דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכיר הכנסת איל ינון: 3
נאומים בני דקה 4
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 4
יעקב כהן (יהדות התורה): 5
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 5
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 6
יצחק זיו (גיל): 6
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 6
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): 7
דב חנין (חד"ש): 7
מנחם בן-ששון (קדימה): 8
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): 9
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 9
זאב אלקין (קדימה): 10
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 11
רן כהן (מרצ): 11
משה שרוני (גיל): 12
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 12
דברי ברכה של יושבת-ראש הכנסת למשלחת הפרלמנט האירופי 13
חילופי גברי בוועדות הכנסת 15
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת): 15
ישיבה מיוחדת לזכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר גד יעקבי, זיכרונו לברכה 16
שר הביטחון אהוד ברק: 17
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 19
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 34), התשס"ח–2007 20
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 20
הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 6) (סמל האגודה), התשס"ח–2007 23
נסים זאב (ש"ס): 23
שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 24
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 26
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 26
חוברת ד'
ישיבה קס"ב
הישיבה המאה-ושישים-ושתיים של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, י"ח בחשוון התשס"ח (30 באוקטובר 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, י"ח בחשוון, 30 באוקטובר 2007.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת -
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התכנון והבנייה (עידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשס"ח–2007; והצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) התשס"ח–2007, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. כמו כן, הונח לוח תיקונים להצעת חוק זו.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 61), התשס"ח–2007.
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 3) (תחולה לגבי כוחות הביטחון), התשס"ח–2007, של חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 35) (זכאות לדרכון דיפלומטי), התשס"ח–2007, של חברי הכנסת ליה שמטוב ונסים זאב.
דיווחו של השר להגנת הסביבה גדעון עזרא בנושא מתקן לטיפול תרמי בפסולת מעורבת.
כן אודיעכם כי חבר הכנסת יצחק זיו ביקש להסיר את שמו מהצעת חוק העלאת אחוז החסימה ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007. תודה.
נאומים בני דקה
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, נאומים בני דקה. בבקשה – הצבעה. ראשון הנואמים, חבר הכנסת אריה אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, תודה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בפקיעין היתה הבוקר התפרצות אלימה, נפגעו תושבים ונפגעו שוטרים, ביניהם פצועים קשה, גם מאש חיה. ברור שצריך לבדוק מה היה שם ומדוע הגיעו הדברים עד כדי כך. אני רק רוצה להעיר את תשומת לב חברי הבית לכך שבפקיעין גרות שבע משפחות יהודיות. לפני חודש שרפו בית של אחת מהן. לפני שבועיים זרקו רימון רסס לבית של משפחה אחרת. כשפנינו למשטרה והתרענו שיש שם חבית חומר נפץ, לא עשו עם זה שום דבר. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת יעקב כהן.
יעקב כהן (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להתייחס למחירים המאמירים של ירקות בריכוזים החרדיים השומרים שמיטה כהלכתה. לצערנו, יש מחסור ומחירים שאי-אפשר לתאר, וזה עקב הביקוש הגדול לתוצרת ערבית – מצב שיצר ביקוש יתר על ההיצע, והערבים מנצלים את המצב והמחירים נעים כיום סביב 10 שקלים לקילוגרם.
בשמיטות הקודמות היתה תוצרת גם מיהודה ושומרון ומרצועת-עזה, ובשמיטה האחרונה משרד החקלאות גם הרשה לייבא, וזה הוריד את המחירים. אני חושב שאם היום התפרסם שהיועץ המשפטי לממשלה הורה שאסור לנתק את החשמל בעזה מכיוון שהדבר אינו עומד במבחנים ההומניטריים-דתיים, ולא ניתן לפגוע באוכלוסיית אזרחים שלא פשעה, לפיכך קל וחומר ומן הדין ומן היושר שאי-אפשר לפגוע בילדים ובריכוזים חרדיים, שלא יוכלו לקבל ירקות במחירים סבירים. השר הבטיח לי שתוך שבוע זה יסתדר, וכרגע אני לא רואה שזה מיושם. לכן אני פונה ברגע זה לשר החקלאות ולכולם: אנא תדאגו שבכל הריכוזים יהיו ירקות במחירים סבירים. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת אלי גבאי, בבקשה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, יש לנו שר הממונה על התרבות והספורט. מדי פעם אנחנו שומעים את ההתבטאויות של השר מג'אדלה, אם זה על החפירות שמתבצעות בהר-הבית, ואם זה על פינוי התנחלויות. כל האג'נדה שלו וכל ההתבטאויות שלו הן "קופי" של מה שאנחנו שומעים מהרשות הפלסטינית. האם יעלה על הדעת ששר שמייצג את הרשות הפלסטינית ישב בממשלת ישראל, כאשר הוא אומר שפינוי ההתנחלויות יהיה כמו בעזה? או כשחופרים על הר-הבית הוא לא מתבטא ולא מביע את דעתו, כי את זה הווקף עושה, וכשמדינת ישראל סוללת את הדרך לעלייה לשער המוגרבים, אז הוא קם ומזדעק להפסיק את זה. כלומר, יש להבהיר לשר מג'אדלה שהוא שר בממשלת ישראל ולא שר של הרשות הפלסטינית בממשלת ישראל, אחרת אני לא חושב שמקומו שם. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת טלב אלסאנע.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, האירוע שהיה בפקיעין היום הוא קשה מאוד, חמור מאוד. התושבים בוודאי לא התכוונו להתעמת עם המשטרה. יש ויכוח סביב הצבת האנטנות, זה סכסוך בין האוכלוסייה לבין החברות הסלולריות. המעורבות של המשטרה, שהיתה במקום כדי לפשר, לגשר, להרגיע, גרמה להסטת הוויכוח כלפי המשטרה. התוצאות קשות. אני קורא לשר לביטחון פנים לחקור אם יש מקום להדיח את מפקד המרחב שפיקד באופן ישיר על המשטרה שהיתה במקום. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת יצחק זיו, בבקשה.
יצחק זיו (גיל):
כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, בפתח דברי אני מבקש להביע את צערי על מותו של ישראל פוליאקוב, מאושיות התרבות של ישראל וממקימי שלישיית "הגשש החיוור", שהלך לעולמו היום בגיל 66. אני שולח מכאן את תנחומי למשפחתו.
