דברי הכנסת
תוכן העניינים
נאומים בני דקה 3
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 4
יעקב מרגי (ש"ס): 4
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 5
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 5
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 6
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 6
אבשלום וילן (מרצ): 7
יוסף ביילין (מרצ): 7
מוחמד ברכה (חד"ש): 9
אביגדור יצחקי (קדימה): 9
דב חנין (חד"ש): 10
יצחק זיו (גיל): 10
רן כהן (מרצ): 11
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 11
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 12
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 12
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 13
רונית תירוש (קדימה): 13
דברים לזכרה של חברת הכנסת לשעבר סנטה יוספטל, זיכרונה לברכה 14
אורית נוקד (העבודה-מימד): 14
שי חרמש (קדימה): 16
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשס"ז–2007 18
יעקב מרגי (ש"ס): 19
חיים אורון (מרצ): 20
יעקב מרגי (ש"ס): 21
הצעות לסדר-היום 23
יום המדיניות בגיל הרך 23
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 23
גדעון סער (הליכוד): 25
הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4), התשס"ח–2007 28
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 28
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 30
הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007 31
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 31
מוחמד ברכה (חד"ש): 32
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 34
ערעור על החלטת ועדת הכספים בדבר אישור צו תעריף המכס ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27), התשס"ז–2007 35
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 35
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 37
ראובן ריבלין (הליכוד): 40
משה גפני (יהדות התורה): 41
אברהם רביץ (יהדות התורה): 45
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 45
נסים זאב (ש"ס): 47
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 49
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 50
הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – שינוי ועדת ערר), התשס"ז–2007 50
גדעון סער (הליכוד): 50
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 53) (הודעה על החלטה בערר), התשס"ח–2007 51
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 52
נסים זאב (ש"ס): 53
מנחם בן-ששון (קדימה): 53
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תחנות רענון בצדי הדרך), התשס"ז–2007 56
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 56
הצעת חוק מידע אודות רכב משומש (גילוי נאות), התשס"ז–2007 57
גלעד ארדן (הליכוד): 58
הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג הכנסת בערכאות משפטיות), התשס"ז–2007 59
מיכאל איתן (הליכוד): 59
הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – פיצוי בגין פיטורי חיילי מילואים), התשס"ז–2007 60
אלכס מילר (ישראל ביתנו): 61
הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון – מינוי, כשירות ותקציב), התשס"ז–2006 62
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 62
הצעה לסדר-היום 64
אי-אכיפת חוקים דתיים על-ידי משטרת ישראל 64
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 65
חוברת ג'
ישיבה קנ"ח
הישיבה המאה-וחמישים-ושמונה של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, י"א בחשוון תשס"ח (23 באוקטובר 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:03
נאומים בני דקה
היו"ר דליה איציק:
הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, י"א בחשוון, 23 באוקטובר 2007.
חברי חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום הוא נאומים בני דקה. לצערי הרב, אין נציג ממשלה. זאת הסיבה שאנחנו פותחים באיחור. עכשיו אני שואלת את עצמי – ישאל השואל ואין שר. לצערי הרב, זאת לא הפעם הראשונה שאין פה שר.
רן כהן (מרצ):
אולי בנאומים בני דקה, גברתי, נדבר אל הציבור ואל העם?
היו"ר דליה איציק:
יצטרכו הפעם להסתפק בי. אני בכל זאת מציעה שלא נעניש את חברי הכנסת, ולכן נעבור לנאומים בני דקה. חברי, אנחנו נערוך הצבעה, נא להצביע.
חברי חברי הכנסת, מכבדים אותנו בנוכחותם כאן ביציע הגברת עליזה אולמרט, אורחים ומחנכים. כמו שאתם יודעים, זה לא דבר שבשגרה שהכנסת מתפנה מעיסוקיה במלאכת החקיקה ובנושאי המדיניות והחולין הדוחקים ומקדישה את זמנה – כל היום אגב – לדיון מיוחד בעתיד. מי מסמל את העתיד שלנו יותר מהילדים? אנחנו עוד מעט נידרש גם לזה. ברשותכם, אני רוצה להודות על המאמץ הרב, הרב מאוד, שעושה הגברת אולמרט. תודה רבה. מספרים לי שגם היום הזה היה יום מאוד פורה.
אנחנו נפתח בנאומים בני דקה. ראשון יהיה חבר הכנסת אריה אלדד – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מרגי.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הסניגוריה הצבאית עתרה היום שוב לבג"ץ נגד ועדת-וינוגרד, כי היא חוששת שיהיו קצינים בצבא שייפגעו אפילו מממצאי הוועדה, גם אם לא יהיו מסקנות אישיות. הייתי פעם קצין רפואה ראשי בצה"ל. החוק הצבאי קובע שבכל מקרה של מכת חום יש למנות ועדת חקירה. אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם בכל פעם שהיינו ממנים ועדת חקירה כדי לראות אם יש מ"פ שהפר את ההנחיות ובעקבות זאת חייל שלו לקה במכת חום ומת – מה היה קורה אם הסניגוריה הצבאית היתה מתערבת ואומרת שוועדת החקירה הזאת צריכה לשלוח מכתבי אזהרה, כי המ"פ עלול להיפגע מממצאי החקירה.
המצב הזה שבו זרוע אחת של הממשלה – הסניגוריה הצבאית, שהיא חלק מצה"ל, שהוא זרוע של מדינת ישראל – הולכת לבג"ץ נגד זרוע אחרת של המדינה הוא מצב בלתי נסבל. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת מרגי, ואחריו – חברת הכנסת סופה לנדבר. נא להקפיד על לוח הזמנים, כי אנחנו קצת בלחץ היום.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים שאינם כאן, נודע לנו במפתיע על הגזירה החדשה והמקוממת של ביטול הקרן לילדים בסיכון שפעלה בשנים האחרונות, מאז 2003. הקרן פעלה בהצלחה מרובה במסגרת הקרנות למפעלים מיוחדים בביטוח הלאומי. מדובר בקרן של כ-15 מיליון ש"ח מכספי הביטוח הלאומי. למרבה הפלא, כנראה אסור להצליח במדינה. קרן זו הצליחה כמעט שלוש שנים ברצף לפעול לטובת הילדים במצבי סכנה וסיכון על-ידי שותפויות עם גורמים נוספים וקרנות אחרות. סכום של כ-45 מיליון ש"ח הולך לרדת לטמיון בגלל ערלות הלב של פקידי האוצר, שנותנים לנו תחושה שהשתלטו על המדינה ועל הגורמים המקצועיים במדינה.
אני חושב שחבל ששר הרווחה ושר האוצר לא שומעים זאת.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חברת הכנסת סופה לנדבר, ואחריה – חבר הכנסת אלי גבאי.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שהגברת אולמרט נמצאת כאן. אני רוצה לספר סיפור שכנראה שמעתם, כי סיפרתי את הסיפור הזה בתקשורת, על הילדה כריסטינה, שמשרד הפנים לא נותן לה אישור לעלות ארצה. כל המשפחה שלה נמצאת כאן לפי חוק השבות. אני שואלת, מה יקרה למדינת ישראל אם ילדה בת 13, שגדלה רק עם האבא, שאמא שלה נפטרה לפני כמה חודשים, ונמצאת באוקראינה לבד ואין לה שם אף אחד, ברחוב, בין אנשים זרים – מה יקרה למדינת ישראל אם היא תיתן לילדה הזאת לעלות? אני מחזיקה כאן מכתב שחתומים עליו חלק מחברי הבית, ואני מאמינה שכל חברי הכנסת יחתמו עליו, עם פנייה אל ראש הממשלה. שר הפנים ענה בסירוב. אני פונה כאן אל הרגשות של עם ישראל: תנו לילדה לעלות, כי כל המשפחה שלה כאן.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה לך, גברתי. חבר הכנסת אלי גבאי, ואחריו – חבר הכנסת יורם מרציאנו.
רן כהן (מרצ):
– – –
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ידוע לנו שהמכינות הקדם-צבאיות הן אחת הפנינות היפות – היהלום שבכתר הציונות. לצערנו, במקום שנמשיך לטפח אותן, להשקיע בהן ולהרחיב אותן, אנחנו מקצצים בהן בצורה אכזרית. וגם כאשר נמצא הפתרון הכספי במשרד החינוך – ומשרד הביטחון הוסיף את חלקו במשהו – עדיין הם לא קיבלו את הכסף, והם עומדים לשבות. זו חרפה ובושה לכולנו ששובתים התיכונים, חטיבות הביניים, האוניברסיטאות, וכעת המכינות. עד מתי יימשך המצב הזה ושרת החינוך תמשיך לשבת על הכיסא שלה? לדעתי, אם היא לא תתעורר, צריכים למצוא פתרון – שראש הממשלה יראה לה שאפשר להחליף שרת חינוך בימינו.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת מרציאנו, ואחריו – חבר הכנסת מלכיאור, שהיה עסוק כל היום, ועושה עבודה טובה גם בסוגיה שדיברתי עליה קודם. בבקשה, אדוני.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אורחים ואורחות יקרים, בשנה שעברה דנו בוועדות הכנסת השונות בפיטורי עובדים ברשות שדות התעופה. נציגים של משרד התחבורה והמנכ"ל אמרו לנו שבשנה הבאה, קרי השנה, הדברים הולכים להסתדר ולהיראות אחרת. והנה, לצערי, שוב עוברת לה עונת התיירות, והעובדים שהפכו להיות עובדים עונתיים מוצאים את עצמם הולכים הביתה.
עד לאן הגיעה האטימות ראיתי היום כשקיבלתי מכתב מעובד רשות שדות התעופה שאמו נפטרה לפני שלוש שנים ממחלת הסרטן, אחותו נפטרה לפני שנתיים ממחלת הסרטן, אביו לפני שנה, ואשתו מאושפזת במחלקה האונקולוגית בתל-השומר ומקבלת טיפולים למחלת הסרטן. הוא מסביר את המצב הזה להנהלת רשות שדות התעופה, והתשובה שהוא מקבל: אין להם מה לעשות אתו. אני פונה מפה אל שר התחבורה להתערב מייד, משום שהגיע הזמן שנבין שאנחנו עדיין מדינה עם ערבות הדדית. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת מלכיאור, ואחריו – חבר הכנסת וילן. חבר הכנסת וקנין ודאי ירצה לשבת. תודה, אדוני.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, באמת יום חג שיכולנו להשיק היום, יחד עם גברת אולמרט, את התוכנית "התחלה טובה" ל-850,000 ילדים עד גיל חמש. חלק גדול מהם ילדים בסיכון, והתוכנית הזאת, ששותפים לה כל משרדי הממשלה, והיא מקבלת תמיכה כספית של הממשלה – בפעם הראשונה יש תוכנית מגובשת שתשנה את המציאות בשביל רבים מאוד מהילדים האלה. ייתנו להם התחלה אחרת, להיכנס לבתי-הספר, וחלק מזה אנחנו גם עושים בכנסת בחקיקה ראשית, מרכזית, שאנחנו יוזמים עכשיו.
אני רק מצטער על דבר אחד: בכל פעם שעושים דבר נכון בממשלה, כמו בתקציבים של החינוך, אחר כך יש דרישה של האוצר לקצץ באותם דברים, באותו חינוך. אז חושבים שיכולים לשפר דברים. לתת ביד אחת ולקחת אותו הדבר ביד השנייה. מה שהזכיר פה חבר הכנסת מרגי, וברוך שכיוונתי לדעת גדולים, שמוסיפים לילדים בסיכון ביד אחת, ולוקחים מהביטוח הלאומי את כל התקציב של הקרן לילדים בסיכון. למה? ככה. אז איפה המדיניות, איפה האסטרטגיה? תודה.
היו"ר דליה איציק:
אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת וילן, ואחריו – חבר הכנסת ביילין.
אבשלום וילן (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על נושא שהוא קצת פרוזאי, אבל אני חושב, גברתי היושבת-ראש, שבידייך להציל השנה את כבודה של הכנסת. אנחנו קיבלנו לפני שבוע, ואפילו אישרנו ביום רביעי האחרון, את חוק ההסדרים – 185 עמודים, 43 סעיפים. לאחר שבית-המשפט העליון אמר את דברו מאוד ברור בגנות חוק ההסדרים, הממשלה חוזרת כאילו לא היו דברים מעולם. אבל הבלוק פה, רבותי, חברי הקואליציה – אולי בעקבות זה גם תהיו אופוזיציה – התרומם פה, באין מפריע. אני פונה אלייך, גברתי היושבת-ראש: ביכולתך לעצור את התהליך האנטי-דמוקרטי הזה, להציל את כבודה של הכנסת, להציל את כבודה של מדינת ישראל ולמנוע את חוק ההסדרים – להוריד אותו למינימום שבמינימום.
יושבים פה עכשיו בדיון של יום שלם על הילדים בגיל הרך. ישבנו עכשיו שעתיים בדיון על נושא הבריאות. בכל אותם נושאי הרווחה – חוק ההסדרים מבתר אותם לבתרים ומנתק אותם מכל מדיניות ראויה. אנא, נעמוד כולנו מאחורייך ואת החוק הזה נוריד מסדר-היום הציבורי. תודה.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת וילן, הואיל והשאלה הופנתה הפעם אלי – אז אני אשיב לך שרק הבוקר היתה פגישה, וסדרת פגישות. חוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית, אין סיכוי שיעבור. סמוך עלי. תודה. חבר הכנסת ביילין.
יוסף ביילין (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה להודות לך על המשפט האחרון שלך. אני מאוד מעריך אותו ואני מקווה שאכן תוכלי לממש אותו, כי לא יהיה לך קל לממש אותו. אני רוצה לחזור לדברים שנאמרו כאן בראשית הישיבה.
היו"ר דליה איציק:
שנייה, חבר הכנסת ביילין. אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, מגיעות לך ברכות, חבר הכנסת דוד טל. מגיעות לך ברכות גדולות. אנא שב, תודה.
יוסף ביילין (מרצ):
זה רק ביניכם?
היו"ר דליה איציק:
לא, הוא נבחר היום להיות יושב-ראש ועדת הכנסת. זה בינינו לבין כולנו.
יוסף ביילין (מרצ):
אה, אז אני מצטרף. הנושא שהעלה חבר הכנסת פרופסור אלדד הוא נושא מאוד מאוד קשה, וחשוב לי לחזור אליו – – –
היו"ר דליה איציק:
השר רמון, נא לשבת. אני מבקשת ממך שתבוא, השר רמון. תודה, אתה גם שר תורן.
יוסף ביילין (מרצ):
– – – חשוב לי לחזור אליו כדי להדגיש שהוא לא בא רק מכיוון אחד של הבית הזה. אני שמח שהשר רמון נמצא כאן כדי שאולי יעביר את זה גם לעמיתיו בממשלה: התופעה הזאת, שהסניגוריה הצבאית מגישה בג"ץ כנגד ועדת בדיקה שהממשלה מינתה, היא לא פחות ולא יותר מאשר טירוף מערכות. זה טירוף מערכות. אין חיה כזאת. דבר כזה לא יכול להיות, על שום נושא בעולם. אני חושב שזה כל כך ברור וכל כך שקוף, שהרמטכ"ל, שר הביטחון, צריכים לקרוא את הצבא לסדר ולומר לו לבטל את הבג"ץ הזה. ההשלכות של בג"ץ כזה הן רבות מאוד, כולל הטענה שהיתה בזמנו, שצריך להקים ועדת בדיקה ולא ועדת חקירה ממלכתית כדי לקצר את ההליכים. הרי הליך מהסוג הזה יאריך ויאריך את משך העניין וימנע או יקשה על הממשלה לתפקד, כפי שהיא עצמה טענה. לכן, נדמה לי שזה דבר שמתחייב היום, ממש היום הזה – שמי שממונה על הסניגוריה הצבאית יורה לה לחזור בה מהדבר המוטעה והקשה הזה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת ברכה, ואחריו – חבר הכנסת אביגדור יצחקי.
מוחמד ברכה (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, היות שהיום מוקדש לגיל הרך, אני רוצה לספר על הפגנה מול משרד הפנים שהשתתפתי בה הבוקר, והנואם הראשון בה היה ילד בן שלוש, ארבע. הוא בן למשפחה שאחד ממפרנסיה הוא עובד עיריית טייבה – הסיפור הידוע שחוזר כאן מדי פעם – שעברו רק לפני כמה ימים חג בלי הכנסה מינימלית כדי שהחג ייכנס בדלת ביתם. יש עובדים שכבר 30 חודשים לא קיבלו משכורת. אזלו כל התירוצים הביורוקרטיים, או מה שלא יהיה. נמאס כבר לשמוע כל דבר בעניין הזה זולת האמירה הברורה והחד-משמעית שאנשים יקבלו משכורת בגין עבודה שהם מילאו. בשבוע שעבר היה כאן דיון על הצעה דחופה שאושרה בנשיאות. היה דיון בוועדת הכספים, היתה הצעת חוק. אני מציע לך, גברתי היושבת-ראש, שתקשיבי לדברים.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, אדוני, תמתין שנייה. אני בכל זאת צריכה, אתה יודע, לנווט בין כל הדברים.
