דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4
נאומים בני דקה 4
יוסף ביילין (מרצ): 5
מאיר פרוש (יהדות התורה): 5
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 6
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 6
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 7
משה גפני (יהדות התורה): 8
מוחמד ברכה (חד"ש): 9
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 10
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 11
בחירת סגן ליושבת-ראש הכנסת 11
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 12
הצעות לסדר-היום 13
דוח האגודה לזכויות האזרח בישראל 13
מוחמד ברכה (חד"ש): 14
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 16
זהבה גלאון (מרצ): 17
דני יתום (העבודה-מימד): 18
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 19
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 20
משה שרוני (גיל): 22
עתניאל שנלר (קדימה): 23
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: 24
דב חנין (חד"ש): 28
הצעה לסדר-היום 29
שוויון אזרחי 29
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 29
מנחם בן-ששון (קדימה): 31
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח–2007 32
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 32
ראובן ריבלין (הליכוד): 36
סילבן שלום (הליכוד): 36
ראובן ריבלין (הליכוד): 39
שר האוצר רוני בר-און: 41
סילבן שלום (הליכוד): 44
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 160 והוראת שעה), התשס"ח–2007 45
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 46
הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 5) (המועצה לביטחון לאומי), התשס"ח–2007 48
השר חיים רמון: 48
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 51
עמירה דותן (קדימה): 53
נסים זאב (ש"ס): 53
יוחנן פלסנר (קדימה): 55
גדעון סער (הליכוד): 56
יואל חסון (קדימה): 57
הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007 59
מיכאל נודלמן (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות): 60
שרה מרום-שלו (גיל): 61
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8), התשס"ח–2007 61
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 62
רן כהן (מרצ): 63
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2007 64
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 64
מנחם בן-ששון (יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט): 66
חילופי גברי בוועדות הכנסת 67
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 67
הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 24), התשס"ח–2007 67
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 68
זהבה גלאון (מרצ): 70
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110), התשס"ח–2007 70
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 71
יואל חסון (קדימה): 73
דיווח משלחת הכנסת על השתתפות בוועידת האו"ם של המדינות החברות באמנת האקלים ופרוטוקול קיוטו 73
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 74
הצעת חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (תיקון), התשס"ח–2007 77
בנימין אלון (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): 78
בנימין אלון (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): 80
הצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 8), התשס"ח–2007 81
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 81
הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 10), התשס"ח–2007 83
יצחק וקנין (בשם ועדת הכספים): 83
יצחק וקנין (בשם ועדת הכספים): 85
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81), התשס"ח–2007 85
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 85
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 87
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85) (נסיעת נכים בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית), התשס"ח–2007 88
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 88
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 6) (עיקור וסירוס של כלבים וחתולים), התשס"ח–2007 91
גלעד ארדן (הליכוד): 91
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20) (חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים), התשס"ח–2007 95
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 95
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 97
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41) (פרסום ממצאים חיוביים), התשס"ח–2007 98
איתן כבל (העבודה-מימד): 99
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 99
נסים זאב (ש"ס): 100
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) (גנבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח–2007 102
אורית נוקד (העבודה-מימד): 103
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 104
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 104
נסים זאב (ש"ס): 105
הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2007 106
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 106
נסים זאב (ש"ס): 107
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 84) (דגימת רוק), התשס"ח–2007 109
נסים זאב (ש"ס): 109
חוב' י"א
ישיבה קפ"ב
הישיבה המאה-ושמונים-ושתיים של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ט' בטבת תשס"ח (18 בדצמבר 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:01
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר אמנון כהן:
הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שני, ט' בטבת התשס"ח, 18 בדצמבר 2007.
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת הכנסת בדבר סדרי הדיון בהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח–2007, הצעת התקציב לשנת הכספים 2008 והצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2008, התשס"ח–2007, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה.
נאומים בני דקה
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים לסעיף הבא: נאומים בני דקה. מי שרוצה – אפשר להצביע.
משה גפני (יהדות התורה):
הצבעתי בעל כורחי.
היו"ר אמנון כהן:
ראשון הדוברים, חבר הכנסת יוסף ביילין, בבקשה.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, המצב במערב הנגב מתחמם ומסלים, והוא מעלה דאגה אצל כולנו. ישראל לא יכולה להמשיך ולאפשר שהתושבים באזור יהיו תחת אש הפצמ"רים וה"קסאמים".
אני שומע כבר הרבה זמן את שר הביטחון מדבר על מבצע צבאי שאו-טו-טו יקרה, ואולי ניאלץ להגיע לשם, הוא אומר, ואני שומע מדבריו – אני מקווה שאני שומע בצדק – שהוא לא מתלהב מזה, כי הוא מבין מה המשמעות של זה. אני מניח שאילו היה מבצע צבאי מאוד כירורגי, עם מחיר לא גבוה, הוא היה מורה לעשות אותו.
אני חושב שהפתרון שאנחנו חייבים לתושבי האזור ולעצמנו הוא להגיע להפסקת אש עם ה"חמאס" בעזה, כפי שהגענו להפסקת אש קודמת אתו, שתכלול גם את החזרתו של גלעד שליט. הדבר הזה מעשי, אפשרי. הממשלה קיבלה איתותים כאלה בשבוע שעבר, ואני קורא לה להיענות לכך בחיוב.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אריה אלדד.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, חיסולו של ראש הזרוע הצבאית של "הג'יהאד האסלאמי" בעזה עלול להגביר את מתקפת ה"קסאמים" על שדרות ויישובי הנגב המערבי. זהו שלב בלתי נמנע, כנראה, במלחמה כאן בארץ-ישראל, ואנחנו מתפללים ומאמינים שבעזרת השם יבואו במהרה השקט והמנוחה על תושבי חבל זה של ארץ-ישראל, התושבים שעומדים שם בגבורה רבה וראויים להוקרה ואהבה.
זה מחריף רק יותר את שאלת המיגון. ראש הממשלה הכריז הכרזה תמוהה: "לא נמגן את עצמנו לדעת". הצהרה זו מוטב היה שלא תיאמר, כי הרי מדובר בפיקוח נפש, ואנחנו צריכים וחייבים למגן את תושבי שדרות. הרי יש ברשותנו מערכת התרעה יעילה המזהה כמעט כל שיגור של "קסאם", וזמן המעוף של כל רקטה מאפשר תפיסת מחסה ומיגון במרחק הליכה. כלומר, מיגון נכון יכול להציל חיי אדם, חיי יהודים. זהו אכן פיקוח נפש. גם אם נציל בכך חיי ילד יהודי אחד, זו הוצאה כספית חיונית וחיובית.
לכן אני קורא לממשלה למגן ולמגן, ויפה שעה אחת קודם.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת שמואל הלפרט.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, בארץ-ישראל יש כמה דרכים להכריז על כניסת השבת. כשהייתי ילד, בשכונה שלי בירושלים היה מישהו שמסתובב עם חצוצרה ומודיע על כניסת השבת. יש אזורים בארץ-ישראל שבהם אומרים "משעמדה החמה בראש האילנות"; ויש אנשים שקוראים את העיתון ורואים שבתחתית עיתון הערב כתוב "כניסת השבת בתל-אביב ובירושלים". לאחרונה נוצרה שיטה חדשה להכרזה על כניסת השבת בארץ-ישראל: מרגע שרואים את הג'יפים של מג"ב עולים להוריד את המתיישבים בחומש, סימן שנכנסת השבת.
זה חמישה חודשים יושבים שם יהודים ומקפידים לעלות להוריד אותם עם כניסת השבת. מובן שלא תופסים אף אחד. הנוער מתפזר בגבעות. לפיכך, מכיוון שיש התרעה ביטחונית ולא רצוי שהמתיישבים שם, בזמן שמתנפלים עליהם הערבים, יהיו עסוקים באכילת צ'ולנט, לוקחים להם את האוכל ונוסעים ומשאירים אותם שם בידיעה ברורה שהשבת נכנסה בלי אוכל.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אופיר פינס-פז.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התפרסם שהמשלוח הראשון של דלק גרעיני רוסי הועבר לכור האירני והנשיא בוש תומך בכך. אינני מתכוון להיות נביא זעם, אבל אני חייב להתריע על הסכנה הנוראה העומדת לפנינו. אנחנו עומדים כיום בפני אותה סכנה שעמד בה העם היהודי עם עלייתו של היטלר לשלטון ועם הכרזתו המפורסמת בוועידת ואנזה על הפתרון הסופי. העולם התייחס לכך בזלזול ובשאט נפש. השתיקה הרועמת של אמריקה ושל מדינות העולם זכורה לי היטב. ההבדל הוא שלהיטלר לא היה נשק גרעיני, ולאחמדינג'אד עלול להיות מהר מאוד נשק אטומי. אנחנו עושים אותה שגיאה שהעם היהודי עשה בשנות ה-40. בעת שמאות אלפים מפולניה ומצ'כוסלובקיה כבר הובאו לאושוויץ, יהודי הונגריה ורומניה עוד חיו באשליות. אנחנו מבכים את ששת המיליונים שנרצחו בשואה, ולצערנו הרב ששת מיליוני היהודים שחיים במדינת ישראל עומדים בפני אותה סכנה, חס ושלום.
הדוח של סוכנות המודיעין האמריקנית הצליח להרגיע רבים מאתנו, אבל אחמדינג'אד בעצמו מצהיר השכם והערב שמטרתו היא השמדתה, חס ושלום, של ישראל. אנחנו חייבים להאמין לו. אנחנו חייבים לצאת מהשלווה ולהזעיק את דעת הקהל כולו.
לצערי הרב, אני כבר עברתי את התסריט הנורא. לכן אני פונה לראש הממשלה, ליושבת-ראש הכנסת, להזעיק את דעת הקהל ברחבי תבל בנוגע לסכנה הנוראה, הקטסטרופה שבפניה עומדת מדינת ישראל, שישה מיליון יהודים, בפעם השנייה במאה הנוכחית.
ואם נגיד שמדינת ישראל בסכנה, אף אחד לא יקשיב לנו. אנו חייבים לומר שכל העולם כולו בסכנה, אז אולי יקשיבו לנו.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת אופיר פינס-פז, ואחריו – חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת הלפרט, זה נאומים עד דקה.
משה שרוני (גיל):
דקה על חשבוני.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשעה שאנו יושבים כאן היום בבניין הכנסת, במליאה, מתקיימת הפגנה שצריכה להעציב את כולנו, של אמני ישראל, שפעם אחר פעם, שנה אחר שנה, צריכים להיאבק על כבשת הרש, על תקציב התרבות של מדינת ישראל, ולאיים, אפילו, שהם לא יהיו שותפים לחגיגות ה-60 למדינה. למה אנחנו מגיעים למצבים המביכים האלה ונותנים לכולם לתמרן אותנו למקומות הבלתי אפשריים האלה?
בזמנו, השרים לבנת ושטרית, כשרי החינוך, הכינו את ההסכם של הממשלה עם התרבות במדינת ישראל, עם מוסדות התרבות. כשאני הייתי שר התרבות במדינת ישראל אני השלמתי את ההסכם הזה והבאתי אותו להחלטת ממשלה, וראש הממשלה אולמרט העביר אותו כהחלטת ממשלה. החלטת ממשלה כזאת חייבת להיות מחייבת, והיא לא התחלה למשא-ומתן כל פעם מחדש על-ידי אגף התקציבים ושר האוצר.
אני קורא לשר האוצר רוני בר-און: אנחנו יודעים שאתה אדם חזק. אל תגרום לנו לחשוב שאתה מתומרן על-ידי אגף התקציבים. את זה יכול להגיד שר אוצר אחר, לא אתה. אתה נושא באחריות ואתה צריך להביא לפתרון, וצריך להפסיק לעשות את התרבות במדינת ישראל בת ערובה לכל הגחמות התקציביות של כל אחד שיש לו מה להגיד בתקציב המדינה. אנחנו מצביעים על זה בשבוע הבא, ואני מקווה שעד אז הסוגיה הזאת תוסר מסדר-היום.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת אופיר, זה היה סגור לחמש שנים ביוזמה שלך. מה נהיה, פרסו את זה עוד פעם?
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
זה היה לחמש שנים.
היו"ר אמנון כהן:
אז למה נוגעים בזה?
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
– – –
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, ואחריו – הדובר האחרון, חבר הכנסת ברכה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, נשיאות הכנסת, יושבת-ראש הכנסת עם נשיאות הכנסת אישרו לי דיון מהיר בוועדת החינוך על כך שבירוחם נתנו מחשבים לכל המורים במערכת החינוך מלבד בחינוך העצמאי, שזה בית-הספר החרדי במקום. המורים בבית-הספר שם לא קיבלו, ואישרו לי דיון מהיר בוועדת החינוך.
מטבע הדברים, מי שצריך להיות בדיון הזה זאת המועצה המקומית בירוחם, שהיא זאת שמונעת מהמורים החרדים את המחשבים. מועצת ירוחם לא הגיעה לדיון בוועדת החינוך. לא שהיא לא הגיעה כי היא נתקעה בפקקים או כי מישהו שם לא הרגיש טוב. היא לא הגיעה בהוראה של ראש המועצה, ראש הוועדה הקרואה בירוחם, שהוא איננו תושב העיר. הוא היה חבר הכנסת. אדוני היושב-ראש, הוא היה מועמד לראשות ממשלה, הוא היה כאן חבר כנסת אתנו.
בביזיון כזה של הכנסת אני לא נתקלתי. דיון מהיר, שעל-פי התקנון הוועדה צריכה לקיים אותו ולהניח את מסקנותיה על שולחן הכנסת, על-פי התקנון. המועצה המקומית בירוחם היא אוטונומיה שאיננה קשורה לחוקי מדינת ישראל, פוגעת בדמוקרטיה, פוגעת בכנסת. אני חושב שהתופעה הזאת, אסור שנעבור עליה לסדר-היום.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת ברכה, בבקשה. לפנים משורת הדין, חבר הכנסת אליהו גבאי יהיה הדובר האחרון.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ועדת הכספים עוסקת זה כמה ימים, במסגרת חוק ההסדרים, בנושא הבריאות ובמה שנקרא תרופות מצילות חיים. אבל, אחת הטענות הביזריות המדהימות שנשמעו בבית הזה היא שמשרד האוצר מבקש להוציא את התרופות מצילות החיים מהשב"ן, שירותי בריאות נוספים, על מנת לייצר שוויון. ידוע ש-70% מהאוכלוסייה נמצאים בתוך הביטוחים הרפואיים המשלימים ו-30% לא. המחשבה ההגיונית היתה שהתרופות האלה יעברו לסל הבריאות הבסיסי ואז יהיה שוויון. אבל השוויון של משרד האוצר הוא דווקא להוציא אותם מהשב"ן ושאף אחד מהאזרחים לא ייהנה מהתרופות האלה. ייהנה – במירכאות כפולות ומכופלות, כמובן.
אני חושב שלדבר הזה אין אח ורע. מה שהתנהל היום בוועדת הכספים – היה מאוד חשוב שהיתה הסכמה מקיר לקיר. הדבר הזה לא ייתכן, והמגמה – ואני מקווה שהקואליציה, ואני קורא לראש הממשלה וליושבת-ראש הכנסת שלא לאפשר מצב שמשרד האוצר יתחפר בעמדתו ויפגע בציבור שלם, אלא דווקא ללכת לכיוון של עדכון סל הבריאות ב-2%, ואז כל האזרחים יוכלו – מי שיצטרכו, כמובן – לקבל את התרופות האלה כדי להציל את חייהם, או את התרופות החיוניות הנדרשות.
אבל להשוות בין האזרחים בכיוון של הרעת מצבם או לקרב לאותם חולים את הקבר, וזה השוויון – שוויון כזה לא צריך, ולא צריך משרד אוצר שחושב בצורה כזאת.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. חבר הכנסת אליהו גבאי, בקשה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כזכור, לפני כמה שנים היתה בלוד משפחה שנחשבה למשפחה שותפה לפשע והועברה מלוד ליישוב קציר. מדובר על משפחת קראג'ה, שהיא היתה מהווה – – –
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
יש הרבה דברים רעים בלוד, זה ברמלה. אל תשים לנו דברים שהם לא שלנו. תדייק בעובדות. הם לא מלוד, הם מרמלה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מרמלה, בסדר. מה שאני אומר, שלצערנו, בזמן האחרון בהרבה יישובים שיש בהם אוכלוסייה מעורבת יהודית וערבית, היהודים סובלים שם מהתנכלויות. מפריעים להם ללכת, הם לא יוצאים בלילות, מפחדים. לא הולכים לבתי-כנסת, מלווים את הילדים. המטרד הזה נהפך בלתי נסבל וחלק מהיהודים נאלצים לעזוב את היישובים המעורבים.
היו"ר אמנון כהן:
מה אתה מציע?
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
לכן אני מציע, כפי שעשתה מדינת ישראל והעבירה משפחה מלוד, שהיא משפחה שהפריעה שם, העבירה את זה לעיר אחרת – לדעתי, להמשיך ולעשות את זה ולהעביר את האוכלוסיות האלה, המלבות את היצרים והלאומנות. להעביר אותן מעבר לגדר, מעבר ל"קו הירוק", כדי שיימצאו שם, יעשו את ההסתה והפרעת הסדר, ולא ביישובים, כדי ליצור יותר אווירה ושיתוף פעולה. הם יוצרים רק התמרמרות וליבוי יצרים ושנאה מיותרת.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת מרציאנו, בבקשה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, התבשרנו אתמול, בכותרת של עיתון "מעריב", על העיר לוד, על שכונת רמת-אשכול–חשמונאים, שבה אנשים פוחדים ללכת לבית-הכנסת ובדרכם לבית-הכנסת הם מסירים את הכיפה. אני יכול לספר לכם מעדות אישית שלי שאכן הדברים הם נכונים, הם אמיתיים.
אני מתכוון ביום שישי הקרוב, יחד עם תושבים בעיר לוד, ללכת ולהתפלל את תפילת ערבית של ערב שבת יחד עם חברים בעיר לוד, כדי לחזק גם את היהודים בשכונה וגם לתמוך בבית-הכנסת, לצערי הרב. מה שקראנו אתמול בעיתון זעזע גם את התושבים הערבים המתונים בעיר לוד וגם את התושבים היהודים.
בהזדמנות הזאת אני רוצה גם לציין שני אנשים תושבי הר-אדר ליד ירושלים, רינת בן-יוסף ויובל הראל, שני חבר'ה צעירים, לא שייכים לשום גוף פוליטי, אנשים שהגיעו לשכונת רמת-אשכול–חשמונאים, לטפל בקהילה האתיופית בלוד, על מנת לתמוך בהם ולסייע להם, להעביר להם חוגים ושיעורים. אני מודה להם בשמי ובשמכם, אני מקווה, על העבודה הנפלאה שלהם. כן ירבו אנשים כמותם בישראל.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. סיימנו את הנאומים בני דקה.
בחירת סגן ליושבת-ראש הכנסת
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים לנושא אחר – המלצת ועדת הכנסת למינוי סגן ליושבת-ראש הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל, להציג את ההמלצה בעקבות מינויו של חבר הכנסת והבה לסגן שרת החוץ. יש סגן חדש ליושבת-ראש הכנסת מסיעת קדימה. ומי הוא זה ואיזה הוא?
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
– – – שלושה סיבובים עד שהגעתי לפה.
היו"ר אמנון כהן:
תורך עבר, אדוני.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
ידידי היושב-ראש, אישי הכנסת, בהתאם לסעיפים 1 ו-3(ב) לתקנון הכנסת, ובהתאם לנוהג ולנוהל המקובלים, ממליצה ועדת הכנסת לכנסת לבחור בחבר הכנסת עתניאל שנלר לכהן כסגן יושבת-ראש הכנסת במקום חבר הכנסת מגלי והבה, שהתמנה לסגן שר.
אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
כאמור, אנחנו צריכים להצביע, לכן אני מבקש לשבת במקומות. אם אתם רוצים, לא רוצים – אפשר להצביע בעד, נגד. יושב-ראש הקואליציה, לא נצביע עד שהוא לא יבוא. לגבי סדר ההצבעות בשבוע הבא – הוא ישנה אותן, כי ההצבעות במליאה לא מתאימות לכולם. כבודו יושב?
אנחנו עוברים להצבעה על המלצת ועדת הכנסת. ההצבעה החלה. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד הצעת ועדת הכנסת – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת לבחור את חבר הכנסת עתניאל שנלר לסגן ליושבת-ראש הכנסת נתקבלה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יוסיף את שלי, בבקשה.
היו"ר אמנון כהן:
לא יכול להיות דבר כזה.
16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת נתקבלה ואושרה.
אנחנו מוסיפים את סגן יושבת-ראש הכנסת דוד רותם. אנחנו לא משנים את ההצבעה – מוסיפים את קולו.
כמובן, ברכות לחבר הכנסת עתניאל שנלר. אתה מצטרף למשפחה המכובדת שלנו. הצלחה בתפקיד החדש.
הצעות לסדר-היום
דוח האגודה לזכויות האזרח בישראל
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – ציון יום זכויות האדם הבין-לאומי במסגרת הצעות דחופות ורגילות לסדר-היום. אנחנו נעבור להצעות דחופות לסדר-היום שמספרן 4129, 4132, 4146, 4151, 4162, 4164, 4166, 4173, 4163 ו-4246.
לפני כן, ברצוני להגיד כמה משפטים בנושא הזה. הברכות הסתיימו, אפשר לשבת, חברי חברי הכנסת.
כבוד השר, כבוד חברי הכנסת, הקמת מדינת ישראל החזירה את עמנו אל משפחת האומות כשווה בין שווים. אך טבעי שנושא זכויות האדם קרוב ללבו של כל אחד ואחד מאתנו. תורת השוויון בין בני האדם נשאבת ממקורותינו. כמו שכתוב: "בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם". וכמו שכתוב: "ואהבת לרעך כמוך", וכן "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך".
זכויות האדם גם מעוגנות בחוקי הכנסת וטבועות עמוק בפסיקות בית-המשפט העליון. הכנסת היא הנדבך המרכזי והחשוב ויש לה תרומה גדולה בהגנה על זכויות אלה ובקידומן. אין ספק בלבי שהכנסת תמשיך לתרום לקידום זכויות האדם גם בעתיד. ואולם, בחקיקה ובמוסדות לאכיפת החוק לא די. מה שקובע את תמונת השוויון בישראל הוא לא מה שנחקק בלבד, אלא מה שנקבע בחיי היום-יום. חוקים אינם יכולים לשמש במקום חינוך והכרה פנימית בצורך בכבוד החוק ובשמירתו. לצערי, במציאות היומיומית לא תמיד אנחנו עומדים במבחן.
מכובדי, אני מאמין כי רוח ההידברות, ההסכמה, הוויתורים והפשרות תביא עמה גם פריצת דרך בפתיחות החברתית של כולנו בכל הקשור לזכויות האדם. יש לכולנו הרבה מה לעשות בנדון. לא די בהצהרות – יש להתאמץ, יש לפעול.
העם היהודי מאז ומעולם היה דוגמה ומופת לסובלנות. ולכן, חשוב שנשכיל, איש-איש במקומו, לתרום לשוויון, לנקות מתוכנו זרמים, תופעות, ביטויים, מעשים והלכי רוח הנוגדים את עקרונות הבסיס של השמירה על זכויות האדם. אם ברצוננו להיות עם מוביל, יוצר, מחנך, בונה, מפתח ומתקדם, ראוי שנהיה קודם כול בני-אדם.
ראשון הדוברים בהצעות לסדר-היום, חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. אחריו מי שנרשמו – חברי הכנסת שמואל הלפרט, שלמה בניזרי, זהבה גלאון, דני יתום, אריה אלדד, סופה לנדבר, משה שרוני, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת עתניאל שנלר; הצעה רגילה. אדוני, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לברך את חבר הכנסת שנלר לרגל בחירתו ולאחל לו הצלחה. הצלחתו של מי שיושב על הכיסא היא הצלחה של כל הכנסת. אני באמת מאחל לך הצלחה.
עתניאל שנלר (קדימה):
תודה רבה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
דבר שני – בשלב הברכות אני רוצה לפנות אל כל האזרחים החוגגים את חג אל-אדחא מחר. היום ערב חג, עכשיו ערב חג. אני רוצה לפנות אליהם בברכת חג שמח.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: חג שמח. חג אל-אדחא מבורך לכולם.)
אדוני היושב-ראש, דבריהם של חבר הכנסת גבאי לפני רגע, וגם של חבר הכנסת מרציאנו, על מה שקורה בלוד – באמת, התמונה מאלפת, ומתאימה דווקא לנושא שאנחנו דנים בו, יום זכויות האדם, זכויות האזרח, יום שאנחנו מציינים היום.
דווקא שני חברי כנסת משתי סיעות. אחת כביכול סיעת מרכז, מפלגת העבודה, ואחת סיעה דתית. שני חברי כנסת יהודים מדברים ללא בושה, בלי הינד עפעף, על הפרדת אזרחים ואוכלוסיות בלוד. לא עלה בדעתם למשל לבוא ולטעון כנגד ההזנחה והאפליה, כנגד המצוקה שבה חיים התושבים הערבים בערים המעורבות – בלוד, ברמלה, ביפו, בעכו, ואפילו בחיפה. לעומת זאת, הם רואים כאילו תופעות של עבריינות בקרב ציבור מסוים הן תופעות מולדות. לא שהן פרי באושים של הזנחה, של מצוקה, של מערכת חינוך רעועה, של אי-שוויון ושל גזענות שקיימים בחברה הישראלית.
לפני כשבוע בא הדוח של האגודה לזכויות האזרח כדי לטפוח על פנינו. על פני מי? על פני אלה שחושבים שהדמוקרטיה היא עדיין ערך, והשוויון הוא עדיין ערך, ואדם הוא אדם. יש כאלה שעברו ליד הנתונים האלה כאילו שום דבר לא קורה. כש-50% מהאזרחים היהודים במדינת ישראל חושבים שצריך לעודד את האזרחים הערבים בני המקום, שנולדו כאן והם כאן מאז ומתמיד, להגר, והיו כאלה שאפילו טענו טענות לגבי לכלוך ודברים כאלה, אני חושב – אין דבר מלוכלך, אין דבר מלוכלך ונחות מאשר דעות גזעניות, מאשר גזענות שפושה בחברה. הגזענות אינה רק בעייתן של הקורבנות.
היו"ר יצחק זיו:
אני מבקש לצמצם.
מוחמד ברכה (חד"ש):
כן, אדוני. היא בעייתם של אלה שמתנהלים וחושבים שכך הם פני הדברים, שהם יכולים להתייחס בצורה כה מחפירה וכה בלתי אנושית וכה מזוויעה לאזרחים אחרים ולאנשים אחרים.