כמו שראינו בשנה שעברה, גם כיום קשישים רבים בישראל סובלים ממחסור. רובם המכריע הם אזרחים ותיקים, שגם מזניחים את בריאותם עקב מצבם הכלכלי הקשה. החורף נמצא בפתח, רבים יסבלו מקור, כמו שהיה בשנה שעברה וגם בשנה שלפניה, משום שאינם מחממים את הבית וגם אין להם מים חמים, משום שהם אינם יכולים לממן את כל צורכיהם מקצבת הזיקנה. האמרה העצובה של הגמלאים היא: לבחור בין מזון לתרופות. לצערי לא עשינו מספיק. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך. חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה להעלות כאן את עניין השביתה שנפתחה במערכת החינוך בעיר תמרה. שביתה זו באה כמחאה על אי-הימצאות של תוכניות העשרה להפעלת יום חינוך ארוך. אנחנו יודעים שהפעלת יום חינוך ארוך מצריכה התארגנות, מצריכה משאבים, מצריכה תוכניות, מצריכה הזנה. ובאותו הקשר, בכפר ג'יסר-א-זרקא, לדוגמה, מופעלת תוכנית יום חינוך ארוך ללא שום מפעל הזנה. התוכנית מופעלת ללא תשתיות פיזיות והעשרה וללא מפעל הזנה, היא גורמת סבל והופכת למטרד, והרבה פעמים יש פספוס אמיתי של המטרה. לכן צריך להפעיל את התוכנית במלוא המרחב הפיזי וההעשרתי והמקצועי שמתבקש. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת צרצור, בבקשה. אני רוצה לברך את אנשי טירה על ביקורם במליאת הכנסת.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אתמול ציינו בכפר-קאסם את יום הזיכרון ה-51 לטבח כפר-קאסם. התקשורת כיסתה את האירוע הטרגי הזה, ורציתי מאוד להקריא בפניכם כמה מתגובות אחינו היהודים על הכתבות שפורסמו בכלי התקשורת: "תמשיכו להמציא עלילות דם נגד יהודים", "מה הבעיה? נסדר להם 'נכבה' כל יום", "תגידו תודה שאתם חיים בישראל, כך שהעניין הסתיים רק ב-49 הרוגים", "כהנא, אתה חסר", "למה שרע"ם ותע"ל לא יתאחדו וישנו את שמם לרעל", "משמר הגבול צריך הפעם להוריד להם 1,049 הרוגים לדילול הכפר", "אם הייתי ראש ממשלה, כל הערבים זורק לים בלי מצופים, הדגים יהיו שמנים", "ועדת חקירה מייד! למה רק 49, לעזאזל?", "רק ברוך מרזל יטפל בכם", "חבל שרק 49 ערבים נהרגו", ועוד ועוד תגובות מהסוג הזה.
כבוד היושב-ראש, אני אומר: אללה יעינא. בערבית: אלוהים יעזור לנו. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, בפקיעין קרו הלילה מעשים איומים. העדויות שמגיעות למשרדי הן קשות מאוד. אני מאוד מקווה שאכן תיעשה חקירה על התנהגות המשטרה, ההתנהגות שהובילה לפציעה, כולל פציעה קשה, של אזרחים. לצערי הגדול, משטרת ישראל התייחסה לכפר פקיעין כאילו מדובר באזור מלחמה, ואכן נלחמה בתושבי הכפר.
אמרו שפקיעין היא חבית חומר נפץ, אבל חבית חומר הנפץ הזאת נמצאת בתחום אחר לגמרי ממה שהתייחס אליו חבר הכנסת אלדד. אנשים בפקיעין מודאגים מאוד. יש בפקיעין לא מעט מקרים של מחלות סרטן. אנשים מודאגים, ובצדק מודאגים. אנשים מקשרים את מחלות הסרטן האלה למפגעים סביבתיים. אנשים מקשרים את מחלות הסרטן האלה לאנטנות סלולריות. לכן המחאה בפקיעין נגד האנטנות הסלולריות היא לא רק בפקיעין. חבית אבק השרפה הזאת נמצאת גם במקומות אחרים. היא מחאה ברורה ומובנת.
אדוני היושב-ראש, אנחנו כמחוקקים צריכים לתת תשובה לציבור. לא ייתכן שלציבור בישראל אין כלים להתנגד לאנטנה סלולרית. אין לו כלים משפטיים. החוק לא נותן לו אפשרות להתנגד להקמתה של אנטנה סלולרית. לכן, כאשר אני שומע את הטענות למה אנשים לוקחים את החוק לידיהם – ואני לא בעד שאנשים ייקחו את החוק לידיהם – אני אומר שהטענות האלה צריכות להיות מופנות אלינו, לכנסת. אנחנו אלה שצריכים לאפשר לתושבים את היכולת להתגונן, להגן על בריאותם, להגן על סביבתם, למנוע אנטנות סלולריות שהם לא רוצים בהן. אדוני היושב-ראש, הכדור נמצא במגרשה של הכנסת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ברוורמן.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשנה הקרובה – אני מקווה שלא אצטרך יותר מכך – אני אעסוק בנאומים בני דקה בסוגיה של חוקה למדינת ישראל, ובכל פעם אנסה להאיר פרק מסוים מזוויות שונות, ואנסה לראות את ההשלכות לא רק ברמה התיאורטית אלא גם בסוגיה הפרקטית: איך אזרח יפגוש את החוקה בסוגיה שבחרתי לעסוק בה.
היום אעסוק במבוא לחוקה. מבוא לחוקה הוא דבר שיש לו סגנונות שונים. ל-76% מהחוקות הקיימות יש מבוא, ולאחרות – אין. כלומר, יש מדינות שמתחילות בחוקה בגופם של דברים. המבוא גם ניתן להידרש לשני פנים: הפן האחד הוא הפן ההצהרתי, שיוצר את האווירה, והאחר הוא השאלה מהו מעמדו המשפטי של פרק המבוא לחוקה, ובכך אעסוק בנאום בן דקה בפעם הבאה.
אם כך, בכל זאת, מה יש בו מבחינת התוכן? הגדרת מקור הסמכות של הריבון, העם, המדינה והאומה, הנרטיבים ההיסטוריים, מטרות-העל של החוקה, מהן תכליותיה, המטרות האוניברסליות, קידום של שלום, צדק, אחווה בין בני אדם, מטרות כלכליות, קידום היעדים והאינטרסים של העם. יש בו עקרונות יסוד, ערכים ושאיפות. יש מדינות שבהן – וברבות מהן – מוזכרים האל או הדת, אף שהחוקה כולה עוסקת אך ורק, או בעיקר, בזכויות של פרט.
אם כך, בשאלות המשפטיות נעסוק בפעם הבאה. אבל יש גם היבט חינוכי. המבוא לחוקה, אפילו אם איננו בעל משמעויות משפטיות, יכול להיות בעל משמעויות חינוכיות. תארו לעצמכם שכל ילדי מדינת ישראל ידעו לדקלם כי מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה, לקיבוץ גלויות, ותשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל התושבים, תהיה מושתתת על יסודות של חירות, צדק, שלום וכן הלאה – ואני גומר לקרוא את הפסקה – ומושיטה יד לשלום ושכנות טובה לאלו שקמים מסביבה לכלותה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, בבקשה. אני רק רוצה להזכיר שזה דקה.
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ככמה מחברי, אני מעלה את נושא פקיעין. אני שמח שהשר דיכטר מינה ועדת בדיקה, אבל אני מבקש, ופונה לראש הממשלה, להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. מדוע? אני לא בקיא בפרטים. שמעתי גם משוטרים, אבל שמעתי רבים מידידי הדרוזים. הכאב הוא גדול. ממשלת ישראל – אנו יודעים שעל פני שנים – הזניחה גם את האוכלוסייה הערבית וגם את האוכלוסייה הדרוזית. יש הרגשת מצוקה גדולה. לכן, כדי שלא נחזור על הפרשות והכאב שנוצרו אחרי מאורעות אוקטובר – רק ועדת חקירה פרלמנטרית, שתסביר בדיוק מה קרה שם מבחינת האנטנות הסלולריות, מבחינת הכניסה של המשטרה, ואיך הדברים האלה קרו. אחרת, מה שקורה בפקיעין יכול להבעיר אחרי זה את כל האוכלוסייה הדרוזית ויותר מזה. לכן, היום ועכשיו אני קורא לראש הממשלה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית כדי שהדברים יהיו ברורים ולא יהיה אפילו חשש למשוא פנים ולהטיית הדין. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, אני רוצה לשלוח איחולי החלמה לפצועים של אירועי פקיעין הבוקר, ואני מקווה שיחזרו במהרה למשפחותיהם בריאים ושלמים.
