דברי הכנסת
תוכן העניינים
נאומים בני דקה 4
שלמה מולה (קדימה): 4
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 5
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): 5
דב חנין (חד"ש): 6
אברהם מיכאלי (ש"ס): 6
מזור בהיינה (ש"ס): 7
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 8
יוסף ביילין (מרצ): 8
זהבה גלאון (מרצ): 9
חיים אורון (מרצ): 9
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 10
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 10
אבשלום וילן (מרצ): 11
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 13
יעקב כהן (יהדות התורה): 14
הצעת חוק שיפוט מהיר בעבירה של תקיפת זקן (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008 14
יצחק זיו (גיל): 14
הצעת חוק שיפוט מהיר בעבירה של תקיפת זקן (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008 15
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 16
הצעת חוק והדרת פני זקן (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008 18
דוד רותם (ישראל ביתנו): 18
הצעות לסדר-היום 19
יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בזקנים והזנחתם 20
יצחק גלנטי (גיל): 20
אורית נוקד (העבודה-מימד): 22
אברהם מיכאלי (ש"ס): 23
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 24
השר רפי איתן: 26
הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008 29
אריה אלדד (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 29
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 32
הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008 33
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 33
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 36
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 37
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 37
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008 38
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 38
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 165) (פטור ממס על מלגה לסטודנט), התשס"ח–2008 39
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 39
אורית נוקד (העבודה-מימד): 40
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): 41
אלכס מילר (ישראל ביתנו): 42
רונית תירוש (קדימה): 42
נסים זאב (ש"ס): 43
שאילתות ותשובות 45
1333. פרויקט "מסע" ופרויקט "תגלית" 45
2120. המוזיאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה 47
1332. פרויקט "מסע" 49
1968. קליטתם של עובדי כוח-אדם בשירות המדינה 50
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 19) (פטור מתשלום אגרה לחייל בודד), התשס"ח–2008 51
אלכס מילר (ישראל ביתנו): 51
נסים זאב (ש"ס): 52
מיכאל איתן (הליכוד): 52
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 86) (חובת פרסום הודעות באינטרנט), התשס"ח–2008 54
חנא סוייד (חד"ש): 54
דב חנין (חד"ש): 55
נסים זאב (ש"ס): 55
מיכאל איתן (הליכוד): 56
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 58
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 58
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 28) (איסור עיקול של כספים עבור דיור), התשס"ח–2008 59
רן כהן (מרצ): 59
נסים זאב (ש"ס): 62
מיכאל איתן (הליכוד): 63
אברהם מיכאלי (ש"ס): 64
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 9) (הגבלת עיסוקים), התשס"ח–2008 66
מרינה סולודקין (קדימה): 66
מיכאל נודלמן (קדימה): 67
נסים זאב (ש"ס): 67
אברהם מיכאלי (ש"ס): 68
חוברת ל"ד
ישיבה רמ"ה
הישיבה המאתיים-וארבעים-וחמש של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ח (17 ביוני 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:03
נאומים בני דקה
היו"ר קולט אביטל:
הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, י"ד בסיוון תשס"ח, 17 ביוני 2008.
חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת שמעוניינים להירשם – יצביעו, אני מפעילה את מערכת ההצבעה. ובכן, ראשון הדוברים, חבר הכנסת מולה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת הלפרט. חבר הכנסת דב חנין, אתה רוצה להירשם לנאומים בני דקה?
דב חנין (חד"ש):
כן.
שלמה מולה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על מעשה נבזי, מכוער, שהיה בדרום הר-חברון: רעולי פנים יהודים שפגעו בערבים ופצעו אותם, משפחה.
אני חושב שאנחנו, כבית-המחוקקים, לא יכולים לקבל מעשה זה, שמאוד מאוד מבייש את כולנו, ואני חושב שהמוסר היהודי שלנו הוא לא מוסר כזה, הערכים היהודיים שלנו אינם ערכים כאלה.
ועוד יותר הפליא אותי שגורמי אכיפת החוק לא נקטו צעדים מאוד משמעותיים, ממשיים. וגם לא שמעתי גינויים – לא משר הביטחון ולא מאישי ציבור שחיים באזור.
אני חושב שזה מעשה שלא ייעשה, וכולנו מגנים בחומרה את המעשה. אני חושב שלא מקובל, לא יכול להיות שיהודים רעולי פנים יתקפו את מי שאינם יהודים – וזה לא משנה שהם אינם יהודים. אני חושב שמשפחה אומללה כזאת – זה לא יכול להיות. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה לך. חבר הכנסת הלפרט, בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, רחוב עזרא בבני-ברק נחסם לתנועה ביום חמישי בלילה, כאשר מאות נוסעים – אבות, אמהות עם תינוקות – המתינו כשעתיים, עד השעה 02:00, לאוטובוסים של "אגד", קו 402 לירושלים. עקב מחסור באוטובוסים של "אגד" התארגנה הפגנה סוערת. הכביש נחסם, ורק אז הובאו למקום כמה אוטובוסים.
כבוד היושבת-ראש, שנים אנו דורשים ביצוע הפרטה בקו ירושלים–בני-ברק ומתן אפשרות לחברות נוספות להסיע את הציבור, ולצערי אין אוזן קשבת. נודע לי שמשרד התחבורה מתכוון לערוך מחטף נוסף ולהאריך את הזיכיון של "אגד" בקווים העמוסים.
אני פונה לשר התחבורה: לאפשר סוף-סוף הפרטה ותחרות הוגנת בקווים הפרובלמטיים, כדי לחסוך עוגמת נפש וסבל מיותר מציבור שנאלץ להשתמש בתחבורה הציבורית. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה לך. חבר הכנסת אהרונוביץ, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, הבוקר, בהתנגשות בין משאיות בצפון, שני בני-אדם הרוגים, חמישה נפצעו; אתמול בלילה בקריית-שמונה, אדם נהרג, ארבעה נפצעו; שלשום התבשרנו על תאונה מחרידה, שבה נהרגו שלושה בני משפחה כשמשאית התהפכה על רכבם. מראשית השנה נהרגו בכבישים 197 בני-אדם. הקטל הזה חייב להיפסק.
אני קורא לכל הגורמים – המשטרה, מע"צ, המערכת השיפוטית, המערכת החינוכית – לשנס מותניים ולהתחיל לפעול למיגור הקטל בדרכים. תאונות דרכים אינן גזירה משמים. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, ולאחר מכן – חבר הכנסת מיכאלי.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, תודה רבה. אני רוצה להתחיל את דברי בהמשך ישיר לדבריו החשובים של חבר הכנסת מולה קודם ולהתייחס לידיעה שהתפרסמה היום בתקשורת על עמדותיה של משטרת ש"י באזור חברון.
אותה משטרת ש"י באזור חברון – שלא עשתה כלום נגד אותם פורעים רעולים שהכו מכות נמרצות את אותם כפריים ערבים – מצאה אשמים אמיתיים. מיהם האשמים האמיתיים? מי שנותן את המצלמות, כמובן. מי שנותן את המצלמות ומאפשר את התיעוד הוא אשם. ולכן, אומר ניצב-משנה אבשלום פלד: מניסיוני המצטבר באזור חברון, פעילות השמאל המיליטנטי עלולה להיות חמורה ומסוכנת. אפילו היא יותר חמורה ומסוכנת ממקביליהם מימין. אותם ארגונים שמארגנים סיורים שם – ארגון "בני אברהם", ארגון "שוברים שתיקה", שמארגנים סיורים, חושפים לתקשורת את מה שקורה, מביאים מצלמות, כמו ארגון "בצלם" – הם הארגונים המסוכנים.
אני קורא לשר לביטחון פנים לפטר מייד את ניצב-משנה אבשלום פלד, האיש שנותן אור ירוק לפורעים להשתולל. אני קורא לשר לביטחון פנים לפזר את כל פיקוד מחוז ש"י, שכשל בתפקידו. צריך להשליט חוק וסדר על כל הפורעים, המתנחלים למיניהם, בשטחים, וצריך לעשות את זה מחר בבוקר.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה לך. חבר הכנסת מיכאלי. לאחר מכן – חבר הכנסת בהיינה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, גברתי השרה, רבותי חברי הכנסת, השבוע קיבלתי פנייה – שפורסמה אחר כך בתקשורת – בנושא כאוב מאוד, נושא תאונות הדרכים, שהזכיר גם חבר הכנסת אהרונוביץ קודם. יש נוהל, גברתי, בפינוי נפגעים בתאונות דרכים. בדרך כלל מפנים אותם באמבולנסים. אמבולנסים מגיעים למקומות שונים לפי הקצב, לפי הזמן ולפי התנועה בכביש. לפני כשנה הקימו יחידה מוטסת של מגן-דוד-אדום, על-פי ועדת-שיינין. בעצם מגן-דוד-אדום שכרו מסוקים כדי להגיע למקומות הבעייתיים מהר יותר ולהציל אנשים שנפגעו בתאונות דרכים בדקות הקריטיות.
מה מתברר? לאחרונה חברות הביטוח, בגלל שאין תקנה מפורשת שהן אמורות לממן את הוצאת המסוק שמציל אנשים ברגעים הקשים ביותר, החליטו שהן לא רוצות לכבד את ההוצאה הזאת. אז נוצר חוב לאותה חברה שמפעילה את המסוקים, ומגן-דוד-אדום לא יכול לממן אותם. בעצם, היום מפסיקים לפנות במסוקים נפגעים קשה בתאונות דרכים. הרי שיקול הדעת להפעיל מסוק – זה לא שבכל מקרה שולחים מסוק. שולחים במקומות קשים להגעה, הן בצפון והן בדרום.
הכנסת צריכה להתקומם על כך. יש כמה חברי כנסת שמתארגנים לשנות את ההוראה בחוק ואת התקנה המתאימה, כדי שאנשים שנפגעים בתאונות דרכים – לפחות שהמסוק יגיע אליהם בדקות הקריטיות ויפנה אותם. זה דבר חשוב מאוד.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת בהיינה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גבאי.
מזור בהיינה (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, בתחילת השבוע שעבר התפרסמה כתבה – אני איש בשורות. בכתבה התבשרנו שתעשיית ההיי-טק יצאה במבצע להכשיר 12 בני קהילה צעירים במתנ"סים בנתניה. זה חשוב מאוד גם לחברת ההיי-טק, וזאת ההזדמנות להכיר להם תודה. לא צריך לחכות עד שממנים ומכשירים בחורים מצוינים. אבל זאת עלייה וקוץ בה – במקרה הזה באות עי"ן. העלייה הזאת נפלאה אבל לדעתי זה קוץ בעיניה של מדינת ישראל שלא מסוגלת לעשות צעד כזה, צעד אמיץ וחזק, להכשיר 12 בחורים מצוינים מבני הקהילה מעיר אחת, עוד קבוצה למעגל היי-טק. לפי הכתבה 30% מעובדי ההיי-טק הם עולים מרוסיה, ואני מברך על כך, אבל חבל שמעולי יהודי אתיופיה – שם האחוז שואף לאפס.
ובכל זאת, אני רוצה להצדיע כאן לחברת ההיי-טק, שלקחה עליה את המשימה ולקחה 12 מבני הקהילה, כמו שאנחנו קוראים בפרשת השבוע על 12 המרגלים. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
בנושא הזה כדאי לפנות אל משרד התמ"ת, כי זה בידיו. חבר הכנסת גבאי, בבקשה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להעיר לחברי חבר הכנסת דב חנין, שדיבר על מחוז ש"י. ידוע לך שחלק מהארגונים שמגיעים לשם והמשטרה מנסה למנוע בעדם – אם זה ארגון "בצלם" או "בני אברהם", ארגונים למיניהם – יוצרים פרובוקציה ומתסיסים את השטח. הם שגורמים לסכסוכים בין יהודים לערבים. במקום ליצור אווירה חיובית הם יוצרים את הסכסוכים.
שתיים, אנחנו מתבשרים שעומדת להיות עסקה של חילופי שבויים בינינו לבין "חיזבאללה", ולאחר מכן חילופים נוספים. לצערנו, נוצרה משוואה כזאת, שאנחנו מחזירים מחבלים עם דם על הידיים והם מחזירים חלקי גופות. זה היה גם בהר-דב וגם עכשיו – זה ניהול המשא-ומתן. מדינת ישראל צריכה להקפיד, כאשר היא מחזירה שבויים – צריכה לומר שלא מחזירים גופות תמורת מחבלים. זה מביא למצב שהם חוטפים – – –
היו"ר קולט אביטל:
אדוני, זה נאום בן דקה, אתה כבר מדבר דקתיים, נא לסיים.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני מקווה שמדינת ישראל תדע לכבד את חייליה ולא תסתפק בחלקי גופות תמורת מחבלים.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת ביילין, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת גלאון.
יוסף ביילין (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חזרנו עכשיו, ארבעה חברי כנסת מסיעת מרצ, מביקור שערכנו בחברון כדי למחות על ההחלטה המדהימה וחסרת האחריות של מערכת הביטחון למנוע את הסיורים שעורכים "שוברים שתיקה" ו"בני אברהם" בעיר הזאת.
גברתי היושבת-ראש, חברון, מה שנקרא אזור H2, היא המערב הפרוע של החברה הישראלית; היא חור שחור שרק מעטים יודעים מה קורה בו. חובה על ארגונים שרחוקים מאוד מכל פרובוקציה להראות, גם לפלסטינים שחיים שם, שלא כל הישראלים הם המטורפים שנמצאים ב-H2. חובה להראות לאנשים האלה שיש מישהו שמתבונן בהם, שרואה אותם, שיודע מה קורה שם.
אני חושב שזאת צריכה להיות קריאה משותפת של הכנסת כולה למערכת הביטחון: הרפו ממניעת הביקורים, אפשרו את הביקורים האלה. אין בהם פרובוקציה, יש בהם רק דבר חיובי, כדי שלא להשחיר את פנינו לחלוטין מול הציבור הפלסטיני והעולמי שיודע מה קורה בחברון באמת. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברת הכנסת גלאון, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת אורון.
זהבה גלאון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, חזרנו בדקות אלה, חברי הכנסת של סיעת מרצ, מסיור בחברון, ורק מי שהיה שם יכול להאמין מה קורה שם. בכלל קשה לתאר במלים. מלים לא יכולות להכיל את עוצמת הטירוף של חבורה של פנאטים, פאשיסטים "כהנאים", חבורה שיושבת שם כבר 40 שנה ועושה כבתוך שלה. הדבר המדהים הוא שמשטרת חברון משתפת אתם פעולה. והדבר הנורא הוא שבכלל הפרובוקטורים הם אנשי "שוברים שתיקה", "בצלם", "שלום עכשיו", גורמים שפויים שרוצים להראות לעולם מה קורה כאן.
יש כאן מדינה בתוך מדינה, שמקבלת את גיבויה ממשטרת ישראל ומממשלת ישראל, והגיע הזמן שהכנסת הזאת כולה תדע מה קורה שם. אנחנו עוד מזועזעים.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אורון, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע.
חיים אורון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, השלישי ברשימת הפרובוקטורים, שגם הוא חזר עכשיו מחברון. אני רוצה להגיד לחברי הכנסת, התהליך שקורה שם קרה בעוד כמה תחומים, ואני מציע לכולם להבין ולראות מה קרה.
בשלב הראשון סילקו את הפלסטינים מבתיהם, סגרו את החנויות, הפקיעו את השוק. למי שמכיר את רחוב השוהדא ואת המקומות האלה בחברון – הם כרגע נקיים מפלסטינים, ויש גם דרכים רק ליהודים. השלב השני, שקורה עכשיו – יבואו לשם רק יהודים שאנחנו רוצים. כל מי שהוא לא על דעתם, ילוו אותו בקריאות על הנטיות המיניות – יש כנראה בעיה כזאת עם האנשים האלה, שכל מי שהם מכירים ולא מכירים – אמירות שבכל מקום אחר נכנסים בגללן לבית-סוהר: רוצח וכו'. אבל זאת לא הבעיה, שצועקים עלינו את זה. הם רוצים שיהודים לא יבואו לשם.
שלא תהיה פה אי-הבנה. כל מי שלא יחשוב כמותם יגיע למקום שלנו, רק בשלב אחר. כל מי שיהיה במחלוקת אתם יהיה במקום השני ויזכה לכל מה שאנחנו זכינו מהם היום שם. אנחנו לא זקוקים לרחמים מאף אחד, ולא זקוקים לתעודת יושר מאף אחד. זה איום על החברה הישראלית כולה. זה מתחיל בחבורות מטורפים, וזה נגמר אחר כך בעמונה ונמשך באמירה: רק אנחנו נחליט מה יהיה כאן. אתם עופו לנו מהעיניים.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת טיבי.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי, ד"ר אחמד טיבי, על הכנס שקיים אתמול באודיטוריום לגבי הגברת המודעות בקרב האוכלוסייה הערבית לחשיבות איכות הסביבה. החלק הנוסף הוא הגברת המודעות של הממשלה להקצאה תקציבית על מנת שגם הציבור הערבי יזכה לסביבה טובה יותר.
