דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 3
נאומים בני דקה 4
ליה שמטוב (ישראל ביתנו): 4
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 4
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 5
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 5
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 6
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 7
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 7
יעקב כהן (יהדות התורה): 7
דב חנין (חד"ש): 8
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 9
אברהם מיכאלי (ש"ס): 9
הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-יומה של הכנסת את הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ח–2007 10
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 10
דב חנין (חד"ש): 11
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 13
הצעות לסדר-היום 15
היום הלאומי למדע 15
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 15
אברהם מיכאלי (ש"ס): 17
יצחק בן-ישראל (קדימה): 18
מיכאל איתן (הליכוד): 20
שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 26
שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 26
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2008 28
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 29
משה גפני (יהדות התורה): 30
הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 25), התשס"ח–2008 33
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 33
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 36
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 105), התשס"ח–2008 36
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 37
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 38
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 35), התשס"ח–2007 39
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 39
הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2008 42
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 42
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 47
הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7) (הטבות לחיילים משוחררים), התשס"ח–2008 48
גלעד ארדן (הליכוד): 48
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 50
משה גפני (יהדות התורה): 51
יואל חסון (קדימה): 53
ראובן ריבלין (הליכוד): 54
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 37) (הרחבת השירותים הניתנים לילדים עם אוטיזם), התשס"ז–2007 56
ואסל טאהא (בל"ד): 56
מנחם בן-ששון (קדימה): 57
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 60
מנחם בן-ששון (קדימה): 61
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 61
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 11) (עובד זר בתחום הסיעוד), התשס"ח–2008 62
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 62
חיים כץ (הליכוד): 66
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 68
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 12) (עובד זר בענף הסיעוד), התשס"ח–2008 70
יצחק זיו (גיל): 70
הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון), התשס"ח–2008 71
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 72
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 74
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 74
הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון), התשס"ח–2008 74
משה גפני (יהדות התורה): 75
יעקב כהן (יהדות התורה): 77
חוברת כ"ג
ישיבה רי"ט
הישיבה המאתיים-ותשע-עשרה של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ד' באדר ב' התשס"ח (11 במרס 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
חברי חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, ד' באדר ב' התשס"ח, 11 במרס 2008.
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ח–2007 – מ/350. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לסגנית המזכיר.
נאומים בני דקה
היו"ר יצחק זיו:
חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המעוניינים יירשמו באמצעות מערכת ההפעלה. בבקשה להירשם. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת ליה שמטוב, בבקשה.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום שבת לפני שבוע נערכה תהלוכת אבל לרגל מותו של רב-המרצחים ג'ורג' חבש. התהלוכה נערכה בניגוד להחלטת המפכ"ל והחלטת בג"ץ. ברצוני לנצל את הזמן ולשאול את השר לביטחון הפנים אילו צעדים בכוונתו לנקוט נגד המארגנים שהפירו צו בית-משפט וקיימו תהלוכה בניגוד לחוק.
זו הוכחה נוספת לזלזול של המגזר הערבי בשלטון החוק וברשויות המדינה. מי שבחר לגור במדינת ישראל, צריך לכבד את חוקיה ולהצהיר נאמנות לערכיה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני מברך חברת הכנסת ליה שמטוב על מינויה היום ליושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה. בהצלחה.
אנחנו עוברים לחבר הכנסת יורם מרציאנו, בבקשה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, היום הגיע אלי תושב אשקלון שעובד בחברת חשמל זה עשר שנים. הוא הודיע לי שהוא וכמה חברים שלו בשדרות ובאשקלון, שהם עובדים מסורים ואחראיים, סיימו חוזה העסקה של עשר שנים, וקראו להם היום לחברת החשמל כדי לפטר אותם. מתנהל היום קמפיין ציבורי רחב לתמוך בשדרות, באשקלון ובעוטף-עזה. מצד שני, חברה שהיא עדיין חברה ממשלתית – חברת החשמל – מפטרת אנשים שכל יום נמצאים תחת מטחי ה"קסאמים" בשדרות ובאשקלון.
מחר אני אניח על שולחן הכנסת הצעת חוק שתבקש למנוע את הפיטורין לנוכח המצב המיוחד. אני קורא מכאן היום לשר התשתיות הלאומיות ולאנשי חברת החשמל: בואו תהיו שותפים לקמפיין שאומר: נפסיק את ה"קסאמים" ונפסיק לפטר עובדים שנופלים עליהם "קסאמים". אני חושב שבמצב המיוחד הזה אל לנו לפטר עובדים, בעיקר בחברות ממשלתיות. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, תודה. חברי חברי הכנסת, אדוני שר הבריאות, תאר לך, אדוני שר הבריאות, שהיתה חס וחלילה פורצת מגפת דבר בארץ, ואתה היית יוצא אל הציבור ואומר לציבור: אני מאוד מצטער, אין לנו מה לעשות נגד הדבר, תצטרכו להתרגל. תארו לכם שבתגובה על גל מעשי האלימות נגד קשישים, או נגד נשים, היה השר לביטחון הפנים יוצא אל הציבור ואומר לציבור: אני מאוד מצטער, אין מה לעשות נגד מעשי אונס ורצח ואלימות נגד קשישים; שהזקנים יתרגלו שמכים אותם, שהנשים יתרגלו שאונסים אותן. הכול בסדר. זה מה שאמר היום ראש הממשלה לתושבי אשקלון. הוא אמר: אין לנו מה לעשות נגד ה"גראדים", תתרגלו.
אז עם ישראל מסרב להתרגל לטרור, מסרב גם להתרגל לראש הממשלה הזה, שהמרחק בינו לבין מנהיג הוא כמו המרחק בין כניעה לטרור למלחמה בטרור.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אליהו גבאי, בבקשה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קורא כאן שהשר מג'אדלה אומר שצריך לעמוד דקת דומייה לזכר ההרוגים בעזה. כנראה השר מג'אדלה הזה לא יודע שהוא שר בממשלת ישראל, ולא שר בממשלת הפלסטינים של ה"חמאס" או של עזה. מה שצריך לעניין אותו הוא מה שקורה עם ילדי ישראל הנרצחים. שם הוא צריך לעמוד דומייה, לא לזכרם של אלו שנהרגו בגלל הטרור שלהם.
קריאה:
– – –
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ולכן, אל נתפלא אנחנו כאשר מקימים סוכת אבלים עם דגלי ה"חמאס", כי כבר מזלזלים בשלטון החוק של מדינת ישראל ושומעים מה אומר שר. אחר כך עוד רוצים אנשי ה"חמאס" לעשות לוויה לרוצח המתועב. זה אומר שמדינת ישראל איבדה את הצלם שלה כאשר היא נותנת לדברים שיקרו, כי האנשים שגרים בירושלים ושייכים לפלסטינים ול"חמאס" כבר לא שמים עליה אם הם מסוגלים לעשות סוכה לאבלים במקום להעיף אותם לעזה. בירדן לא נתנו להם לעשות סוכת אבלים, ופה בירושלים, שזה שלטון מדינת ישראל ותחת משטרת ישראל – כאן שמים סוכת אבלים. לרוצח הזה היו צריכים לעשות את מה שעשו האנגלים לפני קום המדינה – לקבור אותו בתוך עור חזיר, כדי שידעו שהאנשים האלה עולים לגיהינום כשרוצחים יהודים. ואם לא עושים את זה מתוך רחמנות, או מתוך הומניות – אז לרצוח יהודים זה כן הומניות?
לכן, אני קורא לגנות את השר מג'אדלה על אמירותיו, כי זה מעודד טרור כאשר חברי הכנסת הערבים משתתפים באירועים לזכר רב-המחבלים ג'ורג' חבש. מכאן זה מתחיל.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת אליהו גבאי, זה דקה. נתתי לך הרבה יותר. חבר הכנסת הלפרט, בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול פורסם שבתוך שנה תהיה לאירן פצצה גרעינית, ואצלנו עסקים כרגיל, ומתייחסים לכך בקלות ראש. ואני שואל את עצמי מה קרה לנו. במקום להזעיק את דעת הקהל בכל העולם, לזעזע את אמות הספים, לדרוש מכל מדינות העולם להקים קואליציה שתילחם בנחישות ובקביעות נגד המזימות השטניות המרושעות העלולות לגרום שואה עולמית, אנחנו עוסקים בקטנות מוחין.
אדוני היושב-ראש, ההצהרות המטורפות של אחמדינג'אד הן קופי של ההצהרות של היטלר, יימח שמו, לפני מלחמת העולם השנייה. גם אז העולם התייחס בקלות דעת ובאדישות. חלילה לנו לחזור על הטעות הפטאלית הזאת. אנחנו חייבים לעזוב את כל העיסוקים, לעסוק אך ורק בסכנה הנוראה ולחשוב איך לסכל את הסכנה הנוראה של אירן. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת צבי הנדל, בבקשה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת מרציאנו ביקש שאני לא אתקוף את מג'אדלה, ואני שומע בקולו.
אדוני היושב-ראש, לימדו אותי בצעירותי שזה לא טוב ולא יפה לשקר לאחרים, לשקר לאדם, לשקר לציבור, והכי גרוע – שאתה משקר לעצמך, מרמה את עצמך. אנחנו נמצאים כבר, לצערי, יותר מדי שנים במין שקר עצמי מטורף, מאז אוסלו, כשכמעט לכל מה שקורה לנו יש הסברים ומשפטים מלומדים, כולל ה"קטיושות" מעזה לאשקלון. מאחר שצבי הנדל אמר בזמנו שייפלו כאלה, אז כבר לא קוראים להן "קטיושות" אלא "גראד". תמיד מוצאים מלים יפות בשביל לייפות את המציאות. המציאות היא אחת – שראש הממשלה שלנו מדבר עם ה"חמאס", גדול אויבינו. ראש הממשלה שלנו חושב שלמען ההישרדות אפשר להתפשט מכל הנכסים של המדינה לטובת שמירה על כיסאו. הוא מסוכן למדינה, הוא חייב ללכת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת עבאס זכור, בבקשה.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כל הזמן שמעתי שכאשר רוצים להביא דוגמה לדבר טוב מדברים על בלגיה, גרמניה ודנמרק. אתמול שמעתי את ליברמן מדבר על כוויית. בכוויית גירשו 200 אזרחים שהשתתפו בתהלוכה נגד רציחת מורנייה. לא ידעתי שכוויית היא דוגמה למדינת ישראל.
תמיד כאשר מדברים על דוגמה, אז היא יותר טובה מזו שבמדינה שאנו נמצאים בה. היום אני קורא ב"ידיעות", שבכוויית מנעו ואסרו העלאת מחירים של 360 מוצרי מזון, ובהם חלב, אורז, שמן, מרגרינה, עוף ובשר קפוא. מי שעושה שם את העבירה הזאת, העונש המרבי הוא שלוש שנות מאסר וקנס של 7,400 דולר. בישראל חודש אחד מעלים את מחיר הלחם וחודש אחד מעלים את מחיר החלב. למה לא לוקחים את הדוגמה הטובה ולא מייקרים את המזון הבסיסי? יש לנו מאות אלפים של עניים במדינה, שלא יכולים לקנות את החלב ואת הלחם. כל הזמן רק מעלים את המחירים של הלחם ושל החלב, ואף אחד לא מדבר על זה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, מתבשרים אנו שוב על גל התייקרויות חדש ומיוחד של מוצרי יסוד. לצערנו, גלי ההתייקרויות התכופים של השנה האחרונה נהפכו למערבולת, שסוחבת מוצר אחר מוצר, ויש מוצרים שכבר התייקרו פעמיים וגם שלוש פעמים. המציאות מראה שעליית המדד רחוקה מלשקף את המציאות של עליית מחירי מוצרי המזון. לכן יש צורך להקים מנגנון מחירים נוסף, שישקף בצורה טובה יותר את יוקר המחיה של השכבות הבינוניות והחלשות, כיוון שבמנגנון הקיים יש הרבה פרמטרים שאינם בסל הצריכה של השכבות החלשות, ואותן משפחות ניזוקות עקב ההתייקרויות ואינן זוכות לפיצוי ראוי.
אני חוזר ושואל, מה בדבר הבטחת שר התמ"ת לתת פיצוי קבוע עבור התייקרויות הלחם, כאשר בפועל קיבלו פיצוי זעום וחד-פעמי? שוב המצב העגום תופח ועולה. גלי היוקר גואים ומקשים במדינתנו את חיי המשפחה הממוצעת, ומנגד הממשלה האטומה אינה מסייעת במאומה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. בדרך כלל אנחנו מנצלים את הנאום הזה בן הדקה כדי לבקר, להוקיע, לגנות ולהזהיר. הפעם, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות דווקא כדי לברך. אני רוצה לברך על מאבק עובדים שהצליח, מאבק עובדים שהצליח מאוד. אני מתכוון לעובדי רשת "קופי בין", רשת של בתי-קפה, ש-300 העובדים בה ניהלו מאבק ממושך. בסופו של המאבק הגיעו להסדר ראשון מסוגו בישראל בענף המסעדנות. בין היתר, הרשת התחייבה לחלק לעובדיה 10% מהרווח השנתי שלה; נוסף על כך, עובד שישלים שנת עבודה יקבל מענק התמדה בגובה חצי משכורת עד משכורת שלמה; ההנהלה תשלם לעובדיה את כל הנסיעות על-פי החוק, והטיפים שבהם יזכו העובדים יועברו אליהם במלואם.
המאבק הזה, אדוני היושב-ראש, מעיד שכאשר עובדים מתארגנים, עומדים על זכויותיהם, נלחמים על זכויותיהם, הם יכולים להצליח. אני רוצה לברך את העובדים על המאבק הזה. אני רוצה לברך את ועד העובדים של "קופי בין" ואת יוזם הוועד, אלון-לי גרין. אני רוצה לברך את ההסתדרות, שהתייצבה הפעם לימין המאבק הזה. אני מברך את עופר עיני, יושב-ראש ההסתדרות, את ג'יהאד עקל, יושב-ראש חדר המצב של ההסתדרות, שפעלו לימין העובדים ולהגנת העובדים. אני מקווה שגם במקומות אחרים, בבתי-קפה אחרים, במסעדות אחרות, עובדים ילכו בדרך הזו של המאבק וישיגו גם הם הישגים. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, הגשתי השבוע הצעה דחופה לסדר-היום בנושא ההתייקרויות של מוצרי מזון, ולצערי היא לא עברה. הנושא הזה הוא צעד לא שקול, הוא צעד נגד החברה האזרחית. אנחנו בפתח חגים, ולא יכול להיות שמדי תקופה יתייקרו מוצרים שמשפחות צורכות יום-יום, משפחות מרובות ילדים, משפחות של קשישים, משפחות שחיות בקושי. המעשה הזה, אדוני היושב-ראש, יגרום לעוד ועוד משפחות לנחות לתוך מעגל העוני; הוא יגדיל את אוכלוסיית הילדים שהיא רעבה, הוא יגדיל גם את אוכלוסיית הקשישים שהיא יותר רעבה, ויהיו לה יותר צרכים, והיות תהיה יותר מוכה, יותר במחסור, בלי חימום בחורף. הנושא הזה צריך להדיר שינה מעיניהם של כל חברי הכנסת. אני קוראת מפה לרסן את ההתייקרויות. זה צעד אגרסיבי מאוד כלפי האוכלוסייה האזרחית. לא ללכת לפי התוכנית הזאת, אלא לפי תוכנית שתעזור לכל אותם אנשים מוגבלים, לעשות צדק חברתי.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גם אני מביע צער רב על הטבח הטרגי שקרה בישיבת "מרכז הרב" ביום חמישי בלילה. הקדושים שנרצחו שם היו ילדים זכים וטהורים באמצע לימוד. זה דבר שהם לא חשבו באותו רגע שיקרה להם. יש להזדעזע מהמחשבה על אותו מחבל מטורף שעשה את זה. אני מאמין באמונה שלמה שאותם קדושים שעסקו בלימודי קודש באותו זמן, בלימוד תורה, המעשה הזה שלהם מעלה אותם לדרגת קדושים. הישיבה, ההורים והמשפחות – ואנחנו – השתתפנו בלוויה ביום שישי שם, וקשה היה לעמוד מבחינה אנושית בטרגדיה הנוראה שם. הם כולם יצאו, בעזרת השם, כנחמה מן השמים, מחוזקים מזה. אנחנו כעם ישראל צריכים להמשיך ולעודד את הערכים שהילדים האלה הותירו לנו ואת הישיבה הזו שמגדלת את הילדים האלו לזה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה; הוא לא נמצא.
הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-יומה של הכנסת את
הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ח–2007
["דברי הכנסת", חוב' י"ד, עמ' 13973.]
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה בדבר הסרה מסדר-היום של הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ח–2007. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס, להציג את הצעת הוועדה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת להסיר מסדר-יומה של הכנסת את הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), שיזמה הממשלה, ולמרות זאת, אף-על-פי שאני יושב-ראש הוועדה, אני מבקש מכם שלא להסיר את ההצעה מסדר-היום של הכנסת, אלא להחזיר אותה לדיון נוסף בוועדת הפנים.
הוראת השעה, העומדת בתוקפה מאז 1996, אוסרת העסקה, הלנה והסעה של שוהים בלתי חוקיים – שב"חים – מהשטחים למדינת ישראל, במטרה להקשות על מפגעים פוטנציאליים לשהות בישראל. בהצעת החוק ביקשה הממשלה להאריך את תוקפה של הוראת השעה. במהלך דיוני הוועדה הוחלט להאריך את הוראת השעה בשנה אחת נוספת, אף שהממשלה ביקשה חמש שנים, וכן לקבוע בה תיקונים ושינויים כהנה וכהנה.
עם זאת, בסופו של דבר החליטה הוועדה להמליץ בפני המליאה להסיר את הצעת החוק לחלוטין מסדר-יומה של הכנסת, והמשמעות של הדבר היא שהוראת השעה תפקע ב-31 במרס 2008 אם היא לא תוחזר לדיון בוועדת הפנים.
לגבי מה שקרה בוועדת הפנים – – –
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
היתה טעות.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אני אגיד מה היה. היה איזה ויכוח בשוליים בין שני אנשים שתמכו בהוראת השעה, חבר הכנסת אזולאי ואנוכי, ואת הוויכוח על השוליים היה מי שניצל בסופו של דבר כדי ליצור מצב שלא היה רוב לרוויזיה ובעקבות זאת הצעת החוק לא עברה. בניסיון נוסף שעשיתי להעביר את הצעת החוק בעקבות רוויזיה נוספת על החוק עצמו – לא רק על הוראת השעה – היתה אי-הבנה של אחד מחברי הכנסת, כי קיימנו את ההצבעה – – –
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אופיר, את המפלגה שלך אתה הופך למפלגת מרצ. חבל שאת מפלגת המערך אתה הופך אפילו לשמאל ממרצ.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
חבר הכנסת גבאי, חבל שחבר הכנסת מדבר על מה שאין לו מושג בו. אני מציע לך, כחבר כנסת חדש, לבדוק קודם את העובדות. אני עושה בדיוק ההיפך – אני תומך בהוראת השעה, היא לא עברה לא בגלל שלא תמכתי בה ובגלל שלא רציתי להעביר אותה, אלא בגלל תקלה שקרתה פה, כי את הרוויזיה קיימנו תוך כדי הדיון בנושא אחר, ואחד מחברי הכנסת לא הבין שמדובר בהצבעה על הרוויזיה, ולכן לא נוצר הרוב בוועדה לאישור הוראת השעה.
