דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכיר הכנסת איל ינון: 5
נאומים בני דקה 6
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 6
סעיד נפאע (בל"ד): 6
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 7
מנחם בן-ששון (קדימה): 8
אלי אפללו (קדימה): 9
מאיר פרוש (יהדות התורה): 9
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 10
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 10
יוסף ביילין (מרצ): 11
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 12
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 13
דוד אזולאי (ש"ס): 14
יעקב מרגי (ש"ס): 14
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 15
קולט אביטל (העבודה-מימד): 16
ישיבה מיוחדת לציון יום זאב ז'בוטינסקי 16
ראש הממשלה אהוד אולמרט: 19
בנימין נתניהו (הליכוד): 21
גדעון סער (הליכוד): 23
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 27
מזכיר הכנסת איל ינון: 27
ציון יום הסביבה בכנסת 27
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 28
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 34
הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), 37
התשס"ז–2007 37
דב חנין (חד"ש): 37
שר הפנים מאיר שטרית: 37
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 40
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 40
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ממוחזרים), התשס"ו-2006 40
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 41
הצעת חוק סביבה חינוכית בריאה, התשס"ז–2007 42
עמיחי אילון (העבודה-מימד): 43
הצעת חוק הרשויות המקומיות (יחידות סביבתיות), התשס"ז–2007 44
דב חנין (חד"ש): 45
הצעת חוק ביטול פטור למתקן גישה אלחוטית (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006 46
דב חנין (חד"ש): 46
הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – שמירה על איכות הסביבה), 47
התשס"ו-2006 47
דב חנין (חד"ש): 48
הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים (תיקון), התשס"ז–2007 49
דב חנין (חד"ש): 49
הצעות לסדר-היום 51
זיהום חופי הרחצה 51
דב חנין (חד"ש): 51
מיכאל נודלמן (קדימה): 52
אלחנן גלזר (גיל): 53
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 54
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 58
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 58
המלצת ועדת החוץ והביטחון לעניין הארכת תוקפו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 58
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 59
עמיחי אילון (העבודה-מימד): 63
אברהם רביץ (יהדות התורה): 66
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 68
מאיר פרוש (יהדות התורה): 69
משה גפני (יהדות התורה): 70
יוסף ביילין (מרצ): 72
חיים אורון (מרצ): 73
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 75
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 78
נסים זאב (ש"ס): 80
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התשס"ז–2007 82
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 82
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 83
נסים זאב (ש"ס): 84
ראובן ריבלין (הליכוד): 85
גדעון סער (הליכוד): 87
דב חנין (חד"ש): 88
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29), התשס"ז–2007 88
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 89
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 91
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 91
רונית תירוש (קדימה): 92
הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007 93
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 93
דב חנין (חד"ש): 95
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79), התשס"ז–2007 100
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 100
יעקב כהן (יהדות התורה): 102
דוד אזולאי (ש"ס): 105
יעקב כהן (יהדות התורה): 107
יעקב כהן (יהדות התורה): 108
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 108
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 108
הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון), התשס"ז–2007 108
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 108
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158 – הוראת שעה), התשס"ז–2007 111
שי חרמש (בשם ועדת הכספים): 111
הצעת חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007 114
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 115
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 117
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 119
הצעת חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007 119
אלי אפללו (קדימה): 120
הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) (רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז–2007 121
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 122
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 122
גדעון סער (הליכוד): 123
הצעת חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007 126
דב חנין (חד"ש): 126
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 127
מנחם בן-ששון (קדימה): 128
הצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007 130
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 130
גדעון סער (הליכוד): 131
חוברת ל"ה
ישיבה קמ"ד
הישיבה המאה-וארבעים-וארבע של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ב' באב התשס"ז (17 ביולי 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, ב' באב התשס"ז, 17 ביולי 2007.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 142ב לתקנון הכנסת, מודיעה ועדת החוקה, חוק ומשפט כי היא מסירה מסדר-יומה של הכנסת את הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד הציבור), התשס"ז–2007, של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא, בעקבות צירופה לממשלה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני המזכיר.
נאומים בני דקה
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המעוניינים יירשמו במערכת ההצבעה האלקטרונית. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, ברצוני להפנות את תשומת לב הנוכחים כאן לדברים שלצערי לא מספיק באים לידי ביטוי בתקשורת, וזה מה שקורה כרגע באזור צפון השומרון, בחומש. לפני כמה ימים או אפילו כמה שבועות הודיעו המארגנים על רצונם ועל כוונתם לעלות להריסות היישוב – אנשים שמכונים "גרעין חומש". התחילו חקירות במשטרה, הפחדות, איומים מסוג: אם נתפוס אותך אפילו מתראיין על הנושא בתקשורת, תלך לבית-סוהר. בעקבות זה החליטו המארגנים לבטל היום את העלייה.
למרות זאת הגיעו כמה אנשים ועלו לחומש. כרגע מתבצע פינוי על-ידי יס"מ, ללא שמירה על כל הכללים המקובלים, כלומר שוטרים גברים שגוררים בנות דתיות וכן הלאה וכן הלאה. אני רק מזהיר את כולנו, שלא נגיע, חס ושלום, לאירועי עמונה חדשים, וזה כן בידינו. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אנחנו עוברים לחבר הכנסת נפאע, בבקשה.
סעיד נפאע (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השרה, היות שעדיין לא למדתי לשסע דברי נואם, ראיתי לנכון לייחד נאומי בן הדקה להיום – –
היו"ר דליה איציק:
אגב, זה לא הכרחי.
סעיד נפאע (בל"ד):
לא, אני גם לא מתכוון ללמוד. – – לשאלתה ולתהייתה של כבוד השרה המקשרת, הגברת אברהם, מאתמול: איפה הייתם, חברי הכנסת הערבים, בהשבעת נשיא המדינה? כאמור, אין אני מתיימר לייצג את חברי הכנסת הערבים, אבל בשמי ובשם אלה המסכימים לדברי, הנני להשיב, ובלא התחסדות.
נשיא המדינה, עם כל הכבוד הראוי, מסמל את המדינה היהודית של כבוד השרה. ובתשובתה על הצעת האי-אמון התגלתה האי-דמוקרטיות שלה, על אף המחמאות שקיבלה מכבוד היושבת-ראש. ראוי היה שתישאל השאלה אם המדינה הזאת אכן רוצה או מתכוונת לתת לבני הארץ הזאת הערבים את ההרגשה שאכן הם שותפים בארצם, ושסמלי המדינה שקמה על ארצם יהיו גם סמליהם. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. גברתי השרה, אם תרצי אחר כך, הואיל ושמך נזכר, בבקשה. אני מציעה שלא נשיב על העניין הזה.
חבר הכנסת אריה אלדד – בבקשה, אדוני.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה.
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, בשעה זו נערכים עימותים אלימים בחומש. מארגני העלייה לחומש הודיעו כבר הבוקר שהעלייה נדחית. כמה עשרות צעירים, שהגיעו לחומש מבעוד לילה, קיבלו הוראה לחזור. פניתי הבוקר לשר לביטחון פנים ואמרתי לו: אל תשלח אליהם אנשי יס"מ, אנחנו מחזירים אותם הביתה. יש רושם שמחפשים פה לתת למשטרה תפקיד של הרתעה והענשה, והוא לא מתפקידיה של המשטרה. חשבתי שהלקח נלמד בעמונה, שבמקום שאפשר להגיע לפשרה ולא לעימות אלים, כך יעשו.
מה שקורה עכשיו בחומש הוא עימות אלים, מכות רצח מיותרות לחלוטין, משום שהצעירים היו בדרכם לבתיהם, והמשטרה עוסקת כרגע באלימות לשמה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת בן-ששון.
מנחם בן-ששון (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, ברוך שובך.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני.
מנחם בן-ששון (קדימה):
חברי חברי הכנסת, שני מחקרים היום. מחקר שהתפרסם בשבוע האחרון בכתב העת "תרביץ" למדעי היהדות מסב את תשומת הלב לספר שנקרא "אהבת חסד", שחיברו רבנו ישראל מאיר הכהן, הידוע יותר בשם החפץ-חיים, 1838–1933. בספר הזה ייחד החפץ-חיים, ב"אהבת חסד", פרק אחד לסוגיה שנראית אצלנו היום טריוויאלית, והיא סוגיית הלנת שכר – שהפכה להיות סוגיה מרתקת בעולם של אירופה באותה תקופה, אבל הוא הפוסק הראשון שנכנס אל התחום וגילה בו תעוזה מיוחדת במינה. הוא לא קיבל במקום אחד את דברי הרמב"ם, במקום אחר הוא שינה את הוראת הגמרא וה"שולחן ערוך", במקום אחר הוא ניסה למצוא פתרון חלופי בהעדר פתרונות במישור הפלילי. אינני מסכם לכם עכשיו 40 עמודים של מאמר מרתק, אבל זוהי תשתית מעניינת, שאני קורא לנו, כמחוקקים, לתת עליה את הדעת בשעה שנבוא לעסוק בדיני עבודה.
במעט הזמן שנשאר לי אסב את תשומת הלב למחקר של חוקרי הטכניון והאוניברסיטה העברית, שפיתחו מודל של רובוט זעיר בתוך הגוף, שמסוגל להניע את עצמו ביעילות גבוהה באמצעות מחזור הדם, ובצורה כזאת לחסוך באנרגיה ולהעביר הן תרופות, הן תמונות והן מידע אחר מתוך הגוף – ממערכת העיכול, מתוך מערכת העורקים, מנוזל חוט השדרה, ולשדר תמונות החוצה. אין גבול, לא למחקרים הללו ולא לאחרים.
היו"ר דליה איציק:
תודה על הננו-טכנולוגיה. חבר הכנסת אפללו, בבקשה.
אלי אפללו (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, מיגון בתי-חולים בצפון. בעקבות מלחמת לבנון השנייה אישרה הממשלה לאחרונה תוכנית למיגון בתי-החולים בצפון. תוכנית המיגון לא כוללת את בית-החולים "זיו" בצפת ולא את המרכז הרפואי בעפולה, ואני תמה. פניתי ליושב-ראש ועדת הכספים בבקשה לקיים דיון דחוף בעניין הזה, פניתי למנכ"ל משרד ראש הממשלה לבדוק מה הסיבה, למה פסלו שני בתי-חולים. יחד עם זה, אני מבין שהולכים להגיש בג"ץ נגד ההחלטה, אבל אני מתבייש שהמדינה פוסלת שני בתי-חולים בצפון, "זיו" ו"העמק", לא נותנת להם מיגון ולבתי-חולים אחרים כן.
אני לא רוצה להרחיב ולהגיד שאת הפתרון של המקלוט, של המלחמה שהיתה לנו, לא פתרו. עשו טיח, צבעו מקלטים, לא נתנו פתרון ממשי אם חלילה תפרוץ מלחמה. אני מבקש שמנכ"ל משרד ראש הממשלה ייתן לנו תשובה למה פסלו את שני בתי-החולים האלה בצפון. אני מקווה שבמליאה יהיה דיון בשאלה למה שני בתי-החולים האלו פסולים מלקבל מיגון. האם שם לא נפלו טילים? האם שם לא היתה מלחמה? תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת פרוש. עוד מעט אמור להגיע לכאן ראש הממשלה, ואני מבינה שגם ראש האופוזיציה, לכבוד ישיבה לציון יום זאב ז'בוטינסקי. בבקשה, חבר הכנסת פרוש.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אתמול השמיע נשיא ארצות-הברית, ג'ורג' בוש, נאום שבו קרא למדינת ישראל למצוא דרכים נוספות להקפיא התנחלויות ולפנות שטחים ביהודה ושומרון. מכיוון שהוא ידיד אמת לישראל, אף הוסיף: לפנות שטחים, אך בלי לאבד את שיקולי הביטחון.
לפני 25 שנים פרסם נשיא ידידותי אחר לישראל, רונלד רייגן, גם הוא את אותה תוכנית, תוכנית רייגן, שעיקרה היה נסיגת ישראל מהשטחים.
לצערנו, מנהיגי העולם וגם הידידים שלנו מושפעים בעיקר מעמדותינו כאן בישראל. כלומר, אילו אנחנו היינו מגלים יותר נאמנות לארץ-ישראל ויותר נאמנות בלתי מתפשרת, הם, מנהיגי העולם, היו מדברים אחרת.
לכן אני חושב שצריך לגנות גם את ההתבטאות של נשיא ישראל החדש, שמעון פרס, שהכריז כי ישראל חייבת להיפטר מהשטחים. זה בעצם היה הצעד הראשון של הנשיא ברגל שמאל, תרתי משמע.
אך פרס טועה ובוש טועה, כי זוהי ארץ הבחירה שניתנה לעם הבחירה, ולכן יש לברך גם היום את התושבים ביהודה ושומרון, שבשנה האחרונה חל אצלם גידול של 5.5%. ואני רוצה לברך אותם: כן ירבו, כן ירבו. עלינו גם לזכור כי זו ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, מראשית שנה ועד אחרית שנה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך. חבר הכנסת הלפרט.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, סוף-סוף הגיעו כמה שרים למסקנה שצריך לשנות את חוק השבות האומלל, המאפשר עלייתם ארצה של גויים גמורים, המעוניינים לעלות לכאן רק בגלל המצב הכלכלי הטוב. החוק הנוכחי, הקובע שגם מי שסבו או סבתו היו יהודים יכולים לעלות ארצה, מאפשר לכל לא-יהודי לעלות לארץ. מעבר לזה, גרר החוק האומלל את האבסורד של גר גורר. גויים שהתגיירו בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים גררו לכאן 40 ו-50 גויים גמורים שעלו ארצה.
אנו מקווים שהשר אדרי בתפקידו החדש כשר הקליטה והשר שטרית בתפקידו החדש כשר הפנים יאטמו את הפרצה הזאת, כדי למנוע עלייתם ארצה של לא-יהודים. היום כבר יש קרוב לחצי מיליון לא-יהודים שעלו מברית-המועצות. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. אנחנו נעבור לחבר הכנסת אופיר פינס, ואחריו – חבר הכנסת ביילין.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
תודה, גברתי היושבת-ראש. אני שמח שאני מדבר אחרי חבר הכנסת הלפרט, כי התכוונתי לדבר באותו הנושא. חבר הכנסת הלפרט במשך שנים מחזיק בעמדה הזאת, ואני מכבד את העמדה הזאת שלו, אבל אני חושב שבכל הכבוד היא לא צריכה להיות העמדה לא של השר שטרית ולא של השר אדרי, שני שרים שאני מכבד מאוד, שזה עתה נכנסו לתפקידם והצהירו הצהרות שלדעתי אם היו חושבים עליהן פעם נוספת הם בוודאי לא היו מצהירים אותן.
יש לנו היום מציאות שבה כמעט שאין עלייה למדינת ישראל. אלה לא הימים של עלייה גדולה. ואם היום ממשלת ישראל רוצה לעצור לחלוטין את העלייה מחבר המדינות, מרוסיה וממדינות אחרות, היא צריכה לאמץ את הצעותיהם של שני השרים ושל חבר הכנסת הלפרט.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
2 מיליוני סינים – – –
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אני מציע לשקול את העניין הזה פעם נוספת, לא לפגוע בחוק השבות. חוק השבות הוא הבסיס לעלייה הציונית של עם ישראל למדינת ישראל, ואני מציע בעניין הזה לא לעשות שינוי שכולנו נצטער עליו צער רב.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. אנחנו עוברים לחבר הכנסת ביילין, ואחריו – חבר הכנסת זכור.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אמרנו פעם ונגיד פעם נוספת: צריך להיות דגש בכ"ף.
היו"ר דליה איציק:
אני מודה לך, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי, עד שלא היית פה היה כל כך שקט.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אבל היה מעניין?
היו"ר דליה איציק:
לא. בבקשה, חבר הכנסת ביילין.
יוסף ביילין (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לחלוק על ההערכה האחרונה שלך. דווקא נדמה לי שהיה מאוד מאוד מעניין, והעניין ירד דווקא כאשר הצטרף אלינו חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
התקפות עלי מהשמאל – – –
היו"ר דליה איציק:
שאלה יהיו ההתקפות עליך.
יוסף ביילין (מרצ):
הנשיא האמריקני הציע אתמול ועידה בין-לאומית בסתיו. קצת קשה לי להבין את העניין הזה של הסתיו – אם מדובר כאן בעונות השנה, מדוע הסתיו עדיף על הקיץ או על החורף בהקשר זה. ועידה בין-לאומית נועדה בעיקר להפגיש בין מי שלא נפגשים אחרת, או לסייע מבחינה מימונית להסכם שכבר נעשה. במקרה שלנו, מצד אחד אין הסכם ולכן עוד אי-אפשר לממן אותו, ומצד שני, המפגש בין מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית וראש אש"ף, לבין ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט מתקיים כדבר קבוע. הם לא זקוקים למסגרת בין-לאומית בשביל זה.
לכן, ההמלצה שלי היא, שבמקום לעסוק כל הזמן בענייני תחזוקה, יעסקו השניים במשא-ומתן על הסדר קבע באופן מסודר, יגיעו להסדר – כיוון ששניהם יודעים פחות או יותר מהו ההסדר הזה – ויביאו את ההסדר הזה כבר לאותה ועידה בין-לאומית שאמורה להתכנס בסתיו, אם באמת הנשיא האמריקני יעמוד בדיבורו.
או אז, התפקיד של הוועידה יהיה משמעותי וכפול. הדבר האחד – הוועידה הזאת תעסוק במימון של הסכם קבע, שיעלה לפי הערכת המבינים בדבר לא פחות מ-30, 40 מיליארד דולר. הדבר השני – היא תביא לאותה ועידה את אותם נציגים או את כל מדינות ערב שכבר הכריזו שאם יהיה שלום ישראלי-פלסטיני הם יסכימו ליחסים נורמליים בין מדינותיהם לבין ישראל. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת זכור, בבקשה.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, כבר עברו שלושה חודשים וחברת "מקורות" מבצעת הפסקות מים בכפר נחף בגליל לעתים קרובות ולזמן רב כמעט בכל שעות היממה בגלל חוב כספי של המועצה שעומד על 200,000 שקל. היום בשיחת טלפון עם ראש המועצה הוא אמר לי שכבר שולמו השבוע 40,000 שקל. לא ייתכן שבגלל חוב כזה תמנע חברת "מקורות" מתושבי הכפר את זרימת המים, שהם צורך חיוני ובסיסי לכל אדם, ובמיוחד בעונת הקיץ. מה עוד שרוב תושבי הכפר משלמים את תשלומי המים והארנונה, ובגלל חוב של המועצה הוחלט להטיל עונש קולקטיבי על כל התושבים, שאינם אשמים בצבירת החוב. יש צורך במציאת מנגנון להעניש רק את המתחמקים מתשלום המים, ולא את כל תושבי היישוב.
חלק מתושבי הכפר גרים בראש ההר והמים לא יכולים להגיע אליהם אלא רק אחרי 22:00, כשאין לחץ.
היו"ר דליה איציק:
איזה כפר זה?
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
זה כפר נחף בגליל, כמעט 10,000 תושבים. חלק מהכפר, שכונה שלמה – המים מגיעים אליהם רק אחרי 22:00 בגלל תקלה במערכת המים שם. אני מבקש לטפל בנושא הזה.
היו"ר דליה איציק:
האם אדוני יכול לכתוב לי קצת פרטים ולשים את המכתב בלשכתי? אני מאוד מודה לך.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת טיבי, היה מאוד משעמם עד שלא הגעת. חבר הכנסת אלי גבאי – בבקשה, אדוני.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול בשעה כזאת ביקרנו במאהל של חקלאים מגורשי גוש-קטיף. היה כואב לשמוע הבטחות ממשלה, לפני הגירוש, לאחר הגירוש – כל מיני טבלאות והבטחות למיניהן. עצוב לראות שמכל הבטחות לא קוים דבר. כבר אי-אפשר להאמין להבטחות הממשלה, או שהממשלה יכולה להבטיח ולא מסוגלת לבצע. המשפחות האלה, לא רק מטה לחמן, ביתן ונחלתן נהרסו, אלא גם לצערי התלמידים שלהם שנשלחו לבתי-ספר פוזרו ומשפחות נהרסו.
אותם "הוגי דעות" כביכול, אנשי מצפון שחתמו בעבר ותמכו בממשלה של הגירוש, סופרים, משוררים, אנשי במה – הייתי רוצה לשמוע אותם עכשיו ולראות אותם חותמים גם על עצומות כדי שממשלה ישראל תפתור את בעייתם של החקלאים ממגורשי גוש-קטיף. לא יכול להיות שכעת לא נשמע את קולם של א.ב. יהושע ועמוס עוז וכל אלה המתקראים אנשי המצפון. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
אני רוצה שתדע, חבר הכנסת גבאי, שבלשכתי אני פוגשת את נציגות מפוני גוש-קטיף, ואנחנו נראה כיצד אנחנו יכולים לסייע להם מכאן. אני שומעת באמת כמה תלונות שלא מוצדקות. אני אראה אותם מחר.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
חזקי ואמצי.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת דוד אזולאי, ואחריו – חבר הכנסת מרגי.
דוד אזולאי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה קודם כול להודות לך על היענותך לקצר את יום הדיונים בערב תשעה באב ולא לקיים דיונים ביום תשעה באב. אבל כל הבית הזה – כל ייעודו הוא לשרת את המליאה ואת הוועדות. היות שביום שלישי יום תשעה באב, יום חורבן בית-המקדש, אין דיונים במליאה ואין דיונים בוועדות, מן הראוי שהבית יהיה סגור ביום תשעה באב כדי לאפשר לאותם יהודים המעוניינים לשמור כהלכה את יום תשעה באב את הדבר הזה, ולסגור את הבית ביום תשעה באב. אני חושב שזה יהיה לכבוד לבית. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת יעקב מרגי.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, השבוע הושבע במדינה נשיא, נשיא מורם מעם, ואנו מאחלים לו הצלחה בכל מעשה ידיו. לי אין ספק שתהיה לו סייעתא דשמיא לאחד את העם ולחזק את רוחו.
זו ההזדמנות לומר שהשבוע ראינו את הכנסת בגדולתה, ביופיה, והכול תחת שרביטך. זו גם ההזדמנות להודות לך על שירותך כנשיאת המדינה בחצי השנה האחרונה.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה, אדוני; תודה לך. חבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, תענוג להצטרף לדבריו של חבר הכנסת מרגי עמיתי על ברכות לך ולצוות, וגם למנכ"ל הכנסת אבי בלשניקוב.
היו"ר דליה איציק:
תודה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
מחוץ לכנסת יש אוהל מחאה של התושבים הבדואים בכפרים הלא-מוכרים. מדובר בעשרות אלפי אזרחים ערבים בדואים הסובלים מתת-תנאים, שיש שמתייחסים אליהם כאל אנשים שגרים בפלנטה אחרת. אין תשתיות, אין תחבורה, אין בתי-ספר, אין מרפאות, והם סובלים מגל גואה של הריסות בתים. רצוי שחברי הכנסת יצאו כדי להקשיב, להביע הזדהות.
אני רוצה לברך אותך, גברתי היושבת-ראש, על כך שמחר – בהכוונתך וביוזמת עמיתי חבר הכנסת טלב אלסאנע וסיעתנו רע"ם-תע"ל – מתקיים בכנסת יום הערבים הבדואים, בהשתתפות ראש הממשלה ויושבת-ראש הכנסת ובמעורבות של כלל ועדות הבית. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. אני רואה את חבר הכנסת לשעבר רוני מילוא, שמכבד אותנו בנוכחותו. שלומך בטוב? תודה, אדוני.
יש לנו עוד כמה זמן, חברים. האם עוד מישהו רוצה לדבר? בבקשה, חברת הכנסת קולט אביטל. אנחנו ממתינים לראש הממשלה שאמור להגיע, וגם קצת לחברי הבית. נא לצלצל.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
תודה רבה, גברתי, על ההזדמנות. רציתי להעלות את נושא הרכבת הקלה בירושלים, שהיא בתכנון הרבה זמן. אנחנו מתבשרים על אי-סדרים, על כך שאולי התשתית תהיה מוכנה בשנת 2010 או 2011. אני חושבת שזה נושא מספיק חשוב כדי שהממשלה תבדוק מה נעשה ומדוע כל העיכובים האלה, ומה כל הבזבוזים שבדרך. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך.
חברים, ראשי סיעות, נא להכניס את חברי הכנסת, ולא – אני אכריז על הפסקה או אולי אפילו על סגירת המליאה. השרה אברהם וחבר הכנסת גדעון סער – אולי אתם מוכנים לסייע לי, אני אודה לכם מאוד, להכניס את חברי הכנסת. בכל זאת, ראש הממשלה התפנה מתפקידו, יושב-ראש האופוזיציה בא. קצת בושה שדיון כזה מתרחש – באמת, גם בושה למי שהולכים עכשיו לדבר בשבחו.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אבל אני מסתכל – כל היושבים פה איכותיים ביותר.
היו"ר דליה איציק:
הרב רביץ, תודה לך. כל מי שנשאר פה מסכים עם זה, כל מי שיושב פה. יש אופציה אחת, שנכריז על חמש דקות – אני לא רואה שום סיבה, אגב, כי אין עכשיו כאן בכנסת משהו מיוחד שאני יודעת עליו. אבל זה מלמד אותי שוב ושוב – פה יש חוק, אבל זה מלמד אותי שוב ושוב לא להיענות לבקשתם של חברי כנסת לימים מיוחדים פה, ולהיות הרבה יותר לא גמישה בבקשות הללו. עיניכם הרואות, ואני מדברת על זה לא מעט פעמים בנשיאות.
ישיבה מיוחדת לציון יום זאב ז'בוטינסקי
היו"ר דליה איציק:
אנחנו נתחיל. אדוני ראש הממשלה, אני מודה לך על שהתפנית היום מעיסוקיך והגעת. נא לשבת. חברת הכנסת קולט אביטל וחבר הכנסת אבישי ברוורמן, נא לשבת. והסדרנים לא מחלקים שום דבר עכשיו, תודה לך שאתה עוזר לי.
אדוני, גברתי השרה, אדוני יושב-ראש האופוזיציה, כמעט אין לך עיר בישראל שרחוב ז'בוטינסקי איננו אחד מרחובותיה הראשיים. בירושלים נקראות על שמו של ז'בוטינסקי, נוסף על רחוב מרכזי, שכונת פסגת-זאב – גברתי השרה, אנא, עזרי לי. אני מצטערת.
בירושלים נקראות על שמו של ז'בוטינסקי, נוסף על רחוב מרכזי, שכונת פסגת-זאב ושכונת גבעת-זאב, שבצפון הבירה. ראש הממשלה שלנו נולד בנחלת-ז'בוטינסקי, בבנימינה – נכון, ראש הממשלה?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
כן.
היו"ר דליה איציק:
למרות הפופולריות שלו במפות ערינו, אין ז'בוטינסקי האיש והמנהיג הציוני מוכר לרוב הציבור. רבים מהחולפים יום-יום ברחובות הנושאים את שמו אינם יודעים די על זאב ז'בוטינסקי האדם, ההוגה, המדינאי, איש הספר והשירה.
כדי לקרב את הציבור הרחב, ובמיוחד את הנוער, למורשתו של האיש, שמילא תפקיד מרכזי בהיסטוריה היהודית החדשה, כדי להציג את דרכי הציונות שהוא גילם, אישרה הכנסת לפני שלוש שנים את חוק זאב ז'בוטינסקי. החוק מבטא את ההכרה ואת ההערכה – צריך לומר, המאוחרת – שהמדינה רוחשת לאיש ולפועלו. החוק נועד לתקן עוול היסטורי שנעשה לאיש ולמשנתו.
זאב ז'בוטינסקי היה מנהיג מזן נדיר. רק יחידי סגולה כמותו הם מורים לדורות. זאב ז'בוטינסקי היה מנהיג לדורות, מדינאי, משורר, סופר, הוגה דעות, איש רוח ואינטלקטואל רחב אופקים. הוא שלט בעשר שפות; בדקתי. הוא היה אמן המלה הכתובה והמדוברת ומתרגם מזהיר. לשונו חדה כתער. נאומיו נראים כחצובים בסלע. גדולי הספרות הרוסית, שבה צמח ובה פרסם את ביכורי יצירתו, לא הסתירו את אכזבתם על שביכר את הפוליטיקה על היצירה הספרותית.
חזון הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל היה הדלק שהניע אותו. ז'בוטינסקי היה אחד מראשוני תנועת ארץ-ישראל השלמה. בשנת 1937, כשבריטניה הציגה לראשונה את התוכנית לחלוקת הארץ, הוא ביקר אותה בחריפות וראה בה גזר-דין מוות על הציונות. כך הוא כתב: "אומות העולם הכירו בזכותנו על ארץ-ישראל בלי שידעו שיש לנו עניין ממשי בארץ. רק דבר אחד ידעו כולם, במשך 2,000 שנה לא ויתרנו, וזה הכריע". "אין לוותר על השטח הדרוש להצלת מיליוני יהודים", כך הוא גרס.
ברשותכם, אני מבקשת להקדיש משפטים אחדים לפרק הירושלמי הקצר בחייו: ז'בוטינסקי חי בארץ כשלוש שנים ברציפות, ורוב הזמן התגורר בירושלים. בית הקבע של המשפחה נמצא ברחוב בן-סירא, לצד רחוב שלומציון המלכה. הוא היה חבר ועד הצירים, הנציגות המוכרת של ההנהלה הציונית, וארגן בזמן פרעות 1920 את ההגנה בעיר. השלטונות הבריטיים עצרו אותו בשל כך, ובמשפט ראווה הוא נידון ל-15 שנים בכלא עכו. גזר-הדין הומתק לשנה אחת.
איבתם הקנאית של הערבים למפעל הציוני לא באה לזאב ז'בוטינסקי כהפתעה. במאמר שהפך למותג, "קיר הברזל", הביא את תמצית אמונתו כי זה גורלה של ההתיישבות הציונית. התנגדותם של תושבי המקום, הוא טען, אינה גורעת מצידוקו המוסרי של מעשה ההתיישבות. רק אם יתמתנו הקיצונים ויהיו ויתורים הדדיים, יוכלו שני העמים לחיות זה לצד זה בשלום. הוא הטיף לדו-קיום ולשלום בארץ: "שם ירווה לו משפע ועושר בן ערב, בן נצרת ובני, כי דגלי, דגל טוהר ויושר".
לפרנסתו עבד ז'בוטינסקי בחברת הביטוח "יהודה", ובלילות הוא ערך את העיתון "דואר היום". בשנת 1929 הוא יצא למסע הרצאות, אך ממשלת המנדט הבריטי לא התירה לו לחזור לארץ-ישראל.
זמן רב בטרם השואה הזהיר ז'בוטינסקי מפניה. לא היו לו אשליות. הוא קרא ליציאת היהודים מאירופה. לצערנו, איש לא שעה לאזהרותיו. כשנדם לבו והוא בן 60, החלו תנורי המוות לבעור במחנה הריכוז באירופה.
אין שושנים, כנראה, בלי חוחים. כל ימי חייו היו בסערה. ויכוחים מרים היו לו על חזון ועל דרך עם ראשי התנועה הציונית. מחלוקות החריפו את היחסים בין תנועתו לבין תנועת העבודה.
במלחמה האחרונה, הפרטית מאוד, במלחמה על חייו, הוא הוכרע. שמונה שנים לאחר מותו התגשם חלום חייו: מדינת ישראל קמה.
ב-9 ביולי 1964 נטמנו עצמותיו סמוך לחלקת גדולי האומה בהר-הרצל. הוא הובא למנוחת עולמים כפי שביקש – על-פי פקודת הממשלה היהודית של ארץ זו כי תקום.
זכרו וצוואתו של האיש, שהיה סופר ומנהיג, מדינאי וחוזה, יהיו שמורים עמנו לעד.
אם אני לא טועה, אני רואה פה חלק מבני משפחתו, האם אני צודקת? חצי. תודה שבאתם.
אדוני ראש הממשלה, בבקשה. אחריו ינאם יושב-ראש האופוזיציה, ויחתום את הדיון יושב-ראש הסיעה, חבר הכנסת גדעון סער.
קריאה:
– – –
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
זו שאלה שאפשר להשיב עליה גם במונחים קבוצתיים וגם באופן אינדיבידואלי. כל אחד יבחר את התשובה הראויה.
גברתי היושבת-ראש, גבירותי שרות ממשלת ישראל, אדוני ראש האופוזיציה, חברי הכנסת, ותיקי הארגון הצבאי הלאומי ולוחמי חירות ישראל, בני משפחת ז'בוטינסקי ומוקירי זכרו של זאב ז'בוטינסקי, לפני 43 שנה, במלאות 24 שנים למותו של ראש בית"ר, ליוו המוני בית ישראל את זאב ז'בוטינסקי למנוחתו האחרונה, הסופית, באדמת ישראל. אני זוכר בבהירות את מסע ההלוויה הענקי בחוצות תל-אביב, שלא היה דוגמתו. אני זוכר את ההתרגשות העצומה, הדמעות של תלמידיו ומעריציו, ובראשם יושב-ראש תנועת החירות מנחם בגין, שליוו את ארונו. קהל עצום ורב של עמך ישראל, מכל השקפה, בא לחלוק כבוד למנהיג הציוני הדגול. כבוד מאוחר, אך בלב שלם.
היום, כאן בכנסת ישראל, נעלה על נס את חסדו של ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, שהורה לקיים את צוואתו של היריב האידיאולוגי הגדול ולהעלות את עצמותיו במצוות ממשלת ישראל. זה היה מעשה נאצל של הפניית עורף לשנאת אחים, למען אחדות ישראל ואהבת ישראל.
כל עוד חי ופעל בקרבנו הדור אשר ידע את ז'בוטינסקי וקנה ממנו תורת חיים, כל עוד היו בתוכנו אנשים אשר יצקו מים על ידיו והלכו לאורו, נישא שמו בפיהם תמיד. גאונותו חבקה עולם ומלואו. השכלתו היתה מקיפה ותפיסת עולמו אוניברסלית. אמונתו הציונית הלוהטת לא היתה קרתנית וצרת אופק, כי אם מעוגנת במציאות המדינית, החברתית והאידיאולוגית הבין-לאומית הסוערת של זמנו. השראתו היתה כובשת, רבת-קסם בעוצמתה, והנחתה את תלמידיו כמדריך לחיים וכמורה דרך.
זאב ז'בוטינסקי היה מפוכח ובהיר מחשבה וניסוח מאין כמותו. כתביו, מאמריו ונאומיו היו מלאכת מחשבת, מעשה אמן. בהגותו, בספריו, בשיריו, בתרגומי המופת שלו, הוא התעלה מעל לכל מנהיג ציוני אחר. אם מבחנו של מנהיג גדול הוא ביכולתו לחדור אל האופק הלא נודע, הרי ז'בוטינסקי הפליא בכך מכולם. הוא הקדים לדעת כי הגשמת הציונות לא תיתכן בלי קיר ברזל של כוח מגן יהודי. הוא סלד מהסוציאליזם הטוטליטרי המדכא וצפה את מפלתו. הוא דגל בליברליזם הומני ובצדק סוציאלי דמוקרטי אמיתי, כי חירות היחיד ותיקון החברה גם יחד היו נר לרגליו. הוא שאב ממקורות ישראל רעיונות חברתיים כגון רעיון היובל, שוויון האזרח והגר וחובות המדינה לאזרחיה: מעון, מזון, מלבוש, מורה ומרפא.
מ"שמשון" של ז'בוטינסקי נחלנו את הצו "לקבוץ ברזל" להגנת עמנו. ממשפטו למדנו כי כאשר מכים אותך בבול עץ, אל תשיב בקנה גומא. ז'בוטינסקי הורה לנו כי עמידה תקיפה על נפשנו, על כבודנו הלאומי ועל ביטחון חיינו מול אויב הקם עלינו, איננה מיליטריזם, רחמנא ליצלן, כי אם אינסטינקט בריא של אומה חפצת חיים.