האזרחים הערבים במדינת ישראל היו כאן, הם כאן, הם נשארו כאן. מי שחולם חלומות על טרנספר ועל להגר יכול לחיות ולסבול עם החלומות האלה עד יומו האחרון. אבל הדבר הזה לא יזיז את האזרחים הערבים מביתם וממולדתם.
לעומת זאת, זה לא מספיק. מדינת ישראל, שיש בה כ-80,000 אזרחים בנגב שחיים במה שנקרא "יישובים בלתי מוכרים" – דבר כזה אין לו אח ורע בעולם; מדינת ישראל, שיש בה מחלקה לחקירת אלימות של שוטרים, שמגישים רק 3%, מטפלים רק ב-3% – –
היו"ר יצחק זיו:
אני מבקש.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אני מסיים. אני באמת מסיים.
– – מהתלונות שמוגשות נגד שוטרים. מדינת ישראל שכזאת, שיש בה מנגנוני אפליה מובנים בתקציב, בכל תחומי החיים, היא-היא אשר צריכה לייצר את המנגנונים האחרים. זו משימתה וזה תפקידה של הממשלה גם בהקצבות, גם במערכת החינוך, גם במלחמה ללא פשרות בגזענות ובגזענים, עם מערכת הענישה שהיא מעל ומעבר בכל התופעות של גזענות. אני חושב שזה מה שנדרש, זה המסר של היום הזה, יום זכויות האדם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה לברך את ידידי, חבר הכנסת עתניאל שנלר, לרגל מינויו לסגן יושב-ראש הכנסת. אני מאחל לך הצלחה רבה בתפקידך החשוב.
אדוני היושב-ראש, הכנסת מציינת היום את יום זכויות האדם הבין-לאומי. קשה להאמין שמדינת ישראל, החתומה על האמנה הבין-לאומית לקידום זכויות האדם, אכן פועלת לקידום זכויות האזרח.
אני רוצה להתייחס להידרדרות במערכת הבריאות. מספר מיטות האשפוז בבתי-החולים במדינת ישראל של שנת 2007 הוא הנמוך בעולם. בשנת 1970 עמד מספר המיטות על 3.27 ל-1,000 נפש, ואילו כיום מספר המיטות ירד ל-1.97 ל-1,000 נפש. מי שמשלמים את המחיר הם כרגיל החולים. כרבע מכלל החולים במדינת ישראל שוכבים במסדרונות, ללא פרטיות, חשופים לזיהומים, אינם מקבלים את הטיפול הרפואי החיוני עקב העומס הרב ומשתחררים לפני השלמת החלמתם.
על-פי דיווח של משרד הבריאות, מעבר למחסור במחלקות הרגילות, חסרות במחלקות לטיפול נמרץ כ-500 מיטות, וכאן כבר לא מדובר רק באי-נוחות אלא בחיי אדם. ל-1.2 מיליון תושבי הגליל אין ולו מחלקה נוירוכירורגית אחת. לכל תושבי הדרום יש רק 6.4 עמדות לרפואה דחופה על כל 100,000 תושבים, לעומת 15.2 בתל-אביב.
שנים מדברים על הצורך הדחוף בבית-חולים באשדוד, והוא קיבל את כל האישורים להקמתו, אך הממשלה דוחה בכל שנה, במסגרת חוק ההסדרים, את התחלת הקמתו ובנייתו. לא יעלה על הדעת שבעת שהצפיפות בבתי-החולים רבה כל כך, הממשלה מתנגדת להקמת בית-חולים באשדוד, האמור לקום ללא מימון ממשלתי.
אדוני היושב-ראש, הבעיה אינה רק בתחום האשפוז. תקציב שירותי הבריאות יורד משנה לשנה, תקציב סל הבריאות הולך ונשחק, ותרופות חיוניות להצלת חיי אדם אינן מופיעות בסל התרופות ובמקרים מסוימים ניתנות בביטוחים משלימים. כך נוצר מצב שיש במדינת ישראל רפואה לעשירים ורפואה לעניים.
מדינת ישראל הגיעה לתחתית סולם מדיניות הרווחה בעולם המערבי. הממשלה חייבת לעשות בדק-בית יסודי בתחומי הרפואה, האשפוז ומתן התרופות, כי מדובר בנושא שהוא פיקוח נפש, וההתייחסות של המדינה צריכה להיות בהתאם. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת שלמה בניזרי, בבקשה – אינו נוכח. חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, היום הכנסת מציינת את יום זכויות האדם הבין-לאומי, ואני רוצה לקבוע בצער שבשנים האחרונות חלה נסיגה במעמד זכויות האדם בישראל.
אני חוששת שזה כבר הופך למין ריטואל קבוע, כשבעולם מציינים ב-10 בדצמבר את היום הבין-לאומי, יום שמצוין אחרי מוראות וזוועות השואה – האו"ם קבע שצריך לקבוע יום כדי להגן על זכויות האדם – וכנסת ישראל מציינת את היום הזה במליאה כמעט ריקה. זה אומר משהו על הכנסת.
לא בכדי אני פותחת בדברים האלה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. אני רוצה לעדכן אתכם שהיום חבר הכנסת דב חנין ואני, שמשמשים יושבי-ראש השדולה לזכויות האדם בכנסת, עם חברת הכנסת קולט אביטל, הגשנו ליושבת-ראש הכנסת דוח. עשינו איסוף וסיכום של כל החקיקה שהיתה בכנסת השנה, בשנת 2007, בכל הוועדות של הכנסת, ובחנו אם הכנסת מחוקקת חוקים מפירי זכויות אדם. אני קובעת בצער, אדוני היושב-ראש, שכנסת ישראל, שאמורה להיות המפקחת על ההגנה על זכויות האדם בישראל של כל אדם, ללא הבדל דת, גזע, מין, מוצא, יהודים וערבים, פליטים נרדפים, מהגרי עבודה, קורבנות סחר בנשים – כנסת ישראל מחוקקת חוקים מפלים, גזעניים, מפירי זכויות אדם בשורה של תחומים: – בבריאות, ברווחה, בחוקה, גם חוקים של הממשלה; חוקים שאסור היה להם להיכלל בספר החוקים. לכן אני קובעת, אדוני היושב-ראש, בצער, שחלה נסיגה במעמד זכויות האדם בישראל.
קראתי בעיון את הדוח שפרסמה האגודה לזכויות האזרח, דוח מקיף שבוחן את מצב זכויות האדם בישראל 2007, ואני מודה שהתחלחלתי. דיברו על זה כאן קודם לפני. התחלחלתי על הפגיעה בדמוקרטיה שעולה מהדוח, על הגזענות שרושמת שיאים חדשים כלפי אזרחי ישראל הערבים. ובעיקר, אדוני היושב-ראש, מה שמצער אותי, ובזה אני רוצה לסיים, שכנראה חלקים גדולים בחברה הישראלית לא הפנימו שלא חוכמה להגן על זכויות אדם בעת שלום ופיוס – החוכמה היא להגן על זכויות אדם דווקא בתקופה של טרור, במצבי חירום, בתקופת מבחן לזכויות האדם, ובמבחן הזה אנחנו נכשלים. גם את המאבקים האלה, שהם מאבקים קשים, צריך לנהל, כמו שאמר פעם השופט אהרן ברק בשבתו על כס נשיא בית-המשפט העליון, כשיד אחת קשורה מאחור, כשהדבר שמדריך אותנו וצריך להדריך את כנסת ישראל – המאבק שלנו הוא להגן על זכויות האדם בישראל. זו לא חוכמה שיש לנו רטוריקה נשגבה והצהרות, רוממות ההגנה על זכויות האדם בגרוננו, ובפרקטיקה כנסת ישראל מחוקקת חוקים מפירי זכויות אדם.
אדוני היושב-ראש, אני מאוד מקווה שבשנה הבאה, כשאני אעלה לכאן לדוכן, אני אוכל לציין בסיפוק שלפחות כנסת ישראל אינה שותפה יותר להפרת זכויות האדם. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת דני יתום, בבקשה.
דני יתום (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, זו גם הזדמנות לברך את בני העדה המוסלמית, הדרוזית והצ'רקסית בחג שמח, עיד אל-ח'יר, ולברך את חברנו עתניאל שנלר לרגל קבלתו את המינוי הרם של סגן יושבת-ראש הכנסת, בהצלחה.
גם מייסדי הציונות וגם האבות המייסדים של מדינת ישראל ראו לנגד עיניהם חברה אחרת לחלוטין מזו שאנחנו פוגשים היום. הציונות קבעה כאחת ממטרות היסוד שלה לבנות במדינת ישראל לא רק בית לאומי לעם היהודי אלא לבנות חברה שוויונית וצודקת. לאורך כל דפי ההיסטוריה של העם היהודי זאת היתה אחת השאיפות, אחת המטרות שהמנהיגים לאורך כל הדורות הציבו לעצמם ולפני דורם. האבות המייסדים של מדינת ישראל לא הסתפקו בכך שהם ראו לנגד עיניהם מדינה חזקה ובוטחת, אלא ראו גם חברה שתשמש אור לגויים. אלה וגם אלה מתהפכים היום בקבריהם בשל המראות והדוח שהופץ ועוסק באי-שוויון המאוד-בולט כמעט בכל תחומי החיים בחברה הישראלית.
אני רואה שתי סכנות קיומיות למדינת ישראל. האחת – הגרעין האירני. בזה, אני מאמין, ידע העולם ונדע אנחנו לטפל. אבל יש בעיה קיומית אחרת שאני מוטרד מאוד ממנה, ומוטרד ממנה לא פחות מאשר אני מוטרד מהאיום הגרעיני האירני שהולך ובשל, וזאת ההידרדרות הערכית, המוסרית בחברה הישראלית. חוסר השוויון, הפערים שהולכים וגדלים בין חזקים לחלשים, בין עשירים לעניים, והעובדה שלאיש כמעט לא אכפת, ואנחנו מתייחסים בשוויון נפש לחוסר השוויון. והממשלה, שמפלגתי היא חלק ממנה, עושה כמעט לא כלום על מנת לתקן את הליקויים ולסגור את הפערים.
אני רוצה לסיים ולומר, אנחנו רצים במהירות מסחררת אל עבר פי התהום. אנחנו רצים במהירות מסחררת אל עבר היותנו מדינת עולם שלישי. מדינה שבה נרמסות הזכויות, גדלים הפערים ונחלשים החלשים, כבר לא יכולה לקרוא לעצמה ולהכריז על עצמה מדינה נאורה. אנחנו חייבים להתעורר כדי לתקן את כל אלה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, האגודה לזכויות האזרח פרסמה לפני כשבוע או עשרה ימים דוח שהכה הרבה גלים, בעיקר משום הכותרות שהוצאו ממנו: ישראל מדינה גזענית כלפי האזרחים הערבים בישראל. לכאורה, האגודה לזכויות האזרח מגדירה עצמה כגוף שמציג תמונת מצב ל-2007, אובייקטיבית, מין ראי המוצב בפני החברה הישראלית. ואני אומר לכם, רבותי, הראי הזה הוא מעוות והוא לא עוסק בזכויות האדם בישראל, הוא עוסק בהיבט חד-ממדי לחלוטין. 35 מתוך 70 עמודי הדוח עוסקים בבעיות של ערבים. לא שאין בעיות אחרות, הם מונים אותן, אבל מחצית הדוח מתעכבת על בעיות האדם הערבי, הפלסטיני המגורש. גם בכך יש עיוות מסוים, אבל נניח לעיוות הכמותי.
הם מצטטים דוחות של המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז למאבק בגזענות, מצטטים מספרים שלפיהם 78% מהיהודים בישראל מתנגדים למפלגות ערביות בממשלה, 55% מהיהודים רוצים בהגירת האזרחים הערבים מישראל ו-50% חוששים כשהם שומעים ערבית ברחוב. גילויי גזענות מובהקים. 50% מהאזרחים אומרים שהם חוששים כשהם שומעים ערבים ברחוב, אולי כי 100% המחבלים המתאבדים מדברים ערבית. זאת גזענות, או שזה פחד טבעי מפני רוצחים פוטנציאליים שמסתובבים ברחובות?
המחקר הפסאודו-מדעי של האגודה לזכויות האזרח מתיימר להיות מחקר מדעי. הם לוקים בסעיף ההגדרות, בסעיף הגורמים שהם מתעלמים ממנו לחלוטין. מציגים כאילו מדע. המסמך איננו שווה את הנייר שעליו הוא כתוב. חבל על העצים שכרתו בברזיל בשביל לייצר את החוברות האלה. אם היתה מגיעה קבוצת חייזרים ממקום כלשהו, מפלנטה אחרת, מצלמת תמונת מצב בארץ-ישראל, הם היו אומרים: יש פה שתי קבוצות, הערבים הם המיעוט, היהודים שונאים את הערבים, באמת מסכנים הערבים, ואז הם היו עפים להם לכנס הבין-לאומי הבא כדי לייצג את העמדות האלה. זה מתאים לחייזרים, לא לאנשים שחיים בארץ הזאת, 60 שנה של מדינה ועוד 100 שנה קודם, ורואים שיש כאן מלחמה. ומבינים שכאשר ישראלים מפחדים כשהם שומעים ערבית ברחוב – זה לא כי הם שונאים ערבים אלא כי אנחנו חיים במשטר של טרור. ואנשים שמדברים שבדית כמעט אינם מתפוצצים ברחובותינו.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גם רומנית לא.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גם רומנית זה נדיר מאוד. לפעמים נופל איזה פועל רומני זר מקומה שמינית, אבל הם לא עושים את זה בכוונה.
רוב אזרחי המדינה היהודית, 55% מהם, תומכים היום בהגירה של ערבים מישראל. זו תופעה מדאיגה מאוד, אבל מחברי המסמך לא שאלו את עצמם לרגע אחד למה. והתשובה היא: משום שנשמטה הקרקע מאחורי התוכנית הגדולה לחלוקת ארץ-ישראל. הבטיחו לנו: נבנה גדר והם יהיו שם ואנחנו נהיה כאן. חלק ניכר מאזרחי המדינה היהודים מבינים שהתוכנית הזאת כבר לא יכולה לעבוד, כי הם גם כאן וגם שם. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לצטט את המלים שכתובות במדריך לאזרח. הוא מתחיל במלים: אשה ואיש, צעיר וזקן, דתי וחילוני, מזרחי ומערבי, יהודי וערבי, עולה ויליד הארץ, עירוני וכפרי, שכיר ועצמאי. מה משותף לכולנו? הרי משותף שכולנו חיים באותה מדינה ואזרחי אותה מדינה. לכל אחד, אדם ואזרח מדינת ישראל, יש אותן חובות וכנראה צריכות להיות אותן זכויות. אבל בעצם, זה לא תמיד כך. הרי אזרח זה רק תואר, והתוכן של הדמוקרטיה זה מגוון זכויות וחובות. חובות אנחנו מכירים וזכויות לא תמיד. בעצם, כל זכות שנותנת המדינה לאזרח, זה בעצם הקשר של כל אחד מאתנו לחיי היום-יום. ככה מתנהגת מדינה דמוקרטית.
בדוח הזה אנחנו מדברים על זכויות האדם. מתוך כל הזכויות שאנחנו מדברים עליהן היום, אנחנו צריכים להבטיח את הזכות לשירותי בריאות. באישור התקציב אנחנו מדברים, בכל הוועדות, לרבות בוועדת הכספים, על הזכויות שמגיעות לכל אזרח במדינת ישראל. אני חושבת שצריך להגיע לשוויון זכויות.
בשנת 1994 חוקק כאן בכנסת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כדי להבטיח לתושבי ישראל שירות בריאות בהתאם לעקרונות הצדק והשוויון, והמצב נכון להיום לא כל כך צודק. חברי הכנסת שדיברו לפני דיברו על כך שהאי-שוויון היום הולך וגדל, ובעצם יש רפואה ליותר עשירים ולפחות עשירים, לעשירים ולעניים, ואנחנו גם יודעים שתקציב משרד הבריאות לנפש ירד בשנת ב-2007 ב-14% לעומת 2001.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על מספר המיטות שלא עודכן בשנים האחרונות. אנחנו יודעים שחסרות היום כ-3,000 מיטות במדינת ישראל. יזמתי חוק, עם יותר מ-20 חברי הכנסת, להקמת בית-חולים באשדוד. במדינה דמוקרטית, שנותנת שוויון זכויות לתושביה, לתושבי העיר אשדוד, העיר שאני גרה בה, אין אותן זכויות שיש לאחרים ואין בית-חולים. אומנם החוק עבר בשנת 2002, אבל ממשלה אחרי ממשלה מנסה או להקפיא או בכלל להוציא, או להכניס את זה לחוק ההסדרים כך שאשדוד או הדרום בכלל לא יקבלו תוספת מיטות. אני חושבת שזה אי-צדק מוחלט.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אבל לפחות, עד שיקום בית-חולים, הקמנו ישיבת הסדר באשדוד. זו רפואה רוחנית, לא רפואה גופנית.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
ברוכים הבאים לאשדוד, אבל אני חושבת שלאשדוד מגיע בית-חולים. עד שזה לא יקום אני לא אסתפק בדברים אחרים.
הסבתא במסדרונות כבר נפטרה והצפיפות בבתי-החולים נמשכת. יש דברים נוספים: רופאים שעובדים נון-סטופ, לעתים 24 שעות ביממה. אנחנו, כמדינת ישראל, צריכים להעניק זכויות לאזרחי מדינת ישראל. ביום זה, שבו אנחנו מצטטים את הדוח ודנים בו, אני חושבת שמדינת ישראל צריכה בשנה הקרובה לתקן את העוול שנגרם בזה שיש חוסר בשירותי בריאות במדינת ישראל. לא כך אנחנו צריכים לחגוג 60 שנה למדינת ישראל. השנה אנחנו חוגגים יום הולדת למדינת ישראל, ואני חושבת שהמתנה הכי טובה תהיה אם נתקן את העוול, ונתחיל את זה לפחות משירותי הבריאות במדינת ישראל. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה שרוני, בבקשה.
משה שרוני (גיל):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת, ב-10 בדצמבר 1948 קיבלה האספה הכללית של האומות המאוחדות את ההכרזה האוניברסלית על זכויות האדם. לפי ההכרזה, "כל בני-האדם נולדים חופשיים ושווים בכבודם ובזכויותיהם". הכרזה זו יוצאת נגד אפליה על רקע מין, גזע, לאום, דת, מעמד ואמונה. כמו כן, ההכרזה מכירה בזכות לחינוך, לבריאות, לפרטיות, לחופש תנועה, למשפט הוגן, בחופש מצפון ודת ובזכות דמוקרטית להשתתף בממשל.
על אף האמור, נראה כי התמונה קשה ועגומה בכל הנוגע לשמירה על זכויות האדם בארץ ובעולם כולו. נראה לי – ואתם בוודאי תסכימו אתי – כי כיום שמירה על זכויות האזרח היא בגדר המלצה ולא חובה מוסרית שעל כל אזרח ואזרח למלא. האפליה במדינה ירדה לשפל חדש, וזאת בכל המובנים. זכויות האדם אינן נשמרות ואף גרוע מכך.
כחבר הכנסת מסיעת גיל, אני בוחר לדבר ביום זה על שני נושאים חשובים. אפליה מטעמי גיל: סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, אוסר אפליה מטעמי גיל. בזמן האחרון לבי נחמץ כאשר אני קורא כל מיני התבטאויות של מעבידים בנוגע לפיטורי עובדים מחמת גיל. לפני כמה חודשים התבטא מנכ"ל "כימגת", במסגרת ריאיון עמו, ואמר כי במסגרת מבצע תוכנית התייעלות יוחלפו חלק גדול מ-60 עובדיו המבוגרים של המפעל, וכי יש לפטר את המבוגרים ולהחליף אותם בצעירים. לא עבר זמן רב והנה שוב, רק לפני שבוע, אני קורא בתדהמה רבה כי מנכ"ל "אלישרא", בריאיון אחר, אומר כי הוא לא רוצה לראות בחברה עובדים עם שערות לבנות, אלא מעדיף עובדים עם שיער שחור.
רבותי, דברים אלה חמורים, שכן המסקנה המתבקשת היא שהתייעלות משמעותה החלפת המבוגרים בצעירים; שכדי להתייעל יש חובה ואף מותר להפלות על רקע גיל.
אני לא מבין כיצד בשנת 2008 עוד ניתן לרמוס כך זכויות של האדם. האם ניתן להחליט כי עוד בטרם גיל הפרישה לפי חוק, האדם כבר זקן מדי ולא תהיה בו יותר תועלת? כיצד יכולים מעבידים להתבטא ולומר שלאנשים, טרם הגיעם לגיל הפרישה, בכלל אין כבר שאיפות להתקדם? הרי כיום גיל הפרישה הוא 67 לגברים ו-64 לנשים.
רבותי, מדובר בחשיבה מוטעית וחסרת בסיס שלאנשים מבוגרים אין עוד רצון להתקדם, להתפתח, לעבוד. מדובר באפליה נטו, אשר אין לה מקום במדינה נאורה, שמתיימרת לומר שהיא שומרת על זכויות אזרחיה. זכותו של אדם לעבוד, זכות של תשתית היא. העבודה סם חיים היא לאדם. אדם שעבודתו ניטלה ממנו, מקצת כבודו ניטל ממנו. תחינתו של האדם לפני אלוהיו היא "אל תשליכני לעת זיקנה, ככלות כוחי אל תעזבני" – תהילים, ע"א, ט'. זו גם בקשת העובד שעוד רחוק מגיל הפנסיה, שלא תיכפה עליו פרישה מוקדמת בניגוד לרצונו ושאפליה מחמת גיל תיפסק.
נושא נוסף שחשוב לי להעלותו במסגרת יום זה הוא הנטייה להדביק תוויות לקבוצות אתניות שונות. כאן אני רוצה להדגיש את נושא העדה האתיופית, אשר מופלית ומקופחת ללא הרף במדינת ישראל. אני בטוח שכולכם הזדעזעתם כמוני כאשר קראתם לא פעם ולא פעמיים על האפליה כלפי האתיופים במדינה, על האמירות הקשות שנאמרו נגדם. אני לא מבין כיצד מדינה שלכאורה מעודדת עלייה יכולה לתת יד לאמירות גזעניות ופוגעות כגון אלה של מר כרמי גילון, ראש מועצת-מבשרת ציון: האתיופים מלכלכים והורסים, מרכז הקליטה שלהם מוריד את ערך הדירות; או לכך שבפתח-תקווה, בבית-הספר "למרחב", בודדו תלמידות אתיופיות מהתלמידים האחרים. כל מקרה של אפליה נגד אתיופים ראוי להוקעה. אין לכך מקום בחברה ויש לבער את הנגע מתוכנו.
יש לקיים את ההכרזה שקיבלה האספה הכללית של האומות המאוחדות ולהפנים כי כל בני האדם נולדים חופשיים ושווים בכבודם ובזכויותיהם.
חברי, אין לי ספק שבשני נושאים אלו לא מוצה עניין שמירת זכויות האדם, ואפשר להמשיך ולדבר על נושאים רבים ללא סוף. זמני קצר, ועל כן כל מה שנותר לי לבקש – שכולנו נירתם למשימה ונלחם יחדיו למען זכויות אלו.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת עתניאל שנלר, בבקשה. ברכותי.
עתניאל שנלר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להודות לבית, לחברי הכנסת, על האמון בבחירתם בי לשמש סגן ליושבת-ראש הכנסת. אני רוצה לומר לכם, שכאשר אתה רואה את יושבת-ראש הבית, אתה מבין את גודל האחריות בתפקיד של סגן ליושבת-ראש כה מוצלחת של הבית הזה.
אני חושב שהביטוי המוחשי לזכויות האזרח בא לידי ביטוי ממש כאן, בבית הזה, חברי חברי הכנסת. הבית הזה יש בו 120 כיסאות. הוא מייצג את כולם, ויש לו גג אחד שמסמן את ה"ביחד" של כולם. הוא בעצם מסמל את אותו האדם שבכל אחד ואחד מאתנו.
אומר רבי עקיבא במסכת אבות: חביב אדם שנברא בצלם. חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר "בצלם אלוהים עשה את האדם". זו היהדות: זכות האדם באשר הוא אדם.
אדם מורכב מכמה מלים. הוא מורכב גם מהמלה "דם", כי הדם הוא הנפש, כמופיע בספר בראשית. אותה נפש רגישה של כל אחד ואחד, הכבוד העצמי, התחושה, הרגש. אנחנו רגילים להיות רגישים לילדים, לבני המשפחה, לחבר ולרע. האם אנו נוהגים באותה מידה של רגישות כלפי האחר, כלפי השונה, כלפי היריב, כמאמרו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך"? האדם זה גם אדמה, הצד השורשי, השייכות, הקביעות, הזכות לאדמה. בתווך, בין הנפש והרגש לבין האדמה והביסוס, נמצא האדם. בין הדם לאדמה נמצא האדם.
אדוני היושב-ראש, על כנסת ישראל לשמור על הסיוע לכל אדם באשר הוא אדם. גם אם מדובר באזורי טבע ואסון בחוץ-לארץ, גם אם מדובר בנו, בהצבת תמרור גבוה של זכויות האדם הפלסטיני לצד זכות האומה שלנו לחיות ולהגן על עצמה, כי גם היריב-האויב הוא אדם באשר הוא אדם. עלינו החובה להסתכל במראה ולשאול אם עשינו את הכול על מנת לשמור על הדבר הטבעי שלנו, על הזכות שלנו, על ההגנה שלנו כעם, על זכויות וכיבוד החברתי, הכלכלי והלאומי של כל פרט.
אסיים ואומר שמבחן זכויות האדם הוא לא בדקלרציה. המבחן הגדול שלנו הוא דווקא כשקשה ביטחונית, דווקא כשקשה רעיונית, דווקא כשקשה פוליטית. אז הבית הזה יכול להראות דוגמה לכיבוד זכות האדם, לכיבוד האדם.
אדוני היושב-ראש, חלף חג החנוכה, חג האור, שבו אנו מקרינים החוצה את האור. הבית הזה צריך להקרין את האור של האדם שהוא אדם באשר הוא אדם. סיימנו את חנוכה, ואני רוצה בהזדמנות זו לברך בחג שמח את כלל אזרחי ישראל המוסלמים ואחריהם הנוצרים, ולומר שהכוח שלנו הוא באור המאחד את כולנו. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. כבוד השר גאלב מג'אדלה, בבקשה.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, התבקשתי להשיב במקום שר המשפטים. לפני שאתחיל את התשובה שלי, אני מבקש לברך את חבר הכנסת שנלר: ברכות חמות לרגל מינויך לסגן יושבת-ראש הכנסת.
