דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 4
נאומים בני דקה 5
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 5
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 6
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 6
יצחק זיו (גיל): 7
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 7
קולט אביטל (העבודה-מימד): 8
יעקב כהן (יהדות התורה): 8
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 9
יוסף ביילין (מרצ): 9
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): 10
מאיר פרוש (יהדות התורה): 10
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 11
דוד טל (קדימה): 12
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 12
יואל חסון (קדימה): 13
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 13
דברי ברכה של היושב-ראש למשלחת פרלמנטרית מלטביה 14
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 14
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 15
חילופי גברי בוועדות הכנסת 15
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 15
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 24), התשס"ח–2008 16
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 16
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 18
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשס"ח–2008 18
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 19
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 63 – הוראת שעה), התשס"ח–2008 21
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 21
איתן כבל (העבודה-מימד): 25
אלי אפללו (קדימה): 28
הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20), התשס"ח–2008 28
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 29
הצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון מס' 7), התשס"ח–2007 31
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 31
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85), התשס"ח–2008 33
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 34
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 37
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 38
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 38
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 99) (הגנה עצמית), התשס"ח–2008 38
ישראל כץ (הליכוד): 38
השר לשירותי דת יצחק כהן: 40
השר לשירותי דת יצחק כהן: 43
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 47
דב חנין (חד"ש): 49
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 51
מנחם בן-ששון (קדימה): 52
דוד רותם (ישראל ביתנו): 53
ראובן ריבלין (הליכוד): 55
נסים זאב (ש"ס): 56
ישראל כץ (הליכוד): 58
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 88) (דמי חנייה בחניון בבעלות רשות מקומית), התשס"ח–2008 59
משה כחלון (הליכוד): 59
יואל חסון (קדימה): 60
נסים זאב (ש"ס): 61
הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח–2008 63
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 64
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 66
נסים זאב (ש"ס): 67
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 41) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט), התשס"ח–2008 68
אמנון כהן (ש"ס): 68
גלעד ארדן (הליכוד): 70
דב חנין (חד"ש): 72
ראובן ריבלין (הליכוד): 75
נסים זאב (ש"ס): 77
מיכאל איתן (הליכוד): 78
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 80
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 82
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 82
חוברת כ"א
ישיבה רי"ג
הישיבה המאתיים-ושלוש-עשרה של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, כ' באדר א' התשס"ח (26 בפברואר 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:01
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר אמנון כהן:
הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, כ' באדר א' התשס"ח, 26 בפברואר 2008.
ראשית, הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 49), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
כמו כן, חבר הכנסת יצחק זיו מבקש להסיר את שמו מהצעת חוק בריאות נפש ממלכתית, התשס"ח–2008, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ, יעקב מרגי, דוד טל ודב חנין וקבוצת חברי הכנסת – פ/17/ 3359.
וכן בתאריך י"ב באדר א' התשס"ח, 18 בפברואר 2008, הונחו מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בנושא: האם ראוי לחדש את הפעולות בנחל הקישון? – הצעתה של חברת הכנסת אורית נוקד. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. נמצאים פה אתנו תושבים מכפר-קרע, של אגודת "למענך", שקיבלו היום את פרס יושבת-ראש הכנסת. נמצא כאן בן הכפר שלהם, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
נאומים בני דקה
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ראשון הדוברים, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, אני רגיל לדבר מהמקום האחר, אבל זה כדי לראות את הנשים והגברים מכפר-קרע. אני רוצה לברך, בבואם לכנסת, את ראש מועצת כפר-קרע, שזה הכפר שלי, מר זוהר יחיא, ואת רעייתו נג'יא יחיא, ואת החברות והפעילות בארגון "למענך" – המנכ"לית אמנה כנאענה ושאר חברי הוועד וחברי העמותה ופעיליה.
אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לברך אותם על קבלת פרס יושבת-ראש הכנסת, וכן מנצל את ההזדמנות כדי לברך אותן לרגל יום האשה הבין-לאומי, ולהביע כאן את ההערכה על פועלם של ארגונים מקומיים. זה ארגון למופת, שפועל בכפר במגוון נושאים שקשורים לנשים – לא רק בפעילות הסברתית כללית אלא בפעילות ממשית בתחום הכלכלי, בתחום העזרה לנשים בלימודים ובהכשרה מקצועית, בבילוי ובשעות פנאי. אני חושב שארגון "למענך" קיבל את הפרס כדין, מגיע להם, ואני רוצה שוב לברכם ולברך את ראש המועצה, את רעייתו ואת מזכיר המועצה המקומית, מר מוחמד כנאענה, שאני לא רואה אותו פה.
ברשותך, חבר הכנסת יושב-ראש הישיבה, אני שוב מברך אותם ומאחל להם הצלחה ומקווה שהפרס ידרבן אותם לעוד הצלחות. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, תודה. מדי שנה נפגעים בישראל אלפי ילדים, ולמעלה מ-200 מהם מאושפזים, ממתקנים בגני משחקים ובגני שעשועים שנמצאים ברשויות מקומיות, בבתי-ספר, בחצרות. המתקנים הללו שבורים, אינם ראויים לשימוש ומסוכנים. לפני למעלה משנתיים תקנן משרד התמ"ת חובת נשיאת תו תקן לכל רשות ולכל מתקן כזה, אבל הרשויות מתעלמות מהחובה שלהן לשאת תו תקן כזה ולעמוד בדרישותיו.
היום התקיים, על-פי בקשתי, דיון בוועדה לשלום הילד בראשות חברת הכנסת נאדיה חילו, וכמה הצעות מעשיות עלו על השולחן כדי להגביר את הפיקוח והאכיפה של משרד הפנים, של משרד התמ"ת ושל משרד החינוך. באמת אפשר לעשות את הדברים האלה במאמץ קטן יחסית, וחובתנו להגן על הילדים מחייבת אותנו לפעול בעניין הזה. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת עבאס זכור, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יצחק זיו.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על פרויקט שיפוץ מקלטים באזור הצפון. ביום שישי האחרון פורסם בעיתון "ידיעות הצפון" כי הקרן לידידות שיפצה באזור הצפון 1,045 מקלטים, כולם ביישובים יהודיים – עכו, נהרייה, מעלות, כרמיאל, קריית-שמונה. לא שופץ אף מקלט בצפון בכפרים הערביים. ידוע לכולם כי במלחמת לבנון השנייה טילי ה"קטיושות" לא הבחינו בין יישוב ערבי ליישוב יהודי. בין הקורבנות שנפלו במלחמה היו תושבים ערבים מאזור הצפון שלא מצאו מקלטים להתחבא מירי הטילים המסיבי באזור.
אני מבקש להתחיל לבנות מקלטים חדשים במגזר הערבי בצפון ולשפץ את כל המקלטים הישנים הקיימים – שמספרם, לצערי, קטן מאוד – ולא להפקיר את חייהם של התושבים הערבים, זאת בזמן שביישובים היהודיים הכספים זורמים ממשרדי הממשלה ומעמותות פרטיות.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת יצחק זיו, בבקשה.
יצחק זיו (גיל):
כבוד היושב-ראש, אני רוצה להזכיר לכולם את ריבוי מקרי התקיפה של קשישים, שהפכו להיות מכת מדינה. בין הנושאים שהצעתי בשלב הזה, לתת מענק לכל מי שיביא להסגרת אותו אדם שתקף קשיש. לתת לו מענק, לתת לו תעודת הוקרה כחלק מהתהליך. דבר נוסף, אחד מאותם קשישים שנפגעו מאלימות יהיה בין מדליקי המשואות ביום העצמאות. אלה חלק מהתהליכים שננקוט כדי להביא למודעות הציבור את נושא תקיפת הקשישים. הקנס הכפול שאושר בכנסת – כל הנושאים האלה, אני מקווה שבסוף יביאו לתוצאות חיוביות בקשר לתקיפת קשישים. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, ואחריו – חברת הכנסת קולט אביטל.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קרה ממש מעשה נבלה. מי שמכיר את בית-האבות "משען" ברעננה, מי שקיבל את ההחלטה לסגור אותו – זאת פשוט החלטה שערורייתית מאין כמותה, חצופה. אני בכלל לא מכיר את הפרטים, אבל הפרטים לא מעניינים – אני מכיר את המוסד הזה. איך אפשר לסגור מוסד כזה במדינת ישראל? מה יעשו עם האנשים? מה יעשו עם הזקנים, עם הגריאטריים? פתאום יש 200–300 מיטות פנויות במדינת ישראל? אנחנו לא מכירים את המציאות?
אני קורא לשר הבריאות לקחת את העניין הזה לידיו. לא שמעתי ממנו מלה. אני לא יודע במה הוא מתעסק, אין לי מושג במה מתעסק שר הבריאות. זה מהמפלגה של הגמלאים – אני לא יודע במה הוא מתעסק. אני מבקש משר הבריאות לדאוג לכך שמוסד "משען" ברעננה לא ייסגר. נקודה. הסברים אחר כך, מעשה תחילה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, חברת הכנסת קולט אביטל. אחריה – חבר הכנסת יעקב כהן.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, התבשרנו היום בשורה מרה על מותו ללא עת של הרמטכ"ל ה-13 של צבא-הגנה לישראל, דן שומרון, ואני רוצה להרכין ראש לזכרו.
בדקה שברשותי גם אני רוצה לדבר על נושא הבריאות. אנחנו מרבים לדבר כל יום על הפצועים ועל אנשי שדרות. אנשי שדרות הפצועים מגיעים לבית-חולים אחד – "ברזילי". זה בית-חולים שמצבו פשוט בכי רע. הוא מוזנח ברמות שקשה לתאר. קשה לי להבין איך מערכת הבריאות ושר הבריאות שעומד בראש המערכת נותנים להידרדרות הזאת לקרות במקום שכל כך חיוני היום לאפשר לאלה שפצועים משדרות ומהסביבה להגיע אליו.
לכן, אני רוצה לקרוא לשר הבריאות מעל הבמה זאת – בשבוע הבא אני אבקר בבית-החולים "ברזילי" – זה חלק ממערך ההגנה שלנו, תעשה משהו למען בית-החולים הזה. כולנו שומעים כל יום על מבצע מתוזמר ומתוזמן. יש המון המון כסף לפרסום בעיתונות וברדיו על בית-חולים באשדוד. בואו קודם כול נטפל בבית-החולים "ברזילי".
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כהן, ואחריו – חבר הכנסת יולי אדלשטיין.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, השבוע התפרסם שבשל האיומים המתמשכים על הצפון והדרום שוקלים במערכת הביטחון, בפיקוד העורף, לחייב את כלל אזרחי ישראל בבניית ממ"דים, ומובן שזה יצטרך להיעשות עם סיוע בבנייה – סיוע במענקים ובהלוואות.
בשנה האחרונה עסקתי בנושא הרבה, הגשתי הצעת חוק, העליתי את הנושא מעל במת הכנסת, והייתי בשיחות עם הגורמים הרלוונטיים. חלק מהצעות החוק התקבלו, חלק נדחו. הגדלת בניית הממ"דים, השטח של הממ"דים, הגשת אישורים בעירייה, הקלות במענקים – חלק נדחו.
ביום זה, כשאנחנו שומעים שסוף-סוף המדינה שוקלת את זה, אני חושב על הדבר בחיוב, ואני קורא לכל הגורמים לעסוק בדבר בדחיפות, ליישם את ההצעה, ובד בבד – לשלב בה את כל הסיוע שצריך לתת לתושבים, כדי שלא יישארו בעת חירום ללא מענה. הדבר הזה חשוב, ויפה שעה אחת קודם. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת אדלשטיין, בבקשה.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה. חברי חברי הכנסת, נחשפתי אתמול, ואני מקווה שלא רק אני, לתחקיר של ערוץ-1 במסגרת "מבט שני" על מה שמכונה "בדיקות מסוכנות של מועמדים לשירות ביטחון", של המתגייסים לצה"ל.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
חשבתי שראית את התחקיר של ערוץ-10 ביום שישי.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
הובאו לשם במסגרת התוכנית נתונים, שלצערי הרב, אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מעלים את הנושא הזה בכנסת – ואלינו מגיעות פניות של המתגייסים הפוטנציאליים או של ההורים שלהם על כך שהם עוברים שיחות עם קב"נים, נציגי השב"כ ונציגי הצבא, עם שאלות פוליטיות – אומרים לנו ברמה של ססמאות: הכול לא נכון, המדינה מגייסת, הכול דברים לא נכונים. בתחקיר – ואני גם מברך על העבודה העיתונאית המאוזנת – נחשפו עובדות שונות, ומסתבר שמאות אנשים עוברים את השיחות האלה.
על רקע הנתונים המדאיגים על ירידה במוטיבציה לגיוס ועל מספרים יותר קטנים של מתגייסים, הכנסת צריכה לעשות מאמץ משותף, ולגבי אותם מאות בני נוער שכן רוצים להתגייס – שיתגייסו בדרך הישירה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת יוסף ביילין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אבישי ברוורמן.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התפלאתי היום לשמוע את דבריו של המשנה לראש הממשלה, השר חיים רמון, שהבטיח את חידוש הבנייה בשטחים בתוך חודש או חודשיים. אם באמת ממשלת ישראל מחויבת למהלך מדיני, כפי שכולנו יודעים, יש הרבה אנשים בארץ ובעולם שמרימים גבה אם זאת כוונה רצינית.
נדמה לי שהמשנה לראש הממשלה חיזק את תחושתם של רבים שמדובר כאן בתהליך מאוד לא רציני, מה גם שהוא השתמש בטיעון השחוק-מאוד של מה יקרה אם יהיה צורך בגן-ילדים. שנים הצדיקו את ההתנחלויות ואת הרחבתן בזה שאי-אפשר לעצור את גני-הילדים. כאשר הממשלה מחויבת למפת הדרכים – מפת הדרכים היא דבר שהממשלה חוזרת עליו בכל פעם, כולל באנאפוליס, ובמפה כתוב במפורש שמדובר בהפסקת התנחלויות מלאה, כולל גידול טבעי. מי שמתכוון לכך ברצינות לא יכול לומר מה שאומר המשנה לראש הממשלה, אלא אם כן הממשלה באמת לא מתכוונת לשום דבר רציני כשהיא מדברת על תהליך מדיני.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש.
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני מוסיף, אחרי חברת הכנסת אביטל – על מותו של דן שומרון, שבאמת הוא היה דוגמה גם כחייל וגם כבן-אדם. יהי זכרו ברוך.
אני מקדם בברכה את הורדת שער הריבית ב-0.5% על-ידי נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר. זה נעשה בחוכמה. בכלל, לקראת השנה הזאת, התקציב הבא, אנחנו צריכים להתחיל להסתכל על חלק מהמשמעויות – גם הגלובליות: שתהיה האטה מסוימת בארצות-הברית ובאירופה עקב המדיניות הלא-אחראית של המשטר האמריקני מבחינה כלכלית, וההאטה הזאת תשפיע על צמיחה יותר נמוכה כאן.
מכיוון שראינו שבארבע שנות הצמיחה האדירות של ישראל, פירות הצמיחה לא הגיעו לא לפריפריה ולא הצליחו לעזור לרמת החינוך, לבריאות ולשיטור בישראל, נצטרך לדון בכנסת ובממשלה, יחד עם הורדת שער הריבית, על תקציב יותר ראוי בשנה הבאה עלינו לטובה, שבסופו של דבר יתחיל לתת בשורה מסוימת שתשולב ברפורמות בפקידות הישראלית כדי שיהיו פירות, במיוחד לצפון ולדרום ולכל העם. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יורם מרציאנו.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתון מדאיג לגבי העלייה לישראל. מסתבר שאשתקד, ב-2007 למניינם, רשמנו את המספר הנמוך ביותר של עולים ב-20 השנים האחרונות – ב-2007 הגיעו 18,129 עולים.
כידוע, הממשלה מקיימת מדי פעם דיון ביחסי המדינה והתפוצות, אך נכשלת בכל פעם מחדש בהסקת המסקנות הנכונות. אני מציע לדיון מחודש את הנושאים האלה: א. אין תחליף לחינוך יהודי שורשי בתפוצות כבלם להתבוללות ולנישואי התערובת, שהגיעו לממדי שואה רוחנית בעמנו; ב. התנועה הרפורמית אחראית, במישרין ובעקיפין, לתהליך ההתבוללות, ולכן אסור לתת לה להרים ראש גם במדינת ישראל; ג. רבים מהיהודים בעולם מתאכזבים ממדינת ישראל, מההתפרקות שלה מערכי יהדות בסיסיים, מהמגמה של מחיקת כל סממן יהודי, מרמיסת השבת בפרהסיה, מקליטת מאות אלפי מהגרים נוכרים, מהאדישות של המדינה לעוני ולפערים בין השכבות, מזניחת המחויבות הכלל-יהודית לערבות הדדית ומההתרופפות של השורשים הקושרים אותנו לארץ-ישראל ולירושלים. הנביא יחזקאל אמר: שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת מרציאנו, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דוד טל.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה בשמי ובשם כמה חברי הכנסת למחות על מה שהיה בערב שישי בערוץ-10, במהדורה המרכזית. אותי חינכו להיות איש מנומס. כשמתקשר אלי אדם עם מספר מחוץ-לארץ ומציג עצמו כנציג של אוניברסיטה, אף אחד לא מצפה ממני שאנתק לו את הטלפון – וכך שאר חברי. העברנו אותם לעוזרים שלנו על מנת לבדוק את העניין. אני חושב שמה שהיה בערב שבת זה לא רק הזילות של הכנסת או שלי, אני חושב שזה לבוא ולבזות אנשים בכלל. לא יכול להיות שתוכנית טלוויזיה מכובדת במדינת ישראל תשלח מיילים מזויפים לחברי הכנסת. התחזו לכל מיני שמות בדויים על מנת להפיל בפח את חברי הכנסת, וכבר נאמר: אל תשים מכשול בפני עיוור, ואנחנו לא עיוורים ואנחנו אנשים מנומסים, וכשמזמינים אותנו ופונים אלינו לבוא לדבר על נושאים מרכזיים, אנחנו בהחלט שוקלים את הדברים וכמובן כפופים לוועדת האתיקה של הכנסת, שהיתה אמורה לאשר את הנסיעה, כן או לא.
