דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכיר הכנסת איל ינון: 3
נאומים בני דקה 4
מאיר פרוש (יהדות התורה): 5
רן כהן (מרצ): 5
אברהם מיכאלי (ש"ס): 6
יוסף ביילין (מרצ): 6
מנחם בן-ששון (קדימה): 7
מוחמד ברכה (חד"ש): 7
משה גפני (יהדות התורה): 8
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 8
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 9
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 9
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 10
דוד רותם (ישראל ביתנו): 10
הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 5) (גביית חובות בעבור הסניגוריה הציבורית), התשס"ז–2007 12
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: 12
משה גפני (יהדות התורה): 14
מנחם בן-ששון (קדימה): 15
רן כהן (מרצ): 16
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 17
מזכיר הכנסת איל ינון: 17
החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעויות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס"ז–2007 17
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 18
דיווח משלחת הכנסת לסלון האווירי בפריס 20
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 20
הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007 22
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: 23
הצעת חוק בתי-הדין הדתיים (מנהל בתי-הדין) (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007 25
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: 25
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) (הרחבת לימוד חובה), התשס"ז–2007 26
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 27
רונית תירוש (קדימה): 28
ראובן ריבלין (הליכוד): 31
הצעת חוק שמאי מקרקעין (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007 35
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: 35
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98) (הגדלת קצבת זיקנה וקצבת שאירים), התשס"ז–2007 36
משה שרוני (גיל): 36
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 37
עדכון: 5.7.07
חוב' ל"ג
ישיבה קל"ז
הישיבה המאה-ושלושים-ושבע של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, י"ז בתמוז התשס"ז (3 ביולי 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:02
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר אחמד טיבי:
הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, י"ז בתמוז התשס"ז, 3 ביולי 2007.
הודעה למזכיר הכנסת – בבקשה, אדוני.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות היושב-ראש, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
נוסח מתוקן של הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי כנסת – פ/2760.
החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעויות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס"ז–2007.
מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בנושא: העברות ותמיכות לארגונים וולנטריים דוברי רוסית, של חברת הכנסת סופה לנדבר.
מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא: רצח הנער ברחובות והתגברות האלימות בקרב בני הנוער, בעקבות הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת זבולון אורלב, מיכאל נודלמן ואברהם רביץ.
הודעת השר להגנת הסביבה בעקבות מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בנושא: מתקן לטיפול תרמי בפסולת מעורבת – חברת EER.
החלטות ועדת האתיקה מיום י"ז בתמוז התשס"ז, 3 ביולי 2007, כדלקמן: החלטה בעניין פניית היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לכהונת חבר הכנסת יואל חסון כנשיא הקונגרס הציוני; החלטה עקרונית בנושא כהונת חברי הכנסת בתפקידים בהסתדרות הציונית העולמית; החלטה בעניין קובלנותו של "המרכז לפלורליזם יהודי" נגד חבר הכנסת משה גפני. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, אדוני.
נאומים בני דקה
היו"ר אחמד טיבי:
חברי הכנסת, הסעיף הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. אני מבקש להצביע כדי להירשם. ההצבעה החלה.
אני רוצה לברך את קבוצת המורים מהעיר סח'נין; אהלן וסהלן.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
לא הבנתי את מה שאמרת.
היו"ר אחמד טיבי:
אתה הבנת כל פסיק וכל נקודה, בפרט שזאת אחת המלים החיוביות שלקחתם. אתם לוקחים מלים אחרות בדרך כלל – לא אתה, לא הפלג שלך.
ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת פרוש. בבקשה, אדוני.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, היום צום י"ז בתמוז. בי"ז בתמוז הובקעו חומות העיר ירושלים והיום הזה נקבע כיום אבל ותענית לדורות. על הפסוק שאנחנו אומרים בקינות בתשעה באב: בכה תבכה בלילה, שואלת הגמרא: שתי בכיות אלה, למה? התשובה היא: אחת היא על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני. חכמינו קבעו גם כי יום זה הוא מועד לפורענות, ואני חושב שראוי להודות לקדוש-ברוך-הוא היום על נס שאירע באחרונה. ראוי גם שנברך את השב"כ על שחשף התארגנות של ה"חמאס" במזרח-ירושלים, בתוככי העיר העתיקה. מסתבר שה"חמאס" היה מאורגן בתאים קטנים ופעילותם החתרנית מומנה על-ידי מוסלמים ממדינות המפרץ הפרסי וגם מכספים שהוברחו מיהודה ושומרון. הפיקוח על ההתארגנות הזאת נעשה על-ידי מפקדות ה"חמאס" בדמשק. אין שום ספק שההתארגנות הזאת היתה להכשרת צעירים לפעילות צבאית עוינת, רחמנא ליצלן. אנחנו צריכים לדעת שיש לנו אויבים גם בימינו אלה, ואנחנו צריכים לדעת שגם בעיר ירושלים מחפשים להכות בנו. אנחנו צריכים להתפלל שהמשיח יבוא ושייבנה בית-המקדש במהרה בימינו.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת רן כהן, ואחריו – חבר הכנסת מיכאלי.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כמו בכל יום שלישי בשלוש וחצי השנים האחרונות אני מעלה כאן את הסוגיה הקשה של התאבדויות בישראל, ובפרט התאבדויות חיילים. התאבדויות בצה"ל הן בעיה כאובה ביותר, שלא זוכה לתשומת הלב הראויה לה. התאבדויות הן סיבת המוות מספר אחת בצה"ל חוץ ממלחמות – יותר ממספר ההרוגים בכל פעילות מבצעית אחרת, בתאונות דרכים, בתאונות אימונים ובתאונות אחרות. בכל 12 יום בממוצע מתאבד חייל בצה"ל. ממש קטסטרופה.
מאז תחילת השנה ועד היום התאבדו 32 חיילים. זה יותר מבכל השנה שעברה, שהסתיימה ב-27 חיילים מתאבדים. צה"ל הוכיח בעבר יכולת התמודדות מצוינת עם סיבות מוות אחרות, למשל תאונות אימונים או תאונות דרכים, כי הוא השקיע בהן. לצערנו הרב, בנושא ההתאבדויות הוא לא משקיע. הטרגדיה שנגדה אני יוצא כאן בכל יום שלישי היא, שאף שמספר החיילים המתאבדים גבוה פי כמה ממספר ההרוגים בתאונות אחרות, לא מושקע בנושא אפילו חלק קטן מן המאמץ המושקע נגד התאונות הללו. לכן אני רוצה להזעיק גם את צה"ל, את ראשיו, את הכנסת ואת הציבור לעשות הכול כדי להוריד את מספר המתאבדים גם בציבור בכלל – שבו מתאבדים 500-400 בשנה – וגם בצה"ל. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת מיכאלי, ואחריו – חבר הכנסת ביילין.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כפי שציין הרב פרוש, היום הוא צום י"ז בתמוז, והימים האלה, ימי בין המצרים, שמתחילים היום ומסתיימים בתשעה באב, הם ימים לא טובים לעם ישראל. המחלוקות בעם ישראל שגרמו לחורבן הבית – הבית שהיה הגורם המלכד בעם ישראל – גורמות גם היום, לצערנו, לתסיסה מיותרת וגדולה בתוכנו. צריך היה להקשיב לוויכוח הסוער בוועדת הכנסת בנושא שעל-סדר היום, פרשת הנשיא קצב. אני קורא לנו, נבחרי הציבור: בואו נראה דוגמה לעם, במיוחד בימים אלה. המחלוקת שכבר קיימת יכולה לגרום עוד רע לעם, ואני מצפה מאתנו שנגלה בגרות לפחות בעניין הזה ונוביל לכיוון של רוגע ופיוס.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה. חבר הכנסת ביילין, ואחריו – חבר הכנסת בן-ששון.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני ימים מעטים מינה הקוורטט המדיני את ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, לנציגו באזור. אני שמח על המינוי הזה, כי מדובר באדם בעל ערך, שיש לו בלי ספק עניין לתרום לאזור. אלא שהמנדט של טוני בלייר מאוד מאוד מוגבל. מי שקרא את הנייר שמציג את המינוי שלו ראה שבעצם זה המנדט שניתן בשעתו למי שהיה נשיא הבנק העולמי, ג'ים וולפנזון, לעסוק בבניית מוסדות ובשיפור המצב הכלכלי של הפלסטינים. יש לזה חשיבות, בלי ספק, אבל ג'ים וולפנזון סיים את תפקידו משום שלא היתה לו שום אפשרות לגעת בנושא המדיני. אם לטוני בלייר לא תהיה אפשרות לעסוק בנושא המדיני בכלל, אם גם לתפקיד שלו לא יהיה אופק מדיני וכל מה שיגידו לראש ממשלת בריטניה לשעבר הוא לעסוק בנושאים כלכליים – הוא ייכשל בתפקידו. מוטב לו, לדעתי, לדחות את המינוי הזה כבר עכשיו, או לעמוד על כך שמרחב התמרון שלו יורחב על-ידי הקוורטט. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה. חבר הכנסת בן-ששון, ואחריו – חבר הכנסת ברכה.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כדרכנו, שני מחקרים. האחד – של אוניברסיטת חיפה. באוניברסיטת חיפה חקר ד"ר צבי ברקאי מבית-הספר למדע המדינה את יחסם של החיילים לסירוב לשירות. התוצאות מעניינות. אם אני קורא רק את מסקנותיו של המחקר, הן אומרות שחיילים מתחילים שירות עם התנגדות קלה לסירוב, ו-80% מתנגדים לסירוב פקודה – הדברים היו בתקופת ההתנתקות. בסיומו של השירות הצבאי, מצביע החוקר, מגיעה ההתנגדות לסירוב לקרוב ל-100%.
