דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכיר הכנסת איל ינון: 5
הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (איסוף נתונים לפי מגדר), התשס"ח–2007 7
גדעון סער (הליכוד): 8
השרה רוחמה אברהם-בלילא: 10
הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (איסוף נתונים על-פי מגדר), התשס"ז–2006 12
הצעת חוק המרכז להנצחת ההעפלה, התשס"ח–2007 13
אפרים סנה (העבודה-מימד): 13
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: 15
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 17
הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הארמית, התשס"ח–2007 18
אברהם רביץ (יהדות התורה): 19
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: 20
הצעת חוק מסירת זמן המתנה משוער במענה טלפוני, התשס"ח–2007 23
יצחק גלנטי (גיל): 23
השרה רוחמה אברהם-בלילא: 23
הצעת חוק מסירת זמן המתנה משוער במענה טלפוני, התשס"ז–2007 25
הצעת חוק המרשם הישראלי לתורמי מוח עצם, התשס"ו–2006 25
דוד טל (קדימה): 25
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אבטחת ראש עיר ועובדי עירייה בכירים), התשס"ז–2007 27
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 27
שר הפנים מאיר שטרית: 28
שר הפנים מאיר שטרית: 29
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – פרסום שם חשוד), התשס"ז–2007 34
יוסף שגאל (ישראל ביתנו): 34
זהבה גלאון (מרצ): 36
אברהם רביץ (יהדות התורה): 40
הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20) (הגבלת תקופת התחולה), התשס"ח–2007 41
השר משולם נהרי: 41
דב חנין (חד"ש): 42
הצעה לסדר-היום 46
הצעות ה"חמאס" להודנה 46
מיכאל איתן (הליכוד): 46
השרה רוחמה אברהם-בלילא: 49
הצעה לסדר-היום 50
הנצחת העוני ותקציב מפלה 50
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 50
השר משולם נהרי: 53
השר משולם נהרי: 54
הצעה לסדר-היום 55
העדר סיוע ממשלתי לעמותות חסד כמו אגודת "עזר מציון", שערכה את המבצע הגדול בעולם לאיתור תורמים של מוח עצם עבור ילד חולה סרטן 55
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 55
שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 56
הצעה לסדר-היום 59
סכנת השבתת מקוואות עקב מחסור בדלק ואי-תשלום שכר עובדי המועצות הדתיות בירושלים ובלוד 59
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 60
השר יצחק כהן: 61
שאילתות ותשובות 64
1426. בניית מתנ"ס בחורה שבנגב 64
1433. הקמת עיר ערבית בישראל 66
1469. הורשת זכויות דיירים מוגנים בבית-עסק 67
1503. מעמדם של רוכשי דירות מ"חפציבה" 68
שר הבינוי והשיכון זאב בוים: 69
1579. ועדת חריגים במינהל מקרקעי ישראל 71
1603. ניהול אתר החרמון על-ידי מושב נווה-אטי"ב 72
1627. שיפוץ בית-הכנסת האר"י בצפת 74
1735. מחירי הדירות בירושלים 75
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 76
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 77
שאילתות ותשובות 77
1205. מיגון בתי-הכנסת בשדרות 77
1295. ניתוק בית מחשמל וממים במחסום שקד 78
1531. מבצע איסוף ערכות מגן 79
סגן שר הביטחון מתן וילנאי: 79
מוחמד ברכה (חד"ש): 80
1547. מכל האמוניה במפרץ חיפה 81
מוחמד ברכה (חד"ש): 82
1569. התנכלות למוסקי זיתים פלסטינים 83
1584. ביטול פרויקט "מבצר" 85
דוד רותם (ישראל ביתנו): 86
1625. מיגון הצפון 87
1657. בניית מקלטים בבתים פרטיים בצפון 88
1659. התעללות בבעל-חיים בבקו"ם 88
1699. הקמת עיר הבה"דים לנוכח סכנת זיהום האוויר באזור 89
1737. קבר יוסף בשכם 91
1747. נתיחת גופתה של רייצ'ל קורי ז"ל 92
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 93
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 93
שאילתות ותשובות 94
1235. אי-מתן חיסונים לתלמידים 94
משה גפני (יהדות התורה): 95
1290. עדכון סל התרופות 97
1376. מספר מכשירי MRI בישראל 98
1424. התמחות ברוקחות לבעלי תארים בירדן 99
1444. אשפוז סיעודי 100
משה גפני (יהדות התורה): 101
שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 101
1504. הקמת בנק חלב-אם בישראל 102
משה גפני (יהדות התורה): 103
שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 104
1513. ביטוח בריאות לתושבים חוזרים 104
1537. תרופות לחולי סרטן 105
1540. הוראות נסיעה בכיסא גלגלים ממונע 106
גדעון סער (הליכוד): 108
1560. ביטול השתתפות הביטוחים המשלימים של קופות-החולים בתרופות שאינן בסל הבריאות 109
1564. זיהום במקורות המים 111
1566. תשלום על קבלת מידע על תלמידים 112
1598. חיידקים אלימים 113
1626. חיסון ילדי אשדוד 114
1650. חיסון נגד חצבת במגזר החרדי בירושלים 116
1655. מימון התמחות לעבודה במעבדות רפואיות 117
1687. הרעלות מזון 118
1696. מחלקות אונקולוגיות ונוירולוגיות בבתי-החולים בצפון 119
דברי הכנסת
יב / מושב שלישי / ישיבות קפ"ד–קפ"ז /
ט"ו-י"ח בטבת התשס"ח / 24–27 בדצמבר 2007 / 12
חוברת י"ב
ישיבה קפ"ד
הישיבה המאה-ושמונים-וארבע של הכנסת השבע-עשרה
יום שני, ט"ו בטבת התשס"ח (24 בדצמבר 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, נא לשבת. הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שני, ט"ו בטבת, 24 בדצמבר.
הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לדיון מוקדם: הצעת חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) (פיצויים על קרקע שנלקחה להרחבתן או לסלילתן של דרכים), התשס"ח–2007, מאת חברי הכנסת יעקב כהן ואורי אריאל; הצעת חוק פיצוי נפגעי פוליו (תיקון – נפגעים שנולדו מחוץ לישראל), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק השירות האזרחי, התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת יצחק בן-ישראל; הצעת חוק קביעת שכר דירה בשקלים חדשים, התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת מסירת זמן המתנה משוער במענה טלפוני, התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק ייצוג בהליכי נתיחה לאחר המוות (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת העברה ללא תשלום של שידורי ערוץ ייעודי), התשס"ח–2007, מאת חברי הכנסת אורי אריאל ואריה אלדד וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בגין עבירות בנשק), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – היתר פתיחת מקום ציבורי שהוא מקום בילוי למעשנים), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת צבי הנדל; הצעת חוק חופש המידע (תיקון – יישום שקיפות המידע לטובת הציבור), התשס"ח–2007, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ וגדעון סער; הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – היתר עישון במקום ציבורי שהוא מקום בילוי), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת יורם מרציאנו; הצעת חוק העונשין (תיקון – הוראות בעניין הפסקת הריונות), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת נסים זאב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הליכי גביית דוחות חנייה), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת יעקב כהן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – זמן תושבות מינימלי), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – פנקס בוחרים), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הגבלת פרסום של משקאות משכרים, התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת נסים זאב; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הרחבת תחולה), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – זכויות עובדים על יצירותיהם), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – שיקול דעת לבתי-משפט במתן צווי מניעה על יצירות אדריכליות), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייעוד קרקע למבנים לאוכלוסייה הקשישה), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת משה שרוני; הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – הגבלת שימוש בזיקוקין די-נור באזורי מגורים), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – יצירת דרך גישה לנכים), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת חיים אמסלם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – זכויות עיתונאים על יצירותיהם), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הוספת נציג הרשות המקומית לוועדת משנה מחוזית), התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי; הצעת חוק הפיקוח על מכוני הכנה למבחן הפסיכומטרי, התשס"ח–2007, מאת חבר הכנסת סילבן שלום.
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2007, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה.
כמו כן, הונחו על שולחן הכנסת ביום י' בטבת התשס"ח, 19 בדצמבר 2007 –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ח–2007;
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון מס' 4) (פטור ממס בעד תשלום לנערים), התשס"ח–2007, של חבר הכנסת דוד טל.
עוד אודיעכם כי הונחו מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בנושא: השלכות סיום החלטה 1058 של מועצת מקרקעי ישראל על יישובי קו התפר מרכז, של חברת הכנסת אורית נוקד; מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בנושא: פתיחת גן-ילדים מיוחד לילדים יוצאי אתיופיה בתל-אביב, של חברת הכנסת קולט אביטל.
עוד התקבלה החלטת ועדת הכנסת בדבר סדרי הדיון בהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007, והצעת התקציב לשנת הכספים 2008 בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר דליה איציק:
גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, לרגל חג המולד, לקראת השנה האזרחית החדשה, אני מברכת את ראשי העדה הנוצרית בישראל, את תושביה הנוצרים של מדינת ישראל ואת העולם הנוצרי כולו בברכת שנה טובה. מאז ייסודה של מדינת ישראל נהנים הנוצרים שהארץ הזאת היא ביתם מחופש פולחן מלא. כמוהם, שאר המאמינים תושבי המדינה היהודים והמוסלמים. אני מאחלת לכולכם שנה טובה וחג שמח.
הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (איסוף נתונים לפי מגדר),
התשס"ח–2007
[הצעת חוק פ/3063/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אנחנו נפתח בהצעת החוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (איסוף נתונים לפי מגדר) של חברי הכנסת גדעון סער, עמירה דותן, רונית תירוש ושרה מרום-שלו. חבר הכנסת גדעון סער ינמק מהמקום. אני גם מבינה שאחרי תשובתה של השרה רוחמה אברהם אנחנו גם נעבור להצבעה. נכון?
חברי חברי הכנסת, תשומת לבכם לשינויים בסדר-היום השבועי. ביום חמישי הכנסת פועלת – הצבעות על חוק ההסדרים. נא תשומת לבכם, להתעדכן בסיעות שלכם.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
זה סופי?
היו"ר דליה איציק:
סופי עד כמה שהמקום – אתה יודע. אני מציעה, ליום רביעי ויום חמישי לא לתכנן שום דבר. אינני יודעת בדיוק מתי תהיינה ההצבעות. אנחנו מכוונים לכך שההצבעות על חוק ההסדרים ביום רביעי יהיו לא לפני השעה 20:00; אנחנו מכוונים לכך שההצבעות על חוק התקציב יחלו ביום חמישי בשעה 18:00. אבל אנחנו נראה. במלים אחרות, סדרו לכם שיום רביעי ויום חמישי יהיו פנויים.
חברי חברי הכנסת, אנחנו פותחים בסדר-היום. חבר הכנסת סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
תודה, גברתי.
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחראית לאיסוף נתונים במגוון נושאים הנוגעים לחברה, כלכלה, בריאות, מסחר ועוד תחומים רבים. איסוף נתונים ועיבודם הם נקודת מוצא להבנת המציאות, לקיום דיון רציני ולקידום שינויים על בסיס ידע. כך בכל התחומים וכך גם בתחום שנוגע לשוויון זכויות בין נשים לגברים בחברה.
כיום אין חובה בחוק שלפיה יש לבצע את איסוף הנתונים ועיבודם על-ידי הלמ"ס לפי פילוח מגדרי, כלומר תוך התייחסות נפרדת לנשים ולגברים. במדינות מערביות רבות מאגרי הנתונים הסטטיסטיים כוללים פילוחים לפי מגדר, דבר המאפשר ניתוח והבנה של המציאות החברתית והבעיות המרכזיות בתחום השוויון בין נשים לגברים וקידום פתרונות לאותן בעיות. בחלק מהמדינות חובה זו מעוגנת בחוק, ואנחנו מציעים לקבוע זאת בפקודת הסטטיסטיקה.
למעשה, הצעת החוק הזאת גם קשורה בקשר הדוק להצעת חוק קודמת שעברה כאן בבית לפני כחודש – הצעת חוק של חברת הכנסת עמירה דותן, שבעצם מחייבת אותנו בחקיקה להתייחס להיבטי השוויון בין נשים לגברים, וברור שקשה מאוד ליישם אותה, וזאת הצעת חוק שתיכנס לתוקף בחודש הבא, בחודש ינואר – ללא אותה עבודה סטטיסטית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
אני רוצה להודות קודם כול לשותפותי, חברת הכנסת עמירה דותן, חברת הכנסת רונית תירוש, חברת הכנסת שרה מרום-שלו, השרה המקשרת רוחמה אברהם. אני רוצה להודות לקואליציה בכלל, שהפגינה בנושא זה גישה עניינית – –
קריאות:
– – –
גדעון סער (הליכוד):
– – ולקוות שנצליח להשלים את החקיקה בנושא הזה במהירות, כך שלמעשה הדבר גם יסייע ליישום אותו חוק של חברת הכנסת עמירה דותן, שהעברנו לפני קצת יותר מחודש.
נסים זאב (ש"ס):
על זה נאמר: לפי שיצא מן הכלל, כפר בעיקר.
היו"ר דליה איציק:
השרה רוחמה אברהם תשיב.
גדעון סער (הליכוד):
שנייה, גברתי.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
רק אם אתה מתכוון להוסיף דברי שבח.
היו"ר דליה איציק:
הוא רוצה לחזור בו ולומר שלא רק בנושא זה.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי, אני רק רוצה לציין שיש הצעה נוספת, של חבר הכנסת חיים אורון שנמצא בוועדת הכספים. אגב, כרונולוגית ההצעה שלו קודמת להצעה שלנו.
היו"ר דליה איציק:
אנחנו נצביע עליה.
גדעון סער (הליכוד):
ולכן אני מבקש להציג אותה גם במקומו, בהיעדרו.
היו"ר דליה איציק:
אנחנו נצביע עליה, כי חבר הכנסת אורון עושה עכשיו בוועדת הכספים, שיושבת עכשיו באישורי. בבקשה.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, תשובתי היא כמובן גם על הצעתו של חבר הכנסת אורון.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים במגוון נושאי חברה, כלכלה, בריאות, מסחר ותעשייה, וכמובן בתחומים נוספים. לאיסוף הנתונים יש תפקיד חשוב, מאחר שנתונים אלה הם את נקודת המוצא להבנת המתרחש במדינה. כמו כן, הנתונים הם מאגר מידע שאנו יכולים להסתמך עליו בבואנו להציע תוכניות וחלופות שונות למצב הקיים.
איסוף נתונים לפי פילוח של מגדר יתרום להתמודדות שלנו עם בעיות מרכזיות בתחום האי-שוויון בין נשים לגברים בישראל ויאפשר להציע פתרונות הולמים לבעיות אלה.
לאור האמור לעיל הממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת, בתנאי שהיא תקודם בשיתוף פעולה עם המשרדים הרלוונטיים ועם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
האם חבר הכנסת גדעון סער מסכים לתנאי הזה?
גדעון סער (הליכוד):
בתנאי – – –
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
היא תקודם בתנאי שתתואם עם המשרדים השונים ועם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
גדעון סער (הליכוד):
אני בהחלט מוכן, גברתי, אני רק רוצה לומר שלעניין זה עמדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא בהכרח זהה לעמדת המשרדים.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
אדוני צודק, ומנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומנם – – –
גדעון סער (הליכוד):
שלא ייווצר מצב – – –
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
עד אתמול בבוקר הוא היה בעד הצעת החוק הזאת, וכנראה הביאו לו נתונים כאלה ואחרים, ואז הוא החליט לשנות את עמדתו. אני בטוחה שלאחר ההצבעה של הכנסת היום – –
גדעון סער (הליכוד):
אני מוכן לסכם ולהיות בתיאום עם השרה רוחמה אברהם.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
– – הוא יגמיש את עמדתו וישמע את טיעונכם.
נסים זאב (ש"ס):
סליחה, זה חל רק על נשאלים, או גם על השואלים?
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
גברתי, אני מבקשת לעבור להצבעה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצעה של חבר הכנסת גדעון סער ושל חברותי עמירה דותן, רונית תירוש ושרה מרום-שלו. נמתין שהשרה תשב כדי שגם היא תוכל להצביע, ונעבור להצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (איסוף נתונים לפי מגדר), התשס"ח–2007, לדיון מוקדם בוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ובכן, ההצעה קיבלה רוב מוחלט. הוועדה המוסמכת לדון בה, לפי תקנון הכנסת, היא הוועדה לקידום מעמד האשה.
הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (איסוף נתונים על-פי מגדר),
התשס"ז–2006
["דברי הכנסת", חוברת ו', עמ' 12031.]
(הצעת חבר הכנסת חיים אורון)
היו"ר דליה איציק:
נעבור להצעתו של חבר הכנסת אורון. הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (איסוף נתונים על-פי מגדר), התשס"ז–2006, לדיון מוקדם בוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ובכן, גם ההצעה הזאת עברה ברוב מוחלט, ועל כן גם היא עוברת לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה.
אני מבינה ששר האוצר הוא זה שמציג את הצעת החוק, נכון, אדוני השר? – במקום השר משולם נהרי, כי אני אינני רואה אותו פה. גברתי השרה?
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
לא. הצעת החוק של אפרים סנה.
היו"ר דליה איציק:
כתוב לי כאן משהו אחר.
הצעת חוק המרכז להנצחת ההעפלה, התשס"ח–2007
[הצעת חוק פ/3005/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אפרים סנה)
היו"ר דליה איציק:
הצעת חוק המרכז להנצחת ההעפלה – בבקשה, חבר הכנסת אפרים סנה. ישיב שר המדע, התרבות והספורט.
אפרים סנה (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אחד המפעלים הגדולים של תקומת ישראל הוא מפעל ההעפלה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, השר אדרי, נא לשבת. בבקשה.
אפרים סנה (העבודה-מימד):
בתנאים-לא-תנאים, באוניות רעועות, וכנגד הצי של בריטניה הגדולה, הגיעו רבבות יהודים, פליטי חרב, בחירוף נפש לארץ-ישראל. זאת היתה מלחמה שהיו בה קורבנות, הקרבה ואומץ, ומן הראוי שזכר המפעל הזה – שעד כה לא זכה להנצחה הראויה – יונצח על-ידי המדינה, והדור הצעיר ילמד באופן ראוי איך פעם נאבקו יהודים כדי להגיע לארץ-ישראל.
מטרת החוק היא, כאמור, לקבע ולעגן את המרכז להנצחת זכרו של מפעל ההעפלה, שיהיה במחנה המעפילים בעתלית, לחייב יום הנצחה מיוחד שבו ילמדו בבתי-הספר – במוסדות החינוך – את נושא ההעפלה, וכן להעמיק את המחקר, את התיעוד ואת הלימוד.
אני חושב שבשעה שאנחנו נאבקים – כולנו, בעצם – על הנחלת הערכים הלאומיים הנכונים לדור הצעיר, שמתרחק מהם, חוק כזה הוא צעד נדרש – – –
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, נא לא לדבר. אדוני השר, נא לא לדבר. הדובר לא שומע אפילו את קולו.
אפרים סנה (העבודה-מימד):
ועוד יש לו סעיף אוזניים.
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, אדוני.
אפרים סנה (העבודה-מימד):
החוק הזה דרוש לא רק כדי לכבד את אלה שאינם, אלא כדי לחנך דורות חדשים במדינת ישראל, ועל כן אני מבקש מהבית לקבל אותו בקריאה טרומית.
היו"ר דליה איציק:
יעלה וישיב השר גאלב מג'אדלה, שר התרבות – בבקשה, אדוני – והספורט.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
והמדע.
היו"ר דליה איציק:
והמדע.
קריאה:
– – –
שר האוצר רוני בר-און:
מי יעמוד בראש הוועדה, השר מג'אדלה?
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, אדוני השר. אתה ודאי לא תשיב על פרובוקציות.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השרים, גברתי היושבת-ראש, הפרובוקציה הזאת נמשכת כבר 15 שנים, ואני רגיל לה – עוד מהיותו לידי בשולחן ההתאחדות לכדורגל, לפני 16 שנה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
בגלל זה הכדורגל נראה כמו שהוא נראה.
השר עמיחי אילון:
– – – בית"ר.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
בוודאי, איזו שאלה. ומה אתה חושב? בית"ר – איפה למדו לעשות את כל הדברים היפים שהם עושים? היה להם אב רוחני.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אז איך להצביע על ההנצחה של זכר מפעל ההעפלה?
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
לתמוך.
גברתי היושבת-ראש, הממשלה סבורה כי נושא ההעפלה ראוי לשימור ולקידום ותומכת בהצעה בתנאי שתתואם עם משרד התיירות, משרד החינוך ומשרד המשפטים. אבקש את תמיכתכם. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני.
נעבור להצבעה. נמתין עד שתשב, אדוני השר. השר יושב, ואנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המרכז להנצחת ההעפלה, התשס"ח–2007,
לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
סילבן שלום (הליכוד):
נא להוסיף את קולי.
היו"ר דליה איציק:
נא להוסיף את קולו של חבר הכנסת סילבן שלום. ובכן, 20 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה הזאת עוברת, לפי התקנון, לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
היו"ר דליה איציק:
אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
גברתי היושבת בראש, עמיתי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעת חוק ובהצעות לסדר-היום כדלקמן: ועדת הכספים תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 161), התשס"ח–2007 – מ/348, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הוועדה המיוחדת לזכויות הילד תדון בהצעות לסדר-היום בנושא: חשיפת ילדים לפדופילים באינטרנט, הצעות חברי הכנסת דוד רותם, אבישי ברוורמן, ניסן סלומינסקי ואלי אפללו.
גברתי היושבת בראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 16(ד) לתקנון הכנסת, החליטה ועדת הכנסת לאשר את בקשת הוועדה לענייני ביקורת המדינה וועדת המדע והטכנולוגיה להקים ועדה משותפת לדיון בנושא: המרכב"ה – מערכת רוחבית כוללת במשרדי הממשלה. הוועדה תהיה בת ארבעה חברים, שני חברים מכל ועדה, בראשות הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בהרכב הבא: מטעם הוועדה לענייני ביקורת המדינה – חברי הכנסת אלחנן גלזר, יושב-ראש, וחבר הכנסת מיכאל איתן; מטעם ועדת המדע והטכנולוגיה – חברי הכנסת אלכס מילר ויוחנן פלסנר.
גברתי היושבת בראש, עמיתי חברי הכנסת, ביום 19 בדצמבר 2007 אישרה מליאת הכנסת הקמת ועדה מיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה. ועדת הכנסת החליטה להמליץ היום לכנסת כי ההצעות לסדר-היום בנושא: ההיערכות לרעידות אדמה, של חברי הכנסת אורית נוקד, יעקב כהן, זבולון אורלב, מיכאל איתן וג'מאל זחאלקה, וההצעה לסדר-היום בנושא: ההיערכות לרעידת אדמה בישראל, של חבר הכנסת זבולון אורלב, שהועברו לדיון בוועדה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הפנים והגנת הסביבה, יועברו לדיון בוועדה המיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה.
אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה, גברתי.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני.
אנחנו נעבור להצבעה על הודעתך.
הצבעה מס' 4
בעד הצעת ועדת הכנסת – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הנושאים מהוועדה המשותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה ושל ועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדה המיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת נתקבלה.
חברי חברי הכנסת, שר האוצר נמצא כאן ואני רוצה לנצל את ההזדמנות. גברתי השרה המתאמת – ביום שלישי עובדים כרגיל. ביום רביעי מתחילים ב-11:00 ובשעה 20:00 תתקיים הצבעה על חוק ההסדרים. אני לא אוותר לא לקואליציה ולא לאופוזיציה. ביום חמישי מתחילים ב-11:00 ובשעה 18:00 הצבעה על חוק תקציב המדינה. תודה על תשומת לבכם, נא לפנות את היומנים.
הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הארמית, התשס"ח–2007
[הצעת חוק פ/3034/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת אברהם רביץ)
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
גברתי היושבת בראש, כבר נמצאים בספר החוקים שני חוקים זהים מלה במלה לחוק השלישי, וגם הוא יהיה דומה וזהה מלה במלה לשני החוקים האחרים שכבר קיימים בספר החוקים. האחד הוא החוק לגבי שפת היידיש והשני לגבי שפת הלדינו. הם נמצאים. אני מתכוון להציע לכנסת לצרף למערכת החוקים האלה את השפה הארמית, ואני רוצה להסביר. דרך אגב, כדי שלא תתעמקו יותר מדי, זה זהה מלה במלה פרט למלים ארמית, לדינו ויידיש, שמתחלפות.
הארמית היא אחת השפות העתיקות בעולם, שעדיין חיה בימינו אנו. אין שפה קרובה יותר לשפה העברית מן הארמית, והיא שנייה רק לעברית מבחינת השימוש בה ביצירת ספרות הקודש של עם ישראל. לפי הכתבים יש להסיק שהיא קיימת אלפי שנים. התלמוד הבבלי החשיב אותה ללשון הקדומה ביותר בעולם ואם כל הלשונות. נאמר במסכת סנהדרין דף ל"ח: "אדם הראשון בלשון ארמי סיפר". לא בכדי רוב רובו של ספר דניאל כתוב ארמית, שכן זו היתה הלשון השלטת בבבל. בדומה לכך, חלקים גדולים מספר עזרא כתובים ארמית. השפה הרשמית של ממלכת פרס בתקופת שיבת ציון היתה ארמית. השפה הארמית היא חלק בלתי נפרד מהמורשת של העם היהודי ותרבותו.
מן הראוי לציין שהארמית לא פסה מעולם מפי האנושות. עדות שונות של דתות אחרות בארצות שונות דוברות אף הן את השפה הארמית. אחד החידושים שמצאתי הוא שבשבדיה, למשל, קיים חוק שעל-פיו הילדים חייבים ללמוד את שפת האם שלהם בשיעורים בבית-הספר. כך לומדים בשבדיה 80,000 דוברי ארמית את שפת אמם. כמובן, החוק חל על כל האזרחים, איש איש ושפת אמו. נדע גם אנחנו, ילדינו ונכדינו לרכוש מחדש את שפת האם שלנו, שאותה שמרו קדמונינו אלפי שנים.
לשפה הארמית השגורה בפי עמנו עד לתחילת המאה ה-20 עדיין לא נשקפה סכנה. באזורים הרריים של כורדיסטן, ברמות של צפון-מערב אירן ובאזורים אחרים שמרה האוכלוסייה היהודית בקנאות על השפה. מדובר באוכלוסייה של כורדיסטן, אזרביג'ן האירנית, עירק, סוריה וטורקיה. לאחר ההגירה המסיבית השתנו פני הדברים וכיום השפה הארמית נמצאת בסכנת שכחה, שהיא גזר-דין לכלייה ולהכחדה. הדור הצעיר לומד ודובר באופן טבעי את שפת מקום המגורים החדש. הארמית נדחקת אפוא, אובדת ונעלמת.
יש היום אלפים ורבבות מבני עמנו שמכירים את השפה הארמית מלימוד התלמוד. התלמוד כתוב בערבוביה של השפה העברית והשפה הארמית. כאשר אנחנו מנציחים שפות אחרות, שהיו הז'רגון של יהודים שגרו במקומות שונים, ראוי מאוד – ולו כדי לקרב את בני-הנוער, את הדור החדש לשפה שיצרה כל כך הרבה בספרות שלנו, בתלמוד, בראשונים, באחרונים, בספרות השו"ת ועד היום הזה נכתבים חידושים רבים מאוד בערבוביה של השפה הארמית והשפה העברית. אני חושב שדבר כזה יכול לקרב רבים מבני עמנו אל המקורות, אל אותה שפה שליוותה אותנו כל כך הרבה שנים.
אני יודע שלממשלה יש תוכנית לבטל את שני החוקים הקיימים, לגבי היידיש והלדינו, כי היא רוצה ליצור כלי חדש, שבו ירוכזו כל השפות שהיו שייכות אי-פעם לעם היהודי, ומשום כך היא איננה רואה חשיבות לחדש את שפת הארמית בעוד חוק. לכן, אדוני השר מג'אדלה, אני רוצה להציע לך – אני מקבל את הדבר. אם אכן ייווצר כלי חדש, שירכז את כל השפות האלה, זה בסדר מצדי, אבל אני חושב שראוי שנעביר את החוק הזה בקריאה טרומית, ואני, כמובן, מתחייב לחכות לממשלה זמן סביר עד שהיא תבוא עם הכלי החדש ואני לא אקדם עוד את ההצעה. אותו דין יהיה לשפות האחרות, ללדינו וליידיש, ומדוע על יהודי כורדיסטן, שעד היום מדברים ביניהם בז'רגון שלהם בשפה הארמית, הוא לא יחול? לכן אני מציע שזה יעבור בקריאה טרומית. לא מדובר כאן על תקציב, הוא ימתין ויחכה עד שהממשלה תבוא עם התוכנית החדשה לגבי שלוש השפות שליוו את העם היהודי לאורך כל הגלות. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לחבר הכנסת רביץ. השר גאלב מג'אדלה. איפה השרה המתאמת? יש פה הצעה, אני רוצה לראות מה ההצעה, אני חושבת שהיא הגיונית מאוד, חוץ מזה שאני מאוד אוהבת ארמית.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, האמת היא שהכנו תשובה שהממשלה מתנגדת, אך אני בהחלט מוכן שנשקול בחיוב את הצעתך, אדוני חבר הכנסת רביץ. כיום עובד משרד המדע, התרבות והספורט על הצעת חוק הרשות הלאומית למורשת ישראל, התשס"ח–2007, שמטרתה להקים תאגיד לפי חוק, שיקדם ויטפח את כלל מורשת ישראל, לרבות שפות היידיש והלדינו. הצעת החוק עברה את ועדת השרים לחקיקה ונמצאת עתה בעבודת ניסוח אינטנסיבית במשרד המשפטים אשר בסיומה תוגש לקריאה ראשונה.
אני בהחלט מוכן – יש עוד שתי הצעות שעברו בקריאה ראשונה, שהביאו חברי הכנסת אמנון כהן ואחרים. אני מוכן, אם מדובר באישור בקריאה טרומית ועיכוב ההצעה, ואתה מתחייב לעכב את – – –
שר האוצר רוני בר-און:
– – –
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
סליחה, אני משיב. אתה רוצה להשיב במקומי? אני מוכן לפנות את המקום.
