דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 3
נאומים בני דקה 4
יוסף ביילין (מרצ): 4
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 5
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 5
שלמה מולה (קדימה): 6
זהבה גלאון (מרצ): 6
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 6
אלכס מילר (ישראל ביתנו): 7
יעקב כהן (יהדות התורה): 7
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 8
משה שרוני (גיל): 8
מאיר פרוש (יהדות התורה): 9
הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר חלוקת הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007 10
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 10
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 11
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 12
הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר הסרת סעיפים 119 ו-120 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007 12
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 13
הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) התשס"ח–2008 15
ליה שמטוב (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): 15
חיים אורון (מרצ): 18
רונית תירוש (קדימה): 19
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 36), התשס”ח–2008 20
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 21
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 165), התשס"ח–2008 22
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 23
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008 25
משה כחלון (יו"ר הוועדה המשותפת): 25
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 30
משה כחלון (יו"ר הוועדה המשותפת): 33
הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 7) (צמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים), התשס"ח–2008 33
רונית תירוש (קדימה): 34
דב חנין (חד"ש): 36
משה גפני (יהדות התורה): 37
נסים זאב (ש"ס): 39
יעקב כהן (יהדות התורה): 40
יואל חסון (קדימה): 41
חיים אורון (מרצ): 42
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 44
הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008 45
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 45
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 8) (כשירות דירקטור ודירקטור בלתי תלוי), התשס"ח–2008 49
גלעד ארדן (הליכוד): 49
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 36) (אישור תקן כליאה), התשס"ח–2008 53
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 54
נסים זאב (ש"ס): 54
שאילתות ותשובות 55
1437. ידיעה על האזנה באמצעות טלפונים סלולריים לעובדי חברות מסחריות 56
1478. תעריף חוץ-לארץ בשיחות סלולריות לאחר החזרה לישראל 57
1853. התאמת "חבילת צפייה" 57
2020. המשך גבייה על-ידי "בזק" למרות הפסקת השירות 58
2094. שירות ניווט לווייני בתחומי יהודה ושומרון 60
שר התקשורת אריאל אטיאס: 61
חוברת ל"א
ישיבה רל"ז
הישיבה המאתיים-ושלושים-ושבע של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, כ"ב באייר התשס"ח (27 במאי 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, כ"ב באייר תשס"ח, 27 במאי 2008.
הודעה למזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה מיום כ"ב באייר התשס"ח, 27 במאי 2008, בעניין היעדרויות חברי הכנסת מישיבות מליאת הכנסת בכנס החורף של המושב השלישי. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה.
נאומים בני דקה
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו מתחילים בנושא הראשון בסדר-היום: נאומים בני דקה.
אני מבקשת לברך ביציע קבוצת שוטרים שסיימה קורס קצינים, וביניהם איש המשמר שלנו, יובל בן-נעים. ברוכים הבאים.
חבר הכנסת ביילין, ואחריו – חבר הכנסת הלפרט, בבקשה.
יוסף ביילין (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אחת התוכניות החינוכיות שאני מעריך ביותר היא תוכנית פר"ח, שמאפשרת ב-34 השנים האחרונות לסטודנטים לקבל הקלות בשכר הלימוד שלהם תמורת סיוע לתלמידים בתיכון. דווקא לכן היום פשוט נדהמתי כשראיתי שתוכנית פר"ח מנעה מסטודנט ערבי ללמד ילד יהודי. כשנשאלו אנשי התוכנית איך זה יכול להיות, הם אמרו שבאופן עקרוני כל סטודנט מלמד במגזר שלו: ערבים עוזרים לערבים, יהודים עוזרים ליהודים. במקרה הזה, הם אמרו, המשפחה גם לא רצתה את הערבי הזה, לכן אמרנו לו שהוא לא יכול ללמד אצל יהודים.
אני אומר לכם, אם התמיכה של המערכת בתוכנית כזאת יכולה להימשך – היא יכולה להימשך רק אם היא מקבלת את העקרונות הדמוקרטיים והשוויוניים של המדינה היהודית-דמוקרטית שלנו. העובדה שמשפחה מסוימת לא מוכנה להיעזר בסטודנט ערבי לא מספקת כדי למנוע ממנו את הסיוע הזה. צריכה פר"ח לומר שאם כך הוא הדבר, אותו ילד מאותה משפחה לא יקבל סיוע, ולחייב אותם לקבל את מי שהמסגרת הזאת מוצאת לנכון כמתאים לסייע לתלמידים. אני חושב שזה המקום לגנות את העניין ולדרוש מפר"ח להתנהג אחרת ולחייב את המשפחה הזאת, אם היא רוצה בסיוע, לקבל כל סיוע מכל אחד.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת הלפרט, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יולי אדלשטיין.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, העיר ביתר-עילית הוקמה למען הציבור החרדי. ראש הממשלה דאז יצחק רבין הבטיח בשעתו הקמת 10,000 יחידות דיור. בסך הכול נבנו 5,500 יחידות. לאחרונה הקפיאה הממשלה את הבנייה בביתר, למרות מצוקת הדיור הקשה בציבור החרדי, כאשר קרוב ל-30,000 זוגות צעירים הם חסרי דיור. בחודשים האחרונים הבטיח ראש הממשלה הפשרת 800 יחידות דיור בלבד, בשלב ראשון. בפועל הוחלט על פרסום מכרז לבניית 286 דירות בלבד, אולם גם על המסמך הזה לא מוצא שר הביטחון מר אהוד ברק את הזמן המתאים כדי לחתום. עד כמה צדק הסופר ד"ר בירנבאום ז"ל בספרו: "אין גלות ביי יודן" – בגלות אצל יהודים. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה לך. חבר הכנסת אדלשטיין, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מולה.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, לפני ימים מספר התבשרנו כי מי ששנים עוסק מטעם המדינה בנושא הגיור, הרב חיים דרוקמן, קיבל מכתב פיטורין מפאת גילו. לא רבים הם המקרים שבעולם הרבני או בעולם האקדמי האנשים מקבלים הודעת פיטורין מפאת הגיל, אבל זה כנראה המקרה של הרב דרוקמן.
בימים אלה יש ניסיונות של משרד ראש הממשלה – לשכת ראש הממשלה – למצוא מחליף. זה לא פשוט, כי לזכות רבנים רבים צריכים לומר שהם מביעים תמיכה ברב דרוקמן ולא רוצים, אפילו למראית עין, להיראות כמי שמחליפים אותו בתפקיד בנסיבות אלה.
אבל אני כרגע לא עוסק במחלוקות בין אישים ובמחלוקות פרסונליות. אני רק רוצה להתריע שהנושא הזה של גיור של כרבע מיליון אזרחי ישראל שעלו לכאן במסגרת חוק השבות הוא בשפל המדרגה, והמחלוקות האלה והסכסוכים האלה וההתנהגות הזאת של משרד ראש הממשלה מרחיקים עוד יותר מתגיירים פוטנציאליים אפילו מעצם הרצון לבוא ולהצטרף לעמנו. בערב חג השבועות כדאי לחשוב על זה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת מולה, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת גלאון.
שלמה מולה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני דווקא רוצה לדבר על השביתה וההפגנה של העובדים הסוציאליים שמתקיימת מול משרד האוצר. גם בבית הזה קיימנו דיונים, וגם בוועדת העבודה והרווחה, כדי שהאוצר יאזין ויקשיב לרחשי לבם של אותם עובדים סוציאליים שעוסקים באנשים קשי יום, שהחברה שלנו צריכה לחוס עליהם. האטימות של משרד האוצר במתן תקנים, במתן סיוע לעובדים הסוציאליים, כדי שהם באמת יעשו את עבודתם – הדברים אינם נופלים על אוזניים קשובות. אני חושב שבמצב שבו החברה שלנו נמצאת, שיש עשירים שמתעשרים, עניים שנשארים מתחת לקו העוני – אני חושב שדווקא העובדים הסוציאליים שמתמודדים יום-יום עם הבעיות האלה ראויים להערכה. אני חושב שהאוצר צריך להתעשת ולאפשר להם את מתן התקנים כדי שיוכלו באמת לעשות את עבודתם נאמנה.
היו"ר קולט אביטל:
רוב תודות לך. חברת הכנסת גלאון, בבקשה. אחריה – חברת הכנסת נאדיה חילו.
זהבה גלאון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, היום התפרסמה עדותו של מר טלנסקי ביחס לראש הממשלה. כששומעים את הסיפור וכשרואים שראש הממשלה ממשיך להתנהג כאילו שום דבר לא קרה – אני חושבת שברגעים כאלה נדרשת התערבותו הדחופה של היועץ המשפטי לממשלה להורות לראש הממשלה להכריז על נבצרות, להשעות את עצמו מפעילות בכנסת ומפעילות בממשלה. אדם שמואשם בהאשמות כל כך חמורות – הכול לכאורה – וראשו נתון בחקירה הזאת ובחקירות נוספות, אינו יכול להמשיך ולאחוז בהגה המדינה, וזאת חובתו של היועץ המשפטי לממשלה להורות לו להשעות את עצמו וחובתו של הבית הזה לקרוא לו להשעות את עצמו.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברת הכנסת נאדיה חילו, ואחריה – חבר הכנסת אלכס מילר.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, גם אני מבקשת להעלות את מצוקתם ואת הפגנתם של העובדים הסוציאליים, שהפגינו היום לפני משרד האוצר על דברים שהם מאוד מאוד ענייניים. כבר תקופה מאוד ארוכה הם בעיצומים. העיצומים הם בגלל מעמסה מאוד גדולה של עבודה, שלא מאפשרת להם להתנהל בצורה מקצועית, וחושפת אותם לאלימות. מאבק בשל מתן טיפול ומתן שירות לקליינטים שלהם הוא מאבק צודק.
מכאן אני רוצה לקרוא למשרד האוצר ולראש הממשלה להיכנס לאלתר, לפתור את הבעיה ולהחזיר אותם לעבודה כדי שיוכלו למלא את חובתם המקצועית, המוסרית והערכית בצורה נאותה.
היו"ר קולט אביטל:
רוב תודות לך. חבר הכנסת מילר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת כהן.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לברך את הסטודנטים שלנו, שחוזרים ללמוד ולשגרה, לאחר שהצוות הזוטר הגיע להסכמה עם ועד ראשי האוניברסיטאות. אבל לא עבר רגע וראינו הודעה אחרת של אוניברסיטת בן-גוריון, שלפיה כנראה יש בעיה עם פתיחת שנת הלימודים הבאה. למה? כי אין תקציב.
אני חושב שהגיע הזמן להפסיק את הדבר הזה. לא יכול להיות שבמשך שנתיים הסטודנטים מסמסטר לסמסטר באיום של שביתה ובאיום שהם בעצם לא יכולים לחזור לספסל הלימודים. אני חושב שהגיע הזמן להעביר רפורמה כוללת ולא טיפול קוסמטי תחת הכובע של שוחט, אלא באמת רפורמה כוללת, גם במוסדות להוראה וגם במוסדות פרטיים שמלמדים בהם לתואר ראשון ולתואר שני, וגם במוסדות אחרים, ציבוריים, ולפתור את הבעיה הזאת סוף-סוף. אי-אפשר שכל הזמן יש איומים של שביתה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה לך. חבר הכנסת כהן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גבאי.
יעקב כהן (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, השבוע שמענו מראש השב"כ, מר דיסקין, תמונה קודרת על המצב בדרום, שלפיה טווח הטילים אינו נעצר באשקלון והוא כבר אוחז בקריית-גת, באשדוד וגם בבאר-שבע. אני חושב שהסיבות לזה ידועות – זאת תוכנית ההתנתקות שבגללה התקרבנו למרכז הארץ. זה בגלל שהפקרנו את ציר פילדלפי, שמשם מוזרמים נשק ולוחמים מאירן. זה מצב חמור. נוסף על כך, גם בצפון המצב הוא שה"חיזבאללה" חיזק את מעמדו. גם גורמים ביטחוניים אומרים שבבוא העת, במלחמה, יש להם טווח טילים גדול וזה יכול לכסות את כל מרכז הארץ.
המצב קודר ואנחנו לא שומעים מהממשלה פתרון ומענה. נראה שהפתרון הוא רק שנישא תפילה למרומים שהשם יעזור, כמו ששמענו וקראנו בפרשת השבוע: ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד. אבל זה מותנה בתחילת הפרשה, שבה כתוב: אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה לך. חבר הכנסת גבאי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת משה שרוני.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אעיר הערה: "ונתתי שלום בארץ" מתייחס לשלום בעם ישראל. ואכן, שלום בעם ישראל הוא המדרגה העליונה ביותר, לפני שלום עם השכנים.
אני רוצה להביא לתשומת הלב שזה יותר משנה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק שהנחתי בנושא מחיקת הרישום הפלילי לאלה שהתנגדו בהתנתקות. הגישו עוד הצעות חברי הכנסת ריבלין, יצחק לוי – למחוק את הרישום הפלילי של אלה שהתנגדו בהתנתקות. לצערי, לאחר שהכנסת אמרה את דברה וההצעה עברה בקריאה טרומית, עדיין החוק הזה בוועדת החוץ והביטחון, וזה נמשך, ואחרי הרבה הרבה דיונים הוא לא חוזר הנה להצבעה. הבחורים האלה – מתעללים בהם בפרקליטות, מתעללים בהם בבתי-משפט, כאילו שהם אנשים שרצו את רעת המדינה. כל כוונתם היתה טובה והיתה מצדם אזרחות של מסירות נפש לארץ-ישראל, וכל מה שהם רוצים זה להתגייס לכוחות צה"ל, ליחידות הקרביות, ומתעללים בהם.
אני מקווה ופונה מעל במה זאת להקל – שהפרקליטות תקל ותתייחס אל מה שהבחורים האלה עשו כדבר שנעשה לא בכוונה וצריך לסלוח להם.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גבאי, זה נאום בן דקה, אני מבקשת פשוט לנסות לכבד את מסגרת הזמן. חבר הכנסת שרוני, בבקשה.