חברי חברי הכנסת, אני רוצה שיהיה ברור – הוראת השעה הזאת היא לא דבר חקיקה פשוט. זה דבר חקיקה בעייתי, אבל למרבה הצער הוא צורך השעה, כי אלה חלק מהכלים שיש למדינת ישראל בהתמודדות עם הטרור, ולכן צריך להעביר את הצעת החוק. עם כל הקושי המשפטי שלה, צריך להעביר אותה. אני בטוח שהבית יעביר אותה.
מה שאני מבקש, למרות החלטת ועדת הפנים להמליץ לכנסת להסיר מסדר-היום, שלא לקבל את ההמלצה הזאת, אלא להחזיר את הוראת השעה לוועדת הפנים, כדי שנכין אותה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אני לא רואה שר במליאה. האם אין שר במליאה?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
יש שר מולך.
דב חנין (חד"ש):
יש שר מולי. סליחה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה להציע לחברי הכנסת להיענות לבקשתה של ועדת הפנים ולהסיר את הצעת החוק הזאת מסדר-יומה של הכנסת. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פינס, תיאר את השתלשלות הדברים בצורה מדויקת, לכן אני יכול להיות פטור מדיון בנושא הזה, ואגיע ישר לגופו של החוק.
החוק הזה, יש עמו כמה בעיות. הבעיה הראשונה היא הבעיה העקרונית. החוק הזה מעודד פרופיל על בסיס לאומי, אתני, הוא מעודד הסתכלות חשדנית על אזרחים ערבים ועל ערבים בכלל, ובכך הוא יוצר בעיה חמורה וקשה. החוק הזה מנוגד למגמה שקיימת בכל המדינות הנאורות להוריד את הרמה של ה-racial profiling – על בסיס לאומי, גזעי, עדתי או אתני. החוק הזה מסמן, מתייג לרעה את הערבים, וזה כשלעצמו טעם עקרוני להתנגד לו.
מעבר לכך, עמיתי חברי הכנסת, יש בחוק הזה בעיות מעשיות קשות מאוד. החוק הזה מטיל איסורים בתחום ההלנה, בתחום ההעסקה, אבל גם בתחום ההסעה. למשל, הוא מטיל חובה על נהגי מוניות לבדוק את זהותם של אנשים שעולים למוניות שלהם, כמובן אם האנשים האלה נראים להם חשודים. אם הם ערבים, בוודאי הם ייראו להם חשודים. אם הם לא יבדקו את הזהות שלהם, הם יכולים להיכנס לכלא לשנתיים. מה תהיה התוצאה? מה תהיה התוצאה של החוק הזה במקרה של אזרחים תמימים?
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מר חנין – – –
דב חנין (חד"ש):
תקשיב, חבר הכנסת גבאי.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
דב חנין (חד"ש):
תקשיב, תקשיב רגע, חבר הכנסת גבאי. תקשיב ותבין את הבעיה. במקרה של אזרח תמים – מה החוק הזה יעשה? הוא כמובן יפגע באזרחים תמימים, ישפיל אותם, יעליב אותם, לא תהיה בו שום תועלת. אבל בואו נדבר לרגע על טרוריסט שעלה למונית בכוונה לפגוע – מה עושה החוק הזה? דורש מנהג המונית, עמיתי חברי הכנסת, לתפקד במקום המשטרה ובמקום הצבא. הוא דורש מאותו אדם שיזדהו בפניו. מה תהיה התוצאה? לכן, גם ברמה המעשית החוק הזה הוא חוק שאין מאחוריו שום היגיון ושום מחשבה, כי לא נהגי המוניות הם שצריכים לטפל בבעיות הביטחון, עם כל הכבוד לנהגי המוניות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, המדינה היא שאחראית להבטיח את הביטחון. אי-אפשר לגלגל גם את האחריות הזאת על האזרחים, ואי-אפשר לקבל חוק שמסמן ומתייג לרעה אזרחים בגלל השיוך הלאומי שלהם. ולכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מציע להיענות לבקשתה של ועדת הפנים ולהסיר את ההצעה מסדר-היום.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת בני אלון, בבקשה.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת חנין שקדם לי כאילו חי בכפר נייטרלי, בשווייץ. הוא גם אמר את זה במינוח המערבי, האנגלי. צריך להיזהר ולדבר "פוליטיקלי קורקט", שלא נכליל, ואסור להגיד שיש איזה פרופיל של רוצח. כשאנחנו חיים פה במציאות, אדוני חבר הכנסת, אתה מחויב לחיות על הקרקע, ואתה חייב לדאוג לאזרחי ישראל, כי כשהרוצחים רוצחים הם לא מבדילים בין אדם שהצביע למפלגה שלך לאדם שהצביע למפלגה שלי, והאחריות היא שלך כמו שהיא שלי, ואני מצפה להתלכדות של כל הבית מסביב לדבר כזה.
גם במערב כל אחד מאזרחי העולם צריך להוריד את הנעליים ולהוריד את החגורה בכל הבדיקות מאז ספטמבר 2001. רק תאר לך, חבר הכנסת חנין, בדמיונך, שאלה שעשו את הפיגועים שם בפנטגון ובניו-יורק היו חבורה של יהודים עם כיפות – היה יהודי אחד מסתובב בעולם עם כיפה מרוב בושה והרגשה של אחריות? אבל פה "פוליטיקלי קורקט", כשכל אחד מבין במה מדובר, וכל אחד מבין על איזה רקע צומחת השנאה וההסתה הזאת. מי שצריך לקחת את האחריות זה דווקא אותם אנשים עם רקע. הם צריכים לבוא ולהוכיח שהאסלאם שונה, הם צריכים להוכיח שהאומה הערבית לא בנויה לדברים האלה, עליהם מוטלת חובת ההוכחה, ולא אנחנו צריכים להתנצל, לגמגם ולהיזהר ולא להקפיד מספיק על שלום אזרחינו.
אדוני היושב-ראש, יושב-ראש ועדת הפנים, עם כל הכבוד, ודאי שאני אצביע כמו שהערנות האזרחית מחייבת אותי כאזרח וכחבר הכנסת, אבל הטקס הזה מתקיים כל פעם. אני זוכר את זה משנים עברו, את הוראת השעה הזאת. הרי הדברים לא חדשים כאן במדינה, הם צריכים להיות, כמו שאמרת, לתקופות ארוכות יותר, בצורה מסודרת, לא בהצבעות אקראיות שמגיעות באי-הבנה לוועדה כמו שקרה כאן. לדעתי, זה רק משקף מציאות שלוקחים כמובן מאליו את ההצבעה שלנו כאן ולא מתייחסים לנושא הזה. אנחנו כאן מספיק שנים, אדוני היושב-ראש. הדבר ידוע, וצריך להתייחס לכך עם כל ההשלכות גם של הערנות הדמוקרטית שלנו ולהביא דברים קבועים יותר, ממושכים, לחמש שנים כמו שאתה אומר, או יותר. לא צריך בכל פעם להביא את זה בהוראת שעה, ברגע האחרון.
היו"ר יצחק זיו:
תודה.
נעבור להצבעה. אני רוצה להסביר, מי שמצביע בעד הצעת הוועדה, המשמעות היא להסיר. מי שמצביע נגד – זה חוזר לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה – 5
נגד – 21
נמנעים – אין
הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-יומה של הכנסת את הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ח–2007, לא נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
נגד – 21, בעד – 5, הצעת הוועדה לא התקבלה והצעת החוק תוחזר לוועדה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעות לסדר-היום
היום הלאומי למדע
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לנושא ציון היום הלאומי למדע – הצעות לסדר-היום מס' 4977, 4957, 4965, 4966 ו-4981. אני מזמין את יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת בני אלון, לנמק את הצעתו.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ציינה הכנסת בנוכחות רבים, מאות מקהילת ה-ICT של המדענים והמהנדסים ואנשים רבים מהקהילה המדעית, את היום הלאומי למדע. היום הזה נערך בכנסת בכל שנה ב-14 במרס, יום הולדתו של אלברט איינשטיין. השנה זה חל ביום שישי, ולכן זה הוקדם. זו יוזמה של ועדת המדע והטכנולוגיה עוד משנת 2000, כשחבר הכנסת נודלמן היה יושב-ראש הוועדה.
היום הזה, ואומר ממש בקצרה, אדוני היושב-ראש, הוא יום של גאווה לכולנו, וכך היה היום ביום עיון רציני שהופיעו בו, כמו שאמרתי, רבים. יש גם הרבה חומר למחשבה ודברים שאנחנו חייבים לוודא, שלא ננוח על זרי דפנה וניהנה מהישגים של העבר בלי לצעוד תמיד את הצעד קדימה ונשמור על מקומה של ישראל.
מה אומר לך, אדוני, מופיע כאן ומרצה בפנינו באודיטוריום היום בכנסת יהודה זיסאפל, נשיא חברת "רד-בינת", חברה ישראלית שמעסיקה אלפים ויש לה עשרות סניפים בעולם. כשיש ניתוח לפציינט משטרסבורג בצרפת, ועושים אותו בניו-יורק, עם הוראות שב-remote control מבצע רופא בניו-יורק, כל הטכנולוגיה – המודמים והתקשורת – זו המצאה ישראלית ובכל העולם כולו יודעים מי היא אותה חברה.
אני אציין שם נוסף של חברה, חברת "צ'ק פוינט" הישראלית לאבטחת המידע בטכנולוגיית המידע – לזה הוקדש היום הלאומי למדע היום – יש לה שם שהוא פשוט גאווה למדינת ישראל. סיפורים שאנחנו מכירים, כמו חברת "מיראביליס", של שלושה צעירים ישראלים, שמצליחה לתרגם לרווח גדול את עוצמת הידע ואת יכולת החשיבה מחוץ לקופסה – יכולת היצירה והעברת המסרים.
הם גם יוצרים לנו מינוחים שהופכים להיות נכסי צאן ברזל של השפה הבין-לאומית בטכנולוגיית המידע: ICQ – אני מחפש אותך, יכולת ההתחברות בין מחשבים. אלה אותם צעירים שהזכרתי; גם "דיסק און קי" – כל אלו המצאות ישראליות. אני לא יודע אם אזרחים ישראלים יודעים כמה חלקים במחשב שהם משתמשים בו הם המצאות של חברות ישראליות מכף רגל עד ראש. הכול ישראלי. "דיסק און קי" של דב מורן, "אם סיסטם", שנמכרה, כל החברות האלה בינתיים נמכרות לחברות-אם גדולות יותר, שהכול במזעור כזה אתה מכניס מידע.
מדינת ישראל יכולה גם כמדינה לטפוח לעצמה על השכם. היא צועדת במקום הראשון בהשקעות במחקר ופיתוח בתחום האזרחי, וחלק גדול מזה לטכנולוגיית המידע. כמו שאמרתי, היום, כשהופיעו כאן כל אותם אנשים, נשמעו כמובן גם ביקורות והערות על רמת החינוך, על רמת הידע של היום. האם נמשיך לצעוד ולהוביל את ישראל לכאלה דברים?
ביום כזה, שמבחינתי הוא יום חג, כשהוועדה עוקבת מקרוב אחרי כל הדברים שצריכים תיקון ופיקוח, הייתי פשוט מנסה לשתף את אזרחי ישראל בידע שגורם למדינות בעולם – כל המדינות בעולם, כל מי שמבין בנושא – להעריץ את היצירתיות הישראלית, להעריץ את מקומה של מדינת ישראל.
אם דיברנו על טרור בנושא הקודם, אדוני היושב-ראש, ראה מה עושה עם שרידי החרב הזה, עם שהגיע לכאן מייסורים ותלאות של גיהינום באירופה. לרגע לא נותנים לו פה מנוחה, אבל את ילדיו הוא לא מחנך על שנאה ונקמה. הוא נוטע בהם את הכוח ליצור דף חדש, ליצור חיים חדשים, מעודד את היצירתיות, מעודד את הקדמה והמדע, ואלו דברים שרצוי מאוד שאזרחי מדינת ישראל יהיו מודעים להם, לפרטי הפרטים של ההישגים הלאומיים שיש לנו כמדינה בתחום הזה.
אני אסיים, אדוני היושב-ראש. מובן שהתחומים שונים ורבים, גם בתחום החקלאות וגם בתחום הרפואה, בתחום המו"פ – המחקר והפיתוח – שמקיף את כל תחומי המדע והחלל. נמצא פה חבר הכנסת בן-ישראל שהוא יושב-ראש סוכנות החלל. את היום הקדשנו, כמו שציינתי, ברוב עם, בכמות ובאיכות, לנושא הזה של טכנולוגיית המידע.
אני אסיים באמרה אחת שהותירה בי רושם, לא מהיום אלא דווקא כחבר ועדת החוץ והביטחון, שאנחנו, מייד אחרי המלחמה האחרונה, זו השנייה בלבנון, ביקשנו מכל האנשים שנטלו בה חלק, אם הם חיילים, אם הם קצינים, לבוא ולהעיד בפנינו. הדברים היו, אדוני היושב-ראש, לפני פרסום דוח-וינוגרד, לפני שהוועדה פרסמה את הדוח שלה, ואלו היו הישיבות המרתקות ביותר שאני אישית חוויתי כחבר בכנסת הזאת כבר שנים.
אני רוצה לחלוק את הרגשות שלי עם חברי הבית ועם אלה שמקשיבים לנו. במדינות אחרות החיילים על-פי רוב הם או צעירים בסדיר –yes sir , no sir, משמעת עד הסוף – או אנשי קבע שזה שכרם. המדינה שלנו, אדוני היושב-ראש, בנויה על מילואימניקים. ומי הם המילואימניקים האלה? מלח הארץ. מגיעים בחורים שיש להם חברות פרטיות, אותן חברות שציינתי, שעושים הון תועפות, סוגרים את העסק שלהם, רצים ומתנדבים, ומובן שאנשים כאלה, כשהם אומרים: תראה, אני, את הקצין שהיה אחראי לפעילות, לא הייתי ממנה למנהל קבוצה קטנה ביותר אצלי, עם חוסר יכולת ארגון כמו שיש לו – אז מובן שמדינת ישראל צריכה להיות קשובה לביקורתיות של אותם מילואימניקים, שתורמים את כל מה שיש להם.
אבל, אחרי כל הביקורת הכנה והכואבת שהם באו ואמרו בפנינו, על הכישלונות, על ביצועים גדולים וכואבים שהיו במלחמה האחרונה, הם שבו ואמרו: אין לנו שום ספק שאם חלילה וחס אנחנו נקראים לדגל, אנחנו שם. אני לא יודע אם יש מדינה אחרת בעולם – אני יודע שאין מדינה אחרת בעולם – שיש לה כזה דור צעיר, כאלה כשרונות, כזאת יצירתיות, כזאת תחושה לאומית.
אז נכון, אנחנו מדברים על בריחת מוחות ועל עוד נושאים – צריך לעסוק בכל נושא בפרוטרוט – אבל זה בפירוש תחום שכבוד לי בשם הכנסת להיות יושב-ראש ועדת המדע ולעקוב אחרי ההתפתחויות השונות בו. כבוד היה לי כיושב-ראש הוועדה לארח היום את אותם אנשים שעשו את המהפך הזה, שהביאו לישראל הכנסות אדירות בתמ"ג הישראלי וכבוד גדול לאומה.
אני מאוד מקווה שנצליח לשמור על רמת המדע, החינוך, היצירתיות, על רמת הערכיות שלנו, כדי שנמשיך לצעוד ולהצעיד את העולם כולו, בתרומה לאנושות כולה ביצירתיות של מדע, חיוביות וקדמה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לשבח את יושב-ראש ועדת המדע, חבר הכנסת בני אלון, על הארגון של היום המיוחד שנערך היום בכנסת, היום הלאומי למדע. ראינו נציגים מאוד בכירים ומאוד נבחרים של אנשי המדע בארץ שהשתתפו בכנס שהתקיים היום בכנסת.
אכן, יש לנו, למדינת ישראל, במה להתגאות. אפשר לומר שישראל בורכה בהון אנושי מהמשובחים בעולם. זהו משאב שהקדוש-ברוך-הוא כנראה חנן בו את עם ישראל, במשאב האנושי הטבעי הזה. אם אנחנו, מדינת ישראל, לא נשכיל היום לנקוט עמדות נכונות, אנחנו עלולים להפסיד את ההון האנושי הזה במערכה הגלובלית. אנחנו צריכים להוביל את המערכה הזאת לצורך שיפור ותגבור של הכוחות המשובחים והמבורכים האלה.
מצד אחד, אנחנו יכולים להתברך במוחות האנושיים המשובחים האלה, ומצד אחר, בכאב רב, גם יכולים לציין את העובדה שאותם מוחות ישראליים תורמים לכל העולם. במדינות שונות המוחות הישראליים האלה הם המובילים במדע. חבר הכנסת מיכאל איתן אמר היום בהרצאה, ובצדק, שזה לא פסול שמישהו הולך להשתלם במדע בעולם ושהוא יתפתח שם, כי לא תמיד מדינת ישראל מסוגלת להעמיד לרשותו – גם אם זה במעבדות המשוכללות ביותר שיש כאן – את אותם תנאים שיש בעולם, והכפר הגלובלי מושך את המוחות האלה. עם זאת, העזיבה של המוחות האלה את הארץ כדי לצאת ולהתפתח בחו"ל, לצערנו לא תמיד מסתיימת בחזרה, אלא הם נשארים שם. אם לא נעשה דברים חיוביים כדי לגרום להם לחזור אלינו, או לסייע למדינת ישראל בידע הרב שהם רכשו ורוכשים, אנחנו עלולים להפסיד גם בתעשייה וגם באקדמיה.
אני מברך על יוזמת שר התעשייה והמסחר, סגן ראש הממשלה, השר אליהו ישי, על הסקר שיזם משרד התמ"ת, יחד עם פורום BioAbroad מארצות-הברית ובביצוע חברת "אפלייד אקונומיקס". מהסקר עולה כי כ-50% מהחוקרים הישראלים שנמצאים בחוץ-לארץ מדווחים כי הסיבה המרכזית לכך שהם נוטים להישאר בחוץ-לארץ ולא לחזור לארץ, היא העדר האתגר המקצועי והעדר משרות באקדמיה ובתעשייה אשר עונות על העניין המחקרי ורמת האתגר המקצועי הרצוי.
לנוכח ממצאי הסקר הוכנה תוכנית במשרד התמ"ת בכמה מישורים. חשוב לציין – ביום הזה שבו אנחנו אמורים לעודד מבצעים – שמשלחת של נציגים מקצועיים ממשרד התמ"ת תפנה אל אותו קהל פוטנציאלי ותציג בפניו את היעדים שניתן לקלוט אותם בהם בארץ, גם בתעשייה. מדיונים בוועדת המדע למדנו איזה פוטנציאל יש בארץ לפיתוח תעשייה מקומית ברמה הגבוהה ביותר, וכך גם לגרום לצמצום האבטלה וגם למשוך את אותם אנשים – שלא תמיד מנוצלים בדרך הנכונה, הן משום שהביאו אתם מקצועות שבארץ לא תמיד מוכרים והן משום שהמחקר והפיתוח בארץ לא תמיד מיושמים באופן מעשי.
אני מקווה שנעשה הכול, ככנסת וכממשלה, לעודד ולטפח את התחום הזה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יצחק בן-ישראל, בבקשה.
יצחק בן-ישראל (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדינת ישראל, כמו שציינו קודמי, אין לה בעצם שום משאב שהיא יכולה לנצל, שום יתרון יחסי על סביבתה או על העולם בכלל, מלבד איכות האנשים שיש לה. אבל אני לא שותף לאלה שחושבים שאיכות האנשים היא משהו שניתן לנו מלידה, משהו גנטי. היא כולה עניין של חינוך, תרבות והשקעה בדברים הנכונים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
טוב שגם הבסיס טוב.
