דברי הכנסת
תוכן העניינים
נאומים בני דקה 3
רן כהן (מרצ): 3
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 4
מאיר פרוש (יהדות התורה): 5
יוסף ביילין (מרצ): 5
דוד רותם (ישראל ביתנו): 6
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 6
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 7
אברהם מיכאלי (ש"ס): 7
יעקב כהן (יהדות התורה): 8
הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת 9
רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 9
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 10
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 10
הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגנה על חוסים), התשס”ז–2007 11
משה שרוני (גיל): 11
הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות של גרם חבלה חמורה ותקיפה כלפי קשישים), התשס”ז–2007 12
משה שרוני (גיל): 12
השר רפי איתן: 13
הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי על פגיעה בקשישים), התשס”ז–2007 15
יצחק גלנטי (גיל): 15
הצעות לסדר-היום 19
יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בקשישים 19
יצחק זיו (גיל): 20
רן כהן (מרצ): 21
קולט אביטל (העבודה-מימד): 22
השר רפי איתן: 24
ראובן ריבלין (הליכוד): 26
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 27
אברהם מיכאלי (ש"ס): 28
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס”ו–2005 29
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 29
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39) (בירור תלונות הציבור), התשס”ז–2007 31
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 31
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 96), התשס”ז–2007 32
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 33
אלי אפללו (קדימה): 34
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 6), התשס”ז–2007 35
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 35
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 38), התשס”ז–2007 38
הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים, 42
התשס”ז–2007 42
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 42
ראובן ריבלין (הליכוד): 43
נסים זאב (ש"ס): 44
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 46
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 15) (פיקוח על עמלות), התשס”ז–2007 46
משה כחלון (הליכוד): 46
נסים זאב (ש"ס): 47
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימור אתרי ומתקני ספורט בעלי חשיבות היסטורית), התשס”ז–2007 50
חוברת ל'
ישיבה קכ"ח
הישיבה המאה-עשרים-ושמונה של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, כ"ו בסיוון התשס"ז (12 ביוני 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:01
נאומים בני דקה
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, היום, יום שלישי, כ"ו בסיוון התשס"ז, 12 ביוני שנת 2007 – אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הסעיף הראשון שלנו הוא נאומים בני דקה. אני מציע שנצביע לצורך ההרשמה. נא להצביע, רק לצורך ההרשמה. בבקשה, ההצבעה החלה. מי שמעוניין לנאום יירשם. ראשון הדוברים – חבר הכנסת רן כהן. אחריו – חברת הכנסת סופה לנדבר.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, כמו בכל יום ג' אני מציין בפניכם את נושא המאבק במכת ההתאבדויות בישראל. ושוב אציין: מדי שנה יש בישראל כ-400 מקרי התאבדות. זה מספר שאסור לחיות אתו, אסור להשלים אתו, עד שנצמצם אותו למינימום, בשאיפה לאפס.
אתמול פורסם בעיתונות, אדוני היושב-ראש, כי ביפן, כשבועיים לאחר ששר האוצר שלח יד בנפשו לאחר שהיה מעורב בפרשת שחיתות, יזמה ועדת מומחים מיוחדת תוכנית שאמורה להפחית את מספר ההתאבדויות ביפן. מטרת התוכנית להפחית את שיעור המתאבדים ב-20% בעשור הקרוב. זה הרבה מאוד אנשים שם, אגב.
יפן החליטה גם להגביר את הסיוע לקרובי משפחה של מתאבדים, ולנקוט צעדים משמעותיים לסיוע לניצולי ניסיונות התאבדות. כמו כן הוחלט לפתח תוכנות שיעקבו אחר אתרי אינטרנט המקדמים התאבדויות קבוצתיות – אגב, דבר שקרה גם בישראל – ולהרחיב את קווי התמיכה הטלפונית לנזקקים ואת הטיפול בתופעות של דיכאון שמובילות לימים להתאבדויות.
בישראל אין שום תקציב לנושא, ואף אחת מהפעולות האלה לא נעשית על-ידי המדינה. הפעילות הממשלתית בתחום מניעת אובדנות מעטה מאוד וחסרת כל השפעה על המציאות הישראלית. למעשה, אלמלא אנחנו בכנסת היינו מעוררים את העניין הזה בשלוש השנים האחרונות, כלום לא היה נעשה. הוכנה תוכנית-אב לאומית למניעת התאבדות, אך היא עדיין לא מיושמת. אני קורא לממשלה להחליט להילחם באובדנות בישראל ולתקצב את התוכנית הלאומית באופן שיהיה אפקטיבי ויוכל לחסוך חיים של עשרות ומאות צעירים ובוגרים מדי שנה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן. חברת הכנסת סופה לנדבר, ואחריה – חבר הכנסת מאיר פרוש.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לדבר על דיון שהיה היום בוועדה לפניות הציבור על יישום חוק משק החשמל – תעריפים סוציאליים. אנחנו דנו על החוק הזה לא מזמן והעברנו אותו בקריאה השלישית, ובעצם החוק צריך לעבוד מה-27 בחודש הזה. כך קרה שבעצם, משום שהחוק נתקע בין כמה משרדים – משרד התשתיות, חברת החשמל ומשרד הרווחה – הובטח לנו היום, ואני רוצה להודיע את זה לציבור שדואג ורוצה לקבל את החשמל במחירים סוציאליים – ש-300,000 משפחות של קשישים במדינת ישראל יקבלו את זה רטרואקטיבית. אני חושבת שתוך חודשיים יגיעו לבתים של 300,000 קשישים מכתבים מהביטוח הלאומי, ואחרי זה חברת החשמל תיישם את החקיקה על סמך תקנות של משרד התשתיות.
אני רוצה להגיד לאותם קשישים שמקבלים קצבת זיקנה יחד עם תוספת סוציאלית, שהם כלולים בחוק, ואני רוצה לברך אותם על זה שסוף-סוף גם במדינת ישראל יהיה חוק עם תעריפי חשמל סוציאליים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחברת הכנסת לנדבר. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת יוסי ביילין.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בתהליך הכנת תקציב המדינה משרד האוצר תמיד נוקט אסטרטגיה של הפחדה. גם בהכנות לתקציב 2008 הוא שחרר הודעות על חומרת הקיצוצים העומדים בפתח, ובינתיים האוצר מפחית ואף מבטל מסי קנייה של מאות מוצרי צריכה בהיקף של כ-400 מיליון שקלים לשנה.
אם כן, כאשר מדובר על קיצוצי תקציב לשנה הבאה, אין ספק שייפגעו שוב הסעיפים החברתיים; תמיד פוגעים ומקצצים בסעיפים החברתיים תחילה. אבל להפחתת המסים על מוצרי צריכה אין השפעה חיובית ממשית על השכבות החלשות. זה ההיגיון של כלכלני האוצר. אילו היתה הממשלה נאמנה באמת להכרזותיה כי ברצונה לצמצם את הפערים, בעיקר לצמצם את העוני, היא היתה מפנה את 400 מיליון השקלים לסעיפים החברתיים, ובין היתר להגדלת קצבאות הילדים.
לכן, הגיע הזמן להפקיע מהאוצר את הסמכות להוריד מסים. החלטה כזו צריכה להיות נתונה בידי הכנסת, בידי נציגי הציבור, ולא בידי האוצר. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת יוסי ביילין, ואחריו – חבר הכנסת דוד רותם.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האירוע שמתקיים היום בחומש הוא ממש אירוע של חלם. ממשלת ישראל קיבלה החלטה, באישור הכנסת, לפנות יישובים ברצועת-עזה, פינתה אותם, והעבירה אותם לידי הפלסטינים. היא עשתה טעות בכך שלא ניסתה לעשות את זה בהסכם, אבל היא עשתה את זה.
בצפון השומרון היא פינתה את היישובים אבל לא העבירה את השטח לאף אחד, היא נשארה אחראית לו. והיום היא מאפשרת, בחסות של צה"ל, את הביקור בחומש. אם היתה החלטה שאמרה: עד כאן, אנחנו לא נשארים בצפון השומרון, הדבר ההגיוני היחיד היה להחליט להעביר את השטח הזה לידי הרשות הפלסטינית.
אגב, אם מישהו חושב באמת שהוא יחזק את אבו מאזן על-ידי רובים, הוא טועה טעות מרה. החיזוק היחיד של אבו מאזן הוא על-ידי זה שידברו אתו, ועל-ידי זה שירחיבו את מרחב השליטה שלו, והמרחב הזה קיים בצפון השומרון. אני מציע לממשלת ישראל לחשוב על זה פעם שנייה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יוסי ביילין. חבר הכנסת דוד רותם, ואחריו – חבר הכנסת שמואל הלפרט.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אנחנו מציינים היום את יום המודעות הבין-לאומית למניעת התעללות בקשישים, וצר לי לומר שהבית הזה נוהג מנהג צביעות. אנחנו חוגגים יום, אבל אנחנו לא עושים שום דבר על מנת למנוע את ההתעללות בקשישים. אנחנו מביאים הצעות חוק שבהן קובעים שהעונש המרבי על תקיפת קשישים יהיה כפול – בגלל שהאדם הוא קשיש. אבל אנחנו לא דואגים שבתי-המשפט יממשו את העונש הזה. אנחנו מאפשרים לבתי-המשפט לתת עונשי מאסר על תנאי לתוקפי קשישים.
היום סיפרה אחת מחברות הכנסת הנכבדות בבית הזה שחמותה פוחדת לפתוח את הדלת כאשר דופקים, משום שתקיפות הקשישים הולכות ומתגברות, ההתעללות בקשישים הולכת ומתגברת, ואנחנו לא עושים דבר. כאשר מוגשת הצעת חוק שנועדה להביא להטלת עונש חובה על תוקפי קשישים, הממשלה מתנגדת. אני חושב שהצביעות מדברת מגרוננו, והגיע הזמן שהבית הזה יעשה משהו למען הקשישים, משום שבסופו של דבר כל אחד ואחד מאתנו יהיה גם הוא קשיש. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת דוד רותם. חבר הכנסת שמואל הלפרט, ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, בעקבות החלטת האוצר על הפחתת מסי הקנייה אמר ד"ר מומי דהאן מבית-הספר למדיניות ציבוריות באוניברסיטה העברית בירושלים שזאת שגיאה להוריד מסים. קודם כול צריך להגדיל את הקצבאות לעניים. אתמול דווח כי מסי הקנייה על כ-100 מוצרי צריכה יבוטלו, בהיקף של כ-400 מיליון שקלים. ד"ר דהאן סבור כי ההפחתה לא תשפיע על השכבות החלשות, וממשיך ואומר שזאת שגיאה משמעותית להמשיך בהורדת המסים, שזאת אסטרטגיה שגויה מיסודה.
אדוני היושב-ראש, שנים אנו זועקים שהממשלה דואגת רק לעשירים ולא נוקפת אצבע, פרט להבטחות חסרות ערך, לטובת מיליון ו-650,000 עניים ולמען 760,000 ילדים רעבים וחסרי ישע. הגיע הזמן שהממשלה תתחיל לחשוב על דרכים לעזור גם לשכבות החלשות, למעוטי היכולת, לקשישים, לילדים עניים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת הלפרט. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אם יש חברי כנסת שלא נרשמו בהצבעה ומעוניינים להשתתף – בבקשה, אני אתן את זכות הדיבור. חבר הכנסת יעקב כהן, ואחר כך – חבר הכנסת אברהם מיכאלי.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש לברך מכאן את שר הביטחון, מר עמיר פרץ, שגם כאשר ישראל נתונה במתקפת "קסאמים", קשה וגם כשהוא אישית נתון בבחירות הפנימיות במפלגת העבודה, הוא מצא זמן לאשר את העלייה לחומש היום. אני בטוח ששר הביטחון מבין כמה חשוב לתקן את הטעות הקשה שנעשתה בהתנתקות, בעקירת היישובים, בגירוש ובהריסה, ואני בטוח שהאישור שנתנה היום מערכת הביטחון לעלות לחומש מבטא את ההכרה העמוקה בכך שטעויות אפשר לתקן.