אני רוצה גם לברך את חברי בסיעת מרצ על הביקור החשוב. לאחרונה חזרתי מביקור בדרום-אפריקה, גברתי, שם נפגשתי עם שר החוץ של דרום-אפריקה. אחרי שתיארתי לו שיש כבישים בגדה שרק מתנחלים יכולים לנסוע בהם ועל התנאים שמשליטים בגדה וברצועת-עזה, הוא אמר לי שאפרטהייד הוא דבר נאור לעומת מה שמתרחש בגדה וברצועת-עזה. אין ספק שהכיבוש משחית. זה מתחיל נגד הפלסטינים, וזה מגיע לשמאל הישראלי. זה לא ייעצר שם. צריך לזכור שהם אלה שרצחו ראש ממשלה בישראל. שם יש חממה לגידול פאשיזם, וזה לא ייעצר שם. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. אם אף אחד אחר לא נרשם, אז הוא אחרון הדוברים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לא, אני אמור לדבר עד סוף מחצית השעה.
היו"ר קולט אביטל:
אתה מדבר דקה. בבקשה. ראיתי אותך, חבר הכנסת וילן.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, תודה. אני נדהמתי לקרוא בעיתונות על המהירות שבה נחתמה עסקת טיעון עם בועז יונה, אחד הגנבים המוכרים ביותר במדינת ישראל. יש גנבים שעדיין לא מוכרים. הוא גנב מוכר, שפרץ לתודעה בעקבות העובדה שמעל בכסף של תושבים ואזרחים שקנו דירות בשטחים הכבושים. זו חברה שמתמחה בהקמת מבנים בשטחים הכבושים מעבר ל"קו הירוק". אגב, צר לי המצוקה של אנשים, אבל האיש הזה לא ראוי לכל חמלה או להבנה ואמפתיה מצד הפרקליטות שאצה לה הדרך לחתום אתו על עסקת טיעון. הריאיון הנלוז, המגוחך אתו אתמול בערוץ-10 – והערוץ עשה עבודה טובה – הציג אותו גרוטסקי, מגוחך, מושפל. טוב שהוא היה כך.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה.
אבשלום וילן (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, גם אני חזרתי עכשיו מחברון. אני רוצה להגיד לכם שהדבר החמור ביותר שבו אתה נתקל שם הוא חבורת הפרחחים, אדוני הארץ, שהקצינים והשוטרים של משטרת ישראל וקציני צה"ל וחייליו רועדים מפניהם.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
אבשלום וילן (מרצ):
בכל מקום אחר התנהגות כזו בוטה כלפי חברי הכנסת – גם אתה, חבר הכנסת גבאי, אם היו פותחים עליך את הפה בנאצות שהופנו כלפינו, היית דורש מייד מחיילים ושוטרים לעצור אותם.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
אבשלום וילן (מרצ):
חבר הכנסת גבאי, אתה ושכמותך גידלתם את גידולי הפרא האלה בערוגות שלכם.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גבאי, אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה.
אבשלום וילן (מרצ):
גידלתם את גידולי הפרא האלה בערוגות שלכם.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גבאי, אני קוראת אותך לסדר פעם שנייה.
אבשלום וילן (מרצ):
בערוגות שלכם.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
אני מבקשת להוציא אותו.
אבשלום וילן (מרצ):
יצרתם את גדולי המחבלים של החברה הישראלית.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
יצרנו אוהבי ישראל.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גבאי, נא לצאת.
אבשלום וילן (מרצ):
לא רק של אוהבי ישראל. אלה הסיקריקים המודרניים.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
נא להוציא אותו. מספיק עם הגידופים.
(חבר הכנסת אליהו גבאי יוצא מאולם המליאה.)
אבשלום וילן (מרצ):
אלה הסיקריקים המודרניים, שיביאו עלינו את הכליה. חבל שאתה ושכמותך נותנים יד גסה לאלימות מכוערת ומשפילה. הבעיה איננה כלפינו. הבעיה היא כלפי הציבור הערבי שחי שם, כלפי כל מי ששונה מהם. אלה, רבותי – לצערי, אני אומר פה דבר מאוד קשה – אלה מזכירים לי את הגרועים שבאויבינו בתקופה האפלה של עמנו.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברת הכנסת חילו, ואחריה – אחרון הדוברים, חבר הכנסת כהן.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, כבר תקופה מאוד ארוכה לא נמצא הסדר לעיצומים שנוקטים העובדים הסוציאליים. אני מוצאת את עצמי מדי שבוע מנצלת את כל הכלים הפרלמנטריים להעלות את הנושא הזה, למען אלפי עובדים סוציאליים שמתמודדים יום-יום עם המצוקה, בחזית הראשונה בחברה – האלימות. התופעה של אלימות כלפי אנשי מקצוע מתרחבת. המצוקה הזאת של העובדים הסוציאליים, המלחמה שלהם והמאבק שלהם על תקנים נוספים, על מנת שיוכלו למלא את חובתם המקצועית כלפי הבוחרים, זה המאבק האמיתי. אני בהחלט קוראת לפתור את הבעיה הזאת לאלתר ולמצוא פתרון, כדי שיוכלו למלא את תפקידם בצורה אחראית ומקצועית.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה לך. חבר הכנסת כהן, בבקשה. בזה אנחנו סיימנו את הנאומים בני דקה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, שמענו כאן כמה חברי מרצ שהיו בביקור בחברון. אני חייב להגיד שאני לא גר בחברון והילדים שלי לא גרים בחברון, אבל יש גבול להסתה. נגיד שזו הבעיה של המדינה. נניח שמסתובבים שם מופרעים ומחבלים. האם הבעיה הכי כאובה שיש במדינה היא החבר'ה האלה? זה עבר כל גבול. אני חייב למחות על דברי הנאצה האלה. בפרשת בשלח, פרשת המרגלים, הלכו לראות את הארץ הטובה היא, הלכו להוציא את דיבת הארץ. התושבים בחברון קנו את המקום בכספם. ללכת ולהגיד על החבר'ה האלה את דברי הבלע, שעל הגרועים שבגרועים שבמדינה לא אומרים עליהם, זה לא בסדר. יש גבול להסתה. כל דבר צריך להיות בפרופורציה. החבר'ה האלה נמצאים במקום שקנו אותו, והוא שלהם. מי שלא רוצה שלא ילך לגור שם. מכאן לבוא ולעשות כזאת הסתה? מה העזות? אני חייב למחות על זה שזה יעבור בשתיקה. הם חבר'ה טובים, חבר'ה נאמנים לארץ. בעבר שלחו אותם לשם. בעבר הם היו נקראים מטובי בניה של מדינת ישראל. השתנו הדברים. יש היום אנשים ששינו את המדיניות שלהם, יש להם חקירות, הם מדברים אחרת, המדיניות השתנתה, אבל על ההסתה הזאת אני חייב למחות.
הצעת חוק שיפוט מהיר בעבירה של תקיפת זקן (תיקוני חקיקה),
התשס"ח–2008
[הצעת חוק פ/3570/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בזקנים והזנחתם, במסגרת הצעות חוק לדיון מוקדם והצעות לסדר-היום. אני מזמינה את חבר הכנסת יצחק זיו לנמק את הצעת החוק שלו.
יצחק זיו (גיל):
כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אורחים וגמלאים נכבדים, אלימות הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה. זו תופעה בין-דורית החוצה את כל שכבות הציבור. קשישים רבים נופלים קורבן לאלימות נגדם, וזו אחת התופעות החמורות ביותר כיום. רמת האלימות בארץ נגד קשישים והיקפה הם במגמת עלייה בכל המגזרים, לרבות בתוך המשפחה.
זירוז ההליכים המשפטיים משיג כמה מטרות. ראשית, הקשיש או האדם מטעמו יוכלו להתלונן ולפנות לרשויות ללא כל חשש שהגורם האלים ישתחרר ויהווה סכנה לחייו, לגופו ולרכושו. שנית, טיפול מיידי בעבירה או בעבריינים יקל על המשטרה ומערכת המשפט באיסוף הראיות, יאפשר טיפול נאות בקורבנות האלימות ויהווה גורם מרתיע לעבריינים.
לצורך זירוז ההליכים נגד עבריין יש להביאו לדין בסמיכות להגשת כתב האישום. לשם כך, בתקופת מעצרו בעבירות מעין אלו, ומייד לאחר הגשת כתב האישום, יחל ההליך השיפוטי עם הקראת כתב האישום לנאשם, מכיוון שיעילות הטיפול תעלה רק אם המשפט יחל בסמיכות מרבית להגשת כתב האישום.
ועכשיו להעלאת העמלות והתוצאות הישירות – אם הבנקים שוב יתעלמו מכוונת המחוקק, כפי שמסתמן, לא יהיה מנוס אלא ליזום חקיקה קיצונית ביותר, שתתערב בתעריפי העמלות, ואף תחייב ביטול מוחלט של חלק מהן. עמלה גבוהה על פעולה מול פקיד תפגע ברוב הגמלאים, שאינם יודעים כיצד לתפעל כרטיסים אלקטרוניים או לעבוד בצורה מקוונת במחשב, ולכן נאלצים לשבת מול פקיד הבנק.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך דבר ראשון בהצעת החוק בעניין מניעת אלימות נגד קשישים, ולאחר מכן נעבור לוועדה בנושא עמלות הבנקים. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. אני מבינה שתשובה והצבעה במועד אחר.
הצעת חוק שיפוט מהיר בעבירה של תקיפת זקן (תיקוני חקיקה),
התשס"ח–2008
[הצעת חוק פ/3637/17; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת נאדיה חילו)
היו"ר קולט אביטל:
אני קוראת למציעה הבאה. הצעת חוק שיפוט מהיר בעבירה של תקיפת זקן, של חברת הכנסת נאדיה חילו, פ/3637 – חברת הכנסת חילו.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לא יום אחד לקשיש אמור להיות במדינת ישראל, אלא 365 יום החברה אמורה להתייחס אליהם, לטפל בהם ולתת את כל המענים והצרכים לדור המבוגר, לאנשים שכבר השקיעו ועשו. מדי פעם אנחנו עדים בתקשורת ובחיי היום-יום לתופעת האלימות כלפי קשישים – וזה על הסף וזה הדופק של המדינה.
חברה ערכית ומוסרית נבחנת לפי כמה קריטריונים, ואחד מהם הוא הכבוד וההערכה כלפי האנשים המבוגרים וכלפי הקשישים. הטיפול בנושא הזה אמור להיות טיפול מערכתי. נכון הוא שהצעת החוק שלי אומרת שצריך תהליך שיפוטי מהיר, צריך להגביר את האכיפה ואת הענישה. אבל הייתי אומרת שצריך גם להתחיל בכמה צעדים הרבה לפני כן. הייתי רוצה לראות במערכת החינוך ביום הקשיש – ובכלל בכל ימות השנה – הסברה, מניעה, החדרה של ערכים נכונים של חינוך כלפי מבוגרים וכלפי קשישים. פעם המשפט "והדרת פני זקן" היה הרבה יותר מיושם. צריך להחזיר את הזיכרון להרבה מאוד אנשים ולדור הצעיר, כדי שהם יותר יזכרו ויותר יבצעו את המשפט הזה. החינוך וההסברה לא מספיקים. צריך להנחיל גם תוכנית אזרחית כוללת שתיתן את המענה ההסברתי ואת המענה הטיפולי בכל התחומים, ואת כל המענים האפשריים – הגברת המודעות והמענים לאוכלוסיית יעד מאוד יקרה, שהיא 10% מהתושבים במדינה.
בהחלט צריך להוקיע את התופעות ולהתייחס אליהן בכל החומרה. הייתי גם מציעה לפרקליטות ולבתי-המשפט לחזור על כל אותם תיקים ולעשות חשיבה על כל ההצעות וההמלצות שלהם של הקפאת תיקים כאלה, וכן להחמיר בענישה כדי שיראו וייראו. צריך בהחלט להקפיד ולשים יתר דגש על החינוך, כי אנחנו לא מדברים על מושג וירטואלי של קשישים, אלא אנחנו מדברים על האבות שלנו, על האמהות שלנו, על הקרובים שלנו ועל כל אחד שחי בקרבנו.
ולכן, היום הזה הוא יום של כל החברה האזרחית. הוא יום של הילדים, ולא רק יום של המבוגרים. הוא יום של ההורים, והוא יום של החברה כולה – החברה המוסרית והערכית, שצריכה לשים יותר דגש על הנושא הזה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
גברתי, אני מבינה שאת מוכנה להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
בהחלט.
היו"ר קולט אביטל:
ולכן אני שואלת: האם את רוצה להוריד את זה מסדר-היום או את רוצה להעביר את זה לטיפולה של איזו ועדה בכנסת כהצעה לסדר-היום?
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
בהחלט, הצעה לסדר-היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
היו"ר קולט אביטל:
אז אנחנו צריכים להצביע. אם כך, נעבור להצבעה. נא לשבת. נא להצביע.
יצחק גלנטי (גיל):
אני מבקש לצרף גם אותי בעד.
היו"ר קולט אביטל:
אני לא יכולה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שההצעה לסדר-היום תעבור להמשך טיפול לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצעת חוק והדרת פני זקן (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008
[הצעת חוק מס' פ/3237/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת דוד רותם)
היו"ר קולט אביטל:
עכשיו אנחנו עוברים לדון בהצעת חוק והדרת פני זקן, של חבר הכנסת דוד רותם, פ/3237.
עד שהוא יגיע, אני רוצה לברך את היחידה לדמוקרטיה, שמארחת כאן את תיכון "הראל" ממבשרת-ציון. ברוכים הבאים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר לענייני גמלאים ולענייני ירושלים, גברתי השרה המקשרת, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מבקש להביא היום לפני הכנסת, יש לה מטרה אחת ויחידה, והיא להגן ולשמור על קשישי מדינת ישראל. החוק הזה מטרתו להמשיך חקיקה קודמת שלי, שבה התחלתי בהחמרת עונשים על תוקפי קשישים, כדי להבטיח שהקשישים במדינת ישראל יהיו מוגנים מפני כל תוקף, מתקיף, מתעלל או פוגע.
ממשלת ישראל קיבלה ב-2 בדצמבר 2007 תוכנית הגנה על קשישים, והתוכנית כללה ארבעה פרקים, ובין היתר – החמרת הענישה כלפי תוקפים. בנושא זה עברה הצעת חוק שלי ונכנסה לספר החוקים. אני מקווה שהיא תשיג את מטרותיה. המטרה השנייה, או הפן השני, היה מיגון בתי קשישים, התקנת לחצני מצוקה, פטור מתשלום על טיפול רפואי ושחזור מסמכים, ליווי וטיפול לאחר השחרור מבית-החולים.
לכאורה הדברים האלה כבר היו אמורים להתבצע, ואז אולי לא היה מקום להצעת החוק שלי. אבל, לצערי הרב, הממשלה מקבלת החלטות ולא מבצעת אותן. לצורך זה באה הצעת החוק שלי, שבאה להבטיח כי המדינה תתקין לחצן מצוקה בביתו של כל קשיש על חשבונה. אדוני השר, אני יודע שזה בתוכנית שלך, אבל זה רק לא מתבצע.
השר רפי איתן:
אין צורך – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אין צורך בחוק אם הייתי מאמין ואם הייתי סומך שאכן אתם תבצעו, אבל אתם החלטתם בדצמבר, עברו שישה חודשים ולא התקנתם לחצן מצוקה אחד.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
שישה חודשים זה לא הרבה זמן לעומת הבטחות של הממשלה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
חברת הכנסת טרטמן, כקשיש אני אומר לך שחצי שנה זה המון זמן, ואם זה ייקח עוד חצי שנה, בינתיים יהיו עוד גנבות ותקיפות. לכן, אדוני השר, אני אמרתי את זה לפני שתי דקות – אני אמרתי שלא היה צריך לחוקק את החוק אילו הייתי סומך עליכם שתבצעו. הבעיה היא שאני לא מייצג את הגמלאים, אני לא סיעת גמלאים. אבל אני לא רואה שדואגים לגמלאים ולקשישים, ולכן אני מגיש את הצעות החוק שלי.
השר רפי איתן:
אתה לא רחוק משם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני לא רחוק, אבל אני עדיין לא בסיעת הגמלאים, ולכן אני דואג.
אני זוכר שכשהייתי ילד קטן אמרו לי שמי שלא זוכר ומכבד את עברו, אין לו עתיד; ומי שלא זוכר ומכבד את הקשישים שבנו את המדינה הזאת והיום נותן שיתעללו בהם – סופנו שלא יהיה לנו עתיד. לכן אני עומד כל יום על משמר הקשישים. אני אמשיך לחוקק לטובתם ואני אמשיך להגן עליהם כדי שהם יחיו את חייהם בשקט, בשלום ובבטחה.
אני הסכמתי שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה, אדוני.
הצעות לסדר-היום
יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בזקנים והזנחתם
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים עכשיו להצעות לסדר-היום באותו נושא, יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בזקנים והזנחם, שמספרן 5420, 5425, 5433 ו-5475. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יצחק גלנטי, במסגרת חמש דקות.