מוחמד ברכה (חד"ש):
בסדר, אני אמתין. אני מציע – היות שדיברתי עם שר הפנים ודיברתי עם שר האוצר, והנושא נדון בוועדת הכספים ובמליאה, ואנשים מפגינים יום-יום, אני מציע לך, בתור יושבת-ראש הכנסת, בית-המחוקקים, הבית של העם, לנקוט יוזמה ולזמן את האנשים הנוגעים בדבר ולהמציא – לא למצוא, להמציא – מתחת לפני האדמה פתרון שיאפשר לאנשים לקבל משכורת בגין עבודתם. זה לא יכול להימשך יותר. אנשים מגיעים עד סף העלבון, סף ההשפלה, סף המצוקה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת אביגדור יצחקי, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין.
אביגדור יצחקי (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חזרתי אתמול משליחות מטעם הכנסת בארצות-הברית. בעזרתך הרבה, גברתי היושבת-ראש, השתתפו במשלחת חברי הכנסת יובל שטייניץ, יוסי ביילין, ישראל חסון ועבדכם הנאמן.
אני חייב לפרגן מאוד, ראשית לכנסת, שיצרה מערכת יחסים בלתי רגילה, עם הסנאט בעיקר, וגם עם בית הקונגרס. אני חייב לפרגן מעל ומעבר לחבר הכנסת יובל שטייניץ, שיצר תשתית נהדרת ועמוקה של יחסים עם הקונגרס ועם הסנאט, בראשותו של סנטור קייל, שבאמת אין לו שום אינטרס, הוא סנטור מאריזונה.
בפגישות עם למעלה מ-40 חברי סנאט, עם הרבה חברי קונגרס, עם סגן הנשיא צ'ייני, עם סגן שרת החוץ, עם סגן ראש המועצה לביטחון לאומי, העלינו את הנושאים החשובים ביותר לביטחון ישראל, כמו אירן, הגנה מפני טילים ועוד נושאים. הכנסת יכולה להיות גאה בדברים שעשינו שם. תודה רבה לך, גברתי, וכמובן ליובל שטייניץ.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני, ואנחנו נעבור לחבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת יצחק זיו.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, משפט על הגיל הרך. בכנסת הזאת יש לנו הזדמנות, עברה פה בהסכמה מאוד רחבה הצעת חוק להגנת טיפות-החלב, למניעת הפרטתן, להגנת מערכת שירותי הבריאות לתלמיד. אנחנו בשעת רצון, ואם נוכל את ההסכמה הרחבה הזאת לתרגם לחקיקה, נעשה דבר אמיתי לטובת הגיל הרך בישראל.
משפט בעניין אחר, גברתי. אתמול היתה תקרית חמורה ביותר ליד חיפה, תקלה שגרמה לשפיכת כמות גדולה של נפט, שעלול היה להגיע למי התהום שלנו ולזהם אותם קשות. זה רק מלמד על הצורך לבדוק מחדש את כל מערכת התשתיות אצלנו, כדי שלא תהיה לנו פעם אחת דליפת נפט, פעם אחרת דליפת ביוב. הגיע הזמן להתמודדות מערכתית עם הנושאים האלה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת יצחק זיו. אדוני יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות, נא לשבת, זה מפריע. תודה.
יצחק זיו (גיל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפני 12 שנה, בערב הנורא ההוא, נרצח ראש הממשלה, האיש היקר מאוד, ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. רוצחו השפל, יגאל עמיר, גדע את חייו של רבין ז"ל, והעמיד במבחן אמיתי את חוסנה ואת אופיה הדמוקרטי של ישראל. אומנם חלפו 12 שנה, אך כעת זהו המבחן האמיתי, האם הרוצח השפל הצליח לפגוע גם בישראל כחברה חזקה, איתנה וערכית?
יגאל עמיר הוא רוצח נתעב, שראוי לו שיירקב בכלא. בזמן שהוא נרקב שם, אנו נלמד את ילדינו את משמעות הדמוקרטיה, כדי שחלילה לא תצא מקרבנו מפלצת כמוהו, וישראל תמשיך להיות דמוקרטיה למופת במזרח התיכון.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת רן כהן; זה ששאל מתי אני. אחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע.
רן כהן (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, השר חיים רמון – מזל טוב – חברות וחברי הכנסת, הגברת עליזה אולמרט, מורים ומורות נכבדים, אני אחרוג ממנהגי, פעם ראשונה אחרי שלוש שנים וחצי, ולא אדבר היום על צמצום מספר המתאבדים בישראל ובצה"ל. אני מאוד מקווה, גברתי היושבת-ראש, שבשבוע הבא יהיו לי נתונים מאוד טובים על ירידה דרסטית בשיעור ההתאבדות בצה"ל, אבל את זה אני אותיר לשבוע הבא.
היום אני רוצה להקדיש את השניות שנותרו לי לאירוע הזה שיזמה רעיית ראש הממשלה, הגברת עליזה אולמרט. זו התחלה טובה, וזה נושא מאוד מאוד חשוב במערכת הטיפול הציבורי של מדינת ישראל בילדיה. נדמה לי שאם נתחיל לקבל אחריות על ילדינו מלידתם ועד גיל שש, יהא זה מאוד מאוד לטובת החברה, לטובת העתיד של מדינת ישראל, ואני מברך מאוד על כל התהליך הזה.
צריך לזכור רק דבר אחד, זה לא עניין של מבצע, זה עניין של שינוי אידיאולוגי. לצערי הרב, התפיסה השולטת באוצר היום היא אנטי-חברתית בעליל, ולכן צריך לשנות את האידיאולוגיה של מי שקובע שם את הדברים. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, לפנים משורת הדין, ככל שהזמן יאפשר לנו, בדיוק עד 16:30. יש לנו סדר-יום צפוף היום.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר רמון, אני רוצה להצטרף למברכים את יושבת-ראש הכנסת וגם את גברת עליזה אולמרט. לדעתי, להתמקד בנושא הגיל הרך זו ההשקעה הכי כדאית, זו השקעה לטווח ארוך, במיוחד נוכח הקיצוצים שהיו בשנת 2001 בקצבאות הילדים, שגרמו לכך ש-90,000 ילדים הם מתחת לקו העוני. ולכן המדיניות הזאת, אני מקווה שכולנו, כל הכנסת תירתם, והתגובה תהיה גם תקציבית, גם מבחינת חקיקה. אין ספק שהאירוע של היום העלה את הנושא על סדר-היום הציבורי. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
אני מודה לך, אדוני. חברת הכנסת נאדיה חילו.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מאחר שאני אדבר על הגיל הרך בהצעה לסדר-היום, אני רוצה להקדיש את הדקה שיש לי לתוכנית לעידוד קליטת אקדמאים במשרדי הממשלה, אקדמאים מהמגזר הערבי. אנחנו יודעים שהיום המצב בנושא הזה מאוד מאוד קשה. הסטודנטים שהולכים ללמוד מסיימים את הלימודים ומוצאים את עצמם עם שתי תעודות, תעודה אחת אקדמית ותעודה שנייה של מובטלים, במיוחד בסקטור של החינוך. אנחנו יודעים שקרוב ל-10,000 בוגרים יושבים בבית.
זה המקום להגיד שיצחק רבין, ראש הממשלה המנוח, השכיל יותר מכל ראשי הממשלות עד היום לנקוט אסטרטגיה, פעם ראשונה בהיסטוריה, של שוויון ושילוב, וביום הזה כדאי לזכור גם את הדברים האלה. אני מקווה שהממשלה וכל העוסקים בדבר ילכו בעקבותיו וישכילו לשלב גם את האקדמאים הערבים במשרדי הממשלה ובכלל במשרדים נוספים.
היו"ר דליה איציק:
אני מודה לך, גברתי. חבר הכנסת טיבי, אחריו – חבר הכנסת הלפרט, ותחתום – חברת הכנסת רונית תירוש.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
תודה, גברתי. אני רוצה לברך אותך, את הגברת אולמרט, על הדיון היום בכל מה שקשור לגיל הרך. אפרופו הגיל הרך, סיירתי אתמול בבתי-ספר בטייבה; 1,000 תלמידים בגנים לא נמצאים במסגרת לימודית בשל השביתה של הסייעות, שלא מקבלות משכורות, כי אין גוף כזה שנקרא עיריית טייבה. העירייה פורקה. יש ועדה קרואה, שמינו בראשה סוהר, מפקד בית-כלא, זה האיש המתאים ביותר של משרד הפנים – הנה, חיים רמון מסתכל ומחייך – חשבו מי היהודי המתאים ביותר לערבים של טייבה, מצאו שמפקד בית-כלא זה הדבר הכי מתאים בעולם.
הפנייה היא אלייך, גברתי. הכנסת דנה בנושא של טייבה כמעט בכל ועדה אפשרית, גם בוועדת הפנים, גם בוועדת הכספים, גם כאן, במליאה. הם ביקרו כאן פעם אחר פעם. עכשיו אנחנו מריצים חוק, הוראת שעה, כי אם לא יצלח הניסיון של משרד הפנים להקפיא הליכים, הוראת השעה, שייקבע בה חשבון חסין מעיקולים למערכת החינוך, לתברואה, לעובדים, הוא המפלט האחרון. אגב, כל הסיעות בבית חתמו על החוק הזה, גברתי, ואני מקווה שגם את וגם הממשלה תוכלו לתת "פוש" רציני לחוק הזה.
היו"ר דליה איציק:
זה באמת נורא שאני שומעת ברדיו ש-30 חודש אנשים לא קיבלו משכורות. חבר הכנסת הלפרט.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, שביתת המורים נכנסת היום ליומה ה-12. 12 יום של ביטול תורה ולימודים למאות אלפי תלמידים, שמסתובבים בטל ומבזבזים זמן יקר. לצערי, עושה רושם שלאף אחד לא כל כך אכפת מהשביתה. גברתי היושבת-ראש, ראש הממשלה ושר האוצר צריכים להיכנס אישית לניהול המשא-ומתן עם ארגון המורים, לפתוח באופן מיידי במשא-ומתן ענייני, עם גישה חיובית לתביעות הצודקות של המורים, העושים עבודת קודש בתנאים קשים, ולסיים את השביתה בהקדם. תודה.
היו"ר דליה איציק:
ונחתום עם חברת הכנסת רונית תירוש.
רונית תירוש (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, היום היו לנו כמה שעות של עדנה כאשר שמענו על תוכניות של התחלה טובה בהובלה של הגברת אולמרט, רעיית ראש הממשלה. ואני רוצה לחרוג אולי ממנהגי הבית ולבקש את התערבותך גם בנושא שהוא חינוך, וכרגע פירט את הכאב ואת המשבר הרב הלפרט, חבר הכנסת הלפרט, באשר לשביתה. לצערי הרב, שרת החינוך אינה מסוגלת להתמודד ואינה מתמודדת עם המשבר הכל כך קשה הזה – שאני, אגב, לא רואה לו כרגע פתרון, אלא אם כן יפתחו את ההסכם שנעשה עם הסתדרות המורים ויחתמו על הסכם כולל לכלל מורי ישראל, בהסתדרות ובארגון, הסכם שעיקרו יהיה הטבה נוספת בשכר המורים, משום שההטבה שניתנה להסתדרות המורים עדיין אינה מספקת, וזו הסיבה שהארגון אינו מצטרף, ולטעמי ולהבנתי גם בצדק. עם זאת, אני רוצה לקרוא ליושב-ראש ארגון המורים שיאפשר לתלמידי ישראל לקיים מחר את טקסי יום השנה, יום הזיכרון לראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין המנוח.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, גברתי.
דברים לזכרה של חברת הכנסת לשעבר סנטה יוספטל, זיכרונה לברכה
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: ציון זכרה של חברת הכנסת לשעבר סנטה יוספטל. חברי חברי הכנסת, נעמוד דקה לזכרה.
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרה של המנוחה.)
היו"ר דליה איציק:
אדוני השר, חברי חברי הכנסת. בפגרת הקיץ הלכה לעולמה חברת הכנסת לשעבר סנטה יוספטל. לא זכיתי להכיר את סנטה בחייה, ואני מצטערת על ההחמצה, שכן סנטה סימלה את כל הטוב והיפה שיש לנו בארץ הזאת. סנטה, אומרים לי, היתה מזן החלוצים שחלמו והגשימו באורח חייהם את האידיאלים שבהם גם האמינו.
היא נולדה בגרמניה, ובנעוריה הצטרפה לתנועת נוער יהודית חלוצית שהכשירה עצמה לקראת עלייה לארץ-ישראל. נמצאים כאן חבריה מקיבוץ גלעד. בהכשרה היא הכירה את בעלה לעתיד, את ד"ר גיורא יוספטל, לימים שר בממשלות ישראל ומאבות הביטוח הלאומי. ערב מלחמת העולם השנייה, כשהנאצים דלקו אחריהם, נמלטו בני הזוג ועלו לארץ. סנטה וגיורא נמנו עם מייסדי קיבוץ גלעד. היא התבלטה כרפתנית מקצועית, גאה ומצטיינת.
עם קום המדינה ועם בואם של גלי העלייה הגדולים אליה, הקדישה עצמה לקליטתם של העולים הללו ולהשתלבותם בארץ. היא היתה פעילה בהסתדרות ובמוסדותיה וכיהנה כחברת הכנסת השלישית והשמינית מטעם מפא"י ויורשתה מפלגת העבודה. עם סיום פעילותה הציבורית היא שבה למשק הקיבוצי והשתלבה בו כעובדת ייצור. היא עבדה בו עד שהיתה כמעט בת 90. היא נפטרה בקיבוצה, שבעת ימים ומעש, והיא בת 95. יהי זכרה ברוך.
חברת הכנסת אורית נוקד.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, השר חיים רמון, חברי חברי הכנסת, חברי קיבוץ גלעד, מזכיר התנועה הקיבוצית, אורחים יקרים – –
היו"ר דליה איציק:
אני רואה עכשיו את מזכיר התנועה הקיבוצית, שלום לך.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
– – אנו מספידים היום את חברת הכנסת סנטה יוספטל, שעזבה אותנו ב-26 ביולי האחרון, מתה בשיבה טובה, בהיותה בת 95. אני רוצה לשאת דברים לזכרה במתכונת אולי קצת לא מקובלת, אבל כזאת שלדעתי היא היתה מסכימה לה: אני רוצה לספר לכם סיפור קטן שמעיד על אופיה. בן-גוריון היה מגיע לעתים לביתם של סנטה וגיורא בעלה להתייעצויות על כוס תה. פעם הסביר להם על שום מה העלייה לרגל: אני בא כי אצלכם אשמע מה שאתם באמת חושבים ולא מה שאתם חושבים שאני רוצה לשמוע.
סנטה היתה חברת הכנסת פעמיים. פעם אחת למשך כשנה וחצי, בכנסת השלישית, מטעם מפא"י, ופעם נוספת למשך כשמונה חודשים, מטעם מפלגת העבודה. פעמיים היא נבחרה לכנסת, ובפעם הראשונה התפטרה ממנה בטענה ש"לא היה לי סבלנות לשמוע כל כך הרבה ולדבר כל כך הרבה". מעניין אם היא היתה חושבת דברים דומים על הכנסת השבע-עשרה.
סנטה נולדה בגרמניה בשנת 1912 ועלתה לארץ בשנת 1945, היישר להקמת קיבוץ גלעד שבהרי-מנשה. סנטה תמיד היתה פעילה בקיבוצה, בתנועה הקיבוצית ובמפלגת העבודה. אף שאנחנו תופסים את תקופתנו כמתקדמת וכמאפשרת קידום נשים, הרי שסנטה, בזכות חוכמתה, כישוריה ואישיותה, נבחרה לתפקידים שנשים רבות היום חולמות עליהם כבר לפני 30 ו-40 שנה.
לסנטה היתה אישיות יקית, קפדנית, דקדקנית בפרטים, מסורה. היא מעולם לא הטיפה לאחרים אלא ביצעה את מה שהאמינה בו. כשהחליטה לעלות יחד עם בעלה גיורא לארץ-ישראל הכריזה: אם אלך לפלסטינה אלך כחלוצה. מוסר העבודה שלה לא נתן לה להפסיק לעבוד, והיא המשיכה לעבוד במפעל הפלסטיק של קיבוץ משמר-העמק עד שכוחותיה כבר לא עמדו לה והיא עברה להתגורר בבית-האבות שבקיבוצה גלעד.
ביתה היה מלא ספרים ועציצים, ואורח חייה צנוע ביותר. קיבוץ גלעד תמיד היה בית בשבילה ואליו חזרה בשבתות, בחגים ובסיום עבודתה – לביתה עם גיורא, ולאחר מותו ב-1962, אל אחותה לולה. היא סירבה לקבל רכב ונהג, ואפילו אני זוכרת שבכל פעם שהיתה מגיעה לישיבות במזכירות התנועה הקיבוצית, דבר ראשון היתה מחפשת לעצמה טרמפ בחזרה הביתה.