בהזדמנות זו הרשו לי לומר כמה מלים בערבית, לפנות לאוכלוסייה שאני נמנה עמה, האוכלוסייה המוסלמית, ולברך אותה לרגל חג הקורבן המתחיל מחר ומסתיים ביום שבת.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: חג שמח. אנו מאחלים לכל האזרחים המוסלמים חג שמח ומוצלח, חג של ידידות ואחווה בין כל האזרחים. כמו כן, אנו מברכים את כלל התושבים הנוצרים לרגל חג המולד בברכת חג שמח.)
דוח האגודה לזכויות האזרח בישראל מעלה סוגיות רבות, המחייבות בחינה מעמיקה על-ידי הממשלה והכנסת בישראל. ראשית, התופעה החמורה ביותר שעלתה בדוח, ואני מגנה אותה מכול וכול, היא סוגיית האפליה והגזענות כלפי הציבור הערבי החי במדינת ישראל. הציבור הערבי הוא חלק בלתי נפרד מאזרחי המדינה, ויש לתת את הדעת כיצד הגענו למצב המתואר, ואיך ניתן לפתור את הבעיות אשר עלו בדוח.
זו תופעה שיש למגרה לחלוטין. אני אומר למכובדי חבר הכנסת אריה אלדד, לאחר דבריו, כי התשובה הטובה ביותר על הפחד שהצגת, של אזרחי ישראל היהודים, שקראת לו "הפחד הטבעי", היא השלום. השלום יכול להבטיח לך שאם אתה שומע אזרח דובר ערבית אינך מפחד ממנו באופן טבעי בסביבתך.
אני רוצה לומר לך ולכולנו בהזדמנות זו, שמה שקורה מבחינת האפליה והגזענות כלפי הציבור הערבי זו בעיה יהודית וישראלית. כל אחד מאתנו צריך לבדוק איך הגענו לזה, למה נכשלנו בבית לחנך נגד זה, האם בית-הספר מילא את ייעודו לחנך נגד התופעות האלה. אני רוצה להרגיע את הציבור הערבי-הישראלי שזו לא בעיה שלנו אלא זו בעיה של כל החברה הישראלית.
נוסף על כך, הדוח מעלה את סוגיית הסחר בבני-אדם. מדינת ישראל חוקקה חוק מקיף לעניין המאבק בסחר בבני אדם. החוק מכונה חוק איסור סחר בבני-אדם.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני, ההגינות מחייבת לומר שזו הצעה של חברת הכנסת, שהוכנה עם הממשלה.
זהבה גלאון (מרצ):
תודה, אדוני.
מנחם בן-ששון (קדימה):
היתה ועדת חקירה והיתה עבודה. זה לא משנה את מה שאדוני אומר.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אני מודה לאדוני על התוספת. אני משיב במקום שר המשפטים, ואתה לא מצפה מאתנו שכאשר אנחנו משיבים אנחנו גם נדע את ההיסטוריה מסביב לכול, בכל הכבוד לכבוד יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.
מנחם בן-ששון (קדימה):
לא.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אבל אני מודה לך על התוספת. אם כך תוסיף לכל אחד תוספות כאלה, אנחנו נצטרך כאן להוסיף דף נוסף.
מנחם בן-ששון (קדימה):
ראינו פה הרבה דוגמאות.
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
אני מציע גם להוציא עט ולהמשיך לרשום.
החוק קובע מדרג של עבירות פליליות שנועד לתת מענה לתופעות של ניצול בדרגות חומרה שונות, מהכבד אל הקל. מדרג זה כולל סחר בבני-אדם, החזקה בתנאי עבדות, עבודת כפייה ועושק. כמו כן, סעיפי החטיפה שונו כדי להתאים אותם למציאות החדשה של חטיפות מעבר לגבולות מדינה לשם סחר בבני-אדם, ונוספה עבירה של גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות.
יש במכלול העבירות כדי לתת מענה לשדה רחב של ניצול, וחלקן חופפות זו את זו. קיום קשת רחבה של עבירות מועיל לסתום חורים ולמנוע הימלטות מאימת הדין בשל אי-קיום יסוד זה או אחר בעבירה מסוימת. כמו כן, החוק קובע עונשי מינימום לעבירות סחר בבני-אדם ועבדות. החוק מספק סדרה של הגנות לקורבנות סחר ועבירות נלוות ובכלל – הגנות במסגרת ההליך המשפטי: דיון בדלתיים סגורות, איסור פרסום פרטי קטינים, זכות לקבל מידע ולהביע עמדה בצמתים מרכזיים של ההליכים הפליליים, אפשרות להעיד שלא בפני הנאשם, חובת דיווח לגבי עבירות סחר בבני-אדם וקרן חילוט ייעודית שאחת ממטרותיה המרכזיות היא להגן על קורבנות סחר ועבדות בכלל ועל קורבנות אינדיבידואלים בנסיבות מסוימות.
נוסף על כך נקטה הוועדה צעדים נוספים: הקמת ועדת מנכ"לים לתיאום המאבק בסחר בבני-אדם – ביום 21 במאי 2006 מינתה הממשלה ועדת מנכ"לים כדי לתאם את מדיניות המאבק בסחר בבני-אדם. ועדה זו התכנסה כמה פעמים ומינתה צוותי משנה כדי להכין תוכנית לאומית למאבק בסחר למטרות זנות ועבדות; מינוי מתאמת בין-משרדית בנושא המאבק בסחר בבני-אדם – החלטת הממשלה הורתה על מינוי מתאם בין-משרדי מקרב עובדי משרד המשפטים שתפקידו לתאם בין משרדי הממשלה ובינם לבין ארגונים לא ממשלתיים בנושא המאבק בסחר בבני-אדם.
תוכניות לאומיות למאבק נגד הסחר לזנות והעבדות – ועדת המנכ"לים אישרה שתי תוכניות לאומיות: למאבק בסחר לזנות, שאושרה ביולי 2007, ולמאבק בעבדות ובסחר לעבדות ולעבודת כפייה, שאושרה בינואר 2007. הערך המוסף בתוכניות אלה הוא בכך שהן מאפשרות לממשלה לנווט במקום להגיב. כל תוכנית מציבה כמה יעדים בעדיפות גבוהה ביותר, וכדי לקדם את אותם יעדים מונו צוותי משנה כדי להגיש הצעות אופרטיביות. מן היעדים, במקום הכי גבוה בסדר העדיפויות במאבק נגד העבדות: קידום קבלת מידע מחו"ל, בניית מערך תרגום מקיף, חלוקת עבודה בין רשויות אכיפת החוק לעניין עבירות אלה ועבירות אחרות שמכוונות למנוע ניצול עובדים זרים, בניית מערך לזיהוי קורבנות העבירה ובניית סל שירותים לקורבנות עבירות אלה.
ברצוני להדגיש כי החלטת ממשלה מיום 2 בדצמבר 2007 אישרה את התוכניות הלאומיות הללו. ממשלת ישראל תמשיך להיאבק בתופעת הסחר בבני-אדם בפרט ועל שמירה והגנה על זכויות האזרח בכלל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמנון כהן:
מה מציע אדוני השר?
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
מה מבקש המציע? להסתפק בדברי השר? להעביר לוועדה?
היו"ר אמנון כהן:
דיון במליאה. לכן – כבוד השר, מה אתה מציע?
שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה:
זה נושא ציבורי ממדרגה ראשונה. נושא שיש עליו הסכמה בין כל חלקי הבית. מן הראוי שהחברה הישראלית תיתן לזה ביטוי ויהיה דיון במליאה.
היו"ר אמנון כהן:
אוקיי. אז אנחנו מצביעים – הצעה אחרת לדב חנין.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני. הדוח של האגודה לזכויות האזרח הוא נושא מורכב ביותר וכולל הרבה מאוד אלמנטים, שכל אחד מהם ראוי לדיון מקיף בפני עצמו. יש הדוח שמראה עלייה בגזענות בחברה הישראלית; יש הדוח שמראה פגיעות בזכויות האדם בהליכים הפליליים; יש הנושא של מח"ש – המחלקה לחקירות שוטרים; יש הנושא של אלימות שוטרים ופגיעות באזרחים; יש הנושא של זכויות חברתיות, ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שנושא כזה, ראוי היה לפרק אותו ולהביא כל אחת מההצעות לדיון נפרד, מיוחד, באחת מוועדות הכנסת, כדי שנוכל באמת למצות את הנושא עד תום. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
המציעים אמרו שהם רוצים דיון במליאה, אז אנחנו נצביע בעד הצעת המציעים. מי שיצביע בעד – זה בעד דיון במליאה.
הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 18
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 18, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעות לסדר-היום מועברות לדיון במליאה.
הצעה לסדר-היום
שוויון אזרחי
היו"ר אמנון כהן:
אנו עוברים להצעה רגילה לסדר-היום בנושא: שוויון אזרחי – של חבר הכנסת אופיר פינס; הצעה מס' 4249. בבקשה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להודות בשמכם לשר גאלב מג'אדלה על כך שהוא ניאות להחליף את שר המשפטים, אבל יתקנו אותי ותיקי הבית הזה יותר ממני – אני לא זוכר יום זכויות האדם ששר המשפטים לא בא בו לדבר במליאה. אני לא זוכר. חבל. חבל, כי זה פוגע באיזה מקום במחויבות, וזה גם מתקשר למאבק המרכזי שעומד היום על סדר-יומו של שר המשפטים מול מערכת המשפט הישראלית, וזה משדר שדר באותו כיוון.
אדוני היושב-ראש, ההצעה לסדר-היום שאני מעלה מדברת על חוק-יסוד: השוויון האזרחי. אני מאוד אוהב ומעריך את הדמוקרטיה הישראלית, אבל עם כל הכבוד – ויש כבוד – הדמוקרטיה הישראלית היא דמוקרטיה מוגבלת. היא דמוקרטיה נכה.
מגילת העצמאות שלנו קבעה את עקרון השוויון כאחד העוגנים הראשיים שעל בסיסם מוקמת המדינה היהודית כאן, בארץ-ישראל. העובדה שלאורך כל הדרך עקרון השוויון נדרס ברגל גסה ולא מקוים, לא כחוק-יסוד – והוא גם הסיבה המרכזית לכך שאין חוקה בישראל – זה דבר שפוגע פגיעה אנושה באושיות הדמוקרטיה הישראלית.
אני שואל את עצמי: מתי נתבגר? מתי נתעלה על עצמנו ונבין שכשאנחנו מדברים על מדינה יהודית ודמוקרטית אנחנו לא יכולים באותה נשימה להתעלם, למשל, מהזכויות האזרחיות של המיעוט הלא-יהודי, המיעוט הערבי בתוכנו? אם אנחנו רוצים לשמור על הייחודיות הזאת – ואבות המדינה הבינו את זה – – –
מנחם בן-ששון (קדימה):
חבר הכנסת פינס, זה לא רק המיעוט הערבי. כל מי שאינם יהודים, 350,000.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
כן, כן. עניין השוויון הוא מעל ומעבר לשאלת המיעוט הערבי.
אבות המדינה, דור המייסדים, שאי-אפשר להאשים אותו שהיה דור שמאלני – מי שיקרא את החלטות מפא"י של אז, זה אפילו לא הליכוד של היום – זה לא היה דור שלא הבין.
ראובן ריבלין (הליכוד):
היטבת לומר, כי המיעוט הערבי הוא מיעוט לעומתי, ואנחנו צריכים לחיות אתם, גם הם וגם אנחנו. ההערה של יושב-ראש ועדת החוקה לא צדקה, משום ששאר המיעוטים אינם לעומתיים. הגדולה של הדמוקרטיה שלנו היא שהיא יכולה להתמודד עם זה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
נכון, זו הגדולה, ועל כך גאוותנו, אבל אנחנו מסרבים, מכל מיני שיקולים, לחוקק את חוק-יסוד: השוויון האזרחי, או מתקשים מאוד לנסח חוקה בהסכמה.
דרך אגב, לא רק בגלל עניין השוויון האזרחי לערביי ישראל, אלא גם בגלל בעיות שקשורות דווקא עם הציבור החרדי והדתי, כפי שהוא מיוצג על-ידי חברי הכנסת מהמפלגות הדתיות; לא בטוח שיש לנו בעיה עם הציבור עצמו. יש סוגיות שקשורות לעקרון השוויון גם בהקשרים שבתוך הקהילה היהודית בין דתיים ללא-דתיים. אבל גם על זה אנחנו מוכרחים להתגבר, כי המציאות העכשווית, כפי שהיא, היא בלתי אפשרית.
דעו לכם, אם לא נגיע לחוקה בהסכמה, או לחלופין לחקיקת השלמת חוקי-היסוד, נמצא את עצמנו יותר ויותר גם במצבים מביכים, וגם עם פחות ופחות תשובות לעצמנו ולעולם שאנחנו עובדים אתו בחוץ.
לכן מצאתי לנכון, אדוני היושב-ראש, ביום חגיגי זה, שבו אנחנו מציינים את נושא זכויות האדם בישראל, זכויות הפרט, להציג את הסוגיה הזאת במסגרת הדיון במליאה.
יש בתוכנו הציבור הערבי והאנשים שחבר הכנסת מנחם בן-ששון דיבר עליהם, ציבור של עולים חדשים שמעמדם לא הוסדר עד הסוף, ועוד ציבורים בתוכנו שלא נהנים משוויון אזרחי. אני לא מדבר עכשיו על עניין לאומי. אמרנו גם לציבור הפלסטיני: העניין הלאומי, היכולת לממש את השאיפות הלאומיות של העם הפלסטיני תהיה במדינה הפלסטינית שאנחנו, כמדינה, תומכים בהקמתה. אבל כל אזרח שגר פה ויש לו אזרחות במדינה הזו, ראוי שייהנה ממלוא שוויון הזכויות האזרחי ללא אפליה, ללא משוא-פנים, ללא גזענות וללא סטנדרטים כפולים.
אני מאוד מקווה שיגיע הרגע שכנסת ישראל תהיה מסוגלת לעשות מעשה שישנה את הדבר הזה, יבצר את מעמדה של הדמוקרטיה הישראלית, יבנה אותה על יסודות איתנים, כפי שמייסדי המדינה רצו, ייחלו וכתבו במגילת העצמאות, ובסופו של דבר יבטיח את מעמדנו בקרב הקהילה הבין-לאומית להרבה מאוד דורות קדימה. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה. אין תשובת שר, לכן נעבור להצבעה – או מליאה או הסרה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אני בעד מליאה, אני חייב.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אני רוצה להציע הצעה אחרת. אפשר?
היו"ר אמנון כהן:
אתה יכול, אבל לא בהכרח.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני השר, חברי יושב-ראש ועדת הפנים, הדברים שלך נכוחים, והם נכוחים ליום הזה. לכן, המקום לדון בהם, לפי הבנתי, הוא ועדת החוקה, שהרי ממילא בשבוע הבא אנחנו שבים לעסוק בסוגיית השוויון, וחלק מהדיונים אתה שיקפת בדברים שאמרת מעל הבמה. אני מבקש שהדיון יהיה בוועדת החוקה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמנון כהן:
אתה מסכים, אדוני המציע?
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
מסכים.
היו"ר אמנון כהן:
לא שיערתי שיהיה אחרת.
אפשר לעבור להצבעה. מי שבעד הוא בעד ועדה, מי שנגד הוא בעד הסרה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד – 15, אין נגד ואין נמנעים. ההצעה לסדר-היום בנושא שוויון אזרחי עוברת לדיון בוועדת החוקה של הכנסת.
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים
(מס הכנסה שלילי), התשס"ח–2007
[מס' כ/291, כ/142; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"ג, עמ' 8026; מושב שלישי, חוב' ח, עמ' 12420; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הוא הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, להציג את הצעת החוק. בבקשה. יש הסתייגויות.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח–2007.
הצעת חוק זו פוצלה מהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה וצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי מס ותיקוני חקיקה), וזאת לאחר דיונים רבים בוועדה. סברנו שכריכה של חמישה נושאים שאין ביניהם כל קשר אינה ראויה ואינה נכונה. לפיכך, באישור המליאה, ואף שהיתה התנגדות של הממשלה, פיצלנו את ההצעה, כך שהיום מובאות בפניכם שתי הצעות חוק נפרדות: אחת, מס הכנסה שלילי, ושנייה, הפחתת מדרגות המס. יתר התיקונים נותרו על שולחנה של הוועדה להמשך הכנתם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
החוק הזה, מס הכנסה שלילי, הוא הישג משמעותי ביותר לכנסת, לממשלת ישראל וגם לוועדת הכספים, שבסופו של דבר חוקקה אותו. הצעת החוק נועדה לקבוע מס הכנסה שלילי, שמטרתו להגדיל את השכר של בעלי ההכנסות הנמוכות. בהצעת החוק מוצע לקבוע, כי יינתן מענק לעובד שהוא עצמאי או שכיר מעל גיל 23 שהוא הורה לילדים, או שהוא מעל גיל 55 ללא ילדים או שילדיו מעל גיל 19.
היקף המענק מושפע משיעור ההשתכרות וממספר הילדים של העובד. כאשר לעובד יש ילד אחד או שניים, המענק עומד על 70 שקלים למי שהכנסתו הממוצעת עולה על 1,725, ו-275 שקלים למי שמשתכר בין 3,000 ל-4,000 שקלים. אולם, אם יש לעובד שלושה ילדים לפחות, שיעור המענק גבוה יותר והוא עומד על 100 שקלים למי שהכנסתו הממוצעת עולה על 1,725 שקלים, ו-400 שקלים למי שמשתכר בין 3,000 ל-4,000 שקלים.
נוסף על כך נקבעה נוסחה לחישוב המענק למי שנקבע לו שכר מינימום מותאם לפי חוק שכר מינימום ולאנשים עם מוגבלות גופנית, נפשית או שכלית שאינם מגיעים לרצפת ההכנסה שנקבעה.
שיעורי המענק מבוססים על הטרפז, שהוא פונקציה של היקף ההכנסה ושיעור המענק, וכך למעשה ייווצר תמריץ חיובי ליציאה לעבודה, בעיקר במשפחות שיש בהן כמה ילדים, שכן תחולת העוני בקרב משפחות אלה גדולה ביותר.
בהצעת החוק המקורית שהביאה הממשלה, המענק נועד לשכירים שיש להם ילדים בלבד. במהלך הדיונים בוועדה מצאנו שאין מקום להפלות את אוכלוסיית העצמאים, ולפיכך, בהסכמת הממשלה, הוספנו פרק העוסק במענק לעצמאי. המענקים ישולמו באופן שונה לשכיר ולעצמאי: המענק לשכיר ישולם אחת לרבעון, מהשנה העוקבת לשנת העבודה שבגינה משולם המענק, ישירות לחשבון הבנק שלו. לעצמאי המנגנון מעט שונה, וסכום המענק יקוזז כנגד המס שהעצמאי חייב בו בשל הכנסה מכל מקור שהוא, לרבות שבח, שהפיק בשנת המס שבשלה נתבע המענק. בתום ארבע שנים, ואם לא קוזז כל סכום המענק, רשות המסים תשלם ישירות לחשבון הבנק של העצמאי את סכום ההפרש בניכוי 25% מהסכום. קביעת הזכאות לעצמאי היא הישג אדיר שהושג בוועדה.
הישג נוסף שהושג בוועדה באישור הממשלה הוא תחולת החוק על בני 55 ומעלה, שבמרבית המקרים ילדיהם עברו את גיל 19, ולכן זכאותם היתה נשללת לפי ההצעה המקורית. בהצעה שבפניכם נקבע כי גם בני 55 ומעלה, אף אם אין להם ילדים או שילדיהם מעל גיל 19, יהיו זכאים למענק המס.
אני רוצה להוסיף שדווקא האוכלוסייה הזאת, של בני 55 פלוס, היא הכי פגיעה, כי ברגע שהיא נפלטת ממעגל העבודה מכל מיני סיבות, בגלל נכות או בגלל פיטורים, אין תמריץ מצד המעביד להעסיק מחדש את האנשים האלה, ומובן שברגע שאנחנו משווים את התנאים שלהם לאלה שיש להם ילדים מתחת לגיל 18, זה מהווה תמריץ גם עבור האוכלוסייה הזאת, שעדיין רואה את עצמה כרוצה לעבוד.
נוסף על כך, הצעת החוק כוללת תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה המחייב הגשת דוחות על הכנסה באופן מקוון – לעצמאי, למעביד ולמנכה. תיקון זה יביא לייעול מערכת רשות המסים, לאכיפה יעילה ולתשלום מהיר לזכאים.
תחילתה של הצעת חוק לגבי שכיר היא ב-1 בינואר 2008, על הכנסה שהופקה בשנת 2007, ולגבי עצמאי התחילה היא ב-1 בינואר 2009, על הכנסה שהופקה בשנת המס 2008. עם זאת, מוצע כי בשנים 2008 ו-2009 החוק יחול רק על מי שהוא תושב אזור שנקבע כאזור שחלה עליו תוכנית מהל"ב – שילוב מקבלי גמלאות בעבודה.
אני סבור כי הצעת חוק זו חשובה ביותר, והיא יוצרת היסטוריה במערכת המסים בישראל.
שוב, בהזדמנות זו אני רוצה להודות לממשלת ישראל, שיזמה את החוק, לשרי האוצר – גם הקודם וגם הנוכחי – שקידמו אותו, ליושב-ראש הקואליציה, שנמצא פה אתנו וגם הוא עשה רבות כדי שהרפורמות האלה יעברו, וכמובן לחברי הכנסת, ובראש ובראשונה לחברי ועדת הכספים, שתרמו רבות לשיפור ההצעה בהשוואה להצעה המקורית. אני מניח שחבר הכנסת סילבן שלום ידבר אחרי, אבל אני רוצה להודות לו על שהחתים את רוב חברי הבית הזה על הצעה דומה, שילב את זה בהצעת החוק הממשלתית, ובסופו של דבר מה שמובא היום לפניכם – ומייד אני גם אגיע לזה – זה שילוב של שתי הצעות, גם ממשלתית וגם פרטית.
קריאה:
– – –
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אני רוצה להודות, גם בעזרת חבר הכנסת אפללו וגם בלי עזרתו, לצוות הנפלא של היועצות בוועדת הכספים, ולכל הצוות של ועדת הכספים בכלל, למנהל הוועדה וגם לצוות המזכירות, שתרמו ועשו רבות כדי שההצעה הזאת תעבור ותונח היום לפניכם.
אני מבקש לאשר את הצעת החוק שמוגשת בפניכם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הסתייגויות – – –
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
מה ההסתייגויות? אני לא יודע מה ההסתייגויות. אתה חושב שלמדתי אותן בעל-פה?
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
סליחה, לא למדתי את ההסתייגויות בעל-פה, אבל מכיוון שאנחנו סיכמנו בוועדה שזה יעבור as is, אני אבקש להסיר את כל ההסתייגויות, אם יעלו.
היו"ר יצחק זיו:
אני שואל קודם כול את חבר הכנסת סילבן שלום לגבי ההסתייגות.
סילבן שלום (הליכוד):
ההסבר הוא שההסתייגויות יורדות, אבל – – –
היו"ר יצחק זיו:
אז בבקשה, חבר הכנסת סילבן שלום.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
היו"ר יצחק זיו:
אז חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
ברשותך, הואיל וחבר הכנסת סילבן שלום רוצה – – –
היו"ר יצחק זיו:
תרגישו נוח.
ראובן ריבלין (הליכוד):
תודה רבה; אני מאוד מודה לאדוני.
סילבן שלום (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך. חברי הכנסת, אני שמח היום שאנחנו סוף-סוף מגיעים לתחנה האחרונה של אישור חוק מס הכנסה שלילי; הצעת חוק שהבאתי לכנסת עוד לפני למעלה משנה, הצעת חוק שחתמו עליה כל חברי הכנסת. ממשלת ישראל הגישה גם היא הצעה משלה, והיום אנחנו מביאים בשורה שתושלם בעוד שנתיים, בתוך שנתיים, ולמעלה מ-50% מהאוכלוסייה במדינת ישראל – מהאוכלוסייה העובדת – יקבלו תוספת שכר שתנוע בין 275 ל-400 שקלים בחודש. אוכלוסייה ששנים נלחמת את מלחמת הקיום שלה – היום אנו מחזירים לה את הכבוד ואומרים לה שמי שעובד זכאי לקבל מהמדינה, גם אם הוא לא מגיע לסף המס.
כאשר הגשתי את ההצעה הזאת עמדה לנגד עיני, כמובן, הרפורמה במס שעשיתי בשנת 2002, רפורמה במס שהורידה את שיעורי המס מ-62% ל-49%, רפורמה במס שהביאה למהפך דרמטי במצב המשק ולצמיחה מהירה במשק הישראלי, לפי מחלקת המחקר של בנק ישראל. היא הביאה לירידה חדה באבטלה, למצב שבו מאות אלפי אנשים נכנסו לשוק העבודה. היא הביאה לעודף הכנסות אדיר ממסים על-ידי מיסוי שוק ההון, מיסוי הבורסה – השנה 4.5 מיליארדי שקלים, נוסף על המיסוי הפרסונלי, קרי כל אותם טייקונים שעובדים בחו"ל ומרווחים מיליארדים לא שילמו מסים עד אז, ומאז הם משלמים סכומים אדירים לקופת האוצר הישראלי.
אבל אז, כמו עכשיו, היתה בעיה, שמי שלא מגיע לסף המס, לא נהנה מאותן הטבות. לכן, נתנו אז תוספת קטנה של עשרות שקלים דרך ביטוח לאומי ומס בריאות. הרפורמה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2003, ובמרס אותה שנה הפסקתי להיות שר האוצר.
נאלצתי להמתין עד אשר הייתי חבר הכנסת מהשורה, לכנס את ועדת-רבינוביץ מחדש, ולהחיש את אותה הצעת חוק למס הכנסה שלילי, אשר קובעת שהתשלום יהיה לכל אלה שלא נהנו מאותן הפחתות מס משמעותיות. כל חברי הכנסת, 100% שלהם, חתמו על הצעת החוק, לראשונה בהיסטוריה של הכנסת הזאת, מלבד שרים, סגני שרים ויושבת-ראש הכנסת, שלא זכאים לחתום.
אדוני היושב-ראש, ניסיון העבר מלמד שמדינות שהפעילו תוכנית מס הכנסה שלילי תרמו באופן משמעותי להקטנת מספר העניים בקרב משפחות שיש בהן עובדים ולהפחתת עוצמת העוני של אלה שנותרו עניות. באנגליה זו דוגמה מוכחת, אבל גם מחקר שעשה בנק ישראל הוכיח שהפעלת תוכנית דומה במשק הישראלי צפויה להפחית משמעותית את העוני בקרב משפחות עובדות, וגם לשמור על היעדים הפיסקליים שקבעה הממשלה.