המשטרה למדה את הלקחים שלה מאירועי אוקטובר, והלקח העיקרי של המשטרה הוא שאפשר לירות על אזרחים ערבים ואפילו להרוג אותם ואף אחד לא ייענש. התוצאה בשורה התחתונה של חקירת אירועי אוקטובר היא שאף אחד מהשוטרים לא הוענש, אף שוועדת-אור הצביעה במפורש לפחות על ארבעה, חמישה מקרים שבהם היה ברור שהיו הרג ורצח של אזרחים ערבים.
מה שהיה בפקיעין הבוקר זה לא היה פעולה של משטרה לעצור כמה אנשים, אלא מישהו החליט ללמד את תושבי פקיעין לקח. זה היה מסע נקם, ודמה יותר למבצע צבאי מאשר לפעולה משטרתית של עצירת אנשים. הרוחות התלהטו רק לאחר הירי החי. האבא של האני חיר סיפר איך ירו בבן שלו מול עיניו, כששוטר עמד מולו וירה בבטנו כמה יריות. הדבר הזה מצביע על כך שהמשטרה בעניינים כאלה מתייחסת אל האזרחים הערבים לא כאל אזרחים בעל זכויות אלא כאל אויבים שיש לטפל בהם באמצעים קשים ואפילו ביריות.
אני מסכים עם הטענה שזה לא סיפור של אנטנה סלולרית. אדוני היושב-ראש, המצב טעון בכל היישובים הדרוזיים כמו בשאר היישובים הערביים.
היו"ר יצחק זיו:
אני רוצה להזכיר שזה דקה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הערבים הדרוזים סובלים ממדיניות – כמו שאר האוכלוסייה הערבית בדיוק – של הזנחה, של אפליה, של הפקעת קרקעות ושל זלזול חמור בדרישותיהם, בזכויותיהם ובהם כבני אדם. לכן, שלא יתפלאו שאנשים יצאו והביעו את זעמם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה.
זאב אלקין (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, רציתי להתייחס בנאום בן דקה לאירוע המיוחד שהתקיים היום בכנסת, וזה האירוע לכבוד יונתן פולארד. ראשית, מפה אני רוצה לשלוח יישר כוח לחבר הכנסת אורי אריאל ולאשתו של יונתן פולארד, אסתר פולארד, שארגנו את האירוע, שפעם נוספת הזכיר לנו, לחברי הכנסת ולממשלת ישראל, שכבר 22 שנה ממשלת ישראל לא מצליחה להביא לשחרורו של יונתן פולארד ולהביא אותו הביתה.
מעל במה זו אני רוצה לפנות אולי אלייך, יושבת-ראש הכנסת, שתפני בשם כולנו – אני חושב שכאן הכנסת תהיה מאוחדת – לקראת היציאה לפסגת השלום באנאפוליס, להעלות את הנושא של יונתן פולארד. בארצות-הברית יושב נשיא שלפי כל הדעות ובוודאי ובוודאי אליבא דראש הממשלה הוא אולי הידיד הגדול ביותר שיש למדינת ישראל. לכן, כל עוד לא מאוחר, אולי בתקופת כהונתו של הנשיא הזה, כשאנחנו מדברים על המחוות לאבו מאזן, מגיעה גם למדינת ישראל מחווה כזאת. נודה לך, גברתי היושבת-ראש, אם תפני לראש הממשלה בבקשה הזאת לקראת יציאתו. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי. אחריו – חבר הכנסת רן כהן.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תודה, גברתי. אחרי מה שהתרחש הבוקר, הלילה, בכפר פקיעין, והדיווחים, שהצדיקו את ההרגשה של דז'ה-וו – כבר היינו במקום הזה. זה כמעט מחזה שחוזר על עצמו, על מה שהתרחש בהפגנות אוקטובר 2000. קשה שלא להשתחרר מן הרושם שהערבים הם אותם ערבים והמשטרה היא אותה משטרה. כלומר, המשטרה, כפי שאמרנו לפני ועדת-אור והדוח שלה, והיא אימצה את האמירה הזאת, מתייחסת אל מפגין ערבי כאל אויב שיש למגר אותו, ולאוכלוסייה הערבית – כאל אויב שיש להתייחס אליו ככזה.
אני לא מבין למה צריך להכניס מאות שוטרים מיחידת היס"מ הידועה לשמצה לתוך כפר פקיעין ולירות בתוך הח'ילווה, המקום הקדוש, כדורים חיים. להזכירכם, באירועי אוקטובר, בהפגנות, צלפים ירו באזרחים ערבים מאחור, ירו והרגו.
גברתי היושבת-ראש, יש אנשים הפצועים קשה, הנושא דורש ועדת חקירה. השאלה היא אם אנשים שירו ופצעו שוב יימלטו מהעונש. מתי תהיה האפיזודה הבאה, שבאה אותה משטרה אלימה יורה ופוצעת והורגת אזרחים ערבים.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת רן כהן. אחריו – חבר הכנסת משה שרוני.
רן כהן (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני לא יכול שלא לפתוח את הדקה בהבעת כאב גדול מאוד על מותו ללא עת של פולי מ"הגשש", שאותו זכיתי להכיר. אני בטוח שכל חברי הכנסת מבכים אותו יחד אתי. תרומתו של פולי כשחקן בחסד עליון וכקומיקאי, נדמה לי שאין דומה לה בשיעורה בחברה הישראלית.
גברתי היושבת-ראש, אני חוזר לסורי, כמו כל יום שלישי, לדבר בנושא ההתאבדויות בישראל. בישראל יש 400–500 התאבדויות בשנה, כ-100 מהן של בני פחות מ-24 שנים. עם כל הקושי שבדבר, חייבים לראות במבט משווה את המשאבים שהמדינה מקצה לתחומים אחרים, לעומת חוסר המשאבים שהמדינה מקצה לההתאבדויות ולבלימתן.
הממשלה הקימה בשנים האחרונות שתי ועדות מייעצות בנוגע לתופעה. הראשונה, ועדה בין-משרדית, שהוקמה במשרד הרווחה, לבניית תוכנית לטיפול במשפחות וביחידים לאחר ניסיונות התאבדות. השנייה, ועדה בין-משרדית נוספת, שהוקמה במשרד הבריאות בראשות הגברת ימימה גולדברג, שוקדת על תוכנית לאומית למאבק בתופעת ההתאבדות. לצערי, לוועדות אלה לא מוקצים שום משאבים.
אני פונה לראש הממשלה ולשרים האלה – שר הבריאות, שר הרווחה, שרת החינוך, שר הקליטה, שר הביטחון ושר האוצר, ליישם את ממצאי הוועדות ולהקצות מייד משאבים מתאימים למאבק בהתאבדויות בישראל. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני, וכל הכבוד על ההתמדה. חבר הכנסת משה שרוני. יחתום חבר הכנסת אופיר פינס-פז.