זאב ז'בוטינסקי האמין בכל לבו בחזון הציוני השלם, במלוא מובן המלה. הוא דיבר על ממלכתיות – "לשים עלינו מלך" – עוד בטרם הוטבע המושג. הוא הטיף לזקיפת קומתו של עם היהודי המושפל ל"גאון", ל"הדר" ולשמחת חיים – "ללמוד לצחוק".
שיריו נתנו ביטוי פיוטי עז לרעיונותיו. ואנחנו, חניכי בית"ר, שרנו אותם בדבקות במעוזי התנועה, בתהלוכות וסביב המדורה.
הוא זעק לעלייה המונית של יהודי מזרח-אירופה בטרם תיפול עליהם חרב הכורת, והזהיר: חסלו את הגולה בטרם תחסל היא אתכם. אך אזהרתו נותרה רק הד טרגי ליכולתו לחזות את הנולד.
לציונות לא נותר אלא להגשים את תקומת האומה בחלקת אלוהים הקטנה שלנו, שאליה קיבצנו את פליטי אירופה והגלויות מארבע כנפות תבל. זו הנחלה שנרכשה במאבק גבורה של לוחמי המחתרות – "ההגנה", אצ"ל ולח"י; של עולי הגרדום, ושיר בית"ר על שפתותיהם; של חיילי צה"ל וחללי מערכות ישראל מאז ועד היום.
כאשר חברי ואני בממשלת ישראל חותרים כיום להבטיח את עתידה של מדינת ישראל, יהודית ודמוקרטית, המבוססת על חירות היחיד ותיקון החברה, המקיימת שוויון אזרחי מלא לכול והמבססת את קיומו של רוב יהודי מוצק ומובטח לדורות בגבולותיה של מדינת ישראל – אני מאמין בכל לבי כי אנחנו הולכים בדרך הנכונה, הדרך שהתווה ראש בית"ר.
שמו של זאב ז'בוטינסקי, כשמות יתר אבות הציונות, כבר אינו מסעיר את הלבבות בימינו. דמותו נחתמה זה כבר בדפי ההיסטוריה ודבריו ספונים בספרים ובספריות. מרחק השנים עושה את שלו, כדרך הטבע, אולם כל מי שזכה, כמונו, לשאוב מן המעיין המופלא של חוכמתו, מי שאי-פעם נכבש בקסם יצירתו והגותו, לעולם יראה בו את מורהו לחיים.
בהדר, ובתיגר על כל מעצור ומצר, נלך לאורו למען כבוד ישראל וניצחון הציונות. יהי זכרו ברוך.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני ראש הממשלה. יושב-ראש האופוזיציה.
בנימין נתניהו (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני ראש הממשלה, מכובדי חברי הכנסת, שתי דרישות אנחנו דורשים ממנהיג: האחת היא זיהוי הסכנה לגוף שהוא עומד בראשו, והשנייה היא זיהוי ההזדמנות לחזק ולהעצים את אותו הגוף. זו התמצית של מנהיגות וזו התמצית של מדינאות. במובן הזה המנהיג הגדול ביותר שקם לעם היהודי בעת החדשה היה ללא ספק בנימין זאב הרצל. אני מציין את הרצל, משום שהוא חשוב להבנת ז'בוטינסקי.
הרצל היה שונה ממנהיגים גדולים אחרים שאנחנו מכירים בהיסטוריה החדשה, שנצרבו כולם בעת המשבר, בעת זיהוי הסכנה, ויכלו לה. המנהיגים המפורסמים ביותר – לינקולן או צ'רצ'יל או בן-גוריון – באו בעת משבר עמוק מאוד, שיכול היה לנתק את חוט החיים של עמיהם, והם התייצבו. זיהוי הסכנה היה יחסית קל או לפחות קרוב. הרצל נבדל מאלה, משום שהוא זיהה את הסכנה כמעט 50 שנה לפני התהוותה, לפני שהתבהרה לעמו ולעולם כולו. במובן הזה הוא היה חריג. הוא חריג לא רק בנוף המנהיגים היהודים, הוא חריג בנוף של מנהיגים בכלל. הוא ניחן בגאוניות של נבואה שאינה נופלת מכוחות הנבואה התנ"כיים.
הוא גם זיהה את ההזדמנות הגדולה בהתפוררותה הצפויה של האימפריה העות'מאנית ואת פתיחת האפשרות של כלי הצלה לעמו – המדינה היהודית. כשהוא הציג את שני הדברים האלה, נהגו בו בביטול כבמטורף גמור בסלונים המרווחים בווינה, בפריס ובלונדון. יהודים שהשתבצו בחיי המדינות הללו באמנציפציה הגדולה הסתכלו עליו כעל משוגע גמור. כשהוא דיבר על מכשיר ההצלה ועל התפוררות אימפריות, חשבו שהוא משוגע עוד יותר גדול. הוא אמר: "אני עומד עם שעון עצר ומחכה להתפוררותה של האימפריה העות'מאנית, ואז נפעל".
אבל הרצל מת. הרצל מת ב-1904 והאימפריה העות'מאנית התמוטטה, ומי שהנהיג אז את התנועה הציונית לא בא לפרוע את השטר של השתתפות של מאות אלפי יהודים בצבאות המנצחים. זנגוויל, שהיה תלמידו של הרצל, שאל את ויצמן: "בוורסאי, למה לא ביקשת? מדוע לא תבעת מדינה יהודית?" ויצמן אמר: "כי חשבתי שלא אקבל", וזנגוויל השיב לו: "נו, וכך קיבלת?"
ז'בוטינסקי היה שונה. הוא היה תלמידו המובהק ביותר של הרצל. הוא ניחן באותן שתי יכולות מופלאות של זיהוי הסכנה וזיהוי ההזדמנות. את סכנת השואה הוא הבין מוקדם מאוד, מוקדם מנאומיו המזעזעים בוורשה ערב השואה, הרבה יותר מוקדם. הוא זיהה גם הזדמנות – אותה התפוררות שהוא נטל בה חלק של האימפריה העות'מאנית. הוא זיהה את ההזדמנות להקים באמצעות בריטניה צבא יהודי. הוא הבין את המשמעות. הוא הבין שלא יהיה פה קיום, כפי שאמר בצדק ראש הממשלה, בלי "קיר ברזל". אבל קיר הברזל הוא קודם כול צבא ברזל.
כשהוא בא להקים את הצבא היהודי, אחרי כמעט 2,000 שנה, הסתכלו עליו כעל משוגע גמור והאשימו אותו במיליטריזם. הוא הסביר שאין דבר כזה מיליטריזם, או פאשיזם, או כל הדברים שהוטחו נגדו. הוא אמר: "זה מכשיר, יכול להיות מכשיר לטוב ויכול להיות מכשיר לרע. צבא יכול לעשות דברים נפלאים ויכול לעשות דברים נוראיים. בידינו הוא יעשה דברים מופלאים". וגם בזה הוא צדק.
הוא גם הבין את ההזדמנות הגדולה לפעול על דעת הקהל בעולם המודרני. הוא היה הראשון, בעצם, שהפעיל את תורת הלחץ. תורת הלחץ אומרת שמנהיגים בעולם המודרני הדמוקרטי מושפעים מדעת הקהל, והוא אמר שלא משנה אם המנהיג ייקרא בלפור או אפילו הרצל. הוא אמר: "אם יריבינו יפעילו את הלחץ שלהם, בסופו של דבר ייכנע המנהיג. עלינו להפעיל לחץ משלנו בצבא, בדעת הקהל".
בדברים רבים אחרים הוא היה פורץ דרך, גאון ממש. גאוניותו רבה כסופר, כמשורר, כמתרגם, כפולמוסן, כנואם, אבל בראש ובראשונה – כמדינאי. הוא היה תלמידו המובהק של הרצל בזיהוי הסכנה ובזיהוי ההזדמנות. ובכל זאת, מכל סגולותיו, גם בהגותו החברתית והכלכלית ובחזון שהוא העמיד לעמנו – זה לא ממצה את ההוד ואת הטרגדיה של ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי התאפיין בתכונה נוספת, והיא אומץ לב אל מול המשטמה הנוראית שהוא ספג.
אי-אפשר לתאר לכם, חברי הכנסת – במונחים של המשטמה שאנחנו רגילים לה אי-אפשר בכלל לתאר את קיתונות הלעג והבוז והשנאה שהוטחו בז'בוטינסקי; לא מצד הבונדיסטים – מצד הציונים. הם פשוט השחירו את פניו של האיש הקסום והמופלא הזה. האיש הזה, שנפטר כשבכיסו שני דולרים. זה היה רכושו – שני דולרים היו בכיסו. אבי סיפר לי כיצד היו עוברים בניו-יורק – הוא שכנע אותו, בין השאר, לבוא לארצות-הברית, לפעול בדעת הקהל שם – להעביר את זה מבריטניה לארצות-הברית, אבל לא יכלו לגייס כסף. זאת לא היתה מסגולותיו הגדולות של ז'בוטינסקי; בלפעול אצל הגבירים הוא לא היה טוב. הוא נפטר בדלות נוראה.
קשה היום להסביר, ואני עדיין אינני יכול להסביר, את השנאה הכבירה שהוא עורר. האיש הזה, שאמר ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה: "ואני אומר לכם, חברים נכבדים, כי אין זה מעבר על סדר-יום אלא מעבר אל סדר-יום, אל החורבן. חי"ת, וי"ו, רי"ש, בי"ת, נו"ן – חורבן. למדו את המלה הזאת בעל-פה. לא ייתכן כי מישהו מאתנו יאמין כי שנתו של הזאב תאריך ימים".
הוא אומר בקטע קורע לב: "מזה שלוש שנים אני פונה אליכם, יהודי פולין, עטרת יהדות העולם, בקריאה. אני מזהיר אתכם בלא הפוגה שהקטסטרופה מתקרבת. שערותי הלבינו וזקנתי בשנים אלה, כי לבי שותת דם על שאתם, אחים ואחיות יקרים, אינכם רואים את הר הגעש שיתחיל תיכף לפלוט את אש ההשמדה. אני רואה מראה איום. הזמן קצר בו אפשר עוד להינצל. אני יודע, אינכם רואים כי אתם טרודים ובהולים בדאגות יום-יום. האזינו לדברי בשעת ה-12. למען השם יציל כל אחד את נפשו כל עוד יש זמן לכך, והזמן קצר.
"ועוד דבר שברצוני לומר לכם ביום התשעה באב הזה. אלה שיצליחו למלט את נפשם מהקטסטרופה, יזכו לרגע החגיגי של שמחה יהודית גדולה: לידתה מחדש ותקומתה של מדינה יהודית. איני יודע אם אני אזכה לזאת, בני כן. אני מאמין בזאת כשם שאני בטוח שמחר בבוקר שוב תזרח השמש. אני מאמין באמונה שלמה."
אני אינני יכול להסביר את המשטמה שקדמה וסבבה את הדברים האלה, ועוד פחות אני מסוגל להבין את המשטמה שנמשכה כלפי ז'בוטינסקי, לאחר שכל תחזיותיו, אחת לאחת, התגשמו. עוד יותר מזה – שיריביו הפוליטיים אימצו רבים מהשגותיו ורעיונותיו לגבי הצבא היהודי, המדינה היהודית.
אבל אני יכול לציין שתי אבני דרך בשינוי היחס הזה. אחת היתה החלטתו החשובה של ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, להעלות את עצמותיו של ז'בוטינסקי ולהטמינן בהר-הרצל. אני זוכר שכנער זה עשה עלי רושם גדול מאוד.
היו, כמובן, תהליכי התפייסות שונים. אבל אני חייב, גברתי וחברי הבית, לציין מעמד נוסף שהתרחש אתמול, וזה היה נאומו הנפלא, ממש כך, נאומו הנפלא של נשיא ישראל, שמעון פרס, שברגע מפויס ומפוכח אמר דברים חשובים ביחס לתרומתו העצומה של ז'בוטינסקי לקיומה ולעתידה של מדינת ישראל.
את אמרת, גברתי, שילדינו אינם מכירים מספיק את מורשתו של ז'בוטינסקי. אולי המעמד הזה של דברי הנשיא אתמול ישמש אותנו לשני דברים. האחד – לכלול פרק אמיתי, מעמיק, בתוכנית הלימודים של ילדי ישראל, כדי שכל אחד מילדינו יכיר את היסודות האלה של המדינה. והשני, שמדינת ישראל תאמץ את קווי המדיניות שלו ואת העקרונות שלו ביחס לזיהוי הסכנה ולהדיפתה וניצול ההזדמנויות, כי מעולם לא היינו זקוקים למשנת ז'בוטינסקי יותר מהיום.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת גדעון סער יחתום את הדיון הזה. לאחר מכן נעבור לנושא אחר.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להודות לך על שנעתרת לפנייתי בשם סיעת הליכוד לקיים את האירוע הזה. אני גם מודה לך על דברייך בנושא העוול שנגרם לראש בית"ר – – –
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
האם על-פי החוק זה לא אירוע – – –
גדעון סער (הליכוד):
אכן על-פי החוק זה אירוע שצריך להתקיים על-פי החוק, אבל הוא נקבע בנסיבות שתיארתי.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
ראוי שלפני שנה – – –
גדעון סער (הליכוד):
מכובדי ראש הממשלה, יושב-ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, השר לשעבר רוני מילוא, אנשי מכון ז'בוטינסקי שנמצאים ביציע ועוסקים יום-יום בהנצחת זכרו, חברות וחברי הכנסת, מה מבחין מדינאי גדול מאיש ציבור רגיל, אפילו טוב? זאב ז'בוטינסקי, כפי שנאמר כאן, היה מנהיג בחסד, נואם מחונן, כותב, מסאי מוכשר, סופר, משורר. מבחינה פוליטית הוא מעולם לא הגיע לעמדת שלטון בתנועה הציונית; באמצע שנות ה-30 הוא נאלץ להקים את ההסתדרות הציונית החדשה, כדי להחזיר את התנועה הציונית למסלול המקורי של ההרצליאנים.
בכל זאת, אנחנו מציינים את יום ז'בוטינסקי, בעוד רבים שהגיעו לעמדות כוח, בין בימי טרום המדינה ובין לאחר הקמתה, נשכחו מלב. מדוע עדיין קוראים את כתביו? רואים אנשים שממשיכים את דרכו מתווכחים – כפי שטען הרב רביץ – מיהו ממשיך דרכו? מהי משנתו? לדעתי, התשובה על כל השאלות הללו היא התכונה של ראיית הנולד. ראיית הנולד בחיים הפוליטיים והמדיניים היא התכונה החשובה ביותר, והטיב שלה הוא שהיא מזדהרת עם השנים עם הפרספקטיבה.
אצל זאב ז'בוטינסקי השתלבו גם ניתוח נכון, מדויק להדהים, של המציאות ושל העתיד, וגם רצון עז, דחף גדול, לשנותם ולקרוא עליהם תיגר. אתמול על קברו של ז'בוטינסקי הזכיר נשיא המדינה שמעון פרס – ועשה זאת עכשיו גם יושב-ראש האופוזיציה – כיצד חזה ז'בוטינסקי בבהירות מצמררת את שואת יהודי אירופה, התריע על העומד להתרחש וקרא ליציאה גדולה מאירופה, ל"אבקואציה".
אבל האמת ניתנת וחייבת להיאמר, כי בזמן אמת דחתה התנועה הציונית ברובה את תחזיותיו ואת הצעותיו להצלה. כשקרא ל"אבקואציה" קראו לו "פניקיסט", "אלרמיסט"; כשנאבק לקביעת מדינה יהודית כמטרת הציונות כינו אותו "פאשיסט". רק בוועידת בילטמור ב-1942, כששואת יהודי אירופה היתה כבר בעיצומה, אימץ הזרם המרכזי בתנועה הציונית את הקביעה הזאת. כשהטיף לכוח צבאי עברי ככלי להגשמת מטרות הציונות קראו לו "מיליטריסט". אבל ז'בוטינסקי צדק לאורך כל הדרך, והתנועה הציונית והמנהיגות שלה הגיעו לתובנות הללו באיחור ניכר וטראגי בראיית ההיסטוריה של עמנו.
ז'בוטינסקי, כמו הרצל, עמד במבחן העילאי שציינתי, של מדינאי, מבחן ראיית הנולד. מבחן שאומנם מקנה תהילת עולם, אבל בזמן אמת – הרבה פעמים תלאות ולעתים ייסורים.
ראיית הנולד של ז'בוטינסקי באה לידי ביטוי בהרבה דברים ונושאים אחרים: מהתובנה שהרעיון הקומוניסטי מנוגד לטבע האדם ולכן סופו לקרוס, ועד למסקנה שהאנושות לא צועדת להתבטלות של הלאומים, כפי שסברו רבים בדורו, בהרבה מאוד נושאים.
אם זהו מבחן של מנהיג, מהו המבחן של תנועה פוליטית? מה עושה תנועה פוליטית אחת לבת-קיימא ותנועה פוליטית אחרת לבת-חלוף? לדעתי, התשובה על כך היא פשוטה: רעיון. הפוליטיקה במיטבה היא שדה קרב בין רעיונות, בין ערכים, בין השקפות עולם, ובמירעה היא מלחמת אינטרסים גרידא. כל תנועה פוליטית שביסודה רעיון יש לה אפשרות להתקיים; תנועה שבבסיסה אינטרסים בלבד – עתידה להתפוגג. נכון, אין פוליטיקה בלי אינטרסים. אבל כאשר האינטרס הוא חזות הכול, כאשר ההווה הופך להיות חזות הכול, כאשר אין דרך – אין דבק מלכד של ממש בין האנשים. כי רק רעיון גדול יכול להוביל קדימה המונים, לחולל שינויים גדולים, לחולל מהפכות, לקיים תנועות ואומות במאבק.
ראש בית"ר הקים תנועה שביסודה רעיון גדול, והוא הרעיון הלאומי. היתה לו השקפת עולם מלאה, אבל הרעיון היה אחד – "חד-נס". הוא נלחם מלחמת חורמה בבונדיסטים, סירב למהול את הרעיון הציוני ברעיון המעמדי או בכל "איזם" אחר. הרעיון הלאומי שבמרכזו הקמת מדינה יהודית היה חזות הכול.
ביטוי מזוקק לכך נתן במכתב שכתב לדוד בן-גוריון. אני מצטט ממכתב משנת 1935 שמצאתי בספרו של בנו, ערי ז'בוטינסקי: "בטוחני כי יש רק טיפוס אחד של ציוני שלא אכפת לו הצבע הסוציאלי של המדינה: אני כזה. לו רק יחיש את יצירת המדינה בדור אחד – הנני מוכן ומזומן. עוד יותר: מדינת אדוקים שבה יכריחוני לאכול 'גפילטע פיש' משחר עד שחר (אבל אין דרך אחרת) – מסכים. עוד יותר גרוע: מדינה יידישאית שבשבילי זה סוף כל הקסם שבדבר: אם אין דרך אחרת – מסכים". ובמקום אחר: "ברית טרומפלדור אינה מכירה בשום שעטנז אידיאולוגי. שני אידיאלים הם אבסורד ממש כשם ששני אלוהים הם אבסורד ושני מזבחות שונים בבית-מקדש אחד".
לא בכדי לא נפגע המחנה הלאומי מזליגה למחנה הפוסט-ציוני – כפי שקרה וקורה בעולמות אידיאולוגיים אחרים. מי שקידש עצמו בהכרה לרעיון הלאומי מתוך הכרה כי הוא רעיון נכון ומוסרי, יכול לשאת בקשיים המעשיים, לעתים גם בקשיים המוסריים, שתובעת הגשמתו; יש בידו מצפן, והוא יודע לאן הוא הולך.
השקפת עולמו של ז'בוטינסקי יצרה את המהילה הנכונה והכל כך נדירה בין יסודות שמרניים וליברליים. הוא היה שמרן בתפיסת הסדר החברתי, בורגני בהכרה, שמכיר בערך התרבותי של הבורגנות. פילוסופים מדיניים בדרך כלל מקטלגים אנשים כליברטנים או כשוויוניסטים. תורת ז'בוטינסקי מקיימת את שניהם במלוא הדרם. ז'בוטינסקי היה מקדש חירות הפרט, שהאמין ש"בראשית ברא אלוהים את היחיד", ומקדש החירות הלאומית כמקיימת נשמת אפה של אומה חיה וזוקפת את גוום של בניה, שהשתוחח באלפיים שנים נטולות ריבונות. ז'בוטינסקי היה גם מאמין אדוק בשוויון: שוויון בין המינים, שוויון זכויות לבני המיעוטים. הוא כפר ומאס בתופעות של אדנות של אדם אחד על רעהו.
אל לנו, תלמידיו, להיגרר אחרי גורמים שהדמוקרטיה אצלם היא על-תנאי, וכך גם שוויון ערך האדם. כי אלה לא אנחנו וזו לא דרכנו. השקפת עולם פמיניסטית למדתי מתורת ז'בוטינסקי, כשם שלמדתי ממנה השקפת עולם לאומית והשקפת עולם חברתית. ז'בוטינסקי הודה בפה מלא בהערצת נשים. גם בעניין הזה הקדים ז'בוטינסקי את דורו. ב"סיפור ימי" כתב: "אולי ידוע לקורא כי מחשיב אני את האשה על הגבר בכל שטח יסודי של חיי הציבור והבית. חוץ מיגיע-כפיים גס ופראי שבו מכריע כוח השרירים, אין תפקיד ומקצוע שלא הייתי מוסר לאשה בעדיף על הגבר. אצלי היחס הזה איננו דבר של הרהורים וחשבונות. אצלי זהו חוש אורגני, למעלה מכל ויכוח – – –".
גברתי היושבת-ראש, התנועה הרוויזיוניסטית, או התנועה הלאומית ידעה במשך שנות דור רק שני מנהיגים: ז'בוטינסקי ובגין. שניהם היו מנהיגים כריזמטיים, דומיננטיים, שהילכו קסם על תומכיהם. על שניהם נשאלה השאלה: מה יקרה לה לתנועה ביום שאחרי לכתם?
סיפור מעניין המעלה גם את היחס שבין המנהיג לרעיון מביא מי שהיה מזכירו של ז'בוטינסקי במשך חמש שנים, אייזיק רמבה, בספרו "במחיצתו של ז'בוטינסקי". הוא מספר על אחת מישיבות התנועה הרוויזיוניסטית, שהתקיימה בלונדון בסוף שנות ה-30, ועלתה בה דרישה מאחת המדינות, שבה ענייני התנועה היו יגעים, שז'בוטינסקי יבוא אליהם. ז'בוטינסקי עצמו שיסע אחד מחברי הנשיאות. אחד מחבריו שתמך בעמדתו נימק: "יש להרגיל את התנועה כי יש מוסדות עליונים וגם להם האוטוריטה, כי אחרת מה יהיה כשהנשיא לא יהיה עוד בחיים? התתפורר כל התנועה?"
וכך מתאר רמבה את אשר קרה בעקבות הדברים: "פני כל הנאספים חוורו כסיד. איזו אווירה מחניקה השתרעה לפתע פתאום בתוך החדר. מועקה רבה על הכול. את אשר לא הרהיב בנפשו אף אחד מאתנו להוציא מעמקי נשמתו, ביטאו עכשיו בצורה כה גלויה. חרדה אחזתנו. ז'בוטינסקי הפסיק את השתיקה: ידידי, אם אתם סבורים שגורל התנועה כולה תלוי באישיותי אני, אם אתם חושבים שלא יצרנו כל ערכים של ממש, חשובים כשהם לעצמם, הרי אין לנו זכות קיום, ואז אהיה נאלץ בלב שבור להודות, כי כל עמל חיי היה ריק. אבל מובטחני, כי אתם מטפחים לא בצדק את הפולחן האישי. רעיוננו ותוכניתנו הם הכרח של החיים. לתנועתנו יש שורשים כה מוצקים בקרקע חיינו, עד כי מותי לא ייגע אף כמלוא הנימה במבנה התנועה, ועל אחת כמה וכמה בעקרונותיה – – – ואגב, צריך להתרגל למחשבה כי יום יבוא ואני לא אהיה ביניכם".
זאב ז'בוטינסקי איננו זה 67 שנים, אבל תורתו חיה וקיימת. כך הווה וכך יהיה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. אדוני ראש הממשלה, תודה שבאת.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, הודעת המזכיר.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007 – לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
ציון יום הסביבה בכנסת
היו"ר דליה איציק:
רבותי השרים, השר להגנת הסביבה, כתבתי נאום אבל אני אומר כמה משפטים לשני חברי כנסת. חבר הכנסת מלכיאור, אני מדברת אליך. אני מבקשת לא להפריע שם, אפילו שנמצא שם ראש הממשלה.
יש לה הרבה שדולות, לכנסת ישראל, ורובן גם מאוד מצליחות ומאוד משפיעות. אני רוצה לומר כי השדולה הירוקה של הכנסת, בניצוחם של שני חברי הכנסת – שגם ביניהם מאוד מסתדרים, וגם זה משהו – היא השדולה הגדולה ביותר שיש בכנסת, הפעילה מאוד. אני גאה שנפל בחלקי להיות יושבת-ראש כנסת שיכולה לדחוף חוקים של הגנת הסביבה. אני גם שמחה שאישרתי שיתקיים היום החשוב הזה. מספרים לי שהיה כינוס מאוד מוצלח למטה.
אני אעשה כמיטב יכולתי ואשב עם שני חברי הכנסת. אני מתפנה קצת מעיסוקי השני, ועכשיו אני חוזרת לעיסוקי הראשון והעיקרי, ואנחנו נשב יחד בפגרה ונחשוב איך אנו יכולים לעשות כך שהמודעות, שהיא עיקר העניין, תעלה.
הבשורה הרעה היא, שאנחנו עוד רחוקים מלהיות מרוצים. בשורה טובה היא, שאי-אפשר להשוות למה שהיה. לאותם אלה שפעילים ויש להם תחושת תסכול שהכול נעשה לאט, אני רוצה לומר שבסוף אני מרגישה שלא רק משוגעים יש לאיכות הסביבה, וכי "המשוגעים" הללו הולכים ומתרבים, וזו בשורה גדולה מאוד. בין המשוגעים הללו יש שני חברי כנסת, דב חנין ומיכאל מלכיאור, ומעל במת הכנסת אני רוצה לומר לכם המון תודה.
אני רוצה לומר משהו גם לשר להגנת הסביבה. נפלה בחלקי הזכות הגדולה להיות שרה לאיכות הסביבה. כאשר נכנסתי למשרד הזה הייתי בהלם. לא היה לי מושג. חששתי מאוד, לא התוודעתי לחלק מהנושאים, אבל אהבתי אותו אהבה גדולה. זה משרד עם צוות צעיר, נמרץ, חדור תחושת שליחות. אני יודעת, אדוני השר, שגם אתה מאוד אוהב את המשרד הזה, ומרגישים בחקיקה הרבה שאתם מחוקקים. אני רוצה לומר לכם המון תודה. אני מתכוונת לעשות כמה פעילויות כאלה. אנחנו נשב יחד עם אנשי המשרד ונחשוב מה עוד אנחנו יכולים לתרום.
יחליף אותי חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אני אשב כאן עד אשר הוא יחליף אותי. בינתיים נתחיל עם השר להגנת הסביבה, השר גדעון עזרא. לאחר מכן – יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס. בבקשה, אדוני השר.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
גברתי יושבת-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת דב חנין, אני מודה על דברייך על היום הזה, על העלאת הנושא הזה, ועל היום המוצלח שהיה פה היום. אמרו לי שהשדולה הירוקה פה בכנסת היא גדולה, אבל למען האמת, יש ועדות – ואני לא מדבר על ועדת הפנים והגנת הסביבה, ששם יש הרבה ירוקים – שאני נתקל בהן בקשיים לא פשוטים בהעברת חוקים. אני מתכוון לחוק הפיקדון שנמצא בוועדת הכלכלה, למשל. אני חושב שהנושא הזה הולך בעצלתיים, וצריך לזרז אותו.
אני מוכרח לומר שגם אני, כאשר הגעתי למשרד להגנת הסביבה לא ידעתי את מה שאני יודע היום ועד כמה חשובה היציבות של השרים בתפקידם, בעיקר למשרד כמו המשרד להגנת הסביבה.
בראשית דברי אני מוכרח להגיד שהנושא הזה של הגנת הסביבה והתחממות כדור הארץ נוגע לעולם כולו. האיום הוא לא רק על מדינת ישראל, אלא על העולם כולו. מדינת ישראל צריכה להבין שלמרות בעיות הביטחון, בעיות החינוך ובעיות אחרות שקיימות אצלנו, התחממות כדור הארץ וההגנה על מדינת ישראל מפני בעיות של זיהום אוויר, שקוטל לא מעט אנשים, הן נושאים לא פחות חשובים. האחריות שקיימת אצלנו – נושאי התחממות כדור הארץ הם נושאים לא פחות חשובים.
לצערי, חלקו של המשרד בתקציב המדינה הוא 0.06%. אנו הולכים לקראת תקציב 2008. פרופסור תמר דיין שלחה מכתב לכל הפרופסורים והדוקטורים בכל האוניברסיטאות במדינת ישראל, וביקשה מהם לחתום על עצומה להגדלת תקציב המשרד להגנת הסביבה. היא אמרה לי שמעולם לא קרה שפרט לאחד שסירב לחתום, 159 איש חתמו ואמרו שהנושא חשוב וחיוני. חבל שהדברים הללו, לא ישמעו אותם פקידי האוצר ושר האוצר וראש הממשלה, ויש לזה חשיבות רבה.
נדמה לי שהנושאים שאנחנו עוסקים בהם מקיפים, למעשה, את כל שדרות חיינו. בראש ובראשונה, יש החלטה של הממשלה מ-2003 בנושא פיתוח בר-קיימא. אני מוכרח להגיד שאין כמעט החלטה שמקבל היום גוף כלשהו שלא עלולה לגעת בנושא של פיתוח בר-קיימא. אני קראתי וקורא לכל משרדי הממשלה וגם לכנסת.
גברתי יושבת-ראש הכנסת, נדמה לי שהיום אמר דב חנין דבר נכון: זה לא מספיק שבכל משרד יהיה אדם – או שאת זה אמרת אתה, חבר הכנסת אופיר פינס-פז – שיהיה אחראי לפיתוח בר-קיימא. גם בהחלטות שמקבלים בכנסת, ואני לא מדבר על נציבות הדורות הבאים אלא על החלטות שמקבלים בכנסת, אולי קצין הכנסת צריך להיות האיש שליד אוזנך, שבקבלת ההחלטות יבוא ויגיד שזה נוגד את הפיתוח בר-הקיימא, וזאת אפילו בבנייה שנעשית היום בכנסת.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, אני גנבתי את זכות המיקרופון כדי להגיד לך שיש פה נוהל. כל חקיקה שעוברת כאן קודם כול וראשית כול מגיעה, ומקבלים תזכיר, מהם האפקטים או מהן ההשפעות על איכות הסביבה, וזה ממש לא תפקידו של קצין הכנסת. אתה יודע. העבר של קצין הכנסת והעבר שלך משותפים, ואתה יודע מה הוא עושה.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
אני אתן לך דוגמה. מדברים, למשל, על מנורות פלואורסנט. כאשר מנורה של 100 ואט באה בפלואורסנט, היא גוזלת רק 23 ואט.
היו"ר דליה איציק:
אתה מדבר על כנסת ירוקה.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
אני לא בטוח שאנחנו עשינו את המאמץ הכי גדול פה בכנסת – – –
היו"ר דליה איציק:
אתה מדבר על כנסת ירוקה. זה משהו אחר. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תמנה קצין להגנת הסביבה בכנסת. תודה, גברתי.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
לא. זה בדיוק מה שאמרתי. נושא פיתוח בר-קיימא – אגע בו בכמה מלים, ואחר כך אגע בכותרות בשאר הנושאים. ישראל התקבלה כמועמדת ל-OECD, והדבר הזה מחייב והוא מביא הרבה כבוד למדינה. המדינה התקבלה בגלל מאמצים שהיא עשתה בכמה וכמה נושאים, ביניהם נושאים של הגנת הסביבה. יש לנו חובות כתוצאה מהדבר הזה, ויש לנו חובות כלפי אזרחינו וכלפי העולם.
אני מוכרח לדבר ורציתי לדבר – ואדבר ממש בכותרות – על חלק מהנושאים שהמשרד שלנו עובד עליהם. אני מדבר בעיקר על מוקדי זיהום מרכזיים שמסכנים חיי אדם במדינת ישראל. הנושא הראשון במעלה הוא זיהום מכלי רכב, עוד יותר מאשר זיהום מתעשייה. אני מוכרח להגיד לכם שאנחנו נמצאים בתהליך חקיקה של חוק אוויר נקי, שמתנהל בוועדת הפנים והגנת הסביבה ועומד בראשו חבר הכנסת דב חנין. אנחנו שואפים לדאוג לכך שכל הדלקים וכל הרכבים במדינת ישראל יהיו תואמים את מניעת הזיהום מכלי רכב. יש תוכניות ארוכות, ובעוד פחות מחודש נביא החלטות בוועדת שרים להגנת הסביבה, שאני עומד בראשה.
רבותי, יש בעיות רבות בנושאים הללו, ועיקר הבעיות הן נושא הטסטים, למשל. הרכבים שעוברים טסטים במדינת ישראל לא עוברים טסטים מספיק קפדניים בנושא זיהום אוויר, ולכך אנחנו לוחצים. יש רכבים שמגיעים לארץ והם יותר מזהמים מרכבים אחרים, ויש ויכוחים לא מעטים על סוגי רכב מועדפים. משרד האוצר רוצה לתת הנחות לרכבים ירוקים יותר מאשר לרכבים אחרים, והוא נתקל בהתנגדויות כאלה ואחרות. אנחנו מנסים, יחד עם עיריית תל-אביב ומשרד התחבורה, לסגור את מרכז תל-אביב לרכבים מזהמים, וגם זה נמצא כרגע בפעולה ובתוכנית.
עם זאת יש מוקדים נוספים. די אם נזכיר את ההכרזה על מפרץ חיפה כאזור עדיפות לאומית לטיפול סביבתי, בגלל המפעלים במתחם בתי-הזיקוק והמפעלים האחרים. היו שיפורים משמעותיים מאוד במפעלים הללו, ועדיין לא די. הפתרון הרציני מאוד יגיע כאשר יגיע גז למפרץ חיפה, וזה יהיה בסביבות ינואר 2009. עד אז אנחנו גורמים לדלקים טובים יותר שמפעילים בתי-הזיקוק.
אנחנו ממשיכים לבדוק את נושא אחסנת חומרים מסוכנים בקרבת המגורים במפרץ חיפה – כידוע לכם, זה כולל לא רק את אתר האמוניה אלא גם חומרים מסוכנים בנמל חיפה – בחוות אחסון הדלקים, תעשייה פטרוכימית וכימית וצנרת תובלה של חומרים מסוכנים. הפתרון לא פשוט ולא בטוח שהוא יהיה בטווח המיידי.
נושא רמת-חובב עלה בצורה רצינית מאוד לכותרות בשנה האחרונה, ואנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של תוכנית למניעת מפגעי זיהום אוויר-קרקע-מים במרחב רמת-חובב. הושקעו על-ידי המפעלים מיליארד שקל בשנים האחרונות לשיפור המצב ברמת-חובב: גם בשיפור השפכים, גם זיהום אוויר. אנו מנטרים את אזור רמת-חובב בצורה שלא ניטרנו אף פעם אזור אחר. אנחנו תקווה שירווח לתושבי באר-שבע ועיר הבה"דים, שתוקם שם בקרוב.
לפני נושא החקיקה, אני רוצה להגיד משהו על נושא החשמל. קודם כול, מדינת ישראל תלך בעתיד הקרוב מאוד להתחלת עבודה – והגיע הזמן – על אנרגיה מתחדשת, קרי שדה סולרי שיספק חשמל מאור השמש, שברוך השם יש לנו כאן בשפע במדינת ישראל. יש אתר באזור אשלים שמתוכנן לעניין הזה, ואני מקווה מאוד שתוך השבועיים או שלושת השבועות הקרובים יהיה סיכום בין משרד התשתיות הלאומיות לבין משרד האוצר כיצד יוצאים לגיבוש אותו זכיין שיקים את השדה הסולרי שחשוב מאוד למדינת ישראל. יש גם תוכנית לטורבינות רוח ברמת-סירין, ונקווה שגם זה יהיה בזמן היותר קרוב. אני מוכרח להגיד לכם שאין לי כל ספק שהאנרגיה המתחלפת היא אחד היעדים המרכזיים של ממשלת ישראל.