אני חושב שמה שהיה בערוץ-10 ביום שישי – ובכלל, אני פונה לעיתונות ולאנשי התקשורת, שאולי אנחנו, חברי הכנסת, נמנעים מלדבר אתם בגובה העיניים ולומר להם שמאחורינו יש משפחות, אנחנו בני אדם, אנשים מכובדים, בחרו אותנו לכנסת ישראל ואנחנו במאה ה-21, והגיע הזמן שתתייחסו אלינו בכבוד, משום שגם אנחנו מתייחסים אליכם בכבוד ולא פוחדים מכם. יש לנו המיקרופון הזה, לומר להם שלא כך צריכים לנהוג בבני אדם, קל וחומר בחברי הכנסת במדינת ישראל.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. ההערה שלך מאוד חשובה, ואני מתכוון להביא את הנושא הזה לדיון בנשיאות הכנסת ביום שני הקרוב, ונדון בו בכובד ראש, איך צריכים להתנהג מול חברי הכנסת.
חבר הכנסת טל, בבקשה.
דוד טל (קדימה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, לפי סיכום ישיבה עם שר הבריאות ומנכ"ל משרדו לפני למעלה משנה הוקמה ועדה לבחינת הצורך במאיצים קוויים בבתי-חולים נוספים. עד היום, לאחר למעלה משנה, אין סיכומים ואין מסקנות, ובינתיים אלפי אנשים חולי סרטן מחכים בתורים ארוכים לקבלת טיפול ראוי. מאיץ קווי לבית-החולים "אסף הרופא", לדוגמה, יכול לתת ארוכה לציבור חולים גדול, שלא יצטרך להמתין זמן רב. כמו אופיר פינס, גם אני רוצה לשאול, היכן משרד הבריאות? אין מנכ"ל למשרד הבריאות הזה? יש מישהו שמנהל את המשרד הזה? תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת אליהו גבאי, ואחריו – חבר הכנסת חסון.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מדינת ישראל נאבקת מול תעמולה שקרית, נבזית, של אנשי טרור מהסוג של "חמאס" וחבורתם, של שקרים. לצערי, במדינת ישראל מממנים סרטים שבאים להוסיף על התעמולה הזאת, שמן למדורה – שקרים של "חמאס" ותעמולה אנטישמית בסרטים שישראל מממנת אותם בחלקם. אתמול הוסרט הסרט "ג'נין ג'נין", שלא פעם נאמר שהוא שקרי, שפוגע ברגשות חיילי צה"ל, כי כל כולו מבוסס על שקר וכזב. הלכו והקרינו אותו ב"סינמטק" בתל-אביב. ה"סינמטק" ממומן על-ידי העירייה ועל-ידי גופים ציבוריים.
מן הראוי שנדע שמדינת ישראל חוסכת ולא מממנת תרופות לחולי סרטן ולאנשים חולים שסכנת מוות מרחפת עליהם, והיא כן מממנת סרטים שבחלקם משמשים שמן למדורה של שונאי ישראל, בשקרים, וחלקם עושים את זה בכוונה כדי לקבל פרסים בעולם. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, ואחרונת הדוברים – יושבת-ראש אגודת הידידות עם הפרלמנט בלטביה, חברת הכנסת אסתרינה טרטמן.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום אנחנו מציינים את יום הולדתו של אריאל שרון, ראש הממשלה לשעבר. אדם שכל שנות חייו עוברות בשנות חייה של המדינה הזאת, מדינת ישראל, בכל ציר, בכל זמן, בכל רגע קריטי וחשוב. אריאל שרון היה כאן, אתנו. מהבית הזה אני רוצה לקוות ולאחל לו בריאות, בריאות ובריאות.
חברי חברי הכנסת, נושא נוסף ב-30 השניות שנותרו לי: הייתי רוצה להתייחס למה שחבר הכנסת מרציאנו התייחס אליו קודם, לאותו "תחקיר" של ערוץ-10, אותו תחקיר שלא היה בו שום דבר עיתונאי, לא היתה בו שום תרומה לשיח הציבורי, לניקיון הציבורי, ולא לשום דבר. היתה לו מטרה אחת ברורה, ולא רק נגד אותם חברי הכנסת שהופיעו באותה כתבה. היתה כוונה לפגוע בבית הזה, בבית-הנבחרים, בחברי הכנסת. היתה לו כוונה להביא את המקום הזה וליצור יחס של זלזול וכעס גדול עוד יותר כלפי חברי הכנסת, ליצור מצג שווא כלפי חבר הכנסת, ליצור זלזול הולך ומתרחב כלפי חברי הכנסת. בדבר הזה לא היה שמץ של עיתונאות, שמץ של תחקיר, חוץ מ"פספוסים". במקום רביב דרוקר ושלח היה צריך להיות שם יגאל שילון, וזה היה פשוט "פספוס" ולא יותר מזה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
– – –
יואל חסון (קדימה):
לכן, כל חברי הכנסת צריכים להגיד בצורה כנה ואמיתית, ובאומץ, שלא היה שום תחקיר, שום עיתונאות, היה תרגיל ותכסיס זול ולא יותר מזה. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, אחרונת הדוברים, בבקשה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לשתף את עמיתי במפגש צהריים שהיה לי פה עם נציגות נכבדה של חברי מלטביה, שיושבים פה בקהל. אני מברכת על הגעתם לישראל, ואני מקווה שזה ישמש מודל לברית אחווה בין מדינות שונות ובין מדינת ישראל, ושזה יהיה לתועלת. אני רוצה לברך אותם על כך שבאו. Welcome to Israel. תודה רבה, ונמשיך לעבוד בקשרי ידידות טובים. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. גם אני רוצה לברך את המשלחת החשובה.
דברי ברכה של היושב-ראש למשלחת פרלמנטרית מלטביה
היו"ר אמנון כהן:
חברי חברי הכנסת, ביציע האורחים יושבים חברי משלחת הפרלמנט מלטביה, חברי אגודת הידידות עם ישראל, בראשות חבר הפרלמנט בוריס צילביץ, ואנחנו מקדמים את פניהם בברכת ברוכים הבאים. אנחנו שמחים לקיים אתכם מפגש גלוי ופתוח, שבו אנו מביאים לידי ביטוי את מורכבות הרגשות שלנו כלפי העם הלטבי.
בארצות הבלטיות פרח יישוב יהודי שדברי ימיו משתרעים על פני מאות רבות של שנים. באדמת לטביה חיה קהילה יהודית פעילה ותוססת, שיצרה נכסים תרבותיים בכל התחומים ותרמה רבות לעם הלטבי. באה הטרגדיה הנוראה במלחמת העולם השנייה, והקהילות היהודיות המפוארות של הארצות הבלטיות נמחו מעל פני האדמה. לפרלמנט הלטבי תפקיד חיוני: לפעול היום לחינוך הדורות הבאים, ובאמצעות מערכת החינוך ללמד את לקחי השואה ואת סיפור יהדות לטביה. על כולנו גם מוטלת האחריות להילחם באנטישמיות הצצה ועולה ובגזענות ושנאת הזרים.
אורחים נכבדים, מאז סיום המשטר הקומוניסטי וכינונו של משטר דמוקרטי, מצאנו בלטביה מדינה ידידה ויש לנו עמה קשרים רבים. אנחנו מקווים כי ביקורכם אצלנו יתרום להרחבת הבסיס ליוזמות כלכליות ולחילופי תרבות, כמו גם לחיזוק הקשרים בין המדינות.
בשם חברי הכנסת ובשמי אני מאחל לכם ביקור פורה ושהייה נעימה בארצנו. שוב, ברוכים הבאים.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו נמשיך בסדר-היום. יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מבקש להודיע כמה הודעות של ועדת הכנסת למליאה.
חברי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר-היום, כדלקמן –
ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון: בהצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (אישור תקן כליאה), התשס"ז–2006, של חבר הכנסת יצחק לוי – פ/1811/17; ובהצעות לסדר-היום בנושא: דוח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות – של חברי הכנסת אברהם מיכאלי, חנא סוייד, סופה לנדבר, ג'מאל זחאלקה, אברהים צרצור, מאיר פרוש, רונית תירוש, ניסן סלומינסקי ונאדיה חילו.
ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 87) (חזקת אמינות למידע המופק ממכשירי אכיפה), התשס"ח–2008 – מ/364.
ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: הפסקת פרויקט גבעת-זאב החדשה ופרויקטים אחרים בירושלים למרות השקעות ממשלתיות, של הצעת חבר הכנסת יעקב כהן.
ועדת הכספים תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: קיצוץ בתקציב המיועד לנכים במוסד לביטוח לאומי, של חברי הכנסת סופה לנדבר ויעקב כהן.
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: מתן חיסון שגוי בבית-הספר היסודי בגבעתיים, של חברי הכנסת חיים אורון, נאדיה חילו ומשה גפני.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: ביצוע בדיקות גינקולוגיות פולשניות בנשים ללא הסכמתן על-ידי סטודנטים לרפואה, של חברות הכנסת אסתרינה טרטמן וקולט אביטל.
חילופי גברי בוועדות הכנסת
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדת הכספים מטעם סיעת ישראל ביתנו: במקום חברת הכנסת סופה לנדבר יכהן חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ.
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 24), התשס"ח–2008
[מס' כ/199; "דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' 14725; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 24), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מבקש להציג בפניכם לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 24), מטעם ועדת הכנסת, שעניינה קביעת חובת מסירת מידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת. מקורה של הצעת החוק הוא בחוברת הצעות לתיקוני חקיקה ותיקוני תקנון שהגישה יושבת-ראש הכנסת, חברת הכנסת דליה איציק, במטרה לחזק את פיקוח הכנסת על הממשלה ולשפר את עבודת הכנסת.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוקם בשנת 2000, מספק לוועדות הכנסת ולחברי הכנסת שירותי מחקר ומידע לצורך מילוי תפקידינו בתחומי החקיקה והפיקוח על עבודת הממשלה ולצורך הדיונים בכנסת בנושאים שעל סדר-היום. עד היום הגיש מרכז המחקר והמידע מאות רבות של מסמכים ומחקרים במטרה לשפר את העבודה הפרלמנטרית.
הצעת החוק באה לקבוע כי למרכז המחקר והמידע תינתן סמכות רחבה לקבל מידע ממשרדי הממשלה ומגופים מבוקרים נוספים, כגון מפעל או מוסד של המדינה, רשות מקומית וחברה ממשלתית. עוד מוצע כי במקרים מסוימים יוכל הגוף שנדרש למסור את המידע שלא למסור אותו, או למוסרו בתנאים, לפי סייגים מצומצמים המצוינים בהצעת החוק, שהם: מידע שמסירתו עלולה לסכן את ביטחון המדינה או את יחסי החוץ שלה; מידע שהכנתו מצריכה הקצאת משאבים בלתי סבירה; מידע מרשות שפיטה, תביעה או חקירה על-פי דין בגין הליך תלוי ועומד; מידע בדבר התייעצויות פנימיות וטיוטות.
אני מאמין שעיגון סמכויות אלה בחוק יחזק את מעמדה של הכנסת ואת יכולתה לפקח על הממשלה ועל גופים מבוקרים אחרים בכל תחומי פעילותם.
לחוק צורפה רק הסתייגות לדיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהכינה הוועדה. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת.
לפני שנעבור להצבעות, אני רוצה לברך אורחת חשובה נוספת שיושבת ביציע. חברי חברי הכנסת, ביציע האורחים נמצאת אורחת חשובה מנורבגיה, יושבת-ראש מפלגת הקידמה, גברת סיב ינסן. ברצוני לברך את יושבת-ראש המפלגה וחברת הפרלמנט, גברת סיב ינסן, ואת מלוויה, ולהודות לה על ידידותה ועל תמיכתה בישראל. אנחנו מקווים שביקורך בארץ יהיה פורה ויתרום להידוק היחסים בין נורבגיה לישראל. ברוכה הבאה.
נעבור להצבעה על הצעת החוק שהציג יושב-ראש ועדת הכנסת. כאמור, אין הסתייגויות, כי המסתייגים לא נמצאים כאן. לפיכך נעבור להצבעה בקריאה שנייה. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד סעיף 1 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
אלי אפללו (קדימה):
איפה השר?
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו לא צריכים שרים. אתה מתכוון לשר התורן? השר יצחק כהן, שר הדתות של מדינת ישראל, נמצא כאן.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הכנסת (תיקון מס' 24), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק הכנסת (תיקון מס' 24), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית כהצעת הוועדה.
יושב-ראש הוועדה, יש לך הזכות לברך את כל אלה שעמלו על הכנת הצעת החוק.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, לכבוד ייחשב לי לברך את העושים במלאכה: את היועצת המשפטית שלנו, גברת ארבל אסטרחן; את מנהלת הוועדה, אתי בן-יוסף; את גברת נועה בירן ואת כל האחרים שעסקו בנושא הזה; את חברי הוועדה שהצביעו, שכן ללא הצבעתם לא היינו יכולים להגיע לכאן.
מעבר לכך, אני רוצה להעלות על נס את התרומה הסגולית של מחלקת המחקר והמידע. אני מקווה שבגלל הפרגונים והברכות שאנחנו מעניקים להם לא ירפו ידיהם בהמשך. זה אולי טבע האדם, אבל אני סמוך ובטוח שהגברת שירלי אברמי והצוות המסור שלה ימשיכו להוציא מתחת ידיהם הרבה מאוד מחקרים וחוות-דעת, שעוזרים לנו בעבודת היום-יום. יישר כוח לכולם.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת.
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשס"ח–2008
[מס' מ/331; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 10739; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשס"ח–2008. הצעת חוק זו היא חלק מההיערכות הכוללת של מדינת ישראל לרעידות אדמה, אשר נעשית, בין השאר, באמצעות תוכנית מיתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה – תמ"א 38. במסגרת היערכות זו החליטה הממשלה על מתן הקלות שמיועדות לעודד בעלי בתים לחזק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה.
כחלק מההיערכות קיבלה הכנסת בחודשים האחרונים שני חוקים נוספים אשר עוסקים בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה: הראשון – תיקון לחוק התכנון והבנייה אשר קובע פטור מהיטל השבחה על ביצוע עבודות לחיזוק מבנים; השני – תיקון לחוק המקרקעין אשר מוריד את רף ההסכמה הדרוש על-פי חוק המקרקעין לשם ביצוע עבודות חיזוק מכוח תוכנית חיזוק ברכוש המשותף.
התיקון המוצע מעודד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה באמצעות מתן פטור ממס שבח מקרקעין וממס מכירה – ככל שחל מס כזה – במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בנייה שניתנו לפי תוכנית החיזוק, כאמצעי מימון לביצוע עבודות החיזוק. כמו כן קובעת הצעת החוק כי מכירת זכות במקרקעין שהיא רכוש משותף במבנה שניתנו לגביו זכויות בנייה לפי תוכנית חיזוק תהא פטורה אף היא ממס שבח, וגם ממס רכישה.
במהלך הדיון בוועדת הכספים החליטה הוועדה שיש מקום להעניק פטור נוסף על אלו שנקבעו בהצעת החוק. לפיכך, בהצעה שלפניכם קבוע גם פטור ממס ערך מוסף על שירותי בנייה שניתנו לפי תוכנית חיזוק בתמורה למכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בנייה לפי תוכנית החיזוק.
תיקון נוסף שקיבלה הוועדה הוא בהגדרה של שירותי בנייה שיוכרו לצורך פטור. מובהר בהצעה שהפטורים יחולו גם על תשלומים לכיסוי הוצאות כרוכות, כפי שיקבע מנהל רשות המסים, בדומה להוראה הקבועה בפרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין, העוסק בפינוי ובינוי.
עוד התחייבה רשות המסים בפני הוועדה כי הקלות המס הניתנות אינן מוגבלות לתוספת שטחי הבנייה המפורטים בסעיף 11 לתמ"א בלבד, אלא יחולו אף על תוכניות מפורטות שכוללות שטחי בנייה נוספים.
על מנת לעודד בעלי בתים לבצע את עבודות החיזוק בהקדם, הוחלט בוועדה לקבוע את ההצעה כהוראת שעה, אשר תחול מ-18 במאי 2005 ועד לתוך שנת 2016.
בחודשים האחרונים היינו עדים לכמה רעידות אדמה אשר פקדו את אזורנו, והאחרונה בהן התרחשה לפני ימים ספורים. עובדה זו מחזקת את הצורך בהצעה חשובה זו, שמטרתה לקדם את היערכות המדינה כולה להתגוננות מפני רעידות אדמה שיתרחשו בעתיד.
ההסתייגויות להצעה זו הן הסתייגויות לדיבור בלבד. לפיכך, חברי הכנסת, אבקשכם לאשר את הנוסח המוצע בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת ריבלין, אתה רשום כאן בהסתייגות לדיבור, אבל אתה מוותר, נכון? החוק חשוב, ואנחנו צריכים להתקדם. אדוני חבר הכנסת ראובן ריבלין, נכון? אוקיי. אז אנחנו מקבלים שהמסתייגים ויתרו על זכות דיבור כי זה לשם דיבור, והם דיברו כבר בוועדת הכספים ואת כל מה שהיה להם לומר הם אמרו.
לכן, אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה השנייה כהצעת הוועדה. חבר הכנסת אליהו גבאי, אתה יכול לשבת ולהצביע ולהשפיע, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1–3 – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה, והיא עוברת להצבעה בקריאה שלישית.
אני מבקש להצביע בקריאה שלישית על הצעת החוק שהציג חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב ביושבו כיושב-ראש ועדת הכספים של כנסת ישראל. זה חלק מהעבודה.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 13, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית כהצעת הוועדה. יישר כוח לכל אלה שעמלו על הצעת החוק. הוא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 63 – הוראת שעה), התשס"ח–2008
[מס' מ/265; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' י"א, עמ' 5113; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 63 – הוראת שעה), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים סטס מיסז'ניקוב. בבקשה.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, יש לי יום לימודים ארוך אתכם היום על-פי כל הצעות החוק.
היו"ר אמנון כהן:
זה מראה שוועדת הכספים פעילה כתמיד בכנסת ישראל.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
נכון. זה רק אומר שוועדת הכספים פעילה מאוד וגם מקיימת – – –
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
דרך אגב, הוא חבר ועדה קבוע – מה זה: כמה שילמתי לו? והוא אומר אמת. ועדת הכספים של הכנסת מקיימת את החלטות הממשלה. מה שפוצל מחוק ההסדרים עובר אוטומטית לדיון בוועדה, ואנחנו בחודש פברואר ואנחנו לא מושכים את הזמן. אדוני יושב-ראש הקואליציה, את כל הנאום הזה אמרתי בשבילך.
