דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכיר הכנסת איל ינון: 4
נאומים בני דקה 5
דב חנין (חד"ש): 6
משה גפני (יהדות התורה): 6
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): 7
יעקב כהן (יהדות התורה): 7
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 8
מאיר פרוש (יהדות התורה): 8
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 9
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 9
הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 10, 31, 88, 98 ו-106ו לתקנון הכנסת 10
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 10
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 14
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 14
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס”ח–2008 18
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 18
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 20
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 22
הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008 24
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 25
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 27
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 30
גדעון סער (הליכוד): 32
גלעד ארדן (הליכוד): 33
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס”ז–2007 34
עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 34
הצעת חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, התשס”ח–2008 35
זאב אלקין (בשם ועדת הכספים): 36
זאב אלקין (בשם ועדת הכספים): 38
הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17), התשס”ח–2008 38
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 39
הצעת ועדת הכלכלה בדבר חלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס”ח–2008 43
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 43
הצעת חוק הכרזת אבל לאומי, התשס”ח–2008 44
גלעד ארדן (הליכוד): 44
הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 7) (סמכויות מיוחדות בשעת-חירום), התשס”ח–2008 47
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 47
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 49
נסים זאב (ש"ס): 49
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 50
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 51
הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14) (מעצר קטינים), התשס”ח–2008 51
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 51
נסים זאב (ש"ס): 52
הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס”ח–2008 55
ישראל חסון (ישראל ביתנו): 55
נסים זאב (ש"ס): 57
משה גפני (יהדות התורה): 59
יעקב מרגי (ש"ס): 60
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 36) (פנקס בוחרים), התשס”ח–2008 61
יעקב מרגי (ש"ס): 61
משה גפני (יהדות התורה): 62
נסים זאב (ש"ס): 63
הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) (עריכת פעולות סטטיסטיות לפי מין), התשס”ח–2008 65
גדעון סער (הליכוד): 65
יעקב כהן (יהדות התורה): 68
חיים אורון (מרצ): 68
נסים זאב (ש"ס): 69
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), התשס”ח–2008 71
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 72
משה שרוני (גיל): 73
שאילתות ותשובות 75
1753. רשימת העופות המוגנים 75
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 76
1765. היערכות לרעידות אדמה 77
1867. תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון 78
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 78
1881. החשיפה למפגעים סביבתיים בערים ערביות 80
1883. הריסת גגות אזבסט בעת הריסת הבתים בכפר-שלם 81
דב חנין (חד"ש): 82
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 83
1894. אנטנה סלולרית ליד שכונת הר-נוף בירושלים 84
1898. התחשמלות ציפורים 84
1927. פיקדון על בקבוקי משקה של 1.5 ליטר 86
1948. מפגע סביבתי באזור פקיעין 88
1951. טענה בדבר סודיות מקום אנטנות סלולריות בבני-ברק 88
נסים זאב (ש"ס): 89
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 89
1973. מדינת ישראל ויעדי תוכנית ועידת האקלים בבאלי 90
1976. הקמת צינור מוצא ימי לשפכי מפעלי הקישון 91
1984. הקמת תחנת כוח סולרית במישור ימין 93
2030. זיהום נחל-אורן 94
2060. הברחת פסולת בניין 95
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 96
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 97
חוברת כ"ה
ישיבה רכ"ה
הישיבה המאתיים-ועשרים-וחמש של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, י"ח באדר ב' התשס"ח (25 במרס 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:01
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר אמנון כהן:
הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, י"ח באדר ב' התשס"ח, 25 במרס 2008.
ראשית, הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 48), התשס”ח–2008, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק העיתונות, התשס”ח–2008.
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 111) (דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס”ח–2008, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת.
כמו כן, בהתאם לסעיף 124 לתקנון, אבקש להודיע על החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר חידוש הדיונים בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), התשס”ח–2008.
עוד הונחו היום על שולחן הכנסת –
מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בנושא: סגירת הר-מירון למתפללים ביום ז' באדר, הצעת חבר הכנסת יעקב ליצמן; מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בנושא: החמרה משמעותית בתופעת מעשי השוד בתחנות הדלק, הצעת חבר הכנסת יוחנן פלסנר.
נוסף על כך, הנני מתכבד להודיעכם כי בישיבת הכנסת ביום שני, י"ז באדר ב' התשס"ח, 24 במרס 2008, בתום הדיון בקריאה הראשונה בהצעת חוק עובדי הוראה, התשס”ח–2008, וטרם הצבעה, הופנתה תשומת לב המזכירות לכך שבחלק מחוברות הצעת החוק הושמטו חלק מסעיפי ההצעה. לפיכך החליט יושב-ראש הישיבה כי לא תתקיים הצבעה על הצעת החוק. היום הונחו על שולחן הכנסת החוברות התקינות והמלאות של הצעת החוק. דיון חוזר והצבעה על הצעת החוק יתקיימו במועד שייקבע. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה למזכיר הכנסת.
יש לנו כאן אורחים מטעם היחידה לדמוקרטיה מבית-הספר "בגין" אילת, 130 תלמידים. ברוכים הבאים. ביתנו הוא ביתכם. אנו מקבלים אתכם בברכה.
נאומים בני דקה
היו"ר אמנון כהן:
הנושא הבא הוא נאומים בני דקה. כל מי שרוצה לדבר יוכל להצביע, ומובן שנאפשר לחברי הכנסת להביע את מה שיש בלבם ותעמוד לרשותם דקה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
תרשום אותי.
היו"ר אמנון כהן:
תצביע. אקבל את הרשימה, ובינתיים ניתן כבר לחבר הכנסת שעומד. חבר הכנסת אליהו גבאי, בינתיים תיכנס לשם, ותיכף נציג את הרשימה. אתה כבר יכול לגשת. אתה לא רוצה לגשת? ויתרת על הזכות. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אדוני, אני מוסיף אותך.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר להגנת הסביבה נמצא אתנו. עמיתי חברי הכנסת, עמק ססגון שליד תמנע הוא אחד האזורים היפים בארץ. באחת הפרשות הבעייתיות והקשות, שמעידות שהליכי התכנון שלנו כנראה בעייתיים, אושרה הקמתו של מתחם מלונות בתוך עמק ססגון, צמוד לפארק הלאומי המיוחד של תמנע. השדולה הסביבתית-החברתית בכנסת קיימה שני דיונים בנושא הזה, ואנחנו יזמנו תהליך של גישור ומינינו את פרופסור אלון טל מהמכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון לבצע גישור במטרה למנוע את הנזק הבלתי-הפיך לסביבה. למרבה הצער, אנחנו שמענו – התבשרנו – בימים האחרונים, שהוצאו היתרי בנייה להתחלת עבודת החפירות במקום. הדבר יגרום נזק בלתי הפיך למקום מיוחד במינו, יפה, נכס של הציבור כולו. אני מנצל את ההזדמנות הזאת לקרוא מעל במת הכנסת לכל המעורבים, ובראשם למועצה האזורית אילות, שעומדים בראשה אנשים שערים לנושא הסביבתי, להימנע מלעשות את הנזק הזה לסביבה ולציבור.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אהרונוביץ.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני רואה שכעת הסדרן מניח מחדש את הצעת חוק עובדי הוראה. אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להעיר הערה על זה במסגרת נאומים בני דקה. מדובר על חוק שהממשלה הכינה במשך זמן רב מאוד. נראה שהחוק הזה – ולא בדקתי באופן מסודר – נעשה בהתייעצויות עם כל הגורמים הנוגעים בדבר. אני מתאר לעצמי שדיברו עם ארגוני המורים, ואני מתאר לעצמי שדיברו עם המועצה הפדגוגית ועם כל מי שנלווה לעניין. הרי מדובר על חוק מקיף בנוגע למעמדם של עובדי ההוראה וכו'. הוא הונח במהירות בלתי מתקבלת על הדעת על שולחן הכנסת עם טעויות שלא ראינו כמותן בעבר, מה שמעיד כמובן על ניסיון להעביר אותו בקריאה הראשונה במהירות. החוק הזה נוגע לחינוך המוכר שאינו רשמי. לא אמרו מלה – ואת זה אני יודע בוודאות – עם אף אחד מהחינוך המוכר שאינו רשמי. אם היו אומרים, כמו שנאמר על החוק של סילבן שלום בוועדת החינוך, שזה חוק דומה, שמדובר על החינוך הרשמי, והמוכר שאינו רשמי יידון בנפרד, לו באה ואמרה: דנתי בחינוך הרשמי. במוכר שאינו רשמי נדון בוועדה – ניחא. זה טוב או לא טוב, ואפשר לדון בעניין.
אני משבח מאוד אותך, אדוני יושב-ראש הישיבה, שהיית גם אתמול יושב-ראש הישיבה, ולא נתת לבזות את הכנסת. יושבים במשרד החינוך או בממשלה ומכינים חוק בלי לתת את הדעת על מה שקורה במערכת החינוך, ורוצים שאנחנו נאשר את זה ככה ולא חשוב מה כתוב – דף 38 פה, דף 42 שם או חסרים דפים. אדוני היושב-ראש, הצלת את כבוד הכנסת.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת אהרונוביץ, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב כהן.
משה שרוני (גיל):
חבר הכנסת גפני, כל הכבוד לך.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברשותכם, אני רוצה להעלות נושא כאוב. יש מועצה בגליל, מרום-הגליל, ויש שם יישובים כמו דוב"ב, אביבים, ספסופה וכרם בן-זמרה. הקימו שם תיאטרון קהילתי, שבאמת נותן שירותים לקהילה שם, ונרשמו כ-30 חברים, והתחילו שם בחזרות, והולכים להעלות שם הצגות ברמה ראויה וטובה; למשל "בוסתן ספרדי" עומד לעלות באוגוסט. הם פנו – וגם ראש המועצה שלמה לוי פנה – אל שר התרבות והמדע וביקש סיוע מועט. מדברים פה על סכומים של 150,000 שקל, שהם באמת סכומים זעירים למשרד כזה עתיר כסף. עד היום אין. שום דבר לא התקבל. יש סכנה גם לקיום התיאטרון וגם להשתתפות החברים, שהם באמת בחוסר ודאות. אני מקווה שהקריאה הזאת תגיע לאוזנו של שר התרבות והמדע. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת שמואל הלפרט.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, בעיצומו של יום הפורים התבשרנו בדוח קשה שמספר קשישים הולך וגדל – כרבע מאוכלוסיית הקשישים – נמצא מתחת לקו העוני. זה גם השיעור של הילדים הרעבים. התפלאתי מאוד למה מצאו לנכון דווקא ביום הפורים לבשר את זה. אולי רצו לנחם את העניים שיש עוד הרבה עניים כמוהם. אולי – רציתי לסנגר – פשוט רצו להגיד לתושבי ישראל שיש הרבה עניים והם יכולים לקיים בזה מצוות מתנות לאביונים, אבל גם את זה אנחנו יודעים; אנחנו קוראים זאת חדשים לבקרים. אינני מבין את הקשיחות והאטימות שמדינת ישראל נוהגת בעניים ובקשישים. הדבר היחיד שאני רוצה לסנגר בו עליהם הוא שפשוט מאוד הם רוצים לזכות את תושבי ישראל שיהיו להם הרבה עניים כדי שיוכלו לקיים בהם מצוות מתנות לאביונים. הם מכים באוכלוסייה שיהיו עניים למהדרין. אבל אני חושב שהדרך הזאת צריכה להיפסק. אנא, תפסיקו להפוך את תושבי ישראל לפושטי יד או לפושטי רגל. תגדילו את הקצבאות. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, בחוצות נובוסיבירסק, העיר השלישית בגודלה ברוסיה, הודבקו בשבוע שעבר מאות כרוזים המזהירים את התושבים לשמור על ילדיהם מפני היהודים לקראת חג הפסח: "הורים, שימו לב ושמרו על ילדיכם לקראת חג הפסח היהודי, כי היהודים גונבים ילדים קטנים, מוציאים את דמם ומכינים ממנו מצות". זה היה נוסח הכרוזים. אם מישהו השלה את עצמו שתופעת עלילות הדם חלפה מן העולם, הוא פשוט טעה. במהלך השנה דווח על עשרות אירועים אנטישמיים, ציור צלבי קרס על מוסדות יהודיים וחילול בתי-קברות ברוסיה. למרות כל התלונות שהועברו לשלטונות, לא נעצר איש. על ממשלת רוסיה לנקוט צעדים תקיפים ולמגר את התופעה מבעוד מועד, לפני שתתפשט כאש בשדה קוצים.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. חבר הכנסת אלסאנע, רצית גם?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת, במסגרת כבודה האבוד של הכנסת, הכנסת ניסתה אתמול וחוקקה את חוק מוות מוחי-נשימתי, וכך היא רצתה לקבוע שמוות מוחי-נשימתי הוא אכן מוות, בעוד ההלכה קובעת שכל עוד הלב פועם אין זה מוות ואי-אפשר לגעת באדם. אני פונה מכאן לנשיא המדינה, שאמור לחתום על חוקים, שלא יחתום על החוק הזה. אם החוק רצה, בסופו של דבר, להביא יהודים דתיים שומרי הלכה לתרום מאיבריהם במצב הזה, הסערה הציבורית והעובדה שעולם הרבנות גועש ורועש סביב החוק שהתקבל אתמול בכנסת יביאו לכך שיותר ויותר לא יתרמו איברים. אני פונה מכאן לנשיא המדינה שלא לחתום על החוק.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לאחרונה אנו עדים לאלימות של שוטרים כלפי אזרחים. ביום חמישי הותקף צעיר בשם סברי אלגרג'אוי, שהיה עם חבריו בחוף אשקלון, במכות נמרצות בידי שוטרים עד שאיבד את הכרתו והגיע לבית-חולים "סורוקה" בבאר-שבע ללא דופק וללא נשימה. הוא עבר החייאה ונמצא עד עכשיו במחלקה לטיפול נמרץ וסכנה נשקפת לחייו. המשטרה, שאמורה להגן על אזרחים, מתעללת בהם ותוקפת ונוהגת באלימות כלפי אזרחיה. יש שוטרים שמוציאים שם רע למשטרה, ובשוטרים האלה המשטרה אמורה וחייבת לטפל. זה אינטרס גם של המשטרה וגם של אזרחים.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. כל מי שנרשם דיבר. חבר הכנסת גבאי, אמרת לי שוויתרת? לא? בבקשה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להעלות כאן עניין. בוודאי שמענו שחברת "מי עדן" לקחה את הדוגמנית בר רפאלי לייצג אותה בפרסומת שלה. הגברת הזאת בחרה במודע וללא חרטה להשתמט משירות צבאי באמצעות נישואים פיקטיביים. הגברת רפאלי בחרה במודע וללא הנד עפעף להשמיץ את מדינת ישראל בריאיון נרחב, להתנער משותפות בכלל החברה הישראלית ומהחובות המוטלות על כל שאר האזרחים ולהטיל רפש בעצם התועלת בקיומה של המדינה.
פרסומות מעצבות לא מעט בתת-מודע בחברה ויוצרות מוסכמות, נורמות ואופנות. עידוד לחיילי צה"ל לא מתבצע רק על-ידי הענקת בקבוקי "מי עדן" בלשכות הגיוס, אלא גם במסרים חבויים הפועלים הרבה יותר מאמירה מפורשת. במקרה של פרסומות בהשתתפות רפאלי – זה מסר למתגייס הצעיר, לחייל ולבני משפחתו שהוא בעצם פראייר, שהוא לא הצליח בחברה ובחיים כמו המשתמטת המצודדת.
אני קורא לכם, לחברים ולציבור בארץ, לשקול. קודם כול, אני פונה לחברה לשקול מחדש – –
היו"ר אמנון כהן:
תודה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – את השתתפותה של הגברת רפאלי בפרסום, כדי שהציבור ידע שהחברה מתנערת והיא עשתה טעות וחוזרת בה – לא לתת למישהי שמחרפת ומגדפת את מדינת ישראל להפיק כאן רווחים על גבינו ועל גבי החברה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני מקווה שהציבור ישמע ויראה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. דקה.
הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 10, 31, 88, 98 ו-106ו לתקנון הכנסת
[נספחות.]
היו"ר אמנון כהן:
סעיף 2 בסדר-היום: הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 10, 88, 98, 106ו ו-31 לתקנון הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל, להציג את הצעת התיקון. זה מצריך הצבעה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
ידידי היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מבקש להציג בפניכם חמש הצעות לתיקון תקנון הכנסת שהכינה ועדת הכנסת, ולאחר מכן נצביע על כל תיקון בנפרד. מקורן של שלוש ההצעות הראשונות הוא בחוברת הצעות לתיקוני חקיקה ותיקוני תקנון שהגישה יושבת-ראש הכנסת, חברת הכנסת דליה איציק.
ההצעה הראשונה, שבאה לתקן את סעיף 10 לתקנון, עניינה יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. כאמור, מקורה בחוברת האמורה וכן בהצעה של חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. לוועדה לענייני ביקורת המדינה תפקיד חשוב במסגרת עבודת הפיקוח של הכנסת על הממשלה, ולכן סברה ועדת הכנסת כי ראוי שבראש הוועדה יעמוד חבר באחת מסיעות האופוזיציה. הדבר מקובל בכנסת כנוהג, אך היו לכך חריגים, והנושא אף התעורר כשהיו שינויים קואליציוניים בכנסת הנוכחית. לפיכך, מוצע לקבוע כי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה ייבחר תמיד מקרב סיעות האופוזיציה. אם סיעתו של יושב-ראש הוועדה תצטרף לקואליציה, תפקע כהונת היושב-ראש כעבור 14 ימים, והוועדה תבחר יושב-ראש חדש, גם הוא מסיעות האופוזיציה.
הוראה זו אינה גורעת מהכללים הרגילים בדבר החלפת יושב-ראש הוועדה לפי המלצה של ועדת הכנסת, כפי שאושרו שוב לאחרונה בבית-המשפט העליון בפסק-דין שדחה טענות נגד ועדת הכנסת וועדת הכספים בעניין החלפת מי שהיה יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ליצמן.
להצעה הוגשה השגה, ולאחר שנדונה בוועדת הכנסת היא התקבלה ושולבה בנוסח שלפניכם.
הצעה זו הובאה בפני הכנסת ביום 5 במרס, וסוכם אז כי ועדת הכנסת תדון שוב באופן בחירת יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הוועדה שבה ודנה בנושא, והחליטה להביא את ההצעה בפני הכנסת באותו נוסח.
עמיתי חברי הכנסת, התיקון השני, שמתקן את סעיף 88 לתקנון, נוגע לתשובת הממשלה על הצעות לסדר-היום. מטרת התיקון היא לצמצם את התופעה המתרחבת שמי שמשיב על הצעות לסדר-היום אינו השר הנוגע בדבר אלא השר התורן או שר אחר שאינו יכול להרחיב מעבר לתשובה הכתובה שניתנה לו. מוצע לקבוע הוראה שלפיה רק באישור השר המקשר או שר אחר שראש הממשלה הסמיך לכך, ובאישור יושבת-ראש הכנסת, תיוצג הממשלה על-ידי שר שהנושא הנדון בהצעה לסדר-היום אינו בטיפולו.
נוסף על כך, בעקבות השגה שקיבלה ועדת הכנסת, מוצע כי שר יוכל להיות מיוצג על-ידי שר אחר לא יותר משלוש פעמים במושב של הכנסת.
בתיקון השלישי, לסעיף 98 לתקנון, מוצע לקבוע כי ככלל, ישיבות ועדות הכנסת לא יתקיימו בשעות פעילותה של מליאת הכנסת, כדי לאפשר לחברי הכנסת להשתתף בדיוני המליאה. לצד הוראה זו מוצע לקבוע כי יושב-ראש הכנסת יוכל להרשות, מטעמים מיוחדים, קיום ישיבה של ועדה במקביל לישיבת המליאה. יושב-ראש הכנסת יוכל להתנות אישור כאמור בתנאים, למשל בדבר משך ישיבת הוועדה או בדבר הפסקת ישיבת הוועדה בעת שמתקיימות הצבעות במליאה. עניין זה נוהג כבר בכנסת ומוצע לעגנו בתקנון.
התיקון הרביעי, רבותי חברי הכנסת, לסעיף 31 לתקנון, עוסק במועד פרסום סדר-היום השבועי. מדובר בהצעה של חבר הכנסת גדעון סער. כיום קבוע בתקנון כי יושב-ראש הכנסת יקבע את סדר-היום השבועי לישיבות הכנסת ויודיע עליו לחברי הכנסת לא יאוחר מיום שישי של אותו שבוע. מוצע כי סדר-היום יימסר לא יאוחר מיום חמישי בשבוע, כדי לאפשר הכנה טובה יותר לדיוני הכנסת.
התיקון האחרון מוצע בעקבות הצעתו של חבר הכנסת אריה אלדד, והוא עוסק בסעיף 106ו החדש, שעניינו חובת דיווח חצי-שנתית של שרים לוועדות הכנסת. מוצע לקבוע כי במסגרת דיווח זה יידרש כל שר לסקור את תוכנית העבודה של משרדו.
לכל ההצעות לתיקון התקנון שפירטתי לא מצורפות השגות. אבקשכם לאשרן כהצעת ועדת הכנסת. אדוני היושב-ראש, אנחנו נצביע על כל סעיף וסעיף בנפרד. אם תרשה לי, אני אצביע מכאן, היות שאני צריך להודיע עוד כמה הודעות.
היו"ר אמנון כהן:
חברי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על כל סעיף בנפרד. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 10 לתקנון הכנסת, כפי שהציג יושב-ראש ועדת הכנסת. אפשר להצביע.
ישראל חסון (ישראל ביתנו):
אנחנו נגד?
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
גם אתם בעד. הזדהות עם התוניסאים.
הצבעה מס' 2
בעד הצעת ועדת הכנסת – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 10 לתקנון הכנסת נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
לפרוטוקול, אני מבקש להוסיף בכל פעם את הצבעתו של חבר הכנסת דוד טל, שנמצא על הדוכן.
ובכן, שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 10 לתקנון הכנסת התקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 88 לתקנון הכנסת. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד הצעת ועדת הכנסת – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 88 לתקנון הכנסת נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 88 לתקנון הכנסת התקבלה.
אנו עוברים להצבעה על סעיף 98 לתקנון הכנסת. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד הצעת ועדת הכנסת – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 98 לתקנון הכנסת נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 98 לתקנון הכנסת התקבלה.
אנו עוברים להצבעה על סעיף 106ו לתקנון הכנסת. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד הצעת ועדת הכנסת – 5
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 106ו לתקנון הכנסת נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
חמישה בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 106ו לתקנון הכנסת התקבלה.
אנו עוברים להצבעה על סעיף 31 לתקנון הכנסת. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד הצעת ועדת הכנסת – 9
נגד – אין
נמנעים – 1
הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 31 לתקנון הכנסת נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
תשעה בעד, אין מתנגדים ונמנע אחד. אני קובע כי הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 31 לתקנון הכנסת התקבלה.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר אמנון כהן:
הודעות יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אני מבקש להודיע כמה הודעות.
הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ"א בטבת התשס"ח, 30 בינואר 2008, להעביר את הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מאבטחים בבתים משותפים), התשס”ז–2006, לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. חבר הכנסת יוסי ביילין ביקש להעביר את הצעת החוק הנ"ל לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה מן הנימוק שהתיקון לחוק בתים משותפים נעשה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. אני מבקש את אישור מליאת הכנסת להמלצה זו.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו נצביע על ההמלצה של ועדת הכנסת כפי שהוצגה על-ידי יושב-ראש ועדת הכנסת. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד הצעת ועדת הכנסת – 11
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מאבטחים בבתים משותפים), התשס”ז–2006, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
11 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. הצעת ועדת הכנסת התקבלה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני מוסיף אותי באופן קבוע להצבעות?
היו"ר אמנון כהן:
בוודאי. לפרוטוקול, יש להוסיף להצבעה באופן קבוע את יושב-ראש ועדת הכנסת, כי הוא מצביע ממקומו על הדוכן.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ"ז באדר א' התשס"ח, 4 במרס 2008, להעביר את הצעת חוק גילוי נתונים בדבר פליטת מזהמים בפרסומות של כלי רכב, התשס”ח–2008, לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יושב-ראש ועדת הכלכלה ויושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה נתנו את הסכמתם להעברת הצעת החוק הנ"ל לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
אציין כי במסגרת ההסכמות ביניהם הוחלט כי אישור התקנות בנושא יהיה בסמכות ועדת הכלכלה.
ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת הכלכלה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מבקש את אישורה של הכנסת. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו נצביע על הצעת ועדת הכנסת להעביר מוועדה לוועדה.
הצבעה מס' 8
בעד הצעת ועדת הכנסת – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק גילוי נתונים בדבר מזהמים בפרסום כלי רכב, התשס”ח–2008, מוועדת הכלכלה לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים.
חבר הכנסת טל, מה שאתה קורא עכשיו לא מופיע בפני. אני לא יודע מדוע כבודו לא מתאם את זה עם מזכירות הכנסת כדי שזה יבוא באופן מסודר.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אין צורך.
היו"ר אמנון כהן:
אבל אני צריך לדעת על מה מצביעים.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אז אני מודיע לאדוני ולכנסת.
היו"ר אמנון כהן:
אני מבקש שלהבא, אם אתה מבקש להעלות משהו, תתאם את זה עם מזכירות הכנסת, כדי שזה יבוא בפני מנהל הישיבה והוא ידע מה לומר לציבור, איך להצביע וכו'. אני מבקש להסדיר את זה בפעם הבאה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אני מציין את זה.
הצעת חוק מסחר אלקטרוני – העברה מוועדה לוועדה: הכנסת החליטה בישיבתה ביום י"ד בשבט התשס"ח, 21 בינואר 2008, להעביר את הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס”ח–2008, לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה ביקש להעביר את הצעת החוק הנ"ל לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה, מן הנימוק שהצעת חוק זו היא המשכה הישיר של עבודת הוועדה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"ב–2001, ומכלול הנושאים של מידע, מחשוב ואינטרנט הם בתחום סמכותה של הוועדה. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת הכלכלה לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו נצביע על הבקשה של ועדת הכנסת. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד הצעת ועדת הכנסת – 11
נגד – 4
נמנעים – 1
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס”ח–2008,
מוועדת הכלכלה לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
11 בעד, ארבעה מתנגדים ונמנע אחד. אני קובע שהבקשה של ועדת הכנסת להעביר הצעת חוק מוועדה לוועדה אושרה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
הנושא האחרון הוא רק הודעה ללא צורך בהצבעה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה כי ועדת המדע והטכנולוגיה תדון בהצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי אינטרנט לדברי הגולשים המגיבים באתריהן (תיקוני חקיקה), התשס”ח–2007, של חבר הכנסת ישראל חסון, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. על כך, אדוני היושב-ראש, אין צורך בהצבעה של חברי הכנסת. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס”ח–2008
[מס' כ/195; "דברי הכנסת", חוב' ט"ו, עמ' 14169; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס”ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט מתכבד אני להביא בפניכם את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס”ח–2008, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. זו הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת צבי הנדל.
לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, התיישנות מתחילה עם ביצוע העבירה. הסעיף קובע מדרג להתיישנות עבירות לפי חומרתן, כך שאין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצוע עבירה מסוג פשע שדינה מיתה או מאסר עולם 20 שנה; בפשע אחר – עשר שנים; בעוון – חמש שנים; בחטא – שנה אחת. בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, ובעבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם – אין התיישנות. חברים, המדרג הוא מאוד חשוב, וחיוני שתקשיבו.
כעת מוצע לקבוע שבעבירות רצח, ניסיון לרצח וקשר שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש ממשלה בעת ביצוע העבירה, לא תהא התיישנות. בבסיס הצעת החוק עומדת התפיסה שעניינה של החברה בהעמדה לדין בעבירות הקשורות ברצח ראש ממשלה רב מעניינה בהעמדה לדין בעבירות אחרות שנמנו, בין היתר משום שעבירות כאמור המבוצעות כלפי ראש ממשלה מהוות סכנה של ממש לדמוקרטיה, ויש בהן לא רק עבירה על האיסור החמור ביותר בדין הפלילי – רצח – אלא גם שלילה של האפשרות של הציבור לבחור את מנהיגו ולקבל הכרעות בצורה דמוקרטית.
על-פי המוצע, הצעת החוק תחול על עבירות שביום תחילתה של הצעת החוק טרם התיישנו לפי הדין שחל עליהן ערב המועד האמור. זוהי הצעת החוק.
להצעת החוק מצורפת הסתייגותם של חברי הכנסת הנדל ולוי, שלפיה הצעת החוק תחיל את עצמה רטרואקטיבית – שימו לב – גם על עבירות הקשורות ברצח ראש הממשלה יצחק רבין, זיכרונו לברכה, גם על עבירות שהתיישנו זה כבר. ההתיישנות בגין עבירת הרצח היא 20 שנה, ובגין עבירות ניסיון לרצח וקשר – עשר שנים. משמעות הדבר היא שהחלת הצעת החוק על עבירות ניסיון לרצח וקשר, ככל שהן מתייחסות לרצח יצחק רבין, היא רטרואקטיבית, שכן תקופת ההתיישנות כבר חלפה לגביהן לפני מעט יותר משנתיים.
לאחר כמה דיונים בנושא זה, ועדת החוקה קיבלה את עמדות הגופים המקצועיים שסברו שאין מקום להחיל את הצעת החוק רטרואקטיבית. בין היתר, הוועדה עמדה על כך שחקיקה רטרואקטיבית איננה מקובלת. דרך המלך היא שניתן להאריך תקופות התיישנות, אולם בתנאי שתקופת ההתיישנות הקודמת טרם פקעה.
זאת ועוד, לא נמצא תקדים בחקיקה להארכת תקופת התיישנות עבירות לאחר שכבר פקעה תקופת ההתיישנות. כך, למשל, תיקוני חקיקה שנעשו בעבר שהאריכו תקופות התיישנות בעבירות מין החילו עצמם רק על עבירות שטרם התיישנו. בוועדה נטען שהארכת תקופת ההתיישנות בחלוף התיישנות עלולה לפגוע בחשוד בכמה מובנים – אנחנו מדברים על חשודים לא ברצח, אלא למשל בסיוע או בקשירת קשר – לרבות פגיעה באינטרס ציפיות, שכן ציפה כי בתום התקופה הקבועה בחוק לא יהא נתון עוד למורא הדין. אולם במיוחד הודגש כי הארכת תקופת ההתיישנות כמבוקש על-ידי חברי הכנסת לוי והנדל עלולה לפגוע ביכולתו של החשוד להתגונן. קיים חשש כי בחלוף הזמן תאבדנה ראיות או שיעומעם זיכרונם של עדים.
צריך להוסיף על כך עוד הנחה משפטית שלפיה כל עוד תקופת ההתיישנות לא תמה, יודע החשוד מה לפניו, ולכן הוא שומר על הראיות שבידו. מכאן שהארכת תקופת ההתיישנות בתוך התקופה לא נתפסת כפגיעה בזכות המוקנית לו ויש להתייחס אליה כך. אבקש להדגיש כי הכרה באפשרות לפגיעה בראיות מחייבת התייחסות לאפשרות לפגיעה ביכולת להתגונן. פגיעה כאמור יכולה להוות בנסיבות מסוימות פגיעה בזכות להליך הוגן. בנסיבות מתאימות פגיעה מהותית בזכות זו תעלה גם כדי פגיעה בכבוד האדם. במקרה כזה, יש מקום לבחון את הפגיעה הנוצרת כתוצאה מהחלת הצעת החוק באופן רטרואקטיבי אפילו בהתאם למבחני פסקת ההגבלה המוכרת לכולנו.
אפקט נוסף שיש לו משמעות היא השפעת הרוחב. לא אחת אנחנו עומדים בפני סוגיות שנראות לנו חמורות ביום התרחשותן, קשות לקבל, כמו רצח, או עבירות אלימות חמורות מאוד. לא מן הנמנע שאם היום נחוקק חוק שיש בו אפקט של התיישנות בטענה שמקרה של רצח ראש ממשלה הוא מקרה מיוחד במינו והשפעה רטרואקטיבית מותרת, ותחיקה רטרואקטיבית מותרת, נצטרך לעמוד פעם אחר פעם בפני טענה שכמקרה החדש הזה העומד לפנינו עוד לא היה, ויגידו לנו חברים שיש מקום לחקיקה רטרואקטיבית.
ולכן, בגלל השפעות הרוחב, בגלל הסוגיה שלא עשינו מעולם כמעשה הזה, בגלל העובדה שיש כאן פגיעה מהותית בזכות של אדם, בגלל השאלה הנושקת לכבוד האדם, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ולדחות את הסתייגותם של חברי חברי הכנסת לוי והנדל. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
לחוק הזה שני מסתייגים. חבר הכנסת צבי הנדל וחבר הכנסת יצחק לוי. רוצים לנמק? אדוני חבר הכנסת צבי הנדל, בבקשה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מכובדי היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חשבתי שבגיל שלי כבר הכול ראיתי בחיים. מסתבר שלא הכול, תמיד יש הפתעות. לא אסביר הפעם.
אני רוצה להסביר את ההסתייגות שלי. סוד גלוי הוא שהסוגיה של רצח ראש הממשלה קורעת את העם, ואם עצם הרצח לא קרע מספיק, אז לפחות אחת לשנה, במשך שבוע, שבועיים, שלושה שבועות, יש מי שידאג שהקרע יהיה עמוק ולא יתאחה לעולם.
יש משני הצדדים של המתרס הפוליטי, גם מהצד הימני וגם מהצד השמאלי, מין אמונות שכמעט גובלות לפעמים במיסטיקה, שעדיין לא הכול מוצה. לאחרונה, לפני שנה או שנתיים, כשהתחלתי עם החוק הזה, שמעתי את זה גם ממשפחת הנרצח עצמו, מבתו באחד מהראיונות שלה לתקשורת, שהיא לא בטוחה שעניין הבדיקה מוצה עד תום. תשאל אנשים בשמאל, יסבירו לך שיש בימין כאלה שהסיתו והדיחו, ונתנו הכשר וכו', ולא הרוצח בלבד אשם. תשאל אנשים מהימין, יגידו לך שאין להם ספק שהיתה פה קונספירציה כי רצו להבאיש את ריחו של הימין, ויש להם הוכחות – תלי תלים של הוכחות – למה היה "סרק, סרק", ולמה לא היה, וכו' וכו'.
אני חושב שעם כל הכבוד לדבריו המלומדים של יושב-ראש הוועדה, רצח ראש ממשלה זה לא עוד דבר. בדיוק כשם שידע המחוקק בזמנו להתעלות על עצמו ולחוקק בנושאים מאוד מאוד כאובים שלגביהם לא תהיה התיישנות, נראה בעיני שגם סוגיה של רצח ראש ממשלה – לא צריכה להיות לגביה התיישנות.
על מה הוויכוח? החוק מוסכם גם על הממשלה ותמכו בו. הוויכוח התעורר בסוגיה אחת מצומצמת, אבל מאוד מהותית בעיני, שכמעט בגללה הבאתי את החוק לשולחן – הרטרואקטיביות, האם זה חל רטרואקטיבית או לא? באו אנשי משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, ואמרו שהסוגיה מספיק חמורה, והם מסכימים שזה יחול רטרואקטיבית. אלא מה? יש בעיה. חלק מהאנשים שלגביהם אני רוצה שזה יחול – ההתיישנות כבר נכנסה לתוקף. למשל, לגבי רוצח ההתיישנות היא 20 שנה, היא עוד לא חלפה, אז זה יחול רטרואקטיבית, אף-על-פי שאני לא יודע למה צריך, כי הרוצח בכלא. לא עליו אני מדבר.
לגבי סיוע לרצח, או תמיכה, דברים מהסוג הזה, ההתיישנות נדמה לי היא עשר שנים. הרצח בוצע כבר לפני יותר מעשר שנים, ואז, אם אני לא מחיל את זה רטרואקטיבית, היה אם יתברר שיש מישהו שצריך להישפט, הוא יוכל לטעון מה שאמר היושב-ראש – שזה עבר והתיישן כבר לפני שנתיים, ואי-אפשר ללכת לאחור.
אני טענתי, שהיה אם יתברר בסוגיה הזאת משהו חדש שאנחנו לא יודעים, כנראה אלה דברים מסובכים ולא פשוטים, כי אם אחרי 12 שנה מגלים משהו, ודאי זה מאוד חמור, ואני לא רוצה שבגלל התירוץ שזה התיישן לא יהיה אפשר לדון בזה. החוק הזה לא בא לטפל בעתיד. אני מאמין באמונה שלמה – ואני מתפלל שאני לא טיפש, ואמונתי היא לא לריק – שלא יהיה עוד רצח ראש ממשלה בארץ הזאת. אני מאוד מקווה. כדי לכסות את הרצח הקיים אני רוצה שאם יתברר שמצאו משהו שראוי להעמיד מישהו לדין בסוגיה הזאת, הוא סייע לרצח או העלים ראיות – אני לא רוצה שהתירוץ הזה שהיה חוק התיישנות יעמוד לו. לכן, נראה לי שאם בעזרת השם תפילתי תתקבל ולא יהיו עוד רציחות של ראש ממשלה בארץ, אם לא נסדר את זה – זה מרוקן את החוק מתוכן.
התפלאתי על דבריו של היושב-ראש. אני הבנתי בוועדה שהוא רוצה שמהוועדה תצא חקיקה שמקובלת גם על הפרקליטות, אבל כאן בדיון במליאה הוא יעזור לנו להעביר את ההסתייגות, כי היא נראית סבירה בעיניו. לכן, קצת התפלאתי. אני מאוד מבקש מהאנשים שישבו והקשיבו – וזה קצת קשה כי אני לא ראיתי הרבה מקשיבים – שיתמכו בהסתייגויות. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת יצחק לוי, האם גם אתה רוצה לנמק? בבקשה, אדוני.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, לפני שלושה שבועות היה רצח נורא בישיבת "מרכז הרב". כולנו זוכרים את רציחת שמונת התלמידים. כמה ימים אחרי השבעה פורסם שרבנים ותלמידים ישבו והתייעצו אם לקחת את החוק לידיים או לא. היתה הודעה כזאת בתקשורת, ומייד הוויכוח גלש לימי יצחק רבין: אלה אותם רבנים, גם אז רבנים באו והסיתו, גם אז רבנים באו ואמרו. אני מזכיר את זה מכיוון שהעניין הזה לא יורד מסדר-היום. הטראומה הלאומית כל כך גדולה, שהוא לא יורד מסדר-היום. הוא לא – בהקשר הזה, הוא לא יורד בהקשר השחרורים של הרוצח, בהקשר הברית-מילה של בנו ובהקשרים אחרים.
גם פה בכנסת נעשתה חקיקה יוצאת דופן לגבי רוצח ראש הממשלה, שהיא גם חקיקה תקדימית שלא היתה לגבי נתינת חנינה ודברים אחרים. לכן, אני הצטרפתי להסתייגות של חבר הכנסת הנדל. אני חושב שכל החוק שלו מכוון רק להסתייגות. אם מדובר באנשים ידועים שכבר נשפטו, אז כבר אין טעם. אם מדובר באנשים שנחקרו ולא נמצאה אשמה, אז הם נחקרו ולא נמצאה אשמה. במה מדובר? מכיוון שמאז גדליה בן אחיקם לא נרצח ראש ממשלה בישראל, אלא יצחק רבין – וכולנו מקווים שזה לא יהיה עוד – הרי שהדבר הזה הוא כתם שרודף את החברה ואת המדינה בישראל. ולכן, במקרים האלה יש לחרוג מכל המוסכמות של התיישנות ושל חנינה, ולבוא ולהגיד שלא משנה מתי, גם אם זה ייקח עוד שנה, עוד שנתיים או עוד חמש שנים, ויתברר שהיו שותפים נוספים או שהיה כך או אחרת – הרי שהאנשים האלה יובאו לדין.
רבותי חברי הכנסת, אני חושב שזה לא נכון לעשות חקיקה מיוחדת לגבי רוצח ראש הממשלה, ולא לתמוך בחקיקה מיוחדת לגבי כל אלה שאולי שותפים לרצח. ההיגיון אומר, שאם אנחנו מקבלים את החוק הזה – צריך לקבל אותו ללא שום סייג של התיישנות, גם התיישנות רטרואקטיבית, או שלא מקבלים את החוק. אם לא מקבלים את החוק, אז אין חוק. נגמר העניין, לא צריך שום דבר מיוחד. חוץ מהרוצח אנו לא מחילים דין על אף אחד אחר. אם כן, ודאי שצריך לקבל את זה גם לגבי ההתיישנות הרטרואקטיבית. לכן, אני מציע לחברי הכנסת לתמוך בחוק ולתמוך בהסתייגות שלנו. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, האם אתה רוצה להסביר את ההסתייגות? יש לך זכות אם אתה רוצה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא.
היו"ר אמנון כהן:
אם כן, אנו עוברים להצבעות. מי שרוצה להצביע ולהשפיע, שישב. אנו עוברים להצבעה על שם החוק. לשם החוק אין הסתייגויות, גם לסעיף 1 אין הסתייגויות. אנחנו נצביע על שם החוק ועל סעיף 1 כהצעת הוועדה. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד סעיף 1 – 35
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 35, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע ששם החוק וסעיף 1 אושרו כהצעת הוועדה. אני רוצה לתקן את הצבעתו של חבר הכנסת אלי אפללו, שהצביע פעמיים – הצבעה כפולה. אני מבקש למחוק את ההצבעה של חבר הכנסת בן-ישראל.
אנו ממשיכים את ההצבעה – סעיף 2. להצעה יש הסתייגות אחת של שני חברי כנסת, של חברי הכנסת צבי הנדל ויצחק לוי. אפשר להצביע על ההסתייגות.
הצבעה מס' 11
בעד ההסתייגות – 14
נגד – 22
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברי הכנסת צבי הנדל ויצחק לוי לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 14, נגד – 22, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא התקבלה.
אנחנו מצביעים על סעיף 2 כהצעת הוועדה. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 38
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 38, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 2 אושר כהצעת הוועדה.
אנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד החוק – 35
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס”ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 35, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55), התשס”ח–2008, אושרה בקריאה שלישית ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל.
הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008
[מס' כ/166; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 10784; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק היא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת ארדן ואיתם.
חלקה הראשון של הצעת החוק מעוגן בסעיף 1 להצעה, ועיקרו בעיגון סמכותו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה למחוק מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור, או שלא להעמיד לדין, ובכך להסיר אישומים כאמור הן מהרישומים המשטרתיים והן מתדפיס המרשם הפלילי.
סעיף זה בא להתמודד עם רישומם של תיקים שנסגרו במרשם הפלילי. מאחר שתדפיס המרשם הפלילי שאדם זכאי לקבל כולל גם רישומים בדבר תיקים סגורים, כלומר תיקים שנחקרו אך לא נמצא מקום להעמיד לדין בגינם, ומאחר שמעסיקים דורשים מאנשים פרטיים להעביר לידיהם את התדפיס האמור, מעגל האנשים שיש להם נגישות בפועל למידע בדבר תיקים שנסגרו הוא רחב. לפיכך, תיק שנסגר ורישומו מופיע בתדפיס המרשם עלול להכתים את שמו הטוב של האדם. הרישום מטיל חותם – סטיגמה – על בעל הרישום, בשל המציאות שבה רישום זה זולג מחוץ למעגל המורשים לעיין בו, גם לידיהם של מעסיקים פרטיים.
זאת ועוד, בניגוד להרשעות של ממש, שבחלוף תקופה מסוימת נמחקות מן המרשם, מחיקתם מן המרשם של רישומים בדבר תיקים שנסגרו אינה מוסדרת היום בחוק.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת ארדן, אני שומע אותך עד כאן.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא אחת אנחנו פוגשים בחיילים ערב השחרור שלהם, בצעירים ערב כניסתם לשוק העבודה, שחטאו חטא לא גדול ואף לא – – –
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת גבאי.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ובגין אותו החטא הדברים לא הפכו למשפט ולהרשעה, ובכל זאת הם חרדים, ערב יציאתם לשוק העבודה, שמא אותו הכתם יתגלה.
משכך, מוצע לעגן בחוק את הסמכות הקיימת כבר היום לראש אח"מ, כפי שהיא קבועה בנהלים פנימיים של המשטרה, להורות על ביטול ברישומי המשטרה של רישומים בדבר תיקים שנסגרו. בשונה מהנהלים הקיימים היום במשטרה, הנותנים שיקול דעת מוחלט בעניין זה לראש אח"מ, מוצע כי מחיקה כאמור תיעשה לפי אמות מידה שיקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
לצד הסעיף האמור, מוצע גם לחייב במחיקה אוטומטית – הכוונה היא למחיקה שבחובה – רישומים בנוגע לעבירות שאינן פשע; אני מדגיש, שאינן פשע. על-פי המוצע, בעבירות כאמור הרישום יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע – אני מדגיש – אלא אם כן החליט ראש אח"מ אחרת. עדיין שיקול הדעת הוא של ראש אח"מ, אלא שהחלטתו של ראש אח"מ תתקבל בהתאם לאמות מידה – כמו שאמרנו קודם – שיקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, ותתועד בכתב.
לסעיף מצורפת הסתייגות של השר לביטחון הפנים, שלפיה אמות המידה למחיקתם של תיקים סגורים מהמרשם תיקבענה בפקודות המשטרה ולא בתקנות באישור ועדת החוקה, כמוצע בהצעת החוק. כמו-כן מציע השר לביטחון הפנים למחוק את הסעיף המחייב מחיקה אוטומטית.
אני כבר מבקש מהחברים לדחות את ההסתייגויות האמורות, משום שהן נדונו לגופן ובהעמקה בישיבות ארוכות בוועדת החוקה. הוועדה סברה שיש מקום לקבוע את אמות המידה למחיקת הרישומים בחקיקת משנה, שתובא לאישור הכנסת, ולא להותיר זאת לשיקול דעתו הבלתי-מוגבל של ראש אח"מ. כן סברה הוועדה שאין מקום לחשש – שמייד יביע בפניכם השר – מההוראה המאפשרת מחיקה אוטומטית של תיקים סגורים – בשל החריג הרחב, המאפשר לראש אח"מ שלא למחוק תיקים כאמור, לפי אמות מידה שתיקבענה. כך, למשל, אם יוחלט שבתיקים הקשורים לעבירות מין יש מקום להותיר את הרישום במשטרה לתקופה ארוכה יותר בשל אופיין הרצידיביסטי, הדבר יתאפשר, וכך בעבירות אחרות. קרי, שיקול הדעת המקצועי יישמר, לפי המסורת שהכנסת מקפידה עליה, שיישמר שיקול הדעת המקצועי כשחוק מובא לפניה.