משה שרוני (גיל):
גברתי יושבת-ראש הכנסת, אני עומד כאן לבקש סליחה מבוחריה של מפלגת גיל, כי בתוך הסיעה ארבעה חברים בגדו בעקרונות המפלגה, בגדו בהסכם הקואליציוני ובגדו באמון שנתנו הבוחרים. בשמכם, בוחרים, אני בז להם מעל במה זו.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, אני גם כן מוכרח להתייחס לאירועים בפקיעין. בסופו של דבר הם נופלים בתחום פעולתה של ועדת הפנים. ועדת הפנים החליטה להגיע לפקיעין ביום ראשון לשתי מטרות – מובן שאנחנו עושים את זה בתיאום עם השר לביטחון פנים, עם מפכ"ל המשטרה, עם ראש המועצה בפקיעין ועם ראשי העדה הדרוזית: מצד אחד לנסות לבדוק את העובדות, כי אני לא מציע לכולנו, חברי הכנסת, לדעת ישר מה היה בפרטים, כאילו היינו שם. אני מציע להיות זהירים, מדובר בחיי אדם. שניים, לנסות להרגיע את הרוחות ולייצר מכניזם של עבודה משותפת. אני מקווה מאוד שנצליח לעמוד במשימה הזאת ביום ראשון.
היו"ר דליה איציק:
אני מודה לך, אדוני. נעבור לסדר-היום. נמצאת אתנו כאן קבוצה מבית "יד לבנים" מראשון-לציון, ברוכים הבאים.
דברי ברכה של יושבת-ראש הכנסת למשלחת הפרלמנט האירופי
היו"ר דליה איציק:
נמתין רגע אחד למשלחת ידידים שמגיעה אלינו מחברי הפרלמנט האירופי, בראשות חברת הפרלמנט האירופי, יאנה היבאסקובה.
ברוכים הבאים, גברתי, ברוכים הבאים לכל המשלחת; אני מקווה שיש לכם תרגום.
אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הכנסת מארחת היום משלחת ידידים, חברי הפרלמנט האירופי, בראשות חברת הפרלמנט האירופי יאנה היבאסקובה, שבאו לנהל אתנו רב-שיח פתוח וגלוי לב בנושאים חשובים הנוגעים לשאלות היסוד של חיינו כאן.
אורחינו היקרים, ברוכים הבאים לכנסת, מעוז הדמוקרטיה הישראלית, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון כולו.
כשאני עוברת על רשימת ארצות המוצא שלכם, לבי מתמלא קנאה. אני פשוט מקנאה. אתם, חברי הפרלמנט האירופי, מייצגים מדינות שבעבר לחמו זו בזו בחירוף נפש, שנים ארוכות, במאבקים עקובים מדם, והנה אתם יושבים יחד, בפרלמנט אחד, ועוסקים בבניית עתיד טוב יותר לתושבי אירופה כולה ובשיפור איכות החיים שלהם. המשקעים העמוקים שהותירו המלחמות ביניכם, שאדמותיכם היו להן לזירת קרב, כמו נעלמו ונמוגו. מדינות אויבות לשעבר הן היום שותפות ליצירת אירופה מאוחדת ומתקדמת, אירופה השואפת ליצירת מרחב של שגשוג ושלום, כלכלה פורחת, תרבות יוצרת וביטחון גלובלי, מתוך אינטרסים משותפים. שילוב מנצח ומוכח.
מאז קמה מדינת ישראל, לפני כ-60 שנה, אנחנו מחפשים את הנתיב לשלום עם שכנינו. עברנו עשר מלחמות, לא ידענו ולו יום אחד של ביטחון ושקט. אבל אנחנו נחושים שלא להרפות ולא להחמיץ כל הזדמנות להשגת פריצת דרך לפתרון שיביא שקט וביטחון לאזורנו. דרך זו איננה יכולה להיות בשום פנים דרך רוויית דם. דרך זו לעולם לא תוכל להיות דרך של מעשי רצח וטרור.
בנינו כאן מדינה מופלאה ועתירת הישגים – אתם תסתובבו ותראו – בהרבה מאוד תחומים: בכלכלה, בתעשיית ההיי-טק, בטכנולוגיה, ברפואה, במשפט, בחקלאות, בתחומים רחבים נוספים – וכל זאת תחת אש. המציאות הביטחונית גם כיום מסוכנת ורגישה. אני רוצה לפנות אליכם ולשאול: איך מתקדמים לקראת שלום שעה שערים ויישובים בתחום מדינת ישראל מותקפים מעשה יום-יום במטחים של רקטות "קסאם"? ילדים, נשים, אזרחים, כל יום ירי בלתי פוסק, מקפח חיי אדם, משבש את שגרת החיים לחלוטין ומאיים על התקווה שעוד קיימת לחיים של שלום עם השכנים שמעבר לגדר הגבול, תקווה שלא ויתרנו עליה ולא נוותר עליה לעולם.
אזרחים תמימים רבים נתונים לאיום קטלני קבוע. תסכימו אתי שזה בלתי נסבל. האם המדינות שאתם מייצגים היו משלימות עם התופעה הזאת ולו ליום אחד? ברור שלא. לישראל יש חובה כלפי אזרחיה, ואני מאמינה שאילו מנהיגי אירופה היו מתמודדים עם ירי כזה, התייחסותם היתה דומה ואולי אפילו חריפה הרבה יותר.
אני רוצה להזכיר לכם שישראל הוכיחה שהיא מוכנה לוויתורים מפליגים וכואבים כדי להשיג שקט ושלווה. ישראל לא היססה לוותר על נכסים, ואין לה נכסים. על המעט שיש לה היא ויתרה – נפט ומים וטריטוריה, שהיא זכתה בהם במלחמה שלא היא יזמה, היא ויתרה תמורת שלום עם מצרים וירדן. לא מזמן עקרנו יישובים פורחים ו-10,000 מתיישבים שחיו ברצועת-עזה והפכו את המקום השומם הזה למקום פורח. אבל מה התמורה שאנחנו מקבלים על זה שיצאנו מעזה? טרור, טרור ועוד טרור.
לרשות הפלסטינית יש הנהגה מתונה ואנחנו מקיימים אתה דיאלוג רצוף וחיובי, אבל חשוב שגם מדינות אירופה, כמונו, ידעו לעשות את ההפרדה המתבקשת בין הכוחות המתונים והפרגמטיים – שגם הם יש להם עוד מה להוכיח – ובין הגורמים הקיצוניים שיש לבודד ולהוקיע אותם.
מכובדי, אנחנו מצפים מהפרלמנט האירופי שיטיל את מלוא כובד משקלו להורדת מפלס הטרור ולא ינהג בסלחנות כלפי מחולליו. אל למדינות אירופה לקיים שום דיאלוג עם ה"חמאס", שדרכו היא דרך טרור. שלטון ה"חמאס" מאיים על אזרחינו, אבל הוא גם גורם הרסני לעם הפלסטיני עצמו.
בנינו את ארץ אבותינו, מולדת עמנו, שזכותנו לחיות בה הוכרה על-ידי אומות העולם. יצרנו בה מקלט ותקווה לניצולי השואה לאחר ששליש מהעם היהודי נכחד. והנה מופיע לו נשיא אירן ומאיים להשליך עלינו פצצת אטום כדי להרוג ולהחריב. ואין הדיקטטור האירני מסתפק באיום הגרעיני, אלא מזין, מדרבן ומפרנס את ארגוני הטרור, את ה"חיזבאללה" ואת ה"חמאס" ואת המדינות שנותנות להם קורת גג וחסות.