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 63 – הוראת שעה). הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית.
התיקון המובא בפניכם נועד לעודד בעלי מפעלים באזור המרכז להעתיק את המפעלים שבבעלותם לאזורים בפריפריה שבהם הרמה החברתית-הכלכלית נמוכה או שיעור האבטלה השנתי גבוה. מטרת העתקת המפעלים היא להגביר את שיעור התעסוקה ואת איכות המשרות באזורים אלה.
על מנת לעודד את המפעלים לעבור, מוצע לקבוע כי מכירת זכות במקרקעין – במקרקעין שהם מפעל שאינו באזור מוטב – תהיה פטורה ממס, בשיעורים הקבועים בהצעת החוק, ובלבד שהמכירה נעשתה לשם העברת המפעל לאזור מוטב ובמהלך ארבע שנים.
להחלת הפטור כמה תנאים, ובהם שהמפעל פועל עשר שנים רצופות אחרי המעבר ומספר העובדים לא פחת מ-75% ממספר העובדים במפעל המועבר, ונוסף על כך – בשלוש השנים האחרונות של תקופת ההפעלה הועסקו 60 עובדים לפחות ומתוכם 80% לפחות הם תושבי רשות מקומית מוטבת. את החישוב עשה חבר הכנסת אפללו, והוא יסביר אחר כך.
מדובר בהצעת חוק שהיא הוראת שעה, ונדרש שיירכשו מקרקעין חלופיים להעתקת המפעל בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד לסוף שנת 2009.
הממשלה מעריכה שהצעת החוק עשויה לחול על 29 מפעלים, אולם לגבי 13 מפעלים מדובר בהיקף הטבה משמעותי. אם ההצעה אכן תשיג את תכליתה, הרי היא תהווה נדבך נוסף בפיתוח אזורי הפריפריה.
לפני שאני מבקש מכם להצביע ולאשר את הצעת החוק, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אלי אפללו, יושב-ראש הקואליציה – –
היו"ר אמנון כהן:
הוא יעלה אחריך והוא ידבר.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
– – שבהיותו סגן שר התמ"ת הוביל את החקיקה הזאת, תמך בה והשלים את המלאכה עכשיו, אחרי שנים רבות, ואנחנו יחד אתו. אלי, ברכות רבות.
אני מבקש לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זו הצעת חוק של חבר הכנסת אפללו?
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
לא. זו הצעת חוק ממשלתית.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כי אז אי-אפשר להצביע.
היו"ר אמנון כהן:
כאמור, גם כאן יש כמה מסתייגים לשם דיבור. הבנתי שהם מורידים את ההסתייגויות שלהם.
איתן כבל (העבודה-מימד):
לא, היא מהותית.
היו"ר אמנון כהן:
שאלתי.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – – היתה לנו בעיה – – –
איתן כבל (העבודה-מימד):
הסתייגות מהותית.
היו"ר אמנון כהן:
אין בעיה. אם מישהו מהמסתייגים רוצה כמובן לדבר – תיכף נראה מי הם המסתייגים. חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נוכח. חבר הכנסת איתן כבל נוכח ורוצה למצות את זכותו לדבר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
האם אדוני שואף לגמור את הישיבה בשעה 17:00?
היו"ר אמנון כהן:
יש לנו עד מחר בבוקר בשעה 11:00 להמשיך את הדיון, ואין בעיה – וזאת ברצף.
ראובן ריבלין (הליכוד):
השאלה היא, האם יש איזו הנחיה?
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אני ביקשתי.
היו"ר אמנון כהן:
אדוני, אין שום הנחיה. זה לפי טוב לבם של החברים. אין פה עניין אישי.
איתן כבל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – –
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת רובי, בכל אופן, אני פה עד השעה 19:00.
ראובן ריבלין (הליכוד):
השאלה האם יש איזו הנחיה – – –
היו"ר אמנון כהן:
אין שום הנחיות. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביקשתי מכמה חברים להגיש את ההסתייגות הזאת, שנוגעת בעצם לכל אותם עובדים שלא נכללים, כלומר שלא עוברים במעבר למקום החדש, וכל הרצון הוא שזכויותיהם תמשכנה להישמר בהסכם הקיבוצי. זו חובתה של המדינה לדאוג לכך שאכן כך יהיו הדברים. אני מבקש את תמיכתכם בעניין הזה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ – איננה נוכחת. אין עוד מסתייגים.
לכן, קודם כול, אנחנו נצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת – – –
אלי אפללו (קדימה):
איתן, ההסתייגות.
היו"ר אמנון כהן:
לשם החוק אין הסתייגויות. אנחנו נצביע על שם החוק. אפשר להצביע על שם החוק.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אתה צריך לומר שזו הצעת חוק – – –
הצבעה מס' 7
בעד שם החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. לשם החוק – הסעיף הזה אושר.
לסעיף 1 יש הסתייגות של חברי הכנסת מוחמד ברכה, איתן כבל ושלי יחימוביץ. אנחנו מצביעים על ההסתייגות לסעיף 1. אפשר להצביע.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
הם לא פה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
למה לא פה?
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת איתן כבל נמצא כאן – מצביעים.
איתן כבל (העבודה-מימד):
ההסתייגות היא שלי.
היו"ר אמנון כהן:
בעד ההסתייגות או נגד ההסתייגות. נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד ההסתייגות – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברי הכנסת מוחמד ברכה, איתן כבל ושלי יחימוביץ לסעיף 1 נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 18, אין נגד, אין נמנעים. ההסתייגות התקבלה.
יושב-ראש הוועדה, אתה רוצה שנמשיך? כי ההסתייגות התקבלה. אנחנו מצביעים על סעיף 1, כולל ההסתייגות.
הצבעה מס' 9
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 18, אין נגד, אין נמנעים. סעיף 1 התקבל, כולל ההסתייגות.
אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה שלישית, אלא אם כן יושב-ראש ועדת הכספים או הממשלה – מישהו רוצה למשוך את החוק. אם הם לא רוצים למשוך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, עם ההסתייגות שהתקבלה בקריאה השנייה. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד החוק – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 63 – הוראת שעה), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 20, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 63 – הוראת שעה), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית; עם ההסתייגות. תודה רבה.
אנחנו רוצים שחבר הכנסת אלי אפללו, יושב-ראש הקואליציה, שפעל רבות למען החוק, יבוא ויברך את כל אלה שתמכו ועזרו לו להוציא את החוק שלו לפועל, ובסופו של דבר הוא נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בבקשה, אדוני.
אלי אפללו (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, אני רוצה להודות לך על העבודה הנהדרת שעשינו בהעברת החוק; רובי ריבלין, ידידי, חבר הכנסת, שעשה באמת לטובת החוק והפריפריה והגליל והנגב, ושאר החברים בוועדת הכספים. אני רוצה לומר לכם, זה חוק שאנחנו עובדים עליו. אחד מהחברים שביניכם – עבדנו כדי לעבור ולעודד את הפריפריה. רבותי, החוק הזה בא לעזור באופן משמעותי להעתקת מפעלים ממרכז הארץ לפריפריה. בזה אני רוצה להודות לכל מי שהיה, מי שתרם, מי שעזר, כדי שסוף כל סוף יהיה משהו, מנוף לעזור לפריפריה, כדי שיהיו פתרונות תעסוקה, כדי שיהיה עידוד ממשי להגיע לפריפריה, לבוא ולמצוא פתרונות תעסוקה, שלנו יש שם קושי.
תודה רבה לכל החברים. אני מודה לכם על ההצבעה ועל התמיכה פה אחד. תודה רבה, אדוני.
משה שרוני (גיל):
תדאג שלא יכניסו את זה לחוק ההסדרים.
הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20),
התשס"ח–2008
[מס' מ/347; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 13165; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים עם הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20), קריאה שנייה ושלישית. יציג את החוק חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, יושב-ראש ועדת הכספים של הכנסת.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20), התשס"ח–2008.
בהצעת החוק מוצע לסיים את תחולתו של חוק התיאומים בתום שנת המס 2007. כן קובעת הצעת החוק שורה של הוראות מעבר אשר יחולו בשנות המס הבאות, משנת המס 2008.
חוק התיאומים נחקק בשנת 1985, והוא נועד לתת מענה על שיעורי האינפלציה הגבוהים שהיו במשק באותה התקופה. באותם ימים היו שיעורי האינפלציה במשק תלת-ספרתיים, דבר אשר יצר עיוות של ממש בחישוב ההכנסות החייבות במס. מטרתו של חוק התיאומים היתה לנטרל את השפעת האינפלציה בחישוב ההכנסה החייבת של הנישום, כך שההכנסה החייבת שתתקבל לאחר ביצוע ההתאמות על-פי החוק תהיה בערכים ריאליים של סוף שנת המס.
בשנים האחרונות אנו עדים לשיעורי אינפלציה נמוכים, אשר אינם מצדיקים עוד את הטרחה שבקיום הוראות חוק התיאומים ואת העלויות שהיו כרוכות בביצועו. לפיכך, מוצע לבטל את החוק, אשר היה נכון ומותאם לתקופה שבה שיעורי האינפלציה היו גבוהים. הצעת החוק קובעת כי חוק התיאומים יחול עד תום שנת המס 2007.
עם זאת, ועל מנת למנוע עיוותים שיכולים להיווצר עם ביטולו של חוק התיאומים, משנת 2008, הוחלט לקבוע כמה הוראות מעבר, אשר קובעות תחולה מסוימת של חלק מהוראות חוק התיאומים גם בשנות המס הבאות וכן קובעות את דרך החישוב לגבי נכסים שהיו בידי הנישום בתום שנת המס 2007. כך, למשל, נקבע כי ניכוי בשל אינפלציה שלא נוכה בהכנסה בשנת המס 2007 יועבר לשנת המס הבאה, בלא תיאום למדד. עוד נקבע, לדוגמה, כי סעיף 9(ג) לחוק, אשר מתיר הפסד ריאלי במכירת נכס קבוע, ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שהיו בידי הנישום בתום שנת המס 2007, אולם סכום ההפסד הריאלי הזה יחושב על-ידי תיאום עד תום שנת המס 2007 בלבד ולא עד ליום המכירה.
להצעה זאת אין הסתייגויות. לפיכך, אבקשכם לאשר את הצעת החוק המוגשת בפניכם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכספים.
אם אין הסתייגויות, כאמור, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20), התשס"ח–2008 .
הצבעה מס' 11
בעד סעיפים 1–6 – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–6 נתקבלו.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 18, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית – כהצעת הוועדה. אפשר להצביע.
ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תשאל אם הוא לא רוצה למשוך.
היו"ר אמנון כהן:
אין מה למשוך, אין הסתייגויות, אף אחד לא עבר, לא אירע כלום, הכול בסדר.
הצבעה מס' 12
בעד החוק – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 20, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית, כהצעת הוועדה. תודה רבה ויישר כוח.
נסים זאב (ש"ס):
סליחה, אדוני, לא הצלחתי להצביע.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו מוסיפים את הצבעתו של חבר הכנסת נסים זאב, אבל לא משנים את התוצאה.
הצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון מס' 7), התשס"ח–2007
[מס' מ/335; "דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' 11326; חוב' ו', עמ' 12025; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים. הצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון מס' 7), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יושב-ראש ועדת כספים, תישאר כאן קבוע ואל תרד. תציג לנו את הצעת החוק, בבקשה.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אמרתי שיש לי היום יום לימודים ארוך מעל הדוכן.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008. הצעת חוק זו נכללה בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2008 ופוצלה ממנה. היא מובאת עתה בפניכם, לאחר שנסתיימה הכנתה בהליך רגיל בוועדה.
סעיף 25א לחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958, מאפש הטלת עיצום כספי על מי שעבר על הוראה מהוראות חוק הבלו. בחוק הנוכחי אין אפשרות לגבות את העיצום הכספי שמוטל באמצעות פקודת המסים (גבייה) – דבר אשר מקשה את הגבייה של העיצום הכספי. מכיוון שלפי סעיף 7 לחוק הבלו, את הבלו עצמו ניתן לגבות בהליך הקבוע בפקודת המסים (גבייה), מוצע בהצעת חוק זו להוסיף לסעיף 7 גם את העיצום הכספי המוטל על הבלו, באופן שהוראות פקודת המסים (גבייה) יחולו גם על העיצום הכספי המוטל מכוח החוק.
מדובר בהצעת חוק שלא היה לה מקום במסגרת חוק ההסדרים, והיא מהווה הוכחה נוספת לכך שוועדת הכספים והכנסת מחוקקות את הצעות החוק הממשלתיות מבלי שחרב הצעת חוק ההסדרים והתקציב על צווארן.
להצעת חוק זאת אין הסתייגויות. כיוון שאני מסיים את יום הלימודים הארוך שלי פה, מעל הדוכן, בארבע הצעות חוק ממשלתיות, אני, כמובן, מנצל את העובדה ורוצה להודות לצוות של ועדת הכספים. קודם כול לצוות היועצות המשפטיות בראשות שגית אפיק – ענת, מרב, שלומית. למנהל הוועדה טמיר כהן ולכל צוות המזכירות.
אני מבקש לתמוך, רבותי חברי הכנסת, ללא הסתייגויות, בהצעת החוק הממשלתית הזאת. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה ליושב-ראש ועדת הכספים. כאמור, אין לנו הסתייגויות.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. חברי הכנסת, אפשר להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד סעיף 1 – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 20, אין נגד, אין נמנעים. הצעת החוק הזאת עברה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אני לחצתי בטעות על – – –
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב הצביע לא במקומו אלא במקום חברת הכנסת טרטמן. להחליף את ההצבעה, שייחשב סטס מיסז'ניקוב במקום טרטמן.
אנחנו עוברים מייד להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק כהצעת הוועדה. חברי חברי הכנסת, אפשר להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד החוק – 21
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק הבלו על הדלק (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 21, נגד – 1, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85), התשס"ח–2008
[מס' כ/187; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 12970; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, תודה. חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85), התשס"ח–2008, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
מטרתה של הצעת החוק, שיזם חבר הכנסת יורם מרציאנו, היא לאפשר לנכים לנסוע בנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית, כדי להקל על אוכלוסייה זו את הגישה למרכזי ערים לשם ניהול חיי קהילה, מסחר ושירותים. בבסיס ההצעה עומד עקרון הנגישות של מקומות הפתוחים לציבור ושל שירותים הניתנים לציבור לאנשים עם מוגבלויות.
לפי הצעת החוק, מי שניתן לו תג נכה התואם במראהו את תמרור ג-43: חנייה לרכב של נכה – משותק רגליים, לפי הודעת תעבורה (קביעת תמרורים), התש"ל–1970 – מה שמכונה על-ידי הציבור "תג כחול" – יוכל לנסוע, ברכב שלגביו ניתן התג, גם בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית. ההיתר המוצע יחול גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב.
ראובן ריבלין (הליכוד):
ובלבד שברכב יהיה נכה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
רגע, לא הספקתי לומר – ובלבד שהנכה, כמובן, נמצא גם הוא ברכב.
אני רוצה לברך את חבר הכנסת יורם מרציאנו על הצעת החוק החשובה כל כך שהוא יזם. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות מהותיות.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
למה רק "תו כחול"? לא – – –
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
באופן עקרוני תמיד הכי טוב לתת לכל הציבור לנסוע בכל מקום שהוא רוצה. אני אסביר. משרד התחבורה התנגד להרחבת ההצעה הזאת לכל תגי הנכה. בתגים כחולים מדובר על כ-5,000 נכים שלגביהם היתה בדיקה והיה אישור של המדינה שיש להם בעיית נגישות ברגליים. יכול להיות שגם בקרב 80,000 הנכים האחרים שהוכרו כנכים ויש להם תגים שונים יש בעיות בנושא הזה. אבל המשרד טען שההרחבה ל-80,000 עלולה להביא למצב של סתימה של הנתיבים לתחבורה הציבורית, ולכן בשלב זה הוא מתנגד.
צריך לדעת שבימים אלו יושבת ועדה שבודקת את כל עניין תגי הנכה במדינת ישראל. יכול להיות שלאחר שזה ישונה – הסטנדרטים, אפשר יהיה להרחיבם.
אבל, אני רוצה להשלים את הצגת הצעת החוק, פשוט נשמט לי קודם עמוד מהנאום. רוב הנכים שייהנו מההסדר המוצע הם נכים המוגבלים בהליכה וזקוקים לכיסא גלגלים לצורך ניידותם, וכן נכים הזקוקים לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליהם הנכות. לפי הנתונים שנמסרו לוועדת הכלכלה, מספרם של הנכים הכלולים בהגדרה כאמור הוא כ-5,000. על כן, ככל הנראה, אין סכנה שההסדר המוצע ייצור עומס רב בנתיבים המיועדים לתחבורה הציבורית.
במהלך הדיונים בהצעת החוק עלתה השאלה אם הצעת החוק צריכה לחול על כל הנתיבים הקיימים המיועדים לתחבורה ציבורית. ועדת הכלכלה החליטה להחריג מתחולתו של החוק נתיבים שמיועדים, על-פי תמרור, להסעת המונים שאינם אוטובוסים. למשל, לא יוכלו נכים, גם לאחר שיתקבל ההסדר המוצע, לנסוע בנתיבים שמיועדים לרכבות קלות – בעזרת השם כאשר יפעלו סוף סוף הרכבות הקלות.
כמו כן, כדי לבחון את השלכותיו העתידיות של החוק על זרימת התחבורה הציבורית, הצענו לקבוע כי שר התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי, בתום שנתיים מתחילתו של ההסדר המוצע, לשנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את הנתיבים הציבוריים שבהם תותר נסיעת הנכים.