משה שרוני (גיל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, בזמן האחרון מדברים על משא-ומתן עם סוריה בנושא הגולן. אני רוצה להזכיר לכולנו ולכל יפי הנפש – עד 1967 כמה סבל סבלו כל היישובים שלנו בגליל העליון וכמה סבלו הדייגים שלנו בכינרת, שלא היו מסוגלים לדוג. פתאום כולם קמו. צריך להביא בחשבון שכל השטח הזה היה שטח צבאי בלבד. הוא לא היה מיושב לגמרי. צריך לקחת את ספרי ההיסטוריה בכל העולם. אין דבר כזה שמדינה שמנצחת לא תכתיב את התנאים אלא מדינה שהיא מנוצחת. צריך להביא בחשבון את כל הדברים האלה. אנחנו מוכנים לתת כמחווה לאסד את מג'דל-שמס ואת מסעדה, כמחווה; אלה יישובים. אני חושב שישכון שלום גם בצורה כזאת. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
רוב תודות לך. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע, אחרון הדוברים, אם הוא יהיה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, המשק צמח, ברוך השם, ברבע הראשון של שנת הכספים 2008 בקצב של 5% ויותר. זה מעל ומעבר להערכות המוקדמות, הן של האוצר והן של בנק ישראל. אבל על הבשורה הזאת מעיבה האינפלציה הנוסקת. נגיד בנק ישראל העלה את הריבית ברבע אחוז, אך שר האוצר נוקט מדיניות של "שב ואל תעשה עדיף".
אנחנו סבורים שהאוצר חייב גם הוא לבוא עם תוכנית להגנת השכבות החלשות, להגנת העניים, להגנת הזקנים, להגנת המשפחות ברוכות הילדים, כי אלה הנפגעים במיוחד מהאינפלציה העולה. סביר מאוד להניח שגם בתום שנת תקציב זו יהיו עודפי ענק של מיליארדי שקלים, ובמקום להפנות את כל העודפים לצמצום החובות, יש להפנות חלק להוצאות החברתיות. ההוצאות החברתיות הן ידועות, וכמובן בראש ובראשונה עדכון קצבאות הילדים. יש גם לפעול להורדת המע"מ על מזון ולהפחתת המכס על מוצרי מזון מיובאים. תמהיל מדוד וזהיר של כל אלה יכול לעזור, אבל את זאת האוצר צריך לעשות.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך מאוד. חבר הכנסת טלב אלסאנע כבר לא נמצא פה, לכן אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום.
לפני כן, אני מבקשת לברך ביציע את קבוצת "דרך האתגר". ברוכים הבאים לכנסת.
הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר חלוקת הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007
[נספחות.]
היו"ר קולט אביטל:
החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת בדבר חלוקת הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש) – אני מזמינה את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי. נא להציג את החלטת הוועדה. לאחר מכן נצביע עליה.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, החלטה בדבר חלוקת הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת.
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007, נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום י' באב התשס"ז, 25 במאי 2007, והועברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת החוק נועדה להעביר את רוב האחריות הביטוחית לשירותי בריאות הנפש מהמדינה לקופות-החולים, כדי להבהיר את זהותו של הגורם האחראי למתן שירותי בריאות כאמור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות החליטה בישיבתה בי"ח באדר ב' התשס"ח, 25 במרס 2008, לחלק את הצעת החוק בהתאם להוראות סעיף 121 לתקנות הכנסת, ולא להביא בשלב זה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את סעיף 10(6) ו-(7) ואת סעיף 11 להצעת החוק, שעניינם תיקונים לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991, ולחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960, בנושא העברת מידע פרטני הנוגע לאשפוז פסיכיאטרי או לטיפול מרפאתי כפוי, ובכלל זה אשפוז קטינים.
הואיל והתיקונים האמורים אינם בעלי זיקה ישירה והכרחית לרפורמה הביטוחית, הוועדה מציעה להביאם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית במועד מאוחר יותר, כהצעת חוק נפרדת. הכנסת מתבקשת לאשר החלטה זו. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אני מצטערת, חברי הכנסת, שנציג הממשלה לא נמצא כאן. אם הוא לא יגיע בתוך חמש דקות אני אפסיק את הישיבה.
בינתיים אנחנו עוברים להצבעה על ההחלטה הזאת. אני מבקשת להצביע. אני מתחילה את ההצבעה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 2
בעד ההחלטה – 5
נגד – 4
נמנעים – אין
ההצעה בדבר חלוקת הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 4, התנגדו – 4. אני קובעת שהחלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת בדבר חלוקת הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי(תיקון מס' 41) (בריאות הנפש) התקבלה.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
אני אבקש מיושב-ראש ועדת הכנסת להודיע הודעה, ואנחנו נחליט אם אנחנו ממשיכים בדיון.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מה עם קריאה שנייה ושלישית?
היו"ר קולט אביטל:
זה לא חוק, זאת החלטה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
תודה, גברתי. רבותי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה את הוועדות לדיון בהצעות לסדר-היום, כדלקמן:
ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעות לסדר-היום בנושא: פסק-הדין של בית-המשפט בירושלים בעניין מכירת חמץ בחנויות בפסח, של חברי הכנסת שמואל הלפרט וזבולון אורלב.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: חשיפה בדוח "מרכז אדוה": הפערים החברתיים בישראל מתרחבים, של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. תודה, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך.
הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר הסרת סעיפים 119 ו-120 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007
[נספחות.]
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – – –
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אי-אפשר כך.
היו"ר קולט אביטל:
בסדר, אני ביקשתי את החלטתה של יושבת-ראש הכנסת. אני מוכנה מבחינתי להפסיק. אני חושבת שעוד מישהו צריך להחליט על זה.
משה גפני (יהדות התורה):
זה בסמכותך.
היו"ר קולט אביטל:
אני יודעת שזה בסמכותי, אני מתייעצת עם אינסטנציה נוספת.
הצעת ועדת העבודה הרווחה והבריאות לפי סעיף 123(א) לתקנון הכנסת בדבר הסרת סעיפים 119 ו-120 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007 – תיקון לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994. יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי, בבקשה, נא להציג את הצעת הוועדה.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, צר לי ששום שר אינו נוכח כאן. ביום 14 באפריל 2008 החליטה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להציע לכנסת להסיר מסדר-יומה את סעיפים 119 ו-120 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007 – תיקון לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994, לפי סעיף 123(א) לתקנון הכנסת. הצעת החוק האמורה הועברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לאחר שפוצלה מהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007.
הצעת החוק מבקשת להאריך את התקופה המזערית של השירות הצבאי והשירות הלאומי המזכה בהטבות מתקופה של 12 חודשים לתקופה של 18 חודשים. מדובר בהקשר זה בזכאות לפיקדון ולקרן לסיוע נוסף, המשולמות עם השחרור מהשירות.
עוד מוצע לבטל את ההוראה בדבר העברת הסכומים שבקרן לסיוע נוסף שלא נוצלו בשנת כספים פלונית – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
האם מדובר בפיצול בלבד?
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
פה זה לא פיצול, מדובר פה בעצם בפסילת ההצעה, בביטולה.
עוד מוצע לבטל את ההוראה בדבר העברת הסכומים שבקרן לסיוע נוסף שלא נוצלו בשנת כספים פלונית לשנה שאחריה. הקרן לסיוע נוסף מסייעת במלגות לחיילים משוחררים הבאים מאוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי נמוך ואשר פונים ללמוד במכינות קדם-אקדמיות או במוסדות להכשרה מקצועית.
שלילת הזכאות להטבות כלכליות מחיילים שהשתחררו בתום 12 חודשים תגרום לשלילת ההטבות מבנות המשרתות בשירות לאומי ומבנים המשרתים בשירות אזרחי במשך שנה. בהתאם לנתונים שהוצגו בפני הוועדה, מבין 11,000 מתנדבי השירות הלאומי, רק כ-27% משרתים בשנה השנייה, וזאת עקב מחסור בתקצוב ממשלתי למימון השירות הלאומי. יוצא אפוא שמחד גיסא המדינה אינה מאפשרת למרבית המתנדבים בשירות הלאומי לשרת מעבר לשנה אחת, מחוסר תקציב, ומאידך גיסא היא שוללת את הזכאות לפיקדון ממי ששירת שנה אחת.
שלילת הזכאויות ממי ששירת 12 חודשים תפגע קשות במוטיבציה לשרת את המדינה בשירות התנדבותי חשוב זה. ניתן לראות בהצעת חוק זו מכת מוות למפעל חשוב זה של השירות הלאומי, המאפשר גם למי שאינו יכול להתגייס לצבא מטעמי בריאות או דת, לתרום למדינה.
במציאות הקיימת היום, שבה אחוזי ההשתמטות משירות צבאי או לאומי הולכים וגדלים, יש לעודד את המתנדבים לצאת לשירות לאומי אזרחי. לכן אני קורא לכם לקבל את הצעת הוועדה ולהסיר את סעיפים 119 ו-120 בהצעת חוק ההסדרים 2008 מסדר-היום. תודה רבה, רבותי.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. כיוון שאין פה נציג ממשלה, אנחנו נעבור ישר להצבעה. אני מבקשת מהחברים לשבת ולהצביע.
חברי הכנסת, אני רוצה יחד אתכם למחות על שאין אף שר, וגם כנראה לא התכוון להגיע. אבל אני חושבת שאם אנחנו לא נמשיך את הישיבה, פשוט נעניש את עצמנו ואת החקיקה של הוועדות. החלטתי היא לתת לוועדות להעביר בכל זאת את הצעות החוק שלהן.
אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע.
חיים אורון (מרצ):
נעביר גם את כל הקריאות הראשונות.
היו"ר קולט אביטל:
נעביר את כל מה שצריך.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להסיר מסדר-יומה של הכנסת את סעיפים 119 ו-120 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת בזאת שהצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות עברה.
אני מבקשת לברך את האורחות שלנו מאנגולה – Bem-vindas a Israel – וביניהן שתי סגניות שרים. ברוכות הבאות לבית הזה.
הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) התשס"ח–2008
[מס' כ/220; "דברי הכנסת", חוב' כ"ה, עמ' 16229; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חברת הכנסת ליה שמטוב, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, בבקשה.
ליה שמטוב (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לברך את המשלחת המכובדת שהגיעה מאנגולה. ישבנו עכשיו ודיברנו רבות על מעמד האשה, גם בישראל וגם שם, וסיכמנו על שיתוף פעולה.
בשם הוועדה לקידום מעמד האשה, אני מתכבדת להביא בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק הוגשה ביוזמת חברי הכנסת חיים אורון, גדעון סער, עמירה דותן, רונית תירוש ושרה מרום-שלו.
המטרה העיקרית של הצעת החוק היא לקבוע במפורש את החובה לאסוף, לעבד ולפרסם מידע לפי מין, הן על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן על-ידי משרדי הממשלה, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים אחרים, האוספים ומפרסמים מידע לציבור באופן שיטתי ודרך קבע.
מידע הוא נקודת מוצא להבנת מציאות חיינו, לקיום דיון רציני המבוסס על תשתית עובדתית, והוא מהווה בסיס המאפשר להציע הצעות לפתרון בעיות. איסוף מידע, עיבודו ופרסומו תוך התייחסות נפרדת לנשים ולגברים יאפשרו לנו להכיר ולהבין טוב יותר את מציאות החיים של נשים ושל גברים ולקדם מדיניות ותוכניות לפי הצרכים של נשים ושל גברים בחברה.
הצעת החוק תואמת מגמות בין-לאומיות אשר האו"ם והאיחוד האירופי פועלים לקידומן ומדינות רבות בעולם המערבי פועלות לאורן.
כפי שנמסר לוועדה בדיוניה, איסוף ועיבוד מידע מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נעשה גם היום על-פי רוב תוך התייחסות למין. לא כך הדבר בגופים ציבוריים אחרים האוספים מידע דרך קבע.
חשוב לציין כי לצד קביעת החובה כוללת הצעת החוק גם הוראות המאפשרות גמישות, ולפיהן הסטטיסטיקן, השר או הגורם הממונה הרלוונטי, יכול לקבוע כי החובה לאסוף, לעבד ולפרסם מידע לפי מין לא תחול על מידע מסוג מסוים אם יש טעמים שמצדיקים זאת.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את הנתונים שהיא אוספת בפרסומים חד-שנתיים ורב-שנתיים. אחת לכמה שנים מתפרסם גם סיכום נתונים על נשים ועל גברים בישראל. הצעת החוק קובעת כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם לפחות אחת לשנה סיכום של נתונים על נשים ועל גברים בחברה.
הצעת החוק כוללת גם הוראה המחייבת ייצוג הולם לבני שני המינים במועצה הציבורית לסטטיסטיקה. המועצה, שאותה ממנה ראש הממשלה, מונה כיום קרוב ל-60 חברים, ובהם נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות להשכלה גבוהה וגופים ציבוריים אחרים. כיום יש במועצה רק 15 נשים, אף שהוראות חוק שוויון זכויות האשה, המחייבות ייצוג הולם לנשים, חלות גם עליה. המועצה היא גורם המייעץ לסטטיסטיקן הראשי והמשפיע על קביעת המדיניות ועל סדר עדיפויות לאומי בכל הנוגע לאיסוף ולעיבוד מידע. על כן הוועדה ראתה חשיבות רבה בכך שבהרכב המועצה יינתן ייצוג הולם לבני שני המינים, והחליטה לקבוע חובה זו במפורש גם בפקודת הסטטיסטיקה עצמה.
הוועדה לקידום מעמד האשה ביקשה להבטיח את קידומו של תחום הסטטיסטיקה המגדרית במדינת ישראל, ולשם כך מוצע בהצעת החוק כי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יוסמך עובד שיהיה אחראי לתחום זה, כמקובל במדינות מערביות רבות נוספות.
להצעת החוק לא מצורפות הסתייגויות. אני מבקשת מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2), כנוסח הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1–4 – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, 12 הצביעו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) עברה בקריאה שלישית.
אני קוראת לחבר הכנסת חיים אורון להודות.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אני לא יכול לערער על ההחלטה שלך אבל אני הייתי מציע שאת הצעות החוק הפרטיות תעבירי, את הממשלתיות לא.
היו"ר קולט אביטל:
אלה לא ממשלתיות.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
בסדר, יפה.
קריאה:
– – –
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו לא נותנים עונש לאף אחד, אבל אני חושבת שגם הזלזול של השרים בכנסת לא מתקבל על הדעת. בבקשה, אדוני.
חיים אורון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה ולחברים ולחברות הנוספים, שיחד העברנו את החוק החשוב הזה.