אני מברך את אלפי העולים לחומש ומקווה שנקבל בקרוב אישור לבנות מחדש את היישוב הראשון מהיישובים שנהרסו, כדי להתחיל להשיב אחורה את הגלגל הנורא הזה של ההתנתקות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחריו – חבר הכנסת יעקב כהן.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, גם אני מצטרף לציון יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בקשישים. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאנחנו באמת לפעמים נראים, בימים כאלה, שמציינים בהם אירוע מיוחד, כאילו ביום הזה אנחנו נזכרים בנושא ולא עוסקים בו כל השנה. השאלה הזאת של טיפול בהתעללות בקשישים, ובקשישים בכלל – לא נכון שאנחנו לא עוסקים בה במשך כל השנה. אנחנו מתעסקים בה בבניין הזה בוועדות השונות ומחפשים דרכים לשפר את מצב הקשישים. נכון שהבעיות הן כה גדולות, שאנחנו אמורים להתעורר ולשים לב אליהן ביתר שאת, כדי שבאמת נקיים את הפסוק "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן", כי הבעיות של הקשישים הן מורכבות – הן בעיות של ניצולי השואה, הן של מבוגרים אחרים, שבאמת הגיעו לגיל שבו אם אנחנו לא נדאג להם, אין מי שידאג להם. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת יעקב כהן – בבקשה, אדוני.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, התפרסם היום מקרה מזעזע. למורות בעיר לוד נודע על תלמידה שנותק החשמל בביתה. בביקור שערכו המורות בבית התגלו ממצאים מחרידים של עוני: המקרר ריק, אין חשמל, ונמסרו עוד נתונים קשים על העוני ששורר בבית. המורות התוודו ואמרו שהן מזועזעות, הן לא האמינו שבשנות האלפיים יש בישראל כאלה מקרים כואבים ועצובים.
לצערי, אני חייב להגיד למורות האלה: יש ויש. יש אלפי מקרים כאלה. אם מדברים על 760,000 ילד שהם מתחת לקו העוני, רבותי, זאת לא ססמה, זאת לא מליצה, אלה עובדות, ואלה העובדות שהתגלו להן בבתים של הילדים.
פורסם גם ששרת החינוך שוחחה עם המנהלת וביקשה ממנה שתפתור את הבעיה, ופנתה גם לארגוני חסד בבקשה שימצאו פתרון הולם. אני לא מבין למי היא פונה; מה היא פונה לארגוני חסד? שתפנה לראש הממשלה, שהוא יפתור את הבעיה. הרי זאת המרקחת שבישלתם, ואלה פירות העוני שנוצר.
לכן אני חושב – וקורא לחברי הבית לפעול – שהפתרון האחד והיחיד הוא להחזיר את קצבאות הילדים. בשבוע האחרון התבשרנו שהורידו את מסי הקנייה. לדעת מומחים, ההליך הזה לא יביא לאזרחים הקלה רבה. העלות שלו גדולה, אבל הוא לא יביא הקלה רבה לאזרחים, כיוון שאת הרווחים יעשו הסוחרים. לכן אני חושב שאין מנוס, צריך לדעת את האמת: הפתרון הוא החזרת קצבאות הילדים, ובזמן שיש כסף אל תחפשו דרכים עקיפות, אלא דרכים יעילות לפתרון בעיית העוני. אנא, החזירו את קצבאות הילדים והסירו את החרפה הזאת מישראל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יעקב כהן. עד כאן נאומים בני דקה.
הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
יש לנו כרגע כמה הודעות של יושבת-ראש ועדת הכנסת, חברת הכנסת רוחמה אברהם, והיא תיכף תמסור אותן. לאחר מכן נעבור לציון היום הבין-לאומי למניעת אלימות נגד קשישים. לכן אני מבקש מחברי הכנסת שנמצאים כעת מחוץ למליאה והם בעלי הצעות חוק והצעות לסדר-היום, שייכנסו למליאה וישתתפו בדיון. אנחנו ודאי לא נוכל להמתין להם אם הם לא יהיו כאן.
רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שתי הודעות לוועדת הכנסת.
אני מודיעה בזה כי ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (תיקון – החלת החוק על מכלי משקה מעל ליטר וחצי והרחבת אחריות יצרן ויבואן), התשס”ז–2007 – פ/2054, הצעת חבר הכנסת מיכאל נודלמן וקבוצת חברי הכנסת, לשם הכנתה לקריאה ראשונה.
מליאת הכנסת החליטה בישיבתה ביום כ"ה בסיוון התשס"ז, 11 ביוני 2007, להעביר את הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון והוראת שעה), התשס”ז–2007 – מ/306, לדיון בוועדת העבודה, והרווחה והבריאות, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום להציע לכנסת להקים ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם דיון בהצעת החוק.
בוועדה יהיו עשרה חברים, חמישה מכל ועדה, בראשות יושב-ראש ועדת הכספים. להלן הרכב הוועדה: מטעם ועדת הכספים: חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, שיכהן כיושב-ראש, וחברי הכנסת שלי יחימוביץ, חיים כץ, אלי אפללו וחיים אורון. חברי הכנסת מטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: משה שרוני, נאדיה חילו, חיים אמסלם, אריה אלדד ומרינה סולודקין.
אני מבקשת את אישור המליאה להצעה הזאת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אם כן, חברי הכנסת, הנושא השני הוא אישור ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בהרכב שציינה יושבת-ראש ועדת הכנסת, חברת הכנסת רוחמה אברהם. אני מבקש מהמליאה לאשר או לדחות את ההצעה הזאת. מי שבעד – יצביע בעד.
הצבעה מס' 2
בעד הצעת ועדת הכנסת – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת בדבר הקמת ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לעניין חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (תיקון) (הוראת שעה), התשס”ז–2007, נתקבלה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
תודה.
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הנהיגה הספורטיבית (תיקון) (דחיית מועד תחילה), התשס”ז–2007 – נוסח מתוקן.
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון מס' 3) (מימון ושירותים), התשס”ז–2007, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור; הצעת חוק להגבלת מספר התלמידים בכיתות לימוד, התשס”ז–2007, של חברת הכנסת רונית תירוש וקבוצת חברי הכנסת. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה לסגנית מזכיר הכנסת.
הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה
(תיקון – הגנה על חוסים), התשס”ז–2007
[הצעת חוק פ/2060/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת משה שרוני)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנו מציינים היום את יום המאבק באלימות נגד קשישים, יום בין-לאומי. אני מקבל בברכה את האורחים ביציע, שהגיעו אלינו, ואני ודאי מברך את כל המציעים של הצעות החוק וההצעות לסדר-היום, שתיכף יעלו ויציגו את הצעותיהם. כולי תקווה שבעקבות הדיון שיתקיים כאן, כפי שכבר נאמר בסעיף הקודם, אנו לא רק נרבה במלים יפות, שהן בוודאי חשובות, אלא גם נצליח ככנסת להעביר הצעות חוק שישפרו את המצב. כל אחד מאתנו, כחבר הכנסת וכאזרח, שנחשף לסיפורים השונים בעיתונות בתקופה האחרונה, מבין שהמצב טעון שיפור. לדעתי, הנושא גם בהיבט הפנים-הישראלי, חוץ מציון היום הבין-לאומי, הוא נושא חשוב מאוד לדיון. לכן, לא נדחה אותו. נעבור ישר לעבודה.
הנושא הראשון הוא הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגנה על חוסים), התשס”ז–2007. זו הצעת חוק שמספרה פ/2060. יציג אותה חבר הכנסת משה שרוני. לאחר מכן הוא יציג הצעת חוק נוספת שלו, וישיב במשולב השר רפי איתן בשם שר המשפטים. בבקשה, אדוני יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, חבר הכנסת משה שרוני.
משה שרוני (גיל):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת, אני מקבל בברכה את כל הגמלאים שנמצאים למעלה, בפרט את הגמלאית איטה פוגל, שעברה התעללות נוראה לפני כמה חודשים.
אדוני, הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה קשורה גם לחוק ההגנה על חוסים. לא יכול להיות שבני משפחה יתעללו בצורה מחפירה ולא נחקק חוק, עד עכשיו, כדי לקבוע עונש כפול ממה שיש היום. החוק אומר, שמשום שאנו עדים לעלייה במקרי התעללות בתוך המשפחה – מספרם לא קטן, אלא גדל – אני רוצה לאשר את הצעת החוק שלי לתיקון סעיף 3 בחוק למניעת אלימות במשפחה, 1991. בסעיף 3, אחרי "פקיד סעד שהתמנה על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960", יבוא "על-פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966". אני חושב שהחוק הזה, עם העונש – שיקבלו כפול כל מי שירים יד על גמלאי או על איש שלא מסוגל להתגונן – זה מה שצריך להיות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה לאדוני. אדוני כבר רוצה להציג את הצעת החוק השנייה?
משה שרוני (גיל):
כן.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אז כבוד השר רפי איתן ימתין, וישיב כבר על שתי ההצעות.
הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות
של גרם חבלה חמורה ותקיפה כלפי קשישים), התשס”ז–2007
[הצעת חוק פ/2193/17; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת משה שרוני)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת החוק השנייה של חבר הכנסת משה שרוני היא הצעת חוק שמספרה פ/2193, הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות של גרם חבלה חמורה ותקיפה כלפי קשישים), התשס”ז–2007.
משה שרוני (גיל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בעת האחרונה אירעו כמה מקרים שבהם קשישים המתגוררים בגפם היו נתונים לתקיפה חמורה ולהתעללות. התוקפים ניצלו את גילם המבוגר של הקשישים כדי להתעלל בהם בצורה חמורה וקשה, ולעתים קרובות המעשים נעשו תוך כדי גזלת כספם ורכושם. על כן, יש צורך בהחמרת הענישה המותרת בשל עבירות חבלה חמורה, פציעה ותקיפה בנסיבות שבהן העבירות האלה בוצעו כלפי קשישים שמחמת גילם אינם מסוגלים להגן על עצמם.
סעיף 1 להצעת החוק מתקן את סעיף 335 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שעניינו חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. בהתאם למוצע, מי שביצע עבירת חבלה חמורה או עבירת פציעה כלפי קשיש, שמחמת גילו המבוגר אינו מסוגל להגן על עצמו, דינו יהיה כפל העונש הקבוע בצד עבירות אלה – כלומר, 14 שנות מאסר ושש שנות מאסר.
סעיף 2 להצעת החוק מתקן את סעיף 382 לחוק, שעניינו תקיפה בנסיבות מחמירות. בהתאם למוצע, מי שביצע עבירת תקיפה או עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית, דינו יהיה כפל העונש הקבוע לצד עבירות אלה. כלומר, ארבע שנים בעבירת תקיפה ושש שנים בעבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה לחבר הכנסת שרוני, ומזמין את השר רפי איתן להשיב על שתי ההצעות בשם משרד המשפטים.
השר רפי איתן:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עמיתי הגמלאים, לעתים קוראים לנו זקנים, לעתים קוראים לנו קשישים, אבל אנחנו בסופו של יום ותיקי הארץ הזאת. תודה רבה שבאתם, במיוחד גברת פוגל, שהגיעה למרות מה שקרה לה. תודה.
שתי הצעות החוק שהציע משה שרוני הן חלוץ לפני המחנה. כאשר הייתי ילד, אבא שלי היה אומר: במקום שעוברת עז אחת, אחריה עובר כל העדר. אני תקווה שאחרי שני החוקים האלה יעברו הרבה חוקים נוספים. ממשלת ישראל תומכת בשני החוקים, ואני ממליץ לחברי הכנסת להצביע בעד. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה לשר רפי איתן, גם על התשובה הלקונית וגם על התמיכה בחוקים החשובים האלה.
חברי הכנסת, כמובן נצביע בנפרד על שתי ההצעות. הצעה ראשונה, שמספרה פ/2060, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגנה על חוסים), התשס”ז–2007 של חבר הכנסת משה שרוני. זו קריאה טרומית כמובן. מי בעד החוק, מי נגד – נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגנה על חוסים),
התשס”ז–2007, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 12, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, ותועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדה לקידום מעמד האשה.
