דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכיר הכנסת איל ינון: 4
נאומים בני דקה 5
דב חנין (חד"ש): 5
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 6
אברהם רביץ (יהדות התורה): 6
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): 7
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 7
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 8
משה גפני (יהדות התורה): 8
מאיר פרוש (יהדות התורה): 9
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 10
אברהם מיכאלי (ש"ס): 10
יעקב כהן (יהדות התורה): 11
הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008 12
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 12
יואל חסון (קדימה): 13
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח–2008 14
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 14
אברהם רביץ (יהדות התורה): 15
נסים זאב (ש"ס): 16
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 17
יעקב כהן (יהדות התורה): 18
יואל חסון (קדימה): 19
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 20
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 20
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 87) (חזקת אמינות למידע המופק ממכשירי אכיפה), התשס"ח–2008 20
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 21
נסים זאב (ש"ס): 22
הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי 24
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 24
משה גפני (יהדות התורה): 25
אברהם רביץ (יהדות התורה): 26
נסים זאב (ש"ס): 27
יואל חסון (קדימה): 28
קולט אביטל (העבודה-מימד): 29
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 30
שאילתות ותשובות 32
460. התחבורה הציבורית בשכונת נווה-יעקב בירושלים 32
510. בטיחות האוטובוסים של חברת "אגד" 33
527. התנהגות נהג אוטובוס בחברת "אגד פלוס" 35
820. הבידוק הביטחוני בנתב"ג 37
1283. יחס מאבטחי חברות הטיסה הישראליות לנוסעים ערבים 38
1519. קיר אקוסטי בכביש מס' 4 39
1523. תו נכה שנתי 41
1528. אי-פרסום עלוני בטיחות בערבית על-ידי רכבת ישראל 42
1543, 1690. משרד הרישוי בפתח-תקווה 44
1567. כריית מנהרה בשכונת הרכבת בלוד 47
1691. אפליית נכים בשירות המוניות 47
1700. ליקויי הבטיחות בנמל התעופה בן-גוריון 48
1707. צומת ניר-ישראל – ברכיה-הודיה 50
1728. המלצות ועדת-סדן לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית 52
1732, 1751. כבישי אגרה 55
1740. איחורים ברכבת ישראל 56
1759. אי-מתן פטור מתשלום אגרת רישוי לנכה ברכישת רכב דרך ליסינג מימוני 58
1761. הפסקת העבודות להרחבת כביש מודיעין–לטרון 60
1770. כניסות ויציאות מכפרים בכביש ואדי-עארה 62
1774. ייקור מסי הנמל ומחירי הטיסות 64
1781. הסטת משאיות לכביש 443 66
1796. ביטול קמפיין חוצות על-ידי חברת "אגד" 67
1804. סלילת כביש 40 68
1807. מפגעים סביבתיים בשיכון גת-רימון בפתח-תקווה בגלל סלילת כביש 69
1812. נוהל צלילות המבוצעות על-ידי רשות הנמלים 70
1845. אשרור ההסכם בין "אל על" ל"אמריקן איירליינס" 72
1917. פרויקט הרכבת הקלה בגוש-דן 72
חוברת כ'
ישיבה ר"י
הישיבה המאתיים-ועשר של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, י"ג באדר א' התשס"ח (19 בפברואר 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, י"ג באדר א' התשס"ח, 19 בפברואר 2008.
הודעה למזכיר, בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון מס' 7), התשס”ח–2008; הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20), התשס”ח–2008; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשס”ח–2008 – שהחזירה ועדת הכספים. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה למזכיר.
נאומים בני דקה
היו"ר יצחק זיו:
חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. נא להירשם, תודה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, היום התקיימה שביתה כללית בעיר קלנסואה שבמשולש. הסיבה לשביתה הזאת היא התוכנית להרוס בית של זוג צעיר, של אשה בהיריון. הבית הזה נמצא בתוך היישוב – אגב, באזור המלאכה של היישוב. האנשים בנו את הבית הזה בלית ברירה באזור הזה. הם היו, כמובן, מעדיפים לבנות בית באזור מגורים, אבל זאת האפשרות שהיתה להם. בית באזור מלאכה איננו גורם נזק לבעלי המלאכה ולבתי-המלאכה שסביבו. להיפך, אולי קשה לאנשים לגור שם בגלל בתי-המלאכה האלה. אבל האנשים האלה גרים בבית, ואין להם מקום אחר להיות בו.
שוב אנחנו עדים לאותה שיטה שבה בתים נהרסים אף-על-פי שאפשר להתיר אותם, אפשר להכשיר אותם ואפשר לאפשר לאנשים לגור בהם. המדיניות הזאת, אדוני היושב-ראש, היא מדיניות מאוד בעייתית. היא מתרחשת בקלנסואה, אתמול בטירה ומחר בטייבה. ביישובים ערביים רבים ברחבי הארץ אנשים חיים בבתים שנמצאים תחת איום של הריסה. הזכות לגור בבית בטוח, הזכות לגור בביטחון בבית, היא זכות בסיסית של כל אזרח.
אני קורא לממשלה, אני קורא לראש הממשלה, אני קורא לשר הפנים, לעשות מעשה ולבחון מחדש את מדיניות הריסת הבתים באוכלוסייה הערבית. אני חושב שמעשה כזה – בחינה מחדש כזאת, תוכל להוביל לאיזה פתח של תקווה, גם לאנשים שחיים בבתים האלה אבל גם לשני העמים בארץ הזאת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, תודה. בתחילת השבוע הוכרזה עצמאותה של קוסובו, ואתמול פשטו במסדרונות הכנסת שמועות שמשרד החוץ מתכוון לכנס מסיבת עיתונאים ולהכריז על הכרה במדינה החדשה. השמועות הוכחשו, ונמסר שמשרד החוץ כנראה יכיר במדינה החדשה, אבל לא יהיה הראשון; יחכו קצת לראות אם יש עוד כמה מדינות.
אני רוצה להסב את תשומת לב החברים לעובדה שעל בסיס הכרתה של מדינת ישראל בקוסובו – מדינת מיעוט לאומי מוסלמי בתוך מדינה ריבונית המוכרת על-ידי ארגון האו"ם ושמה סרביה – יקומו מחר ערביי הגליל וידרשו עצמאות, ולישראל לא תהיה לא עילה מוסרית ולא עילה חוקית להתנגד לכך. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה. הבא אחריו – חבר הכנסת אבישי ברוורמן.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לברך את נשיא צרפת, סרקוזי, שהחליט להכניס לתוכניות הלימודים בצרפת בכיתות ו' לימודים על השואה. אני רוצה לחזק את ידיו, מכיוון ששוב התעוררו רבים מאוד מן הימין ומן השמאל בצרפת, וגם חלק מהיהודים, שחוששים באופן טבעי שזה יעשה להם רע. אבל אני חושב שזה צעד נכון. סוף כל סוף נשיא צרפת, שהוא גם אוהד ישראל, לקח על עצמו באומץ רב לגרום לכך שהדור הבא לא יהיה ממכחישי השואה.
אני רוצה להתייחס לוועידה שהיתה אתמול ברוסיה, במוסקבה. שם הוחלט שכל משפחה שיש לה שלושה ילדים ומעלה תקבל, מעבר להקצבה של הממשלה למשפחה בגלל הילדים שיש להם, הקצבה מיוחדת כדי להגדיל את הקהילה היהודית שנמצאת שם. הקהילה הזאת מזדקנת מאוד והם רואים את הבאות, ולכן הם רוצים לחזק את הקהילה הזאת ומוסיפים בכל חודש תשלום של 2,400 רובל. זה עושה רושם, זה אומנם רק 400 שקל, אבל 2,400 רובל.
ראשית כול, אני רוצה לברך אותם על ההחלטה, אבל אני רוצה שמדינת ישראל תשמע היטב מה צריך לעשות כדי שאנחנו לא נתמעט ונלך, אלא נתרבה, כפי שצריך להיות. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, ואחריו – חבר הכנסת שמואל הלפרט. בבקשה.
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד):
שלא כידידי, חבר הכנסת רביץ, לא אדבר לא על נשיא צרפת ולא על מנהיגות רוסיה. אני רוצה להתייחס לבשורה שאני מקווה, ולא בציניות – שהיום שמעתי בוועדת הכספים.
קודם כול, 16 שנה ישבתי בבאר-שבע, אני שנתיים בפוליטיקה, למעלה משנה וחצי בכנסת, והיום עלו ראשי הרשויות לדבר על המצב בגליל, אבל תמיד בפריפריה. את הדיונים האלה אני שומע כבר 18 שנה. אומרים תמיד שצריך להשקיע – חזון בן-גוריון – בנגב ובגליל, יפתרו את כל הבעיות האלה, מקצים מיליארדים. בסופו של דבר, שום דבר לא משתנה. יש הצלחות, הצלחות נקודתיות, של אנשים שהקימו אוניברסיטה, מפעלים, אבל הצעירים עוזבים את הפריפריה, והפריפריה קורסת.
והנה, היום הופיע בוועדת הכספים האדם החזק ביותר במדינת ישראל – לא מבחינה צבאית – הממונה על התקציבים. לדעתי, במבנה הממשלתי הישראלי הנוכחי, זה התפקיד החשוב ביותר במדינת ישראל. רמי בלינקוב, שאני מעריך אותו, מכבד אותו, גם אם לעתים יש לנו חילוקי דעות, אמר לי: פרופסור ברוורמן, אבישי, הולך להיות משהו שונה. אנחנו הולכים להציג תקציב שבו תהיה תוספת אדירה לפריפריה, יהיו שינויים בסדר העדיפויות, ואני מבקש את הגיבוי שלך ושל אחרים בוועדת הכספים.
אני אומר את זה מול ידידי, השר שאול מופז, וחברי הכנסת כאן: אני מצפה לראות את הבשורה הזאת, כי בפריפריה כבר לא רוצים לשמוע יותר על שום דבר, וחבל להצהיר. אבל רמי בלינקוב אמר לי שהפעם, 19 בפברואר 2008, ההצהרה הזאת שונה מכל אותם דברי "רוח" שנשמעו בעבר. אני רושם את זה בפרוטוקול של הכנסת, אדוני היושב-ראש, כי אני אתן לו את התמיכה אם באמת הפריפריה תקבל הרבה יותר על חשבון מדינת תל-אביב וכו'. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת שמואל הלפרט, ואחריו – חברת הכנסת נאדיה חילו. בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דוח העוני שפורסם לפני כמה ימים על-ידי הביטוח הלאומי, מצביע על עלייה עצומה במספר העניים. כ-45,000 ישראלים נוספים הידרדרו אל מתחת לקו העוני בשנה שעברה, ביניהם 30,000 ילדים. מספר העניים בישראל הגיע למיליון ו-674,800, ובהם 805,000 ילדים, והם 24.7% מאוכלוסיית המדינה. 60% מהמשפחות בנות ארבעה ילדים ויותר חיות מתחת לקו העוני.
זוהי מדיניות חסרת חמלה, חסרת אנושיות. נתוני הדוח חייבים להביא לשידוד מערכות חברתי וכלכלי בחברה הישראלית. הממשלה, במקום שתחזיר את קצבאות הילדים שקוצצו – שזה הגורם המרכזי לעוני בקרב למעלה מ-800,000 ילדים – ותחפש דרכים לחלץ את המשפחות האומללות מהעוני, מה היא מציעה? לשנות את הקריטריונים לקביעת העוני. ליצור מדד חדש, שיוריד במחי יד כמחצית ממספר העניים. לשבור את המראה. טרגדי-קומדיה אמיתית בהתגשמותה.
אדוני היושב-ראש, אני מקווה שיושב-ראש ש"ס, השר אלי ישי, שבתגובה לדוח אמר כי ש"ס לא תישאר בממשלה הקומצת את ידה כלפי ילדי ישראל, אכן יקיים הפעם את הבטחתו. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברת הכנסת נאדיה חילו, ואחריה – חבר הכנסת משה גפני.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גם אני רוצה להעלות את הנושא של נתוני העוני הקשים ביותר שהתפרסמו בשבוע שעבר. נתון מאוד מאוד חמור בעיני הוא שהרבה מאוד עניים הם בעצם מהמעמד הבינוני. יותר ויותר משפחות של עובדים ממש בצניחה – צונחים למעגל של העוני. חמור ביותר גם שבתוך העניים הרבה מאוד ילדים. 800,000 ילדים עניים זה לא דבר של מה בכך. העוני – אני לא צריכה להסביר פה מה זה ילד עני. אבל גם חשוב לי להצביע על כך שבתוך כל המעגל הזה יש אוכלוסיה שהיא הרבה יותר ענייה. אלה משפחות עם הרבה ילדים, וזה גם משפחות מהמגזר הערבי, שמתוכן קרוב ל-70% – שזה שני-שלישים – הן משפחות עניות.
אני אומרת, בעידן שאנחנו מדברים על צמיחה, על אחוזים של צמיחה, אני שואלת: של מי הצמיחה? היה רצוי שכל עודפי התקציב שיש בביטוח הלאומי יופנו לצדק החברתי ולהוצאת אלפי הילדים ממעגל העוני. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, במסמך שיצא אתמול, "מוסדות להכשרת עובדי הוראה", נכתב כי התוספת של 4.5%, שמשולמת לשכרם של המורים והמורות במוסדות להכשרת עובדי הוראה, אינה חלה על מוסדות החינוך ועל מוסדות להכשרת עובדי הוראה במגזר החינוך החרדי. גם אין שם המוכר שאינו רשמי. כל המוסדות הם אותו דבר, כולם ממלכתיים, גם המוסדות להכשרת עובדי הוראה במגזר החרדי. התוספת של ה-4.5% – מורה שיכולה להיות מפרנסת יחידה למשפחה ברוכת ילדים, מחזירים את מה ששילמו בינואר ומורידים את ה-4.5%.
המסמך הזה הוא מסמך ראשון. אנחנו, חברי הכנסת מיהדות התורה, אנחנו מכירים את התופעה הזאת. כל יום אנחנו קמים בבוקר, יש גזירה נגד החינוך החרדי, אבל הכול עטוף באיזה צלופן כזה של טיעונים משפטיים, מוכר שאינו רשמי, לא ממלכתי, ליבה – כל הטיעונים המצחיקים האלה, ואנחנו יודעים את המגמה. לראשונה המסמך הזה אומר באופן ברור וחד-משמעי: לא מעניין אותנו שאתם מוסדות להכשרת עובדי הוראה, לא מעניין אותנו שאתם ממלכתיים, לא מעניין אותנו שום דבר – כי אתם מגזר חרדי.
כל הזמן נשאל פה מיהו חרדי. כשהבאנו הצעות חוק שתהיה אפליה מתקנת לציבור החרדי בדירקטוריונים, אמרו שאין הגדרה כזאת. הנה הגדרה: מסמך במדינת ישראל של 2008, מסמך גזעני של מדינת ישראל, שהמורות מהמגזר החרדי במוסדות להכשרת עובדי הוראה לא יקבלו את התוספת של 4.5%.
אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולך, אדוני השר: אתה שר בכיר בממשלה. הציבור החרדי הוא מיעוט במדינת ישראל. הוא מיעוט גדול, אבל מיעוט. אם מישהו חושב שאנחנו נשתוק עד אין-סוף, שיעשה מייד הטבת חלום. לא נשתוק על הגזירות הגזעניות האלה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, כמו חברי, חברים אחרים כאן שהתייחסו לדוח העוני, גם אני רוצה להתייחס ולומר: יש אמירה צינית שדוח העוני התקופתי מעניין אותנו רק ביום שהוא מתפרסם. דוח העוני זוכה לכותרת ביום הפרסום ולמחרת הוא נעלם, מתפוגג, כאילו מתבטל. חובה לחזור ולהזכיר: גדל מספר הילדים העניים במשפחות הגדולות; עלה מספר הישראלים החיים מתחת לקו העוני; עלה שיעור המשפחות העניות שבראשן גמלאי; עלה אחוז המשפחות העניות עם מפרנס אחד ועם שניים ועוד ועוד.
כאשר מעלים את הדרישה להחזרת קצבאות הילדים, הממשלה מכריזה שלא תפרוץ את מסגרת התקציב. השאלה היא: האם המשק בישראל אינו יכול לאפשר זאת? הרי מצב המשק הישראלי מצוין. הרי התוצר צמח ביותר מ-5% בשנה. הרי האינפלציה נמוכה, החוב החיצוני יורד ויורד. אז מדוע הממשלה אינה יכולה להגדיל את ההוצאות ולטפל בבעיות החברתיות הבוערות? מדוע לא לטפל בבעיות העוני? התשובה היא שהממשלה החליטה לחסל את מדינת הרווחה. ממשלה כזאת אחת דינה – לרדת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, תודה. שוב אנחנו מעלים את נושא הריסות הבתים ביישובים הערביים, הפעם בקלנסואה. בית שאמור להיכנס לתוכנית המיתאר ולקבל רשיונות בעוד כמה חודשים, יש חדוות הריסה. מתכוונים להרוס אותו או-טו-טו. יש כוחות משטרה בכניסה לקלנסואה. זה היה במקומות אחרים, ביישובים אחרים, גם בטירה יש צווי הריסה, בטייבה. יש בעיה עם תכנון ובנייה, יש בעיה עם אישור תוכניות מיתאר. ביישובים הערביים הבנייה ללא היתר היא לא מתוך בחירה אלא אילוץ, בשל העדר תכנון ובנייה ובשל העדר תוכניות מיתאר והרחבת אזורי שיפוט.
לכן אני קורא למשרד לביטחון פנים, בגלל החשש לפגיעה בביטחון הציבור, וקורא גם למשרד הפנים לבטל את ההריסה ולתת אפשרות להשיג היתר – דבר שהוא בהליך בעצם הימים האלה – למשפחה בקלנסואה ולמשפחות אחרות, גם בטירה וגם בטייבה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחריו – חבר הכנסת יעקב כהן.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מנצל את ההזדמנות שכבוד שר התחבורה נמצא פה, ואני רוצה להתייחס לכותרת שפורסמה על שיפוצים שהולכים להיערך במסלול נוסף, כנראה, בנמל התעופה בן-גוריון. הדבר יגרום, לצערם של התושבים בסביבה, לרעשים נוספים, בשל החלפת מסלולי ההמראה והנחיתה.
