דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכיר הכנסת איל ינון: 5
נאומים בני דקה 5
ואסל טאהא (בל"ד): 5
שלמה מולה (קדימה): 6
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 6
יוסף ביילין (מרצ): 7
אלכס מילר (ישראל ביתנו): 7
מוחמד ברכה (חד"ש): 8
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 8
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 9
אברהם מיכאלי (ש"ס): 9
קולט אביטל (העבודה-מימד): 10
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 10
מאיר פרוש (יהדות התורה): 11
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 11
יעקב מרגי (ש"ס): 12
ציון יום הסביבה בכנסת 12
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 13
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 14
הצעת חוק המים (תיקון – סייגים לניתוק מים לרשות מקומית), התשס"ח–2008 16
דב חנין (חד"ש): 16
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מיתקנים ביטחוניים), התשס"ח–2007 19
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 20
הצעת חוק כביש עוקף קריות, התשס"ח–2007 22
יצחק גלנטי (גיל): 22
הצעת חוק נטיעת עצים לחגיגות השישים למדינת ישראל (הוראת שעה), התשס"ח–2008 24
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 24
הצעת חוק איסוף סוללות משומשות, התשס"ח–2008 25
משה גפני (יהדות התורה): 25
הצעת חוק הפחתת פליטת גזי חממה, התשס"ח–2008 28
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 28
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למוצרי מיחזור צמיגים), התשס"ז–2007 31
משה גפני (יהדות התורה): 31
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 36
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 36
חילופי גברי בוועדות הכנסת 39
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 39
הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – סמכויות פיקוח), התשס"ח–2008 40
גדעון סער (הליכוד): 40
הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008 41
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 43
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 46
דב חנין (חד"ש): 46
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 48
דב חנין (חד"ש): 51
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35), התשס"ח–2008 52
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 52
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008 60
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 60
יעקב מרגי (ש"ס): 62
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 63
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 63
הצעת חוק שילוב עולים במערכת החינוך, התשס"ח–2008 63
אלכס מילר (ישראל ביתנו): 63
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 64
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 65
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 66
נסים זאב (ש"ס): 66
חיים אורון (מרצ): 67
הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 6) (שינוי הרכב ועדת ערר), התשס"ח–2008 69
גדעון סער (הליכוד): 69
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (תושב ששהה מחוץ לישראל בשל לימודים אקדמיים), התשס"ח–2008 72
חיים אורון (מרצ): 73
חנא סוייד (חד"ש): 74
דב חנין (חד"ש): 75
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 76
אלכס מילר (ישראל ביתנו): 77
נסים זאב (ש"ס): 78
הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור, התשס"ח–2008 80
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 80
דב חנין (חד"ש): 84
נסים זאב (ש"ס): 85
חוב' ל"ב
ישיבה ר"מ
הישיבה המאתיים-וארבעים של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, כ"ט באייר התשס"ח (3 ביוני 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:04
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, היום כ"ט באייר תשס"ח, 3 ביוני 2008. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הנושא הראשון על סדר-היום הוא נאומים בני דקה. כמנהגנו, מי שרוצה להשתתף יכול להצביע. אני מפעיל את ההצבעה לצורך רישום.
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון), התשס"ח–2008, שהחזירה הוועדה לקידום מעמד האשה.
לדיון מוקדם: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות עוספיא ודאלית-אל-כרמל), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין.
לוח תיקונים להסתייגויות להצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35), התשס"ח– 2008; לוח תיקונים להצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה למזכיר הכנסת.
נאומים בני דקה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הדובר הראשון יהיה חבר הכנסת ואסל טאהא. אחריו – חבר הכנסת שלמה מולה.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בבוקר ביקרתי בביר-אל-מכסור, ושם יש בית של משפחת גדיר שמאוים בהריסה.
רציתי רק לומר לחברי הכנסת ששבט חוג'יראת בנה את הבתים שלו לפני קום המדינה, ואחרי קום המדינה, במקום האוהלים ששם הוא התגורר. משפחת גדיר גם בנתה את הבתים שלה על אדמה חקלאית במקום האוהלים שבהם התגוררה.
היום הופתעו בני השבט מצווי ההריסה, כי הבתים האלה בנויים על אדמה חקלאית. אחרי בירור – הם מתקשים להגיש תוכניות מפורטות כי יש מחלוקת בין שתי מועצות: מועצה אזורית עמק-יזרעאל והמועצה של חוג'יראת. המשפחות האלה נהיו לקורבן של מחלוקות שמתמשכות.
לכן, אני פונה למשרד הפנים ולשר הפנים בבקשה למצוא פתרון לסוגיה הזאת, ולא רק בחוג'יראת אלא בכל הכפרים – במקום להנפיק צווי הריסה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת ואסל טאהא. חבר הכנסת מולה, ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום קראנו בעיתון "ידיעות אחרונות" שהשופט משה מכליס החליט שאנשי דואר לא יחלקו מעטפות לתושבי עוטף-עזה בטענה שה"קסאמים" יסכנו את חייהם. אני תמה על ההחלטה הזאת. איך ייתכן שאנשי הדואר לא יסתובבו, אבל תושבי שדרות דווקא הם שמתמודדים יום-יום עם המצוקה הזאת. זאת אומרת, גם אנשי המשטרה הפכו להיות אנשי הדואר. אני חושב שכל אחד מאתנו צריך להתקומם על כך. לא יעלה על הדעת שדווקא עובדי המדינה לא יגיעו לשדרות. תושבי שדרות יום-יום חוטפים את ה"קסאמים", וגם השופטים ובית-המשפט נותנים להם סטירת לחי.
אני חושב שהשר פרידמן צריך להתערב כדי לשים קץ למצב המביש הזה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מולה. חבר הכנסת אריה אלדד. אחריו – חבר הכנסת יוסי ביילין.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, תודה. חברי חברי הכנסת, אני מבקש לברך את המועצה הארצית לתכנון ובנייה על החלטתה היום לאשר את הקמת היישוב מצפה-עירון. הטענות של הארגונים הסביבתיים והירוקים כאילו מדובר בפגיעה בערכי נוף, בשטחים פתוחים, נמצא שאין להן על מה להסתמך משום שמדובר בהקמת יישוב באתר של היאחזות נח"ל קודמת ולא בפגיעה חדשה בשטחים פתוחים. על כל פנים, אין ספק שהיישוב החדש יחזק את הנוכחות היהודית באזור, ישפר תשתיות וקווי תחבורה ליישובים הקיימים, והוא עולה בקנה אחד עם מטרותיה של מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. חבר הכנסת ביילין. אחריו – חבר הכנסת אלכס מילר.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה הנוכחית קבעה כאחד מהעקרונות החשובים שלה קיום של משא-ומתן עם הפלסטינים כדי להגיע להסכם שלום. היא מדברת על עד סוף 2008. על רקע זה אני מתקשה מאוד להבין את המדיניות שלה בנושא הבנייה, הן בהתנחלויות והן בירושלים.
ראש הממשלה מודה, פעם אחר פעם, שישראל תחת הנהגתו איננה מממשת את מפת הדרכים בכל הנוגע להסרה של יישובים בלתי חוקיים, והוא מכה על חטא בנושא הזה. אני יכול אולי להבין, אם כי לא להסכים, לכך שיש במצב קושי, יש חשש מעימותים, מאלימות, ואף ממשלה לא ששה לעימותים מהסוג הזה. אני לא יכול להבין איך אותה ממשלה עצמה, שמודה שהיא לא מממשת את מפת הדרכים, מחליטה בניגוד לדעת העולם כולו, ואמריקה בכלל זה, להקים היום עוד יחידות דיור, מתגאה בזה ובונה בירושלים.
אחרי הכול, הבנייה הזאת תשולם. כבר היום אנחנו יודעים שאותה ממשלה מקיימת משא-ומתן עם הפלסטינים על פיצוי על האדמות שהיא מבקשת לספח בהסכם השלום. זאת אומרת שישראל בונה היום בירושלים מתוך ידיעה מראש שעל כל בית שהיא בונה היא תצטרך להחזיר שטח ריבוני ישראלי.
מאוד הייתי רוצה להבין מה עומד מאחורי זה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת ביילין. חבר הכנסת מילר, ואחריו – חבר הכנסת מוחמד ברכה.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להביא לתשומת לבכם את התופעה שמתרחשת כמעט כל שבוע – תקיפות רופאים ומטפלים. אנחנו רואים את זה יותר מדי, ואני חושב שאחרי ההצהרות של שר הבריאות, שאומר שחייבים לעצור את זה – הוא חייב לדעת שהצעת החוק מונחת על שולחן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות כבר חודשים ומחכה לעמדות של משרד הבריאות ומשרד המשפטים. אני פונה אל יושב-ראש ועדת העבודה כדי שיעלה את הצעת החוק הזאת במהרה. את הצעת החוק הזאת התחיל חבר הכנסת אהרונוביץ, והיום אני מקדם אותה. אני פונה אל כל חברי ועדת הבריאות לתמוך בהצעת החוק כדי שנוכל לעקור את התופעה הזאת מהשורש ולעצור את האלימות נגד הרופאים והמטפלים. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מילר. חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו – חבר הכנסת שמואל הלפרט.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת ביילין בנושא בניית הדירות החדשות בירושלים המזרחית, אני תמה על עמדת נשיאות הכנסת, שלא מצאה לנכון שהנושא הזה יידון בכנסת. באן קי-מון, מזכ"ל האו"ם, מדבר על זה, אולמרט מדבר על זה עם אבו מאזן, כל העיתונות מלאה בעניין הזה, כל העולם מגיב, ומי לא רלוונטי לצורך העניין הזה? הכנסת.
אני חושב שההחלטה הזאת היא החלטה מכשילה, היא החלטה שבאה לחבל אפילו במראית עין של תהליך שלום ושל הידברות בין הפלסטינים לישראלים. אני חושש שההחלטה הזאת בעיתויה באה לשרת אינטרסים פוליטיים, פנימיים, של ראש הממשלה ושל הממשלה אבל גם לפגוע פגיעה אנושה בכל אפשרות של תהליך שלום. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת הלפרט, ואחריו – חברת הכנסת חילו.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים אלה מתנהל ויכוח ער בנושא אי-החזרת קצבאות הילדים. בכל זאת, 850,000 ילדים רעבים זה לא דבר של מה בכך. מתנהלת מעין תחרות בין ראש הממשלה, שרים ונציגי אופוזיציה מי יותר קיצוני נגד החזרת הקצבאות, חס ושלום. הגדיל לעשות שר האוצר, שהצהיר שאפילו יורידו לו את הראש הוא לא יסכים להחזיר את הקצבאות. איזו מסירות נפש, מוכן אפילו לתת את הראש אבל לא להחזיר את קצבאות הילדים. אבל מה הפלא? אנשים מדושני עונג, הם מבינים מה המשמעות של ילד רעב?
אדוני היושב-ראש, אנחנו יוצאים מהכלים כדי לחקות את ארצות-הברית, את אמריקה. בימים אלה פרסם הממשל האמריקני שעקב המצב הכלכלי הקשה באמריקה, החליטו – אתם בוודאי חושבים לבטל את קצבאות הילדים. ממשל ארצות-הברית החליט לפצות את מעוטי היכולת, משפחות ברוכות ילדים, גם את אלה שמתגוררים מחוץ לארצות-הברית, במענק מיוחד. סיפר לי לפני כמה ימים אדם שאשתו תושבת ארצות-הברית, הם מתגוררים בארץ, יש להם שמונה ילדים והם קיבלו בימים האחרונים צ'ק בסך 4,000 דולר פיצוי בשל המצב הכלכלי הקשה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת הלפרט. חברת הכנסת נאדיה חילו, ואחריה – חבר הכנסת מיכאלי.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, 4,000 תלמידים מושבתים מיום ראשון בכפר ירכא הדרוזי בגליל ולא מקיימים את הלימודים הסדירים עקב בעיות בטיחות מאוד קשות. הבעיות האלה לא התעוררו רק לאחרונה. גם בתחילת השנה מערכת החינוך שבתה שם ליום אחד והתריעה על קריסה כמעט טוטלית ועל סכנת חיים עקב המפגעים הבטיחותיים האלה שמרחפים מעל ראשם של כל אותם תלמידים. ועד ההורים התריע, אנשי החינוך התריעו, ההורים התריעו, ומאומה לא נעשה מאז, ולכן היום התלמידים יושבים בבית. לא מספיק שהם היו חשופים לסכנות בטיחותיות – היום הם גם יושבים בבית. אני קוראת מכאן גם לממשלה, גם לעירייה, למועצה המקומית, גם לאגף התקציבים וגם לשרת החינוך להירתם למאמץ. לא יכול להיות שאלפי הילדים האלה בגנים, בבתי-ספר פרטיים, ישבו בבית רק בגלל שאם הם יהיו על ספסל הלימודים, אותם בניינים – יש סכנה שהם יקרסו על ראשם והם ייפגעו. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחריו – חברת הכנסת קולט אביטל.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, גם אני רוצה להתייחס לפרשייה העגומה של תקיפת רופא בבית-החולים "קפלן" ברחובות לפני כשבוע. אני חושב שבעיית האלימות נגד רופאים היא לא בעיה חדשה, רק הקיצוניות של התקיפה מעוררת את תשומת לבנו לעניין, ואני חושב שהדבר חמור מאוד. במערכת היחסים בין חולים לרופאים, מערכת האמון, המערכת האינטימית שאמורה להיות מבחינת אמון – כנראה המערכת הזאת נפגמת.
צריך להילחם נגד כל אלימות, לאו דווקא נגד הרופאים אלא כל אלימות, נגד אנשים או בעלי תפקידים כאלה ואחרים. עם זאת, מכיוון שמערכת האמון הזאת בין רופאים לחולים אסור שתתערער, צריך לקרוא לשר הבריאות לחזק את הביטחון של הרופאים, כדי שיוכלו לטפל בחולים בשקט ובשלווה וגם להגיד לחולים מה שלפעמים לא נוח לשמוע. לצערנו, רופא לא תמיד יכול להיות מלאך. רופא יכול להיות בן-אדם. לכן שר הבריאות חייב להביא את זה בחשבון ולהציג בפנינו בכנסת – איזו תוכנית הוא ינקוט נגד האלימות הזאת. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מיכאלי. חברת הכנסת קולט אביטל, ואחריה – חברת הכנסת סופה לנדבר.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
תודה, אדוני. באחת מיצירותיו היפות כותב יהודה הלוי: "כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים". כידוע זה ב"הכוזרי". אני חושבת, בניגוד לאחרים, שכוונותיו של ראש הממשלה בכל מה שנוגע לתהליך השלום הן נכונות, הן לא ספין, אבל מעשיו בתחומים אחרים אינם רצויים. לכן אני חושבת, בתור מי שרוצה שתהליך שלום יתקיים, בתור מי שמבינה שהתהליך הזה חייב להתקיים עד סוף שנת 2008, כי אם לא, מאוד יכול להיות שנראה הקצנה בשטחים, נראה תפיסת שטחים נוספים על-ידי ה"חמאס" – הייתי רוצה שהבעיה שאליה נקלענו היום תיפתר, לאו דווקא בהליכה מייד לקלפי אלא בהקמת ממשלה חלופית בראשות מישהו אחר, שתוכל לקדם את התהליכים תוך קבלת אמון של הציבור. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת אביטל. חברת הכנסת לנדבר, ואחריה – חבר הכנסת מאיר פרוש.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רציתי לעדכן את ציבור הצופים במה שהיה באחת הוועדות, הוועדה לפניות הציבור, שאני מנהלת. התברר לנו לפני כמה חודשים שחולים כרוניים צריכים לשלם על תרופות שהם מקבלים, תרופות שמאושרות בסל הבריאות, סכום שהוא 250 ש"ח כל חודש. ומי ששילם יותר – ואגב, חולים כרוניים גם הוגדרו בוועדה, מי זה חולה כרוני. מתברר שכל הציבור היה צריך לדעת שסכום הכסף שהוא משלם על תרופות, אם הוא חולה כרוני, זה 250 ש"ח בממוצע, ואם זה קשיש שמקבל קצבת זיקנה זה 50% מהסכום הזה.
הודענו לציבור שתוך שבע שנים הם יכולים לקבל רטרואקטיבית את הסכומים אם הם שילמו יותר כסף. ורק היום קיבלנו מכתב מאחת הקופות, קופת-חולים "מאוחדת", שעקב פנייה של אנשים דרך ועדת פניות הציבור, הם מחזירים ל-1,457 חברים ששילמו במשך שנה, משנת 2007 עד 2008, יותר כספים. אני חושבת שכדאי שהציבור ידע מה זכויותיו, וגם כדאי שהציבור יקבל את כל הזכויות שיש לו. מי שעד כה שילם יותר כסף ורטרואקטיבית צריך לקבל, כדאי שהוא יפנה לקופה שלו ויקבל את הכספים בחזרה, כמו שקיבלו 1,400 האנשים שציינתי מקופת-חולים "מאוחדת".
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחברת הכנסת לנדבר על הודעתה החשובה. חבר הכנסת מאיר פרוש – בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת אסתרינה טרטמן.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, שר האוצר רוני בר-און הציג שלשום תוכנית המכונה בפיו "תוכנית חלופית לצמצום העוני". שר האוצר שם אותנו ללעג ולקלס כאשר הוא מכריז שלא תהיה הגדלה של קצבאות הילדים משום שרק הרחבת מעגל המועסקים תצמצם את העוני; וזאת בניגוד לנתונים, המוכיחים שיותר משליש מן העניים דווקא עובדים.
ראוי שהממשלה הזאת, שמסיימת, ברוך השם, את ימיה, תדע כי סמנ"כלית הביטוח הלאומי לשעבר, הגברת אחדות, שהיא מומחית בנושא קצבאות, קבעה, כמו מומחים רבים אחרים – ואני מצטט מה שהיא אומרת: הקצבאות מצמצמות את העוני, כי הן ממוקדות למשפחות ברוכות ילדים, וסכומי ההגדלה המוצעים עתה לא יגרמו לאנשים לעבוד פחות. יתר על כן, הנתונים מוכיחים שקצבאות הילדים בישראל הן הכי נמוכות ביחס למדינות אירופה.
על כן לא ננוח ולא נשקוט עד אשר יוחזר עושק קצבאות הילדים, ולממשלה הזאת נאמר כדברי משלי: זורע עוולה יקצור אוון.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת מאיר פרוש. חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, ואחריה – חבר הכנסת יעקב מרגי.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, תודה לך. רבותי חברי חברי הכנסת, היום ראיתי באחד העיתונים היומיים של מדינת ישראל כותרת שבלי רגיעה אין גלעד. אנחנו קבענו לעצמנו – לפחות חלקנו – אני יודעת בוודאות, לא לתת לאף יום לחלוף בלי להזכיר את החטופים. אז אני מודה שאני מנצלת את הבמה וההזדמנות, אבל מדינת ישראל חייבת ללכת על אותו מוטו, שבלי גלעד אין רגיעה. ובמקום שיום אחרי שתחל הרגיעה בעזה ייפתח במצרים משא-ומתן לשחרורו של גלעד, אז יום לאחר שחרורו של גלעד ייפתח המשא-ומתן לרגיעה. זה הקו שמדינת ישראל צריכה ללכת עליו. קודם כול להחזיר את הילדים הביתה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת טרטמן. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כל הציבור ער לדרישה של תנועת ש"ס לעדכן את קצבאות הילדים. זה בסדר-היום הציבורי. תמה אני – שמעתי היום את הנימוקים של כל המתנגדים ושל שר האוצר, שרוצה לתת כלים אחרים. אכן, אני בעד אותם כלים, רק שייתנו אותם בלי שום קשר. כי הילדים – הם לא ילדי ש"ס, הם ילדי כל המדינה. 800,000 ילדים מתחת לקו העוני. הפערים הם גדולים. אדרבה ואדרבה, שייתנו. הם לא צריכים אותנו בשביל לתת את הכלים. וכי אם ש"ס לא מבקשת עדכון קצבאות ילדים, הילדים האלה לא זכאים לאותם כלים – סיוע לעתיד ולהשכלה או מפעל ההזנה וכל הכלים שהאוצר הציע?
מזה אני למד שיש בזה מס שפתיים, מוסר כפול של האוצר, ואכן, יש התעקשות להנציח את הפערים, להשאיר את אותה כמות ילדים מתחת לקו העוני.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. חברי הכנסת, עד כאן הנושא הראשון שהיה, כידוע, נאומים בני דקה.
ציון יום הסביבה בכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים לציון יום הסביבה בכנסת. המבנה הוא כדלקמן: ידברו, יישאו דברים, השר להגנת הסביבה חבר הכנסת גדעון עזרא, אחריו יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס, לאחר מכן כמה חברי הכנסת יציגו הצעות חוק בתחומים הרלוונטיים. ברוב המקרים לא יתקיימו הצבעות על החוקים. בבקשה, אני מזמין את השר להגנת הסביבה, חבר הכנסת גדעון עזרא, לשאת את דברו.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מעריך את העובדה שהכנסת מצאה לנכון להקדיש יום לדיונים בנושאי הגנת הסביבה, ואני חושב שבכנסת הזאת יש מודעות סביבתית יוצאת מן הכלל, והרבה חברי הכנסת עוסקים בנושא הזה. במיוחד אני חושב שמגיעות הערכה ותודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז, על העובדה שהוועדה שלו מקדישה חלק לא קטן מזמנה לנושאים שלנו, ואני רוצה גם להודות לשדולה החברתית-סביבתית שבכנסת, בראשותם של חבר הכנסת מלכיאור וחבר הכנסת דב חנין ובהשתתפותם של חברי כנסת נוספים שנמצאים כאן.
בראשית דברי אני רוצה להעלות על נס את עובדי המשרד להגנת הסביבה, שעובדים ללא לאות בנושאים שהולכים ונעשים רבים יותר, והמטלות על המשרד להגנת הסביבה הולכות ונעשות כבדות יותר. די אם נזכיר שהשנה נוספה משימה רצינית מאוד בנושא התחממות כדור הארץ, שנופלת על כתפי המשרד, ונזכיר את כוונת ישראל להצטרף ל-OECD, שהאוצר מוביל אותה, אבל 60 מתוך 220 המסמכים נוגעים להגנת הסביבה. די אם נזכיר בנוסף את החקיקה הרבה מאוד של חברי הכנסת בנושאי הגנת הסביבה, שחלקה יבוא לידי ביטוי היום.