יצחק בן-ישראל (קדימה):
הבסיס טוב, אבל הוא יכול להתקלקל במהירות רבה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הוא לא מספיק.
יצחק בן-ישראל (קדימה):
למזלנו, אבות האומה, מי שהקימו את המדינה, הבינו את זה היטב, ואפילו עוד לפני הקמת המדינה, היישוב הציוני, עוד לפני שהיה פה הרבה – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – – היהודים היו ידועים בכל העולם – – –
יצחק בן-ישראל (קדימה):
נכון, אבל גם שם זה עניין של חינוך, תרבות והשקעה בדברים הנכונים. כך זה בכל מקום בעולם.
עוד לפני שהוקמה המדינה כבר היו לנו שתי אוניברסיטאות גדולות. לצערי הרב, אף-על-פי שיושב-ראש ועדת המדע אמר שהוא לא רוצה ביום חג כזה להעלות נעימות עצובות, בשנים האחרונות אנחנו במצב לא טוב. החברה כולה שינתה את סדר העדיפויות שלה – אולי אפילו בלי לשים לב לזה – וכתוצאה מכך צמצמה את ההשקעות של החברה כולה במדע, בטכנולוגיה, בכל התחומים, להוציא אולי תחום הביטחון, שהוא עדיין במובן מסוים אוטונומי והתרומה שלו למדע ולטכנולוגיה, שקודמי דיברו עליהם, היא עצומה. להוציא התחום הזה, בשאר התחומים אנחנו בהידרדרות.
אנחנו עברנו לא מזמן שביתה ארוכה של המרצים באוניברסיטאות, הפרופסורים. כל מי שבא משם, ואני בא משם, יכול לספר לכם שהבעיה של השכר היא לא הבעיה העיקרית. הבעיה שבגללה אנשים עוזבים את הארץ ובורחים – בריחת המוחות הזאת שקודמי דיבר עליה פה – היא בעיקרה עניין של אמצעים למחקר, ובזה אנחנו חלשים.
גם הגאווה הגדולה שלנו, שאנחנו משקיעים במו"פ – בודקים את זה יחסית לגודלנו. אנחנו מהמדינות הראשונות בעולם בהשקעה למו"פ, למחקר ולפיתוח. גם זו לא הוצאה ממשלתית. רוב הכסף מגיע – היה פעם בעבר, דרך אגב, הוצאה ממשלתית – אבל מגיע ברובו מהשוק הפרטי, וברובו, למזלנו הרב, בכלל כסף זר. אנחנו אחת המדינות שמושכות הכי הרבה בעולם כסף זר למחקר ולפיתוח, כי החברות שרוצות – כסף זר מגיע תמיד, כי הם חושבים שיעשו יותר כסף, מכירות בפוטנציאל, שנבנה כאן בשנים הקודמות. והממשלה, במקום שהיא תמשיך ותטפח את הפוטנציאל הזה, הולכת ומפחיתה את החלק שבו היא משקיעה, כפי שהדבר מתבטא בתקציב המדען הראשי ובתקציבי המועצה להשכלה גבוהה ובכל מה שיש ממנו ריח של מחקר ופיתוח.
לדעתי האישית אנחנו עומדים בשעת האפס. שום דבר לא מאוחר. עדיין יש לנו תשתית שנבנתה בעמל רב. זו תשתית מצוינת. בכמה מדדים אנחנו חצינו את הקו האדום, מאוד מדאיגים. אני מניח שאתם מכירים את המחקרים שעשה, למשל, ד"ר דני בן-דוד מאוניברסיטת תל-אביב. אנחנו אלופי עולם בבריחת מוחות מהאוניברסיטאות. אין שום מדינה בעולם שאחוז כזה גדול של המרצים הבכירים שלה נמצא באוניברסיטאות בחוץ-לארץ. זה לא טוב, והדרך להחזיר אותם היא לא משכורות והיא לא שכר; היא להמשיך ולהשקיע במה שפעם ידענו להשקיע: בתשתית המחקרית, באמצעים למחקר, בקרנות המחקר, בכל הדברים הללו, כולל בתחומים שהזכיר קודם יושב-ראש ועדת המדע, כמו תחום החלל, שבו אנחנו לא משקיעים שום דבר בצד המדעי והאזרחי, אלא כמעט אך ורק בצד הביטחוני. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל איתן, בבקשה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מציינים היום את יום המדע. זה יום הולדתו ה-129 של אלברט איינשטיין, השבוע. והכנסת, כל שנה בשבוע זה, שבו נולד אלברט איינשטיין, מציינת את יום המדע בשורה של אירועים שמיועדים לנושא הזה.
חבר הכנסת בני אלון, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, ארגן היום אירוע מוצלח מאוד באודיטוריום, והדיונים כאן היום הם המשך לאותו אירוע, שהיה פתוח גם למשתתפים שאינם חברי הכנסת. כאן אנחנו עומדים, חברי הכנסת ומליאתה, ונותנים את הכבוד הראוי למדע.
אני חושב שכשאנחנו מסתכלים מדוכן הפוליטיקאי אל המעבדה של המדען, אנחנו רואים תהום גדולה שעומדת ונפערת בינינו. קחו את המדען, התפקיד והמחויבות שלו הם להגיע לחקר האמת האבסולוטית – כפי שהיא מצטיירת אומנם בעיניו, אבל הוא הולך לאמת האבסולוטית. אם הוא נאמן לתפקידו אסור לו בשום פנים ואופן לעשות חשבון איפה הרוב, מה אחרים חושבים, האם זה יפגע במישהו, האם זה פופולרי או זה לא פופולרי. בטח ובטח שהוא לא יכול לעשות פשרות, הוא צריך ללכת עם האמת שלו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
יושר אינטלקטואלי.
מיכאל איתן (הליכוד):
ואילו הפוליטיקה, ובמיוחד השיטה הדמוקרטית, אומרת בדיוק ההיפך. מה זה הפוליטיקה, אם לא עשיית פשרות? מה זאת הפוליטיקה, הדמוקרטיה, אם לא בחירה של אנשים על בסיס עקרונות, אמונות, דעות, על-ידי ציבור הבוחרים? התכנסותם בבית הזה היא על מנת לחפש את המכנים המשותפים, על מנת לוותר, על מנת להתפשר, לפעמים אפילו להיקרא בוגדים בעקרונות כי הם רוצים להגשים רק חלק מעקרונותיהם ולא יכולים את הכול.
שם הרצון הוא להוציא את הכול, כאן האפשרויות מכתיבות ומאלצות פשרות. ואנחנו, הפוליטיקאים, כשאנחנו רואים את הסיטואציה הזאת, צריכים להבין שאנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן לוותר על המדענים. אנחנו, לפעמים נוח לנו, חשוב לנו אולי אותו ראובן, שיש לו השפעה על 100 אנשים והוא מבטא מבחינתנו את שולחינו, את הרוב, את הציבור שאנחנו צריכים להיות משרתיו; ומה לנו עם שמעון המדען, שמייצג רק את עצמו?
אבל המחשבה הנכונה של הפוליטיקאי היא היכולת לגשר ולהבין שגם אם שמעון, אמיתותיו ודבריו אינם מובנים על-ידי ראובן, הפוליטיקאי צריך להסביר לראובן ולחבריו את חשיבותו של שמעון, את הצורך של החברה כולה בשמעון, על מנת שהפוליטיקאי יוכל, בסופו של דבר, גם לסייע לראובן ולחבריו ליהנות מהשכלה, מאיכות חיים, מכלכלה. את כל אלה מביא לנו המדע. ואיך נחיה רק פוליטיקאים ושולחיהם, הרחבים, הרבים, ללא אותם בודדים יחסית, המדענים, שצריכים לפרוץ דרכים, שצריכים לפעול דרך הרוב, שצריכים לפעמים להיות לא פופולריים, אבל בכוחם אנחנו יכולים לקיים את החברה ולקיים אותה כהלכה.
האם אנחנו עושים את מלאכתנו נאמנה? התשובה שלי היא לא באל"ף רבתי. האם הפוליטיקה הישראלית שמה את המדע במקום הנכון? התשובה היא לא באל"ף רבתי. אנחנו רצים אחרי הקולות, אנחנו רצים אחרי הרוב, אנחנו שוכחים שאחר כך, כשאנחנו נצטרך להגיע לשלטון ולנהל את המדינה, אי-אפשר לספק את תביעות הרוב בלי שתהיה לנו עתודה גדולה, רצינית, של מדענים, שיחזיקו את אותם חלקים בחברה שהמדע צריך להחזיק.
ואני רוצה לומר לך, אדוני חבר הכנסת בן-ישראל: אתה פרופסור, אתה איש מדע, אתה העסקת מדענים, אתה השפעת על המדע בישראל. באת לפוליטיקה, נהיית פוליטיקאי. הפסדנו מדען טוב, מדען תורם, מדען מקדם, והרווחנו פוליטיקאי גרוע, סליחה שאני אומר את זה. למה אתה פוליטיקאי גרוע? כי אתה היית צריך לעמוד פה על הבמה היום ולומר לאהוד אולמרט, ממפלגתך, למשל את המשפט הבא: אני, פרופסור בן-ישראל, לא אוכל להמשיך להגן על הממשלה הזאת אם היא לא תפעל ליישומן של מסקנות של ועדה שהממשלה מינתה, ועדת-שוחט, בעניין ההשכלה הגבוהה. חצי שנה עברה – לא עשו כלום.
שמעתי היום את נשיא האקדמיה הלאומית למדעים מקונן שהוא מרגיש שאין לו עם מי לדבר. אתה פה בשביל הדבר הזה, פרופסור בן-ישראל, ואני אלך אתך ביחד. אבל זה לא חוכמה, כי יגידו שאני מהאופוזיציה. ישנו פרופסור בן-ששון, ישנם חברי כנסת אחרים. מה אתם עושים? לבוא הנה ולהסביר לנו שאנחנו לא בסדר ואנחנו לא עושים מספיק והולכים לחצות קווים אדומים. למה הולכים לחצות קווים אדומים? לא היה מספיק – – –
יצחק בן-ישראל (קדימה):
כי אתה קיצצת בתקציב. לא אתה אישית, אלא המפלגה שלך, כשהיא שלטה באוצר, היא קיצצה.
מיכאל איתן (הליכוד):
חבר הכנסת בן-ישראל, אומנם התנצחתי אתך באופן אישי, כי אני רוצה את טובת העניין ואני רוצה לקדם אותך. יש לי ניסיון פוליטי רב ואין לי ניסיון במדע. אני בטוח שאם אתה תיקח – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
את זה עשינו כשראש תנועתנו היה אריק שרון. אל תרחצו בניקיון כפיים כאילו הליכוד עשה. אריק שרון היה ראש הממשלה.
מיכאל איתן (הליכוד):
זאת לא בעיה של הליכוד.
קריאה:
זה לא עניין אישי.
מיכאל איתן (הליכוד):
חבר הכנסת בן-ישראל, חבר הכנסת בן-ישראל, חבר הכנסת בן-ישראל, עזוב. בוא וניקח את זה על כולנו ביחד, אנחנו הפוליטיקאים. בתחילת שנות ה-90 במדינת ישראל אמרו: בואו ונעשה תוכנית שהחינוך שלנו יוכל לספק את ההון האנושי שעליו דיברת. דרך אגב, הטבע מייצר הון במיליונים של שנים עד שנוצר זהב, עד שנוצרים יהלומים ועד שנוצרים פחם ונפט. הון אנושי אפשר לייצר ב-10–15 שנה. אפשר להשקיע ולגדל ולהביא יצרני דולרים ויצרני הון אנושי כאן, בארץ הזאת, כדי שיהיה לנו גידול עצום בתוצר הלאומי. אם אנחנו לוקחים 200 ילדים מתחת לקו העוני ומצליחים להעבירם מהעתיד העגום שלהם, שהם הולכים להיות עובדים של low-tech, ויקבלו חינוך טוב והשכלה ויהפכו לעובדים של היי-טק ובמקום הכנסה של 25,000 דולר הם ייצרו הכנסה של 125,000 דולר – ובהיי-טק מגיעים גם ל-200,000, ל-300,000 ול-400,000 דולר ואף יותר לעובד. אבל נניח שהם יהיו בתחתית של ההיי-טק והם ייצרו 125,000 דולר. 100,000 דולר על 200,000 איש זה עוד 20 מיליארד דולר. אתם יודעים מהי המשמעות מבחינה זו למדינת ישראל? ואנחנו לא עושים כלום.
בתחילת שנות ה-90 היתה לנו תוכנית שקראו לה "מחר 98'". מה היתה התוכנית הגדולה הזאת? שלכבוד יובל ה-50 למדינה תהיה לנו רמה סבירה של מחשבים והוראה בטכנולוגיות מתקדמות – עשרה תלמידים למחשב והכנסת החינוך לעולם המחשוב. רבותי, אנחנו היום לא בשנת ה-50 למדינה ולא ב"מחר 98". אנחנו אחרי 2008, ועוד לא הצלחנו ליישם כלום. אני לא רוצה להגיד: כלום. לא הצלחנו ליישם. חבר הכנסת בן-ישראל, זה לא עניין מפלגתי. הליכוד, העבודה – את מי זה מעניין עכשיו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
בזכותך – – – חבר הכנסת איתן, חבר הכנסת איתן – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
אותי מעניין להבין איך דבר כזה יכול לקרות. אותי מעניין להבין איך זה יכול להיות שהעם שלנו – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
חבר הכנסת איתן, אתה מאשר בזה – – – אתה החדרת את האינטרנט למערכת החיים בישראל, והיא אחת הגבוהות בעולם. אתה התחלת בזה, כשראו בך הוזה.
מיכאל איתן (הליכוד):
חבר הכנסת ריבלין – – –
היו"ר אמנון כהן:
תודה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני מייד מסיים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
היום אנחנו – – – עד כדי כך שחבר הכנסת אמנון כהן – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
חבר הכנסת ריבלין, אני יכול לעמוד כאן ולספר לך חברה אחר חברה איזה כבוד היא הביאה למדינת ישראל בתחום האינטרנט וטכנולוגיות המידע. אין לזה שום קשר למה שאני עשיתי או לא עשיתי. אין לזה שום קשר. אתה יודע ממה זה נובע? זה נובע מההצלחות של ישראל האליטיסטית של בן-ישראל, של ריבלין ושל מיכאל איתן, שידעה לספק את הכוחות והמוחות שהביאו לפריצות דרך טכנולוגיות בעולם האינטרנט וטכנולוגיית המידע. זה לא סתם ש"מיקרוסופט", "IBM" ו"אינטל" ועוד חברות באות לכאן לפתוח מרכזי מחקר ומידע.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מודל.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מה זה – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
אבל, הבעיה – על מה אני מקונן? אני מקונן על זה שזה פוגע רק בחלק מהאוכלוסייה. איפה מאות אלפי תושבי הפריפריה, שיכולים להפוך להיות עובדים במקומות האלה, ולא מקבלים את ההשתלבות הנכונה?
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת איתן, תודה רבה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני מסיים. אני רוצה לסיים ולומר כך: אני לא יודע מאיפה אנחנו צריכים להתחיל. אני לא יודע מאיפה להתחיל, אבל אולי אלה ששומעים אותי יהיו יותר פעילים, גם הפוליטיקאים, גם אלה ששומעים אותי בבתים, כדי להעלות את הנושא הזה בצורה רצינית על סדר-היום הלאומי. אם יצאו אנשים ויפעילו לחצים, גם לחצים פוליטיים וגם לחצים ציבוריים, הממשלה תהיה קשובה. לפעמים נדמה לי שהציבור עצמו מחכה שהכול יוסדר, והוא לא נאבק על סדר העדיפויות הלאומי הנכון שצריך להיות במדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. אין שר שמשיב, ולכן אנחנו נצביע.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
יש שר.
היו"ר אמנון כהן:
אדוני, על הנושא הזה?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
נתנו לי.
היו"ר אמנון כהן:
כבודו, בבקשה. במקום השר מג'אדלה יבוא שר הבריאות המכובד וינמק וישיב על ההצעות לסדר-היום בנושא היום הלאומי למדע. כבוד השר, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
בלי לפגוע – ואני מכבד אותו – זו פגיעה בכבוד הכנסת. יום המדע ולא בא שר המדע, ושיהיה בריא עד מאה-ועשרים.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אני מוכן לרדת, ואין לי בעיה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, אבל לפי התקנון זה לא חייב להיות אותו השר. הממשלה תקבע איזה שר יכול לבוא לנמק הצעה לסדר-היום כזאת או אחרת.
מיכאל איתן (הליכוד):
המדע צריך ניתוח, אז הביאו את שר הבריאות.
היו"ר אמנון כהן:
נכון. תודה רבה על ההערות. כבוד השר, בבקשה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
הוא עסוק – – – דקות דומייה – – – בעזה.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת רותם.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא אכנס לענייני מדע ומחקר בנושאי מערכת הבריאות, שהם מורכבים לא פחות מכל הנושאים האלה שמועלים כאן. אני, כמובן, מביא דברים של שר המדע, התרבות והספורט, וזו לשונם: משרד המדע הוא גורם מרכזי בעיצוב ובהובלת מדיניות המחקר והפיתוח בישראל. המשרד מופקד על קביעת סדר עדיפויות לאומי, על עיבוי תשתיות אנושיות ומתקני מחקר, על קידום ישראל ועל מינוף היתרונות היחסיים של ישראל בתחום המדע. משרד המדע הטביע את חותמו כמעט בכל נושא שקשור למחקר ולפיתוח במדינת ישראל.
למשרד המדע התשתית להתוויית מדיניות מדע וטכנולוגיה לאומית. יש לציין את העברת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח למשרד המדע. זהו גוף אוטונומי שייעץ למשרד ולממשלה לגבי מדיניות מדע וטכנולוגיה. יש בהישג זה של החייאת המשרד למחקר ולפיתוח כדי לשנות את חזון הטכנולוגיה של מדינת ישראל. השר רוצה להודות על התמיכה הרחבה שהוא זכה לה ביישום היוזמה, הן מוועדת הכנסת והן מהרשויות הביצועיות.
משרד המדע הוכיח בעבר את יכולתו להמיר פעילות אקדמית מניבת מאמרים לפעילות מניבת פירות כלכליים. תוכנית התשתיות היא התוכנית היוקרתית ביותר של המשרד. התוכנית מעודדת הקמת קבוצות מחקר ופיתוח מרובות חוקרים, ובדרך כלל מממנת את המחקרים לשלוש שנים בהיקפים משמעותיים. המשרד תמך במאות מחקרים משנת 1995, וכיום אנו רואים תחומים רבים שבהם תמיכות אלו יצרו יתרון יחסי מהותי למדינת ישראל. ניתן להראות כי החזר ההשקעה בפרויקטי תשתית הנבחרים לפי מדיניות לאומית כוללת היה הגבוה ביותר.
הכשרת מדענים וחוקרים ממגזרים בעלי נוכחות נמוכה בתחום חשובה להרחבת בסיס המדע והטכנולוגיה במדינה. אנו יודעים כי 80% מהמדענים מגיעים מ-20% של האוכלוסייה מבחינת מגזר ומגדר. המשרד מצליח להפיץ את החשיבות הקיומית של המדע והטכנולוגיה למדינת ישראל. ניתנו מאות מלגות לבני מיעוטים, לנשים ולתושבי פריפריה, ורבים מהם הוכשרו כמדענים מהשורה הראשונה.