שר האוצר רוני בר-און:
אתה לא יכול לדבר בניגוד להחלטת ממשלה.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אני משיב, אל תשיב במקומי. אמרתי שאני מוכן לשקול. השרה נכנסה, אנו לא רואים בזה פסול.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
יש עם זה בעיה. הטענה שהיתה, שאי-אפשר להקים כל שני וחמישי רשות כזו או אחרת.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
גברתי השרה המקשרת, עברו בניגוד לדעת הממשלה לא מזמן, מטעם חבר הכנסת אמנון כהן – – –
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
– – –
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
חבר הכנסת רביץ הציע שנתמוך בהצעה בקריאה טרומית והוא יעכב אותה.
שר האוצר רוני בר-און:
אתה חבר בממשלה, אתה לא יכול לקבל החלטות על דעת עצמך. אתה לא אדון לעצמך.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
קודם כול, אני אדון לעצמי, ועוד איך. עם כל הכבוד, גברתי השרה המקשרת, אני לא רואה שום מניעה – – –
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
אי-אפשר לשנות את עמדת ועדת השרים. אתה חבר בוועדת השרים, יכולת להיות אתמול – – –
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
עכשיו קיבלנו תשבחות מחבר הכנסת סער שלקואליציה יש לב רחב. לפני עשר דקות חבר הכנסת סער שיבח את הקואליציה ואת הממשלה שיש לה לב רחב.
גדעון סער (הליכוד):
אני מוחה. לא אמרתי את זה. אין לה לב רחב. אמרתי שלשרה המקשרת יש לב רחב, זה לא אופייני לממשלה כולה.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אנחנו מדברים על אותו לב רחב של השרה המקשרת.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
אדוני השר, אני מציעה שלא נביא את זה להצבעה כעת; לטובת הצעת החוק, נביא את זה לוועדת השרים, ננסה לשכנע.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת רביץ, האם אתה מסכים?
אברהם רביץ (יהדות התורה):
עוד שבוע נחכה. שלא יהיה ברוגז.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אנחנו ממשלה ליברלית שיש בה דיאלוג, לא יהיה ברוגז.
על כן אני מציע לקבל את הצעת השרה המקשרת. נדחה את ההצבעה בשבוע, למרות עמדתה המקורית של הממשלה להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת רביץ. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני.
הצעת חוק מסירת זמן המתנה משוער במענה טלפוני, התשס"ח–2007
[הצעת חוק פ/3172/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דליה איציק:
יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק גלנטי. הצעת חוק מסירת זמן המתנה משוער במענה טלפוני – הנמקה מהמקום.
יצחק גלנטי (גיל):
גברתי היושבת-ראש, שרים וחברי כנסת נכבדים, מטרת הצעת החוק היא להבטיח כי המתקשרים לגופים ציבוריים ידעו את מיקומם בתור עד לקבלת מענה אנושי ואת הזמן המשוער שעליהם להמתין. אזרחים רבים מתלוננים תכופות על משך הזמן שהם נאלצים לחכות למענה אנושי כאשר הם מתקשרים לגופים ציבוריים כדי לקבל שירות. לעתים קרובות זמן ההמתנה ממושך עד מאוד ואף בלתי נסבל וגורם לבזבוז זמן משווע ולנזק כלכלי לאזרח הממתין על הקו כדי לקבל את השירות הנדרש. החוק המוצע יאפשר לאזרח לבחור אם להמתין על הקו למענה טלפוני או לנתק ולהתקשר בזמן אחר, שבו המענה אולי יהיה מהיר יותר.
הצעת חוק זהה מטעם חבר הכנסת חנא סוייד עברה בקריאה טרומית, ובהתאם לכך אני מסכים לתנאים שהציב משרד האוצר. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. השרה המקשרת תשיב לך, ואנו נעבור להצבעה. חברת הכנסת אורית נוקד לא נמצאת כאן, היא בוועדת הכספים, נדמה לי.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לתקן את אשר אמר חבר הכנסת גלנטי. הצעתו של חבר הכנסת סוייד הגיעה לוועדת השרים לענייני חקיקה והיא הצביעה נגדה. אני הגשתי ערעור, משום שאני סבורה שהצעת החוק הזאת היא ראויה; לא ייתכן שציבור שפונה למגזר הציבורי ממתין לעתים דקות ארוכות מאוד בתור בלי לדעת כמה זמן זה ייקח לו. לכן אתמול בוועדת השרים מרבית השרים שנכחו בוועדה סברו שיש לקדם את הצעת החוק, גם של חבר הכנסת סוייד וגם של חבר הכנסת גלנטי, והתנאי היה שהם יתאמו את המשך החקיקה שלהם עם כל הגורמים הרלוונטיים בסוגיה הזאת. האם אדוני מסכים?
יצחק גלנטי (גיל):
כן.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
אם כך, הממשלה תומכת בהצעת החוק. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, גברתי, ועד שאת יורדת להצביע אנו נברך פה תלמידים שהגיעו אלינו מארצות-הברית ויושבים ביציע. ברוכים הבאים.
אנו עוברים להצבעה. אנו מצביעים על הצעתו של חבר הכנסת גלנטי. בבקשה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מסירת זמן המתנה משוער במענה טלפוני,
התשס"ח–2007, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
הוועדה המוסמכת לדון בהצעה החוק הזאת היא ועדת הכלכלה.
הצעת חוק מסירת זמן המתנה משוער במענה טלפוני, התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2588/17; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת אורית נוקד)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצבעה על הצעתה של חברת הכנסת אורית נוקד.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מסירת זמן המתנה משוער במענה טלפוני, התשס"ז–2007,
לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ההצעה התקבלה, ברוב של 27 תומכים, בלי מתנגדים ובלי נמנעים. ההצעה תידון בוועדת הכלכלה.
הצעת חוק המרשם הישראלי לתורמי מוח עצם, התשס"ו–2006
[הצעת חוק פ/510/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת דוד טל)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת חוק המרשם הישראלי, של חבר הכנסת דוד טל, יושב-ראש ועדת הכנסת שלנו. אני מבינה שזה ללא תשובת שר.
דוד טל (קדימה):
גברתי היושבת בראש, אישי הכנסת, הצעת החוק שמוצעת כאן היא להקים מרכז ארצי לבדיקות מוח עצם ולאגירת המידע, ומעבר לכך – להסדיר את מימון העלויות של בדיקת מוח העצם, שכיום נושאות בו משפחות החולים, וכן הסדרת עריכת הבדיקות בארץ, מה שימנע את הצורך להטיס את הדגימות לחוץ-לארץ.
עמיתי חברי הכנסת, מדי פעם בפעם אנחנו מתבשרים בעיתונות על קמפיין כזה או אחר של סיוע לחולים שזקוקים להשתלת מוח עצם ונאלצים לערוך חיפושים ממושכים אחר תורמי מוח עצם המתאים להשתלה בגופם. אני חושב שרבים – אפילו מחברי הכנסת – תרמו לצורך הבדיקה כמות של דם, כדי שהדבר ייבחן, ומדי פעם בפעם נדרשת תרומה כזאת או אחרת של מוח עצם, בפרט לילדים קטנים, אבל לכל אדם, באשר הוא.
כפי שאמרתי, הצעת החוק הזאת נועדה להסדיר הקמת מאגר של מידע גנטי ושל סיווג רקמת מוח עצם מתורמים פוטנציאליים, שינהל משרד הבריאות. בכל מקרה, דגימת מוח עצם תילקח רק במכון גנטי או במעבדה לבדיקות גנטיות בישראל שאושרה על-פי חוק המידע הגנטי. נטילת דגימת מוח עצם מאדם תמומן בכספי משרד הבריאות – זאת ההצעה שלי, ובדיקת מוח עצם תיערך במכון גנטי או במעבדה לבדיקות גנטיות בישראל שאושרה לפי חוק המידע הגנטי, שתהיה בעלת כושר מסוים, שעליו אהיה מוכן להתפשר לקראת הקריאה ראשונה והקריאה שנייה.
אנחנו גם משתדלים שלא תילקח דגימה כזאת מקטינים בלא הסכמה מדעת. קודם כול, לא תילקח דגימה כזאת מאנשים בכלל שלא בהסכמה מדעת, וזה בהתאם לחוק זכויות החולה. לגבי דגימה מקטין שגילו פחות מ-16 שנים, מחסוי או מפסול דין – לא תיערך בדגימה כאמור בדיקת מוח עצם אלא אם כן נתן האחראי לקטין, לחסוי או לפסול הדין הסכמה לכך בכתב.
רבותי חברי הכנסת, אני חושב שהמאגר הזה מאוד-מאוד חשוב למדינה נאורה כמדינת ישראל. קיומו יפיג הרבה מאוד חששות של הרבה הורים. ברגע שנצטרך דגימה של מוח עצם כזה או אחר, יהיה אפשר לברר אם היא נמצאת במאגר ולמי אפשר לפנות כדי להציל ילד או ילדה במדינת ישראל.
חברת הכנסת אברהם-בלילא ביקשה שאומר – ואני אומר – שאתקדם עם הצעת החוק הזאת בתיאום עם יושב-ראש הקואליציה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מכובדי, היא לא חברת הכנסת, היא שרה.
דוד טל (קדימה):
סליחה.
היו"ר דליה איציק:
נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצבעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המרשם הישראלי לתורמי מוח עצם, התשס"ו–2006,
לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ובכן, בעד – 24, כמו שאתם רואים, אין מתנגדים ואין נמנעים. לכן ההצעה הזאת תועבר, לפי תקנון הכנסת, לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אבטחת ראש עיר ועובדי עירייה בכירים), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2548/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דליה איציק:
נעבור להצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אבטחת ראש עיר ועובדי עירייה בכירים). ישיב השר מאיר שטרית. ינמק מהמקום חבר הכנסת אופיר פינס.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, מדובר בהצעת חוק שתאפשר למשרד הפנים לסייע לרשויות שיש בהן איומים וגם מעשים נגד ראשי רשויות או בכירים אחרים מצד עבריינים, ואותן רשויות אינן יכולות לשאת במעמסה התקציבית. זה לא סוד שהשלטון המקומי בישראל אינו עשוי מקשה אחת. השבוע הייתי בהרצלייה, בניחום אבלים אצל יעל גרמן, שאביה נפטר, וראיתי שיש עליה שמירה. עיריית הרצלייה לא זקוקה לעזרה של משרד הפנים, היא מסתדרת בעצמה, אבל הרבה רשויות בישראל נתונות בגירעונות כבדים, ודווקא שם חשוב מאוד שראשי הרשויות לא ייכנעו לפשיעה ולא יירתעו מעבריינים אלא יעמדו על שלהם. לשם כך צריך שמשרד הפנים יסייע באותם מקומות באבטחת ראשי הרשויות, ולכן באה הצעת החוק הזאת לעולם.
אני מודה לממשלה, ובעיקר לשר הפנים, שגיבה את הצעת החוק הזאת.
היו"ר דליה איציק:
תנחומינו לראש עיריית הרצלייה יעל גרמן על מות אביה.
בבקשה, אדוני השר.
שר הפנים מאיר שטרית:
גברתי היושבת-ראש, אני מברך את אופיר פינס על הרעיון להציג את הצעת החוק הזאת. אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת אופיר פינס, שהשרה רוחמה אברהם, בהיותה סגנית שר הפנים, התחילה מהלך ליצירת תקציב לאבטחת רשויות מקומיות. ברגע שהיא עזבה העסק הזה נפל ומת. עכשיו נתקלנו בבעיה הזאת בצורה חריפה ביותר, נוכח מה שמתרחש ברשויות המקומיות.
לצערי, חלק מהרשויות המקומיות, בעיקר אלה שפוזרו ומינינו בהן ראשי ועדות קרואות – למשל במועצת ירכא, שבה מינינו ראש ועדה קרואה, ראש הוועדה לא היה יכול להיכנס לעיר במשך יותר מחודשיים בגלל איומים על חייו.
קריאה:
– – –
שר הפנים מאיר שטרית:
כן, אני מגיע לשם, וזה אחרי שהוא נכנס. הוא לא היה יכול להיכנס לעיר חודשיים שלמים בגלל איומים מצד בני המשפחה של ראש המועצה המודח. בסופו של דבר, תחת אבטחה כבדה של המשטרה, ולאחר שהמשטרה העמידה אנשי ביטחון כדי לאפשר את כניסתו לבניין המועצה, הוא נכנס לבניין המועצה – אנחנו מדברים על מדינת ישראל בשנות האלפיים – באחד הימים הראשונים של עבודתו נכנסו למקום שמונה אנשים, איימו לזרוק אותו מהחלון והכו אותו; בזמן שהוא הלך עם שני מאבטחים. הוא נלקח לבית-החולים, אבל לאחר ששוחרר מבית-החולים הוא התעקש לחזור לבניין המועצה, כדי שיבינו שהוא לא מפחד. האיומים על חייו נמשכו, ועד היום הוא מאובטח, נוסע עם אבטחה צמודה וברכב ממוגן, בגלל איומים על חייו, ושוב אני מזכיר: אנחנו מדברים על מדינת ישראל בשנות האלפיים.
טייבה – ראש המועצה הממונה – ראש העירייה הממונה שלמה טוויזר נתון לאיומים על חייו כבר תקופה ארוכה, וגם הוא מאובטח. גם במקומות שאין בהם ראש עיר ממונה – אחמד דבאח, ראש עיריית אל-שגור, שהיא איחוד של שלוש רשויות: בענה, דיר-אל-אסד ומג'ד-אל-כרום, נתון לאיומים. יש שמירה על ביתו, יש אבטחה, כיוון שמאיימים על חייו, משום שהוא מנסה, בהיותו ראש העיר, לעשות פעולות שאינן מוצאות חן בעיני כל מיני קבוצות שם, שעד עכשיו התפרעו והשתוללו בלי חוק.
זאת אומרת שראשי ערים נתקלים הרבה מאוד פעמים – ואני הבאתי רק כמה דוגמאות – באיומים על חייהם כאשר הם עושים את מה שמוטל עליהם על-פי חוק, למשל הריסת בניין בלתי חוקי. כאשר ראש עיר מתעקש להרוס בניין, לבצע צו הריסה, הוא נתון – לא אחת, לא פעמיים ולא שלוש פעמים – לאיומים על חייו.
זכור המקרה של אילן גבריאל, שהיה ראש מועצת יוקנעם-עילית, שהרס קיוסק של איזה עבריין שבנה אותו שלא כחוק, ואותו עבריין ניגש לעגלה שבה שכב הבן התינוק שלו, וירה בתינוק. במזל התינוק לא נהרג מהירי. זכור ראש עיריית כפר-סבא, גלר זיכרונו לברכה, שדקרו אותו בצוואר עם מרצע. שוב, עבריין שהוא הרס לו איזה קיוסק, או שהוא לא הסכים לתת איזה קיוסק. התופעה מוכרת בקרב ראשי ערים, לצערי, בצורה חריפה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – –
שר הפנים מאיר שטרית:
כן. אני רוצה לומר שאני קודם כול מחזק את ידי ראשי הערים וקורא להם לא להיכנע לאלימות. אני יודע שזה לא קל. אני עמדתי בעצמי במצב הזה כראש עיר בעבר. כניעה אחת לאלימות היא כניעה לאורך כל הדרך. ברגע שנכנעים לאדם אחד, יש שרשרת אחריו, שיבואו וידרשו. ואם הוא לא ייתן להם, הם יענישו באלימות. לדעתי, הרבה מאוד מהאלימים האלה הם פחדנים גדולים כשממש מתעמתים מולם. לכן אני קורא לראשי הערים לא לפחד, למלא את חובתם. אני מחזק את ידיהם, אני קורא להם לעמוד למרות המאמץ ולמרות הלחץ. לא להישבר בלחץ הזה.
גברתי היושבת-ראש, משטרת ישראל וזרועות החוק צריכות לעשות אכיפה הרבה יותר קשה, מוגברת, בלי רחמים, על כל מי שמשתמש באלימות; על אחת כמה וכמה על מי שמשתמש באלימות נגד עובדי ציבור.
אספר סיפור מעניין, גברתי היושבת-ראש. אתמול נתתי לשר לביטחון הפנים מצגת שקיבלתי מאירוע של ניסיון לבצע הריסה של עבירת בנייה, שוב בירכא. הגיעה קבוצת שוטרים לעשות את האבטחה, הגיע מפקח עם הרכב שלו. הביאו משאית שתוכננה מראש, כדי להפקיע, להחרים איזה "באגר" שעושה שם עבירות בנייה. המצגת מראה את התמונה. מגיע "באגר", עומדת שם המשטרה, המון שוטרים בשטח, ופתאום מתקבצות קבוצות של צעירים שמתחילים להרים אבנים. אגב, הכול מצולם. מתחילים לזרוק אבנים על מי? כמובן על המפקח ועל הרכב של המפקח. אני רואה שחלק מהשוטרים עומדים, ולא בדיוק מגיבים, לא עושים דבר. מצטרפים אליהם עוד ועוד צעירים. בסוף התהליך רואים שהמשאית יוצאת מהשטח, ולוקחת אתה את מה? את הרכב של המפקח שנהרס. הטרקטור כמובן, ה"באגר" הוריד עליו את הכף שלו, והרס את הרכב של המפקח, ואז המשאית לקחה את הרכב של המפקח, והסתלקו מהשטח. המשטרה עצרה כמה אנשים בגין האירוע הזה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אבל אם המשטרה היתה פותחת באש – –
שר הפנים מאיר שטרית:
זה טוב מאוד.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – אתה היית אומר שיש להקים ועדת חקירה.
שר הפנים מאיר שטרית:
חבר הכנסת הנדל, מאחר שהנושא עלה בישיבת הממשלה בעקבות מה שקרה בפקיעין, אני מציע לך, ואם תרצה אני אביא לך את דברי בממשלה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני מאמין לך.
שר הפנים מאיר שטרית:
אתה תופתע, בדיוק הפוך.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
השתפרת.
שר הפנים מאיר שטרית:
חברים, אני רוצה לומר את זה באמת בצורה הישירה ביותר. עוד הפעם, אתה מושך אותי בלשון, אבל זה בסדר.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אבל מה אומר שר המשטרה?
שר הפנים מאיר שטרית:
משטרת ישראל, זה לא תפקידה להיות נחמדה לאנשים. תפקידה להפעיל כוח כשצריך, במידה סבירה, לא סתם. אבל כשמאיימים על חייהם של אנשים, תפקידה וחובתה להפעיל כוח. ואם צריך לירות – לירות. כך מתנהגת כל משטרה בעולם, ולא צריך להתנצל על שום דבר. גברתי היושבת-ראש, אם אנחנו רוצים חיים נורמליים, כל עוד העבריינים – – –
היו"ר דליה איציק:
שלא יהיו פה קשישים רועדים בבית שלהם. רועדים. זה פשוט סיפורים. אני קיבלתי היום מכתב מזעזע מקשישה שלא הותקפה. היא אומרת לי: מאז אני מסתובבת בבית. זה פשוט טקסט מזעזע, מישהו מוכרח לעשות פה משהו הרבה יותר קיצוני.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יש הצעת חוק – – – מתנגד לה.
שר הפנים מאיר שטרית:
כל עוד אנשים אלימים, אנסים, שודדים ורוצחים לא ייכלאו לכל החיים, או לשנים ארוכות, בלי חופשות, בלי סופי שבוע, בלי שחרור שליש – הנה חברי הכנסת שומעים אותי, תגישו הצעת חוק בהתאם. אני תומך בכל הצעת חוק כזאת: בלי שחרורים של שליש, בלי הנחות לאנשים.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה הצבעת גם – – –
שר הפנים מאיר שטרית:
גברתי היושבת-ראש, אני אספר לך משהו. כשהייתי שר המשפטים – אגב, משהו מעניין. תודה שאת נותנת לי כמה דקות לדבר. אבל לדעתי זה חשוב, כי אנחנו מדברים על אלימות. על כל פנים, כשהייתי שר המשפטים – שר המשפטים אחראי אישית לחתום על כל בקשה להסגרת אסיר ממדינה אחרת לישראל, והפרוצדורה היא שאדם ישראלי שמרצה את עונשו באיזה מקום אחר יכול לפנות. השר לביטחון הפנים מאשר את הבקשה, ובודקים ביחידה הבין-לאומית במשרד המשפטים. הם פונים ומבקשים להסגיר את האיש לפה, והבקשה מגיע בסופו של דבר לשר המשפטים, והוא אישית צריך לאשר את ההסגרה.
אני סירבתי לאשר את ההסגרות, אמרתי שאני לא רואה שום סיבה בעולם למה אני צריך להביא סוחרי סמים ישראלים שמכרו סמים בסיטונות. אני מדבר על קילוגרמים של הירואין, ומאות אלפי כדורי "אקסטזי" שתפסו אותם נניח בתאילנד, או בהולנד, או בארצות-הברית, והם רוצים לבוא. פתאום הם נזכרו שהם ציונים, רודפים אותם כי הם יהודים. הם מתגעגעים למשפחה שלהם אף-על-פי שהם לא היו בארץ עשר שנים או 15 שנה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
זה מתאים לך. גם אם ירצחו – – –
שר הפנים מאיר שטרית:
אתה בעד להביא סוחרי סמים לארץ? אני לא.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני בעד שיהודי ישראלי יהיה בכלא הישראלי.
שר הפנים מאיר שטרית:
אני בעד.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אם הוא נמצא במקום של סכנת חיים, שיהיה בארץ.
שר הפנים מאיר שטרית:
א. אני עוד לא ראיתי אף אחד שמת בכלא או שהוא בסכנת חיים; ב. אני גם כן בעד כמו שאתה אומר – בתנאי שהכלא הישראלי יהיה כלא ישראלי. אבל שאלתי את עצמי, למה כל כך רוצים לבוא לארץ? התברר לי דבר נורא פשוט. הם רוצים נורא לבוא לארץ מסיבה אחת: בארץ יש שליש שחרור מוקדם, בארץ יוצאים לחופשה כל שבועיים, שלושה שבועות מבית-הסוהר. זה דבר נהדר. האם את יודעת כמה אסירים ורוצחים ברחו מהארץ בזמן החופשות?
אם רוצים לטפל באלימות, הדרך להיות נחמד היא לא דרך. האנשים בארץ שהולכים בצד של החוק, רוב הציבור שעובד, משלם מסים, רוצה לחזור הביתה בשלום, לא רוצה שייקחו את האוטו שלו מהבית בלילה, לא רוצה לישון מאחורי סורג ובריח, רוצה שהילדים שלו יחזרו בשלום הביתה – זה כל מה שהם רוצים. אם רוצים שזה יקרה, אנחנו מוכרחים לשנות דיסק בראש וליצור אכיפה דווקנית חזקה מאוד מאוד, אחרת במדינה הזאת יגברו האלימות והפשע, והמדינה הזאת תידרדר חברתית לרמה שמסכנת את החיים בה.
החוק הזה נועד ליצור תקציב שיבטיח מתן אפשרות להגן על ראשי ערים. כי אי-אפשר להטיל את הוצאות האבטחה על רשות מקומית שבקושי יש לה כסף להתקיים. גברתי היושבת-ראש, אני שמח לבשר שאומנם הגענו עם שר האוצר – פנים ואוצר – להסכמה וקבענו עכשיו תקציב מיוחד לשנה, 50%-50%, כדי לממן את האבטחה השנה. אבל צודק חבר הכנסת פינס שאומר: זה לא מספיק שאתה ושר האוצר מסכימים, מחר אתה לא תהיה שר הפנים והוא לא יהיה שר האוצר, יבואו שרים אחרים ולא יהיה תקציב, ולכן צריך לעגן את זה בחוק. לכן הסכמנו, והממשלה אישרה תמיכה בהצעת החוק, בתנאי שהמשך החקיקה יקודם בתיאום עם משרד הפנים. והמציע מהנהן בראשו שהוא מסכים.
קריאה:
זה עובר לפרוטוקול.
שר הפנים מאיר שטרית:
ולכן, גברתי, אני מציע לאשר את הצעת החוק ולהעבירה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני השר. חברי חברי הכנסת, אנחנו נמתין לשר, וכשהוא ישב אנחנו גם נצביע.
הצבעה. אם ההצעה הזאת תעבור, היא תידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 28
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אבטחת ראש עיר ועובדי עירייה בכירים), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
והיא אכן עברה. בעד – 28, נגד – אפס, נמנעים – אפס.
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – פרסום שם חשוד), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2195/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – פרסום שם חשוד) של חברי הכנסת יוסף שגאל ורוברט אילטוב. ינמק חבר הכנסת יוסף שגאל. אין תשובת שר. אומרים לי שחברת הכנסת זהבה גלאון מתנגדת, אז תהיה לה רשות לעלות כאן – חמש דקות. אני גם רוצה להצביע על הצעת החוק הזאת, תמתין לי דקה. תודה, חבר הכנסת אמנון כהן. חבר הכנסת שגאל, אתה מנמק מכאן. אדוני, בבקשה.
יוסף שגאל (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, החוק מגן קודם כול על אזרחים פשוטים, רגילים. אבל גם לאנשי ציבור, גם לפוליטיקאים וגם לעיתונאים יש משפחות שהן נפגעות ראשונות. היום אפשר בקלות להרוס חיים של בן-אדם. למשל, אני לא אוהב את השכן שלי – נכון, זה קורה – כי הוא חונה במקום החנייה שלי. הוא נכנס למעלית, ובמקרה נגע בי. אני רץ למשטרה, מגיש תלונה על הטרדה מינית, וגם רץ לספר לעיתונאי במקומון של השכונה. מתפרסמת כתבה, ומייד כל השכנים יפסיקו להגיד לו שלום, הילדים בבית-הספר יצחקו על הילדים שלו ואשתו לא תקבל קרדיט במכולת. אם אחרי שבוע של חקירה יתברר שטעיתי והוא נגע בי בטעות – יהיה בלתי אפשרי לתקן את המצב. לך תוכיח שאתה לא גמל.
חשבתי על החוק לא בגלל הנשיא משה קצב, אלא בגלל מקרים כמו רצח תאיר ראדה. עוד לפני שנעצר רומן זדורוב, נעצרו אנשים והשמות שלהם פורסמו. זה אסון למשפחות שלהם.
אני חושב שבחוק יש איזון. גם בדמוקרטיה יש גבולות. בשביל זה המציאו בית-משפט. היום כולם רוצים להחליט במקומו.
לפעמים קשה להבין מה אתה קורא בבוקר, עיתון או גזר-דין של בית-משפט. מי נתן זכות לעיתונאים להחליט במקום בית-משפט? ראינו לא פעם כתבות לא נכונות ומוגזמות. לדוגמה, ילדה בת 12 נאנסה על-ידי בני 13. מייד עשו מהם מפלצות. אם היה מדובר על אנשים יותר מבוגרים, אז למפלצות האלה היו גם שם ותמונה.
החוק מחזיר כוח לבית-משפט. אני חושב שנכון לאסור פרסום עד להגשת כתב-אישום, כי – א. ברוב המקרים הטעות מתגלה בשלב החקירה. בשביל זה יש חקירה. ואם המקרה הגיע לבית-המשפט, יש בסיס לאישומים; ב. אני חושב שהחוק יעזור לשוטרים לנהל חקירה יותר נקייה. לא תהיה מניפולציה של עורכי-דין של שני הצדדים. גם בדמוקרטיה לא הכול מותר. למשל, אסור לעבור רמזור באור אדום. חופש התנועה של היד שלך נגמר במקום שמתחיל האף שלי. לפרסם שם של אדם שלא אשם זה אור אדום, זה גורם נזק בלתי הפיך. צריך לשים כל מקרה על משקל חופש הביטוי מול זכות לשם הטוב. אתם יודעים למה אלת הצדק עם עיניים מכוסות? כדי שלא להבדיל בין נאשם אחד לאחר. היום אנשים נשפטים עוד לפני בית-המשפט על-ידי אנשים שיש להם עיניים גדולות.
שמעתי היום שלא צריך חוק, שמספיק תקנון האתיקה. גברתי היושבת-ראש, סעיף 8 של תקנון האתיקה על פרטיות והשם הטוב אומר: לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה ראויה. לצערי, המציאות מוכיחה שזה לא מספיק. מה שקורה היום בתחום הדיווח על חקירות זה לא חופש עיתונות, זה פריצות. בדרך כלל מפרסמים שמות של אנשים פשוטים כשמדובר במקרים פיקנטיים, ואלה המקרים הכי נוראיים, או כשמדובר על סלבריטיז וזה מעניין את הקוראים. חברי כנסת – מעניין, אין בזה עניין לציבור.
אני לא רוצה להגביל את חופש הביטוי. אני הייתי עיתונאי לפני שהייתי פוליטיקאי. אני רוצה להגן על אנשים מפני חוסר אחריות. עבריינים צריכים לקבל את עונשם, אך עם זאת צריך להגן על אנשים לא אשמים, למנוע עוול ממשפחות רבות, להחזיר עשיית צדק לבתי-המשפט.
את העבודה על החוק נמשיך בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים. אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת רוברט אילטוב. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חברת הכנסת זהבה גלאון מתנגדת להצעה, ומכיוון שאין תשובת שר, גם יש לה חמש דקות. מייד אחרי כן אנחנו עוברים להצבעה.
זהבה גלאון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, לכאורה – והדגש הוא על לכאורה – יש הצדקה לחוק. דיבר חבר הכנסת שגאל על חשודים שהם בחזקת חפים מפשע, מכיוון שהאשמה שלהם לא הוכחה. אין ספק בזה שברגע שמפרסמים חשדות על אנשים וברגע שמפרסמים תמונות בכלי התקשורת, עלול להיגרם לאנשים האלה נזק רב.
אך אני מציעה לכם, חברי חברי הכנסת, לא לטעות. הדברים היו נרגשים, אין ספק, אבל אני מציעה לכם לא לטעות. החקיקה שמוצעת לכם כאן עכשיו לא באה להגן על האזרח הקטן. הסיפור הזה שהשכן רוצה להתנכל לשכן אז הוא מגיש נגדו תלונה למשטרה והמשטרה מייד מפרסמת – הסיפור הזה בדרך כלל אינו מתפרסם בכלי התקשורת. צריך לקרוא לילד בשמו: ההצעה הזאת באה להגן על אנשי ציבור, על מפורסמים ובעיקר על נבחרי ציבור. ההצעה הזאת, שאושרה אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה, מבקשת להשאיר תיקים באפלה, ותקראו שוב לילד בשמו, לגונן על נבחרי ציבור.