יצחק גלנטי (גיל):
כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, קהל הגמלאים היושבים ביציע, היו ברוכים על נוכחותכם ביום זה במליאה. בעשורים האחרונים, ובעיקר בשנים האחרונות, מתערער מאוד מעמדם של הקשישים. הם כבר אינם נתפסים בעיני הצעירים כזקני השבט. זה נראה כאילו יש לנו על הראש נושאים חשובים מאותם זקנים, אשר כבר לא מזדקנים בכבוד, אלא לאט-לאט הולכים ונעלמים להם מהעולם בקול ענות חלושה.
נוסף על כך, מצבה הסוציו-אקונומי ההולך ומידרדר של אוכלוסיית הקשישים. אנו רואים תופעה מזוויעה של פגיעה פיזית בקשישים. לפחות אחת לשבוע מתבצע מעשה פשע אכזרי נגד קשישים וקשישות, וכל זאת רק ממה שמתפרסם בתקשורת על המקרים הקיצוניים של אלימות לשמה. צעירים הפורצים יחידים ובקבוצות לדירות קשישים, מכים בהם עד שבירת עצמות, עילפון ואפילו רצח, וכל זאת בשל מידע קודם, כביכול, על שקי כסף ואוצרות הקיימים ברשותם.
חברי חבר הכנסת דודי רותם, שמוע שמעתי זה עתה ממך על פעילותך הברוכה בחקיקה למען הקשישים, אבל אני סבור שלדין ודברים שקיימת עם כבוד השר פשוט לא היה מקום, כיוון שאני יודע היטב, וחברי כנסת רבים יודעים היטב, מה עושה סיעת הגמלאים, ובראשה השר רפי איתן, ומה עושים למען הקשישים.
אדוני, אני רק רוצה להביא לידיעתך דבר אחד.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני לא חולק על זה שהשר רפי איתן עושה למען הקשישים, שלא יהיה ספק. הבעיה הגדולה היא שהשר רפי איתן מעביר החלטות והממשלה לא מבצעת אותן.
יצחק גלנטי (גיל):
תודה רבה. אני לא רוצה להחליף אתך דברים אם זה על חשבון הזמן שלי, כבוד היושבת-ראש.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בינתיים זה על הזמן שלי.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת רותם, אנא ממך.
יצחק גלנטי (גיל):
אני רק רוצה לומר לך שאילולא קיומה של סיעת הגמלאים בכנסת, אני בספק רב אם היו כל השותפים למאבק הזה של הקשישים. עצם קיומה של סיעת הגמלאים כאן הוא-הוא הקטליזטור לכך שהנושא הזה עולה על סדר-היום.
רבותי, בסקר שערכו חוקרים באוניברסיטת חיפה בשנת 2005, דיווחו 18.4% מכלל הנשאלים כי במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר נחשפו לסוג אחד או יותר של פגיעה, קרי אלימות פיזית או מינית, התעללות מילולית, הגבלת חופש או ניצול כלכלי. 25% מכלל הנשאלים דיווחו על הזנחה כללית, שמשמעותה אי-סיפוק צורכי החיים הבסיסיים בתחומים שונים, לפחות פעם או פעמיים בשלושת החודשים שקדמו לסקר.
אני שואל את עצמי: רבותי, כיצד הצלחנו להגיע למצב כה קיצוני, שבו כבר אין כבוד לזקני השבט, שלא לדבר על אותם אנשים שמנצלים את חולשתם של הקשישים כדי לעשוק אותם ולפגוע בהם? איך הגענו למצב ששכחנו את הבסיס של היהדות, שבה הדבר החשוב ביותר הוא היחסים שבין אדם לאדם, הכבוד הבסיסי שיש לתת לאדם באשר הוא?
חייבים אנו להילחם בתופעה בכל דרך אפשרית. עלינו לחתור לענישה חמורה של כל אדם הפוגע בקשיש, בין שהפגיעה היא פיזית ובין שהיא מילולית ונפשית. עלינו לחנך את הדורות הבאים לערכים ולאידיאלים ולהזכיר להם כי אותם קשישים הם אשר יצרו, בנו, הקימו מפעלים, נטעו יערות, הפריחו את השממה, ייבשו ביצות, קלטו עליות ונלחמו על חייהם כדי להוריש לדורות הבאים את המדינה היהודית היחידה בעולם, משאת נפשם של יהודים בתפוצות במשך אלפיים שנה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה לך. חבר הכנסת אברהם מיכאלי – אינו נמצא. חברת הכנסת אורית נוקד, בבקשה.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בשנים האחרונות היינו עדים לגל אלימות גואה כלפי הקשישים. גל אלימות זה הטיל טרור של ממש על אוכלוסיית הקשישים והמיט בושה על כולנו כחברה. אני שואלת, כיצד ייתכן שהגענו למצב שבו אבות ואמהות המדינה הזאת חיים בחשש מתמיד לביטחונם ולחייהם?
על מעט מאוד תופעות אפשר לומר שהן שפלות יותר מתופעת האלימות כלפי קשישים. בקרב פושעים ובריונים, קשישים הם טרף קל. הם אינם משתווים לתוקפים גופנית, אינם יכולים לנוס מהם, ולעתים קרובות הם גרים בגפם. בגלל מצבם הבריאותי, אלימות כלפי קשישים עלולה לגרום נזק בלתי הפיך ואף מוות, חס וחלילה. על כל אלה נוסף ממד כואב של השפלה וזלזול שחשים המותקפים.
מעבר להיות הקשישים אוכלוסייה הזקוקה לעזרה לאחר עשרות שנים של תרומה עצומה למדינה, מדובר, לדעתי, ברובד עמוק יותר. אני מאמינה שהיחס של החברה לאוכלוסייה המבוגרת משקף נאמנה את החוזק שלה ואת הגיבוש שלה. אני מאמינה שחברה המתנערת מזקניה גוזרת על כל חבריה לחיות בפחד מהבלתי-נמנע. אני מאמינה שאלימות כלפי אוכלוסייה אחת תחלחל ומחלחלת לאוכלוסיות רבות אחרות, ובין היתר לנכים, לילדים ולנשים.
לכן, פגיעה בקשישים גורמת נזק עצום לא רק להם אלא לכל מדינת ישראל. אסור לנו, בשום פנים ואופן, להשלים עם מצב שבו קשישים פוחדים לצאת לרחובות העיר או לפתוח את דלת ביתם. לפני כמה חודשים חוקק חוק שגם אני הייתי מיוזמיו – חוק המגדיל את הענישה של תוקפי קשישים וכך מנסה להגדיל את ההרתעה. חוק זה הוא צעד נכון, אך הוא רק הצעד הנכון בשרשרת צעדים שיש לעשות כדי להילחם בגל האלימות. בין היתר, יש להשקיע בצורה נמרצת יותר בחינוך נגד אלימות כלפי קשישים ובחינוך נגד אלימות בכלל; במציאת דרכים טובות יותר לספק הגנה לאוכלוסייה זאת ובתקצוב ראוי של המשרדים האמונים על הטיפול בנושא.
לא קל למצוא קונסנזוס בבית הזה, אבל אני בטוחה שבצורך ובחשיבות של פעולה נגד אלימות כלפי קשישים כולנו כמקשה אחת, ימין ושמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, צעירים ומבוגרים. אני מאחלת לכולנו שנצליח במאבקנו, ואפילו אם הצלחתנו לא תהיה שלמה, יש לזכור את הנאמר במסכת סנהדרין: "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא". תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת זבולון אורלב.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, תודה, גברתי, על שנתת לי אפשרות לדבר בנושא.
היום אנחנו מציינים את יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בזקנים והזנחתם, ואני חושב שאנחנו כחברה מצד אחד יכולים לומר שאנחנו לא זוכרים את המבוגרים רק ביום הזה. אנחנו, ככנסת, בהחלט יכולים לומר שהרבה מאוד חוקים, הרבה מאוד נושאים שקשורים במבוגרים, עולים במשך השנה, ואנחנו משתדלים ככל יכולתנו להעביר חוקים ותקנות כדי לשפר את מצב חייהם של המבוגרים.
אנחנו, כעם יהודי, שהמסר העיקרי והחשוב אצלנו הוא "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" – זה לא רק פסוק שאנחנו מאמינים בו ובתוכן שלו, אלא גם חונכנו עליו כדרך חיים. מי שלא מכבד את המבוגרים שלו, מי שלא מכבד את ההורים שלו ואת הסבים והסבתות, לא יכול אחר כך לבוא ולדרוש מהילדים שלו שיכבדו אותו. זאת הססמה שאנחנו צריכים לשים מול עינינו כל הזמן.
אבל אחרי כל המלים האלה, אחרי הדיונים שהיו היום בוועדות הכנסת – ובאמת הועלו שם נושאים שאנחנו יכולים לבוא ולומר: כשאנחנו מסתכלים לכם בפנים, המבוגרים שלנו, אנחנו צריכים להתבייש מפניכם שאתם עדיין במצב הזה למרות הכול. אף-על-פי שהממשלה, הכנסת וכל הגופים הנוגעים בדבר עושים כל אחד כמיטב יכולתו, עדיין במבחן התוצאה אנחנו כושלים ולא מצליחים להדביק, כנראה, את אותם פערים חמורים שקיימים היום בחברה.
אם אני יושב היום בוועדת העלייה והקליטה ושומע שם בדיון בנושא מצב העולים הקשישים – כביכול קשישים זה קשישים. כל אחד יכול לומר: קשיש שסובל, לא משנה אם הוא עולה חדש או אזרח ותיק ישראלי. אבל אני חושב שצריך בהחלט לומר שהמצב של עולה קשיש ועולה קשישה הרבה יותר חמור מאשר של אחד שגדל בארץ ועבר את מסלול חייו בישראל.
מה מסתבר לנו? בנתונים שמקבלים ממשרדי ממשלה שונים או מארגונים שונים שהופיעו אצלנו בוועדה, אנחנו שומעים על ניצול של העולים במצוקה שלהם בכך שהם עדיין לא נקלטו בארץ-ישראל, במצוקה שלהם בכך שהם עדיין לא יודעים את השפה. הם מגיעים לארץ בתנאים לא פשוטים. מסתבר שהיום העולים הקשישים סובלים בצורה חריגה, בצורה זוועתית, מניצול של החברה הישראלית כלפיהם. מנצלים את החולשה שלהם ומנצלים את חוסר הידע שלהם בתנאי החיים בארץ.
אנחנו שומעים היום על בעיה של אשפוז של עולים קשישים בכל מיני מסגרות פיראטיות, לא חוקיות, ועל תנאי המחיה שם חבל אפילו להתחיל לדבר, כי באמת לא מדובר שם בתנאים אנושיים אלא בתנאים תת-אנושיים. נועלים אותם שם, ושמים אותם על מיטות של קרש, או – אי-אפשר להגדיר את זה אפילו כמיטה. האנשים האלה, אין להם מי שיגן עליהם. אותם גופים שכנראה עושים על גבם כסף ומנצלים את סל הקליטה שלהם או את הכספים שהם מצליחים איכשהו לגייס בשביל להיכנס לאותם מוסדות – אין להם איך להימלט משם, אין מי שידאג להם. ואם לא אנחנו כאנשי ציבור – ומסתבר, להרבה מאותם עולים גם אין משפחות. גם הנכדים או הילדים שהביאו אותם, הרבה פעמים לצערם זרקו אותם מהבית, והם נותרו ללא גב תומך וללא משפחה תומכת. אנחנו, כאנשי ציבור ששומעים כאלה דברים, לא יכולים להבליג. היום סיכמתי עם יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה שנרכז חומר על זה, ואם לא נצליח לתקן את הדברים האלה מייד בדרך מקובלת – התלוננו, גברתי היושבת-ראש, על בעיה מאוד פשוטה: יש להם, לרשויות הרווחה, תלונות על אותם מוסדות – – –
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אני מסיים. הם מגיעים למשטרה לבצע את האכיפה של אותם חוקים שכבר יש להם, והמשטרה אומרת: לא, אנחנו מנועים, אנחנו לא יכולים. האם יכול להיות שחוקים – – –
היו"ר קולט אביטל:
מה זאת אומרת? למה? למה הם מנועים?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
למה? כי הם אומרים שאין להם סמכות לעשות את זה. אני לא מבין איזו סמכות חסרה להם, ואם אנחנו צריכים לחייב את המשטרה, כפי שנהוג בהרבה מאוד רשויות, לבצע את האכיפה – אנחנו נצטרך לעשות את זה.
אנחנו מאחלים לכל המבוגרים שלנו שהחיים שלהם יהיו חיים שלווים, ושתחיו יחד עם המשפחות שלכם ויחד אתנו עד מאה-ועשרים.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב – אחרון הדוברים, ואחר כך ישיב השר.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, תופעת האלימות נגד זקנים היא בוודאי מהתופעות המבישות והחמורות ביותר כלפי זקנים, וצריך לעשות כל דבר כדי לבער את הנגע הזה ממחננו.
אבל אני רוצה לומר את דברי לא על הבריונות של אנשים – בודדים או לא בודדים – כלפי זקנים, אלא על יחסה של הממשלה כלפי זקנים, ובעיקר כלפי זקנים שהם אולי יותר חסרי ישע באוכלוסיית הזקנים. כוונתי לאותם 18,000 זקנים שזקוקים לאשפוז סיעודי. מצבם הבריאותי הוא עד כדי כך חמור שהם זקוקים לאשפוז סיעודי, בדרך כלל במוסד – מיעוטם, מיעוטם, בדרך כלל העשירים שבהם, אולי נמצאים בבתיהם, אבל רובם נמצאים במוסדות. צר לי לומר, חברי חברי הכנסת, שדוח מבקר המדינה חושף שורה של ליקויים קשים וחמורים.
ראשית, מתברר שמדינת ישראל עדיין לא הכירה בזכות הבסיסית של זקן שמצבו מחייב הגדרה מקצועית של אשפוז סיעודי – עדיין אין לו זכות בסיסית לאשפוז סיעודי, ועדיין הדברים תלויים ועומדים בתקציב. גם מתברר שבעצם עדיין אין קונספציה לאומית בדבר רצף הטיפול באותם זקנים. חלקם מטופלים על-ידי משרד הרווחה, חלקם מטופלים על-ידי משרד הבריאות, חלקם – אם זה סיעודי מורכב – מטופלים על-ידי קופות-חולים. המעברים בין המסגרות כמעט בלתי אפשריים. צריך להיות פרופסור כדי לדעת איך לטפל ואיך להביא לאשפוז של זקן שצריך אשפוז סיעודי, כי לכל מסגרת חוקים משלה, הגדרות משלה, קריטריונים שלה, מימון שונה. גם כל הסוגיה של הביטוח הסיעודי, שאנשים נופלים בפח – שנים רבות עושים ביטוח ובעת צרה מתברר שהוא איננו מכסה את כל מה שצריך לעשות, והמשפחה עומדת אין אונים. ומה מתברר? שאין איש שלוקח את הנושא הזה על אחריותו.
לא רק זאת. לצערי, בשנה האחרונה, המוסדות שקולטים את הזקנים באשפוז סיעודי היו צריכים להיבחר במכרז. זה דבר סביר, כלומר עד עכשיו ההתקשרות של משרד הבריאות אתם היתה ללא מכרז, ועכשיו צריך שיהיה מכרז מסודר. אתה מצפה שבמכרז תעלה הרמה, כי המדינה תגדיר במדויק מה הזכויות, מה צריך הזקן לקבל, מה צריך להיות התעריף. מה מתברר? שהתעריף שהמדינה הגדירה איננו מאפשר לתת את הטיפול הראוי והמכובד. ולא רק זאת, גם ועדת הכספים וגם הוועדה לביקורת המדינה נאלצו להפעיל היום לחץ גדול מאוד על משרד הבריאות לחשוף איך נבנה התעריף הזה, ממה הוא בנוי, מה הוא מבטיח לזקן.
לכן, גברתי היושבת-ראש, מתברר שהמערכת הזאת חולה, כנראה בגלל שמשרד האוצר מטפל בה ולא משרד הבריאות. אני חושב שחלק מהתרומה של הכנסת בעניין הזה צריכה להיות הגדרות חד-משמעיות, להסדיר שהנושא הזה יעבור כולו לטיפולן של קופות-החולים כדי להבטיח את הרצף ולהבטיח גם את הזכות הבסיסית לאשפוז – אנשים לא צריכים להסדיר את זה בביטוחים שונים – וכך להסדיר שהזקנים הזקוקים ביותר מאוכלוסיית הזקנים יזכו לטיפול ראוי מהמדינה. ובעוד אנחנו טוענים כלפי אלימות ובריונות ויחס של אי-כבוד, בואו ננהג אנחנו, כמדינה, כבוד ראוי והוקרה באותם זקנים זקוקים. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה לך, אדוני. אדוני השר לענייני גמלאים, בבקשה.
השר רפי איתן:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, כמה מלים על מה שאמר חבר הכנסת אורלב. אני תומך כמעט בכל משפט שאמרת. עד כמה שידוע לי, החוק בנושא הסיעוד וההעברה של כל מערכת החולים הסיעודיים לקופות-החולים נמצא בתנור באיזה מקום. אינני זוכר איפה זה נמצא.
