דברי הכנסת

תוכן העניינים שאילתות בעל-פה 8 123. התנהגות שגריר ישראל 8 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 8 השר יעקב אדרי: 9 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 10 השר יעקב אדרי: 10 125. סיוע משרד הרווחה לנזקקים לקראת חג הפסח 10 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 10 השר יעקב אדרי: 11 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 12 יעקב כהן (יהדות התורה): 12 הצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז–2007 15 גלעד ארדן (בשם ועדת הכלכלה): 16 רן כהן (מרצ): 19 חנא סוייד (חד"ש): 20 דב חנין (חד"ש): 21 שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: 23 שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: 29 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 31 מזכיר הכנסת אריה האן: 31 הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007 31 משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 32 הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56), התשס"ז–2007 35 עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 35 עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 36 הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007 37 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 37 דב חנין (חד"ש): 39 מוחמד ברכה (חד"ש): 41 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007 45 גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): 45 משה גפני (יהדות התורה): 49 בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 51 זהבה גלאון (מרצ): 53 הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו–2006 56 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 56 מוחמד ברכה (חד"ש): 58 דב חנין (חד"ש): 60 השר גאלב מג'אדלה: 60 נאדיה חילו (העבודה-מימד): 62 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 62 מזכיר הכנסת אריה האן: 62 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42) (הארכת חופשת לידה), התשס"ז–2007 63 גדעון סער (הליכוד): 63 מזכיר הכנסת אריה האן: 65 מזכיר הכנסת אריה האן: 70 הצעת חוק העיריות, התשס"ז–2007 71 שר הפנים רוני בר-און: 71 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 79 מוחמד ברכה (חד"ש): 81 דב חנין (חד"ש): 82 חנא סוייד (חד"ש): 85 עזמי בשארה (בל"ד): 86 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 87 משה גפני (יהדות התורה): 88 אביגדור יצחקי (קדימה): 92 ישיבה מיוחדת לזכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר אהרן אוזן, זיכרונו לברכה 93 שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: 94 הצעת חוק העיריות, התשס"ז–2007 96 נסים זאב (ש"ס): 97 עתניאל שנלר (קדימה): 102 עתניאל שנלר (קדימה): 103 צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 106 ואסל טאהא (בל"ד): 108 בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 110 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 111 מזכיר הכנסת אריה האן: 111 הצעת חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007 114 אלכס מילר (ישראל ביתנו): 115 סילבן שלום (הליכוד): 115 הודעת הממשלה על צירוף שר נוסף לממשלה; על שינויים בחלוקת התפקידים בממשלה; על שינוי שמו של משרד הרווחה ושינוי תוארו של שר הרווחה; ועל הפקדת נושאים לטיפולם של שרים 116 השר יעקב אדרי: 116 גדעון סער (הליכוד): 117 קולט אביטל (העבודה-מימד): 122 יעקב מרגי (ש"ס): 124 רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 127 אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 129 משה שרוני (גיל): 130 מאיר פרוש (יהדות התורה): 131 חיים אורון (מרצ): 133 עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 137 מוחמד ברכה (חד"ש): 138 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 140 אביגדור יצחקי (קדימה): 142 הצהרת אמונים של חבר הממשלה יצחק אהרונוביץ 144 יצחק אהרונוביץ: 145 שר התיירות יצחק הרצוג: 145 הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007 146 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 146 ואסל טאהא (בל"ד): 148 זהבה גלאון (מרצ): 149 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 152 מוחמד ברכה (חד"ש): 156 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 158 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 163 דב חנין (חד"ש): 165 עזמי בשארה (בל"ד): 168 אבשלום וילן (מרצ): 172 דוד אזולאי (ש"ס): 174 שר הפנים רוני בר-און: 175 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 189 שר הפנים רוני בר-און: 189 חילופי גברי בוועדות הכנסת 192 יעקב מרגי (בשם ועדת הכנסת): 193 בחירת סגן ליושבת-ראש הכנסת 193 הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2007 195 דוד אזולאי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 195 דב חנין (חד"ש): 197 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38) 202 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 203 יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 205 דב חנין (חד"ש): 207 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 210 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 214 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 217 נסים זאב (ש"ס): 220 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 221 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 225 הצעת חוק עונש מאסר שגזר בית-משפט צבאי בחבל-עזה (הוראות מעבר), התשס"ז-2007 226 עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 226 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) (הגנה מן הצדק), התשס"ז-2007 229 גדעון סער (הליכוד): 229 הצעת חוק ייצוג הולם בקרב עובדי רשויות שהוקמו בחוק, התשס"ז–2007 231 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 231 הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007 233 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ז–2007 233 השר יצחק כהן: 234 הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה (פיצויים לדוגמה והגנה על עובד מתלונן), התשס"ז–2007 236 השר יצחק כהן: 237 השר יצחק כהן: 238 נסים זאב (ש"ס): 239 הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) (תיקון מס' 2) (עונשין ותרופות), התשס"ז–2007 242 שאילתות ותשובות 243 השר יעקב אדרי: 243 547. ביקור נשים תושבות הגולן בסוריה 245 762. פעילות קרן ההשקעות "בירד" בארץ 246 788. העלאת נושא קבר דוד בפגישת ראש הממשלה והאפיפיור 247 811. מעמד הכנסייה בהר-ציון בירושלים 248 השר יעקב אדרי: 248 840. מתן עדיפות לאזורי התעשייה בחיפה 249 חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את ראש הממשלה 249 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 250 863. מצבם של מפוני גוש-קטיף 252 995. המועצה הציבורית לדמוגרפיה 256 חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את ראש הממשלה 256 1023. מבנה זמני לישיבת נווה-דקלים 256 1028. ידיעה על תנאים לבניית בתי קבע למפוני גוש-קטיף 257 הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון) (טקס הזיכרון הממלכתי), התשס"ז–2007 258 השר יעקב אדרי: 258 הצעת חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007 261 השר יעקב אדרי: 261 הצעת חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז–2007 262 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 263 שאילתות ותשובות 264 704. הצבת אנטנות סלולריות בבתי-ספר 264 740. יישום מפעל ההזנה בגני-הילדים בירושלים 266 786. יישום התקנה בדבר פתיחת חשבון בנק נפרד לתשלומי הורים 266 932. בית-הספר הממלכתי "מעלה הכרמל" 268 946. לימוד מורשת יהדות מצרים 269 999. השפעת המצב הסוציו-אקונומי על שיעור הזכאים לבגרות 270 תשובת שרת החינוך יולי תמיר: 271 1025. התאמות בדרכי היבחנות לתלמידים בעלי לקויות למידה מאובחנות 273 תשובת שרת החינוך יולי תמיר: 273 1031. גביית תשלומי הורים עבור מזגנים 274 1032. שיטת הציון בבחינות הבגרות 276 שאילתות בעל-פה 278 124. גיל התחלת לימודי רפואה 279 שאילתות ותשובות 284 השר לקליטת העלייה זאב בוים: 284 643. פשיעה בקרב עולים 284 708. דיור ציבורי לעולים 286 949. הזיקה לישראל של העולים מחבר המדינות 287 593. זיהום האוויר של בתי-הזיקוק בחיפה 288 794. הצבת אנטנות סלולריות בשמורות הטבע ובגנים לאומיים 290 825. חשד לשחיתות ברשות הטבע והגנים 291 חבר הכנסת אריה אלדד שאל את השר להגנת הסביבה 291 841. העברת קווי מתח סמוך לבתי מגורים 296 842. סכנת זיהום הכינרת 298 903. זיהום אוויר ממפעל "פניציה" בצפון 299 959. בניית עיר התע"ש בשרון 301 986. פינוי מפעל התעשיות האלקטרו-כימיות בעכו 303 997. פינוי מפעל התעשיות האלקטרו-כימיות בעכו 304 998. אתרי פסולת בניין לא-חוקיים 305 434. הסדרי חנייה בתל-אביב 307 496. תחנת כיבוי אש בעיר אלעד 308 612. שיקום הצפון בעקבות המלחמה 308 613, 1018. מינוי נציג הדור הצעיר במועצה הארצית לתכנון ובנייה 310 641. פעילות מינהלת שכונת רמת-אשכול בירושלים 312 654. אי-הנפקת תעודת זהות לתושב ירושלים 312 679. בנייה בלתי חוקית ביישוב חריש 313 684. אכיפת חוק השבות 314 722. בנייה ברובע היהודי בירושלים 315 758. אשרות כניסה לישראל ליהודים מרוסיה ומאוקראינה 316 792. משלוח דואר על רישום לגן של ילדים להורים גרושים 317 809. ידיעה על מימון כינוס של תנועת ש"ס על-ידי עיריית ירושלים 318 816. חברות גבייה בעיריות ובמועצות 319 832. עבודות בטיילת הדרומית של תל-אביב 320 836. בנייה בלתי חוקית בעיר לוד 321 833. פארק תעשייה קיסריה 322 855. הגעת זרים לארץ בזהות בדויה 323 880. תוכנית הבנייה במושבה הגרמנית בירושלים 324 909. מספר העולים מאתיופיה 325 914. העלאת בני הפלאשמורה מאתיופיה 327 935. גדרות בטיחות בכבישים בירושלים 328 936. מימון סייעת בחינוך מיוחד 329 939. פרסום חוברות הדרכה לחברי ועדות עירוניות בערבית 330 972. ויתור על אזרחות ישראלית 331 978 הנחה בארנונה לנכי רדיפות הנאצים 332 988. מועד הבחירות למועצה מקומית אעבלין 333 1022. חיוב אזרחים בתשלום על שירות בגין נפילת "קסאם" 333 1043. העלאת בני הפלאשמורה לישראל 335 1055. גביית כספים בגין בניית חניונים על-ידי עיריית תל-אביב 335 682. העברת חומר תיעודי על-ידי המשטרה לסניגור 337 730. אנשי דת מוסלמים בשירות בתי-הסוהר 339 895. אספקת מדים למשטרת ישראל 340 898. זימון אזרח לחקירה בשבת 341 899. התערערות תחושת הביטחון האישי 342 900. אכיפת החוק על מתנחלים 344 901. אכיפת החוק על מתנחלים 346 907. ידיעה על ביטול דוחות תנועה 347 908. תיעוד אירועים בעלי פוטנציאל להפרת סדר ואירועי הפרות סדר בחברון 348 928. חילול קבר שמואל הנביא בירושלים 349 944. גמילת בני נוער מסמים ואלכוהול 351 951. שוד אלים של קשישה 352 957. מעצר נערה שהשתתפה בהפגנה נגד ההתנתקות 355 970. פעילות המשטרה בבני-ברק 356 991. הפעלת סוסי המשטרה בעמונה 358 992. תקיפת נערה יהודייה סמוך למערת-המכפלה 359 993. טענה על שימוש בשיטת "המסדרון האלים" באירועי עמונה 360 1010. הקמת מקלחות ציבוריות בבתי-סוהר 361 1011. ידיעה על שינוי מספר האסירים בתאים בכלא "גלבוע" 362 1012. תקיפת אברך בבני-ברק 363 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 364 מזכיר הכנסת אריה האן: 364 חוברת כ"ג ישיבה קי"ב הישיבה המאה-ושתים-עשרה של הכנסת השבע-עשרה יום רביעי, ב' בניסן התשס"ז (21 במרס 2007) ירושלים, הכנסת, שעה 11:04 שאילתות בעל-פה היו"ר מגלי והבה: אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום רביעי, ב' בניסן התשס"ז, 21 במרס 2007. אדוני השר, חברי חברי הכנסת, לא יכול להיות שאנחנו, שצריכים להיות דוגמה ומופת לעמידה בזמנים, לא מקפידים על כך. לא ייתכן שחלק מחברי הכנסת שיש להם שאילתות בסדר-יום, לא יסתכלו על סדר-היום שלהם ולא יגיעו בזמן לפתיחת הישיבה. לכן אני ממשיך בסדר-היום. מי שלא נמצא כאן - אף שאנחנו ערב הפגרה – לא נדון בשאילתא שלו. אדוני המזכיר, אני מבקש להודיע להם שהשאילתא שלהם לא תידון. חברי הכנסת, אנחנו פותחים בשאילתות בעל-פה. השר יעקב אדרי ישיב על שאילתא בעל-פה מס' 123 של חבר הכנסת אליהו גבאי. חבר הכנסת גבאי, בבקשה. 123. התנהגות שגריר ישראל אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, פורסם כי לפני כמה ימים נמצא שגריר ישראל באחת ממדינות אמריקה הלטינית כשהוא מתנהג באופן בלתי הולם – אני לא רוצה לתאר את התיאור האיום והנורא באיזה מצב הוא היה. רצוני לשאול את כבוד השר: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה הם הקריטריונים לבחירת שגרירים והאם הם ישונו בעקבות אירוע זה? 3. כיצד תימנע הישנות מקרים כאלו? לא מזמן שאלתי את שרת החוץ גם על מעשה של שגריר ישראל באחת ממדינות מזרח-אירופה. פורסם אז שהוא ביקש להישאר, גם כן דברים איומים ונוראים. כלומר, יש פה כשל מתמיד בבחירת שגרירים. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת גבאי, בשאילתא בעל-פה מקובל לקרוא את השאלה כלשונה ולאחר מכן יש אפשרות לשאלה נוספת. עוד מעט אתה כבר שנה בכנסת. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת גבאי, קודם כול, קשה לכולנו. המקרה קשה, ואני חושב ששרת החוץ נהגה נכון בזה שהיא החזירה אותו לארץ. עם זאת, מדובר בנושא רגיש, מאוד בעייתי, שקשור גם לצנעת הפרט, אבל גם קשור לשאלה איך מתנהג שגריר בחוץ-לארץ. שרת החוץ מינתה ועדה שבודקת ביסודיות את העניין. כאשר יהיו מסקנות, שרת החוץ תדע לפעול בצורה הכי ברורה ומסודרת. בל נשכח שהשגרירים לא נתקבלו בימים האחרונים. הם עוברים תהליך ארוך, וכולנו יודעים איזה מיון יש במשרד החוץ. אבל מה לעשות, כולנו בני-אדם וקורים גם מקרים חריגים וקשים. כבר הדגשתי שכל השגרירים וכל עובדי משרד החוץ עוברים בדיקות קפדניות, כך גם השגריר הזה, כולל מבדק פסיכולוגי וכו'. מובן שהמשרד עשה ועושה גם היום מאמצים רבים שמקרים כאלה לא יקרו. בגוף גדול, כמו בגופים אחרים, עשוי להיות חריג, ואנחנו מצטערים על כך. חשוב להדגיש כי מייד עם היוודע הפרטים בדבר התנהגות השגריר להנהלת המשרד, הוחלט להחזירו מייד לישראל – וזה נעשה – ולהודיעו על הפסקת כהונתו כנציג ישראל באל-סלבדור. משרד החוץ מינה לשגריר ממלא-מקום זמני, עובד ותיק של המשרד, אשר עד לא מזמן כיהן ברשות אחרת, מכובדת. רבותי, שרת החוץ פעלה מהר, ברור וכמתחייב במקרה רגיש ועדין זה. אני מקווה שתשובתי מאוד ברורה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יעקב אדרי. שאלה נוספת לחבר הכנסת גבאי. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני השר, יכול להיות שהמבדקים שעושה משרד החוץ לצוערים שהולכים לייצג את ישראל הם לבדיקת השכלתם, התמחותם, אבל לפי מה שאני חש, וזו גם התחושה של חברים רבים אחרים, הצד הערכי, המוסרי, או ההתייחסות לחזון הציוני – כמו השגריר בצרפת שהשתתף בכינוסים שמאלניים נגד המדינה. המקרה הזה, שוב בנושא מסורת ישראל, מורשת ישראל – אני שומע שהשגרירים לא מייצגים את התרבות של עם ישראל בצורה הולמת, והבדיקות של משרד החוץ כנראה עוסקות רק ברמתם האינטלקטואלית ולא בצד המוסרי, הערכי והרוחני של עם ישראל. השר יעקב אדרי: חבר הכנסת גבאי, אני מציע שתבדוק מה עוברים צוערי משרד החוץ לפני שהם מקבלים את האישור שהם עברו את כל ההכשרה. הם עוברים תהליך ארוך מאוד, לא פשוט, שכולל את כל הנושאים שאתה מעלה ונושאים אחרים. הם עוברים הכשרה מאוד מאוד יסודית. לצערנו הרב, מקרים כאלה קורים, ואני חושב ששרת החוץ טיפלה בזה בצורה הטובה ביותר, בצורה ברורה, נחושה. הנושא כולו נבדק ומובן שיוסקו מסקנות בהמשך. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יעקב אדרי. חברי הכנסת, כיוון שהשאילתא של חברת הכנסת לנדבר נוגעת לנושא רווחה ולנזקקים למצרכים לקראת חג הפסח, לפנים משורת הדין, אף שאני מתרה ואומר שיש זמן קבוע לשאילתא - אני יודע שלא התבטלת, אלא היית בוועדת הכנסת בישיבה לבחירת יושב-ראש חדש, ולכן לפנים משורת הדין אני אאפשר לך לשאול את השאילתא, אף שהיתה החלטה לבטל לך את השאילתא. להבא גברתי תקפיד להגיע בזמן. תודה. השר יעקב אדרי, תמשיך ותענה על השאילתא של חברת הכנסת לנדבר. 125. סיוע משרד הרווחה לנזקקים לקראת חג הפסח סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אני אסירת תודה לך. בדרך כלל אני מקפידה על הזמן. בעיתון "ידיעות אחרונות" מיום 12 במרס 2007 פורסם, כי משרד הרווחה אישר מתן 3 שקלים לאדם לעמותות שנותנות מזון לחג הפסח לנזקקים. רצוני לשאול: 1. האם לא היה עדיף שלא לתת בכלל את הכסף? 2. מה אפשר לקנות ב-3 שקלים? דרך אגב, ניסיתי לקנות משהו ב-3 שקלים. עברתי את הסכום למרות שקניתי רק פטרוזיליה ואשל; זה עלה 4.5 שקלים. תודה רבה לך, אדוני השר. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת לנדבר. אדוני השר, בבקשה. השר יעקב אדרי: על-פי בקשתו של היושב-ראש אני אענה לך על השאילתא, כי הייתי פה וחיכיתי לך כבר מ-11:00. אשר לעמותות וחלוקת קמחא דפסחא – כך קוראים לזה – במקרה אני מעורב בעניין הזה ועשיתי מאמץ גדול, לרבות אתמול, מול לשכת ראש הממשלה, להכפיל את הסכום. הבטיחו לי שייענו לבקשתי, כי הסכום כפי שציינת הוא אכן זעום מאוד. אתמול, בפעם השלישית או הרביעית, דיברתי עם מנכ"ל משרד הרווחה - - - היו"ר מגלי והבה: אדוני, אני יכול להעיד עד כמה אתה רגיש לנושא. המבצעים שאתה עושה כל שנה, אם בבאר-שבע או במקומות אחרים שזקוקים לזה - אני מודה לך על כך. השר יעקב אדרי: תודה ליושב-ראש. אני מקווה שבכל זאת יוכפל הסכום. גם כך צריך לעבור ביורוקרטיה רבה. אתמול אמר לי מישהו שמחלק: יעקב, תעזוב אותי, אני לא רוצה את התקציב של משרד הרווחה, אני אשיג אותו במקום אחר. בכל מקרה, אני מקווה שיכפילו את הסכום ואני אעדכן אותך בעניין. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאלה נוספת לחברת הכנסת לנדבר, בבקשה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אין לי שאלה נוספת, אני רוצה רק לומר לך תודה. אתה באמת צודק בזה שהקריטריונים צריכים להשתנות, משום שהם כל כך קשים וכל העמותות מתקשות לגשת ולקבל את הכספים. תודה על ההבנה. אני מאמינה שנפעל יחד כדי לשנות את הקריטריונים ולעשות הכול למען אותם נזקקים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת לנדבר. שאלה נוספת לחבר הכנסת יעקב כהן. השר יעקב אדרי: חבר הכנסת יעקב כהן היה אתי אתמול בחלוקת קמחא דפסחא באיזה יישוב. יעקב כהן (יהדות התורה): כבוד השר, כבוד היושב-ראש, אני חושב שבעיתוי הזה זה לעג לרש. ב-3 שקלים אי-אפשר לקנות אפילו מרור. אפשר רק לומר שיהיה להם מרור, ומרור יש להם הרבה כל השנה. אומרים שאחד אמר: חצי מצווה של פסח כבר עשיתי. את החמץ, שבין כך אין לי, ביערתי, אבל מצה לא הצלחתי לרכוש. כבוד השר ראה אתמול איך מחלקים מצות במיליונים בנקודה אחת. אני חושב שזו בושה למדינה. ביום כזה, לפני חג הפסח, מה שעומד בראש מעייניהם הוא להדיח את יושב-ראש ועדת הכספים. ראיתי שכולם רצים לוועדת הכספים - - השר יעקב אדרי: זה חלק מהמרור, חבר הכנסת כהן. יעקב כהן (יהדות התורה): - - לתומי חשבתי שכולם רצים לשם למצוא קמחא דפסחא, אולי למצוא את החמץ שנמצא בחקירות, אולי למצוא את השביתה. לא מוצאים שום דבר. מה שחיפשו עכשיו, לפני חג הפסח, זה להדיח את יושב-ראש ועדת הכספים, שהוא מסמל את העבודה נגד המלחמה בעניים. אני שואל את השר: מה חושבת הממשלה לעשות? יש 1.66 מיליון איש שאין להם כסף לחוג את חג הפסח. האם רוצים לצחוק מהם ונותנים 3 מיליוני שקלים? תודה. השר יעקב אדרי: חבר הכנסת יעקב כהן, סיפרתי קודם שפניתי ללשכת ראש הממשלה וביקשתי להכפיל את התקציב למשרד הרווחה שקשור לחלוקה לעמותות לקראת הפסח. הובטח לי שזה ייעשה. אתמול בדקתי עם מנכ"ל משרד הרווחה, וזה עדיין לא נעשה. אני לא אעזוב אותם. היום פרצה שביתה, אני מקווה שאת העניין הטכני הזה יסיימו, כי שנינו ראינו אתמול את התור הארוך לחבילות הקטנות האלה. ראינו אתמול, חבר הכנסת יעקב כהן ואנוכי ועוד כמה מחברי הכנסת, איך אנשים עומדים בתור שעות כדי לקבל חבילות. המצוקה קשה, ויחד נעשה הכול כדי להכפיל את הסכום הזה לפחות, כדי שאנשים יוכלו לחוג את חג הפסח בצורה סבירה. רן כהן (מרצ): אדוני השר, מי יחליט על זה? יש מישהו שיחליט על זה? השר יעקב אדרי: על מה? רן כהן (מרצ): על ההגדלה. השר יעקב אדרי: כבר החליטו, רק שעוד לא ביצעו. הם נענו לבקשה שלי ואמרו שיכפילו את הסכום. אתמול זה עוד לא נכנס למשרד הרווחה. אני לא עוזב את זה. רן כהן (מרצ): עכשיו זה עולה 6 שקלים? השר יעקב אדרי: כן. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יעקב אדרי. חבר הכנסת כהן, לא יכול להיות – היתה לך שאלה נוספת, מעבר לזמן, ואתה עושה לנו הרצאה על הבוקר. שמענו – קיבלת תשובה. יעקב כהן (יהדות התורה): הטפסים עולים 7 שקלים. היו"ר מגלי והבה: אתה לא יכול להפריע לנו פה. תודה. שאילתא לשרת החינוך. אני לא רואה את שרת החינוך. השר יעקב אדרי: על מה זה? היו"ר מגלי והבה: לא תענה במקומה. רציתי לציין את העובדה שיש לנו שרת חינוך – אני לא יודע באיזו מלה להגדיר אותה; אולי היושב-ראש הקודם ישכיל אותי באיזה ביטוי. חבר הכנסת רובי ריבלין, אני רוצה שתשכיל אותנו – זאת לא הפעם הראשונה ששרת החינוך קובעת את הזמן, ומודיעה למזכירות שהיא מתייצבת, ואחר כך מודיעים בדקה התשעים שהיא תשיב בזמן אחר, כאילו היא מנהלת איזה עסק פרטי עם חבר הכנסת טיבי במקום לפעול לפי התקנון. שלחנו מכתב חריף. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני פה. היו"ר מגלי והבה: אתה פה ואתה בסדר גמור. זאת לא הפעם הראשונה שהשרה לא מתייצבת ולא רוצה לענות על נושאי המשרד שלה. אני כמובן לא ממנה שרים ולא מפטר שרים. משה שרוני (גיל): אדוני היושב-ראש, היא משתתפת בפגישה. ראובן ריבלין (הליכוד): שאלת שאלה, אני אתן תשובה. למשל, הממשלה רוצה היום למנות שרים; אם אדוני רוצה להעלות את הנושא, שיתלונן אצל מזכיר הממשלה. היו"ר מגלי והבה: נעשה ישיבה מיוחדת בנשיאות רק כדי לדון בשרה הזאת. תודה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. השר מאיר שטרית, יש לנו בקשה מיוחדת – להקדים את הצעת החוק של חבר הכנסת רן כהן. היא בכל זאת ההצעה היחידה. רן כהן (מרצ): תמשיך בסדר-היום הרגיל. הצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז–2007 [מס' מ/281; "דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' 6978; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: ממשיכים בסדר-היום הרגיל. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו בהצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת ארדן וחברי כנסת אחרים - קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ארדן לנמק. ישיב לו כמובן השר מאיר שטרית. גלעד ארדן (בשם ועדת הכלכלה): רק תיקון – הצעת החוק היא ממשלתית, של השר שטרית. אני מציג אותה כממלא-מקום יושב-ראש ועדת הכלכלה היום, במקום חבר הכנסת כחלון. היו"ר מגלי והבה: תודה על התיקון ועל הצניעות. גלעד ארדן (בשם ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת החוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז–2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מלאי הדירות להשכרה למגורים לתקופות ארוכות במדינת ישראל אינו עונה על הצרכים. הגדלת מלאי הדירות המיועדות להשכרה ארוכת טווח תהיה פתרון דיור משמעותי לקבוצות אוכלוסייה שונות. הצעת החוק נועדה לעודד את המגזר הפרטי להשקיע השקעות ניכרות בבנייה להשכרה בדרך של הטבות מס, והכוונה, כפי שהשר שטרית הצהיר לפנינו, היא שבעקבות החוק המוצע ייבנו כ-10,000 דירות להשכרה. לפי החוק המוצע יהיה כדאי ליזמי בנייה להשקיע ולבנות בניינים להשכרה, משום שהם ייהנו מהטבות מס, והדיירים השוכרים ודאי ייהנו, משום שיהיו הרבה יותר דירות להשכרה, שכר הדירה ירד והם לא ייאלצו לחפש מדי שנה דירה חדשה. הצעה זו זכתה לקדימות מיוחדת בטיפול ועדת הכלכלה בשל חשיבותה ובשל הפוטנציאל הגלום בה להביא למהפכה בשוק הדירות למגורים להשכרה בארץ. כדי לעודד יזמים להקים בניינים המיועדים, כל-כולם, להשכרה למגורים כאמור, אשר ישמשו למטרה זו במשך תקופה ארוכה, של 25 שנים לפחות, נקבע בהצעת החוק כי חברה בעלת בניין להשכרה שתעמוד בתנאים המפורטים בהצעה תיהנה מהטבות מס – פחת מואץ ופטור ממס שבח. אשר להטבת המס באמצעות פחת, מוצע כי שיעור הפחת שיותר לחברה בעלת בניין להשכרה בעד בניין להשכרה יהיה 20%, או שיעור נמוך יותר, אם החברה בחרה בכך בחירה חד-פעמית שאין לחזור ממנה. ככלל, מתן ההטבות לפי החוק המוצע, ובכלל זה שיעור הפחת, מותנה בהשכרת 70% לפחות מהדירות בבניין בידי החברה במשך עשר שנים רצופות לפחות ובקיום שאר התנאים הקבועים בהגדרת "בניין להשכרה" שבחוק. הפרת אחד מתנאים אלה על-ידי החברה תביא לתשלומי מס שנקבעו בחוק המוצע. כן נקבע בהצעת החוק, כי פחת שנוכה וגרם להפסד בידי החברה, יראו אותו כהפסד עסקי בידיה או כהפסד מהשכרת הבניין, לפי בחירת החברה. אשר להטבת מס באמצעות פטור ממס שבח, מוצע לפטור חברה בעלת בניין להשכרה מתשלום מס שבח על החלק הריאלי שנצבר מהמועד הקובע לפי החוק המוצע, אם מתקיימים תנאים מצטברים הקבועים בו, ובהם התנאי כי הבניין להשכרה ימשיך לשמש להשכרה גם בידי החברה הרוכשת, כך שתקופת ההשכרה הכוללת בידיה ובידי החברה המוכרת תהיה 25 שנים רצופות. במקרה שהבניין לא ישמש להשכרה בידי החברה הרוכשת במשך כל התקופה הנוספת שהיא התחייבה לה, תהא חברה זו חייבת בתשלום מס השבח שהחברה המוכרת היתה פטורה ממנו, ומתשלום זה יופחת סכום שייקבע לפי הנוסחה שבחוק. אני רוצה להדגיש, חברי, שכל הפירוט הזה נועד לבטא את רצון הכנסת ואת רצון ועדת הכלכלה שהחברות לא יעקפו את החוק וירוויחו הטבות מס, אלא שנוכל לוודא שהבניין שנבנה אומנם ישמש אך ורק להשכרה. כפי שהסברתי, בהצעת החוק מוגדר מהו בניין להשכרה שהחוק המוצע יחול עליו, ונקבע בה, בין השאר, כי עליו להיות בניין שיש בו לפחות 16 דירות, בארבע קומות, שהשטח העיקרי הממוצע שלהן אינו גדול מ-100 מ"ר, וכן ש-70% לפחות מכלל הדירות בבניין מושכרות למגורים, ובשאר הדירות לא נעשה שימוש שאינו השכרה. בהצעת החוק מוגדר גם על איזו חברה בעלת בניין להשכרה יחול החוק המוצע. חשוב לציין כי במצב החוקי היום קיימות הטבות מס שונות שעשויות היו לחול על הכנסה או על הוצאה הנובעת מבניין להשכרה. כדי למנוע כפל הטבות או אי-בהירות בדבר היחס שבין מסלולי ההטבה השונים, מוצע לקבוע כי במקרה שחברה בעלת בניין להשכרה בחרה בהטבה לפי החוק המוצע, לא יחולו על כל הכנסה או הוצאה הנובעת מהבניין להשכרה מסלולי התמריצים הקיימים כבר כיום, או כפי שנהוג לראות את זה – שלא יהיה "מבצע על מבצע", אלא היזם יבחר אם הוא רוצה בהטבות הקיימות כיום או בהטבות המס שהצעת החוק המונחת לפניכם קובעת. לאור היקף ההטבות הניתנות מכוח החוק המוצע יש חשיבות לבדיקה שהתנאים המפורטים בחוק אומנם מתקיימים, וכאמצעי להבטחת מטרה זו מוצע להתנות את מתן ההטבה ברישום הערת אזהרה בפנקס המקרקעין, ואם זכויות החברה אינן רשומות בפנקסי המקרקעין, להתנות את מתן ההטבה בהודעה למינהל מקרקעי ישראל. סעיף חשוב נוסף בהצעת החוק עניינו חובתה של חברה בעלת בניין להשכרה לתחזק את הרכוש המשותף בבניין להשכרה באופן תקין, כדי שלא נראה בניינים מוזנחים. בדיוני הוועדה הוחלט לתקן את הצעת החוק ולהסמיך את שר הבינוי והשיכון להתקין תקנות בכמה נושאים מהותיים. כך הוסמך השר לקבוע כי באזורים מסוימים ייכללו בהגדרת "בניין להשכרה" גם בניינים שהשטח הממוצע של הדירות בהם גדול מ-100 מ"ר, וזאת כדי לאפשר את החלת החוק גם על בניינים להשכרה המיועדים למשפחות ברוכות ילדים. השר הוסמך גם לקבוע את שכר הדירה המרבי שחברה בעלת בניין להשכרה תהיה רשאית לדרוש מדייר, והשר יפעיל סמכות זו אם יתברר לו כי חברה כאמור, הנהנית מהטבות שהמדינה מעניקה, מנסה להפיק רווחים בלתי סבירים על חשבון הדיירים. עוד הוסמך השר לקבוע הוראות בדבר סכום הפיצויים המוסכמים שחברה בעלת בניין להשכרה תהיה חייבת לכלול בחוזה השכירות בינה ובין הדייר אם תפר את חובתה בכל הקשור לתחזוקה הנאותה של הרכוש המשותף בבניין, וגם זה כדי שלא נראה בניינים מוזנחים. ההוראה בדבר חובת התחזוקה, עם הסמכות לקבוע את סכום הפיצויים המוסכמים במקרה של הפרת חובה זו, תבטיח, כפי שהסברתי, שבניינים אלה יהיו מוקד משיכה לכל שכבות האוכלוסייה וימנעו את הפיכתם לסלאמס, כפי שהציבור מגדיר זאת. כמו כן הוחלט בוועדה כי שר הבינוי והשיכון, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי להתקין תקנות בדבר סיוע המדינה במימון שכר הדירה לזכאים מסוגים שונים, בשיעור ובאופן שייקבעו, לאחר שהשר הצהיר בוועדה כי בכוונתו לגבש תוכנית בדבר מתן שוברים, ואוצ'רס, לזכאים לסיוע בדיור לפי נוהלי המשרד, כך שזכאי לא ישלם שכר-דירה גבוה משיעור מסוים מהכנסותיו, והשתתפות המדינה בשכר הדירה שלו תועבר ישירות למשכירים. חברי חברי הכנסת, חברי הכנסת חנא סוייד ורן כהן הגישו הסתייגויות להצעת החוק. כמותם גם אני הייתי שמח להחיל את החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה רחבות ככל האפשר; גם על חלק גדול יותר מהגרים בדיור הציבורי – כפי שחבר הכנסת רן כהן מבקש, וגם על קבוצות אוכלוסייה שתרבות הדיור שלהן מביאה למגורים בבתים עם מספר קטן יותר של יחידות דיור, כפי שחבר הכנסת חנא סוייד מבקש. אולם הוועדה קיבלה את עמדת השר, כי ראוי בשלב זה להיצמד לעקרונות שגיבשה הממשלה אשר לאופי הבניינים להשכרה שלגביהם יינתנו תמריצי המיסוי, ולא לסכן את החוק כולו. נקווה שבעתיד נזכה להיות שותפים להרחבות כגון אלה שהציעו חברי הכנסת רן כהן וחבר הכנסת חנא סוייד. כאמור, הצעת החוק המונחת לפניכם תביא לפריצת דרך בשוק הדירות להשכרה, ואני מבקש מכם לדחות את ההסתייגויות שהוגשו ולהצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ארדן שמילא את תפקיד יושב-ראש ועדת הכלכלה בנושא. יש לנו הסתייגויות לסעיף 1, ואני מזמין את חבר הכנסת רן כהן לנמק את הסתייגויותיו. לאחר מכן ינמק חבר הכנסת חנא סוייד את הסתייגויותיו. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, אני אנמק את שתי ההסתייגויות שלי באותו פרק זמן. אין צורך להאריך. אדוני היושב-ראש, מאחר שהשר שטרית ואנוכי התעמתנו כבר הרבה מאוד בנושא הדיור באולם הגדול הזה, אני רוצה להקדים ולומר שאני בטוח שכוונת הממשלה וכוונת השר טובה, שהיא מכוונת ליצירת מאגר הרבה יותר רחב של דירות להשכרה, אבל שלא תהיינה לכם טעויות, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת לא מיועדת לאפשר דיור לשכבות הכי עניות במדינה. לא זה ייעודה וזאת גם לא תהיה התוצאה שלה. לדאבוני הרב, אם רוצים לדאוג לדיור הולם לשכבות הכי חלשות, לא זה הכיוון. אמרתי את זה גם לשר וגם לוועדה. בהיותי אב לארבעה ילדים שגרים בדירות שכורות, אני אומר לכם: זה לטובת זוגות צעירים, זה לטובת אנשים צעירים בודדים – אני חושב שזה ראוי; לדעתי זה ראוי – אבל זה לא מענה לנזקקים לדיור ציבורי. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע שתי הסתייגויות ואני מבקש מחברי הכנסת לקבלן. האחת, שתהיה חובה שלפחות רבע מהדירות המושכרות בוואוצ'רס של משרד השיכון יהיו לדיירי דיור הציבורי, כלומר לנזקקים הזכאים לדיור ציבורי. זה דבר אלמנטרי; האם מישהו מעלה על דעתו שיהיה פחות מזה לשכבות החלשות? איך זה יכול להיות? המדינה נותנת פה יתרונות עצומים – בקרקעות, במחירים, בהטבות מס – למה שזה לא ייעשה לטובת השכבות היותר-חלשות? והדבר השני שאני מציע – אומר לנו השר, ואני מבין את כוונתו, שהדרך שבה הדבר ייעשה, כלומר שדירות להשכרה יושכרו גם למי שמשרד הבינוי והשיכון יפנה להשכרה, היא שהמשרד ייתן ואוצ'ר, מעין אישור של המשרד למשכיר, ובעבורו השוכר ישלם לא יותר מרבע מהכנסתו, ואת השאר תשלים המדינה. זה בסדר גמור, אלא מה? ההסדר הזה לא קיים בחוק, ואני מציע שההסדר הזה יימצא בחוק. אין שום בעיה עם זה. אם ממילא זה מה שהממשלה מתכוונת אליו, למה לא לכתוב את זה בחוק? בסוף המשכיר לא יקבל את הוואוצ'ר ויצטרך לשלם הכול מקופתו, והמדינה תגיד שהיא לא מחויבת. אז אני מאמין לשר שטרית שכוונתו לבצע את זה כפי שהוא כותב כאן וכפי שהוא מצהיר. אלא מה? אם יבוא שר אחר במקום השר שטרית – והבנתי שיש לו גם שאיפות להגיע למקומות אחרים, וזה בסדר גמור – מה יגיד השר שיבוא במקומו? מה אם השר שיבוא במקום שר האוצר הנוכחי יחליט לעשות דבר אחר? אם זה לא יהיה בחוק, הרי גם סדר ההפעלה של הוואוצ'רס לא יופעל. אני מבקש, חברי הכנסת, אם רוצים שהשכבות החלשות וזכאי משרד השיכון יקבלו את הוואוצ'רס, אנא קבלו את שתי ההסתייגויות האלה. זה לא יגרע מהחוק, אלא רק יוסיף לו. אגב, זה גם לא יכביד את עלות החוק. אין שום עלות בהסתייגויות שלי. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה, חבר הכנסת רן כהן. אני מזמין את חבר הכנסת חנא סוייד לנמק את הסתייגויותיו, ואחריו ידבר חבר הכנסת דב חנין. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני חושב שמדובר בחוק שכוונתו טובה. הרצון להגדיל את מלאי הדירות להשכרה במדינה בכלל כוונתו ראויה וטובה. עם זאת, ברצוני לציין שנראה לי שהחוק הזה עוסק יותר בנושאים של תכנוני מס, עם פירוט כל כך נרחב בעניין תכנוני המס, ופחות בקטע התכליתי והענייני, כלומר שהדירות להשכרה יגיעו בסופו של דבר לשכבות שהכי צריכות את החוק הזה ואת הדירות להשכרה. אנחנו יודעים ששכבות חזקות – עשירים לא צריכים דירות להשכרה. הם יכולים לקנות בתים ודירות ככל העולה על רוחם ואיפה שהם רוצים. מי שבאמת צריכים את הדירות להשכרה הם אנשים מהשכבות החלשות. ברשימה הארוכה שראיתי, של יישובים שיש כוונה לבנות בהם בתים להשכרה - רק יישוב ערבי אחד יש ברשימה של 10,000 יחידות דיור שייבנו על-פי ההצהרה. היו"ר מגלי והבה: איזה יישוב, אדוני? חנא סוייד (חד"ש): ג'לג'וליה. אני מניח שייבנו שם 16 יחידות דיור. 16 יחידות דיור מתוך 10,000 יחידות דיור. עם כל הכבוד לחוק הזה, ועם כל הכבוד לרצון שמאחוריו, הוא לא יעזור לפלח גדול מאוד של האוכלוסייה. אני חושב שזאת נקודת תורפה שחשוב מאוד שהשר יתייחס אליה. אנחנו רואים, כבר בראשית הדרך, שהיישובים הערביים יהיו בכלל מחוץ לתחום החוק הזה כמעט. זאת ההערה הראשונה שלי, ההסתייגות הראשונה. ההשגה השנייה שלי היא לגבי המספר המינימלי של יחידות הדיור שהחוק מדבר עליהן. החוק מדבר על 16 יחידות דיור כסף תחתון לכניסה לכל ההסדר הזה, למסגרת החוק הזה. אנחנו מדברים, גם ביישובים הערביים, אבל גם ביישובים האחרים, על הבאת יזם שייקח על עצמו לבנות 16 יחידות דיור. זה יכול להיות לפי גודל היישוב ולפי מידת הסיכון שהקבלן לוקח על עצמו. זאת כמות גדולה. נגיד ביישוב של 10,000 תושבים, יכול להיות שיהיה קבלן שירצה לבנות פחות מ-16 יחידות דיור, נגיד שש או שמונה יחידות דיור. לכן אנשים יירתעו מלהיכנס לסף הגבוה הזה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): שיהיה כתוב עד 16 יחידות. חנא סוייד (חד"ש): עד 16. אבל יגידו, לא נתעסק עם דירה או שתי דירות, זה בסדר, נכון. אז אפשר לקבוע סף תחתון, נגיד של שש יחידות דיור, שזה יכול להתאים גם ליכולות של קבלנים פרטיים להשקיע ולקחת את הסיכון מצד אחד, וזה יתאים, מצד שני, גם לגודל של היישוב וגם לדרישה, לביקוש לדירות להשכרה. אני לא רוצה להיכנס כאן לכל ההטבות האחרות שניתנות ולכל הפירוטים לגבי המס. אני מניח שהאנשים שהם מומחים בתכנוני מס דיברו או נתנו את הדעת על זה. מה שחשוב כאן, שהחוק הזה, בסופו של דבר, ישיג את התכלית שהוא הוצע בגללה. לפי מה שאני רואה היום, לפי החוק שמובא לכאן, החוק הזה יפסח ולא ייטיב בכלל עם השכבות החלשות ובמיוחד עם היישובים הערביים, ולכן אני חושב שמדובר במתכונת הזאת בחוק לא טוב. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חנא סוייד. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין לנמק את ההסתייגות שלו. הוא האחרון ולאחר מכן נעבור להצבעה. השר יוכל לדבר, אם ירצה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת ד"ר סוייד נימק כמה מההסתייגויות שלנו לגבי החוק הזה, ואני אינני מתכוון לחזור על הדברים שאמר חברי, אני כמובן מסכים להם. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לשני נושאים עקרוניים שהחוק המוצע מעלה. החוק הזה, כפי שאמר חברי, נועד לקדם מטרה ראויה. אנחנו חושבים שבמדינת ישראל יש הרבה מאוד אנשים שאין להם אפשרות לקנות דירות וראוי שבמדינת ישראל יהיה מלאי גדול הרבה יותר של דירות להשכרה. והחוק מנסה לקדם את המטרה הזאת באמצעות מנגנונים כלכליים שיעודדו את הסקטור הפרטי לבנות יותר דירות להשכרה למגורים. אנחנו לא מתנגדים לעידוד הסקטור הפרטי לבניית דירות להשכרה, אבל אנחנו חושבים שזה לא יכול לבוא, ולא צריך לבוא, במקום חובתה של המדינה לספק דיור ציבורי. אני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שברוב מדינות המערב, גם היום, יש בנייה לדיור ציבורי. זאת גם חובתה של החברה לתת מענה לאלה שאין להם אפשרות להגיע לדיור בדרך אחרת. ראובן ריבלין (הליכוד): זה האידיאלי. לפי גישתך, זה הרע במיעוטו. דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת ריבלין, אני מאוד מודה לך על השאלה הזאת, כי היא שאלה נכונה, אבל אני אענה לך איך אני רואה את הדברים. אידיאל הוא מאוד חשוב בחיים ואידיאל הוא משהו שצריך לשאוף ליישם אותו במציאות. אין ערך ואין טעם לאידיאלים שמקומם רק בספר, בכתבי הקודש. חשיבותם של האידיאלים דווקא בכך שאנחנו מרעננים אותם מפעם לפעם, מוציאים אותם מארון הספרים ומשתמשים בהם הלכה למעשה. לכן, הדיור הציבורי איננו רק עניין של אידיאל. הדיור הציבורי הוא מדיניות ראויה שצריכה להתבצע בחיי המציאות של החברה הישראלית, כמו שדיור ציבורי מתקיים ומתבצע בהרבה מאוד מדינות אחרות בעולם. אני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, בהרבה מקומות בעולם הדיור הציבורי הוא דיור שיש להתברך בו. אני יודע שבמדינת ישראל הדיור הציבורי, בחלק גדול מהמקרים, נעשה דיור עני לעניים. יש הרבה מה לשפר במערכת הדיור הציבורי אצלנו. חברות הדיור הציבורי הרבה פעמים מתייחסות לדיירים של הדיור הציבורי כאילו הם נתינים בשטח כבוש ולא אזרחים שזכאים לזכויות. הדבר הזה בוטה וקשה במיוחד כשאנחנו מדברים על האוכלוסייה הערבית, במיוחד בערים המעורבות. חלק גדול מהתושבים בערים האלה מתגורר בדיור ציבורי, ולצערי הגדול האנשים שם לא רק שאינם זוכים לטיפול הולם אלא אינם זוכים לטיפול בכלל. זה נושא שראוי לתקן אותו וראוי לשפר אותו. אבל הדרך לתיקון העיוותים, הבעיות והמחדלים בדיור הציבורי איננה לוותר על הדיור הציבורי. הדרך היא לעשות את הדיור הציבורי נכון יותר, שקוף יותר, דמוקרטי יותר ומשרת יותר את האזרח. הערה שנייה, אדוני היושב-ראש. החוק מדבר על עידוד למשכירים. אבל היכן ההגנה על השוכרים? אני העליתי את הנושא הזה כבר בקריאה הראשונה ופניתי לשר השיכון, שאני יודע שהוא באמת מאוד מחויב לקידום הנושא ולקידום נושאים שקשורים בנושא הזה. פניתי אליו להפעיל את סמכותו. אני קיוויתי שזה יהיה כבר במסגרת החוק הזה, שתהיה הוראה ברורה בחוק שקובעת פיקוח ציבורי ומגבלה על גובה שכר הדירה שייגבה בדירות הנבנות במסגרת החוק. אני מכיר את המנגנון שנמצא בהצעת החוק, אדוני השר, ובאמת, עם כל הכבוד, אני אומר שהדעת נותנת שהוא לא מספק ולא מספיק חד וברור. אני אשמח להשתכנע בעניין הזה, אבל אני חושב שצריך היה להבהיר את הדברים ולקבוע אותם בצורה יותר חדה ויותר משמעותית. בסופו של דבר, המטרה של החוק חייבת להיות שאנשים יוכלו לשכור דירות במחירים הגיוניים ואפשריים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אני מזמין את שר הבינוי והשיכון להשיב על ההסתייגויות. לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. השר מאיר שטרית, בבקשה. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני אפתח קודם כול בתודות, כדי שלא לדבר אחרי ההצבעה. אני מבקש להביע את תודתי החמה מכל הלב לוועדת הכלכלה, למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה וליושב-ראש הוועדה, על כך שבאמת נענו לבקשתי וקידמו את הדיון השבוע כדי שנוכל להשלים את החקיקה בקריאה שנייה ושלישית לפני יציאת הכנסת לפגרה, כדי שנוכל, אדוני היושב-ראש, לקדם את המכרזים לדירות להשכרה בכל הארץ. הרעיון היה לא לחכות עד אחרי הפגרה, עד שנוכל להזיז את המכרזים, אלא לנצל את הזמן ולצאת לדרך מהר ככל האפשר, כדי שלא נאבד את השנה. אני מודה להם מקרב לב על כך שהדיון בחוק קודם והכנו את החוק. ראובן ריבלין (הליכוד): אני רוצה לשמוע את התשובה על ההסתייגות של חבר הכנסת סוייד. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אני מתנגד לכל ההסתייגויות, תיכף אני אסביר. הרעיון הוא למנוע את זה באמת. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד תודה גם למשרד האוצר, גם לאגף תקציבים, ובעיקר לרשות המסים ולג'קי מצא שעבד אתנו על הפרטים של החוק הזה במיסוי, כי עיקרו של החוק הוא הטבות מס, כדי ליצור כדאיות ליזמים ולבנות דירות להשכרה, ואני מודה לו מקרב לב על העבודה הטובה מאוד שהוא עשה אתנו בעניין הזה. אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש שבא במיוחד ונענה לבקשה של יושב-ראש הוועדה וניהל את הישיבה אתמול וגמר את החוק; לחבר הכנסת יואל חסון, שאגב, הוא יכול להיות - אומנם אין פה ניגוד אינטרסים - אחד הנהנים המרכזיים מהחוק, בתור רווק. הוא כבר לא יהיה חייב לקנות דירה. אני מקווה שבעזרת השם, כשהוא יתחתן בעוד שנתיים יהיו דירות להשכרה והוא יוכל לשכור דירה - - - גדעון סער (הליכוד): תאחל לו שיתחתן לפני זה. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אני מאחל לו שיתחתן מחר. יואל חסון (קדימה): אני מייד רץ להתחתן. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: הוא אחד שמייצג צעירים, חבר כנסת שמייצג בכנסת צעירים וזוגות צעירים, והנושא הזה הציק לו. הוא דיבר אתי עוד לפני הבחירות האחרונות, ואני אמרתי לו שבמצע קדימה כתוב הפרק הזה כפרק שלם, ופה אני כותב בדיוק את מה שיש היום בחוק, שאנחנו נחוקק חוק של בניית - - היו"ר מגלי והבה: אדוני כתב אותו. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אני כתבתי אותו. - - דירות להשכרה שייתנו תשובה לזוגות הצעירים, שלא יהיו חייבים לשעבד את עצמם, את ההורים שלהם ואת רוב המשכורת שלהם כדי לשלם משכנתה; שיוכלו, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם, לשכור דירה לתקופה ארוכת טווח ככל שירצו. כשיתבססו, יוכלו לצאת ולקנות בית מתי שהם רוצים. אז אני מודה ליואל חסון על הסיוע אתמול ועל זה שהוא ניהל את הוועדה בצורה טובה מאוד והביא להשלמת החוק. אני אגש להצעת החוק עצמה ואתייחס במלים אחדות להסתייגויות. רבותי חברי הכנסת, החוק הזה הוא ממש מהפכה, לדעתי, בשיטת הדיור בישראל. הרעיון הוא פשוט. הרעיון של החוק הוא ליצור מצב שיהיה כדאי להשקיע בדירות להשכרה. היום, מבחינה כלכלית, לא כדאי להשקיע בדירות להשכרה. מי שהיום בונה דירה ומשכיר אותה, מפסיד כסף לעומת האלטרנטיבה של לשים את הכסף בבנק או לשים את הכסף באיגרות חוב. הצעת החוק נותנת הטבות מס כאלה, שנוצרת תשואה יותר גבוהה למשקיע מדירות להשכרה מאשר מאיגרות חוב ממשלתיות. למה זה חשוב? כיוון שאחד המקורות הממשיים למימון הוא הקרנות המוסדיות, קופות הפנסיה, קרנות הגמל, קרנות ההשתלמות, ששוכבים אצלן כאבן שאין לה הופכין מאות מיליארדים של שקלים, ומה בעצם עושים אתם? קונים איגרות חוב ממשלתיות. כזכור, ברפורמה הכלכלית שעשינו ב-2003, הפחתנו את התחייבות הממשלה לקופות המוסדיות, ללא יותר מאשר 30% מהנכסים שלהן, כי עד אז הם היו שמים 95% מהנכסים שלהם באיגרות חוב ממשלתיות. הפחתנו את התשואה המובטחת ל-4%. עכשיו יש פה חוק שלפיו אם הם משקיעים בפרויקטים כאלה, תהיה להם תשואה הרבה יותר גבוהה מ-4%, כמעט כפולה, ויוכלו לקבל עבור העמיתים שלהם תשואה הרבה יותר גבוהה בנכסים מניבים ארוכי טווח. אלה הגופים שמממנים בכל העולם את פרויקט הדירות להשכרה. הדבר האחרון. רבותי, החוק גם נותן תשובה, מבחינתי, לטיפול באוכלוסיות חלשות. על-פי החוק, אדוני היושב-ראש, התקנות של החוק הסמיכו אותי, באישור ועדת הכלכלה, ליצור אפשרות לשנות את שיטת הסיוע בשכר דירה. הרעיון היום שמדינת ישראל משתתפת בשכר דירה בכסף לאוכלוסיות נזקקות שזכאיות להשתתפות. על-פי ההצעה נוכל להתקין תקנות, וציינתי בפני הוועדה שבעתיד, בעזרת השם, אנשים שיהיו נזקקים לסיוע בדיור לא יקבלו כסף אלא יקבלו בעצם ואוצ'ר ויוכלו לשכור בית בכל מקום שהם רוצים, ואת ההפרש בין 25% משכרם, שהמשכיר ייקח מהם, המדינה תשלם לבעל הבניין. התוצאה תהיה שגם משפחות שהן לא בעלות אמצעים גדולים יוכלו לגור כמו בני-אדם בדירות מסודרות, מתוחזקות ברמה גבוהה, מטופלות, ולא יתרכזו או יישלחו לגור רק בסלאמס או בשכונות מצוקה. הדבר השלישי, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להתייחס בקצרה להסתייגויות. ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן, שמציע שכל בניין שייבנה, משרד השיכון מחייב בעצם את היזם לאכלס שם 25% מהדירות בידי משרד השיכון, דבר שאם יקרה, אם תעבור הסתייגות כזאת, אף יזם לא יבנה אף בניין. כבר הגשתי את החוק הזה במתכונת שחבר הכנסת רן כהן מציע, באותה רוח מחשבה, ב-1999. החוק עבר בקריאה טרומית וראשונה לפני שהכנסת התפזרה. עמדת מרכז הקבלנים, אז ארגון הקבלנים והיזמים, היתה טוטלית נגד בגלל הסעיף הזה. לכן הורדתי את הסעיף הזה מהחוק. נסים זאב (ש"ס): אדוני השר, רוצים להצביע. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: ולהערה של חבר הכנסת דב חנין. הראיתי לו עכשיו, בדרך לפה, שבתקנות כתוב שוועדת הכלכלה הסמיכה אותי להתקין תקנות כדי להתערב בהגבלת שכר דירה אם יהיה צורך בזה. לדעתי, לא יהיה צורך. אנחנו ניתן בהתחלה לשוק החופשי לעבוד. אם נראה השתוללות, אני אתערב ואגביל את שכר הדירה. הדבר האחרון, ההצעה של חבר הכנסת חנא סוייד להקטין את מספר הדירות בפרויקט, מ-16 דירות לארבע דירות, גם עלינו היא לא מקובלת. זה ויכוח גדול מאוד שהיה עם רשות המסים על קביעת מספר הדירות. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את כל ההסתייגויות ולהצביע על הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצבעות על ההסתייגויות של חברי הכנסת דב חנין, חנא סוייד ומוחמד ברכה. אתם מצביעים או מורידים? דב חנין (חד"ש): מצביעים. היו"ר מגלי והבה: לשם החוק אין הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה על שם החוק כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 1 בעד שם החוק – 43 נגד – 1 נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 43, נגד - 1. אם כך, הצבענו בעד שם החוק, והנושא ברור. אנחנו ממשיכים בהצבעות על סעיף 1, על ההסתייגויות של חברי הכנסת ברכה, סוייד וחנין. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 45 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 8, נגד – 45. אם כך, אני קובע שהסתייגותם של חברי הכנסת ברכה, סוייד וחנין לא התקבלה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן. הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות - 13 נגד - 37 נמנעים - 1 ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 13, נגד - 37, נמנע אחד. אם כך, ההסתייגות לא התקבלה. חברי הכנסת, מכיוון שההסתייגויות לא התקבלו, אנחנו נצביע על סעיפים 1–7 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 7-1, כהצעת הוועדה – 53 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 7-1, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד - 53, אין נגד ואין נמנעים. אני קובע שסעיפים 1–7 עברו כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להסתייגות אחרי סעיף 7 של חבר הכנסת רן כהן. מצביעים. זה כמובן לא כהצעת הוועדה, כי זה סעיף שכתוב אחרי, ולכן אנחנו מצביעים עליו כלשונו. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות – 15 נגד – 36 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן אחרי סעיף 7 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 15, נגד - 36. אם כך, אני קובע שגם ההסתייגות הזאת של חבר הכנסת רן כהן לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 8 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 6 בעד סעיף 8 – 51 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 8 נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 51, נגד - אין, נמנעים - אין. אם כך, גם סעיף 8 עבר כהצעת הוועדה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצביע על כל הצעת החוק: הצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז–2007, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 7 בעד סעיפים 8-1 – 45 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 8-1 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 8 בעד החוק – 51 נגד – אין נמנעים – אין חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 51. אם כך, אני קובע שהצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז–2007, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני מזמין את השר מאיר שטרית להודות לכל אלה שעמלו על החוק. בבקשה. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית תודה לכל חברי הכנסת, אני רואה שכולם הצביעו פה-אחד בעד החוק החשוב הזה, שאני חושב שהוא יכול לחולל מהפכה בענף הדיור בישראל ולספק דירות ופתרונות דיור לקבוצות אוכלוסייה שאינן יכולות - - - היו"ר מגלי והבה: רק רגע, אדוני השר. חברי הכנסת – אלה שעומדים – נא לשבת, או שתדברו בחוץ. נא לשבת. חבר הכנסת ארדן, לא צריך להזמין אותך הזמנה מיוחדת. או שתשב או שתעשה את זה במקום אחר. חבר הכנסת סער, צריך לתת לשר את הכבוד כאשר הוא מודה ומנמק למה הוא מודה לאנשים על הצעת החוק הנפלאה הזאת. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, אני מודה לכל חברי האופוזיציה והקואליציה, שהצביעו פה-אחד בעד החוק. אני חושב שכולם מבינים שהחוק הזה מאוד חשוב ליכולת שלנו לתת פתרונות דיור לאלה שידם אינה משגת לקנות דירה, והם רבים בארץ. כדי לקבל מושג, בשנה שעברה רק 50% מכלל הזוגות הצעירים שזכאים למשכנתה מימשו את הזכות שלהם – אחרים אינם יכולים להגיע לדירה. לצערי, המרחק בין מחיר הדירה ובין המשכנתה הולך וגדל והרבה אנשים נופלים בדרך ליכולת לקנות דירה. החוק הזה, כך אני מקווה, ייצור פתרונות לכל אלה שידם אינה משגת לקנות דירה, פתרונות לטווח הארוך, בלי לעבור מדירה לדירה כל שנה - - - היו"ר מגלי והבה: אדוני שר הפנים. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: - - - למשפחות חד-הוריות, לזוגות צעירים, לרווקים ולכל משפחה שמעוניינת בכך. אני מאמין, אדוני היושב-ראש, שהחוק יהיה באמת מהפכה חברתית בארץ, בעיקר משום שאנחנו מצרפים בתוכו את שינוי שיטת הסיוע לאנשים מקבוצות אוכלוסייה חלשות, כדי שגם הם יוכלו לשכור בית כבני-אדם, בשכונות מסודרות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד תודה לכל מי שעבד על החוק – למחלקה המשפטית במשרד השיכון, שעבדה על נוסח החוק, לאנשי משרד המשפטים, שעבדו אתנו על כך, לאנשי אגף המסים, לוועדת הכלכלה על כל עובדיה ומנהליה, וליושבי-הראש – משה כחלון, יואל חסון וגם גלעד ארדן, שהציג את החוק היום. תודה רבה, אדוני. אני שמח לסיים את הכנס הזה של הכנסת באישור החוק, כפי שהבטחתי שנעשה – הבטחתי שנשלים את החוק עוד בכנס הזה של הכנסת. אני חושב שזה יום גדול למדינה. היו"ר מגלי והבה: תודה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר מגלי והבה: הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42) (הארכת חופשת לידה), התשס"ז–2007. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק עונש מאסר שגזר בית-משפט צבאי בחבל-עזה (הוראות מעבר), התשס"ז–2007. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה למזכיר. הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007 [מס' מ/286; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 7905; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: ברשותכם, חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף 7 בסדר-היום: הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת משה שרוני, לנמק את הצעת החוק המובאת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. לחוק זה כמובן אין הסתייגויות, ואנחנו נצביע במהירות. שוב, אני רוצה לבקש מחברי הכנסת שעומדים ולא יושבים במקומותיהם – שבו בבקשה. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, שרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, נחקק בכנסת השש-עשרה והוסיף לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, פרק אשר קובע חובת הנגשה של מקומות ציבוריים ושירותים ציבוריים. במסגרת זו הסדיר החוק שני מקצועות חדשים: מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, שהוא אדריכל, מהנדס או הנדסאי שהשלים הכשרה מיוחדת בתחום הנגשת מבנים, תשתיות וסביבה, וכן מורשה לנגישות השירות, שהוא בעל הכשרה מיוחדת בתחום הנגשת השירות לאנשים עם מוגבלות. בהצעת חוק זו מוצעים כמה תיקונים לפרק י"א לחוק, אשר מסדיר את עיסוקם של המורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה והמורשים לנגישות השירות. בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, לאחר שאדם משלים את לימודיו בתחום ההנדסה או האדריכלות הוא רשאי להירשם כאדריכל או כמהנדס, ולאחר שהוא צובר את הניסיון הנדרש על-פי חוק המהנדסים והאדריכלים הוא זכאי לקבל רשיון אדריכל או מהנדס לפי אותו חוק. בתקופה שבה הוא רשום כמהנדס או כאדריכל, אך אין לו עדיין רשיון, הוא רשאי לעסוק בתכנון מבנים פשוטים. החוק קובע כי רק אדריכל או מהנדס שהוא בעל רשיון לפי חוק המהנדסים והאדריכלים כשיר להיות מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה. לעומת זאת, הנדסאי, שגם הוא רשאי לעסוק בתכנון מבנים פשוטים בלבד, כשיר להירשם כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה לפי החוק. מוצע לקבוע כי גם אדריכל רשום או מהנדס רשום יהיה כשיר להירשם כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, ואולם חוות דעתו תהיה תקפה רק לעניין סוג של מבנה שהוא מוסמך לגביו לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, כמו ההסדר הקיים לעניין הנדסאים. כמו כן מוצע לקבוע כי מהנדסים רשומים או אדריכלים רשומים שטרם קיבלו רשיון, יהיו כשירים להירשם כמורשים לנגישות השירות לאחר שישלימו את ההכשרה הנדרשת לפי החוק. מוצע לתקן את הוראות המעבר שנקבעו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לגבי אנשים שעסקו בתחום של נגישות מבנים, תשתיות וסביבה או בתחום נגישות השירות לאנשים עם מוגבלות. החוק קבע כי אדם שצבר ניסיון מקצועי באחד מתחומים אלה במשך שלוש שנים לפחות בתקופה שמ-1 בינואר 2000 עד 1 ביוני 2005 יוכל להירשם כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או כמורשה לנגישות השירות בפנקס מיוחד שינוהל לצורך זה, כפוף לעמידה בדרישות שנקבעו לגביו לאחר בחינת הניסיון והמומחיות שלו. בהצעת חוק זו מוצע להאריך את התקופה שנקבעה בחוק כך שאנשים שצברו את הניסיון המקצועי הנדרש בתחומים האמורים בשנים 2005–2007 יוכלו אף הם להירשם בפנקס המיוחד בהתאם להוראות המעבר. עוד מוצע להסמיך את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע אגרות לבחינות ולרישום כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או כמורשה לנגישות השירות – לפי העניין – וכן אגרה תקופתית שעל בעלי מקצועות אלה לשלם. נוסף על אלה מוצע לקבוע כי השר הממונה על פרק י"א, שהוא, כאמור, הפרק שמסדיר את עיסוקם של מורשי הנגישות, יהיה שר התמ"ת. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שרוני, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. נא לשבת. הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1–5 – 32 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד – 32, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, החוק עבר בקריאה שנייה. אני מוסיף את הצבעת חבר הכנסת גבאי ואת הצבעת השר מאיר שטרית. חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים להצבעה בקריאה שלישית. חברת הכנסת תירוש, אני שומע אותך עד כאן. מנחם בן-ששון (קדימה): וטוב שכך. היו"ר מגלי והבה: לא טוב. טוב בבית, לא פה. הצבעה מס' 10 בעד החוק – 37 נגד – אין נמנעים – אין חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 37, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56), התשס"ז–2007 [מס' כ/129; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 6771; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום; יש הרבה חוקים. אנחנו עוברים להצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת עתניאל שנלר. בבקשה. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56), התשס"ז–2007. הצעת החוק נועדה לאפשר למיועדים לשירות ביטחון להגיש קבילות, בדומה לחיילים הנמצאים בשירות חובה. עם זאת, מוצע לסייג זכות זו בכך שלא ניתן יהיה להגיש קבילות הנוגעות לתוצאותיהם של דירוג, מיון והערכה של מיועדים לשירות ביטחון, אלא אם כן אותה קבילה נוגעת לפגם שנפל בהליך הדירוג, המיון או ההערכה. דהיינו, הקבילה תהיה רק לגבי אופן ניהול התהליך ולא לגבי ההחלטות המקצועיות שמתקבלות בעניינו של החייל או המיועד לשירות הביטחון. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שנלר. לחוק יש הסתייגויות. לסעיפים 2-1 אין הסתייגויות. לסעיף 3 הסתייגות של חבר הכנסת בנימין אלון. הוא לא נמצא, אז לא נדון בהסתייגות שלו. חבר הכנסת נסים זאב מוותר על ההסתייגות שלו. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. קודם כול – על שם החוק. הצבעה מס' 11 בעד שם החוק – 31 נגד – אין נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 31, נגד – אין, נמנעים - אין. כיוון שאין לנו הסתייגויות, נצביע על כל החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. הצבעה מס' 12 בעד סעיפים 3-1 – 27 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 3-1 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד – 27, נגד – אין, ונמנעים – אין. אנחנו עוברים לקריאה השלישית. הצבעה מס' 13 בעד החוק – 33 נגד – אין נמנעים – אין חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 33. אם כך, אני קובע שהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56) עברה. אני מזמין את חבר הכנסת עתניאל שנלר להודות ואחר כך נמשיך בסדר-היום. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להודות לנציב קבילות החיילים, שהפנה את תשומת לב ועדת החוץ והביטחון לצורך בכך. אני רוצה להודות לחברי חברי ועדת החוץ והביטחון, למנהל הוועדה וליועצת המשפטית, אבל בעיקר אני רוצה להודות מעל במה זו למשפחות אשר דואגות באמצעות מערכת החינוך בתוך הבית ומחוץ לבית לחנך לתת, לחנך להתנדב, להתחנך לתת למדינה הנפלאה שלנו. בעיקר אני רוצה להודות לנוער. אין לאף עם ואף מדינה נוער איכותי שכזה, שרוצה להתנדב לצבא, לשירות הלאומי ולכל דבר כדי לחזק את המדינה. הנוער נושא על גבו אלפיים שנה וצופה פני עתיד, בעזרת השם להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שנלר. הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007 [מס' מ/109; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' ט', עמ' 1471; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס. בבקשה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, שיזמה הממשלה. בשנת 1998 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד מדיניות משרד הפנים, המאפשרת העברת פרטים ממרשם האוכלוסין לגופים מסחריים שונים. בשנת 2004 התקבלה העתירה, ונקבע כי לא ניתן יהיה לעשות זאת ללא סמכות מפורשת בחוק. כתוצאה מהעתירה יזמה הממשלה הצעת חוק שנועדה להסדיר את מסירתם של פרטי מידע ממרשם האוכלוסין לגופים הפועלים על-פי חיקוק המחייב אותם לאמת מידע ממרשם האוכלוסין ולגופים שהוטל עליהם תפקיד בחיקוק לבצע תפקיד המצריך אותם לאמת מידע. בין הגופים ניתן למנות גופים פיננסיים שונים שחייבים לאמת את פרטי לקוחותיהם במרשם לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן עורכי-דין הנדרשים להביא מסמך מהמרשם המאשר את כתובתו של אדם שמוצע נגדו צו הוצאה לפועל. חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה הכירו בצורך העקרוני של אותם גופים לקבל את המידע על מנת שיוכלו לבצע את תפקידיהם לטובת הציבור, אך סברו כי הנוסח שהציעה הממשלה אינו טוב מספיק ואיננו מאפשר הגנה מספיקה מפני זליגת מידע ומפני שימוש לרעה במידע שנמסר. אגב, לידיעתכם, במהלך הדיונים התברר לנו שמרשם האוכלוסין כולו דלף ונמצא באינטרנט, ומסתבר שהוא דלף מתוך הממשלה, כי שום גורם חיצוני לממשלה לא קיבל את מלוא המרשם, ומלוא המרשם נמצא באינטרנט. אני דרשתי ממשרד הפנים להגיש תלונה למשטרה, ואכן כך נעשה. אני מקווה שהמשטרה אכן תתייחס לתלונה הזאת בכובד ראש ובעדיפות גבוהה. לפיכך הכניסה ועדת הפנים והגנת הסביבה שורה ארוכה של תיקונים שהתקבלו על דעת הממשלה, אשר נועדו להגן על פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל. ראשית קבעה הוועדה במפורש, כי העברת המידע תהיה בדרך של שאילתות פרטניות, על מנת שלא ייווצר מצב שבו המרשם כולו חשוף לגוף שאליו מועברים פרטי הרישום. שנית, הוטלה חובה הן על משרד הפנים והן על הגופים שנמסר להם מידע למנות אדם מיוחד שיהיה אחראי על אבטחת המידע שנמסר, והוא יישא באחריות, לרבות אחריות פלילית. שלישית, נקבע כי המידע שמועבר לא יכלול פרטים על לאום האדם ועל מקום הלידה שלו. אנחנו חשבנו שהגיע הזמן להיפטר מהעניין הזה. נושא הלאום לא נמצא היום בתעודת הזהות, ולא יכול להיות שיימסר לגופים פרטיים, וגם הגיע הזמן שנפסיק עם העניין של מקום הלידה - מי נולד ברוסיה, מי נולד במרוקו או במקומות אחרים. זה חייב לעבור מן העולם. הוועדה קבעה גם סנקציות על שימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר המידע, דבר שלא היה קיים, לצערנו הרב, בהצעת החוק המקורית. אנחנו הכנסנו סנקציות מאוד מאוד מחמירות בשלושה מישורים. ראשית, במישור האזרחי - אדם שפרטיותו נפגעה משימוש לא ראוי יוכל לראשונה בהיסטוריה שלנו להגיש תביעת נזיקין נגד הגוף שמסר את המידע ונגד הממשלה. שנית, במישור הפלילי - נקבע כי שימוש במידע שלא בדרך תקינה ומסירתו בניגוד להוראות החוק יהוו עבירה פלילית. שלישית, במישור המינהלי הוסמך שר הפנים להפסיק למסור מידע פרטי לרישום לטובת גופים המבקשים זאת אם גופים אלה לא שמרו על המידע ולא קיימו את הוראות החוק. כדי להבטיח את השקיפות קבענו כי באתר האינטרנט של משרד הפנים יפורסמו רשימות כל הגופים שמקבלים מידע לפי הוראות החוק, וכן רשימת הגופים שהורשעו, חלילה, בעבירות לפי החוק הזה. זאת ועוד, נקבע כי בתקנות שיביא השר לאישור הוועדה יוסדר האופן שבו יוכלו תושבי מדינת ישראל, אזרחי מדינת ישראל, לברר – במקרים שבהם הם חשים שנפגעו – לאילו גופים נמסרו פרטי הרישום שלהם לפי חוק, ומה נעשה במידע, על-פי רישומי משרד הפנים במחשב. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות; לפי מיטב זיכרוני, רק הסתייגויות לטובת דיבור ולא הסתייגויות מהותיות. מובן שאני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולדחות את ההסתייגויות, אם יהיה צורך – כלומר, אם המסתייגים יעמדו על זכותם - ולהעביר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני חושב שעשינו מלאכה שמשרתת - - - גדעון סער (הליכוד): אתה שלם עם התוצאה? מאחר שאני מכיר את הנושא של הזכות לפרטיות – ואתה מציע לדחות את ההסתייגויות? אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): ודאי, אני שלם לגמרי עם ההצעה. אני מציע לדחות את ההסתייגויות. אני שלם לגמרי עם התוצאה, אני חושב שעשינו עבודה חשובה מאוד לטובת הגנת פרטיות הציבור, בלי לפגוע ביכולת של הגופים והמערכות לתפקד. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: תודה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אופיר פינס. יש לנו הסתייגויות לסעיף 1 לחוק. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין לנמק את הסתייגותו. בבקשה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ההסתייגות שאני מתכוון להציע אינה הסתייגות דיבור, ולכן אני מבקש את הקשבתכם – אני מתכוון גם לחברי הכנסת אורלב וסלומינסקי – כי אנחנו עוסקים בשאלה מאוד עקרונית. דיבר יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פינס, ותיאר את העבודה הרצינית מאוד שעשתה ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשותו, בכל הקשור לחוק הזה. נכון, שורה ארוכה של הערות והסתייגויות שלנו, חברי הכנסת, התקבלו ונכנסו להצעת החוק במהדורה שמוגשת היום לכנסת. אני מברך על כך. אני מברך באופן אישי את יושב-ראש הוועדה על העבודה הרבה והמסורה שהוא עשה, וכמובן את צוות הוועדה על העזרה שהם הושיטו. אבל עדיין, עמיתי חברי הכנסת, אני סבור שצריך להכניס בחוק איזון נוסף בין זכותו של האזרח ובין זכותם של הגופים הגדולים, הבנקים והגופים האחרים, שיכולים להשתמש במידע שנמצא בידי רשויות המדינה על האזרח. ההצעה שלי היא מאוד פשוטה, ואני מציע לחברי הכנסת לקבל אותה כהסתייגות. אני חושב שזה איזון נקודתי נוסף, ראוי, שצריך לקבל אותו לגופו של עניין. החוק מאפשר, בתנאים שנקובים בו, לבנקים ולרשויות אחרות לקבל מידע על אזרחי ישראל. קבענו תנאים, וזה אפשרי במסגרת החוק הזה. אני ביקשתי שגם האזרח יוכל לדעת מיהם הגופים שביקשו לקבל מידע עליו; שגם האזרח יוכל לפנות למשרד הפנים ולדעת מי ביקש מידע עליו. זה לא מסובך מבחינה טכנית, כי החוק מחייב שבקשת המידע תיעשה בשאילתות פרטניות. השאילתות האלה נרשמות במחשב, ולכן באופן עקרוני אין שום בעיה – ולא צריכה להיות שום בעיה – לאזרח לפנות לרשויות ולבקש לדעת מי ביקש מידע בעניינו. אני חושב שזה איזון בסיסי, אלמנטרי, של הגנה על זכויות האזרח. אני מבין שיש מצבים שבהם הבנקים צריכים לקבל מידע שנמצא בידי רשויות המדינה; אבל מדוע אין לאזרח הזכות – באותה מידה – לבקש ולדעת מי ביקש מידע עליו? למה הזכות הזאת לא ניתנת? עמיתי חברי הכנסת, ברמה העניינית לגמרי, אני חושב שכולנו צריכים לקבל את ההסתייגות הזאת. אני לא רואה שום סיבה שלאזרח לא תהיה הזכות האלמנטרית לדעת - - - חיים אורון (מרצ): אם זה לא יתקבל תצביע נגד החוק? דב חנין (חד"ש): אם זה לא יתקבל אצביע נגד החוק, כי אני חושב שהחוק צריך להיות מאוזן. אם נותנים לגופים הגדולים והחזקים במשק זכות לדעת דברים על האזרחים, צריכה להיות לאזרחים לפחות הזכות לדעת מי ביקש מידע עליהם. זאת זכות בסיסית, אלמנטרית, ראשונית, שאי-אפשר לשלול אותה מהאזרחים. אני חושב שההסתייגות הזאת היא עניינית מאוד. היה לנו בוועדה ויכוח עקרוני על החוק. בעקבות כל האיזונים שנעשו בחוק אני חושב שהחוק המוצע היום לכנסת הוא טוב יותר מהחוק המקורי שהגיע לוועדה, אבל עדיין אני אומר לכם: אם לא תיכלל בו זכותו של האזרח לדעת מי ביקש מידע עליו, אני חושב שבשורה התחתונה זה יהיה חוק לא צודק. אנשים יוכלו לדעת על חבר הכנסת זאב מה שהם רוצים – נניח בנקים – וחבר הכנסת זאב לא יוכל לדעת מי ביקש מידע עליו. איפה ההיגיון פה, איפה הצדק ואיפה האיזון? לכן, עמיתי חברי הכנסת, מעבר לכל ויכוח, אני חושב שכל חברי הכנסת – קואליציה ואופוזיציה – יכולים וצריכים לתמוך בהסתייגות הזאת, שמכוונת להגן על הזכות הבסיסית של כל אחד מאתנו למינימום של פרטיות ולמינימום של ידיעה מי מבקש לחפש מידע על אודותינו. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חנין. חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח. אם כך, אני מזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה לנמק את הסתייגותו. מכיוון שזאת הסתייגות מהותית יושב-ראש הוועדה ישיב, ולאחר מכן תהיה הצבעה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ההסתייגות שלנו היא הסתייגות מהותית, ויושב-ראש הוועדה יודע זאת. אני חושב שהיה מקום לקבל את ההסתייגות הזאת בוועדה, כחלק מהחוק, אבל עדיין לא מאוחר. אנחנו בשלב המכריע, שבו צריך לצאת לדרך. ההסתייגות הזאת היא לא שולית; היא לא מהותית רק לאחד מפרטי החוק, אלא היא מהותית כדי לקבל את החוק או לדחות אותו לחלוטין. לא ייתכן שפרטיו ופרטיותו של האזרח יהיו נתונים ופתוחים למוסדות – לבנקים וכו' – ובאותו זמן אין לו שום יכולת להתגונן או לפחות לדעת מי עוקב אחריו – במרכאות או שלא במרכאות, ומי מבקש לדעת פרטים על אודותיו – במרכאות או שלא במרכאות. אני חושב שזה צריך לבטא עיקרון דמוקרטי מאין כמוהו, ועיקרון של מינהל תקין מאין כמוהו. לכן אין שום סיבה, לדעתי, שהכנסת, ועדת הפנים או יושב-ראש ועדת הפנים יתעקשו על הנוסח שהוגש לכנסת, וצריך ללכת לקראת ההסתייגות הזאת. אני חושב שהיא חשובה, היא מאזנת והיא מהותית. תודה רבה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ברכה. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר פינס, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, להשיב על ההסתייגויות. לאחר מכן נעבור להצבעה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אנחנו צריכים לחפש את האיזונים, וקבלת ההסתייגות הזאת עלולה לגרום להצפה אדירה של מערכת משרד הפנים, שהיא פשוט לא תעמוד בה. מה הצענו לחלופין? אני מודיע את זה, כי זה בהסכמה עם שר הפנים: אזרח שיפנה למערכת, על-פי תקנות שיתקין שר הפנים, ויתלונן על מצב שבו לכאורה נגרם לו נזק, או שהוא חושד שנגרם לו נזק, יקבל את פרטי המידע והתנועות שנעשו, בין במקום כזה ובין במקום אחר. זאת אומרת, כל תלונה תיענה בצורה מסודרת. אבל אם אתה כותב בחוק שכל אזרח יכול – סתם, לא משום שהוא חש נפגע; לא משום שהוא חושש שנגרם לו נזק, אלא סתם כי הוא רוצה לדעת מה קורה – לפנות אל משרד הפנים בכל בקשה ובכל שאילתא. אני אומר לכם שזה מופרז, זה מוגזם. אין שם עובדים שיטפלו בזה. מוחמד ברכה (חד"ש): אפשר לעשות את זה באינטרנט. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): תראו, אנחנו יכולים לחוקק הכול, אין שום בעיה. אני לא בא להגן. הלכתי בעניין הזה ושיניתי את החוק שהציע משרד הפנים מהקצה אל הקצה. מוחמד ברכה (חד"ש): אפשר לפתור את זה באמצעות האינטרנט. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): בוודאי, אתה צודק. אבל אם אתה תציף את הטכנולוגיה הזאת, בסוף את הטכנולוגיה צריכים להפעיל בני-אדם. חבר הכנסת ברכה, האמן לי שאנחנו מודעים למה שמדאיג אותך ואת חבר הכנסת חנין, ומצאנו לזה גם פתרון. כל תלונה על-פי תקנות – תקנות זה חקיקת משנה – כל תלונה שאזרח יכתוב והוא יגיד שהוא חושש או חושד שנגרם לו נזק או חלילה נגרם לו עוול, הוא יקבל את כל פרטי המידע. אבל רק בתנאי שהוא חושד שנגרם לו נזק או עוול, ולא סתם כיוון שבא לו לפנות למשרד הפנים, בגלל סקרנות או בגלל איזו גחמה או דבר מהסוג הזה. אם אתה כותב את זה בצורה הזאת כפי שאתם מבקשים, אתם פותחים פתח למערכת. אנחנו מתלוננים על הביורוקרטיה שהיא לא מסוגלת והיא לא עונה. הדבר הזה שאתם מוסיפים, אין שום ביורוקרטיה היום במשרד הפנים שתהיה מסוגלת להתמודד אתו. לכן, אני אומר שזה מוגזם, זה לא נדרש, כי התשובה האמיתית בעניין הזה תינתן בתקנות שר הפנים בתוך 45 יום, כפי שקבענו בוועדת הפנים. תודה רבה. מוחמד ברכה (חד"ש): כפי שכל אזרח יכול לעקוב אחרי תנועות החשבון שלו, כשהוא לא חושד בשום דבר, הוא רוצה לדעת איפה הוא עומד – באותה שיטה ובאותה דרך אפשר לעקוב אחרי הדברים האלה. זה חלק מהגנת הפרטיות שלי. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): חבר הכנסת ברכה, המערכת הבנקאית למשל, שאתה מציג אותה כדוגמה – לקח לה הרבה מאוד שנים והרבה מאוד מיומנויות והרבה מאוד יכולות לספק את היכולת המאוד-חשובה הזאת שאתה מדגים פה. משרד הפנים היום, על-פי יכולותיו – אם אתה מוסיף את ההסתייגות שלך אין שום דרך בעולם שהוא מסוגל לעמוד בזה, גם לא בעוד חמש שנים. ראובן ריבלין (הליכוד): בתוך כמה זמן? אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 45 יום. אם תהיינה פניות ברמה של 1,000 אזרחים בשנה, זה בסדר. אם יפנו אליהם 2 מיליוני אנשים כדי לדעת, ברמה של סקרנות, אין מערכת שתדע לטפל בזה. חבל. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגויות. עוברים להצבעה על שם החוק. הצבעה מס' 14 בעד שם החוק - 34 נגד - 6 נמנעים - אין שם החוק נתקבל. היו"ר מגלי והבה: 34 בעד, שישה נגד. אני קובע ששם החוק עבר כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להצביע על הסתייגותם של חברי הכנסת חנין, ברכה וסוייד לסעיף 1. הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 10 נגד - 29 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: עשרה בעד, 29 נגד. אם כך, אני קובע שהסתייגותם של חברי הכנסת חנין ואחרים לא התקבלה. חבר הכנסת גבאי מודיע שהוא הצביע בטעות מכיסאו של חבר הכנסת לוי. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 2 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 16 בעד סעיף 2 – 36 נגד – 7 נמנעים – אין סעיף 2 נתקבל. היו"ר מגלי והבה: 36 בעד, שבעה נגד. אם כך, אני קובע שסעיף 2 עבר. עכשיו אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על כל הצעת החוק כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 17 בעד סעיפים 2-1, כהצעת הוועדה – 36 נגד – 7 נמנעים – אין סעיפים 2-1, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: 36 בעד, שבעה נגד. אם כך, כל הסעיפים עברו בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 18 בעד החוק – 33 נגד – 7 נמנעים – אין חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: 33 בעד, שבעה נגד. אם כך, אני קובע שחוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, התקבל. הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007 [מס' כ/130; "דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' 7026; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בהצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער להציג את הצעת החוק. גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם, בשם הוועדה לקידום מעמד האשה, את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007, אשר הוגשה ביוזמתה של חברת הכנסת זהבה גלאון, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית,. סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה קובע כי בנסיבות מסוימות רשאי בית-המשפט לתת צו הגנה מפני אדם לשם הגנה על אחד מבני משפחתו. במנגנון הקבוע בחוק אין התייחסות מיוחדת למצב שבו צו ההגנה המבוקש הוא דווקא מפני בן משפחה שהוא קטין ולא לשם הגנה עליו. בהתאם להצעת החוק, בקשה לתת צו הגנה מפני קטין תוגש לבית-המשפט לענייני משפחה בלבד. במקור סברו נציגי הממשלה והגורמים המקצועיים, כי נושא מעין זה צריך להיות מובא לפתחו של בית-המשפט לנוער, אשר לו המומחיות בתחום. עם זאת, על מנת לספק פתרון בפריסה ארצית, הוחלט לקבוע כי יהיה זה בית-המשפט לענייני משפחה אשר ידון בבקשות מסוג זה, מתוך הבנה כי כבר כיום מוקנות לשופטי בית-המשפט למשפחה סמכויות לפי חוק הנוער. זאת ועוד, נכון להיום, רק בבתי-המשפט לענייני משפחה קיימות יחידות סיוע שאליהן יפנה בית-המשפט את הצדדים. במאמר מוסגר יצוין, כי מתגבשת הצעת חוק ממשלתית להקמתן של יחידות סיוע בבתי-הדין הרבניים. במהלך דיוני הוועדה סוכם עם נציגי הממשלה, כי הצעת החוק הממשלתית תביא בחשבון הסמכת בתי-הדין לעניין זה במקביל ונוסף על בתי-המשפט לענייני משפחה, במסגרת תיקון עקיף לחוק זה. פשרה זו הושגה על בסיס כוונת המציעה וחברי הוועדה שלא לפגוע בסמכויות בתי-הדין או לצמצמן. לא לפגוע בהקשר הזה, כי יש הקשרים שבהם יש בכוונתך כן לפגוע בסמכויות בתי-הדין הרבניים. זהבה גלאון (מרצ): זה נכון. גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): עם זאת, חברי הכנסת בנימין אלון ומשה גפני ביקשו להגיש הסתייגות בעניין זה. כך או כך, לבה של הצעת החוק מצוי בקביעת הוראות מיוחדות שיחולו במצב שבו בן משפחה מבקש מבית-המשפט ליתן צו הגנה מפני קטין. ההוראות המיוחדות המפורטות בהצעת החוק יחולו רק כאשר הבקשה לצו הגנה מוגשת על-ידי בן משפחתו של הקטין, להבדיל מבקשות מטעם גורמים מקצועיים, כמו היועץ המשפטי לממשלה. החשש של שימוש פסול, לא מתאים או נמהר בצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה נגד קטין אינו קיים כמעט כאשר הגורם המבקש את הצו הוא היועץ המשפטי לממשלה או פקיד סעד, שכן במקרים אלה גורמי הטיפול ורשויות אכיפת החוק כבר מעורבים בפרשה. ההתייחסות המיוחדת להליך של הוצאת צו הגנה מפני קטין נובעת מהתפיסה שאלימות של קטינים במשפחה אינה מנותקת מבעיות אחרות של המשפחה, ובמקרים רבים מאלימות של בני משפחה נוספים, בעיות שיש לתת להן פתרון טיפולי כולל, שיתייחס למשפחה כולה, ואין לפתור אותן, אלא במקרים קיצוניים, בהרחקת הקטין מביתו. הניסיון שנצבר ביחידות הסיוע שליד בתי-המשפט לענייני משפחה, והוצג בדיוני הוועדה, מחזק תפיסה זו, שכן ברוב המכריע של הבקשות שהגישו בני משפחה להוצאת צו הגנה מפני קטין לא היתה הצדקה להרחקת הקטין מביתו, והתערבות יחידת הסיוע הובילה למציאת פתרון מוסכם אשר התייחס למשפחה כולה. בהתאם לנוסח שלפניכם יוטל על יחידת הסיוע להודיע לבית-המשפט אם הצדדים הגיעו להסכמה בדבר הסדרת הסכסוך ובדבר המלצותיה בעניין. הסדר זה נובע מהעדפת פתרון משפחתי כולל, בעל אופי טיפולי, על נקיטת אמצעי משפטי חריף כמו הוצאת צו הגנה. במקרה שלא הושגה הסכמה תודיע יחידת הסיוע לקטין על זכותו להיות מיוצג על-ידי עורך-דין מהסיוע המשפטי, אלא אם כן בחר הקטין להיות מיוצג על-ידי עורך-דין מטעמו. עיגון נושא הייצוג נבע מההבנה כי במצב שבו בן משפחה מבקש צו הגנה נגד הקטין יש ניגוד אינטרסים מובנה בין הקטין ובין אותו בן משפחה, ולא ראוי כי בן המשפחה הבגיר, שבדרך כלל הוא גם האפוטרופוס, יהיה אמון על ייצוג הקטין. במקרה שהצדדים לא הגיעו לידי הסכמה, ולאחר שהובאה לידיעת הקטין זכותו לייצוג, יוכל בית-המשפט להוציא צו הגנה. לפני הוצאת צו הגנה כאמור יהא על בית-המשפט לשקול את נסיבות העניין ואת טובת הקטין ולתת לקטין הזדמנות להשמיע את עמדתו לפניו. בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה, אפשר שייכלל בצו ההגנה איסור על הקטין להיכנס לדירה שבן משפחתו מתגורר בה או להימצא במרחק מסוים מדירה זו, וזאת גם אם יש לו זכות כלשהי בה. מוצע לקבוע כי צו הגנה שנכללת בו הרחקת הקטין מביתו כאמור לא יינתן אלא אם כן קיבל בית-המשפט תסקיר בכתב מפקיד סעד שהתמנה על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ונמצא סידור חוץ-ביתי הולם בעבורו. חבר הכנסת ריבלין, זה הגיע לעוצמה כזאת שאינני יכול לשאת את דברי. עוד מוצע להבהיר כי אין בהוראות התיקון המוצע כדי לגרוע מהוראות סעיף 3א לחוק הנוער (טיפול והשגחה), שלפיהן בית-המשפט הדן בעניינו של קטין רשאי, אם ראה צורך בכך, לתת צו הגנה על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה, וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על-פי חוק מניעת הטרדה מאיימת. לבסוף, אבקש להזכיר כי חברי סיעת חד"ש ביקשו להגיש הסתייגות להצעת החוק, שעניינה הפניית הצדדים ללשכה לשירותים חברתיים הקרובה למקום מגוריהם, נוסף על יחידת הסיוע שבבית-המשפט. הואיל והושגו הסכמות עם הממשלה לנוסח הצעת החוק, אני מבקש, על דעת המציעה, כי תתמכו בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח הוועדה, בדחיית ההסתייגויות – אלה שהוגשו ואלה שהזכרתי, אלה של חברי הכנסת גפני ואלון ואלה שמטעם סיעת חד"ש. אני שוב רוצה לברך את חברת הכנסת גלאון על היוזמה - - היו"ר מגלי והבה: אתה לא רוצה לנאום אחרי שהחוק יעבור? גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): לא. - - ולבקש את תמיכת הבית בהצעה. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין הלית מגידור, ולדלית אזולאי, מנהלת הוועדה, על הסיוע הרב בקידום המהיר של הצעת החוק. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש הוועדה למעמד האשה. חברי הכנסת, יש הסתייגויות לסעיף 1 להצעת החוק. אני מזמין את ראשון המסתייגים, חבר הכנסת משה גפני, לנמק את הסתייגותו. בבקשה. אחריו - חבר הכנסת בני אלון, אם הוא רוצה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת, השר אלי ישי - - היו"ר מגלי והבה: השר אלי ישי, הוא מדבר אליך. משה גפני (יהדות התורה): - - אתה השר היחיד פה באולם, ומאוד חשובה לי הקשבתך, מפני שזה נושא שמאוד מעניין אותך. הצעת החוק של חברת הכנסת גלאון היא הצעת חוק ראויה וטובה. כוונתה לאפשר הוצאת צו הגנה מפני קטין. הצעת החוק הזאת היא במקומה, ואני חושב שצריך לתמוך בה, ואתמוך בה. ביקשתי בדיון בוועדה, וביקשתי גם כאן, בהסתייגות – והתקיים על זה דיון: הצעת החוק, כפי שהונחה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, מדברת על בית-משפט שיש בו יחידת סיוע. בית-המשפט היחיד שיש בו יחידת סיוע הוא בית-המשפט לענייני משפחה – וזה בסדר. חבר הכנסת בני אלון ואנוכי מבקשים, שבמקום שיהיה כתוב "בית-המשפט לענייני משפחה", יהיה כתוב "בית-משפט שיש בו יחידת סיוע לפי חוק" – שזה בעצם אותו הדבר. ראובן ריבלין (הליכוד): שיש בו לפי חוק או שיש בו בפועל? משה גפני (יהדות התורה): לפי חוק. ראובן ריבלין (הליכוד): אתה אומר לפי חוק; אם החוק אומר שצריך שתהיה יחידת סיוע והממשלה לא הקימה, בכל זאת הוא יוכל לדון בזה? זאת השאלה. משה גפני (יהדות התורה): לא, אין דבר כזה. חבר הכנסת ריבלין, אין דבר כזה. ראובן ריבלין (הליכוד): שיש בו הלכה למעשה יחידת סיוע חוקית – כך תכתוב. כך תאמר. משה גפני (יהדות התורה): אני רוצה להזכיר לכנסת, כי כאשר הוקם בית-המשפט לענייני משפחה, שר המשפטים הביא את הצעת החוק לבית-המשפט לענייני משפחה, ושאלנו אם לא תהיה פגיעה בבתי-הדין הרבניים, שגם הם עוסקים על-פי החוק בנושאי משפחה, בנושא אישות. נאמר לנו באופן מפורש שלא. במשך כל השנים דובר שבנושאים שמסורים על-פי חוק לבתי-דין רבניים הכרחי שיהיו לבתי-הדין הרבניים יחידות סיוע, והיה סיכום שיהיו לבתי-הדין הרבניים יחידות סיוע, ולצערי זה מתקדם מאוד באטיות. מה שאמרו בוועדה נציגי המשרדים הוא שהנושא של יחידות הסיוע אומנם עומד לקראת החלטה וביצוע בבתי-הדין הרבניים, וזה מחויב המציאות, כבכל בית-משפט, דהיינו, במקרה הנוכחי בית-המשפט לענייני משפחה, שעוסק בנושאים של משפחה, של ילדים, של בני-זוג – לבתי-משפט כאלה יש מטבע הדברים יחידות סיוע, והכרחי שיהיו גם בבתי-הדין הרבניים. לא ביקשנו שיהיה כתוב בחוק "גם בתי-הדין הרבניים". לא ביקשנו זאת, מכיוון שאין יחידות סיוע בבתי-הדין הרבניים כרגע. אבל מכיוון שבעתיד הקרוב, כפי שאמרו נציגי הממשלה, הממשלה עומדת להביא חוק – ולקיים אותו – להקמת יחידות סיוע בבתי-הדין הרבניים, רצינו שלא ניאלץ לבוא לאחר מכן ולתקן את החוק של זהבה גלאון, ולכתוב "גם בתי-הדין הרבניים". אמרנו שאנחנו תומכים בחוק, שהוא מצוין – אנחנו תומכים בו, ורק ביקשנו לשנות את הנוסח ולקבוע שמדובר בכל בית-משפט, כפי שנאמר קודם, שיש בו יחידת סיוע חוקית. ראובן ריבלין (הליכוד): שיש בו יחידת סיוע כחוק. משה גפני (יהדות התורה): המשמעות תישאר בדיוק כמו שהמציעה הציעה. יחידות סיוע ליד בית-המשפט קיימות על-פי החוק במדינת ישראל רק בבתי-משפט לענייני משפחה, ולכן ההסתייגות שלנו אינה משנה דבר וחצי דבר בהצעת החוק הטובה של חברת הכנסת זהבה גלאון. לפי הודעת הממשלה בוועדה לקידום מעמד האשה בקרוב יובא החוק – מחויב המציאות – בדבר יחידות סיוע בבתי-דין נוספים במדינת ישראל שעוסקים בנושאי משפחה, בתי-הדין הרבניים. לכן, אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק של חברת הכנסת זהבה גלאון, כפי שהיא, ולתמוך גם בהסתייגות של חבר הכנסת בני אלון ושלי, שכאמור היא מועילה לעניין ואינה משנה דבר ברעיון שבבסיס חקיקת החוק הזה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אני מזמין את חבר הכנסת בני אלון לנמק את הסתייגותו. בבקשה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמשיך במקום שחבר הכנסת גפני עצר בו. לעצם החוק, אומנם החוק עוסק במקרים לא רבים, אבל הוא חשוב; הוא עוסק במקרים רגישים מאוד, שבהם קטין מכה או עושה פעילות פיזית אחרת נגד בני משפחתו, בצורה קיצונית, שגורמת להורים לגשת ולבקש עזרה, בין בבית-משפט ובין במשטרה. אלה מקרים קיצוניים, לא רבים, אבל לצערנו זה קורה, וכולנו מקווים שהחינוך הטוב יגרום לכך שמקרים כאלה לא יקרו כלל, אבל החוק צריך להיערך גם למצב כזה, ובמצב כזה – הצעת החוק הטובה הזאת דורשת טיפול מיוחד בקטין, אבל כמובן גם צו הגנה מפני האלימות שלו, ורגישות כזאת מחייבת יחידות סיוע. בית-משפט אינו יכול לעסוק בכך, ובית-המשפט שיש בו יחידת סיוע הוא בית-המשפט לענייני משפחה. דא עקא, שבמקרים כאלה, של סכסוך משפחתי שמעורב בו גם קטין שמגיע לאלימות, וכן הלאה, מוסמך לעסוק גם בית-דין רבני, לפי החוק הקיים, ושני הצדדים רשאים לבקש, בדיון של משפחה, להגיע לבית-דין רבני, כמו שהחוק מאפשר. היום, אם תהיה הסתבכות בסכסוך המשפחתי, שתהיה כרוכה גם באלימות של קטין, וכן הלאה, בית-דין רבני לא יכול לטפל בזה – וטוב שכך, כי אין לו יחידת סיוע, ואנחנו לא חושבים שאפשר, על גבו של הקטין, לנהל מירוץ סמכויות כדי לברר אם בית-הדין הרבני חשוב או לא חשוב. אני מסכים לחלוטין שכל עוד אין בבתי-הדין הרבניים יחידות סיוע, הכתובת היא בית-המשפט לענייני משפחה. אני פונה ביושר, ללא הסתרת דבר – ההסתייגות צריכה להיות מקובלת על כולם, דתיים ושאינם דתיים, אלה שדואגים לכבודו של בית-הדין הרבני ואלה שפחות, לצערי. הרב גפני ואני, שנינו איננו מתכוונים לשנות את החוק; אנחנו בעד החוק. אנחנו רק מבקשים שבמקום שיהיה כתוב "בית-משפט לענייני משפחה", יהיה כתוב "בית-משפט שיש בו יחידת סיוע". ראובן ריבלין (הליכוד): כחוק. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): "כחוק". כיום מדובר רק בבית-המשפט לענייני משפחה. אנחנו מקווים שההתחייבויות שניתנו בעבר לבית-הדין הרבני בדבר הקמת יחידות סיוע – שכמובן כרוכה בהוצאות תקציביות – ימולאו, כי כשהוקם בית-המשפט לענייני משפחה הבהירו שגם לבתי-הדין הרבניים יהיו יחידות סיוע, ורבותי, יחידות סיוע לבתי-הדין הרבניים חשובות גם בסכסוכים רגילים. יחידת הסיוע מסייעת לבית-המשפט ולבית-הדין לדון במקרים רגישים בתוך המשפחה. היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת גלאון, עד פה אני שומע אותך. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לכשיוקמו יחידות הסיוע תהיה אפשרות, על סמך החוק הזה, לזוג שבו שני הצדדים רוצים בכך, לבוא לבית-הדין הרבני. זה לא משנה מאומה בסטטוס הקיים, ולדעתי זה הגיוני ביותר, ואני מצטער שבשל - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם לא תתקבל ההסתייגות, מפלים לרעה את בתי-הדין הרבניים. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זאת תהיה אפליה. אני מסכים אתך מאוד, חבר הכנסת אורלב. אני מוכרח לומר שבדיונים של הוועדה שניהלה חברת הכנסת גלאון, שהיא גם יוזמת הצעת החוק, הובהר שמבחינה מהותית אין בעיה עם ההסתייגות. היתה הערה משפטנית, שלא מקובל לנסח כך, אבל זאת הערה, והיא גם לא מעכבת. אני נוהג ביושר, אינני מסתיר דבר, הכול מתועד בפרוטוקול והכול נאמר בכנות. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהסתייגות הזאת ובחוק החשוב והרגיש הזה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת בני אלון. חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בהסתייגויות של חברי הכנסת ברכה וחנין. מורידים? מוחמד ברכה (חד"ש): מוותרים על הנמקה. היו"ר מגלי והבה: מורידים. חברי הכנסת, נא לשבת. חבר הכנסת סער, אתה מעוניין להשיב למסתייגים? חברת הכנסת גלאון, בבקשה. לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, חברי הכנסת. אני פונה לשר מג'אדלה. בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, החוק שנדון בוועדה למעמד האשה התקבל בהסכמה בין נציגי הממשלה, משרד המשפטים והחברים שישבו בוועדה. גם במהלך הישיבות העלו חברי הכנסת גפני ואלון את הנושא של יחידות סיוע בבתי-הדין הרבניים – שאני תומכת בקיומן; אין ספק שבבתי-הדין הרבניים צריכות להיות יחידות סיוע, כדי לסייע לקטינים שזקוקים להן. אבל אי-אפשר, חברי חברי הכנסת – ואמרנו את זה גם בישיבה – שבאמצעות החוק הזה, שכל מטרתו לתת הגנה לקטין שמסיבות של אלימות צריך להוציא אותו מביתו – בהזדמנות זו לתקן את חוק בתי-הדין הרבניים. חבר הכנסת בני אלון יודע שבקרוב מאוד, לאחר הפגרה – זאת היתה ההתחייבות של משרד המשפטים – תוגש הצעת חוק מקיפה וכוללת להקמת יחידות סיוע בבתי-הדין הרבניים, בדין ובצדק. אני פונה אליכם בבקשה שתוותרו על ההסתייגות שלכם, היא ממילא לא תסייע לאותם קטינים, כי יחידות הסיוע האלה לא קיימות, ומישהו עלול לתת משמעות מרעה למה שכתוב כאן, וייפגעו מכך אותם קטינים שאתם רוצים להגן עליהם. זאת גם ההזדמנות שלי להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, למנהלת הוועדה, ליושב-ראש הוועדה ולכל מי שהשתתף בהכנת החוק הזה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת גלאון. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על שם החוק כהצעת הוועדה. אנחנו בהצבעה. נא לשבת. הצבעה מס' 19 בעד שם החוק – 53 נגד – אין נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 53, נוסיף את קולו של השר גאלב מג'אדלה – כמובן בעד שם החוק. שם החוק עבר בקריאה שנייה. לסעיף 1 יש הסתייגות של משה גפני ושל בנימין אלון. מצביעים? קריאות: כן. היו"ר מגלי והבה: בסדר. הצבעה מס' 20 בעד ההסתייגות – 22 נגד – 36 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת משה גפני ובנימין אלון לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 22, נגד - 36. אם כך, אנחנו קובעים שההסתייגות של חברי הכנסת בני אלון ומשה גפני לא עברה. חבר הכנסת גפני, אנחנו בהצבעה. חברי הכנסת ברכה וחנין, מצביעים, או שאתם מורידים את ההסתייגות? דב חנין (חד"ש): מורידים. היו"ר מגלי והבה: אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על כל סעיפי החוק, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 21 בעד סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה – 55 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד – 55, נגד – אין, ונמנעים - אין. אנחנו עוברים, חברי הכנסת, להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק. הצבעה מס' 22 בעד החוק – 53 נגד – אין נמנעים – אין חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: אני קובע שהצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 9), התשס"ז–2007, עברה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו–2006 [מס' כ/127; "דברי הכנסת", חוב' י"ט, עמ' 7199; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז–2007, של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ונאדיה חילו. אני מזמין את חבר הכנסת מלכיאור לנמק את הצעת החוק, בבקשה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז–2007. הצעת חוק זו באה להקים בחוק מוסד למדע ולחקר הלשון הערבית בישראל. תפקידיו של המוסד יהיו חקר הלשון הערבית לתקופותיה ולענפיה, עיסוק בתחומי מינוח, דקדוק, אוצר מלים, הגייה, התעתיק והכתיב של הלשון הערבית - - - היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אי-אפשר להפריע למי שמנמק. בבקשה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): תודה. - - לרבות חידושי לשון, התאמה לעידן המחשוב, עריכת מילונים, חקר הלשון בספרות ובשירה הערבית, פרסום כתבים ועריכת כנסים וכן שיתוף פעולה עם גופים שונים בארץ ובעולם העוסקים בתחומי פעילותו. אחד הגופים החשובים שעמם יקיים המוסד קשרים וחילופי מידע הוא האקדמיה ללשון העברית. על אף השוני במהות בין שני הגופים האלו - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הוא פשט את הרגל - - - מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): בהקמת המוסד העליון ללשון הערבית שיפעל לצד ובשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית תהיה, בין היתר, גם תרומה לחקר הזיקה בין הלשונות. לפי הצעת החוק, המוסד העליון ללשון הערבית יהיה תאגיד. ההצעה קובעת גם הוראות בדבר מבנה המוסד, מוסדותיו השונים, מספר החברים בו ואופן מינוים ומינהלת המוסד, הוראות לעניין אופן פעילותו - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): - - קביעת תכנונו ותקצובו וכן בדבר החלטות המוסד בענייני הלשון הערבית ופרסומן. אני רק רוצה לספר לחבר הכנסת בני אלון, שאצלנו בוועדה, מכל הסיעות, כולל מהסיעה שלך, כולם הצביעו בעד, בדיון הראשוני שהיה לנו בעניין. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא השתתפתי בדיון. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): בדיון הראשוני שהיה לנו על הקמת אקדמיה הצבעת בעד. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אבל לא השתתפתי בדיון. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): על הצעת החוק אנחנו כבר עובדים כמה שנים, ביחד עם החלטות שונות באוניברסיטאות בארץ, יחד עם הפורום להסכמה אזרחית. הצעת החוק במקור היא יוזמה של השר גאלב מג'אדלה בטרם מונה לשר, והוא העביר את הצעת החוק לחברת הכנסת נאדיה חילו ואלי לאחר מינויו לשר כדי שניתן יהיה להמשיך בהליך החקיקה של הצעת החוק החשובה מאוד הזאת, שאף זכתה לתמיכת הממשלה. אני מאוד מבקש מחברי הבית לדחות את ההסתייגות שהוגשה ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מלכיאור. חברי הכנסת, הרשו לי לברך את המשלחת המכובדת מאוסטריה. אני רוצה לברך בברכת ברוכים הבאים לכנסת ישראל את ד"ר ארווין פרול ואת שגריר אוסטריה ואת כל המשלחת. ברוכים הבאים לכנסת בירושלים. תודה לכם על הביקור. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו מזמינים את המסתייגים לסעיף 6. חבר הכנסת מוחמד ברכה, ראשון המסתייגים, בבקשה. אחריו - חברי הכנסת סוייד וחנין, אם יהיו פה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה קודם לברך על המאמץ שנעשה בקידום הצעת החוק, הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית. אני חושב שזהו חוק חשוב והוא עשוי לקדם את מעמדה של השפה הערבית כשפתם של 20% מאוכלוסיית המדינה וכשפה המרכזית של האזור שאנחנו חיים בו, ואני מקווה שהיא תהיה גם בעידן השלום שפה של שגשוג ודו-קיום ושיתוף פעולה באזור כולו. אין ספק שהצעת החוק הזאת, בתור טיוטה ראשונית גם אמורה לקדם את מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית. אני יודע, כפי שרבים כאן יודעים, שיש כל מיני קולות בתקופה האחרונה, כחלק מהגל המורעל של גזענות ושל הדרת האוכלוסייה הערבית, שגם רוצים לבוא חשבון עם השפה הערבית ועם מעמדה. אני מקווה שהחוק הזה יהיה גם תשובה הולמת לחיזוק מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית במדינת ישראל. אדוני השר מג'אדלה, רבותי חברי הכנסת, המבחן הראשון של החוק הזה הוא במינוי הקבוצה המייסדת או המליאה המייסדת של 15 חברים, כי לאחר מכן יתווספו כל שנה מספר מסוים של חברים עד שיגיעו ל-23. לאחר מכן המליאה עצמה או המוסד העליון של הלשון הערבית הוא אשר יפרנס את עצמו בעצמו, זאת אומרת הוא יקיים את עצמו בעצמו בכל מה שקשור לחברות והתנהלות וכו', גם ברמה הארגונית הניהולית וגם ברמה המהותית. לכן יש משמעות יוצאת מגדר הרגיל בכל מה שקשור בצעד הראשון של ה-15 הראשונים. אתמול היתה לי שיחה עם השר מג'אדלה בעניין הזה, ואני מתרשם שהוא ילך להתייעצות רחבה ביותר על מנת להביא הרכב מוסכם ככל האפשר, מוסכם במובן המקצועי של אנשים שיכולים לתרום לגופו של עניין, ולא תהיה במה של כיבודים. אני חושב שכולם מסכימים על העניין הזה. כבר עכשיו יש שמות גם של אנשים שמתמחים בשפה הערבית מקרב האוכלוסייה הערבית וגם מקרב האוכלוסייה היהודית, שיכולים לתרום רבות לקידומו של המוסד הזה. לכן אני מצפה ואין לי שום סיבה להניח שזה לא יקרה. להיפך, הדברים שנאמרו בוועדה וגם הדברים של השר מג'אדלה מובילים לכך שתהיה התייעצות רחבה בכל מה שקשור לעניין הזה. הנושא השני הוא הקשר בין המוסד העליון לשפה הערבית במדינת ישראל ובין המוסדות המקבילים או הדומים בעולם הערבי. יכול להיות שבהעדר שלום או בהעדר קבלת היוזמה הערבית, שפשוט מציעה שלום עם כל מדינות ערב מול נסיגה לגבולות 67' - כל עוד הדבר הזה לא קורה, כנראה תהיה בעיה כלשהי, לפחות במדינות לא מעטות בעולם הערבי, לייצר אפיקים של שיתוף פעולה עם המוסד העליון לשפה הערבית, שבלאו הכי אני חושב שהוא יצטרך להישען גם על הניסיון של אותם מומחים דגולים לשפה הערבית בשפה הערבית. כי עם כל ההערכה שלי לאותם מומחים במדינת ישראל, עיקר ההתמחות היא מחוץ לגבולות המדינה. הקשר הזה יהיה קשר בעייתי בהעדר יחסים דיפלומטיים, בהעדר שלום. לכן יש מקום לדעתי לקיים לצד המוסד העליון לשפה הערבית גוף שהוא פחות ממלכתי, על מנת שיעמוד בקשר עם המוסדות הדומים בעולם הערבי, כך שהתועלת תהיה הדדית ובאמת יהיה המוסד הזה לשפה הערבית שם דבר בכל מה שקשור לשפה הערבית, לא רק בגבולותיה של מדינת ישראל אלא בקרב כל המתעניינים בשפה הערבית ודובריה וקוראיה וכותביה. לבסוף, אני רוצה לברך על החוק הזה. אני חושב שהוא צעד חשוב, אבל צריך לקחת בחשבון את שתי ההערות המהותיות שהזכרתי. תודה רבה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ברכה. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין. עד שהוא יעלה אני רוצה לברך את אלה שיזמו את החוק הזה, ובמיוחד לגנות את אלה, גם בתוכנו, בתוך המליאה כאן, שתקפו את החוק ואת מציעי החוק, כיוון שהתועלת רבה מאוד מההפסד. בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני מצטרף לברכות על החוק הזה ומעריך מאוד את העבודה שנעשתה עליו גם בוועדת החינוך, שהתאפיינה בענייניות וביצירת הסכמות מאוד רחבות מסביב לעקרונות שאני חושב שהם עקרונות נכונים של החוק. אני מצטרף לדבריו של חברי חבר הכנסת ברכה, ואני לא רוצה לחזור עליהם. אני רק רוצה להוסיף דבר אחד, עמיתי חברי הכנסת, מוסד עליון לשפה הערבית בישראל הוא חשוב בוודאי למיעוט הערבי, אבל הוא חשוב וטוב גם לרוב היהודי ולחברה הישראלית בכללותה. השפה הערבית היא נכס. אנחנו צריכים להתגאות ביכולת שלנו לדבר בה, להכיר אותה, ללמוד אותה, להנחיל אותה. זה האזור שאנחנו חיים בו ואנחנו רוצים לחיות בו, ולכן אני חושב שהחוק הזה הוא חוק חשוב לא רק לאוכלוסייה הערבית אלא גם לחברה הישראלית בכללותה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת חנא סוייד – איננו. אם כך, תמו כל ההסתייגויות. אני מזמין את השר מג'אדלה, בבקשה. השר גאלב מג'אדלה: אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אני חושב שזהו יום גדול לכנסת, יום חשוב בתולדות אורחות חיינו הדמוקרטיים. אני חושב שזה יום שמוסיף לדמוקרטיה הישראלית, שאנחנו מחוקקים חוק האקדמיה ללשון הערבית. עמדו קודמי, גם חבר הכנסת ברכה וגם חבר הכנסת חנין וגם היושב-ראש וגם יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת מלכיאור, על מהות וחשיבות הדברים, ואני רק מצטרף אליהם ואומר שאנחנו ממשיכים את הצעדה הגדולה לממש את הדמוקרטיה, את הסובלנות, את ההתחשבות, את העמידה על זכויותינו, לממש את הדבר החשוב לנו במורשת, בתרבות, בשפה, וזה דבר חשוב. לדעתי זה יום גדול לכולנו. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר גאלב מג'אדלה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים אם כך להצבעה על החוק בקריאה שנייה לפי הצעת הוועדה וללא הסתייגויות. חברי הכנסת ברכה ואחרים ממפלגתו הסירו את ההסתייגויות. הצבעה מס' 23 בעד סעיף 31-1 – 28 נגד – 2 נמנעים – אין סעיפים 31-1 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד - 28, נגד - 2, נמנעים - אין. אם כך, החוק עבר בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 24 בעד החוק – 31 נגד – 2 נמנעים – אין חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: אני קובע שהצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז–2007, עברה בקריאה שנייה וקריאה שלישית. אף שהתוצאה כבר ידועה, אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת אברהים צרצור. אני מזמין את חברת הכנסת חילו להודות. גם היא היתה מציעת החוק. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, בין שני המתנגדים היתה שרת החינוך לשעבר של מדינת ישראל, שלא מוצאת לנכון אפילו לתמוך בדבר אלמנטרי שנקרא המוסד העליון של השפה הערבית. זה פשוט חרפה. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת ברכה, מכיוון שהעלית את הנקודה - יש גם חברי כנסת ערבים שהתנגדו; לא רק התנגדו אלא הביעו את כעסם במילות בלע בתקשורת הערבית, ואני לא רוצה להיכנס לזה. אז בוא נדבר על החגיגה לדמוקרטיה בכך שהצעת החוק עברה; וכל אחד יודע, שיסתכל בראי מי בעד ומי נגד. יואל חסון (קדימה): היו גם חברי כנסת ערבים שלא באו להצביע. נאדיה חילו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברים, חברי כנסת נכבדים, אחרי שעברנו כברת דרך בחוק הזה, שאני חושבת שמביא כבוד גם לאוכלוסייה הערבית אבל גם למדינת ישראל, אני רוצה היום להודות תחילה לשר גאלב מג'אדלה שיזם את החוק. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, הרב מלכיאור, שקידם את החוק וראה בו מעבר לחוק שליחות אמיתית, אזרחית ודמוקרטית. אני רוצה לברך ולהודות גם לממשלה שתמכה, לכל חברי הכנסת שהתייצבו ותמכו בחוק חשוב זה. זהו יום היסטורי; ומי ייתן שהחוק הזה באמת יתרום לדיאלוג בין הערבים ליהודים וישמש צעד נוסף לשוויון האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת נאדיה חילו, וגם אני מצטרף לברכות שלה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר מגלי והבה: הודעה למזכיר, בבקשה. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42) (הארכת חופשת לידה), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/145).