בתור מי שהחלה את חייה המקצועיים בסלילת כבישים, רק צפוי היה שבגיל מבוגר יותר תגיע לגדולות: מזכירה כללית של איחוד הקיבוצים והקבוצות, חברת הכנסת, יושבת-ראש "מקורות" ושוב חברת הכנסת. סנטה ללא ספק שייכת לדור הנפילים, ולנו כנבחרי ציבור יש הרבה מה ללמוד ממנה. אסיים בציטוט מדבריו של אלברט שווייצר, הפילוסוף הגרמני הנודע: "אין דת נעלית מן השירות האנושי. האמונה הגדולה ביותר היא עשייה למען הכלל". יהי זכרה ברוך.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, חברת הכנסת נוקד. חבר הכנסת שי חרמש, בבקשה.
שי חרמש (קדימה):
יושבת-ראש נכבדה, שרים, חברי הכנסת ואורחינו מהתנועה הקיבוצית ומקיבוץ גלעד, הזיכרון הראשון שלי מסנטה יוספטל הוא מ-15 במאי 1965, כשגרעין התיישבות שלנו הגיע לקיבוץ כפר-עזה ומזכירת איחוד הקבוצות והקיבוצים – – –
רן כהן (מרצ):
למה אתה מגלה את הגיל שלך?
שי חרמש (קדימה):
נפלתי אתך בפח. שכחת להגיד שהייתי חייל שלך, אז בכלל הכול היה מתחבר.
רן כהן (מרצ):
עכשיו אתה מסגיר גם את הגיל שלי.
שי חרמש (קדימה):
חיכתה לנו שם מזכירת תנועה צנומה, נמוכת קומה, באקצנט יקי כבד ועמוק, מול גרעין של צברים שבאו להתיישב בקיבוץ על גבול רצועת-עזה. את הברכה הראשונה ואת המסר הראשון קיבלנו מסנטה כמזכירת איחוד הקבוצות והקיבוצים. סנטה היתה מהזן שמושגים כמו גרעין, הגשמה, השלמה וחלוציות היו מושגים של אמת יומיומית אצלו. אחרי עליית הנאצים, תנועת הבונים בגרמניה, העלייה ארצה בצורה מסודרת להקמת יישוב חדש, קיבוץ באזור חיפה, היו מבחינתה ייעוד, שליחות ומשימה לאומית.
לחברי גלעד רק אספר את הקוריוז הקטן שנודע לי אתמול בלילה: הם הגיעו לגלעד בחורף, וכל אחד שמכיר את האזור יודע שבחורף פורחות הרקפות באזור היערות סביב גלעד. הם היו משוכנעים שהם מגיעים לאזור שהרקפות פורחות בו 12 חודשים בשנה. הקיץ קצת אכזב אותם, ולימים סיפרה סנטה שזה לא שבר את רוחם, אבל זאת היתה התמונה כשהם הגיעו.
סנטה ראתה בפוליטיקה מכשיר מוסרי לקידום מטרות של מדינה ולאום. קודם ציינה פה חברת הכנסת נוקד דבר שגם אני שמעתי: שהיא קמה ויצאה מהכנסת אחרי שמונה חודשים. היא אמרה: פה לא עושים מספיק. עזבה והלכה לבית-החרושת.
סנטה לא היתה רק אשת רוח. סנטה היתה גם אשת משק, וראתה במכשיר המשקי את הכלי הראשון לבנות חברה. המשק לטובת החברה, השקעות בתשתית ובפיתוח כדי להפריח חברה משגשגת, חברה צודקת וחברה שוויונית.
סנטה היתה לוחמת ללא חת, ואולי הסיפור המעניין הוא סיפור השילומים מגרמניה. בעלה גיורא היה מנציגי ממשלת ישראל שניהלו את משא-ומתן עם הגרמנים על השילומים. אני אספר סיפור שאינו מוכר כל כך: כשהם חזרו ממשלת גרמניה קבעה שלא נותנים שילומים לחברי קיבוץ. ממשלת גרמניה החליטה שהקיבוצים מסתדרים, וזה בסדר. אתם רואים, לא המציאו את זה פה, המציאו את זה כבר בגרמניה. סנטה יוספטל לא התעצלה, נסעה חזרה לגרמניה, שכנעה את הגרמנים שגם חברי קיבוצים ראויים לאותם פיצויים עבור הסבל שהם סבלו. קיבוץ גלעד הוא אחת הדוגמאות, והוא לא היחיד, למה שקורה כשמשאב כזה מגיע לקיבוץ, שלוקח את כל האמצעים האלה ומשקיע אותם קודם כול בתשתיות – לא ברמת חיים ולא בשום דבר אחר, אלא כדי לבנות משק חזק ומשגשג. את ההישג הזה היא השיגה לרווחת כולם.
סנטה היתה גם מנהיגה קשוחה ונחושה מול החלטות כואבות. סנטה רשומה בהיסטוריה של איחוד הקבוצות והקיבוצים כמי שעשתה מעשה שמעטים היו מוכנים לעשות אותו, וזה לפרק קיבוץ בישראל. היה צורך, היה כורח, לא היתה ברירה וקיבוץ אלומות פורק.
לסנטה היו רגשות ותחושות מאוד מאוד רכים, וסיפור הלינה המשפחתית הוא סיפור מעניין מאותן שנות ה-60. התנועה הקיבוצית ראתה בלינה המשפחתית מין מוצר מאוד מאוד בעייתי, אבל הגיעו לסנטה הקיבוצים האנגלו-סקסיים ואמרו: אנחנו רוצים לעבור ללינה משפחתית, אנחנו רגילים לזה מארצות הולדתנו – בדרום-אפריקה, בקנדה, בצפון-אמריקה. אמרה סנטה: אני לא חושבת שזה דבר נכון, אבל הם אנשים מוזרים, אז צריך להתחשב בהם, ונתנה להם את האישור.
סנטה, כפי שכבר נאמר, היתה חשוכת ילדים. זה לא מנע ממנה להתחשב ולהבין מהי משפחה, מהי ילדות, מהי הורות. בשעה שההורים יצאו אל ילדיהם אחר-הצהריים, סנטה מילאה במקומם את משמרות אחר-הצהריים במפעל.
לסנטה תמיד היתה תחושה של שליחות. לכל המשלחות, לכל האירועים, לכל הישיבות, תמיד – עד גיל מאוד מופלג – היתה מגיעה. ואיך אמרה אורית נוקד, בהגיעה כבר היתה מחפשת את הטרמפ חזרה.
לסנטה היה אומץ לב פוליטי. זה לא דבר כל כך שכיח במקומותינו. סנטה היתה נאמנה לדרכו של דוד בן-גוריון, היתה חברת רפ"י, ניהלה מאבקים פוליטיים קשים מאוד. מי שלא מבין מה זה לנהל מערכה קשה מול גולדה מאיר מצד אחד ופנחס לבון מצד שני, לא מבין מה זה מערכות פוליטיות. סנטה שילמה את המחיר כשפנחס לבון סילק אותה ממוסדות ההסתדרות. היא לא היתה כאובה, היא לא היתה כעוסה, היא אמרה ביושר רב: על צדקת הדרך גם משלמים מחירים פוליטיים. תגידו לי כמה חברים פה, בבניין הזה, היו מוכנים לומר את המשפט הזה כשידם על הלב.
יש ממד נוסף שלא נאמר פה, וזה הרקע התרבותי של סנטה, כמי שגדלה בגרמניה. מי שחלף על ידה במפעל במשמר-העמק, לצד משק מכונות הייצור – מי שהאזין גם שמע את המוזיקה הקלאסית שסנטה הביאה אתה אל הסדנה. חרושת ותרבות, והכול ביחד, בחריצות, ימים ארוכים ארוכים, כמעט עד שלהי חייה.
אסיים ואומר משהו שבוודאי מחבר את אנשי ההתיישבות פה ואת מי שהיה שם בעבר ורוחש עדיין הערכה גם בהווה, ויש רבים כאלה בבניין. בשמם של אנשי ההתיישבות ובשליחותם כאן בכנסת אני רואה בסנטה יוספטל מורת דרך, מצפן בהלכות ציבור, ורואה מחויבות של כולנו לדרכה, בבניין הארץ, בעיקר ביושר, בנאמנות, בהגינות ובדבקות. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
אני מאוד מודה לך, אדוני מזכ"ל תנועת הקיבוצים. יהי זכרה ברוך.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2412/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום, במסגרת יום המדיניות בגיל הרך, הצעות חוק לדיון והצעות לסדר-היום. יפתח חבר הכנסת מרגי בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשס"ז–2007. הנמקה מהמקום. אני מבינה שהשר לא משיב. נכון, אדוני השר?
השר חיים רמון:
אני לא משיב. יש כאן שרים שיוכלו להשיב – – –
חיים אורון (מרצ):
הוא מבין משהו בגיל הרך?
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, זו גם ההזדמנות לברך אותו. מכובדותי-גבירותי ביציע, רעיית ראש הממשלה, אני מעלה את הצעת החוק, ואני מודה לממשלה על תמיכתה בהעלאתה את יום המדיניות בגיל הרך. הצעת החוק מדברת על תיקון פקודת מס הכנסה, על ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים. בימים שבהם מדברים על עידוד נשים לצאת לעבודה ולשאת בנטל, לא ייתכן שמרכיב עיקרי בהוצאה שמאפשרת את ההכנסה הזאת של האשה לא יוכר. כל הכנסה חייבת במס ולא מתייחסים להוצאה שמסייעת לכך שהיא תוכל לצאת לעבודה. יש חוק בחשבונאות, שלפיו שכשיש הוצאה שמוכח שהיא לטובת ייצור ההכנסה, ראוי שהיא תהיה מוכרת כהוצאה. אני חושב שהגיע הזמן שגם לגבי הוצאות טיפול בילדים מדינת ישראל תחוקק חוק כדי שאפשר יהיה להכיר לנשים עובדות בהוצאה הזאת של טיפול בילדים בגיל הרך.
ראובן ריבלין (הליכוד):
- – – הממשלה התחייבה לא לבטל את זה בחוק ההסדרים – – –
יעקב מרגי (ש"ס):
אתה יודע, גם כשהיא מתחייבת היא לפעמים לא עומדת בזה. אל תיתן להם חומר למחשבה.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, אין תשובת שר. לכן אנחנו עוברים להצבעה.
חיים אורון (מרצ):
אני מבקש להציע הצעה אחרת.
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, אדוני, יש לך הצעה אחרת?
חיים אורון (מרצ):
אני מתנגד.
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, פרט ונמק. אתה בוודאי מתנגד טכנית.
חיים אורון (מרצ):
לא, זה לא טכני.
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מה שאני הולך לומר עכשיו אינו טכני. אני חושב שצריך לעשות מאמץ ענקי כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה ולממן את ההוצאות שקשורות בעבודתן. אני חושב שמס הכנסה הוא אחד הכלים הפחות טובים לכך. מה המשמעות של מס הכנסה? א. מחצית מהנשים העובדות הן מתחת לסף המס, הן לא משתכרות מספיק. אלה שאתה רוצה לעזור להן הכי הרבה, הן פשוט לא בסיפור הזה. ככל ששיעור המס שלך גבוה יותר – אתה רואה-חשבון וגם זה שעומד על-ידך רואה-חשבון, ואני לא רואה-חשבון, ואתם יודעים שכל מלה שאני אומר מדויקת – ככל שסף המס גבוה יותר, המדינה נותנת לי מתנה גדולה יותר.
אביגדור יצחקי (קדימה):
– – – מס הכנסה שלילי.
חיים אורון (מרצ):
בסוף אותה אשה תיפול, כי היא לא במס הכנסה שלילי, כי היא כבר מעל לזה; היא לא במס הכנסה, כי היא מתחת לזה, והיא לא מקבלת כלום.
למה קורה הדבר? זה קורה כי במקום שהממשלה תלך בדרך המלך ותאמר, לא בהצעה מהמקום ולא בתרגיל קואליציוני: אני מקימה מעונות-יום ומשתתפת בהחזקתם; מי שסף ההכנסה שלו נמוך יקבל את זה חינם; מי שסף ההכנסה שלו קצת יותר גבוה משלם על זה x; מי שסף ההכנסה שלו גבוה מאוד משלם את העלות המלאה – ואז יש מס הכנסה למעלה שממסה את הכול – היות שלא הולכים כך, אז אומרים שמס הכנסה שלא משלמים, זה לא בתקציב. להקים מעון-יום – זה בתקציב. היות שקודש הקודשים הוא ששיעור נטל המס לא יגדל, אז האם העובדת תשלם 800, 900, 1,200 שקל בעבור המעון לילדיה, וזה בסדר, כי זה לא מס. למה ללכת בדרך הזאת?
אתה בוודאי תשאל אותי אם זה לא יותר טוב מהמצב הקיים. זה יותר טוב מהמצב הקיים. אבל איפה אתם? איפה סיעת ש"ס? איפה הקואליציה הזאת? אותן אמהות עובדות במקום שבו אתה גר ובסביבה שבה אני חי, רובן הגדול לא יקבלו שקל אחד, לא בבאר-שבע ולא בירוחם ולא בשדרות ולא בנתיבות – אתה יודע את זה. יתחילו בעומר. עיני לא צרה בהם. השאלה היא, מה תפקידנו בבית הזה. במקום לקחת את אותם סכומים – אז אמרו לי: עושים ניסיון בבית-שאן לראות איך זה עובד. מה צריך כל כך הרבה לעשות? תקימו מעונות-יום, תורידו עוד – גן גיל חינוך חובה חינם. זה המנגנון הנכון לעשות, ולא כך.
ואחר כך, אם תעביר את זה בסוף בקריאה שלישית למרות דעתי, אני לא אשב שבעה. אבל אני חושב שהמסלול לא נכון. על-פי התקנון, אני אצביע נגד.
היו"ר דליה איציק:
יש לך זכות, אם אתה רוצה. בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אני מודה לך, גברתי, כי זו ההזדמנות, כי אין הטכניקה של הנמקה מהמקום. אבל אני אומר דבר כזה: אתה צודק בעיקרון. האויב של הטוב מאוד זה המצוין. הממשלה לא תוכל לשאת בנטל – – –
חיים אורון (מרצ):
– – –
יעקב מרגי (ש"ס):
האוצר לא יעמוד בנטל של פתיחת מעונות-יום חינם לכל הנשים העובדות. היום יש דירוג של נשים. מה שאתה הצעת קיים, לא מספיק. אני מודע לכך שאלה שסף ההכנסה שלהם נמוך לא יקבלו. אבל אל תגזים, הרבה נשים משתכרות שכר שחייב במס.
חיים אורון (מרצ):
– – – נשים עובדות – – –
יעקב מרגי (ש"ס):
נכון, אין מה לעשות, זה הרע במיעוטו. אני מבטיח לך, אם תצליח לקדם שהמעונות יהיו חינם, אני מבטל את הצעת החוק.
חיים אורון (מרצ):
– – –
היו"ר דליה איציק:
תודה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי שמצביע בעד – מצביע בעד הצעתו של חבר הכנסת מרגי, ומי שמצביע נגד – מצביע בעד הצעתו של חבר הכנסת ג'ומס אורון. אם ההצעה הזאת תעבור, היא תעבור לוועדה לקידום מעמד האשה.
רבותי חברי הכנסת, הצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 14
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 2
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים),
התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ובכן, חברי חברי הכנסת, ההצעה תעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה.
הצעות לסדר-היום
יום המדיניות בגיל הרך
היו"ר דליה איציק:
הנושא הבא: יום המדיניות בגיל הרך – הצעות לסדר-היום מס' 3640 ו-3702. להזכירכם, הצעה רגילה תנומק במסגרת של עשר דקות. יש לנו חברת הכנסת נאדיה חילו, וחבר הכנסת גדעון סער. נחלק את ההצעה ביניהם; כל אחד חמש דקות.
איפה הסדרנים? יש שם רעש שמגיע עד כאן. סדרנים, נא ללכת לשם, הרעש שם מאוד מפריע. חברי הכנסת העבירו את הכנסת לשם, למזנון.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בפתח דברי אני רוצה לברך את גברתי ואת הגברת עליזה אולמרט על קיום היום הזה ועל הובלתו בכנסת. זה יום מאוד מאוד חשוב. בעצם קיומו יש מסר ברור מאוד הנוגע לחשיבות הגיל הרך, מעבר לכל התכנים הנוספים שאני רואה בהם חשיבות מאוד מאוד גדולה.