אעיר הערה אחת. לפי מיטב ידיעתי מספר החולים הסיעודיים הוא 27,000 ולא 18,000.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
השר רפי איתן:
תודה רבה. אומר כמה מלים בנושא מניעת ההתעללות בזקנים בהקשר של יום המודעות הבין-לאומי. ממשלת ישראל, בישיבתה ב-23 במרס 2007, החליטה על הקמת ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים בנושא. ועדה זו היא ועדה בין-משרדית הפועלת תחת ועדת השרים לאלימות בראשותו של השר לביטחון פנים, לטיפול בנושא האלימות כלפי זקנים לנוכח העלייה במספר מקרי האלימות נגד זקנים בשנה האחרונה.
מטרת הוועדה היתה לתכנן באופן מיידי תוכנית ממלכתית אופרטיבית לטיפול בנושא האלימות כלפי זקנים ולחיזוק ביטחונם האישי, ולהגישה לאישור השר לביטחון פנים ולוועדת השרים בראשותו. הדבר נעשה, ואגיד על זה כמה מלים. אוכלוסיית היעד, כפי שנקבעה בוועדת השרים, היא אזרחים בני 65 פלוס. אלה מייצגים את המושג "הזיקנה בחברה הישראלית". גם אני שייך לשם, חבר הכנסת אורלב. פרט למשרד לענייני גמלאים, משתתפים בוועדה נציגים ממשרדי הממשלה האלה: ראש הממשלה, רווחה, ביטחון פנים, בריאות, חינוך, משפטים, ביטוח לאומי ומינהלת השירות האזרחי. נוסף עליהם השתתפו בישיבות הוועדה נציגי הארגונים והעמותות האלה: מרכז השלטון המקומי, "אשל – ג'וינט", ההסתדרות הרפואית, "כוח לתת – מאיר פנים", "יד שרה" ו"יד ריבה – סיוע משפטי". לחקירת הנושא סייעו גורמים אקדמיים, מרכז הידע לחקר ההזדקנות באוניברסיטה העברית, המחלקה לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה וכן אגף אק"ם במשטרת ישראל, והם שימשו בסיס מרכזי לצבירת הידע בנושא.
יש שורה ארוכה של גורמים להתגברות התופעה של אלימות נגד זקנים, ואמנה אחדים. האחד הוא פועל יוצא של תופעת האלימות שהולכת וגוברת בחברה הישראלית, ובמקביל גם בחברה הגלובלית. הייתי אומר במאמר מוסגר שבחברה הגלובלית יש התנגשות של תרבויות והתנגשות של עמים. התקשורת, הן התקשורת הכתובה והן התקשורת האלקטרונית, מאפשרת לעמים ולגופים מרמות שונות ומאוכלוסיות שונות ומרמות כלכלה שונות להתנגש זה בזה, וזה יוצר – אם אנחנו יכולים להשוות את זה לאיזה שהוא פיצוץ -– מפץ גדול. זה קורה היום באירופה ובמידה רבה זה קורה גם אצלנו.
השני – דימוי הזקן בחברה ההופך אותו ליעד קל לתקיפה ולשוד; כלומר, הזקן הוא חסר אונים.
השלישי – תוחלת החיים המתארכת והזדקנות החברה בישראל. ב-40 השנים האחרונות הוכפל שיעור הזקנים בישראל מ-5% ל-10%, ובערים הגדולות הזקנים, אנחנו, הם בערך 20% מהאוכלוסייה.
הרביעי – אפליית זקנים בפועל. אנו עדים לאפליה התנהגותית מסורתית ופסיכולוגית הטוענת שהצעיר עדיף על הזקן. כלומר, כשאתה נמצא בחברת צעירים, הזקן לא נחשב. אנחנו, הצעירים – העולם שלנו.
להלן כמה נתונים: בסוף 2007 היו בישראל כ-730,000 זקנים. כפי שאמרתי, בערים הגדולות, כמו תל-אביב, רמת-גן, חיפה ובת-ים, מגיע שיעור הזקנים ל-20%; מתוכם כ-57% או קרוב ל-60% נשים וכ-43% גברים. אני אומר בהקשר זה שמתוך 730,000 הזקנים והזקנות, בערך 199,000 הם בודדים ו-60% מהם נשים, כלומר – כ-120,000 נשים בודדות וכ-50,000–60,000 גברים בודדים, אלמנים ואלמנות.
נתוני האלימות כפי שהם משתקפים בתלונות ובעבודת משטרת ישראל: ב-2007 הוגשו 26,000 תלונות, ומהן הוגשו תביעות רק ב-1,427 מקרים. תראו את ההבדל הגדול: מתוך ה-26,000, 25,000 לערך נסגרו מסיבות שונות או פשוט לא טופלו. עיקר התלונות מגיע מהערים המאוכלסות. בידינו מספרים מדויקים המאפשרים חיזוי אפשרי של אזורי תקיפה מועדים, ועל-ידי כך – ריכוז עבודת המניעה באזורים אלה.
מהמספרים שיש לי, אציג רק עוד מספר אחד – מאפייני חשודים: 3,800 מהחשודים הם מה שאני קורא "נוער בוגר", כלומר בגילים שבין 20 ל-35; אלה עיקר התוקפים. כלומר, אם אנחנו מנתחים מי היו התוקפים, זה בעיקר בגילים האלה של נוער בוגר; 3,000 מהחשודים הם יהודים; 794 ערבים; 625 עולים ממוצא רוסי; 333 קטינים – קטינים, היינו בגיל העשרה. הנחת העבודה לצורך קבלת החלטות ועל סמך הנתונים שקיבלנו היתה שהתוקפים בעיקרם הם בני 25–35, בעלי עבר פלילי, מכורים לסמים, אלכוהוליסטים, עברייני רכוש וזקוקים לכסף מזומן. אלה התוקפים בעיקר.
לנוכח הממצאים הוכנה תוכנית של הוועדה הבין-משרדית. התוכנית התבססה על עבודות מקדימות שהוכנו במשרד לביטחון פנים עוד ב-2005, שבהן נבחרו 12 ערים כערים ללא אלימות, ותוכניות נוספות שעיקרן עבודה של רשויות מקומיות. הוועדה הבין-משרדית בראשותו של מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים הביאה בחשבון את התוכניות ואת היישום של המלחמה בתופעת האלימות הכללית וקבעה את היחס והאמצעים בין תוכניות קיימות לתוכניות ייחודיות נגד אלימות כלפי זקנים.
כיצד לשלב חקיקה, פיקוח, ניטור של תוקפים, סיור, מודיעין, ייעוץ, הדרכה ואספקת ציוד? בסופו של דבר נבחרה תוכנית שהיום היא בשלבי יישום, וחברו לה הן באחריות, הן בכוח-אדם והן בתקציב הגופים האלה: המשרד לביטחון פנים, המשרד לענייני גמלאים, משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד המשפטים, משרד הפנים, הרשויות המקומיות וגופים כמו "יד שרה", "יד ריבה" ו"אשל". אני אציין שהתיאום הוא בידי משרד הגמלאים.
התוכנית כוללת שורה ארוכה של אמצעים, כגון ציוד הגנה פרטני לזקן, ובכלל זה לחצני מצוקה. אני אומר לחבר הכנסת רותם, שלפי הערכה גסה כיום יש כבר לכ-200,000 זקנים לחצני מצוקה. זה לאו דווקא בגלל שלחצני המצוקה הם חינם אין כסף, אלא בגלל המודעות הרבה וקיום מערכות שונות לקבל התרעה מלחצני המצוקה; ייזום חקיקה וריכוז מאמץ באזורים מועדים. התוכנית כוללת מגוון של יישובים, כולל יישובים ערביים.
אין לי ספק שיישום התוכנית יביא לצמצום ואולי לחיסול האלימות נגד זקנים. היקף הפעילות והארגון שנוצרו סביבו יביאו בהכרח גם לצמצום של תופעת האלימות בכללה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
מה כבוד השר מציע?
השר רפי איתן:
אני מציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
היו"ר יצחק זיו:
מסכימים?
אם כך, אנחנו עוברים להצבעה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
בעד מה? להעביר לוועדה?
היו"ר יצחק זיו:
לוועדה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
בתנאי שזה לוועדת העבודה והרווחה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעות עברו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008
[מס' כ/137; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"ג, עמ' 8197; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008. חבר הכנסת אריה אלדד, בשם הוועדה, בבקשה.
אריה אלדד (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תודה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כבוד יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת גלנטי, שהואיל לאפשר לי להציג את החוק שחברת הכנסת יחימוביץ ואני יזמנו והובלנו בהליך החקיקה הזה. לפעמים מקובל שחברי הכנסת מסתייגים מהצעת החוק של עצמם כדי שיוכלו לומר כמה דברים על החוק, על חשיבותו, גם בשלב הזה, ומחמת השכחה שנינו שכחנו לעשות את הצעד המיותר הזה ולא הסתייגנו מהחוק של עצמנו. לכן, אני שמח שחבר הכנסת גלנטי אפשר לי להציג את החוק.
להבנתי החוק חשוב, משום שבשנים האחרונות נוצרה תמונת מצב בישראל שדווקא אנשים שתרמו הרבה מאוד לניקיון המערכת הציבורית, נאבקו בשחיתות וחשפו שחיתויות במקומות עבודתם – דווקא הם לקו, דווקא הם סבלו ועדיין סובלים מהתנכלויות ממושכות, התנכלויות של מעסיקיהם שלא יכלו לשאת את העובדה שקלונם נחשף ברבים. לצערי, מערכות ההגנה הקיימות היום בחוק לא היה די בהן להגן על אותם חושפי שחיתות, והם פוטרו או שהפכו אותם לעובדים מהסוג הנמוך ביותר, שלחו אותם לעבודות שאינן מתאימות להם כלל, פגעו בתנאי העסקתם.
החוק הזה, שהיום אתם נקראים לתמוך בו בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, הוא חוק שחברת הכנסת יחימוביץ ואני טרחנו עליו רבות, יחד עם האגודה לאיכות השלטון, שסייעה לנו לגבש את החוק, והוא מוסיף כלי אכיפה אזרחיים נוסף על ענישה פלילית נגד מעביד שפוגע בענייני עבודה של עובדו או מפטר את העובד בשל כך שהעובד הגיש תלונה בתום לב לרשות מוסמכת על הפרת החוק במקום עבודתו, או שהתלונן כאמור על פגיעה, על שחיתות, על פגיעה בטוהר המידות או על פגיעה במינהל הציבורי התקין.
החוק מוסיף על הסעדים האזרחיים שהיו קיימים עוד קודם לכן סמכות לבית-הדין לפסוק לטובת העובד פיצויים – פיצויים שהתפקיד שלהם הוא הרתעתי – ללא כל תלות בהוכחת נזק ישיר שנגרם לעובד. הסכום שהעובד יכול לקבל הוא עד 50,000 שקלים, ובמקרים מיוחדים – מבחינת החומרה או הנסיבות שבהן פגעו בעובד – עד 500,000 שקלים, מה שלא היה קיים לפני כן. נוסף על כך יכול בית-המשפט לפסוק כבר היום פיצוי בעד נזק, לרבות נזק שאיננו נזק כספי, איננו נזק ממוני.
כמו כן, החוק הזה מדגיש את סמכותו של בית-הדין לעבודה לתת צו שמורה על העברת העובד למשרה מתאימה אחרת, משום שאחת הרעות החולות שמצאנו היא שכאשר מתנכלים לחושף שחיתות ופוגעים בתנאי העבודה, פוגעים בעבודתו – הוא מוצא את עצמו חסר עבודה. החוק הזה מאפשר להעבירו למשרה אחרת באותו משרד או באותו אגף ולאפשר לו להמשיך להתקיים בכבוד אף-על-פי שמעבידו רצה להתנכל לו.
הצעת החוק גם קובעת את יכולתו של בית-המשפט לקבוע כי פגיעה בענייני עבודתו של עובד, או פיטוריו, בניגוד להוראות החוק האמור, הם עבירה פלילית – עבירה פלילית שהעונש הצפוי עליה הוא מאסר עד שלוש שנים או קנס. גם כאן יש חידוש מפליג. רבות דנו בחוק הזה עם נציגי משרד המשפטים כשקיימנו את השקלא והטריא כדי לנסות לעצב את החוק לצורתו הנוכחית. היה חשש שמא הענישה הזאת דרקונית מדי, ואנחנו סברנו שכאשר יהיה תלוי ועומד מול מעביד עונש של עד שלוש שנות מאסר, זה יכול להיות עונש מרתיע שימנע אותו מלהתנכל לעובד.
החוק הזה, להבנתי, מוסיף נדבך בהגנה על חושפי שחיתויות, שהיום לא זוכים להגנה מספקת. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בחוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק אין הסתייגויות.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–9 – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–9 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 17, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008, נתקבל.
משה שרוני (צדק לזקן):
אדוני היושב-ראש, הצבעתי בטעות שלא ממקומי.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 15, אין מתנגדים אין נמנעים. החוק התקבל בקריאה שלישית. חבר הכנסת שרוני הצביע ממקומו של חבר הכנסת גלזר בטעות. נא לתקן. אני קובע שהצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה השלישית.
אני מזמין את אחת היוזמות, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקשת להודות תודה מיוחדת לתנועה לאיכות השלטון, ובעיקר לעורכי-הדין ברק כלב ודפנה קירו, חברי התנועה, וגם לעורך-הדין דן אורן ממשרד המשפטים ולעורכת-הדין דבי אליעזר ממשרד התמ"ת, שני שותפים קבועים ונאמנים שלי לחקיקה. כמובן – גם לנועה בן-שבת מהלשכה המשפטית ולעורך-הדין ערן גולן מ"קו לעובד", שעזר לנו לחצות הרבה מהמורות בחוק הזה.
החוק הזה הוא חוק מהפכני, שהופך על פיו את המצב הקיים, שבו עובדים אשר חשפו שחיתות הופכים יעד לפיטורין, לרדיפה ולנידוי. החוק יוצר מצב חדש שבו עובד שגילה אומץ לב, הסתכן וחשף עבירות שהיה עד להן במקום העבודה שלו והוכח כי צדק, יהיה מוגן לחלוטין מהתנכלות, ואם יהיה קורבן להתנכלות כזאת – הוא יפוצה. זה תמרור אזהרה למי שמבקשים לטייח שחיתויות ולהלך אימים על מי שחושפים אותן.
ברשותך, עוד משפט, אדוני היושב-ראש. על-פי הצעת החוק הזאת שמכילה סעיפים שמעולם לא היו, וכאמור הופכת על פיו את המצב הקיים, מעסיק או אדם אחר מטעמו אשר התנכל לעובד משום שחשף שחיתות, יהיה צפוי למאסר של עד שלוש שנים. מנגד, יתקיים מנגנון של פיצוי בלא הוכחת נזק עד לסכום של 50,000 ש"ח לעובד עצמו, ובנסיבות מיוחדות יהיה אפשר להגיע גם עד פיצוי של 500,000 ש"ח. נוסף על כך, בית-המשפט יוכל לקבוע בצו שצריך להעביר את העובד למשרה מתאימה אחרת אם היה קורבן להתנכלות.
היו"ר יצחק זיו:
חברי הכנסת, אתם מפריעים לניהול הישיבה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
זה לא מוזר שחברי מפלגת העבודה מפריעים לך?
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
כיוון שאני יודעת במה הם עוסקים, אני יודעת שלפחות לשיטתם זה חשוב יותר. מלאכת קודש של ממש.
כאמור, נוסף על כך, בית-המשפט יוכל לקבוע בצו כי יש להעביר את העובד למשרה מתאימה אחרת אם לא ניתן להחזיר אותו לאותו מקום עבודה. החוק הזה יחול גם על המגזר הפרטי, גם על המגזר הציבורי וגם על חברות ממשלתיות, וייכנס לתוקף מייד עם פרסומו ברשומות.
אני וחברי לחקיקה, חבר הכנסת אריה אלדד, מלווים באופן צמוד חושפי שחיתויות. אנחנו מכירים היטב את מסע הייסורים שהם נאלצים לעבור, ואני מרשה לעצמי לומר בשם שנינו שאנחנו מקווים, מייחלים ואפילו בטוחים שהחוק הזה יביא להם ולחושפי שחיתויות נוספים מזור. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני מקווה שזה יהיה צעד ראשון לקראת הליכה בדרך נכונה.
הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008
[מס' כ/211; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 15839; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי, להציג הצעת חוק זו.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אשמח אם לפחות תפני אלי את ראשך.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת מרגי וכבוד השרה, אם אפשר להקשיב, תודה.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. את הצעת החוק הזאת יזמו חברי הכנסת גלעד ארדן וזבולון אורלב, ואני מבקש לברך אותם על יוזמתם הברוכה.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת גלעד ארדן, מברכים אותך ואתה לא שומע.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
ניתן לי הכבוד לברך אותך, אבל אתה עסוק.