משה שרוני (גיל):
איזה מעמד האשה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק לפי תקנון הכנסת היא הוועדה לקידום מעמד האשה, אבל מכיוון שיש דעות אחרות, ועדת הכנסת תכריע.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אין דעות אחרות. יש רק דעה אחת, ועדת העבודה והרווחה.
רן כהן (מרצ):
רק ועדת העבודה והרווחה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
ועדת הכנסת תכריע בנדון. חברי הכנסת, עם כל הרצון שלי להפעיל שיקול דעת, אין לי שיקול דעת בנושא הזה.
נעבור להצבעה על הצעת חוק פ/2193, הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות של גרם חבלה חמורה ותקיפה כלפי קשישים), התשס”ז–2007, של חבר הכנסת משה שרוני. מי בעד? מי נגד? ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות של גרם
חבלה חמורה ותקיפה כלפי קשישים), התשס”ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אותה תוצאה: בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ותועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי על פגיעה בקשישים), התשס”ז–2007
[הצעת חוק פ/2305/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי על פגיעה בקשישים), התשס”ז–2007, של חבר הכנסת יצחק גלנטי וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה במועד אחר. חבר הכנסת יצחק גלנטי יעלה ויציג את הצעתו.
יצחק גלנטי (גיל):
יושב-ראש נכבד, גמלאים נכבדים, רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי על פגיעה בקשישים), התשס”ז–2007. מוצע לקבוע כי בית-המשפט לא יגזור פחות מרבע העונש הקבוע על עבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית – פציעה, חבלה חמורה או שימוש ברעל מסוכן, במקרה שגיל הקורבן עולה על 62 שנים, למעט אם היו טעמים מיוחדים – שיירשמו. עוד מוצע, כי העונש לא יהיה כולו על-תנאי בהעדר טעמים אלו.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אבל אין הגבלה על כמה יהיה על-תנאי, דהיינו יכול להיות מצב שבתי-המשפט יפסקו רבע מהעונש, יום אחד בפועל והשאר על-תנאי.
יצחק גלנטי (גיל):
רבע מהעונש המרבי.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
כן, אבל לא כולו בפועל. מי שתוקף קשיש צריך לשבת בפועל כל התקופה.
יצחק גלנטי (גיל):
אנחנו נקבל גם את הצעת החוק שלך, חבר הכנסת דוד רותם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אבל הממשלה התנגדה לחוק שלי.
יצחק גלנטי (גיל):
רבותי, צר לי לציין שוועדת השרים לענייני חקיקה אומנם לא העבירה את החוק הזה. אני פונה לציבור חברי הכנסת ומבקש, אנא, בכל זאת, לתמוך בהצעת חוק זו.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
יש לי הרגשה שאם תבקש עכשיו הצבעה, יש רוב להצעה שלך.
יצחק גלנטי (גיל):
זה אפשרי?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
יש סיכום. אם השר איתן יודיע בשם הממשלה שהוא לא מתנגד – – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, זה לא קשור להסכמים. לפי התקנון זה קשור רק למציע.
יצחק גלנטי (גיל):
אי לכך, אני מבקש הצבעה כבר ברגע זה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני חושב שהסיכום במזכירות בין המציע ובין הממשלה היה שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר. לכן אין שר שיכול להשיב לחבר הכנסת גלנטי.
יצחק גלנטי (גיל):
צר לי לציין שזה לא היה סיכום אתי בתור המציע. אולי היה סיכום עם מישהו אחר, אבל לא אתי.
השר רפי איתן:
חבר הכנסת גלנטי, בחוק שלך זאת בסך הכול הצגה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד להסכמים ולהסדרים, מה שקובע פה במליאה זה התקנון, והתקנון קובע שאם חבר הכנסת עולה להציג חוק בקריאה טרומית, כדי שלא תהיה הצבעה צריך שהממשלה תציע והמציע יסכים. המציע עומד על הבמה ואומר: אני רוצה הצבעה עכשיו, לכן על-פי התקנון חייבת להיות הצבעה עכשיו.
אדוני יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת חסון, פה לא עובדים הסכמים קואליציוניים, פה עובד התקנון, והתקנון אומר שאם המציע עומד על הבמה ואומר: רוצה הצבעה – תהיה הצבעה.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אורלב צודק באלף אחוזים. בעל ההצעה הוא בעל החוק.
יואל חסון (קדימה):
– – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אם אתה עובר להצבעה, אני מבקש להתנגד לחוק. אני רוצה שהעונש יהיה בפועל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, חבר הכנסת גלנטי אומנם מבקש הצבעה. אני רוצה להודיע לחברי הכנסת, גם לחבר הכנסת אורלב, את משמעות הדבר. היום יש פריימריס במפלגת העבודה. מימים ימימה לא התקיימו הצבעות בנושאים שהם לא בהסכמה ביום כזה. לכן אני מציע גם לחבר הכנסת אורלב – – –
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
רק על דברים שבמחלוקת. אין על זה מחלוקת.
יואל חסון (קדימה):
אתה חושב שאין על זה מחלוקת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת אורלב, השר איתן הודיע שלא היתה הסכמת הממשלה להצעת החוק. אני לא חושד, משום-מה, שהשר רפי איתן עושה את זה באופן אישי נגד חבר הכנסת גלנטי. לכן – אני מאוד מעריך את הבקיאות של כולם בתקנון; אני מודיע שאתמול בנשיאות הוחלט שלא יתקיימו הצבעות בשום נושא שהוא לא בהסכמה. יתר על כן, למען הסר ספק, הודעתי, כנציג האופוזיציה בנשיאות, שאם תתעורר מחלוקת תוך כדי דיון, אעשה כל מאמץ לשכנע את האופוזיציה שלא לקיים את ההצבעות. כרגע אתה גם מביך אותי באופן אישי, חבר הכנסת אורלב, ואני לא חושב שאתה רוצה לעשות את זה.
רן כהן (מרצ):
הזכות נתונה רק לחבר הכנסת גלנטי.
יצחק גלנטי (גיל):
כבוד היושב-ראש, אני מבקש לדעת אם התקנון מאפשר קיום הצבעה כעת, או לא.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
התקנון בהחלט מאפשר. מסורת של הכנסת, שמתקיימת קרוב ל-60 שנה, היא שביום של פריימריס, כינוס מרכז מפלגה או אירוע מסוג זה – אני ודאי לא מדבר על בר-מצווה ודברים כאלה, אלא על אירוע פוליטי שסיעה שלמה מעורבת בו – לא מתקיימות הצבעות שהן לא בהסכמה בין הממשלה ובין האופוזיציה. עד כאן הודעתי. תודה רבה לחבר הכנסת גלנטי.
יצחק גלנטי (גיל):
תודה לכם.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
עד כאן דיון בהצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי על פגיעה בקשישים), התשס”ז–2007, של חבר הכנסת גלנטי וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה במועד אחר. באופן אישי אני מקווה מאוד שחברי הכנסת, גם במועד אחר, יתמכו בהצעה חשובה זו.
הצעות לסדר-היום
יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בקשישים
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעות דחופות לסדר-היום – יום המודעות הבין-לאומי למניעת התעללות בקשישים, הצעות שמספרן 3088, 3113 ו-3115. יש לנו שלושה דוברים בנושא הזה. לאחר מכן ישיב השר לענייני גמלאים רפי איתן. ראשון הדוברים – איך לא – הוא חבר הכנסת יצחק זיו. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת רן כהן, ותסכם חברת הכנסת קולט אביטל.
רן כהן (מרצ):
עד עכשיו זה נראה כמו ישיבה של סיעת הגמלאים.
יצחק זיו (גיל):
כבוד היושב-ראש, כבוד שר הגמלאים רפי איתן, חברי חברי הכנסת, חברי מסיעת גיל, אורחים גמלאים יקרים, כנסת ישראל וסיעת גיל מציינות היום את היום הבין-לאומי נגד אלימות כלפי קשישים. זהו יום עצוב ובו בזמן אופטימי. התופעה שייחדנו לה את הדיונים היום, אלימות כלפי קשישים, היא תופעה קשה, מכוערת, שמטילה כתם חמור על החברה. עם זאת, היענות הכנסת לבקשת סיעת גיל לייחד יום לנושא הקשה הזה מעידה על חלון הזדמנויות שנפתח לשינוי המצב החמור שהקשישים בישראל נמצאים בו.
ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי אוכלוסיית הקשישים בישראל הולכת וגדלה, עד כי – לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – בשנת 2020 יהיה שיעור הגמלאים הקשישים באוכלוסייה כ-14%.
לצערי, עם הגידול בשיעור הקשישים בחברה עולה גם שיעור גילויי האלימות. היום נמצאת אתנו בכנסת איטה פוגל, שנפלה קורבן לשודדים אלימים ואכזריים ביותר, עד כי נזקקה לטיפול חירום רפואי במשך זמן רב. סיפורה העצוב של איטה מצטרף לשורה ארוכה של מקרי אלימות קשים כלפי קשישים. באופן פרדוקסלי הבית, אשר באופן טבעי אמור להיות המקום הבטוח ביותר, הפך להיות מקום מסוכן עבור הקשישים. לפי נתוני משרד הרווחה, באורח בלתי נתפס, רוב הפוגעים בקשישים הם בני משפחה או מטפלים בשכר.
לצערי, הקשישים אינם סובלים רק מהתקפות אלימות פיזיות. גידול שיעור הקשישים הנוברים בזבל – זו אלימות. 24.2% מכלל המשפחות העניות בראשן עומד קשיש ו-10.2% מכלל הקשישים הם עניים.
כולי תקווה שיום זה, שבו הכנסת נענתה לבקשת סיעת גיל, וייחדה יום שמטרתו להביא להפסקת האלימות כלפי קשישים, מהווה התחלה חדשה, שבה כנסת ישראל, כל משרדי הממשלה, הרשויות, הרשויות המקומיות, התקשורת, מערכות החינוך – כל אלו ישימו להם למטרה למגר את תופעת האלימות כנגד קשישים, להביא לשיפור משמעותי ברמת החיים של הקשישים ולתת להם ליהנות בכבוד משנות השיבה שנותרו להם. עם שמכבד את קשישיו מכבד את עצמו. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק זיו. אני מזמין את חבר הכנסת רן כהן, ומסגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יצחק זיו, אני מבקש להחליף אותי כאן על כס היושב-ראש. ודאי מן הראוי שהוא ימשיך לנהל את הדיון שהוא אחד מיוזמיו. בבקשה, אדוני.
רן כהן (מרצ):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, השר רפי איתן, חברות וחברי הכנסת, בעקבות הדיונים שערכנו היום – גם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וגם בוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים – בנושא של אלימות כלפי קשישים בישראל, אני חייב לקבוע שאנחנו חברה חולה. אין שום דרך אחרת להגדיר את החברה הישראלית היום, שבה נמצא ש-18.4% מקרב הקשישים עוברים התעללות פיזית או מינית, נפשית או רגשית, ניצול כלכלי – פגיעות מכל מגוון הפגיעות שאפשר להעלות על הדעת. 18 מכל 100 קשישים בישראל עוברים את ההתעללות הזאת. רבותי, רק זה מספיק כדי להגדיר את עצמנו כחברה חולה. אין לי הגדרה אחרת.
אני חייב לומר, רבותי חברי הכנסת, שלא זו בלבד שהם עוברים את ההתעללות, אלא הגורם העיקרי להתעללות הוא או בן הזוג או בן משפחה קרוב. לשמחתי הרבה, בוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים התברר לי שכמעט לא נמצאו מקרים שבהם עובדים זרים הם שהתעללו בקשישים. לעתים מאוד נדירות, היו מקרים פה ושם, אבל זאת לא התופעה. התופעה היא פנים-משפחתית. ומכאן, בעצם, גם הקושי להתמודד עם העניין.
אדוני היושב-ראש, יש בעיה גדולה מאוד של תת-דיווח על האלימות הזאת, ובעצם שום גורם לא מצליח להגיע לזה שנוכל להתמודד עם האלימות הזאת, כיוון שהדיווח לוקה בחסר. מאחר שעל-פי רוב אלה אבא או אמא שעוברים את ההתעללות מידי בני זוגם או מידי בניהם, על-פי רוב הם מכסים על כך, הם לא מדווחים. ומהעובדה שאין מערכת – מערכת הבריאות או הרווחה או אחרת – שיכולה לחשוף את ההתעללות הזאת, נוצר מצב שבו גם היכולת להתמודד עם האלימות הזאת ולנסות למנוע אותה – בעצם אנחנו מוצאים קושי מאוד מאוד גדול. ואני חושב שאנחנו חייבים למצוא את הכלים כדי להתמודד עם הבעיה הזאת של תת-דיווח.
