם ארוך טווח. אנו מברכים גם על הסכם חילופי השבויים בין ישראל ל"חיזבאללה", בתיווך גרמני, שביצועו ודאי יסגור מעגל שיהיו לו השלכות חיוביות על כל האזור. כולי תקווה שגם המשא-ומתן שמתנהל בימים אלה בין ישראל ובין ממשלת ה"חמאס" בתיווך מצרי יניב פירות ויביא לחתימת הסכם חילופי שבויים דומה בין הצדדים, שגם הוא יתרום לחיזוק ה"תהדיה" וייצור את האקלים הנדרש להתקדמות למשא-ומתן רציני לשלום. הצלחות אלה מוכיחות מעל לכל ספק כי ישראל ושכנותיה יכולות להגיע להסכמים אם יש כוונות טובות ונכונות להשתחרר מהאגו וממשחקי הכבוד הריקים. ישראל יכולה לחסוך מבניה, ממשפחותיהם ומהעם בכלל כאב, יגון וצער אם תשכיל לדעת כי שלום עושים עם אויבים, ולא עם ידידים. ערכי הצדק וההוגנות הם חזקים מכל כוח צבאי, יהיה אשר יהיה, וישראל יכולה לקצר את הדרך ליציבות, לשלום ולביטחון בכך שתכיר הכרה מלאה בזכויות העם הפלסטיני ובזכויות העמים באזור. מיקוח וויכוח, תעלולים והתחכמויות אינם יכולים להביס את זכויותיו של הזולת. הדרך להכרה בישראל ובזכותה להתקיים אינה חד-צדדית אלא דו-סטרית. לצערי הרב, ובניגוד לכל היגיון, ישראל ממשיכה להתעלל בניסיונות ההרגעה בפעולות כדלקמן: א. ירי לעבר חקלאים פלסטינים מרצועת-עזה שביקשו להגיע לאדמותיהם ליד גדר המערכת. טענת ישראל, לפי מקור באו"ם – אני מצטט: חיילי צה"ל ביצעו פעולות לבחינת ניסיונות להפר את הפסקת האש. מוזר מאוד; ב. ניסיונות ישראליים שלא לכלול אסירים מהגדה המערבית במסגרת עסקת חילופי השבויים – אני מתכוון לגלעד שליט – דבר שיכול להכשיל בוודאות את מאמצי השלמת העסקה החשובה ביותר והחיונית ביותר לכל הצדדים; ג. המשך הבנייה בהתנחלויות בכלל ובירושלים הערבית הכבושה בפרט אינו יכול לתרום לקידום המשא-ומתן בין הצדדים כלל וכלל – – דוד רותם (ישראל ביתנו): איפה בירושלים? אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): – – ד. המשך הסגרים והכתרים, וכן המשך מדיניות המעצרים, ההרס וההרג בגדה המערבית – 36 פעולות פלישה בשבוע אחד – גם הם אינם משרתים את הרגיעה והשלום, ויש להפסיקם לאלתר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): טעית. אמרת "במיוחד בירושלים המערבית". אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): אמרתי "הערבית הכבושה". דרך אגב, מדברים על אותה ירושלים. ה. המשך ההתנכלויות של חיילים ושל מתנחלים לאזרחים פלסטינים חפים מפשע, כמו שראינו בשבועות האחרונים, בלי שהרשויות ינקטו אמצעים להפסיקם או להביא את האחראים לפעולות האלה לדין, עלול לגרום לפיצוץ אחד גדול שוודאי לא יתרום ליציבות ולשלום. הגיע הזמן לומר לכם את האמת, והאמת היא כדלהלן: אתם כבר אינכם הקורבנות; אינכם הנרדפים; אינכם המדוכאים; אינכם החלשים; אינכם החפים מפשע. מה אתם כן? אתם אלה שגורמים לקורבנות רבים בצד השני; אתם הרודפים; אתם המדכאים; אתם הרודנים ואתם האשמים. הגיע הזמן לשים קץ לכל מעגל הקסמים הזה. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת אברהים צרצור. אני מזמין את השרה רוחמה אברהם-בלילא להשיב במשולב על הצעות האי-אמון של סיעת ישראל ביתנו ושל סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד. בבקשה, גברתי השרה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, לשמוע אותך פה, חבר הכנסת צרצור – במקום להאשים את ההנהגה ה"חמאסטנית", שבמקום שהיא תפנה משאבים רבים, תקציבים רבים, לחינוך, לא להסתה, לכלכלה נכונה, להשקעה בתשתיות – אתה אומר: ממשלת ישראל אחראית. סליחה, לפני כמה זמן ממשלת ישראל עזבה שם? כמה זמן? לפני כמה זמן היא עזבה? איפה האחריות? איפה היתה האחריות של העם הפלסטיני כאשר הוא בחר בהנהגה של ה"חמאס" כדי שתוביל אותו? איפה אותו ציבור שיושב ושותק היה עד לפני הרצון שלהם ל"הודנה" הזאת? איפה? למה אתה לא אומר את זה? איך אתה מעז שלא לומר את זה? אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): זאת גם התקדמות טובה מאוד, גברתי השרה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: איך אתה מעז שלא לומר את זה? קל מאוד להיות חבר הכנסת, לעמוד על הדוכן בכנסת ישראל, בירושלים, ולהטיח האשמות – במקום שתנסה קצת לדבר על לבם של אותם הורים שמחזיקים בילדים המסכנים האלה, שלא מקבלים חינוך נכון, שלא מקבלים פרנסה כמו שצריך, שלא מקבלים שם כמעט שום דבר, למעט – – – ואסל טאהא (בל"ד): זה בגלל הכיבוש. השרה רוחמה אברהם-בלילא: בגלל מה? בגלל מה? אתה לא מתבייש לומר שזה בגלל הכיבוש? ואסל טאהא (בל"ד): זה הרס דורות של צעירים. השרה רוחמה אברהם-בלילא: תפסיקו, תפסיקו עם הציניות הזאת. איך אתה לא מתבייש לומר את זה? כמי שתמכה בתוכנית ההינתקות אני שואלת אותך – כיבוש בעזה? כיבוש בעזה? אתה לא מתבייש? ואסל טאהא (בל"ד): המצור יותר גרוע מכיבוש. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אתה לא מתבייש. ואסל טאהא (בל"ד): תתביישו לכם אתם. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אתה צריך לקרוא להנהגת ה"חמאס" להשקיע יותר משאבים בחינוך, להשקיע יותר משאבים בתשתיות, להשקיע יותר משאבים בכלכלה, להשקיע יותר משאבים בפיתוח עצמי, ולא רק בטרור, לא רק בלימוד של הסתה. ותאמין לי שאני עוד עדינה במה שאני אומרת. עם זה, מכיוון שאני משיבה על שתי הצעות האי-אמון במשולב, אומר שבשבוע האחרון אני מצרה על העובדה שנוצר ניסיון לקבוע מחירון לשבויינו ונעדרינו המצויים בידי האויב, והמחירון הזה, הניסיון הזה הוא בלתי אפשרי, הוא אכזרי ובמידה רבה גם בלתי מוסרי. אני חושבת שמצוות פדיון שבויים היא עניין פנימי שמשקף את הערכים שלנו כאומה וכחברה. זוהי אמת המידה שבה בחנו ממשלות ישראל עסקאות כאלה בעבר. זו היתה אמת המידה של הממשלה בהצבעתה אתמול. מדובר כאן בעסקאות מהסוג שהרווח שלהן צריך להימדד בפן המוסרי הערכי הפנימי של החברה הישראלית, ללא קשר לשאט הנפש שיש לנו כלפי הציניות והאכזריות של אויבינו. ישראל חסון (ישראל ביתנו): – – – השרה רוחמה אברהם-בלילא: שמעתי אותך עשר דקות, עכשיו תקשיב לי. אומר גם שממשלת ישראל אתמול חזרה ואישרה את מחויבותה להמשיך ולפעול לשחרור סמל-ראשון גלעד שליט ולמצות את כל הנדרש על מנת להביא מידע אמין ומוצק שישפוך אור על גורלו של נווט חיל האוויר רב-סרן רון ארד. אני מבקשת לומר, כמי שהשתתפה באחת מישיבות הממשלה הקשות ביותר, אין ספק שמדובר בהחלטה מנהיגותית מהקשות ביותר שיכולה כל ממשלה לקבל, ואני מאחלת לממשלות הבאות שלא יהיה מצב של חטיפה, של לקיחה בשבי כדי שסוגיות כאלה יובאו להכרעה. אומר גם שפתרון סוגיות רון ארד וגלעד שליט עומד תמיד לנגד עינינו ולנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות, וישראל תמשיך לפעול בכל דרך למען פתרונן. לגבי סוגיית רצועת-עזה – בחודשים האחרונים היו ארגוני הטרור השולטים בעזה נתונים בלחץ צבאי וכלכלי מתמשך כתוצאה ממדיניות הממשלה והם אלה שביקשו את הרגיעה. עם זאת, ממשלת ישראל קיבלה החלטה למצות את המשא-ומתן מול המצרים, זאת כדי לקיים את ההתחייבות הבסיסית ביותר שיש לכל ממשלה כלפי אזרחיה – מתן מענה לבעיות הביטחון האישי. המשך הטרור מעזה וירי ה"קסאמים" – כן, זה לא רק חקלאי שהלך לרעות את השדה שלו; זה לא רק אותו חקלאי שהלך לעדור. ירי של "קסאם" זה גם חקלאי, חבר הכנסת אברהים צרצור? המשך הטרור מעזה וירי ה"קסאמים" היו תופעה בלתי נסבלת שמשבשת את איכות החיים של תושבי – קוראים להם "אזור עוטף-עזה", אבל זה זמן מה אני מציעה לחברי וגם לכם, חברי הבית הזה, לא לקרוא להם יישובי "עוטף-עזה" אלא לקרוא להם "יישובי עוטף-ישראל". לאור זאת, הקבינט הביטחוני הגיע להחלטה שבה נקבעו קריטריונים להפסקת הטרור מרצועת-עזה. אך אם לצערנו ההתנהלות בשטח לא תוכיח שההפסקה של הטרור אכן מתקיימת, אזי ממשלת ישראל תדע לפעול באמצעים אחרים. ישראל חסון (ישראל ביתנו): – – – ואם לא ישחררו את גלעד שליט – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת חסון, תודה, שמענו את דבריך. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני מבקשת להדגיש, כי ארגון ה"חמאס" הוא זה שיישא באחריות בכל הפרה של השקט, ואם יימשכו פעולות הטרור, ישראל תהיה מחויבת לפעול על מנת להפסיק את האיום על אזרחיה. בהזדמנות הזאת אני רוצה להביע את הערכתי הכנה לתושבי הדרום שעמדו בכל החודשים הארוכים הללו בפני איום יומיומי והתמודדו אתו בכוח עמידה ובנחישות רבה. לאור זאת, אדוני היושב-ראש, אני מציעה להסיר את שתי הצעות האי-אמון מסדר-יומה של הכנסת. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשרה המקשרת רוחמה אברהם-בלילא. חברי חברי הכנסת, אנו עוברים לדיון. הדיון כהרגלנו הוא משולב. ועדת הכנסת קבעה מסגרת זמן של שלוש דקות לסיעה. אני מזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת ראובן ריבלין; בבקשה, אדוני. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מודה שאם הייתי בממשלת ישראל, בגלל תכונות אופי הייתי מצביע אתמול בעד העסקה. אני מודה שאם הייתי בממשלת ישראל, הייתי מבקש שהממשלה תתנהל בצורה אחרת מאשר התנהלה בכל הדרך עד קבלת ההחלטה אתמול, שכן היו דברים שהיינו צריכים להימנע מהם, שכן היו דברים שהייתי אומר מראש שלבי הרך מחייב אותי לבוא ולראות את הנושא של השבויים לא כאילו אני נמצא שם ומה הייתי אני מבקש מממשלת ישראל אם אני הייתי שבוי בידי האויב, אלא מה היה קורה לי אם בני היה שם. ואני מודה בחולשתי זו. אבל בכל הזעזוע שליווה את מדינת ישראל, ואותי כאחד האזרחים, בכל מהלכי הממשלה, הדבר שהביא לשיא היה אתמול, כאשר שמעתי מפי ראש ממשלת ישראל את אמירתו לממשלה במליאתה כאשר היא באה לדון בנושא אישור או דחיית ההסכם עם ה"חיזבאללה", שאמר ראש הממשלה לשריו: אנחנו מחויבים היום לקבל החלטה ערכית ומוסרית. כבוד השר דיכטר, איש ערכי ומוסרי, איך יכול ראש ממשלה כזה בישראל לדבר על איזה דבר בעל ערכיות ומוסריות? כל זמן שראש הממשלה הוא ראש הממשלה, אדוני, אני חושב שלא צריך סיבות רבות בשביל להצביע אי-אמון בממשלה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לחבר הכנסת ראובן ריבלין. חבר הכנסת יעקב מרגי, ואחריו – חבר הכנסת דוד רותם. בבקשה. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני רוצה לברך מכאן את שרי הממשלה כולם כאחד, אלו שהצביעו בעד ואף את אלו שהצביעו נגד. השבת הבנים הביתה – סוגיה לא קלה. סוגיה שיש להתחבט בה קשות. סוגיה שעלתה לסדר-היום הציבורי עם לחצים רבים מכל צד. החברה הישראלית היתה מעורבת נגד ובעד והשרים גילו אומץ לב, גם התומכים וגם המתנגדים. זה מוכיח שוב ושוב, שלמרות ההתקפות הציניות שמופגנות כלפי השרים, כלפי חברי הכנסת, כלפי הממשלה בכלל, יש דיון, יש שיקול דעת ויש אחריות. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני תקווה שעסקה זו לא רק שלא תקשה על העסקה לשחרורו של גלעד שליט בקרוב, אלא אף תועיל. אני מאחל ומתפלל שסוגיות אלו של שבויים תחלופנה מן העולם כפי שחלפו מן העולם "הנאור", כשאנחנו מתפללים שאכן יהיה כך, תופעות מבישות אחרות, שגם התופעה הזאת של ההתאכזרות לשבויים ולמשפחותיהם תחלוף מן העולם. אני רוצה לחרוג ולהתייחס לסוגיה. אומרים לי: אסור לשחרר את סמיר קונטאר. למה? הוא קלף מיקוח. קלף מיקוח חשוב. ואני שואל: קלף מיקוח של 30 שנה ויותר שלא הביא אפילו למצמוץ אצל הצד השני, אני לא יודע, איזה קלף מיקוח הוא? חברי רובי, לצערי הרב, שלא ברצוני, זכיתי בכבוד המפוקפק לבקר את סמיר קונטאר, בביקורי כחבר ועדת הפנים בכלא "הדרים", אני חושב. נפגשנו שם, ואני רוצה לשאול אתכם שאלה, רבותי: האם שבויינו – האם גלעד שליט זוכה להתקלח שלוש פעמים ביום ולצאת עם ג'ל בשיער? האם הוא זוכה להסתובב בלובי מואר ומפואר ומאוורר כמו שסמיר קונטאר זוכה? האם שבויינו וגלעד שליט זוכים ללימודים אקדמיים בכלא שם, כפי שסמיר קונטאר זוכה? האם מאפשרים לגלעד שליט או לשבויינו להיות מנהיגים בכלא כפי שאנחנו מאפשרים לסמיר קונטאר? רבותי, זה לא כלא; סמיר קונטאר לא היה בכלא. מי שמכיר את כלא "הדרים" יודע שסמיר קונטאר לא היה בכלא. נשלל ממנו החופש, נכון. הוא שלל את החיים למשפחה שלמה. ואתם חושבים שהוא מתחרט? הוא לא מתחרט. בקור רוח הוא אמר לי את זה. בצורה הכי – הוא לא מצמץ אפילו. רבותי, בשביל מה אני צריך להחזיק אותו פה? על מה ולמה? אומרים לי: קלף מיקוח קשה. ואני אומר: רבותי, אור לגויים. כן, אנחנו אור לגויים. אם בסוגיה הזאת אנחנו אור לגויים, אנחנו אור לגויים בעוד הרבה סוגיות. רבותי, זה לא כלא. אנחנו נשחרר אותו לכלא האמיתי. אני מבטיח לכם שאחרי כמה זמן הוא בטח ילך באיזה חיסול, מכוון או מוטעה, בהפקרות שיש בדרום-לבנון. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. יעלה ויבוא חבר הכנסת דוד רותם, ואחריו – חבר הכנסת זבולון אורלב. בבקשה, אדוני. גם לך – עד שלוש דקות. דוד רותם (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, חבר הכנסת צרצור, בחלק מהדברים אני מסכים אתך. אנחנו לא כבושים היום, אנחנו לא מדוכאים היום, אנחנו – מה עוד אמרת שאנחנו לא? אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): הרבה דברים. דוד רותם (ישראל ביתנו): הרבה דברים. ואני מודיע לך: אני בכל בוקר מודה לריבון העולמים על כך שהמצב הוא כזה. משום שאם אנחנו, חס ושלום, היינו כבושים, על-ידי מי היינו נכבשים, על-ידי ה"חמאס"? זה שזורק את חבריו מהקומה השביעית והשמינית? מאיזו קומה הוא היה זורק אותנו? אז כן, תודה לאל שאנחנו לא כבושים ולא נכבשים, ואנחנו חופשיים. כן. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): רק שלא תעשו לאחרים את אותם דברים שהיו עושים לכם. זה כל מה שאני מבקש, לא יותר ולא פחות. דוד רותם (ישראל ביתנו): אנחנו לא עושים. אילו היינו נכבשים, היו עושים לנו את זה. ברוך השם, אתם לא יכולים לעשות לנו את זה. לא אתם, אלה שרוצים לעשות לנו את זה. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): לא רוצים לעשות את זה לכם. דוד רותם (ישראל ביתנו): לא לא. הם רק רוצים לעשות את זה לחברים שלהם, לכן הם זרקו אותם מהקומה השביעית והשמינית, אז בוא נתאר לעצמנו מה היו עושים לנו. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אבל הקומה השמינית תפוסה. דוד רותם (ישראל ביתנו): הקומה השמינית תפוסה, אבל ראיתי שכבר בניתם את הקומה התשיעית. אדוני השר, שמעתי פה את השרה רוחמה אברהם מסבירה לנו מהו ה"חמאס" ומה הוא עושה ברצועת-עזה, אחרי שעזבנו אותה והשמדנו שם והחרבנו את היישובים היהודיים. ואני רוצה לשאול אותך, אדוני השר, אחרי תקופה של "הודנה", כמה טילים כבר נורו על ישראל? כמה פגזי מרגמה נורו על ישראל? ומה הממשלה הזאת עושה? השרה רוחמה אברהם עומדת ומסבירה לנו: אם ה"חמאס" יפר את ההסכמים, הוא יישא באחריות. אז באיזו אחריות הוא יישא? הוא כבר ירה עלינו "קסאמים" אחרי ההסכם, והוא כבר ירה מרגמות אחרי ההסכם. ממשלת ישראל ממשיכה לעמוד ולאיים: תתפסו אותי, אם לא, אוי ואבוי יהיה. אדוני השר, מה אתם עושים? אתם מפקירים את ביטחונם של תושבי דרום מדינת ישראל. אתם מאפשרים ל"חמאס" להתחזק, להבריח נשק וגם לחגוג את ניצחונו על מדינת ישראל. עד לאן אנחנו נגיע? אתם משחררים את סמיר קונטאר. בסדר. אבל אנחנו יודעים מה נקבל? היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. דוד רותם (ישראל ביתנו): האם הסיכום הזה ברור לכם? ואם לא נקבל את מה שהתחייבו לתת לנו, מה תעשו, תעמדו פה ותמשיכו לאיים? ממשלה שכל מה שהיא יודעת לעשות זה לאיים צריכה ללכת הביתה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת רותם. חבר הכנסת זבולון אורלב, ואחריו – חבר הכנסת יצחק גלנטי. בבקשה, אדוני. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת האי-אמון שהגישה סיעתנו עם סיעת יהדות התורה הוגשה בשל המדיניות הכלכלית והחברתית. אני לא יכול לומר שרק לאחרונה – אבל גם לאחרונה – יש הצטברות של סימנים שהם מאותתים, ויותר ממאותתים, בדבר המדיניות הכושלת של הממשלה בסוגיה הכלכלית והחברתית. תמונת המצב מהיום מלמדת שיש משבר קשה מאוד בשירותי הרווחה – עם שביתה מאוד-מאוד ארוכה של העובדים הסוציאליים, ואולי הגרוע מכול בה הוא שפשוט אין התייחסות, ואין טיפול, ונראה כאילו לאף אחד לא אכפת, ועוברים בשוויון נפש על העניין. כל מי שנוסע בקריית הממשלה רואה את הנכים שובתים בגלל סוגיית עדכון הקצבאות. כולנו קוראים את המודעות של ארגון המורים העל-יסודיים על כך שהממשלה חתמה על הסכם אבל אין מתקדמים בביצוע ההסכם, ולמעשה אני יכול לומר לכנסת שלפי מה שידוע לי, שנת הלימודים בבתי-הספר העל-יסודיים כנראה לא תיפתח, והממשלה יודעת זאת, ולצערי יש אדישות. בתחום הכלכלי כולנו עדים לחוסר היציבות, שבא לידי ביטוי גם במחירים העולים, לאמור, האינפלציה הגואה, גם בשער הדולר, שגורמת לכך שיותר ויותר מפעלים מעבירים את קווי הייצור שלהם לארצות אחרות, ואנחנו מפסידים הרבה מאוד מן העניין הזה. אבל תמונת המצב היא ששר האוצר כנראה הכריז מלחמת עצמאות על ראש הממשלה ומנהל אג'נדה כלכלית עצמאית משלו. ראש הממשלה, בחולשתו, ובחוסר יציבותו, ובצל האיומים על המשך כהונתו – גם בגלל חקירות השחיתות וגם בגלל נושאים אחרים – אין לו היכולת המנהיגותית לעשות סדר בממשלתו, ולכן אנחנו ניצבים בפני מציאות עגומה. אולי הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא שאנחנו יודעים היום שקרוב לוודאי ששנת הלימודים האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה לא תיפתח במועדה, כי הממשלה אינה עושה את חלקה – אני מדגיש, את חלקה – ביישום המלצות ועדת-שוחט, שישבה על המדוכה ובעצם ההמלצות העיקריות שלה היו להחזיר משהו מהקיצוץ שקיצצו הממשלות הקודמות בשיעור 23%. היה קיצוץ, נדמה לי, של כ-3 מיליארדים, תכננו להחזיר כ-2.5 מיליארדים, חלקה של הממשלה מתוך זה היה צריך להיות משהו כמו 1.6 מיליארד, אבל גם את החלק הזה הממשלה אינה מוכנה להחזיר. היו"ר עתניאל שנלר: תודה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ולכן אנחנו מביעים אי-אמון בממשלה. ממשלה כזאת אינה יכולה להמשיך להנהיג את מדינת ישראל. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת אורלב. חבר הכנסת יצחק גלנטי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, אדוני. יצחק גלנטי (גיל): כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת הנכבדים, כמדי שבוע ביום שני עומדים אנו אל מול שלל הצעות אי-אמון בממשלה שהגישו או מגישות סיעות האופוזיציה. כמדי שבוע יש הצעות שנוגעות בצדדים המדיניים-הביטחוניים של המדינה וכמה הצעות הנוגעות במצב הכלכלי-החברתי של המדינה. אין ספק שהאופוזיציה הלוחמת מחויבת לנגח את הקואליציה ואת העומד בראשה, ואולם למרות היותי חבר קואליציה מסכים אני עם ההיגיון שעומד מאחורי שתיים מהצעות האי-אמון שהונחו על שולחננו היום, ואשר טוב היה לו היו עולות כהצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה דנה במצב החברתי והכלכלי המחמיר מיום ליום. בשל העובדה שהמצב הכלכלי העולמי משתנה לנגד עינינו במהירות מדהימה, מחירי האנרגיה מאמירים לגבהים בלתי נתפסים, מוצרי הצריכה הבסיסיים מעלים את ערכם בכל יום שעולה, כל השינויים הכלכליים מביאים לכך שהפערים הכלכליים מתרחבים. אלו שיש להם כסף הם בדרך כלל גם אלו שמרוויחים מעליית המחירים. הם מגדילים את הונם על חשבון אלו שאין להם כסף לגמור את החודש. מה שמעצים את העוול הוא ששר האוצר גם מעלה את המס על הדלק. לא מספיק שמחיר הדלק בעצמו עולה, אלא גם המס עליו עולה. האוכלוסייה הפגיעה ביותר במדינה היא אותה אוכלוסייה שמרוויחה משכורת מינימום ואף למטה ממנה, ומשלימה הכנסה באמצעות קצבאות הביטוח הלאומי. ככל שהפערים גדלים יש יותר ויותר משפחות הנדחקות אל מתחת לקו העוני, יותר ויותר ילדים וזקנים מוצאים את עצמם רעבים ללחם. אנו, כחברי הכנסת, חייבים לעמנו ישועה. חייבים אנו להביא פתרונות של צמצום הפערים. עלינו לחוקק חוקים אשר יקטינו את הפערים. יוגדלו לאלתר קצבאות הביטוח הלאומי לכל השכבות הנצרכות. עלינו להפגין ולהוכיח שיש בנו חמלה ואוזנינו קשובות לצורכי הציבור. הצעת אי-אמון נוספת מחייבת את הבית הזה להתייחס במלוא הרצינות לעיצומים של העובדים הסוציאליים, שנאלצו לצאת – בצדק – לשביתה כללית הפוגעת במאות אלפי מטופלים ובעיקר מהשכבות החלשות. העובדים הסוציאליים עושים עבודת קודש קשה מאין כמותה. הם שליחי המדינה בחזית הקשה ביותר של המלחמה בעוני. הם אלה אשר צריכים לתת את המענה לכל אותם אנשים שזקוקים לעזרתה של מדינת ישראל. קורא אני כאן לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הרווחה: עשו הכול על מנת לסיים את השביתה הזאת, הכל-כך פוגעת. בכל יום שעובר נפגעים מאות ואלפי בני-אדם אשר זקוקים לשירותם הכל-כך חשוב של העובדים הסוציאליים. אנא מכם, הגיעו אתם להסכם אשר ישיב את הסדר על כנו ויביא מזור לכל אשר זקוקים לו. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, ואחריו – חבר הכנסת חיים אורון. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אנחנו הגשנו הצעת אי-אמון עם האיחוד הלאומי והמפד"ל על המשבר החברתי והכלכלי שהמדינה מצויה בו, ובעצם, הבעיה מחריפה משנה לשנה והממשלה לא עושה דבר, או עושה דברים שמחריפים את הבעיה הזאת. אנחנו סבורים שהממשלה באמת איננה ראויה לאמון מהסיבה הזאת. בשבוע שעבר היתה פה דרמה לגבי הנושא של הקדמת הבחירות והנושאים היו שונים לחלוטין, להוציא את סיעת ש"ס שהעלתה את הנושא של הקצבאות. גמרנו. מפלגת העבודה חזרה בה מהנושא של הקדמת הבחירות, וראש הממשלה עשה איזו קומבינה של פריימריס, שככל הנראה לא יצא מזה דבר וחצי דבר. אין עוד דיון בנושא. המדיניות הזאת של הממשלה באה לידי ביטוי בכל תחום. ניקח למשל אפילו את הנושא של עמלות הבנקים. מי מרוויח מ"הרפורמה" בעמלות הבנקים? העשירים. אלה שמשתמשים באינטרנט, בכלים אלקטרוניים. הקשישים שהולכים לבנק או אלה שיכולותיהם הכספיות מוגבלות, הולכים לפקיד, כפי שהם נהגו מימים ימימה, ואצלם העמלות קפצו בכמה וכמה דרגות בהשוואה למה שהיה קודם. שביתת העובדים הסוציאליים ההולכת ומתמשכת – מי ייפגע מזה? מי נפגע מהשביתה הזאת, מי שנמצא בהרצלייה-פיתוח? מי שנמצא ברמת-אביב ג'? מי נפגע או מי ייפגע משביתת העובדים הסוציאליים? פשוט ביותר. כשאנחנו סבלנו משביתת עובדי הדואר, בשבועות האחרונים – השביתה אומנם הסתיימה, אבל מי סבל? סבלו בפריפריה מהשביתה ב"דואר נע", במקומות שבהם האנשים נמצאים במצב כלכלי יותר קשה מאשר תושבים במרכז הארץ. כל תחום שהממשלה נוגעת בו היא מעשירה יותר את העשירים ועושה את העניים יותר עניים. התפרסם לאחרונה שמדינת ישראל, יותר מכל מדינה אחרת בעולם, לרבות ארצות-הברית, קפצה בהמון אחוזים – אני לא זוכר בדיוק את המספר – של עשירים שנהיו יותר עשירים. אנשים שנכנסו למעגל העושר. אני מאוד שמח על זה. לו עלתה הרמה של כל האזרחים במדינת ישראל, והם היו יותר עשירים, והעניים היו מגיעים למעמד הביניים, או שהיו פחות עניים, זו היתה תופעה מאוד מרנינה. בשנים האחרונות אנחנו ייצרנו יותר עשירים, באחוזים, מאשר בארצות-הברית. אבל אנחנו לעומת זאת עשינו יותר עניים ממה שהיו בשנה שעברה. אנחנו הגדלנו את הפער המעמדי, החברתי, בין סוגי אוכלוסיות שונות במדינה קטנה. וכל אחד רואה את השני. כל אחד רואה מה קורה אצל השכן שלו שגר בשכונה העשירה הסמוכה. אז מה, אתה תצביע אי-אמון בגלל זה? היו"ר עתניאל שנלר: אני בכל זאת מבקש להקפיד על נוהלי הכנסת. הם מחייבים את כולם. משה גפני (יהדות התורה): משפט אחד לסיום: אני סבור שאין זכות קיום לממשלה שאיננה מטפלת בבעיה. יש דברים שבהם באמת אין זה בכוחה. יש דברים שאין לה היכולות לטפל בהם; היא מוגבלת בגלל הרבה מאוד סיבות אובייקטיביות. זה נושא שהיא יכולה לטפל בו. היא לא מטפלת. והתקופה הזאת תיזכר כאחת הגרועות ביותר בנושא החברתי-הכלכלי ופערי המעמדות בחברה הישראלית. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת גפני. חבר הכנסת חיים אורון, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, פעמים רבות בדיון הזה הקצת-ריטואלי של ימי שני, של האי-אמון – לפעמים אתה מציג אי-אמון בשם סיעתך, לפעמים אתה מתייחס להצעות אי-אמון של סיעות אחרות. ואני מתלבט – יש רק שלוש דקות – למי להתייחס? ואני בחרתי, באופן מפתיע כמו כמה מקודמי, להתייחס דווקא להצעת האי-אמון של סיעת הליכוד, שעניינה שביתת העובדים הסוציאליים, שאותה הגיש חבר הכנסת כחלון, והמועמד שמוצע כאן לראשות הממשלה הוא חבר הכנסת ביבי נתניהו. שמעתי את דבריו של חבר הכנסת כחלון, ובעיקרם – אני מאוד מסכים אתם. התיאור שהוא תיאר את המצוקה הנוראית של העובדים הסוציאליים ושל הציבור שהם משרתים – אין לי מה להוסיף עליו. בגלל קוצר הזמן לא אמשיך לפרט אותו, כי הוא כבר נאמר פה כמה וכמה פעמים. אבל, חבר הכנסת גפני, אני בכל זאת שואל את עצמי: האם בדיון הזה האדם הכי מתאים בכנסת להיות ראש הממשלה הוא ביבי נתניהו? באמת? אדוני היושב-ראש, בתקופה ההיא היית במפלגה שלו. אם מחפשים את שורש הרע של השביתה הזאת – ביבי נתניהו; ולא רק במקרה הקונקרטי, אלא בתפיסה – שאגב עדיין לא שמעתי – אף שאני רואה היום את סיעת הליכוד מצביעה בכל מיני צורות שקצת סותרות את ההתנהגות שלה כשהיא היתה בממשלה, בתפיסה לא חל שום שינוי. למיטב ידיעתי, גם ביבי נתניהו לא מתכוון שיחול שינוי. הוא מתכוון לאותה מדיניות. מה זאת אומרת שחסרים 1,000 עובדים סוציאליים? חסרים 1,000 עובדים סוציאליים משום שאלפי משפחות נזקקות אינן מקבלות את השירות שמגיע להן – לא את השירות שהן, ככה, התנדבו לקבל, אלא את השירות ואת הצורך שבדרך כלל איזו ועדה, לשכת רווחה, ועדת השמה או ועדה רפואית קבעה שהם זקוקים להם והמדינה לא מספקת אותם. היא לא מספקת אותם משום ששר הרווחה אומר: "אין לי תקציבים". שר הרווחה אומר לי: "אין לי תקציבים, כי קיצצו לי בתקציבים, או שלא הגדילו אותם מספיק". המשבר של העובדים הסוציאליים, כפי שהוא משתקף בשביתה הכואבת והמאוד-מוצדקת שלהם, הוא אחד הביטויים, ואחד ההיבטים – לא היחיד – של משבר חברתי עמוק מאוד במדינת ישראל, שלצערי הרב זוכה לפחות מדי תשומת לב בבית הזה, ובעיקר זוכה לפחות מדי מעשים שישנו את המצב. לכן, אף שהמועמד הוא ראש הממשלה לשעבר ביבי נתניהו, במקרה זה אין לנו בעיה להצביע אי-אמון בממשלה בנושא שמדובר בו. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת אורון. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מוחמד ברכה, אם הוא יהיה נוכח. בבקשה, אדוני. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, תמיד אמרנו ששבויים, נעדרים ואסירים יכולים וצריכים לחזור לחיק משפחותיהם באמצעות משא-ומתן ועסקות חילופין. לכן טוב שהממשלה החליטה כפי שהחליטה – עקרונית – ללכת על חילופי אסירים ושבויים. אדוני השר, האמת היא שנניח שיש אסיר פלסטיני בבית-הכלא, ומשפחתו, מחוץ לבית-הכלא, שואלת את עצמה: מה הדרך הטובה ביותר לשחרר את הבן – משא-ומתן שאבו מאזן מנהל, או הפעלת כוח על ישראל, כפי שקורה עכשיו? אני שואל שאלה קשה, אבל היא שאלה אמיתית. חבר הכנסת ואסל טאהא, אתה יודע שהמציאות מראה שלמעשה באמצעים של משא-ומתן מדיני התשובה לאבו מאזן היא תמיד אצבע בעין. מתברר שלצערי הרב, רק אחרי חטיפות והפעלת כוח על ישראל היא ניאותה לשחרר אסירים במספרים גדולים. הדרך העדיפה היא דרך ההסכמים המדיניים, משא-ומתן, אבל פעם אחר פעם אחר פעם מתברר שזאת לא הדרך האפקטיבית. אתם יודעים שבכל פגישה אבו מאזן – אני לא רוצה להגיד: מתחנן, אבל מבקש מאוד מאוד לשחרר אסירים, מה גם שזה חלק מהסכמים חתומים, ותמיד התשובה היא "זה בבדיקה במערכת", או "השב"כ מתנגד", או "המערכת מתנגדת", "מערכת הביטחון מתנגדת". מתי מערכת הביטחון מפסיקה להתנגד? – כאשר יש חטיפת חיילים, כאשר מישהו מפעיל כוח על ישראל. פתאום השב"כ מפסיק להתנגד. ואז, המסר לאותו אסיר, ולמשפחתו, הוא שישראל מבינה רק כוח. משא-ומתן מדיני הוא לא יעיל ולא אפקטיבי. אדוני היושב-ראש, יש מסר יותר עצוב מזה לאלה ששואפים למשא-ומתן מדיני ומאמינים בו? הצגתי שאלה כואבת מאוד, ונדמה לי שאינני דורש תשובה מאיש. השאלה עצמה היא התשובה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ואסל טאהא. אדוני, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ביום רביעי יהיה לנו זמן לדבר גם על עסקת חילופי השבויים, אבל שני דברים מעיקים נמצאים על סדר-יומנו, רק שלמרבה הצער הם לא נמצאים על סדר-יומה של הממשלה. הדבר הראשון הוזכר כאן בדיון – האי-אמון והגשת הצעת האי-אמון – שביתת העובדים הסוציאליים. זה לא רק מאבק למען זכויות העובדים הסוציאליים, אלא בעיקר מאבק למען מקבלי השירותים מהעובדים הסוציאליים, שהם האנשים שהכי זקוקים לעזרה ולהתייחסות, אבל אין להם כוח להפריע את מנוחתה של הממשלה ולשנות את סדר-יומה המפוקפק בתחום החברתי. הנושא השני, שלא הוזכר, הוא אוהל המחאה של הנכים, שכבר ימים רבים נמצאים כאן סמוך לכניסה לכנסת ומוחים על גל ההתייקרויות שפוגע בעיקר בחייהם, בניידות שלהם, ביכולתם להשתמש בתחבורה הציבורית, ביכולתם להתפרנס, ביכולתם להשיג תרופות וביכולתם להתקיים במובן הכי בסיסי, של מזון, במיוחד לאחר גל ההתייקרויות. נכון שהנכים הם מצביעים ובוחרים, ולכל אחד יש קול, אבל מעבר לזה הם כנראה לא מעניינים את הממשלה. אני לא יודע אם בהיותם בוחרים הם מעניינים את הממשלה, כי מי שמעניין את הממשלה זה אנשי ההון ובעלי ההון, והממשלה פועלת בשירותו של ההון הגדול; אנשים מוכי גורל, קשי יום, שהחיים שלהם לא היטיבו עם יכולתם לתפקד פיזית, מוצאים את עצמם במצב של סתימת עורקים בכל מה שקשור ליכולת להידבר עם הממשלה. אדוני היושב-ראש, אני קורא מעל דוכן הכנסת לשר הרווחה, לשר התמ"ת ולראש הממשלה להיכנס מייד בעובי הקורה ולהגיע לסיכום מהר, מתוך היענות – לא סיכום של כיפוף ידיים – לדרישותיהם הצודקות של העובדים הסוציאליים ולשפר את תנאי חייהם ואת קצבאותיהם של הנכים השובתים כאן מעבר לכביש באוהל המחאה. אני חושב שזה דבר דחוף שמחייב החלטה מהירה והתייחסות מיידית. אדוני, תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת ואסל טאהא, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת משה שרוני. אנחנו מתקדמים, ומייד אחר כך יהיה חבר הכנסת פלסנר. אדוני, בבקשה. ואסל טאהא (בל"ד): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רציתי להצטרף ולהזדהות עם מאבקם של העובדים הסוציאליים ששובתים יותר מ-80 יום בלי מענה, בלי התייחסות הולמת לאלה ששובתים ומבקשים צדק לעצמם וגם לשכבות החלשות שבהן הם מטפלים. הנקודה השנייה, אדוני היושב-ראש, חילופי השבויים – מה טוב לממשלה מהסכם של "תהדיה", מהסכם של חילופי שבויים? אלו המסיתים נגד ה"תהדיה" ואלו שמסיתים נגד הסכם חילופי שבויים עם הפלסטינים, אלו שרוצים להעמיק את המשבר, לגרור את האזור לעוד מעגלי שפיכות דמים, על ראש הממשלה להפסיק לשמוע לחלק מבכיריו שהפצירו בו לבטל את הסכם ה"תהדיה", ואני מתכוון למשנה לראש הממשלה, השר חיים רמון, שיצא חזק נגד ה"תהדיה" ולא אמר מה הוא רצה. בוודאי, מי שלא רוצה "תהדיה" רוצה המשך מדיניות החיסולים; מי שלא רוצה "תהדיה" לא רוצה שלום, לא רוצה משא-ומתן; מי שלא רוצה "תהדיה" רוצה מלחמה, איומים וחיסולים. לכן אני פונה לכל אלה, לממשלת ישראל, לראש הממשלה: ממשלה שרוצה להנהיג צריכה לקבל החלטות נועזות; ממשלה שרוצה להנהיג צריכה להשתחרר מאמרות ומדעות קדומות, כגון "העולם כולו נגדנו", אמרה שהפכה להיות מנחה וחלק מובנה מחשיבת הישראלי הממוצע והפוליטיקאי הישראלי. אמרות כאלה הן שמנחות לצערנו את מעצבי המדיניות הישראלית. ממשלה שאין לה החלטות נועזות כאלה, שאין באפשרותה להוביל לחיים אחרים, אין לנו אמון בה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה לחבר הכנסת ואסל טאהא. חבר הכנסת משה שרוני, ואחריו – חבר הכנסת יוחנן פלסנר. בבקשה, אדוני. משה שרוני (צדק לזקן): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כל הנושא העצוב של העובדים הסוציאליים, הוא לא רק עצוב, הוא גרוע. לא יכול להיות שמשרד האוצר אומר ששר הרווחה השתמש בכספי המשרד לצרכים אחרים במקום לגייס עובדים סוציאליים. שר רווחה כזה לא צריך להיות בממשלת ישראל והוא צריך להתפטר, לא היום, הוא היה צריך להתפטר אתמול. זו תעודת עניות לממשלה אם לא מעמידים את שר הרווחה במקום הנכון, שייתן דין-חשבון להיכן הלכו הכספים במקום לגייס עובדים סוציאליים. למפלגת בל"ד, למפלגת תע"ל, למפלגת חד"ש, לכל המפלגות: חברי הכנסת, הפסיקו להיות כל כך צבועים, תהיו פעם אחת כנים כשאתם עולים לכאן. אתם מדברים על כך שאנחנו מפירים את ההסכם. אנחנו יורים "קסאמים" ומרגמות? תהיו כנים עם הבוחרים שלכם והפסיקו לסובב את הלשון כמו שנוח לכם. הגיע הזמן שתדעו ותדברו אמת מעל הבמה הזאת, לסנג'ר אנשים, כשכולם יודעים מה אתם רוצים. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת שרוני. אחרון הנואמים בדיון, חבר הכנסת יוחנן פלסנר, ומייד אחר כך אנחנו נעבור להצבעות. חבר הכנסת פלסנר, בבקשה. יוחנן פלסנר (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, מדי שבוע אנחנו צריכים לענות כאן על הצעות האי-אמון. חברי באופוזיציה משקיעים הרבה מאוד אנרגיה בביקורת, אנחנו משקיעים הרבה מאוד אנרגיה בהסברה של הדברים. הרי הצעות האי-אמון מוגשות כמעט בשבוע הראשון שאחרי הקמת הממשלה, ואנחנו מתעסקים מייד בניסיון להפיל את הממשלה ולהחליף אותה במקום לנסות ביחד לקדם חלק מהנושאים; בחלק מהנושאים – לבקר אותה בערוצים הפרלמנטריים האחרים. את רוב האנרגיות שלנו אנחנו משקיעים בשאלות האם תפוזר הכנסת או לא, האם נפרק את הממשלה ונקים ממשלה חלופית או לא. מה עם עם ישראל? מה עם לחשוב קצת על עם ישראל בדרך, על הצורך להוביל לשינויים, על הצורך להוביל לרפורמות בתחומים הקצת פחות מעניינים מאשר האם תפוזר הכנסת או לא. להביא שינויים בחינוך, לנסות לייצר הסכמות רחבות בדיון מעמיק וענייני, למשל, בצורך לעשות שיפור בהשכלה הגבוהה. היום דווקא התרשמתי מדיון שהיה לנו בוועדת החינוך בנושא ההשכלה הגבוהה, ודווקא כאן אפשר להגיע לקואליציה רחבה ולהסכמה. הצעת האי-אמון הוגשה כאן על רקע של הבעיה המדינית, אבל מדינת ישראל – – – בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): למה אתם לא מיישמים את ועדת-שוחט? יוחנן פלסנר (קדימה): נראה לי דווקא שאתה ואני יכולים להגיע להסכמה בעניין הזה. מדינת ישראל מתחילת דרכה מתמודדת מול איומים קשים גם מארגונים לא מדינתיים, גם מול מדינות שלא השלימו עם הקיום שלנו. לשם כך השקענו הרבה מאוד משאבים בבניין הכוח הצבאי, אבל היתרון שלנו אף פעם לא בכמות. אנחנו צריכים גם כמות כדי להגן על עצמנו, אבל – בעיקר איכות. המרכיב האיכותי שיחק תפקיד. חברים – – – היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נבקש בכל זאת קצת שקט, כדי שנוכל להקשיב לדברי הנואם. יוחנן פלסנר (קדימה): המרכיב האיכותי היווה אלמנט מרכזי בחיזוק המעמד והיתרון שלנו על פני המדינות באזור. כתוצאה ממערכת ההשכלה הגבוהה למופת שבנינו בשנות ה-50 וה-60 נבנתה חברה איכותית, המאופיינת ביזמות, בכושר המצאה, זה יצר גם את ההרתעה וגם את רמת החיים הגבוהה. את הבסיס לכל אלה הביאו המוסדות להשכלה גבוהה, הם היו הכר הפורה להמצאות מדעיות, לפיתוחים טכנולוגיים וצבאיים, חוקרים בעלי שם וחתני פרס נובל. את היתרון האיכותי הזה אנחנו צריכים לשמר. היו"ר עתניאל שנלר: אני מבקש מחברי הכנסת בבקשה קצת יותר שקט, להתיישב במקום. אנחנו עוברים עוד מעט להצבעה. יוחנן פלסנר (קדימה): חבר הכנסת בני אלון, כיוון שאין לי הרבה אנשים לשוחח אתם, אני אשוחח אתך. חשבתי לעצמי שמכיוון שמדי שבוע אנחנו מנהלים דיון שהוא כמעט עקר בניסיון להפיל את הממשלה או לא להפיל את הממשלה, חשבתי שננסה לקיים דיון ולהשתמש בפרלמנט כמקום שבו כן אפשר לקדם נושאים, וב-90% מהנושאים אנחנו יכולים לייצר הסכמות שהן לאו דווקא קואליציה ואופוזיציה. למשל בנושא ההשכלה הגבוהה. ההשכלה הגבוהה היום נמצאת במשבר – – – היו"ר עתניאל שנלר: חברי הכנסת, נבקש בכל זאת קצת יותר שקט, על אף ההתרגשות הגדולה. נא לשבת במקום, אנחנו נרצה לעבור להצבעות. חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת סלומינסקי. השר כהן. יוחנן פלסנר (קדימה): במצב העניינים הנוכחי, שנת הלימודים הבאה לא תיפתח. מעבר לזה, יש בעיה, אין תוכנית חומש לאוניברסיטאות, יש מחלוקת לגבי מקורות המימון לתוספות שניתנו כתוצאה מהשביתה האחרונה, האם זה מהתקציב הקיים של הות"ת או מתקציב חדש. יש מחלוקת לגבי יישום דוח-שוחט, דוח שהממשלה בירכה עליו ואני מאמין שגם רבים מהאופוזיציה. אני מציע שנשלב ידיים וננסה לראות איך אנחנו יכולים לפתור את המשבר הזה. כמו שאמרתי, ההשכלה הגבוהה היא חממת הגידול של אנשי היי-טק מצליחים, מדענים, ממציאים, של תשתית טכנולוגית, חיזוק ההרתעה, חיזוק היכולת הצבאית שלנו. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת רותם. חבר הכנסת מרגי. אנחנו רוצים לעבור להצבעה, אנא, שבו בבקשה. חבר הכנסת כבל. בבקשה תמשיך. יוחנן פלסנר (קדימה): אנחנו יכולים להגיע לפתרון המשבר הזה ברגע האחרון ­– אם אין איזה פלסטר או אקמול, אבל אנחנו יכולים לאחד כוחות, להתכנס סביב החלטה שהתקבלה היום בוועדת החינוך, החלטה שהתקבלה בוועדת הכספים, אני מניח, בשבוע שעבר, ולראות איך לסייע לפתור את המשבר בהשכלה הגבוהה, כך שנוכל לראות את הכנסת, לראשונה, כגוף מוביל ולא רק כגוף שמובל וגוף שנסחף להתעסק במשברים הפוליטיים והקטנוניים החוזרים והנשנים, שדרך אגב, לא מוכרעים באמצעות הדיונים שאנחנו מקיימים כאן. מכיוון שאני עונה מדי כמה שבועות על הצעות אי-אמון, חשבתי לנסות לקדם נושא שהוא בנפשנו. סדר העדיפויות הלאומי הנוכחי בנושא ההשכלה הגבוהה הוא מעוות, וזה בידיים שלנו – לנסות לתקן אותו ולייצר את ההסכמות הרלוונטיות. אדוני היושב-ראש, כדי שכל זה יקרה, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בממשלה, להביע אמון, כדי שתהיה לנו היציבות שתאפשר לנו לקבל את ההכרעות הנחוצות האלה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשלב ההצבעה, אנא שבו. לפנינו ארבע הצעות נפרדות. אנחנו נמתין עד שיהיה שקט כדי שנוכל להצביע. השר אטיאס, אנא, ברשותך, שב. חבר הכנסת כבל, נא לשבת. חבר הכנסת הנדל. השר כהן. חבר הכנסת סער. ובכן, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשלב ההצבעות, יש ארבע הצעות נפרדות. תחילה נצביע על הצעת סיעות יהדות התורה והאיחוד הלאומי – מפד"ל להביע אי-אמון בממשלה בנושא המצב החברתי-הכלכלי המחמיר במדינה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות יהדות התורה – האיחוד הלאומי – מפד"ל להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – 47 נמנעים – 3 הצעת סיעות יהדות התורה – האיחוד הלאומי – מפד"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 38, נגד – 47, נמנעים – 3. אני קובע שהצעת האי-אמון מטעם סיעות יהדות התורה והאיחוד הלאומי – מפד"ל לא התקבלה. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אני טעיתי. הצבעתי ממקומו של חבר הכנסת אופיר פינס. היו"ר עתניאל שנלר: רשמנו את זה, תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה בנושא שביתת העובדים הסוציאליים. נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה – 39 נגד – 47 נמנעים – 2 הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 39, נגד – 47, נמנעים – 2. אני קובע שהצעת אי-האמון מטעם סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה בנושא שביתת העובדים הסוציאליים לא התקבלה. נעבור להצבעה על הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה בנושא: תפקודה הכושל בנושאים הביטחוניים והמדיניים. חברי, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 29 נגד – 50 נמנעים – 7 הצעת סיעת ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 29, נגד – 50, נמנעים – 7. אני קובע שהצעת האי-אמון מטעם ישראל ביתנו לא התקבלה. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד להביע אי-אמון בממשלה בנושא: מדיניות החיסולים ואי-אישור הסכם חילופי השבויים המסכן את הסכם הרגיעה ומרחיק את הסיכוי לשלום-אמת באזור. חברי, נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת סיעות רע"ם-תע"ל–חד"ש–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה – 9 נגד – 52 נמנעים – 18 הצעת סיעת רע"ם-תע"ל–חד"ש–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 9, נגד – 52, נמנעים – 18. אני קובע שהצעת האי-אמון מטעם סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד לא התקבלה. הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון) (עריכת משאל עם), התשס"ח–2008 ["דברי הכנסת", חוב' ל"ה, עמ' 18043.] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לכמה הצבעות על חוקים שהדיון בהם כבר הסתיים. אנחנו נעבור להצעה הבאה בסדר-היום: הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון) (עריכת משאל עם), התשס"ח–2008, של קבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני מבקש להבהיר שתי הבהרות. הבהרה אחת, ההצעה הזאת, בניגוד למה שכתוב, איננה הצעתו של חבר הכנסת בן-ששון. אני מבקש להבהיר זאת כאן לפי בקשת חבר הכנסת בן-ששון. מנחם בן-ששון (קדימה): תן לי מיקרופון, אני אגיד – – – היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה. דוד טל (קדימה): אדוני, אתה לא יכול, עם כל הכבוד. יש כרגע הצבעה, ההליך הסתיים, היתה תשובה ועכשיו רק הצבעה. היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה, הבהרת. דוד טל (קדימה): ההליך הסתיים גם בוועדה וגם במליאה. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת טל, דברי חכמים בנחת נשמעים. ההבהרה התקבלה. תודה על ההבהרה, אני הבהרתי את מה שביקשו להבהיר ואנחנו נעבור להצבעה. עוד הבהרה אחת, על מנת שלא יהיו ספקות: החוק הזה הוא חוק בעל משמעות תקציבית. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 65 נגד – 18 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון) (עריכת משאל עם), התשס"ח–2008, לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 65, נגד – 18, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה עברה והיא תידון בהמשך תהליך החקיקה בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת חוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 39) ["דברי הכנסת", חוב' ל"ה, עמ' 17976.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא. הסעיף הבא: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 39), קריאה שנייה וקריאה שלישית. כבר ערכנו את הדיון. להצעה הזאת, בקריאה שנייה, היו הסתייגויות לסעיף 1, הסתייגויות דיבור, כולם כבר דיברו. אני פונה לחברי הכנסת: זבולון אורלב, מוחמד ברכה, חנא סוייד, האם אתם מורידים? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הכול נגמר, כל ההסתייגויות כבר דוברו. היו"ר עתניאל שנלר: אני שואל, האם אנחנו מצביעים על ההסתייגויות או לא מצביעים? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא מצביעים. היו"ר עתניאל שנלר: לא מצביעים על הסתייגויות. זאת הקבוצה שאתה מוביל. אתם מסירים – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ההסתייגויות שלנו יורדות. היו"ר עתניאל שנלר: אני חוזר להסתייגות השנייה. אני מבין שכל הקבוצה ירדה מההסתייגויות. חבר הכנסת ברכה, גם אתה הסתייגת. אתה מסיר? מוחמד ברכה (חד"ש): לא מסיר. היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נצביע על ההסתייגות לסעיף 1. חבר הכנסת חנא סוייד, האם אתה מסיר? חנא סוייד (חד"ש): לא מסיר. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת דב חנין, האם אתה מסיר? דב חנין (חד"ש): לא. היו"ר עתניאל שנלר: חברת הכנסת גלאון? זהבה גלאון (מרצ): לא מסירה. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת ביילין – לא נמצא. חבר הכנסת חיים אורון? חיים אורון (מרצ): לא. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת רן כהן? רן כהן (מרצ): לא מסיר. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת וילן? אבשלום וילן (מרצ): לא. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת נסים זאב? נסים זאב (ש"ס): מסיר. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת יואל חסון? יואל חסון (קדימה): – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת אחמד טיבי? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני לא מסיר. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת אורי אריאל? אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מסיר. היו"ר עתניאל שנלר: אני מעמיד להצבעה את ההסתייגות לסעיף 1 של חברי הכנסת מוחמד ברכה, דב חנין, זהבה גלאון, חיים אורון, רן כהן ואבשלום וילן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות. הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות – 18 נגד – 54 נמנעים – 1 ההסתייגות של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין, זהבה גלאון, חיים אורון, רן כהן, אבשלום וילן ואחמד טיבי לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 18, נגד – 54, נמנע אחד. ההסתייגות לסעיף 1 לא נתקבלה. נצביע על שם החוק ועל סעיף 1 כהצעת הוועדה. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1 כהצעת הוועדה – 50 נגד – 24 נמנעים – 1 סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 50, נגד – 24, נמנע אחד. שם החוק וסעיף 1 התקבלו כנוסח הוועדה. יש שתי הסתייגויות של חבר הכנסת אחמד טיבי לסעיף 2. האם אדוני מבקש שנצביע על ההסתייגויות? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הצבעה. היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נעבור להצבעה על ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת טיבי לסעיף 2. הצבעה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 14 נגד – 56 נמנעים – 1 ההסתייגות (1) של חבר הכנסת אחמד טיבי לסעיף 2 לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 14, נגד – 56, נמנע אחד. ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת טיבי לסעיף 2 לא התקבלה. נעבור להצביע על ההסתייגות השנייה של חבר הכנסת טיבי. הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 16 נגד – 54 נמנעים – 1 ההסתייגות (2) של חבר הכנסת אחמד טיבי לסעיף 2 לא נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 16, נגד – 54, נמנע אחד. ההסתייגות השנייה לא התקבלה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 51 נגד – 24 נמנעים – 1 סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 51, נגד – 24, נמנע אחד. סעיף 2 התקבל כנוסח הוועדה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 52 נגד – 24 נמנעים – 1 חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 39) נתקבל. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 52, נגד – 24, נמנע אחד. על-פי החוק, 50 זה הרף הנדרש. החוק התקבל. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 36) (תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשס”ז–2006 ["דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"ב, עמ' 7783.] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 36) (תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשס”ז–2006, של חברי הכנסת חיים אורון, אורית נוקד, זבולון אורלב, אלחנן גלזר, סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי כנסת נוספים – קריאה ראשונה. לפני ההצבעה אני רוצה להבהיר: ההצעה הזאת היא הצעה תקציבית, לכן נדרשת תמיכת 50 מחברי הכנסת כדי שהיא תתקבל בקריאה ראשונה. אני עובר להצבעה. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 נגד – 19 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 36) (תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשס”ז–2006, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 56, נגד – 19, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 36) (תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשס”ז–2006, התקבלה, ותידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/392).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. השר משולם נהרי יציג את הצעת החוק. בבקשה, כבוד השר. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ב-27 בדצמבר 2007 פורסם החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים – מה שנקרא מס הכנסה שלילי – התשס”ח–2007. לפי החוק, רשות המסים בישראל אחראית לתשלום המענק שנקבע במסגרת החוק האמור, וכבר בשל שנת 2007 אמורות להיות מוגשות עד 15 באוגוסט 2008 תביעות שהרשות תצטרך לשלם לפיהן מענק למי שעומד בתנאים שנקבעו בחוק. במסגרת בחינת יישומו ותפעולו המערכתי של החוק, שהתקבל זה כבר, נתגלו בו כמה תקלות שמוצע לתקנן במסגרת הצעת החוק המונחת לפניכם, הכול כדי לאפשר למשרד האוצר ולרשות המסים להיערך בעוד מועד ליישום החוק ולשלם את המענק שנקבע בו לפי המועדים שנקבעו בו, כדלקמן. 1. מוצע לתקן את אופן חישוב הפחתת מס ההכנסה השלילי בשל ההכנסה המצטברת של שני בני-זוג במשק-הבית כך שתשקף הפחתה הדרגתית סבירה, בשים לב להכנסה המצרפית כאמור. שיטה זו נועדה למנוע תשלום מענק למשקי-בית מבוססים יחסית, שבהם לאחד מבני-הזוג הכנסה נמוכה, המזכה אותו לכאורה בקבלת המענק, אך לבן-הזוג האחר הכנסה גבוהה, כך שעל-פי קביעה נורמטיבית אין מדובר במשק-בית שזקוק לסיוע מהמדינה. מוצע לתקן את הנוסחה שבחוק באופן שייצור מנגנון של הפחתה הדרגתית, מהטעם שבנוסחה כפי שחוקקה, מבחינה מתמטית, נוצר מצב שבו ההפחתה המדורגת אינה מתקיימת, ולפיכך התקרה של משק-הבית נעשית לא אפקטיבית. 2. מוצע לקבוע כי דיווח של בן-זוג של המבקש מענק מס הכנסה שלילי יהיה תנאי לקבלת מענק כאמור, אם בן-הזוג חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה. הוראה זו נועדה להבטיח כי לרשות המסים יהיה מידע שלם הנדרש לקביעת הזכאות למענק ושיעורו. 3. מוצע להאריך את המועד להגשת תביעה למענק מס הכנסה שלילי לגבי שנת המס 2007 עד ל-13 בדצמבר 2008, במקום 30 בספטמבר 2008, ולקבוע בהתאמה את המועד לתשלום המענק. תיקון זה נועד להקל על התובעים הפוטנציאליים בשנת הפעלתו הראשונה של החוק ולהבטיח כי מועד תשלום המענק יהיה אחרי המועד שבו על רשות המסים לקבל החלטה בעניין התביעה לתשלום מענק. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר נהרי. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון על-פי רשימת הדוברים. חבר הכנסת אורי אריאל. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מוותר. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת משה גפני. משה גפני (יהדות התורה): מוותר. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת מאיר פרוש. מאיר פרוש (יהדות התורה): מוותר. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת יעקב מרגי. יעקב מרגי (ש"ס): מוותר. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת אברהם רביץ. אברהם רביץ (יהדות התורה): אני אתך לאורך כל הדרך. היו"ר עתניאל שנלר: האם אתה מבקש לומר את דבריך, או שאתה מוותר? אברהם רביץ (יהדות התורה): מוותר. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, חברי חברי הכנסת, תם הדיון הסוער והמעניין. נעבור להצבעה על הצעת החוק, כפי שהציג אותה השר נהרי. חברי חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון), התשס”ח–2008, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 17, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזה כי הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/395).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. ההצעה הזאת קיבלה פטור מחובת הנחה. אני מזמין את השר יצחק כהן להציג את הצעת החוק בשם שר התשתיות הלאומיות. בבקשה, אדוני השר. השר לשירותי דת יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, בסעיף 60 בחוק משק החשמל (תיקון מס' 5), התשס”ז–2007, נקבעו הוראות שונות שתכליתן העיקרית קביעת מתווה ואבני דרך לקידום השינוי המבני במשק החשמל ובחברת החשמל. בסעיף הוסדר מנגנון של צווים שלפיהם אפשר להאריך את רשיונות חברת החשמל מזמן לזמן. מכוח אותם צווים, עד 1 ביולי 2008 היו אמורים לקום תאגיד לניהול המערכת ותאגידי ייצור אשר יוכלו לקבל רשיונות מתאימים לפעילותם. בשל הקושי הרב ביישום המתווה הקבוע בחוק בלוח הזמנים שנקבע, שר התשתיות, מר בנימין בן-אליעזר – וזאת הזדמנות לאחל לו רפואה שלמה – מציע לתקן את החוק כמפורט בהתאם. כדי לאפשר את פעילות חברת החשמל עד ליישום השינוי המבני, שהוא אחד השינויים המבניים החשובים והמורכבים במשק, השר מציע להאריך את תוקפם של רשיונות החשמל עד 1 ביולי 2009. שר התשתיות מציע גם לקבוע כי תהיה אפשרות להעניק רשיונות ייצור במסגרת חברת החשמל רק לתחנות שיאושרו במסגרת תוכנית הפיתוח לסוף שנה זו, קרי אישור הקמתן של תחנות כוח בהיקף שעד 1,750 מגוואט, כדי לממש את תוכנית החירום במשק החשמל. צפויה הקמת תחנות באתר רמת-חובב, באתר "חגית", בתחנת הכוח "אשכול" או במקומות אחרים, כפי שיאשרו מוסדות התכנון. נוסף על כך, כדי להיערך למתן רשיון לניהול המערכת ורשיונות ייצור בעתיד, החליטה הממשלה כי יוקמו חברות ממשלתיות מתאימות שיוכלו לפעול לקבלת רשיונות מתאימים ולהקמת תחנות כוח, הכול כדי להביא לקיומו של משק חשמל יציב ובריא. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר יצחק כהן, שהציג את החוק בשם שר התשתיות הלאומיות. נרשם לדיון חבר הכנסת אריאל. האם מישהו מעוניין להירשם לדיון? לאחר ההיענות והרישום המסיביים נעבור להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, ותועבר לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/393).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. אני מזמין את השר שאול מופז להציג את הצעת החוק בשם שר התשתיות הלאומיות. בבקשה, אדוני השר. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפניכם הצעת החלטה לתיקון חוק משק הגז הטבעי. כידוע לכם, אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי מאוד של משק הגז הטבעי, ההופך בקצב מסחרר לדלק מרכזי במשק הישראלי. כיום 20% מייצור החשמל במשק מבוססים על גז טבעי, ובעשור הבא נגיע לכ-40% ייצור חשמל מגז טבעי, שהוא נקי וזול מהדלקים האחרים. כדי לעמוד ביעדים השאפתניים האלה עלינו להבטיח את מקורות הגז הטבעי של מדינת ישראל. כיום יש למדינה שני מקורות מובטחים של גז טבעי: "ים תטיס", המפיקה גז מול חופי אשקלון, ו-EMG, שרק באחרונה החלה בהזרמת הגז הטבעי במצרים. כמויות אלה אינן מספיקות למשק הישראלי, ובלא מקורות זמינים נוספים צפוי מחסור בגז טבעי כבר בשנת 2011, והדבר יחייב את חברת החשמל ואת יצרני החשמל הפרטיים לייצר חשמל מסולר וממזוט, שהם יקרים ומזהמים. על כן המדינה נמצאת בעיצומו של משא-ומתן עם ספקי גז טבעי נוספים. כדי שהמדינה תוכל לרכוש את הגז הטבעי וגם למכור אותו לצרכנים בשוק, אנו מביאים לפניכם תיקון לחוק משק הגז הטבעי. התיקון יאפשר למדינה להמשיך את המשא-ומתן עם ספקי הגז הטבעי, בכלל זה עם חברת "בריטיש גז", שאנחנו נמצאים בשלבי משא-ומתן מתקדמים עמה. תיקון החוק יאפשר לשר התשתיות ולשר האוצר להורות על הקמת חברה או יחידת סמך ממשלתית שתרכוש את הגז הטבעי ותמכור אותו לספקים, בהתאם להתחייבות המדינה לבג"ץ בתשובתה על עתירה שהגישה לאחרונה חברת "ים תטיס" נגד המשא-ומתן עם "בריטיש גז". התחייבות המדינה לפני בית-המשפט אפשרה את דחיית העתירה ואת המשך המשא-ומתן, ולפיכך אנו מביאים לפניכם את תיקון החוק. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לכבוד השר. נעבור לדיון. מנחם בן-ששון (קדימה): – – – שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: כרגע מדובר גם על "בריטיש גז" וגם על "ים תטיס". אנחנו רוצים להתקדם בנושא הזה. אני חושב שזה דבר שנכון לאשרו. אני מייצג את שר התשתיות, למדתי את הנושא קודם, ואני חושב שנכון – לאחר שבית-המשפט אפשר את דחיית העתירה – לאשר את המשך המשא-ומתן שאנחנו מביאים בתיקון החוק שלפניכם. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר. נרשמו לדיון חבר הכנסת אריאל, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת פרוש, חבר הכנסת מרגי וחבר הכנסת רביץ. עוד מישהו רוצה לדון בהצעת החוק? ובכן, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס”ח–2007 [נספחות.] היו"ר עתניאל שנלר: נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: החלטת ועדת הכספים לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת בדבר חלוקת הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס”ח–2007. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, להציג את ההחלטה. בבקשה, אדוני יושב-ראש הוועדה. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס”ח–2007, דנה בתיקוני חוקים שונים, בביטול חוקים ובקביעת הוראות נוספות במטרה לעמוד ביעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008. בהחלטות ועדת הכנסת בדבר חלוקת הצעות חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס”ח–2007, להלן: הצעת החוק, מיום ד' בכסלו, 14 בנובמבר 2007, הועברו לדיון בוועדת הכספים בין השאר סעיפים 2–4 מהצעת החוק, שעניינם דתות. בשל המצוקה התקציבית של המועצות הדתיות, וכדי למנוע עיכוב בקבלת פסקאות (6)–(8) בסעיף 2, שעניינן תקציב המועצות הדתיות, החליטה הוועדה לאשר כבר בשלב זה את הפסקאות האמורות ולהביאן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית במועד מוקדם יותר משאר סעיפי החוק שהועברו אליה כאמור. ועדת הכספים החליטה להביא את שאר הסעיפים – פסקאות (1)–(5) ו-(9)–(12) לסעיף 2, וכן את סעיפים 3 ו-4, שהם חלק מפרק ב', שעניינו דתות – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית במועד מאוחר יותר. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הודעת יושב-ראש ועדת הכספים. הצבעה. הצבעה מס' 16 בעד ההחלטה – 16 נגד – אין נמנעים – אין החלטת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס”ח–2007, נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי החלטת ועדת הכספים, כפי שהציג אותה יושב-ראש הוועדה, התקבלה. הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 25) (פרסום דין-וחשבון פומבי על מעילה), התשס”ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/236).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 25) (פרסום דין-וחשבון פומבי על מעילה), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת מיסז'ניקוב להציג את הצעת החוק, ואחר כך נעבור לדיון. בבקשה, אדוני. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, מונחת לפניכם הצעת חוק שנועדה לערוך תיקון חשוב בפקודת הבנקאות וליצור שקיפות ציבורית נאותה בכל הקשור לדוח המעילות השנתי שמפרסם המפקח על הבנקים בבנק ישראל. התיקון בפקודת הבנקאות משנת 2004 קבע כי תאגיד בנקאי ידווח מייד למבקר הפנימי ולמפקח על הבנקים על חשש סביר שעובד מעובדיו או נושא משרה בו היה מעורב במעילה בסכום גדול מ-15,000 שקלים. לפי התיקון משנת 2004, המפקח על הבנקים יגיש דין-וחשבון שנתי לוועדת הכספים של הכנסת ובו פרטים על מעילות שדווחו למפקח. דוח המעילות הוא אחד הלקחים שהופקו ממעילת ענק בהיקף של 250 מיליון שקל בבנק למסחר. הדוח הראשון פורסם בראשית שנת 2006, רק לאחר התערבות גופים חיצוניים, דוגמת התנועה לאיכות השלטון, אשר דרשו את פרסומו. מהודעת המפקח עלה כי בשנה החולפת דווחו 21 מעילות בבנקים, בסכום כולל של 7.5 מיליוני שקלים, והטיפול ב-90% מהן הועבר למשטרה, אולם בהודעת המפקח לא היה מידע על מעילות שהמפקח סיים את הטיפול בהן, וגם לא על אופי הטיפול או על הממצאים שנתגלו – מידע שצריך להיות חלק בלתי נפרד מדוח המעילות. לפי הצעת החוק שמונחת לפניכם לקריאה ראשונה, לשם יצירת השקיפות הציבורית הנדרשת במקרים אלה, ובפרט כאשר מדובר בגופים כגון בנקים מסחריים, על המפקח על הבנקים לפרסם אחת לשנה בפומבי – בכל האמצעים – את דוח המעילות השנתי, בצירוף פירוט רחב ככל האפשר על כל אחת מהמעילות ועל הפעילות שנקט בגין כל אחת מהן. בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בממצאי דוח המעילות לשנת 2006 החליטה הוועדה לדון בעת הכנת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בהרחבת ההגדרה "מעילה בנקאית" כך שבדיווח הבנק למפקח ובדוח המעילות יפורטו גם מעשים שאינם נמנים היום בגדר המעילה אולם טמונה בהם פגיעה באינטרסים של לקוחות הבנקים. נוסף על כך החליטה הוועדה לשקול מתן כלים למפקח על הבנקים להתמודדות עם מעילות חוזרות ונשנות בתוך פרק זמן מסוים באותו בנק או באותו סניף. אני מבקש מכם לתמוך בהצעה הראויה הזאת. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. נרשמו לדיון חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת רביץ, חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת פרוש וחבר הכנסת אריאל. חברי חברי הכנסת, נעבור להצבעה, אלא אם כן עוד מישהו רוצה להירשם. הצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 25) (פרסום דין-וחשבון פומבי על מעילה), התשס”ח–2008, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (מס' 25) (פרסום דין-חשבון פומבי על מעילה), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. שאילתות ותשובות היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: שאילתות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ותשובות עליהן. אני מזמין את שר התחבורה והבטיחות בדרכים, חבר הכנסת שאול מופז, לעלות לדוכן ולהשיב על השאילתות המפורטות בדף המונח לפניכם. בבקשה, אדוני השר. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: השאילתא הראשונה היא של חבר הכנסת גפני? היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת גפני – אינו נוכח. חברת הכנסת חילו – אינה נוכחת. חבר הכנסת פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת אורלב – אינו נוכח. חבר הכנסת פרוש – – – קריאה: – – – היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת טאהא. אני אקריא את כולם. מטריחים את השרים לחשוב ולענות תשובות, ואנחנו צריכים להזכיר את שמות השואלים והנעלמים. קריאה: – – – לפרוטוקול. היו"ר עתניאל שנלר: כל אלו שאינם פה – התשובות יהיו לפרוטוקול. 563. בניית המחלף בכביש מס' 1 בכניסה לקריית-יערים ונווה-אילן חבר הכנסת משה גפני שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006): נודע לי כי בניית מחלף תת-קרקעי בכביש מס' 1, כדי לאפשר גישה לבאים ממרכז הארץ לקריית-יערים ולנווה-אילן, מתעכבת. בעבר היתה גישה אך היא נסגרה מטעמי בטיחות, ומשרדך הבטיח כי בתום העבודות במחלף שורש ייבנה מחלף זה. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – כיצד תזורז בניית המחלף? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. בניית מחלף נווה-אילן מקודמת על-ידי החברה הלאומית לדרכים במסגרת תוכנית דרך מס' 1 – קטע שער-הגיא–סחרוב. התוכנית הוגשה לוועדה לתשתיות לאומיות כתוכנית אחת. לאור קידום התוכנית במסגרת ות"לית, אין החברה מקדמת הליך סטטוטורי נפרד לחלקי התוכנית על רף האפשרות, לאחר קבלת אישור סטטוטורי, לבצע את התכנון המפורט בקטעים. כלל דיוני התוכנית מבוצעים במסגרת הנחיות הות"ל ועל-פי מדיניות החברה לשיתוף המועצות. במסגרת זו הוצגו השגות המועצה המקומית קריית-יערים במסגרת "קונגרס ות"ל" בינואר 2007. השגות המועצה נדונו ולא התקבלו בוועדה. לפני חודשים מספר התקיים באתר סיור בהשתתפות מר אהרן צורף, מהנדס המועצה, מר ישראל סובול, יועץ למועצה, והמהנדס איתן אמיר, מנהל הפיתוח מטעם החברה הלאומית לדרכים. בסיור הציג מנהל הפיתוח במפורט מדוע לא ניתן לקבל את הצעת המועצה בנושא ההסטה. ביום 14 בינואר 2008 נמסר למועצה תיק תוכניות לצורך לימוד החומר ומסירת התייחסות שיידון שוב בות"ל. בעוד שבועות מספר יחל הליך לקראת הפקדה בות"ל. במסגרת ההליך ישלחו שוב התוכניות לכל הגורמים, ובהם קריית-יערים. לכלל המועצות הרלוונטיות תהיה הזדמנות נוספת להשמיע את דעתן בפני הות"ל בין בדיוני הכנה לקראת הפקדה ובין באמצעות הגשת התנגדות לתוכנית. לנושא אלטרנטיבות תכנוניות – החברה הלאומית לדרכים בחנה את בקשת המועצה המקומית קריית-יערים להסטת דרך מס' 1 דרומה; בניגוד לתכנון המקודם על-ידי החברה להסטה צפונה. בקשת המועצה לא נתקבלה בחברה לאור קיום מדרונות נחל-כסלון מדרום לדרך מס' 1, מדרונות אשר מהווים יחידת נוף רגישה במיוחד, שעל דעת כלל מלווי התכנון אין בשום אופן לפגוע בהם. יתירה מכך, מדובר באחד המדרונות התלולים ביותר באזור – שיפוע המגיע לכדי 70% – דבר המשפיע הן על עלות הביצוע והן על אי-יכולת ביצוע; עבודות מילוי מבוצעות עד לשיפוע של כ-50%. כתגובה על עמדת החברה הציע מהנדס מועצת קריית-יערים לבצע את דרך מס' 1 כגשר המקביל לדרך מס' 1. בניית הגשר אינה מונעת את ההתמודדות עם הקשיים ההנדסיים שפורטו להלן ודורשת עבודות תימוך מורכבות ובלתי אפשריות שעלותן מייקרת מאוד את הפרויקט; ועלות הפרויקט כבר היום מעמידה אותו כאחד מהיקרים ביותר שקודמו על-ידי החברה לאור המורכבות הנופית והטופוגרפית הכלולה בו. יש לציין כי הרחבת דרך מס' 1 היא פרויקט לאומי – כניסה לבירה וטיפול בכביש הראשון בחשיבות במדינה. פרויקט זה, מעבר למחויבות לתכננו כיחידה אחת, מחייב גישור בין הצרכים המקומיים – שכני הדרך – ובין הצרכים הלאומיים – קידום תכנוני מהיר וביצוע פרויקט בטוח ונוח לשימוש ובעלות שתאפשר את ביצועו. במסגרת התחשבות החברה הלאומית לדרכים בצרכים מקומיים, החברה מציגה את כלל תוכניות הדרך עוד בטרם הדיונים בות"ל. אך עם זאת אין ביכולת החברה להיענות לכלל הבקשות המקומיות, שכן חישוב עלות-תועלת וגישור בין רצונות התושבים, מצב השטח ודרישות הגופים הירוקים מחויבים על-ידי מנה"פ ומתכנניו. לסיום ברצוני להדגיש כי הרחבת דרך מס' 1 נמצאת באחד מראשי מעייניה של החברה שנכלל ברשימת ה-waiting list ועדיין אינו מתוקצב לביצוע. 2055. אגרת מעבר לסטודנטים ישראלים הלומדים בירדן חברת הכנסת נאדיה חילו שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום י"ב באדר ב' התשס"ח (19 במרס 2008): סטודנטים ישראלים הלומדים בירדן משלמים 74 ש"ח בכל פעם שהם יוצאים ללימודים. הם באים לביקורים משפחתיים בארץ בתדירות גבוהה וזו הוצאה כספית כבדה. ירדן גובה תשלום חד-שנתי, ללא הגבלת מספר המעברים, בהסדר מיוחד. רצוני לשאול: 1. מדוע לא משווה משרד התחבורה את התנאים לסטודנטים הלומדים בירדן לאלה הניתנים על-ידי ירדן? 2. מה ייעשה למתן הנחות באגרות מעבר לסטודנטים, בדומה להנחות לסטודנטים בתחבורה הציבורית? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. בהתאם לתקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים), התשנ"ה–1994, נוסע היוצא אל מחוץ לישראל ממסוף מעבר ישלם לרשות אגרת נוסע יוצא. סכום האגרה נקבע בתקנות לכל אחד ממסופי המעבר, בהתאם להסכמים הבין-לאומיים שכרתה מדינת ישראל עם שכנותיה. הוראות התקנות קובעות פטור מתשלום אגרה במקרים מסוימים, אולם סוג האוכלוסייה נשוא הבקשה, קרי סטודנטים, אינו נמנה ברשימת הפטורים הקבועים בתקנות. יודגש, כי אין התקנות מקנות לרשות שדות התעופה כל שיקול דעת ו/או סמכות באשר למתן פטור מתשלום האגרה ו/או באשר למתן הנחה כלשהי. 2070. התחבורה הציבורית מאופקים לירושלים ולבני-ברק חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ו באדר ב' התשס"ח (2 באפריל 2008): תושבים מאופקים התלוננו על התחבורה הציבורית מאופקים לירושלים ובני-ברק בקווים 498 ו-494. האוטובוסים לא יוצאים כלל למרות לוח הזמנים, יש שינויי מסלול תוך כדי נסיעה ויש איחורים רבים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה בנדון ולהקלה על התושבים? 3. האם יתאפשר לחברות אחרות להתמודד במכרז? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. לא ידוע למשרד התחבורה על תלונות חוזרות בגין אי-עמידה בלוח הזמנים של הקווים המוזכרים. בבדיקה שערכנו לא נמצא כי נעשו או אושרו שינויי מסלול או לוח זמנים של אוטובוסים. 2. אנו נטפל במלוא החומרה בכל מקרה פרטני שיובא לידיעתנו תוך ציון פרטים מלאים של האירוע. 3. בשלב זה לא פורסם כל מכרז חדש לתפעול קווי תחבורה ציבורית באזור זה. 2071. תחבורה ציבורית בעיר אילת חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ו באדר ב' התשס"ח (2 באפריל 2008): הובא לידיעתי כי בעיר אילת אין תחבורה ציבורית – קווי אוטובוס עירוניים – ותושביה נאלצים להשתמש דרך קבע במוניות, דבר המייקר מאוד את הנסיעות. רצוני לשאול: 1. מדוע אין תחבורה ציבורית באילת? 2. מה ייעשה כדי שציבור התושבים והתיירים הרבים יזכו לתחבורה ציבורית בעיר? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בעיר אילת פועלת תחבורה ציבורית זה שנים רבות: קו 1 – קו סיבובי המקשר בין המלונות, מרכז העיר ושכונות העיר בתדירות של נסיעה כל חצי שעה ברוב שעות היום; קו 2 – קו סיבובי, בכיוון ההפוך מקו 1, המקשר בין המלונות, מרכז העיר ושכונות העיר בתדירות דומה לקו 1; קו 5 – קו המקשר בין המלונות, השכונות ואזור התעשייה הצפוני (ביג) בתדירות של נסיעה כל שעה. 2. אנו ביחד עם הרשות המקומית עוקבים באופן שוטף על השיפורים הנדרשים בקווי התחבורה הציבורית ואנו נשמח להתייחס לכל בקשה או הצעה ספציפיות של שינויים בקווים. 2074. חילול שבת על-ידי רכבת ישראל חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ו באדר ב' התשס"ח (2 באפריל 2008): פנו אלי תושבים הגרים בסמיכות לפסי הרכבת ברמלה-לוד בתלונה על שרכבת ישראל מחללת את השבת ומפעילה קו רכבת העוברת ליד כביש עוקף רמלה-לוד בסביבות השעה 17:00 בכל שבת. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן – האם הדבר נעשה באישור משרדך ובהסכמתך? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בהתאם להנחיית הגוף המנחה, משטרת ישראל, יש לבצע פתיחות ציר באור יום לפני תחילת תנועה רכבות הנוסעים והמשא בכל הקווים. לפיכך, רכבת ישראל מבצעת נסיעות באור יום של קטרים, לצורך סריקה ביטחונית של המסילות לפני חידוש תנועת הרכבות הסדירה במוצאי שבת. 2. לשם כך פועלת הרכבת בהתאם להיתר עבודה בשעות מנוחה שניתן לה על-ידי משרד התמ"ת. 2075. המאבק בתאונות דרכים במגזר הערבי חבר הכנסת ואסל טאהא שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ו באדר ב' התשס"ח (2 באפריל 2008): על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כמעט כל הילדים עד גיל ארבע שנהרגו בתאונות הדרכים בשנת 2007 היו מהמגזר הערבי. כבר בתחילת שנה זו נהרגו עוד שלושה ילדים ערבים בתאונות ליד ביתם. רצוני לשאול: 1. מה היא תוכנית משרדך להגברת הבטיחות בדרכים ביישובים הערביים? 2. מה נעשה עד כה בנושא? 3. מה הוא תקציב המשרד לפעולות ממוקדות במגזר הערבי בשנת 2008? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. לצערי הרב, אנו עדים ליחס לא פרופורציונלי של שיעורי הנפגעים בקרב המגזר הערבי בכלל ושל ילדים מן המגזר בפרט. על רקע מגמה זו של עלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים במגזר הלא-יהודי יזמתי תוכנית חירום למאבק בקטל במגזר הערבי במטרה להיאבק במגמת העלייה בכמות תאונות הדרכים במגזר. התוכנית תוקצבה ב-22 מיליון ש"ח. מתוכם – 18 מיליון ש"ח לשיפור התשתיות ו-4 מיליוני שקלים לטיפול בגורם האנושי. בהיבט התשתיתי – התוכנית מקיפה את כלל היישובים במגזר ומטפלת במוקדי סיכון – בבניית מדרכות, בסימון מעברי חצייה, בהצבת תמרורי תנועה, בהסדרי חנייה ותנועה בסביבות בתי-הספר שבהם לומדים הילדים בתחומי הרשויות על מנת לאפשר סביבה בטוחה. בהיבט של הגורם האנושי – הפעילות הינה אינטגרטיבית ובהשתתפות משרד החינוך, משרד הבריאות וארגון "בטרם". התוכנית מתמקדת בהעלאת המודעות והאחריות ההורית על מנת לצמצם את מספר התאונות שבהן מעורבים הילדים במגזר. התוכנית כוללת: מבצעי הסברה להורים – שילוט חוצות והפצת עלונים בנושא; הדרכות לאחיות טיפות-החלב במגזר בנושא בטיחות בדרכים בדגש על התקני ריסון לילדים ברכב; כנסים לאמהות – מובילות השינוי ההתנהגותי בתא המשפחתי בנושא בטיחות בדרכים; פעילות זה"ב בבתי-הספר; כנסים למובילי דעת קהל כגון אנשי דת ואימאמים בנושא הבטיחות בדרכים; העלאת המודעות בנושא נסיעה לאחור ונראות ילדים בקרב נהגי רכב כבד על רקע מספר תאונות החצר הרבות. כולי תקווה כי בעזרת שיתוף הפעולה של ראשי המגזר ובעיקר בהתייחסות רצינית של התושבים עצמם, נראה תוצאות כבר בשנת 2008 ונוכל להציל כמה שיותר חיים. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת זבולון אורלב – לפרוטוקול. 2077. השילוט בשפה הערבית ברחבי הארץ חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ו באדר ב' התשס"ח (2 באפריל 2008): הובא לידיעתי, כי על השלטים בדרום הארץ כתוב בערבית "מסתוטנאת חבל אשכול", שמשמעותה "התנחלויות חבל אשכול". האמור לעיל נכון גם לגבי יישובי עמק חפר. רצוני לשאול: 1. האם ידועה המשמעות הפוליטית של המלה בערבית "מסתוטנאת"? 2. מדוע לא יוחלף המונח בערבית ל"תג'מעאת סכניה", שפירושה "יישובים"? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. ביררנו את הסוגיה עם הממונה על אישור הנוסחים בשילוט בשפה הערבית בחברה הלאומית לדרכים, מר יוסי בכור, עוסק בנושא זה שנים רבות ובאמתחתו ניסיון וידע רב ברזי השפה הערבית. כפי שניתן ללמוד ממזכרו ומהעתק הדף הרלוונטי מהמלון העברי-ערבי, משמעות המלה "מסתוטנאת" הינה "יישובים" ולא "התנחלויות", ואילו משמעות המלה "תג'מעאת סכניה" הינה התאגדויות מגורים. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת אברהם רביץ – תשובה לפרוטוקול. 2080. בטיחות הולכי רגל במגזר החרדי חבר הכנסת אברהם רביץ שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ד' בניסן התשס"ח (9 באפריל 2008): על-פי נתוני משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באמצעות ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעובדו על-ידי מכון מת"ת, ניכרת היפגעות מוגברת של הולכי רגל במגזר החרדי. רצוני לשאול: 1. מה היא תוכנית משרד התחבורה להגברת בטיחות הולכי הרגל בקרב המגזר החרדי? 2. אילו פעולות בוצעו עד כה בנושא? 3. מה הוא תקציב המשרד לפעולות ממוקדות במגזר החרדי בשנת 2008? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. לאור הנתונים הסטטיסטיים שמצביעים על היפגעות גבוהה יחסית במגזרים מסוימים, מתבצעת על-ידי הרשות לבטיחות בדרכים תוכנית עבודה מקיפה במטרה לצמצם את ההיפגעות במגזרים אלה, לרבות המגזר החרדי. מטרת התוכנית – יצירת אורח חיים בטיחותי והטמעת תרבות לאורח חיים בטיחותי במגזר החרדי, בדגש על שימוש בהתקני ריסון, בטיחות הולכי רגל והסעות תלמידים. עיקרי התוכנית – גיוס ההנהגה החרדית, גדולי הרבנים, להטמעת מסרים של בטיחות וחשיבות הציווי ו"נשמרתם לנפשותיכם"; יישום תוכנית חינוך לבטיחות ברשת החינוך העצמאי ו"מעיין החינוך התורני" בשלוש, ארבע שכבות גיל; הסברה והדרכה מקיפה לאוכלוסייה במגזר החרדי; טיפול מקיף בנושא הסעות במגזר החרדי, לרבות תופעת "הטנדרים" – הסעות תלמידים ברכבים שלעתים קרובות אינם מורשים ואינם עומדים בדרישות הבטיחות הבסיסיות – וקיום השתלמות מקצועית ל-300 מלווים ואחראים בהסעות הילדים. 2. פעילות שבוצעה במגזר החרדי ברבעון הראשון של 2008 – קיים שיתוף פעולה אינטנסיבי עם התקשורת הפונה לקהל החרדי, פרסום כתבות וראיונות בעיתונות החרדית ושידור מסרים של בטיחות ברדיו "קול חי"; הפצת עלוני הדרכה והסברה; קמפיין ממוקד במועדים על לוח השנה העברי (פורים, פסח, מתוכננים קמפיינים גם לל"ג בעומר, קיץ, חורף, "בין הזמנים", חופשות וטיולים); יישום התוכנית לבטיחות ברשתות החינוך העצמאי והתורני; הופצה מהדורה מיוחדת לבטיחות ילדים בדרכים בעיתון "עיתונלי" לילדים שמופץ ב-15,000 בתי-אב; הופק דיסק שירה עם מיטב זמרי הזמר החרדי, והופץ בעיתונות החרדית בפורים; כנס מחנכים. הרשות לבטיחות נמצאת בתהליך מתקדם להקמת ועדת רבנים שמייצגים את גדולי הרבנים שעיסוקה בבטיחות בדרכים במגזר החרדי. 3. תקציב המגזר החרדי לשנת 2008 עומד על כ-9 מיליוני ש"ח. תקציב זה אינו כולל את התקציבים שמעבירה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לרשויות המקומיות, שבהן מתבצעת פעילות נוספת בראייה מקומית גם במגזר החרדי. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת ביילין – אינו פה, תשובה לפרוטוקול. 2093. שדרוג כביש 60 בדרום הר-חברון חבר הכנסת יוסף ביילין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ד' בניסן התשס"ח (9 באפריל 2008): בימים אלה מבצעת החברה הלאומית לדרכים עבודות לשדרוג כביש 60 בדרום הר-חברון, בהשקעה של 30 מיליון ש"ח – לפי פרסום של מע"צ. רצוני לשאול: 1. מה הוא מספר המכוניות הממוצע שעובר ביום בקטע הכביש? 2. האם ייפתחו החסימות שלאורך הכביש והוא ייפתח לתנועת פלסטינים? 3. על איזה צורך תכנוני עונה העבודה בכביש זה? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. פרויקט דרך מס' 60 קטע שמעה–מיתר מבוצע על-ידי החברה הלאומית לדרכים. צו התחלת עבודה לביצוע הפרויקט ניתן ביום 8 ביולי 2007. צפי סיום עבודות – אוגוסט 2008. מספר המכוניות הממוצע שעובר ביום בקטע הכביש – נכון להיום אין בידי החברה הלאומית לדרכים נתוני ספירות תנועה עדכנית. החברה הלאומית לדרכים יצאה לביצוע הפרויקט מכורח השלמת פרויקט אשר החל בתקופת מע"צ יחידת הסמך ולא הושלם משיקולי תקציב. 2. משרד התחבורה אינו אחראי להפרדת תנועות בין תנועות ישראליות ותנועות פלסטיניות. האחריות לנושא היא של משרד הביטחון. קטע הדרך לא תוכנן ולא מבוצע עם הפרדת תנועות. נכון להיום לא קיימות חסימות לאורך הדרך זה כשישה חודשים. מי שהציב את החסימות בעבר ומי שהסיר חסימות אלו היה משרד הביטחון. החסימה היחידה הקיימת בקטע הדרך היא של קו התפר. לבירור נוסף מומלץ לפנות למשרד הביטחון לנושא חסימות עתידיות אם בכלל. 3. הכביש הקיים בקטע הדרך הוא כביש צר ברוב אורכו, ללא שוליים, וכולל עקומות אופקיות ואנכיות. הרכב התנועה כולל אחוז גבוה של משאיות. חתך הכביש החדש, המהווה השלמת עבודת התוואי החדש, כולל שוליים ברוחב 2.5 מטרים בכל צד ונתיבי נסיעה ברוחב 3.6 מטרים המאפשרים נסיעה בטוחה תוך מיתון מיטבי של העקומות האופקיות והאנכיות. יש לציין כי טרם ביצוע השלמת הפרויקט בעיית הבטיחות היתה כפולה, הן של התוואי הקיים כתוואי דרך צר אשר לא נותן מסלול נסיעה בטוח בייחוד לנוכח אפיון כלי הרכב במקום, והן התוואי החדש אשר נפרץ במסגרת פרויקט העבר ובוצעו בו עבודות והביא אף הוא לבעיה בטיחותית בפני עצמה. יש לציין כי הפרויקט, כמו כל שאר הפרויקטים המבוצעים על-ידי החברה הלאומית לדרכים, נבחן ואושר לביצוע במשרד האוצר. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת גפני – תשובה לפרוטוקול. 