דברי הכנסת

תוכן העניינים שאילתות בעל-פה 7 160. ביטול מקומות שמורים לחיילים בקו 392 8 דוד רותם (ישראל ביתנו): 8 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 8 דוד רותם (ישראל ביתנו): 10 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 10 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 11 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 11 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 11 159. הפליטים מסודן 12 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 12 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 13 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 14 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 14 158. עיריית באר-שבע והפליטים מסודן 15 שלמה בניזרי (ש"ס): 15 שר הפנים מאיר שטרית: 15 שלמה בניזרי (ש"ס): 17 יעקב מרגי (ש"ס): 17 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 18 שר הפנים מאיר שטרית: 18 הצעת חוק שלילת תשלומים לחבר הכנסת שחשוד בעבירה נגד ביטחון המדינה (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007 20 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור נקיבת מחירים מטעים), התשס"ו–2006 20 אבשלום וילן (מרצ): 21 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תאגיד המחזיק בתו תקן לאחריות חברתית), התשס"ז–2007 22 בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 22 השר משולם נהרי: 24 בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 25 ברכת יושבת-ראש הכנסת ליושבת-ראש הפרלמנט של אוסטריה 27 הצעת חוק עסקאות עם גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת חוקי עבודה והתקשרות עם מפירי חוקי עבודה), התשס"ז–2007 29 הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת דיני עבודה), התשס"ז–2007 29 השר משולם נהרי: 30 חיים אורון (מרצ): 31 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגות סטודנטים בתארים מתקדמים), התשס"ו–2006 35 רונית תירוש (קדימה): 35 שרת החינוך יולי תמיר: 36 הצעת חוק להכרזה על התנועה האסלאמית הצפונית בישראל כהתאגדות אסורה, התשס"ז–2007 37 ישראל כץ (הליכוד): 37 שר המשפטים דניאל פרידמן: 42 ישראל כץ (הליכוד): 44 שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: 46 הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – תפריט ברייל), התשס"ז–2007 46 חיים כץ (הליכוד): 46 הצעת חוק איסור שימוש חוזר במכשירים רפואיים חד-פעמיים, התשס"ז–2007 48 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 48 יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 49 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתת התקופות להגבלת זכותו של תושב שחזר לישראל), התשס"ז–2007 50 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטוח בריאות לתושב ששהה מחוץ לישראל לצורך לימודים), התשס"ז–2007 52 חיים אורון (מרצ): 52 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז–2007 53 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 53 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז–2007 54 חנא סוייד (חד"ש): 54 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 55 הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – עריכת בדיקה גנטית להורות), התשס"ז–2007 57 מנחם בן-ששון (קדימה): 57 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 58 משה גפני (יהדות התורה): 60 הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותרפויטי בידי פסיכולוג מומחה), התשס"ז–2007 63 שלמה ברזניץ (קדימה): 64 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 64 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס"ז–2007 65 הצעת חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון – תושבי אזור רצועת-עזה – נתיני רשות זרה), התשס"ז–2007 67 אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 67 זהבה גלאון (מרצ): 67 הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם פרטי של אב), התשס"ו–2006 73 הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם על-ידי אישור השר בהסכמת האם), התשס"ו–2006 73 שר הפנים מאיר שטרית: 75 חיים אמסלם (ש"ס): 77 הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – השעיית ראש רשות מקומית שבחירתו בוטלה על-ידי בית-משפט), התשס"ז–2007 80 גלעד ארדן (הליכוד): 80 שר הפנים מאיר שטרית: 80 הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – זכאות לדרכון דיפלומטי), התשס"ז–2007 82 ליה שמטוב (ישראל ביתנו): 83 חיים אורון (מרצ): 83 ליה שמטוב (ישראל ביתנו): 84 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) (הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה), התשס"ז–2007 86 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 86 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התשס"ז–2007 87 חנא סוייד (חד"ש): 87 הצעת חוק החברות (תיקון – דירקטורים בעלי כשירות מקצועית), התשס"ז–2007 91 אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): 91 הצעת חוק איחוד הרשויות המקומיות אור-עקיבא וקיסריה, התשס"ז–2007 94 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 94 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 97 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 97 הצעה לסדר-היום 97 אירן הולכת ונעשית יותר מסוכנת 97 דני יתום (העבודה-מימד): 97 השר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן: 101 הצעות לסדר-היום 104 אישור הממשלה לשחרור 250 אסירים פלסטינים 104 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 104 מוחמד ברכה (חד"ש): 105 יוסף ביילין (מרצ): 106 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 107 נסים זאב (ש"ס): 108 הצעות לסדר-היום 109 התעללות בקשישים בבתי-חולים סיעודיים 109 אורית נוקד (העבודה-מימד): 109 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 111 השר רפי איתן: 112 נסים זאב (ש"ס): 113 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 114 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 114 הצעות לסדר היום 114 בעיות הבטיחות בבתי-הספר בירושלים 115 אלכס מילר (ישראל ביתנו): 115 נסים זאב (ש"ס): 116 שרת החינוך יולי תמיר: 117 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 120 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): 121 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): 121 הצעות לסדר-היום 122 כישלון מורים למתמטיקה במבחני תוכנית ההעשרה 122 מגלי והבה (קדימה): 122 יצחק גלנטי (גיל): 123 שרת החינוך יולי תמיר: 124 שרת החינוך יולי תמיר: 125 הצעות לסדר-היום 127 הימצאות חומרי הדברה אסורים לשימוש בעשבי תבלין ברשתות השיווק 127 דב חנין (חד"ש): 128 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 129 השר משולם נהרי: 130 יעקב מרגי (ש"ס): 133 הצעות לסדר-היום 134 הקיצוץ הרוחבי בתקציבי משרדי הממשלה 134 מרינה סולודקין (קדימה): 134 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 135 חיים אורון (מרצ): 137 השר משולם נהרי: 139 שמואל הלפרט (יהדות התורה): 144 יעקב מרגי (ש"ס): 144 נסים זאב (ש"ס): 145 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 146 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 146 הצעה לסדר-היום 147 שילוב נשים מוסלמיות במערך כוח-האדם במשרד הדתות 147 עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 147 השר יצחק כהן: 151 הצעה לסדר-היום 154 הזיהום הנגרם ממכוני הטיהור לנחל-שקמה ולמי השתייה 154 איתן כבל (העבודה-מימד): 154 השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 156 הצעה לסדר-היום 159 היחס למקומות הקדושים בישראל 159 דוד אזולאי (ש"ס): 159 שר התיירות יצחק אהרונוביץ: 162 הצעה לסדר-היום 164 חילול בתי-עלמין בברצלונה וליד קורדובה בספרד 164 דוד אזולאי (ש"ס): 164 שמואל הלפרט (יהדות התורה): 166 חוברת ל"ד ישיבה קמ"א הישיבה המאה-וארבעים-ואחת של הכנסת השבע-עשרה יום רביעי, כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007) ירושלים, הכנסת, שעה 11:03 שאילתות בעל-פה היו"ר מגלי והבה: הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, כ"ה בתמוז התשס"ז, 11 ביולי, שנת 2007. בוקר טוב לחברי הכנסת ולשרה. אנחנו מתחילים את סדר-היום שלנו בשאילתות בעל-פה. השרה רוחמה אברהם-בלילא תשיב על שאילתא בעל-פה מס' 160 של חבר הכנסת דוד רותם בנושא: ביטול מקומות שמורים לחיילים בקו 392. שלמה בניזרי (ש"ס): – – – מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש – – – שתהיה הצעה לסדר-היום בתחילת הישיבה? היו"ר מגלי והבה: א. חבר הכנסת בניזרי, השר שצריך להשיב לך לא כאן. לכן, אני לא יכול – – – שלמה בניזרי (ש"ס): – – – היו"ר מגלי והבה: אז העניין סודר. מה רצית, חבר הכנסת ברכה? מוחמד ברכה (חד"ש): אני מקבל את ההסברים שלך, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: בבקשה, נושא השאילתא: ביטול מקומות שמורים לחיילים בקו 392. חבר הכנסת דוד רותם, בבקשה. 160. ביטול מקומות שמורים לחיילים בקו 392 דוד רותם (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, נודע לי כי חיילים הנוסעים לבסיסיהם בדרום הנגב אינם יכולים עוד להזמין מקומות שמורים, כפי שהיה מקובל בעבר, ונאלצים לעמוד בצפיפות בנסיעה ממושכת של כשלוש שעות. אני מבקש לשאול: 1. מדוע שונה הנוהג הקודם? 2. מדוע מופלים החיילים ואינם זכאים להזמין מקומות מראש? 3. מדוע לא מותאמת התדירות לביקוש בשטח? 4. כיצד מתכוון המשרד לפתור את הבעיה? השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, אני יכולה להשיב לחבר הכנסת רותם? היו"ר מגלי והבה: בבקשה, גברתי. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני סבורה שהעלית נושא מאוד מאוד חשוב. לכולנו יש חיילים בבית. זה נושא ראוי וחשוב, וקיבלתי תשובה ממשרד התחבורה. ביקשתי גם כמה נתונים, ואני מקווה שאני אשיב לך על כל השאלות. ההסכם על הסעת חיילים בחינם, ובכלל זה הכללים להזמנת מקומות בחברת "אגד" על-ידי חיילים, נחתם ישירות בין משרד הביטחון ל"אגד", ללא התערבות משרד התחבורה. הזמנת מקום דרך הטלפון נועדה לאפשר התאמת התדירות לביקוש מצד הנוסעים בכל שעה ושעה ולשפר באופן משמעותי את השירות שניתן לכלל הציבור. הזמנת מקום מראש בטלפון מחייבת תשלום לרכישת כרטיס נסיעה. ביטול הנסיעה על-ידי כל אזרח ואזרח, למעט חיילים, מחויב בקנס של 7 שקלים. לחיילים, לעומת זאת, לא היה קנס שכזה, ולכן התפשטה התופעה של הזמנות סרק. מבדיקה שערך משרד התחבורה לפני ההסדר הנוכחי, מתברר שההסדר הקודם – אשר אפשר לחיילים בעלי כרטיס ערבה להזמין מקום שמור באוטובוס ללא תשלום – פגע ברמת השירות לכלל הנוסעים שביקשו לנסוע לאילת, מכיוון שחיילים רבים הנוסעים בקו הזמינו מקום נסיעה דרך הטלפון ולא הופיעו לנסיעה. הדבר פגע בנוסעים אחרים שביקשו לנסוע והמפעיל סירב לאפשר להם כיוון שהאוטובוס היה אמור להיות מלא. ברשותך, חבר הכנסת דוד רותם, אני ביקשתי אתמול ממשרד התחבורה שייתן לי נתונים על היקף התופעה, ומסתבר שבשנה האחרונה מדובר בכ-7,500 חיילים שמחזיקים כרטיסי ערבה. בשנים האחרונות, שיעור הביטולים הממוצע לחייל היה 10%, ובסך הכול מדובר בלמעלה מ-10,000 ביטולים בשנה, כלומר 10,000 כרטיסים שנשללו מהציבור מפני שזה לא עולה לאף אחד. לנוכח הפגיעה הזאת בטיב השירות ולנוכח ההפסדים שנגרמו למפעיל מהמצב שתיארתי, ובהתחשב בכך שמשרד הביטחון איננו מחזיר את מחיר הביטול של הנסיעה, בוטלה האפשרות של חיילים להזמין מקום מראש. עם זאת, משיחות עם המפעיל בעקבות השאילתא שלך נעשה משהו חיובי. אני סבורה שניתן להסדיר מנגנון אשר להערכתי יהיה מקובל על משרד הביטחון ועל המפעיל – ערבות אישית להגעתם. המנגנון הזה יבטיח את הופעתם של החיילים לנסיעה, וכך יתאפשר להם להזמין מקומות מראש. כלומר, ניתן להסדיר את הבעיה שהועלתה בשאילתא שלך על-ידי זה שחייל ימסור בסך הכול את מספר כרטיס האשראי שלו בעת ההזמנה, ובמקרה של ביטול הנסיעה – יחויב בסכום הקנס, שכאמור עומד היום על 7 שקלים. לעניין תדירות הנסיעה, משרד התחבורה עורך מעת לעת סקרי ביקושים בכל הקווים ומנחה לתגבר את הקווים בהתאם. כמו כן, המשרד מפקח באופן שוטף על רמת השירות – הן על-ידי ביקורות סמויות והן על-ידי טיפול בתלונות נוסעים. לעניין זה, אגב, פותח בשנה האחרונה במשרד מערך שלם שכל מטרתו לטפל בתלונות נוסעים, והמשרד מתערב מול המפעיל באמצעות סנקציות, או בדרך אחרת, כל אימת שנדרש. אני מקווה שעניתי לך על השאלות. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחבר הכנסת דוד רותם. דוד רותם (ישראל ביתנו): לא שאלה, אדוני. תודה לך, גברתי השרה, ואני מאוד מודה לך על כך שברגע שאת רואה בעיה העולה משאילתא, את אכן פותרת את הבעיה. תודה לך על כך. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, אדוני. תודה. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחבר הכנסת טלב אלסאנע. השרה רוחמה אברהם-בלילא: מלבד השאילתא שיש לך אחר כך? היו"ר מגלי והבה: שאלה בנושא השאלה הזאת. בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, רבותי חברי הכנסת, אני מברך את השרה על המינוי ומאחל הצלחה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: מודה לך. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): בהזדמנות הזאת, האמת היא שסברתי ששר התחבורה יענה – לא מפני שלא מקובל עלי שהשרה תענה. רציתי להתייחס לדבר נוסף שקשור למשרד התחבורה במחוז דרום. משרד התחבורה, בסופו של דבר – וזה דבר מאוד מבורך – החל לטפל בעניין מסילת הרכבת, הרכבת מהנגב. הוקמה תחנה לאיסוף נוסעים מאזור להבים-רהט. בהתחלה – התחנה הזאת אמורה לשרת את התושבים של רהט ולהבים, ולכן השם היה להבים-רהט. ראש המועצה המקומית להבים, אלי לוי, החליט, משיקולים מוזרים, לשנות את השם לתחנת הרכבת להבים בלבד, ולכן קם קול צעקה ומחאה. אני מבקש להעביר את הדרישה והבקשה שלי לשר התחבורה, לשקול שהשם ישקף את הדו-קיום האמיתי בנגב – נגב שיש בו גם יהודים וגם ערבים – והתחנה תשרת את כלל התושבים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: נדמה לי שבשבוע שעבר הנושא עלה בפני שר התחבורה. היתה שאילתא בדיוק באותו נושא. השרה רוחמה אברהם-בלילא: והשר השיב על כך? היו"ר מגלי והבה: השר השיב על כך. אני בטוח שהשרה תומכת בכך שהם יעשו צדק עם כולם, אבל העלית כבר את הנושא. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני שמחה, אדוני היושב-ראש, שאתה מפנה את תשומת לבי לכך שהשר השיב על כך בשבוע שעבר. עם זאת אני סבורה, חבר הכנסת טלב אלסאנע, שבהחלט ניתן ורצוי שהשם כפי שהיה מלכתחילה יחזור, השם הקודם. אני בהחלט מתכוונת להפנות את תשומת לבו של שר התחבורה לנושא הזה, ואני מקווה שהוא יפעל בהקדם. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: יש שאילתא נוספת. בינתיים אני אומר לך, גברתי, ולחברי הכנסת: אנחנו מאחלים לך קודם כול הצלחה. אבל שלא יהפכו את הנושא של שאלות מקצועיות – שיואילו בטובם לבוא ולענות. אני בטוח שלא חסרות לך משימות. שר החקלאות נמצא כאן, ואנחנו מבקשים שכל שר יענה על השאלות הנוגעות למשרדו בצורה ישירה, ולא להעמיס על השרה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך. לפני שחבר הכנסת טלב אלסאנע ישאל את שאלתו, אני רוצה להתייחס לזה, כמי שהיתה יושבת-ראש ועדת הכנסת. עלתה בוועדת הכנסת הסוגיה ששרים, אשר מפאת עומס העבודה וקוצר זמנם, לא מגיעים למליאה על מנת להשיב על שאילתות. עם זאת, אני רוצה להסב את תשומת לבך לכך שערכתי בדיקה – ובהיותך סגן יושב-ראש הכנסת ראית שיש חברי כנסת אשר שואלים שאילתות חשובות ולא תמיד באים לשאול את השאלה. אז על-פי רוב השר מגיע ומעביר את התשובה שלו לפרוטוקול. כך שלעניות דעתי יש לטפל בבעיה הזאת משני ההיבטים שלה. ואין לי שום כוונה למלא את תפקידו של אף אחד משרי ממשלת ישראל. אני עושה זאת רק לאחר שאני שומעת שיש סיבה מוצדקת לשר לאי-הופעתו לענות על שאילתא. היו"ר מגלי והבה: מה שהעיר חבר כנסת בניזרי, שבשאילתות בעל-פה נדיר שחברי כנסת אינם מתייצבים, כי יש להם מטרה להעלות את הסוגיות שהן דחופות ועל סדר-היום. אנחנו מודים לך, ועוברים לשאילתא של חבר הכנסת טלב אלסאנע בנושא הפליטים מסודן. 159. הפליטים מסודן טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): תופעת הפליטים מסודן היא תופעה אנושית. רצוני לשאול: 1. מה הוא הפתרון המוצע לבעיה זו? 2. מה ייעשה כדי לסייע לפליטים? השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חבר הכנסת טלב אלסאנע, על ששוב העלית בעיה שלעניות דעתי כולנו ערים לה. תופעת ההסתננות לישראל דרך גבולה הדרומי היא בעיה קשה ורגישה. לכן ראש הממשלה קיים סדרה של דיונים בדבר דרכי ההתמודדות עם תופעת ההסתננות לישראל דרך הגבול עם מצרים. ראש הממשלה הגיע לסיכום עם נשיא מצרים חוסני מובארק כי מצרים תקלוט בחזרה לשטחה את המסתננים שחצו את הגבול המשותף עם ישראל וכן כל מסתנן אשר יחדור בעתיד את הגבול הדרומי, ובמקביל תפעל מצרים למניעת הסתננות עתידית משטחה. בתקופה האחרונה בדקתי את הנתון הזה. מסתבר שכ-2,900 פליטים מדארפור הסתננו לישראל, ובממוצע מנסים לחדור לישראל דרך גבולה הדרומי כ-200 פליטים מדי שבוע. בעקבות כך, סוכם שצה"ל יפעל לתפיסת המסתננים ולהחזרתם המהירה למצרים דרך מעברי הגבול, תוך קבלת התחייבות מהמצרים להבטחת שלומם. במקרים מסוימים, שבהם לא ניתן יהיה להחזיר את המסתננים מייד, הם יועברו למשטרת ההגירה ויושמו במשמורת עד הרחקתם בהקדם לארצות מוצאם. לגבי המסתננים שכבר נמצאים בישראל, הוחלט שמשרד הפנים ומשרד הביטחון יגבשו יחד עם נציבות האו"ם לפליטים את רשימת שמותיהם וארצות מוצאם, כדי לפעול להחזרתם למצרים. כמו כן, תיבחן האפשרות לסייע לחלק מהפליטים מחבל דארפור הנמצאים בישראל, וזאת רק לאחר שתובטח בלימה מלאה של ההסתננות. משרד החוץ פועל לגיבוש תוכניות לסיוע לפליטי דארפור במחנות הפליטים באפריקה, שבהם הם נמצאים, ולהביאן לאישור הממשלה. נוסף על כך, הונחה משרד החוץ להכין מערך הסברה, כדי להציג בפני העולם את הסיוע ההומניטרי שתעניק ישראל לפליטי דארפור ואת היבטיה השונים של תופעת ההסתננות וההתמודדות עם בעיית המסתננים. ראשי מערכת הביטחון הונחו על-ידי ראש הממשלה להציג בפניו בתוך 30 יום תוכנית להקמת מכשול בגבול עם מצרים, בהתאם להחלטות ממשלה קודמות שהתקבלו בנושא. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחבר הכנסת טלב אלסאנע. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אני מודה לך על התשובה. לדעתי, יש הבדל בין מסתננים לפליטים. לא מדובר באנשים שהסתננו ממצרים. יש כאן בעיה אמיתית ורצינית, העניין של מה שמתרחש בדארפור, וכנראה סכנת הנפשות היא שדחפה את האנשים לעזוב את ביתם, מולדתם, ולנסות למצוא מקלט במקום אחר. יש האמנות הבין-לאומיות שמסדירות את העניין, ואי-אפשר להחזיר אנשים כאשר יש סכנת נפשות בארצם, ויש חובה לקלוט אותם. לדעתי, בהיסטוריה של האנושות אנחנו מכירים את המקרים ואת התופעה. במקרים כאלה צריכים לתת מענה, זה חלק מחובתה של מדינה לתת מענה לאנשים נרדפים, שמרחפת מעליהם סכנת נפשות, ולא להתייחס אליהם כאל מסתננים רגילים. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני שמחה, חבר הכנסת טלב אלסאנע, שאתה ער לעובדה, והעלית את הנושא, שיש הבדל בין מסתנן לפליט. ממשלת ישראל בודקת את כל האנשים אשר מגיעים מאותו חבל ארץ עם בעיות כלכליות, בעיות של אינוס, רצח וכו', ואותם אנשים הנסים על נפשם וחלקם מגיע למדינת ישראל. כפי שאמרתי, ממשלת ישראל תיתן מענה הומניטרי, אבל יש אנשים רבים, לא מעטים, שהם לא מחבל דארפור, והם מגיעים למדינת ישראל כמחפשי עבודה לכל דבר, ולהם אני קוראת מסתננים, משום שהם נכנסים למדינת ישראל שלא על-פי חוק. אני לא מדברת על אנשים שמדינת ישראל, שיש בה אנשים שעברו תופעה קשה מאוד, יכולה להתעלם מהם, ואינני סבורה שאנחנו מתעלמים. ממשלת ישראל נותנת מענה. ייתכן שמענה הזה לא יהיה שלם, אבל אנחנו ערים לבעיה הקשה והרגישה הזו. אני מודה לך, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה לשרה רוחמה אברהם-בלילא. אנחנו ממשיכים בשאילתות, מכיוון שהגיע שר הפנים מאיר שטרית. בבקשה. אדוני, תוכל להשיב על שאילתא בעל-פה מס' 158 של חבר הכנסת שלמה בניזרי בנושא: עיריית באר-שבע והפליטים מסודן – שקשורה לנושא הראשון. אבל אני שמח ששר הפנים הגיע והוא יוכל להשיב לך. 158. עיריית באר-שבע והפליטים מסודן שלמה בניזרי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, פורסם ב-4 ביולי 2007 כי ראש עיריית באר-שבע מזהיר שיביא את הפליטים מסודן – שחלקם נטושים ברחובות העיר – לגן-הוורדים שמול הכנסת. חצי מהשאלה כבר לא רלוונטית. רצוני לשאול: 1. בכמה פליטים מדובר? 2. מי אמור לטפל בהם? שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להשיב על שאילתא של חבר הכנסת בניזרי. כמו שהוא אמר, אנחנו כבר אחרי האירוע שבו הוא העביר את הפליטים לגן-הוורדים בכנסת, והחזירו אותם לבאר-שבע. על כל פנים, לשאלה מס' 1, בכמה פליטים מדובר – מדובר על 3,000 מסתננים. שים לב לביטוי: אני לא אומר פליטים, אני אומר מסתננים. רק 1,000 מם הגיעו מדארפור. זאת אומרת, 2,000 הם מסתננים שהגיעו בכלל ממדינות אחרות. אני רוצה לומר לך – אני אומר, אדוני היושב-ראש, אף-על-פי שהוא לא שאל אותי, אבל אני בכל זאת לא יכול להתעלם מהעניין בתור שר פנים חדש – העניין הזה הוא איום רציני. אני לא חושב שהמדינה יכולה להתעלם מהמצב. הזרם הולם וגדל, ויכול להפוך מזרם של מאות לזרם של אלפים ועשרות אלפים – סוגיה שמחייבת התייחסות רצינית של המדינה. מתקיימים דיונים בין גורמי ממשלה שונים במטרה לתת תשובה בעניין הזה. יש כל מיני הצעות, הצעות לא קלות. אדוני היושב-ראש, לדעתי, כל יום שלא מקימים גדר ביטחון לאורך הגבול עם מצרים, באורך של 200 ק"מ, שתחסום לחלוטין את הכניסה בגבול ישראל, הוא שערורייה. צריך לזכור שהמסתננים האלה – חלק מהם זה סחר באנשים. מביאים לארץ פרוצות, סוחרי סמים, מבריחים נשק, כמעט כל דבר אפשרי. יכולים להיכנס בדרך זו גם מחבלים, ונכנסים. לכן, הדבר מחייב טיפול יסודי ורציני. חבר הכנסת בניזרי, היום, נכון לעכשיו, זה לא קורה. מי אמור לטפל בהם? זה עונה גם על השאלה השנייה. לכאורה, אין כתובת. דבר ראשון, צה"ל צריך למנוע את כניסתם. גבול מדינת ישראל צריך להיות סגור. אני לא נגד זה שמדינת ישראל תסייע לפליטים מדארפור, אבל המדינה יכולה להגיד: אנחנו מוכנים לקלוט x פליטים ולטפל בהם, לקלוט אותם בארץ, להחזיק אותם וכן הלאה. אבל שיהיה ברור שזה מספר מסוים, ומעבר לזה אף אחד לא נכנס. אני מוכרח לומר לך שהמצב הזה מעורר בי חלחלה כמי שעכשיו ממונה על אשרות הכניסה לישראל, כי אני רואה את המספרים ואני פשוט מזדעזע – איזו דמות תהיה למדינה הזאת אם העסק יהיה פתוח, וכל דכפין ייתי וישב. נכון לעכשיו אני מוכרח לשבח את אלה שמטפלים בהם, מחזיקים אותם, מכניסים אותם למקומות עבודה בבתי-מלון באילת. כבר עכשיו עולה סוגיה, וראש עיריית אילת שואל, בצדק מבחינתו, את שר החינוך: האם לקלוט את הילדים שלהם בבתי-הספר? כי מה יהיה עם פליטים עם ילדים, ועם נשים, ועם בעיות, ועם מחלות? צריך לטפל בהם במשרד הבריאות. חבר הכנסת בניזרי, בקיצור, אתה העלאת סוגיה רצינית מאוד, ואני במקומך – אני אומר לך שלדעתי ראוי שהסוגיה תועלה לדיון בהצעה רגילה לסדר-היום. קריאות: היא עלתה. שר הפנים מאיר שטרית: אם היא עלתה – זה טוב. לא רק אגב אורחא כשאילתא, אלא כהצעה רגילה שתידון בוועדות הכנסת, ויש להזמין את כל הגורמים הרלוונטיים. אני חושב שהכנסת צריכה לומר את דעתה בעניין, ואני מעודד אתכם באמת לעשות את זה, כי לדעתי זה נושא ראוי לדיון לא פחות – והרבה יותר – מרוב הצעות החוק שנמצאות בסדר-היום. תודה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה. אדוני, יש שאלות נוספות. קודם כול, מגיעה שאלה נוספת לחבר הכנסת בניזרי. שלמה בניזרי (ש"ס): אדוני השר, אני רוצה לחזק את דבריך ולומר שיש כמעט קונסנזוס בבית נגד חוק השיבה של פלסטינים שעוד גרו פה פעם, ולפחות יש להם זיקה כלשהי לארץ-ישראל. אבל אלה שאין להם שום זיקה, ואנחנו נהיינו מקום המפלט שלהם, ואז מה שקורה אחר כך הוא שהם נכנסים לכאן, לארץ-ישראל, ופתאום מציירים אותנו כלפי העולם כאכזרים. אני שומע אותם אומרים בראיונות שאנחנו מתאכזרים. אם לא תהיה גישה חזקה, חד-משמעית, של סגירת הגבולות והוצאתם מייד – לא להשאיר אותם. ואחר כך כולם מתחילים להתבכיין, ובצדק. כל מי שרואה את התמונות – ילדים, נשים שנזרקים – ודאי שכואב לבו. כתוב: כל המרחם על אכזרים. אז נכון, הם לא אכזרים, אבל אנחנו מתאכזרים בסופו של דבר לעצמנו, כי זה יחזור אלינו כבומרנג. אתה לא היית לפני כן, אבל השרה אברהם אמרה שכל שבוע מנסים לפחות 200 להסתנן. אם הם יראו שזו ארץ זבת חלב ודבש ביחס לדארפור, אז זה לא יהיה 200, אלא אנחנו נדבר פה על אלפים ומאות אלפים בשנה. אתה יושב בממשלה, ולפחות אתה, בתור השר שאחראי לכניסה וליציאה בארץ-ישראל, תוכל להרים את קול הזעקה, לשאת את הדגל ולפתור את הבעיה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת יעקב מרגי, ועוד שאלה נוספת – לחבר הכנסת אליהו גבאי. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. יעקב מרגי (ש"ס): מכובדי כבוד השר, בשבוע שעבר סיעתי, במכסה של הצעה רגילה לסדר-היום, העלתה את הנושא והעברנו אותו לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. אבל זה לא פותר. אני מכבד את כל מה שאמרת, אבל לא ייתכן שיעמוד שר על הדוכן ויפנה אלי שאני אעשה. שר הפנים, שממונה על אשרות הכניסה, וזה בתחום סמכותו, יעלה בממשלה. ואין צה"ל. צה"ל זה המדינה, הממשלה, משרד הפנים. צה"ל – זה המדינה, זה הגוף השלטוני, הריבון – צריך לעצור, ואם לא עוצרים – חמור מכך שהמדינה מכירה בתופעה הזאת של לזרוק אותם ברחובות העיר באר-שבע. אני עדיין קורא לראשי הרשויות לזרוק אותם בגן-הוורדים, וסליחה על הביטוי – לזרוק אותם גם בצהלה, ובאפקה, וברמת-השרון ובהרצלייה, לא בבאר-שבע. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת גבאי. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני השר, קודם כול, אני מאחל לך שה' ילווה את דרכך ותצליח בתפקיד שקיבלת על עצמך כשר הפנים במדינת ישראל. התפקיד הזה – להרבה שיקום, להרבה בנייה ולהרבה שינויים מהותיים. שתהיה לך הצלחה רבה. שר הפנים מאיר שטרית: תודה רבה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): חברי חברי הכנסת, הלב היהודי הוא לב רחום וחנון. תמיד אנחנו נזעקים, ואנחנו הראשונים שמזנקים איפה שניתן לעזור בעולם ועל פני כדור הארץ. אנחנו נמצאים במדינה שמוקפת סוגי פליטים למיניהם – חלק מרצון, חלק בכוח. אנחנו יודעים על המצב באפריקה ובמדינות המקיפות אותנו. הלב הרחום אומר לנו להושיט ידיים. אבל אנחנו צריכים לדעת שברגע שהשערים ייפתחו למספר יהיה אשר יהיה, זה יביא למבול שיציף את מדינת ישראל, וחובתנו וחובתו של השר לחסום את הגבולות בפני אנשים שנכנסים, כי עלינו לראות את עתידה של מדינת ישראל. אני רוצה לפנות אל השר – איך הוא פועל כדי לסגור את האפשרות שימשיכו להציף אותנו כאן פליטים למיניהם. שר הפנים מאיר שטרית: לחבר הכנסת בניזרי, אני חושב שכבר התייחסתי בדברי להערה השנייה שלך, ואני מקבל אותה. אני גם מתכוון לפעול בעניין הזה בממשלה כדי להביא לכך שהממשלה תתעורר. האנשים האחראים לחסימת הגבול – צה"ל צריך לעשות את עבודתו והמשטרה את עבודתה. לצערי, יש חוסר תיאום בין הגורמים הללו שזועק לשמים. לחבר הכנסת מרגי, אני שמח שעשית פעולה. אני חושב שלכנסת יש say בעניין, וטוב שהעלית את זה על סדר-היום. חשוב שגם ועדת הפנים תדון בזה, כי ועדת הפנים היא במה ציבורית שאפשר לקיים בה דיון ולשמוע פרטים, דבר שמשליך על פעולת הממשלה. יש חשיבות לבקרה הפרלמנטרית על הממשלה. ודאי שאני במסגרת הממשלה איאבק על כך. אני יומיים במשרד, ואני כבר אומר לך שאני מצוי בתוך הסוגיה. אני מזועזע – אם אפשר לומר כך – מהאי-טיפול בסוגיה הזאת, שיכולה להחריף מאוד מאוד מאוד. לכן אני אומר את הדברים במלוא חריפותם, כמו שאני רואה אותם. חבר הכנסת גבאי, אני מודה לך מאוד על הברכות. אני מתפלל כמוך אותה תפילה – שלא תצא תקלה מתחת ידי. העניין הזה שאנחנו מטפלים בו הוא רק קצה הקרחון, ואני אומר לך בזהירות רבה – קצה הקרחון, לפי התרשמותי, של כל מה שקורה בכלל בעניין הכניסה לארץ והשהות של זרים בה. לצערי, אני יכול לספר לך שיש עשרות אלפי תיירים שלא עזבו את הארץ, שבאו כתיירים ולא יצאו מפה. לכן, כל הקלות, כל אלה שמטיפים לנו לגלות רכות ולתת לכולם אישורים ולהקל וכן הלאה – – – אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא להיכנע לאנשים יפי נפש. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת גבאי, אתה שומע את השר שעונה ומסביר, אז מה – – – שר הפנים מאיר שטרית: חבר הכנסת גבאי, אני רוצה שתדע שהקלות הבלתי-נסבלת הזאת של הכניסה לארץ ושל השהות בה, וגם עצם העובדה שהתעודות הישראליות הן בתת-רמה מבחינת היכולת לזייף אותן – זו שערורייה. אין לי מלה אחרת להגיד. אחד הנושאים שלקחתי על עצמי לטפל בהם בצורה רצינית זה כל הסיפור של מינהל האוכלוסין – התעודות הישראליות והשליטה בכניסה לארץ. אני מתכוון לעשות בעניין הזה רפורמה מרחיקה לכת. אני שמח לומר לכנסת שהממשלה אישרה על-פי הצעתי, בהמלצת ועדת איתור שהוקמה, את כניסתו של ניצב יעקב גנות לתפקיד ראש מינהל האוכלוסין. הוא כבר נכנס לעבודה במשרד אתמול, ואני שמח שקלטנו אותו לעבודה. נדמה לי שזה תיקון עוול מסוים שנעשה לאיש. אני חושב שהוא איש בעל יכולת גדולה מאוד, ואני מאמין שאתו נוכל לעשות רפורמה רצינית מאוד בכל המערכת הזאת. היו"ר מגלי והבה: תודה לאדוני שר הפנים, השר מאיר שטרית. הצעת חוק שלילת תשלומים לחבר הכנסת שחשוד בעבירה נגד ביטחון המדינה (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוברת ל"ג, עמ' 9938.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום, ואנחנו מתחילים בהצבעות. הצעת חוק פ/2554, הצעת חוק שלילת תשלומים לחבר הכנסת שחשוד בעבירה נגד ביטחון המדינה (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007 – חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו הולכים להצבעות. חבר הכנסת פרוש, נא לשבת. חבר הכנסת נסים זאב, לא שמעתי אותך. היו שלושה צלצולים, ומי שפה – יצביע. מי שלא פה – בעיה שלו. כפי שאמרתי, יש הצבעה, נא לשבת. נא לא להפריע באמצע הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 22 נגד – 12 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שלילת תשלומים לחבר הכנסת שחשוד בעבירה נגד ביטחון המדינה (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 22, נגד – 12, נמנעים – אין. אם כך, אני קובע שהצעת חוק שלילת תשלומים לחבר הכנסת שחשוד בעבירה נגד ביטחון המדינה (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, עברה, והיא תועבר כמובן לוועדת הכנסת, שהיא המוסמכת לדון בה. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור נקיבת מחירים מטעים), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/1419/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אבשלום וילן) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פ/1419, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור נקיבת מחירים מטעים), התשס"ו–2006, של חבר הכנסת אבשלום וילן. חבר הכנסת וילן, בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק מאוד פשוטה – לא יהיה אפשר לנקוב מחיר באגורות שלא ניתן לשלמן משום שהן כבר לא קיימות בפועל. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת טיבי, אפשר לתפוס את השר בסיטואציה אחרת. אבשלום וילן (מרצ): כל אותם סיפורי מעשיות שאנחנו רואים – כתוב בחנויות 3.99, אבל ממילא אין אגורה עודף, ולכן אתה משלם 4 שקלים – שהדברים האלה לא יהיו יותר, וינקבו מחירים רק בהתאם למטבעות שקיימים. היום זה מטבע של 5 אגורות. אני הבנתי שהיתה טענה של הממשלה שזה כאילו מייקר. זה לא מייקר, זה עושה סדר. אם יהיה גל ראשון של התאמת מחירים, לאחר מכן "העבודה העברית" על הצרכן שנמשכת שנים, שבעצם מפרסמים את המחירים באגורות אבל תמיד מעגלים כלפי מעלה – תיפסק, וייקבעו המחירים באמת בהתאם לתנאי התשלום ולאמצעי התשלום שקיימים בשוק. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אבו וילן. אין תשובת שר, ואנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, נא לשבת, לא מפריעים באמצע הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17 נגד – 18 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור נקיבת מחירים מטעים), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדה לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 17, נגד – 18. חברי הכנסת, נא לשבת. אם כך, אני קובע כי הצעת החוק הגנת הצרכן (תיקון איסור נקיבת מחירים מטעים), התשס"ו–2006, לא עברה. אנחנו ממשיכים. חברי הכנסת, נא לשבת. מי שלא רוצה לשבת יכול למצוא מקום יותר נוח מאחור. חבר הכנסת מרציאנו, זה כולל גם אותך, אדוני. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תאגיד המחזיק בתו תקן לאחריות חברתית), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2578/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת בנימין אלון) היו"ר מגלי והבה: הצעת חוק פ/2578, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תאגיד המחזיק בתן תקן לאחריות חברתית), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת בנימין אלון – בבקשה, אדוני. ישיב לו שר האוצר, השר רוני בר-און – אתה משיב על הצעת החוק. הוא פה והוא מאזין לך. זה מה שרשום – השר רוני בר-און – אז צריך לעדכן פה ברישום. ישיב כמובן השר משולם נהרי, השר במשרד האוצר. בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני באמת אודה לך אם – – – היו"ר מגלי והבה: השר יעקב אדרי. אדוני, רק רגע. אני לא רוצה שתתחיל עד שיהיה פה שקט. חבר הכנסת גבאי, אני מדבר אליך. חברי הכנסת, בסך הכול חברינו מנסים להציג הצעות חוק. נא לא להפריע. בבקשה, אדוני. בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אני מציע כאן הצעה שכל כולה אחריות חברתית, אין בה פוליטיקה של ימין ושל שמאל. אבל אני מתאר לי שזאת תהיה עוד הזדמנות לקואליציה המפוארת הזאת להוכיח שלא משנה מה הנושא, על חודו של קול נוכיח שאנחנו שורדים וקיימים. את מי זה מעניין? אז שיהיה בהצלחה לשרים החדשים שמוכיחים פעילות יתר. אני מקווה שבכל זאת אנשים יקשיבו, גם אם הקואליציה תגייס רוב לא ענייני נגד החוק. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת גבאי, אני קורא לך לסדר בפעם הראשונה. אתה צריך את השרים – יש מקום לדבר אתם, ולא להסתובב סביב שולחן הממשלה כל הזמן. בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): יש תופעה חדשה שמן הראוי לברך עליה – ואני אומר שוב, ללא הבדל בין דתי ללא דתי, בין איש שמאל לאיש ימין – שמעבר לתעודת כשרות שנותנים למסעדה שהאוכל כשר לפי ה"שולחן ערוך", יש גם מחמאות שיכולה לקבל מסעדה, שיכול לקבל מקום עבודה, שקשורים לעניין החברתי, שמקפידים על חוקי העבודה, שלא מנצלים במציאות הזאת של עובדי קבלן וגורמים לעוולות חברתיות. יש היום גם הצעה ברמה הבין-לאומית, ומכון התקנים הישראלי הלך עליה – אני לא הוזה פה איזה דבר וולונטרי מצדי. זה המכון הרשמי של מדינת ישראל שאמור לקבוע תקנים, והוא מציע תקן לאחריות חברתית. התקן הזה יבדוק שהמפעל לא מבצע פיטורים שרירותיים, שיש שם סביבת עבודה, שיש אתיקה בניהול, שיש דברים בסיסיים שקובע לא חבר כנסת זה או אחר, אלא שיקבע מכון התקנים הישראלי לפי גישה שקיימת ברמה הבין-לאומית. ומה יהיה למפעל שיש לו תקן כזה, במה הוא ירוויח? הוא יקבל עדיפות אם יהיה מכרז ממשלתי, ורק על זה מדובר. הרי לא מדובר פה על חדירה לשוק הפרטי. אני לא יכול לחייב אדם להעדיף לקנות ממפעל שלא מנצל אנשים בצורה צינית במתן פחות משכר מינימום. בסופו של דבר זאת האתיקה של האדם, שיקנה את הנעליים האלה או יקנה נעליים אחרות, שיאכל במסעדה כשרה מבחינת "שולחן ערוך" ולא כשרה מבחינת ההתנהגות האנושית של דרך ארץ קדמה לתורה או לא – זה עניין פרטי, אין למחוקק פה מה להתערב. אבל יש למחוקק מה להתערב כשמגיעים לרמות ממשלתיות של המדינה, ואם יש שני מפעלים, ולשניהם יש מוצר מצוין, ושניהם עומדים בכל הדרישות שהממשלה רוצה, והאחד יהיה לו תו תקן של מכון התקנים הישראלי הרשמי, שאומר: תקן לאחריות חברתית, ולשני לא יהיה תו תקן כזה, תעדיף הממשלה במכרז את מי שיש לו תו תקן. כדי שהדברים לא יהיו בשרירותיות, וכדי שזה לא יחפה על חוסר מקצועיות או דברים אחרים במפעל, החוק שלי מציע ששר האוצר ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו הוראות בעניין העדפה לתאגיד המחזיק בתו תקן לאחריות חברתית מטעם מכון התקנים הישראלי: אילו העדפות יהיו במכרז פומבי. ואני מדגיש: אין פה חדירה לתחום הפרט ואין פה כניסה לחופש העסקי הכלכלי, אלא זה מכרז פומבי או התקשרות של ביצוע עסקה בטובין לגבי דברים שהממשלה קשורה אליהם. אני לא חושב שיש פה דבר שכדאי להתנגד לו. אני אשמח לשמוע תשובה מנומקת מהשר במשרד האוצר, השר נהרי. אבל לדעתי, דבר כזה צריך לקדם. אני מוכרח לציין לשבח את הגברת זיוה פתיר ממכון התקנים, שמובילה את הרעיון של אחריות חברתית, ולהגיד שישראל היא מן המובילות בנושא הזה של אחריות חברתית ושל תקינה בנושא הזה, גם ברמה הבין-לאומית. כמובן, אנחנו לא לבד בעולם. בעידן הגלובליזציה יש מדינות רבות שיודעות שלפעמים בשביל להגיע למוצר זול אתה עובר על הרבה חוקים אתיים, מוסריים, והמינימום שחברה יכולה לעשות זה ליידע, כדי שממשלות תתייחסנה בהתאם למפעל שיש לו המלצה חברתית מול מפעל שמביא לי את אותה רמה של מוצר אבל אין לו המלצת מכון התקנים הישראלי. תודה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת בני אלון. אני מזמין את השר במשרד האוצר משולם נהרי להשיב על הצעת החוק. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהצעת החוק מוצע לתקן את חוק חובת המכרזים התשנ"ב–1992, ולקבוע כי שר האוצר ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור ועדת החוקה, יקבעו הוראות המעניקות העדפה במכרזים פומביים והתקשרויות המדינה לתאגידים המחזיקים בתקן לאחריות חברתית. ככל הצעה למתן העדפה במכרזים, להעדפת תאגיד המחזיק בתו תקן לאחריות חברתית יש משמעויות תקציביות שקשה לאמוד אותן. שכן מתן העדפה לתאגידים כאמור, בדרך של שינוי המשקל שניתן להצעה באמת המידה של המחיר, משמעו שמתוך שתי הצעות עשויה להיבחר דווקא זו היקרה יותר, עד לשיעור המקסימלי של העדפה שתינתן. ככלל, עמדתנו היא כי תמיכה ביעדים מסוג זה מן הראוי שתיעשה באופן ישיר, באמצעות כלים כגון הטבות מס או מענקים. תמיכה עקיפה באמצעות העדפה בחוק חובת המכרזים קשה מאוד ליישום, ועלולה לעוות את כוונת המחוקק ולפגוע בעקרון השוויון שבבסיס החוק. כמו כן פוגעת ההצעה ביכולת לקיים תחרות שוויונית בין מציעים שונים במכרזי הממשלה. אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. תודה. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. קריאות: – – – היו"ר מגלי והבה: אתה משיב? בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, הואיל ואני רואה שהשרה החדשה, הגברת רוחמה אברהם, עובדת טוב, והיא גייסה רוב אוטומטי, שלא יודע, כמובן, על מה הוא מצביע, אז יש לי זמן, אני יכול לנצל אותו; שהרוב לפחות ישב בכנסת – – השרה רוחמה אברהם-בלילא: – – – בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – ויקשיב לי כשאני מנצל את זכותי הפרלמנטרית להסביר לרוב הנכבד של הקואליציה שברגע זה הוא נכנס להצביע נגד הצעה חברתית פשוטה, הגיונית, שמוביל מכון התקנים הישראלי שרוצה שלא יהיה בנו קפיטליזם חזירי, שגם אם יש מפעל שמציע מוצר טוב ומולו מפעל שמציע את אותו מוצר – לא כמו שהשר נהרי אמר, לא כשיש הבדל במחיר – – השר משולם נהרי: – – – בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – ולא כשיש הבדל באיכות. הצעת החוק אומרת במפורש: כשיש אותו מוצר, תינתן עדיפות לזה שיישא תקן של אחריות חברתית. כלומר, אני אראה שיש כאן יחס למפעל שמקפיד על שכר מינימום, מפעל שלא מנצל. האם אנחנו רוצים להגיע לרמה הבלתי מוסרית של העסקות כמו חברות במזרח הרחוק, שמנצלות אנשים שעוברים על כל חוקי החברה והמוסר? אנחנו רחוקים מזה, ולכן היוזמה של מכון התקנים הישראלי, אם תתקבל, תשפיע גם על מדינות אחרות בעידן הגלובליזציה. אני לא צריך להיות קומוניסט ואפילו לא סוציאליסט כדי להבין רגישות כזאת, שמעבר לחוקים ומעבר להלכות, מעבר לחוק הישראלי, ונוסף על "שולחן ערוך", יש דבר שקודם לכול, וזה דרך ארץ שקדמה לתורה, ואתיקה ומוסר, שאם אפשר לתת עליהם פרס בלי לפגוע בתחרות ובלי לפגוע במחיר, אז מן הראוי שחברה אנושית תיכנס לזה ותירתם לזה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 18 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תאגיד המחזיק בתו תקן לאחריות חברתית), התשס"ז–2007, נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 18, נגד – 39. אם כך, אני קובע שהצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת תאגיד המחזיק תו תקן לאחריות חברתית), התשס"ז–2007, לא עברה. חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים. הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת חוקי עבודה והתקשרות עם מפירי חוקי עבודה), התשס"ז–2007. אני מזמין את חבר הכנסת חיים – – – חיים אורון (מרצ): לא. זאת תשובה והצבעה. היו"ר מגלי והבה: כיוון שזאת תשובה והצבעה, אנחנו ננצל את זה, וכמובן, חבר הכנסת אורון, יוצמדו להצעת החוק עוד הצעות אחרות שאגיד אותן. חיים כץ (הליכוד): תעשה הצבעה אישית, ייכנסו כולם. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת כץ, אנו נדחה את המשך ההצבעות לאחר קבלת הפנים לאורחת שנמצאת כאן, תודה. ברכת יושבת-ראש הכנסת ליושבת-ראש הפרלמנט של אוסטריה היו"ר דליה איציק: רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, יושבת-ראש הפרלמנט האוסטרי – אפשר למחוא לה כפיים – – (מחיאות כפיים) – – משלחת נכבדה, ברוכה הבאה, עמיתה וידידה, יושבת-ראש הפרלמנט האוסטרי, הגברת ברברה פראמר, הרצליך וילקומן. ברוכים הבאים, אנשי הפמליה המצטרפים לביקור. אנו שמחים לארח אותך, גברתי, במשכן הכנסת ובירושלים בירת מדינת ישראל. נספר לחברי הכנסת כי בין שאר מעלותייך את פעילה ותיקה להבטחת שוויון מלא בין האשה לבין האיש ולהבטחת מעמדן המשפטי של נשים באוסטריה. לפעילותך הברוכה לקידום ולעידוד מדיניות ופעילות לקידום מעמד האשה ולקידום השוויון בין המינים – גם לי, גברתי, יצא בעבר לקדם תוכנית כזו לביעור האפליה והאלימות נגד נשים – יש הדים רבים בארצך. בכנסת פועלת זה שנים רבות ועדה מיוחדת לקידום מעמד האשה, ואני משוכנעת שחבריה ישמחו להיפגש אתך, חלקם יהיו אתנו הערב אתך בארוחת הערב. גברתי האורחת, הקשרים בין הפרלמנטים שלנו נרקמו במשך שנים ארוכות. בבית הזה התארחו אישים רבים וחברי פרלמנט מווינה, והיום אנו מקדמים את פנייך במעמדך כיושבת-ראש הפרלמנט. הדו-שיח בינינו יקר לנו מאוד. לאוסטריה יש אינטרס שאנו שותפים לו בכל לב – קידום תהליך השלום. השלום והיציבות באזור המיוסר והכואב הזה הם יעד עליון עבור ישראל, ולפיכך לשתי המדינות מטרה זהה. את מתארחת במדינה שיהודי בעל חלומות מווינה, ד"ר בנימין זאב הרצל, חזה את הקמתה. הנה, כאן תמונתו, תמונה יחידה שנמצאת כאן, ולא בכדי. הרצל העביר את הגעגועים למולדת האבודה שלנו מעולם של דמיון אל עולם של מציאות, ואנו המשכנו את דרכו והגשמנו את החזון שלו. השנה גם הלך לעולמו ראש העיר לשעבר של ירושלים, ראש העיר המיתולוגי, טדי קולק, שגם הוא במקורו וינאי. גברתי יושבת-ראש הפרלמנט, לעם היהודי ולעם האוסטרי קשר היסטורי עמוק, שמשתרע על פני מאות שנים. יהודים רבים השתלבו בהיסטוריה האוסטרית. הם האמינו שניתן למזג יהדות ואוסטריות ולהגיע להרמוניה בין השתיים. באוסטריה ובווינה בירתה ידעו היהודים פריחה גדולה. המורשת שהניחו אחריהם הפכה לקניין האנושות כולה. אבל, גברתי, את גם יודעת שלמפגש ההיסטורי הזה, שהניב פרי הילולים במשך דורות, לצערנו היה סיום טרגי. מרבית יהודי אוסטריה נשמדו ורכושם נבזז במלחמת העולם השנייה ובשואה הנוראה. היישוב היהודי הקטן שחי היום באוסטריה הוא רק בבואה עמומה של אותם ימים מפוארים. הצללים של תקופת האימים הזו לא נעלמו עד היום, ותודעת השואה ממשיכה להיות גורם מרכזי גם במערכת היחסים ההדדית בין שתי המדינות. מכאן חרדתנו הרבה, החרדה שלה שותפות רוב ארצות העולם החופשי, מפני גילויים של גזענות ומהזינוק המסוכן והמחודש של האנטישמיות באירופה. אני בטוחה שהרוב המכריע של האוסטרים שולל גילויים אלה מעומק לבו, ואני מחזקת מכאן את ידייך שלך ואת ידיכם במאבק נגד התופעה הגזענית וההרסנית הזו. אוסטריה לא תרצה ודאי להפוך בחזרה את דפי ההיסטוריה ולחזור לפרק האפל של עברה. אני מאמינה שאוסטריה לא תשלים עם חזרה בשנית על שגיאותיה. שום אומה אינה יכולה להתכחש להיסטוריה שלה, אבל אנו הצלחנו, בעזרת אנשים כמוך, לבנות גשרים מעל התהום החשוכה של העבר, וזו, במובן המוסרי והפוליטי, תשתית של דרך חדשה. אנו ממשיכים לחפש מערכת יחסים קרובה יותר – זו אחת הסיבות לביקורך כאן – מערכת יחסים שתוסיף ותתפתח לשיתופי פעולה במישורים רבים ככל שניתן – בכלכלה, בתרבות, במחקר ובמדע. שתי המדינות הן דמוקרטיות פרלמנטריות, ויחסינו מושתתים על בסיס איתן של ערכים אנושיים ואינטרסים משותפים. הדיאלוג בינינו, גברתי יושבת-ראש הפרלמנט האוסטרי, הוא קרוב וידידותי, וחשוב שנדע לשמור ולטפח אותו. אני יודעת שאת ידידה. אני מקדמת אותך בברכה ומאחלת לך מפגשים מרתקים ופוריים בעת שהותך כאן בכנסת ובישראל. ברוכה תהיי. (מחיאות כפיים) חברי חברי הכנסת, אנו נמשיך בסדר-היום. יושבת-ראש הפרלמנט האוסטרי תאכל עכשיו ארוחת צהריים עם חברת הכנסת עמירה דותן, שמכהנת כיושבת-ראש אגודת הידידות, ולאחר מכן נראה אותה במשך היום, גם בערב, גם בביתי. תודה לכם. הצעת חוק עסקאות עם גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת חוקי עבודה והתקשרות עם מפירי חוקי עבודה), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת, חוב' כ"ט, עמ' 9097.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת דיני עבודה), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת, חוב' כ"ט, עמ' 9100.] (הצעת חברת הכנסת שלי יחימוביץ) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, כפי שקבענו קודם, דיברנו על הצעת חוק פ/2467, של חבר הכנסת חיים אורון ואחרים. תהיה תשובה, השר נהרי? השר משולם נהרי: כן. היו"ר מגלי והבה: אני מזמין את השר משולם נהרי להשיב, ולאחר מכן תהיה הצבעה. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, על-פי המצב המשפטי היום, לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976, חל איסור על גוף ציבורי להתקשר עם ספק אשר הורשע בעבירות לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987, וחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991. בפועל, עיקר האכיפה נגד עוברי עבירות אלה מתבצע בדרך של הטלת קנסות מינהליים על-ידי משרד התמ"ת, ומעטים מאוד המקרים שבהם עוברי עבירות אלה מגיעים לכלל הרשעה בבית-המשפט. לפיכך מוצע בהצעת החוק לקבוע כי לא תתאפשר התקשרות עם ספק שעבר על חוקי עבודה רבים נוספים, מלבד הקיים היום בחוק, וכן לקבוע כי התקשרות כאמור תיאסר גם עם ספק שהוטל עליו קנס מינהלי או עיצום כספי בשל ביצוע עבירות אלה. בימים אלה מסיימת ועדת היגוי לעניין אכיפה והסדרת חוקי עבודה – המשותפת למשרדי התמ"ת, המשפטים והאוצר ולהסתדרות ולמעסיקים – את עבודתה, והיא תהווה את הבסיס להצעת חוק ממשלתית, בהתאם להסכמות שגובשו עם נציגי העובדים והמעסיקים. הנושאים בהצעת החוק מקבלים מענה במסגרת עבודת הוועדה האמורה והצעת החוק הממשלתית המתוכננת, כך שאם תתקבל הצעת החוק היא תפגע בהסכמות שהושגו בעמל רב ואשר, כאמור, משותפות לכל הצדדים הנוגעים בדבר. משרד האוצר שותף לדעה שיש להגביר את האכיפה וההרתעה של חוקי העבודה, אולם הרחקת ספקים מהתקשרויות ממשלתיות בגין כל הפרה של חוקי העבודה היא סנקציה רחבה מדי ומטילה עונש כבד מדי בגין עבירות שחומרתן פחותה יחסית. כך, למשל, מעסיק שלא מסר לעובד את כל תנאי העסקתו בכתב בהתאם לחוק הודעה לעובד, התשס"ב–2002, עלול בשל כך להיענש בכך שיימנע ממנו להתקשר בעסקאות עם הממשלה. ענישה זו אינה עומדת לדעתנו במבחן המידתיות. לא בכדי ערך המחוקק הבחנה בין חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987, וחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, לבין יתר חוקי העבודה והכיר בכך שהפרתם חמורה יותר. ביטול ההבחנה יטיל ענישה כבדה מדי על עבירות ברמת חומרה נמוכה יחסית. כמו כן, הצעת החוק תצמצם במידה ניכרת את היצע הגופים שעמם יכולה הממשלה להתקשר, וכך עשויה להביא לעלייה בעלויות ההתקשרות. גם ההצעה להרחיק מהתקשרויות עם גופים ציבוריים כל מי שקיים נגדו פסק-דין אזרחי בגין הפרת חוקי עבודה אינה עומדת, לדעתנו, במבחן הסבירות. יש לציין כי תביעות אזרחיות בגין הפרת חוקי עבודה נפוצות מאוד בישראל, וגם משרדי ממשלה הם בין הגופים הנתבעים, ואף נמצאים לעתים חייבים בדין. חלק מהתביעות נובע מטעויות או מפרשנות לא נכונה של החוק, ואין הן מעידות על כוונת זדון לרמוס את זכויות העובדים. לכן, הרחקת כל חברה שנמצאה חייבת בתביעה אזרחית בעניין חוקי העבודה היא בלתי סבירה לחלוטין. יצוין כי ב-21 במרס 2007 פרסם החשב הכללי הוראת שעה למשרדי הממשלה בדבר הגנה על זכויות עובדים המועסקים בידי קבלני שירותים במשרדי הממשלה. ההוראה כוללת סנקציה של הרחקת ספקים שהורשעו בעבירה פלילית אחת או שנקנסו בשני קנסות על-ידי מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת בשלוש השנים האחרונות מהשתתפות במכרזי הממשלה. כמו כן, ההוראה מחייבת לראשונה את משרדי הממשלה לבצע ביקורות שוטפות על עמידה בחוקי העבודה של קבלני השירותים. על כן, אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חבר הכנסת אורון, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני מבין שהחלק היחיד בקואליציה שעובד זה מכונת ההצבעה. החוק הזה עלה לדיון לפני חמישה שבועות. ביקשו ממני אז שלא להצביע משום שיתקיים דיון נוסף בוועדת שרים לחקיקה, ואז תינתן לי תשובה. למיטב ידיעתי – ואם אני טועה, אני מבקש כבר עכשיו סליחה – לא התקיים דיון. אדוני השר, מישהו – כנראה במשרד האוצר ולא במקום אחר – הכתיב לך את התשובה, ובאמצעות התשובה הזאת אתה אומר לכנסת: תסירו את ההצעה מסדר-היום. איך אתם רוצים לעבוד אתנו? אם אתם באים ואומרים לנו: חכו 30 יום, אנחנו נבחן – בסדר. אף אחד לא דיבר עם אף אחד, לא אתי ולמיטב ידיעתי גם לא עם שלי יחימוביץ. עכשיו באים ואומרים לי שיש הצעת חוק ממשלתית. מאה אחוז. אני כבר אומר לך: נעביר בקריאה טרומית, תהיה הצעת חוק ממשלתית לקריאה ראשונה, ואז נתחבר יחד. עכשיו נותנים לי נימוק נוסף, אומרים לי: אל תפגע בהסכמות בין ההסתדרות למעסיקים. נסים זאב (ש"ס): איזה היגיון עומד מאחורי החוק הזה? חיים אורון (מרצ): זה דבר אחר, לכן תצביע נגד. שסיעת ש"ס החברתית תצביע נגד אכיפת חוקי העבודה. את זה אני מבין. השר משולם נהרי: מעבר לזה, היא לא צודקת, מפני – – – חיים אורון (מרצ): אדוני השר, אתה מצאת בהצעת החוק את המעסיק שלא הודיע בכתב לעובד את תנאי העסקתו. ומה עם מעסיק שלא משלם שעות נוספות, ולא נותן תמורה על עבודה בשבת, ולא נותן תמורה על דברים אחרים? אני מקבל מראש שהמעסיק, על עבירות מהסוג הזה – – – השר משולם נהרי: היום יש סנקציות. חיים אורון (מרצ): אין סנקציות. הרי החוק בא כי אין סנקציות. השר משולם נהרי: יש. חיים אורון (מרצ): אז למה אתם עושים חוק חדש? נהרי, תחליט. השר משולם נהרי: – – – חיים אורון (מרצ): תחליט. אם לא צריך את החוק, למה אתה מביא חוק חדש? השר משולם נהרי: כי עד היום לא עשו את זה. חיים אורון (מרצ): אדוני השר, אני לא מכיר שיטת עבודה כזאת. ביקשתם 30 יום, לא קיימתם. אני מעדיף ליפול בכנסת, וידע הציבור איך אתם פועלים. הרי הדבר היחיד שעובד בכל הקואליציה הזאת זה לא הראש, אלא אצבע אחת שלוחצת על הכפתור, כי אם היה הראש עובד הייתם באים לנהל משא-ומתן, או שהייתם אומרים שיש להעביר את זה בקריאה טרומית. הכוח שלכם נבחן בהצבעות ביום רביעי? תצביעו. השר משולם נהרי: ראיתי גם את ההצבעות שלכם שזה לא ראש אלא רק אצבעות. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת חיים אורון. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו נצביע על כל חוק בנפרד. רבותי, אנחנו מצביעים על הצעת חוק עסקאות עם גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת חוקי עבודה והתקשרות עם מפירי חוקי עבודה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 23 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 33 נמנעים – 1 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת חוקי עבודה והתקשרות עם מפירי חוקי עבודה), התשס"ז–2007, נתקבלה. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, 23 בעד, 34 – לרבות חבר הכנסת בן-ששון – נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לא עברה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת דיני עבודה), התשס"ז–2007, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני מבקשת למשוך את החוק שלי ולא להצביע עליו. היו"ר דוד רותם: חברת הכנסת שלי יחימוביץ, מכיוון שהחוק שלך הוצמד, אין לנו אלא לקיים הצבעה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני לא יכולה לבטל את ההצבעה? היו"ר דוד רותם: לא. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 36 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת דיני עבודה), התשס"ז–2007, נתקבלה. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, 24 בעד, 36 מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק לא עברה. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגות סטודנטים בתארים מתקדמים), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/909/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת רונית תירוש) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגות סטודנטים בתארים מתקדמים), התשס"ו–2006, של חברת הכנסת רונית תירוש. בבקשה. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת – – – היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אני לא מצליח לשמוע את הדוברת. אנא מכם, קצת שקט. רונית תירוש (קדימה): אני מבקשת להצביע בעד הצעתי זו, ובכך לאפשר את הצמדתה להצעה דומה של חבר הכנסת ארדן בדבר פטור ממס על מלגות לסטודנטים. אני מדברת על סטודנטים שלומדים לתארים מתקדמים. היו"ר דוד רותם: אדוני שר הבריאות, אנא ממך. אדוני השר כהן. חבר הכנסת דב חנין. רונית תירוש (קדימה): ידוע לכול שיש לנו במדינה בעיה של בריחת מוחות מהאקדמיה למוסדות חינוך בחוץ-לארץ. אני חושבת שאם יוטל מס גם על המלגות הללו, שהן מלגות מחקר, אנחנו נקצר את הדרך של הסטודנטים החוצה. לא מדובר במלגות שמסייעות לאוניברסיטה כחלופה לתשלום משכורת, אלא במפורש במלגות קיום בעבור תלמידי מחקר. אני רוצה להשוות את זה למלגות פר"ח שניתנות, שעליהן אין מיסוי. מלגות שניתנות לאברכים במוסדות תורניים – גם הן פטורות ממס. לפיכך אני לא רואה סיבה שלא לפטור גם את המלגות הללו ממס. כפי שציינתי, אני אצמיד את זה להצעה של חבר הכנסת ארדן, ואם חלילה ההצעה הזאת לא תקודם, גם זו לא תקודם. אותו דין לשתי ההצעות. אני מודה לכם. היו"ר דוד רותם: תודה לחברת הכנסת תירוש. השר משולם נהרי. שרת החינוך יולי תמיר: הוא יצא. אני אשיב. היו"ר דוד רותם: שרת החינוך, בבקשה. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדובר בהצעה חשובה וחיובית מאוד. דווקא לנוכח המגמה, אנחנו עומדים להגדיל באופן ניכר את המלגות לסטודנטים ואת מתן התמיכה, גם תמיכה ללימודים וגם תמיכה לקיום, אני חושבת שההצעה נכונה ונוגעת בדיוק למקום שבו מבחינים בין מלגת לימודים לבין סוג של הכנסה אחרת, ולכן צריך לתמוך בה. תודה. יעקב ליצמן (יהדות התורה): זה כולל גם את תלמידי הישיבות? שרת החינוך יולי תמיר: כן. היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 45 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגות סטודנטים בתארים מתקדמים), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 45 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה, והיא תועבר לדיון, לפי תקנון הכנסת, בוועדת הכספים. הצעת חוק להכרזה על התנועה האסלאמית הצפונית בישראל כהתאגדות אסורה, התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2190/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת ישראל כץ) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעת חוק להכרזה על התנועה האסלאמית הצפונית בישראל כהתאגדות אסורה, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת ישראל כץ. בבקשה, אדוני. ישראל כץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מגיש בזאת את החוק שבא להוציא את התנועה האסלאמית הצפונית בראשותו של השיח' ראאד סלאח אל מחוץ לחוק. המציאות שנוצרה היא מציאות של התגברות הקיצוניות האסלאמית, כאשר ארגונים שונים, וביניהם כאלה שנמצאים ממש בחזית נגדנו, כמו ה"חמאס", כמו "אל-קאעידה", רשת שלמה של ארגונים שקידשו מאבק ומלחמה בעולם המערבי, במדינת ישראל, ביהדות, שבעצם ניצבת היום בחזית של העולם החופשי. התנועה האסלאמית הצפונית בראשות השיח' ראאד סלאח, אפילו בניגוד לתנועות מוסלמיות אחרות, בוודאי בניגוד למפלגות לגיטימיות שמייצגות את המגזר הערבי, היא תנועה שמנצלת באופן עקבי ושיטתי את הדמוקרטיה הישראלית על מנת להרוס את הדמוקרטיה מבפנים. כל המעשים שלה הם על-פי התורה הקבועה של השיטה של אותן תנועות אסלאם קיצוניות, שבאות לנצל את חולשות הדמוקרטיה ואת הפתיחות הדמוקרטית על מנת בסופו של דבר למוטט את המערכת שהם חיים בה. כמי שמייצג מפלגה, הליכוד, שמאמינה בדו-קיום בין יהודים לערבים ומאמינה שבין הים לבין הירדן יהודים וערבים יחיו כאן, בוודאי בתוך מדינת ישראל, אני חושב שהאינטרס המשותף של כל מי שמאמין בצורך שתהיה כאן מדינה חזקה – ועם זאת לנהוג בדו-קיום כלפי המיעוטים החיים במדינה – הוא לתמוך בחוק הזה, שבא לבדל את הקיצוניים המסיתים החתרניים מהחיים המשותפים שצריכים להתקיים כאן. ראינו לפני כמה חודשים את השיח' ראאד סלאח נכנס לדמותו של נסראללה הלבנוני, כאשר ניסה לחקות אותו כאן ולנהל מסע שלם כנגד החלטה שקיבלה הממשלה – לבנות את מעלה-המוגרבים. והוא לא עשה את זה בצורה עניינית, הוא לא הביע דעה כזאת או אחרת שהיא לגיטימית, הוא הוביל מסע שלם של הסתה כנגד מדינת ישראל, כנגד העם היהודי. אדוני היושב-ראש, הוא אמר: אנחנו לא אוכלים אוכל ומזון שיש בו דם של נוצרים ומוסלמים. הוא אמר עלינו, היהודים. העלילה האנטישמית השפלה ביותר באה מפי אזרח ישראלי. יותר מזה, האיש הזה הורשע במגע עם סוכן זר. ומיהו הסוכן הזר? סוכן אירני. ומפני מה אנחנו אמורים להתגונן ולנסות למנוע? אנחנו לא רוצים, ואנחנו פועלים כדי שהאירנים לא יחזקו את ה"חמאס" בעזה. אנחנו לא רוצים שה"חמאס" יתחזק ביהודה ושומרון על חשבון גורמים אחרים יותר מתונים. ומה קורה כאן, במדינת ישראל? המדינה היחידה באזור הזה שלא בולמת את האסלאם הקיצוני ולא מטילה עליו מגבלות ולא מוציאה אותו מחוץ לחוק זאת מדינת ישראל. ראיתי ריאיון עם נשיא מצרים, חוסני מובארק, בערוץ הראשון של הטלוויזיה, ושאלו אותו על ההתפתחות בעזה, אם זה יכול לקרות במצרים, ששם יש מאבק קשה נגד האסלאם הקיצוני. הוא אמר: אנחנו דואגים שאצלנו זה לא יקרה. מובארק מוציא מחוץ לחוק תנועות מוסלמיות קיצוניות במדינה ערבית מוסלמית, ועבדאללה מלך ירדן, שממשיך את דרכו של אביו, עושה אותו דבר בירדן. מה, הוא אנטי-מוסלמי? לא, הוא אנטי-טרוריסטי. הוא יודע בדיוק שהניצול של האסלאם לצרכים טרוריסטיים הוא דבר שצריך לבלום אותו. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה הבעיה, לא התנועה האסלאמית. ישראל כץ (הליכוד): חבר הכנסת ברכה, תופעה מופלאה היא איך הגעת מהאתיאיזם ומהמרקסיזם להיות מגן האסלאם הקיצוני, היא ראויה שתיבדק. ואני אגיד לך למה זה קרה לך, וחבל שזה קרה לך. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה מציע סדרתי של חוקים נגד ערבים. גם על חסינות. הבעיה זה אתה, לא התנועה האסלאמית. ישראל כץ (הליכוד): אנחנו לא בסמינריון כאן, אנחנו בהצעת חוק. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה מציע – – – דמוקרטיים. ישראל כץ (הליכוד): אתה יודע למה עברת להיות תומך האסלאם הקיצוני, ממרקסיסט ומאתיאיסט? כי אתה פוחד מהם. כי אתה יודע שהם הולכים ומשתלטים על הרחוב הישראלי. ואני אומר לך, ואני אומר לכולם כאן: אם הממשלה הזאת, ממשלת אולמרט, שהחליטה להתנגד לחוק, לא תפקח את העיניים, אנחנו לא נצטרך לדאוג מהשתלטות ה"חמאס" על עזה, אנחנו לא נצטרך להיות מוטרדים מהשתלטות ה"חמאס" על האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון, אנחנו נצטרך לדאוג מהשתלטות ה"חמאס" על ערביי מדינת ישראל. וזה התהליך שקורה. אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך מה מטריד אותי. הייתי פעיל באוניברסיטה לפני הרבה מאוד שנים, ונתקלתי שם בסטודנטים צעירים דאז, וביניהם עזמי בשארה וגם חלק מחברי הכנסת שיושבים כאן. ומה אני רואה? שפירות הקיצוניות של אז הבשילו והגיעו לפרקם ולשיאם עם בריחתו ועריקתו של הבוגד בשארה, הבוגד הפחדן. אגב, מי שכאן הוא לא פחדן. בשארה לא היה מוכן גם לשלם את המחיר, והוא גם בוגד וגם פחדן. ואני אומר: היו בחירות לוועד הסטודנטים הערבים, אנחנו ממש חוזרים להווי שהיה פעם. אפילו אחמד טיבי השתתף בהפגנות, אף-על-פי שהוא למד רפואה והיה עסוק. היו בחירות לוועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה – – – שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: כבוד השר לשעבר, אפשר לשאול שאלה? ישראל כץ (הליכוד): אדוני השר מג'אדלה, גם אתה צריך להיות מוטרד מזה. אתם יודעים מה היו תוצאות הבחירות לוועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מה עם האלימות באוניברסיטה? מסית. פאשיסט. ישראל כץ (הליכוד): אדוני, יש כאן הרבה הפרעות. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת כץ, אתה לא יכול לפנות אליהם ואחר כך לבקש שלא יגיבו. ישראל כץ (הליכוד): הבנתי. אני אגן על עצמי, זה בסדר. התוצאות בבחירות לוועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה היו – כדאי שתקשיבו, כל חברי הכנסת, כי זה מסמל את מה שיהיה בעתיד אם לא נבלום את זה: 40% מהסטודנטים הערבים – סטודנטים, לא קשי-יום – הצביעו לתנועה האסלאמית הצפונית בראשות השיח' ראאד סלאח. אנחנו שמענו מה הם אמרו נגד מדינת ישראל, נגד העם היהודי, נגד קיומה של מדינת ישראל. הם אמרו בגלוי, נשים וגברים; אמרו בטלוויזיה מול המיקרופון. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת טיבי, אין עוד קריאות ביניים. ישראל כץ (הליכוד): אני מסתדר, אדוני היושב-ראש. ממשלת אולמרט מאפשרת ל"חמאס" להשתלט על ערביי מדינת ישראל בזה שהיא לא ניצבת מול זה. אני יכול לומר – דיברתי עם גורם ביטחוני בכיר ביותר שעוסק בנושא, והוא אמר לי שהוא תומך בחוק הזה. אז מה הסיבה שהממשלה לא תומכת בחוק? ממי היא פוחדת? מאחמד טיבי? ממוחמד ברכה? ממי היא פוחדת? מה השיקולים שלה כאן? הם לא רואים את מה שמתהווה? הם מסתכלים על מה שקרה בעזה? אולי כדאי שהממשלה הזאת תלמד ממובארק, אולי שתלמד מעבדאללה, אולי שתלמד איך מתמודדים עם אסלאם קיצוני. בזה שנמנעים מלהוציא גופים קיצוניים מחוץ לחוק, לא מגלים ליברליות ומתינות – מגלים טיפשות ועצימת עיניים ומביאים את הבכי של מחר. כדאי מאוד שתזכרו את מה שאני אומר כאן, כי אם אנחנו לא נפעל עכשיו, כשראאד סלאח מקבל 40% מקולות הסטודנטים באוניברסיטת חיפה – – – עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): זאת דמוקרטיה. ישראל כץ (הליכוד): זאת לא אוכלוסייה קשת-יום, זאת לא אוכלוסיית מצוקה. זה אומר שיש כאן השתלטות של תנועת אחות של ה"חמאס" על ערביי ישראל. חבר הכנסת ברכה, גם אתה תסבול מזה בעתיד. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ברכה, אל תתקן אותו. מוחמד ברכה (חד"ש): למה? היו"ר דוד רותם: ככה. תתקן אותו אחר כך. ישראל כץ (הליכוד): אתה תסבול מזה בעתיד כמו שאנחנו נסבול, לא פחות. כל מי שרוצה לחיות כאן יחד, הדבר הזה יקשה עליו מאוד, נוכח תופעות שילכו ויתגברו. כי מנהיג שקורא ליהודים אוכלי דם מוסלמים ונוצרים, וקורא להשמדתה של מדינת ישראל, ורואה את עצמו חלק מהברית האסלאמית הקיצונית – ה"חמאס", אירן וכל הארגונים – שמקבל 40% מהקולות של הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה ומתהלך באין מפריע ומבזה את החוק, מראה לציבור הערבי שהקיצוניות משתלמת. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): חאלס, מספיק הסתה, נגמר זמנך. ישראל כץ (הליכוד): התפקיד שלנו בכנסת – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת זחאלקה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. ישראל כץ (הליכוד): התפקיד שלנו בכנסת זה להוכיח במעשה, לא בדיבורים. אני מכיר את הדיבורים: אל תוציא אותם מחוץ לחוק, הם יפעלו במחתרת. הכלל הזה לא חל כאן, כי גיוס הכספים וכל שאר הדברים, וראשי ערים, ובניית מערכות אלטרנטיביות, לא יתאפשרו להם אם הם לא יהיו במסגרת החוק. לכן, אני קורא להתעלות כאן. אני קורא לממשלה לפקוח את העיניים, לראות את התמרור האדום ולתמוך בהצעת החוק הזאת לפני שיהיה מאוחר. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת כץ. ישיב בשם הממשלה שר המשפטים, השר דניאל פרידמן. בבקשה. שר המשפטים דניאל פרידמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם מכירים את עמדתי בעניין הפרדת הרשויות, עמדה שרבים מותחים עליה ביקורת. המשמעות של עמדתי היא, שבית-המשפט איננו צריך לעסוק בחקיקה, שבית-המשפט איננו צריך לעסוק בדברים שהם בגדר תפקידה של הרשות המבצעת. רבים מותחים עלי ביקורת בשל כך, אבל אני חושב להתמיד בדרכי. אבל בעניין הזה יש צד שני למטבע. הצד השני של המטבע הוא, שבית-המחוקקים לא צריך להפוך לבית-משפט. בית-המחוקקים איננו צריך להכריז על אדם – בית-המחוקקים, הכנסת, איננה רשאית להכריז על אדם כעבריין. היא קובעת עקרונות כלליים. היא איננה מחליטה שאדם מסוים הוא עבריין, שאדם מסוים צריך ללכת לבית-סוהר. היא איננה מחליטה שתנועה מסוימת היא תנועה עבריינית. זה איננו תפקידה. זה שיבוש מערכות מוחלט. לכן, אני מבקש – – – נסים זאב (ש"ס): על כהנא הכריזו כתנועה לא חוקית. שר המשפטים דניאל פרידמן: כל החלטה של הכנסת המכוונת כנגד גוף ספציפי ומכריזה עליו כגוף עברייני, גוף שאנשיו צריכים ללכת למאסר, גוף שכך וכך ייעשה לו, איננה בגדר חקיקת חוק שהוא חוק לגיטימי, לפי השקפתנו. הכנסת חופשית לקבוע ולהגדיר עבירות שיחולו על כלל הציבור, לרבות התנועה האסלאמית. זה יהיה תפקידן של הרשות המבצעת ושל מערכת אכיפת החוק – – ראובן ריבלין (הליכוד): גם של ועדת הבחירות המרכזית. שר המשפטים דניאל פרידמן: – – ליישם את החוקים האלה בצורה נכונה ונאותה. ייתכן שהוראות חוק מסוימות – קיימים כבר היום בחקיקה הישראלית חוקים רלוונטיים, כמו הפקודה למניעת טרור, תקנות ההגנה וסעיף 45 לחוק העונשין. יכולות להיות דרכים מינהליות להכריז על ארגון כעל ארגון טרור. להכרזה כזאת יש משמעות חוקית. יש גם אפשרות לנקוט צעדים לפי חוק העונשין. אני מוכן לבקש ממשרד המשפטים או להורות למחלקת החקיקה – אני מוכן גם לבקש ממחלקת החקיקה לקבוע הגדרות מפורטות וטובות יותר של ארגונים החותרים תחת המדינה שיש לנקוט נגדם צעדים. במקרה כזה יחליטו הגופים המוסמכים מיהם אלה שפועלים בניגוד להוראת החוק. כאמור, אני מוכן לכל הסדר מן הסוג הזה. מה שלא בא בחשבון – לפי דעתי לא בא בחשבון שבית-המחוקקים יחליט שגוף מסוים הוא גוף העומד בניגוד לחוק, בדיוק כמו שלא מתקבל על הדעת שבית-המחוקקים יקבע שפלוני או אלמוני עבר עבירה, שפלוני או אלמוני צריך להישלח למאסר לתקופה של שנה או לתקופה של חמש שנים. מנימוקים אלה אני מבקש להצביע נגד הצעת החוק המועלית כעת. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת כץ, בבקשה. ישראל כץ (הליכוד): אדוני שר המשפטים, שמעתי את העמדה הפורמליסטית, ואני לא מתווכח אתה. אני רק יכול לציין שמדינת ישראל רצתה להוציא ארגון שבראשו עמד מאיר כהנא מחוץ לחוק ולאסור עליו להתמודד, והיא עשתה את זה. מאז הוא לא במחתרת – הוא נרצח, והארגון לא קיים, ובעצם אין לו יכולת אפקטיבית לפעול, כך שהעיקרון הזה לא נשמר רק לבתי-המשפט. אני חושב שהכנסת – בכלל, יש מעט מאוד דברים שהיא יכולה ממש לעשות. אחד הדברים שהיא יכולה לעשות זה לטפל בהצעת החוק הזאת. זה מה שהציבור מצפה מאתנו. אני חייב לומר כאן לחברי ש"ס: אני נדהם לראות שאתם עומדים להתנגד להצעת החוק הזאת. זה נגד התפיסה שלכם, זה נגד עמדת הבוחרים שלכם. זו עמדה שאין להסביר אותה. בסדר, אתם יושבים בממשלה, אז אנחנו מותחים עליכם ביקורת על שאתם נותנים סיוע לממשלה כזאת, שהשקפותיה אחרות. אבל כאן, במעשה עצמו, בהצעת חוק פרטית שכולכם יודעים מהמקומות שאתם נמצאים בהם כמה היא חשובה – לא הייתי מצפה מכם להתנגד כאן, משיקולים פוליטיים-קואליציוניים, להצעת חוק מהסוג הזה. אדוני, סגן ראש הממשלה אלי ישי, אני לא מעלה בדעתי שאתה וחבריך תצביעו נגד הוצאת התנועה המסוכנת הזאת, שהיא נגד היהדות ונגד מדינת ישראל ונגד כל מה שאנחנו מייצגים, ופועלת באופן מעשי – לא באופן תיאורטי; שתתמכו בעמדת הממשלה. אני חושב שעמדת הממשלה היא עמדה של עיוורון, עמדה עיוורת. אני רוצה לומר לכם שבעוד שנים לא רבות כולכם תתמכו בהצעת החוק הזאת. גם הממשלה הזאת – אם היתה קיימת, היתה תומכת. אבל, אדוני השר רפי איתן, גם עליך אני מתפלא. ראש הסיעה שלך חתום על הצעת החוק, בברכתך, ואתה יודע מהי מלחמה בטרור. אתם יודעים שמי שרוצה לחיות עם המתונים צריך לטפל ביד ברזל בקיצונים. איזה מסר הכנסת שולחת כאן לערביי ישראל? שמי שקיצוני, מי שנגד המדינה, מי שנגד היהודים, מי שפועל נגדנו – מקבל פרס. הוא עולה וכוחו עולה. מי שחי במדינה עם עמדותיו ודעותיו, תוך כיבוד המסגרת, מוענש ומקבל את העונש לאחר מכן. אני לא מקבל כאן את ההסברים הפורמליסטיים, שמקומם נכון לדברים אחרים, ולא את ההסברים הטקטיים – לשמור את הקיצונים בתוך מסגרת החוק. מה שנכון למובארק, מה שנכון לירדן ומה שנכון לכל המדינות הערביות, שהוציאו את האסלאם הקיצוני מתוך המסגרת הפוליטית, צריך להיות נכון לנו, שנמצאים במלחמה קיומית כנגד הפעילות הטרוריסטית של האסלאם הקיצוני. אני חושב שכל הכנסת היתה צריכה להתאחד ולהצביע לגופו של עניין על החוק הזה, ולא משיקולים פוליטיים. אז אני רואה את אנשי התנועה האסלאמית הדרומית, שרוצים להיראות לא פחות קיצונים, אז הם צועקים. חבר הכנסת מוחמד ברכה, הלוואי שהיית מאמין במה שאתה צועק. אוי לי אם אתה מאמין במה שאתה צועק. אתה באמת חושב שהשיח' ראאד סלאח יעזור לדו-קיום בין יהודים לערבים כאן? אני חושב שזו הצבעה שערורייתית כאשר ממשלת ישראל, אדוני השר לביטחון פנים, הולכת לעזור ל"חמאס" להשתלט על ערביי מדינת ישראל. זה התהליך שיקרה אם לא נבלום אותו היום, כולם ביחד. אני מברך את תנועת ישראל ביתנו, שהחליטה להצביע בעד החוק הזה, בהתאם להשקפותיה. אני שוב פונה אל ש"ס ואומר: אל תעשו את המעשה הזה, שלא תוכלו להצדיק ולהסביר אותו. אנחנו לא יכולים לבקש ממדינות אירופה ומכל מדינות העולם, וגם מארצות-הברית, להיאבק באסלאם הקיצוני ובנגע הטרור, לא להכיר ב"חיזבאללה" ולא להכיר ב"חמאס", כשאנחנו כאן משאירים על כנו ארגון שמגייס כספים, עושה פעילות, ממנה ראשי רשויות ופועל בגלוי, ביד אחת, עם כל תנועות האסלאם הקיצוני, עם ציר הרשע. לכן אני קורא לכולכם: מי שיכול לתמוך בחוק – שיתמוך, ומי שלא – שישפיל את עיניו ויצא מהמליאה, ולא יצביע נגד השקפתו ונגד המאבק הקיומי של מדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת כץ. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 46 נמנעים – 1 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק להכרזה על התנועה האסלאמית הצפונית בישראל כהתאגדות אסורה, התשס"ז–2007, נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 26 בעד, 46 נגד, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק לא עברה. שר המדע, התרבות והספורט גאלב מג'אדלה: כבוד היושב-ראש, ישבתי בטעות במקום שאינו שלי והצבעתי מכאן – – – היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, השר מג'אדלה בטעות הצביע במקומו של השר אהרונוביץ. אנחנו רושמים את זה בפרוטוקול. גלעד ארדן (הליכוד): אני מציע לחברי הממשלה – – – היו"ר דוד רותם: אני מציע שלא תציע הצעות כאלה כי אתה לא יודע מה יקרה אחר כך – ובלבד שלא יצביע יותר מפעם אחת. הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – תפריט ברייל), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2056/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חיים כץ) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – תפריט ברייל), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת חיים כץ. תשובה והצבעה במועד אחר. חיים כץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה להביא לכך שאנשים שלא מסוגלים לראות – שלא תקרה להם התקרית של השר גאלב מג'אדלה; שיוכלו לגעת ולהבין מה הם קוראים ושלא יזקקו לעזרה של אחרים ולאצבעות של אחרים. הצעה זו נולדה מפנייה של אנשים שבאו למסעדות ולבתי-קפה והיו צריכים עזרה בהקראה או בהסברה לגבי מוצרים שונים. לפני כשלוש שנים פנינו, אני ועוזרי, לרשת "ארומה" הארצית, והיא הסכימה להכניס תפריטים בכתב ברייל לרשת של הקפה. ראיתי את תגובות כבדי הראייה שקראו בברייל ויכלו ליהנות ולהזמין לבד. כמה הדבר הקטן הזה היה גדול – הדברים הקטנים שעושים את החיים מיוחדים. אז באתי והגשתי הצעת חוק שכל רשת של בתי-קפה ומסעדות במדינת ישראל שמונה חמישה סניפים ומעלה – לא כל מסעדה אלא רק רשת שמונה חמישה סניפים – תאפשר לחלק מ-25,000 כבדי הראייה שבאים למסעדות ולבתי-קפה להרגיש שהם עצמאים ולא תלויים בזולת. מאחר שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר, אני לא יכול לפנות אל כנסת ישראל שתתמוך בהצעת החוק הזאת, אבל זאת הצעת חוק – – – אברהם רביץ (יהדות התורה): – – – חיים כץ (הליכוד): אני לא יודע. פנינו אל "ארומה" הארצית והם הסכימו. לצערי, יש רשתות שלא רוצות שעיוורים יבואו אליהן, כי אז מגיע גם כלב וכו'. אבל אנחנו רוצים שכל אזרח באשר הוא יוכל לבוא ולהשתמש. לכן – – – צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): חבר הכנסת כץ, רק עיוור לא יראה שזה חוק טוב. חיים כץ (הליכוד): זה נכון. עם זאת, מאחר שרק עיוור לא יראה שזה חוק טוב, נאלצתי להסכים לדחות את ההצבעה כדי שהממשלה שלנו תחשוב פעמיים אם היא תיתן חופש הצבעה על חוק שעיוורים יכולים ליהנות ממנו. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה רבה לחבר הכנסת כץ. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק איסור שימוש חוזר במכשירים רפואיים חד-פעמיים, התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' ל"ג, עמ' 9936.] (הצעת חבר הכנסת יצחק לוי) היו"ר דוד רותם: רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק איסור שימוש חוזר במכשירים רפואיים חד-פעמיים, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת יצחק לוי. ישיב שר הבריאות. בבקשה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שבנדון עוסקת בנושא מיחזור ציוד רפואי חד-פעמי. לפי ההצעה, אין להשתמש שימוש חוזר במכשיר רפואי אשר בהוראות הייצור שלו מצוין שהוא לשימוש חד-פעמי בלבד. ההצעה מנוסחת באופן גורף ואוסרת על כל אדם לעשות שימוש – לכאורה גם שימוש ביתי ושימוש פרטי, ואף מחילה על כך איסור פלילי חמור, בדמות חצי שנת מאסר על עצם השימוש, גם בלי תוצאה בדמות נזק בריאותי כלשהו. ההצעה אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות משרד הבריאות ועם טיוטת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בדבר כללים למיחזור ציוד חד-פעמי ברפואה אשר הופצה לאחרונה לקבלת הערות ונתונה בשלבי גיבוש מתקדמים ביותר, כללים שדווח עליהם כאן, מעל במה זו, וגם בוועדה לענייני ביקורת המדינה. על-פי טיוטת החוזר, משרד הבריאות רואה בחיוב מיחזור ציוד חד-פעמי ברפואה, ובלבד שהוא נעשה בתנאים מקצועיים נאותים ובאופן שאינו מסכן את בריאות הציבור ואינו גורם, חלילה, להעברת זיהומים למטופלים. על בסיס חוזר המנכ"ל תוקם ועדה לאומית אשר תקבע כללים למיחזור כל פריט ופריט שיהיה עניין במיחזורו, ובמקביל ייקבעו כללים לעריכת בדיקות של איכות ובטיחות וכן מגבלות וכללים בנושא זה. הוועדה גם תוכל לפקח על מי שיקבלו אישור למחזר. עוד יצוין, כי בהצעת חוק הציוד הרפואי, אשר זכתה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה כבר באפריל, נקבע סעיף המסמיך את שר הבריאות להסדיר גם את נושא מיחזור הציוד הרפואי, ועם כניסת חוק הציוד הרפואי לתוקף בכוונת המשרד להסדיר את כל נושא המיחזור בתקנות ולא להסתפק בהסדרה במסגרת חוזר המנכ"ל בלבד. נוסף על כך, לטעמה של הלשכה המשפטית במשרד הבריאות הצעה זו אינה מידתית, שכן אין בה הבחנה בין גופים ממחזרים ובין סוגי פריטים שממוחזרים. ההצעה מנוסחת באופן גורף ביותר, ואין בה מקום לחריגה או להפעלת שיקול דעת. נוסף על כך היא שותקת בכל הקשור לחברות הממחזרות ציוד רפואי חד-פעמי שנעשה בו שימוש והופכות לגורם מייצר חדש העומד בכל הדרישות הרגולטוריות הנדרשות מיצרני ציוד רפואי. מלשון ההצעה לא ברור אם חברות אלה עוברות על האיסור הפלילי הקבוע בהצעה. חברות אלה מוכרות על-ידי ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, ועומדות בדרישותיה, וגם בישראל, יחידת האמ"ר – אמצעים ומכשירים רפואיים – של משרד הבריאות, העוסקת במכשור בכלל ובמכשירים רפואיים בפרט, אישרה ציוד רפואי חדש המיוצר במסגרת זו. על כן החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק להתנגד להצעת החוק, והממשלה מבקשת להסירה מעל סדר-היום. היו"ר דוד רותם: תודה, אדוני השר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? סליחה, סליחה, עצרנו את ההצבעה. חבר הכנסת לוי מבקש להשיב. יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני שר הבריאות, חבל שהממשלה אינה מאפשרת חקיקה פרטית, ובכל פעם שחבר כנסת מגיש הצעה פרטית, מייד הממשלה קופצת ואומרת: יש לנו חוק בקנה. וזה מה שאמרת, בעצם. הרי ברור שהצעה פרטית לא תהיה מושלמת; ודאי שהיא חסרה, ודאי שהיא צריכה איזונים. את הדברים האלה אנחנו מכירים, אדוני שר הבריאות. אנחנו מכירים את זה בכל הצעה פרטית. ההצעה נועדה לפתוח דיון בדבר שיש בו סכנת נפשות. היום, אדוני השר, המשרד שלך אינו מפקח על בתי-החולים שממחזרים מכשירים. ראינו את חוזר המנכ"ל שלך, ועל חוזר המנכ"ל שלך התקבלו הערות מוועדת הרווחה. ההערות מוועדת הרווחה אומרות בצורה ברורה שאין לך פיקוח על מה שקורה בבתי-החולים. האם יש לך זמן? האם אתה יכול להגיד: אני לא ממהר עם העניין הזה, אני אקים ועדה ועוד ועדה? בוא נקדם את החקיקה; בוא נתחיל בזה. בוא לפחות נסמן את זה כאזהרה למנהלי בתי-החולים שפועלים בניגוד להוראותיך – ואני שמעתי את מנכ"ל משרדך מדבר בטלוויזיה ואומר שבתי-החולים פועלים בניגוד להוראותיך. לכן, בוא נסמן להם שאנחנו הולכים לחקיקה. אני מקבל על עצמי לתאם אתך את החקיקה. אם אתה תגיד שהחקיקה היא גורפת, שצריך לצמצם אותה ולתת אפשרות של מיחזור תקני – אני מוכן לקבל את זה. אני בהחלט מוכן – ואני מצהיר כאן, מעל דוכן הכנסת, שאם אומנם הקואליציה – ואדוני השר, אתה תהיה מוכן להתחיל בהליך החקיקה הזה, אני מקבל על עצמי לקדם את החקיקה רק עם משרד הבריאות. זה מובן מאליו. אבל להגיד עכשיו שאין כל מקום להתחיל בצעד ראשון מכיוון שיש ועדות שיושבות – אדוני, אני חושב שזה לא נכון מבחינה ציבורית. אני שואל אותך, האם תהיה מוכן לתמוך, על-פי התחייבותי שנתקדם בחקיקה רק בתיאום עם משרד הבריאות, עם אנשי משרד הבריאות? האם תהיה מוכן לכך? האם התשובה היא כן, או לא, אדוני? שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אני לא יכול לחזור בי. אני לא יכול – – – יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אם אתה לא יכול, אדוני, אני מבקש להפוך את זה להצעה לסדר-היום, כדי שנוכל לדון בזה בוועדת הרווחה. אני מבקש מהכנסת אישור להעביר את זה כהצעה לסדר-היום לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו מעמידים להצבעה את השאלה אם להפוך את הנושא להצעה לסדר-היום. מי שבעד הוא בעד להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 19 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 30 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 19, נגד – 30, אין נמנעים. אני קובע שההחלטה היא לדחות את הבקשה. הצעת החוק לא התקבלה. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתת התקופות להגבלת זכותו של תושב שחזר לישראל), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' כ"ה, עמ' 9936.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתת התקופה להגבלת זכותו של תושב שחזר לישראל), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת משה גפני וחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 31 נגד – 19 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתת התקופות להגבלת זכותו של תושב שחזר לישראל), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 31 בעד, 19 מתנגדים, אין נמנעים. חבר הכנסת הירשזון הצביע בטעות במקומו של חבר הכנסת צחי הנגבי. נסים זאב (ש"ס): מבקשים הצבעה חוזרת, היה פה בלבול. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתת התקופות להגבלת זכותו של תושב שחזר לישראל), התשס"ז–2007, התקבלה ותועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. קריאה: – – – היו"ר דוד רותם: ועדת הכנסת תחליט מהי הוועדה המוסמכת. משה שרוני (גיל): למה ועדת הכנסת, זה מובן מאליו שוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. היו"ר דוד רותם: שר הפנים מערער על העניין, לכן ועדת הכנסת היא זאת שתחליט. משה שרוני (גיל): יש גבול לכל דבר. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטוח בריאות לתושב ששהה מחוץ לישראל לצורך לימודים), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2033/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חיים אורון) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטוח בריאות לתושב ששהה מחוץ לישראל לצורך לימודים), התשס"ז–2007. חבר הכנסת חיים אורון. הנמקה מהמקום, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שעניינה סטודנטים הלומדים בחוץ-לארץ, מגיעים לארץ ואינם יכולים לשלם את הוצאות מס הבריאות ולהבטיח את היכולת שלהם לקבל טיפול רפואי. בהגדרה, האוכלוסייה הזאת מגיעה לארץ לפרק זמן קצר יותר מאשר תקופת האכשרה עד שהם זכאים לקבל טיפול רפואי. ואז קורה שסטודנטים מגיעים לארץ בתקופת החופשה ואין להם טיפול רפואי, אם משום-מה הם לא שילמו. מוצע להחריג את הקבוצה הזאת מתוך אלה שלא זכאים לטיפול רפואי. מי שלומד באופן מסודר בחוץ-לארץ, הגיע לארץ, שילם את החוב שלו על מס בריאות, יהיה זכאי מייד לקבל טיפול רפואי ולא יזדקק לחכות ארבעה חודשים או חצי שנה עד שיהיה זכאי לקבל טיפול רפואי. אני שמח שהפעם הממשלה תומכת בהצעת החוק ואני מקווה שהחקיקה הבאה תהיה בהקדם. היא פותרת בעיות של אוכלוסייה צעירה גדולה שלומדת בחוץ-לארץ ומגיעה לארץ. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה רבה לחבר הכנסת חיים אורון. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2472/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: להצעת החוק של חבר הכנסת אורון צורפה הצעת חוק של חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת. חברת הכנסת לנדבר, דקה אחת לנימוק. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, להצעת החוק הצטרפו גם חברי הכנסת יצחק אהרונוביץ, דוד אזולאי, רוברט אילטוב, יצחק גלנטי, יצחק זיו, אמנון כהן, אלכס מילר, מיכאל נודלמן, מרינה סולודקין ודוד רותם. אני רוצה לומר, שלעתים קרובות, סטודנטים שנמצאים בחו"ל, כאשר הם חוזרים למדינת ישראל, כפי שנאמר כאן, הם צריכים להמתין תקופה מסוימת על מנת להיכלל בביטוח הבריאות שהם זקוקים לו. אני נתקלתי – אני חושבת שאני לא חברת הכנסת היחידה – במצב שסטודנט שחזר מלימודים, חלה במחלה קשה והיה צריך לממן את הטיפולים. למשפחה לא היו הכספים הנדרשים כדי לממן את הטיפולים והבן-אדם עמד מול סכנת מוות. לגייס כספים במצב כזה זה דבר מיותר. מדינת ישראל חייבת להבין שחקיקה שיש לה נקודות חלשות, ואנחנו חייבים לתקן בחקיקה את הנקודות האלה, למען סטודנטים ואנשי עסקים שנמצאים בחו"ל וממשיכים לשלם את ביטוח הבריאות. חובה שהם יקבלו את הזכויות כמו כל אזרח שנמצא במדינה, בלי תקופת המתנה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה רבה לחברת הכנסת לנדבר. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2088/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת חנא סוייד, יש לך הצעת חוק מוצמדת. חנא סוייד (חד"ש): אני מוותר. היו"ר דוד רותם: אבל אתה צריך לנמק אותה. אנחנו צריכים להצביע. אתה יכול לבקש רק להצביע. חנא סוייד (חד"ש): מובן שאני מסכים רק להצביע. אני מצטרף לנימוקים שניתנו על-ידי חבר הכנסת חיים אורון. אנחנו מדברים בקהל סטודנטים שבעיקר משתלמים בחוץ-לארץ, וכאשר הם חוזרים לארץ לא צריך להעניש אותם אלא צריך לאפשר להם להתחיל את חייהם, להתחיל בעבודה תוך כדי שהם נהנים מביטוח רפואי. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת חנא סוייד. על ההצעות במשותף ישיב שר הבריאות, בבקשה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: התשובה שלי, שאני מסכים לכל ההצעות. היו"ר דוד רותם: אדוני יעלה, יגיד, ונצביע. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: הממשלה שלמה עם הצעות החוק והיא מאשרת אותן. אין לנו שום התנגדות להצעות החוק. היו"ר דוד רותם: תודה לאדוני השר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נצביע על כל הצעת חוק בנפרד. ראשית, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטוח בריאות לתושב ששהה מחוץ לישראל לצורך לימודים), של חבר הכנסת חיים אורון. נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטוח בריאות לתושב ששהה מחוץ לישראל לצורך לימודים), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 34, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ביטוח בריאות לתושב ששהה מחוץ לישראל לצורך לימודים), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת חיים אורון, נתקבלה ותעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז–2007, של חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת. חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 35 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. חברי הכנסת, אני קובע שהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז–2007, של חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת התקבלה והיא תעבור לוועדת העבודה הרווחה והבריאות. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 33 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 33 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שגם הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – עריכת בדיקה גנטית להורות), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2555/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אביגדור יצחקי) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – עריכת בדיקה גנטית להורות), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אביגדור יצחקי. ינמק חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, חברי השרים, בדיקות גנטיות להורות הן בדיקות דם או רוק, הבוחנות התאמה גנטית בין שני נבדקים. שיעור ההתאמה והדיוק עומד על כ-90% בממוצע ברוב המקרים. דרגה כזו מהווה דרגת הסתברות גבוהה ביותר לצורך הוכחה משפטית. יתר על כן, בהרבה מהמקרים דרגת ההסתברות יכולה להגיע ל-99%. חשיבותו של נושא הוכחת אבהות הביאה את רוב מדינות אירופה וארצות-הברית לצוות ולעתים אף לכפות על ביצוע בדיקות שכאלה. מדינות אלה, אשר הכירו בכוחן של בדיקות גנטיות להורות, אימצו את התפתחויות המדע והכירו בעמדה מדעית וביכולת המדע לקבוע אבהות באופן חיובי. הדין הישראלי מכיר בעמדה המדעית שבתוצאות בדיקת סיווג רקמות, בדיקת דם לשלילת או לקביעת אבהות, אך ורק בהסכמת המעורבים. כלומר, איננו מורה על עריכת הבדיקות ללא הסכמה. כאשר לא קיימת הסכמה, קיים חשש למכשול בפני הצדק. וככל שהבדיקה מהימנה, כך המכשול גדול וכך זועק העיוות היכול להיגרם. כמו כן, ככל שההכרה בערכו של הממצא המדעי גדולה יותר, כן גדלה השאיפה לקבלו ולסכל ניסיונות של הצדדים להכשיל עשיית צדק. כל זאת תוך ניסיון לשמירה על חירות האדם, כבודו העצמי ושלמות גופו. בארץ אין עיגון חקיקתי שיאפשר לבתי-משפט ליישם את הכרתם בחשיבות בדיקה שכזאת. לא ניתן להמשיך לעצום את עינינו להתפתחויות המדע, ונאמר כי סירוב אחד הצדדים להיבדק מוציא מתחום סמכות בית-המשפט את האפשרות להיעזר בראיה שאין טובה ממנה. העדר הסמכות בחוק בארץ לצוות על בדיקת דם היא אבן הנגף, המונעת לעתים עשיית דין צדק. זאת מאחר שבית-המשפט, בהעדר הסכמת הנוגעים בדבר, יכריע על רקע עדויות פחות ודאיות וחד-משמעיות. יצוין לדוגמה מקרה שהובא לבית-משפט בבאר-שבע – ילדה בת 11 נותרה משוועת לאב. כבוד השופט אלון כתב בפסק-הדין: "לשם מה כל שנות ההתדיינות בערכאות שונות, עוגמת הנפש" – בזבוז זמן. הוא מכוון כמובן לכך שיהיה חיוני להורות. לעומת זאת אומר השופט: הזכות לא להיפגע בגוף היא אחת מזכויות היסוד של אדם בישראל, ומהווה חלק של זכויות האדם לחירויות אישיות. הצעת החוק מותירה בידי השופט את שיקול הדעת אם להיעזר במדע ובבדיקות גנטיות להורות על מנת להכריע בסוגיה. הצעת החוק אינה מפרטת את מהות הבדיקות, ואלה אינן ניתנות לצפייה והתמורות בהן מהירות. לשם אכיפת הדין, הרי שלפי פקודת ביזיון בית-המשפט ניתן להטיל קנס או מאסר עד חצי שנה, וקיימת אפשרות להאריך את תקופת המאסר. יתירה מזו, לפי חוק העונשין, בעת הפרת צו בית-משפט, העונש המקסימלי הוא שנתיים מאסר. עוד מציין המגיש כי חוק דומה לזה הוגש על-ידי חבר הכנסת איתן כבל בכנסת הקודמת, וכבר נמצאו נתיבים להידברות על מנת שלא להרבות ממזרים בישראל. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה. אדוני שר הבריאות, בבקשה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק זהה בנושא עריכת בדיקה גנטית להורות, נדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת הקודמת – הצעת חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3) (הוראות בית-המשפט על עריכת בדיקות גנטיות לקביעות הורות), התשס"ה-2005, בעקבות הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת כבל. במהלך הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט התעוררו שאלות הנוגעות לבתי-הדין הרבניים, אשר בעקבותיהן מינה היועץ המשפטי לממשלה צוות בין-משרדי, בראשות ד"ר פרץ סגל, לצורך גיבוש עמדת הממשלה בנושא. משך עבודתו של הצוות, שבהרכבו גם נציגי בתי-הדין, התארך מעל למה שנצפה תחילה בשל שאלות עקרוניות שעוררו נציגי בתי-הדין ובשל רגישותו הגדולה של הנושא. הצוות מתקדם מאוד לקראת גיבושו של נוסח מוסכם ומקובל בזמן הקרוב ביותר. אף שבהצעתו הנוכחית של חבר הכנסת יצחקי יש כמה עקרונות בסיסיים שמקובלים עלינו, כמו למשל הסכמת בית-המשפט לצוות על בדיקה גנטית בהיותה כיום בדיקה לא פולשנית, הממשלה מבקשת בשלב זה שלא לקדם הצעות חוק פרטיות נוספות העוסקות באותו עניין, אלא להמתין למסקנות הצוות שמונה לטיפול בעניין. במקביל, תובא כמובן הצעת חוק של חבר הכנסת יצחקי בפני הצוות, על מנת שעקרונותיה ייבחנו. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לשר הבריאות. חבר הכנסת משה גפני מבקש להתנגד לחוק. בבקשה, אדוני. קריאה: – – – היו"ר דוד רותם: יכול. הממשלה תומכת. בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): רובי ריבלין אומר שלא יכול. היו"ר דוד רותם: בוודאי יש גם תקדימים לזה. ראובן ריבלין (הליכוד): הוא יכול אם הוא שותף. זה כמו הצעה לסדר-היום. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת גפני, בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, אני סבור שהטענה הזאת נכונה. הצעת חוק פרטית, כשהיא מוגשת לקריאה הטרומית, היא עדיין בהליך של הצעה לסדר-היום, ואי-אפשר להעביר את זה לחבר כנסת אחר. חבר הכנסת אביגדור יצחקי לא נוכח כאן, ולדעתי אי-אפשר להעלות את הצעת החוק. מה שיוחלט לגבי ההצעה – יוחלט. שר הפנים מאיר שטרית: אתה צודק. משה גפני (יהדות התורה): אי-אפשר להעלות את זה. אני מצטער, אני יורד. שר הפנים מאיר שטרית: לפי התקנון, הוא צודק. היו"ר דוד רותם: אל תברח, הרב גפני. ראובן ריבלין (הליכוד): יש נוהג, אדוני היושב-ראש, אם נבצר מבן-אדם לבוא. היו"ר דוד רותם: יש תקדימים, מקרים שבהם הציע מישהו אחר, ונערכה הצבעה. יש תקדימים לנושא, רבותי. אם תהיה בקשה שנצביע במועד אחר, נצביע במועד אחר. אמנון כהן (ש"ס): כן, מועד אחר. היו"ר דוד רותם: אם חבר הכנסת בן-ששון יגיד שהוא מסכים להצבעה במועד אחר, ותהיה בקשה של הרב גפני להצביע במועד אחר, נצביע במועד אחר. השרה רוחמה אברהם-בלילא: הוא מסכים. משה גפני (יהדות התורה): אני יכול לנמק את ההתנגדות במועד אחר? היו"ר דוד רותם: לא, אתה יכול לנמק את ההתנגדות עכשיו, ונצביע במועד אחר. יעקב מרגי (ש"ס): שיצביעו בהתחייבות – – – היו"ר דוד רותם: סליחה, חברי הכנסת. משה גפני (יהדות התורה): אני מבקש – – – היו"ר דוד רותם: אתה לא יכול לנמק במועד אחר. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, על-פי התקנון, חבר הכנסת – – – יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): מאיר שטרית, זה שונה. שר הפנים מאיר שטרית: מה שונה? לפי התקנון, למיטב ידיעתי, אדוני היושב-ראש, ברגע שהמציע לא נמצא, הצעת החוק יורדת מסדר-היום. היו"ר דוד רותם: אדוני השר, עם כל הכבוד, יש הערת שוליים בתקנון שאומרת, שניתן להעלות את העניין גם כאשר חבר הכנסת, נבצר ממנו להיות. שר הפנים מאיר שטרית: כל אחד יכול להעלות? היו"ר דוד רותם: "הגיש חבר הכנסת הצעת חוק לדיון מוקדם, והודיעה הממשלה על הסכמתה להעברת הצעת החוק לוועדה, או שאין בדעת הממשלה לנקוט עמדה כלפי הצעת חוק זו, וההצעה הוצעה על-ידי המציע ממקום מושבו במסגרת זמן– – –" – סליחה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): איזה סעיף? היו"ר דוד רותם: סעיף 137 – "כשיש סיבה סבירה להיעדרו של חבר כנסת מהאולם – תישמר זכותו של חבר כנסת אחר לנמק את הצעתו". ראובן ריבלין (הליכוד): מה הסיבה? שר הפנים מאיר שטרית: מה הסיבה הסבירה? היו"ר דוד רותם: סליחה, החלטתי שיש לו סיבה סבירה. תודה רבה. חברי הכנסת, לפי בקשתו של חבר הכנסת גפני, הוא ינמק את התנגדותו ביום שבו תעלה ההצעה להצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד): הערה לכבודו: קודם כול, פסיקתך היא פסיקה, והיא מקובלת, רק הייתי מציע שאדוני יאמר שהסיבה צריכה להיות מיוחדת. היו"ר דוד רותם: הסיבה צריכה להיות סבירה, ואכן יש סיבה סבירה. לא צריך לנמק את הסיבה. תודה רבה לחברי הכנסת. ההתנגדות וההצבעה יהיו במועד אחר. אנחנו עוברים לנושא הבא. נסים זאב (ש"ס): אם גפני לא יהיה, אני אנמק בפעם הבאה. הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותרפויטי בידי פסיכולוג מומחה), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2288/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותרפויטי בידי פסיכולוג מומחה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת שלמה ברזניץ וקבוצת חברי הכנסת. הנמקה מהמקום. בבקשה, אדוני. שלמה ברזניץ (קדימה): כבוד היושב-ראש, רבותי השרים, כנסת נכבדה, התיקון בהצעת חוק הפסיכולוגים נועד לתקן עיוות שהתפתח בשינויים מרחיקים לכת במקצוע הפסיכולוגיה עצמו. כאשר נחקק חוק הפסיכולוגים, החברה שלנו היתה במצב – כמו הרבה חברות אחרות – שבו רק אנשים במצב נפשי חמור ביותר נעזרו בטיפול. למעשה, מה שקרה הוא שכמו בכל חברה מודרנית, שרגישה לסבל נפשי, נוצרה דרישה לטיפול בתחומים רבים נוספים. למשל אצלנו, לצערנו, יש צורך עצום בטיפול באנשים ובילדים שעברו טראומה כזאת או אחרת; זה יכול להיות עקב תאונה, או עקב נפילת טיל, וזה יכול להיות מסיבות אחרות. כמו כן התפתח היום הצורך בפסיכולוגיה רפואית, לאנשים שעוברים טיפולים מאוד קשים או כאשר נמסרת להם אינפורמציה על מצב סופני ושיקומי וכיוצא בכך. למעשה, סביב הדרישות והצרכים האלה התפתחו התמחויות ספציפיות לטיפול באנשים בהקשרים האלה. האנשים שמתמחים בפסיכולוגיה שיקומית, רפואית או התפתחותית עוברים הכשרה זהה לחלוטין – מבחינת היקפה – לזו של פסיכולוגים קליניים, אבל במצב הקיים מבחינת החוק נמנעת מהם בעצם הזכות להשתמש בהכשרה שלהם ולטפל. הדבר פוגע בראש ובראשונה באנשים הזקוקים לטיפול, שאינם מקבלים אותו מידי המומחים לדבר, אבל גם בעוסקים, בכך שנמנע מהם עיסוק במקצוע שהם רכשו. אני חושב שהגיע הזמן לתקן את זה. אני רוצה לברך את שר הבריאות על כך שתפס את השור בקרניו. זאת סוגיה שמונחת לפתחנו כבר עשרות שנים, ועד עתה לא דנו בה בבית החשוב הזה. אני חושב שהגיע הזמן לעשות את התיקון. כאמור, יש תמיכה מצד הממשלה, ואני מודה על כך, ואני מצדי התחייבתי לתאם את כל החקיקה עם משרד הבריאות. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ברזניץ. אדוני שר הבריאות, בבקשה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להביא לידיעת חברי הכנסת כי ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותרפויטי בידי פסיכולוג מומחה). כידוע יש הרבה מאוד מקצועות בפסיכולוגיה, וזה היה ויכוח שהטריד את הוועדות בעת הדיונים בכנסת ואת כל בעלי המקצוע במשך תקופה ארוכה מאוד; ארוכה מדי. אני נכנסתי לנושא הזה לפני כעשרה חודשים וניסיתי להביא לכך שכל מקצועות הפסיכולוגיה והקבוצות בה ייכנסו יחד, למסגרת אחת, כדי למצוא תשובה הולמת ומסכמת לצרכים של היום. התקשינו, ובסופו של דבר היה על השר להכריע באופן חד-משמעי בעניין הזה. בעקבות הצעת החוק הזאת, של חבר הכנסת ברזניץ, ולאחר דיונים אינטנסיביים במשרד, הגענו בסופו של דבר להחלטה לתמוך בחוק, כפוף לתנאים ולפרוצדורות שסוכמו עם חבר הכנסת. תודה רבה לכם. היו"ר דוד רותם: תודה לאדוני שר הבריאות. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 36 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותרפויטי בידי פסיכולוג מומחה), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 36, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – טיפול פסיכותרפויטי בידי פסיכולוג מומחה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת שלמה ברזניץ, התקבלה, ותועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה. תודה רבה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' ל"ג, עמ' 9929.] (הצעת חבר הכנסת אמנון כהן) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אמנון כהן. קריאות: – – – היו"ר דוד רותם: הוא כבר נימק. תשובה והצבעה – – – אמנון כהן (ש"ס): סיכמתי עם השר – – – היו"ר דוד רותם: אדוני, אין בתקנון דרך כזאת. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, 26 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה בתקופת הכשרה מקצועית), התשס"ז–2007, התקבלה ותועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון – תושבי אזור רצועת-עזה – נתיני רשות זרה), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2497/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון – תושבי אזור רצועת-עזה – נתיני רשות זרה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אפי איתם וחבר הכנסת מתן וילנאי. ינמק מהמקום חבר הכנסת אפי איתם. בבקשה. אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת מוגשת בתיאום עם הממשלה ובתמיכתה. היא בעצם נועדה להסדיר מצב שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ – "עדאלה" ואחרים – שאפשרה לתושבי יהודה, שומרון ועזה להגיש תביעות נזיקין בגין פעילויות צה"ל לצורך הגנת מדינת ישראל באותם שטחים. לאחר יציאתנו מעזה, הפיכתה לרשות עצמאית לכל דבר וההתנתקות ממנה, נוצר מצב אבסורדי שבו פעולות צה"ל להגנת מדינת ישראל עשויות להיות נשוא לתביעות פיצויים. במלים אחרות, אם טנק עולה על עץ באזור בית-חנון בפעילות מנע נגד ירי "קטיושות", בעל העץ יכול לתבוע את מדינת ישראל תביעת נזיקין. המצב הזה הוא כמובן אבסורד, ולכן גם הממשלה וגם אנוכי מגישים את הצעת החוק הזאת, ונמשיך לפעול בתיאום במעלה תהליך החקיקה. לכן חשוב מאוד לאשר את החוק הזה ולתמוך בו. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת איתם. יש התנגדות של חברת הכנסת זהבה גלאון. בבקשה, גברתי. משה גפני (יהדות התורה): זהבה, למה? זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי השרים – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת גבאי, חמש דקות שלמות תשמע עכשיו למה היא מתנגדת. זהבה גלאון (מרצ): – – חברי חברי הכנסת, אני מבקשת להסביר את התנגדותנו לחוק הזה – – – קריאה: – – – זהבה גלאון (מרצ): אני מבקשת להסביר את התנגדותי לחוק הזה ולטעון כנגד הדוגמאות המופרכות שהציג כאן חבר הכנסת איתם. חברי חברי הכנסת, החוק הזה עבר לפני כשנתיים ובג"ץ פסל אותו. זה חוק שמפלה בין דם לדם. בג"ץ פסל אותו בשל היותו בלתי חוקתי. תשעה שופטים פסלו את החוק הזה פה-אחד. לצערי, שר המשפטים אינו באולם, אבל העובדה ששר המשפטים תומך בחוק המחפיר הזה, שמכתים את ספר החוקים, בעיני זה עוד אחד מהמהלכים של השר – או חלק מהמערכה הכוללת שהשר מוביל בניסיון לפגוע בבג"ץ ולבזות אותו, במתן אפשרות לרוב העריץ בכנסת לצמצם את סמכויותיו. היו"ר דוד רותם: אני מקווה שאת יודעת – – – זהבה גלאון (מרצ): אני רוצה לדבר ברצף. אדוני, אתה היושב-ראש, אתה צריך להגן עלי. היו"ר דוד רותם: אני אגן עלייך, אבל מותר להעיר הערה כאשר את טועה. זהבה גלאון (מרצ): חברי חברי הכנסת, בג"ץ פסל את החוק כי מדובר בחוק לא דמוקרטי. החוק הזה פטר את המדינה מלשלם פיצויים לפלסטינים שנפגעו מירי שנורה בניגוד לפקודות צה"ל. אני מדגישה: בג"ץ קבע שבכל המקרים שבהם היה ירי מבצעי מסיבות ביטחוניות מוצדקות – לא מדובר על סיבות לא מוצדקות; מדובר על סיבות ביטחוניות מוצדקות – ובהתאם לפקודות, גם אם נפגעו חפים מפשע, בג"ץ קבע שהם לא יהיו זכאים לפיצויים. באיזה מקרה יהיו הפלסטינים זכאים לפיצויים? רק כשהירי לא מוצדק, ואנו מדברים על ילדים שנפגעו בשוגג. את זה בג"ץ אמר. חברי חברי הכנסת, לפני כשנתיים הרשיע בית-המשפט בארצות-הברית את אדגר ריי קילן; למי שלא מכיר את השם, אדגר ריי קילן הוא אדם בן 80 – הרשיעו אותו בשותפות לרציחת שלושה פעילי זכויות שחורים במיסיסיפי, 50–60 שנה אחרי הרצח. בהרשעה של אותו אדם נאמר שמיסיסיפי בוערת והאיש הזה יבלה בכלא. בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני מתפעל – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת אלון, אני מבקש לא להפריע. זהבה גלאון (מרצ): אני מספרת את הסיפור הזה, חברי חברי הכנסת, לא לשם השוואה, ולא מתוך שמחה לאידו של אדם בן 80, אלא בשביל הלקח שנובע מהסיפור הזה. שולחים אדם לכלא על פשע שנעשה בשנות ה-60, וזה אומר, חבר הכנסת אלון, שלזיכרון יש ערך. והדבר נכון גם לגבי החוק הזה. החוק הזה הוא עוול היסטורי שלא ישכחו – – – מוחמד ברכה (חד"ש): – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש): – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ברכה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. זהבה גלאון (מרצ): חברי, לזיכרון יש ערך. החוק הזה הוא עוול היסטורי. לא ישכחו את זה לשר פרידמן, לא ישכחו את זה לחבר הכנסת איתם ולא ישכחו את זה לחברי הכנסת. כמו שזה היה פצע שסירב להגליד בנפש – – – מוחמד ברכה (חד"ש): – – – ראובן ריבלין (הליכוד): מדובר על חיילי צה"ל? היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ריבלין, חברת הכנסת גלאון כבר מסיימת, אז אנא, אל תאריכו לה את הזמן סתם. ראובן ריבלין (הליכוד): ההערות שלה חשובות, אך האם מדובר בחיילי צה"ל? זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש לשעבר, חבר הכנסת ריבלין, מדובר באנשים שנפגעו בצורה לא מוצדקת. אם אנו מבקשים גם לא לחקור וגם לקבור את המתים ואת התביעות שלהם, אני אומרת שהפצע הזה ימשיך לדמם ולא יגליד, ולא ישכחו ולא יסלחו. אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת איתם, מספיק. זהבה גלאון (מרצ): גם אם הכנסת תגייס את הרוב הקואליציוני הדרוש לחוקק את החוק הזה מחדש – – היו"ר דוד רותם: נא לסיים, חברת הכנסת גלאון. זהבה גלאון (מרצ): – – החוק הזה ימשיך לבזות ולהכתים את ספר החוקים. היו"ר דוד רותם: תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון – תושבי אזור רצועת-עזה – נתיני רשות זרה), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 26, נגד – 9, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון – תושבי אזור רצועת-עזה – נתיני רשות זרה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אפי איתם, נתקבלה ותועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. כנראה יש תקלה, ואצל חבר הכנסת שרוני נרשם נגד. אנחנו נוסיף אותך למצביעים בעד. מוחמד ברכה (חד"ש): צריך לשנות את שם החוק ל"פושעים בכוונה תחילה". היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ברכה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. מוחמד ברכה (חד"ש): – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ברכה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה וחצי, ועוד רגע אתה בחוץ. מוחמד ברכה (חד"ש): – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ברכה, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה פושע. בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני פושע? היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת אלון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה פושע. פושעים בכוונה תחילה. היו"ר דוד רותם: נא להוציא את חבר הכנסת ברכה. אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לקרוא לי פושע בתוך הכנסת? הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם פרטי של אב), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/1408/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת עמירה דותן) הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם על-ידי אישור השר בהסכמת האם), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/451/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת זהבה גלאון) שר הפנים מאיר שטרית: הצעה לסדר – חוק זה הוא חוק של עמירה דותן. אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת איתם, אני קורא אותך לסדר. שר הפנים מאיר שטרית: אם חבר הכנסת המציע אינו נמצא, ההצעה יורדת מסדר-היום. היו"ר דוד רותם: אני מפנה את אדוני לתיקון בתקנון: חבר הכנסת שהציע הצעת חוק ינמק אותה בעצמו, ורשאי הוא להעביר את זכות ההנמקה לחבר כנסת אחר. זאת החלטה של ועדת הכנסת מ-8 ביוני 1971. אני רוצה לומר על איזה חוק אנו עומדים לדבר – חברי הכנסת, אנו עוברים להצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם פרטי של אב), התשס"ו–2006, חברת הכנסת עמירה דותן, שהוצמדה אליה הצעת חוק פ/451, של חברת הכנסת זהבה גלאון. חברת הכנסת זהבה גלאון תנמק את שתי ההצעות ונצביע על כל אחת מהן לחוד אחרי תשובת השר על שתיהן יחד. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי המלומד, אדוני השר, אני מנמקת את החוק של חברת הכנסת עמירה דותן. לא נקפח את זכויותיה החשובות – ובצדק – של חברת הכנסת דותן, שנבצר ממנה להיות כאן היום. מדובר בחוק שבקדנציה הקודמת חברנו לגביו חברת הכנסת אורית נוקד ואני. התיקון הזה נועד לתת מענה למצב שנוצר בשנים האחרונות: אנו ערים לכך שיותר ויותר נשים מגדלות את ילדן לבד, יולדות את ילדן, ולא בהכרח – לעתים זה באמצעות הפריה מלאכותית ולעתים הן לא מעוניינות שלאב יהיה חלק פעיל בגידול הילד, או ששמו של האב אינו ידוע, ומצאנו שהחוק היום מפלה את הנשים מבחינת הזכות לקבוע את שם הילד בתעודת הזהות. על-פי החוק היום, במקרה ששם האב ושם אבי האב לא ידוע, השר רשאי לקבוע את שם היילוד בתעודת הזהות בלי להתחשב בדעת האם כלל. תיאורטית אתה יכול לקבוע שלבן שלי קוראים מוישה. היום הסמכות הנתונה לשר הפנים מאפשרת לו לקבוע את השם בלא התחשבות בדעת האם. חברת הכנסת דותן ואני חשבנו שצריך לאפשר לאם זכות בחירה בדבר שמו של האב בתעודת הזהות, ואם האם אינה יודעת את שם האב, או שאינה מעוניינת ששמו יצוין בתעודת הזהות של הילד, היא תוכל להשאיר את המשבצת ריקה ולא לציין שם. על-פי ההצעה שלנו, סמכותו של שר הפנים תלויה ודורשת את הסכמת האם, תוך שמירה של זכותה של האם לחופש דעה ובחירה בשמו של היילוד ושמו של אביו כפי רצונה. אני מודה לאדוני השר. היו"ר דוד רותם: גם אם היא יודעת מי האב והיא רוצה לתת לו שם אחר? זהבה גלאון (מרצ): מדובר בדרך כלל באמהות חד-הוריות. היו"ר דוד רותם: אז היא תוכל להחליט של שם של אב לפי מה שהיא תרצה? זהבה גלאון (מרצ): בדרך כלל היא תשאיר את המשבצת ריקה. היו"ר דוד רותם: אבל נניח שהיא תרצה לקרוא לו דוד רותם, היא תוכל לעשות את זה? דוד רותם, היא תחליט, למה לא? זהבה גלאון (מרצ): משה זוכמיר. תיאורטית כן. היו"ר דוד רותם: אדוני שר הפנים, בבקשה. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הממשלה תומכת בהצעת החוק. יש נקודה אחת שאינה ברורה לי, חברת הכנסת גלאון. אם האמא איננה יודעת מי האב, נניח שזה מהפריה מלאכותית, האם את מציעה שהאמא תוכל לקבוע שם אב שהיא רוצה? זהבה גלאון (מרצ): לא – – – שר הפנים מאיר שטרית: ואם היא לא רוצה להשאיר משבצת ריקה? זהבה גלאון (מרצ): בעיקרון יש אפשרות לשר – – – שר הפנים מאיר שטרית: אומנם הממשלה תומכת בהצעת החוק – – – קריאה: לא בשתי הצעות החוק – – – שר הפנים מאיר שטרית: בשתי ההצעות. חברים, אני מבקש להבין. הצעת החוק אושרה בוועדת שרים לחקיקה בזמן שלא הייתי שר הפנים, ולכן לא טיפלתי בהצעת החוק הזאת. אני מנסה להבין את הנקודה, כדי לקבוע את עמדתי. אם אני מבין נכון, את אומרת – – – זהבה גלאון (מרצ): – – – שר הפנים מאיר שטרית: אני מצטער, אני לא שומע, אולי תיגשי למיקרופון. אדוני היושב-ראש, סליחה על הבירור הזה, אבל הכנסת מחוקקת ואני רוצה לחוקק ולא בחפיף. זהבה גלאון (מרצ): אדוני, החוק אומר קביעת שם על-ידי אישור השר ובהסכמת האם. בחוק השמות היום, אחרי סעיף 9א, כתוב "רשאי שר הפנים". אנחנו מציעות להוסיף "בהסכמת האם", ובסוף הסעיף הזה לומר: "לא נתנה האם את הסכמתה, לא ייקבע שם כאמור". דהיינו, רשאי השר, אבל זה תלוי גם באם. כלומר, השר לא יכתיב לאם מה יהיה השם שייקבע. הדעה של האם לא תהיה תלויה ברשות השר. אני חושבת שזו הצעה מאוד נכונה. ההצעה אינה פוגעת בשום דבר, היא רק נותנת מענה לכך שאותן אמהות, שילדו באמצעות הפריה, לא ייקבע להן שם האב כשם משפחה. שר הפנים מאיר שטרית: אין לי התנגדות, אני רק רוצה להבין. גברת גלאון, את לא מציעה שהאמא תוכל לקבוע שם של אב שהיא רוצה, אף שלא קיים אבא כזה? זהבה גלאון (מרצ): – – – שר הפנים מאיר שטרית: אוקיי. ובכן, אדוני היושב-ראש, אני תומך בשתי הצעות החוק הללו ומציע להעבירן לוועדת הפנים להכנה לקריאה ראשונה. אני רק מבקש מהמציעות שהמשך החקיקה יתואם עם משרד הפנים. בעיקרון אנחנו תומכים בהצעת החוק. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על כל הצעה בנפרד. חבר הכנסת אמסלם, אתה רוצה להתנגד להצעה או שאתה בעד? אם אתה בעד – אין לך זכות לנמק. אם אתה מתנגד, בבקשה. חיים אמסלם (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסביר כך: הצעת החוק של חברת הכנסת עמירה דותן – – – היו"ר מגלי והבה: אני מבין שאתה מתנגד. חיים אמסלם (ש"ס): במתכונת הנוכחית, כן. אני מכיר את הצעת החוק של חברת הכנסת עמירה דותן, למדתי אותה לעומק. היו"ר מגלי והבה: גם של זהבה גלאון. חיים אמסלם (ש"ס): אני לא רוצה להתייחס להצעה של חברת הכנסת גלאון. אני רוצה לנמק למה אני מתנגד בצורה הזאת ובצורה אחרת אני כן יכול להסכים. ההצעה שלה היתה כזאת: ילד שנולד מהפריה מלאכותית, רשאית האם להחליט שלא יירשם לו שם, שזה יישאר פתוח, ולא כמו שהיה עד עכשיו החוק, שבאופן אוטומטי רושמים את השם של אבי האם כאבי הילד, שזה הטעיה. הדבר הזה גם עומד בניגוד להלכה. לעומת ההצעה של חברת הכנסת דותן, שאם נשאר הדבר פתוח, זה דבר מקובל. זהבה גלאון (מרצ): זה אותו הדבר. חיים אמסלם (ש"ס): לא, זה לא אותו הדבר. הדבר שאני מתנגד לו בהצעת חברת הכנסת דותן הוא לעגן את זכותה של האשה להביא ילדים בדרך זו של הפריה מלאכותית. זה לא היה רשום בהצעת החוק המקורית. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על כל הצעה בנפרד. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פ/1408 – הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם פרטי של אב), התשס"ו–2006. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 18 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1 נמנעים – 3 ההצעה להעביר את הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם פרטי של אב), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 18 בעד, מתנגד אחד ושלושה נמנעים. אני קובע שהצעת החוק של חברת הכנסת עמירה דותן – פ/1408 – אושרה והיא תועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק פ/451: הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם על-ידי אישור השר בהסכמת האם), התשס"ו–2006, של חברת הכנסת זהבה גלאון. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – 4 ההצעה להעביר את הצעת חוק השמות (תיקון – קביעת שם על-ידי אישור השר בהסכמת האם), התשס"ו–2006, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 19 בעד, אין מתנגדים וארבעה נמנעים. אני קובע שהצעת חוק פ/451 של חברת הכנסת זהבה גלאון עברה, והיא תועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – השעיית ראש רשות מקומית שבחירתו בוטלה על-ידי בית-משפט), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2573/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גלעד ארדן) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פ/2573 – הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – השעיית ראש רשות מקומית שבחירתו בוטלה על-ידי בית-משפט), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת גלעד ארדן. הנמקה מהמקום. חבר הכנסת ארדן, בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש להקשיב להסבר, כי התמצית לא מתארת במדויק את הצעת החוק. לצערנו, נתקלנו בקדנציה הנוכחית של כהונת הרשויות המקומיות בכמה מקרים שבהם פסק בית-המשפט על ביטול בחירות מקומיות בשל אי-סדרים או מתן שוחד בחירות או מכל סיבה אחרת – על פסילת הבחירות בשל אי-סדרים בהליך הבחירות. בית-המשפט המוסמך הוא בעצם בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. אני מדגיש שלא מדובר באיזו עבירה שעבר ראש העיר שאינה קשורה להליך הבחירות, אלא מדובר על כך שבית-המשפט החליט שהוא מבטל את הבחירות שהתקיימו ברשות מסוימת. במצב הזה היום, ראש רשות מקומית שהבחירות בה בוטלו על-ידי בית-משפט ממשיך לכהן כראש רשות עד לקבלת פסק-דין, אם הוא מצא לנכון להגיש ערעור. בעצם, ענייני הרשות ממשיכים להתנהל על-ידי אדם שהורשע על-ידי בית-משפט, שיכול לנצל את תפקידו ומעמדו לשם היערכות לסבב הבחירות הנוסף. הצעת החוק קובעת כי ראש רשות מקומית שבחירתו בוטלה על-ידי בית-משפט והחליט לערער על פסיקת הערכאה הנמוכה, יושעה מכהונתו עד למתן פסק-דין בערעור, ועד אז ינוהלו ענייני הרשות המקומית על-ידי ועדה שימנה שר הפנים. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אני מזמין את שר הפנים, השר מאיר שטרית, להשיב על הצעת החוק. שר הפנים מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני תומך בהצעת החוק של חבר הכנסת ארדן. חבר הכנסת ארדן, תסלח לי שאני מעיר לך, יכול להיות שיש מקום להרחיב את הצעת החוק שלך, ואני אף תומך בהרחבה. יש מקרים שבהם מוגש נגד ראש עיר כתב אישום בגין עבירות שהוא עשה כראש עיר, כמו שוחד, אי-סדרים או דברים אחרים, והוא מורשע. לכאורה, ברגע שפסק-הדין יהיה חלוט, ראש העיר יושעה מתפקידו. אני חושב שגם בעניין הזה הכלל הזה צריך לחול. אדם שהורשע בבית-משפט בעבירה פלילית, כראש עיר – בעבירה שיש עמה קלון – ובית-המשפט קבע שהוא מורשע, לדעתי גם עליו צריכה לחול ההרחבה שאתה עושה לגבי ביטול בחירות, כי אתה מתמקד – – – היו"ר מגלי והבה: מונחת עכשיו לפני הוועדה שלכם הצעת חוק שמדברת בדיוק על זה. שר הפנים מאיר שטרית: בסדר, אדרבה, אני חושב שהצעת החוק נכונה ואני תומך בה. מה שאתה אומר הגיוני, כי לעתים אפשר שתעבור שנה, אפשר שיעברו שנתיים ואף יותר בין ההרשעה בבית-המשפט בערכאה ראשונה ובין פסק-הדין החלוט, בשל העומס על בתי-המשפט. לא הגיוני שראש עיר שהורשע בפלילים בגלל עבודתו כראש העיר ימשיך לכהן במשרה זו עוד שנתיים, שלוש שנים, עד שיהיה לבית-המשפט זמן לדון בהחלטתו. אני מכיר מקרים כאלה מהעבר, מהיותי שר המשפטים. ניסינו לזרז הליכים משפטיים כדי שתתקבל החלטה, ואני מציע לך, חבר הכנסת ארדן, לשקול את ההרחבה גם בעניין השני, דהיינו לא רק במקרה של ביטול בחירות, אלא גם במקרה שבו ראש עיר מורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון – גם אז צריך לחול עליו אותו כלל בדיוק כמו במקרה של ביטול בחירות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גם לשרים – להעביר את זה גם לשרים. שר הפנים מאיר שטרית: בבקשה. חבר הכנסת ארדן, אני מציע לשקול את זה. דבר שני, ועדת השרים אישרה את הצעת החוק, אבל בתנאי שבהמשך החקיקה יהיה תיאום עם משרד הפנים. אני מבין שאין לך התנגדות לכך. הוא מהנהן בראשו. אדוני, בתנאים האלה אני מאשר לתמוך בחוק ולהעביר אותו להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים של הכנסת. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר הפנים, השר מאיר שטרית. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – השעיית ראש רשות מקומית שבחירתו בוטלה על-ידי בית-משפט), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 26, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת החוק פ/2573, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – השעיית ראש רשות מקומית שבחירתו בוטלה על-ידי בית-משפט), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת – – – למה צריך להפריע, אדוני השר? למה? אני יכול להבין את זה? אני באמצע ההכרזה על תוצאות ההצבעה. מילא חברי הכנסת שיש להם טענות, אבל שרים? הצעת החוק תועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה ראשונה. נא לא להפריע שם, העוזרים. מה זה צריך להיות? הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – זכאות לדרכון דיפלומטי), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2533/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת ליה שמטוב) היו"ר מגלי והבה: הצעת חוק פ/2533, הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – זכאות לדרכון דיפלומטי), התשס"ז–2007, של חברת הכנסת ליה שמטוב – בבקשה, הנמקה מהמקום. אין תשובת שר. חבר הכנסת חיים אורון, אתן לך אפשרות להתנגד. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שבאה לתקן תיקון טכני שיקל על חברי הכנסת לייצג את מדינת ישראל בכבוד. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת ליה שמטוב. חבר הכנסת חיים אורון מתנגד. בבקשה. לאחר מכן – אין תשובת שר ולכן, כמובן, נעבור להצבעה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חבר הכנסת די הרבה שנים – אני מסתכל באולם, כנראה אני אחד הוותיקים – ומעולם לא נתקלתי בבעיה של סוג הדרכון שאני נוסע אתו. דרך אגב, אני בדרך כלל נוסע עם הדרכון הרגיל, אפילו לא עם דרכון שירות. אם יש מקרה שבו הכנסת מצ'פרת את עצמה בדבר שלא ברור למה צריך אותו – נאמר בדברי ההסבר: "כמו פקידי הממשלה". פקידי הממשלה מקבלים דרכון דיפלומטי כי הם צריכים דרכון כזה לצורך עבודתם. אני לא יודע איזו עבודה של חבר הכנסת תיפגע אם הוא ייסע עם דרכון רגיל או עם דרכון שירות. אם יש מקרה אחד כזה – שיספרו לי אותו. קריאות: – – – חיים אורון (מרצ): אם יש מקרה כזה, שיספרו. לכן, אני מציע שלא נחלק לעצמנו טובות הנאה ולא נעשה לעצמנו הטבות יתר. זה לא לטובת העניין. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אורון. אנחנו עוברים להצבעה. חברת הכנסת שמטוב, הצגת את החוק. חבר הכנסת אורון העלה את השאלה. אם את רוצה להסביר לו – אחר כך. קריאות: – – – היו"ר מגלי והבה: את יכולה להסביר עכשיו. שלוש דקות. חברי הכנסת, אנחנו צריכים לשמור על כללי התקנון. ראובן ריבלין (הליכוד): אם חבר כנסת מביע התנגדות – מותר להסביר. היו"ר מגלי והבה: יש לכם יושב-ראש ותיק שבקיא בתקנון. תודה. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): קודם כול, העליתי את הצעת החוק לא משום שחלמתי על הנושא הזה בלילה ופתאום בא לי להעלות אותה. רבים מחברי הכנסת נתקלים בזה שבשדה התעופה במדינה אחרת לא מבינים מה זה דרכון שירות, ועקב זה לפעמים חברי הכנסת יושבים בשדה התעופה שמונה ועשר שעות ולא נותנים להם לצאת משדה התעופה, כי לא יודעים מה זה דרכון שירות. במיוחד במדינות שצריך ויזה כדי להיכנס אליהן. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אתה מפריע לחברה. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): פה בארץ, בחברות הנסיעות, כשרואים את דרכון השירות חושבים שזה דרכון דיפלומטי ולכן אומרים שלא צריך ויזה. מהארץ אפשר לצאת, אבל כשמגיעים לאוקראינה, למולדובה או לרוסיה, יושבים שם כמה שעות, עושים את הבירור ורק אחר כך – – – חיים אורון (מרצ): תיסעי עם דרכון רגיל, מה הבעיה? ליה שמטוב (ישראל ביתנו): אז בואו נעשה דרכון רגיל וזהו. למה יש דרכון שירות? חיים אורון (מרצ): יש לך. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, זכות הדיבור עכשיו היא של חברת הכנסת ליה שמטוב. בבקשה. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): אם דרכון רגיל, אז דרכון רגיל. אם דרכון דיפלומטי, אז דרכון דיפלומטי. הבעיה היא שדרכון שירות – לא יודעים מה זה. זה הכול. היו"ר מגלי והבה: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 16 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – זכאות לדרכון דיפלומטי), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: נוסיף את הקול שלך, חברת הכנסת שמטוב. בעד – 17, נגד – 16, ויש להוסיף את הקול של חברת הכנסת ליה שמטוב. אם כך, הצעת החוק נתקבלה ותועבר לוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) (הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2589/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק פ/2589, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת גדעון סער. חברת הכנסת שלי יחימוביץ תנמק מהמקום. בבקשה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היישובים בפריפריה, בעיקר עיירות הפיתוח והיישובים הערביים, לא מוצאים את עצמם בקלות משתקפים בשידורי ה"מיינסטרים" של הערוצים המרכזיים. המגישים שם נראים אחרת, מדברים אחרת, ולצערי עוסקים לעתים קרובות בעניינים שלא ממש קשורים לפריפריה. אחד הפילטרים המרכזיים, שדרכם יכולים לבוא לידי ביטוי האינטרסים, הצרכים והתרבות של הפריפריה, הוא שידורי החדשות בכבלים, שלצערי הרב הוחלט להפסיקם לפני כשנה וחצי. כבר אז חוקקנו, חברי חבר הכנסת גדעון סער ואנוכי, חוק להארכת שידור החדשות המקומיות. כעת עומד לפקוע תוקף החוק ההוא, ואנחנו מבקשים לשוב ולחדשו בשנה נוספת ובכך לענות על צורך חברתי מובהק. יש הסכמת ממשלה, ואני מבקשת לתמוך בחוק. היו"ר מגלי והבה: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) (תיקון – הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 16, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כך, אני קובע, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) (תיקון – הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת גדעון סער וחברת הכנסת שלי יחימוביץ, התקבלה ותועבר להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2586/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, הצעת החוק פ/2586, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון והבנייה), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת חנא סוייד ואופיר פינס וקבוצת חברי הכנסת. ינמק חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מציע, עם חברי, תיקון לחוק התכנון והבנייה, שיחייב ייצוג הולם עבור האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון והבנייה. אני רוצה לעמוד, בקצרה, על הטיעונים שמחייבים את הצעת החוק הזאת או תומכים בה. דבר ראשון, אנחנו מדברים על חשיבות סימבולית, סמלית – מוסדות התכנון והבנייה, כמו מוסדות ציבוריים אחרים, חייבים לשקף את ההרכב של האוכלוסייה. הרכב מוסדות ציבור במשטר דמוקרטי, משקף שוויון. ולו מהסיבה הסמלית הסימבולית הזאת צריך לשאוף לכך שיהיה ייצוג עבור האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון והבנייה. כשאני אומר האוכלוסייה הערבית, זה כמובן לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית של המדינה. זה, כשלעצמו, כפי שאמרתי, טיעון חשוב, ובהעדר ייצוג שוויוני – התמונה והאימפקט והמוניטין של מוסדות תכנון יהיו פגומים כל עוד אין בהם ייצוג של כלל מרכיבי האוכלוסייה. אבל, כפי שאמרתי, זה עניין סימבולי ואפשר היה להגיד שאם הייצוג הזה מתקיים בלי חוק שיחייב את זה, אפשר היה לוותר על החוק. כידוע, במוסדות התכנון והבנייה, רוב החברים הם נציגים של משרדי הממשלה. יותר ממחצית החברים הם נציגים של שרים בממשלה. השרים, בדרך כלל, בוחרים את הנציגים שלהם בוועדות התכנון והבנייה מהעובדים באותם משרדים, אדוני היושב-ראש. כשנגיע למצב שבו ההרכב של העובדים במוסדות ציבור ובמשרדי ממשלה יהיה שוויוני, אז בוודאי לא יהיה צורך בהצעה כזאת. כי אם השר בא ובוחר עובדים מהמשרד שלו, שהם וההרכב שלהם משקף את ההרכב של האוכלוסייה, אז מבחינה סטטיסטית אפשר להאמין שגם הנציגים שהם שולחים לוועדות התכנון והבנייה יהיו ייצוג מהימן, יהיו ייצוג הולם שמשקף את כל הרבדים של האוכלוסייה. אבל, לצערי הרב, דבר כזה עדיין לא קיים במדינה. אנחנו יודעים שהייצוג של האוכלוסייה הערבית בשירות הציבורי עדיין נמוך בהרבה מהמשקל של הערבים באוכלוסייה. אנחנו מדברים על בערך 6% מסך כל העובדים בשירות הציבורי, שהם עובדים ערבים, ולכן יש תת-ייצוג במקור, בעצם, שצריך לשלוח את רוב הנציגים בוועדות התכנון והבנייה. לכן הדבר הזה, בשום פנים ואופן לא יתקיים, במיוחד שמשרדי הממשלה לא שמים את זה בעדיפות גבוהה והשרים לא מחפשים דווקא לגשר על הפער הזה בייצוג מבין העובדים שלהם ושולחים נציגים ערבים, ולכן המצב הזה ממשיך להתקיים. אין סיבה ולא ייתכן שבהרכב הקיים של העובדים במוסדות ציבור, שיש בו תת-ייצוג, אין אפשרות שהייצוג במוסדות התכנון והבנייה יגיע אי-פעם, במצב הקיים, למצב של ייצוג הולם. לכן, מהבחינה הזאת, יש חשיבות לחוקק חוק שיחייב את השרים, שיחייב את הממשלה, את הגופים ששולחים נציגים למוסדות התכנון והבנייה, שישלחו ויבחרו וימנו נציגים ערבים, כך שאנחנו נגיע למצב של ייצוג הולם. אני רוצה לציין שעיקר הדרישה הזאת מדבר על ייצוג במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שזה הגוף הגבוה ביותר לענייני תכנון ובנייה במדינה, ולוועדות המחוזיות, שהן ועדות עם הרבה כוח, הרבה השפעה, ושם, בהחלט, אין עוררין ואין ויכוח על כך שיש תת-ייצוג של האוכלוסייה הערבית במוסדות אלו. אני מוסיף לשתי הסיבות האלה, גם הסימבולית וגם חוסר האפשרות להגיע לייצוג הולם בלי חוק – אני רוצה להוסיף עוד טיעון או עוד שני טיעונים מאוד חשובים. דבר ראשון, מבין שני הטיעונים הללו, זה שהייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון והבנייה יעזור לפתור בעיות קיימות, בעיות אקוטיות בתחום הזה. הרי גם אין ויכוח על כך שיש הצטברות של הרבה בעיות בתחום הזה של תכנון ובנייה ביישובים הערביים. יש בנייה ללא היתרים, המדינה מטפלת בזה בהריסה ובשיטות מינהליות אחרות, שבהן בשום פנים ואופן ואף פעם לא נגיע למצב שהבעיה האקוטית האמיתית הזאת תבוא על פתרונה. המצב הוא, שמכיוון שאין ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בוועדות התכנון והבנייה נוצר מצב של חוסר אמון מצד הציבור הערבי במוסדות התכנון והבנייה. כמובן, אם הציבור הערבי רואה שהנציגים שלו נמצאים ויושבים בוועדות תכנון ובנייה, מעלים את הבעיות, מציעים פתרונות לבעיות המצטברות, אז יתהווה ויתפתח יותר אמון מצד הציבור במוסדות התכנון והבנייה, וזה בסופו של דבר ישפיע על ההחלטות של אותן ועדות וזה גם יגביר את האמון של הציבור בהחלטות מוסדות התכנון והבנייה ויביא לפתרון בעיות. ראובן ריבלין (הליכוד): רק ועדות של נציגי הממשלה? חנא סוייד (חד"ש): לא, נציגי הממשלה הם חלק מההרכב הכולל. אמרתי שהם הרוב, בעצם, גם בוועדות התכנון והבנייה המחוזיות וגם במועצה הארצית. ראובן ריבלין (הליכוד): חוץ מהמקומית, הם רוב. חנא סוייד (חד"ש): כן, גם במועצה הארצית. לצורך האנלוגיה, אני אגיד שבמועצה הארצית לתכנון ובנייה יש גם חובה לייצוג של נשים. במפורש, יש שם סעיף שמדבר על כך שארגוני נשים חייבים להיות מיוצגים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. באופן אנלוגי, כמובן, צריך להסתכל על הנקודה הזאת. אמרתי שהגברת האמון היא דבר חשוב מאוד, והיא בעצם ניסיון לפתור את הבעיות, לא בשיטות המקובלות עד היום, כי אנחנו יודעים שהשיטות המקובלות עד היום לא הביאו שום פתרון. אנחנו תמיד שומעים את נציגי הממשלה שמדברים על כך שהבעיות הולכות ותופחות וגדלות. אז אולי מחפשים את הפתרונות במקומות הלא-נכונים, והייצוג הזה יהיה תרומה, אין לי ספק שתהיה בו תרומה רבה לפתרון הבעיות בתחום הזה בשיטה הנכונה ובדרך הנכונה. גורם נוסף שאני רוצה למנות כאן: ישיבה בוועדות תכנון ובנייה היא בעצם משאב ציבורי. למה משאב ציבורי? כי מה זה שוועדה לתכנון ובנייה מחליטה על שינוי ייעוד של קרקע חקלאית לקרקע לבנייה? זה להעשיר מישהו כתוצאה מהחלטה מינהלית של הוועדה לתכנון. זה משאב ציבורי, שמכלום, מאין, אתה יוצר עושר, אתה מחלק עושר, אתה מחלק משאבים באוכלוסייה. לכן, הישיבה בוועדות התכנון והבנייה היא לא רק ישיבה פרסונלית חסרת תוכן אלא היא בעצם משאב ציבורי שצריך לחלק אותו בשוויוניות, וכולם מסכימים לכך. אני רוצה להוסיף עוד נדבך לטיעון הזה: אנשים חושבים שתכנון והנדסה זה מדע מדויק. זה לא מדע מדויק. תכנון והחלטות תכנוניות זה לא מדע מדויק. זה איזון של אינטרסים. יושבים בוועדות התכנון והבנייה נציגים של הקבלנים ונציגים של המהנדסים ושל רשויות מקומיות ושל שרי הממשלה ומשרדי הממשלה, אז מדובר בכמה אינטרסים, וכל החלטה של ועדת תכנון היא איזון בין האינטרסים האלו. אין שם תהליך דטרמיניסטי, שאתה מכניס נתונים ואתה מקבל אותה תוצאה. זה קואליציות אד-הוק, ישבתי באותן ועדות, עם אינטרס זה או אחר. לכן אני חושב שמן הראוי, מן הצדק והשוויוניות, שגם האינטרסים של האוכלוסייה הערבית, שמשוועת לפיתוח וקידמה, יהיו מיוצגים בוועדות האלה. אני קורא לחברי הכנסת שבבוא העת יצביעו בעד ההצעה הזאת. אני חייב לציין את העבודה של שני גופים שעוסקים בתחום הזה – – – ראובן ריבלין (הליכוד): נדמה לי שחבר הכנסת פינס היה שר הפנים שהיה ממונה על הוועדות המקומיות הארציות. שאלת אותו למה הוא לא עשה את זה בתור שר? צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): למה ההצבעה במועד אחר? חנא סוייד (חד"ש): שאלה טובה. כך הוחלט כי הממשלה מתנגדת. ברשותך, אדוני היושב-ראש, רציתי לציין את הפעילות של עמותת "במקום", שפועלת בענייני תכנון במיוחד ביישובים הערביים וביישובים בפריפריה, וכן את המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, שגם הוא עמותה שעוסקת בנושא התכנון ביישובים הערביים, שעשו עבודת רקע מאוד חשובה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק החברות (תיקון – דירקטורים בעלי כשירות מקצועית), התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2597/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק פ/2597, הצעת חוק החברות (תיקון – דירקטורים בעלי כשירות מקצועית), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת אבישי ברוורמן וגלעד ארדן. ינמק חבר הכנסת אבישי ברוורמן. תשובה והצבעה במועד אחר. ראובן ריבלין (הליכוד): אם אני בעלים, אני צריך לעמוד בקריטריונים של יושב-ראש הדירקטוריון, שכל מה שיש לי שם זה – – – אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש המתחלף, חבר הכנסת כהן, ידידי השר איתן, חברי חברי הכנסת, המטרה של הצעת החוק – ואני אענה גם על השאלה של חבר הכנסת הנדל, מדוע אנחנו לא מצביעים עכשיו – היא תיקון חוק החברות בנוגע לכשירותם המקצועית של דירקטורים. המטרה היא להעלות את הרמה המקצועית של הדירקטורים בחברות הציבוריות. על-פי חוק החברות, התשנ"ט-1999, הדירקטורים המכהנים בחברה ציבורית, למעט הדירקטורים החיצוניים, אינם נדרשים לכשירות כלשהי על-פי דין, למרות שהמחוקק מטיל עליהם מטלות בעלות משקל רב בפיקוח על פעילותה של החברה ואחריות ממשית. רבותי, המטלות כדוגמה: המצב הכספי, מסגרת האשראי, המבנה הארגוני, מדיניות השכר, אחריות לעריכת הדוחות הכספיים ואישורם, אישור עסקאות, גיוס הון, מינוי מנכ"ל ופיטוריו. העמידה במטלות האלה מצריכה איזשהו ניסיון עסקי, ניסיון כלכלי, ידע מקצועי. רק לאחרונה קבע בית-המשפט המחוזי – – – צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): דווקא הדירקטורים החיצוניים כן נבדקים? הגיוני שיהיה הפוך. את מי שאתה שולח מהמשרד שלך, תשלח את הכלכלנים הכי טובים. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): כרגע, הדירקטורים החיצוניים, יש בהם כל הדרישות המקצועיות. ראובן ריבלין (הליכוד): נגיד שאני אדם שהקים חברה וכל הוני מושקע שם ואני רוצה להיות ראש הדירקטוריון. אם לא אעמוד בכל התנאים שאתה מעמיד – – – אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): חבר הכנסת ריבלין, אם תרשה לי לסיים תראה שאענה על שאלתך; אני הולך שלב שלב. אני רוצה לצטט את בית-המשפט המחוזי, שרק לאחרונה קבע, בהתייחסו לשלושה דירקטורים בחברה ציבורית שכשלה, ואנחנו רואים לאחרונה מקרים שכאלה: "כל אחד מן השלושה הכניס ראש ללוע הארי כאשר קיבל על עצמו לכהן כדירקטור בחברה מבלי שהיו לו כישורים ראויים, ידע, מיומנות וניסיון בתחום הכלכלי או העסקי או בתחום מקביל אחר ושירות בדירקטוריון של חברה ציבורית". תיכף אתייחס לנקודה שלך, חבר הכנסת ריבלין. אנחנו מציעים שגם הדירקטורים האחרים יהיו בעלי כישורים מוגדרים על-פי חוק, במקביל לדירקטורים החיצוניים, בעלי כשירות מקצועית. עכשיו, לגבי ההערה שלך: בשיחות, כשהגשנו את ההצעה הזאת, היה ברור לנו, וניקח לדוגמה, חבר הכנסת ריבלין, שיש 12 חברים בדירקטוריון ושני דירקטורים מן הציבור, דח"צים, שעומדים בכל הקריטריונים. אתה, כבעלים, נניח שאין לך שום כישורים מקצועיים. אנחנו מבינים לחלוטין, ולכן אנחנו ממליצים להעביר את זה לוועדת החוקה, ושם נמשיך לעבוד – כשלחלק יהיו כישורים מקצועיים. לא ייתכן שכל העשרה לא יהיו להם, כי בסופו של דבר זה מביא לזילות של ההחלטות, שהן החלטות ממשיות. גם אתה, נאמר שאין לך הכישורים, לא תרצה, ובזה נחזק אותך, שרק תכניס את מקורביך לעתים, שבסופו של דבר אפילו לוחצים עליך, וכך תדע שחלק, לפחות – נחליט, ופה היתה לי שיחה עם משה טרי, ראש הרשות לניירות ערך. ראובן ריבלין (הליכוד): עם חלק אין לי בעיה. אבישי ברוורמן (העבודה-מימד): כאשר חבר הכנסת ארדן ואני הצגנו את החוק הזה היתה התנגדות בוועדה, ולכן שוחחתי גם עם שר המשפטים, עם ראש הרשות לניירות ערך משה טרי ואנשיו, וגם עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דידי לחמן-מסר. אנחנו הסכמנו לאחר השיחה, שלגבי כשירות הדירקטורים, בוועדת החוקה נדון על המינון הנכון, וגם שם נביא בחשבון לא רק את הכישורים שכרגע נדרשים לדח"צ, שיהיה בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות כמו כלכלה, מינהל עסקים, ראיית-חשבון, בעל ניסיון של חמש שנים וכו'. כל הקריטריונים המקובלים. אנחנו אומרים שבוועדה שנדון בה נקשיב לבעיות שקיימות, ובין השאר, יש עקרונות שאני חושב שכל אדם שמשמש כדירקטור בחברה ציבורית, העיקרון יהיה שהוא יצהיר לפני המינוי שיש לו הכישורים הדרושים ויפרט אותם וכן שיש לו הזמן הדרוש למילוי תפקידו. בעבר כיהנתי בכמה דירקטוריונים. יש דירקטורים שעושים מלאכתם נאמנה, אבל יש רבים שבאים לעתים, לצערי, כחותמת גומי. הם לא משקיעים את הזמן ובסופו של דבר הכרעות גדולות נכשלות. כשהכול עובד זה בסדר, אבל פתאום כשיש כישלון, אתה רואה שהדירקטורים עלולים – או שחלקם לא עשו את מלאכתם. לכן, סיכמנו עם משרד המשפטים ועם משרד האוצר שביום ראשון נקבל את הגיבוי ונעביר את ההצעה להצבעה בשבוע הבא, ואז נעביר את זה לוועדת החוקה, כדי שיהיה שיפור ברמת הדירקטורים, וגם פה בשום שכל, לא להגביל את חופש העיסוק, ובמקרה שלאנשים אין הכישורים האלה לשים יושב-ראש. אבל היום הבעיה של כשירות הדירקטורים והאחריות המוטלת עליהם מחייבת את התיקון הזה, שבחוכמה ובתבונה, בשיתוף עם הממשלה, נעביר אותו בוועדת החוקה ולאחר מכן בכנסת. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. כאמור, אין הצבעה היום. הצעת חוק איחוד הרשויות המקומיות אור-עקיבא וקיסריה, התשס"ז–2007 [הצעת חוק פ/2182/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק פ/2182, הצעת חוק איחוד הרשויות המקומיות אור-עקיבא וקיסריה, התשס"ז–2007. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אליהו גבאי. בבקשה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מדינת ישראל, שהיא מדינה קולטת עלייה ותומכת באינטגרציה בין קבוצות שונות, לא יכולה להביא למצב של ניכור חברתי בין אוכלוסיות שונות. המדינה חייבת להתנגד לפעולות היוצרות מעמדות שונים בין כלל אזרחיה. האם נשלים עם מצב כמו, לדוגמה, ששכונת דניה בחיפה או שכטנת רחביה בירושלים תהיינה שכונות נפרדות עם רשות מקומית נפרדת? ואם מחר תחליט רחביה שהיא מתנתקת מירושלים כדי לשפר את השירות שלה, אנחנו יכולים להרשות דבר כזה, מכיוון שהדבר יותר נוח וגם יועיל לפיתוחה ויביא לרמת טיפול טובה יותר בענייני הגרים בה? ודאי שלא. ביוני 1998 פורסם דוח של הוועדה המקצועית בראשות שר הפנים שבחנה את האפשרויות של איחוד רשויות מקומיות סמוכות וקבעה קריטריונים להקמת רשויות מקומיות חדשות מתוך התחשבות בגודל האוכלוסייה, בשטח הרשות המיועדת ובקרבתה לרשויות אחרות. הוועדה המליצה לצמצם למינימום את מספר הרשויות המקומיות שאוכלוסייתן קטנה מ-10,000 נפש, ובפרט את מספר הרשויות הזעירות, של יישובים שחיים בהם אלפים בודדים של תושבים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): על זה מצביעים היום? אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הוועדה הבין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי, אשר הוקמה לצורך קביעת הרשויות המקומיות שיאוחדו בחקיקה וקביעת הרשות הקולטת בכל איחוד ואיחוד, הגדירה כמה קריטריונים מרכזיים לאיחוד רשויות, ובהם: שיפור בשירותים שונים, שיפור היכולת המקצועית של הרשות, תרומת האיחוד לשיפור השירותים בתחומי החינוך, הבריאות, התרבות והספורט, תרומת האיחוד לקידום השקעות בתחום התחבורה, התכנון וההנדסה ולמתן שירותים שונים, וכן שיפור היכולת הכלכלית לנהל מערכות מורכבות, שיפור בתחום התכנון הפיזי, תרומת האיחוד להקצאה מתואמת ורציונלית של שימושי קרקע; שוויונות – תרומת האיחוד להקטנת הפערים בין הרשויות המקומיות בבסיס המס, ברמת המיסוי וברמת השירותים. הכנסת חוקקה חוק שעניינו איחוד רשויות. הכנסת, כאשר אישרה את החוק, קבעה כי הוא נועד לייעל את פעילות הרשויות המקומיות ולחסוך במשאבי הציבור, ובכך להיטיב עם הציבור. טיעונים אלה תקפים גם בהצעת חוק זו. איחוד הרשויות עשוי להועיל גם לקיסריה; איחוד הרשויות עשוי להועיל לגוף קטן, מכיוון שהוא מאפשר לעבור את סף הכניסה הדרוש לקבלת מימון ממשלתי למוסדות ציבור, כגון מוסד חינוכי אזורי, או לפיתוח אזור תעשייה או מסחר. פיתוח אזורים אלה יניב לרשות המאוחדת הכנסות גבוהות מהיטלי השבחה וארנונה. שיתוף פעולה נכון גם יאפשר לכל אחת מהרשויות המתאחדות לכלל רשות אחת ליהנות משירותים שהיא אינה יכולה לספק כרשות נפרדת, וכך ייהנו תושבי הרשות המאוחדת מכל היתרונות שהיו בעבר לכל רשות נפרדת, כגון מערכת חינוך טובה לרשות אחת ואזור מסחרי טוב לרשות אחרת. לאחר איחוד שתי רשויות שכנות אפשר לתכנן את ניצול האזור בצורה אופטימלית, למשל את ייעודי הקרקע ואת תשתית התחבורה. תכנון נכון יבטל כפילויות של אזורי תעשייה ומסחר שאינם דרושים באזור מסוים והוקמו משיקולי מס. האיחוד גם יפתור סכסוכי גבולות שמנעו התפתחות אורבנית רצויה. קיסריה ואור-עקיבא גובלות זו בזו, והקרבה ביניהן אינה ניתנת לערעור. האם לא ראוי לאחד במקום ליצור כפילויות של תשתיות, של ייעודי קרקע וכדומה? מבדיקת איחוד רשויות במקומות אחרים בעולם עולה כי בדרך כלל רמת השירותים ברשות המאוחדת מתיישרת כלפי מעלה, לפי הרמה ברשות הקולטת החזקה, ולכן, בסך הכול, רמת השירותים ברשות המאוחדת עולה. מדוע, אם כן, לא נעזור לרשות מקומית כאור-עקיבא לשפר את מעמדה ואת יכולתה? נכון שיהיו קשיים, ובטווח הקצר שינוי זה ידרוש הגדלה של תעריפי הארנונה ברשות החלשה, אך בטווח הארוך תהיה ירידה בארנונה לכל תושבי הרשות המאוחדת. על-פי משרד האוצר, אשר תומך באיחוד רשויות, מטרת המהלך היא חיזוק הרשויות המקומיות המאוחדות, הגברת עצמאותן והרחבת אפשרויות התכנון והפיתוח שלהן. בהחלטה מס' 79 בתוכנית להבראת כלכלת ישראל לשנת 2003 נקבע, כי מספר הרשויות המקומיות יצומצם מ-266 ל-150–200. בדברי ההסבר להחלטה נאמר, כי ריבוי הרשויות גורם לבזבוז משאבים, לחוסר יעילות ולאי-אספקת שירותים ראויים לתושבים. החלטה זו התבססה על מסקנות ועדת-שחר. הצעת החוק שלפניכם רק ממשיכה את המגמה שנקבעה באותה החלטה ועוזרת ליישם אותה. רבותי, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, נוצר בארץ מצב בארץ שבו יש רשויות מקומיות בעלות מעמד כלכלי-חברתי, והן נפרדות מכלל מדינת ישראל כאילו הן נמצאות על פלנטה אחרת. השכונה הזאת, שנקראת "קיסריה", לא יכולה – לא ראוי ולא מתאים למדינת ישראל שהיא תקבל מעמד נפרד כאשר יש לידה היישוב אור-עקיבא. אני מקווה שבעקבות איחוד זה שנעשה – וחברי יתמכו בו, ותמכו בהצעה זו יותר מ-30 מחברי הכנסת – האיחוד הזה, שנעשה, רק יבריא ויביא מיזוג לתועלת של שני היישובים: קיסריה ואור-עקיבא. אני אתן לכם דוגמה שזה גם עשוי ליצור – עודף הכספים ביישוב מבוסס יכול להועיל לשיתוף הפעולה בין שתי הרשויות. לא יעלה על הדעת – אתן לכם רק דוגמה כדי לסבר את האוזן: עיירת פיתוח כמו דימונה; אזור בתי-המלון משלם את המסים לקיבוץ עין-גדי, כאשר ראוי היה שאזור החוף של ים-המלח, שיש בו בתי-מלון, יהיה שייך לערד או לדימונה, כדי שמסים וארנונה יגיעו לשם. בלאו הכי שירותים הם מקבלים במידה מזערית מקיבוץ עין-גדי. לכן, מדינת ישראל צריכה לתת את הדעת על יצירת גבולות חדשים בין יישובים, כדי למנוע היווצרות יישובים בעלי מעמד סקטוריאלי מיוחד, או שאוכלוסייתם אמידה ושונה מבחינת המצב הכלכלי והחברתי. יישובים כאלה יוצרים יותר ניכור, יותר פלגנות בעם, ואם אנחנו מדינה קולטת עלייה, שרוצה ליצור אינטגרציה, מן הראוי לבטל את התופעה הזאת, שהיא פסולה ולא טובה, ולאחד רשויות כמו קיסריה ואור-עקיבא. אני מקווה שחברי, כל חברי הכנסת שחתמו על תמיכה בחוק, יהיו נוכחים כאשר החוק יובא להצבעה. תופעה כזאת יכולה להביא בשורה לאור-עקיבא. תודה. היו"ר אמנון כהן: למה הצעת החוק לא מובאת היום להצבעה? למה אתה מחכה? אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ההצבעה היא לא היום. היא במועד אחר. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: רבותי, חברי הכנסת, כאמור, ללא הצבעה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אמנון כהן: הודעה לסגן מזכיר הכנסת, בבקשה. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 16), התשס"ז–2007. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בנושא: סכנת קריסה של מתנ"סים – הצעתו של חבר הכנסת חנא סוייד. היו"ר אמנון כהן: תודה. יש פה הצעת חוק של חבר הכנסת ישראל חסון. הוא לא מופיע, ולכן לא נעלה אותה כמובן. הצעה לסדר-היום אירן הולכת ונעשית יותר מסוכנת היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים – הצעות לסדר-היום. הנושא הראשון: אירן הולכת ונעשית יותר מסוכנת – הצעה לסדר-היום שמספרה 3394, של חבר הכנסת דני יתום. בבקשה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ויציג את הנושא. דני יתום (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אירן ממשיכה לצפצף על הקהילה הבין-לאומית, ממשיכה לצפצף על התביעות של הגופים הבין-לאומיים שניהלו אתה ומנהלים אתה מגעים ורב-שיח, מצפצפת על המוסדות הנבחרים העולמיים, כמו מועצת הביטחון של האו"ם והאו"ם, וממשיכה בשלה, ממשיכה ומתקדמת במטרה להגיע ליכולת צבאית גרעינית. להווי ידוע שאירן היא מדינה מסוכנת, להווי ידוע שאירן היא מדינת טרור, להווי ידוע שאירן מגלמת היום, כמו גם בשנים האחרונות, מאז עלה שלטון האייטולות, את מרכז הרוע העולמי. הנהגה כמו ההנהגה האירנית, הנהגה קיצונית, הנהגה שנשיאה, שמונע על-ידי שנאה תהומית הן כלפי המערב הן כלפי מדינת ישראל, ובפרט כלפי מדינת ישראל, ומתבטא בזכות השמדת מדינת ישראל וכל אזרחי מדינת ישראל – הנהגה שכזאת מחוברת ליכולת הובלה בדמות טילים ומטוסים וליכולת השמדה המונית בדמות פצצת אטום או פצצה גרעינית. הנהגה שכזאת, עם יכולות שכאלה, יכולה לעשות כל דבר ויכולה ללחוץ על כל הדק ועל כל כפתור. לעתים אני שומע אנשים תמימים, נאיבים, שאומרים שגם אם לאירן תהיה פצצה גרעינית, הרי ייווצר מצב של הרתעה דו-צדדית או רב-צדדית, מכיוון שיש באזור מדינות נוספות שיש להן יכולות כאלה, ומזכירים בין היתר את מדינת ישראל, וכמובן, מדינת ישראל איננה מגיבה. אני מדבר על האנשים הללו כעל אנשים תמימים, מכיוון שרק מי שיש לו ידע עמוק ביחס למה שקורה באירן מאז המהפכה החומייניסטית יודע שהמטרה העיקרית של אירן היא להביא לכך שהמהפכה החומייניסטית, שהיא ביסודה הקמת ישות אסלאמית קיצונית שתפעל על-פי חוקי האסלאם, על-פי חוקי השריעה על החורבות של העולם המודרני, על החורבות של העולם הדמוקרטי – הנהגה שכזאת תהיה מוכנה, כמובן, לעשות הכול, ואי-אפשר בשום פנים ואופן שלא להביא בחשבון גם אפשרות שאם חלילה תהיה לאירן פצצה גרעינית, הרי שיום אחד ההנהגה האירנית תחליט לשגר אותה לעבר מדינת ישראל. לאירן יש היום טילים שמכסים מרחבים של 2,500 קילומטר, וכל אחד מאתנו צריך לשאול את עצמו לשם מה היכולת הזאת. הטילים הללו מכסים כל נקודה במדינת ישראל, והרבה מעבר לה, ומגיעים בעצם כבר עד החלק הדרום-מזרחי של אירופה. לאירן יש תוכניות להצטייד בטילים ארוכי טווח עוד יותר, בטווחים של 4,000 ו-5,000 קילומטר, שיכסו את כל אירופה. אירן היא סכנה לשלומו ולביטחונו של העולם, היא סכנה לא רק למדינת ישראל. את העניין הזה אנחנו מנסים להסביר חזור והסבר, ולא תמיד בהצלחה. במשך תקופה ארוכה היה נדמה שהטרור שאירן עומדת מאחוריו, טרור ה"חיזבאללה", טרור ה"חמאס", טרור "הג'יהאד האסלאמי", טרור הארגונים הקיצוניים האחרים, מכוון אך ורק לישראל, עד שלמדנו שהטרור מכוון את חציו המזוהמים והרצחניים גם לעבר מטרות נוספות – ארצות-הברית, ספרד, אנגליה ומקומות רבים אחרים. ולכן בעיית הטרור, ברור לאומות בעולם, איננה רק בעיה של המזרח התיכון ואיננה בעיה של מדינת ישראל. העניין הוא, שחלק מן המדינות בעולם עדיין לא השתכנעו שברגע שלאירן תהיה פצצת אטום, זו תהיה גם בעיה שלהם. חלק מן המדינות עדיין מחזיקות באסטרטגיה שאומרת: זאת לא בעיה שלנו, ובבוא העת מי שתצטרך להתמודד אתה זאת מדינת ישראל, ואולי-אולי-אולי גם ארצות-הברית. העולם לא עושה מספיק. אומנם היה בהתחלה דיאלוג ועכשיו מוטלות הסנקציות. יש סימנים כלשהם שמעידים על כך שהסנקציות פועלות באופן חלקי. נוצר מצב שהממשלה האירנית היתה צריכה להכריז על קיצוב בדלק, כתוצאה מהסנקציות, אבל זה לא עוצר את אירן וזה לא יעצור את אירן. סדר העדיפויות האירני הוא כזה, שבראשו לא עומדים חינוך, רווחת האוכלוסייה, אלא הגעה ליכולת גרעינית צבאית אופרטיבית. אסור שמדינת ישראל תסכים שלאירן תהיה פצצה. פצצה אירנית, שתרחף מעל ראשה של מדינת ישראל, פירושה איום על עצם קיומה של המדינה. פירוש הדבר איום על עצם קיומו של העם היהודי. פירוש הדבר, שגם אם הפצצה הזאת לא תושלך ולא תופעל, מדינת ישראל לא תוכל לזוז והיא תאבד כל גמישות ביטחונית וכל גמישות מדינית. תארו לעצמכם תרחיש שה"חיזבאללה" יורה מטח של 1,000 טילי "קטיושות" או רקטות, וישראל לא מגיבה מכיוון שהאירנים מאיימים שבעקבות תגובה ישראלית הם יבעירו את מדינת ישראל. ישראל היא מדינה חזקה. אנחנו חייבים להבטיח שזאת תישאר המשוואה, שישראל תיוותר לעולם המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, ותהיה מסוגלת להתמודד מול כל איום ומול כל קואליציה. אבל יש הבדל ענק בין איום קונבנציונלי לבין איום לא קונבנציונלי, ובעיקר איום גרעיני. העוצמה שמסתתרת מאחורי הפצצה הגרעינית היא הרסנית, מסוכנת, וצריכה להדיר שינה מעיני כולם. ולי יש תחושה שגם בעולם וגם במדינת ישראל אנחנו עדיין לא עיכלנו את משמעות האיום האסטרטגי על עצם הקיום של המדינה. אני מקווה מאוד שעד 2009, 2010 ועוד הרבה לפני זה – כי לפי הפרסומים האחרונים זה המועד שאירן תוכל לטעון שביכולתה לייצר פצצה גרעינית – העולם יתעשת, ולא נותר עוד הרבה זמן, אדוני השר לעניינים אסטרטגיים, רק שנתיים במקרה הטוב. אני מקווה מאוד שהעולם יתעשת ויביא לכך שאירן תחדל מלייצר את הפצצה, או תחדל מלפעול על מנת להגיע ליכולת של ייצור הפצצה. בינתיים מסתובבות הקסקדות, כל צנטריפוגה, במהירות של 1,000 סיבובים בשנייה, במטרה לייצר את האורניום המועשר. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): מה זה קסקדות, חבר הכנסת יתום? דני יתום (העבודה-מימד): קסקדה זה חבורה של צנטריפוגות. כל האיומים שידענו עד היום, וידענו לא מעט איומים, אדוני היושב-ראש, הם כאין וכאפס. זה בדרגה אחת או בכמה דרגות הרבה יותר גבוהות מאשר איום אפשרי של פצצה גרעינית. ומה שמדאיג הוא לא רק האינפורמציה שמסר הגנרל עסכרי, שערק, על-פי הפרסומים, לארצות-הברית. גם אם חלק מהאינפורמציה אינו נכון – גם אם אין לאירן מסלול חשאי, כפי שמתפרסם היום בתקשורת, שבו באמצעות לייזר אפשר להעשיר אורניום – יש טכנולוגיה כזאת, האינפורמציה הזאת היא בעייתית מאוד, ואני לא בטוח שהפרסומים האלה נכונים. אני אומר זאת מידע אישי, לא מקריאת חומר כלשהו – הרי אותי מטרידה מאוד ההתקדמות הבלתי-פוסקת של אירן. אני חושב שאנחנו חייבים לתת את דעתנו, ודאי וודאי לאחר – כאן אני שואל אותך, אדוני השר לעניינים אסטרטגיים – מה שמתפרסם בעיתון, כאילו ראשי נאט"ו אמרו לך שאל לנו לסמוך אלא על עצמנו בלבד, כי הם לא רואים את עצמם עושים משהו נגד אירן כדי להביא לידי כך שהיא תחדל ממאמציה הגרעיניים. אני מוטרד מאוד מהעניין; אני חושב שכולנו חייבים להיות מוטרדים, כולנו – יהודים, ערבים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים – כולנו, ללא יוצא מן הכלל. הפצצה הזאת לא יודעת לעשות הבחנה בין יהודי לאחר. מה שאני מציע הוא שוועדת החוץ והביטחון תעסוק בנושא הזה, ואם צריך להעביר את זה לאחת מוועדות המשנה, אז תעסוק בנושא הזה אחת מוועדות המשנה. היו"ר אמנון כהן: אתה מציע את הנושא, לכן אתה יכול להציע דיון במליאה. דני יתום (העבודה-מימד): אוקיי, אני מציע דיון במליאה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אנחנו מזמינים את השר לנושאים אסטרטגיים, חבר הכנסת אביגדור ליברמן, שישיב על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת דני יתום. ייתכן שתסתפק בדברי השר. דני יתום (העבודה-מימד): יכול להיות. השר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן: אדוני היושב-ראש, שרים, כנסת נכבדה, אין ספק שהנושא האירני הופך למוקד הפעילות המדינית – לא רק במדינת ישראל. אני רוצה לחלוק על הנחות היסוד של חבר הכנסת דני יתום. לא צריך לחכות לפצצה אירנית, אירן היא סכנה גדולה כבר היום, גם למדינת ישראל וגם לעולם החופשי. אם אני לוקח את העולם החופשי, גם היום, כל פעילות הטרור של ה"טליבאן" באפגניסטן – כולה נתמכת וממומנת בידי אירן. רוב הפעילות הטרוריסטית שמתרחשת היום בעירק, נתמכת גם היא בידי האירנים. רוב הפעילות נגד ממשלת סניורה, האהוב כל כך על המערב, כל הפעילות הזאת נעשית בסיוע אקטיבי של אירן. רוב הפעילות שמתרחשת פה, באזורנו, לידנו, שנעשית או בידי ה"חיזבאללה" או בידי ה"חמאס", כל הפעילות הזאת ממומנת ונתמכת בידי אירן. האירנים עומדים מאחורי שורה של פעולות טרור, כמו נגד הקהילה היהודית בבואנוס-איירס. לכן לא צריך לחכות. כבר היום, בלי פצצה גרעינית, אירן היא סכנה קיומית למדינת ישראל ולעולם החופשי כולו. נקודה שנייה – פה אני מזהיר את כולנו: אין כאן מחלוקת. זאת אולי הסוגיה היחידה שאין בה מחלוקת בין יוסי ביילין ובין אביגדור ליברמן, בין דני יתום ובין אביגדור ליברמן. אסור להפוך את הסוגיה הזאת לסוגיה פוליטית. יש כאן הסכמה וקונסנזוס. כשאני רואה כמה מהאנשים שמנסים להפוך את הנושא האירני לסוגיה פוליטית, לנושא שבוויכוח פוליטי – זאת פשוט טעות, זאת פגיעה בחוסן הלאומי שלנו וביכולת שלנו להתמודד עם הסוגיה הזאת, שהיא סוגיה לא פשוטה. אין ספק, שמבחינת אירופה הרוח של צ'מברלין היא הדומיננטית; כשאני שומע אנשים מכובדים באירופה מנסים לשכנע אותנו להסכים לגרעין אירני לצורכי שלום, אני לפעמים צובט את עצמי כדי להיות בטוח שאני שומע טוב על מה המכובדים האלה מדברים. לאירן יש עתודות נפט וגז מהגדולות בעולם. אין להם שום צורך בגרעין לצורכי שלום. ברור שהגרעין נועד לתמוך באידיאולוגיה המטורפת שהם מנסים להפיץ בעולם. גם פה העולם טועה, כשהוא מנסה להתמודד עם הבעיה האירנית, או עם ייצוא המהפכה האירנית, באמצעים כלכליים, או אפילו באמצעים פיזיים. אירן הציגה סולם ערכים שאינו מקובל עלינו – סולם הערכים האירני לא מקובל על מדינת ישראל וגם לא על העולם החופשי כולו. לכן יש להתמודד עם זה קודם כול במישור הערכי. אתה חייב להעמיד מול אותה תזה, אותה אידיאולוגיה, של האסלאם הקיצוני, סולם ערכים אחר. ההתמודדות היא גם במישור הערכי. בנושא הפרקטי, איך עוצרים את האיום – זאת הפעם הראשונה מאז קום מדינת ישראל, מאז מלחמת העולם השנייה, שקם מנהיג של מדינה, שחברה – שעדיין חברה – בארגון האומות המאוחדות, ומצהיר חדשות לבקרים שמטרתו המוצהרת היא להשמיד את מדינת ישראל, להרוס את מדינת ישראל ולגרש את היהודים, והדברים האלה עוברים כאילו לא קרה כלום. הסכנה האירנית היא סכנה שמאיימת על העולם כולו. אבל כמו שאמרתי, רוח צ'מברלין היא השלטת היום באירופה. גם נאט"ו וגם אירופה מרגישות שהן מסובכות ומקריבות מספיק באפגניסטן, בקוסובו, בעירק ובאזור שלנו. לכן, בהערכות שלי – האם אני מצפה לפעילות אקטיבית מצד נאט"ו ואירופה בתחום הזה? לא. לצערי, גם הסנקציות הכלכליות הן מינוריות מאוד. ראינו שסנקציות כן עובדות. ראינו מדינה כמו לוב שירדה מהפרויקט הזה אחרי סנקציות קשות ונוקשות מאוד. אנחנו רואים את צפון-קוריאה, שלאט-לאט יורדת מהפרויקט הזה אחרי שהוטלו עליה סנקציות קשות ביותר. בהקשר האירני, אילו ננקטו כל הסנקציות שננקטו נגד צפון-קוריאה, לדעתי היינו מרגישים את זה. אך מכיוון שלכולם יש אינטרסים כלכליים מיידיים – לפעמים אנשים מוכנים להקריב את האינטרסים החיוניים העתידיים על מזבח הרווח המיידי – הסנקציות נגד אירן הן למעשה בשוליים. אם אתה שואל אותי אם באמצעות סנקציות כלכליות לבד אפשר לעצור את תוכנית הגרעין האירני, התשובה שלי היא לא. הגנרל עסכרי שפך הרבה אור על הנושא. האם היה למישהו ספק לגבי המגמה, לגבי המטרות? אין איש בעולם שיכול לומר שיש ספקות בנושא זה. לכן, הפעילות – לפחות מבחינתה של מדינת ישראל – חייבת להיות משועבדת למטרה אחת: עצירת הסכנה הזאת. זה לא איום תיאורטי, וזה לא איום ארוך טווח; מדובר באיום מיידי. מה שצריך להבין הוא שהאנשים האלה לא מייחסים ערך לחיי אדם. במלחמת אירן-עירק, רק במלחמה אחת, נהרגו מיליון איש, רבים מהם ילדים, ולאף אחד לא היה אכפת. גם את זה צריך להביא בחשבון. אני ליוויתי את הסוגיה הזאת בכמה ממשלות, מאז שנת 1996, ואני יכול לומר לך שהממשלה הזאת מטפלת בסוגיה הזאת ומתייחסת אליה בצורה רצינית – הרבה יותר רצינית מכל הממשלות הקודמות יחד. ברור לנו הכיוון, ברורה לנו הסכנה וברורות לנו ההשלכות. אני מקווה שבתוך זמן קצר נהיה ערוכים לכל אפשרות ולכל התפתחות. מטבע הדברים אני לא מתכוון לפרוט לפרטים את כל ההיערכות הישראלית, אבל מדינת ישראל בהחלט חייבת להביא בחשבון שבסופו של דבר נצטרך להתמודד, ולהתמודד לבד, מול אותה סכנה. יש הרבה מה לעשות, גם בתוך אירן היום המשטר הזה הוא בעייתי. אני לא בטוח שמסלול של כל אחד היום כלפי אירן פנימה – זה המסלול הנכון; יש גם מסלולים אחרים, ורמזתי עליהם בתחילת דברי. בכל אופן, אני בעד דיון, אדוני היושב-ראש. אם רוצים לקיים דיון רציני, וחשוב שהכנסת תהיה שותפה לכל המהלכים ולכל ההיערכות, זה חייב להיות דיון בוועדת החוץ והביטחון או בוועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון. הופעתי לפני כמה חודשים בוועדת החוץ והביטחון ופרסתי את כל הסוגיה. היום הגיע הזמן שהכנסת תיכנס הרבה יותר עמוק בעובי הקורה, והדיון חייב להתקיים בוועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון. תודה. היו"ר אמנון כהן: אדוני, האם אתה מסכים להעביר את הדיון לוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון? דני יתום (העבודה-מימד): מסכים. היו"ר אמנון כהן: אנחנו נצביע. מי שבעד, בעד העברה של ההצעה לסדר-היום לוועדת החוץ וביטחון. מי שנגד – בעד הסרה. בבקשה, אפשר להצביע. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 11 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 11, אחד נגד, אין נמנעים. לכן ההצעה לסדר-היום הזאת עוברת לוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון. הצעות לסדר-היום אישור הממשלה לשחרור 250 אסירים פלסטינים היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים הלאה. הנושא הבא: אישור הממשלה לשחרור 250 אסירים פלסטינים – הצעות לסדר-היום מס' 3352, 3353, 3364, 3378, 3382, 3391 ו-3395. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. אחריו – חברי הכנסת מאיר פרוש, מוחמד ברכה, דוד רותם, עתניאל שנלר ויוסי ביילין. מי שלא יימצא, כמובן הפסיד את תורו. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, יש לי הערה אחת על הדיון הקודם, והיא שהדיון האמיתי שצריך להתנהל הוא פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני ומנשק להשמדה המונית – כל המזרח התיכון. זו מטרה ראויה, זה האינטרס של כל העמים באזור. הממשלה החליטה ביום ראשון לשחרר 250 אסירים פלסטינים, ולכאורה זה צעד טוב, שצריך לתמוך בו, אך אם מעיינים היטב בהחלטה ובמה שעשתה ממשלת ישראל בשבועות האחרונים, רואים שהעניין לא כזה. אומנם, נתקבלה החלטה לשחרר 250 אסירים פלסטינים, אך בחודש האחרון, אדוני היושב-ראש, נעצר מספר דומה של פלסטינים. רק ביום שני נעצרו 35 פלסטינים. כלומר, הממשלה משחררת 250 ועוצרת 250 באותו חודש, אז חוזרים לאותו מצב. הניסיון הקודם לימד אותנו שאפילו הממשלה הזאת, ממשלת אולמרט, דיברה על שחרור אסירים, ואפילו עשתה זאת. את מי שחררו? רוב אלה ששחררו הם או כאלה שנשארו להם שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים, וחלק גדול מאלה ששחררו, הפלסטינים ביקשו שלא לשחרר אותם – גנבי רכב, עבריינים למיניהם, שהם מעמסה מבחינת הפלסטינים. הרשות הפלסטינית אמרה: לא רוצים אותם. מי ביקש לשחרר את האנשים האלה, סוחרי סמים, עברייני רכב? לפי מה שאנחנו שומעים וקוראים, ההחלטה היא לשחרר אנשים שנשאר להם זמן קצר, וגם בהזדמנות לנצל את העניין של השחרור להגביר את הפירוד. כלומר, הקונטקסט הוא לא קונטקסט של מחווה לשלום, אמון או משהו כזה, אלא העמקת הפירוד בעם הפלסטיני – אנחנו משחררים רק אנשי "פתח". הדברים נאמרים בצורה הכי מוצהרת שאפשר, רוצים שהעניין של שחרור אסירים יתרום לפירוד הגיאופוליטי בין הגדה ורצועת-עזה. בסופו של דבר, כל מי שרוצה שלום צריך לדעת שזה לא יביא שלום, אלא זה מכשלה בפני שלום, והניסיון לרצות לדבר עם חלק מהעם הפלסטיני ולא עם כולו ולהגביר פירוד, הוא לא של מי שרוצה שלום, אלא של מי שרוצה לנהל את הסכסוך בדרכים שנוחות לו. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, רבותי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך על שחרורם של 250 אסירים, כשזה יתבצע וכשתהיה רשימה. אני גם רוצה לברך על כל צעד שיש בו משום הפגה של המתיחות ושל העימות. אבל הצעד הזה כשלעצמו, של שחרור 250 אסירים פלסטינים, קוראים לזה "צעד של רצון טוב". מה שנחוץ הוא לא חיבוקים של רצון טוב ולא הרעפת שבחים על אבו-מאזן, שאין להם שום קרדיט במציאות. לעצור 250 ולשחרר 250, ובחודש הבא לא ישחררו 250, אבל יעצרו 250, בחודש שלפני כן לא שחררו 250, אבל עצרו 250. מה שדרוש הוא לא מלים נבובות של חיבוק דוב כלפי הרשות הפלסטינית והעומד בראשה, מה שדרוש זה יישום הסכמים חתומים שמדינת ישראל מחויבת אליהם, ובעיקר, ובראש ובראשונה, הצורך בפתיחת משא-ומתן על הסדר הקבע. אבו-מאזן וההנהגה הפלסטינית, ושום הנהגה אחרת, לא יהיו מין קבלן משנה של הכיבוש, שאמור לקבל מטלות לחיי היום-יום. בסופו של דבר, אם לא ייפתח המשא-ומתן האמיתי על שלום, על נושאי הסדר הקבע, נמשיך לדשדש באותו מקום. היום ישחררו 250, אחר כך תהיה מתיחות מסיבה כשלהי ויעצרו כך וכך מאות, ואנחנו נמשיך לדשדש באותו בוץ. לכן, גברתי השרה, הגיע הזמן שהממשלה תגיד משהו נכון ומשהו חשוב בכל מה שקשור להסדר השלום עם הפלסטינים. רשמתי לפני כמו אחרים את ההודעה של ראש הממשלה בריאיון טלוויזיוני על כך שהוא קורא לנשיא הסורי לקדם משא-ומתן עם סוריה. כמובן, אנחנו מברכים, אנחנו מברכים לא רק על המלים, אלא על זה שהמלים יקבלו תוקף אמיתי. אבל גם אסור להשתעשע באשליה, שהדיבור על קידום המסלול הסורי יהיה על חשבון המסלול הפלסטיני או תוך דחיקתו הצדה. לדבר הזה קוראים מניפולציות של משחקי דילוגים בין מסלול למסלול, שלא מתקדמים בשום מסלול בסופו של דבר. מה שנחוץ באמת – תפיסה אחרת, לשנות ב-180 מעלות את הכיוון, ללכת באמת לכיוון של שלום אזורי שלם, ובראש ובראשונה עם העם הפלסטיני. הערה אחרונה, אדוני היושב-ראש, אני סולד, באמת סולד, מהסלקטיביות באמירה של השייכות הארגונית של אסירים. אסירים פלסטינים הם בני העם הפלסטיני, הם יכולים להיות בני הפלג הזה או האחר, מארגון זה או אחר, אבל הם בראש ובראשונה בני העם הפלסטיני, ואסור למדינת ישראל, המדינה הכובשת, שתשחק את המשחק הזה. אני יודע שמשחקים את המשחק הזה על משקל הפרד ומשול, אבל זה משחק שקוף מדי ועלוב מדי. תודה רבה, אדוני. היו"ר אמנון כהן: תודה. בבקשה, חבר הכנסת יוסי ביילין. יוסף ביילין (מרצ): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני בהחלט מצטרף להערכה על ההחלטה לשחרר 250 אסירים פלסטינים. אני יודע מפיו של ראש הממשלה שהיתה לו כוונה לשחרר מספר אולי אפילו גדול יותר עוד לפני מלחמת לבנון השנייה, ודווקא מה שקרה ביוני-יולי אשתקד עיכב את ההחלטה הזאת. הוא הודיע אז שכל עוד לא ישוחררו החיילים החטופים לא יהיה שחרור של אסירים פלסטינים. אני חושב שעכשיו הוא עשה דבר נכון בכך שהוא חוזר בו מן המחויבות הזאת ומוכן לשחררם. אני גם מסכים לחלוטין עם דבריו של ידידי חבר הכנסת ברכה, שהדבר החשוב ביותר הוא התהליך המדיני. עם כל החשיבות של שחרור האסירים ומחוות אחרות, לרבות פתיחה של מחסומים ודברים כאלה, שהם באמת ממררים את החיים של העם הפלסטיני, הדבר האמיתי, מה שבאמת יכול לחזק את מחמוד עבאס, הלוא הוא אבו-מאזן, יותר מכל דבר אחר, יותר מכסף, יותר מנשק, זה המשא-ומתן המדיני, ודווקא זה הדבר שלא קורה. אני קורא לראש הממשלה לפתוח במשא-ומתן כזה מהר ככל האפשר ולדבר על ענייני הליבה, על הנושא האמיתי, על הסדר הקבע הישראלי-הפלסטיני, במקביל למשא-ומתן עם סוריה. אני לא חושש מזה שמשא-ומתן עם סוריה יאפיל על המשא-ומתן עם הפלסטינים, אבל שהוא כבר יקרה, שכבר יתחיל. אני רוצה להתייחס לנקודה אחת באשר לאסירים, נקודה שחוזרת הרבה מאוד שנים בממשלות שונות, גם בממשלות של ימין וגם בממשלות של שמאל, וזה הנושא של אסירים עם דם על הידיים. האמירה הזאת היא כל כך ססמתית, כל כך לא עומד מאחוריה שום דבר, היא כל כך שטחית, שהגיע הזמן לשים לה קץ. אני זוכר שיחה לפני שנים עם אחד הפלסטינים הבכירים ביותר שהוא עדיין פלסטיני מאוד בכיר, גם היום, והוא אמר לי: יוסי, מימי לא פצעתי אדם ולא הרגתי אדם, אבל אני שלחתי אחרים, והם פגעו בכם. יכול להיות, הוא אומר, שעכשיו אני חושב שאולי טעיתי, היום אני בוודאי לא אעשה דבר כזה, אבל האנשים האלה עדיין יושבים בבית-הסוהר והם עם דם על הידיים ואני נמצא כאן במשרד ומדבר אתך. האם בעיניך, הוא שאל אותי, אני יותר זכאי ממי שנשלח על-ידי לעשות את הדברים שאמרתי לו לעשות, או שמא להיפך, שמא מדובר באדם שעשה דבר מאוד נקודתי, ואם הייתי אומר לו להיפך, הוא לא היה עושה את זה, לעומתי, שאני באופן מדיני, אסטרטגי, מוצדק או מוטעה, שלחתי אותו להרוג בכם, גם יכולתי להרוג אותך. ואני אומר, שהכניסה לשאלה הזאת היא דבר שהממשלה צריכה לעשות. ההחלטה היא בשלב מסוים לשחרר אנשים. יכול להיות שיקול מאוד מורכב של שחרור האנשים האלה ויכול להיות שהבסיס ההומניטרי כאן חשוב או דברים אחרים. גם ההשתייכות הארגונית; בניגוד לידידי חבר הכנסת ברכה, אני לא מבטל את ההשתייכות הארגונית לחלוטין, כי גם זה דבר משמעותי, אבל אני הייתי מציע שהסיפור של דם על הידיים פשוט ירד מסדר-היום. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. בבקשה, השרה המקשרת רוחמה אברהם תשיב על ההצעות לסדר-היום. בבקשה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני רק רוצה להעיר, מתוקף היותי יושבת-ראש ועדת הכנסת לשעבר, על עצם העובדה שהכלי שיש בידי חברי הכנסת להגיש הצעות דחופות לסדר-היום, וכמה לאחר מכן הגישו ערעורים כדי שיוכלו לומר את דברם, ופה כאשר אני רואה שיש חברי כנסת שהגישו הצעה לסדר-היום – ורק שלושה חברי כנסת מדברים בעניין. אני חושבת שצריך לעשות חשיבה מחודשת בעניין הזה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ועדת שרים בראשותו של ראש הממשלה תביא לממשלה את רשימת שמות האסירים רק לאחר שתיעשה בחינה דקדקנית, מקצועית ורגישה של כל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר. בישיבת הממשלה שהתקיימה ביום ראשון האחרון החליטה הממשלה, במטרה לחזק את היחסים בין ישראל והרשות הפלסטינית וכמחווה של רצון טוב לראש הרשות הפלסטינית, להמליץ בפני הגורמים המוסמכים לשחרר כ-250 אסירים ועצירים פלסטינים, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטות הממשלה, למעט הקריטריון שלפיו לא ישוחררו אסירים שריצו פחות משני-שלישים מתקופת המאסר שהוטלה עליהם. בנוסף, מקרים הומניטרים שעניינם נסיבות רפואיות מיוחדות. כמו כן החליטה הממשלה על הקמת ועדת שרים בראשות ראש הממשלה, אשר תטפל בשחרור אסירים פלסטינים על-פי הנסיבות שישררו באותה עת ובשים לב לקיום ההתחייבויות הפלסטיניות – והכול על-פי הקריטריונים שאושרו והנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ריכוז הפעולות לביצוע השחרורים, ובכלל זה גיבוש רשימת האסירים העומדים בקריטריון לשחרור, ייעשה על-ידי ועדה מתאמת בראשות מנכ"ל משרד המשפטים שייטלו בה חלק נציגי כל הרשויות שיש להן נגיעה לעניין, לרבות נציגי שב"כ וגופים ביטחוניים נוספים. הוועדה תמסור את המלצותיה ומסקנותיה לוועדת השרים אשר תהיה מוסמכת לאשרן על דעת הממשלה. רבותי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אדוני השר, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהשינויים המשמעותיים שהתחוללו בהנהגת הרשות הפלסטינית, ולכן מוטלת עלינו החובה ליצור מומנטום חיובי ביחסים עם הפלסטינים. נכון שאנו לוקחים פה סיכון, אבל בעיקר גם יוצרים סיכוי. הסיכוי מתייחס לאפשרות שבעזרת השם נחזיר את חיילינו השבויים והחטופים הביתה. השבוע אנו מציינים שנה למלחמת לבנון השנייה. הרבה נאמר ועוד ייאמר על המלחמה הזאת, אבל הדבר החשוב ביותר שעומד כרגע לנגד עינינו הוא ללא ספק החזרת בנינו, גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, הביתה. כשרה בממשלת ישראל וכאם לילדים כולי תפילה כי נצליח לממש את מצוות פדיון השבויים ולממש את הפסוק "ושבו בנים לגבולם". אני מציעה להסיר את ההצעות מסדר-היום. תודה. היו"ר אמנון כהן: היא מתכוונת, להסתפק בדברי השרה. מה אומרים המציעים? דיון במליאה. יש הצעה אחרת לחבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להזכיר לחברים שארבעה ירדנים שוחררו לאחרונה, עם דם על הידיים, ואם ממשלת ישראל בסופו של דבר משחררת 250 מחבלים, ודאי לא סוחרי סמים, כי הם לא מקובלים בחברה הפלסטינית, הם צריכים לשחרר ודאי רק פלסטינים שהלכו בשליחות פלסטין וזה להרוג כמה שיותר יהודים, אותם צריך לשחרר. אם הממשלה בסופו של דבר תגיע למסקנה כי אנו רוצים באמת לעזור לאבו-מאזן, אנו עוד תולים תקווה באיש הזה, שכולם, אגב, ראשי ממשלות, לרבות שרון, אמר שזה עוף בלי כנפיים, עוף בלי נוצות, אבל לא משנה, עכשיו אנו שמים לו כנפיים וגם עוזרים לו להצמיח שערותיו, אני רוצה להציע, לומר ולבקש, כי זו היתה הצעה שלי בשבוע שעבר – צריך לשחרר את כל היהודים שהיום אסירים, כ-25 במספר, לפחות מעשר מה-250. אם משחררים 250 מחבלים לאלתר הממשלה צריכה לדון במקשה אחת ולשחרר את כל 25 היהודים שהיום יושבים בבתי-הכלא, זו הדרישה. היו"ר אמנון כהן: תודה. השרה שמעה, היא תביא את זה בפני הממשלה. אנו מצביעים על ההצעות לסדר-היום. בעד – בעד הדיון במליאה. נגד – הסרה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 2 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 8 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 2, נגד – 8, אין נמנעים; הנושא הזה הוסר מסדר-היום. הצעות לסדר-היום התעללות בקשישים בבתי-חולים סיעודיים היו"ר אמנון כהן: אנו ממשיכים. הנושא הבא: התעללות בקשישים בבתי-חולים סיעודיים – הצעות לסדר-היום מס' 3392, 3358, 3405 ו-3410. נרשמו להצעה לסדר-היום חברי הכנסת משה גפני, שלמה בניזרי, טלב אלסאנע וחברת הכנסת אורית נוקד שהפכה את זה להצעה רגילה. מי שיימצא באולם המליאה, אקרא את שמו. אני רואה את חברת הכנסת אורית נוקד. בבקשה, גברתי. שלוש דקות יש לך. זה הוצמד. אורית נוקד (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, הנושא שעולה היום על סדר-יום מליאת הכנסת הוא קשה וחמור מאין כמוהו, מכיוון שלא מדובר פה רק בהתעללות בקשישים, שהיא תופעה חמורה מאין כמוה. מדובר פה על כשל מערכתי ועל התנערות הממשלה ממחויבותה לדאוג לאזרחיה בעת זיקנה. סיפור המעשה כפי שהוא נחשף בערוץ-2 היה כזה: משטרת ההגירה מקבלת דיווח על העסקת עובדים זרים ללא היתר בכמה בתי-אבות במרכז הארץ. היא שולחת שתי סוכנות סמויות שנקלטות כעובדות בחברות כוח-האדם שמפנות את העובדים הזרים ללא היתר לבתי-האבות, ואף מזייפות להם תעודות שהייה. שתי הסוכנות מגלות לא רק שיטה משומנת להעסקת עובדים זרים ללא היתר בבתי-אבות, אלא התעללות קשה של עובדים אלה בקשישים שנמצאים בטיפולם ובאחריותם, התעללות שכללה צביטות והכאה באיברים מוצנעים. במקביל, התגלה שמנהלי בתי-האבות סיפקו מזון בכמות בלתי מספקת לעובדים עצמם והעבידו אותם מבוקר עד לַיִל עם חצי שעה הפסקה בלבד. מנהלי בתי-האבות, כך מתברר מחקירת המשטרה, ידעו על ההתעללות ולא עשו דבר. עד כאן סיפור המעשה. מהתמונה הזאת עולות כמה שאלות קשות, שמעידות על אוזלת היד של הממשלה ועל סדרי עדיפויות פגומים שלה. פרשת ההתעללות נחשפה בזכות דבר אחד בלבד: העסקת העובדים הזרים. החקירה נוהלה על-ידי משטרת ההגירה, ולא על-ידי אגף החקירות במשטרה. לאף אחד במשרדי הממשלה לא היה מושג על המתחולל בבתי-האבות הללו. אני שואלת, האם קיים פיקוח של משרד הרווחה ומשרד הבריאות על המוסדות הללו? אוזלת היד של המשרדים והעדר הפיקוח על מוסדות כאלה כה גדולים, שאחד המטפלים שהועסק בטיפול בקשישים סיעודיים היה נשא איידס, חולה בצהבת זיהומית וחולה שחפת. העובד הזה, חברים וחברות, לפני שהועסק בבית-אבות, עבד, תקשיבו טוב, עם ילדים מוגבלים. הרשלנות הפושעת של העדר הפיקוח עלולה לעלות בחיי אדם. בסיפור הזה גם העובדים עצמם, המתעללים, הפכו לקורבן. מניעת מזון, עבודה ללא הפסקות למנוחה, זוהי עבדות לשמה. דווקא במדינת ישראל, מדינה נאורה שמושתתת על ערכים הומניים לאור הלקח ההיסטורי הנורא שלמד העם היהודי, דווקא במדינה שלנו קיימת עבדות. נראה שניצול החלשים וחסרי הישע והתעללות בהם הפכו לספורט לאומי. חדשות לבקרים אנו שומעים על מקרי תקיפה חמורים ביותר כלפי קשישים, מעשי אלימות מסמרי שיער שמעידים על אובדן צלם אנוש של התוקפים. ואני שואלת, עד מתי? לפני חודשים מספר הגשתי הצעת חוק להחמרת הענישה על תקיפת קשישים ולקביעת עונשי מינימום. הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק בנימוק עקרוני של התנגדות לקביעת עונשי מינימום ושל שמירה על עצמאות בית-המשפט. היו"ר אמנון כהן: נא לסיים. אורית נוקד (העבודה-מימד): אני רוצה לומר, אנו לא עוסקים רק בפגיעה פיזית, אלא בפגיעה אנושה בכבוד האדם ובצלם אנוש, וזאת גם בשל קיצוצים כלכליים שאפרט אותם כשנגיע לדיון על תקציב 2008. דבר אחד אני רוצה להזכיר: כולנו לא נישאר צעירים. כולנו נהיה בבוא העת קשישים – – היו"ר אמנון כהן: בעזרת השם. גם זכות להגיע. אורית נוקד (העבודה-מימד): – – וחובת המדינה לדאוג לוותיקים, לגמלאים היום. עד כאן. היו"ר אמנון כהן: תודה. השר אמור היה להשיב. כבוד השר, אתה תשיב במקום השר בן-יזרי? הוא איננו. אם כבודו ירצה לענות, בבקשה. אם לא, נעבור להמשך סדר-היום. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני מבקש לעלות. היו"ר אמנון כהן: אתה היית צריך לבוא בזמן. טוב, בבקשה, אבל אני מבקש להקפיד, כי כבר הקראנו את כל השמות לפני עשר דקות. בבקשה, אדוני. שלוש דקות, לפנים משורת הדין, כיוון שהנושא מאוד חשוב. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אתה צודק. לכן הגשתי הצעת חוק על הנושא. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, אומנם הממשלה הפריטה את שירותי הרווחה, אבל זה אינו פוטר אותה מאחריות; זה שהיא מעבירה את הטיפול בקשישים לחברות שנותנות את השירות והיא מתקצבת אותן חברות, אינו פוטר את המדינה ואת הממשלה מלהמשיך לעקוב אחרי קבלת השירות, מתן השירות, איכות השירות וטיבו, וגם שהתקציבים הניתנים יתקבלו על-ידי אותם צרכנים שהם מיועדים לטובתם ולרווחתם. אני רוצה לציין, כבוד השר רפי איתן – אני מצטער שאני מפריע לשרים בדיון החשוב. זה הופך להיות כאילו מגיעים לכנסת רק כדי לצאת ידי חובה, אבל אנחנו מתאמצים להעלות נושאים מתוך אמונה שהם חשובים ומעניינים אתכם, ואני סבור, כבוד השר, שהנושא הזה מאוד חשוב. ההתעללויות שנחשפו, וטוב שנחשפו, ואני רוצה להודות לגורמים שחשפו אותם, אינן מקיפות את סך כל ההתעללויות. זה קצה קרחון, זה פעמון שמצביע על סכנה כלשהי, זה מצביע גם על כישלון של הגורמים שאמורים לבקר ולפקח על אותם בתי-אבות ועל השירות שניתן לקשישים. לא יכול להיות שאותו שירות שניתן יהפוך להתעללות, יהפוך לסיוט – להכות בהם, להרביץ להם, ואנשים שאין להם הכישורים ואין להם ההכשרה יטפלו בקשישים. אלה אנשים שצריך לשמור על כבודם, להעניק להם את השירות בצורה הראויה, וזו אחריות לא של אותה חברה או של אותה עמותה; זו אחריות שלכם, זו אחריות של המדינה. המדינה שהעבירה תקציבים, טוב עשתה, אבל היא לא יכולה לומר: העברתי תקציב, בזה פטרתי את חלקי וזה בוצע כדי לצאת ידי חובה. זה אינו פוטר את הממשלה מאחריות, אפילו אם יש גורם שנותן את השירות, היא אמורה לפקח, לבקר, לעקוב ולציין. אם ידעו שיש בקרה ויש פיקוח, ודאי תופעות שליליות כאלה, מבישות, לא יחזרו על עצמן. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. השר איתן רוצה להשיב? אתה לא חייב. אם אתה מבקש, בבקשה, כי אתה מטפל בגמלאים. בבקשה, כבוד השר. השר רפי איתן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנושא מוכר לנו. אנחנו בדקנו אותו בחודשים האחרונים. הנושא נבדק במיוחד על-ידי משרד הבריאות. יש לזה שורה של פתרונות, והפתרונות הם קודם כול תקציביים. כידוע לכם, המערכת הסיעודית מוקצבת על-ידי משרד הבריאות, על-ידי משרד האוצר. בנושא הזה יש מאבקים גדולים – מה העלות היומית למאושפז במערכת סיעודית, כאשר מצד אחד האוצר מבקש לצמצם אותה, ומצד אחר גם אנחנו – גם המערכות הסיעודיות וגם משרד הבריאות – רוצים להעלות אותה. מובן שבתי-החולים הסיעודיים למעשה מוגבלים בתקציב היומי שהם מקבלים מממשלת ישראל. על כך יש מאבק, אין ספק שככל שהתקציב הזה יותר נמוך, התוצאה היא שרמת העובדים יותר נמוכה. אנחנו, עם משרד הבריאות, מייצרים תקנים. אנחנו רוצים לייצר תקנים שיחייבו את בתי-החולים הסיעודיים להעסיק עובדים עם תקן. כלומר, לא רק לעובדים של עבודה שחורה, אלא עובדים עם כישורים, עובדים שעברו אימון, עובדים שעברו מערכת מושכלת לנושא הזה. ייתכן שבזה נמצא פתרון. לנושא הזה יש גם אמצעים ביטחוניים. יכול להיות שבמסגרת מערכת התקנים שנייצר על מנת לטפל בבתי-חולים סיעודיים, יהיו חייבים להתקין מצלמות, מערכות לחצני מצוקה ועוד ועוד ועוד. אלה בעשייה, אני לא יכול לתת לכם פתרון מיידי, אבל אם עמיתי שר הבריאות רוצה להוסיף, בבקשה. ואם לא – אני מציע להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת נסים זאב מבקש להציע הצעה אחרת. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, שיהיה ברור לכולנו: שום הצעת חוק או החמרת עונש בנושא הזה לא תשנה תרבות אנשים חטאים. אין דבר כזה. תרבות אי-אפשר לשנות. מה שאנחנו רואים פה לאחרונה הוא שהאלימות כלפי קשישים אינה באה רק מבחוץ, כמו שוד, אלא מדובר באנשים שצריכים לטפל באותו קשיש, לתת לו את כל התמיכה. אבוי לנו, שאותם שנשלחים לבתי-אבות, למקומות כאלה, למוסדות פרטיים – שדרך אגב, משלמים להם הון תועפות. בדרך כלל המשפחה משתתפת בחלק, וחלק הממשלה – אבל אותם מוסדות אינם מקופחים, הם לא עובדים לשם שמים, הם לא עובדים חינם. לדעתי, צריך לקחת נתח מאותו תשלום ולשלם בעבור אותם מפקחים פרטיים שיעבדו מטעם הרשויות המקומיות, כדי לפקח על אותם קשישים. היו"ר אמנון כהן: תודה. אני לא מסכים עם מה שאמרת, שתרבות אי-אפשר לשנות. אוי ואבוי היה אם לא היה אפשר לשנות. לכן צריך ללמוד לשנות את המידות ואת התרבות. צריך להכשיר את האנשים. נסים זאב (ש"ס): אי-אפשר לשנות בחקיקה. היו"ר אמנון כהן: נכון. צריך לעשות את זה בלמידה. גברתי המציעה, חברת הכנסת נוקד, את מסכימה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה? אורית נוקד (העבודה-מימד): כן. היו"ר אמנון כהן: אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד – בעד העברה לוועדה. מי שנגד – בעד להסיר מסדר-היום. אפשר להצביע. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה לסדר-היום הזאת עוברת לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אמנון כהן: הודעה לסגן מזכיר הכנסת, בבקשה. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79), התשס"ז–2007, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. הצעות לסדר היום בעיות הבטיחות בבתי-הספר בירושלים היו"ר אמנון כהן: הנושא הבא על סדר-היום: בעיות הבטיחות בבתי-הספר בירושלים – הצעות לסדר-היום מס' 3360 ו-3390 של חברי הכנסת נסים זאב ואלכס מילר. חבר הכנסת אלכס מילר, בבקשה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי ממשלה, חברי חברי הכנסת, מכתבה שפורסמה בעיתון "כל העיר" בירושלים עולה כי עשרות מפגעים בטיחותיים אותרו בעשרות בתי-ספר בבירה. מפגעים אלה עלו בדוח של עיריית ירושלים. בין המפגעים החמורים: כבלי חשמל חשופים, בורות ניקוז פתוחים, גדרות חדות ומסוכנות, חלונות "גיליוטינה" – בניגוד לחוק – גרמי מדרגות שבורים ועוד מפגעים רבים אחרים. חלק מהליקויים אותרו כבר לפני כארבעה חודשים אך עדיין לא טופלו. מן הכתבה עולה כי הסיכויים להתגבר על כלל המפגעים במהלך חופשת הקיץ הם קלושים. תמה אני על שיטת העבודה הישראלית המצויה. מדוע כל שינוי או שיפור חייב להיות חתום בדם? והיה ויקרה אסון, מה נאמר להורים של אותו הילד? ידענו ולא עשינו דבר? מדוע רק אחרי שנופל דבר, אז יש התעוררות ומתחילה מגמת עריפת ראשים? כל הורה רוצה לדעת שהוא שולח את ילדיו למוסד חינוכי אשר בראש ובראשונה דואג לבטיחות ולביטחון של ילדיו. ילדים מטבעם אינם זהירים מספיק ואין לנו המותרות בלומר "סמוך". היו"ר אמנון כהן: סיעת הגמלאים, אני מבקש לא להפריע. אתם מקיימים פה ישיבת סיעה? יש לכם חדר בשביל זה. אני מבקש לא להפריע. שרת החינוך רוצה להשיב, אבל גם רוצה להקשיב. אלכס מילר (ישראל ביתנו): יתירה מכך, חובת "ועשית מעקה לגגך", הכתובה בתורה, באה על מנת למנוע אסון לפני שהוא קורה. זהו צו מן התורה שכרגע הינו גם צו השעה. הוכחנו גם כי תיאוריית ה"לי זה לא יקרה" לא עובדת. בואו נקדים תרופה למכה ונקיים דיון דחוף בנושא, על מנת לתקן את כל הליקויים, על מנת להבטיח לילדינו שנת לימודים טובה, פורייה, ולא פחות חשוב – בטוחה. אני קורא לקיים דיון בנושא זה בוועדת החינוך של הכנסת, על מנת למצוא פתרונות ריאליים לבעיה אקוטית זו. היו"ר אמנון כהן: ביקשת דיון במליאה ולכן זו בקשתך. השרה יכולה להמליץ משהו אחר. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שרה נכבדה, שלמה המלך אומר: צינים פחים בדרך עיקש – שומר נפשו ירחק מהם. אז יש כאן שתי אפשרויות: או להתרחק מהפחים והמכשולים או להסיר את המכשולים. הרבה יותר קל, הרבה יותר זול, הרבה יותר פשוט לברוח מהפחים, אבל כאשר מדובר בבתי-ספר, במוסדות חינוך, בגני-ילדים, ששם קיימים מפגעי בטיחות רבים – אני לא מדבר רק על ירושלים, כי משרד החינוך חייב להיערך בכל רחבי הארץ. זה שכרגע נמצאו ליקויים רבים בעיר ירושלים – היא הרבה יותר בעייתית. אני רוצה להדגיש מדוע. רק אתמול דה-הרטוך, שנתן סטירה לחבר הכנסת יעקב כהן כדי לסתום לו את הפה – צריך לזכור שהוא דאג שהמוסדות והרשויות המקומיות לא יקבלו כספים כדי לתקן, והעירייה לא השתתפה בתיקונים של ליקויים שקיימים בבתי-הספר. כמעט מחצית המוסדות בירושלים הם מוכרים שאינם רשמיים או שהם תלמודי-תורה, והם לא בני-אדם, הם לא זכאים. הם בכלל לא חלק מעם ישראל, הם לא חלק מילדי ישראל. אילו זכויות יש להם בכלל? צריך, קודם כול, להתייחס לעיר ירושלים, שזה הנושא המרכזי, והוא הבעייתי ביותר. אבל איזה סוג של בעיות? בורות חשופים – אני רוצה להזכיר את האסון הנורא שהיה באשדוד רק לפני שבועיים, שילד טבע שם באיזה בור, באיזו ביצה, ונפטר בסופו של דבר. איך אפשר להשאיר בורות חשופים או חלונות "גיליוטינה" או צמחייה דוקרנית, מדרגות שבורות, תקלות במערכת החשמל? צריך לטפל בזה לאלתר, לפני פתיחת שנת הלימודים. חלק מהליקויים כבר אותרו לפני חודשים מספר, אבל לא נעשה דבר. בבית-ספר בהר-נוף, למשל, היה בור של מי גשמים שהיה פתוח ונשאר פתוח. השאלה היא מי נושא באחריות; האם משרד החינוך? האם הרשויות המקומיות? האם מנהלי בתי-הספר? או שהאחריות באמת מתחלקת בין כל הגופים, ובסופו של דבר אף אחד לא אחראי. כולם מתנערים. ומי שמעמידים אותו למשפט זה אולי המורה או אולי מנהל בית-הספר. אבל משרד החינוך צריך לדעת, גברתי השרה, שהוא נושא באחריות. הוא צריך לדעת שבליקויים בבתי-ספר, במוסדות חינוך, שנמצאים תחת הפיקוח של משרד החינוך, הוא צריך לדאוג לשלוח את המפקחים בזמן לאתר את הליקויים ולחייב את הרשויות המקומיות שיטפלו בליקויים האלה. היו"ר אמנון כהן: משפט אחרון. נסים זאב (ש"ס): אצלי אף פעם אין משפט אחרון. אני תמיד רק מתחיל. היו"ר אמנון כהן: שני משפטים אחרונים, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): בסדר, אדוני. אני רוצה להתייחס גם לתלמודי-התורה, גברתי השרה, שזה דבר לא פחות מאשר בתי-הספר, בפרט כאשר מדובר בירושלים. יש לחייב את הרשויות המקומיות לתת להם גם את הכלים להתמודד, לעזור ולסייע. אני רוצה לומר דבר חשוב ביותר, שרוב המוסדות הפרטיים נושאים תקציבית בתיקונים ובליקויים. אם הרשויות תשתתפנה בתיקונים האלה, במעט אפילו, בוודאי הן יעשו את זה במרץ ולא מתוך זה שהכול רובץ עליהן. אודה לשרה אם אקבל תשובה חיובית והיענות מצד משרד החינוך בעניין. היו"ר אמנון כהן: תודה. בבקשה, שרת החינוך, הגברת יולי תמיר. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, תחילה רצוני לציין כי מבני החינוך בעיר ירושלים, כמו בכל רשות אחרת במדינת ישראל, שייכים לרשות המקומית ולבעלויות אחרות כגון רשתות החינוך ובעלויות פרטיות. דבר זה מעוגן בפסיקה וגם בהחלטות ממשלה. לכן האחריות הישירה למבנים של המוסדות היא של מי שהוא בעל המוסד, וזה יכול להיות הרשות, זה יכול להיות הבעלות, כפי שידוע לך היטב. לכן, הטיפול במפגעי בטיחות נופל על כתפי בעלי הבניין, אם כי הוא במידה רבה תחת הבקרה של משרד החינוך, ואכן משרד החינוך שולח בקרים שמדווחים לרשויות על מצבם הבטיחותי של בתי-הספר. משרד החינוך מסייע לרשויות ולגורמים השונים שמחזיקים בתי-ספר לשפץ את בתי-הספר ולטפל במפגעי בטיחות. בשנתיים האחרונות הוקצו לירושלים, בתשס"ז – 5.7 מיליוני שקלים ובתשס"ח – 10.7 מיליוני שקלים. כל זה נועד לשיפור סביבה חינוכית, לשיפוצי קיץ ולטיפול במפגעי בטיחות. יתירה מכך, בעיריית ירושלים פועל אגף לתחזוקה ולבטיחות של מוסדות חינוך. 40 מעובדיו עברו השתלמות במשרד החינוך ובמכון התקנים, ותפקידם לעקוב באופן שוטף אחרי המפגעים במוסדות החינוך. כמובן, גם בעיריית ירושלים, כמו בערים אחרות, יש מוקד שאליו אפשר לפנות בענייני בטיחות. כך שמבחינת המשרד, יש גם בקרה ויש גם תקצוב. הפעילות עצמה והטיפול במפגעים הם באחריות הרשות או הבעלות. כאשר אנחנו רואים שזה לא נעשה, או שגורעים מהתקציב עקב אי-ביצועו או שמטילים על הרשות את החובה להשלים את הטיפול שהיא אמורה לתת לבתי-הספר ולמבני החינוך. היו"ר אמנון כהן: תודה. מה את מציעה, גברתי השרה? נעשה דיון במליאה או שאת רוצה בוועדת החינוך או להסתפק בדברי השרה? שרת החינוך יולי תמיר: אני אשמח על כל דבר שתחליטו. מבחינתי, הנתונים כפי שמסרתי אותם גלויים ונמצאים בספר התקציב, וחלוקת התקציב לשיפוץ מבנים ולטיפול במפגעי בטיחות היא חלק מתקציב משרד החינוך. אני חושבת שאולי ועדת הפנים והגנת הסביבה, יחד עם נציגי הרשויות, יוכלו – – – נסים זאב (ש"ס): גברתי השרה, זה ועדת החינוך, התרבות והספורט. שרת החינוך יולי תמיר: סליחה, תרשה לי רגע. למה הצעתי את ועדת הפנים והגנת הסביבה – כי בסופו של דבר ישבו בוועדת החינוך, התרבות והספורט ויגידו: הרשויות צריכות לטפל. הטיפול האמיתי הוא עניין של הפעלה של הרשויות. כיוון שזה עניין של הרשויות, אם אתם רוצים, אפשר להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה. זו עמדתי. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת מילר, מה רצית להגיד? אלכס מילר (ישראל ביתנו): אני חושב שזה כן עניין חינוכי. היו"ר אמנון כהן: הבנתי. המציע, אתה מציע ועדת חינוך? אלכס מילר (ישראל ביתנו): אני רוצה להסביר למה. נסים זאב (ש"ס): ועדת החינוך, כי זה נושא חינוך. היו"ר אמנון כהן: השרה, את לא מתנגדת שהנושא יעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט, נכון? שרת החינוך יולי תמיר: לא, אבל אני אומרת לך שבסוף זאת בעיה של הרשויות. נסים זאב (ש"ס): זאת בעיה של פיקוח. אתם צריכים לדאוג שהמפגעים יתוקנו. מגלי והבה (קדימה): אני רוצה לתמוך בדברי השרה מהסיבה הפשוטה: מי שמנצלות את התקציבים שמשרד החינוך מקצה לבטיחות הן הרשויות, ואם ראשי הרשויות לא מגישים את הבקשות למשרד החינוך, ואלה שהגישו לפעמים לא מקצים אותו – – – לכן, ועדת הפנים. היו"ר אמנון כהן: תודה. אין לנו פה ארבע ועדות. אנחנו מחליטים – או ועדת החינוך או הסרה מסדר-היום. אי-אפשר שתי ועדות. אנחנו מצביעים. מי שבעד – זה ועדת החינוך, התרבות והספורט; מי שלא – זה בעד להסיר מסדר-היום. אפשר להצביע. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אף פעם אין הצבעה אם ועדה זו או אחרת. ועדה או הסרה. היו"ר אמנון כהן: זה מה שאמרתי, אדוני. לא הקשבת בשל להט הדברים. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 8, נגד – אין, נמנעים – אין. הנושא יועבר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת היו"ר אמנון כהן: היושב-ראש הזמני של ועדת הכנסת, חבר הכנסת יעקב מרגי, יש לו הודעה חשובה שהוא רוצה למסור לכנסת. היא טעונה הצבעה או שזאת רק הודעה, אדוני? יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): היא טעונה הצבעה. היו"ר אמנון כהן: טעונה הצבעה, אז להקשיב היטב, חברי הכנסת, כי נצטרך להצביע אם נרצה. בבקשה, אדוני. יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, הכנסת החליטה ביום כ' בסיוון התשס"ז, 6 ביוני 2007, וביום ד' בתמוז התשס"ז, 20 ביוני 2007, להעביר את הצעות חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תוכנית מהל"ב) – פ/1195/17, פ/1969/17, פ/1979/17, פ/2158/17 – לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתן לקריאה ראשונה. יושב-ראש ועדת הכספים ביקש להעביר את הצעות החוק מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בוועדת הכספים, מן הטעם שהצעת חוק ממשלתית באותו עניין נדונה בימים אלה בוועדת הכספים. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות החלטתה ולהעביר את הצעות החוק האמורות מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בוועדת הכספים, לשם הכנתן לקריאה ראשונה. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. תודה. היו"ר אמנון כהן: אכן, אנחנו נעבור להצבעה לאישור ההודעה של ועדת הכנסת, לאחר שקיימו דיון חשוב. אדוני, יושב-ראש הוועדה הזמני, יגיע למקומו ואנחנו נעבור להצבעה. הצבעה מס' 26 בעד הצעת ועדת הכנסת – 6 נגד – אין נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעות חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תוכנית מהל"ב) מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד ההודעה – 6, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההודעה התקבלה, אדוני היושב-ראש הזמני של ועדת הכנסת. אנחנו מוסיפים לפרוטוקול את חבר הכנסת גלנטי – להצבעה. הצעות לסדר-היום כישלון מורים למתמטיקה במבחני תוכנית ההעשרה היו"ר אמנון כהן: הנושא הבא: כישלון מורים למתמטיקה במבחני תוכנית ההעשרה – הצעות לסדר-היום מס' 3368, 3398 ו-3400. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מגלי והבה, ואחריו – חברי הכנסת אורי אריאל ויצחק גלנטי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מגלי והבה. מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, לא הייתי טורח באמת, חברי חברי הכנסת, להעלות את הנושא לולא חשיבותו. עם גברתי השרה, בהיותה חברת ועדת החינוך והתרבות בכנסת הקודמת, וגם בתפקידה עכשיו, ליווינו את הנושא של רמת בתי-הספר וההישגים שלנו, במיוחד בנושא המתמטיקה. כשאנחנו מדברים על כישלון המורים למתמטיקה, הרי אנחנו החלטנו, באמת, כפי שאמרתי, לפני חמש שנים, כאשר התוצאות, ההישגים במבחנים הבין-לאומיים היו לא מזהירים, בלשון המעטה – יותר מזה, אנחנו, מדינת ישראל, היינו במקום 28 מתוך 38 בהישגים הלימודיים במתמטיקה. ובאמת, משרד החינוך הרים את הכפפה והחליט לעשות מעשה ולעשות תוכנית שמטרתה, באמת, שכל מורי המתמטיקה בבתי-הספר היסודיים יעברו השתלמות שבסופה תהיה בחינה. הבחינה תנסה לסייע למורים האלה שבעבר – – – יעקב מרגי (ש"ס): – – – הליבה מחייבת מתמטיקה. מגלי והבה (קדימה): כשהתוכנית התחילה זה נתן לנו תקווה ואור שזה ישנה את מצב המתמטיקה ואת הישגי התלמידים שלנו בבתי-הספר היסודיים. יש בזה השלכות על ההמשך וגם בכל הנושאים החינוכיים שאנחנו מטפלים בהם. גברתי השרה, אדוני היושב-ראש, בשלוש שנות הלימודים האחרונות ניגשו למבחן 2,976 מורים. מרביתם עברו את המבחן בהצלחה. אבל אנחנו מדברים על קרוב ל-600 שנכשלו באותם מבחנים. בשנה שעברה, באותה מתכונת, כמעט 17%, או 125 מורים נכשלו במבחנים האלה, שצריכים להכשיר אותם להעביר את לימודי המתמטיקה בצורה יותר טובה. בסך הכול, מתוך 4,600 מורים שעברו את המבחנים, 1,500–1,600 לא עברו את המבחנים ואת ההכשרה שמשרד החינוך עשה להם. הם אותם מורים, אדוני היושב-ראש, שימשיכו ללמד מתמטיקה. אני מתפלא. אני זוכר שכשאנחנו למדנו בבתי-הספר, ידענו את כל החומר. גם הספרים שהילדים לומדים בהם היום – אם המורה לא מקצועי ואין לו יכולות, גם אנחנו כהורים לא יכולים לסייע לתלמידים. לכן, גברתי, אני מעלה את הסוגיה הזאת, על מנת שיהיה לנו פתרון שמורי המתמטיקה יהיו מוכשרים ויהיו בעלי יכולת להעביר לתלמידים את המקצוע, ונעלה בטבלת ההישגים, ולא נישאר במקומות נמוכים בטבלאות. נכנסה חברתי רונית תירוש, שהיתה מנכ"לית. ודאי וודאי שכולנו חרדים לנוכח ההישגים במתמטיקה בבתי-הספר. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת יצחק גלנטי, בבקשה. יצחק גלנטי (גיל): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, צופים יקרים, נוכח התוצאות העגומות של מבחני המתמטיקה שנערכו בבתי-הספר היסודיים בשנים האחרונות, הכין משרד החינוך תוכנית ללימוד ולהדרכת מורים העוסקים בהוראת המתמטיקה לילדי ישראל. הנהלת משרד החינוך הצהירה שמי שלא יעבור בהצלחה את מבחן הסיום לא יוכל ללמד מתמטיקה. בשנות הלימודים תשס"ד, תשס"ה ותשס"ו, שהן 2004–2006, השתתפו 4,594 מורים בתוכנית. 1,614 מורים פרשו ולא ניגשו כלל למבחן. מתוך 2,976 הנותרים, שניגשו למבחן, 2,379 מורים עברו אותו בציון של מעל ל-75. רבותי, 597 מורים נכשלו במבחן. אם נצרף את אלה שנכשלו לאלה שפרשו מן הקורס, יחד הם 2,211 מורים למתמטיקה, רבותי, אשר אינם יודעים את החומר שהם מלמדים את ילדינו. רבותי חברי הכנסת, מחצית מהמורים אינם יודעים בעצמם את החומר שהם מלמדים, והרי כל אחד מאתנו יודע, שכאשר הבסיס רעוע ושגוי, אזי המבנה שעליו לא יחזיק קש. זהו מצב שצריך לזעזע כל הורה בישראל. מנחם בן-ששון (קדימה): במקרה הזה גם המשל וגם הנמשל. אם אתה מהנדס ואתה לא יודע מתמטיקה, שום מבנה לא יעמוד. יצחק גלנטי (גיל): אכן. זוהי רעידת אדמה במשרד החינוך. מה הפלא שהילדים שונאים מתמטיקה? מה הפלא שהורים, שחינוך ילדיהם בראש דאגתם, פונים למורים פרטיים למתמטיקה, אשר נדרשים לשרש את השגיאות שניטעו בבסיס הידע ולהשריש תחתן ידע חדש ואחר על מנת להכינם לבגרות? עלויות אלה אינן נרשמות במשרד החינוך במסגרת תשלומי החובה של ההורים לבתי-הספר, אך במציאות הם קיימים כמעט בכל משפחה בישראל. אני פונה מעל במה זאת, הן לשרת החינוך והן לוועדת החינוך של כנסת ישראל, לשים נושא זה בראש סדר-היום שלהם, ויפה שעה אחת קודם. תודה. היו"ר אמנון כהן: יישר כוח, הגעת בדיוק בזמן. גברתי, שרת החינוך יולי תמיר תשיב על ההצעות לסדר-היום. בבקשה. שרת החינוך יולי תמיר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ההתמקצעות במתמטיקה התחילה בעקבות עבודה של ועדה מקצועית שמונתה על-ידי משרד החינוך ונוכח התוצאות הלא-מחמיאות של תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים. אחת ההמלצות של הוועדה היתה לחזק את הידע של המורים המלמדים מתמטיקה בחינוך היסודי, שרובם ככולם מורים כוללים שלא התמחו במתמטיקה. הוועדה המליצה על הכשרת מורים בהיקף של כ-300 שעות ועריכת בחינה. הומלץ שציון עובר יהיה – בהתחלה אמרו 80, אחר כך הוסכם על 75; זה הציון שמאפשר למורה להמשיך וללמד מתמטיקה. בשנת תשס"ב התחילו תהליכים של השתלמויות מורים, והתהליכים האלה נמשכים גם היום. אכן, יש מורים שמה שנקרא פה "נכשלו בבחינה", הם לא מורים שלא עברו את הבחינה, אבל הם לא עברו את ציון הסף של הבחינה. אם ציון הסף של הבחינה היה 75, נכשלו מי שלא עברו את הציון 75. אנחנו ממשיכים בהשתלמויות גם למורים אלה וגם למורים אחרים. אין ספק שיש חסר מובנה של מורים למתמטיקה. מעט מאוד מורים בבתי-הספר היסודיים מגיעים למקצוע הזה מתוך הוראת המתמטיקה. חלקם הגדול מגיעים מהתחומים הכלליים ויש ללמד אותם את מקצוע המתמטיקה. דבר זה מאפיין חלק ניכר מההוראה בבתי-הספר היסודיים. אבל, אין ספק שמתמטיקה היא תחום ידע ייחודי. היכולת להקנות לאדם שלא בא מתחומי הידע המתמטיים את אותו ידע שנדרש על מנת ללמד מתמטיקה – שהוא שונה במהותו מהידע בתחומים אחרים, ששם השתלמות מקצועית קצרת טווח יכולה להועיל. אנחנו נמצאים בשלב נוסף של השתלמויות אשר גם ישפר את הידע של אלה שכבר עברו השתלמות ובעיקר יתמקד באלה שעברו את ההשתלמות בציון נמוך. בכל רחבי הארץ, גם באוניברסיטאות וגם במכללות, יש היום קורסי השתלמות למורים במתמטיקה בכל הדרגים. גם ליסודי, גם לחטיבה וגם לחטיבה העליונה. בשנים תשס"ו ותשס"ז יש כ-600 משתלמים כל שנה, זאת מעבר להשתלמות שדובר בה עכשיו. אלה השתלמויות אוניברסיטאיות ממש, חלקן השתלמויות שגם מקנות נקודות לתואר וחלקן השתלמויות שמחוץ למסגרת של לימודי תואר. אנחנו מקווים שיש ביכולתנו לדרבן את המורים לעשות את ההשתלמות. גם חלק מההסדר החדש עם המורים, כיוון שנוצרו שמונה דרגות שכר נוספות וארבע מהן הן תלויות השתלמות והתמקצעות – אנחנו מניחים שהדבר ידרבן את המורים ויאפשר להם ללמוד וגם לקבל תמורה נאותה בעבור ההשקעה, שהיא לא פשוטה, על מנת שיגיעו לרמת הוראה ראויה. היו"ר אמנון כהן: תודה. מה את מציעה, שיסתפקו בדברייך? שרת החינוך יולי תמיר: אני מציעה שחבר הכנסת גלנטי יצטרף אלי לראות קורס במתמטיקה. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת והבה, אתה מסתפק בדברי השרה? מגלי והבה (קדימה): – – – היו"ר אמנון כהן: לא, אתה יכול לבקש רק במליאה. אתה המציע. את מציעה ועדת החינוך, התרבות והספורט? שרת החינוך יולי תמיר: אין לי שום העדפה, זה יכול להיות פה או שם. היו"ר אמנון כהן: אנחנו מחליטים ועדת החינוך, התרבות והספורט או הסרה מסדר-היום. מי שבעד – ועדת החינוך, התרבות והספורט, מי שנגד – להסיר מסדר-היום. אפשר להצביע. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 8, אין נגד, אין נמנעים. אנחנו מוסיפים את קולה של חברת הכנסת סופה לנדבר. ההצעה עוברת לוועדת החינוך, התרבות והספורט להמשך הדיון. הצעות לסדר-היום הימצאות חומרי הדברה אסורים לשימוש בעשבי תבלין ברשתות השיווק היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים לנושא הבא שעל סדר-היום: הימצאות חומרי הדברה אסורים לשימוש בעשבי תבלין ברשתות השיווק – הצעות לסדר-היום מס' 3356, 3366 ו-3376. המציעים הם חברי הכנסת דב חנין, אמנון כהן וסופה לנדבר. אני מבקש מחבר הכנסת והבה שיחליף אותי ואציג את ההצעה שעל סדר-היום. היו"ר מגלי והבה: שר החקלאות היה אמור לשמוע את הדברים ולהשיב. אדוני המזכיר, שר החקלאות בדרך? השר משולם נהרי: אני משיב, על-פי בקשת השר. אמנון כהן (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, בבדיקה לאיתור חומרי הדברה בירקות ופירות הנמכרים ברשתות השיווק שערכה המועצה לצרכנות נמצא כי 18% מהפירות והירקות שנבדקו מכילים חומרי הדברה בכמות העולה על המקסימום הקבוע בתקן. אבל משרד החקלאות, שעשה סקר אף הוא, מגלה שזה יותר: יותר מ-23% מהמוצרים מכילים חומר הדברה מעל לתקן. חמור מכך, כבוד השר, נמצאו חומרי הדברה שאסורים לשימוש לחלוטין על-פי התקן הישראלי. זאת אומרת, חומרים מסוימים, שכל שטיפה שתעשה לא תעזור – זה נמצא בתוך התבלינים האלה ואי-אפשר לשטוף אותם. אנחנו משתמשים בזה יום-יום, מגיעים לסופרמרקט וקונים, ואנחנו חושבים שמשרד החקלאות ומשרד הבריאות בודקים את הדברים. אנחנו מגלים שלמעשה יותר ויותר מוצרים יש בהם סכנה בגלל הדברה מעל ומעבר לפרופורציה המותרת. עם ישראל והתושבים נמצאים בסכנה. אנחנו יודעים שהרבה מאוד אזרחים משתמשים בירקות, הם נמצאים בתוכניות של דיאטה, ותמיד ממליצים לאכול הרבה ירקות ולעשות סלטים מירקות. אם יש כל כך הרבה חומר הדברה – משרד הבריאות אומר שאם יש מינון לא גדול בירקות, זה לא כל כך מסכן, אבל אם תאכל יותר מדי, זה עלול להביא לסכנות. איזה מין דברים אלה? אנחנו צריכים לתת מינון בעגבנייה או במלפפון או בתבלינים בסלט שאנחנו אוכלים? צריך להאיר את עיני הציבור ממה להיזהר, מאילו ירקות או תבלינים או עשבי תיבול שאנחנו שמים בסלט על מנת לקבל טעם אחר בסלט, ממה צריך להיזהר? אולי צורת שימוש אחרת, אולי חומרים אחרים שאפשר לשטוף, וכמובן, אכיפה בנושא, שבאמת ייאכף הדבר על-ידי כל הגורמים הרלוונטיים, שהציבור לא יהיה בסכנה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, לאור הממצאים החמורים אני פונה לשר הבריאות ולשר החקלאות ואני מבקש באמצעות השר נהרי להעביר את דברי חברי הכנסת כאן, שמבקשים להתייחס לבעיה הזאת בכובד ראש. עליהם לגשת מייד לאכיפה בנושא ולהקטנת החריגות בשימוש בחומרי הדברה ולזכור תמיד כי חייהם של אזרחי מדינת ישראל אינם הפקר. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אמנון כהן. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין. אחריו – חברת הכנסת סופה לנדבר. מובן שצריך לזכור שהבריאות שלנו היא הדבר החשוב מכול. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. דב חנין (חד"ש): תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, בשנת 2003 יצא דוח של מבקר המדינה, דוח מאוד חמור שאמר שבישראל חלק ניכר מהירקות והפירות שנמכרים לציבור לא עומדים בתקנים שנקבעו בעניין חומרי ההדברה. במקרים רבים לצרכן אין שום אפשרות לדעת מה מקור הפירות והירקות שהוא קונה, אם הפירות והירקות האלה מכילים שאריות של חומרי ריסוס והדברה, ועוד נתונים שחשוב שהצרכן ידע כי הם רלוונטיים לבריאותו. זה היה בשנת 2003, אבל היום, אדוני השר, מתגלה שוב תמונה חמורה. בבדיקה שעשתה המועצה הישראלית לצרכנות בשיתוף ערוץ-10 נמצא כי 18% מהפירות והירקות שנבדקו, שבעה מתוך 40 מוצרים מכילים חומרי הדברה בכמות העולה על המקסימום הקבוע בתקן. חמור מכך, נמצאו על ירקות ופירות חומרי הדברה שאסורים לחלוטין לשימוש לפי התקן הישראלי. הבעיה החמורה ביותר התגלתה בעשבי תיבול. שש מתוך שבע החריגות שנתגלו נמצאו בעשבי תיבול, וחריגה נוספת נמצאה בעגבניות. במשרד החקלאות, אני שומע, מדווחים על ממצאים אפילו חמורים עוד יותר: ב-23% מתוך 129 דגימות של עשבי תבלין שנלקחו השנה, נמצאו חריגות. התמונה, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, היא תמונה קשה ומדאיגה. אנחנו הרי פונים לציבור ואומרים לאנשים להרבות בצריכת ירקות ופירות כי ירקות ופירות טובים לבריאות. אנחנו מעוניינים שאנשים יצרכו ירקות ופירות. החקלאים מגדלים אותם, ואנחנו רוצים גם שלחקלאים תהיה פרנסה וגם שאנשים יאכלו ירקות ופירות – יהיה להם גם טעים וגם בריא. אבל המציאות, אדוני השר, שונה לחלוטין. המציאות היא שאין מספיק פיקוח על חומרי הדברה בישראל; המציאות היא שעדיין משתמשים בישראל בחומרי הדברה שהם אסורים לחלוטין לשימוש – אסורים לחלוטין לשימוש בארץ כיוון שהם מסוכנים לבריאות. וכאשר התמונה הזאת מתמשכת, אין לנו אלא להסיק את המסקנה, שכנראה אלה שצריכים להגן עלינו, להגן על הציבור – ואני פונה במיוחד למשרד החקלאות בעניין הזה – לא עושים את מלאכתם כפי שצריך, כי התמונה הזאת היא תמונה מתמשכת והיא תמונה בלתי נסבלת. אדוני השר, במדינות אחרות בעולם כבר עשו מעשה ושינו את התמונה. אני יכול לומר לך, שברבות ממדינות אירופה, למשל, היום באמת בריא לאכול ירקות ופירות, ולא צריך לחשוש מחומרי הדברה, בוודאי לא מחומרי הדברה מסוכנים. הגיע הזמן שנעשה גם אצלנו מהפכה. אני רוצה להקדים את תשובתך במשפט אחד ולומר שכל הדברים שאמרתי הם לא נגד חקלאי ישראל, אלא בעד חקלאי ישראל, כי אם חקלאי ישראל ייצרו עם פחות חומרי הדברה, תוצרת שהיא יותר מתאימה ויותר בריאה לציבור – הם ימכרו יותר, גם בארץ וגם בחוץ-לארץ. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת סופה לנדבר, ולאחר מכן ישיב השר נהרי. בבקשה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, צדקו חברי הכנסת שדיברו לפני, שבדיקה שנערכה על-ידי מועצת הצרכנות וערוץ-10 גילתה דבר שבעצם מסכן את הציבור. ליקויים חמורים התגלו בבדיקה הזאת: ירקות, פירות, ומובן שגם תבלינים – ובתבלינים עוד יותר מאשר בירקות ובפירות – מכילים חומרים כימיים מסוכנים. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אמנון כהן דיבר לפני על כך שאנשים שעושים דיאטה, צורכים את הירקות, הפירות והתבלינים, אבל אני חושבת שלא רק אנשים שעושים דיאטה. כל הירקות והפירות אהובים במדינת ישראל, כמובן גם על ילדים. פירות – אנחנו עכשיו בתקופת הקיץ, ילדים נמצאים בחופש. ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שלא שטיפה ולא טיגון, ואפילו לא בישול, מפחיתים את כמות החומר המסוכן הזה. זאת אומרת, שעל הצלחת של מדינת ישראל, אצל כל משפחה, יש פירות, ירקות ותבלינים – לפי הבדיקה שנערכה – 23%-20% פלוס, בעודף, וזה נמצא בכל הירקות והפירות. אדוני היושב-ראש, אני חושבת שצריכה להיות הגנה כפולה, וההגנה הזאת צריכה להיות קודם כול על-ידי פיקוח – פיקוח גם בשדה וגם בחנויות. אני עליתי ממדינה שבה סניטריה והיגיינה, תברואה, היו דברים שאנשים למדו. למדו איך לתת הגנה לציבור בכל התחומים – גם במאכלים. לדעתי, התברואה במדינת ישראל לא תמיד במצב טוב. לא פעם אנחנו – חברת הכנסת מרינה סולודקין, אני ועוד חברי כנסת – הבאנו חקיקה להגדלת מספר המשרות של אנשי התברואה. אני חושבת שזאת פשוט חובה, משום שזה פיקוח, והפיקוח הזה הוא חובה במדינת ישראל. מה שאנחנו מעלים היום לדיון בכנסת – זה מביא להרעלה, זה דבר חמור, הוא מביא נזק, נזק לבריאות, נזק לבריאות של מבוגרים וילדים, ואנחנו ככנסת ישראל, ואתם כממשלת ישראל, אדוני השר, לא יכולים לעבור על זה לסדר-היום. צריכים לקיים פיקוח – פיקוח בכל מקום – כדי למנוע את המאכלים המסוכנים האלה מלעלות על השולחן של כל משפחה. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת סופה לנדבר. אני מזמין את השר נהרי להשיב לנו. חברת הכנסת לנדבר, בנשיאות נתנו לזה עדיפות על מנת שנעלה את הנושא, ואני מקווה שנשמע תשובות ונצליח בשינוי התפיסה של החקלאות. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: בבקשה, אדוני. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אומר: אוי לנו מהמזיקים ואוי לנו מחומרי הדברה. שניהם לא בריאים ושניהם לא טובים, והשאלה, איך מוצאים את המינון הנכון – להדביר את המזיקים ולא לגרום נזק מחומרי הדברה. שר החקלאות ופיתוח הכפר, חבר הכנסת שלום שמחון, מבקש להבהיר כי סוגיית הפיקוח על שאריות חומרי הדברה וקביעת תקני איכות לירקות ופירות עומדות בראש סדר העדיפויות של משרד החקלאות. עד סוף השנה תושלם חקיקה שתסדיר את האכיפה והפיקוח על חומרי הדברה ואת החלת תקני איכות ובטיחות – סטנדרטים – בפירות ובירקות, לטובת הצרכן הישראלי. חקיקה זאת תובא בחוק ההסדרים. עם זאת, חשוב להדגיש כי בכל מקרה, השימוש בחומרי הדברה נעשה לפי החוק ולפי כל הכללים גם כיום. אמנון כהן (ש"ס): כבוד השר, למה לחכות לחוק ההסדרים? אפשר לעשות עכשיו. השר משולם נהרי: מאחר שהפגרה לפנינו, אני חושב שזה יותר מוקדם. כן, אנחנו כבר מתחילים את חוק ההסדרים. עם זאת, חשוב להדגיש כי בכל מקרה, השימוש בחומרי הדברה נעשה לפי החוק ולפי כל הכללים גם כיום. החקלאים בישראל מספקים מזון לאוכלוסייה במשך כל עונות השנה. בתקופת הקיץ, עם עליית החום והלחות, מתקצרים מחזורי החיים של המזיקים ונוצרים תנאים המעודדים התפתחות מחלות צמחים. העלייה בנגעים מביאה לשימוש מוגבר בחומרי הדברה, לעתים ללא צורך, ויש להתייחס למקרים האחרונים בהקשר זה. כאמור, שימוש נכון בחומרים מותיר שאריות בגבולות הסטנדרטים שקבע המחוקק, בהתחשב בבריאות הציבור. משרד החקלאות פועל באופן אינטנסיבי להקטנת השימוש בחומרי הדברה, ליצירת סטנדרטים בטוחים ולהקטנת החריגות בשימוש בחומרי הדברה בפירות וירקות, בכלל זה בתבלינים. הפעילות מתבצעת בכמה מישורים: שיפור בטכנולוגיות גידול להפחתת השימוש בחומרי הדברה; הדרכה והכוונה של החקלאים לשימוש נכון בתכשירים; תמיכה ברישום חומרי הדברה לשימוש בתבלינים – משרד החקלאות השתתף ב-400,000 שקלים, ובשנתיים הבאות ישתתף עוד בכמיליון שקל; הכנת נוהלי עבודה להתקשרות בין קמעונאי לחקלאי, המבטיחה מכירת פירות וירקות ללא חריגות. המשרד פועל בימים אלה לאימוץ הנוהל על-ידי רשתות השיווק. אימוץ הצעתנו על-ידי הרשתות יקטין במידה ניכרת את הסיכוי לחריגה, וכפי שציינתי, תהיה חקיקה להסדרת תקני בטיחות ואיכות לתוצרת חקלאית טרייה. בנוסף, המשרד הגביר את הפיקוח והאכיפה. המשרד מפקח על שימוש נכון בתכשירים בפירות וירקות אצל המגדלים. בשבועות האחרונים הוסדרה הפעלת קנסות מינהליים נגד חקלאים חורגים, ואפילו הופעלו כמה קנסות כאלה. הקנס על חריגה מגיע ל-2,500 שקל לחריגה ראשונה. הפיקוח כולל בדיקת דגימות – כ-1,000 נדגמות בשנה על-ידי המשרד, ועוד אלפי דגימות מתבצעות על-ידי יצואנים. כל מגדל שנדגם – מזוהה. במקרה של חריגה, נפתחת חקירה וגם מוגשת תביעה משפטית או מוטל קנס מינהלי כנגד החורג. מתחילת 2007 נדגמו ונבדקו 129 דגימות של תבלינים, מתוכן נמצאו 23.3% דגימות חריגות. בשבועיים האחרונים נדגמו עוד כ-50 דגימות של תבלינים. כ-25 חקלאים הוזמנו לחקירה טרם הגשת תביעות. משרד החקלאות בהחלט רואה עצמו אחראי להביא תוצרת חקלאית העונה על דרישות החוק ובריאות הציבור. בעזרת אכיפה מוגברת ובשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, מועצת הצמחים, גורמי המסחר המאורגן, נביא לחיסול התופעה של חריגות בתוך תקופה קצרה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר. מה מציע? השר משולם נהרי: להסתפק בתשובה. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת אמנון כהן, מסתפק בדברי השר? לא. אמנון כהן (ש"ס): – – – היו"ר מגלי והבה: בבקשה, חבר הכנסת מרגי – הצעה אחרת. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, השימוש המופרז בחומרי הדברה, חומרים מזהמים – רק היום היתה כתבה חמורה על כל מה שמתחולל בסין עם כל התעשייה והשימוש בחומרים מזהמים, שזה פוגע כבר בילודה, בילדים. מעבר לדיון במליאה צריך להיות דיון פרטני בוועדה. אני חושב שדיון בוועדת הכלכלה, בהזמנת כל המומחים והגורמים, יועיל לנושא. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מרגי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. בעד – זה בעד דיון בוועדת הכלכלה. נגד – זה להסיר מסדר-היום. בבקשה, עוברים להצבעה. חבר הכנסת טיבי – אתה יכול להשתתף בהצבעה, אבל תיכף תבוא להחליף אותי. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 13 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 13 בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כך, אני קובע שההצעה לסדר-היום תועבר לדיון בוועדת הכלכלה כבקשת המציעים ובהסכמת כולם. הצעות לסדר-היום הקיצוץ הרוחבי בתקציבי משרדי הממשלה היו"ר מגלי והבה: אנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום: הקיצוץ הרוחבי בתקציבי משרדי הממשלה – הצעות לסדר-היום מס' 3371, 3379, 3380, 3388 ו-3396. אני מזמין את חברת הכנסת מרינה סולודקין. ישיב, אני מניח, השר משולם נהרי. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום ראשון האחרון, 8 ביולי 2007, אישרה ממשלת ישראל קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה לשנת 2007 בגובה של 600 מיליון שקל. יצוין שהכוונה המקורית היתה לקצץ בתקציב מיליארד ו-300 מיליון שקל, אך עקב התנגדות עזה וברוכה מצד שרי העבודה ושרי ש"ס הוחלט על קיצוץ קטן יותר. ההחלטה להעביר קיצוץ דחוף בתקציב המדינה דווקא בעת הנוכחית היא בעיני החלטה תמוהה ובלתי מוצדקת לחלוטין, וזאת מהסיבות הבאות: א. כלכלת ישראל ממשיכה לצמוח בקצב מהיר. התקבולים ממסים מתחילת שנת 2007 עולים באופן משמעותי על התחזיות, וכתוצאה מכך נוצרו עודפים גדולים מאוד בתקציב המדינה. רק לפני ימים אחדים התבצעה החלפת שרים במשרד האוצר והשר החדש, רוני בר-און, נכנס לתפקידו. נוצר הרושם כי פקידי האוצר ניצלו את המצב לבצע מחטף בזמן החלפת השרים במשרד. ברצוני להזכיר גם שבשנים 2001–2004 ביצעה ממשלת ישראל קיצוצים רבים וכואבים ביותר בתקציב המדינה, וכולם בוצעו על חשבון השכבות החלשות. נאמר לנו אז שאין ברירה, שבתקופה של משבר כלכלי ושל מלחמה נגד טרור שהכריזו ארגוני הטרור על מדינת ישראל זו הדרך היחידה לשרוד ולהמשיך ולהתקיים כמדינה וכעם. אז הצעתי תוכניות אלטרנטיביות שהיו יעילות יותר מבחינה כלכלית וצודקות יותר מבחינה חברתית, אך כל ההצעות שלי נדחו. אזכיר גם שהבטיחו לנו ולא פעם אחת להחזיר את כל הקצבאות וכל ההטבות שבוטלו או קוצצו כשנעבור את המשבר ונגיע למצב של צמיחה. והנה באה הצמיחה, אך שוב מנסים לקצץ מהחלשים. אני משוכנעת שבמצב הכלכלי הנוכחי אין הרבה הצדקה, לא כלכלית ולא מוסרית, למדיניות הקיצוצים. אני מאוד ממליצה למשרד האוצר לקחת את העודפים, להשתמש בהם, ולא לעשות מחטף. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. אני מזמין אחריה את חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת יעקב כהן. הוא אינו נמצא כאן, ולכן – חבר הכנסת חיים אורון. חיים אורון (מרצ): – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, התוכנית המקורית היתה לקצץ מעל מיליארד שקל, מיליארד ו-300 מיליון, ובסופו של דבר – התקשורת אמרה – "התקפל ראש הממשלה", נסוג, הגמיש את עמדתו, גילה הבנה, והקיצוץ עמד על 600 מיליון שקל. חיים אורון (מרצ): – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אין ספק שהממשלה הזאת לא ניחנה ברגישות חברתית. זה הדבר האחרון שאפשר לומר על הממשלה הזאת – "רגישות חברתית". שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): חוץ משרי מפלגת העבודה שהצביעו נגד הקיצוץ. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מהצבעה נגד הקיצוץ ועד הדבקת התווית "רגישות חברתית" יש מרחק רב מאוד, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני מודה, חבר הכנסת טיבי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): ויש כאלה שאומרים שסיבת ההתעקשות של שרי מפלגת העבודה לא היתה דווקא רגישות חברתית אלא שיקולים פוליטיים אחרים, אבל מי אני שאתערב בעניינים של מעצמה זרה – – – שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): האם – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אהוד ברק הוא סוציאליסט – – – היו"ר מגלי והבה: נושא הדיון הוא גם – – – בטוח מעניין את כל מי ששומע. אז בואו נמשיך בנושא שלנו. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): בתשובה על שאלתך, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, אהוד ברק הוא סוציאליסט כמו שאני נשיא האקדמיה ללימודי סינית בשנחאי. לעצם העניין, דנו בוועדת הכספים יותר מפעם אחת, למשל בכל מה שקשור לכיסוי הצרכים ותיקון המחסור בצרכים של היישובים הערביים, בעיקר באזור הצפון. חברת הכנסת שלי יחימוביץ וחבר הכנסת ריבלין יזמו דיון כזה. השבוע היתה ישיבת מעקב של הוועדה. מרוב שהממשלה הזאת קשובה לצרכים ורוצה לספק באופן תקציבי את המחסור הזה, את ההבטחות שניתנו – נציג משרד ראש הממשלה פשוט לא הופיע לדיון בוועדת הכספים. הוא לא הופיע. לא בא. אפילו לא שלחו נתונים שוועדת הכספים ביקשה לספק. במקור, הקציבו 980 מיליון שקל. בסופו של דבר הצטמצמו 240, נעלמו, אני לא יודע איפה, והוחלט על השקעה של 747 מיליון שקל מסומנים בתקציבי המשרדים השונים. עד לרגע זה גם התקציב המסומן הזה לא מומש. נדמה לי ש-30% הם המקסימום של השקעה באחד המשרדים. במשרדים הנוספים ההשקעה של ניצול או מימוש התקציב המסומן היתה פחות מכך. לכן, אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר הרי הקיצוץ לא יהיה בתקציב הביטחון. הוא יהיה אולי בתקציבי רווחה, חינוך, איכות הסביבה, בדברים שהם חשובים ביותר, גם לאיכות החיים וגם לחיים עצמם, ועל כן הממשלה הזאת, מדיניותה והעדפותיה התקציביות לא ראויות לצל"ש. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את חבר הכנסת חיים אורון, שהוא כל הזמן אומר שצריך לחזור ולדבר על התקציב ועל הקיצוצים. יוצא לי בזמן האחרון להיות פחות בוועדה, אז אני מתגעגע לשמוע אותך. אני אשמע אותך כאן. חיים אורון (מרצ): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ואם אדוני היושב-ראש מתגעגע לשמוע, אז הוא יכול להישאר. היו"ר מגלי והבה: אני אשמע אותך מהמקום. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, ידידי השר נהרי, את משרד האוצר מעניין רק מספר אחד בתקציב, גודל התקציב. הם עומדים מהצד ואומרים: חבר'ה, תשחקו. שרת החינוך מה-זה מבסוטה, היא קיבלה עוד 600 מיליון שקל לחינוך. אגב, חשוב מאוד. כעבור שלושה חודשים באים לממשלה ואומרים: בסדר גמור, עכשיו תורידו בבריאות, בשיכון, גם בחינוך ובמקומות אחרים. שר הביטחון הישן, לא החדש, אומר: חברים יקרים, מוכרחים לביטחון. הוא אומר: אין בעיה. לעורף – בסדר; לצפון – בסדר; קחו. כעבור כמה חודשים באים ואומרים: עכשיו נקצץ פה ופה ופה, רוחבי. מה זה רוחבי? כל מי שהוא גזבר קטן, שלא מסוגל להחליט מה חשוב ומה לא חשוב, אומר: נקצץ שווה לכולם. לאחד מורידים את הראש, לאחד רק גוזמים בשערות, עושים רוחבי לכולם, אותו דבר לכולם. 6% ממשרד שאין לו כלום בתקציב הקניות, ואתה מכיר את הדברים הללו, כי משם מורידים. לא מורידים בשכר, כי לא יכולים להוריד בשכר. אז איפה מורידים? בקצת פעולות שיש לו, טראח. הוא תכנן על 2 מיליוני שקלים – לקחו לו אותם. עכשיו לראש הממשלה היה הישג ענק. הוא ירד מ-1.2 מיליארד ומ-1.3 מיליארד בחצי. מאיפה החצי השני? מהרזרבה. אני מסתכל על התאריך, חודש יולי, כבר לא צריך רזרבה? זהו? הרזרבה סתם היתה שם? לא ידעו יומיים קודם שיש רזרבה? אז מה הפטנט הזה? פשוט הוא פתח אוברדרפט, תסלח לי כמו – אני לא רוצה לפגוע בחנווני ולא בקיוסק ולא בשום דבר – שאומר: היום תן את 600 המיליון, נחכה בשבוע הבא, נראה מה יהיה. מה יהיה בשבוע הבא? אני יודע מה יהיה בשבוע הבא, כבר אמרו את זה אנשי האוצר, יבוא קיצוץ רוחבי נוסף. למה זה דחוף הפעם? שמישהו יבוא ויסביר לי. שאלתם אם אהוד ברק סוציאליסט. אני לא יודע. אני יודע מה אני. אז אני לא יכול לתת עדות. אבל דוד ברודט, אלי הורביץ – אי-אפשר לחשוד בהם, הם אמרו שתקציב המדינה במצב הקיים יכול להיות גם 2.4, לגדול. היה גם מי שאמר אולי 2.8 לעומת 1.7. האחוז הזה הוא 4, 5, 6 מיליארדי שקלים, תלוי איך סופרים אותו. למה זה לא יכול להיות השנה? תסבירו למה צריך את כל הדיון הזה, למה צריך את המכות האלה. הרי אני רואה איך זה יבוא לוועדת הכספים. בינתיים בורחים, אבל ימצאו איזה רגע שיצטרכו לקנות מישהו ולמכור מישהו ויעבירו את 600 המיליון. ואז אני לא יודע כמה יקראו את כל החוברת הזאת – אני מודה, אני קורא אותה לא כי היא כל כך מעניינת, כי אתה בסוף רואה את מי דופקים. ואתה מכיר את הסעיפים, לפחות במשרד שאתה מכיר טוב, משרד החינוך. בסוף זה מגיע לאיזה תגבור מורים באיזה מקום, בסוף זה מגיע לחוג מסוים שרצו לפתוח באיזה מקום, ועכשיו אומרים: משרד החינוך לא בסיפור. בסדר, אז משרד הבריאות. לא יתקנו את חדר המיון באשקלון, שכבר אלף פעמים רצו לתקן אותו, יגידו שלשם יש כסף. בסדר, אז חדר המיון ב"אסף הרופא" או ב"סורוקה". כך זה בסוף נראה. למה זה צריך להיות? משום שבסופו של דבר – וזה המבחן העיקרי, אדוני השר נהרי – אם אתם לא מתמודדים עכשיו, השבוע ובשבוע הבא, על גודל התקציב, גמרתם את המאבק. מנגחים אתכם ראש בראש, שר בשר. ישב אתי פקיד ממשרד של אחד השרים שלך, ממשרד של אלי ישי, של ראש המפלגה שלך, וזעק מרה מה קורה בנושא של השקעות הון. ואתם אומרים פריפריה ואתם אומרים עידוד תעסוקה ואתם אומרים אנשים, והוא נותן לך שמות של מפעלים. אנשים מוכנים להוציא 80% מהכסף הזה, אומרים: אם הממשלה תשתתף אתנו ב-20% ונקים מפעל פה ופה ופה, ואם תרצה אתן לך את השמות, העסק כבר מכור לשנתיים קדימה. אז מה אתם מספרים לנו סיפורים על עידוד תעסוקה? לא יהיה עידוד תעסוקה, זה סתם דיבורים. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אנחנו עוברים לדובר הבא, חבר הכנסת יעקב כהן. חיים אמסלם (ש"ס): הוא במנוחה. היו"ר אחמד טיבי: למה במנוחה? שמואל הלפרט (יהדות התורה): הוא בבית-חולים. הוא בטיפולים. תאחל לו החלמה מהירה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אחמד טיבי: בטיפולים. בכל מקרה, גם אם האפקט הוא נפשי או פיזי, אנחנו מאחלים לו החלמה. אבל אין ספק שמדובר בפגיעה ארוכת טווח, כי מאתמול עד היום זה הרבה זמן. אדוני השר נהרי, בבקשה. חיים אורון (מרצ): נראה איך תתפתל. היו"ר אחמד טיבי: אמרנו אתמול, חבר הכנסת הלפרט, שמדובר באירוע חמור ביותר, שראוי לכל גינוי והוקעה. אין לתקוף חברי כנסת, פיזית. בבקשה, אדוני. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת חיים אורון, אתה בטח היית מעדיף לשמוע אותי מביע את עמדתי ולא את עמדת האוצר, ואני רוצה לומר לך שבנושא הזה אנחנו לא כל כך חלוקים. הזכרת איפה זה הולך לפגוע – בתקציב הקניות, בתקציב הפעולות, בתקציב התמיכות. למשל, במשרד החינוך, רוב התמיכות שבתקציב נמצאות במשרד החינוך. ואמרת שיש כמה דברים שייפגעו, אפילו אינני זוכר, דברים קטנים שבסופו של דבר בהם יפגעו, אבל אני רוצה לחדש לך, ואת זה העליתי בישיבת הממשלה: רוב התקציב, בעצם כל התקציב של הישיבות והתקציב של הסמינרים, של המכללות החרדיות, והתקציב של הפעולות של הרשתות, והתקציב של תרבות יהודית ועוד כמה תקציבים נמצאים בתמיכות. כשמדברים על קיצוץ רוחבי מתכוונים לכל אלה שמניתי. חיים אורון (מרצ): גם עליהם. השר משולם נהרי: גם עליהם, וזה העיקר. חיים אורון (מרצ): מה זה העיקר? השר משולם נהרי: זה חלק הארי מהקיצוץ. אם אתה מדבר לא על התקציב הקשיח של משרד החינוך, שהוא השכר שאתה לא יכול לנגוע בו ולהתקשרויות שאתה לא יכול לפגוע בהן, ואתה יודע את זה היטב, אז יש התקציב, שהוא תקציב הקניות, הפעולות והתמיכות, ששם אתה יכול לעשות את הקיצוץ הרוחבי, ואם אתה פוגע בתקציב הזה, פגעת בעיקר – ואני מכיר את המספרים – בתקציבי התמיכות, שזה חלק הארי במשרד החינוך מתוך התקציב הפנוי, ובהם יש הישיבות ויש המכללות החרדיות ויש התרבות ויש הפעולות. זו הפגיעה הקשה. אבל אני רוצה לומר לך שיש אוזן קשבת ואני מקווה שהנושא הזה לא יבוא לידי ביצוע מבחינת הנזק שיכול להיות למוסדות החינוך החרדיים. התחלתי דווקא בנושא הזה, אתה יודע למה? כי אתה אף פעם לא מדבר על הנושא הזה; בא, צועק ואומר, רבותי, מוסדות החינוך החרדי מקופחים. לא אמרת את זה כשהגשתי את החוק לגבי הרשויות; לא אמרת: איפה השוויון, למה לא לתת לכולם? חיים אורון (מרצ): החוק שלך נורא. החוק שלך בתוכנית הליבה נורא ואיום. השר משולם נהרי: מה זה שייך לתוכנית הליבה? זה לא נכון. חד וחלק, מדובר בבתי-ספר שמקיימים את תוכנית הליבה. על אלה שמקיימים את תוכנית הליבה, עליהם אמרת – לא יחול עליהם שוויון. הצבעת נגד. לכן בחרתי דווקא לפתוח באלה שעומדים להיפגע ואין מי שיצעק. חיים אורון (מרצ): פתחת, בוא נראה איך אתה מסיים. השר משולם נהרי: תראה, ממשלה לא יכולה לקבל החלטות על כל מיני דברים, תוספות תקציב, ולאחר מכן לחפש מאיפה מביאים את זה. אתה הצעת אולי לפרוץ את מסגרת התקציב, להגדיל את ההוצאה, אבל זאת לא מדיניות הממשלה. זאת מדיניות שתמכתם בה. חיים אורון (מרצ): לא נכון. השר משולם נהרי: בממשלות הקודמות לא תמכתם? חיים אורון (מרצ): אף פעם. השר משולם נהרי: אז אני חוזר בי. חיים אורון (מרצ): תחזור בך. השר משולם נהרי: זאת מדיניות הממשלה, לא לפרוץ את מסגרת התקציב, לא להגדיל את ההוצאה. אולי יש תוכניות עתידיות להקטין את ההכנסה ולהביא רווחה לאוכלוסיות החלשות בצורה של הפחתת הכנסה, אבל לא הגדלת ההוצאה. לאור ההוצאות שהצטברו במהלך השנה, נוכח לקחי מלחמת לבנון השנייה והחלטות שהתקבלו בקבינט הביטחוני, וכן האירועים הביטחוניים ביישובי עוטף-עזה ושדרות – אגב, היו כאן חוקים נדיבים של מאות מיליונים והסכמתם לזה – ומדיניות הממשלה בעניין קידום החינוך, נדרשה התאמה בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה המאושר לשנת 2007. לשם כך יש צורך להפחית מבסיס תקציבי המשרדים לצורך מימון הפעולות שפורטו בהחלטת הממשלה. יש להדגיש, כי ההפחתה נותנת מענה חלקי בלבד לרשימת הנושאים העומדים על הפרק לשנת 2007, המסתכמים במיליארדי שקלים נוספים. חיים אורון (מרצ): – – – השר משולם נהרי: לא אמרתי שיהיו הפחתות נוספות, יכול להיות. חיים אורון (מרצ): אל תדאג. השר משולם נהרי: יכול להיות, אנחנו נמצאים לקראת סוף השנה – – – חיים אורון (מרצ): איזה סוף שנה, אמצע. השר משולם נהרי: אנחנו מתחילים את החלק השני של השנה, יכול להיות שיהיו גם עודפים, זה לא אומר דבר, עדיין אפשר לספוג את זה בתוך התקציב. אתה יודע את זה היטב. ההפחתה הרוחבית בתקציבי המשרדים, לשם מימון המטרות האמורות, מגלמת שינוי בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה לשנת 2007. ולפיכך, מסגרת התקציב שאושרה על-ידי הכנסת אינה משתנה. ההפחתה שעליה החליטה הממשלה מסייעת ביישום מדיניות כלכלית תומכת צמיחה, הפחתת יחס חוב–תוצר, שיפור דירוג האשראי וכיוצא בזה. הפחתה בסך 6% היא רק בקניות ואינה חלה על נושאים כדוגמת השכלה גבוהה, רווחה, סל בריאות, רשויות מקומיות, התוכנית לחיזוק הצפון ועוטף-עזה ושדרות, תוכנית רב-שנתית לבני המיעוטים, בניית כיתות לימוד, התוכנית לעידוד הצמיחה בירושלים, התוכנית לפיתוח אגן העיר העתיקה, התוכנית בנושא הכותל המערבי ונושאים נוספים הנמצאים בסדר העדיפויות של הממשלה בשנה זו. יש אומנם פגיעה בסעיפים שמגיעים בסופו של דבר לאזרח, אבל כנגד זה יש תוספות בסעיפים אחרים. למשל, תקציב החינוך יגדל בסופו של דבר כתוצאה מהרפורמה בשכר המורים והרפורמה בחינוך, כך שנשמרת מסגרת ההוצאה הכוללת שאינה נפרצת. לממשלה יש אחריות לעמוד במדיניות כלכלית אחראית השומרת על סף מסגרת התקציב. הממשלה צריכה למצוא איזון בין צורכי הביטחון לצרכים האזרחיים, ובסופו של דבר, צריכה למצוא מערכת שגם מתפקדת כלכלית וגם שומרת על העקרונות הכלכליים שיבטיחו את המשך הצמיחה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני השר. מה אתה מציע? השר משולם נהרי: להסתפק. היו"ר אחמד טיבי: להסתפק בדברי השר. המציעים – האם חבר הכנסת אחמד טיבי מסתפק? לא. האם חברת הכנסת מרינה סולודקין מסתפקת? היא לא פה. האם חבר הכנסת חיים אורון מסתפק? חיים אורון (מרצ): אני מסתפק בחלק הראשון. שמואל הלפרט (יהדות התורה): הצעה אחרת. היו"ר אחמד טיבי: בוא נלך להצעות אחרות. הצעה ראשונה היא של חבר הכנסת שמואל הלפרט. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, במדינת ישראל הצטברו עודפים של מיליארדים. במחצית השנה הצטברו עודפים של 15 מיליארד שקלים. במצב כזה, כל ממשלה נורמלית היתה מחזירה את הקצבאות לילדים ולזקנים, שקוצצו בצורה אכזרית, כדי למנוע עוני ורעב מ-800,000 ילדים רעבים במדינת ישראל. אולם הממשלה האטומה הזאת לא שומעת את זעקת הילדים הרעבים, ונוסף על כך, הולכת ומקצצת עוד 600 מיליון שקלים. לכן, אני מציע לממשלה להחליט מייד על החזרת הקצבאות שקוצצו בצורה שרירותית, מתוך העודף של המיליארדים שהצטברו בקופת המדינה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, אני לא מבין על מה התלונות, כבוד השר. אני מבקש ממך לא להעביר את בקשתם של חברי הכנסת, למה לא קוצצו 1.3 מיליארד. תשאיר את הקיצוץ הקטן. אני שמח שבסוף היה הקיצוץ רק 600 מיליון שקלים. חיים אורון (מרצ): יש ברזרבה. יעקב מרגי (ש"ס): בסדר. מה אתה רוצה קיצוץ? לא רוצים קיצוץ. הכלכלה משגשגת, יש עודף תקציבי, יש תמיכה, מה אתה רוצה קיצוץ? שיעבירו את זה לסעיפים. אני חושב שטוב עשתה הממשלה שלא קיצצה. הייתי מציע שיתקיים דיון מעמיק איך ממשיכים את המדיניות הזאת על מנת שלא יהיו קיצוצים. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אתמול קיימתי דיון בוועדת הסמים. התברר לי שיש תקציב מיוחד, קוראים לו: תקציב חילוט. זאת אומרת, תקציב שהמדינה מחרימה, למשל לעבריינים, בגלל תפיסת רכוש גנוב או סמים או כל דבר אחר. אגב, ביקשתי בנושא המחשוב, כדי שלא תהיה צריכת יתר של תרופות שבסופו של דבר עוברת לצורכי סמים – ביקשנו שתהיה בקרה מטעם משרד הבריאות. מצאנו באותו סעיף תקציבי 500,000 שקלים. אדוני היושב-ראש, תקציב החילוט שצריכים לקחת עבור צורכי הביטחון הוא מהרשות הפלסטינית ומה"חמאס". מה שקורה היום, שצורכי הביטחון נזקקים להוצאות מרובות, זה בעקבות הפיגועים והצורך שלנו בהגנת-יתר. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. מה ביקשת, חבר הכנסת חיים אורון, ועדה? חיים אורון (מרצ): כן. היו"ר אחמד טיבי: ועדת הכספים. מי שמצביע בעד – בעד ועדה, כלומר ועדת הכספים. מי שמצביע נגד – הוא בעד הסרה. רבותי, עוברים להצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 5 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 4, נגד – 5. עד שחברת הכנסת שלי יחימוביץ התייעצה עם חבר הכנסת חיים אורון, נגמרה ההצבעה. ההצעה הוסרה מסדר-היום. חיים אורון (מרצ): יום שחור לכנסת. יעקב מרגי (ש"ס): רק אחמד טיבי אומר דברים כאלה, לא אתה. היו"ר אחמד טיבי: לא צריך טקס מיוחד בשביל אמירות כאלה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אחמד טיבי: הודעה לסגן מזכיר הכנסת. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11) (רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ז–2007; הצעת חוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007; הצעת חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון) (חוזה שבו נקבעו תנאי העבודה של העובד), התשס"ז–2007; הצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס"ז–2007. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 7), התשס"ז–2007. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007, שהחזירה הוועדה לענייני ביקורת המדינה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך, אדוני. הצעה לסדר-היום שילוב נשים מוסלמיות במערך כוח-האדם במשרד הדתות היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום שמספרה 3377: שילוב נשים מוסלמיות במערך כוח-האדם במשרד הדתות – של חבר הכנסת עבאס זכור. נושא מעניין. יש נשים מוסלמיות במשרד הדתות? תיכף נשמע. בבקשה. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הייתי מעוניין ששר הפנים ישמע אותנו, או לפחות אחד השרים. היו"ר אחמד טיבי: האם יש שר? יש שר. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): מי משיב? היו"ר אחמד טיבי: השר יצחק כהן. יעקב מרגי (ש"ס): אני אזעיק אותו. היו"ר אחמד טיבי: אני מבקש לקרוא לשר יצחק כהן שישמע את חבר הכנסת עבאס זכור ויתייחס לטענות ולדברים שיעלה חבר הכנסת. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): זה נושא חשוב. היו"ר אחמד טיבי: בשלב זה אדוני ידבר. אני לא אחשיב לך את הזמן, כשהשר המשיב איננו. נא לא לדבר במכשיר הנייד, חבר הכנסת מרגי, אף-על-פי שאנשים מתקשרים אליך, ולא אתה אליהם. יעקב מרגי (ש"ס): אני מזמין לך את השר. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): תזמין, תזמין אותו. היו"ר אחמד טיבי: מחוץ למליאה. תודה רבה. תפאדל. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): הנני מגיש את הצעתי זו לסדר-היום של הכנסת. לדעתי, הצעה זו חשובה מאוד מאחר שהיא נוגעת לחיי האדם ומותו. הנושא הזה מוכיח פעם נוספת עד כמה הפער שקיים במשרדי הממשלה בין יהודים לערבים הוא גדול ורחב. היו"ר אחמד טיבי: אני מברך את השר יצחק כהן על הגעתו למליאה. תודה. בבקשה, אדוני. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): הנושא שאני מעלה היום מוכיח פעם נוספת כמה הפער הקיים במשרדי הממשלה בין יהודים לערבים הינו גדול ורחב, וכי האפליה קיימת גם בהתייחסות מוסדות המדינה השונים כלפי האדם הערבי, בחייו וגם במותו. ההצעה גם מדגישה את זכות האשה הערבייה לייצוג הולם בכל המוסדות, ואת זכותה לקבל את כל הזכויות המגיעות לה, ואיך להתנהג כלפיה בכבוד, אפילו לאחר מותה. אני בטוח שהאשה הערבייה לא מקבלת את הכבוד שלה ואת הזכויות שלה בחיים, אז מגיע לה לפחות, אחרי המוות שלה, לקבל את הכבוד ואת הזכויות, שתהיה שווה לכל הנשים במדינת ישראל. הנושא מתרכז במחלקת הדתות לעדות הלא-יהודיות, השייכת למשרד הפנים, שאין בה אפילו תקן אחד לאשה מוסלמית ערבייה. היו"ר אחמד טיבי: אני חוזר: אין תקן לאשה מוסלמית אחת. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): במחלקה האסלאמית במשרד הדתות, השייכת למשרד הפנים. היו"ר אחמד טיבי: תודה. רציתי שהשר ישמע. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): בנוסף, יש מחסור אדיר, ועל זה דיברתי הרבה פעמים, בתקנים המגיעים למוסלמים, אם במשרות אימאמים במסגדים ואם כמואזינים, אף שיש חשיבות רבה שיהיה בכל משרד אימאם עם תואר ועם כל הידע הדרוש בדת האסלאם, כדי שיוכל להעביר בצורה הכי נכונה את עקרונות ומצוות הדת לאלפי המתפללים שבאים כל יום וכל ערב למסגדים, וידע להסביר את האסלאם האמיתי, שלא מקשה את חיי האדם ולא מוותר, כפי שמצוין בקוראן. ההצעה שלי מתמקדת בצורך להקצאת תקנים מיוחדים לנשים הדתיות המוסלמיות, שיש להן תואר בלימודי הדת, כדי שיוכלו ללמד את הנשים ישירות את העקרונות ומצוות הדת, ובמיוחד שהנשים הן החצי האחר של החברה, ולא מתקבל על הדעת שלא יהיה להן ייצוג במשרות האלה. הנשים צריכות ללמוד את כל הנושאים החיוניים בדת, והקשורים לחיי היום-יום, כמו תופעת הנישואים המוקדמים אצל הצעירות הערביות, דבר שמביא לתופעת הגירושים, שמתרחבת וגדלה בקרב המשפחות הערביות, וכל הקשור לבעיות הקשורות בחיי היום-יום. כל זה עולה למדינה מיליוני שקלים. מצב זה נובע מכך שאין הסברה ותודעה נכונה בקרב הנשים על הסכנות הטמונות בתופעות הנ"ל. בקשר לרחיצת גופות נשים לפני הקבורה – יש להמציא תקנים מיוחדים לנשים, שאמורות לבצע את רחיצת הגופות בכל יישוב ויישוב, מאחר שחובה בדת שגופת האשה תירחץ לפני הקבורה על-ידי האשה, כמו שנהוג גם במגזר היהודי. היום יש מספר קטן של מתנדבות זקנות בכמה יישובים ערביים, שמבצעות את המטלה הזאת, והן נקראות מיישוב ליישוב שאין בו מתנדבות. לכן, אני מציע שמשרד הפנים יקבע תקציב למינוי נשים מוסלמיות, עם התנאים המתאימים, לצורך לימוד הדת במסגדים השונים, וגם תקנים נוספים לנשים לצורך רחיצת גופות הנשים לאחר המוות. אני מציע לפעול כדי להביא לייצוג הולם של אוכלוסיית הנשים הערביות המוסלמיות מטעם המחלקה האסלאמית במשרד הפנים, ושילובן במערך כוח-האדם במשרד הדתות. אני מציין שאין לנו במגזר הערבי, כמו שיש ליהודים, מועצה דתית שתפעל להפעלת הדברים האלה, וזה חשוב מאוד. אף אחד לא מתאר לעצמו כמה זה חשוב עד שזה נוגע במשפחה שלו. כל אחד מאתנו יתאר לעצמו שאמא שלו, אחותו או השכנה שלו נפטרה, והוא מחפש מי ייתן לה את השירות. אחרי המוות אין לנו שירות ברוב המגזר הערבי, כי אין בכל כפר או יישוב מתנדבת שתקיים את המצווה הזאת. אני קורא לאחראים בממשלה, ובמיוחד לשר הפנים שיפעל בכל הכוח. לא ייתכן שאפילו אשה אחת לא מונתה במשרד הפנים. אני אודה לכבוד השר אם ייתן תשובה, יעבוד בכל הכוח ויעשה את כל המאמץ שיביא למינוי נשים מוסלמיות מהמגזר הערבי, שייתנו את כל השירות שצריך להביא למגזר הערבי. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, חבר הכנסת עבאס זכור. יעלה ויבוא השר יצחק כהן, השר הממונה על שירותי דתות במשרד ראש הממשלה. נדמה לי שלא הוא השר הממונה על הדת האסלאמית, אלא משרד הפנים, אבל הוא תמיד ידע איך להשיב; חזקה עליו שידע. בבקשה, אדוני השר. השר יצחק כהן: כבוד היושב-ראש, חבר הכנסת עבאס זכור, כפי שאמר היושב-ראש, הטיפול בעדות הלא-יהודיות נמצא בטיפולו של משרד הפנים ולא בטיפולו של משרד הדתות. היו"ר אחמד טיבי: זאת הסיבה שאדוני כאן? השר יצחק כהן: אני לא יודע למה מזכירות הממשלה ניתבה את ההצעה לסדר-היום אלי. מכיוון שבכל זאת זה הגיע אלי, טרחנו ופנינו למשרד הפנים. עשינו לך שירות, עבאס זכור. היו"ר אחמד טיבי: תגיד תודה, עבאס זכור. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): תודה. השר יצחק כהן: התשובה, כפי שמסר לנו אותה משרד הפנים, היא כזאת: נכון להיום מועסקים כ-320 אנשי דת מוסלמים בתפקידי אימאם וכרוז, תפקידים על-פי הדת המוסלמית. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): כמה נשים? השר יצחק כהן: אין נשים. היו"ר אחמד טיבי: אז השר מאשר את מה שאמרת. השר יצחק כהן: אני מאשר את מה שאתה אומר. התקנים הם לאימאמים ולכרוזים. היו"ר אחמד טיבי: מוסלמים זה רק גברים? השר יצחק כהן: הם אנשים צנועים. היו"ר אחמד טיבי: אין נשים? מתקנים זה רק אימאמים, אדוני השר? הזכיר לך חבר הכנסת זכור פונקציות נוספות. השר יצחק כהן: אני פה בדרגת מתווך בין עבאס זכור לבין משרד הפנים. כשזה היה במשרד הדתות, היה טיפול נהדר. אפילו פעם יצא לי עם היושב-ראש ללכת להביא אימאם אחד שאיבד את דרכו ומצא את עצמו ברמאללה, בתיווכו של ד"ר חבר כנסת אחמד טיבי הוא מצא דרכו חזרה. אם תרצו להחזיר את זה למשרד הדתות, אשמח מאוד. 320 אנשי דת מושמים ומועסקים במשרד הפנים. לגבי שאר הפונקציות שהזכרת, משרד הפנים טוען שנשות המשפחה עושות את העבודה הזו בהתנדבות, כפי שאתה ציינת. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): למה בהתנדבות? השר יצחק כהן: אתה צודק. רוני בר-און נהיה לשר האוצר, עכשיו שר הפנים זה מאיר שטרית. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): – – – השר יצחק כהן: חברות קדישא – כן. התפקידים שהזכרת הם בהתנדבות. יש פה חבר הכנסת יעקב מרגי, הוא היה הרבה שנים ראש המועצה הדתית בבאר-שבע – – – עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): זה בהתנדבות? השר יצחק כהן: אדרבה, הנשים מחפשות את המצווה הזאת ורודפות אחריה. אין במשרד הדתות תקנים גם לנשים יהודיות בפונקציה שהזכרת, כי אין דבר כזה. כשיש דבר כזה, חלילה, הן מתנדבות וזה מצווה מבחינתן והן רודפות אחרי המצווה הזאת. לסיכום, כל נושא הטיפול בעדה המוסלמית נעשה באגף לעדות לא-יהודיות במשרד הפנים. אם זה יחזור למשרד הדתות, אשמח מאוד להשיב לך. אני מציע להסתפק בתשובה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת זכור לא מסתפק בזה – ראיתי את תנועת הראש שלך – הוא מבקש להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה. נדמה לי שהשר, בשל העובדה שהוא היה רק מתווך, לא התנגד, ולכן הוא יקרא כן להעביר, נכון? לכן בהסכמת השר נעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה בשירותי דת. מי שבעד הוא בעד העברה לוועדה, מי שנגד הוא בעד הסרה, והשר אמר שהוא לא מתנגד להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה. רבותי, עוברים להצבעה. הצבעה מס' 30 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 7, אין מתנגדים. הוחלט להעביר את ההצעה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעה לסדר-היום הזיהום הנגרם ממכוני הטיהור לנחל-שקמה ולמי השתייה היו"ר אחמד טיבי: אנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום: הזיהום הנגרם ממכוני הטיהור לנחל-שקמה ולמי השתייה – הצעה לסדר-היום מס' 3370. בבקשה, אדוני, עשר דקות. השר המשיב הוא השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, שנמצא כאן. בבקשה. איתן כבל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, נחל-שקמה מוביל בעונת הגשמים מי שיטפונות למאגר שקמה – מאגר מי השיטפונות הגדול ביותר של "מקורות", שם הם מחלחלים לאקוויפר החוף, מאגר המים הגדול בישראל. בשנה האחרונה נסגרו יותר מ-150 קידוחים באקוויפר החוף בגלל זיהום שמקורו בשפכים עירוניים ותעשייתיים, דישון חקלאי וחדירת מי ים. רק 41% מהמים שנשאבים ממאגר זה מוגדרים כבעלי איכות טובה. מי התהום נשאבים ונהפכים למי שתייה המשמשים בעיקר צרכנים באזור – תחנת הכוח רוטנברג, מפעלי תעשייה והעיר אשקלון. כיצד נגרם הזיהום, חברי חברי הכנסת? הזרמת שפכים לבריכות האידוי של מפעלי "נגב טקסטיל" בשער-הנגב מביאה להצפה המזרימה אותם לנחלים ומשם אל מי התהום. מאגר ניקוז של שפכים מאשקלון – שני צינורות מאפשרים למים לזרום הלאה ולחלחל למי התהום. יכול להיות שאולי הפתרון לכך הוא סתימת הצינורות והעברת השפכים למקום אחר. שפכים משני אזורי התעשייה שדרות ושער-הנגב המוזרמים למתקני טיהור השפכים השייכים למועצה האזורית שער-הנגב ולעיר שדרות. בחורף עולה המאגר על גדותיו והמים המזוהמים זורמים אל הנחל. מימון – מי צריך בעצם לממן את עיקר הנטל על התחזוקה ושדרוג אתר השקמה שהינו בעל חשיבות לאומית? על פניו צריך ששדרות, מפעלי התעשייה והקיבוצים באזור, הם אמורים לעשות זאת, אך להם אין תקציב לכך. הממשלה מסייעת, אבל אין זה מספיק כדי לממן את מניעת הזיהום. תהליך האכיפה הוא מסורבל ולא יעיל, ראשי הרשויות הרלוונטיות במקרה של נחל-שקמה – יושב-ראש המועצה האזורית שער-הנגב, אלון שוסטר, שהוא במקרה גם ידיד אישי שלי, וראש העיר שדרות, אלי מויאל, אומנם הוזמנו לשימוע מינהלי אצל מנהל מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה בגין הזרמת שפכים מזוהמים לנחל, וראש המועצה האזורית שער-הנגב אומר – במידה רבה ביושרתו – הוא מסביר את מחיר האכיפה על המפעלים ואומר מה האפשרויות שלו בעצם, בימים אלה, שבהם אם יוצאו צווי סגירה למפעלים, אזי העובדים ילכו הביתה. במציאות של "קסאמים" זה לא דבר שאפשר לעשות. אדוני השר, באמת, לא בציניות, אני מודע לאשר אתה עושה למען הגנת הסביבה. ישבתי לידך לא פעם ליד שולחן הממשלה וגם בוועדת השרים וראיתי כיצד אתה נאבק על נושא שלצערי אומנם מתקדם בשנים האחרונות אך עדיין הוא נמצא בחצר האחורית של מדינת ישראל, ובמקומות מסוימים, ובעיקר במגזר הערבי, ובמקומות נוספים, לצערי, בכלל הנושא הזה כמעט לא נמצא על סדר-היום, בטח מבחינתה של הממשלה. היו"ר אחמד טיבי: צריך יתר מודעות לנושא. איתן כבל (העבודה-מימד): אני מבין את זה. אני מדבר אתך בשלב הראשון על מודעות. עוד לפני שבכלל מישהו מתחיל לעסוק בנושא, קודם כול – המודעות לעניין הזה. אני אומר את זה די בצער. בכלל, הנחלים בארץ, אדוני השר, במידה רבה, חלקים לא קטנים של הנחלים בישראל, איך הם מגדירים את זה – רוב נחלי ישראל הפכו לתעלות ביוב פתוחות. בישראל יש 16 נחלים ראשיים הזורמים לים התיכון. מצבם הנוכחי הקשה הוא תוצאה של הזנחה בת עשרות שנים. הנחלים האלה נשפכים אל הים, כאשר הם עמוסים במזהמים ובמתכות כבדות. רק דוגמה, נחל-קישון, שהוא הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף, ולצערנו הוא עלה על סדר-היום הציבורי בגלל כל אשר קרה עם לוחמי השייטת שם; נחל-חדרה – בשנים האחרונות הפך קטע מנחל-חדרה שהיה נקי בשנים האחרונות לתעלת הביוב של באקה-אל-ע'רביה–ג'ת; נחל-נעמן – אומנם בהשוואה לשנים קודמות יש שיפור באיכות מי הנחל, הואיל והצליחו להוציא את המזהמים, אלא שעכשיו שפכים ממכון הטיהור של כרמיאל גולשים ומזהמים שוב את הנחל ואת חוף עכו. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אינני יודע מה אתם מתכוונים לעשות בכל הנוגע לנחל-שקמה, ועם כל הרצון הכן להיות עם לב רחום וחנון באותה מערכת שהיא מעגל סגור, מצד אחד רשויות מקומיות שאמורות להתמודד עם הבעיה, ומצד שני מפעלים תעשייתיים שאינם מתמודדים באמת עם הבעיה, ויש מצב שבו המצב שם מאוד חם, "קסאמים" נופלים, אבל למרות הכול אי-אפשר להמשיך לזהם את מי התהום של מדינת ישראל. מי התהום של מדינת ישראל הם נכס אסטרטגי. מה עוד אפשר לומר על מים? בשנים האחרונות מצבם – אומנם יש מאבק הרבה יותר גדול ויש מודעות יותר גדולה, אבל עדיין מצב הנחלים במדינת ישראל בכי רע. אני אשמח לקבל איזה שביב של תקווה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. השר גדעון עזרא, בבקשה. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת איתן כבל, חברי חברי הכנסת, אני שמח שהעלית את הנושא על סדר-היום. אני מוכרח לומר בתחילת דברי שאני מציע לאזרחי ישראל, למרות הדברים החמורים שדיברת בהם, לנסוע לשמורת נחל-שקמה. זה אזור יוצא מן הכלל יפה. בהחלט יש מקום לשיפורים במים שמגיעים למקום, בעיקר בימי החורף. אני מבקש לומר שבשנים האחרונות – אני לא מדבר רק על התקופה שאני השר להגנת הסביבה – יש התקדמות מאוד משמעותית בבניית מתקני טיהור שפכים בכל רחבי מדינת ישראל. במועצות אזוריות כמעט שלא היו מכונים, והיום יש מכונים. גם בחלק מהיישובים הערביים, לרבות באקה וג'ת, שם יש תוכנית שעובדים עליה. בטייבה למשל, בכפרך, חסרים כמה עשרות מטרים. היו"ר אחמד טיבי: העיר שלי. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: ממש היום טיפלתי בנושא החיבור למכון הטיהור שליד קלקיליה. אנחנו עושים צעדים רציניים מאוד בהקמת מתקני טיהור שפכים. אשר לנחלים – יש התקדמות מאוד משמעותית במרבית הנחלים, ואנחנו עובדים ומשקיעים הרבה כספים בנושא. דיברת על נחל-קישון – אין שום דמיון בין מה שהיה נחל-קישון כאשר ועדת-שמגר ישבה, לבין מה שקורה בנחל-קישון היום. הנושא רחוק מאוד מלהניח את דעתנו, אבל יש התקדמות. אם הזכרת את נחל-נעמן ואמרת שיש שם שיפורים – אכן, היה שיפור מאוד משמעותי, אבל כתוצאה מהגלשה של מתקן טיהור שפכים בכרמיאל, זורם ביוב בנחל-חילזון. בקרוב, עוד החודש, ייפתח מתקן טיהור השפכים של עכו, דבר שיקטין את הזרמת השפכים באזור עכו. צריך להבין שמי שאחראים למתקני טיהור השפכים ולמימונם הם הרשויות המקומיות. הגורם השני בחשיבותו הוא משרד התשתיות, כי כידוע רשות הביוב נמצאת באחריות משרד התשתיות, ועם משרד התשתיות פועלים בנושא החדרת ביוב למי התהום. זה נושא שבהחלט מטריד אותנו ואנחנו נושאים באכיפתו. איתן כבל (העבודה-מימד): הבעיה המרכזית – – – השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני תיכף אגיע לזה. הפרטים שמסרת על טיב המים שמגיעים היום לנחל-שקמה הם נכונים. אמרת גם – ואני אחזור על כך – שארבעה גורמים גרמו להזרמה של השפכים הללו: מכון הטיהור העירוני של שדרות; מכון הטיהור התעשייתי המשותף למועצה האזורית שער-הנגב והעיר שדרות; גלישת שפכים תעשייתיים מהנקז העירוני הדרומי של עיריית אשקלון; תמלחות ממפעל הטקסטיל "נגב טקסטיל" שנמצא באזור התעשייה שדרות. כל ארבעת הגורמים המצוינים נמצאים כיום בהליכי אכיפה מינהליים ופליליים, חלקם בבית-משפט וחלקם תחת שימועים אצל מנהל מחוז הדרום במשרדנו. הנושא הזה הוא נושא מרכזי בעבודתו של מנהל מחוז הדרום של המשרד. לאחר שבוצעו מהלכי האכיפה, הגיעו לסיכומים כדלקמן: א. בסוף יוני 2007 התחייב ראש עיריית שדרות, מר אלי מויאל, ללוח זמנים להקמתו של מכון טיהור שפכים מודרני – משום שהישן אינו ממלא את תפקידו כהלכה – והפעלתו תהיה לא יאוחר מיולי 2009. מה לעשות, זה לוקח זמן. ב. במהלך השימוע שנערך לראשי המועצות שער-הנגב ושדרות נמסר כי הושלם התכנון של מכון הטיהור התעשייתי החדש, אושר תקציב ולאחרונה אף קודמו תוכניות להקמת מאגר לקולחים. על-פי התחייבות ראשי המועצות, ייעשה מאמץ שבחורף 2008 תימנענה הגלישות לנחלים. אני רוצה להעיר שגם ראש עיריית שדרות וגם ראש המועצה האזורית שער-הנגב פנו בצר להם גם לשר התשתיות וגם לשר האוצר וגם אלי ואמרו: אנחנו במצב קשה, אנחנו באזור קשה. אנא עזרו לנו תקציבית. לא היו תקציבים באותה תקופה, אבל עכשיו משרד התשתיות הולך לכיוונם של ראשי המועצות הללו, ואני מקווה שיעמדו בלוח הזמנים. ג. ראש עיריית אשקלון, מר רוני מהצרי, התבקש להעביר תוכניות ולוח זמנים לעצירת גלישות של שפכים תעשייתיים דרומה. התוכניות ולוחות הזמנים טרם הועברו, על אף התחייבותו של ראש העיר. מנהל המחוז במשרדנו ימשיך בהליכי האכיפה הבלתי מתפשרים כלפי ראש עיריית אשקלון. ד. מנהל "נגב טקסטיל" היה בהליך של שימוע, נוסף על המשפט המתנהל כיום בעקבות תביעת המשרד על עבירות דומות. בעקבות השימוע קיבל המפעל הקצבה לבניית בריכת תמלחות חדשה, ועד אז הוא מעביר חלק מהתמלחות לים וכיום אין עוד גלישה של תמלחות מהבריכות. כפי שאמרתי לך, זה נושא מרכזי, מעבר למשימות האחרות, כמו רמת-חובב, שיש למשרדנו בדרום. אני מוכרח לומר לך שבמדינתנו לוקח זמן בין תחילת התקלה לבין החקירה והאכיפה, ובמקרה של משפט עוברות שנים עד אשר המזהם מואשם בבית-משפט. אתמול עברה הצעת חוק "המזהם משלם" בקריאה ראשונה. לדעתי החוק הזה, לאחר שיעבור בקריאה שנייה ושלישית, יעזור וירתיע אחרים מלעשות פעולות דומות. לעצם העניין, אני מציע שהנושא הזה יירשם כהצעה לסדר-היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בעוד שישה חודשים. אין טעם לדון בזה מחר, כי לא יהיה שום דבר חדש. אני מציע שבעוד שישה חודשים יהיה דיון מעקב בוועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת מסכים? אנחנו עוברים להצבעה. בעד – זה ועדת הפנים והגנת הסביבה. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: שישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, ההצעה עוברת לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעה לסדר-היום היחס למקומות הקדושים בישראל היו"ר יצחק זיו: הנושא הבא: היחס למקומות הקדושים בישראל – הצעה לסדר-היום מס' 3357, של חבר הכנסת דוד אזולאי. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, בפתח דברי אני מבקש להצטרף לכל אלו שגינו את המעשה החמור שאירע אתמול בכנסת. אני לא רוצה להיכנס לכל הסוגיה הקשה של התנהלותו של אותו פקיד במשרד המשפטים. לא נעלמו ממני הטענות החמורות ביותר נגדו. אבל, חברי חברי הכנסת, בואו נדמה לעצמנו שמדובר בפקיד הטוב ביותר, המסור ביותר, הנאמן ביותר, הישר ביותר והמקצועי ביותר, כזה שמעולם לא יערב שיקולים והשקפות אישיות בעבודתו. האם יש בזה כדי להצדיק את המעשה שהוא עשה? נדמיין לעצמנו שפקיד אחר פגע בחבר כנסת לא חרדי. חברי חברי הכנסת, הארץ היתה מזדעזעת. איש לא היה מעז לסנגר עליו והתקשורת היתה חורצת את דינו ללא רחמים, ואולי בצדק. כאן ראינו כיצד בחלק מאמצעי התקשורת יצאו להגנתו. זה בלתי נתפס בעיני. לי אין ספק שזה לא היה קורה אילולא היה מדובר בחבר כנסת חרדי. אולי זה שייך, אולי זה לא שייך, אבל גם אם זה לא שייך איני יכול שלא לומר את הדברים. אני חושב שמשרד המשפטים, בעצם התנהלותו האטית, חוטא ומוסיף לערעור האמון בשלטון החוק, והייתי מצפה שהם יהיו הראשונים לצאת ולגנות בעניין הזה. היה צריך לצאת היועץ המשפטי, שהאיש הזה כפוף לו, שר המשפטים. צר לי לקבוע שעד לרגע זה לא שמעתי אף אחד יוצא ואומר ולו מלה אחת על המעשה הנורא שהיה כאן אתמול כאשר פקיד, בכיר ככל שיהיה, מרים יד על נבחר ציבור. מעשה שלא ייעשה. כעת, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, קראנו השבוע על גילוי ארכיאולוגי מסעיר: נתגלה מקום בארה של מרים. אני לא רוצה להיכנס כאן לעניין הגילוי, אבל לפי המסורת הנקוטה בידינו מדובר בלב לבה של הכינרת. אבל זה לא הנושא, מבחינתי. אני חייב להודות – קראתי וקינאתי. קינאתי בארכיאולוגים, שכל ממצא מצדם מסעיר את הציבור, את התקשורת, בוודאי את אנשי האקדמיה. קינאתי בהם על שהממסד חש כלפיהם מורא והערכה. בזה אני מקנא. רבותי, מהם המקומות הקדושים? אני רוצה להרחיב קצת, אדוני השר. במדינת ישראל יש כ-130 אתרים קדושים וקרוב ל-3 מיליוני מבקרים בשנה בהם. מדובר במאגר בלתי נדלה של תיירות-פנים ואבן שואבת לתיירות-חוץ. זה לא רק זה, מדובר בהיסטוריה היהודית שכולנו, כל מדינת ישראל, נשענת עליה, שהרי אילולא התנ"ך והירושה שהנחיל בורא עולם לאבותינו, מה לנו פה ומי לנו פה. אפשר להפוך את המקומות הקדושים לאטרקציה. חובה לעשות זאת. ראו את הקשר העמוק עם הכותל המערבי, עם קבר רחל ועם מערת המכפלה. אני רוצה כאן, באותה הזדמנות, לקרוא להמוני בית ישראל, אותם שנוסעים לפקוד את קברי הצדיקים באוקראינה ובפולין. אני מזמין אותם שיבואו לבקר קודם כול בצפון הארץ ושם יראו את המקומות של התנאים והאמוראים הקבורים בצפון הארץ. לכו לבית-העלמין בצפת, לבית-העלמין בטבריה, ותראו כמה צדיקים ופוסקי הלכה טמונים במקומות הללו. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הנושא שאני מעלה הוא יחס הממשלה והמשרד שלך למקומות הקדושים. מבחינתי, יחס זה נמדד מהיחס למי שמופקד על המקומות הקדושים, דהיינו, המרכז הארצי למקומות הקדושים. אני שואל: האם הוא מקבל את היחס ההולם? כדי לסבר את האוזן, אדוני השר, תקציבו של המרכז למקומות קדושים – אתה ודאי יודע – הוא בסדר-גודל של 4 מיליוני שקלים לשנה. רשות הטבע והגנים הלאומיים ורשות העתיקות ביחד – אתה יודע מה התקציב שלהן? סדר-גודל של 400 מיליון שקלים לשנה. אדוני השר, אני שואל – אני מאוד מקווה שאני טועה, אבל אני חושב שלא, אני גם צודק בעניין הזה – האומנם זה היחס? המרכז למקומות הקדושים, שתקציבו 4 מיליוני שקלים לשנה, ורשות הטבע והגנים – כ-400 שקלים לשנה – כל גוף מהם 200 מיליון שקלים – האם זה נראה לכם דבר סביר, נורמלי, דבר הגיוני? כאשר אומרים "המקומות הקדושים" הכוונה גם לאתרים הנודעים בעולם כולו, גם לאלו שכל העמים נושאים אליהם עיניהם, לאתרים פחות ידועים ויותר ידועים, ויש כאלה מאות. למשל, קבריהם של התנאים, האמוראים, נביאים וקדושי עליון הטמונים בכל חלקי הארץ. אדוני השר, התחזיות מראות שכל הזמן יש עלייה במספר המבקרים במקומות הקדושים. בל"ג בעומר בלבד הגיעו כ-10,000 תיירים כדי להשתתף בהילולה של רבי שמעון בר יוחאי, זכותו תגן עלינו ועל כל עמו ישראל. אני שואל, אדוני השר: איזה אירוע במדינת ישראל מביא כל כך הרבה תיירים? אתה יודע כמה אתה צריך להשקיע כדי להביא שניים-שלושה מטוסים של צליינים למדינת ישראל, כמה זה עולה למשרד התיירות. אני מברך על כך, זה חשוב. פה מדובר על 10,000 תיירים ביום אחד; אתה יודע כמה כסף הם משאירים פה? אדוני השר, הספקתי להכיר את רגישותך והערכתך לכל דבר הקשור במסורת. אני אומר לך, לא כל אחד ולא בכל יום זוכה אדם לגדולה – שר בממשלת ישראל. והנה, ברוך השם, זכית ונתמנית לשר, מה שרבים לא זכו לו, ועל כך אני מברך אותך; ואתה ראוי לתפקיד הזה. אני מאחל לך הצלחה מכל הלב. אבל דע לך, נפלה בידך הזכות לא רק לטפל בתיירות אלא גם לטפל במקומות הקדושים. אני רוצה להציע לך, אדוני השר, בהשקעה קטנה יחסית, בשיפור, בהשקעה במקומות הקדושים, התוצאה מיידית, של מאות אלפי תיירים הבאים להשתתף ולשפוך שיח בקברי הצדיקים הללו. אדוני השר, אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות הזאת לציין ולשבח את אנשי המרכז למקומות הקדושים. אני מכיר מקרוב את עבודת הקודש שעושה במיוחד האיש האחראי בצפון, ישראל דרעי. עקבתי אחרי עבודתו של המנכ"ל יוסי שווינגר. מדובר בשני אנשים שעושים עבודת קודש, שבכל מקום אחר היא היתה מוטלת על צוות של עשרה אנשים לפחות, ואלו פועלים כמעט בתקציבים בלתי אפשריים, אבל עושים את המיטב שהם יכולים. אין לי ספק שבמשאבים ראויים, ביחס נאות, הם היו עושים יותר ממה שהם עושים היום, לתפארת המקומות הקדושים ולתפארת מדינת ישראל. שמעתי מאנשי המרכז שהם והדירקטוריון כולו, כמו גם גדולי התורה המעורים בנושא, מאמינים שבתקופתך ישודרג היחס למקומות הקדושים וגם למרכז. יש להם יסוד – ואני יודע את זה – לתלות בך תקוות. זה לא המקום להאריך, אני מקווה שתעשה כך. אני בטוח שבעזרת השם הזכות הזאת של שיפוץ וטיפול במקומות הקדושים תעמוד לזכותך ולזכות משפחתך. אבל תזכור, בסופו של דבר, אדוני השר, בגיל 120, כשתגיע לעולם האמת, לא ישאלו אותך כמה צליינים הגיעו לארץ. אבל דבר אחד ברור לי – כל השקעה במקומות הקדושים ודאי תעמוד לזכותך. אני מקווה, מצפה ומתפלל לה' שייתן לך את הכוחות שהשנה, בתקציב 2008, תעשה ככל יכולתך – אתה מסוגל ואתה יודע לעשות את זה – על מנת להגדיל את התקציב של המקומות הקדושים לתפארת עם ישראל. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: כבוד שר התיירות יצחק אהרונוביץ. שר התיירות יצחק אהרונוביץ: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אזולאי, השר שנמצא באולם, אני יכול להגיד לך שאני שמח שהעלית את הנושא הזה, כי מה שאמרת תואם את הציפיות, את המחשבות וגם את העשייה, ואני אפרט. נכון הדבר שהמקומות הקדושים קרובים ללבי, אולי כמו ללבך. אני מאוד גאה בזה. אני חושב שנכון באמת לנסות להעלות את הנושא הזה. אני אדבר על זה ונראה איך אנחנו ממשיכים מפה הלאה. צודק חבר הכנסת אזולאי בבקשו להעלות על סדר-היום של הכנסת את עניין חשיבות המקומות הקדושים בישראל, והם רבים, ומנית את חלקם. המקומות הקדושים בישראל הם אתרי תיירות ראשונים במעלה. אני מדבר גם על המקומות הקדושים. לא בכדי צירפו את המקומות הקדושים למשרד התיירות. אני חושב שנכון היה לעשות את זה, אף שעדיין יש כמה אנשים, כמה חברי כנסת שחושבים שלא. אני בדעה, היום, אחרי ארבעה חודשים בתפקיד, שזה המקום הראוי להם. צריך לראות את המקומות הקדושים בארץ כחלק מענף התיירות, גם תיירות-חוץ וגם תיירות-פנים. דיבר חבר הכנסת אזולאי על ל"ג בעומר, קבר הרשב"י. אני יכול להגיד לך כעדות ממקור ראשון, גם כאחד שמכיר – ואנחנו שנינו מהצפון, מכירים זה את זה – וגם כאחד שפיקד על המקום הזה בעברי. אני נחשפתי לזה באמת בימים הראשונים של כניסתי לתפקיד. עשיתי כמה פעולות שם, ואחרי ששמעתי שיש שם בעיות קשות מאוד, גם של המנכ"ל וגם של החבר דרעי, שבא אלי, הממונה על הצפון. אמרתי: תעזבו אותי עם הכסף שנקבל בעתיד מהאוצר – כי הדרישות היו תקציביות בעיקרן. אנחנו מדברים, בעיקר, על ההפניה למגרשים אחרים, אלטרנטיביים, שלא היו קיימים או שהיו קיימים בעבר. אמרתי שלוקחים מקופה א', מקופת התיירות, שהכספים שבה מופנים בחלקם למקומות הקדושים, ומעבירים את זה. קודם כול שהחוגגים יגיעו. הייתי בליל ל"ג בעומר שם, ראיתי את השמחה, נפגשתי שם עם כמה חברי הכנסת. אני אומר לך, שבאמת השמחה היתה רבה. אני לא יודע אם 10,000 תיירים הגיעו, אבל אני מעריך שהמספר שנקבת זה המספר; הרבה תיירים ראיתי שם. בהחלט, זה אתר תיירות חשוב חשוב חשוב. אומרים שמבחינת ההלכה הוא מספר שתיים היום, לאחר הכותל המערבי. כך שבהחלט, קבר הרשב"י הוא באמת מקום חשוב מאוד ואני אמשיך לתת לו את מירב ההתעניינות. הדבר השלישי, שאליו נחשפתי רק לפני שבועיים, שלושה שבועות, בקבר רחל. גם שם הייתי וגם שם דיבר אתי ראש המועצה האזורית, שאול. אמרתי גם שם שאני אעזור. אני גם אמרתי לו שאם יצא לפועל – היתה לי תרומה להרים שם לקבר רחל, על סך של 2 מיליוני דולר. אמרתי לו: אני מעביר לך את התרומה הזאת של משפחה יהודית מארצות-הברית כדי לקדם את כל הנושא של התיירות במקומות הקדושים גם בתוך האתר וגם מחוץ לאתר. אתה מכיר את קבר רחל, אפשר באמת לשדרג ולשפר את קבר רחל שם. אני אומר את זה לא רק בגלל תיירות-הפנים, אני אומר את זה גם בגלל תיירות-חוץ, ומשרד התיירות ממונה גם על זה וגם על זה. לעניין המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים – המרכז אכן פועל במתכונת מצומצמת, כפי שהזכרת. מספר מצומצם של אנשים, שאם תשאל אותי, הם שליחים, הם לא עובדים בשביל הכסף, הם עובדים בגלל השליחות שהם מאמינים בה. אנחנו בימים אלה משלימים את הדירקטוריון, אחרי שרוב הדירקטוריון כבר פרש, ואנחנו בונים דירקטוריון חדש עבור המרכז למקומות הקדושים. אני מקווה שנצא לדרך חדשה. הסיבה המרכזית, ואתה דיברת על זה, לכך שהמרכז הזה לא מתפקד לשביעות רצוני, גם שלי וגם שלך, היא תקציב. הנושא התקציבי הוא הדבר הבולט. כדי שאני אמשיך לתחזק וכדי שאני אמשיך לפאר וכדי שאני אמשיך באמת להביא כמה שיותר תיירים, אורחים, מבקרים, למקומות הקדושים, אנחנו זקוקים נואשות לתקציב. אני מזכיר – ציינת את המספר של 4 מיליונים. לא טעית. זה חלק שהוא לא "בילט אין" בבסיס התקציב. אנחנו מכירים את זה, אתה מכיר את הדבר הזה, והכול זה שאריות ומספרים שלא נותנים את המענה. השווית את זה למקום אחר, אני מסכים אתך. 4 מיליונים או 5 מיליוני שקלים לשנה, זה לא סכום שאפשר לפתח בו 130–140 אתרים של מקומות קדושים. זה לא המספרים. צריך להכניס את זה פנימה, לתוך בסיס התקציב, ולא כפי שזה קורה היום. עם זאת, בשל החשיבות הרבה שמשרד התיירות רואה בקידום המקומות הקדושים בישראל, משרד התיירות בודק את צורכי הפיתוח והתפעול של המקומות הקדושים בימים אלה. לאחר גיבוש התוכנית הם יוגשו במסגרת הדרישה לתקציב 2008. אני מקווה שב-2008 זה ייכנס לתוך הבסיס, ונדרוש סכומים הרבה יותר גדולים. אני לא יכול להגיד לך את הסכום כרגע, כי עדיין מגבשים את העבודה המכינה בתוך המשרד, אבל הצוות שעובד אתי, גם המנכ"ל וגם החבר דרעי – אני חושב שבסך הכול נגיע לסכום הרבה הרבה יותר גדול. אני יכול באמת קודם כול להודות לך על זה שהעלית את הנושא למודעות. אני ממליץ להעביר אותו – כדי שהוא לא ירד, מאחר שאנחנו לא רואים פה חבר כנסת – אנחנו שנינו יכולים להעלות את העניין גם בוועדת הכספים, כדי שנקבל את תשומת הלב. שם נקיים דיון. אני מעריך שגם בוועדה נקבל את הרוב הדרוש. נקבל את זה ונמסמר את זה בתקציב 2008, שיהיה הדבר הזה ממוסמר. אני חושב שזאת הצעה הגונה וטובה. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לכבוד שר התיירות יצחק אהרונוביץ. אתה מסכים להצעת השר להעביר לוועדת הכספים? דוד אזולאי (ש"ס): בשמחה רבה. היו"ר יצחק זיו: אנחנו נעבור להצבעה. ועדת הכספים – בעד. הצבעה מס' 33 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 5, נגד – אפס, נמנעים – אפס. הנושא עובר לוועדת הכספים. הצעה לסדר-היום חילול בתי-עלמין בברצלונה וליד קורדובה בספרד היו"ר יצחק זיו: אנחנו נעבור לנושא האחרון: חילול בתי-עלמין בברצלונה וליד קורדובה בספרד – הצעה לסדר-היום מס' 3363, של חבר הכנסת דוד אזולאי. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אף שאין שר משיב לעניין הזה, החלטתי להעלות את הנושא של חילול בתי-העלמין בספרד, ורק כאקט של מחאה, על מנת שלא נגיד, לא ידענו, לא שמענו, ונעבור לסדר-היום. אדוני היושב-ראש, ביום רביעי שעבר קיבלו חברי הכנסת הודעה בהולה מאיש יקר ששמו הרב אברהם אבא טורצקי. הרב טורצקי הוא מהאנשים הבכירים בארגון חשוב שנקרא מרכז רבני אירופה, והוא נזעק להפעיל את כל מי שרק יכול כדי להגן על בתי-העלמין בספרד שדחפורים עולים עליהם. מדובר בבתי-עלמין יהודיים ותיקים ובעלי משמעות והיסטוריה יהודית – בית-העלמין בברצלונה ובתי-העלמין לוסיאנה וטרגה שליד קורדובה. בתי-עלמין אלה קיימים כבר 700 שנה, מתקופת הרשב"א, שהוא אחד מגדולי מפרשי התלמוד. על העובדות, אדוני היושב-ראש, אין חולק. עצמות אדם מוצאות מהקברים. אני לא בא וטוען שהדבר נעשה ממניעים אנטישמיים חלילה. אבל עדיין העובדה היא עובדה. ייתכן שהדבר נעשה בשל בנייה מסיבית באזור, אולם זה עדיין לא מצדיק את הנעשה. ראיתי את התמונות הקשות ונצבט לבי. המידע על הנעשה הגיע מהגאון רבי אברהם יפה שלזינגר, שהוא אב בית-דין בז'נבה ומכהן גם כיושב-ראש האגף לבתי-עלמין במרכז רבני אירופה, ומר' דוד שמידל, יושב-ראש "אתרא קדישא" ומי שנחשב כמומחה בין-לאומי בתחום שימור בתי-עלמין. שניהם הודיעו ביום רביעי, לאחר בדיקתם, כי גם בברצלונה וגם בבתי-העלמין לוסיאנה וטרגה שליד קורדובה פוגעים ברגעים אלו בבתי-העלמין היהודיים. כאן המקום, אדוני היושב-ראש, לשבח את ארגון הרבנים החשוב מרכז רבני אירופה ואת ראשיו, וכן את הארגון המקביל לו: אגודת רבני אירופה. שניהם עושים דברים חשובים ביותר. כולנו הזדעזענו כאשר פורעים ופושעים ביזו את קברי הוריו של רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב. לדעתי יש להעניש את מבצעי המעשה הנואל הזה בצורה החמורה ביותר, אבל לצערי הרב משום-מה לא שמעתי שנעצר מישהו. הטמונים בבתי-העלמין בספרד, כמו בכל עיר אחרת, הם מבחינתי כמו ההורים של כולנו. כבר אמר חכם אחד שמי שפוגע במתים סופו שיפגע בחיים. על המדינה כמדינה ועלינו כחברי הכנסת להבהיר לכל אומות העולם שמדינת ישראל לא תישאר שלווה מול פגיעה בעיקריה. אני יודע ששר הרווחה יצחק הרצוג, כמי שאחראי על התפוצות ואולי גם כנכדו של מי שהיה הרב הראשי לישראל ויש לו רגישות מיוחדת, טיפל בנושא. ידוע לי גם שמרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, באמצעות יושב-ראש תנועת ש"ס, הרב אליהו ישי, פנה אליו. יש לו קרדיט ואמון ואשמח לשמוע ממנו מה נעשה. אני גם יודע שמשרד החוץ מבקש להנמיך את הטון בעניין. אני מפקפק אם זה נכון, אבל לעת עתה אני מוכן לאמץ את בקשתם, אף שאסור היה להחריש לחלוטין. חובת מחאה חייבת להישמע, ואת זה אני עושה היום גם אם לא בקול גדול מדי. לפיכך, אומנם אני מבקש לקיים דיון במליאה, אולם אסכים שהנושא יעבור לוועדה, ושם לא ידונו בנושא כל עוד יש מחשבה שהעניין עלול לגרום נזק בקשרי החוץ של מדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. הצעה אחרת לחבר הכנסת הלפרט. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתקופה האחרונה מתנהל יום-יום ונדליזם והרס נוראי של מאות ואלפי בתי-עלמין יהודיים ברחבי אירופה. בליטא, בצרפת, בפולניה וכעת בספרד; בתי-עלמין שבהם טמונים עשרות מיליונים של יהודים. אדוני היושב-ראש, בתי-העלמין היהודיים הם לא שטח הפקר. הם שטחים שנרכשו בכסף מלא על-ידי הקהילות היהודיות לדורותיהן. ממשלת ישראל חייבת לדאוג להצלתם, חייבת להזעיק את דעת הקהל העולמית – במוסדות האו"ם ובכל פורום בין-לאומי – נגד ההרס והוונדליזם וחילול בתי-עלמין, כדי להפסיק הפגיעות וחילול בתי-העלמין ברחבי העולם. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אני מציע להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט. היו"ר יצחק זיו: נעבור להצבעה. בעד – ועדת החינוך, נגד – הסרה מסדר-היום. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 5, אין נגד, אין נמנעים. הנושא יועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט. חברי הכנסת, כבוד השר, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, א' באב התשס"ז, 16 ביולי 2007, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 17:25.