אני רוצה להפנות את תשומת לב אדוני השר לכך שהתושבים באזור נתב"ג סובלים כבר תקופה ארוכה מכל מיני שינויים שקורים שם במסלולי ההמראה והנחיתה. עם כל ההתחשבות במצב של נתב"ג, הצורך להתפתח ולהשתפר – ואני בעד הבטיחות בנתב"ג, עם כל האסונות שאנחנו שומעים עליהם ואני מקווה שלא יקרו – צריך פשוט מאוד לחשוב מה עושים עם הבעיה שנוצרת לתושבים שבסביבה.
לא מזמן פורסם מחקר מאוד מטריד ומדאיג, שכל אלה שגרים ליד שדה תעופה, לחץ הדם שלהם בסכנה; כך פורסם. המחקר האירופי החדש הזה מגלה כי מי שגרים בסביבה של שדה התעופה, כנראה נמצאים בסכנה ברורה של מחלת לחץ הדם, שנקרא בשפה רפואית "הרוצח השקט".
אני מקווה שהממונים על העניין, על השיפוצים שהולכים להיערך שם, ישימו לב שהדבר הזה גורם למטרד תמידי וקבוע באזור ושלא יוסיפו עוד מטרד לתושבים שם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, השבוע התפרסם שוב דוח עוני מביש ומחריד. לצערנו, במקום שהמדינה תחפש פתרון וסיוע למשפחות האלה, הגיעו עם המצאה חדשה – אלטרנטיבה של שינוי הפרמטרים לקבוע מה זה עוני ומי מתחת לקו העוני. בתוך זה רוצים לשנות את הפרמטרים על-ידי חישוב, ובמקום חישוב מהו גובה ההכנסה – לחשב מהו גובה ההוצאה.
חברי הכנסת, שאלו איזה עני: ממה אתה מתפרנס? הוא ענה: בימים שני וחמישי אני צם, וזה חלק מהפרנסה. פעם אחת בשבוע יש לי בדרך כלל חתונה, ופעם בשבוע יש לי ברית, ובשבת מזמינים אותי לסעוד אצל אחד העשירים – זו הפרנסה שלי.
אני חושב שמדינת ישראל רוצה לקבוע את העוני על-ידי כך שייתנו לאנשים לצום, וזה יהיה חלק מהפרנסה. הם רוצים להכליל בהכנסה גם אם אדם לווה כסף או מקבל איזה סיוע מהורים או מארגון חסד כלשהו. זה ייכלל בתוך ההכנסות שלו, ואלה יהיו הפרמטרים להורדת קו העוני.
חברי הכנסת, אם רוצים למגר את העוני אין מנוס ואין תחליף – רק החזרת קצבאות הילדים. יתר הדברים, זה פשוט לעג לרש וזריית מלח על פצעים של משפחות העניים. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008
[מס' כ/178; "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 11815; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי. בבקשה.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת החוק מובאת לפניכם לאחר שהכנסת הטילה על הוועדה לחזור ולדון בה לפי סעיף 127 לתקנון. ואכן, הוועדה שבה ודנה בהצעת החוק וצמצמה אותה לנושא הגרעיני של כוחות הביטחון, בשני היבטים. ההיבט הראשון הוא איסור העישון במשרדים ובמקומות עבודה סגורים שבבסיסי צה"ל, במשטרה, בשירות בתי-הסוהר, וכן ביחידות ביטחוניות ובמפעלים ביטחוניים אחרים. לצורך זה מוצע כי בפרט 15 לתוספת לחוק, שמתייחס למה שמכונה "מקום עבודה", יובהר שמדובר גם במקום עבודה שמי שמבצעים בו עבודה הם במסגרת שירות בכוחות הביטחון, דהיינו, מקום שעובדים בו גם אם הם אינם "עובדים" במשמעות של יחסי עובד ומעביד.
ההיבט השני נוגע לצורך באכיפה, שלא בידי מפקחים אזרחים, של איסור העישון שקיים כבר בחוק במקומות ציבוריים שכוחות הביטחון מחזיקים בהם. בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע כי במקום הוראות החוק הקובעות סמכויות אכיפה אזרחיות, יחויבו כוחות הביטחון לקבוע בהנחיותיהם הפנימיות הוראות לעניין האכיפה של איסור העישון במסגרתם.
להצעת החוק המונחת עתה בפניכם לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק גלנטי.
אנחנו עוברים להצבעה, ואני אמתין עד שתגיע.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–3 – 13
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 13, נגד – 1, נמנעים – אין. ההצעה אושרה. הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008, עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 11
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 11, נגד – 1, נמנעים – אין. ההצעה אושרה. אני קובע שהצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
אני מזמין את יוזם החוק, חבר הכנסת יואל חסון. בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מודה לחברי הכנסת על התמיכה בחוק. למעשה, החוק הזה משלים עכשיו את החוק שהעברנו, חבר הכנסת ארדן ואני, לפני כמה חודשים להגבלת העישון, ומכניס גם את מחנות צה"ל וגם את גורמי הביטחון לחוק הזה. בעיני, החוק הזה, כמו שאמרתי, הוא חוק מציל חיים. אני רוצה להביא לידיעת חברי הכנסת, שמאז עברו החוקים להגבלת העישון במדינת ישראל, יש ירידה של 12% בקניית חפיסות סיגריות בישראל. מספר המעשנים יורד בהתמדה. אני מאמין שבבסיסי צה"ל, שבהם נמצאים האנשים הצעירים – הם כבר עכשיו יחונכו לא לעשן, ותוגבל האפשרות שלהם לעשן. הצעה זו טובה לנו ולחברה הישראלית. אני שוב מודה לחברי הכנסת על התמיכה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לחבר הכנסת יואל חסון.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/362).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח–2008, קריאה ראשונה. אני מזמין את שר התחבורה והבטיחות בדרכים, חבר הכנסת שאול מופז, להציג את הצעת החוק.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת דנה בתיקונים לפקודת התעבורה בעניין עבירות קנס, פסילת רשיון, איסור מינהלי של שימוש ברכב, איסור שיפוטי של שימוש ברכב והוצאות בשל שינוע הרכב שנאסר בו השימוש. מטרת התיקונים להגביר את יכולת האכיפה ולייעל את הליכי האכיפה בעניינים אלו.
אני רוצה להוסיף ולומר כי אכיפתם היעילה של דיני התעבורה היא אחד הכלים החשובים למניעתן של תאונות דרכים, שכן הפרתם של דינים אלה היא גורם מרכזי בגרימתן של תאונות הדרכים. כדי שהאכיפה תהיה אפקטיבית, נדרש מעקב מתמיד אחרי התנהגות ציבור הנהגים ובעלי הרכב והחלטות בתי-המשפט, ועדכון הדין ככל שיידרש לנוכח הממצאים.
בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח–2008, כלולים עדכונים נדרשים שכאלה בנושאים כלהלן: 1. קביעת הגדרה למונח "התליה" של רשיון נהיגה; 2. הסמכת ועדת הכלכלה של הכנסת לאשר את הכרזתן של עבירות תעבורה כעבירות קנס; 3. קביעה שמקום שמוטלת אחריות לעבירת קנס על תאגיד שהוא בעל הרכב, יהיה הקנס גבוה פי-עשרה מהקנס הרגיל לפי צו התעבורה (עבירות קנס), כל עוד לא הוסב הדוח על שם האדם שנהג ברכב במועד ביצוע העבירה; 4. קביעה שפסילה על תנאי שהופעלה תהיה מצטברת לכל פסילה אחרת; 5. הסמכת קצין משטרה להורות על הטלת איסור שימוש ברכב ל-30 יום אם בוצעה עבירה המנויה בתוספת השביעית לפקודה, ונגרמה עקב ביצועה תאונת דרכים; 6. הסמכת-בית משפט להורות על הטלת איסור שימוש ברכב לתקופה של עד ארבעה חודשים בכל עבירה שבה הורשע נהג; 7. חיובו של בית-המשפט לאסור שימוש ברכב לתקופה שלא תפחת מ-60 יום, אם הרשיע את הנהג בביצוע עבירה של אי-ציות לרמזור אדום, בנסיבות מחמירות; 8. הסמכת בעל מגרש שבו מועמדים כלי רכב שהושבתו לפנות מהמגרש כלי רכב שתקופת השבתתם תמה ובעליהם לא באו לשחרר את כלי הרכב, על חשבון בעליהם של אותם כלי רכב.
אשר על כן, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לכבוד השר. נעבור לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני חושב שכל חוק שבא ושמטרתו הצלת חיים, מניעת תאונות, הוא חוק ראוי. כנראה המומחים בדבר מצאו שההחמרה שהחוק הזה מציע יכולה לגרום לכך שהנהגים יהיו יותר זהירים וזה ימנע שפיכות דמים. אני קורא לזה בשמות האמיתיים של כל העניין. זה לא תאונה, זה שפיכות דמים. אני לא רוצה להשתמש במלה כמו "רצח", כי אף אחד לא מתכוון לרצוח, אבל בסופו של יום זה גורם למוות של אנשים.
לא עברתי על פרטי החוק, אבל אני חושב שבכל זאת יש לעשות הבחנה בין אותן עבירות שהן עבירות נשוא תאונות דרכים, שהן עבירות שמביאות לידי סיכון, לבין עבירות שהייתי קורא להן אדמיניסטרטיביות, שהן מן הסוג האחר. לכן אצביע בעד החוק, אבל אני חושב שבוועדה אנחנו צריכים לשים לב שלא להתפרס ולהכליל את אותן עבירות, את אותם העונשים המוכפלים, על כלל העבירות של נסיעה ברכבים. חוץ מהעניין הזה, אני חושב שזאת הצעה ראויה, שבאה להציל נפשות. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת רביץ. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה – יש כאן כמה סעיפים שצריך להתייחס אליהם, ובכובד ראש. אני מסכים עם הרב רביץ שהחוק בא בעצם לבלום ולמנוע תאונות דרכים, עניין של פיקוח נפש, אין לי בזה שום ספק. אנחנו באים עכשיו למצוא דרכי אכיפה, להביא את כל אלה שעד היום ההגדרה שלהם היתה ברירת קנס, לומר שזה עבירות קנס ולשלול את הרשיונות שלהם. ויש עם זה הרבה בעיות, זה לא דבר כל כך פשוט, כי הרבה פעמים אנשים לא יודעים שנשלחה להם אזהרה כזו או אחרת, ובפרט כאשר אנחנו מדברים בחברות גדולות, שנהגים מתחלפים באותה חברה, ופעם עולה על הרכב נהג כזה או נהג אחר, ובסופו של דבר לפעמים האחריות מוטלת על בעל החברה. אני מבין שהחוק הזה בא למצות את הדין אתם ולאו דווקא להעניש את הנהג עצמו. גם במקרים שונים צריך להחרים את הרכב לתקופה מסוימת או להשבית אותו לתקופה מסוימת. בעצם הדברים לא פשוטים.
אדוני שר התחבורה, אני רוצה לומר לך, בכל מה שקשור לחגורת בטיחות: עד היום אני לא מצליח להבין איך אפשר לעצור נהג, לתת לו כל כך הרבה נקודות, כשהילדים שלו לא היו חגורים. הוא רק יצא מהבית, נסע קילומטר – כאילו עשה עבירה שקשורה לתעבורה. הוא עשה אולי עבירה ברמת הבטיחות שלו, של הילדים שלו. אנחנו הופכים את זה כאילו הוא לא עצר בתמרור עצור או עבר בתמרור אדום. זה לא קשור בכלל לעבירת התעבורה.
אני בעד לתת קנס, אפילו להכפיל את הקנס, אבל לשלול רשיון? והכול תלוי מי השוטר שעוצר אותו. יש שוטר שמבין ובאמת מתחשב, ומסבירים לו שהילדים שחררו את החגורה והוא לא כל כך שם לב, והוא נותן אולי אזהרה. אולי הוא מתייחס רק לאחד מהילדים ונותן שתי נקודות. אבל יש שוטרים שממצים את הדין עד הסוף, ובעצם ההצטברות של הניקוד בגלל היושבים ברכב – אפילו שהוא נוסע רק 10 קמ"ש, הוא לא נסע במהירות, אפילו החגורה הזאת לדעתי מיותרת לחלוטין, היא יותר מפריעה מאשר מועילה, והוא מגיע למצב של שלילת רשיון. בנקודה הזאת, שזה מאוד שכיח, אני חושב שצריך להוציא את זה מכל הנושא שקשור לעבירות תעבורה. זה לא קשור לעבירות תעבורה; זה נושא ששייך לבטיחות האישית של האדם. אם אני נוסע ולא מסכן אחרים, לא עברתי עבירה.
זה בדיוק כמו שאני רוצה לסכן את עצמי לא בדרך של נסיעה, אם אני לא מספיק אחראי כשאני חוצה את הכביש. אז אם יש לי רשיון, תפסול אותי, אני לא יודע לחצות כביש, איך נותנים לי בכלל רשיון נהיגה? אם אני לא מסוגל לעבור במעבר חצייה ויש לי רשיון, בוא תיקח את הרשיון, מגיעות לי כמה נקודות. זה אותו דבר.
אברהם הירשזון (קדימה):
אל תעלה רעיונות – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני מעלה רעיונות, כי אני חושב שמה שנעשה בסוגיה הזאת, ידידי חבר הכנסת אברהם, זה דבר שצריך לתקן אותו וחייבים לתקן אותו, ואגב, אפילו חבר הכנסת אפללו אמר שאם אני אביא הצעת חוק, הוא כיושב-ראש הקואליציה ידאג לדחוף אותו – את החוק או אותי, אני לא יודע מה הוא התכוון, אבל הוא ידחוף את העניין.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר התחבורה, כנסת נכבדה, לאחרונה עלו מספר תאונות הדרכים ומספר ההרוגים בצורה משמעותית. הדבר מחייב לנקוט פעולות ואמצעים לבלום ולצמצם את תאונות הדרכים. מעבר לכל הסיבות – צפיפות, כבישים בלתי ראויים, תשתיות לקויות וכדומה – בסופו של דבר הגורם האנושי היה ונשאר הגורם המרכזי ברוב תאונות הדרכים.
נוסף על פעילות ההסברה, שהיא חשובה מאוד, אין מנוס מנקיטת אמצעי ענישה שירתיעו את האוחזים בהגה, ובעיקר את אותם נהגים שמעורבים בתאונה – הגדלת הקנסות, שלילת רשיון לתקופות ממושכות והחרמת רכב. מדובר בנושא של פיקוח נפש, ופיקוח נפש דוחה הכול.
מספר ההרוגים בתאונות דרכים עולה על מספר כל הנופלים במלחמות ישראל, אך לזה לא הוקמה כל ועדת חקירה. עולם כמנהגו נוהג. כל שבוע אנו קוראים את סיכום ההרוגים והפצועים השבועי, וממשיכים הלאה. האדישות הזאת זועקת לשמים, כי כל אדם הוא עולם מלא, עולם של שאיפות, רצונות, תוכניות, שנפסקו פתאום באמצע החיים ללא כל סיבה; ילדים שהפכו ליתומים, משפחות שאיבדו את היקר להן וכל חייהן השתנו ברגע אחד. הטרגדיה לפעמים קשה מנשוא בשביל קרובי ההרוג, שלא מוכנים לעכל שיקירם נהרג סתם בגלל נהג פושע שנתנו לו להיות על הכביש. נוסיף על אלה את אלפי הפצועים שלפעמים אינם מתאוששים כלל מהתאונה ונשארים נכים או מוגבלים לכל ימי חייהם. אלה לא מספרים יבשים; כל מספר הוא עולם שלם בפני עצמו, שחייו השתנו בן-רגע.
אדוני היושב-ראש, העלות לקופת האוצר של כל אותם הרוגים ופצועים בתאונות דרכים מסתכמת במיליארדים בכל שנה. לו היו לוקחים רק חלק קטן מסכום זה ומשקיעים אותו במאבק למניעת תאונות הדרכים, היינו חוסכים הרבה כסף, היינו מצילים חיים. כל חקיקה ופעולה לצמצום תאונות הדרכים היא כורח המציאות, ואנו נתמוך בה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה – אחרון הדוברים.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חברי כנסת נכבדים, הצעת החוק, שאני חושב שעד היום היא היתה זמנית והפכו אותה לקבע, אם אני לא טועה, חשובה מאוד, והיום היה דיון בוועדת הכלכלה בנושא. אנחנו באמת דרבנו את זה. מה שכן, העירו שם שיכול להיות שצריך לשים לב עוד פעם למחירים של החרמת כלי רכב. נראה שאפשר להגיע לסכומים יותר נמוכים במחירים שגובים – גם ההחרמה וגם הגרירה של כלי הרכב. זה דבר שמצריך עוד בדיקה, ואולי זה צריך להגיע למכרזים. בכל אופן, ברור שכל פעולה שנעשית כדי לקדם ולזרז את הנושא של בטיחות הדרכים, תבוא עליה ברכה.
ידוע שיש יותר נפגעי תאונות דרכים במדינת ישראל מנפגעי פעולות איבה, לכן אנחנו צריכים לעשות את כל המאמצים כדי להגביר את הטיפול בנושא.
יש היום צורך בחגורות בטיחות לילדים ברכבים וכן לכיסאות הידוק. רבותי, אם ניקח את הילדים בתחבורה ציבורית, הנושא של חגורות בטיחות אצלם הוא לא ישים. אם רוצים לחגור 50 ילדים, יש ילדים קטנים שלא יכולים לחגור את עצמם, וחייבים לחגור אותם. אם חייבים לחגור אותם, כמה זמן זה אורך? לכן זה לא ישים ולא יעיל. הגשתי במקום זה הצעת החוק.
מה שכן, יש צורך חיוני שלכל רכב ציבורי של ילדים יוצמד מלווה, ושהמלווה יוריד את הילדים ויעלה אותם. לצערנו היו הרבה טרגדיות, וילדים נספו בעלייתם לכלי רכב ציבוריים ובירידתם. לכן מאוד חשוב שמשרד התחבורה, יחד עם משרד החינוך, יראה שבכל כלי התחבורה של הילדים יהיו מלווים כדי למעט את הנפגעים.
