דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכיר הכנסת איל ינון: 5
נאומים בני דקה 6
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 7
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 8
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 9
קולט אביטל (העבודה-מימד): 11
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 11
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 12
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 14
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 15
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 16
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): 17
גדעון סער (הליכוד): 19
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 20
אביגדור יצחקי (קדימה): 21
חילופי גברי בוועדות הכנסת 23
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 23
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 24
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 24
הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – עונשין), התשס"ו–2006 24
יואל חסון (קדימה): 25
הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – עונשין), התשס"ו–2006 27
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 27
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 28
הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – חובת שמיעה בטרם דחיית בקשה), התשס"ח–2007 31
גדעון סער (הליכוד): 32
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 33
הצעות לסדר-היום 35
יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים 35
גדעון סער (הליכוד): 35
קולט אביטל (העבודה-מימד): 39
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 41
זהבה גלאון (מרצ): 43
נסים זאב (ש"ס): 47
נסים זאב (ש"ס): 49
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 50
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 49) (דיון בדן יחיד בעבירת סחר בבני-אדם לשם הבאתם לידי מעשה זנות), התשס"ח–2007 53
זהבה גלאון (מרצ): 54
הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז–2007 55
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 55
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39), התשס"ח–2007 57
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 57
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 60
הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) 60
(תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), התשס"ח–2007 60
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 61
גדעון סער (הליכוד): 63
הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2007 65
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 65
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76) (תיקון), התשס"ח–2007 68
(קריאה שנייה וקריאה שלישית) 68
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 68
הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11) (דיווח על תרומות מישות מדינית זרה), התשס"ח–2007 71
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 71
חנא סוייד (חד"ש): 72
הצעת חוק-בתי המשפט (תיקון מס' 48) (פסיקת סכומים מעבר לסמכות בית-משפט שלום), התשס"ח–2007 73
ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 74
שאילתות ותשובות 75
513. הסעות תלמידים בפזורה הבדואית 75
979. מפגעי בטיחות בכביש 444 76
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 76
985, 1119, 1212, 1250. התעלמות חברות התחבורה מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 78
1002, 1157, 1253, 1294. תקלות בתעבורה האווירית 81
יצחק גלנטי (גיל): 83
1070. תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למגזר החרדי 84
1089. מינוי מדען ראשי למשרד התחבורה 85
1110, 1111. כרטיסים משולבים בתחבורה הציבורית 86
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 87
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 88
1112. משרד הרישוי בכרמיאל 88
1113. קו תחבורה בין רכסים למודיעין-עילית 89
1129. קווי מהדרין של "אגד" 90
1148. חבישת קסדות פתוחות 91
1149. ביטחון הנוסעים בתחבורה הציבורית ביהודה ושומרון 92
1155. שירותי התחבורה לאירועי ל"ג בעומר במירון 93
1183. רישום צמיגים ברשיון טרקטורים 94
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 94
1215. התוואי והמבנה של כביש עוקף-קריות לאורך קריית-ביאליק 95
1239. התחבורה הציבורית מבני-ברק לירושלים 96
1241. כרטיסיות נסיעה למקבלי קצבאות הביטוח הלאומי 97
1251. עמידת כלי רכב דיזל בתקן זיהום האוויר 98
1264, 1303. תווי חנייה בין-לאומיים לנכים 99
1265, 1312. הקלת המיסוי על מכוניות היברידיות 101
1273. הקצאת אוטובוסים לנכים 102
1277. תחנת הרכבת להבים–רהט 103
1299. תחבורה ציבורית מבאר-יעקב 104
1316. שלטי החברה הלאומית לדרכים 105
1325. תאונות דרכים בירושלים 107
1334. קו הרכבת החדש של מודיעין 110
1338. חגורות בטיחות בהסעות תלמידים 111
1344. תאורה בכביש המנהרות 112
1350. חספוס שולי כבישים בין-עירוניים 113
1370. התייקרות כרטיסי הטיסה ב"אל על" 114
1374. בטיחות כבישי הצפון 116
1383. דהיית מעברי חצייה 118
1392, 1464. התנהגות נהג "אגד פלוס" 121
1399. פרויקט הרכבת הקלה בירושלים 122
1507. הקנסות בגין אי-תשלום על כביש חוצה-ישראל 124
1511. קווי השירות של חברת "קווים" בכפר-גנים ג' בפתח-תקווה 125
1534, 1646. התחבורה הציבורית בעיר אלעד 126
1558. מוניות שירות במודיעין 129
1585. העדר תקציב למע"צ 130
1588. בטיחות הכבישים בישראל 132
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 132
1594. חילול שבת ברשות שדות התעופה 133
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 134
1601. תשלום לשירות המטאורולוגי 134
1611. הפרעות לקשר בנמל התעופה בן-גוריון 135
1633. המלצות הוועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית 136
1664. כביש המנהרות – צפון 137
1305. סכסוך בבית-הכנסת בשכונת רוממה בחיפה 138
1362, 1428. פעילות המשטרה בעת מצעד הגאווה בירושלים 139
1486. אי-מסירת הודעה למשפחת עצור על מעצרו 142
1514. צלבי קרס בירושלים ובגליל 144
1515. פעילות של ניאו-נאצים בחיפה 145
1533. הצתת גן-ילדים בחיפה 146
1552. האשמת מתנחלים בעקירת עצי זית 147
1554. תקיפת תושב מג'ד-אל-כרום 149
1565. רמת התברואה בכלא מגידו 150
1599. תקיפת רופאים בבתי-חולים 151
1615. ערוצי רדיו פיראטיים 152
1711. רשלנות לכאורה של שוטרים 154
אברהם מיכאלי (ש"ס): 155
חוברת ח'
ישיבה קע"ד
הישיבה המאה-ושבעים-וארבע של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, י"ז בכסלו התשס"ח (27 בנובמבר 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:02
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, י"ז בכסלו, 27 בנובמבר.
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2007, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
החלטת ועדת הכספים, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, בדבר חלוקת הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, שמוזגה עם הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז–2007. תודה.
נאומים בני דקה
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אף שהשר איננו כאן – ואני לא מבינה למה הוא איננו כאן ולמה אני צריכה לרדוף אחרי השרים – בכל זאת לא נעניש את חברי הכנסת שנמצאים פה ונעבור לנאומים בני דקה.
עד שאקבל את השמות – אני מתכוונת להקים ועדה מיוחדת לסוגיית רעידות האדמה. הוועדה הזאת תראה ראייה מערכתית, שהרי אם אתה לוקח את ועדת הפנים, שהיא כאילו רלוונטית לעניין, אז גם ועדת החוץ והביטחון רלוונטית לעניין, כי שר הביטחון אחראי על העורף, והשר לביטחון הפנים אחראי על המשטרה, והשר לאיכות הסביבה אחראי על כל האנרגיות למיניהן, שלא נזכיר אותן, ושר האוצר – כל ועדה שאתה לוקח היא קצת וקצת ואין ראייה מערכתית של כל הדבר הזה. ככל שאני לומדת יותר את העניין, אני רואה כמה הנושא נופל בין הכיסאות. אין ברירה אלא להקים ועדה מיוחדת ולתת לה את כלי העבודה כאן, בכנסת.
אני עדיין מתלבטת בעניין הדמויות בוועדה, שייקחו את זה באופן – – –
אביגדור יצחקי (קדימה):
יש ועדה מיוחדת.
היו"ר דליה איציק:
של הכנסת? אין.
אביגדור יצחקי (קדימה):
– – –
היו"ר דליה איציק:
אני יודעת, של השרים.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
היתה בשנת 1999 – – –
היו"ר דליה איציק:
אני מדברת על ועדת כנסת שתעקוב אחרי העניין. אני מתכוונת לתת לה את כל כלי העבודה, ואם השרים יצטרכו לבוא לפה 50 פעם להסביר, הם יצטרכו 50 פעם להסביר. אני עצמי קראתי את ההנחיות, אני חייבת להגיד לכם שמלבד העובדה שצריך לעמוד מתחת למשקוף – וגם זה ממש לא ברור לי – – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מה שברור זה שפה ממש לא בטוח לשבת.
היו"ר דליה איציק:
לא נדבר על זה, אבל בפעם שעברה היה סיפור עם אחת הקורות.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ובכל זאת אנשים עושים מאמץ גדול כדי לשבת פה.
היו"ר דליה איציק:
גם זה נכון. שלא נדע מצרות, אבל חלילה וחס אם כן, שנהיה ערוכים.
חברת הכנסת סופה לנדבר – בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת הלפרט.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אחרי רעידת האדמה אני רוצה לדבר דווקא על מחלה, מחלה קשה, מחלת האנורקסיה. אתמול יזמתי וניהלתי ישיבה, וכמו שאנחנו מדברים עכשיו על רעידת אדמה, אנחנו מדברים על המחלה הזאת במשך כמה שנים. אני זוכרת את עצמי – לפני עשר שנים גם יזמתי ישיבה והנחתי הצעת חוק. עד כה הממשלה לא תמכה בחקיקה הזאת.
אני רוצה להגיד לך, גברתי היושבת-ראש, היום 1% מהאוכלוסייה של מדינת ישראל – כמו בכל מדינה – חולים באנורקסיה, ויש רק 24 מיטות בתל-השומר לאשפוז ארוך טווח. קיבלתי מכתב ממשפחה אחת שחיכתה כמה חודשים עד שהזדמנה האפשרות לאשפז את הילדה, האחות, הבת של המשפחה הזאת. היא ירדה במשקל והיתה סכנה לחייה. אתמול בישיבה היתה גם משפחה של ילדה מקסימה מטבריה, שנפטרה במשקל של 22 קילו.
אני קוראת מכאן לשרת החינוך להרחיב את הפעילות של ההסברה בבתי-הספר. היום כבר יש תוכנית, אבל זה לא מספיק, יש רק כמה שעות בכמה בתי-ספר. אני חושבת שצריך לעשות את זה גם בבתי-הספר וגם בצבא של מדינת ישראל, ולהקים מרכז לטיפול באנורקסיה, לפני שיהיה מאוחר. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, גברתי. גם אני נחשפתי לאסון הנורא הזה. אבל, קודם צריך להחזיר את הילדים. 42 יום מערכת החינוך לא מתפקדת. זה פשוט לא ייאמן. אבל אם תגישי הצעה, אני אאשר אותה.
חבר הכנסת הלפרט, ואחריו – חברת הכנסת נאדיה חילו.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, המיסיונרים מרחיבים לאחרונה את פעילותם בישראל ללא הפרעה. הם מקיימים פעילות ענפה בריכוזי עולים ובשכונות מצוקה. הם מקימים חוגים לנוער ופרויקטים לרווחה, וכל מגמתם ללכוד אנשים תמימים כדי להעבירם על דתם. הם פועלים גם ביחידות צבאיות. משטרת ישראל והממשלה מעלימות עין, וזה מעודד אותם להרחיב את פעילותם.
לאחרונה הם מתכננים הקמת מרכז מיסיונרי גדול על חופי הכינרת – – –
היו"ר דליה איציק:
סליחה, תמתין רגע. אדוני יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אפללו, אין פה שר, ולפנים משורת הדין אני לא מפסיקה את הישיבה, הגם שהייתי צריכה להפסיק אותה. אודה לך. תודה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
הם מתכננים הקמת מרכז מיסיונרי גדול על חופי הכינרת במסווה של מרכז לקונגרסים. הכנסת חייבת ליזום חוק האוסר פעילות מיסיונרית והעברה על הדת, מכל סוג שהוא. בינתיים, משטרת ישראל חייבת לבלום את התפשטות המיסיונרים, הפועלים באמצעות מתן טובות הנאה, דבר שאסור גם במסגרת החוק הקיים. תודה.
היו"ר דליה איציק:
לפי דעתי יש חוק. אני מבקשת מהמזכיר שימצא לי את החוק הזה, ואם יש בו לקונות, נבדוק את זה. אם אתה יודע על מקרה ספציפי, אני מציעה שתביא אותו.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
– – –
היו"ר דליה איציק:
אז תביא. חבר הכנסת הלפרט, איך אפשר להתייחס לזה?
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אני אעביר לך עובדות.
היו"ר דליה איציק:
בשמחה. חברת הכנסת נאדיה חילו. ואחריה – חברת הכנסת קולט אביטל.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
תודה רבה, גברתי. השביתה נכנסה ליומה ה-49, ואני, בשונה מכל הוועדות שדנו בשביתה הזאת, קיימתי היום ישיבה בוועדה לזכויות הילד – – –
היו"ר דליה איציק:
לא 49 יום.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
לפי הנתונים שיש לי זה היום ה-49.
אביגדור יצחקי (קדימה):
– – – זו בושה וחרפה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבר שישה חודשים הילדים לא לומדים.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
זה לא משנה.
היו"ר דליה איציק:
את צודקת, זה מספיק זמן.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
האמת היא שהעניין שלא נדון הוא הנזקים החמורים שפוגעים בתלמידים. זה עניינה של הישיבה שקיימתי היום עם מועצות התלמידים. התברר, גם מנתוני המשטרה, גברתי היושבת-ראש, שיש עלייה של 30% בצריכת סמים, ומכירת האלכוהול גדלה פי-שלושה. יש שוטטות רבה מאוד, נשירה סמויה וגלויה – התלמידים ציינו שחלק מחבריהם שעובדים לא יחזרו לבתי-הספר. שמענו מנציגי התלמידים וההורים דברים מזעזעים, שצריכים להדליק לא רק אור אדום, אלא הרבה יותר מזה.
הנושא הזה לא נדון. נכון שוועדת החינוך דנה בשכר ובתנאים, אבל לא דנו בהשלכות המאוד-קשות שיש לשביתה הזאת, ואף אחד לא הביא אותן בחשבון. וגם אוכלוסיית הילדים בסיכון, שגם הם לא נמצאים במסגרות. האוכלוסייה הזאת מתרחבת.
קראנו, ואני רוצה לקרוא גם מפה, להתערבותו של נשיא המדינה במשבר החמור הזה. לדעתי הגיעו מים עד נפש והחברה זקוקה מאוד מאוד להתערבותו. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה לך, גברתי. חברת הכנסת קולט אביטל, ואחריה – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בזמן האחרון כולנו עדים לכל מערכת המתקפות וההאשמות ההדדיות בין שר המשפטים לבין בית-המשפט הגבוה לצדק. הבוקר נחשפנו לסיפור נוסף ולאיוולת נוספת, כאשר השופטת דורית בייניש הואשמה בכך שהיא כאילו דורשת או מקבלת עצות או הנחיות משגריר ארצות-הברית. בהכירי את השופטת, אני חושבת שזאת התקפה, זאת איוולת, זה שקר מוחלט. אני חושבת שצריך לשים לב לא לעבור את הגבול בהתקפות האישיות הללו, כי בסופו של דבר זה לא עוזר לאף אחד.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, גברתי.
אביגדור יצחקי (קדימה):
היא ממש לא נקייה מזה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
היא הודתה שהיא היתה בפגישה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, אני מברך אותך על ההחלטה להקים ועדה בנושא רעידות אדמה. ככל שאני מתעמק בנושא אני רואה שהסכנה יותר מוחשית. כמובן, זו הסתברות, אבל יש סכנה כזאת.
אני רוצה להתייחס למה שקורה בשולי ועידת אנאפוליס, וזו הקריאה של כמה מנהיגים ישראלים למדינות ערב לפתוח משרדי אינטרסים בישראל ולנרמל את היחסים הדיפלומטיים והכלכליים עם מדינת ישראל. רק מי שלא מעוניין בהסדר שלום עוד תקופה ארוכה מאוד יוצא בקריאה כזאת. ומדוע? כי אם יש יחסים נורמליים ויחסים דיפלומטיים ויחסים כלכליים, מי צריך שלום? אני חושב שרק מי שלא מעוניין בשלום יכול להעלות דרישה כזאת.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת צבי הנדל, ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לך, גברתי היושבת-ראש, הזכרת את רעידות האדמה – אני חייב לומר שלפחות דבר אחד טוב יצא מזה שעקרו אותנו מבתינו. הסבירו לי שמי שגר בקרוון אינו בסכנה. אז אנחנו מחוסנים, הכול בסדר ולא צריך ועדה.
לענייננו, רציתי לדבר על משהו אחר, אבל משום שהוזכרה השופטת, אומר רק מלה אחת: אני ממש נדהם. הרי היא אשה שיודעת בדיוק את כללי המשחק. היא יושבת עם שגריר של מדינה. היא לא מכחישה, היא רק אמרה שהיא לא דנה בסוגיה שנמצאת כרגע בדיון משפטי. ואם כן, ואם לא, אפשר לדון על הגדר ועל השפיטה שלה ועל היישובים – – –
אביגדור יצחקי (קדימה):
וזה שהיא מצלצלת באמצע הלילה לחברי כנסת זה יותר טוב?
השר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן:
– – –
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מכיוון שאני ימני, אני צריך להיזהר בלשוני. אני חושב שזה חמור מאין כמוהו ומישהו צריך להעיר לה על זה. זה כבר לא יכול להיות שר המשפטים, כי הוא כבר חשוד, ואני במחנה הלא-נכון. אז מישהו מהמחנה הנכון – אולי יוסי ביילין – צריך לשבת אתה ולהסביר לה. ריבונו של עולם, יש גבול.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת הנדל, היות שאני ממש לא יודעת על מה הם דיברו, נראה לי – – –
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תראי את התגובה שלה.
היו"ר דליה איציק:
מה היא אמרה?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מתוך ההן אני לומד על הלאו. היא מודה שהיתה פגישה, אבל היא לא דנה בסוגיה שנמצאת עכשיו בדיון בבג"ץ. היא לא הכחישה – רק עכשיו הגדר לא נמצאת בבעיה משפטית. כשאתה הולך לדון עם שגריר על הגדר ועל ההתיישבות ועל איזה בסיס חוקי היישובים קמים ועל איזה בסיס חוקי הם מורחבים – הרי כל שבועיים היא דנה בסוגיות האלה.
היו"ר דליה איציק:
עלה בדעתי שאולי הוא דיבר אתה על שיטות משפט.
אביגדור יצחקי (קדימה):
הוא מומחה לזה.
היו"ר דליה איציק:
הוא לא מומחה למסחר, אבל הוא בא לדבר אתי כשהייתי שרת התעשייה והמסחר.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, יש גורמים משפטיים שאומרים שהיא דנה בחילופי ביקורים של גורמים משפטיים – – –
היו"ר דליה איציק:
אז מה לא בסדר?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
זה בסדר, אבל העיתונאים הימניים – – – האמת היא שזו הפתעה – – – יש מישהו שלא מקבל ממנו הוראות – – –
היו"ר דליה איציק:
כן, אני.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
הוא מבקר כאן ונותן הוראות לחבר הכנסת אחמד טיבי.
היו"ר דליה איציק:
לא, לא להגזים. חבר הכנסת טיבי, לא להגזים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – –
היו"ר דליה איציק:
אל תגזים.
דוד טל (קדימה):
דורית בייניש דיברה בהמלצת משרד החוץ – – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת אריה אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה, גברתי היושבת-ראש. גם אני מבקש להתייחס לשאלת המפגש בין שגריר ארצות-הברית ונשיאת בית-המשפט העליון בארץ. אני רק מנחש מה היה קורה אם שגריר ישראל בארצות-הברית היה מבקש להיפגש עם נשיא בית-המשפט העליון הפדרלי בארצות-הברית כדי לדון אתו בשאלת הוצאתם מחוץ לחוק של ארגונים פלסטיניים שונים, נושא שמדינת ישראל מעוניינת בו. אני מניח שמזכירת המדינה היתה מזמנת אותו, נוזפת בו ומורה – כי כך הם מתייחסים לישראל, כאל נחלה פיאודלית שלהם – לישראל לקרוא לשגריר ולהחליפו.
מדובר גם בהתערבות בוטה של מדינה ידידותית בעניינים פנימיים של ישראל, אבל חמור מזה, בחריגה של נשיאת בית-המשפט העליון מכלל בסיסי של הפרדת רשויות. הלוא איך אנחנו יכולים להתייחס מעתה ואילך להחלטות שלה בנושאי גדר או התנחלויות? האם היא לא נמצאת במצב שבו נציג מעצמה גדולה הפעיל עליה לחץ?
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת זכור.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
זכור לי – – –
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, מדובר באשה פלסטינית בעלת תואר דוקטור, נבחרת ציבור, חברה בפרלמנט הפלסטיני, כיהנה כשרה למען האשה בממשלה העשירית של פלסטין, שנעצרה לפני שבועיים על-ידי כוחות הביטחון הישראליים. המעצר שלה הוא מעצר פוליטי גרידא, ובזה מוסיפים אותה ל-44 חברי פרלמנט פלסטינים הכלואים בישראל; בזה היא תהיה האסירה הפרלמנטרית הראשונה בעולם, ובזה שוברים שיא בישראל, שלא קיים בכל העולם, שחברת פרלמנט כלואה בכלא בישראל. ומדובר במדינת ישראל, הדמוקרטיה במזרח התיכון. כחבר הכנסת, אני חושב שעל כל חברי הכנסת להתנגד למעצר הזה, ומבקש לשחרר אותה מייד.
אני גם מתנגד לכך שהיום קיבלתי מניעה ואיסור לבקר אותה בכלא, והסיבה – השב"כ מתנגד לביקור הזה. תודה.
קריאה:
– – –
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
ד"ר מרים סאלח.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת חסון – איננו כאן. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תודה, גברתי. אני רוצה לקרוא מדוח מבקר הרשות השנייה. בפירוט ההתחייבויות של מכרז ערוץ-2 כתוב בסעיף 10 שבעל הזיכיון יגדיל את הייצוג החברתי-התרבותי בקרב עובדיו בשלוש השנים הראשונות לזיכיון באופן שיעסיק לפחות את השיעורים שלהלן: דתיים – 10%; פריפריה גיאוגרפית וחברתית – 30%; עולים חדשים – 5%; ערבים – 5%, וזאת בקרב מנהליו הבכירים ועובדי אגף התוכניות.
מנתונים שהתקבלו מהזכיין עולה כי נכון לשנת 2007 מועסקים בתחום התוכניות ובהנהלת הזכיין 31% אנשי פריפריה, מתוך 44%, ו-10.5% דתיים. לרשות נמסר – וזה חשוב – כי הזכיין מצר על כך שכרגע לא מועסקים בתחנה עובדים ערבים או יוצאי אתיופיה, למעט רפיק חלבי, רכז האזור הצפוני של "רשת". אך הם עושים מאמצים רבים לשלב גם אנשי מקצוע ממגזרים אלה. הרשות מקווה מאוד שבשנה הקרובה היא תקלוט אנשי מקצוע מהמגזר הערבי ומהמגזר האתיופי.
אפילו בכנסת לפני חצי שעה היו כאן שישה חברי כנסת ערבים וחמישה יהודים. אז אולי בערוץ-2 יקיימו אחרי הוראות המכרז – את היית אז שרת התקשורת, גברתי היושבת-ראש. מכרז והתחייבויות צריך לקיים.
היו"ר דליה איציק:
אני יכולה להגיד לך שבכנסת כבר התחילו לעשות תיקונים. אני נתתי הנחיה וכבר נכנס עובד בדואי, ונכנס עכשיו עובד מוסלמי.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
שני עובדים ערבים.
היו"ר דליה איציק:
ושני עובדים ערבים בממ"מ, ונכנסו חרדים. אני בהחלט חושבת שצריך לתת ביטוי גם למגזרים אחרים.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
ברשותך, אני רוצה להודות ליושבת-ראש, ברצינות. לאחרונה יש עלייה במספר הערבים הנקלטים בכנסת, ואלחבל עלג'ראר, ואנחנו והיושבת-ראש בדרך לקלוט עוד ערבים. יישר כוח.
זהבה גלאון (מרצ):
אפילו אני מצטרפת לחבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
בברכות – – –
זהבה גלאון (מרצ):
נכון.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת צרצור.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בפרסומים שהכינו ארגונים של זכויות אדם, הן ישראליים והן בין-לאומיים, נכתב שעשרות חולים ברצועת-עזה סובלים ממחלות כרוניות, מחלות קשות מאוד, עד כדי מוות. לפי סטטיסטיקה שפורסמה לאחרונה, יותר מ-15 חולים פלסטינים מעזה מתו, ויש מאות חולים כאלה שמחכים – פשוט מאוד מסתכלים אל המוות פנים אל פנים, כתוצאה מהמצור שישראל כופה על רצועת-עזה. אני חושב שהגיע הזמן – – –
אביגדור יצחקי (קדימה):
– – –
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
אני חושב ומאמין שהגיע הזמן שממשלת ישראל תתייחס לנושא הרגיש הזה.
אביגדור יצחקי (קדימה):
– – – את ה"חמאס". פשוט חוצפה.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
אני מאוד מבקש ממך, חבר הכנסת, לשמוע אותי עד הסוף. אלה עובדות שלא אני פרסמתי, אלה עובדות שפרסמו ארגוני זכויות אדם ישראליים וגם בין-לאומיים.
אביגדור יצחקי (קדימה):
– – –
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
אם יש לך טענות אז תפנה את הטענות האלה למדינת ישראל ולארגונים האלה.
אביגדור יצחקי (קדימה):
לא, ל"חמאס" תפנה – – –
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
עובדות כאלה צריכות לקומם אותך באופן אישי – –
אביגדור יצחקי (קדימה):
זה מקומם אותי כי זה ה"חמאס" – – –
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
– – וצריכות לעורר גם את ממשלת ישראל, עד כדי כך שהיא תפתח פתח לחולים האלה כדי שהם יזכו לטיפול נאות. תודה, גברתי.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת גדעון סער.
אביגדור יצחקי (קדימה):
תפסיקו – – –
היו"ר דליה איציק:
לא, לא, סליחה. חבר הכנסת יצחקי. חבר הכנסת צרצור, נא לשבת.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
– – – באמת, למה אתה צועק? לא יודע.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני לא תכננתי, ואני גם לא – – –
היו"ר דליה איציק:
סליחה, חבר הכנסת גדעון סער. אם יש עוד חברי כנסת שנכנסו עכשיו ורוצים להירשם, יש לנו עוד חמש דקות, וניתן להירשם.
גדעון סער (הליכוד):
– – – אני גם לא מרבה להשתמש בפורמט הזה של נאומים בני דקה. אבל אני רוצה להגיד לידידי, שהם באמת ידידי, ששמעתי אותם, ושמעתי אותם בחדרי, והגעתי בגלל זה. ואני אומר את זה אף-על-פי שלא נוח לי, כי היום נשיאת בית-המשפט העליון התארחה אצלי בוועדה, ואני רוצה להגיד את זה בביטחון מלא, לפחות מבחינתי.
התפרסם בעיתון אמריקני שנשיאת בית-המשפט העליון חיוותה דעה בנושא מסוים. אז זה התפרסם. יצאה הכחשה ברורה וחד-משמעית. אפשר לחלוק בהרבה מאוד דברים.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
איזה הכחשה?
גדעון סער (הליכוד):
חד-משמעית, יצאה. קודם כול, מותר להיפגש עם שגרירים, גם לנשיאת בית-המשפט העליון. אני לא יודע אם אתה יודע שמבקשים מנשיאת בית-המשפט העליון להיפגש עם הרבה מאוד מנהיגים זרים שמגיעים לארץ, וזה בסדר גמור. אבל אם יש הכחשה ברורה מנשיאת בית-המשפט העליון שהיא לא דיברה לא על תיקים תלויים ועומדים ולא על נושאים, ולא חיוותה עמדה פוליטית, אני מציע להאמין לה במאה אחוז – דיברו כאן חברי כנסת אחרים, מסיעתך, חבר הכנסת אורלב, אתה לא היית – אלא אם כן אנחנו רוצים לא להאמין בשום דבר, לא לכבד שום מוסד, לנתץ את הכול, להרוס את הכול, להיגרר אחרי כל השמצה.
אני מציע לתת קרדיט שהייתי נותן לכל אדם במעמד הזה שמוסר הכחשה כל כך ברורה, ולתת אמון בגרסתו, ולחיות עם כל חילוקי הדעות האחרים שישנם.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת זבולון אורלב – בבקשה, אדוני.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ברשותך, חבר הכנסת סער, אני חולק עליך. עצם העובדה שנשיאת בית-המשפט העליון מגיעה למצב שבו היא צריכה להכחיש, והיא צריכה להסביר, והיא צריכה לנמק – עצם העובדה הזאת, זה מגיע למצב – – –
גדעון סער (הליכוד):
כל אדם שמשמיצים אותו צריך – – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תשמע, יש ביידיש אמרה: "כששואלים – זה טרף". לא צריכים להגיע, לפחות למראית עין, בשעה שבבית-המשפט תלויים ועומדים נושאים שהם במחלוקת בין חלק מן הבית הזה לבין האמריקנים – יכול להיות שלא בין חברי הממשלה, יכול להיות שגם לא בין הממשלה לבין האמריקנים. אני מניח ששגריר ארצות-הברית לא בא ללמוד מנשיאת בית-המשפט העליון את שיטת המשפט הישראלית; אני כך מעריך. אני מכבד, ואני יודע שנפגשים וכדומה. אני חושב שזו פגישה מיותרת.
גדעון סער (הליכוד):
– – – לבדוק מה היא תפסוק, מה היא תפסוק.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אמרתי את זה? לא אמרתי את זה. אני אומר לך – לפחות למראית עין. ואני אומר לך שזו פגיעה אנושה וקשה בכבודו של בית-המשפט העליון, שאני מעוניין בכבודו, ויש לכנסת עניין בכך שיהיה בבית-המשפט העליון אמון רחב. אתה שואל אותי אם זה פגע באמון? כן, זה פגע באמון שלי ביכולת של נשיאת בית-המשפט העליון לשבת עכשיו בנושאים שהם שנויים במחלוקת, גם מול האמריקנים. ולכן, אני חושב שהיא צריכה לנקוט אמצעי זהירות, היא צריכה להדיר את עצמה מדיונים כרגע – לפחות בטווח הקרוב – בתיקים שתלויים ועומדים בסוגיות שאנחנו בוויכוחים עם האמריקנים בהן.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת יצחקי.
גדעון סער (הליכוד):
יש לנו מחלוקת על המאחזים עם כל מדינות העולם, ולפי זה נשיאת בית-המשפט העליון לא צריכה להיפגש עם – – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גם אבו מאזן ייפגש – – –
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, חבר הכנסת יצחקי.
אביגדור יצחקי (קדימה):
גברתי היושבת-ראש וחברי חברי הכנסת, שלוש הערות, ברשותך. הערה ראשונה – חבר הכנסת גדעון סער, פורסם שהיא צלצלה לחברי כנסת ממפלגת העבודה בלילה כדי למנוע חקיקה. לזה לא היתה הכחשה. גם ראיתי סקר באיזה עיתון על ירידה חדה מאוד במעמדו של בית-המשפט העליון ושל בתי-המשפט בישראל בכלל. ומי היום קובל על כל הדברים האלה? הנשיא הקודם של בית-המשפט העליון, כאילו הוא לא אחראי לדברים האלה בכלל.
גדעון סער (הליכוד):
– – –
אביגדור יצחקי (קדימה):
אני לא מדבר על זה, אני מדבר על זה שאנחנו נמצאים באמצעו של משבר, לא רק משבר מנהיגות במדינה, אלא גם במעמדו של בית-המשפט העליון, וצריך להיזקק לזה.
אני רוצה רק להוסיף. העיר לי אחד הסדרנים, ובצדק, שיש תקיפה נוראית של זקנים בזמן האחרון. ראינו אתמול בטלוויזיה ושלשום בטלוויזיה דברים שהם בגדר זוועה. אומץ הלב של הגברת הזאת – – –
היו"ר דליה איציק:
"התפוז המכני", "התפוז המכני". פשוט נורא ואיום.
אביגדור יצחקי (קדימה):
נכנס גם השר לביטחון פנים – צריך לעשות בעניין הזה מעשה רציני מאוד, גם במערכת המשפט וגם במערכת החוקרת ובמשטרה, על מנת למנוע את הדברים האלה, ובטוח שלב כולנו עם האנשים המבוגרים האלה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. הצטרף אלינו השר לביטחון פנים. אני גם תפסתי אותו במעלה המדרגות, השר היה עסוק קודם. ברוכות הבאות, היושבות אתנו ביציע, תודה שבאתן, אני יודעת שתהיה לכן פגישה עם השר.
אדוני השר, גם אני שומעת את הטקסט המזעזע של האנשים הקשישים הללו שמותקפים. משהו רע עובר על החברה הישראלית. יש לי הרגשה שזה לא רק שוטרים, זה הרבה יותר מזה, ואני גם לא חושבת שזה רק על הכתפיים שלך. צריכים פה כמה כתפיים מעורבות, של הרבה מאוד גורמים. אנחנו מוכרחים להקים יחידה שתחשוב על העניין הזה. אני שנים אומרת שאני מחפשת קדמן כזה – כמו יצחק קדמן לילדים אני מחפשת יצחק קדמן לקשישים, כזה שכל הזמן יבוא ויעיר ויגיד.
אביגדור יצחקי (קדימה):
הוא דווקא לא דוגמה טובה.
היו"ר דליה איציק:
למה? הוא עושה עבודה נהדרת. הוא עושה עבודה נהדרת.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש מפלגה, שהיא תעלה את זה.
היו"ר דליה איציק:
הכול פוליטי? די כבר, נו.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש מפלגה שתעלה את זה.
היו"ר דליה איציק:
מה זה קשור למפלגה? הקשישים רק אצלה, לא אצלך? די כבר, לא הכול פוליטי. הנושא יותר מדי כואב שנעשה ממנו בדיחה. אני ממש מרגישה שמוכרחים לעשות משהו, תגיד לי מה – אם אנחנו יכולים בבית הזה להתלכד, ימין ושמאל, ערבים ויהודים, מה שרק אפשר. זה פשוט נורא.
חילופי גברי בוועדות הכנסת
היו"ר דליה איציק:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. חבר הכנסת יואל חסון, ולפניך – יושב-ראש ועדת הכנסת. אתה מייד אחריו. יש לך עשר דקות.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
תודה, גברתי. פרק זמן של 20 דקות הוא רב, אני לא צריך 20 דקות.
גברתי היושבת-ראש, אני מודיע בזאת על חילופי אישים בוועדת המדע והטכנולוגיה, מטעם סיעת הליכוד: במקום חבר הכנסת יובל שטייניץ יכהן חבר הכנסת מיכאל איתן.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מבקש לתקן טעות. ביום י"א בכסלו התשס"ח, 21 בנובמבר 2007, מסרתי כאן הודעה כי ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הטבות במוסדות אקדמיים, במכינות קדם-אקדמיות ובמוסדות להכשרה מקצועית), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת זבולון אורלב. הריני להודיע בזאת כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק זו. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני.
הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – עונשין), התשס"ו–2006
[הצעת חוק פ/402/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יואל חסון)
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה – שלום לך, אדוני, אנא הסתובב אלי עם הכיסא, אני רוצה להתייחס אליך – חברי חברי הכנסת, יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים. השתתפתי היום השתתפות חלקית בישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה, השתתפה בה גם נשיאת בית-המשפט העליון. כבר ציינתי קודם שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמכהן גבר בראשות הוועדה לקידום מעמד האשה. so far, זה כנראה עובד יותר טוב. תוסיפו גם את אישיותו של חבר הכנסת סער – לא אישיות קלה, צריך להודות, אבל פרלמנטר נמרץ, שעושה עבודה נהדרת. זו גם הזדמנות להגיד לך, חבר הכנסת סער, שאתה עושה עבודה יוצאת מן הכלל, ועובדה שקיבצת קבוצת נשים, לצערי לא מספיק גברים, שמטפלת בסוגיה הזאת. כאילו אלימות נגד נשים מפעילות רק נשים, לא מפעילים גברים. חבל שחברי הגברים לא משתתפים יותר, בדיוק כמו שאני תובעת שנשים תשתתפנה במועדונים שכאילו שייכים רק לגברים.
כתבתי לי משהו היום וחשבתי לעצמי, השר דיכטר, שאתה יכול לספר לנו אולי יותר מכל איש אחר במערכת מה נעשה שם, אם אתה רואה בשנה האחרונה דברים אחרים. אני לוקחת את הנאומים שלי מיום האשה הבין-לאומי, אני מסתכלת עליהם והם כמעט אותו דבר. אני אומרת לעצמי שאולי אתה רואה בשנה האחרונה דברים אחרים. תעיר לנו או תאיר את עינינו, אם יש דברים שצריך לעשות, שאתה רואה אותם – דווקא כמי שהגיע להיות השר לביטחון פנים בשנה וחצי האחרונה, ואם הכנסת יכולה לסייע במשהו.
אני יכולה להגיד לך שבכוחי הדל, מהמקום שאני יושבת בו, הצעות שעולות, חקיקה שעולה, אני תמיד דוחפת אותן. הוועדה לקידום מעמד האשה ישבה כל הזמן במקלט למטה; יש פה אמירה, היא יושבת במקום אחר. יש לגדעון סער היום המון כלי עבודה – הגם שהוא אף פעם לא יודה בזה – שהענקתי לו כדי שהוא יוכל לתפקד הרבה יותר טוב.
נראה לי שבחקיקה אנחנו טובים מאוד, נראה לי שאין לנו מה להתבייש בחקיקה, ויש לנו הרבה מאוד מה לעשות בתחומים אחרים. אם יש לך משהו להגיד, אנחנו בוודאי נשמח לשמוע.
נעבור עכשיו לחבר הכנסת יואל חסון. השר נמצא כאן, הוא ישיב לך על הצעת החוק, והשר כמובן יוכל לשאת דברים, אם הוא ירצה. האמת היא שיש לך זמן עד דקה, כי זו הנמקה מהמקום, אבל הפעם ניתן לך יותר.
יואל חסון (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, הנשים שנמצאות אתנו כאן באולם, חברי, אנחנו מציינים היום בכנסת את המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים.
אנחנו מדברים היום על אלימות, גברתי היושבת-ראש, ומדברים על כך שמשהו רע קורה, אפשר לחוש את זה לפעמים. במקומות מסוימים ובאווירה מסוימת, אתה מתחיל להרגיש את רף האלימות באוויר, אתה מתחיל להרגיש את האווירה של האלימות ברחוב. דוגמה קטנה מהחיים, לא מזמן, בערך לפני חודשיים, הגעתי למקום כלשהו ורציתי לעצור במקום כלשהו. עצרתי, ואחר כך חסם אותי רכב. חשבתי פעמיים אם להעיר לנהג, כי לא ידעתי איזו תקרית עוד עלולה לצאת מהדבר הזה.
אביגדור יצחקי (קדימה):
הוא ישפד אותך.
יואל חסון (קדימה):
יכול להיות. יכול להיות שלא הייתי פה היום, חס ושלום, אבל לא עשיתי דבר, חיכיתי בסבלנות ברכב, ובסוף הוא הואיל להזיז את הרכב. בהחלט יש משהו באוויר.
זה מגיע, בין השאר, גם בגלל לגיטימציה וסלחנות, ואכיפה וענישה חלשות מאוד. אנחנו רואים הרבה מאוד כותרות גדולות מאוד על פושעים, על אלימות נגד נשים, נגד קטינים, נגד זקנים, וכשזה מגיע אחר כך, אחרי שנתיים, להכרעה בבית-משפט, הענישה לא חזקה מספיק ולא כבדה מספיק, ובסופו של דבר אנשים מסתכלים על הדבר הזה. לדעתי מערכת המשפט בישראל סלחנית מדי כלפי אנשים שנוקטים אלימות.
