דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכיר הכנסת איל ינון: 3
נאומים בני דקה 4
יעקב כהן (יהדות התורה): 5
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 5
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 5
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 7
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): 7
דב חנין (חד"ש): 8
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 8
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 9
הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח–2008 10
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 10
דב חנין (חד"ש): 13
משה גפני (יהדות התורה): 16
דוד אזולאי (ש"ס): 17
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 18
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח–2008 22
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 22
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 26
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 26
רונית תירוש (בשם ועדת הכנסת): 26
הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס”ח–2008 27
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 27
שרת החינוך יולי תמיר: 29
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 31
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 31
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 32
הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס”ח–2008 33
הצעת חוק לשכת עורכי-הדין (תיקון מס' 32), התשס"ח–2008 34
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 34
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 38
הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס"ח–2008 39
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 39
הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לפיצוי נפגעי גזזת (תיקון מס' 4), התשס”ח–2008 41
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 41
הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת והקמת הרשות לפיתוח אילת, התשס"ח -2008 43
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 43
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 45
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 45
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 111) (דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס”ח–2008 46
אמנון כהן (ש"ס): 46
אמנון כהן (ש"ס): 47
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 49
נסים זאב (ש"ס): 49
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (הקלות לתושב חוזר), התשס”ח–2008 51
משה גפני (יהדות התורה): 51
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 53
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 53
יואל חסון (קדימה): 54
נסים זאב (ש"ס): 55
יעקב כהן (יהדות התורה): 56
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40) (החמרת הענישה בשל פגיעה במתקן בזק), התשס”ח–2008 57
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 58
מנחם בן-ששון (קדימה): 60
נסים זאב (ש"ס): 62
הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס”ח–2008 65
דב חנין (חד"ש): 65
חוברת כ"ו
ישיבה רכ"ח
הישיבה המאתיים-ועשרים-ושמונה של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, כ"ה באדר ב' התשס"ח (1 באפריל 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, כ"ה באדר ב', 1 באפריל.
הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, מזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
החלטת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת והקמת הרשות לפיתוח אילת, התשס”ח–2008.
הצעת ועדת עבודה הרווחה והבריאות, לפי סעיף 123(א) לתקנון הכנסת, להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לפיצוי נפגעי גזזת (תיקון מס' 4), התשס”ח–2008.
מסקנות ועדת כספים בעקבות דיון מהיר בנושא: פגיעה אנושה בחקלאים ברחבי הארץ בעקבות הקרה, של חבר כנסת שי חרמש. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. נא להודיע למזכיר הממשלה שאם לא יהיה פה שר מהממשלה אני אסגור את הישיבה ולא נפתח את המליאה היום כלל.
נאומים בני דקה
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצבעה. חברי כנסת שמעוניינים יירשמו באמצעות מערכת ההפעלה האלקטרונית.
האם אדוני ממלא את מקומו של שר הביטחון?
מתן וילנאי (העבודה-מימד):
לצורך העניין, כן.
היו"ר דליה איציק:
ברשותך, אני מבקשת להודיע לשר הביטחון שבכל המושב הזה הוא לא הגיע, ואני לא זוכרת שהוא השיב על שאילתא פעם אחת, והוא גם שר תורן, אז בכל הכבוד הראוי, זה ממש לא בסדר. היות שדיברו אתי מראש, וזה מקרה חריג – אבל אני ממש לא מוכנה לקבל את זה.
מתן וילנאי (העבודה-מימד):
הייתי שמח אם לא היית מאשרת לו.
היו"ר דליה איציק:
לא לאשר לו – אני לא מאשרת לו. נצטרך לראות מה אנחנו עושים עם זה. זה ממש לא בסדר, הוא לא היה כל המושב הזה. דיברו אתי היום, ואני מבינה שהוא מופיע לפני תלמידים בכותל, אבל הוא שר תורן.
חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, בסוף הכנס אני חייב לציין שמערכת החינוך החרדי נקלעה למצב קשה, בעיקר בתי-הספר העל-יסודיים. עקב הפסיקה של הבג"ץ הם שרויים במצב קשה – הופסק למחצה התשלום להם. במיוחד יש פגיעה בתלמידים שזקוקים לטיפוח ולקידום; חלקם נמצאים בבית והפסיקו את הקידום שלהם, ויהיו לזה תוצאות חמורות בעתיד.
אני קורא לשרת החינוך, לממשלה, לקדם את חוק החינוך, שיפתור את הבעיה. אנחנו לא מבקשים דברים חדשים, רק את שמירת הקיים, את מה שהיה כל השנים. אני פונה בפנייה מיוחדת ליושב-ראש ועדת החינוך, שיכנס את הוועדה, ולסיעת ש"ס, שזה הובטח לה בהסכם הקואליציוני – אנא, עמדו על זה, כדי שלא יהיה מאוחר מדי ובשנת הלימודים החדשה מערכת החינוך תעמוד בפני שוקת שבורה. זכרו כי בנפשנו הדבר, ויפה שעה אחת קודם.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, מתאים לי שנמצא כאן סגן שר הביטחון. בצער רב אני רוצה לומר שזו אולי ההזדמנות האחרונה בכנס הנוכחי לדבר על נושא אקטואלי. זו הדקה האחרונה, כי מחר חקיקה ולאחר מכן פגרה. כנראה לראש הממשלה זה מאוד מתאים; לכנסת קצת פחות.
לכן אני רוצה לפנות אל סגן שר הביטחון ובאמצעותו למערכת הביטחון. בדאגה ובחרדה ראיתי ידיעות על מחוות, בעיקר בדמות הסרת המחסומים בשטחי יהודה ושומרון, מתוך הבנה שכל שבוע או כל חודש יסירו עוד מחסום ועוד מחסום. אדוני סגן שר הביטחון, יצא לי כבר בעבר להשתתף בהלוויות שהיו תוצאה ישירה – של אלה שהפגיעה בהם היתה תוצאה ישירה של הסרת המחסומים.
אני מבקש בכל לשון של בקשה – כפי שאמרתי, כפו עלינו פגרה, אפילו לא נוכל לדבר על הנושאים האלה – בכל לשון של בקשה – – –
היו"ר דליה איציק:
המלה "כפו" לא קצת מוגזמת?
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
זו מלה מדויקת, גברתי.
היו"ר דליה איציק:
כפו עליך פגרה? כפו, זו המלה?
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אפשר שיסדרו לו אישור מיוחד להמשיך לעבוד.
היו"ר דליה איציק:
נעבוד על זה.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
אני לא מבין את החיוכים. אני חושב שזה מה שהיה. עם כל הכבוד, אני חושב שזה מה שהיה.
היו"ר דליה איציק:
עם כל הכבוד, אני רוצה לומר, חבר הכנסת אדלשטיין, שבמזכירות הכנסת נעשתה טעות, לצערי. לא רק שהאריכו – האריכו ביותר מחודש, גם את הכנס הזה וגם את הכנס הבא, ביחד. אחרי הקיצור לא הייתי מוכנה, אף-על-פי שבאו ואמרו לי: את טעית. והודיתי, נכון, כל מה שקורה במזכירות זה אחריות שלי, וזו טעות שלי. באו אלי ואמרו לי: תקצרי, ואמרתי: לא, אני פה, אם אתם רוצים לקצר, תקצרו; למה שאני אקצר? אז פוחדים ממה שיגידו, ומה איזה עיתונאי יחשוב, וראה זה פלא, העיתונאים באמת כתבו שקיצרנו, אף-על-פי שהארכנו, אבל מי סופר?
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
אני מצטער, גברתי היושבת-ראש, אם קיבלת את זה כהתנצחות אישית, אני בוודאי לא תקפתי אותך, אבל אני זוכר טוב מאוד שההצבעה היתה תוצאה של משמעת קואליציונית, ולמישהו זה מתאים.
היו"ר דליה איציק:
אני לא אגיד לך מה חברים באופוזיציה אמרו לי, ואני אפילו לא אגיד לך מי ביקש את הדיון – חבר באופוזיציה, חבר הכנסת גפני. גם כאן אתה לא מדייק.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
אלה שביקשו הם פחות חברים שלי. אבל לסיכום, אדוני סגן שר הביטחון, כפי שאמרתי, אפילו לפקח ולהתבטא לא נוכל. אנא, תמיד זכרו שחוץ מהמחוות לקונדוליסה רייס יש גם חיי אדם, במלוא מובן המלה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, חבר הכנסת אדלשטיין. נעבור לחבר הכנסת אריה אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, יום שהורשע בו חבר הכנסת בפלילים הוא יום רע לכנסת. הנורמה הציבורית המחייבת, להבנתי, צריכה להיות התפטרותו של אותו חבר הכנסת, ולא המתנה עד שיבוא שופט ויאמר למצפון שלנו מה יש בו קלון ומה אין בו קלון.
בושה היא לנו שאנחנו זקוקים לקביעה מהו קלון. כך דרשתי ביחס לחבר כנסת עמרי שרון, כך דרשתי ביחס לשר חיים רמון, כך אני דורש גם ביחס לחבר הכנסת בניזרי. לא ראוי לבית הזה שישבו בקרבנו אנשים שהורשעו בפלילים, גם אם החוק עדיין מאפשר להם המתנה של עוד שבוע או עוד שלושה חודשים.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת אהרונוביץ, בבקשה.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, היום התבשרנו שנהג הטרקטורון שלפני כעשרה ימים דרס את הילד בחוף הים בנתניה, שוחרר על-ידי שופט בית-המשפט המחוזי. בית-המשפט השלום נתן ארבע שעות למשטרה לחקור, המשטרה ערערה, זה הגיע לבית-המשפט המחוזי, ובית-המשפט המחוזי לא שעה לבקשת המשטרה לארבעה ימים – גם לא ליומיים, גם לא ליום – כדי לבצע, ושחרר את הנהג הדורסן שנהג ללא רשיון, בקלות ראש, ודרס ילד. זו התנהגות של מערכת בתי-המשפט.
בתי-המשפט, ובמקרה הזה בית-המשפט המחוזי, לא נרתם למערכת אכיפת החוק, ומשחרר עבריין תנועה – מסר גרוע מאוד לעבריינים. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. אנחנו נעבור לחבר הכנסת דב חנין. אחריו – חבר הכנסת הלפרט. חבר הכנסת פינס-פז, לא שכחתי אותך.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, תודה רבה. השבוע התפרסם דוח של ארגון זכויות האדם הבין-לאומי Human Rights Watch בנושא הפרת זכויות האזרחים הבדואים בנגב. כותרת הדוח היא "לא על המפה". בישראל יש 160,000 אזרחים ערבים בדואים. חלקם הגדול חיים עד עצם היום הזה בכפרים לא מוכרים: מצוקת דיור מאוד קשה, מצוקת תעסוקה, בעיות של השכלה, גלים של צווי הריסה, מכיוון שיש בעיות תכנוניות מאוד קשות.
מול זה הוקמו במהלך עשר השנים האחרונות בנגב 59 חוות בודדים, שבהן המדינה הקצתה שטחים נרחבים ביותר למשפחות יהודיות, העניקה להן זכות חזקה בלעדית, גידרה אותן על חשבון המדינה, במטרה לשמר אדמות מדינה.
גברתי, מצבם של האזרחים הבדואים בנגב הוא כתם על מצפונה של החברה הישראלית. במלאות שישים למדינת ישראל, אני חושב שהגיע הזמן להתחיל עשייה אמיתית של שוויון לאזרחים הערבים הבדואים בנגב. אי-אפשר במדינה מתקדמת ונאורה להשאיר קבוצה כל כך גדולה בשוליים ומאחור.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת הלפרט.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום רביעי שעבר הביא משרד החינוך הצעת חוק לצירוף ילדי הגנים למפעל ההזנה באותם מקומות שבהם אושר מפעל הזנה. ביקשתי בוועדת החינוך לצרף גם את ילדי החינוך המוכר למפעל ההזנה. אמרתי שאין שום סיבה להפלות בין דם לדם, להרעיב ילדים אך ורק משום שהוריהם החליטו לשלוח אותם לחינוך מוכר. לצערי הרב, הצעתי נדחתה על חודו של קול.
כבוד היושבת-ראש, אני מאוד מקווה שהכנסת תתקן את העוול הנורא שעלול להיגרם לרבבות ילדים ותחליט שאסור להרעיב ילדים גם אם הם משתייכים למגזר החרדי.
היו"ר דליה איציק:
תודה, חבר הכנסת הלפרט. חבר הכנסת פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, בשבוע האחרון אנחנו היינו עדים לשורה ארוכה ומזוויעה של מקרי התעללות בילדים – דברים שאם אנחנו לא היינו רואים אותם לא היינו מאמינים שיכול להיות שהם מתרחשים במדינת ישראל 2008. דברים באמת מטורפים, מזוויעים, מכוערים, אכזריים, שהדעת לא תופסת אותם.
לנוכח העובדה שמדובר בתופעה, ולא במקרה בודד, אני חושב שגם משרד העבודה והרווחה – סליחה, בעיקר הייתי פונה לשר הרווחה בישראל, להכין תוכנית פעולה, כדי לבדוק מהם ממדי התופעה הזאת של התעללות כל כך נוראה בילדים, ומהן הדרכים שבהן המשרד יכול באופן יזום להתמודד עם התופעה הזאת, ולא לחכות שבאופן מקרי הדברים האלה יתגלגלו לפתחנו. כי במקרים שנחשפו, אם לא היתה יוזמה ואכפתיות מצד קרובי משפחה, כנראה לא היינו יודעים עד היום ולא היו מצילים את הילדים. ולכן, אני קורא לשר להורות למשרד להכין תוכנית יזומה כדי לטפל בתופעה הזאת מבעוד מועד. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת פינס-פז, תודה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
– – –
היו"ר דליה איציק:
נדמה לי שאתה אחרון. חבר הכנסת ריבלין, אתה רוצה לומר? לא.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מאוד מודה. יש לי כל כך הרבה דברים לומר – – –
היו"ר דליה איציק:
אז אנחנו נעבור להמשך סדר-היום.
הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח–2008
[מס' מ/335; "דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' 11326; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דליה איציק:
אני חושבת שאני מזמינה את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, את חבר הכנסת אופיר פינס, להציג את הצעת החוק. יש פה הרבה הסתייגויות, אך המסתייגים לא כאן.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מקורה של הצעת חוק זו בחוק ההסדרים – לא ייאמן. אם אנחנו לא פעם מותחים ביקורת על חוק ההסדרים – – –
היו"ר דליה איציק:
אני באמת רוצה לשבח אותך, חבר הכנסת אופיר פינס. סוף סוף אתה, לפחות, מסלק את העילה לממשלה, שכל הזמן טוענת, שכמובן, בלי חוק ההסדרים... עובדה שאתה עמדת בכל – אני לא מתייחסת לתוכן החוקים, טובים לא טובים; אני מתייחסת לזה שהוועדה שלך קיימה את התהליך הזה, ואני חושבת שעשית עבודה יוצאת מהכלל.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
תודה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני חושב שאפשר לציין את חבר הכנסת מיסז'ניקוב בוועדת הכספים.
