דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 3
נאומים בני דקה 3
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 4
יוסף ביילין (מרצ): 4
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 5
אברהם רביץ (יהדות התורה): 6
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 6
מאיר פרוש (יהדות התורה): 7
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 7
משה גפני (יהדות התורה): 8
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 8
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 9
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 9
מגלי והבה (קדימה): 10
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 10
הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון וחבל-עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007 11
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 11
הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007 15
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 15
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 17
הצעת חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007 18
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): 18
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): 22
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 23
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 23
הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון – הוראת שעה), התשס"ז–2007 24
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר הוועדה המשותפת): 24
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר הוועדה המשותפת): 26
הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007 26
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 26
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 30
שי חרמש (קדימה): 31
דב חנין (חד"ש): 32
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 33
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 33
נסים זאב (ש"ס): 35
ראובן ריבלין (הליכוד): 36
יעקב מרגי (ש"ס): 38
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79 והוראת שעה) (היתר לבניית מרחב מוגן בדרך מקוצרת), התשס"ז–2007 39
(קריאה ראשונה) 39
יעקב כהן (יהדות התורה): 40
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 43
נסים זאב (ש"ס): 44
דוד אזולאי (ש"ס): 45
הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת 47
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת): 47
הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון מס' 3) (מימון ושירותים), התשס"ז–2007 54
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 54
דב חנין (חד"ש): 56
נסים זאב (ש"ס): 57
אברהם מיכאלי (ש"ס): 58
ראובן ריבלין (הליכוד): 59
הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 11) (איסור הפליה מחמת טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית), התשס"ז–2007 60
גדעון סער (הליכוד): 61
נסים זאב (ש"ס): 62
נסים זאב (ש"ס): 63
גדעון סער (הליכוד): 63
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 65
הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – מפרץ אילת), התשס"ז–2007 68
דב חנין (חד"ש): 68
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 71
נסים זאב (ש"ס): 72
מיכאל נודלמן (קדימה): 73
חוברת ל"א
ישיבה קל"א
הישיבה המאה-שלושים-ואחת של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ג' בתמוז התשס"ז (19 ביוני 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, ג' בתמוז תשס"ז, 19 ביוני 2007.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי חבר הכנסת משה שרוני מבקש להסיר שמו מהצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – מימון פעילות הסיעות בכנסת), התשס"ז–2007 – פ/2039. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
נאומים בני דקה
היו"ר קולט אביטל:
חברי חברי הכנסת, הסעיף הראשון בסדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המעוניינים יירשמו באמצעות מערכת ההפעלה האלקטרונית, שתקבע את סדר הדוברים. נא להצביע. חבר הכנסת פרוש גם נרשם. חבר הכנסת מרציאנו – ראשון הדוברים. דקה, בבקשה.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
גם אותי תצרפי, בבקשה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, היום קראנו ב"ידיעות אחרונות", תחת הכותרת "אין כסף – אין מקלטים": שנה למלחמת לבנון השנייה, וכאילו כלום לא קרה. על-פי תחקיר אנשי "ידיעות אחרונות", שביקרו במקלטי הצפון, חוץ מאשר רשויות חזקות, שגייסו כספים בכוחות עצמן ושיפצו את המקלטים, לא נעשה שם שום דבר. והנה, רק לפני יומיים, לצערי הרב, התבשרנו שירי נוסף על קריית-שמונה תפס אותנו. אנחנו לא יכולים לדעת מה יכול לקרות בכל רגע נתון, ונמצא את עצמנו מותקפים, ועוד הפעם נגיע לכאן על מנת להקים ועדת חקירה.
בטרם נקים את ועדת החקירה הבאה, אני קורא לממשלת ישראל, לראש הממשלה, לשר הביטחון – ובהזדמנות הזאת אני מאחל לו הצלחה רבה במילוי תפקידו – לחשוב על היום, על המחר; אנחנו יכולים למצוא את עצמנו שוב מופתעים, ולא נרצה לראות את העורף מופקר שוב. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת ביילין, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע.
יוסף ביילין (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, זה ימים אחדים אני מתבונן בדאגה רבה ובתמיהה רבה בתופעה המשונה הזאת של פלסטינים שנמצאים במעבר ארז ולא מקבלים אישור לעבור לגדה המערבית. לא מדובר כאן באנשים שמבקשים לעבור לישראל. לא מדובר כאן במחווה, אפילו, לקלוט אותם אצלנו. מדובר כאן רק בזה שהם יעברו מצד אחד לצד שני של הרשות הפלסטינית. ההנחה היא שהאנשים האלה הם אנשים שנרדפים שם, והם עלולים לשלם בחייהם אם הם יחזרו לצד העזתי.
אם ביניהם יש כאלה שהם מבוקשים, או שהמערכת סבורה שהם יכולים להביא נזק בעצם המעבר שלהם, אני יכול להבין שימנעו מהם לעבור. אבל זה שמשאירים שם כ-200 משפחות, חלק מהן גם נפגעו באחרונה, במצב שבו הן נמצאות – אני אומר לכם: זה לא אנושי, זה לא יהודי, זה לא מובן.
גם לא ניתנו על-ידי הממשלה – שכרגיל לא יושבת כאן – תשובה כלשהי או תירוץ שיסבירו למה לא נותנים לאנשים האלה לעבור לגדה המערבית. אני אומר לכם: יהיה רגע, חלילה, שיקרה משהו, ואנחנו נהיה אחראים לדבר הזה. אני מזהיר את הממשלה, לפני שזה קורה, לפעול עכשיו.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. נמצא כאן אתנו השר גדעון עזרא. חבר הכנסת טלב אלסאנע בבקשה, ואחריו – הרב רביץ. השר עזרא נמצא פה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת יוסי ביילין. אני סבור שהכנסת צריכה לצאת בקריאה לשר הביטחון החדש לפעול באופן מיידי כדי לשים קץ לסבל הנוראי שעובר על משפחות שלמות. ראינו נשים, ילדים, שסובלים זה כמה ימים מתנאים תת-אנושיים. ברור שהאנשים האלה, מה שאילץ אותם להגיע לארז – – –
מאיר פרוש (יהדות התורה):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
בבקשה תמשיך.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
כולנו יודעים מה התרחש בעזה. לכן האנשים האלה מבקשים לעבור מעזה לגדה המערבית. מה שצריך הוא לאפשר להם את זכות המעבר. אין ספק שיש אחריות משפטית של ממשלת ישראל, מאחר שהיא גם שולטת בגדה המערבית וגם מחליטה מי יכול להיכנס לרצועת-עזה או לצאת ממנה, יש לה גם חובה מוסרית לעזור לאותן משפחות, לאותם אנשים. ברור שהם לא החליטו שכיף להם או טוב להם – –
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
– – אלא זה בגלל אילוצים שכולנו יודעים. לכן אני סבור שטוב יעשה שר הביטחון החדש אם יתיר את כניסתם לגדה. לסיים את התופעה הזאת כמה שיותר מהר. תודה רבה, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת הרב רביץ, בבקשה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, מקובל עלי שמשטרת ישראל אמונה על ביטחון וסדר בציבור. אבל אף אחד מאתנו לא צופה שמשטרת ישראל, על-ידי מעשיה הבלתי סבירים, תגרום בדיוק את ההיפך מזה. גם מקובל עלי שמשטרת ישראל רשאית, ואולי חייבת, לפזר הפגנות, אם הן אינן חוקיות. אבל לא ייתכן שבהזדמנות זו שניתנה למשטרת ישראל הם יערכו ענישה קולקטיבית בשכונה שלמה, שלווה, של אנשים; שהם יכו על ימין ועל שמאל אנשים שלא השתתפו בכלל בהפגנה, יעלו עם אופנועים על מדרכה עם מקלות ויכו עד זוב דם אנשים שעוברים שם. לא ייתכן שהם ישתמשו בזרנוקי מים לעבר הבתים, ישברו שמשות בבתים – שמהם אנשים לא נגעו, לא זרקו ולא עשו שום דבר. אני חושב – הדבר הזה בא לידי פרסום גם ברדיו, על-ידי כתב הרדיו מר בנימיני, ואני קיבלתי עדויות מאנשים שהיו שם בסביבה. לא ייתכן שמשטרת ישראל תהיה כזאת שקוראת במעשיה לאלימות בין אזרחי מדינת ישראל. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת הרב הלפרט, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת פרוש.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, ראשית, אני רוצה לברך את שר הביטחון לרגל מינויו הרם, לשר הביטחון, ולאחל לו שהשם יצליח את דרכו.
בעיתון "המודיע" התפרסם ביום ראשון, שעל-פי פעילותו של מר ברק במהלך השבת, עושה רושם ששר הביטחון מתכוון להפוך את יום השבת ליום עבודה מן המניין. לכן אני פונה לשר הביטחון, להקפיד על שמירת השבת. יש קונסנזוס במדינה ששרים נמנעים מלחלל שבת בפרהסיה.
עם ישראל במצב קשה, במיוחד מבחינה ביטחונית, ושמירת שבת קודש היא ערובה לשמירה על עם ישראל ועל קיומו בארץ-ישראל. ידוע הפתגם המפורסם, שיותר ממה ששמרו ישראל על השבת, השבת שמרה על עם ישראל. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בספר יהושע נאמר: "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני-ישראל ממצרים קברו בשכם, בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה, ויהיו לבני יוסף לנחלה".
ב-1982, התשמ"ב, הוקמו ליד מבנה הקבע בית-מדרש וישיבה בשם "עוד יוסף חי". עם העברת שכם לידי הרשות הפלסטינית נשאר אומנם מתחם הקבר בידי ישראל, אבל באוקטובר 2000, חשוון התש"ס, באינתיפאדה, פינה צה"ל את מתחם הקבר, ומאז הפינוי מנסים יהודים רבים לפקוד את הקבר.
בולטים במיוחד חסידי ברסלב, של רבי נחמן מאומן. והנה, בצה"ל לעתים משתתפים ומשתפים פעולה ומאבטחים את הפוקדים את קבר יוסף, ולעתים מערימים קשיים ואף מונעים. חסידי ברסלב פנו אלינו בבקשה שנפעל להסרת הקשיים, ואני מבקש משר הביטחון החדש, אהוד ברק, שיורה לשלטונות הצבא לאבטח את הפוקדים את קבר יוסף – לאבטח כל אימת שירצו לפקוד את הקבר. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אלדד, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גפני.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה.
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, לפני שנתיים הצביע הבית הזה על תוכנית ההתנתקות, וככל שזיכרוני מגיע, היה כאן רוב בעד התוכנית. למרות הנתון המתמטי החד-משמעי הזה, כשסופרים היום את חברי הכנסת שהתנגדו להתנתקות מספרם עולה לפחות ל-250 או 260.
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו רגילים לזה בבית הזה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
כן. רק שככל שאז הם התנגדו יותר להתנתקות – היום הם קוראים לנו יותר להכניס את הרוצחים של ה"פתח" מעזה לתחומי יהודה ושומרון.
דבר ראשון, אני קורא לרגשות הבושה הטבעיים להתחיל לעשות את פעולתם, אפילו בקרבם. דבר שני, מי שבישל דייסה, שיאכל אותה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת גפני, ולאחר מכן – חברת הכנסת חילו.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, סקר –Ynet"גשר" מגלה, כי 79% מהציבור הכללי לא מעוניינים לעבוד בשבת. המעטים שעובדים ביום המנוחה עושים זאת בגלל השכר הגבוה והחשש מפיטורים. בקרב המסורתיים התוצאות חדות עוד יותר: 83% לא יסכימו לעבוד ביום השבת, ורק 4% יסכימו לעבוד. מבין אלה החילונים והמסורתיים שאמרו שהם יעבדו בשבת, חלק אומרים שהם יעשו זאת מחשש שיפוטרו, וחלק אומרים שיעשו זאת בשל השכר הגבוה יחסית ליום חול.
גברתי היושבת-ראש, אנחנו חיים במדינה יהודית. התוצאות מוכרות לנו גם בלי הסקר הזה, אבל הסקר הזה אומר באופן חד-משמעי: הציבור בישראל איננו רוצה לעבוד בשבת. כמעט אין הבדל בין מי שמגדיר את עצמו כחילוני לבין מי שמגדיר את עצמו כמסורתי. הסיבה שבגללה נאלצים אנשים לעבוד כאן בשבת היא או חשש שיפוטרו או השכר הגבוה, ואני סבור שהגיע הזמן להפסיק את התופעה הזאת, שהיא בניגוד מוחלט לרצונם של תושבי ישראל.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. חברת הכנסת חילו, בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בחרתי לדבר היום על הנתונים האחרונים של משרד החינוך, שמהם עולה שבמגזר הערבי חלה ירידה בזכאות לבגרות לעומת השנה הקודמת, והמספרים מעידים על עצמם: 35% זכאים לבגרות – לדעתי זו מכה קשה מאוד.
אבל אני רוצה לציין שני נתונים חיוביים. האחד, שחלה עלייה מסוימת בזכאות לבגרות בקרב המגזר הדרוזי, וכדאי לחברי חבר הכנסת מגלי והבה לשמוע את זה. היתה עלייה בזכאות לבגרות בקרב האוכלוסייה הדרוזית, ואני בהחלט מברכת על זה. אבל הנתון החיובי ביותר בעיני, באופן מיוחד, הוא העלייה בזכאות בקרב התלמידות הבנות. מתוך הניגשים, 89% מהזכאים הם תלמידות – לעומת אוכלוסיית הבנים.
אני חושבת שעל אף הנתונים החיוביים, שצריך לעודד אותם, הנתון הזה על זכאות בקרב האוכלוסייה הערבית – רק 35% – אומר דורשני למשרד החינוך ולכל הגורמים, וצריך בהחלט לפעול כדי לשנותו. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. חברת הכנסת לנדבר, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת גבאי.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בחרתי לדבר היום על מאמר בנושא שהיום קיימתי ישיבה עליו. שם המאמר הוא "נגמר להם הסוס". ב"שירותי בריאות כללית" מנהלים מחלוקות על גב ילדים נכים – בכל חוות הסוסים שיש בהן רכיבה למען אותם ילדים נכים, ילדים עם בעיות ריכוז, עם מחלות שונות, וכאשר הם רוכבים על סוסים ומקבלים טיפול פיזיותרפי הם מבריאים, או לפחות יש אצלם שינויים.
אני קוראת מעל במת הכנסת היום לפתור את כל המחלוקות בין החוות לבין קופת-חולים כללית, כדי שילדים לא יסבלו. אני רוצה שיקבלו טיפול כמה שיותר טוב, קרוב לבית. אני חושבת שזה חשוב גם למשפחות וגם לילדים, ואני בטוחה שגם לקופת-חולים כללית.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת גבאי, בבקשה. לאחר מכן – חבר הכנסת מגלי והבה, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת זחאלקה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ידוע לנו שהמוסדות להשכלה גבוהה זוכים לסיוע של כ-7 מיליארדי שקלים בשנה ממדינת ישראל. תפקידם להקנות ידע, לחנך, לקדם את המדע. ומה אנחנו מתבשרים מדי פעם? מרצים מהאוניברסיטאות והמכללות משתמשים בהן בתור במה ויוצרים קשר עם מרצים בחוץ-לארץ כדי להסית וליצור החרמה של מדינת ישראל.
הגדילה לעשות מכללת "ספיר", כאשר הזמינה אשה שהואשמה בריגול – הואשמה במגע עם סוכן זר, הואשמה בסיוע לאויב, לארגון טרור, את הגברת טלי פחימה. אותה מזמינים שתרצה ותדבר בפני הסטודנטים.
אסור לתת למרצים לנצל את מעמדם ואת זכותם להביע דעה כדי להזמין מחבלים. זה מעשה שלא ייעשה. יש גבול. זה חוסר אחריות. מעל במה זו אני קורא למנהלי המכללות והאוניברסיטאות להקיא מתוכם את אותם מרצים שמזמינים אנשים שהואשמו בריגול ובחבלה כדי להטיף לסטודנטים ולהביע דעות אנטי-ציוניות ולשתף פעולה עם שונאי ישראל. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת והבה, בבקשה.
מגלי והבה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מחר יוצאים אלפי תלמידי חטיבות הביניים והתיכון לחופשת הקיץ. לצערי הרב, השמחה שאנחנו זוכרים כתלמידים שרצים הביתה עם התעודה ועם הבחינות – הם לא יזכו לה, התלמידים האלה, בגלל עמדתם של ארגוני המורים, שמנצלים את התלמידים האלה, והם לא יעשו את הבחינות של סוף השנה. לדעתי כל התלמידים הפסידו שנה, כי בשליש האחרון התלמידים כמעט לא למדו ולא עשו בחינות. האחריות נופלת על ארגוני המורים. אני יודע שיש להם דרישות, והם יכולים לפנות אל משרד החינוך, אבל לא תלמידינו צריכים לשלם את המחיר ולא לזכות, כפי שאמרתי, לא לשנת לימודים פורייה ולא לתעודות סוף שנה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, היחס של השלטונות אל הפלסטינים התקועים במחסום ארז הוא יחס רגיל מבחינה זו שכך מתייחסת ישראל לפלסטינים. הוא אפילו לא חמור במיוחד. לפעמים היחס שלה הרבה יותר חמור מהיחס לאלה שנמצאים שם.
המעניין הוא, שלאפשר לאנשים לממש זכות יסוד שלהם, המוקנית להם על-פי כל דין וכל חוק, ואפילו על-פי הסכמים שישראל עצמה חתומה עליהם, מתואר כמחווה הומניטרית גדולה מאוד, מתואר כג'סטה ענקית, ואפילו את זה לא עושים.