למשל, מצאתי בוועדה שלי שהקשר בין המשטרה לבין משרד הרווחה לתיאום ולמציאת הגורמים הפוגעים בקשישים הוא קשר מאוד מאוד רופף, מאוד מאוד חלש. אין דיווח מהמשטרה למשרד הרווחה ולעובדים הסוציאליים, ואין דיווח הכרחי בין לשכות הרווחה למשטרה – כי הרי מדובר באלימות, ולעתים זאת אלימות קשה ואיומה. אדוני היושב-ראש, אנחנו חייבים להגיע למצב שבו תהיה מעורבות הרבה יותר גדולה, גם של משרד הרווחה וגם של משרד הבריאות, כדי לנסות ולהתמודד עם האלימות הנוראה הזאת.
נדמה לי, אדוני היושב-ראש, שגם בהתמודדות עם התת-דיווח יש ראשית קצה של דברים. פניתי היום לראשי לשכות הרווחה של עיריות ירושלים, תל-אביב וחיפה, והם קיבלו על עצמם להכין לכנסת נייר עבודה: באיזה אופן אפשר יהיה להתמודד עם התת-דיווח, כדי שנוכל לקבל דיווח על כל מקרה של התעללות בקשישים. הכרחי להגיע למידע הזה, כדי להתמודד אתו.
והדבר האחרון שאני רוצה לציין: מצאנו, למשל, שיש הרבה מאוד פעמים ניצול כלכלי, הייתי אומר, מאוד מאוד קשה עד נבזי, של בני משפחה את חשבונות הבנקים השייכים לקשישים. ובעצם, אין לנו עד היום כלי להגיע לכך שפקיד בנק שרואה – נדמה לי שהיום ראיתי בעיתונים שקשישה עיוורת בת 92 מגיעה לבנק למשוך 100,000 שקל, ואף אחד לא חושד שקרה משהו. רבותי, אנחנו חייבים להגיע להסכמה עם ראשי הבנקים, שיעבירו מידע חד-משמעי, הנחיה חד-משמעית לעובדים שלהם, שברגע שהם חושדים בניצול כלכלי של הקשישים בעלי החשבונות, שידעו לדווח על זה לרשות המקומית, ללשכת הרווחה, כדי שמישהו יסתכל בעיניים מה קורה. הרי לא יכול להיות שהקשישים הללו לא יזכו להגנה של כולנו.
ולסיום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר משהו בתחום הכללי. רבותי, עד שבארץ הזאת מגיעים לזכות להזדקן, הרי זה באמת לעבור את כל המלחמות, את כל האסונות, את כל המחלות, את כל התאונות ואת כל התלאות. אז בהחלט מגיע לקשישים שלנו להזדקן בכבוד, בלי התעללות, בלי פגיעות. זאת אחריותה של הכנסת, ואני מאוד מקווה שנפעל כדי שהדבר הזה ייעשה. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן. אני מזמין את חברת הכנסת קולט אביטל.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר לענייני גמלאים, חברי חברי הכנסת, תודה לך, אדוני היושב-ראש, ותודה לסיעת הגמלאים על שהואלתם להעלות היום נושא שהוא כל כך חשוב לכולנו כאן ולחברה הישראלית כולה. כבד את אביך ואת אמך, זה מה שאנחנו היינו אמורים לדעת – אחד מעשרת הדיברות שקיבלנו במעמד הר-סיני, וזה הדיבר העיקרי שאנחנו, כחברה, שכחנו בארץ הזאת.
אדוני היושב-ראש, יכול להיות שבגלל מה שאמור להיות כאן מחר, אולי לא הייתי צריכה להיות פה היום והייתי צריכה להמשיך לעבוד עד הרגע האחרון. אבל הנושא הזה כל כך חשוב לי, כל כך כואב לי, שעדיף לי להיות כאן. עדיף לי לנסות, גם אני, להקים את קול הכאב ואת קול הזעקה.
דיבר חבר הכנסת רן כהן על מה שעובר על כולנו עד שאנחנו מזדקנים בחברה הזאת. איטה פוגל נמצאת כאן אתנו היום, ואני רוצה להגיד באופן אישי שאיטה פוגל בעצם יכלה להיות אמי. לא בגיל, אלא במה שקרה לה. ימים ספורים אחרי אותו מקרה אלים ניסו בדיוק באותה שיטה ובאותה הדרך לפרוץ לדירתה של אמי – פרצו לארון החשמל, פרצו חלון קטן שמגיע לשירותים בדירתנו. למזלנו אחד מהשכנים שמע רעש, יצא לחדר המדרגות, והצלחנו למנוע את זה. הצלחנו למנוע את זה, ומאותו היום הוספתי סורגים לכל חלון בביתה. אבל אמי, כמו הרבה מאוד אנשים אחרים שנתנו את חייהם כדי להקים את המדינה הזאת, חיה היום בפחד ובחשש.
הפכנו לחברה אלימה בכל מקום – ברחוב, בחנויות, בכבישים. אבל האלימות הקשה ביותר היא נגד אלה שהם חסרי ישע, נגד ילדים ובעיקר נגד קשישים. כי שם מוצאים את החוליה החלשה, כי אנשים יודעים שהם יכולים לפרוץ לבית, להרביץ לקשיש. או כשהוא הולך לכספומט עוקבים אחריו, או בחדר המדרגות, כשיודעים אולי שיש עמו כסף, נטפלים אליו, מרביצים, הורגים בשביל כמה פרוטות. זאת האלימות שהצלחנו לצערנו לייצר בחברה שלנו. אני לא יודעת איך הגענו למצב הזה, אבל אני יודעת שאם יש דבר שחשוב היום הוא שכולנו יחד צריכים לעשות כל מה שניתן כדי לעצור את האלימות הזאת, גם בפעולות חינוך, אבל בעיקר בפעולות הענישה מהסוג שעליהן הגישו הצעות חוק.
האלימות כלפי הקשישים היא לא רק אלימות פיזית, היא גם אלימות מילולית, היא גם אלימות מכל הסוגים. כי אנחנו באים היום – אנחנו גם שומעים לצערנו את היחס של הממשלה והמוסדות כלפי קשישים, כלפי אלה שצריכים לעמוד בתור ולהוכיח בגיל 90 שהם זקוקים לעזרה בבית, כלפי אלה שהם ניצולי השואה ומעמידים אותם בפני ועדות מבזות.
אמר נכון בזמנו מי שהיה ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, זיכרונו לברכה, שהאלימות היא זו שמכרסמת בדמוקרטיה בחברה הישראלית. לכן אני מתייצבת היום כאן בכנסת עם כל חברי. אנחנו לא צריכים לקיים יום רק פעם בשנה כדי לדבר נגד האלימות הזאת, אנחנו צריכים לפעול יום-יום, שעה-שעה, כדי להוציא מבינינו ומתוכנו את הפגע הזה, את הנגע הרע הזה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שבמדינה כמו מדינת ישראל, שקמה כדי להיות מדינתו של העם היהודי, זה יהיה היחס לאנשים שלהם אנחנו חייבים את הכול. אנחנו כולנו, הכנסת כולה תתגייס למאבק הזה.
אני רוצה שוב להודות לך על שהעלית את הנושא הזה למודעות הציבור, ולהתחייב שבכל מקרה ובכל מצב ניאבק על הנושא הזה יחד. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחברת הכנסת קולט אביטל. כבוד השר רפי איתן, שר הגמלאים, משיב.
השר רפי איתן:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עמיתי הגמלאים היושבים ביציע, אני שמח להיות כאן היום ולומר בצורה בהירה שהגענו ליום הזה שקשישים מנהלים את הנושאים של הקשישים. אנחנו הגמלאים, כשלקחנו על עצמנו להגיע לכנסת, לקחנו על עצמנו לטפל בגמלאים בכל צורה שהיא, מא' ועד ת', ובתוך הנושא הזה גם היום הזה של המודעות הבין-לאומית למניעת התעללות בקשישים.
ביום הזה אני מבקש מכולנו: מהשרים, שלא נמצאים כאן – יש איזה שר לרפואה חוץ ממני? אף אחד – מחברי הכנסת ומאזרחי המדינה, שנמצאים כרגע במקומות העבודה, בכבישים, ברחובות ובבתים, לעצור רגע, להסתכל סביב, להבחין ב-10% מאוכלוסיית המדינה הזאת, שעבור רובנו הם שקופים, נוכחים-נפקדים במרחב הפרטי, המשפחתי והציבורי שלנו. ה-10% הללו הם אוכלוסיית הקשישים. רבותי, היום הקשישים הם בערך 10% מאזרחי המדינה, והקצב עולה. בעוד כעשר שנים נהיה 12%, בעוד 20 שנה נהיה לפחות 16% מאוכלוסיית המדינה – – –
רן כהן (מרצ):
על זה אומרים עד 120.
השר רפי איתן:
תודה. 18% מהם נתונים להתעללות לגווניה השונים, ודיבר על זה חבר הכנסת רן כהן. התעללות בזקנים היא המראה של כולנו. חברה שמאפשרת לקשישים שבתוכה להיות חשופים להתעללות היא חברה שהקוד המוסרי והאנושי שלה קלוקל. קרא לזה רן כהן "חברה חולה", אני לא רוצה להיות קיצוני עד כדי כך, אבל זה קלקול בחברה שלנו.
אני עומד כאן כשליחם של הגמלאים על כל גוניהם ורוצה להזכיר לכולנו שקיומם של זקנים חסרי ישע, חשופים להתעללות, הוא חרפה שמלמדת שכל מערכות החברה לא עושות את מלאכתן.
בישראל של 2007 חיים בתוכנו קשישים עריריים, שאין להם למי לפנות בעת מצוקה, ולצדם קשישים שחיים במחיצת בני משפחה. ובתוך המקום הפרטי והקרוב הזה, המקום שאמור להיות מקור של ביטחון, חום ונחמה, הם סובלים מהתעללות ומהזנחה.
2% לערך מהקשישים סובלים מאלימות פיזית ומינית, בעיקר נשים. 7% מהם סובלים מהזנחה, מניעת טיפול ואי-סיפוק צרכים בסיסיים כמו מזון, תרופות והיגיינה. 7% מקרב הקשישים סובלים מהתעללות מילולית, הכוללת צעקות, השפלות, איומים, הגבלת חופש, מניעת שימוש בטלפון, נעילה בבית והגבלת שימוש בכסף. יש קשישים שמנוצלים כלכלית על-ידי מטפלים או על-ידי בני משפחה, שלוקחים מהם את קצבת הזיקנה שלהם, מפעילים עליהם לחץ להעברת כספים בניגוד לרצונם, מחתימים אותם על מסמכים ומזייפים אותם.
גם הקשישים העצמאיים יותר, אלה שב-28 לחודש מקבלים את קצבת הביטוח הלאומי מהכספומט בבנק, גם הם חשופים לתקיפה ושוד בדרכם הביתה.
הקשישים הם אוכלוסייה חלשה, ואוכלוסייה חלשה היא תמיד מוקד לאלימות.
הקשישים על-פי רוב נמנעים מלהתלונן, הן בשל התלות במטפלים ובבני משפחה והן בגלל תחושת מחויבות כלפיהם, בגלל התחושה והבושה שמדובר באירוע פרטי, פנים-משפחתי, או בגלל החשש שתלונה תחמיר את מצבם. רבים מהם, גם אם ירצו, לא יכולים להתלונן, בגלל מצבם הפיזי הירוד או בגלל חוסר גישה לאוזן קשבת והעדר מידע מתאים בנוגע לזכויותיהם ולגבי איך ואל מי ניתן לפנות.