מחקר אחר שאנחנו עוסקים בו היום הוא של חוקרי הטכניון. הם פיתחו מתקן שנועד לשפר בטיחות בצמתים, והתקינו אותו בצומת בתל-אביב. זהו מתקן ממוחשב שמסייע לנהגים לקבל החלטות נכונות. המתקן נועד להעלות את רמת העירנות בשעה שנהג מתקרב לצומת שאיננו מרומזר. את העבודה הזאת עשה ד"ר יותם אברמסון. מציבים שתי מצלמות על עמוד בצומת, אחת פונה לדרך הראשית והשנייה – לדרך המשנית. מתחתן מותקן מחשב שמעבד נתונים שהוא מקבל מן המצלמות, וכשהוא מזהה סכנת התנגשות הוא מפעיל נורות שמהבהבות בתמרורי "תן זכות קדימה" המוצבים בצומת. בצורה זו מוגברת עירנות הנהגים שמתקרבים אל הצומת.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת ברכה, ואחריו – חבר הכנסת גפני.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כל הציבור והתקשורת במדינת ישראל עסקו בימים האחרונים בעסקת הטיעון בעניין הנשיא לשעבר קצב. מי לא הורשה לעסוק בעניין? הכנסת של מדינת ישראל. מליאת הכנסת לא יכולה לעסוק בכך בגלל החלטת הנשיאות מאתמול והחלטת ועדת הכנסת מהיום שלא לדון בהצעות דחופות של תשעה חברי הכנסת, שהם נציגים של מרבית סיעות הכנסת, ללא יוצא מן הכלל.
אנחנו לא נדרשים לנושא המשפטי. אני חושב שאלו שהציעו רצו להידרש לנושא הציבורי. בנושא הציבורי יש משום רתיעה, בעתיד, או הרתעה של נשים שמותקפות מלהתלונן כנגד "סתם" אנשים ונגד אנשי ציבור.
אני חושב שההחלטה שהתקבלה בכנסת היא החלטה תמוהה, היא אינה מתקבלת על הדעת, והיא מעבירה מסר – נוסף על אותה עסקת טיעון – לאותן הנשים המותקפות וגם לשלטון החוק. גם מי שרצה להגן, כביכול, על הממלכתיות ועל הסמל, היה ראוי לו לחשוב שהסמל בעצמו היה אמור להגן על הסמל, ולא שיגנו עליו ויחפו עליו אחרי שהוא סרח. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת גפני, ואחריו – חבר הכנסת אלדד.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כפי שאמרו קודמי, חבר הכנסת פרוש וחבר הכנסת מיכאלי, היום צום י"ז בתמוז, ואני רוצה לנצל את היום הזה כדי להבהיר דבר שהיה במליאת הכנסת בשבוע שעבר, כאשר עלה החוק של חברי, הרב רביץ, בנוגע לחברי הדירקטוריונים החרדים. אז עלה השר אדרי להשיב בשם הממשלה. אני תקפתי אותו והוּצאתי מן המליאה. אני רוצה להביע כאן את התנצלותי בפניו.
ברומא היו הורגים את השליח. הוא היה בסך הכול שליח, והוא הביא את מה שאמר משרד המשפטים. לא היתה לי שום כוונה לומר שהשר יעקב אדרי הוא נגד הציבור החרדי. לכן, אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לומר את זה ביום הזה.
עם זאת, אני לא חוזר בי אפילו לדקה אחת ממלה אחת שאמרתי לגבי עמדת הממשלה – שהובאה על-ידי השר אדרי ונוסחה על-ידי משרד המשפטים – שהמציאות היא שהחרדים יהיו, כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, חוטבי עצים ושואבי מים. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לאדוני. חבר הכנסת אלדד, ואחריו – חבר הכנסת הלפרט.
רן כהן (מרצ):
חבר הכנסת גפני גם התנצל וגם חזר על כל מלה שלו.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול ציינה ישראל שנה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה. אני מבקש לקרוא לכם כמה שורות מספרם של עופר שלח ויואב לימור "שבויים בלבנון": בעוד הכוחות מתכוננים, נפגש שר התחבורה שאול מופז עם ראש הממשלה בכנסת. לאולמרט היתה בשורה: אישרתי לצבא לכבוש את בינת-ג'בל, אמר למופז. מופז היה המום. הוא ושאר השרים שמעו כל הזמן מאנשי הצבא ומפרץ שלא מדובר על כניסה קרקעית מאסיבית. היתה לו תחושה שאולמרט פשוט לא מבין מה אישר. תביאו בבקשה מפה של 1:20,000, אמר מופז. הוא פרס את המפה על השולחן ופנה אל אולמרט, כמי שמדריך טירון בשיעור ראשון לטופוגרפיה. אתה רואה את המפה הזאת? זה 1:20,000. כל חמישה סנטימטר זה קילומטר על המפה. מה זה? שאל אולמרט והצביע על יישוב במפה, רמת-הגולן? לא, אמר מופז, זאת קריית-שמונה. הוא המשיך – תסתכל כמה בינת-ג'בל גדולה, אתה לא יכול לשלוח גדוד פה, גדוד שם. זה מבצע של אוגדות. אני חושב שזה משהו שאסור לעשות. אני מציע שבמקום זה תלך על צור. למה צור? שאל אולמרט המופתע. כי מצור יורים על חיפה, אמר מופז.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת הלפרט, ואחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אתמול פורסם כי בסיום המחצית הראשונה של שנת הכספים הצטבר בקופת המדינה עודף המסתכם ב-15 מיליארד שקל. הממשלה סיימה את מחצית השנה בעודף של 5.6 מיליארדי שקלים במקום בגירעון מתוכנן של 9.4 מיליארדי שקלים. במקביל, הודיע ראש הממשלה כי הממשלה תקצץ עוד 1.5 מיליארד שקל מתקציבי המשרדים ב-2007, ללא כל צורך.
בשעתו אמר נתניהו שהוא נאלץ לבצע קיצוצים אכזריים, לחתוך בבשר החי, לפגוע בפרוסת הלחם של מאות אלפי ילדים עניים כדי למנוע קריסה טוטלית, אבל היה ברור שכאשר המצב ישתפר יוחזרו הקצבאות לזקנים, לילדים ולבריאות. אדוני היושב-ראש, מדוע לא מחזירים עכשיו חלק מהמיליארדים שהצטברו באוצר ל-780,000 ילדים רעבים? עד מתי תמשיך הממשלה הזאת את המדיניות האכזרית של התעללות במיליון ו-650,000 עניים אף-על-פי שקופת המדינה מלאה? תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך. חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחריו – חברת הכנסת חילו.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא תמיד מברך, אבל הפעם אני רוצה לברך על ההחלטה להעביר את האסירים הירדנים לירדן. אני סבור שהיה מן הדין להורות על השחרור של רובם. מדובר באסירים שעצורים מלפני הסכמי השלום עם ירדן, ואין שום סיבה או הצדקה להמשיך ולהחזיקם כאשר אנחנו עדים לפעילות הרבה שמשקיעה ירדן בקידום תהליך השלום באזור.
בו-בזמן אני חושב שטעות עושה הממשלה כאשר ראש הממשלה מצהיר על כוונה לשחרר 250 אסירים פלסטינים. זה יוצר ציפיות ותקוות, ולאחר מכן שום דבר לא מתקדם. סוגיית האסירים הביטחוניים היא מאוד חשובה, ונוגעת לכל בית פלסטיני. אם רוצים ליצור אמון ואטמוספרה אחרת, חשוב לגשת לנושא הזה ברגישות וברצינות.