אני רוצה להעיר שתי הערות. האחת, בחוק יש תיקון לחוק הסטטיסטיקה ויש גם תיקון, בסעיף 3, לחוק שיווי זכויות האשה, ובעצם תוך כדי הדיונים בוועדה לקידום מעמד האשה אנחנו הרחבנו את תחולתו של החוק גם על גופים ציבוריים שהם לא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כי יותר ויותר גופים ציבוריים, רשויות מקומיות ואחרות מפרסמים סטטיסטיקות שונות, וחשבנו שהשינוי המגדרי בסטטיסטיקות הללו חשוב שיהיה – משום שכפי שאמרה חברת הכנסת שמטוב, המידע הזה הוא מכשיר חשוב, ומה שיותר חשוב הוא שהעדר המידע הופך להיות מכשיר מאוד חשוב למניעת זכויות ולקיפוח. גם במהלך דיוני הוועדה נחשפנו לכך, למשל כאשר התברר לנו, תוך כדי דיוני הוועדה, שאין שום נתונים על עבירות בתאונות דרכים. מן המפורסמות הוא שהנשים – –
היו"ר קולט אביטל:
יותר זהירות.
חיים אורון (מרצ):
לא, פחות זהירות. ואז אמרו שמעלים את הביטוח של נשים. אמרו: זה היה, ועכשיו זה כבר לא. אז איך אתם יודעים שעכשיו לא? אמר מישהו: לנו יש נתונים. אבל נתונים רשמיים אין על כך וכו' וכו'. אני חושב שזה מהלך, לצד מהלכים נוספים, שצריך להמשיך לעשות. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה לך. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה.
רונית תירוש (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקשת לנצל את הבמה וההזדמנות לברך ולהודות בעיקר לשני חברי הכנסת, שניהם סגני יושבת-ראש הכנסת, הראשון – חבר הכנסת יולי אדלשטיין, והשני – חבר הכנסת עתניאל שנלר. שניהם הביאו לנו כבוד בהביאם גביעים מה"מחוזיאדה" שהתקיימה באילת. חבר הכנסת אדלשטיין הוא מומחה בטניס שולחן – – –
היו"ר קולט אביטל:
חברת הכנסת תירוש, קראתי לך כדי להודות על החוק. אני מבקשת. זה לפנים משורת הדין.
רונית תירוש (קדימה):
אני חושבת שיש מקום להודות על מעשה נוסף שעושים כאן חברי הכנסת. יבורכו. אגב, אני מדברת כראש שדולת הספורט בכנסת, כך שזה לא סתם בא לי כגחמה.
אני רוצה להודות למי שהיה בזמנו יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חבר הכנסת גדעון סער, וכמובן מאוד להודות לחברת הכנסת ליה שמטוב, יושבת-ראש הוועדה היום. אני מודה, בשמי וגם בשמה של חברת הכנסת שרה מרום-שלו, על העבודה המהירה שעשו כדי להביא את החוק לכדי מיצוי התהליך ורישומו בספר החוקים של מדינת ישראל.
אוסיף משפט אחד על הדברים שנאמרו: אני חושבת שהשקיפות בפילוח נתונים סטטיסטיים באשר הם, כאשר הם מגדריים – הם משקפים באופן מאוד ברור עיוותים, אי-צדק, אפליה וכהנה וכהנה. ורק כשאנחנו יכולים להיחשף לנתונים כאלה אפשר לתקן את העוולות הללו.
אני מודה לכולם על ההצבעה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 36), התשס”ח–2008
[מס' מ/368; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 15813; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 36), קריאה שנייה ושלישית.
עד שיגיע חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, אני מבקשת לברך קבוצת שוטרים מארצות-הברית שיושבת ביציע, a group of policemen from the USA. Welcome to the Knesset. בבקשה, אדוני.
משה שרוני (גיל):
איפה השר התורן?
היו"ר קולט אביטל:
יש שר תורן, הוא נמצא פה. השר אטיאס היה פה לפני דקה.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 36), התשס"ח–2008. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית. מטרתה של הצעת החוק היא לאפשר לבנק אירופי להשקעות להציע לציבור בישראל ניירות ערך. זאת, בדומה לבנק העולמי, שכבר מנפיק איגרות חוב לציבור בישראל.
מדובר בבנק בעל איתנות פיננסית מהגבוהות בעולם, ואף הובא לידיעת הוועדה כי הבנק כבר מעורב בפעילות הפיננסית בישראל והוא נתן מימון לכמה פרויקטים בתחום איכות הסביבה. כעת, ועל מנת לעודד את הבנק להגדיל את היקף הפעילות הפיננסית שלו בישראל, מוצע לאשר לו לגייס כספים בישראל בדרך של הצעת ניירות ערך לציבור הישראלי.
הרשות לניירות ערך הבהירה בוועדה שבתקנות שיובאו לאישורה יוצע להחיל על הבנק האירופי הסדרים שונים מההסדר שחל על החברות בישראל, ולמעשה הבנק האירופי יחויב בהגשת דוחות כפי שהוא נוהג לעשות במדינות שבהן הוא פועל. ככל הנראה תהיה זו הגשת דוחות באופן וולונטרי, לאור האיתנות הפיננסית והדירוג שלו – AAA.
תחילתה של הצעת חוק זאת עם כניסתן לתוקף של תקנות לעניין תוכנו של מסמך ההצעה לציבור ולעניין חובות הדיווח.
אבקשכם לאשר את הנוסח המוצע בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. להצעת החוק יש הסתייגות של חבר הכנסת חיים אורון.
חיים אורון (מרצ):
אני מסיר.
היו"ר קולט אביטל:
כיוון שאין הסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 36), כהצעת הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 1–3 – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 36), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותכנס לספר החוקים.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 165), התשס"ח–2008
[מס' מ/349; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 12914; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 165). אני מזמינה שוב את חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, יושב-ראש ועדת הכספים. בבקשה.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 165), התשס"ח–2008. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית.
מטרתה של הצעת החוק היא להסדיר כמה סוגיות, כפי שאפרט, בעניין מיסוי נאמנויות ובעניין הגשת דוחות בשל חובות הדיווח החלות על הנאמן, על יוצר הנאמנות ועל הנהנה. האחת – להפחית את דרישת הדיווח מרמה של דיווח להודעה בלבד כשאין בכך צורך ממשי וכשאין למעשה אירוע מס. השנייה – להסמיך את שר האוצר לפטור מחובת דיווח כאשר לנאמן היו הכנסות פטורות ממס או שנוכה מהן מס במקור. השלישית – לאפשר ליוצר בנאמנות שבה הנאמן תושב חוץ או לנהנה בנאמנות צוואה להיכנס לנעליו של הנאמן, ולמעשה להפוך לבעל השומה במקום הנאמן, והכול בהתקיים תנאים מסוימים. הדבר מקל הן על הנאמן תושב החוץ והן על מערכת המס בישראל לגבות את השומה.
נוסף על כך מוצע לקבוע כי נאמנות שהפכה לנאמנות תושבי ישראל בשל עלייתו של אחד היוצרים או הנהנים בה לישראל, או היותו תושב חוזר, תיהנה גם מהטבות המס הניתנות לפי סעיף 14(ב) לפקודה, הקובע פטור ממס במשך ארבע שנים להכנסות מעסק שהיה לעולה בחו"ל.
כמו כן, מוצעים כמה תיקוני הבהרה בעניין הנוסח הקיים היום בפקודה. לכן, מוצע לקבוע כי מרבית הוראות התיקון המוצע יחולו מ-1 בינואר 2006, שזהו יום תחילתו של תיקון מס' 147 לפקודה שקבע את מיסוי הנאמנויות.
הצעת חוק זו ברובה מיטיבה עם הציבור, ואחרי שהתקיים דיון ראשון בהצעת החוק כפי שהוצעה על-ידי הממשלה התבקשו נציגי משרד האוצר, יחד עם נציגי לשכת עורכי-הדין ולשכת רואי-החשבון, לנסות ולהגיע להבנות בנוגע לניסוח, כדי לקבוע הסדר ראוי לכל הצדדים. ואכן, אחרי תיקונים לא מעטים התקבלה ההצעה בוועדה ברוב קולות.
להצעת חוק זו אין הסתייגויות, ולכן אבקשכם לאשר את הנוסח המוצע בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
משה גפני (יהדות התורה):
מי מבקש את החוק הזה?
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
חברי ועדת הכספים.
משה גפני (יהדות התורה):
זה חוק של חברי ועדת הכספים?
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
כן.
משה גפני (יהדות התורה):
למה כתוב מ'? זה ממשלתי.
היו"ר קולט אביטל:
לא. נא לשבת.
נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד סעיפים 1–12 – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–12 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד החוק – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 165), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 165) עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008
[מס' מ/182; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"א, עמ' 1773; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עושים שינוי בסדר-היום ועוברים עכשיו להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת משה כחלון. בבקשה.
משה כחלון (יו"ר הוועדה המשותפת):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008, שהכינה הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת המדע והטכנולוגיה בראשותי לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008 (להלן – הצעת החוק), עוסקת בתופעה של שליחת דבר פרסומת לנמען שלא בהסכמתו. ככל שמדובר בפרסומת הנשלחת באמצעות האינטרנט, תופעה זו מוכרת בשם "דואר זבל". עם זאת, יש לזכור כי שליחת דואר זבל החלה להיות מוכרת כמטרד עוד בימים שבהם הפקסימיליה היתה המכשיר המתקדם להעברת דברי דואר במהירות וביעילות, ולאחר שתופעה זו הביאה לנזקים רבים לאלה שהצטיידו במכשיר זה, היא נאסרה בתיקון שנעשה בזמנו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982. עם הזמן, שליחת דואר זבל בדואר אלקטרוני נהפכה לתופעה מרכזית, התופסת נפח משמעותי מתעבורת הדואר האלקטרוני בעולם, ובמקביל הפכה תופעה זו לנפוצה גם בדרכים נוספות, כמו מסרונים – מה שאנחנו קוראים SMS – הנשלחים בטלפונים סלולריים או באמצעות הודעות מוקלטות בטלפון.
פרסומות באמצעות מסרונים, כמו גם במערכת לחיוג אוטומטי המיועדת לטלפון נייח, מפריעות למקבלי הפרסומות לא פחות מאלה הנשלחות אליו בדואר אלקטרוני, בין היתר משום שהן חודרות למרחב הפרטי של האדם, לעתים לביתו, ומגיעות אליו בשעות הפנאי ובשעות שאינן מותאמות לרצונו או לנוחיותו. פרסומת הנשלחת לטלפון נייד מגיעה לבעל הטלפון בכל מקום ובכל עת: במהלך העבודה, במהלך נהיגה, בשעות הפנאי ועוד. חשוב להזכיר כי המעבר למכשירי טלפון ניידים התומכים בדואר אלקטרוני מטשטש את הגבול בין טלפון למחשב, כך שגם דואר זבל באינטרנט עלול להפוך למטרד "נייד" בכל מקום ובכל זמן.
לפיכך, הצעת החוק אינה עוסקת רק בדואר אלקטרוני אלא אם גם בדברי פרסומת שנשלחים באמצעות פקסימילה, מערכת חיוג אוטומטי או הודעת מסר קצר.
בכל זאת, אייחד כמה מלים לתופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות רשתות תקשורת, שכן פרסומות אלה הפכו בשנים האחרונות למטרד ציבורי כלל-עולמי ומספרן במגמת עלייה חדה.
תופעת דואר הזבל מעוררת בעיות במישורים שונים, ובין היתר בעיות של אבטחת מידע, של חדירה למחשבים בלא היתר ושל הפצת וירוסים, פגיעה בפרטיותו של המשתמש ברשת והטרדתו, פגיעה בהתפתחותו של המסחר האלקטרוני ופגיעה בעסקים בשל אובדן זמן והשקעת משאבים. העלויות וההכבדה בגין דואר זבל נופלות על ציבור משתמשי האינטרנט, החווים נזקים רבים, לרבות בזבוז זמן עבודה יקר לצורך סינון דואר זבל, אובדן דברי דואר חשובים בשל סינון שגוי ואובדן האמון במערכת הדואר האלקטרוני. יש גם בעיות הקשורות בתוכני הפרסומות, כאשר דברי פרסומת המכילים תכנים שקריים או פוגעניים מגיעים לאנשים שאינם רוצים בהם.
תופעה זו מעמיסה אפוא עלויות מיותרות על הציבור, ובכלל זה על מפעילי תקשורת, הנאלצים להצטייד בשרתים חזקים, להגדיל את נפח החיבור לרשת האינטרנט, להשקיע בטכנולוגיה מתקדמת שאמורה לסנן דואר זבל, להוסיף כוח אדם ועוד, וכן על בתי-עסק, משתמשי אינטרנט פרטיים ורשויות העוסקות באכיפה. מיותר לציין כי עלויות אלו מועברות בסופו של יום לצרכן ומייקרות את העלויות המושתות עליו, זאת, בניגוד למי שמפיץ את דואר זבל שנשלח כדואר אלקטרוני, שאינו נושא בעלויות כלל.
על כן, מוצע להחליף בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, את ההסדר הקיים בעניין שיגור דבר פרסומת באמצעות פקסימליה, ולקבוע הסדר חקיקתי כולל שיסייע להתמודד עם תופעת דואר הזבל במגוון פלטפורמות התקשורת.
בעולם יש שני מודלים עיקריים להתמודדות עם תופעת דואר הזבל. מודל אחד הוא מודל ה-Opt-in, הקיים באיחוד האירופי ואוסר משלוח הודעות פרסומת בשיווק ישיר, אלא אם כן הנמען נתן מראש את הסכמתו. לכלל זה נקבע חריג, שלפיו במקרה של התקשרות קודמת בין ספק לצרכן, רשאי הספק לעשות שימוש בפרטי ההתקשרות של הצרכן לשם משלוח הצעה בעניין מוצר או שירות דומה. בכל מקרה, ניתנת לנמען האפשרות להודיע לשולח, בכל שלב, כי הוא מסרב לקבל הודעות כאמור.
מודל שני, הוא מודל ה-Opt-out, קיים באופן חלקי בארצות-הברית לגבי דואר זבל טלפוני. מודל זה מתיר לשלוח הודעות פרסומת בשיווק טלפוני ישיר, אלא אם כן הודיע הנמען כי הוא מסרב לקבל הודעות כאמור. לשם הגברת יעילות יישומו של המודל, הוקם בארצות-הברית "מרשם סירוב", שבו יכול להירשם כל מי שאינו מעוניין לקבל הודעות כאמור, ובמקביל נקבע איסור משלוח הודעות אל כל נמען שנרשם במרשם זה. ראוי לציין כי בהתאם לנתונים שהביאה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת בפני הוועדה, שיעור המנויים במרשם הסירוב הטלפוני בארצות-הברית נכון לשנת 2008 נע בין 74% ל-87%, דבר המוכיח באופן חד-משמעי כי רוב האוכלוסייה אינה מעוניינת לקבל דברי פרסומת באמצעות מערכות חיוג אוטומטיות.