חברי חברי הכנסת, אני רוצה לסבר את האוזן. היום יש לבית-משפט סמכות לאסור פרסום שם של חשוד, לא רק לשם הגנה על ביטחונו או כדי למנוע פגיעה בחקירה; היום בית-המשפט יכול לאסור פרסום שם של חשוד כשבית-המשפט משתכנע שהפרסום יגרום נזק בלתי הפיך לחשוד. קודם כול כדאי שתדעו את העובדות, זה המצב היום. לפיכך הפרסום הוא הכלל ואיסור הפרסום הוא החריג לכלל. מי שיצביע עכשיו בעד הצעת החוק הזאת בעצם מבקש להפוך את המצב שהאיפול יהיה על הכלל והפרסום יהיה חריג.
חברי חברי הכנסת, זה מצב בלתי מתקבל על הדעת. אין מדינה מתוקנת בעולם שמבקשת להפוך את הכלל הזה. נכון, צריך לעשות איזון בין אינטרסים סותרים, ויש כאן אינטרסים סותרים.
היו"ר דליה איציק:
חברת הכנסת גלאון, הם מזמן הופרו, את יודעת שהם מזמן הופרו.
זהבה גלאון (מרצ):
זה שהאינטרסים הופרו לא אומר שצריך לבוא בהצעת חוק כל כך גורפת ולשנות את המצב. יכול להיות שצריך לדבר על הטלת סנקציות, יכול להיות שצריך לדבר על שורה של דברים. אבל לבוא עכשיו בהצעת חוק שאין לה תקדים ואח ורע במדינות הדמוקרטיות המתוקנות בעולם? את צודקת, גברתי היושבת-ראש, שיש מצד אחד כל העקרונות שאנחנו אמונים עליהם, כנסת ישראל אמונה עליהם: זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי, עקרון פומביות המשפט. ומצד שני אמר בצדק חבר הכנסת שגאל: ומה עם זכותו של אדם לשם טוב? ומה עם עקרון החפות? ודאי שאנחנו צריכים להיות אמונים על זה שלא ייגרם נזק לחשוד ולשמור על הפרטיות שלו ולשמור על כבודו.
יוסף שגאל (ישראל ביתנו):
– – –
קריאה:
– – –
זהבה גלאון (מרצ):
אני שמעתי אותך. בכל הכבוד לסניגוריה, ישבתם אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה ובצורה גורפת, חסרת אחריות, קיבלתם החלטה, ועכשיו אתה נתלה בסניגוריה? תדבר בשם עצמך, אל תיתלה בסניגוריה. תשמע את הנימוקים שלי, תקשיב, אולי תשתכנע.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בשם מי את מדברת?
זהבה גלאון (מרצ):
אני מדברת רק בשם עצמי, וגם זה בקושי, אם תאפשר לי.
היו"ר דליה איציק:
נא לא להפריע. חבר הכנסת סער, מה קרה לך היום? רק מהסיבובים עשית את כל הריצה שצריך לעשות חצי שעה ביום. היא לא שומעת את קולה, ועכשיו אני אוסיף לה עוד דקה.
זהבה גלאון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, ההצעה הזאת פוגעת בעיקרון מרכזי של זכות הציבור לדעת. ההצעה הזאת תפגע ביכולת של כלי התקשורת החוקרת לפרסם תחקירים. אתם יודעים בדיוק – ויושבים כאן אנשים שהיו שרי משטרה ושרים אחרים – שכאשר חוקרים במחשכים הרבה יותר קל להפעיל לחצים על גורמי האכיפה, לנסות לשבש את תפקודם. אנחנו בכלל נגיע למצב שלא יוגשו כתבי אישום נגד חשודים. מי כמוכם יודע איזו חשיבות יש לפרסום ואיזה אפקט דומינו. אתן שתי דוגמאות שאני הייתי מעורבת בהן: גם בעניין של השר מרדכי בזמנו וגם בעניינו של הנשיא קצב, נשים לא אזרו עוז להתלונן, אבל כשמישהי אחת התלוננה ופתאום היה פרסום, זה אפשר לעוד נשים להתלונן, כי הן ידעו שהן לא לבד, וזה הביא למיצוי הדין. וכך לא היינו יודעים בכלל שיש חקירות, ודברים היו נסגרים בעסקאות טיעון.
מי שמבקש עכשיו למנוע את הפרסום הזה בעצם אומר שאנחנו הולכים לפגוע באזרח. אני רוצה לספר לכם שישבתי בוועדת החוקה של הכנסת לפני שנתיים, בשנת 2005, והוגש דוח בנושא הזה לוועדת החוקה – – –
היו"ר דליה איציק:
נא לסיים. נתתי לך דקה. את אחרי הזמן.
זהבה גלאון (מרצ):
גברתי, אני רוצה לתת נתון אחד. הוגש לוועדת החוקה דוח שמראה שאין שחר לטענה שמפרסמים שמות. זה מינימלי שבמינימלי. מובן שכל אדם הוא עולם ומלואו. לגבי האזרח – זה לא מגן עליו. מה שאתם רוצים לעשות זה להגן על נבחרי הציבור. כנסת ישראל לא יכולה באופן הזה להרשות לעצמה להגן על אנשי ציבור – על מפורסמים ועל נבחרי ציבור. גברתי, תודה רבה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני רוצה לדבר.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת מיכאל איתן, לפנים משורת הדין, בבקשה. גברתי, את רוצה להישאר? אתה רוצה לשאול את חברת הכנסת גלאון, או אותי? את חברת הכנסת גלאון.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אני מצביע בעד בגלל – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
כן. חברת הכנסת גלאון הזכירה את הדיונים בוועדת החוקה בקדנציה הקודמת, ואני הייתי אז יושב-ראש הוועדה. היתה הצעת חוק זהה, שהביא חבר הכנסת רשף חן – –
גדעון סער (הליכוד):
וגם איוב קרא.
מיכאל איתן (הליכוד):
– – וקיימנו דיונים בוועדה, וגם אנחנו סברנו שהצעת החוק הזאת מרחיקה לכת, אבל נציגי מועצת העיתונות אמרו לנו שיש מקום לתקן את המצב הקיים – –
קריאה:
עד היום – – –
מיכאל איתן (הליכוד):
– – ואז סיכמנו שהם, ביוזמתם, כפי שהם אמרו שצריך לתקן, יעשו את זה בכללי האתיקה, ועצרנו את החקיקה.
היו"ר דליה איציק:
ומאז הם לא עשו כלום.
מיכאל איתן (הליכוד):
מאחר שעדיין הם לא עשו דבר, אני מציע שנמשיך באותה דרך. נעביר את זה לדיון בוועדה, נקיים שם דיון, מתוך מחשבה שאנחנו נבוא על סיפוקנו בְּתיקון בכללי האתיקה, ולא בחקיקה.
זהבה גלאון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, אין ספק שצריכות להיות סנקציות, כי המצב הקיים הוא בלתי מתקבל על הדעת, וזה צריך להיות מוסדר בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות. אבל עם כל הכבוד, כנסת מתוקנת לא מחוקקת חוקים כדי לאיים על מועצת העיתונות. אפשר לבוא בדברים עם מועצת העיתונות, אבל לא נותנים יד להצעות גורפות כאלה, כי אנחנו יודעים שאחר כך ממילא יגנזו אותן. אני מציעה לחשוב על זה.
היו"ר דליה איציק:
גברתי, תודה. אנחנו עוברים להצבעה. האם אתה רוצה להשיב? בבקשה. הצבעה. נמתין לחברת הכנסת גלאון.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
יש לנו חוק-יסוד שכבר התקבל. חוק מועצת העיתונות לא התקבל; עצרנו אותו, אבל חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו התקבל. לפי מי שמאמין שזה חוק חשוב צריך להצביע בעד החוק הזה, מכיוון שהוא שומר על כבוד האדם ועל חירותו, שלא ישמיצו ויקלקלו לו את כל החיים קודם.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 29
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 7
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – פרסום שם חשוד), התשס"ז–2007,
לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
בעד – 29, נגד – 7, ואין נמנעים. על כן הצעת החוק תועבר לדיון בוועדה המוסמכת, היא ועדת החוקה, חוק ומשפט.
הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20) (הגבלת תקופת התחולה), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/347).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת חוק מס הכנסה. יחליף אותי חבר הכנסת אמנון כהן.
שוב, לאלה שעכשיו הצטרפו: יום רביעי – תחילת הדיונים, ובשעה 20:00 הצבעה על חוק ההסדרים. יום חמישי – חוק התקציב, תחילת הדיונים בשעה 11:00, ובשעה 18:00 הצבעה על התקציב. תודה לכם. נא לעקוב אחר השינויים.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
מדובר על השעה 20:00 – בערב.
היו"ר אמנון כהן:
שלא תגידו "לא שמענו".
עכשיו הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20) (הגבלה של תקופת התחולה), התשס"ח–2007. אדוני, השר משולם נהרי, בבקשה. חבר הכנסת רותם. תודה.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם עניינה סיום תחולתו של חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985. חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985, הוא חוק מורכב, מהדורה מחודשת של קודמו, חוק המיסוי בתנאי אינפלציה. חוק המיסוי בתנאי אינפלציה נחקק בשנת 1982, כאשר שיעורי האינפלציה במשק היו תלת-ספרתיים ולא היה אפשר לשאת עוד את העיוותים שנגרמו בחישוב ההכנסות. בשנת 1985 נחקק חוק התיאומים, והוא בתוקף עד היום. מטרתו של חוק התיאומים היתה לבטל את השפעות האינפלציה בחישוב ההכנסה החייבת של נישום, כך שההכנסה המתקבלת לאחר ביצוע ההתאמות על-פי החוק היא במונחים ריאליים של סוף שנת המס.
הנימוק העיקרי לביטול חוק התיאומים הוא שיעורי האינפלציה הנמוכים בשנים האחרונות והציפייה שהם יישארו נמוכים.
בשנת 2006 היה שיעור האינפלציה שלילי – 0.1%. לגבי שנת המס 2007, צפוי כי נעמוד ביעד של אינפלציה בשיעור הנמוך מ-3%. באינפלציה נמוכה השפעת התיאום שולית ומעוותת ואינה מצדיקה את הטרחה שבקיום הוראות החוק ואת העלויות הכרוכות בהפעלתו. החוק נוצר כדי לטפל בבעיה – היותו של המשק הישראלי נתון באינפלציה גבוהה. משנפתרה הבעיה, אין עוד מקום לחקיקה המותאמת לתנאי אינפלציה. במדינות העולם אין הוראות כמו חוק האינפלציה.
לפיכך מוצע להביא משנת המס 2008 לסיום תחולת רוב סעיפי החוק ולהשאיר בתחולה סעיפים שהם בגדר הוראות מעבר לסיום הוראותיו.
ברצוני לציין כי בכוונת הממשלה להוסיף במהלך הדיון בוועדת הכספים לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית תיקונים להצעת החוק, שלפיהם יתוקנו כמה סעיפים בחוק מע"מ המתייחסים למוסדות כספיים.
על כן אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
כבוד השר, תודה. כמה דוברים נרשמו. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. עכשיו הצבעה.
דב חנין (חד"ש):
זה יהיה נאום ארוך.
היו"ר אמנון כהן:
אדוני, יש לך שלוש דקות.
יואל חסון (קדימה):
הלוואי ויכולתי.
דב חנין (חד"ש):
הלוואי ויכולתי. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, ראש וראשון לכולם, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר, חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, יש לי הרגשה קשה שהממשלה שלנו פועלת ב-delay. למה אני אומר זאת? מכיוון שהיא מביאה לנו חוק – – –
קריאה:
אבל היא פועלת.
דב חנין (חד"ש):
את אומרת: "אבל היא פועלת". בסדר. אפשר לראות את החלק המלא.
אני אומר שהיא פועלת ב-delay מכיוון שהיא מציעה לנו חוק שבעצם אומר שאין מציאות של אינפלציה בדיוק בזמן שהאינפלציה חוזרת ומרימה ראש.
השר משולם נהרי:
– – – לא משמעותית – – –
דב חנין (חד"ש):
מאה אחוז. היא לא משמעותית, אבל לצערי הגדול היא הולכת ונעשית משמעותית יותר ויותר מיום ליום.
אדוני היושב-ראש, אני אומר לך למה האינפלציה מטרידה אותי במיוחד. יש מנגנונים שמנטרלים את האינפלציה במידה מסוימת, כמו למשל ירידת שער הדולר. אבל מבחינת חלק גדול מהציבור הישראלי, האינפלציה נוכחת מאוד. כאשר מוצרי היסוד מתייקרים, אנשים מרגישים את האינפלציה בכיסם. זה שבחישוב הסטטיסטי האינפלציה היא לא כל כך קיצונית, כי שער הדולר יורד וכל מיני מוצרים שאנחנו מייבאים נעשים זולים יותר, זה לא מעודד ולא משמח מבחינת רוב הציבור הישראלי, מבחינת העניים ומבחינת שכבות הביניים, מכיוון שאנשים אלה מרגישים באופן מעשי, בחייהם, שהאינפלציה קיימת, נוכחת ומשפיעה עליהם לרעה.
לכן, הסיפור הזה על זה שהאינפלציה יורדת מזכיר לי את הבדיחה עם הזקן הארוך, אבל היא עדיין בדיחה, על אותו סטטיסטיקאי שטבע בנהר שעומקו הממוצע היה 2 סנטימטר. אז העומק הממוצע של האינפלציה הוא 2 נקודה משהו, אבל העומק של האינפלציה מבחינת העניים ומבחינת שכבות הביניים ההולכות ונשחקות הוא עומק משמעותי, ואני חושב שצריך לתת לזה מענה.
אני מנצל את ההזדמנות שאני מדבר על הדוכן הזה כדי לדבר על שני היבטים אחרים של התייחסות לאינפלציה שהם מאוד בעייתיים בעמדת הממשלה. האחד הוא ההצעה של משרד האוצר להקפיא את הקצבאות. אתם מציעים להקפיא את הקצבאות של הנכים, של הקשישים, של העניים, במצב שבו אין אפס אינפלציה, אלא יש אינפלציה מאוד ריאלית של עלייה בעלויות החיים הבסיסיות לכל האנשים האלה, מוצרים בסיסיים, מחירים בסיסיים וכו'.
השר משולם נהרי:
השאלה היא מה הסיכום. עזוב את ההצעה.
יואל חסון (קדימה):
חבל שאתה לא מעודכן בסיכום. אולי גם אתה ב-delay.
דב חנין (חד"ש):
לא, אני בכלל לא בdelay-. אני רק אומר שהטענה שלי היא למשרד האוצר, שבכלל מביא לנו הצעות כאלה.
השר משולם נהרי:
אתה מדבר על הכוונה.
דב חנין (חד"ש):
הכוונה היא רעה. אנחנו מסכימים על הכוונה הרעה, ואתם טוענים שאנחנו, חברי הכנסת, מצליחים לכופף את הממשלה לעתים.
יואל חסון (קדימה):
– – –
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת חסון, ברשותך. בנושא אחד אנחנו לא הצלחנו לכופף את הכוונה הרעה של משרד האוצר ושל הממשלה, וזה נושא העלאת שכר המינימום. כאן אנחנו, חברי הכנסת שהתנגדו לעיכוב עליית שכר המינימום, עם כל הרצון הטוב, נשארנו במיעוט, והתוצאה היא שמדרגות העלייה של שכר המינימום הולכות ונפרסות.
יואל חסון (קדימה):
מה יותר טוב, מס הכנסה שלילי או העלאת שכר המינימום?
דב חנין (חד"ש):
הרבה יותר טוב העלאת שכר המינימום, הרבה יותר טוב.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת דב חנין, אתה מקשיב.
דב חנין (חד"ש):
אני מסיים.
היו"ר אמנון כהן:
לא, אתה כבר סיימת.
דב חנין (חד"ש):
משפט אחד. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע לממשלה לראות את המציאות כמו שהיא ולתת תשובה לאינפלציה, שהעניים ושכבות הביניים בישראל מרגישים אותה.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20) (הגבלת תקופת התחולה) התשס"ח–2007. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – 4
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (תיקון מס' 20)
(הגבלת תקופת התחולה), התשס"ח–2007, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד 12, נגד – 4, אין נמנעים. הצעת החוק עוברת להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכספים של הכנסת.
הצעה לסדר-היום
הצעות ה"חמאס" להודנה
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 4260 של חבר הכנסת מיכאל איתן בנושא: הצעות ה"חמאס" להודנה. בבקשה, יש לו עד עשר דקות. הוא מסיים בשלוש דקות.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ירי של נשק מכוון אל אוכלוסייה אזרחית במטרה לפגוע באזרחים חפים מפשע, זהו פשע מלחמה, זו עבירה על החוק הבין-לאומי, זה מעשה שאין לי מלים לגנות אותו. אנחנו עדים, לצערי הרב, יום-יום, שעה-שעה, לירי מכוון כזה מרצועת-עזה, מכוון לריכוזי אוכלוסייה אזרחיים, במטרה לפגוע באזרחים חפים מפשע. כל המשפט הבין-לאומי וכל המוסדות הבין-לאומיים, הקהילייה הבין-לאומית ואפילו בית-המשפט שלנו, לא מסוגלים לעצור את זה. אפילו הצבא שלנו לא מסוגל לעצור את זה.
נמצאת שם תנועת "חמאס", שהיא כרגע השולטת בפועל. אני לא נכנס כרגע לעימות הפנים-פלסטיני ולוויכוח הזה שביניהם. הם מתיימרים להציע הפסקת אש. כלומר, מתחילים עם פשעי מלחמה, ועכשיו אומרים: בואו נתחיל משא-ומתן על הפסקת אש. מחזיקים בגלעד שליט שם, ומשרבבים גם את העניין הזה לתוך התבשיל. גם זה מעשה שלא ייעשה.
נשאלת השאלה, האם בכלל, אלה שמציעים הפסקת אש, האם הם בכלל מסוגלים לקיים אותה. ההיגיון אומר, שאם מישהו, אפילו שהוא פושע מלחמה, בא והציע איזו הצעה, אז הוא התבסס על זה שבצורה כזו או אחרת מי שייעשה אתו הסכם, הוא גם יצטרך להביא את הסחורה. הוא מתיימר להגיד: אני גם מסוגל לקיים את הפסקת האש. אם היום, למשל, ממשלת ישראל תעשה הסכם עם אבו מאזן, הוא אפילו לא יתיימר להגיד: חברים, אני מבטיח לכם שאני אעשה הפסקת אש ולא יירו "קסאמים" מעזה, כי הוא יודע שהוא לא מסוגל לבצע. הוא אפילו לא מתיימר להגיד דבר כזה.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
הוא לא שולט שם.
מיכאל איתן (הליכוד):
הוא לא שם. נכון. אז הוא לא מתיימר. הם מתיימרים. אומרים: אנחנו יכולים להציע דבר כזה, כי אנחנו מסוגלים לעצור דבר כזה. אנחנו לא יכולים בשום פנים ואופן לתת פרס למי שהוא פושע מלחמה ונוקט שיטות פסולות מהיסוד במלחמתו. בני-אדם יש להם מגבלות גם על הדרך שבה הם נלחמים. בני-אדם, כאשר מגיעים למצב הגרוע מכול ורוצים להרוג זה את זה, אומרים: רגע אחד, גם לזה יהיו מגבלות וחוקים. לפגוע באוכלוסיות אזרחיות, זה דבר שלא עושים היום. הם נוהגים כך. נתקדם רגע. אנחנו רוצים לעצור את זה, אנחנו רוצים לשחרר את גלעד שליט, ורומזים לנו שיכולות להיות דרכים כאלה ואחרות.
אני מאמין שממשלת ישראל מנסה כל דרך אפשרית לעשות את שני הדברים. בסופו של דבר, מי שרוצה לשחרר את גלעד שליט פועל על רקע הומניטרי, על רקע מחויבות שלו, והוא ישראלי ויהודי, וזו ממשלה שאחראית לשלום אזרחיה. אם מותר לי לומר, היא אחראית גם לחיים של אנשים בשדרות ועוטף-עזה. זו מטרה לא פחות חשובה.
אם אומרים לי שעל מנת לשחרר את גלעד שליט ממשלת ישראל יכולה, בלי להכיר באויב הזה, להגיע לאילו הסדרים שעל-פיהם אפשר יהיה לעשות עסקאות כאלה ואחרות ולשחרר את גלעד שליט – ואני חושב שדעת הקהל בישראל, אם הסיכון הביטחוני שייגרם יהיה סביר, כי צריך לזכור כי תמורת שחרור גלעד שליט מבקשים מאתנו לשחרר מחבלים, ועד היום כל הסטטיסטיקות מראות שחלקם אחר כך הופכים להיות שותפים למעשי טרור. זה אומר במלים אחרות, שכתוצאה משחרורו של גלעד שליט ועסקה שבה ישוחררו טרוריסטים, אנחנו לוקחים על עצמנו סיכונים ביטחוניים כבדים, ואנו מצווים לעשות את זה מאחר שהערך של פדיון שבויים אצלנו, התחושה של הסולידריות, התחושה שכל המדינה היא מול גלעד שליט, רואה אותו, שומעת אותו ויודעת שצריך להציל אותו, מחייבת אותנו לקחת סיכונים עד לגבולות מסוימים.
בהקשר הזה אני שואל את עצמי, איך זה קורה שכל פעם המחיר שדורשים מאתנו עבור שחרור של שבויים שלנו כל הזמן רק הולך ועולה, כל הזמן הולך ועולה ואנחנו כל הזמן צריכים להגמיש את עמדותינו ולשנות את החוקים שקבענו לעצמנו. זה לא סתם עמידה על עיקרון שאנחנו אומרים "לא נשחרר רוצחים עם דם על הידיים". זה לא שאנחנו מאוהבים באיזה פרינציפ. מאחורי המלה הזאת, "אנחנו לא יכולים לשחרר רוצחים עם דם על הידיים" אנחנו אומרים שמכל חמישה, שישה, עשרה רוצחים עם דם על הידיים או מחבלים שיש להם דם על הידיים, שניים ימשיכו לפעול ויגרמו לעוד אסונות ולשפיכות דמים. את זה הסטטיסטיקה מראה לנו. זאת אומרת, זה לא שיש לנו איזה עיקרון, איזה פרינציפ, אנחנו לא יכולים לסכן את עצמנו.
וכאן נשאלת השאלה, האם אנחנו, מדינת ישראל, נשלם כל פעם מחירים ונצטרך כל פעם לקחת סיכונים גדלים והולכים, והצד השני, אין לו מה להפסיד, הוא רק יכול להגיד "תנו לי עוד"; או שמדינת ישראל תדע להכות בהם ולומר להם, אתם מחזיקים שבוי שלנו ולא מוכנים בתנאים סבירים לבצע עסקאות, אז אתם תסבלו קשות, ונכה בכם. וחלק מהתמורה שתקבלו תמורת ניהול משא-ומתן תהיה שאנחנו נקל את המכות הקשות שאתם צריכים לקבל, כי אתם לא מוכנים לבצע את העסקאות בתנאים שגם היו מפליגים. אבל כשהם ממוגנים, כשיש להם חסינות מכל העולם, כשהם יכולים להפגיז יישובים ישראליים תוך ביצוע פשעי מלחמה, ולנו אסור להפסיק להם את החשמל לכמה שעות, אז איזה תמריץ יש? אז מעלים את המחירים כל הזמן.
אני אומר את הדברים האלה מתוך מחשבה שכמו שאני רוצה לראות את גלעד שליט, ולצורך העניין הזה אני מוכן לדבר עם פושעי מלחמה, אני רוצה לראות גם את תושבי שדרות ועוטף-עזה מוּצָאים מהמלחמה. הם לא צריכים להיות במלחמה. אנחנו יושבים פה על מי מנוחות. הם נמצאים במלחמה כל הזמן. אם לצורך המצב הזה צריך להגיע לאיזה הסדר, אז אני סומך על הממשלה. אני סומך על הממשלה שתדע שמצד אחד, כמו שבנושא השחרור אנחנו לוקחים סיכונים ביטחוניים, אנחנו יודעים יפה מאוד שכשאומרים לנו "הפסקת אש", אויב שמשתמש בפשעי מלחמה על מנת לממש את רצונו, אנחנו לא יכולים להאמין לשום דבר; אנחנו יודעים שכל רגע הוא יכול לחדש את האש; אנחנו יודעים שאסור להאמין. אבל אנחנו יכולים להביא את זה גם בחשבון. לא אלמן ישראל, גם מדינת ישראל יכולה לעשות דברים.
ומצד שני, אם נראה שמהדבר הזה אפשר לעשות משהו שייתן לנו יכולות גם להביא שקט לשדרות – וזאת לא הדרך היחידה, כפי שאמרתי קודם – ולהחזיר את גלעד שליט – וזאת לא הדרך היחידה להגיע להסדר – הם צריכים להיות תחת לחץ ותחת איום. כמו שהם עושים דברים אנחנו יכולים לעשות פי-אלף. אז לא צריך לעשות פי-אלף, צריך לעשות פי-ארבעה, פי-חמישה, פי-שלושה.
היו"ר אמנון כהן:
תסיים, אדוני.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני מייד מסיים.
אנחנו במלחמה. הם אומרים "הפסקת אש", זאת אומרת הם אומרים בעצמם, אנחנו במלחמה. אנחנו אומרים, אנחנו במלחמה. במלחמה מתנהגים כמו במלחמה, לא משחררים את החיילים שיירו בנו עוד פעם. אבל במלחמה, כמו שאומרים לי שיש כל מיני ערוצים וכל מיני דברים וממשיכים להילחם והתותחים רועמים, אז אני סומך על הממשלה, ואני בטוח שזה גם נעשה כך, שהיא תמצא גם ערוצים כאלה או אחרים בלי להפסיד שום עמדה תוך נטילת סיכונים סבירים, כמו שיש נטילת סיכונים בביצוע פעילויות צבאיות על מנת להביא את שני הדברים – את גלעד שליט הביתה ושקט לתושבי שדרות בלי לסכן את ביטחון המדינה ואת קיומה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. תשיב בשם הממשלה השרה רוחמה אברהם-בלילא. בבקשה.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיכאל איתן, אני באופן אישי, ואני מאמינה שמרבית הבית הזה, מייחלים ליום שבו ישוב גלעד שליט הביתה. כמו כן אני גם מייחלת ליום שבו אנחנו נוכל להביא את השקט לתושבי שדרות.
עם זאת, תשובתי בשם ראש הממשלה תהיה קצרה מאוד באשר לכל השיחות של ממשלת ישראל עם ארגון ה"חמאס", ותשובתי היא כזאת: ממשלת ישראל הודיעה פעמים רבות בעבר שהיא מוכנה לדבר עם כל אחד שיקבל את עקרונות הקהילה הבין-לאומית, וביניהם: הכרה בישראל והפסקת הטרור כלפיה. כל עוד ארגון ה"חמאס" שהשתלט על עזה מסרב להכיר בעקרונות אלו ואינו מכיר בישראל, לא ניתן לקיים כל דיאלוג אתו.
אני מקווה, שוב, שאנחנו נזכה לראות במהרה, למרות כל מה שאמרתי, את גלעד שליט שב אלינו ולבית משפחתו. אני אסיים ואומר: "ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים". תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. מה את מציעה, גברתי השרה? אתה מסתפק?
מיכאל איתן (הליכוד):
אני מסתפק.
היו"ר אמנון כהן:
יישר כוח.
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יש ישיבה של ועדת הכספים, ונראה לי שהמציע הבא נמצא שם בהצבעות על שתי הצעות שלו.
הצעה לסדר-היום
הנצחת העוני ותקציב מפלה
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת עבאס זכור נמצא פה, נכון? חבר הכנסת עבאס זכור נמצא פה, והוא יעלה הצעה לסדר-היום מס' 4258 בנושא: הנצחת העוני ותקציב מפלה.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת, המצב הכלכלי-החברתי שעבר עלינו בשנת 2007 והצעת התקציב לשנת 2008 לא מראים לנו בשורות טובות לעתיד. המצב הולך ומידרדר, והעוני מתרחב יותר ויותר במדינה, והשכבות החלשות סובלות יותר. מאז 2003 ישראל מצויה במחזור של צמיחה כלכלית, אך הפערים החברתיים אינם מצטמצמים.
ההבטחה של הממשלה כי פירות הצמיחה סופן לטפטף כלפי מטה אינה מתגשמת לפחות עד כה. אחת הסיבות לכך היא שהצמיחה בישראל היא מאוד לא מאוזנת. בעשור האחרון שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר נרשמו בענפי ההיי-טק, ועוד יותר מכך בענף הפיננסי ובשירותים העסקיים. לעומת זאת תוצר התעשיות המסורתיות ירד. חוסר האיזון בולט גם בתחום ההשקעות בענפי התעשייה. מ-1997 עד 2006 הטכנולוגיה העילית משכה את ההשקעות הגדולות ביותר. ב-2006 מלאי ההון בתעשיות אלה היה גדול ב-150% משהיה ב-1997. ענף התעשיות המעורבות גדל ב-42%, ואילו בתעשיות המסורתיות הוא גדל רק ב-15% בערך.
פערי ההכנסות באים לידי ביטוי גם במישור העדתי הלאומי. נתוני שכר של שכירים עירוניים מראים כי רמת ההכנסה הנמוכה ביותר היא זו של אזרחי ישראל הערבים. ב-2006 היא עמדה על 70% מהממוצע. שכרם של יהודים מזרחיים עמד על 103% של הממוצע, ושכרם של יהודים אשכנזים עמד על 139%. עוד נראה כי גל הצמיחה הנוכחי פסח על השכירים העירוניים הערבים, שירדו מ-75% מן הממוצע ב-2004 ל-70% ממנו ב-2006.
בענייני ההשכלה הגבוהה, רק כ-20% מכלל בוגרי התיכון ב-1998 הגיעו לאוניברסיטה עד 2006. מקרב הבוגרים היהודים הגיעו 21%, ומקרב הערבים רק 12%.