העלות המשוערת היא מיליארד שקלים, אבל לדעתי העלות תהיה אפס, בשל העובדה שרוב הכסף שילך למשפחות החלשות יופנה לצריכה. מאחר שהנטייה השולית שלהם לצרוך היא כמעט 100%, רוב הכסף ילך לצריכה, המפעלים ייצרו יותר, החנויות והעסקים ימכרו יותר, ישלמו יותר מס הכנסה, יעסיקו יותר עובדים, וזה כמובן יביא לצמיחה אדירה. כמו שקרה עם הרפורמה הגדולה, כך יקרה גם ברפורמה הזאת.
אדוני היושב-ראש, אני, כמובן, חשבתי שההצעה שהגשתי היתה הצעה טובה יותר, הצעה ישימה, הצעה שניתן לבצע אותה מייד, שהוגשה על-ידי מיטב המומחים למס במדינת ישראל – נציבי המס לשעבר יאיר רבינוביץ וטלי ירון-אלדר, סגני הנציב אבי אלתר, זיכרונו לברכה, אודי ברזילי, גרי אגרון, פרופסור אפרים צדקה, ד"ר משה דרוקר ואחרים.
כאשר הגשתי את ההצעה לקריאה טרומית היא עברה פה-אחד, ולאחר מכן, ערב אישורה בקריאה ראשונה במליאה, הגישה הממשלה הצעה משלה – גם אז שר האוצר דאז אברהם הירשזון וראש הממשלה אולמרט תמכו בהצעה, וההצעה הזאת עברה פה-אחד בלמעלה מ-50 קולות, כך שגם כשהיתה תמיכת ממשלה, גם בטרומית וגם בראשונה, לא היינו זקוקים בכלל לאותו מחסום של 50 כדי לעבור.
לאחר מכן היו חילופים בכל הצמרת. התחלף שר האוצר, התחלף יושב-ראש הוועדה, התחלף יושב-ראש הקואליציה, ומובן שלאחר דיונים ארוכים פניתי אל שר האוצר רוני בר-און, והוא הקשיב בקשב רב לדברי ומצא לנכון לפעול יחד למזג את ההצעות ולהביא הצעה אחת משותפת לטובת כלל עם ישראל. על כך, בשמי כמובן ובשם כל 93 חברי הכנסת הנוספים, אני רוצה להודות לך.
בהצעה המשולבת נכללים גם העצמאים, שלא היו קודם לכן בהצעה הממשלתית. גם בני ה-55 פלוס נכללים באותו הסדר שהגיע אליו יושב-ראש הוועדה.
אנחנו יוצאים לדרך, אומנם בצורה מינורית יותר – זה יוחל רק על האזורים של תוכנית ויסקונסין – אבל בתוך שנתיים יופעל במדינה כולה.
אני חשבתי, ועדיין חושב, שהיינו צריכים לעשות זאת על-ידי תשלום דרך המעסיק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. אני מבקש לסיים.
סילבן שלום (הליכוד):
יש לי הסתייגויות של כמעט חצי שעה, אבל לא אנצל את זה ואדבר עוד דקה או שתי דקות ואסיים. יש לי אפשרות לדבר חצי שעה.
היו"ר יצחק זיו:
אני יודע.
סילבן שלום (הליכוד):
בכל מקרה, אני חושב שהיה צריך לעשות זאת דרך המעסיק. זה הרבה יותר קל. אותו מעסיק שגובה ניכויים יוריד גם את הזיכויים. חשבתי שצריך לעשות זאת מגיל 21, והממשלה ביקשה מגיל 23. הדבר שלדעתי דורש תיקון – ואדוני שר האוצר, אני מציע לך לשקול זאת מחדש – בהצעה המקורית שלנו קבענו שכל זוג נשוי, ללא קשר אם יש לו ילדים ואם לאו, יהיה זכאי. לבסוף ההצעה שמובאת כאן היא לפי הנוסח הממשלתי בעניין הזה, שקובע שזה רק למי שיש לו ילדים. עדיין יש זוגות נשואים רבים שלא מביאים ילדים מייד, ובדרך כלל אלה הן השכבות הרחבות יותר באוכלוסייה, לא סקטוריאליות. הן לא ייהנו מזה. לדעתי, זה עוול שנצטרך לתקן בהמשך. בהצעה שלי חשבתי שכל זוג נשוי צריך לקבל. אני מאוד מקווה שככל שהזמן יעבור, גם שר האוצר יביא תיקון להצעה הזאת. אני חושב שזה יהיה נכון וזו תהיה בשורה.
אדוני היושב-ראש, מדובר בבשורה אמיתית לחלקים רחבים באוכלוסייה הישראלית, שמשנת 2008, בצורה מדורגת, ייהנו מתוספת של בין 275 שקל ל-400 שקל בחודש. אני חושב שהאנשים האלה ראויים לכל שבח, מפני שהם אינם נשענים על תשלומי העברה, על תשלומים סוציאליים. אני חושב שהעניין זה צריך להביא אותנו להכיר בכך שהאנשים העובדים הם האנשים שזכאים לקבל על פרי עמלם גם את התוספת של התגמול הזה.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק במלאכה. אני אישית רואה בכך השלמת מעגל שלי, כאשר הפעלתי את הרפורמה הגדולה במס הכנסה שנתנה את אותן הקלות והפחתות מס אדירות לכל הציבור במדינת ישראל. היום, עם כניסת החוק הזה לתוקף בעוד זמן לא רב, אנחנו באמת נסגור מעגל ונביא לכך שכל אזרחי ישראל ייהנו.
אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, אשר פעל לילות כימים כדי להעביר את ההצעה הזאת, אשר פעל למיזוג ההצעות, אשר פעל להכנסת גופים וסקטורים נוספים, ובסופו של דבר הצליח להביא את העניין עד הלום. אני רוצה להודות לשגית, היועצת המשפטית, לכל הצוות, למזכיר. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שתמכו, וכמובן, אם יורשה בסוף הדיון להודות פעם נוספת, אשמח לעשות זאת גם אז. תודה רבה.
אני מבקש מכולם להצביע בעד ההצעה המקורית. אנחנו התחייבנו להוריד את כל ההסתייגויות, ולכן לא תהיה הצבעה על ההסתייגויות אלא תהיה הצבעה על הצעת החוק כפי שהוגשה באופן משולב על-ידי הוועדה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים. שר האוצר היקר והנכבד, כמשפטן וכעורך-דין, יודע שמעל במת הכנסת אינני מחויב לומר את האמת, את כל האמת ובוודאי לא רק את האמת.
שר האוצר רוני בר-און:
– – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אבל שלא כמו בבית-משפט, הריני מצהיר שאני אומר את האמת ורק את האמת – אני לא בטוח שאת כל האמת, כי אני לא בקיא בכל האמת. חבר הכנסת סילבן שלום, בזמן היות האוצר תחת שרביטו של שר אחר, הגיש – חודשים רבים לפני שהאוצר התכוון להגיש – את הצעת החוק הזאת כהצעת חוק פרטית, ונדמה לי שכל חברי הכנסת הרשאים לחתום ולבקש הצעות חוק פרטיות הצטרפו לבקשה. לא היה אחד מחברי הכנסת שיש לו הזכות לחתום שלא חתם על הצעה זו. מובן שהשרים לא היו יכולים, וגם בעלי תפקידים אחרים, כמו יושבת-ראש הכנסת.
ואכן, החוק עבר כמעט פה-אחד במליאה בקריאה טרומית. לאחר מכן התעכבו העברתו והכנתו לקריאה ראשונה מהטעם הפשוט שהשר הקודם, השר הירשזון, ביקש מיושב-ראש ועדת הכספים דאז, חבר הכנסת ליצמן, לעכבו, משום שהוא לא רוצה שכל היוקרה בהצעת חוק זו תהיה שייכת רק לכנסת, משום שהוא אמר שגם האוצר שוקד על עניין זה. היו אלה הימים בטרם אפילו חלם שר הפנים והיום שר האוצר שהוא ישמש בתפקיד זה. זכותה של הממשלה, כמובן, ליזום, וזכותה של הממשלה גם להביא גרסה שלא היתה ולא עלתה בקנה אחד עם הגרסה שהביאה הכנסת על-ידי כל חבריה הפעילים. ואכן, פרצה מחלוקת בין הגרסה הממשלתית לבין הגרסה של חברי הכנסת, כפי שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק הפרטית שהוגשה ועברה בקריאה טרומית.
אני מוכרח לציין את יושב-ראש ועדת הכספים הנוכחי, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, שעמד בלחצים רבים מצד הממשלה ורצה לעשות צדק גם עם הכנסת וגם עם הממשלה. אין כל ספק שהוא הסביר והבהיר בצורה מפורשת שבנושא של מחלוקת שהיתה בקשר לתחולתו של החוק ואיזה ציבור הוא יקיף, כמו גם מה תהיה דרך הדיווח ודרך התשלום, גברה הצעת האוצר על הצעת החוק הפרטית של חברי הכנסת.
אבל, כבוד השר, צריך לומר בצורה מפורשת, שאף-על-פי שהבכורה תמיד ניתנת לממשלה, הקטליזטור האמיתי לחקיקת חוק זה בא מהצעת החוק הפרטית שסילבן שלום היה האיש אשר הוביל אותה. נראה לי שהצעה זו לא היתה באה היום לכדי קריאה שנייה וקריאה שלישית, ובקרוב להכנסתה לספר החוקים של מדינת ישראל, אם היוזמה לא היתה באה מתוך הכנסת ומתוך יוזמתו של חבר הכנסת סילבן שלום. ואף-על-פי שוועדת המשפטנים ישבה על המדוכה בכל מה שקשור לאתיקה של חברי הכנסת הוא שר האוצר לשעבר וגם שר החוץ לשעבר, כפי שהשר הנוכחי בעתיד, אני לא יודע מתי, יהיה גם הוא השר לשעבר, אם כי בהחלט יכול להיות שהיה הווה ויהיה, ואני מקווה עד 120 שנה, אבל אני לא בטוח בעניין זה. אף-על-פי שאני מבין שהיום אסור כבר לקרוא לשר "שר לשעבר", הואיל ואינני בממשלה כרגע ואינני מחוייב באותן הוראות אתיות אשר מוצאות לממשלה עצמה, אני רוצה לומר בצורה המפורשת ביותר: אם לא יוזמתו של השר לשעבר סילבן שלום שהמריץ את חברי הכנסת כולם להביא לידי חקיקה את חוק מס הכנסה שלילי, נדמה לי שהצעת חוק זו לא היתה באה לידי גיבוש בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
אני גם זכיתי ברגע זה בְּהתערבות, כי אמרתי שאף-על-פי שהשר עד הרגע לא ביקש להצטרף לדיון, הרי אחרי שאני אדבר הוא יבקש להצטרף לדיון. זכיתי בהתערבות.
שר האוצר רוני בר-און:
אתה זכית בהתערבות, ואני לא רוצה לדבר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אז אני שמח להפסיד בהתערבות.
שר האוצר רוני בר-און:
עכשיו אני כן אדבר.
סילבן שלום (הליכוד):
– – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
לכן אני באמת חושב שמגיעים שבחים, מלבד לסילבן שלום ולחברי הכנסת, גם לשר האוצר, אשר השכיל באמת – לא כל כך בקלות – לשכנע שאכן ניתן לחיות בצוותא חדא עם הצעת החוק הפרטית, ובעיקר ברצוני לשבח את יושב-ראש ועדת הכספים על ניהול וניווט העניין בשום שכל ודעת. תודה רבה.
מובן שההסתייגות שלי היתה הסתייגות לדיבור.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו רואים שלהצעת החוק אין הסתייגויות. לפני שנעבור להצבעה, כבוד שר האוצר רוני בר-און, בבקשה. אני רוצה רק לציין שחברי הכנסת חיים אורון, יעקב ליצמן, שלי יחימוביץ ואביגדור יצחקי, גם להם היו הסתייגויות, אבל הם לא נמצאים. כבוד שר האוצר, בבקשה.
שר האוצר רוני בר-און:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא יודע על מה ולמה, חבר הכנסת ריבלין, היית זקוק לעורר את הפולמוס הזה. בפעם הראשונה שפנה אלי חבר הכנסת סילבן שלום וביקש ממני לצרף ולאחד את הצעות החוק, נתתי את הסכמתי. היתה אז מחלוקת עניינית, ומכיוון שלא יכולתי ליישב אותה, לא יכולתי להיענות לבקשה. כשהמחלוקת העניינית הסתדרה בוועדת הכספים, אמרתי לו שלא זו בלבד שהוא מוזמן להצטרף לבקשה, אלא שראוי וצריך שכך יהיה, משום שהוא היוזם והוא הצליח להביא את מקסימום החתימות. נדמה לי שבהסכמה הזאת ביני לבין שר האוצר לשעבר וסגן ראש הממשלה לשעבר ושר החוץ לשעבר ולעתיד ולהווה ולכל מה שעולה בדעתך אין אפילו צל צלו של ספק או של מחלוקת או אפילו של אבק של אי-הבנה. מוטב שכך הדברים מגיעים אל הדוכן ולפני ההצבעה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זכינו.
שר האוצר רוני בר-און:
הלוואי שכן ירבו הסכמות בין הממשלה לבין חברי הכנסת מהאופוזיציה.
אני באמת רוצה להודות על היוזמה הטובה של חבר הכנסת סילבן שלום כשהביא את זה. אני כמובן רוצה להודות על פועלו המוצלח מאוד, האחראי, המדויק והסבלני של יושב-ראש ועדת הכספים, שהוביל פה מהלך לא פשוט וטעון, כי קנאת סופרים במקרה הזה בסוף היום הרבתה לא רק מחלוקת אלא גם חוכמה. צריך היה חוכמה כדי להביא את זה לחוף המבטחים. באמצעות יושב-ראש ועדת הכספים – לכל הצוות הטכני, שעסק במלאכה שלא היתה פשוטה. כמובן – ליושב-ראש האופוזיציה, שתרם משלו.
אני רוצה להגיד כמה מלים ברמת העיקרון של החוק הזה. הממשלה חייבת, ולמיטב הבנתי עושה את המירב שביכולתה – לא אגיד את כל מה שביכולתה – כדי לסייע לשכבות החלשות לצאת ממעגל העוני ולהשתלב בשוק העבודה; לא רק הממשלה הזאת אלא גם זו שקדמה לה וזו שקדמה לזו שקדמה לה. המהלך הזה לא פשוט. הוא טעון הרבה עבודה, עיקשות, רציפות, שיטתיות. מהלך שמדבר על השתלבות בשוק העבודה הוא מהלך שנועד לשנות מציאות חברתית מן היסוד. יש לנו מציאות חברתית לא מוצלחת, או חלקה לא מוצלחת, וצריך לשנות אותה. הצעד שאנחנו מאשרים היום בכנסת – אחד הצעדים האלה שאנחנו מאשרים היום – מסייע להשגת היעד הזה של הגדלת שיעור ההשתתפות בעבודה תוך הבטחת שכר הולם. זה לא חידוש, וכולנו יודעים שעל-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי שיעור העוני בקרב משפחות שיש בהן שני מפרנסים לא עובר את ה-3%. זו עובדה שמציבה את ההשתתפות בשוק העבודה כמענה המרכזי, המענה היעיל ביותר, להתמודדות אמיתית עם העוני בישראל.
מה עושה אותו מס הכנסה שלילי? מס הכנסה שלילי הוא כלי לתמרץ עובדים להצטרף לשוק העבודה, להגדיל את ההכנסה הפנויה שלהם, בעיקר ברמות השכר הנמוכות, וכך, לא פחות חשוב, לצמצם את הפערים הכלכליים בין אלה המשתכרים אל הקומץ, אל הצרור הנקוב, לבין אלה שמשתכרים יותר. מכיוון שמרבית העובדים ברמות השכר הנמוכות מצויים ברובם מתחת לסף המס, הם לא נהנים מכך שאנחנו מפחיתים מפעם לפעם את שיעור המס הישיר, והם נמצאים מחוץ למעגל הנהנים מהמהלך הזה. לעומת זאת, אם ביישום מס הכנסה שלילי באותה מסגרת משלמת הממשלה לעובדים סוג של מס במקום לגבות אותו מהם, אנחנו נמצאים במקום שגם האוכלוסיות החלשות – יחסית חלשות ואבסולוטית חלשות – יוכלו ליהנות מפירות הצמיחה ומהחוסן הכלכלי שמתפתח כאן במקומותינו.
לצד אותם יעדים מדידים רב-שנתיים של צמצום שיעור העוני והעלאת שיעור התעסוקה שקבעה הממשלה לראשונה – לאחרונה – בעקבות המלצת ועדת-טרכטנברג, באמצעות ביצוע צעדים משולבים נוספים, כמו אכיפה מסיבית של חוקי עבודה וטיפול נחוש בנושא העובדים הזרים, בהמשך לאישור ועדת הכספים את התקנות של העלאת שווי השימוש ברכב, אנחנו מאשרים היום בעצם גם הפחתת מדרגת מס בשנים 2008-2007. גם זה סוג של כסף מצטבר ברמה של כמעט 4 מיליארדי שקל. אני בטוח שבאמצעות מכלול הצעדים האלה, ועוד צעדים שנביא וננקוט, נוכל להביא לצמצום הפערים החברתיים בחברה הישראלית בעתיד הקרוב והנראה לעין.
אני שב ומודה לכל אלה שעסקו במלאכה, לחבר הכנסת סילבן שלום, ליושב-ראש ועדת הכספים, לוועדת הכספים. אני מודה על כך שהסרתם את ההסתייגויות. אני קורא לכנסת לאשר פה-אחד את החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לשר האוצר רוני בר-און.
אנחנו נעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
מה עם ההסתייגויות?
היו"ר יצחק זיו:
מכיוון שהורידו את כל ההסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
שר האוצר רוני בר-און:
אין הסתייגויות.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1–28 – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–28 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 29, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה אושרה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 29, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע בזאת שהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
אני מזמין את חבר הכנסת סילבן שלום. בבקשה.
סילבן שלום (הליכוד):
כיוזם החוק, אני רוצה להודות לשר האוצר קודם כול על דבריו, שהיו לדעתי באמת ענייניים ונגעו פה לכולם, ובסופו של דבר להודות גם למשרד האוצר, שנתן יד לאותה פעולה, אף-על-פי שבתחילת הדרך היתה התנגדות ואולי חוסר הסכמה לרעיון. אבל בסופו של דבר כולם הסכימו, ושר האוצר דחף לאותו מהלך מאישור הקריאה הראשונה. על כך, שר האוצר בר-און, אני רוצה באמת להודות לך. יישר כוח.
היום זאת החלטה היסטורית, שאולי עוד לא מבינים את המשמעות שלה אבל היא החלטה היסטורית. היא צריכה לעבור כמה תיקונים. אני מציע לך, אחרי כמה חודשים, לראות את היישום ולהביא כמה תיקונים.
קריאה:
החלטה היסטרית.
סילבן שלום (הליכוד):
לא, לא, במקרה הזה זאת החלטה היסטורית ולא היסטרית. זאת החלטה נכונה, טובה, שתיתן לך גם שיעורי צמיחה נוספים. רוב הכסף הזה ילך לצריכה. הנטייה השולית לצרוך היא קרובה ל-1. רוב הכסף ילך לצריכה, המפעלים ימכרו יותר, החנויות תמכורנה יותר, ישלמו יותר מסים, יעסיקו יותר עובדים.
אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכספים, סטס מיסז'ניקוב, שכבר דיברתי קודם על תרומתו הגדולה; ליושב-ראש הקואליציה אלי אפללו, שפעל למזג את ההצעות ופעל שההצעות תעבורנה במשולב בוועדה, ועל כך יישר כוח ליושב-ראש הקואליציה, שבאמת הפגין גישה עניינית, גישה נכונה וטובה; גם ליושב-ראש הקואליציה הקודם, אביגדור יצחקי, שהיה עוד בחבלי לידתה של ההצעה, עוד לפני שהיא הוגשה בכלל; ופעם נוספת, לכל הצוות של ועדת הכספים.
אני רוצה להודות, כמובן, גם לחברי שבאו והצטרפו לדבריו החמים של חבר הכנסת רובי ריבלין.
אני רוצה לאחל לכל עם ישראל שיהיו לו בשורות טובות כאלה, ובשורות טובות רבות עלינו, עם ישראל. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 160 והוראת שעה), התשס"ח–2007
[מס' מ/291; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"ג, עמ' 8026; מושב שלישי, חוב' ח', עמ' 12420; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 160 והוראת שעה), התשס"ח–2007, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, להציג את הצעת החוק.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אולי אתחיל מייד בתודות ואז נעשה קיצורי דרך, כי אנחנו מודים זה לזה, תקדים חשוב ויפה.
אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 160 והוראת שעה), התשס"ח–2007. הצעת החוק המקורית שהביאה הממשלה כללה חמישה נושאים: מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה ותיקונים לקופות גמל, הפחתת שיעורי מס ותיקון לעניין גירעון בענף האבטלה.
בהצעת חוק זו מוצע להפחית את שיעורי המס החלים על ההכנסה החייבת מיגיעה אישית ואת המס שחל על ההכנסה החייבת של יחיד שמלאו לו 60 שנים. ההפחתה היא מדורגת על פני שלוש שנים, כך שבשנת 2010 שיעורי המס על ההכנסה מיגיעה אישית יתקרבו לשיעורי המס המקובלים בעולם. עיקר הפחתת המס הוא לשכבות הביניים, בהפחתת שיעורי מס על ההכנסה שנעה בין 4,270 שקלים לחודש ל-11,410 שקלים לחודש.
במקביל להפחתה זאת אישרה הוועדה את התקנון שעניינו שווי שימוש ברכב צמוד. מטרתה של הצעת החוק היא גם להקטין במידה מסוימת את הירידה בהכנסה נטו של מי שמקבל רכב צמוד ממעסיקו, בעקבות העלאת שווי שימוש ברכב.
אני אסביר עכשיו בשפה פשוטה ובעברית. ברגע שמבקשים וביקשו להעלות את שווי השימוש ברכב לאותן שכבות הביניים, למי שמחזיק ברכב מטעם העבודה, התגייסנו וביקשנו להפחית ולרווח עוד יותר את מדרגות המס, מעבר למתווה שקבעה הממשלה לפני כמה שנים, בסכום שמגיע לסך של 3.2 מיליארדי שקל נוספים, בדיוק לאותן שכבות הביניים. זה אומר ש-90% מהמרוויחים, אלה שאין להם רכב צמוד, הנטו שלהם גדל בשיעורים של מ-150 שקל עד 350 שקל, בסוף שנת 2009.
במקביל, 10% מאלה שיש להם רכב צמוד, ברגע שהעלינו את שווי שימוש הרכב בצורה מינורית ופרסנו את זה על פני ארבע שנים, גם בגלל ריווח מדרגות המס וגם בגלל העלאה מינורית של שווי שימוש הרכב, הנטו שלהם נפגע הרבה פחות מאשר לפי התוכנית המקורית, אם לא היינו מיישמים את ריווח מדרגות המס הזה.
שוב מגיע שלב התודות. כאן אני רוצה להתחיל בתודה מיוחדת לאיש משרד האוצר, סגן בכיר ברשות המסים, בועז סופר, שישב אתי באמת הרבה מאוד ימים והרבה מאוד לילות, כדי להגיע לנוסחה המנצחת, על מנת שגם ניטיב עם שכבות הביניים בנושא של ריווח מדרגות המס וגם נקטין פגיעה באלה שמחזיקים רכב צמוד, ולפרוס את זה על פני ארבע שנים במקום שנתיים או שנה אחת. מגיע לבועז סופר כל הכבוד. שוב, תודה רבה לממשלת ישראל, לוועדת הכספים של הכנסת, ליושב-ראש הקואליציה, שדחף וקידם את הרפורמה הזאת, כמו את הרפורמה הקודמת, לצוות היועצות המשפטיות של משרד המשפטים, ליועצת הכלכלית של ועדת הכספים ולמנהל ועדת הכספים. בקיצור, לכולם. תודה רבה.
אני מבקש לאשר את ההצעה הזאת בקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק יש הסתייגות של חבר הכנסת חיים כץ, אשר אינו נוכח, ולפיכך אין הסתייגויות.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 1–2 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
ההצעה עברה בקריאה שנייה. 19 בעד, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 160 והוראת שעה), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 21, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה אושרה. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 160 והוראת שעה), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 5) (המועצה לביטחון לאומי), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/343).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 5) (המועצה לביטחון לאומי), התשס"ח–2007, קריאה ראשונה. אני מזמין את המשנה לראש הממשלה, השר חיים רמון.
השר חיים רמון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש את הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 5) (המועצה לביטחון לאומי), התשס"ח–2007.
מאז קום המדינה ועד לימים אלה נדרשים מקבלי ההחלטות בישראל לעסוק בסוגיות ביטחוניות ומדיניות קריטיות, המשפיעות על חיי האזרחים במדינת ישראל. האחריות לנושאים אלה חלה על הממשלה ועל העומד בראשה, וכדי לממש אחריות זאת נדרש כי יפעל לצדם גוף מטה מקצועי ואיכותי בעל משקל וסמכות שירכז באופן מסודר את עבודת המטה של ראש הממשלה והממשלה בענייני ביטחון לאומי.
בשנת 1992 תוקן חוק-יסוד: הממשלה ונקבע כי לממשלה יהיה צוות שיקים ויפעיל ראש הממשלה לייעוץ קבוע בתחומי הביטחון הלאומי. ראש הממשלה רשאי להטיל על הצוות תחומי ייעוץ נוספים. נוסח זה קיים כיום בסעיף 7 לחוק הממשלה, התשס"א–2001, להלן – חוק הממשלה. בפועל, הוקמה מועצה לביטחון לאומי בשנת 1999 בהתאם להחלטת הממשלה מס' 4889.
גדעון סער (הליכוד):
איזו ממשלה זו היתה?
השר חיים רמון:
זו היתה ממשלה בראשותו של חבר הכנסת בנימין נתניהו, היום יושב-ראש האופוזיציה, יושב-ראש הליכוד. האם שכחתי איזה תואר? ראש הממשלה לשעבר – עוד משהו אני צריך להגיד?
גדעון סער (הליכוד):
ראש הממשלה לעתיד.
השר חיים רמון:
העתיד הוא עלום. אני כבר הסברתי לך בקדנציה הקודמת שמי שבונה שבעתיד הוא יהיה בשלטון עלול לפספס, ולא הפנמת את זה, חבר הכנסת סער. למה? עזוב.
גדעון סער (הליכוד):
אני מקווה, אנחנו יכולים רק לקוות. אנחנו בונים רק על הקדוש-ברוך-הוא.
השר חיים רמון:
זהו, לקוות. אבל לא לסמוך על הנס.