2097. פרסום עבודות החברה הלאומית לדרכים בעיתונות חרדית חבר הכנסת משה גפני שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ד' בניסן התשס"ח (9 באפריל 2008): נודע לי כי אזרחים חרדים רבים נתקלים בכבישים שבהם מתבצעות עבודות על-ידי החברה הלאומית לדרכים בגלל העדר מידע על ביצוע העבודות בעיתונות החרדית. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה לפרסום עבודות אלו בקרב הציבור החרדי? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) ‏מטרת הפרסומים לגבי עבודות החברה הלאומית לדרכים בכבישי הארץ היא להביא את המידע למירב הציבור. הפרסום נעשה בשלטים שהחברה מציבה בצדי הכביש שבו מתבצעת העבודה, וכן בכלי התקשורת השונים. החברה משתדלת ככל הניתן לפרסם במירב אמצעי התקשורת, ובהם העיתונות הכתובה, בהתאם ליכולות התקציביות. בשנה האחרונה פרסמה החברה שמונה מודעות בתקשורת החרדית, מהן ארבע ב"יתד נאמן" וארבע נוספות ב"המודיע", ב"גפן-79" ובערוצי הפרסום של שחק-אשכנזי ואליעד. כמו כן, החברה מיידעת את הציבור בדבר ביצוע העבודות באמצעות מוקדי הרדיו המדווחים על דיווחי התנועה, ובהם גם באמצעות תחנות הרדיו באזורים השונים. פרסום המודעות מתבצע על-פי רוב לפי המיקום הגיאוגרפי שבו הן מתבצעות, על-פי אוכלוסיית היעד וכן בעיתון יומי בעל תפוצה נרחבת. בפרסום המודעות לוקחת החברה בחשבון את היקף הפגיעה הנגרמת לציבור באזור גיאוגרפי מסוים, וככל הניתן כך גם נעשה לגבי המגזר החרדי. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת כבל – תשובה לפרוטוקול. 2106. שמשות כהות בכלי רכב חבר הכנסת איתן כבל שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ג באייר התשס"ח (28 במאי 2008): תקנה 356 לתקנות התעבורה קובעת ש"לא יירשם רכב או יחודש רשיונו של רכב שהשמשה הקדמית והאחורית והשמשות שליד המושבים הקדמיים המותקנות בו, כולן או מקצתן, צופו בחומר ציפוי, בין בהתזה, בין בהדבקה ובין בכל דרך אחרת". רצוני לשאול: מדוע מיובאות ונרשמות מדי שנה אלפי מכוניות בעלות חלונות כהים, למרות האיסור האמור? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) כלי הרכב המיובאים למדינת ישראל נדרשים לעמוד בדרישות התקינה האירופית ובדרישות החובה הישראליות המתעדכנות מעת לעת. בכל הנוגע להרכבת שמשות כהות, נדרשים כלי הרכב המיובאים לעמוד בתקן האירופי 22/99/EEC או בתקן האמריקני 205 MVSS. בתקנים אלה מוגדרת נראות השמשות כמפורט להלן: שמשה קדמית תאפשר אחוז מעבר אור שלא יפחת מ-75%. השמשות בצדי הנהג והשמשה האחורית תאפשרנה מעבר אור שלא יפחת מ-70%. השמשות הצדיות מאחורי הנהג תאפשרנה מעבר אור שלא יפחת מ-39%. בעקבות תיקון תקנה 356(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, מיום 27 בספטמבר 2005, הפיץ משרדנו ב-16 בנובמבר 2005 הנחיה למכוני הרישוי, שלפיה ניתן לאשר במסגרת מבחן הרישוי הכהיית השמשות בצדי הרכב ומאחורי המושבים הקדמיים ובלבד שיעמדו בהוראת התקנה. היו"ר עתניאל שנלר: חברת הכנסת נאדיה חילו – תשובה לפרוטוקול. 2107. אי-סבסוד חברות הסעה פרטיות חברת הכנסת נאדיה חילו שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ג באייר התשס"ח (28 במאי 2008): לאחר כעשר שנים אסור לחברות הסעה להסיע תלמידים והן נדרשות להשבית את רכביהן. חברות פרטיות, בניגוד לחברות ציבוריות, אינן מקבלות סבסוד, דבר הפוגע בתחרות. רצוני לשאול: 1. מדוע אין תמיכה כספית לחברות פרטיות? 2. מה ייעשה כדי לאזן את התחרות? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) על-פי תקנות התעבורה, אוטובוס רשאי להסיע נוסעים במשך 20 שנים ולא 10 שנים. הגבלת גיל האוטובוס ל-10 שנים היא על-פי הנחיית משרד החינוך לאוטובוסים אשר מסיעים תלמידים בלבד. ככלל, חברות ההסעה הפרטיות מתנהלות בשוק חופשי ומבצעות הסעות במגזרים שונים, כגון הסעת פועלים, תיירים, תלמידים וכו', ללא פיקוח על מחירי הנסיעה, בניגוד לתחבורה הציבורית, אשר מחירי הנסיעה מפוקחים בה על-ידי משרד התחבורה. ראוי לציין כי בשנים האחרונות, בעקבות רפורמה בענף, חברות אינן מקבלות סבסוד, למעט הנחות של תלמידים, קשישים וכו'. משרד התחבורה מעודד את התחרות בענף התחבורה, והראיה לכך היא כי חברות ההסעה משתלבות בתחבורה הציבורית, דבר שלא היה קיים בעבר, וכיום יש מספר רב של מפעילי תחבורה ציבורית. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת חסון – תשובה לפרוטוקול. 2109. תאונות דרכים בגלל גמלים משוטטים חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ג באייר התשס"ח (28 במאי 2008): בסוף השבוע האחרון נהרג תושב ירוחם כתוצאה מהתנגשות רכב בגמל משוטט. מתחילת השנה דווחו 400 מקרים של גמלים המסתובבים על כבישי הנגב. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה נעשה למיגור התופעה? 3. האם יוגדלו הקנסות על שיטוט גמלים? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. אכן בשנים האחרונות אירעו לצערנו כמה תאונות קטלניות וקשות בגין התנגשות כלי רכב בגמלים משוטטים בכבישי הדרום. במרחבי הדרום יש על-פי ההערכה מאות גמלים משוטטים, חלקם נמצאים תחת פיקוח והותקן בהם שבב לאיתור הבעלים וחלקם ללא בעלים מוגדרים. מדי שנה מתקבלות במוקד המשטרה מאות קריאות מאזרחים על גמלים המשוטטים בכבישים המהווים סיכון. 2. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשיתוף המועצות האזוריות בנגב, השירותים הווטרינריים ומשרדי הממשלה השונים מקיימת פעילות למיגור התופעה המהווה איום ממשי על בטיחות הנוסעים בכבישי הדרום: פעילות אכיפה – מתחילת השנה בוצעו שלושה מבצעים משותפים שבהם נתפסו גמלים והושמו בהסגר. כמו כן מתוכננות על-ידי הגורמים שהוזכרו פעולות אכיפה נוספות במהלך השנה; פעילות קהילתית הסברתית בקרב השיח'ים בדרום ובעלי העדרים; תכנון משותף עם החברה הלאומית לדרכים לביצוע עבודות תשתיתיות שיהוו מכשול בפני הגמלים לחציית הכבישים הבין-עירוניים. בימים אלה בוחנים הגורמים המקצועיים פתרונות לבעיית הגמלים המשוטטים על כבישי הדרום – ביניהם פיילוט לתאורה סולרית לכבישים החשוכים, ריכוז מזון לגמלים שיחסוך את נדידת הגמלים בחיפוש אחר מרעה, ופיילוט למערכת התרעה אלקטרונית על-קולית אשר תרתיע גמלים מלהגיע לכביש. אני מקווה שהפעילויות כפי שהוזכרו אכן יישאו תוצאות וימזערו עד למינימום את התאונות הנ"ל. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת מרגי – תשובה לפרוטוקול. 2129. הרכבת הקלה בתל-אביב ובירושלים חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): תושבי ירושלים חיים בצל הרכבת הקלה העתידה לפעול ברחובותיה. הושמעו טענות על הניהול וההתנהלות הכספית. בעניין הרכבת הקלה בתל-אביב, פורסם כי שר האוצר מתכוון לדחות בעשר שנים את ביצועה. רצוני לשאול: 1. מה היא עלות הרכבת בירושלים ובתל-אביב? 2. מתי הן יופעלו? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. פרויקט הרכבת הקלה בירושלים הינו מהפרויקטים המורכבים המתבצעים במדינת ישראל בשנים האחרונות. המורכבות הטכנולוגית, החדשנות והעבודה הופכות אותו לאתגר משמעותי הן לקונסורציום – הזכיין – שהתחייב לבצעו והן לסקטור הציבורי השותף לביצועו. ביצועו של הפרויקט בלבה של עיר הומה אדם ותחבורה פרטית וציבורית מחייב מערכות תיאום מורכבות, עמידה בסטנדרטים גבוהים, סנכרון בין הזכיין, משטרה, עירייה ומשרד התחבורה, כמו גם עמידה בכל החוקים, התקנים והדרישות הציבוריות השונות. הואיל וטרם נבנה פרויקט בסדר גודל כזה בישראל בתוככי עיר פעילה, יש עיכובים הנובעים מהצורך של הזכיין להסתגל ולהתאים את מערכותיו השונות לדרישות ההסכמים עמו להוראות הדין השונות. הסקטור הציבורי עשה וממשיך לעשות את שלאל ידו על מנת להפוך את עבודתו של הזכיין לנוחה ככל האפשר ובד בבד ממשיך לעמוד על קיום דרישות החוק והסכם הזיכיון. 2. לאחרונה נפתרו כל העיכובים בהמשך עבודות הקו של רכבת קלה ירושלים והצפי להפעלת הקו הראשון הינו בספטמבר 2010. אשר לקו של הרכבת הקלה בתל-אביב, הקו האדום שאמור להיות הקו הראשון, אמור להתחיל לפעול בסוף 2013. קיימות השגות של עיריית תל-אביב אשר לקו הירוק, אשר יתחבר אל הקו האדום, ואלו אינן מעכבות את עבודת הרכבת הקלה. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת וילן – תשובה לפרוטוקול. 2133. התקנת סופגי אנרגיה בכבישים חבר הכנסת אבשלום וילן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): התקנת סופגי אנרגיה בהסתעפויות כבישים ולפני עצמים קשיחים הוכיחה את עצמה בעולם כמצילת חיים. למרות זאת, נעצר פרויקט התקנת סופגי האנרגיה בישראל, שתוכנן על-ידי החברה הלאומית לדרכים, בשל הקיצוץ בתקציב. רצוני לשאול: 1. מה הן תוכניות המשרד בתחום התקנת סופגי אנרגיה בארץ? 2. מדוע לא יקצה משרד התחבורה את התקציב הדרוש להשלמת הפרויקט? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. בהתאם להנחיותי, במסגרת תוכנית העבודה של החברה הלאומית לדרכים, הודגשו שיפורי בטיחות ברשת הדרכים הבין-עירונית. לפיכך, בשנת 2008 יושקעו כ-200 מיליון ש"ח בשיפור תשתיות בצמתים וקטעי דרך המוגדרים כמוקדי סיכון, וזאת בהמשך להיקף השקעה דומה שבוצע בשנת 2007. בנוסף, יושקעו סך של 125 מיליון ש"ח בשדרוג בטיחותי של ק"מ 18 עד 29 של דרך מס' 90 – כביש הערבה. החברה פועלת בהתאם לסדרי עדיפויות שקובעים הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה ובחברה הלאומית לדרכים. תקציב החברה המקורי לשנת 2008 להתקנת סופגי אנרגיה ומעקות בטיחות עמד על 10 מיליוני ש"ח ותקציב תיקון סופגי אנרגיה קיימים עמד על 1.5 מיליון ש"ח. התקציבים המעודכנים של סעיפים אלה עומדים על 4.5 מיליוני ש"ח ו-1.5 מיליון ש"ח בהתאמה. שינוי התקציב בסעיף התקנת סופגי אנרגיה ומעקות נובע מהסטות תקציב שבוצעו בתקציב האחזקה – למימון הפרויקטים המוזכרים לעיל. עלות התקנת סופג אנרגיה עומדת על 8,000–150,000 ש"ח, בהתאם לסוג הסופג וההתאמות הגיאומטריות שנדרשות. בנוסף, בכל פרויקט חדש המבוצע על-ידי החברה מותקנים סופגי אנרגיה בנקודות שבהן הדבר נדרש על-פי התקן. היו"ר עתניאל שנלר: שאילתא של חבר הכנסת נסים זאב – אדוני השר, בבקשה. 2139. קו "אגד" בין שכונת נווה-יעקב לרמות בירושלים חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): פורסם כי תושבי שכונת נווה-יעקב בירושלים פנו ל"אגד" בבקשה שתקצה קו תחבורה משכונתם לשכונות רמת-שלמה ורמות בעיר. לדבריהם "אגד" הסכימה שיש נחיצות לקו, אלא שהפעלתו מתעכבת. רצוני לשאול: 1. האם הנושא נדון ב"אגד"? 2. האם הוסכם על נחיצותו? 3. מדוע לא יופעל לאלתר? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: השאילתא היא בנושא שכונת נווה-יעקב. אני רוצה לתת תשובה על השאילתא. 1–3. מסלולי קווי התחבורה הציבורית באוטובוסים ותדירותם מתוכננים בהתאם לביקושי הנוסעים בין יעדי הנסיעה. על-פי סקר "עולים יורדים" שנערך, נמצא כי מספר הנוסעים המבקשים להגיע משכונת נווה-יעקב לרמות הינו כ-180. ואילו בכיוון ההפוך, מספר הנוסעים המבקשים להגיע משכונת רמות אל שכונת נווה-יעקב עומד על כ-150. אני רוצה להסביר שסקרים כאלה נעשים על-ידי חברות התחבורה הציבורית על מנת לבחון את מידת הביקוש לכל קו וקו. מבדיקת לוחות הזמנים של הקווים המקשרים את צומת הגבעה-הצרפתית עם נווה-יעקב עולה כי קיימת תדירות של שבעה עד תשעה אוטובוסים כל שעה בשעות השיא, וכשלושה אוטובוסים בשעה בשעות השפל. תדירות זו מאפשרת לנוסעים מעבר נוח ומהיר מקווי רמות לגבעה-הצרפתית ומשם לנווה-יעקב בהתאם למדיניות התנועה החדשה המונהגת בירושלים. על רקע הנתונים שהוצגו, אין הצדקה ליצור קו שירות מיוחד משכונת נווה-יעקב לשכונת רמות. זה המקום להדגיש כי מערך התנועה החדש בירושלים מבוסס על תפיסה תכנונית, הנהוגה בערים מערביות אחרות, המבוססת על שיטת מעברים בקווי התחבורה הציבורית. שיטה זו מאפשרת שמירה על לוחות הזמנים, הגברת תדירויות ובעיקר שיפור רמת השירות, זאת בניגוד למערך התנועה הקיים. עד כאן. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה על התשובה הזאת. שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): כבוד השר, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבהיר. אני לא מדבר על כל שעות היום. ייתכן שהסקר נעשה בשעות הצהריים או אחר הצהריים. הדרישה היא בעיקר בשעות הבוקר, כאשר תלמידים רבים מנווה-יעקב צריכים להגיע לרמות ולרמת-שלמה וצריכים להגיע באוטובוס ישיר. מה שגורם לנסיעות הארוכות, שצריכים לקחת שני אוטובוסים, ובמקום שילד יגיע ב-20 דקות או חצי שעה לוקח לו שעה ורבע. אז אולי בשעות הנחוצות ביותר, ולא ללכת דווקא בעקבות הסקרים שייתכן שהם היו בשעות אחרות. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אבל זו לא השאילתא. השאילתא היא אחרת. השאילתא מדברת על קו תחבורה בין שכונת נווה-יעקב לרמות בירושלים. נסים זאב (ש"ס): אני יודע, הבנתי. אמרתי שיש שעות שמנווה-יעקב יוצאים תלמידים רבים ומגיעים לאזור רמות. גם מוזכר שם הרכס. אני מבקש שלפחות בשעות הבוקר, ששם הדרישה המסיבית ביותר של אותם ילדים שצריכים להגיע באוטובוסים – שזה יקל עליהם. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת נסים זאב, זה נשמע יותר משאלה משאלה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: זו גם לא השאילתא. אני מוכן לבדוק את זה, אבל זו לא השאילתא. היו"ר עתניאל שנלר: השאילתא הבאה, של חבר הכנסת יצחק וקנין – תשובה לפרוטוקול. 2143. תנאי הנוסע המתמיד ב"אל על" חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): פורסם כי מחירי כרטיסי הבונוס של חברי מועדון הנוסע המתמיד של "אל על" התייקרו. הציבור הישראלי מעדיף את "אל על" וצובר נקודות בונוס. רצוני לשאול: 1. האם יש פיקוח על התנאים שחברות תעופה מעניקות ללקוחותיהן? 2. האם יש למשרדך השפעה על מחירי כרטיסי טיסה בכלל ושל "אל על" בפרט? 3. האם יש למשרדך זכות התערבות בנושאים כמו שינויים במחיר כרטיסי בונוס וכדומה, ואם כן, האם ייבדק יחס החברה ללקוחותיה? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. מועדון הנוסע המתמיד של חברת "אל על" הוא מועדון המעניק, בין היתר, כרטיסי טיסה במחיר מוזל לנוסעים המרבים לטוס בטיסות החברה, וזאת בהתאם למספר הנסיעות ולמרחק הטיסה. מועדונים כדוגמת מועדון הנוסע המתמיד של חברת "אל על" מופעלים על-ידי חברות תעופה רבות המפעילות טיסות בין-לאומיות סדירות, ובכלל זה חברות תעופה זרות רבות המפעילות טיסות סדירות לישראל וממנה. משמעות ההטבה של כרטיס טיסה לנוסע המרבה בנסיעות בחברה היא הנחה משמעותית ביותר על כרטיס טיסה שהחברה מוכרת לו. מדיניות רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה היא לא להתערב במתן הנחות ובשיעור ההנחות לכרטיסי טיסה, למעט מקרים נדירים. בהתאם למדיניות זו אין התערבות של רשות התעופה האזרחית לגבי תוכנית הנוסע המתמיד של חברת "אל על" או של כל חברת תעופה אחרת הטסה לישראל וממנה. ממידע שנמסר לנו על-ידי חברת "אל על" עולה שהחברה נהגה למכור לנוסעיה שהרבו בטיסות של החברה כרטיס טיסה במחיר מוזל שהיה שווה ערך למסי הנמל והיטלי הביטחון והדלק על כרטיס הטיסה. בעקבות העלייה התלולה והמתמשכת במחירי הדלק הסילוני, נאלצה חברת "אל על", כגוף הפועל למטרות רווח, לגבות תשלום נוסף על כרטיסי הטיסה המוזלים שהיא מוכרת לנוסעיה המתמידים מעבר לתשלום על מסי הנמל והיטלי הביטחון והדלק. צעד זה, משמעותו לגבי הנוסעים המתמידים הוא הקטנת שיעור ההנחה על כרטיס הטיסה המוזל. מבדיקה של אגף יחסים בין-לאומיים עולה, שגם חברות אחרות נקטו צעד זהה לזה של חברת "אל על" והקטינו משמעותית את גובה ההנחה על כרטיסים מוזלים לנוסעים המתמידים, וזאת בעקבות העלייה התלולה במחירי הדלק. להערכתנו, אין מקום למעורבות של רשות התעופה בנושא השינוי בתנאי מועדון הנוסע המתמיד של חברת "אל על". היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת גלעד ארדן – תשובה לפרוטוקול. 