היו"ר דליה איציק:
נכון. אנחנו עוד עוקבים אחרי זה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אנחנו מוכיחים שהכנסת יכולה לפעול בכל ימות השנה.
היו"ר דליה איציק:
נדמה לי שיש עוד ועדה אחת שאנחנו עוד קצת תקועים שם.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
מכל מקום, הצעת החוק הזאת שהביאה הממשלה באמצעות חוק ההסדרים – אני רוצה בעצם להגיד שהביא שר האוצר, כי חוק ההסדרים הוא חוק שבא ממשרד האוצר – דווקא עושה דבר מאוד מאוד חשוב וטוב לכינרת. הממשלה, שר האוצר החליט להקצות בפעם הראשונה תקציב ממשלתי, בסך 10 מיליוני שקלים, לשיקום חופי הכינרת ולטיפול בהם, ואנחנו טיפלנו בהצעת החוק הזאת.
חברי חברי הכנסת, לכינרת חשיבות רבה במכלול רב של היבטים. ראשית, כמאגר מי השתייה העיקרי בישראל. שנית, כמקום המשמש לבילוי ולנופש, כאתר בעל חשיבות היסטורית, דתית ותרבותית וכאתר טבע ייחודי.
כיום אין גוף אחד שמרכז את הטיפול בחופי הכינרת, והסמכויות הנוגעות למכלול היבטי הניהול והפיתוח של הכינרת מבוזרות בין רשויות מקומיות שונות ובין גופים אחרים. הביזור הזה גרם לכשלים – שכולנו, לצערי, היינו עדים להם – בניהול הכינרת ובשמירה על חופיה, ובהם הפרות בוטות של חוקי התכנון והבנייה, גידור בלתי חוקי והתקשרויות להפעלת חופי רחצה בלא מכרז, גביית תשלום בלתי סביר מהציבור בחופי רחצה ותשתיות ירודות בחופים עצמם. מצב זה זכה לביקורת חוזרת ונשנית, גם בתקשורת, גם מעל במת הכנסת וגם בדוחות מבקר המדינה.
על מנת לשנות את המצב הבעייתי שנוצר, הציעה הממשלה להקים גוף אחד, אשר ירכז בידיו את מכלול הסמכויות הנוגעות לניהול ולפיתוח של חופי הכנרת, אשר ייקרא "איגוד ערים כינרת". לאיגוד ערים כינרת הוענקו במסגרת החוק סמכויות נרחבות לפיתוח ולתפעול של החופים, וכן סמכויות פיקוח ואכיפה של חוקים שנועדו למנוע או לצמצם את הפגיעה בכינרת. לצורך מילוי תפקידו, הוענקו לאיגוד סמכויות של רשות מקומית, לרבות סמכות להתקנת חוקי-עזר, ונקבע כי לשם ביצוע תפקידיו יתקשר האיגוד עם רשות הניקוז כינרת, שכבר כיום מבצעת בפועל מגוון תפקידים הנוגעים לטיפול בחופי הכינרת.
בין היתר, הופקד האיגוד על קיום הוראות חוק הסדרת מקומות רחצה, המסדיר את השירותים הבסיסיים בחופים וקובע את האיסור לגבות דמי כניסה אלא באישור ובפיקוח של שר הפנים.
לאיגוד תמונה מועצה בת 12 חברים, שתהיה מורכבת, בין היתר, מנציגי הממשלה, הרשויות המקומיות הסמוכות לכינרת ונציגי ציבור. יושב-ראש האיגוד ייבחר מבין חברי המועצה. תפקידי המועצה יהיו מגוונים. אני לא רוצה להיכנס לכל הפירוט כי אני לא רוצה להרחיב, אבל שתדעו, שכפי שאמרתי, בתקציב 2008 הממשלה מקצה בפעם הראשונה 10 מיליוני שקלים לטובת האיגוד.
היו"ר דליה איציק:
תחולה? יש לוח זמנים?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
מיידי. לאיגוד הוקנו סמכויות פיקוח ואכיפה נרחבות, שיאפשרו לו לפקח ולאכוף את ביצוע הוראות החוק עצמו, וכן את הוראותיהם של חיקוקים שונים הבאים להגן על הכינרת ולצמצם את הפגיעה בה. סמכויות הפיקוח יחולו עד למרחק של 300 מטר בתוך המים. תחום הפיקוח של האיגוד משתרע על פני כל רצועת החוף של הכינרת עד לכבישים העוטפים אותה. לעומת זאת, סמכויות הניהול והפיתוח מצומצמות יותר ואינן חלות בתחומי היישובים סביב הכינרת, במקרקעין פרטיים וכיוצא בזה. כל זאת – בהתאם למפה מדויקת שהיא חלק מהחוק המוצע, וגם את המפה אישרנו סנטימטר-סנטימטר, שלא לומר מילימטר-מילימטר.
כאמור, על מנת ליצור הסדר שלם וקוהרנטי שולבו בהצעת החוק – גם על דעת הממשלה – שתי הצעות החוק הפרטיות, הצעות חוק של חבר הכנסת חנין ושלי, גברתי היושבת-ראש, שנועדו לשמור על הסביבה החופית בכינרת; כמו בחוק הסביבה החופית בחופי הים התיכון ואילת. אגב, המקום היחיד שעדיין לא הסדרנו לו את חוק וצריך להסדיר – ואני רוצה לעודד את חברי הכנסת להגיש הצעת חוק בעניין – הוא ים המלח.
חלקה הראשון של הצעת החוק קובע שורה של הגבלות על עבודות ופעולות בתחומים שונים בחוף הים או בסביבה החופית. החוק קובע זכות מעבר חופשי של הציבור בחופים, הכפופה לסייגים שנקבעו בו. בחלקו השני של החוק הוקמה ועדה לשמירת הסביבה החופית. הוועדה מוסמכת לדון ולהחליט בכל התוכניות וההיתרים המיוחדים בחופי הים, ועליה לתת את דעתה על הצורך בשמירה על הסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ולשמירה על ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבה.
על-פי החוק המוצע, יחול חוק שמירת הסביבה החופית על ים כינרת בשינויים המחויבים, ונקבע שלעניין ים כינרת תחום חוף הים יהיה כל תחום ים כינרת שיימדד מקו החוף. קו החוף הוגדר כקו שגובהו 208.80 מטר מתחת לאפס האיזון הארצי, הוא הקו האדום העליון של הכינרת. לאור חשיבות פעולתה של רשות המים בכינרת הוספו סעיפים המבטיחים את המשך פעילותה וקובעים כי פעילות שביצעה, בתנאים שהוגדרו, לא תיחשב פגיעה בסביבה החופית.
כמו כן, מוצע כי לוועדה לשמירת הסביבה החופית יוקנו הסמכויות הקבועות לה בחוק גם לעניין חופי ים הכינרת. גם מגדרו של סעיף זה הוחרגו כמה אתרים המנוהלים על-ידי רשות המים.
להצעת חוק זו הוגשו שתי הסתייגויות, האחת של שר התחבורה והשנייה של שר הפנים. שתיהן לא הסתייגויות היסטריות ודרמטיות, ולא בכדי שני השרים לא נמצאים כאן, כי זה לא עולה להם בבריאות, ובצדק. לפיכך, לא נוכל להצביע על ההסתייגויות, מפני שהם לא נמצאים. אני מבקש לאשר את הצעת החוק כנוסח הוועדה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. נמצאים פה תלמידי בית-ספר קריית-חינוך על-שם דוד בן-גוריון בעמק-חפר. ברוכים הבאים, היתה לכם הזדמנות לשמוע דיון על חוק חשוב.
נעבור לחבר הכנסת דב חנין, שיש לו הסתייגות, ואחר כך לחבר הכנסת גפני – חמש דקות לכל אחד מכם. לאחר מכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. בבקשה, אדוני.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה. אני מאחד פה את זמן הדיבור שלי גם כמציע הצעת החוק הפרטית וגם את זמן ההסתייגות, כדי לחסוך בזמן.
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לומר שזה רגע חשוב. הכינרת היא מקום מיוחד במינו. היא אגם נפלא, מקום יקר ערך, נוף מיוחד. בין היתר, היא גם מאגר מים הגדול ביותר שלנו – מאגר המים העילי. זה מקום שנושא עמו משמעויות היסטוריות עשירות, וגם משמעויות ערכיות גדולות. יש לו משמעות גדולה לחיי ההווה שלנו ויש לו גם משמעויות לעתיד.
עמיתי חברי הכנסת, אני מאחל לכולנו שנזכה ונגיע לימים שבהם הכינרת תהיה גם אגם של שלום. אני מייחל לימים שבהם יהיה הסדר שלום עם סוריה, שבוודאי תהיינה לו גם נפקות על הכינרת, כי לפי הבנתי הסכם שלום כזה יאמר שאנחנו חוזרים לגבול שהיה לפני מלחמת 67', ואני חושב שזה יכול להיות דבר מאוד חיובי וטוב במסגרת של הסכם שלום.
היו"ר דליה איציק:
אולי הם יסכימו על פחות מזה, חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
אני נותן את הערכתי, גברתי.
היו"ר דליה איציק:
למה? אתה עורך-דין, תנהל משא-ומתן. כבר אתה מחליט? כבר אתה מפסיד בעסקה?
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, כבר ניהלו את המשא-ומתן, גם אהוד ברק, ושמעתי שאפילו ביבי נתניהו כבר ניהל אותו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
– – –
דב חנין (חד"ש):
ניהלו את המשא-ומתן הזה. אבל, עמיתי חברי הכנסת, ברור לכולנו, מעבר לוויכוח על השלום עם סוריה, חבר הכנסת ריבלין – ברור שעד שנגיע לימי השלום עם סוריה – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
ברגע שנחזור ל-67' יהיה שלום כמו שהיה לפני 67'.
דב חנין (חד"ש):
אני מקווה שיהיה שלום כמו שיהיה בשנת 2009, אינשאללה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אינשאללה.
דב חנין (חד"ש):
עמיתי חברי הכנסת, ברור לכולנו שעד שנגיע לאותם ימים של שלום, שאני מקווה שנגיע אליהם, ודאי שאסור לנו להמשיך עם ההפקרות הנוכחית בכינרת. אנחנו מתייחסים לכינרת בבזבזנות, בצורה רשלנית. אנחנו נותנים לאינטרסים צרים להשתלט על חופי הכינרת. אנחנו מאפשרים בנייה פרועה ויוזמות נדל"ניות שאין להן מקום בכלל, ובוודאי לא במקום כל כך רגיש כמו חופי הכינרת. אנחנו שומעים, למשל, על תוכניות לייבוש שטחי חוף צפונית לטבריה כדי להקים שם על חוף האגם איזה מתחם תיירותי חדש. כל הדברים האלה הם דברים מזיקים, בעייתיים, ראוי להגן מפניהם, וראוי להגן מפניהם בחקיקה ראשית של הכנסת.
יש לנו בכינרת בעיות רבות. אחת הבעיות הקשות היא הבעיה של הציבור שאיננו יכול היום לעבור באופן חופשי אל חופי הכינרת. לאורך כל חופי הכינרת נבנו מיני גדרות שונות ומשונות, חלקן ברשיון ובהיתר וחלקן שלא ברשיון ובהיתר.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
רובן ללא רשיון.
דב חנין (חד"ש):
רובן לא ברשיון, אבל גם אלה שברשיון וגם אלה שלא ברשיון ממשיכות להתקיים. אנחנו צועקים וזועקים והדברים האלה ממשיכים להתקיים. החוק הזה, עמיתי חברי הכנסת, בא לשנות את מצב ההפקרות הזה. הוא קובע מסגרת, הוא קובע מערכת, נותן לה סמכויות ומאפשר לה לעשות כדי להגן על הנכס הציבורי יקר הערך הזה.
אנחנו צריכים להגיע למצב שבו אזרחי ישראל יוכלו לרחוץ באופן חופשי במימי הכינרת כפי שהם רוחצים היום באופן חופשי בחופי הים התיכון. גם זה ערך שאנחנו צריכים לקדם באמצעות החקיקה הזאת. לכן, החוק הזה עושה שני מהלכים במקביל: מהלך אחד שלו מחיל על הכינרת, בשינויים המחויבים, את חוק החופים – אחד מדברי החקיקה החשובים שנעשו בכנסת בנושאים סביבתיים. לזכותה של הכנסת הזאת אני צריך להזכיר, שבכנסת הזאת עשינו מהלך חשוב ראשון של החלת חוק החופים גם על מפרץ אילת. אנחנו משלימים את תחולת חוק החופים גם על הכינרת, ומבחינה זו זה מהלך חשוב והיסטורי.
הכנסת, כאשר היא מאשרת היום את החוק הזה, היא מחזירה לאזרחי ישראל את מה ששייך להם, את האגם המיוחד, היפה, הנפלא, את פנינת הגליל, שאכן צריך לשמש את האזרחים, אכן צריך לשמש את הציבור, אכן צריך לקבל את ההגנה הראויה כדי שיוכל להמשיך ולהנות אותנו וגם את הדורות הבאים אחרינו.
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אופיר פינס, שניהל את הדיון בנושא הזה במרץ ובאנרגיה רבה; ליועץ המשפטי של הוועדה עורך-דין תומר רוזנר ולאנשי צוותו, שעשו רבות כדי שנוכל להשלים את החקיקה הזאת; למשרדי הממשלה השונים, ובמקרה הזה – החל ממשרד האוצר. זה דווקא תענוג לומר פעם אחת מלה טובה על משרד האוצר, ואני אומר את זה ברצון. הפעם הם שיתפו אתנו פעולה ועבדנו יחד כדי לקדם את החקיקה הזאת; לאנשי משרדי הממשלה האחרים – משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה; לצוות הוועדה; לכולם אני רוצה להודות בשם אזרחי ישראל, שמקבלים היום מתנה מאוד יפה, אולי לכבוד שנת ה-60 למדינה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. אנחנו עוברים לחבר הכנסת משה גפני. אני רואה את חבר הכנסת דוד אזולאי, וגם אתה תוכל להביע את הסתייגותך. חמש דקות.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אומר ששתי ההסתייגויות שרשמתי הן הסתייגויות דיבור ולא אבקש להצביע עליהן. החוק הוא חוק טוב, ואני מצטרף לברכות שנאמרו כאן קודם לצוות הוועדה, ליושב-ראש הוועדה, ליועץ המשפטי, לכולם.
חוק שמירת הסביבה החופית הראשון עבר בכנסת בתשס"ד, בהיותי יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה – אז היא נקראה ועדת הפנים ואיכות הסביבה. זה חוק שהיה קשה מאוד להעביר אותו – לשמירה על חופי הים התיכון. בקדנציה הנוכחית המשיכו את זה, כפי שנאמר קודם, והחילו אותו על מפרץ אילת, ועכשיו על הכינרת.