אנחנו גם מתכוונים לתמרץ את התחבורה הציבורית במדינת ישראל. מה שעשתה הרכבת לרבים מתושבי הצפון והדרום בנסיעתם היומיומית ברכבת – נקווה שזה ילך ויתרחב. אבל יש לזה סיכוי טוב אם וכאשר אתה יורד מהרכבת תוכל לעלות על תחבורה ציבורית טובה ונוחה.
נושא נוסף שאנחנו עוסקים בו הוא מיחזור הפסולת. מדינת ישראל מייצרת 6 מיליוני טונות פסולת ביתית בשנה, וכאשר אתה מחלק זאת לכמות האוכלוסייה הרי שכל אדם מייצר פסולת של 1.5 ק"ג ליום, וזה 560 ק"ג בשנה. הנפח של הטמנת פסולת בארץ הולך ומצטמצם, הצורך במיחזור הולך וגדל, ונעשים מאמצים, גם על-ידי חקיקה, כפי שאפרט בהמשך, להשבחת נושא מיחזור הפסולת.
אנחנו העברנו לאחרונה חוק הטמנה, שכל מי שמטמין יצטרך לשלם מס הטמנה, על מנת לעודד מיחזור.
שי חרמש (קדימה):
– – – לעודד.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
העברנו גם חוק של חבר הכנסת נודלמן בנושא של מיחזור וסילוק צמיגים, שנמצאים אצלנו בשפע.
שי חרמש (קדימה):
ייקור ההטמנה יגרור הטמנה פיראטית.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
זה תלוי באכיפה. הרשויות המקומיות בדרך כלל לא מטמינות פיראטית. ההטמנה הפיראטית היא בפסולת היבשה, בפסולת הבנייה – שם יש לנו בעיה. אני מדבר כרגע על הפסולת הביתית.
אשר לפסולת הבנייה, חייבים – הגענו לאחרונה לסיכומים עם התאחדות הקבלנים, ואנחנו מקווים להגיע גם לסיכומים עם משרדי הממשלה השונים, אם זה מע"צ, אם הרכבות, למיחזור פסולת הבנייה כדי שלא נטמין את הפסולת הזאת.
העברנו לאחרונה בקריאה ראשונה את חוק הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים, ואני מקווה שנוכל להעביר אותו, בשעה טובה, בתקופה הקרובה.
שי חרמש (קדימה):
שהכסף לא ילך למאפיה.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
גם לזה אנחנו צריכים לדאוג, בעזרתך. תעזור לנו, תבוא לישיבות.
אני מוכרח להגיד מלה אחת על נושא שיעלה יותר מאוחר. אתמול היתה כתבה ב"ידיעות אחרונות", בראש העיתון – ואני מברך את העיתון על כך – על זיהום החופים במדינת ישראל. עיקר הזיהום הוא מביוב – ביוב ביתי במקרה הטוב וביוב תעשייתי במקרה הגרוע. מי שאחראי לנושא הביוב במדינת ישראל – כל רשות ורשות מקומית אחראית, במסגרת הארנונה שהיא גובה מהאוכלוסייה, לתשתית ביוב בתוך היישוב שלה; דרך אגב, גם לתשתית מים. זה לא נושא שאני עוסק בו, אבל אני יודע שיש יישובים שמאבדים 40% מהמים שנכנסים ליישוב בגלל צינורות פגומים, וכאן אני קורא לכל הרשויות לעשות הכול כדי שצינורות הביוב יהיו קיימים והשפכים לא יגיעו לוואדיות. לפעמים, כאשר יש תשתיות, השפכים מגיעים למתקני טיהור שפכים, שחלקם עולים על גדותיהם וחלקם לא מתוחזקים כהלכה. אנחנו נוקטים פעולות כלפי כל רשות שגורמת לשפכים, והכרחנו הרבה מאוד רשויות להקים מתקנים לטיהור שפכים. לפי דעתי, בארץ אף פעם לא היו כל כך הרבה מתקני טיהור שפכים, וצריך להדגיש כאן: כל מתקן טיהור שפכים גם מביא מים נוספים לחקלאות, מים להשקיה, ואנחנו מברכים על כך. כאשר הביוב זורם בנחלים, כאשר מתקני טיהור השפכים עולים על גדותיהם – מה לעשות, הים הוא המקום הנמוך ביותר והשפכים מגיעים לים. אנחנו נוקטים את כל הצעדים הנדרשים כדי למנוע הזרמה לים.
אולי תתפלאו על מה שאגיד עכשיו, אבל זיהום הים בישראל קטן יותר מאשר בכל ארצות אגן הים התיכון וגם במקומות אחרים, ועל כך אני אדבר לאחר מכן, במסגרת ההצעה לסדר-היום.
אני חוזר ואומר שבכל הפעילות הזאת המשרד להגנת הסביבה מתבסס במידה רבה על שלושה גורמים. גורם אחד הוא בעלי מקצוע שעוסקים בנושאים כמו הטלפונים הסלולריים, שהם נושא שנוי במחלוקת במדינה, ומתקני קרינה כאלה ואחרים, שגם הם בנחלתו של המשרד. אנחנו חייבים שיהיו לנו המומחים הטובים ביותר, ולצערי, במצב שבו המשרד נמצא, קשה לתת מענה לכל הנושאים ברמה הטובה ביותר.
הנושא השני הוא אכיפה. בלי שתהיה לנו יכולת אכיפה, בלי שתהיה לנו יכולת גבייה, בלי שתהיה יכולת שפיטה למדינה, אנחנו נרתיע פחות.
אנחנו עושים הכול כדי להגביר את יכולותינו בכל הנושאים הללו.
אני מברך על היום הזה. יכולתי לעמוד פה ולדבר עוד שעות, אבל אני משוכנע שהנושא הזה עוד יחזור ויעלה כאן במליאה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה לשר להגנת הסביבה, חבר הכנסת גדעון עזרא, ומזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס.
בהזדמנות זו נברך את האורחים שלנו, שעתה יוצאים – הם אורחים של סיעת גיל, שיזמה את ביקורם בכנסת – גמלאי "אל על". ברוכים הבאים לכנסת ישראל ולדיון חשוב זה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה שבשנה הבאה מפלגת העבודה תוכל להזמין את גמלאי "אל על".
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתם לא תזדקנו עד כדי כך.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד לברך את השדולה הירוקה ואת ראשיה, חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ודב חנין, על העבודה הברוכה שהם עושים בתחום. האכסניה שמטפלת בנושאים – לא ברמת השדולה אלא ברמת הפעולה – היא כמובן ועדת הפנים והגנת הסביבה. ידינו מלאות בעבודה, אבל אני לא רוצה כרגע לתת פירוט מדויק, כי הוא חובק מדינה. אני רוצה לנסות לתת דגשים מנקודת המבט שלי.
אנחנו חיים במדינה מאוד קטנה פיזית ומאוד צפופה. אני אומר את זה משום שלדברים האלה יש השלכות מרחיקות לכת על ההתנהלות ועל המציאות שבתוכה אנחנו חיים ועל הסביבה שבה אנחנו פועלים, מה גם שאנחנו חיים במורשת של הפרחת השממה. הציונות היא הפרחת השממה, פיתוח, בינוי. לכן, אנחנו כולנו באיזו אידיאולוגיה של לבנות בכל מקום ולעשות בכל מקום.
חברים, הדברים האלה צריכים להיעשות בזהירות עצומה בימים האלה, משום שהגענו למצב שבו הסביבה הישראלית היא סביבה חולה ממש, מסוכנת, מזוהמת – גם הקרקע וגם האוויר – לא מתוכננת, עם סכנות גדולות, שלצערי עולות בחיי אדם בכל יום. בכל יום מתים במדינת ישראל ונהיים חולים במדינת ישראל אנשים, משום שהסביבה נראית ומטופלת כפי שהיא נראית ומטופלת. צריך להבין שמדובר ממש בפיקוח נפש. נמצא אתנו גם שר הבריאות, וחשוב שהוא אתנו בדיון הזה.
למה אני אומר את הדברים האלה? כי יש איזו תחושה, שכאשר דנים על איכות הסביבה או על הגנת הסביבה, זה סוג של בון-טון – בואו נדבר קצת על נושא שכולנו מאוחדים סביבו, לכולנו נחמד. למה לנו לדבר רק על הנאום של בוש ועל המאבק המדיני ועל המלחמה בטרור? בואו נדבר על דברים יפים, על דברים ירוקים. חברים, אנשים מתים היום על רקע מחדלים קשים בהגנת הסביבה במדינת ישראל. אנחנו מוכרחים להעמיד את הנושא הזה במקום הרבה יותר גבוה בסדר העדיפויות של הכנסת, בוודאי של הממשלה, כדי לעשות שינוי דרמטי ויסודי בהתייחסות לנושא הסביבה.
נכנס גם שר הפנים, ובלי שגדעון עזרא ייפגע – לשר הפנים יש הרבה יותר השפעה. מאיר, אני רוצה שתדע, יש לך בידיים – אולי עוד לא ראית את זה, כי אתה שר פנים חדש, הייתי שר פנים – יש בידיך סמכויות אופרטיביות בתחומי הגנת הסביבה יותר מאשר לשר להגנת הסביבה. קודם כול, בכל מה שקשור לתכנון. תכנון משק הגז – לשר הפנים יש היום יותר השפעה על זיהום אוויר, כי הוא יכול לקבוע אם מערכות האנרגיה שלנו תופעלנה על גז או על סולר או על פחם. זה דרמטי. ואם חברת חשמל תתקין סולקנים או לא תתקין סולקנים; ואם תהיה תחבורה ציבורית עם העדפות, כן או לא; ואם תהיה בנייה על-פי תקן ירוק או לא על-פי תקן ירוק. מאיר, הכול אצלך, לא אצל שר השיכון ולא אצל שר התחבורה ולא אצל שר התשתיות הלאומיות, כי אתה קובע את התקן ואת התכנון, וזה דבר דרמטי.
אנחנו עסקנו היום בהתחממות כדור הארץ, במשבר האקולוגי, במשבר האקלימי, ואני רוצה לומר כך: הגיע הזמן שבעניין הזה גם אנחנו נהיה חלק מהכפר הגלובלי, שנמצא בסכנה גדולה. אני ממליץ לכל חבר כנסת כאן, ודאי לשרים, לצפות מהר בסרט של אל גור, משום שהסרט הזה ממחיש את המשבר בצורה שאין למעלה ממנה. גם העובדה שאדם כמו אל גור, שהיה סגן נשיא ארצות-הברית, שהיה מועמד לנשיאות, מחליט להקדיש את חייו היום לנושאים סביבתיים – – –
אבשלום וילן (מרצ):
אולי יהיה – – –
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
ואולי יהיה מועמד לנשיאות. הלוואי שיהיה. הלוואי שאל גור יציג את מועמדותו לנשיאות ארצות-הברית. הלוואי. יכול להיות שזה יציל את כדור הארץ. אני אומר: גם ממשלת ישראל צריכה לנקוט אמצעים, כי בדברים האלה תהיה להם השפעה מרחיקת לכת על מדינת ישראל – מים, ימים, כל הדברים. תראו מה קורה בים המלח, איזה משבר נורא, הים התיכון וכדומה וכדומה.
לכן, ההצעות שלי, שבעצם הן לא הצעות רק שלי אלא הצעות שהיום דנו בהן בוועדת הפנים והגנת הסביבה, הן:
1. שראש הממשלה בכבודו ובעצמו ייקח על עצמו לעמוד בראשות ועדת שרים בנושאים הסביבתיים, ובעיקר בנושא ההיערכות לנוכח התחממות כדור הארץ וההשלכות שלה על הסביבה במדינת ישראל.
2. אנחנו ממליצים שבכל משרד ממשלתי ימונה עובד בכיר שזה יהיה אחד מהעיסוקים שלו – אולי העיסוק המרכזי שלו – לטפל בנושאים שקשורים במשרד עצמו בכל מה שקשור בהתמודדות של ישראל עם הפחתת פליטה של גז החממה, עם אמצעים ודברים שהממשלה כממשלה צריכה לעשות כדי שנוכל להגיע ליעד העולמי, הבין-לאומי, שעד שנת 2020 נצמצם ב-20% את גז החממה שנפלט היום בכל העולם. אגב, ישראל היא מהמובילות בעולם בעניין הזה.
3. אנחנו רוצים להמליץ שבתקציב 2008 – ואני קורא פה לחברי הכנסת שחברים בוועדת הכספים, נדמה לי שאלה חבר הכנסת שי חרמש, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת אבשלום וילן – נכון, אני לא טועה – ואולי יש פה עוד חברים נוספים: תיקחו על עצמכם את העניין הזה, ואל תאשרו בוועדה תקציב לשנת 2008 בלי סעיף סביבתי, שיקצה משאבים לממשלה להתמודדות של מדינת ישראל עם השלכות התחממות כדור הארץ. שיהיה תקציב ממשלתי לנושאים האלה; איך הממשלה מצמצמת את פליטת גז החממה – במשרד התחבורה, במשרד התשתיות הלאומיות, במשרד הפנים, בכל המשרדים הנוגעים בדבר. נדמה לי שזה נורא נורא חשוב, ונדמה לי שאם חברי הכנסת לא יעשו מעשה, קשה לצפות ששר האוצר יעשה מעשה בהקשר זה.
אני רוצה לסכם. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו, חברי הכנסת, צריכים לעשות מעשה. ברוב הפרלמנטים המודרניים בעולם יש מפלגת ירוקים. בישראל הירוקים לא עברו את אחוז החסימה כבר כמה פעמים.
אבשלום וילן (מרצ):
– – –
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
זהו, לפי דעתי זה לא פוטר אותנו. זה לא פוטר את חברי הכנסת מכל סיעות הבית להוביל בנחרצות, שלא לומר אפילו באגרסיביות, את הנושאים הירוקים בכוח. אנחנו מטפלים היום ב"המזהם משלם", בזיהום קרקעות, בזיהום אוויר, באוויר נקי, בפליטת זיהום אוויר מרכבים. יש אין-סוף דברים שאפשר וצריך לעשות – אנרגיה סולרית וכדומה.
בסיום דברי אני רוצה שוב לברך את דב חנין ומיכאל מלכיאור, ולקוות שנוכל למקסם את ההישגים של הבית הזה בתחום ההגנה על הסביבה ברמה כזאת שנוכל להתחיל בתהליך הבראת הסביבה בישראל, למען תושבי מדינת ישראל, החי והצומח. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים),
התשס"ז–2007
[הצעת חוק מס' פ/2384/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת דב חנין)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לכמה הצעות חוק שכולן מטבע הדברים מוקדשות לנושא הגנת הסביבה. הצעת חוק פ/2384, הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת דב חנין. הנמקה מהמקום. דקה לרשות אדוני.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק הזה שאנחנו מעבירים היום בכנסת הוא חוק חשוב, הייתי אומר אפילו חוק מהפכני. החוק הזה נותן לרשות המקומית סמכות לאכוף חקיקה סביבתית ולפעול נגד עבריינים סביבתיים. החוק הזה גם נותן לרשות המקומית תמריץ לעשות את הדברים האלה, כיוון שהוא קובע במפורש שהקנסות שגובים הפקחים שהרשות המקומית תסמיך ותכשיר כדי לטפל בעבירות סביבתיות – הקנסות האלה שייגבו ילכו לקופתה של הרשות המקומית. כך אנחנו עושים במכה אחת שני מהלכים. מהלך ראשון – אנחנו מעודדים את האכיפה הסביבתית. מהלך שני – אנחנו מסייעים לרשויות המקומיות.
עד היום הרשויות המקומיות היו תמיד באות בטענות: אין לנו כוחות, אין לנו תקציבים לאכיפה הסביבתית. היום יהיה להם אינטרס לבצע אכיפה סביבתית – בדיוק כמו שהם עושים בעבירות חנייה.
לכן, החוק הזה הוא מהפכני, הוא חשוב, ואני שמח שאנחנו מאשרים אותו היום בקריאה טרומית.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה. ישיב שר הפנים, חבר הכנסת מאיר שטרית. בבקשה.
שר הפנים מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מברך את חבר הכנסת חנין על הגשת הצעת החוק.
הצעת החוק מבקשת להסמיך את הרשויות המקומיות למנות מפקחים לאכיפת מכלול רחב של חוקים בנושאי איכות הסביבה. הצעת החוק תאפשר לרשויות לבצע אכיפה של חוקים אלה בלא צורך באימוצן של נורמות אלו בחוקי עזר, ותוך העמדת כלי אכיפה יעילים ויכולת להטיל קנסות בסכומים גבוהים לאין ערוך מאלו שקיימים בגין עבירות על חוקי עזר. הצעת החוק תאפשר לרשויות לדאוג לשיפור איכות הסביבה בתחומן, ומנגד – הרשויות יוכלו לממן פעילות זו על-ידי גביית הקנסות לקופתן.
הצעת החוק הוכנה במתכונת דומה והופצה כתזכיר. עקב התנגדות המשרד להגנת הסביבה, שחשש לפגיעה בסמכויותיו, ומכלול סייגים שנדרשו על-ידו, לא הצלחנו לקדם את ההצעה ולהביאה לוועדת השרים לחקיקה. לכן – אדוני היושב-ראש, אני כמובן תומך בהצעת החוק הזאת. אני חושב שהיא הצעה נכונה. היא נותנת כלים בידי הרשות המקומית לאכוף הלכה למעשה את איכות הסביבה. לפחות התירוץ הזה, שאין לרשות סמכות לעשות את זה – יורד מהפרק.
אני מברך את חבר הכנסת דב חנין ואת חברי הכנסת האחרים שהגישו את הצעת החוק. אני מציע להעביר אותה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אדוני היושב-ראש, אני מקווה שנראה את ההצעה הזאת חוזרת אלינו במהרה לכלל הכנה.
נדמה לי, אדוני היושב-ראש – אני רוצה להוסיף מלים אחדות ביום הסביבה. אנחנו אומרים שאין לנו ארץ אחרת, ואני אומר: אין לנו עולם אחר. יש לנו רק כדור ארץ אחד, וייקח כנראה עוד הרבה מאוד שנים עד שהאדם יצליח למצוא כוכבים אחרים בני-התיישבות שאפשר לשלוח אליהם אוכלוסייה מכאן. אגב, לפחות על-פי הסבירות הסטטיסטית, כשיש כל כך הרבה מיליארדים של כוכבים ביקום הבלתי-נתפס בגודלו, המדענים סבורים שיש ודאי עולמות אחרים ומקומות מאוד מרוחקים מאתנו, אלא שהמרחק כל כך גדול, שבשביל להגיע לכוכב הקרוב ביותר אלינו – לא לכוכבי הלכת שלנו – צריך שנים רבות של נסיעה במהירות האור.
כשאתה חושב על זה, אדוני היושב-ראש, שיש גלקסיות – גלקסיה כמו גלקסיית השמש שלנו, גלקסיית שביל-החלב – בגלקסיה יש מאות מיליארדים של כוכבים. יש גלקסיות שנמצאות במרחק של 10 בחזקת 14 מיליון שנות אור. שנת אור זה המרחק שעוברת קרן אור בשנה. קרן אור עוברת בשנייה 360,000 ק"מ. צא וחשוב כמה המרחק הזה, זה בלתי נתפס, אין ביכולתו של אדם לתפוס את זה.
ומאחר שיש לנו כדור ארץ אחד בטווח הנראה לעין, אני חושב שחובתנו, כל מדינה וכל עם וכל מקום, לעשות הכול כדי לשמור על איכות הסביבה וכדי שהעולם הזה, הנהדר והיפה כל כך שלנו, הגלובוס הכחול הזה והיפהפה, הכוכב הזה לא ייהרס, ושהמים לא ייגמרו ושהקרחונים לא יימסו, ושהזיהום לא ישחית את הנחלים. אני חושב שבארצנו הקטנטונת זה חשוב פי-כמה, כי אצלנו המרחקים כל כך קטנים שהחשיבות של שמירת איכות הסביבה היא ממש ברמה הגבוהה ביותר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – –
שר הפנים מאיר שטרית:
אני מודה לכל אלה שנותנים יד למאמץ הזה. אני חושב שצריך לציין בסיפוק את פעולותיו של השר להגנת הסביבה בממשלה הזאת, השר גדעון עזרא, שמאז שהוא נכנס לתפקיד הוא נהיה לא 100% אלא 500% איכות הסביבה ופועל נמרצות לטובת איכות הסביבה, מעל ומעבר לכל שר בעבר שהכרתי במשרד לאיכות הסביבה, ואני מלווה הרבה מאוד ממשלות, הרבה מאוד שרים. יישר כוח על הנחרצות שלו; גם אם לפעמים אני לא מסכים אתו בכמה עניינים, אבל הוא נחרץ.
ואני שמח לבשר לך, אדוני השר להגנת הסביבה – שהפנה את תשומת לבי עם כניסתי למשרד לעניין אחד מאוד חשוב של כביש 9. בכניסה הסתומה לירושלים עומדים כל בוקר חצי שעה, עומדים בפקקים ומזהמים את האוויר, וזה מה שמטריד את השר להגנת הסביבה. כתוצאה מהפנייה שלו כינסתי בשבוע שעבר אצלי במשרד את כל הנוגעים בדבר, והסברתי לכולם שאנחנו כולנו באותה מדינה, וזה חלם שהמדינה השקיעה חצי מיליארד שקל בכביש 9 כדי לפתוח את הפקק בכניסה לירושלים והוא נשאר סתום, כנראה עוד חודשים. אני שמח לבשר לך, אדוני השר להגנת הסביבה, שעל-פי הנחיותי אישרה היום הוועדה המחוזית את פתיחת הכביש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לשר הפנים, חבר הכנסת מאיר שטרית.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שמספרה פ/2384, הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת דב חנין. מי בעד? מי נגד? ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
התוצאות הן: בעד 22, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעתו של חבר הכנסת דב חנין על אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים עברה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הכרזה לסגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8) (עונשין), התשס"ז–2007; הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2) (הצגת מחירים בתחנות תדלוק), התשס"ז–2007; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (תקרה לתשלום בעבור תרופות למשפחה שבה יותר מאדם אחד חולה במחלה כרונית), התשס"ז–2007; הצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לסגנית מזכיר הכנסת.
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ממוחזרים), התשס"ו–2006
[הצעת חוק פ/275/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק פ/275, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ממוחזרים), התשס"ו–2006, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ודב חנין. ינמק את ההצעה חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, אני מוכרח להגיד שיש לי כמה סימני שאלה לממשלה הזאת. יש פה הצעת חוק שסוף-סוף, לא רק שברור לכולם שהיא לא עולה שום דבר, אלא שלפי המומחים, גם של המשרד שלך, כבוד השר להגנת הסביבה, היא תביא חיסכון של 24 מיליון שקל בשנה. גם פה יש הימור של האוצר – מדיניות האוצר, שבאופן אוטומטי הורסת כל חלקה טובה. מה זה אומר שאנחנו אומרים – סליחה שאני חייב להגיד את זה – אומרים: ראש הממשלה והממשלה בעד הגנת הסביבה, ואפילו בדבר כזה לא יכולים לתמוך? זה פשוט מדהים.
אני רק אסביר את החוק בקיצור. אני מבקש לתקן את חוק חובת המכרזים. התיקון המוצע לחוק יאפשר לחייב את משרדי הממשלה ויחידות הסמך להעדיף במכרזים שהם מפרסמים מוצרים ממוחזרים, כדוגמת מוצרי הדפסה מתכלים, ממוחזרים, שדומים באיכותם למוצרים מקוריים. בעולם כולו מקובל למחזר את ראשי הדיו והטונרים של מדפסות ושל פקסים מטעמי הדאגה לסביבה, באופן שהוא גם בעל היגיון כלכלי. שימוש במוצרי הדפסה מתכלים וממוחזרים מאפשר חיסכון גדול בעלויות, ולפי ההערכות הוא מגיע ל-30% או 40% ביחס לעלות המוצר המקורי.
על-פי הנתונים שקיימים היום, משרדי הממשלה ויחידות הסמך צורכות מוצרי הדפסה בהיקף של 60 מיליון שקל בשנה. שימוש במוצרי הדפסה ממוחזרים יחסוך בראש ובראשונה לסביבה, כי המרכיב העיקרי של ראשי הדיו והטונרים – הפלסטיק – מתכלה רק לאחר כ-100 שנה. אם לא ימוחזרו, יוטמנו מוצרי ההדפסה במטמנות הפסולת מבלי להתפרק ויזהמו את הסביבה. נוסף על כך, המהלך יוביל לחיסכון כספי בתקציב הממשלה, המוערך בכ-24 מיליון שקל לשנה.
כבוד היושב-ראש, אני רוצה להגיד רק מלה על היום הזה, ואני מודה גם לשותפי, חבר הכנסת דב חנין, שגם מציע את ההצעה הזאת ביחד אתי, ואני מודה לשר להגנת הסביבה וליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה ולכל אלו שלקחו חלק ביום הזה.
יש ברמב"ם ביטוי מאוד חשוב: כשאדם מסתכל לפני מעשה שהוא עושה, הוא צריך לראות כאילו חצי העולם חייב וחצי העולם זכאי, ועל-פי הראייה הזאת הוא צריך להחליט מה הוא עומד לעשות באותו רגע. אנחנו חייבים, כבוד היושב-ראש, להסתכל גם על הדמוקרטיה, על בסיס חיינו, ובוודאי על הנושא של איכות הסביבה. אנחנו חייבים להסתכל בראייה הזאת, ואז נבין שהתחממות הארץ וכל הסוגיות הגדולות, הן בעצם תלויות בנו. ואני אומר את זה גם לחברי הכנסת. אנחנו יכולים להביא את ההבדל לפה.
כבוד השרים, אני מדבר אליכם, אתם לא מקשיבים, אולי יש לכם כעת דיון לשנות את החלטת הממשלה פה. רבותי השרים. אדוני היושב-ראש, אתה יכול להביא לכך שהם יקשיבו – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אין חובה להקשיב.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
ראוי שכשמדברים, אנשים שיקשיבו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אדוני שר הבריאות – – –
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
הייתי מאוד רוצה שאחד מכם יעלה לפה ותסבירו את הערעור בממשלה על החוק הזה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מלכיאור. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.
הדבר היחיד שאני יכול להוסיף על דברי חבר הכנסת מלכיאור הוא שיש כמה וכמה חוקים שיוצגו לפנינו עכשיו ותשובה והצבעה יהיו במועד אחר.
הצעת חוק סביבה חינוכית בריאה, התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2419/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
החוק הבא הוא הצעת חוק סביבה חינוכית בריאה, התשס"ז–2007, של חברי הכנסת עמי אילון ודב חנין וקבוצת חברי הכנסת. ינמק את ההצעה חבר הכנסת עמיחי אילון. בבקשה, אדוני. תשובה והצבעה, כאמור, במועד אחר.
תגיד שגם החוק הזה חוסך 24 מיליון. פשוט נחשוב שבאוצר אין מקום לאחסן את כל העודפים, לכן החוקים לא עוברים.
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, החוק לא אמור לחסוך אפילו אגורה אחת, אנחנו יכולים להיות רגועים. הוא עד כדי כך לא אמור לחסוך, שכנראה לאחר שהוא עבר בוועדת השרים לפני שבוע האוצר הגיש ערעור, ולכן החוק לא עולה להצבעה היום. אני אומר את זה בצער, אני חושב שזה אחד החוקים המתקדמים ביותר. אני חושב שהיינו צריכים לכבד את הבית הזה בכך שביום הסביבה היינו מעבירים את החוק בקריאה ראשונה. ניסינו, חברי דב חנין ואני, להגיע להסכמה עם האוצר. הבטחנו שלקראת הקריאה השנייה והשלישית – דרך הוועדה שתקבל את מהלך הפעילות בעניין הזה – נעבוד בתיאום עם האוצר. היה ברור שאי-אפשר לשנות את כל הסטנדרטים ביום אחד.
אני רוצה לומר שני דברים על החוק עצמו. מובן שלא הצלחנו לשכנע, ולכן אני אומר בצער שאני מציג את החוק אבל אנחנו לא נעלה אותו להצבעה, ואני מבין שהממשלה תמשיך לדון בעניין.
אני רוצה להדגיש שתי נקודות שקשורות לחוק. אנחנו שולחים ילדים על-פי חוק לגני-ילדים ולבתי-ספר. כשאנחנו שולחים אותם לשם אנחנו לא מבטיחים שהם מגיעים לסביבה שבה בריאותם בטוחה לחלוטין, גם היום וגם בעתיד.
אני מודה שכשהתחלתי ללמוד את העניין – אני בא ממקום שבו עברתי חוויה של שליחת אנשים שבדיעבד הציגו אותי כמי ששלח אותם אל מותם. בסך הכול שלחתי אותם לצלול בקישון. ואני אומר לכם שכשאני שלחתי לוחמים לצלול בקישון חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון. לא העליתי על דעתי שאני שולח אותם למקום שיגרום למותם. בדיעבד, 30 שנה אחרי, אני מבין שזה מה שעשיתי. וכשישבנו, דב חנין ואנוכי, ללמוד מה אפשר לקדם בתחום איכות הסביבה, הרעיון הזה תפס אותי, ואני מודה – הוא תפס אותי בגלל הרקע האישי שלי.
אנחנו שולחים היום ילדים לבתי-ספר ולגני-ילדים בלי שאנחנו יודעים להבטיח בחוק שהסביבה שאליה אנחנו שולחים אותם היא בטוחה, לא רק היום אלא גם בעוד 30-20 שנה. אנחנו לא יכולים להבטיח – במקרה שלי לנכדים שלי – שהגנן בגן-הילדים לא מרסס את הדשא בחומרים שבעוד 20-10 שנה יגרמו למותם. אני לא יכול להבטיח להם את זה. היום אין לנו מנגנון שקובע סטנדרטים שמקובלים בעולם המערבי, שמבטיח פיקוח ובקרה שבאותם מקומות שאליהם הם נשלחים על-פי חוק – הרי אני לא מדבר על אותם מקומות שכל אחד מאתנו מסתובב בהם, בביתו. אבל חובתנו בבית הזה להבטיח שהמקומות שאליהם אנחנו שולחים אותם על-פי חוק יהיו בטוחים. משום שבעוד 30-20 שנה, חס ושלום, הילד הזה – שדרך אגב, על-פי כל המחקרים הוא חשוף יותר מכולנו; בגילים הצעירים, על-פי כל המחקרים, הילדים חשופים יותר מכולנו לאותן מחלות, משום שמנגנון הגדילה שלהם, הפיזיולוגיה שלהם יוצרת רמת חשיפה גבוהה יותר. החוק מנסה לקבוע את זכותם של הילדים ללמוד בסביבה חינוכית בריאה וקובע סטנדרטים בסיסיים מקובלים.
אגב, כאשר אנחנו התלבטנו, היה לנו ברור שלא נדרוש את הסטנדרטים הגבוהים ביותר. אנחנו נדרוש את מה שמקובל היום בעולם המתקדם שאליו אנחנו רוצים להשוות את עצמנו.
כל המחקרים שנערכים או נערכו מצביעים על העובדה שילדים הם ברמת חשיפה גבוהה יותר. אנחנו ניסינו להגיע לפשרה עם משרד האוצר כדי להבטיח שזה באמת יתקדם, משום שברור לנו לגמרי שאי-אפשר היום להזיז את כל בתי-הספר או להזיז את כל הכבישים שמזהמים את האוויר. היה ברור לגמרי שאנחנו מחוקקים חוק, מסמנים איזה יעד, ובזמן שייקבע בתיאום עם הממשלה, במהלך של שלוש שנים, חמש שנים או עשר שנים, נגיע למציאות שבה אנחנו יכולים להבטיח להם סביבה ראויה על-פי הסטנדרטים שאליהם אנחנו רוצים להשוות את עצמנו.
אני מצטער שמשרד האוצר הגיש ערעור. אני עדיין מקווה שמשרד האוצר יתעשת. ההבטחה של חברי דב חנין ושלי לעבוד בתיאום ולא לנסות לכפות או לנצל איזו קוניונקטורה זמנית של רוב כזה או אחר, לא בוועדה ולא במליאה, בעינה עומדת, ואני מקווה שבבוא העת, מוקדם ככל האפשר, הממשלה תשיב ונעלה את זה להצבעה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת עמי אילון. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (יחידות סביבתיות), התשס"ז–2007
[הצעת חוק מס' פ/2141/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנו עוברים להצעת חוק הרשויות המקומיות (יחידות סביבתיות), התשס"ז–2007, שמספרה פ/2141. המציע – חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת חנין.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, כמה מלים על יום הסביבה המוצלח שאנחנו מסיימים היום בכנסת, יום שבאמת עורר הרבה תשומת לב, כנס מאוד מוצלח, פגישה מאוד מוצלחת עם הארגונים – מפגש שדולה, מפגשים בוועדות בבוקר. אני רוצה להודות לכל אלה שהשתתפו. אני רוצה להודות במיוחד ליושבת-ראש הכנסת ולצוות הכנסת – מזכיר הכנסת וסגני המזכיר – על עזרתם הרבה בקידום היום הזה, שהוא בוודאי מורכב ולא פשוט.
עמיתי חברי הכנסת, אומר לכם את האמת. אני לא תכננתי בכלל בחלק של החקיקה לעלות לדוכן, כי אני אוהב לנמק חוקים מהמקום. לצערי הרב, בגלל כל מיני ערעורים והתנגדויות, אנחנו נאלצים לנמק. אנחנו נעשה את זה בקיצור, כי אנחנו מקווים שכל החוקים האלה, שהם חוקים לטובת הציבור הישראלי – שגם ממשלת ישראל תבין שהיא מחויבת במשהו לציבור הזה, שגם ממשלת ישראל תבין שהיא צריכה לתת לציבור הזה תשובות בענייני בריאות, בענייני סביבה ובענייני איכות החיים של כולנו.
החוק הראשון שאני אציג כאן הוא חוק היחידות הסביבתיות. חלק גדול מאוד מהפעילות הסביבתית נעשה היום במישור של השלטון המקומי. בפועל, ברבות מהרשויות המקומיות זה נעשה באמצעות יחידות סביבתיות, אבל היחידות הסביבתיות האלה אינן מוסדרות היום בחוק. למעשה, המעמד המשפטי שלהן איננו מוגדר. הסמכויות שלהן, התפקידים שלהן, הכוחות שלהן – אינם מוגדרים בחוק. יש אזורים ויש רשויות מקומיות שאין בהם בכלל יחידות סביבתיות, וכמובן, האוכלוסייה מופקרת לאיומים סביבתיים שהשלטון המקומי אמור להיות זה שמטפל בהן.
החוק שלפניכם, עמיתי חברי הכנסת, מסדיר את מעמד היחידות הסביבתיות כך שכל רשות מקומית בארץ תהיה קשורה ליחידה סביבתית. החוק מגדיר את סמכויות היחידה הסביבתית ואת חובות היחידה הסביבתית, מגדיר את חובות מנהל היחידה הסביבתית, מגדיר את התפקידים של היחידה הסביבתית במתן ייעוץ סביבתי לרשות המקומית, במניעת מפגעים, בקידום מודעות, בפרסום דין-וחשבון שנתי וכדומה.
אני מבין שמשרד האוצר התנגד לחוק הזה מטעמים תקציביים. צר לי לומר לכם, עמיתי, חברי הכנסת – זו התנגדות שמלמדת על כך שכנראה שר האוצר לא בקיא בתקציבים.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
זה לא משרד האוצר, זה משרד הפנים.