גלעד ארדן (הליכוד):
צריך לברך אותך.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
הצעת חוק זו באה בעקבות פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין נעמנה נגד אוניברסיטת חיפה. אוניברסיטת חיפה קבעה אמות מידה לזכאות במגורים במעונות באוניברסיטה. בין היתר ניתן משקל לאזור מגורים, להישגים אקדמיים, למספר הנפשות במשפחה, למשפחות שכולות, למשפחות חד-הוריות, למשפחות של נכים, וכן שירות צבאי, שירות לאומי ושירות מילואים. בעתירה שהגישו סטודנטים הלומדים באוניברסיטה וארגון "עדאלה" נטען כי האוניברסיטה אינה רשאית לכלול את הקריטריון של שירות צבאי או לאומי בין יתר השיקולים.
אני אודה לחברי הכנסת מצד ימין אם יקשיבו.
בית-המשפט המחוזי קיבל את העתירה והורה לאוניברסיטת חיפה שלא לכלול באמות המידה לחלוקת מעונות לסטודנטים את השירות הצבאי או הלאומי של הסטודנט. באותו פסק-דין קיבל בית-המשפט המחוזי את טענת המבקשים שגוף ציבורי או גוף הכפוף לכללי המשפט הציבורי אינו רשאי להעניק לחיילים משוחררים זכויות והטבות נוספות על אלו הקבועות בחוק קליטת חיילים משוחררים, בקובעו כי "הכנסת עצמה סברה כי סל ההטבות הכלכליות שבחוק קליטת חיילים משוחררים דיו כדי להעמיד את מי ששירת שירות צבאי במצב כלכלי מתאים להשתלב בלימודים ללא צורך בהעדפה נוספת".
בית-המשפט העליון קיבל את בקשת אוניברסיטת חיפה לעכב את ביצועו של פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי עד להכרעתו בערעור שהגישה, והערעור כמובן הוגש על פסק-הדין, בקובעו כי: "הסוגיה של התחשבות בשירות צבאי והאם יש בהתחשבות בו משום הפליה פסולה זכתה להתייחסות של בית-משפט זה לאחרונה בבג"ץ בשארה נגד שר הבינוי והשיכון. בפסק-הדין שניתן לאחר שבית-המשפט המחוזי אמר את דברו נקבע כי הקריטריון של שירות צבאי אינו פסול. לקביעה זו עשויה להיות השלכה ברורה על גורלו של הערעור שהגישה המבקשת, שהרי בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נקבע שהקריטריון האמור, בהקשר של זכאות למעונות לסטודנטים, הינו פסול".
מטרתה של הצעת החוק המונחת לפניכם היא לבטא את מחויבותה של החברה הישראלית למשרתים בצבא-הגנה לישראל ובשירות הלאומי, בשל תרומתם לביטחון המדינה ולרווחת אזרחיה, על-ידי קביעה מפורשת של המחוקק, שמוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות להכשרה מקצועית ומכינות קדם-אקדמיות יהיו רשאים לקבוע כי בקביעת הזכות לדיור במעונות או להטבות כלכליות אחרות יינתן משקל, בין היתר, לשירות צבאי או לשירות לאומי. בהטבות אלו יש כדי ליתן סיוע כלכלי למי שמקדישים כמה שנים מחייהם לטובת הכלל ואינם יכולים לעבוד ולהשתכר למחייתם בתקופה זו. כמו כן, מוצע לקבוע בהצעת החוק כי הוראות חוק קליטת חיילים משוחררים אינן קובעות הסדר שלילי לעניין מתן הטבות נוספות לחיילים משוחררים מעבר לקבוע בחוק.
להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם, חברי הכנסת, לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק גלנטי. כפי ששמענו, אין הסתייגויות.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1–2 – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 21, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה אושרה בקריאה שנייה, והיא עוברת להצבעה בקריאה שלישית.
בבקשה, הצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, נתקבל.
רן כהן (מרצ):
בשעה טובה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
לפנים משורת הדין אאפשר לשני היוזמים, ואני רק מבקש לעשות זאת בקצרה. אחד? בבקשה, חבר הכנסת זבולון אורלב.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת יצחק גלנטי, ואני רוצה לומר את התודה הזאת בשמו של ראשון היוזמים, חבר הכנסת גלעד ארדן, שיחד עמי יזם את החוק הזה. אני מבקש להודות למנהלת הוועדה וילמה מאור וליועצת המשפטית ג'ודי וסרמן.
אני חושב שהחוק בא לומר למערכת המשפט: בתחומים מסוימים – עד כאן. בסופו של דבר, הכנסת מייצגת את הריבון, והיא קובעת את החוקים, ולא כל שופט מחוזי מחליט לעשות סדר לעצמו במדינת ישראל.
לחוק יש מסר ערכי שהמדינה אומרת בפה מלא שמי שהתגייס לצה"ל וחירף את נפשו שלוש שנים זכאי להעדפה גלויה ומפורשת במעונות סטודנטים ולהטבות כלכליות נוספות לעומת המשתמטים.
אני בטוח שהחוק הזה, שיזמנו כאמור חבר הכנסת גלעד ארדן ואנוכי, נותן כבוד רב לכנסת. אני בטוח שהרבה חיילים משוחררים יודו לנו על כך. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל – הודעה. בבקשה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות חוק לשם הכנתן לקריאה ראשונה ובהצעה לסדר-היום כדלקמן:
ועדת הכספים תדון בהצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – הצמדה לשכר הממוצע), התשס"ז–2007, של חברת הכנסת אורית נוקד.
הוועדה לקידום מעמד האשה תדון בהצעות אלה: הצעות חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ ושל חברי הכנסת דב חנין, משה גפני, נאדיה חילו ואחרים; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת גדעון סער וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת נאדיה חילו.
ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי-ספר, התשס"ז–2007, של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעות לסדר-היום בנושא: דקירת רופא בבית-החולים "קפלן" ותופעת האלימות בבתי-החולים, של חברי הכנסת דב חנין, אופיר פינס-פז, יואל חסון, יצחק אהרונוביץ, יעקב מרגי, ניסן סלומינסקי, עבאס זכור ורן כהן. אדוני, תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק המכר (דירות)
(הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008
[נספחות.]
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להחלטת ועדת הכספים בדבר תיקון טעות בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, להציג את החלטת הוועדה.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת להצבעה החלטה של ועדת הכספים בדבר תיקון טעות בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008. תיקון מס' 4 לחוק המכר עבר בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום 31 במרס 2008. בשל טעות טכנית שנפלה, נשמטה מהרישא של סעיף 4 לתיקון, אשר הוסיף את סעיף 3ג לחוק המכר, המלה "בנקאי". כמו כן, בסעיף 5 לתיקון הוסף בטעות הסימון "(א)".
לפי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948, החליטה הוועדה, לבקשתה של יושבת-ראש הכנסת, לתקן את הטעות ולהוסיף את המלה "בנקאי" אחרי המלים "נתן תאגיד". כמו כן, הוחלט להשמיט את הסימון "(א)", לפי נוסח התיקון המונח בפניכם.
אבקש את אישורכם להחלטה לתיקון הטעות כאמור. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד ההחלטה – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008, נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 16, נגד – אפס, נמנעים – אפס. תיקון הטעות בחוק המכר אושר.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 165) (פטור ממס על מלגה לסטודנט), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/235).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת פקודת מס הכנסה (מס' 165) (פטור ממס על מלגה לסטודנט), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת אורית נוקד, גלעד ארדן, אבישי ברוורמן, סטס מיסז'ניקוב, אלכס מילר ורונית תירוש – קריאה ראשונה. חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, בבקשה.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
תודה.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה הראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 165) (פטור ממס על מלגה לסטודנט), התשס"ח–2008.
אני רוצה להזכיר שיחד אתי יזמו את ההצעה הצודקת הזאת חברי הכנסת אורית נוקד, גלעד ארדן, אבישי ברוורמן, אלכס מילר ורונית תירוש.
הצעת החוק שבפניכם נועדה לקדם את המוסדות האקדמיים בישראל ולמנוע עזיבה של סטודנטים וחוקרים את המוסדות. ההצעה קובעת פטור ממס הכנסה על כל מלגה אשר ניתנת לסטודנט – בין שהיא ניתנת בשל הצטיינות הסטודנט ובין שהיא ניתנת לו כסיוע כספי למימון שכר הלימוד או הוצאות מחייתו בתקופת הלימודים – והכול בתנאי שהסטודנט לא נתן למוסד כל תמורה בעד המלגה שניתנה לו.
ההצעה מגדירה וקובעת כי תמורה היא כל התחייבות של הסטודנט למתן שירות כלשהו למוסד להשכלה גבוהה או למילוי תפקיד בו. כמו כן, מוצע לקבוע במפורש כי התחייבות של הסטודנט שלא לעבוד במהלך לימודיו, שימוש של המוסד במחקרו של הסטודנט ופעילות קהילתית או חברתית כלשהי של הסטודנט לא ייחשבו לתמורה.
באופן הזה, למעשה יינתן פטור גם למלגות קיום אשר ניתנות לסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים ואשר מטרתן לאפשר לסטודנט להשקיע את כל מרצו בלימודים, ומנגד, הפטור לא יחול על תשלומים שמועברים לסטודנטים בעבור שירותי תרגול והוראה שהם נותנים, שהם לכל הדעות הכנסה מעבודה שחייבת במס.
כאמור, מדובר בהצעה חשובה ביותר, שמטרתה לקדם ולטפח את ההשכלה הגבוהה במדינה ולעודד את הסטודנטים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. לכן, אני מבקש לאשר את הצעת החוק שמונחת בפניכם לקריאה הראשונה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו נעבור לדיון. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת אורית נוקד, בבקשה.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבות דובר לאחרונה על בריחת מוחות מישראל, על העדר תקציבי מחקר באוניברסיטאות ועל העדר תמיכה ממשלתית במחקר ופיתוח, על מחסור במלגות ועוד. הצעת החוק הזאת באה להיטיב עם סטודנטים לתארים מתקדמים, שמקדישים את חייהם למחקר ובעבור זה הם מקבלים מלגת קיום.
הסטודנטים האלה מעטים. מדובר במאות עד אלפים בודדים, וגם גובה המלגות, כפי שאתם יודעים, אינו מרשים במיוחד. גובה המלגות משייך את הסטודנטים למדרגת מס נמוכה יחסית, ועל כן לא צפוי שהכנסות המדינה ממסים ייפגעו פגיעה אנושה עקב קבלת החוק המוצע.
אבל בחוק המוצע יש משום בשורה. יש אמירה צלולה ונחרצת שהמדינה תומכת בסטודנטים, תומכת במחקר, תומכת באקדמיה. הצהרה כזאת היא חשובה ביותר. עתידה של מדינת ישראל טמון באיכות ההון האנושי שיפעל בה בעתיד. על כן, יש לעודד ולקדם תלמידי אקדמיה בכלל, ותלמידי מחקר בפרט, ויש להשאיר את דלתות האקדמיה פתוחות בפני האוכלוסיות החלשות מבחינה סוציו-אקונומית.
אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד ארדן.
גלעד ארדן (הליכוד):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
מוותר, תודה. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, בבקשה.
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אני אקצר. הצעת החוק הזאת היא מאוד פשוטה. כמו שאמרו חברי סטס מיסז'ניקוב ואורית נוקד וידידי גלעד ארדן – אנחנו ביחד בהצעה – ואחרים שיוסיפו, למדינת ישראל יש משאב – ההשכלה הגבוהה.
מלגות, בכל מקום – בארצות-הברית, באירופה – אין ממסים אותן. להיפך, מעודדים שהמלגות תהיינה כמה שיותר גבוהות. היתה איזו אי-הבנה ואמרו: חלק מהמלגות ניתנות בעבור עבודה, ולכן הן שכר. הדבר הזה הובהר לחלוטין – המלגות שמדובר בהן אינן תמורת עבודה ואינן שכר.
לצערי – ואני מאוד מעריך את יהודה נסרדישי, ראש מינהל הכנסות המדינה, ודיברתי אתו כבר עכשיו – ב-2001 התחילו לנסות למסות את האוניברסיטה על מלגות. האוניברסיטאות קורסות; המשמעות של הדבר היא שהסטודנטים יקבלו פחות. האוניברסיטאות נאבקות, הן לא יוותרו, אבל הן מבזבזות כל כך הרבה אנרגיה ומשאבים. ולכן, מכיוון שזאת הרי גם המדיניות של ראש הממשלה – הוא ביקר במכון ויצמן בזמן שזה עלה פה בקריאה טרומית, ואמר שהוא תומך בזה – אני חושב שצריכים להעביר את ההצעה פה אחד.
לא גויס עדיין שום שקל בנושא הזה לקופת המדינה, וגם לא יגויס, אבל האוניברסיטאות ישוחררו מהמעמסה הזאת, הסטודנטים יהיו מאושרים, ואני חושב שכל הבית הזה צריך להתאחד מסביב לנושא הזה פה אחד. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אלכס מילר.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד שאומנם זאת הצעת חוק פשוטה, אבל זה צעד חשוב לחיזוק האקדמיה במדינת ישראל. אני חושב שמחובתנו לחזק את האקדמיה, לקדם את האקדמיה ולהגן גם על האקדמיה וגם על לקוחותיה – סטודנטים ומרצים והסגל שבעצם מקנה את ההשכלה לצעירים במדינת ישראל. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה.
רונית תירוש (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמחה שהצעת החוק, שנועדה להקל על סטודנטים ולעודד אותם להצטיין בלימודיהם, ובגין זה הם גם מקבלים מלגות – ההצעה הזאת מקודמת בוועדת הכספים בראשותו של סטס, למרות ההתנגדות שהיתה לרשות המסים – זה שוב – – –
היו"ר יצחק זיו:
סליחה. חברי הכנסת, אי-אפשר להמשיך בצורה כזאת. חברי הכנסת, נא להפסיק את השיחות.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
ישיבת סיעה.
רונית תירוש (קדימה):
ישיבת סיעה יש לנו – ישראל ביתנו.
שוב, רשות המסים ראתה בזה הזדמנות לגבות מס נוסף ולהעשיר את הקופה הציבורית. אנחנו לא נגד, אבל בטח לא על חשבון סטודנטים, ובוודאי לא בשעה שהאקדמיה שלנו במשבר, כאשר יש אצלנו בריחת מוחות. אנחנו דווקא רוצים את אותם סטודנטים מצטיינים. הרי מי מקבל מלגות? סטודנטים מצטיינים בתארים ראשונים – תואר ראשון וגם תארים מתקדמים.
בסך הכול יש שלושה סוגי מלגות. אחד – מלגת הצטיינות, שבה מקלים ומפחיתים את שכר הלימוד, כמו שעושים בפר"ח; השני – מלגת קיום; השלישי – מלגה שניתנת לעוזרי הוראה למיניהם שבאים לתרגל את הסטודנטים.
אני שמחה שבסופו של דבר הוועדה הצליחה להעביר את זה לקריאה ראשונה. אנחנו גם נבקש לקראת הקריאה השנייה והשלישית לקבוע תאריך תחולה, כדי שהחוק יחול גם רטרואקטיבית לשנת 2001 – אותה שנה שבה לפתע התעוררו ברשות המסים והחליטו למסות את המלגה הזאת, מלגת סטודנטים.
אני רק רוצה, בסיפא של דברי, לומר שזה עתה סיימתי פגישה עם ראשי המל"ג – גם מר שלמה גרוסמן וגם מר סטיבן סתיו – ואני רוצה לומר לכם שהאקדמיה בישראל במשבר נוראי. ועדת-שוחט – והחברים היושבים כאן, גם חבר הכנסת ברוורמן, שבוודאי יודע, וגם סטס וגם עתניאל שנלר ואחרים – אני רוצה לומר לכם שאם לא נעשה מעשה ונתערב במשבר באקדמיה ונגרום לאוצר לשבת אתם ולדון בכל מה שקשור לדוח-שוחט – שלא זז ולא מתקדם לשום מקום – בגין זה, הממונה על התקציבים מונע ושקל אחד הוא לא מעביר לאוניברסיטאות, כדי להכפיף אותם להחלטתו שצריך לממש את דוח-שוחט ככתבו וכלשונו, דהיינו, גם להעלות את שכר הלימוד. זה דבר שאסור שיהיה, ולכן אני קוראת לנו, חברי הכנסת, לנסות ולהעלות את זה על סדר-היום כדי לכפות על האוצר לשבת ולדון בנושא. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, ברשותך רק אומר פסוק. בתהילים כתוב "קרנו תרום בכבוד" ו"צדקתו עומדת לעד". כאשר הקרן ניתנת בכבוד, בפרט לסטודנטים, צדקתו עומדת לעד. יש לזה אחיזה ובסיס שאותה צדקה וחסד שעושים עם הסטודנטים תהיה איתנה.
אני שמח על כל המלגות, למשל, מלגת הצטיינות המוענקת באמצעות הפחתת שכר הלימוד. זה דבר שבו אומרים לסטודנט: תשלם פחות ממה שאתה חייב. למה אי-אפשר לתת את אותה מלגה לסטודנטים בסמינרים שהם ברמת B.A? היום משרד החינוך מחייב את אותם תלמידים ותלמידות ללמוד ארבע שנים כדי להגיע ל-B.A. אני רוצה שאותם כללים שיחולו על הסטודנטים באוניברסיטאות יחולו גם על הסמינרים והמכללות שנותנים את אותו תואר. גם שם יש תואר אקדמי, גם אם זה מכללה, גם אם זה סמינר, וצריך שיחולו אותם כללים.