אני רוצה לומר את מה שאמרתי בוועדה. למען השקיפות אני רוצה לומר שיש לי נגיעה לחוק הזה. אני קשור לעניין הזה באופן אישי, מכיוון שאני מאוד אוהב את הכינרת, אז יש לי רצון לשמור עליה, כמו לרבים מחברי הכנסת, ובוודאי לחברי הכנסת המציעים, חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת אופיר פינס.
המציאות שבה יש אנשי נדל"ן, אנשים עשירים – אני זוכר, בתקופת היותי יושב-ראש ועדת הפנים, כאשר עבר חוק שמירת הסביבה החופית לחופי הים התיכון, היו לחצים גדולים של אנשי נדל"ן, אנשים עשירים שביקשו למנוע את קבלת החוק, או לפחות לעשות בו שינויים דרסטיים. המשמעות של העניין היא שהקדוש-ברוך-הוא נתן לתושבי הארץ הזאת את החופים הללו, את חופי הים התיכון, ועכשיו אנחנו מדברים על הכינרת. יש אנשים שאינם יכולים לנסוע לריביירה הצרפתית. אין להם כסף לכך ואין להם יכולת. אלה שמשקיעים הרבה כסף כדי לקחת מהם את החוף יכולים לנסוע לחוץ-לארץ, לחופים אחרים שלא נמצאים כאן. הם לוקחים את המשאב הטבעי הכל-כך חיוני לאותם אנשים, רוב תושבי ישראל, שמעוניינים בחופי הים התיכון, מעוניינים בחוף הכינרת.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הכינרת היא לא תחליף לגרנובל. היא עומדת בפני עצמה. גם אנשים עשירים רוצים ללכת לכינרת. היא לא תסולא בפז.
משה גפני (יהדות התורה):
מבחינתי, הכינרת יותר יפה ויותר טובה מכל מקום אחר על פני כדור-הארץ שהוא לא בארץ-ישראל. מבחינתי, זה המקום היפה ביותר. אין מקום דומה לו בשום מקום אחר בחוץ-לארץ. אבל יש אנשים שיש להם יכולת ללכת למקום אחר. את החוף הם לוקחים מהתושבים שאין להם יכולת, והם עושים שם פעולות ומונעים מתושבי הארץ את הרחצה ואת האפשרות לבוא לחופי הכינרת.
אני, כמובן, גברתי היושבת-ראש, רואה בחוק הזה המשך של החקיקה של הכנסת בשנים האחרונות לשמירת הסביבה החופית. אני מברך את יוזמי החוק, חברי חברי הכנסת דב חנין ואופיר פינס. אני כמובן אתמוך בחוק הזה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה לך, חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת דוד אזולאי.
דוד אזולאי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להצטרף לברכות ליוזמי החוק, יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת אופיר פינס-פז וחבר הכנסת דב חנין, אף-על-פי שהם לא היוזמים – נדמה לי שזה חוק ששייך לחוק ההסדרים.
קריאה:
יחד.
דוד אזולאי (ש"ס):
יחד. בכל אופן, יש כנראה גם כמה דובדבנים בחוק ההסדרים, ואי-אפשר להתעלם מכך. זו הדוגמה הקלאסית לכך שבחוק ההסדרים יש דובדבנים טובים. אני חושב שהחוק הזה מצוין, הגיע הזמן שסוף-סוף יהיה בעל בית לכינרת. עד היום היו בעיות קשות בחופי הכינרת, ולצערנו הרב, תמיד היו הקטעים שאין להם בעל בית והיתה בהם הזנחה, וכולנו נפגענו במקום היפה הזה.
עם זה, גברתי היושבת-ראש, ההסתייגות שלי היא בקשה שהחוק ייקרא: איגוד ערים ימת כינרת. ככה חשבתי לנכון – שהמקום לא ייקרא חוף הכינרת אלא ימת הכינרת, אבל לא הצלחנו להעביר את זה בוועדה. למרות הכול אני אתמוך בחוק, כי אני חושב שהוא חוק חשוב, חוק שבא לתת לאותם אנשים שבאים לבלות וליהנות מהנוף הטבעי שנתן בורא עולם בכינרת, אז ודאי שבחוק הזה באנו לסייע.
האבסורד שהיה בחוק הזה כאשר הוא הגיע לידינו – לא ייאמן, אבל עיריית טבריה לא היה מיוצגת באיגוד הערים. איך אפשר לדבר על הכינרת בלי טבריה? לשמחתי הרבה, הצעתי גם את זה והצעתי התקבלה, ואכן, עיריית טבריה נמצאת באיגוד הזה. אני מאמין שכל החברים שנמצאים באיגוד הזה יתרמו את תרומתם הצנועה כדי לשמור על הכינרת ולשמר אותה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. יושב-ראש הוועדה רוצה להגיד משהו ונאפשר לו. לאחר מכן נעבור להצבעה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה את תשומת לבם של חברי חברי הכנסת. שכחתי לומר בדברי ההסבר שלי שבפסקה (7) יש שתי גרסאות. הגרסאות הן מ"השר האחראי על החוק", כי בהתחלה השר להגנת הסביבה לא רצה לקחת אחריות לחוק כי הוא לא קיבל תקציב. לאחר מכן העניין הזה הוסדר. לכן, גם על דעת הממשלה וגם על דעת הוועדה, אני מבקש להצביע על גרסה א', שבה השר להגנת הסביבה אחראי לחוק, ולא גרסה ב', שנאלצנו להעביר לשר הפנים.
היו"ר דליה איציק:
גרסה א' זה אומר שהשר להגנת הסביבה אחראי. גרסה ב'?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
גרסה ב' אומרת שזה שר הפנים.
היו"ר דליה איציק:
זה כנראה לא עולה בחיים, כי הם לא באו לפה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
לא, שר הפנים גם לא ביקש את זה. על דעת הממשלה ועל דעת הוועדה זה השר להגנת הסביבה.
היו"ר דליה איציק:
בסדר. אתה מבקש שנצביע בעד גרסה א'.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
כן. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני.
חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על שם החוק ועל סעיפים 1–51, כולל לוח התיקונים, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–51 – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–51 נתקבלו.
היו"ר דליה איציק:
בעד – 23, נגד – אפס.
אנחנו עוברים לסעיף 52, פסקה (7). כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, יש שתי גרסאות, א' וב'. עכשיו נצביע בעד או נגד גרסה א'. הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד גרסה א' לסעיף 52 – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
גרסה א' לסעיף 52 נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
למען הסדר הטוב, נצביע גם על גרסה ב'.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
נגד.
היו"ר דליה איציק:
אתה אומר: נגד. אנחנו צריכים להצביע נגד או בעד גרסה ב'. בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד גרסה ב' לסעיף 52 – אין
נגד – 23
נמנעים – אין
גרסה ב' לסעיף 52 לא נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
שימו לב, כולם מתנגדים לגרסה הזאת.
עכשיו תראו מה אנחנו עושים, אנחנו מצביעים על סעיף 52, כולל הגרסה שהתקבלה, שהיא גרסה א'. הצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיף 52 – 26
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 52 נתקבל.
היו"ר דליה איציק:
אפס מתנגדים.
עכשיו, אנחנו עוברים לסעיפים 53 עד 55, כולל התוספות, כהצעת הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 53–55 – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 53–55 נתקבלו.
היו"ר דליה איציק:
בעד – 29, נגד – אפס. הסעיפים התקבלו בקריאה השנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה, כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס”ח–2008, נתקבל.
היו"ר דליה איציק:
החוק עבר. בעד – 29, נגד – אפס.
מזל טוב, חבר הכנסת פינס-פז, מזל טוב לממשלה. חוק יוצא מן הכלל.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח–2008
[חוב' מס' כ/200; "דברי הכנסת", חוב' י"ט, עמ' 14923; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת חוק נוספת שלך, חבר הכנסת אופיר פינס-פז. בבקשה. יחליף אותי חבר הכנסת עתניאל שנלר.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אני רוצה גם להודות לצוות של הוועדה, למנהלת הוועדה יפה שפירא, לעורך-הדין תומר רוזנר, היועץ המשפטי, ולנציגי הממשלה שהיו שותפים לחקיקת החוק הזה, שאני מאמין שסוף-סוף יעשה סדר בכינרת.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומות (ממונה על תלונות הציבור) לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
מקורה של הצעת חוק זו בשלוש הצעות חוק פרטיות, של חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת אורלב וחבר הכנסת מיסז'ניקוב, אשר מיזגנו בוועדת הפנים והכנו אותן לקריאה הראשונה ולאחר מכן לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
כידוע, הרשויות המקומיות מספקות לציבור שירותים רבים ומגוונים, שבשלהם נוצר קשר יומיומי בין חוגים נרחבים בציבור לבין מוסדות הרשות המקומית. מטבע הדברים, לעתים מתעוררות תלונות של תושבים ואחרים הנזקקים לשירותיה של הרשות המקומית, והתלונות נוגעות לטיב השירות או ליחס שהרשות המקומית מעניקה. כיום אין כתובת ברורה על-פי חוק לפניות ולטיפול בפניות כגון אלה, וברשויות מקומיות שונות אומצו הסדרים שונים לטיפול בתלונות הציבור מבלי שהדבר הזה מעוגן בחקיקה. בשל היעדרו של גורם מוסמך לטיפול בתלונות נותרות חלק מהתלונות ללא מענה או התייחסות עניינית מצד הרשות המקומית.
הצעת חוק זו מחייבת כל רשות מקומית למנות ממונה על תלונות הציבור וקובעת הסדרים למינויו ולפעולתו של הממונה.
לפי פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות, בכל רשות מקומית יכהן מבקר פנימי, שיבדוק את התנהלות הרשות ומוסדותיה. מוצע כי ככלל, מבקר הפנים של הרשות המקומית ימונה גם לתפקיד הממונה על תלונות הציבור, אולם מועצת הרשות המקומית תהיה רשאית, מטעמים מיוחדים ובהתקיים תנאי כשירות מינימליים הקבועים בחוק, למנות לתפקיד עובד בכיר אחר. הממונה על תלונות הציבור יהיה עצמאי ובלתי תלוי במילוי תפקידיו ויהיה אחראי בפני מועצת הרשות בלבד. אני אומר לכם שוב, אפילו לא מול ראש הרשות, אלא מול מועצת הרשות בלבד.
עוד מוצע כי כל אדם יוכל להתלונן בפני הממונה על הרשות המקומית, על מוסדותיה ועל עובדיה וכן על תאגידים שבשליטת הרשות המקומית והמועצה הדתית שבתחומה, בעניינים הנוגעים למילוי תפקידם.
הצעת החוק קובעת הוראות נוספות לעניין אופן הגשת התלונות, תלונות שלא יבוררו, אופן בירורן של תלונות על-ידי הממונה, סמכויות הממונה ושמירה על סודיות החומר המועבר אליו.
כדי להגביר את אמון הציבור ברשויות המקומיות, ובין היתר לתרום לשקיפות עבודתו של הממונה, מוצע כי הממונה יגיש לראש הרשות המקומית ולמועצת הרשות המקומית דין-וחשבון שנתי, אשר יפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות המקומית. מועצת הרשות תהיה חייבת לקיים דיון ענייני בדין-וחשבון בתוך חודשיים מהיום שהוגש לה.
לבסוף, הצעת החוק קובעת כי מי שמונה כדין לתפקיד ממונה על תלונות הציבור ועסק בפועל בתפקיד זה ערב פרסום החוק, יראו אותו כאילו מונה על-פי הוראות החוק, אולם יהיה עליו לעמוד בתנאי הכשירות שנקבעו כאמור בתוך חמש שנים מיום הפרסום.
להצעת החוק הזאת מוגשת הסתייגות מהותית שלי. אני רוצה את תשומת לבכם, כי אני מבקש את תמיכת הכנסת בהסתייגות הזאת, למרות דברי ההסבר שקיבלתי פה, שנדבר עליהם אחר כך. ההסתייגות אומרת שיש מקום שממונה יטפל גם בתלונות אנונימיות בנסיבות מיוחדות. זאת אומרת, אם בנסיבות מיוחדות יש גם תלונה אנונימית לממונה, והוא יחשוב שראוי לטפל בה, הדבר הזה יתאפשר. חשבתי שהדבר הזה נכון, ואני מקווה שהוא יעבור. יתר ההסתייגויות, לפי מיטב ידיעתי, הן לא מהותיות, ולכן ממילא לא נצטרך לקבל אותן. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. להצעות החוק הסתייגויות של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ואופיר פינס-פז. חבר הכנסת דב חנין – איננו. חבר הכנסת ברכה – גם הוא איננו. חבר הכנסת סוייד – איננו. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, נימקת את ההסתייגות שלך.
אם כך, חברים, נעבור להצבעה. ראשית נצביע על שם החוק ואחר כך על הסעיפים. לשם החוק ולסעיפים 1–6 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים לפי הצעת הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 1–6 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–6 נתקבלו.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע ששם החוק וסעיפים 1–6 עברו בקריאה שנייה לפי הצעת הוועדה.
אני עובר לסעיף 7. אנחנו מצביעים על הסתייגות חבר הכנסת אופיר פינס-פז. מי שבעד, הוא בעד הצעת ההסתייגות של חבר הכנסת פינס-פז. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד ההסתייגות – 8
נגד – 11
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס-פז לסעיף 7 לא נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
אם כן, ההסתייגות לא התקבלה. נגד – 11, בעד – 8, אין נמנעים. אם כן, ההסתייגות לא נתקבלה.
אנחנו מצביעים על סעיף 7 כהצעת הוועדה, ועד סעיף 20 ועד בכלל, סעיפים שאין להם הסתייגויות, כהצעת הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 10
בעד סעיפים 7–20, כהצעת הוועדה – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 7–20, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 23, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי סעיפים 7–20 ועד בכלל עברו בקריאה שנייה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית. הצבעה.
הצבעה מס' 11
בעד החוק – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס”ח–2008, נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 25, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס”ח–2008, עבר בקריאה שלישית. מזל טוב.
אחד המציעים, חבר הכנסת אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי הכנסת, שהצביעו פה אחד על החוק שמחייב עכשיו למנות בכל רשות מקומית ממונה על תלונות הציבור. בראש ובראשונה אני רוצה להודות לחברי, חבר הכנסת אופיר פז-פינס, שעשה עבודה מעולה. אני אומר זאת כיושב-ראש ותיק של ועדות בכנסת. זה לנתב את החוק הזה בין צרכים שונים יחד עם הסכמת הממשלה, ואני מאוד מוקיר ומעריך את זה.
אני מברך גם בשם שני חברי היוזמים, יעקב מרגי וסטס מיסז'ניקוב. אני רוצה להודות לתומר רוזנר, היועץ המשפטי, ולצוותו, לגלעד קרן ולמנהלת הוועדה. זהו צעד קטן בעל משמעות גדולה לשיפור השירות של האזרחים ברשויות המקומיות. המבחן יהיה בביצועו, ונמשיך לעקוב ולוודא שהחוק הזה אומנם יבוצע. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר עתניאל שנלר:
בטרם נעבור לסעיף הבא, אני רוצה להזמין את חברת הכנסת רונית תירוש להודיע הודעה בשם יושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה, גברתי.