כל פעולה בנושא הזה, תבוא עליה ברכה, ועל זה אנחנו מצווים בצו העליון של "ונשמרתם לנפשותיכם". תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אף-על-פי שאמרתי "אחרון הדוברים", לפנים משורת הדין – חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת שהציג שר התחבורה וסגן ראש הממשלה, מר מופז, היא הצעת חוק חשובה. היא הצעת חוק חשובה כי היא נותנת כלים למשרד התחבורה ולרשויות להתמודד באופן רחב יותר ועם כלים רבים יותר בתחום הענישה והאכיפה.
אנחנו יודעים היום שהרבה מתאונות הדרכים קורות בגלל טעויות אנוש, בגלל התנהגות הנהגים בכביש. דרך אגב, הרבה מתאונות הדרכים, גם ממחקרים שאנחנו קוראים ויודעים עליהם, הן תאונות דרכים שחוזרות על עצמן – אנשים נכנסים לשיטה של נהיגה ולנורמה של נהיגה, ואת הנורמות הלא-טובות צריך לתקן. לכן, העובדה שבהצעת החוק הזאת אנחנו נותנים כלים טובים יותר גם לבתי-המשפט וגם למערכות האכיפה, לדעתי בסופו של דבר תרחיב את הפעילות שלנו ותאפשר פעילות טובה יותר במלחמה בתאונות הדרכים.
בהזדמנות זו אני רוצה לברך את שר התחבורה ואת משרד התחבורה, בעיקר את השר, שמהיום הראשון שלו במשרד לוקח את הנושא של המלחמה בתאונות הדרכים והצלת חיים כיעד ראשון של המשרד, כמאמץ עיקרי, ורותם את כל המערכת, גם את הממשלה כולה וגם את המשרד שלו, למאבק החשוב הזה, למלחמה בתאונות הדרכים. לדעתי, אדוני השר, במאבק הזה שלך ושל המשרד הבאת להצלת חיים ותביא בעתיד להצלת חיים נוספים. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – 2
ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 7, נגד – אין, שני נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 86), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה הראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעביר את ההצעה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. זה יותר קשור לוועדת החוקה, עם כל הכבוד לכך שוועדת הכלכלה החליטה על דעת עצמה – – –
היו"ר יצחק זיו:
אחרי ההודעה אתה כבר לא יכול. סליחה. אחרי שהודעתי אתה כבר לא יכול.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה למזכיר, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונח היום על שולחן הכנסת נוסח מתוקן ומעודכן ליום י"ג באדר א' התשס"ח, 19 בפברואר 2008, להצעת ועדת הכנסת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, מיום כ"ד בכסלו התשס"ח, 4 בדצמבר 2007, ומיום י"ג באדר א' התשס"ח, 19 בפברואר 2008, כולל הסתייגויות של חברי הכנסת. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 87) (חזקת אמינות למידע המופק ממכשירי אכיפה), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/364).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 87) (חזקת אמינות למידע המופק ממכשירי אכיפה), התשס"ח–2008, קריאה ראשונה. אני מזמין את שר התחבורה והבטיחות בדרכים, מר שאול מופז, להציג את הצעת החוק.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 87) (חזקת אמינות למידע המופק ממכשירי אכיפה), התשס"ח–2008, היא לקבוע בפקודת התעבורה הוראות בדבר קבילות וחזקת אמינות של מידע המופק ממכשירי אכיפה בעבירות תעבורה.
התנאים המהותיים המוצעים לקיום החזקה הם: 1. קיומו של תקן ישראלי שהוכרז על-ידי השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, כתקן שעמידה בהוראותיו מבטיחה את אמינות המידע המופק ממנו; 2. אישור של מכון התקנים הישראלי שהמכשיר הוא מדגם התואם את התקן האמור; 3. פרסום הודעה ברשומות על אישור מכשיר מסוים לפי התקן; 4. הפעלה, החזקה ועריכת בטיחות תקופתיות של המכשיר, לפי דרישות מכון התקנים הישראלי, לשם הבטחת עמידת המכשיר בתקן האמור.
התיקון המוצע מיועד לתרום ליציבות שיטת המשפט הישראלית בכל הנוגע לאכיפת עבירות תעבורה באמצעות מכשירי אכיפה ולהבטיח בחינה מקצועית ואמינה של מכשירי אכיפה על-ידי גורם מקצועי אובייקטיבי, ובכך לתרום לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהביא לחיסכון בהתדיינויות משפטיות בבתי-המשפט.
לפי המצב הקיים, נדרשים בתי-המשפט לתעבורה לקבל הכרעות בתחומי האלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה, טכנולוגיית הלייזר, פיזיקה ותחומי מדע נוספים שאינם בתחום מומחיותם, כדי להחליט אם נתוני מכשיר אכיפה מסוים שהובאו בפניהם הם ראיות אמינות. נוצר מצב שבו בתי-משפט שונים מכריעים הכרעות שונות, לעתים סותרות, לגבי אותו סוג של מכשיר אכיפה, זאת למיטב הבנתו של כל בית-משפט ובהתאם לחוות הדעת שהובאו בפניו באותו תיק.
מצב משפטי זה, שבו אמינותם של מכשירי אכיפה בעבירות תנועה נמצאת חדשות לבקרים בהתדיינות משפטית, פוגע ביציבות המשפטית ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק. במיוחד אמורים הדברים בכל הקשור לאכיפת דיני התעבורה, נוכח היקף העבירות הנאכפות ודרכי האכיפה. מכאן הצורך בחוק המוצע.
אשר על כן, אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכלכלה של הכנסת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לשר שאול מופז. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אברהם רביץ.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הכלל הוא שהמוציא מחברו עליו הראיה. החוק הזה בא לשנות את הכלל. עד היום, התביעה היתה צריכה להוכיח שהנאשם הוא נאשם ושהמכשיר הוא אמין. זה ששופטים פעם מחליטים כך ופעם מחליטים אחרת, מה זה, תרתי דסתרי? מה, לא יכול להיות מצב שאותו סוג של עבירה – בעבירות אחרות, תסתכלו בכל התחומים, שופטים פוסקים פעם שלוש שנות מאסר ופעם שישה חודשים על-תנאי, על אותו סוג עבירה. אז מה, אומרים פתאום שנפגעת אמינותם של השופטים? לא. לא חושדים בהם, חלילה וחס. פתאום במי אנחנו חושדים? במכשיר האלקטרוני הזה. איך אנחנו לא נותנים בו את אמוננו, זה הדבר הכי אמין על הציבור ועל משרד התחבורה, ורוצים לשנות פה את הכלל ואי-אפשר פה לערער. אם אתה רוצה לערער – אתה צריך להוכיח אחרת.
אני בהלם. יש גבול לדבר הזה. נאשם בא והשופט מתרשם מדבריו שהוא דובר אמת. אז עכשיו על מה הוויכוח? מי דובר אמת? אותו גולם, המכשיר האלקטרוני, שאומר שהיתה מהירות מסוימת, או האיש שאומר: לא יכול להיות, אני לעולם לא נוסע במהירות כזאת, והוא משכנע את השופט באמינותו. הוא "כי פי המדבר אליכם". הנתבע עומד מול השופט, והשופט רוצה להאמין לנתבע. אנחנו באים ואומרים פה שהוא לא אמין. לא יכול להיות. איך יכול להיות שהמכשיר האלקטרוני הזה הראה מהירות של 130 והאיש בא בשבועה ואומר: רבותי, אני לא נסעתי בחיים שלי 130? ואנחנו צריכים להאמין למכשיר האלקטרוני, זה מה שהחוק בא לומר.
אני רוצה לומר לכם שמי שמצביע בעד החוק הזה פשוט עושה עוול להרבה אנשים נאמנים וישרים, שעומדים במערכת המשפט מול שופטים ורוצים להוכיח את צדקתם בעניין, ועומדים מול המכשיר הזה. ועכשיו, בחקיקה, אנחנו אומרים ש"דברי הרב ודברי התלמיד, דברי מי שומעין". דברי הרב זה המכשיר ודברי התלמיד זה הנאשם, הנתבע. לכן, אני לא חושב שיש מקום לחקיקה כזאת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
נעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש שזה יהיה בוועדת חוקה, חוק ומשפט.
היו"ר יצחק זיו:
זה יעבור לוועדת הכנסת.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – 2
נמנעים – 2
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 87) (חזקת אמינות למידע המופק ממכשירי אכיפה), התשס"ח–2008, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, נגד – 2, נמנעים – 2. אני קובע בזאת שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 87) (חזקת אמינות למידע המופק ממכשירי אכיפה), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שאליה היא תעבור להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי – הנמקה והסתייגות, דיון והצבעה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל, להציג את הצעת הוועדה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מבקש להביא לאישורכם, לפי פרק חמישי 1 לתקנון הכנסת, את הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי.
יוזם ההצעה הוא חבר הכנסת אחמד טיבי. ועדת הכנסת סברה כי מדובר בנושא חשוב, שמן הראוי להפנות אליו תשומת לב מיוחדת ולבדוק אותו באופן מעמיק, וזאת באמצעות הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית.
בהתאם להצעת ועדת הכנסת, כפי שהונחה על שולחן הכנסת, אלה תפקידי ועדת החקירה המוצעת – ועדת החקירה הפרלמנטרית תדון בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי ותבחן את הסוגיות הבאות: א. יישום חוקי הייצוג ההולם לערבים בשירות הציבורי; ב. החסמים הניצבים בפני מועמדים לעבודה ועובדים ערבים בשירות הציבורי, וכלים להסרת חסמים אלה; ג. עבודת משרדי הממשלה השונים, וכן חברות ממשלתיות ורשויות שהוקמו על-פי חוק, בקשר לקליטת עובדים ערבים.
ועדת החקירה הפרלמנטרית תגיש מסקנות, לרבות בדבר הצעת מנגנון אפקטיבי ליישום הוראות החוק באשר לחובת הייצוג ההולם של ערבים בשירות הציבורי.
עוד מוצע כי לוועדת החקירה יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה קבועה של הכנסת בכל הנוגע לזימון, לקבלת מידע ולסדרי עבודה.
עמיתי חברי הכנסת, זהו ההרכב המוצע של ועדת החקירה הפרלמנטרית, הרכב של תשעה חברים – זהו המספר המקסימלי שהתקנון מתיר: חבר הכנסת אחמד טיבי – היושב-ראש, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, חבר הכנסת שלמה מולה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת ראובן ריבלין, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, חברת הכנסת זהבה גלאון, חבר הכנסת ואסל טאהא, חבר הכנסת חנא סוייד.
להצעת ועדת הכנסת הוגשו הסתייגויות, שיש להצביע עליהן, אם המסתייגים נוכחים. חלק מההסתייגויות הן הסתייגויות לדיבור, אך ביניהן גם הסתייגות המציעה שלא להקים ועדת חקירה ולהסיר את הנושא מסדר-היום. אבקש בשם ועדת הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את המלצת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים למסתייגים. ראשון המסתייגים, חבר הכנסת דוד רותם – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מברך על הקמת הוועדה הזאת. חבר הכנסת אחמד טיבי, זו ועדה חשובה, ויש אינטרס מובהק ליהדות התורה להיות מיוצגת בוועדה הזאת. הנושא של קיפוח ציבור במדינת ישראל הוא אחד הדברים החשובים שאנחנו מדברים עליהם יום-יום.
אמרתי בדיון בוועדת הכנסת, שליהדות התורה היה בתחילת הקדנציה יושב-ראש ועדת הכספים, אז השתיקו אותנו כל הזמן עם יושב-ראש ועדת הכספים, ולאחר שחבר הכנסת ליצמן פרש מוועדת הכספים נשארנו בלי ועדה בכלל. לאיחוד הלאומי יש שני ראשי ועדות; למרצ יש ראש ועדה; יהדות התורה גדולה יותר ואין לה יושב-ראש ועדה. אנחנו חלק מההתנהלות הפרלמנטרית כאן? יושבת סיעה של שישה חברים ללא ראשות ועדה, כלום, וקטנים ממנה כן מקבלים.
אני רואה פעם אחר פעם שבכל מיני ועדות שמוקמות יהדות התורה לא מיוצגת. אני חושב שזו שערורייה. אסור שיהיה דבר כזה. אני חושב שזה נגד כל כללי המשחק.
יואל חסון (קדימה):
בגלל שאתם לא בקואליציה.
משה גפני (יהדות התורה):
אמר את זה חבר הכנסת טל, יושב-ראש ועדת הכנסת, בישיבה היום, ואמרתי לו: אתם לא נותנים לנו שום סיבה להיכנס לקואליציה, אבל מה זה קשור לעבודת הכנסת? חבר הכנסת חסון, האיחוד הלאומי – מפד"ל הם בקואליציה? אף פעם לא היה דבר כזה.
לכן אני מבקש, הכנסתי את השם שלי, אבל לא משנה לי שזה יהיה מישהו אחר מיהדות התורה. אני מבקש להצביע בעד זה שאהיה חבר בוועדה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי, כמה פעמים במשך הכהונה שלי כחבר הכנסת עליתי לכאן עם הצעת חוק דומה, אלא שאני אדם קרוב אצל עצמו ודיברתי על מחוזותי שלי. יש לנו בעיה דומה מאוד.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תמכתי בך.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אני יודע. יש לנו בעיה דומה, לציבור החרדי, ואתם יכולים לראות את הבעיה. היכנסו למשרדי ממשלה, תעברו על רשימות הדירקטורים השונים, תבדקו את העניין ותמצאו שהציבור החרדי במדינת ישראל מופלה לרעה, ואני רוצה לומר – אפילו יותר מהציבור הערבי, כי לציבור הערבי יש הכוח שלו והם מצליחים – לא מספיק – לצרף אנשים מהמגזר הערבי לוועדות השונות.
הציבור החרדי מופלה לרעה, והגשתי הצעות חוק. לפני הדיון במליאה נפגשתי עם שר המשפטים וביקשתי ממנו לתמוך. הרי יש תמיכה בהצעת חוק הנוגעת למגזר הערבי, אז למה שלא תתמוך גם בהצעת חוק כזאת עבור המגזר החרדי? הוא ענה לי: למגזר החרדי אין בעיה. שמעת פעם שיש בעיה ולא קיבלו פעם אדם חרדי לעבודה כזאת או אחרת בגלל היותו חרדי? אולי לא היה מוכשר. אנחנו יודעים שאלו משחקי מלים. אנחנו מכירים את המציאות, וקשה לי להאמין שהציבור החרדי ככלל פחות מוכשר מכל ציבור אחר. לא נגזים ונגיד שהוא יותר מוכשר, הוא בסדר, אבל לא שהוא פחות מוכשר. אני אומר את זה גם לגבי המגזר הערבי.
לכן אני חושב שהיתה חשיבות, גם מבחינת המסר, שבוועדה הזאת יהיה נציג של יהדות התורה. אומנם יש נציג של ש"ס – חבר כנסת מכובד, מיכאלי – אבל אני חושב שהיה ראוי ולטובת העניין שיהיה נוכח חבר כנסת חרדי. גם ש"ס חרדים, אני חס ושלום לא מוריד מהתואר הזה, אבל זו מפלגה נוספת.
אני מבקש לומר, הוועדה הזאת תדון באפליה. צר לי שאני צריך לגונן על הציבור החרדי דרך ההגנה הטבעית שיש לציבור הערבי במדינת ישראל. אני חושב שזה היה צריך להיות מובן. כל ציבור באשר הוא – אזרחי מדינת ישראל צריכים להיות שווים.
לכן, חבר הכנסת טיבי, אף-על-פי שאצה לך הדרך, חשבתי שזה חשוב, לפני שאנחנו מצביעים על העניין, שיובן שיש כאן ציבור גדול שממש מופלה לרעה במינויים השונים, גם בממסד וגם בחברות המוקמות על-פי חוק, ובדיונים של הוועדה אתם מסוגלים לעשות את זה. זו אומנם דרך בורמה, אבל היא ראויה כדי לערוך תיקונים לגבי כל המיעוטים במדינת ישראל.
צר לי שאני צריך להגדיר את עצמי לעת זיקנה ושיבה כמיעוט במדינת ישראל, אבל המציאות מגדירה את הדברים כך. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההצעה באה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית ולשלב ערבים בשירות הציבורי. כולנו יודעים שמהוועדה הזאת לא יצא דבר וחצי דבר. אולי זה ישרת את אחמד טיבי בסך הכול, שיעמוד בראש הוועדה, יביא בכל ישיבה פעם מהיישובים האלה ופעם מהכפרים האלה וכולם ישמיעו את טענותיהם, עד כמה הם מקופחים ועד כמה צריכים לתקן את העוולות.
כולנו יודעים בדיוק מדוע יש בעיה בהתאקלמות או בהשתלבות של ערביי ישראל בשירות הציבורי. אני חושב שהדבר נעשה ומתוקן באופן הדרגתי. יש חקיקה בעניין, אז בשביל מה צריך את ועדת החקירה, כאילו מדובר בדבר שצריך לחקור אותו? מה יש לחקור פה בכלל?
אחמד טיבי, אתה יודע שאין פה מה לחקור. הנתונים ידועים, הדברים ברורים, לא נגלה דבר וחצי דבר מכל החקירה הזאת. הכנסת אולי קצת משועממת וצריכה להקים עוד ועדה מיותרת. אני מאמין שגם שם יגישו שתייה ועוגות כדי שהוועדה תרגיש שהיא חוקרת טוב ושהיא עושה עבודה טובה. אבל אני חושב שהיא מיותרת. כמו שלא חשבתי לרגע שצריך להקים ועדת חקירה למה ומדוע הציבור החרדי לא משולב בשירות הציבורי ביחס לשיעור שלו.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שחבר הכנסת אחמד טיבי יחזור בו מבקשתו ויוותר על הרעיון הזה, כי אם הוא רוצה באמת ליישם דבר שיש לו בסיס רציני ולהוביל אותו בצורה רצינית, זה אך ורק בחקיקה, ולא בפולמוס של ועדה כזאת או אחרת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אחרון הדוברים?