לצורך טיפול בכל הנושא הזה לקחנו על עצמנו – אנחנו, מפלגת הגמלאים, סיעת הגמלאים בכנסת – שורה של משימות, שאנו ממלאים אותן לא לבד; אנחנו ממלאים אותן בשיתוף רב עם משרד הרווחה – קודם כול עם משרד הרווחה, עם משרד הבריאות, עם עמותות שונות, כמו "אשל", עם הרשויות המקומיות, עם המוסד לביטוח לאומי וכן הלאה. מה אנחנו עושים? אנחנו נמלא כמה משימות שלקחנו על עצמנו, ואני מקווה שעד שנת 2008 נסיים לפחות את רובן.
המשימה הראשונה היא טיפול בהתעללות המערכתית. היום הייתי בישיבה בוועדת הרווחה, ושם הגדיר את זה פרופסור מאוניברסיטת חיפה בצורה הזאת: "התעללות מערכתית". למה אנחנו קוראים התעללות מערכתית? אנחנו קוראים התעללות מערכתית לזה שאדם זקן שמטלפן לביטוח לאומי לא יכול להשיג את מבוקשו; אדם זקן שצריך טיפול כלשהו שקשור לשניים-שלושה משרדים הוא לעתים אובד עצות. הוא צריך להתרוצץ מעיר אחת לאחרת, מפקיד אחד לאחר, ובסופו של דבר, הנושא הופך להתעללות. אנחנו מטפלים בזה ומנסים גם לפשט הליכים וגם לרכז הליכים, כלומר שאדם זקן יוכל למצוא את כל מה שהוא צריך במקום אחד.
אנחנו מכשירים אחיות ובונים מערכות של סיוע משפטי לקשישים. אנחנו מנסים, באמצעות תקציבים, להגדיל את מערך העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה. היום יש במשרד הרווחה עובד או עובדת סוציאלית על כל 600 תיקים, וזה יותר מדי. זה בלתי אפשרי. אנחנו רוצים להגדיל את מספר העובדים לפחות פי-שלושה.
אנחנו מארגנים "קווים חמים" שאפשר לפנות אליהם ולקבל טיפול בזמן אמיתי; מטפלים בהתקנת לחצני מצוקה בבתי זקנים ובהקמת מערך פניות של ציבור הגמלאים שאפשר לקבל בו תשובה בזמן אמיתי. מעבר לזה, שורה של חוקים – שניים מהם עברו היום בקריאה טרומית, כמו ששמעתם – אבל יש לנו במגירה שורה ארוכה של חוקים נוספים, ואני מקווה שבשבועות הקרובים נביא את כולם לידי סיום.
לסיכום, תמיד אני מצטט מתוך הספרים העתיקים שיש לי בבית; במאה ה-15 כתב לאון בטיסטה אלברטי ספר בשם "על המשפחה". ב"על המשפחה" הוא כותב: "לאמיתו של דבר, עונת החורף לא נוהגת בנו, הגמלאים, הזקנים, כפי שהיא נוהגת בעצים, שהרי החורף מקל על העצים, משיר מעליהם את עליהם ומערטל אותם. אבל עלינו, הזקנים, מעמיס החורף מסע לעייפה ועוטה אותנו בצללים וכאב". אנחנו, הקשישים, נמצאים בחורף של ימינו, ואנחנו זקוקים לחימום גם מתוך עצמנו וגם מאחרים. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. כבוד השר, מה אתה מציע?
רן כהן (מרצ):
מליאה. הוא מסכים לדיון במליאה.
השר רפי איתן:
דיון במליאה.
היו"ר יצחק זיו:
יש שלוש הצעות אחרות. חבר הכנסת רובי ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מאוד מודה לסגן יושב-ראש הכנסת, היושב-ראש של הישיבה הזאת, על כך שאפשר לי לדבר מעל הבמה, שכן הדבר הוא לכבוד אורחינו, לכבוד היום.
גם אני גמלאי, אף שאינני בשיא גילי, שהרי אני בן 68 שנה ולא כבן 68 שנים. העיקר הבריאות והיכולת לתפקד בצורה ראויה בחברה שראויה לתפקוד שלנו. הבוקר, אדוני השר, בתוכנית ב"גלי צה"ל", התראיינה אשה שהותקפה והתעללו בה פוחזים, פושעים שכל ערך חברתי חלף ועבר מהתנהלותם ומהתנהגותם. רזי ברקאי, שנתן לה במה ראויה להביא לפני הציבור את עלילותיה ואת האסון שנפל עליה, מצא אשה חזקה אשר מספרת לכולם על אשר אירע לה, על כאבה, על מצוקותיה, אבל דבר אחד מכל אלה לא הטריד אותה ברמה האישית. הטריד אותה, אדוני השר, מצב החברה בישראל. הטריד אותה מצב החברה בישראל, שהסירה מעליה את עול המוסר – האומר שחברה שאינה מטפלת בחסרי הישע שבתוכה אינה ראויה להיקרא חברה.
בירושלים של שנות ה-50, וגם לפני כן, הרב רביץ, היו האנשים מקבלים פירוש ריאלי לאמירות שהיו אומרים ולתפילות שהיו נושאים באותם ימים נוראים, כאשר אנחנו מתפללים לקדוש-ברוך-הוא ואומרים לו: אל תשליכנו מלפניך, ורוח קודשך אל תיקח ממנו, ואל תשליכנו לעת זיקנה, ככלות כוחנו אל תעזבנו. ואתה צריך לדעת שבכניסה לירושלים, ליד האקליפטוסים הגדולים, עמד בית-החולים "עזרת נשים". "עזרת נשים" היה לאותם אנשים אשר רוח הקודש נלקחה מהם, והיה נכנס אדם לירושלים, כאשר הוא חוזר לביתו, ואומר – כאשר הוא מול "עזרת נשים" – שהיה בית-חולים לחולי נפש – והיה אומר: אל תשליכנו מלפניך ורוח קודשך אל תיקח ממנו; והיה נוסע עוד כברת דרך והיה מגיע לבית-הזקנים האשכנזי והספרדי, ליד "שערי צדק", ואז היה אומר: אל תשליכנו לעת זיקנה, ככלות כוחנו אל תעזבנו.
אני חושב שהיום הזה הוא יום חשוב ביותר, וכל היושבים כאן אינם מבקשים על מצוקותיהם – אם כי יש גם מצוקות ברמה האישית. הם, כמו האשה הנפלאה הזאת, שאני לא יודע אם היא נמצאת כאן אתנו, לא זעקו את זעקתם האישית, לא זעקו את חרפתם האישית כאשר פוחזים, פושעים, באו, נכנסו והתעללו בהם, אלא את זעקת החברה בישראל.
אנחנו, אם לא נדע שזעקה זו היא אות אזהרה לקיומה של מדינתנו, אחריתנו לא תהיה טובה. אני בטוח שנוכל להתעשת ולחזור לאותם ימים שבהם היו ישראל ערבים זה לזה, ואנחנו נותנים את הכבוד והיקר לוותיקים בינינו, בעיקר לאלה שהם, בידיהם, הקימו את המדינה, והיום הם גמלאים אשר כוחם במותניהם, ויכולתם אדירה, ואפילו כאן, בכנסת, הם מיוצגים, אדוני היושב-ראש, גם על-ידי סגן יושבת-ראש הכנסת. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת רובי ריבלין. אני מזמין את חבר הכנסת זבולון אורלב.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שחובתה של כנסת לא להסתפק רק בגדר המודעות, אלא היא חייבת גם להיכנס לגדר המעשה. יש שתי חוליות חלשות שתפקידה של הכנסת לטפל בהן. אחת עלתה כאן היום – זאת הצעתו המצוינת של חבר הכנסת גלנטי. אני מבין שגם לחבר הכנסת רותם יש הצעה מעין זו. הואיל ומערכת המשפט מגלה סלחנות מדהימה, הואיל והעונשים הקבועים בחוק אינם מיושמים, אזי אין הרתעה ואיש הישר בעיניו יעשה. זה דרוש תיקון ואני מחזק את ידיכם לפעול בעניין, יש לכם רוב בכנסת.
את הדבר השני הזכיר השר, אבל לצערי צריך לסדר את זה בנתונים ובלוח זמנים – זה חיזוק השירותים החברתיים. אדוני השר, הזכרת את זה. לא יעזור שום דבר, אם מערכת התמיכה באוכלוסייה הקשישה, באוכלוסיית הגמלאים ובאוכלוסיית הזקנים – אם המערכת התומכת של העובדים הסוציאליים, העובדים הקהילתיים, המטפלים, לא תתרחב באופן משמעותי, זה לא יעזור. כי מי שמשחר לטרף, ללכוד את האוכלוסייה חסרת הישע, רואה שאין אותה מערכת תומכת.
לכן אני קורא לך, השר, להציג בפני הכנסת משימה ברורה עם לוח זמנים, כדי שציבור הגמלאים ידע שלא רק סיעת הגמלאים מטפלת בו, אלא כל הכנסת כולה, על כל סיעותיה ומרכיביה, רוצה לעזור לאוכלוסייה הזאת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כפי שציינתי קודם בנאום בן דקה, היום הזה חשוב לנו, כבית שמחוקק חוקים וקובע נורמות במדינה, כדי להזכיר לנו, בין יתר הדברים החשובים שאנחנו עוסקים בהם במשך השנה, שיש קבוצה חשובה ביותר בעם, שהם ההורים שלנו, הסבים והסבתות שלנו, ובתקופה האחרונה שמענו כל מיני מקרים מזעזעים ומחרידים של התעללות בהם. כעם שאמור להיות אור לגויים, אנחנו מתביישים שאנחנו שומעים על מקרים כאלה אצלנו.
ואם אנחנו רואים שהמבוגרים שלנו הפכו לחסרי ישע, פוחדים לפתוח את הדלת כשמישהו מצלצל בבית, זה מראה על הפגם הגדול בחינוך שלנו, על החברה שלנו, שלא מסוגלת להתגבר על היצר שלה ועושה מעשים נפשעים שכאלה כנגד אנשים מבוגרים שזקוקים להגנה ולסיוע מאתנו.
הבית הזה צריך להתאחד – זה לא שייך לסיעה אחת או לסיעה אחרת – סביב הדברים שאנחנו יכולים לקדם כדי להגן על האנשים האלה; שהם ירגישו שהם חיים בתוכנו כאנשים מבוגרים. כולנו נגיע, כל אחד בתורו, לגיל הזה, ואם אנחנו לא נדאג להם היום, מי ידאג לנו מחר?
הפסוק "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" – זאת חובה מהתורה ואנחנו חייבים לשמור אותה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. נעבור להצבעה – שר הגמלאים הציע להעביר את הנושא למליאה.
רן כהן (מרצ):
גם המציעים וגם השר אמרו למליאה. זה הדבר היחיד שעומד להצבעה.
היו"ר יצחק זיו:
אז נעבור להצבעה. בעד – למליאה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 12
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לדיון במליאה. תודה.
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק הגנת הפרטיות
(תיקון מס' 9), התשס”ו–2005
[נספחות.]
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור לנושא הבא: החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס”ו–2005. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, על-פי הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט מחליטה הכנסת, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, להרשות לוועדת החוקה, חוק ומשפט לדון ולהביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית חלק מהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס”ו–2005, כך שחלק ההצעה שיובא בפני הכנסת לא יכלול את סעיף 2, שעניינו הוספת סעיף 2א בדבר פגיעה בפרטיותו של נפטר, ואת סעיף 9, שעניינו תיקון חוק איסור לשון הרע בדבר הגשת תובענה אזרחית בשל לשון הרע על נפטר שפורסמה לאחר מותו. תודה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אפשר לשאול? ההצעה כהצעת הוועדה?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני רק רוצה להוסיף עוד מלה אחת. אנחנו לא ביטלנו את הסעיפים הללו. אנחנו רוצים להגיע לטיוב שלהם משום שיש בהם סעיפים בעייתיים.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני מבין, אבל זאת הצעה פה אחד.
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור להצבעה על אישור הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט.
הצבעה מס' 6
בעד הצעת הוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס”ו–2005, נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס”ו–2005, התקבלה.