לדעתי צריך לצאת מהיום הזה מסר חזק מאוד וחד מאוד, גם למערכת המשפט, גם למערכת האכיפה וגם ברמה הציבורית, שאלימות היא לא שפה בחברה הישראלית, אלימות היא לא דרך לפתור בעיות בחברה הישראלית ואלימות היא דבר בלתי נסלח. היא דבר שאנחנו מתייחסים אליו מאוד מאוד ברצינות, זה המסר.
רציתי פה, גברתי היושבת-ראש, לציין את המספרים הקשים של נשים שנפגעות מאלימות. מדובר במאות ובאלפים, לפעמים בעשרות אלפים. אגב, מדובר גם באלימות שמתחילה נגד נשים ונמשכת אחר כך גם נגד ילדים. זה דבר שמתפתח והופך בתים למקום של סיוט. הדברים האלה בלתי נתפסים, הם זוועתיים. אנחנו יודעים על מספרים קשים של קטינים שעברו אונס. כמובן, מדברים על נשים שעוברות אונס.
כשדיברתי על סלחנות, גברתי היושבת-ראש, ועל קלות דעת, ראינו את זה לא מזמן, לפני יומיים. יושב-ראש ארגון המורים בחר להגיד שיש כאלה שנהנים מאונס, יש כאלה שאונס בשבילם זה לא סבל. כשאומר זאת איש חינוך, נציג ארגון עובדים, שאני בטוח שהוא לא מייצג בדבריו את המורים – אז זו שפה לגיטימית, זה נותן לגיטימציה, הרי יש כאלה שנהנות מאונס או נהנים מאונס. אני חושב שאלה בדיוק הדברים וזה בדיוק השיח שצריך להוריד מסדר-היום.
לכן, גברתי היושבת-ראש, אני מציג כרגע הצעת חוק שמדברת על הרחבת הענישה או על החמרה של הענישה הכספית כלפי מעסיקים שמתכוונים להעסיק או מעסיקים עברייני מין במודע. יש כאלה. מתברר שיש כאלה ומתברר שיש אנשים שבהחלט ממשיכים להעסיק אנשים שהם עברייני מין, ואפילו לשאת בקנסות מסיבות אלה ואחרות. לכן החלטתי יותר מלהכפיל את הקנס, ולהעמיד את הקנס על למעלה מ-200,000 שקלים. אנחנו מאמינים – בהצעת החוק שלי, אני חושב – – – -
נסים זאב (ש"ס):
איך ברור שזה עבריין מין?
יואל חסון (קדימה):
עבריין מין מורשע. עבריין מין שזה ידוע ובמודע. אני אמרתי: במפורש ובמודע וכאשר זה ידוע והוא מודע לעניין.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא יודע מי עבריין מין. איפה זה מופיע?
יואל חסון (קדימה):
אני רוצה להסביר לך, חבר הכנסת זאב. כאשר מתקבלת במקום העבודה תלונה או ידיעה שאותו עובד הוא עבריין מין – תתפלא, הם לא ממהרים לפטר אותם, מכל מיני סיבות. לפעמים יש מצב שהעובד חיוני למערכת, והמעביד אומר, בקלות הדעת שדיברנו עליה, שזה בסדר; זה היה, זה נגמר, זה עבר. אבל זה יכול להיות, בעיקר כשמדובר במקומות שבהם הוא בא במגע עם ילדים, לדוגמה, או עם קטינים. פה צריכה להיות חשיבה וענישה מאוד ברורה. לכן החוק שלי – כשאני אעביר כאן בתיאום עם הממשלה ובתיאום עם המשרד הרלוונטי – מדבר על הרחבת הקנסות, ולמעשה, כמו שדיברנו, על יצירת ענישה חזקה יותר, ברורה יותר, שתעזור לנו להתמודד עם הבעיות האלה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך. השר דיכטר, האם אתה תסכים שנאסוף את ההצעות ואתה תשיב עליהן במרוכז, או שאתה רוצה לענות אחת אחת?
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אשיב במרוכז.
הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון – עונשין), התשס"ו–2006
[הצעת חוק פ/281/17;נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב)
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת זבולון אורלב.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כמקובל, צריך לומר שהצעת החוק הזאת – גם של חבר הכנסת חסון וגם שלי – מקורה בהצעת חוק זהה לחלוטין שהגישה חברת הכנסת גילה פינקלשטיין מהמפד"ל בכנסת השש-עשרה, והדבר מצוין בהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת חסון ובהצעת החוק שלי. לצערנו, בכנסת השש-עשרה לא נסתייע להעביר את החוק הזה.
כדי להוסיף על דברי קודמי אומר שעל-פי החוק הקיים, מוסד חינוכי, מוסד שיש בו ילדים, מוסד שיש בו אנשים חסרי ישע, חייב להעביר את שמות האנשים שהוא מעסיק, כדי לוודא שהעובד שהוא מקבל איננו פדופיל, איננו עבריין מין. זאת הדרך שהמחוקק קבע כדי להגן על ילדים וחסרי ישע, כדי שלא יתקבלו לעבודה במוסדות של ילדים עובדים שיש להם רקע מיני, שיש בהם מסוכנות לעבודה עם ילדים.
זה חוק רחב מאוד, והוא חל לא רק על מוסדות חינוך פורמליים אלא גם על קייטנות, גם קייטנות פרטיות. הכנסת חוקקה חוק מאוד רחב בעניין הזה, כדי להגן. לכן החובה היא על המעסיק – מעבר לעונשים שהפדופיל מקבל יש חובה על המעסיק. המחוקק קבע, הכנסת קבעה, שמעסיק שיזלזל בהוראה הזאת ולא יפנה, לא יקבל מידע ויעסיק בסופו של דבר – יקבל קנס.
הצעת החוק שלנו באה להרתיע יותר את המעסיק ולשלש את הקנס שהמחוקק קבע. כך יעשה המעסיק שיקול משולש אם הוא מוכן לקחת את הסיכון ואם הוא מוכן להסתכן בהטלת קנס. אני חושב שהמינימום שאנחנו יכולים לעשות למען חסרי ישע – וילדים הם חסרי ישע, זקנים הם חסרי ישע ואנשים חולים הם חסרי ישע – הוא שנעשה כל דבר אפשרי כדי להגן עליהם. בכוחנו להגדיל את הקנס, בהנחה שהקנס מרתיע. אגב, מעבר לעבריינות הפלילית שיש בזה.
אני מאוד מקווה שהכנסת תעביר את החוק הזה ונוכל להשלים אותו כדי שהוא ייכנס לספר החוקים. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני, יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. כבוד השר אברהם דיכטר, אתה מוזמן להשיב במשולב על שתי הצעות החוק. אנחנו נעבור להצבעה עוד מעט. נא לצלצל.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, חברי הכנסת שהגישו את הצעות החוק, יואל חסון וזבולון אורלב. הצעות החוק המונחות כאן מבקשות לשלש את הקנס הקבוע בחוק, העומד היום על 67,300 שקלים. החוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים קובע, כי במוסדות הנותנים שירות לקטינים או לאנשים עם מוגבלות אסור להעסיק בגיר שמלאו לו 18 שנים שהורשע בעבירת מין שהוא נידון עליה לשנת מאסר או יותר בפועל. איסור זה של העסקתו חל ממועד ההרשעה ועד ל-20 שנים לאחר שחרורו של העבריין מבית-הסוהר. כלומר, מי שהורשע והשתחרר בינואר 2008, לא יוכל להיות מועסק במוסדות האלה עד לחודש ינואר 2028.
תיקון חקיקה שהתקבל לאחרונה, ושייכנס לתוקפו ב-1 בפברואר 2008, מרחיב את האיסור. התיקון היה של חברת הכנסת יחימוביץ. ההחמרה או ההרחבה של האיסור היא שהעסקת כל בגיר שהורשע בעבירת מין, ללא קשר לסוג העונש שהוטל עליו ולחומרת העונש – במשך 20 שנה לאחר ההרשעה, ואם נידון למאסר ימנו את 20 השנים ממועד שחרורו מבית-הסוהר.
לשם כך מטיל החוק חובה על מוסדות כאמור לקבל מכל בגיר המועמד לעבודה אישור מהמשטרה שלפיו אין מניעה להעסקתו במוסד לפי הוראות חוק זה. יש לציין כי הגדרת המוסדות, קרי המעסיקים בחוק, היא הגדרה רחבה ביותר וכוללת, למשל, כל מוסד חינוכי, מתנ"ס, מכון כושר, חברת הסעות וכיוצא בזה שנותנים שירות גם לקטינים או מוסדות שמיועדים לאנשים בעלי מוגבלות.
החוק קובע כי מעסיק שקיבל לעבודה אדם כאמור בניגוד להוראות החוק, או קיבל לעבודה אדם בלא שקיבל לגביו אישור משטרה כנדרש, ייקנס בסכום הקבוע בחוק העונשין, העומד היום, כפי שאמרתי, על 67,300 שקלים. הצעות החוק מבקשות, כאמור, לשלש את סכום הקנס, כדי לסייע במאבק בתופעת הפדופיליה ולצורך הרתעה משמעותית במיוחד כלפי מעסיקים העוברים על החוק.
אגב, בשנים האחרונות, גברתי היושבת-ראש, מספר האנשים שפונים כדי לקבל את אישור המשטרה הוא בעלייה. השנה, שנת 2007, עד היום כבר היו למעלה מ-33,000 פניות, וזה מספר כמעט כפול ממספר הפניות בשנה שעברה. ב-2005 היו 25,000 פניות. עם זאת, צריך לומר שעד היום יש מקרה אחד בלבד שבו נפתח תיק חקירה נגד מישהו שנחשד בעבירה על-פי החוק.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
עצם הפנייה מרתיע.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
חובתי להביא את הנתונים והעובדות בטרם הצבעה.
ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק החליטה בישיבתה ביום 25 בנובמבר 2007 לתמוך בהצעות החוק, שיש בהן גם כדי להרתיע מעסיקים מלעבור על הוראות החוק וגם כדי ליצור תמריץ לעמידה בדרישות החוק, ולכן אני מבקש את תמיכת הבית בהן. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני השר, אם תרצה אחר כך להתייחס לסוגיה שהעלינו היום, יום המאבק באלימות נגד נשים, אנחנו כמובן נשמח.
עכשיו נעבור להצבעה, חברי חברי הכנסת, על הצעת החוק של חבר הכנסת יואל חסון.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים
(תיקון – עונשין), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
אני מבינה שוועדת השרים תומכת. נכון, אדוני השר?
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
כן.
היו"ר דליה איציק:
ועדת החוקה, חוק ומשפט.
גדעון סער (הליכוד):
הוועדה לקידום מעמד האשה.
היו"ר דליה איציק:
אז ההצעה תעבור לוועדת הכנסת.
אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין (תיקון – עונשין), של חבר הכנסת אורלב. חברי, בבקשה ההצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים
(תיקון – עונשין), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ההצעה קיבלה רוב, והוועדה המוסמכת לדון בהצעה לפי תקנון הכנסת – חבר הכנסת סער, גם כאן יש לך הערה? אדוני, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – – זו ועדה עמוסה מאוד. אם רוצים לזרז הצעת חוק כזו, צריך להעביר – – –
היו"ר דליה איציק:
ובכן, להעברה לוועדת הכנסת, כי אני מבינה שיש פה – – –
גדעון סער (הליכוד):
אם לא מושמעת עוד עמדה, אז – – –
היו"ר דליה איציק:
הושמעה כבר עמדה. ועדת הכנסת.
הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה
(תיקון – חובת שמיעה בטרם דחיית בקשה), התשס"ח–2007
[הצעת חוק פ/3060/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת חוק של חברת הכנסת נאדיה חילו וחבר הכנסת גדעון סער. בבקשה. בוא לכאן. היום אנו עושים לך כבוד גדול.
גדעון סער (הליכוד):
אבל אני עולה בהצעות לסדר-היום.
היו"ר דליה איציק:
מה אכפת לך? אני מזמינה אותך לפה.
יואל חסון (קדימה):
זה יעלה לך.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, תודה. אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת להודות לך על כל הסיוע, כפי שעשית היום בוועדה. אני מודה לך גם על כך שכיבדת אותנו בנוכחותך וגם על הסיוע לאורך כל הדרך בכל מה שנוגע לצרכים ולפעילות של הוועדה. זו הזדמנות טובה.
מכובדי השר לביטחון פנים, כנסת נכבדה, האמת היא שקיוויתי שחברת הכנסת נאדיה חילו תציג את הצעת החוק. בעצם, הצטרפתי בשמחה ליוזמתה. אני אומר את הדברים בתמצית. היום, החוק למניעת אלימות במשפחה – חברת הכנסת חילו, אמרתי כרגע שאני מעדיף שאת תציגי את החוק. אם באופן יוצא דופן תסכים יושבת-ראש הכנסת לאפשר לחברת הכנסת חילו.
היו"ר דליה איציק:
אמרתי לכם שזה יעלה. ראיתי. בבקשה, אני אאפשר לך. אתה תקצר, ואני אאפשר לה.
גדעון סער (הליכוד):
אקצר מאוד. רעיון הצעת החוק הוא: המצב המשפטי היום הוא שבית-המשפט מוסמך לתת צו הגנה לאדם מפני בן משפחה שנהג בו באלימות או ביצע בו עבירת מין בסמוך להגשת הבקשה למתן הצו, או אם יש יסוד סביר להניח, בזמן הגשת הבקשה, שהוא מסכן אותו מבחינה גופנית או עלול לבצע בו עבירת מין. החוק קובע שעל מנת לתת את הצו, חייב להיות דיון במעמד שני הצדדים, אם כי אפשר לתת צו במעמד צד אחד ואז צריך להתקיים דיון בתוך שבוע. אבל על מנת לדחות את הבקשה, אין צורך בדיון במעמד שני הצדדים, דהיינו ניתן לדחות בקשה מבלי שבית-המשפט ישמע את המבקשת או את בא-כוחה אלא רק על בסיס כתבי בית-דין, כפי שזה נקרא.
בשעתו הוקמה ועדה בין-משרדית לטיפול בבעיית האלימות במשפחה. אחת ההמלצות שלה בדוח היתה לאפשר את אותו כלל -שבית-המשפט לא ידחה בקשה למתן צו הגנה אלא אם כן הוא אפשר למבקש או לבא-כוחו הזדמנות לטעון בעל-פה. זו היוזמה של חברת הכנסת נאדיה חילו, וכפי שאמרתי, אני רק הצטרפתי אליה. אני מבין שגם בעניין זה יש הסכמה של ועדת שרים לחקיקה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. האם חברת הכנסת נאדיה חילו רוצה להוסיף כמה דברים? לפנים משורת הדין נאפשר לך. זה ממש לפנים משורת הדין, כי גם לא היית כאן, אבל זו הצעה שלך ולכן נכבד אותה. מייד נעבור להצבעה. השר המשיב איננו כאן, אבל אנחנו נצביע בלי השר המשיב.
גדעון סער (הליכוד):
מי השר המשיב?
היו"ר דליה איציק:
שר המשפטים.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, אני ממש מודה לך. נקראתי למשהו בחוץ, לדקה בחוץ. בהזדמנות זו, אני גם רוצה בהחלט להודות ולשבח – ומותר לנו גם פה בכנסת לומר לא רק ביקורת אלא גם לשבח לפעמים – את יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה על כל המאמצים לקידום הנושא. אני גם מאוד מעריכה את ההשתתפות של גברתי היושבת-ראש היום בישיבה שהיתה בנושא הזה. אני חושבת שלהשתתפות שלך בנושא חשוב זה יש גם איזה שהוא סימבול, והקרנה כלפי הציבור הרחב בנוגע לחשיבות הנושא הזה.
הצעת החוק שלנו באה להרחיב את היריעה של ההגנה בנושאים של נשים קורבנות עבירות מין ואלימות נגד נשים. הייתי אומרת שזה עוד נדבך בשורה ענפה מאוד של חוקים שהכנסת חוקקה, חוקים מאוד טובים ויפים. נכון שצריך לשים את הדגש במניעה, בהסברה ובחינוך, שזה הרבה יותר חשוב, אבל אם כבר מדברים על קורבנות וסוף דרך, חשוב מאוד לתת לאותן נשים קורבנות הגנה כמה שאפשר.
בסיס הצעת החוק פשוט מאוד: בית-המשפט נקרא להכריע בסוגיה הזאת, ובדרך כלל כשיש אשה קורבן וגבר, הוא יכול להוציא צו הגנה, אם שני הצדדים נמצאים. אבל הוא גם יכול לא להוציא צו הגנה כשרק צד אחד נמצא. כלומר, הוא יכול להכריע בזה גם אם הקורבן, בדרך כלל האשה, לא נמצאת. התיקון בא להגיד שגם כאשר בית-המשפט רוצה לדחות, הוא חייב לתת הזדמנות נוספת לאותה אשה או קורבן שנפגעת גם להשמיע את דברה. הרבה פעמים בתוכן הדברים יש דברים שעשויים גם להשפיע על שיקול דעתו של בית-המשפט בסוגיה הזאת ולהכריע גם את פסק-הדין.
אני חושבת שזה חוק חשוב. ועדת השרים – אני רוצה להודות – קיבלה את זה. אני מבקשת לאשר את הצעת החוק, כדי שתעבור לוועדה לקידום מעמד האשה להמשך חקיקה. גברתי היושבת-ראש, תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
חבר הכנסת גדעון סער, אני רוצה שתדע שנאמר לי פה שההצעה עוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אני מבינה שאתה מבקש וגם המציעה מבקשת, ואשר על כן זה יעבור לוועדת הכנסת להחלטה.
גדעון סער (הליכוד):
בסדר.
היו"ר דליה איציק:
אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – חובת שמיעה בטרם דחיית בקשה), התשס"ח–2007, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
כמו שאתם רואים, ההצעה קיבלה רוב, ואין לה שום מתנגד.
הצעות לסדר-היום
יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום מס' 4006, 4021, 4044, 4055 ו-4082 בנושא: יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים. זו הצעה רגילה – עשר דקות. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. בתום דבריו – חברת הכנסת קולט אביטל.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, בראשית הדברים אני רוצה רק לעדכן את המליאה שהיום התקיימו שתי פעילויות נוספות מטעמנו: ראשית, ישיבה בנושא הדוח שהגיש איגוד המרכזים לנפגעות תקיפה מינית במליאת הוועדה, בהשתתפותך, גברתי, ובהשתתפות נשיאת בית-המשפט העליון. זה היה דיון חשוב מאוד, ורב-משתתפים, ואני יכול להגיד זאת גם באופן אבסולוטי ביחס לוועדות אחרות. שנית, הוצבה, ועדיין עומדת, בקומה הראשונה, תערוכה של קבוצת נשים מראשון-לציון לציון יום המאבק באלימות נגד נשים, שמשלבת אמנות פלסטית ואמנות כתיבה. הוזמנתי על-ידי סגן ראש העיר ראשון-לציון, שגם ממלא היום תפקיד דומה, סגן ראש העיר דוד ביטן, ויועצת ראש העיר למעמד האשה ישראלה בן-אשר, ותודות לביקור הזה יזמנו את הדבר הזה. יש היום כמה תערוכות. גם הייתי אורח ביום שישי באירוע המרכזי לנפגעות תקיפה מינית בתל-אביב. אני חושב שהרבה פעמים כאשר המציאות הופכת להיות כל כך בנאלית וכל כך שגורה, צריך בכל דרך של ביטוי לתת את הבמה ולכוון את הזרקור לתופעה הקשה שאנחנו מציינים היום.
אנחנו מציינים היום את היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים בצל מספר רב מאוד של אירועים, ובהם אירועי רצח, אירועים קשים ביותר, שרק ממחישים שעל אף כל המאמצים הגדולים שהושקעו, הבעיה הזאת עדיין ניצבת במלוא חומרתה בפני החברה שלנו. לצד הדברים שכן הושגו – גם את היום הזה התחלנו בהליכי חקיקה – לאורך שני העשורים העביר הבית הזה שורה של הצעות חוק אשר מטרתן התמודדות עם הנגע הזה, הצהרות חשובות ביותר. נדמה לי שהיום מערכת החקיקה במדינת ישראל היא בין המתקדמות בעולם בנושא זה, ובכל זאת הנגע קיים כמעט ללא שינוי.
מה אנו יכולים לעשות? אילו דרכים חדשות אנו צריכים לפרוץ כדי להצליח לטפל בנושא הזה? הרי כל מקרה כזה של רצח, כל מקרה כזה של אלימות בתוך המשפחה, של עבירות מין בתוך המשפחה, כלפי האשה, כלפי הילדים – אלה מקרים של הכישלון הכי חמור של החברה במתן הגנה במקום שאמור להיות המקום הבטוח ביותר, הבית.
אומר כמה מלים על יוזמה מסוימת בדרך לנושא שאליו אני רוצה להגיע. הספר עב הכרס הזה, אדוני היושב-ראש, נמסר לי ברמת-השרון לפני יומיים. נמצאות פה גם סגנית ראש העיר רמת-השרון, נורית אבנר, וגם מנכ"לית מועצת הנשים ברמת-השרון, עדנה חירותי. זו יוזמה בעניין הזה של מאבק באלימות במשפחה, שבה הוחתמו 10,000 תושבים, בהשתתפות בני נוער. זה דבר מרשים בצורה בלתי רגילה, וגם מרגש. הדבר שעורר את תשומת לבי הוא שהצעדים אשר הוצעו בעצומה הם כיווני המחשבה הנכונים לטפל בבעיה.
אני אוכל לתת דוגמה בנושא החמרת הענישה. התשתית החקיקתית שלנו רואה היום בעבירת אלימות כלפי בן-זוג עבירה שעונשה כפול מהעונש על אלימות שמופנית כנגד כל גורם "זר". אבל כאשר בתי-המשפט באים לגזור את הדין, זאת לא הנורמה המשפטית שהם מיישמים. זאת אומרת, לפי כל הסטטיסטיקות שראינו בהרבה מאוד מחקרים – זה הפוך. בסופו של דבר, אני גם אמרתי את דעתי, שזו אולי רק אינדיקציה לזה שעדיין יש פער בין הנורמה המשפטית לבין הנורמה החברתית האמיתית, לפחות בהקשרים מסוימים. זה לא דבר שחלחל במאה אחוז. אנו קוראים בכל הזדמנות לנקוט יד קשה נגד העבריינות הזאת.
יש לנו פעולה רחבה שאנחנו ככנסת צריכים לקדם, והיא הרפורמה של עונשי מוצא, אשר חברי, חבר הכנסת ריבלין, ודאי זוכר שהיא עברה כאן בקריאה ראשונה כמעט לפני שנה. שוחחתי עם יושב-ראש ועדת החוקה, והוא הבטיח לי שתוך חודש תתחיל הכנת הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית. בסופו של דבר, אם רוצים ענישה לא שרירותית, מרתיעה ואחידה – ואם היא אחידה אז היא גם יותר צודקת – צריך ללכת לכיוון הזה של עונשי מוצא, שניתן לסטות מהם רק כאשר יש קריטריונים ברורים, שגם הם מנויים בחוק. אין מנוס. כך המליצה ועדה בראשות השופט גולדברג, אף-על-פי שזה בא על חשבון שיקול דעת שיפוטי – שבמדינה שלנו הוא בלתי מסויג, הוא שיקול דעת כמעט מוחלט. בשיטות אחרות יש כל מיני מנגנונים. יש גם שיטות שיש בהן חבר מושבעים. בשיטת המשפט שלנו שיקול הדעת הוא כמעט בלתי מסויג. אני מסייג את זה, כי יש דברים שיש בהם עונשי מינימום.
נקודה שנייה היא הטיפול בגורם האלים. אני רוצה כאן לפנות לשר לביטחון פנים בנקודה חשובה בצורה בלתי רגילה. בשנה שעברה הייתי בוועידה שהשתתפו בה כל מדינות אירופה, אשר מתמודדות ברצינות רבה עם הנגע הזה. רק לאחרונה הגיעו למסקנה, שמעבר למרכזים, למקלטים, למרכזים לטיפול באלימות, הענישה ומערכת אכיפת החוק, שמטפלים בתופעה אחרי שהיא קורית – והם עושים עבודת קודש כולם – צריך להתייחס לשאלה איך אנו מונעים.
אם אנחנו מדברים על מניעה, יש לנו מצד אחד חינוך ומצד שני טיפול בגורם האלים: גמילה מאלימות, שיקום מאלימות – אני כרגע לא נותן לזה כותרת. יש מסגרות, אדוני השר, מאוד מצומצמות מבחינת ההיקף שמטפלות בזה. התוצאה היא שיש עבריינות רצידיביסטית. היום רבע מהאסירים אסורים על העבירות האלה. הם חוזרים לבצע את אותן עבירות אלימות פעמים רבות כנגד אותן קורבנות. צריך ליצור מצב, כבר בתוך שירות בתי-הסוהר, שהעבריינים בעבירות האלה יעברו את המסגרות הנכונות לטיפול במהלך ריצוי העונש. בסופו של דבר זה נכון בכל אמת מידה: מבחינת היכולת שלהם לחזור לדרך הישר; מבחינת ההשקעה הנכונה של משאבי המדינה. האדם כבר נמצא במסגרת של הכליאה. כל זה – כדי למנוע.
הנקודה השלישית היא החינוך. החינוך חייב להיות חינוך לשוויון וחינוך נגד אלימות. אנחנו חברה מאוד אלימה בכל מסגרות החינוך, מהגיל הרך צפונה. חינוך הוא לא רק במערכת החינוך, ובחודשים האחרונים היא אצלנו במצב של קריסה מוחלטת. חינוך הוא מאבק על התודעה הציבורית, והוא מאבק משותף של נשים ושל גברים כנגד האלימות הזאת, הוקעה של התופעות האלה, התייצבות לצד הקורבן וסיוע לו. הרבה מאוד פעמים, גם במסגרת המשפחתית, הקורבן שאוזר אומץ להתלונן – מבודד ומוקע; אחרי שהוא הוכה, הוא גם מוקע. הדבר מחייב התייחסות פומבית ברורה, חד-משמעית, במשך כל ימות השנה, ולא רק ביום הזה.
לסיום – אני רואה שהסתיים זמני, אדוני היושב-ראש – מאחר שזה חלק מהעניין, ודאי שאלימות מינית היא אחת התופעות של אלימות נגד נשים. יחד עם הממשלה אנחנו מקדמים מהלך מאוד משמעותי לשדרוג המערכת שנותנת את המענה לנפגעות תקיפה מינית. התחלנו בזה השנה. העיקר אמור להתבצע בשנת 2008. הנושא הזה ונושא נוסף תוקצבו כל אחד ב-15 מיליון שקלים במשך השנתיים הללו, בעקבות הופעת ראש הממשלה ב-1 בינואר בוועדה, ואני מברך אותו על כך. יוקמו שלושה מרכזים חדשים: בנצרת, בבאר-שבע ובירושלים; ישודרגו המרכזים הקיימים; יוקם מקום שייתן מענה אשפוזי; תהיה מערכת הרבה יותר משמעותית של השתלמויות בנושא הזה; יינקטו פעילויות במגוון תחומים, שכולם קשורים לנושא הזה.
אני מאוד מקווה – ואנחנו מתכוונים בוועדה לעקוב אחרי זה בצורה אינטנסיבית כדי לוודא שהדברים גם מתבצעים בשטח. באותו אופן אני מקווה, ואני גם קורא לשר, תראה בנו בוועדה פרטנרים לצורך הובלת מהלכים, אם יש צורך גם בנושאים שקשורים למאבקים תקציביים, בכל דבר ועניין, על מנת לקדם את הנושאים הללו. נשמח לשתף פעולה.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
גם מתן כלים למשטרה – – – המכשול הזה ראוי שיוסר – – –
גדעון סער (הליכוד):
אדוני השר, אתה מעלה נושא שאינו קשור לאירוע הזה, אבל זה לא ימנע ממני להשיב לך.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
מאחר שזה לא הדיון – – –
גדעון סער (הליכוד):
גם בנושא הזה אפשר להגיע להבנות אבל צריך שיהיו איזונים, ואם לא באים בהידברות על מנת להגיע לאיזונים, אז אנחנו צריכים לעמוד על כך שיהיה איזון בין הזכות לפרטיות לבין מתן כלים למשטרה. גם היום לא הצבעתי בוועדת החוקה נגד החוק, נמנעתי. לא התנגדתי משום שחשבתי שהחוק כפי שהוא יצא – – –
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
– – –
גדעון סער (הליכוד):
אני ברשות דיבור, תוכל להשיב לי אפילו בנושא אחר. הכנסת איננה חותמת גומי של הממשלה.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
– – –
גדעון סער (הליכוד):
לצערי, השר מנצל אירוע מהסוג הזה על מנת להתפלמס בנושא אחר. אני רק יכול להבטיח לך, אדוני השר, שזה לא יחליש במאומה את עמדתי בשום נושא שאני מאמין בו. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה.
בהזדמנות זו אני רוצה לברך את הגמלאים שהגיעו לכנסת מחדרה. ברוך בואכם, הרבה בריאות לכולכם.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חברותי ביציע, בריטואל קבוע, אחת לשנה, אנחנו מעלים באופן מסודר את נושא האלימות נגד נשים. אני מוכרחה להודות שאני ניצבת כאן היום בפניכן בתחושה כבדה של עצב, כי אף שהנושא הזה מלווה חלק מאתנו יום-יום ואף שהוא מטופל על-ידי רבות וטובות יום-יום, ולמרות החקיקה היפה, הטובה, המתקדמת, שאנחנו רק יכולים להתגאות בה – תופעת האלימות נגד נשים, נגד ילדים, לא פחתה. נהפוך הוא.
לכאורה אנחנו עדים להתקדמות אמיתית, הן מבחינת המודעות החברתית לנושא, הן מבחינת הקמת המרכזים לנפגעות תקיפה מינית ומבחינת הטיפול של מערכת אכיפת החוק. אך עובדתית, פחות נשים מעזות להתלונן בשל הדרך שבה מתייחסים אליהן, התייחסות שהופכת אותן מקורבן למטרד. זאת ועוד. התופעה של אלימות נגד נשים בקרב ציבור העולים מחבר המדינות והעולים מאתיופיה רק הולכת וגוברת, והיא קשורה, ללא ספק, לקשיי ההסתגלות שלהם לארץ, למשבר במשפחה. אך העדר ההתייחסות הרצינית והמספיקה רק מביא לידי הידרדרות, וחלילה, הוא מסתיים לא פעם גם ברצח.
אדוני היושב-ראש, קשה לי – כמי שעלתה לארץ בשנות ה-50 לחברה אחרת, לדרך התייחסות אחרת, למדינה שבה לא היו אפילו נועלים את הדלת – קשה לי להבין כיצד בעצם הגענו לרמות כאלה של אלימות, אלימות שפוגעת יום-יום בחלשים ביותר בחברה שלנו: בקשישים המותקפים מדי יום ביומו, ובימים האחרונים אנחנו שומעים על כך למכביר, בילדים, וכמובן כמובן בנשים. קשה לי להבין כיצד הגענו למצב שבו אצלנו, במדינת ישראל דווקא, אדם איננו חש בטוח בביתו או ברחוב. אך אין ספק כי ציבור הקורבנות הגדול ביותר הוא בקרב הנשים, כאשר רוב הפגיעות הן פגיעות בגוף, פגיעות מיניות.
צאו וחשבו, אחת מחמש נשים בישראל עוברת אונס. עוד יותר נורא לגלות כי בשנים האחרונות יש עלייה של למעלה מ-70% בתלונות על מקרים של אלימות בתוך המשפחה, וכ-48% מכלל התלונות בשנתיים האחרונות הוגשו על-ידי קטינות.
בהטרדה ובפגיעה מינית, ובוודאי באונס, מלבד הפגיעה הגופנית יש גם פגיעה נפשית קשה, שהחברה בוחרת להתעלם ממנה. ולא רק בהתעלמות מדובר, אלא, אדוני היושב-ראש, גם באמירות מתוקשרות. באמירה אחת מהסוג הזה זיכה אותנו רק אתמול יושב-ראש ארגון המורים רן ארז, מורה ומחנך בישראל, כך לפחות הוא קורא לעצמו, שלא השכיל להבין שאמירה המייחסת הנאה למצב של אונס – ולא חשוב כרגע מה היה הסדר התחבירי במשפט שלו – לא רק שאין לה מקום בדיונים או במשא-ומתן בין ממשלה לבין מורים, אלא היא גם מהווה פגיעה קשה, אישור לאלימות, בנליזציה בלתי נסבלת של מעשה האונס ושל סבלן של נשים שחוו חוויה כזאת.
אלימות נגד נשים קשורה קשר ישיר והדוק לעובדה שנשים, משחר הבריאה, נחותות במעמדן לעומת גברים, לפחות זו עדיין השקפת העולם שבה אנחנו חיים. האלימות המופנית נגדן קשורה בתפיסה ארוכת השנים של אשה כאובייקט ולעתים כרכושו של הבעל או של בן-הזוג. לצערי, תפיסות אלה, שהיה רצוי כי תיעלמנה מן העולם, ממשיכות להתקיים בקרבנו ואף נשמעות לעתים במקום האחרון שבו הן היו צריכות להיות, לקבל משקל – בבתי-המשפט. אמירות מהסוג הזה, המדגימות את בורותם ורשעותם וחוסר רגישותם של אלה המאמינים כי אשה אשמה באלימות המופנית כלפיה, משפיעות למרבה הצער גם על תפיסתן של נשים כלפי עצמן.
אחזור ואומר, הבעיה היא לא בחקיקה. חקיקה יש למכביר. הבעיה היא בחינוך, והרבה לדבר על זה גם חבר הכנסת גדעון סער. הבעיה היא בהתנהגות החברתית שלנו ובצורך הדחוף בשינוי הנורמות ותפיסות העולם.
ביום שבו הכנסת מציינת את היום הבין-לאומי למאבק באלימות נגד נשים, אני מבקשת להעלות על נס את עבודתן הקשה והמסורה עד מאוד של המקימות והמנהלות של המרכזים לסיוע לנפגעות תקיפה מינית, וכן את עבודתן של מנהלות המקלטים.
בנוסף, אני מבקשת לציין לשבח את מאות הנשים המתנדבות. אין ספק, פעילותכן החשובה והברוכה הצליחה להביא לשינוי בהתייחסות לנושא הכאוב בקרב חוגי ממשל ובחלקים נרחבים בחברה הישראלית. תרומתכן למאבק בנגע האלימות ובהחדרת הנושא למודעות הציבור היא אדירה. נשים רבות חבות לכן את החוב הזה, וגם החברה הישראלית כולה. אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, להצדיע לכל הנשים האלה ולרבות כמוהן, ולהגיד להן מכל הלב: תודה.
אסיים, אדוני היושב-ראש, בתקווה כי עם חלוף השנים נזכה לחולל את השינוי המיוחל, האמיתי, ונזכה לראות חברה ישראלית סובלנית, נאורה ובריאה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחברת הכנסת קולט אביטל. אני מזמין את חבר הכנסת נסים זאב – אינו נוכח. אני מזמין את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, לפני שנתיים נערך דיון בנושא אלימות נגד נשים, ולצערי הרב הייתי הגבר היחיד שנרשם בדיון הזה. אני מברך את – – –
היו"ר יצחק זיו:
עברו שנתיים, זה בסדר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
עברו שנתיים והתווסף עוד חבר כנסת אחד, חבר הכנסת גדעון סער. אני רוצה לברך אותו, לא רק בגלל העניין הזה אלא גם בגלל פעילותו כיושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה. היתה לי פה ושם ביקורת על הפעילות הזאת, והוא מכיר אותה, אבל באופן כללי, למרות הביקורת, אני מברך אותו על פעילותו, כי בסך הכול הוא פעל בצורה נאותה ומתאימה כדי להגן על מעמדן של נשים, נגד אלימות כלפי נשים, להעצמת נשים, לתעסוקה, לחינוך וכו'.
האלימות נגד נשים היא תופעה אוניברסלית, בכל החברות בעולם. כמובן, יש הבדלים, אבל זו תופעה אוניברסלית. לפני כמה שעות שמעתי בחדשות שפרופסור רפאל רוב, ישראלי, מרצה באוניברסיטת פנסילבניה, הורשע ברצח אשתו. הוא טען שגנב רצח אותה, והיום הוא הודה והורשע ברצח אשתו. אני מעלה את הדבר הזה כדי להגיד שזו לא רק תופעה אוניברסלית שקיימת בכל חברה וחברה, אלא היא חוצה מעמדות. זכור לי לרעה אותו מקרה של פרופסור באוניברסיטה העברית שהכה את אשתו, והיו פרופסורים ידועי שם – וכאן מגיע להם ציון לגנאי – שכתבו מאמרים בעיתונות בהגנה עליו. אני לא שמעתי או קראתי שהם כותבים מאמרי הגנה על בוזגלו או על אחמד שהכה את אשתו.
שורש הבעיה, מעבר לתנאים החברתיים ולאכיפה, הוא במוסד הגבריות. אני רוצה לצטט – ולצערי אני מצטט מהזיכרון שלי ולא מטקסט כתוב, כי אין כמו הטקסט הכתוב – מהשיח' הגדול, כך כינויו, ואהידין אבן-ערבי, שכתב במאה ה-13: נשאל השיח' – הוא מדבר על עצמו – האם מותר לו, לשיח' הסופי, שאשתו תתלווה אליו במסעותיו מארץ לארץ. התשובה – אני מדבר בפני חבר כנסת אחד.
גדעון סער (הליכוד):
לא, אנחנו שומעים אותך, גם אני וגם השר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אז כדאי לך להקשיב.
השיח' נשאל אם מותר לו, לשיח', שאשתו או אשה תתלווה אליו במסעותיו. התשובה מהממת בעיני, מפתיעה, ואני לא מצפה אפילו מהתנועה הפמיניסטית הכי רדיקלית שתיתן תשובה כזאת, כי זה בכיוון אחר לגמרי. הוא אמר שרק אם השיח' ירגיש כמו אשה, ינהג כמו אשה, כל רגשותיו, כל תודעתו, כל כולו אשה – ואני לא רוצה להמשיך לומר את מה שהוא עוד אמר – רק אז מותר לו שאשה תתלווה אליו, כי רק כך הוא ינהג בה כראוי. ולמה אני מביא את הדוגמה הזאת? כי, כפי שאמרתי, שורש הרע הוא במוסד הגבריות. כאן יש חצייה של גבולות, והחומה הסינית שנבנית בין גבריות לנשיות, בין זכר לנקבה, היא בצורה זו או אחרת הגנה על המעמד העודף או המועדף חברתית של הגבר ביחסים שבינו לבינה.
מוסד הגבריות בנוי על כוחניות, וזה דימויו. יש הערצה לכוחניות של הגבר. זה לא צומח יש מאין – גבר פתאום הופך לאלים, בגלל בעיות נפשיות או בגלל אופי אישי. האופי האישי הזה צומח בחברה תומכת, שמעריצה את הכוחניות, ואגב, לא רק גברים מעריצים כוחניות אלא לצערי הרב, בתרבות השלטת, גם נשים מעריצות כוחניות של גברים.