אדוני היושב-ראש, החברים כאן אולי לא יודעים – הסטודנטים והסטודנטיות מהמגזר החרדי עובדים קשה מאוד, הם ממשפחות מצוקה, ממשפחות ברוכות ילדים, הם עובדים אחר הצהריים בכל מיני עבודות רק כדי להביא את שכר הלימוד. אם היו מקבלים את המענק הזה, פר"ח למשל – בפר"ח נותנים מענק, יש מכסות מסוימות למספר מצומצם מאוד, אולי מדובר ב-2%–3%. אם יהיה אפשר להרחיב את המעגל הזה ולתת יותר מענקים, שגם תורמים לילדים שצריכים חיזוק בלימוד – זה לא חינם – ואז בתמורה מקבלים את המענק, זה יהיה דבר עצום, זה יהיה יעיל לשני הכיוונים. מצד אחד, הסטודנט עוזר לתלמידים שיש להם קשיי למידה. מצד שני, אותו תלמיד יכול לקבל את הסיוע כדי להמשיך את לימודיו.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 165) (פטור ממס על מלגה לסטודנט), התשס"ח–2008, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לוועדת הכספים.
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד):
אני מבקש להוסיף את קולי.
היו"ר יצחק זיו:
אני מודיע שחבר הכנסת ברוורמן גם הוא בעד. ההצעה עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
שאילתות ותשובות
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נחרוג מהשגרה ונעבור לשאילתות ותשובות. השרה המקשרת תשיב על שתי שאילתות, בבקשה. שאילתא מס' 1333, של חבר הכנסת מיכאלי: פרויקט "מסע" ופרויקט "תגלית" – בבקשה.
1333. פרויקט "מסע" ופרויקט "תגלית"
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את ראש הממשלה
ביום י"ח בתמוז התשס"ז (4 ביולי 2007):
פרויקט "מסע" ופרויקט "תגלית" מחזקים את הקשר בין בני-נוער מהתפוצות למדינת ישראל.
רצוני לשאול:
1. מה הוא פרויקט "מסע" ומה הוא פרויקט "תגלית"?
2. מה הוא תקציבו השנתי כל פרויקט ומה הם מקורותיו?
3. כמה נערים הסתייעו בכל אחד מהפרויקטים בכל שנה בחמש השנים האחרונות?
4. אילו מוסדות וגופים הסתייעו בשני פרויקטים אלו?
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
1. פרויקט "מסע" הוא פרי יוזמתן המשותפת של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לארץ-ישראל, שבמסגרתו משתתפים צעירים יהודים מהתפוצות בתוכניות בנות סמסטר עד שנה בישראל. מטרת פרויקט "תגלית" היא להגדיל את מספר היהודים המבקרים כל שנה בישראל על-ידי מתן טיול חינוכי בישראל שאורכו כעשרה ימים, ללא עלות כספית.
2. תקציבו השנתי של הפרויקט בשנת 2007 היה 82 מיליון ו-582,000 דולר, ובשנת 2008 – 86 מיליון ו-227,000 דולר. מקורות התקציב ב-2007: 17 מיליון ו-619,000 דולר – ממשלת ישראל; 51 מיליון ו-963,000 דולר – פילנתרופים; 13 מיליון דולר – הסוכנות היהודית, איחוד הקהילות – UJC, קרן היסוד וארגונים מקומיים אחרים.
3. בשנת 2007 השתתפו כ-35,355 איש, בשנת 2006 – 23,837, בשנת 2005 – 17,943, בשנת 2004 – 21,138, ובשנת 2003 – 17,019 איש. קהל היעד העיקרי הוא צעירים בני 18–26 שלא היו בעבר בסיור חינוכי במסגרת קבוצתית. 75% מהמשתתפים מגיעים מארצות-הברית ו-25% משאר העולם.
4. המוסדות הקשורים לפרויקט תגלית הם "טללים", "מעיינות", "החוויה הישראלית", "הלל", UIA קנדה, "אורנים", "עזרא" העולמי, ישיבת "אש התורה", Israel Experts, "חיבה", JCC, "לבנות ולהיבנות", "סחלב", "שורשים", "יוניטורס" ישראל, "הגשמה", "ילדים נתיבות", National Conference of Synagogue, ,Youthמרכז ספרדי חינוכי, החברה להגנת הטבע. עד כאן.
היו"ר יצחק זיו:
בבקשה, שאלה נוספת.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
תודה, גברתי השרה, על התשובה המפורטת. אני רוצה לומר לשרה שאתמול הופיע יושב-ראש הסוכנות היהודית בוועדת העלייה והקליטה ונתן את הדיווח השנתי שלו. הוא ציין נתון מדאיג מאוד, שכמעט 60% מיהודי העולם לא ביקרו אף פעם בישראל, הם לא הריחו את ריח ארץ-ישראל; אין שום דבק בינם לבין ארץ-ישראל. לכן, אנחנו צריכים לחשוב איך לעודד את התחושה של הזהות היהודית אצל אותם יהודים שם, כי חס ושלום נגיע למצב שפועלים להעלות, אבל כבר לא יהיו יהודים להעלות, כי הם מתבוללים ומתבוללים. השאלה היא, במה הממשלה יכולה לסייע בתחום הפרויקטים האלה?
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
אין ספק שההסברה בקרב יהדות העולם היא נושא חשוב מאוד, והעלייה היא מאבני היסוד של מדינת ישראל. למיטב ידיעתי, ממשלת ישראל מתגברת פרויקטים כמו "תגלית", כמו "מסע", כמו ארגון "נפש בנפש", שעושה עבודה נפלאה. עם זה, אני סבורה ששאלות פרטניות כאלה אתה צריך לשאול את השר לקליטת העלייה, לשאול אותו מה האסטרטגיה, במסגרת הרפורמה שהנהיגה היושבת-ראש – שאילתות לשרים. אני חושבת שזאת שאלה ראויה וחשובה ואין לי ספק שתקבל עליה מענה מפורט.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתא של חבר הכנסת אורי אריאל, שאילתא מס' 2120: הקמת מוזיאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.
2120. המוזיאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
חבר הכנסת אורי אריאל שאל את ראש הממשלה
ביום כ"ג באייר התשס"ח (28 במאי 2008):
בשנת 2002 החליטה הממשלה לממן הקמת מוזיאון בלטרון לזכר הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. ב- 2004 החליטה הממשלה לממש החלטה זו. עדיין לא נעשה דבר.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מתי יוקם המוזיאון?
3. מה היא עלות ההקמה ומה היא עלות התפעול השוטף של המוזיאון?
4. מהיכן יילקח התקציב למוזיאון?
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת אורי אריאל שאל שאלה חשובה מאוד, ויש לי תשובה די מפורטת.
1. הממשלה קיבלה שלוש החלטות שנגעו להקמת אתר ההנצחה. בהחלטת ממשלה מס' 1827 מיום 16 במאי 2002 הוחלט על הקמת צוות בין-משרדי שתפקידו לגבש דרכים להקמת אתר הנצחה בלטרון לזכר חיילים שלחמו במלחמת העולם השנייה. בהחלטה זו דובר על הקמת צוות לבחינת הנושא בלבד. בהחלטת ממשלה מס' 1873 מיום 9 במאי 2004 הוחלט לראשונה על הקמתו של אתר ההנצחה בפועל. ההחלטה תבוצע תוך איגום התקציבים הנדרשים בסך 16 מיליון ש"ח לאורך ארבע שנים, במשרד ראש הממשלה. התקציב האמור הוא מחצית האומדן של עלות הקמת האתר, שהוא 32 מיליון ש"ח. ביום 7 בינואר 2007 התקבלה החלטת ממשלה נוספת, שמספרה 1004, לאחר שהתגלו קשיים בשיטת איגום התקציבים על-פי ההחלטה מ-2004. ההחלטה קובעת שהתקציב יינתן בשנים 2007–2010 על-ידי משרדי הממשלה האלה: משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, משרד החינוך והתרבות, המשרד לקליטת העלייה ומשרד התשתיות הלאומיות, כמפורט בהחלטת הממשלה.
2. הקמתו של אתר ההנצחה על-פי ההסכם בין הממשלה לעמותה אמורה להסתיים בשנת 2010, אם כי קיימת אפשרות על-פי ההסכם לבקש ארכה להשלמת ההקמה עד לשנת 2011. לנוכח העיכובים בתחילת הדרך, ייתכן שהדבר יידרש.
3. כפי שציינתי, התקציב הממשלתי, הנפרס על ארבע שנים, הוא מחצית הסכום הנדרש להקמת האתר. לצורך הקמת האתר חתם משרד ראש הממשלה בדצמבר 2007 על הסכם עם העמותה להקמת מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה. העמותה התחייבה לגייס מחצית מעלות המיזם ממקורות שאינם ממשלתיים, כך שתקציב ההקמה הכולל הוא 32 מיליון ש"ח. העמותה מתחייבת על-פי ההסכם לקחת על עצמה את התפעול השוטף, על-פי סטנדרטים שנקבעו בהסכם.
4. מחצית התקציב יגיע ממקורות ממשלתיים, כפי שאמרתי, ויתרתו – מתרומות שמגייסת העמותה. עד כאן.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, תודה, גברתי השרה, על התשובה המפורטת והמלאה לטעמי. אני רק רוצה לבקש בקשה, שבהיותך השרה המקשרת ובהיותך בממשלה, תנסי ככל שאת יכולה לזרז ולעזור לראש הממשלה ולאנשי צוותו כדי שנגיע ליום הזה, כי אני חושב שבעניין הזה יש הסכמה שההנצחה במוזיאון מגיעה לכולנו. תודה רבה.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת אריאל, אני מודה לך. אני ביקרתי לא אחת באתר ההנצחה בלטרון, ואני סבורה שהם עושים שם עבודה נהדרת ונפלאה. הרעיון הזה של הקמת האתר, מבחינתי, יקבל כל תמיכה אפשרית.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לשאילתא מס' 1332, של חבר הכנסת דוד אזולאי – לפרוטוקול.
1332. פרויקט "מסע"
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את ראש הממשלה
ביום י"ח בתמוז התשס"ז (4 ביולי 2007):
פורסם כי רוב הציבור תומך בכך שמשלם המסים יממן פרויקטים כמו "מסע". הפרויקט משותף לממשלת ישראל ולסוכנות.
רצוני לשאול:
1. מה הוא סך התקציב הממשלתי המופנה ל"מסע"?
2. מה הוא המאזן השנתי של "מסע" ומהם מקורותיו?
3. מה הוא מרכיב ההוצאות של "מסע"?
4. כמה צעירים מומנו על-ידי "מסע" בשנתיים האחרונות ובאילו מוסדות חסו וחוסים אותם צעירים?
5. כמה צעירים נדחו על-ידי "מסע" ובאילו מוסדות חסו?
תשובת השרה רוחמה אברהם-בלילא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת דוד אזולאי, פרויקט "מסע" הוא פרי יוזמתן המשותפת של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לארץ-ישראל, שמטרתו להגדיל משמעותית את מספר הצעירים היהודים מהתפוצות המשתתפים בתוכניות בנות סמסטר עד שנה בישראל.
במענה מפורט לשאלותיך:
1. סך התקציב הממשלתי המופנה ל"מסע" בשנת תשס"ח הוא 23.5 מיליון דולר.
2. תקציבו השנתי של הפרויקט בתשס"ח הוא 47 מיליון דולר. מקורות המימון הם ממשלת ישראל והסוכנות היהודית, בחלקים שווים – 50% כל אחת.
3. מרכיב ההוצאות של "מסע" הוא כ-80% סיוע כספי למשתתפים – מלגות ומענקים – וכ-16% עבור שיווק הפרויקט, בקרה, מחקר ופיתוח תוכניות חדשות. ה-4% שנותרו הם עבור ההוצאות התפעוליות השוטפות.
4. בשנתיים האחרונות קיבלו כ-11,300 משתתפי תוכניות "מסע" מענק או מלגה. עלות הסיוע הכספי הממוצע למשתתף היא 3,700 דולר, ועלות תוכנית ממוצעת היא 13,500 דולר. בשנת הלימודים תשס"ח משתתפים בפרויקט "מסע" כ-8,000 יהודים מכל רחבי העולם ו-7,200 משתתפים יקבלו מענק מ"מסע". המענק אחיד ונקבע לפי ארץ המוצא, ובשעת הצורך המשתתף יכול להגיש בקשה למלגה על בסיס צרכים אישיים.
לסיכום, התוכנית היא כלי אפקטיבי לעיצוב פני הדור הבא של המנהיגות היהודית ומהווה פוטנציאל לחיבור ועלייה של צעירים מהתפוצות לישראל. פרויקט "מסע" מציע לאלפי הצעירים היהודים בעולם לגלות את עצמאותם ואישיותם בחוויה מעצבת וייחודית בישראל במגוון תוכניות על-פי אמונתם ותחומי התעניינותם. כל זאת נעשה בשילוב למידה, תרומה לחברה והיכרות עם צעירים נוספים מהעולם ומישראל.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1968, של חבר הכנסת משה כחלון – לפרוטוקול.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
1968. קליטתם של עובדי כוח-אדם בשירות המדינה
חבר הכנסת משה כחלון שאל את ראש הממשלה
ביום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008):
סעיף 12א לחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם קובע כי עובד של קבלן כוח-אדם העובד אצל מעסיק מעל תשעה חודשים רצופים ייחשב לעובד המעסיק. בחודש ספטמבר 2008 ימלאו תשעה חודשי עבודה מיום כניסת החוק לתוקפו, וייקלטו או יפוטרו עשרות אלפי עובדים המועסקים באמצעות קבלני כוח-אדם בשירות מדינה ובמגזר הפרטי.
רצוני לשאול:
מה נעשה על-ידי המדינה לקראת קליטתם של עשרות אלפי עובדים לשורותיה?
תשובת השרה רוחמה אברהם-בלילא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בשנים 2004–2005 נקלטו רוב עובדי קבלני כוח-האדם שעבדו בשירות המדינה – כ-8,000. נוסף על כך, ההנחיה שקיבלו המשרדים כבר בשנים הללו היתה שאין לקלוט עובדי קבלן למילוי מקום זמני של מטלות לתקופה העולה על שישה חודשים, וגם זאת במקרים בודדים בלבד. הנחיות אלה נשמרות בשירות המדינה, ולכן צפוי שלא תתעורר בעיה בשירות המדינה כמתואר בשאילתא הנדונה.
הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 19) (פטור מתשלום אגרה לחייל בודד), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/235).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 19) (פטור מתשלום אגרה לחייל בודד), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת אלכס מילר, שמוזמן להציג את הצעת החוק לקריאה ראשונה.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. הצעת חוק זו באה להסדיר את התקלה שנוצרה מסיבות לא ברורות כאשר הוחלט לגבות מס מחיילים בודדים. אני חושב שמדינת ישראל וממשלת ישראל מחויבות לצעירים האלה, שניצבים על הגנת גבולות מדינת ישראל, על הגנת המולדת, ומתמודדים עם קשיים בתשלומים כספיים כאלה ואחרים. אני חושב שאנחנו צריכים לדאוג לכך שהחיילים הבודדים יהיו פטורים מכל מס שמדינת ישראל מטילה. הצעת חוק זו היא השלב הראשון בתיקון של העניין הזה. אני מודה לכל חברי הכנסת התומכים בהצעת החוק.
כמו שהתחייבתי בהצעה הטרומית, הצעת חוק זו תקודם בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו נעבור כעת לדיון. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, זה דבר מאוד – – –
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
עקרוני.
נסים זאב (ש"ס):
זה גם עקרוני לפתור ברשות השידור את הנושא של הפטור מאגרת טלוויזיה. אבל אני רוצה לומר לכם שהבעיה היא לא הטלוויזיה. החיילים הבודדים שגרים בדירות, והם מחויבים בארנונה של אלפי שקלים, והם צריכים להתווכח עם הרשויות המקומיות – זה עיקר הכסף. לדעתי, צריך להעביר חוק בנושא המהותי הרבה יותר והרציני יותר, ובזה אני מסיים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל איתן.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רציתי להעיר למציע החוק שהצעת החוק שלו משרתת מטרה טובה, ולצערי הרב היא נעשית בדרך שאנחנו כבר רגילים אליה, ויכול להיות שאנחנו חיים בה. אבל אי-אפשר שלא להעיר שהדרך הזאת היא לא נכונה.
אנחנו רוצים מפעם לפעם להקל על אוכלוסיות בדרכים שונות, ואנחנו פוטרים אותן מכל מיני מסים, מכל מיני אגרות, מכל מיני נושאים. אבל אין אפשרות בשום צורה למדוד מה אנחנו עושים. הדרך היחידה היא לא לקחת בכל פעם איזה מגזר ולהגיד: את המגזר הזה אנחנו נפטור מדבר כזה או אחר, ואנחנו לא יודעים כמה זה עולה, בכמה פטרנו וכו'. דרך נכונה יותר היא לבוא ולומר: לחיילים בודדים אנחנו צריכים לתת סל של סיוע, ומכוח הסל הזה צריך להביא בחשבון הוצאות גם להחזקת דיור, גם לבידור וגם לאגרת טלוויזיה.