העניין האחרון הוא האסירים הביטחוניים מקרב ערביי ישראל. זאת סוגיה מאוד חשובה, ומדובר בכמה עשרות, שחלקם נמצאים זה עשרות שנים בבתי-הכלא הישראליים. הגיע הזמן לשחררם. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה. חברת הכנסת חילו, בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, בשנה הבאה יש סכנה ממשית של סגירת כיתות ההכוון ששייכות ל"נעמת", דבר שיגרום לזריקת בנות ממסגרת זו, במיוחד בנות מהמגזר הערבי. רשת החינוך של "נעמת", שקולטת את הבנות האלה, היא כמעט התחנה האחרונה. סגירת מסגרות אלה תביא למצב שבו הרבה בנות יהיו ללא מסגרת, כמעט ברחוב. בתקציב זעום ניתן להציל את אותן כיתות הכוון ולתת לאותן בנות כלים להשתלב בחברה ולהיות אזרחיות טובות. זה בכלל תורם לקידום מעמד האשה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה. חבר הכנסת דוד רותם, בבקשה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, שנה ממלחמת לבנון השנייה ועדיין לא קיבלנו ולו רמז, אות חיים, משני החיילים שנמצאים שם. אני קורא לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית לעשות כל שביכולתם ולהפעיל את כל קשריהם על מנת שנקבל אות חיים משני החיילים שלנו. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. תם סעיף הנאומים בני דקה. אני מודה לחברי הכנסת.
אנחנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר-היום: דוח מההשתתפות בסלון האווירי בפריס, מפי חבר הכנסת צחי הנגבי, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. אני מזמין את חבר הכנסת צחי הנגבי להציג את הדוח. חבר הכנסת הנגבי אינו נוכח באולם.
משה גפני (יהדות התורה):
לא נדע מה היה בפריס.
היו"ר אחמד טיבי:
רבותי, תתאפקו. אנחנו עוברים לסעיף הבא: החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס"ז–2007. ההחלטה טעונה אישור הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, להציג את ההחלטה. כידוע, חבר הכנסת ארדן החליף את חבר הכנסת כחלון בוועדת הכלכלה. נדמה לי שאתמול הוא קיבל את התפקיד, והוא אמור להציג את התיקון בחוק הבנקאות. זה טעון אישור מליאת הכנסת. אנחנו אמורים לאשר את זה לאחר שיושב-ראש ועדת הכלכלה יגיע לכאן, יעלה על הדוכן, ואחרי שהוא יעלה על הדוכן הוא יציג את התיקון, ואז תיערך ההצבעה. ההצבעה תהיה ברוב רגיל.
מנחם בן-ששון (קדימה):
– – –
היו"ר אחמד טיבי:
אני רוצה להסביר לכם איך מצביעים. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה, רצית להעיר.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אפשר לעבור לסעיף הבא.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא, לא צריך לעבור לסעיף הבא. ידוע שנאומים בני דקה נמשכים כחצי שעה ולכן כנראה חברי הכנסת כלכלו את צעדיהם ולקחו בחשבון חצי שעה. אני מציע לאדוני להכריז על הפסקה של עשר דקות – – –
היו"ר אחמד טיבי:
לא. אנחנו נחזור לסדר-היום. שמתם לב, רבותי, שהיתה כוונה של רצון טוב לקחת את זה בחשבון.
הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 5)
(גביית חובות בעבור הסניגוריה הציבורית), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/293).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 5) (גביית חובות בעבור הסניגוריה הציבורית) – קריאה ראשונה. אני מזמין את השר מאיר שטרית להציג את הצעת החוק בשם שר המשפטים. בבקשה, אדוני.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, לא שאני רוצה לייעץ לך בתפקידך כיושב-ראש, אבל כשהייתי ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת נהגתי לפי התקנון, ואם מישהו לא נמצא, הנושא שלו יורד מסדר-היום ומתקדמים הלאה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
רק שלפעמים סדר-היום – – –
היו"ר אחמד טיבי:
נהגתי כך בסעיף הראשון, אבל גיליתי רצון טוב, לפנים משורת הדין, כי זו היתה הפעילות הראשונה של חבר הכנסת ארדן בתור יושב-ראש ועדת הכלכלה מעל הדוכן. רציתי לגלות רצון טוב. כשאני בשלטון, אדוני, אני מגלה נדיבות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
ישער בנפשו השר שאם הוא לא היה כאן התורן, הוא היה צריך להיות פה ב-16:45.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אדוני, אני מציג את החוק בשמו של שר המשפטים, שביקש ממני להציג בשמו את החוק, מאחר שאני תורן.
הצעת החוק שאני מציג היא תיקון לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. כזכור, אדוני היושב-ראש, בזמנו, כשהייתי שר המשפטים, הקמתי את המרכז לגביית קנסות מתוך מגמה שהמרכז לגביית קנסות יגבה את הקנסות שמוטלים על הציבור ואיש לא טרח לגבות אותם. בזמנו עשיתי מבצע שהוריד את ההכפלה של הקנסות – היה דבר מטורף, היו מכפילים את הקנס כל שנה. המבצע גרם לכך שעשרות ומאות אלפי אנשים התייצבו ושילמו את כל הקנסות שלהם, רטרואקטיבית, לאחר הורדת כפל הקנס. באותו מבצע המדינה גבתה כ-640 מיליון שקל ללא מאמץ גדול.
אדוני, ההצעה שלפנינו באה להחיל את החוק למרכז גביית קנסות, אגרות והוצאות על החובות לסניגוריה הציבורית. חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995, קובע סוגי חובות שאותם גובה המרכז לגביית קנסות. מדובר בעיקר בקנסות שונים, בערובות, באגרות לבית-משפט, בהוצאות שפסק בית-המשפט וכיוצא באלה.
בסמוך להקמת המרכז הוקמה הסניגוריה הציבורית, שתפקידה להגן על חשודים ונאשמים שנמצאו זכאים לייצוג בידי המדינה. הסניגוריה הציבורית פועלת יותר מעשר שנים והיא הגדילה במידה ניכרת את שיעור הנאשמים הזוכים לייצוג ראוי במשפטם.
חוק הסניגוריה הציבורית מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות, בין היתר בדבר חובת התשלום של זכאים לייצוג. כיום מוסדרת חובת התשלום כאמור במסגרת תקנות הסניגוריה הציבורית – זה נקרא חובת תשלום של זכאים לייצוג, התש"ס–2000 – ואולם חובה נוכחית זו אינה מביאה בחשבון את הכנסותיו או את רכושו של הזכאי לייצוג, מעבר לקביעת הרף לעצם זכאותו.
ועדה בראשות הסניגורית הציבורית הארצית בדקה את הנושא והמליצה לקבוע הסדר חדש, שלפיו שיעור ההשתתפות העצמית של אדם שמונה לו סניגור ייקבע בהתאם להכנסותיו ולרכושו. הסדר כזה יאפשר חלוקה הוגנת יותר של הייצוג בין הנאשמים הפוטנציאליים.
לצורך יישום ההמלצות האמורות הוכנה במשרד המשפטים טיוטת תקנות, ואולם טרם התקנתן יש חשיבות רבה להסדרת גבייה אפקטיבית של התשלומים. מוצע לשם כך להסמיך את המרכז לגבות את התשלומים שעל הזכאים לייצוג לשלם בתמורה לייצוגם.
גביית התשלומים מהאזרחים, אדוני היושב-ראש, תשמש להרחבה, לפיתוח ולשיפור שירותי הסניגוריה הציבורית ולמימון הפעילות השוטפת שלה. לכן מוצע בחוק לקבוע שהכספים שיגבה המרכז לפי חוק זה יועברו ישירות לתקציבה של הסניגוריה הציבורית.
לאור האמור לעיל אני מציע, אדוני היושב-ראש, לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לשולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. ההצבעה תהיה במועד מאוחר יותר. אנחנו עוברים לדיון. חברי הכנסת אברהם רביץ, יואל חסון, אורי אריאל, ג'מאל זחאלקה, יעקב כהן, חיים אורון ומאיר פרוש – אינם נוכחים. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, האמת, עליתי לדבר בגלל שתי סיבות. הסיבה הראשונה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשבח את יושבת-ראש הכנסת ואת מזכיר הכנסת על כך שנענו לבקשתנו שבצום י"ז בתמוז לא יובאו להצבעה חוקים שהם שנויים במחלוקת. החוק הזה שנוי במחלוקת, ולכן ביקשנו לדחות את ההצבעה למחר, ואכן נענינו בחיוב.
החוק שנוי במחלוקת. וזה הדבר השני שרציתי לומר – הסניגוריה הציבורית הוקמה בשביל אלה שאין להם יכולת לשלם לעורך-דין. אנשים נמצאים במצוקה גדולה, אנשים נמצאים במצב שבו הם נתבעים לדין והם אינם יכולים לקחת עורך-דין. אנחנו יודעים שללכת למשפט בלי עורך-דין זה בעיה מאוד קשה. והסניגוריה הציבורית הוקמה בשביל האנשים הללו. הם אינם יכולים לבחור עורך-דין – המדינה מעמידה לרשותם עורך-דין. לשכבות הללו – היום לבוא בהצעת חוק ולבקש שהם גם ישלמו – – –
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
החוק בא להסדיר שיגבו את התשלום לא לפי קריטריון קבוע אלא בהתחשב בהכנסתו של האדם.