אשר לחלקו השני של החוק, אדוני היושב-ראש, הוועדה בדיוניה למדה על מציאות שבה מעבידים שאינם זכאים לקבל מהמשטרה תדפיס של המרשם הפלילי בעניינו של עובד או מועמד לעבודה, עוקפים מגבלה זו על-ידי דרישה מעובדים או ממועמדים לעבודה, כתנאי לקבלתם, להעביר לידיהם את התדפיס. עושים את הדברים בשיטות משיטות שונות.
בעיה זו מחריפה משני טעמים עיקריים: הראשון, משום שעל-פי הפסיקה ומכוח סעיף 12 לחוק המרשם הפלילי מקובל שלאדם זכות עיון מלאה במרשם הפלילי בעניינו שלו; והשנייה, משום שתדפיס המרשם הפלילי כולל גם מידע רגיש, לרבות מידע על הרשעות שהתיישנו ונמחקו, שעליהן אנחנו מדברים בלבו של החוק הזה, וכן מידע על תיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות.
סעיף 2 בהצעת החוק בא להתמודד עם הבעיה האמורה בלי לכרסם בזכותו של האדם לעיין בכל המרשם הפלילי בעניינו. משכך, אדוני, מוצע להחליף את סעיף העונשין בחוק בסעיף עונשי כללי, הקובע כי מי שהשיג או דרש מהמרשם מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו מאסר שנה; וקביעת הוראה עונשית מיוחדת, שבצדה ייקבע עונש חמור יותר, החלה על מי שהשיג או דרש מהמרשם מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו. כן מוצע לקבוע כי במצבים אלה, של פערי כוחות, אין משמעות להסכמה של האדם למסירת התדפיס בעניינו.
חברי חברי הכנסת, אני מבקש מכם לקבל את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ולדחות את ההסתייגויות שתנומקנה מייד לאחר דברי.
היו"ר אמנון כהן:
תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. לסעיף ראשון להצעת החוק יש מסתייג. השר לביטחון פנים יעלה ויציג את ההסתייגות שלו. בבקשה, אדוני.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שמובאת היום לקריאה שנייה ולקריאה שלישית היא הצעה ראויה, נכונה, למעט סעיף אחד, הקובע למעשה מחיקה אוטומטית בחלוף שבע שנים של רישום משטרתי. ואני אומר לעצמנו: ראוי לעשות הבחנה בין רישום פלילי לבין רישום משטרתי. הרישום המשטרתי משמש את כל מערכת הביטחון במדינת ישראל – צה"ל, שב"כ, מוסד, גופים ביטחוניים אחרים וכמובן משטרת ישראל ושירות בתי-הסוהר.
היום ישבתי ארוכות עם אנשי ועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות היושב-ראש, וניסיתי להסביר להם שהמחיקה האוטומטית היא מהלך שבעיני הוא רע לתכלית החוק. הוא רע, לעניות דעתי, גם לעבודת הוועדה, לעבודת הכנסת, לממשלה, ובוודאי ובוודאי למשטרת ישראל ולמערכת הביטחון. ההסתייגות שלי נותנת את המענה, מענה סביר, הוגן, מקצועי, שעושה את הדברים בצורה מדודה, עם בקרה מאוד מאוד מסודרת, גם של השר וגם של ועדת החוקה, חוק ומשפט, עם אמות מידה שנקבעות במשטרה בצורה שקופה, ואני בשקיפות הזו רואה כוח.
לצערי, הוועדה בחרה להביא את הצעת החוק כמות שהיא ולא לקבל את ההסתייגויות. לכן, המלצתי היא לקבלו עם הסתייגות (2) בדף ההסתייגויות שלי, שמדברת על כך שתהיה תוספת שקובעת את אמות המידה במשטרה בשקיפות מלאה, ועם הסתייגות (3) במסמך ההסתייגויות שלי לסעיף 1, שמדברת על מחיקת סעיף 1(ה) בהצעת החוק, שעוסק במחיקה האוטומטית שבהצעת החוק.
במציאות הזאת אני יכול לוותר על הסתייגות (1) שלי לסעיף 1.
אני אומר לכם, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, שנראית אולי תמימה למראה, יש לה תכלית בעייתית בעיני, הייתי אומר על גבול הפסולה: לקחת את משטרת ישראל – כשמעל הדוכן הזה רבים מחברי הכנסת עומדים ומצהירים בריש גלי על הצורך לחזק את משטרת ישראל – הצעת החוק הזאת, ללא ההסתייגות שאני מעלה, ללא סעיפים (2) ו-(3) בהסתייגויות שלי, מחלישה את משטרת ישראל, ודרכה – את מערכת הביטחון.
אני קורא לחברי הכנסת, מעל הדוכן הזה, להביט רגע אחד מעל שולי אופוזיציה וקואליציה, מפלגה כזאת או אחרת, ולשאול את עצמנו את השאלה אם אנחנו רוצים לחזק את משטרת ישראל או לחורר אותה. הצעת החוק הזאת, ללא ההסתייגויות, מחוררת אותה. הצעת החוק הזאת, עם הסתייגויות (2) ו-(3) מחזקת אותה. תצביעו בהתאם להיגיון הזה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. יש מסתייג נוסף, חבר הכנסת גלעד ארדן.
גלעד ארדן (הליכוד):
אני מוותר.
היו"ר אמנון כהן:
נעבור להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית על הצעת חוק המרשם פלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008. לשם החוק אין הסתייגויות. אפשר להצביע כהצעת הוועדה, בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 14
בעד שם החוק – 47
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 47, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע ששם החוק, כהצעת הוועדה, התקבל.
לסעיף הראשון לחוק יש הסתייגות של השר לביטחון פנים. אנחנו מצביעים על ההסתייגות שמבקש השר לביטחון פנים. הצבעה על ההסתייגות.
הצבעה מס' 15
בעד ההסתייגות – 17
נגד – 28
נמנעים – 1
ההסתייגות של השר לביטחון הפנים לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 17, נגד – 28, נמנע אחד. אני קובע שההסתייגות לא התקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1 – חבר הכנסת ארדן, אתה רוצה להצביע על ההסתייגות שלך? זה גם על סעיף 1. אתה לא מצביע. אז אם מסירים את ההצעה, אנחנו מצביעים על סעיף 1 כהצעת הוועדה – סעיף 1 וסעיף 2 כהצעת הוועדה, כי לסעיף 2 אין הסתייגויות. הצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה – 47
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 47, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), שם החוק וסעיפים 1 ו-2, אושרו כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים לסעיף 3. יש הסתייגות של השר לביטחון פנים. נצביע, ראשית, על ההסתייגות של השר לביטחון פנים לסעיף 3.
הצבעה מס' 17
בעד ההסתייגות – 16
נגד – 29
נמנעים – אין
ההסתייגות של השר לביטחון הפנים לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 16, נגד – 29, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
אנחנו מצביעים על סעיף 3, כהצעת הוועדה, בקריאה שנייה. נא להצביע.
הצבעה מס' 18
בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 47
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 47, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל.
מה השר מבקש?
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש – – –
לימור לבנת (הליכוד):
באמצע הצבעה?
היו"ר אמנון כהן:
בין הקריאה השנייה לקריאה השלישית השר רוצה להגיד משפט.
ראובן ריבלין (הליכוד):
איך אפשר באמצע הצבעה?
מיכאל איתן (הליכוד):
לא בהצבעה, בכל שלב בדיון.
היו"ר אמנון כהן:
כבוד השר, מה ברצונך לומר לנו לפני הצבעה בקריאה שלישית? אני מבקש לא לצעוק, תנו לשר להתבטא, עם כל הכבוד. קריאה שנייה הסתיימה. לפני קריאה שלישית נותנים להגיד משפט. אם יש לכם הערה, נשמע גם אותה, אבל נכבד זה את זה.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש, אני מבקש למשוך את הצעת החוק.
היו"ר אמנון כהן:
לפי איזה סעיף?
יובל שטייניץ (הליכוד):
שר לא יכול למשוך חוק, זה לא חוק של הממשלה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה לא חוק של הממשלה.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
132(א). על-פי סעיף 132(א) – – –
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת סער, תסתכל על סעיף 132(א) ותגיב. זה לא קשור, אין קשר.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
לפי סעיף 132(א), למשוך את הצעת החוק ולהעלות אותה בשבוע – – –
קריאה:
תקריא את הסעיף.
היו"ר אמנון כהן:
אני אקריא. סעיף 132(א) אומר: "כל עוד לא נתקבל החוק בקריאה שלישית, רשאית הממשלה בכל שלב של הדיונים בוועדה" – – –
קריאה:
– – – זה לא נכון.
היו"ר אמנון כהן:
תנו לי לסיים את הסעיף. – – – "בכל שלב של הדיונים בוועדה או במליאת הכנסת, לחזור בה מהצעת החוק כולה, אם על-ידי הודעה בכנסת ואם על-ידי הודעה בכתב ליושב-ראש הכנסת". בבקשה, חבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת מיקי איתן, אתה מוכן לשבת?
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני התייחס לסעיף 132 לתקנון, אשר הוא בפרק השביעי – הדיון בהצעות חוק מטעם הממשלה. זו לא הצעת חוק ממשלתית, ולכן אין השר ואין הממשלה כולה יכולה לבקש למשוך אותה. אני קודם כול מציע לממשלה למשול, אבל אם היא לא יכולה למשול, לפחות ללמוד את התקנון.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית, כהצעת הוועדה. נא להצביע.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו באמצע הצבעה.
הצבעה מס' 19
בעד החוק – 41
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 41, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8), התשס”ח–2008, אושרה בקריאה שלישית. ממשיכים בסדר-היום.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כמה פעמים אתה ואני הגשנו הצעות חוק – – –
היו"ר אמנון כהן:
אבל השר מבקש לדבר, אפשר לתת לו לדבר? חבר הכנסת ארדן, בבקשה.
גלעד ארדן (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. לא נקלקל את הרגע החגיגי הזה ולא נדבר על התקרית המביכה. אני רוצה להודות, בראש ובראשונה, ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, לפרופסור וחבר הכנסת מנחם בן-ששון, על כך שהתמיד בהחלטת הוועדה, ולהודות לכל חברי הכנסת. בשונה ממה שנאמר כאן, הצעת החוק הזאת לא רק שלא תחורר את המשטרה, אלא היא תחזק את אמון הציבור במשטרה ותגרום לכך שמשטרת ישראל לא תאגור סתם מידע שאיננו רלוונטי ועלול לפגוע בזכויותיהם של האזרחים, אלא תשמור אך ורק מידע רלוונטי לפעילותה. בכך עשתה הכנסת את האיזון הראוי בין יכולתה של המשטרה לתפקד ולשמור על החוק והסדר לבין זכויות האדם של אזרחי המדינה. תודה שוב לחברי הכנסת.
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס”ז–2007
[נספחות.]
היו"ר אמנון כהן:
נמשיך בסדר-היום. יש שינוי קל: החלטת ועדת החוץ והביטחון בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס”ז–2007. אני מזמין את חבר הכנסת עתניאל שנלר להציג, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, בבקשה.
עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש להביא לאישורה של הכנסת תיקון טעות בחוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני, התשס”ז–2007. אני אקריא את הדברים ואסביר במהירות רבה.
התיקון המוצע: 1. בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס”ז–2007 (להלן – החוק), בסעיף 49(א)(2), במקום "ו-32(א)(5)ו-(ב)", צריך להיות "ו-32(א)(5)"; 2. תחילתו של תיקון הטעות ביום תחילתו של החוק.
דברי הסבר קצרים: חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס”ז–2007, התקבל בכנסת ביום ב' באב, 17 ביולי 2007, ופורסם ברשומות בתשס"ז. סעיף 49 לחוק, שעניינו תחילה והוראות מעבר, קובע כי יום תחילתו של החוק הוא ביום כ"ב בטבת התשס"ח, 31 בדצמבר 2007, למעט סעיפים מסוימים. בין היתר, מנויים בסעיף 49(א)(2) הסעיפים שתחילתם תהיה 30 ימים מהיום שבו יפרסם שר הביטחון הודעה על כך ברשומות, לאחר התייעצות עם שר החוץ ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ובהם גם סעיף 32(ב) לחוק. סעיף זה קובע את העונש על הפרת האיסור הפלילי הקבוע בסעיף 22 לחוק של תיווך בין גורמי חוץ שנתקבלה לגביהם החלטה של מועצת הביטחון.
אנחנו מבקשים לשנות את הניסוח ולדייק בו כדי לתקן את אותה טעות, ואנחנו צריכים לכך את אישורה של הכנסת. כדי לקבוע אחידות במועדי התחילה של האיסור ושל העונש הקבוע בצדו, מוצע למחוק את ההפניה בסעיף 49(א)(2) לסעיף 32(ב) לחוק.
מוצע גם לקבוע כי תחילתו של תיקון הטעות תהיה במועד תחילת החוק. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, זה טעון הצבעה, ולכן אני מבקש מחברי חברי הכנסת לשבת ולהצביע.
אפשר להצביע על ההודעה.
הצבעה מס' 20
בעד ההחלטה – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס”ז–2007, נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי החלטת ועדת החוץ והביטחון בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס”ז–2007, התקבלה.
הצעת חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון,
התשס”ח–2008
[מס' כ/201; "דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' 14737; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק לקידום יישובם של מפוני גוש-קטיף, חבל-עזה וצפון השומרון, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת זאב אלקין להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת הכספים.
זאב אלקין (בשם ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשם ועדת הכספים, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה וקריאה שלישית את הצעת חוק לקידום יישובם של מפוני גוש-קטיף, חבל-עזה וצפון השומרון, התשס”ח–2008.
הצעת חוק זו נועדה לזרז את הליך יישובם של המפונים מגוש-קטיף, חבל-עזה וצפון השומרון ביישובי קבע. הצורך בזירוז כאמור התעורר נוכח העובדה שחלפו יותר משנתיים וחצי מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות וטרם הוסדר יישובם של רוב המפונים ביישובי קבע.
במסגרת ההצעה נקבעת חובת הממשלה בכל הנוגע להליכי תכנון ופיתוח, להקמה ולביצוע של תשתיות ביישובים המיועדים למפונים. כך, למשל, נקבע כי הממשלה תהיה אחראית ליזום הליכי תכנון של תוכניות הדרושות לסיוע למפונים. עוד נקבע כי לממשלה תהיה אחריות להתקשר עם המפונים בהסכמי התיישבות בתוך תקופה מסוימת שנקבעה במסגרת ההצעה. מוטלת אחריות על הממשלה לדאוג לכך שמינהל מקרקעי ישראל יהיה ערוך להתקשר בהסכמים הנדרשים עם המפונים בתוך חודשיים מיום שנחתמו הסכמי התיישבות ובהתקיים תנאים נוספים. חובה נוספת שמוטלת על הממשלה, על-פי ההצעה, היא החובה לדאוג לפיתוח ולביצוע תשתיות, בלוח זמנים קצוב, כך שניתן יהיה להתחיל בפועל בבניית בתי המפונים. ההוראות הללו אמורות להבטיח הליך מהיר ויעיל של ביצוע התוכניות ליישוב מפונים.
עוד כוללת ההצעה תיקון של חוק התכנון והבנייה בדרך של קביעת הוראת שעה לחמש שנים. הוראת השעה קובעת קיצור מועדים על-פי החוק באופן שיקל ויקצר את הליכי התכנון והבנייה ביישובים שבהם נערכות תוכניות ליישוב מפונים, על-פי תקדים של תקנות ול"ל בזמן קליטת העלייה הגדולה. למשל, הצעת החוק קובעת פרק זמן קצר יותר שבו על הוועדה המקומית לדון בתוכנית ולהעביר את המלצותיה לוועדה המחוזית, לפי סעיף 62 לחוק התכנון והבנייה.
מדובר בהצעת חוק חשובה, שמטרתה לסייע למפונים שכבר יותר משנתיים וחצי אינם נמצאים בבתי הקבע. ההוראות בהצעת החוק אמורות להקל את ההליכים ולהביא ליישובם של כל המפונים ביישובי קבע.
להצעת החוק אין הסתייגויות. לפיכך, אבקשכם לאשר את הצעת החוק המוגשת בפניכם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, כנוסח הוועדה.
עד כאן דברי כממלא-מקומו של יושב-ראש ועדת הכספים. את דברי האישיים אומר לאחר ההצבעה.
היו"ר אמנון כהן:
כאמור, אין הסתייגויות להצעת החוק, ולכן נעבור להצבעה.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק לקידום יישובם של מפוני גוש-קטיף, חבל-עזה וצפון השומרון, התשס”ח–2008, בקריאה שנייה. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 21
בעד סעיפים 1–7 – 32
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–7 נתקבלו.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 32, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 22
בעד החוק – 31
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, התשס”ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 31, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהחוק לקידום יישובם של מפוני גוש-קטיף, חבל-עזה וצפון השומרון, התשס”ח–2008, התקבל.
בבקשה, חבר הכנסת זאב אלקין. אתה יכול לברך בקצרה.
זאב אלקין (בשם ועדת הכספים):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות לכם, חברי הכנסת, שלקחתם חלק באירוע ההיסטורי, כי זאת הצעת החוק הראשונה שעוסקת במפוני גוש-קטיף מאז הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות. מוטב היה לולא היינו מגיעים לרגע הזה, אבל אני שמח שהכנסת הבינה שעליה לזרז את הליכי יישובם של המפונים ולקבוע לוחות זמנים, כפי שבזמנו קבעה אותם לפינוי.
אני רוצה להודות כאן, בראש ובראשונה, לוועד מפוני גוש-קטיף ולעורך-הדין יחזקאל לוי, שהוא גם זה שבזמנו בנה את תקנות ול"ל, על היוזמה של עצם הובלת הצעת החוק הזאת; לחברי המציעים, חברת הכנסת עמירה דותן, חבר הכנסת יולי אדלשטיין וחברי הכנסת דודו רותם וזבולון אורלב, ולעמיתי לראשות השדולה למען מפוני גוש-קטיף, חבר הכנסת אורי אריאל, שטרח רבות כדי לעזור בקידום ההצעה.
אני רוצה להודות במיוחד לשני אנשים, ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אלי אפללו וליושב-ראש ועדת הכספים סטס מיסז'ניקוב, שעשו הכול כדי להוביל את הצעת החוק הזאת לטיפול מהיר ככל האפשר ועמדו כחומה בצורה כנגד ניסיונות כאלה או אחרים של הסחבת מצד הממשלה סביב הצעת החוק.
אני רוצה להודות לצוות המשפטי של ועדת הכספים, לשגית ולענת, שעמלו רבות מאוד על גיבוש הנוסח הסופי של הצעת החוק המורכבת הזאת ועזרו לכולנו להביא אותה בלוח הזמנים הקצר ביותר, והיא תתחיל לפעול, למעשה, מרגע פרסומה ברשומות. ואני מקווה שעל-ידי כך הועלנו וזירזנו, ולו במקצת, את ביצוע החובה המוסרית והחוקית של מדינת ישראל כלפי המפונים. תודה רבה.
הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17), התשס”ח–2008
[מס' כ/172, מ/345; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 10796; מס' מ/345, "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 12916; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17), התשס”ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, הטעו ואמרו שזאת הצעת חוק ממשלתית.
היו"ר אמנון כהן:
לא הטעו שום דבר, עשינו דיון. גדעון, בבקשה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
מה? שנאמר ליושב-ראש שההצעה ההיא היתה ממשלתית?
ראובן ריבלין (הליכוד):
יכול להיות מצב שבו ינצלו את המצב כדי להביא מצביעים. היושב-ראש הפסיק את ההצבעה כי חשב שהצעת החוק הוגשה מטעם הממשלה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אותו אנחנו תמיד דנים לכף זכות, לא חשבנו אפילו שלא הטעו אותו. היה ברור שהטעו אותו.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17), התשס”ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זו היא מיזוג של הצעת חוק פרטית שיזמנו, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב ואנוכי, והצעת חוק מטעם הממשלה.
הצעת החוק באה להחיל את עקרון ההשתתפות העצמית, עיקרון מקובל בתחום הביטוח, גם בענף ביטוח רכב חובה, בהתאם למנגנון הקבוע בהצעת החוק, כפי שאפרט בהמשך. החלת עקרון ההשתתפות העצמית עשויה לעודד נהיגה זהירה יותר, להקטין את היקף התביעות בענף ולסייע בהפחתת תעריפי הביטוח.
בהצעת חוק זו מוצע לתקן את פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל–1970, ולהוסיף לה סעיף שלפיו הרשות, כהגדרתה בפקודה, תהיה רשאית, בהסכמת שר המשפטים, להתיר למבטח או לחייב אותו להציע לבעל פוליסה לכלול בה תנאי שלפיו ינוכו דמי השתתפות עצמית מהפיצויים שלהם זכאי הנוהג ברכב או תנאי שלפיו ישלם המבוטח למבטח דמי השתתפות עצמית בקרות מקרה הביטוח.
במסגרת ההוראות, שתוסמך הרשות לקבוע, תיכללנה גם הוראות לעניין סכום ההשתתפות העצמית המרבי, שיכול שיהיה שונה לכלי רכב מסוגים שונים, וכן הוראות לעניין הפחתת דמי הביטוח, לגבי חוזה ביטוח שיש בו תנאי בעניין השתתפות עצמית.
חשוב לי לציין כי נציג המפקח על הביטוח ושוק ההון הודיע לוועדת הכלכלה כי בכוונת המשרד, בשלב זה, לקבוע כללים שלפיהם ההשתתפות העצמית המרבית תהיה כ-15,000 שקלים בגין נזק שאינו ממוני ושבעה ימי עבודה, לכל היותר, בגין אובדן השתכרות, למי שבחר לרכוש פוליסה עם השתתפות עצמית. אני מדגיש שוב, רק למי שבחר לרכוש פוליסה זולה יותר, שיש בה מרכיב של השתתפות עצמית.
אני רוצה להדגיש שוב את העיקרון שלפיו סכומים אלה ינוכו רק מהסכומים שמגיעים לנפגע בשל אובדן השתכרות בפועל ונזקי כאב וסבל, כך שבכל מקרה לא ינוכו בשום מקרה סכומים מהפיצויים המשולמים בגין הוצאות רפואיות של הנפגע.
הוראות הרשות יכול שיינתנו לכלל המבטחים, לסוג מסוים שלהם או למבטח מסוים, ולעניין זה יהיו למפקח על הביטוח סמכויות לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 – להלן: חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) – לרבות לעניין פרסום הוראות.
לעניין זה נציין כי נציג המפקח על הביטוח ושוק ההון הודיע לוועדת הכלכלה, ועל-פי הודעתו זו אישרה הוועדה את החוק, כי בשלב זה האוכלוסייה שלה מיועדת הצעת החוק היא רק אוכלוסיית הרוכבים על כלי הרכב הדו-גלגלי, וכי הוא מתכוון לחייב רק את ה"פול", אותו תאגיד מנהל של המאגר לביטוח רכב חובה, להנהיג השתתפות עצמית.
עם זאת, אנו מקווים שההיתר לכלול בפוליסה תניית השתתפות עצמית יהווה תמריץ לחברות ביטוח אחרות לבטח רכבים דו-גלגליים ולפתח תחרות בתחום הזה, מה שלא קיים היום.