דב חנין (חד"ש):
זה לא משרד האוצר, זה משרד הפנים? זה אפילו עוד יותר מפתיע. משרד הפנים היה צריך להיות ראשון הלוחמים בעד החוק הזה, כי החוק הזה נותן כלים לרשויות מקומיות לפעול במסגרת יחידות סביבתיות.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
בגלל מצבן הקשה של הרשויות הוא – – –
דב חנין (חד"ש):
טוב, אז הפעם ה"רע" הוא משרד הפנים, אז אני צריך להגיד שאת כל הביקורת שהפניתי למשרד האוצר אני מפנה לשר הפנים, לקצה השני של השולחן. ועדיין, טענתי, ובזה אני מסיים, שזו איננה עמדה ראויה למשרד פנים רציני, שצריך להבין שזו גם אחריותו, ולא רק אחריות המשרד להגנת הסביבה, לטפל בעניינים סביבתיים ולתת תשובות סביבתיות טובות ואפשריות. תודה רבה.
הצעת חוק ביטול פטור למתקן גישה אלחוטית (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2006
[הצעת חוק פ/1680/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא, אל תברח לנו, חבר הכנסת דב חנין, אתה בקרב על הגנת הסביבה, אז אל תברח. הצעת חוק פ/1680 של חברי הכנסת דב חנין ומיכאל מלכיאור – הצעת חוק ביטול פטור למתקן גישה אלחוטית (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2006. נא לנמק.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה אינו עוסק רק בסביבה. החוק הזה עוסק בדמוקרטיה. יש בחוק הישראלי פטור יוצא דופן, שאומר שיש מתקן אחד שלגביו לא צריך היתרי בנייה בכלל, וזה מתקן שנקרא "מתקן גישה אלחוטית". במקור הפטור הזה ניתן למתקני שידור של "בזק", אשר פעלו בטכנולוגיה שנקראה LMDS. המתקנים האלה כבר אינם קיימים והסיבה לפטור שקיים היום עברה מן העולם, כי אין מתקנים כאלה.
באות החברות הסלולריות, בחוכמתן הרבה, ומשתמשות בפטור, שלא נועד להן בכלל, כדי להקים ללא היתר וללא צורך בהיתר, ואפילו ללא יידוע של הציבור – לא רק ללא היתר, אפילו בלי ליידע אותך או את השכנים האחרים שהולכים להתקין במרפסת או בחדר הסמוך מתקן גישה אלחוטית. הדבר הזה איננו ראוי. יש הרבה מאוד דאגות בציבור הישראלי סביב אנטנות סלולריות, ויש ויכוח בנושא הזה. יש כאלה שאומרים שאנטנות סלולריות אינן מזיקות, אבל ודאי שאי-אפשר לבנות אנטנות סלולריות קטנות במחשכים, בלי שאנשים ידעו, תוך פגיעה בזכויות שלהם, תוך פגיעה בקניין שלהם, תוך פגיעה בערך הרכוש שלהם, בלי לתת להם אפילו את הזכות לבוא ולהתנגד, להביע את דעתם ולהביע את עמדתם.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, מאוד הצטערתי שוועדת השרים לענייני חקיקה נכנעה בעניין הזה ללחצן של החברות הסלולריות. המשרד להגנת הסביבה, והשר שיושב פה אתנו, לחם למען החוק הזה. שמעתי שהיו שרים נוספים שהתייצבו לתמיכה בחוק. לצערנו, רוב השרים החברים בוועדת השרים, למרבה הצער, הפעם לא עמדו במבחן. לא עמדו במבחן של הגנה על הציבור, לא עמדו במבחן של הגנה על זכויות הציבור, לא עמדו במבחן של הגנת הסביבה ולא עמדו במבחן של הגנת הדמוקרטיה.
עמיתי חברי הכנסת, החלק האופטימי הוא שאני משוכנע שנצליח להביא את הנושא הזה – אני מקווה שהשר להגנת הסביבה יערער ונפעיל לחץ על כל שרי הוועדה. אני אפגש עם כולם לקראת הדיון בערעור הזה, כדי שלאחר הסיבוב השני החוק הזה יגיע לכאן אחרי הפגרה במצב של תמיכת ממשלה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. כאמור, גם כאן תשובה והצבעה במועד אחר.
הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – שמירה על איכות הסביבה),
התשס"ו–2006
[הצעת חוק פ/1284/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים להצעת חוק פ/1284 – הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – שמירה על איכות הסביבה), התשס"ו–2006, של חברי הכנסת דב חנין ומיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, החוק הזה הוא החוק ההגיוני ביותר שהגיע לכנסת זה הרבה זמן. הוא אומר דבר מאוד פשוט: הוא אומר שמדינת ישראל לא תתקצב ולא תיתן תגמולים ולא תסייע למפעלים שמזהמים את הסביבה. מה פשוט מכך ומה יותר הגיוני מכך?
הצענו גם מנגנון מאוד פשוט. הצענו שמי שרוצה לקבל סיוע מהמדינה יחתום על התחייבות שהוא מכיר את התקנים ואת ההוראות הסביבתיות הרלוונטיות ויחתום על התחייבות שהוא מתחייב לקיים אותן. דרך אגב, יכולים להיות גם מנגנונים אחרים. יש הצעות מקצועיות מהצוות של המשרד להגנת הסביבה. ניהלתי משא-ומתן מאוד אינטנסיבי עם אנשי משרד התמ"ת והם הציעו רעיונות למנגנונים אחרים.
אני חייב לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שעם אנשי המערכת המקצועית במשרד התמ"ת, במשרד האוצר, בוודאי במשרד להגנת הסביבה, הגענו להסכמות. הכול היה בסדר. כל אנשי המקצוע הסכימו. ובכל זאת, כשזה הגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה – – –
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
– – –
דב חנין (חד"ש):
אני אומר לך את הסיכומים הכתובים אצלי.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
בהקשר הזה היו – – – בינינו לבין התמ"ת. הדבר השני, שום הצעת חוק – – –
דב חנין (חד"ש):
אני אומר לך, אדוני השר, זה שקיים היום נוהל בין משרד התמ"ת למשרד הגנת הסביבה, זה דבר טוב ואני מברך על כך. אבל יש דברים שראוי שיהיו בחוק מפורש, בחוק שהכנסת קובעת, שהם לא יהיו נתונים לשרירות לב ולרצון טוב או רצון רע של פקיד, מוכשר ככל שיהיה. לכן חשבנו שהדברים צריכים להיות כתובים בחוק, במפורש.
אני מצטער על כך שלמרות ההסכמות עם הדרגים המקצועיים בכל המשרדים הרלוונטיים, ועדת שרים לענייני חקיקה גם את החוק הזה לא הסכימה לאמץ. אני חושב שזו היתה טעות של ועדת שרים לענייני חקיקה, ואני אמשיך לעשות מאמץ כדי להביא את החוק הזה לכנסת בתמיכת ממשלה. גם אם לא תהיה תמיכת ממשלה, אני חושב שההיגיון עצמו יאמר לחברי הכנסת איך צריך להצביע. אני מקווה שרוב חברי הכנסת יצביעו בעד החוק שאומר שמדינת ישראל לא תומכת, לא מתקצבת ולא נותנת פרס למי שמזהם את הסביבה ופוגע בבריאות הציבור ובחיי האזרחים.
אני רוצה לסיים ולומר בעניין זה, שהנושא הזה של מנגנונים כלכליים, והפעולה הכלכלית של המדינה מול מזהמים מצד אחד ומול גורמים כלכליים שפועלים בצורה נכונה וטובה מבחינה סביבתית, הוא תחום מפתח בחשיבה סביבתית מודרנית. לכן אנחנו לא מתכוונים להרפות מקידום החוק הזה גם בעתיד.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה. עד כאן בנושא חוק זה.
הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים (תיקון), התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2700/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק פ/2700 – הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים (תיקון), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת דב חנין ומיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת. ההצעה קיבלה אתמול בוועדת הכנסת פטור מחובת הנחה. לכן חבר הכנסת דב חנין יציג את ההצעה, אבל תשובה והצבעה יהיו במועד אחר.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לחברי ועדת הכנסת שאפשרו לנו פטור מחובת הנחה – לחבר הכנסת מלכיאור ולי – כדי להניח ולנמק את החוק החשוב הזה היום במליאת הכנסת.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו לקראת עונת הרחצה, והמכה של נהיגה בחופי ים פוגעת גם בסביבה החופית, גם בבריאות האנשים שמגיעים לחופי הים. החוק המוצע הוא חוק מאוד מאוד מדויק. מטרתו לתקן חקיקה קיימת באופן שיהפוך אותה לחקיקה אמיתית ואפקטיבית. בחוק הזה אנחנו מגדירים בצורה ברורה, מדויקת ומקצועית את התחומים האסורים בנהיגה. אנחנו מטילים חובה של סימון התחום המוגן; אנחנו מייצרים מנגנון לשינוי התחומים האסורים; יצירת אפשרות להטיל קנס על-פי מספר הרישוי של הרכב; אנחנו מוסיפים סמכויות לפקחים ומרחיבים את הסמכות השיפוטית להטיל הוצאות תיקון הנזק עקב ביצוע העבירה.
החוק הזה הוא חוק שכל הדרגים המקצועיים הנוגעים בדבר קיבלו אותו בברכה. צר לי שגם החוק הזה נפל קורבן לוויכוח שלא נוגע בעצם לחוק עצמו, כי כולם מברכים עליו. אני מבין שיש ויכוח בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד הפנים בשאלת האחריות והתקציבים למימוש החוק הזה. אני מבין שהמשרד להגנת הסביבה היה מעוניין שהתחום הזה יעבור לטיפולו של משרד הפנים, ומשרד הפנים מעוניין שהמשרד להגנת הסביבה הוא זה שיהיה אחראי לתחום הזה.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
האחריות היא של משרד הפנים. המשרד שלנו היה מוכן לקבל את החוק הזה לביצוע – – – בסך הכול כולם מסכימים עם זה.
דב חנין (חד"ש):
תודה לך, אדוני השר. אני מקווה שהשאלה הזאת תוכל למצוא את פתרונה, כי ברמה המעשית הרי אין ויכוח על החוק. שאלת הסמכויות קשורה בוודאי בשאלה של תקנים. כיוון שכולם מסכימים שצריך לטפל בבעיה, יש קצת ויכוח על השאלה מי צריך לעשות את זה ובאיזו צורה. אני מקווה שנמצא פתרון לוויכוח הזה.
דרך אגב, הצעתי לוועדת שרים נוסחה לפתרון. אני לא יודע אם הנוסחה הגיעה לדיון בוועדת השרים, שמעתי שהיה דיון מאוד מאוד עמוס – מכל מקום, חבר הכנסת מלכיאור ואני נמשיך לעשות מאמצים כדי לסייע למשרדי הממשלה לגשר על המחלוקות שביניהם, כדי שאפשר יהיה להביא לכנסת גם את החוק החשוב הזה בתחילת המושב בהסכמה כללית. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, ותודה לכם, אדוני השר ועמיתי חברי הכנסת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה יכול להישאר גם לנושא הבא. עדיין לא ניפרד מחבר הכנסת דב חנין, אף-על-פי שסעיף החקיקה הפרטית הסתיים זה עתה.
הצעות לסדר-היום
זיהום חופי הרחצה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הנושא הבא: זיהום חופי הרחצה – במושגים האמריקניים מחוף לחוף – הצעות לסדר-היום שמספריהן 3433, 3448 ו-3456. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא ישיב לכל המציעים, שהראשון בהם הוא חבר הכנסת דב חנין. אחריו – חברי הכנסת מיכאל נודלמן ואלחנן גלזר.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, התפרסמה אתמול ידיעה גדולה בעיתון "ידיעות אחרונות" על מצב חופי הים בישראל, או יותר נכון, מצב זיהום הים בחופי ישראל. אני רוצה, לפני שאני מתחיל את ההתייחסות לנושא, לומר דבר אחד מאוד חשוב. נמצא אתנו השר להגנת הסביבה, אבל יש אצלנו, לפעמים, תפיסה מוטעית, שלפיה חושבים בטעות שהמשרד להגנת הסביבה בעצמו הוא הגורם היחיד שצריך לטפל לבדו בכל הבעיות הסביבתיות. אני הייתי מאוד שמח שלמשרד להגנת הסביבה יהיו יותר תקציבים, יהיו יותר תקנים, יותר סמכויות, יותר כוחות, אבל ודאי שבמצב הקיים לא כל האחריות היא על המשרד להגנת הסביבה. יש אחריות רבה מאוד על הרשויות המקומיות; יש אחריות רבה על משרד התשתיות.
כשאנחנו מדברים על מצב מי החופים שלנו וזיהומי החופים שלנו – והמצב בתחום הזה מדאיג, אני חייב לומר – אנחנו מדברים על הזרמת ביוב לים, שנמשכת בגלל רשויות מקומיות, חלקן רשויות מקומיות עניות, שאין להן כסף, כנראה, למתקני ביוב נורמליים ומתקדמים ולכן הביוב שלהן ממשיך לזרום לים; אנחנו מדברים – וזו בוודאי האחריות של הרשויות; אנחנו מדברים, בכמה מקרים, על מפעלים גדולים שמזרימים שפכים ותמלחות לים. אני ראיתי, למשל, מול חופי עכו, מתקן של הזרמת תמלחות לים, ואני חייב לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שהוא עורר אצלי פליאה רבה מאוד. אני יודע שהדבר הזה נעשה באישור המשרד להגנת הסביבה, אבל אנחנו מדברים על אחד האזורים החופיים היפים ביותר שיש לנו. האזור שמול עכו הוא אזור יפהפה, אזור שבכל מדינה אחרת היו הופכים אותו לרצועת נופש. אצלנו הוא אזור שבדיוק אליו מוזרמות תמלחות תעשייתיות בהיקפים מאוד מאוד גדולים. הרמה של הטיפול, אני חייב להגיד לך, אדוני השר, היא לא רמה מספקת, אף-על-פי שנעשה שם טיפול ראשוני.
לכן, אני הייתי שמח אם היום, כשאנחנו מעלים את הנושא של מצב חופי הים, עם פתיחת עונת הרחצה בישראל, היו יושבים סביב שולחן הממשלה לא רק השר להגנת הסביבה, שבוודאי יענה לנו, ויענה תשובה מנומקת, אלא גם שר הפנים וגם שר התשתיות וגם שר האוצר, וגם שר החינוך וגם ראש הממשלה. כי, עמיתי חברי הכנסת, כדי להתמודד באמת עם השאלות הסביבתיות במדינת ישראל, אנחנו צריכים להבין, כולנו, שאנחנו צריכים שינוי מלמעלה. אנחנו צריכים שינוי מלמעלה, מרמת ראש הממשלה ומשרד האוצר וכל משרדי הממשלה הגדולים. אנחנו צריכים החלפת דיסקט. אנחנו צריכים תובנה שבעולם הצפוף שאנחנו חיים בו, בארץ הקטנה והצפופה שאנחנו חיים בה, בעומס הבעיות הסביבתיות הנורא שאנחנו נמצאים בו, כולנו חייבים להתגייס למאמץ וכולנו כולנו חייבים לעשות ביחד את השינוי. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין, שיורד מהדוכן. מחליף אותו חבר הכנסת מיכאל נודלמן. אחריו -אחרון המציעים בנושא זה, חבר הכנסת אלחנן גלזר.
מיכאל נודלמן (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני צריך להגיד שבשנים האחרונות יש מסורת טובה בכנסת לציין את יום הסביבה. זה נכון כי המדינה שלנו קטנה אבל יש הרבה הרבה בעיות סביבתיות. אני גם רוצה להגיד, לא בנושא שלי, אבל לדיון שהיה פה: לפעמים אני חושב, מדינה שהכי טובה בהיי-טק, בננו-טכנולוגיה – פתאום לא כל כך טובה בנושאי איכות הסביבה. פה יש פער גדול ואני לא יכול להבין למה זה. גם אני שומע כל הזמן: חוקים, חוקים סביבתיים – ואין סביבה טובה. אולי לא צריך כל כך חוקים מתפזרים. צריכים להיות חמישה-שישה חוקים: חוק קרקע, חוק מים, חוק אוויר, חוק רעש. בחוקים האלה צריך להיות הכול: ענישה, איכות, כל מיני דברים שצריכים לעשות כדי שתהיה סביבה טובה. אני חושב שהרבה חוקים לא נותנים סדר טוב.
עכשיו אני רוצה להגיע לנושא לא כל כך חגיגי, ואני אתחיל מזה שיש לי זיכרון. לפני 17 שנה, כשאני עליתי לארץ, הופתעתי לרעה מהלכלוך סביב פחי הזבל ברחוב. כשאמרתי את זה לשכן הצבר, הוא אמר לי או בצחוק או ברצינות: אל תדאג. אנחנו בארץ קדושה, השם שומר עלינו ולכן אין מה לפחד מזיהומים. נזכרתי בשכן הזה כשקראתי על סגירת חופים בארץ בגלל חריגה משמעותית של הזיהום בהם. מדי שנה מפעילים דברים כאלה באילת, בים התיכון, בתל-אביב, בראשון-לציון. זה פוגע במדינה שלנו, זה פוגע בתיירות. כשתייר בא לאילת ופתאום סוגרים את הים בגלל זיהום שפכים, זה פוגע.
אני חושב שזה משום שבחלק מהרשויות המקומיות, וגם במפעלים, התחזוקה השוטפת של מערכת הביוב ותקנות הטיהור גרועה מאוד. הדבר גורם הצפה וזיהום, ועל האשמים לא מוטלת שום אחריות. שום אחריות. רק מדברים. בעיתון כותבים, בכנסת דנים, ואחר כך הכול מתחיל מהתחלה.
נכון, אנו חיים בארץ קדושה, ונכון, השם שומר עלינו, אבל זה לא אומר שהארץ הקדושה הזאת צריכה להפוך לפח זבל ושצריך לשפוך לים התיכון מי ביוב ושפכים ממפעלים. ככל הנראה קנסות לא עוזרים, וצריך להטיל אחריות פלילית בגין עבירות אלה, כי הן מביאות לסכנת חיים לאזרחים שלנו. כך עשו בארצות-הברית, באיחוד האירופי, והצליחו לעצור את הזיהום. אם ישראל תמשיך במדיניות שלפיה, כמו שאמרו פה, משוגעים, ירוקים, או פראיירים מי שלוחמים לביטחון סביבתי – לא בטוח שילדינו יזכו לארץ שניתן לחיות בה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נודלמן. אחרון הדוברים – חבר הכנסת אלחנן גלזר. אני מקווה שהשר עזרא יגיע בזמן להשיב.
אלחנן גלזר (גיל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באיחור ניכר וטרגי הולכת ותופסת הסוגיה הסביבתית מקום בשיח הציבורי. בהתחשב בחשיבות הנושא ובהשלכותיו זה, כאמור, מעט מדי ואולי גם מאוחר מדי. רבותי, המשאב היקר הזה שנקרא כדור הארץ מצוי בסכנה, והכול מעשה ידי אדם. החל מהרעלת האדמה, שעליה צומחים יבולינו, וכלה בזיהום מקורות המים, האטמוספירה והאוויר שאנחנו נושמים. אבל מסתבר שהאדישות חוגגת, המודעות נותרת נמוכה והמחדלים האקולוגיים נמשכים. זיהום חופי ישראל הוא דוגמה מצוינת לתערובת המקוממת כל כך של הפקרות שלטונית ויצר הרס בלתי נסלח.
מדינת ישראל היא מדינה ים-תיכונית קטנה עם רצועת חוף קטנה. זה מה שיש לנו, וההיגיון אומר שראוי לשמור על הנכס היקר הזה. בכל זאת המוני בני ישראל נוהרים מדי שבת וחג לים – מקום בילוי עממי, המוני ומשפחתי כאחד.
כמה מכות כבר נחתו על החופים? לא די שגם הם כבר הופרטו, וביותר מדי מקומות נגבים תשלומים מיותרים, חופים ציבוריים מוכרזים פרטיים – כרישי נדל"ן מרימים פרויקטים על קו החוף, ובעצם כבר לא נשאר חוף. עכשיו גם בא עניין הזיהום של הים, הזרמת כמויות שפכים, פסולת תעשייתית ועוד.
כנראה אין מנוס מאכיפה קשוחה ומכאיבה של החוק, השתת קנסות כבדים וממשיים ועונשים. מוכרחה להיות תפנית בגישה, מכיוון שההסברה כבר לא עובדת. מי שהופך את הים לאתר אשפה, בין שזה ראש רשות ובין שזה תעשיין או קבלן, ראוי וחובה למצות עמו את הדין ולהעמידו לדין. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת גלזר. אדוני השר להגנת הסביבה, חבר הכנסת גדעון עזרא, אתה מוזמן להשיב.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה לכם על שהעליתם את הנושא. אני גם מודה ל"ידיעות אחרונות" על פרסום הכתבה. אני מודיע לכם שאני אתן פה הסבר מפורט שאין הדברים כך, ואתכם הסליחה אם זה יהיה טיפה ארוך.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
עד עשר דקות.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
כותרת הכתבה, "הים המזוהם", וכותרות המשנה המתריעות על כך שהביוב זורם כביכול ונסגרו עשרות חופי רחצה אחרי שנמצא בהם ריכוז חיידקים מסוכן – פשוט אינן נכונות.
הכתבה מנסה להעלות למודעות הציבור והמחליטים בעיה נכונה של פריצות ביוב ומערכות הולכת שפכים עירוניות הגורמות, או עלולות לגרום, לזיהום חופי רחצה, במישרין או בעקיפין דרך מכלים. כמו כן, הכתבה מדגישה את הנושא הבלתי-פתור עדיין של אזורים מסוימים המזוהמים כרונית, כמו הביוב של עיריית עכו. מאידך גיסא, חובה לקרוא את גוף הכתבה כדי להבין ולשים את הדברים בפרופורציה נכונה בציר הזמן והמרחב.
העובדות לאשורן הן כדלקמן: הים התיכון הישראלי איננו מזוהם. ככלל, למעט נקודות מסוימות, שאתעכב עליהן בהמשך, איכות מימי הים עונה על קריטריונים סביבתיים של עמודת המים ושל משקעי הקרקעית. בריאות הציבור בחופי הרחצה נמצאת בתחום האחריות של משרד הבריאות, ולמעט מקרים של חופים שזוהמו ונסגרו זמנית לציבור, מימי הים נקיים ואיכותם טובה מאוד, כפי שגם מציינת הכתבה במפורש.
המשרד להגנת הסביבה מבצע ניטור בים באמצעות החברה לחקר ימים ואגמים, אשר ממצאיה מפורסמים באתר האינטרנט של המשרד. המשרד מנחה 16 תוכניות ניטור מקומיות בים שמבצעים בעלי היתר הזרמה כחוק. הממצאים מראים בבירור כי ניכרת הפחתה בזיהום כמעט בכל הפרמטרים בעשור האחרון. דוחות ניטור הים מצביעים על המשך השפעת מזהמים בעיקר באזור הקישון, ששם יש לנו בעיה, אם כי ברמה מופחתת במידה ניכרת; במוצא השפד"ן, 5 קילומטרים מחוף פלמחים; במוצא מפעלי "אגן", קילומטר מתחנת אשדוד; בקולחי מט"ש הרצלייה, 800 מטר מדרום למרינה של הרצלייה – במקומות הללו יש לנו בעיות.
אין להסיק מדברי שהסתיימה עבודתנו במניעת זיהום הים. עלינו להאיץ את הטיפול בצמצום ההזרמות של קולחין לים דרך מכלים והזרמות קולחין בהיתר ובהפנייתם להשבה חקלאית. יש חשיבות עליונה להפסקת ההזרמה של בוצת השפד"ן ולמתן פתרון יבשתי מלא. אני עוסק בזה יחד עם משרד החקלאות, עם עיריית ראשון-לציון, עם איגוד ערים דן, ללא הפסק, כדי למצוא את הפתרון – באופן מלא עם איגוד ערים דן.
לצערי, לשפכי העיר עכו עדיין אין פתרון טיהור מודרני, ואכן, תושבי העיר סובלים מזיהום רב שנים. הבשורה הטובה היא, שלאחר שמשרדי הגיש כתב אישום נגד עיריית עכו, שבעקבותיו הורשע ראש העיר הקודם, בתוך חודשיים מכון הטיהור החדש יטפל בשפכי העיר וסביבותיה, וגם בעיה זו תיפתר. חבר הכנסת זכור מכיר את מתקן טיהור השפכים החדש, ואני מברך עליו כבר עכשיו.
משרדי יזם תקנות לחוק המים שנועדו למנוע זיהום מים מתקלת צנרת הולכת שפכים. תקנות אלה מטרתן אחת: תחזוקה מיטבית של מערכות הולכת שפכים, אשר הן המקור העיקרי לתקלות שסופן הזרמת שפכים בלתי רצויים לים.
בעבר הלא-רחוק שימש הים באין מפריע "חבית ללא תחתית" שמטרתה קליטת כמויות אדירות של מזהמים ממקורות יבשתיים שונים ומשונים ומיהולם. החוק למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים, שנכנס לתוקף ב-1990, אוסר הזרמה לים ללא היתר. הוועדה הבין-משרדית למתן היתרי הזרמה לים היא הגוף האחראי למתן היתרים. הגוף המייעץ והאוכף הוא אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה. לכן, בישראל חל שינוי מהותי, אשר ניתן לומר שהוא נס ודגל לכלל מדינות הים התיכון בבואן ליישם את הוראות הפרוטוקול למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים של אמנת ברצלונה. אנו מרשים לעצמנו לומר כי רמת החקיקה למניעת זיהום הים – יישומה ואכיפתה בישראל – היא בשורה הראשונה של מדינות העולם. אני מדגיש: בשורה הראשונה של מדינות העולם.
הכתבה מציינת עניין זה בהקשר של החופים הבלתי-מוכרזים שאליהם מוזרמים כביכול שפכים. ייאמר מייד כי לא קיימת הזרמה בלתי ידועה או בלתי מבוקרת שאיננה כחוק. כל ההזרמות לים הנעשות בהיתר מאת הוועדה הבין-משרדית למתן היתרי הזרמה לים מפוקחות על-ידי אגף ים וחופים במשרד באופן הדוק ושוטף בשלוש שכבות דיגום לפחות: על-ידי המזרים במוצא, על-ידי המפקח, ויישום תוכנית ניטור בתווך הימי. רוב המזרימים מחוברים לניטור מקוון ורציף, כך שכל חריגה מתקבלת בדיווח ישיר למרכז המידע של המשרד.
כתוב בעיתון: "עלייה של 40% במספר חופי הרחצה המזוהמים" – כך במקור בכתבה. אמירה זו היא טעות שמקורה באי-הבנה של נציג משרד הפנים המצוטט בכתבה. ראשית, מדובר בחופי רחצה מוכרזים הנמצאים בסמכות משרד הפנים; חופים אלה נסגרים בהמלצת משרד הבריאות לנוכח החשש הקל ביותר של הגעת שפכים. אלא שבכל המקרים ללא יוצא מן הכלל החוף המוכרז כסגור נפתח לרחצה לאחר בדיקת מעבדה של משרד הבריאות השוללת הימצאות זיהום מיקרוביאלי מעל רמה מסוימת.
במלים אחרות: גם אם חוף חשוד בזיהום לא ניתן להסיק כי עשרות חופי רחצה מזוהמים. אומנם הדבר מצוי בתחום הסמכות והאחריות של משרד הבריאות, אבל אנשי המקצוע יודעים לומר כי בהשוואה לתקני איכות לחופי רחצה באירופה, אנו מהמחמירות שבארצות מבחינת שמירת בריאות הציבור בחופי הרחצה.
אני מבקש לומר מה נעשה בכל נקודה בשפת הים אצלנו, אלו מקומות שנמצאים בכתבה: באזור אכזיב החופים והים נקיים; בנהרייה החופים והים נקיים, קיימת בעיית אזבסט בחופי דרום נהרייה – חופי צפון נהרייה ובדרומה; בשבי-ציון החופים והים נקיים; בעכו – זיהום מהזרמת שפכי העיר בצפונה ושפכים המגיעים דרך נחל נעמה בדרומה, זה מטופל על-ידינו, זה בגלל יישובים בבקעת סח'נין; בקריות החופים והים נקיים; איכות מימי הקישון השתפרה באופן ניכר – חבר הכנסת אילון, מאז שאתה נתת לאנשים לצלול שם, איכות המים בקישון השתפרה באופן ניכר; לא ניכרת השפעה על חופי הקריות, אבל יש לנו עוד הרבה עבודה שם; בחיפה החופים והים נקיים; בעתלית החופים והים נקיים; במעגן-מיכאל החופים והים נקיים, יש זיהום מחומרי דשן מכיוון בריכות הדגים; במכמורת ובבית-ינאי חופי הים נקיים, יש פוטנציאל זיהום מנחל חדרה ונחל אלכסנדר; בנתניה החופים והים נקיים, יש פוטנציאל זיהום החופים הדרומיים מנחל פולג; בהרצלייה החופים מלוכלכים בפסולת, הים נקי, הזרמת קולחי העיר בבקרה ואין השפעה על החופים; בתל-אביב החופים והים נקיים, כמה פעמים בחורף יש הגלשות ביוב באזור רדינג. בשפד"ן היתה בעבר פריצה, וכתוצאה מכך הועמדו אנשים לדין. היה חשש לפריצה נוספת בצינור. לא היתה ברירה, היינו מוכרחים לתת אישור עד שיתקנו את הצינורות. בפלמחים החופים והים נקיים, פוטנציאל זיהום מנחל שורק; באשדוד החופים והים נקיים, פוטנציאל זיהום מנחל לכיש בחורף ויש פוטנציאל זיהום ממי קולחין בצפון העיר; בניצנים החופים והים נקיים, יש פוטנציאל זיהום מנחל אבטח, ששם נמצא מתקן טיהור אשקלון; באשקלון החופים והים נקיים, קיים פוטנציאל זיהום ממוצא רכז מתקן ההתפלה בעודפי ברזל.
לסיכום, אני שמח מאוד על כך שהנושא עלה. משרדי רשות הביוב ומשרד התשתיות עמלו לבניית מתקני טיהור שפכים חדשים. אני מצפה מהרשויות שעדיין אין להן תשתיות ביוב, שיעשו זאת. זה חלק מהתשובה שהרשות המקומית צריכה לתת מתשלום הארנונה של האנשים. לי אין כל ספק – ויש לי הדוחות של מתקני טיהור שפכים – שישראל עשתה צעדים אדירים בנושא הזה ותמשיך לעשות כן. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
מה השר מציע מבחינת הפרוצדורה?
קריאה:
ועדה.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
אני מוכן ועדה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
השר מציע ועדה. חבר הכנסת דב חנין, האם אתה מסכים להצעת השר?
דב חנין (חד"ש):
כן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת מיכאל נודלמן, האם אתה מסכים להצעת השר לקיים דיון בוועדה?
מיכאל נודלמן (קדימה):
כן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת גלזר – גם כן מסכים.
לכן, אנחנו נצביע על הנושא. מי שבעד, בעד דיון בוועדה. מי שמצביע נגד, מבקש להסיר מסדר-היום של הכנסת את הנושא.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד ההצעה – 18 חברי כנסת, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הנושא של זיהום חופי הרחצה בישראל יידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הכרזה לסגן מזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות עיוורת), התשס"ז–2007, שהחזירה ועדת הכלכלה.
החלטה בדבר חלוקת הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 8), התשס"ז–2007, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, על-פי הצעת ועדת הכלכלה. תודה.
המלצת ועדת החוץ והביטחון לעניין הארכת תוקפו של חוק דחיית שירות
לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002
[נספחות.]
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, הנושא הבא הוא המלצת ועדת החוץ והביטחון לעניין הארכת תוקפו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי; בבקשה. לאחר מכן יתקיים דיון. אני מזהיר את חברי הכנסת: מי שאני אקרא בשמו ולא יהיה נוכח באולם, לא יוכל לחזור ולדבר. ההצבעה תהיה במועד אחר. היום אנחנו מקיימים רק דיון.
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
מחפשים מועד מיוחד לאיסוף רוב.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אם חבר הכנסת אילון רוצה, אפשר לעבור ישר להצבעה.
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
אני מחפש את הטיימינג.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
הכול על דעת הזמן והמקום.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מביא בפני הכנסת את המלצת ועדת החוץ והביטחון לעניין הארכת תוקפו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–2002, חוק אשר מסדיר את סוגיית השירות של בני ישיבות בצה"ל.
החוק מסמיך את שר הביטחון לדחות בצו את השירות של מיועד לשירות ביטחון הלומד בישיבה ולקבוע את התנאים להחלטה על דחייה מעין זו. החוק כולל, בין היתר, הסדר של "שנת הכרעה", שבמסגרתו יכול תלמיד ישיבה שגיוסו נדחה במשך ארבע שנים והוא הגיע לגיל 22, לקבל צו לדחיית גיוס למשך שנה אחת – זאת אף אם לא מתקיימים בו התנאים הרגילים לשם דחיית השירות. לאחר שנת ההכרעה יוכל תלמיד הישיבה לבחור אם לשוב למסלול הקודם של לימודים בישיבה, תוך המשך דחיית השירות הצבאי, או להתגייס למסלול של שירות ביטחון. בד בבד החוק קובע מסלול חלופי המיועד לבחורי הישיבה, והוא מסלול של שירות אזרחי.
ידוע לכולם שהחוק הזה, לאחר שאושר בשעתו בכנסת, נבחן על-ידי בית-המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שדחה את העתירה, אולם העביר ביקורת נוקבת על החוק נוכח מספר המתגייסים הנמוך בקרב תלמידי הישיבה ביחס לכלל המתגייסים וחוסר השוויון הנוצר בשל כך.
סעיף 16(א) בחוק המקורי קובע כי החוק יעמוד בתוקפו חמש שנים מיום פרסומו. החוק פורסם ביום 1 באוגוסט 2002, ועל כן עתיד לפוג תוקף החוק בעוד שבועיים. סעיף 16(ב) לחוק המקורי קבע שהכנסת רשאית בהחלטה להאריך את תוקף החוק לתקופות נוספות, שלא יעלו על חמש שנים כל אחת.
אכן, לפני כמה חודשים, בחודש ינואר, הביאה הממשלה בפני הכנסת את בקשתה שהכנסת תקיים דיון ראשוני במליאה בהארכת תוקף החוק, ולאחר מכן תעביר את הדיון לוועדת החוץ והביטחון, על מנת שזו תגבש את המלצתה לעניין הארכת תוקפו של החוק. ההמלצה הזאת אמורה להגיע להכרעת המליאה. אכן, הכנסת אישרה בחודש ינואר את בקשת הממשלה והעבירה את הדיון לוועדת החוץ והביטחון.
בוועדה קיימנו שורה ארוכה של דיונים. הופיעו בפנינו נציגי כל המשרדים הנוגעים בדבר, והם הציגו בפני הוועדה תמונת מצב עדכנית לגבי מידת יישומו של החוק. נציגי הממשלה – נציגי משרד ראש הממשלה, נציגי משרד הביטחון, נציגי צה"ל, נציגי משרד הרווחה ובראשם שר הרווחה ונציגים של המינהלת לשירות חברתי, שהוקמה במשרד ראש הממשלה במגמה להעניק תנופה לכל סוגיית השירות האזרחי, שאומנם מופיעה בחוק אך לא ניתנו לה משקל ועומק כפי שהחברה הישראלית היתה רוצה ומקווה.
הופיעו גם מומחים בתחום הזה, שכבר צברו עשרות אם לא מאות שעות של עיסוק ייחודי בנושא גיוסם של בני הישיבות. הופיע בפנינו השופט העליון בדימוס צבי טל, שעמד בראש הוועדה שנקראה על שמו, כמו החוק הקרוי על שמו – ועדת-טל וחוק טל. הופיע בפנינו גם דוד עברי, שעמד בראש ועדת-עברי, שבחנה באורח מעמיק מאוד את סוגיית השירות האזרחי. הופיעו חברים נוספים שנכללו באותן ועדות שהזכרתי ועסקו לאורך שנים בסוגיית הסדרת נושא גיוס בחורי הישיבות.