מנחם בן-ששון (קדימה):
משה, זה חוק מצוין, זה חוק שאתה רוצה אותו.
משה גפני (יהדות התורה):
אם אכן הדברים הם כך, שאדם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ולכן הוא נדרש להגיע לסניגוריה הציבורית בזמן שיש תביעה נגדו, וכתוצאה מהחוק הזה ישלם פחות, כך אני מבין – אני הרי לא דואג לעשירים – אני אצביע בעד החוק. אבל אם יתברר שלא כך, אני אצביע נגד. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לאדוני. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נמצא. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה. אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת רן כהן. הרשימה נעולה, ואחריה נחזור לסעיף תיקון הטעות, שיציג חבר הכנסת ארדן.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת גפני, מורי ורבותי, אדוני השר, לפעמים בי"ז בתמוז אנשים עוסקים בהצהרות כלליות, ולפעמים עושים מעשים. אין דבר נאה מאשר להביא חוק שיש בו שילוב של שני דברים. כמאמר הפסוק: ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה. יראה אדוני השר איזה צירוף נאה הוא הביא היום בהצעה הזאת. יש גוף שהוא גוף מפואר, והוא הסניגוריה הציבורית. אדוני, שהיה שר המשפטים, יודע שזה גוף שפועל עצמאית בתוך המשרד, לעתים אפילו בהשקפה שונה מהשקפתו של השר, אבל הוא עוסק בדיוק בייצוגם של מי שלא רק שאין להם, אלא שאין להם פה לומר את דברם.
ולצד זה – בצדקה. זאת אומרת, אלה שאין להם לא רק שאינם יודעים לומר, אלא שלאחר מכן ידם אינה משגת. ככל שעוברות השנים, מעל הבמה הזאת – וזכינו כולנו יחד גם בשנה האחרונה ביותר מחוק אחד לבוא אל השכבות הללו ולומר להן: רבותי, יהיה לכם סניגור גם בהליך א' וגם בהליך ב' וגם בהליך ג'. עד כדי כך מגיעים הדברים כיום, שבחלק מהחוקים הנחקקים בכנסת אנחנו מגיעים אל הסניגוריה ואומרים: אולי אתם תסכימו לקבל על עצמכם עוד משימה? והם משתכרים צרור נקוב ועבודתם היא מלאכת קודש, ואין ערכאת משפט שאתה מגיע אליה – אם זה באישון לילה ואם זה להארכת מעצרים – ואתה לא רואה את אותם בחורים ובחורות נפלאים שנמצאים בחזית הזאת, לא רק של עשיית משפט אלא גם של עזרה בעשיית הצדק.
לכן, מה שרציתי לומר הוא שיש כאן שילוב נאה, שממשלת ישראל יודעת, אם כך, לבטא את דברה של הרשות המבצעת בפני הרשות המחוקקת ביום שסמלי לעסוק בו בסוגיות הללו. ועדת החוקה תעסוק בחוק הזה, תביא אותו, עד כמה שאפשר, להבשלה ולהצבעה – והמקום שבו צריך לגבות קנסות, כמודל, כמופת, הוא המרכז לגביית קנסות, משום ששם יודעים להביא את הפרוטה למקום שהיא צריכה להגיע. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת בן-ששון. חבר הכנסת רן כהן – אחרון הדוברים.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, אילו התקיימה ההצבעה היום הייתי מצביע נגד החוק הזה, ולא משום שאין בו שום צדק. אבל, בואו נחשוב מה בעצם עשה המחוקק. נכון שכתוב בחוק הסניגוריה הציבורית שיש אגרות שצריך לשלם, אבל כל קיומה של הסניגוריה הציבורית נכון מסיבה אחת – לאנשים שאין להם יכולת לשלם. דווקא בימים אלה ראינו איך אדם שיש לו מיליונים לשלם לעורכי-הדין הכי מפולפלים יכול לצאת מהסיבוך הכי גדול שבו הוא נמצא ומהמעשים הכי מתועבים שהוא עשה. והנה, באים כאן ואומרים: אנחנו נכפה, דרך המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, את ההכרח, את התכתיב לאותם אנשים שהם הכי חלשים והכי מסכנים, שאין להם בעצם מאיפה לשלם, כדי שישלמו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
החוק הזה משפר את המצב.
רן כהן (מרצ):
החוק הזה לא משפר את המצב, הוא מחמיר את המצב, משום שהוא יוצר מצב שבו המרכז הזה יוכל לכפות את התשלום על אותם אנשים שאין להם מאיפה לשלם. אם היה להם מאיפה לשלם, היו הולכים למקור שבו – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
הוא יכול גם לשחרר אותם.
רן כהן (מרצ):
החוק המקורי איכשהו הסמיך, אבל זה לא בדיוק מיושם. לכן, אילו היה הדבר עולה היום להצבעה הייתי מצביע נגד. אני חושב שגם אם זה יעלה להצבעה מחר אני אצביע נגד. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת רן כהן. אם כך, ההצבעה על החוק הזה תהיה מחר.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר מגלי והבה:
הכרזה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) (הרחבת לימוד חובה), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור, מנחם בן-ששון, זבולון אורלב ורונית תירוש וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98) (הגדלת קצבת זיקנה וקצבת שאירים), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת משה שרוני, יורם מרציאנו, אורית נוקד ושלי יחימוביץ וקבוצת חברי הכנסת.
היו"ר מגלי והבה:
תודה למזכיר.
החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעויות בחוק הבנקאות
(שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס"ז–2007
[נספחות.]
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו חוזרים לנושא החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעויות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס"ז–2007. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה החדש, חבר הכנסת גלעד ארדן, להציג את ההחלטה.
אני רוצה לברך אותך על התפקיד החדש. כמו שבעבר הצלחת בתפקידים – שתהיה לך הצלחה בתפקידך זה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12) התשס"ז–2007, שוועדת הכלכלה הכינה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, התקבל בכנסת ביום י' בתמוז התשס"ז, 26 ביוני 2007, וטרם פורסם ברשומות.
סעיף 5א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, שתוקן בסעיף 1 לתיקון מס' 12, עניינו מסירת מידע על עמלות. בתיקון מס' 12 התקבלה הסתייגות הממשלה לסעיף, שלפיה מסירת המידע תיעשה אחת לשישה חודשים במקום בכל רבעון. בנוסח ההסתייגות נפלה טעות כך שאזכור התקופה נעשה רק במקום אחד בסעיף, אף-על-פי שהתקופה האמורה מאוזכרת בו פעם נוספת.
סעיף 6 לתיקון מס' 12 קובע, בסעיפיו הקטנים, הוראות תחילה מדורגות להוראות שונות שנכללו בו, שעיקרן הוא – בחלקים הרלוונטיים לענייניו – שההוראות הנוגעות לקביעת תעריפונים על-ידי נגיד בנק ישראל, הכלולות בסעיף 9ט החדש, למעט סעיף קטן (ג) שבו, ייכנסו לתוקפן בתום שלושה חודשים מיום פרסומו של תיקון מס' 12, והנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוסמך לדחות מועד זה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים נוספים.
ההוראות המחילות את התעריפונים על התאגידים הבנקאיים, וכן ההוראות שהוספו בתיקון מס' 12, שעניינן תיקון סעיף 11א לחוק העיקרי, הדן בעיצומים כספיים בשל הפרת הוראות סעיף 9ט האמור, ייכנסו לתוקפן בתום שלושה חודשים לאחר מכן.
בהתאם לאמור לעיל, ההפניה לסעיפים 9ט(ג), 11א(ג)(3) ו-(4) לחוק העיקרי היתה אמורה להיכלל בסעיף 6(ד), אך בשל טעות טכנית היא נכללה בסעיף 6(ג). עקב כך יוצא שהוראות אלה ייכנסו לתוקפן במועד מוקדם בשלושה חודשים מהמועד שעליו בעצם החליטה ועדת הכלכלה בעת הכנת הצעת תיקון מס' 12 לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
כמו כן, הסמכת הנגיד לדחות את מועד תחילת ההוראות שעניינן התעריפונים צריכה לכלול את כל הסעיפים המנויים ברישא של סעיף 6(ד).
נוסף על כך, בסעיף 6(ד) לתיקון מס' 12 ההפניה לסעיף 9ט לחוק העיקרי היא לסעיף קטן (ב) במקום לסעיף קטן (ג).