יתירה מזו, לפי הסמכות הנתונה לשר בסעיף 41 לפקודת התעבורה, יוכל השר לשנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את התוספות לפקודה. הוא יוכל גם לשנות את הגדרת הנכים הרשאים לנהוג בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית. למשל, יוכל השר לקבוע שההסדר המוצע יחול גם על נכים שניתן להם תג ירוק, ולא רק על נכים שניתן להם תג כחול, כפי שמוצע כעת. חבר הכנסת רותם, זו התשובה לך – השר יוכל בעתיד להרחיב את זה, באישור הוועדה, גם לתגי נכה נוספים.
כפי שאמרתי קודם, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות מהותיות. אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת חוק חשובה זו בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שהוצע על-ידי הוועדה. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. אני מבין שיש מסתייג אחד, שלא נמצא, חבר הכנסת יעקב כהן. אני מבין שאין מסתייגים.
אנחנו נעבור להצבעה – כהצעת הוועדה. אפשר לשבת ולהצביע – כהצעת הוועדה – בקריאה שנייה. בבקשה.
הצבעה מס' 15
בעד סעיפים 1–2 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 19, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
יוסף שגאל (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו מוסיפים את קולו של חבר הכנסת שגאל ולא משנים את ההצבעה. אפשר להצביע, אבל בקריאה השלישית. אבקש – מי שרוצה, שיצביע. אני לא מוסיף קולות אחר כך.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
גם אני כנראה התבלבלתי.
היו"ר אמנון כהן:
תשבו במקום.
הצבעה מס' 16
בעד החוק – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 18, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 5) התקבלה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של הכנסת.
חברת הכנסת סופה לנדבר, מה רצית להגיד? שאת התבלבלת כנראה?
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר אמנון כהן:
חברת הכנסת סופה לנדבר התבלבלה – במקום יצחק אהרונוביץ. להחליף את ההצבעה של חברת הכנסת סופה לנדבר עם אהרונוביץ.
חבר הכנסת יורם מרציאנו רוצה לעלות ולהודות על הצעת החוק, שעברה בקריאה שלישית. בבקשה, כמה דקות.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראש ובראשונה, ברצוני להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, שסייע לי להעביר את החוק, והיה מוביל בתוך ועדת הכלכלה כדי להוריד כל מיני מכשולים וכדי להביא אותה היום לקריאה שנייה ושלישית.
כמו כן, ברצוני להודות לשמעון יאיר ולשמחה בניטה, ממנהיגי ארגוני הנכים, שהיו יוזמי החוק, פנו אלי וביקשו ממני להוביל אתם את החוק. אני בהחלט מודה לכם על הרעיון ועל היוזמה. תודה רבה לכם, חברי חברי הכנסת.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים. הודעה למזכיר הכנסת – בבקשה, אדוני.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 41) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת גלעד ארדן ואמנון כהן; הצעת חוק גילוי נתונים בדבר פליטת מזהמים בפרסומות של כלי רכב, התשס"ח–2008, של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 26) (ביטול עסקה מתמשכת), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת גלעד ארדן ואלי אפללו.
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 99) (הגנה עצמית), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/208).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 99) (הגנה עצמית), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת ישראל חסון וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ישראל כץ להציג את הצעת החוק.
ישראל כץ (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להעלות לקריאה ראשונה, לאחר דיון בוועדת החוקה והחלטת ועדת החוקה לתמוך בחוק בקריאה ראשונה, את הצעת החוק – שתכונה בסופו של דבר "ביתי הוא מבצרי" – הזכות להגנה עצמית מפני פורצים, שאותה יזמתי כבר לפני כמה קדנציות והיא קיבלה משנה תוקף לאחר אותו מקרה שקרה עם שי דרומי. אז אני וחברים נוספים הנחנו הצעות חוק בנושא. אני חייב לציין את חבר הכנסת צבי הנדל, חבר הכנסת אליהו גבאי וחבר כנסת יצחק אהרונוביץ, שהניח את ההצעה לפני שהתמנה לשר. לאחר מכן הוא התמנה לשר, יצא, והיא נרשמה על שמו של ישראל חסון. בתיאום מלא ובעבודה משותפת עם כל המציעים, ובתמיכה של כמעט כל חברי הוועדה, החלטנו להעלות למליאה שני נוסחים.
הנוסח הראשון הוא הנוסח שהתגבש סביב הצעות חברי הכנסת, וההצעה השנייה היא הנוסח שהניחה הממשלה, משרד המשפטים, והוא מדבר בניסוח אחר על אותו העיקרון.
יושב כאן יושב-ראש הוועדה, פרופסור מנחם בן-ששון, שעשה כאן עבודה מצוינת לקראת הקריאה הראשונה, וגם הודיע שבכוונתו לפעול על מנת למצוא את הנוסח המוסכם ולהוביל את זה עוד לפני תום המושב הנוכחי, בעזרת השם, לקריאה שנייה ושלישית. הכוונה היא למצוא נוסח שיענה מצד אחד על העיקרון והזכות של אדם להגן על עצמו בביתו, ומצד שני יסייג באותה מידה – אם הפעילות היא בלתי סבירה לחלוטין, הוא לא יהיה זכאי לאותה הגנה. אני בטוח שבדיונים שנעשה, אנחנו נמצא דרך לגבש רוב בעד ההצעה.
העיקרון הוא עיקרון הקיים משחר ההיסטוריה, היהודית בוודאי, לגבי פריצה אל ביתו של אדם, שהיא בדרך כלל בשעות הלילה. החוק גם קובע ומדגיש שמדובר רק במי שבא בכוונה לבצע עבירה, ולא ילד תמים, לא אחד שרדף אחרי כדור, לא חייל תועה, לא שוטר שבא מתוקף החוק. העיקרון הזה היה מקובל במסורת היהודית, והוא קיים במדינות רבות בעולם, ב-49 מתוך 50 מדינות בארצות-הברית, ללא כל הסתייגות. למי שפורצים אליו הביתה אין היכולת האמיתית להבחין בזמן אמת מה מתכוון הפורץ לעשות, אם לנקות את הרהיטים בסלון במסגרת החסדים השנתיים שלו – באירוניה אני אומר זאת – או אם הוא בא בצורה שבה הוא יכול גם להפעיל אלימות ואפילו רצח.
בתקופה האחרונה ראינו לא מעט מקרים שבהם הפריצה הובילה לאלימות קשה ביותר. מעבר לפגיעה באנשים עצמם, רמיסת כל זכויותיהם והטלת מורא וחרדה על כל יושבי הבית, יש כאן מציאות שהפכה לבלתי אפשרית. אנשים מרגישים שחייהם הפקר.
לכן קודמה הצעת החוק הזאת גם בפעם הקודמת וזכתה לתמיכה רחבה בנוסח המשולב של חברי הכנסת והממשלה בוועדת החוקה, מעבר לכל עניין פוליטי ולכל כיוון אחר. חבר הכנסת טלב אלסאנע היה היחיד שהצביע נגד. אגב, למעלה מ-100 ראשי רשויות גם חתמו, באופן נדיר, על תמיכה בחוק הזה. הכוונה שלי ושל חברי היא להעביר אותו בהסכמה רחבה.
היום הכנסת תוכל לפעול במידה ניכרת לשינוי המצב, ליצירת הרתעה, כך שאותם פורצים אלימים ידעו שהם יכולים להיתקל גם בתגובה. היום לפי החוק אסור לאדם לפעול, אלא אם כן הוא יכול להוכיח שהיתה סכנה מוחשית כלפיו. החוק הזה, גם בהצעת הממשלה, מתקן את הדברים ואומר שעצם הפריצה כדי לבצע עבירה מהווה התקפה. ההתקפה מהווה סכנה מוחשית, ולכן העיקרון הזה יקבע איפה תהיינה המגבלות, ושאין חובת נסיגה בביתו של אדם. איפה תהיינה המגבלות ומה יהיה מבחן הסבירות – אלה דברים שיהיו תוך כדי החקיקה לקראת קריאה שנייה ושלישית.
השר כהן, לי ולאף אחד אין כוונה לאפשר לאנשים לעשות את מה שהם לא רוצים לעשות – לפגוע באנשים שהם לא תמימים, אבל הם שוליים. הכוונה היא ליצור מציאות של איזון מול המציאות שקיימת היום. היום זה מערב פרוע, היום זה מזרח פרוע, היום כבוד המשפחה וחיי המשפחה וביטחונה נתונים למרמס. זה גם בפריפריה, זה גם במגזר החקלאי וגם בלב הערים הגדולות. זה בכל מקום ומקום.
אני כבר הגשתי כמה חוקים בכנסת הזאת, והעברתי חוקים לא מעטים בתחומים חשובים. תמיד השתדלתי שהם יהיו בהסכמה רחבה ככל שאפשר. לעובדה שהיועץ המשפטי ומשרד המשפטים נתנו נוסח משלהם והם קיבלו שלעקרון הסכנה המוחשית יש חשיבות רבה, משום שזו תהיה גם עמדת התביעה. מעבר לחוק עצמו, גם עמדת התביעה תהיה עמדה שקובעת שפריצה לביתו של אדם מהווה התקפה ומהווה סכנה מוחשית. כמדיניות התביעה זה גם יופץ לכל המקומות שאליהם זה צריך להיות מופץ.
לכן אני מבקש מהכנסת לתמוך בחוק. השר כהן, זה נכון ששר יכול לעלות בכל שלב, אבל בדרך כלל רצוי שאחרי שהוא חלק – – –
גדעון סער (הליכוד):
כבר עלית בטרומית.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
עלית.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אל תסתום לי את הפה.
ישראל כץ (הליכוד):
צריך להדגיש שזו תהיה עמדתך הפרטית.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אני שר תורן, אני אגיד את הדברים שלי.
ישראל כץ (הליכוד):
אתה לא יכול. יש לממשלה עמדה.
גדעון סער (הליכוד):
שיעלה בשם הממשלה, תהיה עוד תבוסה לממשלה.
ישראל כץ (הליכוד):
אני חושב שיש לך כאן מדיניות פרטית, השר כהן. אתה יודע שגם בסיעתך אתה חריג בעניין הזה. העניין לובן, והופנה לכל המקומות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מותר לך כשר.
היו"ר אמנון כהן:
מה הוויכוח, תן לו לסיים.
ישראל כץ (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אני לא מבין, יש עמדת משרד המשפטים שהובאה במיוחד, וחברי הוועדה קיבלו אותה והכניסו אותה לתוך החוק.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת כץ, אתה תסיים, תסביר את החוק, תרד, ניתן למסתייגים לדבר ונקבל החלטה בסוף.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, זה המסורת של ממלכת כוהנים – אתה כהן, הוא כהן והוא כהן.
ישראל כץ (הליכוד):
אבל אני כהן צדק.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
שב בשקט, תפסיק להפריע למדינה שלנו.
ישראל כץ (הליכוד):
אני מקווה שלא יובהר שיש כאן שלוש ממשלות במדינת ישראל כרגע, כי הממשלה עצמה – – –
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ישראל, תפסיק להתנצל.
ישראל כץ (הליכוד):
הממשלה הביאה את הנוסח ויושב-ראש הוועדה כלל אותו וחברי הוועדה תמכו בנוסח הזה. אנחנו נדרשים להצביע כאן על נוסח הממשלה, כך שאין פרשנות מהי עמדת הממשלה. אפילו לא דקדקנו בעניין ועדת השרים ובאנו וקיבלנו את הדבר הזה. הכוונה לעשות את זה באופן כולל ורחב, וככה כל המציעים רואים את הדברים.
אדוני היושב-ראש, אני מקווה – – –
מנחם בן-ששון (קדימה):
לי תהיה זכות דיבור? אני לא שר.
ישראל כץ (הליכוד):
כן, יושב-ראש הוועדה אולי יוכל גם הוא להבהיר את הנושא. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. השר יצחק כהן יכול לעלות, בבקשה. יש לנו כאן שורה ארוכה של מסתייגים, חברי כנסת שנרשמו ויוכלו להביע את עמדתם.
גלעד ארדן (הליכוד):
זה בשם הממשלה?
השר לשירותי דת יצחק כהן:
כן.
גדעון סער (הליכוד):
אני רוצה לדעת, האם עמדת השר כהן היא בשם הממשלה?
השר לשירותי דת יצחק כהן:
כן.
גדעון סער (הליכוד):
טוב, זה לפרוטוקול.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני לא מבין מה קרה לנו. מדינת ישראל כמדינה, לא קיים בה חוק עונש מוות, גם נגד רוצחים; היא לא מוציאה להורג. מה אנחנו עושים בחוק הזה, אדוני, פרופסור בן-ששון? מה אתם עושים – – –
משה שרוני (גיל):
ביתי הוא מבצרי.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
בסדר, ביתך הוא מבצרך, אני יכול להציג לך עכשיו מאה סיטואציות, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, מאה טרגדיות שיצמחו מהחוק הזה. מאה – לא אחת ולא שתיים.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
יותר טרגדיה להיות בממשלה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
כן, כן, שמענו עליכם בגוש-קטיף, שמענו.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
חוצפן אחד.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
שמענו עליכם בגוש-קטיף, ראינו מה עשיתם בגוש-קטיף, ראינו אתכם.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
דבוק לכיסא.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
שב בשקט, שב.
קריאה:
חוצפן.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
דואג לרוצחים. אתה תייצג את הרוצחים.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
מה אתם עושים? למדינה אין בחוק העונשין עונש מוות. אתם לוקחים את החוק, מפזרים אותו לכל מאן דהוא. כל מי שיש לו אקדח בבית, הוא יחליט, הוא יהיה הסניגור, הוא יהיה הקטיגור, הוא יהיה המוציא לפועל, הוא יוציא להורג.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אני לא מדבר אתך, די, תעשה לי טובה. כמה טרגדיות יכולות לצמוח, אתה רוצה כמה סיטואציות – – –
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
יש היום טרגדיות.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אין טרגדיות היום.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
חקלאים נורו. חקלאי יושב על כיסא גלגלים עד היום. חוצפן.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אתה חוצפן ואתה טמבל. תן לי לדבר ואל תפריע לי, בסדר? די, חצוף.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת כהן, מספיק לרדת לרמות כאלה. חבר הכנסת כהן, תתמקד בעמדה שלך, מה מפריע לך – – –
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אל תפריע.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני השר, יש סגנון פרלמנטרי.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
הוא לא פרלמנטר? תעיר לו. הוא לא בפרלמנט?
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת כהן, תגיד מה מפריע לך.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אז אני אומר, אדוני, פרופסור מנחם בן-ששון, איך הגעת למציאות הזאת שאתה מאפשר לדבר כזה להתקדם? הרי אתה נותן לכל בר בי רב דחד יומא אקדח ביד ואתה אומר לו: תוציא להורג לפי ראות עיניך. זה מה שאתה אומר לו. איך יכול להיות דבר כזה?
משה שרוני (גיל):
המדינה לא מסוגלת לתת הגנה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
הרי בדיני נפשות יש 23 דיינים, וכאן דיין יחיד שהוא הקטיגור, הוא הסניגור, הוא המוציא לפועל, הוא התליין. אני לא מבין מאיפה לקחתם את זה. תראה לי מדינה אחת בעולם שמאפשרת את זה.
אדוני היושב-ראש, למען כבודה של הכנסת, כבודה של המדינה, תסירו את הצעת החוק מסדר-היום.
דב חנין (חד"ש):
מישהו אחד מציל את כבודה של הממשלה.
משה שרוני (גיל):
כל עוד המדינה לא מסוגלת לתת הגנה – – –
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת צבי הנדל, בבקשה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מכובדי היושב בראש, כבוד השר שאיבד עשתונותיו, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד גם לחברי היושב מולי וגם לחברי היושב מולי מקרוב: מה לעשות, אנחנו דואגים לאזרחים המותקפים על-ידי אנשים שמוכנים לרצוח, ולא דואגים למי שרוצה לרצוח אלא למותקף.
דב חנין (חד"ש):
– – –
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני מבקש ממך, אתה תעלה לדבר, ואין לי ספק שתעשה את זה בטוב טעם. אני רוצה שתדעו, מכינים לי רשימת מקרים – איך נגמרו האירועים בתחום הגנבה החקלאית כשבעל החווה או בעל המשק היו באזור במקרה. אחד גמר על כיסא גלגלים ואחד גמר כשהבן שלו על כיסא גלגלים. ביקשתי רשימה מסודרת ומדויקת של כל אירוע ואירוע. האנשים האלה שבאים לגנוב, על מנת לבצע את הגנבה – גם כאלה שחודרים בלילה לביתם של אנשים שישנים מוכנים נפשית, אם מישהו מתעורר, לתקוף אותו גופנית עד כדי רצח. לא עולה על הדעת שבן-אדם – הרי בחוק אנחנו כותבים: אלא אם כן יוכח שהאדם עשה מעבר לדברים הנורמליים שצריך לעשות אדם להגנתו. אבל אני לא מקבל את המצב שקיים היום בחוק, שבעל הבית או החקלאי צריך לברוח משם על מנת שלא להיפגע. שומו שמים, הרי זה איבוד בלתי רגיל, שאם פורצים לביתו, למבצרו, או פורצים למשקו של אדם, החוק בעצם אומר שאם יכולת לברוח על מנת שלא להיות בסכנה ולא ברחת, אתה אשם. זה הסיפור עם שי דרומי. אין דבר יותר בסיסי בהלכה היהודית, במשפט היהודי, שמבחין בין מי שחודר בלילה, גנב שבא בלילה, יש לו דין אחר – אני חושב שאתה הבאת לי את הציטוטים, כבוד הרב – מגנבה באמצע הרחוב לאור היום.
לכן, הדבר הכי מינימלי שאפשר לדרוש מהמחוקק הישראלי – אגב, בשלב הראשון הממשלה היתה נגד, אל תטעו. בסוף הם התרצו בהסכמות כאלה ואחרות. היה סקר – ובזה אני מסיים. רוב הציבור בישראל ודאי לא מתלהם; רוב הציבור לא רוצה לפתוח באש סתם. 80% ומשהו חשבו שהחוק הזה ראוי, וחשבו ששי דרומי – שישב בכלא, עכשיו הוא כבר לא ישב, אבל בתחילה הוא ישב בכלא – בזמן המשפט, צריך לצאת הביתה. אז כולם מטורפים?