כשאנחנו מדברים על אוכלוסיית הגיל הרך, ואני מגדירה את זה מאפס עד שש, אנחנו מדברים על כמעט מיליון ילדים – זה 994,000 ילדים. היום כל הדעות המודרניות של ההתפתחות מדברות על הצורך בחינוך ובטיפול עוד בטרם נולד הילד. אם בעבר המאבק שלנו, של אנשי המקצוע, התמקד בתפיסה של הפיכת הילד מאובייקט לסובייקט בהתייחסות, אנחנו את הנושא הזה עברנו. היום המאבק שלנו מקבל אופי אחר, היום המאבק שלנו אמור להיות מובל על-ידי ההשקעה בילדים בגיל הרך, כשכל החוקרים למיניהם מכירים בכך שההשקעה בגיל הזה מגבשת ומעצבת את אישיותו של הילד לאורך כל שנות חייו, ולכן היא השקעה רווחית מאוד לטווח ארוך.
אם אנחנו מדברים על הגיל הרך, אנחנו גם לא יכולים להתעלם מהחינוך האזרחי – הסביבה, ההתייחסות הסביבתית לגיל הרך, ההתייחסות המשפחתית. התא המשפחתי מאוד מאוד חשוב, ולכן החשיבות המאוד גדולה בטיפוח תוכניות מאוד ברורות, שייקחו בחשבון את כל אוכלוסיות היעד שעוסקות בנושא הזה. כשאני מדברת על אוכלוסיות יעד אני מדברת לא רק על ההורים, אני מדברת על כל האוכלוסיות שבאות במגע עם הילדים – הגננות, האחיות, הפסיכולוגיות, קלינאיות התקשורת, המרפאות בעיסוק. הטיפול בנושא הזה מצריך תפיסה הוליסטית, תפיסה רוחבית, תפיסה שתיקח את כל האלמנטים של הדברים שהילד חייב לקבל בגיל הזה כדי שהוא יוכל לעצב את אישיותו לאורך שנים.
אנחנו לא יכולים ביום כזה לדלג על אוכלוסיית הילדים בסיכון ועל אוכלוסיית הילדים עם צרכים מיוחדים. מאוד חשוב שהאוכלוסייה הזאת תקבל מעטפת תמיכתית נוספת בגיל הזה – יותר מכל אוכלוסיית ילדים אחרת. האוכלוסייה הזאת זקוקה להגנה של הסביבה, האוכלוסייה הזאת זקוקה ליד מכוונת, האוכלוסייה הזאת זקוקה לפעמים גם להוצאה מהבית. כולנו מכירים את ההמלצות של דוח-שמיד – הוועדה שב-2003 קמה והמליצה. אני בהחלט חושבת שההמלצות שלה מאוד מאוד מקצועיות.
ביום זה אנחנו גם לא יכולים להתעלם מהמסגרות שבגיל הזה אמורות לחבק את הילדים. גברתי היושבת-ראש, אני עוד תחת ההלם של הכתבה המאוד קשה שהיתה על גן מסוים ועל ההתעללות האגרסיבית ביותר בילדים באותו גן. זה רק צריך להביא אותנו, חברי הכנסת, אבל גם את כל החברה, לחשיבה מאוד מאוד עמוקה מבחינת הפיקוח על המסגרות האלה, הבקרה על המסגרות האלה ופיתוח חקיקה נוספת. נכון שהיום יש חקיקה מאוד ענפה בתחום הזה. אבל החקיקה עדיין לא שלמה, ועדיין יש צורך בהמשך חקיקה בעניין הזה.
אלמנט נוסף שאני רוצה להזכיר הוא איגום משאבים. מה שקורה היום הוא שמשרדי ממשלה שונים וגופים שונים עוסקים בדבר, ויבורכו. כולם עוסקים וכולם עושים מלאכה מאוד יפה. אבל המלחמה על הטריטוריות המקצועיות, ואני בעצמי יודעת – ואפילו על בשרי חשתי את זה, כשהקמתי וכשניהלתי ביפו הרבה מאוד שנים את המרכז הרוחבי של הגיל הרך, שהוא באמת מרכז שאמור לתת את כל המענים לילדים וגם להורים. בעניין הזה הרבה משרדים עובדים, והרבה פעמים המאבק בין המשרדים גם מביא לאיבוד חלקי של המשאבים, וגם חסרה יד אחת מכוונת. מכאן הצורך במדיניות אחת, ממשלתית, מכוונת, שתיקח בחשבון הכול. אני לא רוצה היום להציע שתהיה רשות או ועדה. אני מכנה את זה "גוף". יש צורך בקיום גוף-על – – –
היו"ר דליה איציק:
גברתי, את צריכה לסיים.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
כבר. הוא יהווה גם תכנון אסטרטגי, גם מדיניות, גם פיקוח, גם תוכניות, והוא יהיה גם הסניגור שמגן על אותם ילדים ודואג לצורכיהם.
אני רוצה לקוות שהיום הזה יהיה מסורת בכנסת, ומדי שנה הכנסת בהחלט תקדיש לנושא הגיל הרך יום חשוב. ומכאן הברכות לכולנו. נקווה לזמנים יותר טובים בנושא הזה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, גברתי. חבר הכנסת גדעון סער – אדוני, בבקשה; יש לך חמש דקות.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, רעיית ראש הממשלה הגברת עליזה אולמרט, נציג הממשלה שאיננו נוכח – לפי דעתי, הדבר הזה איננו תקין.
היו"ר דליה איציק:
איפה השר רמון? נא לקרוא לו. אנחנו נפסיק את הדיון, השר רמון.
קריאה:
– – –
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, טוב שהכנסת עוסקת היום בנושא הגיל הרך, אבל אנחנו חייבים בדברים הרבה יותר משמעותיים מנאומים ומציון אירועים בנושא הזה, ודווקא הכנסת הזאת הלכה מרחק משמעותי ביותר בנושא הזה.
קודם לכן אישרנו, והצבעתי כמובן בעד הצעת החוק של חבר הכנסת מרגי, שהיא, כמו עוד חמש הצעות חוק, כבר הוכנה לקריאה ראשונה בוועדה לקידום מעמד האשה. אני רוצה לציין את המשקל שהיה בתהליך לשר האוצר הקודם אברהם הירשזון, אשר היה פתוח להבין את חשיבות הטיפול בילדים, את המשמעות שלו כחסם בשוק העבודה, וגם את התועלת הכלכלית שעשויה להיות למשק מיציאה של הרבה אנשים – בעיקר נשים – לשוק העבודה, דבר אשר אותה דילמה איננה מאפשרת להם לעשות.
בעולם הרחב יש פתרונות שונים, ואפשר לדבר גם על מודלים שונים ברמה התיאורטית. אני יכול להגיד שהאיחוד האירופי הולך היום לפי הצהרת ליסבון וקבע יעד מאוד שאפתני: עד שנת 2014 מתן פתרונות לכלל האוכלוסייה. שם מדובר בהקשר זה על ילדים עד גיל שלוש. אבל אנחנו, כלל הפתרונות הממלכתיים המסובסדים והמסובסדים באופן חלקי נוגעים לפחות מ-10% מכלל הילדים, ואני מדבר על ילדים בגיל הרך באמת.
אין שום תסריט – אפילו תהיה הממשלה הכי טובה בעולם – שבו אפשר יהיה בפרק זמן סביר לשנות את הדבר הזה, ולכן הפתרון היחיד לעניין הזה – אם מבינים את המשמעות שלו, אם מבינים שבעצם בהעדר פתרון הוא מונע מהרבה מאוד נשים להיכנס לשוק העבודה, והמשמעות של זה אחר כך לא ניתנת לתיקון עשר שנים – אם מבינים את העניין הזה חייבים ללכת למודל אשר כן משתמש בשיטת המס.
רשויות המס לא אוהבות את הדרך של ניכוי – זה מסובך מדי. זה יכול להיות בדרך של נקודות זיכוי, אבל בגדול, נמצא פתרון גם לבעיה של חבר הכנסת אורון. הוא טען בלהט רב, אבל ועדת הכספים כבר מכינה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מס הכנסה שלילי, ואותו פתרון שרלוונטי שם לעניין אותן נשים שלא מגיעות לסף המס ניתן ליישום גם לענייננו. כך, אותן נשים אשר עוברות את סף המס יקבלו נקודות זיכוי במס, והדרך הזאת תהיה סוג של התחשבנות מול ההוצאה בעין על הטיפול בילד, אם למטפלת, אם למעון-יום – – –
חיים אורון (מרצ):
– – –
גדעון סער (הליכוד):
תקשיב, הרי הקשבתי לך אף-על-פי שחשבתי שאפשר להשיג על דבריך, אבל הקשבתי בשקט. לכן אני אומר לך, חבר הכנסת אורון, שכמו שיש מס הכנסה שלילי, בדרך שאתה נותן נקודת זיכוי לאשה שעברה את סף המס, אתה יכול לתת את זה בצורת תשלום בעין לאותה אשה שלא עוברת את סף המס – שאני מסכים שהשיעור שלהן בשוק העבודה גדול מאוד, כפי שציינת. זה לא יכול להיות תירוץ להגיד: לעצור את הסוסים, כל עוד אין לי פתרון לדבר הזה אני בעצם לא עושה שום דבר משמעותי. כי עד שהמדינה תגדיל את היצע המעונות יגדלו כאן עוד דורות של ילדים.
לכן הכנסת הזאת תיבחן, גברתי היושבת-ראש, בשאלה אם יש לה היכולת לעשות שינוי בנושא הזה, והדבר הזה אסטרטגי, והוא גם ייתן לדור הצעיר במדינה תחושה נהדרת שהמדינה מביאה בחשבון את הקשיים שלו, מביאה בחשבון את האילוצים. בסופו של דבר אנחנו יודעים שנהג מנכ"ל בפירמה מסחרית זה הוצאה מוכרת היום, אבל נדמה לי שאין דבר שהוא יותר הוצאה לצורך ייצור הכנסה כאשר שני ההורים עובדים במשרה מלאה – או הורה אחד אם הוא משמורן יחיד – מאשר הילדים שנמצאים בהשגחה. הרי אף אחד לא עושה את זה חוץ מאשר בכורח החיים הקרייריסטיים המודרניים.
לכן, בסופו של דבר זו הנקודה שצריך לתת לה פתרון, זה הפתרון היחיד שאפשר לתת לה, ואני מקווה שהכנסת הזאת, הכנסת השבע-עשרה, תתעלה לגודל המשימה ותהפוך את השעה הזאת לשעת רצון.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. מה אתה מציע?
גדעון סער (הליכוד):
אני מציע להעביר את ההצעות בנושא הזה לוועדה לקידום מעמד האשה. אני גם מוכן להקים פורום משותף עם הוועדה לזכויות הילד והוועדה לקידום מעמד האשה, אם זה נראה לחברת הכנסת חילו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אתה יכול להסכים, לא להציע.
גדעון סער (הליכוד):
אני מסכים.
היו"ר קולט אביטל:
נצביע אם להעביר את ההצעות לוועדה לקידום מעמד האשה, ואם יוחלט להקים ועדה משותפת, ההחלטה הזאת תהיה בוועדת הכנסת.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אני מעדיפה ועדה משותפת.
היו"ר קולט אביטל:
אם כך, נעביר את הנושא לוועדת הכנסת להחלטה. אני לא יכולה להחליט על הקמת ועדה משותפת. אני יכולה להעביר את זה להחלטת ועדת הכנסת.
נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
עשרה בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד – הנושא יועבר לדיון בוועדת הכנסת.
הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4), התשס"ח–2007
[מס' כ/163; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ה, עמ' 10286; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעות חוק. הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני קוראת ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת פרופסור מנחם בן-ששון. בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, גם הנושא הזה קשור במובן מסוים לנושאים שעסקנו בהם קודם, קרי, ילדים ומה שמגן עליהם. הצעת החוק שאני מבקש לאשר, שתצביעו בעבורה, היא הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4), התשס"ח–2007.
הצעת החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים היא הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת שלי יחימוביץ. הדיון בה בוועדה היה במסגרת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. מטרת ההצעה היא להחיל את ההסדר הקבוע בחוק למניעת העסקה של עברייני מין לא רק על מי שביצע עבירת מין בהיותו בגיר ונידון בשלה למאסר בפועל של שנה לפחות, כפי שהיה המצב עד עתה, אלא על כל מי שביצע עבירת מין בהיותו בגיר והוא הורשע בגינה – אני מדגיש – בין שנידון למאסר ובין שלא נידון למאסר כלל.
הוועדה אישרה את הצעת החוק ובכך דחתה את עמדת הממשלה – שהגיעה מאוחר יותר – שיש להרחיב את תחולת החוק אך להחילו רק על מי שהורשע בביצוע עבירת מין ונידון למאסר בפועל, לרבות מי שנידון למאסר בפועל המרצה את כולו או חלקו בעבודות שירות, אך לא על עבריין שהורשע ולא נידון למאסר כלל.
כמו כן הוחלט להוסיף הוראת מעבר לעניין בגירים שכבר מועסקים ושנידונו למאסר לתקופה של פחות משנת מאסר. יובהר שהחוק לא יחול על בגיר המועסק במוסד לעניין המשך העסקתו באותו מוסד אם הורשע לפני שהתיקון המוצע נכנס לתוקף והוא נידון למאסר לתקופה של פחות משנת מאסר בפועל, ובלבד שבמועד תחילת התיקון המוצע יש בידו אישור מהמשטרה להעסקתו באותו מוסד.
לבסוף הוחלט כי תחילתו של התיקון המוצע תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו.
ההצעה מוגשת ללא הסתייגויות לקריאה שנייה ושלישית. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר אותה. אני גם רואה בה חלק ממסכת מורכבת שהוועדה עוסקת בה, וגם הבוקר עסקה – בכל הסוגיה של הפיקוח על עברייני מין, החזרתם לקהילה והאופן של ליווי החזרה הזאת – והמערך כולו יעמיד אותנו בסופה של הדרך, אני מקווה, בצורה מתוקנת יותר ומידתית, כפי שנהוג במדינה מתוקנת.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. לחוק הזה אין הסתייגויות, לכן נעבור ישר להצבעה. אני מבקשת מהחברים לשבת. חבר הכנסת זיו, חבר הכנסת גלנטי, חבר הכנסת שרוני, חבר הכנסת הירשזון, בבקשה לשבת, אנחנו רוצים להצביע.
נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–3 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
משה שרוני (גיל):
אני מבקש שתוסיפי אותי.
היו"ר קולט אביטל:
אני לא יכולה להוסיף, אתה צריך לשבת במקומך. תלך לשבת במקומך לקריאה השלישית.
בעד – 15, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק, כהצעת הוועדה, עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים עכשיו להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4), התשס"ח–2007, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, והיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
חברת הכנסת יחימוביץ, את רוצה להודות.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הערה ותודה. בשבוע האחרון נחשפנו שוב להצעת חוק מוזרה, מעט אלימה, המדברת על סירוס עברייני מין שפגעו בקטינים. אני נימקתי כאן את התנגדותי להצעת החוק הזאת, כיוון שאני חושבת שבמדינות מתוקנות אין מטילים מום בגופו של אדם כענישה. אני חושבת שהצעת החוק הזאת, שעברה היום בקריאה שנייה ושלישית, ותחולתה בעוד שלושה חודשים, המגוננת על הילדים שלנו מפני עברייני מין, באופן – אני לא אומר מוחלט, אבל אין ספק שמהדקת את חומת ההגנה עליהם ומונעת העסקה של עברייני מין במוסדות של ילדים וחסרי ישע – מוכיחה שאפשר גם בחקיקה, איך לקרוא לזה, שפויה, לבצר את ביטחונם של הילדים שלנו.
אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, על כך שידע להבקיע את חומות ההתנגדות שעלו במהלך החקיקה. תודה מיוחדת למנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, שניסח את הצעת החוק הזאת ועמל על קידומה כמו על קידומן של הצעות חוק רבות מאוד לטובתם של ילדים בישראל. אני חושבת שהרבה מאוד ילדים בישראל חבים לו תודה, ואפילו לא יודעים שהוא אחראי להגנה על שלומם. זאת עוד הזדמנות להודות לו. תודה רבה, ד"ר קדמן.
הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007
[מס' מ/299, פ/2070/17, פ/2149/17; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ב, עמ' 9616, עמ' 9617, ועמ' 9618; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את חבר הכנסת מנחם בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ברשותך, בשולי התודות, אני רוצה להוסיף תודה לצוות המשפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט, למנהלת הוועדה, ולד"ר קדמן, שהוזכר שמו קודם, ואני מצטרף לברכותיה של חברת הכנסת יחימוביץ ומברך אותה על כך שחוק נוסף נכנס לספר החוקים והוא שלה.
ועדת החוקה דנה בהצעות חוק כללי האתיקה לקאדים ולקאדים מד'הב, וזה חלק מתפיסה רחבה של ועדת החוקה, שהיא מבקשת להחיל כללי אתיקה שיש להם גם אחר כך משמעות, לא רק להתנהגות של לכתחילה, אלא גם למעקב אחרי התנהגותם של העומדים במערכת המשפט, מתוך תפיסה, שכבר אמרנו אותה כמה פעמים, שנאה שמערכת המשפט בישראל תהיה זו המורה את המופת, בקבלת חומרות גם של אתיקה ולא רק של חוק עליה.