מטרת החוק המוצע היא להסדיר את מעמד המועצה לביטחון לאומי כגוף המטה של הממשלה וראש הממשלה לענייני ביטחון לאומי. כך ניתן יהיה להקנות לתהליכי קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי את המעמד הנורמטיבי הראוי.
הצורך בהסדרת מעמדה החוקי של המועצה לביטחון לאומי עלה כמה פעמים במהלך השנים על-ידי גורמים שונים, ובהם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, חברי הכנסת, מבקר המדינה, אקדמאים ומכוני מחקר. דוח מבקר המדינה מיום 27 בספטמבר 2006 בעניין המועצה לביטחון לאומי קבע כי נדרש לעגן את מעמד המועצה לביטחון לאומי בחקיקה באמצעות הגדרות וניסוחים ברורים ומפורטים היטב בנוגע לתפקידי המועצה, סמכויותיה וקשרי הגומלין שלה עם גופים אחרים. לפי קביעת מבקר המדינה, עיגון מעמד המועצה לביטחון לאומי בחקיקה דרוש לצורך קידום תפקידה.
גם בדוח ועדת הבדיקה הממשלתית לבירור ההיערכות וההתנהלות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון בנוגע למכלול ההיבטים של מלחמת לבנון השנייה – דוח ועדת-וינוגרד – נקבע כי נדרש להגדיר את משימות המועצה לביטחון לאומי בצורה ברורה ומפורשת, להרחיב את סמכויותיה ולעגן את מעמדה בחוק שיקבע את משימותיה, את סמכויותיה ואת דרך המינוי של בכיריה. גם הצוות ליישום דוח ועדת-וינוגרד בראשות רב-אלוף במיל' אמנון ליפקין-שחק – דוח שחק – המליץ על עיגון מעמדה של המועצה לביטחון לאומי בחקיקה, ונוסח החוק המוצע מבטא את עיקרי המלצות הצוות.
החוק המוצע מבקש לקבוע את כפיפות המועצה, את תפקידה ואת יחסי הגומלין שלה עם בעלי תפקידים אחרים במשרד ראש הממשלה, כמפורט להלן: המועצה לביטחון לאומי תפעל ליד ראש הממשלה ותשמש גוף מטה לראש הממשלה ולממשלה בתחומי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. ראש הממשלה יפעיל את המועצה לביטחון לאומי, ינחה אותה ויהיה רשאי להטיל עליה תפקידים נוספים בתחום הביטחון הלאומי. כמו כן יקבע ראש הממשלה כללים לעניין פעילות המועצה לביטחון לאומי בתוך משרד ראש הממשלה ומקומה במערך הייעוץ הניתן לו. בראש המועצה לביטחון לאומי יעמוד ראש המועצה לביטחון לאומי, שיהיה כפוף לראש הממשלה וישמש יועץ לביטחון לאומי. כמו כן, ימונה משנה לראש המועצה. ראש המועצה לביטחון לאומי והמשנה ימונו על-ידי ראש הממשלה, באישור הממשלה. למועצה לביטחון לאומי יהיה מעמד של יחידת סמך עצמאית במשרד ראש הממשלה, ויוקנו לה סמכויות בהיבטים של קבלת מידע, של מינהל ושל כוח-אדם.
תפקידי המועצה לביטחון לאומי: 1. המועצה לביטחון לאומי תהיה אחראית לריכוז עבודת המטה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ושל כל ועדת שרים אחרת בעניינים הנוגעים לביטחון הלאומי, להכנת הדיונים ולמעקב אחר ביצוע ההחלטות בתחומים אלה. נוסף על כך תהיה המועצה אחראית לקביעת סדר-היום של דיוני ועדות השרים לענייני ביטחון לאומי; 2. המועצה לביטחון לאומי תהיה אחראית לגיבוש הערכות והמלצות בתחום הלאומי, להכוונה ולריכוז עבודת המטה בתחום הביטחון הלאומי, וזאת בהתאם להנחיות ראש הממשלה. כמו כן תהיה המועצה אחראית לגבש הערכה שנתית ורב-שנתית של מצב הביטחון הלאומי ולהכין הערכות מצב לגבי עניינים מסוימים הקשורים בביטחון הלאומי, ככל שתמצא לנכון; 3. המועצה לביטחון לאומי תהיה אחראית להכין עבור ראש הממשלה והממשלה את עבודת המטה לקראת הדיונים בתקציב הביטחון ותקציב הגופים הביטחוניים הכפופים לראש הממשלה. כמו כן היא תהא אחראית להפעלת חדר המצב לניהול משברים ומצבי חירום לאומיים במשרד ראש הממשלה; 4. המועצה לביטחון לאומי תהיה אחראית מטעם ראש הממשלה לעבודת המטה הבין-ארגונית והבין-משרדית בתחומי הביטחון הלאומי.
אני רוצה להודיע לחברי הכנסת, שלמעשה, הממשלה וראש הממשלה, בחלק גדול מהנושאים כבר היום פועלים על-פי המומלץ בהצעת החוק. כלומר, הממשלה וראש הממשלה למעשה יישמו את לקחי ועדת-וינוגרד, והמועצה לביטחון לאומי פועלת היום במכלול רחב של נושאים בדרך שתיארתי כרגע. למעשה, הצעת החוק תהפוך את הנוהל שהממשלה עובדת היום לפיו וראש הממשלה עובד לפיו לחוק מחייב.
לכן אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת, להעביר אותה להכנה לקריאה ראשונה לוועדת החוץ והביטחון, ולהכין אותה לקראת קריאה שנייה ושלישית במהירות האפשרית, מכיוון שהסדרת המועצה לביטחון לאומי היא דבר חשוב.
היו"ר יצחק זיו:
אני אבקש להפסיק את השיחות שם כי זה מפריע.
השר חיים רמון:
ידוע לי שיש הצעת חוק נוספת, ואני מניח שהדיון יהיה בהצעת החוק – של מי?
גדעון סער (הליכוד):
של עמירה דותן. אני אעדכן אותך תמיד.
השר חיים רמון:
הצעת חוק של חברת הכנסת עמירה דותן. אני פשוט לא ידעתי של מי, כי הודיעו לי שיש הצעת חוק כזאת ולא הודיעו לי של מי – של חברת הכנסת עמירה דותן, וגם היא נדונה כרגע בוועדת החוץ והביטחון. אני מקווה ששתי הצעות החוק האלה, של חברת הכנסת דותן ושל הממשלה, יידונו ביחד. אם יש נושאים שבהצעת החוק של חברת הכנסת דותן הם חיוביים ולא בעייתיים, אני מניח שניתן יהיה לשלב אותם בהצעת החוק הממשלתית ולהביא את הצעות החוק של חברת הכנסת דותן ושל הממשלה לדיון משותף לקראת קריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חוק ראוי, אבל הוא לא יעזור לממשלה הזאת. החוק מציע לעגן את מעמדה של המועצה לביטחון לאומי. השאלה היא, האם מה שהממשלה זקוקה לו זה עוגן או מצפן?
במלחמה האחרונה לא היה לכם מצפן. הבעיה לא היתה עוגנים. לא היה לכם מושג לאן אתם הולכים, מהן מטרות המלחמה. ולכן, כל העלאת החוק הראוי הזה היום באה לזרות חול בעיני הציבור, לתת מצג שווא כאילו הממשלה מתקנת את הליקויים שעלו במלחמה האחרונה ומיישמת את דוח-וינוגרד. לא מיניה ולא מקצתיה, משום שבשביל להיות מסוגלים לקבל החלטות ראויות צריכים לשנות באופן בסיסי לא את העוגנים של המועצה לביטחון לאומי, אלא את המצפנים של הממשלה.
במשך השנים מינו ראשי ממשלה בישראל אנשים ראויים מאוד להיות ראשי המועצה לביטחון לאומי. הבעיה של האנשים הללו לא היתה שמעמדם לא עוגן בחוק, אלא שאיש לא הקשיב להם. גם החוק הזה לא יוכל לחייב ראש ממשלה להקשיב למועצה לביטחון לאומי. הלוא האנשים האלה עזבו מתוך ייאוש, מתוך תסכול, משום שאיש לא הקשיב לעצותיהם, בין שהיו מסודרות יותר או מסודרות פחות. הגדיל לעשות ראש הממשלה שרון, שמינה את יושב-ראש המועצה לביטחון לאומי שלו, האלוף גיורא איילנד, להיות איזה מין קבלן עפר לתיאום פעולות ההתנתקות בראשית ימיה, והעיד על כך גיורא איילנד, שהוא שמע על ההתנתקות ברדיו, בחדשות. זה היחס המסורתי למועצה – כאל משהו שצריך לקיים כדי לקיים מראית עין של הליך מסודר של קבלת החלטות, אבל לא באמת רוצים לשמוע עצות. כי בממשלה יושבים אנשים שמשוכנעים שכל החוכמה היא שלהם, ואף אחד לא יבוא ללמד אותם מה לעשות ואיך לקבל החלטות.
דוח-וינוגרד יש לו משמעות אחת, מעבר להמלצות המעשיות. דוח-וינוגרד משמעותו שהממשלה שכשלה חייבת לפנות את מקומה. היא כשלה במבחן העליון שבו אומה יכולה להעמיד את מנהיגיה – מבחן המלחמה. ממשלה שכשלה במבחן הזה צריכה ללכת, ומועצה לביטחון לאומי שתקום אולי תוכל לסייע לממשלה ראויה יותר. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אני מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חברת הכנסת עמירה דותן, בבקשה.
עמירה דותן (קדימה):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, ביקשתי לדבר משום שאני יותר אופטימית מחברי אריה אלדד, אבל גם אני מאוד חוששת, ולכן אני רוצה שהדברים יהיו לגמרי ברורים.
מלחמת לבנון השנייה היתה מבחינתי קול קורא כדי לראות את הפער בין מה שחשבתי שהוא דרך קבלת ההחלטות לבין דרך קבלת ההחלטות באופן אמיתי. זאת לא הממשלה הזאת, אני מבינה מכל ראשי המל"ל, ודיברתי אתם וראיינתי אותם לשם כתיבת החוק, שבעצם מדובר בכל ממשלות ישראל. יש פה בעיה של תרבות. אנחנו ברגע האמת כדי לראות אם התרבות הזאת משתנה.
אני דווקא רואה באיתותים שהצביע עליהם השר רמון וגם בכתיבת החוק מטעם הממשלה סימן לכך שאכן הדבר נלמד, הלקחים נלמדו, ואנחנו הולכים לדרך חדשה.
עם זאת, יש הבדלים מהותיים בין הצעת החוק הממשלתית לבין הצעת החוק הפרטית. ההבדלים האלה יסבירו לנו ולציבור שבחר בנו אם הכוונה לעשות שינוי שהוא שינוי תרבותי של דרך קבלת ההחלטות והניהול. כל מלה שאמרת, כבוד השר, בתחילת דבריך, למה צריך את זה, היא מלה בסלע, ואין שום סיבה לחזור על זה. השאלה היא איך אנחנו ניישם או נשכיל ליישם את הרעיון הטוב הזה, כדי לעשות את המל"ל כמו שהיא צריכה להיות.
מבחינתנו היא מטה לביטחון לאומי, היא לא מועצה לביטחון לאומי. היא אכן גוף עצמאי, אבל גוף שיש לו גם שיניים, והוא לא "יס-מן" של אף אחד, ומהבחינה הזאת אולי הוא לא יהיה רק עוגן, אלא גם מצפן, משום שהוא יהיה בעל יכולת לתכלל את האינפורמציה, להביא דרך חשיבה אחרת, קצת יותר עצמאית וקצת יותר פתוחה.
מהבחינה הזאת אני מאוד מקווה שהממשלה תכרה אוזן לניואנסים שמבחינתנו הם חשובים מאוד מאוד, כדי שהחוק יהיה לאו דווקא מלים שכתובות בחוק ולא הוראה, אלא יהיה חוק שנוכל להתברך בו ולהישען על אותה עבודת מטה שתביא לאחריות גדולה יותר. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני מברך על הקמת המועצה, שמחיים אותה מחדש. ועדת-וינוגרד עשתה את שלה, וודאי שאנו צריכים להראות נכונות מצדנו, שאנחנו רוצים ליישם החלטות של ועדה, של מבקר המדינה. אבל אני אומר לכם שמה שהיה הוא שיהיה. גברת עמירה דותן, חברת הכנסת, זה לא משנה אם נקרא לזה "מטה" או נקרא לזה "מועצה". גם למועצת הלול קוראים "מועצה", אז לא צריך להתרגש מהשם "מועצה", זה לא הופך את זה לדבר הרבה יותר רחב והרבה יותר גדול. נכון שבמהות זה מטה, נכון, אני מסכים. אבל זה לא משנה את המהות. בעצם אלה אותן סמכויות, זה אותו מספר אנשים, ואני לא רואה בזה מי יודע מה, שהולכים להחליף את ראש אמ"ן, את הרמטכ"ל ואת השב"כ. ראש הממשלה בדרך כלל מתייעץ עם אותם אנשים, ובוועדת השרים, אנחנו יודעים, מדי שבוע בשבוע אותם אנשים, שהם בעלי תפקידים מכריעים לגבי הנושאים הגורליים של עם ישראל, הם נושאים באחריות. אני לא רואה איזה סגן-אלוף או אלוף-משנה או מה שיהיה, שעומד בראש המועצה ופתאום הוא יכול לקבל החלטות מעל אותם בכירים.
עמירה דותן (קדימה):
לא מעל, ממול.
נסים זאב (ש"ס):
זה בתיאום, אבל אני אומר לך שבפוליטיקה אנחנו יודעים מה המשמעות. אני אומר לך בעין של הרמטכ"ל, של ראש אמ"ן או של ראש השב"כ, שזה כאילו חפיפה בסמכויות. זו הסיבה שעד היום זה לא פעל כל כך טוב. זה לא משום שהרעיון לא טוב, אבל כאשר יש אנשים שנושאים בתפקיד ופתאום מישהו נוגס בתפקיד שלהם, והוא יושב עם ועדת השרים לענייני ביטחון, והוא צריך לקבל את ההחלטה, ויתירה מזו – – –
עמירה דותן (קדימה):
אני אשמח להגיד לך מה זה המל"ל לעומת ראש אמ"ן, לעומת הרמטכ"ל. זה לא נוגס בשום דבר.
נסים זאב (ש"ס):
אני מסכים, אבל יש תחושה שיש פה איזו נגיסה, לא בסמכות, אבל במהות. לכן, אם לראש הממשלה יש שעה לשבת עם הרמטכ"ל או עם אנשים בכירים אחרים, אולי הוא יעדיף לקבל אינפורמציה מאנשים שיותר בקיאים ויותר אנשי שטח, מאשר לשבת עם מישהו שמתאם, שהוא ניזון ואולי אוסף ליקוטי בתר ליקוטי של אינפורמציה. זה דבר טוב, אני לא אומר, זה יכול לעזור, לא בזמן מלחמה. זה לא יכול להחליף את המטה האמיתי של ראש הממשלה, זה יכול לסייע, זה יכול להוסיף. זה לא במקום ולא להחליף.
אדוני היושב-ראש, אני כבר מסיים, אני רואה שאתה כבר בלחץ שאני אפסיק, וגם אני בלחץ לסיים. לא נראה לי שהוא יכין את דיוניה של ועדת השרים. הוא יכין גם את הדיונים של ועדת השרים וגם יעקוב. לעקוב – אני מסכים, אבל להכין את דיוניה זה דבר הרבה יותר מהותי. אני חושב שבוועדת השרים יודעים מספיק מה בסדר-היום, בסדר העדיפויות שלהם, הם יכולים לקבל ייעוץ ועזרה במסגרת הנושאים שהם רוצים להעלות – אינפורמציה שהיא מאוד חשובה לגופו של עניין – אבל לא שיקבעו להם את סדר הדיון כשמגיעה ועדת שרים לדון בענייני ביטחון.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יוחנן פלסנר, בבקשה.
יוחנן פלסנר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך על היוזמה של חקיקת חוק המל"ל, לברך את הממשלה, את ראש הממשלה, וגם את חברת הכנסת דותן וחבר הכנסת צחי הנגבי שמובילים יוזמה מקבילה באמצעות ועדת החוץ והביטחון, ואנחנו מקווים שהיוזמות האלה ייפגשו.
היוזמה הזאת באה למלא ואקום שהיה קיים במשך עשרות שנים בתהליך קבלת ההחלטות – המחסור בגוף מטה שיסייע בתכלול ובמתן תמונת מצב כוללת לראש הממשלה. היוזמה הזאת גם באה והואצה בעקבות מסקנות ועדת-וינוגרד ובהתאם להמלצות ועדת-וינוגרד, שמדברות על הצורך בגוף מטה חזק שיסייע לראש הממשלה בתהליך קבלת ההחלטות. אני חושב שזו התגובה הנכונה של הממשלה – לחוקק חוק ולתקן מצב של ואקום לאורך שנים.
יש לי שתי הערות ביחס לחוק, ביחס לנוסח הצעת החוק – גם הממשלתית וגם הפרטית – ואני מקווה שאחרי שנעביר את החוק לדיון בוועדה נוכל לחדד את הניסוחים. הנקודה הראשונה, חשוב לקבע את האקסקלוסיביות של המועצה כגוף המייעץ ושל ראש המועצה כיועץ למדיניות חוץ וביטחון של ראש הממשלה. אקסקלוסיביות, ועם זאת – לא להגביל את ראש הממשלה במובן של ליצור גוף שתהיה לו סמכות לקבוע את סדר-היום ובעצם לא יאפשר לראש הממשלה את מרחב שיקול הדעת שהוא צריך. חשוב לנסח שלמל"ל תהיה אקסקלוסיביות במובן הזה שלא יהיה בעל תפקיד אחר שיוכל להיות היועץ למדיניות חוץ של ראש הממשלה, ועם זאת לא ליצור – ואני מדבר על פרטים ספציפיים בחוק, ונוכל להיכנס לזה בוועדה – פגיעה בדרגות החופש גם של המועצה מבחינת המבנה הארגוני וגם של ראש הממשלה מבחינת ההתנהלות השוטפת.
נקודה שנייה, ובזה אני מסיים – תחומי העיסוק של המל"ל. מחד גיסא אנחנו רוצים להרחיב, כי אומרים: סוף-סוף יש גוף מטה שנמצא ליד ראש הממשלה, אז בואו נעסוק גם בתכלול, בראיית מצב מודיעינית, בתקציב ביטחון, ושמעתי עוד רעיונות – מודל שירות מילואים. דיבר כאן השר רמון על מתן הערכת מצב לאומית. יש סכנה שככל שנרחיב את תחומי הסמכות, המל"ל לא יוכל לקיים את סמכות הליבה, שהיא ליווי וביצוע של עבודת מטה בתחומי מדיניות חוץ ומדיניות ביטחון שוטפת.
אני מציע – המודלים של גופי מל"ל, גם בארצות-הברית וגם באנגליה, עוסקים רק בתחומי הליבה האלה. יכול להיות שבתהליך שהחוק יעבור עכשיו בוועדה כדאי להסתכל איך זה נעשה במדינות אחרות ולראות אם אנחנו רוצים להרחיב את הסמכויות לתחומים הנוספים, האם זה נכון, או האם נכון לחשוב על גופים אחרים, חדשים או קיימים, שיעשו את זה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי המשנה לראש הממשלה, כנסת נכבדה, הצעה זו מובאת להצבעה וצריך לתמוך בה. זכיתי, בפעם הראשונה שהייתי מזכיר הממשלה, לנסח את הצעת ההחלטה שלפיה הוקמה המועצה לביטחון לאומי. חלק מהדברים עדיין דומים, חלקם שונים, אבל כל מי שלמד או הכיר באופן אישי או למד מבחוץ את דרכי קבלת ההחלטות – לא יכול לחלוק על הצורך בקיום ובחיזוק של המועצה לביטחון לאומי.
אני חושב שבחלק מהדברים שקראתי כאן בהצעת החוק, בנושא תקציב הביטחון למשל, דבר חשוב ביותר הוא שיהיה גוף שלא נשען באופן אינטרסנטי בצורה כבדה על תקציב הביטחון, אלא גוף עצמאי יחסית שיכול לייעץ לממשלה. אני גם מברך על זה שבחוק גם ראש המועצה לביטחון לאומי וגם המשנה – נקבע שלגביהם לא תחול חובת מכרז, כי תמיד טענתי שזאת משרת אמון.
היה לי ויכוח – אחד מהשופטים בדימוס של בית-המשפט העליון, בערב עיון באוניברסיטת תל-אביב, היה בטוח שאסור שראש המועצה לביטחון לאומי יהיה משרת אמון, וראש ממשלה – אני מספר על מקרה שקרה – כמה ימים לפני שנפל מהשלטון מינה ראש מועצה לביטחון לאומי, אז ראש הממשלה החדש חייב ללמוד לעבוד אתו. ואולי בכלל הוא צריך להיות כפוף לראש המועצה לביטחון לאומי שמינה קודמו. אני חושב שבמובן הזה זה טוב, וגם סעיף שנותן מידה של חופש לגבי הוראות אחרות מאלה שחלות בשירות המדינה באופן כללי לעניין ארגון וניהול כוח-האדם במועצה לביטחון לאומי. מי שחשב על זה חשב נכון.
לגבי מה שאמר חבר הכנסת פלסנר – לא תמיד ניתן ללמוד מניסיון של מדינות אחרות, כי התפקידים הם לא תמיד אותם תפקידים והתרבות הפוליטית שונה, ולא תמיד אפשר להעתיק מודלים כפי שהם קיימים במדינות אחרות.
אני קצת חלוק על המשנה לראש הממשלה, שהרחיב כאן כיצד הממשלה יישמה את דוח ועדת-וינוגרד. בעצם אנחנו באים לנסח איזה חוק טוב, וכבר הכול טוב והשמש זורחת והציפורים מצייצות והכול מצוין. לא מזמן קראתי ריאיון עם ראש המועצה לביטחון לאומי היוצא, מר מזרחי, ואיכשהו מה שקרה לא עולה מתמונת המצב שהוצגה כאן לפני כמה דקות. בכלל, חוקים טובים אינם מספיקים. צריך גם אנשים רציניים. אתן רק דוגמה אחת. אני פותח אתמול עיתון ורואה את שר הביטחון של מדינת ישראל מגיע לשדרות, והוא מספר לתושבים: אני בעד מיגון, אבל הכסף שוכב במשרד ראש הממשלה. זאת אומרת, בשעה כל כך קשה לתושבי שדרות בוחר שר הביטחון – ואגב, זה אירוע חשוב ששר הביטחון מגיע לשדרות, זה לא קורה כל יום, זה דבר שצריך לברך עליו – –
מנחם בן-ששון (קדימה):
זה קרה כל ערב – – –
גדעון סער (הליכוד):
– – זה דבר גדול, אבל אם אתה כבר מגיע ותוקפים אותך, אתה מייצג ממשלה, מה אתה הולך ומגלגל את זה ללשכה אחרת. זה לא מכובד, זה לא רציני, ולכן לא די שיש חוקים אלא צריך אנשים רציניים בעמדות מפתח כדי להוביל מדיניות. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, השר רמון, חברי חברי הכנסת, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק טובה. החברים לפני התייחסו אליה ואני לא רוצה לגעת בפרטי העניין, אלא שאני חושב באמת כמו חבר הכנסת סער, שראוי שהתפקיד של ראש המל"ל יהיה משרת אמון, והוא יוכל לעבוד עם ראש הממשלה, וכל ראש ממשלה שנכנס לתפקידו ראוי שראש המל"ל יהיה אדם שהוא יוכל לעבוד אתו ויוכל לייצר אתו מציאות של עבודה. כמי שהיה בלשכת ראש הממשלה ויודע כיצד מתנהלים הדברים במשרד ראש הממשלה – בכוורות ובחבורות מאוד ברורות – אם ראש המל"ל לא נמצא שם, אז בצדק הוא מרגיש שאינו חלק ונעשים שם דברים כמו ששמענו פה, שראש המל"ל מוצא את עצמו שומע על תהליך חשוב כמו ההתנתקות ברדיו או מהעיתון.
אבל, חברי חברי הכנסת, אני חייב לומר שחבר הכנסת אלדד גרם לי לעלות לכאן. כי באמת, חבר הכנסת אלדד, בכשרון רב, יודע תמיד בכל עניין, בכל הצעת חוק, למצוא את הסיבות למה הממשלה הזאת היא ממשלה רעה, גרועה ולא טובה. אני חייב לומר לחבר הכנסת אלדד, שכמו רבים, אתה יודע שהבעיות במל"ל לא התחילו בממשלה הזאת. הן התחילו למעשה מרגע ההקמה, ואני חושב שלא הכול פוליטיקה. כי הרי אם היינו נענים לקולות ההיסטריים שלך ושל שכמותך, שדקה אחרי דוח-וינוגרד אמרו: ראש הממשלה חייב להתפטר, הממשלה חייבת ללכת הביתה – לא היינו מגיעים היום לחקיקת החוק הזה; דוח-וינוגרד – לא היו מסיקים מסקנות ממנו, והוא היה נמצא אי-שם על איזה מדף מעלה אבק. אתה יודע שלא הכול פוליטיקה.
זה בדיוק עניין של ביטחון המדינה. התהליכים האלה לא היו קורים אם היינו מקשיבים לכל הקולות ההיסטריים האלה שרצו בכל מחיר לפרק את הממשלה. ואז מה היה קורה? ראש הממשלה שהיה מחליף את ראש הממשלה הנוכחי היה ממש לוקח את דוח-וינוגרד ולומד אותו לפרטי פרטים. אתה יודע שהממשלה הזאת עשתה את זה. אתה יודע יפה מאוד שהממשלה הזאת מסיקה מסקנות וקוראת כל תו ופסיק בדוח-וינוגרד. אחת הסיבות שאנחנו מגיעים לחוק הזה, ונגיע גם לחוקים אחרים, היא כי מישהו כאן עושה תהליך אמיתי של הסקת מסקנות, ולא באופן היסטרי הולך הביתה ומטיל את האחריות על אנשים אחרים.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ממשלה שנכשלה תלך הביתה – – –
יואל חסון (קדימה):
כמו שאמרתי, הרי אתה תמצא – בכשרון רב – בכל הקשר ובכל עניין, גם בחוקים שבכלל לא קשורים, כמה הממשלה הזאת גרועה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – – לא יתגלחו עלינו עוד פעם.
יואל חסון (קדימה):
הממשלה הזאת לוקחת אחריות אמיתית, מטפלת בבעיות שהתגלו במלחמה הזאת, גם כאלה שלא קשורות בכלל לממשלה, ולא פועלת באופן היסטרי כמו שאתה וחבריך מבקשים שיהיה. תודה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אנחנו לא מוכנים להיות שכר הלימוד של הממשלה הזאת.