אני מוכרח להגיד לכם לגבי החקיקה: כאשר חבר הכנסת מגיש הצעת חוק, היא בדרך כלל זוכה לתמיכה של חברי הכנסת, ובצדק, מבחינה מסוימת. אבל אנחנו צריכים כל חוק וחוק לבחון את יכולת האכיפה שלו, ואת יכולת העמידה שלו בכל תנאי ובכל מקום. נדמה לי שיש הרבה חוקים שיהיה קשה מאוד ליישם אותם. ואני יכול לתת כדוגמה הצעת חוק כמו חוק אוויר נקי – שהגענו לגביו להסכמות, אבל על מנת לבצע אותו צריכים כוח אדם גדול ואכיפה גדולה, ואני מאוד מקווה שהדברים יבואו על פתרונם בלוח הזמנים שקבענו.
אני מוכרח להגיד שהמודעות במדינת ישראל הלכה וגדלה בשנה האחרונה. לפי דעתי הדבר ייתן גם את אותותיו לקראת הבחירות המוניציפליות, וטוב שכך. ולדעתי ראש רשות שטיפל או יטפל בנושאי הגנת הסביבה, סיכוייו להיבחר יהיו גדולים יותר.
אני מוכרח לומר לכם שאנחנו עוסקים בתקופה האחרונה בהרבה מאוד חוקים שלא היו בספר החוקים של מדינת ישראל. אם מדובר על נושא הפסקת השימוש בשקיות הפלסטיק – יש הצעת חוק של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, נדמה לי שגם של חבר הכנסת אבו וילן – גם אתה, יש לך הצעת חוק בנושא הזה. אם אנחנו מדברים על חוק הפיקדון, שאנחנו עוסקים בו כרגע ואנחנו מתלבטים לגביו כל הזמן מסיבות כאלה ואחרות; אם אנחנו מדברים על חוק קרקעות מזוהמות, שהוגש לאחרונה, זה חוק כבד מאוד; אם אנחנו מדברים על שיקום נחלים – בראשם נחל הקישון, שמעסיק אותנו. בעקבות המלחמה נושא החומרים המסוכנים הלך ועלה בצורה מאוד משמעותית, והמשרד שלנו העביר לאחרונה החלטה בממשלה על מנחה מקצועי לאומי. ודי אם נזכיר את רמת-חובב ומפרץ חיפה וזיהום אוויר מכלי רכב על מנת שתבינו שהמשימות שלנו גדולות, חשובות, ואנחנו נמשיך ונעסוק בהן ללא הרף.
אני מאוד מקווה שנצליח לשפר כל הזמן, ולו במעט, את מה שנעשה במדינת ישראל. אני רוצה לומר: מדינת ישראל היא מדינה מאוד צפופה, קטנה, בעלת רצון גם לייצר, גם ליצור איכות חיים, גם לשמור על שטחים פתוחים, גם לעסוק באנרגיה חלופית, מצד אחד, גם לעסוק בשיפור המים במדינת ישראל. כל הדברים הללו מגיעים עכשיו לנקודה שאנחנו חייבים להשקיע כל כמות אפשרית של עבודה בעניין הזה. אני מאוד מקווה שבעזרת הכנסת, יחד, נוכל להרים את המשימה על-פי סדרי עדיפויות נכונים, ושלא נצטרך לעסוק בדברים שוליים לעומת הדברים העיקריים.
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, זימנת אותי לכאן לדבר ואני מאחל לכולנו שנת הגנת סביבה מוצלחת. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשר להגנת הסביבה, חבר הכנסת גדעון עזרא. הדובר הבא, כאמור, הוא יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, חבר הכנסת אופיר פינס-פז.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להודות. נדמה לי שדב ומיכאל יזמו את הדיון הזה במליאה, ואני רוצה להודות לכם על כך. אני מקווה שהדיון הזה יתרום לשיפור המודעות להגנת הסביבה, קודם כול שלנו כמחוקקים, וגם של הציבור כולו.
האתוס הציוני, החזון הציוני, לא לקח בחשבון את הנושאים הסביבתיים. בנינו כאן מדינה כמעט יש מאין, בקצב מטורף – ובסוגריים, המשמעות היא שזה נעשה בלי תכנון. עשינו כל מאמץ, ועדיין עושים, לרכז את העם היהודי בארץ-ישראל, לא משנה מה, כן צפוף, לא צפוף, כי זה האתוס שלנו. בנינו לנו כאן הכול – באנו להפריח את השממה, לבנות "שלמת בטון ומלט". בקיצור, ציונות זה הרבה מאוד דברים אבל זה לא סביבה. כתוצאה מהעובדה שאנחנו התחנכנו כולנו על האתוס הזה, על החזון הזה, ואני לא מתנכר לו אפילו לא לרגע – כדי שזה יובן – אנחנו צריכים היום לתקן הרבה דברים שלא חשבו עליהם אז, והיום אנחנו מבינים שהם חלק בלתי נפרד מאתנו.
אדוני היושב-ראש, אנחנו גם בפיגור מאוד מאוד גדול. א. כלפי עצמנו, לנוכח מה שאמרתי; ב. כלפי העולם. מדינת ישראל, כמדינה – זאת אומרת, הממשלה, הכנסת, השלטון המקומי, האקדמיה – כל המערכות חייבות להירתם ולהציב את הגנת הסביבה בעדיפות לאומית עליונה, גבוהה ביותר. אני לא רוצה כרגע לעשות מדרג בין ביטחון להגנת הסביבה לחברה, אבל זה במקום הזה. משום שהסביבה הישראלית היא מזוהמת. הסביבה הישראלית היום מסרטנת ועושה אותנו חולים.
אם תכניסו לעניין הזה גם את תופעת התחממות כדור הארץ, שהיא סכנה קיומית לאנושות כולה, הדבר הזה הופך מבחינתנו לעניין קיומי. זה לא איזה "בון טון", איזו מודה, איזו אופנה, שאתה רוצה להיות in באיזה מקום. זה, לפי טעמי, לפי דעתי, בהרבה מאוד מובנים עניין קיומי של להיות או לחדול, כמו נושאי שלום וביטחון. לא במקרה סגן נשיא ארצות-הברית לשעבר, אל גור, שביקר בישראל לא מזמן, קיבל פרס נובל לשלום. ולא רק, למשל, על מפעל חיים או על עניין של טבע או סביבה – לשלום. מדוע? משום שהעניין הזה, המשבר הזה של התחממות כדור הארץ, כבר גורר למלחמות, יוצר משברים עצומים, שהמחיר שלהם הוא חיי אדם, לא פחות מזה. גם תופעות המדבור, גם תופעות השיטפונות, גם מצוקת מקורות המים – הדברים האלה יוצרים סכסוכים וקונפליקטים, עולים ויעלו בחיי אדם. אנחנו מוכרחים, מהבחינה הזאת, שהאסימון ייפול לנו. אנחנו מוכרחים להבין שמדובר בעניין קיומי.
היום דנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה בתקציב המשרד להגנת הסביבה. אני רוצה לומר לציבור, שהעובדה שהמשרד להגנת הסביבה מתוקצב באופן כל כך נמוך – תקציב הבסיס שלו הוא 145 מיליון שקלים. נכון שעל זה יש עוד תוספות די גדולות, אבל עם תקציב בסיסי של 145 מיליון שקלים אי-אפשר להגן על הסביבה. זה בלוף, זה שקר. זה לא אמיתי לטעון שבתקציב הזה אפשר באמת להגן על הסביבה. דרושה כאן מהפכה שלמה בחשיבה ובסדרי העדיפויות הלאומיים של מדינת ישראל.
אני מקווה שאנחנו, שהממשלה הבאה – כי הממשלה הזאת אמרה את דברה והיא בסוף דרכה. אני מאוד מקווה שהממשלה הבאה תציב את הגנת הסביבה ואת המשרד להגנת הסביבה במקום אחר בסדר העדיפויות. יצחק רבין זיכרונו לברכה אמר לי – נדמה לי, דב, דב חנין, אתה הסבת את תשומת לבי; מסתבר, אני לא ידעתי את זה, אבל זה לא מפתיע אותי, כי יצחק רבין היה רק אחד – מתברר שבתקופתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין תקציב המשרד להגנת הסביבה גדל פי-שישה. תקציב המשרד להגנת הסביבה גדל פי-שישה בקדנציה אחת של ראש ממשלה.
רן כהן (מרצ):
מי היה השר?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
השר היה שריד, לא? השר היה שריד.
רן כהן (מרצ):
זה גם בזכות ראש הממשלה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
כן, אבל אלה סדרי עדיפויות לאומיים. זה נכון שלחבר הכנסת שריד, השר לשעבר שריד, היה מעמד מיוחד בממשלה. אני כבר לא זוכר את כל הסיפור, אבל בעובדה, התקציב גדל פי-שישה וזאת מהפכה. אני מאוד מקווה שהממשלה הבאה בישראל לפחות תכפיל את תקציב המשרד להגנת הסביבה, תכפיל. אנחנו עייפנו משינויים בשוליים. עייפנו גם לראות את השר להגנת הסביבה נאבק על עוד תקן ועל עוד נושא. אני חושב שזה אפילו לא לכבודו להיאבק. לא לכבודו להיאבק ככה מול האוצר על עוד תקן ועל עובד. אנחנו רוצים שינוי גדול; גדול, כדי שנוכל באמת להתמודד, בזמן אמת, עם האתגרים שאנחנו ניצבים לפתחם וצריכים לתת עליהם מענה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
הצעת חוק המים (תיקון – סייגים לניתוק מים לרשות מקומית), התשס"ח–2008
[הצעת חוק פ/3310/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הבית, אנחנו נעבור לסדרת חוקים. הצעת חוק פ/3310, הצעת חוק המים (תיקון – סייגים לניתוק מים לרשות מקומית), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת דב חנין, מיכאל מלכיאור וטלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת דב חנין; בבקשה, אדוני. אין תשובה והצבעה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום יום סביבה נוסף. אני מסתכל על השנה שעברנו מאז יום הסביבה הקודם ואני יכול לראות התקדמות מסוימת. יש התקדמות במודעות של הציבור – הציבור ער היום הרבה יותר לנושאים סביבתיים; יש התקדמות בתקשורת – התקשורת עוסקת ומסקרת יותר עניינים סביבתיים; ואפילו יש התקדמות במערכת הפוליטית – גם הפוליטיקאים מדברים יותר על סביבה.
לכאורה, אדוני היושב-ראש, היינו יכולים להתברך ולהגיד שזכינו שהגענו למצב שכולם היום ירוקים, כולם סביבתיים, כולם יודעים את התורה. למרבה הצער המצב איננו כזה. יש פער עצום בין הדיבורים לבין המעשים. יש תופעה מדאיגה, שהגל הירוק הוא מאוד שטוח, הוא מאוד שטחי. הוא במקרים רבים איננו מציב את השאלות ואת הבעיות האמיתיות במלוא החדות והחריפות שלהן. אנחנו צריכים להבין שעניינים סביבתיים אינם עניינים שבקונסנזוס. עניינים סביבתיים הם עניינים שמערבים מאבק נגד אינטרסים רבי עוצמה. קיימנו עכשיו דיון בשדולה הסביבתית-חברתית על התוכנית להקים מכרה פוספטים ליד ערד. הדבר האחרון שאפשר להגיד על הדיון הזה הוא שהיה בו קונסנזוס. יש מחלוקת, יש אינטרסים, יש ערכים שונים, וכך בכל נושא סביבתי. הבעיות הסביבתיות האופייניות לא נגרמות בגלל טעויות. הבעיות הסביבתיות האופייניות נגרמות בגלל אינטרסים, ואם רוצים להגן על הסביבה, ואם רוצים להגן על הציבור ועל בריאותו, צריך לדעת להתמודד עם האינטרסים האלה.
לכן, אנחנו צריכים להבין שאסור שהגל הירוק יהפוך לטרנד שטחי. צריך להפוך אותו לגל של עשייה אמיתית במציאות, ולא רק בדיבורים. לכן, אדוני היושב-ראש, לא במקרה חבר הכנסת מלכיאור ואני, כשיזמנו את היום הזה בכנסת, חשבנו שבמרכזו של הדיון במליאה צריך להיות דיון בחקיקה. זאת הדרך שבה הכנסת מבטאת את עמדתה האמיתית. לא דיבורים גבוהה-גבוהה אלא מעשים של חקיקה.
אכן, אדוני היושב-ראש, אתה בדיוק מגיע אל הנקודה הכואבת. ממשלת ישראל הנוכחית אכזבה אותנו פעם נוספת כאשר בכל החקיקה הסביבתית הרבה שהבאנו בפניה היא ביקשה תשובה והצבעה במועד אחר, כיוון שהממשלה לא ערוכה להתמודד עם חקיקה סביבתית שהכנסת מייצרת. זה מצב מצער.
אדוני היושב-ראש, אני אשמח אם הממשלה תיזום חוקים סביבתיים. אני מוכן לוותר על כל החוקים הסביבתיים אם הממשלה תיזום אותם. לצערי הגדול, הממשלה לא יוזמת חוקים סביבתיים, היא משאירה את העניין הזה לחברי הכנסת. ואז אנחנו מרימים את הכפפה ומציעים חוקים, אבל במקום שהממשלה תסייע ותברך על החקיקה שאנחנו מציעים, שהיא מקצועית, רצינית, מאוזנת, נעשית עם הרבה שיעורי בית ועבודה מוקדמת, הממשלה עושה את הכול כדי לגרור רגליים, כדי להימנע מאמירה ברורה, כדי להפריע ביכולת להעביר את החקיקה הסביבתית המודרנית והעכשווית שהציבור הישראלי רוצה, שהציבור הישראלי צריך.
לא במקרה החוק הראשון שאנחנו מביאים היום בפני הכנסת הוא חוק שעוסק במים. מים הם שאלה סביבתית ממדרגה ראשונה. מצוקת מים היא מצוקה קשה, ואנחנו נמצאים היום בישראל במשבר מים.
עמיתי חברי הכנסת, אני מקדם בכנסת הזאת שורה של חוקים שעניינם מים, אבל בחרתי להביא היום בפני מליאת הכנסת דווקא חוק שמחבר את העניין הסביבתי של המים עם העניין החברתי. אכן, אי-אפשר להתייחס לשאלות סביבתיות בלי הממד החברתי העמוק שמאפיין כל אחת ואחת מהן. החוק שאני מתכבד להביא בפניכם, עמיתי חברי הכנסת, הוא חוק המים (סייגים לניתוק מים לרשות מקומית), ואני רוצה להציג אותו בקצרה בפניכם.
ברור שמים הם זכות יסוד של האדם. בלי מים אין חיים, אין קיום, אין חקלאות, אין יכולת לנהל חיי יום-יום. המים הם מצרך בסיסי, ויש לו חשיבות עצומה לקיום האדם. בלי מים אין חיים בכבוד, בלי מים אין בריאות. אבל המצב היום, עמיתי חברי הכנסת, מאפשר לרשות המים לנתק את אספקת המים לרשות מקומית שלמה בשל חוב כספי. במקרים רבים הניתוק הזה הוא סוג של עונש קולקטיבי, וגם כל אותם תושבים ששילמו תשלומי מים נענשים בגלל חוב שנגרם ביחסים שבין הרשות המקומית לבין רשויות המים למיניהן. גם אלה שמשלמים מנותקים ממים. אנחנו, בכנסת הזאת, קידמנו חוקים שנועדו לתקן את המצב הרע והבעייתי הזה. החוק שאני מביא בפניכם היום, עמיתי חברי הכנסת, הוא חוק מידתי ומחושב, ואני משוכנע שגם רשות המים וגם ממשלת ישראל יכולות לתמוך בו.
החוק הזה מציע להגביל מאוד את היכולת לבצע ניתוק קולקטיבי ממים. הוא נועד לוודא שניתוק מים לא יכלול צרכנים שמחסור במים עלול לסכן את חייהם ולא יכביד על אוכלוסיות רגישות. החוק קובע שניתוק כזה צריך להיות מידתי ולאפשר קיום בסיסי בכבוד, על-ידי חידוש אספקת המים לרשות המקומית למשך שעות מסוימות בכל יום. מצד שני, החוק מאפשר לרשות המים לגבות חובות שמגיעים לה על-פי דין בכך שהוא מסמיך אותה לגבות את החובות כאמור גם באמצעות מנגנונים של פקודת המסים (גבייה), וכך החוק מאפשר להרחיב את הדרכים לגבות חובות מים בדרך אחרת, שאיננה שיטת הניתוק הקולקטיבי.
כשאנחנו מדברים על הרחבת האמצעים לגביית החובות על-ידי החלת פקודת המסים (גבייה), אנחנו מגבילים את ההרחבה הזאת בכך שיובטח תשלום שכרם של עובדי הרשות המקומית, בשל ניסיון העבר, שהראה שהעובדים הם הראשונים שנפגעים בגין הצטברות חובות כספיים של רשות מקומית לנושים. לכן, הגבלנו את הסמכות להוציא כתב עיקול על נכסי הרשות אם לא שולמו משכורות עובדיה.
עמיתי חברי הכנסת, לפי החוק שאנחנו מציעים לא תופסק אספקת מים אלא לאחר שמוצו כל ההליכים האפשריים האחרים לגביית חוב המים. הפסקת אספקת המים לרשות מקומית לא תכלול בשום מקרה ניתוק של הצרכנים האלה: בתי-חולים ומרפאות לא ינותקו ממים, תחנות כיבוי אש לא ינותקו ממים, בתי-ספר וגני-ילדים לא ינותקו ממים, מוסדות לקשישים לא ינותקו ממים. כאשר מפסיקים מים לרשות מקומית – כמובן רק אחרי שמיצו את כל האמצעים האחרים שאנחנו מפרטים בחוק – ספק המים חייב להחזיר את האספקה כאמור לכמה שעות מדי יום.
אדוני היושב-ראש, אני מקווה שאת החוק הזה נביא להצבעה במהרה, בימים הקרובים, ואני מקווה שגם הממשלה תתמוך בו, ואני קורא לה לעשות כן. אני מקווה שאת החוק הזה אנחנו נוכל להשלים עוד במהלך כנס הקיץ הנוכחי של הכנסת, כדי שלא נחזור לאותם מצבים נוראים שבהם בימי הקיץ החמים יישובים שלמים בפריפריה, יישובים בדואיים וערביים אבל גם עיירות יהודיות, מנותקים לחלוטין ממים. זה דבר בלתי סביר, בלתי צודק, בלתי אפשרי, והכנסת הזאת יכולה לעשות מעשה כדי למנוע אותו. תודה רבה.
רן כהן (מרצ):
זאת הצעה כל כך טובה שהיא יכולה עכשיו לעבור – – –
דב חנין (חד"ש):
אני משוכנע בכך. לצערי, הממשלה לא מוכנה להשיב על שום חוק היום.
רן כהן (מרצ):
הממשלה לא יכולה לסבול אותה – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מיתקנים ביטחוניים), התשס"ח–2007
[הצעת חוק מס' פ/3192/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, מס' פ/3192, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – מתקנים ביטחוניים), התשס"ח–2007, של חברי הכנסת דב חנין ומיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. בבקשה, אדוני.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, דב, מלה לפני שאתה יוצא. זה יום שהיה חגיגה של איכות הסביבה וחגגנו את זה בכל מיני מסגרות. אני רק רוצה לומר דבר – בשבוע שעבר היתה פרשת בחוקותי, ויש שם כל מיני ברכות וקללות, כמו: אם בחוקותי תלכו ומצוותי תשמרו – יהיה טוב, ואם לא – לא יהיה טוב. הסתכלתי בפרשנות, כי יש בעיה תיאולוגית עמוקה של צדיק ורע לו וכו'. חלק מהפרשנים הולכים בכיוון הזה, כלומר, בחוקותי – הכוונה לחוקות הטבע. אם תעשו מה שצריך בשביל הטבע, יהיה טוב, ואם לא – יהיה מאוד רע. בלי פילוסופיה ואפילו בלי תיאולוגיה אפשר להבין את העיקרון הזה. רציתי להוסיף את הנקודה הזאת ולומר שהיתה לי אפשרות להתלבט בזה בשבת.
הצעת החוק שלנו נועדה לשנות את ההסדר הקבוע בפרק ו' לחוק התכנון והבנייה, אשר קובע הוראות מיוחדות בנוגע לאישור פרויקטים ביטחוניים. הסדר זה נחקק בשנת 1965, בעידן שבו שיקולי ביטחון המדינה היו כמעט בלעדיים ודחקו הצדה ערכים ואינטרסים אחרים, בתקופה שבה טרם נחקקו חוקי-היסוד וטרם התגבשה ההכרה בנוגע לחשיבות ההגנה על הסביבה.
לפיכך הקנה ההסדר סמכויות מרחיקות לכת למערכת הביטחון, תוך העדפת שיקולי ביטחון המדינה והתעלמות כמעט מוחלטת מאבני יסוד של דיני התכנון והבנייה ומערכים ציבוריים של זכויות הפרט והגנה על הסביבה. המסלול הקבוע היום שונה באופן מהותי מההסדרים הכלליים לאישור פרויקטים לבנייה הקבועים בחוק.
הצעת החוק מבקשת ליצור מסלול חדש לקבלת החלטות תכנוניות תוך תיקון ארבעה היבטים מרכזיים במצב המשפטי הקיים: ההיבט הראשון נוגע להרכב הוועדה למתקנים ביטחוניים. הרכב הוועדה בעייתי, הן בשל העובדה שנציג שר הביטחון, שהוא חבר בוועדה למתקנים ביטחוניים למרות ניגוד העניינים הטמון בכך, הוא שליש מהרכב הוועדה למתקנים ביטחוניים ומחצית המניין החוקי בישיבותיה, והן בשל העובדה שהחוק אינו דורש שהוועדה למתקנים ביטחוניים תכלול אנשי מקצוע מתחום התכנון והבנייה ומתחום איכות הסביבה.