יש גם מרכזי המחקר והפיתוח האזוריים, שנחשבים למודל בין-לאומי לחיקוי. אנו מקיימים שמונה מרכזים כאלה, וכולם באזורי הפריפריה. לאחרונה התבקשנו מאונסק"ו לחנוך מדינות מתפתחות כיצד ליישם מרכזים כאלה במדינות נוספות.
בנושא קשרי חוץ – המשרד חתום על עשרות שיתופי פעולה מדעיים בין-לאומיים הממצבים את ישראל כגורם משמעותי וכמגדלור בעולם המדע והטכנולוגיה. לאחרונה, בביקור השר ביפן ובקזחסטן, העמקנו את קשרי המדע והטכנולוגיה עם מדינות אלה. בשבוע הבא, במהלך ביקור קנצלרית גרמניה, מתוכננות לשר שיחות רבות להרחבת שיתוף הפעולה עם גרמניה, בעיקר בנושאי סביבה, מים וביטחון הבית.
בנושאי החלל – המשרד ממונה גם על פעילות החלל האזרחית במדינה. השנה ישוגר לוויין "ונוס", שמגלם את יתרונותיה של תעשיית החלל הישראלית שמתפתחת בנחישות – לוויינים זעירים ומערכות תצפית מתוחכמות.
זו הצהרת השר: לרגל יום המדע, אני קורא להמשיך ולפתח את המדע והטכנולוגיה במדינת ישראל מתוך שאיפה להובלה מוחלטת בנושאים מגוונים.
חוק המדע והטכנולוגיה – אני מציע ליישם בארץ חוק שפעילות המדע והטכנולוגיה במימון ממשלתי תעוגן בו. החוק יסדיר את עיגון המשאבים הנדרשים ויתווה את מעמדם של מנהלי המדע, המשרדים השונים.
תקציב תוכנית התשתיות – עקב הצלחתה המוכחת של תוכנית התשתיות, השר קורא להגדלת תקציב התוכניות לרמות שהיו מקובלות בעשור הקודם.
בנושא החלל – אני קורא להתארגנות לקראת לוויין נוסף, שידגיש את יתרונותיה של מדינת ישראל בתחום. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה לכבוד השר. מה מציע כבוד השר?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אני מציע את אשר המציעים מציעים.
היו"ר אמנון כהן:
המציעים מציעים להסתפק בדברי השר, אני חושב.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זו ישיבה חגיגית – – –
היו"ר אמנון כהן:
הסתפקנו בדברי השר. שר הבריאות, תודה רבה על שהבהרת את עמדת הממשלה ואת עמדת השר הקשור לנושא המדע.
סיימנו את ציון היום הלאומי למדע לשנת 2008.
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2008
[מס' מ/316; דברי הכנסת, מושב שני, חוב' ל"ה, עמ' 10274; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יבוא ויסביר את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון. בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, תיקון מס' 42 והוראת שעה – בנושא שופט עמית. זו הצעת חוק ממשלתית, והיא נועדה לצמצם מעט את העומס הנורא שיש בבתי-המשפט.
תיקון מס' 42 לחוק בתי-המשפט, שנכנס לתוקף במרס 2006, במסגרתו הוספה הוראת שעה לארבע שנים – ושנתיים כבר עברו – הקובעת הסדר של שופט עמית, שמאפשר מינוי של שופט בית-משפט מחוזי או בית-משפט שלום שפרש לכהן כשופט לתקופה של עד ארבע שנים. ההסדר נחקק אז במטרה להקל את העומס בבתי-המשפט ולאפשר ניצול של כוח-אדם שיפוטי בעל ניסיון רב המעוניין להמשיך לתרום למערכת בתי-המשפט. בסיומה של הוראת השעה, בעוד שנתיים, תיערך בכנסת בחינה מחודשת אם לקבוע את ההסדר כהסדר קבוע.
במקביל לקביעת ההסדר בדבר שופט עמית החליטה הכנסת לבטל בהוראת שעה לארבע שנים את הסעיפים בחוק בתי-המשפט ובחוק העזרה המשפטית שאפשרו עד אז מינוי בקצבה של שופט של בית-משפט לעניינים מקומיים, של בית-משפט לתביעות קטנות או שופט לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות. זאת משום שההנחה היתה שהשופטים שימונו כשופטים עמיתים ימלאו את הצרכים בבתי-המשפט לתביעות קטנות, בבתי-המשפט לעניינים מקומיים ולפי חוק עזרה משפטית, בעיקר משום שבאותם סעיפים מינוי של שופט בקצבה לתפקיד של שופט הוא בדרך שונה לחלוטין מזו שנקבעה בהסדר של שופט עמית. מדובר על היבטים חשובים, שהמחוקק הקדיש מחשבה רבה לקביעתם בדרך זו, שכן מצא שהם מבטיחים עקרונות חשובים ואיזון במינוי שופט עמית. העניינים העיקריים השונים בסעיפים שבוטלו אז: אין הגבלת גיל על מינוי שופט בקצבה; המינוי יהיה על-ידי שר המשפטים ונשיא בית-המשפט העליון ולא על-פי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים; המינוי הוא ללא מגבלת תקופה, למעט לפי חוק עזרה משפטית, וניתן להאריכו מעת לעת; המינוי הוא לעניין מסוים, ונתתי דוגמה: בית-משפט לתביעות קטנות. הובהר אז כי שופט בקצבה המכהן במועד שהחוק נכנס לתוקפו ימשיך לכהן עד תום התקופה שלה מונה.
מכיוון שעד כה מונו מספר מועט בלבד של שופטים בקצבה לשופטים עמיתים, שישה בלבד, ולנוכח מגבלת הגיל, שלפיה לא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75 – זאת אומרת, אז הכנסת קצבה וחשבה שנמצא מזור לבעיה, והתברר למערכת המשפט כי עשרה מהשופטים המכהנים כיום בבית-המשפט לתביעות קטנות ולעניינים מקומיים לא יוכלו להמשיך לכהן. לפיכך הציעה הממשלה, לקריאה ראשונה, והביאה אלינו, הצעת חוק להשיב על כנם סעיפים בחוק בתי-המשפט ובחוק העזרה המשפטית המאפשרים מינוי שופט בקצבה לעניינים מסוימים.
אנחנו שינינו במעט את הצעת החוק הממשלתית – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני לא מבין אם אותו שופט צריך לעבור שוב את כור ההיתוך והבחירה של הוועדה לבחירת שופטים או שזה שהוא נבחר ויצא לגמלאות כבר מאפשר לשר למנותו.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לשר ולנשיא בית-המשפט העליון סמכות למנות. זה הדבר שהיה לנו בשופט בקצבה, ואסביר: הוועדה הסכימה אפוא לקבוע חריג במסגרת של שופט עמית – וזה חלק מהוראת השעה, והיא תפוג בעוד שנתיים ונחזור ונדבר בה. אנחנו נוכל למנות שופט שגילו עולה על 75 כשופט עמית במנגנון מינוי רגיל. שופט כאמור יוכל לכהן רק בבית-משפט לתביעות קטנות או בבית-משפט לעניינים מקומיים, עם הליכים פשוטים יותר וקצרים, שבהם ההחלטה במקרים רבים היא מייד בתום הדיון. ההצעה במקרה הזה שנחריג, ולא ניתן למעלה מגיל 80, לא התקבלה, ותיקנו את ההצעה כפי שהיא עומדת לפניכם, לתקופה הקצרה הזאת.
אני מקווה שאין מי שיסתייג ואפשר יהיה להצביע. תודה, אדוני.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. להצעת החוק יש הסתייגות אחת של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, והוא לא נמצא. נעבור להצבעה.
משה גפני (יהדות התורה):
יש לי הודעה.
היו"ר אמנון כהן:
הודעה חשובה? בבקשה, מה רצית לומר לנו לפני ההצבעה בקריאה שנייה?
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אין שום סיבה בעולם שלא להחיל את אותו דבר, שופט עמית מעל גיל 75, גם על דיין עמית. למשל, אם נשיא בית-הדין הרבני – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
למה לא הגשת הסתייגות?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יש הסתייגות.
משה גפני (יהדות התורה):
נשיא בית-הדין הרבני הגדול, בתביעות קטנות ובדברים שאינם גורליים, יכול למנות את – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, יש פה ניצול לרעה של חוקי הכנסת. חבר הכנסת גפני לא הסתייג והוא רוצה לדבר בעניין אחר לגמרי.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר, אני לא מנמק. ביקשתי להחזיר את זה לוועדה כדי להגיש הסתייגות, ויושב-ראש הוועדה לא הסכים. אם הוא רוצה למנות את הרב עובדיה יוסף או את הרב מרדכי אליהו, שהם מעל גיל 75 – לא יכולים למנות אותם לדיין עמית, ולכן סיעת יהדות התורה – – –
קריאות:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
גם לדיין עמית משרד המשפטים מתנגד. לכן סיעות יהדות התורה והאיחוד הלאומי – מפד"ל רואות בהצעה החוק הזאת הצעת אי-אמון בממשלה.
היו"ר אמנון כהן:
לכן אמרתי מראש שעכשיו זו קריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2008. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד סעיף 1 – 16
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד הצעת החוק – 16, אחד נגד, אין נמנעים.
לפני שנעבור לקריאה שלישית, מה רצית, חבר הכנסת גפני?
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר אמנון כהן:
כבוד השר, אתה רואה בזה הצעת אי-אמון, או – – –
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
– – –
היו"ר אמנון כהן:
בסדר.
אנחנו מצביעים בקריאה שלישית. מי שמצביע בעד – בעד הצעת החוק ודחיית האי-אמון. לכן אפשר לעבור להצבעה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
יש לי קושי גדול, אבל לא אצביע אי-אמון.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 16
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 16, נגד – 1, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית ונדחתה הצעת האי-אמון.
הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 25), התשס"ח–2008
[מס' כ/185; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 13211; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בהצעת החוק הבאה: הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 25), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. ינמק את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק משפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון. בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, האם אני רשאי להודות עכשיו?
משה גפני (יהדות התורה):
למה סיעת ש"ס נתנה יד לקיפוח הזה? לקיפוח הזה אין שום הסבר.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת גפני, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.
משה גפני (יהדות התורה):
את חוק בתי-הדין הרבניים הוא לא מביא.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת גפני, אני אקרא אותך פעם שנייה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות קודם כול לחברי הכנסת על כך שהוסיפו ברגע הזה, אני מקווה, כ-15 שופטים למערכת המשפט, וזה לא דבר קטן, לפחות לתקופה קצרה. אני כבר שמעתי שאומרים שנמנע מינויים משום שיש חבר כנסת שחיבל במינוי כי חשב שצריך להתאים בכל דבר את מערכות המשפט.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אפשר, בתי-משפט מקומיים, בתי-משפט לענייני תחבורה, למה לא – – –
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אבל יש דברים שהם לא רלוונטיים, לא הכול שווה. נתתי דוגמה לחבר כנסת מסוים.
אדוני היושב-ראש, נעבור עכשיו לחוקי הבחירות. כפי שראיתם, גם אתמול הצביעה הכנסת, ועתידים להגיע עוד כמה וכמה – אגב, עוד אחד מהם ביוזמתו של חבר הכנסת חסון, ונדון בו בוועדה בשבוע הבא – אחרי שקראו בעיון את הביקורת של יושבי-ראש ועדות בחירות בשנים האחרונות, ומתוך זה כבר החלו להציע הצעות חוק.
הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 25) (איסור הגשת משקאות משכרים), התחילה כהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת חסון. הצעת החוק הזאת באה לתקן את סעיף 8 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). שם יש איסור תוכניות וכיבודים, וביקשו לקבוע כי תעמולת בחירות לא תהיה קשורה בהגשת משקאות משכרים, פרט למסיבות בבתים פרטיים. בחוק היה כתוב שאסור להגיש משקאות סתם. בסעיף 8 האמור הובהר שלא תהיה תעמולת בחירות מלווה בתוכניות בידור, לרבות הופעות של אמנים, נגינה, זמרה, הצגת סרטים; לא תהיה תעמולת בחירות קשורה במתן מתנות, פרט למסיבות בבתים פרטיים; ושם כתוב – לא תהיה קשורה בהגשת מאכלים או משקאות. חבר הכנסת חסון הציע, הוועדה קיבלה והכנסת אישרה בקריאה הראשונה, שההצעה כוונתה לא סתם משקאות, בפרט לא בימים חמים, אלא משקאות משכרים. זאת הצעת החוק שמונחת בפנינו.
אני מקווה שהצעת חוק כל כך סבירה וכל כך הגיונית, שאין עליה הסתייגויות, תעבור בקריאה שנייה ושלישית, ואז אודה לכולם ביחד.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, אין הסתייגויות להצעת החוק הזאת, ולכן אנחנו נאפשר ליושב-ראש הוועדה להגיע למקומו, ונעבור להצבעה על הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 25), התשס"ח–2008, בקריאה שנייה.
אפשר להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד סעיף 1 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 15, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 25), התשס"ח–2008. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 25), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 25), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
יושב-ראש הוועדה, תרצה להודות לעושים במלאכה? בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לפני שהיועצים המשפטיים, שעובדים ביום ובלילה, שליוו אותנו גם בהצעת החוק הזאת, יוצאים, היועצת המשפטית רוזן, היועצת המשפטית סלע ומנהלת הוועדה דורית ואג, וחברי הוועדה שמלווים אותנו בעבודה היומיומית, אני רוצה להודות להם. אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת על ההיגיון בהצבעה בהצעת החוק הראשונה. לפעמים יש כנראה צרכים אחרים. אני מודה על ההצבעות, ואנחנו בוודאי יכולים לעבור לסדר-היום.
היו"ר אמנון כהן:
תודה לכבוד יושב-ראש הוועדה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 105), התשס"ח–2008
[מס' כ/169; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 13206; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 105), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. ינמק את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי. בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
חבר הכנסת בן-ששון, איך אתה מצליח לעבוד על ש"ס? שנתיים אתה תוקע את חוק בתי-הדין ואתה מעביר חוק נגד בתי-הדין. איך אתה מצליח?
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
חבר הכנסת גפני, אודה לך אם תרשה לי להציג את הצעת החוק.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני מתכבד להציג בפניכם, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 105), התשס"ח–2008, הצעת חוק של חבר הכנסת יורם מרציאנו – הסבא הצעיר החדש.
בהתאם להוראות פרק י' לחוק הביטוח הלאומי, מבוטח שהגיע לגיל פרישה וכתוצאה מליקוי נהיה תלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום, זכאי לגמלת סיעוד. כיום, בהתאם להסדרים שנעשו מכוח החוק, בדיקת התלות נעשית בידי אחות בריאות הציבור. לאחר מכן קובעת הוועדה המקומית המקצועית את שירותי הסיעוד שיסופקו למבוטח.
בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע לאפשר למבוטח שמלאו לו 90 שנים – כן ירבו – לבחור כי בדיקת התלות תיעשה בידי רופא מומחה בתחום הגריאטריה, ולא בידי אחות בריאות הציבור, ובלבד שהבדיקה נערכה במסגרת עבודתו של הרופא המומחה, בקופת-החולים או בבית-חולים, והמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו עבור הבדיקה לרופא או למוסד הרפואי.
מתן אפשרות למבוטח שמלאו לו 90 שנים להיבדק בידי רופא גריאטרי עתיד להקל על ציבור המבוטחים הקשישים ביותר, אשר חלקם מצויים בטיפולו של רופא גריאטרי.
להצעת החוק מוגשת הסתייגות של חבר הכנסת פרופסור אלדד, אשר מבקש לאפשר גם לרופא מומחה פנימי ורופא מומחה בתחום הנויורולוגיה לבצע בדיקת תלות למבוטח.
הצעת החוק מהווה נדבך נוסף במילוי חובתה של המדינה לכבד את אוכלוסיית הקשישים ולהקל עליה. אני קורא לחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בנוסח הוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה לכם.
היו"ר אמנון כהן:
תודה ליושב-ראש הוועדה, וכמובן גם למציע החוק. כאמור, נרשמה הסתייגות של חבר הכנסת אריה אלדד. אם הוא לא נמצא, מייד נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 105), התשס"ח–2008. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 1–3 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 105), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 105), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
יוזם החוק, חבר הכנסת מרציאנו, תוכל לבוא ולהודות ליושב-ראש הוועדה, לחברים ולעוזרים. חבל שלא עשית את זה מ-85, אבל גם 90 זה בסדר. בבקשה, אדוני.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אמרתי שמאז שהפכתי לסבא אני רואה את עצמי מתחיל לדאוג לאוכלוסיית הקשישים גם מתוך דאגה לעתידנו. אני רוצה להודות בראש ובראשונה לשר הרווחה, מר יצחק בוז'י הרצוג, שתמך בהצעת החוק; אומנם לא כפי שהגשתי אותה במקור, מגיל 80 ומעלה – בגבורות, 80 שנה. בסופו של דבר הפשרה היתה גיל 90, ואני שמח שאנחנו מביאים בשורה לבני 90 ומעלה, לאלפי קשישים במדינת ישראל.
אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, לחברי יצחק גלנטי, שניהל את דיוני הוועדה בצורה מכובדת מאוד והגיע לפשרות עם אנשי הביטוח הלאומי ואנשי משרד הרווחה. אני רוצה להודות למנהלת המסורה של הוועדה, הגברת וילמה מאור. אני רוצה להודות לעורכת-הדין ג'ודי וסרמן, היועצת המשפטית של הוועדה, ולצוות הוועדה. תודה רבה לכם, ואני מקווה שנחזור לפה ונתקן את זה לגיל 80 ומעלה. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 35), התשס"ח–2007
[מס' כ/189; "דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' 13815; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 35), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצל על האיחור, בדרך כלל זה לא קורה לי.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 35) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
מטרתה העיקרית של הצעת חוק זו – שיזם חבר הכנסת גלעד ארדן – המתקנת את חוק הרשויות המקומיות, היא להתמודד עם מצב שבו בית-משפט בערכאה ראשונה מורה על בטלותן או ביטולן של בחירות לרשות מקומית אך מוגש ערעור או מוגשת בקשה לרשות ערעור לבית-המשפט העליון.
במצב הזה, על-פי החוק הקיים, כל עוד פסק-הדין לא הופך לסופי, ממשיכים ראש הרשות וחברי המועצה לכהן בתפקידיהם עד למתן פסק-דין סופי או פסק-דין חלוט. מצב זה אינו הגיוני, שכן הערכאה הראשונה כבר קבעה שהבחירות בטלות, והמשך כהונתם של ראש הרשות וחברי המועצה שנבחרו שלא כדין מצד אחד מקנה להם יתרון בלתי הוגן ומהצד השני מהווה פגם שמן הראוי לתקנו, כי הם ממשיכים לכהן אף-על-פי שבית-משפט קבע בערכאה ראשונה שהבחירות מבוטלות ויש לקיים בחירות חדשות.
אכן, אדוני היושב-ראש, היו דברים מעולם. בעיר מסוימת בצפון הארץ – מישהו רוצה לנחש איפה? – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
נהרייה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
יפה. – – פסק בית-המשפט שהבחירות בטלות, אך ראש הרשות, שבשל מעשיו לכאורה נפגמו הבחירות, המשיך לכהן עוד חודשים ארוכים, עד שבית-המשפט העליון דחה את ערעורו. הוא הגיש ערעור, בית-המשפט דחה את ערעורו, ואחרי שבית-המשפט דחה את ערעורו אני מיניתי, הייתי אז השר פנים, ראש עיר ממונה עד לקיום בחירות.