אני חושב שהגיע הזמן שממשלת ישראל תתחיל לחשוב אחרת ותממש את ההסכמים שהיא חתומה עליהם, ובהם ההסכם למעבר בטוח בין הגדה המערבית לרצועת-עזה. זה ישחרר את הלחץ, וזה הסכם שישראל צריכה למלא אותו.
אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת גבאי, שיש דבר שנקרא חופש אקדמי. אולי הוא זר לו, אולי הוא מתנגד לו, אבל אני חושב שלהגיד: להקיא מרצים מהאוניברסיטאות – אלה ביטויים ששאובים מעולם שאני אפילו לא רוצה להזכיר את שמו. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך מאוד.
הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון
וחבל-עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007
[מס' מ/304; "דברי הכנסת", חוב' כ"ט, עמ' 9026; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון וחבל-עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני לא מזמינה את יושב-ראש ועדת החוקה, כי הוא כבר נמצא כאן. בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הנחו אותי להיות יעיל, אני מתנצל.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון וחבל-עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית, ומטרתה להאריך את תוקפו של החוק להארכת תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון וחבל-עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967, בחמש שנים נוספות, דהיינו עד ליום 30 ביוני 2012.
ההסדרים העיקריים הכלולים בתקנות הקבועות בתוספת לחוק עוסקים בהסדרת החיים והסמכויות לגבי ישראלים המתגוררים באזורי יהודה, שומרון וחבל-עזה, וכן הסדרת העזרה המשפטית בין ישראל לפלסטינים. התקנות נחקקו לראשונה בשנת 1967 כתקנות שעת-חירום שנועדו להסדיר בעיקר את המעמד של ישראלים ששוהים בשטחים. מטרתן היתה ועודנה לתת סמכויות שיפוט שוות לבתי-המשפט בישראל לגבי עבירות שנעשות על-ידי ישראלים בשטחי יהודה, שומרון וחבל-עזה מחד גיסא, ולהחיל על הישראלים שגרים במקומות אלה את הדינים הישראליים מאידך גיסא, ובראש ובראשונה את הדינים העיקריים – חוק שירות ביטחון, פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי ועוד כהנה וכהנה.
בתחילה התקנות הותקנו כתקנות שעת-חירום, והתוקף שלהן הוגבל לשלושה חודשים. לאחר מכן חוקקה הכנסת את החוק שהאריך את תוקפן, ומאז הן במעמד של חוק זמני שבכל פעם תוקפו מוארך בכמה שנים. התוספת לחוק היא מה שהיו תקנות לשעת-חירום, והמעמד שלהן הוא של חקיקה ראשית.
היקפן של התקנות הלך והתרחב ככל שהתרחבה ההתיישבות הישראלית בשטחים. המטרה העיקרית של התקנות היתה לעשות סנכרון בין הדין הישראלי לבין הפעילות של מדינת ישראל באזורים שבהם חל דין אחר. בפועל, היקף התקנות הורחב לכל מערכת היחסים שבין מדינת ישראל לאזורי יהודה, שומרון וחבל-עזה. התקנות קיבלו נפח יותר גדול אחרי סדרת ההסכמים עם הפלסטינים, ושם נקבעו גם כל נושאי העזרה המשפטית בין ישראל לפלסטינים.
הצעת החוק שלפניכם מבקשת, כאמור, להאריך את תוקפן של התקנות בחמש שנים נוספות. אי-הארכת התקנות עלולה ליצור חלל משפטי. הטעם לכך נעוץ בעובדה שכל החוקים שחלים על הישראלים באזור יהודה והשומרון, כמו פקודת מס הכנסה או חוק הביטוח הלאומי, הם מכוח תקנות אלה. משמעות הדבר היא, שאם לא יוארך תוקפו של החוק, מ-1 ביולי 2007 ישראלים שמבצעים עבירה בשטחים, במקום להישפט בבית-משפט שלום בירושלים או בכפר-סבא, יצטרכו להעמיד אותם לדין בבית-משפט צבאי.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
מה רע בזה?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
– – – ישראלי לא יהיה חייב לשלם ביטוח לאומי, אבל גם לא יקבל תגמולים מהביטוח הלאומי ועוד שורה של דברים אחרים.
אעיר כי הצעת החוק הוארכה מפעם לפעם על-ידי כל ממשלות ישראל לדורותיהן, מאחר שבפועל, באמצעותה ישראל יכולה לפעול ביהודה ושומרון על בסיס החוק והמשפט הישראלי. כיוון שכך, ומאחר שתוקפן של התקנות יפוג ב-30 ביוני, יש לאשר את הצעת החוק עד לאותו מועד כדי שלא ייווצר חלל משפטי אפילו של יום אחד.
הצעת החוק מבקשת גם לתקן את ההגדרה "אזור" שבתקנה 1 לתקנות כך שלא תכלול את חבל-עזה. תיקון זה מתחייב מסיום הממשל הצבאי בחבל-עזה ביום 12 בספטמבר 2005. שינוי זה מחייב גם את שינוי שמן של התקנות. כמו כן, ובהתאמה, נוכח סיום הממשל הצבאי בחבל-עזה, מוצע לתקן את ההגדרה "שטחי המועצה הפלסטינית" כך שתכיל לא רק את השטחים ברצועת-עזה הכלולים בתחום הסמכות הטריטוריאלית של המועצה לפי ההסכם, אלא את כל שטחי הרצועה.
היו"ר קולט אביטל:
לא הבנתי. עזה נמחקה, לא?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לכן כל שטחי הרצועה עכשיו נמחקים.
לבסוף, הצעת החוק מבקשת לתקן גם את תקנה 2ג ומבהירה כי צו עיכוב יציאה מן הארץ חל גם ביחס ליציאה מישראל לרצועת-עזה; זאת, נוכח השינוי במצב המשפטי והעובדתי ביחס לרצועת-עזה עם סיום הממשל הצבאי באזור זה.
להצעת החוק אין הסתייגויות. לכן, גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש שתתמכו בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. ובכן, כיוון שאין הסתייגויות אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק כהצעת הוועדה.
נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–4 – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון וחבל-עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007, עברה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון וחבל-עזה – שיפוט
בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון וחבל-עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007, עבר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים.
בבקשה, אדוני היושב-ראש.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, ראשית, אני מבקש להודות לך ולחברי הבית על האישור, אבל גם לצוות הוועדה. עורכת-הדין אפרת רוזן עשתה עבודת מחקר מרתקת. הדברים נראים פשוטים, אבל מדובר פה במערכת מורכבת ששותפים לה משרדי ממשלה רבים ותקדימים מעניינים. אני מודה להנהלת הוועדה, למנהלת הוועדה, הגברת ואג, אבל תודה מיוחדת לעורכת-הדין רוזן.
הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007
[מס' מ/230; "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ' 9275; מושב ראשון, חוב' י', עמ' 1618; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים עכשיו להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה, אדוני.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. ואתם הרי זוכרים ששוחחנו על כך בשבוע שעבר.
הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית, הכוללת כמה תיקונים לחוק הגנת הפרטיות, ובפרט – היא כוללת שני חלקים עיקריים שאותם אני מבקש להציג בפניכם.
החלק הראשון, הקבוע בסעיף 2 להצעת החוק, עניינו הגדרת ההסכמה הניתנת לפגיעה בפרטיות. סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע ש"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". בכך פותח החוק בהצהרה על קיומה של הזכות לפרטיות ובקביעה שניתן לוותר עליה. למעשה המחוקק קבע בכך שוויתור על הפרטיות מתוך הסכמה שולל את עצם הפגיעה בה. העובדה שאלמנט ההסכמה אינו מופיע ברשימת ההגנות אלא דווקא בהגדרת הזכות עצמה היא בעלת משמעות נרחבת, שכן בכך למעשה הובהר שהסכמתו של אדם אינה טעם המצדיק פגיעה בזכות לפרטיות אלא ההסכמה עצמה היא חלק מהותי של הזכות, באופן שאם ניתנה, לא קמה זכות תביעה כלל.
היום קובע חוק הגנת הפרטיות, בסעיף 3, שהסכמה יכול שתהא במפורש או מכללא. מוצע לתקן את החוק כך שיובהר שסוג ההסכמה הנדרשת לצורך פגיעה בפרטיות היא הסכמה מדעת. הוועדה סברה שבעידן האינטרנט, כשהסכמי הוויתור על הפרטיות לעתים אינם גלויים לעין האדם שפרטיותו נפגעת, יש צורך להבהיר שנדרשת הסכמה אמיתית, מדעת.
חבר הכנסת מיכאל איתן הגיש הסתייגות בנושא זה, והוא מבקש שלא לתקן את הגדרת ההסכמה הנדרשת ולהותיר את חוק הגנת הפרטיות כמו שהוא היום. לגישתו, המושג "מדעת" מיותר, מאחר שלא ניתן לדבר, מהבחינה העקרונית, על מתן הסכמה אם לא מדובר על הסכמה מדעת. הוועדה סברה שנוכח השימוש בהגדרה "הסכמה מדעת" בדברי חקיקה אחרים, לרבות חוק זכויות החולה וחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש), יש להוסיף את הדרישה שההסכמה תהא מדעת גם בחוק הגנת הפרטיות, על מנת להימנע מפרשנויות סותרות העלולות להיווצר בעניין זה, ונוכח מעמדה הרם של הזכות לפרטיות, המעוגנת גם כזכות יסוד חוקתית בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. עד כאן לגבי החלק הראשון.
החלק השני, הקבוע בסעיף 7 להצעת החוק, עניינו מתן אפשרות לנפגע מעוולה אזרחית או מעבירה לפי חוק הגנת הפרטיות לקבל פיצויים בלא הוכחת נזק. בדיוניה עמדה ועדת החוקה על כך שפיצויים ללא הוכחת נזק הם פיצויים שמניחים קיומו של נזק בר-פיצוי אך פוטרים את התובע מחובת הוכחתו וכימותו של נזק שכזה. התפיסה העומדת ביסוד הסעיף היא שבפגיעה בפרטיות קשה להוכיח את הנזק שנגרם בעקבותיה ולכמת אותו, ולכן מוצדק לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק.
על-פי המוצע, מקום שבו אדם הורשע בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית-המשפט לחייבו בפיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח בלא הוכחת נזק. כן מוצע לאפשר לנפגע מעוולה אזרחית לפי סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות, לקבל פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 50,000 ש"ח. במקרה של פגיעה מכוונת, הסמכות היא לתת פיצוי עד כפל הסכום האמור.
גברתי, להצעת החוק מצורפת הסתייגותו של חבר הכנסת מיכאל איתן. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגות – הסברתי גם מדוע – ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית כהצעת הוועדה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. כאמור, להצעת החוק יש הסתייגות של חבר הכנסת מיכאל איתן. מכיוון שהוא לא נמצא, נעבור ישר להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007, כנוסח הוועדה.
נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–7 – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–7 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
אדוני יושב-ראש הוועדה, תרצה להודות?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית אני מודה על ההצבעה. אני עוד אשוב אליכם, אני מקווה, מטעם הוועדה, בסעיפים שנוגעים לפרטיותו של נפטר. אתם זוכרים בוודאי ששוחחנו על העניין ואמרתי שכוונתנו לנסות להגיע לחידוד הצעת החוק הממשלתית, ולכן פיצלנו את מה שפיצלנו ממנה.
גם כאן אני מבקש להודות למנהלת הוועדה, לגברת ואג, ובאופן מיוחד, לעורכת-הדין אפרת רוזן מהייעוץ המשפטי.
גם כאן מדובר בחוק כבד מאוד, שבו צריך היה להתמודד עם סוגיות משפטיות חברתיות וחוקתיות מרתקות. כמובן, נהנינו מעשיית החוק, אבל אנחנו גם יודעים להודות למי שטרח הרבה על מנת שניהנה. תודה, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, אדוני.
הצעת חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות
ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007
[מס' מ/298; "דברי הכנסת", חוב' כ"ו, עמ' 8584; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אני עוברת לסעיף הבא: הצעת חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת משה כחלון, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה), התשס"ה–2005 (להלן – החוק), מסדיר את נושא שידור תשדירי השירות ושידורי החסות בתחנת "גלי צה"ל" ואת הפיקוח הציבורי על שידורים אלה. החוק נחקק בעקבות עתירה שהגישו כמה תחנות רדיו אזוריות נגד מפקד "גלי צה"ל". בית-המשפט הגבוה לצדק המליץ, במסגרת העתירה, להסדיר בחקיקה את סוגיית שידורי החסות ותשדירי השירות ב"גלי צה"ל". ואכן, בעקבות המלצת בית-המשפט הגבוה לצדק הוסדרה בחוק סמכותה של תחנת "גלי צה"ל" לשדר תשדירים כאלה תמורת תשלום.
נוכח העובדה כי באותה תקופה ישבה על המדוכה ועדה ציבורית לקידום התחרות בתחום הרדיו, אשר נתבקשה לגבש המלצות לגבי מפת שידורי הרדיו הארצי המסחרי בשים לב לשידורי הרדיו האזורי והממלכתי ולגבי גיבוש מודל הסדרה לעניין שילוב פרסומות מסחריות בשידורי הרדיו הממלכתי, וכן במטרה להבטיח בחינה מחדש של ההסדר המוצע בהצעת חוק זאת, החליטה הוועדה להגביל את תוקפו של החוק לשנתיים מיום התחילה. לפיכך, בהתאם לחוק העיקרי, הוא היה בתוקף עד ל-14 במאי 2007.
אף שכאמור מועד פקיעת הוראת השעה היה ידוע מראש, הניחה הממשלה את הצעת החוק להארכת תוקף הוראת השעה רק ביום 9 במאי 2007, וההצעה התקבלה בקריאה ראשונה ביום 15 במאי – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אם "גלי צה"ל" משתתף בעוגת הפרסום, מדוע שלא יפריטו אותו?
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה):
מדוע שלא יפריטו אותו?
ראובן ריבלין (הליכוד):
כן, שיפריטו אותו, אם הוא משתתף בעוגת הפרסום, שיפריטו אותו. מה, הוא ממלכתי?
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה):
חבר הכנסת ריבלין, כן, "גלי צה"ל" אכן נהנה מהכנסה מחסויות, שזה חלק מעוגת הפרסום.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אם הממשלה חושבת שהוא ממלכתי, למה שייכנס לעוגת הפרסום?
היו"ר קולט אביטל:
כי אנחנו עדיין חושבים ש"גלי צה"ל" שייך לצה"ל.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אז פרסום שייך לצה"ל, ערוץ-2, ערוץ-10 – – –
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה):
גברתי היושבת-ראש, החוק אכן מאריך את התקופה ש"גלי צה"ל" תוכל ליהנות מחסויות, מפרסומות.
היו"ר קולט אביטל:
זו לא הפרטה.
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה):
כן. חבר הכנסת ריבלין אומר, אם הם חלק מעוגת הפרסום – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
יכול להיות שהחסויות הן של בעלי הון, ואז בעלי ההון יאמרו לו מה לומר. זה דבר לא טוב. רדיו ממלכתי לא צריך שבעלי ההון ישלטו בו, כי אם בעלי ההון ייתנו את החסויות, אחר כך הם יאמרו לו מי יהיה יושב-ראש הכנסת.
היו"ר קולט אביטל:
או נשיא המדינה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
נשיא המדינה אני לא מעלה על דעתי. בעלי ההון עשויים לשים מכשול.
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני, חשבתי שצריך להטריד אותך דבר נוסף, כי היום הם עובדים בניגוד לחוק. בשעה הזאת הם גובים כסף בניגוד לחוק, כי המועד פקע ב-9 במאי, ועד היום, כבר חודש, הם גובים כספים בניגוד לחוק. מישהו במשרד הביטחון עובר על החוק ורומס אותו ברגל גסה. אבל אנחנו כחברי כנסת אחראיים צריכים לתקן את זה.
עתה, לאחר שכבר עברו שנתיים ממועד חקיקת החוק, מסתבר שאנו במצב דומה מבחינת העמימות, שכן גם בנקודת זמן זו צפויות תמורות בשוק הרדיו, דוגמת כניסתו העתידית של הרדיו הדיגיטלי. לפיכך, מוצע עתה, בהצעת חוק זו, להאריך את תוקף הוראת השעה בשלוש שנים נוספות.
בדיון בוועדת הכלכלה הועלתה הצעה לתיקון נוסף לחוק שעניינו הדיווח לוועדת הכלכלה. סעיף 6 לחוק מטיל על שר הביטחון חובת דיווח לוועדת הכלכלה, מדי רבעון, בנוגע להכנסות שהתקבלו משידורי חסות ותשדירי חסות במהלך הרבעון ובנוגע להכנסות כאמור הצפויות ברבעון העוקב. מוצע לתקן את סעיף 6 לחוק כך שתדירות הדיווח לוועדה תופחת ותהיה אחת לשישה חודשים.
בהזדמנות הזאת שאני מציג את הצעת החוק, ולאחר שהבעתי את מחאתי על האיחור בהגשתה, אני קורא לשר הביטחון לפעול גם ליישום הוראות סעיפים 4 ו-5 לחוק, המתייחסים לקביעה בתקנות של הוראות לעניין התנאים לשידור שידורי חסות ותשדירי שירות ב"גלי צה"ל", לרבות איסורים ומגבלות שיחולו על שידור כאמור; וכן למינוי ועדה מיוחדת שתפקידה הוא פיקוח על השידור של שידורי חסות ותשדירי שירות ב"גלי צה"ל". עד כה היתה התעלמות מהוראות אלה.
חבר הכנסת ריבלין, כיוונת לדעת גדולים – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
במקרה הייתי גם שר התקשורת. זה דבר שלא יעלה על הדעת.