ההיבט השני הוא האופי הבעייתי של הליך קבלת ההחלטות בוועדה. לפי הוראות החוק הקיים, התשתית העובדתית המונחת לפני הוועדה למתקנים ביטחוניים מצומצמת ביותר ואינה מספקת כדי להפעיל שיקול דעת ראוי. לכאורה יש לוועדה סמכויות לקבל הנחיות סביבתיות, אולם סמכויות אלה אינן מופעלות. כל הליך קבלת ההחלטות מתבצע בסודיות, ללא כל פיקוח של מוסדות התכנון ושל הציבור, ולא ניתנת להם אפשרות להתנגד להחלטותיה או לערער עליהן בפני ועדת הערר.
ההיבט השלישי נוגע למציאות נורמטיבית שבגדרה מתקבלות החלטות בוועדה למתקנים ביטחוניים, ובעיקר האפשרות הנתונה לוועדה למתקנים ביטחוניים לחרוג מהוראות של תוכניות מאושרות ללא כל מגבלה או תנאי. המצב החוקי הקיים מאפשר לוועדה למתקנים ביטחוניים לתת הקלות והיתרים לשימוש חורג ואף לאשר סטייה ניכרת מתוכנית ללא כל מגבלה ופיקוח. מעבר לכך מעניק החוק לוועדה למתקנים ביטחוניים סמכויות מרחיקות לכת בנוגע להכנסת הוראות שינוי לתוכניות קיימות ובנוגע לסמכות להכריע בהתנגדויות לתוכנית בשל מתקן ביטחוני קיים או מתוכנן.
ההיבט האחרון – אולי החשוב ביותר – הוא הפטור הבעייתי הקבוע בסעיף 172 לחוק, אשר פוטר את מערכת הביטחון מהחובה לפנות אל הוועדה למתקנים ביטחוניים לקבל היתר בנייה במקרים מסוימים. פטור לגמרי. פטור זה, אשר התפרש בצורה מרחיבה ביותר על-ידי מערכת הביטחון, הביא למצב שמערכת הביטחון פונה לוועדה למתקנים ביטחוניים כדי לקבל היתר להקמת מחנות צבאיים חדשים בלבד, בעוד בנייה שייעודה הביטחוני במחנות קיימים נעשית בדרך כלל בלא כל פנייה לקבלת היתר לוועדה למתקנים ביטחוניים.
המצב הקיים לא ראוי, והוא עלול להביא לתוצאות הרסניות, דוגמת הבנייה בבסיס חיל הים בעתלית או הקמת הבסיס הצבאי על שטח שנועד לייעור בהושעיה. בניגוד למצב הקיים, שבו לא מתקיים תהליך מסודר לשם קבלת החלטות בנוגע לפרויקטים הכוללים היבטים ביטחוניים, מתווה התיקון המוצע יביא למסלול מובנה וברור של קבלת החלטות תכנוניות המערבות שיקולים ביטחוניים. בהתאם לתיקון המוצע תהפוך מערכת קבלת ההחלטות התכנוניות לצורכי מערכת הביטחון למערכת דו-שלבית, בדומה למערכת קבלת ההחלטות התכנוניות שאינן כוללות מרכיב ביטחוני, ובניגוד למצב הקיים, שבו מתקבלות החלטות אלה בשלב אחד בלבד.
בתיקון מוצע כי בשלב הראשון תוגש ותאושר תוכנית לייעוד קרקע לשימוש מערכת הביטחון. תוכנית זו תייעד את הקרקע לשימוש מערכת הביטחון באופן זמני, עד שיוסר הצורך הביטחוני ויושב הייעוד המקורי של הקרקע. בשלב השני יינתן היתר לשימוש ולעבודה בקרקע בהתאם לתוכנית המאושרת, תוך הצבת הגבלות על האפשרות לחריגת ההיתר מהוראות התוכנית.
התיקון מדגיש כי כל עבודה או שימוש בקרקע יהיו כפופים להגשת בקשה ולקבלת היתר מהוועדה למתקנים ביטחוניים, ומבטל את הפטור שניתן לפי סעיף 172 לחוק.
נוסף על כך התיקון מרחיב את הרכב הוועדה למתקנים ביטחוניים משלושה לשבעה חברים, הופך את נציג שר הביטחון מגורם מכריע לשותף בוועדה ומצרף אליה אנשי מקצוע מתחום התכנון ואיכות הסביבה, תוך הפיכת הליך קבלת ההחלטות להליך משתף ושקוף ותוך מתן אפשרות לערער על החלטות הוועדה. הוראות התיקון מבקשות ליצור תיאום בין תהליך התכנון של מתקנים ביטחוניים לבין עקרונות התכנון הכלליים.
הצעת החוק מתחשבת באופי המיוחד של קבלת החלטות בעלות אופי ביטחוני, בין השאר על-ידי קביעת לוח זמנים מקוצר להליכי התכנון, קביעת שקיפות חלקית בלבד ומתן אפשרות לחריגה במקרים מיוחדים. עם זאת, נקודת המוצא לתיקון זה היא שכל הליך תכנוני, ואפילו הוא מערב שיקולים צבאיים, אינו יכול להתעלם ממכלול השיקולים האחרים הכלולים בו, ובהם שיקולי תכנון כלל-ארציים ומחוזיים ושיקולים סביבתיים ודמוקרטיים.
בהתאם לנתיב אשר הותווה בפסיקת בתי-המשפט, מציע התיקון איזון ראוי בין שיקולים צבאיים זמניים לבין שיקולים תכנוניים וסביבתיים ארוכי טווח, ומבטיח כי האיזון הראוי ביניהם לא רק ייעשה אלא גם ייראה. תודה רבה, כבוד היושב-ראש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאור. כאמור, תשובת הממשלה והצבעה במועד אחר.
הצעת חוק כביש עוקף קריות, התשס"ח–2007
[הצעת חוק מס' פ/3091/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים להצעת חוק מס' פ/3091, הצעת חוק כביש עוקף קריות, התשס"ח–2007, של חבר הכנסת יצחק גלנטי וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת יצחק גלנטי. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני.
יצחק גלנטי (גיל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, להלן הנימוק להצעת חוק כביש עוקף קריות, התשס"ח–2007.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אין הצבעה על הצעת החוק הזאת?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא, אדוני חבר הכנסת רן כהן.
רן כהן (מרצ):
מה קורה פה?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני לא הכתובת לשאלתך.
רן כהן (מרצ):
זה לא הגנת הסביבה, זה הפרעה לסביבה.
יצחק גלנטי (גיל):
אפתח בדברי תורה: בימי שמגר בן ענת, בימי יעל, חדלו אורחות והולכי נתיבות ילכו אורחות עקלקלות. רבותי, כביש עוקף-קריות, אשר ראשית תכנונו היא עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת, זכה לעלות פעמים רבות על סדר-יומנו, אולם מדיבור לדיבור נראה כי המציאות חזקה מכולנו ובמדינת ישראל של שנות האלפיים עדיין מתקיימים דברי דבורה בשירתה, ותושבי ישראל אינם יכולים להגיע לביתם בדרך המלך. כביש זה, אשר תכליתו לחבר את תושבי יישובי הצפון בואכה חיפה, קופא על שמריו זה זמן רב בשל מריבות בלתי פוסקות על תוואי הכביש, אופן הפעלתו ונתיבו העתידי.
רבותי חברי הכנסת, אזור הקריות, אשר התפתח בצורה ניכרת בשנים האחרונות, משווע לעורק תחבורה ראשי אשר יאפשר לתושבי חיפה והקריות לעקוף את מרכזי הערים ובכך להימנע מעומס כבד.
אף שתוכנית הקמתו של כביש עוקף-קריות אושרה זה כבר, בנייתו מתעכבת. אחת הסיבות העיקריות לעיכוב היא המחלוקות סביב מימונו והפעלתו של הכביש ככביש אגרה. הפעלתם של כבישי אגרה מקובלת בכמה ארצות ואף יושמה באופן חד-פעמי בכביש חוצה-ישראל, הוא כביש 6. על אף היתרונות הקיימים בהפעלתו של הכביש ככביש אגרה, יש כמה חסרונות בולטים, ובראשם הצבת דרישה לתשלום בעבור שירות ציבורי בסיסי שהוא באחריות המדינה ונכלל בזכויות היסוד של כל אזרח. בנוסף, גביית תשלום בעבור שימוש בכביש עוקף-קריות תפחית את השימוש בו וכך תמנע ממנו מלהוות פתרון אפקטיבי לבעיות שהביאו לבנייתו.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה, על-ידי חברת הכנסת קולט אביטל – פ/3047/17.
רבותי חברי הכנסת, כאשר הצעת החוק תועלה לדיון, אשמח אם תצביעו בעדה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יצחק גלנטי. תשובה והצבעה, כאמור, במועד אחר גם בהצעה הזאת.
הצעת חוק נטיעת עצים לחגיגות השישים למדינת ישראל (הוראת שעה), התשס"ח–2008
[הצעת חוק פ/3253/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אופיר פינס-פז)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים להצעת חוק פ/3253: הצעת חוק נטיעת עצים לחגיגות השישים למדינת ישראל (הוראת שעה), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בהצעת החוק הזאת רציתי להציע שבמסגרת כל החגיגות של שנות ה-60 נעשה גם משהו למען הסביבה. הצעתי שבאופן סמלי, הממשלה תתקצב במסגרת 100 מיליון שקל – אני מבין שלא נשאר כבר שקל ואפילו היו צריכים לגייס קצת כסף בחוץ-לארץ כדי לעשות את ועידת הנשיא – שהממשלה תעביר מהתקציב שלה, מהקרן הקיימת לישראל, תקציב לנטיעת 7 מיליוני עצים – עץ לכל אזרח ותושב המדינה – כדי לשמר את הסביבה ולטפל בנושא התחממות כדור הארץ.
אני חושב שאתם יודעים שאחת הדרכים להתמודדות עם פליטות גז החממה היא דרך ייעור, דרך עצים. העצים קולטים את הגזים האלה, והם יכולים להגן. אגב, בעיקר עצים בתוך היישוב העירוני הם הרבה יותר אפקטיביים מאשר נטיעות בחוץ. אם הממשלה היתה נוטלת חלק מתקציביה ומייעדת אותם לנטיעת יערות וחורשות ולהקצאת קרקעות בתוך היישובים העירוניים לטובת העניין הזה, איכות החיים – איכות האוויר בישראל היתה משתפרת באופן משמעותי, והיינו תורמים תרומה לסביבה במסגרת 60 שנה למדינה.
מי ששמע אותי קודם שמע שאמרתי שהציונות לא היתה לגמרי סביבתית. אני חושב שזאת היתה יכולה להיות פעולה שמכפרת על חלק מהדברים שלא נעשו בזמנו. לצערי, הממשלה הפילה את הצעת החוק הזאת, לא רצתה להקצות את התקציב במסגרת חגיגות ה-60. אבל אפשר גם להקצות את התקציב הזה אחרי חגיגות ה-60, לא מדובר בתקציבים גדולים. אני מקווה שהממשלה תמצא את הזמן לגבש עמדה חיובית במסגרת ועדת השרים לחקיקה ותקדם את הצעת החוק הזאת. אני חושב שזאת הצעת חוק שעושה הבדל נטו ויכולה להוסיף על כל הנושאים שאנחנו רוצים לטפל בהם במסגרת הגנת הסביבה בישראל. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.
הצעת חוק איסוף סוללות משומשות, התשס"ח–2008
[הצעת חוק פ/3605/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק פ/3605, הצעת חוק איסוף סוללות משומשות, התשס"ח–2008, של חברי הכנסת דב חנין, משה גפני ורן כהן וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת משה גפני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול לברך את יוזמי יום הסביבה בכנסת, את חבר הכנסת הרב מלכיאור וחבר הכנסת דב חנין, ואת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה.
אני רוצה להעיר הערה לפני שאני מציג את החוק: צר לי שכל החוקים הסביבתיים שעולים עכשיו – אנחנו הסכמנו שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר, אבל שהממשלה מתנגדת להם. עכשיו אני לא מדבר כאופוזיציה, אני מדבר לגופו של נושא איכות הסביבה. יש דברים שבסופו של דבר גם עולים בחיי אדם, פוגעים בבריאות של האנשים, באיכות חייהם, והממשלה – פעם משרד זה ופעם משרד אחר – מתנגדת להצעות החוק הללו, גם לחוקים שאין להם עלות כספית. כשיש עלות כספית מגיע האוצר כמו בכל חוק ומתנגד, אבל חוקים שאין להם עלות כספית והם תורמים לבריאות של האזרחים בישראל, הממשלה מתנגדת להם. אם הייתי מדבר היום כאיש אופוזיציה, היה לי מה לומר על הממשלה בעניין הזה, אבל היום לא נעשה את זה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה רוצה להיות ממלכתי היום.
גדעון סער (הליכוד):
מתי תהיה באופוזיציה?
משה גפני (יהדות התורה):
מה?
גדעון סער (הליכוד):
תתחיל להיות באופוזיציה. אני אגיד לך למה: כי יכול להיות שתוך כמה זמן תהיה בקואליציה, לא בממשלה הנוכחית, אלא בעתיד. אז כדאי שתנצל את החודשים שנותרו לך בפעילות אופוזיציוניות נמרצת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה לא חייב להגיב. אני מציע שתעבור לנמק את החוק, יש לנו סדר-יום רציני מאוד.
גדעון סער (הליכוד):
אני מקשיב לך.
משה גפני (יהדות התורה):
אני חושב שאני כן אופוזיציה, יש כאלה שטוענים שיותר מדי ויש כאלה שטוענים שפחות מדי.
גדעון סער (הליכוד):
לוחמת.
משה גפני (יהדות התורה):
כן, אופוזיציה לוחמת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הכול בעיני המתבונן.
משה גפני (יהדות התורה):
יש כאלה שטוענים שאני יותר מדי אופוזיציה לוחמת. אבל כשאני רואה את העתיד, ככל הנראה אחרי הבחירות בנימין נתניהו יהיה ראש הממשלה, כך הסקרים אומרים – – –
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
לאט לך.
משה גפני (יהדות התורה):
זה כנראה נכון ואני לא רואה את ההבדלים. מה ההבדלים?
גדעון סער (הליכוד):
אחד ההבדלים הוא שאתה תהיה בקואליציה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אני מציע שנחזור לאיכות הסביבה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להגיש למליאת הכנסת הצעת חוק איסוף סוללות משומשות, התשס"ח–2008. החוק הזה נועד להקטין את הנזקים הסביבתיים הנגרמים עקב השלכה לא מבוקרת של סוללות משומשות.
השלכת סוללות משומשות למכלי האשפה הביתיים מובילה להתפרקותן ולזיהום סביבתי נרחב. החומרים המרכיבים את הסוללות, בייחוד המתכות הכבדות, מהווים סכנה בריאותית חמורה בהגיעם למי התהום. צריכת הסוללות הממוצעת לאדם היא כ-14 סוללות לשנה, והן מצטברות לכדי 1.4 קילוגרם למשפחה – כאשר כל סוללה היא בעלת פוטנציאל זיהומי עצום. סוללה אחת עלולה לזהם כמות עצומה של מים ולפסול אותם לשימוש.
החוק המוצע נועד לעודד את מיחזור הסוללות ולמנוע את הגעתן אל מרכזי איסוף האשפה הרגילים. כיום נעשה האיסוף בצורה וולונטרית, במרכזי איסוף במוסדות ציבור שונים. מטרת החוק לתמרץ את ציבור הצרכנים למחזר סוללות משומשות על-ידי הצבת מתקני איסוף, מכל ייעודי בכל בית-עסק – בית-חולים, בית-ספר ובית-עסק המוכר סוללות.
מה שנעשה בנושא של איסוף בקבוקים, כששמו את הכלובים שבהם שמים את הבקבוקים הללו, זה העלה את מיחזור בקבוקי הפלסטיק וגרם לכך שאנשים אינם זורקים אותם לאשפה הרגילה וממחזרים אותם. זה יכול לעזור מאוד גם בעניין של סוללות משומשות.
אדוני היושב-ראש, הסיכום היה שתשובה והצבעה במועד אחר. אם תוכל, אחרי הישיבה – עכשיו כיושב-ראש לא תוכל להסביר לי – היות שאתה איש בכיר בכנסת, אם תוכל להסביר לי אחרי הישיבה למה הממשלה מתנגדת לחוק הזה, אודה לך. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גפני, ופרט להסברים אזכיר לו ביטוי בלועזית שמגדיר יפה מאוד את סגנון הדיבור הזה.
הצעת חוק הפחתת פליטת גזי חממה, התשס"ח–2008
[הצעת חוק מס' פ/3353/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק פ/3353, הצעת חוק הפחתת פליטת גזי חממה, התשס"ח–2008, של חברי הכנסת אופיר פינס-פז, גלעד ארדן, דב חנין, עמירה דותן וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, ינמק את הצעתם.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זו אולי הצעת החוק האסטרטגית הכי חשובה בתחום הסביבתי שמונחת על שולחן הכנסת. חתמו עליה 70 חברי הכנסת. בעצם, זו הצעה שעל בסיסה ישראל תצטרך להכין את התוכנית הלאומית להפחתת גז החממה.
אני רוצה לומר שאומנם אנחנו חתומים על אמנת קיוטו, אבל לא עשינו דבר מאז 1997 ועד היום – 11 שנים. מדינת ישראל לא עשתה דבר וחצי דבר כדי להתמודד עם גז החממה ועם התחממות כדור הארץ. מהבחינה הזאת, אנחנו אחת המדינות המפגרות ביותר בעולם. אפילו מדינות העולם השלישי כמו סין והודו, שיש להן בעיות קשות מאוד כי הן נמצאות בתהליך צמיחה מואץ לאחר שנים קשות של סטגנציה, לקחו על עצמן הרבה מאוד רגולציות והחלטות להפחתת גזי חממה. למשל, בעיר דלהי בהודו לא נוסעים היום במכוניות על בנזין אלא על גז ובמכוניות חשמליות. זו הודו, כן? יש עוד הרבה דוגמאות לכך מהעולם שאנו קוראים לו העולם השלישי. ישראל נמצאת בפיגור מכוּון ומסוכן שאנחנו, אזרחי מדינת ישראל, משלמים עליו מחיר יקר, קודם כול באוויר המזוהם שאנחנו נושמים, ושנית – בתרומתנו להתחממות כדור הארץ. נכון שגם אם ישראל תנקוט את כל האמצעים, היא לבדה לא תוכל לשנות את התוואי העולמי. אבל בזה שהיא מוציאה את עצמה מהקהילה העולמית שעוסקת בעניין הזה באינטנסיביות, לדעתי היא גורמת נזק עצום למדינת ישראל ולתושבי מדינת ישראל.
הצעת החוק מציעה כמה דברים. היא מציעה לקבוע יעד פליטה כולל כמקובל בפרלמנט האירופי, באיחוד האירופי ובעולם כולו. ההצעה היא, שעד שנת 2020 תופחת בישראל לפחות ב-25% פליטת גזי החממה הכוללת השנתית בשטחה. שנית, עד סוף שנת 2025 תופחת בישראל לכל הפחות ב-50% פליטת גזי החממה הכוללת השנתית. אני רוצה שתדעו, שוב, שבניגוד לרוב העולם, הטרנד, המגמה בישראל היא מגמה של עלייה בגזי חממה לעומת רוב העולם. אומנם רוב העולם לא הגיע למספרים האלה שאנחנו מייעדים, והוא עדיין לא אמור להגיע, כי מדובר על שנת 2020. אבל אנחנו רוצים להידמות אליו, והוא נמצא היום במגמת ירידה בפליטת גזי חממה. אצלנו מגמת העלייה נמשכת. זה עניין אחד.
הדבר השני – הדרישה של הצעת החוק היא שהממשלה תאשר בתוך שישה חודשים מיום אישור החוק תוכנית לאומית להפחתת פליטת גזי החממה. מדובר בתוכנית לאומית שצריכה להיות לה השפעה על משרדי ממשלה רבים, על הסקטור העסקי על כל מרכיביו, על הסקטור הפרטי – שימוש במכוניות ואלף ואחד דברים. יש לזה היבטים רבים. מובן שרבים מהם גם קשורים להיבטים מוניציפליים שלטוניים של השלטון המקומי וכדומה.
לאחר מכן יש פרק שלם שעוסק ביישום התוכנית הלאומית, בדיווח ובבקרה על התוכנית הלאומית. הפרק שלפני אחרון עוסק במבנה המשרד להגנת הסביבה, כי יש צורך להקים יחידה מיוחדת בהיקף לא מבוטל שתעסוק בתחום הזה. לאחר מכן יש הפרק העונשי, יש גם פרק של ענישה אזרחית – קנסות אזרחיים, ויש פרק פלילי בהצעת החוק הזאת.
כאמור, מדובר בהצעת חוק אסטרטגית. אני נימקתי אותה היום בפניכם, ואני מתכוון להביאה להכרעת הבית הזה במהלך כנס הקיץ, בין שהממשלה תתמוך ובין שהממשלה תתנגד. אני מקווה ש-70 חברי הכנסת שחתמו על זה מתוך רצון חופשי ומתוך מודעות סביבתית, בין שהם בקואליציה ובין שהם באופוזיציה, יעשו מעשה אסטרטגי עבור הסביבה בישראל. תודה.
גדעון סער (הליכוד):
נותר לך זמן. מתי יובא להצבעת המליאה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית חוק אוויר נקי?
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
חוק אוויר נקי – כתוצאה מבעיות טכניות בכנסת – אני לא יודע כמה אתה מודע לזה אבל זה חוק עצום, ויש דבר שנקרא נסחים, נסחית. יש היום נסחית אחת לכל הצעות החוק בכנסת, וזה דבר מדהים. דרך אגב, יש יותר תקנים ולא רוצים לבוא לעבוד פה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – עד השעה 20:00-19:00.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אני ממתין לה, ואומרים שזה ייקח אפילו עד חודש עד שהחוק הזה ינוסח. זה לא תלוי בי. דיברתי עם היועצת המשפטית של הכנסת ועם מנכ"ל הכנסת. ברגע שהחוק הזה ינוסח – – –
גדעון סער (הליכוד):
– – – חוק ההסדרים – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
יכול להיות, אבל חוק ההסדרים הוא לא לקריאה שנייה וקריאה שלישית. פה זה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
גדעון סער (הליכוד):
שנייה ושלישית.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
יכול להיות, יכול להיות.