בהצעת חוק זו מוצע לאמץ את מודל ה-Opt-in הקיים באיחוד האירופי, שהוא מודל המספק מענה אפקטיבי לבעיית דואר זבל ומשקף איזון ראוי בין שימוש מסחרי באמצעי תקשורת לצורך שיווק ישיר לבין מניעת המטרדים הכרוכים בדואר זבל.
לפי הצעת החוק ייאסר על המפרסם לשלוח דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר בלא קבלה מראש של הסכמת הנמען. ההסכמה צריכה להיות מפורשת ובכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת. מוצע לקבוע כי הודעה חד-פעמית מטעם מפרסם לבית-עסק שהיא הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו לא תיחשב הפרה של הוראות הסעיף.
לעניין ההגדרה של "דבר פרסומת", מוצע לתקן את ההגדרה "דבר פרסומת" הקיימת בסעיף 30א בנוסחו היום, באופן המבהיר כי מדובר במסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או הוצאת כספים בכל דרך. כלומר, מדובר בהפצה למטרות מסחריות, בהיקף נרחב, לקבוצה גדולה של נמענים. לשם ההבהרה, ההסדר המוצע לא יחול על תרומות או על הודעות שתוכנן פוליטי. עוד מוצע להחליף את הגדרת המונח "משגר" הקיימת בסעיף 30א בנוסחו היום במונח "מפרסם", ולכלול בה במפורש גם מי שמשווק דברי פרסומת בעבור אחרים. מוצע גם להוסיף הגדרות למונחים "הודעה אלקטרונית", "הודעת מסר קצר" ו"מערכת חיוג אוטומטי".
לפי מודל ה-Opt-in האירופי, מוצע לסייג את האיסור האמור ולהתיר שיגור דבר פרסומת אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען אם הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או של שירות, או במהלך משא-ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע כי אלו ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, ונתן לו הזדמנות להודיע כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת. בכל מקרה, דבר הפרסומת כאמור בסייג זה חייב להתייחס לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות שהנמען רכש או ניהל משא-ומתן לרכישתו.
עוד מוצע לקבוע כי גם אם הנמען הסכים לקבל דברי פרסומת ממפרסם, או לא סירב לקבלם לפי הוראות הסייג, שמורה לו הזכות להודיע למפרסם, בכל עת, על סירובו לקבל דברי פרסומת נוספים. כמו כן מוצע לחייב את המפרסם לציין, בדבר פרסומת ששלח, כי מדובר בדבר פרסומת, וכן לכלול בדבר הפרסומת את פרטיו של המפרסם ואת דרכי יצירת הקשר עמו, את זכותו של הנמען לשלוח הודעת סירוב ופרטים נוספים ככל שיקבע השר. לגבי הודעת מסר קצר, חובת הפירוט תהיה מצומצמת, בשל המגבלה הטכנולוגית לגבי היקף המידע שניתן לכלול בהודעה זו.
לצורך אכיפת הוראות הסעיף המוצע מוצע לקבוע, בדומה לקבוע היום בסעיף 30א לחוק, כי הפרת הוראותיו היא בגדר עבירה פלילית שדינה קנס, ולקבוע אחריות פלילית גם לנושאי משרה בתאגיד. נוסף על כך, מוצע לאפשר מסלול תביעה אזרחי, אשר צפוי כי יהיה הכלי המרכזי והיעיל להתמודדות עם התופעה, הן בדרך של הגדרת האיסור הקבוע בסעיף המוצע כעוולה אזרחית שלגביה יחולו הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], והן בדרך של מתן אפשרות להגשת תובענה ייצוגית בשל הפרתו.
בעניין מסלול התביעה האזרחית, מוצע לאפשר לבית-המשפט לפסוק נגד מפרסם ששיגר דבר פרסומת ביודעין, בניגוד להוראות הסעיף, פיצויים שאינם תלויים בנזק – פיצויים לדוגמה – בסכום של עד 1,000 שקלים חדשים לכל דבר פרסומת שקיבל הנמען. הצעת החוק אף מונה את השיקולים שבית-המשפט יביא בחשבון בעת פסיקת פיצויים לדוגמה כאמור. סברנו כי כלי זה הוא כלי ראוי לעניין זה, שכן הגשת תביעת נזיקין רגילה, שבה יפוצה התובע רק בשל נזק ממשי שהוא יצליח להוכיח שנגרם לו מקבלת דואר זבל באחת המדיות האמורות, לא תהיה כלי אכיפה אפקטיבי ליישום הוראות החוק.
עוד מוצע להסמיך את שר התקשורת לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות שונות בעניין האופן שבו ימסור הנמען הסכמה מפורשת מראש לקבלת דבר פרסומת; אופן הודעת המפרסם במהלך רכישה של מוצר שפרטי הנמען ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת; אופן מתן הודעת סירוב של הלקוח; אופן ציון הפרטים שיש לכלול בדבר פרסומת ופרטים נוספים שעל המפרסם לכלול בדבר הפרסומת המשוגר בהתאם להוראות הסעיף. כדי להתמודד עם טכנולוגיות עתידיות, השר הוסמך לקבוע, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, דרכים נוספות לשיגור דבר פרסומת שהוראות הסעיף יחולו לגביהן.
כדי למנוע ספקות, מוצע להבהיר כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר, דוגמת חוק הגנת הפרטיות.
כדי לאפשר למפרסמים זמן מספיק להתארגנות, ובכלל זה לאפשר להם לפנות בכל אמצעי שהוא ללקוחותיהם כדי לקבל את הסכמתם מראש ובכתב לקבל דבר פרסומת, מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק תהיה שישה חודשים מיום פרסומו.
להצעת החוק הוגשו שתי הסתייגויות. חבר הכנסת בני אלון מציע כי ההסדר המוצע לא יחול על דברי פרסומת שישוגרו באמצעות מערכת חיוג אוטומטי או הודעת מסר קצר הכולל כתב בלבד. לגבי דברי פרסומת אלו, מציע חבר הכנסת אלון להחיל את מודל ה-Opt-out, כלומר, יותר שיגור דבר פרסומת כאמור, אלא אם כן קיבל המפרסם בקשה מפורשת של הנמען לא לקבלו. כדי ליישם מודל זה מוצע להסמיך את שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע הוראות בעניין בקשת סירוב לקבל דבר פרסומת, לרבות בעניין הקמת מאגר לאומי לרישום בקשות כאמור, דרכי ניהולו וכיוצא באלה.
בעניין הסתייגות זו יש לציין כי הוועדה דנה רבות באפשרות של החלת מודל ה-Opt-out על מערכות חיוג אוטומטיות, ולגבי כל אחד משני המודלים הוצגו היתרונות והחסרונות. אינני רוצה לחזור כאן על כל אלה. אציין רק ששקלנו היטב את הטענה שהנהגת מודל ה-Opt-in תמוטט, חלילה, בתי-עסק רבים או תגרום לפיטורי עובדים. השתכנענו שבאזהרות אלה יש משום הגזמה רבה, שכן רבים מהעובדים, אם לא כולם, יוסטו לעבודה של תקשורת אישית במקום תקשורת ממוכנת. עוד הבאנו בחשבון את נתוני ההרשמה במרשם הסירוב המרכזי בארצות-הברית, שכאמור יותר מ-80% מאזרחי המדינה בעלי הטלפונים נרשמו בו. נתון זה מלמד שאכן רוב האזרחים לא מעוניינים לקבל הודעות פרסומת, והם אף מוכנים לעשות פעילות אקטיבית – לפעול להרשמתם במרשם – כדי למנוע קבלת הודעות הפרסומות.
ואם בכל אלה לא די, הודיעו נציגי משרד התקשורת כי הם מתנגדים נחרצות למודל זה בשל הבעיות הרבות שהוא יוצר, וכי אם יתקבל מודל זה בעניין מערכות חיוג אוטומטיות, תחזור בה הממשלה מהצעת החוק. לפיכך, אני סבור כי אין מנוס מקבלת המודל שהציעה הממשלה, מה גם שבפועל לא ניתן להקים מרשם סירוב ללא תמיכת ממשלה.
חבר הכנסת יעקב כהן מציע שהודעת הכתב המפורשת של נמען שהוא מסכים לקבל דבר פרסומת תינתן בטופס נפרד. סבורני כי מדובר בהכבדה שאין לה הצדקה.
בהתחשב בנימוקים שהזכרתי, אני מציע לכם לדחות את ההסתייגויות ומבקש כי תצביעו בעד הצעת החוק, בנוסח הוועדה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך. חבר כנסת בני אלון, הסתייגות.
בשלב זה אני רוצה לברך קבוצה מבית-ספר "עירוני ב'" במודיעין, שנמצאים ביציע, ושלא שמו לב לעובדה שלא בירכנו אותם.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה, בלשון העם "דואר זבל", בחלקו חוק טוב, אבל צריך להבחין בין הכלים השונים.
היו"ר אחמד טיבי:
ח"כ אורון, אני נוזף בך.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מיילים, הודעות אלקטרוניות שמגיעות ולא עולות שום עלות ממשית למי ששולח אותם, ובלחיצת כפתור הוא יכול להפיץ את ה"זבל" שלו לכל מי שברשימת המיילים שלו, זה דבר שיכול לגרום גם לווירוס במחשב. הפיתוי לשלוח ללא תשלום הוא גדול וההטרחה היא גדולה, כי כמה שיש מנגנונים שממיינים את ה"ספאם", למרות זאת תמיד יש לך זבל, והזמן שצריך למיין הוא זמן רב ומיותר. זה דבר שאני לא מתנגד לו בחוק, ואני חושב שהוא חוק טוב.
גם לגבי הפקסים, שיש לזה התייחסות בחקיקה. באיזו רשות אדם יכול להפציץ אותי בפקסים ולגרום לי לאבד נייר ודיו בגלל דברים שאני לא רוצה? לי הם עולים הרבה ולו לא עולים בכלל.
לעומת זאת, סתם כך לכרות ענף שלם של שיווק ישיר, של מקומות קטנים שלא יכולים לשווק ולפרסם בטלוויזיה וברדיו, של ענפים שיש להם פלח ממוקד של שוק שהם יכולים להצליח בו, לגרום לאבטלה ונזק לאלפי מפרנסים – לא במיילים ובפקס, שאני מזדהה עם זה, אלא במשיבונים, בטלפונים וב-SMS, כשיש המנגנון האמריקני; אפשר ללמוד מהמתוקנות שבאומות.
אומר יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת משה כחלון, שיש המנגנון הזה שנקרא do not call, ובאמת 80% אמרו: אל תצלצל אלי, ואף אחד לא עושה את זה. יש אפשרות. אז משרד התקשורת כופה על כולם דבר – וגם לאורך כל הדיונים בוועדה וגם כאן הבנתי מהשר: אם ההסתייגות תעבור אנחנו מושכים את החוק. אפשר להתחיל את החקיקה הזו בדברים שמקובלים על כולם, שזה בהודעות האלקטרוניות ובפקס, ולנסות לרכך את עניין ה-SMS והטלפונים. הרי מה האלטרנטיבה? גם את זה אתם תאסרו בחוק? עכשיו יפציצו את כל תיבות הדואר – וכבר עושים את זה – בפליירים ובניירות ויעברו מבית לבית. אתם יכולים למנוע את זה? גם על זה תגישו הצעות חוק? רוכל שמסתובב עם מזוודתו, מוכר מוצרים, גם את זה תחסמו, את כל הכניסות?
יש אפשרות לאדם להגיד, כמו שמקובל באמריקה: אני לא רוצה לקבל את החומר הזה. ואז הוא בסך הכול צריך ללחוץ לחיצת כפתור או לשלוח הודעת אי-מייל אחת, ויש כמה אפשרויות איך עושים את זה, מספר טלפון חינם, יש מנגנון כזה. משרד התקשורת לא רצה להתמודד עם זה. הוצעו לו דרכים איך להקים את המנגנון הזה.
אינני קונה את העילה שיש פה שמירה על טהרת המחנה. ראיתי שברדיו יש פרסומות לשירות של love me, ומי שרוצה לוקח את המספר ומתקשר. אז כמה אפשר? כל דבר תחסמו ותמצאו איך בגלל זה לחסל שוק שלם? אני מודיע לכם שבכלכלה מודרנית, לחסום ענף שיווק זה לא חכם, זה לא צודק. שיווק ישיר, לפעמים זו הכתובת הנכונה והצודקת. פשוט לנצל את הריבונות, את הסמכות, את הכוח, במקום להטריח את עצמך באופן יצירתי ולהקים את מאגר ה-do not call, כמו שעושה אמריקה. ולתת את הפרסום, שיאמר לך: הנה, אתה יכול ללחוץ על כפתור ולא תקבל שום הודעה. אז סתם לחסום את זה?
ואם אתם כאלה גיבורים, למה למפלגות אתם לא עושים את זה? כשאריה דרעי שלח את הקלטת שלו לאלפי איש – זה בסדר; כשמפלגות ועמותות מגייסות כספים דרך אותם כלים – המחוקק לא נוגע בהן. אבל כשיש משווקים שלוחמים לפרנסתם, זה מסלול המסחר שהם מכירים – על חלשים כאלה כולנו חזקים. מנצלים את השרירותיות, לא בודקים, לא טורחים, לא עמלים לצמצם את הנזק.
יש אלטרנטיבה. אמריקה מציעה שיטה אחרת, זה עובד שם. לא ראיתי שהשיטה שלנו עובדת באירופה – בוועדה אמרו ששם עובדים לפי השיטה הזאת. זה לא עובד. אני חושב שלא נעשתה באמת חשיבה, לא גילינו יצירתיות. אני מאוד מצטער, ההרגשה שלי היא שיש פה גיוס, שיש פה שרירותיות של המשרד, שאיש לא מקשיב. חבל, תראו את האבטלה שזה ייצור, ואני מקווה מאוד שלא נתחרט על זה ולא נקבל להבא בחקיקות את סוגי החקיקה הזאת, של הכול או לא כלום.
אני מסכם את דברי. אי-מיילים – כן, זה לא עולה כלום למי שמפרסם, ולכן הפיתוי שלו הוא גדול והנזק הוא גדול, אם הוא יכול להחדיר וירוס. אני לא צריך כל היום למיין את הדברים. פקסים – כן, זה חוק טוב, זה חוק נגד דואר זבל בפקס. אני בעד. חוק נגד דואר זבל באי-מייל – אני בעד. להילחם דרך החלשים בשיווק הישיר ולמנוע את האפשרות לשיווק הישיר של ה-SMS והטלפונים, כשיש אפשרות של מאגר do not call כדי להתמודד עם הקשיים – נראה לי שזה באמת לא צודק, לא יעיל, לא כלכלי, וחבל שלא תקבלו את ההסתייגות הזאת. אני מקווה שתצביעו בעד ההסתייגות.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. ההסתייגות הבאה היא של חבר הכנסת יעקב כהן – מסיר. חבר הכנסת אלון, אתה רוצה שנצביע על ההסתייגות שלך?