וכך, כשבאים להתמקד באוכלוסייה הערבית, ועל-פי הניתוח שנעשה במרכז "מוסאוא", רואים שהמצב קשה יותר.
מנתוני הדוח האחרון של המוסד לביטוח לאומי, שהתפרסם בספטמבר 2007, עולה כי בשנת 2006 היה מספר המשפחות הערביות החיות מתחת לקו העוני 146,400, לעומת 137,000 משפחות בשנת 2005, דהיינו גידול של 9,400 משפחות. שיעור המשפחות הערביות שחיו בעוני בשנת 2006 היה 54%, לעומת 52% בשנת 2005. נתונים השוואתיים מלמדים כי העוני בקרב משפחות יהודיות ירד מ-16% בשנת 2005 ל-14.7% בשנת 2006, דהיינו שיעור המשפחות הערביות העניות גדול פי-3.6 משיעור המשפחות העניות היהודיות. משקלן של המשפחות הערביות בכלל המשפחות העניות בארץ היה כ-36%, אף שמשקלן של משפחות אלה בכלל המשפחות בארץ הוא כ-13% בלבד. העוני בקרב ילדים ערבים – בשנת 2006 המצב החמיר, ואפשר להעריך שמספר הילדים העניים עבר את ה-430,000; שיעור הילדים העניים בחברה הערבית מגיע ל-64%, לעומת כ-35% בקרב כלל הילדים בארץ.
תקציב משרד הרווחה לשנת 2008 יהיה כ-3.65 מיליארדי שקלים – נוסף על הוצאה מותנית בהכנסה בסך מיליארד ו-222 מיליון שקלים נוספים, ובסך הכול – 4.87 מיליארדים. חלקה של האוכלוסייה הערבית ממשיך להיות בלתי מסומן בצורה ברורה במסגרת תקציב המשרד לשנת 2008.
אשר למענקי איזון, הממשלה קיצצה באמצע שנת 2003 – במסגרת תוכנית הבראת המשק של שר האוצר נתניהו – את מענקי האיזון לרשויות המקומיות בכ-50% לעומת שנת 2002, ובלי התראה מוקדמת. בשנת 2002 היה מענק האיזון ברשויות הערביות כ-1,100 שקל לנפש, לעומת 560 שקל לנפש בשנת 2004, והוגדל, עקב מאבק הרשויות המקומיות, לכ-1,000 שקל לנפש בשנת 2006. הפגיעה היא בעיקר ברשויות החלשות, הזקוקות למענקי האיזון כדי לקיים תקציב מאוזן שיאפשר להן מתן שירותים לציבור. ובתקציב לשנת 2008 משרד הפנים לא מסמן את חלקן של הרשויות הערביות במענקים שיעביר לרשויות המקומיות.
לכן, המשרד נדרש להעביר לרשויות המקומיות הערביות 1.2 מיליארד שקל, במסגרת מענקי האיזון הרגילים, כדי להגיע לרמה ששררה לפני הקיצוץ ב-2003, שגם בה חולקו המענקים בצורה לא שוויונית. משמעות דרישה זו היא תוספת תקציבית למענקי איזון בשנת 2008 לעומת 2006, כ-350 מיליון שקל למענקי האיזון הרגילים. תוספת זו היא לכלל הרשויות הערביות. בתוספת זו לא מובאים בחשבון צורכי הרשויות לכיסוי הגירעונות, וגם לא ניתן פיצוי בעבור אפליה מצטברת בהעברת תקציבי מענקי האיזון במשך הרבה מאוד שנים.
המשרד נדרש גם להבטיח תקציב נוסף לפתרון מצוקת הרשויות הערביות, הנובעת מהחובות המצטברים. משרד הפנים בפרט, והממשלה בכלל, נדרשים להכין תוכנית חירום להבראת השלטון המקומי ביישובים הערביים כדי להבטיח את מניעת קריסתו.
אשר לתקציב פיתוח – תקציב זה חשוב, מאחר שהוא המקור היחיד המשמש תקציב משלים ליישום פרויקטים ביישובים הערביים, אשר ממומנים באופן חלקי ממשרדי ממשלה אחרים. הרשויות המקומיות היהודיות זוכות ליותר ממקור מימון משלים אחד לפרויקטים שצריכים מימון משלים, כגון מקורות מימון עצמיים, משרד הקליטה, הסוכנות היהודית וקרנות פרטיות מהארץ ומחוץ-לארץ. תקציב זה בוטל במסגרת תוכנית ההבראה של נתניהו באמצע שנת 2003. לכן, יש להקצות מחצית תקציב הפיתוח לפחות לרשויות המקומיות הערביות, דהיינו כ-150 מיליון שקל בתקציב 2008.
לתחום החינוך במגזר הערבי יש צורך בהקצאת תקציבים בשבעה תחומים עיקריים: 1. בניית 5,000 כיתות במהלך חמש שנים. בשנת 2008 יש צורך בבניית 1,000 כיתות, וזאת במסגרת יישום החלטת הממשלה מ-18 במרס 2007; 2. יש להקצות 20% מתקציב התמיכה בתוכניות פדגוגיות; 3. יישום חוק חינוך חינם לטרום-חובה באשכולות 1–4, כלומר בניית 100 כיתות בשנת 2008 בעלות 50 מיליון שקל; 4. תקציב תפעול גני טרום-חובה לגילאי שלוש-ארבע ביישובים הערביים באשכולות 3 ו-4; 5. הקצאת משאבים לאספקת צורכי החינוך בכפרים המוכרים והלא-מוכרים בנגב; 6. הקצאת 50 מיליון שקל לפחות לתמיכה בעמותות העוסקות בקידום ובסגירת פערים בחינוך הערבי; 7. הבטחת מינוי פסיכולוגים ויועצים בחינוך הערבי – ובכל האזורים – על-פי קריטריונים שווים.
אני מבקש להביא את הנושא לדיון מעמיק יותר במליאה כדי למצוא פתרונות למצב הכלכלי-החברתי הקשה במדינה בכלל ובמגזר הערבי בפרט.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. בדיוק עשר דקות. יישר כוח. ישיב בשם שר האוצר השר משולם נהרי. בבקשה.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הממשלה קבעה סדרי עדיפויות בהתאם ליעדים ולמטרות שהציבה לעצמה, במסגרת התקציב הקיים. בין היעדים והמטרות: תוספת משאבים למערכת החינוך; הגדלת התקציבים החברתיים, תוך שימת דגש בצמצום פערים ובהגדלת ההשתתפות בכוח העבודה; תוספת משאבים לסל התרופות ולמערכת הבריאות; הגדלת תקציבי הביטחון; ילדים בסיכון, ועוד.
עם כינון הממשלה הכריז ראש הממשלה על כוונתו להוביל רפורמה מקיפה בחינוך, החל בגיל הרך וכלה בהשכלה הגבוהה. מתחילת כהונתה של הממשלה ועד לתקציב 2008, ועד בכלל, הוסיפה הממשלה תקציבים לתחומי החינוך, הבריאות והרווחה, הקליטה והתעסוקה, במיליארדי שקלים. תקציב משרד הרווחה גדל ב-270 מיליון שקל, לתקציב סל הבריאות נוספו 350 מיליון שקל – שלא לדבר על מערכת החינוך, שתקבל תוספת משמעותית, של מיליארדי שקלים, בשנים הבאות.
תקציב 2008 מתבסס על מבנה ברור ועקבי, נאמן לסדרי עדיפויות, שהוא המשך ישיר למדיניות של ממשלת אולמרט.
בתחום החברתי – התקציב לשנת 2008 מבטא את הכרת הממשלה בכך שעם המשך עידוד הצמיחה נדרשת פעולה ממשלתית נמרצת לצמצום הפערים; מתן ביטוי להחלטת הממשלה באימוץ האג'נדה החברתית-הכלכלית לשנים 2008–2010 ובהקמת ועדה בין-משרדית בראשות האוצר בנושא זה. לראשונה תתווסף למדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה הגדרה ברורה של יעדים רב-שנתיים בהגדלת שיעור התעסוקה ובצמצום העוני. הדגל החברתי של הממשלה יתבטא אפוא בהגדלת שיעור ההשתתפות של השכבות החלשות בשוק העבודה, מתוך הכרה ברורה כי זאת הדרך הנכונה ביותר והמהירה ביותר להביא לצמצום הפערים וליציאה ממלכודת העוני.
לפני שבוע אושר בכנסת מהלך של מס הכנסה שלילי, המהווה כלי לתמרוץ השתתפותם של עובדים בשוק העבודה וכן להגדלת הכנסתם הפנויה של העובדים ברמות השכר הנמוכות ולצמצום הפערים הכלכליים ביניהם לבין עובדים ברמות שכר גבוהות יותר. מאחר שהעובדים ברמות שכר נמוכות מצויים ברובם מתחת לסף המס, הם לא נהנו או נהנים מהפחתות בשיעורי המס הישיר שהובילה ומובילה הממשלה. לעומת זאת, יישום מס הכנסה שלילי שבמסגרתו תשלם הממשלה מס לעובדים במקום לגבות אותו מהם, יאפשר גם לאוכלוסיות חלשות יחסית ליהנות מפירות הצמיחה ומהחוסן הכלכלי.
תוכנית משרד האוצר שאושרה בכנסת הינה השלמה של שני צעדים נוספים, המבוצעים על-ידי האוצר – הגברת האכיפה של חוקי העבודה ובפרט חוק שכר מינימום והגדלת ההיצע של מעונות-יום וצהרונים. צעד נוסף שבכוונת האוצר לנקוט להשלמת התוכנית בעתיד הינו יישום ביטוח פנסיוני לכל עובד. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
אדוני השר, אני מבין שאתה מבקש להסתפק בדבריך.
השר משולם נהרי:
נכון, להסתפק.
היו"ר אמנון כהן:
אדוני, אתה מסכים?
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
אני מבקש דיון במליאה.
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו מצביעים. מי שבעד דיון במליאה, יצביע בעד. מי שבעד הסרה מסדר-היום, יצביע נגד. נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 4
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 3
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 4, נגד – 3, ואין נמנעים. הנושא יעבור לדיון במליאה.
הצעה לסדר-היום
העדר סיוע ממשלתי לעמותות חסד כמו אגודת "עזר מציון",
שערכה את המבצע הגדול בעולם לאיתור תורמים של מוח עצם עבור ילד חולה סרטן
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 4141: העדר סיוע ממשלתי לעמותות חסד כמו אגודת "עזר מציון", שערכה את המבצע הגדול בעולם לאיתור תורמים פוטנציאליים של מוח עצם עבור ילד חולה סרטן. חבר הכנסת יעקב ליצמן, בבקשה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
תודה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, יש הרבה עמותות חסד שעושות דברים גדולים להצלת נפשות, ולצערי, משרד הבריאות ומשרד האוצר לא עוזרים להן תקציבית. גם אם חבר הכנסת מנסה לעזור, לצערי במשרד הבריאות יש אנשים שמפריעים, ואני אפרט.
נתחיל עם "עזר מציון". "עזר מציון" היא עמותה שעוזרת לחולים ועושה עבודת קודש, כמו גם "יד שרה" ועמותת "רפואה וישועה". הן עושות דברים גדולים כדי לעזור לחולים. לפני כמה שבועות עשתה "עזר מציון" מבצע לאיתור תורמים של מוח עצם לילד כדי להציל אותו. שמחתי לשמוע שאכן נמצא מישהו – או מישהי – שמתאים לתרום מוח עצם לילד כדי להציל אותו.
מבצעים כאלה עולים המון כסף – פרסומים, הסעות ועוד דברים. זה עולה הרבה כסף. משום מה לא ראיתי שמשרד הבריאות משתתף. מבצעים כאלה היו צריכים להיעשות על-ידי משרד הבריאות, לא על-ידי עמותות, אבל אם משרד הבריאות לא עושה את זה, הוא היה צריך לתת לפחות את הכסף.
התקציב ש"יד שרה" מקבלת ממשרד הבריאות הוא נמוך מאוד. אני לא זוכר את הסכום, אבל ראיתי אותו והוא בוודאי לא בהתאם לפעילות שלה. עמותת "רפואה וישועה" בונה עכשיו בניין בן תשע קומות באשדוד לחדר מיון קדמי. יש חוק שחוקקה הכנסת, יש חוק בספר החוקים שאומר שהממשלה חייבת לבנות בית-חולים באשדוד. היה צריך להיות בית-חולים כבר מ-1 בינואר 2007, לפני שנה. החוק לא נמצא בביטול בחוק ההסדרים, לא ביטלו אותו, כלומר הוא חוק, אבל הממשלה מתעלמת. לא רק שהיא מתעלמת מעצם בניית בית-החולים, אלא שגם אם יש עמותה שרוצה לעזור – זכיתי לעזור לה קצת בתקציב פה ושם – כבר שנה וחצי משרד הבריאות לא משלם. זה מעוכב במשרד הבריאות שנה וחצי.
ציפיתי מאלה שאומרים שאין תקציב במשרד הבריאות – גם זה עוול, שאין תקציב. אנחנו נלחמים עכשיו למטה על כל מיני דברים שנוגעים גם לסל הבריאות וגם על עוד דברים, שאני שמח שהגדילו. זה לא לדיון הנוכחי ונדבר על זה בדיון בחוק ההסדרים. הסיוע התקציבי של משרד הבריאות לדברים כאלה מאוד מאוד קטן, מינימלי, אם לא אפסי. הייתי מאוד שמח אם השר היה מבשר לנו שמשרד הבריאות כיסה ל"עזר מציון" את כל הפרסומים ואת כל ההוצאות שהיו לו במבצע מוח העצם. מדובר על "עזר מציון", מדובר על "יד שרה" ומדובר על "רפואה וישועה". במקום שאתם תעשו את הדברים, יש עמותות חסד שעושות את הדברים, אבל השתתפות בתקציב אין.
לכן, אדוני השר, לא משנה איזה גוף עושה חסד להצלת נפשות. המשרד צריך להירתם לזה, לעזור להם, ולפחות במבצעי הצלת נפשות כאלה הוא צריך להשתתף במימון. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה לחבר הכנסת ליצמן. שר הבריאות יעקב בן-יזרי יענה על ההצעה לסדר-היום. בבקשה, אדוני.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעה רגילה מסי 4141 – העדר סיוע ממשלתי לעמותות חסד כמו אגודת "עזר מציון" שערכה את מבצע ההתרמה הגדול בעולם לאיתור תורם מוח עצם עבור ילד חולה סרטן.
הטיפול במחלות קשות באמצעות השתלת מוח עצם קנה לו מקום חשוב במערך הטיפולי. במדינת ישראל הוקמו שלושה מאגרים של דגימות מוח עצם – "עזר מציון", "הדסה" ירושלים ובית-החולים שיבא בתל-השומר. הממשלה עושה כמיטב יכולתה לסייע למאגרים הקיימים באמצעות תמיכות, הסברה וסיוע מקצועי. קופות-החולים משלמות עבור איתור התורמים למבוטחיהן, והשירות הזה של מציאת תורם וההשתלה עצמה הם בסל הבריאות למחלות שבהן זה נעשה. המאגרים מתפרנסים הן ממכירת השירות, הן מתרומות והן מסיוע מתקציב משרד הבריאות ככל שניתן.
המדינה מסייעת באמצעות תקציב התמיכות לכ-120 עמותות בתחומים שונים בהתאם למבחני התמיכה – הקריטריונים – בכל אחד מן התחומים: טיפול במחלות קשות, סיוע נפש, השאלת ציוד רפואי, טיפולי שיניים לנזקקים, טיפולי העשרה לילדים אוטיסטים ועוד ועוד.
לגבי עמותת "עזר מציון", עמותה זו נתמכת זה שנים על-פי מבחני תמיכה האמורים בתחומים הנ"ל, כמו טיפול במחלות קשות, השאלת ציוד רפואי וסיוע נפשי. כך, לדוגמה, בשנת 2007 נתמכה "עזר מציון" כדלהלן: בתחום המחלות הקשות – 393,000 שקל ועוד תוספת של 118,000 שקל. בתחום השאלת ציוד רפואי – 147,000 שקל ועוד תוספת של 98,000 שקל.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
זאת תוספת של חברי כנסת בוועדת הכספים.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
קודם כול מהתקציב של משרד הבריאות והתוספת. בתחום הסיוע הנפשי – 27,000 שקל ותוספת של 18,000 שקל. לגבי עמותת "עזרה למרפא".
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
לא שאלתי עליה, שאלתי על "רפואה וישועה".
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
לא ראיתי את זה בפירוט שלי. אני מוכן לבדוק ולתת לך פרטים לגבי הנושא הזה. לגבי "עזרה למרפא" – לפני כשנתיים התבקשה העמותה בהתאם להנחיות החשב הכללי לספק למשרד הבריאות נתונים מדויקים בקשר לפעילותה בתחום המחלות הקשות והשאלת ציוד רפואי. או אז לא ידע נציג העמותה למסור נתונים מדויקים, המבוססים על רשימות מדויקות, ולכן חדלה העמותה משנת 2005 להגיש בקשה לתמיכה.
לסיום, פעילותן של העמותות הפועלות למען ציבור החולים הנזקקים הינה מבורכת. יש להן מקום חשוב וייחודי במארג העשייה בתחום הבריאות. חשיבותה של תרומה זו כוללת את הסיוע והתמיכה שהיא נותנת לחולים, ובכך המדינה צריכה לסייע לעמותות ככל שניתן, אולם חשובה לא פחות מכך עשייתן בצד הערכי של סיוע לזולת, לחולה ולחלש בשעות הכי קשות שלהם, תרומה שלא תסולא בפז.
אם יורשה לי להוסיף רק משפט אחד מעבר לכתוב – אם הבנתי טוב, ואני מתנצל מראש אם טעיתי, אמרת שמשרד הבריאות מפריע למתן מענק כזה או אחר?
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אכן, הודעתי לשר מעל בימת הכנסת שהשגתי סיוע ל"רפואה וישועה" מהאוצר במחצית 2006, והכסף מונח עד עכשיו ויש פינג-פונג בין כל מיני – – –
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אני מתנצל אם הדבר הזה נשכח מזיכרוני או נשמט. אינני יודע.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
השר יבדוק ויראה מה ניתן לעשות.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אני מבטיח לך, חבר הכנסת ליצמן, שאני אבדוק אישית את העניין הזה כבר מחר בבוקר.
לגבי בית-החולים באשדוד, אני לא אכנס לוויכוח על החוק. אני אספר לכם שתקציב הפיתוח של משרד הבריאות, שצריך לטפל בתחזוקה של 25-24 בתי-חולים כלליים, פסיכיאטריים, סיעודיים ועוד כהנה וכהנה – תחזיקו טוב – הוא 70 מיליון שקל. זה מה שמצאתי לפני שנתיים. לפני שנה, בתקציב האחרון של 2007 הוסיפו לי 20 מיליון שקל לשנה לשלוש השנים הבאות כתוספת, לא לבסיס. לשנים 2008, 2009 ו-2010 הוסיפו עוד 50 מיליון רחמנא ליצלן לשנה. זאת אומרת, פחות מ-200 מיליון שקל לפיתוח, לאחזקה ולבינוי ב-24 בתי-חולים.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אדוני השר, עמותת "רפואה וישועה" הסכימה ומסכימה – אני אומר את זה בשמה – לבנות את בית-החולים באשדוד.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אני אבדוק את העניין הזה ואני אדווח לך.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
תאשר לנו את הקרקע ואת הרשיון לבנות ואנחנו – – –
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אני מודיע לך שאני מוכן לשבת אתך שוב ולבדוק את הנושא הזה בשמחה רבה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
מה כבוד השר מציע?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אני מציע שטוב שהתשובה שנתתי לגבי ההערכה לעמותות שמושיטות עזרה לזולת, לנצרכים ולנזקקים תצוין כאן בכנסת. ציינתי את התרומה של משרד הבריאות במסגרת ההקצבות המאושרות לעמותות. לנושא עמותת "רפואה וישועה" – אני אבדוק ואדווח לחבר הכנסת ליצמן. לגבי בית-החולים באשדוד אני מוכן שנשב יחד, כך שאם יהיה צורך בטווח הנראה לעין לקיים עוד דיון בוועדה זו או אחרת של הכנסת, אני לא אתנגד. אני חושב שהיום אנחנו נסתפק בהודעה הזאת. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. נסתפק?
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
כן.
היו"ר יצחק זיו:
אני יכול להוסיף לגבי "עזר מציון" שאני אישית דאגתי לתרומה של עשר מיטות חשמליות שהגיעו לעמותה על-ידי תורמת משווייץ דרך הצלב האדום.
הצעה לסדר-היום
סכנת השבתת מקוואות עקב מחסור בדלק ואי-תשלום שכר עובדי המועצות הדתיות בירושלים ובלוד
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצעה לסדר-היום מס' 4257: סכנת השבתת מקוואות עקב מחסור בדלק ואי-תשלום שכר עובדי המועצות הדתיות בירושלים ובלוד. חבר הכנסת יעקב ליצמן, בבקשה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
תודה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גם השר כהן הנכנס, חברי הכנסת, לצערי שמענו בימים האחרונים בכלי התקשורת שבלוד, בירושלים ובעוד מקומות לא שילמו משכורת ויש שביתות. בלוד היתה שביתה של קברנים ולא קברו נפטרים. אני עצמי יודע שפנו אלי דרך "המרכז לטהרת המשפחה" מכמה מקומות בנוגע לתשלום של סולר. ידוע לי שגם בירושלים יש בלגן עם משכורות, כך שמעתי בכלי התקשורת.
עד מתי יימשך הסיוט הזה? עד מתי לא יבינו אנשים, הממשלה, שעובדי המועצות הדתיות הם כמו עובדים רגילים במשק? כשיש רשות שלא משלמת משכורת, משרד הפנים מקים מייד ועדה קרואה. האם צריך להקים ועדה קרואה למועצות הדתיות שלא משלמות משכורת? האם הממשלה לא מבינה שהחזקת מקוואות היא הדבר הכי חשוב שיש? האם שיפוצים של מקוואות בפריפריה לא חשובים?
שמעתי, אדוני השר, שהיה תקציב והעברת אותו למשרד האוצר. לא בדקתי מה זה ואני מניח שהתכוונת לטוב.
השר יצחק כהן:
אבל אתה טועה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אני אוהב שהקשר בינינו יהיה גם נחלת הציבור. לא אמרתי שלקחת את זה. אמרתי, ואני מדגיש את זה, שלא בדקתי מה זה. אני מבין שעשית שינוי נהלים. אני לא יודע מה זה, אבל ברור לי דבר אחד שראיתי במו-עיני – "המרכז לטהרת המשפחה", ואת זה ראיתי במו-עיני, משלם עבור סולר לכל מיני מקומות, וזה לא צריך להיות. לא צריך להיות דבר כזה. כל הוצאות הסולר למקוואות חייבות להיות ממשלתיות. הממשלה חייבת לשלם את זה. זה לא עניין על עמותה פרטית כזאת או אחרת. כנ"ל אם יש שיפוצים. אני מבין שכל המקוואות בפריפריה עוברים טיפול רציני מאוד, ואני שמח מאוד, כי לדעתי זה אחד הדברים הכי חשובים שיש לנו.
השביתה בלוד – אני לא יודע בדיוק איפה היא עומדת. הבנתי שהיום היו אמורים לקבור את המתים במשך היום, אבל זה לא צריך להגיע למצב כזה, שכמה חודשים לא משלמים.
לכן אני מבקש שהכנסת תדון בהשוואת המעמד, המשכורות והתנאים של כל עובדי המועצות הדתיות לאלה של עובדי המדינה, ולא נגיע למצב שבו לא משלמים משכורות והטבות שמגיעות להם.
אני מתפלא על ההסתדרות, על עופר עיני, שלא רואה בהם עובדים ולא הכריז על שביתה במשק מכיוון שעובדים לא מקבלים משכורת. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. כבוד השר יצחק כהן, בבקשה.
השר יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, הרב יעקב ליצמן, אני מניח שההצעה לסדר-היום של כבודו נובעת מחוסר ידיעה בסיסי. לו הגיע כבודו אלי לפגישה הייתי מסביר לו את הרפורמה שמתחוללת במשרד לשירותי דת – משרד הדתות. אני בטוח שהייתי משמח אותך, ומצווה לשמח יהודי.
אני מודה לך על הגשת ההצעה לסדר-היום, ובוא נשמח יחד את כל עם ישראל.
סיימנו סקר של כמעט 350 מקוואות לשיפוץ, דבר שלא נעשה כבר שנים רבות. לצורך זה הקצבנו 41 מיליון ש"ח לשיפוץ כל המקוואות האלה, שהמצב שלהם קטסטרופלי. רק עכשיו סיימנו את הסקר, כי אתה יודע מה זה לשלוח מהנדסים ל-340 ומשהו מקומות בארץ, לעשות כתבי כמויות ולהכין את ההתחייבויות לשיפוץ המקוואות. אנו גם ניגשים להשלמת מקוואות שבנייתם לא הושלמה.
אין אף באחד מהמקוואות בארץ בעיה של סולר.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
– – –
השר יצחק כהן:
אני לא יודע. אילו אמרת לי, הייתי בודק.
מעבר לזה, התקנו מוקד שעובד 24 שעות ביממה, כדי שלא יהיה חס וחלילה מקווה סגור, לא חשוב באיזו נקודה בארץ – שלא יקרה שתבוא אשה לטבול במקווה – במושב, בעיר, בשכונה – ובמקווה תהיה חלילה תקלה. יש לה על הדלת בחוץ הפניה למוקד שפועל 24 שעות, והיא מקבלת מענה מיידי. זה בלי ספק משמח אותך.
נוסף על 41 מיליון ש"ח לשיפוצים, שעכשיו יצאו לדרך בשעה טובה ומוצלחת, תקצבנו גם כמעט 100 מיליון ש"ח לבניית מקוואות חדשים ובתי-כנסת. ברוך השם, העבודה קשה, בנינו את המחלקה הזאת מאפס, כי היא לא היתה קודם; לקחו אותה למשרד השיכון, העברנו אותה חזרה, היינו צריכים לעשות בדיקות מאוד מעמיקות, לעבור את כל מערך הקריטריונים שבנינו, את הבקשות מכל הארץ, למיין אותן, לשלוח מהנדסים לכל הארץ, וזה לא פשוט – וברוך השם, אני בטוח שאתה שמח, ואם תרצה לבוא אתי לסיור אני אשמח אותך עוד יותר, אבל בהזדמנות הזאת, שהעלית את ההצעה לסדר-היום, כל עם ישראל עכשיו שומע את זה ושמח.
במה שקשור לבעיה הכאובה של המועצות הדתיות, אתה יודע שהממשלה עמדה בכל ההתחייבויות שלה, ומעבר לזה, השנה היא הזרימה יותר מ-70 מיליון ש"ח לכיסוי החובות של הרשויות המקומיות. כל עוד המבנה הזה, של תקציב המועצה הדתית, מורכב מ-60% מהרשות המקומית ו-40% מהממשלה, תמיד יהיו בעיות במקומות שבהם ראש הרשות הוא אדם חסר אחריות.
יושב פה השר בוים, שבעבר היה ראש רשות – קריית-גת, והוא יגיד לך שכמו שעון שוויצרי, בכל 1 בחודש הוא היה מעביר את התקציב של המועצה הדתית. בזמן. ברשויות כאלה, כמו שניהל בעבר השר זאב בוים, אין בעיה במועצה הדתית. יש 133 מועצות דתיות, וב-20 מהן יש בעיות אקוטיות של חובות הרשויות המקומיות. החובות של הרשויות המקומיות הם יותר מ-140 מיליון ש"ח. אז פה, בעזרת השם, אני מקווה שבתקציב לשנת 2008 – אתה חבר ועדת הכספים, ולצערי הרב הוצאתם את הפרק של שירותי הדת מהדיונים בוועדת הכספים, ושם היה פתרון לתקציב של מועצות דתיות, שלא יהיה עוד מצב של 40%–60%, אלא אלכסון, לפי החתך הסוציו-אקונומי של כל רשות.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
צריך לבדוק מי הוציא את זה.
השר יצחק כהן:
לא אתה, חלילה. אני יודע שאתה דואג לשירותי הדת. צריך לדאוג שזה יוחזר, אם אפשר בימים האלה. אני מבין שכבר אי-אפשר. שם יש המבנה החדש. בעזרת השם, שם כבר לא יהיה אותו מצב, כלומר שמועצה דתית תהיה תלויה בחסדים של ראש רשות שלא רוצה להעביר את התקציב. לדעתי זאת עבירה לא פחות חמורה. כפי שציינת, אם הוא לא משלם את שכר עובדי הרשות המקומית, מייד יקימו ועדת חקירה. לדעתי, זה אותו הדבר. יפה ציינת: אם ראש רשות לא מעביר את חלקו למועצה הדתית – צריך מייד להקים ועדת חקירה.
ירושלים עברה תקופה קשה מאוד. ברוך השם, יש שם ראש מועצה דתית חדש, הוא נכנס לתפקיד בימים האחרונים.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
מה היה קשה? מה התקופה הקשה?
השר יצחק כהן:
אתה יודע טוב ממני. על כל פנים, הוא נכנס לתפקידו, הוא מכין תוכנית הבראה, יש סיכום עם האוצר שברגע שהוא מסיים את הכנת תוכנית ההבראה מייד מזרימים לו כסף, על החשבון.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
למה יש בעיות?
השר יצחק כהן:
כי המועצה לא נוהלה כמו שצריך. היא צברה גירעונות.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
ומה עם תשלום ביניים?
השר יצחק כהן:
זהו, שמים ראש מועצה טוב, שעכשיו מכין תוכנית עם האוצר, האוצר ייתן תשלום ביניים, העובדים בינתיים לא משביתים את המועצה, הם מבינים – דיברנו עם יושב-ראש הוועד, מחר יהיה אצלנו ראש המועצה, עם האוצר דיברנו. בעזרת השם, ברגע שתוגש התוכנית יקבלו מימון ביניים, לא תהיה שם שביתה, ובעזרת השם, הוא יעלה את זה על דרך המלך. דווקא ירושלים היא עיר – ראש העיר, מר אורי לופוליאנסקי, ראוי לשבח; הוא משתף פעולה עם המועצה הדתית ואת התקציבים שלו מעביר בזמן.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
לוד.