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני זוכר שהערתי את זה בזמן ההצבעה – – –
היו"ר מגלי והבה:
נכון.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – – אמרתי, אם אתם חושבים שניסחתם את זה נכון.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
כידוע, הצעת החוק הזאת נעשתה בלחץ זמנים גדול, ולכן נפלו בה טעויות הסופר הללו. לכן כעת, בהתאם להליך שתקנון הכנסת מאפשר ועל-פי פניית יושבת-ראש הכנסת, הוועדה מבקשת מהמליאה לאשר את תיקון הטעויות, כפי שפירטתי. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת ארדן.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה – לאשר את התיקונים להצעת החוק שביקש לתקן יושב-ראש הוועדה.
הצבעה מס' 2
בעד ההחלטה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
החלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעויות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס"ז–2007, נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
אם כך, אני קובע שהחלטת ועדת הכלכלה בדבר תיקון טעויות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12) התקבלה.
דיווח משלחת הכנסת לסלון האווירי בפריס
[נספחות.]
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי, לדווח על השתתפותו בסלון האווירי בפריס, כמובן, כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הדיווח שלי הוא קצר – – –
היו"ר מגלי והבה:
רק רגע, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו הולכים לשמוע גם דיווח חשוב וגם מיושב-ראש ועדה חשוב.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
תודה. הדיווח הוא קצר, אם כי הוא יכול להיות באמת ארוך.
הסלון האווירי בשדה-התעופה לה-בורז'ה בפריס מתקיים כמעט 100 שנה, מאז 1909, מדי כשנתיים.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת כהן – – –
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
חבר הכנסת פרוש ביקש להשתתף בישיבה בעניין חוק טל, אז אני מתאר לעצמי שהוא מתכונן עכשיו לישיבה.
הסלון הזה, כאמור, מתקיים כמעט 100 שנה, ובשנים האחרונות מדינת ישראל זוכה לייצוג מאוד מרשים. אפשר לומר שכאשר אתה מסתובב בסלון ורואה את שלל ההישגים של הרבה מדינות, אתה תמה כיצד מדינה שבקושי אפשר למצוא את שמה במפה מצליחה להגיע למעמד כל כך מרשים וייחודי בכל מה שנוגע לאירוע הזה, אירוע מוביל בתחום התעופה בקנה מידה עולמי.
המשלחת היתה אמורה להיות בראשות שר הביטחון. שר הביטחון התחלף באותו יום, ואת מדינת ישראל ייצגו סגן ראש הממשלה ושר התחבורה שאול מופז ואנוכי, יחד עם נציגים של ארגונים חשובים, שהם אלה שהעמידו את ההשתתפות הישראלית בקנה המידה, כפי שציינתי: מנכ"ל המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי; ראש סיב"ט ממשרד הביטחון; כמובן, השגריר שלנו בצרפת, דני שק, יחד עם צוות השגרירות, וראשי התעשיות הביטחוניות.
ההשתתפות בסלון האווירי מבחינת ישראל היא, כמובן, השתתפות החברות המובילות, התעשיות הביטחוניות. וזו היתה גאווה לראות את העוצמה ואת היקף ההתעניינות גם בביתן הישראלי וגם בביתנים ובתצוגות של החברות הישראליות. 11 חברות הציגו את ההישגים שלהן בביתן. הביתן הישראלי כשלעצמו הוא חוויה בלתי רגילה: הוא ממוקם על כ-3,000 מ"ר במתחם נפרד, מעוצב באופן מאוד ייחודי, ובתוכו הביתנים של החברות הישראליות. משלחות רבות מהעולם עומדות בתור כדי לזכות להסברים על הפיתוחים הייחודיים שלהן: "אירונאוטיקס מערכות הגנה", "בנטל תעשיות", "אלביט מערכות", התעשייה האווירית, "אורביט", "פלסן סאסא", "ראדא תעשיות אלקטרוניקה", רפא"ל, SGD, SDS ו"תדיראן תקשורת" – אלה החברות שהציגו – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – – תקשורת החלל?
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
כן, גם חלל. הלוויין שיצא אל החלל ימים ספורים קודם הפתיחה של הסלון האווירי, "אופק 7", הוצג שם – כמובן, לא אותו לוויין, הוא באוויר, אלא המודל שלו.
ישראל נמנית עם המועדון הייחודי: נדמה לי שבכל העולם כולו שבע מדינות בלבד הן בעלות יכולת שיגור לוויינים – – –
היו"ר מגלי והבה:
– – –
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
בכל העולם. ישראל היא אחת מהן.
למעשה, בהיקף היצוא הביטחוני ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם; אחרי ארצות-הברית, צרפת ורוסיה באה ישראל, אפילו לפני בריטניה ועוד ארצות רבות אחרות. זאת בהחלט היתה התרוממות רוח לראות את מיקומה של התעשייה הביטחונית הישראלית, ולראות את הדגל הכחול-לבן שלנו שם, שהוא בהחלט לא במקום צנוע, אלא במקום מוביל.
היינו רוצים, כמובן, שיסתיים הצורך לפתח עוד ועוד מערכות שנותנות הגנה ושמאפשרות תקיפה, אבל הזירה הזאת של הלוחמה – גם האווירית – כנראה תלווה אותנו עוד הרבה שנים. טוב לראות את המוחות, את היצירתיות, את תחושת השליחות, את המסירות, את השכל, את ההשקעה של המדענים הישראלים, של הטכנאים הישראלים ושל העובדים – גם בתעשיות הממסדיות וגם בתעשיות של המגזר הפרטי, שיחד מהווים נכס. למדינת ישראל זה מקור לא רק לגאווה, אלא לשימור יכולתה להתקיים בלב המזרח התיכון המאוים והמתעצם בכל המובנים.
אני רוצה בהקשר זה גם לברך את משרד הביטחון ואת כל גורמי מערכת הביטחון, שהעמידו את העוצמות האלה ואפשרו גם לחשוף כמה שניתן – כמובן, אי-אפשר לחשוף הכול – בפני המתעניינים בסלון האווירי. תודה, אדוני.
היו"ר מגלי והבה:
תודה ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי.
הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/294).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
אנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007 – קריאה ראשונה. אני מזמין את השר מאיר שטרית, שר הבינוי והשיכון, להציג את החוק בשם שר המשפטים. בבקשה.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מאז חקיקתו של חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986, נעשה השימוש בכרטיסי החיוב לנחלת הכלל, ומספר העסקאות המבוצעות באמצעי תשלום זה הולך וגדל. עם התבססותו של אמצעי תשלום זה נבחנו כמה הסדרים שנקבעו בו עם חקיקתו ונמצאו חסרים.
הצעת החוק מבקשת להרחיב את ההגנה הניתנת ללקוח מפני שימוש לרעה בכרטיס החיוב. מובהר בהצעה כי מסירת הכרטיס לאדם אחר לא תביא להטלת אחריות על הלקוח, אלא אם כן היא הביאה במישרין לשימוש לרעה בכרטיס החיוב.
מוצע לקצר את המועדים הנקובים בסעיפים השונים של החוק שבהם על מנפיק הכרטיס לזכות את הלקוח בתשלומים שנגבו ממנו. ההצעה קובעת כי הלקוח יוכל לבטל את ההוראה שניתנה למנפיק לחייב את חשבונו של לקוח אם ביטל עסקה מתמשכת, בדומה להוראת קבע בחשבון המתנהל בבנק.
הורחבה ההגנה ללקוח מפני מצבים שבהם הנכס שנרכש באמצעות כרטיס החיוב לא סופק לו בכמה מקרים. כיום הלקוח יכול להורות למנפיק הכרטיס שלא לחייב את חשבונו בתשלום עבור מוצר שנקנה ולא סופק רק אם התשלום עבור אותו המוצר היה בתשלום נדחה, כלומר – תשלום כעבור 35 ימים או יותר מיום עשיית העסקה. ההצעה מבקשת להרחיב את ההגנה על הלקוח לכל תשלום שטרם שולם, ולא רק לתשלום נדחה.
הצעת החוק מציעה הסדר דומה למקרה שהספק שאמור לספק את המוצר הפסיק, דרך קבע, לספק מוצרים מסוגו של הנכס שנרכש בעסקה.
הצעת החוק יוצרת מנגנון מיוחד, שנועד לסייע ללקוחות אשר כרתו חוזה עם ספק לרכישת מוצר, ואותו ספק נכנס להליכי חדלות פירעון.
אנו רואים חשיבות בהצעת החוק, שנועדה להבטיח את זכויותיהם של הלקוחות בתחום זה. אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לוועדת הכלכלה של הכנסת לדיון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר הבינוי והשיכון על הצגת הצעת החוק. אנו עוברים לדיון על הצעת החוק לפי רשימת הדוברים. ראשון המתדיינים על החוק, חבר הכנסת אברהם רביץ – איננו כאן; חבר הכנסת יואל חסון – איננו כאן; חבר הכנסת אורי אריאל – איננו כאן; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – איננו כאן; חבר הכנסת יעקב כהן – איננו כאן; חבר הכנסת חיים אורון – איננו כאן; חבר הכנסת מאיר פרוש – איננו כאן; חבר הכנסת משה גפני – איננו כאן; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו כאן; חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו כאן. אם כך, אדוני השר, אנו מקצרים את התהליך ועוברים להצבעה על הצעת החוק.