הוועדה עסקה בניסיון לאזן בין שלל העמדות, התחושות והדילמות, בין היתר מתוך כך שהנתונים שהוצגו בפנינו העידו שתכלית החוק למעשה לא הוגשמה בצורה מספקת, ומספר המתגייסים מכלל תלמידי הישיבות היה מועט לאורך השנים שבהן החוק היה בתוקף. עם זאת, הוועדה שמעה בקשב את התרשמויותיהם של המומחים המקצועיים, שהבהירו את עמדתם, שלפיה הנושא עוסק בליבת התהליך החברתי הייחודי הנוגע לכך שבני הישיבות יירתמו למתן שירות לקהילה ולחברה שבתוכה הם חיים. לפי הדוברים ששמענו, התהליך הזה מחייב מאמץ הסברתי, שינוי תרבותי והעמקה, וכל הדברים האלה הם כמובן תהליכים שמתמשכים על פני זמן.
מנגנון השירות האזרחי הוא מטבעו מנגנון שצריך לכונן במידה רבה יש מאין, להטמיע אותו ולוודא שציבור רחב שלא מכיר אותו די צורכו יפנים את משמעויותיו. למעשה, במהלך השנים שבהן החוק היה בתוקף, המנגנון הזה לא החל לפעול. זה אחד היסודות של החוק. החוק לא בא רק לענות על הלקונה החוקית שהביאה לכך שבשעתו בית-המשפט העליון העביר מסר לכנסת להסדיר בחוק ראשי את סוגיית מתן הפטור לתלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, אלא גם נועד לתת חלופה אפקטיבית ומעשית שתוגשם הלכה למעשה. כפי שהכנסת, כפי שבית-המשפט העליון וכפי שהציבור יודעים, הוועדה התרשמה גם שדרושים תנופה, מפנה והתפתחות שיהוו שינוי טוטלי בהתייחסות לשירות האזרחי.
הגורמים המוסמכים בממשלה שאמונים על בניית המנגנון הזה העידו בפנינו, שאם יינתנו התקציבים הנדרשים ותוסרנה המכשלות הארגוניות, הרי השירות האזרחי אמור לקרום עור וגידים בתקופה הקרובה. אנחנו לא הסתפקנו בכך. אנחנו גם שאלנו שאלות נוקבות וחד-משמעיות את נציג האוצר. נציג האוצר אמר – והדברים רשומים בפרוטוקול הישיבה – שמבחינת משרד האוצר, בשונה מן העבר, כל תקציב שיידרש יעמוד לרשות השירות האזרחי.
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, הם מורידים זאת מהתקנים של השירות הלאומי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אדוני, אתה מדבר בעוד כמה דקות. ברגע שהיושב-ראש של הוועדה יסיים, אתה ראשון הדוברים.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אני מניח שחבר הכנסת עמי אילון, שחי את הנושא הזה שנים, ויש לו גם עמדות מוצקות בנושא הזה, יזכה לפרט את ההסתייגויות שיש לו. ההסתייגויות שיש לו אינן הסתייגויות שאפשר לדחות על הסף. יש להן משמעות ויש להן משקל, והן עמדו לנגד עיני חברי הוועדה בעת שהתקבלה ההחלטה.
אבל היה חשוב מאוד לשמוע מן האוצר ולוודא שהדברים אכן נרשמים בפרוטוקול. הם מהווים בסיס להחלטתנו. עמדת האוצר היא, שלא ייווצר מצב שאפילו אדם אחד שירצה לעשות שירות אזרחי, לא תינתן לו האפשרות כיוון שאין עלויות המכסות את ההחלטה האישית שלו. כמו רבים מהחברים, אני התרשמתי שמדובר פה במחויבות ממשלתית חד-משמעית ליישום החוק במתכונתו המלאה.
אדוני היושב-ראש, בסופו של יום הוועדה גיבשה המלצה שלפיה יש להאריך את תוקפו של החוק בחמש שנים, עד ליום 1 באוגוסט 2012. בצד ההחלטה הזאת בדבר הארכת תוקף החוק כאמור, הוועדה החליטה לקיים פיקוח הדוק על יישום החוק על-ידי הממשלה. ממילא, כוועדה מפקחת, יש לנו חובה ואחריות לפקח על כל עבודת הרשות המבצעת בתחומים המסורים לאחריותנו. אבל כאן, עקב עמדות שהושמעו בוועדה, ההתחייבות שלנו חייבת להיות הרבה יותר מעשית ושוטפת. לפיכך, גם אני, כיושב-ראש הוועדה, סיכמתי את הדיון בכך שהוועדה תייחד לנושא המעשי הזה דיון כדי שנקבע הסדרים שיבטיחו מנגנוני פיקוח יעילים על יישום החוק.
אדוני היושב-ראש, למעשה קיימנו בוועדה שתי הצבעות. האחת – על עצם הצורך להאריך את תוקף החוק. אני חייב לומר שבעניין הזה היה קונסנזוס – מקיר לקיר. תשעה מתוך עשרה חברים שהשתתפו בדיון – למעט אחד – סברו שחייבים להאריך את תוקף החוק.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הארכת הוראת שעה – בכמה זמן?
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
בחמש שנים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חמש שנים.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
המחלוקת שנתגלעה בהצבעה הנוספת בעניין משך זמן הארכת החוק נגעה לשאלות שלדעתי הן יותר טקטיות מאשר מהותיות. שלושה חברים סברו שמן הראוי להגביל את התוקף החדש לשנתיים, כמדומני, ויתר החברים – שישה חברים – סברו שיש להאריך בשש שנים.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
חמש שנים.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
חמש שנים. הסיבה שחברים סברו שיש להגביל את ההארכה – ודאי הם יסבירו זאת גם בדיון – היתה בעיקר כדי שלא ניקלע שוב לסיטואציה כמו בחמש השנים הקודמות, שבה הממשלה נשאבת לסוגיות נוספות, לדילמות חדשות, לצרכים חדשים, ואיננה מקדישה את הקשב, את האנרגיות ואת תשומת הלב למימוש אותן הבטחות שהיא הביאה בפני הכנסת ובפני הוועדה. לא אומר שאין בעמדה הזאת היגיון, כי המציאות מלמדת שאכן בתקופה האחרונה, בחמש השנים הקודמות, לא חלה התקדמות רבה.
אבל לעומת זאת, חברים מקצועיים שאין להם עמדה אידיאולוגית אלא הם אמונים על תרגום החוק הזה והוצאתו מן הכוח אל הפועל, כמו השופט טל, דוד עברי ואחרים בוועדה שחשבו כך, סברו שתהליך של הפנמה, הטמעה ויישום של שינוי חברתי מהותי כזה לא יכול להתקיים בתוך שנתיים. לפיכך, הם תמכו בעמדה שיש לאפשר חמש שנים תמימות לביצוע וליישום של החוק.
אדוני היושב-ראש, סדרי הדיון במליאה פשוטים. ועדת הכנסת החליטה עליהם לפני ימים לא רבים. אני אציג אותם. המליאה אמורה להצביע על המלצת הוועדה. אם המליאה מעניקה רוב להמלצת הוועדה, תוקף החוק מוארך על-פי המופיע בהצעת ההחלטה שלנו, כאמור – בחמש שנים. אם המליאה דוחה את המלצת הוועדה, תוקף החוק יפוג ב-1 באוגוסט, אלא אם כן הממשלה תבקש להשיב את הדיון לוועדה לפרק הזמן שעוד נותר לפני 1 באוגוסט כדי שנציע למליאה הצעה נוספת.
אם אכן התהליך הזה יקרה – ההצבעה של המליאה נגד, בקשה של הממשלה ודיון בוועדה – ייתכן שבוועדה יתגבש רוב שיביא הצעה נוספת בפני המליאה. אם גם ההצעה הנוספת לא תזכה לרוב, או אם הבקשה של הממשלה לא תוגש, או שהיא תוגש ולא תאושר על-ידי הוועדה, אזי ב-1 באוגוסט יפוג תוקפו של מה שקרוי חוק טל, והדבר הוא כמובן בעל משמעות, והמשמעויות ידועות ומובנות.
אני מודה לגברתי היושבת-ראש. אני אשמע את הדיון וייתכן שאתייחסה, אם כי אני מעדיף להתייחס מחר לקראת ההצבעה, כאשר יהיו פה חברים רבים יותר, ונוכל להשלים את הדיון ולעבור להחלטת המליאה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. אני מבקשת עכשיו לפתוח את הדיון. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת עמי אילון, ואחריו – חבר הכנסת אברהם רביץ.
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני כשנתיים הזהיר בג"ץ את הבית הזה. הוא אמר דברים מאוד מאוד בוטים. הוא אמר שחוק טל במתכונתו הנוכחית ודרכי יישומו נגועים בווירוס של אי-חוקיות, ושיש חשש שווירוס זה יכריע בסופו של דבר את החוק ויהפוך אותו לבלתי חוקתי.
וירוס האי-חוקיות התפשט עם השנים באיבריו של החוק עד שזה הפך למנוון לחלוטין. נכון לסוף שנת 2005, מתוך 45,000–46,000 בני ישיבות שנמצאים בהסדר, רק כ-3% בחרו לצאת לשנת הכרעה. רובם חזרו ללמוד בישיבה. פחות מ-1% בסופו של דבר בחרו במסלול שירות, שאליו כוון החוק עצמו.
מטרתו של החוק היתה לאפשר לצה"ל לקלוט את האוכלוסייה החרדית למסגרות מתאימות, ובמקביל לאפשר לתלמידי הישיבה שנת הכרעה, כפי שכבר צוין, ואני לא רוצה להרחיב. בפועל, חברי חברי הכנסת, בסופו של דבר פחות מ-1% מבני הישיבות מצאו את עצמם משרתים שירות צבאי, או אזרחי.
כל כך התעמרה הממשלה בחוק הזה, וכל כך בזלזול נהגה בחובתה להציע כלים במסלולי השירות הצבאי והשירות האזרחי, עד שהתעורר חשש כבד שהחוק במתכונתו הנוכחית כלל אינו ישים, וזה על-פי בג"ץ.
מחדלה של הממשלה, אשר לא השכילה לאורך חמש שנים לצקת תוכן לחוק, מעיד כאלף עדים על מידת רצונה – בראייתי, מידת אי-רצונה – להתמודד עם נושא כל כך מורכב כל עוד לא מונחת חרב הביקורת על צווארה. כאשר נאנסת הממשלה ונדרשת להחלטה כלשהי, ראו זה פלא – היא מבקשת ארכה נוספת, כאותו תלמיד שסובל מעצלות כרונית. ואם כבר ארכה, אז עדיף לה, לממשלה, שתהיה ארוכה ככל הניתן. ואם ניתן – שתהיה ארכה ללא הפרעה וביקורת מצד הרשות המפקחת, שהיא, רבותי, אנחנו, חברי הבית.
והכנסת, רחמנית בת רחמנית, מתבקשת היום שלא להפריע לממשלה ולתת לה ארכה נוספת, ארוכה ככל האפשר, ואם אפשר – לחמש שנים. אגב, להערכתי, אילו במסגרת החוק ניתן היה, אני אומר לכם, רבותי, שהממשלה היתה מבקשת מאתנו 10, 20, או 50 שנה ומסבירה לנו באותות ובמופתים שלניסוי חברתי כל כך מורכב ומסובך לא יעלה על הדעת שלא יעברו שני דורות עד שנראה תוצאה.
חברי חברי הכנסת, ב-18 בפברואר אישרה הממשלה את הארכתו של חוק טל במתכונתו הנוכחית. שר המשפטים עמד על כך שקיימת אפליה בלתי נסבלת בין המשרתים לבין אלה שאינם משרתים, ונמנע בהצבעה הזאת בממשלה.
גם מינהלת השירות האזרחי, שהוקמה כדי לצקת תוכן לחוק, אינה מהווה נכון להיום פתרון אמיתי; לדעתי האישית היא אינה מהווה פתרון כלשהו למצב. עבודת המינהלת והתקציבים העומדים לרשותה יאפשרו מקסימום לכמה מאות בודדות לשרת שירות אזרחי, וכך יהוו המשך ישיר לנכותו של החוק הקיים.
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
ברשותך, אני אקח עוד קצת זמן.
בפני הכנסת, הן בכובעה כמחוקקת והן בכובעה כמפקחת על פעולות הממשלה, מוצב תמרור אזהרה מאיר עיניים. בפסיקתו הביע בג"ץ תקווה כי הכנסת תשכיל לתקן את הדרוש תיקון, שכן זה לא מתפקידו של בית-המשפט העליון לשמש אפוטרופוס לבני קבוצת הרוב ולהוציא עבורם את הערמונים מהאש.
למרות זאת, מונחת לפניכם ההצעה כפי שפירט אותה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. אני, שהקשבתי, בחנתי, בדקתי, שאלתי ותהיתי, מעיד בפניכם היום, כי במהלך הדיונים שהתנהלו בוועדה לא סופקה כל תשובה בנושא ההקמה, הארגון והתקצוב של המערך האמור. יתירה מזו, במהלך דיוני הוועדה התחדד החשש שמינהלת השירות האזרחי תוכל להביא לגיוסם של מספר מועט, של מאות בודדות, ובכך תנציח את המצב הקיים.
אימוץ ההמלצה שמונחת היום בפניכם משמעותו כי אנחנו, חברי הכנסת, מרצוננו החופשי, מוותרים על היכין והבועז של תפקידנו, העומד בבסיס משטרנו הדמוקרטי, והוא פיקוח וביקורת על פעולות הממשלה.
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
אימוץ ההמלצה משמעותו כי הכנסת מודיעה שהיא מתפרקת מזכותה ומחובתה לבקר את הממשלה ולקיים בקרה של תהליך. ברשותך, עוד כמה שניות. אימוץ החלטה זו משמעותו כי הכנסת מעדיפה מתן צ'ק פתוח לממשלה, צ'ק לחמש שנים תמימות לממשלה שכבר הוכיחה לנו שהיא חדלת פירעון בכל הנוגע לשילובם של בני הישיבות במסגרות השירות. אימוץ ההמלצה יזכה את הכנסת בציון נכשל על מילוי תפקידנו כמי שאמונים על בקרת פעולות הממשלה.
רבותי חברי הכנסת, הכנסת לא אמורה להיות משקיף. הכנסת אינה גוף הנותן ציונים והערות. מהות תפקידנו היא לבקר את פעולות הממשלה, ואנחנו חוטאים בתפקידנו היום. רק כנסת חלשה וכנועה, חסרת ביטחון וקטנת אמונה, אשר אינה מבינה את מהות תפקידה וקיומה, תוכל לאשר את הצעת הממשלה שמונחת לפניכם.
אני אקצר, אף-על-פי שאני אומר את זה בצער.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש – – –
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת אילון, יש בסך הכול שלוש דקות, ואתה כבר מדבר – – –
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
פרשת השבוע בשבת שחלפה היתה פרשת מסעי. בני השבטים רוצים לעצור לפני חציית הירדן ורוצים להימנע מלהשתתף בכיבוש הארץ, ומשה אומר להם: ונכבשה הארץ לפני ה', ואחר תשובו והייתם נקיים מה' ומישראל – – – ואם לא תעשון כן, הנה חטאתם לה' וגו'.
חברי חברי הכנסת, כדי למצות את ההזדמנות להביא לפתרונות מוסכמים וישימים, כדי ללוות מקרוב את הליך שיקומו של החוק אשר הממשלה הביאה לניוונו המוחלט, כדי להבטיח כי תהליך ההקמה של מינהלת השירות האזרחי יבוקר, ימומן ויפעל ביעילות, כדי לרפא את חוק טל מווירוס האי-חוקתיות שלו, ומעל לכל אלה – כדי להיות נאמנים לשליחותנו כנציגי ציבור, אני קורא לכם להתנגד להצעת הממשלה שמונחת בפניכם. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת, יש לנו רשימה ארוכה של דוברים ולוח זמנים מצומצם, ויש עוד הרבה נושאים הערב. אני מאוד מבקשת מכולם להקפיד על מסגרת של שלוש דקות. תודה. חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לשבח את חברי הכנסת בוועדה, שהצביעו כפי שהצביעו עבור הארכת החוק. יודע אני גם יודע שחלק לא מבוטל של חברי הכנסת, אין לבם שלם מלכתחילה עם החוק הזה. אבל זה אחד החוקים שפעמים מגיעים אלינו כאשר האדם, חבר הכנסת, מתבקש לא להיות צודק לפי דרכו אלא להיות חכם. הרי בחקיקת חוק מסוים אנחנו צריכים להעמיד לנגד עינינו מהי האלטרנטיבה. יש אלטרנטיבה שלא לחוקק את החוק, יש האלטרנטיבה לחוקק את החוק בצורה אחרת. דבר אחד עמד בשורש החקיקה הזאת, וכל טיפול שהיה בשלבים השונים של מעשה החקיקה עמד ביסוד הדברים, שהכול מבינים – וחלק גדול אינם מסכימים, אבל עדיין מבינים – שיש ציבור לא מבוטל אשר חי את חייו ורואה את יסוד המוסד של הקיום של העם היהודי באפשרות הניתנת לאלה – אפשר לבקש מחברת הכנסת שלי יחימוביץ? אנחנו כל כך מעט כאן.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אני לא מעט.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
את לא מעט, את תמיד הרבה. והכול מבינים שיש לנו עניין שנמצא ביסוד הקיום, כפי שחלק מהציבור מבין זאת וחי את חייו לאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי. הכול הבינו שאין מדברים על מעשה חקיקה שיבוא בכפייה אל כל הציבור הזה. כולם הבינו. לכן, כבר בחקיקה הבסיסית של החוק הזה עמד לעיני חברי הוועדה מה יקרה בעוד חמש שנים, אם לא יספיקו לבצע את החוק, אם החוק לא ייתן פירות. בבסיס החוק נאמר שתמיד ועדת החוץ והביטחון תדון לאחר חמש שנים ותוכל להאריך את החוק בחמש שנים נוספות.
מכיוון שזמני אזל, אינני רוצה להאריך כאן בדברים שנאמרו בוועדת החוץ והביטחון.
משה גפני (יהדות התורה):
יש לך זמן כמו לעמי אילון.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
לא, לעמי יש פריווילגיה מיוחדת. אני מסיים, גברתי היושבת-ראש, ואני מאוד מקווה שחוכמת הדברים תגבר על אותם רגשות צודקים כשלעצמם, של אלה שאינם מאמינים בדרך הזאת, אבל חוכמת המעשה של החיים המשותפים של כולנו והכבוד – ובזה אני מעריך את חברי הכנסת החילונים – הכבוד שהם מרגישים שהם יכולים לרחוש, למרות הכול, לאותו ציבור שהם אינם מאמינים בדרכו אבל יודעים שהציבור הזה מוכן למסור את נפשו על האפשרות להקדיש את חייו ללימוד תורה – אני חושב שזוהי תעודת הכבוד לכנסת, שבעזרת השם תופיע מחר בהצבעה בעד הדחייה הנוספת, שתאפשר בכל זאת, לאלה אשר הגיע הזמן, והם מוכנים להפסיק את לימודיהם במידה כזאת או אחרת ולהצטרף אל החיים האזרחיים במדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. חבר הכנסת זבולון אורלב, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש. שלוש דקות.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הסוגיה שעומדת בפנינו היא אחת מהסוגיות שיורדות לשורש קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אני בא מהתנועה הציונית-דתית, שראתה לקדש גם את דמותה היהודית של מדינת ישראל וגם את מדינת ישראל כמדינה יהודית כחלק מתהליך הגאולה, ולכן אנחנו לא רק מברכים מדי שבת אותה ואת חייליה, אלא גם עושים מעשים כדי להעצים אותה ולפעול לביטחונה ולחוסנה. אני יכול לומר בלב שקט שניתן לקיים עולם תורה של תלמידי חכמים מובהקים, הבקיאים בים התורה – והיום יש לנו, ברוך השם, פירות מפוארים, שהם גם דיינים שמקבלים את הציונים הגבוהים, גם רבנים, רבני עיר וגם ראשי ישיבות.
הבעיה היא שגם מדינת ישראל, כשכבר בא עולם תורה ומתגייס, גם בו היא יודעת לפגוע. יש למשל החלטה של הצבא, של מישהו בצבא, שהואיל ובחורי ישיבות ההסדר, שהם בחורי ישיבות ההסדר שמשלבים ספרא וסייפא – גם לימוד תורה ישיבתי וגם שירות בצה"ל – צריכים להשתלב בכל יחידות צה"ל ואינם יכולים לקיים מחלקות משל עצמם ולשמור על האופי. שליש מבחורי הישיבות כך עושים, ויש שליש מראשי הישיבות שסבורים שלא צריך כך לעשות. אז מה עושים? מענישים אותם. מה העונש? הם לא יוכלו להתגייס לצנחנים ולגולני. הנה, מדינת ישראל, מה לכם לחוקק חוקים מפוארים? הנה בחורי ישיבות שרוצים לשרת בחילות הקרביים של צה"ל, ואתם לא מסוגלים לנהל אתם דו-שיח ראוי על מנת שהם יוכלו לשרת את מדינת ישראל כפי שמשרתים את עולם התורה.
היום קראנו ידיעה מדאיגה מאוד, חבר הכנסת אילון, כותרת ראשית באחד מהעיתונים, שאחד מכל ארבעה איננו מתגייס לצה"ל. זה לא רק בגלל בחורי ישיבות ההסדר, צריך לומר ביושר. הבעיה של שירות בצה"ל, לצערנו – – –
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
– – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
נדמה לי שהכותרת היא: אחד מכל ארבעה לא מתגייס לצה"ל. שתי חיילות מתוך חמש, זו היתה הפרופורציה, ולפי האחוזים שפורסמו הבעיה היא לא אותן ישיבות של מי שאינם מתגייסים לצה"ל. צריך לומר זאת ביושר. אם אנחנו מטפלים בכל סוגיית הגיוס, אני מאוד מודאג דווקא מהמחנה הציוני, שבו פשה הנגע ובו יש רפיון ובו יש שחיקה.
אני מסיים. גברתי היושבת-ראש, החוק הזה נכשל כי שהממשלה נכשלה בכל ארגון השירות האזרחי. זה לא כך שלא היו ולכן אין. אין גם שירות אזרחי, צריך להודות. אנחנו מאמינים גדולים בכך שניתן לשלב תורה עם שירות בצה"ל. גם בחוק שהובא לפני חמש שנים נמנענו בהצבעה. אנחנו לא נרים ידינו נגד עולם התורה אבל לא נתמוך בהסדר חוקתי שמשחרר, בשעה שאנחנו רואים שהדבר הזה אפשרי. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת משה גפני.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אפשר לדון בהיבט של אקטואליה, כפי שחברים יעשו זאת כאן היום, אבל צריך לדבר על הנושא הזה מההיבט של ההיסטוריה – ההיסטוריה היהודית כמובן. החלטתי לנצל את הדקות המעטות שעומדות לרשותי כחבר הכנסת ולדבר דווקא על ההיסטוריה.
בשבוע הבא נציין את תשעה באב לזכר החורבן של שני בתי-המקדש. מספרים על נפוליאון שביקר בבית-כנסת בליל תשעה באב וראה יהודים זועקים בקולות חנוקים "איכה ישבה בדד". והוא, נפוליאון, שאל את מלוויו: על מה בוכים היהודים? התשובה שהוא קיבל, כמובן: הם בוכים על חורבן שני בתי-המקדש. לפני כך וכך אלפי שנים נשרפו בתי-המקדש, נחרבו בתי-המקדש. ואז אמר נפוליאון: עם שכך זוכר את עברו – יש לו עתיד. עם שכך זוכר את ארצו, שממנה הוא גלה לפני אלפי שנים, עוד יחזור אליה. כך אמר נפוליאון.
עמיתי חברי הכנסת, ההיסטוריה הוכיחה שההישענות על העבר של העם היא היא בעצם העתיד שלנו, וכל מי שמנסה לנתק בין העם לבין עברו רוצה ביודעין או בלא יודעין פשוט לסכן את קיומנו הלאומי.
אני רוצה לומר יותר מזאת. מי שאינו מבין את חשיבות לימוד התורה או את הערך של "והגית בו יומם ולילה", את המשמעות של המושג "ממית עצמו באוהלה של תורה", מנסה למעשה לקעקע את יסודות הקיום של עמנו ורוצה לפרוץ את חומת היהדות.
אולם אנחנו צריכים לדעת שאימפריות גדולות בהיסטוריה נפלו ולא קמו, עמים חזקים נעלמו, אידיאולוגיות מלהיבות קרסו, אבל עם ישראל, גם כאשר הוא נדד וסבל בקרב העמים, החזיק מעמד. היהדות שרדה. מדוע היא שרדה? אנחנו מאמינים שזה בזכות התורה ובזכות לומדי התורה.
גברתי היושבת-ראש, ניסו לאורך כל תולדות עמנו להעביר יהודים על דתם, ניסו לאורך כל שנות סבלנו בגלויות לנתק אותנו מהמורשת, הציגו גם "אלטרנטיבות", חלופות אטרקטיביות כביכול, כולל הקומוניזם, שקרס לאחר 70 שנה. ניסו ניסו אבל בית-המדרש, עולם הישיבה, עולם התורה, בסופו של דבר הוא זה שניצח, והוא גם ימשיך לנצח מפני שהוא פועל יוצא בשם הנצח ולמען הנצח, ואנחנו יודעים שנצח ישראל לעולם לא ישקר.
גברתי היושבת-ראש, יש גורמים בממסד הישראלי שסבורים בטעות שהם עושים חסד עם תלמידי הישיבות הקדושות או עם האברכים הטהורים בכך שהם מניחים להם ללמוד תורה. האמת היא הפוכה. לא עושים להם טובה, האמונה שלנו היא שהם, בני התורה הממיתים עצמם באוהלה של תורה – הם עושים טובה לכלל ישראל. הם הם החלוצים האמיתיים, העומדים על משמר קיומנו הרוחני, והם הם העומדים בחזית המערכה על קיומו של עם ישראל. זו איננה מליצה. זו האמת והאמת לאמיתה.
אנחנו סבורים שלא ניתן לקיים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ללא העדפת ההדגשים ההכרחיים לה להדגשת זהותה היהודית. ואלה הם בעצם שלושת היסודות: התורה והעם והארץ. ובלי התורה, בלי לומדיה, אין זכות על הארץ הזאת לפני שאנחנו מקיימים את התורה. לכן, חברי הכנסת, תחשבו טוב לפני שאתם מצביעים מחר. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב כהן.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לומר פרוצדורלית: על-פי החוק שהועבר כאן לפני כמעט חמש שנים, אין צורך בדיונים הללו, אלא מליאת הכנסת אמורה היתה, על-פי מה שאז הוחלט, להצביע אם מאריכים בחמש שנים, כן או לא. אבל על-פי החלטות היועצות המשפטיות של הכנסת, ואני כמובן מקבל את זה כמו כולנו, סוכם שיתקיימו דיונים בעניין. ועדת החוץ והביטחון קיימה דיונים מעמיקים בעניין הזה, הביאה את כל הגורמים הנוגעים בדבר, קיימה כמה ישיבות ארוכות, באמת היו דיונים מאוד רציניים בנושא הזה, והפרוצדורה ככל הנראה נכונה. אני מוצא לנכון לשבח את היועצות המשפטיות על העצות שלהן, לא תמיד אני עושה את זה.
לא חשבתי לעלות לדבר, אבל לאחר ששמעתי את נאומו של חברי חבר הכנסת עמי אילון – ראשית אני מעריך את מה שאתה אומר בכנות ורציתי להשיב לך. היות שדיברת על פרשת השבוע אז אני רוצה שתדע שבאותה פרשת השבוע, מטות-מסעי, שקראנו בשבת האחרונה, שממנה ציטטת, כתוב שם: "אלף למטה אלף למטה". אלף למטה אלף למטה – הפירוש הוא שחצי מהעם לומד תורה וחצי מהעם משרת בצבא והם מתחלפים.
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
מתחלפים.
משה גפני (יהדות התורה):
כן, הם מתחלפים. המערכת היהודית, גם כשהיה לנו צבא מפואר שעבר קרבות קשים מאוד, כשהיתה לנו כאן מלכות בארץ-ישראל, חלק מהחיל היהודי הוא חיל של לומדי תורה. חצי מהעם לומדים תורה, חצי מהעם משרתים בצבא, והם מתחלפים.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
על הפרשות האלו לא כדאי להסתמך.
משה גפני (יהדות התורה):
הרב מלכיאור, אני מדבר עם חבר הכנסת עמי אילון. לכן אני אומר, אנחנו בעד זה שתלמידי ישיבות ישרתו בצבא, בגולני, בצנחנים והכול, אבל אתה תביא את הנוער החילוני שבאותו זמן ילמד בישיבות, אני בעד ההסדר הזה.
דבר נוסף אני רוצה להגיד לך. הגמרא אומרת במסכת שבועות: "האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו". שלמה, היתה לו מלכות, היה לו צבא, הוא ניהל קרבות רבים, וחלק מהצבא שלו, צבא יהודי, היו לומדי תורה. אנחנו עם שאין שום יכולת להבין מבחינה טבעית – אחרי שואות שהוא עבר, אחרי טרגדיות שאין אומה בעולם שעברה, התפזרנו על פני כל הגלובוס. יש יהודי בסין ויהודי בקנדה ויהודי בפולניה ויהודי במרוקו. אין קשר בין היהודים האלה, אלפי שנה הם חיו עם מנטליות שונה, ואנחנו עם יחיד שבסופו של דבר חזר לארצו. הפלטפורמה האחת והיחידה שמחזיקה את העם הזה כעם אחד היא לומדי התורה. השפה הזאת.
אני אומר לכם שהנושא הזה הוא מאוד רגיש, מאוד בעייתי. הוא לא התחיל היום במדינת ישראל. הגמרא במסכת סנהדרין אומרת, כבר אז, גם אז אמרו את הדבר הזה: מה עם לומדי התורה? איך ידע מי אפיקורס? חבר הכנסת עמי אילון, אומרת הגמרא במסכת סנהדרין: "דאמרי מאי אהנו לן רבנן?" מה מועילים לנו למדינה, לעם, לומדי התורה? כך אומרת הגמרא. בלי לומדי התורה אין לנו זכות קיום כעם, אין לנו זכות על הארץ הזאת. זה חלק מצבא יהודי. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
אני מוותר, אחרי זה.
היו"ר קולט אביטל:
אם כך, חבר הכנסת יוסי ביילין.
יוסף ביילין (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים להצביע מחר על הצעת חוק ששני הצדדים בהקשר שלה לא מאמינים בה באמת. לא מאמינים בה משום שהחרדים קיבלו את זה כמי שכפאם שד בזמנו, ואמרו: איזה מין דבר זה שנת ההכרעה הזאת, מי צריך את זה? האנשים שהיו בוועדה של טל קיבלו הרבה מאוד גידופים, היה להם קשה להגיע לבית-הכנסת.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
זה חלק מהחיים אצלנו.
יוסף ביילין (מרצ):
והחילונים אמרו, איזה מין דבר זה, בגיל 23 פתאום מקבלים שנה כזאת שבה אפשר לא ללמוד ולא לעשות שום דבר ולהחליט מה רוצים, למה אנחנו לא מקבלים דבר כזה. אנשים שעומדים להצביע בעד החוק הזה מחר היו מראשי המתנגדים לחוק, בייחוד בליכוד, ואמרו: בשום פנים ואופן לא, זה ממש מכירת נשמתנו. ואילו האיש שמדבר אליכם היום הצביע בעד החוק הזה.
מה הבעיה? מה הבעיה האמיתית? החוק הזה נכשל כישלון חרוץ. מכל הטעמים. נכשל כישלון חרוץ. האופציה הזאת שחשבו עליה, שתהיה שנה שבה באמת אפשר יהיה להכריע, ויהיו כאלה שינצלו את השנה הזאת – למה זה כישלון חרוץ כל כך? בגלל המספרים. המספרים כל כך קטנים, שזה אומר שזה לא מה שאנחנו באמת ציפינו לו. ואני אמרתי אז שאני אתמוך בחוק הזה, אבל אני לא אמשיך לתמוך בו אם אכן יוכח שלא משתמשים בשנת ההכרעה. אני חושב שלא משתמשים בשנת ההכרעה, כי היא מאוחרת. אילו היא היתה בגיל 18, נדמה לי שרבים היו משתמשים באפשרות הזאת. בגיל 23 האנשים כבר מטופלים במשפחות, עם תלות גדולה מאוד. הם כבר מפחדים. הם אומרים לעצמם: מה אנחנו יודעים מה יהיה בשנת ההכרעה? אנחנו רוצים להתפרנס, אז הם נשארים בישיבה, זה כל הסיפור. ולכן – לא עשינו כלום.
מה עושים? לגייס את בחורי הישיבה מחר לצבא, עם שוטרים צבאיים? אין לזה לא ידיים ולא רגליים, זה לא יקרה. שום ממשלה לא תעשה את זה.
יעקב מרגי (ש"ס):
– – –
יוסף ביילין (מרצ):
אתה יודע שלא יעשו את זה, ואתה בוודאי לא מציע לעשות את זה. מה אפשר כן לעשות? הדבר היחיד שניתן לעשות זה פשוט לומר, שכמו לבנות, כך גם לבנים. זה הכול. שכל מה שרלוונטי לבנות יהיה רלוונטי גם לבנים. שמי שמסרב לשרת מטעמי דת ומצפון – שלא ישרת. תהיה ועדה שתבדוק שאנשים לא ממציאים, שלא מתחפשים לדתיים, שלא מתחפשים לסרבני מצפון. אבל כמו שהיום אנשים יוצאים לפי פרופיל 21 עם קב"ן, מי שבאמת רוצה היום לא לשרת בצבא – לא משרת בצבא. אני לא חושב שהילדים של רובנו ינצלו את זה לרעה. ואם ינצלו את זה לרעה – אז ניתן לשר הביטחון סמכות לומר, שאם בשנה הוא רואה מראש שהמספר נמוך מדי, זכותו תהיה לגייס.
אני אומר לכם אחרת – חוק טל לא משרת שום מטרה. עוד חמש שנים נותנים כאן לממשלה – ממשלה זו או זו שתבוא אחריה – מתנת חינם, ולא פותרים את הבעיה. מאוד יכול להיות שבג"ץ, שכבר רמז את מה שרמז, לא יקבל את זה, כי הרי נגיש את זה לבג"ץ. סביר שבג"ץ שלא יאשר את זה, ולכן אני מציע לכם לחשוב על זה. תצביעו בעד זה מחר – זה לא באמת יהיה. החוק הזה לא פותר שום בעיה. תחשבו על הצעה אחרת, שהיא אוניברסלית באמת.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נמצא. אי לכך – חבר הכנסת חיים אורון.
חיים אורון (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להביע מחאה, שאני יודע שהיא לזרוק אפונים על הקיר, גברתי היושבת-ראש, על הפטנט החדש, שהולך ומחריף. אבל אני מציע פעם נוספת – אני מציע שהקואליציה תחליט שמצביעים פעם בקדנציה, ביום רביעי הבא, ב-12 בצהריים, עד שגומרים את כל ההצבעות, ואפשר לשחרר את חברי הכנסת מהצבעה כל השנה. בכלל לא צריך להיות בשביל להצביע. ואז, דיון מהסוג הזה מתקיים כשיש קבוצה של בעלי עניין. מי בעלי העניין? עמי אילון, שאכפת לו, עוד כמה חברים פה שאכפת להם, וחברי כנסת שאכפת להם. זה הכול.
נסים זאב (ש"ס):
סליחה, אני יושב פה בכל יום – – –
חיים אורון (מרצ):
אני לא בא אליך בטענה.
היו"ר קולט אביטל:
אתה תמיד אחרון הדוברים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מזלזלים בך בכל יום שאתה יושב פה – – –
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת ריבלין.
חיים אורון (מרצ):
אני לא מבין למה אי-אפשר – הודיעו שיש היום דיון על הארכת חוק טל והצבעה, וזה מה שהיה צריך להיות. ואחר כך יקיימו דיונים בנשיאות למה הכנסת נראית ככה. ככה היא נראית.