השר יצחק כהן:
בלוד הבעיה קשה מאוד. העירייה חייבת שם המון כסף. זה צריך להסתדר דרך משרד הפנים. את יושב-ראש הוועדה הממונה מינה שר הפנים. הם חייבים המון כסף למועצה הדתית, שנים של חובות של עיריית לוד למועצה הדתית. צריך למצוא דרך לחייב אותם, או אפילו ישירות משרד הפנים, להעביר את הכסף למועצה הדתית. שם זה לא קשור לממשלה. זאת בעיה מקומית של עירייה שלא העבירה כספים. זאת דוגמה הפוכה – עיר ששנים לא העבירה תקציב למועצה הדתית.
אני מקווה ששימחתי אותך. תודה. אני מציע, עם המציע, להסתפק בתשובת השר.
היו"ר יצחק זיו:
מקבל?
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
כן.
היו"ר יצחק זיו:
תודה.
שאילתות ותשובות
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את שר הבינוי והשיכון זאב בוים להשיב על שאילתות. שאילתא מס' 1426 של חבר הכנסת עבאס זכור שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1426. בניית מתנ"ס בחורה שבנגב
חבר הכנסת עבאס זכור שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום ג' באב התשס"ז (18 ביולי 2007):
נודע לי כי בינואר 2000 הוקם מתנ"ס בכפר חורה שבנגב. מאז הקמתו הוא פועל במועדון פיס לגיל הזהב ובבניינים שכורים, אף שיש הקצאת קרקע לזה, עם פרוגרמה ותוכנית בנייה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע עדיין לא תוקצבה בניית המבנה למתנ"ס?
3. מתי ייבנה מבנה למתנ"ס?
תשובת שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. משרד הבינוי והשיכון רואה חשיבות רבה בקידום תקציבי הפיתוח ליישובי הארץ בכלל וליישובי המיעוטים בפרט. במסגרת זו קידם המשרד פרויקטים שונים ביישובי הבדואים בדרום, ובכלל זה בכפר חורה. היקף התקציבים ליישובים אלה נגזר גם מהחלטות הממשלה.
הכפר חורה הוכלל במשרדנו בפרויקטים אלה: מתנ"ס 1,300 מ"ר – הפרויקט מתוכנן במשרד וכרגע נבדקות התוכניות להוצאת היתר בנייה. הפרויקט מיועד לבנייה בשנת 2008, ותקציב גדול ומשמעותי ניתן להקמתו. התקציב הסופי ייבחן ב-2008, בהתאם לכללי המשרד ולמסגרת התקציבית הכוללת ליישובי המגזר הבדואי בדרום. אולם ספורט – משרד הבינוי והשיכון בנה ביישוב אולם ספורט תקני בכ-5 מיליוני ש"ח. אולם זה פועל ומתפקד לרווחת התושבים. מגרשי ספורט – בשנת 2007 העביר משרד הבינוי והשיכון 550,000 ש"ח להקמת מגרשי ספורט משולבים ליד קריית-החינוך סמוך לאולם הספורט. מגרשים אלה ישלימו את מתחם החינוך ויאפשרו מתן שירות נוסף לתושבים.
משרד הבינוי והשיכון עובד בתיאום מלא ובשיתוף פעולה עם הרשויות ומאפשר לרשויות להציע סדרי עדיפויות בתוכניות העבודה. היישוב חורה העדיף לקדם את בניית אולם הספורט, ובעדיפות שנייה הקמת מתנ"ס. המשרד פעל בהתאם לסדר עדיפויות זה, וכאמור אנו מקווים לתקצב את בניית המתנ"ס בשנת התקציב 2008.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1433 של חבר הכנסת אברהים צרצור שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1433. הקמת עיר ערבית בישראל
חבר הכנסת אברהים צרצור שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום ג' באב התשס"ז (18 ביולי 2007):
במשך השנים מאז קום המדינה ועד היום לא הוקמה עיר ערבית אחת, והוקמו עשרות ערים יהודיות. הערים והכפרים הערביים הופכים לאט-לאט למחנות שהחיים בהם נעשים בלתי נסבלים. הסיבה היא חוסר תכנון אסטרטגי שישרת את האוכלוסייה.
רצוני לשאול:
1. למה לא מקימים עיר ערבית בישראל?
2. האם קיימת מודעות לצרכים של האוכלוסייה הערבית בפיתוח חלופות למגורים מחוץ לכפרים הערביים הסגורים?
תשובת שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. המסגרת התכנונית העליונה שעל-פיה אפשר היום לתכנן בישראל היא תוכנית מיתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור – תמ"א 35. מטרתה לתת מענה על צורכי הבנייה והפיתוח של המדינה כולה, על כל מגזריה. בתמ"א מודגש, בין השאר, פיתוח הערים והיישובים הקיימים, והיא אינה מעודדת הקמת ערים חדשות, בעיקר בשל המחסור ההולך וגדל במשאב הקרקע.
בעבודה שהזמין משרד הבינוי והשיכון לפני שנים ספורות על עתודות הקרקע במרכז הגליל נמצא כי במגזר הערבי יש היצע קרקעי גדול יחסית לפיתוח בתחומי היישובים והערים. כדי לאפשר פיתוח של קרקעות אלה נדרשים הכנת תוכניות ושינוי ייעוד הקרקע.
בתוך כך אציין כי המשרד, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, ובהובלת משרד הפנים, מקדמים היום תוכניות מיתאר רבות ליישובים ולערים במגזר הערבי, בשיעור גדול פי כמה ממספר התוכניות המקודמות למגזר היהודי. כיום כלולים בפרויקט זה כ-85 יישובים ערביים. בתוכניות אלה ניתן מענה על כלל הצרכים העכשוויים והעתידיים של האוכלוסייה ביישוב, ממגורים עד מוסדות ציבור ועד תעסוקה.
נוסף על כך, חשוב לציין כי משרד הבינוי והשיכון מקדם תוכניות להפיכת ג'דידה-מכר למוקד עירוני מסודר, תוך הגדלת היישוב הקיים, פיתוחו ועיבויו. מדובר בתוכניות להקמת רובע מגורים חדש, ובו כ-7,000 יחידות דיור, ולצדו תוספת אזור שייועד לפארק תעסוקה, מסחר, מוסדות אזוריים ומשרדים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1469 של חבר הכנסת משה כחלון שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1469. הורשת זכויות דיירים מוגנים בבית-עסק
חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום כ"ד באב התשס"ז (8 באוגוסט 2007):
על-פי חוק דמי מפתח, מי שמשלם שכר חודשי על נכס הופך להיות דייר מוגן.
רצוני לשאול:
1. כשמדובר בנכס למטרות מסחריות, האם שוכר רשאי להכניס דור שני לנכס ולגרום לכך שהמשכיר יאבד את זכויותיו?
2. מה ייעשה לטיפול בסוגיה?
תשובת שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. חוק דמי מפתח לא קיים עוד, והוראותיו הוטמעו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: חוק הגנת הדייר).
בחוק הגנת הדייר מוסדרת כל סוגיית השכירות המוגנת, הן בדירות מגורים הן בבתי-עסק. על-פי חוק זה, דייר ששילם דמי מפתח מקבל את הגנת החוק וזוכה באגד של זכויות במושכר, ובו גם זכות הורשה מסוימת ומוגבלת.
סעיף 23 בחוק מסדיר את המצב המשפטי במקרה של "דייר של בית-עסק שנפטר", וקובע כדלקמן: (א) "דייר של בית-עסק שנפטר, יהיה בן-זוגו לדייר, ובלבד שהשניים היו בני-זוג לפחות שישה חדשים סמוך לפטירת הדייר, והיו מתגוררים יחד תקופה זו. (ב) באין בן-זוג כאמור בסעיף קטן (א), יהיו ילדי הדייר לדיירים. ובאין ילדים, אותם היורשים על-פי דין שעבדו עם הדייר בעסק לפחות שישה חודשים סמוך לפטירתו". רק מי שעונה במדויק על תנאי הסעיף יהפוך לדייר בבית-העסק. בהעדר יורשים שעומדים בתנאי הסעיף יחזור המושכר לבעל-הבית.
יצוין עוד, כי גם אם יש יורשים שעומדים בתנאי הסעיף, אלה חייבים להמשיך לנהל את אותו עסק שהיה לנפטר, ואם האלמנה אינה רוצה או אינה יכולה לעשות כן, או אם הילדים היורשים, במקרה שהם היורשים, אינם יכולים או אינם רוצים להמשיך לנהל עסק זה, כי הם בעלי מקצוע אחר, ו/או שיש להם עסק משלהם, או שהם גרים בחו"ל, או בעיר אחרת, רחוקה מהעסק, ונבצר מהם לעשות כן – כי אז הם עלולים לאבד את זכויותיהם, או למהר ולהעביר את המושכר לאחר, ואז יקבל בעל הבית כשליש מדמי המפתח שיתקבלו.
מן הראוי להוסיף כי אם בית-העסק שמדובר בו נמנה עם 22 סוגי העסקים שדמי השכירות המרביים אינם חלים עליהם – ראה סעיף 52א(ה) לחוק, וכן תקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי-עסק – אי-תחולת השיעורים המרביים והפחתות), התשמ"ג-1983 (קולנוע, סוכנות נסיעות, עסקי מקרקעין, תיווך, מלון, בנק, משרד עורך-דין, קליניקה וכדומה) – כי אז יקבל בעל-הבית דמי שכירות בערך השוק, ולא מופחתים כרגיל, אף שקיבל דמי מפתח עם כניסת הדייר למושכר.
לסיכום אומר כי האיזון המשפטי שקבע המחוקק בכל הקשור להעברת זכויות בעקבות פטירת הדייר בבית-עסק הוא של העברת זכויות מוגבלת בעיקרה, לקרובים מדרגה ראשונה בלבד, וגם זה בתנאים מסוימים בלבד ומתוך מחויבות, על-פי החוק, להמשיך לנהל את אותו עסק ספציפי שניהל הנפטר, ויש לזכור כי חלק גדול מבתי-העסק משוחררים מתקרת המקסימום של שכר הדירה, דהיינו השוכר, הדייר, משלם דמי שכירות כמו בשוק החופשי, אף ששילם דמי מפתח.
כיוון שכך, לדעתי אין מקום להתערב בהסדר החוקי הקיים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1503 של חבר הכנסת אמנון כהן: מעמדם של רוכשי דירות מ"חפציבה".
1503. מעמדם של רוכשי דירות מ"חפציבה"
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום ה' בחשוון התשס"ח (17 באוקטובר 2007):
פורסם כי רוכשי הדירות מחברת "חפציבה", שקרסה, התבקשו לשלם את יתרת חובם אף שכלל לא ברור אם יקבלו את דירתם. בקשה זו בוטלה.
רצוני לשאול:
1. האם הרוכשים אמורים לשלם סכומים נוספים?
2. מה ייעשה כדי לסייע להם לקבל את דירותיהם?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אמנון כהן שואל, לפי פרסום שרוכשים מחברת "חפציבה" התבקשו לשלם את יתרת חובם, אף שכלל לא ברור אם יקבלו את דירתם – הוא מציין שהבקשה הזאת בוטלה, ולכן הוא שואל אם הרוכשים אמורים לשלם סכומים נוספים ומה ייעשה כדי לסייע להם לקבל את דירותיהם.
1–2. לקבוצת חברות "חפציבה" הוצאו צווי הקפאת הליכים, ובמסגרת זו מונו כונס הנכסים הרשמי לנאמן זמני ועורך-הדין יצחק מולכו למנהל מיוחד. בצווי הקפאת ההליכים נקבע שבשלב זה אין לגבות מרוכשי דירות את יתרות חובם בעבור הדירות. משנתגלה לכונס הנכסים הרשמי ולמנהל המיוחד שנעשה ניסיון לגבות יתרות חוב כאלה, הם פעלו כדי למנוע זאת.
כפי שהסברתי בתשובתי על הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת יעקב כהן ואמנון כהן, במתווה שהציעו כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד בדין-וחשבון שהגישו לבית-המשפט יש כדי לפתור את הבעיה של רוכשי הדירות מקבוצת "חפציבה". נושא זה הוא בטיפול בית-המשפט, וההליכים בעניינו הם בעיצומם.
במסגרת המתווה האמור יידרשו רוכשי הדירות שיקבלו את דירותיהם להשלים את יתרת חובם על-פי הסכמי רכישת הדירות. הבנקים המלווים פרויקטים ידאגו להשלים את בנייתם ולהעמיד קרן שתיוחד לתשלום פיצוי ראוי – 70% – לרוכשי דירות שלא יקבלו דירות בסופו של דבר. רוכשי הדירות שיקבלו את דירותיהם יידרשו לשלם תוספת למחיר בשיעור 2% ממחיר הדירות. תוספת זו נועדה בראש ובראשונה להבטיח את הסדרת רישום זכויותיהם של רוכשי דירות אלה, ובכלל זה חתימה על הסכמי חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל.
אמנון כהן (ש"ס):
תודה, כבוד השר, על התשובות המעמיקות. אבל השאלה הנוספת היא מתי רואה כבוד השר את הפתרון הסופי. אני יודע שכל פרויקט הוא עולם ומלואו וכל אחד הוא בשלב כזה או אחר, אבל מדובר באוכלוסיות ששילמו ממיטב כספן. כיוון שזה אורך הרבה זמן והם לא נכנסו לדירותיהם, לפעמים הם נאלצים לשכור דירות אחרות בשביל לחיות. זאת אומרת, מצד אחד הם משלמים משכנתה, ומצד שני הם צריכים לשכור דירה. זאת אומרת, פעמיים הוצאה. האם יש ועדה בין-משרדית שאולי יכולה להקפיא בינתיים את המשכנתה כדי שיוכלו בינתיים לחיות עד שיקבלו את הדירה שלהם? יש אלי המון פניות בתחום הזה, ואני רוצה לדעת אם יש איזו חשיבה מעמיקה במשרדך, ועדה בין-משרדית, שבוחנת ובודקת לגופו של עניין מול כל משפחה, מול כל פרויקט.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
חבר הכנסת כהן, אתה בוודאי יודע שאם זה היה תלוי בבנקים, הם היו רוצים כבר שהכונס והעוזר של הכונס, עורך-הדין מולכו, יסירו את ההקפאה שגזר בית-המשפט כדי שכל בנק יעשה בתוך תחום הליווי שלו, וזאת נוסחה בדוקה לכך שלא מעטים מבין הרוכשים לא יזכו לקורת גג ולהגנה כלשהי על הכספים שהשקיעו בפרויקט. זה בדיוק מתכון למהומה שלמה. הרעיון מלכתחילה בהסדר שקיים באמצעות בית-המשפט היה לא לתת לאף בנק לברוח מאחריות ולייצר אחריות קולקטיבית שתדאג לכולם, בין כאלה שיקבלו בסופו של דבר את הדירות ובין אלה שלא יקבלו.
לגבי לוח הזמנים, אני לא יודע להגיד לך עכשיו בוודאות את לוח הזמנים, כי בית-המשפט, נדמה לי פעם שנייה האריך את תקופת ההקפאה. אני לא יודע לענות ברגע זה, אני אבדוק בדיוק מה לוח הזמנים לתום התקופה הזאת שעד אז צריך להימצא ההסדר שאת המתווה שלו ציינתי פה, ובית-המשפט בוחן את זה. בעניין לוח זמנים אשמח לענות לך במישרין, אני אבדוק את זה.
אשר לסידורי הביניים על ההוצאות שיש לאותם אנשים שעכשיו צריכים למצוא סידורים של שכירות וכל הדברים האלה – גם פה יש מקום לחשיבה על המנגנון הזה, אלא שמקורותיו הכספיים לא ברורים. אני יודע שעורך-הדין מולכו והכנ"ר – הכונס הרשמי – בוחנים גם את הסוגיה הזאת. גם עליה עוד אין מענה. היא נשארת פתוחה בשלב זה.
אמנון כהן (ש"ס):
אפשר להקפיא בינתיים את תשלומי המשכנתה, שלא ישלמו כסף עד שתהיה הדירה, וייתנו להם לחיות.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני מוכן לבדוק אם יש כיוון כזה. אני לא יודע מה ההשלכות של זה.
אמנון כהן (ש"ס):
כבוד השר, יש ועדה בין-משרדית במשרד האוצר, ולפרט מסוים כזה או אחר כן עושים את זה. צריך לבחון את זה.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
אני אעלה את הסוגיה הזאת. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1579 של חבר הכנסת גדעון סער שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1579. ועדת חריגים במינהל מקרקעי ישראל
חבר הכנסת גדעון סער שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
במינהל מקרקעי ישראל קיימת ועדת חריגים המטפלת בנושאי דמי ההסכמה במכירת נכס. נודע לי כי לא קיימת ועדת חריגים בעבור אוכלוסייה חלשה לתשלום השנתי למינהל מקרקעי ישראל.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע לא קיימת ועדת חריגים לתשלום שנתי למינהל מקרקעי ישראל בנוסף להקפאת התשלום או חלוקתו לתשלומים?
תשובת שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. תשלום שוטף למינהל הינו תשלום בגין השימוש בקרקע, דמי חכירה שנתיים, המחושב מערך הקרקע. האחוז השנתי המתחייב מרוב החוזים שלא שילמו דמי חכירה הוא 5%. מועצת מקרקעי ישראל הפחיתה את השיעור לשיעור נמוך ביותר והוא כיום 0.6% בלבד. כמו כן החליטה המועצה לאפשר להוון את דמי החכירה בתשלום חד-פעמי שערכו 5.5% בלבד. לאוכלוסיות חלשות אשר אינן יכולות לשלם באופן שוטף, החליטה המועצה לאפשר להקפיא את הסכומים, כולל היוון והקפאת הסכומים עד לביצוע עסקה במקרקעין – דהיינו, מכירה או הורשה.
ההחלטות הנ"ל, הן של הפחתה בשיעורי דמי החכירה השנתיים והן אופציית ההיוון והקפאת הסכומים, מייתרות את עבודות ועדת חריגים, שהן ביורוקרטיות כבדות של מבחני הכנסות.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1603 של חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
1603. ניהול אתר החרמון על-ידי מושב נווה-אטי"ב
חבר הכנסת דב חנין שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
מינהל מקרקעי ישראל מקיים, לדבריו, משא-ומתן עם נווה-אטי"ב על ניהול אתר החרמון.
רצוני לשאול:
1. מתוקף אילו הליכים והחלטות מתנהל המשא-ומתן?
2. מתוקף אילו הליכים והחלטות נוהל האתר על-ידי המושב בעבר?
3. האם ניתנה לגורמים נוספים הזדמנות להתחרות על ניהול האתר?
4. איזו תמורה גבתה המדינה בעבור ניהול האתר עד היום?
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
1–4. אתר החרמון ניתן בהרשאה למושב נווה-אטי"ב עם כינון הממשל הצבאי ברמת-הגולן, כחלק מאמצעי הייצור של המושב, במסגרת הסכם משולש שנחתם בין הממונה על הרכוש – המינהל האזרחי – ברמת-הגולן, ההסתדרות הציונית והמושב. בתחילת שנות ה-80 נגרע שטח האתר מחוזה המשבצת של היישוב, אך לא נגרע ממפת המשבצת, ובפועל הוחזק על-ידי המושב ללא כל התנגדות מצד המינהל אשר המשיך להתייחס אליו כאל חלק מאמצעי הייצור. חוזה המשבצת עם היישוב חודש מדי שלוש שנים, והאחרון הסתיים ב-11 באוקטובר 1996, ומאז לא חודש. מושב נווה-אטי"ב מחזיק בשטח משנות ה-70 ועד היום ברציפות.
המשא-ומתן עם היישוב הוא לחידוש חוזה המשבצת, והמגמה היא לחתום עם היישוב על חוזה נפרד לגבי אתר החרמון על-פי התנאים שיסוכמו, לרבות תנאים כספיים. ההתייחסות לאתר החרמון הינה כאל חלק מאמצעי הייצור של המושב, ועל כן לא נגבו כספים בעבור האתר בנפרד.
הבסיס החוקי לסידור שהיה נוהג עד עכשיו הינו תקנה 25(1), שכן היישוב מחזיק במקרקעין באופן רציף יותר מעשר שנים ללא כל התנגדות מצד המינהל.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה על התשובה המפורטת. אני, כמובן, אדוני השר, חייב להביע את השתוממותי על תוכן התשובה, לא על התשובה עצמה, מכיוון שלמעשה מה שאתה אומר לנו הוא שהמושב הזה מחזיק את אותו מקום, אתר החרמון, בלי שום הסכם עם המדינה, בלי שום כלום. אני אומר את זה בצער, אבל זאת כנראה התוצאה הטבעית מהתייחסות למקום הזה כאל סוג של שלל מלחמה. בסך הכול הרי מבחינת המשפט הבין-לאומי זה שטח כבוש, והוא מחולק למישהו כי הוא כנראה מקורב לצלחת, וזה מה שקרה וכך זה ממשיך להתנהל.
אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר, על הצד השני של המטבע. אני רוצה לשאול אותך על תושבי כפר-שלם, שגם הם החזיקו ללא כל התנגדות, במשך עשרות שנים, בבתיהם. אני מדבר על תושבי מתחם רחוב צה"ל, שאדוני מכיר אותם היטב. אני מבין שמחר הם אמורים להיות מפונים מבתיהם, והבתים האלה אמורים להיהרס. אני שואל איך ייתכן שמצד אחד המדינה מאפשרת להחזיק בנכס כלכלי כל כך משמעותי כמו אתר החרמון, בלי שום תמורה כלכלית אמיתית, מאחר שהחזיקו בו במשך כל כך הרבה שנים, ומצד שני אנשים מפונים מבתיהם, שזה בעצם הרכוש העיקרי היחידי שיש להם עלי-אדמות, מבלי שנעשית איזושהי פעולה נמרצת ונחרצת נגד הדבר הזה.
אדוני השר, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לבקש ממך, ברגע האחרון הזה, להתערב מטעם משרדך כדי למנוע את רוע הגזירה הזאת שהולכת להתרגש על תושבי כפר-שלם.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
חבר הכנסת דב חנין, אני אתחיל מהסוף. בהליכים האלה שקשורים לפסקי-דין והפעלתם והוצאתם לפועל – אני לא יכול להתערב בהליכים האלה. אתה בוודאי מבין שאני לא יכול לעשות את זה. אני כן חושב שצריך לעשות מאמץ, ואני מנסה לעשות עכשיו דברים כדי לפתור את בעיית כפר-שלם. יש גם סוג של קשר ואינפורמציה. האמת היא שההמתנה שקיימת עכשיו, או פסק הזמן הזה, קשור לבחירתו של מנכ"ל "חלמיש". אני מקווה שזה תהליך שלא יארך זמן רב מדי.
אבל גם חבר הכנסת דב חנין יודע שאלה שני מקרים שונים ביסודם. המקרה של נווה-אטי"ב הוא שונה, הוא בהחלט במקום אחר. אם אני מוריד את הקונוטציות של העמדות הפוליטיות של חבר הכנסת חנין ומתייחס לגופו של עניין – באמת השאלה העניינית היא איך זה שגם כשהוחלט על הפרדת האתר מהמשבצת לא נחתם הסכם וטרם ערכו את העסקה עם השווי שהמדינה צריכה לקבל מהמושב. השאלה היא במקומה. אני רק יכול לומר שמתנהל משא-ומתן בדיוק למטרה הזאת. אנשי המושב התעקשו לא מעט זמן – די הרבה שנים – לעשות הפרדה, וראו בהחלטה המקורית של התייחסות אל האתר ואל יתר שטחי המושב כאל משבצת אחת. אני יכול לומר כך – אם בזמן קצר לא יסתיים המשא-ומתן בהבנה עם המינהל, זאת אומרת, על-פי דרישות המינהל להתייחס אל האתר על כל המשמעויות, כולל הפיצוי שמגיע למינהל בעבור השימוש בקרקע הזאת, המינהל ינקוט אמצעים, כולל אמצעים מהסוג שננקטים בכפר-שלם, כדי לטפל ולהגיע לסיום העניין. התראה כזאת ניתנה גם לאנשי המושב, ואני מעריך – אני מאוד מקווה – שיימצא הסדר כזה שהאתר יהיה בנפרד ממשבצת הקרקע, ויתייחסו אליו לכל דבר ועניין כאל עסק שיש בגינו פיצוי כספי הולם למדינה בעבור השימוש בו.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1627 של חבר הכנסת דוד אזולאי שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1627. שיפוץ בית-הכנסת האר"י בצפת
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
פורסם כי בית-הכנסת העתיק – האר"י – בצפת מצוי בסכנת התמוטטות. בשל ויכוח בין העירייה למשרדך נמנע השיפוץ בפועל אף שהתקציב לכך אושר. בעירייה טוענים שפנו למשרדך וטרם התקבלו התקציבים.
רצוני לשאול:
1. האם בעיה זו ידועה למשרדך?
2. האם הוגשה בקשה למשרדך בנושא זה?
3. מתי ישופץ המבנה?
תשובת שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. בעבר העירייה קיבלה כספי אפוטרופוס כללי באמצעות המשרד בסך כ-200 אש"ח לשיפוץ בית-הכנסת. העבודה בוצעה באמצעות רשות העתיקות והסתיימה. אם כיום היישוב רוצה תקציב נוסף להמשך השיפוץ, עליהם לפנות במישרין אל האפוטרופוס הכללי, כפי שעשו בעבר, ולבקש הקצבה נוספת. מחוז הגליל הדריך את העירייה כיצד עליה לפעול ולאן לפנות כדי לבדוק זכאותה לתקציב נוסף. משרד הבינוי והשיכון רואה חשיבות מרובה בנושא, ולכן ממליץ לסייע ליישוב כדי לשקם את המבנה.
חשוב לציין כי פרטים שבכתבה שפורסמה בעיתונות, כאילו למחוז יש תקציב שאיננו מנוצל, אינם נסמכים על עובדות.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1735 של חבר הכנסת חיים אמסלם שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1735. מחירי הדירות בירושלים
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007):
פורסם כי התארגנה קבוצת צעירים במחאה על האמרת מחירי הדירות בירושלים עד כדי כך שלזוג צעיר אין סיכוי לרכוש דירה בעיר.
רצוני לשאול:
1. מה הן הסיבות לעליית מחירי הדירות בירושלים?
2. מה נעשה כדי להגדיל את ההיצע?
3. מה נעשה למען הוזלת מחירי הדירות בבירה?
תשובת הבינוי והשיכון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. פער משמעותי בין ההיצע – ההולך ומצטמצם בשנים האחרונות – לבין הביקוש לדירות בעיר, שהולך וגובר בשנים האחרונות. העלייה בביקוש נובעת בין היתר מעלייה מתמדת במספר הזוגות הנישאים, בתוספת עולים, ובשנים האחרונות בביקושים מצד תושבי חוץ. מצד ההיצע: קושי הולך וגובר באישור תוכניות לבנייה בעיר, ליד צמצום בעתודות קרקע ציבוריות לבנייה בעיר.
מצד הביקוש: ירושלים מושכת מספר גדול יחסית של עולים מארצות המערב, רובם גילאי אמצע החיים, מבוססים, ורובם דתיים; אלה קונים דירות יוקרה או בשכונות יקרות – רחביה, טלביה, המושבה הגרמנית, בקעה, קטמון, וכדומה – או בשכונות חרדיות – בית-וגן, הר-נוף, שערי-חסד, רוממה-עילית, לאחרונה גם ברמת-אשכול – מה שמביא לעלייה במחירי הדירות בשכונות אלה וגם באזורים הסמוכים להם. בשנים האחרונות מדווח על מגמה חזקה של רכישת דירות על-ידי תושבי חוץ. דירות אלה מיועדות למטרות ביקור – בחגים, או לשבוע-שבועיים במהלך השנה – או להשקעה בלבד – נדל"נית או "ציונית". מגמה זו הביאה להאמרת מחירי הדירות בשכונות הנ"ל ולתחושה של "שכונות רפאים", שבהן חלק ניכר מהדירות ריקות רוב ימי השנה.
2. פעולות להגדלת ההיצע: שר הפנים הקים ועדת מנכלים בראשות מנכ"ל משרד הפנים לזירוז ההליכים לאישור תוכניות. בצדה הוקמה ועדת-חסמים, בראשות לשכת התכנון המחוזית במשרד הפנים, יחד עם נציגים מעיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים – הרל"י, משרד הבינוי והשיכון – משהב"ש, ומינהל מקרקעי ישראל – הוועדה בוחנת את עתודות התכנון הציבוריות בעיר בהיקף של כ-14,000 יח"ד, במטרה לזרז את מהלך האישור הסטטוטורי של התוכניות, לפי סעיף 260 לחוק תו"ב, לצד מעקב אחרי קידום אישורן של כ-40 תוכניות מהמגזר הפרטי, שיוסיפו כ-10,000 יח"ד נוספות בעיר. משהב"ש, עיריית ירושלים והרל"י מקדמים תוכניות להתחדשות עירונית בשכונות ותיקות בירושלים, על-ידי ציפוף המרקם הקיים ועיבוי השכונות בבנייה חדשה. תוכניות אלה צפויות להניב בסוף התהליך תוספת של בין 10,000 ל-15,000 יח"ד.
בתוכנית המיתאר החדשה לעיר, הנמצאת בתהליכי אישור, נוספו שטחים לתכנון ובנייה חדשה בעתיד – בדרך כלל שטחים בשולי העיר, עם רמת מורכבות גבוהה ביותר.
3. פעולות להוזלת מחירים בעיר: בנוסף לפעולות להגדלת ההיצע אשר יסייעו להוזלת המחירים, נבחנת סדרת של המלצות הנועדות להוזלת מחירי הדיור, כדלהלן: פרויקטים של דיור למשתכן בשכונות ציבוריות; פרויקטים של דיור להשכרה בשכונות ציבוריות; קביעת מכסות של דיור בר-השגה – attainable housing – בשכונות ציבוריות בעיר (מחייב חקיקה); סיוע בתמרוץ לבעלי הנכסים ובשדרוג התשתית הציבורית בשכונות שבהן יקודמו פרויקטים של התחדשות עירונית.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לכבוד השר.