אירן וגרורותיה מסכנות לא רק את ישראל, אלא גם את יציבותה של אירופה, ואני בטוחה שכולכם מבינים זאת היטב. אנחנו מצפים מהאיחוד האירופי שיביע שאט נפש מהמתרחש באירן ומהכוונות של נשיא אירן, ואנחנו מצפים מהאיחוד האירופי שיפעל בנחישות ובמרץ נגד ההתחמשות בנשק הגרעיני. אין די בדיבורי סרק, יש לפעול. שעון החול הגרעיני הולך ואוזל. האנושות כולה עלולה לשלם מחיר בגין ההתמהמהות וההססנות בהתנהלות מול אירן, והמחיר, חלילה, עלול להיות כבד.
כשם שמדינות אירופה המירו את השנאה ואת שפיכות הדמים בשגשוג ובפריחה, אנחנו מתפללים ומייחלים שיתחולל מפנה דומה גם באזורנו. תאמינו לי, זה חלומו של כל ישראלי. זה החלום הלאומי שלנו.
אנחנו מקווים שהמפגשים שאתם מקיימים עם חברתי חברת הכנסת עמירה דותן, שעושה עבודה נפלאה, וחברים נוספים כאן בבית הזה, ועם גורמים נוספים בביקורכם בישראל, יהיו מפגשים בוני אמון ויקדמו את מערכת היחסים בין אירופה ובין ישראל. אנחנו מעוניינים בקשר אתכם. אנחנו רוצים בכם. אני מאמינה שהמפגשים האלה יתרמו להתקדמות לעבר אותה פריצת דרך שכולנו מייחלים לה.
אני מברכת אתכם בבואכם למדינת ישראל ומאחלת לכולכם ביקור פורה ומוצלח.
חילופי גברי בוועדות הכנסת
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אני מחכה לשר הביטחון. בינתיים יעלה חבר הכנסת דוד טל.
דוד טל (יו"ר ועדת הכנסת):
גברתי היושבת-ראש, אישי הכנסת, אני מודיע בזאת על חילופי אישים בוועדות, כדלקמן –
מטעם סיעת הליכוד: בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, במקום חבר הכנסת משה שרוני יכהן חבר הכנסת משה כחלון.
מטעם סיעת קדימה: בוועדת הכספים – במקום חבר הכנסת דוד טל יכהן חבר הכנסת אביגדור יצחקי; במקום חבר הכנסת אלי אפללו יכהן חבר הכנסת שי חרמש; במקום חבר הכנסת מגלי והבה יכהן חבר הכנסת עתניאל שנלר; במקום חבר הכנסת שי חרמש, שכיהן כממלא-מקום, יכהן חבר הכנסת יצחק בן-ישראל כממלא-מקום קבוע; במקום חבר הכנסת אביגדור יצחקי, שכיהן כממלא-מקום, יכהן חבר הכנסת אלי אפללו כממלא-מקום קבוע. בוועדת החוץ והביטחון – במקום חבר הכנסת לשעבר שלמה ברזניץ יכהן חבר הכנסת יצחק בן-ישראל; במקום חבר הכנסת יצחק בן-ישראל, שכיהן כממלא-מקום, יכהן חבר הכנסת יוחנן פלסנר כממלא-מקום קבוע; במקום חבר הכנסת אביגדור יצחקי, שכיהן כממלא-מקום, יכהן חבר הכנסת יואל חסון כממלא-מקום קבוע. בוועדת הפנים והגנת הסביבה – חבר הכנסת יוחנן פלסנר יכהן במקום הפנוי לסיעת קדימה בוועדה. בוועדת המדע והטכנולוגיה – במקום חברת הכנסת מרינה סולודקין יכהן חבר הכנסת יוחנן פלסנר; במקום חבר הכנסת לשעבר שלמה ברזניץ יכהן חבר הכנסת יצחק בן-ישראל. בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – במקום חברת הכנסת רונית תירוש יכהן חבר הכנסת אברהם הירשזון. בוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים – במקום חבר הכנסת יואל חסון יכהן חבר הכנסת יצחק בן-ישראל; חברת הכנסת רונית תירוש מפסיקה לכהן בוועדה. המקום נשאר פנוי לסיעת קדימה. בוועדה המיוחדת לזכויות הילד – במקום חברת הכנסת רוחמה אברהם יכהן חבר הכנסת יוחנן פלסנר. בוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים – במקום חברת הכנסת עמירה דותן יכהן חבר הכנסת יוחנן פלסנר. בוועדה המיוחדת לפניות הציבור – במקום חבר הכנסת לשעבר שלמה ברזניץ יכהן חבר הכנסת יוחנן פלסנר; במקום חבר הכנסת מגלי והבה יכהן חבר הכנסת יצחק בן-ישראל. תודה, גברתי.
ישיבה מיוחדת לזכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר גד יעקבי, זיכרונו לברכה
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אני בטוחה שהפעם יהיה שקט. תודה לכם.
ישיבה לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר גד יעקבי, זיכרונו לברכה. אדוני שר הביטחון, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אנחנו נתייחד עם זכרו בקימה בדקת דומייה.
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.)
נא לשבת.
משפחת גד יעקבי, חברי הכנסת, מלאו שלושים מאז הלך לעולמו חבר הכנסת, השר והשגריר לשעבר גד יעקבי, זיכרונו לברכה.
גד יעקבי, המושבניק מכפר-ויתקין, טיפס במהירות במעלות התפקידים הציבוריים. בשעתו הוא היה צעיר השרים בממשלה, אדם הבוטח בעצמו ובעל כושר ביטוי מעולה, מבט חזוני, איש הדבק בתוכניותיו. מותו של גד יעקבי בא עלינו בחטף, באופן כל כך בלתי צפוי. גד יעקבי סימל בעיני אדם שבא מהכפר, מהשדה, אדם ששורשיו נטועים עמוק בקרקע של עשייה.
מנעוריו היתה בו כמיהה להשתתף בתהליך הפוליטי ולהשפיע על עיצוב המדינה והחברה בישראל. בגיל 33 נבחר לכנסת והיה בה 23 שנים, תשע מהן כיהן כחבר בממשלות ישראל. גד לא הסתפק בתפקידיו כחבר הכנסת וכשר. הוא ראה בחברה הישראלית חברה בעלת חזון, חברה ששיעור קומתה המוסרי הוא כרטיס הביקור שלה, חברה שיש לה יעדים מעל ומעבר להווה היומיומי. הוא אימץ את נושא שינוי שיטת הבחירות, שהן הבסיס לשלטון, והפך אותו ל"בייבי" שלו. פיעמה בו אמונה שניתן לתקן את עוולות חיינו באמצעות שינוי שיטת הבחירות. הוא רצה לחלק את הארץ לאזורי בחירה שכל אחד מהם ישגר עשרה נציגים לכנסת.
גד סבר כי מרבית המחדלים במדינה, מרבית הנגעים השלטוניים, מקורם בשיטת הבחירות היחסית. הוא רצה שמפלגת העבודה תניף את דגל הכיוון החדש למדינה ותוביל אותו. בראש ובראשונה סבר שיש לחולל שינוי פנימי בציבור, שיכשיר את מדינת ישראל למפנה המיוחל. לצערנו, הוא לא זכה לראות את הגשמת חלומו.