משה גפני (יהדות התורה):
מה עכשיו, אדוני היושב-ראש?
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו נעבור לחוק זכויות תלמידים אחרי ההודעה.
רונית תירוש (בשם ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, נתבקשתי להודיע, ללא הצבעה, על החלטת ועדת הכנסת. ברשותכם, חברי חברי הכנסת, אקריא: ועדת הכנסת קבעה כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק טיפול ארוך טווח בפדופיליה, התשס”ז–2007, של חבר הכנסת יובל שטייניץ, פ/2644/17, לשם הכנתה לקריאה ראשונה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה, גברתי.
הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים,
התשס”ח–2008
[מס' כ/153; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל', עמ' 9280; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו עוברים להצעת חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס”ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, להציג את החוק. בבקשה.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק זכויות התלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס”ח–2008, שיזם ידידי חבר הכנסת זבולון אורלב.
שיעור מסוים של תלמידים, הנאמד ב-10%–15% מכלל אוכלוסיית התלמידים בישראל, הם בעלי לקות למידה מסוג כזה או אחר. תלמידים אלה נזקקים להתאמות במסגרת לימודיהם, שאם לא כן הם מתקשים לממש את מירב הפוטנציאל שלהם, בשונה מתלמידים אחרים, והישגיהם אינם משקפים את מלוא יכולתם. השלכותיה של לקות למידה באות לידי ביטוי הן בשלבי החינוך המוקדמים והן בשלבי החיים המאוחרים יותר, בלימודים הגבוהים. מטרתה של הצעת החוק היא לעגן את זכויותיהם של מועמדים לקבלה ללימודים ושל תלמידים עם לקות למידה שכבר לומדים במוסדות להשכלה גבוהה וגם במוסדות על-תיכוניים נוספים, לרבות מוסדות על-תיכוניים להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית ודתית, ומכינות קדם-אקדמיות וקדם-הנדסיות.
כבר היום פועלת ועדת משנה מיוחדת של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה לקידום הטיפול בסטודנטים עם לקות למידה במוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציביהם. כמו כן, הולכת ונבנית מערכת אחידה לאבחון לקויות למידה במוסדות אלה. עם זאת, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה לכך שאנחנו מעגנים כיום בחקיקה את זכותם הבסיסית של מועמדים ותלמידים, הן במוסדות להשכלה גבוהה והן במוסדות על-תיכוניים נוספים, לתנאים שיאפשרו להם להביא לידי ביטוי את יכולתם ואת כישוריהם.
מוצע כי שר החינוך, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ועם גורמים נוספים, יהיה מוסמך לקבוע הוראות לשילוב תלמידים עם לקות למידה במוסדות להשכלה גבוהה. לעניין המוסדות העל-תיכוניים הנוספים ייקבעו הוראות בנושא זה על-ידי שר החינוך או שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לפי סוג המוסד. עוד מוצע כי כל המוסדות העל-תיכוניים יחויבו בקביעת נהלים ליישום ההוראות האמורות ולפרסומן.
החוק המוצע קובע את תנאי הכשירות וההכשרה המקצועית של מאבחן לקויות למידה אשר יוכר על-ידי שר החינוך לשם מתן אבחון מוכר לפי החוק. כמו כן, ייקבע מהם הליכי ההכרה וביטולה והוראות מעבר מפורטות – שלהן הקדישה הוועדה הרבה מאוד דיונים – על מנת לערוך את האיזון הראוי ולמנוע ככל האפשר פגיעה במי שעוסק כיום באבחון לקויות למידה לאוכלוסייה שבה עוסק החוק.
כמו כן, מוצע לקבוע כי אין בהוראות החוק כדי לחייב התאמה לתלמידים עם לקות למידה כאשר הדבר מתחייב מדרישות מהותיות ומקצועיות של מבחן או מטלה המוטלים על תלמיד במסגרת לימודיו, או כאשר יש בהתאמה כאמור להטיל נטל כבד מדי על המוסדות העל-תיכוניים. זאת, בדומה להוראות החקיקה בנושא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
עוד קובעת הצעת החוק כי החוק יוחל בהדרגה במשך שלוש שנים בפריסה שווה בכל אחת משנים אלה, כדי לאפשר היערכות מתאימה של המוסדות ליישום הוראות החוק המוצע.
אני מאוד מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק, המוגשת ללא הסתייגויות, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
רק רגע אחד של הקשבה, לא צריך להקשיב לכול. עמיתי חברי הכנסת, יש פה חוק של שינוי פרדיגמה, חוק חשוב מאוד בכל מה שקשור בהתאמה של החברה הישראלית לאנשים בעלי מוגבלויות שונות, בעלי לקויות למידה; אנשים שהם מלאי אפשרויות, שאפשר לנצל את הפוטנציאל שלהם בהשכלה גבוהה ובתעסוקה בישראל, ועד עכשיו הדבר לא היה מעוגן בחוק.
קריאה:
– – –
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
לא, זה כל סוגי לקויות הלמידה. אנחנו מדברים על הרבה מאוד אנשים, על 10%–15% מהסטודנטים. זאת הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב, והוא באמת דחף את הצעת החוק מההתחלה ועד הסיום והיינו לו לעזר בעניין. עבדנו מאוד קשה. אני לא זוכר חוק שעבדנו עליו כל כך קשה, כי יש המון המון סיבוכים: מי יכול לאבחן, וגם להתאים את ההסכמות של כל משרדי הממשלה, במיוחד המועצה להשכלה גבוהה, שכמובן היה לה חלק מאוד גדול בגיבוש החוק הזה. אחר כך אולי אוסיף עוד מלה או שתיים.
אני גם מאוד שמח שהממשלה תומכת – כל הממשלה ובראשה שרת החינוך – וגם בידיה לבצע את החוק החשוב הזה. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאור. שרת החינוך, השרה יולי תמיר, בבקשה. אחר כך נעבור להצבעה בקריאה שנייה וקריאה שלישית; מייד בתום דבריה של שרת החינוך. בבקשה, גברתי.
שרת החינוך יולי תמיר:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמחה שהחוק החשוב הזה מגיע היום לישורת האחרונה שלו על בסיס הסכמה של כל הגורמים השותפים לו. אני רוצה להודות במיוחד לחבר הכנסת אלי אפללו, שבזכותו הושגה הסכמה עם האוצר, שתאפשר לנו לא רק לחוקק אלא גם לתקצב את הפעילות האמורה. אני גם מודה לחבר הכנסת אורלב, שהעלה את החוק וגם עסק בתיאום עם המועצה להשכלה גבוהה. אני מודה לחבר הכנסת מלכיאור ולרותי קפלן, שעשתה עבודה גדולה בנושא.
אנחנו במהלך של מתן שירותים לילדים בעלי לקויות למידה זה כמה שנים במשרד החינוך. למעשה, משרד החינוך כבר מיישם חלק ניכר מהדברים שהחוק מדבר עליהם. החוק כמובן ירחיב ויעגן את השירותים הללו כזכות, ובכך יתרונו. הוא גם יפתח פתח לקבלת שירותים במוסדות שעד כה לא נתנו מענה על נושא ליקויי הלמידה. יש לציין, אולי במאמר מוסגר, שבנושא לקויות למידה מדינת ישראל היא מהמתקדמות שבמדינות העולם, ואנחנו נותנים שירותים ותמיכה ראויה לתלמידים הנזקקים לכך.
אני מברכת על הצעת החוק, ויחד עם חבר הכנסת מלכיאור מקווה שהיא תעבור פה אחד בבית. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לשרת החינוך.
חברי חברי הכנסת, להצעת החוק אין הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה, כלשון הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 12
בעד סעיפים 1–17 – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–17 נתקבלו.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 23, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה.
הצבעה מס' 13
בעד החוק – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס”ח–2008, נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 24, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
יושב-ראש הוועדה, בבקשה, ברכות, ואחר כך ברכות של היוזם.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אורלב. כפי שאמרתי לפני כן, יש לו זכות גדולה מאוד. מגלגלים זכות על-ידי זכאי. תמשיך ללכת בדברים המרכזיים ביותר בחברה הישראלית ותמשיך לעשות חיל. אם אנחנו יכולים להמשיך להיות לך לעזר, נשמח גם לזה.
אני רוצה להודות גם ליושב-ראש הקואליציה, לא על שהוא יודע להיות יושב-ראש קואליציה, אלא בגלל שבאמת אכפת לו, אכפת לו מהנושא עניינית. מייד כשהנושא הובא בפניו הוא החליט: החוק הזה יעבור פה, ויעבור בהסכמת ממשלה. את המלאכה הוא יודע לעשות, אבל זה פחות מרגש אותי.
אני חייב להודות גם לצוות המשרד שלנו – קודם כול ליועצת המשפטית, שעשתה כאן עבודה שקשה לתאר. אילו ויכוחים היו, בכל ישיבת ועדה ישבו 60-50 גורמים, חלקם אינטרסנטיים רציניים מאוד בעד המקצועות שלהם ויכולת האבחון שלהם, ובמלאכת מחשבת היא הצליחה להביא להסכמות ולכלול את כולם, כך שכולם מרגישים שהוצאנו מלאכת מחשבת מתחת ידינו, כדי להביא את ההשכלה הגבוהה ואת החברה הישראלית למקום אחר. כמובן אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה שלנו, יהודית גידלי, ולעוזרות שלה – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מנהלת הוועדה.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
סליחה, מנהלת הוועדה, עדיין לא יושבת-ראש, אולי בעתיד.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
לפרויד היה מה לומר על זה.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
היא כבר מספיק זמן בוועדה כך שהיא יכולה להיות יושבת-ראש. אני מודה למנהלת שלנו. עומדת מאחורי זה עבודה רבה מאוד. תודה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אני מכבד את הרב מלכיאור, אבל יושב-ראש הוועדה מברך עם הצגת החוק.
היו"ר עתניאל שנלר:
משום שהוא היוזם, ולכן לדידך זה בסדר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אה, הוא היוזם. אם הוא היוזם זה בסדר גמור.
היו"ר עתניאל שנלר:
הרי למדתי ממך משהו.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לפתוח בדברי תודה ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור, שעשה עבודה מדהימה ומרשימה, באהבה, כאילו החוק הזה הוא הבייבי שלו. אין ספק שללא מעורבות והקדשת זמן – הוועדה ישבה כ-50 ישיבות; אני לא יודע אם יש חוק נוסף בכנסת שישבו עליו כל כך הרבה, כיוון שהחוק הזה הוא חוק היסטורי, חוק תקדימי ברמה בין-לאומית. אין מדינות בעולם שיש להן חוק כזה. אנחנו כאן פורצי דרך. אני מודה למנהלת הוועדה יהודית גידלי, גם לרבקה מושיץ, ליועצת המשפטית מירב ישראלי, ואני חותם על כל מלה שאמר עליה יושב-ראש הוועדה, כי לא היה אפשר לחוקק את החוק הזה בלעדיה – בחוכמה, בתבונה ובעצה טובה; לגיא פינקלשטיין מעמותת "לשם", שהשתתף עם חבריו והם תרמו; לנציגי המל"ג והאוניברסיטאות. אני רוצה להודות גם לשרה יולי תמיר, שאף-על-פי שבשלב מסוים מתחה אותנו והדאיגה אותנו, סוף טוב הכול טוב, ואני מודה לה על העזרה.
אבל, מעל כולם אני רוצה להודות לחבר הכנסת אלי אפללו. אני חבר הכנסת מהאופוזיציה, ולא רק חבר הכנסת מהאופוזיציה אלא גם לוחם נוקשה מאוד בממשלה ובראש הממשלה, ואפשר לנהל אתי חשבונות, אבל חבר הכנסת אלי אפללו גילה גדלות נפש – שלא מדובר כאן לא בקואליציה ולא באופוזיציה. פה מדובר ב-20,000–30,000 סטודנטים שהם בעלי יכולות שכליות ובעלי יכולות אינטלקטואליות גבוהות מאוד, וכל מה שעוצר בעדם הוא אותה לקות שצריך להתגבר עליה, וצריך להתאים להם גם את המבחנים וגם את מהלך הלימודים. אין ספק שאתה שותף מלא בחוק הזה.
אני רוצה להודות לחברי חברי הכנסת שתמכו. זה מסוג החוקים שנותנים טעם לחיים, וחבר הכנסת יכול להרגיש שהוא יכול להטביע חותם ויכול גם להשפיע. תודה רבה לכם.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה, מזל טוב על החוק ותודה למציעים ולעוזרים.
הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס”ח–2008
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עתניאל שנלר:
לפני שנעבור לסעיף הבא, ייתכן שהיה ליקוי מסוים בחוק הראשון שהעברנו, הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס”ח–2008. אנחנו הולכים להצביע בקריאה שלישית, לא לפני שאני אבהיר: שם החוק – חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס”ח–2008 – וסעיפים 51-1, כולל לוח התיקונים, כנוסח הוועדה, עברו בקריאה השנייה. לכן, על הבסיס הזה אני מבקש שנעבור להצבעה בקריאה שלישית על חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס”ח–2008. אבקש שנצביע שוב בקריאה השלישית, שעברה פה אחד בהצבעה הקודמת.
הצבעה מס' 14
בעד החוק – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס”ח–2008, נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס”ח–2008, עברה בקריאה שלישית, ותמו הספקות.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני מבקש להוסיף את קולי.
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו נוסיף את חבר הכנסת גבאי להצבעה – –
מנחם בן-ששון (קדימה):
תוסיף גם אותי.
היו"ר עתניאל שנלר:
– – ואת חבר הכנסת בן-ששון – להצבעה הקודמת – בלי לשנות את התוצאה.
הצעת חוק לשכת עורכי-הדין (תיקון מס' 32), התשס"ח–2008
[מס' מ/127; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"ג, עמ' 8097; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לשכת עורכי-הדין (תיקון מס' 32), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק לשכת עורכי-הדין (תיקון מס' 32). מטרת החוק המוצע היא לערוך רפורמה, אדוני, בדין המשמעתי של לשכת עורכי-הדין. זוהי רפורמה שמבוססת על עבודה של שנים מספר, הן של ועדה מקצועית בראשות השופט אלוני, זיכרונו לברכה – דרך אגב, דוח קצר, ממצה ומרתק – והן של משרד המשפטים ולשכת עורכי-הדין. עיקר המטרה של הרפורמה היא להפריד את האתיקה מהפוליטיקה – אוהו, חברים, אם היינו יכולים לעשות את זה בעוד כמה דברים – היינו, לנתק את הקשר שבין הליכי המשמעת ובין המוסדות הפוליטיים הנבחרים של הלשכה, כדי לחזק את מעמדה העצמאי והבלתי-תלוי של מערכת המשמעת של הלשכה.