היו"ר יצחק זיו:
אחרון הדוברים.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
הרשימה סגורה?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
הרשימה סגורה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני דווקא חושב שצריך לתמוך בהצעה הזאת של הקמת ועדת החקירה. אני יודע שזה כלי פרלמנטרי שמשתמשים בו, ואני דווקא הייתי חושב שצריך להגדיר אותו "ועדה לבחינה" – לבחון ולא לחקור, כי באמת אין כאן מקום לחקור.
חברי חברי הכנסת, צריך לזכור שיכול להיות שהוועדה הזאת גם תגלה שבשנים האחרונות – מה שלדעתי באמת קורה, ואני יודע את זה מאז שהייתי יועצו של שרון בחמש השנים האחרונות, ואני מכיר את ההצעות שעברו במשרד ראש הממשלה – יש דווקא שינוי לטובה בשילוב המיעוט הערבי בשירות הציבורי, בחברות שונות, בארגונים שונים ובכל מה שאנחנו רוצים לבדוק. לכן, אני חושב שכל עוד הדיון הזה יהיה דיון אמיתי וענייני, הוא יוכל באמת לבחון לעומק את העניין הזה.
התפיסה שלי בנושא הזה של המיעוט הערבי ברורה מאוד. תמיד אמרתי, גם בכנסת וגם במקומות אחרים, שלצערי, המנהיגות הפוליטית של ערביי ישראל, ברובה לפחות, שיושבת בבית הזה, היא קיצונית הרבה יותר מהציבור שהם מייצגים, והיא מבטאת הרבה פעמים – – –
ואסל טאהא (בל"ד):
איך ידעת?
יואל חסון (קדימה):
אני מקשיב לכם, לחלקכם בכל אופן, ולא לכולכם. אני מקשיב, וזה פשוט מה שאני שומע וקורא. לצערי, רבים מהאנשים שמייצגים כאן את המגזר הערבי מייצגים פה דעות קיצוניות הרבה יותר ממה שהציבור הערבי חושב. אני מאמין שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, ואני מאמין שלנצח נצחים צריך להיות פה רוב יהודי. אבל זה לא אומר שאני חושב שלמיעוט הערבי צריך להתייחס כאל מיעוט. אני חושב שצריך להתייחס אליו כאל רוב. הוא צריך להיות חלק מהחברה הישראלית וליהנות מכל הזכויות, כמו כל אזרח. כל עוד אני שומר – וזה העניין שלנו כמדינה – על העניין של הרוב היהודי, זה לא צריך לבוא על חשבון העובדה שיש כאן מיעוט ערבי. לכן, מבחינתי, זה תהליך חשוב. אני מקווה מאוד שגם פה קצת ישתנו הטונים ונראה כאן חברי כנסת מסוימים שקצת יתחילו לדבר על המגזר הערבי, על איך משלבים אותו יותר בחברה ואיך הופכים אותו לחלק מהחברה הישראלית, לשותף מלא ונאמן, כי זו הדרך היחידה והנכונה לחיים משותפים של כל האזרחים מבני כל העדות והדתות במדינת ישראל שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אף-על-פי שאמרתי שהוא אחרון הדוברים, אני נותן דקה מהצד לחברת הכנסת קולט אביטל ולחברת הכנסת נאדיה חילו. בבקשה.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אני דווקא רואה תועלת בוועדות חקירה. מדינת ישראל קיימת 60 שנה, ובמשך 60 שנה אנחנו שומעים דיונים, הצעות חוק והחלטות לשלב ערבים בעבודה ובכל הדרגים. אפילו חבר הכנסת טיבי מדי פעם מזכיר לנו שיש רק עובד ערבי אחד בבנק ישראל, וכל פעם יש הבטחות חדשות. לכן, מטרתה של ועדת חקירה כזאת היא לבדוק מדוע לא מיישמים החלטות.
דרך אגב, אדוני היושב-ראש, אני חושבת שכולנו צריכים לתת את הדעת מה לעשות כחברי הכנסת כאשר החלטות וחוקים אינם מיושמים. לא מספיק שאנחנו יושבים כאן וטוחנים ומקבלים החלטות חשובות ומעבירים חוקים, ובסופו של דבר הם נשארים בספר החוקים. לכן, ועדה כזאת צריכה לבחון את כל משרדי הממשלה, ומקומות עבודה נוספים – מדוע לא נקלטים ולא מתקבלים לשם ערביי ישראל, ולקבל גם החלטות והמלצות שהכנסת תוכל אחר כך לקבל פה אחד ולבדוק את יישומן כדי שבאמת בסופו של דבר נביא לתזוזה אמיתית בעניין הזה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אני גם חושבת שההצעה זאת היא הצעה מאוד רלוונטית, ועניינה הוא אלפי אקדמאים ואקדמאיות שהם מובטלים היום, והנתונים נמצאים לא רק אצלנו על השולחן. הנתונים האלה צריכים להדאיג כל אזרח. זו לא איזו בעיה שקשורה רק למיעוט. השילוב של ערביי ישראל אמור להיות אתגר ממשלתי, אתגר ציבורי, אתגר חברתי, לקראת 60 שנים למדינה. אני חושבת שמבחינת המצב היום התמונה מאוד עקומה ומאוד שערורייתית. אני מצפה מוועדה כזאת לא רק להצביע ולחקור, אלא גם להציע תוכנית מדידה, תוכנית עם יעדים ברורים מאוד ועם התערבות במשרדי הממשלה והצבת המטרה הזאת כמטרת-על, כדי שתהיה אפשרות לבחון את האפקטיביות ואת התוצאה של הנושא הזה. לכן, אני מברכת ותומכת בוועדה הזאת.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים כעת לסעיף 3 של ההצעה – הסתייגות של חבר הכנסת גפני.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תצביע. מצביעים.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו מצביעים על ההסתייגות.
יואל חסון (קדימה):
מה זה: הסתייגות?
הצבעה מס' 6
בעד ההסתייגות – 10
נגד – 2
נמנעים – 2
ההסתייגות של חבר הכנסת משה גפני לסעיף 3 בהצעת ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד ההסתייגות – 10, נגד – 2, נמנעים – 2.
כעת אנחנו עוברים להצבעה בעד הצעת הוועדה, כולל ההסתייגות. כמו שאמרתי, אנחנו מצביעים על הצעת ועדת הכנסת כולל ההסתייגות של חבר הכנסת גפני.
הצבעה מס' 7
בעד הצעת ועדת הכנסת – 17
נגד – 1
נמנעים – 1
הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי, עם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבלה.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
תוסיף את קולי. אני גם בעד, ויחד זה 18.
היו"ר יצחק זיו:
אני רק רוצה ליידע את חברי הכנסת שהיו הסתייגויות נוספות, ומאחר שהמסתייגים לא היו כאן לא העלינו אותן לדיון.
חנא סוייד (חד"ש):
תוסיף – – –
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 17, נגד – 1, נמנעים – 1.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
– – –
היו"ר יצחק זיו:
אני מבקש לפרוטוקול להוסיף את חברת הכנסת קולט אביטל, שהיא בעד.
ההצעה התקבלה, כולל ההסתייגות של חבר הכנסת גפני.
שאילתות ותשובות
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לסעיף האחרון: שאילתות ותשובות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז. בבקשה. שאילתא מס' 460, של חבר הכנסת משה גפני, בנושא: התחבורה הציבורית בשכונת נווה-יעקב בירושלים.
460. התחבורה הציבורית בשכונת נווה-יעקב בירושלים
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006):
נודע לי, כי לאחרונה הופחתה תדירות הנסיעה של אוטובוס קו 49א של חברת "אגד" מנווה-יעקב למרכז ירושלים על חשבון תגבור בשכונות אחרות, וכי חלק מהאוטובוסים ללא מיזוג וחלק מהם קצרים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – מה ייעשה בעניין?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
תדירות הנסיעה של קו 49א, הקו המדובר, במסגרת התחבורה הציבורית בנווה-יעקב – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני השר, לא שמעתי.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1–2. תדירות הנסיעה של קו 49א הופחתה בעקבות סקר ביקושים שנערך במקום. על-פי נתוני הנסיעה והתפוסה של הסקר, הוברר כי יש צורך בהפחתת תדירות הקו. עם זאת, אני הנחיתי לבדוק את פניית חבר הכנסת, ואם אכן יימצא כי קיימים צרכים של תושבים אשר אינם נענים, נתגבר את הקו כנדרש.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
– – –
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מודה לך על התשובה. אני לא יכול להתווכח עם סקר שאני לא מכיר אותו – הסקר שנעשה. אני יודע שאנחנו מקבלים כל הזמן תלונות על כך שהתדירות שם היא איננה משביעת רצון. אני לא רוצה להתבטא חריף יותר. כששולחים לשם אוטובוסים, כפי שהצגתי בשאילתא, ללא מיזוג וכל מה שנלווה לעניין הזה, מתייחסים לקו הזה כמו לקו זניח. אני מודה לאדוני, שאמר שיבדוק את זה יותר, אבל תדע שאנחנו מקבלים כל הזמן תלונות על הנושא הזה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 510 של חבר הכנסת הלפרט: בטיחות האוטובוסים של חברת "אגד".
510. בטיחות האוטובוסים של חברת "אגד"
חבר הכנסת שמואל הלפרט שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ז בחשוון התשס"ז (8 בנובמבר 2006):
לאחרונה דווח על מקרים רבים של אוטובוסים שנתקעו שעות עקב ליקויים חמורים.
רצוני לשאול:
1. האם קיים גוף המפקח על מצב התחזוקה והבטיחות באוטובוסים של חברת "אגד"?
2. אם כן – באיזו תדירות נערכות בדיקות ומה הן תוצאותיהן?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1. קואופרטיב "אגד", שהוא ללא ספק גוף התחבורה הציבורית הגדול במדינה, מפעיל מוסכים אשר מתחזקים את כלי הרכב בהתאם להוראות היצרנים. על-פי התקנות, "אגד" אף מעסיק קציני בטיחות בתעבורה, אשר מתפקידם לפקח על מצב התחזוקה ועל הנהגים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מפקח על תחזוקת האוטובוסים של "אגד" באמצעות מפקחים מאגף הרכב של המשרד. נוסף על כך, הפקחים מפקחים על עבודת קציני הבטיחות של החברה. כמו כן, מתבצעות באופן אקראי בדיקות מטעם ניידות הבטיחות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
2. תדירות הבדיקות האמורות היא לפחות אחת לרבעון, ומהתוצאות שיש לפנינו ניתן ללמוד על מצב תחזוקה טוב של האוטובוסים של "אגד".
היו"ר יצחק זיו:
בבקשה, שאלה נוספת.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני השר, אני מודה לך על התשובה, אבל בכל זאת, איך אתה יכול להסביר את העובדה שבתקופה האחרונה הגיעו אלי עשרות תלונות מאנשים שנתקעו בדרך בגלל כל מיני סיבות, בגלל כל מיני ליקויים במערכת של האוטובוסים, ונאלצו לחכות שעתיים ושלוש שעות עם ילדים קטנים בדרך? אם המצב הוא כל כך טוב ואם "אגד" כל כך דואגת לתיקון הליקויים, איך ייתכן שבזמן האחרון מתגלים כל כך הרבה ליקויים באוטובוסים?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני הייתי עושה הבחנה בין הדיוק של התחבורה הציבורית במדינת ישראל – זה נכון לגבי חברות האוטובוסים, זה נכון לגבי רכבת ישראל; אנחנו הגדרנו לשנת העבודה 2008 את נושא השירות בדגש על הזמינות והדיוק של התחבורה הציבורית כיעד, ואנחנו מעודדים זאת.
עם זאת, יש לעשות הבחנה בין מצב שבו קווי האוטובוסים אינם מגיעים ליעדם בזמן בשל ניהול לא נכון, לבין מצב שהם מאחרים להגיע או לא מדייקים בשל בעיות של תחזוקה. בשעה שבחנתי את השאילתא וגם ביקשתי נתונים על המעקב אחר התחזוקה בחברת "אגד" – אני יכול לומר שחברת "אגד" עושה עבודה טובה בכל הקשור לתחזוקת הרכב שלה. לא בדקנו את נושא הדיוק. אני יכול לומר לכם שברכבת ישראל, בימים האחרונים, שבהם אנחנו מקפידים על נושא הזמינות, בדגש על החודשים האחרונים, שבהם התחלף המנכ"ל, אנחנו רואים עלייה בדיוק של רכבת ישראל, וגם של כלל התחבורה הציבורית. אין לי נתונים של "אגד" נכון להיום, אבל אני יכול לומר לכם שלמשל ברכבת ישראל אנחנו עושים בחינה יומית על נושא הדיוק, ורמת הדיוק עלתה מ-66% להיקף של למעלה מ-80%, והיעד לשנת 2008 הוא להגיע לדיוק של 92%. אני מוכן לבדוק את זה גם לגבי חברות התחבורה הציבוריות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 820 של חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח; לפרוטוקול. שאילתא מס' 1283 של חבר הכנסת עבאס זכור – לפרוטוקול.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אתה דילגת על השאילתא שלי.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 527 של חבר הכנסת משה גפני: התנהגות נהג אוטובוס בחברת "אגד פלוס".
527. התנהגות נהג אוטובוס בחברת "אגד פלוס"
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ד בחשוון התשס"ז (15 בנובמבר 2006):
פורסם ב"קוראים אלעד", כי ביום שישי, כ"ח בחשוון תשס"ז, 20 באוקטובר 2006, הודיע נהג אוטובוס בקו 277 של חברת "אגד פלוס" כי אינו מוריד נוסעים בפיזור פנימי בעיר אלעד, ולא אפשר לנוסע ולבנו בן הארבע שעלו בתחנת רשב"י באלעד לרדת בתחנות, אלא המשיך בנסיעה לירושלים.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים נכונים?
2. מה נעשה בנדון?
3. כיצד יימנעו מקרים מעין אלו?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני רוצה לומר, ללא שום קשר לשאילתא של חבר הכנסת משה גפני, שלאחר כמה חודשים בתפקידי, הבחנתי שהרפורמה בתחבורה הציבורית לא עולה יפה ולא עולה נכון. היו הרבה הרמות גבות בסוגיה הזאת. היעדים שהוצבו לרפורמה הזאת של הוצאת קווי נסיעה של תחבורה ציבורית לתחרות אכן לא הצליחו להקיף את כלל התחבורה הציבורית במדינת ישראל.
מדובר פה במהלך תפעולי מורכב, שמצריך תיאומים רבים ודורש תכנון רב. אני חושב שהבעיה נעוצה בכך שהרפורמה התנהלה במישור התפעולי בלבד. המחירים ירדו והתחרות קיבלה אומנם ממשות, אבל הערוץ הכי חשוב – איכות השירות לאזרח – לא הובא בחשבון, ולכן מצאתי את משרדי מוצף בתלונות על איכות השירות, על זמינות הקווים ועוד.
לפני כשנה הוריתי על הקמת ועדת-סדן, והיא הגישה את המלצותיה בפני. אני אימצתי את המסקנות, ובראש ובראשונה את ההמלצה להקים רשות לתחבורה ציבורית, אשר תפקידה יהיה לפקח על רכיב השירות ויהיו לה הכלים והסמכות לפקח על המפעילים.
במקרה הספציפי שעליו חבר הכנסת גפני שואל, ידוע לי כי הנושא בטיפול משטרתי, וכי לא הוגשה תלונה בעניין למחלקת החקירות במשרדי. עם זאת, לאור השאילתא, אני הנחיתי את המשרד לבדוק את הנושא. לאחר שנטפל בעניין נוכל להודיע לך באופן אישי או מעל לבמה הזאת על תוצאות הטיפול.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאלה נוספת, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, השאילתא הזאת הוגשה לפני זמן רב, אני חושב שלפני למעלה משנה. מאז היה דיון בבית-המשפט. למיטב ידיעתי, היה דיון והתקבל פיצוי. נדמה לי שזה המצב. אני מציע שתבדוק את העניין הזה. האיחור במתן התשובה על השאילתא – לפי דעתי היא כבר לא אקטואלית, אם אני אומר נכון. אני ניזון מהתקשורת.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני ביקשתי לבדוק את זה.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר, אבל מכיוון שהארכת בעניין ההפרטה, אני שלחתי אליך מכתב ובו דיברתי על הקו מבני-ברק לירושלים, שהוא אחד הקווים הרנטביליים העמוסים ביותר במדינה. כמו רבים מחברי, אני לפעמים נזקק בלילות לבוא מאוחר – מכיוון שהתחנות מלאות "אגד" ו"דן", שמפעילות במשותף את הקו הזה, פשוט לא עומדות בעומס, או שהן מזלזלות. אדוני השר, אני אינני מבין בתחבורה ואני לא מבין בכל הדברים האלה. למה אתה לא פותח למשל את הקו הזה – לא להפרטה, ש"אגד" ו"דן" ימשיכו, אבל להכניס עוד חברה, להכניס את "קונקס", כמו שעשית באשדוד? להכניס עוד מישהו שיפעיל את זה. כולם ירוויחו, קודם כול הנוסעים. שנית, אתה השר, כי אתה פותר את הבעיה, וכל החברות ירוויחו, הרי יש מקום לכולם. מה זה המונופול הזה, שעל הקו הזה עובדת חברה אחת?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אנחנו בוחנים, כפי שאמרתי, את כל הנושא הזה של התחבורה הציבורית. זה לא רק קו אחד שיש עליו שאילתות ושאלות. אני מקווה מאוד שבמחצית השנה הזאת נוכל להיות אנשי בשורה לגבי כל הסוגיה של רשות שמנהלת את התחבורה הציבורית במדינת ישראל באופן מטרופוליני. היום אין יד אחת מכוונת בכל הנושא של המטרופולינים המרכזיות במדינת ישראל בכל הקשור לתחבורה הציבורית. אני מקווה מאוד שכאשר נחליט על הקמת הרשות – או בעצם החלטנו ואנחנו עתידים לעשות את עבודת המטה שכרוכה בכך ותוקם הרשות – הניהול הזה יוסיף לרמת השירות שאנחנו נותנים לאזרחי ישראל, ובתוך כך גם לקווים שמשרתים את האוכלוסייה החרדית.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. אני חוזר, שאילתא מס' 820 של חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח; לפרוטוקול.