השר חיים רמון:
אפשר לחשוב שאם היתה מל"ל – – –
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אם היתה מל"ל, היו נלחמים חמישה ימים פחות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 5) (המועצה לביטחון לאומי),
התשס"ח–2007, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
18 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק הממשלה (תיקון מס' 5) (המועצה לביטחון לאומי), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007
[מס' כ/181; "דברי הכנסת", חוב ו', עמ' 11988; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיכאל נודלמן. בבקשה.
מיכאל נודלמן (יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות):
אדוני היושב-ראש, כבוד ממלא-מקום ראש הממשלה השר רמון, חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת לקבוע כי בדיונים של ועדה רפואית ובדיונים של ועדה רפואית עליונה מכוח חוק נכי המלחמה בנאצים וחוק נכי רדיפות הנאצים, שבהם נוכח הנכה, הוא יהיה זכאי לליווי על-פי בחירתו.
חברי הכנסת, חשוב לזכור כי מי שעניינם נדון בוועדות האמורות הם קשישים ניצולי השואה או מי שלחמו בנאצים, וחלקם נתקל בקשיים מול הוועדות, בין היתר בשל בריאותם וקשיי שפה. עקב תלונות על היחס בוועדות, מוצע לקבוע כי הנכה יהיה זכאי לבחור לו עד שני מלווים מבין אלה: בא-כוחו של הנכה, בן משפחתו ואדם קרוב לו. הענקת הזכות לליווי בבדיקה של ועדה רפואית תסייע להקלת הקשיים האמורים.
חשוב להדגיש כי תפקיד המלווים מתמצה בשמירה על יחס הוגן לנכה בעת הבדיקות.
בנוסף, מוצע לתקן הפניה שגויה הקיימת בחוק נכי המלחמה בנאצים.
ברצוני להודות לחברי הכנסת שרה מרום-שלו, אלחנן גלזר, יצחק גלנטי, יצחק זיו ומשה שרוני, אשר הציעו את הצעת החוק.
להצעת החוק אין הסתייגויות.
אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק אין הסתייגויות.
לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 10
בעד סעיפים 1–3 – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 11
בעד החוק – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
חברת הכנסת שרה מרום-שלו מבקשת לברך, בבקשה.
שרה מרום-שלו (גיל):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברצוני להודות מקרב לב לאנשים שסייעו להצעת חוק חשובה זו להפוך לחוק רשמי של מדינת ישראל. ברצוני להודות ליושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות חבר הכנסת מיכאל נודלמן, לממלא-מקומו חבר הכנסת אברהם מיכאלי ולחברי הוועדה על תמיכתם בחוק חשוב זה.
תודה לחברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק; ליועץ המשפטי של הוועדה, עורך-הדין עידו עשת, על עזרתו הרבה בכל שלבי החקיקה של חוק זה; למנהלת הוועדה גברת דנה גורדון ולעוזרי הפרלמנטריים. תודה רבה.
הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8), התשס"ח–2007
[מס' כ/141; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"ז, עמ' 8758; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, להציג את הצעת החוק.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו נצביע עכשיו בקריאה שנייה ובקריאה שלישית על הצעת חוק איסור לשון הרע – ביזוי אדם בשל מוגבלות. זו הצעה שהתחילה את דרכה כהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת רן כהן. היא מבקשת לתקן את הגדרת לשון הרע בסעיף 1 לחוק, כך שבפסקה (4) לסעיף ייכלל גם פרסום שעלול לבזות אדם בגלל מוגבלותו, לצד ביזוי אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. מבחינה זו ראוי לעסוק בנושא, אדוני המציע, גם בשבוע שעבר, כשהחלטנו, וגם היום, שהוא יום שעוסק בחירויות הפרט בישראל.
"מוגבלות" מוגדרת בתיקון בדומה להגדרה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אך באופן היותר רחב, שכן אין התייחסות לכך שהמוגבלות משפיעה על התפקוד היומיומי של האדם. המשמעות היא שהחוק אומנם מאפשר, מכוח פסקה אחרת, לראות בביזוי אדם בשל מוגבלותו לשון הרע, אלא שבדרך שכזאת אנחנו מסבים את תשומת הלב לבעיה, ממקדים את תשומת הלב בבעיה, ובמקרה שלפנינו זה פרסום שמהווה עבירה פלילית, עבירה אזרחית. לכן אפשר לצוות על השמדת פרסומים שמהווים לשון הרע, לצוות על פרסום תיקון או הכחשה על הדברים שפורסמו.
הוועדה כולה ראתה עין בעין עם המציע את חשיבות ההכרזה על כך, משום שלא אחת בלי משים אנחנו מתייחסים לאנשים עם מוגבלות לא רק ביחסנו השלילי אליהם, אלא אנחנו מתייחסים לאחרים ביחס אליהם ואומרים: אתם כמו המוגבלים. הרי לך מכה אחת אפיים ארצה – לא מספיק שהאדם מוגבל, אלא הוא הופך להיות למשל ולשנינה משום שהוא הופך לדוגמה ולמופת למישהו שרע לייחס לו תופעות.
לכן, אדוני, אני מבקש שנצביע כולנו בעד הצעת החוק הזאת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אין הסתייגויות להצעת החוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק אין הסתייגויות.
לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 12
בעד סעיף 1 – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 18, נגד – אפס, נמנעים – אפס.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 13
בעד החוק – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 18, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע, שהצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8) התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
אני מזמין את חבר הכנסת רן כהן לברך.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כבוד יושב-ראש ועדת החוקה חוק ומשפט, פרופסור בן-ששון, חברי הכנסת, אני מאוד מודה לכם על אישור הצעת החוק הזו. אני חייב לציין כאן שהיא פרי יוזמתו של חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון, מהכנסת הקודמת לקודמת. אני רק ממשיך את ההלכה ואת הדרך הזו.
נדמה לי כי נוסף על הדברים החכמים שאמר כאן פרופסור בן-ששון לגבי הצעת החוק, היא גם באה לקבוע לא רק הלכה חוקתית אלא גם הלכה תרבותית. העניין שלנו הוא לא להעמיד לדין בהמונים ולהכניס לכלא את מי שפוגע באנשים מוגבלים ובכבודם, אלא בעיקרו של דבר לחנך את החברה ולקבוע בציבור את הנורמה, שאדם שיש לו מוגבלות הוא אדם ככל אדם וכבודו חייב להיות שמור. זה היה הייעוד העיקרי אצלי בהובלת הצעת החוק הזו. אני מאוד מאוד מודה לכם על אישורה. אני מודה גם לכל חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט ולצוות שטיפל בחוק הזה. תודה רבה לכם.
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2007
[מס' מ/340; "דברי הכנסת", חוב' ו', עמ' 11951; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק לוי. בבקשה.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט את חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2007. זו הוראת שעה שאנו מאריכים כבר בפעם השנייה. החוק חוקק לפני שנה וחצי כהוראת שעה, ואילו עכשיו אנו מאריכים אותו לשלוש שנים נוספות, וזאת מפני שעדיין משרד המשפטים לא הכין הצעה קבועה לגבי ההוראות האלה. ההוראות האלה צריכות להיכלל בחוק הטרור. חוק הטרור לא מוכן. אנחנו ביררנו את זה בוועדה, ועל-פי ההתרשמות שלי, החוק לא יהיה מוכן אלא בעוד שנתיים או שלוש שנים. עדיין התזכיר לא מוכן. מכיוון שכך, אף שהממשלה ביקשה הארכה של 18 חודשים, החליטה הוועדה להאריך בפעם אחת בשלוש שנים, מכיוון שברור שאם היינו מאריכים ב-18 חודשים היתה באה הממשלה ומבקשת הארכה נוספת.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יש טיוטה.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אבל זה עדיין לא תזכיר.
ההצעה עניינה עצירת חשוד בעבירות ביטחון, על-פי הוראות מיוחדות, שפעמים נראות כאילו עוברות את המידה. אנחנו עשינו שני דברים בוועדה. הדבר הראשון, לפני שנה וחצי חוקקנו את החוק הזה לפי המידה הראויה. הדבר השני, הוועדה בראשות יושב-ראש הוועדה קיבלה דיווח מפורט ממשרד המשפטים ומגורמי הביטחון הנוגעים בדבר, והתרשמנו שגורמי הביטחון השתמשו בחוק הזה במידה הראויה. מספר הפעמים שגורמי הביטחון השתמשו באותם סעיפים שנראים חריגים, היה מועט. לכן חשבנו שיש עניין להאריך את החוק בהוראת שעה נוספת.
הכנסנו כמה תיקונים בחוק. עיקר התיקונים הם לגבי הדיווח בכנסת. הוחלט להכניס הוראה המחייבת את בית-המשפט לתעד בכתב את המועד שבו הובא עצור בעבירת הביטחון בפני שופט, מקום שבו השהייתו היתה לתקופה של למעלה מ-48 שעות, וזאת לצורך מעקב מדוקדק יותר לגבי המעצרים שהם מעבר ל-48 שעות. כמו כן, בסעיף 8 הוחלט להוסיף הוראה המחייבת בדיווח בדבר הסמכויות שהופעלו לגבי כל עצור לפי סעיפים 3(2), 4 או 5. כן הוחלט לחייב בדיווח לעניין המועד שבו הובאה לידיעת העצור החלטת בית-המשפט, שהתקבלה בדיון שהתקיים, כאמור בסעיף 5(4).
ההצעה אושרה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יש הסתייגויות, ובשם הוועדה אני מבקש לדחות את כל ההסתייגויות ולאשר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית.
ראובן ריבלין (הליכוד):
האם יש מסתייגים נוכחים?
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
להבנתי, אין מסתייגים נוכחים. היושב-ראש יבדוק זאת, אדוני.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אין הסתייגויות.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נוכח; חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח; חבר הכנסת דב חנין – ביטל; חבר הכנסת סעיד נפאע – אינו נוכח; חברת הכנסת זהבה גלאון – איננה נוכחת; חבר הכנסת יוסי ביילין – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים אורון – אינו נוכח; חבר הכנסת רן כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אבשלום וילן – אינו נוכח.
לפיכך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 14
בעד סעיפים 1–4 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 14, נגד – אפס, נמנעים – אפס. עבר בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 15
בעד החוק – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון),
התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 11, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע שהצעת חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, להגיד תודה.
מנחם בן-ששון (יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקש להודות לחבר הכנסת לוי, שבתבונה, כדרכו, הביא לסיום העבודה על החוק.
אני מבקש להביא לתשומת לבם של החברים שהמקרה היחיד שבו הוחזק עצור מעבר לשעות קרה בחצי שנה האחרונה, והוא חשוד שהיה מעורב בחטיפתו של גלעד שליט. הוועדה קיבלה על כך דיווח, ואני רוצה להודיע את ההודעה הזו גם לכנסת. כאש אתה דיברת על מידתיות, חבר הכנסת לוי, במקרה הזה כדאי לדעת גם את ההקשרים.
אני חוזר ומודה לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה דורית ואג, ליועצת המשפטית עורכת-הדין אפרת רוזן ולחברי הוועדה.
חילופי גברי בוועדות הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מודיע בזאת על חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת מטעם ועדת הכנסת: במקום חבר הכנסת אביגדור יצחקי יכהן חבר הכנסת אלי אפללו. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה.
הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 24), התשס"ח–2007
[מס' כ/174; "דברי הכנסת", חוברת ב', עמ' 11273; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנו עוברים להצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 24), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יצחק גלנטי, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
יצחק גלנטי (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 24), התשס"ח–2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת החוק, שיזמה חברת הכנסת זהבה גלאון, נועדה לתקן עוול שיצר המצב המשפטי הקיים ביחס למי שנפגע בעת שירותו הצבאי ונזקק לגמלה בשל הנכות שבה לקה. כיום קובע חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, כי מי שלקה בנכות כאמור, רשאי לבחור בקצבת נכות כללית לפי חוק הביטוח הלאומי או בתגמול לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט–1959. ואולם, על הבחירה להיעשות עד תום שישה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי חוק הביטוח הלאומי.
הקושי הטמון בהוראות הדין הקיים נעוץ בעיקר בהוראות חוק הנכים, שלפיהן משבחר הנכה בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי – לא יחולו עליו הוראות חוק הנכים, ועקב כך נשללת ממנו הזכות לתבוע תגמולים מקצין התגמולים, הגבוהים יותר מקצבת הנכות המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
ההסדרים הקיימים יוצרים קושי עבור חיילים שנפגעו בעת שירותם הצבאי, ובפרט חיילים בעלי מוגבלות נפשית אשר עקב הימשכות ההליכים לפי חוק הנכים, בוחרים לקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, ובכך לוותר, למעשה, על זכויותיהם לפי חוק הנכים; זאת, מכיוון שחוק הביטוח הלאומי אינו דורש הוכחת קשר סיבתי בין הנכות לבין השירות הצבאי, ועל כן ההליכים מכוחו מהירים יותר. בית-המשפט העליון עמד לא אחת על הקושי שיוצרים הסדרים אלה וקרא למחוקק לעשות את הדרוש לתיקונם.
הצעת החוק המונחת לפניכם קובעת, כי אם הגיש אדם תביעה למוסד לביטוח לאומי, תפקע זכותו להגיש תביעה לפי חוק הנכים בתום שלוש שנים מיום שהגיש תביעה למוסד. עם זאת, ההסדר המוצע אינו פוגע בהסדרי ההתיישנות הקבועים בחוק הנכים, המאפשרים ברוב המקרים הגשת תביעה גם לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. בהתאם למוצע, אדם שהגיש תביעה לפי חוק הנכים במהלך שלוש השנים כאמור, והוכר כנכה לפי החוק האמור, יקבל תגמול בהתאם לדרגת נכותו בעד התקופה שמיום הגשת התביעה כאמור ועד ליום ההכרה בו כנכה, בניכוי התשלומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בעד תקופה זו.
נוסף על כך, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי הבחירה בין זכויות לפי חוק הנכים לבין זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי תיעשה עד תום 60 ימים מהיום שבו נקבעו דרגות נכות קבועות מכוח חוקים אלה – המאוחר מביניהם. עד לקביעת דרגות הנכות הקבועות יוכל הנכה לשנות את בחירתו בכל פעם שחל שינוי בגובה קצבת הנכות או התגמול, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים.
הצעת החוק תקל על חיילים שלקו בנכות עקב שירותם הצבאי לקבל את התגמול המגיע להם, ובכך היא מבטאת את תכלית חוק הנכים, המבוססת על אחריות המדינה כלפי בניה הנשלחים לשירות חובה בכוחות הביטחון ונפגעים בגופם ובבריאותם בעת השירות.
אני קורא לכם להצביע בעד הצעת חוק חשובה זו בקריאה שנייה ובקריאה השלישית, בנוסח שעליו החליטה הוועדה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. להצעת החוק יש הסתייגות של חבר הכנסת רן כהן.
זהבה גלאון (מרצ):
לא, לא. הוא איננו.
היו"ר יצחק זיו:
אינו נוכח, ולפיכך – אין הסתייגויות.
אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 1–4 – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 17, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצעה עברה בקריאה שנייה.
אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 17
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 24), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 16, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע שהצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 24), התשס"ח–2007, נתקבלה בקריאה שלישית.
אני מזמין את חברת הכנסת זהבה גלאון להודות.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני כל כך שמחה שההצעה הזאת עברה. דנו בהצעה הזאת כל כך הרבה חודשים. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גלנטי, וליועצים המשפטיים של הוועדה. היה קשה להגיע להסכמות עם כל הגורמים, ובסוף זה נעשה.
חברי חברי הכנסת, ההצעה הזאת בעיני היא תיקון עוול לאלפי חיילים שיצאו למלחמות, ששירתו בצבא, שנשלחו מטעם ממשלת ישראל, בשמה ומטעמה, וחזרו פגועים בנפשם, לא מוצאים מזור לנפשם ונאלצים לכתת את רגליהם ולנסות לשכנע את מערכת הביטחון בדבר הפגיעה שלהם. זה לקח להם זמן, זה היה להם קשה, הם התייאשו – הם הלכו לביטוח הלאומי. ועכשיו תוקן העוול בכך שהמדינה מכירה באחריותה לאלה שהיא שלחה ומכירה בהם כנכי צה"ל. תודה רבה.
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110), התשס"ח–2007
[מס' כ/182; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' 12389; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, להציג את הצעת החוק.
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110) שיזם חבר הכנסת יואל חסון. הצעת החוק נועדה להפוך את המידע שיש בידי הרשויות המקומיות לנגיש, לזמין ולשקוף יותר לתושבי הרשויות המקומיות, ברוח המגמה הכללית של שיפור חופש המידע ועקרון השקיפות.
נוסח הצעת החוק כפי שאושר בדיון המוקדם כלל רק את החובה לפרסם את הפרוטוקולים של ישיבות המועצה באתר האינטרנט של הרשות המקומית. במהלך הדיונים בוועדת הפנים התברר כי ל-70 רשויות מקומיות עדיין אין אתר אינטרנט, וגם אלה שיש להן אתר אינטרנט, חלק גדול מהן לא מפעילות אותו באופן זמין והמידע שמצוי שם איננו מעודכן.
לפיכך החליטה ועדת הפנים להרחיב את הצעת החוק של חבר הכנסת יואל חסון ולקבוע בה חובת הקמה והפעלה של אתר אינטרנט בכל רשות מקומית. בעיני הדבר הזה הוא אלמנטרי, הוא מתחייב, אבל כאמור בחלק לא מבוטל מהרשויות המקומיות בישראל הוא עדיין מצרך שאיננו קיים, וזה כמובן מקשה על תושבי היישובים לדעת מה קורה ברשות המקומית.
לגבי אותן רשויות מקומיות שאין להן אתר אינטרנט כיום נקבע כי יהיה עליהן להקים אתר כזה בתוך שנה מהיום, או מיום אישור החוק, ושר הפנים מוסמך במקרים חריגים לתת ארכה של שישה חודשים נוספים – במקרים שהוא ימצא שיש סיבות שאי-אפשר להתעלם מהן והן מחייבות את הרשות המקומית בסדרי עדיפויות אחרים ובאיחור מסוים. כאמור, בסך הכול שנה וחצי מהיום, כך שבמהלך שנת 2009 צפויות כל הרשויות המקומיות בישראל להפעיל אתרי אינטרנט לטובת הציבור ועל-פי עקרון השקיפות.
נוסף על כך, נקבע רף מינימלי של תוכן שיהיה באתר. אנחנו הרי חיים בתוך עמנו, חבר הכנסת חסון, ואנחנו חוששים שבסופו של יום נקים מכשיר לטובת המידע לציבור, ויהיה מי שינצל לרעה את המכשיר הזה לטובת פרסום שמו והאדרת פועלו, במיוחד כשאנחנו נמצאים בשנת בחירות. לפיכך קבענו בחוק את הרף המינימלי של תוכן שיהיה חייב להיות באתר: הרשות המקומית תפרסם בו את כל המידע שעליה לפרסם על-פי כל דין ברשומות או בעיתונים, וכן מידע ששר הפנים מפרסם על-פי הודעתה של אותה רשות מקומית. מידע מסוג זה כולל, בין היתר, חוקי עזר, דוחות כספיים, תמצית התקציב, מינוי בעלי תפקידים במועצה המקומית וכיוצא בזה. מידע נוסף שיתפרסם באתר האינטרנט הוא, כפי שציינתי, הפרוטוקולים של ישיבות המועצה. לפרוטוקולים אלה, שאינם פרוטוקולים סטנוגרמיים, יתווספו הקלטות של ישיבות המועצה או תמלילי הקלטות, לפי בחירת הרשות המקומית עצמה.
אני חושב שהצעת החוק הזו מייצרת מצב חדש בכל מה שקשור לשקיפות פעולתה והתנהלותה של הרשות המקומית במדינת ישראל, והרבה יותר נגישות של כלל ציבור התושבים לנעשה ברשות המקומית.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש בכל לשון של בקשה מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית על-פי נוסח הוועדה. אני מודה לכם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק יש הסתייגות של חבר הכנסת דוד אזולאי – הוא אינו נוכח, ולפיכך אין הסתייגויות.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 18
בעד סעיפים 1–5 – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 16, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצבעה עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 19
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 14, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
אני מזמין את יוזם החוק, חבר הכנסת יואל חסון, לברך. בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קודם כול מודה לכם על התמיכה בהצעת החוק החשובה הזאת. אני רוצה לומר תודה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פינס, שקיבל לוועדה הצעת חוק מינימלית ובסיסית, וממנה, בתהליך עבודה ראוי ועמוק, פיתחנו הצעת חוק, לדעתי מהפכנית, חשובה ועתידנית אפילו. היא פותחת לציבור הרחב אפשרויות רבות בתחום המקומי. אני חושב שזה דבר ראוי ונכון. מבחינתי, הצעת החוק הזאת שלי שעברה היום, היא חלק מתהליך של הצעות חוק שהגשתי ואגיש בעתיד, שקשורות לנושא של ממשל זמין, הפיכת הממשל המקומי והארצי לזמין יותר, פתוח יותר ויעיל יותר עבור הציבור.
אני מודה גם לצוות הוועדה, ושוב תודה לך, אדוני יושב-ראש הוועדה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
דיווח משלחת הכנסת על השתתפות בוועידת האו"ם של המדינות החברות באמנת האקלים ופרוטוקול קיוטו
[נספחות.]
היו"ר יצחק זיו:
הנושא הבא הוא דוח מפי יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה על השתתפות בוועידת האו"ם של המדינות החברות באמנת האקלים ופרוטוקול קיוטו. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, להציג את הדוח. בבקשה.
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, תודה. גם אני רוצה להצטרף לתודות למנהלת הוועדה, לצוות המשפטי, ליועץ המשפטי של הוועדה, בכל מה שקשור להצעת החוק של חבר הכנסת חסון.
אני רוצה לעבור לדין-וחשבון מוועידת האו"ם של המדינות החברות באמנת האקלים ופרוטוקול קיוטו. אני רוצה להעיר בפתיח של הדוח שלי שממש הופתעתי ששום חבר כנסת מכולנו לא מצא לנכון להעלות את הנושא כהצעה דחופה לסדר-היום, כי בכל זאת משהו קורה בעולם, ואני לא בטוח שאנחנו, כחברי הכנסת, כנבחרי העם, מבינים את ההשלכות שלו על כל האנושות, על כל היקום.
קודם כול, אני מאוד שמח שיושבת-ראש הכנסת מצאה לנכון לשלוח אותי, כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, במסגרת המשלחת הישראלית. בראש המשלחת הישראלית אמור היה לעמוד השר להגנת הסביבה, אבל בסופו של יום מי שעמד בראש המשלחת היה המשנה למנכ"ל של המשרד, ד"ר יוסי ענבר.
הוועידה התקיימה בבאלי – ואני מבין שיכול להיות שיהיה מי מכם שיקנא בי על כך שנסעתי, אקח את זה כחלק מהדברים – – –
יואל חסון (קדימה):
קנאת סופרים.
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
בוועידה הזאת השתתפו משהו כמו 12,000 איש מ-190 מדינות. הוועידה נמשכה שבועיים ימים. לצערי, השתתפתי רק בחמישה ימים, לנוכח אילוצי הכנסת והעבודה הפרלמנטרית, אבל רוב המשלחת השתתפה במשך שבועיים.
גלעד ארדן (הליכוד):
היינו מוכנים להחליף אותך, אם זה כזה סבל.
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
הבנתי, אני בטוח.
בוועידה השתתפו שישה ראשי מדינות, כ-70 שרים מטעם מדינות. חלק מהמדינות שלחו יותר משר אחד, גם שר סביבה וגם שר אוצר או גם שר סביבה וגם שר אנרגיה או תשתיות. השתתפו כ-100 פרלמנטרים מפרלמנטים רבים בעולם, מאות מדענים ופעילי סביבה ממאות ארגונים סביבתיים שפעילים בעולם.
הכנס התכנס לציון עשר שנים לפרוטוקול קיוטו, שנחתם ב-1997. בעצם אין היום מחלוקת בעולם שהתחממות כדור-הארץ – שנעשית, אגב, בקצב מואץ והצפי המדעי מדבר על כך שבשנת 2100 כדור-הארץ יתחמם ב-2.54 מעלות – התהליך הזה הוא תהליך הרסני, שיגרור את העולם כולו למשברים אדירים בכל תחומי החיים. היה שם צפי של ערים שהולכות להיות מכוסות כליל, למשל אלכסנדריה. בתהליך הזה, אם לא יהיו בו שינויים, אלכסנדריה תיעלם כליל בשנת 2080. יש דוגמאות רבות. זאת העיר הכי קרובה אלינו שנמצאת בדוח הזה. בכל העולם, בכל היבשות, עלולים להיות משברים הומניטריים, אנושיים, אקולוגיים, שיכניסו את העולם כולו למלחמת גוג ומגוג – גם על מקורות מים, גם על יכולת קיום; דברים מרחיקי לכת.
אין היום ויכוח אמיתי בקרב מדענים על כך שהסיבה המרכזית להתחממות כדור-הארץ בדור הנוכחי, בדור שלנו, היא העובדה שהאנושות, במאה הזאת, צומחת בקצב מסחרר, והצמיחה העולמית, על כל ההשלכות שלה, יוצרת מצב שנפתחה מלחמת עולם בין האנושות לבין כדור-הארץ. זאת המציאות שבה אנחנו חיים.
כל הניסיון של המדע ושל המדינות המעורבות בפרוטוקול קיוטו היום הוא ליצור תהליך שקשור בהפחתת גז החממה. מה זה בכלל גז החממה, למי שלא יודע? אפקט החממה זה מה שקורה בעצם בחממה. כשאתה מגדל דברים בחממה – צמחייה, ירקות, כל מיני דברים – אתה יוצר חממה, באופן מלאכותי אתה מעלה את הטמפרטורה.
נסים זאב (ש"ס):
החממה בכנסת הכי מסוכנת.
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
היא סוג של סיכון, אני מסכים אתך.
מכל מקום, כולנו היינו בחממה פעם בחיים שלנו, אני בטוח. החקלאים שבינינו יותר מפעם. כשאתה נכנס לחממה אתה מרגיש את העניין של החום ואת כל המשמעויות. כמובן, חממה בחקלאות היא דבר מבורך, אבל אנחנו חיים היום בסוג של חממה שמעלה את הטמפרטורה. מה שקורה, הגזים – שזה לא רק CO2 אבל שם הקוד הוא CO2, יש שם גזים נוספים שמעורבים בתהליך.
איתן כבל (העבודה-מימד):
גם היית בבאלי ואתה גם רוצה שגם אנחנו נהיה.