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39)
(בירור תלונות הציבור), התשס”ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/147).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39) (בירור תלונות הציבור), התשס”ז–2007, מטעם הוועדה לענייני ביקורת המדינה – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכוח סעיף 4 לחוק-יסוד: המדינה, מבקר המדינה מכהן גם כנציב תלונות הציבור, ובתוקף תפקידו הוא עורך בירורים באשר לתלונות ציבור על גופים מבוקרים ועל העובדים בגופים המבוקרים. בשנה האחרונה, ב-2006, הוגשו למעלה מ-10,000 תלונות. כשליש מהתלונות, בממוצע, נמצאות תלונות מוצדקות. אני אומר "כשליש בממוצע", כי יש משרדים שבהם כ-50% מהתלונות נמצאות מוצדקות, כמו, לצערי, משרד המשטרה, ויש מקומות שבהם רק רבע נמצאות מוצדקות, כמו הביטוח הלאומי, ואנחנו עוסקים בדבר הזה.
על-פי החוק, רק האדם שנפגע זכאי להגיש תלונה; רק הנפגע עצמו. אבל אנחנו יודעים שיש אוכלוסייה גדולה, נזקקת, שלא תמיד יש לה גישה להגשת התלונה, לא תמיד היא יודעת איך מגישים את התלונה. לכן החליטה הוועדה להגיש הצעת חוק, כדי שכל אחד יוכל להגיש תלונה, ובלבד שזה בהסכמת האדם הנפגע. על-ידי כך אנשים, שכנים, עובדים סוציאליים, עובדים קהילתיים, יוכלו לתבוע שייעשה צדק עם האדם גם אם הוא איננו יכול, מפאת זיקנתו או מפאת מחלתו או מסיבה אחרת, להגיש את התלונה.
על-ידי כך אנחנו מגדילים את הנגישות של נציבות תלונות הציבור לציבור הרחב. העשירונים העליונים הרי יודעים לתבוע את צדקתם על-ידי מיטב עורכי-הדין. דווקא האוכלוסייה הנזקקת, האוכלוסייה החלשה, היא שצריכה למצות את זכויותיה. זה עתה סיימנו דיון בעניין הזקנים והקשישים במדינת ישראל – זו אחת מקבוצות האוכלוסייה שצריכות למצות את זכויותיהן, אבל לא תמיד אדם קשיש, אדם זקן, גמלאי, יודע איך, מתי ולמי להגיש תלונה – אם בכלל. אני לא יודע כמה מהם יודעים בכלל שיש גוף ממלכתי שמטפל בתלונות. לכן, הגדלת הנגישות של נציבות תלונות הציבור עשויה להביא למיצוי זכויותיהן של קבוצות האוכלוסייה החלשות דווקא.
אני רוצה לומר לחברי הכנסת, שעל-פי החוק הקיים, גם חבר הכנסת – על-פי סעיף 37(2) לחוק – רשאי להגיש תלונות. אם חברי הכנסת מקבלים תלונות רבות לדואר האישי שלהם, הם יכולים להיעזר בנציב תלונות הציבור כדי שיבדוק את התלונות שמגיעות אליהם.
נמסר לי שגם ועדת השרים לחקיקה, המייצגת את הממשלה, דנה בהצעת החוק, וגם היא תומכת בה. אשר על כן, אבקש מהכנסת לאשר את החוק לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
היו"ר יצחק זיו:
תודה ליושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה זבולון אורלב. נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח. גם חברי הכנסת משה גפני, אורי אריאל, אברהם רביץ, מאיר פרוש ויעקב כהן אינם נוכחים.
לפיכך אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39) (בירור תלונות הציבור), התשס”ז–2007, לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 39) (בירור תלונות הציבור), התשס”ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 96), התשס”ז–2007
[מס' כ/147; "דברי הכנסת", חוב' כ"ח, עמ' 8806; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 96), התשס”ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, משה שרוני, להציג את הצעת החוק.
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 96), התשס”ז–2007. סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קובע כי חייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת או נדרשת במשך שישה חודשים, ולא מיצה את זכותו לדמי אבטלה, יהיה זכאי למענק, שכיום הוא כ-7,500 שקל.
עבודה מועדפת או נדרשת, לעניין זה, היא עבודה מסוג העבודות המנויות בחוק: עבודה בתחנת דלק, בבניין, בבית-מלון, בחקלאות, באבטחה, במפעל תעשייה או בבית-מלאכה.
החוק קובע כי עבודה במפעל תעשייה או בבית-מלאכה מזכה במענק חלקי, בשיעור 80% בלבד מהמענק המשתלם בעד עבודות אחרות המנויות בחוק.
מטרתה של הצעת החוק שמונחת לפניכם היא לקבוע כי חייל משוחרר שעבד במפעל תעשייה או בבית-מלאכה יהיה זכאי למלוא המענק המשתלם בעד עבודות אחרות.
אני מברך את יוזם החוק, חבר הכנסת אלי אפללו, וקורא לחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת משה שרוני.
להצעת החוק אין הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 1–2 – 10
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
עשרה בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 9
בעד החוק – 11
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 96), התשס”ז–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 11, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 96), התשס”ז–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
אני מזמין את חבר הכנסת אלי אפללו, יוזם החוק.
אלי אפללו (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת שרוני, שעשה עבודה נמרצת ומהירה מאוד ונתן עדיפות לנושא, וכן למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה ולצוות הוועדה כולו על העזרה בקידום הצעת החוק.
אני רוצה להודות לכל החברים בבית הזה, שהעמידו את נושא החיילים המשוחררים במקום גבוה בסדר העדיפויות, כדי שיוכלו להשתלב גם בעבודה בתעשייה. אני מודה לכולכם. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 6), התשס”ז–2007
[מס' מ/195; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י', עמ' 1618; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
הנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק החברות (תיקון מס' 6), התשס”ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק לוי. בבקשה.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 6), התשס”ז–2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אדוני חבר הכנסת אורלב, מכיוון שאתה יושב-ראש הלובי של השדולה האזרחית, אז החוק הזה נוגע לך.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
ואני אצביע לו, שכנעת אותי.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תודה רבה. הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית שנועדה להסדיר את פעילותם של ארגונים שונים ללא כוונת רווח, פעילות שעד היום היתה מוסדרת באופן חסר וחלקי בלבד.
המסורת היהודית של עזרה לזולת, צדקה וקידום צדק חברתי באה לידי ביטוי בפעילותם של הארגונים השונים היוצרים את המגזר השלישי. הכוונה היא בעיקר לארגונים משלושה סוגים: חברות לתועלת הציבור, עמותות והקדשים ציבוריים, נאמנויות. הצעת החוק שלפניכם נועדה, מתוך כבוד והערכה גדולה למגזר השלישי, לאחד את הסדרי הפיקוח השונים של ארגונים אלה ולקבוע כללי יסוד לפעילותם.
ההצדקה להתערבות החקיקתית בארגונים אלה היא כפולה. ראשית, מרבית הארגונים נתמכים על-ידי המדינה באמצעים שונים: הקלות במס, חלוקת קרקעות, תמיכות כספיות של ממש. שנית, ארגונים אלה פונים לציבור הרחב בבקשה לתרומות, ולפיכך יש להבטיח כי הכספים שהציבור תורם יגיעו ליעדם.
הצדקות אלה הביאו לקביעה של כמה כללים נוקשים בהצעת החוק, שהם רלוונטיים לכל סוגי הארגונים ללא כוונת רווח. כלל ראשון הוא איסור חלוקת רווחים נוקשה של עמותה או של חברות לתועלת הציבור לבעלי המניות או ליזמים. מוצע גם כי חברה לתועלת הציבור לא תוכל, אחרי שפנתה לציבור ככזו וקיבלה תמיכות שונות, להפוך לחברה עסקית רגילה ולחלק רווחים. כלל שני הוא שעמותות וחברות לתועלת הציבור לא יוכלו לשנות את מטרותיהן ואת ייעוד הכספים שלהן ללא אישורים מיוחדים. אם מדובר בשינוי מטרה למטרה קרובה, למשל, שינוי מתמיכה בחולי סרטן העור לתמיכה בחולי סרטן נוספים, מוצע שרשם ההקדשות יאשר את השינוי. אם מדובר במטרה שונה, למשל שינוי ממלחמה בסרטן לתמיכה בילדים מוכים, השינוי יוכל להיעשות רק לאחר שיינתן לו אישור של בית-המשפט, שיוכל לקבוע תנאים שונים לשינוי המטרות.
בהצעת החוק מוצעים גם כללים שונים שנועדו להבטיח את המינהל התקין בארגוני המגזר השלישי. למשל, איסור מסוים על כהונה מקבילה בדירקטוריון וכנושא משרה והגבלות על העסקת קרובי משפחה בארגונים. כמו כן נקבעו חובות דיווחים שונות לרשם, שנועדו להבטיח את שקיפות פעילות ארגוני המגזר השלישי ואת קיום הוראות החוק.
חברות לתועלת הציבור שיעברו על החוק יהיו חשופות לסנקציות שונות ולחבות אישית של נושאי המשרה בהן. הסנקציות המוצעות בהצעת החוק הן עיצומים כספיים שונים, שניתן לחייב נושא משרה לשלמם, כדי שכספי העיצום לא יילקחו למעשה מתרומות הציבור; אפשרויות שונות להרמת מסך בחברה וכדומה. אני מדגיש כי החוק המוצע אינו חוק פלילי, ולכן לא מוצעות בו סנקציות פליליות. אבל מובן שניתן להאשים בדין פלילי אדם שהציג עצמו כארגון הפועל ללא כוונת רווח לתועלת הציבור ולקח כספים לכיסו.
להצעת החוק הסתייגות אחת, של חבר הכנסת דוד רותם, המציע להטיל על חברה שהיא לא חברה לתועלת הציבור, אבל מרמה ומציגה את עצמה ככזו, עיצום כספי משולש במקום עיצום כספי כפול. מבחינה מעשית, מדובר בכ-19,000 שקלים במקום ב-13,000 שקלים. אני סבור שכפל העיצום המוצע הוא מרתיע דיו, ומשתלב בצורה נכונה יותר עם שאר סעיפי חוק החברות. שוב אני מדגיש כי ברוב המקרים שבהם יוטל עיצום כספי בגין עילה זו, ניתן יהיה להעמיד את האחראים בחברה כזו לדין פלילי בגין עבירת מרמה והפרת אמונים.
הוועדה דנה בהצעת החוק שעות רבות – עשר ישיבות ארוכות. אני רוצה להדגיש שהישיבות היו בעיקר בפגרה. ישבנו ימים שלמים בפגרה כדי לסיים את החוק, בשיתוף מלא של נציגי המגזר השלישי, נציגי ארגונים מקצועיים שונים, רואי-חשבון, מבקרים פנימיים, עורכי-דין וכמובן הממשלה. נראה לי שבסוף כל הדיונים הגענו לחוק טוב ומאוזן, שיאפשר למגזר השלישי להמשיך לעשות עבודה טובה וחשובה, תוך פיקוח שייטיב עמו ויעודד אנשים נוספים לתרום לו. אני מבקש שתתמכו בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, ותדחו את ההסתייגות, אם אכן חבר הכנסת רותם יעלה אותה.
לפני כן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לצוות הוועדה מלבד כל התודות שאמרתי כבר, ובעיקר ליועצת המשפטית קרן וינשל, שהתאפקה מללדת עד שסיימנו את הדיון. מייד לאחר שסיימנו את הדיון על החוק היא הלכה ללדת, ונולד לה בן, ואנחנו כולנו פה מאחלים לה מזל טוב להולדת הבן.
קריאות:
מזל טוב.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
היא יועצת משפטית מאוד מוכשרת ומאוד חשובה. היא עשתה הרבה מאמצים, עם בטן ענקית, להגיע כל יום כדי לגמור את הצעת החוק. אז מזל טוב.
אני מבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו כרגע נעבור להצבעה על הצעת חוק החברות (תיקון מס' 6), התשס”ז–2007. לשם החוק אין הסתייגויות. לסעיפים 1–5 אין הסתייגויות. לסעיף 6, חבר הכנסת דוד רותם מציע. מאחר שהוא אינו נוכח, אין הסתייגויות לסעיף 6, ואז לכל החוק אין הסתייגויות, סעיפים 1–12, ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
על כל החוק.