820. הבידוק הביטחוני בנתב"ג
חבר הכנסת דב חנין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007):
בעיתון "הארץ" מ-4 בדצמבר 2006 נמתחת ביקורת על התנהלות בעת הבדיקה הביטחונית בנתב"ג של מרצה מהאוניברסיטה העברית.
רצוני לשאול:
1. לפי אילו קריטריונים נקבע מי יעבור בידוק ביטחוני לפי הנוהל?
2. האם הליך הבדיקה מתועד במצלמות וידיאו כדי שניתן יהיה לחקור את תלונות הנוסעים, ואם לא – מדוע?
3. לנוכח התלונות המצטברות, מה ייעשה בנושא?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. יש לציין כי רשות שדות התעופה מבצעת את הליכי הבידוק הביטחוני בנתב"ג על-פי הוראות הגורם המנחה, שהוא במקרה זה שירות הביטחון הכללי.
עם זאת, בשל פניות דומות לשאילתא זו, הנחיתי את מנכ"ל רשות שדות התעופה להציג בפני תוכנית למניעת תופעת יחס משפיל או מבזה של נוסעים. עיקרי התוכנית הוצגו בפני, והיא כוללת הטמעת יחס שירותי בקורסי ההכשרה, תגבור יחידת בני המיעוטים ושימת דגש באופן כללי על נושא זה.
אך הבשורה הגדולה שאנו צפויים לה בתחום היא הפעלת מערכת HBS. מדובר במערכת לבידוק ביטחוני של כבודת הנוסע, אשר על-פי ההבנות עם השב"כ תופעל בצורה אחידה לכלל הנוסעים. הפעלת המערכת תחסוך זמן רב ותפחית במידה ניכרת את היחס שאתה מתאר.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1283 של חבר הכנסת עבאס זכור – לפרוטוקול.
1283. יחס מאבטחי חברות הטיסה הישראליות לנוסעים ערבים
חבר הכנסת עבאס זכור שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007):
ב-2 ביוני 2007 השאירו מאבטחי "ישראייר" בשדה התעופה שטוטגרט בגרמניה נוסע, שלטענתו התעללו בו והוא הושפל על-ידיהם, וסירבו להעלותו למטוס, אף-על-פי שהיה ברשותו כרטיס הלוך-חזור אשר קנה בישראל.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע מאבטחי חברות הטיסה הישראליות מתייחסים באופן שונה לנוסעים הערבים?
3. האם יש הוראות מיוחדות לגבי בדיקת הנוסעים הערבים לעומת נוסעים אחרים?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. יש לציין כי חברות התעופה הישראליות הן חברות מסחריות בבעלות פרטית. עם זאת, הליכי הבידוק הביטחוני בחברות הן על-פי הוראות והמלצות של הגורם המנחה, שהוא במקרה זה שירות הביטחון הכללי.
בהמשך לפנייתך, הנושא הועלה בפני מנהלי חברות התעופה, והובהרה להם ההנחיה שלי, שלפיה יש להעניק יחס שוויוני ובלתי מפלה לכלל הנוסעים. אני מאמין כי מדובר באינטרס משותף הן של חברות התעופה והן של הנוסעים להעניק יחס הולם, גם אם לעתים המציאות הביטחונית מכתיבה התייחסות מיוחדת במקרים מסוימים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1519 של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן – אינה נוכחת; לפרוטוקול.
1519. קיר אקוסטי בכביש מס' 4
חברת הכנסת אסתרינה טרטמן שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
הובא לידיעתי כי שר התחבורה הורה לחברה הלאומית לדרכים לבנות קיר אקוסטי בשכונת גיורא בגבעת-שמואל, בשל רעש וזיהום אוויר המגיעים מכביש 4. המשרד לאיכות הסביבה פרסם מסמך האומר כי "קיים מפגע קשה לתושבים הגרים בסמיכות". למרות זאת, עד היום לא נעשה דבר.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה בנדון?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. על-פי סיכום שלי בגבעת-שמואל מיום 12 בנובמבר 2006, הונחתה החברה הלאומית לדרכים לבצע סקר אקוסטי במקום – שכונת גיורא – ולהגיש אומדנים לביצוע הכביש. בשום שלב לא הוריתי לחברה הלאומית לדרכים לבנות קיר אקוסטי.
2. בנושאים אקוסטיים פועלת החברה הלאומית לדרכים על-פי הכללים והמדיניות שהותוו בהנחיות הוועדה הבין-משרדית לתקני רעש תחבורה מפברואר 1999. בהנחיות אלה נקבע כי רק אם מתוכננות לביצוע עבודות שיש בהן להעלות את מפלסי הרעש הקיים בלמעלה משלושה דציבלים יתוכנן מיגון אקוסטי, ורק לעבודות מסוג זה נקבעו קריטריונים אקוסטיים. היות שהחברה הלאומית לדרכים לא ביצעה לאחרונה כל עבודות הרחבה ליד גבעת-שמואל, לא חלה עליה חובה להקים מיגון אקוסטי כלשהו.
יש לציין כי ביצוע קירות אקוסטיים בניגוד לקריטריון זה הוא תקדים רחב היקף אשר לא יעמוד במבחן תקציבי לביצוע בכלל היישובים הדורשים מיגון אקוסטי טרם ביצוע הרחבה.
הרחבת דרך מס' 4 מקודמת תכנונית במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות. התכנון הסטטוטורי כולל נספח אקוסטי. פרויקט הרחבת דרך מס' 4 אינה נכללת לביצוע במסגרת תוכנית החומש של החברה.
כחלק מההליך התכנוני והכוונה להרחיב גם את המסלול ליד גבעת-שמואל בנתיב שלישי, הוחל בתכנון אקוסטי של מיגון לגבעת-שמואל בקטע הנדון. תכנון זה נעצר לאחר שהתברר כי אין מקום פיזי להקמת קירות אקוסטיים בצד הדרך עקב הימצאות רצועת קווי דלק צמוד לכביש. התברר כי האפשרות היחידה להרחיב את הדרך היא פנימה, על חשבון האי המרכזי. דא עקא שבמקום זה עובר קו המוביל הארצי, וחברת "מקורות" לא הסכימה לסלילת ההרחבה על גבי הצינור. מגעים שנמשכים כל העת מול "מקורות" טרם נשאו פרי.
באוגוסט 2007 נערך תיאום בין העירייה למנהל תחום נוף ואיכות סביבה בחברה הלאומית לדרכים. מועצת גבעת-שמואל ביקשה לבחון מיקום למיגונים האקוסטיים מחוץ לרצועת הדלק, על חשבון שטח ציבורי פתוח. טרם אותר על-ידי המועצה מקום שבו ניתן לבחון את ההיתכנות ואת היעילות האקוסטית של הקמת מיגון במקום זה.
רק לאחר זיהוי המקום ניתן יהיה להעביר אומדן לבחינת קידום הדרך. יש לציין כי הרחבת תוואי הדרך תביא לקביעת קריטריונים אקוסטיים חדשים. נכון להיום ביצוע מיגון אקוסטי לדרך אינו מתוקצב במסגרת תוכנית העבודה של החברה ולא מתוכנן להתבצע ללא הרחבת הדרך בתוואי גבעת-שמואל.
יש לציין כי לנוכח הקיצוץ התקציבי הנרחב בתקציב החברה, מחויבת החברה להשקיע בפרויקטי בטיחות, ולא בפרויקטים סביבתיים, שלהם אין היא מחויבת על-פי תקנות ו/או אי-ביצוע פרויקט לשדרוג התשתית.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1523 של חברת הכנסת שרה מרום-שלו – אינה נוכחת; לפרוטוקול.
1523. תו נכה שנתי
חברת הכנסת שרה מרום-שלו שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
כדי לקבל תעודת נכה לרכב, על הנכים להגיש מדי שנה בקשה חדשה למשרד הרישוי. הטיפול בבקשות אורך לעתים חודשים.
רצוני לשאול:
1. מדוע גם מי שהוכר כנכה לצמיתות על-ידי הביטוח הלאומי נדרש להגיש מדי שנה בקשה חדשה?
2. מדוע הטיפול בבקשות אורך זמן רב?
3. מדוע לא מועסקים רופאים נוספים כדי להתמודד עם העומס?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. מי שהוכר כנכה לצמיתות על-ידי הביטוח הלאומי לא בהכרח נדרש להגיש מדי שנה בקשה לתו נכה, ולמעשה רוב הנכים אינם נדרשים לחדש את התו מדי שנה. מדובר בסוג המוגבלות של הנכה. חידוש תקופתי של התו נדרש כאשר מטבע הדברים מדובר בנכות תקופתית. במקרים שמדובר בנכה שבעייתו העיקרית איננה הליכה ותנועה, או במקרים של חולי סרטן המקבלים טיפולים כימותרפיים, מונפק תו זמני לתקופה המומלצת על-ידי הרופאים, ובמקרים מסוימים מוארכת תקופת התו בהתאם למצב הבריאותי.
2. משך הטיפול הוא בין שלושה שבועות לחודש.
3. עד חודש נובמבר 2006 הועסק באגף הרישוי רופא אחד, וללא ספק עובדה זו יצרה צוואר בקבוק. משעמדתי על כך, הוריתי מיידית להעסיק רופאים נוספים. מחודש פברואר 2007 מועסקים באגף שלושה רופאים, ומדובר ללא ספק בשיפור השירות לאזרח. הדוחות מעידים על קיצור ניכר של זמן ההמתנה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1528, של חברת הכנסת קולט אביטל: פרסום עלוני בטיחות בעברית בלבד על-ידי רכבת ישראל.
1528. אי-פרסום עלוני בטיחות בערבית על-ידי רכבת ישראל
חברת הכנסת קולט אביטל שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
ב-21 באוגוסט 2007 פורסם כי רכבת ישראל פתחה במבצע הסברה בשכונות הקרובות למסילות ברזל לשם הגברת המודעות להתנהגות זהירה מצד התושבים. העלונים פורסמו בעברית בלבד, למרות קרבתן של שכונות ערביות לכמה מהמסילות המסוכנות בארץ – שכונת הרכבת בלוד, למשל.
רצוני לשאול:
1. מדוע לא פורסמו עלונים בשפה הערבית?
2. האם מאז כבר פורסמו עלונים בערבית?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני רוצה לציין שמיניתי את פרופסור פייצל עזאיזה לעמוד בראש ועדה ציבורית שמיפתה את כל ממשקי המגזר הערבי עם משרד התחבורה והמליצה על מספר רב של נושאים לטיפול לגבי המגזר הערבי בישראל. בין היתר המליצה הוועדה לשפר את נושא הפרסומים. כנגזרת מעבודת הוועדה, ולאחר שקיבלתי את המלצות הוועדה, הונחו כל היחידות והתאגידים שבשליטת המשרד לתקן את כל נושא הפרסום בעבור המגזר הערבי.
בהתאם לכך, רכבת ישראל עושה מאמצים רבים לפנות למגוון רחב של סוגי קהל במדינת ישראל במסגרת פניותיה לציבור, הן בקמפיינים פרסומיים, הן במידע המופץ והן במכרזים הרבים והמגוונים המתפרסמים מדי שבוע, לרבות פרסומים בשפה הערבית. כך, לדוגמה, הרכבת נוהגת לפרסם כל מודעת מכרזים אשר מפורסמת בעיתון ארצי בשפה העברית, גם בשפה הערבית. בנוסף, קיימים כמה ערוצי פרסום ומידע לציבור הנוסעים ולציבור הרחב. גם המוקד הטלפוני, גם אתר האינטרנט. בתקופה הקרובה נוכל לראות את השיפור של השירות לקהל הנוסעים אשר אינם בקיאים בשפה העברית על-ידי פרסום בכלל השפות, ובתוכן, כמובן, השפה הערבית.
הנחיתי שלא להגביל בתקציב את כל הסוגיה הזאת של הפרסום לאוכלוסיות שונות, ואני מקווה מאוד שהמדיניות הזאת תוכל לגשר על הפערים הקיימים. רק צריך לזכור שכל זה לא יכול להיעשות ביום אחד, זה תהליך, והתהליך הזה ייקח את הזמן שלו.
אני רוצה להוסיף ולומר בהקשר לנושאים שעלו כאן לגבי אותה ועדת חקירה פרלמנטרית, שגם קליטת עובדים מהמגזר הלא-יהודי היא חלק מהמדיניות של המשרד, ואנחנו פועלים לראות שאכן הדבר הזה נאכף ונעשה, על-פי המדיניות שנקבעה על-ידי ממשלת ישראל.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת לחברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
תודה, אדוני השר. קודם כול הרשה נא לי לברך על מינויו של פרופסור פייצל עזאיזה. הוא איש נאור, והתוספת היא חשובה מאוד למגזר הציבורי. עם זאת, הערה ושאלה: ההערה היא שהדבר הזה קרה בחודש אוגוסט. אני הגשתי את השאילתא באוקטובר, ומאז עברו כמעט חמישה חודשים עד שקיבלתי תשובה.
מיכאל איתן (הליכוד):
למה את מתלוננת? אנשים חיכו שנה ומשהו.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אני יודעת, גם אתה חיכית. אבל עדיין מותר לי להעיר, אף-על-פי שאתה חיכית יותר זמן.
שנית, פה דובר ספציפית על בטיחות של ילדים, ובטיחות של ילדים לא יכולה לחכות הרבה זמן, כי אם מסילת רכבת עוברת ליד יישוב שיש בו ילדים, ודווקא ילדים ערבים, צריך לעשות פעולה זריזה ומהירה כדי שהילדים האלה לא יהיו בסכנה. לא מדובר במדיניות כוללת, גורפת – שעליה אני מברכת. שאלתי היא אם נעשה משהו כדי לתקן את המצב הזה, שבו ילדים ליד פסי רכבת עלולים, חלילה, להידרס.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
לדעתי יש תחומים רבים מאוד שהם נגזרת של מדיניות, ואני חושב שנכון קודם להגדיר את המדיניות ואחר כך לטפל בכל התחומים, עם כל הרגישות שיש אצלי לכל סוגיית הבטיחות בדרכים, ובדגש בילדים. בנושא הזה של ילדים במגזר הלא-יהודי אנחנו עושים מאמצים עליונים, כולל תוכנית חירום, שהשקענו בה למעלה מ-20 מיליון שקלים בחודשים האחרונים, על מנת להביא לשיפור הבטיחות.
לשאלתך לגבי פרסום או אזהרה באזור מסילות הרכבת באזורים שבהם גרה אוכלוסייה ערבית: אנחנו נוכל לבחון את זה ולתת לך תשובה. אני חושב שנכון שכך ייעשה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1543, של חבר הכנסת מיכאל איתן, בבקשה. זאת תשובה משותפת לשני חברי כנסת, על שתי שאילתות.
1543, 1690. משרד הרישוי בפתח-תקווה
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
נודע לי כי במשרד הרישוי בפתח-תקווה נדרשים הנבחנים בתיאוריה להגיע למקום ביום הבחינה בשעות הבוקר המוקדמות כדי לקבל מספר שיאפשר להם להיבחן באותו יום, דבר הגורם למאבקים אלימים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה לפתרון הבעיה?
חבר הכנסת דוד טל שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007):
בחדשות ערוץ-2 פורסם כי מאות צעירים המבקשים להוציא טופסי תיאוריה, ולקוחות נוספים של המשרד, נאלצים להמתין כבר מהשעות הקטנות של הלילה עד לפתיחת משרד הרישוי בפתח-תקווה, משום שהוא היחיד המשרת את תושבי העיר כולה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע זה המצב?
3. מה ייעשה למניעת תופעה מבישה זו?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
במשרד הרישוי בפתח-תקווה מתקיימים נכון להיום מבחני נהיגה עיוניים, תיאוריה, פעם בשבוע בלבד, בימי רביעי, למשך זמן של שעות ספורות. הדבר נובע מאילוצי כוח-אדם, בדגש במצוקת בוחני נהיגה, אשר הם אלו שמעבירים את הבחינות, המבוצעות באופן ידני.
מחודש מרס אנחנו מעבירים את כל סוגיית המבחנים העיוניים ומבחני התיאוריה להפעלה באמצעות גורמים פרטיים. כלומר, אנחנו עוברים תהליך של הפרטה, באמצעות מבחנים ממוחשבים. במרכזים האלה ניתן יהיה לבצע מבחנים במשך כל שעות היום, ללא צורך להגיע בשעות לא שגרתיות, והשירות יופעל בכל הארץ.
אני יכול לבשר שבפתח-תקווה יופעל המרכז שלוש פעמים בשבוע, משעה 08:00 ועד שעה 19:00. המרכז בעיר יופעל בקניון "כיכר העיר" במרכז פתח-תקווה, וישפר גם את התנאים הפיזיים לעומת המצב הקיים, שבו הם מבוצעים באולם מעל תחנת דלק.
עם הפעלת המרכז יעברו מן העולם התופעות של הצפיפות, ההמתנה והדוחק. זה נכון לא רק לגבי פתח-תקווה, אלא לגבי רוב משרדי הרישוי שעסקו במבחני התיאוריה. למעשה מחודש מרס אנחנו עוברים לתהליך הפרטה כלל-ארצי בכל הסוגיה הזאת, ולכן גם פתח-תקווה תעבור שדרוג משמעותי בכל מה שקשור למבחני התיאוריה.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת לחבר הכנסת מיכאל איתן, בבקשה.
מיכאל איתן (הליכוד):
האמת היא שרציתי להתלונן על כך שהיתה סחבת. על-פי התקנון, תוך 21 יום חבר הכנסת זכאי לקבל תשובה על שאילתא, עם אפשרות לארכה של 14 ימים נוספים – סך הכול 35 יום, שזה בערך חודש. נאלצתי להמתין למעלה מארבעה חודשים עד שאקבל תשובה. אבל אני מתבייש להתלונן, כי ראיתי שאתה עונה היום על שאילתות שהוגשו לפני למעלה משנה. הרי בסוף אתה ממילא עונה. אם לא היית עונה והיית מתחמק, לא היה לי מה להגיד, אז לפחות אתה מרוויח. את השעות אתה ממילא צריך להקדיש לעניין, אז למה לא פעם אחת לחסל את כל הפיגורים ולעמוד בתקופות הזמן האפשריות?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
זה מה שאנחנו עושים היום.