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אני רוצה לשתף אתכם. חבר'ה, זה שיעור בסביבה, זה לא נורא. הייתי שמח לקחת את כולכם אתי לשיעור הזה. מכיוון שזה לא היה אפשרי, אני מנסה להעביר לכם את השיעור הזה באופן מסודר.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
במה אתה מאשים אותנו?
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
סטס, הבנתי את הרמז.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני חושב שזה ראוי שאתה מעביר דוח. זה נושא חשוב.
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
כן, אבל החברים קצרי רוח. הבנתי שאתם קצת קצרי רוח והשעה מאוחרת; אני מפנה אתכם לדוח שכתבתי, ואני מציע שתקראו אותו.
משפט אחרון, כדי להכניס אתכם לתוך המציאות הישראלית כפי שאני רואה אותה: היום ישראל מפגרת באופן מהותי אפילו אחרי מדינות עולם השלישי בהתמודדות שלה עם תופעת גז החממה. בתקציב 2008, שאנחנו הולכים להצביע עליו, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, בשבוע הבא, אין אפילו סעיף תקציבי העוסק בגז החממה. אני אומר לך, אם תעשה בדיקה בעולם, אולי על כף יד אחת תמצא מדינות שאין להן סעיף תקציבי שעוסק בהפחתת גז החממה.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
שווה להפיל את הממשלה על זה.
אופיר פינס (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
להפיל את הממשלה – זה כל דבר שווה. אבל שווה לתקן את זה. שווה לנסות לתקן את זה. יש לנו זמן עד השבוע הבא.
לידיעתך, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, בתקציב גרמניה ל-2008, בסעיף הפחתת גז החממה יש 3 מיליארדי יורו. לא הרבה, סכום קטן. זה רק פרמטר אחד. אנחנו בפיגור עצום לאורך כל הדרך בעניין הזה. אני אומר לכם, מדינה שרוצה להשתייך ל-OECD ולמדינות המתועשות והמפותחות לא יכולה להתנהג כמדינת עולם שלישי וגרוע מכך.
אני מאוד מקווה שראש הממשלה וממשלת ישראל ייקחו את הדברים האלה למקום אחר לגמרי בסדר העדיפויות מזה שהם נמצאים בו היום ויתחילו לעשות מעשים קונקרטיים להפחתת גז החממה. אני עצמי מתכוון להניח בכנסת בשבוע הבא הצעת חוק שתקבע למדינת ישראל יעד של הפחתת גז החממה ב-25% עד שנת 2020.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה לכם על תשומת הלב, על ההתעניינות, ואני מקווה שבכוחות משותפים נעשה את מה שצריכים לעשות – גם בכנסת, גם בממשלה, גם בשלטון המקומי וגם באקדמיה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני יכול לומר לך שבהצעת החוק שאני אגיש יש נגיעה בנושא אפקט החממה. אני מציע לשלוח את הדוח לכל חברי הכנסת כדי שיקראו את זה. תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז.
הצעת חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (תיקון), התשס"ח–2007
[מס' מ/339; "דברי הכנסת", חוב' ו', עמ' 11992; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
הצעת חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (תיקון), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת בנימין אלון, להציג את הצעת החוק.
בנימין אלון (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (תיקון), התשס"ח–2007, שיזמה הממשלה.
סעיף 17 לחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג–2002, קובע כי האקדמיה הלאומית למדעים תעניק למועצה את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה. עובדי האקדמיה שייתנו שירותים למועצה יפעלו על-פי הוראות יושב-ראש המועצה ובפיקוחו. כמו כן נקבע באותו סעיף כי האקדמיה תגיש, בכל שנה, במסגרת הצעת התקציב שלה, הצעה לתקציב המועצה בהסכמת יושב-ראש המועצה. תקציב המועצה יאושר במסגרת תקציב האקדמיה.
עקב קשיים שהתגלו ביישומו של הסעיף האמור ובשל כך – בפעילות המועצה, מוצע להחליף את הוראותיו ולקבוע כי תקציב המועצה ייקבע בחוק התקציב השנתי בתחום פעולה נפרד שייוחד לפעילותה, במסגרת סעיף התקציב שממונה עליו השר האחראי לחוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי כיום, שר המדע והטכנולוגיה. ההוצאות מתקציב המועצה ייעשו על-פי הצעתו ובהסכמתו של יושב-ראש המועצה.
כמו כן קובעת ההצעה במפורש כי במילוי תפקידיה תפעל המועצה באופן עצמאי במסגרת תקציבה ובכפוף להוראות החוק.
ההוראות המוצעות באות לאפשר את פעילותה של המועצה באופן שוטף, ועם זאת עצמאי. בכך יובטח קיומו של גוף שהוא בעל תפקיד מרכזי בסיוע לממשלה בהתוויית מדיניות המחקר והפיתוח האזרחי של מדינת ישראל.
לפיכך, אני מבקש מחברי הבית לאשר את הצעת החוק, המוגשת ללא הסתייגויות, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
רק אוסיף שהמועצה הוקמה למטרות שהן מטרות-על מבחינת המשק הישראלי. היום יש מחקר ופיתוח בכל משרד ממשלתי, והמאגר הגדול של מדינת ישראל – שלא התברכה בנפט או במאגרי טבע כאלה – זה המוח האנושי. קטר הצמיחה הוא אותו מחקר ופיתוח, שלשמו באמת החוק הזה מייעד את המועצה הלאומית למחקר ופיתוח.
אני מנצל את הבמה הזאת גם לברך את פרופסור זסלבסקי, שסיים את כהונתו, ואת פרופסור עודד אברמסקי, שנכנס לכהונתו.
עם העברת הצעת החוק הזאת, אם חברי הכנסת יאשרו אותה, יכול יהיה היושב-ראש החדש להפעיל את המועצה בצורה כזו שתוכל למלא את ייעודה ולתת לנו חזון, יעד והמלצות תקציביות לממשלה. הלוואי שנצליח בשנת התקציב הבאה להגדיל את תקציב המו"פ לפחות עוד ב-400 מיליון שקל, כי היבול שיבוא מזה למדינת ישראל רב לאין-ערוך, כי זהו קטר הצמיחה שמוביל את המשק הישראלי. אני מאוד מקווה שחברי הכנסת יאשרו הצעת חוק ממשלתית זו. אדוני היושב-ראש, תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
להצעת החוק אין הסתייגויות.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 20
בעד סעיף 1 – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 11, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצעה עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 21
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (תיקון), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (תיקון), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
בנימין אלון (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה):
אדוני היושב-ראש – – –
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אפשר להוסיף אותנו? אדוני היושב-ראש, תוסיף אותי ואת חברת הכנסת אורית נוקד. משום מה – – –
אלחנן גלזר (גיל):
לא שמענו שיש הצבעה בכלל.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
לא. – – –
היו"ר יצחק זיו:
להוסיף לפרוטוקול את חברי הכנסת גלזר, מרציאנו ונוקד.
בנימין אלון (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה):
אני מבקש להודות.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת בני אלון, בבקשה.
בנימין אלון (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה):
אדוני היושב-ראש, אני מתנצל. רציתי להודות למנהלת הוועדה, הגברת ענת לוי, וליועצת המשפטית שלנו, מרב ישראלי, ולכל הצוות של הוועדה. תודה לחברי הכנסת.
הצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 8), התשס"ח–2007
[מס' מ/260; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ד', עמ' 3739; חוב' י"א, עמ' 5197; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 8), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 8), התשס"ח–2007.
חוק ערי ואזורי פיתוח נחקק בשנת 1988 בעקבות הצעת חוק פרטית. הוא קובע הטבות שונות שעל המדינה להקנות לאזורי פיתוח. חוק ערי ואזורי פיתוח מעולם לא הופעל, משום שבכל שנה נדחתה תחילתו בחוקי ההסדרים השונים.
בהצעת חוק ההסדרים בשנה שעברה הציעה הממשלה לבטל את חוק ערי ואזורי פיתוח. לאור התנגדות ועדת הכספים לכך, ולנוכח ביקורת בג"ץ לגבי סמכות הממשלה לקבוע הטבות לאזורים שונים, הביאה הממשלה במהלך הדיונים בהצעת חוק ההסדרים נוסח חדש להסדר בעניין זה. הוועדה סירבה להסדיר נושא כה מורכב וללמוד אותו בזמן קצר במסגרת הצעת חוק ההסדרים. לפיכך פוצל הסעיף כך שתחילתו נדחתה בשנה אחת בלבד, על מנת לאפשר לממשלה להביא הסדר קבע בעניין הטבות לאזורי פיתוח.
לאחרונה הביאה הממשלה את הצעתה להסדר קבע כאמור – זו הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, שעברה בקריאה ראשונה והועברה לוועדת הכספים. הצעת הממשלה מסדירה את סמכותה של הממשלה להקנות הטבות בתחומים שונים. הוועדה קיימה כמה דיונים בעניין הצעה זו, אך טרם סיימה את הכנתה. על מנת לאפשר לוועדה ללמוד לעומק את הצעת החוק החדשה בעניין אזורי עדיפות לאומית, החליטה הוועדה להביא לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את אותו חלק שפוצל מהצעת חוק ההסדרים לשנת 2007 ולדחות בשנה נוספת את תחילת חוק ערי ואזורי פיתוח.
עוד אבקש לציין, שלמרבה הפלא כללה הממשלה בהצעת חוק ההסדרים שהובאה בשנה זו סעיף בדבר ביטול חוק ערי ואזורי פיתוח, אף שמדובר בעניין שמונח ונדון בוועדת הכספים. ועדת הכנסת, באישור המליאה, פיצלה את הסעיף הזה, ולאור הצעת חוק זו, המובאת בפניכם, הדוחה בשנה נוספת את התחילה, אין עוד צורך בסעיף שנכלל בהצעת חוק ההסדרים לשנה זו.
אבקשכם לאשר את הצעת החוק המוגשת בפניכם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אדוני היושב-ראש, תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 22
בעד סעיף 1 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 23
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 8), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע שהצעת חוק ערי ואזורי פיתוח (תיקון מס' 8), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 10), התשס"ח–2007
[מס' כ/168; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 10790; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק הגליל (תיקון מס' 10), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק וקנין להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת הכספים.
יצחק וקנין (בשם ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 10), התשס"ח–2007. הצעת חוק זו מקורה בהצעת חוק פרטית שלי.
חוק הגליל קובע, בין היתר, כי לבעלי מכסה במרום-הגליל תינתן סובסידיה בשיעור של 13% לייצור פטימים ובשיעור של 17% לייצור ביצי מאכל. מתן הסובסידיה הוארך מעת לעת עד לסוף שנת 2007. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע להאריך את מתן הסובסידיה האמורה בשנה נוספת – עד לסוף שנת 2008.
בהצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה הצעתי שההארכה תהיה ללא מגבלת זמן. במסגרת הדיונים בהצעה לקראת הקריאה הראשונה, הודיעה הממשלה כי היא מסכימה להארכת הסובסידיה עד שנת 2017, ואני הסכמתי לקבל את עמדתה בעניין זה, ולקראת הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית יתוקן הנוסח כאמור.
במקביל להצעת חוק זו, ובמסגרת חוק ההסדרים לשנת הכספים 2008, מביאה הממשלה רפורמה במשק הלול באזור הגליל, שנכללה בה גם הארכת הסובסידיה עד לשנת 2017. ועדת הכנסת, באישור המליאה, פיצלה את הסעיף מהצעת חוק ההסדרים, ונקבע שהדיונים בענייננו בוועדה יתחילו רק לאחר הדיונים בהצעת חוק ההסדרים.
אבקש לציין שבמהלך הכנת ההצעה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית הביע האוצר התנגדות לקידום ההצעה הפרטית כל עוד לא תשולב בה הרפורמה הממשלתית שבהצעת חוק ההסדרים. מכיוון שמטרת הפיצול היתה לימוד הרפורמה על-ידי הכנסת והוועדה ולא העברתה בחטף, סירבתי לכך. על מנת שתהיה תמיכת ממשלה בהצעה זו, ובמיוחד על מנת שלא לפגוע בבעלי המכסה בגליל בשל כך שהסובסידיה לא הוארכה במועדה, הצעתי פשרה, שלפיכה נאריך את הסובסידיה בשנה אחת בלבד, כאשר במהלך השנה הזאת תכין הוועדה את הרפורמה שהציעה הממשלה במסגרת הצעת חוק ההסדרים.
ההצעה שלפניכם – אין לה הסתייגויות. לכן, אבקש לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק אין הסתייגויות.
לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 24
בעד סעיפים 1–2 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1–2 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 10, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 25
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגליל (תיקון מס' 10), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע שהצעת חוק הגליל (תיקון מס' 10), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
אני מזמין את חבר הכנסת וקנין לברך.
יצחק וקנין (בשם ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, סטס מיסז'ניקוב, לידידי רובי ריבלין, חבר הוועדה, שיש לו היסטוריה בחוק הזה גם בשנים עברו, אבל במיוחד עכשיו הוא היה בין אלה שזירזו, כדי שהחוק הזה יעבוד. אני רוצה להודות לצוות הוועדה, לצוות המשפטי, ובמיוחד לשגית אפיק, שהציעה לנו את הפשרה, ולצוות הוועדה בכלל, לחברי הכנסת של הוועדה ולחברי הכנסת שתמכו.
אני חושב שחשיבותו של חוק זה ליישובי קו העימות הפרוסים לאורך כל הגבול הצפוני שלנו היא שהוא מהווה בסיס ונדבך מרכזי בפרנסה של אותם יישובים – ענף הפטם וההטלה. אני רוצה להודות לחברים. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81), התשס"ח–2007
[מס' כ/150; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"ט, עמ' 9018; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, להציג את הצעת החוק.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81), התשס"ח–2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק זו, שיזמו חבר הכנסת דוד אזולאי ויצחק לוי – וזו ההזדמנות לברך אותם על יוזמתם הברוכה – באה לקבוע כי מורה נהיגה לא ישתמש במכשיר טלפון קבוע או נייד בשעת הוראת נהיגה אלא באמצעות דיבורית. דיבורית מוגדרת בהצעת החוק כהתקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו, ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.
נוסף על כך, כללנו בסעיף הגדרה ל"טלפון", כך שהיא תכלול את כל סוגי המכשירים המיועדים לתקשורת וקיימים בהם לחצנים לחיוג.
ברור לכול כי במהלך שיעור הנהיגה על מורה הנהיגה להיות מרוכז בהוראת הנהיגה ובמתרחש בדרך, ולפיכך חשוב לצמצם את הסחת דעתו.
בהקשר זה ראוי להזכיר כי תקנה 28 לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, שתוקנה לאחרונה, קובעת בין היתר כי נוהג ברכב לא יאחז בטלפון קבוע או בטלפון נייד, וכי השימוש בהם ייעשה באמצעות דיבורית בלבד. אשר להגדרת דיבורית, נקבע כי ההגדרה כוללת גם את הרמקול הפנימי של המכשיר עצמו, כלומר, את ה"ספיקר", והשימוש בו מותר כל עוד הטלפון יונח במקום יציב המונע את נפילתו.
התקנה האמורה אינה חלה על מורה הנהיגה, משום שהוא אינו הנוהג ברכב אלא התלמיד. עם זאת, כפי שציינתי, מורה הנהיגה חייב להיות מרוכז ולהגיב בזמן אמת בשעת הצורך, ובמקביל – להכין את התלמיד לקראת מבחן הנהיגה המעשי. לפיכך, היה מקום לתקן את הפקודה בעניין זה, כפי שציינתי, כפי שעשו חברי הכנסת אזולאי ויצחק לוי.
במהלך הדיונים בוועדה התלבטנו אם אין מקום לאסור על מורה הנהיגה לדבר בזמן הוראת הנהיגה גם באמצעות דיבורית, שכן יש חשש שגם דיבור זה יפריע לריכוז של התלמיד. בסופו של הדיון הגענו למסקנה שבשל אופי עבודתם של מורי הנהיגה, איסור מוחלט של דיבור בטלפון יהיה בגדר הוראה שמורי הנהיגה לא יוכלו לעמוד בה, מה גם שלהערכתנו עצם העובדה שהדיבור של המורה בטלפון יהיה פומבי, כך שהתלמיד יוכל לשמוע את שיחותיו, יביא ממילא לצמצום משמעותי במספר השיחות. לכן, הוחלט לאפשר דיבור באמצעות דיבורית בלבד.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואבקשכם לקבל אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק אין הסתייגויות.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, ולאחר מכן – בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 26
בעד סעיף 1 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 10, נגד – אפס, נמנעים – אפס. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 27
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81), התשס"ח–2007, נתקבלה בקריאה שלישית.
חבר הכנסת יצחק לוי, בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הצעת החוק הזאת היא בעיני הצעה חשובה. היא עוררה התנגדות אצל המורים לנהיגה, אבל בסופו של דבר, תוך כדי הדיונים בוועדה, הגענו לדרך הנכונה לחוקק את החוק. אני רוצה, בשם חבר הכנסת אזולאי ובשמי, להודות ליושב-ראש הוועדה ולהודות גם למי שניהל את הדיונים בוועדה – חבר הכנסת כחלון, לצוות הוועדה, ליועצים המשפטיים וליועצת המשפטית.
דוד אזולאי (ש"ס):
לחבר הכנסת ישראל חסון.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
נכון מאוד, לחבר הכנסת ישראל חסון שהיה אתנו. על כל פנים, לכל אלה שסייעו בהעברת החוק, גם לחבר הכנסת נסים זאב. אני מקווה שהחוק הזה יתרום קצת לעומק ההוראה של הנהיגה אצל התלמידים, וגם להרגשה שהמורה מנצל את כל הזמן לצורך התלמיד ולא לדברים אחרים. תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
יהא מורא רבך כמורא שמים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85) (נסיעת נכים בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/187).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85) (נסיעת נכים בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית), התשס"ח–2007, של חברי הכנסת יורם מרציאנו ויעקב כהן – קריאה ראשונה. בבקשה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת חשובה מאין כמותה לציבור הנכים בישראל. בשנים האחרונות מדובר בהענקת שוויון הזדמנויות וזכויות לנכים בארץ. ואולם, עד להצעת החוק שלנו, בשיתוף עם מנהיגי הנכים, איש לא נתן את דעתו לחופש התנועה של הנכים בכבישי הערים בישראל.
בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה הולכת ומתרחבת של סגירת מרכזי הערים בארץ בפני תנועת כלי הרכב הפרטיים, והגישה היחידה למרכזי הערים הללו היא באמצעות תחבורה ציבורית. אנחנו יודעים מה קורה ברוב ערי העולם, וכאן אנו שוכחים ציבור שלם, שעבורו זו מכה אנושה. מבחינת רוח התקופה, הדבר נוגד את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהכנסת חוקקה לא מכבר. אני חושב שאין הצדקה לכך שנכים ייאלצו להשתמש בשירותי התחבורה הציבורית כדי להגיע למרכזי הערים, וזאת מכיוון שהם יכולים להשתמש רק ברכבם הפרטי.
בשנים האחרונות הולכים ונסגרים מרכזי הערים בפני כלי רכב פרטיים. הרחובות הראשיים נשמרים לתנועת רכב ציבורי בהסדרים שקובעות הרשויות המקומיות. תופעה זו מביאה להרחקת ציבור הנכים המשתמשים בכיסאות גלגלים ממרכזי הערים, ובעצם מונעת מהם את הזכות להיות חלק מחיי הקהילה, השירותים והמסחר במרכזי הערים – לדוגמה, רחוב דיזנגוף בתל-אביב, שבצדו המזרחי מותרת הנסיעה רק לתחבורה ציבורית, ורחוב יפו בירושלים.
נוצר מצב שבו נכים נאלצים לוותר על שירותים ומסחר שאליהם הם מורגלים שנים רבות, רק משום שרחובות המרכז נסגרו לתנועת רכב פרטי והותרו לאוטובוסים ולמוניות. למותר לציין כי נכים בכיסאות גלגלים מסוגלים להתנייד באמצעות כלי רכב מיוחדים בלבד. זהו מצב בלתי נסבל עבור ציבור הנכים הקשים, וזכותם של אנשים עם מוגבלות בניידות לגשת לכל מקום שבו מתנהלים חיי מסחר ושירותים על מנת שיוכלו להיות חלק אינטגרלי מהקהילה.
תיקון זה בא להתיר תנועת כלי רכב של נכים על כיסאות גלגלים בכל נתיב שבו מותרת התנועה לרכב ציבורי. לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית יתקיים בוועדת הכלכלה, בראשות היושב-ראש גלעד ארדן, דיון כולל על הרחבת החוק או חלקים מהחוק על כלל נושאי תג נכה. הצעת החוק שלי, כפי שהיא מובאת היום, מתייחסת רק לנכים בעלי תג כחול, שהם כ-5,000 נכי גפיים. במדינת ישראל כיום יש 80,000 אנשים שמחזיקים בתג נכה. אני מדבר על ה-5,000 שהם נכי גפיים.
חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת תעזור לציבור הנכים בישראל להשתלב בחיי היום-יום, השתלבות שלנו נראית כמשימה פשוטה. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק ולאפשר להם לקיים אורח חיים ללא מכשולים מיותרים. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לחבר הכנסת יורם מרציאנו. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה – אינו נוכח.
משה גפני (יהדות התורה):
אולי אפשר לוותר על הדוברים?
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק לוי.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה.
אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק.
הצבעה מס' 28
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85( (נסיעת נכים בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית), התשס"ח–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 11, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע בזאת שהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 85) (נסיעת נכים בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה הראשונה, והיא תעבור לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)
(תיקון מס' 6) (עיקור וסירוס של כלבים וחתולים), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, כ/183).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון מס' 6) (עיקור וסירוס של כלבים וחתולים), התשס"ח–2007, של חבר הכנסת גלעד ארדן וחברת הכנסת רונית תירוש – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד ארדן להציג את הצעת החוק.
גלעד ארדן (הליכוד):
תודה.
אדוני היושב-ראש – –
איתן כבל (העבודה-מימד):
חוק חשוב.
גלעד ארדן (הליכוד):
הוא לא חשוב בעיניך, חבר הכנסת כבל?
איתן כבל (העבודה-מימד):
אני בעד – מאוד.
גלעד ארדן (הליכוד):
תודה.
– – חברי חברי הכנסת, הצעת החוק נועדה להביא לצמצום תופעת ההמתה של כלבים וחתולים. לפי נתונים רשמיים, מומתים בישראל מדי שנה בשנה כ-50,000 כלבים; לפי נתונים בלתי רשמיים, מספרם של בעלי-החיים המומתים בישראל גדול פי כמה. הטיפול בתופעת הכלבים העזובים וחתולי הרחוב כרוך בעלויות ניכרות, הן לרשויות המקומיות והן לקופת המדינה, וכך גם לארגונים למען בעלי-חיים, שפעמים רבות נושאים בנטל במקום המדינה. כמו כן, תופעה זו גורמת לצער בעלי-חיים וטומנת בחובה גם סכנות תברואתיות.
בשל מספרם הרב של כלבים וחתולים כאמור, הגורמים הנוגעים בדבר מתקשים לטפל בתופעה ולהעניק לבעלי-החיים מחסה, ועקב כך רבים מבעלי-החיים מומתים או נידונים לחיי סבל והזנחה.
הצעת החוק מציעה לקבוע כי אוצר המדינה ישתתף במימון ניתוחים לעיקור ולסירוס של כלבים וחתולים כדי להביא לצמצום התופעות של כלבים וחתולים משוטטים ושל המתת רבים מהם. המימון כאמור לא יפחת מ-30% מהעלות המרבית לניתוח, שאותה יקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר. עוד מוצע כי בתקציב המדינה יוקצה סכום של 4.5 מיליוני שקלים חדשים לשנה, ובמסגרתו ימומנו ניתוחים כאמור ופעילות נוספת כדי לעודד עיקור וסירוס של כלבים וחתולים, פעולות כמו הסברה לציבור והגברת המודעות לתופעה.
בנוסף, מוצע להסמיך את שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע מרפאות וטרינריות מאושרות לעניין ביצוע ניתוחים, על-פי אמות מידה שייקבעו, ולפרסם את רשימת המרפאות שאושרה.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעביר אותה לוועדת החינוך לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חברת הכנסת רונית תירוש – אינה נוכחת; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת צבי הנדל – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח.
משה גפני (יהדות התורה):
מי?
היו"ר יצחק זיו:
נוכח. סליחה.
משה גפני (יהדות התורה):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק לוי.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת דוד אזולאי.
דוד אזולאי (ש"ס):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה.
לפיכך אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 29
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – 6
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 6)
(עיקור וסירוס של כלבים וחתולים), התשס"ח–2007, לא נתקבלה.
גלעד ארדן (הליכוד):
אדוני הצביע?
היו"ר יצחק זיו:
שכחתי להצביע. אני בעד ופשוט לא הצבעתי. שכחתי להצביע.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני, צריך לסרס את החוק הזה.
היו"ר יצחק זיו:
זאת התוצאה, והחוק לא עובר, אני מצטער.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
מה קרה לכם, אורית נוקד היתה במליאה.
נסים זאב (ש"ס):
לא משנה, היא לא הצביעה, אדוני. מבחינתנו זאת התוצאה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אתה הצבעת.
היו"ר יצחק זיו:
הצבעתי, סליחה.
בעד – 6, נגד – 6, החוק אינו עובר.
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20) (חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, כ/188).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20) (חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים), התשס"ח–2007, של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב – קריאה ראשונה.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20) (חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים), התשס"ח–2007, לקריאה הראשונה.
במדינת ישראל הרבה פעמים אומרים כמה עסקים קטנים ובינוניים תורמים לצמיחה ומהווים מנוף כלכלי במדינה, ולפעמים אנחנו רק מדברים ולא עושים. מדינות רבות, לרבות יפן, משקיעות מיליארדים של דולרים ויורו בפיתוח עסקים קטנים ובינוניים. במדינת ישראל אנחנו נלחמים על כך שהרשות לעסקים קטנים תישמר אוטונומית ולא תהפוך למחלקה בתוך התמ"ת ובכך תאבד את היותה כתובת לאותם מרכזי טיפוח יזמות ולאותם בעלי עסקים קטנים ובינוניים, שכאמור מהווים מנוף כלכלי של הכלכלה שלנו. יש הרבה מאוד חסמים שבפניהם עומדים עסקים קטנים ובינוניים במדינה שלנו, שגורמים להם לא להתפתח. אחד החסמים הוא זה שבאתי להוריד בהצעת החוק הזאת.