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. סעיף 9: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42) (הארכת חופשת לידה), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. גדעון סער, יושב- ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אני מדבר בשם כל המציעים אשר הם חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת דב חנין וחברת הכנסת נאדיה חילו כיוזמים, ובנוסף לזה קרוב ל-20 חברי כנסת אשר חתמו על שלוש ההצעות אשר הועברו להכנה בוועדה לקידום מעמד האשה ביום האשה הבין-לאומי, כאשר הכנסת ציינה את יום האשה הבין-לאומי. הנושא של החוק הוא הארכת חופשת לידה, נושא אשר לא היה בו שום שינוי במדינת ישראל עשרות שנים, בניגוד לכמעט כל המדינה המתקדמות במערב. אם אני אקח כמה דוגמאות, בשביל לסבר את האוזן, מה מקובל בעולם: באירלנד - 18 שבועות, בבריטניה - 26 שבועות בתשלום, דהיינו למעלה מחצי שנה, בהולנד - 16 שבועות, בהונגריה - 24 שבועות, בדנמרק - 18 שבועות, וכדומה. יש בהחלט משחק עם היקף התשלום - יש מקומות שיש תקופה ארוכה, אבל תשלום חלקי. בחנו את זה בוועדה, ובנושא הזה, למרבה הצער, ישראל מפגרת אחר כמעט כל המדינות בעולם המערבי. זה לא היה כך בעבר. אני רוצה לומר עוד דבר, והוא שהרף התחתון שקבעה מועצת האיחוד האירופי בדירקטיבה שלה הוא 14 שבועות, וגם זו קביעה או אמנה של ארגון העבודה הבין-לאומי. לכן הובאו שלוש הצעות. שתיים מהן היו יותר מרחיקות לכת - הן היו של 16 שבועות - של חבר הכנסת דב חנין ושל חברת הכנסת נאדיה חילו. ההצעה שלנו היתה 14 שבועות. הממשלה הביעה את תמיכתה באמצעות הסדר שהציע שר המשפטים להעלאה הדרגתית ל- 14 שבועות, מיידית ל-13 שבועות וב-1 לינואר 2009 ל- 14 שבועות. הסכמנו, אף שאני מודה – זה הישג מוגבל, היינו רוצים יותר. הסכמנו. לצערי, ערב הדיון בוועדה הוצגה על-ידי נציגי האוצר עמדה שונה, בטענה שהחוק עולה בין 220 ל-400 מיליון שקלים. על כן היו כאלה שבאו ואמרו – בואו ונלך ל-16 שבועות. אני, מאחר שאינני רוצה לקחת על עצמי שום אחריות או לתת בסיס לטענה מדוע להתנער ממחויבות הממשלה כפי שהוצגה בפני מליאת הכנסת ביום האשה הבין-לאומי על-ידי כבוד השר אדרי, אני אמרתי – 14 שבועות; אם הממשלה תעמוד במריה, אז לקראת הקריאה השנייה והשלישית נדון ונשקול את הדברים. קודם כול אני רוצה להודות ליושב-ראש הנהלת הקואליציה אשר אפשר חופש הצבעה. אני רוצה לבקש - ואני אומר את זה לאחר שנתנו לעניין זה את הסכמתם כל המציעים - מאחר שב-13:30 אנחנו אמורים לעבור לנושא אחר, לוותר על זכות הדיבור על מנת שנוכל להצביע, שהנושא הזה לא יעבור לאחרי ההצבעות על שרים, ואז אולי לא יהיו 50 חברי כנסת. וכדי לאפשר, אדוני היושב-ראש, שיהיו חברי כנסת בהצעה, אני מבקש לקיים הצבעה שמית על ההצעה, והנה, 20 חתימות אשר מאפשרות. אני חושב שאנחנו נביא בשורה אדירה אם נלך על הדבר הזה שהוא דבר מינימליסטי, הוא לא דבר מרחיק לכת, אבל הוא משפיע על הרבה מאוד משפחות – חבר הכנסת ריבלין אמר לי 30%. אינני יודע אם 30%. קצת יותר? אבל הוא משפיע כמעט על כל משפחה בישראל. תודה. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אם כך, מכיוון שיושב-ראש הוועדה למעמד האשה הודיע שכל אלה שביקשו ונרשמו לדיון מוותרים - אנחנו עוברים להצבעה, וכמובן, לפי בקשת המציע, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גדעון סער, אנחנו עוברים להצבעה שמית. נא לשבת. אדוני המזכיר. קריאות: - - - גדעון סער (הליכוד): אני מבקש הצבעה שמית. היו"ר מגלי והבה: אדוני הבהיר את עמדתו מעל במת הכנסת. חברי הכנסת, כיוון שיושב-ראש הוועדה גם ביקש, גם נתן לי 20 חתימות - אם כך, תתקיים הצבעה שמית. אני לא יכול - - - קריאות: - - - היו"ר מגלי והבה: בבקשה, המזכיר. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - בעד רוחמה אברהם - אינה נוכחת יולי יואל אדלשטיין - אינו נוכח יעקב אדרי - אינו נוכח יצחק אהרונוביץ - אינו נוכח אהוד אולמרט - אינו נוכח חיים אורון - בעד זבולון אורלב - בעד דוד אזולאי - בעד אריאל אטיאס - אינו נוכח עמיחי אילון - אינו נוכח רוברט אילטוב – אינו נוכח דליה איציק – אינה נוכחת אפי איתם – בעד מיכאל איתן - אינו נוכח רפי איתן - אינו נוכח אריה אלדד – אינו נוכח בנימין אלון – בעד טלב אלסאנע - אינו נוכח זאב אלקין – אינו נוכח חיים אמסלם - אינו נוכח אלי אפללו – אינו נוכח גלעד ארדן - בעד אורי אריאל - בעד זאב בוים - בעד יוסף ביילין - אינו נוכח בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח יעקב בן-יזרי - אינו נוכח שלמה בניזרי – אינו נוכח מנחם בן-ששון - אינו נוכח רוני בר-און – אינו נוכח אבישי ברוורמן - בעד שלמה ברזניץ - אינו נוכח עזמי בשארה - בעד מוחמד ברכה – בעד אליהו גבאי – בעד זהבה גלאון – בעד אלחנן גלזר – בעד יצחק גלנטי – בעד משה גפני – בעד עמירה דותן – בעד אברהם דיכטר - אינו נוכח אברהם הירשזון - אינו נוכח שמואל הלפרט – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח צבי הנדל – בעד יצחק הרצוג – אינו נוכח מגלי והבה - בעד אבשלום וילן – בעד מתן וילנאי - בעד יצחק וקנין – אינו נוכח נסים זאב – בעד ג'מאל זחאלקה – בעד יצחק זיו - אינו נוכח עבאס זכור - בעד נאדיה חילו – בעד דב חנין – בעד יואל חסון – בעד ישראל חסון – אינו נוכח שי חרמש – בעד ואסל טאהא - בעד אחמד טיבי - בעד דוד טל – אינו נוכח אסתרינה טרטמן – אינה נוכחת שלי יחימוביץ - בעד אביגדור יצחקי – אינו נוכח אליהו ישי – בעד דני יתום – בעד איתן כבל – בעד אמנון כהן - בעד יעקב כהן - בעד יצחק כהן - אינו נוכח רן כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ - בעד ישראל כץ – בעד ציפי לבני – אינה נוכחת לימור לבנת - בעד יצחק לוי - בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן - בעד סופה לנדבר – בעד גאלב מג'אדלה – בעד שאול מופז – אינו נוכח אברהם מיכאלי – בעד אלכס מילר – בעד סטס מיסז'ניקוב – בעד מיכאל מלכיאור – בעד יעקב מרגי – בעד שרה מרום-שלו – בעד יורם מרציאנו – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח מיכאל נודלמן - בעד אורית נוקד – בעד בנימין נתניהו – בעד חנא סוייד – בעד מרינה סולודקין - אינה הוכחת ניסן סלומינסקי - בעד אפרים סנה - אינו נוכח גדעון סער – בעד גדעון עזרא - בעד אופיר פינס-פז – בעד מאיר פרוש - בעד שמעון פרס - אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח אברהים צרצור – בעד אברהם רביץ - בעד דוד רותם - אינו נוכח ראובן ריבלין – בעד חיים רמון - אינו נוכח יוסף שגאל – בעד יובל שטייניץ – בעד מאיר שטרית – אינו נוכח סילבן שלום – בעד שלום שמחון – בעד ליה שמטוב - בעד עתניאל שנלר – אינו נוכח משה שרוני – בעד רונית תירוש - בעד יולי תמיר - אינה נוכחת. אני עובר לקריאה שנייה: רוחמה אברהם - אינה נוכחת יולי יואל אדלשטיין - אינו נוכח יעקב אדרי - אינו נוכח יצחק אהרונוביץ - אינו נוכח אהוד אולמרט – אינו נוכח אריאל אטיאס – בעד עמיחי אילון - בעד רוברט אילטוב - בעד דליה איציק - אינה נוכחת מיכאל איתן - אינו נוכח אריה אלדד - אינו נוכח טלב אלסאנע - בעד זאב אלקין – אינו נוכח חיים אמסלם - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח יוסף ביילין - אינו נוכח בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח יעקב בן-יזרי - אינו נוכח שלמה בניזרי - אינו נוכח מנחם בן-ששון - אינו נוכח רוני בר-און - אינו נוכח שלמה ברזניץ - אינו נוכח אברהם דיכטר - אינו נוכח אברהם הירשזון - אינו נוכח שמואל הלפרט – אינו נוכח צחי הנגבי - אינו נוכח יצחק הרצוג - בעד יצחק וקנין - אינו נוכח יצחק זיו - אינו נוכח ישראל חסון - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח אסתרינה טרטמן - אינה נוכחת אביגדור יצחקי - בעד יצחק כהן - אינו נוכח רן כהן - אינו נוכח משה כחלון - אינו נוכח ציפי לבני - אינה נוכחת אביגדור ליברמן - אינו נוכח שאול מופז - אינו נוכח יורם מרציאנו - אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח מרינה סולודקין - אינה נוכחת אפרים סנה - אינו נוכח שמעון פרס - אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח חיים רמון – אינו נוכח מאיר שטרית – אינו נוכח עתניאל שנלר – בעד יולי תמיר – בעד היו"ר מגלי והבה: תודה למזכיר. אנחנו נחכה לתוצאות ונמשיך בסדר-היום. דוד טל (קדימה): - - - היו"ר מגלי והבה: הקריאו, אדוני, לא היית - - - גדעון סער (הליכוד): אבל מותר לו - - - היו"ר מגלי והבה : בסדר, חבר הכנסת סער, אנחנו אתך, לא נגדך, תירגע. אתה מבקש להוסיף את שמך, חבר הכנסת טל? כן. וגם חבר הכנסת זיו. מזכיר הכנסת אריה האן: להוסיף את חבר הכנסת זיו וחבר הכנסת טל. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, בעד - 79, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך אני קובע שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 42) (תיקון - הארכת חופשת לידה), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה והיא תעבור לוועדה לקידום מעמד האשה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק העיריות, התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/292).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת אנחנו ממשיכים בסדר-היום - הצעת חוק העיריות, התשס"ז–2007. אני מזמין את שר הפנים רוני בר-און לנמק את ההצעה. חבר הכנסת סער; נא לשבת, אדוני. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. בבקשה. שר הפנים רוני בר-און: אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אנחנו מביאים היום לקריאה ראשונה בכנסת את חוק העיריות. כמה נתוני יסוד: מדינת ישראל בשנת 2007, העניינים של השלטון המוניציפלי מתנהלים על-פי חוקה מנדטורית משנת 1934. הווי אומר שהחוק שעל-פיו מנהלים היום את השלטון המוניציפלי במדינת ישראל הוא חוק בן 73 שנה, חוק שהוכרז כאן על-ידי שלטון זר שלא נמצא כאן כבר למעלה מ-58 שנה, כמעט 59 שנה. החוק הזה הוטלא טלאי על טלאי, טלאי על טלאי, ואף פעם החוק אינו נותן את המענה לבעיות שנוצרות. בדוח האחרון של מבקר המדינה, בפרק שעוסק ביחסי השלטון המרכזי והשלטון המוניציפלי קבע מבקר המדינה באופן נחרץ ביותר שהגיע הזמן לעשות מעשה בחוק העיריות. דוח הביקורת הזה הושלם עוד לפני כניסתי לתפקיד, כך שלא היתה שום השפעה למדיניות משרד הפנים על דברי הסיכום של מבקר המדינה. עם כניסתי לתפקיד, כשבדקתי את הסטטוס של החוק גיליתי, להפתעתי המרה, שהחוק הזה מתנהל במשרד הפנים במשך למעלה משבע שנים. ארבעה יועצים משפטיים של משרד הפנים טיפלו בו, בין היתר האדונים שלום זינגר, הגברת שרית דנה, שהיא היום המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי הנוכחי, עורך-דין יהודה זמרת, ועוד אין ספור גורמים שהתערבו בעשיית החוק הזה. אני יודע שיש לא מעט טענות אל החוק. אני יודע שצריך עוד לעשות הרבה עבודה באבולוציה של החוק, שאני מבקש שתיעשה בין הקריאות הראשונה, השנייה והשלישית. אני לא מבטיח שהטענות כולן תתקבלנה. יש פה הרבה יותר מדי אינטרסים סותרים שיצטרכו ליישב ביניהם. אבל אני מזכיר לכולכם, שכל הצעת חוק, בסוף היום היא סוג של פשרה; פשרה בין אינטרסים, פשרה בין הצדדים המעוניינים, פשרה בין הדרג הנבחר לדרג המבצע, פשרה בין סקטורים כאלה ואחרים, פשרה בין השלטון המרכזי והשלטון המקומי, אין ספור קומבינציות של פשרה. ואני אומר לכם באחריות המלאה, לכל אלה שאני פונה אליהם ומבקש מהם היום את האצבע, את התמיכה בחוק: גם אם אתם לא שלמים עם הוורסיה שמונחת היום לקריאה הראשונה, המשרד, הממשלה, נקיים הידברות עם כל אחד, קבוצה, יחיד סקטור, אינטרס כזה, אינטרס אחר. אנחנו נקיים את הדיון הזה בלב פתוח ובנפש חפצה. נשמע את כולם. יכול שניעתר יכול שלא ניעתר, אבל אנחנו באמת רוצים למצוא את הפשרה האופטימלית. זה לא יהיה פשוט, זה לא יהיה בלחץ זמן, זה לא יהיה בדחק, זה יהיה בשום שכל ודעת. נוח לי לדבר על החוק הזה דווקא כאשר משבר הלנת השכר מתגלגל כ-ongoing process. אני מאוד מקווה שתוך כדי הדיון גם נשמע שהשביתה לא תתקיים. אני יכול להבטיח נאמנה לכל חברי הבית, כפי שהבטחנו, קיימנו והוכחנו להסתדרות הכללית וגם לבית-הדין - שילמנו את כל השכר המולן; שילמנו את כל השכר המולן, למעט בעשר רשויות. מספר מקבלי השכר שטרם קיבלו את שכרם ושיקבלו אותו היום או מחר לא עולה על 625 מקבלי שכר, שלצורך הפתרון של אלה שבלתי ניתן בשום דרך לבצע את התשלום באמצעות הרשות, מצאנו את הפתרון דרך האוצר, דרך ההסתדרות בקרן השביתה. נוח לי לדבר היום על הפתרון שאנחנו מציעים באמצעות חוק העיריות, כי צריך לפתור את הבעיה הקונסיסטנטית, המובנית, המתמשכת, הכמעט בלתי ניתנת לפתרון של השלטון המקומי. לא הממשלה הזאת יצרה את הבלגן ואת הבעיה ברשויות המקומיות. כשאנחנו הגענו לממשלה היו למעלה מ-90 רשויות מלינות שכר. לפני שנתיים היו 140 רשויות מלינות שכר. לפני חמישה חודשים הצלחנו להוריד את זה ל-53, אתמול הורדנו את זה עד לעשר, ועד סוף היום לא תהיה עוד רשות מלינת שכר. המצב המשברי בשלטון המקומי נובע משני גורמי כשל מרכזיים. האחד, השלטון המרכזי, והשני, השלטון המקומי. ידינו כשלטון מרכזי אינן נקיות. אנחנו הזנחנו הזנחה רבת שנים, כממשלה, ככנסת, את השלטון המקומי. לא היתה לנו מדיניות, לא סדורה ולא רציפה, בעיקר בשל חילופי שלטון תכופים ובעיקר בשל חילופי שרים. אנחנו מיצבנו מדיניות ריכוזית גבוהה, והצבנו מדיניות אחידה, שגויה. לא יכולה להיות מדיניות אחידה כלפי כל הרשויות המקומיות, ללא תלות ברמת העצמאות שלהן. התוצאה היתה ביורוקרטיה סבוכה ומסורבלת, אין ספור הליכים, אין ספור דרישה לאישורים. היו לנו כשלים, כל השנים, ברמת הפיקוח והבקרה כלפי הרשויות החלשות, באופן שאיתרנו את המשבר רק כשלא היה אפשר יותר לעצור אותו. שמענו את הזכוכית מתרסקת על הרצפה ואז הבנו שהיא נפלה במשך תקופה ארוכה שבה אפשר היה למנוע את הקריסה. שיקולים פוליטיים תמיד היו בהתנהלות מול הרשויות המקומיות בשאלות של קביעת גבולות, שינוי גבולות, בשאלה של איחודי רשויות, בשאלה של פיזור רשויות ועוד כהנה וכהנה. וזה רק מקצת מגורמי הכשל שאחראי להם השלטון המרכזי. אבל גם השלטון המקומי אשם. גם לשלטון המקומי יש אחריות לא מבוטלת לכשלים ולמשברים. כשלים של תקציב, כשלים ניהוליים, גירעונות מתמשכים, אי-מיצוי של מקורות הכנסה עצמאיים, ארנונה, היטלים, גם גורמים אובייקטיביים אבל גם גורמים סובייקטיביים. יש הרבה הפרות של מינהל תקין בשלטון המקומי, יש הרבה תלות בסיוע של השלטון המרכזי. תוצאה – משבר מתמשך. מה היתה התוצאה של המשבר המתמשך הזה? בצד הצמיחה וההתבססות של חלק מהרשויות המקומיות כרשויות עצמאיות ואיתנות, נקלע החלק האחר של הרשויות לתהליך של האטה ושל נסיגה בלתי נפסקת. למעלה ממחצית הרשויות המקומיות במדינת ישראל, יותר מ-140 רשויות מכלל 256 הרשויות במדינת ישראל, נקלעו לתוכניות הבראה כאשר הן נושאות על גבן גירעונות עתק וכשלי ניהול אחרים. לא תמיד תוכניות ההבראה היו גלגל הצלה. לפעמים תוכניות ההבראה גרמו לטביעה של הרשות. צריך להודות על האמת, לפעמים תוכנית ההבראה היתה יותר מדי קשה, פחות מדי טולרנטית, פחות מדי כוללת הוליסטית, והיא גרמה להאצת הכשל. השלטון המקומי מצוי במצב משברי מדאיג, שבאחריות לו נושאים, ביחד ולחוד, גם הרשויות המקומיות, אבל גם השלטון המרכזי. החקיקה הקיימת נשענת, כמו שאמרתי לכם, על פקודת העיריות המנדטורית ושורת החיקוקים שהתלוו אליה במשך שנים. אין בה שום הסדרה הרמונית וכוללת של יחסי השלטון המרכזי והמקומי. אין בה שום הגדרה מספקת וברורה של אמצעי הבקרה והאכיפה, שהשלטון המרכזי צריך שיהיו לו כדי להבטיח את יציבות השלטון המקומי. אין בה שום הבחנה בין הרשויות המקומיות השונות. דין תל-אביב כדין כפר-קרע? אלה דברים שלא ייאמנו בכלל. אין בה הגדרה של בעלי התפקידים ברשויות ובמיוחד מארג הסמכויות שלהם. איך היה תהליך ההכנה של הצעת החוק? הצעת החוק היא תוצר של עבודה מאומצת, רבת שנים, שהתקיימה במשרד הפנים. זה החל בעבודת מחקר השוואתי, שערך עורך-דין שלום זינגר, היועץ המשפטי של משרד הפנים אז, בנוגע למערכת הנורמטיבית המסדירה את השלטון המקומי גם בארץ וגם בעולם ובנוגע ליחסים של השלטון המקומי עם השלטון המרכזי. במסגרת גיבוש הצעת החוק התקיימה סדרת דיונים מקיפה. לתהליך גיבוש הצעת החוק היו שותפים במהלך שבע השנים האחרונות עשרות ראשי ערים, יועצים משפטיים רבים, גזברים, מהנדסים, מבקרי פנים ונציגי ארגונים יציגים אחרים, ועמדתם נבחנה ונדונה. במקביל, קיימנו סדרת דיונים מקיפה בין נציגי משרד הפנים לנציגי משרדי הממשלה האחרים, בראשם – מה לעשות – משרד האוצר וגם משרד המשפטים. לאחר שהפצנו את תזכיר החוק בחודש נובמבר 2005, וביתר שאת מאז כניסתי לתפקיד במאי 2006, הוחלט לקדם את ההצעה. התקיימה סדרת דיונים נוספת בממשלה ובשלטון המקומי, ובעקבותיה הכנסנו שינויים נוספים והוטמע חלק גדול מההערות שהוצגו לנו. מהם עיקרי הרפורמה? הנדבך הראשון הוא הגדרה מחודשת של יחסי השלטון המרכזי והמקומי. המפתח, חברים, הוא היחס הדיפרנציאלי. אי-אפשר יותר להתייחס לכל הרשויות באותה שיטה, באותו יחס, באותה אמת-מידה. הצעת החוק נשענת על ההכרה כי משרד הפנים צריך