מיכאל איתן (הליכוד):
לא. גם בפעם הקודמת שבאתי זה היה בפיגורים. אם כך, לא נשאר לי הרבה מה לשאול.
לגבי החלק השני, אתה אומר שהבעיה הולכת להיפתר, אז אני שמח מאוד. רק חומר למחשבה בדרך: היום, כשאנחנו רוצים להזמין כרטיסים לקולנוע, אנחנו יכולים להיכנס למחשב בבית, לסמן את המקום, להעביר את הכסף וכו'. אפשר היה באותה צורה להזמין גם מקומות לבחינות בתיאוריה, ובא לציון גואל.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
זה חלק מהתהליך.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1567 של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1567. כריית מנהרה בשכונת הרכבת בלוד
חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ו בחשוון התשס"ח (7 בנובמבר 2007):
בעיתון "הארץ" פורסם ב-29 באוקטובר 2007, שמשרדך הבטיח לכרות מנהרה בשכונת הרכבת בלוד לפני כשלוש שנים, לאחר ששמונה אזרחים נהרגו בעת חציית המסילות.
רצוני לשאול:
1. האם הדבר נכון?
2. אם כן – מתי תקוים ההבטחה ויושם קץ לאסונות במקום זה?
3. מתי תסתיים העבודה?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. בשכונת הרכבת בלוד מתוכננת כריית מנהרה. במסגרת כריית המנהרה תבוצע הפרדה מפלסית בכביש החוצה את המפגש. על-פי תוכנית העבודה שאותה ריכזתי לביצוע הפרדות מפלסיות בכל הארץ, הפרדה זו מוגדרת ברמת דחיפות 2, והיא תבוצע בהתאם. תוכנית העבודה של רכבת ישראל לשנת 2008 הוצגה בפני, ובמסגרת זו הושם דגש בצורך בהכללת העבודה במסגרת זו.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1691 של חבר הכנסת דוד טל – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1691. אפליית נכים בשירות המוניות
חבר הכנסת דוד טל שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007):
מהמוסף "סופשבוע" של "ידיעות אחרונות" ומתלונות שנתקבלו בעמותת "נגישות ישראל", נודע לי כי נהגי המוניות בישראל אינם עוצרים לנכים, ואם עצרו, הם אינם מפעילים מונה וגובים מחיר יקר מהמותר בחוק, בייחוד אם מדובר במונית מותאמת לנכים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה לביטול יחס זה אל הנכים בנסיעה במונית?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. נושא ההנגשה לנכים הוא נושא חשוב, הדורש טיפול ומעקב מתמידים מצד כל משרדי הממשלה. בישיבה שקיימתי עם ארגון הנכים, מעבר למענה מיידי על כל פניותיהם, הגדרנו ערוץ ישיר וחופשי ללשכת השר. במסגרת זו מעולם לא עלה הנושא של אפליה בשירותי מוניות. יש לציין כי אם הדברים שאתה מציין הם נכונים, מדובר במעשים בלתי חוקיים בניגוד לכל התקנות. ביקשתי לברר זאת מול הגורמים המקצועיים במשרד והוברר כי לא התקבלה כל תלונה בנושא.
הנוהל הוא כי עם הגיע תלונה מצד נוסע, התלונה נבדקת לפרטיה, ובמידת הצורך מועברת למשטרה לצורך הגשת כתב אישום. כשמדובר בנוסע מוגבל, ההתייחסות הינה ברגישות יתר.
2. מכל מקום, הנחיתי את גורמי המקצוע לרענן את המפעילים בשטח על אודות הנהלים של הסעת מוגבלים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1700 של חבר הכנסת דני יתום – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1700. ליקויי הבטיחות בנמל התעופה בן-גוריון
חבר הכנסת דני יתום שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007):
עיכוב מצדה של רשות שדות התעופה מנע הגעתה של משלחת מומחים בתחום בטיחות התעופה. כתוצאה מכך לא גובשה תוכנית חדשה להתמודדות עם ליקויי בטיחות הטיסה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה בנדון?
3. מה הוא לוח הזמנים לקידום תוכנית כאמור?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. ראשית אני מברך את חבר הכנסת על העלאת נושא חשוב זה לדיון בכנסת. אני סבור כי בכל נושא הבטיחות, ובדגש בבטיחות בדרכים ובתעופה, מדובר באחריות לחיי אדם, ולפיכך עלינו לעשות ככל יכולתנו להביא לידי בטיחות מקסימלית לאזרחים.
על-פי ראייה זו, עם קבלת הדוח של החוקר הראשי של משרד התחבורה לגבי תקרית שבה מטוס נוסעים של "איבריה" כמעט והתנגש במטוס של חברת "אל על", הוריתי על הקמת ועדה ציבורית בראשותו של אלוף במיל' עמוס לפידות. הוועדה פועלת בצורה נמרצת מדי שבוע, ואף הגישה לי את מסקנות הביניים שלה לפני כחודשיים. בימים אלו הוועדה משלימה את הדוח הסופי, אשר יוגש בסוף דצמבר.
עם קבלת תוצאות הדוח, התקבלה תמונה עגומה של מצב התעופה בישראל, אשר הוזנחה במשך עשרות שנים. על-פי תיאור הוועדה, בעוד שהבטיחות בתעופה בעולם התקדמה והשתכללה, מדינת ישראל הידרדרה אל מצב של העדר רגולטור מפקח, חסר משמעותי בתשתית חוקית שתתמוך במציאות התעופתית הבין-לאומית ופעילות בשדה תעופה צפוף, אשר איננו מתוכנן כראוי ואשר איננו עומד בסטנדרטים בין-לאומיים.
לנוכח תמונת מצב זו, כינסתי את המערכת לנוהל עבודה של חירום ליישום מסקנות הביניים של הדוח ולשיקום המערכות.
אני רוצה להדגיש כי ההנחיה שלי למערכת הינה להתייחס לכל תקרית של "כמעט אסון אווירי" כאילו האסון קרה, חלילה, ובהתאם לכך לגזור את רמת הדחיפות.
במהלך תקופה זו בוצעו הפעולות הבאות: א. חוק הטיס – הוכנה חקיקה ראשית מעודכנת, אשר תהווה פתרון מיידי להעדר חקיקה מתאימה. תזכיר החוק הופץ למשרדי הממשלה השבוע ויגיע לאישור הכנסת לאחר אישור הממשלה בעוד כשבועיים; ב. שיפור תשתיות בנתב"ג – בוצעו הזמנות רכש לשיפור תשתיות במגדל הפיקוח, שופץ המסלול. יצאה הזמנת רכש למערכת נחיתה ממוכשרת; ג. ליווי מקצועי של צוות ה-FAA – צוות של רשות התעופה האמריקנית, הוזמן לישראל. הצוות הציג בפני סקירה ראשונית של נושאים לטיפול. הנחיתי כי הצוות יגיע שוב לישראל בהקדם האפשרי לאחר ניתוח הממצאים הראשונים ויתחיל בעבודה לפתרון הבעיות בנתב"ג; ד. הוצאו מכרזים לאיוש כל התקנים ברשות התעופה האזרחית; ה. הוקצה תקציב של כמיליארד שקלים לטיפול בכל היבטי הבטיחות בנתב"ג, ובכלל זה הכשרת פקחים, תיקוני תשתית, תכנונים לשיפור המסלולים, שדרוג מגדל הפיקוח; ו. יישום מלא של דוח ה-ICAO – הדוח הצביע על כ-100 ליקויים בתחום התעופה בישראל. השבוע נבחר זכיין אשר יוביל את הפרויקט האדיר של תיקון הליקויים, שהם, כאמור, פרי הזנחה של שנים; ז. נקבע צוות עבודה בין משרד הביטחון למשרד התחבורה, אשר יטפל בכל הממשקים של התעופה האזרחית והצבאית. בכלל זה, הנחיתי כי העבודה תתמקד בפתרון המיידי לסוגיית המרחב האווירי של נתב"ג.
בנוסף, הוריתי לרענן את כל נוהלי החירום ולהציג בפני את התוכניות לרענון נוהלי הדיבור של פקחי הטיסה בנתב"ג. בתחילת 2008 נהיה במצב שבו כל הפקחים קיבלו רענון בנוהלי הדיבור ויתחילו את מסלול ההשתלמויות וההכשרות החדש.
אני מעדכן את הממשלה באופן קבוע בדבר הפעולות הללו, שכן הנושא הינו מרכזי וחשוב והאחריות לתיקון המצב היא של כולנו.
המלאכה בתחום הבטיחות בתעופה רק החלה, ויידרשו כמה שנים עד שישראל תעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות. עלינו להירתם לכך ברמת היום-יום, כיוון שמדובר במציאות קשה, המחייבת צעדים מיידיים ודחופים. גם עזרתכם כחברי הכנסת תידרש בשלב שבו נביא את תיקוני החקיקה על-פי המלצות ועדת-לפידות.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1707 – חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.
1707. צומת ניר-ישראל – ברכיה-הודיה
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007):
תושבי מועצה אזורית חוף-אשקלון הביאו לידיעתי, כי הכניסות ליישובים ברכיה והודיה מרוכזות בצומת אחד בכביש מס' 3, והתנועה במקום מהווה סיכון. בצומת זה, המוכר למשטרת ישראל, נגרמו כמה תאונות במקום בשל כך.
רצוני לשאול:
1. האם מוקד הסכנה בכביש זה ידוע למשרדכם?
2. אם כן – מה נעשה להבטחת הבטיחות בצומת?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1. הצומת 3/232, צומת הודיה–ברכיה, נמצא במסגרת רשימת מוקדי הסיכון של החברה הלאומית לדרכים. בצומת אירעו 27 תאונות דרכים בארבע השנים האחרונות, מתוכן ארבע תאונות דרכים בשנת 2006. אלה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
2. התוכנית של מוקדי סיכון, שהתחלנו בה בשנת 2007 – אנחנו ממשיכים בה גם בשנת 2008, בהשקעה של 200 מיליון שקלים בכבישים הבין-עירוניים. התוכנית של החברה לשנת 2008 כוללת את הסדרת הצומת באמצעות התקנת רמזור והסדרת מדרכה להולכי רגל בצד הדרומי, לאור פעילות הולכי רגל במקום. לכן אנחנו צפויים בשנה הזאת לברך על התיקון של הליקויים הבטיחותיים בצומת הזה.
הקמתי צוות של החברה הלאומית לדרכים, של המשטרה, אגף התנועה, של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והם מיפו 60 מוקדי סיכון שיטופלו בשנת 2008, ובהם גם הצומת הזה.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ראשית כול, אני מצטרף להערתו של חבר הכנסת איתן, כחבר הכנסת – בעיקר מהאופוזיציה – ששאילתות הן חלק מכלי העבודה שלו. אם אפשר לבקש מהשר שהתשובות תהיינה במסגרת הזמן שנקבעה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אבל אנחנו מטפלים בבעיות. מה שחשוב זה הטיפול בבעיה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אם השר לא יכול לעמוד בלוח הזמנים, אני מוכן להתחלף אתו. אראה לשר איך אפשר לעמוד. הייתי שר, ועמדנו.
משה גפני (יהדות התורה):
השר מסכים להיות ראש הממשלה ושתהיה שר התחבורה אצלו.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
שר התחבורה זאת בעיה, אבל נדבר על הדבר הזה. יש לי עוד כמה שאילתות, שקשורות לצמתים נוספים. אם השר ירשום לפניו את ההערה, שאני מבקש לקדם את התשובות.
הדבר הנוסף, אני רוצה להודות לשר על תוכן התשובה. זאת בשורה, שהשר אומר שב-2008 הצומת הזה יוסדר. יש לי רק בקשה, אם השר יסכים, שיבקש מאחד מעוזריו שברגע שהצומת יוסדר, אם אפשר להודיע לי, כי עד אז – – –
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
תוכל לנסוע ולראות.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני לא מזדמן בדרך לשדרות. אומנם אני עובר לא רחוק משם, אבל אם אפשר, שהשר ירשום לפניו שאני מבקש להודיע כשהצומת יוסדר, אז אוכל להסיר את הנושא הזה מסדר-היום. בסדר, השר? תודה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
שום בעיה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1728, של חבר הכנסת שמואל הלפרט.
1728. המלצות ועדת-סדן לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית
חבר הכנסת שמואל הלפרט שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007):
לפני כמה חודשים הקים שר התחבורה את ועדת-סדן לבדיקת הרפורמה בתחבורה הציבורית. הוועדה סיימה את עבודתה במהלך הקיץ ולפני כחודש הגישה את מסקנותיה לשר.
רצוני לשאול:
1. מדוע מתעכב פרסום מסקנות הוועדה?
2. מתי יפורסמו מסקנות הוועדה לציבור הרחב?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1–2. מיניתי בחודש מרס 2007 את פרופסור סדן לעמוד בראש ועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית. הצורך בהקמת הוועדה נבע משתי סיבות מרכזיות: א. תלונות של אזרחים על רמת שירות ירודה – והיינו עדים לכמה שאילתות דוגמת פתח-תקווה, מודיעין והשאר; ב. אי-עמידה מספקת במטרות שהוצבו כבסיס לרפורמה בתחבורה הציבורית – עלייה משמעותית במספר המשתמשים בתחבורה הציבורית ושיפור השירות למגזרים השונים.
במקומות שבהם עברה האחריות התפעולית למפעיל פרטי ניכרת בדרך כלל עלייה ברמת השירות הניתן לאוכלוסייה, וניכרת גם הורדה במחירי הנסיעה, שיפור תדירות הנסיעה ועלייה במספר הנוסעים ובשביעות הרצון של המשתמשים. עם זאת, יש כמה מקומות שבהם שירות התחבורה הציבורית הורע בצורה משמעותית, כמו פתח-תקווה, מודיעין ויישובים נוספים.
מטרות הוועדה היו לבחון את הרפורמה בתחבורה הציבורית ולהמליץ על המתווה הנכון להשגת מטרותיה. הוועדה הגישה את המלצותיה בתחילת חודש נובמבר 2007, ונוסח סופי שלהן הוגש בדצמבר. בסמוך להגשת המלצות הוועדה זומנה ישיבה עם חברי הוועדה, והמסקנות שלה הוצגו בפני. אין כל אמת בטענה שהמלצות הוועדה לא אומצו, שכן, כאמור, הן הוצגו בפני ומרביתן אומצו.
אנחנו נמצאים כעת בשלב של יצירת תוכנית עבודה לאור המסקנות וההמלצות. ההמלצות המרכזיות ישמשו אבני דרך משמעותיות בשיפור השירות לנוסע בתחבורה הציבורית.
הייתי מציין שתי המלצות מרכזיות, שקיבלתי אותן ואנחנו כרגע עמלים על הקמתן. אחת, הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית. הרשות הארצית תוקם בשיתוף משרדי הממשלה השונים. ההמלצה השנייה, שגם היא, כך אני מקווה, תוכל לבוא לידי ביטוי ב-2008, היא הקמת רשויות מטרופוליניות בגוש-דן, בחיפה, בירושלים ובבאר-שבע. זה ייעשה בתיאום עם ראשי הרשויות. הרשות הזאת תהיה רשות ניהול של התחבורה הציבורית בראייה מטרופולינית, כפי שנהוג במדינות המערב. זאת אולי המסקנה העיקרית, ואני מקווה שבדרך הזאת נוכל ליצור שילוביות מרבית בין כל גורמי התחבורה בעתיד באזורים המטרופוליניים של מדינת ישראל.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת, בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני השר, לאחרונה פורסם שמשרד התחבורה החליט, משום-מה, להאט את ההפרטה של התחבורה הציבורית, אף שהוכח מעל לכל ספק שההפרטה היא האמצעי היחיד לפתרון הבעיות בתחבורה הציבורית, להורדה דרסטית של המחירים, עד ל-50% – כפי שהדבר הוכח – ולשיפור הנוחות והתדירות של הנסיעה. אני לא יכול להבין מה הסיבה, מי עומד מאחורי המסקנה או הכוונה להאט את ההפרטה בתחבורה הציבורית.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני חושב שאין שחר לאמירה הזאת. אני לא מכיר החלטה כזאת, וכל מה שאמרתי קודם לגבי מסקנות ועדת-סדן – ההמלצות הפוכות לחלוטין: להאיץ את התחבורה הציבורית, כולל תהליכים של ניהול מרכזי וכולל תהליכים של ביזור והפרטה. אני חושב שאין שום אמירה כזאת. אני לא יודע מי אמר אותה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
ככה התפרסם בכלי התקשורת.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני לא יודע איזה כלי תקשורת. אני לא אחראי למה שמפורסם בכלי התקשורת. אני רק אומר לכם שקיבלתי את המלצות ועדת-סדן, וביניהן יש גם המלצה על הסדרה של כל סוגיית ההפרטה, בתיאום עם חברות התחבורה הציבורית, ואת זה אנחנו הולכים לעשות.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
האם תהיה מוכן להאיץ את ההפרטה?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני לא יודע מה זה להאיץ. אנחנו עכשיו עובדים על תוכנית עבודה שיהיה בה לוח זמנים סדור. לוח הזמנים הזה יפורסם, התוכנית תפורסם. אין כאן סודות, אני לא מתכון להסתיר מאף אחד שום דבר. נכון שזה לא יקרה בחודש אחד וגם לא בשנה אחת. זה ייקח זמן. אנחנו עובדים עכשיו על ה"גנט", על לוח הזמנים, עם הנקודות המרכזיות לפעולה בשנת 2008 ובתחום הרב-שנתי. אמרתי קודם שניהול מטרופוליני ורשות רגולטיבית לתחבורה הציבורית הם שני היעדים המרכזיים, והם יצאו לדרך בשנת 2008.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1732 של חבר הכנסת דוד טל – אינו נוכח; לפרוטוקול. שאילתא 1751 של חבר הכנסת דני יתום – אינו נוכח.