עיקרי השינויים המוצעים במוסדות הלשכה הם כדלהלן – אני לא מונה את כולם, אדוני היושב-ראש, אני מונה רק ארבעה: ועדת מינויים – תוקם ועדת מינויים, ויעמוד בראשה שופט לשעבר של בית-המשפט העליון או נשיא לשעבר של המחוזי, שימנה שר המשפטים, ויהיו חברים בה – אין לנו שר, אדוני היושב-ראש? יש לנו שרים עם ניסיון, לשעבר או בעתיד.
היו"ר עתניאל שנלר:
אני מניח שאנחנו צריכים עכשיו את לשכת עורכי-הדין לממשלה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מבין שזה לא ענייני להעיר.
היו"ר עתניאל שנלר:
אדוני ימשיך ואנחנו נעשה מאמץ שיכבד אותך נציג הממשלה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה חוק של הוועדה, והממשלה רק יכולה למשוך אותו.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אבל מקובל ששר יושב, או שאני טועה?
ראובן ריבלין (הליכוד):
מקובל שיש ממשלה, אתה צודק.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא שאלתי אותך כדי לקבל את התשובה הזאת, אבל אם זאת התשובה, זו גם תשובה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אם היתה ממשלה, בטח היה שר.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני אמשיך. תוקם ועדת מינויים שימנה שר המשפטים ויהיו חברים בה שני עורכי-דין שיבחר שר המשפטים וארבעה נציגי הלשכה. ועדת המינויים תהיה אחראית למינויים במוסדות השונים המעורבים בהליך המשמעתי. זו ועדה חשובה.
2. בחירת הדיינים: לפי החוק הקיים הדיינים בבתי-הדין צריכים להיבחר בבחירות כלליות, אבל בפועל יש על-פי רוב רשימות מוסכמות מראש ולא נערכות בחירות. זו שיטה שזכתה אפילו לביקורת של בג"ץ. על כן, ובהתאם להמלצות ועדת-אלוני, מוצע לקבוע כי מינוי הדיינים והפסקת כהונתם ייעשו על-ידי ועדת המינויים.
3. ועדת אתיקה: כיום מוגשות הקובלנות המשמעתיות על-ידי הוועדים המחוזיים או הוועד הארצי, שהם גופים פוליטיים נבחרים. מוצע לקבוע כי הקובלנות תוגשנה על-ידי ועדות אתיקה מקצועיות. בוועדת האתיקה יכהנו חברי לשכה שימונו על-ידי הוועדים, באישור ועדת המינויים ונציגי ציבור שאינם עורכי-דין פעילים, שימונו על-ידי ועדת המינויים. על-פי המוצע, ועדות האתיקה תהיינה גם בעלות הסמכות לתת חוות דעת מקדימה בענייני אתיקה של עורכי-דין.
4. פרקליטים – אדוני היושב-ראש, זה גם כן חידוש: מוצע לקבוע כי ליד כל ועדת אתיקה יפעל פרקליט, גורם מקצועי שיעזור לוועדת האתיקה בבירור תלונות וייצג אותה בהליכים המשמעתיים. דרכי בחירת הפרקליט תיקבענה בכללים.
יש חטיבה נוספת בהליך המשמעתי שחשוב לי לציין בפניכם: 1. פתיחת דלתיים – אדוני היושב-ראש, אל יהיה הדבר קל בעיניך, אדוני. פתיחת דלתיים בוועדת משמעת: עד היום התנהלו הדיונים בבתי-הדין בדלתיים סגורות. מוצע לקבוע כי הדיונים יתנהלו בדלתיים פתוחות, בכפוף לעילות מסוימות, אשר תאפשרנה לבית-הדין לסגור את הדלתיים כשהדבר נחוץ. מטרת פתיחת הדלתיים היא להגביר את השקיפות של ההליך המשמעתי וגם את אמון הציבור בו; 2. העמדת פסקי-דין לעיון הציבור: מוצע לקבוע כי הלשכה תעמיד לעיון הציבור כל פסק-דין של בית-דין משמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק-הדין, בכפוף לחריגים הקבועים בחוק; 3. ביצוע מיידי של פסק-הדין: מוצע לקבוע כי פסקי-הדין של בתי-הדין יבוצעו מיידית, אלא אם הוחלט על עיכוב הביצוע של פסק-הדין. זאת, בניגוד למצב דהיום, שבו מועד הביצוע על-פי חוק הוא מועד סיום ההליכים; 4. ערכאת ערעור: מוצע לקבוע כי הערעור על בית-הדין המשמעתי הארצי יוגש לבית-המשפט המחוזי בירושלים ולא לבית-המשפט העליון, כפי שקבוע היום.
יש אומנם הסתייגויות, אבל אני מציע שלא לקבל את ההסתייגויות, ואם הוא ינמק את ההסתייגות שלו, אני אעמוד כנגד, באומץ, להסביר – – –
זאב אלקין (קדימה):
הודעתי ליועצת המשפטית שאני מסיר.
היו"ר עתניאל שנלר:
אתה מוריד את שתי ההסתייגויות, גם לחלופין.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אם כך, אדוני, אין לי אלא לומר שאין הסתייגויות, ולכן אני מבקש להצביע בעד החוק, ולאחר מכן אני אעבור למסכת ברכות לאלה שעזרו לנו לעשות את החוק, כי הוא לא פשוט. תודה, אדוני.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה. להצעת החוק הסתייגויות של כמה חברי הכנסת. חבר הכנסת אלקין הסיר את הסתייגויותיו. חברי הכנסת זהבה גלאון, יוסי ביילין, חיים אורון, רן כהן ואבשלום וילן – אינם נוכחים, ומשום שאיש מהמסתייגים אינו נוכח אנחנו נעבור להצבעה.
קריאה שנייה – כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 15
בעד סעיפים 1–26 – 31
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–26 נתקבלו.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 31, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי החוק עבר בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה.
הצבעה מס' 16
בעד החוק – 15
נגד – 18
נמנעים – אין
חוק לשכת עורכי-הדין (תיקון מס' 32), התשס"ח–2008, לא נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 15, נגד – 18. ובכן, החוק הוסר.
אדוני, יושב-ראש הוועדה.
יואל חסון (קדימה):
למה, למה לעשות את הדבר הזה?
ראובן ריבלין (הליכוד):
לשכת עורכי-הדין מתנגדת.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
רבותי, זה שקר. לשכת עורכי-הדין עבדה שעות, יושב-ראש לשכת עורכי-הדין גיבה, הנושא היה במוקד עבודת לשכת עורכי-הדין. אדוני, זו לא הבעיה. הבעיה אינה זו. הבעיה היא שתקנות אתיקה נדחו ברוב של האופוזיציה. זהו העלבון.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה.
לימור לבנת (הליכוד):
הבעיה היא שאין ממשלה בישראל. אין ממשלה בישראל.
יואל חסון (קדימה):
– – –
לימור לבנת (הליכוד):
הממשלה צריכה ללכת הביתה.
הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס"ח–2008
[מס' כ/214; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 15815; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עתניאל שנלר:
הסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי, להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס”ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. סעיף 108ח לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970, מונה רשימה של עובדים בכוחות הביטחון שאף שנתמנו לשירות המדינה רק לאחר 31 בדצמבר 2003, יחול עליהם החוק האמור – –
היו"ר עתניאל שנלר:
על אף השמחה מהצד הזה של האולם, ניתן לו להציג את הדברים. הוא מציג הצעת חוק חשובה מאוד. בבקשה, אדוני ימשיך.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
– – דהיינו, יהיו זכאים לפנסיה תקציבית מקופת המעביד ולא לפנסיה צוברת. התנאים לכך, לפי פסקאות (2) ו-(5) לסעיף האמור, מזכירים, בין השאר, את ההעסקה בחוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959.
ב-9 באפריל 2008 צפויות להיכנס לתוקף הוראות של תקנות שקובעות הסדרי העסקה חדשים להעסקה זמנית ולהעסקה בתקופת ניסיון לעובדים בשירות הביטחון הכללי, ואלו יבואו במקום ההעסקה בחוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק המינויים. כוונתי לתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לפי כתב העסקה), התשס”ח–2008, ולתקנות שירות הביטחון הכללי (העסקה לתקופת ניסיון במשרות המיועדות להעסקה לפי כתב מינוי), התשס"ח–2008.
הצעת החוק המונחת בפניכם נועדה למנוע מצב שבו ייפגעו זכויות של עובדי שירות הביטחון הכללי הזכאים לפנסיה תקציבית רק בשל קביעת הסדרי העסקה החדשים בתקנות האמורות. ההצעה קובעת, למעשה, שעובדים שהיו מועסקים בחוזה מיוחד והועברו לצורות ההעסקה החדשות, או שתחילת העסקתם בשירות היתה בצורות העסקה אלה במקום בהעסקה בחוזה מיוחד – זכויותיהם לפנסיה תקציבית לפי סעיף 108ח האמור לא ייפגעו בשל כך בלבד.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
היו"ר עתניאל שנלר:
אכן להצעת החוק אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה. אנחנו נחכה שחבר הכנסת גלנטי יגיע למקומו.
אנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה – כהצעת הוועדה. הצבעה.
הצבעה מס' 17
בעד סעיף 1 – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 18, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי החוק כהצעת הוועדה עבר בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 18
בעד החוק – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס”ח–2008, נתקבל.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 22, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
ברכות – האם מישהו רוצה לברך? אם כך, אנחנו עוברים לסעיף הבא.
הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לפיצוי נפגעי גזזת (תיקון מס' 4), התשס”ח–2008
[מס' מ/335; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 13232.]
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו עוברים, אם כך, לסעיף הבא: הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לפי סעיף 123(א) לתקנון הכנסת, להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לפיצוי נפגעי גזזת (תיקון מס' 4), התשס”ח–2008. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי, להציג את הצעת הוועדה. בבקשה, אדוני.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי חברי הכנסת מהאופוזיציה שמימיני, אני אודה לכם אם תאפשרו לי להסיר את הצעת החוק.
היו"ר עתניאל שנלר:
בבקשה, אדוני.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
ביום 18 במרס 2008 החליטה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להציע לכנסת להסיר מסדר-יומה את הצעת החוק לפיצוי נפגעי גזזת (תיקון מס' 4), התשס”ח–2008, וזאת לפי סעיף 123(א) לתקנון הכנסת. הצעת החוק האמורה הועברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לאחר שפוצלה מהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס”ח–2007.
הצעת החוק מבקשת להטיל חיסיון גורף, מפני כל אדם, על תוכן דיוניה של ועדת מומחים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד–1994, שדנה וקבעה שאדם שבא לפניה עבר טיפול בהקרנה, וכן על פרוטוקולים, סיכומים, מסקנות והחלטות של הוועדה וכל חומר אחר שהובא בפניה.
הוועדה אינה רואה הצדקה להטיל חיסיון גורף, מעבר להגנות הכלליות על מידע הקיימות בדין. הוועדה אינה רואה סיבה לקבוע בחקיקה מכשולים בפניו של אדם המבקש לממש את זכותו לפיצוי לפי החוק. יתירה מכך, אין הצדקה למכשולים בפני גילוי המידע בהתחשב בזמן שחלף ובהתחשב בכך שחלק מהזכאים הפוטנציאליים לפי החוק היו במועדים הרלוונטיים ילדים רכים. הנימוקים שהובאו בפני הוועדה בדבר הצורך למנוע גילוי פרטים מוכמנים כדי להקשות על מי שמבקשים לזכות בפיצוי אף שלא עברו הקרנה, מייחסים חשד לקבוצת אוכלוסייה שלמה. מעבר לכל אלה, הוועדה גם סברה כי הטלת החיסיון לא תשיג את מטרתה בהתחשב בזמינות הרבה של מידע בימינו.
לכן, אני קורא לכם לקבל את הצעת הוועדה ולהסיר את הצעת החוק מסדר-היום.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה ליושב-ראש הוועדה. נציג הממשלה איננו. הוא לא מבקש להתייחס.
אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד – מקבל את הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר הסרה מסדר-היום. בעד – זו הסרה מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 19
בעד הצעת הוועדה – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לפיצוי נפגעי גזזת (תיקון מס' 4), התשס”ח–2008, נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 23, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לפי סעיף 123(א) לתקנון הכנסת, להסיר מסדר-היום את הצעת החוק לפיצוי נפגעי גזזת (תיקון מס' 4), התשס”ח–2008, התקבלה.
הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת
והקמת הרשות לפיתוח אילת, התשס"ח–2008
[נספחות.]
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא: החלטת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת והקמת הרשות לפיתוח אילת, התשס”ח–2008. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, להציג את ההחלטה. בבקשה, אדוני.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני להביא לאישור הכנסת את החלטת ועדת הכספים שהתקבלה היום לעניין חלוקת הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת והקמת הרשות לפיתוח אילת, בהתאם לסעיף 138(ב1) לתקנון הכנסת, לשתי הצעות חוק – שיובאו כהצעות חוק נפרדות לקריאה הראשונה, כך שהצעה אחת תכלול את סעיף 33 להצעת החוק, שעניינו זיכוי ממס הכנסה ליחיד תושב אילת, וההצעה השנייה תכלול את יתר הנושאים הכלולים בהצעה.
הצעת החוק כוללת מספר רב של נושאים הנוגעים לעיר אילת, ובהם הקמת הרשות לפיתוח אילת והטבות נוספות מתחום המיסוי לתושבי אילת. הפיצול המובא בפניכם לאישור יאפשר לוועדה להחזיר לתושבי אילת את ההטבה שבוטלה להם במסגרת התוכנית להבראת כלכלת ישראל שחוקקה בשנת 2003. עם זאת, הוועדה תוכל לקיים דיון ביתר סעיפי הצעת החוק ולקבל החלטה ביחס להטבות המוצעות במסגרתה.
הדבר מתיישב גם עם החלטת הממשלה להקים ועדה שתבחן את מעמדה של העיר אילת, וכיצד ניתן להביא לקידומה ולפיתוחה של העיר. אני רוצה לציין, חבר הכנסת אפללו, יושב-ראש הקואליציה, שזו גם בקשה מפורשת של ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, ולכן זו בכלל לא החלטה פוליטית. לא צריך פה להתחשבן.
אלי אפללו (קדימה):
לפני כן זאת לא היתה החלטה פוליטית? זו החלטה פוליטית.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
זו לא החלטה פוליטית. זו החלטה מקצועית לחלוטין וטכנית, ולכן אני מבקש להצביע בעד.
אלי אפללו (קדימה):
אנחנו לא עושים, אתם עושים.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה ליושב-ראש הוועדה.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת גפני.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת גפני, אנחנו מבינים מצוין גם ללא הסיוע שלך בדברי הסבר. חבר הכנסת גפני, אני מודה לך מאוד על הרש"י. תודה, אנחנו מבינים.