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה):
להצעת החוק לא היו הסתייגויות, ואני קורא לכם להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. כיוון שלהצעת חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון) אין הסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
חברי חברי הכנסת, נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1–4 – 10
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–4 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 10, נגד – 1, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, עברה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 10
נגד – 1
נמנעים – אין
חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)
(הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
עשרה בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובעת שחוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, נתקבל כהצעת הוועדה וייכנס לספר החוקים.
אדוני יושב-ראש הוועדה, תרצה להודות למישהו?
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה):
גברתי היושבת-ראש, תודה על ההזדמנות. אני מבקש להודות לחברי הכנסת על התמיכה בחוק, למרות הקשיים. אני מאוד מקווה ששר הביטחון החדש, הנכנס, ייקח לתשומת לבו את הדברים שנאמרו כאן, וגם אנשי "גלי צה"ל", ותהיה התייחסות רצינית לדברים של חבר הכנסת ריבלין, שר התקשורת לשעבר, מבחינת הפרדת הון משלטון והפרדת התקשורת מההון – בעיות שאנחנו ערים להן מדי יום.
בהזדמנות הזאת אני מבקש להודות להנהלת ועדת הכלכלה, שעובדת קשה מאוד בעת הזאת. כפי שאתם יודעים, אני לקראת סיום התפקיד. בעוד שבועיים אני מתחלף עם חבר הכנסת ארדן, ואנחנו בלחץ. תודה לעורכת-הדין אתי בנדלר, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת, למנהלת הוועדה לאה ורון, לעידית חנוכה ולכל צוות הוועדה, ולעוזרים שלי, שעובדים לילות כימים כדי לסיים את הדברים. זו ההזדמנות להודות להם. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק צער בעלי-חיים (איסור ייבוא ושיווק של מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו בבעלי-חיים), התשס"ז–2007; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 11) (איסור הפליה מחמת טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית), התשס"ז–2007.
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 38), התשס"ז–2007, שהחזירה הוועדה לענייני ביקורת המדינה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, אדוני המזכיר. אני מבקשת לבדוק מי השר התורן.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
השר גדעון עזרא.
היו"ר קולט אביטל:
תודה.
הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון – הוראת שעה),
התשס"ז–2007
[מס' מ/306; "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ' 9255; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון – הוראת שעה), התשס"ז–2007. אני מזמינה את יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, להציג את הצעת החוק.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר הוועדה המשותפת):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, בשם הוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, את הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון – הוראת שעה), התשס"ז–2007. הצעת חוק זו היא הצעה ממשלתית.
ביום 30 במאי 2007 אישרה ועדת הכספים את הכרזת שר האוצר שלפיה העיר שדרות ויישובי עוטף-עזה הם יישובי ספר מיום 16 במאי 2007. במקביל, אישרה הוועדה תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, שמקנות פיצוי למעסיקים בשל שכר שמשלמים לעובדים שלא הגיעו לעבודה בשל המצב הביטחוני.
הצעת החוק שמונחת לפניכם למעשה משלימה את הפיצוי על הנזק העקיף בכך שהיא קובעת את חובתו של המעביד לשלם שכר לעובדיו שנעדרו מהעבודה. הצעת חוק זו גם מרחיבה את תחולת ההסכם הקיבוצי שנחתם לכל התושבים שעובדים באזור שדרות ועוטף-עזה או מתגוררים באזור אף שאינם עובדים שם, לתקופה שמיום 16 במאי עד יום 31 במאי 2007.
הוועדה המשותפת אפשרה בהצעת חוק זאת לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להאריך את התקופה הנ"ל בתקופה נוספת של עד 90 יום.
כמו כן, מלבד חובת תשלום שכר, הושג הישג נוסף בוועדה ונקבעה הוראה הקובעת איסור פיטורים של עובד שנעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני בתקופה שמיום 16 במאי עד ליום 31 במאי. הוראה דומה נקבעה גם לגבי תושבי אזור הצפון בתקופת מלחמת לבנון השנייה, וביקשנו שהוראה זו תחול גם על תושבי שדרות ואזור עוטף-עזה כדי להגן על העובדים בצורה הטובה ביותר.
מדובר בהצעה חשובה, שהיא השלב האחרון בהסדר שהציגה הממשלה לפיצוי תושבי שדרות ועוטף-עזה. לפיכך, אבקשכם לאשר את הצעת החוק המוגשת לפניכם בקריאה שנייה ושלישית כנוסח הוועדה. ההסתייגויות שהוגשו הן הסתייגויות לדיבור בלבד. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. להצעת החוק הזאת יש הסתייגויות לסעיף 1 ו-2 של חבר הכנסת חיים אורון – אינו נמצא. לסעיף 2 יש הסתייגות של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין, קבוצת חד"ש – אינם נמצאים. לפיכך, כיוון שהם לא נמצאים כאן, אנחנו עוברים ישר להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הגנה לעובדים בשעת-חירום (תיקון – הוראת שעה), התשס"ז–2007.
נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 1–3 – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 17, אין נגד, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק, כנוסח הוועדה, עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 9
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון – הוראת שעה), התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת כי חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון – הוראת שעה), התשס"ז–2007, התקבל בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים.
סטס מיסז'ניקוב (יו"ר הוועדה המשותפת):
אני היום בקטע של שדרות, גברתי היושבת-ראש. אני מודה קודם כול לממשלת ישראל, שהביאה לחקיקה נושא של פיצויים וסיימה בחוק ההגנה על העובדים. אני מודה לוועדה המשותפת שהתכנסה בראשותי – של ועדת הכספים ושל ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשותו של חבר הכנסת שרוני. הוועדה המשותפת עשתה עבודה נפלאה. עשינו את זה ביום אחד. כמובן אני מודה ליועצת המשפטית של ועדת הכספים, שגית אפיק, ולכל מי שתרם לכך שהעברנו את החוק הזה מהר. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, כ/150).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אני מבקשת שתישאר פה, כי אנחנו עוברים עכשיו לדיון על הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007, קריאה ראשונה. לרשותך עשר דקות להציג את הצעת החוק.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
תודה.
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, לא סתם אמרתי שאני במוזה של שדרות, כי, לדעתי, עם הצעת החוק הזאת אנו סוגרים מעגל מאוד חשוב – לתת מעטפת סיוע כוללני לאזור מוכה, שהוא חלק ממדינת ישראל, אבל כבר שבע שנים הוא אזור מוכה "קסאמים" ויש בו כל התלאות הכלכליות.
כשלפני שמונה חודשים – יחד עם חברי שתיכף אזכיר אותם – יזמנו את הצעת החוק הזאת, היתה תקופה של רגיעה מסוימת. אבל ידענו שזה רק רגעי, ותקופת התלהמות נוספת ותקופת התלקחות מסוימת תגיע, והיא אכן הגיעה. ושוב אנחנו בתקופה של רגיעה, ולצערי לאף אחד מאתנו אין ביטחון שתקופת הרגיעה הזאת תימשך הרבה זמן.
לכן, הצעת החוק שאני מציג היום, ומחר, בעזרת השם, גם נצביע עליה, היא הצעת חוק מאוד חשובה וצודקת. לא בכדי 80 חברי הכנסת חתומים עליה. הצעת החוק הזאת משלימה את כל אותן הטבות שממשלת ישראל העניקה לאזור שדרות במשך שנים באותן הטבות שאנחנו אישרנו במהלך החודש האחרון, גם מבחינת הפיצויים, גם מבחינת הגדרת אזור שדרות כיישוב ספר עד 31 באוגוסט, גם מבחינת הגנה על השכר של העובדים. תיכף אני גם אפרט מה כוללת הצעת החוק הזאת.
קודם כול ברצוני להגיד שלהצעת החוק הזאת יש כמה יוזמים, יחד אתי. קודם כול חברי, חברנו – לצערנו המנוח – חבר הכנסת יורי שטרן, שכבר לפני כמה חודשים ראה את הנולד וראה עד כמה חשוב להעניק ביטחון כלכלי לתושבי שדרות וחבל עוטף-עזה. אני מאוד מודה לחברי שי חרמש, שהולך יחד אתי שמונה חודשים בדרך תלאות, עד שהגענו לרגע הזה שאנחנו מאשרים את הצעת החוק בקריאה ראשונה. בעזרת השם ובעזרת הממשלה אנחנו נקדם אותה עד סיום המושב לקריאה שנייה ושלישית, כי זה צו השעה, אנשים מחכים לזה.
אומנם היום האולם הזה לא מלא, אבל מחר, בעת ההצבעה, אני מצפה – אבל מה זה משנה מה אני מצפה, תושבי שדרות מצפים – שיהיה פה אולם מלא, לפחות ב-80 חברי הכנסת שחתמו על ההצעה הזאת, שיצביעו בעד בקריאה ראשונה. אומנם אנחנו לא זקוקים לכך, כי הממשלה תומכת בהצעת החוק, אבל זאת הכרזה, זה מסר של ממשלת ישראל, של כנסת ישראל, ששום אזור במדינת ישראל אינו הפקר, כמו שקורה היום בשדרות וכמו ששלשום קרה בקריית-שמונה, ומחר, חלילה, זה יכול לגלוש גם לאזורים אחרים. שום אזור ושום תושב במדינת ישראל אינו הפקר.
אנחנו מינינו אתמול שר ביטחון. הוא אחראי על הביטחון. אני מניח שכיוון שהוא איש מקצוע מעולה, הוא גם יביא בשורה לתושבי האזור. אנחנו בוועדת הכספים – לדעתי זו תעודת כבוד לוועדת הכספים – עשינו עבודה מעולה, ואנחנו מספקים ביטחון לא פחות חשוב לתושבים של אותו אזור, ביטחון כלכלי. כי בסופו של דבר, בתקווה ובשאיפה, זה ייגמר, והעסקים הקטנים יצטרכו לקום על הרגליים, והעוסקים יצטרכו לשלם שכר, והמועסקים יצטרכו לחזור לעבודה, אם יש להם עדיין העבודה. וזוגות צעירים יצטרכו לחזור לשדרות ולמצוא שם עיר שהם רוצים לחיות בה. ולכן, על כל אותם דברים שתיארתי עכשיו – בהצעת החוק הזאת אנחנו נותנים מענה, נותנים פתרון.
אנחנו מציעים קודם כול להכריז על אזור שדרות ועוטף-עזה קו עימות דרומי, על כל המשתמע מכך, ואני לא אפרט מה משתמע מכך, כולם מבינים.
היו"ר קולט אביטל:
חברת הכנסת אברהם, זה טיפה מפריע. חברת הכנסת אברהם, אפשר לשבת בבקשה?
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
אנחנו מציעים בהצעת החוק לבטל את מס מעסיקים, בגובה של 4%, באזור שדרות ועוטף-עזה, מה שיקנה לכל המלכ"רים – כמובן למועצות מקומיות ולעיריית שדרות ולכל מוסדות החינוך – תוספת תקציב, שיכולה להיות מיועדת לנושאים חשובים. אנחנו מבקשים בהצעת החוק להגדיל את ההטבה במס הכנסה מ-13% ל-25%, ולהגדיל את תקרת הפטור, להעלות את תקרת ההכנסה המותרת מ-133,000 ש"ח ל-200,000 ש"ח. בקיצור, להשוות את דין שדרות ועוטף-עזה לדין קריית-שמונה, ואגב, שדרות סובלת מנפילת "קסאמים" ואנחנו רואים שגם קריית-שמונה ממשיכה לספוג "קטיושות", ולכן דינן אחד.
ראובן ריבלין (הליכוד):
החוק תקציבי, נדמה לי – – –
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
החוק תקציבי, נכון. לכן אמרתי שמחר אנחנו מצפים – אבל יש תמיכה של הממשלה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
ההצבעה לא היום?
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
ההצבעה לא היום. ויש גם תמיכה של הממשלה, לכן אנחנו לא זקוקים לכך. אמרתי, אנחנו זקוקים ל-80 חברי כנסת מחר. לא מצביעים היום, מצביעים מחר.
סעיף נוסף מדבר על מתן פטור מארנונה – 50% פטור מארנונה, כפי שהיה עד 1 בינואר 2007, וירד ל-25%. אנחנו הולכים להחזיר את ההנחה בגובה של 50%. אנחנו מטפלים בהצעת החוק בכל הנושא של עסקים קטנים ובכל הקטע של ההלוואות המסובסדות בערבות המדינה של 85% לעסקים הקטנים והבינוניים. אנחנו מדברים על תוכניות הכשרה חינם ועל חונכות חינם, ועל סיוע בשיעורי עזר לתלמידים מתקשים. אנחנו מדברים פה על מוגבלות בחשבון הבנק, ספירת עשרת הצ'קים, כפי שמתקיים בכל חלקי הארץ – שלא תתקיים באותם שנים שעליהן אנחנו מדברים פה בשדרות, ועוד חבילה של הטבות.
אני שוב אומר: החוק הזה הוא אומנם תקציבי, ואומנם הוא עולה כ-150 מיליון שקל, אבל כל שקל שנשקיע עכשיו באזור שדרות ובאזור עוטף-עזה הוא שווה, גם מבחינת חיזוק האזור, אבל קודם כול, קודם כול, גברתי היושבת-ראש, מבחינת העברת מסר לכל שאר חלקי הארץ. כי אנחנו, מה לעשות, לא בטוחים שהמלחמה לא תפרוץ באזורים נוספים, וגם שם נהיה מחויבים לפצות או להגן על הכלכלה של האזרחים ולא להפקיר אותם.
רבותי חברי הכנסת, ההצבעה מחר, אחרי השאילתות בעל-פה. אני מזמין את כולכם להיות נוכחים מחר פה באולם המליאה. יסתכלו עליכם תושבי אזור שדרות ועוטף-עזה, וכולנו מחויבים לתמוך בהצעה, שכולנו גם חתומים עליה.
אני מאוד מודה בהזדמנות זו לממשלת ישראל, למשרד האוצר, לראש הממשלה, שהוא גם שר האוצר, שתומך בהצעת החוק הזו וגם אימץ חלקים ממנה והגדיר את האזור הזה כיישוב ספר, והקנה לו את הפיצויים שאישרנו בחודש האחרון. אני מודה לכל אותם אנשים שעזרו לי ולחבר הכנסת חרמש להגיע לרגע הזה, לפקידי האוצר, לשרי הממשלה.
היו"ר קולט אביטל:
תשאיר קצת תודות גם למחר.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
מחר לא תהיה לי זכות דיבור, לכן אני מנצל את הזמן עכשיו.
ההכנה לקריאה השנייה והשלישית תיעשה בתיאום מלא עם הממשלה, עם משרד האוצר ועם הגורמים הרלוונטיים – הפקידים הרלוונטיים ושרי הממשלה הרלוונטיים – כך שעד סוף כנס הקיץ נעביר את החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון. חברי הכנסת הנדל, אורון ורביץ – אינם נוכחים. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת משה גפני.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, אנחנו נהיה פה מחר ב-11:30 כדי להצביע בעד החוק. מייד לאחר השאילתות בעל-פה נהיה פה, בעזרת השם, ונצביע בעד. אני שמח – אני רוצה פעם אחת לסטות ממנהגי ולברך את ראש הממשלה, שכפי שאמרת הוא תומך בחוק הזה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שיש תמיכה של ממשלה ושר האוצר – שכידוע הוא גם ראש הממשלה – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
הוא תומך בחוק, לא ביישומו.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – ותומך בחוק. אני מקווה שהוא יעביר אותו בתוך שבועיים-שלושה. זה לא צריך לקחת יותר. אם יש הסכמה – אדוני הוא יושב-ראש ועדת הכספים ובוודאי יפעל במשנה מרץ בגלל המצוקה של התושבים. לימינך יושב חבר הכנסת שי חרמש שבוודאי ידחף אף הוא, ויהיה שיתוף פעולה מצד הסיעות השונות, הרי ראוי להעביר את זה הכי מהר. זה מה שגם אתה רוצה.
התקפת ה"קסאמים" על שדרות לא התחילה לפני שבועיים. כולנו יודעים שהם סבלו, ולא מגיעה להם אפילו שעה אחת נוספת של סבל, שלא הכרחית.
הצעת החוק טובה, ראויה – אני חושב שמותר להוסיף שהיא גם מידתית. היא לא גולשת לדברים, כלומר, שבהזדמנות זו נעשה גם את זה וגם את זה. יש גם גבול לעניין. הלוואי – ובעיקר הלוואי – שלא נצטרך אותה.
אני פונה בעיקר אליכם, חברי הקואליציה. תראו, אפשר למגן את כל המדינה יומם ולילה. אז הממשלה לא מיגנה, ובא בג"ץ ואמר שיש למגן עד פתיחת שנת הלימודים. בא אותו ראש ממשלה ואומר: אבל לא נספיק למגן, אנחנו לא ערוכים למגן. מי שעוד לא למד את הכלל הידוע שההגנה הטובה ביותר היא התקפה, שילך ללמוד. מה אתם, בממשלת ישראל, חושבים – שכל היום תמגנו? כל היום תשחררו "ברגותים" כאלה שידיהם מגואלות בדם ויסיתו לעוד טרור? זה מה שאתם מתכוונים להציע לציבור? תלמדו דבר אחד: אי-אפשר כל היום לרדוף אחרי כל יתוש. תייבשו את הביצה הזאת, את ביצת הטרור, ואם אתם לא יודעים לעשות את זה – פשוט תלכו. תודה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת אריאל. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת שי חרמש, בבקשה.