הוא היה איש רב-פנים. זו תופעה נדירה שפוליטיקאים כותבים שירה. אולי הם כותבים, אבל למגירה. גד היה אחד מהפוליטיקאים שכתבו שירה, אבל הוא פרסם את שיריו בביטאונים ספרותיים ובעיתונות היומית. מעיין שירתו שאב מחוויות הילדות והנעורים במושב כפר-ויתקין בעמק-חפר שבו גדל. תיאורי הטבע והנוף שלו עדינים ומלאי רגש. ואולם, לא רק נופים טבועים בשיריו, גם סערת החיים הפוליטיים מצאה בהם ביטוי.
את ניסיונו המדיני והפוליטי ואת מקצועיותו שיקע גד יעקבי בתפקידו כשגריר ישראל באו"ם. גד אהב את תפקידו באו"ם. זו היתה תקופה של דרמה גדולה ושל שינוי עמוק בקהילייה הבין-לאומית על רקע קריסת ברית-המועצות ומלחמת המפרץ הראשונה. מספר המדינות שכוננו יחסים דיפלומטיים אתנו אז היה גדול מאוד. האו"ם הגביר את הנוכחות שלו בגבולנו הצפוני על-ידי חילות השלום. הוא הרבה להשמיע מעל בימת האו"ם את קולה של ישראל.
הקשר עם העם היהודי העסיק אותו מאוד. הוא חיפש בסיס חדש לקשר שחורג מצדקה ומגיוס כספים, ובנה שותפות שהיתה עמוד שדרה איכותי וכמותי לעם ולמדינה. מעטים בישראל מבינים את מהות היחסים בינינו לבין התפוצות – כך הוא קונן.
כששב לארץ, לחזור לכנסת לא רצה. 23 שנות חברות בכנסת ובממשלה הספיקו לו. הוא נשא בתפקידים ציבוריים בחברת החשמל וברשות הנמלים. בד בבד המשיך לכתוב שירים, עד ששירת חייו נפסקה. יהי זכרו ברוך.
אדוני השר, בבקשה.
שר הביטחון אהוד ברק:
גברתי היושבת-ראש, אסתר, משפחת יעקבי היקרה, חברי הכנסת, אנחנו פוקדים היום את זכרו ואת דמותו של אחד האנשים המחוננים, המוכשרים והחכמים ביותר שכיהנו אי-פעם בכנסת ישראל. במשך 23 שנה נשמע קולו של האיש הזה, יפה התואר, אציל הנפש וטוב השכל בין כותלי הבית הזה כחבר הכנסת וכשר בממשלת ישראל.
איש התבונה הטהורה היה גד, משכיל ורחב דעת. דבריו בנויים לתלפיות, רהוטים, הגיוניים ונאמרים בטעם ובנחת. מקפיד על כבוד המשכן הזה, הגון, זהיר תמיד בכבודם של חבריו ויריביו כאחד וקנאי לכבודה של ישראל מבית ובשער האומות.
אישיותו ושלל מעלותיו של גד יעקבי עוררו כלפיו הערכה כללית. בזכותן קירב אותו משה דיין ז"ל בראשית דרכו הציבורית, ובזכותן עשה דרכו כבר בגיל צעיר מאוד ככוכב עולה אל הכנסת ואל הממשלה. בזכותן זכה גם בתום דרכו הפוליטית לתפקידים ממלכתיים רמים כשגרירה של ישראל באו"ם, כיושב-ראש חברת החשמל וכיושב-ראש רשות הנמלים, בצד עיסוקים אקדמיים, מינהלים וציבוריים חשובים אחרים.
אני זוכר אותו היטב כשר התחבורה, חבר צוות השרים הפנימי שהתמודד לצד יצחק ושמעון עם ניווט משבר חטיפת מטוס "אייר-פראנס" לאנטבה, עד שהושלם המבצע.
במשך שנים היה גד אבן מאבני היסוד של תנועת העבודה, וכיושב-ראש מפלגת העבודה לא אוכל שלא להעלות פה על נס את תרומתו רבת השנים להפריית המחשבה והדיון הכלכליים, החברתיים, המדיניים, והציבוריים שלנו, של תנועת העבודה.
סגולותיו של גד אכן עמדו לו. אבל בסופו של יום, יכול היה לפלס נתיב בשדה המוקשים הפוליטי רק עד גבול מסוים. הוא ראה את עצמו, בצדק, ראוי לפסגה. אבל הוא נעדר תמיכה ציבורית, ולחלופין – תכונות של תחבולנות ומניפולציה שהן לחם חוקה של הפוליטיקה. כשנדחק החוצה מן הזירה בטרם עת, הוא חש בצדק כי עודו במלוא אונו, כי לא מיצה את יכולותיו, ויש בידו להשפיע לטובה סביב שולחן הממשלה על דרכה המדינית, על מדיניותה הכלכלית ועל החזון שכל כך חרד לו. אבל הוא לא התלונן, לא קבל, מעולם לא הכפיש ולא האשים איש. חזותו נותרה סטואית, חייכנית, זקופה, ולכאורה שוות נפש. גד יעקבי אולי לא הודה בכך, אך דומני שלא אטעה הרבה אם אומר שב-15 השנים האחרונות של חייו הוא התגעגע בכל זאת לעתים אל מוקדי קבלת ההחלטות וחש תסכול מסוים על ציפיות נכזבות.
אם שירה היא ראי לנפשו של המשורר, הרי עיון בספרי השירה של גד – משורר בזכות עצמו – מגלה בין השורות רבדים, נופים, עומקים ומרחבים רגישים ומרתקים. קל למצוא שם את סערת רגשותיו, הנעה בין התרוממות רוח ובין אכזבה, בין יפי הטבע ובין המולת החיים הסואנים המפירה את השלווה.
הנה הוא גד המוצא מרגוע בהאזנה ל"אריה בסוויטה השלישית ליוהאן סבסטיאן באך/ שהניפה אותי אל הפתוח,/ מתנתק מהמולת המקום ומוראותיו/ – – – לרגע שוב האמנתי שמה שהיה/ יחזור ויהיה ונתנחם כפעם בשכחת ציפיות". ובמקום אחר הוא כותב: "החיים זרמו בקצב מהיר/ מהיר מדי אני חושב/ ובדרך נותרו צמחים נואשי מים".
כמה יפה העושר הנפשי הזה, כמה עוצמה יש ביכולת הפיוטית הזאת, וכמה דל יותר הבית הזה ודלה הזירה הציבורית והפוליטית שלנו בלעדי גד יעקבי ושכמותו.
נרכין את ראשנו לזכרו בתוגה, בהוקרה עמוקה, בגעגוע ובאהבה רבה. יהי זכרו ברוך.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, שר הביטחון. עכשיו חבר הכנסת אופיר פינס.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אסתר, עפרה, הילדים, הנכדים, משפחת יעקבי, אני ליוויתי את גד יעקבי, זיכרונו לברכה, מאז כניסתי לפוליטיקה ולחיים הציבוריים. הוא היה עבורי מורה דרך, חבר, איש שאפשר להתייעץ אתו בכל דבר. במהלך השנים התפתחה בינינו ידידות מיוחדת שהיתה יקרה לי מאוד.