לכן, אני מאוד מבקש, ואני בטוח שיהיה לזה רוב, אבל אני מבקש שזה יעבור פה אחד. ראוי שיעבור חוק כזה, שמתקן את העיוות הנורא בחקיקה שדורש מבעל הבית לברוח משם, כדי שיוכל להגן על עצמו ולא ייחשב לפוגע אם הוא מגן על רכושו או על ביתו. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. נרשמו כמה חברי הכנסת. חבר הכנסת ישראל חסון – אינו נוכח. חברת הכנסת סופה לנדבר – אינה נוכחת. חבר הכנסת אלכס מילר, רוצה לדבר?
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
מוותר.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח. חברי הכנסת אורי אריאל, יעקב מרגי, יורם מרציאנו. חבר הכנסת גדעון סער, רוצה לדבר?
גדעון סער (הליכוד):
לא.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת משה שרוני?
משה שרוני (גיל):
מוותר.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת אליהו גבאי. חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר – אני לא רואה אותו כרגע. אדוני השר, אני רוצה לברך אותך על הדברים שלך, אני חושב שאתה הצלת את כבודה של ממשלת ישראל.
עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק גרוע, הוא חוק מסוכן, הוא חוק שצריך לדחות אותו מעל סדר-יומה של הכנסת, הוא חוק של מערב פרוע, הוא חוק של הפקרות, הוא חוק של גזר-דין מוות במקום לאנשים שמבצעים עבירות של פריצה. אני מציע לכל חברי הכנסת לקרוא את החוק לפני שהם מצביעים עליו.
מה אומר החוק, למשל? גרסה א' של החוק: מי שמתפרץ או נכנס לבית מגורים, רואים את המותקף כאילו נשקפה לו או לזולתו הנמצא עמו סכנה מוחשית של פגיעה בחייו או בגופו. גרסה ב' של החוק: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה כדי להדוף מי שפורץ או נכנס לבית מגוריו. זאת אומרת, חבר הכנסת ריבלין, אם מישהו פורץ למקום מגוריו של מישהו, אפשר להרוג אותו. הוא לא יישא באחריות פלילית. תקרא את מה שכתוב בחוק.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – – בכוונה לבצע עבירה.
דב חנין (חד"ש):
בכוונה לבצע עבירה. אז הוא רצה לפרוץ, בשביל זה להרוג אותו? בשביל זה גזר-דין מוות?
קריאות:
– – –
דב חנין (חד"ש):
אתם מחוקקים חוקים לא ראויים. אתם מחוקקים חוקים של מערב פרוע, אתם מחוקקים חוקים שהתוצאות החברתיות שלהם הרסניות, אתם מחוקקים חוקים שאין בהם שום היגיון משפטי, אין בהם שום מחשבה משפטית, אין בהם שום הסתכלות.
אדוני היושב-ראש, בחוק הישראלי – – –
היו"ר אמנון כהן:
השר כהן, אתה מוכן לשבת בבקשה? אני לא שומע את הדובר כאן. תודה.
גלעד ארדן (הליכוד):
טוב, זו קריאה ראשונה.
דב חנין (חד"ש):
יש דברים שאי-אפשר להעביר אותם גם בקריאה ראשונה. גזר-דין מוות לפורץ, אפילו לא בהליך משפטי, אלא גזר-דין שהקורבן עצמו החליט לגזור – מוות, והוא לא יישא באחריות פלילית, כי מישהו התכוון לגנוב ממנו ובגלל זה הוא ירה בו והרג אותו. הוא לא יישא באחריות פלילית. אתם מבינים מה אתם מחוקקים פה? הכנסת הזאת ירדה מהפסים, אני אומר לכם. אין לי ביטוי יותר רך מזה. אני חושב שזו חקיקה שאי-אפשר להעביר אותה בקריאה ראשונה. אי-אפשר להעביר אותה בקריאה ראשונה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אבל כמה אפשר להגן על עבריינים, חבר הכנסת חנין?
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת רותם, אני רוצה לומר לך – – –
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת דוד רותם, תיכף אתה תהיה הדובר. תן לו לסיים את דבריו.
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת רותם, אני רוצה לומר לך: בחוק הישראלי, אתה כמשפטן יודע – יש היום הגנות שקיימות בחוק הישראלי. יש הגנת הצורך, יש הגנה עצמית – זה לא שאם אתה קורבן אתה צריך להסתכל בשאננות על זה שתוקף אותך ואין לך מה לעשות. יש לנו הגנות, יש הגנות שצריך להפעיל אותן. אולי צריך לתקן בהן משהו – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זה התיקון, זה התיקון. כי ההגנות – – –
דב חנין (חד"ש):
לא, אבל זה לא תיקון. בזה אתם שוברים לגמרי את כל העקרונות של המשפט. מה שכתוב פה בוורסיה השנייה – שלא יישא באחריות פלילית – זה אומר שהוא יכול לירות בו ולהרוג אותו אם הוא התכוון לגנוב ממנו משהו. הוא יכול לירות בו ולהרוג אותו והוא לא יישא באחריות פלילית. אתם מבינים מה אתם עושים פה? זה דבר – יש דברים – – –
היו"ר אמנון כהן:
משפט אחרון, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם, אני יודע שאנחנו מדברים על בעיה קשה של עבריינות ועל התמודדות עם עבריינות. וצריך להתמודד עם העבריינות הזאת. הדרך להתמודד עם העבריינות לא עוברת דרך עבריינות נגדית. הדרך להתמודד עם העבריינות לא עוברת דרך עשיית משפט עצמית. הדרך להתמודד עם עבריינות לא עוברת דרך גזרי-דין מוות אינסטנט, שאותם ייתנו האנשים שיורים באלה שמנסים לפרוץ לבתיהם.
לכן אני מציע לכנסת לדחות את הצעת החוק הזאת, לא לקבל אותה ולבקש שתובא לנו הצעה יותר טובה להתמודד עם – – –
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת אליהו גבאי, שלוש דקות, בבקשה. אחריו – אנחנו נראה מי נמצא פה – חבר הכנסת מנחם בן-ששון, אם יהיה פה. אם לא, אז חבר הכנסת דוד רותם.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שמענו את זעקות השבר של חברי קודם, חבר הכנסת דב חנין, על הסכנה שעלול להיות פה מערב פרוע. אתה שומע מה אמרת? המערב הפרוע? אתה יודע מה יש בדרום? המערב הפרוע עוד קטן עליהם. ידוע לך שכאשר יש מלחמה בין שתי מדינות אז עושים גדר תיל, עושים תעלות, שלא יוכלו לעבור מכוניות, עושים גדרות חשמל, משטרה, אנשי ביטחון – כך חיים האנשים בדרום. לך ליישוב נבטים ותראה. תעלות שלא יעברו מכוניות. אנשי שמירה מחברת שמירה, גדרות תיל, גדרות חשמל. מי עושה דבר כזה, אם לא במקום שיש בו מערב פרוע? מי עושה שמירה כזאת על יישובים, אם לא אותו יישוב שמרגיש שהוא בסכנה? חברות הביטוח לא מבטחות את האנשים ואת היישובים האלה. מדוע הן לא מבטחות? כי יודעים שידה של ממשלת ישראל קצרה מלהושיע. המסכנים האלה, אלה שיושבים בביתם ובאים לגזול את רכושם ולסכן את נפשם, כאשר הם בסכנת מוות אם הם יתגוננו.
ועכשיו, בא החוק הזה לשפר את הביטחון, החוק הזה בא לומר שאנחנו באנו להגן על האנשים האלה, שהם בסכנת מוות – הם בסכנת מוות, אלה שמגינים על רכושם. אז עכשיו זה בא להגן, ליצור הרתעה. החוק הזה בא להקל על המשטרה, החוק הזה בא לצמצם את הפשיעה. החוק הזה – הוא מצמצם את הפשיעה. ולכן, כל אדם שכואב לו מה שקורה בדרום ובצפון, הפריצות – אנשים שבאים ופורצים להם, והם יושבים בחיבוק ידיים ופוחדים לצייץ, שמא יירו בהם. אז אם יש חוק כזה, במקום לאמץ אותו – למה נולד החוק הזה? כי ממשלת ישראל לא מסוגלת להגן, לא על הכפרים ולא על הבתים ולא על המשק. אנשים שמגדלים משק, פרות וכבשים – באים עם משאיות ולוקחים את רכושם. וכאשר מישהו רדף אחרי המשאיות האלה שגנבו לו את הבקר ועבר לרשות הפלסטינית, אז אמרו לו: עברת את הגבול.
לכן אני קורא לכנסת ישראל לתמוך בחוק הזה, כדי לאותת לאותם הפורצים שמסכנים גם חיי אדם: עד כאן. ולכן החוק הזה בא לצמצם את הפשיעה, ובא להגן על אותם המסכנים שהם אובדי עצות. סעו לדרום ותראו מה קורה. לצערי, אתם יודעים מי עושה את זה.
היו"ר אמנון כהן:
בבקשה, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה, שהכין את החוק והגיע לשלב הזה. בבקשה, אדוני. תסביר לחברי הכנסת ולשר יצחק כהן מה מהות החוק.
מנחם בן-ששון (קדימה):
השר כהן כבר הבין, ברגע. עכשיו אני רק רוצה להסביר לחברים האחרים.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – כי יגנוב איש שור או שה וטבחו ומכרו, חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה. אומרת התורה בפרשת משפטים, פרק כ"ב פסוק א': אם במחתרת יימצא הגנב והוכה ומת – אין לו דמים. אם זרחה השמש עליו – דמים לו, שלם ישלם. אם אין לו, ונמכר בגנבתו. ההבחנה הבסיסית הזאת, שנמצאת בתורתנו הקדושה, שנמצאת בחוק האסלאמי, שנמצאת בכל מקום אחר בעולם, אומרת כך: מקום שיש סכנת נפשות שאדם צריך לעמוד ולהגן על נפשו – הוא לא צריך להפקיר את נפשו. יש כאן עניין של הצלת נפש, ולכן צריך למצוא לכך פתרון.
מה עשתה ועדת החוקה כאשר באו אליה שלל ההצעות בעקבות יוזמתם של חברי – חבר הכנסת כץ, חברים נוספים; אני חייב להזכיר את שמו של חבר הכנסת רותם אף שהוא לא רשום במציעים, אבל הוא היה בעצם בין המציעים והמפעילים.
מה עשתה הוועדה? קודם כול, כינסה את כל ההצעות שהיא ראתה בהן בעיה מסוימת לגרסה א' – והחברים יודעים את זה – ואת הצעת הממשלה בטהרתה, בלי שינוי של אות, שמה בגרסה ב'. זה היתרון של קריאה ראשונה. ועדת החוקה כבר עשתה כמהלך הזה לא פעם ולא פעמיים, ויכול להיות שלהוותי אצטרך לעשות כך גם כשנביא חוקה – שחלק מהסעיפים יהיו ביותר מגרסה אחת, ולאחר מכן נלבן אותם. אבל קודם כול אתה אומר: כנסת ישראל רוצה לומר את דברה. אין לי זמן להראות לכם באיזה מהלך היו האנשים שגרסו את גרסה א' וכבר ויתרו כדי להגיע לגרסה ב'. אני אומר את הדברים לשבח הוויתור, לא לשבח התוצאה, אבל גרסה ב' היא הדרך שהחוק מצוי בה בעליל. יש בו שתי חזקות, אין פה שתי אופציות, והחזקות בגרסה ב' אומרות שהן עומדות לו לאדם ביום שהוא בא לבית-המשפט.
דב חנין (חד"ש):
– – –
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני, בגרסה ב' שתי חזקות, בדיוק כמו שמצוי בפסיקה האירופית. ולכן, ממשלת ישראל הביאה את ההצעה בגרסה ב', ואני אשתדל, כפי שאמרתי לחברים גם בדיון, לשכנע אותם להצביע כגרסת הממשלה בקריאה השנייה והשלישית. תודה, אדוני.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת דוד רותם, בבקשה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני לא יודע אם יש פה צביעות, רשעות או סתם חוסר הבנה בין המתנגדים לחוק. אנחנו עדים לתופעות אלימות במדינת ישראל. אנחנו עדים לפריצות לבתיהם של אנשים, למעשי רצח הנעשים בבתיהם של אנשים, לריקון משקים חקלאיים, לפגיעה בחקלאים, פגיעה בנשים, פגיעה בקשישים, וכאשר אנחנו באים ואומרים: רבותי, מי שעושה דבר כזה ויש בידיו של בעל הבית למנוע את הדברים תוך פגיעה במי שמנסה לחדור לביתו כדי לבצע עבירה – מתקוממים להם אנשים שאין לי אלא לקרוא להם יפי נפש. הם יפי נפש המנסים להגן על עבריינים. השר כהן, "לא תעמוד על דם רעך" הוא איסור מדאורייתא. כאשר אתה רואה את מה שקורה, כאשר פורצים לאנשים הביתה, מכים אותם, הורגים אותם, אז אתה בא להגן על הפורץ משום שאתה חושש שיהיו כאלה שיירו סתם.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
כן.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כמה כאלה יש?
השר לשירותי דת יצחק כהן:
הרבה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה טועה, ואתה יודע שאתה טועה ואתה יודע שאתה מטעה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
לא יכול להיות שיהיו טרגדיות בעניין הזה ושמישהו יירה בטעות בבן שלו?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יכול להיות שיקרו טרגדיות, אבל טרגדיות יכולות לקרות גם היום, שהרי טוען דב חנין: יש ממילא הגנה, לא צריך הגנה חדשה.
משה כחלון (הליכוד):
כל מי שיש לו נשק בבית – יכול להיות שתהיה טרגדיה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני מודיע לך, בתקופת האינתיפאדה הראשונה והשנייה נסענו בכבישים וזרקו עלינו אבנים, וכשירינו להגנה עצמית אמרו לנו שזו לא הגנה עצמית.
מנחם בן-ששון (קדימה):
זה לא החוק הזה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כאשר פרצו לנו ליישובים לצורך פעולות חבלה אמרו לנו שזו לא הגנה עצמית. זה חוק שבא להיטיב עם העם, להגן על אנשים תמימים ולא לאפשר לעבריינים להרים ראש. יש לאשר את החוק. תודה רבה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
יש לך שיקול דעת – – –
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב, כרגיל.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, צא ולמד, אדם רוצה להיפטר משכנו, חבר הכנסת שרוני, הוא מזמין אותו לביתו ויורה בו, ולאחר מכן הוא מוציא את החוק שמבוסס על התורה ועל הכוונה, והדברים האלה באים לידי ביטוי בדוגמה שהבאתי. בפרוע פרעות בישראל, במקום שבו המשטרה לא יכולה לתת מענה, בא חבר הכנסת ישראל כץ ובצדק מבקש להגן על מבצרו של אדם. אבל פעמים מתן אפשרות שהיא בבחינת חקר לב וכוונה של אדם בהנחה משפטית שכל מי שנכנס אליך הביתה מבקש לבצע עבירה, הוא דבר שהוא מעבר לכל הקריטריונים הפליליים של מדינה דמוקרטית.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זה לא כתוב בחוק.
ראובן ריבלין (הליכוד):
יש צורך ויש הגנת צורך ויש הגנה של שימוש בכוח סביר ויש מענה, ובוודאי במקומות שבהם יש פרעות, וידוע שיש מסתננים שנכנסים, כמו אצל אותו דרומי. הרי הדברים באים ומתבקשים מאליהם בתוקף הנסיבות, והגנת הצורך תעמוד. בשביל מה לנו לצאת ולתת איזו אפשרות, בבחינת כל מי שיבוא לביתי על מנת לבצע פשע איום – אני יכול להרוג אותו. אבל אני לא יודע אם הוא ביצע פשע איום או התכוון לבצע פשע איום. קודם כול אני הורג אותו, ולאחר מכן אני מברר.
לכן, קודם כול אני מברך את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט על כך שבמצוקה שאליה הוא נקלע עקב הצורך של החברה בישראל, עקב קוצר ידה של המשטרה לתת מענה לבעיות קשות ביותר של כל אותם מושבניקים הנמצאים על קווי תפר כאלה או אחרים וביתם הפך למרמס – יצר כמה גרסאות.
לא היה עולה על דעתי לתמוך בגרסה הראשונה. בהחלט, בסייגים כאלה ואחרים, הקבועים כבר בעקרונות החוק הפלילי, ייתכן מאוד שגרסה ב' היא גרסה שעליה אנחנו יכולים להתכנס, ובלבד שתחייב את האוחז בנשק לסכן חייו של אדם אחר מתוך מחשבה שהוא מתכוון לבוא ולהרוג אותו, ולא רק מתוך כוונה לנצל חוק אשר יכול לתת בידי אדם בעל כוונות רעות לעשות פעולות נוראיות ואיומות בשם החוק, בשם הצדק ובשם שמירת הבית כמבצר. לכן אנחנו צריכים להיזהר מאוד, לתת מענה לבעיה שאנחנו חיים אתה ולבחון את כל העקרונות המשפטיים הקיימים היום.
לכן, היום זאת קריאה ראשונה, ולקראת קריאה שנייה ושלישית, אם בכלל נחליט בוועדה, חברי הכנסת השותפים, שניתן לתת מענה לכל אותם דברים שהשר יצחק כהן וחבר הכנסת חנין הצביעו עליהם, ואינני רואה בהם אנשים צבועים ומתחסדים. יש פה בהחלט סכנה של עשיית שימוש לרעה בחוק ששרוני רואה אותו כחוק חיוני משום שהוא רואה את קוצר ידה של החברה להגן על אנשים חסרי ישע.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים. ניתן גם דקה או שתיים למציע, חבר הכנסת ישראל כץ.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעיקרון אתמוך בחוק, אבל צריך להבין שהחוק הוא מאוד בעייתי, ואני מבטיח לכם שבעולם התחתון זה יעבוד טוב מאוד. המאפיה תנצל את החוק הזה טוב מאוד, וכל אחד ייתן הסברים טובים בדיוק איך השכן או החבר או הפורץ הגיע לבית שלו ואז הוא יקבל את ההגנה דרך החוק הזה.
צריך להבין שאנחנו לא מדברים על אנשים תמימים, ואני מסכים בעיקרון: אם באים לגנוב, יש חשש לסכנת נפשות. הבא להורגך, השכם להורגו. וברור שכשגנב נכנס ומתפרץ לבית, אם בעל הבית מתנגד, הוא יכול להשתמש גם בנשק כדי להרוג אותו ולהשיג את המטרה שלו. הבא להורגך, השכם להורגו. לכן בעל הבית צריך להתגונן מפני הגנב. צריך לזכור שלא מדובר רק באנשים תמימים וישרים.