ובכן, אנחנו נמצאים בשלב השלישי של החוקים הללו. הפעם, כמו שהגדרתי, קאדים וקאדים מד'הב. הוועדה דנה בהצעה שיזמה הממשלה ושיזמו החברים מחברי ועדת חוקה – חבר הכנסת יצחק לוי, חבר הכנסת גפני ועבדכם. הממשלה יזמה ועזרה גם היא במהלך הזה. הצעות החוק אוחדו לפי סעיף 122(ב) לתקנון הכנסת ואושרו כנוסח אחד לקריאה שנייה ושלישית.
צריך לציין שנציגת משרד המשפטים הסבירה בדיון לחברי הוועדה מדוע ההצעה בסופה מתייחסת אך ורק לבתי-הדין השרעיים ולא לבתי-הדין הדרוזיים, ובעיקר הסיבות הן סיבות מעשיות. אי-אפשר להחיל באותה צורה את המודל של כללי אתיקה במערכת שבה מכהנים שלושה קאדים מד'הב. חברי הוועדה קיבלו את עמדת הממשלה הפעם. הוחלט שהנוסח שמובא לקריאה שנייה ושלישית מתייחס אך ורק למערכת בתי-הדין השרעיים, והנוסח שאושר זהה למודל שאישרה הכנסת למערכת בתי-המשפט ולבתי-הדין הדתיים היהודיים.
יש שני שינויים, שנובעים ממיעוט הקאדים. האחד הוא שוועדת האתיקה תורכב מיושב-ראש בית-הדין לערעורים ושני חברי בית-הדין האזורי, ויכול שאחד מהם יהיה קאדי שיצא לקצבה; וחברי ועדת האתיקה ימונו לתקופה של שש שנים ויכול שימונו לתקופה נוספת, ובלבד שלא תהיינה תקופות רצופות.
ובכן, ציינתי כבר, הצעות החוק אושרו, הן מובאות כאן לקריאה שנייה ושלישית לאחר ההצבעה בוועדת החוקה, חוק ומשפט ללא הסתייגויות.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. ובכן, להצעת החוק הזאת יש הסתייגות של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין. אני מזמינה את חבר הכנסת ברכה לנמק את הסתייגותו. בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, אדוני יושב-ראש הוועדה, רבותי חברי הכנסת, ההסתייגות הזאת היא הסתייגות דיבור ולא הסתייגות למהות החוק, כדי לומר את הדברים שמתקשרים לאותו עניין, נושא האתיקה, אבל בעצם יותר לבתי-דין שרעיים. יש גידול במספרם של האזרחים המוסלמים, שהם שצריכים לבוא בשעריהם של בתי-הדין השרעיים והם צריכים את שירותיהם של הקאדים, ומספרם הולך וגדל, כמובן. אני חושב שיש מקום להוסיף עוד בתי-דין שרעיים באזורים שונים בארץ, גם בגליל וגם במשולש וגם בנגב, על מנת לתת את השירות הזמין והקרוב לאנשים שבאים בשערי בתי-הדין השרעיים.
הנקודה השנייה, גברתי היושבת-ראש, אדוני יושב-ראש הוועדה, היא מעמדו של ראש בית-הדין השרעי לערעורים, שהוא הסמכות הבכירה בין הקאדים של המוסלמים במדינת ישראל. אני חושב שהיתה יוזמה להשוות את מעמדו למעמד הרבנים הראשיים, שמעמדם מושווה למעמדו של שופט עליון. אני חושב שיש מקום לזרז את העניין הזה ולתת לזה משמעות ולא להשאיר את זה באזורי דמדומים למיניהם.
נקודה שלישית, זכויותיהם של האימאמים והמואזינים, שהם עובדי מדינה. הם היו עובדים של משרד הדתות, ועכשיו אני חושב שהם עובדים של משרד הפנים. המשכורות שם פשוט לא מתקבלות על הדעת. אומנם היה שיפור בשנתיים, שלוש השנים האחרונות, אבל לדעתי זה עדיין לא יכול לאפשר לאיש הדת להיות רועה של צאן מרעיתו. הוא לא יכול למלא את תפקידיו בצורה עצמאית.
היו"ר קולט אביטל:
אדוני, האם אתם רוצים להצביע על ההסתייגות?
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא.
היו"ר קולט אביטל:
אני מסירה אותה. תודה רבה. אני מודה לכם. אם כך, אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק כנוסח הוועדה. אנו מדברים על הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007, קריאה שנייה.
נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1–3 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 15), עברה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
אנו עוברים עכשיו להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הקאדים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת כי חוק הקאדים (תיקון מס' 15), התשס"ח–2007, התקבל בקריאה שנייה ובקריאה שלישית כנוסח הוועדה, וייכנס לספר החוקים.
חברי הכנסת, הצעת החוק הקודמת שעברה היא הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4). אני לא זוכרת אם אמרתי שזה תיקון מס' 4. כדי להסיר כל ספק, מדובר בהצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 4). חבר הכנסת מנחם בן-ששון, תרצה להודות?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אולי אחד מהמציעים.
היו"ר קולט אביטל:
מי מהמציעים?
משה גפני (יהדות התורה):
אנחנו מודים לכל חברי הכנסת שהצביעו בעד.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. הרב לוי, בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, קודם כול אני מודה לרב גפני על שסייע לי להודות לכל אלה שהצביעו בעד. כמו כן, אני מודה ליושב-ראש הוועדה, לצוות הוועדה, למנכ"לית הוועדה, שנמצאת אתנו, וליועצים המשפטיים.
אני רוצה לומר רק מלה אחת. ההצעה הזאת בעצם היתה הרבה יותר רחבה, כיוון שהיא כללה גם את בתי-הדין הדרוזיים. זו הצעה פרטית. לאחר מכן, בהבנה עם הממשלה, צמצמנו אותה רק לבתי-הדין השרעיים. כנראה אי-אפשר עדיין להחיל את כללי האתיקה על בתי-הדין הדרוזיים, אפילו מסיבות טכניות. אני מקווה שבבוא הזמן נוכל להחיל את הכללים האלה גם על בתי-הדין הדרוזיים. אני מודה לכולם. תודה רבה, גברתי.
ערעור על החלטת ועדת הכספים בדבר אישור צו תעריף המכס ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27), התשס"ז–2007
[נספחות.]
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: בקשת חבר הכנסת יעקב ליצמן לבטל את צו תעריף המכס ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27), התשס"ז–2007 – דיון על-פי סעיף 2(א)(2) לחוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש"ט–1949. חבר הכנסת הרב ליצמן, בבקשה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אוי לאותה בושה שצריך חבר הכנסת לעמוד על בימת הכנסת ולהסביר למה מורידים מכס לשרצים במדינת ישראל. אוי לאותה בושה. אוי לאותה בושה לקואליציה שמגייסת רוב להפיל את הערעור שלי. אוי לאותם משתתפים בקואליציה הזאת. אוי לאותה בושה ששר בישראל יכול לחתום על היתר ייבוא לשרימפס במדינת ישראל. אנחנו חשבנו שזו מדינה יהודית. שרימפס? חזיר? במדינת ישראל? אצל יהודים? ועוד להוזיל? אין לכם כסף להוזיל לחם. לשרימפס – יש לכם כסף להוזיל? קרח, הבעיה היא הקרח. זו הבעיה במדינת ישראל. כסף לעניים, לחלשים, להוזיל את הלחם, אין. חסר כסף. לשרימפס – יש כסף. על זה יושבים בקואליציה, בממשלה? אני מתפלא על שר התמ"ת, מתפלא מאוד. הוא שנותן היתר לייבוא. איך יכול להיות שר בישראל שייתן היתר לייבוא שרימפס, שר דתי? אני מתפלא עוד יותר, רבותי – – –
היו"ר קולט אביטל:
אני מבקשת קצת שקט בפינה. ההתרגשות גדולה בגלל השרימפס, אבל נא לשבת.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
חברי ש"ס בוועדת הכספים התנגדו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה שר האוצר ולא שר התמ"ת.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
לייבוא השרימפס אחראי שר התמ"ת. אמרתי על רשיון הייבוא. אדוני, הדגשתי – על רשיון הייבוא. חברי ש"ס התנגדו בוועדת הכספים. בהצבעה הראשונה זה נפל, היה תיקו. עשו רוויזיה. יושב-ראש הוועדה התאמץ מאוד להעביר את הרוויזיה באותו היום. יש דברים אחרים שלא בערו לו, למשל היום, על מעונות-יום. זה כן בער. הרוויזיה אישרה את זה. אני ציפיתי היום שבדיון על נבלות, טרפות ושרצים יהיה גיוס של חברי ש"ס. הייתי בטוח. אני יכול להגיד לכם שהיו לחצים אדירים שאני אוריד את זה אתמול בלילה. לא רוצה להגיד ממי – לא מש"ס, מאנשים. כנראה שזה עשה איזו מהומה, איזה לחץ, הלחץ להוריד פטור משרימפס. זו הבעיה כאן? על זה צריך לגייס רוב? על זה צריך להתאמץ כאן? האם זו הבעיה במדינה כאן, שרצים טמאים? זו הבעיה?
הרי אין לקואליציה שום דבר אחר – אין וינוגרד, הכול בסדר, הכול מתנהל יפה. אין בעיה של חלשים, אין בעיה של לחם, אין בעיה של עוני, אין בעיה של ביטחון. יש בעיה אחת: קרח ושרימפס. זו הבעיה. אני רוצה להקריא, חברי הכנסת, את הנוסח של דברי ההסבר כדי שתבינו במה מדובר: לאחרונה התברר כי החסילונים, הדיונונים – פעם ראשונה שאני שומע את השמות האלה – מגיעים לארץ עם שכבת קרח. גילוי מרעיש – לאחרונה נודע להם שזה מגיע עם קרח. לא ידעו. עכשיו הגיעו עם קרח, וצריך להוריד מכס על הקרח. שאל אותי חבר הכנסת רובי: מה אתה רוצה מהקרח? אמרתי: אוי לרשע אוי לשכנו. אוי לשרצים אוי לקרח.
רבותי, אני מבין שש"ס השאירו חבר כנסת אחד שיצביע נגד, כאילו להראות שהוא נגד. כולם ברחו היום. כולם ברחו, לא נעים להם.
מנחם בן-ששון (קדימה):
האחד שנשאר זה טוב לצדיק וטוב לשכנו. הוא לידך.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
מי לידי? אין אף אחד. אני מחפש את ש"ס ואין אף אחד. אלי ישי נסע לחוץ-לארץ. עשו לו טיול שלא יצביע בעד התקציב. היו ישיבות, טיול שנתי – מסכן. השאר, איפה הם עכשיו? אני מעריך מאוד את נסים זאב על שהוא כאן.
נסים זאב (ש"ס):
תראה איזה אמיץ אני.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אני לא יודע אם לא יעמידו אותך בקואליציה לדיון משמעתי.
ראובן ריבלין (הליכוד):
תראה איך הוא מצביע ואחר כך תאמר.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אני יודע שבאסטרטגיה החליטו, שאחד או שניים יבואו להצביע נגד וכל השאר לא יהיו, כדי שחלילה וחס לא יהיה רוב להפיל את זה. אני מעריך אותו.
נסים זאב (ש"ס):
יכול להיות שאני אצביע עם הקואליציה, אל תהיה כל כך בטוח.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
לא מאמין. לעולם לא. אתה יודע מה, בוא נראה אותך. מכיר אותך, מעריך אותך, מכבד אותך, לעולם אתה לא יכול לעשות את זה.
לכן, רבותי, אמרו עלי, אני חייב לציין – חיפשו אותי. יומיים מחפשים בוועדת הכספים בכל ההעברות והצווים אם אי-פעם אישרתי דבר כזה ולא מצאו. יומיים חיפשו בקואליציה. איפה אלי אפללו? יומיים חיפשו בכל התיקים ולא מצאו שאישרתי דבר כזה, כי לא אישרתי.
לכן, אני פונה אל מצפונכם. אל תסתכלו בנושא הזה של קואליציה. לא על זה עומדת הממשלה. אני מקווה מאוד שהצו הזה ייפול. אם ש"ס היתה מתגייסת להפיל את הצו הזה, זו היתה תעודת כבוד להם. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, חבר הכנסת ליצמן. אני קוראת ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, להשיב בשם הקואליציה. יש לנו מושב שמוקדש לאוכלי השרצים.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני באמת לא יודע אם לצחוק או לבכות.
היו"ר קולט אביטל:
אז תצחק.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
בדבר אחד צודק חבר הכנסת ליצמן. באמת כנראה אין לנו מה לעשות אם בערעור שלו יש שורה ארוכה של נואמים שמקבלים עשר דקות כל אחד.
היו"ר קולט אביטל:
לא, שלוש דקות.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
רק אתה קיבלת עשר דקות. כנראה היה לך הרבה מה להגיד, אז קיבלת עשר דקות.
היו"ר קולט אביטל:
שלוש דקות והרבה בידור.
ראובן ריבלין (הליכוד):
כמה זמן לוקח לדוג את השרימפס?
היו"ר קולט אביטל:
זה לוקח הרבה פחות זמן.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אני לא אכנס לפיקנטריה ולקולינריה. את זה אני אשאיר לאחרים. אני אציג בצורה הגיונית את מה שאישרנו בוועדת הכספים, ואני אבקש מחברי הכנסת לאשר את מה שאישרנו בוועדת הכספים.
אני מבקש להשיב על בקשתו של חבר הכנסת יעקב ליצמן לבטל את צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 27), התשס"ז–2007. מדובר בצו אשר מסדיר את שיטת חישוב המכס בנוגע לחסילונים ודיונונים. אני מסכים אתך, גם אני אף פעם לא שמעתי את המלים האלה. אני מכיר מושגים אחרים, בלעז.
כיום המכס הקצוב על חסילונים ודיונונים הוא בשיעור של 15% בצירוף 4.5 שקלים חדשים עבור כל ק"ג. הוסבר לנו בוועדת הכספים שבשיטת החישוב של המכס כיום קיים עיוות, שכן היבואנים נדרשים לשלם מכס על כלל תכולת האריזה, הכוללת גם קרח. לפיכך, לשם חישוב נכון, יש לנטרל את משקל הקרח מחישוב המשקל, וכך המכס יחושב כאחוז ממחיר המוצר ולא כמכס קצוב, על-פי החשבוניות שיוצגו.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
כשקונים חמור משלמים על הזנב שלו, כן או לא?
היו"ר קולט אביטל:
לפי המשקל, כן.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
אומנם הצו אושר על-ידי חברי ועדת הכספים ביום 17 באוקטובר 2007, אולם לאור הוראות חוקי מסי מכס ובלו, מדובר בצו שכבר נכנס לתוקפו ביום 22 ביולי 2007, כך שממועד זה כבר נגבה המכס בשיטת החישוב הקבועה בצו האמור.
אני חושש כי ההתנגדות להחלטה של ועדת הכספים בעניין הצו האמור אינה נובעת מנימוקים אמיתיים שעוסקים בשיטת חישוב המכס או מיסוי, כי אם משיקולים זרים שאינם ממין העניין. את זה שמענו עכשיו גם מפי העותר.
לפיכך, אבקשכם לאשר את החלטת ועדת הכספים בעניין זה, להצביע נגד דרישתו של חבר הכנסת יעקב ליצמן לבטל את הצו ואת כל הדברים. את טעמם של אנשים נשאיר לכם. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, אדוני. יש לנו רשימה ארוכה של דוברים על חסילונים ועל קרח. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נמצא.
יעקב כהן (יהדות התורה):
איפה מרגי?
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת מרגי הלך להביא קרח. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת משה גפני.
יעקב כהן (יהדות התורה):
הוא הלך להביא את המוצר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ליצמן, במדינת ישראל שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, נקראתי להכריע בנושא שאם הייתי צריך בתחילת הדרך להכריע בו, אני, כאדם שיש לו הגדרה למדינה יהודית – כי מה זה דמוקרטית כל אחד למד באוניברסיטה, אבל מה זו מדינה יהודית עדיין לא ביררנו לעצמנו – יש דברים שהם סמלים, שלא מתיישבים עם המדינה היהודית. ודאי שחופש המצפון וחופש הבחירה של כל אזרח ואזרח מאפשרים לו לעשות כרצונו, ואין כפייה לא כזאת ולא אחרת – אם היה ניתן הדבר להכרעתי לא הייתי נותן את ידי ליבוא שהוא בבחינת טרפה בעיני יהודים.