כוחניות ויחסי כוח בין גבר לאשה – בחינוך, אנחנו יכולים לחנך כמה שאנחנו רוצים. זה טוב, זה חשוב וזה תורם. אבל חינוך מטבעו פונה אל המצפון של האדם. לחנך אדם למוסר זה חשוב, אבל מוסר לא יכול להתקיים במנותק מיחסי הכוח בחברה. על כן, רק שינוי מהותי במעמדה של האשה, בזה שהיא עובדת ויש לה בסיס כלכלי ויש לה אפשרות לחיות בלי שתהיה תלויה בגבר, והיא יכולה לעמוד בפניו, והוא יעשה חשבון כשהוא נוהג בה אלימות, כי היא יכולה לזרוק אותו לעזאזל – בלי זה כל החינוך בעולם לא יכול לעזור.
בחברה הערבית התופעה הזאת קיימת, והיא קשה, ואנחנו מוקיעים אותה. אחד הדברים שאמרתי, אבל אני חושב שחשוב לחזור עליהם שוב ושוב – האתוס הגברי זה גבר ששולט באשה לפחות. קצת גסות רוח מבורכת, אלימות נסבלת חברתית, אלימות קשה זה לא יפה, וכשזה מגיע לרצח נחלקות הדעות – ראוי או לא ראוי. זה גבר זה? צריך להגיד בצורה ברורה שאלה לא גברים, אלה אנשים שפלים. זה מראה על שפלות ולא על גבריות.
אנחנו, אדוני היושב-ראש, צריכים לשאוף לגבריות אחרת, מנותקת מאלימות ומכוחניות, ולא לשאוף, כפי שקורה בחברה הישראלית, להפוך נשים לגברים, לפי האתוס הגברי. מה זה האשה הפמיניסטית הכי גדולה? זאת שהולכת להיות טייסת. היא יכולה להפציץ. זה מקבע את היחסים האלה, כי בסופו של דבר זה נותן חיזוק לגבריות האלימה. אחד ממנהיגי התנועות הפוליטיות בכנסת, חבר הכנסת אפי איתם, בריאיון ל"הארץ" לפני כמה שנים, כשהוא רצה לבוז לערבים ולפלסטינים אמר: הפלסטינים הם נשיים.
היו"ר יצחק זיו:
רק אני אבקש לסיים, ולא להתחיל את הדיון עכשיו.
גדעון סער (הליכוד):
מי אמר את זה?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
חבר הכנסת אפי איתם. הפלסטינים הם נשיים – והוא לא רצה לתת מחמאה לפלסטינים. הוא רצה להראות עד כמה הפלסטינים הם גרועים, עד כמה הם בכיינים, עד כמה הם אפסיים, עד כדי כך שהם דומים לנשים. לך עם זה ותיאבק באלימות נגד נשים. לך עם תפיסה כזאת להיאבק באלימות נגד נשים.
אדוני היושב-ראש, המאה ה-21 תהיה המאה של הנשים, אבל אני אזהיר מכאן, כי אני דיברתי על חיזוק מעמדה של האשה, שגם זה יכול לגרום לאלימות, כי אנחנו מכירים היום הרבה תופעות של אלימות כי האשה יותר טובה מהגבר. היא מצליחה יותר בעבודה, מצליחה יותר בלימודים, ואז הגבר בתא המשפחתי רוצה לנקום בה. גם זה מתפתח, אבל זו אלימות חיכוכית. אין דרך אלא לחזק את מעמדן של הנשים, ואז ייווצרו יחסי כוח אמיתיים, שיכולים למנוע אלימות. ולא רק החינוך, לא על החינוך לבדו. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר לביטחון פנים, אורחות יקרות, מליאה ריקה, מליאה של גברים בלבד. האמת היא שזה די מחפיר.
אברהם הירשזון (קדימה):
גם את במליאה.
זהבה גלאון (מרצ):
בסדר, חוץ ממני. חברי חברי הכנסת – אמרתי, אורחות יקרות – פעם שנייה, אורחות יקרות ונכבדות, אני חושבת שזה לא לכבודכן שביום שהכנסת מציינת את היום למאבק באלימות נגד נשים הכנסת כאן ריקה, הכנסת מזלזלת – אין דרך אחרת להגדיר את זה. אומנם הבוקר הכנסת קיימה ישיבה חשובה – – –
גדעון סער (הליכוד):
היו יותר חברי כנסת בוועדה.
זהבה גלאון (מרצ):
נכון, תיכף, חכה. היום הוועדה לקידום מעמד האשה, בראשותו של חבר הכנסת גדעון סער הנמרץ, קיימה ישיבה בהשתתפותה של נשיאת בית-המשפט העליון דורית בייניש, ישיבה שבה הוצג דוח מרכזי הסיוע. זו באמת הזדמנות לומר תודה, גם לחבר הכנסת גדעון סער על פעילותו לקידום הגנתן של נשים, גם לכל הנוגעות והנוגעים בדבר, שבמשך שנים נאבקים כמעט באופן סיזיפי: מקלטים, מרכזי סיוע, ארגוני נשים – תקצר היריעה מלפרט את שמות כל העוסקים בדבר. אמרה חברת הכנסת קולט אביטל קודם לכן שהיא מעלה על נס את התרומה של כל היושבות כאן והיושבים כאן, שנאבקים במשך שנים, וזו באמת ההזדמנות להודות להם שוב על הפעילות הברוכה.
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שאחרי הדברים הנכוחים והנוקבים של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לגבי מקומן ומעמדן של נשים בחברה ומהי גבריות חדשה – אני חושבת שהדברים שאמרת באופן כל כך ברור ומפורט בעצם משאירים לי בדברי תחום אחד שאני רוצה לגעת בו ואולי להרחיב בו, ולנצל את ההזדמנות שנמצא כאן השר לביטחון פנים, שאני מכירה את המחויבות שלו למאבק להגנתן של נשים בשורה של תחומים, גם בנושאים של מאבק בסחר בנשים.
אני שמעתי שהשר ביקר השבוע במקלט לנשים – אני פשוט עוקבת אחריך – שמעתי שהשר ביקר השבוע במקלט לנשים מוכות בירושלים. שמעתי על זה דיווח ברדיו, וחשבתי שזה חשוב ביותר, ויש בזה סמל משמעותי להתייחסות אחרת או לשינוי או למהפך תודעתי, גם ברשות המבצעת וגם בקרב השרים, ליחס שבו צריך להתייחס למאבק באלימות. כי כשבוחנים מה השתנה בשנה שעברה, אני אומרת בצער: ממש לא הרבה. כי כשרואים את המספר של הנשים שנרצחו השנה, כשרואים את המספר העצום של אלפי צווי הרחקה שמוצאים לגברים מכים, כשרואים את המספרים הבלתי-נתפסים של נשים שמתלוננות במרכזי הסיוע במשטרת ישראל על אלימות, על תקיפה מינית, על הטרדות – בעצם רואים שיש כאן אלימות שנעשית נגד נשים בשל היותן נשים. יש כאן אלימות על רקע מגדרי, ויש כאן אלימות שלא רק שהיא לא מצטמצמת, אלא היא גם מתרחבת.
והאלימות הזו, ציינו כאן קודם, נוגעת לכל חלקי האוכלוסייה בכל מגזרי החברה, והיא אינה פוסחת על עולים חדשים, על ערבים, על אתיופים, על ותיקים, על דתיים וחילונים, בכל השכבות ובכל – – –
קריאה:
ופרופסורים.
זהבה גלאון (מרצ):
ופרופסורים. בכל השכבות ובכל המגזרים. וכשהנתון המזעזע הזה מלווה אותנו כבר יותר מעשור – יש נתון שחוזרים עליו, אני חושבת שהוא נתון שאינו משקף, נתון שאומר שבמדינת ישראל יש כ-200,000 נשים מוכות. זה אומר שכל אשה שביעית חיה בביתה בטרור ובפחד. זה אומר שרק כ-10% מהנשים מטופלות, ושאר הנשים יושבות בביתן מופקרות לגורלן, ואין להן הגנה ואין להן מי שייאבק עבורן, ואין להן מי שישים לב לכך שהן באימה מתמדת ובטרור מתמיד.
ואז אנחנו מוצאים את עצמנו כאן, בכנסת ישראל, קבוצה של חברי כנסת, נשים וגברים כאחד, שמחויבים למאבק להגנתן של נשים, מחוקקים חוקים – באמת, הכי מתקדמים – חוקים שמבקשים לאסור סחר בבני אדם, סחר בנשים, לצורך עיסוק בזנות בתעשיית המין, חוקים שמאפשרים עונשי מינימום על עבירות מין ואלימות במשפחה, חוקים שמבקשים להגן על נשים מוטרדות. ואנחנו מחוקקים חוקים ורואים שבתי-המשפט בעצם עושים פלסתר את כוונת המחוקק. דהיינו, בשפה פחות פרלמנטרית: מצפצפים על המחוקק, רוקמים עסקאות טיעון עם גברים מכים, וגוזרים גזרי-דין מקלים, ומעבירים שדר חמור ביותר לנשים, שדר שניתן להכות נשים, לתקוף נשים ולצאת מזה בזול.
וזה דבר, חברי חברי הכנסת, שאנחנו לא יכולים לאפשר אותו. זה מעבר לחינוך תודעתי. זה מעבר להבנה של שופטים שנשים אינן קניין, שנשים אינן רכוש של בני זוגן. כנסת ישראל צריכה לעקוב אחרי גזרי-הדין. כנסת ישראל צריכה להתריע בפני בית-המשפט שהוא חייב ליישם את כוונת המחוקק. שמעתי כאן קודם לכן את חבר הכנסת גדעון סער אומר מעל הדוכן, הוא אמר את זה כבר כמה פעמים – שאולי הדרך להיאבק בהתנערות של בתי-המשפט מכוונת המחוקק היא בעונשי מוצא, הבניית עונשי מוצא. אני חושבת שזו דרך אחת, והיא חשובה.
אמרתי את זה כבר קודם בדיון בוועדה לקידום מעמד האשה: חוקים הם חשובים. אנחנו באמת מחוקקים חוקים מפוארים. רק קודם לכן עברו כאן שני חוקים של חברי הכנסת גדעון סער, נאדיה חילו – כל חברי הכנסת שותפים – – –
גדעון סער (הליכוד):
יואל חסון.
זהבה גלאון (מרצ):
ויואל חסון, נכון. כל חברי הכנסת שותפים, באמת, לעשייה המתקדמת. אבל חוקים לבד לא יכולים לחולל שינוי חברתי. חוקים לבד – אנחנו גם יודעים, הם גמלוניים, הם אטיים, נדרש זמן להסתגל למציאות המשתנה. צריכה להיות כאן מערכת משותפת של כל הגורמים: ארגונים, ארגוני נשים, מרכזי סיוע, כנסת ישראל, תקשורת, שירצו לזעזע כאן את אמות הספים ולהנחיל את המסר שאלימות נגד נשים, אני חוזרת ואומרת: היא אלימות בשל היותן נשים. ולכן צריך להקציב לנושא הזה תקציבים ייעודיים.
אני אומרת לכם, חברי חברי הכנסת, יושב כאן שר האוצר לשעבר, חבר הכנסת הירשזון, שפניתי אליו פעמים רבות והוא נענה וסייע בהקצאת כסף למרכזים לנפגעי תקיפה מינית ולטיפול פסיכולוגי לנפגעות תקיפה מינית. אבל למה אני צריכה לחזר על הפתחים? אז במקרה היה שר אוצר שבטוב לבו הלך אתנו. זה בכלל לא צריך להיות באופן הזה, שאנחנו נתונים לשבט או לחסד, אם זה לשר האוצר, אם זה לשר הרווחה. כל פעם מקצצים בתקציבים לנשים מוכות, וכל פעם מקצצים בתגמולים שמאפשרים לנשים מוכות לצאת מהמקלטים. הגיע הזמן להקצות תקציבים ייעודיים לרווחתן של אותן נשים.
דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, וזה הדבר שבעיני כרגע הוא הדבר החשוב, ואני מנצלת את נוכחותו של השר לביטחון פנים: אני מבקרת הרבה במקלטים ושומעת נשים שנאלצות לעזוב הכול באישון לילה מחמת בן-הזוג האלים והמכה, אני שומעת איך הן לוקחות את הילדים ובורחות למקלטים. אולי הגיע הזמן לעשות בעניין הזה מהפכה. צדק חבר הכנסת סער שאמר קודם שצריך להקים גם מרכזים – או להגדיל את מספר המרכזים – שבאים לתת מענה לנפגעי תקיפה מינית ולנפגעות תקיפה מינית, צריך להגדיל את מספר המרכזים שמטפלים בגברים מכים. אני רוצה לומר, חברי חברי הכנסת, הגיע הזמן להקים מתקני משמורת לגברים מכים. הגיע הזמן לעצור גברים מכים במעצר עד תום ההליכים.
הגשתי כבר לפני שנים הצעת חוק בעניין הזה, ואני מתכוונת לפנות לשר לנסות לקדם אותה. אני חושבת שיהיה בכך שדר מאוד מאוד משמעותי, שמשטרת ישראל, מדינת ישראל, החברה הישראלית, הופכת את היוצרות. החברה הישראלית משדרת שדר שגברים אלימים ידעו שהם נמצאים מאחורי סורג ובריח עד שעניינם מתברר. משטרת ישראל אינה יכולה להציב שוטר על כל בית של גבר שמקבל צו הרחקה. גבר שמקבל צו הרחקה – זה לא עושה את האשה מוגנת, זה עושה את האשה מפוחדת יותר, מכיוון שאנחנו ערים לכך שבשנה האחרונה גברים שקיבלו צווי הרחקה הפירו את צווי ההרחקה ורצחו את בנות זוגן.
לכן, אנחנו צריכים למנוע מהנשים, שמוכות פעם אחת על-ידי בן זוגן, אלימות בפעם השנייה – והפעם אלימות ממוסדת על-ידי המדינה, שלא מעבירה תקציבים ייעודיים, שלא עוצרת את הגברים המכים עד תום ההליכים ושלא מאפשרת רווחה וכבוד לאותן נשים. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחברת הכנסת זהבה גלאון. אני מזמין את חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, העניין שחובת האדם לכבד את אשתו הוא הלכה פסוקה: חייב אדם בכבוד אשתו ומכבדה יותר מגופו. התורה אומרת: ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם. אדם הוא בצלם השם, בין זכר בין נקבה, והשוויוניות ברורה וחד-משמעית. אין פה עניין של אפליה, או שהאשה היא פחותה מהגבר. אדרבה, הכבוד שאדם חייב בכבוד אשתו והציווי שיש בעניין הזה בהלכה הוא ברור ופשוט.
בהזדמנות זו אני רוצה לומר שאולי, כשאנחנו מדברים על אלימות נגד נשים, צריך לומר שאלימות היא לא רק אלימות פיזית או נפשית או מילולית, צריך גם לשים לב לרשויות הרווחה, כאשר מחליטים להוציא תינוק מחיק אמו ולא הוכח שיש מסוכנות של האם כנגד התינוק שלה. לצערי הרב, באופן פשוט, פקידות הסעד מביאות לבית-המשפט את הצו – זה נקרא צו חירום – והשופטים אולי דנים יותר מאוחר אם יש מקום לצו החירום או לא. אני חושב שצריך לתקן את הנושא הזה, כאשר אנחנו כל כך חסים על כבודה של האשה ומעמדה של האשה. אין דבר יותר משפיל מלקחת את התינוק מחיק אמו ולומר לה: את לא אמא. את לא ראויה לגדל את הילד שלך.
דרך אגב, כל נושא האימוץ, לצערי הרב, הוא בעייתי מאוד. השיטה של מדינת ישראל והחוקים שלנו לא מספיק נהירים וברורים. יש יותר מדי כוחניות בנושא הזה, שהוא כמעין שיפוטי, שנותנים לאותה פקידת סעד. לכן, כשאנחנו מדברים על מעמדה של האשה אני חושב שזה דבר שצריך לקחת אותו בחשבון, כי זה לא פחות מאלימות. זה מכת מוות. אני עד לא למקרה אחד ולא לשני מקרים.
הייתי סגן ראש עיריית ירושלים, הממונה על תיק הרווחה, ואני חושב שבהרבה מקרים חוות הדעת והשפיטה המקצועית לא היו מספיק טובות. יכולים לטעות ומותר לטעות, אבל אני חושב שאולי צריך לצמצם את האפשרות שבנקל פקידת סעד יכולה להוציא תינוק מאמו, עוד בטרם הוכח בבית-המשפט – אפשר להעביר אותו לקרוב משפחה, אפשר לתת צו – – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
צו חירום.
נסים זאב (ש"ס):
צו חירום. צריך לתת את התינוק לקרוב משפחה, למישהו שההורים מאמינים שהוא מוכן לקחת חסות.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
צו חירום זה עד שבעה ימים.
נסים זאב (ש"ס):
לא רק עד שבעה ימים.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אחרי שבעה ימים ניגשים לבית-המשפט.
נסים זאב (ש"ס):
על זה אני מדבר. לא יכול להיות שחירום יהיה רק לשבעה ימים, ולקחת אותו אחר כך לקלט והאמא לא יכולה לדעת איפה התינוק שלה נמצא. ניגשים לבית-המשפט, ובית-המשפט, כמובן, הוא חותמת גומי, הארכה עוד ב-60 יום. הוא לא מבין על מה מדובר, מי האם, מי האב, אין שום חומר ראיות, אין עדיין חוות דעת של מסוגלות. העסק הזה מופקר. אני מקווה, חבר הכנסת זבולון אורלב, שאביא חוק בעניין הזה. הדבר הזה כואב לי, אני חווה את זה מדי פעם ברמות שונות. אני חושב שצריך לתקן את זה באופן יסודי.
הדבר הנוסף שאני רוצה לומר, העניין של לבוש האשה, סגנון הלבוש בבתי-הספר. אני רואה שבזמן האחרון יותר מקפידים על כך שבנות יגיעו בלבוש נאה ומכובד יותר לבתי-הספר. זה גם משפיע על התרבות שלנו. כשאנחנו רוצים לדרוש מאותם גברים שפחות יתעסקו ויטרידו מינית את אותן בנות גילם, חשוב מאוד להקפיד גם על הלבוש. אני בטוח שחברת הכנסת זהבה גלאון מסכימה אתי בעניין הזה, ואני מאוד שמח.
זהבה גלאון (מרצ):
אבל אי-אפשר לקבל את זה שנשים מוטרדות בגלל איך שהן לבושות.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
עבירות מין מתרחשות גם בחברה המוסלמית, ששם הנשים לבושות בצורה צנועה.
נסים זאב (ש"ס):
נכון, אבל אפשר לצמצם את זה קצת. ברור. אולי ננסה את זה לתקופה מסוימת. אני מבטיח לך שאם נשים ילכו בצורה צנועה יותר לבתי-ספר – – –
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
גם בחברה החרדית וגם בחברה המוסלמית יש אותו שיעור של מטרידים.
נסים זאב (ש"ס):
את יודעת מה? אני רוצה לומר לך שאמהות של בנות מבתי-ספר חילוניים פנו אלינו, כנציגי ש"ס: למה אתם לא מחוקקים את קוד הלבוש של הבנות שלנו? לי אין שליטה על הבת שלי – אבל מותר לך לשמוע – לי אין שליטה על בתי, כשהיא באה עם חולצת בטן, לי אין שליטה על כך; היא עושה מה שהיא רוצה, היא מצפצפת עלי; אבל אתם יכולים להגביל את הבת שלי, שתבוא בלבוש יותר צנוע ונאה, ואני דורשת את זה, אבל אני לא יכולה לדרוש את זה מבתי.
זה המצב, שהיום אין שליטה של ההורים על הילדים, לצערנו הרב. אנחנו יכולים לראות אלימות בבתי-הספר. הלוא שני-שלישים או שליש – אינני זוכר בדיוק – של האלימות היא בבתי-הספר. ולכן, אם אנחנו באמת חושבים על כבוד האדם, על כבודה של האשה, החלק העיקרי של העניין הוא הצניעות.
לצערי הרב, האלימות הולכת ומתפשטת לתחומים שונים. אם היינו עושים יום האשה הבין-לאומי, יום האלימות, יום הרצח הבין-לאומי – כמה מקרי רצח יש במדינת ישראל, כמה סוגי מאפיות וארגוני פשע יש לנו כאן במדינה. אני לא מדבר על מה שיש ברחבי העולם, ואפשר שגם נהיה מחוברים לארגון פשיעה בין-לאומי. אנחנו בכל מקום – – –
קריאה:
– – –
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר שיש פשיעה בין-לאומית. כשאתה מדבר על מאפיה בין-לאומית, זו פשיעה בין-לאומית. אתה בעצמך דיברת פה מעל הדוכן על כמה מקרי רצח ואמרת שהמשטרה לא עושה מספיק במגזר שלך, ובצדק. אמרת שאולי המשטרה צריכה להכניס יותר כוחות ביטחון כדי לצמצם את הפשיעה.
לצערנו הרב, כשמדברים על אלימות, זו אלימות בכל תחום ותחום. הדבר האחד והיחיד שיכול לעזור הוא חינוך. אנחנו צריכים להתחיל בבתי-הספר, כדי שהעץ יגדל כפי שהוא צריך לגדול. השתיל צריך לצמוח מהיסוד, עם שורשים. לכן אנחנו חייבים להכניס גם שורשים חינוכיים יהודיים לבתי-הספר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני מזמין את השר לביטחון פנים אבי דיכטר להשיב על ההצעות.
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום ראשון בבוקר נסעתי לבקר במקלט לנשים מוכות כאן בירושלים. לי זה היה ביקור קשה מאוד. היו שם נשים ישראליות ותיקות בצד נשים עולות חדשות, ולכולן היה סיפור עם מאפיינים דומים: זה התחיל באלימות מילולית מצד הבעל, בצעקות, בקללות, ועבר חיש מהר לאלימות ולאלימות פיזית קשה יותר. הנשים סיפרו כיצד הן ספגו מכות במשך שבועות, במשך חודשים, במשך שנים, ושתקו. הן התביישו – או כפי שהן אמרו: לא רציתי שכולם בחוץ ידעו מה קורה אצלי בבית; או אחרת שאמרה: פחדתי פחד מוות מפני בני משפחתו, שיפגעו בי אם ייוודע להם שהוצאתי את הסיפור החוצה.
רק לאחר שנים של ייסורים קשים והתעללויות איומות הן אזרו עוז ונמלטו מהבית – האמהות שבהן עם הילדים, שגם הם, אדוני היושב-ראש, היו בלא מעט מקרים קורבן לאלימות קשה. מתברר שהפחד הגדול מפני הבעל נמשך גם במקלט עצמו, או כפי שניסחה את זה אחת הנשים: אני יודעת שבעלי ובני משפחתו מחפשים אותי בכל רחבי הארץ – עולה חדשה שעלתה בגפה ארצה ומסתתרת במקלט עם ילדיה הקטנים.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מתחילת שנת 2007 ועד עתה נרצחו 12 נשים בידי בני-זוגן. בשנת 2005 נרצחו 11 נשים ובשנת 2006 – 12 נשים. אנחנו כמעט עומדים על תקן של נשים נרצחות – ואני לא מאמין שאני אומר את המשפט הזה – ואנחנו מקווים שלא נגדל ב-2007, חס וחלילה, רחמנא ליצלן, ותהיה סטייה מהתקן. דרך אגב, זאת, אף-על-פי שמספר מקרי הרצח במדינת ישראל ב-2007, עד היום, בירידה של כ-20% ביחס לשנה שעברה, אבל אפילו אי-אפשר לומר שהנתון הזה מנחם.
נסים זאב (ש"ס):
זה לא כולל את המקרה האחרון, אדוני השר, של שתי הנשים שנרצחו – – –
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
מאחר שהנושא הזה בחקירה ובחזקת חשוד, אני לא חושב שמעל במת הכנסת – בוודאי לא אני – אפשר לעסוק בזה כמקרה רצח. אף-על-פי שהסיפור כפי שהוא מתואר כרגע הוא קשה דיו כדי לצרף אותו ליום הזה, והוא בהחלט קשור במקרים שהצגתי קודם לכן שמסתיימים ברצח. אם המקרה הזה הוא בקטגוריה הזאת, אני מניח שנעסוק בזה בעתיד.
מתחילת שנת 2007 ועד סוף אוקטובר נפתחו יותר מ-12,000 תיקי אלימות של גברים נגד נשים. בשנת 2005 היו 16,000 תיקים, וב-2006 – קצת פחות מ-16,000. המשמעות ברורה: בין 15,000 ל-16,000 תיקי אלימות מצד גברים כנגד נשים נפתחים בישראל מדי שנה בשנים האחרונות.
מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר נפתחו קרוב ל-3,000 תיקים בגין תלונות של נשים על תקיפה מינית. קרוב ל-50% מהתלונות הן תלונות של קטינות. אלה היו הנתונים ב-2006, שהיתה בה בהשוואה לשנת 2005 עלייה של כ-10% בתלונות נשים על תקיפה מינית.
מצער מאוד שבעודנו מצליחים לבלום – לא לחלוטין, אבל בהחלט לבלום – את תופעת הסחר בנשים מחו"ל, אנחנו מתקשים לבלום את תופעת האלימות נגד נשים כאן מבית. התופעה המחליאה של אלימות נגד נשים דורשת טיפול ודורשת היערכות מיוחדת של כל המערכות הטיפוליות, כולל כמובן של משטרת ישראל. אלימות זו, אם אינך גודע אותה בראשיתה, תוביל לטרור נגד האשה המוכה, הן נפשי והן פיזי. אלה מעשים שמובילים לאירועים קשים ומזוויעים, ומבחינתנו היעד הוא לייעל את ההתמודדות עם התופעה ולקדם את העשייה בתחום הקשה והמורכב הזה.
לפני 11 שנים הוקם באגף החקירות של משטרת ישראל מדור נפגעי עבירות. זאת, בעקבות הכרת המשטרה בצורך הגובר והולך לטפל בקורבן העבירה. שוטרי המדור, שנקראים "שוטרי אלימות במשפחה", מתמחים בטיפול בעבירות אלימות בתוך המשפחה, בטיפול בנפגעי ובנפגעות עבירות מין ובטיפול באנשים עם מוגבלויות. בכל תחנות המשטרה יש לפחות שני חוקרי אלימות במשפחה, שהם השוטרים שפוגשים את נפגעות האלימות מייד עם הגיען לתחנות, גובים מהן את התלונות ופותחים בחקירה. על כך, על המשקל של זה, יצא לי לשמוע השבוע מפי אנשי המקצוע באותו מקלט בירושלים.
חוקרי האלימות במשפחה שותפים לתהליכים החברתיים, ובהם חקיקה. הם השתתפו בוועדות היגוי ובוועדות בין-משרדיות ונוספות. כיום משרתים במשטרת ישראל כ-200 חוקרי אלימות במשפחה, והם עוברים השתלמויות בתחומים רבים. מטרת ההשתלמויות, אדוני היושב-ראש, היא להכשיר אותם באופן הטוב ביותר לחקור ולתת מענה לנפגעות האלימות. החוקרים האלה עוברים סדנאות שונות, הכוללות סדנאות שמכשירות אותם להעניק סיוע נפשי לקורבנות האלימות.
בחמש השנים האחרונות מופעל ב-11 תחנות משטרה פרויקט עובדים סוציאליים שמטרתו לתת מענה מיידי של עובדים סוציאליים לקריאת חוקר בתחנה לתלונה על אלימות בין בני-זוג. העובד הסוציאלי הוא שעורך את השיחה הראשונית, הן עם הקורבן והן עם החשוד בתקיפה, מייד עם הגשת התלונה. כך גם ליווי הקורבנות שמתבצע במשטרת ישראל. המשטרה מקיימת בכמה תחנות משטרה פרויקט שתכליתו ללוות את הנפגעים בעבירות האלימות בשיתוף עם מתנדבים. השוטרים משתפים פעולה עם מרכזי קורבנות אלימות, עם מרכזי סיוע לתקיפה מינית ועוד.
תחקירים שעשו חוקרי אלימות במשפחה בעקבות מקרי האלימות החמורים בין בני-זוג העלו כי יש אפיון ליקויים זהה. אחד המאפיינים העיקריים הוא העדר טיפול מיוחד בתיקי רצידיביסטים, קרי, עבריינים שחוזרים לסורם, ובהקשר זה – אנשים שנפתחו נגדם יותר משני תיקי אלימות במשפחה. בעקבות הממצא הזה, חברי הכנסת, ניתנו הוראות ליחידות החקירה והתביעה במשטרת ישראל כי בתיק של חוזר לסורו יש לבצע טיפול מיוחד ומזורז, תוך ריכוז כל התיקים הפתוחים כנגד אותו חשוד החוזר לסורו.
אלימות במשפחה ואלימות בכלל היא אלימות, וכך צריך להביט בה, הישר לתוך המראה החברתית שלנו. כאשר מערכת אכיפת החוק פוגשת בנער או במבוגר האלים, אות הוא כי אנו כבר באיחור, משהו הוחמץ בשלבים הקודמים. הטיפול במסגרת החוק אינו תמיד תחליף ראוי לטיפול במסגרת החינוך.
לפני שנה עמדתי כאן, מעל במה זו, והתחייבתי כי אעשה הכול כדי לחזק את המערכות שעליהן אני מופקד, וכי אטפל ללא מורא באלימות בכלל ובאלימות נגד נשים בפרט. אני עומד כאן היום מולכם כעבור שנה פעם נוספת ומבטיח שנושא זה לא ירד מסדר-יומי כשר לביטחון פנים. אין לי כוונה להסתפק במה שעשינו. כשר לביטחון פנים, וגם כאזרח בישראל וכאב לשתי בנות, הנושא הזה מעסיק אותי, הנושא הזה מטריד אותי.
אסור בשום פנים ואופן לשתוק מול התנהגות שפלה ומזוויעה של אנשים בזויים המרשים לעצמם פגיעה שכזאת באחרים. ואנחנו, נשים וגברים כאחד, חייבים לראות כזכות וכחובה גם יחד את הצורך לדווח לרשויות בכלל, ולמשטרת ישראל בפרט, על כל מקרה של אלימות כנגד נשים, בין שהאשה פונה כנפגעת, ובין שסביבתה פונה כדי להתריע על האלימות כנגדה. בל ניתן ידנו לאיש להרתיע אותנו מפנייה אל הרשויות בסוגיה זו. יש לראות בכך הצלת חיים לכל דבר ועניין. אמירות בנוסח: מה כבר יעשו לתוקף? או: מה כבר יצא לי מזה? או אמירות אחרות ששמעתי: איך למען השם ייראו חיי לאחר שהסיפור ייוודע ברבים; ועוד אמירות מהמשפחה הזאת – כל אלה מתגמדים נוכח התוצאה הטרגית שבה, ולו גם במקרה בודד אחד, השתקה והכחשה שכזאת עלולות להוביל לרצח.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אלימות זועקת אינה מחליפה את הזעקה על אלימות, אינה מחליפה את הדיווח על אלימות, ואינה מחליפה את התלונה על אלימות. יחד עם המשטרה, יחד עם המערכות האחרות, נתמודד עם אלימות נוראה זו. רק ביחד יש למאבק הזה סיכוי אמיתי להצליח. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
מה מציע כבוד השר? ללכת לפי התקנון, לוועדת החוקה, חוק ומשפט?
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
לעניות דעתי, הדיון במליאה – ראוי שנסתפק בו.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצבעה. האם המציעים מסתפקים בדברי השר?
גדעון סער (הליכוד):
כולם מסכימים.
זהבה גלאון (מרצ):
מסתפקים.
היו"ר יצחק זיו:
מסתפקים בדברי השר. אין הצבעה.
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 49)
(דיון בדן יחיד בעבירת סחר בבני-אדם לשם הבאתם לידי מעשה זנות), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/184).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 49) (דיון בדן יחיד בעבירת סחר בבני-אדם לשם הבאתם לידי מעשה זנות), התשס"ח-2007, קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת זהבה גלאון. בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לחבר הכנסת אורלב ולחברי חברי הכנסת שוויתרו על רשות הדיבור. אני מבקשת את תמיכת חברי חברי הכנסת בהצעת חוק שמסייעת או מבקשת לסייע למאבק בסחר בנשים. הכוונה היא להעביר את הדיונים בתיקי סחר בנשים ממותב של שלושה שופטים לדן יחיד. לקח המון זמן לשכנע את הפרקליטות ואת משרד המשפטים לעשות את המהפך הזה, שתיקי סחר בנשים יידונו בפני דן יחיד. זה נועד לקדם את המאבק, למנוע "פקק" במערכת בתי-המשפט, שתקועים עם המון המון תיקים בשורה של תחומים, ובעצם מפקירים את העדות, שנתקעות כאן לפרקי זמן ארוכים, ואחר כך כבר אינן יכולות להעיד.
חברי חברי הכנסת, יש קורפוס של פסיקה בעניין המאבק בסחר בנשים, וההעברה של הנושא לדן יחיד תסייע במאבק.
ושוב אני רוצה להודות – זו הצעה שזוכה לתמיכת הממשלה. היא עברה בוועדת החוקה בראשותו או בניהולו של חבר הכנסת דוד רותם, ואני מודה לכם, חברי חברי הכנסת.
היו"ר יצחק זיו:
אני הבנתי שחברי הכנסת מקבלים ולא רוצים להיות הדוברים הבאים. אני רק שואל את חבר הכנסת נסים זאב – גם אתה מוותר? תודה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 49) (דיון בדן יחיד בעבירת סחר בבני-אדם לשם הבאתם לידי מעשה זנות), התשס"ח-2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 21, נגד – אפס, נמנעים – אפס. הצעת החוק עוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק להגדלת שיעור
ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי,
פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז–2007
[נספחות.]
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להחלטת ועדת הכספים לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת בדבר חלוקת הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, שמוזגה עם הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז–2007. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, להציג את ההחלטה.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת החלטה בדבר חלוקת הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, שמוזגה עם הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז–2007.
לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת – על-פי הצעת ועדת הכספים מחליטה הכנסת, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, לחלק את הפרקים ואת הסעיפים הבאים ולהביאם לקריאה השנייה ולקריאה השלישית כהצעות חוק נפרדות: 1. פרקים א' וב', סעיפים 1–33, מתוך הצעת חוק מ/291 – מס הכנסה שלילי; 2. פרק ג', סעיפים 34–53 מתוך הצעת חוק מ/291 – פנסיה חובה ותיקונים לחוקים שונים; 3. פרק ג', סעיפים 54–56 – הפחתת שיעורי מס ליחידים; 4. פרק ה', סעיפים 57 ו-58 – תיקון לחוק הביטוח הלאומי.
הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ט באדר התשס"ז, 19 במרס 2007, והועברה לוועדת הכספים. ביום י"ז בכסלו התשס"ח, 27 בנובמבר 2007, אישרה ועדת הכנסת לוועדת הכספים לדון במשולב בהצעת חוק זו ובהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז–2007.
בהצעת החוק נכללים כאמור ארבעה נושאים שונים, שאין ביניהם יחסי גומלין ממשיים: הנושא הראשון – מס הכנסה שלילי; הנושא השני – פנסיה חובה ותיקונים לחוקים שונים; הנושא השלישי – הפחתת שיעורי המס ליחידים; הנושא הרביעי – תיקון לחוק הביטוח הלאומי.
בימים אלה הוועדה מתעתדת לסיים את דיוניה לעניין מס הכנסה שלילי והפחתת שיעורי המס ליחידים; להכנתם של הנושאים הנותרים יידרש זמן נוסף, בשל הסוגיות שהם מעוררים. כמובן, התיקון לחוק הביטוח הלאומי נכלל בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2008, והוא הועבר לוועדת הכספים להכנה לקריאה השנייה והשלישית. נראה כי יהיה זה נכון לדון בנושא זה במאוחד עם הדיון באותו עניין בהצעת חוק ההסדרים.
לאור האמור לעיל ועל מנת לאפשר דיון נפרד והצבעה נפרדת על כל אחד מהנושאים, מציעה הוועדה להביא לאישורה של הכנסת את הפיצול המוצע לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת. אבקשכם לאשר את הפיצול, שיאפשר לחברי הכנסת ללמוד כל נושא בנפרד ולהצביע עליו מבלי שייכרך בנושא אחר. מדובר בהישג עבור הוועדה והכנסת. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד הצעת ועדת הכספים – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכספים בדבר חלוקת הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 24, אין נמנעים, אין אף אחד נגד. ההצעה אושרה. החלטת ועדת הכספים אושרה.
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39), התשס"ח–2007
[מס' כ/169; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 10793; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, אנחנו לא יודעים מה סדר-היום, בכל מקום סדר אחר.
היו"ר יצחק זיו:
עכשיו חזרנו לסדר-היום הרגיל, רק הכנסנו את שני הסעיפים האלה. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חבר הכנסת זבולון אורלב, להציג את הצעת החוק.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39), התשס"ח–2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
מטרתה של הצעת חוק זו, אשר יזמה הוועדה לענייני ביקורת המדינה עצמה, היא ייעול הליכי הביקורת והמעקב אחר תיקון הליקויים הנחשפים בדוחות מבקר המדינה, על-ידי כמה תיקונים בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב] – להלן: החוק.
ראשית, מוצע לעגן בחוק את סמכותו של מבקר המדינה להעביר ממצאי ביקורת המעוררים חשש לעבירה משמעתית – בשונה מחשש לעבירה פלילית – ליועץ המשפטי לממשלה. סמכות זו כבר קיימת כיום במפורש בחוק בנוגע למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור, ומן הראוי, סברה הוועדה פה אחד, שכך יהיה הדבר גם בנוגע למבקר המדינה בתפקידו כמבקר המדינה. המשמעות העיקרית של תיקון כזה היא כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה מחויב לדווח למבקר המדינה ולכנסת, בתוך שישה חודשים מיום שהועברו אליו הממצאים, על הפעולות שננקטו בקשר לכך, בדיוק כפי שהוא מחויב לגבי עבירות פליליות.
בנוסף, החוק קובע חובה של הקמת צוותים לתיקון ליקויים בגופים המבוקרים – משרדי הממשלה, תאגידים וכל מי שהמבקר מוסמך לבקר – צוותים אשר תפקידם לטפל בדוחות מבקר המדינה ולתקן את הליקויים שעליהם הצביע המבקר בדוחות אלה. זהו אחד האמצעים החשובים ביותר שנקבעו בחוק כדי להבטיח שדוחות מבקר המדינה לא יישארו כאבן שאין לה הופכין וכאות מתה, והגופים המבוקרים יטפלו בצורה שיטתית בתיקון הליקויים. עם זאת, החוק במתכונתו הנוכחית, חברי חברי הכנסת, אינו קובע מועד מוגדר לפעולתם. יש חובה, אין לוח זמנים.
מוצע לקבוע כי הצוות לתיקון ליקויים יחל בדיוניו בתוך 60 יום ממועד הגשת דוח הביקורת, וכן כי הצוות לתיקון ליקויים ידווח לראש הגוף המבוקר, שזה בדרך כלל המנכ"ל או השר, על ההחלטות שקיבל בתוך 15 ימים מיום קבלתן. ראש הגוף המבוקר כאמור ידווח למבקר המדינה בתוך 30 יום על ההחלטות שהתקבלו.