הצעת חוק זו נועדה לתקן מצב זה באופן שיאפשר לבית-המשפט העליון להורות על השעיית ראש רשות או חברי מועצה לאחר פסיקת הערכאה הראשונה. במקרה כזה שבו מושעים ראש הרשות וחברי המועצה מתפקידיהם, ינוהלו ענייני הרשות המקומית על-ידי ועדה שימנה שר הפנים. לעומת זאת, אם מושעים מכהונתם חברי מועצה יחידים ולא כל המועצה, הדבר לא מביא למינוי ועדה על-ידי שר הפנים, אלא אותם חברי מועצה מוחלפים בתקופת ההשעיה במי שהיה במקומם על-פי כל דין במקרה שכהונתם היתה פוקעת. בדרך כלל זה מי שנמצא ברשימת המועמדים במקום הבא אחרי אלה שהיו או במקום הבא של זה שצריך להיכנס.
בכל המקרים שתוארו לעיל, אם בתום הליך הערעור ייפסק כי לא נפל פגם בבחירות, ישובו המושעים לתפקידיהם. זאת אומרת, אם הערעור התקבל – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – – נקודתי.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
נכון, אבל מסיבות אחרות. לא מסיבות של צירוף לממשלה אלא מסיבות של השעיה. מאידך גיסא, מוצע לקבוע כי מקום שבו בית-המשפט קבע כי נפל פגם בבחירות, לא יביא הדבר בהכרח להעברתם מכהונה של ראש המועצה וכל חברי המועצה. כדי להעביר את ראש הרשות או חבר מועצה מכהונתו, יידרש בית-המשפט לקבוע כי לאותו אדם בעצמו, או על-ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו בוטלו הבחירות.
דומה כי התיקון בשני עניינים אלה מאזן את הצורך להבטיח את טוהר הבחירות ואת הרצון להימנע מפגיעה גורפת באותם נבחרים שלא היו מעורבים בפגימת הבחירות. ההצעה מקנה לבית-המשפט הדן בנושא הבחירות שיקול דעת נרחב ומאפשרת לו לבחון את הצעדים שיש לנקוט עקב ביטול הבחירות או הכרזה על בטלותן בכל מקרה לפי נסיבותיו.
ההסדר המוצע יחול בשני המסלולים המוכרים בחוק לתקיפת תוצאות הבחירות בבית-משפט – הן הליך רגיל של ערעור בחירות המוגש סמוך לאחריהן על-פי סעיף 73 לחוק, והן הליך אחר המוגש לבית-משפט לשם הכרזה על בטלותן של בחירות לפי סעיף 73א לחוק, וזה ההליך שנעשה במועד יותר מאוחר ולא סמוך לבחירות שהתקיימו.
הצעת חוק זו מוגשת בצירוף הסתייגויות, אך אבקש כי הכנסת תדחה את ההסתייגויות ותתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמנון כהן:
תודה, כבוד יושב-ראש הוועדה. יש שני מסתייגים להצעת החוק. הראשון, חבר הכנסת גלעד ארדן – – –
גלעד ארדן (הליכוד):
מוותר.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת אזולאי – לא נמצא.
נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 35), התשס"ח–2008. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד סעיפים 1–2 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר אמנון כהן:
15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 35), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד– 14, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקון מס' 35), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית. תודה רבה.
הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2008
[מס' כ/187; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 12977; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להמשך סדר-היום: הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. ינמק את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן. בבקשה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
קודם כול, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות ליושב-ראש ועדת הפנים שעוד נמצא פה, חבר הכנסת אופיר פינס, על הקידום המהיר באמת של הצעת החוק. וכמובן לצוות הוועדה, ליועץ המשפטי שלה. מדובר בהצעת חוק שקובעת שוב – כמו עוד הצעות חוק שגם אני מקדם וגם חברי כנסת אחרים – היא נועדה להעלות את הסטנדרטים שאנחנו דורשים מנבחרי ציבור, קודם כול מעצמנו, כמובן, אבל גם מהנבחרים ברשויות המקומיות. היא נדרשה עקב מקרים מצערים של פסילת בחירות ברשויות המקומיות. באמת חייב לעבור מסר ברור מהכנסת, שנבחר ציבור שדבק בו רבב, עד שתוסר העננה הוא לא יכול להמשיך ולשמש נבחר ציבור. כמובן, הסטנדרטים בעניין הזה הולכים ועולים, וטוב שכך, כדי להחזיר את אמון הציבור בנבחריו.
כעת אעבור להציג את הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, של חבר הכנסת הרב לוי: אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2008, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
כידוע, על-פי ההלכה היהודית, קיום מצוות השמיטה מצריך הכנה מדוקדקת בכמה תחומים, ובעיקר בתחום הכלכלי ובתחום החקלאי. כך נקבע, בין היתר, היתר המכירה של הקרקעות בשנת השמיטה.
במהותו, היתר המכירה קרוב להיתרים אחרים שמצאה ההלכה להתמודדות עם הפער בין סוגיות הלכתיות עקרוניות לבין מציאות החיים, כאשר דבקות בעמדה העקרונית ככתבה וכלשונה עלולה לגרום לעתים לתוצאות חברתיות בלתי רצויות ואף קשות, ונוסף על כך לאי-כיבודה של המצווה. גם מועצת הרבנות הראשית הבינה זאת, וסמכה לדורותיה על היתר המכירה.
בהתאם לכך, לקראת שנת השמיטה הראשונה שלאחר קום מדינת ישראל, בשנת 1952, וכן בשנות השמיטה הבאות, כולן ללא יוצא מן הכלל, החליטה הרבנות הראשית שעדיין נחוץ היתר המכירה. הנושא טופל כולו ברמה הארצית, ולא על בסיס מקומי. ואולם, בסוף חודש אוגוסט 2007 קיבלה מועצת הרבנות הראשית שתי החלטות שלפיהן בידי כל רב מקומי להכריע במקומו, על-פי דרכו, כיצד יפעלו בנוגע לשמיטה, ובמיוחד בנוגע למתן תעודת כשרות לתוצרת חקלאית בהתבסס על היתר מכירה.
עניין תקפות החלטותיה אלה של הרבנות הראשית נדון בבג"ץ, והוא קבע ב-23 באוקטובר 2007 כי על הרבנות הראשית היתה חובה לשקול את האינטרסים הכלכליים, הלאומיים ואולי אף החוקתיים של החקלאים ושל ציבור הצרכנים. כמו כן קבע בג"ץ כי מדובר בנושא כבד מאוד, המצוי בסמכות ארצית, והרבנות הראשית אינה יכולה להפקידו בידי הרבנים המקומיים איש איש לפי מנהגו או פרשנותו.
מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא לקבוע מנגנון לתכנון ולביצוע של ההכנות הנדרשות לקראת השמיטה ברמה הארצית ומראש, ולא רק סמוך לשנת השמיטה. זאת, כדי להימנע ממצב שהעיסוק בשמיטה וההכנות לקראתה נעשים במהלך השנה שלפניה, ולעתים רק בחלקה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אולי אדוני יסביר מדוע ועדת הכלכלה דנה בשמיטה. מה לכלכלה ולשמיטה? אני יודע את התשובה, ואני מבקש רק שאדוני יסביר לכנסת ולפרוטוקול. יש קבוצה חרדית שמעולם לא הסכימה לפסק-דינו של הרב זצ"ל, הרב קוק, שבימים אלה שוב עלה לכותרות בגלל הרצח הנורא, והיום היא רוצה לפרוס זאת גם לרבנים מקומיים אשר כפופים לרבנות הראשית. כתוצאה מכך, הם מבקשים לקבל היתרי ייבוא בלי לשלם את המס הדרוש, והיבוא הוא יותר זול מהייצור בארץ. על-ידי כך יכול להיגרם נזק נוראי לחקלאות בישראל ולציונות. גם הרבנות הבינה שזה כורח – – –
היו"ר אמנון כהן:
מה השאלה?
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
התשובה היא כבר בגוף השאלה. הוא הסביר מה עניין שמיטה לוועדת הכלכלה. בכל אופן, מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא לקבוע מנגנון לתכנון ולביצוע של ההכנות הנדרשות לקראת השמיטה ברמה הארצית ומראש, ולא רק סמוך לשנת השמיטה. זאת, כדי להימנע ממצב שהעיסוק בשמיטה וההכנות לקראתה נעשים רק במהלך השנה שלפניה, ולעתים רק בחלקה.
על-פי הצעת החוק, שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה ועדה שתסייע בהיערכות מדינת ישראל לקראת שנת השמיטה. לצורך מילוי תפקידה תהיה הוועדה רשאית לתכנן פעולות שיש לבצע לקראת שנת השמיטה ולהמליץ עליהן לממשלה. הוועדה גם תיזום פעילות מחקרית בתחום החקלאי וההלכתי במסגרת ההיערכות לקראת שנות שמיטה עתידיות, ותקדם יישום פתרונות בתחום הטכנולוגיה החקלאית המותאמים להלכה.
היו"ר אמנון כהן:
אתה רואה – יש טכנולוגיות שמותאמות להלכה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
נכון, אבל שר התקשורת סירב לפרוס בפנינו את הרכב הוועדה לעניין סינון התכנים באינטרנט. לעומת זאת, הרב לוי בהחלט הסכים שהחקיקה תקבע כבר את ההרכב.
היו"ר אמנון כהן:
– – – שר התקשורת יביא את ההרכב.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני יודע, הוא אמר לי זאת.
שאלות הלכתיות או סוגיות בעלות היבטים הלכתיים תעביר הוועדה להכרעת הרבנות הראשית לישראל, ופסיקתה של הרבנות הראשית בעניינים אלה תחייב את הוועדה.
הצעת החוק גם קובעת מנגנון למעקב אחר עבודת הוועדה. לפי המוצע, הוועדה תגיש לשר בחודש ינואר בכל שנה דין-וחשבון שנתי על פעילותה. נראה לי שהיה צריך לומר חודש תשרי.
היו"ר אמנון כהן:
לא, כל שנה – זה פעם בתקופה.
מנחם בן-ששון (קדימה):
לא, יש גם – – –
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
תראה לאן הביאו אותך – להבין את כל הלכי השמיטה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא, אני דווקא הכרתי אותם עוד לפני ולפנים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אנחנו יודעים מה – – –
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני תינוק שחצי נשבה – לא לגמרי.
השר יגיש את הדוח לוועדת הכלכלה של הכנסת עד סוף חודש מרס בכל שנה, בצירוף הערותיו, מסקנותיו ותוכניותיו.
ועדת השמיטה הממלכתית הראשונה תמונה, בעזרת השם, לפי הצעת החוק, בתוך חודשיים מתום שנת השמיטה הנוכחית.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אני מברך שוב את הרב לוי. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
היו"ר אמנון כהן:
אדוני יושב-ראש הוועדה, אמרת כל שנה. אבל בתקופה הזאת מדובר על פעם בשבע שנים. פה אומרים שאת הדוח יביאו כל שנה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא, הדוח הוא לגבי פעילות הוועדה שיושבת ומכינה את היערכות המדינה. זו אחת הפעמים היחידות שסוף-סוף המדינה תצטרך להתמודד עם משהו לא ברגע האחרון, אלא לתת לו מענה מסודר.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – – שש שנים.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
היא צריכה להתחיל לעבוד כבר שש שנים לפני, שלא נגיד שהיא תפסה אותנו בהפתעה. הכול כפוף, כמובן, לביאת משיח צדקנו, שבמהרה בימינו יבוא ויפתור את כל הבעיות האלה. אבל עד שהוא יבוא, הוועדה בינתיים תסייע בידינו בנושא הזה. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
ויגאל אותנו מהכנסת, ונזכה לעבוד בבית-המקדש ככוהנים, בעזרת השם – הכול מוכן.
קריאות:
גם אם המשיח יבוא – – –
היו"ר אמנון כהן:
כאמור, אין הסתייגויות.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2008. נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד סעיפים 1–12 – 15
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 1–12 נתקבלו.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 15, אין נגד, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 15, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה השלישית.
חבר הכנסת יצחק לוי, אחד היוזמים המובילים – כי הרבה חתומים על הצעת החוק – בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות לחברי הכנסת על התמיכה. אני רוצה להודות במיוחד ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ארדן, ולשותפו חבר הכנסת כחלון, שבזמנים מסוימים ניהל את הדיונים. אני רוצה להודות לצוות הוועדה, ליועצים המשפטיים, לכל אלה שטרחו ועמלו, לרבנות הראשית על שיתוף הפעולה, ולמשרד החקלאות על שיתוף הפעולה.
אני חושב שיכול לצאת מזה תיקון גדול. אינני יודע אם הוא יצא, זה תלוי אם הוועדה תעבוד כמו שצריך, אם יכנסו אותה וכו'. הרבה פעמים חוק נשאר אות כתובה. אם ירצו, הרי יש כלי, יש כאן אפשרות. אגב, השנים הראשונות שלאחר השמיטה צריכות להיות מושקעות בהפקת לקחים מהשמיטה הקודמת. בהחלט יש מה ללמוד מהשמיטה הקודמת ואחר כך מה לתקן.
כיוון שהשמיטה היא מצווה מהתורה, ותהיה בין יבוא המשיח, בין עוד לא בא המשיח, בין לאחר שיבוא המשיח, אנחנו צריכים תמיד להתכונן. זה לא דבר זמני, זה דבר של נצח, אדוני השר. כל שבע שנים נקיים שמיטה. אני שמח שמדינת ישראל לוקחת על עצמה את ההכנות הגדולות האלה, שהן גם לעכשיו וגם לעתיד לבוא. תודה רבה.
הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7) (הטבות לחיילים משוחררים), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/211).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
אנו עוברים להצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7) (הטבות לחיילים משוחררים), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת גלעד ארדן וזבולון אורלב – קריאה ראשונה. ינמק חבר הכנסת ארדן.
גלעד ארדן (הליכוד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מטרתה של הצעת החוק המונחת לפניכם היא לבטא את מחויבותה של החברה הישראלית למשרתים בצבא-הגנה לישראל ובשירות הלאומי, בשל תרומתם לביטחון המדינה ולרווחת אזרחיה, על-ידי קביעה מפורשת של המחוקק שמוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות להכשרה מקצועית ומכינות קדם-אקדמיות יהיו רשאים להעניק הטבות כלכליות לחיילים משוחררים, ובין היתר הטבות לעניין דיור במעונות סטודנטים. בהטבות אלה יש כדי ליתן סיוע כלכלי למי שמקדישים כמה שנים מחייהם לטובת הכלל ואינם יכולים לעבוד ולהשתכר למחייתם בתקופה זו.
כעת אסביר את הצורך בהצעת החוק, שיזמנו חבר הכנסת אורלב ואני. בפסק-דין שניתן בבית-המשפט המחוזי בחיפה, חנין נעאמנה ואחרים נ' אוניברסיטת חיפה, באוגוסט 2006, הורה בית-המשפט המחוזי בחיפה לאוניברסיטת חיפה שלא לכלול באמות המידה לחלוקת מעונות לסטודנטים את השירות הצבאי או הלאומי של הסטודנט. לטעמנו, זו פסיקה שגויה מעיקרה, והיא הצריכה את הגשת הצעת החוק הזאת.
בית-המשפט העליון קיבל רק לפני כמה חודשים את בקשת אוניברסיטת חיפה לעכב את ביצוע פסק-הדין שניתן בבית-המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור שהגישה האוניברסיטה על פסק-הדין. בית-המשפט העליון קבע כי "הסוגיה של התחשבות בשירות צבאי והאם יש בהתחשבות בו משום הפליה פסולה זכתה להתייחסות של בית-משפט זה לאחרונה בבג"ץ – – – בשארה נ' שר הבינוי והשיכון (טרם פורסם). בפסק-הדין" – שניתן באותו בג"ץ בשארה – "נקבע כי הקריטריון של שירות צבאי אינו פסול. לקביעה זו עשויה להיות השלכה ברורה על גורלו של הערעור שהגישה המבקשת, שהרי בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נקבע שהקריטריון האמור, בהקשר של זכאות למעונות לסטודנטים, הינו פסול".
כפי שציינתי, חבר הכנסת אורלב ואני מבקשים לקבוע במפורש בחקיקה ראשית חוק – ואני לא רוצה לומר עוקף בית-משפט מחוזי – שגובר על הטעות ומתקן את הטעות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אין דבר כזה.
גלעד ארדן (הליכוד):
אין דבר כזה. אתה צודק. פסיקת המחוזי היתה פסיקה עוקפת-כוונת-הבית-הזה – לתת הטבות לחיילים משוחררים וליוצאי השירות הלאומי. כעת הכוונה היא לעגן בחקיקה ראשית את רצונו של הבית הזה להעניק את אותן הטבות, כולל הטבות בדיור וקדימות בקבלת מעונות, שהם משאב מוגבל.
החוק מורכב משני סעיפים. הסעיף הראשון מציע לתקן את חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994, ולהבהיר כי מוסד להשכלה גבוהה, מוסד להכשרה מקצועית ומכינה קדם-אקדמית כהגדרתם בחוק, יהיו רשאים לקבוע כי בקביעת הזכאות לדיור במעונות יינתן משקל, בין היתר, לשירות צבאי או לשירות לאומי. כמו כן, מוסד להשכלה גבוהה, מוסד להכשרה מקצועית ומכינה קדם-אקדמית יהיו רשאים לקבוע הטבות כלכליות נוספות, חוץ מקדימות במעונות, לחיילים משוחררים.
סעיף נוסף – בפרשת נעאמנה שהזכרתי קיבל בית-המשפט המחוזי את טענת העותרים שגוף ציבורי או גוף הכפוף לכללי המשפט הציבורי אינו רשאי להעניק לחיילים משוחררים זכויות והטבות נוספות על אלו הקבועות בחוק, בקובעו כי "הכנסת עצמה סברה כי סל ההטבות הכלכליות שבחוק דיו כדי להעמיד את מי ששירת שירות צבאי במצב כלכלי מתאים להשתלב בלימודים ללא צורך בהעדפה נוספת". כלומר, פרשנותו של בית-המשפט המחוזי לסל ההטבות שקבוע היום בחוק החיילים המשוחררים היא פרשנות שאומרת שזו רשימה סגורה, הא ותו לא. לכן נדרשה ההבהרה של חבר הכנסת אורלב ושלי, שהוראות חוק חיילים משוחררים אינן קובעות הסדר שלילי לעניין מתן הטבות נוספות לחיילים המשוחררים, ויש סמכות גם להוסיף הטבות על אלו הקבועות בחוק חיילים משוחררים.
כמו כן, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – וזו ההזדמנות להודות לחבר הכנסת גלנטי על הקידום המהיר והענייני של הצעת החוק – החליטה שבעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית, הוועדה תדון בהחלה של ההוראות הללו גם על מי שמשרת במילואים.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה החשובה, שמתקנת עוול וגם מעודדת את השירות למען המדינה בצבא ובשירות הלאומי. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה ליוזם. היוזם השני, חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ראשית, אני רוצה להודות לחברי, חבר הכנסת גלעד ארדן, שהיה הראשון משנינו שהניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת, והיטיב מאוד להסביר את מהות החוק ואת הצורך בו. אין דברי באים אלא כדי להוסיף היבט נוסף.