הרי אמור היה להיות מצב שאגרת הטלוויזיה צריכה לכסות את הוצאות הטלוויזיה, ואם אתה מוציא מתשלומי האגרה נתח, אתה כאילו מייצר גירעון. המציאות העגומה היא שהם כנראה לא חיים בדיוק מהאגרה, וזה לא כל כך ישפיע עליהם לכאן או לכאן.
והמציאות העגומה היא שאתה ואני נתמוך בחוק הזה, כי כך אנחנו עושים, אבל לפחות נדע שאנחנו עושים לא טוב. במקום ללכת לכל מיני קבוצות אוכלוסייה ולתת להן הטבות דרך כל מיני פטורים, ואז גם אנשים ישאלו אותך: יש הרבה קבוצות אחרות באוכלוסייה שגם הן רואות טלוויזיה, למה לא לתת להן פטור? גם להן קשה. אנחנו אומרים: ניתן לכל אחד סיוע כדי שיוכל לקיים את המינימום. אני חושב שזו צריכה להיות הדרך. אבל אני מברך אותך בכל מקרה על הצעת החוק ועל שנתת לי הזדמנות להעיר את ההערה הזאת. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה. ההצעה עוברת לוועדת הכלכלה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 19) (פטור מתשלום אגרה לחייל בודד), התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 15, אין נמנעים, נמנע אחד. אני קובע בזאת שהצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 19) (פטור מתשלום אגרה לחייל בודד), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 86) (חובת פרסום הודעות באינטרנט), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/233).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 86) (חובת פרסום הודעות באינטרנט) התשס"ח–2008, של חברי הכנסת חנא סוייד, מוחמד ברכה ודב חנין – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת חנא סוייד להציג את הצעת החוק.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, המטרה של החוק היא להגביר את השקיפות בתהליכי התכנון והבנייה, ומדובר בה על פרוצדורה של פרסום הודעות. באופן פרטני, מדובר בתוספת לסידור הקיים היום לפרסום הודעות בענייני תכנון ובנייה באמצעות העיתונות. הכוונה היא להוסיף פרסום באמצעות האינטרנט.
התפתחות האינטרנט והכניסה של האינטרנט לכל בית הפכו אותו לכלי שאפשר לנצל אותו להגברת השקיפות ולהגברת הנגישות של המידע הזה לאזרחים הרגילים לקרוא ולהתעניין בהודעות בנושאי תכנון ובנייה. מוצע לחייב פרסום של כל הודעה בנושא תכנון ובנייה באינטרנט. מדובר כאן בתוכניות ברמות שונות. כאשר מדובר בתוכניות שהן בסמכות הוועדות הגבוהות של התכנון ובנייה, הפרסום יהיה באתר האינטרנט של משרד הפנים. כאשר מדובר בתוכניות בעלות השפעות מצומצמות ומקומיות יותר, מוצע לפרסם באתרי האינטרנט של ועדות מקומיות לתכנון ובנייה.
אני מציין שהצעת החוק עברה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אתמול ישבתי עם נציגי מינהל התכנון, שיש להם עדיין כמה שאלות לגבי הצעת החוק. אני מתחייב כאן שבמסגרת הדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה אתחשב כמובן בהערות של מינהל התכנון, כדי שבסופו של דבר נקבל תיקון מידתי ומועיל לכלל האזרחים במדינה.
לכן, אני פונה אל חברי הכנסת ומבקש שיתמכו בחוק הזה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, זו הצעת חוק חשובה. זה תיקון שמסמן דבר מהותי וחשוב ברמה העקרונית והערכית. אנחנו רוצים שמערכת התכנון שלנו תהיה שקופה ופתוחה בפני האזרחים, שהאזרחים ידעו מה קורה, ולצורך זה הפרסום באינטרנט הוא חשוב. הוא מאפשר נגישות, והוא מסמן דרך שמערכת התכנון שלנו צריכה ללכת בה.
אני רוצה לברך את חברי לסיעה, ד"ר חנא סוייד, על הצעת החוק הזאת. אני מקווה שכולנו בבית נתאחד בתמיכה בה. אני מקווה מאוד, עמיתי חברי הכנסת, שאנחנו גם נצליח לראות את הצעת החוק הזאת מובאת לקריאה שנייה ושלישית במהלך החודש הקרוב. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעיקרון, הצעת החוק היא טובה. כאשר אנחנו מדברים על פרסום באינטרנט, האם הכוונה היא גם בערבית וגם בעברית, או רק בעברית?
חנא סוייד (חד"ש):
רק בעברית.
נסים זאב (ש"ס):
רק בעברית. אדוני היושב-ראש בוודאי יודע שהיום יש חובה לפרסם בשלושה עיתונים, עיתון אחד בערבית ושני עיתונים בעברית. צריך שהעיתון יהיה יומי ארצי, וגם עיתון מקומי. עכשיו באה תוספת האינטרנט. כיום לחברת "דחף" משלמים מראש, והיא עושה את הפרסום לפי אותו נוסח שהרשות מבקשת לפרסם. אתה מפרסם כאילו הם המפרסמים, אבל בעצם אתה המשלם, אתה מוסר את זה לחברה, והחברה עושה את עבודתה של הרשות המקומית על חשבון היזם או מי שרוצה לבנות. ייתכן מאוד שיש מקום לשקול שהאינטרנט יחליף את אחד העיתונים כדי לחסוך לאותו יזם.
בדרך כלל כשאומרים יזם נשמע כאילו זה קבלן. לפעמים אנשים בפרסום על מרפסת, הם נדרשים לעשות את אותו פרסום וזה עולה להם כסף. כל עיתון הוא תוספת. אני אומר שאולי יש מקום להביא בחשבון בוועדה שיש מקום להקל ולצמצם על חשבון אחד העיתונים. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת מיכאל איתן, בבקשה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדינת ישראל נהנית מההתפתחות הטכנולוגית שבמסגרתה אנו עדים להתפשטות האינטרנט וטכנולוגיית המידע לתחומים הולכים ומתרבים יום-יום, חודש-חודש. חברות ישראליות רבות עובדות בתחום הזה. יש בארץ עשרות אלפי מוחות מצוינים שעוסקים בפיתוח תוכנות וקידמה בכל הנושא של טכנולוגיית מידע ואינטרנט במיוחד.
היינו מצפים שבישראל, שתופסת בתחומי הפיתוח ובתחומי הסטארט-אפ את המקומות הראשונים בעולם ביחס לאוכלוסייתה, גם ממשלת ישראל תפתח שירותים בהתאם לטובת כלל האוכלוסייה. לצערי הרב, אי-אפשר לומר את זה על ממשלת ישראל. בהשוואות בין-לאומיות אנו נמצאים במקרים הטובים במקומות 18–20. בהשוואות אחרות אפילו יותר רחוק. לממשלה שלנו אין תוכנית מסודרת, אין לה תקינה, אין לה תקצוב. האינטרנט זה בלגן. פה מחוקקים, שם מחוקקים, אין שום דבר שמסדיר, אין שום תקנות, אין שום מדיניות, אין כלום. כאילו זה דבר שיסתדר מעצמו. אתה יודע מה, לפעמים אני מתחיל לחשוב שאולי אסור לממשלה להתעסק בכלום ושהדברים יסתדרו בעצמם.
הצעת החוק הזאת שבה אנו מדברים היא הצעת חוק שהיתה צריכה להיות מקוימת ומבוצעת על-ידי הממשלה מזמן. טוב שהיא באה עכשיו. בעידן הזה של האינטרנט יש משפחות רבות שאינן משתמשות באינטרנט. בהיבט הזה של שמירה על זכויות האזרח ושמירה על חובת הממשלה לספק שירותים לאזרח, צריך ללכת בשני מסלולים: מצד אחד – ללכת במסלול הקידמה, במסלול שחוסך לאזרחים את הצורך לעמוד בתורים, לבוא למשרדים, להתחנן לקבל מידע ואינפורמציה ששולחים בדואר או לא שולחים, וזה מגיע או לא מגיע. חובתה לספק את המידע ולאפשר לכל אלה שיש להם גישה לטכנולוגיה, לקבל את המידע בדרך הקלה, הנוחה, הזולה והיעילה. מצד שני – מאחר שאנחנו יודעים שלחלק מהציבור אין גישה לטכנולוגיה, צריך לאפשר – ויפה עושה הצעת החוק – את המסלול הקיים של פרסום בעיתונים.
אני רוצה לומר שאני רואה בזה סידור זמני בלבד. פרסום מכרזים בעיתונים או פרסום הודעות כאשר יש אתרים מיוחדים – –
היו"ר יצחק זיו:
אני מבקש לסיים.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני מייד מסיים.
– – שבהם אפשר להפנות את תשומת לבו של האזרח – אלה שתי אופרות שונות, וכל אלה שמבינים, יודעים שפרסום בעיתון זה פרסום לקבוצות קטנות מאוד של אוכלוסייה; תפוצת העיתונים שבהם מפרסמים את הדברים האלה היא אלפים, עשרות אלפים בודדים. והעיתון מופיע פעם אחת ביום. נגמר, לא רואים אותו ולא שומעים עליו יותר. לעומת זאת, כשישתרש השימוש באינטרנט – זה מופיע לתקופה ארוכה וזה מופיע במקומות ייעודיים. ויפה עושה הצעת החוק כשהיא אומרת: משרד הפנים יפרסם במקום מיוחד, שאנשים ידעו שלשם אפשר להגיע.
היו"ר יצחק זיו:
תודה.
מיכאל איתן (הליכוד):
וגם אוכלוסייה שאין לה ותרצה להתעניין, או שאין לה גישה – למשל, יש אנשים קשישים רבים שהעידן של האינטרנט פסח עליהם, אבל הבנים שלהם, הנכדים שלהם, שכנים, עובדים קהילתיים, כל אלה יוכלו למצוא ולהפנות אותם ולהוציא להם את המידע מהמקום המסוים באתר, שבו יפורסמו, למשל, כל נושאי המכרזים; למשל, כל נושאי התכנון והבנייה. כל אחד ואחד מהפרסומים הממשלתיים האלה יהיה, וכולם ידעו שהם שם. אז גם אלה שלא תהיה להם גישה, אפשר יהיה לגשת בשבילם ולהסתכל, הרבה יותר בקלות מהעיתון שיתפרסם היום ומחר הוא כבר בפח האשפה ומחרתיים, אתה רוצה לדעת – כבר אין לך איפה למצוא את המידע. הוא הלך ונעלם. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אני שואל: אתה מתאם את זה עם הוועדה, את ההמשך?
חנא סוייד (חד"ש):
כן.
היו"ר יצחק זיו:
טוב.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק לקראת הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 86) (חובת פרסום הודעות באינטרנט), התשס"ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 11, אין נמנעים, אין מתנגדים. ההצעה אושרה והיא תעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הכרזה לסגנית המזכיר. בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 36), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 166) (אי-תחולת תקני דיווח כספי בין-לאומיים – הוראת שעה לגבי שנות המס 2007–2008), התשס"ח–2008.
מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בנושא: אי-הפניית חולים על-ידי "שירותי בריאות כללית" לבית-החולים תל-השומר. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לסגנית המזכיר.
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 28) (איסור עיקול של כספים עבור דיור), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/235).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 28) (איסור עיקול של כספים עבור דיור), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת רן כהן, איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת רן כהן להציג את הצעת החוק, בבקשה.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. רבותי השרים, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעה שהעלה חבר הכנסת איתן כבל – הוא היוזם הראשון, אני חייב לומר, אבל הוא מדבר בטלפון אז הוא לא שומע מה אני מדבר. חבר הכנסת איתן כבל הוא היוזם הראשון ואני השני. בקריאה הטרומית אפילו היה מצב די ייחודי שבו חבר הכנסת איתן כבל הציג את שתי ההצעות, גם שלו וגם שלי, בזו אחר זו, והמליאה קיבלה אותן. בינתיים, הוועדה הכינה אותן לקריאה ראשונה, בהשתתפות חבר הכנסת כבל ובהשתתפותי, ומיזגה אותן בעצם להצעה אחת. אני מתכבד להציג אותה בשם שנינו ובשם כל שאר היוזמים.
עניינה של הצעת החוק הזאת, חברי הכנסת, הוא מאוד פשוט. יש בישראל כ-140,000 משפחות שמקבלות סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון. אגב, יש עוד כמה, אולי אלפי משפחות, שמקבלות סיוע בשכר דירה ממשרד הביטחון או מהרשות המקומית. ואני גם ביקשתי – ואני חושב שחבר הכנסת כבל מסכים אתי – שנוסיף גם את אלה להצעת החוק בהמשך, לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
בשנת 2008 המדינה מקציבה 1.355 מיליארד שקל לסיוע בשכר דירה, על מנת שתהיה קורת גג לאנשים שאין להם יכולת לממן בעצמם שכר דירה. והנה זה פלא, מאחר שמדובר בהרבה מאוד משפחות, שכולן מאוד מוחלשות, הן מסתבכות לעתים בחובות. באים בעלי החוב, שמים יד על הסיוע בשכר דירה, והנה לאותם אנשים לא רק שיש צרות של חובות ויש להם חוסר כיס במקומות אחרים, גם דירה אין להם. אמר על זה בוועדה ישראל שוורץ, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מנהל אגף אכלוס.
איתן כבל (העבודה-מימד):
סמנכ"ל בכיר לאכלוס.
רן כהן (מרצ):
סמנכ"ל בכיר לאכלוס, אמר על זה: אנחנו מעבירים את הכסף לצורך תשלום שכר דירה, ואז כאשר באים ולוקחים את הכסף, אנחנו, משרד השיכון, באים בטענות אל הדייר ואומרים לו: תחזיר את הכסף, כי לא נתנו לך אותו כדי להחזיר חוב, נתנו לך אותו כדי שתהיה לך קורת גג. עד היום, בעצם, חוק ההוצאה לפועל אוסר עיקול כספי סיוע או עיקול כספים אחרים בנושאים מאוד מאוד רגישים שנוגעים לילדים ולדברים אחרים. סיוע בשכר דירה לא מנוי עם הסיבות שבגללן לא מעקלים חובות. אנחנו מציעים להוסיף את הסיוע בשכר דירה על אותם מרכיבים שבהם אי-אפשר לעקל בגין חובות.
אני חייב לומר, גם לזכות כל הגופים שהשתתפו בדיון בוועדה, שכולם תומכים בעמדה הזאת שלנו, ולכן אני גם מברך את הממשלה על תמיכתה בנושא הזה.
רק לידיעת חברות וחברי הכנסת, באותו זמן שאנחנו דנים בעניין הזה בוועדת הכלכלה, מתקיים הליך די מקביל בוועדת החוקה, חוק ומשפט. וגם על-פי היועצים כולם, שאתם דנו בעניין, נאמר שמאחר ששם הדברים מאוד מתעכבים ומאוד מסתבכים, מן הראוי שכן נתקדם כאן בערוץ הזה, בוועדת הכלכלה, כדי להביא את זה לגמר מה שיותר מהר. ואני רוצה לבקש את עזרת חברי הכנסת בהעברת החוק הזה היום בקריאה ראשונה.
תרשה לי, אדוני היושב-ראש, רק להוסיף עוד שני משפטים או שלושה משפטים, כי נדמה לי שהדבר הוא מאוד מאוד אלמנטרי ואין צורך להסתבך בו וגם להכביר בו מלים. נציגי איגודי הבנקים אמרו שהם יצטרכו להיערך על מנת לתת קוד כלשהו לסיוע בשכר דירה כדי שאפשר יהיה – אבל נדמה לי שהדבר הזה הוא עניין – – –
היו"ר יצחק זיו:
במסגרת הכספים שהם לוקחים יהיה להם הכסף לעשות את השינוי.
רן כהן (מרצ):
נכון. מה שהם כבר לקחו – יש להם מספיק כדי להיערך לזה. אבל זה עניין לגמרי טכני, ואני סבור שלא תהיה בעיה שהם ייערכו אליו בצורה נכונה.
והדבר האחרון, כאמור, אני שב ומדגיש, כדי שלא יטענו שזה נושא חדש: לקראת הקריאה השנייה והשלישית נבקש שגם כספים שמגיעים לא ממשרד השיכון אלא ממשרד הביטחון ומרשויות מקומיות, שניתנים לצורך סיוע בשכר דירה, ייכנסו לחוק.
אני מבקש את התמיכה של חברי הכנסת. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת איתן כבל.