מכל מקום, לצערי, לי אין שליטה על זה. אני מקווה מאוד שזה לא יהיה יותר מחודש. אז יש לנו ישיבה אחת בוועדה רק על הסתייגויות, כי הדיון הסתיים, וזה עולה למליאה. חבר הכנסת סער, לסיכום: אני מקווה שבשבוע הראשון של חודש יולי. נראה לי שזו הערכת זמן סבירה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז.
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למוצרי מיחזור צמיגים),
התשס"ז–2007
[הצעת חוק מס' פ/2324/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למוצרי מיחזור צמיגים), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת משה גפני, דב חנין ונאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת משה גפני. בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מתנצל. לגבי החוק הקודם שהגשתי, חוק איסוף סוללות משומשות, בעקבות השיחה שניהלנו כאן, וגם חבר הכנסת גדעון סער, שכחתי בתחילת דברי לומר שאת החוק הזה יזמו גם חברי הכנסת דב חנין ורן כהן וחתמו על הצעת החוק גם חברי הכנסת זהבה גלאון, יעקב ליצמן, דוד אזולאי, אבישי ברוורמן, מוחמד ברכה, חנא סוייד ורוברט אילטוב. פשוט הייתי טרוד בדיון הזה על קואליציה ואופוזיציה.
דרך אגב, חבר הכנסת גדעון סער, בעיתון המזוהה אתכם קראתי לא מזמן, בעיתון "ישראל היום" – – –
גדעון סער (הליכוד):
"יתד נאמן"?
משה גפני (יהדות התורה):
"ישראל היום". היתה סדרת כתבות – – –
יעקב מרגי (ש"ס):
מי הבעלים?
משה גפני (יהדות התורה):
ב"ישראל היום" היתה סדרת כתבות על נושאים שונים, ובין היתר כתבו עלינו, על הציבור הליטאי, בכותרת: "ליטליבאן". אנחנו, הליטאים, דגל התורה, "ליטליבאן". זה עיתון שמזוהה אתכם.
גדעון סער (הליכוד):
דרך אגב, זה חמור מאוד.
משה גפני (יהדות התורה):
גם סדרת כתבות.
גדעון סער (הליכוד):
אתה חייב לדעת שבניגוד לעיתונים אחרים – – – אלה לא עיתונים שבהם המערכת – – – מכתיבה גם את התכנים וגם את הכתבות.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר. זה לא עיתון שיכתוב נגד נתניהו.
גדעון סער (הליכוד):
זה עיתון חופשי.
משה גפני (יהדות התורה):
נכון, אבל הוא לא יכתוב. הוא חופשי, אבל הוא לא יכתוב נגד נתניהו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת גפני, נראה שהבעיה היא שגם שם יש רק נסח אחד.
גדעון סער (הליכוד):
אני מגנה את זה לגופו של עניין, בלי קשר.
משה גפני (יהדות התורה):
"ליטליבאן", זה וסדרה של כתבות, ודיברתי עם העורך. לא חשוב.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו אכן עוברים להצעת החוק.
גדעון סער (הליכוד):
מה אמר לך העורך?
משה גפני (יהדות התורה):
לא חשוב. ממש לא חשוב, תאמין לי.
גדעון סער (הליכוד):
זה עורך רציני?
משה גפני (יהדות התורה):
כן. ניסיתי. לא חשוב. אני לא מרגיש שהממשלה הזאת נופלת ואני הולך לממשלה של נתניהו והגעתי אל המנוחה והנחלה. אני לא מרגיש זאת. יכול להיות שזה יקרה, אבל אין לי חדווה בעניין הזה.
גדעון סער (הליכוד):
אתה תמיד היית סקפטי.
משה גפני (יהדות התורה):
טוב. אני מציע שגם אצלכם יעשו בדק בית. דרך אגב – – –
נסים זאב (ש"ס):
אתם לא מתייחסים לעיתון הזה ברצינות.
משה גפני (יהדות התורה):
למה?
נסים זאב (ש"ס):
האמינות שלו – – – מעבר לספק.
משה גפני (יהדות התורה):
לא חשוב. לי יש הסכם עם הליכוד – – –
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת זאב, מה כתבו עליך שאתה – – –?
אמנון כהן (ש"ס):
"יתד נאמן".
משה גפני (יהדות התורה):
לי יש הסכם עם הליכוד. הליכוד – – –
גדעון סער (הליכוד):
אנחנו עובדים בשבילך ואתה תמיד נגדנו.
משה גפני (יהדות התורה):
ההסכם שלי עם הליכוד הוא שאני תמיד תומך בהם לשלטון ולי הם קוראים "ליטאליבן".
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בהסכם הזה הם עומדים.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה למוצרי מיחזור צמיגים), התשס"ז–2007; צריך לשנות את זה לתשס"ח–2008. יוזמי החוק מלבדי הם חברי הכנסת דב חנין, נאדיה חילו, מגלי והבה – צריך למחוק את השם שלו כיוון שהוא היום סגן שרת החוץ – דוד טל, חיים אורון, יוסי ביילין, אמנון כהן וסטס מיסז'ניקוב.
הצעה זו לתיקון חוק חובת המכרזים נדונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה במסגרת הכנת הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו–2005, בכ' בכסלו תשס"ו, 21 בדצמבר 2005. הגם שהוועדה סברה כי יש מקום לעודד את השימוש בתוצרי המיחזור של צמיגים בחקיקה, אם על דרך תיקון חוק חובת המכרזים באופן המוצע ואם על דרך שינוי חקיקתי אחר, היא החליטה שלא לכלול בחוק עצמו את הנושא הזה. אנחנו החלטנו להגיש את זה באופן עצמאי, בתיקון לחוק חובת המכרזים, כפי שאנו מציעים עכשיו.
בהתאם להוראות הצעת החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, לאחר שיאושר במליאת הכנסת, יהיה מיחזור צמיגים ישנים בישראל הליך חובה בסוף דרכם של צמיגים. מיחזור צמיגים פירושו המעשי הוא חיתוכם וגריסתם של הצמיגים. הביקוש בישראל לחומר הגרוס, בכל רמת גריסה שהיא, הוא מועט. מתוך צפי של יותר מ-40,000 טונות צמיגים ישנים לגריסה מדי שנה, לפי הוראות חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, הביקוש הנוכחי בישראל לתוצרי צמיגים גרוסים הוא כ-3,000 טונות לשנה בלבד. כפי שאמרתי, הצפי הוא יותר מ-40,000 טונות. יש שימושים מסוימים הידועים בעולם בחומר צמיגים גרוס.
במצב האמור של כשל שוק ודאי ובהעדר כל תמיכה כספית שהיא למימון תהליך המיחזור של צמיגים ישנים בישראל – כי הרי אף אחד לא יממן את הדבר הזה, והנזק הסביבתי הוא מאוד גדול – מוצע לעודד את מיחזורם של הצמיגים הישנים על-ידי הטלת חובה על הגורמים אשר חוק חובת המכרזים חל עליהם, להעדיף באופן מכוון מוצרים שיוצרו מהחומר הגרוס שנוצר בהליך המיחזור של צמיגים ישנים. הטלת חובה זו, אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, תשרת אינטרס אקולוגי ראשון במעלה, תפיח רוח חיים בחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים ותבטיח את הנעת תהליך המיחזור של הצמיגים על-ידי הקניית כדאיות כלכלית לתהליך כולו.
אדוני היושב-ראש, בניגוד לחוק הקודם, שבכלל לא הבנתי למה הממשלה מתנגדת לו, כאן יכולה להיות סיבה. הממשלה תטען שאם נחייב בחוק חובת המכרזים את האנשים שזוכים במכרז לגרוס את הצמיגים, העלות של המכרז תעלה. כמובן, זו לא כוונת המחוקק כשהוא מדבר על הצעת חוק תקציבית. הצעת חוק תקציבית משמעותה הוצאה ישירה של הממשלה או של הרשויות המקומיות. זה לא המקרה שעליו אנו מדברים.
אנחנו הבטחנו שלא נביא את הצעות החוק הללו להצבעה אלא לאחר דיון בוועדת השרים. לא התחייבנו, אדוני היושב-ראש, שאם ועדת השרים תתנגד לא נביא את ההצעה להצבעה. אני מקווה, לאחר הדיונים בוועדת השרים על החוקים הללו, להביא את זה להצבעה, ושלנגד עיני חברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, יעמוד האינטרס האזרחי והסביבתי ולא החלטות ממשלה שאין בהן סבירות סביבתית, לחלוטין.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גפני.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל. לאחר הודעתו, החוק האחרון בסדרה הזאת.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
ידידי היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה ביום רביעי, י"א בכסלו התשס"ח, 21 בנובמבר 2007, להעביר לוועדת החוץ והביטחון את הצעת חוק ניכוי כספי הרשות הפלסטינית בגין ירי רקטות מאזור חבל-עזה לעבר מדינת ישראל, התשס"ז–2007. חבר הכנסת ישראל חסון ביקש להעביר את הצעת החוק הנ"ל לדיון בוועדת הכספים לשם קידום הליך חקיקה בהצעה זו. יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון נתן את הסכמתו להעברת הצעת החוק.
ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החוץ והביטחון לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה ראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה. אני מבקש להצביע על הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת טל.
גדעון סער (הליכוד):
להצביע על מה?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אילו הייתם מקשיבים להודעה הייתם יודעים.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
הצעת החוק של ישראל חסון תעבור מוועדת החוץ והביטחון לוועדת הכספים בהסכמת יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, מי שבעד הודעתו יצביע בעד; מי שנגד יצביע נגד. את השאלות בזמן ההצבעה אנו נשאל במקום אחר, ולא במליאת הכנסת.
משה גפני (יהדות התורה):
אני סומך על חבר הכנסת דוד טל בעיניים עצומות.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
גם אני.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אבל מדי פעם אתה מסתכל אחורה.
הצבעה מס' 2
בעד הצעת ועדת הכנסת – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק ניכוי כספי הרשות הפלסטינית בגין ירי רקטות מאזור חבל-עזה לעבר מדינת ישראל, התשס"ז–2007, מוועדת החוץ והביטחון לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 6, אין מתנגדים או נמנעים. זה עתה אישרנו את הצעתך.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
תוסיף את חבר הכנסת טל להצבעה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
קולו של חבר הכנסת טל יהיה הקול השביעי בעד.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, ההודעה השנייה גם היא זקוקה להצבעה.
הכנסת החליטה בישיבתה ביום שני, י"ד באייר התשס"ח, להעביר לוועדת החוץ והביטחון את הצעת חוק למניעת הסתננות, התשס"ח–2008. יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה ביקש להעביר את הצעת החוק הנ"ל לדיון בוועדת הפנים, מן הנימוק שהצעת חוק זו דנה בכניסת מסתננים ופליטים, נושא שהוא בתחום עיסוקה של הוועדה. יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון נתן את הסכמתו להעברת הצעת החוק.
ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החוץ והביטחון לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
כפי ששמעתם, חברי הכנסת, נדרש אישור המליאה.
מי שבעד הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת יצביע בעד; מי שמתנגד יצביע נגד.
הצבעה מס' 3
בעד הצעת ועדת הכנסת – 9
נגד – אין
נמנעים – 1
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק למניעת הסתננות, התשס"ח–2008,
מוועדת החוץ והביטחון לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 9, כי אני כולל את חבר הכנסת דוד טל, אין מתנגדים ויש נמנע אחד. גם הודעה זו אושרה.
חילופי גברי בוועדות הכנסת
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מבקש לתקן הודעה שמסרתי אמש לכנסת בעניין חילופי אישים בוועדת הכספים. חבר הכנסת שלמה מולה יכהן כממלא-מקום קבוע בוועדת הכספים במקום חבר הכנסת יצחק בן-ישראל, שכיהן כממלא-מקום קבוע מטעם סיעת קדימה, ולא מטעם סיעת גיל כפי שמסרתי אתמול. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אכן, חבר הכנסת מולה צעיר מכדי להיות בסיעת גיל. תודה רבה לחבר הכנסת דוד טל, יושב-ראש ועדת הכנסת.
הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – סמכויות פיקוח), התשס"ח–2008
[הצעת חוק מס' פ/3583; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת גדעון סער)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנו עוברים להצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון – סמכויות פיקוח), התשס"ח–2008. חבר הכנסת גדעון סער הוא בעל ההצעה, והוא גם ינמק אותה. תשובה והצבעה במועד אחר.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר לענייני גמלאים, כנסת נכבדה, מטרת הצעת החוק היא לאפשר פיקוח שוטף על קיום הוראות חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), התשנ"ד–1994.
אחת הבעיות הקשות בהגנה על בעלי-חיים בישראל היא חולשת מנגנון האכיפה. בבג"ץ 9232/01, נוח נ' היועץ המשפטי לממשלה, נקבע שנחוץ "פיקוח" שיבטיח "ביצוע מלא, מדויק ורצוף" של התקנות לפי חוק צער בעלי-חיים. "פיקוח" משמעו מערך בקרה אקטיבי ויוזם, להבדיל ממערך אכיפה פסיבי, שמתעורר לפעולה רק בהיווצר חשד להפרה, לעבירה על החוק.
חוק צער בעלי-חיים והתקנות לפיו – אלו שהותקנו ואלו שבהליכי התקנה – קובעים כללים, לעתים פרטניים מאוד, לגבי אופן ההחזקה של בעלי-חיים. אכיפת כללים אלו מחייבת ביקורות פתע של הרשויות במתקנים המחזיקים בעלי-חיים: חנויות, פינות ליטוף, משקים ועוד.
החוק הקיים מסמיך את הממונה, מפקח או שוטר להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש, אם יש להם יסוד סביר להניח שנעברה שם עבירה על החוק. סמכות מוגבלת זו אינה מספיקה. יש לאפשר כניסה גם ללא חשד מוקדם לצורך פיקוח ובקרה. הסדר מקביל קיים בסעיפים 6 ו-15 לחוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) התשנ"ד–1994, אשר מאפשרים לגורמים המנויים שם להיכנס למעבדות ניסויים – מקומות שהם רגישים הרבה יותר ממשקים או מחנויות בעלי-חיים.
סמכויות כניסה לצורכי פיקוח, גם בהעדר חשד לביצוע עבירה, קיימות בחיקוקים ישראליים רבים, ואני נותן כמה דוגמאות: סעיף 4 לחוק להשבחת ייצור חקלאי (בעלי-חיים); סעיף 67 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק); סעיף 6 לחוק לפיקוח על יצוא של בעלי-חיים ושל תוצרת מן החי; סעיף 20 לחוק הרשות לפיקוח חקלאי; סעיף 11 לחוק הגנת הצומח; סעיף 9ב לחוק למניעת מפגעים. סמכות כניסה לצורכי פיקוח שוטף קיימת גם בחקיקה במדינות מערביות רבות, למשל בארצות-הברית, בגרמניה, באנגליה.
במסגרת ההסכמות שאפשרו להביא את הצעת החוק הזאת נקבע שהתשובה וההצבעה על הצעת החוק יהיו ביום אחר, אבל אני מתכוון להביא אותה להצבעה במהלך כנס הקיץ, ואחר כך אולי להעביר אותה לוועדת החינוך של הכנסת, כי שם אני יודע שיש יושב-ראש שהעניין הזה יקר ללבו, ויחד נוכל לעשות תיקון נוסף. תודה, אדוני.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חוץ מזה, חבר הכנסת סער, גם על-פי התקנון, חוק צער בעלי-חיים יגיע לוועדת החינוך. אבל לבו של היושב-ראש גם חשוב.
חברי הכנסת, עד כאן הצעות חוק לקריאה טרומית במסגרת יום הסביבה. לצערי הרב, כפי ששמענו, כל התשובות וכל ההצבעות יתקיימו במועד אחר.
אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום שמספרן 5313, 5317 ו-5369. אנחנו עוברים, אבל אני לא רואה את המציעים. השר להגנת הסביבה, שאמור להשיב בשם הממשלה, דווקא נמצא אתנו, אבל חברי הכנסת אסתרינה טרטמן וחיים אורון משום מה לא נמצאים כאן. אדוני השר, אנחנו מודים לך מאוד על כך שאתה כאן.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
השר התייחס יפה מאוד בפתח היום הזה, וחבר הכנסת נסים זאב יירגע.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים),
התשס"ח–2008
[מס' כ/196; "דברי הכנסת", חוב' ט"ו, עמ' 14167; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. לפני שהשר עולה לנמק את ההסתייגות נשמע את נציג ועדת הפנים ואיכות הסביבה או יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, מציג את ההצעה הזאת. לאחר מכן בעלי ההסתייגויות, ובהם גם השר, יוכלו לעלות ולנמק. חבר הכנסת אופיר פינס-פז אתנו והוא מציג, בתוקף תפקידו כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, את הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. לחוק יש הסתייגויות, ונשמע לאחר מכן את המסתייגים. בבקשה, אדוני חבר הכנסת פינס-פז.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא, הנושא הקודם ירד מסדר-היום מכיוון שהמציעים לא הגיעו בזמן.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זה ירד או נדחה?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
יש לי גם הסתייגות, אז אחסוך זמן למליאה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה לא רק רשאי, אלא אנחנו מבקשים ממך, אם אתה כבר על הדוכן, גם להציג את החוק וגם להציג את ההסתייגות שלך.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
תודה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים) לקריאה שנייה ושלישית. מקורה של הצעת חוק זו בהצעת חוק פרטית שיזמו חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת.
לפני שאקריא את מה שהכינו לי, אומר כמה מלים. השוני הגדול בחקיקה הזאת הוא שאנחנו הגענו למסקנה שלרשויות המקומיות יש כושר ביצוע, כולל ברמת האכיפה, יותר טוב מזה שיש לרשות המבצעת – וזה גם הגיוני, זה לא דבר בלתי סביר. מי שרוצה עדות לזה יכול לראות כיצד הרשויות המקומיות אוכפות, למשל, חוקי חנייה, הייתי אומר באינטנסיביות רבה, שלא לומר בלהיטות, לעתים בלהיטות יתר. אני מקווה שהן יאכפו עכשיו חוקים סביבתיים בלא פחות להיטות, ואם הן יעשו את זה, אני חושב שנוכל להיות מורווחים, והסביבה בישראל תוכל להיות מורווחת. ההכנסות מהאכיפה המקומית העירונית תישארנה בשלטון המקומי כדי לממן את מנגנון האכיפה.
אני עובר לטקסט שהכינו לי. כידוע, קיימים חוקים רבים שמטרתם הגנה על הסביבה וקבועים בהם איסורים והגבלות רבים, אך קידום ושיפור ההגנה על הסביבה אינם מתמצים בחקיקה בלבד וחלק מכריע מהם טמון באכיפה יעילה של אותם הגבלות ואיסורים. הרגולציה הענפה בתחומי הגנת הסביבה סובלת בישראל מתת-אכיפה חריפה ביותר. תקציב המשרד להגנת הסביבה, האמון על אכיפת מרבית החוקים הרלוונטיים, הוא זעום, ואין ביכולתו להקדיש את המשאבים וכוח-האדם הנדרשים לאכיפה יעילה בכל קצוות הארץ, אף שהמשרד עושה ככל שביכולתו במסגרת המגבלות הקשות המוטלות עליו. גם משרדי ממשלה אחרים אינם מייחסים לאכיפה הסביבתית את החשיבות הראויה או לפחות את החשיבות המספקת. לשם הדוגמה, פרקליטות המדינה במשרד המשפטים אינה מקצה פרקליטים לטיפול בתיקים שעניינם הגנת הסביבה, והדבר מאלץ את המשרד להיזקק לשירותיהם של עורכי-דין פרטיים – מה שפוגע באינטרס הציבורי בתחום האכיפה. זו הזדמנות לקרוא ליועץ המשפטי לממשלה ולשר המשפטים להקצות משאבים ותקנים לפרקליטים עובדי מדינה המתמחים בהגנת הסביבה.
על רקע מצב דברים זה מוצע בהצעת החוק המונחת לפניכם לנצל את מנגנון הפיקוח העירוני הקיים ברשויות המקומיות ולהסמיך את פקחי הרשויות המקומיות לאכוף חיקוקים שונים שעניינם הגנת הסביבה. מוצע להטיל על רשויות מקומיות גדולות, המונות מעל 20,000 תושבים, חובה לאכוף את החיקוקים השונים המנויים בתוספת לחוק, ולגבי רשויות קטנות מוצע להותיר את הדבר לשיקול דעת. את הדבר הזה קבענו בעקבות בקשה של משרד הפנים. משרד הפנים ביקש שלא לגזור גזירה שווה, כתוצאה מיכולת כלכלית שונה של רשויות שונות בישראל, ולכן קבענו מגבלת תושבים: מעל 20,000 תושבים – חובה, מתחת ל-20,000 תושבים – רשות.
כדי לעודד את הרשויות המקומיות לבצע את האכיפה הנדרשת וכדי ליצור מקור תקציבי נאות לשם כך, מוצע לקבוע שכל הקנסות שיוטלו עקב פעולות האכיפה של הרשויות המקומיות ישולמו לקופתן.
במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מנגנון להסמכה ולהכשרה של פקחי הרשויות המקומיות, ובין היתר מוצע כי תוכנית ההכשרה תיקבע בתיאום עם השר לביטחון פנים והשר הממונה על ביצוע כל חוק, כדי להבטיח פיקוח על-ידי פקחים מיומנים ובעלי הכשרה מקצועית נאותה. פקח אשר יעמוד בתנאי ההכשרה וההסמכה יצויד בסמכויות אכיפה אשר עד כה לא היו מסורות לו, באופן שיאפשר לו לפקח ביעילות על ביצוע הוראות חוקים שונים ולמצות את הטיפול במי שמפר את הוראותיהם.
בהקשר זה ראוי לציין כי השר לביטחון פנים שינה – אני רוצה לציין לשבח את השר לביטחון פנים – את העמדה המסורתית שהיתה נהוגה עד היום, והסכים להעניק לפקחי הרשויות המקומיות סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסה, אשר עד היום היו נתונות רק לשוטרים. אני רוצה עוד פעם לציין לשבח בהקשר זה את אבי דיכטר, שעשה מעשה שקודמיו סירבו לעשות – פקחים. היום פקחים שיעסקו באכיפה של חקיקה סביבתית יוכלו לעכב, לחפש, לחקור דברים שעד היום היו נתונים אך ורק בידי שוטרים ובידי משטרת ישראל, ותודה על כך.