שי חרמש (קדימה):
מכובדי היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שמחר ב-11:30 יתחילו כאן בכנסת קרן אור ופתח תקווה ל-40,000 תושבים שמתגוררים בשדרות ובעוטף-עזה ומצויים תחת מתקפת "קסאמים", איומים ביטחוניים ומתח ביטחוני בלתי פוסק יותר משבע שנים. שבע שנים ממשלות ישראל לדורותיהן לא הכירו בעובדה שבמקום הזה מתפתחת מציאות חיים שאיננה שגרה, שאיננה תחומה בזמן, שלא רואים בה איזה פתח לסיום המצב ולמצב חדש. יתירה מזו, מיום ליום, מחודש לחודש, משנה לשנה, המציאות נעשית קשה יותר, האיום גובר; הטילים נעשו משמעותיים יותר, מדויקים יותר, והעומס על התושבים הלך והצטבר, הלך וגבר.
הקושי אינו רק קושי ביטחוני. הקושי אינו רק קושי של מיגון שאיננו, מיגון שאנחנו חסרים. הקושי הוא בתחושה של האנשים – פרנסה, ולחם, וקיום, ועסקים. זה אינו עניין מובן מאליו. חנויות נסגרות, עסקים קורסים, מפעלים במצוקה, עובדים אינם באים לעבודה ועובדים שאמורים היו להגיע לשדרות מאזורים מחוץ לטווח ה"קסאם" מהססים היום אם להגיע. ההשקעות נעצרו, ההרחבות נבלמו והמציאות היא מציאות של חוסר תקווה.
כמי שגר באזור, כמי שחש את זה על בשרו, כמי שבמשך 12 שנה, כראש המועצה האזורית בגזרה הזאת, היה אמור להתמודד עם זה ולייצג את השלטונות מול התושבים – אני אומר שתקווה גדולה לא היתה, תשומת לב לא ניתנה, ההתייחסות לא היתה ראויה. נדמה לי שמחר ב-11:30 ייפול דבר עבור 40,000 התושבים.
עליתי לבמה זו כדי לקרוא לאלה שפה ולאלה שאינם פה כרגע: בואו נתייצב כולנו, כנסת של 120 איש, נבוא כולנו, ונוכח יציע שישבו בו עשרות מתושבי שדרות ועוטף-עזה נאמר להם: אנחנו אתכם; אנחנו מוכנים לשלם את המחירים הכלכליים כדי שתוכלו לעמוד במאמץ הביטחוני הבלתי-מתפשר הזה. עמדה חד-משמעית של הכנסת, תמיכה גורפת מקיר אל קיר, הצבעה בפועל פה, עם ספסלים מלאים ואצבעות שלוחצות על כפתורי ההצבעה, והמסך שפה – יצביעו כשעשרות מאתנו עומדים מאחוריהם. זו אולי קריאת העידוד היחידה שאפשר לתת במצב של אין מיגון ואין תשובה ביטחונית לאיום של "חמאסטן" בפתח בית התושבים שם.
אני מודה לכנסת ואני מודה לסטס מיסז'ניקוב שהוביל את המהלך. שנינו כואבים את העובדה שיורי שטרן, שהתחיל אתנו, לא זכה להגיע לרגע הגדול הזה.
נדמה לי שהרגע הגדול איננו הרגע – הרגע הזה יהיה מחר בצהריים. אני קורא לכולם: בואו התייצבו כולכם למשימה, לעידוד, לקריאה ולמבט בעיניים של תושבי שדרות ועוטף-עזה שאומר שאנחנו לא רק בדיבורים, אלא אנחנו – כרשות מחוקקת – גם במעשים. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת שי חרמש. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, המציאות בשדרות היא מציאות קשה. הייתי שם, ראיתי, אני יודע. כולנו שומעים, ומדי פעם רואים גם במקלטי הטלוויזיה, אבל מי שמגיע למקום רואה את המציאות הקשה שם. המציאות הקשה בשדרות ובעוטף-עזה איננה רק מציאות ביטחונית. גם המציאות הביטחונית קשה, אבל המציאות החברתית והכלכלית קשה ביותר. ממשלות ישראל בשנים האחרונות ביצעו מהלך דרמטי של התנתקות חד-צדדית – לא התנתקות חד-צדדית מעזה, אלא התנתקות חד-צדדית מיישובי ואזורי הפריפריה בישראל. כך בשדרות ועוטף-עזה בדרום וכך גם ביישובי הפריפריה בצפון. ראינו את זה לפני שנה בזמן מלחמת לבנון השנייה.
הצעת החוק הזאת באה לתת מענה מסוים; באה לתת הקלות מסוימות ומרווח נשימה מסוים לתושבי שדרות. במובן זה, זה כמובן מהלך בכיוון הנכון. אבל הרי ברור לכולנו שלא מהדברים הללו תבוא הישועה לתושבי שדרות. בתחום הביטחוני, ברור לכולנו שהפתרון היחיד הוא במציאות מדינית אחרת, מציאות מדינית שונה. תפקידה המרכזי של ממשלת ישראל הוא לחתור אליה, ולא להשלים עם המציאות הקיימת ולנהל את המשבר, כפי ששמעתי שעכשיו רוצים לעשות; לא לנהל את המשבר אלא להתמודד עם המשבר הזה במטרה לפתור אותו ולשנות את המציאות הזאת. זה אפשרי. הזדמנויות מדיניות קיימות באזור הזה, גם מול הפלסטינים, גם מול העולם הערבי בכללותו וגם מול סוריה. את ההזדמנויות האלה צריך לנצל כדי לשנות את המציאות הביטחונית, גם בשדרות וגם באזורים אחרים.
גם בתחום החברתי-הכלכלי: שדרות היא, למשל, אחד מהקורבנות של תוכנית ויסקונסין, תוכנית שבה מתעללים באופן שיטתי במובטלים ובאנשים אחרים שראויים לעזרתה של המדינה. יחד עם חברי סיעתי, חברי הכנסת מוחמד ברכה וחנא סוייד, נסענו לשדרות להשתתף בהלווייתה של אשה שנהרגה מפגיעתו של "קסאם". זאת היתה הלוויה מאוד קשה, מאוד מאוד רגשית, כמובן, מאוד מאוד כואבת. בעלה של האשה המנוחה, שדיבר אלינו בתור חברי כנסת, פנה אלינו ואמר לנו: לפחות את הרעה הזאת תסירו מאתנו; מהמכה הזאת, המכה האחת-עשרה הזאת של תוכנית ויסקונסין תשחררו אותנו. אשתו נהרגה כאשר היתה בדרך, כנראה, למשימה שהוטלה עליה מכוח תוכנית ויסקונסין.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, מעבר להצעת החוק שלפנינו, תושבי שדרות ותושבי הנגב המערבי ראויים למדיניות אחרת. הם ראויים למדיניות אחרת, שתביא ביטחון אמיתי. הם ראויים למדיניות אחרת, שתחלץ את האזור הזה מהמצוקה ומההידרדרות החברתית-הכלכלית. המדיניות הזאת היא מה שממשלת ישראל צריכה לעשות. לצערי הגדול, עמיתי חברי הכנסת, אני לא רואה את הממשלה הולכת בכיוון הזה. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב כהן, אם יהיה פה. אני סוגר את הרשימה, רבותי. האם יש מישהו שרוצה? הרשימה סגורה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הפרטית הזאת היא הצעה ראויה, ראוי לתמוך בה, ודאי שאני אתמוך בה, והיא הצעת חוק פרטית שהיא אות קלון לממשלה. הלוא ראוי היה שממשלת ישראל תחוקק את החוק הזה. למה צריכים לקום חברי כנסת ולנסות לתקן את הדייסה שהקדיחה הממשלה? לפני שנתיים אמרנו בדיוק מה יקרה, אבל לא היו בבית הזה די אצבעות שהיו אמיצות דיין לראות את המציאות ולא לפחד – לפחד על הכיסא, לפחד מהמנהיג, לפחד מכל מיני שטויות. הבית הזה הצביע בעד תוכנית ההתנתקות ועכשיו תושבי שדרות אוכלים את פרי הבאושים הזה. חברי כנסת פרטיים צריכים לקום ולנסות ולתקן את המצב הנורא שהמחבלים הערבים גורמים לנו יום-יום, בזכות האווילות של הממשלה הזאת ושל קודמותיה.
אבל קרה מה שקרה, מה שצפוי היה שיקרה: קם ה"חמאסטן", הנגב המערבי מופקר וצריך מיגון, משום שלממשלה הזאת גם אין כוח לקבל החלטה איך להפסיק את הירי הזה. אז צריך מיגון וצריך לעזור לתושבי הנגב. בא יושב-ראש ועדת הכספים ואומר שצריך 150 מיליון כדי להרים את החוק הזה. יכול להיות שצריך מיליארד. אני רוצה לומר לחבר הכנסת מאיפה לקחת את הכסף: ראש הממשלה כבר הודיע שהוא מתכוון להעביר מאות מיליונים לרשות הפלסטינית. צריך לקחת את הכסף מהרשות הפלסטינית כפיצויי מלחמה על הנזקים הישירים שהם גורמים לנו. לחלט את הכסף הזה, להשתמש בו למיגון שדרות, ואת העודף אפשר להעביר, אם יישאר. להעביר אותו למשפחות שתקועות בשרוול בארז. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לברך את חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, יושב-ראש ועדת הכספים, על הצעת החוק. זו הצעת חוק חשובה, אסטרטגית בהרבה מאוד מובנים.
לצערי, אמרו את זה גם לפני. גם ממשלת שרון, שהיה לי כבוד להיות בה שר הפנים – אני זוכר את הביקור שלנו בשדרות לפני כמה שנים. הצעתי לממשלה, לא רק אני, להכריז על שדרות ועל יישובי עוטף-עזה, מה שנקרא הנגב המערבי, כאזורי קו עימות. זה היה מתבקש, על כל המשתמע מכך מבחינת ההטבות הכלכליות, היכולת לשמור על הרקמה החברתית, נושאי המיגון ואלף ואחד נושאים אחרים. הדבר הזה, בסופו של דבר, טורפד על-ידי מי שטורפד ולא קודם, ובזבזנו זמן יקר, שנים מאוד יקרות. אני מבין שגם היום יש ויכוח גדול בתוך הממשלה ובתוך הקואליציה. חבר הכנסת מיסז'ניקוב, אני מבין שיש רצון לממשלה להצביע מחר נגד החוק?
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
הממשלה תומכת.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
היא הודיעה על תמיכה? יפה. זאת הודעה טובה וחשובה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
תומכת בהעברתו אבל לא ביישומו.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אני מקווה שהעברתו זה גם יישומו.
היו"ר דוד רותם:
אם חבר הכנסת מיסז'ניקוב מציע, אז הממשלה תקבל.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
כן, יש בזה משהו, הוא יושב-ראש ועדת הכספים. מכל מקום, אני חושב שהמטרה ראויה. אני חושב שהעיר שדרות ויישובי עוטף-עזה, הקיבוצים באזור, שילמו, ועדיין משלמים, מחיר מאוד מאוד יקר על המציאות הביטחונית הקשה. כדי לשמור על הרקמה החברתית ולשמור על הרקמה הכלכלית ולא לעודד, חלילה, הגירה שלילית – אף-על-פי שאני האחרון שיבוא בטענה למי מהתושבים על הדברים האלה – צריך שבשדרות וביישובים בעוטף-עזה יהיה הטוב ביותר שאנחנו מסוגלים לספק ולנפק לתושבי מדינת ישראל. שם צריכים להיות הכלים הטובים ביותר להתפרנס בכבוד. שם הייתי רוצה לראות אחוז אבטלה אפס. שם הייתי רוצה לראות מפעלים, תעסוקה, כל מה שאפשר, נגד הזרם. בשביל זה יש ממשלה. בשביל תל-אביב וגוש-דן, תאמינו לי, לא צריך ממשלה. צריך ממשלה בשביל לטפל במקומות שיש בהם כשל שוק, כמו האזור הזה היום, שזקוק לסיוע ממשלתי ולסיוע של הכנסת.
אני, כאמור, מקווה מאוד שבאמת מחר הכנסת תעביר את החוק, ואני מצטרף לבקשתו של חבר הכנסת רובי ריבלין, שהממשלה לא רק תעביר את החוק אלא גם תיישם אותו במהרה בימינו.
היו"ר דוד רותם:
תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חבר הכנסת ראובן ריבלין.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאינתיפאדת 2000 ועד היום אזור שדרות ועוטף-עזה – 44 יישובים שנמצאים בטווח של ה"קסאמים", כ-7 ק"מ – כל היישובים האלה הפכו להיות בני ערובה של ה"חמאס" וארגוני הטרור. פגיעה קשה בכלכלת העיר, בביטחונה. מצוקת התושבים, פסיכולוגית, נפשית, הולכת ונהיית קשה יותר ויותר. לכן אני חושב שמה שנעשה פה הוא דבר חשוב. קודם כול, להגדיר את היישובים שנמצאים כיישובי קו עימות – כל מה שנמצא בטווח של ה"קסאמים", בינתיים כ-7 ק"מ, עד שה"חמאס" קצת ישפר את היכולת שלו. הוא כבר מתחיל לשפר, וכבר יש לו שיפורים ניכרים. ואז זה לא יהיה עוטף-עזה, זה יהיה עוטף-אשקלון, ואנחנו נגיע למצב שאולי חצי מדינת ישראל תהיה מאוימת על-ידי אותם מחבלים, אותם ארגוני טרור מצפון ומדרום.
אני בהחלט מעריך את כל מה שהממשלה מוכנה לתמוך בו – אם זה חינוך חינם במעונות-יום, אם זה בעניין אותם עובדים שאינם יכולים ואינם מסוגלים להגיע לעבודה, גם לגבי הפיטורים שלהם, ואם זה בפטור של כ-4% במס מעסיקים.
אבל אני חושב, כמדיניות של הממשלה – המדרש אומר שלעתיד פני הדור כפני הכלב, שהכלב, כשזורקים עליו אבן או מקל הוא נושך את המקל; הוא חושב שהמקל הכה אותו. מה שאנחנו עושים פה זה איזה תיקון – מטפלים במקל. זאת אומרת, כשמקבלים את ה"קסאמים" אומרים: בואו נראה איך אפשר לבלום כדי שהנזק יהיה קטן יותר. אין טיפול שורשי. אני רוצה לומר שהנסיגה, ההתנתקות, הבריחה מעזה הביאה את הטרור, הביאה את ה"חמאס" לשלטון, ואני מקווה לפחות שממשלה הזאת תפיק את הלקחים מהמצב הנוכחי ולא תמשיך במשגה הזה ביהודה ושומרון. זה שראש הממשלה פתאום מפיח איזו תקווה ביהודה ושומרון, שהנה יש חלון הזדמנויות שהיום יש ישות שונה – צריך לזכור, אלה אותם טרוריסטים, זה אותו ערפאת, זה אותו "אל-פתח" שבמשך שנים טבח בילדי ישראל, ולמעלה מ-1,000 הרוגים יש לנו.
אני שוב חוזר ומברך את הממשלה הזאת, שהשכילה להגיע לחוק הזה יחד עם חברי הכנסת.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת ראובן ריבלין – בבקשה, אדוני.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות היתה אחת מוועדות הכנסת בשדרות, כפי שוועדות רבות היו, גם כדי לבוא ולראות בצערם ובסבלם של תושבי שדרות, ואז דיברתי עם חבר הכנסת, אחד מהיוזמים פרט למיסז'ניקוב – חבר הכנסת חרמש – ובטלפון אמרתי לו: אמור לתושבי שדרות שהבשורה תבוא מהכנסת, משום שאם הם שבעו מהבטחות הממשלה, הדרך היחידה של הכנסת לעזור להם היא בחקיקה. גם ליושב-ראש ועדת הכספים רמזתי לא פעם, שעל אף היותו במעמד של יושב-ראש הוועדה, שצריך לעמוד לרשותה של הממשלה, חובתו גם כלפי חברי הכנסת – ובעיקר לגבי חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב – לבוא ולקדם הצעת חוק שהיא נכונה.
אנחנו שילמנו מס שפתיים רב לתושבי שדרות והפקרנו אותם. פעמים רבות, כאשר אנחנו נמצאים כאן, נראה לנו ששדרות זה איזה סיפור שלא קיים כאן, שבא מהעולם – מאיזה קצה, מאיי הודו המערבית או מאיזה מקום באוקיינוס השקט. לא, זה כאן, פה בארצנו – לאותם אלה הבאים ואומרים: צריכים להחזיק מעמד, או נמצאים בתל-אביב או בירושלים במקומות בילוי כאלה ואחרים, ואינם מבינים שחלק מאזרחי מדינת ישראל נמצאים במלחמה, לא רק בסבל ובמצוקה חברתית אלא בסכנת חיים ממש. אנחנו עצמנו מבקרים שם, וצריכים לומר שלבנו דופק לא מעט וגרוננו ניחר מהרעדה והחיל האוחזים בנו כאשר אנו נמצאים שם, שמא ייפול איזה "קסאם" על ראשנו בזמן ביקורנו. אני חושב שהכנסת עושה את מה שהיא היתה מוכרחה לעשות כבר זמן רב.
חבר הכנסת חנין בא ואמר, ובצדק, שהפתרון הוא לא רק חוק; הפתרון צריך להיות פתרון אמיתי. פתרון אמיתי אפשר להשיג כאשר יש ממשלה, ואפילו היא פרגמטית. ראיתי ראשי ממשלה פרגמטיים בארץ הזאת. תורתם לא תורתי. אני חושב שיכולים אויבינו להאמין לנו רק אם אנחנו נאמין לעצמנו ובצדקתנו, שאם לא נאמין אנחנו – למה שיאמינו הם לנו? ואם אנחנו לא מאמינים, מדוע שהעולם יאמין שאין עם יותר צודק מעמנו כאשר אנחנו נאחזים באדמתנו ומסרבים להיכנע לדרישה שאומרת, מקומכם לא כאן? ויש קונפליקט בין שני העמים. מבחינה סובייקטיבית כל אחד מהם מחזיק בצדקתו, אבל זה שיאמין יותר הוא שינצח בסופו של דבר.