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגות, נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד שם החוק – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 25, אין מתנגדים ואין נמנעים. שם החוק התקבל.
אנחנו עוברים לסעיף 1 – הסתייגות חבר הכנסת בני אלון. נא להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד ההסתייגות – 8
נגד – 17
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת בני אלון לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 8, נגד – 17, אין נמנעים. נדחתה ההסתייגות של חבר הכנסת בני אלון.
על סעיפים 2 ו-3 אין הסתייגויות, על כן נצביע על סעיפים 3-1 כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 13
בעד סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 27, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד החוק – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 27, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40) התקבלה בקריאה שנייה ושלישית. ברכות לשר אטיאס.
חבר הכנסת כחלון – בבקשה, אדוני.
משה כחלון (יו"ר הוועדה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה על שאתה מאפשר לי להודות לחברי הוועדה. מדובר בחוק מהותי מאוד, חוק חשוב מאוד, שוועדת הכלכלה וועדת המדע יחד, כוועדה משותפת, עשו בו עבודה גדולה. אני מבקש להודות למנהלת הוועדה המשותפת, הגברת עידית חנוכה, למנהלת ועדת הכלכלה, לאה ורון, לעורך-הדין ניר ימין, לעורכת-הדין אתי בנדלר, היועצת המשפטית של הוועדה, ולעורך-הדין יניב רוזנאי, שמסייע ומחזק מעת לעת. תודה רבה לכולם, תודה לך, אדוני היושב-ראש.
הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 7)
(צמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/230).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אחמד טיבי:
חל שינוי בסדר-היום, בהסכמה בין שני מציעים של שני חוקים שונים. אנחנו מקדימים את הדיון בהצעת החוק של חברת הכנסת רונית תירוש, הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 7) (צמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים), קריאה ראשונה. בבקשה, גברתי.
רונית תירוש (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אקצר ואומר שמטרת החוק היא לצמצם את ההתרבות הרבה של בעלי-חיים משוטטים – כלבים, חתולים – משום שלצערנו הם "זוכים" לפעולות של התעללות כלפיהם, ולעתים הם נאספים על-ידי אגודות שונות ומומתים על-ידן באין מאמץ. לפיכך, יחד עם משרד החקלאות – – –
היו"ר אחמד טיבי:
אדוני השר אטיאס, לא רק שאתה לא מקים סניף דואר בטייבה, אתה גם מפריע.
רונית תירוש (קדימה):
שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה – הוחלט שמשרד החקלאות ופיתוח הכפר יקצה סכום של 4.5 מיליוני שקלים על מנת לאפשר פעולות שתצמצמנה את ההתרבות של אותם בעלי-חיים. אני מודה לכולם – – –
היו"ר אחמד טיבי:
מה עמדת עמותות צער בעלי-חיים?
רונית תירוש (קדימה):
לעמותות אין בעיה עם זה באופן כללי. הן מכירות במקרים הרבים של התעללות בבעלי-חיים. גם הן עושות את המקסימום על מנת למצוא מאמצים לאותם בעלי-חיים, אבל אין ספק שהקצב של מציאת מאמצים אל מול קצב ההתרבות הטבעית של בעלי-חיים משוטטים הוא לא בהלימה. לפיכך אנחנו מבקשים. גם לא נקטנו שום פעולה – הגענו להסכמות גם עם המגזר החרדי, לא נקטנו מלים כמו "סירוס". אנחנו משאירים למשרד החקלאות ופיתוח הכפר לבחון את הדרכים לצמצום ההתרבות הזאת כדי שלא יתעללו בבעלי-חיים. זו מטרה משותפת לכל העמותות ולכל בני-האדם באשר הם, מכל הסקטורים. אני אודה לאדוני אם יחליט על הצבעה עכשיו. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה.
רונית תירוש (קדימה):
החוק הוא חוק משותף של חבר הכנסת של גלעד ארדן ושלי, כך שאני חושבת שאין עוד מה להוסיף בעניין.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת אורי אריאל, במקום לדבר אתה שואל. יש לך זכות, כי אתה רשום.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל)
ברשות היושב-ראש, אני רוצה לשאול את מציע החוק שאלה. זה שאתם לא כותבים שיש סירוס – אתם בסדר. אין הרבה דרכים אחרות. רוב הדברים ייעשו על-ידי סירוס. השאלה היא אם בדקתם את זה או לא.
רונית תירוש (קדימה):
השאלה בהחלט במקומה. היו חילוקי דעות גם בין הרבנים, ואני עצמי לא הצלחתי להבין מתי כן ומתי לא. היו רבנים שאמרו שעיקור זה דבר מותר וסירוס של זכרים לא. לכן, מצאתי לנכון להוציא את המלים האלה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר יבחן את הדברים, ולקראת הקריאה השנייה והשלישית אני אשמח לקבל עוד חוות דעת ולדייק במלים, אם תרצו בכך.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
זה יהיה סירוס, זה ברור.
היו"ר אחמד טיבי:
אני חוזר על מה שהיא אמרה. לפי היהדות עיקור של אשה מותר וסירוס של גבר אסור.
רונית תירוש (קדימה):
לצערי הרב, זה מה ששמעתי. בבעלי-חיים.
היו"ר אחמד טיבי:
האם שמעתי נכון? לא הכול אני יודע על יהדות. חבר הכנסת גפני, עיקור של אשה מותר וסירוס של גבר אסור?
משה גפני (יהדות התורה):
לא.
רונית תירוש (קדימה):
בבעלי-חיים. דיברתי על בעלי-חיים, ואני אשמח להביא לכם את חוות הדעת.
היו"ר אחמד טיבי:
חברת הכנסת תירוש התכוונה רק לבעלי-חיים. אגב, גם זה בעייתי. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אני אהיה מאוד קצר, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק ראוי וטוב. אני רוצה להבהיר דבר אחד, ואני מבין שזו מטרת יוזמי החוק – אם כי אני אומר את הדברים בשמי ולא בשמם, אבל אני מבין שזו מטרתם. אני מבין שהמטרה היא למנוע התרבות של בעלי-חיים באמצעים של עיקור וסירוס במידת הצורך. המטרה של החוק הזה איננה ללכת בכיוונים של המתת בעלי-חיים. אני אומר את הדברים כיוון שיש דאגות בציבור שוחרי טובתם של בעלי-החיים בעניין הזה. מהידברות עם יוזמי החוק ומהיכרות עם תהליך החקיקה אני יודע שזו אכן מטרתו של החוק. לכן אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בחוק הזה, שהוא חוק ראוי וטוב. אני מקווה שאנחנו נחדד אותו בצורה מספקת לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת אברהם רביץ. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. לחץ פיזי מאוד לא מתון מופעל עליו.
גלעד ארדן (הליכוד):
לאה, התמלא לנו הלו"ז לגמרי.
היו"ר אחמד טיבי:
האם אני שומע כאן איום של חבר הכנסת ארדן בכיוונו של חבר הכנסת גפני?
גלעד ארדן (הליכוד):
לא, פתאום ראיתי את גפני ונזכרתי בעוד כל מיני דברים.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים – שאף אחד מהם לא נמצא – הצעת החוק הזו הופלה במליאת הכנסת על-ידי רוב חברי הכנסת שנכחו באולם כאשר הגיעה במתכונתה הקודמת, מכיוון שהיה מדובר על עיקור וסירוס של בעלי-חיים. הראשון שהעלה שזו בעיה – ולא בעיה הלכתית. לא צריך לעשות מייד מחלוקות בין רבנים. זו הססמה הכי טובה שנשמעת פה באזור תמיד. אין ויכוח שעל-פי ההלכה עיקור וסירוס אסורים. זו המציאות – הראשון שהעלה את זה היה חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בעקבות דבריו הלכתי לבדוק את זה, והתברר שאין מחלוקות בעניין הזה. לכן, עם כל הידידות ועם כל זה שאנחנו רוצים לסייע לחברים להעביר חוקים, גם לחברת הכנסת רונית תירוש וגם לחבר הכנסת גלעד ארדן, הצבענו נגד. מה לעשות?
היו"ר אחמד טיבי:
אני שוקל לקרוא אותך לסדר, חבר הכנסת יואל חסון.
גלעד ארדן (הליכוד):
גם התעללות בבעלי-חיים תעשה רע.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, ד"ר טיבי, אני צריך את הקשבתך בעניין הזה, אתה איש מקצוע.
היו"ר אחמד טיבי:
תתייחס למה שאמרה חברת הכנסת תירוש על עיקור וסירוס.
משה גפני (יהדות התורה):
אין הבדל בין עיקור לסירוס בעלי-חיים. לאחר שזה נפל במליאת הכנסת העלו את זה החברים ללא הזכרת העניין של עיקור וסירוס. דובר על מתן סמכויות לשר החקלאות למנוע שוטטות של בעלי-החיים וכל מה שנלווה לעניין הזה.
תוך כדי דיונים בוועדה שעסקה בעניין, קיבלתי פניות של זואולוגים, שאומרים שבבריטניה זה לא הצליח מכיוון שכדי לבצע את זה צריך לעשות את זה בכל בעלי-החיים, בכל החתולים המשוטטים. יש התנגדות מקצועית לחוק הזה.
מעבר לעובדה הזאת, נאמר במליאת הכנסת שלדיונים בוועדת החינוך יובאו רבנים שיביעו את דעתם בעניין. אמרו את זה לחבר הכנסת הרב הלפרט, וזה נאמר גם לי. היו דעות שאפשר למנוע את התרבות בעלי-חיים באופן שאינו נוגד את ההלכה. אני אינני איש מקצוע בעניין הזה. אני לא יודע, ולקראת הקריאה הראשונה לא היה דיון כזה. כאשר שאלתי את הרב מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך, למה זה לא נעשה, הוא אמר לי שהוא יעשה את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. כדי להיות הגון – – –
היו"ר אחמד טיבי:
כדי להיות הגון אתה צריך לסיים.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מסיים. אמרתי לחברת הכנסת רונית תירוש ולחבר הכנסת גלעד ארדן שאני אצביע נגד החוק. הדיון הזה עם אנשים שעוסקים בעניין, עם אנשי הלכה, רבנים ואנשי מקצוע, לא נעשה, אבל יש התחייבות שזה ייעשה לפני הקריאה השנייה והשלישית. שלא כמו בפעם הקודמת, אני לא הלכתי לגייס חברים להפיל את החוק, אבל אני אצביע נגד, מכיוון שלדעתי הוא מנוגד להלכה. אני אצביע נגדו. אני לא אגייס חברים, לא ביקשתי מאף אחד להצביע נגד. תלויה ועומדת ההתחייבות שאם אכן זה יעבור כאן בקריאה ראשונה, יתקיים דיון אמיתי בוועדה – קודם כול הדיון ההלכתי.
גלעד ארדן (הליכוד):
זה אם אתם מצביעים בעד. אם אתם מצביעים נגד אין שום התחייבות.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת ארדן, נא לתת לו לסיים.
משה גפני (יהדות התורה):
ההתחייבות הזאת היתה בוועדה.
חיים אורון (מרצ):
ואם יתברר שהרב אומר שאי-אפשר? הרחובות יהיו מלאים חתולים וכלבים משוטטים.
משה גפני (יהדות התורה):
חבר הכנסת אורון, האם אתה רוצה שהיושב-ראש ינזוף בך פעם שלישית? אני אצביע נגד, אבל אני מקווה שההתחייבות הזאת תעמוד בעינה.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אני מוותר.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת נסים זאב – לא מוותר.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שאלת היושב-ראש כמה פעמים אם זה עיקור או סירוס נובעת מכך שד"ר אחמד טיבי הוא גינקולוג. לכן זה כל כך מטריד אותו. הוא חוזר על השאלה כדי לחדד למה ההלכה מתכוונת. החוק הוא בעייתי מבחינת ההלכה. בשם צער בעלי-חיים אנו רוצים לאפשר את הכחדתם.
הצעת חוק צער בעלי-חיים מדברת על צמצום התרבות של בעלי-חיים משוטטים. היא נותנת סמכות לשר הממונה לקבוע הוראות שלפיהן יש לפעול לצמצום ההתרבות. כלומר, הכנסת לא קובעת את הכללים ולא הוועדה. אנחנו מעכשיו מסמיכים את השר. אני לא ראיתי הסמכה כזאת, כאילו הכנסת מסמיכה עכשיו את כבוד השר להיות גם רב שיפסוק על הדרך והשיטה שאפשר לפעול בה לצמצום התרבות בעלי-החיים, כאשר הבעיה ההלכתית – ואנחנו חזרנו כמה פעמים על הבעיה הקיימת, כי התורה אומרת "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים". זה עניין שהוא מדאורייתא. מה אתה כל כך מתפעל מהעניין הזה?
גלעד ארדן (הליכוד):
אני לא ידעתי ש"פרו ורבו" זה גם על בעלי-חיים.
נסים זאב (ש"ס):
אז אני אומר לך, גם על בעלי-חיים, בדיוק. ולכן, אנחנו לא יכולים כרגע לבוא ולהצביע על חוק מהסוג הזה כפי שהוא, כלשונו. יכול להיות שבהמשך, אחרי הקריאה הראשונה, יהיו שינויים כלשהם, ואני מתפלא שכבוד השר הבטיח שהוא יבדוק את כל האפשרויות. אני אומר לכם, אני בדקתי. יש אפשרויות. על-ידי תרופות, זריקות של תרופות לבעלי-חיים, אפשר בדרך מסוימת לסרס אותם. אם אנחנו יכולים לעשות את זה אולי בדרך שמבחינת העלות היא קצת יותר יקרה, אז כדאי להשקיע ושהבית הזה יהיה בקונסנזוס ובדעה אחת על הדרך והשיטה שבה אנחנו יכולים להביא לצמצום התרבותם של בעלי-החיים. לא יכול להיות שאנחנו נפגע בבעלי-החיים ובהתרבות שלהם בשם צער בעלי-חיים, כי זה דבר סותר מיניה וביה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת יעקב כהן – נמצא, ועוד איך נמצא.