יש איזו טעות בכך שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיטיב או להפלות לטובה את החיילים, מפני שאין כאן שום הטבה נוספת. צריך לזכור שחייל בסדיר מפסיד שלוש שנים. בעת שהוא משרת בצה"ל, הוא בעצם מפסיד אפשרות לעבוד. חברו המשתמט – ואנחנו מגנים את המשתמטים – או מי שמנצל סעיף כזה או אחר בחוק, יכול באותן שלוש שנים, מגיל 18–21, ללכת ולהשתכר למחייתו. אחרי שלוש שנים החייל משתחרר עם צרור נקוב של מענק השחרור, ואילו חברו שלא שירת בצה"ל כדין – כי הצבא שחרר אותו מסיבה זו או אחרת, ואינני נכנס לעניין הזה כלל וכלל – עומד במצב כלכלי עדיף. לכן חלה חובה על המדינה, שמחויבת להחזיק את צה"ל כצבא חזק ואיתן שיהיה ערובה לביטחוננו, להבטיח שהחייל לא יופלה לרעה. אין כאן עוד בבחינת הטבות. אין גבול להטבות. כל אחד מאתנו חייב חובה עמוקה, גם כפרט וגם כמדינה, לכל אותם חיילים נפלאים שמשרתים בצבא. יש כאן תיקון קטן ומזערי כדי לעזור לאותם חיילים.
בזה אני מסיים, אדוני. העניין הוא שהצעת החוק הזאת, כפי שהזכיר קודמי, חייבת לחול גם על חיילי המילואים, שהרי על-פי רוב בתקופה שבה לומדים הסטודנטים, החיילים המשוחררים, הם גם משרתים במילואים. מי ששירת בצה"ל גורר אחריו גם את שירות המילואים, ומי שהשתמט או מי שהשתחרר כדין מצה"ל לא גורר אחריו את שירות המילואים. לכן יש אינטרס גדול, דווקא בתקופה זו שחיילי צה"ל נלחמים בגבורה ברצועת-עזה, ואני מקווה שמדינת ישראל תדע לתת את התשובה המבצעית ההולמת.
חובה עלינו, מול ההשתמטות, מול כל אלה שהם "ראש קטן", לחבק ולחזק את אותם חיילים, בין שהם בסדיר בין שהם במילואים. וכשהם באים ללמוד, לתת להם את האפשרות ללמוד בנחת גם על-ידי העדפה במלגות וגם על-ידי העדפה במעונות, ואני חושב שהצבעה פה אחד של הבית תהווה איתות וחיזוק לחיילי צה"ל. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, אתה רשום לדיבור. בבקשה, אדוני. אחריו רשומים חברי הכנסת אברהם רביץ, אורי אריאל, יואל חסון וראובן ריבלין, ובזה נסגרה הרשימה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, אני כמובן תומך בהצעת החוק הזאת. זו הצעת חוק ראויה. אני לא מקבל את ההערה הזאת של בית-המשפט. אנחנו מעל בית-המשפט. הכנסת היא הקובעת את החוקים, בית-המשפט צריך לפסוק על-פי החוקים שהכנסת מחוקקת, והצעת החוק ראויה.
אדוני היושב-ראש, היות שהיתה פה התלהמות קודם, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת של שתי הדקות שיש לי כדי לומר לכנסת ולומר לך, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר אמנון כהן:
רק מה שקשור, אדוני – חיילים משוחררים.
משה גפני (יהדות התורה):
אין דבר כזה בתקנון – רק אם אני בא להתנגד להצעת חוק בקריאה הטרומית.
תראו, אני אומר לכנסת: יושבות בוועדת החוקה הצעות חוק שנוגעות לבתי-הדין הרבניים, הן נמצאות שם המון זמן, והן לא מקודמות, לא דנים בהן אפילו. לפתע מגיעה – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
איזו, איזו הצעות חוק?
משה גפני (יהדות התורה):
דברים שאני ואתה רוצים להתדיין בהם בבית-דין רבני. שנינו אנשים דתיים. לא מקדמים את הצעת החוק הזאת, למשל, אבל עוד הרבה דברים. לא מקדמים את הצעות החוק של בתי-הדין הרבניים בוועדת החוקה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כבוד השר הרצוג – – –
משה גפני (יהדות התורה):
דודו, אין לי הרבה זמן.
לפתע מגיעה הנהלת בתי-המשפט ומבקשת הצעת חוק ששופט עמית יוכל – אני לא יכול לדבר על זה?
היו"ר אמנון כהן:
אתה תמיד יכול לדבר על מה שאתה רוצה.
משה גפני (יהדות התורה):
בקדנציה הקודמת הנהלת בתי-המשפט לא הסכימה להכניס דיין עמית, הייתי צריך להכניס את זה כאן בהסתייגות. כשמיקי איתן היה יושב-ראש ועדת החוקה הוא נתן לי להעביר את זה, גם כשההסתייגות עברה הוא לא משך את החוק. אז נכנס דיין עמית בניגוד לעמדתה של הנהלת בתי-המשפט.
אני מבקש עכשיו להכניס דיין עמית מעל גיל 75. מה זה מפריע? למי זה מפריע? אי-אפשר? נשיא בית-הדין הרבני הגדול יגיד שבדברים גדולים בני יותר מ-75 לא יוכלו להיות. למה היתה המלחמה הזאת? למה, אדוני היושב-ראש, למה אתם משחקים לידיים שלו? למה? יש הצעות חוק שלכם, הצעת חוק שלי, הצעת חוק של אורלב, הצעת חוק של יצחק לוי, תקועות בוועדה – למה אתם מאפשרים לו את הדברים האלה? אני לא מבין. אנחנו מייצגים את בתי-הדין הרבניים? אנחנו מייצגים אותם. בתי-הדין הרבניים מבקשים כל הזמן, כדי להקל על ציבור הפונים, לקדם את הצעות החוק שנוגעות למתדיינים – זה לא. הנהלת בתי-המשפט, מה שהיא מבקשת היא מקבלת, וכשאנחנו מבקשים שייתנו את אותו דין גם לבתי-הדין, אני צריך לנהל על זה מלחמה מתלהמת כזאת, אני צריך לתקוף את ש"ס.
היו"ר אמנון כהן:
אתה צריך להצטרף לקואליציה, ואז הכול יהיה בסדר.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, זה לרוחי? יש לי עניין לתקוף את ש"ס? תאמין לי שאין לי שום עניין בזה. אני לא מבין למה אפשרתם את זה, הרי זה היה כבר כמה פעמים כאן במליאה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת ראובן ריבלין, ואנחנו נצביע.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, חבר הכנסת יורם מרציאנו וכל הנוכחים הנכבדים, אני מברך, כמובן, על הצעת החוק הזאת של חבר הכנסת גלעד ארדן וחבר הכנסת זבולון אורלב. העדפה לבוגרי שירות צבאי ושירות לאומי היא העדפה נכונה. אני די מצטער על שהיינו זקוקים לחוק, כי אתה רואה שלאורך השנים, גם מהניסיון שלי באוניברסיטה – אף-על-פי שלמדתי במרכז הבין-תחומי בהרצלייה, ולהיות מילואימניק שם זה דווקא מאוד כדאי, ולהיות בוגר צבא זה עוד יותר כדאי, ויש שם באמת העדפות גם לבוגרי צבא ושירות לאומי וגם למילואימניקים – באוניברסיטאות אחרות ראית ירידה בהתחשבות בנושא הזה או אפס התחשבות או לא ראו בזה בכלל מדד שצריך להביא אותו בחשבון. גם ברמה של שירות מילואים ראית שפחות ופחות מתחשבים בשירות מילואים במסגרת הצרכים או מה שצריך לעמוד בו מבחינה אקדמית. המגמה הזאת נכונה, המגמה הזאת חשובה – לתת את ההעדפה הזאת.
היא נכונה גם בעוד מובן, באמת בעניין של הכללת השירות הלאומי הנוכחי. אם בעתיד יהיה גם שירות לאומי אחר, שיכלול גם תושבים לא יהודים בישראל – זה סימן חיובי, ואולי תהיה עוד סיבה מדוע נכון וכדאי לכללול פה שירות לאומי. אני חושב שזה תהליך נכון לחברה הישראלית, שכל אזרח, לא משנה מה דתו, ייקח חלק במטלות או במה שצריך במסגרת השירות הלאומי. לכן זה כיוון נכון של החוק הזה.
אני שמח על החוק הזה ואני שמח שהוא יעבור בהקדם. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת ראובן ריבלין. בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, בשולי החקיקה של חוק חשוב זה של חברי הכנסת גלעד ארדן וזבולון אורלב אני מבקש להעיר הערה שהיא הערה על-פי דעתי, אבל צריכה להיות הערתה של הכנסת כלפי הכרעה שהתקבלה בבית-המשפט ובספרי המשפט, בעיקר בספרו של כבוד נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, הנשיא אהרן ברק, כאילו יש איזה דבר שנקרא "חוק עוקף בג"ץ".
בית-המשפט המחוזי ביטל את ההפליה של יוצאי צבא ובוגרי שירות לאומי, מהטעם שהוא חשב שהכנסת לא נתנה את לבה אליו – משום שהוא חשב שהפליה כזאת אסור שתהיה, הפליה לטובה. לכן עשו טוב שני חברי הכנסת המביאים בפני הכנסת את הסוגיה, על מנת שהיא תביע את דעתה אם באמת היא סוברת כמו שסבר בית-המשפט המחוזי, שחברי הכנסת לא נתנו את דעתם ולא הבחינו שיש כאן הפליה, או היא רואה שיש כאן הפליה, או שהיא אינה רואה הפליה אלא העדפה לטובה של אנשים אשר נותנים את שירותם במשך שלוש שנים למדינה, בדרך שהם בוחרים בה.
חלילה, אני לא חושב שצריך לקפח מישהו אם על-פי אמונתו ועל-פי מצוות החוק אינו חייב בצבא, או אפילו כרגע מתנגד לשירות לאומי ורוצה שירות אזרחי – זאת זכותם. אבל זכותה של הכנסת להביע את דעתה, ומרגע שהכנסת תביע את דעתה, החוק שהיא תוציא מתחת ידה, שהוא חוק שעומד בניגוד לחוות הדעת ולפסיקה שנמסרה ונפסקה על-ידי בית-המשפט המחוזי – לא תהיה החלטתה בבחינת חוק עוקף בג"ץ או חוק עוקף בית-משפט אלא רצונו של הריבון או של נציגו היחיד של הריבון, שהוא כנסת ישראל.
הפיכה אולי רצוי שתהיה בחוקתיות ובקונסטיטוציה, בחוקה של מדינת ישראל, שעדיין לא נרשמה אבל כבר יש לה בהחלט יסודות איתנים. אבל צריך להבין שלא היתה שום מהפכה חוקתית, יכול להיות שרצו לעשות הפיכה חוקתית. בדרך כלל הפיכה באה מלמעלה ומשפיעה למטה, מהפכה היא דבר שבא מלמטה ומשפיע למעלה. אנחנו נציגי אלה שנמצאים למטה, כי אין נציג אחר לריבון הישראלי, שהוא אזרחי מדינת ישראל, אלא כנסת זו, שבה באות לידי ביטוי עמדות ומקבילית כוחות של עמדות שונות בין ימין ובין שמאל, בין יהודים ובין ערבים, בין חרדים ובין כאלה ששומרים פחות מצוות, בין חדשים לוותיקים. וכל הדברים האלה ייקבעו, יוכרעו וימוסמרו כחוקים של מדינת ישראל אך ורק בבית זה.
בית-המשפט אמר את דברו והבהיר לכנסת שהיא צריכה לתת את דעתה. הצעת חוק זו תביא לידי ביטוי את דעתה של הכנסת. אני חושב שצריך לתמוך בחוק לגופו, וחשבתי שהערה זו חשובה על מנת שאנשים יבינו מהי עמדתי, לפחות, ועמדתם של רבים אחרים, אני מתאר לעצמי, לגבי אותה אמירה של "חוק עוקף בג"ץ", "חוק עוקף בית-המשפט". אין חוק שיכול לעקוף את בית-המשפט כי החוק הוא מעל בית-המשפט, ובית-המשפט מצווה לפסוק על-פי החוק.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7) (הטבות לחיילים משוחררים), התשס"ח–2008.
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7) (הטבות לחיילים משוחררים), התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 14, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 7) (הטבות לחיילים משוחררים), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 37) (הרחבת השירותים הניתנים לילדים עם אוטיזם), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/131).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 37) (הרחבת השירותים הניתנים לילדים עם אוטיזם), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת ואסל טאהא – קריאה ראשונה. בבקשה, אדוני.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, תרשה לי קודם לברך את מנכ"לית עמותת אלו"ט, את חבריה ואת הורי הילדים האוטיסטים. ברוכים הבאים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הורים גיבורים.
ואסל טאהא (בל"ד):
הורים גיבורים, אמת.
הצעת חוק זו באה לאחר שנודע שקופות-החולים מפלות לרעה את הילדים האוטיסטים במתן טיפולים פארה-רפואיים לעומת ילדים עם לקויות אחרות, אף שיש מחקרים המוכיחים כי ילדים אוטיסטים הזוכים לריפוי משקם, כגון ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק, הקניית מיומנויות חברתיות וכדומה, מסוגלים להתפתח ומשתלבים טוב בחברה. לכן ראיתי לנכון להציע את ההצעה הזאת לתיקון בחוק, על מנת לעשות צדק עם הקבוצה הזו המופלית לרעה שנים רבות.
אנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מניסיוננו, לפחות מניסיוני כראש רשות אני יודע שנתקלתי בהרבה שאלות לגבי הילדים האלה ולא היה לי מענה חוקי ומשפטי כדי לעזור. לכן אני רואה בתיקון הזה מתן אפשרות לכל הגורמים לעזור להורים, לעזור לילדים, לעזור לעצמנו, לעשות צדק עם הקבוצה הזאת, שסבלה רבות, לא רק היא אלא גם ההורים שלהם, הגיבורים, שעמדו כל הזמן לצד הילדים האלה כדי לתת להם את האפשרות להשתלב טוב בחברה ולנסות כמה שהם יכולים לעזור להם.
ראוי לציין כי במסגרת דיון שנערך בנושא בבית-המשפט, משרד הבריאות הביע נכונות והסכמה לסווג את האוטיזם ולהגדירו כמחלה סומטית, אשר מקנה לחולים את הזכות לטיפולים. הצעת חוק זו באה כדי לעגן החלטה זו בחוק.
התיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שאני מציע היום יביא למצב שבו ילדים אוטיסטים יהיו זכאים לקבל עד גיל 18 טיפולים חיוניים אלו באיכות, בכמות ובמינונים הנחוצים להם בצורה אינדיבידואלית וספציפית לכל ילד, בדיוק כפי שילדים בעלי הפרעה סומטית מקבלים. הצעת החוק הזאת מחזירה למדינה את האחריות לילדים ולבני הנוער הללו. היא תעניק עזרה עצומה למשפחות, והכי חשוב, תתרום לילדים האוטיסטים, שכיום מקופחים בהשוואה לבעלי לקויות אחרות.
ההצבעה בעד הצעת החוק לא רק תעזור להורים מבחינה כלכלית, אלא גם תיתן הזדמנות לילדים הללו להצליח בחיים, להשתלב בחברה הסובבת אותם, לתרום לחברה ולצמצם את תלותם בגורמים חיצוניים. היא תעזור להם להישאר בסביבה המשפחתית ותצמצם בעתיד את מספר האוטיסטים הזקוקים להוסטלים ולמסגרות טיפול אחרות שעלותם למדינה מסתכמת במיליונים בכל חודש. כך כולם יצאו נשכרים. לכן, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני פונה אליכם ומבקש לתמוך בהצעה זו. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
יש לנו דוברים. גם אני בין היוזמים של הצעת החוק הזאת, חתמתי, ואם כולכם תגידו שאתם תומכים – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מציע להצביע בעד החוק.
קריאה:
כולם תומכים.
היו"ר אמנון כהן:
אז תביעו בהצבעה את תמיכתכם. יש קונסנזוס לתמוך. חבר הכנסת מנחם בן-ששון רוצה להביע את עמדתו, בבקשה.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להדגיש שאני תומך בהרחבת השירותים הניתנים לילדים הסובלים מתסמונת אוטיזם, בין שימשיכו להינתן על-ידי המדינה ובין שיועברו אל הקופות, ובלבד שיועברו עם התקציב המתאים, כמתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, סעיף 69 לחוק, ולאמור בתוספת השלישית לחוק, האחריות למתן שירותים בתחום של בריאות הנפש מוטלת על כתפי המדינה. עובר לחקיקת חוק הבריאות ועד היום, סווגו הילדים הסובלים מתסמונת אוטיזם, וגם מתסמונות נוספות המצויות על הרף האוטיסטי, בתחום בריאות הנפש, וטופלו על-ידי המדינה כמי שנושאת באחריות לשירותים בתחום בריאות הנפש.
לפני כשנתיים הוגשה תביעה לבית-דין לעבודה נגד קופות-חולים ומשרד הבריאות, מטעם משפחות ילדים הסובלים מתסמונת אוטיזם, בטענה שיש לשנות את הסיווג מתחום בריאות הנפש לתחום התפתחות הילד, ולהעבירו לאחריות קופות-החולים. אעיר רק שבספר הסיווגים העולמי, הסיווג הוא אחר.
כתב התביעה הוגש לנוכח חוסר שביעות רצון המשפחות מהשירות שקיבלו הילדים מהמדינה, והמדינה טענה אז ל"העדר תקציב".
אני מבקש לציין כי מהפן המקצועי הרפואי סיווג תסמונת כסומטית גופנית, להבדיל מנפשית, או לא סומטית – ניתנו על-ידי משרד הבריאות שתי חוות דעת סותרות ושונות, אך המשותף לכל חוות הדעת, אדוני היושב-ראש, היה מסקנה ברורה שלא ניתן להעביר אחריות לטיפול בילדים הסובלים מתסמונת אוטיזם ללא תקצוב קופות-החולים כראוי.
לתדהמת כל קופות-החולים החליט משרד הבריאות לתמוך בתביעה, תוך שהוא טוען שיש לסווג את הליקוי כסומטי. בד בבד טען המשרד בוועדת הכנסת ובבית-הדין לעבודה כי לא חלה עליו חובת תקצוב קופות-החולים בגין העברת האחריות לטיפול באוכלוסייה זו עליהן. לטענתו מדובר בשאלה של פרשנות גרידא.
משרד הבריאות גם הרהיב לעשות ובעיצומו של התהליך המשפטי הוא פרסם חוזר מנכ"ל 51/06, מיום 21 בדצמבר, שבו התיימר להעביר את הטיפול בילדים הסובלים מאוטיזם, PDD, לקופות-החולים מבלי להתייחס כלל לסוגיות התקציביות. לא נותר לקופות אלא להודיע, גם בכנסת, שאין באפשרותן לנהוג לפיו.
לא זו אף זו, אדוני. סמוך לאחר הגשת התביעה כינס משרד הבריאות ועדה בהשתתפות טובי המומחים בארץ לקביעת היקף הטיפול הראוי בילדים הסובלים מתסמונת אוטיזם ותמחורו, וניסו לקבוע מי יהיה נותן שירותים. אדוני, אחרי שתי ישיבות הורה מאן דהוא במשרד הבריאות על פיזור הוועדה עד להכרעת בית-הדין.
ובכן, ב-17 בפברואר 2008 קיבל בית-הדין לעבודה את עמדת הקופות נגד עמדתה של המדינה, והורה לדחות את התביעה מחמת העדר סמכות עניינית. בית-הדין קבע מפורשות כי כל שינוי בסיווג האוטיזם ראוי וצריך שייעשה תוך בחינת הסוגיה התקציבית הכרוכה בשינוי. בהתאם לפסיקת בית-הדין – – –
היו"ר אמנון כהן:
לכן, אדוני, זמנך תם. תגיד לנו מה אתה מבקש.