שר הבינוי והשיכון זאב בוים:
תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה למזכיר, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
1. סיכום עם סיעת ש"ס לקראת תקציב המדינה לשנת 2008.
2. סיכום בין סיעות הקואליציה לבין סיעת ישראל ביתנו בדבר הארכת תוקף הסיכום הקואליציוני משנת 2007 לשנת 2008. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה למזכיר.
שאילתות ותשובות
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את סגן שר הביטחון מתן וילנאי לעלות על הבמה ולהשיב על שאילתות. שאילתא מס' 1205 של חבר הכנסת יעקב מרגי שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1205. מיגון בתי-הכנסת בשדרות
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר הביטחון
ביום כ"ו בחשוון התשס"ח (7 בנובמבר 2007):
ב"המודיע" פורסם כי גורם צבאי אמר לכתב הצבאי של העיתון שצה"ל לא ימגן את בתי-הכנסת בשדרות כל עוד לא החליטה הממשלה לעשות זאת.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – אילו מוסדות כן מוגנו?
3. מה ייעשה למיגון בתי-הכנסת ומוסדות הדת?
תשובת שר הביטחון אהוד ברק:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. את הגדרת המוסדות הזכאים למיגון קובעת הממשלה בהחלטות מסודרות.
2. משרד הביטחון שוקד כל העת וללא לאות על מיגון והגנת יישובי עוטף-עזה ושדרות בחמישה מישורים עיקריים: א. השלמת פרויקט מיגון בתי-הספר (בשיתוף משרד החינוך, פיקוד העורף – פקע"ר וראשי היישובים); ב. גיוס המשאבים הנדרשים לשיפוץ המקלטים הציבוריים – על-פי תוכנית של פקע"ר; ג. ריכוז עבודת מטה בכל הקשור למיגון בתי התושבים (בשיתוף משרד השיכון) לקראת החלטה בממשלה הצפויה בסוף ינואר – תחילת פברואר 1998; ד. כמו כן, נבנים בתי-ספר חדשים ממוגנים באחריות משרד החינוך.
3. ביחס למיגון בתי-כנסת – משרד הביטחון הנחה לבצע עבודת מטה לבחינת מיגון בתי-כנסת.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1295 של חבר הכנסת רן כהן שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1295. ניתוק בית מחשמל וממים במחסום שקד
חבר הכנסת רן כהן שאל את שר הביטחון
ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007):
"הבית הבודד", המצוי במובלעת ישראלית ליד מחסום שקד בצפון הגדה, נותק ממים וחשמל עם ניתוקו מהכפר טורה עם הקמת גדר ההפרדה. בבית גרים 15 בני-אדם, בהם ילדים וזקנים. צה"ל הבטיח כמה פעמים לדאוג לחיבור הבית למים ולחשמל, אך למעט פיצוי בסך 5,000 ש"ח לא אפשר חיבור לחשמל ולמים. הבית נמצא במרחק של פחות מ-100 מטר מבתי היישוב שקד, שסירב לחברו לקווי החשמל והמים שלו.
רצוני לשאול:
מה ייעשה להבטחת אספקת מים וחשמל לתושבי הבית?
תשובת שר הביטחון אהוד ברק:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
להלן ההתייחסות: צה"ל בא בדברים עם בעל הנכס לשם הסדרת חיבור הנכס לתשתיות המים והחשמל. הנושא נחתם חוזית בין בעל הבית האמור לבין משהב"ט ויצא לביצוע. ההסכמות עוגנו במסמך כתוב, אשר נוסחו הרשמי מצוי בידיו של ראש היחידה לי"ע (קמ"ט משהב"ט), ובכך סוכם הנושא. נכון להיום, צה"ל נותן תשתית לחיבור בין שני צדי הגדר למים ולחשמל ובעל הבית מתחבר עצמאית. הקבלן אשר אמור לבצע את העבודה היה במילואים עד 20 בדצמבר 2007, ואמור להתחיל בעבודה מייד עם סיומם; משך העבודה מוערך בכ-10 ימי עבודה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1531 של חבר הכנסת מוחמד ברכה: מבצע איסוף ערכות מגן. בבקשה.
1531. מבצע איסוף ערכות מגן
חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר הביטחון
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
מבצע לאיסוף ערכות המגן מתבצע בכל חלקי הארץ. יש יישובים שנאספו בהם הערכות ויש כאלה שעוד לא.
רצוני לשאול:
1. באיזה שלב נמצא מבצע האיסוף?
2. על-פי איזה מפתח מתבצע איסוף הערכות בערים וביישובים בכל חלקי הארץ?
3. מתי יוחזרו ערכות המגן לאזרחים?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
השאלה של חבר הכנסת ברכה עוסקת במבצע לאיסוף ערכות המגן. יש יישובים שנאספו מהם הערכות, ויש כאלה שעוד לא. באיזה שלב נמצא מבצע האיסוף? על-פי איזה מפתח? מתי יוחזרו ערכות המגן לאזרחים.
1–3. מבצע איסוף ערכות המגן החל בינואר 2007, ואז אמר מנכ"ל משרד הביטחון לוועדת החוץ והביטחון – הייתי חבר בה אז -שבתוך שנתיים יוחזרו הערכות לאזרחים, וכתוצאה מזה אנחנו בוועדה אישרנו את המבצע הזה. שום דבר לא השתנה בזה, ותוך שנתיים – אני מניח שלפני זה – יוחזרו הערכות לאזרחים.
שתי חברות עוסקות במבצע האיסוף בפריסה לשישה אזורים. הוא התחיל בערים הגדולות, עובר לערים הקטנות ולמגזר הכפרי. התהליך הזה נמשך. הכוונה היא להגיע ל-4.2 מיליוני ערכות בשנה זו, ונמשיך לאחר מכן ככל שנוכל.
אין כאן שום שיקול של מגזר כזה או אחר. תפיסת העולם שלנו אומרת שחלק מהמיגון זה ערכת מגן לכל אזרח במדינת ישראל, ועל זה אנחנו פועלים.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, מובן שאני, כמו רבים מאזרחי המדינה, מודאג מאפשרות של התלקחות מלחמתית כלשהי, דבר שאנחנו כמובן לא רוצים בו. אבל יש הרבה דיבורים בזמן האחרון על העניין הזה. אני חושב שזה מחייב מחשבה שנייה שאם חס וחלילה תקרה התלקחות כזאת או מתיחות כזאת, האזרחים יהיו חשופים. איך משרד הביטחון מתייחס לאפשרות הזאת, ואם אתם כל כך משוכנעים, האם אתם יכולים להרגיע את האזרחים שאין באופק אפשרות של מלחמה חדשה?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
כל הפעולה של איסוף ערכות המגן, כל הפעולה של הקמפיין של פיקוד העורף שמתחיל עכשיו שאנחנו קוראים לה "הכי מוגן שיש", לא עוסקת בהסתברות למלחמה בטווח כזה או אחר, אלא בהבנה שחלק מאורח החיים במדינה צריך להיות שהאוכלוסייה מוכנה לפגיעה גם בעורף, וזה בא לידי ביטוי הן בקמפיין והן באיסוף הערכות. מלחמה יכולה לפרוץ בלוח זמנים כזה או אחר, זה לא רלוונטי לעניין הזה. זה איום קבוע שאנחנו חיים בצלו, בדיוק כפי שביפן חיים בצל קבוע של רעידות אדמה, ובמקומות אחרים בצל של אסונות טבע נוראיים. אצלנו זה לא אסון טבע, זה בידי אדם, ואנחנו נערכים בכל מקרה ללא שום שיקול של לוח זמנים כזה או אחר.
מוחמד ברכה (חד"ש):
פרק הזמן של שנתיים – – –
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
יש בזה אלמנט של לקיחת סיכון. אבל מכיוון שהתברר לנו שרוב הערכות שבידי האזרחים הן לא כשירות, החלטנו לעשות את המאמץ הזה שגם כמובן עולה כסף, גם על מנת לרענן ועל מנת להיות בטוחים שהערכות כולן בסופו של דבר בידי האזרחים, ובכשירות הראויה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1547 של חבר הכנסת מוחמד ברכה: מכל האמוניה במפרץ חיפה.
1547. מכל האמוניה במפרץ חיפה
חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר הביטחון
ביום י"ט בחשוון התשס"ח (31 באוקטובר 2007):
מחסן האמוניה במפרץ חיפה מכיל כ-14,000 טונות של אמוניה. כל תקלה במתקן מסכנת את חייהם של כ-300,000 אזרחים בחיפה ובאזור. נודע לי כי עיריית חיפה מנסה להעתיק את המחסן מהאזור ופיקוד העורף מכשיל את המאמצים.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן – מה נעשה להעברת המחסן?
3. מה הוא לוח הזמנים הקצר ביותר להעתקת המחסן?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
השאילתא עוסקת במכל האמוניה במפרץ חיפה, והשאלות שעולות הן – נודע לי כי עיריית חיפה מנסה להעתיק את המחסן מהאזור ופיקוד העורף מכשיל את המאמצים. האם המידע הזה נכון? מה נעשה להעברת המחסן? מה הוא לוח הזמנים הקצר ביותר להעתקת המחסן? הכוונה היא לא למחסן, אלא למכל, כמובן.
מכל האמוניה במפרץ חיפה הפך להיות מין ססמה כזאת, כי יש באזור עוד מכלים רבים נוספים קטנים יותר שנזקם לא קטן משל המכל הזה, שאכן הוא הגדול ביותר.
פיקוד העורף לא מונע מעיריית חיפה לעשות כל פעולה שם. הוא לא בסטטוס לעשות את זה בכלל, והוא לא מנסה להפריע. הכול מונח לפתחה של עיריית חיפה. רק בימים האחרונים שלחתי מכתב לראש העיר שמבקש ממנו לפעול בצורה כזו או אחרת לטובת המכל. המכל הזה ממוגן היטב כבר עכשיו. מדובר על מיגון נוסף שאף אחד עוד לא יודע מה משמעותו בדיוק. ביקשתי לבחון את זה, ובשבועות הקרובים תהיה לי תשובה גם לעניין הזה.
אני חייב להדגיש שמפרץ חיפה נמצא בראש דאגותינו. יש שם פעולה רחבה, בעיקר של המשרד להגנת הסביבה, וגם של פיקוד העורף ומשרד הביטחון.
מכל האמוניה במפרץ חיפה הוקם בשנת 1987, בקיבולת של 14,300 טונות. המכל בבעלות חברת "חיפה כימיקלים", והוא מאגר האמוניה היחיד בארץ. בעקבות מלחמת לבנון השנייה הועלו השערות לגבי בטיחותו של המכל, ונבחנו אפשרויות לרוקן את האמוניה ולהרחיקה ללב ים, או לחלופין לרדד את כמות האמוניה במכל ולשמור על רמת מלאי נמוכה, אלא שכל האפשרויות הללו נשללו. הוחלט כי המענה הוא המיגון העוטף את המכל, אשר עצם קיומו מנטרל את הסכנה מפני פגיעה סביבתית קרובה.
פיקוד העורף בצה"ל אינו גוף רישוי ולא עוסק במיקום מכלים אלא במיגונם כנגד פגיעה במלחמתית על מנת להקטין סכנה לאוכלוסייה ממאגרים שקיומם אושר על-ידי הרשויות. לפיכך נושא העברת המכל ולוח הזמנים לכך לא נדון בצה"ל. לפיקוד העורף אין סמכות למנוע או לאשר את קיומו של מאגר חומרים מסוכנים במדינת ישראל. הנושא צריך להיות נדון בין הרשות המקומית לבין המשרד להגנת הסביבה.
פיקוד העורף לא מכשיל את מאמצי עיריית חיפה להעתקת המכל, ואין לו סמכות או אחריות לנושא זה. באפריל הקרוב אנחנו נתרגל את כלל המערך שם, כדי לתת את המענה הראוי, וזה לא תמיד רק במיגון.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, מקור האינפורמציה שלי הוא כמובן עיריית חיפה. במקרה השתתפתי, לרגל אירוע אחר, בישיבה של מועצת העיר. השאלה נשאלה בישיבה, וניתנה האינפורמציה הזאת. אני גם זוכר שבמהלך מלחמת לבנון השנייה היתה דאגה בקרב הציבור באזור מכך שמכל האמוניה ייפגע וייגרם נזק בלתי הפיך למאות אלפי תושבים.
אתה אומר שזה בסמכות עיריית חיפה ולא באחריות פיקוד העורף. האם עיריית חיפה יכולה – מהיום להיום, או מהיום לעוד שנה – להחליט שהיא לא רוצה את המכל הזה בתחום השיפוט שלה, ופיקוד העורף ידאג למקום אחר, פחות צפוף מבחינת האוכלוסייה, לאחסן בו את האמוניה?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
פיקוד העורף אינו עוסק במיקום מכלי האמוניה בארץ. בכל מקום שיש בו מפגע – כזה או אחר – הוא נועד לטפל בו. הוא לא קובע איפה המכל יימצא, ואינו פוסק בין רשויות. רשויות אחרות בארץ עוסקות בזה, אם בכלל.
פיקוד העורף עוסק במתן המיגון המקסימלי. מינו ועדה בראשות אלוף במילואים הרצל שפיר, והיא עסקה בזה. במקרה השבוע עסקתי בהמלצותיה של הוועדה שהובאו לשר להגנת הסביבה, המופקד על חומ"ס – חומרים מסוכנים. פיקוד העורף אינו צד בעניין, הוא אחראי למיגון בלבד.
מוחמד ברכה (חד"ש):
ומשרד הביטחון לא מעורב בזה בכלל?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
כשאני אומר "פיקוד העורף", כוונתי כמובן גם למשרד הביטחון. האחריות בשגרה מונחת כולה על המשרד להגנת הסביבה. אנחנו עוסקים בהצעת מחליטים להפוך אותם לגוף של שגרה וחירום גם יחד. כולנו עוסקים בזה, והפתרון הראוי יימצא. אני חוזר ומדגיש שזה לא המכל הבעייתי ביותר. הוא כן הגדול ביותר, אבל הוא לא בלחץ. מכל קטן בלחץ מסוכן פי כמה, ויש כמה כאלה גם באזור מפרץ חיפה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1569 של חבר הכנסת מוחמד ברכה: התנכלות למוסקי הזיתים הפלסטינים.
1569. התנכלות למוסקי זיתים פלסטינים
חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר הביטחון
ביום כ"ו בחשוון התשס"ח (7 בנובמבר 2007):
פורסם על התנכלויות למוסקי זיתים פלסטינים. ביום הראשון אף נפצעו כמה פלסטינים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם נעצרו התוקפים?
3. אם כן – האם יוגש נגדם כתב אישום?
4. אם לא – מדוע?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
1–4. השאלה נשאלת בעקבות פרסום על התנכלויות למוסקי זיתים פלסטינים שבהן נפצעו כמה פלסטינים. חבר הכנסת ברכה שאל אם זה נכון, אם התוקפים נעצרו ולמה כל זה קרה.
המסיק בחוות-גלעד, שבו אנחנו עוסקים, החל שבוע לפני עונת המסיק הרשמית, ב-8 באוקטובר 2007. במועד זה תואמה כניסת פלסטינים לשטח מטע הגובל בבתי החווה. המסיק התקיים בלא אירועים חריגים, באבטחה צמודה של צה"ל, משטרת ישראל ונציגי המינהל האזרחי.
האירועים המתוארים בכתבה התרחשו בימים שלאחר מכן, בשטח שרחוק משם 400 מטר, משום שהמסיק נעשה בלי תיאום עם כל הכוחות שנדרש תיאום עמם. עם קבלת תלונת הפלסטינים וארגון "שומרי משפט" נשלחו כוחות צה"ל לסרוק את האזור, ולא נמצאו מוסקים או מתנחלים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאלה נוספת, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני חייב לומר שבשתי השאילתות האחרות התשובה היתה עניינית ורצינית, אבל לדעתי מי שכתב את התשובה הזאת מנסה להתחמק; יש אנשים שנפגעו, יש דברים שצולמו ויש דברים שידועים. הרי לא ייתכן שהאחריות של משרד הביטחון נפסקת אם עוברים ממתחם מסוים מרחק 400 או 500 מטרים. יש עובדה שכולם אומרים אותה, וכולם עוקבים אחריה – מדי שנה יש קבוצה קיצונית של מתנחלים ששמה לעצמה מטרה לפגוע בפרנסתם של הפלסטינים. אני חושב שמשרד הביטחון, ככוח הכובש ששולט שם, אמור לתת את המענה על הבריונות הזאת, וגם לעצור את האנשים ולשים להם גבול. לומר שמסיבות טכניות לא נמצא דבר ולא נודע – זה פשוט זלזול באינטליגנציה.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
חבר הכנסת ברכה, משרד הביטחון הוא לא הכובש, והוא לא השולט, אלא מדינת ישראל. האנשים יודעים כיצד להגיש תלונות במת"ק – מפקדת תיאום וקישור – שבאזור. במקרה ביקרתי שם לפני שבועיים וראיתי מאות אנשים שמגיעים למת"ק עם אלף ואחד נושאים. הם יודעים כיצד להגיש תלונה. כל תלונה תיבדק עד הסוף ותטופל בצורה הראויה. על סמך כתבה בעיתון אנחנו לא יודעים לפעול.
מוחמד ברכה (חד"ש):
ועוד איך אתם יודעים לפעול.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 1584 של חבר הכנסת גדעון סער: ביטול פרויקט "מבצר".
1584. ביטול פרויקט "מבצר"
חבר הכנסת גדעון סער שאל את שר הביטחון
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
נודע לי על סגירת פרויקט "מבצר" ביישוב איתמר ב-1 בינואר 2007. פרויקט זה הוקם והופעל כהגנה מפני איום פיגועי החדירה אשר גרמו אבדות בקרב מתיישבי יהודה, שומרון והבקעה. כוח מתחלף שאינו מכיר את השטח ואת המערכות המורכבות אינו יכול לתת מענה הולם לבעיה זו.
תוכנית זו נמצאה חסכונית יותר מהחלופה.
נודע לי שגם גורמים צבאיים סבורים שטעות לסגור את הפרויקט הזה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה הם המניעים לסגירת הפרויקט?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
1–2. עניינה של השאילתא הוא סגירת פרויקט "מבצר" ביישוב איתמר. מדובר בפרויקט של אבטחת יישובים בכוחות מתוך היישובים עצמם. חבר הכנסת סער שאל אם נכון שהפרויקט הזה נסגר, ואם כן – מה הם המניעים לסגירתו.
הפרויקט אומנם נסגר, לאחר שהצבא בחן את הסוגיה, ובכללה את הסוגיה של העסקת אנשים שיקבלו מעמד של עובדים קבועים במערכת הביטחון. סגן הרמטכ"ל הקודם דן בנושא הזה והחליט שמשימת ההגנה על היישובים משתנה על-פי הערכת מצב מזמן לזמן, וצה"ל ממלא משימה זו לפי אופי האיום והיכולת לתת לו מענה. סגן הרמטכ"ל הקודם הגיע למסקנה שעובדים קבועים במשימה זו מיותרים, ולכן ביטל צה"ל את ההתקשרויות האלה ולקח על עצמו את המשך אבטחת היישובים באמצעות אנשי צבא.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כך זה יישאר גם בעתיד?
גדעון סער (הליכוד):
אדוני סגן השר, דיברת על יישובים. האם תוכל לפרט באילו יישובים מדובר? השאלה ששאלתי במקור היתה על היישוב איתמר. האם יש יישובים נוספים?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
הפרויקט כולו, שהקיף כמה עשרות יישובים, הוא בתהליך סגירה, וחיילי צה"ל מיועדים למלא את מקומם של אנשי "מבצר". מדובר לא רק באיתמר.
גדעון סער (הליכוד):
מה מלכתחילה היתה החלופה של אותם אנשים שחיילי צה"ל מחליפים אותם? למה הלכו בכיוון הזה?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
זה פרויקט שהתחיל בשנת 2002, ואני לא בקיא בנתונים האלה. אני יכול לבדוק ולתת לך תשובה.
גדעון סער (הליכוד):
אני אשמח.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1625 של חבר הכנסת שלמה בניזרי – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1625. מיגון הצפון
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שר הביטחון
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
פורסם כי "חצי מדינה ללא הגנה"; הממשלה החליטה להקים רשות חירום לאומית, בתי-החולים בצפון טרם מוגנו כראוי, למחצית האזרחים אין מקלט או ממ"ד ובמערכת הביטחון יש ויכוח בעניין מסכות אב"כ שחולקו בעבר ונאספו לאחרונה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה נעשה כדי לחזק את ביטחון האזרחים?
תשובת שר הביטחון אהוד ברק:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
חלק מהפערים שצוינו בשאילתא מוכרים היטב למערכת הביטחון. על כן, ולנוכח הממצאים בדוח מבקר המדינה על תפקוד העורף במלחמת לבנון השנייה, החליטה הממשלה על הקמת רח"ל – רשות חירום לאומית. רשות זו החלה את פעולתה בימים אלה ממש, לאחר שאושרה בקבינט המדיני-ביטחוני ב-19 בדצמבר. בין תפקידי הרשות גם הגדרת הבעיות והפערים בעורף ותיאום פתרונות לטיפול בהם.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1657 של חבר הכנסת איתן כבל שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1657. בניית מקלטים בבתים פרטיים בצפון
חבר הכנסת איתן כבל שאל את שר הביטחון
ביום י"א בכסלו התשס"ח (21 בנובמבר 2007):
לאחר מלחמת לבנון השנייה הודיעה הממשלה שתסייע בבניית מקלטים באזור הצפון, בעיקר כשמדובר בבנייה רוויה, שבה אין אפשרות להוסיף מקלטים. נודע לי כי בבתים פרטיים רבים ביישובי הצפון טרם נבנו מקלטים.
רצוני לשאול:
1. בכמה בתים ביישובי הצפון אין כיום מקלטים?
2. מה נעשה לקידום הנושא?
תשובת שר הביטחון אהד ברק:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. ככלל, תפיסת המיגון בצפון היא של מרחבים מוגנים. משנת 1992 כל בנייה חדשה הנעשית בישראל מחויבת בבניית ממ"ד.
מדינת ישראל אינה בונה מקלטים או ממ"דים לתושבי הצפון, אלא משדרגת את המקלטים הציבוריים, כחלק מפרויקט של משרד הביטחון.
אוסיף ואעדכן כי בימים אלה פיקוד העורף בצה"ל מתכנן מסע הסברה בכלי התקשורת, "הכי מוגן שיש", שנועד לתת לאוכלוסייה כלים לבחור את המרחב המוגן כאלטרנטיבה בסיסית.
בימים אלה נעשית עבודת מטה לקידום תוכנית לעידוד בניית ממ"דים בכל הארץ.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1659 של חבר הכנסת אמנון כהן – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1659. התעללות בבעל-חיים בבקו"ם
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר הביטחון
ביום י"א בכסלו התשס"ח (21 בנובמבר 2007):
פורסם כי צעיר שהיה בתהליך חיול בבקו"ם רדף אחריו חתולה ובעט בה בחוזקה עד שמתה. שוטרים צבאיים עיכבו את הצעיר.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם הצעיר גויס? האם נשפט? האם נענש?
3. כיצד הסביר את מעשהו?
4. האם טופל בעבר בידי גורמים ממסדיים?
תשובת שר הביטחון אהוד ברק:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בבדיקה עם לשכת הגיוס בתל-השומר נמצא כי התוקף היה אזרח שליווה מועמד לגיוס. הוא עוכב בידי שוטרים המוצבים בלשכת הגיוס והוגשה נגדו תלונה במשטרת מסובים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1699 של חבר הכנסת דני יתום: הקמת עיר הבה"דים. בבקשה.
1699. הקמת עיר הבה"דים לנוכח סכנת זיהום האוויר באזור
חבר הכנסת דני יתום שאל את שר הביטחון
ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007):
משרד הביטחון קיבל לאחרונה את האישור הנדרש להקמת עיר הבה"דים ליד אזור התעשייה רמת-חובב. פורסם כי המשרד מתכוון להתחיל בקרוב בעבודות הבנייה.
ברצוני לשאול:
מה נעשה כדי להבטיח שהחיילים לא ייחשפו לסיכונים שמקורם בזיהום מהאזור?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
עניינה של השאילתא הסוגיה של הקמת עיר הבה"דים ליד אזור התעשייה רמת-חובב, והשאלה היא מה נעשה כדי להבטיח שהחיילים לא ייחשפו לסיכונים שמקורם בזיהום מהאזור.
בימים אלה עוסק צוות של משרד הבריאות בראשות ד"ר אלי שטרן בהערכת הסיכונים בנושא הנדון ובניתוחם. צפוי כי הצוות יגיש את ממצאיו בסוף ינואר 2008, ואנו ממתינים לקבלתם. בכל מקרה לא יעברו חיילים לפעול במחנות של עיר הבה"דים לפני שתתקבל תשובה חד-משמעית וברורה בדבר הסיכונים מרמת-חובב.
דני יתום (העבודה-מימד):
הסוגיה של תנאי הסביבה והחשש מזיהום כבד מלווה את עיר הבה"דים במקום הזה, הקרוב לרמת-חובב, מאז שהחל שלב התכנון ומאז שהניירות היו על שולחן הסרטוט. פעם אחר פעם אחר פעם, אדוני סגן שר הביטחון, הסוגיה הזאת צפה ועולה, והדברים נבדקים ושוב נבדקים. אני שואל מדוע לא לקבל החלטה הרבה יותר פשוטה, להרחיק את עיר הבה"דים מאזור הזיהום. יהיה אפשר כך לחסוך את כל הוועדות – את התקציב שהוועדות האלה צורכות, ובוודאי יהיה אפשר להבטיח שמצב הבריאות של החיילים יהיה לאין ערוך הרבה יותר טוב.
השאלה הנוספת: אם בכל זאת זה יישאר המקום, מה יהיה הפרש התקציב שתעלה הבנייה עקב העובדה שיהיה צורך לנקוט צעדים נוספים כדי להבטיח את בריאותם של החיילים, שעה שבמקום אחר הצעדים האלה לא היו נדרשים ולפיכך סביר להניח שהתקציב שנדרש לבניית עיר הבה"דים היה קטן יותר. תודה.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
כל הנושא, כפי שציין חבר הכנסת יתום, נבחן יותר מפעם אחת, והמסקנה הסופית, לנוכח פעולה רחבה של מעבר צה"ל לדרום במקומות רבים מאוד, היא שהמקום הראוי הוא אומנם צומת הנגב, ואני חוזר ומדגיש – לא על חשבון בריאותם של החיילים. בשום פנים ואופן.
כולנו גם זוכרים שסמוך למקום המדובר יש יישוב קטן, שנקרא באר-שבע, עיר ואם בישראל, שהיא לא ממש בהבדל דרמטי מבחינת המרחק מרמת-חובב, ואם המעבר שלנו ישפר שם את המצב, בלי ספק רק נרוויח מזה. כל הדברים האלה שחבר הכנסת יתום מעלה כבר נשקלו בעבר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1737 של חבר הכנסת אברהם מיכאלי: קבר יוסף בשכם.
1737. קבר יוסף בשכם
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר הביטחון
ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007):
לפני שבועיים לא העליתי הצעה לסדר-היום בעניין קבר יוסף משום שהובטח לי שתיעשה פעולה מהירה לשיפוץ האתר. אומנם בשבוע שעבר נעשו שיפורים, אולם מבנה הקבר והמצבה נותרו מנותצים.
רצוני לשאול:
1. מתי יתוקנו גם המבנה והמצבה?
2. מי יגן על המקום מכאן ולהבא?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
1. ניקיון מתחם הקבר נעשה בהצלחה בתיאום מקומי ונקודתי לפני כמה שבועות. מתוכננים שלבים נוספים לשיפוץ המתחם ולצביעתו. הפעולה כולה כפופה לכל מה שקורה בעיר שכם ובסביבתה בתיאום עם מושל שכם הפלסטיני.
2. גורמי המינהל האזרחי יפעלו ככל שיוכלו, במסגרת התיאום והקישור, לשמירה על המקומות הקדושים, ובתוכם על קבר יוסף בעיר שכם.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
תודה על התשובה, אדוני סגן השר. אכן יש לציין את המבצע שנעשה בשיתוף עם כוחות צה"ל או השלטון הצבאי שלנו שם בשכם, אבל עם זה, אדוני, מכיוון שמדובר באתר שהיה מוזנח כל כך הרבה שנים, אני שואל אם יש אפשרות, עקב הנכונות שהביעו בממשל שכם, לקדם גם את השיפוץ של הדברים האלה בזריזות רבה יותר, כדי שהאתר יהיה ראוי למקום מקודש.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
כפי שציינתי, ככל שהמצב בשכם ישתפר גם מהרבה בחינות אחרות, נגיע גם לעבודה עם המושל המקומי הפלסטיני על שיפוץ וכל מה שכרוך בזה, כפי שציינתי כבר קודם בתשובתי. אני לא יודע לצפות את לוח הזמנים, אבל אני יודע מה אנחנו מתכוונים לעשות ואני מניח שבסופו של דבר אומנם נגיע גם לזה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1747 של חבר הכנסת דב חנין: נתיחת גופתה של רייצ'ל קורי ז"ל.
1747. נתיחת גופתה של רייצ'ל קורי ז"ל
חבר הכנסת דב חנין שאל את שר הביטחון
ביום ג' בטבת התשס"ח (12 בדצמבר 2007):
בית-משפט השלום בראשון-לציון קבע ב-19 במרס 2003 (חסמ/001009/03) שבנתיחת גופתה של רייצ'ל קורי ז"ל יהיה נוכח נציג משרד החוץ האמריקני.
רצוני לשאול:
1. מי היה הנציג האמריקני במהלך הנתיחה עצמה?
2. אם לא היה – מדוע?
3. האם הועברה קלטת הנתיחה לידי המשפחה, כבקשתה? אם לא – מדוע?
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
ב-17 במרס 2003 נהרגה ברפיח רייצ'ל קורי, אזרחית אמריקנית, פעילת ארגון ISM, מפגיעת טרקטור של צה"ל. לפי החלטת הפרקליט הצבאי הראשי, מותה נגרם עקב תאונה מצערת.
1–2. מבדיקה שנעשתה בצה"ל עולה כי בנתיחת גופת המנוחה רייצ'ל קורי נכח נציג קונסולרי משגרירות ארצות-הברית, אך שמו אינו ידוע לצה"ל.