דב חנין (חד"ש):
ההנחה היא לא שהוא יפרוץ אליך הביתה.
נסים זאב (ש"ס):
נכון, אבל אם ברור לך או אם אתה חושב שאין לו כוונה להרוג, והוא גם לא מסוגל להרוג, למשל הגנב עכשיו מתפרץ לבית, ואין אף אחד בבית, ואני יודע שגם אם הוא ייקח משהו מהבית, הוא ייקח את הרדיו, ייקח מה שיש והוא יברח, ואני רץ אחריו עם נשק כדי לעצור אותו, אז צריך להביא בחשבון שעלול להתפתח מצב שהוא בא להגן על הבית, ומתוך הגנה על הבית מתפתח מצב שמידרדר לקטל ולהרג. צריך להביא את זה בחשבון לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית.
דבר אחד לא מובן לי. כולנו חושבים על אותם הגנבים שצריך לפעול נגדם ביד קשה, אבל תראו מה קורה כשזורקים על שוטר למשל בקבוק תבערה או אבנים, אפילו מתוך כוונה לפגוע ואולי גם להרוג אותו. שוטר כזה שיורה על אותו אזרח, מעמידים אותו לדין. איזה היגיון יש בין שני החוקים האלה? כרחוק מזרח ממערב. ושוטרים עומדים היום לדין על זה שמתוך הגנה ומתוך אילוץ מסוים היו צריכים להשתמש בנשק כדי להגן על עצמם. ואומרים להם: למה פתחתם באש? הרי זה אבסורד.
היו"ר אמנון כהן:
ולכן, אדוני?
נסים זאב (ש"ס):
אנחנו צריכים באותה הזדמנות, באותה חקיקה, גם להשתמש בחוק הזה כהגנה על שוטרים כאשר הם מרגישים שנשקפת סכנה לחייהם, שהם יוכלו להתגונן בנשק.
ועוד דבר, ובזה אני מסיים.
היו"ר אמנון כהן:
תודה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני, אי-אפשר לדבר על הגנה כשנכנסים כל כך הרבה גנבים לבתים ויש פריצות, ולא לחלק נשק לכל בית. אם אנחנו מדברים על הגנה, אני בעד לתת רשיון לכל אחד ואחד, ובכל בית יחזיקו נשק דרוך, כדי שכל אחד ואחד יוכל להגן על עצמו בשעת אמת.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. אנחנו נעבור להצבעה אולי. חבר הכנסת כץ, בוא נעבור להצבעה, וזהו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
כל מי שחברי הכנסת יציידו אותם בנשק, אפשר לירות בו – מספיק עם ההפקרות.
ישראל כץ (הליכוד):
חברי הכנסת, אני רוצה להדגיש שהכוונה היא בהשלמת תהליך החקיקה, כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, כמו שאמרתי וכמו שהכוונה היתה מלכתחילה, ולכן גם מביאים את זה ביחד עם הצעת הממשלה. הכוונה היא ליצור גם את התמיכה בעיקרון של זכות ההגנה העצמית וההגנה על הבתים של האנשים, וגם למצוא את האיזון המתאים על מנת שלא ייפגעו חפים מפשע, אף-על-פי שהדאגה הנוגעת ללב של חבר הכנסת חנין לאותם מסכנים כבר נובעת יותר מהשיוך המפלגתי שלו מאשר מזכויות אדם. כנראה הוא לא ראה הרבה זמן את הזקנים, את המוכים, את המותקפים ואת המציאות ששוררת כאן, במדינת ישראל. כדאי מאוד שאלה שדוברים נגד יתעוררו, כולל השר כהן. תתחיל לרחם על המסכנים ולא על האכזרים, כי ידוע הפסוק שמי שמרחם על האכזרים, סופו שהוא מתאכזר למסכנים ולחלשים.
היו"ר אמנון כהן:
תודה.
אנחנו עוברים להצבעה, חברי חברי הכנסת, על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 99) (הגנה עצמית), התשס"ח–2008, בקריאה ראשונה. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 99) (הגנה עצמית), התשס"ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 28, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 99) (הגנה עצמית), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה הראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 88) (דמי חנייה בחניון בבעלות רשות מקומית), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/208).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 88) (דמי חנייה בחניון בבעלות רשות מקומית), התשס"ח–2008.
משה כחלון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שיזמו יחד אתי שני חברי כנסת נוספים, חברת הכנסת אורית נוקד וחבר הכנסת יואל חסון. מדובר בהצעת חוק שבאה להגביל את דמי החנייה בחניונים הציבוריים.
נוצר היום מצב, כשאנחנו נכנסים להחנות רכב במגרש חנייה ציבורי, גם פרטי, שאם אנחנו מחנים את הרכב במשך שעה ושתי דקות, החניון גובה עבור שעתיים, ואם זה שעתיים ושתי דקות, הוא גובה עבור שלוש שעות. הצעת החוק הזאת באה להסדיר את זה ולחייב את בעלי החניונים לגבות בפעימות של רבע שעה, 15 דקות. אם אנחנו מחנים את הרכב לשעה ושתי דקות או חמש דקות או עשר דקות, הוא יגבה עבור שעה ורבע, בפעימות של רבע שעה. לא רצינו להפוך את זה לפעימות של דקה או שתיים, לא רצינו להיות קטנוניים, אבל מצד שני לא יכולנו להרשות לעצמנו לפרוץ את זה עד כדי כך שעבור דקה או שתיים נשלם כמו על שעה.
אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק צרכנית, צודקת. התקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת ההכנה לקריאה הראשונה, נכחו בעלי חניונים, נכחו מנהלי חניונים מטעם העיריות, רובם הסכימו אתנו, העלו בעיות של מכשור, של כלי מדידה, ואז, אני לפחות, יחד עם החברים שלי, התחייבנו בפניהם שניתן להם זמן מספיק להיערך לזה, אם צריך לרכוש קופות, אם צריך להחליף את הקופות, שעונים. אנחנו נאפשר להם להיערך לזה, אבל גם הם הסכימו שהצעת החוק הזאת נכונה וצודקת. לצערי היא לא מוחלת על חניונים פרטיים, זה קצת יותר קשה ויותר מסובך, אבל אני מקווה שעם הזמן אפשר יהיה להחיל את זה גם על חניונים פרטיים.
אני לא רואה צורך, אדוני היושב-ראש, להסביר יותר מדי או לנצל את כל הזמן שהעמדת לרשותי. אני מבקש, כמובן, את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת. אני חוזר ואומר שזה חוק צרכני, חוק שבא לטפל בכשל. מבחינת ההיגיון אין שום צורך לחוקק חוק כזה, כי כל אחד מאתנו יודע שהוא צריך לשלם עבור צריכה. אם הוא צרך עשר דקות, הוא צריך לשלם עבור עשר דקות, ואם הוא צרך חצי שעה, הוא צריך לשלם עבור חצי שעה, כמו שאנחנו נכנסים לסופר וקונים שלושה מוצרים, אנחנו לא משלמים עבור ארבעה מוצרים. יש היום מבצעים שאתה קונה שני מוצרים ומשלם עבור אחד, אבל גם לזה אני לא מצפה.
אני מצפה שבעלי החניונים יתפרנסו, יפעילו את העסקים שלהם, ירוויחו כסף, שיהיה להם לשלם גם לעובדים, גם את המסים וגם לקחת כסף הביתה, אבל מצד שני, שהאזרח לא ירגיש שעושקים אותו, שהאזרח לא ירגיש שהוא חסר אונים כשהוא מגיע לעיר סואנת כמו תל-אביב. אם הוא מחנה את האוטו לדקה וחצי במקום שאסור לחנייה – זה כבר עולה לו 250 שקלים. הוא מוצא את עצמו במשפך לתוך חניון – וגם שם הוא משלם ומנוצל, בגלל מצוקת החנייה בערים הגדולות.
אני מבקש מהבית לתמוך בחוק, וכפי שאמרתי, לקראת הכנה לשנייה ושלישית, חברת הכנסת נוקד וחבר הכנסת חסון ואני נשב עם בעלי החניונים, ואם יש צורך בשינוי הוראות המעבר – אפשרות לתת להם להתארגן, לרכוש ציוד חדש – כמובן נעשה את זה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה למציע החוק. יש כמה חברי כנסת שנרשמו להצעת החוק הזאת כדי להציג את עמדותיהם. אני אקרא לאלה שנמצאים במליאה: חבר הכנסת דב חנין – היה פה כרגע. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, כפי שהוצגה על-ידי חבר הכנסת כחלון, היא הצעת חוק שמאחדת הצעות חוק של חברת הכנסת נוקד, של חבר הכנסת כחלון ושלי. לכל הצעות החוק האלה בנפרד וביחד היתה אותה מטרה, שבעיני היא מטרה מרכזית: הפיכת שוק החניונים לשוק הגון יותר ונכון וטוב יותר לצרכן, שבו מחושבת עד כמה שניתן השעה הספציפית, הברורה, שבה חנה אדם, לפי מרווחי זמן הגיוניים ולא לפי מרווחי זמן שבדרך כלל מחמירים עם הלקוח.
חבר הכנסת כחלון הסביר את הצעת החוק הזאת די טוב, אבל אני רוצה להוסיף, ברשותכם, ולהתייחס לעובדה שהצעת החוק מדברת על חניונים ציבוריים, של רשויות מקומיות בדרך כלל, וכיוצא באלה. יכול להיות שבמהלך הדיונים הצעת החוק הזאת תכלול גם חניונים ששייכים לגופים ציבוריים שהם לא רשויות מקומיות. זה דבר שנשקול אותו בדיונים בוועדה. לגבי ההתייחסות לחניונים פרטיים, נראה לי שלא נוכל להחיל את ההצעה הזאת על חניונים פרטיים, אבל אני מאמין שברגע שזה יוחל על חניונים ציבוריים זה ישפיע באופן משמעותי על שוק החניונים, ומה שקורה בדרך כלל בשוק חופשי – יכול להיות שתהיה לזה גם השפעה על החניונים הפרטיים.
חשוב לציין שבעיני זה חוק מקצועי מאוד, שראוי שהוא לא רק יחוקק אלא שהוא גם יוכל לפעול בצורה נכונה בשטח. ולכן אני חושב שצריך לחוקק אותו יחד עם הגורמים הרלוונטיים והמקצועיים שעוסקים בתחום החנייה, מכירים אותו ויעזרו לנו לעצב את החוק בצורה שהצרכן ירוויח. השוק הזה יוכל להמשיך להתקיים בכבוד ויהיה טוב לכולם. לכן, אני מקווה שהכנסת תצביע בעד החוק. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חברת הכנסת אורית נוקד – אינה נוכחת. חבר הכנסת דב חנין – אינו נמצא. חבר הכנסת אורי אריאל – לא נמצא. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נמצא. חבר הכנסת מאיר פרוש – לא נמצא. חבר הכנסת צבי הנדל – לא נמצא. חבר הכנסת משה גפני – לא נמצא. חבר הכנסת נסים זאב – אחרון הדוברים. לאחר מכן נעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק היא הצעה ראויה והוגנת ובוודאי נתמוך בה. יש לי הערה לגבי אותם חניונים שבדרך כלל עושים חוזה חכירה לעשר שנים; למשל, החניונים של עיריית ירושלים, אני יודע שהם לטווח ארוך.
משה כחלון (הליכוד):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
אני מבין, אבל בוא נאמר שמכאן ולהבא אפשר לדרוש מאותם חניונים עירוניים שהם למעשה הבעלים והם גם גובים את הכספים של דמי החנייה. אבל בדרך כלל זה בחכירת משנה, אותם חניונים עוברים לגוף אחר וזה בחכירה לעשר שנים, וזה הופך להיות כמו חנייה פרטית. כי כשאני עושה חוזה לעשר שנים, אני לא מוכן לשנות ולהפסיד, כי אני לקחתי את ההכנסות האלה בחשבון. לכן אני אומר שצריך לקראת הקריאה השנייה והשלישית ללבן את הנושא הזה, כי הוא מאוד רציני. אני לא מכיר חניונים של רשויות מקומיות שלא עושים חוזה ארוך טווח, וזו חכירה משנית. לכן, יכול להיות שזה אולי טוב לעוד כמה שנים, אבל אם אנחנו רוצים לממש את זה – – –
משה כחלון (הליכוד):
נעשה את זה מדורג.
נסים זאב (ש"ס):
בסדר, אבל אם רוצים לממש את זה, יכול להיות שצריך להוסיף פה עוד משהו ולשפר את ההצעה.
דבר נוסף, אנחנו מדברים כל כך הרבה על זה שצריך לעשות צדק בין מה שאדם צורך בפועל – והוא הדין בכרטיסיות ומי שעולה באוטובוסים. יש הבדל אם הוא נוסע תחנה אחת או שתיים או אם הוא נוסע חצי שעה. למעשה זה עולה אותו דבר. אם היה אפשר לומר שתהיה חצי עלות של מחיר כרטיס באוטובוס למי שעולה לשלוש או לארבע תחנות, ושם יש מבקר שבודק אם הוא ירד בזמן או לא – קשה יותר לעקוב אחרי העניין הזה, אבל גם אם זה היה ראוי, יש אנשים שעולים רק לתחנה אחת ויש אנשים שיושבים באוטובוס כמעט חצי שעה, כי הם צריכים לעבור ממזרח למערב בתוך העיר.
אנחנו בוודאי נתמוך בהצעת החוק.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 88) (דמי חנייה בחניון בבעלות רשות מקומית), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת יואל חסון, אורית נוקד ומשה כחלון. נא להצביע.
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 88) (דמי חנייה בחניון בבעלות רשות מקומית), התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 13, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע בזאת שהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 88) (דמי חנייה בחניון בבעלות רשות מקומית), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/209).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח–2008. יציג את החוק חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
ההצבעה שלי היתה ממקום לא נכון.
היו"ר אמנון כהן:
לא צריך כל כך לצעוק, נתקן את זה עכשיו. זה ייחשב לה שאכן הצביעה מהמקום הנכון.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא ראיתי סדר-יום נוסף עד להצעה כרגע. זו ההצעה האחרונה?
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
הוסיפו.
היו"ר אמנון כהן:
התוספת של החוק הזה קיימת, והמזכיר אומר שיש הצעת חוק נוספת.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אבל היא לא הונחה.
היו"ר אמנון כהן:
הונחה או לא, מטפלים בזה. בינתיים יציג את החוק שלו חבר הכנסת מיסז'ניקוב, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני רק רוצה לדעת.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה שהצעת החוק הזאת נוספה, היא מחוץ לסדר-היום.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הביאו לפני את אותה הצעה של מיסז'ניקוב שוב.
היו"ר אמנון כהן:
תן לו להציג את החוק, ואם לא יתקבל, לא נדון בה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
ברגע זה אין לנו יותר – – –
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת מיסז'ניקוב, בבקשה.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
זו הצעת חוק מאוד מאוד קלה, ולכן אני לא אזדקק לכל עשר הדקות.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להזכיר לכל חברי הכנסת, שכיום סיבת המוות העיקרית בעולם המערבי היא דום לב. מה זה דום לב? זו פעילות חשמלית לקויה של הלב. רק בישראל מתים מסיבה זו כ-8,000 אנשים בכל שנה. חלק ניכר מהמקרים, אדוני היושב-ראש, מתרחש בבית, במקום העבודה או במקומות ציבוריים. 95% מאלה שלוקים בדום לב פשוט לא שורדים.
לקראת הדיון בוועדת העבודה והרווחה הזמנתי מחקר מהממ"מ. המחקר הזה מצטט דברים של פרופסור עמוס כץ, מנהל מערך קרדיולוגיה בבית-החולים "ברזילי" באשקלון. גם פרופסור כץ מצטט את הנתון שלפיו 95% מהאנשים שלוקים בדום לב לא שורדים את ההתקף. גם הוא מציין שחלק ניכר מאירועי דום הלב מתרחשים במקומות ציבוריים. על-פי איגוד הקרדיולוגים בישראל, בישראל מתים בכל שנה 8,000 איש מדום לב.
הטיפול היחיד להפסקת הפרפור הוא על-ידי מתן שוק חשמלי – זה נשמע איום ונורא, אבל זה הדבר היחיד שעוזר למנוע דום לב – ואת זה צריך לעשות מוקדם ככל שניתן. השוק החשמלי חייב להינתן בתוך שבע הדקות הראשונות מתחילת האירוע של דום לב. הפעלת הדפיברילטור בתוך דקה מרגע ההתמוטטות עשויה להציל ב-90% מהמקרים. אני מצטט את כל הנתונים האלה כדי שתבינו עד כמה חשובה הצעת החוק שאני מביא בפניכם.
מלבדי יזמו את ההצעה גם חבר הכנסת גלעד ארדן, חברת הכנסת מרינה סולודקין ושורה ארוכה של חברי כנסת שחתמו על הצעת החוק.
אנחנו מציעים לקחת מכשיר דפיברילטור – מכשיר החייאה – ולשים אותו בכל מקום הומה אדם, דהיינו, איצטדיון, קניון, בית-מלון ועוד שורה ארוכה של מקומות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה באחריות המזמין?
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
זה באחריות המדינה, כי זה נקנה על-ידי משרד הבריאות, אבל ההפעלה – כפי שנוכחנו לדעת בוועדת העבודה והרווחה – היא קלה מאוד. יש הוראות בעברית, ובהמשך יהיו גם הוראות בשפות אחרות. כרגע זה רק בעברית. לא נדרשת מיומנות מיוחדת. מובן שאדם יקבל הכשרה, אבל זה שהמכשיר יהיה נגיש במקומות הומי אדם, יציל את חיי אותם אנשים שחלילה מקבלים דום לב. זה עשוי להוריד את התמותה ב-90%.