היו"ר יצחק זיו:
כן.
הצבעה מס' 10
בעד סעיפים 1–12 – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–12 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 12, נגד – אפס, נמנעים – אפס. החוק עבר בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור עתה לקריאה שלישית.
הצבעה מס' 11
בעד החוק – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק החברות (תיקון מס' 6), התשס”ז–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 11, נגד – אפס, נמנעים – אפס. אושרה. אני קובע שהצעת חוק החברות (תיקון מס' 6) התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 38), התשס”ז–2007
[מס' מ/297; ”דברי הכנסת", חוב' כ"ז, עמ' 8754; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 38), התשס”ז–2007, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חבר הכנסת גדעון סער.
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשם הוועדה לקידום מעמד האשה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 38), התשס”ז–2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית, שעניינה זכותו של גבר לצאת לחופשת לידה.
סעיף 6 לחוק עבודת נשים קובע כי כל יולדת זכאית לחופשת לידה למשך 14 שבועות – כזכור, זה בהתאם לתיקון שהעברנו כאן במליאת הכנסת לפני כחודש – כאשר בד בבד מסדיר חוק הביטוח הלאומי את התשלום עבור אותה תקופה.
עד שנת 1998 התפיסה היתה כי אותה זכות הוקנתה רק לאשה, אולם באותה שנה הכיר המחוקק בזכותם של בני הזוג להתחלק בחופשת הלידה, מתוך תפיסה שוויונית ומודרנית שלפיה אין זה הכרחי כי דווקא האשה תטפל ברך הנולד. עיגון זכותו של האב לנצל חלק מחופשת הלידה נעשה תחילה במסגרת הוראת שעה ניסיונית לתקופה של שלוש שנים. עם פקיעתה, הוארכה הוראת השעה פעמיים נוספות, עד אשר תוקפה פג בתחילת חודש מאי השנה, לאחר תשע שנים בסך הכול.
בהתאם להסדר שהיה קיים ערב פקיעת תוקפה של הוראת השעה, עובד שאשתו ילדה זכאי לחופשת לידה בתקופת חופשת הלידה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה. המגבלה האמורה של ששת השבועות לקחה בחשבון את הצורך הרפואי של נשים במנוחה לאחר הלידה – מה שמכונה משכב לידה – וכן שימשה תמריץ לנשים אשר מבקשות להיניק את ילדן, לפחות בשבועות הראשונים לחייו.
זכותו האמורה של הגבר לחופשת לידה בתשלום מותנית בכמה תנאים. ראשית, שאשתו זכאית לחופשת לידה, שכן הזכות הזאת נגזרת מהזכות שלה. שנית, שאשתו מוכנה לוותר על חלק מחופשת הלידה לטובתו. שלישית, שאשתו עבדה במהלך אותה תקופה. ורביעית, ששולמו דמי ביטוח משכרו או מהכנסתו של העובד במשך תקופה קצובה בדומה לאשתו. עובד שעומד בכל התנאים הללו זכאי לחופשת לידה ואף לתשלום דמי לידה על בסיס שכר העבודה שלו.
בהתאם לנתונים שמסר המוסד לביטוח לאומי לוועדה בעת הדיון בחוק, כ-160 תביעות של אבות המבקשים לקבל דמי לידה מאושרות בשנה. מובן שזה מוכיח שבארץ – – –
מגלי והבה (קדימה):
לנשים או רק לגברים?
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה):
לגברים. לנשים יותר מ-80,000 בשנה. אני מדבר על גברים, וזה מוכיח שהפרקטיקות בארץ הן עדיין שמרניות בכל הנושא הזה של חופשת לידה. אני מניח שבמשך השנים המספר הזה יגדל.
במאמר מוסגר אני מוצא לנכון להזכיר עובדה ידועה, גם אם מצערת, שהשכר הממוצע של גברים גבוה מזה של נשים, ולפיכך ברוב המקרים שיעור דמי הלידה המשולמים לגברים יהיה גבוה מזה שישולם לנשותיהם.
למעשה, מהנתונים שהוצגו לפני הוועדה עולה, כי דמי הלידה היומיים המשולמים לגבר כפולים בממוצע מאלה המשולמים לאשה. יכול להיות שהדבר קשור גם למעמד הסוציו-אקונומי של אלה שמבקשים לצאת לחופשת לידה והם גברים.
עוד יוזכר, כי כשם שההוראות לעניין חופשת לידה לנשים חלות בשינויים המחויבים גם על אמהות מאמצות, כך גם הוראות החוק בעניין חופשת לידה לגבר יחולו בהתאמה על אבות מאמצים.
כאמור, זה היה הדין בהתאם להוראת השעה שתוקפה פג בתחילת חודש מאי השנה. הכוונה בהצעת החוק שלפניכם אינה לשנות את ההסדר המשפטי או את תנאיו, אלא לעגן את אותו הסדר כהוראה של קבע, במקום שיהיה צורך בכל פעם להאריך אותו כהוראת שעה. כמו כן מוצע כי ההוראה תחול למפרע, כך שתחילתה במועד פקיעת תוקפה של הוראת השעה, שכן הדבר יאפשר את רציפות ההסדר המשפטי.
הואיל ומאז פקיעת תוקפה של הוראת השעה עבר יותר מחודש, מוצע כי מעביד שלא נתן לעובד חופשת לידה לא יישא בשל כך באחריות לפי כל דין. בהקשר זה ביקשו חברי הכנסת מסיעת חד"ש להסתייג, ולא להסיר את האחריות מאותם מעבידים. כפי שהוסבר בוועדה, מעביד שלא נתן חופשת לידה כדין חשוף לתובענה אזרחית בבית-הדין לעבודה ואף עובר עבירה פלילית שדינה שישה חודשי מאסר או קנס ששיעורו כ-135,000 שקלים, או שני העונשים גם יחד. הואיל ובמשך יותר מחודש לא היתה הוראת השעה בתוקף, השתכנעה הוועדה כי לא יהיה נכון לחשוף מעביד שלא נתן חופשת לידה לעובד במהלך אותה תקופה לאחריות אזרחית ופלילית.
הזדרזנו מאוד לאשר את החוק בוועדה, כדי שלא להאריך יותר מהצורך את שטח ההפקר שבו לא היה הסדר משפטי בתוקף. קביעה זאת כמעט נכפתה עלינו – אני מתכוון לקביעה בדבר העדר אחריות המעביד – מכיוון שהממשלה, לצערי, לא הביאה את החוק לכנסת בזמן, אף שקשה להניח שהיא הופתעה מהעובדה שפג תוקפה של הוראת השעה. הסחבת הזאת שללה בפועל מעובדים את היכולת לנצל את זכותם לחופשת לידה. החלת ההסדר המשפטי למפרע אינה מרפאת פגם זה.
בשם הוועדה אני מבקש שתתמכו בהצעת החוק, בדחיית הסתייגותם של חברי הכנסת מסיעת חד"ש. אני מבקש להודות למנהלת הוועדה, דלית אזולאי, וליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין הלית מגידו, על העבודה המסורה והמאומצת, כי, כפי שאמרתי, היתה חשיבות רבה בדיון מהיר ככל האפשר בנושא הזה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. אני מזמין את ראשון המסתייגים, חבר הכנסת מוחמד ברכה. הוא אינו נוכח, והמסתייגים האחרים אינם נוכחים. אין לחוק הסתייגויות.
אנחנו עוברים כעת להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 12
בעד סעיפים 1–3 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אבקש לצרף את קולו של השר. אני קובע כי החוק, כהצעת הוועדה, התקבל בקריאה שנייה כולו.
נעבור כעת להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 13
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק עבודת נשים (תיקון מס' 38), התשס”ז–2007, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 38), התשס”ז–2007, התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים,
התשס”ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/153).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס”ז–2007, של חבר הכנסת זבולון אורלב – קריאה ראשונה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בעבודה הפרלמנטרית יש רגעים שבהם אתה אומר שהיה כדאי כל המאמץ כדי להיבחר לכנסת ולעשות פה את כל העבודה כדי להעביר איזה חוק. יש כמה חוקים כאלה. החוק הזה, שאני מתכוון להציג לפניכם, חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים – הכוונה היא בעיקר אוניברסיטאות – הוא מהחוקים שאני אומר שהיה כדאי כל המאמץ להגיע לכנסת כדי להעביר אותם.
החוק הזה נוגע ב-10%–15% מהסטודנטים – במובן הרחב, לא רק באוניברסיטאות, גם במכללות הקדם-אקדמיות, גם בכל המכונים העל-תיכוניים לסוגיהם, כי התלמידים האלה, הסטודנטים האלה, לקויי הלמידה, אין להם ליקוי שכלי; אין להם ליקוי אינטלקטואלי. להיפך, יש בהם עילויים, יש בהם גאונים, יש בהם אנשים מוכשרים מאוד. אלברט איינשטיין היה כזה, ועוד אנשים מאוד מפורסמים. אלא שבתהליך הלמידה הרגיל הם לא מסוגלים למצות את היכולת שלהם ואת ההישגים שלהם, ולכן נדרשות התאמות, כדי שהם יוכלו להביא לידי ביטוי את היכולת, את ההישגים ואת הכשרונות שלהם.
מה פירוש התאמות? התאמות זה זמן במבחן; התאמות זה מבחן בעל-פה במקום מבחן בכתב. התאמות פירושן לספק עזרים שונים, כמו מחשבים ניידים וכדומה, כדי לאפשר לאנשים האלה למצות את היכולת שלהם.
כאמור, החוק הזה יחול על כל המוסדות להשכלה גבוהה, על כל המוסדות העל-תיכוניים להשכלה מקצועית וטכנית, על המכינות הקדם-אקדמיות וכדומה, וכמובן על כל המוסדות התורניים שהם לומדים בהם.
להתאמות צריך לקבוע כללים. ההתאמות צריכות להיות מסוגי עריכת המבחנים, בשימוש – כמו שאמרתי – בעזרים טכניים. לפעמים בפעילות יחידנית מול התלמיד. צריך שבכל מוסד יהיה מישהו שאחראי לאותם תלמידים, שמתפקידו לשים אליהם לב, לתת להם את ההסדרים המיוחדים. צריך גם לפרסם את ההסדרים האלה, כדי שסטודנטים לקויי למידה יוכלו להיעזר בהם.
אני רוצה לשבח את המועצה להשכלה גבוהה ואת הוועדה לתכנון ותקצוב, שבעקבות העלאת הצעת החוק הזאת כבר בכנסת החמש-עשרה, על-ידי, החלו בפעולה מאוד-מאוד נמרצת, ועכשיו, אחרי כמה שנים, כשחזרתי לטפל בה בכנסת השבע-עשרה, מצאתי שחלה התקדמות גדולה מאוד, ולכן חלק מהעלות כבר הושקע. עלות החוק הזה, נדמה לי, סדר הגודל שנרשם כאן הוא 20–25 מיליון שקלים. יש תמיכה של הממשלה בחוק הזה, שהוא גם, כמובן, מיושם בהדרגה.
אני חושב שהקריאה הראשונה, וכמובן הקריאה השנייה והשלישית, יביאו בשורה גדולה מאוד לאותם סטודנטים, שבמקום להיות אזרחים שנתמכים על-ידי החברה יכולים להיות אזרחים משכילים, מצטיינים, שיכולים להביא לחברה תועלת גדולה מאוד.
אשר על כן, אני אבקש מהכנסת לאשר את החוק בקריאה הראשונה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת אורלב. אני מזמין את הדוברים: חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאור – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבר הכנסת אורלב, שהוא חבר כנסת רב-פעלים, מצא פעם נוספת את ההזדמנות לדאוג ל-10% מאוכלוסיית העולם, שהיא גם 10% מאוכלוסיית ישראל, שכן הסטטיסטיקה אומרת שדיסלקטים מהווים עשירית מאוכלוסיית העולם, והדבר אינו מיוחד לאוכלוסייה כזאת או אחרת. אני יכול לומר לכם מידיעה אישית שאפילו בכנסות רבות היו 10% מחברי הכנסת דיסלקטים. אין זה דבר שמהווה פגם, אבל זה קושי, שלפעמים חולף ועובר עם הגיל ופעמים הוא מהווה מכשלה, ואנחנו כחברה צריכים לאפשר לאותו אדם לבוא ולהתגבר עליה, שכן אין הדבר מונע ממנו – ופעמים רבות אפילו החברה אינה מרגישה ואינה יודעת שיש לו מגבלה שניתן להתגבר עליה – אם על-ידי מתן זמן יותר רב, אם על-ידי כך שנותנים לו אמצעי עזר כאלה או אחרים.