שינוי זה, כאמור, אינו שינוי של מה בכך. הוא מבטא תפיסה רחבה יותר של ביזור סמכויות וחיזוק יכולת האכיפה של הרשויות המקומיות. כיוון שכך, נקטה הוועדה גישה זהירה וקבעה בשלב זה רשימה מצומצמת של חוקים שאותם יאכפו הרשויות המקומיות, כמובן חוקים סביבתיים. רשימה זו תוכל להתרחב בעתיד אם תוכח הצלחתו של המהלך.
על רקע הצורך להבטיח תיאום באכיפה בין השלטון המרכזי ובין הרשויות המקומיות, נקבע בהצעת החוק מנגנון דיווח של הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה בדבר ההליכים המתנהלים בהן, וניתנה למשרדי הממשלה, למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה אפשרות להורות על הפסקת טיפולה של רשות מקומית בעניין מסוים או בסוג עניינים והעברת הטיפול לגורם אחר. מטעם זה אף מוצע לקבוע כי סמכויות הרשויות המקומיות לא יופעלו כלפי מוסדות המדינה, רשויות מקומיות או מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני עבור כוחות הביטחון שייקבעו על-ידי ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הפנים.
אני רוצה לומר על זה שתי הערות. אחת – ניתן יהיה להפסיק. השר, למשל גדעון עזרא שנמצא פה אתנו, יוכל להורות לרשות מקומית מסוימת להפסיק הליכי ענישה או אכיפה כלפי גורם ספציפי, כי גם המשרד מטפל. למשל, למשרד יש מערכת אכיפה. הרי לא רצוי מצב ששני גורמים יטפלו באותו נושא. ולכן, הממשלה תוכל להורות לעירייה במקרים של כפילות להפסיק לטפל כשהיא מטפלת. אותו דבר המשטרה, אותו הדבר היועץ המשפטי לממשלה – זה עניין אחד.
העניין השני – אני רוצה לומר אותו כדבר שיש בו בעיה. אני מסכים, וגם חוקקנו את זה, שהרשויות המקומיות לא תפעלנה כלפי מוסדות המדינה. זאת אומרת, לא סביר שעירייה תגיש תביעה לבית-משפט נגד משרד ממשלתי. אבל אני מנצל את ההזדמנות כדי לקרוא ליועץ המשפטי לממשלה לשנות את חוות דעתו בכל מה שקשור ליכולת של המשרד להגנת הסביבה להגיש תלונות או לפתוח בהליכים משפטיים נגד גורמים ממשלתיים. אני מסכים שהרשויות המקומיות לא צריכות לעשות את זה, אבל אני לא מסכים שגורמי האכיפה של המשרד להגנת הסביבה לא יוכלו, במקרים קיצוניים, להעמיד לדין פקידים ומוסדות ממשלתיים בתוקף תפקידם. הדבר הזה לא נעשה כעת כתוצאה מחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, לפי דעתי, חוות דעת שצריך לשקול אותה מחדש. אני ממליץ ליועץ המשפטי לממשלה לחזור בו ממנה ולאפשר למשרד להגנת הסביבה לבצע את תפקידי האכיפה שלו גם כלפי משרדי ממשלה סוררים.
לנוכח החידוש בהצעת החוק, שלפיה יינתנו לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה לגבי חקיקה ראשית של הכנסת אשר לא היו מסורות להן קודם לכן, יש צורך בקביעת הסדר שימנע את קיומן של נורמות כפולות באותם עניינים, הן בחקיקה ראשית והן בחוקי העזר של הרשויות המקומיות. על כן, מוצע – עוד פעם על-פי בקשה של משרד הפנים – לקבוע שברשויות הגדולות ברירת המחדל תהיה אכיפתה של החקיקה הראשית של הכנסת, אך רשות גדולה שתרצה בכך תוכל להחליט בהליך מוגדר שהיא תמשיך לאכוף את הוראות חוק-העזר שלה בנושא הספציפי הזה. לעומת זאת, ברשות מקומית קטנה ברירת המחדל היא הפוכה. כך יימנע מצב שעל אותה עבירה ממש יהיה אפשר להטיל עונשים שונים מכוח נורמות שונות.
השינוי שהצעת החוק מציעה במצב המשפטי הנוהג הוא מרחיק לכת, והוא טומן בחובו סיכוי למפנה של ממש במצב האכיפה של דיני הגנת הסביבה. מעתה יצטרפו ל"צבא האכיפה" אלפי "חיילים" – פקחים – הפרוסים בכל הרשויות המקומיות בארץ, מדן ועד אילת, ונמצאים בקרבה מיידית לשטח. גם התמריץ הכלכלי שנכלל בחוק עשוי לקדם במידה רבה את השמירה על הנורמות הראויות בתחום זה.
אני רואה בהצעת החוק הזאת, כאמור, הצעה מאוד משמעותית בתחום האכיפה, שיכולה להביא לשינוי אמיתי ויכולה באמת להביא לשמירה על החוקים.
לצערי, לא צורפה לי כל רשימת החוקים שאנחנו מחילים בחקיקה הזאת. אם תוכלו להעביר לי אותה אחרי שאענה על ההסתייגויות, אני אפרט אותה בפני חברי הכנסת. זו רשימה מרשימה.
יש כאן כמה הסתייגויות, ואני אשיב אחרי שהמסתייגים יסתייגו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. כפי שהוא ציין, יש הסתייגויות לחוק הזה. אני גם מכריז, או מפנה את תשומת הלב של חברי הכנסת לכך שהחוק הוגש בצירוף לוח תיקונים, וגם ההצבעות מטבע הדברים יהיו בצירוף לוח התיקונים.
אדוני השר, אתה מגיש את ההסתייגות בשם הממשלה. הסתייגות הממשלה לסעיף 4 לחוק.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הממשלה בהחלט מצטרפת להצעת החוק הזאת. מי שיכשיר את הפקחים יהיה המשרד להגנת הסביבה. אני מאוד מקווה שלא יטפלו רק בחנייה, אלא גם בנושאים של הגנת הסביבה.
יש הסתייגות אחת, ואני מדבר כאן בשמו של השר שלום שמחון. בהסתייגות השר שמחון מבקש להחריג – וזה מקובל עלינו. בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (ה) בביצוע תפקידיו לפי סעיף זה, לעניין חיקוקים שעליהם ממונה שר החקלאות ופיתוח הכפר, יפעל פקח על-פי הנחיותיו של עובד מוסמך. קרי, בניגוד למה שקורה ברשויות המקומיות שבהן הפקחים יפעלו עצמאית, בנוגע לנושא שקשור למשרד החקלאות כפי ששר החקלאות יקבע, הם יפעלו על-פי הנחיותיו של עובד מוסמך. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהסתייגות הזאת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשר גדעון עזרא, אשר הציג את ההסתייגות לסעיף 4 לחוק.
לסעיף 8 יש כמה מסתייגים. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה, אתה רוצה לנמק, או חבר הכנסת דב חנין ינמק בשם כל הקבוצה? חבר הכנסת חנין, אני מבקש ממך. יש לך הסתייגות נוספת לסעיף 9, אז אני מבקש ממך לנמק את ההסתייגויות יחד. לאחר מכן נוכל לעבור להצבעות.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שזו מתנה יפה לציבור הישראלי שאנחנו מביאים לו היום, ביום הסביבה בכנסת, את החוק הזה לאישור בקריאה שנייה ושלישית. זה חוק מהפכני. החוק הזה הוא מהפכה באכיפה הסביבתית במדינת ישראל. נושא האכיפה הוא צוואר הבקבוק הבעייתי ביותר בתחום הסביבתי בישראל. דוח מבקר המדינה האחרון עסק בכך בהרחבה, הדברים פורסמו, ואני לא מתכוון לחזור עליהם. אבל, אומר מבקר המדינה, שהמשרד להגנת הסביבה, עם כל הרצון, איננו מסוגל לבצע אכיפה של כל החקיקה הסביבתית כפי שרצוי וכפי שראוי. למשרד הזה יש תקציב. אדוני היושב-ראש, התקציב הכללי של המשרד להגנת הסביבה הוא פחות מפרומיל – פחות מפרומיל תקציב המדינה. אז בפחות מפרומיל מתקציב המדינה קשה לאכוף את כל החקיקה הסביבתית.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
פחות משר בלי תיק.
דב חנין (חד"ש):
פחות משר בלי תיק. לכן, שלא באשמת המשרד, אבל באשמת סדר העדיפויות המעוות של ממשלת ישראל, לא קיימת אצלנו אכיפה סביבתית.
בחוק הזה אנחנו משחררים את צוואר הבקבוק. אנחנו נותנים לרשויות המקומיות סמכויות אמיתיות לבצע אכיפה סביבתית בכל החוקים הסביבתיים החשובים. החוק הזה מייצר מנגנון חשוב, שמבטיח שהוא גם יעבוד בפועל, והמנגנון אומר שהקנסות שיוטלו מכוח האכיפה שיבצעו פקחי הרשות המקומית ילכו לקופת השלטון המקומי.
אדוני היושב-ראש, אפשר להגיד שהחוק הזה הוא תקדימי גם במובן זה שהוא מתגבר על עמדתו המסורתית של משרד האוצר, שהוא בעד שהאזרחים ישלמו כסף אבל שהכסף ילך לקופת האוצר. בחוק הזה יש לנו תפיסה מתקדמת יותר. החוק מאפשר שהכספים האלה, שנגבים באכיפה הסביבתית על-ידי השלטון המקומי, ילכו לקופת השלטון המקומי. כך אנחנו יוצרים אינטרס כלכלי לרשות המקומית לבצע אכיפה סביבתית. אינטרס כלכלי כזה יגרום לאכיפה הסביבתית להתבצע במציאות.
אנחנו מייצרים בתחום הסביבתי, אדוני היושב-ראש, מנגנון מאוד דומה למה שקיים בתחום החנייה. בתחום החנייה הרשות המקומית מעוניינת באכיפה, כי זה מביא לה כסף. אם את אותו מנגנון, ברמה הרעיונית, נעביר לכל החקיקה הסביבתית, ניצור מערכת שתהיה לה מוטיבציה כלכלית מובנית לבצע אכיפה סביבתית אפקטיבית. לכן הדברים שאמר פה יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אופיר פז-פינס מאוד מדויקים. החוק הזה הוא בשורה אמיתית, שינוי מהפכני בסדרי האכיפה הסביבתית במדינת ישראל.
החוק הזה מבחינתי, אדוני היושב-ראש, מבטא גם שילוב מאוד נכון בין החשיבה הסביבתית והחשיבה החברתית. ראוי ונכון לחזק את השלטון המקומי; ראוי ונכון לחזק את השלטון המקומי גם מהאינטרס הדמוקרטי. השלטון המקומי הוא השלטון הקרוב ביותר לאזרח, הוא זה שצריך לתת מענה על שאלות, על בעיות ובין היתר על בעיות סביבתיות. צריך גם לחזק את קופתו של השלטון המקומי, שנאבק בשנים האחרונות, ביישובים רבים, במצוקות מאוד קשות. ואנחנו עושים את חיזוק הקופה של השלטון המקומי באמצעות מנגנון של צדק סביבתי קלאסי. אנחנו נותנים לרשות המקומית שבתחומה התבצעה העבירה הסביבתית, שתושביה נפגעים מאותו מפגע סביבתי – אנחנו נותנים לה בחזרה את הכסף שאותו מפגע סביבתי מייצר בצורת קנס או בצורת אותו תשלום שנגבה במסגרת האכיפה הסביבתית. כך בחוק הזה אנחנו עושים למעשה שני דברים: אנחנו עושים את הדבר הנכון סביבתית ואנחנו מקדמים ערך חשוב ונכון חברתית.
בחוק הזה אנחנו גם מתמודדים עם מצבים מורכבים, ויושב-ראש הוועדה התייחס לכך. איך אנחנו מתמודדים עם מצב שבו רשות מקומית תעשה "דיל" עם בית-חרושת מזהם כלשהו ותמנע בעצם אכיפה של משרדי הממשלה בכך שהיא תתבע אותו כביכול במסגרת ההליך המקומי, ואז בגלל כללי הסיכון הכפול המדינה לא תוכל לתבוע? על הבעיה הזאת נתנו תשובה מצוינת, לדעתי. ביכולתה של המדינה – אם זה המשרד להגנת הסביבה, אם זה המשטרה – לקחת לידיה את הסמכות, לקחת לידיה את ההליך, ולבצע את ההליך שלפי דעתה צריך להחיל על אותו גורם מזהם. כמובן, כאשר המדינה לוקחת לידיה את ההליך היא גם לוקחת לידה את הכסף שההליך הזה מייצר.
בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא חוק אסטרטגי, שמביא לשינוי באחת החוליות הבעייתיות ביותר בתחום הסביבתי. אני משוכנע שהכנסת תאשר אותו פה אחד ותהיה בו בשורה אמיתית לאזרחי ישראל ביום הסביבה הזה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת דב חנין, אשר הציג את ההסתייגויות של עצמו ושל חברי הכנסת מוחמד ברכה וחנא סוייד. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, ברצונך להשיב למסתייגים. בבקשה. בוודאי כיושב-ראש הוועדה אתה יכול לעשות זאת. לאחר התשובה של חבר הכנסת אופיר פינס-פז נעבור להצבעה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
ראשית, הבטחתי את רשימת החוקים שיהיו נתונים לפיקוח הסביבתי באמצעות השלטון המקומי. מדובר בפקודת היערות; סעיפים מסוימים בפקודת המכרות; עבירות לפי סעיפים 71א ו-71ד לפקודת בריאות העם; עבירות לפי סעיף 20כא לחוק המים, למעט העבירות הקבועות בתקנות המים (מניעת זיהום המים) (סילוק שפכים מכלי שיט); חוק הגנת הצומח; עבירות לפי חוק למניעת מפגעים, למעט עבירה לפי סעיף 11(א)(2); חוק הדרכים (שילוט); עבירות לפי סעיף 13(א)(1)–(3) ו-(5), (ב)(1) ו-(3) ו-(ג) וסעיף 15 לחוק שמירת הניקיון.
דבר שני, אני מקבל את ההסתייגות של הממשלה כפי שהציג אותה השר גדעון עזרא. אני חושב שזו הסתייגות סבירה, ולפי דעתי היא תשפר את האכיפה ותגרום לה להיות יותר מקצועית. אני מציע לחברי הכנסת לתמוך בהסתייגות הזאת, ואם היא תעבור לא אמשוך את הצעת החוק.
דבר שלישי, אני רוצה להודות בשמו של חבר הכנסת דב חנין ליושב-ראש הוועדה, שהשקיע את נשמתו כדי שהחוק הזה יעבור. אני רוצה להודות ליועץ המשפטי של הוועדה, שעשה מאמץ גדול כדי לתאם את הדברים מול היועצים המשפטיים של הממשלה, שרק לתאם ביניהם זו קריעת ים סוף. וכמובן, למנהלת הוועדה יפה שפירא, תודה.
אני כמובן מציע למליאה לתמוך בהצעת החוק כפי שהובאה על-ידי הוועדה, בצירוף ההסתייגות של הממשלה.
משה גפני (יהדות התורה):
חבר הכנסת פינס, יצרת תקדים, פעם ראשונה שחבר הכנסת מודה במליאה לעצמו – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008. אנחנו מתחילים את ההצבעות בקריאה שנייה. לשם החוק אין הסתייגויות. לסעיפים 1–3 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על שם החוק וסעיפים 1–3 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–3 – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי שם החוק וסעיפים 1 עד 3 אושרו כנוסח הוועדה.
לסעיף 4 מופיעה הסתייגות הממשלה, אני מבקש להפנות את תשומת לבכם, כפי שהיא מופיעה בלוח התיקונים המצורף לחוק.
אנחנו מצביעים על ההסתייגות. מי שמצביע בעד – מצביע בעד הכנסת ההסתייגות לטקסט החוק, מי שנגד, מבקש להסיר אותה. בעד ההסתייגות או נגד ההסתייגות – נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההסתייגות – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של שר החקלאות ופיתוח הכפר לסעיף 4 נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד ההסתייגות הצביעו 18 חברי הכנסת, אין לה מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי ההסתייגות נתקבלה כפי שהיא מופיעה בלוח התיקונים המצורף.
אנחנו נצביע כעת רק על סעיף 4, עם ההסתייגות שהתקבלה. אני מודה ליושב-ראש ועדת הפנים. בעד או נגד סעיף 4, כולל ההסתייגות שנתקבלה, נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 17, אין מתנגדים או נמנעים. סעיף 4 התקבל, כולל ההסתייגות.
חברי הכנסת ברכה, סוייד וחנין, מבקשים להצביע על ההסתייגויות? מסירים. גם לסעיף 9, חבר הכנסת חנין, אתה מסיר? תודה.
אם כן, לסעיפים 5 עד 22 כולל, אין הסתייגויות, ואנחנו נוכל להצביע בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. 5 עד 22 כולל, כנוסח הוועדה – מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 5–22 – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 5–22 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, 16 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. סעיפים 5–22 כולל אושרו כנוסח הוועדה.
אדוני יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, מכיוון שהתקבלה הסתייגות, האם אתה מאפשר לנו לעבור לקריאה שלישית? תחשוב. אחת, שתיים, שלוש – – –
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
כן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
כן. יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה מסכים שנצביע בקריאה שלישית.
אם כן, אנחנו נצביע על הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008, בקריאה שלישית, כולל לוח התיקונים וכולל ההסתייגות שקיבלה המליאה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 15, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי החוק אושר, כנדרש, בשלוש קריאות.
חבר הכנסת דב חנין, מיוזמי החוק, מבקש להודות לכל אלה שעסקו במלאכה. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני באמת רוצה להודות מקרב לב – ואני אומר את זה במלוא הכוונה, כי נעשתה עבודה רבה בחוק הזה – קודם כול ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, שבאמת עושה עבודה מצוינת בכלל, כיושב-ראש ועדה, ובחקיקה סביבתית בפרט. אני מעריך את העבודה הזאת, מוקיר אותה, ובשם הציבור הישראלי – לא רק בשמי – מודה לך על העבודה שאתה עושה.
אני רוצה להודות לצוות הוועדה, לגברת יפה שפירא, מנהלת הוועדה, ליועצים המשפטיים של הוועדה בראשות עורך-הדין תומר רוזנר, אחד האנשים המופלאים בכנסת, נכס בלתי רגיל לכל מסגרת משפטית, ובוודאי נכס שלנו בכנסת. אתם עשיתם עבודה מצוינת בחוק הזה, כמו גם בחוקים אחרים, ואני מאחל לנו, לכולנו, שנצליח בכנסת הזאת לקדם, בעזרתכם, חקיקה סביבתית רבה נוספת. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין על הברכות החמות. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, אני במקומך הייתי מתחיל לדאוג, כל כך הרבה מחמאות היום.
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35), התשס"ח–2008
[מס' מ/324; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 10720; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת אופיר פינס-פז, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, יציג הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35), התשס"ח–2008, בצירוף לוח התיקונים, וחבר הכנסת אופיר פינס-פז הוא גם בעל הסתייגויות לחוק הזה – אז תוכל להציג גם את ההסתייגויות.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. אנחנו עוברים נושא. אומנם זו אותה ועדה, אבל עוברים מהגנת הסביבה למשטרה ולשב"ס.
אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35), שיזמה הממשלה. כן, הממשלה יזמה. הצעת החוק כוללת שורה של תיקונים בשני נושאים עיקריים: הדין המשמעתי בשירות בתי-הסוהר ונציב קבילות הסוהרים.
לפני כשנתיים וחצי אישרה הכנסת תיקון דומה לגבי הדין המשמעתי במשטרה ונציב קבילות השוטרים, והתיקונים המוצעים בהצעת החוק הזאת מבוססים על אותו עיקרון, או על אותו תיקון, למעט בעניינים שבהם יש הבדל באופיים של שני הארגונים. בשני המקרים התבקשו השינויים לנוכח הניסיון שנצבר במהלך השנים.
בין השינויים העיקריים שנוספו בהצעת החוק: 1. מתן סמכות לבית-הדין להרחיק מהאולם את מי שעלול להרתיע עד, וכן סמכות להשתמש בכוח – סביר, כמובן – לשם הרחקה מהאולם; 2. צמצום סמכות הענישה בשל ביזיון בית-הדין; 3. מתן אפשרות לגבייה מוקדמת של עדות; 4. חובת זימון נפגע העבירה בדיון בפני דן יחיד; 5. התאמת סמכויות הענישה של חיילים המשרתים בשירות בתי-הסוהר למקובל בחוק השיפוט הצבאי. עד היום היתה לקונה בעניין הזה, ובעצם חייל שהוא עריק – הרי יש חיילים במשטרה ובשב"ס – וחייל שהוא, סתם דוגמה, עריק בשב"ס, בעצם לא היה אפשר להעניש אותו כפי שאפשר בצבא או במשטרה, והיתה כאן בעיה מאוד קשה; 6. הסמכת דן יחיד ובית-דין לפסול רשיון נהיגה משטרתי ברכב שב"ס למי שעבר עבירת משמעת הכרוכה בנהיגה; 7. קביעת מותב מיוחד שבו חבר גם נציג ציבור הכשיר להתמנות לשופט שלום בעבירות משמעת של עריכת חיפוש, עיכוב או מעצר שלא כדין, או שלא בתום לב, ובעבירות משמעת של שימוש מופרז בכוח; 8. העברת סמכות הדיון בטענת פסלות מנציב שב"ס ומהשר לנשיא בית-הדין לערעורים; 9. הוספת הוראות בדבר קיום משפט חוזר. כל הדברים האלה יתווספו להצעת החוק.
הנושא השני שמוצע להסדיר בהצעת החוק הוא בירור קבילות סוהרים. מוסד נציב קבילות הסוהרים נוסף בפקודת בתי-הסוהר בשנת 1980, ועקרונותיו דומים לקיים בחוק השיפוט הצבאי לגבי נציב קבילות החיילים. גם בנושא זה התבקשו כמה שינויים, שנבעו מהניסיון שהצטבר עם השנים במערכת זו.