ועכשיו, לגופו של עניין. אנחנו מנענעים ילד מת בעריסה. כולם יודעים. הוא לא פותר את העניין, הוא לא יכול לפתור את העניין. לכאורה, ועדת-טל עשתה פשרה בין שני צדדים שלא רצו להתפשר. אני מבין שפשרה קיימת כאשר יש שני צדדים שמעוניינים בקיומה. אין פה שום פשרה, גם אם ישכללו את כל השכלולים של השירות הלאומי. המשבר הוא בתחום הטכניקה של השירות הלאומי? יש איזה קשר בין הדיון של עכשיו לכותרת הראשית היום ב"ידיעות אחרונות", או שזה שני דיונים שהכנסת בכלל לא עוסקת בהם?
11%. אני זוכר מאז שאני עוסק בזה – כשהלכתי לבג"ץ זה היה 6%. וכבר אז בג"ץ אמר, בג"ץ יחד עם אמנון רובינשטיין, שנקרא בג"ץ רובינשטיין – מה לעשות? כי הוא היה מספר אחת, הוא היה יותר מכובד ממני, ובכל המקומות קראו לזה בג"ץ רובינשטיין, אבל מי שמסתכל פנימה – זה רובינשטיין-אורון. היו 6%, וגם אז אמר בית-המשפט: שיעורים כאלה אי-אפשר בהסברים כאלה. אמרו: נעשה חוק. 11%, לא במדרגות של 1% לשנה. זה כבר במדרגות של 1.5% בשנה.
ובצדם, ידידי יוסי, יש לי קושי עם ההצעה שלך, אני אומר בגלוי. יש שם גם 5%. אגב, זה לא אותם אחוזים. זה 5% מה-25% שלא משרתים. ה-11% בקהילה החרדית זה ה-100%. ה-5% בקהילה שאינה חרדית זה אחוז חמור מאוד, לדעתי. כי אומרים חצי-חצי. מה זה חצי-חצי? זה חצי קטן וזה חצי גדול. אבל זה מספיק.
אז מה המשמעות של הדיון עכשיו פה? מה המשמעות של הדיון הזה שאנחנו באים ואומרים: חברים יקרים, הכנסת מחליטה עכשיו על חמש שנים. ככה, לא לראות כלום. בעוד חמש שנים נתכנס וזה יהיה 25% על-פי מה שמופיע עכשיו. ויהיה 30%. עד הרגע שמה? ואני לא רוצה להגיע לרגע הזה שיבוא מישהו בצו ויגיד: חברים, אין מספיק חיילים. אז יתעוררו כולם. ואני עוד לא דיברתי על שוויון בנטל וכו', כי כבר נגמר לי הזמן. מה אתם רוצים מחמש שנים? כי בחרו נשיא לפני שבועיים? מה קרה?
אנחנו נגד שנתיים, גם הצבענו נגד שנתיים. אבל מה שמוכיח עוד יותר שהכוונה באמת לא ברצינות זה הקפיצה משנתיים לחמש שנים, כי היא מוכיחה שכל הסיפור הוא פיקציה. אחרת – למה לא הסכימו לשנתיים?
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת משה שרוני, ואם הוא לא יהיה, אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת נסים זאב – אה, סליחה, אתה תהיה אחריו. חבר הכנסת שמואל הלפרט.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
גברתי היושבת בראש, תודה. תראו, כל הדיון הזה עצוב ומקומם, כמעט הייתי אומר הזוי. ביום שבו מתפרסמים נתונים כל כך קשים על שיעורי ההשתמטות מצה"ל באה הכנסת ומחוקקת – – –
יעקב מרגי (ש"ס):
זה לא מקרי שבכנסת קיימו את זה היום.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
נכון, זה לא מקרי. אתה יודע מה? אני אגיד לך יותר מזה, חבר הכנסת מרגי: צבא-הגנה לישראל נגד חוק טל. אתם עושים חוק נגד הצבא, ואתה יודע מה? אני רוצה להביא לפה את הרמטכ"ל ואת ראש אכ"א שיגידו ההיפך. ואני רוצה שמשרד הביטחון ושר הביטחון יגידו אמת בעניין הזה של חוק טל. אני רוצה לשמוע שצה"ל תומך בחוק טל. לא מאמין בעולם. עושים חוק על הראש של צה"ל.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תצביעו בעד?
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
נגד.
עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו. חוק טל הוא חוק הזוי, ממש הזוי. אבל אחרי זה, עם שנת הכרעה ושנת קשקושים ושנת פילוסופיות, והוא יכריע, והוא יחשוב כל השנה אם הוא רוצה להישאר בישיבה או רוצה ללכת לעבוד – מה זה הדבר הזה?
אבל מילא, חשבו. תפסיקו כבר עם פואד – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
מה זה תפסיקו, מה, זה רעיון שלי?
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
מספיק כבר עם הדברים האלה. אל תגרור אותי לרכילות הזאת, מה – פואד? תגיד גם שהרצוג יושב בוועדת – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
בסדר. אני אומר לך, חבר הכנסת ריבלין – יש לנו פה ילדים ונכדים. אנחנו מפרקים את הצבא ומפרקים את הסולידריות החברתית. אם לחרדים מותר להשתמט בחוק, לכולם מותר. עם מי אתם רוצים להישאר? על מה אתם רוצים להישאר? מה יישאר פה בכלל?
אז עשו כבר את החוק המטורף הזה. את החוק ההזוי הזה – עשו. הוא לא מצליח. הוא כישלון חרוץ. הרי אין ויכוח שמהחוק הזה לא יצא כלום. מילא, לפני שחוקקו אמרו "אולי יהיה דבר כזה. אולי זה יצליח. אולי חלק ילכו וחלק לא ילכו". היום, איך ועדת החוץ והביטחון – יושבים שם אנשים רציניים, באמת טובי חברי הכנסת – תגידו לי, אתם לא רואים? אתם לא שומעים? הרי החוק הזה הוא הכישלון הכי צורב בספר החוקים של מדינת ישראל. הכול שטויות. אין בו דבר אחד שמוכיח את עצמו. אז אתם מקדשים אותו לעוד חמש שנים? מה זה? הכול פוליטיקה? הצבא זה פוליטיקה, המדינה זה פוליטיקה, הכול פוליטיקה? בסדר.
אני אומר לכם שגם לשיטתם של אלה שרוצים שתלמידים, בחורי ישיבות, לא ישרתו בצבא ויהיו בישיבות וילמדו תורה – גם לשיטתכם החוק הזה הוא חוק שמפרק את כל הביחד הישראלי עד הקצה. בזמנו קבעו מכסות לאנשים שלא הלכו לצבא. אלא מה? רצו עוד ועוד ועוד, עד למקום שבו מדינת ישראל הגיעה לליקוי מאורות – למרבה הבושה, בתקופה שהממשלה היתה ממשלת ברק, ואני בוש בכך ונכלם – והחליטו להכשיר את הכול, להכשיר את כולם, ולתת לאנשים להשתמט משירות ברשות, בסמכות ועל-פי חוק.
לכן, חברים, חברי הכנסת, הטענה שלי היא שאם העניין הזה יימשך עוד חמש שנים, עוד עשר שנים ועוד עשרים שנה, אני אומר לכם שאני לא יודע מה יישאר מצבא-הגנה לישראל. אני לא יודע מי ישרת בצבא.
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אני משוכנע שהרבה יותר ישתמטו משירות בצבא, ונעבור את ה-50% ואת ה-60%. אנחנו פשוט מושכים את השטיח מתחת לרגלינו. לכן, אני קורא לכם ביום הזה – – –
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
היושבת-ראש חברת הכנסת אביטל, אני כבר מסיים. דיברתי, בבוקר, עם חבר הכנסת צחי הנגבי, יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, וחיפשתי גם את ברק. מוכרחים עוד פעם לחשוב על הדבר הזה מחדש. גם אם רוצים הסדר, הוא חייב להיראות אחרת והוא חייב להיעשות אחרת.
היו"ר קולט אביטל:
נכון.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
ולכן, אני מציע להחזיר את החוק לוועדת חוץ וביטחון ולא להצביע גם מחר, להאריך אותו בשנה, וגם לא צריך שנתיים, ולהביא בפני הכנסת הסדר חדש, שמצד אחד נותן תשובה מספקת על הצרכים האמיתיים של הציבור החרדי, ומצד שני לא ימשיך את תופעת ההשתמטות הזאת מצה"ל, שמגיעה לכל שדרות הציבור ומחלחלת בקרב כל חלקי העם והציבור. אני חושב שאם הדבר הזה יימשך, הוא יגרום נזק בלתי הפיך למדינת ישראל, לצבא-הגנה לישראל ולחברה הישראלית. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה לומר לחבר הכנסת פינס ולכל אלה שדיברו בפתוס נגד חוק טל, שהדיון על הארכת חוק טל מתקיים בתקופת בין המצרים, שבה אנו מתאבלים על חורבן בית-המקדש, על הגלות שהוגלה העם היהודי מארצו. אני רוצה לצטט כאן מדברי הנביא ירמיהו, שראה את חורבן – – –
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, בבקשה לשבת. חבר הכנסת מלכיאור, אם אפשר לטייל קצת פחות. תודה. חבר הכנסת מלכיאור, נא לשבת.
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא מפריע. רציתי – – – רק אם חבר הכנסת פינס – – –. זה הכול. זה בסדר. כנראה יש לך פריווילגיה פה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
עברה כאן דקה שאני לא יכול לדבר.
היו"ר קולט אביטל:
בסדר, תקבל אותה בחזרה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אני רוצה לצטט כאן מדברי הנביא ירמיהו, שראה את חורבן בית-המקדש, חורבן היישוב היהודי בארץ-ישראל, והתלווה גם אל הגולים שהוגלו מארץ-ישראל לבבל. בפרק ט' הוא שואל: "על מה אבדה הארץ?" מה היתה הסיבה שהארץ חרבה? מה היתה הסיבה שבית-המקדש חרב? התשובה על השאלה הכאובה הזאת – הוא כותב: "ויאמר ה' על עזבם את תורתי". את זה הוא כותב לפני 2,500 שנה. הסיבות שגרמו לחורבן הארץ ובית-המקדש – הוא עונה: "על עזבם את תורתי". הפסקת לימוד התורה גרמה לחורבן בית-המקדש ולגלות. בגלל הסיבה הזאת נאלצנו לנדוד אלפי שנים בגלויות, להיאבק על זכותנו, לחיות כמיעוט נרדף וככבשה בין 70 זאבים.
אחרי אלפי שנות גלות, אחרי החורבן הגדול של מלחמת העולם השנייה, שבה נהרסו וחרבו קהילות יהודיות ומרכזי התורה והחסידות באירופה, זכינו בסייעתא דשמיא לעלות לארץ-ישראל, לבנות ולשקם מחדש את עולם התורה והישיבות. עלינו לזכור, ובשום אופן אסור לנו לשכוח, שכל פגיעה, אם מרצון ואם בתום לב, בעולם התורה, מסכנת את קיומנו כאן בארץ-ישראל. קיומנו כאן מותנה בלימוד התורה. אם נשכח זאת, נהיה בסכנה קיומית פשוטה.
אפילו בגלות מצרים, כשהעבידו בפרך את עם ישראל, היה שבט אחד שאותו לא העבידו, שבט שלם שהמצרים הקדמונים לא כפו עליו את העבדתו – שבט בני לוי, שישבו והגו בתורה. האם הפרלמנט היהודי לא מבין את מה שהבינו בפרלמנט של מלך מצרים? שיש צורך לתת לשבט הלוי שהוא ישב וילמד תורה?
עלינו לדעת שכל ניסיון לערער את עולם התורה מערער את ביטחון המדינה. בצבא יש חילות מגוונים. יש חיל אוויר, חיל חימוש, תותחנים ואחרים. כולם חשובים ונחוצים. אבל בל נשכח כי יש חיל נוסף, שהוא חיל לומדי תורה. חלילה לנו מלסמוך על "כוחי ועוצם ידי". עלינו להאמין באמונה שלמה, ש"אם ה' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר".
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אני כבר מסיים. הבה נתעלה ונתאחד כולנו יחד כאיש אחד לחיזוק עולם התורה, שיחזק בעזרת השם את מעמדנו כאן בארץ-ישראל.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת משה שרוני – אינו נמצא. אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". הבוקר ראינו כתבה שמתייחסת ל-40% שאינם מתגייסים לצה"ל. כמה מתוכם בני ישיבות? מה ההגדרה של בן ישיבה? כשעומד פה חבר הכנסת ודופק פה על הבמה כדי לשכנע כמה הוא צודק, אני לא צריך לדפוק על הבמה כדי לשכנע. אבל צריך להבין שכאשר מדברים על ציבור חרדי, כאילו כל מי שעובד הוא לא חרדי ומי שלומד הוא החרדי – לא כך פני הדברים. הציבור החרדי הוא ציבור מגוון. יש שעובדים, יש שמתגייסים, ויש פלח קטן של ציבור שלא מתגייס כי הוא לומד תורה ותורתו אומנותו.
מה ההשתוללות זאת? מה קרה? יש כמה עשרות אלפים בגיל גיוס שלומדים תורה. כן, לומדים תורה ומאמינים בלימוד התורה, והם אבן היסוד של עם ישראל לא פחות מציבור אחר שמתגייס ושמשרת ושעובד. אז בגלל זה קם הזעם? מה עם כל המשתמטים, בעשרות אלפים, בציבור החילוני? בוא אני אראה לך כמה לא מתגייסים – הרבה יותר באחוזים. אם אנחנו ניקח את ציבור בני התורה באופן יחסי מול הציבור החילוני שלא מתגייס, אתה תראה שמדובר אולי ב-10%. אז מה קרה? מה הזעם הזה?
יתירה מזו, אתה מאמין, עמי אילון, שהצבא רוצה את החרדים? הצבא לא רוצה אפילו את המזרוחניקים, לא רוצה אותם בגלל שהם ציבור פנאטי מבחינתו. מי שיצא להפגנה – הוא לא רוצה אותו ביחידות קרביות. לא רוצים בכלל שישרתו. הם רוצים חרדים עליך ישראל? אתה מאמין שהצבא רוצה בכלל לקלוט את הציבור הזה? רוצה לראות אותו? כל הדיון הוא דיון פופוליסטי, ובכל שנה ובכל פעם חוזרים על הדיון הזה.
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
אני לא דיברתי על גיוס צבאי. אני דיברתי על גיוס אזרחי.
נסים זאב (ש"ס):
אני אגיע לזה.
היו"ר קולט אביטל:
אתה לא תגיע לזה. יש לך עוד דקה, נא לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה לומר שהעניין הזה במבחן. אני רוצה להתייחס גם לשירות הלאומי האזרחי. זה עדיין לא יצא לפועל. איך אתה רוצה בתוך שנתיים – המלצתך היתה שנתיים בוועדת החוץ והביטחון. לקחת איזו אינדיקציה? בדיקה רצינית ומעמיקה לראות כמה רוצים וכמה חפצים? אני רוצה לומר לך שלי אין ספק שכשהשירות הלאומי האזרחי יצא לפועל, ירצו הרבה להצטרף לשירות הזה. אז לתת את ההזדמנות הזאת, אבל לא לבוא ולומר שזאת אי-חוקיות.
עמיחי אילון (העבודה-מימד):
אתה סומך על האוצר שהוא יתקצב את זה?
נסים זאב (ש"ס):
אני סומך על האוצר, כן. אם יש לו עניין בזה, אם הוא מאמין בשירות של החרדים, אז הוא ימצא גם את התקציב. ואם הוא לא מוצא את התקציב, זה בגלל שהוא לא רוצה אותם בצבא. צריך לומר את האמת פה מעל הבמה הזאת.
רק דבר נוסף. לא מקובל עלי, עמי, שעומדים פה ואומרים שזאת אי-חוקיות. מה זה חוקיות? אנחנו המחוקקים. הגיע הזמן שנדע שאנחנו לא נמושות של בית-המשפט, עם כל הכבוד. כשבא ארגון, שהוא בכלל לא ארגון סטטוטורי – עמותה קמה והולכת לבג"ץ ובג"ץ מחליט מה חוקי ומה לא חוקי. הגיע הזמן – עמי, אני רוצה לומר לך, לא רק בנושא הזה, שבית-המחוקקים הוא מעל בית-המשפט, עם כל הכבוד לו. הוא לא יכריע פה בסוגיות שהן פוליטיות או מדיניות, ויכתיב לחברי הכנסת כיצד לפעול.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. בכך תם הדיון. כאמור, ההצבעה על הצעת החוק תתקיים מחר.
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/322).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אני קוראת לשר גדעון עזרא להציג את הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התשס"ז–2007, לקריאה ראשונה.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, אני מביא את הצעת החוק, וההצבעה עליה תתקיים כנראה מחר. מדובר על הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התשס"ז–2007. חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו–2006, נועד להגן על הציבור מפני עבירות מין חוזרות שמבצעים עברייני מין באמצעות הערכת מסוכנותם טרם קבלת החלטות בהליכים שיפוטיים ואחרים הנוגעים לעברייני המין, הוצאת צווי פיקוח שיפוטיים ופיקוח ומעקב אחר אותם עבריינים באמצעות יחידת הפיקוח שהוקמה לעניין זה בשירות בתי-הסוהר בהתאם לחוק.
מדובר בחוק חדשני, אשר מאפשר לבית-המשפט להטיל הגבלות על חירותו של עבריין מין שריצה את עונשו לאחר שניתנה לגביו הערכת מסוכנות. החוק קובע החלה הדרגתית של הוראותיו ביחס לעברייני המין. בשלב הראשון, שנכנס לתוקף ביום 1 באוקטובר 2006, יושמו הוראותיו על עבריינים שנידונו למאסר בפועל וסיימו לרצות את מלוא תקופת המאסר שהוטלה עליהם ללא שחרור מוקדם. אוכלוסייה זו מונה כ-240 עברייני מין בשנה. ב-1 באוקטובר 2007 אמור להתחיל השלב השני של החוק ביחס לעברייני מין שהורשעו בביצוע עבירות מין שהנפגע בהן הוא קטין, נוסף על עברייני מין שיתווספו במסגרת תחולת השלב הראשון של החוק.
מאז כניסתו של השלב הראשון של החוק לתוקף, בחודשים שחלפו מאז, צפות ועולות בעיות ושאלות הנובעות מחדשנותו של החוק, והגופים הרלוונטיים מתמודדים אתן מדי יום. מדובר בהסדר חדש ומורכב המחייב תיאום, למידה והפקת לקחים בהתאם למבחן המציאות. יישומו של החוק עד כה מלמד כי יש היבטים שונים שטרם ניתנה עליהם הדעת והם מחייבים מתן מענה.
מתברר שההערכות ביחס להיקף אוכלוסיית עברייני המין שעליה חל החוק בשלב הראשון לא היו מדויקות, ובפועל מדובר במספר גדול מהצפוי. נוסף על כך, התברר כי היקף הטיפול בכל מקרה ומקרה רחב יותר ומשכו ארוך יותר. הדבר יוצר עומס על העוסקים במלאכה, והוא אף צפוי לגדול עם כניסתו של השלב השני לתוקף.
לעומס ולהיקף העבודה יש לא רק השלכות תקציביות, כי אם גם השלכות לוגיסטיות המתבטאות בצורך באיתור ובהכשרה של מעריכי מסוכנות נוספים. הדבר צפוי לארוך עוד זמן רב, הן בשל מחסור במימון והן לאור ייחודיות התפקיד והדרישה לעמוד בקריטריונים מקצועיים שנקבעו לשם כך בתקנות.
כניסתו של השלב השני לתוקף תגדיל, כאמור, את מספר עברייני המין שהחוק יחול עליהם, וזאת כאשר המערכת אינה ערוכה לכך בצורה ראויה. מכאן החשש שהנזק שייגרם מיישום לא מושכל של החוק רב מהתועלת שבהרחבת היקף תחולתו.
לפיכך, מוצע לדחות את השלב השני ואת כל אחד מהשלבים הבאים אחריו בשנה אחת ממועד התחילה הקבוע כיום.
לנוכח החשיבות שבדחייה כאמור, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה ולאשר את העברתה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, אדוני השר. אנחנו עוברים עכשיו לדיון על הצעת החוק. ראשון הדוברים, חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כידוע, אני בדרך כלל נזהר בלשוני, אבל מה שנעשה פה עכשיו – אין לי אלא לכנות את זה גנבים בלילה, פשוט גנבים בלילה; ניסיון לבצע מחטף פרלמנטרי של הרגע האחרון לפני צאת הכנסת לפגרה. מניחים הצעת חוק שמשמעותה מתן היתר לעברייני מין שפגעו בילדים והורשעו בדין להמשיך ולפגוע בילדים באין מפריע, כי הממשלה לא התארגנה אחרי שנתיים.
בינואר 2006 קיבלה הכנסת את החוק אחרי שמונה שנות דיונים, ואני משבח את המועצה לשלום הילד, שטרחה והכינה את הדברים ופעלה. החוק הזה, שעמלו עליו קשה מאוד, שנועד להגן על הציבור מפני עברייני מין, בעיקר על ילדים, נועד לפקח על עברייני מין שמורשעים, כדי להקטין את הסיכונים שיחזרו ויפגעו בקורבנות נוספים.
לבקשת הממשלה, אף-על-פי שהחוק התקבל בינואר 2006, נדחה ביצועו לאוקטובר 2006, וגם זה, חבר הכנסת נסים זאב, בהדרגה ובשלבים. השלב הראשון של 2006 בוצע; עכשיו היה צריך להגיע השלב השני, של אוקטובר 2007. אחרי שנתיים. מדובר פה בסכנה ממשית.
בזכות החוק הזה – עבריין מין ניסה להתקבל לעבוד בגן-ילדים, ולולא החוק הזה הוא היה מתקבל לעבודה. אנחנו לא עוסקים פה בענייני קואליציה–אופוזיציה, דתיים–חילונים, ערבים–יהודים. פה מדובר בחיי ילדים. הולכת הממשלה בלילה, בשבוע האחרון, בשעה מאוחרת – עבור זה נשארנו, כדי להתריע – ולא עושים את ההצבעה היום, יביאו את ההצבעה מחר; השר כבר דיבר, אנחנו כבר דיברנו. חברי הכנסת לא ידעו מחר על מה הם מצביעים.
אני חושב שזהו מבחן ממשי של חברי הכנסת. אני אומר לחברי הכנסת שוב, והפעם אינני משתמש בלשון זהירה: מי שירים את ידו בעד החוק הזה הוא שופך דמים במודע, ודמו בראשו. דמם של אותם ילדים שייפגעו מעברייני מין בראשם של אלה שירימו את היד עבור החוק הזה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נמצא; חברת הכנסת שלי יחימוביץ – אינה נמצאת; חבר הכנסת יולי אדלשטיין – אינו נמצא; חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה. הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין – זה נשמע כאילו החוק בא להגן עליהם. החוק המוצע בא לקחת את ההגנה מהם. זה קצת מטריד, אדוני השר.
אני מסכים עם כל מלה שאמר זבולון בעניין הזה: עברייני מין אלה אנשים חולים, אין להם תקנה. צריך להגביל אותם בכל הכוח, בכל העוצמה, עם כל היכולת.
אבל, זבולון ידידי, אני רוצה לומר לך דבר אחד: אי-אפשר להפוך עכשיו את המשטרה לעבריינים כי המשטרה לא יכולה, ואין לה שליטה כרגע, אין לה הבקרה – – –
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
שירות בתי-הסוהר.
נסים זאב (ש"ס):
שירות בתי-הסוהר, אין להם בקרה כדי להפעיל את הדבר הלכה למעשה. זה לא שבאים פה להתחמק ולומר: יש פה בעיה תקציבית.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
חבר הכנסת נסים זאב, אתה יודע כמה תקציב צריך? אתה יודע כמה תקנים?
נסים זאב (ש"ס):
יכול להיות שמבחינה ארגונית – – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
זה דבר שולי לחלוטין. רשלנות.
נסים זאב (ש"ס):
אני מבקש. אני מסכים אתך. יכול להיות שהדבר הוא מזערי, אבל מבחינה ארגונית שירות בתי-הסוהר לא ערוך לזה; אין עדכונים בפועל. אז מה שיקרה – החוק הזה אתה לא יכול לממש אותו, ואז יוצא שהעבריינים יהיו כאילו אותם המוסדות האחראים לעניין. אז יש בקשה ודרישה לדחות את זה.
אבל, אדוני השר, אני רוצה לומר לך דבר, וזאת הצעתי: גם אם דוחים את התאריך צריכים להתחיל לממש את זה הלכה למעשה נכון למחר בבוקר. זאת אומרת, גם אם בפועל אנחנו באים ואומרים שדוחים את זה בשנה, זה לא אומר, וממחר בבוקר, במגבלות הקיימות, ברשימה יותר מצומצמת, כן נפקח, כן נצמצם את האפשרות שאותם עבריינים יוכלו לעבוד במוסדות שבהם הם יכולים להוות סכנה לאותם ילדים.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גדעון סער.
ראובן ריבלין (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבר הכנסת נסים זאב, אני מבין אותך שאתה בא ומסביר כיצד יכולה הממשלה להתארגן, אבל אני אספר לך: בכנסת הקודמת, כאשר חוק זה עמד על המדוכה וציפה להכרעה, כאשר המועצות השונות לשלום הילד באו ואמרו את דברן, והכנסת כולה התאחדה סביב הצורך לחוקק את החוק הזה, באה הממשלה אלי וביקשה שהחוק יעבור, אבל היא מבקשת שנה להתארגן. אני ראיתי בכך היגיון רב. אמרתי להם שחוק זה לא יבוטל בחוק ההסדרים; חוק זה הוא חוק שחברי הכנסת רואים בו כורח, שהוא מגונה אם הוא לא מבוצע, מבחינת ההגנה על החברה ובעיקר על חסרי הישע – על הנוער ועל הילדים.
הדברים האלה באו לידי ביטוי בחוק כאשר אנחנו שכנענו את הכנסת שהחוק יידחה, ביצועו יידחה. אנחנו קיבלנו את ההכרה בנושא העקרוני, שיש צורך לקיים את החוק, אבל נתנו לממשלה את אותו פסק זמן על מנת להתארגן. הממשלות בישראל, כמובן, ברגע שרווח להן, אומרות: מה שאתה לא צריך לעשות היום תדחה למחר, וממחר למחרתיים וכן הלאה וכן הלאה.
והנה היום, הממשלה יודעת על קיום החוק הזה מאז א' באדר ב' תשס"ה – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ינואר 2006.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – שהוא למניינם 1 באפריל 2005, והיא יודעת שהיא צריכה להתארגן לביצוע החוק. השר גדעון עזרא, שהיה השר הממונה על שירות בתי-הסוהר והשר הממונה על המשטרה, פעל ושאל וחקר ועבד ועמל. אבל היום התחלפו השרים, והממשלה היום עסוקה מאוד בכל מיני עניינים הדרושים להישרדותה. היא באה אלינו היום ומבקשת מוועדת הכנסת – ואתה היית בוועדת הכנסת – פטור מחובת הנחה. מה הדבר שקרה לפתע? כרעם בלילה בהיר? היא ביקשה פטור מחובת הנחה.
והנה היא יודעת, אחרי שביקשה את הפטור, שהיום לא יהיה לה רוב כאן, אז היא מבקשת לדחות את הפטור למחר. זאת אומרת, היום אנחנו נציג את החוק, ומחר אנחנו נצביע עליו, כאשר יתגייסו לכאן כל חיילי הקואליציה המבקשת להישרד. אין לה עניין בחוקים עצמם, אין לה עניין במהותם, אין לה עניין בצורך החברתי, אין לה עניין בעקרונות – הכול עניין של הישרדות: איך אנחנו ממשיכים ללכת קדימה עם קדימה. זאת האמת כולה ולא על רגל אחת, והיא אמת מצערת. אז חובת ההנחה לא קיימת כי צריך לתת פטור על מנת שאנחנו נוכל להישרד. אנחנו מוותרים על הפטור הזה. אבוי לכנסת שתבוא ותדחה חוק שהיא ראתה בו חוק כל כך חשוב.
נדמה לי, גברתי היושבת-ראש, שהיו למעלה מ-40 חברי כנסת ביום שחוק זה אושר, וחברי הכנסת היו משום שהם ראו חובה לאשר את החוק הזה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת דב חנין.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני – גברתי היושבת-ראש.
יעקב מרגי (ש"ס):
תיקון תוך כדי תנועה.
גדעון סער (הליכוד):
הרבה דברים בחיים אנחנו מתקנים תוך כדי תנועה, אבל אני לא מציע לממשלה להוסיף מחדל על מחדל תוך כדי תנועה בעניין הזה. אנחנו מדברים על חוק אשר הכנסת דנה בו שמונה שנות דיונים בכנסות שונות. אנחנו מדברים על חוק שהשלב הראשון שלו – אחרי שאת השלב השני ביקשו וקיבלו אפשרות לדחות לאוקטובר השנה. עכשיו אני רוצה לדעת מה הדבר שלא ניתן לעשות אותו עד חודש אוקטובר: כמה תקנים? תקציב לא גדול?
מה הדבר אשר מונע את כניסת כל אותם עברייני מין שפגעו בילדים והורשעו למסגרת הפיקוח? איפה היתה הממשלה עד היום במשך שנה וחצי מאז החקיקה? היום היא באה ורוצה במחטף ובפטור מחובת הנחה, להעביר את החוק הזה. אני רוצה לומר לשר גדעון עזרא, שברגע זה מייצג את הממשלה: לא יהיה לכם מה לומר לילד או ילדה שייפגעו על-ידי עבריין מין מורשע משום שלא הכנסתם אותו למסגרת הפיקוח. אין לכם שום תירוצים לעניין הזה. אין לכם בעיה תקציבית אמיתית, זה לא חוק שמדובר בו בבעיה תקציבית אמיתית. אגב, זה גם לא חוק שנכנס מחר לתוקף. אנחנו ביולי, והוא נכנס לתוקף באוקטובר. האם מדינת ישראל לא יכולה, לגבי החוק הזה, שהיא חוקקה בינואר 2006 ודחתה את ביצוע השלב הזה, להיערך עד חודש אוקטובר?
אני קורא לכל חברי הקואליציה שיש להם מצפון: לחברת הכנסת נאדיה חילו, שנאבקת נגד עברייני מין, לחברת הכנסת תירוש ולחבר כנסת מלכיאור, שאני יודע את עמדתו בנושא, לחבר הכנסת אלכס מילר, לחבר הכנסת נודלמן: אל תיתנו יד לדבר המתועב הזה לעבור מחר. תפילו את הדבר הזה ותגידו לממשלה שיש גבול.
אני לא רואה את זה כמו ידידי רובי ריבלין. הוא דיבר על הישרדות הקואליציה ועל קדימה. מה זה קשור? אני מותח עליו ביקורת. זה לא קשור. אלה פקידים שמטעמי נוחות מביאים דבר בלתי סביר, והמערכת הפוליטית אמורה, בניגוד לרצון של עצמה, שבא לידי ביטוי בחקיקת הכנסת, לתת לזה יד.
בואו נלך כולנו הביתה ולא נחוקק חוקים, אם אנו מראש מקבלים את זה שאין להם שום משמעות רגע ואפילו שנים אחרי שחוקקנו אותם.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת דב חנין. כאמור, ההצבעה מחר.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר, זה רגע מביש לכנסת. זה רגע קשה, שבו מבקשים מאתנו, מחברי הכנסת, להיות שותפים לדבר עבירה. אני אומר לכם, עמיתי, אני חושב שלממשלת ישראל יש בעיה עם חוקים. חוק של הכנסת שהתקבל ושצריך לפעול, לא פועל. קיימנו עליו, עמיתי חברי הכנסת, כמה וכמה דיונים בוועדה לזכויות הילד, כדי לעקוב ולראות איך מיישמים את הדברים, איך אפשר כן להשיג תקציבים ולהכניס עברייני מין לפיקוח.
אני חייב לומר לכם שכאשר ראיתי שהחוק הזה כבר מונח וכבר עבר פטור מחובת הנחה בהליך מהיר, במין מבצע בזק – אני חושב שאנחנו צריכים לומר אמירה מאוד ברורה ומאוד עקרונית לא בשמנו. אני פונה בעניין הזה גם לחברי הקואליציה: עברייני מין צריכים להיות בפיקוח. כך החליטה הכנסת. קבענו לוח זמנים מאוד סביר, מאוד הגיוני, מאוד מדוד, מאוד מתחשב, וצריך לעמוד בו. אין שום סיבה לפתוח את החוק הזה שחוקקנו עד שלא יהיה לו קץ ולא יהיה לו קצה.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מצטרף לדברים שאמרו חברי הכנסת אורלב, ריבלין וסער, ופונה לכולכם, שמחר כולנו ביחד נפגין אמירה מוסרית ועקרונית של הכנסת. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
חברי חברי הכנסת, כאמור, ההצבעה תהיה מחר.
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29), התשס"ז–2007
[מס' כ/162; "דברי הכנסת", חוב' ל"ג, עמ' 9882; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29), התשס"ז–2007. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, להציג את הצעת החוק.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
כבוד היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר, אני אקצר אף-על-פי שראוי להאריך פה. זה רגע היסטורי למדינת ישראל. אחרי כמעט 60 שנה של קיום המדינה, אנחנו הופכים להיות כמתוקנות שבמדינות, הנותנות את הבסיס של 12 שנות לימוד לכל ילד בכל מסגרת לימוד. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שבגלל החוק הזה נשארו כדי להיות בין עושי המהפכה.
הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29), התשס"ז–2007, ביוזמתם של מספר גדול של חברי כנסת מכל סיעות הבית. אני רוצה לציין במיוחד את ידידתי חברת הכנסת רונית תירוש ואת חברי חבר הכנסת זבולון אורלב ואחרים, שתמכו בחוק הזה.
חוק לימוד חובה, התש"ט–1949, קובע זכות ללימוד חינם בבתי-ספר עד סוף כיתה י"ב, אך לימוד החובה הקבוע לפיו הוא רק עד סוף כיתה י'. החוק, שנחקק בראשית שנותיה של המדינה ותוקן לאחר מכן, היה ראוי לשעתו, אולם כיום יש צורך לספק לילדים ולנערים כלים רבים ומגוונים להשתלבות בחברה המודרנית, ולשם כך ראוי לקבוע חובת לימוד עד סוף כיתה י"ב.
מאחר שכיום, כאמור, הלימוד בכיתות י"א וי"ב אינו חובה, קיימת תופעה של הרחקה לצמיתות מסיבות שונות מהמסגרות החינוכיות, הנשרה, של תלמידים הנתפסים כחלשים או כבעייתיים, בלא שננקטים כל האמצעים למצוא להם מסגרת חינוכית חלופית. לפיכך, דווקא בשלב זה של לימודים לקראת בחינות הבגרות נותרים נערים, אף באמצע שנת הלימודים, מחוץ למסגרת חינוכית כלשהי. מעבר לפגיעה בעתידם וברווחתם של נערים אלה, עלולות להיווצר תופעות של הידרדרות לפשיעה ולשימוש בסמים. הטיפול באותם נערים ושיקומם לאחר שהורחקו ממסגרת חינוכית דורשים השקעה משמעותית לעומת הדרוש כדי להשאירם מלכתחילה במסגרת חינוכית.
בהצעת החוק מוצעים תיקונים להתאמת החוק, כך שכל נער עד סוף כיתה י"ב ייכלל במסגרת לימוד חובה. מאחר שקיימת כבר כיום זכאות לחינוך חינם עד כיתה י"ב, קבעה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת כי ההסדר המוצע, שלפיו תהיה חובת לימוד עד סוף כיתה י"ב, לא כרוך בעלות תקציבית, מלבד ההוצאות שבאכיפת חובה זו. לפיכך, מאחר שהוועדה ראתה חשיבות עליונה בהחלת חובת הלימוד עד כיתה י"ב אף בלא האיסור הפלילי, מוצע בנוסח הצעת החוק המונח לפניכם, שהאחריות הפלילית הקבועה בסעיף 4(ב) לחוק, המוטלת על הורי התלמיד בשל אי-קיום חובת לימוד סדיר, תמשיך שלא לחול על הורים לתלמידים בכיתות י"א וי"ב, כך שלא תופעל המערכת הקיימת כיום לאכיפת האיסור הפלילי, כפי שהיא מופעלת עד כיתה י'.