על מנת להבטיח כי הדיונים והדיווחים יהיו במתכונת אחידה, וייכללו בהם פרטים הדרושים למבקר המדינה וגם לוועדה לענייני ביקורת המדינה לשם מעקב אחר פעולות הגופים המבוקרים בנוגע לביקורת, מוצע להסמיך את מבקר המדינה לקבוע – באישור הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת – את מתכונת הדיווח שיימסר לו ואת הפרטים שייכללו בו. זה כדי למנוע דיווחים כגון אנחנו עדיין מעיינים, אנחנו עדיין שוקלים, או הוועדה הוקמה, המהלך הותנע – ועוד כל כיוצא בזה, שאתה לומד מכך שאין בעצם כוונה ליישם המלצות אלא התחמקות.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית החליטה הוועדה לענייני ביקורת המדינה על כמה תיקונים בעניין הגשת ההערות והתגובות לדוחות המבקר. ראשית, הוחלט כי ראש הממשלה יהיה חייב בהגשת הערות לדוח לגבי כל ליקוי או פגיעה שפורטו בו, ולא רק ב"עניינים שבהם ימצא לנכון", וזאת כפי שקבוע היום בחוק. על מנת לאפשר זאת, מוצע לקבוע כי כל גוף מבוקר שראש הממשלה מעיר הערות על אודותיו יהיה חייב בהעברת תגובתו לראש הממשלה לגבי כל ליקוי או פגיעה הנוגעים לו.
תשמעו איזה אבסורד: ראש הממשלה מחויב לדווח לכנסת על הצעדים שהוא נקט, הוא פונה למשרד הנוגע בדבר, אבל המשרד הממשלתי לא חייב להשיב לראש הממשלה. ולכן בדוגמה של היום, שהוועדה דנה בעניין פעולות השלטון המקומי בקשר להגנת הסביבה, משרד המשפטים הגיב בדוח הערות ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה הגיב, והמשרד הראשי שממונה על השלטון המקומי, משרד הפנים, לא הגיב. ואין בפני חברי הכנסת תגובה של משרד הפנים על דוח מבקר המדינה. ראש הממשלה פנה למשרד הפנים, משרד הפנים לא מגיב. אנחנו רוצים לסתום את הפרצה הזאת.
בנוסף, מוצע להרחיב את המנגנון המאפשר הערות לפני פרסום הדוח, כך שיחול גם על גופים מבוקרים אשר אינם זכאים לכך היום, כגון רשויות מקומיות וגופים אחרים שאינם נכללים בדוח השנתי הרגיל שאליו מתייחס ראש הממשלה בהערותיו. היום ראש הממשלה מגיב רק על משרדי הממשלה, ליתר הגופים אין מנגנון שהם יכולים להעיר ולהביא לידיעת חברי הכנסת מה ההערות שלהם והתגובות שלהם לדוח. על-פי המצב הנוכחי דוחות אלה מתפרסמים כאמור ללא תגובות הגופים המבוקרים, ומבלי שניתן להם פרק זמן להכין את תגובותיהם. מוצע אפוא שעם סיום הביקורת יעביר מבקר המדינה את הדוחות לתגובה של הגופים המבוקרים, ואלה יוכלו להכין את תגובותיהם על הדוחות בפרק זמן אשר ככלל יימשך עשרה שבועות. הדוחות והתגובות האמורות יונחו יחד על שולחן הכנסת.
יישומן של ההוראות החדשות יביא להגדלת יכולת הפיקוח והמעקב אחרי תיקון הלקויים של הגופים המבוקרים, הן מצד מבקר המדינה והכנסת והן מצד הציבור באופן כללי, ובכך יביא גם לשיפור של ממש בקבלת החלטות בנוגע לתיקון הליקויים וליישומם.
הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגות. היא הוכנה בתיאום עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובעיקר עם משרד ראש הממשלה. לכן אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, בנוסח המוצע על-ידי הוועדה, כפי שנהגה הכנסת גם בקריאה הראשונה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. כמו שנאמר, להצעת החוק אין הסתייגויות.
לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 7
בעד סעיפים 1–7 – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–7 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 12, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור לקריאה שלישית.
הצבעה מס' 8
בעד החוק – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 12, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע שהצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39), התשס"ח-2007, התקבלה בקריאה שלישית.
יושב-ראש הוועדה, בבקשה.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודות לחברי הכנסת. אני חושב שעשינו צעד חשוב לגבי היכולת של הכנסת ושל מבקר המדינה להגביר את הפיקוח כדי שדוחות מבקר המדינה, כאמור, לא יהיו אות מתה.
אני רוצה להודות ליועץ המשפטי של הוועדה, עורך-הדין רוזנר, לגלעד, למנהלת הוועדה חנה פריידין, למזכירה ריקי וגם לחנה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה)
(תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), התשס"ח–2007
[מס' כ/173; "דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 11080; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה להציג את הצעת החוק.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה), התשס"ח-2007.
שידורי החדשות המקומיות ותוכניות מקומיות בענייני היום הם כלי ביטוי חשוב של כל האירועים החדשותיים והחברתיים באזורי הארץ, ובכללם בפריפריה. אירועים אלו כמעט אינם זוכים לסיקור ולטיפול במהדורות החדשות המרכזיות, ואף לא בתוכניות טלוויזיה ארציות.
לפיכך, בסעיף 6כ לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982, שתוקן בחוק הבזק (תיקון מס' 13), התשנ"ו–1996, נקבע כי בעל זיכיון שהפך מאוחר יותר לבעל רשיון כללי לשידורי כבלים, ישדר חדשות מקומיות ותוכניות מקומיות בענייני היום. עוד נקבע כי הסדר זה יעמוד בתוקפו רק עד ליום 31 בדצמבר 2006.
בחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) הוארך תוקף ההסדר האמור בשנה, עד ליום 31 בדצמבר 2007, באמצעות הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת שלי יחימוביץ וגדעון סער. ההארכה לשנה אחת בלבד נעשתה לאחר שנציגי הממשלה הבטיחו לגבש הצעה להסדיר בחקיקה, דרך קבע, את נושא החדשות המקומיות.
למרות ההתחייבות הממשלתית, עד כה לא הצליחה הממשלה – היא גם לא כל כך ניסתה, אבל היא גם לא הצליחה – לגבש הצעה אחת. לפיכך מוצע עתה, שוב, במסגרת הצעת חוק נוספת המונחת לפניכם – ששוב יזמו חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ, שהתגייסו להציל את החדשות המקומיות – להאריך את תוקפו של ההסדר הקיים בשנה נוספת, עד ליום 31 בדצמבר 2008. שוב, בתקווה שהממשלה תצליח עד אז לעגן הסדר קבוע כלשהו שישמור על המשך קיומן של החדשות המקומיות.
בפועל, עד שנה זו הופקו החדשות המקומיות עבור בעלת הרשיון לשידורי כבלים על-ידי חברה מסחרית – JCS, לצורך העניין – שבעלת הרשיון האמורה התקשרה עמה בחוזה לשם כך.
במסגרת הדיונים בוועדת הכלכלה התברר שחברת "הוט", שהיא בעלת הרשיון, מעוניינת לבחון התקשרות לצורך הפקת שידורים אלה גם עם רשות השידור. כידוע, רשות השידור, בהתאם לחוק רשות השידור, אינה יכולה לשמש קבלן הפקות עבור גופי שידור אחרים. עם זאת, סברנו כי יש לעודד את האפשרות להתיר לרשות השידור לעשות כן, הן בשל העובדה שברמה העקרונית שידורי החדשות המקומיות ראוי שיהיו חלק מהשידור הציבורי, הן בשל כוח האדם המעולה הנמצא בלאו הכי ברשות, וכן בשל העובדה שככל שרשות השידור תשדר את החדשות המקומיות, יוכלו ליהנות מהן כלל תושבי המדינה, ולא רק המנויים על שידורי הכבלים.
לפיכך, בהצעת החוק מוצעים גם תיקונים בחוק רשות השידור, התשכ"ה–1965, ובחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, שיתירו לרשות השידור להפיק חדשות מקומיות ותוכניות בענייני היום עבור בעל רשיון כללי לשידורי כבלים תמורת תשלום – הכול, כמובן, בהנחה שרשות השידור תבחר להפיק את השידורים האלה. סמכות זו מותנית בכך שמשדרים אלו, כולם או חלקם, ישודרו גם במסגרת רשות השידור, כך שרשות השידור לא תהיה רק גוף מפיק בעניין הזה, אלא גם גוף משדר.
סעיף התחילה בחוק המוצע קובע, כי תחילתם של סעיפים 1 ו-2, בעניין ההרשאה לרשות השידור להפיק את המשדרים האמורים עבור בעל רשיון כללי לשידורי כבלים, תהיה ביום 1 בינואר 2008.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם לדחות אותן. הן חורגות מההסכמות שהושגו בעניין בין המציעים לבין הממשלה. אני מבקש מכם לקבל את החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית כנוסח הוועדה, ובכך לתרום להמשך קיומם והתפתחותם של שידורי החדשות המקומיות והתוכניות בענייני היום בישראל. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק הוגשה הסתייגות של חבר הכנסת דוד טל. הוא אינו נוכח.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק כהצעת הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד סעיפים 1–4 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 10, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע שההצעה התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 10
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע שהצעת חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ונכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר התחבורה והבטיחות בדרכים, אני רוצה להודות לכנסת על אישור הצעת החוק. זאת כבר הפעם השנייה שאנחנו מאשרים, בעצם, הסדר שמקיים הוראת שעה של שנה, וכפי שאמר יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן – שאני מודה לו על טיפולו המסור בהצעת החוק – המשמעות היא הצלת החדשות המקומיות.
זה נוצר כחוסר ברירה, בגלל העובדה שלא הובא הסדר אמיתי. אנחנו לא באנו ונקטנו עמדה מי צריך להפיק עבור "הוט" את החדשות המקומיות. בהחלט אפשרנו לעשות זאת מול רשות השידור. אנחנו צריכים להשאיר את האופציות. אנחנו לא צריכים לקבוע מיהו הגורם אשר בסופו של דבר מבצע את זה. אבל אני חושב שאנחנו עושים דבר חשוב מאוד, שהוא שירות לציבור, בנושאים שהרבה פעמים קרובים לציבור הרבה יותר מנושאים שמסוקרים היטב בחדשות הארציות. אני מקווה מאוד שנגיע למצב שבמהלך שנת 2008 לא נצטרך להביא עוד פעם יוזמה פרטית, אלא הממשלה תבוא עם הצעת רוחב איך לקבוע הסדר קבע בעניין. "הסדר קבע" – אני מתכוון בעניין של החדשות המקומיות.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ראית שהחסרתי פעימה.
גדעון סער (הליכוד):
כן. אני מסתכל עליך, ואז אמרתי שאני חייב להבהיר את ההבהרה הזאת.
גלעד ארדן (הליכוד):
לא תהיה ממשלה בסוף 2008.
גדעון סער (הליכוד):
כאשר הממשלה היתה ממשלה רגילה, שנשענת על רוב פרלמנטרי, היא לא תפקדה ולא הביאה את ההסדרים הללו. אני מקווה שאם נצליח להפיל אותה ותהיה ממשלת מעבר, אולי אז היא תתחיל לתפקד.
אביגדור יצחקי (קדימה):
ביחד נכין הצעת חוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2007
[מס' כ/166; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 10787; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, להציג את הצעת החוק.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר התחבורה והבטיחות בדרכים, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. נגישות למידע היא הנחת מוצא לשוק עם תחרות חופשית ותנאי הכרחי שמאפשר לחוקי הביקוש וההיצע לפעול ומביא לכך שחוקים אלה יפעלו ויביאו לירידת מחירים. עם זאת, ברור שכשאני מדבר על נגישות למידע, מדובר במידע מהימן ולא במידע מטעה או במידע מסובך שעלול להטעות את הציבור.
בשנים האחרונות נפוצה תופעה של פרסום הנחות הניתנות על דלקים בתחנות התדלוק. כל אחד מכם ודאי רואה זאת כאשר הוא חולף על פני תחנות דלק, וכל אחת מהן מפרסמת שלטים שיש אצלה הנחה של 200 אגורות או 180 אגורות. לכאורה מדובר בתופעה חיובית, שכן יש בכך כדי לתת לצרכן מידע רלוונטי לצורך קבלת החלטה מושכלת. ואולם מסתבר כי פרסום ההנחות, בדרך שבה הוא נעשה, לא רק שאינו משרת את הציבור אלא יש בו כדי להטעות.
ראשית, פרסום הנחות שונות בתחנת תדלוק איננו בהכרח ערובה לכך שבתחנה שבה מתפרסמת הנחה גדולה יותר מחיר הדלק אכן יהיה מחיר נמוך יותר, מכיוון שייתכן שהמחיר ההתחלתי באותה תחנה גבוה יותר. כידוע או לא כידוע, מחירם של חלק מסוגי הדלקים כלל אינו מפוקח, והתחנה קובעת בעצמה את מחיר הדלק. אם כך, לא ברור מאיזה מחיר נותנים את ההנחה. אותו נהג שצריך לקבל החלטה מהירה אם להיכנס לתחנה או לא – אותו שלט בעצם מטעה אותו וגורם לו להיכנס לתחנה, ואז בלית ברירה הוא כבר ממלא שם דלק במחיר גבוה יותר ממה שהוא יכול היה להשיג.
שנית, לא ברור אם ההנחה היא מהמחיר הבסיסי, דהיינו מחיר הדלק ללא דמי השירות, או, כפי שקורה לעתים, מתפרסמת הנחה כביכול מהמחיר בתוספת דמי השירות, שאותם רשאית התחנה לגבות רק אם הנהג קיבל שירות במשאבות המיועדות לכך ובתנאים שנקבעו בצו.
בכל מקרה, ברור שאת הצרכן מעניין רק המחיר הסופי, שכן אם ברצונו לערוך השוואה של מחירי הדלק בין התחנות השונות, הוא יוכל לעשות כן רק אם ישווה בין המחירים הסופיים שתחנות התדלוק השונות גובות.
כיום מוסדר הפרסום בתחנות תדלוק באופן חלקי בלבד, בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הצגת מחירים של מוצרי דלק), התשנ"ג–1993, אך אין בו מענה לסוגיות האמורות, והתוצאה הסופית היא שקיימים פרסומים מטעים בתחנות תדלוק רבות.
הצעת החוק שיזמתי, בנוסחה המונח היום לפניכם, קובעת כי בעל תחנת תדלוק יציב שלטים המציגים את מחירי הדלק מסוג בנזין 95 אוקטן, בנזין 96 אוקטן, בנזין 98 אוקטן, סולר לתחבורה וגפ"מ לתחבורה. בתחום תחנת התדלוק יוצבו שני שלטים לפחות, במקומות בולטים לעין: שלט אחד בסמוך למשאבת התדלוק, ושלט שני במקום שנראה לעין מהכניסה לתחנה. שלטים אלה יכללו פירוט של מחיר הדלק הכולל לאחר ההנחות המוצעות לצרכן, הן בשירות עצמי והן לאחר הוספת דמי השירות, דהיינו את המחיר הסופי לצרכן בלבד.
בנוסף, יוצב לפחות שלט אחד נוסף באופן הנראה לעין הנוהג ברכב בנתיב הנסיעה המוביל לנתיב הכניסה לתחנת התדלוק, ובלבד שהצבתו של שלט זה אינה מהווה עבירה לפי חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו–1966. בהתאם לחוק הדרכים (שילוט), אין מניעה להציב שלט כזה בתחנות הבנויות בדרכים עירוניות, ובתנאי שהשלט אינו נראה לעיני הנהג הנוסע בדרך שאינה דרך עירונית. שלט כזה יתייחס רק לסולר לתחבורה ולבנזין 95 אוקטן.
אני רק אסביר את הנקודה הזאת: סולר ובנזין 95, שניהם יחדיו הם כמעט למעלה מ-90% מהצריכה של הציבור. כדי לפשט את העניין ולאפשר לציבור לקבל החלטה בזמן קצר, במהירות, לפני שהוא נכנס לתחנה, החלטנו בוועדה שהשלט שמופנה כלפי הנוסעים בנתיב שרואים ממנו את הכניסה לתחנה – ייכללו על השלט הזה רק שני מחירים: 95 – שירות מלא ועצמי, כפי שאמרתי מחיר סופי; סולר – מחיר בשירות מלא ובתדלוק עצמי. כך אנחנו נעודד את השקיפות ואת התחרות בין תחנות הדלק.
הצעת החוק מוסיפה וקובעת כי שר התשתיות הלאומיות יהיה רשאי לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של שלטים, כגון גודל השלט, גודל הכיתוב בשלט ועוד. כמו-כן קובעת הצעת החוק כי מנהל מינהל הדלק יהיה רשאי, בהתקיים נסיבות מיוחדות ובהסכמת הממונה על הגנת הצרכן, לאשר הצבת שלטים במספר קטן יותר או באופן שונה ממה שנקבע לפי החוק, ובלבד ששוכנע כי תובטח הצגה נאותה של המחיר לצרכן.
חברי הכנסת, אני מקווה שהצעת החוק תתרום לקידום התחרות בין תחנות התדלוק ותאפשר לנוהגים ברכב השוואה אמיתית של מחירי הדלקים.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה לאה ורון, ליועצת המשפטית אתי בנדלר ולצוות הוועדה כולו.
אני חייב להוסיף הערה, כי היום אנחנו עוסקים בחוק ההסדרים, שמונח בוועדות הכנסת. בנושא הזה, בהצעת החוק הזו, אני חושב שהממשלה הגיעה לשיא שכמעט אינני זוכר כדוגמתו. אומנם אני רק חמש שנים במשכן, אבל משום מה משרד האוצר ומשרד התשתיות לקחו את הצעת החוק הפרטית הזאת – חס וחלילה, לא אגיד "גנבו אותה" – אבל באופן מפתיע הוכנס לחוק ההסדרים פרק שקובע פשוט אחד לאחד את מה שקובעת הצעת החוק הפרטית הזאת. אני משאיר לדמיונכם למצוא את הקשר בין זה לבין תקציב המדינה לשנת 2008.
בכל אופן, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
מאחר שאין הסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 11
בעד סעיפים 1–5 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצעה אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
תוסיף גם את שמי.
הצבעה מס' 12
בעד הצעת החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
עכשיו, את יכולה. את לא במקומך.
בעד – 9, נגד – אין, נמנעים – אין. נא להוסיף את שמה של חברת הכנסת קולט אביטל. ההצעה אושרה. אני קובע שהצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76) (תיקון), התשס"ח–2007
[מס' מ/330; מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 10722; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 67) (תיקון), התשס"ח–2007, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, להציג את הצעת החוק.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר התחבורה והבטיחות בדרכים, כנסת נכבדה, אני לא כל כך מתכבד, אני בנפש חצויה מציג את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76) (תיקון), התשס"ח–2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76) (תיקון), התשס"ו–2006 – חוק שאני יזמתי – התקבל בכנסת ביום 18 ביולי 2006. לפי החוק האמור הוטלה על משטרת ישראל חובה להקים ולנהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור ויכלול את פרטיהם של נהגים שנפסלו, מכוח סעיף 35 לפקודת התעבורה, מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה העולה על 60 יום על-ידי בית-המשפט.
מטרת החוק היתה לסייע בצמצום התופעה של עשרות אלפי עבריינים הנוהגים בזמן שרשיונם נפסל ורשויות האכיפה אינן מצליחות לאתרם. העברת המידע האמור לציבור אמורה לאפשר לציבור להימנע מלנסוע עם נהגים הנוהגים בתקופת הפסילה, וגם לדווח למשטרה על נהגים אלה ולסייע באיתורם, שכן כולנו מכירים את הבעיה של מחסור בכוח-אדם במשטרת ישראל אל מול המשימות המוטלות עליה.
אנחנו יודעים שבכבישי ישראל נוהגים אלפים רבים בלי רשיון בכלל או בפסילת רשיון. אם היינו מגבירים את השקיפות לציבור, אז אדם שהיה שולח את הבן שלו או את הבת שלו באופן קבוע עם מישהו אחר שנותן טרמפ, או היה רואה נהג שהוא מכיר את שמו משתולל בשכונת המגורים, הוא היה יכול בקלות לבדוק באתר האינטרנט, שהמשטרה היתה אמורה על-פי החוק להעמיד לרשות הציבור, אם אותו נהג לא נוהג בתקופה של שלילת רשיון לאחר שבית-המשפט שלל את רשיונו.
פרסום המידע הזה גם היה ממריץ נהגים שרשיונם נפסל להימנע מנהיגה בתקופת הפסילה, כי הם היו יודעים שהציבור יכול באופן מאוד פשוט לדעת שהם נוהגים בתקופת פסילה, וזה היה מכפיל עשרות מונים את האכיפה ואת ההשתתפות של הציבור, בהתאם למדיניות ששר התחבורה הציג – לשתף את הציבור במאבק בתאונות הדרכים.
מכיוון שמדובר בפסילות שמקורן בגזרי-דין ובהחלטות של בתי-המשפט, נדרש קשר שוטף של העברת מידע מהנהלת בתי-המשפט למשטרת ישראל לצורך עדכון המאגר. נוכח הקשיים הטכניים והמהותיים בהעברת המידע הנדרש בין שני הגופים, נקבע בסעיף 2(א) לחוק שתחילתו תהיה בתום תשעה חודשים מיום פרסומו. אני מזכיר לכם שהחוק עבר בכנסת ביום 18 ביולי 2006, כלומר לפני שנה וארבעה חודשים.
גדעון סער (הליכוד):
אז למה להביא את החוק עוד פעם? למה לעשות מאתנו צחוק בכל פעם? למה לעשות מהכנסת צחוק? בכל פעם אנחנו צריכים לדחות את הקץ ואנשים נהרגים.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
חבר הכנסת סער, אני יכול להגיד לך שהשר לביטחון פנים היה צריך להיות נוכח כאן. על-פי החלטת הממשלה המשרד שלו היה אמור לבצע את הצעת החוק הזאת. אני גם זוכר כיצד הוא נזף במפכ"ל היוצא כשלא הוצגה לו עדיין תוכנית לצמצום הקטל בכבישים. הנושא היה מאוד חשוב לו, אבל ראש אגף התנועה, מר אבי בן-חמו, הודה בפני, באופן מאוד כן, שכמעט לא התקיימו ישיבות עבודה.
גדעון סער (הליכוד):
כי יותר קל לבוא לכנסת ולומר לה: קחי את החוק, מאשר ליישם את החוקים שהכנסת מחוקקת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני לא מבקש. אני כאן כיושב-ראש ועדת הכלכלה. הממשלה הגישה הצעת חוק לדחות את כניסתו לתוקף של החוק שעבר. אני אסביר שבסעיף 2(ב) לחוק ניתנה אפשרות לשר לביטחון הפנים, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את מועד התחילה של החוק בשישה חודשים נוספים. השר לביטחון הפנים ניצל את הדחייה הזאת, וגם הדחייה הזאת לא הספיקה למשרד לביטחון הפנים, יחד עם הנהלת בתי-המשפט, כדי להעמיד לרשות הציבור את המאגר הזה. מאחר שבפועל הממשלה לא הצליחה עד כה להשלים את היערכותה ליישום החוק, מוצע לפי בקשת הממשלה לדחות את מועד תחילת החוק בשנה נוספת, עד יום כ"ה בתשרי התשס"ט, 24 באוקטובר 2008.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לקבל אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, אלא אם כן אתם רוצים שהממשלה תמשיך להפר את החוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה, מאחר שאין הסתייגויות.
הצבעה מס' 14
בעד סעיפים 1–4 – 5
נגד – 5
נמנעים – 1
סעיפים 1–2 לא נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
הצעת החוק לא עברה בקריאה שנייה. הצעת החוק הוסרה מסדר-היום.
הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11) (דיווח על תרומות מישות מדינית זרה), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/182).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו כעת עוברים להצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11) (דיווח על תרומות מישות מדינית זרה), התשס"ח–2007, של חבר הכנסת אורי אריאל – קריאה ראשונה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק באה למנוע התערבות של מדינות זרות או של ישות מדינית זרה, של איחוד של מדינות, בנושאים הפוליטיים הפנימיים של מדינת ישראל. לא מדובר על תרומות פרטיות, לא מדובר על תרומות של חברות מחוץ-לארץ שתורמות לבתי-חולים או לכל מיני דברים אנושיים.
הצעת החוק הזאת עברה שינויים רבים. הורידו ממנה סעיפים רבים עקב התנגדות של חברי הכנסת ועמותות שעוסקות בנושא הזה. אנחנו הבאנו את החוק הזה בהסכמת הממשלה, והיא עברה הכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים, בראשות היושב-ראש חבר הכנסת פינס. אני רוצה לבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה קריאה ראשונה ולהעבירה לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת חיים אורון – אינו נוכח.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
כולם מוותרים.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת חנא סוייד לא מוותר. בבקשה.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מתנגדים להצעת החוק הזאת, מכיוון שאנחנו חושבים שזו הצעת חוק מיותרת, קנטרנית, ונודף ממנה ריח של חשדנות שהיא לא הכרחית ולא מתבקשת. הצעת החוק מיותרת, מכיוון שבחוק העמותות, סעיף 36, בתוספת השנייה, יש ים של פרטים שצריך לדווח עליהם, בוודאי תרומה מכל מקור שהוא, לרבות מדינה או ישות. למה צריך דווקא את התוספת הזאת? מעניין שמגדירים את הישות הפלסטינית, כאילו יש לה עודף כסף לתת תרומות לעמותות בישראל.
העמותות שמדובר בהן הן עמותות שבדרך כלל לא זוכות בכספים מהכספים שמחולקים מהמשרדים השונים, והן פונות אל מדינות ואל ארגונים בין-לאומיים כדי לקבל תרומות. בעניין הקנטרנות – כאן יש כוונה לפגוע בעמותות קטנות, ולכן יש כאן מניע שהוא לא אובייקטיבי.
החשדנות – אנחנו רואים שלחשדנות אין גבול. הרי אם כבר חושדים בנשיאת בית-המשפט העליון שהיא מדברת עם שגריר של מדינה, וגם במקרה הזה יש חשדנות, אז תראו לאן העניין של חשדנות יכול להגיע. אני יכול להגיד לחברי הכנסת, לחשדנות מהסוג הזה אין סוף ואין קץ והיא פוגעת בכל דבר, ולכן אני חושב שבעניין הספציפי הזה החשדנות היא הכוח המניע.
יש כאן ניסיון קנטרני לפגוע בעמותות קטנות, שנלחמות בשביל קצת כסף לעשות פעילות לגיטימית, חוקית, שקופה, במדינת ישראל, ולכן אנחנו נגד הצעת החוק הזאת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי – מוותר. חבר הכנסת צבי הנדל – מוותר. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב – מוותר.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גם אני מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11) (דיווח על תרומות מישות מדינית זרה), התשס"ח–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 14, נגד – 1, נמנעים – אפס, אני קובע בזאת שהצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11) (דיווח על תרומות מישות מדינית זרה), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה.
הצעת חוק-בתי המשפט (תיקון מס' 48)
(פסיקת סכומים מעבר לסמכות בית-משפט שלום), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/183).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
הנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 48) (פסיקת סכומים מעבר לסמכות בית-משפט שלום), התשס"ח–2007, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – קריאה ראשונה. בבקשה.
ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, החוק היום אומר שכל תביעה עד 2.5 מיליוני שקל – בית-משפט השלום דן בה. הוגשה תביעה, נניח על 2.4 מיליונים – בית-משפט השלום דן בה. לפעמים זה עניין של שנה, שנתיים. בינתיים ערך הכסף הזה עולה, שערוך והצמדה, וכשניתן פסק-הדין, הסכום גדל ל-2.7 מיליונים. אומר החוק, שאם הסכום גדל בגין שערוך או הצמדה זה לא נחשב, ומסתכלים על סכום הבסיס, ובית-משפט השלום יכול לדון בזה – כי אחרת צריכים להתחיל מחדש את כל הדיון בבית-המשפט המחוזי.
ברור היה לכולם שהכוונה היא שכל זמן שהסכום הזה גדל בגלל הצמדה, ריבית וכו' – זה לא נחשב. בחוק היו כתובים רק שערוך או הצמדה, אבל תמיד היה ברור, וכל בתי-המשפט פסקו, שגם אם הוא גדל בגין ריבית – כי לפעמים הכסף יש לו ערך יותר מהצמדה, ובית-המשפט אומר שצריכים להסתכל גם על הריבית שהיתה ניתנת לו במשך השנתיים על הסכום הזה, או פוסקים את שכר עורכי-הדין או דברים כאלו – כל זה לא נחשב, ומסתכלים על המקור. זה לא היה כתוב, אבל כך עבדו, עד שהגיע לבית-המשפט העליון נושא של "כלל", חברת הביטוח, ושם בית-המשפט העליון אמר: אף-על-פי שכך זה ברור וטבעי, מאחר שבחוק כתוב שערוך או הצמדה, אין לנו ברירה או לתקן את החוק או ללכת רק על שערוך והצמדה. ואם החוב יגדל בגין ריבית שבית-המשפט קובע או הוצאות משפט או שכר טרחת עורכי הדין – לא תהיה ברירה ויצטרכו להעביר את זה לבית-המשפט המחוזי. לכן באה הצעת החוק שלי ומוסיפה שבסכום, במקום שערוך או הצמדה יהיה כתוב: שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי-הדין. כל אלה לא נחשבים כתוספת על הסכום המקורי.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת חיים אורון – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל – מוותר. חבר הכנסת צבי הנדל – מוותר. חבר הכנסת נסים זאב – מוותר. תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 48) (פסיקת סכומים מעבר לסמכות בית משפט שלום), התשס"ח–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 12, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע בזאת שהצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 48) (פסיקת סכומים מעבר לסמכות בית-משפט שלום), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
שאילתות ותשובות
היו"ר יצחק זיו:
נעבור כעת לשאילתות לשר התחבורה. בבקשה. בבקשה, כבוד שר התחבורה שאול מופז. שאילתא מס' 513 של חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; לפרוטוקול.
513. הסעות תלמידים בפזורה הבדואית
חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ז בחשוון התשס"ז (8 בנובמבר 2006):
פורסם כי ביום שני נהרג בתאונת דרכים תלמיד בדואי בן תשע שנסע בהסעה לבית-ספרו. לדברי ראש לשכת התנועה באזור, ביישובים הבדואיים אין תחנות הסעה מוסדרות והנושא לוקה בחסר.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. מי מפקח על הסעות תלמידים בכלל ובמגזר הבדואי בפרט, והאם הפיקוח מבוצע כהלכה?
3. כיצד יקודם נושא בטיחות הדרכים והאכיפה במגזר הבדואי?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. האחריות להסעת תלמידים מוטלת על משרד החינוך והרשויות המקומיות. משרד התחבורה משקיע מאמץ ביצירת תשתיות פיזיות להגברת הנגישות והבטיחות במגזר. בנוסף, משרד התחבורה מעניק רישוי לחברות אוטובוסים רק לאחר שהן מוכיחות כי לרשותן צי אוטובוסים הולם ופיקוח של קצין בטיחות בתעבורה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 979 של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי: מפגעי בטיחות בכביש 444. בבקשה.
979. מפגעי בטיחות בכביש 444
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007):
בגיליון 27 של "תחבורה ובטיחות", מיום 27 בדצמבר 2006, פורסם כי לאורך כביש 444 יש שיבושים, כגון גדרות בטיחות המסתיימות לפתע, מחסור בשילוט הכוונה, מחסור בסופגי אנרגיה, נתיבים ללא תאורה וללא שוליים, וכמו כן הימצאות אבני שפה מהצד הפנימי של גדר הבטיחות.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – כיצד יתוקנו מפגעים אלה?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1–2. השאילתא של חבר הכנסת סלומינסקי בנושא מפגעי בטיחות לאורך דרך מס' 444, המסתמכת על פרסום בגיליון מס' 27 של "תחבורה ובטיחות" מיום 27 בדצמבר 2006, נבחנה על-ידי הגורמים המקצועיים במשרדי החברה הלאומית לדרכים.
יש לציין כי הפרסום בגיליון מס' 27 של "תחבורה ובטיחות" לא מציין את קטעי הדרך הרלוונטיים שבהם נמצאו המפגעים. קיימים כמה חלקי דרך אשר אינם נמצאים באחריות החברה הלאומית לדרכים כי אם באחריות חברת "חוצה ישראל", בסמיכות למחלפי הגישה לדרך מס' 6.
החברה הלאומית לדרכים עורכת פעולות אחזקה שוטפות לאורך תוואי דרך מס' 444 – בחלקים אשר באחריות החברה הלאומית לדרכים. העבודות כוללות כמה נושאי תחזוקה.
במערך הכבישים הבין-עירוני אין מחויבות בטיחותית בהתקנת תאורה לאורך כל נתיבי הנסיעה. המחויבות הבטיחותית קיימת רק בנוגע לצמתים. לאורך כל תוואי דרך מס' 444 קיימים צמתים מוארים באופן מלא.
לנושא מעקות הבטיחות – במהלך חודש פברואר הושלמו מעקות הבטיחות לאורך התוואי, במקומות הנדרשים. חלק מהפעולות, שנבעו מפרצות לא חוקיות לתוואי הדרך, בוצעו, וגם בוצע סיום מעקות בתוואי על-פי התקנים של החברה.
צריך לזכור שתקציב האחזקה של החברה הלאומית לדרכים הוא מוגבל וצריך לשרת את כל הכבישים במדינת ישראל, מה גם שמתוך התקציב הזה הנחיתי לטפל בכ-300 ק"מ כבישים אדומים בשנת 2007, וכך יהיה גם בשנת 2008.
לנושא שילוט – החברה הלאומית פועלת בהתאם להנחיות חוק השילוט הבין-עירוני. כל אימת שעולה בעיה או יש מחסור בשילוט, החומר מועבר ונבחן על-ידי ועדת השילוט הבין-עירוני במשרדי החברה הלאומית לדרכים. נכון להיום, לא קיימות פניות פתוחות בנושא מערך השילוט לאורך תוואי דרך מס' 444.
מעבר לזה, אני מתכוון לטפל בנושא השילוט באופן מערכתי על-ידי כל החברות והתאגידים של המשרד, ואני מקווה שבשנה הבאה נוכל להתקדם בנושא השילוט, יש לנו הרבה מה לשפר בתחום הזה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת סלומינסקי? מסתפק. חברת הכנסת אורית נוקד – שאילתא 985; לפרוטוקול. שאילתא 1119 של חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; לפרוטוקול. שאילתא מס' 1212 של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן – לפרוטוקול.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת טרטמן נפצעה היום בתאונת דרכים, ואני רוצה לשלוח לה מכאן איחולי החלמה.
היו"ר יצחק זיו:
כולנו מצטרפים, יחד עם שר התחבורה, לאיחולי ההחלמה.
שאילתא מס' 1250 של חבר הכנסת צבי הנדל.
985, 1119, 1212, 1250. התעלמות חברות התחבורה מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
חברת הכנסת אורית נוקד שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007):
למרות חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, נכים רבים מתלוננים שעובדי רכבת ישראל לא תמיד מסייעים בהורדתם לרציף, והרכבת ממשיכה בנסיעתה ליעד הבא מבלי שירדו ממנה.
רצוני לשאול:
1. האם יש פיקוח על יישום החוק בתחבורה הציבורית?
2. אילו צעדים ננקטים כדי להבטיח שירות איכותי ואמין לאנשים עם מוגבלויות בתחבורה הציבורית בכלל, וברכבת ישראל בפרט?
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007):
יש התעלמות מוחלטת של חברות התחבורה מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות: מספרי האוטובוסים בכתב ברייל אינם בנמצא, אין מערכות כריזה בתחנות ואין הבלטות וסימונים בגדלים המתאימים לכבדי ראייה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה לשם יישום ואכיפה של חוק הנגישות?
חברת הכנסת אסתרינה טרטמן שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ז בסיוון התשס"ז (13 ביוני 2007):
חברות האוטובוסים אינן מציבות בתחנות שלט מישוש לכבדי ראייה ובו מספרי קווי האוטובוס העוצרים בתחנה בכתב ברייל, כפי שנדרש בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג–2003.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – איך נאכפת התקנה?
3. מה ייעשה לאכיפתה?
חבר הכנסת צבי הנדל שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007):
ארגון "בזכות" בדק ומצא כי חברות ההסעה מפירות את התקנות המתייחסות לנגישות ולסיוע לאנשים עם מוגבלויות.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה לאכיפת הציות לחוקים המיועדים לעזור לאנשים עם מוגבלויות?
היו"ר יצחק זיו:
בבקשה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
בתקנות של שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית עירונית באוטובוסים ובקווי שירות), נקבע כי הפעלה מלאה של אוטובוסים מותאמים להסעת אנשים עם מוגבלות – אוטובוסים נגישים, כולל כריזה פנימית וחיצונית – על-ידי המפעילים, וכן הנגשה פיזית של תחנות האוטובוסים על-ידי הרשויות המקומיות, אמורות להתבצע בתוך עשר שנים מכניסת התקנות לתוקפן ביום 24 בדצמבר 2003, כלומר עד תחילת שנת 2014.
במסגרת הנגשת תחנות האוטובוס, הוטלה על מפעיל השירות חובת הצבת שילוט נוסף בסככות בתחנות האוטובוסים עבור אנשים מוגבלי ראייה ועיוורים, שאליהם מתייחסת השאילתא הזאת.
אנחנו פתחנו בכמה מהלכים לגבי כל סוגיית בחירת האב-טיפוס ודגמי השילוט, כיום ניתן להתחיל להשתמש בהם.
כל המכלול של הפעולת המקדימות לבחינה ולהתקנה של מערכות אוטומטיות שתואר לעיל נמצא בשלבי פיתוח. הכריזה אמורה להתבצע עדיין על-ידי הנהג. בחברת "דן" מתבצע פיילוט בנדון.
אני רק רוצה להוסיף על העובדה שיש תהליך של יישום עד שנת 2014: אני מצאתי צורך למנות את פרופסור סדן בראש ועדה בנושא התחבורה הציבורית, לשיפור מכלול של נושאים וגורמים, שחלקם עולים כאן ובשאילתות האחרות. הוועדה אמורה להציג את מסקנותיה בשבוע הבא. היא ישבה כשמונה חודשים. אני מאמין שעם היישום של המסקנות של הוועדה הזאת, ובכללן המסקנות בכל סוגיית ההנגשה של אמצעי התחבורה לציבור בעלי המוגבלויות – אני מאמין שהסוגיה הזאת תבוא לפתרון טוב יותר מהמצב הנוכחי. עד כאן.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני השר, תודה. אנחנו יודעים שעשר שנים זה הרבה זמן אבל זה מגיע. יום בהיר אחד זה מגיע. בקשתי מכבוד השר, מעבר לבדיקה – לקחת את פרופסור סדן, אני שומע ואני מברך על כך – שיהיה מעקב כלשהו, אחת לחצי שנה או שנה, במה התקדמו. כי כבר עברו שלוש או ארבע שנים, ובסוף נגיע גם לעשר. יש הרגשה שקצב הביצוע לא יעמוד בטווח הזה, ואז נעמוד שוב בפני מצב שהממשלה או מי שזה לא יהיה מבקשת לדחות את התאריך. תודה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני מקבל את הגישה שאומרת שצריך לבדוק אחת לתקופה. אני חושב שבכל הוועדות שהקמנו עד עכשיו ואימצנו את ההמלצות שלהן, הבקרה והפיקוח על היישום במשרד מתבצעים באופן חציוני, כלומר, כל מחצית שנה אנחנו בודקים את עצמנו, עד כמה התקדמנו ביישום של אותן החלטות ומסקנות שאומצו על-ידי המשרד וגם תוקצבו, ומקובלת עלי הבדיקה החציונית.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 1002, לשאילתא מס' 1157, ולשאילתא מס' 1253 ולשאילתא מס' 1294.