אלא מה, הדבר הזה הפך להיות מותר בארץ, וזה דבר שאתם עשיתם צווים. אני לא יודע אם שר האוצר הירשזון התעסק בעניין זה. איתרע מזלו שלא היה לו הצורך. כאן מתעוררת השאלה אם אני ראובן בן יוסף-יואל יכול וצריך לתת את ידי ליבוא כזה או אחר. ואכן, שאלתי אם מורידים את המכס על יבוא אשר נראה בעיני אנשים לא לא-כשר אלא כפיגולים. שאלתי על מה מורידים את המכס, ואמרו לי שמורידים את המכס על הקרח. אמרתי לליצמן: חבר הכנסת ליצמן, מה אתה רוצה, הרי לא מתעסקים בכלל בפיגולים האלה, מתעסקים רק בקרח. הוא היטיב לומר לי, והלכתי למקורות ובאמת ביררתי: אוי לשכן ואוי לשכנו.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אוי לרשע ואוי לשכנו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אוי לרשע ואוי לשכנו. אני אפילו לא יכול להוציא את המלה רשע מהפה. מה יוצא? רוצים להחליף את צו המכס, במקום על-פי משקל – על-פי התוכן, ולכן לא מביאים בחשבון את הקרח שבלעדיו אין פיגולים שראויים לאכילה. אני אומר לכם שאם הדבר הוא כך וחשקה נפשם של אזרחי ישראל – ואזרחי ישראל הלא-יהודים בוודאי יכולים לאכול כל מה שהם מבקשים, אם כי האזרחים המוסלמים מקפידים בהקפדת כשרות על-פי מנהגם ועל-פי דתם, על-פי מצוות הקוראן, ובשבילם הדבר הזה הוא בבחינת ייהרג ובל יעבור – אני לא אצביע בעד הורדת הקרח, משום שהורדת הקרח תביא להוזלת דבר שהוא בעיני לא עולה בקנה אחד עם המדינה היהודית כפי שאני מבין אותה. והואיל ואני רוצה לחנך את ילדי, את נכדי וגם את כל אלה שהם אזרחי ישראל לחיות במדינה דמוקרטית ובמדינה יהודית – יש סמלים למדינה יהודית ועלינו לכבדם. אם אני צריך לבוא ולהצביע בעניין זה, ואם נתבקשתי להצביע, מובן שאני אתמוך בעמדתו של חבר הכנסת ליצמן, לא בגלל הרשע ולא בגלל שכנו, אלא בגלל המדינה שבה אני חי.
היו"ר קולט אביטל:
רוב תודות. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. עד אשר הוא יגיע, אני רוצה להגיד שנרשמו 11 דוברים. אחרונת הדוברים היא חברת הכנסת סופה לנדבר, ובזה סיכמנו וסגרנו את הרשימה.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, הדיון איננו נסב על השאלה אם מותר לייבא שרצים או אסור לייבא שרצים למדינת ישראל כמדינה יהודית.
מנחם בן-ששון (קדימה):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אז אני לא יודע.
היו"ר קולט אביטל:
תתחיל מחדש, נוסיף לך דקה.
קריאה:
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
הדיון לא נסב על השאלה אם מותר לייבא שרצים למדינת ישראל כמדינה יהודית או לא. הדיון הוא אחר לחלוטין.
מנחם בן-ששון (קדימה):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא מרשה דבר, מה אני מרשה? אני מרשה במדינה? אני כל הזמן שואל מה מרשים לי.
השאלה שדנים בה עכשיו היא אם מורידים מכס על ייבוא שרצים. זה הדיון. אינני מכיר את כל הנושא המלומד שחבר הכנסת ריבלין העלה לגבי הקרח והשכן.
אנחנו יודעים שהרבה פעמים אנחנו מבקשים עצות במכס כדי להוריד את המס על כל מיני דברים שהם כל כך חיוניים, גם לחיי אדם וגם לדברים אלמנטריים לשכבות חלשות במדינת ישראל, ואומרים לנו: לא, זה המצב; המציאות של המס, של המכס, של הדברים האלה, לא ניתנת לשינוי.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
למשל תרופות.
משה גפני (יהדות התורה):
תרופות. אם לא אמרתי, אז תודה, אני אומר עכשיו.
היו"ר קולט אביטל:
גם על תרומות למוסדות צדקה.
משה גפני (יהדות התורה):
עכשיו פתאום מגיעים אנשי המכס ואומרים: אנחנו נוריד את המס על שרצים – לא נוריד על תרופות, על תרופות לא, לא קרח ולא שכנים ולא שום דבר.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
– – – להוריד מס על קרח.
משה גפני (יהדות התורה):
כן, על קרח. הם לא מצאו פתרון יצירתי, כאשר כל השנים משלמים מכס בגובה מסוים – – –
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
– – –
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
כאשר כל השנים משלמים מכס מסוים על יבוא שרצים, לא מצאו שום פתרון – לא קרח ולא שום פתרון אחר – להוריד מכס על תרופות ועל דברים חיוניים. אמרו לא. ולפתע – כל השנים משלמים סכום מסוים, ועכשיו מצאו את הקרח.
מי שרוצה לעצום את עיניו, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, ולהגיד: אני לא מבין, זה רק שינוי של שיטת החישוב, כאילו שזה נולד אתמול וזה היה בטעות – הרי מישהו מיבואני השרצים בא לפקידי המכס ואמר: תראו, אנחנו מבקשים להוריד את המחיר, אז אמרו: אבל אי-אפשר, אז הוא אמר: אם לא, אז תורידו את הקרח. כאילו אנחנו לא יודעים. מה, אנחנו לא מכירים את שיטת "תאמין לי" שהוא בא לפקידי המכס? קרח, כאילו אנחנו לא יודעים. אנחנו לא מכירים את שיטת הפרטאץ' והפרוטקציה? מה זה, פתאום הקרח נפל משמים?
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
משה גפני (יהדות התורה):
אבל זאת האמת, אני יודע איך מתנהל הדבר. פקיד המכס לא ידע כל השנים שיש קרח ופתאום נודע לו. איך נודע לו? בהקיץ? מאיפה? בא אליו יבואן השרצים.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
פתרת את כל הבעיות? הכול בסדר?
משה גפני (יהדות התורה):
אני אומר שאם הכנסת הזאת היתה באמת נאמנה לתפקידה הציבורי היא היתה אומרת לאנשי המכס: אנחנו על יבוא השרצים לא מורידים את המכס, אל תמציאו לנו כל מיני המצאות. במקום זה אנחנו מבקשים צו להוריד באחוז מסוים את המכס על תרופות, שזה נוגע לכולם. זה נוגע לכל הציבור ולציבור שבאמת זקוק לזה, זה נוגע לחיי אדם.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
אתם פשוט הפסקתם אותו, אז אני ממשיכה לתת לו את הזמן.
משה גפני (יהדות התורה):
אני ממשיך ומסיים. אפשר לדבר על הנושא העקרוני, אבל לא קרה פה שום דבר שקשור לשינוי החישוב במכס עם הקרח. תעשו טובה, אל תהפכו אותנו ללא-רציניים, כי כל מי שמאזין לנו עכשיו ושומע את הטיעון הזה, מתגלגל מצחוק. תגידו שהחליטו להוריד את המכס על שרצים, תעמדו מאחורי העניין הזה.
אנחנו מבקשים מכולכם להצביע נגד. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת הרב אברהם רביץ, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב כהן, ואם הוא לא יהיה – חבר הכנסת חיים אורון.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
גברתי היושב-ראש, חברי הכנסת, ברשותך, אני אדבר מהצד כדי לחסוך את הדקות האלה. אני רוצה לומר לחברי הכנסת שבעבר גם אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, וגם חבר הכנסת ליצמן היה יושב-ראש ועדת הכספים, והשרצים האלה עלו על שולחננו, גם בתקופתי וגם בתקופתו של ליצמן. הם עלו על שולחננו יחד עם הקרח. ואז הבקשה של פקידי האוצר מאתנו כיושבי-ראש ועדת הכספים היתה להעלות את המכס על אותם יצורים, שרצים או רמשים. אנחנו העלינו את המכס בקלות, כי אנחנו חשבנו שאם באים להעלות מכס, זה סימן, זה לא סתם כך. המכס במדינת ישראל נקבע גם לפי צרכים, והייתי אומר גם לפי מסרים. מה לעשות, כאשר מעלים או מורידים מכס, יש לזה בהחלט גם מסר, בעיקר שגם בעבר היה קרח. הרי לא המציאו את הקרח.
לכן אני חושב שהמסר שעובר כאן הוא מאוד לא חיובי. אם לא היו צריכים לדבר על זה, מי היה מדבר על הנושא הזה? אבל מאחר שמדברים על הנושא הזה ומבקשים מחברי הכנסת להצביע, זה מסר. אז באמת נשאלת השאלה לגבי כל כך הרבה נושאים הנמצאים על סדר-היום שלנו, האם זה מה שצריך לעשות היום, שם לחסוך את הכספים? אלה שאוכלים את הדברים האלה – אני לא חושב שהם שייכים לשכבות החלשות בחברה הישראלית. אם אני מכיר קצת את התרבות היום, אני חושב שזה מייחד דווקא את אלה שיש להם. ישלמו הם מכס, ומשרד האוצר, חזקה עליו שהוא ידע מה לעשות עם הכספים האלה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נמצא. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נמצא. חבר הכנסת נסים זאב – אינו נמצא. חבר הכנסת יולי אדלשטיין – אינו נמצא. חברת הכנסת לנדבר, בבקשה, אחרונת הדוברים.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, תסתכלו איזה דיון אבסורדי אנחנו מנהלים היום – נגמרו כל בעיות התקציב וחוק ההסדרים שאנחנו צריכים להעביר בקריאה שנייה ושלישית? את כל הבעיות פתרנו? תסתכלו על מה אנחנו מדברים.
בכל מדינה, גם במדינה יהודית, צריך להיות חופש תרבותי, וצריכות להיות היגיינה וסניטציה, שהן דבר אלמנטרי. אז מביאים איזה מזון בקרח – גם על הקרח צריכים לשלם? רבותי, תראו לאן אנחנו מביאים את הדיון הזה. רבותיי, אנחנו מראים את הטיפשות שלנו בדיון. אנחנו מראים שבמדינת ישראל אין היום בעיות, ואנחנו מראים שבעצם אנחנו נמצאים בתיאטרון אבסורד.
רבותי, לפני כמה ימים גילו במזנון הכנסת חיידקים וחתולים, ואנחנו מדברים על היגיינה ועל סניטציה, שבכל מדינה – ואני חושבת שגם במדינת יהודים – הן צריכות להיות דבר אלמנטרי. אז יש במדינת ישראל אנשים שאוכלים שרימפס – אז מה אם הם לא עניים? תסתכלו, אנחנו מכניסים את האף שלנו לצלחת של מישהו אחר. למה? למה, תסבירו לי? אין לנו מה לפתור כאן בכנסת? אין ילדים עניים?
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
גם על חזיר תאמרי את זה?
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אתה יודע, התרבות שלי זה לא להיכנס לצלחת של אף אחד. אני לא מסתכלת מה אתה עושה, ואני חושבת שאתה לא צריך להסתכל מה עושים אנשים אחרים. וזה לא עושה מהאנשים האלה פחות יהודים.
קריאה:
– – –
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
לא. אנחנו מדינה יהודית, ואני לפני כמה דקות פניתי אליכם ואמרתי – רבותי, אני מחתימה את חברי הכנסת על דבר שלדעתי הוא אבסורד: במדינת ישראל – ילדה בת 13 נשארה באוקראינה לבד, כל המשפחה עלתה ארצה. ואתם אמרתם לי: מה פתאום? היא לא יהודייה. אמרתי: כן, לפי חוק השבות היא דור חמישי. לפי חוקי האנושיות היא ילדה שמסתובבת שם, בעולם, וכל המשפחה נמצאת כאן. ואתם אמרתם: מה פתאום? היהדות והקרבה שלנו ליהדות – לא נותנים לילדה הזאת להגיע ארצה. אמרתי: תשמעו, אני מכבדת את הדעה שלכם, ואני חושבת שאתם צריכים לכבד דעה של אחרים, והאבסורד של הקרח – במדינת ישראל, מדינה של יהודים, אנשים חכמים ואצילים – לא צריך לעלות כאן בכנסת.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. באורח יוצא דופן, חבר הכנסת נסים זאב, כיוון שש"ס הותקפה. בבקשה. שלוש דקות. אחר כך אנחנו עוברים להצבעה.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
למה?
היו"ר קולט אביטל:
מכיוון שש"ס הותקפה. לפי סעיף 88.
נסים זאב (ש"ס):
אני מודה לך, גברתי היושבת-ראש. קודם כול, אני הייתי ברשימה. יצאתי באופן דחוף ממש לכמה שניות, ופתאום הרשימה חלפה עלי. אני מודה לך על שנתת לי את האפשרות ואת ההזדמנות.
הרב ליצמן, אני רוצה לחדש לך משהו: ביום ראשון הצו הזה היה בידי. ביקשו ממני להגיש אותו. שאלתי אם יש מישהו מאגודת ישראל שזכה בפיס הזה. אמרו לי: כן, הרב ליצמן. אמרו לי, אבל אתה יכול להקדים אותו, תרוץ. אמרתי לו: לא. אני משאיר את הצו הזה ליום שלישי ואת ההצגה הזאת לרב ליצמן לעשות במה פוליטית פה. ואני אתמוך בו. שאלתי אותו: ומה עם הרב גפני? אמרו שהרב גפני כרגע נסער – איך יכול להיות שהרב ליצמן הקדים אותו בכלל? זה היה עניין של כמה דקות. אז אמרתי: אפילו הרב גפני לא יכול עליך. אז אני אקח לך את אותה תאווה? אותה במה? אותם קרחונים אני משאיר לך.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – – ששרימפס וקלמרי זה לא כשר בכלל. אתה אומר לי שמותר לי לאכול?
היו"ר קולט אביטל:
בחייך, חבר הכנסת ריבלין. חבר הכנסת ריבלין.
נסים זאב (ש"ס):
אני עכשיו רוצה לומר לכם, אני לא מדבר עכשיו בהלכות איסור והיתר. צריך להבין שיש כמה סוגי שרצים. יש שרץ העוף, יש שרץ המים, יש שרץ הארץ. יש עוד שרצים אחרים, שגם הרב ליצמן מכיר אותם. יש שרצים ויש שורצים. אני רוצה לומר שבעניין של השרצים כתוב: ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ, ונטמתם בם – יש השפעה כשאדם אוכל נבלות וטרפות, שקצים ורמשים. זה משפיע גם על הדעה של האדם.
קריאה:
מה לעשות?
נסים זאב (ש"ס):
אז צריך להתרחק.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת ליצמן, אתה מדבר עם היבואן? חבר הכנסת ליצמן, אפשר להפסיק לדבר בטלפון?
קריאות:
– – –
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש לעצור את השעון, לפחות.
מנחם בן-ששון (קדימה):
חבר הכנסת ליצמן, בספר – – – לא כל שרץ פסול.
נסים זאב (ש"ס):
"אך את זה לא תאכלו". אולי אתה תעלה אחרי ותסביר מה כתוב בתורה? אז בסדר, תבקש מהיושבת-ראש, זה לא בסמכותי.
היו"ר קולט אביטל:
די, אנחנו סיימנו. אני חושבת שמיצינו את הנושא.
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה לומר – סליחה, בזבזו לי פה שתי דקות עכשיו, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר קולט אביטל:
אוקיי. אני מציעה שנירגע. יש גם שאלה לחבר הכנסת הירשזון. הלכתית.
נסים זאב (ש"ס):
יש לך שאלה הלכתית? בבקשה.
אני רוצה לומר שהבעיה שלנו – הרב ליצמן? לא נמצא פה. כאשר חוק החזיר עבר במתכונת של חוק חופש העיסוק, אני, כשהייתי סגן ראש עיריית ירושלים, כאשר נפתחו חנויות רבות בפסגת-זאב ובעוד מקומות, שכונות בירושלים, פניתי לרב מנחם פרוש ושאלתי אותו: איך אתם לא עוצרים את הנושא הזה של חנויות חזיר בירושלים? הוא אומר: מה אני אגיד לך? היתה פה הטעיה. טעינו. הצבענו בעד חוק חופש העיסוק. אז אגודת ישראל הוטעתה, ועכשיו אתם מאשימים את ש"ס. אתם הצבעתם בעד חוק חופש העיסוק, בעצם נתתם לגיטימציה – בטעות, אני מסכים – ועכשיו אתם בוכים על מה שקורה היום בשטח ומאשימים. אז לפחות טול קורה מבין עיניך. אז תתוודו על מה שעשיתם אז, על זה שהצבעתם אז, תאמרו: חטאנו, עווינו, פשענו. ועכשיו אתם מוסיפים עוד צרה להוציא את דיבת הארץ רעה – את דיבת ש"ס רעה על הארץ. אז לכן, הרב ליצמן, יש לך הזדמנות לחזור בתשובה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, סיעות האיחוד הלאומי – מפד"ל ויהדות התורה מבקשות לראות בהצבעה הזו הצבעת אי-אמון.