בנוסף, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות בעניינים הבאים: ראשית, היקף הגילוי הנדרש בפוליסה ובתעודת הביטוח, על מנת להבטיח כי אדם הרוכש פוליסת ביטוח עם מרכיב של השתתפות עצמית יהיה מודע למשמעות הדבר. שנית, סוגי כלי הרכב שלגביהם ניתן לכרות חוזה ביטוח עם תניית השתתפות עצמית, כאשר, כפי שכבר הזכרתי, הכוונה בשלב זה היא שמנגנון ההשתתפות העצמית יחול רק על רכב דו-גלגלי, כלומר, רק על אופנועים. שלישית, מקרים שבהם לא תיכלל בחוזה הביטוח תניה לעניין דמי השתתפות עצמית של הנוהג ברכב, למשל, במקרה שבו הנוהגים ברכב המשתמשים בו במהלך עבודתם לשם ביצוע עבודתם, אינם המבוטח. לדוגמה, שליחים שרוכבים על כלי-רכב דו-גלגלי ומועסקים אצל אדם שהוא הבעלים של כלי-הרכב. עליהם לא יוכל החוק להיות מוחל. השר יהיה רשאי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע מקרים שבהם זכאי הנוהג ברכב, גם אם אינו המבוטח, לבחור שלא תיכלל לגביו תניה בדבר השתתפות עצמית.
על הפרת הוראות אלה תוסמך הרשות להטיל עיצומים כספיים לפי פרק ט'1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח).
בנוסף, מוצע להבהיר כי אין בניכוי השתתפות עצמית מתשלום הפיצויים בשל אובדן ההשתכרות כדי לגרוע מזכותו של עובד לקבל דמי מחלה לפי חוק דמי מחלה, בעבור התקופה שלא קיבל בעדה פיצוי בשל אובדן ההשתכרות בשל ניכוי ההשתתפות העצמית, אך זאת הוא יעשה, כמובן, מול הביטוח הלאומי או מול המעסיק שלו.
עוד מוצע לקבוע, בדומה לעקרון ייחוד העילה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה–1975, כי לנוהג בכלי הרכב שנפגע בתאונת דרכים או למבוטח לא תהיה זכות לתבוע את החזר ההשתתפות העצמית שלהם מהמזיק.
בהצעת החוק הוראות נוספות, ואזכיר רק את עניין ביטול האפשרות של הרשות לפטור רשויות מקומיות ותאגידים מהצורך לרכוש ביטוח חובה, הואיל ולא נמצא הצדק ענייני לכך, ובפועל לא ניתן פטור כאמור.
אני מבקש להסב את תשומת לבה של הכנסת, ובזאת אסיים, כי מאחר שמדובר בתיקון מהותי – וזה תקדים, מה שאני עומד לומר – והוועדה מעוניינת לעקוב אחר יישומו בפועל ולבחון ולבדוק את השלכותיו, החליטה הוועדה, באופן תקדימי, כי התיקונים הנוגעים להשתתפות העצמית, יהיו הוראת שעה לארבע שנים בלבד, ואולם שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה, בעוד ארבע שנים, יהיה רשאי בצו להאריך את תוקפם ולהפוך אותם לחוק לצמיתות, כך שהם יהפכו להוראות קבועות. אבל זאת, כפי שציינתי, רק אם הניסיון שיצטבר בתקופה האמורה – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
השר עצמו, בלי ועדת הכלכלה?
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
ודאי שעם ועדת הכלכלה. בלי הכנסת זה לא הגיוני.
ראובן ריבלין (הליכוד):
כלומר, השר, באישור ועדת הכלכלה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
זה מה שאמרתי, אדוני.
זאת, רק אם הניסיון שיצטבר במהלך התקופה האמורה ישכנע כי התיקון רצוי ונכון. מאליו ברור שאם יהיה צורך בתיקונים מהותיים, אלה יהיו צריכים להיעשות בדרך של תיקון החוק.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת ומחברי הכנסת, כמובן, לתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, היוזם. אנחנו נברך את מזכירת ועדת הכלכלה עם אורחיה ביציע, ברוכים הבאים.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה. כאמור, אין הסתייגויות להצעת החוק. אפשר להצביע בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17), התשס”ח–2008, קריאה שנייה – אפשר להצביע.
הצבעה מס' 23
בעד סעיפים 1–15 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–15 נתקבלו.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 10, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 24
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17), התשס”ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 15, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17), התשס”ח–2008, נתקבלה בקריאה שלישית.
הצעת ועדת הכלכלה בדבר חלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס”ח–2008
[נספחות.]
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו נמשיך. אישור החלטת ועדת הכלכלה, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, בדבר חלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס”ח–2008. בבקשה. חבר הכנסת גלעד ארדן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, יציג את החלטת הוועדה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
תודה. לפני שאציג את ההחלטה אנצל את האפשרות שאדוני מעניק לי להודות לחבר הכנסת מיסז'ניקוב, שותפי להצעת החוק, שנועדה להקל במעט על מי שמשלמים ביטוח, קודם כול בכלי הרכב הדו-גלגלי ובהמשך לכלל משלמי ביטוח החובה, וכמובן להודות לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה הגברת לאה ורון, ליועצת המשפטית עורכת-הדין אתי בנדלר – דומני שליווה את החוק עוד מישהו, לא? לעורך-דין ניר ימין ולכל צוות הוועדה. תודה רבה, אדוני.
אני עובר להציג את החלטת ועדת הכלכלה בדבר חלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס”ח–2008, בהתאם לסעיף 121 לתקנון הכנסת. על-פי הצעת ועדת הכלכלה מחליטה הכנסת, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, להרשות לוועדת הכלכלה, שאליה הועברה לדיון ולהכנה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס”ח–2008, שלא לכלול בנוסח הצעת החוק שתונח לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את סעיפים 5, 6, 7(1) ו-9 להצעת החוק. אני מבקש את אישור הכנסת להחלטת הוועדה. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו נעבור מייד להצבעה על אישור החלטת ועדת הכלכלה. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 25
בעד ההצעה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכלכלה בדבר חלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס”ח–2008, נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 14, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהחלטת ועדת הכלכלה, כפי שנמסרה על ידי יושב-ראש הוועדה, התקבלה.
הצעת חוק הכרזת אבל לאומי, התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/219).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים עם הצעת חוק הכרזת אבל לאומי, התשס”ח–2008, של חבר הכנסת גלעד ארדן – קריאה ראשונה. יבוא וינמק – בבקשה, אדוני.
גלעד ארדן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול יש לומר שמי שיזמה את הצעת החוק הזאת בתחילה היתה השרה המקשרת דהיום רוחמה אברהם. מכיוון ששמה נמחק לאחר מינויה, הסכמתי להמשיך את הליך החקיקה כמצטרף הראשון להצעת החוק.
מטרתה של הצעת החוק היא לקבוע באילו נסיבות יוכרז אבל לאומי, את דרכי ההכרזה על האבל ואת דרכי קיומו במרחב הציבורי. הסדרת האבל הלאומי בחוק תאפשר קביעת הסדרים אחידים באופיים לביטוי אבל לאומי ולציון אירועים ציבוריים כואבים ומשמעותיים בחייה של החברה הישראלית שמתמודדת לא אחת עם אירועים קשים כאמור, למשל רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, זיכרונו לברכה, או אסון המסוקים, שבו נספו 73 חיילים.
בשנת 2001 מינתה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים במשרד ראש הממשלה ועדה ציבורית לענייני אבל לאומי בראשות פרופסור אסא כשר ובהשתתפות נציגים של מגזרים ותחומים שונים. הצעת חוק זו מבוססת למעשה על מסקנותיה של הוועדה הציבורית.
ההצעה מציעה לקבוע כי במותו של נשיא המדינה, ראש הממשלה, נשיא בית-המשפט העליון או יושב-ראש הכנסת – במהלך כהונתו של מי מהם – תקבל הממשלה החלטה בדבר הכרזה על אבל לאומי.
אני רוצה להדגיש פה שלא מדובר על קביעה לכל השנים קדימה אלא מדובר על ההתנהגות של המדינה ושל הציבור סמוך לאותו אירוע.
נשיא המדינה הוא שיכריז על האבל הלאומי בנאום הכרזה. מוצע כי מועדי האבל הלאומי יהיו משעת נאום ההכרזה – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
בתנאי שזה לא הוא שנפטר.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
גלעד ארדן (הליכוד):
הוועדה תיתן את דעתה לבעיה שהעליתם. אתם צודקים. כזכור לכם – ותוך כדי הנאום אני אענה על כך – בהיעדרותו של נשיא המדינה דומני שיושב-ראש הכנסת ממלא את מקומו. תשאלו אותי מה יקרה אם שניהם, רחמנא ליצלן, יסתלקו מהעולם בעת ובעונה אחת, בעת כהונתם – מי יחליט?
מיכאל איתן (הליכוד):
יש ממלא-מקום ליושב-ראש הכנסת, הוא יהיה.
היו"ר אמנון כהן:
יש לו שישה סגנים.
גלעד ארדן (הליכוד):
אפשר להמשיך ולהקצין את הדוגמה, במקרה שאחמדינג'אד יפעל.
מוצע כי מועדי האבל הלאומי, בהתאם ליהדות, יהיו משעת נאום ההכרזה ועד צאת הכוכבים למחרת אותו היום.
הממשלה תהיה רשאית לקבל החלטה בדבר הכרזה על אבל לאומי גם בנסיבות אחרות, אם תמצא כי יש לכך הצדקה מיוחדת, והיא תוכל לקבוע אילו תכנים לצקת בפעילויות שייערכו באותו מועד לציון האבל הלאומי.
מוצע כי במועד האבל הלאומי יורד דגל המדינה לחצי התורן בבניינים ציבוריים, יתקיימו פעילויות חינוכיות במוסדות החינוך ובמחנות צבא-הגנה לישראל, וכלי התקשורת בשידור הציבורי ישדרו תוכניות במתכונת ההולמת את האבל הלאומי. כמו כן, מוצע לאסור הפעלה של בתי אוכל ובתי עינוג ציבורי רק בשעות הערב של יום ההכרזה על אבל לאומי.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תשקול ועדת החינוך את הצורך בהבחנה לעניין דרכי קיום האבל הלאומי, בין אבל לאומי שנקבע לפי הוראות סעיף 2 המוצע ובין אבל לאומי שנקבע לפי הוראות סעיף 3 המוצע. כמו כן תדון הוועדה בסוגיות נוספות, ובין היתר בהחלת ההוראות המוצעות לעניין שידורי השידור הציבורי גם על כלי תקשורת נוספים.
אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת בהצעת החוק בקריאה הראשונה ובהחזרתה לוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. להצעת החוק יש נרשמים, אני לא רואה את כולם. חבר הכנסת מרגי, אתה רשום – אתה מוותר כמובן. חבר הכנסת מיכאל נודלמן, אתה רשום כדובר, אם תרצה להביע את עמדתך. חבר הכנסת משה שרוני, אתה רוצה להגיד כמה משפטים בנוגע להצעת החוק של חבר הכנסת ארדן? אתה לא חייב.
משה שרוני (גיל):
שיבורך.
היו"ר אמנון כהן:
יפה.
נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הכרזת אבל לאומי, התשס”ח–2008. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 26
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הכרזת אבל לאומי, התשס”ח–2008, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 13, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק הכרזת אבל לאומי, התשס”ח–2008, התקבלה בקריאה הראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 7) (סמכויות מיוחדות בשעת-חירום), התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/218).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 7) (סמכויות מיוחדות בשעת-חירום), התשס”ח–2008, של חברי הכנסת יצחק לוי ודוד רותם וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. ינמק חבר הכנסת יצחק לוי. בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה הראשונה הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 7) (סמכויות מיוחדות בשעת-חירום), התשס”ח–2008.
ההצעה הזאת היא חיבור של שתי הצעות חוק פרטיות, הצעה של חבר הכנסת דוד רותם והצעה שלי. כל אחת מהן אומנם עסקה בנושא קצת אחר, אבל מכיוון שהנושאים היו דומים, ועדת החוקה, חוק ומשפט ראתה לנכון, באישור ועדת הכנסת, לאחד את שתי ההצעות להצעה אחת.
אני אציג בקיצור את שני התיקונים המובאים כאן. התיקון הראשון הוא במקורו בהצעתו של חבר הכנסת רותם. הצורך בתיקון הזה נולד בעקבות מלחמת לבנון השנייה. במלחמת לבנון השנייה הותקנו תקנות שיקים ללא כיסוי, שלפיהם שיקים שסורבו בתקופת המלחמה לא יימנו במניין השיקים לעניין הגבלת חשבונות בעליהם. כידוע, עשרה שיקים ללא כיסוי שחוזרים מגבילים את החשבון. שר המשפטים התקין תקנה לגבי שיקים שחזרו בתקופת המלחמה, שבתקופת המלחמה זה לא יחסום את החשבון, אלא שההליך לקח הרבה זמן, ומה שקרה הוא שהתקנות הותקנו כשלושה חודשים וחצי לאחר תום המלחמה, כלומר, היו אנשים מהצפון ולא מהצפון שבגין המלחמה שיקים שלהם חזרו, מכיוון שחלק מהעסקים הושבתו בזמן המלחמה – – –
היו"ר אמנון כהן:
הם הפכו למוגבלים.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – – התקנות של שר המשפטים שביטלו את ההגבלות באו שלושה חודשים וחצי אחרי המלחמה, כלומר, כל הזמן הזה הם היו מוגבלים. היה עיכוב, עיכוב גדול, מכל מיני סיבות.
לכן, החוק מציע לתת סמכויות מקבילות לשר המשפטים ולמפקח על הבנקים, באישור ועדת החוקה, להתקין תקנות אם יש דחיפות בהן. כלומר, לפי הליך זה, המפקח על הבנקים יוכל באופן מיידי להתקין תקנות עד שבתוך 21 יום או בתוך זמן אחר יתקין שר המשפטים את התקנות הקבועות. הכוונה היא לשחרר מייד את האנשים בזמן מלחמה, בשעת-חירום, מהחוק הזה. כלומר, סוחר, למשל, בתוך 24 שעות החשבון שלו יכול להיות מוגבל אם הוא סוחר בשיקים – פרצה מלחמה ואין מי שיטפל בדברים או שעסקים נסגרו וכן הלאה. זה התיקון הראשון, ומקורו בהצעה של דוד רותם.
התיקון השני מקורו בהצעתי, והוא מטפל יותר באזור בעורף שהוא במצב מיוחד, כמו שדרות ועוטף-עזה. החוק מונה נסיבות שאפשר בגינן ללכת לבית-המשפט כדי שהשיק לא יימנה עם עשרת השיקים המגבילים. אנחנו קבענו שתי נסיבות. נסיבה אחת היא פגיעה בפעולת איבה. אדם נפגע בשדרות בפעולת איבה, מטיל, הוא יוכל ללכת לבית-המשפט ולבקש שמרגע הפגיעה שלו השיקים שלו לא ייספרו עם השיקים המגבילים, ואז בית-המשפט יקבע כמה ומתי, וכן הלאה; כמו כן, מי שרכושו נפגע בזמן פעולת איבה, כלומר, מי שחנותו או ביתו נפגעו בזמן פעולת איבה.
ההצעה תואמה עם משרד המשפטים, עם המפקח על הבנקים, עם בנק ישראל ועם משרד האוצר. בסופו של דבר הגענו להצעה מוסכמת לגמרי. אני מתאר לעצמי שבקריאות השנייה והשלישית לא תהיינה הסתייגויות, לפי ההסכמה שהסתמנה בוועדה, ולכן, אדוני היושב-ראש, אבקש מהכנסת לאשר את ההצעה הזאת בקריאה ראשונה. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. יש גם כאן רשימת דוברים: חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה. מי שרוצה להירשם, בבקשה. חבר הכנסת יעקב מרגי – מוותר; חבר הכנסת נסים זאב – גם כן מוותר.
רוברט אילטוב (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מצטרף לחברי יצחק לוי, שדיבר על הצעת החוק שלנו, של דודו רותם וקבוצת חברים שאני נמנה עמה. הרציונל של הצעת החוק הוא להקנות למפקח על הבנקים סמכות עד 90 יום במקרה חירום, שהשיקים לא ייחשבו לשיקים חוזרים, והשר יתקין את התקנות המתאימות.
אנחנו מבקשים מכל חברי הכנסת להצטרף להצעת החוק הזאת, מכיוון שהיא הצעת חוק ראויה. כאשר עסקים קטנים נפגעים קשות בזמן מלחמה צריך לעזור לבעליהם כדי לצמצם ולמזער את הנזקים שנגרמים להם מהלחימה ומאי-עבודה שנגרמה להם בשל הלחימה. אני מודה לכם מראש. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק היא הצעה טובה, אבל מה זה שעת-חירום? אנחנו עכשיו במצב חירום או לא? אני רוצה לדעת. כששדרות מופגזת כל יום בטילים זה מצב חירום? כשעסקים נסגרים, כשאולמות נסגרים כי אין מי שיעשה שם אירועים, אנשים ביטלו אירועים, זה מצב חירום או לא? מה, אנחנו צריכים לחכות לדגם של לבנון השנייה כדי להבין מה זה מצב חירום? קודם כול, צריכים לתקן את הרעיון של מצב חירום. צריך להבין שהמושג הזה הרבה יותר רחב.
דבר נוסף, אדוני היושב-ראש, הוא הנושא שבנק ישראל הוא הרשות המופקדת על הנושא הפיננסי, והוא קובע שבעקבות עשרה שיקים חוזרים לקוח הופך מוגבל. זה דבר שצריך לתקן. הרב יצחק לוי, אני רוצה לומר לך שהרבה בנקים מכירים את הלקוחות שלהם כאנשים נאמנים שעבדו אתם במשך שנים, ובגלל ההוראות של בנק ישראל, שממונה עליהם, הם נמצאים במצב שהחוק מגביל אותם אפילו שהם יודעים שזה דבר זמני בגלל בעיות כאלה ואחרות. צריך לתת פה שיקול דעת גם לבנקים עצמם, למנהלי הבנקים, ולא להגביל בעשרה שיקים. אני שומע זעקה של מנהלי בנקים ושל לקוחות שדורשים שינוי בעניין הזה.
זה היה יכול להשפיע גם על מצב החירום ששורר בכלל במדינת ישראל. כולנו יודעים מה היה ב-2002, ב-2003, ב-2004, מה היה בירושלים – מרכז העיר לא היה סגור? אנשים עשו בחירות ולא יכלו לשלם את הארנונה שלהם, זה מצב חירום. לכן, כל הנושא של הגבלה אחרי עשרה שיקים – צריך לחשוב עליו בצורה יותר יסודית, לשנות את החוק; בוודאי לא כשמדובר על אדם ספציפי שנפגע מטיל ואז הוא זכאי להנחה הזאת ולהשתמש בחוק הזה, אלא כל העיר כולה – שדרות – זכאית.
אדוני השר, אני מניח שתתמוך בהצעתי, שהיא נפלה על אוזן קשבת. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 7) (סמכויות מיוחדות בשעת-חירום), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 27
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 7) (סמכויות מיוחדות בשעת-חירום), התשס”ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 11, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 7) (סמכויות מיוחדות בשעת-חירום), התשס”ח–2008, נתקבלה בקריאה ראשונה, ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר אמנון כהן:
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), התשס”ח–2008, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הסכם בדבר שיתוף פעולה בתחום החקלאות בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הפדרטיבית של ברזיל. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה.
הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14) (מעצר קטינים), התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/221).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14) (מעצר קטינים), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת יצחק לוי – קריאה ראשונה. בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הממשלה הגישה לפני שנתיים הצעה מאוד גדולה לתיקונים בחוק הנוער. החוק הזה התחיל להידון, והמתין שנתיים בוועדה. לפני חודשיים בערך ביקש ממני יושב-ראש הוועדה לנהל את הדיונים בהצעת החוק הזאת. זאת הצעה מאוד חשובה, שעוסקת בהרבה מאוד תיקונים בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). במקביל, הגשתי הצעה שבסופו של דבר אני משער שהיא תתמזג בהצעה של הממשלה, ואני מעביר אותה היום בקריאה ראשונה. חלק מהסעיפים דומים להצעה הממשלתית. אני רוצה להדגיש לפניכם סעיף אחד שעליו יש לנו ויכוח – בין הממשלה להצעה שלי: ההצעה שלי לקוחה מדוח של השופטת רוטלוי, שהגישה את ההצעה הזאת.
הבעיה מאוד קשה, ואני חייב לומר שאין לי דעה מגובשת עד הסוף לגבי מעצר הגנתי. זה דבר מאוד בעייתי וזה נעשה כלפי קטינים, והיום הוא נוהג כאשר אנחנו יודעים שיש קטין בסכנה ואז המשטרה עוצרת אותו. גם שופט יכול לעצור אותו, אבל המשטרה מכניסה אותו לתא מעצר ל-12 או ל-24 שעות, לפי גיל הקטין, כדי שלא ייפגע. בעיני זה איום ונורא שמדינת ישראל לא מוצאת מסגרות אחרות לשמור על הילדים אלא רק תא מעצר. כשבאים ואומרים שיש ילד בסיכון, ואנחנו יודעים שהוא בסיכון גדול, ובשל כך צריך לשמור עליו – עד שפקידת הסעד תתארגן, עד שאבא שלו יחזור מחוץ-לארץ, עד שהמשטרה תתפוס את זה שמסכן אותו, כלומר יש תקופה מסוימת שצריכים להגן עליו, היום, מה שנוהג ומה שהממשלה מציעה זה המעצר ההגנתי. המעצר ההגנתי נמצא בסעיף הזה, וכמתנגד למעצר ההגנתי אני מחפש חלופות.
אני יכול לומר לכם שבדיוני הוועדה בעניינים האלה, שכבר מתקיימים, סיכמנו כרגע להקפיא את הדיון בסעיף המעצר ההגנתי עד לאחר הפגרה, כדי שיהיה אפשר לנהל דיון יותר רחב של כל הגורמים הממשלתיים וחברי הכנסת ולמצוא פתרון שיאפשר אולי נוסחה אחרת, שזה לא בדיוק מעצר הגנתי. על כל פנים, בחוק יש הוראות אחרות, וכפי שאמרתי לכם, הן מוסכמות עם הממשלה.
אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה, ואני כבר מודיע שכנראה ההצעה הזאת תשולב, לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית, בהצעת החוק הממשלתית. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, אם יוותר חבר הכנסת נסים זאב, שהוא אחרון הדוברים. אדוני, זכותך המלאה להביע את דעתך על הצעת חוק כה חשובה למען הנוער. בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק חשובה ביותר, והיא מתקנת עוולות שנעשו עד היום נגד קטינים. בשם טובת הקטין, בשם עבודת האלילים, בשם המקצועיות, לוקחים ילד ושמים אותו במעצר.
אני רוצה לומר לכם שהדבר הזה הרבה יותר רחב ומקיף ומעמיק. כשלוקחים ילד לאשפוז בכפייה, השר לוי, ואומרים שזה לטובתו כי הוא עלול לפגוע בעצמו כי הוא לא לוקח את הכדורים, אפילו לא נותנים צ'אנס לבדוק אם ההורים מסוגלים לתת לו את התרופות שלא בכפייה ולא במוסד סגור. הרב לוי, אני מכיר את העובדות, ולא נתתי כמה פעמים לאפשר שייקחו ילד בן 14 לאשפוז בכפייה, ובשיחה אחת יכולתי לשכנע אותו שייקח את הכדורים, שזה לטובתו. אבל המדיניות היא קודם כול לאשפז אותו ולומר לו: אתה חייב לבוא למוסד סגור. אני חושב שזה הרבה יותר גרוע ממעצר, כי הנזק הנפשי שנגרם לילד הזה הרבה יותר כבד מהטיפול העקיף שרוצים לתת לו ולשמור עליו.