1002, 1157, 1253, 1294. תקלות בתעבורה האווירית
חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007):
בביקורת הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית נמצאו ליקויים חמורים ברשות התעופה האזרחית בישראל.
רצוני לשאול:
1. מי אחראי לחיפוש ולהצלה במקרה של התרסקות מטוסים, על-פי החוק?
2. האם לרשות יש כלי לאכיפה ולהטלת סנקציות?
3. כמה זמן לא עברו מפקחי הרשות השתלמויות?
4. מה היא משמעותו הכלכלית-תחבורתית של הדוח, והאם צפויה התייקרות טיסות?
5. כיצד יתוקנו הליקויים ומתי, והאם נדרש ואושר תקציב?
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ו' בסיוון התשס"ז (23 במאי 2007):
רשות שדות התעופה ערכה לפני חודשיים תרגיל מיוחד בטרמינל 3, והתברר בו כי נמל התעופה בן-גוריון אינו ערוך להתמודדות עם אירוע רב-נפגעים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה על מנת שנמל התעופה בן-גוריון יהיה ערוך מיידית לכל פיגוע אפשרי?
3. אילו מסקנות יוסקו בעקבות התרגיל?
חבר הכנסת יעקב כהן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007):
ב-5 ביוני 2007 פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" כי עלול לקרות אסון אם לא תשופר תחזוקת המטוסים. כיום יש שני פקחי טיסה, אך לפי מספר הטיסות יש צורך ב-40 פקחים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. האם חסרים 38 פקחי טיסה?
3. מה ייעשה לשיפור תחזוקת המטוסים ולהגדלת מספר מפקחי טיסות?
חבר הכנסת יצחק גלנטי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007):
בעקבות ריבוי התקלות בשנתיים האחרונות בתעבורה האווירית, עולה חשש לליקויי בטיחות קשים במטוסים.
רצוני לשאול:
1. מה נעשה לשיפור הפיקוח על בטיחות המטוסים ואכיפת התקנות?
2. מה ייעשה בנושא זה בעתיד הקרוב?
3. כמה פקחים מועסקים?
4. האם כל התקנים מאוישים והאם יוספו תקנים?
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לתשובה על שאילתות מס' 1002, 1157, 1253 ו-1294.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
בתקופה האחרונה עסקתי הרבה מאוד בכל הקשור בנושאי ממצאי הביקורת על רשות התעופה האזרחית ובטיחות התעופה והמוכנות של כל המערכות. אני רוצה לומר לחברי חברי הכנסת שמצאתי שהאבות המייסדים של הרעיון לקדם את טרמינל 3 בנתב"ג לא טיפלו בסוגיית קידום נמל התעופה בן-גוריון באופן רב-תחומי. אכן נבנה טרמינל למילניום הבא, אבל בה בשעה נשכחו המסלולים, נשכח מגדל הפיקוח, נשכחו הפקחים וכל המכשור הטכנולוגי.
אנחנו נמצאים בתהליך של תוכנית סדורה, ובשלוש השנים הקרובות נשקיע סדר גודל של כ-550 מיליון שקל על מנת לסגור את הפער שנפתח בין כל תשתיות הבטיחות לבין הנעשה בתוך הטרמינל.
התוכנית הזאת יוצאת לפועל מ-2008, בהסדרת כל הנושאים שקשורים לבטיחות התעופה ותשתיות התעופה בנמל התעופה בן-גוריון. התקציב לזה כבר אושר בדירקטוריון של הרשות, ואני לקחתי על עצמי לעשות בחינה חודשית של התקדמות התהליך בכל סוגיית התשתיות בנמל התעופה בן-גוריון, ויחד עם זאת ליישם את המסקנות של דוח ועדת-לפידות בנושא בטיחות הטיסה. בחודשים הקרובים גם תוצגנה המסקנות לגבי עתיד התשתיות של נמלי האוויר של מדינת ישראל, כיצד הם ייראו בעוד 20–25 שנה. זאת ועדה אחרת שעובדת על כך, על כל סוגיית תרבות התוכניות ארוכות הטווח, תוכניות האב והתוכניות הרב-שנתיות. אני מקווה מאוד שנוכל להחיל אותה במשרד, וכך גם נוכל לראות את ההתפתחות של תשתיות התעופה בכל מדינת ישראל, לרבות שדה בצפון, שדה חלופי לנתב"ג, שיהיה ככל הנראה בים, במרכז, ושדה בדרום, באילת – יחד עם שימור עובדה ומתן פתרון לשדה התעופה בהרצלייה.
כל אלה נמצאים על המדוכה, ואני מאמין שבחודשים הקרובים נקבל החלטות. אבל אני רוצה לומר כאן בצורה מאוד נחושה שכל סוגיית בטיחות התעופה נמצאת על סדר-היום שלנו ואנחנו מתכוונים לקדם את זה באופן מאוד משמעותי במהלך שנת 2008, כשהיעד הוא להגיע לסטנדרטים בין-לאומיים. אני מקווה מאוד שאכן נוכל להשיג את היעד הזה עוד בתום 2008, בעיקר בנושאים שקשורים לבטיחות הטיסה במדינת ישראל.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת גלנטי.
יצחק גלנטי (גיל):
כבוד השר, אין לי ספק שתוכניות ארוכות טווח הן לעניין, אבל אנחנו היינו עדים לאחרונה לכמה תקלות מאוד רציניות, ובנס, ממש בנס, נמנע אסון. הייתי רוצה לשמוע מכבוד השר מה נעשה ומה ייעשה בטווח הקצר של החודשים הבאים, האם עושים דבר מה על מנת למנוע אסון – וכאן, במקרה זה, האסון עשוי להיות מאוד גדול בממדיו וקטלני. אודה לך מאוד על התשובה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני פירטתי ואני מוכן לפרט שוב – הנושא של בטיחות בתעופה מטופל על-ידי באופן אישי, במעקב חודשי, על-פי תוכנית סדורה. אם כבודו רוצה לשמוע מה התוכנית, אני מוכן להציג אותה. התוכנית נוגעת לנושאים האלה: ראשית, חוק טיס עדכני, שהרי הכול מתחיל משם; אחר כך – הסדרת כל נושא המכשור והטכנולוגיה לנחיתה בשדה התעופה בן-גוריון, שלדעתי הוא חסר. זו היתה השאלה שלי בביקור הראשון לפני למעלה משנה, ואני מקווה שבשנת 2008, עוד במחצית הראשונה של 2008 – בטווח הקצר נוכל להסדיר את מערכות ה-ILS, אותן מערכות נוספות שאנחנו צריכים להתקין. ריבוד המסלול המרכזי בנמל התעופה בן-גוריון נעשה במהלך החודשים האחרונים והסתיים באוקטובר, וגם הסימון שלו – אני חושב שיש לנו היום מסלול שהוא ברמה ובסטנדרטים בין-לאומיים.
בשנה הבאה, מינואר, נתחיל בהכשרת הפקחים ובהעמדתם בטבלת נושאים ושיעורים שתביא לשיפור בכל סוגיית הפיקוח והמיומנות של הפקחים במדינת ישראל. עם זאת, אנחנו חייבים לחזק את הרגולציה, ובמהלך החודשים הקרובים אנחנו עתידים לאייש כ-40 משרות ברשות התעופה האזרחית כדי שהרגולציה תקבל עדיפות גבוהה יותר ממה שהיה עד היום. יש על הפרק עוד שורה ארוכה של נושאים, ואני חושב שאת המרכזיים שבהם ציינתי. המעקב נעשה על-ידי, ואני מקווה מאוד שנוכל להיות אנשי בשורה במהלך 2008 – וזה טווח קצר. אם כבודו רוצה לראות את התוכנית המפורטת, אפשר יהיה להראות לך אותה לפרטי פרטים, כולל התקצוב. בעיני, הגישה הרב-תחומית צריכה להיות גם בתכנון, גם בתקצוב וגם בביצוע, וכך היא תצא לפועל בשנת 2008 כדי שנעמוד בסטנדרטים בין-לאומיים בכל מה שקשור בבטיחות בתעופה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1070 של חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1070. תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למגזר החרדי
חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ב' בניסן התשס"ז (21 במרס 2007):
הגיעו אלי תלונות על כך שמתוך תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשנת 2006 – כ-150 מיליון ש"ח – התקציב לפרסומים ולפעילות לבטיחות בדרכים במגזר החרדי שואף לאפס.
רצוני לשאול:
1. האם המידע הנכון?
2. אם כן – האם ישונה סדר העדיפויות בתקציב של 2007?
3. האם למשרדך יש מידע על מספר הילדים היוצאים יום-יום לבתי-הספר במגזר החרדי?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
ראשית, ברצוני לציין כי בשנת 2007 עיקר תקציב ההסברה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היה חוצה מגזרים והתמקד בתופעות של היפגעות הולכי רגל במעבר חצייה, של היפגעות ילדים בכבישים ושל נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
עם זאת, אוכלוסיית החרדים, אשר לצערי הרב מוגדרת בסיכון גבוה יותר מכלל האוכלוסייה, מקבלת טיפול ממוקד ואישי. במבנה החדש של הרשות הלאומית מאויש תקן של יועץ לענייני המגזר החרדי. כמו כן, בשנת 2007 הוקצה תקציב משמעותי של כ-1.58 מיליון ש"ח להסברה ולהחדרת מסרים למגזר החרדי. התוכנית קיבלה את אישורי והיא עומדת לצאת לפועל בימים הקרובים, לאחר שמשרד האוצר יאשרה פורמלית.
נוסף על כך, הוצגו לי עיקרי תוכנית העבודה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשנת 2008, ובהנחייתי מדיניות הטיפול באוכלוסיית החרדים תבוא לידי ביטוי גם בתקצוב תוכנית העבודה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1089 של חבר הכנסת בני אלון – אינו נוכח; לפרוטוקול.
1089. מינוי מדען ראשי למשרד התחבורה
חבר הכנסת בנימין אלון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ט' בניסן התשס"ז (28 במרס 2007):
פורסם כי במשרדך מוקמת ועדה לאיתור האדם שיעמוד בראש אגף המדען הראשי וישמש מתכנן ואדריכל-על בענייני תחבורה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מי הם חברי ועדת האיתור?
3. כמה מהם נציגים בלתי תלויים מן האקדמיה?
4. כיצד יובא לידי ביטוי עקרון שיתוף הציבור בבחירת המועמד?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
משרת המדען הראשי במשרד התחבורה קיימת זה שנים במבנה הארגוני המאושר של המשרד, אך היא לא אוישה על-ידי הנהלות קודמות ונותרה בלתי מאוישת בשנים האחרונות. אני סברתי כי המשרד המשפיע ביותר בתחום התכנון ובעל הכרעה כה גדולה על צמיחת המשק ועל החוסן החברתי חייב להעסיק דמות בכירה בתחום בתפקיד המדען הראשי, אשר ישמש מתכנן ואדריכל-על בנושאי תחבורה.
צריך להבין את חשיבות התפקיד לאור מגוון התפקידים והשירותים שמשרד התחבורה נדרש למלא, ובפרט – הפיתוח המואץ בתשתיות תחבורתיות ומסילתיות בשנים האחרונות בישראל.
המדען הראשי מונה לפני כחצי שנה, ללא ועדת איתור, על-פי נוהלי נציבות שירות המדינה, בהתאם לדרישות המשרה הייחודית. בימים אלו שוקד המדען על הכנת תוכנית-אב לתחבורה לעשורים הקרובים. הבשורה בתוכנית זו היא עצם העובדה שמדינת ישראל תיהנה מתוכנית ארוכת טווח, אשר שותפות לה כל יחידות הביצוע והתכנון בתחום התחבורה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1110 של חבר הכנסת הלפרט ושאילתא מס' 1111 של חבר הכנסת רן כהן.
1110, 1111. כרטיסים משולבים בתחבורה הציבורית
חבר הכנסת שמואל הלפרט שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ט' בניסן התשס"ז (28 במרס 2007):
בעולם כולו קיימים כרטיסים משולבים לנסיעה בתחבורה הציבורית, המשלבים בכרטיס אחד נסיעות ליעדים שכדי להגיע אליהם יש צורך בהחלפת אוטובוסים. השימוש בכרטיס כזה מוזיל את הנסיעה ומקל על הנוסעים.
רצוני לשאול:
האם ישקול משרדך בחיוב הפעלת כרטיסים משולבים גם בישראל?
חבר הכנסת רן כהן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ט' בניסן התשס"ז (28 במרס 2007):
בישראל יש כמה מפעילי תחבורה ציבורית, ולעתים יש להיעזר בשירותם של שניים או שלושה מפעילים בנתיב אחד; פקודת התעבורה מסמיכה את משרדך להתקין תקנות בעניין כרטיסים וכרטיסיות, לרבות חיוב המפעילים להנפיק כרטיסים משולבים.
רצוני לשאול:
1. האם נעשה שימוש בסמכות זו, ואם לא – מדוע?
2. האם יופעל כרטוס משולב, ואם כן – מה הוא לוח הזמנים?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
הנושא הזה של כרטיסים משולבים לנסיעה בתחבורה הציבורית כדי להוזיל את הנסיעה ליעדים שיש צורך בהחלפת אוטובוסים כדי להגיע אליהם – אנחנו התנענו את התהליך הזה. כרטיסים משולבים מסוג זה קיימים גם בנסיעה ברכבת – כרטיס המעניק נסיעה ברכבת באמצעות כרטיס חופשי-חודשי בגוש-דן – בכרטיס הנקרא כרטיס חודשי-חופשי משולב רכבת-דן. כמו כן, יש שילוב של כרטיסים בין מפעילים נוספים. לדוגמה, בין מודיעין-עילית לירושלים יש כרטיס משולב "סופרבוס"-"אגד", בין ביתר-עילית לירושלים יש כרטיס משותף "עילית"–"אגד", ובאזור נהרייה יש כרטיס משולב "נתיב אקספרס"–"אגד".
המגמה היא להגביר את השימוש בכרטיסים משולבים, והאינטגרציה המלאה תהיה כאשר נגיע ליישום של הכרטיס החכם. הכרטיס החכם הוא פרויקט שנמצא בשלבי ביצוע מתקדמים, ואני באופן אישי השקתי את הכרטיס הראשון בפתח-תקווה בקווי האוטובוס של חברת "קווים" לפני כמה חודשים. על-פי תוכנית העבודה יצטרפו כלל המפעילים לתוכנית עד סיום שנת 2008, וכך, בתוך כשנה, הכרטיס החכם יהיה אופציה קיימת לטובת השירות לציבור במדינת ישראל. אפשר יהיה להשתמש בו בקווי האוטובוס, בקווי הרכבת, ובעתיד גם בקווי הרכבת הקלה.
הכרטיס הזה כבר משמש כמה עשרות אלפי אנשים במדינת ישראל כפיילוט, וב-2008 אפשר יהיה להפעיל אותו באופן אינטגרטיבי, ולא רק בקווים מסוימים. באופן הזה אני מניח שנוכל להביא גם להוזלה, גם לפישוט התשלום בתחומי התחבורה הציבורית וגם לשילוב של טכנולוגיה שתביא לשירות טוב יותר לאזרחים המשתמשים בתחבורה הציבורית.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני השר, אני מודה לך על התשובה, אבל כבר לפני שנתיים ביקרתי בקווי אוטובוסים שכפי שאמרת – הם כבר הפעילו את הכרטיס החכם. לפני שנתיים כבר קיבלתי מהם כרטיס חכם. קשה מאוד להבין מדוע החברות הגדולות, "אגד" ו"דן", מתנגדות להפעלת כרטיס חכם, אף-על-פי שאין שום בעיה להפעיל אותו. עד לרגע זה הם אפילו לא חושבים להפעיל אותו בגלל החישובים שלהם. האם כבודו חושב להכריח את החברות האלה להפעיל כרטיס חכם, שיכול להביא תועלת רבה מאוד לכל אזרחי המדינה?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
התשובה היא – כן. הכרטיס הזה יופעל בכל הקווים, ואמרתי קודם – באופן אינטגרטיבי, לא רק בתחום קווי האוטובוס, אלא גם בין רכבות לאוטובוסים. היעד שקבענו הוא סוף 2008, ואני מקווה מאוד שנעמוד בו.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1112 של חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נמצא; לפרוטוקול.
1112. משרד הרישוי בכרמיאל
חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ט' בניסן התשס"ז (28 במרס 2007):
נודע לי שהסניף המנפיק טפסים למבחני תיאוריה בכרמיאל נסגר. הסניף משרת אלפי תושבים. הסגירה תאלץ את התושבים לפנות לעכו כדי לקבל את השירותים.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן – מה היא סיבת הסגירה?
3. האם ישקול משרדך את פתיחת הסניף מחדש?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. המידע בשאילתא אינו נכון. בכרמיאל קיים משרד רישוי פעיל, וכן תחנת צילום פעילה המנפיקה טפסים.
מעבר לזה, ברצוני לציין כי המדיניות שלי היא לבזר ככל הניתן את שירותי המשרד, בדגש על שירותי הרישוי, ועל כן אף הוריתי להגביר את הפריסה של שירותים אלו, וכך נעשה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. אנו עוברים לשאילתא מס' 1113 של חבר הכנסת אברהם רביץ – לפרוטוקול.
1113. קו תחבורה בין רכסים למודיעין-עילית
חבר הכנסת אברהם רביץ שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ט' בניסן התשס"ז (28 במרס 2007):
לאחרונה התעורר צורך בהפעלת קו תחבורה בסופי שבוע – ימי שישי ומוצאי שבת – בין רכסים למודיעין-עילית.
רצוני לשאול:
1. האם צורך זה מוכר למשרדך?
2. אם כן – מה ייעשה בעניין?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הצורך בקו התחבורה בסופי שבוע הועלה בפני הגורמים המקצועיים במשרד.
2. לאור הבקשה, התקיימה פגישה בנושא עם ראש המועצה המקומית, הרב יצחק רייך, ונציגי משרדי לקידום הנושא. מכיוון שבמודיעין-עילית וברכסים פועלים מפעילי תחבורה ציבורית שונים, הועלו כמה אפשרויות לאופן הפעלת הקו, והן נבדקות בימים אלו. כמו כן, נערכת בדיקה מקיפה למתן מענה במסגרת קו זה גם לזיקה בין רכסים ליישוב אלעד.
היו"ר יצחק זיו:
אנו עוברים לשאילתא מס' 1129 של חבר הכנסת יוסי ביילין – לפרוטוקול.
1129. קווי מהדרין של "אגד"
חבר הכנסת יוסף ביילין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007):
אשה חרדית הוכתה בקו 2 של "אגד" בירושלים בידי אנשי משמרת הצניעות נוכח סירובה לשבת באחורי האוטובוס, כנהוג בקווי מהדרין. הגברת לא קיבלה סיוע מהנוסעים ומנהג האוטובוס.
רצוני לשאול:
1. האם יבוטלו קווי המהדרין? אם לא – מדוע?
2. האם יקבע המשרד הסדרי הסעה ציבורית שישמרו על הצניעות וגם על זכויות הנוסעים?
3. האם יוענקו סמכויות לנהגי התחבורה הציבורית כדי שיוכלו להתמודד עם תוקפנות נוסעים?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. הסדרי הישיבה באוטובוסים, ובעיקר בקווים מסוימים אשר בהם ציבור הנוסעים ברובו הוא מהמגזר החרדי, הם הסדרים וולונטריים בלבד, ואין משרד התחבורה מתערב בצורת ישיבה זו או אחרת אם היא מקובלת על ציבור הנוסעים בקווים. משרדי מתערב כאשר יש תלונה ספציפית כגון זו, ואף מעמיד לדין את האחראים כאשר יש עבירה על החוק. יש לציין כי למשרדי לא הגיעו תלונות כאלה.
אני מזועזע מהמקרה החמור שהעלית בפנייתך, ולנוכח חומרתו כפי שאתה מתאר אותו ביקשתי להעביר אלי את פרטי המקרה, ואנו נטפל בו בכל חומרת הדין.
היו"ר יצחק זיו:
אנו עוברים לשאילתא מס' 1148 של חבר הכנסת איתן כבל – לפרוטוקול, ולשאילתא מס' 1156 של חבר הכנסת יואל חסון – לפרוטוקול.
1148, 1156. חבישת קסדות פתוחות
חבר הכנסת איתן כבל שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ו' בסיוון התשס"ז (23 במאי 2007):
קסדות המכסות רק חצי מראשו של הנהג אינן תקינות ומסוכנות לנסיעה. למרות זאת, אופנוענים רבים ומורי נהיגה חובשים אותן.
רצוני לשאול:
1. מדוע לא ייאסר השימוש בקסדות לאלתר?
2. האם יינקטו צעדים נגד נהגים בכלל ומורי נהיגה בפרט החובשים קסדה פתוחה?
חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ו' בסיוון התשס"ז (23 במאי 2007):
פורסם כי אופנוענים רבים ועשרות מורי נהיגה חובשים קסדות "קלימרו", המכסות רק חצי מראשו של הנהג ומסוכנות בנסיעה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה נעשה להפסקת התופעה?
3. האם ייאסר בתקנות השימוש בקסדות "קלימרו"?
4. אם כן – מה הוא לוח הזמנים לטיפול בנושא?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
אכן, יש מורים ואופנוענים החובשים קסדות "קלימרו", אך לא ידוע לנו אם מדובר בתופעה רחבה ומה מספרם המדויק.
במצב המשפטי הקיים, לא ניתן לאסור שימוש בקסדות אלה, מאחר שהן עומדות בתקן הנדרש. עם זאת, מאחר שעמדתי על תופעה זו של נסיעה עם קסדה שאיננה מגינה על כל הראש, ובעיקר מעמידה את הנוסע בסכנה של פגיעה חמורה בלסת התחתונה, ביקשתי מהרשות הלאומית לבצע מחקר על רמת הבטיחות של הקסדות הללו. אם יידרש, בכוונתי לבצע שינוי חקיקה מיידי לאחר קבלת עמדת הרשות ולפי המלצותיה.
נוסף על כך, הנחיתי את אגף הרישוי לאסור על תלמידי הנהיגה ומורי הנהיגה שימוש בקסדות פתוחות, וכן לבדוק אפשרות לערוך מבצע הסברה לנהגים, על-ידי הרשות הלאומית, שבו יומלץ להם שלא לחבוש קסדות מהסוג האמור.
היו"ר יצחק זיו:
אנו עוברים לשאילתא מס' 1149 של חבר הכנסת אריה אלדד – לפרוטוקול.
1149. ביטחון הנוסעים בתחבורה הציבורית ביהודה ושומרון
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ו' בסיוון התשס"ז (23 במאי 2007):
בישיבת ועדת הכלכלה בנושא מיגון התחבורה הציבורית ביהודה ושומרון ב-12 ביולי 2006, הבטחת לפעול בכמה כיוונים לתגבור השמירה על ביטחונם של מתיישבי יהודה ושומרון בתחבורה הציבורית.
רצוני לשאול:
1. אלו פתרונות בוצעו עד כה?
2. מה נעשה לקידום ביצועם של כל הפתרונות בהקדם האפשרי?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. זה זמן משרדנו מעלה את הסוגיה בפני גורמים רלוונטיים, קרי, משרד האוצר, פיקוד העורף ופיקוד מרכז, יחד עם מפעילי התחבורה הציבורית, ומתריע על חסר ממשי במצבת אוטובוסים ממוגני ירי המשרתים קווים מתאימים. לצערנו הרב, כל בקשותינו לפיקוד העורף למצוא מקורות תקציביים כדי למגן לפחות עשרה אוטובוסים, החסרים באופן מיידי, נדחו בטענה של חוסר תקציב.
פיקוד מרכז הסכים, בהכירו במצוקת האוטובוסים, לשחרר חלק מהקווים המאוימים מהפעלה של אוטובוסים ממוגנים בצירים מסוימים, כגון ירושלים–אדם–תל-ציון, ירושלים–בית-שאן וירושלים–הר-גילה, אולם גם שחרור זה איננו פותר את הבעיה.
יש צורך למגן בדחיפות עוד 20 אוטובוסים בעלות של כ-13 מיליון שקל.
היו"ר יצחק זיו:
אנו עוברים לשאילתא מס' 1155 של חבר הכנסת יצחק וקנין – לפרוטוקול.
1155. שירותי התחבורה לאירועי ל"ג בעומר במירון
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ו' בסיוון התשס"ז (23 במאי 2007):
העיתונות החרדית דיווחה על קריסת שירותי התחבורה הציבוריים בל"ג בעומר. אלפים המתינו שעות רבות להסעה חזרה.
רצוני לשאול:
1. האם הדיווח נכון?
2. אם כן – מדוע לא נערכו כראוי לאירוע כל כך צפוי?
3. מה ייעשה להפקת לקחים?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. משרדנו נערך השנה, כמו בכל שנה, במיוחד למתן שירות באירועי ל"ג בעומר. במסגרת זו נערכו ישיבות תיאום מפורטות עם כלל מפעילי התחבורה הפועלים באזור, עם משטרת ישראל ועם המרכז למקומות הקדושים, המופקד על קיום המבצע במירון. כמו כן, תואמו מול נציגי הציבור החרדי הסדרי הסעות וחנייה במתחם מירון. תואמו היקפי הפעילות, זמני הנסיעות, תעריפי הנסיעות והסדרי הגישה להר מירון.
לא ידוע לנו על בעיות מיוחדות באירועי ל"ג בעומר השנה, ולמיטב ידיעתנו הפעילות של חברות התחבורה הציבורית במקום התנהלה כסדרה וכמתוכנן. עם זאת יצוין כי חלק מהחוגגים מגיעים בהסעות פרטיות שאינן באחריות משרדנו, וייתכן שהתלונה נוגעת להסעות פרטיות.
היו"ר יצחק זיו:
אנו עוברים לשאילתא מס' 1183 של חבר הכנסת צבי הנדל. בבקשה.
1183. רישום צמיגים ברשיון טרקטורים
חבר הכנסת צבי הנדל שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ג בסיוון התשס"ז (30 במאי 2007):
טרקטורים חקלאיים עברו לאחרונה לעבוד עם כמה סוגי צמיגים לצרכים שונים. ברשיון הטרקטור מופיע מספר צמיג בגודל מסוים, ואם בעליו נתפס עם צמיג מסוג אחר, הוא נקנס.
רצוני לשאול:
1. מדוע לא יימצא פתרון שימנע מבעלי הטרקטורים לעבור על חוק התנועה?
2. מדוע לא ישונה סעיף הצמיגים ברשיון ל"גלגלים חקלאיים"?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1–2. השאילתא נוגעת לרישום צמיגים לטרקטורים. באגף הרישוי יש ועדה מקצועית, המורכבת מהגורמים המקצועיים במשרד התחבורה, בנושא רישום צמיגים וקודי עומס ומהירות ברשיון הרכב. הוועדה המליצה כי לא יירשמו מידות הצמיגים ברשיון הטרקטור. במקום זאת תירשם הגבלה: מידות צמיגים לפי יצרן הרכב. לפיכך, אין רישום של מידות הצמיגים ברשיון הרכב אלא רק על-פי היצרן. זו החלטה של הגורמים המקצועיים במשרד, ולדעתי זו החלטה שעולה בקנה אחד עם מה שהציבור יכול לעמוד בו.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מכובדי השר, אין לי טענות אליך, אבל תנזוף במישהו במשרד. מאז ששאלתי את השאילתא וכתבתי מכתב או שני מכתבים להסדיר את העניין – זה מאוד הציק לחקלאים – העניין סודר. במקום שיכתבו לך: מר צבי הנדל, העניין סודר, מה מספרים שם סיפורים? אז רק שתדע, תנזוף בהם. כי זה רגע טוב לשר שהוא יכול להגיד: פנית? הנה, העניין סודר. קיבלתי פידבק שהעניין סודר.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אז בשביל מה אתה מעלה את זה?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
העליתי את זה עכשיו? שאלתי את זה לפני שנה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1215 של חבר הכנסת משה כחלון – לפרוטוקול.
1215. התוואי והמבנה של כביש עוקף-קריות לאורך קריית-ביאליק
חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ז בסיוון התשס"ז (13 ביוני 2007):
רצוני לשאול:
1. מה הוא תוואי כביש עוקף-קריות לאורכה של קריית-ביאליק – נתיבים, גובה, מרחק מהבתים, מחלפים?
2. האם ההסכמות בין משרד התחבורה, חברת "יפה נוף" ועיריית קריית-ביאליק בתוקף?
3. מה הם ההסדרים הסביבתיים שנקבעו לאורך שכונת גבעת-הרקפות?
4. האם נבחנת הכנסת הכביש לאורך השכונה למובל סגור?
5. האם תיבחן העתקת הכביש מזרחית לקריית-ביאליק?
6. מי יסלול את הכביש?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. תוואי הכביש הוא על-פי התוכניות הסטטוטוריות שבתוקף: שני מסלולים, שני נתיבים בסיסיים לכל כיוון. ייתכן שבעתיד יהיו שלושה נתיבים בסיסיים לכל כיוון. לרוב אורך התוואי באזור קריית-ביאליק, הכביש נמצא, ככל שניתן, על פני הקרקע הטבעית. הגורמים העיקריים המשפיעים הם סביבתיים-בטיחותיים: קווי תשתית קיימים, מפלסי ההצפה – הידרולוגיה וניקוז, וארכיאולוגיה – תל-זבדה מחייב כיסוי לדורות.
3. לאורך גבעת-הרקפות נמצא הכביש בחפירה של כ-2 מטרים מתחת לפני הקרקע הטבעיים. יש לציין שתחתית המבנים הקיימים ליד התוואי נמצאת כ-10 מטרים מעל לכביש. מרחק קצה הכביש מהבתים הקרובים ביותר של גבעת-הרקפות הוא כ-50 מטר. בשלב הקמת הכביש יבוצעו חמשת המחלפים הכלולים בתוכניות המפורטות של הכביש. תמ"א 3 כוללת שני מחלפים לשירות ישיר של השכונות, אך אין להם תוכנית מפורטת שניתן מכוחן להוציא הרשאות.
לא הוצגו בפנינו כל הסכמות כמתואר בשאילתא שלך – למעט ממה שמתחייב מן התוכנית הסטטוטורית. ההסדרים הסביבתיים יהיו על-פי הנדרש בתנאי התוכנית הסטטוטורית שבתוקף ובתאימות לקריטריונים העדכניים של המשרד לאיכות הסביבה.
5-4. לגבי שאלתך, לא תיבחן העתקת הכביש לקריית-ביאליק, מאחר שכאמור הכביש מבוצע על-פי תוכנית סטטוטורית מאושרת ובתוקף.
6. סלילת הכביש תבוצע על-ידי זכיין פרטי. משרדי התחבורה והאוצר, עם מע"צ כרשות הממונה, עומדים לפרסם מכרז זכייני לביצוע הכביש, לתפעולו ולאחזקתו בשיטת BOT, שתבטיח בניית כביש בצורה מהירה ויעילה ותחזוקו לאורך זמן.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1239 של חבר הכנסת אברהם מיכאלי – לפרוטוקול.
1239. התחבורה הציבורית מבני-ברק לירושלים
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007):
פורסם כי ב-15 במאי 2007 מן השעה 23:00 אנשים נאלצו להמתין לאוטובוס כשעתיים ברחובות חזון-איש, נחמיה ועזרא בבני-ברק. האוטובוסים לא הגיעו בשל עבודות בכביש, אך שום מידע לא נמסר לממתינים. כשהגיעו האוטובוסים נוצרה מהומה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע לא עודכנו הממתינים בתחנות?
3. האם יוסקו מסקנות בעקבות האירוע?
תשובת שר התחבורה ובטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. בעיר בני-ברק יש גודש משמעותי בכבישים וביקוש גדול לנסיעות בתחבורה הציבורית, ועקב כך, לצערנו, זמני ההמתנה מתארכים, בעיקר בשעות הערב. במצב זה כל פגיעה ברשת הכבישים העירונית, אשר משרתת בעיקר אוטובוסים, מייצרת פגיעה קשה בנוסעים אשר משתמשים בשירות התחבורה הציבורית.
המקרה שהועלה על-ידך לא הובא לידיעתנו באופן ספציפי ולא נתקבלו תלונות במשרדנו בנושא, אך מקרים דומים אחרים מוכרים לנו.
3. על מנת למנוע הישנות של מקרים כאלה בעתיד, מן הראוי כי עיריית בני-ברק תודיע למשרדנו ולמפעילים על שיבושים עקב עבודות בכבישים, כך שמשרדנו יוכל להיערך בהתאם.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1241 של חבר הכנסת משה כחלון – לפרוטוקול.
1241. כרטיסיות נסיעה למקבלי קצבאות הביטוח הלאומי
חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007):
בעניין כרטיסיות נסיעה למקבלי קצבאות מן הביטוח הלאומי – רצוני לשאול:
1. האם תמומן הנפקה של כרטיסיית חופשי-חודשי במחיר מוזל למקבלי קצבאות מן הביטוח הלאומי?
2. האם תאושר במשרד הגדלה של מספר הנסיעות למקבלי הקצבה?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. ההנחות בתחבורה הציבורית הניתנות לזכאי הביטוח הלאומי משולמות מתקציב הסובסידיות לתחבורה הציבורית. תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, והנוסעים הזכאים להנחה במחיר הנסיעה ושיעור ההנחה שלו הם זכאים, מעוגנים כולם בצו הפיקוח על מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית באוטובוסים, שעליו חתומים שר האוצר ושר התחבורה.
על-פי צו הפיקוח, אותם נכים שלהם משלם המוסד לביטוח לאומי גמלאות, ושאחוז נכותם הוא 75% או יותר, מקבלים ממשרד התחבורה תעודת זכאות. תעודת הזכאות מקנה לזכאי את הזכות לרכוש כרטיסיות בהנחה של 33% לנסיעות באוטובוסים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1251 של חבר הכנסת יעקב כהן – לפרוטוקול.
1251. עמידת כלי רכב דיזל בתקן זיהום האוויר
חבר הכנסת יעקב כהן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007):
בעיתון "ידיעות אחרונות" פורסם, שאלפי מוניות ומשאיות המונעות בדיזל עלולות לרדת מהכביש משום שאינן עומדות בדרישות התקן החדש בעניין זיהום האוויר.
רצוני לשאול:
מה ייעשה למניעת נזק מבעלי רכב דיזל שלא יוכלו לעמוד בדרישות התקן החדש?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
על-פי בקשת השר להגנת הסביבה, ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת אישרה בתאריך 14 בפברואר 2007 תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), הכוללות הפחתת ערכי העשן לכלי רכב דיזל בעת ביצוע מבחן הרישוי השנתי.
במהלך הדיון בוועדת הפנים של הכנסת הביעו נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים התנגדות לנוסח התקנה מסיבות מקצועיות ומסיבות של קושי רב ביישום, שכן ידוע לנו שאחוז גבוה מכלי הרכב לא יוכלו לעמוד בערכי הבדיקה החדשים ולא ניתן יהיה לחדש את רשיונם.
לנוכח עמדה זו, ובשל הנימוקים המקצועיים וההתנגדויות שהושמעו, החליטה ועדת הפנים להטיל על המשרד להגנת הסביבה למפות את דגמי כלי הרכב שלא יוכלו לעמוד בתקנה. בימים אלה המשרד להגנת הסביבה מבצע את העבודה, ובשלב זה ועד ליום 29 בספטמבר 2007 ערכי העשן החדשים ייושמו רק לכלי רכב משנת ייצור 2006 למעלה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1264 של חבר הכנסת רן כהן ושאילתא מס' 1303 של חבר הכנסת אברהם מיכאלי – לפרוטוקול.
1264, 1303. תווי חנייה בין-לאומיים לנכים
חבר הכנסת רן כהן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007):
נכים ישראלים, בעלי תו חנייה התקף בישראל, הטסים לחוץ-לארץ ונוהגים שם, אינם יכולים להשתמש בתו הישראלי שלהם, כי הוא אינו תקף בחוץ-לארץ.
רצוני לשאול:
1. האם הסכמיה של ישראל מאפשרים לנכים ישראלים לקבל תו בכל מדינות העולם, ואם לא – היכן?
2. מה היא הדרך לקבל תו חנייה כזה?
3. מדוע לא יונפק תו שיהיה תקף גם בחוץ-לארץ, כך שנכים לא יידרשו לביורוקרטיה סבוכה בשפה זרה כדי לקבל תווים כאמור?
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007):
הוחלט להפסיק להנפיק תווי חנייה שיסייעו לנכים בחוץ-לארץ, בין היתר כי יש בכך סיכון ביטחוני. הבטחה לבטל החלטה זו לא קוימה.
רצוני לשאול:
1. האם בעבר ניתנו תווי חנייה לנכים לחוץ–לארץ?
2. אם כן – מתי ומדוע בוטל מתן תווי החנייה?
3. מה ייעשה להשבת המצב לקדמותו?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בעבר ניתנו תווי חנייה לנכים לחוץ-לארץ. מתאריך 15 ביוני 2006 הוחלט להפסיק הנפקת תווי חנייה לנכים לחוץ-לארץ.
ההחלטה להפסיק את הנפקת התווים לחוץ-לארץ נתקבלה מהסיבות הבאות: במשרד התחבורה התקבלו תלונות רבות בנושא הנפקת תווי חנייה לנכים השוהים בחוץ-לארץ. עיקר התלונות היו על כך שרשויות האכיפה המקומיות אינן מכירות בתו הישראלי, ובכמה מקרים נקנסו נכים שהשתמשו בתו זה בסכומים גבוהים. כמו כן נטען שמאחר שעל גבי התו מופיע סמל המדינה ורשום כמה פעמים "מדינת ישראל", יש בעיה ביטחונית בחלק מהמדינות.
מבדיקת הדין הבין-לאומי הסתבר כי אין הסדר מוסכם לתווי חנייה לנכים השוהים במדינות זרות. מכאן שהן חוקיותם והן תועלתם של תווים אלה מוטלות בספק.
בהנחייתי, בעקבות בקשות מצד ארגוני הנכים, הממונה על יחסים בין-לאומיים במשרד התחבורה פנתה למשרד החוץ לבדיקת נכונותן של מדינות שונות להצטרפות להסכמי הכרה הדדיים בין-לאומיים לתווי חנייה לנכים, אם יש כאלו. ההחלטה תואמה עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
אני תקווה כי הסדרת הנושא מבחינה משפטית ובין-לאומית תביא לידי פתרון בעיה זו ותקל על ציבור הנכים. בכוונתי להתערב בנושא אישית על מנת לקדם פתרון קביל ברמה הבין-לאומית.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1265 של חבר הכנסת משה כחלון – לפרוטוקול. שאילתא מס' 1312 של חבר הכנסת נסים זאב,
1265, 1312. הקלת המיסוי על מכוניות היברידיות
חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007):
בשנת 2004 נבחר הגפ"מ כדלק חלופי להנעת רכבים בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, כדי להפחית את זיהום האוויר כתוצאה מפליטת גזים מרכב. מטיוטת המלצות של ועדת "מיסוי ירוק" מתברר כי חל שינוי במדיניות.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע לא ניתן פרסום למדיניות לגבי הגפ"מ?
3. מדוע לא ניתן עידוד באמצעות תמריצים לתחום הגפ"מ?
חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007):
משרדי האוצר והתחבורה מעודדים רכישת מכוניות היברידיות כדי לעודד צמצום זיהום האוויר. מגמה זו מתעלמת מכך שהיצרנים כיום מייצרים מנועי דיזל עם ביצועים משופרים, צריכת דלק נמוכה ופחות רעש וזיהום.
רצוני לשאול:
1. מה היא מדיניות הממשלה בתחום זה?
2. אילו הקלות ניתנות לרוכשי מכוניות היברידיות?
היו"ר יצחק זיו:
בבקשה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
באופן עקרוני, המשרד מקדם בברכה כל רעיון חדש בתחומים שקשורים לנושאי תחבורה, כולל בטיחות והפחתת פליטות מזהמים מכלי רכב.
אחד הפתרונות לשיפור איכות האוויר, בעיקר במרכזי הערים, הוא השימוש בכלי רכב בעלי הנעות חלופיות, ובכלל זה רכב היברידי. זו מכונית המשלבת שני מנועים, חשמל ובנזין. במסגרת עידוד השימוש ברכב ההיברידי, משרד האוצר, בשיתוף משרד התחבורה, הפחיתו את מס הקנייה על רכב זה, אשר עומד על כ-30% לעומת 84% על רכב בנזין.
בתחילת שנת 2006 הוקמה ועדה בין-משרדית – ועדת "מיסוי ירוק" – בראשות סמנכ"ל רשות המסים במשרד האוצר ובהשתתפות משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, כדי לקבוע מדיניות כוללת בתחומי הכלכלה, כלי הרכב, פליטת מזהמים, התפתחויות טכנולוגיות ועוד, באופן שיעודד שימוש בכלי רכב ודלקים ירוקים. בימים אלה הוועדה מגבשת את המלצותיה הסופיות ובהתאם להמלצות המתגבשות צפויה ההטבה הניתנת לרוכשי רכב ההיברידי להימשך עד סוף שנת 2010.
צריך גם לציין כי בימים אלה מקדמת הממשלה תוכנית לקידום ולעידוד רכישת כלי רכב ידידותיים לסביבה, הכוללת המשך הורדת המסים והטבות נוספות.
בין יתר המלצותיה של ועדת "מיסוי ירוק" כלולה גם ההמלצה להעלות את גובה האגרה המשולמת על רכב המונע בגפ"מ, וזאת כיוון שלא קיימים יתרונות סביבתיים וכלכליים מהותיים לרכב המונע באופן הזה לעומת רכב בנזין. אני מקווה מאוד שכל חברי הצוות שמקדמים את הסוגיה הזאת יגישו את ההמלצות הסופיות בקרוב.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת זאב מסתפק בתשובת השר.
שאילתא מס' 1273 של חבר הכנסת יוסי ביילין – לפרוטוקול.
1273. הקצאת אוטובוסים לנכים
חבר הכנסת יוסף ביילין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007):
לאחרונה פורסם כי "אגד" סירבה לפניית "בית הגלגלים" להקצות אוטובוסים להסעת נכים, בטענה כי אין לה אוטובוסים נגישים. לפי חוק השוויון חובה להקצות אוטובוסים נגישים, בהתאם לתקנות שיגיש השר עד 1 במאי 2006. עד כה לא הוצגו התקנות.
רצוני לשאול:
1. מה נעשה עד כה בנדון?
2. מתי יוגשו התקנות?
3. אילו צעדים יינקטו נגד חברת "אגד"?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לעניין שיעורי הנחה מאגרת רשיון להפעלת מונית נגישה, נגישות אוטובוסים בין-עירוניים, נגישות אוטובוסים לנסיעות מיוחדות ורכב השכרה, הוכנו בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ונציגי ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות. הליכי אישור נוסח התקנות, לפני העברתן לכנסת ואישורה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, טרם הסתיימו, ועם קבלת האישור לנוסח המוצע יועברו התקנות לדיון בוועדה ולאישורה.
היות שהתקנות האמורות טרם נכנסו לתוקף, גם אם אפשר להצטער על התשובה שנתנה חברת "אגד", אין בה עבירה פלילית.
בפגישה שקיימתי באופן אישי עם נציגי הארגון, הובהרו המצוקות של הארגון וסוכם כי עד לכניסה לתוקף של התקנות האמורות, אשר יש בהן כדי לפתור את הבעיה, אנו נעזור לארגון ככל שניתן מול חברות ההסעה, על מנת למצוא פתרונות מיידיים לצורכי הילדים הנכים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1277 של חבר הכנסת עבאס זכור – לפרוטוקול.
1277. תחנת הרכבת להבים–רהט
חבר הכנסת עבאס זכור שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007):
פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-10 ביוני 2007, כי רכבת ישראל שינתה את שמה של תחנת להבים–רהט לתחנת להבים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע שונה השם המקורי ומה הן הסיבות האמיתיות לכך?
3. מדוע בעיר גדולה כמו רהט ובשאר היישובים הערביים באזור אין תחנות רכבת, אך במועצה קטנה כמו להבים יש תחנה?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. בהמשך לשאלתך, אני שמח לבשר לך כי מועצת הרכבת התכנסה שוב לדיון בנושא שמה של התחנה והוחלט כי שמה של התחנה יהיה להבים–רהט, כפי שמשרדי הציע.
אני מברך על כך שהמטרה המשותפת שלנו, כפי שהניסיון של שנינו מלמד, היא לתגבר את ההשקעות במשאבים ובפיתוח תשתיות ביישובים הלא-יהודיים. בשל תפיסה זו, אני מקפיד להפנות תקציבים רבים ליישובים ערביים ואחרים, כדי לצמצם ככל הניתן את פערי התשתית הקיימים. כמו כן, הקמתי את ועדת-עזאיזה לטיפול בכל ממשקי המגזר מול משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ובימים הקרובים מסקנותיה הראשונות צפויות להתפרסם.
יש להמשיך שותפות זו ולהרחיבה לכל תחומי העשייה של הממשלה. עלינו להמשיך במאמצים האמיתיים והראויים הללו לשיפור איכות חייהם של תושבי המגזר.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1299 של חבר הכנסת אמנון כהן – לפרוטוקול.
1299. תחבורה ציבורית מבאר-יעקב
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007):
בבאר-יעקב קיימת קהילה תורנית גדולה. מדי יום נוסעים מאות מבוגרים וצעירים לבני-ברק ובחזרה. אין תחבורה ציבורית ישירה בין שתי ערים אלה ועליהם לנסוע דרך תל-אביב או לחפש דרכים חלופיות.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה נעשה לשיפור שירותי התחבורה בין באר-יעקב לבני-ברק?
3. מה ייעשה לפתרון הבעיה?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. חבר הכנסת כהן הנכבד, בעקבות פנייתך ופניות דומות הנחיתי את משרדי לקדם הפעלת קו שירות ישיר בין היישוב באר-יעקב לבני-ברק.
בבדיקה שנערכה נמצא כי עיקר הצורך בקו זה הוא של תלמידי ישיבות הלומדים במוסדות שממוקמים בעיר בני-ברק וכן ביישוב עצמו.
יש בכוונתי להורות לחברת "אגד" להפעיל קו זה באופן קבוע, וזאת בתום הפעלה ניסיונית, אשר אמורה להסתיים עד סוף השנה, ושבמהלכה ייבחנו הביקושים ויותאמו הזיקות בהתאם.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1316 של חבר הכנסת רן כהן – לפרוטוקול.
1316. שלטי החברה הלאומית לדרכים
חבר הכנסת רן כהן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007):
לאחרונה צצו בכבישי ישראל שלטים שהציבה החברה הלאומית לדרכים בדרכים המתחברות לכבישים שבאחריות מע"צ, ובהם כתוב "הנך נכנס לדרך באחריות מע"צ".
רצוני לשאול:
1. כמה שלטים כאלו הוצבו בשנתיים האחרונות?
2. מה היא העלות הכספית של הצבת כל השלטים?
3. האם תועלתם תואמת להערכתך את עלותם הכלכלית?
4. האם השלטים מוגדרים כתמרורים? ואם לא – מי מאשר למע"צ את הצבתם?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–4. בהתאם להחלטת הממשלה ולהסכמים שנחתמו עם המדינה, החברה הלאומית לדרכים אחראית על האחזקה והטיפול בכבישים הבין-עירוניים. השילוט הוצב על מנת לקבוע בצורה מדויקת את קטעי הכביש שלהם אחראית החברה הלאומית ואת גבולות האחריות בינה לבין הגורמים שאליהם משיק הכביש – מועצות מקומיות, מועצות אזוריות וכדומה.
יש חשיבות עליונה לקביעת גבול האחריות, הן כלפי הציבור הרחב, אשר חשוב שידע באחריות מי נמצא קטע הכביש – לצורכי דיווח על מפגעים, נזקים שנגרמו לציבור המשתמשים וכדומה – והן על מנת שהחברה תטפל אך ורק בקטעי הכביש שלהם היא אחראית, והגורמים האחרים ידעו גם הם כי חובה עליהם לטפל בקטע הכביש שבאחריותם.
כמו כן, בעלי תפקידים בחברה מונו על-ידי רשות התמרור המרכזית כרשות תמרור מקומית בכבישים שבאחריות החברה, ובכך הואצלו להם סמכויות על-פי תקנה 18(א) לתקנות התעבורה בנוגע לקביעה ולהצבה של תמרורים, סימנים על פני הדרך וסימני עזר בדרך, בהתאם למגבלות שנקבעו בתקנה הנ"ל.
כמו כן, החברה מחויבת לרשום על שם המדינה בלשכת רישום המקרקעין את כל קטעי הכביש שבאחריותה, על-פי צווי ההפקעה שניתנו, וגם מטעם זה יש צורך בקביעת הגבולות המדויקים לצורכי רישום.
עד כה הוצבו 2,500 שלטים, ב-2,500 נקודות, בעלות של כ-1.7 מיליון ש"ח. ברור כי עלות הצבת השילוט הינה זניחה יחסית לתועלת ולצורך בשילוט זה כלפי כלל ציבור משתמשי הדרך, כפי שפורט לעיל.
אשמח לעמוד לרשותך בהבהרות נוספות.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1325 של חבר הכנסת נסים זאב: תאונות דרכים בירושלים. בבקשה.
1325. תאונות דרכים בירושלים
חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ח בתמוז התשס"ז (4 ביולי 2007):
פורסם כי חלה עלייה של 30% במספר הרוגי תאונות הדרכים בירושלים ב-2006 לעומת 2005.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם חל גידול גם במספר תאונות הדרכים?
3. היכן הם מוקדי הסיכון העיקריים בעיר?
4. מה הן הסיבות לכאורה לגידול בתאונות?
5. מה ייעשה לצמצומן?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1–5. לצערי, בעבר אכן היתה מגמה כזאת. זה היה בעיקר בשנת 2006 וגם בתחילת 2007. בשנת 2006 לבדה נהרגו בירושלים 17 בני אדם, בעוד שבשנת 2005 נהרגו 14. מספר התאונות בירושלים עלה בכ-3.5% משנת 2005 לשנת 2006. כאמור, בחודש וחצי הראשון של שנת 2007 נהרגו באופן חריג בירושלים שבעה הולכי רגל.
משעמדתי על תופעה זו, פעלתי בשיתוף עם עיריית ירושלים למפות את מוקדי הסיכון ואת הגורמים העיקריים לכך. נעשתה עבודת מטה משותפת, והיא הראתה כי עיקר התאונות התרחשו בסמוך למקומות שבהם מתבצעות עבודות בכביש או בסמוך לאזורי נתיבי תחבורה ציבורית, שבהם התקשה הציבור להסתגל להסדרי התנועה החדשים. פירטנו גם את מוקדי הסיכון במפגשי רחובות בכמה נקודות. כאשר סיימנו לפרט את נקודות הסיכון הללו הפעלנו תוכנית שכוללת הוספת תמרורים, הגברת אמצעי הבטיחות באזורי העבודות והסברה. התוצאות ניכרו, וכעת ניתן לראות כי המגמה נבלמה.
אני יכול לומר שבשנת 2007, יחסית לשנת 2006, נכון לתאריך הזה, יש מגמה של ירידה בנפגעים בקרב הולכי הרגל. הירידה הזאת בכלל, בכל מדינת ישראל, בתחום העירוני, היא של קרוב ל-14%, זאת לפי נתונים שהוצגו לי היום בתחום פורום הבטיחות השבועי. בירושלים זה עומד על כ-11%. איתרנו את הבעיה הזאת, אכן היתה מגמה כזאת. טיפלתי בה באופן אישי יחד עם עיריית ירושלים. אני חושב שהמציאות היום שונה, ואני מקווה מאוד שהמגמה הירידה הזאת אכן תימשך.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני השר, אני מברך על כך שמשרד התחבורה עושה את עבודתו והמגמה היא של ירידה. אני אתן לך דוגמה: ברחוב הטורים פינת מלכי ישראל, אלפים חוצים שם במעברי החצייה ואין רמזור. המצב הוא בלתי נסבל. בכל שנייה ובכל רגע נתון עשוי ילד להחליט לחצות את הכביש, ונגרמים פקקי תנועה בלתי נסבלים, בעיקר בשעות הבוקר ובשעות הצהריים. במקומות שיש בהם הולכי רגל, תלמידים רבים – מדובר באלפים רבים – צריך להיות עם עין פקוחה ועירניים יותר ולרמזר את הצמתים האלה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני מבקש שתעביר את הנתונים הללו למשרד, ואנחנו נבוא בדברים עם עיריית ירושלים. כידוע לך, הסמכויות של רמזור בתחום העירוני הן בידי הרשויות, אבל גם למשרד יש יכולת להשפיע. ברגע שתפנה, נכבד את הפנייה ונטפל בה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, באתי לכאן בריצה כי ראיתי שעונים היום על שאילתות. לפי התקנון צריך לקבל תשובה תוך 21 יום. יש כאן שאילתות של חודשים ארוכים. מילא, הכול אני מוכן לקבל – – – אבל שאילתא שלי מלפני שבועות בכלל איננה – – –
היו"ר יצחק זיו:
אני מוכן לרשום את הנושא הזה ונבדוק. אם זה איננו, אני לא יכול לענות לך. אם כבוד השר מוכן לשמוע את השאילתא, בבקשה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אם יש לי תשובה, אני מוכן לתת תשובה.
היו"ר יצחק זיו:
לא תהיה לשר תשובה, כי אין לו השאילתא הזאת.
מיכאל איתן (הליכוד):
לפי איזו שיטה? יש כאן שאילתות – – –
היו"ר יצחק זיו:
אתה מבין שאף אחד לא עשה בכוונה.
מיכאל איתן (הליכוד):
אבל אתה אולי יודע להסביר לפי איזו שיטה מחזירים תשובות?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
התשובות הן לפי השאילתות שהוגשו. אין פה שאילתא אחת שהוגשה לנו ולא ענינו עליה.
מיכאל איתן (הליכוד):
השאילתא שלי מיוני – – –
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת איתן, בבקשה לא בשלב הזה.
אנחנו ממשיכים. שאילתא מס' 1334 של חבר הכנסת שלמה בניזרי – לפרוטוקול.
1334. קו הרכבת החדש של מודיעין
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ח בתמוז התשס"ז (4 ביולי 2007):
בעוד חודשיים וחצי ייחנך קו חדש של רכבת ישראל מהעיר מודיעין, דרך נמל התעופה בן-גוריון, תל-אביב וחיפה ועד נהרייה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה היא עלות הקו?
3. אלו שינויים צפויים עוד במפת רכבת ישראל?
4. האם הערים מודיעין-עילית ואלעד כלולות בקו החדש המתוכנן?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1, 4. בתחילת חודש ספטמבר חנכנו את קו הרכבת החדש של מודיעין. מדובר בתחנה ראשונה, ובעקבותיה תבוא תחנה נוספת בתוך העיר מודיעין, שתשתלב בקומפלקס העירוני המוקם. שתי תחנות הרכבת, מודיעין ומודיעין-מרכז, תשרתנה את תושבי הסביבה כולה, כולל יישובים סמוכים, ובהם מודיעין-עילית. היישוב אלעד קרוב לשתי תחנות נוספות המופעלות בכיוון – תחנת נמל התעופה בן-גוריון ותחנת ראש-העין.
תחזית הנוסעים הצפויה היא 1.2 מיליון נוסעים בשנה.
2. עלות הפרויקט היא כ-1.5 מיליארד ש"ח. בעתיד הקרוב תחובר העיר מודיעין לקו המהיר המבוצע לירושלים.
3. בתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל 33 פרויקטים נוספים בהיקף של 26 מיליארד ש"ח. השנה ייפתחו התחנות נוספות בגני-אביב, בלוד ובפתח-תקווה. כמו-כן מבוצעים פרויקטים מרכזיים נוספים: הקו המהיר לירושלים, שהוא פרויקט התשתית הגדול ביותר בישראל כיום, הכפלת המסילה לבאר-שבע, קו תל-אביב–ראשון-לציון-מערב, קו רכבת בנגב המערבי מבאר-שבע לאשקלון ועוד.
מבחינת תחנות נוסעים, מתוכננות למעלה מ-20 תחנות, מכרמיאל בצפון, בית-שאן בבקעה ועד שדרות, נתיבות ואופקים בדרום.
נוסף על כך, בהוראתי הרכבת משקיעה למעלה ממיליארד ש"ח בבטיחות הנסיעה ובפרויקט הפרדת המסילות.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא 1338 של חבר הכנסת אלי אפללו – לפרוטוקול.
1338. חגורות בטיחות בהסעות תלמידים
חבר הכנסת אלי אפללו שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ח בתמוז התשס"ז (4 ביולי 2007):
ב-21 ביוני 2007 פורסם בעיתון "מעריב", כי חגורות מותניים מגבירות את הפגיעה במקרה של תאונה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם יותקנו חגורות צולבות באוטובוסים החדשים?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. ראשית, יש לברך על כך שמשרד התחבורה הוביל וליווה תהליך מאוד מורכב של הסבת כל האוטובוסים להסעות תלמידים לאוטובוסים בטוחים יותר להסעות ילדים, שמותקנות בהם חגורות אגן.
ללא ספק, לחגורות האגן יש יתרונות וחסרונות. החגורות ודאי מונעות את השלכת הנוסע אל מחוץ לאוטובוס, אך הן נחותות מחגורות המשולבות מבחינת ההגנה שהן מספקות. בכל מקרה, נוסע שאיננו חגור כלל הוא במצב מסוכן הרבה יותר מנוסע החגור בחגורת אגן בלבד.
2. משרד התחבורה בהחלט ישקול את האפשרות לחייב התקנה של חגורות משולבות ושימוש בהן. עם זאת, יש קשיים יישומיים לא מעטים, בעיקר כשמדובר באוטובוסים המשמשים להסעות ילדים. מכל מקום, הוריתי לרשות הלאומית לאסוף נתונים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1344 של חבר הכנסת שלמה בניזרי – לפרוטוקול.
1344. תאורה בכביש המנהרות
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007):
כביש המנהרות חשוך בגלל ויכוח בין מע"צ לבין עיריית ירושלים, וייתכן שהנושא יועבר לאחריות גורם שלישי.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מי אחראי למקום?
3. מתי יואר האזור?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. בקטע שמצומת גילה ועד למחסום המנהרות יש תאורה, והיא מתוחזקת על-ידי מע"צ.
צה"ל מבצע היום עבודות פיתוח הקשורות למחסום, ולכן התאורה הקבועה שבין מחסום המנהרות לצומת אל-חאדר פורקה והוצבה תאורה זמנית.
במע"צ לא ידוע על ויכוח עם עיריית ירושלים.
בימים אלה מושקעים יותר מ-2.5 מיליוני שקלים בהארת המנהרות עצמן כדי שתהיה בהן תאורה רצופה ולא מקוטעת.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1350 של חבר הכנסת אברהם מיכאלי – לפרוטקול.
1350. חספוס שולי כבישים בין-עירוניים
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007):
במדינות רבות בעולם יוצרים בכבישים בין-עירוניים חספוס בשוליים, וכך נהג שנרדם וירד לשוליים מתעורר בגלל ההרעדה שיוצר החספוס. בארץ לא נהוג הדבר.
רצוני לשאול:
1. מדוע לא נוקטים שיטה זו בארץ?
2. האם יישקל מימוש רעיון זה?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
2-1. שיטת חספוס שולי הדרך הבין-עירונית הנהוגה במדינות בחו"ל מוכרת לחברה הלאומית לדרכים.
שיטת החספוס נהוגה בדרכים ארוכות דוגמת דרך מס' 90 – כביש הערבה, ולא בכלל מערך הדרכים הבין-עירוני. מדובר בכבישים אשר לאורך קילומטרים לא חל בסביבתם כל שינוי שהוא, לא טופוגרפי ולא מבני.
החברה הלאומית לדרכים מצאה לנכון להשתמש בשיטות שונות כדי להביא למניעת הידרדרות הנהגים מהדרך, כגון חספוס צבע לאורך קו רציף – כאמור, כפי שנמצא לאורך דרך מס' 90 – יצירת רעד באמצעות "עיני חתול" ושימוש במעקות בטיחות כגון W ו/או מעקה בטון בנוי, כפי שניתן לראות במרבית הדרכים, כגון דרך מס' 75 ודרך מס' 66.
לבחירת אלמנט החספוס יש כמה סיבות: תקציביות – השימוש בצבע מחוספס ו/או ב"עיני חתול" זול יותר משימוש בחספוס שוליים, ונוסף על כך פס הצבע הוא אלמנט בטיחותי נוסף של סימון; חתך הדרך – לא בכל המקרים קיימים שולי אספלט רחבים אשר נדרשים לביצוע שוליים מחוספסים; פני השטח – מערך הדרכים הבין-עירוני במדינה הוא פעמים רבות בחתך טופוגרפי אשר מחייב שימוש במעקות W, שימוש במעקות אלו מבטל כל צורך בשימוש באלמנט נוסף.
לנושא בחינת השימוש – בחברה הלאומית לדרכים יש מחלקת מחקר ופיתוח רחבה אשר עוסקת רבות בלימוד ובמחקר של כלל השיטות בנושא מערך הדרכים הבין-עירוני. מחלקת המחקר והפיתוח לומדת את הנעשה ברחבי העולם ועושה את ההתאמות לנתוני הארץ. החברה מיישמת את הידע הנרכש, אם באמצעות שילוב בתכנון ובביצוע פרויקטים ואם באמצעות ניסויי שטח.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1370 של חבר הכנסת יואל חסון – לפרוטוקול.
1370. התייקרות כרטיסי הטיסה ב"אל על"
חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007):
פורסם כי בפעם השנייה בתוך כחודשיים יתייקרו כרטיסי הטיסה ב"אל על".
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה בעניין העלאת מחירים זו?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. ראשית, אבקש לציין כי חברת "אל על" היא חברה מסחרית אשר איננה בשליטת משרד התחבורה. החברה מתמודדת בשוק רווי תחרות מול כ-100 חברות תעופה אחרות, ישראליות וזרות – סדיר ושכר. מאז תחילת כהונתי כשר התחבורה והבטיחות בדרכים אף פעלתי להגברה משמעותית של התחרות בשוק הישראלי, עם הנהגה בפועל של מדיניות "שמים פתוחים".
במהלך להגברת התחרות הבאנו בחשבון ש"אל על" פועלת בתחרות מול חברות התעופה הזרות מתוך עמדה נחותה, מכיוון שכחברת תעופה ישראלית נושאת "אל על" בהוצאות ביטחון של כ-50 מיליון דולר בשנה, בעוד חברות התעופה הזרות אינן נושאות בהוצאות כאמור כלל. לפיכך, ההבנה עם משרד האוצר היא, שהמדינה תשתתף בחלק הארי של הוצאות הביטחון, ובמקביל ייפתחו קווי תעופה לתחרות. הגברת התחרות היא התשובה בה"א הידיעה לעניין מחירי הכרטיסים בכלל החברות. לאחר מהלך זה, אין לי ספק כי חברת "אל על" תדע להעניק שירותי תעופה תחרותיים.
במקביל לפתיחת השמים, הוריתי להיערך לקליטה של ציי תעופה low cost של חברות אשר ירצו לטוס אל ישראל וממנה. לשם כך מקודמת התוכנית של טרמינל 1, אשר ישמש טרמינל לטיסות low cost, שבו תהיינה עלויות ההגעה לחברות נמוכות יותר.
עם זאת, יש להביא בחשבון כי בשנים האחרונות חלו כמה התפתחויות נוספות בשוק התעופה הבין-לאומי:
העלייה הדרמטית במחירי הדלק הסילוני – מחירי הדלק הם מרכיב משמעותי בהוצאות החברה. מחירי הדלק בעולם טיפסו בשבע השנים האחרונות במאות אחוזים. מחיר חבית דלק, אשר נע בשנת 1999 בין 10 דולר ל-20 דולר, טיפס לאורך השנים והתייצב בשנה האחרונה על רמות של 90-80 דולר לחבית, ואף למעלה מזה. בשנת 2004 החלו מרבית חברות התעופה בעולם לגבות תוספת תשלום בגין תוספת הדלק. התוספת למחירי כרטיסי הטיסה ב"אל על" לא היתה בשיעור זהה לעליית מחירי הדלק, אלא החברה ספגה בעצמה חלק מההתייקרות.
השחיקה בשער הדולר – מחירי כרטיסי הטיסה נגבים בדולרים אמריקניים, והשחיקה המשמעותית בשער הדולר הביאה לירידה משמעותית ברווח לכרטיס.
ירידת מספר הנוסעים בעקבות מלחמת לבנון השנייה – השפעותיה של מלחמת לבנון השנייה על שוק התעופה הישראלי ניכרות עד היום, וכוללות ירידה בתנועת הנוסעים אל ישראל וממנה, ובעיקר בקרב התיירים.
רכישת מטוסים והוצאות מימון – רכישת שני מטוסי "בואינג" 777-200ER בהשקעה של כ-260 מיליון דולר. לצורך מימון רכישות אלה נטלה החברה הלוואות אשר בצדן הוצאות מימון לא מבוטלות.
אני מקווה כי האמור לעיל שופך אור על הקשיים שעמם מתמודד שוק התעופה הישראלי, בד בבד עם שאיפתנו לפתוח את השוק לתחרות אמיתית.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1374 של חבר הכנסת דוד אזולאי – לפרוטוקול.
1374. בטיחות כבישי הצפון
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007):
בשבוע שעבר שודרה ב"מבט שני" כתבה שעסקה בכבישי הצפון, בצומת יגור ובצומת היציאה מקיבוץ הזורע. לדברי תושבי האזור, מדובר בכבישים שגבו קורבנות רבים.
רצוני לשאול:
1. האם כבישי הצפון נחשבים למסוכנים יותר?
2. כמה תאונות אירעו בכבישים האמורים?
3. מה היא חלוקת המשאבים לשיפורים בכבישים ברחבי הארץ?
4. אילו שיפורים נעשו לאחרונה בכבישי הצפון?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. מערכת הדרכים הבין-עירונית מפותחת בסטנדרט זהה בכל רחבי הארץ. כבישי הצפון, היות שרובם עוברים בשטח הררי, ומטבע הדברים דרכים בסיטואציה נופית זו הן מפותלות יותר ובעלות שיפועים – הן אורכיים והן רוחביים – במספר גדול, מחייבים נהיגה אטית וזהירה, ויש שיגדירו בעקבות זאת את הכבישים כמסוכנים יותר. יש לציין כי הגדרה זו היא נוכח הסיטואציה הנופית ותרבות הנהיגה, ולא עקב סטנדרט שונה בפיתוח מערכת הדרכים או עקב השקעה פחותה.
2. בשנה האחרונה זוהו 106 הצמתים המסוכנים ביותר ברחבי הארץ. 52 מהצמתים האלה הם ביישובי הצפון – כ-50%. בארבע השנים האחרונות התרחשו בצמתים אלו כ-1,170 תאונות דרכים. כלל הצמתים מקודמים – בוצעו ו/או בקידום תכנון – במסגרת תוכנית הבטיחות של החברה לחומש הקרוב.
3. פרויקטי פיתוח – מבוסס על תוכנית החומש המקורית ולא על הקיצוץ התקציבי, היות שרוב הקיצוץ אינו בכבישי הצפון. בתוכנית החומש של החברה הלאומית לדרכים מוקצים כ-10 מיליארדי ש"ח להשקעה בפרויקטי פיתוח בכלל הארץ; כ-3.4 מיליארדי ש"ח הם עבור פרויקטי פיתוח בצפון.
אחזקה – תוכנית האחזקה היא תוכנית שנתית הנקבעת מדי שנה בהתאם למצב התשתיות הדורשות טיפול ממוקד מעבר לאחזקה השוטפת. בשנת 2006 השקיעה החברה 60 מיליון ש"ח בשיקום דרכים בעקבות מלחמת לבנון השנייה, מעבר לתוכנית השנתית. בשנת 2007 טיפל אגף האחזקה טיפול ממוקד ב-30 קטעי דרך וב-30 הצמתים המסוכנים ביותר בארץ. לפרויקט "מוקדי סיכון" הופנו כ-230 מיליון ש"ח בכל הארץ, ומתוכם מעל 100 מיליון במרחב צפון. מתוך 30 קטעי דרך בכלל הארץ טופלו 14 קטעי דרך בצפון הארץ. מתוך 30 צמתים בכלל הארץ טופלו 13 צמתים בצפון הארץ.
יש לציין כי מעבר להגשמת מדיניות הממשלה של קירוב המכרז לפריפריה, החברה הלאומית לדרכים, כממונה על מערכת הדרכים הבין-עירונית, פועלת להביא את כלל התשתית הבין-עירונית לסטנדרט אחיד, בטוח ונגיש. ההשקעה בצפון היא הן בגין החלטות הממשלה, הן בגין הצרכים המיוחדים שהתווספו בגין הלוחמה בצפון והן עקב הטופוגרפיה הספציפית, המחייבת מתן פתרונות להסדרת בטיחות הנוסעים בדרך.
4. בהמשך לסעיפים הקודמים, רצ"ב פירוט פרויקטי הפיתוח: דרך מס' 60, אכסאל–נצרת – סיום במאי 2008, אומדן – 350 מיליון ש"ח; דרך מס' 70, תמרה–צומת-יבור – הרחבה, פורסם במרס 2007, אומדן – 67.7 מיליון ש"ח; דרך מס' 75 – חוצה-יפיע – השלמות, סיום – יוני 2007, אומדן – 2.5 מיליוני ש"ח; דרך מס' 77 – פוריה–גולני – הרחבה לדו-מסלולי, סיום – פברואר 2007, אומדן – 51 מיליון ש"ח; דרך מס' 89 – כניסה מערבית לחורפיש – הסתיים – נותר קטע אחרון, 18.6 מיליון ש"ח; דרך מס' 89 – מחלף יפה-נוף (מעלות-תרשיחא) – הסתיים, אומדן – 14 מיליון ש"ח; דרך מס' 90 – עוקף תל-חצור – הסתיים, אומדן – 116 מיליון ש"ח; דרך מס' 90 – צומת יסוד-המעלה, סיום – דצמבר 2007, אומדן – 31 מיליון ש"ח; דרך מס' 90 – צומת יסוד-המעלה–קריית-שמונה – הרחבה, פורסם, אומדן – 400 מיליון ש"ח; דרך מס' 90 – חוצה קריית-שמונה – הסתיים, אומדן – 103 מיליון ש"ח; דרך מס' 91 – גשר בנות-יעקב – החלפת גשר, סיום – ספטמבר 2007, אומדן – 10 מיליון ש"ח; דרך מס' 77 – צומת-ישי–צומת-המוביל – לפני פרסום, אומדן – 200 מיליון ש"ח; דרך מס' 79 – צומת-המוביל–צומת-סומך, כולל שני מחלפים וחמישה מפרידנים, אומדן – 650 מיליון ש"ח. סך הכול בביצוע: 1.164 מיליארד ש"ח. לפני פרסום: 850 מיליון ש"ח.
פרויקטי בטיחות: דרך מס' 4 – צומת מזרעה – הסתיים, אומדן – 3.76 מיליוני ש"ח; דרך מס' 65 – צומת נין, סיום – ספטמבר 2007, אומדן – 9.3 מיליוני ש"ח; דרך מס' 65 – עיקול כדורי וצומת בית-קשת, סיום – ספטמבר 2007, אומדן – 18.6 מיליון ש"ח; דרך מס' 70 – מחלף אלייכין – ביצוע מעגלי תנועה – הסתיים, אומדן – 5.5 מיליוני ש"ח; דרך מס' 71 – צומת כלא-שאטה, סיום – דצמבר 2007, אומדן – 8.0 מיליוני ש"ח; דרך מס' 672 – חוצה עיר-הכרמל – ריבוד וסימון – הסתיים, אומדן: 5 מיליוני ש"ח; דרך מס' 762 – צומת רמת-טבעון מערב – הקמת כיכר – הסתיים, אומדן – 3.9 מיליוני ש"ח; דרך מס' 768 – צומת כפר-עבודה–פורייה – מעבר תת-קרקעי, סיום – אוגוסט 2007, אומדן – 2.5 מיליוני ש"ח; דרך מס' 768 – צומת הזורעים – הסדרה, סיום – אוגוסט 2007, אומדן – 6.5 מיליוני ש"ח; דרך מס' 768 – קטע עובד + צומת פורייה – הסדרת קטע וצמתים – הסתיים, 11.5 מיליון ש"ח; דרך מס' 785 – ריבוד, אומדן – 1.5 מיליון ש"ח; דרך מס' 8510 – הסדרת צומת בית-החולים (עכו), הועברה התחייבות על סך 2.5 מיליוני ש"ח. סך הכול בטיחות: 78.5 מיליון ש"ח, מסך הכול 150 מיליון ש"ח ביצוע פרויקטי בטיחות 2007.
מוקדי סיכון: דרך מס' 4 – קטע אפק–נהרייה; 4/85 – עכו-מזרח; 4/721 – צומת בית-אורן; דרך מס' 65 – עירון-מגידו; דרך מס' 65 – עפולה–כפר-תבור; דרך מס' 65 – כפר-תבור–גולני; דרך מס' 65 – גולני–נחל-עמוד; צומת 65/85 – צומת נחל-עמוד; צומת 65 – אום-אל-פחם; דרך מס' 66 – מגידו-תשבי; דרך מס' 70 – אחיהוד–חניתה; צומת 70/75 – צומת העמקים; צומת 70/85 – אחיהוד; צומת 70/781 – צומת אבלים; צומת 70/805 – צומת יבור; דרך מס' 75 – עמקים–קריית-טבעון; 75/7555 – מגדל-העמק מערב; צומת המוביל – 77/79; דרך מס' 79 – ביר-אל-מכסור–משהד; דרך מס' 85 – אחיהוד–חנניה; דרך מס' 85 – צומת שזור, אומדן – 6.2 מיליוני ש"ח; צומת 85/804 – צומת ראמה; דרך מס' 89 – קטע נהרייה–חורפיש; דרך מס' 781 – אבלים–מצפה-אביב; דרך מס' 784 – המוביל – כרמיאל מערב; דרך מס' 805 – יבור–דיר-חנא; צומת 784/805 – צומת יובלים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1383 של חבר הכנסת יעקב מרגי: דהיית מעברי חצייה. בבקשה.
1383. דהיית מעברי חצייה
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007):
נמסר לי כי צבעם של מעברי חצייה רבים דוהה בתוך זמן קצר יחסית, ומשרדך נדרש לנושא.
רצוני לשאול:
1. האם הנכון הדבר?
2. אם כן – האם נמצאו טענות על סוג הצבע שבו משתמשים כיום?
3. באיזו תדירות נצבעים מעברי חצייה והאם יש מעברי חצייה שצבעם דהה ולא נצבעו מחדש?
יעקב מרגי (ש"ס):
חצי שנת עבודה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
יש התעניינות גוברת בנושאי תחבורה בחודשים האחרונים.
1–3. הצבע לסימון כבישים הוא נושא מוכר, ואני הטלתי על החברה הלאומית לדרכים לבחון את בעיית דהיית הצבע של מעברי חצייה. האיזון שנדרש הוא למצוא סוג של צבע שלא דוהה, ומנגד – סוגי הצבע הללו מחירם גבוה מאוד. עשינו סדרה ארוכה מאוד של ניסויים, והחברה הלאומית לדרכים בחנה בשיתוף כמה חוקרי הטכניון ומכון התקנים כמה אלטרנטיבות לצבע שבשימוש כיום. הממצאים העלו כי אין צבע בעלות סבירה שאיננו דוהה. מבחינה כלכלית, עדיף לתחזק את הצבע מאשר לעבור לצבע בעלויות בלתי סבירות.
אני גם ביקשתי שיבדקו טכנולוגיות אחרות, ואני מקווה מאוד שאנחנו נוכל בעתיד לסמן את מעברי החצייה באופן אחר, שייתן מענה ליום וללילה, באמצעות טכנולוגיה שהיא לא רק צבע. הדבר נמצא בבחינה ובפיתוח.
מכיוון שהשאילתא נוגעת לסוגיית הצבע, שאלתי את השאלה הזאת בחודש הראשון לתפקידי לפני כחצי שנה. יצאנו לניסוי, ושכנעו אותי שהדרך שבה אנחנו מחדשים היום את הצביעה, היא ככל הנראה היעילה ביותר, עד אשר נמצא טכנולוגיה מתאימה שתוכל להחליף את הצבע הקיים.
יעקב מרגי (ש"ס):
מכובדי השר, תודה על התשובה. אין לי כל כך בעיה עם הדרכים הבין-עירוניות שהחברה הלאומית לדרכים מתחזקת וחוזרת. אומנם זה קצת מפריע בתנועה, אבל בסך הכול זה מטופל. אתם מתקצבים רשויות מקומיות לכבישים והסימונים.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
נכון.
יעקב מרגי (ש"ס):
ברשויות המקומיות החזקות מתחזקים. ברשויות המקומיות החלשות – אני יכול להביא כמה דוגמאות פה אבל זה לא המקום, אני יכול להביא לך את זה – יש רשויות גדולות שכמעט לא רואים בהן עוד את מעברי החצייה. פשוט מישהו צריך לבקר ולבדוק את זה. יכול להיות, אני נוטה להאמין שהרשויות המקומיות, אפילו בצבע התקני שהחברה הלאומית לדרכים משתמשת בו, מוצאות פטנט יותר זול, ואחרי חודשים ספורים זה נמחק ולא רואים את זה. זו סכנה בטיחותית יומיומית.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
בנוגע לקורה ברשויות, אני חושב שמאז יוני 2006 אספתי את כל ראשי הרשויות, חודשיים אחרי שנכנסתי לתפקיד, וביקשתי מהם לעשות שני דברים: האחד זה להכין תוכניות רב-שנתיות, והשני זה להקים מטות בטיחות ברשויות. אני חייב לומר ש-98% מהרשויות במדינת ישראל עמדו בשתי המטלות, והירידה של 14% במספר הנפגעים ברשויות היא מתוקף הפעילות של מטות הבטיחות והתקצוב של הפעילות שלהם על-ידי המשרד, על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
אנחנו מתקצבים את מטות הבטיחות. בשנה האחרונה תקצבנו אותם בסדר גודל של כ-20 מיליון שקל, וזה לגבי צבע ותשתיות רכות. אני מקווה שבשנה הבאה נוכל להכפיל את זה, וזה כולל את כל סוגיית הצבע לרשויות. אני ממליץ מאוד שתאמינו שזה היקף המאמץ האדיר שאנחנו עושים.