ראיתי ראשי ממשלה פרגמטיים, אבל גם לאותם פרגמטיים היו קווים אדומים. הם לא היו יכולים ללכת ולא לדעת לאן הם הולכים, לומר ולא לדעת מה הם אומרים. אלה הם דברים – אנחנו לא יכולים לבוא ולומר לתושבי שדרות: מתי? מתי באמת תיפסק הצרה הנוראה? חבר הכנסת מרגי, אני הייתי תושב ירושלים בזמן המצור ונפלו עלינו פצצות קשות. הייתי תושב ירושלים הנצורה כאשר בגיל תשע נאלצתי להיות מפקד טנק – לא טנק עם תותח אלא טנק מים, לחלק מים לתושבי ירושלים. כולנו אכלנו חוביזה, כי לא היה דבר אחר לאכול, אבל ידענו שהעניין ייגמר. ידענו שמובילים אותנו למקום שבו תהיה הכרעה, שכן לא יכול להיות עם בלי שיחליט מה הוא רוצה. אז בן-גוריון עשה כמה דברים בזמן מלחמת השחרור שלא הסכמתי אתם, אבל הוא ידע מה הוא עושה, הוא ידע מה הוא רוצה. הוא היה מאוד פרגמטי, אבל היו קווים אדומים גם לפרגמטיזם שלו.
אני יודע שראש הממשלה שרון באמת עשה תהפוכות במחשבתו הביטחונית והמדינית, אבל גם הוא ידע מה הם הקווים האדומים. לא הייתי לידו, אבל שמעתי אותו. התווכחתי אתו לילה לפני שנהיה לראש ממשלה, או לפני הרגע המכריע שהיה לראש ממשלה כשפגשתי אותו יחד עם חבר הכנסת אופיר פינס אצל ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. הוא ידע מה הוא רוצה. הוא ידע שהוא עושה דבר קשה אבל הוא ידע מה הם הקווים האדומים. ייתכן מאוד שפתאום סטה מקו אדום זה או אחר, אבל אני מאמין באמונה שלמה שהוא ידע מה הם הקווים האדומים.
היו"ר דוד רותם:
או שהוא חשב שהוא יודע. אדוני, בבקשה לסיים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני כבר סיימתי את דברי, אבל הדבר הוא פשוט כאש בוערת בעצמותי, שכן לא יכולתי לומר הרבה דברים שאני רוצה לומר תקופה ארוכה. אני רוצה לומר – הייתי בהתנגדות רבה לעמדותיו של בן-גוריון. הוא חשב שלא צריך להגיע להר-הבית במלחמת השחרור. היו כאלה שאמרו: בכייה לדורות; היו כאלה שהיום בדיעבד יצדיקו אותו. אבל היתה מנהיגות שידעה לאן היא מובילה.
אני חושב שאנחנו נוכל באמת להגיע למצב שבו לא רק בחוק נבוא ונאמר לאנשי שדרות: נקל עליכם מעט, אלא נאמר לאנשי שדרות: נביא למצב שלא יהיה הבדל בין שדרות לירושלים, בין שדרות לתל-אביב ובין שדרות לכל הארץ כולה. שהרי לא יעלה על הדעת שחלק מהאנשים, אזרחי מדינת ישראל – יהודים, ערבים, קתולים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים – לא יכול להיות שיהיה מי מהם במצב שבו הוא לא יוכל לשבת לבטח בארצו, או לדעת לפחות שכאשר הוא בסכנה יש מי שיודע שהוא בסכנה ויבוא ויאמר: אני אשים לכך קץ.
לכן, אני מברך את הכנסת ואת חבר הכנסת מיסז'ניקוב, וגם את שי חרמש, על כך שהסכימו סוף-סוף להביא זאת להכרעת הכנסת, שכן ימים רבים אמרנו: אם אנחנו לא נמריץ את הממשלה, כנראה הממשלה תמשיך להתבוסס במחשבה שהסוף הטוב יגיע כאשר לא עושים דבר כדי להביא לסוף.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת ראובן ריבלין, חבר הכנסת זאב אלקין – אינו נוכח. אחרון הדוברים, חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, ידידי חבר הכנסת ראובן-רובי ריבלין, הרמת לי להנחתה, ואני לא אתחרה אתך על הירושלמיות, אבל יש לי סיפור קטן. במלחמת ששת הימים הייתי בן שבע והתארחתי אצל דודתי בשכונת מוסררה המותקפת מירי צלפים. אני עוד ילד, והתחילה התקפה של צלפים מהחומות. אנחנו התכופפנו, אבל הדודה לא הספיקה וחטפה כדור בכתף. מאחוריה עמדה שכנתה, וזה פגע בלבה והיא נפטרה מאותה התקפה. אני יכול לומר לך שהם לא חשבו אף פעם לעזוב את מוסררה. עד היום הם חיים במוסררה, ואחד הבנים שלהם עובד פה במשמר הכנסת.
אני רוצה לומר לך שבאותה תקופה, כשהייתי בא לירושלים, הייתי מריח את הריח של ירושלים. אחרי כמה שנים כבר הפסקתי להריח את הריח של ירושלים. הבנתי שאותה אמונה הולכת ואובדת לאנשים.
אין ספק, אף אחד לא חושב לנטוש. אני חושב שהחוק הזה בא לחזק את האוכלוסייה בשדרות וביישובי עוטף-עזה. צריך לעשות את זה, וזה מאוחר מדי. היישובים האלה היו טעוני חיזוק עוד טרם התקפת ה"קסאמים". הממשלה היתה צריכה לחזק את שדרות ויישובי עוטף-עזה קודם בגלל היותם פריפריה. היו צריכים להשקיע שם, לחזק את מערכת החינוך, לחזק את שירותי הרווחה, לחזק את התעסוקה, את התעשייה ואת כל מערכות החברה שם.
אני חושב שלנוכח המתקפה הברוטלית הזאת של האויבים שלנו מדרום על שדרות ויישובי עוטף-עזה, התשובה של הממשלה היא השקעה מאסיבית וחיזוק האוכלוסייה. אני מכיר את האוכלוסייה מקרוב. אם האוכלוסייה הזאת תהיה חזקה – זו התשובה הכי טובה, לא ה"נאוטילוס" ולא מיגון הגגות. חוזקה של האוכלוסייה הוא התשובה הניצחת.
ראובן ריבלין (הליכוד):
כל חוזק תלוי בתקווה.
יעקב מרגי (ש"ס):
נכון. כאשר יש חוזק, יש תקווה. כאשר יש תקווה, יהיה חוזק. לכן, את אותה תקווה שהיתה לכם בירושלים הנצורה, את אותה אמונה, צריך לנטוע בשדרות וביישובי עוטף-עזה.
זו ההזדמנות להודות לחברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב ושי חרמש, ולממשלה על תמיכתה בחוק הזה, ויפה שעה אחת קודם. אני תקווה שלא רק חקיקה אלא גם יישום מהיר של הממשלה, כמו שאמר חבר הכנסת ריבלין.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת יעקב מרגי. תשובה והצבעה על הצעת החוק הזאת יתקיימו מחר.
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79 והוראת שעה)
(היתר לבניית מרחב מוגן בדרך מקוצרת), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/151).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר דוד רותם:
אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79 והוראת שעה) (היתר לבניית מרחב מוגן בדרך מקוצרת), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת יעקב כהן וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב כהן להציג את הצעת החוק. חברי הכנסת, אם מישהו רוצה להירשם, נא להירשם עכשיו, כי אני נועל את הרשימה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
בגלל נסים זאב אני נרשם ואני לא בא לדבר – כדי לקזז את הזמן.
היו"ר דוד רותם:
סליחה?
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מבקש להירשם ולא בא לדבר כדי לקזז את הזמן שלקחתי.
היו"ר דוד רותם:
תודה לאדוני.
יעקב מרגי (ש"ס):
לקחת את נסים זאב ברצינות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
חבר הכנסת נסים זאב, נרשמתי ואני לא אדבר.
נסים זאב (ש"ס):
אתה מתכנן טוב.
היו"ר דוד רותם:
אדוני היושב-ראש לשעבר, אני מוכרח לומר שאני כל הזמן לומד ממך רעיונות.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת הנכבדים, אני מביא היום לכנסת לאישור בקריאה ראשונה הצעת חוק האמורה לחייב את הרשות המקומית לאשר בקשה להיתר לבניית מרחב מוגן, כלומר ממ"ד, אף שלא נותרו בבניין אחוזי בנייה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
היא צריכה את אישור הוועדה המחוזית. אם אתה רוצה לחרוג מאחוזי בנייה, אתה צריך לשנות תוכנית בניין עיר. בשביל לשנות תוכנית בניין עיר, אתה צריך אישור של הוועדה המחוזית.
יעקב כהן (יהדות התורה):
הוועדה המחוזית מאשרת את זה.
דוד טל (קדימה):
אם זה רק יישוב חריג, תיקון 43 פותר את הבעיה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
קודם כול זאת הקלה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
עד 6%.
יעקב כהן (יהדות התורה):
מדובר על מצב שבו לא נותרו אחוזי בנייה בבניין, וכן מדובר על הגדלה של שטח הממ"ד גם בבניינים חדשים, שהוא כיום 7 מטרים ברוטו, 5 מטרים נטו. לפי התיקון, זה צריך להיות 9 מטרים נטו, 12 מטרים ברוטו. כדי שתהיה אפשרות לדור בו, המינימום צריך להיות 9 מטרים, אף שגם זה לא מספיק.
הצעת החוק עלתה בדעתי מייד אחרי מלחמת לבנון, שבה חוו תושבי הצפון את הקשיים והסכנות בשיגור ה"קטיושות" של "חיזבאללה". עיריית חיפה יישמה את זה בחוק עזר עירוני, כיוון שהם חיו וחוו את הסכנה על כל ממדיה. הם יזמו הצעת חוק עזר.
אין צורך להכביר מלים על הנחיצות הגדולה היום, לאחר שתושבי הדרום חווים תדירות את הרקטות שמשגרים הפלסטינים לעבר יישובי הדרום במדינה, ולנוכח האירוע השבוע בצפון, איומי המלחמה והידיעות מגורמי הביטחון והמודיעין שלסוריה ול"חיזבאללה" יש היום טילים בעלי טווח של 250 קילומטר. כלומר, במלחמה הבאה גם המרכז יהפוך לחזית, ואז נשאלת השאלה – לאן נימלט. נוסף על כך, אמורה בניית הממ"ד לתת מענה על הסכנה של רעידת אדמה, אשר המומחים מתריעים שהיא עלולה להתרחש בקרוב. אני מקווה שנתבדה.
לכן, מחובתנו לקדם את הצעת החוק. גורמי הביטחון וניסיון העבר מורים שאין ביטחון ומענה על סכנת הטילים כמו חדר מוגן. אני חייב לומר שלקח לי כמה חודשים לשכנע את ועדת התכנון הארצית ואת פיקוד העורף בנחיצות אישור החוק. אני שמח שכולם הגיעו להסכמה והחוק תפס תאוצה ואהדה, וכן פרסום נרחב בין אזרחי ישראל ובכלי התקשורת בארץ.
היה צריך שהמדינה תמגן את תושביה. אבל כיוון שהיא לא מסוגלת וזה לא מעשי, כיוון שהיא לא יכולה לעמוד בהוצאה זו, היא צריכה לכל הפחות לעשות כל מאמץ להקל על האזרח שרוצה להגן על עצמו ולהציל את נפשו, כך שיוכל לעשות את זה בקלות ובזריזות.
חייבים אנו לדעת שבניית ממ"ד היא לא דבר של מה בכך. יש בזה קשיים טכניים מרובים, חוץ מההוצאה הכספית הכבדה הכרוכה בכך.
כמו שאמרתי בוועדת הפנים כשהיא דנה בהצעת החוק, מחובתנו להכניס בחוק מקסימום שיפורים והקלות כדי לאפשר לאזרח את בניית הממ"ד. על כן הכנסנו סעיף שאומר שכדי לקבל אישור מהוועדה המקומית לא צריך הסכמה של 75% מדיירי הבניין, כמו שמקובל בכל תוספת בנייה, אלא מספיק שתהיה הסכמה של 50% מדיירי הבניין. מובן שלכל דייר יש זכות להתנגד. אם זו טענה רצינית ורלוונטית, הוועדה תקבל אותה; אם זו סתם טענה קנטרנית, ידחו אותה.
היו"ר דוד רותם:
זה לא מופיע בחוק.
יעקב כהן (יהדות התורה):
בהסבר.
היו"ר דוד רותם:
בדברי ההסבר כתוב שזה יוסדר.
יעקב כהן (יהדות התורה):
הבאנו את ההסבר במבוא, וחבר הכנסת אזולאי הביא את זה בהצעה נפרדת, וכבר יש לזה הסכמה של ועדת השרים.
נוסף על כך, מדובר על מתן פטור מאגרות בנייה, ממסי השבחה על הבנייה. כמו כן, אני קורא לשקול מתן מענקים והלוואות לבניית הממ"ד ולשקול כל אפשרות של מתן הטבות כספיות – אולי בארנונה – כדי לזרז את התושבים לבנות את הממ"ד הדרוש.
אני שמח לבשר שכבר אחרי הקריאה הטרומית יש חלקים מהחוק שלא מחייבים חוק, ואפשר ליישם אותם בתקנון. פיקוד העורף והוועדה הארצית לתכנון כבר הוציאו הנחיות חדשות כדי ליישם זאת.
אני תקווה שכל התיקונים והשיפורים בחוק שיידונו בהמשך בוועדה יתקבלו בזריזות, וכל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו להירתם לצו השעה – צו עליון שמתחייב לנוכח הסכנות וכורח השעה. אני תפילה ותקווה שאך שלום ושלווה ישררו בארצנו, ואת חדר הממ"ד נצטרך לימי רגיעה. תודה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת יעקב כהן. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אברהם רביץ – שאינו נוכח, וחבר הכנסת מאיר פרוש – שאינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, אתה אחריו.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת יעקב כהן, שיזם את הצעת החוק הזאת. זו הצעת חוק ראויה וחשובה. לצערי הרב, היא באה מהכנסת ולא מהממשלה. הממשלה היתה חייבת ליזום הצעת חוק כזו, שמקצרת הליכי תכנון להקמת ממ"דים. אלה דברים אלמנטריים, צריך לתמרץ את האוכלוסייה ולעודד אותה לעשות את זה. במקום זה יש קיבעון מחשבתי. אנחנו כל הזמן מתעסקים בביורוקרטיה ממשלתית, שלא מבינה עד הסוף את תפקידה, לא ידידותית לסביבה ולא מבינה שהאזרח הוא הלקוח, שהכול צריך לעבוד עבורו ולא עבור עצמנו. זו עוד דוגמה. אנו היום נמצאים במציאות שבה בבתים רבים בישראל אין ממ"דים, וכדי להקים ממ"ד אתה צריך לעבור אלף מדורי גיהינום.
יעקב כהן (יהדות התורה):
– – –
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
כן. חבר הכנסת יעקב כהן באמת הציע שיטה שמקצרת הליכים ומצמצמת גם בהוצאות הכספיות. אני מקווה שבוועדת הפנים, שבה אנו דנים בהצעת החוק הזאת, גם נצליח לצמצם את הביורוקרטיה, הצורך להחתים את כל העולם ובני-דודו ואת כל השכנים ואת כל הקרובים ואת מי-יודע-מי, ושבאמת נצליח להביא מזור בעניין הזה גם באזור שדרות ועוטף-עזה וגם באזור קו העימות בצפון.
אני רוצה להזכיר למי שהיה צריך לקבל תזכורת שנחתו "קטיושות" בקריית-שמונה לפני כמה ימים. אני רוצה להזכיר למי שהיה צריך תזכורת את הכתבה מהיום ב"ידיעות אחרונות", שמתארת מציאות בלתי נתפסת: בחלק גדול מיישובי הצפון היום, שנה אחרי המלחמה, עדיין לא התחילו בבניית מקלטים ואזורים מוגנים וממ"דים. לא להאמין. אנחנו פשוט מוכרחים להבין שהרשות המבצעת, לא ממשלת אולמרט דווקא אלא כארגון במדינת ישראל, הולכת ונחלשת. אם אנחנו, כחברי כנסת, לא ניקח את הדברים האלה בידיים, הדברים האלה לא ייפתרו ולא ישתפרו.
מצד אחד, אני מעודד את חבר הכנסת יעקב כהן, ואני כבר אומר שאם זה יעבור במליאה השבוע, היום, בקריאה ראשונה, אני אעשה הכול כדי לשלב את ההצעה בסדר-היום של ועדת הפנים בשבוע הבא ולהעלות את העניין לקריאה שנייה ולקריאה שלישית עם כמה שיפורים שאנחנו עוד צריכים לעשות בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והקריאה השלישית, כדי שהחוק הזה יהיה ברמת אפקטיביות מקסימלית. חבר הכנסת יעקב כהן לא רוצה לחוקק רק כדי ששמו יתנוסס על הצעת חוק כלשהי או על חוק כלשהו, אלא הוא רוצה שבאמת תהיה תוצאה אופטימלית מבחינת הציבור הישראלי.