בשם טובת הקטין היום עובדים סוציאליים, פקידות סעד, גם לא צריכות להוכיח נזקקות לתינוק. הן מבינות, הן המקצועיות. עדיין הדיון אם יש נזקקות או לא מתקיים בבית-משפט, אבל התינוק נחטף הלכה למעשה. שמים אותו במעון, קובעים הסדרי ראייה בחסד וברחמים לאותה אמא כל עוד לא הוכח מעבר לכל ספק שההורים לא בעייתיים, לא מהווים סכנה לתינוקם. בינתיים ההחלטה המעשית של אותן פקידות סעד היא לקחת את התינוק, באישור של בית-המשפט, שהוא בבחינת "נעשה ונשמע". הנטייה של השופטים, לצערי הרב, היא לקבל את חוות הדעת של פקידות הסעד ואחר כך לקיים דיון. זה מצב בלתי נסבל לדבר בשם טובת הקטין כאשר הנזק הוא בלתי הפיך, ואנחנו יודעים מה המשמעות של לקחת תינוק מחיק אמו, מזרועותיה של אמו, בכוח, באטימות, ואחר כך לקיים דיון חודשים רבים, שעדיין אנחנו לא יודעים את סופם.
לכן, אני תומך בחוק הזה, ואולי זה יקטין טיפה את הנזק ואת העוולות נגד אותם נערים וקטינים.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14) (מעצר לקטינים), התשס”ח–2008. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 28
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 14) (מעצר קטינים), התשס”ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 14, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חבר הכנסת גדעון סער, אתה נחוש בדעתך להעביר את הצעת החוק שביקשת?
גדעון סער (הליכוד):
– – –
היו"ר אמנון כהן:
אגיד לך דבר אחד, שמידה כנגד מידה לעולם לא בטלה, וצריך להביא הכול בחשבון בפוליטיקה הישראלית שלנו – לא להסתכל שיש החלטה היום ואתה יכול להשפיע. תדע שמחר יש החלטה אצל מישהו אחר. תזכור את זה, ואנחנו ממשיכים הלאה בסדר-היום.
גדעון סער (הליכוד):
זה היה שיעור חינוך?
היו"ר אמנון כהן:
לפעמים אתה בצד הזה ולפעמים בצד הזה. לכן, צריך להסתכל לכולם בגובה העיניים ולחשוב שאולי מחר – – –
גדעון סער (הליכוד):
– – –
היו"ר אמנון כהן:
תהיה בריא, אחי היקר. אני סמוך ובטוח שיש לך גנים מיוחדים, ולכן תתחשב בהם.
הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/218).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס”ח–2008, של חבר הכנסת ישראל חסון וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. בבקשה, תציג את הצעת החוק, נשמע ונקבל החלטה.
ישראל חסון (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת הוגשה לאחר שחוויתי עם משפחות החיילים החטופים, כשנתיים, את המאמצים הרבים שהן עושות כדי לקדם את שחרורם. הן מתמודדות ויתמודדו עם מציאות אכזרית ונבזית. אנחנו מכירים היטב את הסיפור של רון ארד, ואנחנו רואים כיום את ההתנהלות של "חיזבאללה", ואיש אינו יודע לאן פנינו מועדות בתחום הזה.
מדינת ישראל, עד עצם היום הזה, חיבקה בחום את המשפחות הללו, אולם בכל המאמץ שהן השקיעו, הן נדרשו לגייס את הכספים בעצמן. הייתי רוצה דווקא לנצל את העובדה שחבר הכנסת מרגי נמצא פה ולספר כיצד נולדה הצעת החוק הזאת: לפני שנה וחצי נדרשנו לנסוע למועצת אירופה כדי להשפיע על הצעת החלטה של מועצת אירופה בגין המצב בלבנון ובפלסטין, כפי שהם קוראים לזה. ביקשנו שתצטרף אלינו לנסיעה קרנית גולדווסר, אשתו של החייל החטוף. המשלחת היתה של הכנסת, והפעילות היא פעילות של משרד החוץ. נאמר שאין שום בעיה שקרנית תצטרף אלינו; להיפך, שמחו, וכששאלתי את משרד החוץ: מי יממן את הנסיעה? אמרו לי: היא נוסעת על חשבונה, ואנחנו לכל היותר נתאם לה מלון, וגם – לא מלון עם המשלחת הישראלית. הודעתי שאני אסרב לנסוע אם מדינת ישראל לא תהיה זו שתממן לה את הנסיעה. אמרתי שלא עולה על הדעת שאנחנו נוסעים עם גברת שהיא בעצם הפרונט של ההסברה של מדיניות החוץ הישראלית בתחום של לבנון, והיא צריכה לא רק לשאת את הטרגדיה האישית על גבה, אלא לכתת את רגליה ולחפש נדבות. יושבת-ראש הכנסת חברת הכנסת דליה איציק, ששמעה על העניין הזה, הודיעה למשרד החוץ שקרנית תיסע כחברת משלחת לכל דבר ועניין מטעם הכנסת. הנסיעה הזאת היתה הצלחה גדולה, בעיקר בזכות קרנית.
חזרנו, ושאלתי את עצמי, הכיצד. פותחים לנו דלתות להסברה בתחום הזה, ואנחנו מחפשים כל דרך להסביר את עצמנו, והמסבירים הטובים ביותר, המשפחות הללו, בעצם נאלצות באמת לכתת את רגליהן כדי להביא כסף. הם עולים על מטוס אחד אתנו, הם פותחים לנו את הדלתות באו"ם, והם פותחים לנו את הדלתות אצל נשיאים ומלכים ושרים, והם צריכים לדאוג לזה בעצמם.
הגשתי את הצעת החוק הזאת. בעקבות הצעת החוק הזאת הממשלה קיבלה החלטה למנות ועדה שתממן את הנסיעות שלהם. ואכן הוועדה פועלת – – –
היו"ר אמנון כהן:
איפה יושבת הוועדה?
ישראל חסון (ישראל ביתנו):
הוועדה – במשרד הביטחון. את הוועדה מרכז ידידי עמוס גלעד, והוא עושה את זה בלב קשוב, ביד רחבה, עם הרבה רגישות ועם הרבה קשב.
היו"ר אמנון כהן:
של מי המימון?
ישראל חסון (ישראל ביתנו):
של משרד הביטחון. המימון אינו במונחים דרמטיים.
היו"ר אמנון כהן:
לכן אני שואל אם צריך חוק. אולי אפשר היה להסדיר את זה בנהלים פנימיים.
ישראל חסון (ישראל ביתנו):
יפה. הממשלה בעצם אמרה שלא צריך חוק אם יש ועדה. אדוני היושב-ראש, קודם נתת פה סקירה לחבר הכנסת גדעון סער – ואומרים "בתוך עמי אני יושב". להווי ידוע לך, יותר מאשר לי, ש-70% מהחלטות הממשלה לא תמיד מתקיימות, על-פי דברים שנמדדים. לא הייתי רוצה להשאיר את זה לשיקול דעתו – אני אקרא לזה במלה שאני לא אוהב להשתמש בה – של פקיד זה או זה.
לפיכך, אמרתי שאם ממילא יש כוונה טובה, החוק לא רק שלא יפריע, הוא לכל היותר יעזור. גיבשנו את הצעת החוק הזאת, ישבנו ודיברנו עם כל הגורמים הממשלתיים – משרד החוץ, משרד הביטחון, צה"ל, משרד ראש הממשלה – והצעת החוק שמונחת היום לפניכם היא הצעת החוק שבעצם מוסכמת על כולם.
אני חושב שאולי התעוררנו מאוחר מדי, אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא. בואו נעשה עם המשפחות הללו את הצדק ונעשה את זה מתוך כוונה טובה. נקווה גם שלא נזדקק לחוק הזה בעתיד לבוא. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חסון. חבר הכנסת נסים זאב – בבקשה, אדוני.
קריאה:
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני לא רואה אף אחד מהרשימה, ולכן אני חוסך את קריאת הרשימה. חבר הכנסת גפני גם מעוניין לדבר. אני מתנצל על כך.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני מוכן לרדת אם הרב גפני רשום לפני והוא נפגע מכך.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא, אתה תדבר שלוש דקות ולאחר מכן, אם יהיו מתדיינים נוספים, אנחנו נזמין אותם.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, הצעת חוק מימון הוצאות משפחות שבויים שהם חיילים מקובלת עלי, אבל אני חושב שצריך להחיל את זה לא רק על חיילים, גם על אזרחים.
ישראל חסון (ישראל ביתנו):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
הבנתי שהצעת החוק היא רק לגבי שבויים חיילים. זה צריך לחול גם על נעדרים או שבויים אזרחים.
כמו שאמר חבר הכנסת חסון, המדינה מחבקת אותם, אבל לא תמיד יכולה לעזור להם. צריך לתרגם את זה לשפת המעשה, כי חיבוקים זה דבר טוב, לעודד זה דבר טוב, אבל כשהם מתמודדים עם הכאב יום-יום ושעה-שעה ואי-אפשר לממן אפילו נסיעה, זו לדעתי חרפה.
אני לא מבין מדוע צריך על כל דבר קטן להציע הצעת חוק. על כרטיס טיסה – הצעת חוק. אולי גם על כרטיס לקולנוע נביא הצעת חוק? למה לא נותנים שיקול דעת ליושבת-ראש הכנסת, שתוכל להמליץ בפני ועדת הכנסת? לדעתי, צריכה להיות קופה של צרכים מיוחדים. אני יודע שברשויות המקומיות תמיד היתה קופה לצרכים מיוחדים, כלומר לפי שיקול דעת של העובדים הסוציאליים. הם מחליטים מי נזקק, מה לתת לו, איזה דבר לקנות לו, לפי הצורך. לא כל דבר צריך להגיע למנהל הרווחה או לממונה על תיק הרווחה או ליועץ המשפטי. נותנים לאותו פקיד שמכיר את המצוקה שיחליט. אם היינו עושים קופה קטנה במסגרת המיליונים הרבים שהממשלה בלאו הכי מבזבזת – וברוך השם, אני רוצה לספר לכם איזה חידוש: רק מהקופה הקטנה שהממשלה והאוצר לקחו כתוצאה ממכירת הדירות הציבוריות, הלכנו עם החוק הזה כל כך רחוק, רק מ"פרזות" בירושלים יש החזר של 140 מיליון שקלים. אפשר להקציב 2–3 מיליוני שקלים לאותה קופה קטנה, לתת ליושבת-ראש שיקול דעת, כמובן עם חוות דעת של היועצת המשפטית של הכנסת, כדי שזה לא יהיה דבר מופקר, שלא ייראה כאילו היושבת-ראש היא המחליטה הבלעדית, ולהביא את זה לוועדת הכנסת. היום מדובר בכרטיס של משפחה של שבויים או נעדרים ומחר תהיה בעיה אחרת, אז כל פעם צריכים לחזר על הפתחים.
ייתכן שיש מקום לעגן את זה בחוק, שיהיה חוק שיכסה הרבה בעיות, כלומר שתהיה קופה קטנה שאפשר יהיה לקחת ממנה. כמובן, הקופה הזאת לא תהיה אצל ראש הממשלה אלא אצל יושב-ראש ועדת הכנסת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אני מתנצל על טעות שהיתה, כי הסתכלתי ברשימה הלא-נכונה. יש כמה חברי כנסת שנוכחים ואם מישהו מהם רוצה – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני האיש הנכון בכל מקרה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה האיש הנכון תמיד בכל דיון, חבר הכנסת זאב, אין בכלל ספק בכך. מי שמעוניין מבין אלה שרשומים, ודאי שהוא יכול לדבר. חבר הכנסת שגאל? מוותר. חבר הכנסת אילטוב? מוותר. חברת הכנסת שמטוב? מוותרת. חבר הכנסת שרוני? מוותר על רשות הדיבור, על מנת שנגיע מהר להצבעה על החוק החשוב הזה. תודה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, עד שלוש דקות לאדוני.
משה שרוני (גיל):
– – – אתה יכול להוסיף עוד שלוש דקות – – –
משה גפני (יהדות התורה):
לא, אני אדבר בקצרה, חבר הכנסת שרוני.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, חבר הכנסת ישראל חסון, אני אתמוך בחוק הזה. אני גם אגיד לך למה עליתי לדבר. דבר כזה לא היה צריך חוק. אני לא רוצה לדבר ולקחת את זמנם של חברי הכנסת, אני רוצה באמת שנגיע להצבעה. אין דבר גדול כמו הנושא של פדיון שבויים ביהדות. זה דבר שצריך להשקיע בו את כל מה שניתן לעשות על מנת להגיע למצב הזה, במיוחד כשאנחנו מדברים על השבויים והנעדרים הנוכחיים, שהמדינה שלחה אותם.
אבל תראו מה קורה פה בכנסת לאחרונה, בעיקר בממשלה הנוכחית – דברים שהממשלה צריכה לעשות. הרי לפי סדרי שלטון תקינים, דבר כזה צריך לעבור בהחלטת ממשלה; זה לא חוק לכנסת, זה צריך לעבור בהחלטת ממשלה. הממשלה מתכנסת ומקבלת החלטה שהיא מסייעת על-פי קריטריון – לא כל אחד, ולא בכל דבר צריך. יש גם בעיה להכניס בחוק את כל הקריטריונים. הרי יש בזה גם בעיות מינהליות, שהן בעיות שניתן להתגבר עליהן, וקביעת דברים מוסכמים.
עכשיו תראה מה אתה עושה, חבר הכנסת חסון – ובצדק, אני אתך לגמרי – הכנסת בעצם באה במקום הממשלה. הממשלה היתה צריכה לקבל החלטה. אנחנו הולכים להכניס לספר החוקים חוק שיבייש את הממשלה הנוכחית. הוא פשוט יבייש אותה, כיוון שהיא היתה אמורה לקבל את ההחלטה הזאת.
יואל חסון (קדימה):
– – – משום שהחוק הזה הוא רלוונטי גם למשפחות – – – הקודמים שלא קיבלו כלום, גם הממשלה הזאת. גם הסיפור של רון ארד שלא קיבלו כלום, גם הממשלה הזאת – – – אני רוצה להבטיח שלהבא אף אחד לא יירדם בשמירה.
משה גפני (יהדות התורה):
כן, אני מסכים אתך. אני רק אומר – זה מבייש בעיקר את הממשלה הנוכחית, אבל זה נכון – זה חל גם על ממשלות קודמות. זה לא דבר שהיה צריך להיעשות בדרך הזאת. אבל, אתה יודע מה אמרו חז"ל: "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש". במקום שאין ממשלה, יש הכנסת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גפני. חברת הכנסת זהבה גלאון. חבר הכנסת יעקב מרגי.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי המציע חבר הכנסת ישראל חסון, כבוד השר, אני חושב שהצעת החוק, כפי שאמר חבר הכנסת גפני נכון, באה כי כנראה אנחנו לא חיים באי של שפיות. כי באמת משפחות החטופים, בשליחות שלהן – הבעיה האישית שלהן הופכת להיות משנית. אם הייתי צריך בתקופה שמאז החטיפה ועד היום לעשות עבודת הסברה מטעם משרד החוץ, מטעם הממשלה, לא הייתי מוצא את המוכשר ביותר שיעשה את אותה עבודה שעשו משפחות החטופים.
זכיתי והייתי באותה משלחת שחבר הכנסת חסון דיבר עליה במועצת אירופה. ראיתי את המבט בעיניים כשקרנית היתה מדברת. ראיתי את החדירה לתוך הרגש של כל מי שנפגשנו אתו. זו עבודת קודש, ואני לא חושב שהבעיה היא אך ורק של המשפחות; זו בעיה של מדינת ישראל. אנחנו שלחנו אותם. לצערנו הרב, הם נחטפו, והם מטעמנו שם. המשפחות נושאות בנטל, ואין שום סיבה.
אני רוצה גם להודות ליושבת-ראש הכנסת על שקיבלה על עצמה, כפי שהזכיר פה – בניגוד לכל תקנון קיבלה את זה על עצמה. נראה מישהו מבקר אותה על החלטה כזאת. אבל, זה היה בלתי נמנע.
אני חושב שהחוק ראוי, החוק צריך להיות. נקווה שלא יהיה בו שימוש; נקווה שהוא יהיה חוק יתום ועקר – שלא נראה עוד חטיפות ונראה את הבנים, את האחים, את השבויים כולם בחיק משפחותיהם. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מרגי. חברת הכנסת עמירה דותן – מוותרת. חבר הכנסת יצחק גלנטי. חבר הכנסת חיים אורון. חבר הכנסת גלעד ארדן. חבר הכנסת יואל שטייניץ. חבר הכנסת אליהו גבאי. חבר הכנסת יורם מרציאנו. חברת הכנסת אורית נוקד. חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת יעקב כהן. חבר הכנסת אברהם רביץ.
חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס”ח–2008, של חבר הכנסת ישראל חסון. מי בעד? מי נגד? להצביע.
הצבעה מס' 29
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס”ח–2008, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס”ח–2008, אושרה בקריאה ראשונה, ותוכן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – במהרה אנחנו מקווים – בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 36) (פנקס בוחרים), התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/218).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת החוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 36) (פנקס בוחרים), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה. חבר הכנסת יעקב מרגי יציג את החוק. אדוני, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, אני מתכבד להגיש בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 36) (פנקס בוחרים). בהצעת החוק מוצע לקבוע כי אדם לא יוכל להירשם בפנקס הבוחרים של רשות מקומית אם במשך 18 החודשים שלפני יום הבחירות הוא היה רשום כתושב של רשות מקומית אחרת ובאותה רשות התקיימו בחירות.
הצעת החוק באה למנוע ניצול לרעה של שינוי כתובת, ובמדינה שלנו זה הדבר הכי קל לעשותו. כל מי שרוצה וחפץ, הולך ומשנה כתובת. אף אחד לא בודק למה, איך ומה המטרה. כתוצאה מזה ניתן להשפיע על התוצאות ועל ההליך הדמוקרטי. החוק הזה בא ממקום טוב, הוא בא למנוע ניצול לרעה.
אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי, שהציג בלקוניות הצעת חוק חשובה. נרשמו כמה דוברים: חבר הכנסת מאיר פרוש, חבר הכנסת אורי אריאל, חבר הכנסת יעקב כהן, חבר הכנסת אברהם רביץ, חבר הכנסת משה גפני. אצלי לא רשום, יכולתי להודיע שהרשימה סגורה, אבל אני לא אעשה את זה לחבר הכנסת נסים זאב. הוא ודאי יעלה וינאם לאחר חבר הכנסת גפני. סגן המזכיר וסגנית המזכיר עדכנו אותי על כל אחד.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת מרגי, אני מדבר אליך, אם אפשר בבקשה. אני אתמוך בהצעת החוק מהנימוק שהעלית. הנימוק שהעלית הוא נימוק נכון – כדי למנוע ניצול לרעה של אנשים שמעבירים כתובות מיישוב ליישוב, והם בעצם מצביעים בשתי מקומות בתוך פרק זמן – –
קריאה:
שתי – – –
משה גפני (יהדות התורה):
שני מקומות – אמרתי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שני מקומות. אנחנו מאשרים מבחינה לשונית את נאומך.
משה גפני (יהדות התורה):
שני מקומות – נדמה לי שזה מה שאמרתי, אבל בסדר.
להצביע בשני מקומות כדי להשפיע באותם מקומות שלא כדין. לכן, החוק הזה הוא ראוי.
אבל מכיוון שמדובר בקריאה ראשונה ועדיין אין תיקונים שלפי דעתי נדרשים מבחינת זכותו הבסיסית של אדם – בשני אופנים. 1. כאשר אדם באמת עובר דירה. הוא גר ביישוב מסוים שבמקרה היו שם בחירות, והוא גר שם, והוא בחר. הוא רצה לבחור במי שאכן ינהל את היישוב שלו – או יהיה חבר מועצה או יהיה ראש עיר – והוא עבר דירה כעבור חצי שנה או שנה, עבר לחלוטין; לא העביר כתובת. עבר עם משפחתו, מכר את הדירה שלו ביישוב הקודם וקנה דירה ביישוב אחר. כלומר, יש מקרים שבהם יש פגיעה בסיסית – הרי אתה מדבר על פרק זמן ארוך של 18 חודשים – בזכותו של האדם שעובר ליישוב ורוצה להשפיע. זה ההליך הדמוקרטי האלמנטרי ביותר – מי ינהל את העיר שבה הוא גר. צריך לדון בזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
2. כאשר אדם אכן התגורר ביישוב מסוים, ובתוך פרק הזמן הזה ביקשו ממנו בעיר אחרת לנהל את העיר. הפחד, או החשש שאתה מעלה – ואני מצדיק אותו, ולכן אני אתמוך בחוק – לא קיים במקרה הזה. בא אדם ואומר: ביקשו ממני תושבי העיר לבוא להתמודד על ראשות העיר, רוצים שאני אנהל את העיר הזאת, ואני עובר לגור שם. אין כאן ניצול לרעה של הפרצה בחוק, או של פרק הזמן הקצר שעליו אתה מתריע. גם לנושא הזה צריך לתת את הדעת.
כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, אני אתמוך בחוק בקריאה הראשונה. אני מקווה שלקראת הקריאה השנייה והשלישית יוסדרו האופנים הבסיסיים האלה כדי שלא לשפוך את התינוק עם המים במקרים שבהם אכן צריך לאפשר למישהו לבחור כאשר הוא עבר דירה, או למישהו להיבחר כאשר התושבים מבקשים ממנו. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גפני. חבר הכנסת נסים זאב הוא אחרון הדוברים. אם חבר הכנסת מרגי ירצה להשיב לאלה שהשתתפו בדיון, נאפשר לו. אני כבר רואה שהוא מוותר, אלא אם כן חבר הכנסת נסים זאת יודיע באופן דרמטי שהוא לא תומך בהצעת החוק של יושב-ראש סיעת ש"ס, חבר הכנסת מרגי.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
הוא מסוגל.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך שאם זה לא היה איש מהסיעה שלי, אני הייתי מתנגד לחוק הזה. אני מדבר בכל הרצינות. אני לא יודע אם זה גם לא נוגד את ההלכה. אני רוצה לומר לכם, יעקב מרגי ומשה גפני: בן כרך שהלך לעיר ובן עיר שהלך לכרך – מה חלים עליו? מספיק שהוא הגיע לפני שקיעת החמה. הוא קורא או בי"ד או בט"ו, הכול לפי העניין. מספיק שהוא רק הקדים את שקיעת החמה – הוא נחשב לבן כרך או לבן עיר. עכשיו אנחנו רוצים 18 חודש. נכון שזה מניין ח"י וחי ייתן אל לבו, וצריך לעשות חשבון נפש, אבל אני חושב שזה פרק זמן מאוד ארוך.