חברי חברי הכנסת, החלטת הוועדה טעונה אישור, ולכן נעבור להצבעה. מי שבעד הוא בעד הצעת ועדת הכספים. אני מצטער, אני לא אכריז על ההצבעה. בזמן הצבעה לא מדברים.
הצבעה מס' 20
בעד הצעת הוועדה – 34
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת והקמת הרשות לפיתוח אילת, התשס”ח–2008, נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 34, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהחלטת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק אזור סחר חופשי אילת והקמת הרשות לפיתוח אילת, התשס”ח–2008, נתקבלה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר עתניאל שנלר:
נעבור להודעתו של סגן מזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני סגן המזכיר.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון מס' 4), התשס”ח–2008, שהחזירה ועדת הכלכלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
אדוני סגן מזכיר הכנסת, תמתין בבקשה. אני מבקש שנכבד את מי שמקריא את הדברים, את סגן מזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 112), התשס”ח–2008; הצעות חוק למניעת הסתננות, התשס”ח–2008.
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הטבות למשפחות אומנה (תיקוני חקיקה), התשס”ח–2008; הצעת חוק מניעת נהיגה מסוכנת ברכב של חברה, התשס”ח–2008; והצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור, התשס”ח–2008. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה לסגן מזכיר הכנסת.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 111) (דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/222).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
נעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 111) (דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת אמנון כהן – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אמנון כהן להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות. נאזין כולנו קשב רב, בבקשה.
יושב-ראש ועדת הכספים, קיבלנו את ההודעה שלכם, ועכשיו נבקש ממך לעזור לנו להתקדם. חבר הכנסת גפני, אני בטוח שבישיבה יהיה לך קל יותר לשוחח. אני מודה לכם על שיתוף הפעולה. חבר הכנסת ריבלין, אנחנו רוצים לתת לחבר הכנסת אמנון כהן להתחיל לשאת את דבריו.
אמנון כהן (ש"ס):
מי השר התורן? השר התורן נמצא אתנו?
היו"ר עתניאל שנלר:
כן, נציג הממשלה, סגן שר הביטחון, חבר הכנסת מתן וילנאי, המקשיב קשב רב לכל הדיון המעניין היום. בבקשה, אדוני.
אמנון כהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, כבוד חברי חברי הכנסת, הצעת חוק שאני מבקש מחברי לתמוך בה בקריאה הראשונה למעשה מתקנת שני דברים חשובים בחוק. בשנת 2003, במסגרת המדיניות הכלכלית, הכניסו תיקונים לגבי הכשרה מקצועית בתקופת דמי האבטלה. אם אזרח שפוטר מעבודתו וקיבל דמי אבטלה, היה רוצה בתקופה הזאת לצאת לקורס הכשרה מקצועית, הוא היה צריך כביכול להשתתף ב-30% מגובה דמי האבטלה שלו, או כביכול לשלם קנס על כך שהוא הולך לקבל הכשרה מקצועית. הדבר הזה גרם לכך שאזרח שקיבל בתקופת האבטלה למשל 4,000 ש"ח, כי זה הסכום שהגיע לו על-פי מה שקבעה המדינה – אם הוא היה יוצא לקורס, הוא היה אמור להפסיד 30% מההכנסה.
מה מטרת הקורס? כביכול להשתלב שוב במעגל העבודה. מצד אחד המדינה אומרת: אם אתה רוצה להשתלב בחזרה במעגל העבודה, תשלם על זה קנס. ויש עוד בעיה, שאם יש קורס שנמשך נגיד ארבעה חודשים, ונשארו לו על-פי הזכאות דמי אבטלה ל-60 יום, שזה חודשיים, אז ברגע שדמי האבטלה שלו נגמרו, בחודשיים הבאים הוא לא יכול להשלים את הקורס, כי הוא לא מקבל דמי אבטלה בתקופה הזאת. נוצר מצב שמצד אחד מורידים לו 30%, ומצד שני, ברגע שנגמרים לו דמי האבטלה הוא לא יכול להמשיך את הלימודים, ולמעשה הוא נשאר באותו מצב שהיה כשהוא פוטר. הוא מנצל את דמי האבטלה שלו ולאחר מכן הופך להיות נטל על החברה כי הוא לא יכול ללמוד בקורס. הוא מפסיד משני הכיוונים, כי הוא לא יכול לסיים את הקורס, ואז למעשה המדינה נותנת לו הבטחת הכנסה, מחזיקה אותו, וזה למשך שנים רבות לאחר מכן.
הצעת החוק שלי באה לתקן ואומרת כך: אזרח שנמצא בתקופת דמי אבטלה, כשירצה לצאת לקורס – קורס שלגביו קבעה המדינה, משרד התמ"ת, שהוא הגוף המוסמך לקבוע מה המשק צריך בשנים הבאות, לטובת הצרכים של המשק, פעם זו תעשייה, פעם חקלאות, פעם בנייה; קורסים שלגביהם קבעה לגביהם המדינה, אם אזרח יוצא לקורסים כאלה הוא לא יפסיד את ה-30% האלה מדמי האבטלה. זאת אומרת שהוא יוכל להשתתף בקורס ולהמשיך לקבל את דמי האבטלה.
כן באה הצעת החוק לתקן את העוול השני, שאם הקורס מתארך מעבר לתקופת זכאותו לדמי האבטלה, דהיינו אם הקורס נמשך ארבעה חודשים או חמישה חודשים והזכאות לדמי אבטלה מסתיימת אחרי חודשיים, בתקופת ההמשך הוא יכול להמשיך לקבל מלגה מהמדינה. המטרה היא שהוא יסיים את הקורס שלו בהצלחה.
עוד מצב – על מנת לעודד את המובטל לסיים את הקורס, וכך לעודד את ההשמה, אנחנו קובעים – זה יבוא בתקנות לאישור בקריאה שנייה ושלישית – שבסיום הקורס הוא יקבל תקציב נוסף, עידוד נוסף, כדמי סיום. המטרה שהוא לא ישתתף בקורס ויצא בחזרה למעגל האבטלה, אלא ישתלב במעגל התעסוקה. אם אחרי הקורס הוא נכנס למעגל התעסוקה, הוא מקבל עוד צ'ופר, עוד סכום, כדמי רצינות. זאת אומרת, המדינה השקיעה בו בקורס, נתנה לו בתקופת ההכשרה מלגה, ובסיום – דמי רצינות שסיים את הקורס, עוד עידוד, ואם הוא עובד באותו מקצוע שרכש בעזרת המדינה תקופה של שלושה חודשים, הוא מקבל עוד דמי רצינות, עוד סכום מסוים.
הנושא הזה יבוא בעזרת השם בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. זה סודר וסוכם עם משרד התמ"ת, עם האגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת ועם משרד האוצר, ואני מקווה שהחוק הזה ייתן מענה ויותר אזרחים ייכנסו לקורסים להכשרה מקצועית, כי הם נמצאים בתקופה שבה מפעל מסוים, היסטורי, עומד להיסגר, ואז אותם עובדים שנמצאים באותו מפעל מפוטרים. למעשה, על מנת שהם לא יהיו נטל על החברה ונטל על המדינה, המדינה תעודד אותם לרכוש הכשרות מקצועיות על-פי מה שהיא קבעה – לתת להם את העידוד והשכר בתקופה הזאת שהם מקבלים את ההכשרה, ולאפשר להשתלב במעגל התעסוקה, ולמעשה להחזיר את הכבוד למשפחה, כך שהוא לא ימשיך להיות נטל על החברה אלא יחזיק בכוחות עצמו גם את כלכלת המשפחה, גם את החוגים שהוא רוצה לתת לילדים שלו. זה למעשה הכבוד הראוי שהמדינה צריכה לתת לו.
אני מקווה שאין מסתייגים, אין מישהו שיסתייג – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
יש דיון.
אמנון כהן (ש"ס):
יש דיון, כמובן, ואני מקווה שכל אחד יביע את עמדתו, ובסופו של דבר נצביע בעד בקריאה הראשונה, כי החוק הזה חשוב, ובכוונתי לנצל את תקופת הפגרה על מנת להגיע להבנות סופיות ולהכנת טיוטת תקנות, כך שמייד עם חזרתנו לכנס הבא נקדם את החוק הזה לטובת אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו מודים לחבר הכנסת אמנון כהן. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת אברהם רביץ – איננו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – איננו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – איננו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל – איננו נוכח. חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין – יעלה ויבוא.
עד שחבר הכנסת אדלשטיין יעלה, אני רוצה לברך בברוכות הבאות את קבוצת מנהיגות הנשים. ברוכות הבאות לכנסת ישראל, לביתכן, שהוא בית כולנו. בבקשה.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, אני בוודאי מצטרף לברכות.
ראשית, אני רוצה להודיע לחבר הכנסת אמנון כהן שבוודאי אתמוך בהצעת החוק. עליתי לכאן רק לציין שלצערי הרב מפעם לפעם המציאות כופה עלינו את המצב הזה שאנחנו דנים בסגירת מפעל. כמו שלפני שבועיים או שלושה שבועות, דנו וצעקנו והזדעזענו בגלל סגירת מפעל "פולגת". אני חושב שצריכים להבין שהמשק עובר שינויים שלא נוכל להתמודד אתם. מה שיישאר לנו כאן זה רק לצעוק ולבכות, אם לא נביא חקיקה מהסוג שמציע חבר הכנסת אמנון כהן; חקיקה שתאפשר – לאלה שיכולים, בוודאי – לעבור הכשרה מקצועית, ובמהלך ההכשרה המקצועית הזאת האנשים יקבלו קצבה כלשהי ראויה לשמה. ולאחר מכן, לא רק שהם לא יהיו נטל על החברה ובעיני המשפחה שלהם, כפי שכבר נאמר, אלא גם אין שום ספק שמבחינת ההשקעה של תקציב המדינה, של משלמי המסים, זאת ההשקעה הראויה ביותר, שתאפשר אחר כך לאנשים האלה לא רק להתקיים בכבוד אלא לתרום לכלכלת המדינה ולעבוד במקצועות שירכשו בסוגי מפעלים ובסוגי תעשיות שהם אפשריים מבחינת התחרות בעולם המודרני; ולא לנסות ולהתחפר במה שמכונה לפעמים "התעשיות המסורתיות". הרי כמה שנצעק וכמה שנזעק לא נוכל להתחרות לא במזרח הרחוק ולא במזרח הקרוב אלינו מבחינת עלות העסקה.
לכן אני מברך על הצעת החוק ואני מקווה שבאמת, כפי שנאמר, היא תעבור בתמיכת כולנו ותוכן בקרוב לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה, חבר הכנסת אדלשטיין. אחרון הדוברים בדיון הוא חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה. בבקשה, חבר הכנסת זאב, יעלה ויבוא.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חשבתי מאיפה לקחה הממשלה את הרעיון הנפלא, הגאוני הזה, לתת 70% מדמי האבטלה ולנכות 30%. זה דומה פחות או יותר לשמירת היריון, שאשה צריכה בסופו של דבר ללדת והיא פוחדת על העובר שלה והיא מקבלת 60% מהשכר שמגיע לה מהביטוח הלאומי. אז פה כנראה זה מין שמירת היריון. האיש הולך לעבודה עוד מעט אבל הוא כרגע נמצא בעמדת המתנה. הוא לא יודע מה יעלה בגורלו – בהנחה שאותם רופאים, דוקטורים ואנשי אקדמיה, שבסופו של דבר הציעו להם להיות אינסטלטורים כי אין עבודה ולא מצאו להם את העבודה הראויה להם, בכל זאת הם מסכימים להשפיל את עצמם וללכת לכל עבודה, כי אין להם ברירה. כי ממה נפשך? טבעת החנק נמצאת על גרונם של אותם אנשים, ואנחנו יודעים את העובדות. אם אתה מסרב, סימן שאתה לא מוכן ורוצה כסף חינם. כסף חינם אין, אז לכן אתה גם לא תקבל דמי אבטלה, כי אנחנו מציעים לך עבודה ואתה לא לוקח אותה. "אבל היא לא מתאימה לי, היא לא ראויה, לא למעמד שלי, לא לידע שלי ולא להשכלה שלי" – ובכל זאת מחייבים אותו להסכים ולקבל על עצמו את אותה הכשרה מקצועית.
לכן ברגע שמנכים לו 30% מדמי האבטלה, גם המחשבה היא אם בכלל כל המהלך הזה הוא כדאי. כי אנחנו מדברים באנשים שרעבים לפת לחם, אנשים שצריכים לפרנס את משפחותיהם. ואם אתה מנכה לו 30%, יכול להיות שבשיקול כזה או אחר הוא יעדיף ללכת להתמודד עם האבטלה הקיימת ולהוכיח שהוא לא מסוגל לעבוד או שאין לו יכולת לעבוד. וכך, למעשה, ברגע שאתה נותן לו את מלוא דמי האבטלה, בסופו של דבר אנחנו מקבלים תוצאה הרבה יותר טובה, הרבה יותר נכונה והרבה יותר הומנית מבחינת אותם אנשים, שמוכנים לעשות הכול כדי לקבל את ההכשרה המקצועית – והם לא חשבו אולי בחייהם להגיע לאותה הכשרה ולאותו מקצוע. ובתנאי שהתנאים הכלכליים שבהם הממשלה מסייעת ועוזרת יהיו באמת ראויים ולא יביאו אותם למצב שהם יקבלו החלטה הפוכה. ועל כך יבורך חבר הכנסת אמנון כהן שהביא את ההצעה הזאת, וכולנו נתמוך בה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. נא להצביע.
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 111) (דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס”ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 111) (דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (הקלות לתושב חוזר), התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/223).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (הקלות לתושב חוזר), התשס”ח–2008, של חברי הכנסת משה גפני ושלי יחימוביץ – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות מלאות.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת הצעת חוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ ושלי, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (הקלות לתושב חוזר), התשס”ח–2008. אני מבקש להקדים ולומר: הרעיון שבהצעת החוק הוא פרי פשרה בין המשרדים השונים לגבי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כאשר הכוונה לעודד תושבים לחזור לארץ בשנת ה-60 למדינה, לאפשר להם ולהקל עליהם את ההחלטה לחזור לארץ.
סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מקשה מאוד על תושבים חוזרים, בעת הגיעם ארצה, לקבל ביטוח בריאות. החוק קובע שעבור כל שנת היעדרות התושב החוזר יצטרך לשלם חודשיים – תמורת כל שנה שהוא נעדר מן הארץ, עד תקרה של 18 חודשים. אנחנו מדברים על כאלה שירדו מהארץ, והם עובדים שם. בוודאי, אם אדם יושב באיזו מדינה בעולם והוא משלם פה את כל הדברים, אז סעיף 58 לא חל עליו בכלל. אנחנו מדברים על כאלה שירדו מהארץ ומשפחתם נמצאת בחוץ-לארץ כמה שנים, ואנחנו מבקשים שהם יחזרו. הם, אפילו זוגות צעירים, עושים את החשבון, שאם הם יחזרו לארץ לא יהיה להם ביטוח בריאות, מכיוון שכשהם מגיעים לארץ אין להם ביטוח בריאות לתקופה מאוד ארוכה.