רונית תירוש (קדימה):
לא צלצלתם.
היו"ר מגלי והבה:
כיוון שלא היו דוברים לא היה צלצול.
אנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 14. עכשיו לתיקונים. חבר הכנסת ברזניץ מודיע שהוא הצביע בעד משולחנו של אביגדור יצחקי. חבר הכנסת גלנטי בעד, אבל הוא לא הצביע, או שהמכשיר לא עבד. אנו מוסיפים גם את הצבעתו של חבר הכנסת ברוורמן.
אם כך, אני קובע שהצעת החוק כרטיסי חיוב (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
השר מג'אדלה לא כאן. אני מבקש לאתר אותו, אחרת נצביע על החוק. אני מבקש לאתר את השר, ואני ממשיך בסדר-היום. היכן יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה ובריאות? חבר הכנסת זיו, האם חבר הכנסת שרוני נמצא שם? האם אפשר לקרוא לו?
הצעת חוק בתי-הדין הדתיים (מנהל בתי-הדין) (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/312).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
השר מאיר שטרית, מכיוון שהחוק מוכר לך, הוא חוק שקשור למשרד המשפטים, אולי תציג אותו ונצביע עליו, בשל חשיבות העניין? אני מתכוון להצעת חוק בתי-הדין הדתיים (מנהל בתי-הדין) (תיקוני חקיקה). אתה מכיר את החוק, אתה יזמת בזמנו את השינוי. חבל שנעכב את ההצבעה.
אלי אפללו (קדימה):
מה הוא לא יזם?
היו"ר מגלי והבה:
נכון. בבקשה, אדוני.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, אף שלא התכוננתי – בהצעת החוק מוצע לתקן את הוראות חוק בתי-הדין הדתיים הדרוזיים ואת חוק הקאדים בעניין אופן קביעת השכר, הגמלאות והתשלומים המשולמים למנהלי בתי-הדין הדרוזיים והשרעיים, כך שאף אם הם אינם נושאים במשרה שיפוטית, ייקבעו הזכויות שלהם על-ידי הכנסת.
במצב הקיים היום, אדוני היושב-ראש, מנהלי בתי-הדין נחשבים לעובדים של בית-הדין, ושכרם נקבע על-ידי מערכת משרד המשפטים כאילו הם עובדי המשרד. הצעת החוק באה להתאים את הסטנדרט של מנהלי בתי-הדין הדרוזיים והשרעיים בבתי-הדין למצבם של מנהלי בתי-הדין הרבניים ומנהלי בתי-המשפט, ששכרם נקבע על-ידי ועדת הכספים של הכנסת והם לא נחשבים לעובדי המשרד. הם חלק מהמערכת השיפוטית. הצעת החוק מתקנת את המצב וקובעת שגם שכרם של מנהלי בתי-הדין השרעיים והדרוזיים ייקבע על-ידי ועדת הכספים של הכנסת. המטרה היא לתת להם מעמד שווה ערך למעמד של מזכירי ומנהלי בתי-דין רבניים ומנהלי בתי-המשפט, כל אחד על-פי מקומו ועל-פי כבודו.
אני חושב שהצעת החוק היא נכונה וצריך היה לתקן את המצב. אני מציע לאשר אותה בקריאה ראשונה ולהעביר אותה להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר מאיר שטרית. אדוני מכיר את החומר, אף-על-פי שלא התכונן. יש פה רשימת דוברים. אם הם לא יהיו, אנחנו נעבור להצבעה. חבר הכנסת רביץ – איננו כאן. בעצם כל הרשימה איננה כאן.
אז בואו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-הדין הדתיים (מנהל בתי-הדין) (תיקוני חקיקה),
התשס"ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
אני אוסיף את שני השרים – השר כהן והשר שטרית. התוצאה היא 13 בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כך, אני קובע כי הצעת חוק בתי-הדין הדתיים (מנהל בתי-הדין) (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדה להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) (הרחבת לימוד חובה), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/162).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) (הרחבת לימוד חובה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט לנמק את הצעת החוק. אחר כך נמשיך לפי רשימת הדוברים.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, בשם עמיתי, קבוצה של 50 חברי הכנסת, שבראשם חברת הכנסת רונית תירוש וחבר הכנסת מנחם בן-ששון, אני מאוד גאה להביא לקריאה ראשונה את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) (הרחבת לימוד חובה).
אני אגיד את דברי מאוד בקיצור. בשנת 1949 מדינת ישראל חוקקה חוק לימוד חובה – 10 שנות לימוד, וזה היה מתאים ונכון לאותן שנים. בינתיים עברו כמעט 60 שנה, ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו גם לעידן החדש. אין ספק שהיום ילד שלא גומר 12 שנות לימוד, מאוד קשה יהיה לו להסתדר בחיים, גם הציבוריים וגם הפרטיים, במדינת ישראל. זה הבסיס שאנחנו צריכים לתת לכל ילד. הזכות ל-12 שנות לימוד ישנה היום בחוק, אבל אין חובה. כתוצאה מכך, יש אלפי ילדים שאנחנו מפליטים, מוציאים, מנשירים אותם מהמערכת. אלה הילדים הכי חלשים, ואחוז גדול מאוד מהם הם עולים חדשים, בין 25% ל-30%, והם מוצאים מהמערכת ואין למערכת שום אחריות עליהם: לא לבתי-ספר, לא לקב"סים ולא לשום מערכת במדינת ישראל, עם כל התוצאות ההרסניות, גם החברתיות, של הדבר הזה.
אנחנו מציעים לעשות מה שנכון לעשות, וזה להרחיב את המסגרת ל-12 שנות לימוד חובה. אחרי דיונים ארוכים וחוות דעת מקצועיות, כל המערכת המקצועית תמכה בחוק הזה. אלא מה? היתה לנו בעיה, היה טיעון שיש עלות לחוק הזה. לכן אנחנו אומנם הורדנו את הסעיפים התקציביים הישירים של החוק ואת האחריות הפלילית המוטלת על הורים לתלמידים בכיתות י"א–י"ב – סליחה, אני לא רוצה להפריע בדיון הגדול שיש פה.
היו"ר מגלי והבה:
לא. יש דיון – – – יותר אותי.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
אבל זה היה כדי להעביר את זה. בינתיים אני גאה להגיד שראש הממשלה התערב בעניין, למד את הסוגיה לעומקה, שמע את כל הצדדים המקצועיים, והוא נותן גיבוי. לכן, כמובן גם את הסעיף הזה, שוויתרנו עליו, לגבי האחריות הפלילית, אנחנו נחזיר בוועדה לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית.
אני באמת רוצה להודות לראש הממשלה ולממשלה שנתנה את מלוא הגיבוי כדי שנוכל לעשות את הרפורמה החשובה. אני רוצה להזכיר מדינה כמו אנגליה, שבתקופה הארוכה של טוני בלייר כראש הממשלה גולת הכותרת היתה רפורמה בחינוך של אנגליה, וגולת הכותרת של כל הפעילות למען החינוך באנגליה היתה הרפורמה של 12 שנות לימוד חובה. הם עדיין חוגגים על זה שלפני שנתיים הם הכניסו את זה לאנגליה ושזה באמת משנה את הפנים החברתיות של מדינה כמו אנגליה. אני גאה שלפחות גם בתחום הזה אנחנו נהיה במסודרות ובמתוקנות שבמדינות תבל.
שוב, אני רוצה להודות לממשלה ולעמיתי חברי הכנסת. אני מקווה שכולם יוכלו לתמוך בהצעה הזאת.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת מלכיאור. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת מנחם בן-ששון, ואם הוא לא יהיה כאן – אנחנו מצביעים ועוברים לסעיף הבא.
רונית תירוש (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני שמחה לשוב לכאן, לבמה המכובדת הזאת, ולהציג בפניכם הצעת חוק נוספת בסדרה של חוקים שנחקקים במושב הזה, בכנס הזה של הכנסת. אני לא חושבת אלא יודעת, כמי שהיתה מנכ"לית משרד החינוך במשך חמש שנים, שלא זכינו להיצע דומה לזה שקיים היום – היצע כל כך איכותי, וגם כמותי, של הצעות חוק בנושא חינוך. חוקי החינוך מועטים ביותר, ויש הרבה מאוד לקונות, וזה יוצר הרבה מאוד בעיות במערכת החינוך.