מנחם בן-ששון (קדימה):
יש לי עוד שתי נקודות ואף אחד לא מדבר נגד, ונדמה לי שזו חוות דעה די מקצועית, אדוני. אני יכול לעצור כאן.
היו"ר אמנון כהן:
אין זמן, אין מה לעשות. תגיד משפט אחרון.
ואסל טאהא (בל"ד):
זו חוות דעת של הקופות, לא של – – –
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני, אני חושב שלעשות דבר כזה זה לעשות כמו שקרה בחוק אחר, שלצערי עכשיו אני נאלץ לאסוף את השברים שלו, בעניין מעקב אחרי עברייני מין. זה להחליט החלטה ולזרוק אחר כך את הבעיה אל הכביש, אל השטח האפור. אני מזהיר את עצמנו – אנחנו הולכים עכשיו להצביע על חוק שמי שיסבול מכך בסוף יהיו הילדים האוטיסטים.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת יורם מרציאנו, ולאחר מכן נצביע.
ואסל טאהא (בל"ד):
זו חוות דעת של הקופות, ולא של משרד הבריאות.
מנחם בן-ששון (קדימה):
שמשרד הבריאות ידבר בשם עצמו, אני מדבר בשם הכנסת.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, אני מקדם בברכה את נציגי ההורים ואת מנכ"ל אלו"ט שהגיעו לכאן כדי שנסייע להם לקדם את הצעת החוק, שלדעתי באה לתקן עוול היסטורי.
קיבלתי את הצעת היושב-ראש ואמרתי שאני אהיה שותף להצבעה, כי אני חושב שזה משהו שאמור להיות קונסנזוס.
אדוני, פרופסור מנחם בן-ששון, יש לי הרבה כבוד אליך, אבל מוטב היה שלא תעלה על הבמה ותדבר היום, משום שחוות הדעת שאתה מקריא היא חוות דעת של קופות-החולים, שמטעמים כאלה ואחרים אנחנו מבינים למה הם נגד הצעת החוק. לך היה אסור לעלות על הבמה ולהביע את ההתנגדות הזאת או את חוות הדעת שאתה קראת, מהנימוק הפשוט: אתה יודע שיש אולי איזה ניגוד עניינים בחיים – אתה מכיר אותו ואני לא רוצה לגעת בו. אני חושב שלא ראוי שתעמוד על הבמה ותציג את הנימוקים, את חוות הדעת של קופות-החולים, שפוחדות שיעמיסו עליהן עומס תקציבי נוסף.
עם כל הכבוד, אנחנו צריכים להתייחס לילדים. יש כאן תיקון עוול היסטורי. ייתכן שאיזה פקיד טעה ויש ילד שיש לו תסמונת דאון שמקבל את השירותים האלה, אבל הילדים האלה, האוטיסטים, זה מגיע להם בזכות. הבית הזה צריך לאשר את הצעת החוק עוד לפני הפגרה גם בקריאה שנייה ושלישית, כדי לתקן את העוול ההיסטורי. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. בגלל שדיברת אישית אל חבר הכנסת מנחם בן-ששון, לחבר הכנסת בן-ששון יש זכות תגובה. בבקשה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
זה לא אישי.
מנחם בן-ששון (קדימה):
רבותי, לפעמים אדם נחשף למידע בזכות ובחובה בהיותו חבר הכנסת, בהיותו מדען, בהיותו רקטור לשעבר, בהיותו אדם שמתעניין במה שקורה בשוק. זה קורה לכם יום-יום, זה קורה לנו יום-יום. כשמסיבות פרוצדורליות מי שהולך לשלם את המחיר – אני חוזר שוב – יהיו הילדים והמשפחות. אני לפחות צריך להיות רגוע שהזהרתי.
ראובן ריבלין (הליכוד):
האם אתה יודע יותר טוב מהמשפחות?
היו"ר אמנון כהן:
תודה. כבוד שר הרווחה, בבקשה.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביקשתי לומר כמה מלים, משום שהטיפול באוטיזם – ומכיר את זה גם ידידי, חבר הכנסת אורלב – הוא נושא גדול מאוד. אני חושב שהחוק חשוב מאוד, מכיוון שאנחנו מוצאים היום עלייה דרמטית מאוד במספר הילדים האוטיסטים בישראל, כמו בכל העולם המערבי, מסיבות מגוונות ומורכבות מאוד, שאני לא אלאה אתכם בהן. זו תופעה מאוד קשה.
כמי שמלווה מקרוב גם את הארגונים וגם את המשפחות אני מודע מאוד למצוקות הקשות. לא תמיד יש לנו היכולת לתת את כל המענים. יש דברים מאוד מורכבים בהגדרות של רצף הלקות. עם זאת, אני חושב שטוב תעשה המליאה אם תעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ואחר כך יבררו את הנקודות עד תום בצורה מסודרת ועניינית. אני, יחד אתכם, מברך את נציגי ארגון אלו"ט, שעושה עבודה פשוט מדהימה כל ימות השנה בתחום החשוב והרגיש הזה. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה. אפשר להצביע בקריאה ראשונה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 37) (הרחבת השירותים הניתנים לילדים עם אוטיזם), התשס"ז–2007. אפשר להצביע.
ראובן ריבלין (הליכוד):
עד לרגע זה אני לא מבין את ניגוד האינטרסים.
מנחם בן-ששון (קדימה):
גם אני לא. אם אין טענות ענייניות – – –
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 37) (הרחבת השירותים הניתנים לילדים עם אוטיזם), התשס"ז–2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
15 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 37) (הרחבת השירותים הניתנים לילדים עם אוטיזם), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 11) (עובד זר בתחום הסיעוד),
התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/212).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
הצעת החוק הבאה: הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 11) (עובד זר בענף הסיעוד), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת זבולון אורלב וחיים כץ – קריאה ראשונה. ינמק חבר הכנסת אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 11) (עובד זר בענף הסיעוד), שיזם חבר הכנסת חברי חיים כץ יחד עמי, וכבר להודות גם ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת גלנטי, על כך שהזדרז להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה. אני מקווה שכך יעשה גם בהכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
על-פי החוק הקיים היום, בזכות לעובד זר אין שום הבחנה מה גיל האדם, בין שהוא בן עשר – ולפעמים גם בן עשר צריך, מסיבות רפואיות, סיעוד שיינתן על-ידי עובד זר – בין שהוא בן 30, בין שהוא בן 50 ובין שהוא בן 120. החוק אינו מבחין. התנאי לקבלת עובד זר הוא מבחני תלות. תחת השם "מבחני תלות" מסתתרים מבחנים כמו אם האדם יכול להתלבש לבד, אם הוא יכול להתרחץ לבד, אם הוא יכול להכין לעצמו אוכל, אם הוא יכול להדליק ולכבות את הכיריים של הגז וכיצד הוא שולט בצרכיו.
אלה מבחנים מאוד מאוד אישיים. נבין כולנו שהמבחנים האלה מאוד לא נעימים, מה עוד שאתה צריך לחשוף את חולשתך מול אדם זר. מה הפרוצדורה? באה אחות מאוד טובה, עם רצון מאוד טוב – ואני אומר את זה בלי ציניות, באמת, ברצינות, אשה טובה, מקצועית מאוד – אבל היא אדם זר. מניסיון אנחנו יודעים, וגם נחשף בדיוני הוועדה – יעיד על כך גם חברי, חבר הכנסת חיים כץ – בדרך כלל אותם אנשים, לא נעים להם לחשוף את חולשותיהם, ולפעמים יותר מחולשותיהם, לפני אדם זר, והם משחקים את הגבר הבריא או את האשה הבריאה ואומרים: כן, כן, הכול בסדר. מה, זה נעים לומר שאני לא יכול להתלבש לבד, או אני לא יכול להתרחץ לבד, או לא שולט בצרכי וכדומה ושיש לי בעיה לקום בלילה? לכן, יש בדברים האלה בעיה.
לכן סברנו, חבר הכנסת חיים כץ ואנוכי, שבגיל מסוים נפסיק את המשחקים ונפטור את הזקן מהמבחן, שבעיניו הוא מבחן משפיל. חס וחלילה לא לכך מתכוונת האחות הבודקת וחס וחלילה לא לכך מתכוונות כל הרשויות שעוסקות בכך, גם משרד התמ"ת – אלה שעוסקים בעובדים זרים – ובוודאי לא משרד הרווחה, שאני מכירו מקרוב, ובוודאי ובוודאי לא המוסד לביטוח לאומי, אגף הסיעוד, שעושה עבודת קודש. הם בוודאי מתכוונים לטובה. אבל בעיני הזקן המבחנים האלה הם מבחנים משפילים.
לכן, חשבנו שבגיל מסוים אפשר לוותר על המבחן הזה. חשוב לומר שהוויתור הזה על מבחן התלות – ייתכן שבקריאה שנייה ושלישית, במקום מבחן התלות נחייב שיהיה אישור רפואי. לא קבענו עדיין של מי. אולי זה יהיה רופא המשפחה, כפי שאני הייתי מציע, כיוון שרופא המשפחה מכיר את האיש שנים רבות. הוא יודע יותר טוב מכל אדם אחר מה החולשות ומה הבעיות של אותו זקן, ולא צריכים להמציא את הגלגל. היה מי שהציע שילך לרופא גריאטרי – אינני יודע מי ישלם עבור זה. אבל לרדת ממבחן התלות.
לחוק הזה אין עלות תקציבית, כיוון שהשתתפות המדינה בחוק הסיעוד היא על-פי מבחני הכנסה ולא על-פי מבחן הצורך. כלומר, יכול להיות שאדם פחות זקוק לעובד זר אבל אין לו הכנסות, והוא יקבל עזרה מלאה מהמדינה למימון העובד הזה, ויכול להיות שאדם שיש לו צורך מלא של 24 שעות בעובד זר לא יקבל אף אגורה אחת מהמדינה כי הוא אדם עשיר. המבחן הוא מבחן הכנסה, לכן אין לחוק הזה שום קשר לתקציב. הוא לא עולה למדינה.
נאמר לנו בדיונים, על-ידי גורמי ממשלה, שיש להם חשש שמא הוויתור על מבחן התלות יציף את מדינת ישראל בעובדים זרים. גם חבר הכנסת חיים כץ בוודאי ידבר על זה, כשהוא ידבר אחרי. אני רוצה לומר שלדעתי זאת טענת סרק. ממה נפשך? אלה שצריכים לממן את זה, צריכים לממן את זה בעצמם. אז מה, הוא עושה לעצמו מבחן סרק? הוא מחפש להוציא הוצאה מיותרת עבור עצמו? אלה שזקוקים לעזרה סיעודית – הביטוח הלאומי בוודאי משגיח על הדברים האלה.
לכן, אני לא חושב שיש כאן איזשהו – אפשר להתווכח על הגיל. יש כאן שתי גרסאות שעדיין לא הכרענו ביניהן. חברי, חבר הכנסת חיים כץ, ונדמה לי שגם חבר הכנסת זיו, שלו יש הצעת חוק מקבילה – נדמה לי שהם הציעו גיל 85. אני הצעתי כקו נסיגה גיל 90. אני בהחלט אתמוך בגרסה של גיל 85, שלא תהיינה אי-הבנות, אבל אם משום-מה לא ניתן יהיה לגבש הבנה או הסכמה על גיל 85, יש לנו קו נסיגה. אני חושב שהגילים האלה הם גילים מופלגים, וראוי מאוד לכבד את הזקנים שלנו, והם לא יצטרכו לעבור את המבחן המשפיל הזה.
לקראת הקריאה הראשונה היתה שאלה אם הממשלה תתמוך או לא תתמוך בחוק הזה. חברי חבר הכנסת חיים כץ, שהוא כידוע חבר כנסת נמרץ מאוד, פעל להשיג הבנה עם יושב-ראש הקואליציה ועם שר התמ"ת, על מנת שבקריאה השנייה והשלישית נוכל להעביר את החוק הזה בהסכמה ובתיאום. אני קיבלתי על עצמי את כל ההבנות שקיבל חבר הכנסת חיים כץ, ואולי הוא יפרט אותן כאן על הבמה – וכמובן הן חלות גם עלי. חבר הכנסת זיו פטור מהעניין הזה, ואני מקווה שהוא אולי יושיע אותנו. לכן, אני באמת מציע לכנסת שגם בעניין הזה אנחנו נגלה הבנה.
אני רוצה להציג עוד היבט אחד. כידוע, יש תופעה מכוערת מאוד של פגיעות בקשישים. נדמה לי שיש סטטיסטיקה של 6,000 פגיעות בקשישים בשנה האחרונה – פגיעות מדווחות – וברור שעבריינים למיניהם מנצלים את חולשותיהם של הזקנים. זה ברור שאם יש עובד זר צמוד לאדם קשיש, זה חלק מהביטחון הנוסף שאנחנו נותנים לקשיש. כשיש אדם, והוא לא לבד בביתו אלא נמצא אתו עוד אדם אחד, זה מוסיף ביטחון. אינני יודע, לא עשיתי מחקר, אבל מעניין – ואני לא אתפלא אם יימצא שכל אותם קשישים שהותקפו היו לבד ולא היה אתם עובד. בגיל מופלג, כשבאמת האדם כבר חסר ישע ואיננו יכול להתגונן באופן עצמאי, מוטב להוסיף לו עוד גורם אחד דוגמת עובד זר.
לכן אני מציע לחברי לתמוך בהצעת חוק. אני גם אודה לשר הרווחה והשירותים החברתיים אם יסייע לנו להעביר את החוק. כאמור, אמרנו שנעשה את זה בתיאום עם הממשלה.
אני מוכן להשיב על שאלה. חבר הכנסת כהן רצה לשאול שאלה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
לא, אני רוצה להירשם לדבר.
היו"ר אמנון כהן:
אי-אפשר. אי-אפשר לאחר ולהירשם, אי-אפשר הכול. כבר סגרתי את הרשימה.
מנחם בן-ששון (קדימה):
יש מישהו שמתנגד לזה?
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני אמרתי, אנחנו מביאים את זה כרגע בהסכמת הממשלה.
היו"ר אמנון כהן:
לא הבנתי מה ההסכמה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
החוק מובא לקריאה ראשונה בהסכמה, ואמרנו שלגבי הקריאה השנייה והשלישית קיבלנו התחייבות דרך חבר כנסת חיים כץ, שיעמוד כאן, וההתחייבות הזאת, גם אני מחויב לה. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת השותף להצעה, חיים כץ. תגידו מה ההבנות, כי בינתיים יש לנו עמדה להצביע נגד.
יצחק זיו (גיל):
למה אתה אומר את זה?
היו"ר אמנון כהן:
לא, אמרו לי שהממשלה נגד החוק, אבל אמרו לי שיש הבנות. מה ההבנות, לא הבנתי. מה ההבנות, חבר הכנסת כץ?
חיים כץ (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אם אתה רוצה לדעת מה ההבנות, תשאל אותי, אני אגיד מה הן. הופיע פה חברי, חבר הכנסת זבולון אורלב, והציג את עיקרי החוק ואת הסיבות בצורה רחבה, הציג הרבה סיבות לדבר.
החוק הזה מתגלגל כבר מהכנסת השש-עשרה, ואנחנו, לצערי – המדינה לא רצתה את החוק הזה מהסיבה שיהיה פתח לניצול עובדים זרים על-ידי משפחות הזקנים, ולא זאת מטרתנו. מטרתנו באמת לעזור לאנשים כשהם מגיעים לגיל מופלג וצריכים עזרה. שמעתי את שאלתו של פרופסור מנחם בן-ששון, מי בכלל מתנגד לזה, אז אני אומר לך שהתנגדו. אמרו: ואללה, המסכנים האלה יביאו את העובדים הזרים והמשפחות ינצלו אותם לעבודות בית וכיוצא בזה. זה המוטו המוביל, שכל המבוגרים הם רמאים וגנבים. אני לא חושב שזה כך, מניסיוני הדל. לא ראיתי את ההורים שלי, את אבא שלי, שרוצה להכניס מישהו הביתה. הוא לא מנצל את הזכויות, וכמוהו יש רבים. אני רואה את מספר האנשים.
בשביל לנסות ולקדם את זה שלב אחד קדימה, התחייבתי, כדי להעביר את זה לפחות בקריאה ראשונה, שההמשך של קידום החוק יהיה מותנה – אדוני היושב-ראש, אתה שאלת ואני עונה לך – שהמשך הקידום של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית יהיה מותנה באישור הממשלה או שר התמ"ת.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אישור יושב-ראש הקואליציה.
חיים כץ (הליכוד):
כן, אבל לאישור יושב-ראש הקואליציה, יושב-ראש הקואליציה זה פועל יוצא – אתה יודע? זה כמו לשון נופל על לשון. הוא לא יעשה שום דבר אם לא יאשרו. אני מקווה שהתבונה תיכנס. יש לנו את חבר הכנסת זיו. הרבה מאוד אנשים ראו שהחוק הזה – ואללה, יש בזה משהו. אז יכול להיות שהיו צריכים להכניס את סיעת הגמלאים כדי שתנסה לקדם את החוק הזה. שיבואו ויגידו שלא כולם גנבים, לא כולם רמאים. ואללה, יש אנשים שלא רוצים להיות לבד, רוצים שיהיה להם מישהו בבית, שאם הם ייפלו – שיוכלו להזעיק עזרה; בעת מצוקה יוכלו להזעיק עזרה. מה לעשות שהישראלים לא רוצים לעבוד בזה? מה לעשות? אין להם הסבלנות, אין להם החשק, וגם השכר לא כל כך גבוה. אז היתה מחויבות, וגם חברי זבולון אורלב וגם אני נעמוד במחויבות שלנו. אין בכלל צל של ספק.
היו"ר אמנון כהן:
טוב.
חיים כץ (הליכוד):
זהו?
היו"ר אמנון כהן:
עוד שמונה שניות.
חיים כץ (הליכוד):
יחד עם זה, אנחנו מקווים מאוד שהרשויות השולטות, קרי הממשלה השלטת, תתעשת ותגיד: יש במדינה הזאת אזרחים שהגיעו לגיל מופלג והם ישרים. ואנחנו מבקשים שיתמכו בחוק גם בקריאה ראשונה, ושהכנסת תתמוך גם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ותיתן לאנשים בגיל מתקדם – אנחנו שמחים שתוחלת החיים עולה – לחיות בכבוד עם העזרה הנאותה והדרושה. תודה רבה לכם, ואני מקווה שיתמכו בחוק.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להצבעה, כן?
יצחק גלנטי (גיל):
גפני מוותר.
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
השר מבקש.
קריאה:
כולם ויתרו.
יצחק גלנטי (גיל):
כולם ויתרו.
היו"ר אמנון כהן:
שר מבקש – שר מקבל.
מנחם בן-ששון (קדימה):
חסר לי האיפכא מסתברא. להגיד – – – ניגוד אינטרסים שאני לא שואל את זה בקול – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, האמת שלא הייתי מודע להבנה שהושגה, אבל אני חושב שהיא בעתה והיא סבירה. פגש אותי חבר הכנסת כץ. כל נושא הטיפול הסיעודי, שאני מקדיש לו המון תשומת לב מכיוון שיש פה עניינים בהיקף עצום – גם בביטוח לאומי, גם בניסויים שאושרו לאחרונה בוועדת העבודה והרווחה, גם במכרזים שיוצאים וגם בטיפול ובזכאות לעובד זר – הוא מכלול אחד גדול. אני חייב לומר שאני גם מוטרד מנושא האשפוז הסיעודי ומבעיות אחרות. אני מציע באמת שנעביר את זה בקריאה ראשונה. אם זו ההבנה שהושגה, אני מכבד אותה לחלוטין, כי יש בה גם היגיון. גם חבר הכנסת אורלב וגם חבר הכנסת כץ פירטו משהו שנמצא הרבה זמן על השולחן, ויש בו סוג של היגיון.