קריאה:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
לפנים משורת הדין, שלא יגידו שאני מתנכל למפלגת קדימה, אני מאפשר לך.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני חייב לומר בקשר להצעת החוק הנדונה בנושא צער בעלי-חיים, שמבחינה הלכתית היא בעיה, ואני מקווה שלקראת הקריאה השנייה והשלישית יגישו אותה בצורה שלא תהיה מנוגדת להלכה. אבל אני חייב לומר למציעים ולממשלה שאני מלא הערכה על גודש הרחמנות שיש למציעים ולממשלה. איזה חמלה מרובה יש להם לבעלי-החיים שלא ישוטטו ברחובות ושלא יסתובבו בלי מזון. אני באמת מעריך אותם. חמלה זה דבר גדול. אבל אני שואל, מה נשתנה? מדוע אתם לא מלאי רחמים על 850 ילדים שחיים מתחת לקו העוני?
נסים זאב (ש"ס):
850,000.
יעקב כהן (יהדות התורה):
850,000 ילדים. מדוע אינכם מלאי רחמים על רבבות זוגות שמשוטטים ללא קורת גג ואין להם דיור משלהם? האם זה לא צער בעלי-חיים? אני חושב שילדי ישראל בטח נכללים בין בעלי-החיים שצריכים את מלוא הרחמנות וההערכה. לכן אני מלא התפעלות ושואל.
קשה היה לי לשמוע השבוע את דבריו של שר האוצר, שהצהיר את ההצהרה האומללה שלא ייתן את ידו להחזרת קצבאות הילדים אפילו אם יורידו את ראשו. נראה לי שהצהרה זו מסמנת ששר האוצר לא חווה עוני מימיו, ששר האוצר אין לו מושג מה פירוש עוני. הוא לא מבין שעוני לא פותרים בסטטיסטיקות מקצועיות. מי שלא חי את זה לא יודע.
רבותי, אנחנו חייבים להחזיר, אין מנוס מלהחזיר את קצבאות הילדים. מה שהוא אומר, שאנחנו נחזיר אותם למעגל העבודה – רבותי, גם אלה שבמעגל העבודה ומרוויחים כמה אלפי שקלים לא יכולים לתת למשפחה עם כמה ילדים לאכול. ההתייקרויות הגדולות שיש לאחרונה, בעשרות אחוזים – מי מפצה את המשפחות האלה? איפה צער בעלי-חיים? מאיפה יהיה לילדים האלה לאכול? אני מלא השתוממות על האטימות והקשיחות של הממשלה ושל שר האוצר. רבותי, אין מנוס מהחזרת קצבאות הילדים, זה הפתרון. בלעדי זה העוני יעמיק ויחדור. לכן, אני קורא לכולם, לכל חברי הבית והממשלה, שכל כך רגישים לצער בעלי-חיים – הבה נתאחד ונתאגד כדי להחזיר את קצבאות הילדים, שהן הפתרון לעוני ולמצוקות. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני מודה לך. חברי חברי הכנסת, אני מבקש להודות ולברך על הצעת החוק החשובה הזאת, שבעיני היא הצעת חוק שבאה להגן על בעלי-החיים ולפתור בעיה מרכזית, גם של בעלי-חיים משוטטים וגם של נטישת בעלי-חיים, שמביאה בין השאר למצב של שוטטות בעלי-חיים.
הצעת החוק הזאת מצטרפת לכמה הצעות חוק שעוברות בכנסת הזאת, שבאמת מעלות את נושא ההגנת על בעלי-חיים, על הזכויות שלהם. אני חושב שזו הכנסת המטיבה ביותר עם זכויות בעלי-החיים. המגמה הזאת היא מגמה חשובה. אני שמח שכאן בבית הזה יש חבורה חיובית מאוד של חברי הכנסת שרואים את הנושא של הגנה על בעלי-חיים ועל זכויותיהם כיעד וכמטרה חשובה. לכן, אני אתמוך בחוק. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה לך. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. אחריו – הדובר האחרון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, כי הרשימה ננעלה מזמן.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אני תומך בהצעת החוק הזאת בלי שום כן ואבל ואולי. אני מוכרח לומר – נחשפתי לבעיה הזאת גם בתקופה הלא-ארוכה כשר החקלאות, שהוא השר הממונה על ביצוע החוק הזה. הבעיה היא בעיה, ויש לה היבט כפול. יש לה היבט של צער בעלי-חיים ויש לה היבט של הבטחת בריאות הציבור. מי שרוצה להתעלם מאחד משני ההיבטים של הבעיה הזאת עושה לעצמו חיים קלים. ההיבט של צער בעלי-חיים, חבר הכנסת גפני, הוא מאוד פשוט. במקומות שבהם יש ריבוי מאוד אגרסיבי של בעלי-חיים מסוימים, הם נקטלים. אבל הם נקטלים בדרכים שאני בטוח שיש פסק ברור בהלכה שהן לגנאי. המסלול שמוצע פה הוא ניסיון למנוע את התופעות הללו, שיש בהן קודם כול ההיבט הראשוני של צער בעלי-חיים. יש בהן לפעמים היבטים נוספים, חינוכיים ואחרים, ואני לא רוצה להגזים פה עכשיו בתיאורים מעל הדוכן.
משה גפני (יהדות התורה):
הניסיון בעולם – – – שחור-לבן.
חיים אורון (מרצ):
אגב, הרבה דברים לא מצליחים במאה אחוז. זה לחלוטין לא שחור-לבן. חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת אדלשטיין, לי אין שום קושי שייעשה מאמץ רציני במהלך החקיקה לפעול באופן שלא יקשה על חברי הכנסת הדתיים לקיים את אמונתם. אני מקווה שגם אתה לא מתכוון שאם יתברר – ואני מכיר כמה מקרים, גם אתה מכיר אותם, שלצערי הרב ההלכה אינה יכולה, או אינה יודעת, או אינה מספיק אמיצה – יולי, אני ממש מדבר אליך – לתת תשובות על שאלות שהזמן המודרני יצר, ויש לא מעט מקרים כאלה. הכנסת תהיה חייבת לפעול, ואני מקווה שכך תפעל אחרי שיתקיים הדיאלוג הזה, ולא מתוך רצון לוותר עליו או לדלג עליו.
משה גפני (יהדות התורה):
ממש לא מתאים לאיש – – – להגיד דבר כזה. מה מודרני פה? – – – לפני מאה שנה.
חיים אורון (מרצ):
מה לא מתאים?
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת אורון, סיימת. חבר הכנסת גפני, אתה מפריע לדובר לסיים.
חיים אורון (מרצ):
אני רוצה לדווח לך, חבר הכנסת גפני, שהעולם כפי שנברא בעבר על-ידי הקדוש-ברוך-הוא, יצר בתוכו את מנגנוני הברירה הטבעית – –
משה גפני (יהדות התורה):
נכון – – –
חיים אורון (מרצ):
– – ומנגנוני הברירה הטבעית יצרו טבע יותר מאוזן מאשר הטבע היום, שחיים בו בתוך גיוון מאוד משונה, שלא היה בעבר, בין עיר ובין שטחים פתוחים, בין חיות מחמד וחיות לא מחמד. מה, אני מגלה גילוי? אמרתי פה משהו שצריך לפגוע בך? המציאות יצרה מצב שצריך להתמודד אתו. אי-התמודדות לא פותרת את הבעיה, היא מחריפה אותה. אם במהלך הדיון יתברר שניתן לעשות את זה בדרך שפחות תפגע, אני לא מתנגד לזה. אני לא רואה פה אתגר לפגוע באמונתו של מישהו, אבל אני גם מסרב לקבל וטו של מישהו בגלל אמונתו.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. הדובר האחרון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין – בבקשה, אדוני.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
אפילו דקה אחת, אדוני היושב-ראש.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שלושה משפטים. המשפט הראשון הוא: אני אתמוך בחוק הזה.
המשפט השני: מכיוון – אמרתי גם למציעים – שהיה בכוונתי להגיש הצעת חוק דומה, התייעצתי עם רבנים מביני עניין, בוודאי יותר ממני, והם בהחלט אמרו שיש כאן שאלה הלכתית לא פשוטה ויש דרכים לפתור אותה. אני מזכיר לכולנו שלפי הפרוצדורה ולפי התקנון, החוק הזה, צער בעלי-חיים, יגיע לוועדת החינוך של הכנסת, שבראשה עומד רב מוסמך, ואני קורא לרב מלכיאור לזמן את האנשים המבינים ולמצוא דרך לחסוך צער מבעלי-החיים וגם לא לפגוע בהלכה.
המשפט המסכם והסיבה שעליתי לדבר כאן: גם כשאני העברתי חוקים בתחום הזה, תמיד שמעתי את הנואם התורן מדבר על רחמנות לחיות ואכזריות כלפי בני אדם. אמרתי אז ואני אומר עכשיו לכבוד חבר הכנסת יעקב כהן: מי שמתאכזר לבעלי-חיים סופו שיתאכזר גם לבני אדם. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, אדוני. תודה רבה.
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22
נגד – 6
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 7) (צמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים), התשס"ח–2008, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 22, נגד – 6, נמנעים – אפס. חברת הכנסת יחימוביץ מבקשת לציין שהיא בעד החוק. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תועבר להמשך דיון לקראת קריאה שנייה ושלישית לוועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 5),
התשס"ח–2008
[מס' מ/180; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 2509; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אחמד טיבי:
רבותי, אנחנו חוזרים אחורה בסדר-היום. חבר הכנסת גלעד ארדן – בבקשה, אדוני. הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 5) – בבקשה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, תודה, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008 – הצעת חוק ממשלתית, אשר התקבלה בקריאה הראשונה בעת כהונתה של הכנסת השש-עשרה והוחל עליה דין רציפות בכנסת הנוכחית.
הצעת החוק באה לעגן בחקיקה הישראלית כמה עקרונות מתוך אמנת המסגרת של ארגון הבריאות העולמי בדבר פיקוח על טבק. אמנה זו, שממשלת ישראל אשררה אותה באוגוסט 2005, קובעת הוראות שנועדו להגביר את הפיקוח על צריכת מוצרי טבק ולצמצם את צריכתם במדינות החתומות על האמנה, ובפרט הוראות לעניין איסור מקיף ומוחלט של פרסומת, קידום מכירות ומתן חסות למוצרי טבק, ככל שהוראות אלה עולות בקנה אחד עם מגבלות חוקתיות הקיימות באותן מדינות. כמו כן קובעת האמנה הוראות המחייבות את חברות הטבק לדווח על הוצאותיהן בשל פרסומת למוצרי טבק, אם פרסומת כזו אינה אסורה לחלוטין במדינות החתומות על האמנה.
במצב המשפטי כיום קובע חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, התשמ"ג–1983, הגבלות חמורות על פרסומת למוצרי טבק, לרבות איסור על פרסומת באמצעים מסוימים כגון רדיו וטלוויזיה, וכן הגבלות על פרסומת בשלטים וחובת אזהרה בפרסום מותר. עם זאת, החוק אינו קובע כיום איסור מוחלט של פרסומת למוצרי טבק.
הצעת החוק המונחת בפניכם קובעת הגבלות נוספות על פרסום מוצרי טבק, וכן הוראות המחייבות את חברות הטבק לדווח על הוצאות הפרסום שלהן, תוך התאמת הוראות האמנה לדין הישראלי.
סעיף 7א לחוק העיקרי, שעניינו הגבלת השימוש בשם מסחרי או במותג של מוצר טבק, מטיל כיום איסור על עשיית פרסומת עקיפה במסגרת עסקית. מדובר בפרסומת שלא למוצר טבק, שמטרתה בין היתר לקדם שיווק של מוצר טבק מסוים. עם זאת, הסעיף האמור קובע חריג, שלפיו מתן חסות או פרסומת שבה צוין מתן חסות לא יבואו בגדר פרסומת עקיפה, אם מתן החסות או הפרסומת הם לאירועים בתחומי התרבות, האמנות או הרווחה שאינם מיועדים בעיקרם לילדים ולבני-נוער עד לגיל 18.
התיקון המוצע נועד לקבוע הגבלות נוספות על מתן חסות שבה מפורסם מוצר טבק או שם מסחרי או מותג של מוצר טבק, או על פרסומת שבה צוין מתן החסות כאמור. בהתאם לכך, מוצע לקבוע איסור של מתן חסות או פרסומת לאירוע או לפעילות, או לאדם המשתתף בהם, אם מקורם של האירוע או הפעילות הוא בישראל ויש להם השפעה גם מחוץ לישראל, או אם דבר מתן החסות שודר בטלוויזיה או ברדיו.
התיקון נועד למנוע פרסום חוצה גבולות של מוצרי טבק באמצעות מתן חסות לאירועים בין-לאומיים שמקורם בישראל ואשר יש להם השפעה גם מחוץ לגבולותיה, שכן יש מדינות שבהן חל איסור מוחלט על פרסומת למוצרי טבק. כמו כן, התיקון נועד למנוע את עקיפת האיסור הקיים על פרסומת למוצרי טבק ברדיו ובטלוויזיה באמצעות מתן חסות למוצרי טבק באמצעי שידור אלה.
נוסף על כך, מוצע כי פרסומת בעיתון או בכל דבר דפוס אחר שבה צוין מתן חסות מותרת – בשל כך שאין רואים בה פרסומת עקיפה – תכלול אזהרה לגבי סכנות העישון, כפי שקובע כיום החוק לגבי פרסומות למוצרי טבק ולגבי פרסומות לשם מסחרי של מוצרי טבק.
הצעת החוק קובעת גם הוראות בנוגע לחובתן של חברות הטבק לדווח על הוצאותיהן עבור פרסום. במסגרת זו מוצע לחייב יצרן או יבואן של מוצרי טבק להגיש לשר הבריאות או למי שהוא הסמיך לכך, בכל שנה עד ל-1 ביוני, דוח של רואה-חשבון מטעמו, אשר יפרט את הוצאותיו של אותו יצרן או יבואן בשנה הקודמת בעד פרסומת או קידום מכירות או מתן חסות למוצרי טבק שהוא ייצר או ייבא. הדוח האמור יימסר בכתב וכן באמצעי אלקטרוני או מגנטי, ויכלול פירוט של הוצאות היצרן או היבואן כאמור, בהתאם לסוג אמצעי הפרסום שבו נעשה שימוש – פרסומת, מתן חסות, מבצעי קידום מכירות ודיוור ישיר.