מצד שני, אני רוצה לומר שגם אם החוק הזה יעבור בצורה הכי אפקטיבית שלו, עדיין יש דברים שלא נמצאים בהצעת החוק הזאת, וממשלת ישראל מוכרחה להבין שהיא צריכה לראות את הדברים האלה בעדיפות גבוהה מאוד. אני אומר זאת בעיקר למשרד האוצר, למשרד הביטחון ולמשרד ראש הממשלה. אני מקווה מאוד ששר הביטחון החדש, שהציפיות ממנו רבות, יעשה את מלאכתו נאמנה ובצורה טובה, וישפר את יכולת ההרתעה ואת כושר ההכרעה של מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כמה שבועות התקיים דיון של ועדת החוץ והביטחון בתל-אביב, אצל השר פרץ, ואחת הסוגיות שהועלו שם היתה ההגנה של עוטף-עזה ושדרות. בדיוק דיברתי על הנקודה הזאת, שהסוגיה מורכבת ומסובכת ולא ניתן ליישם את התוכנית של ההגנה כל עוד אנחנו נוקטים הליך רגיל. כי בוודאי, מי שמכיר את חוק התכנון והבנייה יודע שיש עניין של סטייה ניכרת, ולגבי סטייה ניכרת צריך תוכנית בניין ערים, ותוכנית בניין ערים לפעמים נמשכת שנה ולפעמים גם יותר. זה תלוי. אם זה בירושלים, זה יכול להיתקע כמה שנים, כי התפקוד פה הוא בכלל בלי כל פרופורציה ומתחת לכל מחשבה והיגיון. התוכניות פה, מבחינת איך שמתגלגלים – בשער הגלגולים כבר הרבה יותר קל לאדם להיכנס מאשר לתוכנית פה בירושלים.
אני רוצה לומר בהזדמנות הזאת שאני ממש חושב שאם לשר הפנים יש מה לתקן ואם הוא רוצה לתקן משהו, שיבדוק טוב טוב מה קורה בוועדות התכנון בירושלים ואיך אנשים מתענים פה עד שהם מקבלים את הרשיונות שלהם. הגיע הזמן, כי אני חושב שאנחנו לא יכולים לסבול את המצב הזה, שתוכניות נמשכות שנים, והרבה פעמים אתה שומע, אחרי שמגיע הזמן של ההפקדה או אחרי הפקדה או טרם הפקדה במחוזי וגם בעירייה – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
נסים זאב (ש"ס):
כמובן, כאשר אתה מדבר על תב"ע, זה הולך לעירייה וחוזר למחוזי וחוזר לעירייה ולפעמים עוד פעם חוזר לתיקון למחוזי. זה פשוט שער הגלגולים. תוכנית תב"ע פשוטה, נקודתית, שזה סעיף 43, נמשכת שנה ושנתיים, וזה פשוט לא יאומן כי יסופר.
אז איך רוצים למגן את שדרות, אם אנחנו נלך בתוכנית הזאת? אני לא יודע מי יושב שם בוועדה. אם הממשלה סוף-סוף הסכימה למגן את אותן דירות, את אותם יישובים, ודאי שאי-אפשר לנקוט את ההליך הרגיל, כי הכספים האלה, בסופו של דבר – בסוף שנה לא יהיה אפשר לממש את התוכניות מכיוון שהזמן לא מאפשר. לכן גם מבחינת הסבירות, הכספים יחזרו לאוצר, כי אי-אפשר להשתמש באותם כספים. אז אנחנו יכולים לבוא לפה ולהצהיר הצהרות שעכשיו כולנו בעד הגנת היישובים, אבל אי-אפשר למגן אותם בגלל הביורוקרטיה. לכן ראויים לכל שבח רבי יעקב כהן ואחרים שהשתתפו בהצעת החוק הזאת, והם ראויים באמת לכל הערכה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אחרון הדוברים, חבר כנסת דוד אזולאי, בבקשה.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על כך שאתה מאפשר לי לדבר לפנים משורת הדין. יישר כוח. ביקשתי רשות דיבור כי הנושא חשוב. קודם כול, אני רוצה לברך את יוזם החוק, הרב יעקב כהן. אני חושב שהחוק מצוין. בעצם הרב יעקב כהן אומר שמדובר פה על מסלול ירוק, שמאפשר תוך 60 יום קבלת היתר בנייה.
אבל, לצערי הרב, החוק חסר שני דברים. האחד, היום, כדי לקבל את אותו היתר נדרש, צריכים 75% מהדיירים לאשר את זה. לכן מחר תהיה הצעת חוק שלי שבאה להשלים את החוק של הרב יעקב כהן ומדברת על 50% במקום 75%.
יעקב כהן (יהדות התורה):
– – –
דוד אזולאי (ש"ס):
ואז כנראה נצטרך לאחד. זה דבר שמשלים.
חברי חברי הכנסת, הדבר היותר חשוב שחסר בחוק הזה הוא שיש יישובים שנמצאים ממש בקו העימות, ולצערי הרב, גם אם הם מקבלים את כל ההיתרים ואת כל ההטבות הנדרשות, הם עדיין לא יכולים לבנות את הממ"ד מפני שאין להם היכולת הכספית.
יעקב כהן (יהדות התורה):
מגישים הצעת חוק.
דוד אזולאי (ש"ס):
כאן אני מצפה מהממשלה שתיזום מהלך שלפיו היא תיתן הלוואות מותנות לאותם אנשים שנמצאים בקו העימות, כדי שיוכלו לבנות את הממ"ד, ובכך לאפשר להם מעט הגנה בשעת-חירום. אדוני היושב-ראש, תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה רבה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. קריאה ראשונה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79 והוראת שעה) (היתר לבניית מרחב מוגן בדרך מקוצרת), התשס"ז–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 79 והוראת שעה) (היתר לבניית מרחב מוגן בדרך מקוצרת), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת
היו"ר דוד רותם:
הודעה ליושבת-ראש ועדת הכנסת.
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש לי כמה הודעות, ועל חלק מהן אני אצטרך את אישור המליאה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות חוק לשם הכנתן לקריאה ראשונה, כדלקמן:
ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק האזרחות (תיקון – הסמכות לביטול אזרחות בגין מעשה של הפרת אמונים), התשס"ז–2006, הצעת חבר הכנסת גלעד ארדן – פ/1708/17; בהצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (תיקון – מעמד להורי חייל), התשס"ז–2007, של קבוצת חברי הכנסת – פ/2013/17; בהצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לקרובי חייל), התשס"ו–2006, של חבר הכנסת חיים אורון – פ/484/17.
ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון: בהצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – עידוד ייצוג לשני המינים), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת גדעון סער וקבוצת חברי הכנסת – פ/2398/17; בהצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור מצעדים ותהלוכות), של חבר הכנסת אליהו גבאי – פ/1833/17; בהצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – מניעת פגיעה בערכים דתיים), של חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת – פ/1715/17; בהצעת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי וסמכות נלווית), התשס"ו–2006, של חברי הכנסת דוד אזולאי ויעקב מרגי – פ/216/17; בהצעת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי וסמכות נלווית), התשס"ו–2006, של חבר הכנסת זבולון אורלב – פ/144/17; בהצעת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי וסמכות נלווית), התשס"ו–2006, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב ליצמן – פ/488/17. בהצעה באותו עניין – הצעת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות שיפוט בהסכמה בעניין אזרחי וסמכות נלווית) התשס"ו–2006, של חבר הכנסת מאיר פרוש – פ/556/17.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – הצמדה לשכר הממוצע) התשס"ז–2007, של חברת הכנסת שלי יחימוביץ – פ/2035/17.
אדוני היושב-ראש, יש הצעות נוספות, הודעות נוספות, אלא שעליהן אני אצטרך את אישור המליאה, כל אחת בנפרד. רק אם יורשה לי, אני אצביע מהמקום.
הכנסת החליטה ביום כ"א באייר התשס"ז, 9 במאי 2007, להעביר את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום המרבי להכנסה בנוסף לקצבה), התשס"ז–2007 – פ/2099/17, לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה ראשונה.
יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביקש מוועדת הכנסת להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מן הטעם שהצעת החוק היא בתחום סמכותה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת הכספים לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לשם הכנתה לקריאה ראשונה.
אני מבקשת את אישורה של המליאה להודעה הזאת.
היו"ר דוד רותם:
יש רק הודעה אחת?
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
לא. כמה הודעות. על כל אחת הצבעה בנפרד.
היו"ר דוד רותם:
אז את לא רוצה להצביע ממקומך – את תצביעי מכאן.
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
לא, לא. אמרתי: אם יורשה לי, אדוני, אני אצביע מהמקום.
היו"ר דוד רותם:
פה את תצביעי. לא מהמקום.
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
כן. תוסיף את קולי.
היו"ר דוד רותם:
אני אוסיף את קולך.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 11
בעד הצעת ועדת הכנסת – 6
נגד – אין
נמנעים – 2
הצעת ועדת הכנסת להעביר את חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום המרבי להכנסה בנוסף לקצבה), התשס"ז–2007, מוועדת הכספים לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, שישה בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים, אני מצרף את קולה של חברת הכנסת רוחמה אברהם. תודה רבה.
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
לא, לא תודה רבה. הודעות נוספות, אדוני. תודה רבה לך.
היו"ר דוד רותם:
הודעות נוספות.
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
ביום כ' בסיוון התשס"ז, 6 ביוני 2007, החליטה הכנסת – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא הבנתי אם צירפת את קולה של חברת הכנסת רוחמה אברהם לבעד או לנגד.
היו"ר דוד רותם:
לבעד.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אה. עכשיו הבנתי. כשצירפת את קולה – – –
היו"ר דוד רותם:
נכון. אנחנו יודעים שכשחבר כנסת מציע הצעה – ודאי יושב-ראש ועדה – הוא מצביע בעדה.
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
צודק, אדוני. אני בעד.
ראובן ריבלין (הליכוד):
כדאי לציין שבעה בעד, בצירוף קולה של חברת הכנסת.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש – – –
היו"ר דוד רותם:
תלוי אצל מי.
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
ביום כ' בסיוון התשס"ז, 6 ביוני 2007, החליטה הכנסת להעביר לוועדה המשותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת העבודה, הרווחה והבריאות את ההצעות לסדר-היום בנושא: רצח הנער ברחובות והתגברות האלימות בקרב בני נוער, שמספריהן 3051, 3070 ו-3078.
ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את ההצעות לסדר-היום האמורות מוועדה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.
אני מבקשת את אישור המליאה להודעה הזאת, וכמובן – לצרף את קולי בתום ההצבעה.
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
מי בעד, כמובן.
היו"ר דוד רותם:
מי בעד, נגד – כולם יודעים.
הצבעה מס' 12
בעד הצעת ועדת הכנסת – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הנושא מהוועדה המשותפת לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
תשעה בעד, בתוספת קולה של חברת הכנסת אברהם, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהכנסת אישרה את ההודעה.
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
הודעה נוספת, וגם עליה אני אבקש את אישור המליאה.
הכנסת החליטה ביום י"ג בסיוון התשס"ז, 30 במאי 2007, להעביר את ההצעות לסדר-היום בנושא ההחלטה לקלוט מספר מצומצם של פליטי דארפור, מס' 2858 ו-2898, לדיון בוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים.
יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה ביקש מוועדת הכנסת להעביר את ההצעות לסדר-היום לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, מן הטעם שוועדת הפנים כבר דנה בעבר בנושא זה כמה פעמים. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את ההצעות לסדר-היום האמורות מהוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים לוועדת הפנים והגנת הסביבה. ועדת הפנים והגנת הסביבה תקיים ישיבות משותפות לדיון בנושא זה.
אני מבקשת את אישורה של המליאה לצורך העניין, ובתום ההצבעה להוסיף את קולי.
דב חנין (חד"ש):
ישיבות משותפות עם מי?
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
עם הוועדה לבעיית העובדים הזרים.
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
זו לא ועדה משותפת, זו ועדה שתתקיים בשיתוף. יש הבדל.
היו"ר דוד רותם:
אפשר להצביע.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
זאת רק הצעה לסדר-היום, חבר הכנסת ראובן ריבלין.
הצבעה מס' 13
בעד הצעת ועדת הכנסת – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הנושא מהוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
תשעה בעד – אני מוסיף את קולה של חברת הכנסת רוחמה אברהם – אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהכנסת אישרה את ההודעה.
רוחמה אברהם-בלילא (יו"ר ועדת הכנסת):
הודעה נוספת ואחרונה, שגם עליה אני אצטרך אישור: ביום י"ט בסיוון התשס"ז, 5 ביוני 2007, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110) (השעיית כהונה בשל חוב בתשלום ארנונה), התשס"ז–2007, והועברה לוועדת הכספים להכנה לקריאה השנייה והשלישית.
יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה ביקש מוועדת הכנסת להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, מן הטעם שתיקונים לפקודת העירייה נדונים בוועדה הזאת. ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות החלטתה ולהעביר את הצעת החוק האמורה מוועדת הכספים לוועדת הפנים והגנת הסביבה, לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
גם כאן אני מבקשת את אישורה של המליאה.
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד, מי נגד – אפשר להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד הצעת ועדת הכנסת – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110) (השעיית כהונה בשל חוב בתשלום ארנונה), התשס"ז–2007, מוועדת הכספים לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהכנסת אישרה את ההודעה, ואני מוסיף את קולה של חברת הכנסת רוחמה אברהם. תודה.
הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון מס' 3) (מימון ושירותים), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/155).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון מס' 3) (מימון ושירותים), התשס"ז-2007, קריאה ראשונה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, בבקשה.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מחמת השעה המאוחרת אני אקצר בדברים, אף-על-פי שהחוק הזה היה צריך להיות מגובה על-ידי 120 חברי כנסת, שיצביעו בעד. אני בטוח שהיו מצביעים בעד אילו רק היו באים.
אנחנו מדברים על השירות שמספקות הספריות הציבוריות לציבור הכללי בישראל, וודאי שמבחינה חינוכית, ציבורית, חברתית ומכל הבחינות זהו אחד מהשירותים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לתת כדי לשרת את הציבור. הבעיה היא שמאז חקיקתו של חוק הספריות הציבוריות – חקיקה מ-1975 – מאז יש שחיקה מתמדת בהשתתפות אוצר המדינה, ממשלת ישראל, בתקציבי הספריות, והתוצאות מאוד קשות לספריות.
מה שקרה הוא שהרשויות המקומיות שבתחומן הספריות – נקבע שם שהן צריכות לכסות לפחות 50% מהתקציב, ואוצר המדינה היה צריך להשתתף ב-50% הנותרים. כשהכניסו את התיקונים, את ה-50%, שינו את הטקסט שינוי קטן ואמרו שזה לא יעלה על 50%. הפרשנות של הממשלות למיניהן ושל משרד האוצר לדבר הזה היתה שחיקה מההתחלה, שאז שילמו בין 50% ל-70% מההוצאות, עד לרמה שהגענו אליה היום, שהאוצר משלם רק 8% מסך ההוצאות, והיתר נופל על המועצות המקומיות.
במספרים אבסולוטיים אנחנו מדברים היום על תקציב של כ-170 מיליון שקל, בהחלט תקציב חסר, שלא מאפשר את כל הפעילויות שספרייה מודרנית צריכה לעשות היום כדי לקרב אליה ציבורים שונים. מתוך 170 המיליון האלה, האוצר משלם רק כ-19 מיליון שקל בסך הכול, שזה שחיקה מ-50% ל-9%-8% מהסכום הכולל.
אנחנו לא יכולנו לסבול את המצב הזה. היה צריך לשנות את הדברים בלי לגרוע ממה שמשלמות המועצות המקומיות, כי אם היינו גורעים משם, לא היינו מוסיפים לספריות. לכן קבענו בהצעת החוק – שאני מבקש היום מהכנסת לאשר אותה בקריאה ראשונה – בהסכמת האוצר, אחרי משא-ומתן קשה ומייגע, שהחוק יחזור למה שהיה צריך להיות בהתחלה: האוצר ישלם 50% מבסיס התקציב הנוכחי של החוק. אני הסכמתי שהדבר ייעשה על פני שש שנים, תוספת של 11 מיליון שקל כל שנה, כך שבשנה השישית נגיע לתרומה של האוצר לספריות של לפחות 85 מיליון שקל – שוב, לעומת 19 מיליון היום, שזה השתתפות המדינה.
מאחר שהגעתי לסיכום עם האוצר, ויתרתי על תביעות נוספות שהיה ראוי אולי להביא אותן. זה הלב של החוק שאנחנו מקבלים היום. אני חושב שזו בשורה גדולה, ואני מקווה שמהר מאוד נביא זאת גם לקריאה שנייה ושלישית. הבשורה הגדולה היא לספריות הציבוריות, לחיי התרבות, לקריאה, וגם לפריפריה במדינת ישראל, ששם יש מועצות יותר חלשות, מטבע הדברים, ושם עוד יותר זקוקים לדחיפה שבאה מצד המדינה ומצד האחריות הציבורית שיש לנו כלפי הספריות.
אני מאוד מבקש מחברי הכנסת, שכפי שהיה בוועדה, שכל המפלגות תמכו בהצעה הזאת – אני מקווה שכך נוכל לאשר את ההצעה במליאה. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת מלכיאור. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים חבר הכנסת צבי הנדל – אינו נוכח. חבר הכנסת חיים אורון – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. חברי הכנסת, אני נועל את הרשימה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, האם יש שר באולם? אני לא רואה.
היו"ר דוד רותם:
אין שר.
דב חנין (חד"ש):
אני מבין שהממשלה לא כל כך מתעניינת בעבודת הכנסת.
היו"ר דוד רותם:
הממשלה תומכת בחוק.
דב חנין (חד"ש):
זה יפה שהממשלה תומכת בחוק, ובכל זאת ראוי שיהיה שר.
אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא חוק ראוי וחשוב. במהלך השנים חלקה של המדינה במימון הספריות הציבוריות ירד מסדר גודל של 50%–70% מהתקציב לסדר גודל של 10% מהתקציב, מה שהופך את הספריות הציבוריות בישראל למקום במצוקה. הצעת החוק הזאת באה לתקן. היטיב להסביר אותה חבר הכנסת מלכיאור, יוזם החוק. היא עושה את המהלך הזה בצורה הדרגתית, אבל בכל זאת מייצרת מגמה של עלייה במימון ובמידת החמצן שיש לספריות הציבוריות, מול המגמה ההפוכה הקיימת היום, שהיא מגמה של חנק הדרגתי של הספריות הציבוריות.
גורלן של הספריות הציבוריות חשוב, כמובן. ספריות ציבוריות, אנחנו יודעים, הן מקום חשוב במיוחד לאלה שאין להם ספרייה גדולה בבית. הן המקום החשוב לילדים, לבני נוער. זה המקום שבו אפשר לרכוש תרבות ולהרחיב אופקים, ולכן ראוי לעודד את הספריות הציבוריות, לתמוך בהן ולתקצב אותן באופן ראוי.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לברך את מציע החוק, חבר הכנסת מלכיאור, שעושה בכנסת מלאכה עקבית של תיקון עולם, חלק אחר חלק, כל פעם חוליה אחרת של העולם. יש הרבה מקולקל בעולם שלנו, אבל חבר הכנסת מלכיאור, בעבודת החקיקה שלו, היפה והראויה מאוד, בוודאי בתחומים של חינוך וגם בתחומים האחרים, עושה מלאכה חשובה של תיקון הליקויים, הפערים והחסרים. אני רוצה לברך אותו ולהביע את הערכתי ואת תודתי. תודה רבה.
אני מקווה שבמהרה נראה את החוק הזה מובא אלינו לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין כאן הצעת חוק שהיא לא חשובה, לא ראויה ולא בסדר-העדיפויות, אבל רציתי לדעת מהם הקריטריונים לכך שהממשלה לא עומדת הפעם על הרגליים האחוריות? למשל, הבוקר התקיים דיון בוועדת הכספים, כדי לעודד חיילים להיכנס לענף החקלאות ועל מנת למנוע כניסת עובדים זרים – 5 מיליוני שקלים. שמענו את נערי האוצר, שמתנגדים לזה בכל תוקף. 5 מיליונים נשמע הרבה כסף. פתאום 11 מיליון בכל שנה, עד שנגיע לאיזון כלשהו של 85 מיליון שקלים, דהיינו תוספת של כמעט 70 מיליון שקלים – דבר של מה בכך.
אני לא מערער על הצורך והחשיבות, השאלה איפה הפרופורציה. זה תלוי מי מגיש את החוק? תלוי מתי מדברים עם הממשלה, תלוי מי בממשלה מדבר עם מי? אני לא יודע איך זה עובד בכלל. אולי צריך להקים ועדת חקירה כדי לדעת מתי הממשלה מסכימה, באילו תנאים, באילו ימים, באילו שעות, באילו מצבי רוח. אני אומר את זה ואני מהקואליציה. אף פעם לא הבנתי את קנה-המידה.
דבר נוסף, אני זוכר בירושלים, כשהכריזו על הספריות הציבוריות, כל אחד קם בבוקר עם החלום: מחר אני מקים ספרייה ציבורית. אז שמעו שחב"ד מקימה, חסידות גור – מי לא רוצה להקים ספרייה ציבורית. זה משתלם, כי הרשויות המקומיות משתתפות. ברגע שהרשות לא השתתפה, אין ספרייה ציבורית, מתמודדים עם הקיים.
לדעתי צריכים להיות קריטריונים ברורים לגבי החלוקה, כמה ספריות בכל עיר ועיר. שימו לב למשהו מעניין מאוד: 170 מיליון שקלים היו והם נשארו, אלא שהרשות המקומיות משתתפת ב-90% והממשלה ב-10%. אבל הספריות לא נסגרו, זאת אומרת הספריות הציבוריות המשיכו לתת שירות לציבור, רק שהנטל נפל על הרשות המקומית. מעניין שהרשויות המקומיות, במצבן הנוכחי הקשה ביותר, כשהן בקושי מתמודדות עם בעיות רציניות יותר, מוצאות לנכון לתת כספים לספריות הציבוריות. מעניין מאוד באילו רשויות ימשיכו לתת. אני לא מאמין שרשות שמפסיקים לה את המים, שלא מסוגלת לשלם את מה שהיא חייבת, יכולה לתת שירות מהסוג הזה. אז מעבר לזה שהממשלה משתתפת ומעודדת, לדעתי צריך גם להבחין בין עיר לעיר. עיר שבמצוקה – אולי לתקצב קצת יותר, כדי לעודד את הרשויות העניות לספק את השירותים לאותם ילדים.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחריו – חבר הכנסת ראובן ריבלין.
דב חנין (חד"ש):
אחרי חבר הכנסת ריבלין יש דוברים נוספים?
חיים אורון (מרצ):
אני מוותר.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לדעתי מדובר בחוק ראוי. אם אנחנו נקראים עם הספר ונקראים לעודד קריאת ספרים – וזה חלק חשוב מאוד בתרבות הדור – הספריות הציבוריות ממלאות תפקיד חשוב.
אחרי שבוע הספר, שמתקיים בימים אלה, מצד אחד אנחנו רוצים לעודד ילדים לקרוא, מצד שני רואים כמה קשה לרכוש ספרים בכמויות, והעלויות לא קטנות. הספרייה הציבורית אמורה לשמש את התחליף הזה לילדים, לנוער ולמבוגרים שידם לא משגת לרכוש את אותם ספרים.
ספריות ציבוריות גם צריכות לגוון את רכישת הספרים לפי אוכלוסיות שונות, לפי הערים והמקומות שבהם האוכלוסייה צורכת את אותם ספרים. לכן, חבר הכנסת מלכיאור, בהצעה שלו לעודד את החיזוק החשוב של הספריות – אני מבין שנוכל להוסיף באותו חוק חובה מסוימת על הספריות להחזיק מגוון של ספרים שיוכלו לשרת ציבורים שונים. אני מתאר לעצמי שהספריות האלה לא יהיו בכמויות בלתי מוגבלות, הספריות יהיו מוגבלות במספר כזה או אחר בעיר. לא יכול להיות שכל אחד יפתח ספרייה ציבורית ויגיד: אני מבקש תקציב מהמדינה או מהרשות.
אם אני רואה לנגד עיני מצב שהיה לפני 20–30 שנה, אני מכיר ספריות ציבוריות שהיו כל כך עשירות ומגוונות מבחינת הספרים שנמצאו בהן – היום אני מגיע לאותן ספריות, ולצערי המצב הידרדר בצורה מאוד קיצונית. כנראה זה חלק מאותה בעיה של התקציב שלא היה להן. חבל, ולדעתי אסור שזה יקרה.
מפה אנחנו צריכים לקרוא לממשלה: אם יש תחומים אחרים שחסרים בהם כספים, גם שם צריך להוסיף. אבל זה תחום חשוב מאוד, זה תחום חיוני לתרבות העם ותרבות הנוער. במקום שהנוער יסתובב ברחובות ויראה דברים לא ראויים ברחוב, אם יהיה להם פיתוי חיובי להיכנס לספריות, הן בשעת סיפור לילדים והן בתעסוקה אחרת בספריות הציבוריות לנוער, תרמנו משהו חיובי במלאכתנו כאן. תודה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת מיכאלי. אחרון הדוברים, חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מברך אותך, חבר הכנסת מלכיאור, על שהצלחת לשכנע את הממשלה לתמוך בספריות הציבוריות, סוף-סוף דבר כלשהו שהוא גם ברוח. לי יש רק חשש, כאשר "גנזים", המחזיק כתבי-יד של טשרניחובסקי, ביאליק, עגנון וכל גדולי ישראל, עדיין מתבוסס באיזשהו מקום, מתוך סכנה לאותו נכס תרבותי שבלעדיו אין – נדמה לי שהיום, במצוקתה של הממשלה ובצורך להיעתר לכל חבר קואליציה גם הסכימו לעניין הספריות הציבוריות, שסירבו להן במשך שנים.
חבר הכנסת סער וחבר הכנסת אורון – זה כאחד מהאנשים המרכזיים בוועדת הכספים, הבקיא היטב בחוק ההסדרים, וזה כמזכיר הממשלה לשעבר וכיושב-ראש הקואליציה, שמנע בזמנו כל חקיקת סרק – יאמרו לך שכנראה הממשלה נאלצה משום שהיא לא יכולה לעמוד בפני הרצונות של כל אחד ואחד מחברי הקואליציה לקיים את הקואליציה, והיא נענית – – –
גדעון סער (הליכוד):
זאת ממשלה רעה, אבל קל לשכנע אותה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לכן אני מבקש ממך, שיהיה סעיף מיוחד שחוק זה לא יכול להתבטל אלא בהצבעת 80 חברי כנסת, שכן חוק ההסדרים הבא, המאכלת שלו תחול גם על חוק זה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת ריבלין.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק. מי בעד, מי נגד – נא להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון מס' 3) (מימון ושירותים), התשס"ז–2007, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון מס' 3) (מימון ושירותים), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 11) (איסור הפליה
מחמת טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/156).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת גדעון סער התחלפו ביניהם, ואנחנו נעבור להצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 11) (איסור הפליה מחמת טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת גדעון סער – קריאה ראשונה.
מי שרוצה להירשם – עכשיו הזמן.
גדעון סער (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש, ואני רוצה להודות לחבר הכנסת דב חנין, שכיבד את זה שאני ממהר והסכים להתחלף בהעלאת הצעות החוק.
ראובן ריבלין (הליכוד):
למה אתה ממהר – – –
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, באמת. בגלל שחבר הכנסת סער ממהר ואנחנו רוצים לגמור – – –
גדעון סער (הליכוד):
אני מוכן להגיד לחבר הכנסת ריבלין – –
היו"ר דוד רותם:
לא, לא. אחר כך תגיד לו, באוזן.
גדעון סער (הליכוד):
– – לא בכל יום "ריאל מדריד" מגיעה לשחק בארץ.
היו"ר דוד רותם:
נגד "נבחרת השלום". לשם אתה הולך.
גדעון סער (הליכוד):
לא אמרתי במי אני תומך.
היו"ר דוד רותם:
אני יודע במי אתה תומך – – –
גדעון סער (הליכוד):
כן, אדוני, התשובה היא כן.
אדוני היושב-ראש, סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו ובין דורשי עבודה, בין היתר מחמת היריון או מחמת היותם הורים, בעניינים הנוגעים לעבודה, ובהם קבלה לעבודה, תנאי עבודה ופיטורין. בהתאם לפסיקת בתי-המשפט, המונח "היותם הורים" כולל גם מצבים של טרום-הורות, ובית-המשפט לא שלל את האפשרות – אני מדגיש: לא שלל את האפשרות – שפיטורי עובד מחמת טיפולי פוריות עלולים להיות בגדר הפליה אסורה ובניגוד להוראות אותו סעיף. אני מדבר גם על בית-הדין לעבודה וגם על בית-המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בבג"ץ 554/05.
בהצעת החוק הזאת אני מציע, אדוני היושב-ראש, לעגן בחקיקה את הקביעה הזאת ולאסור על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית בכל העניינים המנויים בסעיף 2 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. אני רוצה להודיע שהממשלה, באמצעות ועדת השרים לחקיקה, החליטה לתמוך בהצעת החוק. הצעת החוק עברה בקריאה הטרומית לפני שבועיים ימים פה-אחד במליאת הכנסת, ופה-אחד גם בוועדה לקידום מעמד האשה בהכנה לקריאה ראשונה.
אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת סער. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא ידעתי שנותנים כל כך הרבה כבוד לכנסת בכדורגל, בייחוד כאשר מדובר, כך הבנתי, בקבוצה ישראלית-פלסטינית, שמתמודדת עם – סליחה, עם? מדריד?
גדעון סער (הליכוד):
אדוני, האטרקציה היא – בעיני לפחות, וזה תלוי בעיני המתבונן – שאלופת ספרד מגיעה לישראל.
נסים זאב (ש"ס):
ברוכים הבאים.
גדעון סער (הליכוד):
בעיני – אני יודע שיש כאלה שרואים את זה אחרת, זה – – – ולא אותה קבוצה שמתמודדת – – –
נסים זאב (ש"ס):
לא, לא. אנחנו רואים את זה באותם משקפיים, לא באותן עיניים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
"ריאל מדריד" מקפידה לשחק או ביום ראשון או במוצאי שבת.
גדעון סער (הליכוד):
"ריאל מדריד" זו קבוצה שלא חיללה שבת.
נסים זאב (ש"ס):
כל הכבוד.
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת סער, אתה רוצה לראות את המטווח כאילו אין קבוצה שנייה.
גדעון סער (הליכוד):
– – – ממציא סיבות לעבור למחנה הגדול ברחבי העולם של אוהדי "ריאל מדריד".
נסים זאב (ש"ס):
אני מאוד מכבד, אבל אני לא חושב שבגלל זה צריכים לשנות את סדר-היום בכנסת. מה, הכדור הזה שיגע את כולנו פה?
היו"ר דוד רותם:
חבר הכנסת נסים זאב, כששני המציעים מסכימים – – –
נסים זאב (ש"ס):
אבל אני לא מסכים – צריך לשאול את חברי הכנסת. אולי החוק הבא לא מעניין אותי או החוק הזה כן מעניין אותי?
היו"ר דוד רותם:
אנחנו ראינו שאתה רשום לשניהם.
נסים זאב (ש"ס):
נכון, אבל צריך פה הסכמה, לדעתי. כשמשנים את סדר-היום צריך את ההסכמה לא רק של המציעים אלא גם של חברי הכנסת שנמצאים פה מתחילת הדיון.
היו"ר דוד רותם:
זה בסמכות היושב-ראש, כשיש הסכמה.
נסים זאב (ש"ס):
תודה, אדוני. טוב שלמדתי עוד דבר.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה – טיפולי פוריות. בעצם אנחנו באים להחיל את אותם כללים, אדוני היושב-ראש – תגיד לי אם הבנתי נכון – בדיוק כמו בהיריון. כלומר, בדיוק כמו שבהריונות אי-אפשר לפטר עובדת, אותו הדבר, אם אשה נאלצת לקבל את אותם טיפולים, ועקב אותם טיפולים היא נאלצת לעזוב את עבודתה לתקופה מסוימת, זו לא תהיה עילה למעסיק לפטר אותה כאילו מדובר באשה רגילה, ולכן אותן ההגבלות ואותן התקנות חלות על אותם עובדים.
אבל תראה כמה זה עומד בסתירה למצעד הגאווה, מצעד התועבה – – –
גדעון סער (הליכוד):
איך זה קשור לזה?
נסים זאב (ש"ס):
זה מאוד קשור, כי אתה מדבר על פוריות. ואיזו פוריות יש לך ממצעד הגאווה כשאתה מדבר על זוגות של הומוסקסואלים? בר מינן, רחמנא ליצלן. איזו פוריות?
היו"ר דוד רותם:
הוא לא מדבר על מצעד הגאווה. הוא מדבר על נשים.
נסים זאב (ש"ס):
בסדר, אבל הוא יושב-ראש הוועדה למעמד האשה, והוא היה צריך לעשות את הכול כדי שמצעד התועבה הזה בירושלים לא יעבור. איפה ההיגיון הבריא של אותו חבר הכנסת שכל כך אכפת לו מהפוריות? פתאום, בנושאים כל כך מרכזיים שעומדים ברומו עולם, לא אכפת לו. הוא אפילו לא מתערב. הוא אפילו מתנגד להצעת החוק לעצור את מצעד התועבה בירושלים. אז הייתי מצפה ממך, חבר הכנסת גדעון סער, להיות באמת הוגן, ואם יש לך אידיליה ואם יש לך אידיאולוגיה, לך אתה עד הסוף ולא בכל פעם תתעתע בנו – פעם אתה בעד פוריות ופעם אתה נגד פוריות. תחליט מה אתה רוצה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אני בהחלט רוצה לברך את חבר הכנסת גדעון סער על הצעת החוק, וגם על העבודה שהוא עושה במסגרת היותו יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה. אני לא חושב שיש הרבה נשים שהיו עושות עבודה יותר טובה מהעבודה שעושה חבר הכנסת סער.
אני חושב שהנושא הזה הוא בהחלט מעניין, חשוב וראוי לחקיקה. ההפריה היא נושא חשוב, כאוב, שמחייב התחשבות, בלי ספק, במקום שאצלנו לפעמים רוחב הלב לא תמיד בא לידי ביטוי, אלא אם כן יש הרתעה בחקיקה. אז ראוי לחוקק כפי שנקבע.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות לומר משהו על התופעה הקשה מאוד שאנחנו עדים לה בזמן האחרון. היא לא התחילה עכשיו, אבל היא באמת מגיעה לממדים מפחידים ממש. אני מדבר על רצח בתוך המשפחה בקרב העדה האתיופית.
גדעון סער (הליכוד):
– – –
היו"ר דוד רותם:
מה זה קשור?
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
זה קשור לדברים. תראה, אנחנו מתעסקים – – –
היו"ר דוד רותם:
אבל זה לא קשור להצעת החוק. זה נושא שצריך להגיש עליו הצעה דחופה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אבל תשמע, אנחנו עוסקים בשיפור תנאים, בהתחשבות, במעמד האשה. יש פה דברים שפשוט מפחיד מה שקורה כאן.
