דברי הכנסת

תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3 מזכיר הכנסת איל ינון: 3 נאומים בני דקה 4 אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): 4 אבשלום וילן (מרצ): 5 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 5 דב חנין (חד"ש): 6 עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 6 מנחם בן-ששון (קדימה): 7 שמואל הלפרט (יהדות התורה): 7 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 8 אלכס מילר (ישראל ביתנו): 8 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 9 אורית נוקד (העבודה-מימד): 9 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 10 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 11 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 11 הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 9, 9ב, 10, 70, 73. 106ו ו-107 לתקנון הכנסת 13 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 13 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 26) (חובת מסירת מידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת), התשס"ח–2008 16 דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 16 דב חנין (חד"ש): 18 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 24) (עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות בעסקה בתשלומים), התשס"ח–2008 20 אורית נוקד (העבודה-מימד): 20 דב חנין (חד"ש): 21 נסים זאב (ש"ס): 22 הצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3) (עריכת בדיקות גנטיות לקשרי משפחה), התשס"ח–2008 23 אביגדור יצחקי (קדימה): 23 ראובן ריבלין (הליכוד): 26 נסים זאב (ש"ס): 29 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון), התשס"ח–2008 32 מיכאל איתן (הליכוד): 32 נסים זאב (ש"ס): 34 הצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007 37 רונית תירוש (קדימה): 37 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 40 יואל חסון (קדימה): 42 הצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007 44 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 44 הצעת חוק לקידום יישוב מפוני גוש-קטיף, חבל עזה וצפון השומרון (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008 47 זאב אלקין (קדימה): 47 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 49 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 50 מאיר פרוש (יהדות התורה): 52 מיכאל איתן (הליכוד): 54 נסים זאב (ש"ס): 55 שאילתות ותשובות 58 1580, 1815. העברת כספים מיהודה ושומרון לעזה 58 1849. הוספת תקציב לטיפות-חלב 62 1920. ידיעה על החלטת הסוכנות היהודית לשלב נוצרים בהנהלתה 63 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 64 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 64 חוברת י"ח ישיבה ר"ד הישיבה המאתיים-וארבע של הכנסת השבע-עשרה יום שלישי, כ"ט בשבט התשס"ח (5 בפברואר 2008) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר עתניאל שנלר: הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, כ"ט בשבט התשס"ח, 5 בפברואר 2008. נתחיל בהודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח–2008, מ/363. תודה. מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בנושא: פרסום מודעות תמיכה בשרת החינוך על-ידי תנועות הנתמכות תקציבית על-ידי משרדה, הצעתו של חבר הכנסת גדעון סער. החלטת ועדת האתיקה בעקבות הקובלנה של השר עמיחי אילון נגד חבר הכנסת אריה אלדד. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה למזכיר הכנסת. נאומים בני דקה היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המעוניינים יירשמו באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית אשר תקבע את סדר הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ברוורמן, בבקשה. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): רבותי, היום זה ה-Super Tuesday – יש פריימריס בארצות-הברית. בכל החודש האחרון ראיתי בעיתונות הישראלית ובעיתונות היהודית בארצות-הברית דיון בשאלה מי יהיה הנשיא הבא ואם הוא טוב לישראל או לא טוב לישראל. אני חושב שגם ברק אובמה, גם הילרי קלינטון וגם ג'ון מקיין יהיו טובים לישראל. הבעיה היא מה עושים בתוך מדינת ישראל, ואני מאוד מודאג מכך שאנחנו לא מתייחסים. תמיד אנחנו חושבים שהכול נקבע באמריקה, ולצערי, אכן הבעיות הכלכליות באמריקה ישפיעו גם עלינו. ההאטה שתהיה בארצות-הברית תשפיע גם עלינו. אבל, לצערי, אנחנו לא פותרים את הבעיות הפנימיות שלנו. כאן הבעיה המרכזית – אם זה מדיניות שמחייבת הורדת ריבית יותר רצינית עקב המצב שבו נמצאים היצואנים, לחזק את הכלכלה מבחינה מוניטרית, אם זה הרחבה של תקציבים תוך שמירה על גירעון נמוך – דבר שאיננו עושים מכיוון שניכנס להאטה – ואם זו הזנחה טוטלית של הפריפריה בישראל והידרדרות החינוך וההשכלה. לצערי, כל השנים אנחנו מדברים כל הזמן החוצה, החוצה והחוצה. למרות מצבנו הביטחוני הקשה, למרות הבעיות המדיניות שלנו, הבעיות הפנימיות הן הבעיות שיצרנו ואותן אנחנו יכולים לפתור. לכן, אני פונה לראש ממשלת ישראל ולשר האוצר: כבר שנים אנחנו לא מתמודדים באמת עם הבעיות הפנימיות. הגיע הזמן שנתחיל, כי ייתכן שאת הבעיה הפלסטינית ייקח לנו עוד שנים לפתור. את הבעיות הפנימיות לא הנשיא האמריקני יפתור – עלינו לפתור. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת ברוורמן. חבר הכנסת וילן, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אלדד. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, רבותי חברי הכנסת, אתמול היה פה דיון מדיני קשה. למותר לציין את היעדרותו התמוהה של שר הביטחון. עם כל הכבוד לחשבונות הפוליטיים, בדיון על דוח-וינוגרד אנחנו מצפים משר ביטחון מכהן, גם אם איננו חבר הכנסת, לשמוע את דברי הדוברים ולהיות נוכח. לטעמי, הנקודה העיקרית היא מה שקרה אתמול עם ההורים השכולים. אני חושב שבנושא הזה, אנחנו כמדינה וכחברה, כבר עברנו מזמן את הקו האדום. הורים שכולים זכאים להביע כל עמדה שהם רוצים, ולא ניתן כלל להתווכח אתה, אלא רק להקשיב לה. אינני מבין מדוע בדיון פוליטי קשה בכנסת ישראל, האנשים הוזמנו לשבת ביציע הכבוד, ואין לי רבע טענה למי מהם שאינו יכול לשלוט ברגשותיו ומתפרץ כאשר הוא מתפרץ. דרך אגב, כבר קרה אירוע דומה, ואני חושב שלטובת כולנו צריך לשים סייגים, במלוא העדינות והרגישות, ובדיונים מסוג כזה אנשים צריכים לדעת בדיוק היכן הגבולות. למרות הכול, פרלמנט הוא פרלמנט והוויכוחים פה קשים, ולא ניתן בכלל להתווכח עם כאבה של משפחה שכולה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת וילן. חבר הכנסת אלדד, ואחריו – חבר הכנסת חנין. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תודה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, היום אני רוצה לדבר על ידידות, או על היחסיות של המושג הזה. כשהיינו ילדים, אני זוכר שהוציאו אותנו לרחובות בירושלים בערך פעם בחודש לנפנף בדגלונים של מדינה אפריקנית כשראש המדינה, ידיד מובהק של מדינת ישראל, כיבד אותנו בביקור. אחד מהם היה אידי אמין, למשל. אחר כך לימדו אותנו שדה-גול הוא ידיד גדול של ישראל, עד שבגד בנו. בסוף השבוע היה ב"הארץ" מאמר מרתק על תפקידה של בריטניה בשנות ה-40 בסכסוך המזרח-תיכוני והתפקיד שהיא מילאה בו. מסתבר שמי שהוגדר הידיד הגדול של הציונות – הוא בעצמו הגדיר את עצמו כך – וינסטון צ'רצ'יל, התכוון למכור את פלסטיין כולה לסוריה הגדולה ולוותר על המפעל הציוני. אני אומר את הדברים האלה באותו הקשר: כשמצהירים היום על ג'ורג' בוש כידיד גדול של מדינת ישראל, אולי ראוי לבחון את הדבר בדרך שבה הוא מפקיר את ישראל לאיום האירני. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת חנין, ואחריו – חבר הכנסת זכור. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף לספק הכבד של חבר הכנסת אלדד בדבר ידידותו של ג'ורג' בוש לישראל, אם כי מהכיוון ההפוך. אני חושב שג'ורג' בוש אינו ידיד של ישראל ולא ידיד של הפלסטינים. דרך אגב, הוא גם לא ידיד של העם האמריקני. אני חושב שהאמריקנים עצמם מבינים שהוא לא ידיד שלהם. ג'ורג' בוש הוא ידיד מאוד טוב של בעלי ההון שתמכו בבחירתו לנשיאות ארצות-הברית. כאדם הגון הוא גם משיב להם כגמולם, כאשר ארצות-הברית נסוגה מהתחייבותה לפרוטוקול קיוטו. מכיוון שהוא נתמך על-ידי חברות הנפט והרכב הגדולות במהלך קמפיין הבחירות שלו, הוא – בצורה מאוד ישרה – ביטל את מחויבותה של ארצות-הברית להתמודד עם הבעיה הגלובלית הקשה ביותר של משבר האקלים באמצעות הורדת גזי חממה. ג'ורג' בוש גרם הרבה מאוד נזקים אחרים לאזור שלנו, במלחמות ובהעלאת מתיחות. לכן, אנחנו יכולים רק לקדם בברכה את לכתו. הוא לא היה ידיד של ישראל, לא ידיד של עם ישראל, ואני חושב שנזכור אותו לא לטובה מבחינת ההשפעות שלו עלינו ועל המזרח התיכון. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת חנין. חבר הכנסת זכור, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, היום אני רוצה לדבר על בדיקה שנערכה ופורסמה ב"ידיעות אחרונות" בשאלה כמה זמן לוקח למשרדי הממשלה ולחברות ממשלתיות לענות לטלפון. לפי הבדיקה שנערכה, ופורסמה היום ב"ידיעות אחרונות", בחברות ובמשרדים המשרתים מדי יום רבבות אזרחים – הבדיקה מעידה כמה זמן האזרח מתייבש על הקו עד שהוא מקבל מענה ממוקדי השירות. למשל, מי שמתקשר למשרד הרישוי מחכה דקה ו-55 שניות; מי שמתקשר לטאבו מחכה שתי דקות ו-17 שניות; מי שמתקשר ל"בזק" מחכה ארבע דקות ו-30 שניות; מי שמתקשר לחברת החשמל מחכה מחכה תשע דקות ו-44 שניות. הגיע הזמן לחשוב איך לעזור לאזרחים ולא איך לייבש את האזרחים, ובמיוחד האזרחים החלשים במדינה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת זכור. חבר הכנסת בן-ששון, ואחריו – חבר הכנסת הלפרט. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אחרי שעסקנו בפרק המבוא לחוקה אנחנו עוברים לפרק העקרונות. אגב, זה פרק שברובו הסתיים הדיון בוועדה, ואני מקווה שהוא יבשיל להצבעות, וכשנביא את החוקה כולה אפשר יהיה, כמובן, להתייחס אליו. פרק העקרונות הוא אחד משלושת החלקים הרגילים בחוקות. יש פרק משטרי, שעוסק במוסדות שלטון – בהרכב, בסמכויות וביחסים שביניהם; יש מגילת זכויות, ויש פרק של עקרונות כלליים. הדבר שחייב להימצא בחוקה, והראיה היא שיש לנו כבר היום חוקי-יסוד, הוא הפרק המשטרי. חוקות מודרניות גם נוהגות שיהיה להן חלק שעוסק בעקרונות. קל יותר לעשות חוקה כשההסדרים שעליהם רוצים להגן מפני הפוליטיקה הרגילה מוסכמים יותר בעקרונות, ואז למגזרים רבים יש אינטרס לייצב מערכת מוסכמת שבתוכה המערכת הפוליטית תפעל. ככל שההסדרים החוקתיים שנויים יותר במחלוקת כך גם תגדל המחלוקת בשאלה אם הם ייכנסו או לא ייכנסו לחוקה ובנוגע להוצאת מנגנון ההכרעה לגביהם מן המערכת שמשקפת את המחלוקת. הדבר נכון לגבי כל חלקי החוקה, אבל עוד יותר בולט, אדוני, לגבי פרק העקרונות, שחשיבותו נראית סמלית, נראית הצהרתית ונראית חינוכית. זה נכון, אבל כל אחד מפרקי העקרונות – סעיפי העקרונות הם משמעותיים לגבי שאלות שיבואו לאחר מכן, הן בחוקה והן לאחר מכן בחקיקה, ובפעמים הבאות אראה למה הגענו כבר בסעיפים הללו של עקרונות מדינת ישראל כפי שהם באים בפרק העקרונות בחוקה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה, חבר הכנסת בן-ששון. חבר הכנסת הלפרט, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת זחאלקה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום פורסם בעיתון "המודיע", שבידיו מסמכים רשמיים החושפים שערוריית ענק בניהול תקציב הביטוח הלאומי. מהמסמך עולה כי ראשי המוסד אישרו הסטת תקציבים מסעיף קצבאות הילדים בהיקף המתקרב ל-80 מיליארד ש"ח. במשך השנים הוסטו כספים מסעיף קצבאות ילדים לסיעוד ולאבטלה. הדבר התרחש לכל אורך העשור, ובתקופה זו עלה שיעור הילדים שחיים מתחת לקו העוני ליותר מ-35%, עקב קיצוץ אכזרי של 4 מיליארדי ש"ח בשנה מענף קצבאות הילדים. אדוני היושב-ראש, כספי הביטוח הלאומי הם כספי הציבור ולא כספי האוצר. באיזו זכות העבירה הממשלה עשרות מיליארדים מתקציב קצבאות הילדים לאנשים אחרים וגרמה להרעבת מאות אלפי ילדים? אדוני היושב-ראש, חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את השערורייה הגדולה של הרעבת קרוב למיליון ילדים במדינת ישראל על לא עוול בכפם. בהזדמנות זו אני רוצה לברך את שר הרווחה, מר יצחק הרצוג, שאמר השבוע שיש לבחון את נושא קצבאות הילדים בהקשר כולל של עלויות וצרכים, באופן שמתן הקצבאות ישרת את המטרה. הוא אמר כי בכוונתו להעלות על שולחן הדיונים את סוגיית הגדלת קצבאות הילדים. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת הלפרט. חבר הכנסת זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת מילר. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מוסכם על כמעט כולם כי המפתח לפתרון חולייה של מערכת החינוך ולהעלאת הרמה, לפתרון בעיות, ולזה שהחינוך יהפוך למנוף לשינוי חברתי, להוצאת אנשים ממעגלי העוני, מדלות ומבורות – הוא המורה ומעמדו של המורה. אתמול בוועדת החינוך נערך דיון בשני חוקים על זכויות המורה. התבשרנו שהממשלה מכינה חוק. להפתעתנו גילינו, כך שמענו מנציגי הסתדרות המורים וארגון המורים, שהממשלה לא באה בדברים ולא דנה בעניין עם נציגי המורים. אי-אפשר לחוקק את חוק זכויות המורה, שהוא נחוץ וחשוב, בלי שיהיה דיון מוקדם עם המורים. אני פונה לכל חברי הכנסת ומציע שנסרב לדון בחוק הזה כל עוד הממשלה לא באה להסכמות עם ארגוני המורים בנושא הזה. אני מקווה שזה מוסכם. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת מילר, ואחריו – חבר הכנסת גבאי. בבקשה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, כפי שהתפרסם באחד העיתונים, האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך החליט להפסיק את העסקתן של הסייעות האישיות לתלמידים נכים. ילדים אלו זקוקים לעזרה בפעולות הבסיסיות ביותר, כגון לאכול, לשתות, לקרוא ולכתוב. אדוני היושב-ראש, אני חושב שהגיע הזמן שמי שאחראי על המשרד הזה ייקח את עצמו בידיים ולא יחכה לעתירות של אותם ילדים. שתבינו, ילדים נכים עתרו לבג"ץ כדי שיחזירו להם את הסייעות. אני מציע לשרת החינוך יולי תמיר לא לחכות להכרעה של בית-המשפט אלא לקחת את הדברים לידיים ולהחזיר לאותם ילדים את העזרה המינימלית שהם יכולים לקבל מהמדינה. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת מילר. חבר הכנסת גבאי, בבקשה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול היה פיגוע בדימונה והיו ידיעות שאולי המחבלים נכנסו מגבול סיני. אחר כך התברר שהם באו אולי מאזור חברון. הגבול שלנו עם מצרים הוא גבול שלום. זו גאוותנו, שעשינו שלום עם מדינת מצרים. אבל, לצערי, גבול השלום הזה, מה נכנסים ממנו? או מבריחי נערות ליווי, או נערות שבאות למלא כאן תפקיד לא ראוי, או נכנסים כדי לחפש עבודה, או כל מיני מבריחי סמים. הגבול עם מצרים לא יכול להיסגר על-ידי זה שנסמוך על המצרים. המצרים לא יעשו את העבודה, ולא משנה אם נאשר להם יותר חיילים, יותר שוטרים. כל זה לא יעזור, מכיוון שאין להם רצון לסגור את הגבול. מבחינתם יכולים להיכנס עוד כמה אלפי מחפשי עבודה, מהגרים. שום מדינה בעולם לא יכולה להרשות לעצמה שהגבול שלה יהיה ככה פרוץ וייכנסו נשים מהעולם השלישי כדי לחפש כאן עבודה בלי רשות, ואחר כך מדינת ישראל צריכה לדאוג לרווחתן או לשיקומן. לכן על ממשלת ישראל לא לחכות, והיא חייבת לסגור את הגבול הזה כדי למנוע הברחה – לא סמים ולא קהילה שאנחנו לא רוצים ולא מחבלים. ויפה שעה אחת קודם, כי אי-אפשר לסמוך על המצרים שיעשו את העבודה עבורנו, וזה לא משנה אם המחבלים יבואו מעזה דרך מצרים או ממצרים לעזה. צריך לסגור את הגבול. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת גבאי. חברת הכנסת נוקד, בבקשה. אורית נוקד (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום קראתי ואפילו קיבלתי גם כמה מיילים מראשי יישובים: קריית-שמונה, יישובי קו העימות. אני מבינה שמונתה ועדה כדי לדון ולקבל המלצות בנושא המיסוי. עוד לא יבשה הדיו מעל דוח-וינוגרד שסקר את מה שעברנו במלחמת לבנון השנייה – מלחמה שבה סבלו רוב היישובים – והנה אנחנו מתבשרים שייתכן שיש כוונה לבטל להם את הטבות המס, או להקטין אותן באופן משמעותי. אני חושבת שזה דבר מאוד לא נכון. צריכה להיות יציבות גם בנושאים האלה של המיסוי, ואני קוראת מכאן לממשלה לא לקבל החלטה שהמשמעות שלה היא פגיעה ביישובי קו העימות. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה, גברתי. אחרון הדוברים, חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, תודה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רואה שיושב-ראש ועדת הכנסת רוצה לנהל לא רק את ועדת הכנסת אלא גם את הכנסת. הוא מצליח שם יותר טוב מכאן. אדוני היושב-ראש, יש הרבה דברים שהממשלה עושה שאני לא מצליח להבין, אבל שלשום קיבלתי שיחת טלפון מתושבי היישוב אום-טובא באזור ירושלים, המודיעים לי שעיריית ירושלים הוציאה צו הריסה נגד מסגד שהוקם לפני 700 שנה. כולנו יודעים על מצוקת התושבים הפלסטינים בירושלים. כאשר מקימים שכונות לאוכלוסייה היהודית, לאוכלוסייה הפלסטינית לא רק שלא מקימים שכונות – הם לא מאפשרים בנייה, והם אחר כך הורסים את הבתים. מתוך רצון לעשות טרנספר שוללים תעודות זהות, שוללים תושבות, כדי לאלץ את התושבים לעבור. על רמת השירות במשרד הפנים כולנו יודעים, ועל מצוקת העדר בתי-הספר קיימנו דיון בוועדת החינוך. אבל ללכת ולהוציא צו הריסה נגד מסגד שהוקם לפני 700 שנה – זה דבר שאני אינני מצליח להבין אותו. לכן אני מבקש שיושב-ראש הכנסת, יושב-ראש הישיבה, יפנה אל שר הפנים כדי להתערב ולמנוע מעשה שאין בו שום תועלת חוץ מאשר ללבות את היצרים באזור הזה. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו סיימנו את הנאומים בני הדקה. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו נעבור עכשיו לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת ועדת הכנסת לתיקוני תקנון. אנחנו נשמע שלושה: הצעה לתיקון סעיף 106ו לתקנון הכנסת, הצעה לתיקון סעיף 107 לתקנון הכנסת והצעה לתיקון סעיפים 9, 9ב, 10, 70 ו-73 לתקנון הכנסת. אנחנו נצביע אחר כך אחד אחד. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל, להציע את הצעות התיקון. אדוני, בבקשה. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): תודה רבה, אדוני. אם תרשה לי, אני רוצה להודיע כאן איזו הודעה שאין צורך בהצבעה עליה. ברשותך, אני אקרא את ההודעה. היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר-היום, כדלקמן: הוועדה לקידום מעמד האשה תדון בהצעות אלה: הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – הוספת ימי היעדרות להורה יחיד), התשס"ח–2007, של חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ; הצעת חוק חלוקת זכויות פנסיה בין בני-זוג, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חלוקת זכויות פנסיה בין בני-זוג, התשס"ז–2007, של חברת הכנסת אורית נוקד. ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת למזון המכוונת לקטינים), התשס"ח–2007, של חברת הכנסת אורית נוקד; וכן בהצעה לסדר-היום בנושא: התייקרות החשמל, של חברי הכנסת יעקב מרגי, ואסל טאהא, סופה לנדבר ומאיר פרוש. ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (הגבלת ביקור אסיר ביטחוני), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אריה אלדד. ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תמיכה במוסדות בציבור), התשס"ז–2006, של חבר הכנסת משה גפני. מכאן, ברשותך, אני אעבור לעוד נושא, ועליו תהיה הצבעה, ואני ממילא ארשה לעצמי להישאר על הדוכן, אם אדוני ירשה לי. בתום ההודעה שלי צריכה להתקיים הצבעה. עמיתי חברי הכנסת, הכנסת החליטה בישיבתה ביום י"ז בתמוז התשס"ז להעביר את הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. יושב-ראש ועדת הכלכלה ביקש להעביר את הצעת החוק הנ"ל לדיון בוועדת הכלכלה, מן הנימוק שנושא הצעת החוק הוא בתחום סמכותה של ועדת הכלכלה. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט נתן את הסכמתו להעברת הצעת החוק. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכלכלה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אדוני, כאמור, אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו, ולהוסיף את קולי. היו"ר עתניאל שנלר: אולי נעצור לשנייה אחת לפני התיקונים ונצביע על ההמלצה. אני מבין שיושב-ראש ועדת החוקה מסכים להצעה. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): אכן. היו"ר עתניאל שנלר: אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על הודעתו של יושב-ראש ועדת הכנסת. הצבעה מס' 2 בעד הצעת ועדת הכנסת – 7 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, מוועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהנושא יידון בוועדת הכלכלה לפי בקשת יושב-ראש ועדת הכנסת. הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 9, 9ב, 10, 70, 73. 106ו ו-107 לתקנון הכנסת [נספחות.] היו"ר עתניאל שנלר: כפי שאמרנו, אנחנו עוברים עכשיו להצעת ועדת הכנסת לתיקון התקנון. אדוני יושב-ראש הוועדה, בבקשה. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני, מכאן אני אעבור לנושא שאדוני דיבר עליו. אני רוצה להציג שלוש הצעות, ועל כל הצעה נצטרך להצביע בנפרד. אני אקרא את שלוש ההצעות, ולאחר מכן תצביע בנפרד. היו"ר עתניאל שנלר: בבקשה. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): עמיתי חברי הכנסת, אבקש להביא לאישורכם שלושה תיקונים לתקנון הכנסת שאישרה ועדת הכנסת. מדובר בתיקונים שאישרה ועדת הכנסת במסגרת חוברת הצעות לתיקוני חקיקה ותיקוני תקנון שהגישה יושבת-ראש הכנסת, במטרה לחזק את פיקוח הכנסת על הממשלה ולשפר את עבודת הכנסת. ההצעה הראשונה באה לקבוע, כי כל שר יופיע בפני ועדה של הכנסת שענייני משרדו נדונים בפניה דרך קבע וידווח לה על פעילות משרדו. בחקיקה הקיימת יש הוראות בנוגע לחובתם של שרים להופיע בפני ועדות הכנסת ולמסור להן מידע לפי בקשתן. מוצע להוסיף על הוראות אלה ולקבוע כי כל שר יחויב לדווח לוועדה קבועה של הכנסת שענייני משרדו נדונים לפניה דרך קבע, פעם אחת בכל כנס, על פעולות משרדו, על תוכניות המשרד לעתיד ועל ביצוע תקציב המשרד. כמו-כן ישיב השר על שאלות של חברי הוועדה, הן שאלות שיופנו אליו בעת הדיווח והן שאלות שהועברו אליו מראש באמצעות יושב-ראש הוועדה. עוד מוצע כי יושב-ראש הכנסת יקבע את מתכונת הדיווח החצי-שנתי כמתכונת קבועה שהשר יחויב לפעול לפיה, ויוכל להוסיף עליה לפי שיקול דעתו. בשל העובדה שהרכב ועדות הכנסת אינו משקף במדויק את הרכב משרדי הממשלה, במספר ובסמכויות, מוצע לקבוע כי ועדת הכנסת תקבע, לגבי כל שר, מהי הוועדה שבה יתקיים הדיווח. ההצעה השנייה באה לקבוע ששר או סגן שר לא יכהן כחבר בוועדה מוועדות הכנסת או כממלא-מקום. כיום תקנון הכנסת אינו אוסר מצב שבו שר או סגן שר יהיה חבר באחת מוועדות הכנסת. בפועל, שרים אינם חברים בוועדות הכנסת, אולם היו מקרים שבהם סגן שר היה חבר בוועדה. בעבר ניתנו חוות דעת משפטיות בעניין הגבלות על כהונת סגן שר בוועדת הכספים, בוועדה לענייני ביקורת המדינה ובוועדה שענייני משרדו נדונים בה, אולם הדבר לא זכה לעיגון בתקנון. במסגרת אותו תיקון מוצע לתקן את תקנון הכנסת ולהחליף את הביטוי "שאילתות בעל-פה" בביטוי "שאילתות דחופות", כפי שנקבע בהחלטה של ועדת הכנסת. ההצעה השלישית באה לקבוע שוועדה תוכל לחייב שר להופיע בעצמו בפניה. תקנון הכנסת אינו קובע הוראה מפורשת לעניין חיוב שר להופיע בעצמו בפני ועדות הכנסת. לעתים, כאשר על שולחן הוועדה נמצאים נושאים חשובים ומורכבים, התייצבותו של נציג השר ולא השר עצמו לא מאפשרת את קיומו של דיון בדרג הרצוי. מוצע לקבוע הוראות ספציפיות לעניין זימון שר או סגן שר באופן אישי לישיבות ועדות הכנסת. נוסף על כך, מוצע כי אם הגיע סגן השר במקום השר, תוכל הוועדה להחליט כי לדיון נוסף באותו נושא יגיע השר בעצמו. הוראה זו תגביר את מעורבותם של השרים בישיבות הוועדות ותאפשר לחברי הכנסת לעמוד מקרוב על עבודת משרדי הממשלה בתחומים השונים. להצעות אלו לא הוגשו השגות. אבקש לאשר אותן בהצבעות נפרדות. תודה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: יישר כוח. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת. אנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 106ו לתקנון הכנסת – הצבעה. אנחנו נוסיף את שמך כמצביע, אני מבין. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): תומך נלהב. הצבעה מס' 3 בעד הצעת ועדת הכנסת – 8 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 106ו לתקנון הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, בעד – 8. אנחנו נוסיף את חבר הכנסת טל. אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 106ו לתקנון הכנסת התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 107 לתקנון הכנסת, בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד הצעת ועדת הכנסת – 8 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 107 לתקנון הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: ובכן, שמונה בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. נוסיף את קולו של חבר הכנסת טל. אם כן, אני קובע כי הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיף 107 לתקנון הכנסת התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 9, 9ב, 10, 70 ו-73 לתקנון הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 5 בעד הצעת ועדת הכנסת – 8 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 9, 9ב, 10, 70 ו-73 לתקנון הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. נוסיף את חבר הכנסת טל. אם כן, אני קובע שהצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 9, 9ב, 10, 70 ו-73 לתקנון הכנסת התקבלה. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 26) (חובת מסירת מידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/199).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא. דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): יש עוד נושא אחד. אדוני, אבקש להציג בפני חברי חברי הכנסת, לקריאה ראשונה, את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 26) (חובת מסירת מידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת), מטעם ועדת הכנסת. מקורה של הצעת החוק הוא בחוברת הצעות לתיקוני חקיקה ותיקוני תקנון שהגישה יושבת-ראש הכנסת במטרה, כאמור, לחזק את פיקוח הכנסת על הממשלה ולשיפור עבודת הכנסת. אחד מהכלים החשובים ביותר שיש בידינו הוא מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמספק לנו שירותי מחקר ומידע לצורך מילוי תפקידינו בתחומי החקיקה, הפיקוח על עבודת הממשלה והדיונים בכנסת בנושאים שעל סדר-היום. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק באה לקבוע כי למרכז המחקר והמידע תינתן סמכות רחבה לקבל מידע ממשרדי הממשלה ומגופים מבוקרים נוספים, כגון מפעל או מוסד של המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית ועוד. עוד מוצע כי במקרים מסוימים יוכל הגוף שיחויב במסירת המידע שלא למסור חלק ממנו או למוסרו בתנאים – לפי סייגים מצומצמים המצוינים בהצעת החוק, כגון מידע שמסירתו עלולה לסכן את ביטחון המדינה. אני מאמין שעיגון סמכויות אלה בחוק יחזק את מעמדה של הכנסת ואת יכולתה לפקח על פעילות הממשלה ועל גופים מבוקרים אחרים בכל תחומי פעילותם. אני מבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהחזירה לוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. אם יורשה לי, בנימה אישית, אני רוצה להודות מעל הדוכן הזה לכל העושים בממ"מ – במרכז המחקר והמידע – שעושים עבודה נפלאה. אני רוצה לומר לכם שבקונגרס בארצות-הברית לכל אחד מחברי הקונגרס יש 17 עוזרים פרלמנטריים שונים, שעושים את העבודה שעושה בשבילנו מרכז המחקר והמידע. מפה אני רוצה להודות לכל העושים ולכל החוקרים למיניהם – הכלכלנים, המשפטנים, שעושים עבודה מבורכת. שימשיכו כך. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: חבר הכנסת טל, תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת פרוש. בבקשה. מאיר פרוש (יהדות התורה): מוותר. היו"ר עתניאל שנלר: מוותר. אם כן, הדובר הבא הוא חבר הכנסת דב חנין. עד שיעלה חבר הכנסת חנין, אני רוצה לציין ולברך, כי ביציע קבוצה של 50 אישים מעמותת "אנוש". אנחנו שמחים לראות אתכם בבית שלנו, בבית שלכם. חבר הכנסת חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק טובה, והיא מעגנת את יכולתו של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקבל מידע, וגם את החובה לספק מידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני עליתי על הדוכן כדי לומר שני דברים. דבר ראשון – להביע הערכה לעבודתו של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני חושב שקשה לתאר את עבודת הכנסת וקשה לתאר את עבודתנו כחברי הכנסת בלי התרומה הרבה והמשמעותית של אנשי מרכז המחקר והמידע. תודה רבה לכם. אדוני היושב-ראש, אנשי מרכז המחקר והמידע עובדים בתנאים לא פשוטים. לפעמים אנחנו מבקשים מהם להכין לנו ניירות בתוך שלושה, ארבעה, או חמישה ימים, ובכל זאת הם מצליחים בכל פעם להפתיע מחדש עם חומר מאוד רציני, מאוד מקיף, מאוד ענייני, שמאוד מאפשר לנו דיון ברמה מקצועית יותר טובה ויותר גבוהה. אדוני היושב-ראש, אני חושב שהכנסת חייבת לא מעט למרכז המחקר והמידע ולאנשים שעובדים בו. הייתי מציע לכנסת לחזק את המרכז הזה עוד יותר. אני חושב שככל שאנחנו מחזקים אותו בכוחות נוספים – אם זה מבחינת בחינה תקציבית ומעקב תקציבי, כמו יוזמה שכבר התחילה במרכז המחקר והמידע ואני חושב שהיא יוזמה חשובה מאוד; אם זה ביכולות לעקוב אחרי נושאים ספציפיים ולפתח התמחויות ספציפיות – ככל שהמחקר הזה יתחזק, אנחנו נחזק את מעמד הכנסת ואת יכולתנו לעבוד בצורה מקצועית. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הדקה שנותרה לי כדי לומר שכדאי לנו מאוד גם להביא סוף-סוף לסיום את אותה מחלוקת שקיימת בכנסת לגבי נציבות הדורות הבאים. הצעת חוק עברה פה בקריאה – נדמה לי ראשונה, והתנגדתי לה ואני עדיין מתנגד לה. אני חושב שמרכז מחקר ומידע הוא דבר חשוב מאוד לכנסת, ובאותה מידה אנחנו צריכים גם גוף כלשהו שיהיה לו מבט יותר ארוך טווח, נקרא לזה. מבט אסטרטגי, אבל לא על שאלות צבאיות וביטחוניות אלא על השאלות האזרחיות והחברתיות, השאלות הסביבתיות, של חיינו. אנחנו יודעים שהרבה פעמים הכנסת מקבלת, וגם הממשלה מקבלת, החלטות מתוך שיקולים לטווח קצר או מתוך שיקולים פוליטיים כאלה ואחרים. ולכן גוף עצמאי, שיכול לעמוד מולנו, מול חברי הכנסת, ולעמוד מול הממשלה – ולא רק לספק לנו מידע כפי שעושה מרכז המחקר והמידע בצורה מסוימת אלא גם להביע עמדה, גם אם העמדה הזאת חולקת על עמדתה של הכנסת; להציב מולנו מראה ולהגיד: הכיוון הזה שהכנסת שוקלת ללכת בו הוא כיוון בעייתי. לטווח ארוך הוא יכול ליצור בעיות ויכול ליצור קשיים ויכול להביא אותנו למקום פחות טוב – אני חושב שחיוני שיהיה לנו בכנסת גוף כזה. גוף כזה עדיין קיים בחוק, אבל מכיוון שעברה קריאה ראשונה של ביטולו, למעשה אנחנו נותרנו במין מצב של ערפל. אני מבין שכרגע אנשי הנציבות עובדים במסגרת מרכז המחקר והמידע, ואני גם לא מתנגד שזה ימשיך להיות המצב, ובלבד שיובטח המעמד העצמאי של הגוף הזה, שאיננו גוף רק של מידע ואינפורמציה, אלא הוא גוף של הבעת עמדה, של הסתכלות לטווח ארוך, של שיקולים חברתיים, שיקולים סביבתיים, שיקולים של קיימות, sustainability, לטווח יותר רחוק. חשוב שיהיה לנו גוף כזה בכנסת. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה. על זה נאמר אצלנו במקורות דקה אריכתא. אבל נקבל את זה באהבה ובהבנה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. נעבור להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 26) (חובת מסירת מידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת), התשס"ח–2008, לוועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 6, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 26) (חובת מסירת מידע למרכז המחקר והמידע של הכנסת), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): זה לא היה פה אחד. זה היה שישה פיות. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 24) (עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות בעסקה בתשלומים), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/202).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 24) (עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות בעסקה בתשלומים), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת אורית נוקד – קריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת נוקד להציג את הצעת החוק. גברתי, בבקשה. אורית נוקד (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מעלה בפניכם הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן. כיום עוסקים שונים מבטיחים לצרכנים בעת ביצוע עסקה תנאים מסוימים שעיקרם הנחה או הטבה אחרת שתינתן לצרכן עם ביצוע העסקה. אתם בוודאי מכירים את העוסקים השונים האלה; מדובר בחברות הסלולר, הכבלים, האינטרנט. ההטבה כרוכה בתנאי שלפיו הצרכן יהיה קשור בחוזה לתקופה מסוימת, מוגדרת או בלתי מוגדרת. במקרים רבים הצרכן מסכים להתקשר עם עוסק בעסקה לתקופה מוגבלת, והוא אינו מודע לכך שהחוזה כולל הוראה שלפיה ההתקשרות תוארך אוטומטית בתום אותה תקופה. מטבע הדברים, רוב רובם של הצרכנים אינם מנהלים מעקב מסודר אחרי מועד פקיעת החוזה או מועד סיום ההטבה שבגינה התקשרו בעסקה. לפיכך, הם אינם מודעים למועד סיום החוזה או ההטבה. כתוצאה מכך העוסק ממשיך לחייב את הצרכן בתשלומים שהם לעתים קרובות גבוהים מהסכומים שבהם התחייב בעת ביצוע העסקה לגבי אותו מוצר או שירות. לא יעלה על הדעת שהאחריות למעקב אחרי המחיר תוטל על הצרכן. התופעות האלה, כמובן, פוגעות בצרכן משום שבתנאי התחרות בשוק הוא היה יכול להשיג תנאים משופרים. כדי להגביר את התחרות בין העוסקים ואת מודעות הצרכנים לעסקאות שבהן הם מתקשרים, הצעתי לתקן את חוק הגנת הצרכן ולקבוע בו כי על עוסק להביא לידיעת הצרכן את המועד שבו תסתיים התחייבותו לפי החוזה שביניהם, או את המועד שבו תסתיים ההטבה הכלולה בחוזה, או את המועד שבו נפסק הקשר שבין המחירים המשולמים בהתחייבויות הקשורות של הצרכן כלפי אותו עוסק. הצעתי עוד לקבוע במפורש שלא תהיה הארכה אוטומטית של החוזה לאחר המועד שבו הסתיימה התקופה הקצובה האמורה, אלא אם כן הצרכן נתן את ההסכמה המפורשת שלו. היו"ר עתניאל שנלר: אני רואה שהאופוזיציה כולה עושה הרבה רעש. אורית נוקד (העבודה-מימד): הצעת החוק שהגשתי מהווה בשורה צרכנית ממעלה ראשונה. היא עברה בקריאה ראשונה עוד בכנסת הקודמת, אך לצערי היא נמחקה משום שאני נבחרתי להיות סגנית שר, והוראות התקנון לא אפשרו להחיל עליה את דין הרציפות. בדיונים שהתקיימו בוועדת הכלכלה התקבלה הסתייגות שאומרת שההוראות האלה לא יחולו על תקופה קצובה שאינה עולה על ארבעה חודשים, ושסכומי התשלומים שיחולו לאחר מועד סיום העסקה נקבעו באופן ברור ומפורט בעת ההתקשרות כך שהם ידועים מראש וברורים לצרכן. אבל היה לזה סייג שאמר שזה לא יחול על עסקאות של עד ארבעה חודשים גם אם הצרכן יחליט שהוא מסיים את ההתקשרות, והוא יוכל לעשות את זה ללא תשלום קנס יציאה או תשלום אחר בשל סיום ההתקשרות. בהצעה המפורטת שנמצאת בפני חברי הכנסת אני גם הצעתי לחייב עוסק לשלוח לצרכן, אחת לשישה חודשים לפחות, העתק מהחשבוניות שמתייחסות לתשלומים ששילם בששת החודשים שחלפו, אם החשבוניות לא נשלחו למענו קודם לכן, זאת לאור הנוהג, שאינו מקובל עלי, לאפשר לצרכנים גישה למידע באמצעות הטלוויזיה או האינטרנט, שחלק מהצרכנים אינם מודעים לו. חברי חברי הכנסת, כנגד הצעת החוק הזאת, שהיא אחת מהחשובות בהצעות החוק הצרכניות, התגייסו חברות רבות. ההצעה היא בתמיכת הממשלה, ואני מאוד שמחה שהגענו לרגע ההצבעה בקריאה ראשונה, ואודה לכם מאוד על תמיכתכם. תודה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחברת הכנסת נוקד. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, הצעת החוק של חברת הכנסת נוקד היא הצעת חוק מאוד חשובה וטובה. למען האמת, אני מתפלא שלא חוקק חוק כזה לפני הרבה שנים, כי התופעה של צרכנים שנכנסים למסלול התקשרות על בסיס של מבצע ואחר כך נופלים לשבי של המבצע הזה, וזו הופכת להיות התקשרות נצחית, היא תופעה הרבה יותר רווחת ממה שאפשר היה לחשוב. אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להיכנס כרגע לדיווח שהיה בוועדה, כי אני בטוח שעוד יהיה לנו זמן להמשיך אותו לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית, חברת הכנסת נוקד, ואנחנו רואים את הדברים עין בעין. אני מציע לכנסת לאשר את החוק, ואני מנצל את ההזדמנות כדי לפנות אל ועדת הכלכלה להשלים את החקיקה מהר ככל האפשר כדי שהחוק הזה יהיה בספר החוקים. תודה רבה. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת משה גפני – איננו אתנו כאן ברגע זה. חבר הכנסת מאיר פרוש – גם הוא איננו אתנו ברגע זה. חבר הכנסת נסים זאב – אחרון הדוברים. אחריו נעבור להצבעה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נוצר מצב שעוסקים וצרכנים – זה הפך להיות כמו חתונה קתולית, אי-אפשר לעזוב אחד את השני, כי הצרכן מרגיש שהוא חייב להמשיך את התקופה, ואני מדבר לאו דווקא על אותה תקופה שהצרכן התחייב להיות בקשר מסחרי כזה או אחר עם העוסק. אני מדבר על אותם חוזים שבדרך כלל, כשנותנים אותם העוסקים – מה שטוב להם, מה שרוצים להראות לצרכן כתוב באותיות של קידוש לבנה, כי זה ההטבות. והדברים שיש בהם הערות או מגרעות כתובים באותיות קטנות, בגודל מיקרוסקופי שאי-אפשר לראות, וצריך להתעמק בהם. לא תמיד הצרכן מבין שהוא נכנס למלכוד. לכן, חשוב מאוד שגם במהלך תקופה של שלוש שנים, למשל – ואני יודע שחברות עשו חוזים כאלה ולאחר שנה או חצי שנה מתברר לצרכן שהוא לא רוצה את העסקה הזאת, הוא לא רוצה להמשיך. צריך לתת את הדעת על כך שהוא מאוים. אומרים לו: אתה צריך לשלם על כל ההטבות שקיבלת עד היום מחיר כזה שלא כדאי לו להתנתק מהעוסק. לכן, צריכה להיות פרופורציה גם אם הוא רוצה להתנתק ולשמור על הזכויות שלו, שלא יהיה מצב שהוא צריך לשלם קנס כזה גבוה שלא ישתלם לו להתנתק כאשר הוא לא רואה עניין וצורך בהמשך ההתקשרות. היו"ר עתניאל שנלר: תודה רבה לחבר הכנסת זאב. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 24) (עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות בעסקה בתשלומים), התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר עתניאל שנלר: בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 24) (עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות בעסקה בתשלומים), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3) (עריכת בדיקות גנטיות לקשרי משפחה), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/203).] (קריאה ראשונה) היו"ר עתניאל שנלר: אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום. נדלג ונעבור להצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3) (עריכת בדיקות גנטיות לקשרי משפחה), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת אביגדור יצחקי ואיתן כבל – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור יצחקי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני מודה לחברי חבר הכנסת איתן כבל שנתן לי את ההזדמנות להציג את החוק. הוא הגיש את החוק הזה עוד בקדנציה הקודמת, אבל מאחר שהוא הפך לשר, החוק כאילו בטל. החוק כבר נדון בוועדת החוקה וחזר כרגע, בהצעת חוק פרטית שלי ובהצעת חוק פרטית שלו, להידון בוועדת המדע. חבר הכנסת כבל, לא שמעת את הפתיח שלי, אבל הודיתי לך. מהותו של החוק היא שהיום לבית-המשפט אין הסמכות לחייב בדיקות גנטיות לקביעת קשרי משפחה כאשר יש מחלוקת כלשהי, והדבר גורם לסבל רב להרבה אנשים, ילדים, נשים. אני אתן כמה דוגמאות. למשל, אשה שהרתה ורוצה לבוא בתביעת מזונות כלפי גבר או הכרה באבהות. אומר הגבר: לא שלי הוא. אומרים לו: לך תעבור בדיקה גנטית. היום זו לא בדיקה משפילה, היום לוקחים טיפת רוק. דרך אגב, היום מוכרים ערכות לבדיקות דנ"א במדפים בארצות-הברית, ובטח עוד מעט זה ייכנס גם למדינת ישראל. הוא אומר: לא רוצה. שואל אותו השופט: איך נדע? הוא עונה: מצדי שלא תדע. אומר לו השופט: אם לא תלך, אני מאיים עליך שאני אקבל את תביעת האבהות, והוא אומר: בוא ננהל משפט ואני אוכיח לך שאני לא האבא. כאן הוא מתחיל להשפיל את האשה מלמעלה עד למטה, מביא מצעד של אלה שהיו חברים שלה, והוא עושה לה כאלה צרות שבסוף היא אומרת: עזוב אותי, לא רוצה את האבהות שלך, לא רוצה את המזונות שלך, לך קיבינימט, ותסלחו לי על הביטוי. הרבה נשים סובלות במדינת ישראל כתוצאה מזה, ולא רק נשים; יש מקרים שבהם אשה באה לגבר ואומרת לו: אתה האבא, והוא אומר שלא, ולחלופין הוא אומר: אם אני האבא, נערוך חופה וקידושין. זה מה שאנחנו קוראים "גנבת זרע" כזו או אחרת, ובדרך כלל חלק מהן בוחרות את הגברים העשירים יותר ויוצא מצב שהן מתגרשות לא אחרי הרבה זמן ויש ענייני ממון כבדים מאוד. בקיצור, במקום לעשות בדיקה פשוטה שבית-המשפט – ותיכף אני אסביר באילו נסיבות – יוכל לחייב את אחד הצדדים לעשות אותה, עושים כל מיני שיטות אחרות שלא ממין העניין ולא מגיעים לחקר האמת. יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה בני אלון – אביו היה שופט עליון. עוד לפני 20 שנה הוא כתב בפסק-דין שלו שצריך להסדיר את העניין הזה. אני הגשתי את הצעת החוק לפי בקשת שופט בבית-משפט למשפחה, שאמר שהוא לא יכול, יש לו בעיות וזה ימנע ממנו הרבה בעיות. בזמנו הממשלה וועדת השרים אישרו את החוק לקריאה טרומית ובתנאי שייעשה בתיאום. אכן במשרד המשפטים ישבה ועדה במשך הרבה זמן, יחד עם נציגי כל הדתות במדינת ישראל, כי יש פה בעיות הלכתיות לא קטנות, וקבעה את הכללים שהיא חושבת שצריכים לחול בחוק הזה. המתנו עם החוק עד שהיא תסיים את עבודתה והיא אכן סיימה. היה שם גם דיין מבתי-הדין הרבניים, גם מבתי-הדין השרעיים וכל האנשים שקשורים לעניין; היו נציגי משרד המשפטים, היה יושב-ראש הוועדה, נציגי היועץ המשפטי לממשלה, היו נציגי משרד הרווחה, היו נציגי משרד הבריאות – כל הממשלה נרתמה כדי לעשות את החוק. היו גם ארגונים כמו המועצה לשלום הילד ואחרים, שחייבו את החוק הזה, כי הם חשבו שנגרם נזק לילדים. השאלה הראשונה שעלתה, אדוני היושב-ראש, היא בעיית הממזרות. האם ואיך להתייחס למצב שבו בעקבות בדיקה גנטית כזו או אחרת מתגלה שילד הוא ממזר? הגורמים הדתיים מבתי-הדין, במיוחד הדיינים, אמרו דבר שאני מאוד אוהב לשמוע, שבדת היהודית, אם מישהו, לא יודעים שהוא ממזר, אנחנו לא רוצים לדעת שהוא ממזר, אנחנו לא רוצים לגלות את זה. אם הוא לא במעמד של ממזר, שלא יהיה ממזר. אז נכנס לחוק הזה, שבכל מקרה של חשש לממזרות, גם על-פי חשש השופט, גם על-פי קביעת היועץ המשפטי לממשלה וגם על-פי נשיא בית-הדין הרבני, הבדיקה לא תבוצע. לא יהיה מצב שיבררו חשש לממזרות, אלא אם יש סכנה לבריאותו של מישהו, מישהו הולך למות או משהו מהדברים האלה. אז הנושא הזה הוסר. לאחר מכן כתוב בחוק שהשופט, בשיקול הדעת שלו, חייב קודם כול לראות את טובתו של הקטין לפני עיניו. כלומר, אם טובתו של הקטין נפגעת, הוא לא יכול לפסוק שבאמת יבוצע התהליך של הבדיקה הגנטית. יש גם שהבדיקה תיעשה בצורה מכובדת ושהנתונים שלה לא ישמשו לשום דבר אחר. יש כל ההגנות האפשריות, הן לנוגעים בדבר והן לקטינים שקשורים לעניין הזה. יכול להיות – זה עוד לא נקבע אבל זה ייקבע לקראת הקריאה השנייה והשלישית – שלקטינים, אולי מ-14 עד 16 או מעל 16, ייתנו את האפשרות להיות צד במשפט, ויצטרכו למנות להם עורך-דין. יש בחוק הזה גם הגנה על הקטין דרך זה שהשופט ישמע מה יש לילד להגיד, אם הוא ילד שיכול להגיד את דבריו. יש הגנות מכל הצדדים, מכל הכיוונים, גם על הקטין, גם בחשש לממזרות וגם בדברים האחרים. יש גם פתרון לנושא בתי-הדין השרעיים. רצו להכליל יותר מדי דברים, שם האבהות מסוג אחר לחלוטין. הסביר עורך-הדין שהוא מזכיר בתי-הדין, והוא הביא את זה למצב שלמעט נושא אחד, שבו לא היה אפשר ללכת לקראתו – אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל בתי-הדין השרעיים, אף-על-פי שבישראל אסורה הביגמיה, יש תושבים מוסלמים של מדינת ישראל שיש להם יותר מאשה אחת. זה לא על-פי החוק, כי במדינת ישראל זה אסור, אבל בתי-הדין השרעיים, על-פי חוקי ההלכה השרעיים, מתירים את הדבר הזה ומכירים בזה שהיא אשתו לכל דבר ועניין. שם האבהות נקבעת לפי מי שהאשה נשואה לו באותו זמן, בין שהיא הרתה לבעל שלה ובין שלא, זה לא משנה. לצורך העניין כל הנושא של בתי-הדין השרעיים נפתר, נפתרו גם הבעיות של בתי-הדין הדתיים, שבהחלט רצו לנסות לחייב דרך בתי-הדין הרבניים אבל לא אפשרנו את זה, אפשרנו את זה רק בהסכמת הצדדים, אם הם מסכימים. הדבר האחרון הבעייתי: נגיד שבית-המשפט הפעיל את שיקול הדעת שלו, בדק את טובת הקטין, ראה שאין חשש לממזרות והורה לאחד הנוגעים בדבר להיבדק, והוא לא רוצה להיבדק. מה עושים אז? האם מכריחים אותו? פה קבעו עונשין הכלולים במה שקרוי זילות של בתי-המשפט, אותם עונשים שבהם נקנס אדם או מורשע אדם או נענש על זילות בתי-המשפט. אם הוא לא יסכים לדרישה או להוראה של השופט שהפעיל את שיקול הדעת שלו, ודאי שהוא יואשם בזילות וכתוצאה מזה הוא אפילו יכול להיכנס לבית-הסוהר. נותרו כמה נושאים פתוחים שכל חברי הוועדה, פה אחד, החליטו להעביר אותם לדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ואני מניח שבוועדה ידונו בזה. אני רוצה להדגיש, אדוני היושב-ראש, לסיום, שאין גורם במדינה שקשור לחוק הזה שלא היה בדיוני הוועדה והשמיע את דעתו. אפשר לומר שגם רוב החברים, למעט ניואנסים קטנים מאוד, היו בקונסנזוס, לאור העבודה המכינה שנעשתה במשרד המשפטים – גם שם היתה נוכחות. החוק הזה חשוב מאוד. לדעתי, החוק הזה הוא בשורה בכל מה שקשור גם בדיני משפחה, גם בדיני ירושה וגם בדינים אחרים על מנת להגיע לחקר האמת – להגיע לאמת בדרך הקצרה ביותר, הפשוטה ביותר והלא-מזיקה, ולא דרך כל מיני התדיינויות שמשפילות את הנוגעים בדבר ובסופו של דבר לא מביאות לתוצאה. לכן, אבקש מהחברים לתמוך בחוק הזה. אני מודה לכם מאוד. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת דב חנין – מוותר. חבר הכנסת מאיר פרוש – מוותר. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין כאן שר, אבל כנראה – – – גדעון סער (הליכוד): וממשלה יש? ראובן ריבלין (הליכוד): האם הממשלה התפטרה במקום ראש הממשלה? אני רואה שהיחיד שמייצג את הממשלה פה זה חבר הכנסת יצחקי. היו"ר יצחק זיו: כבר קוראים לשרה המקשרת, עוד שנייה אחת. מיכאל איתן (הליכוד): רגע, ואם היה שר היית רגוע? ראובן ריבלין (הליכוד): לפחות למראית עין יש ממשלה. אני מוכרח לומר שבימים אלה אינני רגוע, אבל אני לא רוצה אפילו שהדבר ייחשב למעשה ליצנות, כי העניינים הם יותר מדי רציניים, ואנחנו נמצאים בתקופה שבה לא היה משבר כל כך גדול כמו משבר המנהיגות שאנחנו חווים אותו כאן במדינתנו. המדינה, כאשר היא באה להתווכח בוויכוח מר ונוקב בין שתי עמדות – ימין ושמאל, וכל אחד חושב שהשני טועה, אבל לפחות יש לנו מדינה שאנחנו יכולים לקיים בה את הוויכוח. לצערי הרב, אם לא נבין מה הדבר החשוב, שקיומה של המדינה – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): איפה השמאל ומה זה שמאל? ראובן ריבלין (הליכוד): שמאל, Big, ישRight Side וכל מיני דברים שאתה יכול לומר, אינני רוצה אפילו להתלוצץ, כי אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו יכולים לבוא ולומר: כל מי שנכשל הוא שצריך לתקן, ומאידך – – – מיכאל איתן (הליכוד): שמאל זה קטן. מאיר פרוש (יהדות התורה): – – – ראובן ריבלין (הליכוד): אני רוצה בכל זאת להתייחס להצעת החוק החשובה של חבר הכנסת יצחקי ושל חבר הכנסת כבל. הצעתכם – עצם האפשרות שבעל ידרוש מאשתו לקיים בדיקה גנטית הוא דבר שיכול להביא – – – אביגדור יצחקי (קדימה): הוא לא יכול לדרוש. ראובן ריבלין (הליכוד): מדוע הוא לא יכול לדרוש? אביגדור יצחקי (קדימה): רק לבית-המשפט יש סמכות. ראובן ריבלין (הליכוד): חבר הכנסת יצחקי, אני אסביר לך. בית-המשפט בישראל הוא בית-משפט אדוורסארי. פירושו של דבר, שהוא פוסק רק בשאלות שנמצאות במחלוקת בין האזרחים. זאת אומרת, בית-המשפט לא בא מיוזמתו, כבית-משפט חוקר, ומציב איזו שאלה. בית-המשפט, כאשר אני מבקש ממנו בקשה ויש מי שמתנגד, בסופו של דבר הוא מכריע. עצם היכולת לדרוש דבר כזה, שהוא בבחינת חשד ממזרות, הוא דבר חמור ביותר. אביגדור יצחקי (קדימה): בכל מקרה של חשד ממזרות, אין סמכות לבית-המשפט להורות. ראובן ריבלין (הליכוד): זאת אומרת, עניין זה – – אביגדור יצחקי (קדימה): – – פתור לחלוטין. איתן כבל (העבודה-מימד): חד-משמעית. ראובן ריבלין (הליכוד): אם הרב מלכיאור נמצא פה, והוא גם חבר הכנסת, גם יושב-ראש ועדה, גם שר לשעבר – אם הרב מלכיאור אומר לי, אז באתי על סיפוקי. אם מדובר שכל חשש ממזרות לא יעלה על סדר-היום, אני בהחלט בעד. איתן כבל (העבודה-מימד): לא יעלה. אביגדור יצחקי (קדימה): אין מצב כזה. חבר הכנסת ריבלין, גם אם יש חשד לממזרות והשופט חושד, הוא צריך לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה, שפונה אל נשיא בית-הדין הגדול, והם צריכים להביע את דעתם. לכן, אין מצב. ראובן ריבלין (הליכוד): אם חבר הכנסת מלכיאור, שהוא גם הרב מלכיאור, אומר שהעניין בשליטה, אז אני מסיר את התנגדותי זו, ואנחנו בהחלט יכולים להשתמש בפלאי הטכניקה כדי להביא דברים שהם לטובת הקטין, ואנחנו בהחלט נותנים יד וגם נרים יד או נלחץ על הכפתור המתאים כדי לאשר את החוק הזה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הכותרת לא משנה דבר. מוצע להחליף את ההגדרה בדיקה גנטית להורות בבדיקה גנטית לקשרי משפחה. זה לא משנה איך נקרא לתינוק. הצעת החוק בעצם באה לתת סמכות לבית-המשפט לענייני משפחה להורות על עריכת בדיקה גנטית. אני יודע מהישיבות הרבות שהתקיימו בעניין הזה, שעלו החששות האלה. צריך לומר את האמת, מתי מתעוררת השאלה של הממזרות – זה לא מלכתחילה. יכולה להיות בקשה שנראית לעין פשוטה, היא מגיעה לבית-המשפט, ואני לא יודע עד כמה השופט מבין מה יכול להתגלות בהמשך בעקבות אותה בדיקה. הבעיה מתעוררת אחרי פסיקת השופט ואחרי שבית-המשפט אולי לא השכיל להבין מראש, שעלולה להיחשף כאן בעיית ממזרות. היתה פסיקה של בית-המשפט והתוצאה היא תוצאה הרסנית. ולכן, עם כל הזהירות שיש כאן, עם כל הסעיפים שבאים ואומרים שכאשר יש חשש ממזרות בית-המשפט לא יורה, לא תמיד בית-המשפט בקיא בהלכות ממזרות. בית-המשפט אפילו לא ידע מתי מתחיל ערב שבת. הוא חשב שערב שבת מתחיל ב-24:00 בליל שבת, כי אצלו השבת מתחילה ב-24:00 ומסתיימת אולי ב-24:00 במוצאי שבת. אז אני יכול לחשוד בו, שהוא כל כך בקיא בהלכה, וכאשר תתעורר בעיית הממזרות – – – אביגדור יצחקי (קדימה): לא קראת את החוק. נסים זאב (ש"ס): אני קראתי את החוק. גם השתתפתי בדיונים האלה. אביגדור יצחקי (קדימה): לא השתתפת באף דיון. נסים זאב (ש"ס): הצעת החוק, העלה אותה אז, לפני חודשים רבים, חבר הכנסת איתן כבל – – – אביגדור יצחקי (קדימה): זה השתנה, זה לא אותו הדבר. נסים זאב (ש"ס): אני אומר לך, מה שהיה הוא שיהיה. לנו יהיה קשה מאוד לתמוך. אביגדור יצחקי (קדימה): אתה לא סומך על נשיא בית-הדין הגדול? נסים זאב (ש"ס): אני לא סומך על חברי הכנסת שבקיאים בהלכה. גם לא על עצמי. אביגדור יצחקי (קדימה): על נשיא בית-הדין הגדול אתה סומך? נסים זאב (ש"ס): אני לא יכול לדעת אילו בעיות יתגלו בעתיד. איתן כבל (העבודה-מימד): על הרב הראשי הספרדי הראשון-לציון? נסים זאב (ש"ס): כשאני אשמע ממנו, מפיו, שזה כשר למהדרין – – – אביגדור יצחקי (קדימה): תשאל. נסים זאב (ש"ס): אין לי זמן לשאול, כרגע אני צריך להצביע. הסתלק מהספק, עשה לך רב והסתלק מן הספק. לכן, קודם כול נסתלק מהספק, אחר כך נראה מה הרב אומר. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3) (עריכת בדיקות גנטיות לקשרי משפחה), התשס"ח–2008, לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 15, נגד – 2, נמנעים – אפס. ההצעה אושרה והיא עוברת לוועדת העבודה והרווחה. גדעון סער (הליכוד): לא. היו"ר יצחק זיו: לוועדת המדע והטכנולוגיה, להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/200).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – קריאה ראשונה. סליחה, חבר הכנסת מיכאל איתן. מיכאל איתן (הליכוד): הרגשתי התעלות כשקראו לי מיכאל מלכיאור. קיבלתי מייד גם אוטומטית תואר של רב – או מיכאל מלכיאור בלי רב? היו"ר יצחק זיו: בינתיים בלי רב. מיכאל איתן (הליכוד): זאת הסמכה מטעם הכנסת, זה לא סתם. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק שאני מבקש שאתם תאשרו אותו לקריאה שנייה ושלישית בא לצקת תוכן יותר ממשי בזכות של נפגע עבירה שספג פגיעה כי החברה לא סיפקה לו, כנראה, מספיק הגנה. לאחר שהוא ספג את הפגיעה, התביעה מקיימת עסקת טיעון עם מי שפגע בו. במסגרת עסקת הטיעון, הרבה פעמים יש פגיעה נוספת באותו קורבן עבירה, משום שקורבן העבירה חש את הפגיעה על בשרו, ואילו התביעה – יש לה שיקולים שהם שיקולים רחוקים כמרחק מזרח ממערב; לגיטימיים, אבל רחוקים מאוד מהאירוע עצמו, כמו למשל עומס על הפרקליטות. אחד הדברים שאולי מהווים אות קלון על החברה שלנו, זה הנתון שלמעלה מ-80% מכתבי-האישום שמוגשים נגד עבריינים נגמרים בעסקאות טיעון, בין השאר, במרכיב המרכזי של השיקולים זה עומס שמוטל על הפרקליטות ועל בתי-המשפט. רבותי חברי הכנסת, יש תאים סרטניים בחברה, כמו לפעמים בגוף של אדם, שלא מגלים אותם, שהם אוכלים מלמטה, מכרסמים, עד שהם מתפשטים ומכים מכה קשה, שלפעמים אין לה מזור. כל מערכת אכיפת החוק שלנו – תתחילו מהמשטרה בשטח, תעברו לתובעים המשטרתיים, תעברו לפרקליטות, תעברו לבתי-המשפט, תעברו בסוף השרשרת לבתי-הסוהר – כולה נגועה בפגמים איומים ונוראים. אז אמרתי את זה באופן כללי, לגבי כל מערכת אכיפת החוק. עכשיו אני בא אל האדם הבודד שנפגע מאלימות קשה, מעבירות מין. והוא כואב את הכאב שלו. לפעמים הוא גם צריך שיקום פסיכולוגי. והנה יושב שם מישהו, במקום להעניש את העבריין, כפי שצריך היה להעניש – אפילו לא מביאים אותו למשפט מלא, כי כבר יש עסקת טיעון. אומנם תיאורטית בית-המשפט יכול להתערב, אבל מתי יעשה את זה בית-המשפט? גם הוא בקשיים, אז הוא יתחיל לנהל תיקים עוד ועוד ועוד? גם הוא בלחצים. מה פתאום שיתערב גם? דרך אגב, שמעתם פעם על אחד בשם קצב שהוגש נגדו כתב אישום? עשו גם אתו עסקת טיעון. בית-המשפט מחכה. לבית-המשפט העליון שלנו יש זמן. אני לא יודע מה קורה עם העניין הזה. אבל בואו נחזור לענייננו. המערכת שלנו, כאשר אני בא לאדם הבודד שנפגע מעבירה ואומר לו: אדוני, אתה חי במדינה שצריכה לתת לך את ההגנה הבסיסית על גופך, ואם היא לא עומדת בזה, שלפחות תעניש את מי שפגע בך. עסקאות טיעון – למעלה מ-80%. לא עסקת טיעון פה ועסקת טיעון שם; למעלה מ-80% מכתבי-האישום נגמרים בעסקאות טיעון. אתם מבינים את המשמעות של המספר הזה? עכשיו אני רוצה לומר מה אני מבקש מכם. עכשיו אני בא לומר איזה תיקון אני רוצה שנעשה. זה לא מתקן את המערכת, אבל זה מתקן את התחושה של אותו אדם שנפגע, שעד היום היה כתוב בחוק שצריך להודיע לו שייתכן שיעשו עסקת טיעון. מה עשו עם זה? היו שולחים הודעה אוטומטית שייתכן שתהיה עסקת טיעון, והיו גומרים את עסקאות הטיעון, שהוא לא יבלבל יותר מדי את הראש, כי אם הוא יבוא וידבר זה גם לוקח זמן. אז אני מבקש שהכנסת תאפשר לאותו נפגע עבירה – אנחנו גם התחשבנו, אני לא יכול שלא להתחשב בבעיות שקיימות, ולא יצרנו איזה פקק ביורוקרטי שיעכב את המערכת עוד יותר. אבל כן רצינו לתת תשומת לב כלשהי לנפגע עבירה, שהוא נפגע, ועושים עסקה, והוא רוצה להגיד את דברו – למה לדעתו העסקה לא בסדר, במה זה פוגע בו. זה חלק מהתהליך שלו. היום הוא לא יכול להופיע בבית-משפט, אנחנו גם לא יכולנו להגיע לזה. אני הייתי מאוד רוצה, אבל האילוצים הם כאלה שאנחנו, בסחבת ובצרות הגדולות שיש לנו בכל מערכת המשפט, אם אנחנו ניתן את זכות הטיעון בבית-המשפט – זאת היתה המטרה המקורית שלי, אבל כשהתבררה לי התמונה הבנתי שזה לא ריאלי. כי אז יהיו עוד משפטים על משפטים בהעמדה לפני עסקת הטיעון, כשיבוא אותו נפגע עבירה ויגיד למה לא צריך לקיים את עסקת הטיעון. ואז השופט ידון – ואז גם הנציג של העבריין, כי צריכים לשמור גם על הזכויות של העבריין, יטען שלא יהיה משפט לפני שבעצם הוא נשפט – אם לקיים או לא לקיים עסקת טיעון. ואז הגעתי למסקנה שאין לי ברירה, ואני רק יכול להקטין את האי-צדק שנגרם לאותו נפגע עבירה ולתת לו אפשרות לשמוע על פרטי עסקת הטיעון בצורה ריאלית, מה הפרטים שעומדים לקיים עם מי שפגע בו, ולהגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה להגיע לעסקת הטיעון לגורם מוסמך או גבוה יותר, אם זה בתביעה המשטרתית ואם זה בפרקליטות. אני מסכם את דברי ואומר: המדינה, החברה, חייבת לשמור ולתת הגנה על גופם של בני אדם ולהעניש את אלה שפגעו בהם – על מנת להרתיע, על מנת לשקם, על מנת להרחיק מהחברה. אנחנו לא עושים את מה שצריך, אנחנו מוכרחים לתקן תיקון גדול. היום אנחנו עושים תיקון קטן קטן, שהוא תיקון חלקי. אבל לפחות את זה אנחנו יכולים לעשות לטובת אותם נפגעי עבירה, שאנחנו הולכים במשהו לקראתם. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אני מזמין את הדוברים. חבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, צריך לזכור, כאשר הנתבע או הנאשם או החשוד מגיע לבית-המשפט, התביעה היא בעצם של מדינת ישראל כנגד הנאשם הזה, בפרט כאשר מדובר בקטין. שיקול הדעת צריך להיות יותר של בית-המשפט, אם לקבל עסקת טיעון או לא. הדבר החשוב מכול – חבר הכנסת מיקי איתן, אני רוצה שתשמע אותי בעניין הזה. מיכאל איתן (הליכוד): אני שומע אותך בכל עניין. נסים זאב (ש"ס): בעניין הזה זה חשוב, כי אתה העלית את הנושא. צריך לזכור, שבמקרים של עסקאות טיעון שבית-המשפט מקבל, זה בגלל שאין מספיק הוכחות וראיות חותכות. מיכאל איתן (הליכוד): זה חלק מהמקרים. נסים זאב (ש"ס): אבל בהרבה מקרים. אז באים לחשוד, והמשטרה רואה שאולי היא יכולה ליפול בעסק, והיא אומרת לו: בוא תודה, ואם תודה אתה תרוויח. אתה תשתחרר מהר, תהיה לך הקלה. ככה אתה תסתבך יותר. אני רוצה לומר לך, שכמו שאתה רואה את המקרים בצד השלילי של הדבר, אפשר לראות את זה גם בצד החיובי. זאת אומרת, בהרבה מקרים לא היו יכולים להגיע לכתב אישום בכלל. בגלל חוסר ראיות, במקרים רבים – אני יכול לומר לך באופן מוחלט – נאשמים הודו והתחרטו שהודו, וקיללו את הרגע הזה שהמשטרה דיברה אתם יפה, שידלה אותם והם נענו לבקשה. דקה אחרי שיצאו מבית-המשפט הם התחרטו חרטה גמורה, והיו מוכנים ללכת עם כל הכוח בטענה – ואני שמעתי מנאשמים – שלא היה ולא נברא, והודיתי כי השתכנעתי שיוקל לי, ואם לא, אני אסתבך בעצם התביעה הזאת. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תיאורטית זה נכון, אבל באופן מעשי זה נכון מה שמיקי אומר. נסים זאב (ש"ס): מה שמיקי אומר, זה גם נכון. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מה שמיקי אמר לגבי עסקת טיעון הוא נכון. נסים זאב (ש"ס): אבל למטבע יש שני צדדים. אי-אפשר לומר שבכל מקרה ובכל מצב אנחנו פוגעים, כאילו מוחלט שחומרת העבירה היתה כפי שהיא וההודאה היא הודאה ממשית של מאה אחוז, ולכן אני צריך למצות את הדין במקסימום ולא להקל אתו בעסקת טיעון. מיכאל איתן (הליכוד): החוק הוא לא נגד עסקת טיעון. החוק נותן פתחון פה למי שקיבל מכות ולמי שסבל. הוא לא נגד עסקת טיעון. נסים זאב (ש"ס): הבנתי אותך. בגלל זה, בתחילת דברי אמרתי שהמדינה היא התובעת. גם לזה יש משקל. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. אל תרוץ, נסים זאב. עד שלא תגיע למקומך אני לא אתחיל בהצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לעניין הסדרי טיעון), התשס"ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: 13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה. אני קובע שהצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 5) (הבעת עמדה לעניין הסדרי טיעון), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקראת קריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/155).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים לדיון בהצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007, של חברת הכנסת רונית תירוש וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): הצעת החוק ברורה. צריך להצביע בעדה. היו"ר יצחק זיו: אבל יש 61 דוברים. רונית תירוש (קדימה): תן לי, תן לי את התענוג. איתן כבל (העבודה-מימד): רובי, צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות. לא תיתן לה? רונית תירוש (קדימה): אוהבת אותך. אוהבת אותך, איתן. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אכן, תחילתו של יום חג למערכת החינוך. יש לי הצעת חוק שניסחתי יחד עם חבר הכנסת גדעון סער, ויחד דאגנו שתהיה לה תמיכה מכל סיעות הבית. ההצעה מדברת על כך שיש מקום להקטין את מספר התלמידים בכיתות הלימוד בבתי-הספר היסודיים והעל-יסודיים. במקור ההצעה שלי מדברת על הבחנה בין בית-ספר יסודי, שבו צריך להקטין את הכיתות לכדי 28 תלמידים, לבין על-יסודי – חטיבות-הביניים והתיכון – שבהם יש להקטין אותן ל-32 תלמידים. כמובן, הייתי מאוד רוצה שהמספרים יתייצבו על 25 תלמידים, שזו המסגרת היותר-נוחה, היותר-טובה, היותר-אפקטיבית, משום שככל שהכיתה קטנה יותר, הזמינות של המורה לכל תלמיד גבוהה יותר. כך, היא יכולה לראות בכל רגע נתון אם התלמיד נתקל בקשיים, אם הוא מתחיל לצבור פערים או פיגורים, והיא יכולה לתת את הטיפול המיידי כדי למנוע הרחבת פערים, ולפעמים גם את יצירתם. מובן שההקטנה הזאת עולה הרבה מאוד כסף למדינה, מאחר שצריך לבנות כיתות לימוד חדשות וגם להוסיף תקני מורים. זו פשרה שהיא בהחלט ראויה. הלכנו קדימה עם ההצעה הזאת. לשמחתי הרבה, אף-על-פי שהחוק עצמו יעלה כמה מיליארדי שקלים לאוצר המדינה, ראש הממשלה ראה לנכון לקחת את המתווה הזה של ההצעה, והביא לפני כשבועיים הצעת מחליטים בישיבת הממשלה, שבה הוא מסתמך על המתווה הזה ומקבל על עצמו את המחויבות – וכמובן גם על הממשלה, בעיקר על משרד האוצר, שיש לו תפקיד נכבד בנושא – להקטין את מספר התלמידים בכל כיתות הלימוד בארץ לכדי 32 תלמידים ולהתייצב על המספר הזה. הוא לא עשה את ההבחנה בין יסודי לעל-יסודי, אבל בשלב הזה זו בהחלט בשורה. זה מהלך היסטורי שלא היה מאז קום המדינה. זה בעצם מהווה סמן ימני לאוצר, לממשלות הבאות. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הוא לא סמן ימני. הוא סתם סמן. רונית תירוש (קדימה): אה, סמן מרכזי. אתה צודק, כיאה לראש מפלגת המרכז, קדימה, מר אולמרט, ראש הממשלה. באמת אני אסירת תודה, כי אני חושבת שמכאן אפשר עוד לרדת למספרים נמוכים יותר בכיתות הלימוד. אני מקווה שיגיעו ימים טובים למדינת ישראל, קופת האוצר תהיה מלאה יותר, וניתן יהיה להקטין עוד יותר את הכיתות. אף-על-פי שהתחלנו את התהליך עם קשיים, אני שמחה – שמחתי גם אז והיום עוד יותר – שראש הממשלה אמר שהמתווה הזה הוא מתווה ראוי. במתווה שאני מציעה, בכל שנה יפחיתו תלמיד אחד מהמקסימום. זה נותן למדינה מהלך של שמונה שנים, ובסופן יתייצבו על המספר של 32 ילדים בכיתה. זה ייתן ארכה למשרד החינוך וגם לאוצר להיערך לבניית כיתות, וגם להוסיף תקני מורים ככל שיידרש. שמחתי לשמוע שבמסגרת הצעת מחליטים של הממשלה אמר ראש הממשלה שהוא מתכוון לייצב את המספר הזה, ולא התחייב על שמונה שנים. ההתרשמות שלי היא שזה יהיה פחות משמונה שנים. כלומר, בזמן קצר יותר נתייצב על המספר הזה, ובא לציון גואל. אני חייבת לומר שהמהלך הזה כשלעצמו הוא מצוין, אבל לא מספק. זה לא שיש לי עיניים גדולות, אבל כמי שמבינה היטב את מערכת החינוך, אני יכולה להעיד שהתשומות המרביות והדומיננטיות צריכות להינתן בגיל הרך. אנחנו לא הזכרנו כאן את גני-הילדים – גם לא אני בהצעת החוק שלי הזאת – אבל יש הצעות חוק שנוגעות לגני-ילדים, גם של יושב-ראש ועדת החינוך, חבר כנסת מלכיאור, גם של חברת הכנסת נאדיה חילו וגם שלי, ואולי של חברי כנסת נוספים, שראו לנכון, ובצדק, שיש מקום להקטין את מספר הילדים בגנים. זה הגיל הקריטי. שם חשובה לאין ערוך הזמינות של הגננת כלפי כל ילד וילד, שם בעצם מתחילים הפערים. אם נמצא את הדרך למנוע את פתיחתם של אותם פערים, המדינה תרוויח בריבית דריבית, משום שהיא לא תצטרך לעתיד לבוא להשקיע בסגירת פערים, בכיבוי שרפות ובמירוץ אחרי הזנב של עצמנו. חשיבה אסטרטגית נכונה, ראוי שתיתן את הדעת על הקטנת מספר הילדים בכיתות גני-הילדים. אני מקווה מאוד שנצליח להגיע להסכמה, חבר הכנסת הרב מלכיאור, יחד עם ראש הממשלה, שהוא מאוד-מאוד מבין, פתוח לנושא ורוצה לסייע, והוא גם הוכיח שהוא מסייע. אני מקווה שנצליח להעביר גם את הצעת החוק על גני-הילדים, ובכך נמצא פתרון עתידי לחברה, שתהיה יותר מלוכדת עם פחות פערים, וחברה שתתרום הרבה יותר לכלכלה, למשק, לביטחון ולחברה כשלעצמה. אני אשמח לראות כאן את השרה המקשרת, על מנת שהיא תוכל לומר שאכן הממשלה תומכת, ולפיכך אני לא נזקקת להצבעה של 51 קולות. השרה חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא בוודאי תודיע שיש תמיכת ממשלה, ההודעה שלה לפרוטוקול תייתר את הצורך בהצבעה של 51 חברי הכנסת. אין לי ספק, אגב – – – צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): המשקל הסגולי שנמצא כאן עכשיו זה כמו 71 חברי הכנסת. רונית תירוש (קדימה): אני מסכימה אתך, המשקל הסגולי הוא לפחות 70 חברי הכנסת. היו"ר יצחק זיו: יש 63 דוברים. רונית תירוש (קדימה): חתמו על ההצעה הזאת. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): המזכירות של הכנסת עשתה טעות, היא לקחה כל מי שחתם על החוק ורשמה אותו ברשימה. רונית תירוש (קדימה): לכבוד לי, לכבוד לחוק הזה, גם חבר הכנסת סער בוודאי ישמח. החתמנו ביחד 63 חברי הכנסת, זה בהחלט מכובד. ועצרתי שם, כי המסר כבר הועבר ולא היה צריך יותר. אין לי ספק שאם היינו נדרשים, היינו מביאים להצבעה מחר, ליום רביעי, והיינו מבטיחים לפחות 51 הצבעות תומכות. ראובן ריבלין (הליכוד): כל 63 חברי הכנסת שחתומים בצדק על הצעת החוק, ידברו לאחר שהחוק יקוים. רונית תירוש (קדימה): אני מסכימה אתך, אחרי שהוא יעבור קריאה שנייה וקריאה שלישית. אנחנו נשמח לשמוע את הודעת התמיכה של השרה רוחמה אברהם-בלילא. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין ספק שהצעתה של חברת הכנסת תירוש, שהיא הובילה אותה עוד בתחילת כהונתה של הכנסת הנוכחית, וגם אני חתומה עליה, היא בהחלט בשורה – בשורה למערכת החינוך, בשורה לילדי ישראל, בשורה למורים, בשורה לכולנו. אני שמחה לבשר שגם בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון ראש הממשלה תמך במהלך הזה של הקטנת מספר התלמידים בכיתות הלימוד, והוא ציין לשבח את פעולתה של חברת הכנסת רונית תירוש. אני מקווה מאוד שהצעת החוק הזאת תועבר ותוכנס לספר החוקים מהר ככל שניתן. אני רוצה לומר לך, חברת הכנסת תירוש, במהלך שעשית, גם לאור הודעתה של הממשלה, בכל הרפורמות שהיא עושה במערכת החינוך – אני יכולה לומר היום כאן, אדוני היושב-ראש, לחברת הכנסת תירוש, שהיא הצליחה להוביל מהלך של הובלת ממשלה. יישר כוח. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אם כל הדוברים מסכימים, נעבור ישר להצבעה. נסים זאב (ש"ס): אפילו אני מוותר, אדוני היושב-ראש, וכולם מוותרים. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת יואל חסון וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לא מוותרים. בבקשה, חבר הכנסת יואל חסון. ראובן ריבלין (הליכוד): את צריכה להגיד מה עמדת הממשלה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: הממשלה תומכת. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): סליחה, אדוני היושב-ראש. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, לחבר הכנסת זחאלקה יש הצעה אחרת. היו"ר יצחק זיו: הצעה אחרת, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא הצעה אחרת. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הצעת חוק. גדעון סער (הליכוד): זה לא דיון משולב. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת יואל חסון. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אני חושב שהצעת חוק כזאת, שעולה להצבעה עכשיו כאן בבית הזה, ראוי שכן נדבר עליה וראוי שנדון בה, כי היא משמעותית. ברשותכם, אני רוצה קודם כול לברך את חברתי, חברת הכנסת רונית תירוש, שבהחלט מייצגת את דגל החינוך בתנועתנו, ומי שמעלה אצלנו בתנועה, בקדימה, את הנושא של החינוך כל הזמן על סדר-היום, ומיומה הראשון כאן בכנסת ראתה לעצמה כמטרה לרתום את כולנו לשאיפה הזאת של צמצום מספר התלמידים בבתי-הספר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא בבתי-הספר, בכיתות. יואל חסון (קדימה): סליחה, ודאי. ודאי שהמטרה הזאת של צמצום מספר הילדים בכיתות היא מטרה ראויה. אני יודע ואני גם מאמין – עם כל הציניות ששמעתי פה מחלק מהחברים, אני יודע שרונית רתמה את ראש הממשלה ואת הממשלה למטרה הזאת, אני יודע שהממשלה נחושה ללכת במסגרת הרפורמות למציאות הזאת של צמצום מספר התלמידים, אני גם יודע שהפעילות כאן בכנסת של רונית תירוש, חברי הסיעה שלי וחברי סיעות אחרות, שהיא חוצת מפלגות, תעודד את הממשלה ללכת לכיוון הדבר הזה. הייתי מציע, חברים, שבנושא הזה נהיה פחות סקפטיים ויותר מלאי תקווה, כי כולנו יודעים בסופו של דבר שהמטרה הזאת היא מטרה ראויה, נכונה. היא טובה לתלמידים, היא טובה למורים, היא טובה לתוצאה הסופית שנקבל מאותם תלמידים שיהיו במערכת חינוך משופרת כזאת. אני רוצה להאמין ואני מאמין שבשנתיים הקרובות נראה את תחילתו של תהליך שיוביל, לא בן-לילה, לא במכה אחת, אבל יוביל בהחלט לצמצום מספר התלמידים בכיתות, ישנה את פני מערכת החינוך, יביא למצב שהילדים בבתי-הספר יזכו לתשומת הלב הראויה וליכולת לימוד טובה יותר. אני שוב שמח על תמיכת הממשלה, כמובן, ואני גם שמח, לפי מה שאני מעריך, שהכנסת תתמוך בהצעת החוק הזאת, ונלך קדימה. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): שכנעת אותי. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת נסים זאב – אינו נוכח. יואל חסון (קדימה): יש הערה למציעה, וראוי לשמוע. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, ברצינות הממשלה, עובדה שעבר חוק אחר שלי – – – הצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/165).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לברך את חברת הכנסת רונית תירוש על הצעת החוק, אני רוצה לברך גם את חברי לסיעה חבר הכנסת ואסל טאהא, ואת חברת הכנסת ליה שמטוב. הגשנו הצעה דומה, לא זהה. בוועדה סוכם שהצעת החוק תעבור כהצעה זהה, כלומר, היא תעבור שינויים ונאמץ את הצעת החוק של חברת הכנסת רונית תירוש, ועשינו זאת. לכן ההצעה שלנו היא אותה הצעה כמו של חברת הכנסת רונית תירוש. אתמול נערך בוועדת החינוך דיון בנושא זכויות המורה. התעורר ויכוח באיזו מידה יש תיאום בין הממשלה לבין נציגי המורים. הרמתי טלפון למנהל בית-ספר, מורה ופעיל בהסתדרות המורים, ואמרתי לו שיש חוק זכויות המורה. המלים הראשונות שיצאו מפיו היו: הצפיפות בכיתות. אל תדבר אתי על זכויות המורה, דבר אתי על הצפיפות בכיתות. וזה מנהל בית-ספר ברהט, ושם אין לו כיתה של פחות מ-40 ילדים. הוא אמר: זה בלתי נסבל, אנחנו לא יכולים להשתלט. הוא מנהל בית-ספר, נמצא בקשר עם המורים ומכיר את כל הבעיות. הוא אמר לי: אין לי כיתה שאינה בעייתית, וזה בגלל הצפיפות. כל המחקרים בעולם הראו מתאם חיובי מובהק ומשמעותי בין מספר תלמידים קטן יותר לבין הישגים גבוהים יותר בלימודים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אף-על-פי שאני מסכים אתך, כל המחקרים בעולם הראו בדיוק הפוך: אין שום קשר בין גודל הכיתה להצלחות. אף-על-פי שאני מסכים שצריך – – – רונית תירוש (קדימה): אנחנו צודקים יותר. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גם אני לא מסכים אתך. אני יודע שבעבר משרד החינוך היה מביא נתונים סלקטיביים, כל מיני מחקרים שכוחי-אל. למשל, עמדו כאן שר אוצר ממפלגה מהימין, מר ביבי נתניהו, ושרת חינוך לשעבר, וגם משרד החינוך היום, ואמרו שאין קשר בין השקעה בחינוך לבין הישגים. אז מצאו מישהו בשולי המחקר הבין-לאומי שכתב דבר כזה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הכי חשוב זה איכות המורים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): ודאי שאיכות המורים הכי חשובה, אבל מה זה איכות המורים? גם למורים אתה צריך לתת סביבת לימודית מתאימה. אין ספק שמספר ילדים קטן יותר בכיתות תורם לזה. הבת שלי למדה בכיתה עם 20 ילדים ולאחר מכן עם 40, וההבדל הוא שמים וארץ מבחינת תשומת הלב של המורה והיכולת ללמוד טוב יותר. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נסים זאב (ש"ס): אני מבקש לרשום שוויתרתי על זכות הדיבור. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: 16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת החוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אנחנו עוברים להצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007, של חברי הכנסת ואסל טאהא, ג'מאל זחאלקה וליה שמטוב – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה להציג את הצעת החוק. קריאות: הוא כבר דיבר – – – היו"ר יצחק זיו: זה מה שאמרתי לך, שאתה מופיע אחר כך. אם כך, נעבור להצבעה. לא היה קשר בין שני החוקים. כל אחד היה בנפרד. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: 15 בעד, אין מתנגדים ונמנע אחד. אני קובע בזאת שהצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק לקידום יישוב מפוני גוש-קטיף, חבל עזה וצפון השומרון (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/201).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק לקידום יישוב מפוני גוש-קטיף, חבל עזה וצפון השומרון (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת זאב אלקין וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה. זאב אלקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני מתכבד להביא לכאן, ולהיות ראשון הדוברים, הצעת חוק שלמעשה התאחדו סביבה חברים רבים בבית הזה. חתמו על הצעת החוק ושותפים בהובלה שלה יותר מ-60 חברי הכנסת. עם ארבעת היוזמים הנוספים – אני מניח שחלקם ידברו אחרי – חברת הכנסת עמירה דותן, חבר הכנסת דוד רותם, חבר הכנסת יולי אדלשטיין וחבר הכנסת זבולון אורלב, יזמנו את הצעת החוק לפני כחצי שנה, לאחר הצגת תוכנית הטיפול במפוני גוש-קטיף על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בוועדת המשנה של ועדת ביקורת המדינה. כאשר למדנו לדעת שבקצב הרגיל של קידום היישובים החדשים, כ-75% מהמפונים ייכנסו לבתיהם בין ארבע שנים לחמש מזמן הפינוי, וזה עוד לפי התכנון ההתחלתי – כידוע, בינתיים הממשלה לא הצליחה, בלשון המעטה, לעמוד בכל המועדים של התכנון הממשלתי – שאלנו את עצמנו מהי הדרך הנכונה לנסות לזרז, לקדם ולקצר את התהליכים עד כמה שאפשר. בתיאום עם ועד מפוני גוש-קטיף גיבשנו הצעת חוק שהבסיס שלה הוא משהו שכבר נעשה פעם במדינת ישראל. כשבראשית שנות ה-90 עמדה מדינת ישראל בפני אתגר גדול של קליטת גלי העלייה, היא הפעילה – אומנם אז לא בחקיקה ראשית אלא בתקנות – את מה שקרוי תקנות ול"ל: תהליכים שמקצרים בחצי את כל לוחות הזמנים שקשורים לחוק התכנון והבנייה, בלי להוריד חס וחלילה שלב, בלי לגזול מאף גורם את הזכות להתנגד; אבל הרעיון המרכזי היה שמה שאפשר לעשות בתוך שלושה חודשים אפשר לעשות גם בתוך 45 ימים, בוודאי ובוודאי במצב הייחודי הזה של טיפול במפוני גוש-קטיף, שעצם העברתם נעשתה בלוחות זמנים הרבה יותר קצרים ולוחות זמנים הרבה יותר קצרים להתנגדות, אם בכלל. למעשה, סביב הרעיון המרכזי של תקנות ול"ל – דרך אגב, מי שעזר לנו מאוד בגיבוש הצעת החוק הזאת היה לא אחר מהיועץ המשפטי של משרד הפנים, עורך-דין יחזקאל לוי, שהיה מי שהכין את תקנות ול"ל, אז למדנו כמעט מפי הגבורה במקרה הזה – נכנסו להצעת החוק גם סעיפים נוספים שמדברים על לוח זמנים ברור ותחום לגבי הפיתוח והכנת התשתיות ליישובים החדשים של המפונים. נכנס גם סעיף שנותן את האפשרות למשרד האוצר, אם ירצה בכך, להפעיל את הנוהל הקיים כבר בחוק של פטור ממכרז בנסיבות מיוחדות. החוק קובע באופן מפורש שצריכים לראות בטיפול במפוני גוש-קטיף נסיבות מיוחדות. הצעת החוק הזאת זכתה לתמיכה של הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה, ועל כך התודה של כל המציעים – לממשלה, לוועדת השרים ולשרה המקשרת רוחמה אברהם-בלילא. לקחנו על עצמנו גם את ההתחייבות לתאם את נוסח הצעת החוק עם הממשלה, ומראש סוכם שהיות שהטיפול במפוני גוש-קטיף הוא עניין דינמי, חלק מהבעיות שהצעת החוק מלכתחילה היתה אמורה לטפל בהן ייתכן שיבואו על פתרונן תוך כדי הליך החקיקה, ומצד אחר – נציגי הממשלה עצמם מזהים כבר חסמים כאלה או אחרים שמבחינתם הטיפול הנכון, דרך החקיקה, יכול לזרז את התהליך. קיימנו כבר את השלב הראשון של התיאום, ולכן ההצעה שמונחת בפניכם, שאושרה על-ידי ועדת הכספים, משקפת את הדברים שסוכמו בשלב הראשון של התיאום, ואנחנו נעשה את התיאום האחרון לקראת קריאה שנייה ושלישית. לסיום דברי אני רוצה לצטט את דברי נציג הזרוע המבצעת של הממשלה שהיה מופקד על הטיפול בעניין הזה של מפוני גוש-קטיף בשני התפקידים שהוא מילא לאחרונה – הוא היה מנכ"ל משרד השיכון, ולאחר מכן הוא עבר להיות מנכ"ל משרד הפנים. כוונתי לאריה בר. אמר אריה בר, ואני מצטט אותו כלשונו, בוועדת המשנה של ועדת ביקורת המדינה, לאחרונה, שלדעתו לא ניתן לפתור את בעיית המפונים ללא תקנות ול"ל, והוא מצטער היום מאוד על כך שהמדינה לא חוקקה את החוק הזה, ולא חוקקה את תקנות ול"ל עוד כחלק מחוק יישום תוכנית ההתנתקות. הוא בזמנו המליץ על כך, אבל המלצתו לא התקבלה. על כן, אני קורא לכם, חברי חברי הכנסת, לתמוך היום בהצעת החוק כאן בקריאה ראשונה, מה שיאפשר להמשיך בהליך זריז, כמו שזה נעשה עד עכשיו. אגב, על זה תודה מיוחדת ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אפללו, שלא נמצא כאן, שנתן קדימות להצעה הזאת, והעביר אותה בכביש המהיר ביותר; וכן ליושב-ראש ועדת הכספים סטס מיסז'ניקוב, ששם נדונה ההצעה. אני מקווה שאם נאשר אותה כאן – – – צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): החוק הזה נדון בוועדת הכספים? זאב אלקין (קדימה): כן, החוק הזה נדון בוועדת הכספים בהכרעה של ועדת הכנסת, מסיבה מאוד מאוד ברורה: ועדת הכספים היתה אחת משתי הוועדות שהופקדו על חוק יישום תוכנית ההתנתקות, עם ועדת החוקה. היות שהנושא התכנוני הוא רק אחד מנושאי החוק, וחלק מהנושאים האחרים קשורים באופן ישיר לטיפול במפוני גוש-קטיף, קבעה ועדת הכנסת שוועדת הכספים היא זאת שמופקדת על החוק. אגב, טוב שכך, כי אני יכול רק לברך על האיכות ועל המהירות של הדיון שהיה בוועדת הכספים. ולכן לסיום דברי אני עוד הפעם קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק, ולאפשר לכולנו לסיים את הליך החקיקה בתיאום עם הממשלה, בלוח הזמנים הקצר ביותר, כי זה המקרה שבו כל דקה וכל יום של המתנה הם מיותרים, וחבל שנמתין. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אני אקריא רק כמה שמות ראשונים, ולאחר מכן כל חבר כנסת שירצה לדבר שלוש דקות, יוכל לעלות. אני בשלב ראשון מקריא את השמות. חברת הכנסת עמירה דותן – אינה נוכחת. חבר הכנסת, תודה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. חבר הכנסת זבולון אורלב אחרי חבר הכנסת אורי אריאל. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תודה למציעים גם בשמי. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להודות לידידי חברי הכנסת זאב אלקין, עמירה דותן ואחרים – חתומים רבים וטובים. לצערי, אני לא חתום כי יש לי הסכם הבנות עם הממשלה שאני לא איזום יותר חוקים אחרי שהגענו להבנות – בראשות אביגדור יצחקי ואנוכי, וכמובן היו עוד רבים וטובים – הגענו להבנות על סכום של כחצי מיליארד שקל על סעיפים שונים. אבל אני עליתי לפה – – – ראובן ריבלין (הליכוד): זה לא חוק תקציבי. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): יש בו גם היבטים תקציביים, אם כי מינוריים. בכל מקרה, ראויים המציעים לברכות, ואני אומר את זה גם בשם ידידי חבר הכנסת צבי הנדל, שוויתר על זכות הדיבור. אני רוצה לפנות לראש הממשלה, לממשלה ולשרה המקשרת: אנחנו נמצאים שנתיים וחצי אחרי הפינוי. אני יכול להגיד, בתור אחד שמלווה את זה באמת יום-יום – זה לא פראזה – בתור מרכז השדולה בכנסת בעניין, שנעשו הרבה דברים, וצריך להגיד תודה על מה שנעשה. נדמה לי שאין מחלוקת בכלל בין כולנו בעניין. הזמן עובד רק לרעתנו. אין בו שום יתרון. ממש אפילו לא פסיק אחד, גרם אחד. הייתי רוצה לבקש ממך, אם אפשר, שתבקשי מראש הממשלה: אחרי השנתיים וחצי שמינהלת סל"ע עבדה ומשרדי הממשלה עבדו, ובעיקר רענן דינור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמטפל בזה, נדמה לי שהגענו לצומת שבו מעורבותו האישית – הוא יודע, אני כבר אומר, ראש הממשלה יודע. אני לא אומר את זה לשם קנטור. הוא יודע מה קורה, הוא מעודכן. הוא איננו מעורב, וזה בסדר, בשביל זה יש ממשלה ויש מנכ"לים וכו'. נדמה לי שהגענו לצומת שבו צריך את מעורבותו, ונדמה לי, ואני אומר את זה על סמך שיחות עם רבים מחברי הכנסת פה, שאפשר להגיע להבנה – הסכם הבנות בין הכנסת על כל חלקיה, ללא הבדל קואליציה ואופוזיציה, לבין הממשלה איך גומרים את הסיפור הזה בהסכם ובהבנה שאין עוד תביעות. אני מאוד אודה לך אם גם את תתערבי בעניין. עוד הפעם, זו טובת האנשים, שברור ומוסכם פה שהם ודאי לא חטאו, ולא ראויים למציאות – הייתי אומר האומללה הזאת, אני לא רוצה להגיד מלים יותר חריפות. אני חושב שאם ייעשה עוד מאמץ, גם על-ידך, נוכל כן להניע את זה ולקצר פה טווחים, ובעזרת השם נזכה לראות אותם בבתיהם. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני גם כן רוצה, בפתח דברי, להצטרף לדברי השבח לראשון בין יוזמי החוק, חבר הכנסת זאב אלקין, שזיכה גם אותי להיות בין יוזמי החוק עם עוד חברי כנסת מכל חלקי הבית. אני גם רוצה לנצל את הבמה הנכבדה הזאת ולהודות לחברת הכנסת עמירה דותן, שנושאת בעול מראשית הכנסת הנוכחית כיושבת-ראש ועדת משנה בוועדת ביקורת המדינה לטיפול במגורשי גוש-קטיף, ועושה עבודה חשובה ומאוד נאמנה. אני גם מאשר את דברי חבר הכנסת אורי אריאל באשר להתקדמות הקיימת. נכון, היא לא עונה תמיד על כל הצרכים ועל כל היקף הבעיה, כי ככל שמתקדמים בציר הזמן הבעיות רק הולכות ומחריפות – כיוון שמי שלא מצא עדיין תעסוקה אז החודש הזה הוא לא כמו החודש הראשון לאי-מציאת תעסוקה, וכן גם לגבי יתר התחומים. באשר לתחום שבו עוסק החוק, וזה זירוז הליכים של תכנון ובנייה בחוק התכנון והבנייה, מתברר שלצורך עקירת גוש-קטיף חוקק חוק מיוחד, שדילג על כל הפרוצדורות המיוחדות. אבל כדי ליישב אותם הם צריכים לעבור בפרוצדורות הרגילות, ואז כדי להקים יישוב במדינת ישראל דרושות כמה שנים. אני לא יודע אם את יודעת, אבל זה משהו כמו חמש שנים – ממש פרוצדורות מאוד מאוד ארוכות. הממשלה, כמונו, היתה סבורה שזהו דבר בלתי מתקבל על הדעת, ולכן כמו שבעת העלייה המסיבית מברית-המועצות בראשית שנות ה-90 חוקק חוק מיוחד, שנדמה לי שנקרא חוק הול"לים – גם הפעם הגענו למסקנה, בהסכמה רחבה עם הממשלה, שצריך להסדיר חוק מיוחד. למרבית הקהילות יש סימון מדויק לאן הם הולכים. אנחנו נמצאים היום אחרי שלב שכמעט כל קהילה יודעת להיכן צריך ללכת, בהסכמה, כמובן, עם כל הגורמים. העיכוב הוא עיכוב בביצוע, הוא עיכוב בהליכים. הביורוקרטיה הזאת היא ביורוקרטיה שהורגת, והיא נכונה לתקופות רגילות. היא לא נכונה כשצריך לתת מענה למגורשי גוש-קטיף. לכן אני חושב שיש חשיבות מאוד מאוד מיוחדת לתמיכה בחוק הזה. חשוב שהחוק הזה יעבור בתמיכה רחבה, של כולם. אני גם רוצה להודות לחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, שבאמת עשה כל דבר אפשרי כדי לזרז את הדבר הזה. אני רוצה לנצל שנייה אחת שהשרה רוחמה אברהם נותנת לנו את מלוא הקשב. כמו שהממשלה עשתה נכון, ועוזרת בחוק הזה ותומכת בחוק הזה, אנחנו נצטרך את העזרה הזאת גם בתחומים נוספים, שחלקם גם ענייני פרוצדורות, כדי לפתור עוד כמה בעיות ולזרז את ההליכים. לא יכול להיות ששנתיים וחצי אחרי הגירוש עדיין בכמה תחומים אנחנו בבעיות קשות מאוד. אני מקווה שעם חבר הכנסת אלקין וחבר הכנסת אורי אריאל, שעומדים בראש השדולה, ועם חברי ועדת המשנה של ועדת ביקורת המדינה בראשותה של חברת הכנסת עמירה דותן, נגבש את הדברים. יש לנו פה עוד כמה הצעות חוק כדי לתת מענה. אני חושב שהגיע הזמן להוריד את הנושא של מגורשי גוש-קטיף מעל סדר-היום. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה. אתה רק אמרת בכל פעם "מגורשים" כשבהצעת החוק כתוב "מפונים". גדעון סער (הליכוד): עדיין אין צנזורה פוליטית. היו"ר יצחק זיו: בסדר, דיברתי על מה שכתוב בהצעת החוק. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – את הזבל מפנים. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת צבי הנדל. חבר הכנסת אליהו גבאי – אינו נוכח; חבר הכנסת דני יתום – אינו נוכח; חבר הכנסת עתניאל שנלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם מיכאלי – אינו נוכח; חברת הכנסת מרינה סולודקין – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, גברתי השרה, יש לברך על הצעת החוק לקידום יישוב מפוני גוש-קטיף, אבל אני הייתי משנה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, מלה אחת בלבד בנוסח המובא לפנינו: לא "מפוני" גוש-קטיף אלא "עקורי". המלים הנרדפות במילון ל"עקירה" הן "הריסה", "חורבן", "כריתה" ו"תלישה". כי הלב דואב בכל יום על המעשה הנפשע שנעשה למתיישבי גוש-קטיף. ראובן ריבלין (הליכוד): בתפילה ביום הכיפורים נאמר: ועל אנשי שרון ייאמר שלא ייהפכו בתיהם קבריהם. מאיר פרוש (יהדות התורה): במיוחד היום, כאשר שני מחבלים חדרו לדימונה, כנראה מרצועת-עזה דרך סיני, וזו תוצאה ישירה של נטישת ציר פילדלפי על-ידי ישראל במסגרת אותה עקירה אומללה, במסגרת אותה נסיגה חד-צדדית שאין עליה סליחה מרצועת-עזה. דימונה היא הסנונית השנייה, והראשונה היתה העיר אילת. איננו יודעים בבירור אם אכן אנחנו עומדים בתחילתה של מתקפת טרור חדשה, אבל לא מן הנמנע שכפי שאיימו לאחרונה ארגוני הטרור, הם מנסים עכשיו לגייס מאמץ טרוריסטי חדש. בכל מקרה, על מדינת ישראל להתייחס אל אירועי הטרור האלה כאל תחילת גל טרור חדש, כי כנראה הטרור מרצועת-עזה מחפש דרכים נוספות, מעבר לירי הטילים הבלתי-פוסק על שדרות ויישובי מערב הנגב. הם מחפשים דרך לחזור ל"ימי התפארת" של פיגועי התאבדות בלב האוכלוסייה האזרחית. כאשר מדווח לנו השב"כ שמספר ניכר של מחבלים ששוחררו מבתי-הסוהר של ישראל חזרו לפעול כמחבלים, נשאלת השאלה מהי קלות הדעת הזאת של ראש הממשלה לשנות קריטריונים לשחרור מחבלים מבתי-סוהר שלנו. אני אומר שיש כאן חוסר אחריות מצדו של ראש הממשלה, אולי אפילו יצר הרפתקנות שנראה כהעזה או מוכנות לנטילת סיכונים. והרי רק לפני שבועות אחדים נרצחו שני חיילים על-ידי מחבלים ששוחררו ממאסר בישראל. ואני שואל את ראש הממשלה, מאין הוא יודע ואיך הוא לא חושש שכתוצאה משחרור עוד מחבלים לא ייהרגו חלילה עוד יהודים. מאין לו התעוזה? מאיפה ההפקרות הזאת? מיכאל איתן (הליכוד): הוא יודע שייהרגו. מאיר פרוש (יהדות התורה): הוא יודע? עוד יותר חמור. הוא לא יאמר לי שהוא יודע, אבל זו הפקרות. מיכאל איתן (הליכוד): הוא יודע שהיו כבר שחרורי מחבלים ועשו סטטיסטיקה ובדקו – כ-20% מהם חזרו – – – מאיר פרוש (יהדות התורה): אתה מחזק את מה שאני אומר. איך ראש הממשלה השבוע מחליט החלטה כזאת לשחרר עוד מאות מחבלים כאשר השב"כ מתנגד? איזו אחריות זו? מאין ההפקרות הזאת? פדיון שבויים הוא מצווה גדולה – כך אמרו חז"ל – שהרי שבי כולל סיכון של מוות. יתר על כן, כל רגע שאדם מאחר בפדיון שבויים ללא הכרח, הרי הוא כאילו שופך דמים. עם זאת, חשוב להדגיש – אני רוצה להגיד דבר על-פי ההלכה שאולי תרצי לשמוע – שחז"ל תיקנו שאין פודים את השבויים ביותר על כדי דמיהם מפני תיקון העולם. כלומר, כאשר יש מחיר מקובל וסביר עבור שבוי – אסור לשלם יותר פן יגרום הדבר לתוצאות חמורות לציבור כולו, ושחרור אותם מחבלים בדרך של שינוי הקריטריונים הוא בוודאי מופרז מאוד. יש מחלוקת בגמרא, האם אין פודים את השבויים ביותר על כדי דמיהם. זה משום העול שייפול על הציבור משום שהדבר יגרה את החוטפים לשבות יותר שבויים. הרמב"ם פסק כמו הסברה האחרונה, וכך גם נפסק ב"שולחן ערוך". לכן אני אומר, גברתי היושבת-ראש, זו שאלה הלכתית אבל ההפקרות מצדו של ראש הממשלה חייבת להיפסק מייד, ולתמיד. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל איתן, בבקשה. מיכאל איתן (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דברי אני רוצה לברך את חבר הכנסת אלקין ואת חברת הכנסת עמירה דותן לא רק על הפעילות, על הנחישות ועל ההתייצבות, אלא במיוחד על העובדה שהם באים מהאגף הזה של האולם. תראו מה קורה פה. באגף הזה נמצאים שניים, ותראו את היחס המספרי לעומת האופוזיציה הקטנה. היו"ר קולט אביטל: זה תמיד כך. מיכאל איתן (הליכוד): מה זה מלמד אותנו? מה אנחנו צריכים להבין מזה? שאנחנו מוכרחים להילחם ולהיות יותר נחושים בנושאים לאומיים אבל שמשום מה נוגעים כאילו רק לצד הזה של הבניין. אני אומר את הדברים האלה משום שאני רוצה להסב את תשומת לבכם לנושא נוסף, שאינו מקבל טיפול כמו שהנושא הזה קיבל טיפול, וגם הוא כאילו רק עניינו של הצד הזה של הבניין. ערב ההתנתקות היו הפגנות דמוקרטיות, מחאות שלא חרגו, הודות לפטריוטיות של אנשים, אף-על-פי שזה היה כרוך בדבר קשה מאוד מבחינתם, הקרבה אישית. אני לא אומר מגורשים, אני אומר מפונים. אבל כל מפונה הרגיש כמגורש, ואני לא יכול לבוא עמו דין-וחשבון, וגם חבריו ותומכיו הרגישו את הכאב שיש פה פגע לאומי קשה. יצאו להפגנות, למחאה דמוקרטית. במשך שלוש שנים אני פונה אל רשויות אכיפת החוק ומבקש להבין רק דבר אחד, למען השם: מדוע מדיניות אכיפת החוק כלפי משתתפים בהפגנות דמוקרטיות בעניין הזה שונה מהפגנות שנועדו למשל לטובות הנאה? סטודנטים שמפגינים על העלאת שכר לימוד. כל סטודנט שבא לשם הפגין למען העניין האישי שלו. כאן באו אנשים להפגין למען עניין לאומי. מדוע כאן מאות כתבי אישום, ושם על אותם דברים – שוטרים הוכו, מכוניות הוצתו, נחסמו נתיבי תנועה בהפגנות הסטודנטים – למה יש מדיניות תביעה שונה? למה? צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): כולם היו ליכודניקים פעם. מיכאל איתן (הליכוד): איפה אנחנו? אני שואל, איפה אנחנו? איפה אנחנו? איפה מדינת ישראל? איפה שלטון החוק? שייתן הסבר על מדיניות אכיפת חוק שונה. ולמה אני אומר שלוש שנים? כי אני מבקש נתונים. כי אני מעלה את הנושא הזה פעם אחר פעם בוועדת החוקה. כי אני מבקש שיביאו לי את ההשוואה. ויש התחמקויות, ואותה מערכת שממונה על צדק ועל אכיפת חוק ועל שוויון לא מצליחה להביא תיק אחד, והכול בהתחמקויות. אומרים: אין לנו נתונים, תבוא מחר, תבוא מחרתיים, תבוא היום, תבוא אתמול. איך דבר כזה יכול לעבור? אני רוצה לסיים ולומר כך: לנהל מדינה, ממשלה צריכה שתהיה לה אחריות כוללת, גם לא למען מי שהצביעו או לא הצביעו עבורה. ואני שמח שחבר הכנסת זאב אלקין וחברת הכנסת עמירה דותן, שנרתמו מהצד הזה של האולם – – היו"ר קולט אביטל: יש עוד כמה. מיכאל איתן (הליכוד): – – להוביל את הנושא, מכסים במעט על ערוות הממשלה. דוד רותם (ישראל ביתנו): רוב אלה שחתומים על החוק הם מהצד ההוא של האולם. היו"ר קולט אביטל: יש עוד כמה. תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה – – – היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת מיכאל איתן, תקשיב גם למישהו אחר. נסים זאב (ש"ס): חבר הכנסת מיכאל איתן, הייתי צריך לדבר לפניך, ואולי היית שומע אותי. היו"ר קולט אביטל: תקשיב גם למישהו אחר. נסים זאב (ש"ס): הנביא אומר "עבר קציר כלה קיץ" ועדיין לא נושענו. הסיפור הזה של המפונים זה בדיוק כמו חלום פרעה. ראינו שבע פרות שמנות ואחר כך רזות, ותבלענה הפרות הרזות את שבע הפרות השמנות ולא נודע כי באו אל קרבנה. מה שקרה כאן בעצם הוא שהתקופה הכי טובה של אותם יישובים, של אותם מתיישבים – שנשלחו בשליחות לאומית, שעבדו כל כך קשה ועשו הרבה למען מדינת ישראל, והנה יום אחד הממשלה החליטה לפנות אותם, לגרש אותם. ואז אני זוכר ששרת החוץ עמדה פה מעל הדוכן ואמרה: אם היו אותם יישובים חותמים – למה התמהמהו? יכולנו כבר לקדם את ההליכים הרבה יותר – כולם זוכרים, כאילו זו בעיה רק של חתימה ושל הסכמה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – שרת המשפטים. נסים זאב (ש"ס): היא היתה שרת המשפטים, ועכשיו היא שרת החוץ. נכון. זה כאילו היה משהו טכני, שפשוט גרם לכך שכל ההתקדמות הזאת, לא יכולנו ליישם אותה. אנחנו, מצדנו – הכול היה פתוח. כל האפשרויות היו פתוחות, אבל הבעיה היא באותם המתיישבים שלא הסכימו לבוא ולחתום על הסכמים. תראו מה קרה: במשך למעלה משנתיים המתנחלים מתחננים לממשלה הזאת שבעצם תזרז את הליכי התכנון. עד שבכלל הוחלט אילו שטחים ואילו יישובים ישבו באילו שטחים – זה כבר לקח חודשים רבים, ודברים שונים עדיין במחלוקת. אבל אני רוצה לומר שצריך לקצר את הליכי התכנון בדיוק כמו שראש הממשלה שרון קיצר את הליכי הגירוש. צריכים לקחת את אותה התקופה – זה היה בעצם שבועיים ימים – וזה צריך להיות היום הליכי התכנון. אני רוצה להזכיר לכולם שבשנת 1990 אריק שרון היה שר השיכון, והוא ידע איך להוביל את כל הנושא התכנוני בירושלים בשכונות כמו פסגת-זאב ושכונות אחרות בערים אחרות, והוא קיצר את ההליכים. אני רוצה לומר לכם שמבחינתנו זה היה "נעשה ונשמע". הוא רצה לראות קודם כול את הקבלנים, את היזמים, שיהיו בשטח, ותוך כדי כך אנחנו מתכננים. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. נסים זאב (ש"ס): מדוע זה לא יכול להתבצע באותה מידה? היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אני מודה לך. כיוון שנסגרה רשימת הדוברים, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לקידום יישוב מפוני גוש-קטיף, חבל עזה וצפון השומרון. נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לקידום יישוב מפוני גוש-קטיף, חבל עזה וצפון השומרון (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד – 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק לקידום יישוב מפוני גוש-קטיף, חבל עזה וצפון השומרון עברה והתקבלה, והיא תעבור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. שאילתות ותשובות היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לסעיף האחרון בסדר-היום: שאילתות לשרה רוחמה אברהם-בלילא. בבקשה. גברתי. שאילתא 1580 של חבר הכנסת אריה אלדד ושאילתא 1815 של חבר הכנסת מיכאל איתן בנושא העברת הכספים מיהודה ושומרון לעזה – תשובה אחת על שתי השאילתות, כי זו אותה השאילתא. 1580, 1815. העברת כספים מיהודה ושומרון לעזה חבר הכנסת אריה אלדד שאל את ראש הממשלה ביום י"א בכסלו התשס"ח (21 בנובמבר 2007): פורסם כי ישראל התירה לשיירות עמוסות שקלים לעבור מיהודה ושומרון לעזה, במקביל לדרישה מבנקים ישראליים להפסיק פעילות בנקאית ברצועה מחשש שיהפכו למממני טרור. רצוני לשאול: 1. האם אין סתירה בין שתי פעולות אלה? 2. האם תופסק העברת המזומנים לעזה? 3. אם לא – האם התשלום במזומן, עוקף הבנקים, אינו מאפשר מימון ישיר של טרור? חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את ראש הממשלה ביום כ"ד בטבת התשס"ח (2 בינואר 2008): ממשלת ישראל מאפשרת העברת שקלים מיהודה ושומרון לרצועת-עזה וכך מסייעת למימון הטרור. פורסם גם שרשות הדואר תחליף את הבנקים האחרים במתן שירותי בנקאות לעזה ותקבל חסינות מחוק מימון טרור. רצוני לשאול: 1. מדוע מסייעת ישראל לארגוני הטרור בדרך זו? 2. מדוע לא יתקיים תהליך בקרה ישראלי פרטני לגבי העברת הכספים אך ורק למי שאינו מעורב בפעילות טרור? השרה רוחמה אברהם-בלילא: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הפיגוע אתמול בעיר דימונה, שאירע לאחר תקופה ארוכה של שקט יחסי, הזכיר לכל מי ששכח כי לצערנו הדרך אל המנוחה ואל הנחלה עודנה ארוכה. מדינת ישראל ממשיכה לנהל, ללא הפסקה, מלחמה נגד אלו המעוניינים לפגוע בה ובתושביה. עכשיו, חבר הכנסת מיכאל איתן, לשאלתך: ישראל לא רק שאיננה מסייעת לארגוני הטרור, אלא היא נלחמת בהם מלחמת חורמה בכל הכלים העומדים לרשותה. מדינת ישראל מאפשרת העברת כספים, שקלים ישראליים, לשטחי הרשות הפלסטינית בעקבות הסכם כלכלי שנכלל כנספח להסכם הביניים בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, אשר נחתם בפריס בשנת 1994. עמוד התווך של ההסכם היה הסדר "מעטפת המכס", אשר קבע כי משטר המכס והמסים העקיפים סביב השטחים שבשליטת ישראל והרשות יהיה אחיד והפלסטינים יקבלו את חלקם על-פי מנגנון סליקה מוסכם. העברת שקלים לרצועת-עזה היא אינטרס ישראלי, שנועד להשאיר את המצב הנוכחי שבו תושבי עזה – סליחה, תושבי הרצועה – משתמשים במטבע ישראלי. לכן, חבר הכנסת אלדד, הפסקת העברת הכספים לא תופסק נכון לשלב זה. חברי חברי הכנסת, בדרך זו ניתן גם לעקוב אחר סכומי הכסף במטבע זר המוכנסים לרצועה, מאחר שהוא יוחלף לכסף ישראלי. כך מתקיים פיקוח על הכספים. ראוי לציין כי נושא זה נדון בעבר עם בנק ישראל וכוחות הביטחון, וכי הוא ייבחן בעתיד על בסיס קבוע בהתאם למציאות המשתנה. היו"ר קולט אביטל: שאלה נוספת לחבר הכנסת אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי השרה, תודה. אני שמח שציינת בתחילת דברייך שהפיגוע אתמול מוכיח שהטרור לא נעלם מחיינו. מה שקורה ברצועת-עזה לאחר פריצת הגבול עם מצרים הוא שאלפי – – – היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אלדד, זה לא נאום. זו שאלה, וקצרה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): זה ממש לא יהיה נאום. בדרך כלל, אני נואם בטון אחר. מה שקרה עם פריצת הגבול עם מצרים הוא שאלפי פלסטינים עברו לרפיח וקנו בשקלים כל מה שבא ליד. האם ידוע מה מתוך מה שדיווח עליו אתמול ראש השב"כ דיסקין ונקנה והועבר לרצועת-עזה, נקנה בשקלים שממשלת ישראל אישרה להעביר לרצועה? היו"ר קולט אביטל: את רוצה להשיב או שאת לוקחת שאלה נוספת? השרה רוחמה אברהם-בלילא: לא. אחרי חבר הכנסת מיכאל איתן. היו"ר קולט אביטל: שאלה אחרת לחבר הכנסת מיכאל איתן. מיכאל איתן (הליכוד): בשעה הזאת שאנחנו כאן, אני קורא כאן עכשיו בחדשות באינטרנט שבשדרות נופלים "קסאמים". מי שמשגר את ה"קסאמים" האלה מקבל כסף, והם מיוצרים ברצועת-עזה, וחלק מהכסף – ואני אומר את זה על דעת גורמי הביטחון בישראל – שעובר על מנת להניע את הכלכלה הצבאית הזאת להפגיז אותנו, מועבר על-ידי מכוניות "ברינקס" ישראליות שמעבירות כספים לתוך רצועת-עזה; כספים שהוחלפו כתוצאה – – – היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת איתן, מה שאלתך? מיכאל איתן (הליכוד): אני מסיים, אבל תני להציג את השאלה. היו"ר קולט אביטל: בינתיים אתה רק נואם. מיכאל איתן (הליכוד): אני לא נואם בכלל. אני רק מציג את השאלה. אני מנסה להסביר איך הדבר הזה עובד, ואני אוכל להציג את השאלה. ובכן, כספים מכל מיני מקומות בעולם מוזרמים לישראל, בישראל ממירים אותם לשקלים, והשקלים עוברים לעזה. ארגוני טרור משתמשים במסלול הזה – – היו"ר קולט אביטל: מה שאלתך? מיכאל איתן (הליכוד): – – ואני אומר את זה על דעת גורמי הביטחון, על מנת – – – היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת איתן, sorry. מיכאל איתן (הליכוד): השאלה היא: האם זהו האינטרס הישראלי שארגוני הטרור ה"חמאסיים" בעזה יקבלו את הכסף כשהוא מגיע במכוניות "ברינקס" ישראליות? היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. גברתי, תרצי להשיב? השרה רוחמה אברהם-בלילא: בקצרה. מתוכן דבריך משתמע, ואתה מנסה לעשות פה הטעיה ציבורית, שמדינת ישראל מעבירה כספים במכוניות "ברינקס" לפעולות טרור. זה לא המצב. מיכאל איתן (הליכוד): זה המצב. את הודית. השרה רוחמה אברהם-בלילא: תשובתי היתה ועודנה שכל המצב של העברת הכספים נבדק על-ידי כל הגורמים המקצועיים באשר הם, ואני סומכת על גורמי המקצוע, ובהם השב"כ וגורמי הביטחון – – – מיכאל איתן (הליכוד): השב"כ אומר שזה – – – היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת איתן, תן לה גם להשיב בבקשה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אומר לך יותר מזה. כפי שפתחתי אסיים. מדינת ישראל תמשיך לרדוף אחר גורמי הטרור בכל הדרכים העומדות לרשותה, לרבות אמצעים כלכליים. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. שאילתא מס' 1849 של חברת הכנסת שלי יחימוביץ – לפרוטוקול. 1849. הוספת תקציב לטיפות-חלב חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה את ראש הממשלה ביום ב' בשבט התשס"ח (9 בינואר 2008): ב-12 בפברואר 2007 הודיע ראש הממשלה כי טיפות-החלב לא יופרטו. ב-5 ביוני 2007 התפרסם כי הממשלה החליטה להעביר 50 מיליון ש"ח לטובת הוספת תקנים לאחיות טיפות-חלב בשנת 2008 ו-70 מיליון נוספים בשנת 2009. רצוני לשאול: 1. כמה תקנים של אחיות טיפות-חלב יתווספו? 2. האם כל התקציב הוא לטובת הוספת תקנים? 3. אם לא – למה עוד? תשובת השרה רוחמה אברהם-בלילא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) בשם ראש הממשלה, ולאחר בדיקה מול הגורמים הרלוונטיים, הריני להשיבך על השאילתא שבנדון. משרד הבריאות קיבל בשנת 2008 תוספת בבסיס התקציב של 50 מיליון ש"ח, וכן מימון של 220 תקנים חדשים כתוספת לתגבור בריאות הציבור ולתפעול טיפות-החלב. בשנת 2009 תוספת התקציב עתידה לגדול בעוד 70 מיליון ש"ח ולהגיע ל-120 מיליון ש"ח תוספת על פני שנתיים – לא כולל התקנים. היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לשאילתא מס' 1920: שילוב נוצרים בהנהלת הסוכנות היהודית. 1920. ידיעה על החלטת הסוכנות היהודית לשלב נוצרים בהנהלתה חבר הכנסת נסים זאב שאל את ראש הממשלה ביום כ"ג בשבט התשס"ח (30 בינואר 2008): פורסם כי בסוכנות היהודית – שהממשלה שותפה לקיומה ולהפעלתה – הוחלט לשלב נוצרים כחברי הנהלה כצעד תקדימי, וכנראה תמורת תרומות. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מי אמור להצטרף ובאילו תפקידים? 3. מי החליט על כך? 4. מה הוא גובה התרומות ולמה הם מיועדות? 5. מה ייעשה כדי לסכל צעד תקדימי זה? השרה רוחמה אברהם-בלילא: תשובתי לחבר הכנסת נסים זאב: לאחר בדיקה מול הגורמים הרלוונטיים, הריני להשיבך על השאילתא שבנדון – המידע שעליו מבוססות הידיעות שהופיעו בעיתונים הוא מוטעה; הסוכנות היהודית איננה מכניסה נוצרים להנהלתה. תודה. היו"ר קולט אביטל: שאלה נוספת? אין. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר קולט אביטל: הודעה למזכיר הכנסת. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת הצעת ועדת הפנים והגנת הסביבה להסיר מסדר-היום את סעיף 112 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007, מ/335. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ל' בשבט התשס"ח, 6 בפברואר 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 18:21.