אני שמחה שאנחנו נמצאים בתקופה שבה ראש הממשלה החליט לקחת את החינוך כדגל חברתי ולהשקיע את כל התקציבים הנדרשים על מנת לקדם הרבה מאוד רפורמות ומיני-רפורמות וחוקים כאלה ואחרים על מנת לטייב ולהשביח את המערכת. אני רוצה להזכיר את החוק, שזכיתי שיהיה החוק הראשון שלי, על כיתות א'–ב' – פיצול הכיתות ל-20 תלמידים בכל קבוצה. זה טיפול בגיל הרך. בד בבד, לא שכחנו את הטיפול בגילאי המתבגרים. לכן שמחתי, יחד עם חבר הכנסת מלכיאור, שהוא גם יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, לחוקק או להגיש את הצעת החוק, שהיא בעיקר הצעה דקלרטיבית, הצהרתית, של מסר חברתי ברור מאוד.
אני רק רוצה לציין שלמרות ההתעקשות הרגילה של האוצר, ראש הממשלה החליט שזה חוק נוסף בסדרת חוקים שקשורים לחינוך, ולכן הוא נתן את הגיבוי. אנחנו מתחילים כאן תהליך עד הקריאה השנייה והקריאה השלישית, ומדינת ישראל תוכל להתברך בחוק שיעמיד אותה לצד מדינות נאורות נוספות. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחברת הכנסת רונית תירוש.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מה עלות החוק הזה?
רונית תירוש (קדימה):
יש ויכוח. מה העלות?
קריאה:
320 מיליון שקל.
ראובן ריבלין (הליכוד):
51 – – – הממשלה מסכימה?
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
– – –
רונית תירוש (קדימה):
ראש הממשלה הסכים אחרי – – –
היו"ר מגלי והבה:
יש הסכמת ממשלה? אנחנו לא שמענו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מי יביא את התקציב?
רונית תירוש (קדימה):
ראש הממשלה יביא.
ראובן ריבלין (הליכוד):
ראש הממשלה יביא את התקציב?
רונית תירוש (קדימה):
הוא שר האוצר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת בן-ששון – איננו כאן. אם אין הסכמת ממשלה – – –
רונית תירוש (קדימה):
אשמח להשיב.
היו"ר מגלי והבה:
גברתי, לא, את לא צריכה להשיב.
רונית תירוש (קדימה):
הכסף קיים. הילדים לא צריכים לנשור מלכתחילה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני רוצה לדבר.
היו"ר מגלי והבה:
אם יש הסכמת ממשלה, או אתה רוצה לדבר – אז בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זו קריאה ראשונה.
היו"ר מגלי והבה:
התור שלך. בבקשה.
משה שרוני (גיל):
יש הסכמת ממשלה. לא צריך 51.
רונית תירוש (קדימה):
זה חוק נהדר.
היו"ר מגלי והבה:
אני לא שמעתי את הממשלה. היא אומרת שיש הסכמת ממשלה. אני לא שמעתי את השר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
כבוד היושב-ראש, אדוני השר הנכבד, אתה עוד לא היית שר החינוך – – –
היו"ר מגלי והבה:
– – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אבל היית שר האוצר. שער בנפשך שהיתה לנו באמת מנכ"לית מעולה למשרד החינוך, גברת באמת בת-אוריין, רונית תירוש. האם היא לא רצתה לקיים בזמן כהונתה את האפשרות להרחיב את לימוד החובה?
רונית תירוש (קדימה):
כן.
ראובן ריבלין (הליכוד):
ודאי שהיא רצתה. אלא מה? באה היא לראש הממשלה, באה היא לשר האוצר, ועמדה בתחינה ובבקשה: "אנא, עשו דבר שהוא כל כך מתבקש", והם לא יכלו להושיע. מדוע? משום שסדר העדיפויות של הממשלה קבע מה אפשר ומה אי-אפשר בזמן של משבר כזה או אחר. וראה זה פלא, אדוני השר, שר השיכון דהיום, שר המשפטים בעבר, שר האוצר בעבר, שר החינוך בעבר, ומחר אני לא יודע איזה שר אני מאחל לך.
יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):
– – – לעתיד.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
אנחנו מוכנים שיהיה שר האוצר. – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
בוא ונצא מתוך הנחה, שהיא כנראה הזויה, שהוא יהיה שר האוצר מחר ויבוא ויאמר: "רבותי, האם צריך באמת, במערכת התקציבית שאנחנו מקיימים ושאנחנו חיים עליה עד ינואר, ומינואר הבא עלינו לטובה עד ינואר שלאחריו – האם הממשלה תוכל לממן זאת?" יבוא ויאמר שר האוצר: "ודאי, היא תוכל לממן זאת, אם היא תקצץ".
משה שרוני (גיל):
איזה שר אוצר?
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא חשוב, יהיה אשר יהיה. היא תאמר: "אם אתם, הכנסת, רוצים לחוקק חוק כזה, אנחנו ניאלץ למצוא מקורות תקציביים". מה יהיו המקורות התקציביים? אספר לכם. היום הביאו לוועדת הכספים בקשה לקיצוץ רוחבי של תקציב המדינה, שכן צריך לממן דברים שלא היו צפויים כאשר אנחנו אישרנו את תקציב המדינה.
יושב פה יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, המייצרת ומוציאה מתחת ידיה חוקים שהחברה משוועת להם, שכן היו גזירות קשות מאוד בתקופות אחרות, ושילמנו על כך מחיר פוליטי – אלה שעמדו אז בשלטון כמובן, ולא קדימה, כי היא לא היתה אז בשלטון אלא הליכוד. הוא שילם את כל המחיר על כך שהתאכזר לציבור. אני אומר לכם שכתוצאה מהצורך הממלכתי לקצץ בתקציב המדינה, התאכזרנו לשכבות רבות.
והנה, באה היום חברת הכנסת רונית תירוש, שכמובן לא מכירה את מנכ"לית משרד החינוך, ואומרת: רבותי, אנשי החינוך, דעו לכם שאנחנו חייבים, יחד עם חבר הכנסת מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, להעביר את החוק הזה. הוא עולה 350 מיליון. מחר יבואו אלינו, לכנסת, ויבקשו לקצץ את התקציב לאחר שנאשר את החוק הזה כדי הסכומים שעולים מתוך כך שהממשלה לא יכולה לעמוד בלחץ או באיום המוחשי לקיומה כאשר היא לא נשמעת לחברים מהקואליציה.
לכן, אני באמת חושב שהחוק הזה חשוב. אני מודיע לך גם שאצביע בעדו.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
אדוני, אפשר לומר לך משהו?
ראובן ריבלין (הליכוד):
בוודאי, ברשות היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
בבקשה.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, שני דברים: קודם כול – אתה כמובן גם חתמת על הצעת החוק.
ראובן ריבלין (הליכוד):
בוודאי. אבל אני באופוזיציה, ואין לי בעיה לחתום על הצעת החוק הזאת.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
דבר שני, החוק הזה, אין לו עלות תקציבית. כל ילד שאני לא מנשיר מהמערכת – אי-אפשר להגיד שיש לזה עלות תקציבית. ברגע שקיבלנו את זה שלילד ישראלי יש זכות ל-12 שנות לימוד, אז אמרנו שחובה על המערכת שלנו להשאיר – ולתת את זה לילדים האלה. לא רק זה – החיסכון לכל הילדים האלה שלא יהיו ברחוב גדול לאין שיעור.
ראובן ריבלין (הליכוד):
כבוד יושב-ראש ועדת החינוך ויוזם החוק, אין לי צל צלו של ספק לגבי כל הדברים והאמת שהבאת בפני כדי לשכנע אותי בדבר שאני משוכנע בו לחלוטין. הייתי משוכנע גם כשחברת הכנסת תירוש היתה מנכ"לית משרד החינוך שיש צורך תשתיתי, מהותי, לדאוג לחינוך, משום שהיה אומר מאיר שטרית: תנו לחינוך. הוא סיפר והסביר איך אנחנו מונעים את כל העוני בארץ הזאת, את כל הבורות ואת עשרות המיליארדים של שקלים על כך שאנחנו צריכים לטפל בשכבות נחשלות – תנו רק לחינוך. אבל אז לא יכולנו, משום שלא היה תקציב.
אני מפחד, חבר הכנסת מלכיאור, שכאשר נאשר את החוק הזה – שלא עולה, אבל הוא בכל זאת בעלות תקציבית של למעלה מ-300 מיליון שקלים – דבר שמובן מאליו והוא חוסך, כפי שיאמר לך עמי אילון, כהנה וכהנה. אנחנו יכולים לצאת נשכרים מעניין זה, אבל ניאלץ לקצץ. איפה? בחינוך. שכן בבית-הספר מלמדים אותנו שלא לסמוך על המזל, אבל תלמידים יש הרבה ובתי-ספר אין. מה עושים? מפעל הפיס כדי ללמד ולבנות בתי-ספר שבהם ילמדו שאין לסמוך על המזל. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) (הרחבת לימוד חובה),
התשס"ז–2007, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
14 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 29) (הרחבת לימוד חובה) עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק שמאי מקרקעין (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/299).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק שמאי מקרקעין (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007. אדוני השר שטרית, אתה מוכן להציג את החוק? בבקשה, אדוני השר.