בין השינויים המרכזיים: 1. קביעת תנאי כשירות לנציב הקבילות שלפיהם יוכל לכהן כנציב הקבילות רק מי שכשיר לכהן כשופט מחוזי, שאינו שוטר, שיש לו ידע או רקע בתחומים הנוגעים לשירות בתי-הסוהר והוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון; 2. צמצום הגבלות על הגשת קבילה בשם סוהר אחר, כך שכל אדם שאינו סוהר יוכל לעשות זאת, אלא אם כן מת, חלילה, השוטר, ובמקרה זה יוכלו לעשות זאת רק בני משפחתו הקרובה; 3. איסור הגשת קבילה על מעשה שהוא עבירה שנחקרת על-ידי רשות מוסמכת אחרת; 4. מתן אפשרות לעתור לבג"ץ נגד החלטות נציב הקבילות.
להצעת החוק יש הסתייגויות. אני רוצה לדעת אם הן רק שלי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
רק שלך, אדוני. לסעיף 5 ולסעיף 23 – זה רק שלך.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
רק שלי. אוקיי. רציתי לראות אם יש גם של חברי כנסת אחרים או של הממשלה.
בעצם, להצעת החוק שלי מצורפת הסתייגויות שנוסחו בעצה אחת עם הממשלה לאחר שסיימנו את הדיון בהצעת חוק, ולכן הן מוגשות כהסתייגויות. ההסתייגויות, כאמור, הן על דעת הממשלה, בעיקר המשרד לביטחון פנים, שעבדנו מולו על ההסתייגויות, ולכן אין לראות בהן הסתייגויות במובן המהותי של העניין אלא רק במובן הטכני.
לכן, אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, בצירוף ההסתייגויות המצורפות אליה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז.
אם כן, אנחנו נעבור להצבעות על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35), התשס"ח–2008, כולל לוח התיקונים. חברי הכנסת, לשם החוק ולסעיפים 1–4 אין הסתייגויות. אנחנו נצביע כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
חבר הכנסת גפני, לא תוכל להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד סעיפים 1–4 – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אם כן, חברי הכנסת, בעד – 6, אין מתנגדים או נמנעים. שם החוק וסעיפים 1–4, כולל, אושרו כנוסח הוועדה.
לחבר הכנסת אופיר פינס-פז יש כמה הסתייגויות לסעיף 5. אנחנו נצביע על הסתייגות לסעיף 107 המוצע, ההסתייגות הראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד ההסתייגות – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הסתייגות (1) של חבר הכנסת אופיר פינס-פז לסעיף 5 נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד ההסתייגות הצביעו שבעה, אין מתנגדים או נמנעים. ההסתייגות אושרה.
אנחנו עדיין בהסתייגויות לסעיף 5. ההסתייגות השנייה היא לסעיף 110ב המוצע. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד ההסתייגות – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הסתייגות (2) של חבר הכנסת אופיר פינס-פז לסעיף 5 נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד ההסתייגות – 7, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי גם ההסתייגות הזאת של חבר הכנסת אופיר פינס-פז אושרה.
ההסתייגות השלישית, שמתחילה במלים "בסעיף 110יב(ב) המוצע" – מי שבעדה, יצביע בעד. מי שנגד הכללתה, יצביע נגד.
הצבעה מס' 12
בעד ההסתייגות – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הסתייגות (3) של חבר הכנסת אופיר פינס-פז לסעיף 5 נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
ההסתייגות הרביעית והאחרונה לסעיף זה, בסעיף 110 סט(ד) המוצע – מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד ההסתייגות – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
הסתייגות (4) של חבר הכנסת אופיר פינס-פז לסעיף 5 נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 9, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי ארבע ההסתייגויות לסעיף 5 אושרו.
לכן אנחנו נצביע על סעיף 5 כולל ארבע ההסתייגויות. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגויות שנתקבלו – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 5, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגויות שנתקבלו, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 9, אין מתנגדים או נמנעים. סעיף 5 אושר כולל ארבע ההסתייגויות.
לסעיפים 6–15 אין הסתייגויות. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 15
בעד סעיפים 6–15 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 6–15 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 9, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי סעיפים 6–15 אושרו כנוסח הוועדה.
לסעיף 16 קיימת הסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, כפי שהיא מופיעה בלוח התיקונים להסתייגויות. אתה מבקש להצביע, אדוני?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
כן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
נא להצביע, חברי הכנסת.
הצבעה מס' 16
בעד ההסתייגות – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס-פז לסעיף 16 נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד ההסתייגות – 9, אין מתנגדים או נמנעים. ההסתייגות לסעיף 16 אושרה.
אנחנו נצביע על סעיף 16, כולל ההסתייגות שזה עתה אושרה, כפי שהיא מופיעה בלוח התיקונים. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 17
בעד סעיף 16, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 16, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 8, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי סעיף 16 אושר כולל הסתייגויות.
לסעיפים 17–23 אין הסתייגויות. נא להצביע כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 18
בעד סעיפים 17–23 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 17–23 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 9, אין מתנגדים או נמנעים. הסעיפים 17–23 אושרו כנוסח הוועדה.
לאחר סעיף 23 יש הסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס-פז. אנחנו נצביע עליה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. לאחר סעיף 23 של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, תיכלל או לא תיכלל? הסתייגות של חבר הכנסת של אופיר פינס-פז. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 19
בעד ההסתייגות – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס-פז אחרי סעיף 23 נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, תשעה בעד, אין מתנגדים או נמנעים. ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס-פז התקבלה.
לסעיפים 24–25 אין הסתייגויות. נא להצביע בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 20
בעד סעיפים 24–25 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 24–25 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תשעה בעד, אין מתנגדים או נמנעים.
כל הסעיפים אושרו אבל חלק אושרו כולל הסתייגויות שהתקבלו. אני שואל את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, שנוהג לחשוב בסיטואציות האלה, האם אדוני מבקש להמשיך להצביע?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אפשר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אדוני מבקש להמשיך להצביע. אני רק מודיע, לפני שאנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, מכיוון שהתקבלה הסתייגות לא ממוספרת, אז בנוסח הסופי של החוק ישונו מספרי הסעיפים.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, כולל ההסתייגויות שהתקבלו. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 21
בעד החוק – 11
אין – נגד
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד – 11, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35) התקבלה כנדרש בשלוש קריאות והפכה לחוק.
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008
[מס' כ/111; "דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' 13775; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יציג את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מדובר פה על חוק קצר, פשוט, אבל טוב לבני אדם. לכן אני שמח להביא את החוק, שאגב יזם במקור חבר הכנסת מרגי, ובינתיים הוא הפך להיות נחלת כולנו.
מדובר על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008, שאני מביא לקריאה שנייה ושלישית. מוצע לתקן את סעיף 4 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953, לקבוע בו הוראה שלפיה השר יסמיך עובד מעובדי משרדו אשר יקבע לעניין תוכניות הלימודים את רשימת ספרי הלימוד המאושרים במוסדות חינוך מוכרים. כן מוצע כי ספר שנקבע כספר לימוד במוסד חינוך מסוים לא יוחלף במשך חמש שנות לימודים מיום שנקבע, אלא אם נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
מטרת הצעה זאת היא למנוע החלפה בלתי מבוקרת ומתמדת של ספרים שנקבעו כספרי לימוד במוסדות חינוך, לצמצם את הנטל הכלכלי הכרוך ברכישת ספרי לימוד. היא תאפשר העברת ספרי לימוד משנה לשנה וכן מכירה ורכישה של ספרי לימוד משומשים.
עם זאת, כדי לאפשר החלפה של ספר לימוד במצבים שבהם נדרשת החלפה, מוצע שניתן יהיה להחליף ספר לימוד אם חדל להיות ספר לימוד מאושר. במקרים אחרים שבהם מוסד החינוך סבור כי יש להחליף את ספר הלימוד, ניתן יהיה לפנות לגוף המוסמך, והוא יוכל לאשר את ההחלפה אם ישתכנע שהחלפתו של הספר נדרשת עקב שינוי תוכנית הלימודים או מסיבה אחרת המצדיקה זאת.
עוד מוצע שההוראות האמורות יחולו הן על מוסדות החינוך הרשמי והן על מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים, לרבות כיתות י"א וי"ב, במוסד שחל עליו חוק פיקוח של בתי-הספר.
אני קורא לחברי הבית לאשר את הצעת החוק המוגשת ללא הסתייגויות לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק חינוך חינוך ממלכתי (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008. כאמור, אין הסתייגויות ולכן נוכל להצביע על כל הסעיפים בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
מי בעד? מי נגד? אתם יכולים להצביע.
הצבעה מס' 22
בעד סעיף 1 – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני מבקש שתוסיף גם אותי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת אורי אריאל מודיע על תמיכתו בחוק.
בעד – 11, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי החוק עבר בקריאה שנייה, ואנחנו נעבור לקריאה שלישית.
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008, מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 23
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 10, אין נמנעים ואין מתנגדים. אני קובע כי חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 9), התשס"ח–2008, אושר כנדרש בשלוש קריאות.
חבר הכנסת יעקב מרגי, יוזם החוק, מבקש להודות לכל אלה שעשו במלאכה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לשם הגילוי הנאות אני רוצה לומר שאת החוק יזם תלמיד בית-ספר שליווה אותי בקדנציה הקודמת במסגרת "יום הפרלמנטר הצעיר". זה היה רעיון שלו. חוק פשוט – ביורוקרטיה, לקח קדנציה נוספת והעברנו אותו, ואני רוצה להודות לו, אם הוא שומע. אני לא זוכר מאיפה הוא, אבל זאת יוזמה של אותו תלמיד. טוב ששומעים אותי עכשיו תלמידים, ושאפשר לראות יוזמות חיוביות של תלמידים – שישלחו אלינו ואנחנו נחוקק אותן, וזאת הדוגמה.
אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך והתרבות, חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור, על העבודה הנפלאה, על ההתמדה, על העיקשות. למנהלת הוועדה, ליועצים המשפטיים ולחברי הכנסת שתמכו בחוק. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יעקב מרגי.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הכרזה לסגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגנית המזכיר.
הצעת חוק שילוב עולים במערכת החינוך, התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/233).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים להצעת חוק שילוב עולים במערכת החינוך, התשס"ח–2008, של חבר הכנסת מילר וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת מילר, נא להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת אלכס מילר, בבקשה.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, את הצעת החוק הזאת יזמו חברי לסיעה רוברט אילטוב ויוסף שגאל וחברי כנסת מסיעות אחרות – מיכאל מלכיאור, מרינה סולודקין, סילבן שלום וחברי כנסת נוספים. עבדנו, ומובן שבוועדת החינוך איחדנו את כל הצעות החוק והגענו לנוסח המוסכם על חברי הכנסת שיזמו את הצעת החוק.
עבדנו על הצעת החוק הזאת הרבה מאוד זמן והצלחנו להגיע למצב שאנחנו עושים צעד אחד קדימה בטיפול באותן בעיות, באותם מתמודדים, הילדים והמורים, אשר נמצאים במעמד של עולה.
באמצעות אישור חוק שילוב עולים במערכת החינוך תוכל מדינת ישראל להכיר סוף-סוף בצרכים המיוחדים של תלמידים עולים, שלצערי לא טופלו כראוי בשנים האחרונות. מדובר במספר לא מבוטל של מאות תלמידים, שזקוקים לזריקת עידוד רצינית כדי להתגבר על בעיית הנשירה מבתי-הספר, להעלות את אחוז הזכאות לתעודת בגרות, ויותר מכול – כדי לומר באופן ברור שהבעיה קיימת ויש לטפל בה בהקדם.
נוסף על כך, הצלחת התלמידים העולים תעזור להם להתגבר על מכשול השפה, תקטין את נתוני הנשירה ותגביר את סיכוייהם להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה. אסור לנו לשכוח שככלל, תלמידים הנושרים ממערכת החינוך נמצאים בסיכון גבוה יותר לפשיעה, שיכרות והשתמטות מצה"ל.
חברים יקרים, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך, שעשה עבודה מדהימה בקידום הצעת החוק בוועדה. ראינו עד כמה משרד החינוך ניסה בכל מיני דרכים למנוע מאתנו לקדם את הצעת החוק הזאת, גם על-ידי כך שהמספרים של עלות הצעת החוק היו, לדעתי, מופרזים לחלוטין. כשאנחנו מגיעים למצב שאנחנו יודעים שהטיפול בבעיה עולה כל כך הרבה כסף ומשרד החינוך רואה שבשביל לפתור את הבעיה של אוכלוסייה כל כך גדולה צריכים השקעה מאוד גדולה של כסף, אז הגיע הזמן לדרוש את ההשקעה הזאת, ואי-אפשר להשאיר את המצב כמות שהוא.
אני מודה לכל החברים שתמכו בהצעת החוק. תודה רבה, ואני מקווה שנצליח להעביר את ההצעה בקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אלכס מילר. קריאה ראשונה, לכן אנחנו עוברים לדיון. יש רשימת דוברים. חבר הכנסת יוסף שגאל – מוותר. חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה. עד שלוש דקות לרשות המשתתפים.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להודות לחברי לסיעה שיזמו את החוק, אלכס מילר ויוסף שגאל. כמו כן, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, שעובד קשה ומנסה לשכנע בעיקר את משרד החינוך, שכל שקל שמושקע בתלמידים עולים מחזיר את ההשקעה כפליים ואפילו יותר.
אני מקווה שהממשלה תתעשת ותשקיע את הכספים הרלוונטיים והחשובים האלה בעולים, שיש להם ילדים נבונים וחכמים ולא פחות טובים מאחרים, אלא שאין להם יותר כסף בבית, וההורים לא יכולים להשקיע בחינוך שלהם. לכן, כל שקל שיינתן לחוק הזה – ואנחנו מקווים שנגיע להסכמות, ואני מעלה את החוק הזה בתקציב מסוים. אני מקווה שהחוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אילטוב. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – בבקשה, אדוני.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מדובר פה בחוק חשוב באמת, שהיה צריך לחוקק אותו לפני 60 שנה ולא עשינו את זה. אנחנו רואים את התוצאות, ולאורך כל הדרך יש כישלון בקליטת עולים במערכת החינוך. אנחנו רוצים לקבוע לא חוק מקסימליסטי אלא חוק מינימליסטי, שקובע כללים מסוימים וזכויות שיש לעולים במערכת החינוך.
אני מוכרח להגיד שקשה לי הטיפול של הממשלה בחוק הזה. עשינו תרגיל פרלמנטרי – אני מודיע את זה פה – ופשוט הוצאנו את כל הסעיפים התקציביים כדי שיהיה אפשר להעביר את ההצעה בקריאה ראשונה כחוק לא תקציבי. אבל אני מודיע מפה שכך לא יהיה בקריאה שנייה ושלישית. אם לא יהיו פה תכנים, אז המצב הנוכחי של העולים ברחבי הארץ – וכל מי שנמצא בשטח יודע כמה המצב קשה – ילך ויידרדר, ואנחנו לא יכולים לאפשר זאת. נקיים משא-ומתן הוגן עם משרדי הממשלה – משרד החינוך ומשרד האוצר – ונכניס, אני מקווה, תכנים אמיתיים לחוק הזה, שאינם בנוסח שמוצע היום.
אני מקווה שנגיע להסכמה, ואם לא, אני מקווה שהחוק יעבור בלי הסכמה. אני אומר את זה כי זאת ספינת הדגל, זה לא דבר שאפשר לקפל. העלייה היא כל הזמן raison d'être של המדינה בפינו, וכשאנחנו רואים שיש קריסת מערכות, עומדים מנגד ונותנים לדבר הזה לקרות. אנחנו, ככנסת, לא יכולים, ואני מקווה שהממשלה תשתף פעולה, ויש לי סיבה להאמין שזאת ממשלה ציונית וממשלה שכן רוצה את הדברים האלה.
גדעון סער (הליכוד):
מה הסיבה שאתה מאמין שהממשלה ציונית?
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
ידעתי שתגיב על הדבר הזה. יש לי סיבה, אני מאמין בבני-אדם.
גדעון סער (הליכוד):
אולי תגלה לנו את הסיבה שיש לך להאמין, אולי גם אנחנו נאמין – – –
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
מאחר שאני יודע שחצי מהממשלה הם יוצאי הליכוד, אז לא יכול להיות אחרת. חבר הכנסת גדעון סער, אני מקווה שכולנו נתמוך בזה. זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, זה עניין לאומי של ציונות. בוא נלך עם זה ביחד ונקבל חוק טוב לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מלכיאור. חברי הכנסת מרינה סולודקין, סילבן שלום, מוחמד ברכה, משה גפני, צבי הנדל ויעקב מרגי – אינם נוכחים. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק טובה, ראויה, אבל אם השאלה היא אם אפשר ליישם אותה, אני לא רואה את זה בעתיד הקרוב. אני לא יכול להשלות את עצמי. הבאנו לכאן הצעות חוק שהיו הרבה יותר פשוטות, כמו למשל לצמצם את מספר התלמידים בכיתה, מ-35 ל-32, ל-28, והממשלה דחתה את זה מכיוון שהתקציב חסר.
אני רוצה לדבר באופן כללי על מצב העולים בארץ. המצב שלהם קשה בכל התחומים, למרות העזרה הרבה של משרד הקליטה – ואין מה לזלזל – אבל במשרד השיכון עדיין אין שליטה על קליטת אותם עולים. אנחנו רואים שמשפחות עוזבות אחרי כמה שנים של ניסיון להתאקלם. הם לא עוזבים כי הם רוצים לברוח או לנצל זכויות וללכת, הם פשוט לא התאקלמו, לא בעבודה ולא מבחינה חברתית ותרבותית. הם לא מוצאים את עצמם ומרגישים בודדים ונודדים, ואין להם מישהו שקולט אותם באמת, בפרט בנושא העבודה.
מי בעצם מטפל בעולים שכבר נמצאים פה כמה שנים, משרד הקליטה או משרד השיכון? הם לא מוצאים את עצמם לא פה ולא שם. כלומר, בסופו של דבר שני המשרדים, או שמתנערים מאחריותם – משרד הקליטה אומר שמעתה משרד השיכון צריך לטפל, כי המשפחה נמצאת כאן כבר כמה שנים, וכך לפעמים זה נופל בין הכיסאות.
מכיוון שמדובר בנושא של חינוך – אני מכיר היטב את הבעיה מבית-ספר שהקמתי בזמנו ואני עדיין מלווה אותו. יש בו עולים מצרפת וממקומות אחרים. אני יודע מה הקשיים ומה דרוש באמת כדי שאותו תלמיד או אותה תלמידה יתאקלמו במערכת החינוך. ודאי שיש צורך בליווי ובשעות, ולכן אני מברך על כך.
דבר אחד אני רוצה להעיר, חבר הכנסת מילר, אם אתה מתכוון באמת להעביר את זה לפסים פליליים. לדעתי זה לא נכון וצריך לבחון את זה מחדש. אתה מציע לתקן את סעיף 5 לחוק זכויות התלמיד, האוסר אפליה במערכת החינוך מטעמים עדתיים ועל רקע חברתי, כלכלי או מטעמים של השקפה פוליטית – בין של הילד ובין של הוריו – ולהבהיר במפורש כי איסור פלילי זה חל גם על אפליה מטעמים של ארץ מוצא. אתה בעצם אומר שאם לא קולטים אתיופים בעיר מסוימת – כאשר אנחנו יודעים שהמספר הוא המכריע בעניין. יש כאן בעיה. לא הייתי רוצה להעביר את זה לפסים פליליים, וכדאי שתיקח את זה לתשומת לבך.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת חיים אורון, אחרון הדוברים. הרשימה סגורה.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אתמוך בהצעת החוק, אני חושב שהיא ראויה וטוב שהיא באה לעולם. אבל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להמשיך אתך דו-שיח פומבי שהתנהל הבוקר ב"גלי צה"ל".
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הבעיה היא שאיני יכול להשיב לך, כי אני על כס היושב-ראש.
חיים אורון (מרצ):
היות שב"גלי צה"ל" לא יכולתי להשיב, משום שלא הייתי על הקו, ירדתי מהקו, אז אני מנצל. היות שזה היה פומבי ולא בשום חדר סגור – – –
גדעון סער (הליכוד):
אתה רוצה שאני אירשם לדיבור – – –
חיים אורון (מרצ):
נסגרה הרשימה. הוא אמר שאני הדובר האחרון.
אדוני היושב-ראש, אמרת – ואני לא מצטט במדויק כי לא שמעתי, אבל אמרו לי – שכאשר הגדרתי את הבנייה במזרח-ירושלים כהתנחלות, אתה חושב שהאמירה הזאת ראויה שתיאמר על-ידי מפלגה פלסטינית, אבל לא על-ידי מפלגה ציונית. הוויכוח על ההתנחלויות הוא לגיטימי, אבל אני פונה אליך, כמו שאני פונה לציבור כולו, לא להפוך את ערעור הציונות של כל אחד מאתנו לחלק מהוויכוח הזה. אני למשל חושב שהסכנה הגדולה ביותר לציונות בשנת 2008 היא המשך הכיבוש ואי-הסכם עם הפלסטינים. אני ממש חושב כך, ובכך אני לא מערער על היותך ציוני. אני מבין שאתה ציוני אחר, משום שציונות – על-פי הבנתי – היא שם משפחה ולא שם פרטי. כמו בהרבה משפחות, אני מקווה שאף אחד לא ייקח לעצמו את הזכות לומר: אני מייצג את כל המשפחה. כי אם אנחנו לא משפחה, אלא כל אחד הוא בעל-הבית על כל המשפחה, אנחנו בעולם אחר.