1732, 1751. כבישי אגרה
חבר הכנסת דוד טל שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007):
נודע לי כי משרד התחבורה מתכוון להפוך קטעי פריפריה של כביש חוצה-ישראל לכבישי אגרה. תושבי הדרום והצפון יאולצו לשלם אגרה או לנסוע בכבישים מסוכנים ולא מתוחזקים. לציבור זה אין אלטרנטיבה בדמות תשתית תחבורה ציבורית מפותחת באזורם.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע תיעשה הבחנה בין תושבי הצפון והדרום לבין תושבי המרכז?
3. האם זו הדרך הנכונה לטפל בבעיית הכבישים?
חבר הכנסת דני יתום שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007):
פורסם כי המשרד מתעתד להפוך קטעים מכבישים בפריפריה – דרום וצפון – לכבישי אגרה. החשש הוא כי כתוצאה מכך אלו שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם ייסעו בכבישים לא מתוחזקים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם יש תקציב בסך 26 מיליארד לצורך תחזוקת כבישים?
3. אם כן – מדוע קטעים אלו אינם מתוחזקים במסגרת התקציב המוקצה לכך?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
למשרד אין כל כוונה להפוך כבישים בפריפריה לכבישי אגרה.
הכביש היחיד שסוגיית אחזקתו נמצאת בדיון הינו כביש חוצה-ישראל בקטע שבין מחלף נחל-שורק לקריית-גת, ובהמשך עד חירבת-מאחז. על הפרק עומדות שתי אופציות. האחת – כי האחזקה בקטעים אלו תיפול על חברת מע"צ במסגרת תקציב האחזקה המוגבל שלה, כ-60 מיליון ש"ח בשנה. האפשרות השנייה היא כי תיגבה אגרת אחזקה נמוכה, ברמת השקלים הבודדים, אשר תיגבה על-ידי חברת "דרך ארץ", והחברה תתחזק את הכביש ברמה של כל כביש חוצה-ישראל.
לצורך תחזוקת כבישים עומדים לחברה הלאומית לדרכים, לפרק הזמן של החומש הקרוב, כ-200 מיליון ש"ח לשנה. מתוך תקציב זה כבר מוקצים כ-1 מיליארד ש"ח לטיפול בכבישים בסדר חשיבות לאומית כגון כבישים בסיכון גבוה, מוקדי סיכון וכביש הערבה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1740, של חבר הכנסת זבולון אורלב: איחורים ברכבת ישראל. בבקשה.
1740. איחורים ברכבת ישראל
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007):
לאחרונה קיבלתי תלונות על ריבוי האיחורים ברכבת ישראל והנזקים שנגרמים בגין איחורים אלה למשתמשים ברכבת.
רצוני לשאול:
1. האם קיים במשרדך מידע על האיחורים ברכבת ישראל?
2. אם כן – מה הוא המידע המפורט בנושא?
3. אם לא – מה ייעשה כדי שרכבת ישראל תמסור מידע מפורט לציבור?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
רכבת ישראל אכן לא הקפידה במשך תקופה ארוכה, הייתי אומר אפילו שנים, על כל הנושא של לוחות הזמנים. אני חושב שהדבר הזה נעוץ בשני גורמים מרכזיים. האחד, תהליכי הפיתוח של הרכבת, סלילת קווים חדשים, הכפלות מסילה. אלה כולם מטילים עומס, בכל סוגיית מתן השירות, יחד עם ההתפתחות של הרכבת. הדבר השני הוא התרבות הניהולית של רכבת ישראל.
אני חייב לומר שמשעה שהתחלף המנכ"ל – הוא פועל זה שלושה חודשים – הדבר הראשון שהנחיתי אותו לעשות זה להקפיד על איכות השירות, בדגש בעמידה בלוח הזמנים. בשנת 2007 נסעו 31 מיליון אזרחים ברכבת ישראל. היעד שלנו ב-2010 הוא להגיע עד כדי 60 מיליון. המשמעות של המספרים הללו היא שרבים מאזרחי ישראל, סדר יומם נקבע על-פי לוח הזמנים של הרכבת.
בחודשים האחרונים אני רואה עלייה ברמת הדיוק. אם היום תיכנס לרכבת ישראל תראה שעל הלוחות האלקטרוניים בכל מקום מופיעה רמת הדיוק היומית, השבועית והחודשית. מנכ"ל רכבת ישראל הונחה על-ידי להעביר דוח חודשי, כאשר היעד לשנת 2008 הוא להגיע לרמת דיוק של למעלה מ-90%. בחודשים האחרונים יש עלייה ברמת הדיוק מ-70% ללמעלה מ-80%, ואני מקווה שנוכל לגעת גם ברף של ה-90%.
הבעיות העיקריות הן, כפי שאמרתי, עקב הפעילות המאוד אינטנסיבית בכמה קווים, של הכפלות מסילה והקמת הפרדות מפלסיות. אנחנו עובדים היום על 30 הפרדות מפלסיות בפועל בכל האתרים בישראל. קשה לראות את זה, אבל כל מי שנוסע קרוב למסילה יכול לראות את ההתפתחות המשמעותית של ההפרדות המפלסיות במפגשי כביש–מסילה. במקביל, תרבות הניהול.
אם אנחנו נדע למצוא את נקודת האיזון הנכונה בין שני הדברים הללו, אני מקווה מאוד שרמת הדיוק אכן תעלה. קיבלתי באופן אישי הרבה מאוד הערות על הזמינות ועל הדיוק של הרכבת, ואנחנו מתכוונים להעלות את הרמה למען שירות טוב יותר לאזרחים.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני השר, תודה על התשובה, אבל היא לא עונה בדיוק על השאילתא ששאלתי, כיוון שאותם מתלוננים ניזוקו כתוצאה מהאיחורים שלא היו ידועים מראש. דווקא מפני שהשר אומר שחלק מהמרכיבים לאיחורים הם בעיות הפיתוח, הבעיות ידועות. אפשר לאתר את אותם קווים שבהם יש איחורים פחות או יותר קבועים. אגב, זאת התלונה. אז אנשים מסדרים את סדר-היום שלהם, קובעים פגישות, נכנסים להתחייבויות מתוך ידיעה שצפוי בקו הזה איזה איחור ממוצע של כך וכך זמן, ועל-ידי כך לא פוגעים. לכן, העניין של מסירת המידע לציבור – לו בכל תחנה, באותו לוח אלקטרוני שהשר מציין, היה נמסר לציבור מה הצפי לגבי האיחורים. אנשים נכנסים לרכבת ולא יודעים מתי הם מגיעים, זאת הבעיה העיקרית. לכן, אני חוזר לשאלתי השלישית: האם יש דרך והאם השר מוכן להנחות שתהיה דרך כזאת ושלציבור יהיה מידע בדבר האיחורים הצפויים? תודה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
חלק מהאיחורים הם בלתי נצפים בגלל תקלות כאלה ואחרות במסילה ובקרונות, בקטרים וכן הלאה. חלק מהאיחורים הם כן נצפים. אני לא הבנתי את השאילתא באופן הזה, אבל אני מוכן לבדוק אם אנחנו יכולים – אנחנו מודיעים לציבור, מעל גלי האתר, על שיבושים שקיימים בקווי רכבות. מעת לעת אתה יכול לשמוע שקו רכבת מסוים מאחר או מתעכב או לא מופעל בזמנים נתונים ונקובים, בשל העבודות שנעשות באותם קווים. אני מוכן לבדוק את הדרך להודיע בזמן אמת – זאת כוונתך, האם אפשר להודיע בזמן אמת על איחורים? אני חייב להתייעץ בעניין הזה עם אנשי הרכבת, ואם יש דרך כזאת, אנחנו נעשה את זה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1759, של חבר הכנסת משה גפני: אי-מתן פטור מתשלום אגרת רישוי לנכה ברכישת רכב דרך ליסינג מימוני.
1759. אי-מתן פטור מתשלום אגרת רישוי לנכה ברכישת רכב דרך ליסינג מימוני
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י' בטבת התשס"ח (19 בדצמבר 2007):
נכה הזכאי לפטור מתשלום אגרת רישוי רכש רכב בליסינג מימוני מחברת "ניו קופל". הרכב רשום על שם "ניו קופל" וניתן אישור שהרכב נמסר לשימושו הבלעדי של הנכה. הרכב רשום כרכב הנכות של הפונה במשרד הרישוי.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה כדי לאפשר לנכה הרוכש רכב מליסינג קבלת פטור מאגרת רישוי?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
2-1. פטור מאגרת רישוי ברכישת רכב יכולה להיות בשמו של הנכה בלבד. במקרה שחברת הליסינג משכירה לנכה את הרכב אין אפשרות לתת את הפטור, שכן הרכב לא נרשם על שמו. במקרה שמוגשת אסמכתא המעידה על שימוש ברכב, משרד הרישוי מנפק תו נכה על מספר הרכב. במקרה שהזכאי לפטור יגיש מסמכים שבהם רשום הרכב על שמו, ניתן יהיה להעניק לו את אגרת הרישוי. נוהל זה עולה בקנה אחד עם השכל הישר וגם עם כל מה שקשור למתן השירותים לנכים בישראל.
הבעיה עם חברות הליסינג, שאתה לא יכול לרשום את הרכב על שמו. אבל אם תהיה אסמכתא שמעידה, אפשר יהיה לטפל בזה במשרד הרישוי.
היו"ר יצחק זיו:
בבקשה, שאלה נוספת.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, היות שאמרתי בשאילתא הקודמת שעבר זמן רב עד התשובה, בשתי השאילתות הנוכחיות אתה עונה במהירות. לא מכבר פנה אלי נכה בעניין הזה. הוא כתב לי, והוא גם דיבר אתי: אילו הייתי רוכש רכב באמצעות הלוואה מהבנק, הרכב היה נרשם על שמי והייתי פטור מאגרת רישוי. יש שתי אפשרויות, במקרה הזה, שאדם קונה רכב באמצעות הלוואה: הוא יכול לעשות את זה או באמצעות הליסינג או באמצעות הלוואה מהבנק. בהלוואה מהבנק זה רשום על שמו. בליסינג החברה רושמת את זה על שמה, אבל זה לשימושו הבלעדי של הנכה. השכל הישר, אמרת, אדוני השר – צריך להפעיל אותו במקרה הזה. אנחנו חברי הכנסת נוסעים בכלי רכב שהם מליסינג. זה לא על שמנו אבל זה שלנו, אנחנו משתמשים בזה כל הזמן. למה זה לא יכול במקרה הזה של נכה?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אמרתי, אם הוא יוכל להביא אסמכתא – – –
משה גפני (יהדות התורה):
שזה לשימושו הבלעדי?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
כן, שזה לשימושו בלעדי, אפשר יהיה לתת לו את זה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1761, של חבר הכנסת משה גפני: הפסקת העבודות להרחבת כביש מודיעין–לטרון.
1761. הפסקת העבודות להרחבת כביש מודיעין–לטרון
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י' בטבת התשס"ח (19 בדצמבר 2007):
העבודות להרחבת כביש מודיעין–לטרון שהחלו לפני כמה שנים הופסקו. הנתיב הנגדי עומד בשיממונו בזמן שלכביש הקיים יש תשתית לקויה בשדה הראייה והוא מסוכן מאוד. במקום מתרחשות תאונות מדי יום.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה לזירוז פתיחת הכביש החדש?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
טוב, גם זה מ-19 בדצמבר.
משה גפני (יהדות התורה):
זה בסדר.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
יש כאלה שאנחנו עונים עליהן מהר יחסית.
1–2. אני רוצה לומר על הסוגיה הזאת של המשך העבודות בכביש לטרון – לפי הבדיקה שאני עשיתי, עם גורמי המקצוע, בלוח הזמנים הנוכחי משעה שהוצגה השאילתא, הכביש הזה נסלל על-ידי משרד השיכון, ולא על-ידי משרד התחבורה, ויש צורך בשיקומו. לאור השאילתא הזאת כנראה היו פניות דומות. בסיכום שהיה עם משרד השיכון, משרד השיכון מתכוון לשקם אותו ממקורותיו התקציביים, ואני ממליץ שאנחנו נעקוב ונראה שאכן זה מתבצע.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאלה נוספת.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מודה לך על התשובה. אתה, שנאבק בכל הכוח כנגד כל התופעות של הפסקת עבודות שיכולות לגרום לכך שגשרים לא ייבנו וכבישים לא ייסללו – המקרה הזה, כמו מקרים אחרים, מה שהתפרסם בעיתון, שבצומת גלילות הפסיקו עבודה על גשר בגלל חוסר תקציב. תראה, אנחנו נמצאים במצב בלתי נסבל. אני נוסע הרבה פעמים – אני נוסע בכביש הזה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
בגלילות זה נפתר. אני ראיתי את זה בעצמי. אני טיפלתי בזה מייד. יש דברים שבהם אני לא ממתין לשאילתות של חברי הכנסת.
משה גפני (יהדות התורה):
לא הגשתי על זה שאילתא. סתם, היות שאתה אמרת – המקרה הזה, כמו מקרים נוספים, בכבישים שבהם יש תאונות – כביש מודיעין–לטרון הוא כביש שיש בו תאונות. הוא כביש שנוסעים בו הרבה. כל אלה שרוצים לעבור מהצד הזה של מודיעין, מודיעין-עילית ומקומות אחרים – בכביש הזה יש הרבה תאונות. אותו דבר בכביש לבית-שמש. אני חושב שארבעה שרי תחבורה אני שואל את אותה שאילתא.
היו"ר יצחק זיו:
זה לא קשור לשאלה.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר, אדוני השר.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אנחנו נעקוב.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1770, של חבר הכנסת ואסל טאהא: כניסות ויציאות מכפרים בכביש ואדי-עארה.
1770. כניסות ויציאות מכפרים בכביש ואדי-עארה
חבר הכנסת ואסל טאהא שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י' בטבת התשס"ח (19 בדצמבר 2007):
לכמה כפרים הגובלים בכביש ואדי-עארה, שהוא כביש הגישה היחיד אליהם, אין כניסה מסודרת לכפר המאפשרת יציאה ממנו לכל הכיוונים. אחד מהכפרים הוא ביאר, הקרוב לצומת מי-עמי. תושביו נאלצים לנסוע מרחק גדול כדי להסתובב ולהיכנס לכפרם.
רצוני לשאול:
1. האם מתוכננת כניסה רב-כיוונית מסודרת לביאר?
2. האם יש תוכניות לשינוי תוואי כביש ואדי-ערה?
3. אם כן – מה הן?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1. אני רוצה לומר שכביש ואדי-עארה, כביש 65, הוא כביש בין-עירוני, וקיימת הנחיה למרחקי מינימום בין צמתים מרומזרים בכבישים בין-עירוניים על מנת לאפשר זרימת תנועה לאורך הציר. לנוכח הסכנה הבטיחותית בפניות מלאות בכביש מסוג זה ולנוכח חוסר היכולת להקים רמזור, הוחלט על פניות ימניות בלבד בצומת האמור.
2–3. לנוכח מצוקת התנועה בכביש הזה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שוקד בימים אלו על כמה פרויקטים בכביש 65. בטווח הזמן המיידי אנחנו עובדים במסגרת מוקדי סיכון, כפי שהסברתי קודם, על כ-60 אתרים או אזורים לשנת עבודה 2008, ומתוכננת הסדרה של כמה צמתים לאורך כביש ואדי-עארה וצומת ביאר. בכל העבודות מתוכננות סגירת מפרדות ומניעת אפשרות לפנייה מלאה בצמתים לא מרומזרים.
בטווח הארוך מתוכנן ביצוע של מחלפונים לאורך הכביש. הכוונה היא להעביר בהקדם לות"ל – ועדה לתשתיות לאומיות – את התוכנית של המחלפונים בשנת 2008. צריך לזכור שזאת תוכנית עתירת משאבים. אני מאמין שריכוז המשאבים והמאמצים שהצגתי כעת יתגברו בצורה משמעותית את הבטיחות בכביש וישפרו משמעותית את השירות לתושבי האזור. אין דרך כל כמה מאות מטרים או קילומטרים ספורים להציב רמזור, שכן זה נוגד את ההיגיון התחבורתי והתעבורתי בכבישים בין-עירוניים.
עם זה, לטווח הארוך זה מחלפונים, לטווח הקצר זה הסדרה של מוקדי סיכון באותם צמתים שיש בהם בעיה בטיחותית, ואכן, יש כמה צמתים כאלה בוואדי-עארה, והם יטופלו בשנת 2008 במסגרת 60 מוקדי הסיכון שהזכרתי קודם, בתקציב של כ-200 מיליון שקל.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאלה נוספת.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני השר, כפי שאתה יודע, הכניסות והצמתים לכפרים הערביים הם מאוד מסוכנים. חלקם הוסדר, וזה הפחית את התאונות הקשות והפחית את התאונות בכלל בכל הארץ, כתוצאה מהסדרת הצמתים האלה. יש צמתים מאוד מסוכנים שהועלו בפניך, כגון ואדי-ערה, שאני כבר שמעתי את התשובה, וצומת ג'דידה-מכר, שלפני יומיים עברתי משם, ומול עיני ראיתי תאונה מאוד קשה שהיו בה פצועים. כמעט לא עובר שבוע בלי תאונות בצומת הזה. כבודו הבטיח שהצומת הזה יוסדר, והוא מודע לסכנות הטמונות שם. האם בכוונת המשרד השנה לבצע ולהסדיר את התנועה?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אמרתי קודם שכן. אמרתי שאנחנו הולכים לטפל במוקדי הסיכון בוואדי-עארה גם בשנת 2008 – זה בטווח הקצר. בטווח הארוך זה מחלפונים. אנחנו לא נוכל להקים רמזורים בכל אותם אתרים. האמן לי, אני מכיר אותם. אני נוסע בוואדי-עארה לא מעט. לכן, בטווח הקצר זה הסדרת בטיחות, נדמה לי שבקרוב של שני צמתים בוואדי-עארה. בטווח הרחוק זה מחלפונים. רק צריך לזכור שמחלפונים זה תקציבי עתק, ואני לא מאמין שזה יקרה בשנה הקרובה. יש תוכנית שבה יש עשרות מחלפונים שאנחנו רוצים להקים על מנת לפתור את בעיות הבטיחות, עם דגש על זרימת התנועה. אנחנו נידרש לקבוע סדרי עדיפויות ואנחנו עובדים עליהם בשנה הנוכחית. אני מאמין שתהיה לנו תוכנית סדורה לקראת 2009.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1774, של חבר הכנסת אברהם מיכאלי: ייקור מחירי הטיסות עקב ייקור מסי הנמל.