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שמונחת לפניכם, הצעת חוק שמאי המקרקעין (תיקון מס' 2), היא בטיפול כבר זמן ארוך, ולכן אני מכיר את החוק ומכיר את התיקון. חוק שמאי מקרקעין הקיים היום, משנת 2001, ביטל את חוק שמאי המקרקעין, התשכ"ב–1962, וקבע הוראות מעבר למי שהחל בהליכי רישום בפנקס שמאי מקרקעין לפי החוק הישן. לפי ההוראות ניתן להשלים את תהליכי הרישום בתוך חמש שנים. מה שקרה הוא, שאחרי שעשו את החוק הסתבר ששמאים רבים לא יכולים להשלים את ההכשרה המקצועית שלהם כדי לקבל את התואר "שמאי" על-פי החוק החדש, כי הזמן לא הספיק. הם מבקשים להאריך את התקופה הזאת בשנה – במקום חמש שנים ושנתיים, להאריך את זה לשבע שנים, כדי שגם אלה שלא הספיקו – אף-על-פי שהיה להם זמן של חמש שנים – לא הלכו לבתי-ספר ולא למדו ולא גמרו את הבחינות – לתת להם הזדמנות נוספת להשלים את הבחינות בתוך שבע שנים.
אני מקווה שעכשיו, כשנשארו עוד שנתיים לשבע השנים, הם באמת ישלימו, וזה יהיה תאריך סופי, ולא יגידו בעוד שנתיים שהם רוצים להאריך את זה עוד פעם בעוד שנתיים. צריך לשים לזה קץ, ואני חושב שטוב תעשה הכנסת אם תאשר את החוק הזה, שנותן הזדמנות לקבוצת אנשים שלא הצליחה לעבור את המבחנים להשלים את הבחינות שלה כדי להיכנס ולהיות שמאים.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע לאשר את הצעת החוק ולהעבירה להכנה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. אם אני לא טועה, הוועדה הרלוונטית לעניין זה היא כלכלה או כספים, אני לא בטוח. אולי ועדת חוקה.
היו"ר מגלי והבה:
כן, ועדת החוקה, חוק ומשפט. יש לנו רשימת דוברים: חבר הכנסת אברהם רביץ – איננו כאן; חבר הכנסת אורי אריאל – איננו כאן; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – איננו כאן; חבר הכנסת יעקב כהן – איננו כאן; חבר הכנסת חיים אורון – איננו כאן; חבר הכנסת מאיר פרוש – איננו כאן; חבר הכנסת משה גפני – איננו כאן; חבר הכנסת טיבי – איננו כאן; חבר הכנסת מרגי – איננו כאן.
אם כך, אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שמאי מקרקעין (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007,
לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 9, ואני מוסיף את קולו של השר, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98) (הגדלת קצבת זיקנה וקצבת שאירים), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/162).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98) (הגדלת קצבת זיקנה וקצבת שאירים), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת משה שרוני וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת משה שרוני, להציג את הצעת החוק.
משה שרוני (גיל):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת, אני עומד כאן ואתי עומדים עוד 41 חברי הכנסת השותפים להצעת החוק, ומאחורי מסתכלים ומאזינים בקשב רב 750,000 גמלאים. חוק זה בא לתקן את העוול שנעשה לגמלאי ישראל במשך 12 שנים. אני חושב שהחוק הזה הוא המוצדק ביותר, הצודק ביותר – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
כמה עולה החוק הזה?
משה שרוני (גיל):
אני אגיע לכל זה. זה החוק הצודק ביותר עבור הגמלאים. כששואלים מה העלות, אני חושב שמיותר להגיד מה העלות. זה כסף שנלקח מהגמלאים וזה הכסף שלהם. הממשלה השתמשה בכסף הזה והיא צריכה להחזיר אותו. אני חושב שחברי כנסת נבונים, שיודעים מה הסבל של גמלאי ישראל בנושא זה, צריכים להחזיר להם מה שנלקח מהם. אני מבקש מכל חברי הכנסת שיהיו נוכחים מחר כאן כדי להצביע עבור החוק הזה, וההצבעה תהיה מחר. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת שרוני. אנחנו ממשיכים לפי סדר הדוברים. אני מזמין את ראשונת הדוברים, חברת הכנסת סופה לנדבר, שגם שותפה להצעת החוק. בבקשה.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני יושב-ראש ועדת הרווחה, 41 חברי כנסת חשבו על כך ויחד אתנו הגישו הצעת חוק, והגשנו כמה הצעות חוק, שאנחנו מעבדים אותן, וכל הצעה אומרת אותו דבר: תוספת של 4% לכל קשיש שמקבל קצבת זיקנה. רבותי, 4%. חבר הכנסת ריבלין, אתה שאלת כמה החוק הזה שווה. הוא שווה מיליארדים, אבל המיליארדים האלה, כמו שאמר יושב-ראש ועדת הרווחה – זה מיליארדים, זה לא בקלות, אדוני השר שטרית – הוא כל כך צודק בזה שאת הכספים האלה, שנה אחרי שנה, לקחו מקשישים. ומי מהאנשים האלו לא השתתף בהקמת מדינת ישראל? אנחנו מדינה שהשנה יש לנו 15 מיליארד שקלים עודפים בגביית מסים של מדינת ישראל, ואני חושבת שכל מיליארד שיחזירו – – –
שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית:
כשאומרים 15 מיליארד עודפים בגבייה הכוונה היא שבמקום שהגירעון של המדינה יהיה 15 מיליארד, הוא יהיה רק 5 מיליארדים. זאת אומרת, לא צריכים לקחת הלוואות נוספות.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אני מסכימה אתך, אדוני השר. אתה יודע, יכול להיות שהתואר השני שלי הוא לא בכלכלה אלא במשהו אחר, אבל חשבון גם אני יכולה לעשות. אבל אני אומרת שמהאנשים האלה לקחו את הכספים האלה, ואני מאוד מסכימה עם חבר הכנסת שרוני. והיום להחזיר להם 350 ש"ח, שזה לא כסף כל כך גדול, לכל חודש – זה לא סכום גדול.
אבל, רבותי, קשישים במדינת ישראל, חלק גדול מהם, אלו שחיים רק על קצבת זיקנה, חיים בשוליים של החברה הישראלית. אני חושבת שאנחנו עשינו לא מעט בקדנציה הזאת, וצריכים להגיד שהסיעה שלי, סיעת הגמלאים, וסיעות אחרות בבית הזה, צעד אחרי צעד אנחנו מחזירים את סל ההטבות שמגיע לקשישים האלו.
על איזה הטבות אני מדברת? על פטור מאגרת טלוויזיה, שאנחנו, סיעת ישראל ביתנו, בהסכם הקואליציוני, החזרנו, או פטרנו את האנשים האלה מתשלום של אגרת טלוויזיה; חוק פיצוי לניצולי שואה נזקקים, של חבר הכנסת יורי שטרן ז"ל, שהעברנו, וב-1 באוגוסט האנשים האלה יתחילו לקבל את אותן הטבות כספיות שמגיעות להם; 72 יום יציאה מהארץ, הביטוח הלאומי ומשרד השיכון נותנים להם אפשרות, משתתפים בכל הכספים שנותנים לאנשים האלה; חוק תעריפי חשמל מוזלים, שגם כן עבר לא מזמן, חוק שאני יזמתי וגם יושב-ראש ועדת הכלכלה וחבר הכנסת אמנון כהן.
אני חושבת שאותן הטבות שאנחנו מחזירים לאנשים, זו חובה מוסרית של מדינת ישראל להחזיר לאנשים האלה ולתת להם אפשרות לחיות בכבוד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחברת הכנסת לנדבר. אנחנו מקריאים את סדר המתדיינים לפי הרשימה שיש לי. חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא – איננה כאן. חבר הכנסת עמיחי אילון – איננו כאן. חבר הכנסת רוברט אילטוב – איננו כאן. חבר הכנסת זאב אלקין – איננו כאן. חבר הכנסת שלמה ברזניץ – איננו כאן. חבר הכנסת גלזר, מוותר?
אלחנן גלזר (גיל):
מוותר.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת ישראל חסון – איננו כאן. חבר הכנסת יואל חסון – איננו כאן. חברת הכנסת שלי יחימוביץ – איננה כאן. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, מוותר? מוותר. חבר הכנסת אלכס מילר – איננו כאן. חבר הכנסת נודלמן מוותר? תודה. חברת הכנסת אורית נוקד – איננה כאן. חברת הכנסת מרינה סולודקין – איננה כאן. חבר הכנסת אופיר פינס-פז – איננו כאן. חברת הכנסת ליה שמטוב – איננה כאן.
אם כך, חברי הכנסת, ההצבעה מחר.
אני קובע שתם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ח בתמוז התשס"ז, 4 ביולי 2007, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:27.