נוסף על כך, גם לעניין צדקה חלים עליו הדברים שאנשי המקום רגילים אליהם, כמו 30 יום באותה העיר. אם הוא גר פיזית במקום, הוא עבר דירה וזה אמיתי ולא רק בתעודת זהות כדי לטשטש עקבות, לא צריך גם 12 חודש. אם הוא הוכיח שזו הכתובת שלו – הוא לקח הלוואה ממשרד השיכון והדירה שלו אכן נקבע בעיר אחרת – אני לא חושב שגם 12 חודש זה פייר. בזמנו אמרו שזה משבש את כל ההיערכות של אלה האחראים לנושא הבחירות, לרישום של הבוחרים ופנקסי הבוחרים. זו היתה הסיבה העיקרית – שצריך חודשים רבים לפני כן לעדכן. זה צריך לעבור דרך המחשב, וזה לוקח זמן. לקחו פרק זמן של 12 חודשים. אני מבין את החשש הכבד שיש, שאנשים בצורה פיקטיבית, לא נכונה, עושים מין העברה בקבוצות גדולות, כדי להשפיע על מפלגה כזאת או אחרת. זה חשש נכון, אבל אם האיש עובר פיזית לגור בדירה אחרת, לדעתי גם 12 חודשים לא צריך. אם רב יעקב מרגי מבטיח שהוא יצמצם את זה מ-12 חודשים למי שעובר באופן רציני, אני אתמוך בחוק.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אנחנו עוברים להצבעה. מי שמעוניין, מוזמן לשבת.
אנו מצביעים על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 36) (פנקס בוחרים), התשס”ח–2008, של חבר הכנסת יעקב מרגי. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 30
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 36) (פנקס בוחרים), התשס”ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 36) (פנקס בוחרים), התשס”ח–2008, אושרה בקריאה ראשונה ותוכן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) (עריכת פעולות סטטיסטיות לפי מין), התשס”ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/220).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, עוד שתי הצעות חוק לפנינו. הראשונה שבהן היא הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) (עריכת פעולות סטטיסטיות לפי מין), התשס”ח–2008. יציג את ההצעה חבר הכנסת גדעון סער.
גדעון סער (הליכוד):
מה עוד יש חוץ מזה?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לידיעתך, חבר הכנסת סער, ולידיעת שאר הנוכחים באולם, יש גם הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), שיציג חבר הכנסת גלנטי, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
זה לא מופיע.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לכן עדכנתי את כל הנוכחים.
גדעון סער (הליכוד):
זה הוסף לסדר-היום בהסכמת יושב-ראש הקואליציה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
זה הוסף בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, לפי הנוהל והפרוצדורה. חבר הכנסת סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה. בהצעת החוק אוחדו שתי הצעות חוק בוועדה לקידום מעמד האשה; הצעה אחת היא הצעתו של חבר הכנסת חיים אורון, והצעה נוספת היא הצעה משותפת של חברות הכנסת עמירה דותן, רונית תירוש ושרה מרום-שלו ושלי.
אדוני היושב-ראש, מידע משמש נקודת מוצא להבנת המציאות ולקיום דיון רציני שמאפשר גם שנויים. באיסוף מידע ובעיבודו באופן שיש בו התייחסות למין יש כדי לשקף ולחשוף משמעויות מגדריות, ולשמש תשתית לגיבוש מדיניות ותוכניות כדי לקדם שוויון בין המינים.
גופים בין-לאומיים כגון האו"ם והאיחוד האירופי ממליצים למדינות החברות בהם לדאוג לכך שהסטטיסטיקה הנוגעת ליחידים תיאסף, תעובד, תנותח ותוצג בין היתר לפי מין. מדינות רבות אכן פועלות בהתאם להמלצות אלה, חלקן מכוח חקיקה וחלקן מכוח הוראות והנחיות מינהליות שמקורן ברשות המבצעת.
מטרת הצעת החוק היא לעגן בחוק את החובה לאסוף, לעבד ולפרסם מידע לפי מין, כאשר מדובר בסטטיסטיקה לגבי יחידים, להבטיח ייצוג הולם לבני שני המינים בקביעת מדיניות וסדרי עדיפויות בכל הנוגע לפעולות אלה ולקדם את תחום הסטטיסטיקה המגדרית.
אדוני היושב-ראש, במועצה הציבורית לסטטיסטיקה בין 50 ל-80 חברים, שראש הממשלה ממנה, ובהם נציגים של משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים, מוסדות להשכלה גבוהה וגופים ציבוריים אחרים. בהיות המועצה גוף המייעץ לשלטון ומשפיע על קביעת מדיניות לאומית ועל סדר העדיפויות בכל הנוגע לאיסוף ולעיבוד של מידע, יש חשיבות לכך שבהרכבה יינתן ייצוג הולם לבני שני המינים. כיום יש חובה חוקית כללית להבטיח ייצוג הולם בגופים ציבוריים ובמועצות של תאגידים סטטוטוריים. עם זאת, בין 58 חברי המועצה הציבורית לסטטיסטיקה כיום יש רק 15 נשים. לפיכך, מוצע לקבוע חובה זו במפורש לגבי מועצה זו.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחראית לאיסוף ולעיבוד של מידע על החברה במדינת ישראל במגוון נושאים, ובהם אוכלוסייה, כלכלה, בריאות, מסחר ותעשייה, כמפורט בסעיף 7 לפקודת הסטטיסטיקה. גם משרדי הממשלה, רשויות מקומיות ותאגידים סטטוטוריים מסוימים אוספים באופן שיטתי מידע בתחומי פעילותם, ולעתים הם גם מפרסמים אותו לציבור.
אף שאין כיום חובה חוקית לעשות כן, איסוף ועיבוד של מידע מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נעשה על-פי רוב בהתייחס למין. לא כן הדבר בגופים ציבוריים אחרים האוספים מידע דרך קבע. מוצע לקבוע במפורש, הן בפקודה והן בחוק שיווי זכויות האשה, כי איסוף מידע על יחידים, עיבודו ופרסומו כאמור, ייערכו בהתייחס למין. עם זאת, כדי לאפשר גמישות ולא להכביד יתר על המידה על משרדי הממשלה וגופים ציבוריים אחרים, מוצע לאפשר לשר או לגורם הממונה לקבוע כי החובה לא תחול על מידע מסוג מסוים אם סבר שיש טעמים המצדיקים זאת. כמו כן, נוכח העובדה שגם למידע שאינו על יחידים עשויה להיות משמעות מגדרית, מוצע להבהיר כי גם איסוף ועיבוד של מידע כאמור יכול שייעשה לפי מין.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את הנתונים שהיא אוספת בפרסומים חד-שנתיים ורב-שנתיים. אחת לכמה שנים מתפרסם גם סיכום נתונים על נשים ועל גברים בישראל. מוצע להטיל על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם לפחות אחת לשנה סיכום של נתונים על נשים ועל גברים בחברה.
כדי להבטיח את יישום ההוראות המוצעות, וכן את קידומו של תחום הסטטיסטיקה המגדרית, כנהוג במדינות מערביות, מוצע כי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ימונה עובד שיהיה אחראי לעניין זה. העובד יהיה אחראי, בין היתר, להכנת תוכניות לפעולות סטטיסטיות, לפיתוח סיווגים סטטיסטיים ולשיתוף פעולה עם מוסדות המדינה בכל הנוגע לאיסוף סטטיסטיקה לפי מין.
אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה החדשה, חברת הכנסת ליה שמטוב, שמיהרה וקבעה את הדיון שבו אושרה ההצעה לקריאה ראשונה.
כאשר הוועדה קיימה את הדיון היא קבעה כי להצעת החוק הזאת אין עלות תקציבית כמשמעות הדברים בחוק-יסוד: משק המדינה.
אני רוצה לומר שאם אנחנו רוצים לשאוף לחברה שוויונית, קשה מאוד לעשות את זה שלא על בסיס נתונים. אני לא יכול לומר, כפי שגם אמרתי קודם, שהלמ"ס אצלנו לא עושה את זה. היא בדרך כלל בהחלט כן עושה את זה. יש גופים ציבוריים אחרים שפחות עושים את זה, ומכאן הצורך בהצעת החוק. אני מבקש מהבית לאשרה ולהעבירה להמשך הדיונים בוועדה לקידום מעמד האשה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גדעון סער. חברי הכנסת, מכיוון שהנושא לא היה על סדר-היום, אין לי רשימת דוברים בדיון. אם מישהו מעוניין, בהרמת יד הוא יכול להירשם. חברי הכנסת יעקב כהן ונסים זאב נרשמו. לכן, חבר הכנסת יעקב כהן יהיה הראשון, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, הצעת החוק הנדונה בעניין הסטטיסטיקה – לדעתי הגיע הזמן שנעשה סדר בכל הסטטיסטיקות והסקרים שמתפרסמים חדשות לבקרים. קודם כול, האמינות של הסקרים היא דבר שטעון בדיקה לגמרי, והסטטיסטיקות – יש סיפור יפה. פעם היה מישהו שהיה חולה מאוד ואף רופא לא רצה לנתח אותו. אמרו שזה נידון לכישלון, סכנה. עד שהוא הגיע לרופא אחד שאמר לו: אני אנתח אותך. שאל אותו: אבל אמרו לי כל הרופאים שזה מסוכן. אמר: זה נכון. הסטטיסטיקה אומרת שמכל עשרה מנותחים תשעה לא קמים מהניתוח ואחד מתעורר. מכיוון שניתחתי כבר תשעה והם לא קמו, אתה עכשיו העשירי, אז בוא, אני אנתח אותך. לכן אני רוצה להגיד שהנושא של סטטיסטיקות צריך בדיקה.
מה שכן, מה שקורה אצלנו, חדשות לבקרים מקבלים טלפונים עם כל מיני סקרים ושאלות. האמינות של זה פגומה. לדעתי, היה צריך לחוקק ולשים מגבלות. אי-אפשר לעשות סקרים – נוער, ילד. רק בוגרים, רק נשואים, אנשים שיש להם כושר החלטה, אנשים שיש להם כושר שיפוט, שאפשר לסמוך עליהם. הנושא הפרוץ הזה, שמטרטרים אנשים עם כל מיני שאלות צריך להיפסק. צריכים לעשות דבר אחד: סקרים צריך להפנות רק לאנשים בעלי משפחות, שאפשר לסמוך על שיקול דעתם, ויש לתוצאות של זה משקל בהחלטות. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יעקב כהן. לא, חבר הכנסת נסים זאב, אמרתי שאתה תהיה אחרון הדוברים בדיון, ודבר שנחתם בטבעת המלך אין להשיב. אז עכשיו ידבר חבר הכנסת חיים אורון, שהוא אחד היוזמים. לאחר מכן אתה תהיה אחרון הדוברים בדיון החשוב הזה.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודמי, חבר הכנסת כהן, החוק שמדובר בו לא עוסק בסקרים. החוק שמדובר בו עוסק בסטטיסטיקה. כמו שחדשות לבקרים איננו חדשים לבקרים, אז ההבדל בין סטטיסטיקה ובין סקר הוא כל העולם כולו. אתה דיברת על סקרים.
יעקב כהן (יהדות התורה):
דיברתי גם על סטטיסטיקה.
חיים אורון (מרצ):
כוונת החוק – אגב, המציעים ששותפים לי הם גדעון סער, עמירה דותן, רונית תירוש ושרה מרום-שלו – היא להכניס אותנו למעגל רחב של מדינות, שבמסגרת הסטטיסטיקה המתחייבת בהן מתבצעת גם סטטיסטיקה מגדרית, שמבחינה בין המינים, כמובן, באותם תחומים – והם רבים מאוד – שיש משמעות לאינפורמציה שמגדירה את מצב הנשים לעומת הגברים, גברים לעומת נשים – כמו ילדים לעומת מבוגרים, אבל זה לא נושא החוק הזה.
החוק עוסק בצורך להוסיף מידע בנושא, שנדמה לי שלרוב חברי הכנסת – אני מקווה שלכולם, אבל אני לא רוצה להשלות את עצמי – הוא מידע חשוב, לא רק לצורך ההשכלה הכללית, אלא קודם כול לצורך יישום מדיניות ושינוי מדיניות, שמשמעותם ניסיון לעשות את המאבק הקשה מאוד והממושך מאוד, שלצערי הרב לא כל חלקי הבית שותפים לו באותה מידה, אבל אני מקווה שגם חלקים מהבית שלא שותפים למאבק יהיו שותפים לתוצאות שלו. לכן הוצעה הצעת חוק שמחייבת – ואני שמח שהיא מוצעת פה לקריאה ראשונה. במהלך דיוני הוועדה היא הורחבה מעבר ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
אני חושב שמדובר בכלי חשוב, עם כל המוגבלות של חשיבותו, שיקדם את המאבק המתמשך – שזה רק קטע קטן בו – לשוויון בין המינים. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חיים אורון, כאמור אחד היוזמים של הצעת החוק. יחתום את הדיון חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני חושב שחיים אורון אמר, אולי בקצרה, שמדובר פה במשטרת הגבולות. מה החוק בא לומר? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחראית לאיסוף ולעיבוד של מידע על החברה במדינת ישראל במגוון נושאים: גודל האוכלוסייה, כלכלה, בריאות. כאן לא מדובר בסטטיסטיקה שבאה להעביר נתונים. היא באה להלך אימים על אותן חברות ממשלתיות שלא מיישמות את החוק של שוויוניות. המידע הזה עובר כדי לתת להן אזהרה, לומר להן: תשמעו, אתן כרגע עובדות בניגוד לחוק. אנחנו צריכים לראות בכל מקום ציבורי 50% נשים.
רונית תירוש (קדימה):
מה רע?
נסים זאב (ש"ס):
אני לא אמרתי שזה רע. אני חושב שלא צריך להשתמש בכלי הזה – להפוך את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למשטרה חסויה, שבאה להעביר מידע, כדי להעביר את הנתונים שיש לה כדי להזהיר את הממשלה.
אדוני, השר גדעון, אתה מסכים שמחר יפטרו אנשים ויכניסו נשים ללשכה שלך או לאגף שאתה ממונה עליו? זה בעצם בחוק. אתה נותן כלים של פיטורים, שעל כל גבר שיוצא תיכנס אשה, עד שימלאו את המכסה של 50% נשים. אתם לא מבינים על מה אתם מצביעים פה. אני אומר לכם, אתם הגברים – – –
גדעון סער (הליכוד):
זו לא הצעת החוק.
נסים זאב (ש"ס):
גדעון, זו הצעת החוק. קראתי אותה. זו לא סטטיסטיקה תמימה. אתה יודע מה, ג'ומס אמר את זה בצורה הכי ברורה: זה כדי להביא לשוויוניות, כדי להעביר את הנתונים. זה גם הופיע בהצעת החוק.
רונית תירוש (קדימה):
חוסר שוויוניות.
נסים זאב (ש"ס):
לכן, אני חושב שאנחנו גולשים יותר מדי, אנחנו נותנים יותר מדי סמכויות לאותה לשכה מרכזית, שהיא בעצם לא גוף חוקי – – –
משה שרוני (גיל):
רוב הנשים הן יותר אינטליגנטיות מהגברים.
נסים זאב (ש"ס):
אני בטוח שאשתך היתה אינטליגנטית לא פחות ממך, מר שרוני. אני עכשיו לא מדבר על אינטליגנציה.
אני לא חושב שאפשר לעשות שימוש בכלים האלה כדי לעשות תחלופה בין גברים לנשים באמצעות אותה סטטיסטיקה. זה לא נכון לעשות את זה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) (עריכת פעולות סטטיסטיות לפי מין), התשס”ח–2008, קריאה ראשונה – מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 31
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 2) (עריכת פעולות סטטיסטיות לפי מין), התשס”ח–2008, לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
היוזמים הם חיים אורון, גדעון סער, עמירה דותן, רונית תירוש ושרה מרום-שלו.
התוצאות בקריאה ראשונה הן כדלקמן: בעד – 16, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותוכן לקריאה שנייה ושלישית במסגרת הוועדה לקידום מעמד האשה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), התשס”ח–2008
[מס' מ/361; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 14548; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת יצחק גלנטי, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יציג את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), התשס”ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אני לא רואה פה שר. תודה, השר גדעון עזרא, תודה. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), התשס”ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית, ומוצע בה לעדכן את קצבת הזיקנה ואת קצבת השאירים, וכן גמלאות המשולמות מכוח חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, כחלק מהתוכנית הממשלתית לשינוי ולשיפור של קצבאות הזיקנה וגמלאות הבטחת ההכנסה לקשישים נזקקים.
בהצעת חוק זו מוצע להגדיל את קצבת הזיקנה ואת קצבת השאירים מ-16.2% מהסכום הבסיסי, כקבוע היום, ל-16.5% מהסכום הבסיסי, ובהתאמה – את תוספת התלויים. נוסף על כך מוצע בהצעת החוק להגדיל את הקצבה למי שמלאו לו 80 שנים בסכום ההפרשה שבין הקצבה הבסיסית, שתעמוד על 16.5%, לבין 17.5%, כלומר 1%.
רבותי חברי הכנסת, בישיבות הוועדה הובעה התנגדות עקרונית לנוסח המקורי של הצעת החוק, שבו הוצע לפגוע באוניברסליות של הקצבה וליצור הבחנה, בקצבה הבסיסית, בין זכאים לקצבת זיקנה שטרם מלאו להם 80 שנים לזכאים שמלאו להם 80 שנים. לפיכך, הוחלט כי התוספת שתשולם למבוטח שמלאו לו 80 שנים ומעלה, כמובן, תשולם כתוספת לקצבה ולא כחלק מהקצבה הבסיסית.
רבותי, אני מודה כאן ליושבת-ראש הוועדה הגברת וילמה מאור וליועצת המשפטית הגברת ג'ודי וסרמן על עבודתן המסורה להביא הצעת חוק זאת להצבעה בתוך כמה שעות.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
מה זה? זה אפילו לא 1%.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אני קורא לחברי הבית לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
משה שרוני (גיל):
זאת הצעה מבישה ביותר.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
זאת הצעת חוק ממשלתית, ואם כבודו מתכוון לא להציע אותה והקשישים לא יקבלו אותה, אז אנא אמור דבריך. תודה רבה.
משה שרוני (גיל):
אל תאיים עלי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת גלנטי. תיקון קטן, פשוט כדי שלא תהיה אי-הבנה: הוא הודה למנהלת הוועדה הגברת וילמה מאור, ולא ליושבת-ראש הוועדה.
אני מודיע שיש הסתייגויות לחוק הזה. אומנם המסתייג הראשון, חבר הכנסת רן כהן, לא נמצא במליאה, אבל המסתייג השני, חבר הכנסת משה שרוני, מוזמן לנמק את ההסתייגות שלו. לאחר מכן נתחיל את ההצבעות.
משה שרוני (גיל):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת – –
קולט אביטל (העבודה-מימד):
בושה, בושה.
משה שרוני (גיל):
– – אני הייתי קורא לתיקון חוק זה חוק הבושה והכלימה כלפי גמלאי ישראל. אם נעשה חשבון פשוט, כשהקצבה היתה צמודה לשכר הממוצע במשק, כל גמלאי היה צריך לקבל 1,258 שקל. מכיוון שזה צמוד למדד הוא מקבל 1,191 – 67 שקל פחות. באה הממשלה "הגואלת", "המוצלחת ביותר", ונותנת ל-700,000 גמלאים 22 שקל בלבד. ל-30,000 גמלאים שהם מעל 80 היא נותנת תוספת של 1%. זה לא יכול להיות – לשבור את האוניברסליות בביטוח הלאומי בפעם הראשונה בתולדות ישראל.
אי לכך, אני יכול להגיד דבר אחד, כנסת ישראל – רוב חברי הכנסת לא נמצאים כאן מחמת הבושה מהחוק הזה.
אני יכול להגיד דבר אחד – אני לא אתנגד לחוק, אבל אני אגיד דבר אחד: אני אציע לסיעה שלי לצאת מהקואליציה, כי אין שום טעם להיות בקואליציה כשיש ממשלה סתומה עד כדי כך. תודה רבה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
איזה ביטוי זה?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת שרוני. חבר הכנסת אורי אריאל, שמעתי כבר ביטויים יותר קשים כלפי הממשלה בבית הזה.
חבר הכנסת שרוני, אתה מבקש להצביע על ההסתייגות שלך?
משה שרוני (גיל):
לא.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא מבקש, מסיר. לכן המצב דה-פקטו הוא שאין כרגע הסתייגויות לחוק, ואנחנו מצביעים על שם החוק ועל כל הסעיפים.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), התשס”ח–2008, קריאה שנייה – מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 32
בעד סעיפים 1–8 – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–8 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו נצביע בקריאה שלישית, כנוסח הוועדה, כפי שהציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע, בקריאה שלישית, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 33
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), התשס”ח–2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, התוצאה הסופית היא: בעד – 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106), התשס”ח–2008, אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
שאילתות ותשובות
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
יש לנו שאילתות, חברי הכנסת. השר גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה, מוזמן לעלות לדוכן ולהשיב על כמה שאילתות. שאילתא שמספרה 1753, של חברת הכנסת ליה שמטוב: רשימת העופות המוגנים.
1753. רשימת העופות המוגנים
חברת הכנסת ליה שמטוב שאלה את השר להגנת הסביבה
ביום י"ז בטבת התשס"ח (26 בדצמבר 2007):
נודע לי כי אין רשימה מפורטת של כל העופות והציפורים שהם בבחינת עופות מוגנים, והאזרחים נדרשים למידע משפטי כדי להבין אם ציפור כלשהי היא בגדר עוף מוגן או לא.
רצוני לשאול:
1. האם מידע זה נכון?
2. אם כן – מה ייעשה כדי להכין רשימה כזאת ולפרסמה?
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
1. השאילתא שלך היא בהחלט שאילתא טובה. אין רשימה מפורטת של כל העופות והציפורים שהם בבחינת עופות מוגנים. הסיבה לכך היא שמבחינה משפטית הביטוי עופות מוגנים אינו מייצג רשימה אחת, מאחר שיש שתי מערכות הגנה על עופות, ולמעשה יש שני מקורות חקיקה שלפיהם עוף יהיה מוגן.
הסוג הראשון הוא עוף כחיית בר מוגנת. לפי החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955, עוף שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם הוא חיית בר, וכל חיית בר היא מוגנת באופן אוטומטי, אלא אם כן הוכרזה כחיית בר שהיא "מזיק", "ציד" או "מטופחת". רשימת המינים שהוכרו כציד או כמזיק מופיעה בתקנות הגנת חיית הבר מ-1976, וביניהם גם מיני עופות, בסעיפים 1א ו-2 לתקנות. הכרזה על חיות בר "מטופחות" נחתמה לאחרונה וטרם פורסמה. כל מיני העופות אשר אינם נמנים עם העופות המוזכרים בסעיפים אלה – רוב מיני העופות, למעשה – הם חיות בר מוגנות, וכך למעשה "עופות מוגנים". הרשימה הקיימת היא רק של החיות אשר אינן מוגנות, לאור נקודת המוצא של החוק לפיה כל חיית בר היא מוגנת. כך, אם ברצוננו לדעת אם עוף הוא חיית בר מוגנת, יש לבדוק אם הוא מופיע ברשימה הקצרה הקיימת, ואם אינו מופיע שם, הרי שהוא מוגן.
הסוג השני הוא עוף כערך טבע מוגן. מערכת הגנה נוספת לעופות קיימת בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה מ-1998. מכוח סעיף 33(א)(1) לחוק זה, הוכרזו מינים שונים של עופות כערכי טבע מוגנים. בהכרזה על ערכי טבע מוגנים משנת 2004 מפורטים בלועזית מינים של עופות אשר הוכרזו כערכי טבע מוגנים לצורך יישום אמנת סייטס – CITES – שהיא האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיות בר הנתונים בסכנת הכחדה. כמו כן, בהכרזה על ערכי טבע מוגנים משנת 2005 הוכרזה מחלקת העופות כולה כערך טבע מוגן. כל ההכרזות, לרבות התוספות אשר מכילות את שמות המינים, מופיעות באתר המשרד להגנת הסביבה.