נכון, אני זוכר שבכנסת החמש-עשרה חבר הכנסת זבולון אורלב, שזאת היתה הכנסת הראשונה שהוא נבחר אליה, בא וכדבר מובן מאליו – הוא היה אז יושב-ראש ועדת החינוך, נדמה לי, לאחר תפקידו כמנכ"ל משרד החינוך – בא וכדבר מובן מאליו ביקש להעביר חוק שרבים מהמוסדות כבר נתנו לו למעשה הכרה וגם אמצעים. ידוע לי אפילו שבלשכת עורכי-הדין נותנים לדיסלקטים זמן ממושך יותר כאשר הם באים לבחינות המסמיכות עורכי-דין, ואותם אנשים מקבלים את ההקלה בזמן, על מנת שהלחץ לא ישבש את שיקול דעתם, כי פעמים לחץ מונע מאיש עם יכולת להתרכז ולבוא ולענות. לצערנו הרב, האוצר היה חזק מאתנו בממשלות רבות, והעלות, שהיא עלות לגבי 10% מהאוכלוסייה, בטלה במיליונים, לא בטלה בשישים.
היו גם ממשלות חזקות, ואף-על-פי שלא נוח היום המצב כאן בתוך המערכת, ונדמה לי שכל חבר כנסת אשר מגיש הצעה, בדרך כלל הוא מעביר אותה, בין שהממשלה תרצה ובין שלא תרצה – טוב עשתה הממשלה שראתה חובה לבוא ולתת סוף-סוף את הסכמתה להצעת חוק, שאחרת היינו צריכים להביא 50 חברי כנסת, שהיינו יכולים לגייס בקלות.
אני רוצה לברך פעם נוספת את חבר הכנסת אורלב, ורק צריך להביא לממשלה את העמדה החד-משמעית של הכנסת, שאומרת שחוק זה, כאשר יעבור – והגיע הזמן שיעבור, כי בנפש החברה שלנו הוא – לא ייכנס לעולם לחוק ההסדרים על מנת שיעכבו או יבטלו אותו. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת רובי ריבלין. אני מזמין את חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מצטרף לברכה של חבר הכנסת רובי ריבלין. חבר הכנסת זבולון אורלב, אני חושב שהצעת החוק היא חשובה ביותר. הבעיה היא לא תקציבית. אומנם מדובר על 25 מיליון שקלים בשנה, אבל הבעיה היא איך להתגבר על הרצון של אותם מוסדות להשכלה גבוהה. כמובן, אנחנו מכירים את התחרות, כל אחד רוצה לקחת את התלמידים המעולים ביותר ולהוביל את הדגל של הטכנולוגיה, של המדע, של ההשכלה. ולא רוצים להתמודד עם בעיות של אותם תלמידים, ולא משנה אם הבעיות חברתיות או רגשיות – בעיות רגשיות אצל תלמידים זה דבר שכיח ומצוי.
אני מסכים שכמעט 10% אפשר להוריד מכלל המערכת – מה יעשו אותם תלמידים שיש להם בעיות רגשיות? האם בגלל דבר כזה אי-אפשר לשלב אותם בחברה? אדרבה, לפעמים, תאמין לי, חבר הכנסת זבולון אורלב, לא צריך אפילו מכשירים כמו שאמרת, שזה עניין של הוצאה או כלי-עזר. לפעמים זה אולי יותר שיחות. יש לי קצת ניסיון בחינוך, ואנחנו מתגברים על זה ביסודי, בתיכון ובמוסדות העל-תיכוניים. אני לא רואה בזה עניין של הוצאה. דווקא אותם תלמידות או תלמידים מגיעים לפעמים להישגים יותר גבוהים מאותם סטנדרטים שאנחנו מכירים ונחשבים למוכשרים וראויים.
איפה הבעיה? אם אתה לא מקבל אותם לאותם מוסדות, הם נפלטים, הם יוצאים מהמערכת; הם לא מוצאים את עצמם, ובסופו של דבר הם יורדים לרחוב. זה מה שיקרה בסופו של דבר. פשוט פוגעים בהם וחורצים את גורלם של אותם תלמידים.
עצם המסגרת, עצם השילוב הזה, שנמצאים באותו מוסד ולא שונים מאחרים – כוחות הנפש שנותנים לאותו תלמיד נותנים לו את הכוח להתמודד גם בהישגים. יישר כוח.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 14
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס”ז–2007, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 8, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצבעה אושרה. אני קובע בזאת שהצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס”ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הכרזה למזכיר.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בנושא: הקמת בית-חולים באשדוד, הצעתה של חברת הכנסת סופה לנדבר. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לסגן המזכיר.
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 15)
(פיקוח על עמלות), התשס”ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/154).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
נעבור להצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 15) (פיקוח על עמלות), התשס”ז–2007, של חבר הכנסת משה כחלון וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה.
משה כחלון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הצעת החוק הזאת תואמת את טיוטת הצעת החוק שגיבש בנק ישראל, העומדת להתפרסם כהצעת חוק מטעם הממשלה. הגשתה גם כהצעת חוק של חברי הכנסת מיועדת להגביר את היכולת של הכנסת לשלוט בהליכי החקיקה אם הצעת החוק תתקבל בקריאה הראשונה, בעיקר נוכח הוראות סעיף 132 לתקנון הכנסת, שעניינו סמכותה של הממשלה לחזור בה מהצעת חוק מטעמה.
ככלל, ראוי כי עמלות הבנקים ייקבעו על-ידי כוחות השוק, בסביבה תחרותית בין התאגידים הבנקאיים. אם קיימים כשלי שוק, יש לתקנם בהגברת התחרות בין התאגידים הבנקאיים, ועד להשגת רמת התחרות הנדרשת יש להיזקק, בנסיבות המתאימות, להתערבות בדרך של פיקוח על מחירי העמלות. כל זאת לשם הגברת התחרות.
יש לחתור לשקיפות מרבית של מחירי השירותים הבנקאיים ולתת ללקוחות כלים להשוואת מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים. בייחוד יש לכך חשיבות כאשר קיימות עמלות רבות מאוד שיש לשלם בעבור השירותים הבנקאיים.
עד היום לא הוסמך הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לפקח על העמלות הבנקאיות ולהגבילן. עם זאת, הפיקוח על הבנקים פעל בתחום זה לגבי עמלות מסוימות, בעיקר באופן לא פורמלי, מול התאגידים הבנקאיים, ויזם פיקוח על עמלות מסוימות בידי הגופים המוסמכים לכך.
אני מבקש לציין שזה חוק שזוכה לתמיכת הממשלה ולתמיכת בנק ישראל, ואני מבקש מהכנסת לתמוך בו. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה, אדוני. אנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת אמנון כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד ארדן – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, כהרגלו בקודש. בבקשה, אדוני. חשוב, למען החוק, שהוא יאמר את דברו. למען הרשומות, דברי הימים.
נסים זאב (ש"ס):
אני חושב שחשוב לברך חבר כנסת שהביא הצעת חוק, שכנע את הממשלה – כמה שהיא קשוחה וכמה שהיא קשה, ובכל זאת הממשלה הסכימה אתו – לברך אותו קודם כול על כוחו ועל עמידתו האיתנה לשכנע את הממשלה.
השר משולם נהרי:
– – –
נסים זאב (ש"ס):
חס וחלילה. להבדיל. הוא ראוי לכל הברכות. אני עדיין לא בטוח שהחוק הזה ימצה את עצמו ויוכל להביא למצב של תחרות שוק, שרק תוזיל ותפחית. אני לא חושב שיש לאזרח כוח לעקוב באמת – חבר הכנסת כחלון – אחר כל עמלה ועמלה, כי מדובר במאות סוגים של עמלות. אדם נכנס לבנק ולא יודע מאיפה מחייבים אותו ועל מה מחייבים אותו. הוא רק יודע שבסוף החודש הוא מקבל את החשבון, וכתוב בו שכך וכך עמלות ירדו מחשבונו האישי.
אם יש פיקוח, ויש אחידות בין הבנקים, יכול להיות שלא תהיה העדפה ללכת לבנק אחד יותר מאשר לבנק אחר. אם אתה אומר שהסכום שהבנקים צריכים לגבות כעמלה כזאת או אחרת יהיה אחיד, למה שהאזרח יעדיף ללכת לבנק מסוים ולא לבנק אחר? איפה תהיה התחרות אם לא בעניין העמלות? מצד שני, אם אתה לא נותן אפשרות של פיקוח, יש הפקרות. לכן, אולי צריך לתת בתוך העמלות מינימום ומקסימום, ולאפשר תחרות בין הבנקים, כדי שתהיה העדפה לאזרח – בתנאי שהוא מודע לשוק, מודע למחירים ולעמלות שהבנקים גובים ממנו.
בכל מקרה, אני חושב שהגיע הזמן לעשות סוף להפקרות שהיתה עד היום. יישר כוח לכל חברי הכנסת שהיו שותפים לעניין הזה, ולא מתוך אינטרס אישי, כי חברי הכנסת דווקא יכולים להתמודד יפה עם העמלות של הבנקים, אבל על האזרח זה משפיע מאוד. יישר כוח.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, חבר הכנסת זאב. האם מישהו מהמועמדים לנשיאות רוצה לברך את חבר הכנסת כחלון? יש שניים.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
יש שניים.
היו"ר אחמד טיבי:
האם את רוצה לברך את חבר הכנסת כחלון? זה חוק חשוב – פיקוח על עמלות הבנקים.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אני מצטרפת לתומכים.
היו"ר אחמד טיבי:
את מצטרפת לתומכים. חברת הכנסת אביטל מברכת אותך, וגם מצטרפת לתומכים. כך אמר לי גם חבר הכנסת ריבלין – שהוא מברך אותך.
נסים זאב (ש"ס):
וזה לא ישפיע עליו לגבי ההצבעה.
היו"ר אחמד טיבי:
גם הגמלאים, אדוני, מברכים אותך. זאת הצעת חוק חשובה.
אנחנו עוברים להצבעה. מי שרוצה לברך בהצבעה – עכשיו זה הזמן.
יצחק גלנטי (גיל):
לברך בהצבעה נגד או בעד?
היו"ר אחמד טיבי:
ברכה פירושה אך ורק בעד. אבל אתה רשאי להצביע מה שאתה רוצה.
הצבעה מס' 15
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 15) (פיקוח על עמלות), התשס”ז–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
להוסיף את שני הסגנים, הן את חבר הכנסת זיו הן את חבר הכנסת והבה – זה לא השפיע על ההצבעה, אבל זה נרשם. גם חבר הכנסת יואל חסון מבקש לברך את חבר הכנסת כחלון בהצבעה. שמו יתווסף לפרוטוקול. ההצעה התקבלה פה-אחד.
משה כחלון (הליכוד):
זה מה שחשוב. לא חשוב המספר.
היו"ר אחמד טיבי:
ההצעה התקבלה פה-אחד; לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. חשוב לומר זאת. ההצעה תועבר לוועדת הכלכלה כדי להכינה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימור אתרי ומתקני ספורט
בעלי חשיבות היסטורית), התשס”ז–2007
["דברי הכנסת", חוב' כ"ט, עמ' 9062.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אחמד טיבי:
עכשיו אנו עוברים להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימור אתרי ומתקני ספורט בעלי חשיבות היסטורית), התשס”ז–2007, של חברת הכנסת רונית תירוש – קריאה טרומית.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימור אתרי ומתקני ספורט בעלי חשיבות היסטורית), התשס”ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת החינוך כדי להכינה לקריאה ראשונה.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר – ישיבה חשובה – יום רביעי, כ"ז בסיוון התשס"ז, 13 ביוני 2007, בשעה 12:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:07.