כדי לאפשר לציבור הרחב נגישות למידע על הוצאותיהן של חברות הטבק על פרסום כאמור, בלי לפגוע יתר על המידה בסודותיהן המסחריים של החברות, מוצע כי שר הבריאות יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות, או בדרך אחרת כפי שימצא לנכון, את סך הוצאות הפרסום של כלל היצרנים והיבואנים של מוצרי טבק, וכן פירוט לפי סוג אמצעי הפרסום כאמור, ובלבד שההוצאות על פרסומת ועל דיוור ישיר יובאו במרוכז. הוראות אלה בדבר דיווח על הוצאות פרסום יחולו, על-פי המוצע, גם על בעל זכויות בסימן מסחרי של מוצר טבק ועל מי מטעמו, וכן על בעל רשות להשתמש בסימן המסחרי שאינם יצרן או יבואן של מוצרי טבק ואשר עושים פרסומת לשם מסחרי, לרבות פרסומת עקיפה.
יש לציין כי נוסחה המקורי של הצעת החוק כלל גם הוראות שהטילו על חברות הטבק חובה לדווח על רכיבי מוצרי הטבק שהן מייצרות או מייבאות, לרבות על מידת רעילותם של אותם רכיבים, והכול ברוח סעיף 10 לאמנה. אולם במהלך הדיון בוועדה ביקש משרד הבריאות, והוועדה הסכימה לבקשה, שלא לכלול הוראות אלה בהצעת החוק, שכן ועדה מקצועית במשרד העוסקת בנושא זה טרם פרסמה את הנחיותיה.
חברי הכנסת, הצעת החוק מהווה צעד נוסף, כך אני מקווה, לצמצום נזקי העישון ולהגברת המודעות הציבורית לנזקים אלה, ואני קורא לכם להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
בהזדמנות זו אודה לצוות הוועדה שסייע בהכנת הצעת החוק: למנהלת הוועדה הגברת לאה ורון, ליועצת המשפטית עורכת-הדין אתי בנדלר, לעורך-הדין ניר ימין, לעורך-הדין יניב רוזנאי, לגברת עידית חנוכה ולכל צוות הוועדה. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, אדוני. לפני שאנחנו עוברים להצבעה, אני רוצה לברך את הסטודנטים ממכללת חולון שנמצאים ביציע הקהל. תודה רבה.
אנחנו הולכים להצבעה בקריאה שנייה – כהצעת הוועדה, כי אין הסתייגויות. בבקשה.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 1–3 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 17
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. על כן, הצעת החוק להגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 5), כפי שהציג אותה יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית.
חבר הכנסת יעקב מרגי, אני העליתי את השאלה לגבי הבדל בין עיקור לסירוס על-פי ההלכה. הועבר אלי מסמך בזה הרגע, שאומר את הדברים הבאים בשל הוויכוח שהיה כאן. אני רוצה לקרוא בפניך, בפני הציבור, חוות דעת של ישיבת ההסדר פתח-תקווה, סעיף ב' של חוות הדעת: "כדי לבחון האם נקודת מוצא זו מאפשרת סירוס בתנאים מסוימים יש לבחון שני עניינים: 1. מהו סירוס על-פי ההלכה – ההלכה מבחינה בין סירוס זכר – בין באדם ובין בהמה – שהוא מיסוד הדין, ובין עיקור נקבה. מלשון הפוסקים משמע שכאשר מדובר בנקבה, איסור העיקור הוא פגיעה באברי ההולדה. לא זו בלבד, אלא שיש אומרים שהוא רק מדרבנן. לפיכך, אם מדובר בעיקור נקבות על-ידי תרופות ואמצעים – הדבר מותר". זו ההלכה.
רונית תירוש (קדימה):
יישר כוח.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה, חברת הכנסת רונית תירוש. למי שלא ידע מה ההבדל בין עיקור לסירוס ביהדות, זה היה שיעור קטן בהלכה.
יעקב מרגי (ש"ס):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
לא, יש קשר גינקולוגי לדברים... תודה רבה.
קריאה:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
מה זאת ישיבת ההסדר פתח-תקווה, יולי?
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
הרב יובל שרלו – – –
קריאה:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
בהחלט, אתם צודקים.
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 8) (כשירות דירקטור ודירקטור בלתי תלוי), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/229).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים להצעת חוק החברות (תיקון מס' 8) (כשירות דירקטור ודירקטור בלתי תלוי), קריאה ראשונה. אני קורא שוב לחבר הכנסת גלעד ארדן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
גלעד ארדן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה, כנסת נכבדה, כללי עקרונות הממשל התאגידי מציבים קווים מנחים להתנהלות ראויה של חברות ציבוריות בהיבטים של בקרה ופיקוח. בעקבות משברים שהתרחשו בשוקי ההון בעולם בשנים האחרונות, מדינות רבות אימצו עקרונות כאמור כדי להבטיח את ניהולן התקין של חברות ציבוריות ולהקטין את הסיכון של ניצול לרעה של כספי משקיעים. אחד מעקרונות הממשל התאגידי הוא חיזוק העצמאות של דירקטוריון החברה כאורגן העיקרי בחברה, שתפקידו לפקח על ניהולה לצד קביעת מדיניותה. הצעת החוק שאני מציג היום בפניכם נועדה לקבוע הסדרים המחזקים את עצמאות הדירקטוריון בחברות ציבוריות, ברוח ההמלצות שנכללו בדוח הוועדה שמינה יושב-ראש רשות ניירות ערך לבחינת קוד ממשל תאגידי בישראל מיום 12 בדצמבר 2006, שמעתה אקרא לו דוח ועדת-גושן.
הצעת החוק קובעת כמה עקרונות. חוק החברות הקיים מחייב כל חברה ציבורית למנות לפחות שני דירקטורים חיצוניים, אולם מספר זה עשוי להיות קטן מהרצוי בהתחשב במספר הכולל של הדירקטורים בחברה. הצעת החוק מציעה לעודד חברות ציבוריות לכלול בדירקטוריון שלהן דירקטורים שהם בלתי תלויים, נוסף על הדירקטורים החיצוניים, ובכך לחזק את עצמאות הדירקטוריון.
על-פי הצעת החוק, דירקטור בלתי תלוי הוא דירקטור שמתקיימים לגביו רוב התנאים הקבועים בחוק לגבי דירקטור חיצוני, ובהם העדר זיקה לחברה או לבעל השליטה בה, העדר ניגוד עניינים בין עיסוקיו או תפקידיו האחרים לבין תפקידו כדירקטור, זכאות לגמול והחזר הוצאות וכן כפיפות לתקופת צינון של שנתיים מתום כהונתו בטרם ניתן להעסיקו כעובד או למנותו כנושא משרה בחברה.
ההבדלים העיקריים בין דירקטור חיצוני לבין דירקטור בלתי תלוי יהיו בדרך המינוי, בתקופת הכהונה ובדרך הפסקת הכהונה. דירקטור חיצוני מתמנה על-ידי האספה הכללית בתמיכה של שליש מבעלי המניות שאינם בעלי שליטה בחברה או מי מטעמם, ואילו דירקטור בלתי תלוי יתמנה בדרך הרגילה שבה מתמנים דירקטורים בחברה. תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני היא שלוש שנים, שניתן להאריך בשלוש שנים, ולא ניתן להפסיק את כהונתו אלא במקרה של הפרת אמונים. לעומת זאת, תקופת כהונתו של דירקטור בלתי תלוי, כפי שאנו מציעים בהצעת החוק, תוגבל לתשע שנים רצופות, וניתן יהיה להפסיקה בדרכים הרגילות שבהן ניתן להפסיק כהונה של דירקטור.
עוד מציעה ההצעה לקבוע במפורש כי חברה ציבורית תהיה רשאית לקבוע בתקנונה את מספר הדירקטורים הבלתי-תלויים שיכהנו בה, בצד המלצה בחקיקה בדבר השיעור הראוי של דירקטורים בלתי תלויים בחברה ציבורית התואמת את המלצות ועדת-גושן. החברה לא תהיה חייבת לאמץ הוראות אלה, אך ניתן יהיה לחייב אותה לגלות אם עשתה כן, וזה מכוח חוק ניירות ערך. גישה זו, המכונה גישת "אמץ או גלה", מקובלת גם במדינות אחרות ביחס לעקרונות ממשל תאגידי, למשל באנגליה, באוסטרליה ובארצות-הברית. לפי ההוראה המומלצת על-ידינו, יש למנות רוב של דירקטורים בלתי תלויים, ובחברה שיש בה בעל שליטה או בעל דבוקת שליטה, כלומר מי שמחזיק 25% מזכויות ההצבעה בחברה או יותר, די בכך ששליש מהדירקטורים בחברה יהיו בלתי תלויים. הבחנה זו מוצעת כדי לשמר בידי בעל השליטה את האפשרות להגשים את המדיניות העסקית שלו. הבחנה מעין זו קבועה גם בכללי הבורסות בארצות-הברית. יובהר כי לעניין שיעור הדירקטורים הבלתי-תלויים, דירקטור חיצוני – דינו יהיה בדיוק כמו דינו של דירקטור בלתי תלוי.
עוד מציעה הצעת החוק כי בשונה מדירקטור חיצוני, שהחברה חייבת למנותו ככזה מלכתחילה, ניתן יהיה לסווג דירקטור המכהן בחברה כדירקטור רגיל בתור דירקטור בלתי תלוי אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בחוק לשם כך, ובתנאי שהצהיר על כך ושוועדת הביקורת אישרה זאת. במקרה כזה תקופת הכהונה של הדירקטור כדירקטור רגיל תיכלל במניין מגבלת תשע השנים לכהונתו.
כשירות חברי הדירקטוריון, התאמתם לתפקיד ויכולתם להקדיש זמן לביצועו הן תנאים חיוניים לתפקודו היעיל של דירקטוריון החברה. עם זאת, קביעת תנאי כשירות של השכלה או ניסיון, כפי שקבוע לגבי דירקטורים חיצוניים ולגבי דירקטורים בחברות ממשלתיות, יכול שתעלה כדי התערבות יתר ביכולתם של בעלי זכות המינוי למנות לתפקיד את מי שראוי לכך לדעתם. כיוון שהשתכנענו שהתערבות כזאת יהיה בה משום התערבות מוגזמת בחופש הקניין, בעצם במקום להתערב בכשירות של הדירקטורים, החלטנו להגדיר את אותו מעמד חדש של דירקטור בלתי תלוי.
כדי להגביר את המודעות ואת האחריות של הגורם הממנה את הדירקטורים, הצענו לחייבו למנות דירקטורים בעלי כישורים דרושים ויכולת להקדיש זמן כדי למלא את התפקיד כראוי. כמו כן, הצענו לחייב את מי שמקבל על עצמו תפקיד של דירקטור בחברה ציבורית להצהיר בכתב כי יש לו הכישורים המתאימים והזמן הדרוש למילוי תפקיד מעין זה, וכן לפרט את כישוריו, כדי להבטיח שיהיה מודע למה שנדרש ממנו ויגביר את זהירותו בטרם יקבל על עצמו את התפקיד. ההצהרה מוסיפה התחייבות חוזית על חובת הזהירות החלה על הדירקטור כלפי החברה, והיא תובא בפני הגורם הממנה טרם המינוי. הדירקטור יחויב להודיע לחברה אם חל שינוי המשפיע על כשירותו לכהן בתפקיד. לאחר מכן, אם תקרה תקלה כלשהי בחברה, לא תישמע ממנו טענה שלא היו לו הכישורים המתאימים או הזמן כדי לפקח על פעילות החברה ועל החלטותיה, שהרי הוא חתם והצהיר שיש לו הכישורים והזמן לכך.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מתרשם שחברי הכנסת – – –
גלעד ארדן (הליכוד):
השתכנעו, ולכן אני באמת מקבל את עמדתך, ואני אסיים במשפט אחרון.
העדר תלות בין דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי לבין החברה ובעל השליטה בה הוא אחד התנאים המרכזיים המבטיחים את יכולתו של הדירקטור למלא את תפקידו. כדי להבטיח את האי-תלות, אוסר סעיף 240(ב) לחוק קיום יחסי עבודה וקשרים עסקיים או מקצועיים בין החברה ובעל השליטה בה לבין הדירקטור החיצוני ומי שהוא קשור אליו או תלוי בו כלכלית, לרבות מעבידו. אנו מציעים להבהיר כי איסור קיומה של זיקה יחול גם לגבי מי שהמועמד להיות דירקטור כפוף לו במישרין או בעקיפין. הבהרה זו נדרשת בעקבות מקרים שבהם התקיימה זיקה בין החברה לבין מי שהמועמד לכהן כדירקטור חיצוני כפוף לו מקצועית או מינהלית, זיקה היוצרת תלות שהחוק ביקש למונעה, אך התעורר ספק אם הוא נחשב באופן רשמי מעבידו של המועמד.
חברי חברי הכנסת, הצעת החוק נועדה לסייע להשיג את המטרה שכולנו חפצים בה, והיא להגן לא רק על הקניין של בעלי ההון ששולטים בחברה, אלא גם של הציבור הרחב שמשקיע ממיטב כספו במניותיה של החברה וזקוק לכך שבהנהלה של אותה חברה, בדירקטוריון, ישבו דירקטורים שדואגים לא רק לבעלי השליטה אלא גם לאינטרסים של ציבור המשקיעים. תודה רבה.
אני מבקש לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ולהחזירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, אדוני. תשתדל לא לעלות עם טלפון.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
כל הדוברים השתכנעו וויתרו על זכות הדיבור.
היו"ר אחמד טיבי:
דבריו של חבר הכנסת ארדן היו חד-משמעיים וכל כך ברורים, והתגובה היתה מיידית. לכן – חבר הכנסת אבישי ברוורמן, חבר הכנסת אורי אריאל, חבר הכנסת דב חנין, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת מאיר פרוש, חבר הכנסת אברהם רביץ, חבר הכנסת משה גפני.
קריאה:
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
אתה טועה.
גלעד ארדן (הליכוד):
ההערה שלך לגבי הטלפון היא לעצמך, כי ידוע ש"אורנג'" משדרת על תדר של מיקרופונים ולי יש "פלאפון".