2. מהאמור בתשובה על שאלה מס' 1 עולה כי הכנת רשימה של עופות מוגנים היא בעייתית, שכן נקודת המוצא של החוק היא שכלל החיות מוגנות, למעט אלה המופיעות ברשימה. נוסף על כך, כאמור, אין מושג אחד המתייחס לביטוי "עופות מוגנים", ויש חשיבות לשאלה מכוח מה הם מוגנים. יש ציפורים שהן חיות בר מוגנות, ואז כל עוף שהוא חיית בר ואינו מצוין מפורשות כציד או כמזיק הוא חיית בר מוגנת, ויש ציפורים שהוכרזו כערכי טבע מוגנים. אני אומר לכל מי שרוצה לדעת, שהסיכוי שעוף אינו מוגן הוא קלוש מאוד.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה. חברת הכנסת שמטוב מסתפקת בתשובת השר. שאילתא מס' 1765, שוב של חברת הכנסת ליה שמטוב: היערכות לרעידות אדמה.
1765. היערכות לרעידות אדמה
חברת הכנסת ליה שמטוב שאלה את השר להגנת הסביבה
ביום י' בטבת התשס"ח (19 בדצמבר 2007):
נודע לי כי גורמים בוועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לטיפול ברעידות אדמה אומרים כי "מדינת ישראל מפגרת לעומת מדינות אחרות במידת מוכנותה לרעידת אדמה חזקה".
רצוני לשאול:
כיצד נערך משרדך, ומה נעשה למיגון מפעלים עם חומרים מסוכנים, בתים, בתי-מלון וכיוצא בזה?
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
חברת הכנסת ליה שמטוב שאלה אם משרדי נערך ומה נעשה למיגון מפעלים עם חומרים מסוכנים, בתים, בתי-מלון וכיוצא בזה. המשרד להגנת הסביבה אינו מטפל במיגון של בתי-מגורים ובתי-מלון. בהיבט זה מטפלים משרד השיכון, משרד התיירות ומשרד הפנים. המשרד להגנת הסביבה מטפל אך ורק במתקנים העלולים לגרום נזקים לחיי אדם. כלומר, במפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים.
המשרד מטפל בהשלכות האפשריות של רעידת אדמה על מפעלים אלה בשני מישורים: שלב המניעה – תכנון: המשרד מחייב כל פרויקט ומפעל בעלי פוטנציאל פגיעה בחיי אדם ובסביבה בעקבות רעידת אדמה להתייחס לנושא רעידות אדמה עוד בשלב התכנון, באמצעות תסקירי השפעה על הסביבה. המשרד בודק את התייחסות המפעלים, במסגרת תסקיר ההשפעה על הסביבה, בהיבט הגיאולוגי-סיסמי, באמצעות חברת ייעוץ חיצונית – המכון הגיאולוגי.
שלב הטיפול במתקנים קיימים המשתמשים בחומרים מסוכנים: המשרד להגנת הסביבה פיתח מתודולוגיה לבדיקת עמידות מתקנים קיימים המכילים חומרים מסוכנים בפני רעידת אדמה. המשרד להגנת הסביבה הכין רשימה של 150 מפעלים שבהם יש מתקנים המכילים חומרים מסוכנים בעלי פוטנציאל נזק סביבתי גבוה עקב רעידת אדמה.
המשרד מחייב מפעלים מהרשימה האמורה לעיל, באמצעות תנאים בהיתר רעלים, לבדוק את עמידות מתקניהם המסוכנים ביותר לרעידת האדמה על-פי המתודולוגיה שפותחה. המשרד בודק את הדוחות שהמפעלים מגישים באמצעות שתי חברות ייעוץ שנבחרו במכרז, בעזרה ובמימון של ועדת ההיגוי הלאומית לרעידות אדמה. המשרד יחייב באופן הדרגתי את המפעלים הנ"ל לבצע וליישם את מסקנות הדוח בכל מקרה שבו יידרש מיגון המתקנים, באמצעות תנאים בהיתר רעלים וברשיון עסק, שכאמור מוגש או אחת לשנה או אחת לשלוש שנים – תלוי בגודל המפעל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברת הכנסת שמטוב מודה בשלב זה לשר להגנת הסביבה ומסתפקת בתשובת השר. נעבור לשאילתא מס' 1867, של חבר הכנסת יעקב מרגי: תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון.
1867. תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את השר להגנת הסביבה
ביום ט' בשבט התשס"ח (16 בינואר 2008):
פורסם כי לדברי ראש עיריית אשקלון יש כוונה של הממשלה להקים תחנת כוח פחמית בעיר נוסף על שתי התחנות הקיימות. תושבי העיר יצאו להפגין נגד זיהום נוסף ופגיעה תברואתית.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע תהפוך אשקלון למוקד זיהום סביבתי?
3. האם נבחנו טענות התושבים?
4. האם ייבדק הנושא?
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
1. חבר הכנסת מרגי, הנושא הזה מעסיק לאחרונה את התקשורת. בכוונת משרד התשתיות הלאומיות להקים תחנת כוח פחמית בעיר אשקלון. משרדי הביע במהלך השנים את התנגדותו המקצועית לפרויקט זה מכיוון שמדובר בטכנולוגיה מזהמת לעומת שרפת גז טבעי ביחידות מחזור משולב, דוגמת יחידת מחזור משולב בתחנת הכוח באשדוד. מדובר בטכנולוגיה מיושנת ולא יעילה לעומת טכנולוגיות מתקדמות המיושמות בעולם, לרבות טכנולוגיות פחם נקי, וכן – פוטנציאל החיסכון בחשמל בישראל הוא כ-20% מסך צריכת החשמל במדינה, ומימוש החיסכון הזה ייתר את הקמת התחנה. נוסף על כך, לדעתנו, תהליך ההתייעלות של מערכת החשמל הארצית, אם יתבצע, יוכל לספק מאות מגוואט נוספים של חשמל.
יש לציין כי בעקבות התערבותנו בנושא שינתה חברת החשמל את תוכניתה המקורית והחליטה להקים את התחנה בטכנולוגיה מתקדמת יותר. מדובר בטכנולוגיה סופר-קריטית בעלת נצילות של כ-42%.
2. באופן עקרוני גורמי המקצוע במשרדי מקבלים את עמדת משרד התשתיות הלאומיות, שלפיה יש לגוון את מקורות האנרגיה ולא ניתן להסתמך רק על גז טבעי, ולכן יש צורך גם בתחנות פחמיות.
עם זאת, הננו סבורים כי שרפת פחם צריכה להיעשות רק בטכנולוגיות מתקדמות, כמו טכנולוגיית פחם נקי, הדומות ברמות הזיהום לייצור מגז טבעי, כגון טכנולוגיית גזיפיקציה של פחם – IGCC. למועד המתוכנן להקמת פרויקט D משמעות רבה בהיבט בחירת הטכנולוגיה.
נוסף על כך, אנו עומדים על כך שבבחינת חלופות ובניתוח כלכלי יש להביא בחשבון את עלות הנזקים הסביבתיים, עלויות חיצוניות הנגרמות על-ידי פליטת מזהמים משרפת פחם ותשלומים עתידיים של המדינה על פליטת גזי חממה – הפחמן הדו-חמצני. נושאים אלה חשובים בבחינת כדאיות הפרויקט למשק הישראלי.
3. עמותת "אדם, טבע ודין" הגישה בשנת 2001 בג"ץ נגד המדינה על ההחלטה להקים את התחנה, והנימוק העיקרי היה שלא נבחנו חלופות ולא נבדקו כנדרש היבטים סביבתיים, ובעיקר נושא איכות האוויר. בשנת 2004 פסק בג"ץ לטובת המדינה וקבע כי הנושאים הסביבתיים ייבדקו באופן מעמיק במסגרת ההליך התכנוני.
4. מבחינה סטטוטורית הפרויקט נמצא במסלול הבחינה והאישורים בוועדה לתשתיות לאומיות, ותסקיר ההשפעה על הסביבה של חברת החשמל מטופל על-ידי יועצי ועדת התשתיות הלאומיות. משרדי הגיש את הערותיו להנחיות לתסקיר ולתסקיר שהוגש לוועדת התשתיות הלאומיות לפני כחודשיים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת מרגי מסתפק בתשובת השר. שאילתא מס' 1881, של חברת הכנסת חילו – לפרוטוקול.
1881. החשיפה למפגעים סביבתיים בערים ערביות
חברת הכנסת נאדיה חילו שאלה את השר להגנת הסביבה
ביום ט' בשבט התשס"ח (16 בינואר 2008):
ב-28 בדצמבר 2008 פורסם בעיתון "כל אלערב" דוח עמותת "החיים והסביבה" המעיד כי תושבי הערים הערביות חשופים למפגעים סביבתיים קשים יותר מתושבי ערים אחרות בארץ.
רצוני לשאול:
1. האם קיים מחקר השוואתי על החשיפה למפגעים סביבתיים בערים השונות?
2. האם יש תוכניות לניטור ולשיפור של איכות הסביבה באזור הגליל התחתון?
3. האם יש תוכניות אסטרטגיות להרחקת מפעלים מזהמים מאזור הגליל התחתון?
תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. המשרד להגנת הסביבה מקדם בימים אלו מדדים לקיימות ברשויות מקומיות. מדדים אלו יבחנו את מצב הסביבה ברשויות מקומיות בישראל וכן את הניהול הסביבתי של הרשות. עבודה זו היא בשלבים ראשונים, ואנו מקווים שבתום העבודה נוכל לבצע השוואה במצב הסביבה והניהול הסביבתי בין רשויות שונות.
דוח האי-צדק הסביבתי של עמותת "חיים וסביבה" מתייחס לתשתיות סביבתיות, ואתייחס לשתי העיקריות שבהן:
א. מתקנים לטיפול בשפכים: נכון להיום, 93% מהביוב של מדינת ישראל מועברים למתקני טיפול. 7% הנותרים מועברים לבריכות סופגים ולבריכות חמצון. המקומות שאינם מחוברים למערכת הביוב אינם בהכרח מקומות שבהם מתגוררת אוכלוסייה חלשה. מתוך ה-7%, חצי הם מחנות צה"ל וחצי הם מקומות קטנים יחסית, ובכללם כפר-שמריהו, מוצא-עילית וגם כפרים ערביים.
החיבור למערכת הביוב ולמתקן הטיהור נובע מהמקום הגיאוגרפי של היישוב ומהימצאותו של מתקן טיהור שפכים באזור היישוב. עם זאת, כן ניתן לראות בעיות של תחזוקת מערכת הביוב הפנים-יישובית ביישובים חלשים, כמו גם אי-העברת תשלומים לתחזוקת מתקני טיהור השפכים. במטרה לנסות ולהתמודד עם בעיית התחזוקה התקבלה בינואר 2007 החלטת ממשלה בנושא חוק תאגידי מים וביוב – חוק שלפיו נושא המים והביוב יועבר לתאגידים.
ב. מטמנות להסדרת פסולת מוצקה וקידום מערכות מיחזור: 99% מהפסולת הביתית מוטמנים כיום ב-11 אתרי פסולת מוסדרים. עדיין קיימת בעיה של העדר איסוף פסולת באופן מסודר ברשויות מקומיות חלשות.
המשרד להגנת הסביבה תומך ברשויות המקומיות בכלל וברשויות חלשות בפרט בנושא תשתיות סביבתיות. רשויות המוגדרות כחלשות על-פי מדד חברתי-כלכלי של הלמ"ס מקבלות אחוזי תמיכה מרביים. בשנת 2008 המשרד יפרסם קולות קוראים לתמיכה ברשויות מקומיות חלשות בלבד.
2. לפי מיטב ידיעתם של גורמי משרדי, אין תוכניות לניטור ולשיפור של איכות הסביבה בגליל התחתון.
3. לא ידוע לגורמי משרדי על תוכניות אסטרטגיות להרחקת מפעלים בגליל התחתון. עם זאת, יש לציין כי קיימת פעילות ממוקדת ומאומצת של משרדי לשיפור איכות האוויר במוקדי הזיהום ברחבי הארץ, לרבות רמת-חובב ומפרץ חיפה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאילתא מס' 1883, של חבר הכנסת דב חנין: הריסה לא מבוקרת של גגות אזבסט בעת הריסת הבתים בכפר-שלם. כבוד השר, בבקשה.
1883. הריסת גגות אזבסט בעת הריסת הבתים בכפר-שלם
חבר הכנסת דב חנין שאל את השר להגנת הסביבה
ביום ט' בשבט התשס"ח (16 בינואר 2008):
לפי דיווח שהתקבל מהתושבים המתגוררים בסמוך למתחם הרחובות מח"ל ומשה דיין בתל-אביב, ב-25 בדצמבר 2007, בעת הריסת הבתים במתחם, נהרסו באופן לא מבוקר גגות אזבסט. החוק מחייב פינוי מבוקר של אזבסט בעת הריסה בשל הסכנה שהוא מהווה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה בנושא?
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
1. חבר הכנסת דב חנין שאל אם אומנם היתה הריסה לא מבוקרת. התשובה היא שלפי עדויות המצויות בידי מחוז תל-אביב של המשרד להגנת הסביבה, במהלך הריסת מבנים בכפר-שלם ב-24–25 בדצמבר 2007 נהרסו גגות אזבסט בניגוד לאמור בהנחיות שפורסמו על-ידי הוועדה הטכנית לאבק מזיק.
2. מחוז תל-אביב פתח בהליך אכיפה מינהלי כנגד החברה הקבלנית, הקבלן שביצע את ההריסה ובעלת הקרקע. בכלל זה, נשלחה ב-8 בינואר 2008 התראה לפי סעיף 11 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א–1961. נוסף על כך זומנו האמורים לעיל לשימוע במחוז תל-אביב ב-12 בפברואר 2008. לאחר השימוע החליט מנהל המחוז לפתוח בחקירה פלילית נגד המבצעים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאלה נוספת לחבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני.
דב חנין (חד"ש):
אדוני השר, ראשית, תודה על תשובתך, ואני שמח שאכן נפתחה חקירה פלילית כנגד המעורבים. אני חושב שזה דבר חמור. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לפנות אליך ואל המשרד. אני יודע שאתה ער מאוד לנושא זיהומי האזבסט. המקרה הזה של הריסה בלתי מבוקרת, הריסה של גגות אזבסט, הוא לא מקרה בודד; זה חוזר ונשנה, ולפעמים הרשויות, לרבות גורמי אכיפת החוק, מעורבות בעצמן בהליך ההריסה, שפוגע בבריאות של אותם אנשים שהורסים, כי כפי שאתה יודע, כאשר הורסים את גג האזבסט, אפילו אם הוא היה תקין, האבק שנפלט מזיק מאוד גם לאנשים שנמצאים שם באותו הרגע.
לכן, מעבר לשאלה של ההליך הספציפי והפעולה הספציפית – ואני מקווה שהחקירה תהיה תקיפה ותמוצה, ואם אכן תימצא אחריות פלילית אנשים יועמדו לדין ויישאו בכל חומרת הדין בעניין – מתעוררות שתי שאלות. השאלה הראשונה, מה קורה במקום הזה, האם מפנים באופן מסודר את פסולת האזבסט במקום הזה? השאלה השנייה היא, האם לא נכון שמשרדך יוציא הנחיות מקצועיות לכל הגורמים, לרבות מינהל מקרקעי ישראל, לרבות משטרת ישראל, כל הגורמים המעורבים בהריסות, להתריע בפניהם על הסכנה שבהריסות כאשר מדובר בהריסות שכוללת גם מבנה אזבסט?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה. בבקשה, אדוני השר.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
אני לא יכול לומר לך מה קורה כרגע במקום שבו היה אירוע בחודש דצמבר. אין לי מושג. אני מוכן לבדוק את זה ולהגיד לך.
לגבי מקומות אחרים, אני מוכרח להגיד לך שנושא האזבסט לא הגיע למודעות עד הסוף בכל המקומות במדינת ישראל. אנחנו חוזרים ומדברים על כך, בעיקר הדבר שידוע וכואב, ומפורסם באזור הגליל המערבי, ששם ייצרו את האזבסט; אבל במקומות אחרים בארץ, לפי מיטב ידיעתי, אין 100% מודעות.
דע לך דבר אחד, שבכל מקום שרוצים לפנות אזבסט, פקחים של המשרד שלנו מפקחים על זה. אבל המבצעות הן חברות קבלניות שמותר להן לעשות את המעשה הזה.
אני משתמש גם בבמה הזאת לומר לכל מי ששומע אותנו עכשיו, שאזבסט מתפורר הוא מסוכן. אגב, יש הרבה מאוד אזרחים במדינה שחושבים שהאזבסט באשר הוא מסוכן, גם כשהוא לא מפורר. זאת הבעיה. אני חושב שחיוני לטפל דווקא במפורר. במוסדות חינוך רבים עדיין יש גגות אזבסט והם לא פרירים ואין שם בעיה. אבל בסך הכול המגמה צריכה להיות הקטנת השימוש בחומר הנורא הזה.
דב חנין (חד"ש):
לגורמים שמעורבים בהריסה – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא, לא, חבר הכנסת חנין.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
סליחה, הבעיה שלי היא יותר האנשים הפרטיים. אין רשות אחרת שלא יודעת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה. אנחנו נעבור לשאילתא הבאה, מס' 1894, של חבר הכנסת אמסלם – לפרוטוקול.
1894. אנטנה סלולרית ליד שכונת הר-נוף בירושלים
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את השר להגנת הסביבה
ביום ט"ז בשבט התשס"ח (23 בינואר 2008):
פורסם במקומון בשכונת הר-נוף כי מאנטנות סלולריות המוצבות סמוך לשכונה יש קרינה ברדיוס של קילומטר וחצי לפחות. האנטנה מוצבת בכפר-שאול סמוך לבתי-ספר וגני-ילדים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם רמת הקרינה ממנו גבוהה מהמותר?
3. היכן ממוקמות אנטנות סלולריות בירושלים?
תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. המידע על מקומן של האנטנות נכון, אולם הקרינה הנפלטת מהן היא בעוצמה נמוכה בהרבה מהתקן כבר במרחק עשרה מטרים מהאנטנה.
2. רמת הקרינה אינה עולה על המותר ואף נמוכה בהרבה מהרמה המותרת בארץ ובעולם.
3. בירושלים יש קרוב ל-400 אנטנות סלולריות. ניתן לראות את המקום של כל אנטנה על גבי מפה אינטראקטיבית באתר האינטרנט של משרדי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאילתא מס' 1898, של חבר הכנסת חסון – לפרוטוקול.
1898. התחשמלות ציפורים
חבר הכנסת יואל חסון שאל את השר להגנת הסביבה
ביום ל' בשבט התשס"ח (6 בפברואר 2008):
נודע לי כי מדי שנה מתחשמלות ציפורים נודדות רבות, ובהן גם ציפורים מסוגים נדירים, בשל מגע עם עמודי חשמל לא ממוגנים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה נעשה להגנה על הציפורים הנודדות מפני התחשמלות?
3. האם משרדך פועל בתיאום עם משרד התשתיות הלאומיות בנושא?
תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הדבר נכון. ציפורים רבות מתחשמלות מהיתקלות בקווי החשמל. יצוין כי לעניין זה אין הבדל בין התחשמלות מין נודד כמו חסידות ודיות, שהן כ-60% מכלל הציפורים המתחשמלות, לבין התחשמלות עיט נצי או אוח מקומיים. כלומר, מינים נודדים אינם שונים מבחינה זו ממינים מקומיים יציבים, מקייצים, חורפיים וכיוצא באלה.
אין להקל ראש בסוגיה זו כלל וכלל. בשנים האחרונות התחשמלו, לדוגמה, עשרות עיטי שמש, מין הנמצא בסכנת הכחדה עולמית. מהמין עיט נצי נותרו רק כעשרה זוגות בארץ, ובחצי השנה האחרונה התחשמלו פרטים צעירים, כלומר, נוצרה בעיה של פרטים חדשים באוכלוסייה.
בשנת 2007 היה שיא במציאת עופות שנפגעו מקווי חשמל בארץ, כנראה בשל עלייה במודעות הצפרים והפקחים, ומספר ההתחשמלויות הגיע ל-108. להלן הפירוט: דיה שחורה – 34, חסידה לבנה – 25, עקב עיטי – 13, עקב חורף – 6, חיוואי – 6, עיט שמש – 4, אוח – 3, בז מצוי – 3, עורב אפור – 3, תנשמת 3, חסידה שחורה – 2, עיט נצי – 2, נשר – 1, רחם – 1, שלך – 1, שקנאי מצוי – 1, סה"כ – 108.
2. בשנת 2000 החלה תוכנית מיגון עמודי חשמל במסגרת פרויקט מטעם חברת החשמל ששמו "פורסים כנף". הפרויקט הסתיים באמצע 2005, ומאז מיגנה חברת החשמל עמודי חשמל בנקודות רגישות לפי דרישות רשות הטבע והגנים, בעיקר בצפון הארץ, עד שתם מאגר ציוד המיגון במחסנים.
בחודש יוני 2007 הוכנה תוכנית מיגון חדשה על-ידי הרשת הארצית של חברת החשמל, בשיתוף רשות הטבע והגנים, ובמסגרתה דובר על מיגון של 150–200 עמודים בשנה במשך כחמש שנים. תוכנית זו היתה אמורה לתת מענה סביר לבעיה בקווי חשמל קיימים, אולם עקב בעיות בחברת החשמל התוכנית לא אושרה.
בעקבות פגישה שנערכה לפני כחודשיים בין מנכ"ל רשות הטבע והגנים ליושב-ראש חברת החשמל, רכשה חברת החשמל ציוד מיגון ל-100 עמודים בעלות של כ-200,000 ש"ח. הציוד אמור להגיע לישראל באמצע חודש מרס 2008, ומיגון 100 העמודים החשובים ביותר למיגון יחל באפריל 2008.
3. אין תיאום בין המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים לבין משרד התשתיות. לפני כמה שבועות הודיעה לשכת שר התשתיות כי בכוונת השר להקצות 2 מיליוני ש"ח לרכישת מיגון, אולם מחברת החשמל נמסר לתקשורת כי הסכום הוא עבור כלל המיגון, קרי, גם רכישה וגם עלות העבודה.
בכוונת המשרד להגנת הסביבה לקדם את הנושא, בין בחקיקה בין בתקנות, כדי להסדיר את הנושאים האלה: א. תכנון מפורט של קווי חשמל חדשים שיוקמו באזורי פעילות עופות, ובעיקר באזורים חשובים לציפורים. התכנון יביא בחשבון את תוואי הקו, את עיצוב העמודים ואת המבנה שלהם ואת אופן המיגון, כך שתמוזער סכנת ההתחשמלות; ב. בכל עמוד ובכל קו שבו התרחשה התחשמלות יורכב מיגון, בשל הסבירות הגבוהה להישנות התופעה.
חשוב לציין כי העלויות למשק בעקבות פגיעה של עופות בקווי חשמל עלולות להיות גבוהות מתיקון הקו עצמו, ואכן, גם במקומות שונים בעולם נמצאה הצדקה כלכלית למיגון העמודים. אירועי התחשמלות בעבר הובילו לשרפות שבעקבותיהן היה צורך לפצות חקלאים, או להפסקת חשמל באזורים נרחבים בארץ עקב קינון של עורב על עמוד חשמל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאילתא מס' 1927, של חבר הכנסת אופיר פינס-פז – לפרוטוקול.