הרבה מאוד גופים ציבוריים שבאים לערוך מכרזים מנפחים במכוון תנאי סף שפשוט מונעים מהעסקים הקטנים והבינוניים להשתתף באותם מכרזים. דהיינו, אותו תנאי סף של חוסן כלכלי, שהוא חובה לפעמים, הופך להיות תנאי סף בלתי עביר – וגם לא הכרחי -בהרבה מאוד מכרזים ציבוריים, ואני מדבר על מכרזים ממשלתיים, מכרזים ברשויות מקומיות, מכרזים בחברות ממשלתיות וכך הלאה.
הצעת החוק שלי ושל קבוצת חברי הכנסת החתומה אתי, באה לבטל את הניפוח המכוון של תנאי הסף – חוסן כלכלי מעבר לכל פרופורציות – ובאה לאפשר לעסקים הקטנים והבינוניים להשתתף במכרזים ציבוריים.
אני רק רוצה להזכיר, אדוני היושב-ראש, שבארצות-הברית למשל, 25% מכל המכרזים הציבוריים, על-פי חוק הולכים לעסקים הקטנים והבינוניים. ויש פונקציה בתוך הממשל שממונה על האכיפה של ההוראה הזאת, דהיינו ש-25% הולכים לעסקים הקטנים והבינוניים. אצלנו אין כזה דבר, ואני גם לא שמתי בחוק את ההתניה הזאת. אבל עדיין יש לעקוב ולראות שהגופים הציבוריים לא יערימו קשיים ולא ינפחו את תנאי הסף מעבר לכל פרופורציה.
חובת ההוכחה שתנאי הסף מאפשרים או לא מאפשרים לעסקים הקטנים והבינוניים להשתתף במכרזים ציבוריים תחול על מי שהזמין את המכרז ועל מי שבנה את המכרז, ולא על אותו עסק קטן או בינוני שנפסל מלהשתתף, ועכשיו צריך להתרוצץ בבתי-משפט ולהוכיח למה הוא כן זכאי להשתתף.
אבקש מחברי הכנסת הבודדים שנותרו פה לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת להורדת אחד החסמים הקשים ביותר בפני העסקים הקטנים והבינוניים מעל סדר-היום. אבקש את תמיכתכם. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה, נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת אלכס מילר – אינו נוכח; חבר הכנסת רוברט אילטוב – אינו נוכח; חבר הכנסת אביגדור יצחקי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי יחימוביץ – אינה נוכחת; חבר הכנסת רן כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת נסים זאב – – –
נסים זאב (ש"ס):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח; חבר הכנסת בני אלון – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם מיכאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת ראובן ריבלין – אינו נוכח; חבר הכנסת משה כחלון – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק גלנטי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלחנן גלזר – אינו נוכח; חברת הכנסת שרה מרום-שלו – אינה נוכחת; חברת הכנסת אסתרינה טרטמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרינה סולודקין – אינה נוכחת; חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח; חברת הכנסת רונית תירוש – אינה נוכחת; חבר הכנסת עתניאל שנלר – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק לוי, בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, זה כבר החוק השלישי שכולם מוותרים. אני חושב שאכן אנחנו מסכימים עם החוקים, יש לנו רצון להתקדם, השעה מתקדמת, אבל בכל אופן יש אי-מכובדות מסוימת, יש רשימות כל כך ארוכות ואף אחד לא מדבר.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ולכן, חבר הכנסת נסים זאב, מכיוון שאני יודע שאתה מרבה להשתתף בדיונים ואתה תורם רבות, חשבתי שעכשיו אנחנו צריכים לומר מלה אחת בכל אופן על הצעת החוק של חבר הכנסת מיסז'ניקוב.
אני רוצה לתמוך בהצעה של חבר הכנסת מיסז'ניקוב. אני חושב שההצעה נכונה. אני חושב שנכון לבוא ולתת אפשרויות גם לעסקים הבינוניים ולעסקים הקטנים. הם חלק חשוב מהכלכלה של המדינה, וצריך לראות איך אנחנו משדרגים אותם במכרזים, בעסקים אחרים. לא כולם בעלי ממון רב, לא כולם יכולים לפתוח קניונים. יש אנשים שהם יותר צנועים בעסקים שלהם וגם להם צריך לדאוג. לכן אני מברך על ההצעה ואני מקווה שבמהרה תביא אותה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת מגלי והבה – אינו נוכח.
לפיכך אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 30
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20) (חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים), התשס"ח–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע בזאת שהצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 20) (חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41) (פרסום ממצאים חיוביים),
התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, מ/185).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41) (פרסום ממצאים חיוביים), התשס"ח–2007, של חבר הכנסת איתן כבל – קריאה ראשונה. בבקשה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפניכם עברה בקריאה טרומית ביום 7 בנובמבר.
התיקון היחיד שהוחלט עליו בישיבת הוועדה לביקורת המדינה מיום 19 בנובמבר הוא שלא לחייב את מבקר המדינה לפרט את הממצאים החיוביים של גוף מבוקר אלא להעניק למבקר המדינה את שיקול הדעת לציין את פעולותיו של גוף מבוקר שמילא אחר הוראות החוק, עמד בעקרונות החיסכון והיעילות הראויים או שמר כראוי על טוהר המידות ועל ניהול תקין.
פרסום הממצאים החיוביים יציב בפני הכנסת ובפני הציבור תמונה מקיפה יותר של עבודת המבוקרים וכן של עבודתו של המבקר, ובכך יסייע בביצוע בקרה וביקורת על אותם הגופים. מעבר לכך יש בפרסום כדי לעודד להישגיות ולמצוינות בעבודה ובשירות לציבור ולעודד את השמירה על המינהל התקין. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת יצחק לוי, בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני חייב לומר שלא ירדתי לסוף דעתו של חבר הכנסת כבל. אני מבין שיש פה כוונה שביקורת המדינה תתייחס גם לממצאים חיוביים.
איתן כבל (העבודה-מימד):
התכוונתי שכשמבקר המדינה עושה את הבדיקות באופן אחראי והגיע למקום והתברר לו שהמערכת עובדת בצורה תקינה, מותר גם להגיד זאת. אני מודע לכך שלא נותנים צל"ש למישהו על כך שהוא ישר – – –
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הבנתי, אבל אני חוזר: בא מבקר המדינה ומבקר, אז על-פי רוב ועד עכשיו אנחנו נמצאים במצב שהמבקר רק חושף את הליקויים. בא חבר הכנסת כבל ואומר: כאשר הוא מגיע לאותו מקום – שיציין גם את הדברים החיוביים; או אם יש רק דברים חיוביים שיציין רק שיש דברים חיוביים; או אם יש חלק וחלק, שיציין חלק וחלק.
איתן כבל (העבודה-מימד):
לפי שיקול דעתו של המבקר.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הבנתי. אני חושש מאוד שאז הביקורת תהפוך להיות צל"שים. כלומר זו קצת בעיה. יבואו ויגידו, אם הוא מחלק ציונים חיוביים, זאת אומרת שלגבי מקומות אחרים שהוא לא ביקר הדברים הם לא כך, או שאנשים יתחילו להשוות את המשפטים שהוא אמר לגבי החיוב. אינני יודע למה זה יגרום.
איתן כבל (העבודה-מימד):
– – – כדי להשוות עם המקרים הרעים.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני אגיד לך מדוע אתמוך בהצעה – אני מבין שזה הולך לדיון בוועדה לביקורת המדינה – כי אני אוהב את רוח ההצעה. אני לא בטוח שאני יודע איך ליישם אותה בצורה מפורטת. אינני יודע אם באותה מידה של פירוט הליקויים צריך לפרט את הדברים החיוביים. איך המבקר צריך להתייחס לעניין הזה? אני סומך על כך שבוועדה תיעשה עבודה והדברים יתבררו.
כיוון שאני אוהב את רוח העניין, כי באופן כללי אני רואה שהיום אנחנו רק מלקים את עצמנו ולא אומרים שום דבר חיובי – אבל זה לא רק בביקורת המדינה, זה בתקשורת ובמקומות אחרים וכן הלאה – צריך לתת צ'אנס לכיוון, לראות איך הדברים האלה תורגמו בצורה מעשית. אני חושב שצריך לתת את הדעת ולראות בדיוק. על כל פנים, אני אתמוך בהצעה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק נפלאה. סוף-סוף נותנים תפקיד נוסף למבקר, להיות מבקר חיובי. עכשיו הוא יוכל להביא לא רק תקשורת, אלא גם מוזיקה, כדי שיוכל לנצח עליה ולומר: רבותי, מהרגע הזה יש דברים חיוביים. ייתכן שהספר יצטרך להתעבות, אולי יהיו שני ספרים – הספר השלילי והספר החיובי.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הספר הכחול והספר האדום.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אתה יכול לתת דוגמה איך הוא יכול לומר דבר טוב על ראש הממשלה שלנו.
נסים זאב (ש"ס):
אין סיכוי. עד היום המבקר חיפש רק את השלילי. אני מאמין שבדוח הבא הוא יביא גם את הדברים החיוביים על ראש הממשלה. הוא יביא גם את כל הממצאים החיוביים.
חבר הכנסת כבל, תביא בחשבון שהמבקר יבקש הרבה תקנים נוספים, כי הוא יצטרך להביא מבקרים שרואים גם דברים חיוביים, באור חיובי.
איתן כבל (העבודה-מימד):
מלאכים טובים ומלאכים לא טובים.
נסים זאב (ש"ס):
בדיוק. תדע לך, כשיש מלאכי חבלה, יש גם מלאכי שרת. מלאכי השרת עולים לא פחות ממלאכי החבלה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
זו אותה משכורת.
נסים זאב (ש"ס):
אותה משכורת. לכן, אם מחר יבקש המבקר תקנים נוספים בעקבות הצעת החוק שלך, אנחנו נצטרך לאשר את זה. אני מבקש לעגן את ההצעה בתקציב, ותביא את זה בחשבון לקראת 2008.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
זה יעזור להוריד את האבטלה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 31
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41) (פרסום ממצאים חיוביים), התשס"ח–2007, לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 41) (פרסום ממצאים חיוביים), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדה לענייני ביקורת המדינה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) (גנבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/188).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) (גנבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח–2007, של חברת הכנסת אורית נוקד וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לציין שהשותף שלי להצעה זו הוא חבר הכנסת שי חרמש, שנמצא כרגע בערב גיבוש אצל ראש הממשלה, ולכן הוא לא יהיה כאן כדי להציג גם הוא את ההצעה.
זה שנים הגנבות החקלאיות ממררות את חיי החקלאים וגורמות להם הפסדים קשים, כי כשגונבים ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית, הרי בעצם פוגעים בפרנסה של החקלאים. הפשעים הללו, שנעשים בפריפריה, אינם מגיעים לתודעת רוב האזרחים, שנמצאים בערים, אבל הם מאוד רלוונטיים לתושבים במועצות האזוריות, שכוללות כ-85% משטחה של מדינת ישראל, כ-1,000 יישובים וכ-10% מאוכלוסיית ישראל. מביני עניין יודעים כי מדובר במכת מדינה.
מטרת הצעת החוק שלפניכם ליצור הרתעה משמעותית יותר בתחום הגנבות החקלאיות והפשיעה החקלאית. מהותה – החמרת הענישה על גנבת תוצרת חקלאית וציוד חקלאי משנתיים מאסר לארבע שנות מאסר, ובכך להשוותה לענישה על גנבת בקר ומקנה.
מעצם אופיין, הגנבות החקלאיות הן קלות יחסית לביצוע ומסובכות יחסית למניעה, מכיוון שמדובר בעבירות רכוש בשטחים פתוחים.
בשנים האחרונות נוצר מצב של חוסר אמון בין חלק מהחקלאים למשטרה. התחושה של חקלאים רבים היא שהם מופקרים, והתלונות שהם מגישים למשטרה נועדו רק לצורכי הגשת תביעה לחברת הביטוח, וחוזר חלילה. למרות זאת, אני חייבת לציין שבהוראת השר דיכטר הכינה המשטרה לאחרונה תוכנית רב-מערכתית למאבק בפשיעה החקלאית. דיווחים מהשטח מעידים כי המצב השתפר במידה ניכרת, ועל כך אני מברכת.
חשוב לזכור שנוסף על האכיפה, שעליה ממונה הממשלה, יש ההרתעה, שעליה צריכה להורות הכנסת על-ידי חקיקה.
הצעת החוק הזאת באה לחזק ולדרבן את גורמי אכיפת החוק לפעול נגד הפשיעה הכלכלית ולהרתיע את העבריינים מפגיעה בחקלאות ובחקלאים.
אני חושבת שמדובר כאן בצעד אחד, אולי קטן, אבל אני מאמינה שאם מערכת האכיפה תשתפר, נוכל לגרום להפחתה ניכרת של התופעה הזאת, שבעיני היא מכת מדינה.
לכן אני קוראת לכם ומבקשת מכם שתתמכו בהצעת החוק בקריאה ראשונה. יהיו דיונים בוועדת החוקה לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית, וייתכן שאף נרחיב את ההצעה גם לגנבות שקשורות בכלים נוספים שמשמשים לפרנסתו של האדם. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. נעבור לרשימת הדוברים. חברי הכנסת זאב אלקין, יורם מרציאנו, יואל חסון, רונית תירוש, מיכאל נודלמן, ליה שמטוב, חיים אמסלם, אברהם מיכאלי ועתניאל שנלר – אינם נוכחים. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, 60 שניות על חקלאים. ראשית, תודה לחברת הכנסת נוקד, לחבר הכנסת שי חרמש ולשאר החותמים והמריצים את החוק הזה. הוא יותר מראוי. החקלאים בישראל הם הזרוע העיקרית של המדינה לשמירת אדמות הלאום. הם מעבדים עשרות אלפי דונמים שאין בהם שום רווח כלכלי, אלא כדי לשמור עליהם ולטייב אותם לדורות הבאים. על כך הם ראויים לכל הערכה ולכל עזרה. המצב הגיע עד כדי כך שיש אזורים שחברות הביטוח מסרבות לבטח. תארו לכם חקלאי שמחזיק בשטח הפתוח ציוד רב ואין לו ביטוח, או לחלופין – הפרמיה כל כך גבוהה שהיא פוגעת ומביאה את הגידול עד כדי מצב שהוא לא רנטבילי, לא רווחי.
לכן, ראוי שנתמוך בזה ונזרז את הכנת הצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית, כדי לסייע לאותו מגזר, שיש לו מספיק בעיות בלי זה.
שוב, תודה למציעים ובהצלחה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברי הכנסת יעקב מרגי, מאיר פרוש ואברהם רביץ – אינם נוכחים. חבר הכנסת יצחק לוי, בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, זו הצעה בהחלט ראויה ונכונה, ואנחנו צריכים להודות למציעים, חברת הכנסת נוקד וחבר הכנסת שי חרמש.
זה נכון שקשה מאוד לשמור על כלים חקלאיים, הם נמצאים בשדה, נמצאים בחוץ, והדבר אינו דומה לשמירה על רכוש בתוך שטח בנוי, ולכן הם הרבה יותר פגיעים. חוץ מזה, הגנבות הן רבות, רבות מאוד, וצריך להגן על זה. אני ודאי אתמוך בחוק, אני חושב שהוא ראוי, אבל אני חוכך בדעתי וספק בעיני אם תבוא אכיפה לעניין ואם השופטים יראו לנכון להחמיר. כלומר, אנחנו מסמנים כאן לשופטים סימון מסוים.
אנחנו צריכים לראות שהצעת החוק תביא תועלת. את אמרת שדיברת עם המשרד לביטחון פנים, עם השר דיכטר, על העניינים האלה, ואני מקווה שתימצא דרך לאכיפה יותר ממשית. אולי כאשר נדון בוועדה בהצעת החוק נוכל לשמוע מצד הייעוץ המשפטי של המדינה או מצד התובעים המשטרתיים על גישה הרבה יותר רצינית לגבי שמירה על החקלאים, על רכושם, על צאנם, על בקרם ועל כליהם, כדי שהם יוכלו לעבוד ולא יהיו תמיד בסכנה של גנבות והפסדים.
אנחנו נתמוך. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התורה אומרת: כי יגנוב איש שור או שה וטבחו ומכרו, חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה. התורה בעצם חסה גם על הגנבים. כשהם צריכים להרים את השה ולברוח, ישלמו קצת פחות, ישלמו רק פי-ארבעה ממה שגנבו. אם רוצים להביא הצעת חקיקה, שבמקום ארבע שנות מאסר ישלם רק פי-ארבעה כאשר הוא גנב. אני מבטיח לך שאם ילכו אתו עד הסוף עם ההוצאה לפועל והוא ישלם ארבעה צאן תחת השה וחמישה בקר תחת השור, זה יהיה יותר יעיל ויותר אפקטיבי כדי שאותו גנב יחשוב פעמיים.
הרי מה קורה? כולם יודעים לאן הכבשים האלה הולכות. השבוע סיפר לי אחד שגנבו לו מערבל בטון. כל רכושו, כל כספו הוא שם באותו מערבל בטון. אני אומר לכם, שהוא הגיע לפת לחם. הוא אבא למשפחה ברוכת ילדים.
בסיור שקיימנו השבוע, מה שמענו מיוחנן דנינו, קצין המשטרה? הוא אמר שיש 40,000 פריצות בשנה. כמה נתפסים? מישהו יודע? 7%. כמה עומדים לדין? 1%. שאלתי אותו, כמה זכאים מה-1% הזה? בסופו של דבר אולי גם כולם יוצאים זכאים. המשטרה עובדת, פותחת 40,000 תיקים, ובפועל עומדים לדין אולי 400, וחלקם גם יוצאים זכאים מחוסר הוכחות או מחוסר ראיות. זו קטסטרופה.
אני מקווה שהמשטרה תפעל יותר. החוק הזה בוודאי יכול לעזור. זה יותר דקלרטיבי. אני לא מאמין שזה משפיע על בית-המשפט או על השופטים גם אם היית נותנת 40 שנות מאסר. בסופו של דבר המסכן, הגנב, האומלל, שעומד בפני השופט ומזיל איזו דמעה, אולי יש בזה מעין חרטה, חזרה בתשובה, עד הגנבה הבאה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יוחנן פלסנר – איננו נוכח.
אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 32
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) (גנבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 7, נגד – אין, נמנעים אין. אני קובע בזאת שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) (גנבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/187).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2007, של חבר הכנסת יצחק לוי – קריאה ראשונה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ההצעה המונחת לפניכם באה לעשות סדר בענייני השמיטה בישראל. השנה היינו עדים לשיבושים בניהול השמיטה מסיבות שונות שאני לא חושב שכדאי לחזור עליהן עכשיו. פחות או יותר הייתי אומר שחזר הסדר, ההכשרים ניתנו והשוק נרגע. בתחילת השנה היתה כאן סערה גדולה.
אני חושב שההתייחסות של המדינה לנושא השמיטה לא צריכה להיות רק כמה חודשים לפני השמיטה. זה דבר רציני, זה דבר שצריך לעסוק בו במשך שבע שנים, ולכן הצעת החוק קובעת שמי שאחראים לנושא השמיטה בישראל הם שני גורמים מקבילים: הגורם הממלכתי הוא משרד החקלאות והגורם ההלכתי הוא הרבנות הראשית. הוועדה, המורכבת מהמדינה ומהרבנות, תעסוק במשך שבע שנים בעניין, תלמד לקחים מהשמיטה הקודמת, תתכונן במשך שש שנים לשמיטה הבאה, תייעץ לרבנות ולשר החקלאות על-פי הפסיקות של הרבנות הראשית.
בדיונים בוועדה היתה הסכמה כללית שהחוק הזה הוא חוק נדרש ויכול להועיל לנהל את ענייני השמיטה.
אני רוצה להודות לחבר הכנסת כחלון ולוועדת הכלכלה, שסייעו בהבאת החוק לקריאה ראשונה.
אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק ולהעבירה לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת זבולון אורלב – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד אזולאי – אינו נוכח; חבר הכנסת בני אלון – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים אמסלם – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד ארדן – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – מוותר; חבר הכנסת מנחם בן-ששון – אינו נוכח; חבר הכנסת אליהו גבאי – אינו נוכח; חברת הכנסת עמירה דותן – אינה נוכחת; חבר הכנסת צבי הנדל – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד רותם – אינו נוכח; חבר הכנסת אמנון כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק וקנין – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התורה אומרת: שש שנים תזרע שדך, שש שנים תזמור כרמך, ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'. שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך – התורה ממשיכה בעניין הזה. צריך להבין, התורה, כאשר נתנה שמיטה בשנה השביעית – ואכלו אביוני עמך, ויתרם תאכל חית השדה. התורה נתנה אפשרות להעניק לעניים, לאביונים, ליתומים, לקחת חינם אין כסף. איתן, אם יש לך שדה, בשנה השביעית אתה צריך לפתוח את השערים ולומר: תפאדלו, אהלן וסהלן, מי שבא ברוך הבא.
איתן כבל (העבודה-מימד):
אצלי כל השנים הוא פתוח.
נסים זאב (ש"ס):
כל השנים פתוח. אתה אין לך שנה שביעית מיוחדת. צריך לעשות דגש מיוחד בשנה השביעית.
מה שקרה לאחרונה, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לעמוד בשוק של הפירות והירקות בשנה השביעית, והתחרות היא קשה ביותר. זאת אומרת, כאשר מדובר נניח בקילו עגבניות, שהמחיר הממוצע שלו בשוק הוא 4 שקלים – הוא הגיע ל-10 ול-12 שקלים. אנשים לא יכולים לעמוד בזה. נכון שיש הכשר כזה ואחר, ויש ויכוחים על ההכשרים, אבל מה שהציע חבר הכנסת הרב לוי בעצם – הוא אומר: יש גוף מוסמך. מי שרוצה להחמיר – זו זכותו. אף אחד לא מונע מאותם מחמירים לבוא ולומר: אני רוצה להחמיר, לא סומך על הרבנות הראשית. אני רוצה הכשר מסוים כזה או אחר.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
לא, סליחה. הוא סומך, אבל מחמיר.
נסים זאב (ש"ס):
הוא יכול להגיד, זו זכותו. אם הוא סומך אז הוא לא היה מחמיר יותר. הוא סומך, אז אולי הוא לא מספיק סומך. אולי הוא רוצה להחמיר עם עצמו יותר. זו זכותו של כל אחד ואחד. אבל כאשר האזרח הפשוט מגיע לשוק והוא לא באמת יודע מה כשר, מה לא כשר, אחד צועק לו שזה יבול נוכרי והשני צועק לו: זה כשר למהדרין. יש בלבול. לכן בעצם הרבנות היא הגוף המוסמך לבוא ולקבוע, ומי שרוצה להחמיר – איך אומרים? – הרב עובדיה יוסף תמיד אומר: תבוא עליו ברכה, יישר כוח.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת כחלון – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת לימור לבנת – אינה נוכחת; חבר הכנסת אברהם מיכאלי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – אינו נוכח; חבר הכנסת עתניאל שנלר – אינו נוכח; חברת הכנסת ליה שמטוב – אינה נוכחת. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח.
לפיכך, נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 33
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 7, נמנעים – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 84) (דגימת רוק), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/185).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 84) (דגימת רוק), התשס"ח–2007, של חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מספר 84) (דגימת רוק), התשס"ח–2007. סעיף 64ב לפקודת התעבורה, שעניינו בדיקת שכרות, מסמיך שוטר לדרוש מנוהג רכב או הממונה על הרכב, כהגדרתו בסעיף, לתת לו דוגמה של אוויר הנשוף מפיו לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז. עד היום זה דבר שעבר בחוק, וזה בשימוש המשטרה, ואפילו הייתי אומר – בשנה הבאה אפילו מכפילים את הבדיקה הזאת – אף בהעדר חשד שנעברה עבירה לפי הפקודה. הסעיף אף מסמיך שוטר לדרוש מנהג הרכב או הממונה על הרכב שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר שהוא שיכור לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן כהגדרתו בסעיף – זה במקרה של תאונות דרכים – או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן. ואולם, שוטר אינו מוסמך כיום לדרוש מנוהג רכב לתת דגימה של רוק מפיו כדי לגלות אם מצוי בגופו סם מסוכן, אף-על-פי שנטילת דגימת רוק היא פעולה פחות פולשנית ופגיעתה בכבודו של האדם שממנו היא ניטלת קלה יותר, וכן הולמת את תנאי השטח.
אגב, תנאי השטח – לא תמיד יש אפשרות לקחת בדיקת דם או שתן, שזו בדיקה יותר רצינית. בדיקת רוק היא הרבה יותר קלה ופשוטה בכל תנאי שטח. על אף יתרונותיה כאמור, דגימת רוק אינה יכולה לספק מידע מדויק בדבר שימוש בסם מסוכן כמו בדיקת הדם והשתן, אלא יש בה משום אינדיקציה לעצם השימוש בסם מסוכן. זאת אומרת, זו בדיקה ראשונית, ואם אכן הוכח על-פי אותה בדיקה שיש חשד סביר כאמור בסעיף 64ב(ב) לפקודה, אז אפשר להמשיך ולאלץ את הנהג לעשות את הבדיקה הנוספת.
בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה להרשיע אדם על סמך תוצאות של דגימת רוק, אלא רק להיעזר בתוצאות אלה לשם ביסוסו של חשד סביר כאמור בסעיף 64ב לפקודה, דהיינו – חשד שעל בסיסו מוסמך שוטר לדרוש מאדם מתן דגימת שתן או דגימת דם, לפי סעיף קטן (א2) המוצע. כמו כן, מוצע להחיל על נטילת דגימת רוק את ההוראות לעניין בקשת הסכמה מהנבדק, שמירה על כבודו, על פרטיותו ועל בריאותו בנטילת הדגימה, וכן עיכובו לצורך נטילתה, כקבוע בסעיפים הקטנים (ב2), (ב3) ו-(ב5) של סעיף 64ב לפקודה, בהתאמה.
מוצע כי סעיף 64ג לפקודה, המחייב את מי שנוטל דגימת נשיפה, דגימת שתן או דגימת דם לרשום דין וחשבון על מהלך הנטילה ולחתום עליו כמפורט באותו סעיף, יחול גם על מי שנוטל מאדם דגימת רוק. זאת אומרת, מבחינת השוטר עצמו – הוא לא יכול להכריח אדם לעשות את הבדיקה. הוא יכול לבקש, יכול לדרוש, והוא צריך גם לחתום שזה בהסכמתו. אנחנו לא משטר קומוניסטי שבו יכולים לחייב דברים; במקומות אחרים מחייבים. אבל בהחלט זה יכול להקל באופן מאוד משמעותי את עבודתה של המשטרה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. אנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח.
לפיכך, עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 34
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 84) (דגימת רוק),
התשס"ח–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 5, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע בזאת שהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 84) (דגימת רוק), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י' בטבת התשס"ח, 19 בדצמבר 2007, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 20:38.