איתן כבל (העבודה-מימד):
הוא הציג את ההצעה בשם שנינו.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חברת הכנסת קולט אביטל – אינה נוכחת. חבר הכנסת חיים אורון – אינו נוכח. חבר הכנסת אבשלום וילן – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום החוק מגביל את עיקולם של מיטלטלים מסוימים גם על-ידי ההוצאה לפועל. אי-אפשר, למשל, לעקל מקרר או דברים שהם חיוניים, בסיסיים. מה שנוכחנו לראות, שאנשים אינם יכולים לעמוד בהלוואות שהם לוקחים ממשרד השיכון, ובסופו של דבר אחרי שהם כבר קנו את הדירה הם נאלצים למכור אותה, הבנקים מעקלים, ואז הם נהפכים להיות עוד פעם זכאים, כי משרד השיכון מבין שהכספים שבעצם שימשו את אותן דירות חוזרים לבנקים ולחובות ולאנשים הפרטיים, והם זכאים שוב לאותה הלוואה. לא תמיד. לצערי הרב, נוצר מצב שגם לאחר מכירת הדירה, אדוני היושב-ראש, עדיין יש חובות ועיקולים בגלל הלוואות שנלקחו בעבר.
לכן משרד השיכון מתחיל להכיר בזכאותן של אותן משפחות. אבל אי-אפשר להעביר להן את הכסף בגלל אותם עיקולים. מה שאני רוצה להבין – חבר הכנסת רן כהן, למיטב ידיעתי, עד היום משרד השיכון היה מעביר את הצ'ק למשכיר, לא לשוכר. זאת אומרת, היית צריך לתת את השם של בעל הדירה. לכן, ייתכן מאוד שהחוק הזה אומנם הוא טוב, אבל אולי הוא לא רלוונטי כל כך אם משרד השיכון כל כך מקפיד שהצ'ק יהיה – – –
רן כהן (מרצ):
משרד השיכון מאוד תומך בחוק.
נסים זאב (ש"ס):
אני מבין, אבל השאלה שלי: אם הצ'ק עובר על שם המשכיר, למה צריך להיות מצב של עיקול?
רן כהן (מרצ):
– – – חלק עוברים דרך מקבל התמיכה.
נסים זאב (ש"ס):
טוב. אני אומר שאם זה עובר על שם השוכר, ודאי שהוא צריך את ההגנה הזאת, אבל אם זה עובר על שם המשכיר, אין צורך בחוק. אבל אני מקבל את הדברים כפי שאמרת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל איתן, בבקשה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת רן כהן, חבר הכנסת איתן כבל, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא נכונה, היא ראויה, ולדעתי אתם צריכים לחשוב אפילו על איזו הרחבה שלה בכמה הקשרים. למה אני מתכוון? אנחנו צריכים לזכור: גם הדין היהודי לא נותן לנושה לפגוע בכל רכושו של החייב, אלא הוא קובע שיש דברים מסוימים שאותם אי-אפשר בשום פנים ואופן לקחת גם מהחייב על מנת לממש את החוב. בגישה הזאת אתם הלכתם. אמרתם לנו, לחברי הכנסת: אנחנו מבקשים שכאשר אדם חייב כסף, עדיין הוא יוכל להתקיים. זה שאדם הפסיד בעסקים, זה שאדם הגיע לפשיטת רגל, זה שאדם נשאר ולא יכול לשלם את חובו, זה לא אומר שהוא צריך להיות מתחת למינימום מסוים, לאבד את כבודו ואת יכולתו לחיות. אז חייבים להבטיח לו – במיוחד שהממשלה אומרת: המדינה קבעה כבר בקריטריונים שמגיע לו סיוע בשכר הדירה. מה פתאום יעקלו לו את זה? הרי מצד אחד החברה באה ואומרת: אנחנו רוצים לתת דיור מינימלי, ועל מנת לתת את המינימום במינימום של הדיור, אנחנו מסייעים לבני-אדם שלא יכולים. שלא יכולים. מצד שני, היא תיתן למישהו לקחת את זה, אז בשביל מה היא נותנת? היא הרי לא נותנת לממן חובות, היא נותנת לנושא הדיור. אז זה מאה אחוז בסדר.
למה אני רוצה את תשומת הלב שלכם? צריכים לחשוב בכלל על כמה שירותים, לא רק על הנושא של הדיור. אתם צריכים לחשוב – אני אומר לכם, כי אתם יותר מעורבים בעניין הזה; פעם חשבתי, ואני חושב שכדאי שאתם תחשבו על העניין הזה. למשל, אני נותן לך דוגמה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
יש כמה דברים בסיסיים שכבר היום בחוק.
מיכאל איתן (הליכוד):
אסור לעקל, זה ברור. זה בחוק ההוצאה לפועל, אני מכיר ואני יודע. אני אתן לך דוגמה למה אני מתכוון. למשל, יש לנו נושא של חשמל לבתים. מצד אחד, אנחנו אומרים שחובות – אנחנו חייבים לדאוג שאנשים ישלמו חובות, אנחנו לא רוצים שאנשים יתחמקו. מצד שני, אנחנו אומרים גם לאנשים שמקבלים תמיכה וכו', שאנחנו רוצים להבטיח שהם יקבלו את החשמל ולא ייקחו את הכסף, נגיד, למטרות אחרות.
זאת אומרת שאם המדינה תקבל כנורמה שאין בית שמפסיקים בו חשמל ומצד שני יהיה, כמו שכאן, סיוע בשכר דירה, יהיה סיוע כלכלי מסוים למשפחה, הוא יעבור ישירות להבטחת שירותי החשמל לאותה משפחה. אני לא יודע אם הצלחתי להעביר את המסר. אני חושב שכדאי לכם לחשוב איך אנחנו מקיימים את אותה המטרה שלשמה אנחנו מחוקקים את החוק הזה בנושא הדיור. אתם אומרים: אנחנו רוצים שמינימום לבן-אדם יהיה בית שהוא יוכל להיות בו ולא נשעבד ולא נמנע את הזכות הזאת. אותו דבר נכון גם לגבי שירותים אחרים: מזון, מעון, מרפא, חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, בקיצור.
רן כהן (מרצ):
עד שחבר הכנסת מיכאלי יעלה לדוכן, אני מבקש לומר מלה.
היו"ר יצחק זיו:
אולי תעשה את זה אחרי חבר הכנסת מיכאלי.
רן כהן (מרצ):
אני אעשה את זה מאוד קצר.
אני רוצה לומר, בעקבות הדברים של חבר הכנסת מיכאל איתן: יש בעיה בכלל בכל הסוגיה הזאת, כי גם כל הנושא של סיוע בשכר דירה, שזה 1.35 מיליארד שקל, בכלל נעשה שלא על-פי חוק. אחד הדברים שחבר הכנסת כבל ואני מתכוונים ליזום זה גם איך לעגן את המהלך הזה בחקיקה, אבל עוד חזון למועד.
מיכאל איתן (הליכוד):
זה לא רק דיור.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, באמת אני מברך את מציע החוק הזה. הוא חוק חשוב, חוק חברתי. חבר הכנסת רן כהן, חבר הכנסת איתן כבל, אנחנו, בעצם, בימים האלה, בחודשים האחרונים, מקיימים בוועדת החוקה ישיבות די אינטנסיביות בעניין הרפורמה בהוצאה לפועל. אני מקווה שאחרי שהחוק הזה יעבור היום הוא יגיע לשם. באמת חשוב מאוד שהתיקון הזה לא יהיה רק בתחום של תשלום דיור אלא גם בתחומים אחרים, כפי שאמר חבר הכנסת מיקי איתן.
מיכאל איתן (הליכוד):
אפילו את המחשבים הכנסנו.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
נכון, זה בדיוק מה שרציתי להגיד עכשיו. חבר הכנסת מיקי איתן אפילו העלה בזמנו את הנושא של פטור מעיקול למחשב אישי, ובאמת הבאנו את זה במסגרת הדיון ברפורמה בהוצאה לפועל, ואני חושב שדי שילבנו שם את העניין. אני חושב – מי שלא מכיר את הפרוצדורה, איך המסכנים האלה, עד שהם מגיעים לזכאות של תשלום דיור השכירות הם עוברים את כל הגיהינום, ואחרי זה עוד מעקלים להם את הכספים האלה, זה באמת כבר רחמים. כי מי שמלווה אותם ומי שמלווה את זכאי הדיור – עד שהמשרדים מטרטרים אותם ואומרים להם: תביאו טפסים כאלה וטפסים אחרים, אחרי זה עוד את הגרושים האלה מעקלים להם. אני חושב שעל-פי כל היגיון צריך לראות בזה כמו שכר מינימלי, שלא מעקלים; כמו מזונות, שלא מעקלים, וכאלה דברים.
לכן אני חושב שההצעה שלכם אכן ראויה. אני באמת הייתי – לפחות אני יכול לומר לחבר הכנסת מיקי איתן בוועדת חוקה: אולי באמת ניתן לזה את העדיפות בשילוב ברפורמה, כדי שהחוק הזה יעבור עם הרפורמה של חוק ההוצאה לפועל.
היו"ר יצחק זיו:
חוקה או כלכלה?
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אני ממליץ שזה יעבור לוועדת חוקה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
היה דיון על זה בוועדת הכלכלה.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 28) (איסור עיקול של כספים עבור דיור), התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 28) (איסור עיקול של כספים עבור דיור), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 9) (הגבלת עיסוקים), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/232).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק החברות (תיקון מס' 9) (הגבלת עיסוקים), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת מרינה סולודקין ומיכאל נודלמן – קריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת מרינה סולודקין להציג את הצעת החוק.
מרינה סולודקין (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה. מטרת הצעת חוק החברות (תיקון מס' 9) (הגבלת עיסוקים) היא למנוע אפשרות של הקמת חברות קש בידי מי שהחברות הקודמות שהקים קרסו תוך פגיעה קשה באזרחים שומרי חוק שהשקיעו את מיטב כספם באותן חברות.
חוק החברות בניסוחו הנוכחי קובע את עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, דהיינו, הוא קובע הפרדה משפטית בין חברה למקימיה. מי שהקים ומנהל חברה בישראל לא נושא באחריות אישית לחובות החברה. לצערנו, בשנים האחרונות היינו עדים למקרים שבהם הוקמו חברות בידי אנשים שכבר הורשעו בעבר ובית-המשפט אסר עליהם להקים בעתיד חברות חדשות. בפרשה האחרונה מסוג זה נפגעו כ-3,000 איש השייכים לשכבות החלשות. הנזק שנגרם להם מסתכם בכ-50 מיליון שקל. היזם שהקים חברת קש במקרה זה הוא עבריין מוכר שכבר הורשע וריצה עונש מאסר של שש שנים. זו תוצאה של הניתוק שקיים היום בין מערכת בתי-המשפט לבין רשם החברות במשרד המשפטים. לרשם החברות אין שום אפשרות לבדוק אם יזם המבקש לרשום חברה חדשה הוא עבריין מוכר שכבר הורשע בביצוע פשעים כלכליים ובית-המשפט אסר עליו להיות מעורב בעתיד בייסוד חברות נוספות. כך יכולים אותם עבריינים מורשעים לשוב ולבצע עבירות תוך פגיעה ברבבות אזרחים תמימים.
אישור הצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת נודלמן בכנסת יאפשר להשיג שני יעדים: קודם כול, ייווצר קשר חיוני בין רשם החברות לבין מערכת בתי-המשפט. לרשם החברות תינתן אפשרות לבדוק אם יזם המבקש לרשום חברה חדשה איננו עבריין שבית-המשפט אסר עליו להקים חברות. חוץ מזה, תיסגר הפרצה המאפשרת לנוכלים לנצל את ההפרדה המשפטית בין מייסד החברה לבין החברה עצמה. לאחר אישור הצעת החוק תוטל על הנוכל אחריות אישית לחובות החברה, והוא לא יוכל ליהנות מפירות מעשי הרמאות שלו. בדרך זו נוכל להגן על האזרחים הרוצים להשקיע במניות ובניירות ערך אחרים.
לסיכום, אני רוצה להודות לעובדי משרד המשפטים שעזרו לי בניסוח הצעת החוק החשובה הזאת ולקרוא לכם, עמיתי חברי הכנסת, לתמוך בה בהצבעה בקריאה ראשונה. תודה רבה לכם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל נודלמן, בבקשה.
מיכאל נודלמן (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הרעיון של החוק הזה נולד כאשר קרה מה שקרה – המקרה שעליו דיברה חברת הכנסת מרינה סולודקין. המדינה שלנו לא היתה מוכנה לדברים כאלה, ובאמת, רשם החברות לא יודע מי מגיש ניירות ומה העבר שלו. החוק הזה אומר שצריך לבדוק אם אין לאנשים שרוצים להקים חברות עבר כמו במקרה הזה, שאנשים איבדו בו 50 מיליון שקל.
אני חושב שהחוק הזה דרוש, ואני מבקש מכל חברי הכנסת שיושבים פה להצביע בעד החוק. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו יודעים שיש ססמה ומאחורי כל שם נמצא אדם. מאחורי כל חברה נמצאים אנשים. זה פיקטיבי לבוא ולומר שיש חברה מסוימת שלא קשורה לאנשים. מי הקים את החברה? מאיפה קמה החברה הזאת? אנשים מלכתחילה יוזמים מהלך מכוון של גזלת אנשים, ומוכרים את המניות כשהם במצב של קריסה או לפני קריסה, אפילו לא קריסה אמיתית. הם יוזמים את הקריסה הזאת כדי לגנוב מאותם אנשים, אותם משקיעים במיליונים רבים, לוקחים את כל הכספים האלה ומעלימים אותם לאיזו תקופה בשווייץ או במקום אחר, וחוזרים אחרי שנה-שנתיים כמו מלכים. למה לא? יש ביטוחים שמכסים במשהו, אולי כן ואולי לא. מקסימום אני משאיר משהו כדי להראות שהחזרתי חלק מהחובות, כמו שאנחנו רואים אצל הקבלן יונה – הוא מחזיר 4 מיליוני שקלים. אחרי שמאות מיליונים רבים נגזלו מאנשים, אפשר לתת 4 מיליוני שקלים, זאת לא בעיה.
הצעת החוק כל כך חשובה, כל כך נכונה, כל כך לעניין, בגלל שלאחרונה רבו הרמאים. הגנבים במדינה, לצערי הרב, הולכים ומתרבים וצריך להתמודד אתם, וזה הכלי היחיד שמאפשר להתמודד – שאין לאדם כזה אפשרות להקים חברה, ואפילו להיות שותף בחברה אסור לו כל עוד לא יפרע את חובו. אם יש לו עשרות מיליונים להשקיע אחרי שנתיים, שיגיד מאיפה באו הכספים האלה. אי-אפשר לעשות הפרדה ולומר: טוב, הוא סיים את המהלך הראשון, עכשיו הוא מתחיל מהלך חדש בחיים. לא. שיחזיר לחיים את האנשים שהרג, שגזל אותם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי – אחרון הדוברים.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה להתנצל בפני חבר הכנסת נסים זאב, אני הפרתי כלל היום. הוא אחרון הדוברים ואני לפניו, והיום תפסתי את מקומו. אני מקווה שחבר הכנסת זאב יסלח לי.
אדוני היושב-ראש, מציעי החוק, חברי הכנסת סולודקין ונודלמן – באמת צריך להסביר לאזרחים כמה קשה להרים מסך. המושג המשפטי הרמת מסך – זו לא פעולה פשוטה. חבר הכנסת נסים זאב אמר שהרבה אנשים מנצלים את האפשרות להסתתר מאחורי החברה. היום הפרקטיקה לגבות חוב נגד חברה – זה חבל על הזמן, אי-אפשר לגבות כלום. ההליך של הרמת מסך – מגישים תביעה ומסכימים להרים מסך, וזה הרבה מאוד תלאות. לא בכל מקרה מרימים מסך נגד בעלי מניות. לכן, הצעת החוק שלכם מדברת על מצב שבו אחרי שבית-המשפט קבע שיש משהו שהוא לא בסדר בפעולה של החברה ומישהו סיבך או גרם לחובות החברה בכוונה או ברשלנות. זה בדיוק המקרה של הרמת מסך. החברה מעבירה את האחריות האישית.
הצעת החוק שלכם כל כך הגיונית, למה לא לעשות את הדיווח הישיר? במזכירות בית-המשפט, ברגע שיש פסק-דין, מעבירים אותו לרשם החברות. עד עכשיו המעקב הזה לא היה, ולכן יד אחת לא ידעה מה עשתה היד השנייה אצל רשם החברות, וכשמביאים את רישום החברה החדשה, הם לא מכירים את המוגבלים שם. כמו שבבנקים יש חשבונות מוגבלים ויודעים מיהם בעלי החשבונות המוגבלים, בעניין הזה אני חושב שיש היגיון רב בהצעת החוק שלכם. חבל שלפעמים המדינה לא יוזמת את החוקים האלה, ואנחנו, חברי הכנסת, צריכים לבוא, ואחר כך המדינה תתנגד, כי אנחנו יוזמים את זה, כי אנחנו מתערבים לה בסדר.
לכן אני מברך אתכם על היוזמה הזאת. אני חושב שזו הצעת חוק חשובה. אני מקווה שזה הולך לעשות סדר במעקב אחר הדברים הלא- תקינים שקורים במשק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 9) (הגבלת עיסוקים), התשס"ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
שישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה. אני קובע בזאת שהצעת חוק החברות (תיקון מס' 9) (הגבלת עיסוקים), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, ט"ו בסיוון התשס"ח, 18 ביוני 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:52.