אני מאוד מקווה שהמחלוקת הזאת תחריף בתקופה הקרובה, כי אני יודע שהיא בנפשנו. אני מאוד חושש כשאני שומע אמירות של חברים מסוימים מקדימה שהם מצפים שוב לממשלת אחדות לאומית, שתמרח את הכול עוד פעם באיזה שמן זית זך, ואתמול ביום ירושלים אמרו ש"ירושלים אוחדה לה יחדיו", "עיר שלעולם לא תחולק", "לנצח נצחים". ואותם אנשים שאמרו את זה מעל הדוכן, בחדרים אחרים – ואתה יודע שאני צודק – מנהלים משא-ומתן על חלוקת ירושלים. אז אני – פי ולבי שווים; אני אומר בגלוי שירושלים לא מאוחדת, צריך לחלק אותה, ומי שבונה התנחלויות בגדה ובירושלים פוגע בסיכוי להגיע להסכם. ואשר לקרדו הציוני שלי, נשאיר לפעמים אחרות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה לחבר הכנסת אורון, ואני מבקש מחבר הכנסת גדעון סער שלא להירשם לדיון בנושא הזה. אני חושב שכדאי להשאיר את זה as is. תודה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק – סליחה, עדיין לא הצבענו, כל כך נסחפתי לתוך הדיון הזה וכל כך הרבה טיעונים איני יכול להשמיע מכס היושב-ראש.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק שילוב עולים במערכת החינוך, התשס"ח–2008, של חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? נא להצביע בתוך המשפחה הציונית, כלשונו של חבר הכנסת חיים אורון.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
עכשיו תראה אחדות רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לזה רמזתי.
הצבעה מס' 24
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שילוב עולים במערכת החינוך, התשס"ח–2008, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
14 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי החוק עבר בקריאה ראשונה ויועבר לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת לצורך הכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 6) (שינוי הרכב ועדת ערר),
התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/234).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער להציג לפנינו את הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 6) (שינוי הרכב ועדת ערר), התשס"ח–2008, לקריאה ראשונה. בבקשה, אדוני.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הבית לקריאה ראשונה את הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 6) (שינוי הרכב ועדת ערר).
חוק שירותי הסעד משנת 1958 קובע את הרכב ועדת הערר המוקמת לפי החוק הזה, שתפקידה לדון בערר על החלטות לשכת הסעד בבקשות למתן טיפול סוציאלי או למתן סעד חומרי. בהתאם לחוק, חברים בוועדה עובד סוציאלי ושני נציגי ציבור, והיא ממנה מבין חבריה את יושב-ראש הוועדה.
בהצעת החוק שאני מציג, והיא מתואמת עם שר הרווחה מר הרצוג, מוצע לשנות את הרכב ועדת הערר ואת דרך מינויה. בהתאם למוצע, בראש הוועדה יעמוד משפטן הכשיר להתמנות לשופט בית-משפט שלום. כמו כן, יהיו חברים בה נציג ציבור ומי שעבד כעובד סוציאלי בשירות המדינה או ברשות מקומית או מי שהיה פקיד סעד, ובלבד שהוא אינו ממלא עוד תפקיד כזה בהווה. עוד מוצע לבטל את חובת ההתייעצות של שר הרווחה עם הרשות המקומית בהליך המינוי של חברי ועדת הערר.
מוצע כי מינוי ועדות ערר חדשות ייעשה בהתאם להוראות החוק המוצע, ואילו ועדות ערר שמונו עד ליום תחילתו של החוק המוצע יוכלו להמשיך בתפקידן עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של החוק המוצע לכל המאוחר.
הסבר קצר: להחלטות של פקידי הסעד יש השלכות דרמטיות על חייהן של משפחות רבות, ואני מציע שהמנגנון להשגה על שיקול הדעת שלהם יהיה מנגנון מקצועי, יהיה מנגנון בלתי תלוי, יהיה מנגנון שאינו של אנשי שירות ציבורי או מערכת הרווחה בהווה. בזה יכולת לערער לגוף העניין לגבי כל החלטה – – –
נסים זאב (ש"ס):
למה צריך שופט?
גדעון סער (הליכוד):
לא, הוא לא שופט.
נסים זאב (ש"ס):
משפטן.
גדעון סער (הליכוד):
משפטן הכשיר להיות שופט זה לא שופט, זה משפטן שיש לו חמש שנות ותק. על מנת להתמנות לשופט שלום אתה צריך חמש שנות ותק, על מנת שלא יהיה אדם שניסיון החיים שלו הוא כל כך דל.
נסים זאב (ש"ס):
משפטן ולא עובד סוציאלי – – –
גדעון סער (הליכוד):
זה מנגנון ערעור מטיבו, לכן הגיוני שבראש ההרכב יעמוד משפטן. גם הגיוני שזה לא יהיה אדם שמחובר למערכת הסעד באופן כזה שקשה לו יותר להתנתק ממנה ולהשיג על שיקול הדעת שלה. אלה החלטות מאוד קשות, אני לא יודע אם אתה קורא את כל הכתבות בנושאים האלה, על הוצאת ילדים מבתיהם ועל דברים אחרים. המגמה של הצעת החוק כולה היא להגיע למנגנון כמה שיותר בלתי תלוי. אני חוזר ומדגיש: לא שופט אלא משפטן הכשיר להיות שופט בבית-משפט השלום, דהיינו משפטן שיש לו לפחות חמש שנות ותק.
כאמור, המטרה להגיע למנגנון ערעור בלתי תלוי. זה לא מכסה את כל ספקטרום הנושאים שצריך לטפל בהם בהקשר זה, אבל זאת נקודה חשובה.
אני רוצה גם להודות מעל הבמה הזאת לשר הרווחה, שגילה את הפתיחות הנדרשת כדי להגיע להסכמה בסוגיה הזאת.
אשר לדבריו של חבר הכנסת אורון, אני מציע שנמצא הזדמנות אחרת להתייחס אליהם. לא כדאי, בשבוע שבו ציינו את יום ירושלים, להיגרר לנימת הפולמוס שאליה הוא מנסה להביא את כולנו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גדעון סער. קריאה ראשונה, לכן יש לנו רשימת דוברים. חברי הכנסת משה גפני, צבי הנדל, יעקב מרגי – אינם נוכחים. חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
מוותר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת נסים זאב – מוותר. אם כן, אנחנו יכולים לעבור להצבעה.
חיים אורון (מרצ):
אף-על-פי שאני רשום, אני מוותר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
זה לא אישי, פשוט לא הועבר אלי שנרשמת. אני מודה לך על שוויתרת.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 6) (שינוי הרכב ועדת ערר), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת גדעון סער. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 25
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 6) (שינוי הרכב ועדת ערר), התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 8, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי החוק אושר בקריאה ראשונה ויוכן לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41)
(תושב ששהה מחוץ לישראל בשל לימודים אקדמיים), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/231).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (תושב ששהה מחוץ לישראל בשל לימודים אקדמיים), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת, קריאה ראשונה. אדוני יציג, בבקשה.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הפעם אני מתחייב לדבר לגמרי לעניין, על-פי סדר-היום. מדובר בהצעת חוק שמתגלגלת כבר תקופה ארוכה. שותפים לה שורה ארוכה של חברי הכנסת, לא אוכל למנות את כולם, הם כתובים ב"בלו פרינט", בתחתית הצעת החוק. עניינה ניסיון להסדיר מצוקה גדולה של קבוצה מוגדרת מאוד בעניין היכולת לקבל שירותי בריאות בתקופת הלימודים של סטודנטים בחוץ-לארץ.
התקיימו על כך כמה ישיבות של ועדת העבודה והרווחה. בסופו של דבר, מוצעת הצעת החוק כאן. אני יודע שבקריאה שנייה ושלישית, האוצר – לא משרד הבריאות – ינסה עוד לכרסם בחלק מהזכויות המופיעות פה. אני מקווה שהחוק יישאר לפחות במתכונתו זו.
מה המצב הקיים? במצב הקיים, אזרח ישראלי שיוצא לחוץ-לארץ ומסיבות שונות לא שילם, הוא או בני משפחתו, באופן שוטף, את ביטוח הבריאות – כאשר הוא חוזר ארצה, אין מחלוקת על כך שהוא צריך לשלם את כל הוצאות ביטוח הבריאות שהוא לא שילם, אבל יש תקופת אכשרה. אם הוא נעדר מהארץ שנתיים, תקופת האכשרה היא לפחות שישה חודשים. מי שמכיר את קצב החיים של האנשים שלומדים ומגיעים לארץ, בעצם כמעט לא ניתן שתהיה פגרה של שישה חודשים. אותו סטודנט הוא ללא ביטוח בריאות בארץ, וגם אין לו שום דרך לקנות אותו. נכון, אני יודע, היה צריך לדאוג ולשלם באופן רציף כל הזמן, אבל כולנו חיים במציאות וכולנו מכירים את המציאות, ואני מציע, את האמירות החינוכיות הללו – להמשיך לומר אותן, אבל הן לא מספיק חזקות כדי למנוע שירותי בריאות, לפעמים שגרתיים ולפעמים בחירום, מאזרח ישראלי שנעדר מהארץ לצורך לימודיו.
לכן הגדרנו באופן ברור מאוד בהצעת החוק שמדובר בסטודנטים, זאת אומרת, מי שלומד במקום שמוכר בארץ שבה הוא לומד כמקום לימודים מוכר. זה לא שמישהו מטייל בעולם והתעורר פתאום, ראה שהוא צריך טיפול והוא חוזר לארץ. זאת לא כוונת החוק. אני יודע שבוועדה היו גם חברים שרצו להרחיב מעבר, ואני לא הייתי שותף להם. אני אומר בגלוי, כי ברור לחלוטין שמוטלת פה עלות – לשמחתי, פחות מ-5 מיליוני שקלים – אבל מוטלת עלות על סל הבריאות כולו, שכולם נושאים בה. אבל אני חושב שבמתכונת הנוכחית ראוי שיישאו בה.
דבר נוסף, לא הגבלנו את החוק הזה לסוג התואר, לא ראשון, לא שני ולא שלישי, אבל הגבלנו אותו לשש שנים. זאת אומרת, זה לא יכול להיות תהליך מתמשך, שמישהו יימצא בלימודים שנים ארוכות, 20 שנה, כמו שאומר היושב-ראש, ולאורך כל התקופה הזאת יהיה לו איזה סוג של ביטוח משנה שהוא יקבל כאשר הוא יבוא.
אני רוצה לחזור לנקודה שאמרתי בראשית דברי. בשבועיים האחרונים הנושא הזה עלה על סדר-היום כמה פעמים, ואנשי האוצר ניסו לצמצם בזכויות הללו בפרוצדורות שנראו להם יקרות מאוד. אני רוצה לומר שאני אעמוד על כך שהחוק ישאר במתכונתו זו. בכל מקרה, עלה בין השאר גם הנושא של טיפולי פוריות. זה נראה לי פשוט – אינני רוצה להשתמש במלים חריפות, אבל מדובר בשכבת גיל שבין השאר זה אולי המניע והצורך הכי חזק שלה, ומה נגיד להם? את זה אתם תלכו לקנות במקום אחר? אני לא מסתדר עם זה, אבל כנראה יש כמה דברים שאני לא מבין מספיק.
כפי שאמרתי, אני מקווה שהוועדה תאשר את החוק הזה בהקדם. אנחנו נתנו פה פרק זמן סביר לתחולת החוק, כי הביטוח הלאומי טען שהוא צריך תקופת הכנה. אני מקווה שהכנסת תאשר אותו היום, וועדת העבודה והרווחה תסיים את הדיון בו. בכל מקרה, במושב הזה אנחנו נביא אותו לקריאה שנייה וקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חיים אורון. אני רק יכול להוסיף שכולנו אוהבים לדבר על החזרת ישראלים הביתה מחוץ-לארץ. אני חושב שהצעת חוק זו ודאי תורמת לעניין.
חיים אורון (מרצ):
ואפילו ציונית.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
ואפילו ציונית, בלי מירכאות.
קריאה:
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
רשימת הדוברים: חבר הכנסת חנא סוייד הוא הראשון שבהם. בבקשה.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני דובר כאן מכיוון שגם אני הצעתי הצעת חוק בנושא הזה והיא הוצמדה להצעת החוק של חבר הכנסת אורון. אני רוצה להוסיף כמה מלים לדברים שנאמרו כאן. ההצעה שאני הצעתי מדברת על בעיה רחבה יותר, והיא נוגעת לעצם החיוב של סטודנטים ששוהים בחוץ-לארץ ומבלים כמה שנים שם בלימודיהם לשלם מס בריאות, כאשר אנחנו יודעים שגם בחוץ-לארץ הם לא יכולים להישאר ולחיות כמה שנים בלי לקנות להם שירות בריאות שמשלמים עבורו. כך שנוצר מצב שהם משלמים גם בחוץ-לארץ עבור שירותי הבריאות שהם מקבלים שם, והם צריכים לשלם גם כאן בארץ. מדובר בסכום לא מבוטל. זה סכום ששווה לסכום שסטודנט ששוהה כאן בארץ ולומד באוניברסיטה משלם, אבל ההבדל הוא שבעצם הסטודנט שלומד כאן בארץ מקבל את השירות הזה.
אני, בהחלט מסכים שאי-אפשר, או קשה – יש התנגדות מצד האוצר, מצד הממשלה – לתקן את כל המעוות לטעמי בבת אחת, בפעם אחת, בתיקון אחד. לכן, הגיוני ללכת קטע קטע ושלב שלב, ואני בהחלט מסכים שנתחיל בתקופת ההמתנה. האבסורד בתקופת ההמתנה הוא שעבור כל שנת היעדרות מהארץ יש תקופה של חודשיים שצריך להמתין. גם אם הסטודנט חוזר מחוץ-לארץ ומשלם את כל הכסף שהוא חייב, הוא עדיין צריך להמתין חודשיים בעד כל שנת היעדרות בחוץ-לארץ. תתארו לעצמכם מצב שסטודנט שנשאר כאן בארץ ולא שילם שנה, שנתיים או שלוש שנים – כשהוא ירצה לשלם, הוא ישלם ומייד יקבל שירותים, אז מה ההבדל? אני לא מבין. יש כאן חוסר הגינות. לכן, בהחלט חשוב להתחיל בנקודה הזאת של זמן ההמתנה.
אני מאוד מקווה שבעבודה עתידית בוועדה, לעומת האוצר והממשלה, אפשר יהיה להוסיף תיקונים לקטע הזה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חנא סוייד. חבר הכנסת מוחמד ברכה. חבר הכנסת דב חנין, אדוני רוצה לדבר? בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, יש לנו שר היום? יש ממשלה בישראל?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
היה. כן, יש.
דב חנין (חד"ש):
יש השר להגנת הסביבה.
אני רוצה להביע תמיכה בהצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת מתייחסת לבעיה קשה של סטודנטים שלומדים בחוץ-לארץ וחוזרים לארץ, ולמעשה הם חסרי ביטוח בריאות. הדבר הזה לא הגיוני, לא סביר, לא צודק, לא הגון, ואין בו שום אינטרס. אין בו שום אינטרס חוץ מאשר באמת איזה אינטרס צר של לראות את העולם כולו דרך החור שבגרוש.
את העניין הזה צריך לפתור אחרת לגמרי. אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שגם סטודנט שלומד בחוץ-לארץ הוא אחד מאזרחי המדינה ותושביה. המצב הזה שבו סטודנטים לומדים בחוץ-לארץ הוא שגרתי ורווח. לפעמים מדובר באנשים שלומדים לתואר ראשון ולפעמים לתארים מתקדמים יותר. לפעמים יש דברים שאי-אפשר ללמוד בארץ וצריך ללמוד אותם בחוץ-לארץ, ולפעמים יש דברים שאפשר ללמוד בארץ אבל אין מספיק מקומות ללמוד אותם בארץ. בקיצור, מהו המסר שמדינת ישראל רוצה לתת לאותם צעירים שלומדים בחוץ-לארץ? המסר הוא: תיסעו לחוץ-לארץ, תלמדו ואל תחזרו, או שהמסר הוא: תיסעו, תחזרו ופה ביתכם? יש אלפים רבים של סטודנטים שלומדים היום בחוץ-לארץ, ודרך אגב – סטודנטים יהודים וסטודנטים ערבים.
החוק הזה הוא חוק שעושה צעד ראשון בהתמודדות עם הבעיה. חבר הכנסת אורון, אני חושב שהפתרון שאתה מציע בחוק הוא פתרון מידתי מאוד ומאוזן. אני לא רואה שום סיבה שממשלת ישראל לא תתמוך בחוק הזה. בסך הכול, לפי הצעת החוק, אותם סטודנטים, כשהם חוזרים לארץ, ישלמו את חובם לביטוח הלאומי. אני חושב שזה בהחלט צעד ראשון מאוד חיובי בכיוון נכון. אבל אני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שאנחנו נצטרך להרחיב את השינוי הזה ולהעמיק אותו עוד יותר. דיבר על כך לפני חבר הכנסת חברי חנא סוייד. אני מקווה שאת החלק הזה לפחות נשלים בכנס הנוכחי, ותישאר לנו עבודת ההשלמה להמשך הדרך. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת סופה לנדבר – בבקשה, גברתי.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני צריכה לומר שהחוק שלי – אנחנו איחדנו כמה חוקים, כמה חברי כנסת, והכנו את החוק הזה לקריאה ראשונה. החוק שלי מדבר על התנאים שאנחנו נותנים לסטודנט שחוזר. אני בכלל חשבתי, וגם הגדרתי את זה בחקיקה אחרת, שצריכים לבטל את סעיף 58, בגלל שהסעיף הזה פוגע בהמון אנשים. אנחנו מדברים על תקופת המתנה, ואני צריכה לומר שאני יזמתי את החקיקה הזאת כלפי סטודנטים כי חשבתי שלחלק מהציבור מגיע לקבל טיפול בלי תקופת המתנה אם דרוש להם הטיפול הזה והם חזרו לארץ. אבל הטענה של משרדי הממשלה על אנשים שחוזרים ומקבלים כאן את הטיפול כאילו אין להם שום דבר עוד לעשות בארץ חוץ מלקבל טיפול שהוא יותר זול מבמדינות אחרות או יותר טוב ויותר זול, ואז הם חוזרים, מקבלים כאן טיפול וחוזרים לאמריקה או למדינה אחרת – אני חושבת שהטענה הזאת, כרגיל, לא כל כך צודקת כלפי האנשים הללו.
אדוני היושב-ראש, גם היום בוועדת העלייה והקליטה דיברנו עם נציגי הסוכנות ונציגי משרד הקליטה על זה שמדינת ישראל צריכה למשוך את האזרחים שצריכים לחזור או שהמדינה רוצה שיחזרו לארץ, ורוצים לתת להם את כל המענקים וההטבות כדי שירגישו שאחרי 60 שנה המדינה רוצה שהם יחזרו לבית הזה. חשבתי שכלפי אותם אנשים צריכים לבטל גם את סעיף 58, שהוא סעיף שפוגע באנשים הללו.
עם זאת, יזמתי את החקיקה הזאת אחרי מקרה שבו פנתה אלי משפחה של סטודנט מסוים, שחזר לארץ ולצערנו חלה במחלה מאוד קשה. המשפחה היתה חייבת לתת לו טיפול מיידי, ולא היה לו ביטוח בריאות, כי הוא לא שילם בזמן שהוא למד בחוץ-לארץ. היא היתה צריכה לגייס את המשאבים, היא מכרה את הבית ואת כל הדברים כדי לתת לבחור את הטיפולים מייד. אני חושבת שזה לא הוגן. מדינת ישראל צריכה לקחת בחשבון שיש המון מדינות בעולם שמשקיעות בדור ההמשך. אנחנו מדינה שאין לה חומר גלם. החומר היחיד שהוא עתיד המדינה אלה הם אותם צעירים. המדינה צריכה להשקיע בהם.
אם בחור או בחורה בחרו ללמוד במקום אחר, רחוק ממדינת ישראל, מדינת ישראל יכולה לתת להם את המענק הזה, את הפריווילגיה הזאת, לתת להם אפשרות ויכולת לקבל טיפולים כאן במדינה, כאן בבית. בגלל זה אני חושבת שהחוק רצוי, החוק טוב, ואני מבקשת מחברי הכנסת לתמוך בחקיקה הזאת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת לנדבר. חבר הכנסת דוד אזולאי – לא נוכח. חבר הכנסת רוברט אילטוב – מוותר. חבר כנסת יצחק גלנטי – איננו. חבר הכנסת יצחק זיו – איננו. חבר הכנסת אמנון כהן – איננו. חבר הכנסת אלכס מילר מבקש לומר את דברו. בבקשה, אדוני.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, ראשית אני רוצה לברך את חברי הכנסת שיזמו את הצעת החוק: חיים אורון וסופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת שהובילו את הצעת החוק. החוק הזה חשוב. בתור יושב-ראש אגודת הסטודנטים לשעבר, אני חושב שכל הצעת חוק שבאה ועוזרת לסטודנטים היא הכרחית. אין ברירה, חייבים להילחם ולקדם את הדברים, אחרת אנו פוגעים בכלכלה הישראלית ובהשכלה.
אדוני היושב-ראש, אני מתפלא שאנחנו מגיעים לדיונים שיש להם קשר להשכלה גבוהה וכל הזמן יש התנגדות של משרד האוצר. כאשר מדובר על פטור ממס לסטודנטים – האוצר מתנגד; כאשר מדובר על הפחתת שכר הלימוד – האוצר מתנגד; כאשר מדובר על טיפול בבריחת מוחות והוספת תקנים באוניברסיטאות – וזה תקציבים כמובן – האוצר מתנגד. רק לא מזמן סיכמו ועד ראשי האוניברסיטאות והסגל הזוטר שהם מגיעים להסכם, ששנת הלימודים תתחיל כסדרה. שבוע לאחר מכן יוצאות המכללות והאוניברסיטאות בהכרזה שאם החלטת ועדת-שוחט לא עוברת בממשלה לא פותחים את שנת הלימודים. מה הסיבה? האוצר מתנגד. האוצר מתנגד להעלות לממשלה את החלטת ועדת-שוחט ללא שכר הלימוד.
מדובר על תוספת תקציב למוסדות להשכלה גבוהה בסך של 2.4 מיליארדי שקל. שכר הלימוד הוא סך הכול 600 מיליון שקלים מתוך הסכום הזה. הנושא של שכר הלימוד הוא עניין ברור מאליו. היו מספיק ועדות שהוכיחו שאכן קיימת בעיה כלכלית קשה לאזרחי מדינת ישראל להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה. היום ניתן לפתור זאת רק על-ידי הפחתת שכר הלימוד. כל שאר הנוסחאות לא עובדות. כך גם שכר לימוד דיפרנציאלי לפי מצב סוציו-אקונומי. אין נוסחה כזאת. אי-אפשר להוכיח שבן אדם הוא מסכן או לא מסכן. אין דבר כזה, במיוחד בעולם הסטודנטיאלי.