גד יעקבי היה איש ציבור יוצא דופן. הוא היה אדם מורכב, רבגוני, לא רגיל. היה בו שילוב מיוחד של שר ומדינאי מצד אחד וסופר מצד שני; חבר הכנסת מצד אחד ומשורר מצד שני; שגריר מצד אחד והוגה-דעות מצד שני. גד יעקבי היה אינטלקטואל אמיתי; איש חזון, משכיל, רחב אופקים ובעל יכולת עשייה בלתי רגילה. גד היה אדם ערכי מאוד, איש שלום, דמוקרט בכל רמ"ח איבריו. איש ישר, נקי כפיים, שמלה שלו תמיד היתה מלה. הוא תמיד ידע להפגין מנהיגות, יצירתיות, מקוריות. הוא היה חף מפופוליזם ומ"פוזה". אדם רציני ועמוק, אבל גם רגיש מאוד ועם חוש הומור דק. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, נדמה לי שפס הייצור של הפוליטיקה הישראלית כבר לא מייצר מנהיגים בסדר הגודל הזה.
גד היה דומיננטי מאוד בעשייה הציבורית במדינת ישראל במשך למעלה מארבעה עשורים. כידוע, הוא כיהן בבית הזה במשך 23 שנים, במשך שבע כנסות וארבע ממשלות. יכולותיו יצאו למרחוק. אני זוכר סיפור שליווה אותנו הרבה שנים, שב-1974 כתב-העת "טיים" בחר בו כישראלי היחיד ברשימת 50 המנהיגים הצעירים המובילים בעולם שניבאו להם גדולות ונצורות. היו כאלה בתוכנו שלא שכחו לו את ההישג הזה עד יומו האחרון.
פעילותו הורגשה היטב, בעיקר בתחום הכלכלי-החברתי; הוא היה, אני חושב, מתווה הדרך העיקרי של התפיסה החברתית-הכלכלית של מפלגת העבודה ושל ממשלות ישראל שבהן הוא כיהן – גם כשהוא לא היה שר האוצר. הרפורמות שלו, בכל התפקידים שהוא מילא, מורגשות היטב עד היום הזה.
לאחר פרישתו של גד מהפוליטיקה, הוא לא נח על זרי הדפנה; הוא המשיך לפעול למען ישראל – כשגריר באו"ם ואחר כך כיושב-ראש חברת החשמל וכיושב-ראש רשות הנמלים והרכבות. בכל תפקידיו, שאותם מילא ללא דופי, תמיד הוא נהג בממלכתיות ובאחריות, אבל נדמה לי שייחודו של גד בא דווקא מחוץ לכותלי המערכת הפוליטית. כאמור, גד היה סופר ומשורר; הוא חיבר לא פחות מ-15 ספרים, כתביו היו מגוונים מאוד וכללו ספרי ילדים ושירה ורומן וספרי עיון בנושאים שונים ומגוונים. רוחב היריעה של כתיבתו מעיד היטב על רוחב אופקיו והשכלתו, ועל היותו איש אשכולות, מן הזן הישן והטוב.
מדינת ישראל איבדה בחטף את אחד מטובי בניה, מפלגת העבודה איבדה את אחד מעמודי התווך שלה, ואני איבדתי חבר. יהי זכרו ברוך.
היו"ר דליה איציק:
משפחת יעקבי, שהמקום ינחם אתכם.
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 34), התשס"ח–2007
[מס' כ/294; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ"ח, עמ' 8799; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 34) – קריאה שנייה ושלישית. אני מזמינה את חבר הכנסת אופיר פינס שוב לעלות לבמה – ויחליף אותי חבר הכנסת יצחק זיו. חברי חברי הכנסת, להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות. אנחנו נעבור מייד אחרי כן להצבעה בקריאה שנייה. האם חבר הכנסת זיו בדרכו לכאן? הוא יחליף אותי. חבר הכנסת פינס, יש לך עשר דקות.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
גברתי יושבת-ראש הכנסת, תודה. מדובר בהצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 34). אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 34). הצעת החוק הזאת הובאה על-ידי הממשלה והוכנה לקריאה שנייה ושלישית על-ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה.
כיום, ניתן לערוך חיפוש חיצוני ובחינה חזותית של גוף עירום, בעצור או באסיר, ללא הסכמתם, רק אם קצין של שירות בתי-הסוהר אישר זאת בכתב, לאחר שנתן לעצור או לאסיר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו. "קצין שירות בתי-הסוהר" מוגדר לפי סעיף 95א לפקודה כסוהר שדרגתו רב-כלאי ומעלה או קצין בדרגת כלאי ומעלה מהיחידה ללוחמה בסמים של השב"ס – מה שידוע כיחידת "דרור" – אשר השר לביטחון פנים הסמיכו לעניין זה.
מלבד יחידת "דרור", קיימות בשב"ס שתי יחידות נוספות אשר הגענו למסקנה כי עבודתן השוטפת מחייבת ביצוע חיפוש בגוף עירום, בהסכמה או שלא בהסכמה. כמובן, אני חוזר: גוף עירום של אסיר או עצור. האחת היא יחידת "נחשון" – יחידת ההתערבות והליווי המרכזית של אסירים ועצורים; השנייה היא יחידת "מצדה" – יחידה מיוחדת להשתלטות על אסירים במצבי חירום. בשל צורת עבודתם הצוותית של סוהרי יחידות "נחשון" ו"מצדה", אשר כוללת בכל צוות מספר מצומצם של סוהרים, שבראשם עומד בדרך כלל קצין בדרגת כלאי בלבד, יש קושי לקבל אישור של קצין בדרגת רב-כלאי ומעלה לבצע את החיפוש, בהעדר הסכמה של אותו אסיר או עצור, במהלך עבודתם השוטפת של אנשי היחידה. לפיכך, לצורך קבלת אישור כאמור, נדרשים לא אחת סוהרי היחידות האמורות לפנות לקצינים בדרגת רב-כלאי מיחידות אחרות, אף שפעמים רבות הם אינם זמינים לסייע להם ולא מצויים בעובי הקורה, במהות העניין.
אשר על כן, מוצע להעניק את הסמכות הקיימת כיום לקצינים מדרגת כלאי ומעלה ביחידת "דרור", לאשר חיפוש בגוף עירום של אסיר או עצור בלא הסכמתם, גם לקצינים מדרגת כלאי ומעלה ביחידת "נחשון" וביחידת "מצדה", שהשר לביטחון פנים הסמיכם לעניין זה. זה נושא אחד.
הנושא השני: סעיף 95ב לפקודה – קודם דיברנו על 95א, עכשיו זה סעיף 95ב – קובע כי הסמכויות המסורות לשוטר לפי סעיפים 23 ו-67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), שעניינן סמכויות עיכוב ומעצר בלא צו, יהיו נתונות גם לסוהר בעת מילוי תפקידו ולצורך מילוי תפקידו כמפורט בסעיף. סעיף קטן (ב) בסעיף האמור קובע כי שימוש בסמכויות עיכוב ומעצר בלא צו, המפורטות בסעיף קטן (א), לצורך אבטחה של עובדי שירות בתי-הסוהר ובני משפחותיהם מחוץ לתחומי בתי-הסוהר – ואתם יודעים שיש לנו, לצערי הרב, אנשים בשירות בתי-הסוהר שהם מאוימים על רקע תפקידם – ולצורך מילוי תפקיד זה, יהיו נתונות רק לסוהרי יחידת האבטחה והמבצעים של השב"ס אשר הוסמכו לעניין זה בידי השר.