יש חששות קשים בנוגע לעובדים הזרים ולניצול לרעה על-ידי משפחות, ויש נורמטיביות ויש לא נורמטיביות. אנחנו מכירים את עם ישראל. לא חסרות בעיות. אף אחד גם לא רוצה להפוך אותם לשוק עבדים או למצב שבעצם המשפחה מביאה ויותר לא רואים אותו אצל הקשיש. זה נושא ענקי לדון בו, ואי-אפשר להתעלם. לא כולם הם המשפחות הנורמטיביות שאתם מכירים.
אדוני יושב-ראש הוועדה, לאחר שההצעה תעבור אני מבקש גם להיות שותף לכל התהליך, מכיוון שמשרדי טוען שהרבה זמן לא משתפים אותו בנושא של כוח-האדם בסיעוד, ואז אנחנו מגלים עובדות בוקר וערב גם בביטוח לאומי וגם בהפעלת מערך הסיעוד בישראל. תודה.
יצחק גלנטי (גיל):
כבוד השר, עד עכשיו היה שיתוף פעולה – – –
היו"ר אמנון כהן:
תודה. בתיאום עם חברי הכנסת – נרשמו המון חברי הכנסת שרצו לדבר בחוק החשוב הזה – אנחנו נעבור להצבעה בקריאה הראשונה. על-פי הסיכומים שהשיגו המציעים, נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 11) (עובד זר בענף הסיעוד), התשס"ח–2008.
אפשר להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 11) (עובד זר בענף הסיעוד), התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
יצחק גלנטי (גיל):
אתה יודע בדיוק מי.
מנחם בן-ששון (קדימה):
חבר הכנסת זבולון אורלב, לפי שתי הגרסאות זה 175 – – –
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 11, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 11) (עובד זר בענף הסיעוד), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 12) (עובד זר בענף הסיעוד),
התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/216).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת יצחק זיו ינמק את הצעת החוק שלו: הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 12) (עובד זר בענף הסיעוד), התשס"ח–2008, קריאה ראשונה. אדוני, בבקשה.
יצחק זיו (גיל):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אין לי מה להמשיך לאחר מה ששמענו. אני רק אומר דבר אחד: להגיע לגיל 85 זו זכות, ואשרי אלה שהצליחו להגיע לגיל זה.
חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, מעניק את הסמכות למתן היתר להעסקת עובד זר בידי יחידת הסמך למתן היתר להעסקת עובד זר שבמשרד התעשייה, המסחר והתקשורת. המצב כיום מחייב את הקשיש לעבור מבחני תלות מביכים ומאריך את הפרוצדורה הנדרשת על מנת לקבל היתר להעסיק עובד זר. אני, שחוויתי זאת אצל חמותי – את הבדיקות המשפילות, כשהיא אזרה את כל כוחה כדי לא להראות את חוסר היכולת שלה, ורק לאחר שאותה עובדת סוציאלית יצאה היא פרצה בבכי ונפלה על הרצפה – לראות את המצב המביש והמביך הזה היה מספיק. אני לא מאחל לאף אחד לחזור על המצב הזה. על כן, מוצע לקבוע כי אדם שמלאו לו 85 שנה יהיה זכאי לקבל מהממונה לפי חוק עובדים זרים אישור להעסיק עובד זר בתחום הסיעוד.
הצעת חוק דומה הוגשה על-ידי חברי הכנסת חיים כץ וזבולון אורלב במהלך הכנסת השש-עשרה – –
היו"ר אמנון כהן:
וגם השבע-עשרה.
יצחק זיו (גיל):
– – וגם השבע-עשרה, והיא עולה. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה זו, כי היא חשובה מאוד. אני שוב חוזר ומבקש את תמיכתכם. תודה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הצבעה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. בהצבעה הקודמת חבר הכנסת יעקב כהן הצביע במקום חבר הכנסת הלפרט. אנחנו נציין זאת בפרוטוקול, כדי שנדע.
יעבור מציע החוק למקומו, ואנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 12) (עובד זר בענף הסיעוד), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת יצחק זיו. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת החוק עובדים זרים (תיקון מס' 12) (עובד זר בענף הסיעוד), התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 12) (עובד זר בענף הסיעוד), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון),
התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/212).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
הצעת החוק האחרונה בסדר-היום היום היא הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת נאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. תנמק את ההצעה חברת הכנסת נאדיה חילו. בבקשה.
קריאה:
חילו.
היו"ר אמנון כהן:
חילו. בדחילו. בבקשה. שם על הכיפאק. גברתי, בבקשה. ומעמד הגבר – יהיה גם מישהו שיעמוד על זכויות הגבר ברשויות מקומיות?
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
כשהגברים יהיו מקופחים, אני מבטיחה לך שאני אוביל את המאבק לשוויון.
קריאה:
– – –
היו"ר אמנון כהן:
הבנתי. אנחנו מקופחים באופן כרוני, לא משנה. גברתי, בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חוק היועצות למעמד האשה חוקק בשנת 2000. הייתי אז יועצת למעמד האשה במרכז השלטון המקומי והיו לי עוד תפקידים שונים ארציים שנוגעים לקידום מעמד האשה, ולא הייתי אז חברת הכנסת, אבל הייתי שותפה לכל התהליכים של חקיקת החוק החשוב הזה. הוא נחקק בשנת 2000. החוק במהותו בא לאפשר מינוי של יועצת למעמד האשה בכל רשות מקומית. לאותה יועצת שני תפקידים מאוד מרכזיים. האחד – לדאוג לרווחתן של העובדות בכל רשות מקומית, לקידומן, לאי-השפלתן, לייצוגן ההולם, לאפשר להן להתקדם בהייררכיה, לתת את האפשרות שזכויותיהן של הנשים תישמרנה באותה רשות מקומית. זה מצד אחד. אבל היה לה גם תפקיד הרבה יותר רוחבי ורציני: גם לדאוג לשוויון של הנשים באותו יישוב.
החוק הזה חוקק בשנת 2000, ושבע שנים עברו, ואני יודעת בדיוק את המינוסים שהיו בעצם בחוק הזה. הרבה מאוד דברים ובלמים, הייתי אומרת, מנעו מימוש של החוק הזה ושל המטרות שהוא הציב מלכתחילה. יועצות למעמד האשה התמודדו במהלך השנים עם הרבה מאוד קשיים בבואן לממש את תפקידן ולמלא את חובתן, וקודם כול בדבר מאוד עקרוני, שהתפקיד הזה ניתן נוסף על התפקיד שאותה יועצת נשאה ברשות מקומית – כי הממשלה לא רצתה אז להטיל מעמסה תקציבית על רשויות מקומיות.
אני, בהצעת החוק המקורית שלי, בתיקון הנוכחי, שאפתי להביא שני תיקונים עיקריים לצד כל מיני תיקונים נוספים. אחד התיקונים הבסיסיים – השאיפה שלי היתה להביא להצבת תקן, או שיהיה תקן לכל יועצת מקומית; שנית, שיהיה גם תקציב מוגדר ליועצת, כדי שתוכל לפעול. אבל שוב, היינו אמורים להגיע לפשרות, מאחר שהיתה התנגדות להטלת מעמסה תקציבית נוספת על הרשויות המקומיות, ואני אומר מכאן שהתחייבתי שהחוק, עם כל התיקונים – לא תהיה לו תוספת תקציבית, ולכן אנחנו שוב התפשרנו, לא מרצון, וזה לא האידיאל, אבל הדברים הנוספים ששאפנו להגיע אליהם בשינוי ובתיקון – הצלחנו.
אני רוצה למנות בקיצור רב את הדברים הבסיסיים שהתיקון הזה הצליח להשיג, ותאמינו לי שהם לא מבוטלים. אני רואה בהם צעד נוסף בקידום החקיקה הזאת, לקראת חוק הרבה יותר מושלם, שבסופו של דבר אנחנו חייבים להגיע אליו. עיקרי התיקונים המוצעים: הבהרת החובה למנות יועצת לקידום מעמד האשה בכל הרשויות המקומיות וחיזוק חובתו של שר הפנים לפעול במקרים שבהם הרשות המקומית אינה ממנה יועצת. הסמכות ניתנת אחרי שישה חודשים, ואם אין מינוי, חובת השר למנות יועצת באותה רשות; הבהרת תנאי ההעסקה של היועצות לקידום מעמד האשה והקבלתם לתנאי ההעסקה – ופה אנחנו שוב מתפשרים וזה לא יהיה של מנהל אגף, כי אין בכל רשות מקומית אגף, והסכמנו שההקבלה תהיה למנהל מחלקה ושלא יהיו לה עלויות נוספות; הגדרת מהות התפקיד של היועצות, תוך שימת דגש על כך שתפקידה לפעול לקידום מעמד האשה והשוויון בין המינים בקרב אוכלוסיית הרשות המקומית כולה, ולא רק בקרב עובדי הרשות המקומית, וכן הדגשת מחויבותה של היועצת לפעול לאכיפת החקיקה בנושא ייצוג הולם של נשים בתחום הרשות המקומית; הגדרת סמכויותיה של היועצת בכל הנוגע בנוחות בישיבת מועצת הרשות המקומית והוועדות, והחובה לתת לה הזדמנות להביע את עמדתה בעל-פה או בכתב בעניינים הנוגעים לתחומי פעילותה; זכותה להיות נוכחת בישיבות ועדות ומכרזים, והכי חשוב – נוכחותה בישיבות מועצת העיר. כל החלטה שמועצת העיר אמורה לקבל ויש לה השלכה על נשים תהיה בנוכחות ובהסכמה ובהבעת דעה של אותה יועצת; העלאת רמת הכישורים הנדרשים מהיועצות כך שיידרש תואר אקדמי וכן ניסיון מקצועי או מעשי בתחומים הרלוונטים; עיגון בחוק של ההכשרה המקצועית שעוברות היועצות לצורך מילוי תפקידן; קביעת חובת ההודעה לרשות לקידום מעמד האשה במקרה שיש כוונה להעביר יועצות לקידום מעמד האשה מתפקידן, כדי למנוע העברה מתפקיד משיקולים לא ענייניים; ציון התקציב המוקצה לפעילות היועצות לקידום מעמד האשה בסעיף נפרד בתוכנית התקציב של הרשות המקומית.
לא נותר לנו בעניין הזה אלא להודות ליועצת המשפטית של הוועדה לקידום מעמד האשה, הגברת תמי סלע, וליושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חבר הכנסת גדעון סער, שאפשר לי לנהל את ישיבות הוועדה לשם קידום החקיקה הזאת, וכן להודות לכל חברי הכנסת שנשארו עד השעה הזאת להצביע. אני רוצה לראות בזה נדבך נוסף בהצלחה שלנו לקדם שוויון מלא של נשים וייצוג הולם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. אני מבין שכולם תומכים. מייד נצביע על הצעת החוק, אבל לפני כן – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר אמנון כהן:
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 44), התשס"ח–2008, שהחזירה הוועדה לקידום מעמד האשה; הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 4), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הכספים.
מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בנושאים: אי-מינוי מנהלים במועצה להסדר הימורים בספורט, של חברי הכנסת אבשלום וילן ורונית גדיש; תכנון ומיפוי אזורי ומרחבי בשל סוגיית הפסקת לימודים במודיעין, של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן. תודה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון),
התשס"ח–2008
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אתה מתנגד להצעת החוק החשובה?
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
הוא עזר בהכנת הצעת החוק.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, בוועדה העליתי את העניין של ההכרה בתפקיד של היועצת לקידום ענייני האשה, שצריכה להיות בעלת תואר אקדמי. אני הבאתי את הדוגמה של הרשויות החרדיות. החוק הזה יצטרך להיות מיושם בהן, יצטרכו לעסוק בנושאים שנוגעים למעמדן של הנשים ברשות המקומית ובכל מה שנלווה לעניין הזה. אמרתי שיש סקטור אחד במדינה שבו לנשים אין תואר אקדמי – –
היו"ר אמנון כהן:
יש השכלה תורנית, זה מוכר.
משה גפני (יהדות התורה):
– – הנשים בוגרות "בית יעקב", בוגרות סמינרים, הן לא בעלות תואר אקדמי. אכן הכניסו, וראיתי בהצעת החוק שמוגשת לקריאה הראשונה, במה שמונח לפנינו, שהכניסו גם את העניין של בעלת תואר אקדמי או תעודה מקבילה לתואר אקדמי. חברת הכנסת חילו, להערכתי זה לא עונה על הנושא הזה, אף-על-פי שהלימודים מקבילים. אותם לימודים שלומדים באוניברסיטאות ועל זה מקבלים תארים של הוראה, מקבלים בסמינרים של "בית יעקב" תעודת הוראה, אבל אני לא חושב שמבחינה משפטית, כפי שזה נוסח לקריאה הראשונה – – –
היו"ר אמנון כהן:
זה מוכר לצורך שכר.
משה גפני (יהדות התורה):
נכון. אני רוצה להגיד משפט על הנושא העקרוני: ברשויות החרדיות זה יהיה צעד גדול שתהיה יועצת שתבוא מתוך הקהילה כדי לקדם את הנושאים הללו, ואהיה מאוד בעד זה. אם כתוצאה מהחוק ייאלצו להביא אשה מבחוץ, שאיננה חלק מהקהילה, זה יהיה דבר שיצא שכרו בהפסדו באופן חמור. נניח ששר הפנים יאלץ את הרשות המקומית להביא מבחוץ אשה בעלת תואר אקדמי, נניח למודיעין-עילית – – –
היו"ר אמנון כהן:
אבל היית שותף בוועדה, אז למה לא אמרת שזה לא מספיק?
משה גפני (יהדות התורה):
אז העליתי את העניין הזה, ואני אומר שלהערכתי – – –
היו"ר אמנון כהן:
בהכנה לקריאה שנייה ושלישית תדאג.
משה גפני (יהדות התורה):
נכון. אני מודה שזה לא היה בהכנה לקריאה ראשונה והוסיפו את זה, כי חברת הכנסת נאדיה חילו והחברות האחרות שהיו בוועדה הסכימו שצריך לעשות את זה. אני מאוד מבקש, אחרת באמת תהיה פה תקלה והצעת החוק לא תשיג את מטרתה ותגרום למשהו הפוך ממה שחברת הכנסת חילו מעוניינת בו. צריך למצוא את הניסוח המשפטי ההולם והמתאים, שאכן מישהי בוגרת "בית יעקב" – ואגב, לפי כל הסקרים הלימודים הללו הם ברמה גבוהה יותר מאשר במוסדות המקבילים; כך הוכיחו הסקרים הבין-לאומיים. אני רוצה שתהיה אשה עם רמה לימודית גבוהה, שיהיה לה הניסיון ויהיו כל הדברים שצריך, אבל שתבוא מתוך הקהילה. הקהילה החרדית, הציבור החרדי הוא הציבור היחיד במדינת ישראל – גם לא הציבור הערבי – שהבנות בו לומדות ברמה הכי גבוהה את כל הלימודים אבל אין להן תואר אקדמי מסיבות אידיאולוגיות.
לכן, אני מאוד מבקש שבהכנה לקריאה שנייה ושלישית תימצא הנוסחה המשפטית שתפתור את הבעיה הזאת, ואז החוק יהיה בסדר.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת כהן, הוא מסר גם את העמדה שלך, לא?
יעקב כהן (יהדות התורה):
אם אדוני לא רוצה שאני אעלה...
כבוד היושב-ראש, אני חושב שהחוק חשוב. כמו שאמר קודמי, יכול להיות שצריך להסתפק, אם נכתוב מעמד שווה לאלה שלא מקבלים את התואר האקדמי, אחרי 12 שנות לימוד כשהוא מסיים, הוא מקבל את התעודה – להסתפק בתעודה הזאת.
הייתי רוצה לומר מלה על החוק הקודם. החוק חשוב מאוד. אדם זקן לא מחפש להכניס לביתו – אני מכיר הרבה זקנים שצריכים מאוד את העובד הזר ולא רוצים להכניסו לביתם בשום אופן. אם הוא כן מוכן, פירושו של דבר שהוא צריך והוא נאלץ. ממקרים שאני מטפל בהם אני רואה שהזקנים לא רוצים להראות תלות, הם דווקא רוצים להראות שהם כן עצמאים ומסוגלים. לבזות את הזקן – לא מגיע לו, אנחנו צריכים לתת לו את מקסימום הכבוד ולכבד אותו. אדם שהגיע לגיל 85 בדרך כלל לא מחפש פרפאות, לא מחפש לעשות דברים לא חוקיים. אם הוא זקוק לעובד הזר, צריך לתת לו.
באותה הזדמנות רציתי לפנות לשר בנושא שהשר מטפל בו, בנושא הוועדות הרפואיות. אני מבקש להקל על אנשים שמגיעים לוועדות הרפואיות – נכים, ילדים מיוחדים, ילדים מוגבלים. לצערנו, מי שמגיע לשם צריך לעבור שבעת מדורי גיהינום עד שהוא מקבל את התעודה.
היו"ר אמנון כהן:
איפה?
יעקב כהן (יהדות התורה):
בוועדות הרפואיות, הוא צריך לקחת חברה או "מאכערים". הגיע הזמן שמי שמגיע לו, ייתנו לו. יש מצבים שמי מגיע לשם נראה חשוד, מנסים להפיל אותו עם השאלות. יש דברים שרואים. בימים אלה אני מטפל בעניינם של אנשים חולים, קשישים, ילדים מוגבלים – ילדים מיוחדים, שרואים עליהם, לא צריך שום דבר כדי לראות שהילדים האלה מוגבלים. למה אנחנו צריכים להכאיב? הייתי צמוד למישהו שטיפל במוגבל, האמא היתה צריכה להתפרץ בבכי, היתה צריכה להגיד את כל הדברים, ועל אף זאת לא קיבלו את המצב של התינוק. לכן אני חושב שצריך ללכת לקראתם. נכון שלפעמים יש מתחזים, אבל אי-אפשר להגיד שכל השדה פגום בגלל כמה קוצים. לכן צריך לשנות את הפרמטרים לקבל מענק. יש אנשים חולים, אז שיקבלו את זה בכבוד.
נקודה נוספת שרציתי לפנות לשר – –
היו"ר אמנון כהן:
נגמר הזמן.
יעקב כהן (יהדות התורה):
– – שמעתי שלממשלה יש מגמה לצמצם את מספר העובדים הזרים. ברור שאנחנו לא מעדיפים לתת – – –
שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג:
הרגע חוקקת את החוק לצמצם את מספר העובדים הזרים.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כן, אני מדבר באופן כללי.
היו"ר אמנון כהן:
אז איך אתה מחוקק חוק ומצד שני אתה מתנגד?
יעקב כהן (יהדות התורה):
הממשלה רוצה לצמצם באופן כללי גם אצל הזקנים וגם אצל החולים.
היו"ר אמנון כהן:
ולכן?
יעקב כהן (יהדות התורה):
אני לא רואה שיהודים מסוגלים ויכולים לעשות במקומם את העבודה. לכן, עם כל העדיפות לעבודה העברית, יש דברים שהזקנים לא יכולים לקבל – רק את העובדים הזרים.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת יעקב כהן, בכשרון שלך דיברת על חמש הצעות חוק בשלוש דקות.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון), התשס"ח–2008. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון), התשס"ח–2008,
לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 7, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
ברוך השם, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים בסייעתא דשמיא ביום רביעי, ה' באדר ב' התשס"ח, 12 במרס 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:05.