2150. יישום המלצות בנושא רשיון נהיגה מדורג חבר הכנסת גלעד ארדן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום א' בסיוון התשס"ח (4 ביוני 2008): לפני כשנה אומצו על-ידי השר המלצות וועדת ההיגוי בנושא רשיון נהיגה מדורג – GDL. מאז טרם החל יישומן המעשי של ההמלצות. רצוני לשאול: 1. מה התבצע עד היום לקידום יישום ההמלצות, ומדוע הוא מתעכב? 2. מתי יוחל בפועל יישום המלצות ועדת ההיגוי? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. המלצות הוועדה הוצגו בתוכנית עבודה לרפורמה כוללת בהכשרת הנהג, אשר אושרה על-ידי ביום 28 במאי 2008. ביום חמישי האחרון הוצג כלל התוכנית, הכוללת פתיחת מרכזי לימוד נהיגה, מעבר לרשיון מדורג ושינוי שיטת הניקוד לכלל מורי הנהיגה בכנס רב-משתתפים. התוכנית כולה תלווה על-ידי מורי הנהיגה ועל-ידי אנשי המקצוע ובמהלך שנת 2010 תיושם התוכנית ותיושמנה כלל ההמלצות. בימים אלו שוקדים במשרד על ניסוח שינויי החקיקה הנדרשים, ובכוונתי להביאם לכנסת בקרוב. היו"ר עתניאל שנלר: שאילתא של חבר הכנסת שמואל הלפרט: קו 497 – בני-ברק–בית-שמש. אדוני השר, בבקשה. 2171. קו 497 – בני-ברק–בית-שמש חבר הכנסת שמואל הלפרט שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ח' בסיוון התשס"ח (11 ביוני 2008): הגיעו אלי תלונות רבות בנוגע לשירות לקוי ביותר שחברת "אגד" נותנת בקו 497 בין בני-ברק לבית-שמש, שלפעמים גובל בפיקוח נפש ממש. רצוני לשאול: 1. האם משרד התחבורה מודע לשירות הלקוי בקו זה? 2. מה ייעשה לשיפור השירות? 3. האם יינקטו סנקציות נגד "אגד" במקרים של הפרת תנאי השירות? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 1. השאילתא דנה בסוגיה של תלונות לגבי הקו שבין בני-ברק לבית-שמש. תשובתי על השאילתא היא, שלאחרונה הגיעו למשרד התחבורה מספר מצומצם של פניות על רמת שירות לא מספקת בקו 497 בין בני-ברק לבית-שמש. עיקר התלונות מלינות על חוסר התאמה בין תדירות הקו לביקושים בשעות הערב. 2. בבדיקה שנערכה במשרדנו התברר כי תקופה זו של השנה מאופיינת בריבוי שמחות ואירועים הגורמים לעלייה בביקושים בשעות הערב והלילה. משרד התחבורה פנה לחברת "אגד" והציב בפניה דרישה לעדכן מיידית את לוחות הזמנים בהתאם לביקושים בתקופה זו של השנה. כמו כן, החברה נתבקשה להיערך מראש למקרים דומים. העברנו את הבקשה, ונבחן אם היא עונה על הביקושים של הציבור. 3. אנחנו בקשר עם חברת "אגד". אם תגענה למשרדנו תלונות ממוקדות הכוללות פרטי מקרה על אודות שירות לקוי או אי-עמידה בתנאי רשיון הקו, נוכל לטפל בהן במישור משמעתי. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר. חבר הכנסת הלפרט, שאלה נוספת – בבקשה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני השר, אני מודה לך מאוד על התשובה. אני רוצה לומר לך שפנתה אלי אשה שגרה בבית-שמש וההורים שלה גרים בבני-ברק. לפני כשלושה שבועות היא חזרה מבני-ברק לבית-שמש, וחיכו בתחנה שלוש שעות. זו אשה עם חמישה ילדים קטנים והיא בחודשי היריון מתקדמים. לאחר מכן היא נאלצה להידחף לתוך אוטובוס דחוס. כאשר כבר הגיעה לבית-שמש, נאלצה אחר כך להישאר במיטה יותר משבוע ימים. הסיוט הזה, היא אומרת לי, קורה לעתים מאוד קרובות כאשר היא נוסעת או מבית-שמש לבני-ברק או מבני-ברק לבית-שמש. השאלה היא, מה חברת "אגד" מוכנה לעשות כדי לסיים סוף סוף את הסיוט הזה? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: כפי שאמרתי, פנינו לחברת "אגד" ואנחנו מתכוונים לראות שאכן ניתן מענה לביקושים בקו בין בני-ברק לבית-שמש. אני מאוד מעריך את הצגת הנושאים שקשורים למתן שירות לאזרחים, בוודאי התיאור שנתן כאן חבר הכנסת שמואל הלפרט. אבל ככל שאנחנו יכולים לעשות במשרד אנחנו עושים – זה לבדוק את הביקושים ולתת מענה לביקושים. אנחנו אומרים כאן, בצורה מאוד מפורשת, שגם הנחינו וגם נבדוק שאכן יהיה מענה הולם בתקופה הזאת של השנה לעלייה בביקוש. מה שתיאר כאן חבר הכנסת שמואל הלפרט הוא פועל יוצא של העלייה בביקושים. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה על התשובה הזאת. נעבור לשאילתא הבאה, שאילתא של חבר הכנסת חנא סוייד: שילוט ודרכי גישה לכפרים מוכרים בגליל. בבקשה, אדוני השר. 2175. שילוט ודרכי גישה לכפרים מוכרים בגליל חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ח' בסיוון התשס"ח (11 ביוני 2008): הכפרים כמאנה, חוסיניה, ערב-אל-נעים – מועצה אזורית משגב – ח'ואלד – מועצה אזורית זבולון – וראס-עלי – בשטח גלילי – הוכרו בהחלטות ממשלה בשנים 1995 ו-1998. אין שלטים על הדרכים הראשיות והצמתים הסמוכים להם המורים על מיקומם. לחוסיניה, ח'ואלד וראס-עלי טרם נסללו דרכי גישה מוסדרות. רצוני לשאול: 1. מה מונע ביצוע פעולות בסיסיות לטובת היישובים? 2. מה ייעשה כדי להורות לרשויות המוסמכות לתקן את המעוות בהקדם? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: בראשית דברי אני רוצה להזכיר כי בדיוק לשם מיפוי וטיפול בבעיות כגון זו שמעלה השאילתא מיניתי את הוועדה הציבורית לבחינת ממשקי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עם המגזר הלא-יהודי, בראשות פרופסור פייסל עזאיזה. הוועדה הציגה בפני, בין היתר, את נושא השילוט, והמלצותיה הוטמעו עם הגשתן לתוכנית עבודה כוללת לכל היחידות במשרד. לעניין דרכי גישה מוסדרות: חוסיניה – מדובר בכביש גישה ליישוב בודד שאינו באחריות החברה הלאומית לדרכים. ייתכן כי לגבי כביש זה קיימת תב"ע של משרד השיכון המחויב גם להסדיר כביש גישה. אנו בודקים את הנושא מול משרד השיכון בניסיון להסדיר את הבעיה. ח'ואלד וראס-עלי – בדיון שנערך בדצמבר 2007 נקבעו צעדים אופרטיביים לקידום עבודות אספלט והשמשת הדרך הקיימת באמצעות חברת "יפה נוף". "יפה נוף" מקדמת תיאום עם מע"צ להסדרת הנושא ויהיה בהתאם גם השילוט. לעניין שילוט הכוונה ליישובים: כמאנה וחוסיניה – הגישות ליישובים הן מדרך 85 בצומתי הכניסה לכרמיאל. במקום זה יש ריבוי יעדים, ולא ניתן לשלב את כולם מפאת העדר מקום על גבי השלטים בשלוש שפות. באזור ערב-אל-נעים – מע"צ תתקין שלט מקדים אל הכפר לפני הצומת מדרך 784. בצומת עצמו יש ריבוי יעדים ולא יהיה ניתן לשלב בו גם כפר זה בשלוש שפות. בח'ואלד וראס-עלי – הכניסה לצומת לא סטטוטורית. אבל הנחיתי את מע"צ לשלט את הכניסה בכל זאת. אנחנו עושים מאמצים גדולים לאמץ את המלצות הוועדה, ובין השאר גם לקיים בחודשים הקרובים את מה שאמרתי כאן. אנחנו בכלל בתנופת שילוט גדולה. בשנים הקרובות צריך לעשות מהלך לשיפור השילוט בכל בארץ. זה לא פשוט, כי במשך השנים נוספו עוד ועוד שלטים מדי שנה. קבענו מדיניות שבה נדע לשנות את שיטת השילוט במדינת ישראל. זה תהליך רב-שנתי, אבל כאמור – בכל מה שקשור לדרכי גישה לכפרים מוכרים, את מה שאמרתי כאן על הדוכן, אנחנו מתכוונים לבצע. היו"ר עתניאל שנלר: שאלה נוספת. בבקשה. חנא סוייד (חד"ש): תודה, אדוני השר. בכל זאת לא הבנתי – האם יש מסגרת זמן כלשהי, לוח זמנים כדי – – – שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אמרתי: עד סוף השנה. חנא סוייד (חד"ש): לשילוט. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: מה שאמרתי כאן – עד סוף השנה. חנא סוייד (חד"ש): יש לי שאלה על ח'ואלד וראס-עלי. שם הבעיה היא בעניין החיבור עם הכביש הראשי. הבעיה קיימת כבר הרבה שנים. ממש אין חיבור ליישובים האלה. היישובים האלה – הרכבים מהיישובים נכנסים לדרך שמובילה ליישובים, ואכן בפנים יש דרך אספלט, אבל נכנסים בדרך שהיא לא דרך – מתחת לגשר שלפעמים בחורף הוא מוצף מים, ואני רק מזכיר שלידו יש בית-קברות, ולבית-הקברות יש גישה, אבל ליישובים עם יותר מ-500 תושבים אין חיבור לכביש. איך דבר כזה יכול לחכות? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: בתשובתי על השאילתא אמרתי שבדיון שנערך בסוף השנה שעברה נקבעו צעדים לקידום העבודות באזור הזה על-ידי חברת "יפה נוף". אנחנו נשתדל לסיים את העבודות עד סוף השנה הזאת. כיוון שקיצצו גם למע"צ וגם למשרד קרוב למיליארד שקל, לא נוכל לעמוד בכל תוכניות העבודה שלנו, אבל כיוון שהנושא הזה עלה, וכיוון שהוא עלה גם בהמלצות הוועדה בראשות פרופסור פייסל עזאיזה, אני מתכוון לעשות מאמצים גדולים לסיים את זה עד סוף השנה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לשר. השאילתא הבאה היא משולבת – של חברי הכנסת יואל חסון וחבר הכנסת אופיר פינס-פז – לפרוטוקול. 2184, 2191. סכנת פיטורי עובדי רכבת ישראל בדימונה חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ט"ו בסיוון התשס"ח (18 ביוני 2008): מפנייה שהגיעה אל לשכתי עולה כי הנהלת רכבת ישראל מבקשת לפטר עשרות מעובדיה בעיר דימונה. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – מדוע העובדים מפוטרים? 3. אילו פתרונות הוצעו לעובדים המפוטרים? חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ב בסיוון התשס"ח (25 ביוני 2008): פורסם כי רכבת ישראל מתכוונת לפטר עשרות עובדי רכבת בדימונה. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן – האם השיקול הלאומי של חיזוק הפריפריה לא גובר על שיקוליה הצרים של רכבת ישראל? 3. האם תתערב למניעת הפיטורים? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) במסגרת תוכנית ההתייעלות של רכבת ישראל הוחלט על תוכנית פרישה מרצון של כ-150 עובדים מכל רחבי הארץ. לשם כך נחתם הסכם פרישה והתייעלות בין נציגי העובדים, הנהלת הרכבת, משרד האוצר ורשות החברות, ונקבעו בו הקריטריונים הראשוניים המזכים בפרישה מוקדמת. בשלב זה יש רשימות ראשוניות של עובדים העונים על הקריטריונים האמורים. בחודשים הקרובים יזומנו העובדים העומדים בקריטריונים ותוכנית הפרישה תוצע להם. בעקבות פניות דומות, וכפי שמסרתי מעל לדוכן זה בשבוע שעבר, הנחיתי את מנכ"ל הרכבת לתת עדיפות ומשקל יתר לעובדים מהפריפריה בשלב הזימונים, בדיוק מהטעמים שהצבעתם עליהם. אתם מוזמנים לעמוד אתי בקשר, לעקוב ולקבל נתונים על המשך התהליך. היו"ר עתניאל שנלר: השאילתא הבאה היא של חבר הכנסת אברהם מיכאלי: אי-תפקוד רשות התעופה האזרחית. אגב, עד התשובה: אין מלה בעברית "רכבים" ברבים, אלא כלי רכב, כמו כלי נשק, כמו שאין "נשקים". 2200. רשות התעופה האזרחית חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ב בסיוון התשס"ח (25 ביוני 2008): פורסם שהאלוף עמוס לפידות, שעמד בראש ועדה ציבורית לבחינת בטיחות התעופה האזרחית, אמר כי "רשות התעופה האזרחית היא גוף שלא מתפקד". ממשרדך נמסר שכעת מתקנים את כל הליקויים. רצוני לשאול: 1. על אילו ליקויים מדובר? 2. מה הוא ה"הליך המקיף לתיקון כל הליקויים"? 3. אילו ליקויים כבר תוקנו? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 1–3. מיניתי את האלוף עמוס לפידות למפות את כלל נושא הבטיחות בתעופה ולתת לי המלצות לתיקון הליקויים. מר לפידות הגיש לי את מסקנותיו בחודש אוגוסט אשתקד. בעקבות המלצותיו בדוח הביניים ובדוח המסכם אנחנו פועלים מיידית לטיפול במצב התעופה בישראל, אשר הוזנח שנים רבות. כל המלצותיו של עמוס לפידות הוכנסו לתוכנית עבודה רב-שנתית, אשר הוצגה בממשלה, וגם כאן, מעל דוכן הכנסת. מר לפידות הצביע על שתי בעיות מרכזיות: האחת – איוש תקנים של דרג מקצועי ודרג בכיר, והאחרת – העדר פיקוח ואכיפה של הרשות. בשני הנושאים הללו טיפל המשרד מיידית, וכעת מאוישים ברשות התעופה האזרחית יותר מ-70% מהתקנים. זה, כמובן, גם לאחר שכמה מהתקנים קיבלו רמות בכירות יותר. בימים אלה נעשית עבודה לאיוש שאר התקנים, ובכלל זה גיוס למשרת מנהל לרשות התעופה האזרחית. יצוין כי גם לאחר קביעת סולם חדש של דרגות שכר אנו נתקלים בקשיים בגיוס כוח-אדם איכותי, וזה בשל פערים בין מה שהמדינה יכולה לשלם ובין השכר של מומחים לתעופה בשוק האזרחי. בהקשר זה בכוונתי לקצוב פרק זמן נוסף לניסיונות לגייס מומחים, ואם גם במהלכו לא יגויסו מומחים, אביא את הנושא להכרעת הממשלה. תחום החקיקה קיבל תנופה רצינית; חקיקת חוק הטיס הושלמה והופצה לכלל הגורמים, וכעת אלה מעבירים את הערותיהם. בכוונתי להביאו בתוך זמן קצר לאישור הכנסת. כלל הנושאים לטיפול בתחום הבטיחות בתעופה נדונים בפורום התעופה האזרחית שאני מכנס מדי חודש, שפעילים בו כל גורמי התעופה, ובהם נציגי הציבור הרלונטיים. אני רוצה לומר מעל במה זו שבהכירי – ולאחר שלמדתי – את כל נושא התעופה האזרחית ותשתיות התעופה במדינת ישראל, בשנתיים האחרונות אנחנו עוסקים בשיפור הנושאים הללו באינטנסיביות הרבה יותר גדולה מאשר בשנים שמאז קום המדינה. יש לנו תקציב רב-שנתי ותוכנית רב-שנתית, ואני רוצה להודיע שאנחנו נעמוד במשימה שקבעתי – להביא את מדינת ישראל לחזית המדינות בתחום הבטיחות בתעופה. כמו בתחומים אחרים, לצערי הרב הסוגיה הזאת הושארה מאחור במשך תקופה ארוכה, וכעת היא מטופלת באופן נכון. אני מקווה שבשנים הקרובות נראה משנה לשנה שיפור משמעותי בכל מה שקשור לתעופה במדינת ישראל. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. שאלה נוספת. בבקשה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, תודה על התשובה, ואני חושב שחייבים לשבח אותך על היוזמה שלך בתגובה על דוח-לפידות, שהוגש לך, בזמנו, ובמליאת הכנסת אדוני השר מסר את זה כמה פעמים – על הטיפול המסור של המשרד בעניין הזה. אדוני השר, כן מדאיג אותי כל מה שקרה בחודש האחרון עם התפטרותו או עזיבתו של האלוף לפידות, וכל מה שהתעורר עקב כך, ואני, כאזרח מדינת ישראל וכתושב אזור נתב"ג, לא שקט. עלול להיות שם אסון. אנחנו מדברים על פיקוח נפש, וחלילה – חלילה שהפיגוע האווירי לא יקרה שם. אחר כך נתעורר ונגיד: למה לא עשינו עוד יותר? השאלה היא אם בסדר העדיפויות של מדינת ישראל היום – מדובר פה בנתב"ג, שממש סמוך לכמה יישובים גדולים מאוד, ואם תקרה שם אחת מהטעויות – שכנראה הפקחים היו אשמים בכך – לא נוכל לעמוד פה ולהגיד – – – היו"ר עתניאל שנלר: תודה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: חבר הכנסת מיכאלי, אני יכול לומר לך שכל הנושאים שבתחום הבטיחות מטופלים, כפי שאמרתי, באופן סדור, על-פי תוכנית רב-שנתית מתוקצבת. אני חושב שצריך להבחין בין פיגוע ובין בטיחות בתעופה. אלה שני דברים שונים לחלוטין. בתחום הביטחון אני חושב שהציונים שנתב"ג מקבל הם גבוהים מאוד בהשוואה לכל שדות התעופה האחרים בעולם. בתחום הבטיחות בתעופה אנחנו עדיין לא בסטנדרטים הבין-לאומיים, אף שבטוח לטוס בנתיבי התעופה של מדינת ישראל. נכון שבעבר היו בעיות עם פקחים. אנחנו הסדרנו את הסוגיה הזו, והיא לא היתה באשמת הפקחים. יש לנו אנשים טובים מאוד במערכת הפיקוח האווירי במדינת ישראל. רובם יוצאי חיל האוויר הישראלי. היה צריך להגיע להסדרת כל סוגיית הרענון של החוקים, שפה משותפת, השפה האנגלית, וידיעת כל הנהלים. היום אנחנו פועלים לפי תוכנית שנתית סדורה, שבה אנחנו נותנים שיפור מקצועי למערכת בקרה של פקחי התעופה האזרחית. עם זאת, כפי שאמרתי, אנחנו גם בתהליך חקיקה מאוד סדור, בכל סוגיית חוק הטיס ובשורה ארוכה של נושאים אחרים, ואני מקווה שבעתיד נוכל לומר שפעלנו והובלנו ליצירת מציאות שונה. בנקודת הזמן הנוכחית המאמצים שאנחנו עושים הם מרביים. העובדה שהאלוף לפידות ביקש לסיים את תפקידו אינה קשורה לכל הפעילות שאנחנו עושים. אני גם ביקשתי מהאלוף לפידות להמשיך ללוות – לא רק לכתוב דוח, והוא אומנם ליווה את הפעילות בחלקה. אנחנו מקיימים מדי חודש, בראשותי, דיון בסוגיה הזאת, אנחנו עוקבים אחרי הממצאים, ואני חושב שהתבנית שהכנו ואנחנו מיישמים היא אכן בכיוון הנכון, ואני מקווה מאוד שנוכל להיות אנשי בשורה בכל הקשור להתקדמות בנושא הבטיחות בתעופה האזרחית. היו"ר עתניאל שנלר: תודה, השר. לפני שאתה יורד, ולפנים משורת הדין – משום שחברי כנסת הגיעו מייד אחרי שגמרתי להקריא את שמם, כי סדר-היום רץ – לפנים משורת הדין, אני אאשר את השאילתות של חברי הכנסת הנוכחים כאן, שמקודם דילגנו עליהם. לא תישאל שאלה נוספת. ובכן, שאילתה ראשונה – 563, של חבר הכנסת משה גפני: בניית המחלף בכביש מס' 1 בכניסה לקריית-יערים ולנווה-אילן. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, הקראת את השם שלי ופתחתי את הדלת. היו"ר עתניאל שנלר: לכן. זאת הסיבה. מייד אחריך חבר הכנסת גפני, ומשום שאין מקום לעשות איפה ואיפה, סברתי שגם חברת הכנסת נאדיה חילו, שהגיעה מאוחר יותר – אני לא יכול לעשות איפה ואיפה. ולכן, במקום לא לאפשר, אני מאפשר ולא תהיה שאלה נוספת – ודאי שסגן יושב-ראש הכנסת זיו יחליף אותי, כדי שאוכל להקשיב לשאילתות. מכאן אני לא יכול. מאיר פרוש (יהדות התורה): השר ודאי יסכים לשמוע גם שאלה נוספת מאתנו. אני בטוח שהשר יסכים. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (קורא את התשובה על שאילתא מס' 563, ראה לעיל) היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 2055 של חברת הכנסת נאדיה חילו. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (קורא את התשובה על שאילתא מס' 2055, ראה לעיל) היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 2070 של חבר הכנסת מאיר פרוש: התחבורה הציבורית מאופקים לירושלים ולבני-ברק. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (קורא את התשובה על שאילתא מס' 2070, ראה לעיל) אני פונה אל חבר הכנסת מאיר פרוש: דלתי פתוחה לפניכם, ואם יש משהו קונקרטי וספציפי שאתם יכולים להצביע עליו, כלומר אם קרה דבר מה שאינו כשורה, אנחנו נטפל בו, כמובן, באופן ממוקד. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש – – – היו"ר יצחק זיו: לא, אין שאלה נוספת. אני עובר לשאלה הבאה. מאיר פרוש (יהדות התורה): השר פנה אלי. השר פנה אלי, ואני רוצה לומר לו: אני מתכתב עם דרור גנון במשרד התחבורה, והוא יודע בדיוק, ספציפית, על ימים, קווים, שעות – – – שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: בסדר. תפנה את זה בצורה מפורטת, ואנחנו נטפל בזה. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 2074 של חבר הכנסת מאיר פרוש: חילול שבת על-ידי רכבת ישראל. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (קורא את התשובה על שאילתא מס' 2074, ראה לעיל) הנושא הזה כבר הועלה פעמים מספר, והשאילתא הזאת חוזרת על עצמה. אין לנו ברירה. זה פיקוח נפש, מדובר בבטיחות, אנחנו חייבים לעשות את זה ועושים את זה כבר שנים רבות. מאיר פרוש (יהדות התורה): – – – היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אנחנו מקדמים את הטכנולוגיה ברכבת ישראל, ואני אשמח – ביום שתהיה לנו הטכנולוגיה, ויהיה לנו גם התקציב – לעשות את הסיורים הללו כך שהם לא ייעשו בימים ובשעות שבהם שנינו לא היינו רוצים שהם ייעשו. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה. שאילתא 2097, של חבר הכנסת משה גפני: פרסום עבודות החברה הלאומית לדרכים בעיתונות החרדית. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: ‏(קורא את התשובה על שאילתא מס' 2097, ראה לעיל) היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. שאילתא 2107, של חברת הכנסת נאדיה חילו: אי-סבסוד חברות הסעה פרטיות. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (קורא את התשובה על שאילתא מס' 2107, ראה לעיל) כיום יש מספר רב של מפעילי תחבורה ציבורית והם אלה שנהנים מהסבסוד. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. הצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח–2008 [מס' כ/225; "דברי הכנסת", חוב' כ"ו, עמ' 16619; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק הסיגד, התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, להציג את הצעת החוק. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה ולקריאה שלישית את הצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח–2008, שיזמו חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת. בקהילה היהודית האתיופית התפתחו מנהגים ייחודיים שחלקם משמרים מסורות מתקופת המקרא ומימי בית-המקדש. דוגמה לכך היא חג הסיגד, מלשון סגידה, החל ביום כ"ט בחשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים. אימוץ החג בחקיקת הכנסת על-ידי מדינת ישראל, יאפשר את שימורה של מסורת עתיקת יומין ויתרום לתחושת ההזדהות והמעורבות של בני הקהילה האתיופית בחברה הישראלית. מעבר להכרה רשמית בחג כחג המדינה, מוצע לקבוע כי שר החינוך יקבע פעילויות חינוכיות שייוחדו למועד זה וכי שר המדע, התרבות והספורט יוכל לקבוע סמלים לציון החג ולהסדיר את השימוש בהם. עוד מוצע לאפשר לכל עובד לבחור את החג כאחד מימי הבחירה השנתיים, בכפוף לקביעה של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בעניין סוגי עבודות ושירותים שאין להפסיקם ביום החג. ההסדר המוצע דומה לחוקים אחרים המסדירים מועדים לאומיים, כגון חוק יום ירושלים, התשנ"ח–1998. אני חושב שזה דבר חשוב מאוד לכנסת ישראל. התברכנו בעלייה משמעותית מאוד של "ביתא ישראל", שבמשך מאות בשנים כמעט היתה בגדר של אגדה ברוב קהילות ישראל. בדור האחרון, כחלק מקיבוץ הגלויות, זכינו לראות כל כך הרבה מבני העדה שבאו והצטרפו אלינו למדינה. כמי שהיה פעיל בעניין הזה לפני עלייתם ורואה בזה חלק מהנס של קיבוץ גלויות במדינת ישראל, אני חושב שחשוב שהבית הזה – בדבר שהוא בעיקר הצהרתי, אבל גם חינוכי מאוד חשוב – יביא לכך שכל ילדי ישראל יוכלו ללמוד על חג הסיגד כחג המרכזי של "ביתא ישראל", מעבר לחגים שאנחנו מכירים ומשותפים לנו. אני חושב שחשוב מאוד שנקבל את החוק ונעביר את המסר הזה לא רק לעדה, אלא לכלל בית ישראל. לכן אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק, המוגשת ללא הסתייגויות, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר יצחק זיו: כפי ששמעתם, להצעת החוק אין הסתייגויות. לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 18 בעד סעיפים 1–4 – 9 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. היו"ר יצחק זיו: תשעה בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. החוק התקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 19 בעד החוק – 9 נגד – 1 נמנעים – אין חוק חג הסיגד, התשס"ח–2008, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: תשעה בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמח שהחוק הזה עבר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית והפך לנחלת עם ישראל כולו. כמובן שהעדה היא זו שתוביל, אבל אנחנו אתה, לצדה. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מלכיאור, על קידום החוק הזה במהירות ועל השיתוף שלו בכל העניינים הקשורים לעלייתם. אני מקווה שנזכה לראות, ממש בימים הקרובים, בהובלת ממשלת ישראל וראש הממשלה, בהעלאת כל הפזורה הזאת. "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה. הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008 [מס' כ/200; "דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' 14732; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל איתן להציג את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מיכאל איתן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מופיע כאן בתור ממלא-מקום של ממלא-מקום של יושב-ראש הוועדה. הסיפור הוא פשוט: יושב-ראש הוועדה היה צריך לצאת לאיזה שידור ברדיו – אולי עוד מעט הוא ישוב – הוא מינה לו ממלא-מקום, את אחד מחברי הכנסת, ופתאום אני מקבל טלפון: מיכאל איתן, אם אתה רוצה שהצעת החוק שאתה יזמת תעבור עכשיו, תהיה ממלא-מקום של הממלא-מקום, על מנת שיהיה מישהו שיציג אותה בפני המליאה. אז יש לי כבוד גדול מאוד להיות מי שמציג את הצעתו של חבר הכנסת מיכאל איתן בעניין זכויות נפגעי עבירה. לאחר הפתיח הזה, אני רוצה לומר לטובת הקהל שצופה בנו ולטובת הפרוטוקול, כי חברי הכנסת עסוקים כעת בכל מיני דברים אחרים אז אני לא מתכוון בהכרח אליהם, חוץ ממך, יושב-ראש הישיבה – – – היו"ר יצחק זיו: חברי הכנסת. מיכאל איתן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): לא חשוב. אל תפריע להם. העיקר שאני לא מפריע להם. תן להם. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. תודה. אני מצטער שאני מפריע לכם. מיכאל איתן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): לא, אנחנו לא מפריעים להם. אנחנו נקיים את זה בתור דיאלוג. בכל אופן, הצעת החוק כשמה כן היא – חוק שדן בזכויות של נפגעי עבירה. הבעיה העקרונית מתחילה בזה שנפגע עבירה יכול להיות כל אחד מאתנו. כל אזרח במדינה, אם הוא רוצה ואם הוא לא רוצה, יכול פתאום להיות נפגע עבירה של אלימות חמורה, של איזה מעשה פשע, של מעשה על רקע עבירות מין. פתאום הוא הופך להיות קורבן. ואז, בעצם, יש איזו שבירה של משהו בינו לבין המדינה. המדינה היתה צריכה לספק לו את המינימום שזה שמירה על גופו ועל ביטחונו האישי. המדינה לא נותנת לו את מה שהיא בעצם היתה צריכה לתת. הוא הופך להיות נפגע עבירה, ועכשיו מתחילות בעיות. הוא צריך לטפל בעצמו. הוא צריך לשקם את עצמו. לא תמיד יש לו אפשרות, כמו אם הוא היה באותה מידה נפגע פעולת איבה, שאז היו קרנות וסיוע. כאן האדם נשאר עם עצמו ועם הבעיות. צריך להיות שינוי בתפיסה של המדינה כלפי המושג הזה ששמו "נפגע עבירה". כחברה ומתוך סולידריות ומתוך חוש אחריות, שאנחנו לא סיפקנו את האמצעי הבסיסי – כשקורה מקרה כזה, החברה צריכה לעמוד לימינו ולעזור לו בכל התחומים: בתחום הנפשי, בתחום הכלכלי וגם כמובן בתחום העונשי. על זה כרגע הצעת החוק שהיא חלק מיוזמות שונות שאני מנסה לקדם ביחס לאותה מגילה של זכויות של נפגעי עבירה שצריכים לממש אותה בזו אחר זו. היום אנחנו מדברים על זכותו של נפגע עבירה להשתתף בתהליך של הענשת התוקף. מה קורה? במדינת ישראל מעל 80% מהתביעות של כתבי האישום שמוגשים מסתיימות בסופו של דבר בעסקות טיעון, ואז נוצר מצב שמדכא את נפגע העבירה. הוא אומר: אני פעם ראשונה אכלתי אותה וחטפתי מכות רצח או שביצעו בי עבירת מין קשה ויש לי כל מיני בעיות מזה, ועכשיו הולכים ועושים עסקה עם המנוול הזה שעשה לי מה שעשה, והמסר שעובר כלפי הוא: טוב, לא נורא. נקל בעונשו ונגמור עוד תיק שיעבור הלאה. האמת היא שעסקות הטיעון האלה הן דבר מאוד לא בריא, אבל אין לי, אין לנו, תקנה נגד זה, כי אין מספיק תקציבים ואין מספיק כוח-אדם. כל המערכת שלנו כבר מפוצצת, ואם ינהלו על כל דבר ודבר משפט – הסוף יהיה שאולי ימצו דין יותר מדויק עם כמה עבריינים אבל יהיו עוד עבריינים אחרים שבכלל לא יגיעו אפילו למשפט בגלל הסחבת וההתנהלות של מה שיש לנו היום. אז, בתנאים שיש היום צריך לומר שאי-אפשר בלי עסקאות הטיעון. זה רע מאוד וזה גרוע, אבל זה הכרח בל יגונה. אנחנו צריכים להשתמש במכשיר הזה. מה עושים על מנת גם לתת כבוד לנפגע עבירה שלא ירגיש שהוא עוד מישהו שעוד מפריע לאי-אלו דברים מפני שהוא רוצה שיעשו צדק ויענישו כמו שצריך להעניש את העבריינים שפגעו בו? אנחנו באים היום עם הצעה שנותנת לנפגע עבירה הרחבה של זכויותיו ביחס למה שהיה מקובל עד היום. עד היום היו צריכים ליידע את נפגע העבירה שעומדת להיות עסקת טיעון, ונתנו לו זכות לומר את דברו בפני התובע. היו"ר יצחק זיו: לא נתנו לו שום – – – מיכאל איתן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): הוא היה יכול להגיד, אבל לא אמרו ולא הודיעו לו מה הם פרטי עסקת הטיעון ועל מה הולכת להתגבש עסקה. אומרים לו: יכול להיות שתהיה עסקת טיעון וכו', וזה הפך להיות איזה משהו ללא משמעות. היום, בהצעת החוק אנחנו מייצרים תהליך יותר מורכב שיש בו שלושה חידושים. החידוש הראשון הוא שצריך ליידע את נפגע העבירה לא רק שעומדת להיות עסקת טיעון אלא מהם הפרטים של עסקת הטיעון, מהו ההסכם המתגבש. ואז, הוא יכול לדון לגופו של עניין, להסתכל מה קרה. דבר ראשון – פסיכולוגית, הוא מרגיש שנותנים לו מידע, שמשתפים אותו, וזה לא רק איזה עניין טכני שמודיעים לו משהו כללי. אומרים לו את הפרטים. ואז יש לו, כמובן, זכות לבוא לתובע ולהגיד לו: תשמע, אני מתנגד בגלל טעמים כאלה ואחרים. יש כך וכך, ויש איזה דיאלוג ביניהם. לאחר מכן, כשמחליטים להגיע ומתגבשת כבר עסקת הטיעון, ממש לפני חתימה – כי זה תהליך דינמי, שהרי מצד אחד הוא מתנגד, ומצד שני עוד מתנהל משא-ומתן עם העבריין, עם החשוד בשלב זה אבל כנראה הוא עבריין אם הוא מסכים להודות, ומתגבשת כבר העסקה – אז ברגע שכבר מתגבשת העסקה ועומדים לחתום עליה, נותנים לנפגע העבירה על-פי הצעת החוק הזאת את הזכות ללכת לממונה על אותו תובע, בתוך התביעה, לפרקליט המחוז או למישהו שיש לו את הסמכות לאשר עסקות טיעון מעל לראשו של אותו תובע. לנפגע העבירה יש זכות ערעור בפניו שצריכה לבוא לידי ביטוי בכך שהוא יוזמן לשיחה בעל-פה או שהוא יפנה בכתב, על-פי בחירתו, והוא יכול להגיש שם את הערעור על עסקת הטיעון. החידוש השלישי, גם הוא חשוב מאוד – החוק מחייב את בית-המשפט היום, לאחר שנחתמה אותה עסקה ולאחר שכבר באים לבית-המשפט, השופט, שמביאים לפניו לאישור את עסקת הטיעון, צריך לשאול את התביעה ולוודא שאכן נפגע העבירה קיבל את ההזדמנות וקיבל את כל המידע וקיבל את כל הפרטים וניתנה לו הזדמנות גם לערער ושמעו את דבריו. ההסדר הזה הוא פחות טוב, אולי בהרבה, ממה שחשבתי בתחילה כשיזמתי את הצעת החוק. כשיזמתי את הצעת החוק, רציתי לתת לנפגע העבירה – אני כבר מסיים. אחרת, אני עוד עלול להפוך להיות נפגע עבירה. בהתחלה חשבתי שיש מקום שנפגע העבירה יופיע בבית-המשפט ויוכל לטעון בפני השופט נגד עסקת הטיעון. אבל, הסתבר שכאן אנחנו מתנגשים בצורה יותר מדי קשה עם זכויות הנאשם. אם יופיע נפגע עבירה עוד בטרם המשפט ויתחיל להעלות כל מיני טענות שנוגעות לעניין של ראיות והוכחות, וזה היה ככה ולא ככה, צריך להודיע מראש לנאשם שעומדים להעלות זאת בבית-המשפט ואז לו יש טענות שכנגד, כלומר יתנהל משפט שלם עוד בטרם התחיל בכלל המשפט. ואז, השופט ששפט במשפט הזה לא יכול לשפוט, וצריך להתחיל הכול מהתחלה. כלומר, הרצון לעשות את זה כדבר עוד יותר אופטימלי היה הופך את כל העניין הזה ללא ריאלי. לכן, הסכמתי, בתיאום עם מערכת אכיפת החוק, למתן את הדברים, ולתת בעיקר – וזה המסר העיקרי שלי, ובזה גם אסיים – אני אומר כאן לכל נפגעי העבירה, שאני בטוח שגם דברי לא ירגיעו אותם כאשר הם קיבלו מכה קשה, ובאמת קשה להיות, שבכל אופן החוק הזה מראה שאנחנו מתחשבים ורוצים לתת להם מעמד. אני מקווה מאוד שבהמשך הכנסת והממשלה ייתנו לנו יד גם לתת לאנשים האלה פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו להם, ואני אומר פעם נוספת: בכלל לא באשמתם, ואולי כן באשמת החברה שלנו שלא יודעת להביא לחברה פחות אלימה ויותר שומרת, מבחינת היכולת שלה לשמור, על שלמותם, בריאותם וביטחונם האישי של אזרחיה. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אני מבין שאתה מוריד את ההסתייגויות שלך. אתה מוריד את ההסתייגויות? מיכאל איתן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): כן, בהחלט. את השיא הזה אני לא יכול לשבור – גם להציג את החוק, גם להסתייג ממנו וגם להצביע. היו"ר יצחק זיו: בדיוק כך. ברור. כרגע, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 20 בעד סעיפים 1–4 – 5 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. מיכאל איתן (הליכוד): זו קריאה שנייה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 5, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה מס' 21 בעד החוק – 6 נגד – אין נמנעים – אין חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד – 6, אין נמנעים ואין מתנגדים. ההצעה אושרה. אני קובע שחוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5), התשס”ח–2008, התקבל בקריאה השלישית. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי, כ"ח בסיוון התשס"ח, 1 ביולי 2008, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 19:31.