היה מבצע של משרד הקליטה שבו הם שילמו עבור אותם תושבים חוזרים את כל דמי ביטוח הבריאות כדי שהם יקבלו מייד את הכול. אנחנו מציעים פה הצעת פשרה. אגב, היתה פה הצעה של חברת הכנסת סופה לנדבר לפני כמה שבועות לבטל את סעיף 58 לחלוטין, וההצעה הזאת נפלה. אנחנו מציעים הצעת פשרה, והצעת הפשרה מדברת על כך שבמקום חודשיים יהיה חודש, ובמקום תקרה של 18 חודשים, שזה זמן ארוך – שנה וחצי, זה דבר שירתיע אנשים מלהגיע לארץ, משפחות שיש להן ילדים, או סתם זוגות צעירים, או אפילו אנשים מבוגרים. המשמעות של העניין היא שזמן כה רב לא יהיה להם ביטוח בריאות. זה יכול להיות שיקול במכלול השיקולים שלהם בכוונה לחזור לארץ ולמנוע את עלייתם או חזרתם ארצה. אנחנו מציעים שבמקום 18 חודשים התקרה תהיה שישה חודשים.
אני מבקש להדגיש שהתיקון שאנחנו מבקשים ומציעים לא כולל טיפולי פוריות. טיפולי פוריות הם טיפולים יקרים וארוכים, ויכול להיות מצב שאם אנחנו נאפשר להם, אז אנשים סתם יבואו לכאן לטיפולי פוריות ועלולים לחזור חזרה. החוק איננו כולל טיפול פוריות – זה הוחרג מהצעת החוק הזאת – אלא מדובר על טיפולים רגילים ושוטפים שאדם נזקק להם גם אם הוא בריא בשעה שהוא נזקק לביטוח הבריאות.
כאשר היה הדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גלנטי, ביקש שאנחנו נקיים ישיבה עם נציגי המשרדים בדיון הראשון בהכנה לקריאה ראשונה. ואכן, כך נהגנו. נפגשנו, חברת הכנסת שלי יחימוביץ ואני, עם נציגי המשרדים הרלוונטיים.
היה ויכוח בדיון הזה. משרד הקליטה טען שהחוק הזה איננו מספיק וצריך לבטל לחלוטין את סעיף 58. משרד האוצר טען – והיה ויכוח אתו אם יש לחוק בכלל עלות תקציבית. הוויכוח הזה הוכרע, הוכרע על-ידי הממ"מ, והוכרע בוועדת העבודה, והרווחה והבריאות: לחוק הזה אין עלות תקציבית. מדוע אין לו עלות תקציבית? מכיוון שכשתושב חוזר הוא בסופו של דבר מקבל את ביטוח הבריאות – או שהוא משלם עבורו או שהוא מקבל אותו כעבור פרק זמן. כל הנושא הזה הוא בסך הכול הידיינות בין קופות-החולים. אבל, אנחנו מדברים על כאלה שהם תושבי הארץ, מכיוון שהם באו לארץ, ולכן לחוק הזה אין עלות תקציבית. אם החוק הזה עובר בקריאה שנייה ושלישית, משרד האוצר לא נדרש להוציא ולו פרוטה אחת מתקציב המדינה. מדובר על ההתחשבנויות בין הקופות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הממשלה הרי הסכימה – – –
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר, אני בכל אופן גם אומר לחברי הכנסת, כדי שחברי הכנסת ידעו – – –
יואל חסון (קדימה):
גפני, השתכנענו.
משה גפני (יהדות התורה):
השתכנעתם? תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת גפני. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון ראשון. חברת הכנסת יחימוביץ, את רשומה ראשונה בדיון. את יוזמת. זה הבריח התיכון בין היזימה לדיון. בבקשה, גברתי.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני כשנה סיפר לי חבר על חברתו אליה שלמדה בחוץ-לארץ וחזרה לישראל, בניגוד לחלק מחבריה, שלצערי בחרו להשתקע בחוץ-לארץ. ומשחזרה, גילתה לתדהמתה שהיא אינה מבוטחת בביטוח בריאות. מובן שהדבר הזה עורר אצלי את הרצון לחוקק חוק שיטפל בעניין. אבל בעת תחילת העבודה על הצעת החוק גיליתי שחברי חבר הכנסת גפני הקדים והגיש חוק דומה. לפיכך, ביקשתי את רשותו להצטרף כיוזמת לחוק שלו, והוא נענה בנדיבות רבה. אני מודה לו על כך. על כן, בסופו של דבר הוא הוגה החוק הזה ואני הצטרפתי אליו.
סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע הגבלות לעניין זכותו של תושב ישראל ששהה מחוץ לישראל, כלומר תושב חוזר – –
היו"ר עתניאל שנלר:
הצעקות בצד מפריעות שם. חבר הכנסת שטייניץ, זה מפריע הצעקות שם. לא, סליחה, אתם מפריעים לחברת הכנסת יחימוביץ. סליחה, אנחנו באמצע דיון. חבר הכנסת שטייניץ, אנחנו באמצע דיון. בבקשה, גברתי תמשיך.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
חברי חבר הכנסת גדעון סער, אני בטוחה שזה לא אישי נגדי.
– – לביטוח בריאות ולשירותי בריאות לפי החוק עם שובו לישראל. בסעיף האמור קבועות בין היתר הוראות לעניין חישוב התקופה שבה לא יהיה זכאי אותו תושב חוזר לשירותי בריאות, כלומר תקופת ההמתנה, ולעניין האפשרות לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום מיוחד, הכפוף לתנאים המפורטים באותו סעיף.
התיקון שלנו מאפשר לאדם החייב בתקופת המתנה לפדות את התקופה בתשלום מיוחד, שהוא סכום חודשי השווה לדמי ביטוח בריאות החלים על עובד שהכנסתו היא השכר הממוצע מוכפלים בחמש. במצב המשפטי היום אדם ששילם למוסד לביטוח לאומי תשלום מיוחד במשך שישה חודשים רצופים, לא יהיה חייב בתקופת המתנה מיום תום תקופת התשלום ועד ליום שנוצרה לגביו תקופת היעדרות נוספת. ואולם, בתקופה שמתום תקופת התשלום ועד לסיום תקופת ההמתנה שהיה חייב בה אילולא שילם את התשלום המיוחד, או בתום 12 חודשים – לפי המוקדם – לא יהיה אותו אדם זכאי לשירותי בריאות הניתנים מחוץ לישראל לפי סעיף 11 לחוק טיפולי פוריות כאמור. בחוק הזה נקבע כי ניתן יהיה לשלם את התשלום המיוחד גם בתשלום חד-פעמי, וכך לפדות את תקופת ההמתנה.
האוצר וקופות-החולים התנגדו בטענה שהמדינה עלולה להיות מוצפת במי שבאים אך ורק כדי לקבל טיפול רפואי בישראל. אנחנו התקשינו גם לקבל הערכת עלות של החוק, כיוון שבאופן גורף האוצר ספר את כל מי ששהה בחוץ-לארץ והגיע לישראל וקיבל טיפול רפואי כלשהו. אנחנו טענו שהאפיזודה שבה אדם מופיע בישראל, מקבל טיפול, נרפא באחת וחוזר לחוץ-לארץ היא אפיזודה נדירה ביותר. על כן, אנחנו לא עסקנו כאן באירוע כזה או אחר של מי שבחר לנצל את מערכת הבריאות המצוינת בישראל, אלא רצינו במידה רבה לעודד תושבים שעזבו את הארץ ומבקשים לחזור אליה, לעשות זאת באופן תקין וליהנות מהזכויות שמהן נהנה כל אזרח ישראלי.
לפיכך, החוק הזה, אף-על-פי שהוא מאוד מאוד טכני, הוא חוק מעודד עלייה, מעודד שיבה לארץ, והוא בהחלט חוק ציוני.
אני מודה למשרד ראש הממשלה על הסיוע שהוא הושיט לנו בהתגברות על התנגדותו של האוצר, ושוב – לחברי חבר הכנסת משה גפני. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחברת הכנסת יחימוביץ. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה. אחריו יסיים את הדיון – וכולם יודעים. לא מחליפים מפטיר, זו חזקה. אדוני, בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת גפני וחברת הכנסת יחימוביץ, אני רוצה לומר לכם שאסור להמעיט בחוק הזה ולקרוא לו חוק טכני. אני מסכים, בפירוש, שמדובר בחוק משמעותי ביותר. זה חוק שיש בו מתן תשובה ברורה וחד-משמעית על אחת השאלות המרכזיות ביותר שעולות אצל אנשים ששוקלים חזרה לישראל; אני מדבר על ישראלים חוזרים. אני חייב לומר שדווקא בביקור האחרון שלי בלוס-אנג'לס פגשתי שם קבוצה גדולה מאוד של ישראלים, ופעם ראשונה ראיתי מגמה אמיתית של ישראלים רבים שרוצים וחושבים לחזור לישראל, בעיקר בגלל מה שהם רואים שקורה בישראל, ולחיוב. אחד הדברים המרכזיים שעולים הוא באמת הנושא של ביטוח הבריאות, הביטוח הרפואי.
אני חושב שגם החבילה שמשרד הקליטה מציע היום, נוסף על החוק הזה, מסירה את אחד המכשולים המרכזיים ביותר לחזרה של ישראלים, גם כאלה שיצאו לתקופות קצרות ללימודים וכיוצא באלה, וגם כאלה שיצאו לתקופות ארוכות.
לכן, אני חושב שבהצעת החוק הזאת יש מסר אחד ברור ועקרוני שהבית הזה אומר היום לישראלים ששוהים בחוץ: תחזרו הביתה, תחזרו לישראל, אנחנו רוצים וצריכים אתכם פה, ואנחנו עושים כל מה שאפשר כדי להקל את חזרתכם לישראל. לכן, אני מקווה מאוד ומאמין שהכנסת תאשר את הצעת החוק החשובה הזאת. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו נאפשר גם לחבר הכנסת יעקב כהן, ואחר כך נעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, צריכים לזכור שיש ימים מיוחדים שיש גם מפטיר ויש שני ספרי תורה, אז אומרים קדיש אחרי כל עלייה, גם כשזה בסוף.
אדוני היושב-ראש, צריך לזכור שמדינת ישראל היום, אין אליה עלייה. שמעתי בזמן האחרון שאפילו מעלים כלבים למדינת ישראל – אני לא צוחק – ממוספרים, בעלי חיים, חיות מחמד, אבל אני לא רואה אנשים שעולים למדינת ישראל.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
יש עלייה בירידה.
נסים זאב (ש"ס):
נכון, יש ירידה, לצערנו הרב. אם אנחנו רוצים היום לממש עלייה של ממש ולעודד משפחות, כמו שאמר חבר הכנסת יואל חסון, אני עד לכך שאנשים לא עלו בגלל הבעיה הרפואית, שהם מוגבלים. זו אחת הסיבות שמנעה מהם לעלות לארץ, כי הם חששו שאולי יש להם בעיה. לא מדובר באדם בודד, מדובר במשפחה שלמה שעולה, ויכול להיות שאחד מבני המשפחה זקוק לשירותי בריאות. אז המשפחה כולה לא מנסה לעלות לארץ-ישראל, למרות רצונה, כי אולי הם לא יזכו לשירות רפואי.
לכן, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק היא מאוד חשובה. אותו חשש שאולי אנשים ניצלו את דיני הטיפול, את מערכת הבריאות בישראל, לשם קבלת טיפול רפואי בלבד, ואולי לאחר מכן הם עלולים לברוח חזרה לארץ מוצאם – אני אומר שאפשר להשאיר את זה, לחייב אותם עד סוף הדורות אם יוכח שאדם עשה תרגיל, בא לקבל שירותי בריאות, גמר לקבל את שירותי הבריאות וחזר. אני אומר לך שיש היום חייבים בחוץ-לארץ, עשרות, אולי מאות ואולי גם אלפים, שבתי-החולים רודפים אחריהם, ובצדק. זה שהם נסעו לחוץ-לארץ – הם עדיין חייבים את חובם למדינת ישראל ולבתי-החולים. אם יוכח שהאדם עלה לשם קבלת טיפול רפואי, יש מקום להשאיר לתקופה מסוימת – – –
משה גפני (יהדות התורה):
מה תגיד על סל הקליטה? אתה מקבל סל קליטה ואחר כך יורד. מקבל את כל ההטבות.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר שזה נכון. אם האדם עשה תרגיל ובא לקחת סל קליטה או בא לקחת שירות רפואי ולברוח מהארץ, אני חושב שיש מקום לתבוע אותו, לתבוע אותו לדין.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. אחרון הדוברים, חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני חייב לכבד ולשבח את הצעת החוק, שתעודד חזרה של עולים חדשים, של יורדים. לצערנו, אין כמעט עלייה כרגע.
אנחנו שומעים מראש הממשלה שאחד הדברים שהוא רוצה להחזיר ולחלק זה את ירושלים, שמאוד מעיקה עליו הבעיה הדמוגרפית של ירושלים. הייתי מציע לו שבמקום זה יראה לעשות עלייה טבעית, להגדיל את העלייה הטבעית לארץ-ישראל, וזה דווקא על-ידי מיגור העוני. שמענו בימים האחרונים על דוח עוני מזעזע חדש. אנחנו שומעים על למעלה ממיליון אזרחים שלקראת הפסח יצטרכו לחזר על הפתחים, לקבל מתנות מעמותות. זה אות קלון למדינה. זה הכול עקב הקיצוץ והמחיקה של קצבאות הילדים שהיו בעבר ולצערנו כמעט נגמרו.
שמענו ששר הרווחה מציע להגדיל את התמיכה לעמותות. זה דבר ראוי ומשובח. אני שומע שהממשלה עוד לא תומכת בזה לגמרי, אבל הוועדה שהוא הקים קוראת לתמוך ב-50 עמותות. אני חושב שזה דבר ראוי ומתחייב. אנחנו צריכים למגר את התופעה שאנשים מחטטים באשפתות, את התמונות המזעזעות שאנחנו רואים – צריכים לסגור את זה. אבל אנחנו חייבים לזכור: התמיכה בעמותות או התמיכה במזון הן לא תחליף לקצבאות, שהן דבר חיוני ומתחייב כדי להוריד את מידת העוני, להוריד את מספר האנשים שחיים מתחת לקו העוני. תודה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחבר הכנסת כהן.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 22
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 33
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (הקלות לתושב חוזר), התשס”ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 33, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (הקלות לתושב חוזר), התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40)
(החמרת הענישה בשל פגיעה במתקן בזק), התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/207).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40) (החמרת הענישה בשל פגיעה במתקן בזק), התשס”ח–2008, של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת טרטמן להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות. בבקשה, גברתי.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, התופעה של גנבת מתכות היא תופעה שהולכת ומחמירה, והיא פוגעת בסופו של דבר – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
אני אבקש לאפשר לחברת הכנסת טרטמן להציג את החוק בשקט. אני מודה לכם. חבר הכנסת ליצמן, תודה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
התופעה של גנבת מתכות היא תופעה שהולכת ומחמירה מיום ליום במדינת ישראל, ובסופו של תהליך היא פוגעת בכל אחת ואחד מאתנו. אנחנו רואים פגיעה בתשתיות דרכים, מכסים של ביוב שנגנבים – סכנה לתעבורה; אנחנו רואים את התופעה של גנבת שלטים, תמרורים; אנחנו רואים את זה בתשתיות של מים, בתשתיות הבזק, תשתיות חשמל, ולצערנו, אפילו מעל גבי מצבות לאחרונה נגנבות האותיות כדי לנצל את המתכת.