היו"ר קולט אביטל:
אדוני השר, השר רמון – האם אתה מבקש שההצבעה תתקיים עכשיו, או שאתה מבקש לדחות את ההצבעה? אנחנו נדחה את ההצבעה ליום שני.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, הצעת חוק האזרחות (תיקון מס' 10) (זכויות להורי חייל), התשס"ח–2007. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. נא לשבת. אנחנו רוצים להמשיך בדיון. חברי הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת גדעון סער – תורך עכשיו. אם אתה רוצה לעבור על תורך, בסדר גמור. אז נא לשבת.
הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – שינוי ועדת ערר), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2708/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת גדעון סער)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים עכשיו לדיון מוקדם בהצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – שינוי ועדת ערר), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה. חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת אזולאי, נא לשבת. חבר הכנסת ריבלין, זה מאוד מפריע. תודה.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ההצעה שאני מציע היא לקבוע מנגנון יותר מקצועי ויותר אפקטיבי לערעורים על החלטות של פקידי סעד בשורה מאוד משמעותית של דברים שנוגעים להחלטות להוציא ילדים מהבית, לקיחת אפוטרופסות מהורים והעברת ילדים למשפחות אומנה, צו הרחקה של אדם מבוגר, פיקוח של איש מקצוע בפגישות עם הורה – כאשר היום יש בעיה גם בהרכב הוועדה וגם בהיקף היכולת לערער. בתמצית, ההצעה שלי מציעה שיעמוד בראש הוועדה משפטן שכשיר להיות שופט, ולאפשר ערעור גם בשני נושאים שהיום לא מתאפשרים, וזה הנושא של טענת מוטות והזדמנות שנייה להורה. צריך להבין שאלה הנושאים הכי דרמטיים בחיים של האדם, הנושא של הזכות להורות. לכן גם צריך שיהיה גורם מקצועי כבד משקל שידון בערעורים האלה.
אני באתי בדברים בעניין הזה עם שר הרווחה, השר הרצוג, וקיבלתי את ההחלטה של הממשלה לתמוך בהצעה בתנאי שאני אהיה מוכן לתאם אתו את המשך הליכי החקיקה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אין תשובת שר ואנחנו נעבור ישר להצבעה. נא לשבת.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – שינוי ועדת ערר), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית והוועדה המוסמכת לדון בה היא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום. זו היתה אמורה להיות הצעה שמגיש השר אטיאס, אך אני רואה שהוא לא נמצא.
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 53) (הודעה על החלטה בערר), התשס"ח–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/176).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אם כך, נעבור להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 53) (הודעה על החלטה בערר), התשס"ח–2007, של חבר הכנסת הרב יצחק לוי – קריאה ראשונה. בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא לקריאה ראשונה את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 53) (הודעה על החלטה בערר). ההצעה הזאת עניינה להקל על אנשים שהגישו נגדם תביעות.
חקרנו וראינו בפרקליטות שאדם שמוגשת נגדו תביעה – ומדובר כאן בתביעה פלילית, ואנחנו יודעים כמה פעמים התיקים נסחבים הרבה זמן – ולאחר זמן מסוים הודיעו לו על סגירת התיק, לאחר שהודיעו לו על סגירת התיק בא ערעור. אותו אדם חושב שנגמר העניין, ברוך השם. אחרי זמן-מה הוא נחקר, הוא לא נחקר, נגמר העניין, נסגר התיק, ולאחר מכן מגישים ערר. הערר פותח את התיק מחדש, ואז יש כאן שתי אפשרויות: אפשר שהערר נבחן ולא מתקבל. היתה הסכמה שבמקרה שהערר נבחן ולא מתקבל לא צריך להודיע לו. אפשר שהערר נבחן על-ידי הפרקליטות ומתקבל, ובעקבות הערר החליטו לפתוח שוב את התיק, או להשלים חקירות, או להגיש כתב אישום וכן הלאה, ועד היום לא נהוג להודיע. כלומר, היום יכול להיות שאדם – נסגר תיקו, ואחרי זמן מסוים הוא מקבל כתב אישום על תיק שהודיעו לו שהוא כבר נסגר.
בהצעת החוק הזאת אני מבקש לתקן את המצב הזה ולקבוע שאדם שהוגש נגדו ערר, ובגין הערר יש שינוי בהחלטה לסגור את התיק – יודיעו לו על כך, כדי שהוא ידע, כדי שהוא יוכל להגן על עצמו, כדי שהוא יהיה מוכן.
החוק יעסוק רק בעניינים של פשעים ועוונות. לגבי חטאים, ראינו שאין כמעט מקרים כאלה, ולכן לא כדאי להרחיב את החובה להודיע גם לגבי חטאים, כיוון שזה ממש לא מעשי. יש אולי שני מקרים בשנה של עררים, או מקרה אחד של ערר; אין כמעט עררים בעבירות שהן בדרגה של חטא. בדרגה של פשע ובדרגה של עוון יש יותר עררים – כמה עשרות בשנה, אולי מעל 100 בשנה – וזה דבר שפוגע באדם, וצריך להודיע לו. אנחנו בעד שקיפות ואנחנו בעד שמואשם ידע על כך בשלב מוקדם יותר, ולא רק עם קבלת כתב האישום.
ההצעה הזאת עברה בקריאה טרומית בהסכמת הממשלה, והתנאי היה שהיא תתואם עם הממשלה. ההצעה אכן תואמה עם הממשלה, ואנחנו מביאים הצעה מתואמת. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה ולהעביר אותה להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אני מודה ליושב-ראש הוועדה שזירז את הדיון, ואנחנו יכולים להביא את ההצעה לקריאה ראשונה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יעקב מרגי – לא נמצא; חבר הכנסת משה גפני – לא נמצא; חבר הכנסת אברהם רביץ – לא נמצא; חבר הכנסת אורי אריאל – לא נמצא. חבר הכנסת יעקב כהן – לא נמצא; חבר הכנסת מאיר פרוש – לא נמצא; חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק ראויה, ואני מברך אותך, חבר הכנסת הרב יצחק לוי, עליה. יש מקום להרחיב אותה, לא צריך לצמצם אותה. כל נתבע שמוגשת נגדו תביעה או כל אדם שנחשב עדיין לעבריין, בהגדרת עבריין, או שהתיק עדיין לא נסגר הרמטית – דהיינו, הוא לא נשלח לגנזך, הוא נמצא בשלב ביניים – הוא צריך לדעת שעדיין השטן מרקד, והוא יכול פתאום לקבל תביעה בגין אותה עבירה.
אגב, אני מכיר את זה גם בחוקי התכנון והבנייה. כשמגישים איזו תביעה נגד אדם שבנה לא כחוק, ויש לו גזר-דין ופסק-דין, והוא שילם, לקח ושילש, ופתאום אחרי חמש שנים התיק נפתח, והוא אפילו לא מבין איך הוא נפתח. הוא היה בטוח שהוא נסגר, שהוא שילם את הקנס, שהוא עשה הכול, ובסוף מאשימים אותו בביזיון בית-המשפט. הוא אומר: איזה בית-משפט? כל הקנסות שבית-המשפט ביקש, שילמתי, שילשתי, שילמתי הכול, בסוף אני עדיין מואשם בביזיון בית-המשפט. לכן אדם כזה צריך לדעת שהתיק לא נסגר, זאת אומרת, שעדיין עלולים להגיש נגדו תביעה.
למה זה חשוב? אם אדם יודע שיכולות להיות מוגשות נגדו תביעות או שהתיק פתוח, הוא מכין עצמו יותר; זאת אומרת, הוא יודע שהוא לא קיבל את ההגנה המרבית, ואם יש לו עוד נקודות שהוא יכול להביא לזכותו, בפרט בחוקי התכנון והבנייה – למשל אדם אומר: שילמתי את הקנס, יכול להיות שהשופט יסתפק בזה, אני לא יכול להגיש רשיון בדיעבד וההוצאה רבה וגדולה, אז אני לא צריך להגיש את הבקשה לרשיון, גם אחרי ארבע, חמש שנים. לכן, אדם צריך לדעת שעדיין תלויים ועומדים נגדו תביעה או כתב אישום, כפי שצריך להגדיר אותו בפני התביעה ובפני הנאשם.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה. הוא אחרון הדוברים, חותם את הרשימה.
מנחם בן-ששון (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני אפילו לא מנסה להתחבא מאחורי הצעת החוק שאני תומך בה ואני אנסה לקדם אותה אם תאשרו אותה במליאה. אני רוצה על גבה להסב את תשומת הלב לבעיה חמורה שאנחנו חיים יום-יום, ואנחנו לא נותנים את דעתנו עליה. אני לא רוצה להגדיר אותה לא כעוון, לא כחטא ולא כפשע, אלא כבעיה אמיתית שהציבור עומד בפניה.
אנחנו היום כבר בעיצומו של חודש מרחשוון, שנת השמיטה החלה, היינו צריכים למצוא פתרונות נאותים, ומצאנו פתרונות נאותים בסמכותה של הרבנות הראשית לישראל לכאורה, זאת אומרת, עם היתר מכירה למי שמעוניין בהיתר מכירה. בחיזוק של הרב עמאר, בחיזוק של המרן הרב עובדיה יוסף, נעשתה מכירה בצורה נאותה.
יש 11 או 12 רשויות מקומיות שבהן רבני הרשויות המקומיות, גברתי, החמירו על עצמם, אבל גם על עדתם. כתוצאה מזה, חברי חברי הכנסת, אנשים רבים עומדים עכשיו בפני שוקת שבורה אמיתית – אני מדבר על בערך, זה לא הרבה, 2.5 מיליוני אזרחים, אולי פחות. קודם כול, החקלאים שנערכו לקראת שנת השמיטה, שעשו את הסידורים הנאותים, עומדים ושואלים את עצמם: בשביל מה עשינו את זה? רובם אפילו אינם מקיימים מצוות. היה נדמה להם שזו הדרך שבה אפשר להאכיל את עם ישראל בצורה נאותה את מה שהוא מבקש לאכול. לאחר מכן שלומי אמוני ישראל באותם מקומות, שרוצים להאכיל את ילדיהם באוכל כשר, ורבני המקום אומרים שהוא לא כשר, אף-על-פי שאותו האוכל כשר בעיר סמוכה. זאת אומרת, יש כאן החמרה שלא צריכה להיות.
ואז אתה אומר לעצמך: אולי אין פתרון. ואז – וכאן אני מגיע לחוג השלישי, הקבוצה השלישית הם אנשים שהיו מוכנים לאכול כשר אבל הם לא מוכנים להיכנס לתוך אותו סבך שאינו מעניין אותם. הם אינם שומרי מצוות, הם מוכנים לאכול אוכל כשר, אבל הם לא יודעים מדוע היתר שניתן במקום אחד איננו תופס במקום אחר. היית מצפה שהמוסד הממלכתי שנקרא "הרבנות הראשית לישראל", שמוסמך על-ידנו, גברתי, לתת הכשרים, ייתן את רשת הביטחון ב-12 רשויות מקומיות. אבל כנראה הרבנות מחכה שבית-המשפט העליון יצווה עליה לעשות את המעשה.
תראו לאן הגענו. אנשים שהם סמוכים אצל בית-הדין הרבני העליון, זאת אומרת, הם צריכים להיות חופשיים במעשיהם, מחכים שמי שיאכוף עליהם את ההתנהגות הוא בית-המשפט. הרי זה יקרה בסוף. אני שואל את עצמי, גברתי, אני שואל אתכם, חברי הכנסת, לסדום היינו? לעמורה דמינו? גם לשמוט את מטה לחמם של החקלאים, גם להוריד כשרות מ-2.5 מיליוני אזרחים, גם להכניס לסבך – לא של שרימפס, שאנשים יודעים אם צריך או לא צריך לאכול אותו, אלא רבבות ומאות אלפים של אזרחים שרוצים לאכול כשר ולא יאכלו משום שזה לא מעניין אותם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יושב-ראש ועדת החוקה, ועדת החוקה איננה יכולה לפעול בעניין הזה?
מנחם בן-ששון (קדימה):
הוועדה תפעל. אדוני, אין מה לומר שאני במקרה הזה מרגיש נכלם, אדוני צודק. חבר הכנסת רותם, אשמים אנחנו, במקרה הזה אני מרגיש את עצמי כך. ואני אומר את הדברים משום שנכנסנו לסבך מטורף שענינו הוא או כסף, או יוקרה, או ניסיון ליישר קו עם מהלך כזה שאסור לתת לו יד. לכן, גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, צפו לכך שהבית הזה לא יחכה עד שבית-המשפט העליון יאכוף, אלא יעשה את המוטל עליו.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 53) (הודעה על החלטה בערר), התשס"ח–2007. נא להצביע – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 53) (הודעה על החלטה בערר), התשס"ח–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 53) (הודעה על החלטה בערר), התשס"ח–2007, עברה בקריאה ראשונה והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך טיפול.
אנחנו חוזרים לסדר-היום. לפני שנעשה זאת, אני רוצה לפנות אל השר אטיאס. אדוני השר, קודם קראנו לך כי היית צריך להציג הצעת חוק. האם אתה עדיין רוצה להציג את הצעת החוק?
שר התקשורת אריאל אטיאס:
לא.
היו"ר קולט אביטל:
אז זה ירד מסדר-היום, בסדר.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תחנות רענון בצדי הדרך), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2726/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יורם מרציאנו)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תחנות רענון בצדי הדרך), התשס"ז–2007. הנמקה מהמקום. חבר הכנסת יורם מרציאנו, בבקשה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בספטמבר 2007 גבתה תאונת דרכים קטלנית בין שני כלי-רכב בדרום את חייהם של ארבעה בני-אדם. מחקירת המשטרה עולה כי בני משפחת ברנשטיין שנסעו מדרום לצפון הם שסטו מהנתיב. עייפות היא שהובילה לתוצאה הקטלנית. חברי חברי הכנסת, זה רק מקרה טרגי אחד מרבים שנגרמים מעייפות ומחוסר אפשרות לנוח בצדי הדרך. אני מבקש מכם לאשר בקריאה טרומית את הצעת חוק הקמת תחנות רענון בצדי הדרך. ההצעה זוכה לתמיכת הממשלה.
כיום לא קיימים מקומות מסודרים שבהם ניתן לנוח במהלך הנהיגה, למעט תחנות דלק, שבדרך כלל אינן מציעות סביבה מתאימה. הצורך בתחנות רענון נובע בארץ מנפחי התנועה הגדלים, ממזג האוויר החם ובעיקר מהקטל הנוראי שהולך ומתגבר בכבישים. על כן, הצעת חוק זו מציעה להקים תחנות רענון לנהגים בצדי הכבישים המהירים, אשר יהיו מופרדות מהכביש, תהיה אליהן דרך גישה נוחה ומסודרת ויהיו בהן מקומות חנייה לרכבי משא וכן לרכבים פרטיים.
חברי חברי הכנסת, בחודשים האחרונים אנו עדים לתאונות דרכים קטלניות בכבישים המהירים שחלקן נגרמו מהגורם האנושי. הגורם האנושי הוא שם כולל לכך שהנהג יכול היה למנוע את התאונה. הסיבה יכולה להיות מהירות, עייפות או חוסר תשומת לב. רבים מחוקרי תאונות הדרכים הצהירו לאחר תאונות קטלניות כי אם הנהג היה עוצר ומתרענן, ולא ממשיך לנהוג כאשר עיניו נעצמות, התאונה יכולה היתה להימנע. מי מאתנו לא מצא עצמו נוהג במשך שעה ומחפש היכן לעצור, להתרענן, ולחזור לנהוג בצורה נינוחה ובטוחה. מי מאתנו לא מצא עצמו מחפש במהלך הלילה תחנת דלק שתאפשר לו לנוח ולשתות קפה. אין שום סיבה שהנהג הישראלי יחפש את נקודת הרענון. עלינו לדאוג שאותן נקודות רענון יהיו זמינות לנהג, ולא שהנהג יחפש אותן. רבים מאתנו שנהגו ברחבי אירופה ובארצות-הברית הבחינו עד כמה נגישות אותן תחנות רענון לנהגים וכיצד עצירה באותן תחנות משפרת את יכולת הנהיגה הבטוחה.
לכן, אם הצעת החוק תעבור, מדינת ישראל תפרסם מכרז על הפעלת תחנות רענון עם קריטריונים של נוחות, זמינות ושעות פעילות. בעלי עניין ירכשו זיכיון והנהגים יזכו לאפשרות רענון שיכולה להציל את חייהם.
לסיכום, יש ביכולתנו לצמצם באופן משמעותי את תאונות הדרכים שנגרמות מעייפות. הקמת תחנות הרענון תשפיע ישירות על יכולתו של הנהג להחליט כמעט בכל רגע שהוא לוקח אחריות על חייו והוא עוצר את הרכב כי יש לו היכן, וכך הנהג יוכל להגיע הביתה בשלום. לכן, אני מבקש לאשר את ההצעה בקריאה טרומית. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. כיוון שאין תשובת שר, אנחנו עוברים להצבעה.