1927. פיקדון על בקבוקי משקה של 1.5 ליטר
חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את השר להגנת הסביבה
ביום כ"ג בשבט התשס"ח (30 בינואר 2008):
לאחרונה הודעת שבקבוקי 1.5 ליטר לא ייכללו בחוק הפיקדון אלא ייאספו וולונטרית.
רצוני לשאול:
1. מדוע נטשת את כוונתך המקורית לכלול בקבוקי 1.5 ליטר בחוק?
2. האם היו מעורבים בהחלטתך גורמים עסקיים?
3. האם יש הערכה במשרדך מה שיעור הבקבוקים שייאספו וולונטרית?
4. האם יש הערכה במשרדך מה הנזק הסביבתי שייגרם עקב אי-מיחזורם של שאר בקבוקי 1.5 ליטר?
5. האם המדיניות זמנית או קבועה?
תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. לא נטשתי את הרעיון, אך לפי ניתוח המציאות וסיכויי העברת החוק, היום הסיכויים אינם גדולים, והליכי גמר החקיקה ויישומה יארכו זמן רב ביותר. לכן אני בוחן במקביל אפשרות של איסוף מכלים וולונטרי ובתוך כך הגעה להסכם עם יצרני המשקאות ויבואני המשקאות.
2. אפשרות האיסוף הוולונטרי נדונה עם יושב-ראש סקציית יצרני המזון בהתאגדות התעשיינים ובעצה אחת עם כמה חברי הכנסת.
3. כ-40% בתוך שלוש שנים וכ-50% בתוך חמש שנים.
4. הנזק שייגרם הוא הטמנת כ-300 מיליון מכלי משקה במטמנות, בזבוז נפח הטמנה ולכלוך ברשות הרבים.
5. אם יאומץ רעיון האיסוף הוולונטרי הוא ייעשה לפחות חמש שנים וייבחן שנית בתוך התקופה.
בימים אלה נשלחה הצעתנו לגורמי הממשלה – משרד האוצר, משרד המשפטים והממונה על ההגבלים העסקיים; טרם התקבלה תגובתם.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאילתא מס' 1948, של חבר הכנסת אפי איתם – לפרוטוקול.
1948. מפגע סביבתי באזור פקיעין
חבר הכנסת אפי איתם שאל את השר להגנת הסביבה
ביום ל' בשבט התשס"ח (6 בפברואר 2008):
מפעל להנבטת פטריות הפועל זה חצי שנה מטריד את מנוחתם של תושבי פקיעין, כסרא וכפר-סמיע וריחות לא נעימים מגיעים אליהם, במיוחד בשעות הערב.
רצוני לשאול:
1. האם הדבר נכון?
2. אם כן – מה ייעשה כדי למנוע את הריחות?
תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. באזור התעסוקה חוסן פועל מפעל "טבע פוסט" לייצור קומפוסט פטריות, ואכן התושבים ביישובים הסמוכים מתלוננים על ריחות מהמפעל.
2. ב-7 באוקטובר 2007 נערך לבעל המפעל שימוע על-פי חוק למניעת מפגעים וחוק רישוי עסקים. על-פי הדרישות בסיכום השימוע הגיש בעל העסק תוכנית לסגירת תאי הזבל ולכיסוי המסוע ובריכת התשטיפים, שהם המקורות העיקריים ליצירת הריח. בביקור שנערך במקום ב-6 בפברואר 2008 נמצא כי ביצוע התוכנית החל והיא תושלם עד סוף חודש פברואר 2008. בביקור זה ובקודמים לו אותר מקור נוסף של ריח, הוא הפילטר הביולוגי לטיפול בגזי הפליטה, והמפעל נדרש על-ידי משרדי לטפל גם במקור זה. אני מקווה כי לאחר השלמת האמצעים למניעת הריחות יוסר המפגע. ואולם, אם לא יוסר, ימשיך משרדי בהליכי אכיפה כנגד המפעל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאילתא מס' 1951, של חבר הכנסת נסים זאב: סודיות מיקום אנטנות סלולריות בבני-ברק. אדוני השר, בבקשה.
1951. טענה בדבר סודיות מקום אנטנות סלולריות בבני-ברק
חבר הכנסת נסים זאב שאל את השר להגנת הסביבה
ביום ז' באדר א' התשס"ח (13 בפברואר 2008):
פורסם כי אפילו גורם כמו עיריית בני-ברק אינו מקבל מידע מלא ועדכני על מקומן של אנטנות סלולריות, וראש העיר הודיע לתושבים רבים כי ייתכן שהם חשופים לסכנה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע נמנע מהעירייה לקבל פרטים?
3. היכן ממוקמות האנטנות בבני-ברק?
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
חבר הכנסת נסים זאב, קודם כול, יש לי רשימה של כל האנטנות בבני-ברק, שלפתי אותה מאתר האינטרנט של המשרד. אתן לך את הרשימה. אין שום דבר סודי, הכול ידוע, גם למועצה – לכולם. מקומן של כל האנטנות, גם האנטנות הפועלות וגם האנטנות שאושרו להקמה ועדיין לא ממוקמות – כולן מופיעות באתר האינטרנט. הנתונים מתעדכנים מדי חודש ופתוחים לעיונו של כל בעל גישה לאינטרנט בארץ ובחו"ל. כל מידע שברשות המשרד פתוח לחלוטין בפני עיריית בני-ברק ובכלל. אני מוכן לתת לך את הרשימה, תוכל לקחת אותה הביתה, לעיין בה – זה הרבה אנטנות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני השר, אני בטוח שכבוד השר מכיר הרבה יותר טוב ממני את השכונות בבני-ברק, וכשהוא מצביע על מקום מסוים הוא יודע בדיוק על איזו שכונה מדובר, אבל לא כל כך בקיא בבני-ברק, ולכן אני חושב שצריך ליידע לא רק באינטרנט. אם ראש העירייה לא יודע מה התוכניות של משרדך, אדוני השר, או איפה המשרד עומד למקם עוד אנטנות כאלה ואחרות – אם היה מצב שהעירייה צריכה לאשר ויש צורך ברשיון כדי להעמיד אנטנה, אז העירייה היתה מודעת באופן אוטומטי. אבל כשזה עומד בצורה חד-צדדית על-ידי המשרד שלך, לא תמיד העירייה מודעת. תודה.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
היום העירייה היא שצריכה לאשר, בעקבות תקנות חדשות, ולכן הבעיה הזאת איננה קיימת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשר על תשובתו. שאילתא מס' 1973, של חבר הכנסת מיסז'ניקוב – לפרוטוקול.
1973. מדינת ישראל ויעדי תוכנית ועידת האקלים בבאלי
חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שאל את השר להגנת הסביבה
ביום י"ד באדר א התשס"ח (20 בפברואר 2008):
משרדך העריך כי ישראל לא תעמוד ביעדי תוכנית ועידת האקלים בבאלי, משום שהחריגה בשיעור הזיהום צפויה לעלות בעשור הקרוב ב-45% ולגרום לקנס של חצי מיליארד דולר בשנה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה נעשה כדי לעמוד ביעדי הוועידה?
3. מה היא משמעות הקנס למדינת ישראל?
4. מה יהיה המצב עם הקמתה, כמתוכנן, של תחנת הכוח הפחמית?
תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. במפגש ה-13 של הצדדים לאמנת האקלים והמפגש השלישי של הצדדים לפרוטוקול קיוטו (COP13/MOP3) שהתקיים בבאלי, אינדונזיה, בדצמבר 2007, הסכימו הצדדים – 190 המדינות החברות באמנה – על הצורך להפחית את פליטת גזי החממה. המפגש הסתיים בקבלת נוסח מוסכם של מפת הדרכים מבאלי (Bali Action Plan), אשר תתווה את תהליך המשא-ומתן בשנתיים הקרובות על הסכם חדש שיחליף את פרוטוקול קיוטו בשנת 2012. מפת הדרכים מכירה במסקנות של הדוח הרביעי של הפאנל הבין-ממשלתי לנושא שינויי אקלים IPCC)), שמחייב להקטין במאה הקרובה במידה ניכרת את פליטת גזי החממה מעשי ידי האדם ברמה הגלובלית כדי למנוע השלכות קטסטרופליות. מטרת המדינות היא לאשרר הסכם בין-לאומי חדש שייכנס לתוקף מייד עם תום פרוטוקול קיוטו. הסכם זה אמור לקבוע יעדי הפחתת פליטות גזי חממה שעליהם יתחייבו המדינות, לוחות זמנים ודרכי יישום, ותהיה הבחנה בין מחויבויות של מדינות מפותחות לבין אלה של מדינות מתפתחות. לכן, האמירה שלפיה ישראל לא תעמוד ביעדי התוכנית אינה נכונה, מכיוון שטרם נקבעו יעדים לכל מדינה, ואלו אמורים להיקבע עד סוף שנת 2009.
2. המשרד להגנת הסביבה מרכז את ההיערכות לנושא שינוי האקלים. לצורך בחינת יעדי ההפחתה של פליטת גזי חממה מבצע המשרד ניתוח חלופות להיערכות ישראל להפחתת פליטת גזי חממה בתקופת המחויבות השנייה של פרוטוקול קיוטו, כלומר אחרי שנת 2012. תוצאות העבודה יתפרסמו במחצית השנייה של השנה ויציגו תמונה ברורה יותר על הפוטנציאל של הפחתת פליטת גזי חממה בישראל. תוכנית העבודה של המשרד בשנתיים הקרובות: גיבוש מסגרת יעדי הפחתה, על סמך העבודה על ניתוח חלופות; גיבוש תוכנית פעולה לאומית בהתאם ליעדים שייקבעו; הכנת דוח פגיעות לשינוי אקלים; הכנת תוכנית היערכות למדינת ישראל.
יש לציין כי המפגש בבאלי לא קבע יעדי הפחתה של פליטת גזי חממה למדינות.
3. השאלה איננה מדויקת. במסגרת הסכם חדש שבו אמורים להיקבע יעדים מחייבים להפחתת פליטת גזי חממה, תוכל מדינה שלא תוכל לעמוד ביעדים שלה על-ידי פעילות הפחתה, כגון שימוש בטכנולוגיות נקיות ושימור אנרגיה, לרכוש אשרות פליטה ממדינות אחרות. אשרת פליטה משקפת הפחתה של טונה אחת של פחמן דו חמצני (CO2), ומחירי האשרות היום הם 10–50 דולר. אין ספק שלגזי חממה יש תג מחיר, ומדינת ישראל צריכה להביא זאת בחשבון כאשר מתקבלות החלטות בתחום האנרגיה והתחבורה וכאשר תוכן תוכנית פעולה לאומית להפחתת פליטת גזי חממה. אם וכאשר יהיו לישראל יעדי הפחתת פליטת גזי חממה מחייבים שבהם היא לא תוכל לעמוד על-ידי פעילויות הפחתה בבית, תהיה אפשרות לרכוש אשרות פליטה ממדינות אחרות.
4. המשמעות של הקמת תחנת כוח פחמית היא תוספת גדולה של פליטות CO2 בישראל – כמעט 20% פליטות מייצור אנרגיה. התרומה של תחנות כוח פחמיות נוספות עלולה להקשות על יכולתנו להפחית פליטות CO2 – שהן המרכיב העיקרי של פליטת גזי החממה בישראל – ולעמוד ביעדי הפחתה מחייבים עתידיים. המשרד להגנת הסביבה תומך בייצור חשמל באמצעים כגון אנרגיות מתחדשות, גז טבעי וטכנולוגיות פחם נקיות. נוסף על כך, המשרד מקדם מדיניות של שימור אנרגיה שיש לה פוטנציאל להביא להפחתה ניכרת של פליטת גזי חממה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאילתא מס' 1976, של חבר הכנסת מיסז'ניקוב – לפרוטוקול.
1976. הקמת צינור מוצא ימי לשפכי מפעלי הקישון
חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שאל את השר להגנת הסביבה
ביום י"ד באדר א' התשס"ח (20 בפברואר 2008):
פורסם כי עיריית חיפה מתכננת לקדם תוכנית להקמת צינור מוצא ימי לשפכי מפעלי הקישון, דבר שיפגע במפרץ חיפה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה הן ההשלכות הסביבתיות של הזרמת שפכים למפרץ?
3. מה היא עמדת משרדך, והאם נשקלו חלופות?
4. האם הובאו בפני תושבי האזור השלכות התכנון?
תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. המשרד להגנת הסביבה מעוניין לקדם הקמת צינור להרחקת השפכים המטופלים – תמלחות – של מפעלי הקישון ללב ים, במרחק 5–6 ק"מ, מחוץ למפרץ.
2. איכות התמלחות המוזרמות מחויבת לעמוד בערכים מחמירים להזרמה לים. יש לציין כי כבר כיום המפעלים עומדים בערכים הנדרשים. ערכים אלה נקבעו לאחר בחינת הטכנולוגיות הטובות ביותר והרצת מודלים מתקדמים שבחנו את השפעת ההזרמה על איכות מי הים בנקודת המוצא.
3. לתמלחות מפעלי הקישון אין חלופה אחרת מלבד הזרמתם ללב ים, שכן ההזרמה לקישון, שהוא גוף מים קטן עם תחלופת מים זעירה, עלולה להמשיך ולהזיק לנחל המיועד לשיקום.
לצורך החזרת הקישון לציבור יש לפעול כאמור לעיל.
4. הנושא התכנוני יידון במוסדות התכנון. עם זאת, המשרד קיים לפני כשנה וחצי דיון ציבורי בנושא בראשות השר להגנת הסביבה, ושם החליט השר על פתרון המוצא הימי כפתרון המועדף.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאילתא מס' 1984, של חבר הכנסת מלכיאור – לפרוטוקול.
1984. הקמת תחנת כוח סולרית במישור ימין
חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את השר להגנת הסביבה
ביום י"ד באדר א' התשס"ח (20 בפברואר 2008):
הקריה למחקר גרעיני ועיריית דימונה מעוניינות לקדם הקמת תחנת כוח סולרית במישור ימין.
רצוני לשאול:
מה נעשה להקמת תחנה זו?
תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
המשרד להגנת הסביבה מעוניין לקדם פרויקטים של אנרגיה מתחדשת דוגמת תחנות כוח סולריות. עם זאת, המשרד מתנגד למיקום תחנת כוח סולרית במישור ימין בשל ייחודיות השטח מבחינה אקולוגית, מבחינה נופית ובשל מיקומו בארץ המכתשים. המחיר הסביבתי של הקמת תחנת כוח סולרית במישור ימין גבוה לאין שיעור בהשוואה ליתרונות ייצור אנרגיה מתחדשת באתר זה. יש במרחבי הנגב שטחים פגועים או שטחים שאינם בדרגת רגישות כה גבוהה, ואין למשרד התנגדות להקמת תחנת כוח סולרית בהם.
להלן הנימוקים העיקריים להתנגדות המשרד להגנת הסביבה להקמת תחנת הכוח הסולרית במישור ימין: א. החלטת הממשלה לשימור ארץ המכתשים והבקע הצמוד משנת 1994, שאושרה על-ידי ועדת מנכ"לים בשנת 1996 – מיקום תחנת כוח סולרית במישור ימין סותר את החלטת הממשלה הקובעת כי יש לתת עדיפות לערכי הטבע, הנוף והמורשת על פני שימושים מכלים והורסים; ב. מישור ימין הוא אזור בעל ייחוד אקולוגי ההולך ונעלם – מישור ימין הוא אזור מישורי, חולי, המשמש בית-גידול ייחודי למינים נדירים, שחלקם אנדמיים למישור ימין וחלקם אנדמיים לישראל; ג. מישור ימין הוא אזור בעל ייחוד נופי – אזור המכתשים מתאפיין בגיאולוגיה בעלת ייחוד עולמי. הנוף באזור בראשיתי ובעל ערכיות רבה לשימור בשל נדירותו; ד. מורשת היסטורית עולמית – במישור ימין עוברת הדרך הנבטית הקדומה דרך הבשמים. הדרך עוברת מחורבת מואה בערבה אל העיר עבדת. העיר הנבטית עבדת, עם הערים חלוצה וממשית, הוכרזו כאתרי מורשת לאומיים; ה. תיירות ודרכי מטיילים – אזור ארץ המכתשים הוא האזור המטויל ביותר בנגב. כיום מטיילים בציר מעלה-העקרבים ומישור ימין כ-300,000 מבקרים בשנה. אזור זה הוא מאבני היסוד של החינוך לידיעת הארץ ומרחביה. כל בינוי רחב-היקף בשטח יפגע בערכי הטיול באזור.
בשנה האחרונה הציעו המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים חלופה לתחנת הכוח הסולרית במישור ימין באזור התעשייה של דימונה. החלופה הוצגה בפני משרד התשתיות ועיריית דימונה, ועדיין לא התקבלה החלטה בעניינה.
לאחרונה הוציא משרד התשתיות מכרז להקמת שתי תחנות כוח סולריות באזור אשלים, 100 מגוואט כל אחת, בשטח כולל של 4,000 דונם בקירוב. מיקום התחנות באשלים נבחן בעבר בוועדה מקצועית בין-משרדית, וזו הגיעה למסקנה שזהו מקום ראוי ומתאים להקמת תחנת כוח סולרית. המשרד להגנת הסביבה תומך במיקום זה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאילתא מס' 2030, של חבר הכנסת כבל – לפרוטוקול.
2030. זיהום נחל-אורן
חבר הכנסת איתן כבל שאל את השר להגנת הסביבה
ביום כ"ח באדר א' התשס"ח (5 במרס 2008):
ידוע לי כי מעת לעת מוזרמים מי ביוב לנחל-אורן וליובליו. מי הביוב פוגעים ביובלים החקלאיים ואף מזיקים לבעלי-החיים שהנחל הוא מקור מים עבורם.
רצוני לשאול:
1. מה הן הסיבות להזרמת מי ביוב לנחל-אורן וליובליו?
2. מה הם הצעדים שנוקט המשרד כדי למנוע את הזרמת מי הביוב?
תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. נחל אורן זורם מערבה מאזור הכרמל הדרומי ונשפך אל הים התיכון סמוך למחלף עתלית. בדרך כלל נחל זה אינו מזוהם באופן קבוע מהזרמות ביוב, אולם מעת לעת זורמים אליו ואל יובליו שפכים סניטריים. השפכים הזורמים אל הנחל בעת תקלות נובעים משני מקורות עיקריים: שפכי אחוזת "יערות הכרמל" זורמים בעת תקלות עד לבריכת האגירה בתחתית הוואדי; שפכי עיר הכרמל של דאלית-אל-כרמל ועוספיא זורמים בעת תקלות.
שפכי עיר הכרמל הם גורם הזיהום העיקרי המאיים על נחל-אורן. לנוכח המקום הגיאוגרפי, בעת תקלה כלשהי בתחנות השאיבה הרבות שבתחום העיר הביוב העודף זורם במורד הוואדיות ומגיע אל יובלי נחל-אורן. אין לעיר הכרמל מערכת גיבוי כלשהי לטיפול בתקלות כאלה, שלצערנו מתרחשות בתדירות גבוהה יחסית.
לעניין "יערות הכרמל", רמת הזיהום פחותה מכיוון שמדובר ביצרן שפכים קטן. מעבר לכך, השפכים זורמים בעת תקלות בלבד במורד הוואדי ונאספים בתחתיתו לבריכת אגירה, וממנה הם נשאבים חזרה למערכת הטיפול של "יערות הכרמל".
2. לנוכח האמור לעיל פתח המשרד להגנת הסביבה בהליכים פליליים נגד עיר הכרמל והעומדים בראשה. בימים אלה מתנהל בבית-המשפט תיק פלילי בנוגע לעבירות לכאורה על חוק המים, התשי"ט–1959, ועל חוק למניעת מפגעים, התשכ"א–1961.
בעניין "יערות הכרמל", המשרד להגנת הסביבה נקט אכיפה מינהלית וקיים שימוע למנהלי "יערות הכרמל" לאחר מתן התראות על-פי החוק. בסיור שעשו במקום נציגי מחוז חיפה של המשרד נראה כי אחוזת "יערות הכרמל" נערכת למניעת גלישות ביוב אל נחל-אורן וכי נעשו כמה פעולות למניעת הגלשות בעתיד. לדוגמה, הותקנו משאבות רזרביות למניעת גלישה בעת תקלות, יש גנרטור חירום הנכנס אוטומטית לפעולה בעת הפסקת חשמל, יש מפריד שומנים גרביטציוני לשפכים לפני הגעה לבור השאיבה, וכן יש במורד בור לאגירת שפכים בעת חירום.
לסיכום, המשרד להגנת הסביבה מקיים סיורים שוטפים לאורך נחל אורן ויובליו ופועל נמרצות בכל האמצעים העומדים לרשותו, לרבות אכיפה מינהלית ופלילית נגד הגורמים המזהמים את הנחל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
שאילתא מס' 2060, של חבר הכנסת יואל חסון – לפרוטוקול.
2060. הברחת פסולת בניין
חבר הכנסת יואל חסון שאל את השר להגנת הסביבה
ביום י"ב באדר ב' התשס"ח (19 במרס 2008):
פורסם כי הברחה בלתי חוקית של פסולת בניין נמשכת בהיקף רחב, למרות השינוי בחוק המחייב מניעת מעבר פסולת מעבר ל"קו הירוק".
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע נמשכת הברחת פסולת הבניין?
3. מה ייעשה כדי לאכוף את החוק?
תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הדבר נכון, יש הברחה של כל סוגי הפסולת מעבר ל"קו הירוק".
ב-1 ביוני 2008 ייכנס לפועל צו אלוף בנושא איסור הכנסת פסולת לאתרים בלתי מורשים באזור איו"ש, אשר פורסם בחודש דצמבר 2007. במקביל ובאופן שגרתי מתבצעת פעילות אכיפה ברחבי איו"ש, הוחרמו עשרות משאיות והמעוולים מטופלים במסגרת הליכים משפטיים.
2. עלות ההטמנה בישראל ומרחקי הנסיעה קורצים למטמינים הפיראטיים להטמין את הפסולת באתרים לא מורשים ולשלם תשלום מזערי לבעלי אתרים פיראטיים.
3. כאמור לעיל, ב-1 ביוני 2008 ייכנס הצו לתוקף ויוסמכו גורמים לביצוע אכיפתו. נוסף על כך, ב-29 באפריל 2008 יתקיים יום עיון לקבלנים, לרשויות מקומיות ולכל מי שעוסק בתחום הפסולת. במסגרת יום העיון יוסמכו גורמים לביצוע אכיפה על-פי צו הבאת טובין. כמו כן, ב-20 מעברים רכובים יוצבו שלטים האוסרים העברת פסולת לתחומי איו"ש ללא אישור קמ"ט איכות הסביבה.
בחודש מאי 2008 תקיים המשטרה הירוקה מבצע אכיפה, ובמסגרתו יימסרו אזהרות למעוולים. בחודש יוני 2008 יחלו המשטרה הירוקה, פקחי המינהל האזרחי ויתר הגורמים שיוסמכו לבצע אכיפה על-פי הצו בדבר הבאת טובין.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה מאוד לשר להגנת הסביבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לפני סיום סדר-היום, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכנסת בדבר שינוי מועדי הכנסים במושב השלישי של הכנסת השבע-עשרה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגנית מזכיר הכנסת.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום רביעי, י"ט באדר ב' התשס"ח, 25 במרס 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:09.