אני מציע, אדוני היושב-ראש, שהאוצר ימצא דרך להשקיע. כולנו יודעים שההשכלה הגבוהה היא דרך לצמיחה כלכלית במדינת ישראל. אין דרך אחרת. זה המשאב העיקרי שיש לנו במדינה. חייבים להשקיע. תודה על הצעת החוק.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מילר. חבר הכנסת מיכאל נודלמן – לא נמצא. חברת הכנסת מרינה סולודקין – לא נמצאת. חבר הכנסת דוד רותם – מוותר. חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו. חבר הכנסת מאיר פרוש – איננו. חבר הכנסת אברהם רביץ – איננו. חבר הכנסת אורי אריאל – איננו. חבר הכנסת משה גפני – איננו. חבר הכנסת צבי הנדל – איננו. אחרון הדוברים, איך לא, חבר הכנסת נסים זאב.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
נסים, תוותר.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
נסים אף פעם לא מוותר.
נסים זאב (ש"ס):
זה בקשר לבחורי ישיבות.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתם מקבלים כסף.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בבקשה, חבר הכנסת זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני תומך בחוק, אבל החוק מאוד מוגבל ומוגדר ספציפית לקבוצה מסוימת, רק לאלה שהולכים ללימודים אקדמיים. אם כבר רוצים לתקן, צריך לתקן ולעשות דבר מושלם. זה לא עניין תקציבי. זה עניין של תפיסה, האם אנחנו רוצים לראות משפחות חוזרות למדינת ישראל, צעירים חוזרים למדינת ישראל. אני יודע שתושבים שעזבו את מדינת ישאל ורצו לחזור, לא חזרו כי הם לא מכוסים רפואית, בגלל תקופת ההמתנה. למה צריכה להיות פה המתנה? צריך לקבל החלטה ברמה העקרונית.
אם יש משפחה שרוצה לחזור, או אפילו בודד שאין לו בעיה רפואית – הוא לא חוזר כי הוא רוצה לנצל את המערכת הרפואית במדינת ישראל. הוא אדם בריא. אבל הוא לא רוצה לחכות שישה חודשים. ייתכן שיתפתח, חלילה וחס, משהו, והוא יצטרך פתאום שירות רפואי – צריך לאפשר להם לאלתר. כמו שאני קונה כל ביטוח בכסף, זכותי לקבל את אותו שירות. לכן, אני לא הייתי רוצה להגביל את זה רק ללימודים אקדמיים. זה צריך לחול גם על אותם בחורים שעוזבים בגלל דברים אחרים, בעיות אחרות, או לימודים לאו דווקא אקדמיים. גם אם מדובר בלימוד תורני והאדם חזר לארץ, צריך להיות לו דין שווה.
כדאי לוועדת העבודה והרווחה לקחת את זה לתשומת הלב. אני חושב שהממשלה בסופו של דבר תתמוך. היום לממשלה אין ראש לחשוב על שום דבר, רק על הבחירות. לכן, זו ההזדמנות להעביר כל מה שאתם רוצים. תנצלו את הזמן הזה וכמה שיותר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
האם אפשר לרשום שזו התחייבות של נסים זאב שהולכים לבחירות?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת אורון, האם אתה מעוניין להשיב למתדיינים? לא.
אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (תושב ששהה מחוץ לישראל בשל לימודים אקדמיים), התשס"ח–2008, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 26
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (תושב ששהה מחוץ לישראל בשל לימודים אקדמיים), התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
13 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותוכן לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור, התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/227).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, הצעת החוק האחרונה להיום היא הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור, התשס"ח–2008. תציג את ההצעה חברת הכנסת אסתרינה טרטמן. בבקשה, גברתי.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אין ויכוח שחיסכון באנרגיה זה צו השעה. תהליך ייצור החשמל הוא אחד הגורמים המרכזיים לפליטת גזי חממה וחומרים מזהמים שפוגעים בסביבה, בבריאות שלנו ובבריאות של הילדים שלנו.
כאשר מנסים לקדם הקמה של תחנת כוח חדשה, מספרים לנו שצריכת החשמל הולכת וגדלה במדינה, ואנו צפויים לסכנת קריסה של תחנת הכוח, ולכן צריך להקים תחנות פחמיות נוספות. באותה נשימה גם העלויות של החשמל עולות. אז מה יותר טבעי במצב כזה, שבו יש סכנה של קריסת תחנות כוח ועלויות שעולות ועולות, מאשר לחסוך בחשמל? זו חובתנו לחסוך.
בנובמבר 2007 הנחנו על שולחן ועדת שרים לחקיקה בכנסת הזאת הצעת חוק שלי, שאומרת שאנחנו במוסדות הציבור ניתן דוגמה אישית ונהפוך את כל התאורה לתאורה חסכונית וידידותית לסביבה. אין ויכוח שזה דבר טוב ונכון לעשות, מה עוד שבחלק ממוסדות החינוך, כבר היום, בפועל, החליפו ובנו את המנגנונים עם תאורה חסכונית. הצעת החוק שלנו אומרת שהתהליך ייעשה בהדרגה במשך חמש שנים וחצי, ולאט-לאט יחליפו את הנורות לנורות חסכוניות. זה דבר טוב.
הצעת החוק הזאת קיבלה תמיכה של רוב חברי הבית בקריאה הטרומית, ואף בוועדת הפנים התקיימו דיונים שבהם ההצעה זכתה לתמיכה רחבה של משרד השיכון והבינוי, של משרד הבריאות, של התאחדות מהנדסי החשמל בישראל, של ה-CIE – הוועדה הישראלית להנדסת המאור – וכמובן, קיימת תמיכה רחבה מקיר לקיר של כל הארגונים הירוקים במדינת ישראל.
אנחנו לא יכולים להתעלם מהתועלת הכלכלית העצומה שגלומה בחוק הזה. רק לסבר את אוזנכם, להערכת משרד האוצר, עלות כל ההחלפה של התאורה במבני הציבור במדינת ישראל היא 100 מיליון שקלים לשנה. חלק מהתאורה כבר היום היא כזאת ולא צריך להחליף אותה. אבל גם אם אלך לחישוב של חומרה, של כל התאורה ב-100 מיליון שקלים, אם נחלק את זה בפריסה של חמש שנים וחצי – החוק הזה פרוס על חמש שנים וחצי – נגיע להוצאה של 18.5 מיליון שקלים לשנה. גבירותי ורבותי, גם ההוצאה הזאת היא רק הוצאה לכאורה, כי לצד ההוצאה הזאת יש חיסכון כספי אדיר. תאורה שהיום מאירה לנו ב-100 ואט, אם אנחנו מחליפים אותה בנורה שצורכת רק 18 ואט באותה עוצמה של אור – החיסכון הוא אדיר. בחשבון פשוט, על-פי נתונים של "אדם, טבע ודין", יש חיסכון מיידי על התהליך הזה של 21 מיליון שקלים לשנה. אני מזכירה לכם שפורסים את החוק על חמש שנים וחצי, אז פר שנה כבר החיסכון עולה על ההשקעה. אם ההשקעה היא 18.5 מיליון שקלים לשנה, החיסכון המיידי הוא 21 מיליון שקלים לשנה. אז גם הטיעון של הוצאה תקציבית לא רלוונטי בעניין הזה.
חובתנו לזכור עוד שני יתרונות בולטים בנורה החסכונית. תוחלת החיים של הנורה – תוחלת החיים של נורה חסכונית כזאת, ידידותית לסביבה, היא בערך פי-שמונה מתוחלת החיים של נורות הליבון שאנחנו מכירים היום. זאת אומרת, צריך להחליף אותה פחות. יתירה מזו, כמו שציינתי קודם, החיסכון בצריכה הוא אדיר.
מפרוטוקול קיוטו עולה כי לפליטת פחמן לאטמוספירה יש עלות ממשית. גם הפרוטוקול הזה היה בסיס לתחשיב, וזה חוסך לנו, מבחינת האטמוספירה הגלובלית, כ-32 מיליון דולר בשנה. זאת אומרת שהחיסכון הכספי, הבריאותי וכמובן התועלת האקולוגית אינם שנויים במחלוקת ואינם נתונים בספק.
אז תגידו לי: אם הדברים האלה כל כך ברורים, למה את מייגעת אותנו בכל כך הרבה פרטים? אספר לכם מדוע. למרבה ההפתעה, הפליאה והאכזבה, הצעת חוק זו נתקלה בהתנגדות – בהתנגדות של ממשלת ישראל. כן, כן, חוסר היגיון מתמיה, שהרי באותה תקופה – אתן לכם הסבר שאם הוא לא היה עצוב כל כך הוא היה מצחיק – שבה העליתי את הצעת החוק הזאת פרסם השר בן-אליעזר, שר התשתיות הלאומיות, מכתב ליושב-ראש מרכז השלטון המקומי בהאי לישנא. שימו לב, שר התשתיות הלאומיות מפרסם למרכז השלטון המקומי, ואני מצטטת מהמכתב: "המחסור בכושר הייצור בו מצוי משק החשמל מחייב יישום כל צעד אפשרי להורדת שיא הביקוש לחשמל. צריכת החשמל לתאורה מהווה כ-20% מכלל כושר הייצור בישראל. לאור זאת יש מקום לנקיטת צעדים לייעול צריכת החשמל ותאורת מערכת החינוך. כך, למשל" – כותב שר התשתיות הלאומיות – "תגרום החלפת נורת 8T מיושנת לנורות חסכוניות לחיסכון של כ-500 ואט לכיתת לימוד. התרגום הכספי" – לטענתו של שר התשתיות הלאומיות – "עומד על חיסכון של כ-22 מיליון שקלים לשנה", רק מכיתות לימוד. זאת אומרת, שלכאורה שר התשתיות הלאומיות, במו פיו ובמו מכתבו, תומך בחקיקה. מה קרה? כשזה הגיע הלכה למעשה, לחקיקה פרטית, אומנם, יש התנגדות.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
את יודעת למה, את יודעת מה הסיבה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אני יודעת, גם אגיד אותה עכשיו. באופן מפתיע, אותו שר בדיוק מבקש מחברי הקואליציה להתנגד לחקיקה, שאין ספק שהיא חיובית, היא טובה. אולי למישהו מכם יהיה איזה רעיון תמים למה? אתן לכם את התשובה. קיבלתי נימוק מהשר. השר אמר לי שבימים אלה משרדו מכין חוק כולל לחיסכון באנרגיה, ואם זה לא היה כל כך עצוב זה היה מצחיק. במדינת ישראל קיים חוק מקורות אנרגיה משנת 1989, חוק שלא בוצע. "אדם, טבע ודין" הגישו בג"ץ בשנת 2004 – בוודאי, אדוני השר, אתה מעודכן בזה ומעורה בזה – שהחזיר אותו לשולחן הממשלה. מי שיושב בראשות משרד התשתיות היום מכהן כבר כשלוש שנים בתפקיד הזה. מדוע לא עשו את החוק הזה עד היום? מדוע לא קידמו את התהליך עד עכשיו?
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
הסיבה להתנגדות היא שאת מדברת על רשויות ציבוריות. אי-אפשר להגדיר מה זאת רשות ציבורית. אנחנו בהחלט בעד החלפה, אבל את מדברת על דבר שקשה להגדרה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אני מדברת על מוסדות ציבור, ויש הגדרה ברורה למוסד ציבורי, אז מדוע להתנגד?
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
מה זה? את יכולה להגדיר?
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אדוני השר, אני מאוד מברכת על ההערה שלך. זו בדיוק ההזדמנות. אם הסוגיה היא רק במינוח ובהגדרה מהו מוסד ציבורי – שלי זה נראה די ברור – קדימה, בואו נשב, נגדיר בדיוק מה מקפלת ההגדרה "מוסד ציבורי" ותתמכו בהצעת החוק הזאת. זה אבסורד שהשר לאיכות הסביבה ושר התשתיות הלאומיות מסכימים שהמטרה ברוכה ומתנגדים.
אני יודעת את התשובה האמיתית. התשובה האמיתית, לצערי הרב, היא קרדיטים. מי ייקח קרדיט על החוק? הצעת חוק כזאת לא יאה שתהיה הצעת חוק פרטית. זו לא הצעת החוק היחידה, גבירותי ורבותי, שנדחית בבית הזה משום שהיא הצעת חוק פרטית, בטענה שהצעת החוק הזאת צריכה להיות הצעת חוק ממשלתית.
ריבונו של עולם, אני מכבדת את ממשלת ישראל ואת השרים הנבחרים והממונים, אבל קודם כול יש לנו חובה ציבורית כלפי ציבור הבוחרים, כלפי אזרחי המדינה, כלפי דור ההמשך שלנו, לעשות דברים שיהיו נכונים לבריאות שלנו ולאקולוגיה של העולם כולו, ולא לשים בסדר העדיפויות קרדיטים או פרסטיז'ה של שר זה או אחר או משרד זה או אחר.
בואו נשתף פעולה, בואו נעשה עשייה, בואו נעשה מעשה ולא נקריב חיסכון כספי בכל מיני תירוצים או נימוקים מגוחכים כדי למשוך ולהשמיט חקיקה פרטית מהידיים של חברי כנסת. זה רק דוגמה לחוק אחד מתוך סדרה של חוקים כאלה, בטענות דומות. זה הזמן שלנו, נבחרי הציבור ונציגי העם, להצביע עם ההיגיון, להצביע עם צו מצפוננו, להצביע עם הצדק, עם האג'נדה האקולוגית שאנחנו מחויבים לה, ולא להיגרר לעיוותים שמנוגדים לחובתנו רק בגלל גחמה של יוקרה של משרד זה או אחר.
אני מרימה את הכפפה, אדוני השר. אשמח לשבת אתכם סביב שולחן עגול, לפתור את ההגדרה או את הספק בהגדרה, כדי שבשיתוף פעולה נמלא את חובתנו לציבור הבוחרים שלנו ונביא עולם טוב יותר ונקי יותר. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת טרטמן. רשימת דוברים. חבר הכנסת אלכס מילר – מוותר; חבר הכנסת אברהם רביץ – איננו; חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו; חברי הכנסת משה גפני, אורי אריאל, מאיר פרוש, חנא סוייד ומוחמד ברכה – אינם. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
משה שרוני (צדק לזקן):
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת שרוני, אתה כבר ותיק בבית הזה. האחרון הוא תמיד חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת דב חנין, לפי התקנון, לא יכול להיות אחרון.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק טובה. כמו בכל הצעת חוק לקריאה טרומית, אפשר להמשיך לעבוד עליה, אבל זו בוודאי לא סיבה להתנגדות ממשלה. אבל למרבה הצער התופעה שחברת הכנסת טרטמן דיברה עליה היא תופעה שחוזרת על עצמה. מצד אחד, הממשלה מחויבת לנושאים סביבתיים, אפילו מקיימת ישיבה במערה, כך קראתי בעיתון, לאור נרות או מה – – –
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
בחייך, היום אישרנו הצעה שלך.
דב חנין (חד"ש):
אני קודם כול מעריך את זה שאתם מאשרים הצעות, אדוני השר. אני רק בא בטענות כאשר אתם לא מאשרים הצעות, כי כל ההצעות, שאני לפחות מגיש, אדוני השר, הן הצעות שמושקעת בהן הרבה עבודה, הרבה מחשבה. יכול להיות שלפעמים יש מחלוקת, אבל הרבה פעמים גם אין מחלוקת.
אני רוצה לתת דוגמה בנושא שדיברה עליו חברת הכנסת טרטמן. אני הגשתי הצעת חוק שעוסקת בחסכון אנרגיה במבני ציבור מעבר לשאלה של נורות חסכוניות, וגם חברת הכנסת טרטמן שותפה להצעה הזאת. אני מנהל בנושא הזה דיאלוג עם משרדי הממשלה. אדוני השר, אני חייב לומר לך שאני פשוט לא מבין מה הממשלה רוצה. הטענה שלי היא לא אליך ולא אל המשרד להגנת הסביבה. במקרה הזה הטענה שלי למשרדים אחרים לגמרי. לכאורה, הממשלה היתה צריכה לבוא ולברך, להגיד: תודה רבה, עשיתם לנו את העבודה. אנחנו בעצמנו רוצים ללכת בכיוון הזה, אנחנו מחויבים ללכת בכיוון הזה. טוב שבאתם, הצעתם הצעה, נשב ביחד. לנו יש רעיונות משלנו, לכם יש רעיונות משלכם. ככה מתקדמים בשיתוף פעולה.
אני אומר בצער שבנושא האנרגיה הממשלה גוררת רגליים. אני מקבל תשובות שאומרות לי: תחכה עד יולי. מה זה תחכה עד יולי? ביולי אנחנו מסיימים את כנס הקיץ, ומי יודע אם יהיה לנו כנס חורף. או שחושבים שאני תמים, או שחושבים שהכנסת כולה היא תמימה, או שחושבים שנשחק במשחק, או שהפריץ ימות או שהסוס ימות או שמשהו יקרה.
הנושאים האלה מחייבים התמודדות ומחייבים פתרון, ואת ההתמודדות הזאת אנחנו חייבים לציבור עכשיו. אנחנו צריכים להתחיל בדרך. כאשר מאשרים הצעת חוק בקריאה טרומית זה עוד לא אומר שהיא נכנסה לספר החוקים. אבל לפחות מתחילים את הדרך. חסכון אנרגיה במבני ציבור הוא נושא דחוף וחיוני שחוסך הרבה כסף. צריך לברך על כל מאמץ שנעשה בכיוון הזה.
לכן, אדוני השר, אני מנצל את ההזדמנות שאתה נמצא אתנו כאן. אני מכיר את עמדתך בנושאי חקיקה סביבתית, ואני מברך על העמדה הזאת. אני חושב שזו ההזדמנות לקרוא לך גם בנושא הצעת החוק הזאת וגם לגבי הצעות החוק האחרות שנוגעות באנרגיה, לעשות מעשה. אולי להיכנס לראש הממשלה ולבקש את החלטתו האישית. כי באמת, או שממשלת ישראל מחויבת לעניין הזה, או שהיא לא מחויבת. היא צריכה להחליט. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חנין. אחרון הדוברים בדיון הזה – כאמור, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור באה לתת מענה – כפי שאני רואה את זה בדברי ההסבר, שאחד הגורמים המרכזיים לפליטת גזי חממה הוא שרפת דלק לייצור אנרגיה. צריכת האנרגיה בישראל הולכת וגוברת, ועד 2020 תוכפל פחות או יותר הצריכה בישראל. זה בא לתת מענה ותשובה כלשהם, כדי להוריד את הצריכה הזאת. אבל צריכים לקחת בחשבון: במקרה אני מתמצא בעניין הזה, כי אני בעצמי החלפתי גופים לאחרונה במבנה ציבור גדול, ואני רוצה שתיקחי בחשבון – מבחינת העלויות של אותו גוף ואותן נורות, מבחינת הגוף, הגוף עצמו לא משנה מבחינת העלויות, אבל הנורה עצמה היא הרבה יותר יקרה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
– – – היא חסכונית – – –
נסים זאב (ש"ס):
רק דקה, אני רוצה שתביני. אני רוצה להיכנס לכמה נקודות. המשמעות – נורה רגילה עולה בין 3 ל-5 שקלים, כאשר אותה נורה שאת מדברת עליה עולה כמעט 25 שקלים, והפשוטה יותר, שזה PL, שכולם היום משתמשים בה, מחירה כמעט 12 שקלים. זאת אומרת, צריכים לקחת בחשבון שזה לפחות יעלה פי-שלושה עד פי-שישה, העלויות של אותן נורות שאת מדברת עליהן.
אבל אני מדבר מבחינת השימוש – תלוי היכן מתקינים אותן. אם את מדברת במעברים, במדרגות, במנהרות, אותן נורות הן יעילות, הן יכולות להביא את אותו חיסכון שאת מדברת עליו. אם את מדברת על התקנת אותן נורות בכיתות לימוד, זה לא יעיל כל כך, חברת הכנסת אסתרינה. אני אומר לך, דיברתי עם מומחים, והפלואורסצנטים הרגילים הם הרבה יותר טובים מאשר אותן נורות משוכללות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
טובים למה? לראיית התלמידים אתה מתכוון?
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר מבחינת קריאה, הפלואורסצנטים האלה – – –
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
הצבע של התאורה?
נסים זאב (ש"ס):
הצבע וגם הכוח של אותם פלואורסצנטים שאנחנו היום משתמשים בהם, הם יותר חזקים ויותר יעילים. אפשר לבדוק את זה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
– – – אבל, אנחנו יוזמים בחקיקה באמת ברזולוציה מאוד צרה ומצומצמת, כדי שזה יהיה מקסימום ויעיל וחסכוני כמו שצריך. תודה על ההערה.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא יודע אם אני אשב. אבל מספר הנורות שתצטרכי להתקין – אם בכיתה את צריכה להתקין למשל ארבעה או חמישה פלואורסצנטים, בנורות של PL את צריכה לפחות 12. כלומר, יש פה גם עלויות כפולות של כל נורה ונורה שהיא פי כמה, פלוס – – –
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אני שמחה להרגיע אותך ולומר לך שזה לא מדויק.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת סיים את זמנו.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך שאני החלפתי עשרות רבות של נורות רק לאחרונה ל-PL, ואותן נורות חסכוניות, כדי לחסוך את האנרגיה מבחינת העלויות, מבחינת זה שזה משתלם יותר. אבל בכיתות לימוד – מה שאני מבקש בסך הכול, תבדקו את זה עניינית, מקצועית, כדי שאנחנו לא נחיל פה חוק, ופתאום תהיה זעקה שלא נוח לתלמידים ללמוד בכיתות עם אותן נורות, זה הכול. הלוואי שאני טועה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. סיכום על-ידי המציעה והצבעה יתקיימו במועד אחר.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום רביעי, א' בסיוון התשס"ח, 4 ביוני 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:27.