נא להצביע על הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (תחנות רענון בצדי הדרך), התשס"ז–2007, קריאה טרומית.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תחנות רענון בצדי הדרך), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, והיא תעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה.
הצעת חוק מידע אודות רכב משומש (גילוי נאות), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2267/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת גלעד ארדן)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק מידע אודות רכב משומש (גילוי נאות), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת גלעד ארדן. חבר הכנסת ינמק מהמקום.
גלעד ארדן (הליכוד):
תודה.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מטרתה של הצעת החוק היא להביא לידיעתו של קונה רכב משומש ולאפשר לו נגישות אל מידע המפרט את התיקונים והטיפולים שבוצעו ברכב, לרבות תיקוני מרכב ושלדה אשר תיתכן השפעה שלהם על בטיחותו, תחזוקתו, מחירו וסחירותו של הרכב, וכפועל יוצא מכך גם על מידת הכדאיות ברכישתו.
לא אחת קורה שלא כל המידע הרלוונטי הקשור ברכב מוצג בפני הקונה על-ידי המוכר, כי המוכר מעוניין כמובן למכור את הרכב. לעתים נוצרים מצבים מצערים שבהם רק כעבור זמן מתבררים הפרטים ומתחוור לרוכש כי הליך ההתקשרות נגוע בחוסר תום לב הנובע מאי-גילוי נאות של כל העובדות הידועות לגבי מצבו של הרכב. הצעת החוק תביא למצב שבו בעת העברת הבעלות על רכב מידי המוכר לקונה תועבר לא רק הזכות הקניינית ברכב – אלא גם כל המידע הכרוך ברכב מיום רישומו לראשונה ועד למועד העברת הבעלות. שינוי הבעלות המתבצע במעמד המוכר והקונה יהווה הסכמת המוכר להעברה ולגילוי של המידע. כך, למשל, יוכל הקונה לבוא למוסך שבו טופל בעבר הרכב ולדרוש ולראות את כל היסטוריית הטיפולים של אותו רכב, ויוכל יהיה לדעת אם רומה – דבר שכמובן ירתיע את המוכרים, והם לא יסתירו את המידע ויגלו את כל הפרטים.
אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעה בקריאה טרומית ולהביא אותה לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה הראשונה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, חבר הכנסת ארדן.
חברי הכנסת, אנחנו רוצים להצביע על הצעת חוק מידע אודות רכב משומש (גילוי נאות) בקריאה טרומית. נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 10
נגד- אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מידע אודות רכב משומש (גילוי נאות), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק מידע אודות רכב משומש (גילוי נאות) של חבר הכנסת גלעד ארדן עברה בקריאה טרומית, והיא תעבור לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה ראשונה.
הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג הכנסת בערכאות משפטיות), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2937/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר קולט אביטל:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג הכנסת בערכאות משפטיות), התשס"ז–2007. חבר הכנסת מיקי איתן, בבקשה. לא תהיה תשובת שר, ולכן ההנמקה מהמקום.
מיכאל איתן (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, אני פונה אלייך כי נראה לי שאת היחידה שתקשיבי לי. הצעת החוק שאני מבקש מהכנסת לאשר בקריאה טרומית נוגעת לייצוג הכנסת בבית-המשפט. לאחרונה נתקלנו בתופעה שיש עתירות נגד מעשי ידיה של הכנסת – חקיקה – בית-המשפט דן בעתירות לביטול חוקים, אבל הכנסת מנועה מלהגיע ולהסביר את עמדתה בשאלה מדוע לא צריך לבטל את חוק הכנסת וניתן למצוא פתרונות אחרים.
המצב היום הוא ששיקול הדעת מצוי בידי בית-המשפט, ובפועל בעצם מטילים על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את הכנסת. נוצר מצב חדש שבו יש לפעמים חילוקי דעות בין הכנסת לבין היועץ המשפטי לממשלה או משרד המשפטים על דבר חקיקה מסוים, ואז, כאשר העניין מתברר בבית-המשפט, היועץ המשפטי לממשלה לא יכול לייצג עמדה שנוגדת את עמדת משרד המשפטים. לכן הצעת החוק מדברת על כך שבנושאים מסוימים, בעיקר בנושאים שבהם יש עתירות לביטול חוק, לכנסת יהיה מעמד עצמאי, והיא תוכל להופיע בבית-המשפט ולהסביר מדוע לדעתה יש להשאיר את החוק על כנו. מובן שבסופו של דבר בית-המשפט הוא שיקבע.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. נא לשבת.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה טרומית על הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג הכנסת בערכאות משפטיות), התשס"ז–2007.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג הכנסת בערכאות משפטיות), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, והיא תעבור לוועדת הכנסת להכנתה לקריאה ראשונה.
הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – פיצוי בגין פיטורי חיילי מילואים), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2057/171; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – פיצוי בגין פיטורי חיילי מילואים), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת חיים כץ ואלכס מילר. הנמקה מהמקום. לא תהיה תשובת שר.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
זה לא בסדר-היום.
היו"ר קולט אביטל:
זה בסדר-היום המתוקן. זה לא מופיע על הצג כי זה נכנס לסדר-היום מאוחר יותר.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לאותם חיילי מילואים אשר מגינים יום ולילה על ביטחון מדינת ישראל, עלינו האזרחים. הצעת החוק שחבר הכנסת חיים כץ ואנוכי הגשנו נועדה לתת להם הגנה, כדי שכשהם מסיימים את שירות המילואים וחוזרים הביתה, הם יכולים להיות רגועים שהם לא יחזרו וימצאו בבית מכתב פיטורים. כדי לעשות את זה אנחנו חייבים לדאוג לכך שאם זה אכן קורה, הם יקבלו פיצוי ראוי – בחוק מדובר על 100,000 שקלים נטו. זה בעצם מה שדרשנו, ולדעתנו ראוי לתת את הפיצוי הזה לחייל מילואים אשר כל חייו רוצה להגן עלינו. אנחנו צריכים לתת גב לאותם חיילים.
ברשותך, אני רוצה להפנות את תשומת הלב של משרד הביטחון, אשר מחזיק את הצעת חוק המילואים. אני חושב שהגיע הזמן לזרז את החקיקה הזאת. אותם חיילים שנלחמו במלחמת לבנון השנייה, וגם היום, ברגע זה, נמצאים בשירות מילואים, מחכים לחקיקה הזאת. אני קורא לשר הביטחון לקדם את חוק המילואים כמה שיותר מהר.
אני רוצה להודות לצוות של חבר הכנסת חיים כץ ולצוות שלי על העבודה הנפלאה שעשו בהכנת החוק ובקידומו. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אין תשובת שר.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה טרומית על הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – פיצוי בגין פיטורי חיילי מילואים), התשס"ז–2007. נא להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה ) (תיקון – פיצוי בגין פיטורי חיילי מילואים), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – פיצוי בגין פיטורי חיילי מילואים), התשס"ז–2007, עברה בקריאה טרומית, והיא תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון – מינוי, כשירות ותקציב), התשס"ז–2006
[הצעת חוק פ/1699/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון – מינוי, כשירות ותקציב), התשס"ז–2006. הנמקה מהמקום. חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
גם ההצעה הזאת לא בסדר-היום.
היו"ר קולט אביטל:
תבדוק עם המזכירות.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חוק היועצות נחקק בשנת 2000. עניינו של החוק הזה הוא למנות – – –
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת ליצמן, תן בבקשה לחברת הכנסת חילו להציג את החוק שלה. יש סדר-יום ואנחנו הולכים לפיו. דיברת עשר דקות, ועוד מעט תדבר עוד פעם עשר דקות. תן בבקשה למישהו אחר לדבר דקה אחת.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
גברתי, צריך להניח סדר-יום.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת ליצמן, זה סדר-היום שניתן לי על-ידי המזכירות. אם יש בעיות, תפנה בבקשה אל המזכירות.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חוק היועצות שנחקק בשנת 2000 בא לחייב את הרשות המקומית ואת ראש הרשות למנות יועצת למעמד האשה. אותה יועצת אמורה לדאוג לקידום מעמד האשה במישור המקומי, בתחומים שונים שהאשה מתמודדת אתם.
מאז חוקק החוק הזה מונו הרבה יועצות למעמד האשה, אך העניין הוא שהחוק השאיר הרבה פרצות שמחייבות תיקון והסדרה, גם של מעמד היועצת וגם של תפקידה. התיקון שאני מציעה היום בא להכיר במעמדה ולהסדיר את זה. הוא בא גם לחייב הכשרה מקצועית לאותה יועצת ולחייב הקמת מועצת נשים, כדי לתת לה את הכלים המינימליים שתוכל לפעול.
נכון הוא שבהצעת החוק המקורית שאפתי שזה יהיה גם בתקן, אך מאחר שהיתה התנגדות לזה, הגעתי להסכמה עם שר הפנים וועדת שרים שבשלב הזה נוריד את הסעיף שמקנה את התקן, ואנחנו מתחייבים שקידום הצעת החוק ייעשה בשיתוף שר הפנים ובהסכמה.
אני מבקשת מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק – זה חוק מאוד מאוד חשוב – כדי שנוכל לקדם אותו, וכך כל היועצות וכל הרשויות המקומיות יצאו נשכרות מהעניין. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת.
נסים זאב (ש"ס):
למה יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה הוא – – –
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
נא להצביע.
אנחנו לא נצביע על ההצעה הזאת, חבר הכנסת נסים זאב. נא להצביע. אתה כבר מצביע?
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה)
(תיקון – מינוי, כשירות ותקציב), התשס"ז–2006, לדיון מוקדם בוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל
בעד – 6, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה) (תיקון – מינוי, כשירות ותקציב) עברה בהצבעה טרומית, והיא תועבר לוועדה לקידום מעמד האשה להכנתה לקריאה ראשונה.
הצעה לסדר-היום
אי-אכיפת חוקים דתיים על-ידי משטרת ישראל
היו"ר קולט אביטל:
הנושא הבא: אי-אכיפת חוקים דתיים על-ידי משטרת ישראל – הצעה לסדר-היום מס' 3601. תשובה והצבעה במועד אחר. עשר דקות.
נסים זאב (ש"ס):
– – – לא ידע שהדבר הזה עולה – – –
היו"ר קולט אביטל:
אתה שואל אותי מה מרגי יודע?
נסים זאב (ש"ס):
לא, אני רק אומר, זה רק עכשיו התקבל.
היו"ר קולט אביטל:
אני עוברת בדיוק לפי סדר-היום שנמסר. אני מבקשת שלא תפריע.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, בדיוק מה שחבר הכנסת נסים זאב אומר כרגע אני רוצה להגיד. לפני שתי שניות קיבלנו את סדר-היום. עם כל הכבוד, זה יצא מהדפוס לפני חמש שניות. קיבלנו את זה הרגע. עם כל הכבוד – – –
היו"ר קולט אביטל:
אדוני מר ליצמן – – –
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
לא, הרי היושבת-ראש נזפה בי – בסדר. אני מאמין לך. הניחו לנו כרגע את סדר-היום, הרגע, אחרי שעברנו את הכול. אם יש הערה, גברתי היושבת-ראש, את צריכה להעיר, לא אנחנו. אני צריך לקבל סדר-יום כפי שכולם – זה מה שאני אומר.
היו"ר קולט אביטל:
מקובל, אני אעביר את הערתך למזכירות.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
תודה. אין לי ביקורת חלילה על היושבת-ראש, אני אומר שהיה לי סדר-יום מה שמונח, ולא הופיע. תודה.
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הנושא של אי-אכיפת חוקים, וכאילו כל החוקים – זה מאוד סלקטיבי: תלוי מי מציע, מה מציע ולמי זה נוגע. אני אתן דוגמאות. בוא ניקח את חוק ההפלות. יש סעיף 5 שביטלו בחוק ההפלות המפורסם, שאין טעם סוציאלי לעשות הפלות, אסור לעשות את זה על-פי חוק. זה בדיני עונשין. האם מאז שחוקקו את החוק הזה – אני אומר, רבותי, לפרוטוקול הכנסת: לא העמידו לדין שום רופא שעשה את זה בניגוד לחוק, אף שבחוק כתוב במפורש מאסר. המשטרה לא אוכפת את החוק, לא מעניין אותה, היא לא עושה כלום גם אם יש תלונות.
פעם, לפני כמה שנים, כשהגשתי שאילתא על אכיפת החוקים הדתיים, אם אני זוכר טוב, אולי תיק אחד פתחו, וגם זה כי אשה מתה. לא יכול להיות שחוקי המדינה יהיו סלקטיביים – אם זה נושא דת לא אוכפים; אם זה נושא אחר, אם זה כדאי להם, הם אוכפים את החוק.
אני אתן עוד דוגמאות: הונאה בכשרות, מזוזות – חוק של חבר הכנסת לשעבר הרב אברמוביץ ז"ל, שחוקק חוק על מזוזות פסולות. אף תיק. כמה תלונות שיש, לא פותחים שום תיק, שום דבר לא אוכפים. ואני אתן לכם אבסורד עוד יותר גדול. בחוק שעות עבודה ומנוחה, אותו סעיף שמופיע שלפיו אסור לעבוד בשבת ולפתוח קניונים וחנויות בשבת – באותו סעיף מופיע שביום עצמאות אסור לפתוח חנויות. אותו סעיף, אותו חוק, הסעיף הבא, שורה אחר כך. רבותי, אתם מתארים לעצמכם אם חנויות היו נפתחות ביום העצמאות באיזו מהירות המשטרה היתה מגיעה לסגור אותן? מהר מאוד. בשנייה אחת המשטרה נמצאת במקום. אנחנו רואים היום קניונים שלמים, שטחים שלמים, שפתוחים בשבת, פתוחים לרווחה. ולא רק שלא סוגרים, מתלוננים אם מישהו מהתמ"ת שולח מפקח. למה הוא שולח מפקח לאכוף את החוק? גם על יום העצמאות היו עושים את זה? תבדקו את החוק, אותו החוק.
השבוע קראתי שבחיפה הולכים לפתוח קניון בשבת. זה לא נגד החוק? ואיפה הרשויות? ואם זה רשמי: הולכים לפתוח, הודיעו מראש. אני רוצה לראות אם הפקחים – ועוד פעם אנחנו חוזרים לשר התמ"ת – אם הפקחים יבואו בשבת לתת דוחות על פתיחת חנויות. אם חוק, אז על הכול: אותו חוק שפוסל לעשות הפלות מטעם סוציאלי, שזה אבסורד וזה עונש מאסר לרופא, אותו חוק לפתיחת חנויות בשבת, אותו חוק להונאה בכשרות – לא עושים כלום, עושים את החוק פלסתר.
לצערי השר ביקש היום שההצבעה והתשובה יהיו במועד אחר. הסכמתי, ואני חושב שצריך לדון בזה. הייתי שמח אם השר היה בא לבשר לי בכמה חוקים, בכל החוקים הדתיים – כמה אנשים העמידו לדין, פתחו תיקים והענישו אותם – אם זה לפי החוק. אגב, באותה הזדמנות הייתי שמח לראות כמה דוחות, כמה קנסות, משרד התמ"ת הגיש על חנויות שנפתחו בשבת. הנה למשל בנתב"ג לפני שבוע עשו עבודות בשבת – המדינה.
היו"ר קולט אביטל:
אולי היה פיקוח נפש?
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
כל דבר זה מייד עם התירוץ של פיקוח נפש. אם אני לא טועה, נתב"ג בדרך כלל כמעט לא עובד בלילה. אולי לאחרונה הוא התחיל לעבוד. הוא לא עבד בלילה, אפשר לעשות את זה בלילה, פחות טיסות. למה צריך לעשות הכול בחילול השבת?
גברתי היושבת-ראש, האם היית מסכימה אם הייתי אומר שלמשל יש חוק לשלם מס הכנסה ונגיד שלא צריך לאכוף את הכול?
היו"ר קולט אביטל:
אני יכולה לתת לך הרבה מאוד דוגמאות. רק היום אני דיברתי על המקרה של אשה שנרצחה, השכנים ידעו על אלימות, קראו למשטרה, המשטרה באה, הבעל המכה פתח את הדלת, עם פטיש ביד, ואמר: לא, אין שום דבר, אתה יכול ללכת. והמשטרה הלכה, לא בדקה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
הסיפור הזה חמור מאוד, אני בטוח שיבדקו את זה. לכן אני אומר, הגיע הזמן שיעשו סדר בדברים. כפי שאמרתי, אני מחכה לתשובת השר בשבוע הבא. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
חברי חברי הכנסת, כיוון שאין תשובת שר ואין הצבעה, וגם המציע של ההצעה הבאה לסדר-היום לא נמצא כאן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ב בחשוון תשס"ח, 24 באוקטובר 2007, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:38.