אני לא רוצה להאריך מעבר למה שנדרש, במיוחד כשחבר הכנסת ריבלין קיבל תוספת לסדר-היום ונצטרך להישאר פה עוד קצת. אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת בהצעת חוק זו. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה לחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. נרשמו שני דוברים להצעת חוק זו. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אחריו – כמובן חבר הכנסת נסים זאב, ולאחר מכן נצביע.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, גם אני הצעתי הצעת חוק דומה מאוד, והיא אוחדה עם הצעת החוק המונחת לפניכם. אני מבקש להוסיף על הדברים שאמר חברי, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, ולנסות להניח את דעתם של החוששים שמא המכשיר הזה עלול לשמש לרעה. הטכנולוגיה שפותחה כדי לסייע להצלת חיים במקרים האלה היא מדויקת למדי. אדם שסתם איבד את הכרתו מסיבה אחרת, לא בשל הפרעת קצב שניתן לטפל בה על-ידי שוק חשמלי מהסוג הזה – המכשיר לא יפעל לחלוטין. המכשיר ידבר ויגיד שזה לא מתאים לשוק חשמלי ושצריך לחפש סיבה אחרת. אדם שאיבד את הכרתו עקב ירידה פתאומית של סוכר בדם או חבלה בראש או מכל סיבה אחרת שאיננה קשורה לפרפור חדרים או להפרעת קצב חשמלית, לא יוכל להיות מטופל באמצעות המכשיר הזה, כי המכשיר לא יפעל בהעדר הפעלה. הרישום החשמלי הספציפי של הפרעת הקצב הזאת הוא כמו עוד מתג הפעלה של המכשיר. בלי להפעיל את המתג הזה, המכשיר לא יפעל.
לכן, המכשירים האלה הופכים להיות רווחים יותר ויותר במקומות רבים בעולם. אפשר לראות אותם היום מותקנים בנמלי תעופה רבים בכל רחבי העולם ובמקומות ציבוריים, מקומות הומי אדם. ככל שהם הופכים להיות נפוצים יותר, יותר ויותר אנשים זוכים להינצל בזכות התקנתם.
אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולהיות בבחינת כל המקיים נפש אחת. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים – אין ספק שהדבר הזה יביא להצלת חיים, אבל צריך לשים דגש בשתי נקודות. הדבר הראשון – מי שמחזיק את המכשיר הזה צריך להיות מיומן, כזה שעבר קורס עזרה ראשונה, וגם הרבה מעבר. היום יש רבים שעוברים קורסי עזרה ראשונה, וייתכן שבמסגרת זו צריך לתת להם אפשרות לעשות סטאז', שיהיה להם ניסיון גם בתחום הזה. לא ידוע לי שבקורסים הללו מלמדים להפעיל את המכשירים הללו במינון הנכון, כדי שחלילה וחס לא תהיה פגיעה במקום החייאה.
הדבר השני שאני מבקש להעלות הוא העניין של מקומות ציבוריים. האם החובה הזאת תהיה גם בבתי-ספר? מי ממונה על כך? מי אחראי? הדברים צריכים להיות מוגדרים יותר. כשמדברים על מקומות ציבוריים, זה יכול להיות מפעלים, בתי-חרושת וכו'.
דבר נוסף – מה לגבי מד"א? פעמים רבות אנחנו רואים נט"ן שיש בו כל המכשירים כדי לטפל במקרים בעייתיים כאלה, אבל לפעמים שולחים אמבולנס שבא לתת טיפול רגיל לפצועים, כאשר למעשה הוא לא יודע שמדובר בבעיה חריפה יותר וחושב שאולי מדובר בפגיעה גופנית-פיזית. לכן, אני חושב שצריך קודם כול לחייב את כל האמבולנסים, פרופסור אלדד – כי כבר היו דברים מעולם, שמעתי על הרבה מקרים ששלחו אמבולנס, אבל לא היו בו כל המכשירים שהיו יכולים לתת את התשובה והמענה. הזמן שאובד עד להגעת האמבולנס – כשבעצם היו צריכים להזעיק את נט"ן – שלא היו לו המכשירים המתאימים להשתמש בהם בזמן אמת, כדי לעשות החייאה, מביא לסכנת נפשות.
לכן ודאי שהצעת החוק חשובה, כדי שבכל מקום ובכל הזדמנות הכלים האלה יהיו במקומות ציבוריים. אני מברך את המציעים, בוודאי את פרופסור אלדד ששותף להצעת החוק, כי היא באמת עוסקת בדברים המיוחדים האלה.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 19
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים,
התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 12, נגד – אין, נמנעים – אין. הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח–2008, עברה בקריאה ראשונה. היא עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 41) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/210).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנו עוברים להצעת חוק (בזק ושידורים) (תיקון מס' 41) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט), התשס"ח–2008, קריאה ראשונה. יציג חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה.
אמנון כהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, הנתונים לגבי שיעור הגלישה של נוער בישראל באתרי אינטרנט פוגעניים הם מזעזעים. כ-60% מבני-הנוער בישראל גילאי 9–18 באים במגע עם אתרים פורנוגרפיים ברשת. מצד אחד, האינטרנט הוא למעשה כלי מבורך.
קריאה:
יש הצבעה?
היו"ר יצחק זיו:
הצבעה במועד אחר.
אמנון כהן (ש"ס):
כן, הצבעה מחר, לא במועד אחר. סיכמנו, רציתי להגיד את זה בסוף.
האינטרנט הוא למעשה כלי מבורך, אשר נותן לילדים בישראל אפשרויות להגיע למידע רחב ולהרחיב את אופקיהם. אך בצד היותו מבורך שכזה הוא גם עמוס אלפי אתרים שאינם מתאימים לילדים ולנוער, אתרים המראים פורנוגרפיה קשה, המבזה את גוף האדם והאשה בפרט, אלימות קשה, הימורים.
הצעת החוק שלי באה למנוע מצב שבו תכנים פוגעניים מגיעים לילדינו ופוגעים בהם בתקופה שבה הם אינם מעוצבים מבחינה שכלית ורגשית. האם אנו רוצים שילדינו יראו בדברים קשים אלו דוגמה שעל-פיה יש להתנהג? אני בטוח שאף אחד מיושבי כנסת זו אינו מעוניין בכך.
הצעת החוק אינה מגבילה את אפשרויות הגלישה באינטרנט עבור אנשים בגירים, ואף מאפשרת גלישה לנוער ולילדים אשר הוריהם יאפשרו להם גישה לאתרים אלו.
המקטרגים למיניהם, שזועקים חמס על רמיסתו כביכול של חופש הביטוי, למעשה נלחמים על חופש הביזוי, החופש לספק לילדינו תכנים המבזים את גופן של נשים ומשחיתים ואת נפשם ואת תומתם. מדוע אין שומעים את אותם מקטרגים כנגד אותה פעולה המבוצעת על-ידי חברות הכבלים? האם רצונם שישודרו סרטים פורנוגרפיים באופן חופשי במהלך היום בערוצי הטלוויזיה השונים?
במציאות של ימינו לילדינו מיומנות רבה בהפעלת המחשב ובשליטה בו – רבה לאין שיעור מזו של הוריהם. להורים רבים אין כלל ידע או גישה למחשב, והילדים הם המשתמשים הבלעדיים בו. יהיה זה מגוחך לחשוב שרוב ההורים יוכלו למנוע בעצמם את גישת ילדיהם לתכנים אסורים ומזיקים. אם רוצים ההורים לקחת לידיהם את האחריות לחינוך ילדיהם, אין מונע זאת מהם. רשאים הם לאפשר גלישה בכל האתרים לילדיהם, ולדאוג באמצעות חינוך והסברה בביתם להסביר את משמעות האתרים הפוגעניים.
כנסת יקרה, איני סבור – ואני מדגיש, איני סבור – כי חקיקה היא האפשרות הנכונה ביותר עבור מקרים רבים. אך למרות בקשות חוזרות ונשנות מצדי לא השכילו ספקיות האינטרנט להגיע להסדר מוסכם בנושא – הסדר הקיים במדינות מערביות רבות. שלוש שנים של ניסיונות להידבר ולהגיע להסכמים העלו חרס, ולא הותירו ברירה אחרת מלבד חקיקה זו.
כנסת ישראל צריכה להיות גאה על כך שבנושא זה היא אינה מתחמקת מאחריותה לשלום ילדיה, בשונה ממחדלים אחרים, שבהם המדינה מתנערת מאחריות. בטוחני כי לא תיכנעו ללובי מסיבי וללחצים כלכליים בבואנו לדאוג לשלום ילדינו.
אני סיכמתי – כי הדפוס וכל התהליך הביורוקרטי לקחו זמן, והחוק הזה לא שובץ מראשית היום בסדר-היום של הכנסת, ולכן, בתיאום עם יושב-ראש האופוזיציה או יושב-ראש סיעת הליכוד גדעון סער, סיכמנו שאנחנו נציג את החוק, נדון בו היום, ונצביע עליו מחר, כשרוב החברים שרוצים להביע עצמם בהצבעה, מי בעד ומי נגד – יבואו לידי ביטוי. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה.
גלעד ארדן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עם כל הכבוד וההערכה לכוונות הטובות שיש למציע החוק, וודאי שכולנו שותפים לרצון לצמצם את החשיפה של הדור הצעיר במדינת ישראל לאתרים פוגעניים, אתרים שמכילים תכנים כמו מין, אלימות, הימורים – אבל בואו נוציא קודם כול מהדיון הזה כל מיני אתרים שהתוכן שמופיע בהם הוא בלתי חוקי. אתר שיש בו תוכן שכולל פדופיליה או עידוד לאלימות הוא בוודאי אתר שכבר היום אסור על-פי החוק, וזה בכלל לא רלוונטי לחוק שהציע חבר הכנסת אמנון כהן.
חבר הכנסת אמנון כהן רוצה להשיג צמצום של החשיפה של הצעירים במדינת ישראל לאתרים שמכילים מין, אלימות או הימורים. אבל לצערי הרב, חבר הכנסת כהן, יחד עם משרד התקשורת, הביאו לכאן הצעת חוק חשוכה, קיצונית, שפוגעת בזכויות יסוד של אזרחי מדינת ישראל, כאשר ניתן היה להשיג את אותן מטרות בדיוק בלי לעשות זאת בצורה שהיא כל כך פוגענית – לא פוגענית בהיבט של האתרים, אלא פוגענית מבחינת זכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל.
ראשית, אנחנו קיימנו דיונים ארוכים בוועדה. לא מצאנו ולו מדינה מערבית אחת שנקטה את הגישה הכל-כך קיצונית של הצעת החוק הזאת. הרי אין שום סיבה לחייב בכך כל אזרח במדינת ישראל שכן רוצה להיות חשוף לאותם אתרים – או מהסיבה שהוא בעצמו מתעניין באתרים האלה, ורוצה לראות אותם, וזו זכותו, או מהסיבה שבכלל אין לו קטין בביתו, כי הוא אדם מבוגר וילדיו כבר עזבו את הבית או שאין לו ילדים בכלל, או שמדובר בכלל באתר אינטרנט שהוא במחשב שנמצא בבית-עסק. אז למה אותו אדם, המחוקק צריך לבייש אותו ולכפות עליו להתקשר לחברת האינטרנט ולהגיד: אנא, אל תחסמו אצלי את אתרי האינטרנט?
זו תוצאה קיצונית, שאין לנו שום צורך להגיע אליה בחקיקה ראשית, כאשר ניתן היה להסתפק בחיוב של כל ספקיות האינטרנט – והן הביעו את הסכמתן לכך בוועדה – שהן יחלקו חינם אין כסף את תוכנות הסינון. כך הורה שרוצה לדאוג לילדו ולסנן את התכנים במחשב יוכל חינם אין כסף, על-ידי הורדה פשוטה למחשב, לקבל את תוכנת הסינון. זו הדרך הנורמטיבית והנורמלית שנקטו מדינות מערביות שרצו באמת לעזור להורים לדאוג לילדים. כי מקום שבו ההורה לא מתעניין במה שעושה ילדו, הילד יצרוך את התכנים האלו אם במחשב בבית ואם בכל מקום אחר שהוא מסתובב בו.
אני רוצה לומר דבר נוסף, והוא אולי הדבר הכי משמעותי, כי את כל הדברים האחרים הרי אנחנו רואים: ההצבעה פה היא פוליטית. לתדהמתי, גם מפלגת העבודה הוכיחה שוב שהיא בסך הכול סרח עודף של ממשלת קדימה וש"ס, וגם היא לא התנגדה ולא פעלה נגד אישור הצעת החוק החשוכה הזאת, שהופכת את מדינת ישראל לסוג של אירן.
אבל צריך לא להתעלם גם מההיבט המשפטי. מדובר פה על הצעת חוק – תאמינו או לא, חברי חברי הכנסת – שאין לה עדיין יישום טכנולוגי. כי גם נציגי משרד התקשורת המקצועיים אמרו בוועדה שאין עדיין דרך לחסום מחשבים של מאות אלפי משתמשים בלי לפגוע באופן משמעותי במהירות הגלישה. ולכן, הטכנולוגיה עצמה עדיין לא ישימה.
כשאנחנו מדברים על הצעת חוק שמעגנת טכנולוגיה שעדיין לא קיימת, ונותנת סמכות רחבה יותר מהאוקיינוס לשר לבדו, להחליט בעתיד באיזו דרך הוא יחסום לנו את האתרים, מי ירכיב את הוועדה שתקבע אילו אתרים מכילים תכנים של סקס, או אלימות, או הימורים, וגם על-פי אילו קריטריונים ואמות מידה הוועדה הזאת תפעל – כל אלו הרי הסדרים ראשוניים ואין להם אח ורע, והשר מבקש סמכות בלעדית, בלי שום בקרה של הכנסת, לקבוע בעתיד את כל ההסדרים האלה בלי שאף אחד מאתנו יוכל להשפיע.
על-פי הנוסח שאושר בוועדה – כשהקואליציה הדפה את ההסתייגויות וההצעות שאני ניסיתי להכניס כדי למתן טיפה את הסמכויות של הרשות המבצעת – לכאורה ולא לכאורה, על-פי הסמכות שאושרה, השר גם יוכל לקבוע שמועצת חכמי התורה היא שתקבע אילו אתרים ייחסמו ואילו לא, ואף אחד מכם לא יוכל להגיד ולו מלה אחת נגד הקביעה הזאת, כי זה מה שמונח כרגע על שולחן הוועדה. השר הוא הגורם הבלעדי שקובע לפי אילו קריטריונים – – –
היו"ר אמנון כהן:
מועצת חכמי התורה, ולא השר.
גלעד ארדן (הליכוד):
לא. לא.
היו"ר אמנון כהן:
מועצת חכמי התורה.
גלעד ארדן (הליכוד):
לא. כרגע קבוע בחוק – – –
היו"ר אמנון כהן:
– – –
גלעד ארדן (הליכוד):
אני מבקש להוריד את הזמן שהיושב-ראש מפריע לי.
כרגע החוק קובע שהשר יקבע מי הגורם שיחליט אילו אתרים ייחסמו ואילו קריטריונים הוא יפעיל ואיזה שיקול דעת – אין לכנסת, ואין שום הליך נוסף שהשר צריך לעבור כדי לבקר את שיקול הדעת שלו.
לכן, כאשר מדובר בחקיקה כל כך קיצונית, כאשר השר לא הסכים להכניס שום בקרה על שיקול דעתו, כאשר אפילו לאדם שרוצה כבר לבקש לא לחסום אותו אומרים: אנחנו נצטרך לזהות אותך שאתה בגיר, והשר לא הסכים אפילו על השאלה באיזו דרך הוא יזוהה כבגיר, כלומר האם תסתפקו בזה שהוא ישלח ספח תעודת זהות או שהוא יצטרך לבוא בעצמו אל משרד התקשורת – שום בקרה ציבורית לא הסכמתם להכניס בחוק הזה, חוק כל כך קיצוני שפוגע בחופש הביטוי, בהגנת הפרטיות – אני חושב שהכנסת מוכרחה להתנגד לו, ואני קורא לחברי הבית להצביע נגד הצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מתי ביטלנו את הצנזורה? ב-1989?
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, יש לנו בעיה בנושא האינטרנט, בעיה אמיתית – אנחנו רוצים להגן על ילדים, אנחנו רוצים להגן על הציבור. כל אלה הם ערכים נכונים, ערכים אמיתיים, שאנחנו צריכים למצוא דרכים להגן עליהם. אנחנו לא מעוניינים שילדים יהיו חשופים לתכנים פורנוגרפיים באינטרנט. אבל כשאנחנו מתמודדים עם רעה אחת, אנחנו לא צריכים לייצר רעות אחרות.
אני רוצה, בכל הכבוד, להסכים לדברי קודמי, חבר הכנסת ארדן. הצעת החוק הזאת, שבאה להתמודד עם בעיית הפורנוגרפיה באינטרנט, יוצרת מנגנונים מוגזמים וקיצוניים של צנזורה, מנגנונים שאינם מתאימים למדינה דמוקרטית, מנגנונים שאינם מתאימים לחברה חופשית.
החוק הזה הוא חוק מרחיק לכת מאוד. בכל הדיונים שנעשו בוועדה לא הצלחנו להכניס בו אפילו מידה מסוימת של ריסונים, בקרה ואיזונים. הממשלה החליטה בנושא הזה ללכת עד הסוף – לשמור את כל הסמכויות בידי השר, שהוא יקבע בעצמו, לבדו, איך מסננים ואת מה מסננים.
עמיתי חברי הכנסת, במקרים רבים אנחנו מדברים על מדרון חלקלק, וזו הדוגמה הקלאסית למדרון חלקלק. הנה, אנחנו יצרנו את המנגנון שמאפשר לשלטון לקבוע מה אנחנו האזרחים נראה ומה לא נראה. יצרנו את המנגנון הזה במו ידינו. מובן שכאשר יוצרים מנגנונים כאלה, זה תמיד נובע משיקולים טובים וחיוניים של הגנה על הציבור והתמודדות עם כל מיני רעות ועם כל מיני פגעים חברתיים וכדומה, אבל התוצאה היא תוצאה איומה.
במצב שבו החוק נמצא בו כרגע אני חושב שאסור לכנסת לאשר אותו בקריאה ראשונה. אני חושב שזה חוק שאי-אפשר לתת לו להמשיך את דרכו בדרך החקיקה.