יעקב מרגי (ש"ס):
השאלה היא, האם יש בקרה?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
יש בקרה שבועית. אני מקיים כל שבוע פורום בטיחות. במקרה היום היה פורום בטיחות אצלי, מכיוון שזה לא נעשה ביום ראשון האחרון. פורום הבטיחות הזה עוקב אחרי שורה ארוכה מאוד של נושאים. היום גם היה המפגש הראשון לאישור התקציב של הרשות, כולל התקציב של הרשויות במסגרת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני חושב שהירידה שהיתה בשנה שעברה והירידה שתהיה גם השנה – ותהיה ירידה – היא בעקבות מאמץ כולל שנעשה על-ידי הרבה מאוד גופים שעוסקים בנושאי הבטיחות בדרכים. אני מקווה מאוד שהמאמץ הזה יימשך, ואנחנו נעמוד ביעד של ירידה של כ-6% מדי שנה, עד 30% בחמש השנים הקרובות. התחלנו במאמץ הזה בתחילת 2007. ב-2006 עמדנו ביעד הזה, ואנחנו נעמוד בו גם השנה. אני בטוח שנעמוד בו גם בשנים הבאות, אם נמשיך להתנהל באופן שאנחנו מתנהלים היום ואם לא יפריעו לנו. אני מאוד מקווה שמדינת ישראל תוכל לבשר בעוד ארבע שנים שהיא צמצמה את היקף הנפגעים בחמש שנים, מ-2006 עד 2010, בכ-30%.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1392 של חבר הכנסת שלמה בניזרי – לפרוטוקול; שאילתא מס' 1464 של חבר הכנסת יצחק וקנין – לפרוטוקול.
1392, 1464. התנהגות נהג "אגד פלוס"
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007):
פורסם כי נהג "אגד פלוס" עודד אדם להכות חרדים שנסעו בקו מס' 277 מירושלים לאלעד. לפי הידיעה, הוגשה תלונה למשטרה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם ייבדק המקרה?
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י' באב התשס"ז (25 ביולי 2007):
פורסם כי נהג "אגד" פלוס העניש נוסע עם ילדו ואילצם לנסוע מאלעד לירושלים. בעניין הזה גם פנו למשטרה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה נעשה כדי לוודא מה החליטה המשטרה לגבי הנהג?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
ראשית, ברצוני לציין, ללא קשר לעובדות, כי לאחר כמה חודשים בתפקידי ציינתי כי מבחינתי הרפורמה לא הצליחה. הרבה גבות הורמו בהקשר זה, הן מצד גורמי מקצוע והן מצד המפעילים עצמם. כל אלו ניסו להסביר לי כמה הרפורמה הצליחה, שכן היא עמדה ביעדים שהוצבו, קרי, הוצאת קווי נסיעות של תחבורה ציבורית לתחרות.
בהקשר זה, אין לי ספק כי מדובר במהלך תפעולי מורכב, המצריך תיאומים רבים ודורש תכנון רב. על כך הבעתי את הערכתי. הבעיה נעוצה בכך שהרפורמה התנהלה במישור התפעולי בלבד. נכון, המחירים ירדו והתחרות קיבלה ממשות. אך הרכיב הכי חשוב, איכות השירות לאזרח, לא הובא בחשבון, וכך מצאתי את לשכתי מוצפת בתלונות על איכות השירות, על זמינות הקווים ועוד.
לכן, הוריתי על הקמת ועדת-סדן, והיא הגישה לי את המלצותיה השבוע. אימצתי את כל מסקנותיה, ובראש ובראשונה את הקמת הרשות לתחבורה ציבורית, אשר תפקידה יהיה לפקח על רכיב השירות ויהיו לה הכלים והסמכות לפקח על המפעילים.
במקרה הספציפי שעליו חבר הכנסת שואל, ידוע לי כי הנושא בטיפול משטרתי, ולא הוגשה תלונה בעניין למחלקת החקירות במשרדי. עם זאת, לאור השאילתא שלך, הנחיתי את משרדי לבדוק את הנושא, ועל הטיפול אודיעך בהקדם.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1399 של חברת הכנסת קולט אביטל: קשיים בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים.
1399. פרויקט הרכבת הקלה בירושלים
חברת הכנסת קולט אביטל שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ג' באב התשס"ז (18 ביולי 2007):
בשבוע שעבר פורסם כי פרויקט הרכבת הקלה בירושלים נמצא בקשיים, וייתכן שיהיה צורך לפתוח את תוכנית המימון. היקף הפרויקט הוא כ-2 מיליארדי שקלים, וידוע כי כבר צפוי איחור של שנה וחצי בלוח הזמנים.
רצוני לשאול:
1. מה הן עיקר הבעיות בפרויקט?
2. האם למשרד התחבורה יש תוכנית להתגבר על הקשיים?
3. מה ייעשה להשלמת הפרויקט בזמן?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
3-1. ובכן, יש קשיים בפרויקט הזה. הפרויקט של הרכבת בירושלים – אני דנתי עליה כמה פעמים, וגם היום במסגרת פגישת עבודה עם המנכ"ל. אני רוצה לומר שהפרויקט של הרכבת הקלה בירושלים הוא אחד מן המורכבים והמסובכים שמתבצעים במדינת ישראל, בעיקר בשנים האחרונות, גם מבחינת הטכנולוגיות, גם הטכנולוגיה שבחר בה הזכיין והתחייב לבצע, וגם החיבוריות לסקטור הציבורי ששותף לביצוע שלו. הוא גם נעשה בלב לבה של בירת ישראל, בעיר הומת אדם ותחבורה פרטית וציבורית, דבר שמחייב מערכות תיאום מורכבות מאוד, עמידה בסטנדרטים גבוהים וסנכרון בין הזכיין, המשטרה, העירייה ומשרד התחבורה, כמו גם העמידה בכל החוקים והתקנות והדרישות הציבוריות.
אני רוצה לומר שיש בתוכנית הזאת קשיים שנובעים מהטכנולוגיה שעליה החליט הזכיין, ולכן יהיה עיכוב מסוים – להערכתנו כרגע הוא בסדר גודל של כשנה וחצי. יהיה גם גידול בעלות שלה, והוא נוגע בעיקר לטכנולוגיה החדשנית בהנחת המסילה, שנוסתה בפעם הראשונה במדינת ישראל, ושהזכיין בחר בה במסגרת החוזה שלו. הדבר הזה מטופל היום על-ידי משרד האוצר ומשרד התחבורה, ואני מקווה מאוד שנוכל לסגור את הפער הזה, שהוא בעיקרו טכנולוגי – טעות שנעשתה על-ידי הזכיין – באופן שנוכל להאיץ את הקמת הרכבת הקלה בירושלים.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני השר, קודם כול, הרשה נא לי להגיד לך שאת השאילתא הזאת הגשתי בחודש יולי, ומאז עברו לפחות ארבעה חודשים. אני רוצה להגיד שלא רק בגלל חשיבות הנושא אלא גם בגלל כבודה של הכנסת, כדאי לזרז קצת את מתן התשובות.
עכשיו לגופו של עניין. לא ברור לי – הפרויקט הזה היה צריך להסתיים ב-2007. כירושלמית אני יכולה להגיד לך שהוא בקושי התחיל. נכון שיש בעיר עבודות מעבודות שונות, אבל בעצם אנחנו שומעים כל פעם שיש איזו טעות שבגינה הפסידו עוד כסף, ואתה אומר שהקושי היה טכנולוגי ושל הזכיין. אני מבקשת לדעת שני דברים: על חשבון מי ההפסדים האלה? האם כשיש טעות של הזכיין אנחנו – מדינת ישראל – משלמים, או הזכיין? שנית, כיוון שהרכבת הזאת כבר היתה צריכה להיות מוכנה ב-2007, ואנחנו עוד מעט נכנסים ל-2008, מתי אפשר לצפות שנתחיל לראות איזה צל של רכבת בעיר הזאת?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
ראשית, אני לא בטוח שגברתי צודקת בלוח הזמנים המקורי. החוזה נחתם לפני שנתיים. לוח הזמנים המקורי למיטב ידיעתי היה 2009, וכעת, בעקבות הדחייה שאני מדבר עליה, הוא יהיה מעבר לתאריך הזה, אבל אני מוכן לבדוק את התאריכים האלה שוב. גם בסוגיית התשלומים, ברור שבחלק מהתשלומים הללו יישא הזכיין וחלק יהיו הוצאות הממשלה, בהתאם לתקשי"ר שיש בינינו לבין מה שחתם משרד האוצר מול הזכיין. צריך להודות שבפרויקטים כאלה יש רמת סיכון מסוימת, במיוחד כשהפרויקטים הם פרויקטים טכנולוגיים מאוד מאוד מורכבים.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
הרכבות האלה כבר היום קיימות בערים רבות בעולם.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
הטכנולוגיה שנבחרה על-ידי הזכיין לרכבת בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים היא טכנולוגיה שנוסתה בפעם הראשונה בישראל. על זה נעשו הרבה מאוד דיונים.
אני חושב שהעיכוב של כמה חודשים במתן התשובה גם נוגע לעובדה שהיתה פגרה בחודשים אוגוסט עד אוקטובר. את הגשת את השאילתא ביולי, בפועל יכולתי לענות על זה באוקטובר, ואנחנו עונים על זה בנובמבר. זה לא עיכוב של כמה חודשים, כי היתה פגרה באמצע. זה לא היה משנה את עצם התשובה שלי, כי אנחנו עוסקים בבעיה הזאת כבר כמה חודשים, גם בשנה החולפת עסקתי בזה, והסוגיה הזאת, לצערי הרב, עומדת עדיין לפתחנו, ואין לנו תשובות מוחלטות, כי זה בתהליך של מתן פתרון לבעיה מאוד אקוטית, שעלתה בשל האופן שבו הזכיין פעל בפרויקט הזה.
אני מקווה מאוד שכשיושלם הדו-שיח ויהיה לוח זמנים חדש, נוכל להודיע עליו גם לכל האזרחים, אבל קודם זה דורש ליבון בינינו – משרד התחבורה יחד עם משרד האוצר, עיריית ירושלים והזכיין – על מנת שלוח הזמנים החדש שייקבע, כולל העלויות, אכן כולם יעמדו בהם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1507 של חבר הכנסת חיים אמסלם – לפרוטוקול.
1507. הקנסות בגין אי-תשלום על כביש חוצה-ישראל
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ה' בחשוון התשס"ח (17 באוקטובר 2007):
הקנס בגין אי-תשלום על נסיעה בכביש חוצה-ישראל גבוה ביותר. התראה שנייה לא נשלחת, וקנס ניתן גם אם לא הגיעה הודעה בדואר.
רצוני לשאול:
1. מדוע אושר לחברה לגבות קנסות גבוהים מהמקובל ובלא צורך בהתראה שנייה?
2. מה ייעשה להקטנת הקנסות ולמשלוח התראה שנייה?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. גביית האגרה בכביש 6 היא בשיטה אלקטרונית, כאשר הנוסע אינו נדרש לשלם מראש את האגרה, אלא החשבון מגיע כעבור זמן לבעלים הרשום של הרכב. בגין אי-תשלום חשבון במועד מחויב הנוסע בפיצוי ובהחזר הוצאות. הסכומים של פיצוי והחזר הוצאות מתעדכנים מעת לעת, בהתאם לבדיקה של כלל עלויות האכיפה וכלל ההכנסות של הזכיין מאכיפה.
ביוני 2004, לאחר בחינת הוצאות הזכיין מול ההכנסות מסעיף זה, הורה שר התחבורה על הפחתה של 50% בסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות. באפריל האחרון הוריתי שוב, לאחר בדיקה, להפחית את הסכומים ב-23% נוספים, ובאפריל הקרוב הם יורדו פעם נוספת, ב-7%.
חשבון נשלח בדואר רגיל, ואם לא מתקבל התשלום נשלח חשבון שני, הכולל פיצוי והחזר הוצאות – בדואר רשום. אם זו נסיעה ראשונה של כלי הרכב ניתנת אפשרות לחייב לשלם את החשבון המקורי, דהיינו את האגרה עבור הנסיעה, בתוך עשרה ימים מקבלת המכתב הרשום – ללא פיצוי והחזר הוצאות. מכאן שאין צורך בהתראות נוספות.
מי שחש עצמו נפגע, טוען שלא קיבל את ההודעה בדואר, יכול לפנות לוועדות ערר מיוחדות, שהוקמו על-פי החוק כדי לדון בעררים על חיובים בכביש 6.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1511 של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – לפרוטוקול.
1511. קווי השירות של חברת "קווים" בכפר-גנים ג' בפתח-תקווה
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
לאזור כפר-גנים ג' בפתח-תקווה, שחברת "קווים" היא החברה המפעילה בו את התחבורה הציבורית, נוספו לאחרונה אלפי תושבים, ובהם קשישים, סטודנטים ובני נוער, המשתמשים בתחבורה ציבורית בלבד. לעתים קרובות הם נאלצים להמתין כ-45 דקות לאוטובוס בקו 30, המשרת אזור זה.
רצוני לשאול:
1. מה היא הסיבה להמתנה הממושכת לאוטובוס?
2. כיצד נערכת חברת "קווים" לעלייה במספר המשתמשים בשירותיה?
3. מה ייעשה למניעת תחושת ההסגר השוררת בקרב תושבי כפר-גנים ג'?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. משרדנו עושה ככל יכולתו ליישם את מדיניות הממשלה לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, בין היתר על-ידי פיקוח ומתן תמריצים למפעילי תחבורה ציבורית, במסגרת המשאבים העומדים לרשותנו בתחום זה.
שכונת כפר-גנים ג' בפתח-תקווה היא שכונה חדשה, הנמצאת בשלבי אכלוס, ומשרדנו בוחן, ביחד עם עיריית פתח-תקווה ומפעיל השירות, חברת "קווים", את תכנון קווי השירות שלהם זקוקים תושבי השכונה. במסגרת זו יילקחו בחשבון גם תדירויות הקווים העוברים בשכונה. חברת "קווים" מפעילה את קווי השירות בפתח-תקווה לאחר זכייתה במכרז, מאפריל 2006.
בשל בעיות התנועה המאפיינות את העיר בתקופה אחרונה, משרדי בודק את תפעול הקווים בעיר, כולל את השירות הניתן לתושבי כפר-גנים ג'.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתות מס' 1534 ו-1646 של חבר הכנסת אברהם מיכאלי – בבקשה. אני חוזר: 1534 ו-1646. השאילתא השנייה היא 1646.
1534, 1646. התחבורה הציבורית בעיר אלעד
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
בתחבורה הציבורית הפנימית בעיר אלעד קיימים ליקויים. מאז הפעלת הקו הפנימי נמנעים נהגי "אגד פלוס" בקווים הבין-עירוניים להסיע נוסעים בתוך העיר.
רצוני לשאול:
1. הנכון הדבר?
2. אם כן – מדוע הקווים הפנימיים לא מספקים את תושבי העיר?
3. מדוע הקווים הבין-עירוניים לא יסיעו גם בתוך העיר?
4. מה ייעשה לפתרון בעיות התחבורה בעיר?
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"א בכסלו התשס"ח (21 בנובמבר 2007):
פורסם כי עומס יתר בתקופת החגים גרם לבעיות בתחבורה הציבורית מירושלים לאלעד, ועשרות אנשים נאלצו לחסום אוטובוס של "אגד" כדי לאלץ את החברה לדאוג להגעתם לאלעד.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה הוא הגורם לעומס זה?
3. ידוע שבחג הסוכות נוסעים רבים לירושלים, מדוע לא נערכה החברה מראש?
4. מה ייעשה כדי למנוע תקלות דומות בחגים הבאים?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
השאילתא נוגעת לליקויים בתחבורה הפנימית באלעד. לאחרונה, וכמענה על צורכי ציבור הנוסעים, אושר קו עירוני חדש לחברת "אגד תעבורה", במסגרת הפעלת אשכול שקיים באלעד. כידוע, התחבורה הציבורית מחולקת לאשכולות. שאר הקווים, ובהם הקווים הבין-עירוניים, נשארו על-פי רשיונם ללא שינוי, כך שהם ממשיכים להסיע נוסעים גם בנסיעה העירונית.
כיום עיקר הפעילות בקווי אלעד מתבצעת באמצעות הקווים הבין-עירוניים, המבצעים שירות פנימי בעיר. שירות זה אינו מספק, ויש צורך בהוספת קווים עירוניים בעיר. המשרד, בשיתוף עם המפעילים, והעירייה, במסגרת ועדת התחבורה, פועלים להוספת קווים עירוניים תוך כדי תכנון ושיפור מערך התחבורה בעיר על-פי צורכי התושבים.
לגבי השאלה הספציפית, המקרה מתייחס לכמה תלונות של הציבור, ואני מאמין כי השיפור שכעת ניכר, ובסך הכול רמת השירות באלעד תסייע למנוע מקרים כאלה בעתיד. אשר להיערכות מוקדמת של המפעיל, ידוע לי כי גם בהתראה מספקת מראש על אירועים חריגים אגף התחבורה הציבורית של המשרד יודע לסייע ולהנחות לתגבר קווים, בשיתוף פעולה עם המפעיל. רצוי כי כל אירוע עתידי שידוע לקהילה שהוא צפוי לגרום לתגבור ניכר של תנועת הנוסעים, יתואם מול המפעיל במשרד, שכן במקומות אחרים שפנו אלינו ידענו לתת תשובה, יחסית בלוחות זמנים קצרים, בתגבור של אותם קווים או במתן עזרה לאותו מפעיל, על מנת שאפשר יהיה לתת את המענה על צורכי הציבור.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני השר, תודה על התשובה. אני רוצה לשאול מדוע אותה תחבורה ציבורית שקיימת גם למקומות אחרים לא מאפשרת לאנשים לעלות, כאשר אין בכל שעות היום תחבורה ציבורית פנימית בתוך אלעד. זו היתה תלונת התושבים. אותם אוטובוסים שמסיעים מאלעד החוצה נמנעו מלהעלות אותם. זה דבר אחד. השאילתא השנייה היתה לגבי בעיה שנוצרה בחגים. אדוני, ידוע שהציבור החרדי נוסע בחגים לירושלים בצורה הרבה יותר תכופה ובמספרים יותר גדולים, והיתה בעיה שלא מצאו לאנשים תחבורה מירושלים לאלעד, ואנשים נאלצו לחסום בתחנת "אגד" את התחבורה, כדי שיאפשרו להם סוף-סוף לעלות לאוטובוסים לכיוון אלעד.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
מה היתה הראשונה? על השנייה עניתי.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
הראשונה היתה בעניין קווים פנימיים שלא הספיקו לתושבים, ועל אוטובוסים אחרים, שיצאו מאלעד החוצה, לא נתנו לעלות, כי אמרו שזה לא אוטובוס פנימי, זה אוטובוס חיצוני.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
בנושא של התחבורה הציבורית, מעבר לנושא הנקודתי של אלעד, ככל הידוע לי אכן היתה בעיה בתקופה מסוימת. זה נכון לגבי כל האוכלוסיות ביישובים שדומים לאלעד. כאשר ניתנת התראה מראש על היקפי נסיעה, ואנחנו יודעים שבחגים נוסעים יותר, אנחנו בדרך כלל דואגים לתגבור של קווים נוספים.
אשר לקורה בתוך אלעד, וגם בהרבה מאוד יישובים אחרים, ביכולת שלנו לתת מענה על כל צורכי האזרחים: אנחנו חייבים להגיע לשיפור ניכר בשירותי התחבורה הציבורית, ביכולת שלנו לתת מענה גם ליישוב הרחוק ביותר במדינת ישראל. זה לא יקרה עד אשר לא תקום רשות לתחבורה ציבורית במדינת ישראל. אני גם יודע שזאת אחת ההמלצות של ועדת-סדן. והרשות הזאת תדאג לנהל את התחבורה הציבורית במדינת ישראל באופן שבו היא תיעשה באינטגרציה מלאה יחד עם כל גורמי התחבורה הציבורית, היא תיעשה באופן מטרופוליני ובאופן שנותן שירות מוניציפלי בכל אתר ואתר במדינת ישראל.
היום אין לנו הכיסוי הזה, אין לנו מישהו שיודע לעשות את הניהול של תחבורה ציבורית זמינה, יעילה, שמשרתת את הציבור בכל אתר ואתר במדינת ישראל. מישהו צריך לנהל את זה. זה נעשה בכל העולם באופן הזה. בכל המטרופולינים הגדולים ובכל האזורים האחרים במדינות המערביות יש רשות שמנהלת תחבורה ציבורית, ואין דו-שיח בין המשרד לבין נותן השירות, אותה חברת תחבורה ציבורית, לבין האזרח או הרשות המוניציפלית. חייב להיות גוף שמנהל ויוצר את האינטגרציה. אני מקווה מאוד שאנחנו נהיה אנשי בשורה עם היישום של מסקנות ועדת-סדן, וזה יביא גם את הבשורה לאלעד.
מעבר לזה, הנושא של תאריכים ומועדים ביישובים שיש בהם תגבור משמעותי, או נדרש תגבור משמעותי – אנחנו יודעים לתת את המענה הזה. צר לי שזה לא הסתייע לגבי אלעד בחגים, אבל אנחנו נגביר את רמת המודעות שלנו לסוגיה הזאת בעתיד.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1558 של חבר הכנסת יואל חסון – לפרוטוקול.
1558. מוניות שירות במודיעין
חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ו בחשוון התשס"ח (7 בנובמבר 2007):
חברת "קונקס", הפועלת בעיר מודיעין מאז הפרטת התחבורה הציבורית, מספקת שירותי תחבורה לקויים, לרבות פיגור בלוחות זמנים ורמת שירות נמוכה. בעיר יש ביקוש רב למוניות שירות לעיר ולגוש-דן.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. מתי יתפרסם דוח הוועדה על הפרטת התחבורה הציבורית?
3. מתי ניתן יהיה להגיש בקשה להפעלת מוניות שירות בתוך מודיעין ולגוש-דן?
4. האם קיימת אפשרות שמוניות השירות תפעלנה בשבת?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. התחבורה הציבורית במודיעין מופעלת מהקמת העיר על-ידי חברות פרטיות, וזאת על-פי החלטת ממשלה מינואר 1997. חברת "מרגלית" זכתה במכרזים והפעילה את התחבורה הציבורית בשנים 1998–2007. למרות שיפור ניכר של רמת השירות הניתן לציבור בחודשים האחרונים העבירה חברת "מרגלית" את פעילותה בעיר מודיעין לחברת "קונקס", אשר החלה לפעול בעיר מודיעין ב-15 באוגוסט 2006. העברה זו אושרה על-ידי משרדנו.
חברת "קונקס" הפעילה תחבורה ציבורית באזור אשדוד ובאזור טבריה לשביעות רצונם הגבוהה של התושבים. תחילת פעילותה של חברת "קונקס" במודיעין לוותה בבעיות תפעוליות, אך אנו עדים לשיפור עקבי ברמת השירות, ומצפים כי תושבי מודיעין יזכו לקבל בעתיד הקרוב את השירות הטוב שהם מצפים לו מחברת "קונקס".
3. חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64) – חוק הרפורמה במוניות – שפורסם באפריל 2005 אינו מאפשר למפקח על התעבורה להוסיף קווים על הקווים שלגביהם הוגשו בקשות בעבר, בשנים 1999–2002. לאור זאת, יש במודיעין קו שירות מוניות רק לירושלים.
4. המשרד אינו מגביל תאגידי מוניות בפעילותם בשבתות ובחגים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1585 של חבר הכנסת אבשלום וילן – לפרוטוקול.
1585. העדר תקציב למע"צ
חבר הכנסת אבשלום וילן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
מתוך 6,000 קילומטרים של כבישים בארץ, מע"צ מתחזקת 300 קילומטרים בלבד. מעקי הבטיחות בשולי הכבישים אינם מתוחזקים כלל, תשתית האחזקה ירודה, במיוחד בכביש הערבה, ובניית כביש 90 בצפון הארץ, שבו התרחשו תאונות רבות, אינה מסתיימת. כל זה בשל מחסור בתקציב.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה בעניין?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. תקציב האחזקה: החברה הלאומית לדרכים אחראית על תחזוקת 5,716 ק"מ מסלול של דרכים בין-עירוניות. החברה הלאומית לדרכים מתחזקת את כלל הכבישים שבאחריותה, ולא רק 300 ק"מ כביש, כפי שנטען בשאילתא, כאשר סטנדרט התחזוקה ויכולת החברה לתת מענה לצרכים נגזרים מהתקציב העומד לרשותה.
על-פי הערכות מקובלות, לצורך תחזוקת רשת הדרכים הבין-עירוניות בסטנדרט הנדרש, יש צורך בתקציב שנתי בהיקף של 1.5%–2% מערך רשת הדרכים. מאחר שערך רשת הדרכים נאמד בכ-70 מיליארד ש"ח, הרי שתקציב האחזקה השנתי הנדרש עומד על 1–1.5 מיליארד ש"ח. לעומת זאת, בהצעת תקציב המדינה לשנת 2008 הוקצה תקציב בסך של 740 מיליון ש"ח למימון פעילות האחזקה ברשת הדרכים הבין-עירונית. מובן כי הפער בין התקציב שהוקצה לבין התקציב הנדרש אינו מאפשר תחזוקה של רשת הדרכים הבין-עירונית בסטנדרט הנדרש.
2. דרך מס' 90 – כביש הערבה: בשנת 2008 מתוכננת השקעה בסך של 125 מיליון ש"ח, בביצוע שיפורים בטיחותיים בדרך מס' 90 – כביש הערבה, ובכלל זה שיפור סימון קטעי הדרך האסורים בעקיפה והתאמתם לתנאי הדרך, ביצוע הפרדה רכה לאורך הכביש באמצעות סימון צבע משונן כפול, סימון בצבע משונן בצדי הנתיב, התקנת "עיני חתול" במרכז ובשוליים, הרחבת החתך בקטעים נבחרים לדו-מסלולי מצומצם עם הפרדה רכה, החלפת מעקות בטיחות למעקות תקניים והשלמתם, הסדרת שיפוע מדרונות צדי הדרך, הרחבת שול הדרך לרוחב תקני ושיקום פני קטעי מיסעת הדרך הנמצאים במצב ירוד.
דרך מס' 90 – צומת עמיעד–קריית-שמונה: השלמת שדרוג דרך מס' 90 לדרך דו-מסלולית, בקטע שבין צומת יסוד-המעלה לעין-אווזים, עוכב כתוצאה מחסר בתקציב מזומנים לשנת 2008. עם פתרונה של הבעיה ניתן לזוכה במכרז לביצוע העבודות צו התחלת עבודה ביום 12 בנובמבר 2007.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1588 של חבר הכנסת נסים זאב: מחדלים בכבישי ישראל.
1588. בטיחות הכבישים בישראל
חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
העיתון "מעריב" מפרסם את מחדלי משרד התחבורה ואת מצבם המסוכן של רבים מכבישי ישראל.
רצוני לשאול:
1. האם הפרסומים ב"מעריב" מוכרים?
2. האם הנתונים המתפרסמים נכונים?
3. מה ייעשה לתיקון הליקויים?
4. כמה כספים הושקעו ב-2006 וב-2007 בשיפוץ כבישים בישראל, והיכן?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1–2. אני מבין שההתייחסות היא לכתבה שהיתה בעיתון, או סדרה של כתבות, שנשאו את הכותרת "מחדל הכבישים החלקים", כתבת תחקיר. אני רוצה לומר שלצערי הרב בכתבות האלה נכללו אמירות רבות שהן גם פוגעות באותם אנשים שעובדים בחברות שמשרתות את הציבור והן גם בלתי מדויקות. אנחנו בדקנו את כלל הכתבות האלה שפורסמו, לרבות הכתבה שאליה מתייחס חבר הכנסת זאב נסים בשאילתא.
אני רוצה לומר שלאחר שאנשי המקצוע אצלנו בדקו את הנתונים, עולים הממצאים האלה: 35% מהממצאים נמצאו לא רלוונטיים. יכול להיות שיש ממצא כזה, אבל הוא לא רלוונטי לנושא הבטיחות. 5% מהממצאים מתייחסים לקטעי דרך שהם אינם באחריות החברה הלאומית לדרכים, הם אולי באחריות של מישהו אחר אבל לא באחריותה. 5% נוספים מתייחסים לקטעי דרך שנמצאים כעת בביצוע, עובדים עליהם. אני חושב שכל מי שנוסע היום בכבישי ישראל רואה את אותם 300 קילומטר שאנחנו מטפלים בהם, את כל הסימונים הזוהרים, וגם בימים האלה עובדים. אני מאמין שבסוף השנה הזאת ביצוע בהיקף של כ-200 מיליון שקל בכבישים האדומים יבוא לסיומו. אנחנו הולכים להשקיע עוד 200 מיליון שקל בשנה הבאה.
3. 25% מהממצאים אכן ידועים לנו וגם לחברה הלאומית לדרכים, והם מחייבים פתרון ארוך טווח. זה לא נושא שהוא במסגרת של טיפול מיידי, אלא הוא נכלל גם במסגרת של פרויקטים ארוכי טווח, ובחלקו מחייב גם הקצאה תקציבית ארוכת טווח. עוד 15% מהממצאים נמצאים בבדיקה מקצועית תכנונית, כי הם בשלבי תכנון, כולל תכנון סטטוטורי ותכנון הנדסי. 15% מהממצאים מטופלים בתוכנית העבודה של שנת 2008, בהתאם לחלוקה ולמגבלה התקציבית.
4. אני רוצה לומר שהחברה הלאומית לדרכים עושה עבודה מאוד מקצועית, מאוד משמעותית, בכל מה שקשור לבטיחות. התקציב השנתי של החברה הלאומית לדרכים עומד על סך 1.9 מיליארד שקל והתקציב השנתי שלה ב-2007 הוא 2.3 מיליארדים. מאז יצאה תוכנית החומש של החברה, לשנים 2006–2010, פורסמו 33 מכרזים לביצוע פרויקטי פיתוח, בהיקף של 5 מיליארדי שקל. הוסדרו מבחינה בטיחותית 134 צמתים וקטעי דרך, שוקמו 14 גשרים, בוצע ריבוד ושיקום של 328 ק"מ מסלול, וכיום יש 38 אתרי עבודה פעילים ועוד 125 צוותי עבודה שמבצעים עבודת אחזקה מדי יום. כך שבסך הכול יש היקף פעילות גדול מאוד. אבל, לצערי, בשנה האחרונה, כלומר, בשנה הזאת, לקראת השנה הבאה, התקציב הזה קוצץ בהיקף של 1.6 מיליארד, וכתוצאה מכך אנחנו נצטרך להוריד חלק מהפעילויות הכוללות שציינתי קודם.
אני חייב לומר, כמי שעוקב אחר פעילות החברה בשנה וחצי האחרונה, שאני חושב שהחברה הזאת, כחברה מנהלת, עושה בסך הכול עבודה טובה. תמיד אפשר להשתפר ויש מה לשפר, אבל בסך הכול העבודה שנעשית שם היא עבודה טובה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 1594 של חבר הכנסת אברהם מיכאלי: חילול שבת ברשות שדות התעופה.
1594. חילול שבת ברשות שדות התעופה
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
על-פי חוק, אסור להעסיק עובדים בשבת אלא בהיתר. לאחרונה פורסם כי רשות שדות התעופה ביצעה עבודות בשבת.
רצוני לשאול:
1. האם מדובר בשבת אחת או בכמה שבתות?
2. אילו עבודות בוצעו ומדוע בשבת דווקא?
3. כמה עובדים הועסקו באותן שבתות?
4. האם לכל העובדים היו היתרים לעבוד בשבת?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1–4. הסוגיה של עבודות בנתב"ג קשורה לריבוד המסלול. זאת עבודה שמתבצעת אחת לעשור. זאת פעילות שחייבה אותנו לסגור את המסלולים ולהפסיק את הפעילות האווירית במדינת ישראל. העבודות בוצעו בשישה סופי שבוע, כולל שבתות, והועסקו בהן 15–20 עובדים בתפקידי פיקוח ובקרת איכות, על מנת לשבש כמה שפחות את עורק התעופה הראשי של מדינת ישראל. לכן היה צריך לבצע את העבודות בסופי שבוע. את העבודה ביצעו פועלים שאינם יהודים, ולכל הגורמים הרלוונטיים היו אישורי עבודה בשבת, כנדרש.
אני חושב שמעבר לזה היתה פה שאלה של פיקוח נפש. אם לא היינו עושים את הפעולה הזאת של הריבוד, לא היה אפשר לעשות אותה בחורף. עשינו את זה תוך מזעור של חילול השבת. אני עסקתי בזה באופן אישי, עסקו בזה גורמים נוספים, ואני חייב לומר שעשינו את זה מתוקף האחריות שלנו לחיי אדם ומתוקף האחריות שלנו לבטיחות של התעופה האזרחית במדינת ישראל.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1601 של חבר הכנסת זבולון אורלב – לפרוטוקול.
1601. תשלום לשירות המטאורולוגי
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
השירות המטאורולוגי מספק מגוון רחב של שירותים באמצעות אתר אינטרנט. טרם שולב בו קישור לאתר התשלומים הממשלתי, והתשלום נעשה בדואר באמצעות שובר ידני. דבר זה פוגע ביעילות השירות, מעכב הטיפול בבקשות המידע ומכביד על צוות השירות.
רצוני לשאול:
1. מדוע לא ניתן לשלם עבור קבלת מידע מהשירות המטאורולוגי באמצעות אתר התשלומים הממשלתי?
2. מתי יתאפשר הדבר?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. השירות המטאורולוגי שדרג לאחרונה את אתר האינטרנט שלו, בהוסיפו מידע מטאורולוגי רב לשירות הציבור, וזאת ללא תשלום. האתר עלה לפני כחודש, ב-21 באוקטובר, והוא נמצא בימים אלו בהרצה. ראוי לציין כי כבר בחודש הראשון לעלייתו לאוויר נרשמו כ-612,000 כניסות של משתמשים.
במהלך השנה הקרובה מתוכננים שינויים ושדרוגים לאתר, ובכלל זאת חיבור האתר של השירות לאתר התשלומים הממשלתי.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1611 של חבר הכנסת יצחק וקנין – לפרוטוקול.
1611. הפרעות לקשר בנמל התעופה בן-גוריון
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
לאחרונה רבו הפשיטות על הערוצים הפיראטיים, שלכאורה היוו סכנה לרשת התקשורת במגדל הפיקוח בנמל התעופה בן-גוריון.
רצוני לשאול:
1. אילו ערוצים סיכנו לכאורה את הביטחון האווירי בנמל התעופה בן-גוריון?
2. על אילו ערוצים מתוך אלו שהיוו סכנה או הפרעה פשטה המשטרה?
3. אילו ערוצים הפסיקו לפעול? ומתי?
4. אילו ערוצים עודם פועלים?
5. האם כעת הסכנה פחתה או נוטרלה כליל?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–4. רשות שדות התעופה סובלת מהפרעות קשר ואין ידיעה מי הגורם המפריע או מקורו. ההפרעה מדווחת מיידית על-ידי הרשות למשרד התקשורת, והוא פועל בתיאום עם המשרד לביטחון פנים לאיתור הגורם המפריע ולהפסקת פעילותו ולמיגור התופעה. לפיכך השאילתא לגבי הפרעות נוכחיות צריכה להיות מופנית לשר התקשורת.
בד בבד אציין, כי במהלך הפעילות האינטנסיבית שנעשית על-ידי הצוות הבין-משרדי, שאותו אני מרכז, נרשמו עשרות הפרעות בחודש, ולצערי הרב, חלק ניכר מן ההפרעות הללו אותר כהפרעות מתחנות רדיו בלתי מורשות, המזוהות עם הזרם החרדי.
5. ניתן לציין בסיפוק כי אנו מתקרבים אל היעד של מיגור תשתיות הרדיו הבלתי-מורשה, ובשבוע הבא תועלה הצעת החלטה לממשלה אשר תעגן את פעילות הצוות הבין-משרדי על-פי מתווה של תוכנית רב-שנתית.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1633 של חבר הכנסת אריה אלדד – לפרוטוקול.
1633. המלצות הוועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"א בכסלו התשס"ח (21 בנובמבר 2007):
בתאריכים 5 באוקטובר 2007 ו-4 בנובמבר 2007 פורסם בעיתון "”The Marker, כי לא אומצו המלצותיה של ועדה שמינה משרד התחבורה בנוגע להפרטה בתחבורה הציבורית.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה בהמלצות?
3. האם נכון שבמקומות שבהם בוצעה הרפורמה נרשמה הצלחה והשירות שופר והוזל?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. בחודש מרס 2007 מיניתי את הוועדה לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית. הקמת הוועדה נבעה משתי סיבות מרכזיות: תלונות של אזרחים על רמת שירות ירודה – דוגמת פתח-תקווה, מודיעין וכו'; אי-עמידה מספקת במטרות שהוצבו כבסיס לרפורמה בתחבורה הציבורית – עלייה משמעותית במספר המשתמשים בתחבורה הציבורית ושיפור השירות למגזרים השונים.
במקומות שבהם עברה האחריות התפעולית למפעיל פרטי, ניכרת בדרך כלל עלייה ברמת השירות הניתנת לאוכלוסייה, הניכרת בהורדת מחירי הנסיעה, שיפור תדירות הקווים ועלייה במספר הנוסעים ובשביעות הרצון של המשתמשים. עם זאת, יש כמה מקומות שבהם שירות התחבורה הציבורית הורע בצורה משמעותית, כמו פתח-תקווה ומודיעין ועוד יישובים.
מטרות הוועדה היו לבחון את הרפורמה בתחבורה הציבורית ולהמליץ על המתווה הנכון להשגת מטרותיה. הוועדה סיימה לגבש את טיוטת המלצותיה בתחילת חודש נובמבר ובימים אלו היא שוקדת על סיום הדוח עצמו. בשבוע הבא מתוכננת לי ישיבה עם חברי הוועדה, ובה יוצגו בפני מסקנותיה והמלצותיה. אין כל אמת בטענה שהמלצות הוועדה לא אומצו, שכן כאמור הן טרם הוצגו בפני. בכוונתי לבחון את המלצות הוועדה ולהחליט לגבי יישומן.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1664 של חבר הכנסת דני יתום – לפרוטוקול.
1664. כביש המנהרות – צפון
חבר הכנסת דני יתום שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"א בכסלו התשס"ח (21 בנובמבר 2007):
פורסם כי פרויקט כביש המנהרות, שנועד לחבר בין מרכז הארץ לנצרת, ועלותו למדינה 400 מיליון ש"ח, הושהה.
ברצוני לשאול:
1. מדוע הופסק הפרויקט?
2. מה ייעשה לחידוש הפרויקט?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. הפרויקט החשוב של כביש המנהרות בצפון איננו מושהה והוא בביצוע. החברה הלאומית לדרכים, המבצעת את הפרויקט, צופה את השלמתו ברבעון השלישי של שנת התקציב 2008.
יש חסם של חיבור הכביש בעיר נצרת, שאיננו עוצר את הפרויקט, ולהערכתי הוא ייפתר בזמן הקרוב. מכל מקום אינני סבור כי יש בנושא זה כדי לעצור או לעכב את הפרויקט, שמבחינתי הוא פרויקט חיוני וחשוב.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לכבוד השר שאול מופז. אנחנו עוברים לשאילתות לשר לביטחון פנים, מר אבי דיכטר. בבקשה. שאילתא מס' 1305 של חבר הכנסת דוד אזולאי – לפרוטוקול.