1774. ייקור מסי הנמל ומחירי הטיסות
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י' בטבת התשס"ח (19 בדצמבר 2007):
פורסם כי ייתכן ששוב יתייקרו הטיסות מישראל, וזאת בשל החלטת משרדך להכפיל את מסי הנמל בנמל התעופה בן-גוריון, אשר לא עודכנו מאז 1991 .
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – בכמה יתייקרו מסי הנמל ומי קבע זאת?
3. בכמה יתייקרו הטיסות?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אנחנו עוסקים כיום בתוכנית רב-שנתית לנמל התעופה בן-גוריון. אני הייתי ב-13 באוקטובר של השנה החולפת, וסיכמנו את תוכנית העבודה הרב-שנתית. אני רוצה לומר שבמסגרת תוכנית העבודה הרב-שנתית תחום הבטיחות בתעופה, שהוא תחום אשר הוזנח לצערי מאז קום המדינה – אנחנו נכנסים לראשונה לתוכנית סדורה ומקיפה, רב-שנתית, על-פי המלצות של ועדת-לפידות – האלוף במילואים לפידות, מפקד חיל האוויר לשעבר, וההמלצות של ה-FAA, ויישום תיקון ליקויים על-פי ממצאי ה-ICAO. מדובר כאמור בתהליכים שיתמשכו שנים. כרגע התוכנית היא תלת-שנתית. אני מקווה שבמסגרת התוכנית התלת-שנתית וההשקעה של 550 מיליון שקל מתקציבי הרשות, אנחנו נוכל לטפל בכל סוגיית הבטיחות.
מעבר לכך, אנחנו משקיעים גם בתחומים שקשורים במכשור – בטיפול במגדל הפיקוח בסוגיה של הכשרת הפקחים. אני הנחיתי להקים גם קרן ייעודית לבטיחות בתעופה. כפי שאמרתי קודם, הקרן הזאת – אנחנו כרגע עובדים בעבודת מטה לראות כיצד נממן אותה סופית. עקרונית, היא תמומן על-ידי העלאת אגרות. אני רוצה לומר שאגרות התעופה לא עודכנו משנת 1991, למעלה מעשור וחצי. האגרות שמשלמים בנמל התעופה בן-גוריון הן מהנמוכות בעולם, ודאי יחסית לשירות שמקבלים.
במקביל לתהליכים שאני תיארתי, ממשלת ישראל, בהובלת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, פעלה ליישום של פתיחת השמים. חברת "אל על" לראשונה ויתרה על מעמדה כמוביל נקוב. המשמעות המיידית היא מתן אפשרות לחברות ישראליות להיכנס מיידית לשישה יעדים מרכזיים. את פריס כבר העברנו ל"ארקיע", ואנחנו ממתינים לפתוח את לונדון, מדריד, ברצלונה ומוסקבה. הגברת התחרות בין המפעילים השונים ללא ספק תוביל לירידת מחירי כרטיסי הטיסה, בהתחלה עד כדי 15%-10%, ואני מאמין שבעתיד אף קרוב ל-30%-25%.
1–3. ייקור האגרות – מדובר בכ-15 דולר בקירוב. אנחנו עדיין לא הגענו לסיכום בסוגיה הזאת. אבל בכל דרך, היא תהווה לכל היותר אחוזים בודדים ממחיר הכרטיס. אני לא מאמין שזה ישפיע על הצרכן, שכאמור ייהנה מהוזלה משמעותית מאוד במחיר הכרטיס.
אנחנו חייבים למצוא את הדרך לגשר על הפערים הבטיחותיים בתוכנית מקיפה ורב-שנתית שאנחנו עמלים עליה. התוכנית הזאת, נדרשים לה למעלה ממיליארד שקל. כמחציתה כבר ממומנת על-ידי רשות שדות התעופה, והחלק האחר, בראייה רב-שנתית, ימומן חלקית על-ידי אגרות.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת, בבקשה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני השר, תודה. אכן, באמת פורסם שהאגרות בישראל הן מהנמוכות ביותר בעולם, ואולי מהסיבה הזאת קשה לבוא בטענות למה מעלים את האגרה הזאת. אדוני השר, עם זאת, אני מבין שכל חשיבתך ומטרתך באמת להגביר את הבטיחות בשדה התעופה, ותבורך על כך. יחד עם הבטיחות, שהיא באמת חשובה – ציינתי את זה גם קודם בדקת הנאום – לאחרונה באמת פורסם על הרעש שחוזר כנראה ליישובים מסביב לשדה התעופה, בגלל שאדוני השר או משרד התחבורה התירו טיסות לילה מחדש. זה מאוד מאוד מטריד את התושבים. יש מאות אלפי תושבים סביב שדה התעופה שכנראה הדבר הזה לא ייתן להם מנוח בלילה, אדוני השר.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת מיכאלי, שאלה נוספת היא באותו נושא, ולא בנושא אחר.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
בכל אופן, ברשותך, אני אענה, אדוני היושב-ראש. אנחנו מטפלים גם בסוגיה הזאת. אנחנו בקשר עם כל ראשי הרשויות. הם היו אצלי לפני כחודשיים, ואנחנו סיכמנו שנעביר להם את לוח הטיסות המעודכן לאחר שאנחנו נסכם אותו עם חברות התעופה השונות. כל מה שנעשה יהיה על דעת ראשי הרשויות, ומתוך רצון להקל עד כמה שניתן על האזרחים בכל סוגיית טיסות הלילה. אנחנו לא הולכים לפתוח את הלילה לטיסות. אנחנו כן הולכים לקבוע חלונות מסוימים מאוד, לגבי מספר יעדים מצומצם, שבהם אם לא נעשה את זה לא נוכל לתת שירות לאזרחים שרוצים להגיע ליעדים האלה. לכן, אנחנו נצטרך למצוא את נקודת האיזון בין שתי הסוגיות הללו, ולנגד עינינו עומדות קודם כול שלוותם ומנוחתם של אזרחי מדינת ישראל בשעות הלילה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1781, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור: הסטת משאיות לכביש 443.
1781. הסטת משאיות לכביש 443
חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י' בטבת התשס"ח (19 בדצמבר 2007):
לאחרונה פורסם כי בכוונת משרד התחבורה לאסור נסיעת משאיות בכביש מס' 1 בשעות 06:00-–10:00. החשש הוא כי החלטה זו תכביד את העומס בכביש 443, תגרום למעבר משאיות ורכב כבד דרך שכונות העיר מודיעין ותסכן את הילדים והתושבים, תאיץ את הבלאי בכבישים ותגרום לרעש, לזיהום אוויר ולפקקים שמהם יסבלו בעיקר תושבי מודיעין.
רצוני לשאול:
1. האם הובא בחשבון הנזק העלול להיגרם מההחלטה?
2. מה ייעשה כדי למנוע את הנזק?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני חושב שהסוגיה הזאת כבר באה על פתרונה, משום שההחלטה שמתייחס אליה חבר הכנסת מיכאל מלכיאור התקבלה במסגרת החלטת ועדת שרים לאיכות הסביבה ולחומרים מסוכנים בראשות השר להגנת הסביבה בספטמבר 2007. היא היתה יוזמה של המשרד להגנת הסביבה. הוחלט להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לצאת בפיילוט שלפיו תיאסר נסיעת רכבים כבדים בכביש מס' 1.
הגורמים של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ציינו במהלך הדיונים כי פרויקט דומה נוסה בעבר ללא הצלחה. מכל מקום, לאחר פניית השר להגנת הסביבה, הנחיתי את גורמי המשרד להשעות את הניסוי בשלב זה, לנוכח פניות אל השר להגנת הסביבה וגם אלי מצד תושבים, מצד משטרת ישראל ומצד גורמים נוספים. אנחנו בכל זאת נרצה להגביל לשעות מספר, בלי להעביר את המשאיות וכלי הרכב לכביש 443. נרצה לעשות ניסוי כלשהו של הגבלת תנועת משאיות בשעות העומס, בעיקר בבוקר, בכביש מס' 1, בכניסות לירושלים, ואולי למצוא דרכים אחרות להכוונה לשעות אחרות ביממה. אבל כרגע, אותו ניסוי שהוחלט עליו בוועדת השרים לאיכות הסביבה, לאחר פניות גם של אזרחים, גם של המשטרה וגם של גופים נוספים, גם אליו וגם אלי – אנחנו החלטנו שאת הניסוי הזה של העברת משאיות במקום בכביש מס' 1 דרך כביש 443 אנחנו מקפיאים בשלב זה.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
מקפיאים – – –
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1796 של חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1796. ביטול קמפיין חוצות על-ידי חברת "אגד"
חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ד בטבת התשס"ח (2 בינואר 2008):
פורסם בכלי התקשורת כי חברת "אגד" ביטלה קמפיין חוצות נגד ראש הממשלה משיקולים פוליטיים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם זה חוקי?
3. מה ייעשה בנדון?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה נמסרה לפרוטוקול)
1–3. למשרדנו אין כל מידע על הקמפיינים המתוכננים או המבוטלים של "אגד". הפרסום על גבי האוטובוסים הוא באחריות החברות המפרסמות בלבד. עם זאת, עד כמה שהדבר תלוי במשרד התחבורה, עמדתנו היא שאין לפרסם פרסומות פוגעניות לחלק כזה או אחר מן הציבור על גבי אוטובוסים, אשר תפקידם לשרת את כלל האוכלוסייה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1804, של חבר הכנסת יעקב מרגי – לפרוטוקול.
1804. סלילת כביש 40
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ז בטבת התשס"ח (26 בדצמבר 2007):
במסגרת תוכנית העבודה של משרד התחבורה, תוקצב כביש 40, בקטע מצומת גורל עד צומת אוהלים, להרחבה לארבעה נתיבים במסגרת התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב והגליל.
רצוני לשאול:
1. משרד האוצר טוען שהעביר את התקציב למשרד התחבורה. האם הגיע התקציב למשרד?
2. אם כן – מדוע הסלילה מתעכבת?
3. האם הועבר התקציב לכביש 40 למטרה אחרת?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה נמסרה לפרוטוקול)
מבדיקה שנערכה מול גורמי המקצוע עולה כי הפרויקט איננו מתעכב וכי התקציב קיים. החברה הלאומית לדרכים פרסמה מכרז לבחירת קבלן לקידום הפרויקט.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1807, של חבר הכנסת איתן כבל – לפרוטוקול.
1807. מפגעים סביבתיים בשיכון גת-רימון בפתח-תקווה בגלל סלילת כביש
חבר הכנסת איתן כבל שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ז בטבת התשס"ח (26 בדצמבר 2007):
לאחרונה נסלל כביש צמוד לשיכון גת-רימון בפתח-תקווה, והוא נפתח לתנועה ב-16 באוקטובר 2007. עשרות תושבי שיכון גת-רימון חשופים למפגעים סביבתיים באופן יומיומי. השכונה מיועדת להריסה, ולכן לא נבנה מיגון כלשהו.
רצוני לשאול:
1. מדוע לא יפונו התושבים מייד?
2. לחלופין, מדוע לא תמוגן השכונה מפני המפגעים?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
פרויקט דרך מס' 471, מכבית, נפתח לתנועה בחודש אוקטובר האחרון. פרויקט זה הינו השלב הראשון בפרויקט החשוב של פתיחת מכבית כדרך רוחב המחברת את דרך מס' 4 לדרך מס' 6.
1. במסגרת הפרויקט יש צורך בפינוי שטח גת-רימון. האחריות לפינוי השטח היתה בידי עיריית פתח-תקווה. בשל אי-פינוי השטח על-ידי העירייה התחילה החברה הלאומית לדרכים בביצוע הפינויים. נכון להיום פינתה החברה ארבעה מבנים וחתמה על הסכמים עם כ-12 נוספים. הצפי לסיום פינוי השטח הוא בעוד כשישה חודשים.
2. לאור זאת, בשל פרק הזמן הקצר הצפוי עד לסיום הפינוי, אין מקום למגן את השכונה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1812, של חבר הכנסת אריה אלדד: נוהל צלילות המבוצעות על-ידי רשות הנמלים. בבקשה.
1812. נוהל צלילות המבוצעות על-ידי רשות הנמלים
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ז בטבת התשס"ח (26 בדצמבר 2007):
הובא לידיעתי כי במסגרת הסכמים של רשות הנמלים עם קבלני הביצוע נקבע כי צלילות המבוצעות על-ידי רשות הנמלים ייעשו רק בחליפות יבשות ותחת נוהלי בטיחות קפדניים. על אף זאת, נתקבלה בלשכתי תלונה על שני עובדים של מחלקת הצלילה באשדוד שפוטרו בעקבות דרישתם לצלול אך ורק בחליפות יבשות.
רצוני לשאול:
1. האם המידע בדבר ההסכמים נכון?
2. אם כן – האם תיבדק התלונה?
3. מה ייעשה כדי להשמיע ולאכוף הוראות בטיחות בתחום זה?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
ראשית אני רוצה להבהיר כי מדובר בעובדי קבלן ולא בעובדי חברת נמל אשדוד. הקבלן שמעסיק את הצוללנים הוא חברת "אמקו-ים".
1–3. במסגרת חוזה עם חברת "אמקו-ים", שנחתם בשנת 2004, עוד בימי רשות הנמלים, יש סעיף המחייב את הקבלן להשתמש בחליפות יבשות, סעיף 6.4 בחוזה. בנוהלי רשות הנמלים משנת 2001 לא צוין נושא חובת הצלילה בחליפה יבשה. חברת הנמל תקפיד על מילוי סעיף זה בהסכם באמצעות התחייבות ביצוע של הקבלן בכל טופס בקשה לצלילה.
לנושא זיהום הים, בדיקת המומחה ד"ר משה חיימוביץ, מנהל השירותים הווטרינריים ממשרד החקלאות, מראה כי תוצאות בדיקת מי הים נמצאו תקינות, וכי לאור זאת ניתן לאשר גידול דגים בבריכת נמל אשדוד.
אלה הנתונים שקיבלתי מאנשי המקצוע ולאחר הבדיקה שנעשתה בעקבות השאילתא של חבר הכנסת אריה אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה, אדוני השר. הנושא חושף בעיה בשני תחומים. אחד, רשות הנמלים מתקשרת באמצעות קבלן אבל אינה מוודאת שהוא אוכף את ההוראות שכתובות בחוזה. הרשות אכן עקבה אחר הנחיות הממשלה בעקבות פרשת הקישון, שבמקומות כאלה צוללים רק בחליפות יבשות, ובהתקשרות עם הקבלן היא וידאה שכך כתוב.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
לא וידאה ביצוע.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
לא וידאה ביצוע, והעובדים שדרשו חליפות יבשות – פוטרו. כלומר, הלקח הנלמד מהעובדים הוא: תסכנו את החיים שלכם, אפילו אם תקבלו סרטן, כי אף אחד לא יעמוד ויתבע מהקבלן המועסק – ולהבנתי הוא עדיין מועסק על-ידי רשות הנמלים – לעמוד בדרישות של החלטות הממשלה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אנחנו העברנו את ההנחיה הזאת שחברת הנמל תקפיד על מילוי של הסעיף הזה, ואנחנו נעקוב אחרי המילוי של הסעיף של חליפות יבשות ונוודא שאכן – בוודאי לא פיטורים, אלא אכיפה מוחלטת של ההנחיה הזאת.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מה בקשר לשני העובדים שפוטרו?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
לא קיבלתי את הנתונים על שני העובדים. אם תוכל להעביר אותם אלי נראה מה נוכל לעשות בעניינם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1845, של חבר הכנסת מיכאל איתן – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1845. אשרור ההסכם בין "אל על" ל"אמריקן איירליינס"
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ב' בשבט התשס"ח (9 בינואר 2008):
פורסם כי נחתם הסכם בין "אל על" ל"אמריקן איירליינס", הדורש אשרור של משרד התחבורה.
רצוני לשאול:
1. האם יאשרר המשרד את ההסכם?
2. אם כן – האם ידוע לשר כי חברת "אמריקן", שרכשה את TWA, פעלה ופועלת בצורה מפלה נגד עובדי TWA הישראלים?
3. מה ייעשה כדי לסייע לעובדים הישראלים לממש את זכויותיהם?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בתשובת על השאילתא שלך, הריני להודיעך כי ביום 2 בינואר 2008 חתמתי על אישור הסכם code-sharing בין חברת "אל על" לחברת "אמריקן איירליינס".
2–3. סעיפים אלו בשאילתא שלך הם בטיפול הסתדרות העובדים הכללית ולא בטיפול רשות התעופה האזרחית.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1917, של חבר הכנסת דני יתום – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1917. פרויקט הרכבת הקלה בגוש-דן
חבר הכנסת דני יתום שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ט"ז בשבט התשס"ח (23 בינואר 2008):
פורסם לאחרונה כי תוכנית הרכבת הקלה – שתאפשר נסיעה מהירה בין צפון תל-אביב לראשון-לציון – הגיעה למבוי סתום.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן – מה ייעשה כדי לקדם את התוכנית?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
פרויקט הרכבת הקלה הינו אחד הפרויקטים החשובים ביותר בראייה של הסדרת התחבורה בישראל, בדגש בהסטת נוסעים מן הרכב הפרטי אל התחבורה הציבורית. הפרויקט המתוכנן יהווה פתרון לכלל המטרופולין גוש-דן, ומשרד התחבורה משקיע את כל המאמצים לקדמו במהירות וביעילות האפשרית.
1. המצב שאליו מתייחסת השאילתא שלך קשור לחילוקי הדעות בנוגע לקו הירוק בלבד. עיריית תל-אביב מבקשת פתרון שונה מן התוואי המוצע בקו הירוק, שהמשמעות שלו היא תוספת תקציבית לעבודות הקו של מיליארדי שקלים חדשים.
2. על-פי הנחייתי, בשלב זה הגופים נמצאים בשלבי משא-ומתן מתקדמים, ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ימצא את הדרך לגשר על הפערים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לכבוד השר, שר התחבורה שאול מופז.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ד באדר א' התשס"ח, 20 בפברואר 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:13.