הצעת חוק זו מהווה רפורמה חשובה ביותר, אפשר לומר היסטורית, במערכת החינוך של מדינת ישראל. היא תעניק לנערים כלים טובים יותר להשתלבות בחברה המודרנית, תוך מתן הזדמנות שווה לכל ילד ונער, תחייב את מערכת החינוך למצוא פתרונות לכל נער ונערה עד כיתה י"ב ותמנע תופעות של הרחקה לצמיתות ונשירה הקיימות במערכת החינוכית.
אני מבקש מחברי הבית לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ולהפוך אותה לחוק במדינת ישראל.
אנחנו הגשנו כמה הסתייגויות, ואנחנו כולנו מורידים את ההסתייגות שהגשנו, כדי שנוכל להעביר את החוק בהסכמה מלאה.
היו"ר קולט אביטל:
המסתייגים היו חבר הכנסת מלכיאור, חבר הכנסת אורלב, חבר הכנסת גלנטי, חברת הכנסת תירוש וחבר הכנסת מילר. האם אתם מורידים את ההסתייגויות?
דוד אזולאי (ש"ס):
גם את הדיבור אנחנו מורידים.
היו"ר קולט אביטל:
אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1–8 – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–8 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 27, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא לשבת ולהצביע.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 28
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29), התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד – 28, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) עברה, ומברכת את יוזמי החוק. חבר הכנסת מלכיאור, חתן השמחה, אתה רוצה לעלות להודות?
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גם אני מבקש, אני מיוזמי החוק.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
היתה עבודה מאוד מאוד קשה על החוק הזה. היו המון המון שתרמו. קודם כול, לאנשי הוועדה, היועצת המשפטית הנפלאה שלנו, ראשי הוועדה וחברי הכנסת, שמהרגע הראשון, על אף כל מיני דעות שונות ומשונות שהגיעו בזמנים שונים מממשלת ישראל, עמדו על מה שנכון בחינוך במדינת ישראל. ראינו היום מי בעד החינוך במדינת ישראל ומי רוצה להביא לשינוי לטובה בשביל כלל הילדים במדינת ישראל, ואני מודה אחד-אחד לכל מי שהיה פה ותמך בחוק הזה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אורלב, כמה מלים.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לא תמיד אנחנו מבינים את גודל השעה. הכנסת אישרה עכשיו הצעת חוק שתציל בין 30,000 ל-40,000 תלמידים שנשרו ולא היתה להם שום מסגרת.
הגשתי את ההצעה בפעם הראשונה בכנסת החמש-עשרה – זה לא הלך. גם בכנסת השש-עשרה – זה לא הלך. היום זה הלך, ואני רוצה להודות באופן אישי ליושב-ראש ועדת החינוך והתרבות, חבר הכנסת הרב מלכיאור, שאף-על-פי שהוא בקואליציה, הוא ידע לנווט את החוק חרף התנגדות הממשלה, עם תמיכת ראש הממשלה לפחות בקריאה הראשונה, וצריך להוקיר אותו על הדבר הזה. אבל בניגוד לעמדת ממשלה, אני חושב שצריך להוקיר בעיקר את חברי הכנסת, שידעו להתעלות ולהצביע בעד אחד החוקים החינוכיים והחברתיים החשובים.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברת הכנסת תירוש, בבקשה. אני יודעת שזה לא נהוג.
רונית תירוש (קדימה):
תודה ליושבת-ראש, תודה לחברי הכנסת שנשארו כדי להצביע ולהטביע חותם על חוק היסטורי.
ככלל, אני רוצה לומר שיש לי הזכות לשמש חברת הכנסת במושב שבו החוקים בנושאי חינוך הם חוקים טובים, חוקים ששנים המערכת היתה זקוקה להם ולא נחקקו משום מה. יש כאן לובי מאוד חזק לנושא החינוך, יש תובנות והבנה לצרכים של מערכת החינוך, ואני גאה להיות שותפה לכל המהלכים הללו.
אני רוצה להודות במיוחד לעורכת-הדין מירב ישראלי, היועצת המשפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט, שעושה עבודה נפלאה ומחלצת אותנו בהתנסחויות שלה מכל קושי שאנחנו נתקלים בו, כמובן גם אל מול משרדי הממשלה השונים, האוצר וכדומה.
משה גפני (יהדות התורה):
מה עמדת הממשלה על החוק הזה שעבר?
רונית תירוש (קדימה):
אני חייבת להודות שכאן פעל השכל הישר, ואנשים פעלו מתוך אחריות לאומית והצביעו כפי שהצדק, היושר והמקצועיות מחייבים אותם, וילדי ישראל יזכו – – –
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, אתה ממש לא בטיילת.
רונית תירוש (קדימה):
אני עוד עונה לך, חבר הכנסת גפני. לא רק ילדי ישראל יזכו. אני חושבת שמי שתצא נשכרת זו החברה במדינת ישראל, ואפילו האוצר עוד ישבח אותנו על כך יום אחד. תודה לחבר הכנסת מלכיאור, שהוביל מאבק עיקש ומוצלח. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברת הכנסת טרטמן מבקשת להוסיף לפרוטוקול שגם היא תומכת בהצעת החוק, אף-על-פי שהיא לא היתה כאן ולא הצביעה במועד. אנחנו מוסיפים את זה לפרוטוקול. תודה רבה.
הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007
[מס' מ/274; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 5120; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
חברת הכנסת אורית נוקד, בבקשה ממך, או תשבי או תדברי בחוץ.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציע לכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני. הצעת החוק הזאת עברה בקריאה ראשונה בדצמבר 2006 וחזרה לוועדה. לאחר שורה ארוכה של דיונים מעמיקים ויסודיים היא חוזרת למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.
החוק מסדיר את הפיקוח של מדינת ישראל על היצוא הביטחוני. הנושא היה מוסדר עד היום בצווים ובהכרזות, וכעת אנחנו מבקשים מהכנסת לנתק סוף-סוף את התלות בתוקפה של ההכרזה על מצב חירום במדינה.
התפיסה שאימצנו בוועדה, ואנחנו מבקשים לאמץ במליאה, היא שהביטחון הלאומי, יחסי החוץ של המדינה ואינטרסים חיוניים אחרים מחייבים פיקוח בכל עת, בין שקיים בישראל מצב חירום ובין שלא.
החוק מסמיך את המנהל הכללי של משרד הביטחון, או את ראש אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון, להוות רשות מוסמכת אשר ממונה על ביצוע החוק. החוק מטיל חובה לקבל רשיון שיווק ביטחוני לפעולות שונות שמטרתן קידום עסקאות של יצוא ביטחוני, לרבות פעולת תיווך לקראת התקשרות בעסקת יצוא ביטחוני. הרשיון יינתן למבקש בהתחשב בכמה מאפיינים שמופיעים בחוק.
הרשות תנהל מרשם יצוא ביטחוני, והיא תהיה רשאית לדרוש ממבקש הרשיון הצהרות ומסמכים כפי שיקבע השר, וכן כל ידיעה, מסמך או ציוד ביטחוני שדרושים לה לצורך קבלת ההחלטה שלה אם להיענות לבקשה לקבל רשיון. הרשות יכולה כמובן לסרב לרשום אדם במרשם, או להתנות את מתן הרשיון בתנאים, וסדרה של נושאים שאני לא אלאה את הכנסת כרגע ואפרט אותם. כולם, כמובן, מצויים לנגד עיניכם בחוק שהונח על שולחנכם.
יש חידוש משמעותי חשוב אחד שצריך בכל זאת לציין, והוא העובדה שהחוק משלב את משרד החוץ בפיקוח על היצוא הביטחוני. הסוגיות הנדונות בעולם הזה של היצוא הביטחוני אינן רק סוגיות ביטחוניות, כלכליות ועסקיות. הן גם נוגעות להקשרים מדיניים בעלי חשיבות רבה. ולכן, משרד הביטחון משולב באופן מאוד משמעותי בתהליך הבחינה למתן רשיונות – – –
היו"ר קולט אביטל:
משרד הביטחון או משרד החוץ?
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
משרד החוץ, סליחה. גברתי תיקנה אותי בצדק. משרד החוץ משולב באופן מאוד משמעותי בכל מה שנוגע לתהליכי הבחינה למתן רשיונות ולתהליכים נוספים. האנשים שלו, המומחים שלו, משולבים בוועדות המקצועיות, אלה שמייעצות לרשות המוסמכת.
יש הסתייגויות להצעת החוק הזאת. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
אנצל את ההזדמנות להודות לוועדת החוץ והביטחון, שישבה על המדוכה הזאת עשרות שעות; למשרד הביטחון, שהוביל את העיסוק בחוק, ובראש אנשי הצוות המשפטי שלו היו צביה גרוס ואחז בן-ארי; לתאגידים ולחברות ולתעשיות הביטחוניות, שהיו משולבים באופן מאוד יסודי ופרטני בכל סעיף מסעיפי החוק שנדונו, העלו הסתייגויות, וחלק משמעותי מההערות שלהם התקבל על דעת הוועדה – מי שייצג אותם בוועדה היה שלמה וקס, שהפך להיות חבר מן המניין, אקס אופיציו, לחברי ועדת החוץ והביטחון לעניין זה; לצוות המשפטי של ועדת החוץ והביטחון בראשות עורכת-הדין מירי פרנקל-שור, שלצדה סייעה מורן קנדלשטיין, וכולם יבואו על הברכה. עכשיו כל מה שנותר זה לאשר גם את החוק. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. לחוק הזה יש הסתייגויות אבל חלק גדול מהמסתייגים אינו כאן. ראשון המסתייגים, חבר הכנסת יוסי ביילין – אינו נמצא. חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נמצא. חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נמצא. לפיכך, המסתייג היחיד הוא חבר הכנסת דב חנין. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, הרעיון של החוק הוא רעיון נכון. הגיע הזמן שגם במדינת ישראל יוסדר בחקיקה ראשית נושא כל כך חשוב ומשמעותי כמו הפיקוח על היצוא הביטחוני. אין ספק שהמתכונת הקיימת – נושא כל כך חשוב ומשמעותי בחיינו, שיש לו השלכות כלכליות, מדיניות וגם מוסריות, יוסדר בחוק ראשי של הכנסת, שיגדיר בדיוק מיהם הגורמים המפקחים ואיך הם מפקחים על היצוא הביטחוני.
ההסתייגויות שלנו, עמיתי חברי הכנסת, מכוונות לחזק את הפיקוח הפרלמנטרי מעבר למה שהחוק מציע. ההסתייגות הראשית שלנו – ואני מציע לכם, חברי חברי הכנסת, לאמץ את ההסתייגות הזאת – היא שהרשות המוסמכת, שנותנת היתרים לפי החוק, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, תיתן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, דין-וחשבון על ההיתרים שניתנו לרשיונות לייצוא ביטחוני. אנחנו חושבים שדיווח כזה הוא חשוב. אנחנו חושבים שדיווח כזה נותן כלי פרלמנטרי של פיקוח – –
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אבל זה נוגע לסודות המדינה, חבר הכנסת חנין.
דב חנין (חד"ש):
– – לוועדת החוץ והביטחון, לא למליאת הכנסת. אין שום סיבה שדיווח כזה לא יינתן.
אנחנו גם מציעים הסתייגות נוספת, לבטל את הפטור שהחוק נותן לגורמים מסוימים מחובתם לקבל רשיון לייצוא ביטחוני. אנחנו חושבים שכל גוף צריך יהיה לקבל רשיון לייצוא ביטחוני ויצטרך לעמוד בתנאי הרשיון הזה. לכן, אנחנו מציעים את הפטור מהחובה לקבל רשיון למחוק מהחוק.
שתי ההסתייגויות הן מאוד ענייניות, מאוד נכונות, ואנחנו חושבים שהן משפרות את החוק ואת יכולת הפיקוח פרלמנטרי בשאלה כל כך חשובה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו נעבור להצבעה. שימו לב שלהצעת החוק מוצמד לוח תיקונים לסעיף 8. אנחנו עוברים להצבעה על שם החוק. נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד שם החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. את רוצה להצביע בעד? תצביעו על הסעיף הראשון. אין סיבה להוסיף את קולך.
אנחנו ממשיכים להצביע. כיוון שלסעיף 1 אין הסתייגויות, אנחנו נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. נא להצביע.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אין הסתייגויות עד סעיף 13.
היו"ר קולט אביטל:
מכיוון שחבר הכנסת ביילין אינו נמצא, נצביע על סעיפים 1–13, כנוסח הוועדה. שימו לב שלסעיף 8 יש תיקונים.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 1–13 – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–13 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 22, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שסעיפים 1–13, כולל לוח התיקונים בסעיף 8, נתקבלו.
אנחנו עוברים להסתייגות לסעיף 14, הסתייגותם של חברי הכנסת ברכה, סוייד וחנין, להלן – קבוצת סיעת חד"ש. נא להצביע על ההסתייגות.
הצבעה מס' 9
בעד ההסתייגות – 2
נגד – 21
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 14 לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 2, נגד – 21, אין נמנעים. אני קובעת שההסתייגות לא עברה.
אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 14 ו-15 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 10
בעד סעיפים 14–15, כהצעת הוועדה – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 14–15, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 21, אין מתנגדים. אני קובעת שסעיפים 14 ו-15 נתקבלו כנוסח הוועדה.
עכשיו אנחנו עוברים להסתייגות לסעיף 16, הצעת קבוצת סיעת חד"ש.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הוא הוריד את ההסתייגות.
הצבעה מס' 11
בעד ההסתייגות – 6
נגד – 6
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 16 לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
סליחה, אנחנו מבטלים את ההצבעה הזאת, כיוון שהורדת את ההסתייגות, ואנחנו מצביעים על סעיפים 16–46 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 12
בעד סעיפים 16–46 – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 16–46 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שסעיפים 16–46 כולל, עברו כנוסח הוועדה.
אני עוברת להסתייגות לסעיף 47. האם קבוצת חד"ש מסירה?
דב חנין (חד"ש):
כן.
היו"ר קולט אביטל:
אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 47, 48 ו-49 כנוסח הוועדה.
דב חנין (חד"ש):
לאחרי סעיף 49 לא להסיר.
היו"ר קולט אביטל:
אמרתי 47 עד 49 כנוסח הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד סעיפים 47–49 – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 47–49 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיפים 47, 48, 49 עברו כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים עכשיו להסתייגות של קבוצת חד"ש לאחרי סעיף 49. מי בעד? מי נגד ההסתייגות האחרונה הזאת? נא להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד ההסתייגות – 2
נגד – 21
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש אחרי סעיף 49 לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 2, מתנגדים – 21. אני קובעת שההסתייגות הזאת לא עברה.
אנחנו עוברים עכשיו להצבעה בקריאה שלישית, כולל לוח התיקונים. נא להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד החוק – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 23, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007, עברה.
אני קוראת ליושב-ראש הוועדה לעלות ולהודות. אתה מעוניין לעלות ולהודות, חבר הכנסת הנגבי? לא. תודה רבה.
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79), התשס"ז–2007
[מס' כ/151; "דברי הכנסת", חוב' ל"א, עמ' 9397; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79) – חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים היום בהצעת חוק שהוביל חבר הכנסת יעקב כהן. הוא הוביל אותה ברוח טובה ובנועם הליכות, ואפילו אנשי משרד המשפטים בחדר שיתפו פעולה. אני רוצה לומר שמדובר בהצעת חוק שמנסה לתת מזור לאותם אזרחים במדינת ישראל שאין להם ממ"ד בדירה שלהם, מכל מיני סיבות: בתים שנבנו לפני החוק, שחוקק ב-1992; בתים שנעברו בהם עבירות בנייה, או שהממשלה לא עשתה את מה שהיתה צריכה לעשות – הממשלה הזאת, ממשלות קודמות. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, הדברים ידועים. המציאות היא שיש אזרחים רבים בישראל שאין להם מרחב מוגן בתוך ביתם או בסמוך לביתם, ואנחנו עברנו כבר את מלחמת לבנון השנייה.
הצעת החוק הזאת, אני הערכתי שהממשלה תביא אותה, אבל בסופו של דבר היא יוזמת חקיקה של חברי הכנסת, ומגיע להם יישר כוח על היוזמה. אנחנו כחברי ועדת הפנים עשינו מאמץ גדול לקדם את הצעת החוק הזו במהירות האפשרית ועם זה לשמור כמובן על הרמה המקצועית הנאותה.
אני רוצה לומר שבסופו של יום החוק הזה חוקק על דעת הממשלה ובשיתוף פעולה מלא עם רשות התכנון של משרד הפנים. מדובר, כאמור, בהצעת חוק שנועדה לעודד את הקמתם של מרחבים מוגנים באמצעות קיצור הליכי רישוי ומתן פטור מהיטל השבחה. מתן הפטור מהיטל השבחה נועד לצמצם במשהו לפחות את התשלומים, את עלות הבנייה ועלות האחזקה של המרחב המוגן, ושהדבר הזה לא ייחשב לצורך השבחה אלא לצורך שמירה על חיים וחיזוק הביטחון של תושבי מדינת ישראל.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
יש הגדרה לגודל הממ"ד בחוק?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
בהחלט. לפי החוק המוצע רשות רישוי מקומית תצטרך לתת את החלטתה בבקשה להיתר לבניית מרחב מוגן בתוך 30 יום מהיום שבו נתבקש ההיתר. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת כי מדובר בהליך שהוא הקצר ביותר מאז ומעולם. אני רוצה להזכיר שהיום בהליכי רישוי מקוצרים הקבועים בחוק אפשר לבצע הליך מעין זה תוך 60 יום. אנחנו קיצרנו את משך ההליך ל-30 יום – קיצרנו אותו בחצי. ההליך מותנה בכך שבניית המרחב המוגן תואמת תוכנית, שהמרחב הוא בשטח שקבע שר הביטחון בתקנות ההתגוננות האזרחית לגבי מרחב מוגן דירתי. לאחרונה התבשרנו כי שר הביטחון אהוד ברק קבע כי השטח יעמוד על 9 מ"ר, לעומת 5 מ"ר בעבר.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ברוטו או נטו?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אני יכול להגיד לך שלפי כוונת המחוקק מדובר בנטו. אני מקווה, אבל אשאל את הייעוץ המשפטי אם כך הדברים נכתבו. אנחנו קבענו 9 מ"ר נטו, כך שבברוטו מדובר על משהו כמו 11 או 12 מ"ר. נוסף על כך, היות שבתוכניות מיתאר שאושרו לפני 1992 לא הוסדר נושא המרחבים המוגנים, הוצע לקבוע כי בניית מרחב מוגן בשטח שקבע שר הביטחון לא תיחשב סטייה מתוכנית. הוראה זאת תחול גם על מי שיבנה מרחב מוגן שלא בהליך המקוצר. לבסוף, כאמור, מוצע לקבוע פטור מהיטל השבחה על בניית מרחב מוגן.
יצוין כי כל ההוראות המוצעות יחולו על כל סוגי המרחבים המוגנים – דירתיים, קומתיים ומוסדיים; לא רק בבתים פרטיים.
להצעת החוק הגיש היוזם, חבר הכנסת כהן, כמה הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. אם חברי הכנסת לא ידחו את ההסתייגויות, אני מתכוון להודיע לכם מה בכוונתי לעשות בין הקריאה השנייה לקריאה השלישית. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. כאמור, יש להצעת החוק שני מסתייגים, חבר הכנסת יעקב כהן ודוד אזולאי. אני קוראת לראשון המסתייגים, חבר הכנסת יעקב כהן; בבקשה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, חברים נכבדים, הצעת החוק שהוגשה היום היא הצעת חוק שאני מוביל כמעט שנה, מאז מלחמת שלום הגליל השנייה, ואז ראינו מה טילים מסוגלים לעשות. ידידי אורלב יודע שיש התרעות גם בנושא רעידות אדמה, ואני חושב שהחוק הזה נותן כיסוי לשתי הסכנות. בהצעת החוק שהגשתי בזמנו דובר בעיקר על הגדלת שטח הממ"ד, שעמד עד לאחרונה על 7 מ"ר ברוטו, ו-5 נטו, שזה לא מספיק – לא רק למשפחות מרובות ילדים; גם משפחה ממוצעת, אם צריכים חס ושלום לשהות כמה שעות, אי-אפשר לשהות בחדר של 5 מ"ר. לכן הצעתי להגדיל את זה ל-9 מ"ר נטו, מינימום בשלב ראשון, ו-12 ברוטו.
עם זאת היו עוד כמה סעיפים, שהרשות המקומית חייבת לאשר בהליך מזורז, אפילו שאין אחוזי בנייה, לתת אישור לבנייה בבניין ישן, תוך 30 יום. נוסף על כך, בניין ישן פטור מאגרות, מהיטל השבחה – – –
היו"ר קולט אביטל:
אדוני המזכיר, נא לקרוא לשר.
יעקב כהן (יהדות התורה):
וכן רציתי להוסיף עוד דברים – שהסכמה של 50% משכנים תספיק ולא יצטרכו 75%, וכן לפטור מעוד אגרות.
כיוון שלא הגעתי להסכמה עם משרד המשפטים על הנושא של 50% – שיסתפקו בהסכמת 50% מהשכנים – ולא רציתי לעכב את החוק, נתתי לחוק ללכת כמו שהוא, על סעיפיו. נוסף על כך, הגשתי הצעת חוק נפרדת על עוד סעיפים – סעיף שיסתפקו ב-50% – בהצעת חוק אחרת – – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
לפי החוק הקיים – כמה אחוזי הסכמה צריכים?
יעקב כהן (יהדות התורה):
רגיל – 75%, כמו בכל מקום, אבל זה לא טוב. הגשתי הצעת חוק – גם ידידי חבר הכנסת אזולאי – לתת עד 50%. אבל זה לא בשלב זה. כמו כן רציתי להגיע למצב שייתנו עוד פטור מהיטל השבחה, אבל זה לא בחוק הזה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מה ההסתייגות שלך? אני עוד לא מבין.
היו"ר קולט אביטל:
אתה פשוט לוקח מזמנו.
יעקב כהן (יהדות התורה):
מה שאני מסתייג – אני אומר, רבותי. מה שקרה בשלב זה – שר הביטחון אימץ בסוף שלבי החקיקה לפני שבועיים את הצעת החוק שלי והוא הוביל את זה בתקנון. כבר נתן הוראה להגדיל ל-9 מ"ר נטו, ולכן מופיע בחוק שהשטח ייקבע כמו שקבע שר הביטחון לפי חוק ההתגוננות. אני רוצה להוסיף: או על 9 מ"ר נטו, הגדול מביניהם. שר הביטחון קבע באמת 9 מ"ר, ואני רוצה לכתוב כמו ששר הביטחון קבע, וגם 9 מ"ר נטו, הגדול מביניהם. אני לא רואה איזה פסול יש בזה ומה זה מפריע. אני חושב שזה רק דבר של יוקרה. אני לא רוצה שיורידו מ-9 מ"ר, זה הכול, וכרגע זה 9 מ"ר. אני חושב שאין בזה שום דבר עקרוני.
כבוד יושב-ראש הוועדה, אני לא רואה מה ההתעקשות בזה.
היו"ר קולט אביטל:
מה עם שר תורן?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
כל המוסיף גורע.
נסים זאב (ש"ס):
אנחנו תומכים.
יעקב כהן (יהדות התורה):
בכל אופן – רבותי, החוק הזה תפס תאוצה גדולה.
קריאה:
– – –
יעקב כהן (יהדות התורה):
אני לא רואה שום פסול בכך שזה יהיה כתוב – אני מוכן לשמוע את היושב-ראש, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לעמוד על זה. בשלב שני אני רוצה להגדיל את זה ל-12 מ"ר, ואני חושב שלנוכח ההתרעות שאנחנו שומעים באחרונה מאירן, שיש להם 600 טילים שהולכים לכסות את כל ארץ-ישראל, מה"חיזבאללה" ומסוריה – – –
היו"ר קולט אביטל:
שום ממ"ד לא יעזור במקרה הזה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
עם ההתרעות האלה אנחנו צריכים לעשות את הכול כדי לזרז, כדי שתושבי ישראל יצאו ויבנו והרשויות המקומיות ילכו לקראתם, גם בהורדת היטלי ההשבחה ומסים, ולזרז את זה.
בינתיים אני מודה לכם ואני קורא לכולם לתמוך בהצעה. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לזה ואך שלום ושלווה ישררו בארצנו.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת אזולאי – אתה רוצה להתבטא? בבקשה לעלות.
דוד אזולאי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לברך ולשבח את חבר הכנסת יעקב כהן על הצעת החוק, שהיא הצעה מצוינת, והיא בזמנה, ואני חושב שנעשתה עבודה יוצאת מן הכלל, התקדמות גדולה מאוד. בעצם, היום החוק מדבר על 30 יום לקבלת ההיתר ועל 9 מ"ר. אני חושב שאלה דברים שחייבים להגיד עליהם גם יישר כוח ליושב-ראש ועדת הפנים, שלקח את הנושא הזה לידיים שלו וקידם אותו.
אני מציע לך, ידידי חבר הכנסת יעקב כהן – אתה עלול להגיע פה למצב של יצא שכרו בהפסדו. כל המטרה היא לקדם ולזרז תהליך של קבלת היתר בנייה לממ"ד, בגלל המצוקה שקיימת היום בצפון. והנה, באמת נעשתה מחווה, וקידמנו את החוק הזה כמה שיותר מהר. מה שיקרה אם ההסתייגות שלך תעבור – אני כבר אומר לך את התסריט, את מה שיושב-ראש ועדת הפנים לא אמר לך. אז אני אגיד לך: היה וההסתייגות שלך תעבור כאן – יש לו הזכות למשוך את החוק. הוא ייקח אותו לוועדה, אנחנו בשבוע הבא יוצאים לפגרה, והמשמעות היא שהעסק הזה – קבורתו עד לאחר הפגרה; זה אומר – אחרי סוכות.
לכן, אני מציע לך עצה ידידותית. אני אומר לך: בוא לא נתמוך בהסתייגויות. אתה תתמוך, אנחנו לא נתמוך. נוריד את ההסתייגויות, ואתה יודע שיש הצעת חוק שלי שמדברת על כך שכדי לקבל היתר צריך הסכמה רק מ-50% מהשכנים, ולא 75% כמו היום. אז נוכל להכניס את ההסתייגויות האלה לחוק שלי, וכך אני מאמין שנוכל להוציא מתחת ידינו חוק מושלם. ולכן, פנייתי אליך, חבר הכנסת יעקב כהן: להוריד את ההסתייגויות כדי להתקדם. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, אתה רוצה – – –
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
– – – מסתפק.
היו"ר קולט אביטל:
אתה מסתפק, אוקיי. נא לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. הוא מוריד את ההסתייגות. חבר הכנסת אזולאי – גם כן מוריד.
אנחנו מצביעים על החוק בקריאה שנייה. נא להצביע. על כל החוק.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 1–4 – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 23, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79) בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 17
בעד החוק – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79), התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 22, אין מתנגדים ואין נמנעים. חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79) עבר בקריאה שנייה ושלישית, והוא ייכנס לספר החוקים.
אתה רוצה להודות, אדוני? חבר הכנסת, בבקשה, תעלה להודות.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד החברים, זו הצעת החוק הראשונה שאני מעביר, ומטבע הדברים יש התרגשות. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא סמלית, היא הכרחית, היא חשובה מאוד. אצלנו, צו השעה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" זה דבר גדול. לכן, אני רוצה להודות לכל מי שסייעו להצעת החוק. קודם כול – ליושב-ראש הוועדה מר אופיר פינס, למזכירות הוועדה, ליועצים המשפטיים של הוועדה – עידו בן-יצחק ותומר רוזנר. כמו כן, אני רואה חובה נעימה להודות לעוזרי בנושא הזה, הרב משה ברטסלר, שעשה עבודה יסודית ומעמיקה של שעות רבות עם גורמים שונים, יועצים, משפטנים. אני רוצה להודות לחברי הוועדה, ובראשם לידידי הרב דוד אזולאי, שיחד אתי מוביל עוד שלבים של החוק, ואני מקווה שנברך על המוגמר גם על זה.
אני מקווה לדבר אחד – החוק הזה תפס תאוצה גדולה ופרסום גדול. אני מפרגן גם לשר הביטחון היוצא, שלקח את זה על עצמו, ולשר הביטחון הנכנס, וגם לשר הפנים אני נותן את הקרדיט. העיקר הוא המטרה, והמטרה היא, בעזרת השם – אני קורא לכל אזרחי ישראל להוציא את זה לפרסום, שאזרחי ישראל יצאו ויבנו ממ"דים. אנחנו כולנו תפילה ותקווה שלא נצטרך את זה ואך שלום ושלווה ישררו בארצנו, ולא יישמע בגבולנו אסון ושבר ונשתמש בזה רק לזמני רגיעה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, ושלא נזדקק לזה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כמו כן רציתי להודות למשרד המשפטים.
גדעון סער (הליכוד):
למי במשרד המשפטים?
יעקב כהן (יהדות התורה):
למי שהפריע הכי פחות.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
הודעה למזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 5), התשס"ז–2007, שהחזירה ועדת הכספים. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה.
הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון), התשס"ז–2007
[מס' מ/284; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 8203; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אני מזמינה את חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור להציג את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון), התשס"ז–2007 – קריאה שנייה וקריאה שלישית.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
כבוד היושבת-ראש, אני רוצה להודות לך על הסבלנות שלך כלפי הפעלתנות שהיתה היום. אני מרגיש קצת אנטי-קליימקס בחוק הזה לעומת הקודם, אבל כיושב-ראש הוועדה אני צריך לעשות את העבודה. לכן אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון). זו הצעת חוק שיזמה הממשלה.
היו"ר קולט אביטל:
חשבתי שכבר חוקקנו פעם אחת חוק כזה בכנסת.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
זה תיקון. בהמשך אני אסביר לך בדיוק מה הנקודה.
גדעון סער (הליכוד):
אין ממשלה, לא רק שאין שר.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גדעון סער, אני צריכה לתת למציע לדבר.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
מטרותיו של חוק בנימין זאב הרצל, התשס"ד-2004, הן הנחלת חזונו, מורשתו, פועלו של הרצל, ציון זכרו וחינוך הדורות הבאים, ועיצוב המדינה, מוסדותיה ויעדיה בהתאם לחזונו. במסגרת זו קובע החוק הקיים, כי אחת לשנה, בי' באייר, שהוא יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, יצוין יום הרצל, לרבות באמצעות טקס זיכרון ממלכתי בהר-הרצל בירושלים.
יום הרצל נקבע ביום הולדתו של בנימין זאב הרצל ולא ביום פטירתו, החל בכ' בתמוז, במהלך חופשת הקיץ – בצדק, על מנת לאפשר פעילות חינוכית בבתי-הספר ביום זה. על מנת לרכז את מכלול הפעילויות הקשורות למטרות החוק באותו יום נקבע גם טקס הזיכרון במועד זה. עם זאת, עד לחקיקתו של החוק ובהתאם להחלטת הממשלה בנושא עוד משנת 1979, נערך טקס אזכרה ממלכתי להרצל ביום פטירתו. מוצע להשיב לקדמותו מצב זה, ששרר במשך שנים רבות, ולתקן את החוק, כך שייקבע כי ביום הרצל יתקיימו כסדרן כל הפעילויות המנויות בחוק, למעט טקס הזיכרון הממלכתי בהר-הרצל, אשר ייערך בנפרד, ביום פטירתו, כ' בתמוז, כמקובל לפי המסורת היהודית.
אני מבקש מחברי הבית לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאור. מאחר שאין הסתייגויות לחוק, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אף-על-פי שאין פה שר שמייצג את הממשלה, אני רוצה להציע לך – – –
גדעון סער (הליכוד):
לא, מה פתאום. הממשלה תשמח – – –
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הממשלה לא מפריעה – – –
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 18
בעד סעיפים 1–4 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים.
שי חרמש (קדימה):
אני מבקש להוסיף אותי להצבעה.
היו"ר יצחק זיו:
נא להוסיף את חבר הכנסת שי חרמש.
אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 19
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון), התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158 – הוראת שעה), התשס"ז–2007
[מס' מ/309; "דברי הכנסת", חוב' ל"ג, עמ' 9867; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158 – הוראת שעה), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים סטס מיסז'ניקוב להציג את הצעת החוק. יציג את ההצעה בשמו חבר הכנסת שי חרמש.
שי חרמש (בשם ועדת הכספים):
יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158 – הוראת שעה), התשס"ז–2007. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית. במסגרת תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה, נקבעה הוראה הקובעת חבות במס על ריבית המשתלמת על פיקדונות ועל תוכניות חיסכון, מינואר 2003.
בתיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה, שנכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2006, הועלו שיעורי המס מ-15% ל-20% על ריבית המשתלמת על פיקדונות ועל תוכניות חיסכון הצמודים במלואם למדד, ונקבע מס בשיעור של 15% במקום 10% על ריבית המשתלמת על פיקדונות ועל תוכניות חיסכון שאינם צמודים במלואם למדד אלא למטבע חוץ.
אולם במסגרת תיקון מס' 147 לפקודה נפלה טעות ולא הוכנסה הגדרת "מדד" בטקסט אשר מפנה לשער מטבע החוץ לעניין נכס הצמוד למטבע חוץ. משמעות הדבר היא שריבית שנצמחה בשל הצמדה לשער מטבע חוץ לא ממוסה בשיעור של 20% כמו ריבית שנצמחה בשל הצמדה למדד, שכן למדד יש הגדרה נפרדת בסעיף 1.
בהצעת חוק זו מבוקש לתקן את הגדרת המדד, כך שהטעות תתוקן לעניין שער מטבע החוץ. מוצע שהתיקון יהיה רטרואקטיבי – מ-1 בינואר 2006, יום התחילה של תיקון 147 לפקודת מס הכנסה.
וכאן הבהרה קטנה: במהלך הדיונים בוועדת הכספים הביעה הוועדה את הסתייגותה לגבי החלה רטרואקטיבית, אך רשות המסים הצהירה בוועדה, וזו נקודה חשובה לעניין, שמדובר בטעות שלה – השתכנענו שזו אכן טעות – ושהיא המשיכה לגבות את המס בשיעור 20%. כמו כן, רשות המסים הצהירה בפנינו שכתוצאה מכך הפגיעה בהסתמכות של האזרחים היתה פגיעה קטנה עד מזערית. לאור הצהרות רשות המסים החליטה הוועדה להיענות לבקשת רשות המסים ולהיעתר לתיקון החקיקה, ואישרה פה-אחד את הפנייה.
עם זאת, מכיוון שבינתיים חלו נסיבות של ירידות שערים משמעותיות, ונסיבות אלה לא היו צפויות בעת חקיקת המיסוי על הכנסה מתוכניות חיסכון – ועדת הכספים היא זו שדרשה שהממשלה תביא פתרון כולל לנושא המיסוי, גם באפשרויות של ירידות שער. לפיכך החליטה הוועדה שתיקון הטעות יהיה הוראת שעה בלבד עד סוף שנת 2007, כאשר האוצר התחייב בפנינו להביא לפני מועד זה את ההסדר הראוי וההולם את המציאות בשערי המטבע בשוקי העולם כיום.
לפיכך אבקשכם לאשר את הצעת החוק המוגשת בפניכם בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
גדעון סער (הליכוד):
מה המשמעות של הרטרואקטיביות?
אלי אפללו (קדימה):
זה דבר שכבר נעשה ואי-אפשר לעשות אחרת. היתה אי-הבנה.
שי חרמש (בשם ועדת הכספים):
היות שאנחנו מדברים על שומת מס לשנת 2007, עדיין השומה לא סגורה, עדיין לא שילמו את כל התשלומים ואפשר לעשות את הפעולות קדימה ואחורה. מבחינה זו אין שום בעיה.
גדעון סער (הליכוד):
אנחנו חוזרים ל-1 בינואר 2006.
אלי אפללו (קדימה):
כן, אבל מדובר באלה שכבר נעשו. אי-אפשר להחזיר אותם. – – – באותה מסגרת ועל-פי הדבר הזה אנחנו מתאימים את עצמנו. הטעות היתה טעות טכנית, זה הכול.