היו"ר אחמד טיבי:
למה אתה חייב לגלות ברבים שליושב-ראש יש "אורנג'"? תמה רשימת הדוברים.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 8) (כשירות דירקטור ודירקטור בלתי תלוי), התשס"ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק החברות (תיקון מס' 8) עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור להמשך הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 36) (אישור תקן כליאה),
התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/231).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 36) (אישור תקן כליאה), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת יצחק לוי. בבקשה, אדוני.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ההצעה הזאת באה לעשות סדר בעבודת הכנסת. היתה פעם גישה, שאני חושב שאין לה כבר מקום בכנסת, שוועדת החוקה, חוק ומשפט היא האחראית לשמירת זכויות האדם ואילו הוועדות האחרות אינן מספיק מומחיות בעניין, אינן מכירות את הנושא. לכן, כל מה שנגע בזכויות האדם תמיד התרכז בוועדת החוקה, חוק ומשפט. על כן, אף שנושא בתי-הסוהר נמצא בוועדת הפנים והגנת הסביבה, העבירו את תקן הכליאה לאישור בוועדת החוקה בגלל עניין זכויות האדם. אמרו שוועדת החוקה היא זו שצריכה לעסוק בזה. האמת היא שלאחר הרבה שנים של חברות בוועדת החוקה אני יכול לומר לכם שהדבר הזה מיותר לגמרי, מכיוון שאנחנו עורכים דיון אחד, פעם אחת בלבד, בשביל לאשר את התקן, ולאחר מכן כמעט אין מעקב, אין לנו יכולת לעשות מעקב, כי אנחנו לא עוסקים בנושא הזה בכלל. לכן, ההצעה היא להעביר את אישור תקן הכליאה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
אדוני היושב-ראש, לממשלה אין כאן עמדה, מכיוון שמדובר פה בעבודת הכנסת, בעניין פנימי בעבודת הכנסת. אנחנו הכנו את ההצעה הזאת לקריאה ראשונה בוועדת הפנים, וכמובן, ההצעה הזאת עברה פה אחד ללא חילוקי דעות. אני מבקש מהכנסת לאשר את ההצעה בקריאה ראשונה, כדי שנוכל להכינה לקריאה שנייה ושלישית, גם כן בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, אדוני. רשימת הדוברים נעולה. חבר הכנסת יעקב כהן. חבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבין שחבר הכנסת יצחק לוי רוצה לעשות סדר, להביא את זה לוועדת הפנים, ששם ראוי שיהיו כל נושא בתי-הכלא והצווים של המעצר – בוועדת הפנים ולא בוועדת החוקה. ועדת החוקה בלאו הכי כל כך מלאה ועמוסה שאין יום אחד של מנוחה. לכן, הנושאים הרלוונטיים שקשורים לוועדת הפנים, שיידונו שם.
אבל אני רוצה לומר שאת הסדר לא צריכים לעשות בוועדות. אני חושב שהבעיה של זכויות האדם, אותם אסירים שלא זוכים באמת לאותן זכויות, לא נותנים להם אותן לא כי אין רצון אלא כי אין יכולת, אין הכלים. הצפיפות בבתי-הכלא, למשל. כמה פעמים סיירתי ושמעתי את התלונות הקשות של האסירים. אני גם לא מבין מדוע צריך להמתין חודשים רבים כדי שאסיר שירצה להיות בכלא "מעשיהו" כי הוא נכנס שם לפני ולפנים בגן-עדן – והוא מרגיש שם שכדי להגיע הוא צריך להילחם בחירוף נפש ולהפעיל את כל חברי הכנסת שהוא יכול, את כל הפרוטקציות. לא הבנתי, מה, וכי הדרישה שיהיה עוד אגף כזה או עוד מחלקה כזאת זה לא דבר אלמנטרי, שמחייב אותנו לתת את הדעת עליו? ואם יש דרישה כזאת והתנאים אולי קצת יותר מקלים, כי אולי אותם אנשים רוצים ללמוד תורה במקום עיסוקים אחרים, למה דבר כזה צריך לחכות כל כך הרבה זמן בדיונים ובהחלטות, כאילו איזו החלטה זאת? הרי לא הולכים לצמצם את תקופת שהותו בכלא. בסך הכול נותנים לו את התנאים המתאימים לפי אורח חייו.
לכן, זה דבר שאם הוא עובר לוועדת הפנים, אני מבקש שזאת תהיה סוגיה שתעלה ושייתנו עליה את הדעת.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. נא להצביע.
הצבעה מס' 19
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 36) (אישור תקן כליאה), התשס"ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני קובע שהצעת החוק התקבלה ברוב מוחץ של שבעה נגד אפס, והיא תעבור להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
שאילתות ותשובות
היו"ר אחמד טיבי:
אני מזמין את שר התקשורת אריאל אטיאס לעלות לדוכן ולהשיב על השאילתות המפורטות בדף המונח לפניכם. חבר הכנסת יואל חסון, 1437 – איננו; לפרוטוקול.
1437. ידיעה על האזנה באמצעות טלפונים סלולריים לעובדי חברות מסחריות
חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התקשורת
ביום י' באב התשס"ז (25 ביולי 2007):
פורסם כי עשרות חברות בישראל מחלקות לעובדיהן טלפונים סלולריים המשמשים למעקב ולהאזנה לשיחותיהם. הטלפונים נרכשים מחברות אבטחה פרטיות על-ידי בנקים, חברות מזון ותקשורת ועוד.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם ידוע מי הן החברות המאזינות לעובדיהן?
3. מה ייעשה נגדן ובאילו אמצעים?
4. מה נעשה להגנה על העובדים מפני התופעה?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–4. בכתבה שהתפרסמה באתר האינטרנט "nrg מעריב", שעליה מתבססת השאילתא, נאמר במפורש כי "מדובר בטלפונים שאינם נרכשים מחברות הסלולר, אלא מחברות אבטחה פרטיות". למשרד התקשורת אין אחריות לשירותי מעקב המוענקים על-ידי חברות אבטחה פרטיות.
מבדיקה שערך משרד התקשורת מול החברות הסלולריות עולה כי החברות הסלולריות אינן שותפות בכל צורה שהיא בביצוע מעקב או האזנה לשיחות מנוייהן.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת ואסל טאהא, 1478 – איננו; לפרוטוקול.
1478. תעריף חוץ-לארץ בשיחות סלולריות לאחר החזרה לישראל
חבר הכנסת ואסל טאהא שאל את שר התקשורת
ביום י"ז באב התשס"ז (1 באוגוסט 2007):
בעלי טלפונים סלולריים אשר חוזרים מחוץ-לארץ, בעיקר מירדן, לא מנותקים מייד מקו החוץ, ובחשבון החודשי הם והמתקשרים אליהם מחויבים על-פי תעריף שיחת חוץ-לארץ על שיחות שנערכו כמה שעות לאחר הכניסה לישראל.
רצוני לשאול:
1. מדוע התעריף לא משתנה מיידית עם הכניסה לישראל?
2. כיצד יפוצו הלקוחות?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התופעה קיימת בעיקר לאחר החזרה מירדן לישראל, ברשתות ה-GSM של "פרטנר" ו-סלקום" וברשת iDEN של חברת "מירס", ואין לה פתרון אבסולוטי ומיידי, בשל הסמיכות הגיאוגרפית ותנאי השטח. החברות מקיימות שיתוף פעולה עם המפעילים בירדן על מנת להפחית למינימום את המעבר הלא-רצוני לרשת השכנה, וכן פועלות במישור הטכני לשפר את עוצמת האות, איכות הקליטה באזור, שדרוג פעילות האתרים במקום או הוספה של אתרים.
2. לקוחות הפונים לחברות על מנת לבטל את החיוב ולקבל זיכוי, זוכים בדרך כלל לטיפול ולמענה חיובי ומקבלים את כספם בחזרה.
המשרד פועל ללא הרף מול החברות על מנת להפחית למינימום את התופעה ואת השפעותיה, במטרה לשפר את השירות שמקבלים המנויים בכלל ובמקרים אלה בפרט.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת זבולון אורלב, 1853 – איננו; לפרוטוקול.
1853. התאמת "חבילת צפייה"
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התקשורת
ביום ב' בשבט התשס"ח (9 בינואר 2008):
הובא לידיעתי כי אדם המחובר לטלוויזיה רב-ערוצית המבקש מהחברה לחסום ערוצים בעלי תוכן שאינו הולם את השקפתו נענה ש"הדבר אינו אפשרי". כיום הצופה יכול לחסום עצמאית עד חמישה ערוצים באמצעות השלט, ומספר זה אינו תואם את מספר הערוצים הרב.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן – מדוע לא מוטלת על החברות חובה לספק שירות חסימה כך שהצופה יגבש חבילת צפייה שתתאים למשפחתו?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. חברת הכבלים "הוט" מאפשרת למנוייה הדיגיטליים לחסום את כל הערוצים המשודרים על-ידה בו זמנית. רק מנוייה האנלוגיים של חברת "הוט" אינם יכולים לחסום ערוצים, כיוון שהטכנולוגיה האנלוגית אינה מאפשרת לעשות זאת.
חברת yes מאפשרת למנוייה לחסום חמישה ערוצים בו-זמנית, לפי בחירת המנוי, ובנוסף מאפשרת למנוייה לחסום משדרים בהתאם לסיווגם על-פי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס"א–2001. כלומר, המנויים יכולים לחסום, נוסף על חמשת הערוצים שיחפצו לחסום, גם את כל המשדרים המסומנים כבעלי תכנים שאינם מתאימים לגילאים מסוימים – לפי קטגוריית גיל 8, 14 ו-18.
2. ראוי לציין כי עד כה לא התקבלו במשרד התקשורת ובחברות הכבלים והלוויין תלונות ממנויים על מספר הערוצים שניתן לחסום בו-זמנית. אם ניווכח שהיקף התלונות בנושא זה יגדל, נשקול מחדש את הצורך בחיוב חברת yes להרחיב את מספר הערוצים הניתנים לחסימה בו-זמנית.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת ואסל טאהא, 2020 – איננו; לפרוטוקול.
2020. המשך גבייה על-ידי "בזק" למרות הפסקת השירות
חבר הכנסת ואסל טאהא שאל את שר התקשורת
ביום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008):
לקוחות "בזק" אשר ביקשו ניתוק, מנותקים רק לאחר חודשים מספר והתעקשות. גם לאחר הניתוק "בזק" עדיין גובה תשלום בעבור אחזקת הקו ושירותים אחרים, אף שאינה מספקת אותם.
רצוני לשאול:
1. מדוע "בזק" מתמהמהת בניתוק הקו?
2. מדוע "בזק" ממשיכה לגבות תשלומים בעד האחזקה בסמוך לניתוק הקו בפועל?
3. מתי וכיצד יפוצו הלקוחות?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. על-פי תקנות הבזק, מנוי רשאי לבקש מהחברה את הפסקת השירות, ואת הבקשה יש להגיש בכתב. המנוי אמור לקבוע בבקשתו את המועד שבו יופסק השירות על-ידי חברת "בזק". אם לא קבע המנוי בבקשתו את מועד ההפסקה, ייחשב תאריך קבלת הבקשה בידי החברה כמועד שבו הופסק השירות.
על המנוי לשלם תשלומים ל"בזק", לרבות התשלום הקבוע, רק עד למועד הפסקת השירות שנקבע על-ידו, או עד למועד שבו התקבלה הבקשה בידי החברה, אם לא קבע מועד להפסקת השירות. מעבר לכך המנוי אינו נדרש לשלם.
בעידן של תחרות, שבו יש מאבק על כל לקוח, סביר שיהיו מקרים שבהם חל עיכוב בהפסקת שירות. משרד התקשורת לא זיהה שמדובר בתופעה או במדיניות מכוונת של החברה, ולכן אנו מתייחסים אל מקרים אלה כאל מקרים נקודתיים. בכל מקרה, גם אם בוצע חיוב מעבר למועד שבו אמור היה השירות להיפסק, הלקוח מזוכה בהתאם למועד שבו ביקש שהשירות ייפסק או למועד שבו התקבלה הבקשה בידי החברה.
3. משרד התקשורת איננו רשאי להורות ל"בזק" לפצות מנויים בגין עיכוב של הפסקת שירות. מנויים רשאים לתבוע פיצויים על-ידי פנייה לערכאות שיפוטיות. בכל מקרה של אי-עמידת "בזק" בכללים אלו, המנוי מוזמן לפנות לאגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת אדלשטיין, 2094 – איננו; לפרוטוקול.
2094. שירות ניווט לווייני בתחומי יהודה ושומרון
חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין שאל את שר התקשורת
ביום ד' בניסן התשס"ח (9 באפריל 2008):
נודע לי כי מכשירי הניווט הלווייני אינם מכסים את תחומי יהודה ושומרון. זו פגיעה במי שרכש את המכשיר לשימוש באזורים אלה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע פוגעים בתושבי יהודה ושומרון או למנסים להגיע לשם באמצעות מכשירי הניווט?
3. האם זוהי הנחיית משרדך "להוציא" את יהודה ושומרון ממפת ישראל?
4. מה ייעשה לתיקון עיוות זה?
תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–4. ראשית יש להבהיר כי למשרד התקשורת אין כל נגיעה לנושא המפות המופעלות בציוד הניווט הלווייני, המוכר יותר בשם GPS. משרד התקשורת אומנם מאשר את הציוד, כיוון שהוא מכיל פונקציות אלחוטיות – מקלט ה-GPS – אך המפות עצמן, כמו כל תוכנה אחרת, אינן נדרשות לכל אישור ממשרד התקשורת.
עם זאת, צוות משרדי בדק את הנושא והתברר כי שתי תוכנות הניווט העירוניות הנפוצות בארץ, iGo ו-Destinator, כן מכילות כיסוי של רוב אזורי יהודה ושומרון. יישובים גדולים, כדוגמת אריאל, מפורטים עד רמת רחובות, ואילו יישובים קטנים יותר, כדוגמת ארגמן, מפורטים עד הכניסה ליישוב או עד מרכזו.
היו"ר אחמד טיבי:
אם אדוני יואיל בטובו, לפנים משורת הדין, להשיב על השאילתא הראשונה של יואל חסון, 1437: ידיעה על האזנה לעובדי חברות מסחריות באמצעות טלפונים סלולריים. אני אודה לך, אדוני.
שר התקשורת אריאל אטיאס:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בכתבה שהתפרסמה באתר אינטרנט, שעליה התבססה השאילתא, נאמר שכביכול החברות מצותתות לעובדים או עוקבות אחרי העובדים שלהן דרך חברות הסלולר. מדובר בחברות אבטחה פרטיות ולא מדובר בטלפונים שנרכשים בחברות הסלולר. בבדיקה שערך משרד התקשורת מול חברות הסלולר נמצא כי חברות הסלולר אינן שותפות בכל צורה שהיא בביצוע מעקב או האזנה לשיחות מנוייהן. משכך, אין לנו נגיעה לסיפור הזה. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, אדוני, על שנשארת והואלת לענות על השאילתות, על חלקן לפחות, כי שאר השואלים לא היו פה. אני מודה לשר אטיאס.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ג באייר התשס"ח, 28 במאי 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:12.