אני חושב שאם רוצים לחוקק חוק שיגן על קטינים מפני תכנים פורנוגרפיים באינטרנט, יש דרכים אחרות לגמרי – אפקטיביות הרבה יותר אבל גם דמוקרטיות הרבה יותר – לעשות את זה. איך אנחנו מאפשרים באמת הגנה על קטינים, איך אנחנו מטילים אחריות על אלה שמפיצים פורנוגרפיה ברשת – זו צריכה להיות המגמה שלנו, זה צריך להיות הכיוון שלנו, ולא כיוון שבמרכזו מערכת מסיבית של צנזורה, שאני חייב לומר לכם שהיא מזכירה לי מקומות ומשטרים שאני חושב שהבנו כולנו שהם לא ראויים, לא נכונים, לא מתאימים ולא דמוקרטיים – –
היו"ר אמנון כהן:
אדוני, אתה צריך לסיים.
דב חנין (חד"ש):
– – ואנחנו לא רוצים שחלקנו יהיה אתם.
לכן, אדוני היושב-ראש, אף-על-פי שלא רבים הם חברי הכנסת ששומעים את הדברים, אל אלה שנמצאים אני פונה בבקשה ובהצעה שלא לאשר את ההצעה הזאת בקריאה ראשונה.
אדוני היושב-ראש, אני חושב ששוגה נשיאות הכנסת כאשר היא מאפשרת פיצול בין הדיון לבין ההצבעה. אני אומר את זה, וכבר אמרתי את זה בעבר.
היו"ר אמנון כהן:
רצו להצביע היום, והאופוזיציה אמרה שהיא רוצה מחר.
דב חנין (חד"ש):
אני חושב שיש בזה שגיאה. אני חושב שהדיון צריך להיות כרוך בהצבעה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
רצינו דיון גם מחר, ואז הסכמנו לדיון היום והצבעה מחר, כי היום הרבה חברי כנסת לא ידעו שהחוק עומד לעבור פה, והם לא – – –
דב חנין (חד"ש):
לכן – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – – חשבו להם את דרכם – – – ככזה שלא מצדיק את נוכחותם.
דב חנין (חד"ש):
לכן, ראוי היה – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – – חבר הכנסת מיכאל איתן, אין דבר כזה יום שחבר כנסת לא יכול – – –
דב חנין (חד"ש):
לכן, חבר הכנסת ריבלין, אני חושב שהדבר הנכון והראוי היה שגם הדיון וגם ההצבעה יהיו ביום אחד, שבאמת יאפשרו לחברי הכנסת – – –
היו"ר אמנון כהן:
אתה סיימת את זמנך. תודה רבה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
צריך מחר לתת אפשרות לפני ההצבעה – – –
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, זמנך הגיע ותוכל להתבטא ככל העולה – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש ויוזם החוק, הייתי כאן בכנסת באחד הימים של התעלות נפש והתרוממות רוח, כאשר כנסת ישראל ביטלה את הצנזורה. היא לא ביטלה את הצנזורה על מנת לאפשר הפקרות. היא לא ביטלה את הצנזורה על מנת להוביל את הנוער לדרכים אשר בהן הם ימצאו את עצמם בפורענות אשר החינוך אין לו יד ורגל בה. אנחנו ידענו שכמדינה דמוקרטית הצנזורה לא יכירנה מקומה כאן, וחופש העיתונות, חופש הביטוי, הם נכסי יסוד, מה שנקרא: ערכים חוקתיים בחיינו כמדינה ובחיינו כעם.
אבל ראה מה אתה רוצה לעשות. אתה רוצה לתת בידי שר התקשורת, כפי שהיטיב לומר זאת יושב-ראש ועדת הכלכלה, חופש פעולה כמעט מוחלט לגבי הסינונים ולגבי מה מותר ומה אסור. היום, ברוך השם, יש לנו שר תקשורת מעולה, והוא באמת יודע מה צריך לסנן ומה לא צריך לסנן – – –
היו"ר אמנון כהן:
לא הוא קובע. יש ועדה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מבקש שלא תגיד לי שהוא לא קובע. תקרא את החוק ותראה מה עוללתם.
היו"ר אמנון כהן:
לא. יש ועדה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
החוק נותן לו, למעשה, חופש כמעט מוחלט לבוא ולהחליט, אפילו בלי להתייעץ עם הכנסת ובלי לקבל את אישורה של ועדת הכלכלה. אבל לזה אני לא דואג. כל זמן שהשר המכהן הוא האדם המחזיק במושכות, אני בטוח שאתה יכול לסמוך עליו. אבל תאר לך שתחזור ההיסטוריה ואני אהיה שר התקשורת – אללי, אוי ואבוי, מה אני יכול לעשות?
לכן, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה: ידידי הטוב חבר הכנסת אמנון כהן, אין לי כל ספק שאתה מחנך את ילדיך ומשפחתך בדרך הראויה. אני מבקש שלא יהיה לך ספק שאני מחנך את ילדי ואת נכדי בדרך הראויה. אני אדע לשמור על אורחות חייהם וכיצד למנוע מהם מפגעים ותקלות אשר יכולים להביא לידי שיבוש דעתם. אתה תסמוך עלי, ואני אסמוך עליך, וכל אחד יסמוך על עצמו, ואל נבוא ונעשה פה הסדרים חדשים שכאשר יש לך כוח פוליטי אתה רוצה לחייב את כל המדינה לנהוג על-פי אורחות חייך.
יותר מכך, אלה הידועים כחוגים חופשיים כמעט שלא מזדקקים לאותה תרבות שהיום, אללי לנו, היא נחלתנו באינטרנט גם כן. דווקא אנשים אשר נמצאים במצב חברתי כזה שבו יש דברים שהם טבו, הם נזקקים יותר לאינטרנט. כאשר אתה על-פי חוק זה מחייב אותם להירשם, אתה מחייב אותם לאמור: ידע כל אדם אשר מבקש אי-סינון ששמו יפורסם, אתה גורם להם עוול גדול. כן, אתה לא קראת את החוק ולא ירדת לאותם דברים. אני יודע, הכנת אותו; עם זאת, פעמים רבות קורה לי כשאני מכין חוק, שאני לא מכיר את הפרטים שלו. הפרטים של החוק שאתה הכנת מביאים למצב שבו יפורסמו בסופו של דבר שמות של אותם אנשים שאינם מבקשים סינון.
לכן אני מציע לכם, כאותם אנשים אשר שומרי אמוני ילדי ישראל וחינוכם, ובאמת זו הליכה בדרך שהיא דרך הישר בעיניכם, אל נתערב אלה באלה בחיים הפרטיים ונדבק באותו מסע שהתחלנו בו, שבו הצנזורה היא מיותרת, שכן אנחנו סומכים כל אחד על בתי-האב, על האמהות, על האבות, ועל הסבים ועל הסבות שהם ידאגו לילדים שלנו ולחינוכם.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אתה בעד החוק?
מיכאל איתן (הליכוד):
אני בעד החוק אבל לא במתכונת הזאת.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו שוכחים מהר מה ההשפעה ההרסנית של האינטרנט על בני-הנוער. אנחנו שוכחים שבבתי-ספר יש כבר אונס, ואונס קבוצתי, אלימות. מאיפה זה בא? מאיפה זה בא? מתרבות האנשים החטאים. אנחנו מקנים להם, לא ביודעין, לא ברצון, אבל נותנים להם את הרעלים ואומרים להם: תשמעו, מותר לכם לראות, מותר לכם לשמוע כל דבר, מותר לכם לביים את זה. אבל מה לעשות? אני רוצה להזכיר לכם את הרצח שהיה בבית-הכרם, לפני שנים רבות, שביום שבת הילד רצח ארבעה מבני משפחתו. שאלו אותו: מה ראית לרצוח את בני המשפחה? הוא אמר: אתמול ראיתי סרט מאוד מעניין של רצח. והוא רצה להיות איזה קאובוי כזה.
מיכאל איתן (הליכוד):
זה היה בטלוויזיה, אז נסגור את הטלוויזיה.
נסים זאב (ש"ס):
בטלוויזיה, כן. אז זאת אומרת, יש השפעה או אין השפעה? יש השפעה. צריך לסנן? צריך לסנן.
תגיד לי, אדוני, אני רק רוצה שתסביר לי. עד לא מזמן היו בבתי-קולנוע סרטים מעל גיל 18. אז יש סינון או לא? יש בקרה או לא? והיו גם מבקרים, אם יש לו תעודת זהות והוא מעל גיל 18 או לא. אז תאמר, מה זה, זה חופש הביטוי?
גלעד ארדן (הליכוד):
זה לא בבית שלכם, זה בחוץ.
נסים זאב (ש"ס):
אדרבא, היא הנותנת. משום שבבית אין מגבלה, והכול מופקר וההורים לא יודעים מה קורה בתוך ביתם. את השרפה לא רואים בבית כי ההורים עסוקים בעבודה. כל אחד בענייניו, והילדים ממש פיקחים. אני מבטיח לך שהילדים יודעים הרבה יותר מההורים איך לחדור ואיך להגיע לכל ערוץ ולכל אתר שהם רוצים.
מה כתוב בהצעת החוק? חשבתי מי יודע מה. לצמצם את חשיפתם של קטינים לאותם האתרים. אילו אתרים? "בלתי הולמים לקטינים", "שעיקר תוכנם אלימות, הימורים, חומר תועבה", "הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה". כל מה שאנחנו רואים יום-יום אצל בני-הנוער שלנו, את זה רוצים למנוע. "הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין", "הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני", רחמנא ליצלן. אז מה אתם רוצים? אנחנו מחוקקים, האחריות המוסרית שלנו. קודם כול האחריות לילדים שלנו, לילדינו, לבני-הנוער.
אז אנחנו יכולים להטיף מוסר: תראו, עלייה באלימות, עלייה באונס, הכול קיים, וכשבאים לעשות מעשה פתאום כולם אומרים: חוק חופש הביטוי, חוק חופש האינטרנט, אנחנו צריכים להוריד את הצנזורה. אז רובי ריבלין בירך הגומל כשהורידו את החוק של הצנזורה. אני רוצה לומר לך שמה שהיה לפני 20 שנה זה לא מה שקיים היום, אלה לא אותם סרטים ולא אותן תועבות. הגיע הזמן שסוף סוף אנחנו, חברי הכנסת, נישא באחריות לבני-הנוער שלנו. הנער איננו ואני אנה בא?
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל איתן, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת אליהו גבאי. בבקשה, אדוני.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל מי שחושב שהחוק הזה נועד להגן על קטינים, כמו שהציג כאן חבר הכנסת נסים זאב, אני רוצה לומר לו, לא מיניה ולא מקצתיה. מדברים על קטינים ומתכוונים למשהו אחר לגמרי. אם אתם כל כך דואגים לקטינים, הנה יש כאן הצעה. המועצה הלאומית לשלום הילד – חבר הכנסת נסים זאב, שכל כך דיברתם בעד הקטינים – הגישה הצעה. בראש המועצה עומד אדם דתי. בא לוועדה, הגיש הצעה מאוזנת, שנועדה לתת הגנה לקטינים, ואפשר להתאחד סביבה. לא, שר התקשורת, יש לו אג'נדה אחרת לגמרי, שלא כוללת קטינים, כי אצלו בבית הוא לא נותן אינטרנט, אין אינטרנט. אז הוא נגד האינטרנט. אז הוא, יש לו אג'נדה אחרת, והוא בא להילחם על החוק הזה בוועדת הכלכלה ומאיים על הקואליציה.
אז לא מדובר בקטינים. אנחנו בעד הגנה על קטינים, לפי המועצה הלאומית לשלום הילד, לא לפי המועצה הלאומית לשלום ש"ס, שזה משהו אחר לגמרי.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת איתן, החוק שלי.
מיכאל איתן (הליכוד):
החוק שלך, אתה מהאגודה? גם אתה מש"ס. החוק הזה הוא חוק שאין לו אח ורע בשום מדינה דמוקרטית. הוא גורם נזק למטרה שאתם רוצים כאילו לקדם. החוק הזה גורם נזק לצורך להגן על הקטינים ולסנן במידה ראויה וקשובה, כי הסינון דורש שיתוף פעולה. ובדרך הכפייה שאתם כופים לא תקבלו שיתוף פעולה, ואתם תחטיאו את המטרה. כשאפשר להידבר, אפשר להגיע לסינון מוסכם ולא לכפות.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
איך?
מיכאל איתן (הליכוד):
אני אגיד לך איך, אפשר להגיע להסכמות. אבל אליכם אין לי טענה. אין לי טענה אליכם. אתם באים עם האג'נדה שלכם, אין לי טענה. יש לי טענה כבדה מאוד לאנשי מפלגת העבודה. עכשיו רואים אותי ציבור של אלפי אנשים, חלקם הצביעו למפלגת העבודה. איפה האג'נדה שלהם? איך הם מוכנים לתת יד לדבר כזה? אתם יודעים מה? דתיים יותר רגישים לצד הזה.
יצחק וקנין (ש"ס):
מה זה שייך לדתיים?
מיכאל איתן (הליכוד):
אפילו הליכוד, אנחנו מפלגה שתומכת בעקרונות דתיים. אבל מפלגת העבודה הסוציאליסטית הזאת, שמדברת על ערכים כאלה ואחרים, איפה היא? באה לבחירות לקבל קולות של אנשים. איפה אחד מהם שיבוא וייאבק כאן למען חופש הביטוי, למען אינטרנט? הגולשים עכשיו שואלים אותם, מפלגת העבודה, איפה אתם? שלא לדבר גם על קדימה.
אני רוצה לסיים את דברי ולומר לכם, אני אומר לכם עכשיו ברוח טובה: אין לכם עסק עם אדם שהוא נגד הדת.
היו"ר אמנון כהן:
אין קשר לדת, אין פה דת.
יצחק וקנין (ש"ס):
איזה דת יש פה? יש לי אינטרנט בבית.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני אומר לכם, הדרך הנכונה להשיג את המטרה, שהיא של כולנו, היא להגן על שלום הילד לפי המלצות המועצה הלאומית לשלום הילד, ולעשות סינון בהסכמה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת אליהו גבאי – אחרון הדוברים. יש לנו כמה הכרזות של המזכיר ונסיים את היום היפה של יום שלישי פעמיים כי טוב.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי, האינטרנט הוא כלי חשוב ביותר ללמוד, להשכיל, להתחבר, להתיידד, לכתוב, להתקשר. זה כלי בעל ערך חינוכי ממדרגה ראשונה. כל כלי, צריך לדעת להשתמש בו לטוב. בכלי כזה יכולים להשתמש גם לרע. בואו ותראו. לפי הסקרים, הבדיקות והמחקרים שנעשו, 60% מילדי ישראל גולשים באתרי אלימות ופורנוגרפיה. האם עולה על דעתכם שיש הורים שרוצים את זה? לא. למה הם עושים את זה? כיוון שהם לא מסוגלים לפקח על הילדים שלהם. הם לא יושבים ליד הילדים שלהם מול האתר. הם לא יכולים להטיל את מרותם על הילדים שלהם. לכן אנחנו עדים לאחרונה לאלימות בבתי-הספר. כולם מנסים לחשוב מה לעשות כדי לבלום אותה: בוא נחפש בכלי הילדים, בוא ניתן להם שיעורים. אנחנו שומעים כל פעם על מעשים איומים, הגובלים בהטרדות מיניות. ילדים קטנים מצלמים את המעשים בגיל שבע ו-12. אם זה לא מזה, אז ממה זה? מה פתאום כל החברה שלנו כעת מתעסקת בזה? כל יום אנחנו פותחים עיתון, רואים ומזדעזעים מחדש. האם זו לא השפעה של הכלי שנקרא אינטרנט? מה נעשה אם טבעו של האדם הוא גם לחטט באתרים לא טובים?
רבותי, החוק הוא מידתי. האם מישהו מפריע למבוגרים לגלוש? הם יירשמו, יבקשו ויגלשו. למה להפוך את זה לקטסטרופה של ש"ס? אני שייך לאופוזיציה בכנסת ישראל. אני שייך לאופוזיציה ולא לקואליציה, אבל אם אני רואה חוק טוב, למה שלא אתגייס אליו? אני בטוח שרוב מחנכי ישראל יצביעו עבור החוק הזה. בואו נאמר גם את הדברים הטובים. לא כל חוק חייב לחצות לקואליציה ולאופוזיציה. החוק הזה יכול להביא גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה לתמוך בו. רבותי, החוק הוא מידתי וסביר.
מיכאל איתן (הליכוד):
הוא לא קיים בשום מדינה דמוקרטית בעולם, בשום מדינה.
היו"ר אמנון כהן:
מיקי, דיברת. תן לו לסיים את דבריו.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מה החוק אומר? הוא בא לדבר על אלימות, הימורים, הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה, ניצול. האם יש מישהו בעד הדברים האלה? שיקום ויגיד לי. הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין – זה מה שהוא בא לחסום. אם את זה לא נחסום, אז את מה? האם אנחנו צריכים לתת חופש? אם לא ניתן מגבלות לאדם, זה לא טוב. אם הוא רוצה לעצמו, שיבקש. האם מישהו ימנע ממנו? הוא יוכל לבקש.
מיכאל איתן (הליכוד):
בטח שימנעו, זו עבירה פלילית. זו עבירה פלילית להפיץ את זה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
רבותי, אני מקווה שהחוק הזה יביא בשורה למערכת החינוך, יצמצם את האלימות, יצמצם את ההטרדות המיניות. אני מברך את אמנון כהן ואת אלה שהביאו את החוק, ושיהיה רצון שיעבור בהקדם.
היו"ר אמנון כהן:
כאמור, אנו דנים בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 41) (שירותי סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט). קיימנו כרגע גם את ההצגה וגם את הדיון. בתיאום עם האופוזיציה, ההצבעה על החוק הזה תתקיים מחר.
כרגע אני רוצה להודיע על תיקון הצעת החוק שבה היתה טעות בדפוס. לאחר הצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85) היתה טעות דפוס, ונאמר שמדובר בהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 5), שהתקבל בקריאה שנייה ושלישית. אני מתקן ואומר שהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85), התשס"ח–2008, היא זו שהתקבלה בקריאה שלישית כהצעת הוועדה. תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר אמנון כהן:
יש הודעה לסגן מזכיר הכנסת, ובזה נסיים את הדיון של היום.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה.
הצעה לתיקון סעיף 10 לתקנון הכנסת, מטעם ועדת הכנסת. התיקון כולל השגות שקיבלה ועדת הכנסת בישיבתה מיום כ' באדר א' התשס"ח, 26 בפברואר 2008. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום רביעי, כ"א באדר א' התשס"ח, 27 בפברואר 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:56.