שי חרמש (בשם ועדת הכספים):
דרך אגב, הייעוץ המשפטי של ועדת הכספים קיבל את זה, ולכן גם ציינתי שהוועדה קיבלה את זה פה-אחד, כי הבינו שהיתה כאן טעות, שהביאה לנזק שהיה מיותר לגמרי.
גדעון סער (הליכוד):
האם בתיקון הזה אנחנו יכולים לפגוע באזרחים?
אלי אפללו (קדימה):
לא. פעלו לפי זה.
שי חרמש (בשם ועדת הכספים):
התיקון הוא בנוסח החוק. לכן אני מבקש לאשר את הצעת החוק המונחת לפניכם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
אני רוצה לחזור ולומר, חבר הכנסת סער, שהממשלה התחייבה להכין נוסח שיהלום את המציאות שלא הכרנו ב-2006, מציאות של תנודות חדות בשערי מטבע, לא רק כלפי מעלה אלא גם כלפי מטה. התוצאות בעניין הזה ברורות. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת שי חרמש.
להצעת החוק אין הסתייגויות, ולכן נצביע עליה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 20
בעד סעיפים 1–2 – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 7, נגד – אפס, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה על החוק כולו בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 21
בעד החוק – 7
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158 – הוראת שעה), התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 7, נגד – אפס, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158 –הוראת שעה), התשס"ז–2007, נתקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007
[מס' כ/147; "דברי הכנסת", חוב' כ"ח, עמ' 8853; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
הצעת חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חבר הכנסת זבולון אורלב, להציג את הצעת החוק.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007, לקריאה שנייה ושלישית. החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ב-1992, נחקק במטרה לעודד עובדי ציבור להתריע על תופעות של שחיתות ופגיעה בטוהר המידות ברשויות השלטוניות, ובכך להביא לצמצום משמעותי בתופעות אלה. מסיבות שונות, שעל חלקן אעמוד להלן, לא הגיע חוק זה לכלל יישום, בוודאי לא לכלל יישום מלא.
מטרת החוק, שיזמו חברי הכנסת שלי יחימוביץ ואריה אלדד – שנמצא אתנו כאן – ועמירה דותן, היא לקבוע מנגנונים אשר ייצרו תשתית מבוססת יותר להפעלתו של החוק ואשר יעודדו בפועל את עובדי הציבור הנתקלים במעשי שחיתות במקום עבודתם, ושאין נענים כראוי לפניותיהם, לפנות אל הגופים המוסמכים לבדיקת הטענות.
הצעת החוק קובעת, כי כל גוף אשר בדק תלונה שהוגשה לו על-ידי עובד ציבור ומצא כי תלונה זאת היא מבוססת, יחויב למסור למתלונן תעודה, שתיקרא תעודת ממצאים, אשר בה יצוינו ממצאי הבדיקה והעובדה כי התלונה נמצאה מבוססת. במקרה שהגוף שאליו הוגשה התלונה העביר את הטיפול בה לגוף מוסמך אחר – כמו מבקר פנימי במשרד שהעביר זאת למשטרת ישראל או ליחידת המשמעת בנציבות שירות המדינה – הגוף שאליו הועברה התלונה הוא זה שאחראי למסור למתלונן את תעודת הממצאים.
עוד קובעת הצעת החוק, כי כבר בעת הגשת התלונה תימסר לעובד המתלונן הודעה על זכותו לקבל תעודת ממצאים אם תלונתו תימצא מבוססת. המבקר הפנימי של הגוף שאליו נוגעת התלונה יקבל העתקים מתעודות הממצאים שנמסרו למתלוננים. מנגנון זה, אנחנו מקווים, יתרום להבאת הוראות החוק לידיעת המתלוננים, להכרה בעובדים שהגישו תלונות ולהגנה עליהם מפני התנכלויות, ולצערנו זה קורה.
על מנת להמריץ את מיצוי הטיפול בתלונות שהוגשו לפי החוק ולהגביר את השקיפות, מוצע לקבוע חובת דיווח על התלונות ועל ממצאי בדיקתן. על-פי הצעת החוק, מי שעומד בראש הגוף שאליו הוגשו או הועברו תלונות של עובדי ציבור בנוגע לשחיתות ולפגיעה בטוהר המידות במקום עבודתם, יחויב בהגשת דיווח שנתי לנציב תלונות הציבור, הלוא הוא מבקר המדינה, על התלונות שהוגשו לו ועל תעודות הממצאים שמסר למתלוננים.
אבל בכך אין די. נציב תלונות הציבור יחויב אף הוא להגיש מדי שנה דין-וחשבון לכנסת, המפרט את הדיווחים שנמסרו לו על-ידי ראשי הגופים הבודקים. מנגנון זה נועד לאפשר פיקוח פרלמנטרי וציבורי על הטיפול בשחיתות. על מנת להגן על פרטיותם של מתלוננים אשר אינם מעוניינים בחשיפה, מוצע לקבוע כי מתלוננים אלו יוכלו להודיע כי הם אינם מעוניינים בציון שמותיהם בדיווחים אלה. הם יהיו לוחמים אלמונים בשחיתות.
יש לקוות כי יישומן של ההוראות החדשות יעודד עובדי ציבור להגיש תלונות על שחיתות במקום עבודתם בלא חשש כי ייפגעו עקב כך, ויובטח הליך בדיקה של תלונתם באופן מקצועי הוגן, אשר יאפשר להם לעקוב אחר הבדיקה ולקבל בסופה מסמך המעיד שתלונתם היתה מבוססת, אם אומנם היתה כזאת. כמו כן, יגבירו הוראות אלה את מודעותם של הגופים הבודקים לחשיבות בדיקתן של תלונות מעין אלה – זאת לצד המנגנון הקיים כבר היום בחוק, המאפשר הענקת תעודות הוקרה לחושפי שחיתויות.
כאמור, כלי חשוב זה, מאוד חשוב, המאפשר לנשיא המדינה או ליושב-ראש הכנסת לתת תעודת הוקרה ולהביע בכך את הוקרת הציבור לחושפי שחיתויות, לא נוצל עד היום, למרבה הצער. שני הנשיאים האחרונים, השביעי והשמיני, הנשיא ויצמן והנשיא קצב, לא מצאו לנכון למצות את החוק ולהעניק תעודות לחושפי שחיתויות שתלונותיהם נמצאו מבוססות, ואף לא יושבי-ראש הכנסת, שהיתה להם אפשרות להעניק במקום נשיאי המדינה.
אני מנצל במה נכבדה זאת לקרוא לנשיא שמעון פרס הנבחר, שזה עתה נכנס, להראות דוגמה, לסייע במאבק נגד השחיתות ולהעניק את התעודות לאלה שזכאים לכך. כיום מאפשר החוק לכל אזרח להמליץ על הענקת תעודת הוקרה לעובדי ציבור שתלונותיהם נמצאו מוצדקות. אבל לשם הגברת המודעות לכלי חשוב זה מוצע לקבוע כי שר המשפטים יפנה באופן פעיל, יזום, הן לציבור הרחב והן לגורמים המוסמכים לבדוק תלונות אלה, בבקשה להמליץ על מועמדים מתאימים לקבלת תעודת הוקרה.
אבקש לציין כי הצעת החוק נדונה ונוסחה בתיאום מלא עם משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ועם נציגי משרד המשפטים, שייצגו את הממשלה בדיונים אלה.
גדעון סער (הליכוד):
מי המציעים?
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
חברי הכנסת שלי יחימוביץ, אריה אלדד ועמירה דותן. להצעת חוק זאת הוגשו שתי הסתייגויות דיבור, כמדומני, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ ואריה אלדד. תוכל לדבר אחר כך בשם המברכים, אני מציע לך לנצל את רשות הדיבור.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני לא רוצה לערבב שמחה בשמחה.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית ותדחה את ההסתייגויות – שהכנסת תתמוך בנוסח שמציעה הוועדה תוך דחיית ההסתייגויות.
אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות, כי לא תהיה לי הזדמנות, להודות לצוות הוועדה, ליועץ המשפטי תומר רוזנר, שעושה עבודה כפולה ומכופלת גם בוועדת הפנים וגם בוועדה לביקורת המדינה, למנהלת הוועדה חנה פריידין ולמזכירות ריקי וחנה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת זבולון אורלב. אני מזמין את המסתייגים. חברת הכנסת שלי יחימוביץ – אינה נמצאת. חבר הכנסת אריה אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין לנו הרבה דרכים להגן על חושפי שחיתויות, והרבה פעמים הם נרדפים. הם נרדפים, בדרך כלל, על-ידי הממונים עליהם, שהם עצמם אלה שביצעו את השחיתות או שבחסותם היא בוצעה. אין כנראה גבול לדמיון האנושי של דרכי ההתנכלות והרדיפה. מנסים לפטר אותם, להעביר אותם מתפקידם, לפרוץ למחשב שלהם, להחליף מנעולים במשרד שלהם, לשלוח אותם לסייד עצים בגינה, הכול מכול וכול. יש מעט דרכים להגן עליהם, ותעודת הממצאים הזאת, שעליה נסב עיקר התיקון הזה של החוק שאנחנו אמורים להצביע עליו עכשיו, היא כמעט הכלי היחיד שיש בידינו – שיכול הממונה עליהם, עד רמת נשיא המדינה, להוציא תעודות הוקרה ותעודות הכרה ותעודות ממצאים שיגידו שאכן האיש צדק. הוא חשף שחיתות, הוא היה מספיק אמיץ, הוא ידע שהוא נחשף, הוא ידע שהוא חושף את עצמו לסכנת התנכלות והוא עשה זאת.
לצערנו הרב, בתחום הדוגמה האישית בל אחטא באמירת סרה במתים: דווקא נשיא המדינה, והזכיר אותו חבר הכנסת אורלב – נשיא המדינה עזר ויצמן הוא שסירב להעניק תעודות הוקרה כאלה, תעודות ממצאים כאלה, באומרו: אני לא נותן תעודות הצטיינות לשטינקרים. אוי לנו ואבוי לנו אם זאת תהיה הנורמה. לכן שמחתי כל כך לשמוע את הצהרתו של נשיא המדינה בנאום ההשבעה שלו כאן, כשאמר: את השחיתות ניתן להדביר. אני מברך אותו. אני מברך אותו שהוא ייתן דוגמה אישית בכך שהוא ייתן תעודות הוקרה וממצאים, ואני גם מצפה ממנו לתת דוגמה אישית במלחמה בשחיתות, ושיתחיל מבית – שיחזיר 320,000 דולר שקיבל כמתנה לא ראויה, כפי שקבע מבקר המדינה.
אני חושב שאם יהיה לנו נשיא שיקבע נורמה אישית במלחמה בשחיתות, ובראש ובראשונה יחזיר את המתנה שהוא קיבל – 320,000 דולר למימון הפריימריס שלו – עשינו צעד חשוב מאוד במלחמה בשחיתות. תודה רבה. אני מסיר את ההסתייגות שלי.
נסים זאב (ש"ס):
אבל לא לפני שיחזיר את הכסף.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
לשם החוק אין הסתייגויות, לכן נצביע על שם החוק כהצעת הוועדה. אין הסתייגויות לחוק, אני מצביע על כל החוק כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 22
בעד סעיפים 1–4 – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007, עברה בקריאה שנייה, לפי הצעת הוועדה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 23
בעד החוק – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 7, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
חבר הכנסת אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. אני מבקש להודות לאלה שהציעו את החוק יחד אתי: לחברת הכנסת שלי יחימוביץ ולחברת הכנסת עמירה דותן; אני מבקש להודות לחברי השדולה למאבק בשחיתות, שממנה נולד החוק. בשדולה חברים גם האגודה לאיכות השלטון והעמותות "עוגן" ואומ"ץ, שבי"ל וגופים נוספים; לוועדה לביקורת המדינה וליושב-ראש שלה, חבר הכנסת זבולון אורלב, ולעוזר הפרלמנטרי שלי, שהוא מרכז השדולה, רועי וולף. ובעיקר לממשלה, שלא הפריעה לנו באי-נוכחותה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לחבר הכנסת אלדד.
הצעת חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/164).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אלי אפללו להציג את הצעת החוק.
אלי אפללו (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, הצעת חוק הגבלת עוצמת קול בפרסומות. הצעת החוק באה לפתור אחת ולתמיד את הבעיה של הגברת עוצמת הקול בזמן שידורי פרסומות ברדיו ובטלוויזיה.
ללשכתי הגיעו עשרות פניות המבקשות לתקן את המעוות הזה, שקורה יום-יום. כל אחד מאתנו יודע שכשאנחנו רואים טלוויזיה ומגיע זמן הפרסומות, עוצמת הטלוויזיה הולכת וגוברת, ועוצמת הרדיו אותו דבר. כולנו צריכים לרוץ ולהנמיך את הקול עם השלט או לא עם השלט.
אני רוצה להגיד, זה פוגע במפרסמים עצמם, כי חלק מאתנו לגמרי מבטל את הקול או עובר לערוץ אחר. הדבר הזה הוא גם לטובת המפרסמים וגם לטובת האזרחים, שרוצים לשמוע באותה עוצמת קול, ולא לגרום לכך שזה ימשוך את תשומת לבנו ויפריע לסדר התקין, בעוצמת הקול שאנחנו רוצים לשמוע. הצעת החוק אוסרת שידור של פרסומות שעוצמת הקול בהן עולה על זו המקובלת באותו זמן שידור בכל ערוצי התקשורת ברדיו ובטלוויזיה.
אני רוצה בהזדמנות זאת גם להודות לחבר הכנסת אמנון כהן, שיחד אתי הצטרף לחוק הזה. אני לא יכול לפסוח ולא להודות ליועצת המשפטית של ועדת הכלכלה אתי בנדלר, שעזרה לנו מאוד בהכנת הצעת החוק, ולמנהלת הוועדה לאה ורון, כשיחד עם יושב-ראש הוועדה ניסחנו כמה שיותר מהר כדי להספיק להכניס את הצעת החוק הזאת. זה פוגע בצורה קשה מאוד באנשים שלא רוצים לשמוע את העוצמה הזאת. נחזור, שכל אחד מאתנו ישמע בעוצמה ובחוזק שהוא מחליט עליהם, ולא כופים עליו קול אחר. אני מבקש את התמיכה של כולם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת אלי אפללו. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים.
מנחם בן-ששון (קדימה):
זה חוק כזה שאין מה לדבר, רק להצביע.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת זבולון אורלב – מוותר; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
אני רוצה להביע את תמיכתי בחוק החשוב הזה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח.
לפיכך אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 24
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 17, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע בזאת שהצעת החוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11)
(רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/164).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) (רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז–2007, קריאה ראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת אסתרינה טרטמן להציג את הצעת החוק.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) (תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה) בא לתקן טעות רישום ולתת ביטוי ראוי ללוח השנה של העם היהודי, ללוח העברי. כידוע, בשונה מלוחות השנה של המוסלמים והנוצרים, היום העברי מתחיל בשקיעת החמה ומסתיים בשקיעת החמה של היום למחרת. מי שנולד או נפטר אחרי שקיעת החמה – התאריך העברי הוא כבר התאריך של מחר, ולא התאריך שנרשם במהלך כל היום שחלף. אבל בטעות, התאריך העברי אצלנו, במשרד הפנים, נרשם לפי הלוח הנוצרי, מחצות הליל לחצות הליל. נוצר מצב שמי שנולד אחרי השקיעה – נרשם לו תאריך עברי שגוי. הדבר הזה חשוב מאוד. הוא חשוב למועד קביעת ברית-מילה, הוא חשוב למועד קביעת בר-מצווה, ולא עלינו – הוא חשוב גם לתאריך הפטירה, להבדיל.
החוק בא לתקן את המצב, כדי שנוכל לתת ביטוי ראוי ללוח השנה העברי, שהוא נכס צאן ברזל של העם היהודי במדינת ישראל. אני מבקשת מכם, חברים, לתמוך בחוק. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחברת הכנסת טרטמן. ראשון הדוברים הוא יוסף שגאל.
יוסף שגאל (ישראל ביתנו):
מוותר.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חברת הכנסת סופה לנדבר – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלכס מילר – מוותר; חברת הכנסת ליה שמטוב – מוותרת. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שמובאת לקריאה ראשונה היא מיזוג של שתי הצעות חוק, האחת של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן וחברי הכנסת שהוזכרו, והשנייה היא יוזמת חקיקה שלי.
כאמור, המקור היהודי לכך שהיום בלוח השנה העברי מתחיל בערב הוא הפסוק בספר בראשית, בפתיחה: ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, ויהי ערב ויהי בוקר יום שני. אצלנו היום מתחיל בערב, ולכן יש כמה שעות שבהן אם אדם נולד אחר שקיעת החמה – זה כבר היום הבא. עכשיו השעה 21:30 בערך, ואנחנו כבר ביום העברי החדש, שתאריכו יהיה מחר ג' בחודש. ראש-חודש היה ביום שני, יום שלישי היה ב', בתאריך העברי אנחנו כבר בג' מנחם אב. אבל בתאריך הלועזי, עד השעה 24:00 אנחנו ב-17 ביולי, ורק ב-24:01 יהיה 18 ביולי, ג' מנחם אב. לכן, הואיל ולוח השנה היהודי בהרבה עניינים – כבר בברית-המילה, כשצריכים לספור שמונה ימים, צריך לספור אותם לפי התאריך העברי ולא לפי התאריך הלועזי, וכן בימי זיכרון, כמו שהוזכר, ובעוד תאריכים שונים. בכלל, חלק מתעודת הזהות של מדינה יהודית זה לוח השנה היהודי, ואני חושב שהיוזמה הזאת, המשותפת, תוסיף עוד נדבך קטן.
כאמור, ההצעה היא שהדבר ייעשה במרשם האוכלוסין, רק לאוכלוסייה יהודית שכמובן מעוניינת בכך, שהדבר הזה רלוונטי בעבורה.
אנחנו מודים שנינו לחבר הכנסת אופיר פינס, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, שקידם את הצעת החוק ואפשר לנו להביא אותה לקריאה ראשונה עוד לפני תום הכנס. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת אורלב. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים אורון – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אפללו – מוותר. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך את חברי הכנסת המציעים, חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, חברי הכנסת אלכס מילר, יוסף שגאל, ליה שמטוב, סופה לנדבר וזבולון אורלב. אני חושב שזה חוק טוב, שמחזק את המורשת שלנו ומהווה נדבך נוסף בעיגון שלה בחקיקה באמצעות לוח השנה העברי, ובזה גם מחזק את דמותה של ישראל כמדינה יהודית.
אני רוצה לשבח את המנהג היפה של סיעת ישראל ביתנו, שכאשר יש חוקים של חבריהם בסיעה, הם כולם – או לפחות רובם – משתדלים להיות נוכחים.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
כולל יושב-ראש המפלגה.
גדעון סער (הליכוד):
כולל יושב-ראש המפלגה, ידידנו אביגדור ליברמן. אני חושב שזה דבר יפה ודוגמה יפה. לכן אני אצביע, כמובן, בעד החוק הזה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
בדרך כלל מה שישראל ביתנו עושה זה דברים יפים.
גדעון סער (הליכוד):
אני מסכים אתך, אבל לכל כלל יש חריגים, והיוצא מן הכלל בדרך כלל מאשר את הכלל.
השר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן:
נראה שאתה שוקל להצטרף אלינו.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
הלך עליך עכשיו.
מנחם בן-ששון (קדימה):
עד 24:30 הכול פתוח.
גדעון סער (הליכוד):
קודם כול, אדוני השר, אני מקווה שאתה מסכים שאפשר לשבח גם אנשים ממפלגות אחרות. אני משבח את כל מי שאני חושב שהוא מציע חוק טוב, ועם זאת, אני מודה שחברי סיעת ישראל ביתנו יכולים להיות רגועים גם בנושא מיקומם ברשימה, כי אין לי שום כוונה להצטרף לישראל ביתנו. במובן הזה כולם יכולים להיות רגועים. אני בליכוד, אתם יכולים לתמוך בשמי בליכוד ואתם מבסוטים, כי זה פחות צפוף.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה עוד צעיר, אתה יודע.
גדעון סער (הליכוד):
אני מקבל את זה כקומפלימנט. אני לא ראיתי שעולה חבר מסיעת ישראל ביתנו וחברי לסיעה מציעים לו להצטרף לליכוד, כך שאני רואה בזה דבר מאוד יפה.
מנחם בן-ששון (קדימה):
זה מום עובר, להיות צעיר.
גדעון סער (הליכוד):
אני מבקש לשבח את ידידי חבר הכנסת אלי אפללו על הצעת החוק הקודמת שלו. אני חושב שכל אדם שצופה בטלוויזיה מכיר את הדבר המרגיז הזה. לפעמים אתה רק מזפזפ, כמו שאומרים החבר'ה – אתה עובר ערוץ, ופתאום הווליום קופץ. אם זה קורה במשמרת שלי, אני מקבל נזיפה מאשתי. אז אני מקווה שעכשיו, אחרי שאתה תעביר את החוק הזה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, זה יועיל להרבה בתים בישראל שרמת הווליום של הטלוויזיה תהיה אחידה. כי לפעמים אתה לא עושה שום דבר רע, אתה רק מעביר את הערוץ, אבל הגעת לערוץ עם פרסומות והווליום קפץ. יישר כוח.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה, חבר הכנסת גדעון סער. אני מוכרח לציין שהתופעה – ואני קורא לזה תופעה – שכל חברי הסיעה של ישראל ביתנו – הלוואי שחברי הכנסת ילמדו מהדבר הזה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה. הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) (רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז–2007.
הצבעה מס' 25
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) (רישום תאריך עברי
במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) (רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/164).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין להציג את הצעת החוק.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, היום מובאת בפני הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים. ההצעה הזאת משלבת שלוש הצעות חוק פרטיות: אחת שהוביל חבר הכנסת אחמד טיבי, הצעה נוספת שהוביל חבר הכנסת זבולון אורלב והצעה שלישית שהובלתי אני יחד עם קבוצת חברי הכנסת.
החוק המוצע הוא חוק חשוב, הוא חוק בעל משמעות חברתית. אנחנו יודעים שהימורים הם סוג של מיסוי רגרסיבי. הימורים והגרלות הם תופעה שיש אתה בעייתיות חברתית, ובחוק הזה אנחנו רוצים להגן על קטינים מפני השלכותיה של הבעייתיות החברתית הזאת.
החוק המוצע הוא חוק מאוד מחושב, שאוסר מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים. לחוק יש השפעה חברתית, תרבותית וחינוכית חיובית. לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני פונה אל כולכם לתמוך בו היום בקריאה הראשונה.
גדעון סער (הליכוד):
כולכם ברגע זה זה רק חמישה חברי כנסת.
דב חנין (חד"ש):
אבל חמישה חרוצים.
מנחם בן-ששון (קדימה):
האיכות חשובה.
דב חנין (חד"ש):
האיכות חשובה גם כן. גם הכמות וגם האיכות. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. אנחנו נעבור לרשימת הדוברים. חבר הכנסת אברהים צרצור – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נוכח; חבר הכנסת עבאס זכור – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שמובאת לאישור בקריאה ראשונה היא שילוב, איחוד ומיזוג של שלוש הצעות חוק, ובהן גם הצעת חוק שלי, שנולדה מתוך התפיסה החינוכית וההבנה של חולשתם של קטינים. קטינים צריכים הגנה. הם צריכים הגנה מפני שעדיין אין להם יכולות שיפוט, יכולות התגוננות, יכולות שיקול הדעת כדי להבין סכנות מסוימות, ובהקשר זה – את הסכנות של ההימורים.
אנחנו יודעים שגם מבוגרים מתמכרים להימורים, אבל המשטרה חשפה בקרב הנוער גילויים מאוד מדאיגים של כנופיות שמנסות למכור הימורים לבני נוער. משטרת ישראל חשפה כמה וכמה פעמים התארגנויות שנועדו לפתות נערים להיכנס להימורים. הנערים מפסידים כספים רבים בהימורים, וכתוצאה מכך הם נכנסים למעגל של פשע, אלימות, עבריינות, ולעתים גם יציאה ממסלול הלימודים, ממסלול ההישגים. מדובר גם במשבר משפחתי גדול.
אני צריך לציין לשבח את מפעל הפיס, שעל-פי ההוראות הפנימיות שלו כבר כיום נוהג להנחות את הזכיינים שלו למנוע מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים. ממעקב שעשו כמה כלי תקשורת ומדיווחים שמתקבלים נראה שההוראה הפנימית הזאת איננה מספיקה, וצריך שתהיה הוראת חוק עם ענישה פלילית בצדה. כמו כן, יש הימורים אחרים, כמו הטוטו, שאינם כוללים את האיסור הזה.
זה סוג של חוק שאין לו עלות כספית, ומנגד – יש בו תועלת חברתית רבה. אני יכול לומר בוודאות, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – ואני מודה לך על שטרחת להביא את החוק הזה לקריאה ראשונה – שמתגלגלת זכות גדולה לידך בהשלמת החקיקה הזאת, אם עדיין אפשר בכנס הנוכחי. מדובר פה על כמה אלפים של נערים, שאם החוק הזה ייושם לגביהם נדע שהצלנו אותם מתהומות, הצלנו אותם מהסתבכויות.
אני סבור שלאחר שהחוק יושלם נצטרך לעשות מסע הסברה עמוק בקרב אותם גופים כדי לשרש מנהגים נפסדים, כדי למנוע את הפיתויים. נצפה ממשטרת ישראל שלא תהיה פסיבית אלא פעילה, כיוון שסביב מוסדות החינוך מסתובבות כמה כנופיות שצריך לעקור אותן מהשורש. הפעם ניתן כלים למשטרה כדי שתוכל לפעול נגד ניסיון פיתוי קטינים להימורים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת אלי אפללו – אינו נוכח; חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה; אחרון הדוברים.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי המציעים, ראשית, אנחנו חסרנו אתכם בתהליך החקיקה, כל אחד מסיבותיו שלו. אני שמח שהשלמנו, אדוני לבריאות טובה ואדוני לנחמה שלמה. אני רוצה לחלוק אתכם את ההתלבטויות שהיו בוועדה. נכון שהיו כמה כתבות טלוויזיה, וברור שנגע ההימורים הוא נגע ממאיר, אבל שאלנו את עצמנו מהם נתוני השטח ונתוני האמת – האם אנחנו יכולים לחוקק את דרכנו בוועדת החוקה, חוק ומשפט על סמך נתונים או על סמך תחושות שהדבר אינו ראוי. כפי שאמר חבר הכנסת אורלב, מפעל הפיס לא רק הגביל – ואגב, גם הטוטו הגביל – אלא הוא גם שולח אנשים במסווה כדי לבדוק אם מוכרים כרטיסים לקטינים, והוא שולל זיכיונות ממוכרים שמוכרים כרטיסי הגרלה לקטנים.
עמדנו על שתי תופעות ששני המציעים לא עמדו עליהן, והייתי שמח אם הן ייכנסו ל"דברי הכנסת". יש בהן התרעה ואזהרה. הדבר האחד הוא היקף ההגרלות שאפשר לקבוע להן פיקוח שקיימות במערכות כמו האינטרנט. לאורך היום, בכל דקה מתחילה הגרלה שמושכת את האנשים לתוכה, מכלה את הזמן, מכלה את הממון, והפיקוח קשה.
הדבר המשמעותי יותר, ולכך אולי התכוונתם, הוא שהתמכרות מתחילה בגיל צעיר. כמו התמכרות לסמים, הוא הדין גם בהימורים. את התופעה הזאת חוקרת עכשיו אשה בבר-אילן. קטע מן העבודה הזאת הוצג לפנינו בוועדה. אני מקווה שכאשר יהיה הדיון עכשיו בהשלמת החקיקה, נוכל לקבל את המחקר כולו לידינו. חברי ממשרד הרווחה, בדרכם המקצועית והמיומנת, הביאו לפנינו את הנתונים של דרכי ההתמכרות. הפיתוי הוא סכנה. אמר חבר הכנסת אורלב – אלפים; תכפילו את האלפים הללו במה שהתופעה הזאת עלולה להפוך להיות בגיל מבוגר: מי שמוכר, אל המוכר, אל המתמכר. כדור השלג הזה הוא שדרבן את הוועדה להשלים את החקיקה ולהשתדל להשלים את העבודה לקראת קריאה שנייה ושלישית.
אם סדר-היום יאפשר – זה חוק שצריך לעשות אותו נכון, ובשער בת רבים, כפי שאמר חבר הכנסת אורלב. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון.
אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 26
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים
(תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 6, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע בזאת שהצעת חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/167).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, קריאה ראשונה – קיבלה פטור מחובת הנחה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט מנחם בן-ששון להציג את הצעת החוק.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת ממפלגות הבית, חוק המפלגות, התשנ"ב-1992, קובע הוראות לעניין מימון בחירות מקדימות במפלגות תוך קביעת הגבלות על איסוף תרומות ועל הוצאות, וכן קביעת מנגנון פיקוח ובקרה שיפעיל המוסד לביקורת של המפלגה. עם השנים הסתבר כי חסרים בחוק מביאים לעמימות בנוגע לתחולתו על מפלגות המקיימות בחירות פנימיות, הנקראות פריימריס בלעז, גם בשיטות שאין בהן השתתפות של כלל חברי המפלגה, ובנוגע לפעילות המותרת בתקופות מסוימת בין מערכת בחירות מקדימות אחת לאחרת. כמו כן, הסתבר שמנגנון הבקרה על גיוס כספים ועל הוצאתם בבחירות מקדימות אינו מספיק.
הוועדה הציבורית לבחינת מימון פעילות פוליטית בראשותו של השופט דב לוין המנוח המליצה על שורה של תיקונים הנוגעים לנושאים אלה ועל הפקדת מנגנון הביקורת והפיקוח בידי מבקר המדינה.
לפני הבחירות לכנסת השבע-עשרה נחקקה הוראת שעה שנועדה להתמודד עם חלק מהבעיות האמורות ולקבוע כללים ברורים בנוגע למערכת בחירות שאז היתה בעיצומה, והיא נקראה חוק המפלגות (בחירות מקדימות לכנסת השבע-עשרה) (הוראת שעה), התשס"ו-2005.
לאחר הבחירות לכנסת השבע-עשרה הוגשה והתקבלה בקריאה ראשונה הצעת חוק להסדרת מכלול נושאים בהוראה של קבע – הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15). ואולם, ההכרעה בעניינים אלה היא מורכבת ומצריכה דיונים ממושכים ותיאום עם מפלגות הבית; והתחלנו בכך. בינתיים החלו להתקיים מערכות בחירות פנימיות במפלגות. דוגמה אחת – מפלגת העבודה, שהשלימה. דוגמה שנייה – מפלגת הליכוד, שנכנסת עתה לבחירות.
נוכח הצלחת ההסדר הקודם, שהיה ברור וכלל מערכת בקרה יעילה של מבקר המדינה, החליטה הכנסת לחוקק הוראת שעה נוספת – חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה), התשס"ז–2007, שפורסמה בכ' בשבט התשס"ז, 8 בפברואר 2007. הוראת השעה קבעה כי הוראותיה יחולו על בחירות מקדימות שתקופת הבחירות שלהן היא בחלקה בתוך שישה חודשים מיום פרסומה, כי הנחתנו היתה – ודיווחתי אז לבית – שבתוך תקופה זו תיקבע הוראה של קבע.
כאמור, הדיונים בכנסת בהוראת הקבע טרם הסתיימו. לפיכך, אנו מציעים להאריך את הוראת השעה כך שהיא תחול על בחירות מקדימות שתקופת הבחירות שלהן היא בחלקה בתוך 18 חודשים מיום 8 בפברואר, זאת אומרת, שנה מיום תחולת החוק, ולא שישה חודשים מהמועד כקבוע היום. כך יבוא תיקון לחוסר עד שיבוא התיקון האמיתי בדמותו של חוק שאינו הוראת שעה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת בן-ששון. אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר יצחק כהן, כנסת נכבדה, אני בהחלט אתמוך בהצעת החוק שהציג יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני רק רוצה להעיר שתי הערות שבוודאי אוכל גם להתייחס אליהן בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני חושב שחשוב לומר אותן.
הראשונה – אני לא בטוח שבתוספת הזמן שאנחנו מבקשים, מטעמים שהם כורח בל יגונה, דהיינו, איננו יכולים להשאיר לקונה חקיקתית ולהגיע לפגרה באוגוסט במצב שבו אם יהיו בחירות פנימיות, אין דין שיחול עליהן. במובן הזה, כפי שאמרתי, זה כורח בל יגונה.
עם זאת, זאת שאלה אם אנחנו צריכים לבקש שנה נוספת מעבר לחצי שנה הקבועה או שניתן להסתפק בפרק זמן יותר קצר. זה דבר שנוכל לדון בו בוועדת החוקה. החשש שלי הוא שנלך בקבועי זמן ארוכים מדי, ומדינת ישראל תיקלע למערכת בחירות. אנחנו לא יודעים אם זה יקרה או לא יקרה, אבל הדבר הזה עלול לקרות, ואז בעצם גם הכנסת הזאת תסיים את ימיה בלי לטפל טיפול שורש בנושא הזה.
הנקודה השנייה היא נקודה שכבר העליתי כאשר החוק הקודם הובא לדיון, והיא נושא שהזכיר בכמה מלים היושב-ראש בדבריו עכשיו – מימון הפעילות השוטפת. הנושא הזה איננו מוסדר לחלוטין, והדין החל איננו ברור. יש תזה משפטית שאומרת שבהעדר אותן הגבלות החלות בתקופת בחירות – הכול מותר. יש תזה מחמירה שאומרת ההיפך: חל חוק שירות הציבור (מתנות) – הכול אסור. בינתיים, כדבר שבפרקטיקה, אנחנו יודעים שמתבצעת פעילות של תמיכה במועמדים וכאשר היא אינה בתקופת הבחירות היא לא גוררת אחריה אכיפה פלילית. כך היה במקרה שהזכיר חבר הכנסת אלדד בדיון קודם כאן.
אני חושב שזה דבר רע. אני חושב ששטחים אפורים הם דבר מסוכן ביותר, הם דבר המזמין מצבים שיכולים לזלוג לשחיתות, וזה מצב מאוד מאוד לא בריא. צריך להיות דין ברור בתקופת בחירות – מה מותר לאיש ציבור לקבל, כמה מותר לקבל, ממי מותר לקבל. הדבר הזה חשוב לא פחות מהסדרת – דבר שעשתה הכנסת הקודמת, ואנחנו בעצם מאריכים אותו שוב ושוב – כללי המימון בתקופת מערכת הבחירות.
אני מאוד מבקש מיושב-ראש ועדת החוקה לראות כיצד ניתן לקדם את זה, אולי אפילו בצורה פרוביזורית במהלך הוראת השעה. אדוני השר, זו נקודה חשובה. אצלכם הנקודה הזאת פחות עקרונית כי מרן קובע את הדברים, ולכן הנקודות האלה פחות חשובות.
השר יצחק כהן:
אני אשמח שהוא יקבע גם לכם.
גדעון סער (הליכוד):
אין ספק שאתם תשמחו. אתה יודע מה? יכול להיות שגם אצלנו יהיו כאלה שישמחו. אבל זה כנראה לא יקרה.
על כל פנים, אלה שתי ההערות שביקשתי להעיר.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
זאת היתה יוזמתו של חבר הכנסת איתן בזמנו.
גדעון סער (הליכוד):
נכון, חבר הכנסת איתן עשה, וגם אז הייתי חבר ועדת החוקה. הוא עשה דבר חשוב ביותר בפעולה הזאת. שיבחתי אותו, גם מעל הבמה הזאת, יותר מפעם אחת על החוק הזה. אני חושב שאנחנו צריכים להשלים. השלמה אמיתית היא השלמה המתייחסת לכלל מימון הפעילות הפוליטית, ולא רק בתקופת בחירות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער.
אנחנו נעבור להצבעה על חוק המפלגות.
הצבעה מס' 27
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 5, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אני קובע בזאת שהצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ג' באב התשס"ז, 18 ביולי 2007, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 22:00.