ראשית, מאחר ששמה של "יחידת האבטחה והמבצעים" של השב"ס שוּנה ל"יחידת ההתערבות והליווי המרכזית", מוצע לשנות את הסעיף בהתאם. שנית, מאחר שיחידת "מצדה" חולקת את משימת אבטחת עובדי שירות בתי-הסוהר ובני משפחותיהם מחוץ לתחומי בתי-הסוהר עם יחידת "נחשון", מוצע להרחיב את מעגל המוסמכים באופן שהסמכות להשתמש בסמכויות עיכוב ומעצר בלא צו למטרות המפורטות יהיו נתונות לא רק לסוהרי יחידת "נחשון" אלא גם לסוהרי יחידת "מצדה" שהוסמכו לעניין זה בידי השר.
כאמור, להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות. לפיכך אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. להצעה הזאת, כפי ששמעתם, אין הסתייגויות.
לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–3 – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצעה אושרה. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 34), התשס"ח–2007, אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 34), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצעה אושרה. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 34), התשס"ח–2007, נתקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 6) (סמל האגודה), התשס"ח–2007
["דברי הכנסת", חוברת ג', עמ' 11539.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 6) (סמל האגודה), התשס"ח–2007, קריאה ראשונה. את הצעת החוק הציג בשבוע שעבר השר יעקב בן-יזרי, שר הבריאות. כעת נעבור לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אריה אלדד – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק מגן-דוד-אדום באה לאפשר לקיים את הסמל כפי שהוא במדינת ישראל. כל עוד אנחנו במדינת ישראל יש לנו הסמל שלנו בצורה האותנטית שלו, הטבעית שלו, היהודית שלו. כאשר אנחנו נמצאים מחוץ לגבולות מדינת ישראל אנחנו אומרים שנשתמש בסמל המעוין האדום על רקע לבן, כדי שיוכלו להבחין שמדובר בצוותי רפואה. מגן-דוד שלנו נכנס בתוך הסמל המעוין או לצדו, בקטן מאוד, ואני לא בטוח שמישהו יראה אותו או יתייחס אליו כאל סמל יהודי. השאלה היא, האם אנחנו לא מוותרים בקלות.
האם המוסלמים ויתרו על הסמל שלהם, או שרק אנחנו צריכים לוותר? יש תחושה שאנחנו מהר מאוד מוותרים. זה כאילו תנאי שאנו מכתיבים לעצמנו כדי להיכנס לליגה הלאומית הזאת מחוץ לגבולות ישראל. השאלה היא, האם מספיק נתנו את המחשבה ואת הדעת לכך שאולי יש צורך להשתמש באותו סמל; אולי יש צורך לשנות את הצבע, או לא יודע מה. למה אנחנו לא יכולים להמשיך ולהשתמש באותו סמל גדול שיש לנו היום גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל? מדוע הסמל שלנו לא יוכר על-ידי אומות העולם כסמל שנושא הצוות הרפואי?
אנחנו באמת נאמנים. מעולם לא עשינו שימוש זר או שימוש שראינו במקומות אחרים. הפלסטינים או המחבלים ניצלו, הייתי אומר, את האמבולנס שלהם כדי להעביר טרור, כדי להעביר אמל"ח. מעולם לא נעשה דבר כזה, ברוך השם, על-ידי גורם ישראלי. זה עניין של אמון.
אנחנו יכולים לבקש, לדרוש ולעמוד על שלנו שהסמל שלנו ימשיך להיות מורם בראש חוצות גם במדינות אחרות. אם נתבקשנו ואכן הדרישה כל כך חשובה, הייתי רוצה לשמוע מדוע לא נוכל להשתמש בסמל מגן-דוד-אדום גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל כדי שגם האומות האחרות יכירו את הסמל.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. האם כבוד השר רוצה להשיב או שנעבור להצבעה?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כידוע, הנושא הזה הוא בטיפולם של שני משרדים, בעיקר בטיפולו של משרד החוץ. הוא אשר ניהל את המשא-ומתן בדיונים עם הצלב האדום הבין-לאומי. אין ספק שהדיונים היו מתישים. כולנו יודעים שהדבר הזה נמשך יותר מ-35, 45 שנה, עד שלפני שנה, בשעה טובה ומוצלחת, התקבל מגן-דוד-אדום כארגון עזרה ראשונה, כארגון הצלה, בארגון הבין-לאומי. היתה משאלה, או שאלה, או התניה, או תביעה, ובדיונים שניהל משרד החוץ עם הצלב האדום הבין-לאומי הוא הסכים שמגן-דוד-אדום הוא לא סמל קטן לצדו של סמל אחר. הוא יהיה סמל אדום על רקע לבן כדת וכדין, מלפנים, מאחור, בדלתות, למעלה – כמו שצריך.
נסים זאב (ש"ס):
זה מה שכתוב בהצעת החוק.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
לא, לא. המגן-דוד יבלוט בגודלו הטבעי, במלוא תפארתו והדרו. פשוט מאוד, הוא יהיה בתוך מעוין, בצורה אדומה. כך מגן-דוד-אדום יצטרך להופיע במקום חיצוני למדינת ישראל. זה הכול. האם יש שאלה נוספת בעניין הזה?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
האם אזורי יהודה ושומרון הם מחוץ לישראל לצורך העניין הזה?
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
אתה שואל אותי שאלה פוליטית יותר מורכבת. כל עוד מתקיימים דיונים בממשלת ישראל על הנושא הזה, אני מנוע מלתת לך תשובה חד-משמעית.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני השר, בחוק נאמר שיש הבדל בין פעילות מגן-דוד-אדום בישראל לבין פעילות מחוץ לישראל.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
עובדה שאנו פועלים רק בשטחים שקשורים אתנו. ההבדל שיהיה הוא אותו מעוין שיבדיל בין רכב בתוך ישראל לבין רכב באזור אחר.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אבל גם בתוך יהודה ושומרון האמבולנס יהיה עדיין מגן-דוד-אדום.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
איזו שאלה.
יואל חסון (קדימה):
מדוע חברי הכנסת לא קיבלו דוגמה איך ייראה הסמל? אנחנו מצביעים בלי לדעת איך ייראה הסמל.
היו"ר יצחק זיו:
לקראת הקריאה השנייה והשלישית נדאג שזה יהיה.
שר הבריאות יעקב בן-יזרי:
לכן, אני מבקש להצביע ולהעביר את הצעת החוק לטיפול בוועדות – לקראת הדיונים העתידיים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לכבוד השר יעקב בן-יזרי. אנחנו נעבור להצבעה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
לאיזו ועדה?
היו"ר יצחק זיו:
לוועדת הרווחה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 6) (סמל האגודה),
התשס"ח–2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 11, נגד – אין, נמנע אחד. אני קובע בזאת כי הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 6) (סמל האגודה), התשס"ח–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה לסגנית המזכיר, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה (תיקון), התשס"ח–2007, שהחזירה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לסגנית המזכיר.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ט בחשוון התשס"ח, 31 באוקטובר 2007, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:11.