3. לבקשת משפחת קורי הועבר לעיונה חומר החקירה של אירוע מותה של המנוחה. בחומר החקירה שבידי צה"ל אין קלטת המתעדת את הנתיחה, ולא ידוע אם הנתיחה הוסרטה על-ידי המכון לרפואה משפטית. מכל מקום, קלטת המתעדת את הנתיחה לא הועברה לגורמי החקירה בצה"ל.
לנוכח האמור לעיל נציע כי שאלות נוספות על הליך הנתיחה, על זהות הנוכחים בה ועל תיעודה יופנו למכון לרפואה משפטית, שבו נערכה הנתיחה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני, תודה רבה על תשובתך. אני אפנה כמובן גם למכון לרפואה משפטית, אבל אני בכל זאת חושב שזה בהחלט עניינם של משרד הביטחון ושל צה"ל, בדיקת האמת לאמיתה על האירוע הקשה שהסתיים במותה של רייצ'ל קורי, שהיו מעורבים בו חיילי צה"ל. אני חושב שראוי היה שמשרד הביטחון ידרוש מהמכון לרפואה משפטית את כל החומר הרלוונטי, ובכלל זה הקלטת, אם קיימת כזאת. זה לא רק ענייני, כחבר הכנסת – אני חושב שזה צריך להיות גם עניינם של צה"ל ושל משרד הביטחון לבחון באמת את המקרה לגופו עד תום ולראות אם צריך אולי לנקוט בעקבותיו צעדים נגד האנשים שהיו מעורבים במוות.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי:
התאונה הקשה הזאת נחקרה, כפי שציינתי קודם, וסוכם שבתחקיר זה הוגדר תאונה ולא מעבר לזה. שאר הנושאים נמצאים במכון לרפואה משפטית, ולשם צריך לפנות כדי לקבל מענה. על כל דבר שצה"ל מעורב בו אנחנו ניתן את התשובה הנכונה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לכבוד סגן שר הביטחון מתן וילנאי.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה למזכיר. בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת:
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית – הצעת חוק משק הגז (קידום התחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2007, שהחזירה ועדת הכלכלה של הכנסת.
מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בנושא: אי-הארכת רשיון השידור של ערוץ הקניות ומתן העדפה לשידורים דיגיטליים – הצעתם של חברי הכנסת רוברט אילטוב ורונית תירוש. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה למזכיר.
שאילתות ותשובות
היו"ר יצחק זיו:
אני מזמין את כבוד שר הבריאות יעקב בן-יזרי להשיב על שאילתות. שאילתא מס' 1235 של חבר הכנסת משה גפני: אי-מתן חיסונים לתלמידים.
1235. אי-מתן חיסונים לתלמידים
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר הבריאות
ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007):
תלמידים רבים לא חוסנו השנה בשל קיצוץ בתקציב שירותי הבריאות לתלמיד.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה נעשה למניעת התופעה של שלילת חיסון מתלמיד?
3. מה הם הקריטריונים לחלוקת תקציב שירותי הבריאות לתלמיד ואילו מוסדות קודמים במתן חיסונים?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
1. הידיעה נכונה. יש תלמידים שלא קיבלו חיסונים בשנת הלימודים שנגמרה ב-30 ביוני 2007 בבתי-הספר היסודיים וב-20 ביוני 2007 בחטיבות הביניים.
2. משרד הבריאות הבהיר ואף התריע, גם בדיונים רבים שהתקיימו בוועדות הכנסת, כי צמצום התקציב של שירותי הבריאות לתלמיד והעדר האפשרות לעדכן את מספר האחיות והרופאים על-פי גידול האוכלוסייה ולגייס כוח-אדם במקום האחיות שפרשו – יהיה להם מחיר במונחי הקטנת שיעור החיסון. במצב שנוצר, הנהלת משרד הבריאות סברה, על-פי הבטחות משרד האוצר, כי הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד תביא לשינוי המגמה שתוארה לעיל. האגודה הפרטית – האגודה לשירותי בריאות הציבור – תקבל תקציב גדול יותר ממשרד האוצר, תוכל לגייס יותר אחיות ותוכל להפעיל גמישות מינהלית.
בהתאם להסכם שנחתם עם האגודה לבריאות הציבור הועברה הפעלת שירותי הבריאות לתלמיד אליה ב-11 באפריל 2007, כלומר באמצע שנת הלימודים או לקראת סופה. עדיין לא התקבלו מהאגודה נתונים על החיסונים, למשל כמה ילדים חוסנו על-ידיה וכמה תלמידים אמורים לקבל את החיסונים בשנה הבאה.
3. את חלוקת כוח-האדם קובעת האגודה לבריאות הציבור, והפיקוח של משרד הבריאות הוא יותר מכוון-תוצאות. חלק מהדיונים עם האגודה לבריאות הציבור בדבר סדר העדיפויות בהקצאת כוח-האדם בבתי-הספר יתקיים במהלך החופש הגדול, לאחר שנת הלימודים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
משה גפני (יהדות התורה):
מה לגבי השאלה השלישית?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
השאלה השלישית היתה: מה הם הקריטריונים לחלוקת תקציב זה ואילו מוסדות קודמים במתן החיסונים? את התשובה אמרתי: חלוקת כוח-אדם נקבעת על-ידי האגודה לבריאות הציבור, כאשר הפיקוח של משרד הבריאות הוא יותר מכוון-תוצאות. לאחר שנקבל את הנתונים אנחנו נדע בדיוק איך לחלק, מה להכניס ומה לתבוע ואיך לנווט את המערכת החיסונית.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כבוד שר הבריאות, אני מודה לך על גילוי הלב. אומנם, התופעה הזאת היא תופעה מאוד קשה, ואני מקבל אותה קשה, בעצם העובדה שעד סוף שנת הלימודים הקודמת לא חוסנו כל התלמידים. המשמעות של העניין היא משמעות מאוד קשה. אתה בוודאי יודע, אתה שר הבריאות, כשילד לא מתחסן, מה בסופו של דבר הנזק הבריאותי שעלול להיגרם לו וגם ההוצאות שנגרמות למדינה כתוצאה מהעובדה שהילד לא חוסן והוא חולה במחלות שונות.
המציאות שבה המדינה משילה מעצמה את האחריות, וכשהיא מעבירה את זה, אנחנו נמצאים כל הזמן בדיונים כאן בוועדות שהתקציב לא מספיק ומשרד האוצר לא נותן מספיק תקציב לעניין הזה. זו תופעה חדשה שלא היתה לפני הרבה שנים. זו תופעה של השנים האחרונות. המדינה מסירה מעצמה אחריות לבריאות התלמיד. האם לא הגיע הזמן שמשרד הבריאות ייכנס לעניין בכל הכוח ויגיד למשרד האוצר, זה התקציב הנדרש כדי לחסן את התלמידים?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אתה צודק בכמה דברים, חבר הכנסת משה גפני. זה נכון, זאת עובדה. האוצר חיפש ומחפש דרכים איך להתנער מאחריות בהרבה מאוד נושאים, ולא רק מהנושא הזה של חיסונים בבתי-הספר; ראה עבודת טיפות-החלב והרפואה המונעת לילדים הקטנים הזקוקים לשירותי טיפות-החלב. ברוך השם, בעניין הזה נגזרה גזירה ונקבעה קביעה, אכן טיפות-החלב נשארות בפיקוח ובטיפול של משרד הבריאות, ואנחנו מברכים על כך, כי זאת היתה עמדת משרד הבריאות מאז ומתמיד, ובעיקר בשנתיים האחרונות. אני מודה שאני לא מעט אשם בזה, מתוך התפיסה של חינוך לבריאות.
אשר לבתי-הספר, זאת בעיה. כאשר מדובר על הרבה בתי-ספר הפזורים על פני הרבה יישובים, מציאת אחיות לכל אחד ואחד מבתי-הספר היא לא כל כך פשוטה. לכן, בלית ברירה, הסכמנו מאונס, במציאות זאת, לקבל גם את הנושא הזה כדי לא להזניח אותו לחלוטין. אני לא רוצה להתחייב על נתונים ומספרים, אבל הנתונים שבידינו מראים כי נכון לשנה זו חוסנו 74%-73% בבתי-הספר. יש להניח שגם בבתי-הספר שאנו מדברים עליהם, שהם מפוקחים על-ידי אחיות בתי-הספר, אחוז המחוסנים מתקרב או אפילו עבר את המקובל. אם אנחנו יודעים שעד סוף שנת הלימודים הזאת נכסה את הדברים האלה – דרך אגב, בגלל חוסר התקציב, כאשר הנושא היה בידי משרד הבריאות, לצערנו הרב לפני שנתיים בסוף שנת הלימודים נותרו 25%-24% לא מחוסנים, וחיסנו אותם עם חידוש שנת הלימודים שלאחר מכן, כאשר קיבלנו תקציב. צריך להבין שהחיסונים זה לא כמו שאתה הולך למכולת ומזמין חיסון x, y. אתה צריך להזמין אותם מבתי-החרושת, מהמייצרים ומהספקים, חודשים מראש, ולפעמים שנים. לכן, במסגרת המעבר שהיה, ייתכן מאוד שחל שיבוש, אבל אין ספק שהוא ימצא את פתרונו עם תום שנת הלימודים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1444 של חבר הכנסת משה גפני: הפניית מאושפזים.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
מה עם 1290?
היו"ר יצחק זיו:
סליחה. שאילתא מס' 1290 של חבר הכנסת אליהו גבאי עוברת לפרוטוקול.
1290. עדכון סל התרופות
חבר הכנסת אליהו גבאי שאל את שר הבריאות
ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007):
פורסם ב"מעריב" כי יש עיכוב בעדכון סל התרופות כבר יותר משנה וחצי.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע אין ועדת חריגים לאישור מזורז של תרופות מצילות חיים שבהן כל יום קריטי?
3. מה ייעשה לקיצור הליכים?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. יש להבחין בין רישום תרופות לבין דיוני ועדת הסל לצורך הכללתן בסל הבריאות ומימונן על-ידי קופות-החולים.
סל התרופות עודכן בפעם האחרונה בשנת 2006 בסך של 670 מיליון שקלים. כאשר הסכום אשר היה מיועד לשנת 2007 הוקדם והוכנס לסל כבר בשנת 2006. דיוני הסל הבא יהיו בשנת 2008.
משך תקופת ההמתנה לרישום תכשיר רפואי בישראל עומד כיום על 13–15 חודשים. תקופה זו אינה ארוכה יותר מתקופות אלה במדינות מערביות אחרות, דוגמת ארצות-הברית ומדינות האיחוד האירופי. משרד הבריאות קלט כוח-אדם נוסף אשר מטרתו לצמצם את משך תקופת הרישום כך שיעמוד בעתיד על כשישה חודשים בלבד.
העדר רישומו של תכשיר אינו מונע את נגישותו וכל תרופה המוכרת כמצילת חיים או כפריצת דרך משמעותית אשר אין לה תחליף בסל תאושר מיידית לטיפול בחולים באמצעות טופס 29.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1376 של חבר כנסת ניסן סלומינסקי שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1376. מספר מכשירי MRI בישראל
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את שר הבריאות
ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007):
פורסם כי בארץ פועלים עשרה מכשירי MRI בלבד. הדבר מאריך משמעותית את זמן ההמתנה לבדיקה ומייקר את עלותה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה הוא משך זמן ההמתנה הממוצע לבדיקה?
3. האם יש שוני בזמן ההמתנה בין מבוגרים לילדים?
4. האם התקנת מכשירים נוספים תוזיל את עלות הבדיקה?
5. האם הוגדרו כללים לקופות-החולים למימון הבדיקה?
6. מה נעשה בנדון?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בישראל מופעלים כיום עשרה מכשירי MRI, שמונה מכשירים נייחים ושני מכשירים ניידים באזורי הצפון והדרום. לאחרונה הסתיימה במשרד הבריאות עבודה בהערכת צורכי האוכלוסייה בבדיקות MRI, שהתבססה על המגמות הרפואיות הקיימות והעתידיות בשנים הקרובות, דפוסי השימוש כיום במכשירי MRI בישראל, מדדי נגישות וזמינות לבדיקות ועוד. לאור ממצאי הערכת צרכים זו הוחלט במשרד על הוספת חמישה מכשירים נוספים בישראל. היות שעל-פי תקנות בריאות העם, הדבר דורש אישור שר האוצר בטרם פנייה לוועדת העבודה, הרווחה ובריאות בכנסת, פנה מנכ"ל משרד הבריאות לשר האוצר, והוא ממתין לאישורו.
2–3. בדיקות דחופות מבוצעות באופן מיידי הן לילדים והן למבוגרים. לגבי בדיקות אחרות – משך ההמתנה הממוצע למבוגרים הוא כשבועיים וחצי ומשך ההמתנה לילדים גדול יותר. יש להדגיש כי הבדיקה בילדים מורכבת יותר בשל הצורך בהרדמה ודורשת היערכות מיוחדת מצד בתי-החולים.
4. על פי המודלים הכלכליים המקובלים בארץ ובעולם, הוספת מכשירים כגון MRI אינה מוזילה את עלויות הבדיקה.
5. בדיקת MRI כלולה בסל השירותים להתוויות שונות, בהתאם לשיקול דעת רפואי.
6. למרות המורכבות בביצוע בדיקות MRI בילדים שצוינה לעיל, משרד הבריאות הנחה את בתי-החולים המפעילים MRI לצמצם את משך ההמתנה של הבדיקות בילדים ולהשוות את משך ההמתנה של מבוגרים וילדים. משרד הבריאות עורך מעקב בנושא זה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1424 של חבר הכנסת אברהים צרצור שאינו נוכח – לפרוטוקול.
1424. התמחות ברוקחות לבעלי תארים בירדן
חבר הכנסת אברהים צרצור שאל את שר הבריאות
ביום ג' באב התשס"ז (18 ביולי 2007):
ערבים ישראלים בעלי תואר ברוקחות שלמדו בירדן מתקשים מאוד למצוא בתי-מרקחת במגזר היהודי המוכנים לקבל אותם לתקופת ההתמחות שמשרד הבריאות קבע כתנאי להגשה לבחינה כפי שהחוק קובע. בתי-מרקחת אינם מוכנים לשלם למתמחים אפילו שכר מינימום. תופעה זו מערימה קשיים בפני בוגרים אלה.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים ידועים לשר?
2. אם כן – האם תובטח השתלבותם של רוקחים אלה בבתי-מרקחת בישראל?
3. מה ייעשה לפתרון הבעיה?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. בכל שנה מסיימים את בתי-הספר לרוקחות בישראל כ-120 סטודנטים, והם נדרשים לבצע התמחות במשך שישה חודשים טרם קבלת הרשיון. בנוסף, מגיעים לארץ עולים חדשים ובוגרי לימודי רוקחות בחו"ל שחלקם גם הם נדרשים לתקופת התמחות. בשנת 2005 הונפקו 53 רשיונות לסטודנטים שלמדו בירדן, ובשנת 2006 הונפקו 115 רשיונות. לקופות-החולים ולבתי-החולים יש רק מעט תקנים לקבלת מתמחים ברוקחות. לאור הגידול הרב במספר בוגרי לימודים בירדן, נוצר מחסור במקומות להתמחות, הביקוש גדול, ומכאן הקושי.
3. משרד הבריאות אינו יכול ליצור מקומות התמחות נוספים. עם זאת, אנו מציעים כי לאור מצב זה בוגרי חו"ל יעשו את תקופת ההתמחות בארץ לימודיהם מייד לאחר סיום הלימודים, וכך יתייתר הצורך לעשות התמחות בישראל.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1444 של חבר הכנסת משה גפני: אשפוז סיעודי.
1444. אשפוז סיעודי
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר הבריאות
ביום י' באב התשס"ז (25 ביולי 2007):
נודע לי כי משרד הבריאות מסרב לצו בית-משפט המורה לו להימנע מהפסקת הפניית מאושפזים סיעודיים מחוץ לנפת פתח-תקווה למוסדות הממוקמים בנפה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע הפר משרד הבריאות צו של בית-משפט לעניינים מינהליים?
3. מדוע המדינה מונעת מבתי-החולים לספק שירות שלא היה כלול במכרז?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
להלן התשובות:
1. הידיעה אינה נכונה. א. ההחלטה של בית-המשפט לעניינים מינהליים ניתנה במסגרת בקשה לצו ביניים כנגד משרד האוצר ומשרד הבריאות. טעות מינהלתית בבית-המשפט הביאה לכך שתגובת המדינה לא הובאה בפני השופט בטרם נתן את החלטתו, אף שהוגשה לבית-המשפט במועד. ב. כמו כן, היתה ההחלטה לקונית – נאמר בה רק "כמבוקש" – כך שלא ניתן היה להבין מתוכה אילו מן הסעדים שהתבקשו אכן ניתנו. לפיכך, לא ניתן היה ליישם את ההחלטה מיידית, עד שתינתן הבהרה. ג. עם זאת, וכזכותם, משרדי האוצר והבריאות הגישו מיידית בקשה לביטול ההחלטה השגויה שניתנה עקב טעות, ולאחר שהתבררה הטעות כאמור בוטל צו הביניים, וכן נקבע כי הפורום שבו נדונה הבקשה לצו הביניים לא היה הפורום הנכון, לכתחילה.
2. כאמור, משרד הבריאות אינו מפר צו של בית-המשפט.
3. השירות נשוא העתירה וצו הביניים בהחלט כן היה כלול במכרז, באופן מפורש ובהדגשה יתירה, ומובן שהמדינה מנועה באופן חוקי מלרכוש את השירות האמור ממי שהמכרז חל עליו אך לא ניגש אליו. כלומר, אלה שזכו במכרז כן קיבלו. אלה שלא הגישו את ההצעה שלהם, לא היה אפשר להפנות אליהם. דרך אגב, הנושא הזה נמצא עדיין בוויכוח, ואני מקווה שלקראת סוף השנה, כאשר המכרז יקבל צורה אחרת ויסתיים בסוף החודש הזה, ב-31 בדצמבר, אנחנו נראה כמה פניות תהיינה וכמה אנשים ייגשו למכרז. אני מאמין ומאוד מאוד מקווה, שבסופו של דבר יימצא פתרון לבעיה הזאת הכואבת, שהיא לא רק בנפה אחת אלא בהרבה מאוד מקומות בארץ. תודה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מחכה לתשובה הזאת כבר הרבה זמן. אני מודה לך, אדוני השר. השאילתא הוגשה בי' באב תשס"ז, 25 ביולי 2007, ומאז אתה, אדוני השר, מעדכן את מליאת הכנסת בתשובה לשאילתא על ההתפתחות שהיתה בבית-המשפט. אני רוצה בכל זאת לשאול אותך מה המצב היום, ברגע זה שאנו מדברים, עם האשפוז הסיעודי של אלה שזקוקים לאשפוז סיעודי מחוץ לנפת פתח-תקווה. מה עושים אתם?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אכן יש בעיה. מחוץ לנפת פתח-תקווה אין בעיה. אנחנו מדברים על נפת פתח-תקווה, שבה נמצאים 28 בתי-חולים סיעודיים, מתוכם ארבעה זכו במכרז. היות שלפי הפסק אי-אפשר להפנות מחוץ לנפת פתח-תקווה, חולה שהוא תושב פתח-תקווה וזקוק למקום חייב להסתייע בארבעת המקומות האלה שיש בהם מיטות ואין בעיה. הבעיה היא, שאותם 28 בתי-אבות שלא ניגשו למכרז ושלא יכולים לקבל חולים על-ידינו, אנחנו לא יכולים להפנות אליהם בתוקף הצו, בתוקף המכרז. היות שחלו שינויים גם בהגשה וראינו שהפיילוט הזה, במירכאות כפולות ומכופלות, של המכרז בפתח תקווה נחל אכזבה גדולה, ערערנו והתקיימו הרבה מאוד דיונים במשרד החשב הכללי של האוצר. השיחות היו קשות ביותר. אני מקווה, כפי שאמרתי, שנגיע לפתרון לקראת ה-31 בדצמבר. אני מקווה שהדבר הזה ימצא את פתרונו. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1504 של חבר הכנסת משה גפני: הקמת בנק חלב אם בישראל.
1504. הקמת בנק חלב-אם בישראל
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר הבריאות
ביום ה' בחשוון התשס"ח (17 באוקטובר 2007):
בעבר היו הצעות למסד בחקיקה בנק חלב-אם בישראל ואף פורסם כי משרדך תומך ומקדם זאת.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה לזירוז העניין?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת משה גפני שואל בקשר למיסוד בנק חלב-אם בישראל.
1–2. האפשרות להקמת בנק חלב-אם והמשמעויות המעשיות והכלליות נבדקו בוועדת מומחים במשרד הבריאות, בהשתתפות נציגי ציבור ונציגי איגודים מקצועיים.
הרקע לכך הוא ההכרה שיש יתרונות לחלב-אם הניתן מאם תורמת לתינוקות שאינם מסוגלים לינוק מאמם, בעיקר לפגים. מנגד, תרומת חלב-אם לתינוק אחר באופן בלתי מבוקר כרוכה בסיכון להדבקה במחלות זיהומיות, כולל איידס.
הסדרת התרומות של חלב-אם – עם הגדרות מתאימות והתניות של מי יכולה לתרום, ואילו תינוקות מתאימים לקבל תרומה, הבטחת הסטריליות של החלב, תנאי הלקיחה, שימור, הובלה ואספקה – צריכה להיות על בסיס בנק חלב-אם, עם ציוד מתאים, כוח-אדם ומערך בדיקות. העלות של פעולות אלה על-פי סטנדרטים מקובלים בארצות מפותחות הן 200-150 דולר לליטר חלב-אם אחד. היתרון הבריאותי מאספקת חלב-אם הוא בעיקר לפגים קטנים, אך הוא פחות מהיתרון של יניקת חלב-אם מקורי.
לאחר שנבדקו כל ההיבטים והוגדרו התנאים והדרישות המקצועיות להקמת בנק חלב-אם, הוחלט כי לנוכח העלויות הגבוהות והיתרונות המוגבלים, אין הצדקה למימון ציבורי מלא של שירות זה.
לעומת זאת, אם תבוא הצעה של ספקי בריאות אחרים, מבטחים או פרטיים – קרי קופות-החולים או בתי-חולים כאלה ואחרים – להקמת בנק חלב-אם, משרד הבריאות ינחה את היזם לגבי הדרישות המקצועיות והסטנדרטים המתאימים להקמתו. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, תודה על התשובה. אני מחזיק פרוטוקול של משרד הבריאות מא' באלול תשס"ה, 5 בספטמבר 2005, בנושא בנק חלב-אם. אין מסקנות שהשר מצביע עליהן. היה מדובר שתתקיימנה ישיבות נוספות, ונדמה לי שישיבות נוספות לא התקיימו.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
לא התקיימו.
משה גפני (יהדות התורה):
כנראה לא התקיימו, כי כתוב שהפגישה הבאה תתקיים ביום ג', 1 בנובמבר, כלומר קבעו ישיבות נוספות. נראה שבגלל העלות הגבוהה יכול להיות שהישיבות הנוספות לא התקיימו. יש שתי הצעות חוק, אחת של חברת הכנסת לשעבר נעמי בלומנטל ואחת – בכנסת הנוכחית חברת הכנסת אסתרינה טרטמן הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חלב-אם; שלא לומר שתינוקות ופגים זקוקים לחלב כמציל חיים – יש דברים שגם עוסקים בהצלת חיים, אבל גם בבריאות התינוק. האם לא הגיע הזמן לבדוק את הנושא מחדש, גם בהתייחסות לחקיקה שמנסה להיות כאן וגם בהתייחסות לגופו של עניין? האם יש אפשרות, בלי להזדקק לתקציב הגבוה, כפי שהצגת, כבוד השר, לפתור את הבעיה הזאת, לפחות בחלק מהמקרים?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אני אבדוק את הנושא הזה, אם אכן התקיימו ישיבות בעניין זה, ואם לא, אני איזום פגישה ונקיים עוד רוויזיה לדיון נוסף בנושא הזה. אדווח לך אחר כך. אם יהיה צורך לקיים דיון נוסף נדאג לכך. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1513 של חבר הכנסת יצחק וקנין – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1513. ביטוח בריאות לתושבים חוזרים
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר הבריאות
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
פורסם כי לישראלים ששבים משהות ארוכה בחוץ-לארץ אין זכויות רפואיות וביטוח רפואי כמה חודשים לאחר שובם.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע?
3. האם שלילת הזכויות היא לכל השבים או רק לחלקם?
4. לכמה חודשים נשללת הזכות?
5. מה ייעשה לביטול מדיניות זו?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–4. סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב תושב חוזר שלא עמד בתשלום דמי ביטוח בריאות כסדרם במשך שהותו בחוץ-לארץ, או שניתקה זיקת תושבותו לישראל בעת שהותו בחוץ-לארץ, בתקופת המתנה – חודשיים כנגד כל שנת היעדרות – או לחלופין בתשלום מיוחד שניתן לשלם על-פני שישה חודשים.
בשנת 2005 יזמה הממשלה הקלות שונות בהסדר. בין היתר, הופחת התשלום המיוחד, והוא עומד היום על 8,730 ש"ח במקום כ-58,000 ש"ח לפי החוק המקורי, משך תשלומו קוצר משנה לחצי שנה ותקופת ההמתנה המרבית קוצרה מ-24 ל-18 חודשים.
לרגל שנת ה-60 למדינה יזם משרד הקליטה הסדר שלפיו יוחזר סכום התשלום המיוחד לתושבים חוזרים שיוכרו ככאלה על-ידי משרד הקליטה, השבים ארצה בין 1 בנובמבר 2007 ל-31 באוגוסט 2009 והתחילו לשלם את התשלום המיוחד בין 1 בנובמבר 2007 ל-31 בדצמבר 2008.
5. בשלב זה לא עומדת על הפרק הצעה לתיקון נוסף של החוק בנושא.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1537 של חבר הכנסת דוד אזולאי – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1537. תרופות לחולי סרטן
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הבריאות
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
לחולי סרטן מתקדם מסוג "גיסט" דרושה תרופה ששמה "סוטנט" במינון של 50 מ"ג ליום לכמה שבועות ברציפות. עלותה לכל הטיפול היא מעל 30,000 ש"ח. התרופה אינה בסל הבריאות. נאמר לי שחברי קופה בדרגת עדיפות זכאים למימון התרופה.
רצוני לשאול:
1. מדוע התרופה אינה בסל הבריאות?
2. מה יעשו חולים הזקוקים לתרופה זו?
3. מה ייעשה להכללתה בסל?
4. אלו תרופות נוספות לחולי סרטן אינן כלולות בסל?
תשובת שר הביטחון יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. "סוטנט" היא תרופה חדשה אשר נרשמה בישראל רק בשנת 2007. הוגשה בקשה להכללה שלה בעדכון סל שירותי הבריאות לשנת 2008.
2. את התרופה ניתן לקבל במימון פרטי כבר כיום. כדי לקבל טיפול בתרופה במימון ציבורי, לצערנו ייאלצו החולים להמתין להחלטת הוועדה הציבורית ולאישור ממשלת ישראל אם התרופה תיכלל בהרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2008, בהתאם לתקציב המדינה לשנת 2008, כפי שתאשר הכנסת בקרוב.
3. התרופה תועלה לדיון בוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות, שהחלה בעבודתה בימים האחרונים.
4. השנה יש כ-60 תרופות למחלת הסרטן המועמדות להכללה בסל. במידת הצורך אשמח להעבירן. ייתכן שיש תרופות נוספות לטיפול בסרטן שאינן בסל, אך לא הוגשו להכללה בסל. כמו-כן אבקש להדגיש כי חלק מהתרופות המופיעות ברשימה זו כלולות בסל להתוויות אחרות, כלומר למצבים רפואיים אחרים מאלו שהוגשו להכללה בסל לשנה זו.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1540 של חבר הכנסת גדעון סער: הוראות נסיעה בכיסא גלגלים ממונע.
1540. הוראות נסיעה בכיסא גלגלים ממונע
חבר הכנסת גדעון סער שאל את שר הבריאות
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
נודע לי כי משרד הבריאות מפיץ לאזרחים הזקוקים לכיסא גלגלים מסמך התחייבות הנקרא "התחייבות לנסיעה בטוחה ושמירה על הכיסא הממונע", שהנכה נאלץ לחתום עליו, וכולל סעיפים המחייבים אותו להימנע ממעבר בדרכים לא סלולות, מנסיעה בגשם ובכביש רטוב ועוד.
רצוני לשאול:
1. האם הדבר נכון?
2. אם כן – מה ייעשה להקלה על אזרחים בעלי כיסא גלגלים?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
1–2. משרד הבריאות העביר לעת עתה את ההוראות לנסיעה בטוחה ושימוש נכון בכיסא גלגלים ממונע אך ורק לאזרח אחד, אשר לצערנו אכן הנזקים הכבדים לכיסא שברשותו נגרמו משימוש לא סביר, לא מתאים להוראות נסיעה בכיסא ממונע ובניגוד להוראות אשר הונפקו על-ידי נציג החברה בישראל. משרד הבריאות אחראי לביצוע תיקונים בכיסאות ממונעים לזכאים מטעמו עם סיום תקופת האחריות שחלה על הספק. הוראות נסיעה בכיסא ממונע ניתנות על-ידי היצרנים כדי לשמור על תקינות הכיסא ועל בטיחותו של המשתמש.
עם זאת, המשרד בהחלט פועל להוצאת מסמך שיופץ לכלל ציבור הנכים ובו הנחיות והוראות לשימוש נכון ונסיעה בטוחה בכיסא ממונע. הכנת המסמך תיעשה על-ידי המשרד בשיתוף נציגי הנכים. כיסא ממונע מיועד לנסיעה בבית ובסביבה הקרובה, ואינו אמור לשמש תחליף לניידות ברכב. אכן, יש מגבלות לאופן השימוש בו, לפי הוראות היצרנים. אכן, יש להימנע, ככל שניתן, מנסיעה ברטיבות, לנוכח הנזק העשוי להיגרם לחלקיו החשמליים של הכיסא מחדירת מים. הנסיעה ברטיבות עשויה לגרום להחלקה ולסכן את הנכה עצמו, וכך גם נסיעה בשיפועים חדים, עלייה על מדרכות שלא בכביש מתאים, העלולה לגרום להתהפכות, וכיוצא בזה.