התופעה הזאת הולכת ומחמירה, ורמת הענישה עליה היא מזערית.
בין החברות הגדולות במדינת ישראל – שכולנו נעזרים ומשתמשים בשירותים שלהן – שסובלות מהתופעה הזאת: "מקורות", חברת החשמל ו"בזק". יש לי פה נתונים על נזקים של חברת החשמל. רק ברבעון הראשון של שנת 2007 היו 142 מקרי גנבה מחברת החשמל, וברבעון השני המספר כבר קפץ ועלה ל-238 מקרים. במושגים של מחירים זה הכפיל את עצמו פי-שניים פלוס בעלויות של נזקי הגנבה. בחודשיים בלבד היו 380 מקרי גנבה בעלות של יותר מ-7 מיליוני שקלים – כמעט 7.5 מיליוני שקלים בחודשיים בלבד, והיד עוד נטויה. אני מדברת רק על חברת חשמל. קצת נתונים מ"בזק", כדי לסבר את האוזן. מנתוני חברת "בזק" עולה כי בשנת 2006 היו כ-365 אירועים של גנבת מתכות וחבלות, ונגרם נזק בשווי של כמעט 8 מיליוני שקלים, והתופעה הולכת ומחמירה. אם בודקים נתונים מספריים עולה שבכל יום יש לנו בממוצע – רק מ"בזק" כמעט שתי גנבות של מתכות ליום.
משה גפני (יהדות התורה):
חברת הכנסת טרטמן, הבנו.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
מצוין. מכיוון שהבנת סוף-סוף, זה בסדר, אז תרשה לי לסכם. תודה, קיבלתי את האישור.
חברי הכנסת, החוק קובע עונש של שלוש שנים. ביקשנו להחמיר את הענישה ולהעלותה לחמש שנים.
זאת הצעת חוק טובה, ואני מזמינה אתכם לתמוך בה. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה לחברת הכנסת אסתרינה טרטמן. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים לדיון – חבר הכנסת רוברט אילטוב.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
מוותר.
היו"ר עתניאל שנלר:
מוותר. חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
מוותר.
היו"ר עתניאל שנלר:
מוותר. חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו נוכח. חבר הכנסת דוד רותם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מוותר.
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – שהבין.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מוותר.
היו"ר עתניאל שנלר:
מוותר. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת מנחם בן-ששון – בבקשה, אדוני. לרשותך שלוש דקות.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אולי אני אוכל לקבל את הזמן של אלה שקדמו.
היו"ר עתניאל שנלר:
בבקשה, אדוני, לרשותך כמעט שלוש דקות.
מנחם בן-ששון (קדימה):
חברי חברי הכנסת – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
חברים, אני איאלץ לעצור את השעון.
מנחם בן-ששון (קדימה):
למה להיאלץ? תעצור.
היו"ר עתניאל שנלר:
בבקשה, אדוני ידבר.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברת הכנסת המציעה, אני מציע שלא לקבל את הצעת החוק הזאת, ואני אסביר מדוע. יש לי שני נימוקים שנוגעים בדיוק לנגע שדיברה עליו חברת הכנסת טרטמן, והראשון שבהם – לפי דעתי, כדי לתקוף את הבעיות הפכנו למי שמכים בכל דבר בשבט המאסר. זוהי מגמה מסוכנת. ועדת החוקה עסקה בסוגיה הזאת לעומק בכמה מן הנושאים, ואני רוצה להסביר כמה מזיקה הכבדת הענישה בחוק שלא ראוי להתמודד אתו בשיטה הזאת, לעומת הכבדת הענישה בחוקים שראוי להקשות בהם. למה אני מתכוון? יש חוקים – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
חברת הכנסת קולט אביטל. חברי חברי הכנסת, אני אעצור את השעון. אי-אפשר, אנחנו לא יכולים לנהל כך דיון. אני מבקש מכל מי שמבקש לדבר לעשות את זה בחוץ. חברת הכנסת טרטמן. חברת הכנסת קולט אביטל.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
אדוני. אדוני יעזור לי אם לא יעזור לי. אני מודה לך על שאתה לא עוזר לי. חבר הכנסת ברוורמן. חבר הכנסת יואל חסון. אני מבקש שנוכל לקיים דיון מסודר. בבקשה, אדוני ימשיך.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אם כך, המנטליות, אדוני, של להכות באזרח בהכבדת ענישה היא דבר שצריך להסתכל עליו בצורה מושכלת. לא כל עוולה תפתור תוספת מאסר, להיפך. במקרה שלפנינו, למשל אובדן המתכות, מן הדין, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שנעצור את הנגע בנמלים, ולמשל ניקח את חוק הנמלים ושם נתפוס את ההברחות של מתכות שיוצאות לכיוון המזרח הרחוק, כך מספרים לנו, או שנמצא את הדרך לעצור את הדבר בגבולות. תוספת של עונשי מאסר במקומות שאסור שיהיו לא רק תזיק במקרה הזה לגנבת המתכות, אדוני היושב-ראש, אלא היא תזיק בסופו של יום גם לחוקים שבהם בצדק המחוקק וכנסת ישראל הוסיפו עליהם ענישה.
במקרה הזה, זה חוק לא ראוי גם לגופה של גנבת המתכות, גם לחינוך הציבור, ובסופו של יום, אדוני, חברי חברי הכנסת, אנחנו מזיקים לחקיקה. זה "זאב, זאב", ונשלם עליו את המחיר גם בחוקים אחרים. לכן אני קורא לכם, חברי חברי הכנסת, להצביע נגד הצעת החוק הזאת. היא אינה ראויה.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת נסים זאב, ועד שחבר הכנסת נסים זאב יעלה – אני לא אמשיך את הישיבה. אני לא אמשיך את הישיבה, אלא אם כן יהיה כאן שקט. אנחנו לא נמשיך את הישיבה, אלא אם כן יהיה כאן שקט.
ובכן, אני רוצה לברך משלחת של הוועדה לשוויון זכויות במעמד האשה מהפרלמנט של רומניה, משלחת של אורחי הכנסת. ברוכות הבאות לכנסת ישראל, אנחנו שמחים שאתן כאן אתנו. תודה רבה.
בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שהצעת החוק ראויה לכאורה. מי שגונב מתכות, ובפרט מחברת החשמל ומ"בזק", צריך להיענש הרבה יותר. נעשה חוק לחברת "בזק", חוק לחברת חשמל, חוק לגונבי מכוניות – כל חוק בפני עצמו, כי כל אחד חושב שהוא הנפגע ביותר וראוי להחמיר בעונש ולהעלות משלוש שנים לחמש שנים. אני אומר שאסור להגביל את זה בזמן, ולתת לשופט להחליט אפילו על 20 שנות מאסר. מה שקורה היום במדינת ישראל זה פשוט הפקרות. או שנביא הצעת חוק שלפיה שלוש השנים האלה שקיימות היום – הן לא יופחתו לפחות בשנתיים; יש בזה הרבה היגיון. אני רוצה לדעת מי במדינת ישראל קיבל שלוש שנות מאסר בפועל על גנבת מתכות. יש נתונים? הייתי שמח מאוד לשמוע על נתונים כאלה שבתי-המשפט נותנים שלוש שנות מאסר על גנבת מתכות.
היום גונבים מהבתים, ממפעלים, ממוסדות. אדוני, יש מוסד שאני אחראי לו. גנבו לי שני מיניבוסים ופירקו אותם, פירקו אותם לחתיכות, שלחו אותם כחלקי חילוף ומכרו חלק מהחלקים לפי משקל, לפי פלדה, לפי ברזל, לפי מתכת כזאת או אחרת. אני בעד שגנבים כאלה, שגנבו רכב ממרכז העיר ירושלים ולקחו את זה לכפר דורה ליד חברון – צריך לתת להם עשר שנות מאסר. אי-אפשר לעשות חוק על כל דבר.
אדוני, חשוב שתשמע. נכנסים למקוואות, עוקרים נחושת בפרוטות, אבל הנזק שהם עושים הוא באלפים וברבבות. זה לא ייאמן. הם לוקחים מתכות ששמים בתוך המקוואות, עוקרים אותן – והמקווה לא יכול לפעול תקופה ארוכה – כדי לקחת אולי 4 או 5 ק"ג של נחושת, והנזק הוא באלפי דולרים. אם היינו עושים חוק למקוואות, חוק למוסדות, חוק לחברת החשמל – כל אחד יבוא ויטען: אולי אני מרגיש נפגע יותר – – –
היו"ר עתניאל שנלר:
חברי הכנסת. חברי הכנסת. חבר הכנסת יואל חסון.
נסים זאב (ש"ס):
אני יודע שנמאס לך לשמוע אותי, אבל מה לעשות.
היו"ר עתניאל שנלר:
לא נמאס. זמנך תם.
נסים זאב (ש"ס):
היושב-ראש רוצה לתת לי אקסטרה זמן.
היו"ר עתניאל שנלר:
היושב-ראש לא נותן לך אקסטרה זמן.
נסים זאב (ש"ס):
אני מכבד את זה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר עתניאל שנלר:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת. חבר הכנסת חסון. חבר הכנסת חסון, האם אתה מבקש לשאת דברים? נרשמת.
יואל חסון (קדימה):
אני מוותר.
היו"ר עתניאל שנלר:
אתה מוותר. אני מודה לך.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה.
הצבעה מס' 23
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18
נגד – 21
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40) (החמרת הענישה בשל פגיעה במתקן בזק), התשס”ח–2008, לוועדה לא נתקבלה.
קריאות:
– – –
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת רותם, אנחנו נרשום אותך כבעד.
בעד – 18, נגד – 21. לא, סליחה. אנחנו בכנסת ולא באיצטדיון. משה, סליחה. לא אכריז על תוצאות ההצבעה בצורה הזאת.
בעד – 18, ואני מוסיף את חבר הכנסת רותם כך שזה 19; נגד – 21. אני קובע כי הצעת חוק התקשורת (בזק ושירותים) (תיקון מס' 40) (החמרת הענישה בשל פגיעה במתקן בזק), התשס”ח–2008, לא עברה בקריאה ראשונה.
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. חברי חברי הכנסת, אנחנו לא נמשיך את הדיון, ואני לא רוצה להוציא אף אחד מהמליאה. אני מבקש מכולם לשבת. אנחנו עוד לא סיימנו את סדר-היום. יש עוד סעיף. חברי חברי הכנסת, לא אמשיך את הדיון עד שנירגע. חבר הכנסת אפללו. חברי חברי הכנסת, תודה על שאפשר להמשיך בדיון.
הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/222).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עתניאל שנלר:
אנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס"ח–2008, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין להציג את הצעת החוק שלו, ואני מאוד מקווה שניתן לו לדבר. לרשותך עשר דקות תמימות, ואנחנו נקשיב לך קשב רב.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני מצטער על מה שקרה היום בכנסת. אני חושב שראוי לכנסת לקיים, גם כשיש ויכוח, דיון ענייני על חוקים – מי בעד, מי נגד. אני חושב שזה שחוקים מופלים בגלל שיקולי אופוזיציה-קואליציה איננו נכון, איננו ראוי, איננו מתאים לכנסת. הדיון וההצבעה צריכים להיות כאן ענייניים, ואני מצטער על דברים שקורים בניגוד לכיוון הזה.
עמיתי חברי הכנסת, אני אהיה קצר. הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, שהיא הצעה חשובה שאני מביא בתמיכת הממשלה, היא הצעה שמבקשת למנוע תופעה של דרישת מעבידים לקבל מעובדיהם ביטחונות לשם הבטחת הישארותם בעבודה או בעת קבלתם לעבודה. נטילת הביטחונות האלה כובלת את העובד למעביד ולמקום העבודה, והחשש מתשלום מחיר כלכלי מגביל את חופש הבחירה של העובד.
היו"ר עתניאל שנלר:
אני מבקש לעצור. אני עוצר את הדיון. יש לנו זמן עד מחר בבוקר.
דב חנין (חד"ש):
לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו מציעים לעגן בחוק במפורש את האיסור על המעביד לקבל מעובדו וממועמד לעבודה ביטחונות, לרבות בדרך עקיפה. האיסור הזה יחול גם על מעסיק בפועל ביחס לעובד של קבלן כוח-אדם. הביטחונות שמוצע לאסור את קבלתם הם בטוחה בכסף או בשווה כסף, שעובד נותן למעביד כתנאי להישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, או התחייבות של עובד כלפי מעבידו לשלם סכום כסף אם לא ישלים את תקופת העבודה שהתחייב לה. מוצע לקבוע כי להתחייבות כאמור ולהוראות בחוזה המתנות על האיסור או מנוגדות לו לא יהיה כל תוקף.
עם זאת, הצעת החוק לא מבקשת לשלול השקעה בעובד במסגרת יחסי עובד ומעביד, המתוכננת לטווח ארוך. לכן אנחנו מציעים שלא לשלול את האפשרות של קבלת ביטחונות בכל הקשור לסכומים שהוציא המעביד על הכשרה מיוחדת שניתנה לעובד, ובתנאי שההכשרה הזאת נעשית לפי הכללים והתנאים שייקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק ערכי, הוא חוק נכון, הוא חוק שמסיים את מתכונת קשירת העובדים למקום העבודה שלהם, ולכן אני מקווה, למרות כל האירועים שהיו בכנסת קודם לכן, שהכנסת כולה תתאחד בתמיכה בחוק החברתי החשוב הזה. תודה רבה.
היו"ר עתניאל שנלר:
אנחנו מודים לחבר הכנסת חנין. אנחנו עוברים לדיון. ראשונת הדוברים היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
– – –
היו"ר עתניאל שנלר:
חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – אינו נוכח; חבר הכנסת יורם מרציאנו – אינו נוכח; חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נוכח; חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת מנחם בן-ששון, האם אתה רוצה לדבר? ויתרת על זכות הדיבור.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק.
הצבעה מס' 24
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס”ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עתניאל שנלר:
בעד – 14, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע בזאת שהצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ו באדר ב' התשס"ח, 2 באפריל 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:26.