1305. סכסוך בבית-הכנסת בשכונת רוממה בחיפה
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007):
פורסם כי תושבים בשכונת רוממה בחיפה מתנגדים לתפילתם של בעלי תשובה בבית-הכנסת ברוממה בחיפה. המתנגדים מתנכלים לרכוש ואף השליכו חוברות פורנוגרפיות לבית-הכנסת.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם הוגשו תלונות בנושא?
3. מה נעשה להגנה על המתפללים?
4. האם ננקטו צעדים נגד אלו שהשחיתו את ציוד בית-הכנסת?
תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בשאילתא שבסימוכין, ביקש חבר הכנסת אזולאי לדון בפרסום שלפיו תושבי שכונת רוממה בחיפה מתנגדים לתפילתם של בעלי תשובה בבית-הכנסת במקום. נטען כי המתנגדים מתנכלים לרכוש ואף השליכו חוברות פורנוגרפיות לבית-הכנסת.
1. אכן הדבר נכון. מדובר בסכסוך מוכר למשטרה, שהחל לפני כמה שבועות. תושביה החילונים של השכונה חוששים מהתחרדות השכונה על-ידי הגעתם של חסידי ברסלב והפיכת בית-הכנסת לבית-מדרש. בשל חששם זה מנסים התושבים החילונים לסגור את דלתות בית-הכנסת ולהפריע למתפללים, בין היתר על-ידי כניסת תושבות חילוניות מהשכונה לעזרת הגברים.
2 ו-4. עד כה התקבלו במשטרה שתי תלונות. נפתחו בגינן תיקים פליליים נגד המעורבים, והם נחקרו ושוחררו בערבות. לא התקבלו במשטרה תלונות על גרימת נזק לרכוש בית-הכנסת ועל השלכת חוברות פורנוגרפיות, כנטען.
3. פעילות המשטרה מתרכזת בפגישות עם ראשי הציבור בשכונה לצורך גישור והשבת הסדר על כנו. מובהר לצדדים כי כל הפרעה לתפילה תגרור טיפול משטרתי נוקשה.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1362 ושאילתא מס' 1428, של חברי הכנסת גבאי ואורלב – לפרוטוקול.
1362, 1428. פעילות המשטרה בעת מצעד הגאווה בירושלים
חבר הכנסת אליהו גבאי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007):
בשבוע שעבר התקיים מצעד הגאווה בירושלים. החששות הכבדים סביב מצעד זה אילצו את המשטרה להיערך בכוחות מיוחדים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. בכמה הסתכמו עלויות מצעד הקהילה ה"גאה" בירושלים?
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את השר לביטחון פנים
ביום ג' באב התשס"ז (18 ביולי 2007):
פורסם בכלי התקשורת על היערכות מיוחדת של המשטרה להבטחת שלום הציבור והסדר הציבורי במצעד שהתקיים בירושלים בתאריך 21 ביוני 2007.
רצוני לשאול:
1. כמה שוטרים השתתפו במצעד? ולמשך כמה זמן?
2. על חשבון אילו פעילויות אחרות של המשטרה גויסו השוטרים במבצע?
3. האם בוטלו או צומצמו שירותים אחרים של המשטרה ברחבי הארץ בגלל המבצע?
4. מה היא העלות התקציבית הישירה והעקיפה של המבצע?
תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בשאילתות רגילות מס' 1341 ו-1362 מבקשים חברי הכנסת לדון בעלויות היערכותה המיוחדת של המשטרה להבטחת שלום הציבור במצעד הגאווה שהתקיים ביום 21 ביוני 2007.
לגבי היערכות כוחות המשטרה למצעד – בתאריך 21 ביוני 2007 התקיים מצעד הגאווה בירושלים. ההכנות למצעד החלו כחודשיים לפני קיומו ולוו בהפרות סדר מצד המתנגדים לו. משטרת ישראל נערכה בכוחות מתוגברים להבטיח שמירת ביטחון הנפש, הרכוש והסדר הציבורי.
לאבטחת מצעד הגאווה ושמירת הסדר הציבורי הופעל כוח משטרתי של 7,905 שוטרים. 32% מהכוח – 2,509 שוטרים – היו שוטרי מחוז ירושלים. 52% ממנו – 4,082 שוטרים – היו שוטרים משאר המחוזות, שתגברו את מחוז ירושלים. 16% ממנו – 1,310 שוטרים – היו כוח בכוננות מהמחוזות ומהיחידות הארציות. הכוח שתגבר באופן ישיר את שוטרי מחוז ירושלים כלל 750 שוטרים מבתי-ספר ארציים, 382 שוטרים ממערך התנועה ו-290 שוטרים ממג"ב איו"ש – בסך הכול 1,422 שוטרים.
לצורך ביצוע המשימה כהלכה וכנדרש בהיבט המבצעי, ומתוך מגמה לצמצם את הפגיעה בשירות לציבור, הוחלט על ניצול מרבי של הכוח הייעודי במחוז ירושלים, על הפעלת חניכים מבתי-ספר משטרתיים ועל הכנת כוח שהועמד בכוננות בלבד, מבלי שנקרא לשטח. היחידות השונות שמהן נשלחו שוטרים לתגבור נדרשו לתעדף את משימותיהן, והכול מתוך דאגה כי השירות לציבור ימשיך להינתן, גם אם ברמה מצומצמת. בפועל, לא היתה כל פגיעה ממשית בשירות לציבור.
לגבי עלות ההיערכות של משטרת ישראל בגין המבצע: סך הכול העלויות למצעד הסתכמו ב-2 מיליונים ו-30,500 ש"ח. לידיעה, להלן פירוט עלויות ההיערכות של משטרת ישראל בגין המבצע:
תחבורה
פרטים
סה"כ עלות (אש"ח)
שכירת 178 אוטובוסים לניוד כוחות
630
שכירת 10 טיוליות להובלת עצורים
25
שכירת 9 משאיות קירור
36
ניוד גדרות משטרה
60
שכירת 1,000 גדרות
46
שכירת 13 טרקטרונים
12
שכירת 6 גנרטורים
29
שכירת 1 גרר
4
שכירת 8 כלי רכב מסחריים
7
תיקון נזק לכלי רכב
120
סה"כ מחלקת תחבורה
969
לינה/כלכלת שוטרים
פרטים
סה"כ עלות (אש"ח)
לינה
122
כלכלת שוטרים
636
ציוד משקי/משרדי נצרך
ווסטים
סוכות חקירה
15.5
סה"כ מחלקת אספקה
773.5
בינוי
פרטים
סה"כ עלות (אש"ח)
שירותים כימיים
38
שירותי ניקיון
7
הקמת 2 מתקני כליאה
120
חומרי חשמל למתקנים
25
שרשראות ומנעולים
15
שילוט
2
סה"כ מחלקת בינוי
207
אג"מ
פרטים
סה"כ עלות (אש"ח)
2 מסוקים
24
שכירת מערכת צריח
12
8 מכת"זים (מכונית התזה)
6
שכירת 150 מ' גדרות לחץ
20
9 גררים
15
1 גרר צדי
4
סה"כ אג"מ
81
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1486 של חבר הכנסת משה גפני – לפרוטוקול.
1486. אי-מסירת הודעה למשפחת עצור על מעצרו
חבר הכנסת משה גפני שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ז באב התשס"ז (1 באוגוסט 2007):
בתאריך 31 באוקטובר 2004 נעצר בכיכר השבת בירושלים אזרח שנקלע לאזור בדרכו לאשתו שילדה ושהתה בבית-החולים. היא לא קיבלה הודעה על דבר מעצרו.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה ייעשה לשוטרים שלא דאגו למסירת הודעה?
3. האם יפוצו האזרח ואשתו על הנזקים שנגרמו להם?
תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בשאילתא שבסימוכין ביקש חבר הכנסת גפני לדון בטענה שלפיה דבר מעצרו של אזרח במהלך חודש אוקטובר 2004, בעת שעשה דרכו לבקר את אשתו שכרעה ללדת, לא הובא לידיעתה.
1–2. ביום 31 באוקטובר 2004 בשעה 22:30 נעצר מר יוסף שטרייכר. האסמכתא לכליאה מולאה בשעה 23:50, ונרשם בה כי הוסברה לעצור זכותו להודיע על מעצרו לאדם קרוב שינקוב בשמו. בזיכרון דברים שמילא החוקר בתאריך 31 באוקטובר 2004 נרשם כי העצור ביקש להודיע לאשתו על דבר המעצר, החוקר התקשר למספר הטלפון שמסר העצור – טלפון סלולרי – וזה לא היה זמין. החוקר אמר זאת לעצור ושאל אותו אם יש דרך נוספת לאתר את האשה, והעצור ענה בשלילה ומסר כי סוללת הפלאפון של אשתו נגמרה. העצור מסר כי אין ברצונו להודיע על דבר מעצרו לאדם אחר זולת אשתו.
בעקבות תלונת גברת שטרייכר, נפתח תיק לבירורה. הבירור העלה, כאמור, כי לא היתה רשלנות מצד השוטרים אשר הובילה לאי-מסירת ההודעה לאשה וכי נעשה הדרוש על מנת לנסות ולהביא את הדברים לידיעתה. בשל כך התקבלה החלטה על גניזת התיק כתלונה לא מוצדקת ולא ננקט אמצעי משמעתי כלשהו.
3. מאחר שהמשטרה עמדה בדרישות החוק לעניין מסירת ההודעה על המעצר, נדחתה בקשת הגברת שטרייכר לקבלת פיצוי כלשהו. הודעה על כך נשלחה לה במכתבו של עורך-הדין ג'ורג' קיוורקיאן, עוזר ליועץ המשפטי במחוז ירושלים, מיום 7 באוקטובר 2007.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1514 של חבר הכנסת אמנון כהן – לפרוטוקול.
1514. צלבי קרס בירושלים ובגליל
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
פורסם כי בשבוע שעבר צוירו צלבי קרס על אוטובוס בהר-חומה ובתחנת אוטובוס בצומת יעד שבגליל התחתון, כי שני אנשים נעצרו בחשד למעשים אנטישמיים, וכי הם נימקו את מעשיהם בשנאת דתיים.
רצוני לשאול:
1. מה התברר בחקירות המקרים בהר-חומה ובגליל?
2. האם העצורים טענו שהם שונאים דתיים?
תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בשאילתא שבסימוכין ביקש חבר הכנסת אמנון כהן לדון בידיעה בנוגע לציור צלבי קרס על אוטובוס בהר-חומה שבירושלים ובתחנת אוטובוס בצומת יעד שבגליל.
1. בתאריך 6 באוקטובר 2007 התקבלה הודעה על ציור צלבי קרס, מגן-דוד וסימן של "כת השטן" בתחנת אוטובוס ברחוב הרב נסים בשכונת הר-חומה בירושלים. כמו כן, נמצאה כתובת בספרדית בעלת מאפיינים אנטישמיים. הזירה נבדקה, לא מדובר היה בצבע טרי ולא נמצאו חשודים במעשה. בתאריך 7 באוקטובר 2007 התקבלה הודעה מאזרח על ציור צלב קרס בתחנת אוטובוס על ציר 805 – צומת יעד. בשלב זה מתמקדת החקירה במישור המודיעיני.
2. לגבי שני העצורים המוזכרים בכתבה שצורפה לשאילתא, בחיפה נעצר קטין בחשד להצתת סוכה. בחקירה הראשונית התבטא החשוד, כפי שנכתב בכתבה, נגד דתיים ונגד הדת. בהמשך החקירה הוא חזר בו מהתבטאויותיו. בחיפוש בביתו נתפשו מחברות שבהן הוא הביע תמיכה בהיטלר ובתורה הארית. בבדיקה פסיכיאטרית נמצא הקטין כשיר לעמוד לדין. בחולון נעצר אדם בחשד שנהג לפרק ולמכור מזוזות. העצור לא אמר את הדברים המיוחסים לו בכתבה ולא טען כי עשה זאת משום שהוא שונא דתיים.
מתחילת שנת 2007 ועד לסוף אוקטובר 2007 נרשמו במחוז ירושלים כ-30 אירועים של רישום ססמאות הכוללות איורים של צלבי קרס.
ככלל, מחוזות המשטרה ממקדים פעילות כנגד תופעת ההתארגנויות הניאו-נאציות וכנגד תופעת ציור צלבי קרס. בשני מקרים נחקרו חשודים כמפורט להלן: בתאריך 8 באוקטובר 2007 נתפס חשוד חרדי דובר צרפתית, יליד 1936, שצייר צלבי קרס הפוכים ולידם המלה "מיסיון" על עמוד חשמל ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. בחקירתו טען כי בביצוע המעשה הוא ביקש להביע את מורת רוחו מפעילות מיסיונרית שמבוצעת לטענתו בעיר ולהתריע על כך בפני העם היהודי. החשוד שוחרר בערבות עצמית בתום חקירתו והתיק נגדו נגנז.
ביום 9 בפברואר 2007, אוטובוס שהסיע תלמידי בית-ספר ממזרח-ירושלים, שהיו בטיול, עצר ליד גדר הביטחון באזור מעבר רחל בצד הישראלי. שני קטינים עוכבו לחקירה בחשד כי ציירו צלבי קרס וססמאות בגנות מדינת ישראל על הגדר. באוטובוס נמצאו מכלי תרסיס צבע. בחקירתם הכחישו הקטינים את החשדות נגדם וטענו כי הגיעו להצטלם ליד הגדר ותו לא. מכלי הצבע נבדקו אך לא נמצאו עליהם טביעות אצבעותיהם של שני הקטינים החשודים. התיק נגנז.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1515 של חבר הכנסת שלמה בניזרי – לפרוטוקול.
1515. פעילות של ניאו-נאצים בחיפה
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
פורסם ב"ידיעות חיפה" ב-3 באוקטובר 2007, כי המשטרה חושדת שהקבוצות הניאו-נאציות בחיפה פועלות באופן מאורגן ו"בקרוב ייעצרו חשודים, חלקם בני נוער".
רצוני לשאול:
1. הנכון הדבר?
2. אם כן – על מה מבוססים החשדות?
3. כמה מקרים על רקע אנטישמי אירעו בחיפה בשנתיים האחרונות?
4. האם נעצרו חשודים?
תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בשאילתא שבסימוכין ביקש חבר הכנסת בניזרי לדון בחשד לפעילות מאורגנת של קבוצה ניאו-נאצית בחיפה, כפי שעולה בכתבה שפורסמה ב"ידיעות חיפה" בתאריך 3 באוקטובר 2007.
1–2, 4. בחודש האחרון אירעו בחיפה כמה מקרים בעלי מאפיינים ניאו-נאציים: ציור צלבי קרס על רכבים וקירות מבנים, שרפת סוכה וציור צלבי קרס על גבי שקית שהכילה ספרי תנ"ך והוצאתה מהסוכה בטרם שרפתה. מרבית האירועים אירעו באזור מחנה-דוד בחיפה. כל המקרים טופלו בצורה אינטנסיבית ומהירה על-ידי משטרת ישראל, שהביאה למעצרם של חשודים במרבית המקרים.
באחד מהמקרים שבהם צוירו צלבי קרס נעצר בגיר תושב השכונה, יליד הארץ. נבדקה האפשרות כי הוא מעורער בנפשו. החשוד נשלח לבדיקה פסיכיאטרית, נמצא כשיר לעמוד לדין ונעצר עד להחלטה אחרת. במקרה נוסף של ציור צלב קרס נעצר קטין שנחשד בביצוע המעשה. במקרה אחר, שבו הוצתה סוכה בחג הסוכות, התקבל מידע מודיעיני על שני קטינים שביצעו את המעשה והשניים נעצרו.
בכל המקרים שנחקרו בתחנת חיפה נשלל קשר בין האירועים או מבצעיהם וכפועל יוצא מכך נשלל החשד כי קיימת התארגנות אנטישמית בחיפה.
3. משנת 2005 ועד כה אירעו 12 אירועים בעלי מאפיינים ניאו-נאציים; מהם תשעה אירועים שהתרחשו במהלך שנת 2007; חמישה אירועים יוחסו לעצור הבגיר המוזכר לעיל, ושני אירועים נוספים יוחסו לקטינים שנעצרו. כלומר, פוענחו שבעה אירועים מתוך תשעת האירועים במהלך 2007. יחידות מחוז חיפה הונחו לטפל באירועים מסוג זה בנחישות ובאינטנסיביות לחשיפת זהות המבצעים ולהבאתם לדין.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1533 של חבר הכנסת שלמה בניזרי – לפרוטוקול.
1533. הצתת גן-ילדים בחיפה
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ב בחשוון התשס"ח (24 באוקטובר 2007):
גן-ילדים בחיפה הוצת בערב יום הכיפורים. המשטרה פתחה בחקירה. החשד הוא שבני מיעוטים הציתו את הגן כשכוונתם היתה לפגוע בבית-הכנסת הסמוך.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם נחקר המקרה?
3. מה העלתה החקירה עד כה?
תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הדבר נכון. בתאריך 21 בספטמבר 2007 אכן הוצת גן-ילדים הצמוד לבית-כנסת ברחוב הצלפים שבשכונת רוממה.
2. מתבצעת חקירה, הן במישור החקירה הגלוי והן במישור החקירה הסמוי, כולל הפעלת אמצעים.
3. בזירה נמצאו כמה פריטים, שנשלחו לבדיקת מעבדה, ביניהם פליירים בגנות חסידי ברסלב. נכון להיום לא ניתן להצביע על זהות המבצעים והמניע. כל כיווני החקירה נחקרים – לשאלת חבר הכנסת, כולל האפשרות שהגן הוצת על-ידי בני מיעוטים.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1552 של חבר הכנסת אורי אריאל: האשמת מתנחלים בעקירת עצי זית.
1552. האשמת מתנחלים בעקירת עצי זית
חבר הכנסת אורי אריאל שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ט בחשוון התשס"ח (31 באוקטובר 2007):
פורסם כי מתנחלים מואשמים בעקירת עצי זית. אין שום תיעוד של עצי זית עקורים ואף אחד לא הואשם בעקירה.
רצוני לשאול:
1. כמה חקירות נפתחו? כמה עצי זית עקורים מתועדים? כמה יהודים הואשמו בעקירה?
2. בכמה מקרים נבדק הבסיס להאשמות? באילו כלים נבדק הדבר?
3. מה נעשה להבטיח שלא יוגשו האשמות חסרות ראיה?
4. מה נעשה בעניין מי שמאשים אחרים ללא ראיה?
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אריאל, במהלך השנים 2003–2006 נפתחו כ-94 תיקים בגין עבירות בעונת מסיק הזיתים. אין לנו הנתונים של 2007, מאחר שרק זה לא כבר נפתחה עונת המסיק.
חלוקת התיקים לפי השנים – אם יש עניין, יהיה אפשר לפרט את זה בהמשך. לגבי השנים האחרונות: ב-2006 – 19 תיקים בגין פגיעה ב-60 עצים, נחקרו 10 חשודים; שנה לפני כן – 21 תיקים בגין פגיעה ב-800 עצים, נחקרו 20 חשודים; ב-2004 נחקרו 69 חשודים בגין 37 תיקים שנפתחו על פגיעה ב-140 עצים; שנה קודם לכן – 17 תיקים על פגיעה ב-400 עצים, נחקרו 21 חשודים. בסך הכול, על-פי הרשומות שברשות המשטרה, אנחנו מדברים על כ-1,400 עצים שנפגעו ועל 120 חשודים בגין עבירות במהלך עונת מסיק הזיתים כאמור.
במשטרת ישראל בכלל ובמחוז ש"י בפרט נבדקת כל תלונה שמוגשת לעומקה. אם יש ראיות, הן נאספות על-ידי צוותים מיומנים המתמחים בטיפול בעבירות של הפרות סדר של ישראלי כנגד פלסטיני או של פלסטיני כנגד ישראלי.
בכל התיקים שציינתי, קרי 94 במספר, נבדק הבסיס לחשד, ובמקרים שבהם היו ראיות, התיק הועבר לטיפול יחידת התביעות, שם נבדקו הראיות על-פי פקודת הראיות, וכתב אישום הוגש במקרים שבהם נמצאו ראיות מספיקות נגד מבצעי העבירה. בשנת 2006 הוגש כתב אישום אחד. גם ב-2007, עד לעת הזאת הוגש כתב אישום אחד. ב-2005 הוגשו ארבעה כתבי אישום. במקרים שבהם לא היו ראיות מספיקות או שלא אותרו החשודים, נגנזו התיקים על-פי הנימוקים הקבועים בחוק.
על-פי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי, אחד מתפקידי משטרת ישראל הוא לפתוח בחקירה אם נודע לה על דבר עבירה. בסעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי נאמר: "כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה", כך שאין המשטרה יכולה למנוע הגשת תלונה, כמובן. כפי שאמרתי, כל תלונה נבדקת ביסודיות, ועל-פי חומר הראיות שנאסף מוחלט על המשך טיפול. במקרים שבהם מוגשת תלונה שקרית כאמור, פותחת המשטרה בחקירה נגדית בגין מתן הודעה כוזבת על-פי סעיף 243 לחוק העונשין.
לעניין האירוע בכפר עינבוס שאליו הפנה חבר הכנסת אריאל בשאילתא: ב-7 באוקטובר 2003 הותקפו פלסטינים ואנשי שמאל ונכרתו 400 עצי זית. נפתחו שני תיקים בגין גרימת נזק לעצי זית ותקיפה בנסיבות מחמירות. לאחר חקירה מאומצת שבוצעה על-ידי ימ"ר תשאול ש"י, נעצרו שני חשודים למשך כחמישה ימים בגין מעורבות באירוע. לאחר שלא נמצאו ראיות הקושרות את החשודים העצורים לעבירה, הם שוחררו. מי שביצעו את העבירה לא אותרו, והתיק נגנז ביום 12 באוקטובר 2004 בנימוק: עבריין לא נודע. עד כאן.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, תודה על עצם העמידה בזמנים בתשובה על השאילתא. זה לא דבר כל כך פשוט פה. אני רוצה לציין את זה ולומר לך תודה.
שאלתי הנוספת היא – ואמרתי לך כמו גם לאחרים בפעמים קודמות: אני לפחות רואה זאת בחומרה רבה. אני חושב שראוי וחשוב שאתה תנחה את המשטרה לעשות מאמץ נוסף, עם כל הקשיים, ואני חושב שאני מודע לקשיים – אולי המיוחדים – ביהודה ושומרון, בעיות הביטחון וכדומה. אם אכן נעשים דברים כאלה, כפי שאתה ציינת, חשוב למצוא את האשמים. אני אומר זאת בגדר "אין מזרזין אלא למזורזין". המציאות שאתה מתאר, עד כמה שהספקתי לעקוב ולרשום לי, היא שבעצם נדמה לי שלא נמצאו אשמים. נפתחו תיקים, אבל הם נסגרו. לא נמצאו אשמים. לכן, אני שואל, האם תוכל לתת לזה דגש נוסף, כלים נוספים, כדי שיהיו תפיסה, העמדה לדין וגם האשמה ופסק-דין במקרים הללו.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. שאילתא מס' 1554 של חבר הכנסת אחמד טיבי – לפרוטוקול; שאילתא מס' 1565 של חבר הכנסת מוחמד ברכה – לפרוטוקול; שאילתא מס' 1599 של חבר הכנסת אמנון כהן – לפרוטוקול; שאילתא מס' 1615 של חבר הכנסת דוד אזולאי – לפרוטוקול.
1554. תקיפת תושב מג'ד-אל-כרום
חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ט בחשוון התשס"ח (31 באוקטובר 2007):
ביום שישי, 19 באוקטובר 2007, לפנות בוקר, הותקף צעיר ערבי מהכפר מג'ד-אל-כרום בידי קבוצת אנשים חיפה. יש חשש שהרקע להתקפה לאומני. הוגשה תלונה במשטרה.
רצוני לשאול:
1. האם נפתחה חקירה פלילית במשטרה לבדיקת האירוע?
2. אם כן – כיצד מתקדמת חקירה זו ומה הן תוצאותיה?
תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת טיבי, ב-19 באוקטובר 2007, במחנה דוד בחיפה, הותקף הצעיר נזאר סריס, תושב הכפר מג'ד-אל-כרום. כוחות משטרה הגיעו מייד למקום והצעיר הועבר לבית-החולים לקבלת טיפול רפואי. בעדותו מסר הצעיר כי הותקף בידי עבריין שחשד בו כי ניסה להתחיל עם חברתו. נפתח תיק בתחנת חיפה, והעבריין, אשר מוכר למשטרה, הוכרז במסוף המשטרתי כדרוש לחקירה לחקירות תחנת חיפה. כוחות בילוש ומודיעין מבצעים פעילות סמויה וגלויה לאיתור העבריין מרגע האירוע ועד לרגע זה.
החקירה עדיין נמשכת ונכון לעכשיו ההתייחסות לאירוע אינה כאל אירוע לאומני.
1565. רמת התברואה בכלא מגידו
חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ו בחשוון התשס"ח (7 בנובמבר 2007):
נודע לי כי האסירים הביטחוניים בכלא מגידו סובלים מרמת תברואה ירודה, הגורמת להם למחלות עור ולמחלות אחרות, וכי הטיפול הרפואי באסירים אינו מספק.
רצוני לשאול:
1. האם יש אסירים שסובלים ממחלות עור?
2. מה היא סיבת המחלה ומי מטפל באסירים החולים?
3. האם יש תוכנית לפתרון בעיות התברואה בכלא?
תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–3. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת טיבי, בבדיקה שנערכה לא נמצאו תלונות על מחלות עור בכלא מגידו הקשורות לבעיות תברואה כלשהן. ניקיון הכלא סביר, מבוצעים חיטוי והדברה כפי שמקובל בכלל בתי-הכלא על-ידי חברת הדברה מורשית, ומבוצע פינוי אשפה על-ידי דחסנים, שוב על-ידי קבלן מורשה. לסיכום, רמת התברואה בכלא סבירה, בהתחשב בתנאי המגורים, ואין לאסירים כל בעיות רפואיות הקשורות לתברואה.
1599. תקיפת רופאים בבתי-חולים
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
פורסם על תקיפת רופאים בבית-החולים "אסף הרופא" ובבית-החולים "שיבא" בסוף השבוע. בשני המקרים הוגשה תלונה למשטרה, ובמקרה הראשון נמסר כי יוגש כתב אישום נגד התוקף.
רצוני לשאול:
1. האם הוגש כתב אישום נגד תוקף הרופא ב"אסף הרופא"?
2. מה הוחלט בעניין התוקף בבית-החולים "שיבא"?
3. כמה מקרים של תקיפות רופאים אירעו בשנת 2006 ובשנת 2007 וכמה מהם הסתיימו בהגשת כתבי-אישום?
תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת כהן, בנוגע לתקיפה בבית-החולים "שיבא", ב-25 בנובמבר 2007 התלונן סגן מנהל המחלקה הכירורגית בבית-החולים "שיבא", שבאותו היום הגיעו למרפאה מטופלת מלווה באמה ובאחיה, וכשהתבקשו על-ידי המתלונן להמתין, התפרצה האם בצעקות לעברו והאח דחף את המתלונן וירק בפניו. בתחנת מסובים נפתח תיק חקירה בעקבות התלונה, החשודים נחקרו והתיק יועבר בקרוב למפלג תביעות תל-אביב לצורך הגשת כתב אישום.
יודגש כי בשטח בית-החולים "שיבא" נמצאים בכל שעות היום שוטרים בתפקיד, ולאחרונה נפגש מפקד מחוז תל-אביב עם מנהל בית-החולים וסוכם ביניהם כי יופעל שיטור משולב בתחום בית-החולים, שיורכב ממאבטחי בית-החולים ומשוטרים. הפעילות המשותפת המתוארת לעיל של מאבטח ושוטר יחד, המשלימים היטב את הצורך בסמכות של שוטר, עם איש אבטחה – השייך לצוות המקומי – תתרום רבות לשיפור תחושת הביטחון של באי בית-החולים בכלל, ושל צוות העובדים המסור בפרט.
2. בנוגע לתקיפה בבית-החולים "אסף הרופא", ב-25 באוקטובר 2007, סמוך לשעה 04:00, הגיע מטופל יחד עם אחיו לחדר המיון בבית-חולים "אסף הרופא". המטופל היה בהליכי קבלה לשם מתן טיפול רפואי. לאחר דקות אחדות החל האח לגדף את הרופא התורן בחדר המיון ודרש כי אחיו יטופל. בהמשך תקף הנ"ל את הרופא בכך שאחז בחוזקה בצווארו והשליך אותו על הרצפה, תוך שהוא ממשיך לגדף אותו. נפתח תיק בגין האירוע, ובמסגרתו נחקרו כל המעורבים. עם סיום החקירה הועבר התיק ללשכת תביעות מחוז מרכז. כנגד החשוד הוגש כתב אישום בגין עבירות של תקיפת עובד ציבור והעלבת עובד ציבור, וכן בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו. החשוד שוחרר על-ידי בית-המשפט בתנאים, ובהם מעצר בית בשעות הערב, יציאה לעבודה בפיקוח ערב, איסור כניסה לבית-החולים "אסף הרופא", הפקדה של 5,000 ש"ח וערבות בסך 5,000 ש"ח.
3. נתונים על תקיפת רופאים – חבר הכנסת כהן שאל על תקיפת רופאים, אך מכיוון שאין אפשרות להפיק נתונים סטטיסטיים ספציפיים על תקיפת רופאים בלבד, הופקו נתונים המתייחסים לתקיפת צוותים רפואיים, באמצעות חיתוך בין העבירה של תקיפת עובד ציבור לבין מקום ביצוע העבירה, שהוא מוסדות בריאות.
אבקש להדגיש כי התיקים מתייחסים לתקיפת צוותים רפואיים, ולא לתקיפת רופאים: בשנת 2006 נפתחו 136 תיקים; בשנת 2007, עד אוקטובר (כולל) נפתחו 74 תיקים.
אשר לנתונים על מספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים האלה, לא ניתן להפיק נתונים מספריים המתייחסים למספר כתבי האישום הנוגעים ספציפית לתקיפות רופאים.
אדגיש כי המשטרה מתייחסת בכל הרצינות הדרושה למקרים אלו של אלימות כנגד משרתי ציבור, אנשים שבכל יום מצילים חיים ואשר רואים לנגד עיניהם את טובת האחר בכל שעה ושעה. גם במשרד לביטחון הפנים הנושא מקבל יחס מועדף. אני רואה בחומרה אלימות שכזאת ואסור להתייחס בסלחנות, גם לא לאדם הנתון בסערת רגשות המובילה אותו לנהוג בצורה אלימה.
1615. ערוצי רדיו פיראטיים
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את השר לביטחון פנים
ביום ד' בכסלו התשס"ח (14 בנובמבר 2007):
פורסם שבישראל פועלים ערוצי רדיו פיראטיים.
רצוני לשאול:
1. כמה ערוצי רדיו פיראטיים פועלים במדינה, מה הם שמותיהם והיכן הם פועלים?
2. כמה מהם מזוהים עם כל אחד מהמגזרים – המגזר הערבי, מגזר העולים, המגזר החרדי – וכמה עם אחרים?
3. איזה מהם, לפי ידיעת המשטרה, היוו או מהווים סכנה לרשת הקשר בנמל התעופה בן-גוריון?
4. על אילו ערוצים פשטה המשטרה בשנים 2005, 2006 ו-2007?
תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. מניתוח המשדרים שתפסה משטרת ישראל ושיוכם לערוצי רדיו פיראטי עולה כי משדרים אלו שידרו כמפורט להלן: ערוצים המזוהים עם המגזר החרדי – חמישה; ערוצים המזוהים עם המגזר הערבי – חמישה; ערוצים המזוהים עם מגזר העולים – שלושה; ברשות הפלסטינית – אחד; אחר (ערוצים מזרחיים) – ארבעה ערוצים. בסך הכול נסגרו משדרים ואולפנים המשויכים ל-19 ערוצי רדיו.
בין ערוצי הרדיו ניתן למנות – לפי נתונים שקיבלתי ממשרד התקשורת, מצ"ב – את "רדיו קול המזרח", "רדיו קול הנשמה", "רדיו בית ישראל", "רדיו קול האמת", "רדיו נג'ום", "רדיו שמח", "רדיו סנטר", "גלי אמונה", "קול העם ערבית רמאללה", "רדיו כריזמה" בשפה הערבית, "רדיו סטאר", "רדיו בריזה", "רדיו ברסלב", "רדיו מג'יק", "רדיו אל-אמל", "רדיו נראם" ועוד תחנות רדיו עלומות שם.
3. האיום על קשרי התעופה נובע מרמתם הירודה של המשדרים, מאופן הצבתם ומהתקנה חובבנית. כל אלו גורמים להתחממות הרכיבים האלקטרוניים במשדרים וכך ל"גלישת" תדרי השידור לתחום הערוצים של התעופה, ולכן ההפרעות העיקריות הן בחודשי הקיץ.
מניתוח המשדרים שנתפסו במהלך 2007 ואשר הפריעו לתחום האווירי עולים הנתונים האלה: ערוץ אחד המשדר למגזר החרדי הפריע לתקשורת התעופה 12 פעמים עד היום; ערוץ נוסף, ששידר אף הוא למגזר החרדי, הפריע עד אוגוסט 2007 בתשעה מקרים. האולפן והמשדרים נתפסו בעקבות פעילות היחידה הארצית לטיפול בפשיעה הכלכלית, וכיום אין שידורים; ערוץ נוסף המשדר למגזר החרדי ורדיו רמאללה הפריעו, כל אחד מהם, פעמיים עד היום; עוד ארבעה ערוצים הפריעו כל אחד פעם אחת בלבד.
4. משטרת ישראל איתרה במהלך 2005 ו-2006, בשיתוף פעולה עם משרד התקשורת, משדרים של כל הערוצים הפיראטיים הידועים, אך האיתור והתפיסה של המשדרים לא גרמו להפסקת התופעה של הרדיו הפיראטי. חלק קטן בלבד מהערוצים חדלו לפעול בעקבות תפיסת המשדרים והאולפנים. בשנת 2007 שונתה הגישה בטיפול של משטרת ישראל בתופעה, והיחידה הארצית לטיפול בפשיעה הכלכלית – יאל"כ – מונתה לטפל באולפני השידור במקביל לטיפול השוטף של היחידות.
במהלך השנים 2005 ו-2006 טיפלה משטרת ישראל בכל המשדרים שאותרו על-ידי משרד התקשורת, אף שרובם המשיכו לשדר גם לאחר ביצוע הפעילות, אשר בוצעה ללא הבחנה מגזרית.
היו"ר יצחק זיו:
שאילתא מס' 1711 של חבר הכנסת אברהם מיכאלי: רשלנות לכאורה של שוטרים.
1711. רשלנות לכאורה של שוטרים
חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ה בכסלו התשס"ח (5 בדצמבר 2007):
פורסם כי שוטרים הגיעו לבית בפתח-תקווה, ולאחר שווידאו שהכול תקין ועזבו את המקום, הלם בעל הבית באשתו והצית אותה. זה מקרה הרשלנות השלישי של משטרת פתח-תקווה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – באילו שלושה מקרים מדובר ומדוע?
3. מה הוחלט בכל מקרה?
השר לביטחון פנים אברהם דיכטר:
1–3. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת מיכאלי, ראשית, ראוי להבהיר – ואנחנו ביום שבו אנחנו עוסקים במאבק באלימות כנגד נשים – שבמשטרת ישראל המקרים של אלימות במשפחה עומדים בעדיפות עליונה בכל הנוגע לטיפול משטרתי, בין בתחנות ובין טיפול אחר.
ב-22 באוקטובר האחרון, סמוך לשעה 01:00, התקבלה קריאה במוקד 100 לגבי שכן הדופק בפראות על דלת ביתה של האשה, והיא התקשרה והודיעה. ניידת יצאה למקום האירוע, ולאחר שתחקרה את המודיעה הגיעו השוטרים, יחד עם ראש המשמרת, להבנה שלא מדובר באירוע אלימות במשפחה. לפיכך, נקבע שהטיפול יימשך בבוקר שלמחרת. בשעות הבוקר נמצאה, לדאבון לב כולנו, בת-זוגו של השכן חבולה, והחשוד במעשה נעצר סמוך למקום האירוע. בעקבות המקרה מונה קצין בודק בדרגת סגן-ניצב לבדיקת התנהלות המשטרה. סיכום הבדיקה: נמצאו ליקויים בטיפול באירוע בכמה רמות ועל-ידי כמה גורמים במשטרה. ננקטו הליכים משמעתיים נגד ראש משמרת הסיור, נגד שוטרי ניידת הסיור ונגד הקצין התורן, וכן הערה פיקודית למפקד התחנה, וראש הסיור עצמו הועבר מתפקידו.
אירועים חריגים אחרים שהתרחשו בתחנת פתח-תקווה: ב-23 בנובמבר 2006, ממש לפני שנה, הגיע אדם בחצות הליל שיכור לתחנת פתח-תקווה להגיש תלונה. האיש הוחזר בניידת לביתו. בחלוף כמה שעות רצח אותו אדם את בנו בדקירת סכין. בעקבות המקרה מונה קצין בודק, והקצין התורן באותו הערב הועמד לדין משמעתי. מפקד התחנה דאז – שאינו המפקד באירוע הנוכחי – קיבל הערה פיקודית.
ב-4 במרס 2006 הגיעה משפחת עמרם לתחנת פתח-תקווה וביקשה להתלונן על היעדרות בתם ענבל, שיצאה מביתה סמוך לשעה 01:00 ולא שבה. למחרת בבוקר נמצאה ענבל ללא רוח חיים. מונתה ועדת בדיקה. לנוכח ממצאי הבדיקה הועמד היומנאי לדין משמעתי, ולמפקד התחנה, לראש הסיור ולקצין תורן ניתנו הערות מפקד.
אמרתי, ואני חוזר ואומר, שלא מדובר באותו מפקד תחנה בכל שלושת האירועים שהזכרתי.
בשלושת המקרים מדובר בחוסר תשומת לב ובטיפול לקוי בקבלת התלונות. במשטרת ישראל מושם דגש על הצורך בטיפול ראשוני ראוי בתלונות המתקבלות. ברוב המקרים פונים אזרחים למוקד 100 ולתחנות המשטרה כשהם במצוקה ובתחושה של חוסר אונים. כדי שלא יקרו מקרים של טיפול רשלני, יש נהלים מתאימים ויש לפעול על-פיהם. מטבע הדברים, אני רואה בחומרה רבה רשלנות שכזאת של שוטרים. משטרת ישראל כמובן מופקדת או מצווה בשמירה על שלום האזרחים, ואין היא יכולה להרשות לעצמה התנהגות רשלנית בסדר גודל שכזה. הבדיקות והעונשים, כפי שנקבתי קודם לכן, הם בהחלט ברמה ההולמת את חומרת העבירות, להבנתי.
חבר הכנסת מיכאלי, עד כאן.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
תודה, אדוני השר. אני מחזק את ידיך על התשובה שמסרת, כי באמת, בימים אלה, לצערנו, המשטרה מותקפת מכל מיני זוויות, וברוב המקרים שלא בצדק. אני לא רוצה שמקרי רשלנות כאלה יחזקו את הטוענים כנגד המשטרה בדבר חוסר תפקודה. אני מאמין שכאשר אדוני השר אמר שננקטו אמצעים כאלה ואחרים נגד אותם אנשים שהתרשלו – זה אולי יגרום לאותה תחנה להתעורר ולטפל בדרך נאותה בתלונות שמוגשות אליה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לכבוד השר אבי דיכטר.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ח בכסלו התשס"ח, 28 בנובמבר 2007, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 20:11.