משרד הבריאות מחויב לנהוג באופן אחראי כלפי ציבור הנכים, וכן אחראי לכספי הציבור, שמהם נרכשים כיסאות ממונעים בעלויות גבוהות מאוד. נכה המקבל סיוע מכספי הציבור לרכישת הכיסא מחויב אף הוא לנהוג באחריות בציוד המופקד בידיו ולשמור על תקינותו. עלויות גבוהות הנחוצות לתיקון נזקים שניתן היה להימנע מהם בקלות פוגעות, בסופו של דבר, בציבור הנכים כולו.
משרד הבריאות מכיר בכך שנזקים נגרמים לעתים גם משימוש סביר, ומשתדל לתת מענה נאות לצורכי הפונים ולמצוא פתרונות מתאימים, אולם המשרד לא יוכל להישאר אדיש למקרים של גרימת נזק באדישות וברשלנות חמורה או משימוש בלתי סביר בציוד שסופק על-ידו.
אם מותר לי להוסיף משפט אחד, חבר הכנסת סער, אני מכיר את המקרה הספציפי הזה ונפגשתי עם האדם שלוש פעמים. הוא מעמיד את עצמו כדובר נכים, והוא זקוק לעגלה זו לא רק לצרכיו האישיים, אלא גם לפעילותו הציבורית למען הנכים. זה בהחלט לגיטימי וצריך לברך על כך. אבל כמה פעמים אפשר לתקן עגלה חדשה שמקבל נכה כזה? כמה תיקונים אפשר לעשות וכמה קלקולים יכולים להיגרם לעגלה כזאת? פעם אחת, שתיים, שלוש, ארבע. אחרי הפעם הרביעית – רק אז ביקשו ממנו לחתום. אדוני, עד כאן. אנחנו רואים בעליל שיש גרימת נזק לעגלה – אני לא רוצה להגיד במתכוון, אבל זה לא קורה אצל אחרים. עובדה שהוא המקרה היחיד. אוסיף עוד משהו לנושא הזה שקצת ירגיז כמה חברים – – –
גדעון סער (הליכוד):
את מי הוא ירגיז?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
את כולנו, כי הוא מביא דוגמה מעגלה אחרת שהוא ניפק למישהו אחר, והוא אומר: אנא, אדוני השר, תסתכל על העגלה הזאת. העגלה הזאת יותר טובה משלי, זאת שתוקנה כבר ארבע, חמש פעמים, והוא קיבל אותה תקינה, חדשה כדת וכדין, בהתאם לזכאות שלו. אז יש פעמים, רבותי, שחברי הכנסת חייבים להיות אובייקטיבים מבחינה זו. זכותו להתלונן בפני חבר כנסת זה או אחר בכתב, בעל-פה. זאת זכות של כל אחד ואחד, זכות אלמנטרית, דמוקרטית. אבל צריך גם לדעת לפני ולפנים את כל הסיבות שהובילו והביאו את המקרה הספציפי הזה למה שהביאו. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אנצל את זכות השאלה הנוספת רק לומר, מה שהטריד אותי כאשר ראיתי את המסמך, שלא מאלצים את הנכים לחתום על מסמכים דרקוניים לגבי דבר שבראיית האינטרס הכללי – היכולת שלהם לנוע ולתפקד בחברה. הדברים שאדוני אמר, בפרט שהכנת המסמך תיעשה בשיתוף עם נציגי הנכים, מניחים את דעתי בכך שלא יהיה דבר שלא יהיה בהידברות אתם – דהיינו שיהיה שרירותי – ואני מקווה שגם התוצאה תשקף את זה.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
תודה רבה. דרך אגב, רק לפני ארבעה ימים ישבתי עם נציגות הנכים – גם בנושאים כגון אלה, כולל עגלות.
גדעון סער (הליכוד):
תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1560 של חבר הכנסת גדעון סער: ביטול השתתפות הביטוחים המשלימים של קופות-החולים בתרופות שאינן בסל הבריאות.
1560. ביטול השתתפות הביטוחים המשלימים של קופות-החולים בתרופות שאינן בסל הבריאות
חבר הכנסת גדעון סער שאל את שר הבריאות
ביום כ"ו בחשוון התשס"ח (7 בנובמבר 2007):
הביטוחים המשלימים שמציעות קופות-החולים מחייבים המתנה של שנתיים לזכאות לתרופות נגד סרטן שאינן כלולות בסל הבריאות. לאחרונה הודיע שר הבריאות כי רצונו לבטל את השתתפות הביטוחים המשלימים של קופות-החולים בתרופות שאינן בסל הבריאות. ואולם נודע לי כי קופות-החולים ממשיכות בפרסומיהן לרכישת ביטוחים משלימים, כגון ביטוח "פלטינום" של קופת-חולים כללית.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם יוחזרו למבוטחים הכספים ששולמו?
3. מה בדבר מבוטחים שהשלימו את תקופת זכאותם?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
1. קופות-החולים ממשיכות בפרסום תוכניות השב"ן, שכן פרק התרופות מצילות חיים – האמור להתבטל – הוא פרק אחד בלבד מתוך תוכנית רחבה לשירותי בריאות נוספים, הכוללת פרקים אחרים בתחום הבריאות. יש לציין כי כל הקופות מפרסמות שיש כרגע הצעה לביטול השב"ן, אולם היא טרם אושרה בכנסת ישראל.
אני שמח לבשר שהיום בוועדת הכספים הדבר הזה מוצא – אני מקווה – את פתרונו, כך שבנושא הזה כבר ברור לחלוטין שביטול השב"נים הוא עובדה מוגמרת.
2. זו אחת השאלות שהמחוקק צריך לתת לה מענה במסגרת הדיון בביטול פרקים אלו. אני אמרתי – העניין הזה נגמר בוועדת הכספים היום.
גדעון סער (הליכוד):
אבל האם הכוונה היא שיחזירו למבוטחים את הכסף?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אני אמשיך.
3. לתוכניות נקבעו הוראות מעבר במקרה שיבוטלו, ובהן נקבע מפורשות כי כל מי שהשלים את תקופת האכשרה, יקבל את מלוא הזכויות כאורך תקופת האכשרה, דהיינו 24 חודשים. מבוטח שיקבל תרופה בתוך תקופה זו יהיה זכאי להמשיך ולקבל את התרופה כרצף טיפולי גם לאחר ביטול התוכנית ועד להכללתה בסל הבריאות.
בהחלטה שהתקבלה היום בוועדת הכספים נאמר, עד כמה שאני זוכר – לא יוחזר הכסף ששולם עד כה עד למועד שבו החבר שילם או היה חבר בביטוח המושלם, או ה"פלטינום", וכו' וכו'. אבל אנשים ששילמו ונזקקו לשירות רפואי כזה או אחר – והתחילו לקבל אותו – ימשיכו לקבל אותו לתקופה של 24 חודשים.
גדעון סער (הליכוד):
אני מבין, אדוני השר, שמי שהשלים – יקבל את זה לאורך תקופת האכשרה. את הנקודה הזאת הבנתי.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
נכון. 24 חודשים.
גדעון סער (הליכוד):
אני רוצה לשאול לגבי זה שלא השלים את תקופת הזכאות, אבל שילם. האם הוא יקבל בחזרה את הכסף שהוא שילם?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
לפי ההחלטה של ועדת הכספים היום הוא לא יקבל את הכסף שלו בחזרה, כי בסופו של דבר, גם אם אתה או אני מבטחים רכב, ובסוף השנה לא קרה שום אסון לרכב שלי ולא היתה תאונה או פריצה בדלת, או לא הייתי חולה בכלל – אם אני הפסקתי, או הופסק לי הביטוח, האם אני יכול לבוא ולהגיד: היות שלא ניצלתי את הביטוח, תחזירו לי את הכסף? אין דבר כזה בתורת הביטוח.
גדעון סער (הליכוד):
אני מבין. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1564 של חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1564. זיהום במקורות המים
חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר הבריאות
ביום כ"ו בחשוון התשס"ח (7 בנובמבר 2007):
ב"הארץ" פורסם ב-28 באוקטובר 2007 כי דוח של משרד הבריאות מוסר שגילוי ריכוזים חריגים של חנקן במקורות השתייה הביא לפסילת כשליש ממקורות אלה, שרובם באזור המרכז.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – אילו צעדים ננקטו למניעת הזיהום?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הכתבה ב"הארץ" מסתמכת על דוח של משרד הבריאות שסיכם את נתוני איכות המים במקורות המים השונים בשנים 2001–2005. מתוך יותר מ-1,000 מקורות מי שתייה נפסלו בהוראת משרד הבריאות כ-90 מקורות, שהם 9% מכלל המקורות. 46 מקורות נפסלו בגלל ריכוזי חנקות גבוהים, ורובם אכן באזור המרכז.
2. מקורות מזוהמים טופלו – על-ידי סינון, מיהול, התפלה ועוד – או נסגרו, כך שהמים המגיעים לברזי התושבים טובים מאוד. מניעת הזיהום, הכוללת אכיפה על מפעלים מזהמים, תחנות דלק, חקלאים וכו', היא באחריות המשרד להגנת הסביבה ורשות המים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1566 של חבר הכנסת אריה אלדד – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1566. תשלום על קבלת מידע על תלמידים
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר הבריאות
ביום כ"ו בחשוון התשס"ח (7 בנובמבר 2007):
באפריל 2007 הופרטו שירותי הבריאות לתלמיד והועברו לידי האגודה למען שירותי בריאות הציבור.
האגודה דורשת מההורים בעד קבלת מידע על תלמידים תשלום בסך 300 שקל, לעומת 60 שקל שדרש משרד הבריאות בעבר בעד אותו שירות.
רצוני לשאול:
1. האם נעשה הדבר על דעת משרדך?
2. מה היא הסיבה להפרש הגבוה?
3. מה ייעשה להפחתת הסכום?
4. מדוע נדרש סכום כזה כדי לקבל עותק של פנקס חיסונים?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הדבר לא נעשה על דעת המשרד.
2–4. תעריפון משרד הבריאות מ-1 ביוני 2007 קובע מחיר מרבי לאיתור ולהעתקה של מסמכים מרשומה רפואית בסכום של 68 שקל לאיתור והעתקה של מסמכים עד עשרה עמודים, ו-1 שקל עבור כל שני עמודים נוספים.
בעקבות השאילתא הובהר לאגודה למען שירותי בריאות הציבור כי הסכום שהיא גובה אינו מקובל על המשרד, וכי עליה להתאים את הסכום לסכום הקבוע בתעריפון המשרד.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1598 של חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1598. חיידקים אלימים
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר הבריאות
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
דוח חדש שפורסם בארצות-הברית מגלה כי אלפי אמריקנים מתו בשנת 2005 מחשיפה לחיידק האלים "מרסה".
רצוני לשאול:
1. האם החיידק נמצא גם בישראל?
2. האם תושבי ישראל חשופים לחיידק כלשהו?
3. אילו מחלות זיהומיות נפוצות בישראל?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. החיידק מצוי בישראל והוא אחד המזהמים העיקריים הגורמים לזיהומים הנרכשים בבתי-חולים ובמוסדות אשפוזיים אחרים בארץ. החיידק גורם למגוון מחלות, כגון זיהומי עור קשים, זיהומי עצמות, אלח דם – זיהום המתפשט דרך מערכת הדם – זיהום של מסתמי הלב, דלקת ריאות, זיהומים לאחר ניתוחים ועוד מחלות רבות. שיעור ה"מרסה" בכלל החיידקים ממשפחה זו מגיע, על-פי דיווח מהארץ לרשת האירופית למעקב אחר עמידות לאנטיביוטיקה (EARSS), לכ-40% – שיעור מהגבוהים באירופה.
החיידק מצוי לא רק במוסדות אשפוז, ובשנים האחרונות הוא מתפשט גם בקהילה. בארצות-הברית הדבר הפך למגפה של ממש באוכלוסיות מסוימות, שבהן החיידק נמצא ב-7% מהאנשים הבריאים, והחיידק גורם ל-50% מהפניות למיון בשל זיהומי עור. באירופה ובישראל החיידק התפשט בקהילה במידה פחותה בהרבה מאשר בארצות-הברית, אך כבר מופיעות התפרצויות בקהילה גם באירופה. המחקר האחרון על התפשטות החיידק מחוץ למוסדות אשפוז בישראל נערך לפני כשלוש שנים. אז נמצא החיידק בחמישה מתוך כ-3,000 נבדקים בריאים – שיעור נשאות של 1.5 לכל 1,000 תושבים.
2–3. המחלות הזיהומיות העיקריות הנרכשות במשך האשפוז: דלקת ריאות, זיהום בדרכי השתן, אלח דם – זיהום המגיע למערכת הדם – זיהום בפצע ובאתר הניתוחי, זיהומים של מערכת העצבים המרכזית, בעיקר לאחר ניתוחים – זיהומי עצם ומשתלים. מקובל בעולם כי בין 5% ל-10% מהמתאשפזים רוכשים זיהום במשך אשפוזם, וכי למעלה מ-50% מזיהומים אלו ניתנים למניעה על-ידי שמירה על כללי מניעה נכונים.
החיידקים העיקריים הגורמים מחלות אלו הם חיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיות, אשר מקורם בדרך כלל במוסדות אשפוזיים. זיהומים מחיידקים אלו אינם נמנעים על-ידי טיפול אנטיביוטי הניתן לפני ניתוחים כדי למנוע זיהומים. קשה לטפל בזיהומים מחיידקים אלו בשל עמידותם לתרופות אנטיביוטיות רבות.
כדי להתמודד עם בעיית העמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה בבתי-חולים הקים משרד הבריאות יחידה ארצית למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה. יחידה זו מנחה את בתי-החולים כיצד למנוע את התפשטות החיידקים העמידים מחולה לחולה. בחודשים הראשונים לפעילותה התמקדה היחידה בעיקר בבלימת חיידק הקלבסיאלה העמיד, והביאה בתוך כמה חודשים לבלימת ההתפרצות ולירידה של 50% במספר החולים הרוכשים זיהום של חיידק זה, על-ידי שינוי שיטות העבודה בבתי-החולים ויצירת בידוד ברמה גבוהה של חולים הנושאים חיידק זה. שינוי זה הושג על-ידי חקירת התפשטות החיידק בשיטות של אפידמיולוגיה מולקולרית, הפצת הנחיות לטיפול בנושא, הדרכת צוותים, קבלת מידע יומי מבתי-החולים, ביקורת יומית על דיווחי בתי-החולים ומתן משוב, וביקורים והדרכות בבתי-החולים.
מודל התמודדות מוצלח זה יתורגם בשנה הקרובה לחיידקים אחרים ולנושאים נוספים. לצורך זה מתוכננת יצירת מאגר נתונים ארצי על עמידות חיידקים "חדשים" לאנטיביוטיקה, ניתוח בזמן אמיתי של נתונים אלו כדי לגלות מוקדם תופעות של חיידקים מאיימים ופיקוח על מניעת התפשטות החיידקים בבתי-חולים ובמוסדות אשפוז אחרים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1626 של חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1626. חיסון ילדי אשדוד
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר הבריאות
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
קיבלתי מידע על אי-ביצוע חיסונים לילדי כיתות א' באשדוד ועל מחסור בנתונים מדויקים במשרדך על מקבלי החיסונים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם כל ילדי אשדוד קיבלו את החיסונים הנדרשים?
3. האם משרדך מעודכן כראוי בנושא?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. בשנת הלימודים תשס"ז, עד חודש אפריל 2007, השירות לתלמיד היה באחריותו ובהפעלתו הישירה של משרד הבריאות. על-פי דיווח לשכת הבריאות המחוזית אשקלון, חוסנו 2,911 תלמידי כיתות א' בחיסון MMR מתוך 3,429 תלמידים – 85%. כמו כן, חוסנו 82% מתלמידי כיתות ב' בחיסון נגד בוסטריקס ו-73% מתלמידי כיתות ח' בחיסון DT.
האגודה למען שירותי בריאות הציבור, בניהולו של מר יהודה כהן, החלה להפעיל את השירות ב-11 באפריל 2007. על-פי דיווחים שנתקבלו מהם, חוסנו מתאריך זה ועד לסיום שנת הלימודים 328 תלמידים בחיסון MMR, 452 תלמידים בחיסון נגד בוסטריקס ו-351 תלמידים בחיסון DT. לא ברור מהדיווח אם מדובר בחיסוני שגרה או בהשלמות.
הדיווח לגבי ביצוע הפעילויות שהתקבל בלשכת הבריאות באשקלון, כמו בכל הארץ, הוא חלקי, לכן לא ניתן לחשב את שיעור הכיסוי.
3. א. מהקיץ האגודה למען שירותי בריאות הציבור מושכת תרכיבי חיסון ישירות מחברת "שראל", ולא באמצעות לשכות הבריאות. משרד הבריאות מאשר את הזמנות הספק לחיסונים, כך שיש בידו מידע על כמויות שנמשכו מחברת "שראל". המידע לא נמצא בלשכות הבריאות; ב. מכיוון שמערכת החיסונים היא ארצית, לא ניתן בשלב זה לדעת באילו מקומות בוצעו החיסונים ולכמה תלמידים; ג. בשנת הלימודים תשס"ח, כמתחייב מההסכם, הספק אמור לדווח ב-31 בדצמבר 2007, ב30- במרס 2008 וב-15 ביולי 2008; לשנת הלימודים תשס"ז התקבלו דיווחים על ביצוע חיסונים. לא ניתן פירוט אם מדובר בחיסוני שגרה או השלמה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1650 של חבר הכנסת חיים אמסלם – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1650. חיסון נגד חצבת במגזר החרדי בירושלים
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר הבריאות
ביום י"א בכסלו התשס"ח (21 בנובמבר 2007):
פורסם כי מחלת החצבת התגלתה בציבור החרדי בירושלים וכי משרד הבריאות אינו עושה די להגדלת המודעות בקרב הורים ובעלי סיכון.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – כמה חולי חצבת התגלו בירושלים ב-2007, וכמה מהם חרדים?
3. מה נעשה להגברת המודעות בציבור החרדי בעניין זה?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. מאז תחילת חודש אוגוסט שנה זו ועד מועד כתיבת התשובה דווח ללשכת הבריאות המחוזית על 295 מקרי תחלואה בחצבת במחוז ירושלים – כשני-שלישים מהם בעיר ירושלים, כשליש בעיר בית-שמש, ומקרים בודדים היו גם בעיר ביתר-עילית. כל המקרים, פרט לתשעה, הם בקרב אנשים המשתייכים לקהילות חרדיות בערים הנדונות, כולם אינם מחוסנים, וחלקם הגדול משתייכים למשפחות ולומדים במוסדות חינוך אשר הוריהם ומנהליהם סירבו לשתף פעולה עם צוותי הבריאות של לשכת הבריאות המחוזית ולא נענו להמלצותיהם – חיסון מהיר של המגעים.
3. אחיות לשכת הבריאות המחוזית וטיפות-החלב מבצעות חקירות אפידמיולוגיות בעקבות כל מקרה מדווח, פונות אל המשפחות, אל הגננות, אל מנהלי תלמודי-התורה ובתי-הספר שבהם אותרו מקרים ומפנות את המגעים לקבלת חיסון. כמו כן, נעשה איתור אקטיבי של משפחות המשתייכות לקהילות הנ"ל ואשר לא חיסנו מעולם את ילדיהן. כל אלו, קטנים וגדולים כאחד, מוזמנים לקבל חיסון חינם אין כסף בטיפות-החלב הסמוכות למקום מגוריהם או בלשכת הבריאות המחוזית. במקביל, נערכות שיחות עם רבנים בעלי השפעה בקהילות החרדיות, וכן מפורסמות קריאות לקבלת החיסון באמצעי התקשורת – עיתונות ורדיו – של הקהילות החרדיות.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1655 של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1655. מימון התמחות לעבודה במעבדות רפואיות
חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שאל את שר הבריאות
ביום י"א בכסלו התשס"ח (21 בנובמבר 2007):
תקנה מ-2006 של משרד הבריאות קובעת, כי על עובדי מעבדה רפואית – לבורנטים – להתמחות במשך מאות שעות ללא מימון משרד הבריאות. מנהלי המעבדות אינם קולטים את הלבורנטיות מחוסר תקציב. לכן, מי שאינו מוכן להתמחות ללא שכר, הוא מובטל או עבר הסבה מקצועית.
רצוני לשאול:
1. מדוע הופסק המימון?
2. האם תשונה התקנה ומתי?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בפברואר 2006 נכנסו לתוקף תקנות חדשות הנוגעות לעובדי המעבדות הרפואיות. על-פי תקנות אלה – תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות) (תיקון), התשס"ה–2004 – תושבי מדינת ישראל בעלי ההשכלה המתאימה המבקשים תעודת הכרה כעובדי מעבדה רפואית, נדרשים להמציא אישור על עבודה במעבדה רפואית מוכרת באחד מהתחומים המטולוגיה, ביוכימיה או מיקרוביולוגיה, במשך 1,200-600 שעות, לפי העניין, וכן לעמוד בהצלחה בבחינה ממשלתית במעבדנות בכתב.
למשרד הבריאות אין תקציב למימון עבודה זו, וגם בעבר לא השתתף משרד הבריאות במימון תקופות השתלמות או עבודה במעבדות לצורך קבלת התעודה. עם זאת, בעבר הסכימו מנהלי המעבדות הרפואיות לקבל את המשתלמים לעבודה במעבדה בהתנדבות, ומצדם, השקיעו רבות בהכשרתם המקצועית.
לאחר שבעלי מקצועות רפואיים – עובדי מעבדה רפואית ואחרים – שהשתלמו בהתנדבות, הגישו תביעות שכר על עבודתם בתקופה זו לבתי-המשפט וזכו בעתירותיהם, סירבו מנהלי בתי- חולים, מנהלי קופות-החולים ומנהלי המעבדות להמשיך ולקבל משתלמים להכשרה במעבדותיהם, שכן גם להם אין תקציבים המיועדים למטרה זו.
2. לפיכך, נוצר צורך לתקן את התקנות, מתוך תקווה שהשינויים יאפשרו למבקשי התעודה לעמוד בדרישות לשם קבלתה. תיקון התקנות בנושא הוא בשלבי חקיקה אחרונים, ואנו מקווים כי הן יובאו לאישורה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת בשבועות הקרובים.
למותר לציין כי כל עוד התקנות הנוכחיות בתוקף, חייבים הכול לעמוד בדרישותיהן.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1687 של חבר הכנסת דוד טל – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1687. הרעלות מזון
חבר הכנסת דוד טל שאל את שר הבריאות
ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007):
בעיתון "ישראל היום" מ-8 בנובמבר 2007 פורסם כי מאות תלמידים בירושלים לא קיבלו ארוחת הצהריים. בבדיקה אקראית של השירות הווטרינרי היא נמצאה בלתי ראויה למאכל אדם, לאחר שהוחזקה במיניבוס לא ממוזג בטמפרטורה של מעל 40 מעלות.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע רק הודות לבדיקה אקראית של אנשי השירות הווטרינרי נמנעה הרעלתם של כ-500 תלמידים?
3. מה ייעשה כדי שתופעה זו תיפסק?
תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. אכן, מבירור מול המחלקה הווטרינרית בעיריית ירושלים עולה כי בוצעה בדיקה לרכבי הובלת מזון, ובמהלכה נמצא מזון שהוגדר כבלתי ראוי למאכל אדם מאחר שהוחזק בטמפרטורה לא מתאימה.
מניעת הרעלות ממזון היא פעילות חשובה ומבורכת, ומהווה חלק נכבד מהפעילות היזומה של הרשות המקומית באמצעות המחלקות הווטרינריות העירוניות. בכוונת גורמי הפיקוח להגביר את שיתוף הפעולה ואת האכיפה על מפעלי קייטרינג המובילים מזון באופן כללי, ובפרט לאוכלוסיות רגישות כגון אוכלוסיית הילדים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1696 של חבר הכנסת משה שרוני: מחלקות בתי-החולים במחוז הצפון. בבקשה.
1696. מחלקות אונקולוגיות ונוירולוגיות בבתי-החולים בצפון
חבר הכנסת משה שרוני שאל את שר הבריאות
ביום י"ח בכסלו התשס"ח (28 בנובמבר 2007):
בבתי-החולים במחוז צפון אין כיום מחלקות אונקולוגיות ומחלקות נוירולוגיות.
רצוני לשאול:
1. מדוע צריך להעביר חולים הזקוקים לטיפול אונקולוגי או נוירולוגי לבית-החולים "רמב"ם"?
2. מדוע לא מתאפשר טיפול באזור מגוריהם?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
1–2. ברשותכם, להלן התשובה: טיפולים אונקולוגיים הם טיפולים מאוד מאוד מורכבים ודורשים ידע מקצועי מיוחד וציוד יקר שאחזקתו מורכבת ויקרה. לפיכך, מקובל בכל העולם לרכז את הטיפולים בחולים אלה, וגם במקצועות אחרים, במרכזים גדולים. קיום מרכז מתמחה כזה מאפשר ריכוז של ידע, של ניסיון ושל משאבים ומתן טיפול מיטבי לחולים האלה. יצוין כי לא קיימת אי-ספיקה בטיפול, ומרכזי-העל נותנים את המענה בכל המדינה לכל צורכי האוכלוסייה. לאור זאת, אין מקום לפתיחת מרכזי מעקב אונקולוגיים בבתי-חולים שאינם מרכזי-על.
שירות נוירולוגי קיים בכל בתי-החולים. שירות ניתוחי נוירו-כירורגי – נוירו-כירורגיה – זה משהו אחר. גם זה כרוך במורכבות גדולה מאוד, שמתאפשרת אך ורק במרכזים רפואיים גדולים. אי-אפשר להקים – יש בדרך כלל רפואה ראשונה, שהולכים לרופא המטפל במרפאה; יש רפואה שניונית, שהולכים לרופא המקצועי: עיניים, אף-אוזן-גרון, עור, נשים, וכו'; יש רפואה שלישונית, שאנחנו מקבלים אותה בבתי-חולים במחלקות הרגילות, ויש רפואת-העל, שאי-אפשר לפתח אותה בכל אחד מבתי-החולים, וזה קיים בכל העולם.
לכן, השתלת איברים, ניתוחים נוירו-כירורגיים, ניתוחי לב פתוח, מכונים אונקולוגיים מרכזיים – את אלה אפשר לתת אך ורק בידע מקצועי רב, בכישורים מצוינים, בציוד מורכב ביותר, ואלה ניתנים בבתי-החולים הגדולים, בדרך כלל, נכון להיום. נכון שזאת טרחה לאלה שלצערנו הרב זקוקים לשירות כזה – כאשר הם צריכים אותו – אבל אין ספק שהם מקבלים אותו במקומות המקובלים, המקצועיים, כדי לטפל בהם.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת משה שרוני, שאלה נוספת.
משה שרוני (גיל):
אדוני השר, איך תסביר שלתושבי הצפון, שהם מיליון ו-960,000 תושבים – ובתל-אביב 2 מיליונים, ב-40,000 יותר – אין אותן המחלקות שיש בתל-אביב?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
מה עושים אנשי חדרה כשצריכים נוירו-כירורגיה? מה עושים אנשי אילת, דימונה, באר-שבע ואשקלון – – –
משה שרוני (גיל):
לא הבנת את השאלה, אדוני.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אולי. אולי. אולי.
משה שרוני (גיל):
כמה מחלקות נוירו-כירורגיות יש בתל-אביב וכמה יש בצפון – על אותו מספר התושבים?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אתה צריך להביא בחשבון גם את הפיזור.
משה שרוני (גיל):
אותו פיזור.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אתה צריך להביא בחשבון את הריכוז של האוכלוסייה במקום מרכזי. אני לא יכול לקחת אוכלוסייה – – –
משה שרוני (גיל):
אדוני, אם אני אקח גם את המרכז – לא לקחתי את המרכז, לקחתי את תל-אביב, 2 מיליונים; בצפון – מיליון ו-960,000. כמה מחלקות יש בתל-אביב ל-2 מיליונים, וכמה מחלקות יש בצפון על מיליון ו-960,000 תושבים, אדוני?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
בגוש-דן יש שלוש מחלקות נוירו-כירורגיות, יש שלושה מרכזים לניתוחי לב פתוח ויש שני מרכזים להשתלה, בשלושה בתי-חולים: בית-החולים "שיבא", בית-החולים "בילינסון" ובית-החולים "איכילוב". ביתר בתי-החולים אין. ב"אסף הרופא" אין אונקולוגיה כפי שהיא נדרשת. ב"אסף הרופא" – – –
משה שרוני (גיל):
אדוני, בתל-אביב, על 2 מיליונים, יש לך שלושה. בצפון יש לך מחלקה אחת – תסלח לי – על אותו מספר אנשים. אני מדבר על מספר האנשים.
היו"ר יצחק זיו:
סליחה. אני מבקש לתת לשר להשיב ולא לקטוע באמצע. תודה.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
כך זה מקובל בכל העולם, כך מקובל גם במדינת ישראל. אי-אפשר לפזר כל כך הרבה. אנחנו לא נלך עכשיו לסגור מחלקה ב"תל השומר" כדי לתת אותה לבית-החולים "פורייה", כשם שאנחנו לא יכולים לצמצם שירותים כלשהם שניתנים כעת. אם וכאשר יגיע הזמן שגם בצפון ייפתח מרכז רפואי ענק, גדול, שיוכל לתת שירותי-על רפואיים, ייתכן שהדבר הזה יבוא על תיקונו. בשלב הזה, עם כל הכבוד, בבתי-החולים הקיימים, בצפת וב"פורייה", ואפילו בנהרייה, אין אפשרות להקים מחלקות גדולות כאלה, שהן מקצוע על-רפואי. תודה.
משה שרוני (גיל):
לסיכום, תושבי הצפון מקבלים שירות סוג ב' ותושבי תל-אביב מקבלים שירות סוג א'.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
לצערי הרב זאת עובדה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לכבוד שר הבריאות יעקב בן-יזרי.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי, ט"ז בטבת התשס"ח, 25 בדצמבר 2007, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:31.