היו"ר דוד רותם:
אבל אלה דברים שראוי לדון בהם בצורה – – –
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אני מסכים אתך, אני מסכים אתך שראוי לדון בהם, ואני גם אומר לך, חבר הכנסת סער: אני רציתי לקיים בעניין הזה דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה – אתה יודע שאנחנו אחראים לפעילות משטרת ישראל. אולי באמת, בשיתוף עם הוועדה למעמד האשה, עם הוועדה לקליטת העלייה – – –
גדעון סער (הליכוד):
בשבוע שעבר קיימה ועדת הקליטה עם הוועדה למעמד האשה – – –
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
והמשטרה היתה שם?
גדעון סער (הליכוד):
המשטרה היתה שם, ושורה של המלצות – רק פה אנחנו צריכים, לפי דעתי, פשוט התעשתות של הרשות המבצעת בכל הנושא – – –
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
כי אנחנו לא קולטים את עולי אתיופיה שנה, שנתיים, בכל זאת. אנחנו קולטים אותם במאסות החל מ-1984. בכל זאת, יותר מ-20 שנות ניסיון – עוד מעט 25 שנות ניסיון. לא יכול להיות שאנחנו לא מצליחים לתת תשובה כוללת כלשהי.
גדעון סער (הליכוד):
זה באנדרסטייטמנט.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
אני מסכים אתך, אדוני היושב-ראש, שזה מחייב דיון. ייתכן שאתם בנשיאות – כי זה קשור ליותר מוועדה אחת, זה קשור ליותר מנושא אחד. אני חושב שהכנסת, ודאי שהרשות המבצעת – אבל אם אין רשות מבצעת אפקטיבית בישראל, הכנסת מוכרחה ליזום בעניין הזה דבר יותר רציני, שאולי יזעזע חלק ממקבלי ההחלטות בממשלה, כדי שיבינו שמתפתחים כאן דברים שאסור לנו להשלים אתם ולהסכים להם. צריך לעשות הכול כדי לשנות אותם ולעזור לעלייה הזאת להיקלט כהלכה במדינת ישראל.
חבר הכנסת סער, ברכות על היוזמה, ואני כמובן אתמוך בה בהצבעה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 11) (איסור הפליה מחמת טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית), התשס"ז–2007, לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 11) (איסור הפליה מחמת טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – מפרץ אילת), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/146).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר דוד רותם:
חברי הכנסת, הנושא הבא שאנחנו דנים בו הוא הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון – מפרץ אילת), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין להציג את הצעת החוק.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בכנסת הקודמת התקבל חוק סביבתי חשוב מאוד. יושב פה חבר הכנסת רובי ריבלין, שהיה אחד מיוזמי החוק – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
למה לא שמו לב שזה לא על אילת?
דב חנין (חד"ש):
כפי שאומר חבר הכנסת ריבלין, חוק שמירת הסביבה החופית, חוק חשוב מאוד וראוי מאוד, הוחל אך ורק על חופי הים התיכון, והוא לא חל על הסביבה החופית של ים-סוף, על מפרץ אילת.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מה עם הכינרת?
דב חנין (חד"ש):
ולא חל על הכינרת.
מטרת החוק שבפניכם היא להחיל את החוק הזה, את חוק שמירת הסביבה החופית, גם על מפרץ אילת. הכוונה של הצעת החוק הזאת היא להגן על הסביבה החופית במפרץ אילת; למנוע פגיעה בסביבה הזאת; לקבוע זכות למעבר חופשי של הציבור בחופים, בכפוף לסייגים המוגדרים היטב בחוק; לקבוע איסורים והגבלות על פגיעה בסביבה החופית תוך איזון עם הצרכים השונים של הציבור.
עמיתי חברי הכנסת, יש חשיבות גדולה להבטיח את שמירת הסביבה החופית גם באזור ים-סוף, אזור מפרץ אילת, אזור המשופע באוצרות טבע ייחודיים, המשמש אתר תיירות ונופש מהחשובים בישראל. דרך אגב, מבחינות מסוימות הוא אתר ייחודי ומיוחד לא רק בישראל ובאזור, אלא בעולם.
החוק הזה בא לתקן מעוות, אבל גם בא לתקן נזק מסוים שנוצר בחוק שמירת הסביבה החופית, כי חוק שמירת הסביבה החופית ביטל את קיומה של הוועדה למימי חופים, אותה ועדה שהיתה קיימת ושהסדירה פעילויות במימי החופים – במימי הים התיכון וגם במפרץ אילת. החוק הזה ביטל אותה כאשר הוא הקים את הוועדה לשמירת הסביבה החופית, את הולחו"פ, אבל הוא ביטל ועדה שעסקה גם במפרץ אילת והקים במקומה ועדה אחרת, שעוסקת ואך ורק בחופי הים התיכון. לכן מבחינה זו, עם קבלת חוק שמירת הסביבה החופית נוצר חלל חוקי אמיתי, שיצר נזק מבחינה חוקית ליכולות שלנו להבטיח בצורה ראויה ונכונה את שמירת הסביבה החופית גם במפרץ אילת.
החוק הזה עבר בכנסת בסופו של דבר, לאחר הידברות שקיימנו עם הממשלה, בתמיכת הממשלה. אני רוצה להביע הערכה לעמדת הממשלה וקודם כול לשר להגנת הסביבה, שנמצא פה אתנו היום.
אני רוצה להביע את תודתי גם ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, חבר הכנסת אופיר פינס, שקידם את החוק בצורה נמרצת עד הבאתו לקריאה ראשונה. אני מקווה שהוא ימשיך לקדם אותו בצורה כזאת עד הבאתו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית במהרה – בשבועות הקרובים.
במהלך העבודה לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית, ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת תעשה בחוק את אותן התאמות שנדרשות בו, כדי להתחשב בנתונים הגיאוגרפיים הייחודיים של מפרץ אילת.
עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה בוודאי יאחד את הכנסת כולה. אני יודע שמפרץ אילת חשוב ויקר לכולם. זה מקום ייחודי, מיוחד ויפה. זה מקום שצריך להמשיך לפתח אותו, לטפח אותו – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
מה יהיה עם אותם מקומות שכבר קיבלו את האישור לסגור חופים, בעיקר בחוף הצפוני? נדמה לי שזה רק בחוף הצפוני, כי בחוף אלמוג והחופים האחרים – – – גם חיל הים נמצא.
דב חנין (חד"ש):
כמובן, החוק לא יכול לחול רטרואקטיבית ולשנות מציאויות קיימות, אבל החוק יוצר גם לגבי מפרץ אילת את אותו מנגנון שנוצר לפי חוק שמירת הסביבה החופית בחופים בכלל, והוכיח את עצמו באופן מעשי כמנגנון מאוזן וטוב, שיודע לשקול גם שיקולים חברתיים, גם שיקולים כלכליים וגם שיקולים סביבתיים ותכנוניים ומאזן את הדברים בצורה ראויה. אותה מערכת שקיימת היום ומתפקדת לגבי חופי הים התיכון תוכל להתחיל לפעול גם ביחס למפרץ אילת. לכן האיזונים הכלליים ביחס למפרץ הזה יישמרו מעתה בצורה יותר ראויה.
צריך לומר גם, אדוני היושב-ראש, שמפרץ אילת הוא רצועת חוף מאוד קטנה באופן יחסי, ועומסי הפיתוח והשאיפות והרצונות שאנחנו מעמיסים על אותה רצועה קטנה הם עצומים, והם גם טבעיים, כי יש תיירות ואנחנו רוצים שהתיירות תתקיים וגם תגדל.
היו"ר דוד רותם:
ולא כולה בחלק שלנו.
דב חנין (חד"ש):
ולא כולה בחלק שלנו. אדוני היושב-ראש, הערתך מאוד נכונה, יש גם היבטים של שיתוף פעולה בין-לאומי, עם ירדן ועם מצרים, כדי שכל הסביבה הזאת תישמר. מבחינתנו אנחנו חייבים להבטיח שהחלק שלנו מפותח בצורה מקיימת, כפי שאנחנו קוראים לזה, בפיתוח בר-קיימא, פיתוח ששוקל בצורה ראויה את המרכיבים השונים ומאזן ביניהם, כפי שצריך לשקול ולאזן.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מבקש מכולכם להצביע בעד הצעת החוק הזאת. אני מקווה שנוכל להצביע עליה כאן במהירות בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, זו הצעת חוק ראויה, ראויה מאוד. מדרש ידוע אומר – נדמה לי שבקוהלת רבה: אומר הקדוש-ברוך-הוא לבני-האדם: הנחתי אתכם בגן-עדן לעובדו ולשומרו ואל תקלקלו, כי אין מי שיתקן אחריכם. אמרתי את זה בשפה חופשית, לא ציטוט. אכן, קודם כול בואו נשמור על מה שיש, והלוואי שנדע אחרי זה עוד לתקן ולעשות.
העיר אילת, שיושבת על המפרץ, היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, לא רק בהיותה היישוב הכי דרומי, אלא בהיותה פתח למזרח. היא מאפשרת יכולות בהיבטים כלכליים וצבאיים שמדינת ישראל לא יכולה לוותר עליהן בשום פנים ואופן, והיא צריכה לחזק את העיר הזאת ככל יכולתה.
בזמן האחרון שמענו על כוונות לפגוע בהטבות מסוימות שניתנו לעיר הזאת בשנים עברו, על-ידי ממשלות שונות. בינתיים נעצרה הפעילות הזאת ונמסר על-ידי הממשלה שהיא תבחן מחדש את ההמלצות ותבדוק ותביע את דעתה, כאשר ייבדקו הדברים.
חברי סיעתי, סיעת האיחוד הלאומי – המפד"ל, סיירו איש איש בזמנו בעיר הזאת בזמן האחרון. אני רוצה לומר לכם את החלטתנו, מלפני כשבועיים: הסיעה קוראת לממשלה לקבל החלטה על הקמת ועדה ציבורית בהשתתפות משרדי האוצר, התיירות, התעשייה, המסחר, התחבורה, עיריית אילת ואנשי ציבור מתחומי הכלכלה, הכספים והתיירות. הוועדה תבדוק את מכלול הדרכים לסייע לעיר אילת, ובכלל זה הקמת אזור סחר מלא. בסוגריים אני אומר לכם שאני מגיש הצעת חוק בעניין הזה, שבזמנו הגיש אותה ידידי חבר הכנסת יורי שטרן זיכרונו לברכה, והיא נטחנה ונטחנה והורידו אותה כיוון שאמרו שייתנו משהו אחר. אני חושב שהגיע הזמן לחדש את זה.
הוועדה המדוברת תבחן הקלה בתנאי המחיה ועידוד הגירה חיובית לאילת, של אנשי מקצוע, ביניהם אנשי חינוך ורפואה. נוסף על כך תבחן הוועדה הקמתה של רשות לפיתוח אילת, אשר תהיה הגוף המופקד על יישומן של התוכניות לפיתוחה של אילת. אני מקווה מאוד שזה הכיוון שגם הממשלה תלך בו. נדמה לי שיש הסכמה כללית, בסך הכול, על הצורך לחזק את אילת, והוויכוח הוא על הדרך.
עוד משפט אחד, אדוני היושב-ראש, בנושא הפליטים. אדוני השר, הפליטים האלה, כמו הנשק המוברח לרצועת-עזה, מועברים בידיעה מלאה וגמורה של ממשלת מצרים. גם זאת דרך של המצרים להתעלל בנו. הם אינם עוצרים אותם, הם אינם מחזירים אותם לארצות מוצאם. הם נותנים להם להגיע לנמל אילת או לאזור. ואז אנחנו, האומה הנאורה וההומנית, לא יודעים מה לעשות אתם.
מספרם קרוב ל-1,000 בינתיים, והוא הולך וגדל כל הזמן, מכיוון שטוב פה וידוע שלא מגרשים מפה, כי אין לאן, כי זה מסובך, כי צה"ל אחראי, כי המשטרה אחראית. זה יכול להיות אסון, ואם הממשלה לא תתעשת ותקבע מדיניות גמורה של סילוק אותם פולשים – זאת הגדרתם המדויקת – אנחנו צפויים לגל גדול מאוד, בעידוד המצרים. כמו שהם מעבירים נשק לעזה, בתירוצים שונים ומשונים, במנהרות מלמעלה ומלמטה, יהיה גם הגל הזה, שיעשה למדינת ישראל צרות צרורות לשנים רבות, ובעיקר לעיר אילת, שלא ניתן לה שום כלי מיוחד להתמודד עם הבעיה הזאת.
אני רוצה לבקש ממך, אדוני השר, שתעלה את זה בפורומים הממשלתיים המתאימים, לדיון ולקבלת החלטות מתאימות, ויפה שעה אחת קודם. תודה.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת אריאל. חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת אופיר פינס-פז – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת מיכאל נודלמן.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון) (מפרץ אילת) היא באמת רעיון טוב. צריך לשמור לא רק על החוף אלא גם על אילת עצמה. אנחנו הולכים ומאבדים את אילת. שיהיה ברור, כל הפרנסה של התושבים, העיר כולה מתקיימת רק בגלל בתי-המלון והחופים שמתקיימים שם בפועל. התחרות עם הירדנים היא תחרות קשה. שמענו את הנציגים שבאו לפני שבועיים או שלושה שבועות והיו בכל הסיעות. הם פשוט אומרים: "תצילו את העיר הזאת".
הממשלה צריכה לעשות משהו כדי לתת להם לשרוד וגם לחיות בכבוד. זה לא העניין שהעיר כאילו נלחמת על עצמה. אם היא נלחמת על קיומה, אז היא בעצם עושה את עבודתה של הממשלה הזאת. הממשלה חייבת לתת את כל הגיבוי הראוי כדי שהעיר הזאת תוכל להתקיים בכבוד. בוודאי לא לחשוב על ביטול, למשל, בעניין המע"מ וההטבות שהיו קיימות עד עכשיו באילת. חייבים להמשיך ולעודד את העיר הזאת. צריך לזכור, כוח-אדם באילת מול כוח-אדם בירדן – המחירים הם שונים, העובד הוא פחות מחצי מחיר.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
10%.
נסים זאב (ש"ס):
אז לכן, למה שאותם ישראלים הנופשים – בוודאי כשמדובר בתיירי חוץ, שעד היום היו באים לאילת, זה היה המקום שהם היו מרגישים בו בטוחים והם היו נהנים מהעיר הזאת, פתאום הם רואים את עצמם הולכים מעבר לים, ים-סוף. היו הרבה תוכניות מעניינות – תוכנית תעלת הימים, אז, עם שמעון פרס. היו עוד הרבה חלומות שלצערי, איך אומרים? אנחנו אומרים על חלום: "חלמא טבא חזית, חלמא טבא חזית", ובזה אנחנו פותרים את החלום, בזה ששלושה באים ופותרים את החלום. אז אולי זה חלום טוב, אבל אני חושב שחלומות מהסוג הזה צריכים לפחות לשמור על העיר אילת ו-56,000 התושבים שנמצאים היום באילת. צריך לזכור שבפועל, עם התיירות שם, בפרט בחודשי הקיץ ובכלל במהלך כל השנה, יש 250,000-200,000 תושבים. אומנם הם לא קבועים, אומנם הם נקראים תיירים, אבל צריך לעשות את הכול שאותם התיירים לא יברחו לנו מהידיים.
אדוני היושב-ראש, ודאי שהניקיון של החופים ושמירת החופים זה החלק המרכזי כדי למשוך את התיירות לעיר הזאת. לכן, אני בוודאי אתמוך בהצעת החוק הזאת.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת מיכאל נודלמן, בבקשה.
מיכאל נודלמן (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אפשר להגיד שאילת היא יהלום בכתר הסביבתי של המדינה שלנו ובכתר התיירותי. יש שם בעיות; הבעיות הן שזה שטח לא כל כך גדול אבל יש בו הרבה בתי-מלון והרבה אוכלוסייה, יש נמל תעופה, והכול יוצר לחץ על הסביבה. אני חושב שטוב שאנחנו דנים בחוק עכשיו, ואני תומך בחוק הזה.
אבל אני גם תומך בדברים שאמרו פה החברים. זאת עיר עם 60,000 אנשים, ואין מספיק עבודה. אנשים צריכים לעבוד, אנשים צריכים לחיות בכבוד. יש שם תיירים מכל המדינות, ואנחנו מדינה מתוקנת וצריכים לראות – בעיר צריכים להיראות כמו בעיר, כמו אזרחים במדינה מתוקנת. זה דבר ראשון.
דבר שני, היה שם פיגוע ויש אפשרות שעוד יהיו פיגועים. בגלל זה הצבא צריך לשמור יותר טוב, להיות יותר בכוננות, כי כמה פיגועים – ואין תיירות באילת. תיירות היא ענף שמכניס למדינת ישראל הרבה הרבה כסף. הוא נותן הזדמנות לגדול בכלכלה. אנחנו צריכים לעשות הכול, לא רק באיכות הסביבה. זה הדבר הכי חשוב, איכות הסביבה. אם לא תהיה איכות סביבה במפרץ, אם המפרץ יהיה מזוהם ויהיו שם כלובים מלאים דגים – לפעמים יש שם ביוב שיורד למפרץ – זה בלתי אפשרי ולא צריך להיות.
אני חושב שאנחנו צריכים לקבל את החוק הזה, אבל צריך להכין תוכנית מלאה לעיר אילת כעיר תיירות, כי האנשים שם צריכים לעבוד לא רק בתיירות אלא גם בענפים אחרים.
אני בעד החוק הזה ואני אצביע בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית בעדו.
היו"ר דוד רותם:
תודה לחבר הכנסת נודלמן.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון) (מפרץ אילת),
התשס"ז–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר דוד רותם:
שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון) (מפרץ אילת), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
רבותי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ד' בתמוז התשס"ז, 20 ביוני 2007, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:51.