לקיים מערכת יחסים דיפרנציאלית בינו לבין הרשויות המקומיות השונות, בהתאם למאפיינים שלהן ובהתאם למצב שלהן . מצד אחד, אנחנו חייבים לבזר ביזור נרחב של הסמכויות ולהעצים העצמה רבה את העיריות העצמאיות. מאידך גיסא, אנחנו חייבים להרחיב את כלי הפיקוח והבקרה כלפי הרשויות שמצויות בתהליכי התייעלות והבראה. אנחנו מבקשים לסווג את כל הרשויות לארבע קטגוריות: עירייה עצמאית, עירייה רגילה, עירייה בהתייעלות ועירייה בהבראה. זהו כמובן סדר יורד של העוצמה, או אם תרצו, סדר עולה של העוצמה הכלכלית, של העצמאות – מן הנמוך אל הגבוה. הסיווג ייעשה על בסיס קריטריונים כספיים, בהם שיעור הגירעון, גם השוטף וגם המצטבר; שיעורי גביית הארנונה וההיטלים; עומס המלוות, ועוד כהנה וכהנה נתונים כספיים. אבל לא רק נתונים כספיים, גם נתונים איכותיים יילקחו בחשבון. אנחנו ניקח בחשבון את הדרך שבה רשות אוכפת את חוקי התכנון והבנייה, אנחנו ניקח בחשבון את דוחות הביקורת של מבקרי הפנים ומבקרי החוץ, אנחנו ניקח בחשבון ונעצים רשויות ששומרות על כללי המינהל התקין, ועוד ועוד. קודם כול, אני רוצה לבשר לכם שלא יהיו יותר עיריות, ורשויות ומועצות, וכיוצא באלה. כולן תהיינה עיריות – יהיה שם אחד. מי תהיינה העיריות העצמאיות? העיריות העצמאיות יוגדרו אלה אשר מנהלות את ענייניהן ביעילות ובאחריות, גם תקציבית וגם ניהולית, מתוך שמירה על כללי המינהל התקין ועל כל דרישות החוק. העיריות העצמאיות ייהנו - על-פי הצעת החוק ועל-פי החוק, לכשיעבור – מביזור סמכויות נרחב, מצמצום משמעותי של התלות במשרד הפנים. אני לא חושב שמשרד הפנים – מרמת הפקיד הכי זוטר ועד רמת השר – יכול לתת עצות לראש העיר תל-אביב, או לראש עיריית רמת-גן, או לראש עיריית חיפה, איך לנהל את העיר שלו. הוא פשוט יודע את זה יותר טוב מאתנו. הוא יודע את זה יותר טוב מאתנו, וההוכחה הכי טובה לכך היא העובדה שיש ראשי ערים שנבחרים כבר 30 שנה ו-20 שנה ברציפות, ואני לא זוכר שר פנים ב-15 שנה האחרונות שכיהן יותר משנה וחצי. אם במבחן התוצאה מסתכלים, זאת ההוכחה. ההצעה שלנו מציעה לגבי העיריות העצמאיות מודל של מפגש חד-שנתי – פעם אחת בשנה העירייה תיפגש עם משרד הפנים, לצורך אישור התקציב. במסגרת אישור התקציב תוצג גם תוכנית העבודה, גם השנתית וגם הרב-שנתית, של הרשות; תאושר המדיניות שלה בנושא כוח-אדם ושכר, בנושא פיתוח, בנושא מיסוי מקומי, בנושא אשראי ובנושא עסקאות. לאחר אישור התקציב ייהנו הרשויות העצמאיות משיקול דעת רחב – כמעט מלא – בניהול התקציב השנתי ושינוי סדרי העדיפויות בתוכו, בכפוף לשמירה על מסגרת התקציב. התקציב של עיריית תל-אביב, לדוגמה, יותר גדול מכל התקציב של משרד הפנים לכל יתר הרשויות בארץ, ועדיין ראש העיר תל-אביב צריך לקבל את אישור משרד הפנים על כל עובד נוסף, כאשר נציג משרד הפנים משתתף בוועדת המכרזים; על כל הוצאה לפנסיה; על כל הטבה של 2% בדירוג של הפנסיה. זה פרדוקס שצריך להפסיק אותו. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה לא חוק התקציב. אם עיריית ירושלים היתה גירעונית – פעם, כשראש הממשלה היה ראש עיר – לא, אני לא מדבר אישית - - - שר הפנים רוני בר-און: האמת היא שספרתי בדקות מתי תבוא העקיצה הזאת. מה יהיה גורלן של העיריות שבהתייעלות ושבהבראה? כלפיהן אנחנו מגדירים שורה של צעדי פיקוח, שורה של צעדי התערבות יעילים, שיאפשרו לנו – כמו שאמרתי קודם – זיהוי מוקדם של תרחישי משבר. זיהוי מוקדם כזה ימנע מבעוד מועד את הקריסה ויעלה את הרשות, אחרי שאנחנו נתערב בה – גם בטווח הקצר, גם בטווח הבינוני, אבל בוודאי בטווח הארוך – על מסלול לעצמאות. ההצעה שלנו מחזקת את מנגנוני הבקרה והאכיפה וקובעת סל של אמצעי מדיניות – מגוון שיאפשר לנו התערבות אפקטיבית, מדורגת, אבל מיידית. המטרה – טיפול מקדים בשלבי הכשל הראשוניים ולא רק במצבי הקיצון. כך, למשל, מעגנת ההצעה שורה של צעדים וסנקציות כלפי אותן רשויות שנמצאות בתהליכי הבראה אבל אינן עומדות באבני-הדרך שנקבעו להן – החל במינוי חשבים מלווים, דרך מינוי ועדות חקירה וכלה בפיזור ובהדחת ראש הרשות והמועצה. אנחנו מבקשים לפתח מנגנוני בקרה אפקטיביים כתנאי ליישום אותה מדיניות ביזור דיפרנציאלית, ואלו הם: גם מנגנונים פנימיים בתוך העירייה וגם מנגנונים חיצוניים במשרד הפנים. מה יהיו מנגנוני הבקרה הפנימיים? אנחנו מחזקים - - - היו"ר מגלי והבה: אדוני, אני לא רוצה להפריע לך – הנושא מאוד חשוב – רק אם תוכל להצטמצם כי אתה מדבר כבר קרוב ל-20 דקות. שר הפנים רוני בר-און: סליחה, אני לא זוכר שהזמן של הצגת הצעת חוק ממשלתית הוא מוגבל. אני חושב שהצעת החוק הזאת - - - היו"ר מגלי והבה: היא מאוד חשובה. שר הפנים רוני בר-און: מגיע לחברי הכנסת הכבוד שהם ידעו על מה הם מצביעים. זו רפורמה מרחיקת לכת. למרבית הצער, הצעת החוק לא הונחה פה מספיק זמן כדי שאפשר יהיה ללמוד אותה, ולכן אני חושב - - - קריאות: - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אנחנו מציעים לדחות את ההצבעה. אין לנו הזמן לקרוא את החוק, להתייעץ עם ראשי העיריות - - - ואסל טאהא (בל"ד): - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - - שר הפנים רוני בר-און: תודה רבה לכם. אנחנו נצביע היום. אני מבקש לאפשר לי - - - היו"ר מגלי והבה: כמה זמן? שר הפנים רוני בר-און: אני לא יודע להגיד לך כמה זמן. אני אשתדל לקצר. היו"ר מגלי והבה: אוקיי. בבקשה. שר הפנים רוני בר-און: אני מאוד מודה לך על אורך הרוח. אנחנו מעגנים בהצעה את מעמדם של שומרי הסף הפנימיים בעירייה – חברת הכנסת יחימוביץ, את שאלת אותי על זה במכתב ועניתי לך – של הגזבר, של המבקר, של היועץ המשפטי ושל המועצה, באופן שלא יהיו למרמס לשלטון שאנחנו לא בטוחים שהוא מתנהל על דרך הישר. לדוגמה, מועצת העיר, שמעוצבת כרשות מחוקקת ומפקחת על התנהלות העירייה – גם במתן אישורים להליכים מרכזיים, גם בחובת דיווח – בשל חשיבות התפקיד של מועצת העיר, קובעת ההצעה כי ראש העיר לא יהיה ראש המועצה עוד; קובעת גם גמול – אומנם סמלי – לחברי מועצת העיר, אבל באופן שידרבן אותם, אנחנו מקווים, לבוא ולהשתתף, ולא ניתקל בישיבות מועצת עיר פעם אחר פעם בלי קוורום ועם הופעה ממש מעליבה. הגזבר – האיש שאליו מתנקזים כל הלחצים ברשות – ההצעה מעגנת את מעמדו כגורם מרכזי שיהיה אחראי – גם ברמת הסמכויות, אבל גם ברמת האחריות – לקיומה של מדיניות תקציבית מאוזנת ואחראית. אנחנו קובעים לשם כך תנאי כשירות מינימליים לגזבר – לא היה כדבר הזה עד היום – וגם אנחנו קובעים מנגנונים ברורים הן להעסקתו ולמינויו, אבל גם לפיטוריו, כדי שהוא לא יחיה כעלה נידף ברוח ויהיה, כמו שאמרתי, למרמס לדרג הפוליטי. מה יהיו מנגנוני הבקרה החיצוניים? אנחנו מקימים יחידת בקרה במשרד הפנים ומעגנים את סמכויותיה ואת תפקידיה כיחידה מקצועית עם סמכויות פיקוח ובקרה, שתשמש יחידה מייעצת לשר. היחידה תנתח באופן שיטתי ומקיף את הדוחות הכספיים ואת נתוני הרשויות המקומיות, תבנה פרופיל של הרשות המקומית ותנתח את מצבה, תזהה מבעוד מועד תרחישי כשל ותצביע ותמליץ על מדיניות ההתערבות. ככל שיחידת הבקרה הזאת תהיה אפקטיבית יותר, כך ניתן יהיה יותר בקלות לשחרר את הרסן מהרשויות העצמאיות ולהדק את הפיקוח והליווי על הרשויות החלשות. מערכת בקרה ופיקוח יעילה תאפשר זיהוי מוקדם ותמנע קריסה ארגונית וכלכלית. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - שר הפנים רוני בר-און: חלק בוודאי, חלק לא, ולגבי היתר כולם, כפי שאמרתי יהיה משא-ומתן בין הקריאה הראשונה לבין הקריאה השנייה והשלישית. בלב פתוח ובנפש חפצה נשמע את כולם, נלך להליכי גישור. לא נקבל את כל הטענות, אבל כמו שאמרתי בפתיח, כל חוק בסוף היום הוא סוג של פשרה, ופה תהיה פשרה נדיבה מצד הממשלה. אנחנו מבקשים להגדיר את שדרת הניהול המרכזית וליצור חיץ ברור בין הדרג הנבחר שקובע את המדיניות לבין הדרג המקצועי שמבצע את המדיניות. ממש כמו בממשלה, אנחנו נגדיר לראשונה את הסמכויות, את התפקידים, את הליכי המינוי וכשירויות הסף למנכ"לים, לגזברים, ליועצים המשפטיים, למהנדסים, למבקרי הפנים. אנחנו מטילים אחריות כבדה על הדרג הניהולי, ואז לא יהיו לנו ראשי רשויות שמלינים שכר. הלנת השכר, אם היא תהיה, היא תהיה באחריות המנכ"ל, הגזבר, המבקר והיועץ המשפטי. אלה האנשים שישלמו בתפקידם, בלי כחל ושרק, אם הם ימעלו בתפקידם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - שר הפנים רוני בר-און: לא, כמובן שלא. אנחנו ניצור את החיץ בין הדרג הנבחר לבין הדרג המבצע. אני חושב שדרג נבחר, ראש עיר, לא צריך לחתום לא על התחייבויות, לא על אשראים, לא על עסקאות, לא על תקני כוח-אדם ולא על שכר. גם אני כשר לא עושה את זה, גם אתה, בני אלון, כשהיית שר, לא עשית את זה. אני לא חושב שצריך לעשות את זה. האיזון העדין – וצריך איזון עדין – בין דרג נבחר לבין דרג מבצע יהיה שביל הזהב בין עמדת הקיצון שהציג משרד האוצר מחד גיסא, שהציע לנו את עיקור כל הסמכויות של הדרג הנבחר, לעומת ההצעה שאנחנו הצענו, בהשוואה לעמדת הקיצון שהציג השלטון המקומי, שאמר: הכול זה הדרג הנבחר ושום דבר לא הדרג המבצע. הערובה לקיום מינהל תקין ויעיל ברשויות המקומיות והכלים לצמצום השחיתות והפרת כללי המינהל הם נטרול היכולת של הדרג הנבחר להפעיל את הסמכות שלו בלא פיקוח בעניינים ביצועיים: למי מקצים קרקע, איזו הלוואה נותנים, עם איזה ספק מתקשרים ואת מי למנות כבעל מקצוע בעירייה. אני רואה שאנשים קצת לחוצים, אז אני אדלג על הפרקים הפחות חשובים. אני רק רוצה לומר לכם דבר אחד. שנים מדברים אתנו על חוק-יסוד: השלטון המקומי. אני חושב שחוק כזה או הגדרה חוקתית של השלטון המקומי, מקומה אפילו בחוקה של מדינת ישראל. אני חושב שהגדרת החובות והזכויות בממשק שבין השלטון המרכזי והשלטון המקומי והגדרת החובות והזכויות בממשק שבין השלטון המקומי והתושבים, מקומה בחוקה. אבל הדרך היחידה להגיע לפתרון הזה היא קודם כול להעביר את חוק העיריות. אם פעם אחת נעביר את חוק העיריות, נוכל להתקדם גם בעניין הזה, בין על דרך של חוק-יסוד – שאני מבטיח להעביר אותו – ובין על דרך של פרק או סעיף בחוקה, שאני מבטיח לקדם יחד עם ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני מבקש וחוזר על בקשתי, ויודע שהבקשה הזאת קשה לחלק מהאנשים, כי אני יודע מה מערכת הלחצים מצד ראשי הרשויות ומצד אינטרסנטים אחרים – בלי הסטרטר של החוק בקריאה הראשונה, לא יהיה לנו אף פעם חוק עיריות. אם לא נעביר את זה, נמשיך עוד שבע שנים לבקש את המוצר המושלם לפני הבאתו לקריאה ראשונה. שבע השנים האחרונות יוכיחו. אנחנו ננהל שיח ושיג, נשמע את כולם, כפי שהבטחתי. במקום שלא נצליח להגיע לפשרה במפגש הפרונטלי, נסכם על הליכי גישור, וכשאלה לא יצלחו, נקבל החלטות. אני מבקש מכם לאשר את החוק בקריאה הראשונה. אני מאוד מודה לכם. היו"ר אחמד טיבי: תודה לשר הפנים רוני בר-און. יש רשימת דוברים. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. שלוש דקות לכל דובר. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השר בר-און, ראשית כול, אני רוצה לברך אותך על שאחרי שנים כל כך רבות, הממשלה ביוזמתך מניחה הצעת חוק – כאשר הנושא הוא נושא מאוד ראוי, וכאשר אין ספק שהעיריות עומדות בחזית הראשונה מול האזרח. מי כמוני, ותיק השירות הציבורי, יודע את הטלאים ואת נזקם הגדול. אבל אם יורשה לי, החיפזון הוא לא ראוי. החוק הונח ביום שני. זה חוק של 350 ומשהו סעיפים, עם הרבה מאוד נספחים ועם ביטולים של כמה חוקים. אני חושב שהיה מן הראוי לאפשר לחברי הכנסת, אף שמבחינת התקנון זה בסדר – התקנון אומר שאחרי 48 שעות אפשר להצביע, אבל אני מניח שהתקנון לא התייחס לכזאת חוברת. אם רוצים דיון בקריאה ראשונה, דיון רציני - ואני מסכים אתך שהנושא מאוד חשוב; אני בירכתי אותך כשהנחת את הדבר הזה – אני לא יודע אם זה ראוי. אני יודע שאומרים שנעשה את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אבל כולם יודעים שזה לא כך. לא כל חברי הכנסת משתתפים בוועדת הפנים והגנת הסביבה ויכולים להביע דעות. כולנו מפלגות שיש להן נציגים מוניציפליים. צריכים לקיים את הדיונים בפורומים המוניציפליים. לכן אבקש, אם ניתן, לדחות את ההצבעה. תאפשר להתחיל היום את הדיון. הצגת את החוק, אני חושב שהצגת אותו באופן ראוי מאוד, ויש הרבה מאוד דברים שאפשר להסכים אתם. אני גם מסכים אתך שלא יצא כל אחד וכל תאוותו בידו. ולכן אני מציע לך לשקול את העניין, כי זה נושא מאוד מאוד חשוב. אחרת - מה שיקרה זה שהחוק לא ייגמר בקריאה השנייה והשלישית, יהיו פה 200 הסתייגויות, זה יהיה כמו חוק התקציב ולא נגמור עם הדבר הזה. לגופם של הדברים אני רוצה להעיר שתי הערות. ראשית, הייתי מבקש את הסכמתך שהפרק שדן במבקר, כמו שהיה בעבר - החוק יפוצל והוא יעבור לוועדה לענייני ביקורת המדינה. אגב, יש פה הרבה מאוד תיקונים חיוביים שצריכים להיעשות, אין פה שום דבר לא נכון, אבל חסרים פה הרבה מאוד דברים, ורק קוצר הזמן לא מאפשר לי לומר אותם. אני בטוח שאם תשמע אותם, אתה בוודאי תסכים. למשל, אין מה שיש בחוק מבקר המדינה, החובה לתת ללא דיחוי מסמכים. פה כתוב שצריך לתת מסמכים – מתי? אלה שאלות מאוד בסיסיות. אגב, בתיקון שהסכמת לעשות ושהעברנו השבוע יש כבר כמה חידושים נוספים שאפשר להכניס. שנית, ראיתי שאתה גם מבטל את חוק מנהל מחלקת חינוך. בתוך כל המהומה של השביתות ברשויות המקומיות נושא אחד עבד טוב, וזה החינוך, בזכות שני חוקים, שבמקרה הם שלי: אחד זה ייעוד כספי חינוך ברשויות המקומיות והשני זה מנהלי מחלקות חינוך, שהפריד את כל הבלגן. תלמידי ישראל לא סבלו מהשביתה הזאת. לכן אני אומר שיש פה נושאים מאוד רציניים וכבדים. אם אפשר, צריך לקיים דיון רציני בהצעה. אני יודע שיש לך סבלנות לשמוע. יעלו לפה 30, 40 חברי כנסת, ותשמע את הערותיהם. אני בטוח שרק תתברך בהצעות האלה. תודה לך. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל - לא נמצא. חבר הכנסת מוחמד ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, אקדים ואומר שאם הצעת החוק הזאת – אף שאני מודה ומתוודה שלא למדתי אותה לעומקה ולרוחבה בגלל גודלה ובגלל הזמן שהיה לרשותנו לעיין בה – היתה מובאת עכשיו לקריאה אחרונה, לקריאה שלישית, חד-משמעית היינו מצביעים נגדה. אבל, לעומת זאת, היות שחבר הכנסת אורלב עמד על הדוכן לפני ואמר שיש מקום לאפשר דיון רחב יותר – אני כמובן מסכים אתו – אם תימצא הדרך שההצבעה, או אפילו המשך הדיון על הצעת החוק יידחה למועד אחר, אני חושב שיש לברך על כך. אין שום ספק שהמצב הנוכחי של חוקי השלטון המקומי לא מתקבל על הדעת. יש בו הרבה נתיבי מילוט מאחריות, גם בתחום השלטון המקומי וגם בתחום השלטון המרכזי. אם יהיה מצב שבעקבות החקיקה הסופית של החוק, כשהדברים יוגדרו ושר הפנים לא יוכל לעמוד – כמו בשבוע שעבר – ולהגיד שהאחריות על משבר השלטון המקומי נופלת אך ורק על השלטון המקומי, אם נגיע למצב כזה שהנושאים יוגדרו, אני חושב שעברנו כברת דרך לא מבוטלת. העובדה שחוק מרחיק לכת כזה מובא בהתראה של 48 שעות, ללא דיון מספיק עם הגורמים השונים - במרכז השלטון המקומי בכלל חושבים שזאת הצבעת מחטף - אני חושב שהעובדה הזאת לא פועלת לטובת הכוונות שהביע שר הפנים מעל הדוכן. אבל, בכל זאת, רשמנו לפנינו את הדברים. הסיעה שלנו חושבת שיש מקום לחוקק חוק-יסוד: השלטון המקומי. אם בסופו של תהליך, אחרי חקיקת החוק הזה, אחרי הדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אחרי בחינת היישום העניינים יתפתחו לחוק-יסוד של השלטון המקומי - אני חושב שהדבר הזה מתבקש. לשלטון המקומי יש מעמד חשוב בחיי האזרחים ובחיי המדינה. העובדה שיש חוק-יסוד: הממשלה, חוק-יסוד: הכנסת, יש חוק-יסוד: בתי-המשפט וכו', מחייבת שגם השלטון המקומי יזכה למעמדו בספר החוקים המרכזי, בחוקי-היסוד. הדבר הזה, כמובן, יכול להתפתח בעתיד. על כן, אני יכול לרשום את דברי השר, שלקראת הקריאה השנייה והשלישית יתנהל דיון ברוח של הקשבה ופשרה. אני חושב שזה דבר חשוב. לעומת זאת, אגיד הערה עקרונית כללית, ובזה אסיים את דברי. הצעת החוק לא צריכה להיות במטרה לקיים מנגנוני ענישה, אלא צריך שתהיה תרומה לחלוקת אחריות מצד אחד, למנגנוני תקצוב, מנגנוני ייעול ומנגנונים שיובילו בראש ובראשונה לרווחתם של האזרחים. בעידן הזה, של התנערות הממשלה מהשירותים החברתיים של היום-יום והתגלגלות השירותים האלה לפתחן של הרשויות המקומיות, אני חושב שהדבר הזה צריך למצוא את ביטויו בראש ובראשונה בחוק הזה, וכמובן הנושא של המשכורות ונושא ההתנהלות הפנימית של השלטון המקומי. על כן, אדוני השר, אם תתקיים ההצבעה היום, אנחנו נימנע רק מהטעם הפשוט, שאנחנו רוצים לאפשר מקום לשיג ושיח על החוק הזה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. כמובן, זכות ההתנגדות לחוק בהצבעות המכריעות שמורה לנו מטבע הדברים, אם נרגיש שהדברים לא נעשים בהקשבה לשלטון המקומי ובאינטרס האזרחי המלא, ולא לשביעות רצוננו, כסיעה שיש לה מצע מאוד מסודר בכל מה שקשור בנושא החברתי ובנושא של השירותים לאזרחים. תודה רבה, אדוני. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. התבקשתי להקפיד על הזמנים, בגלל היום הארוך. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, סיפר לנו שר הפנים בסקירתו המפורטת על עבודה מאוד ממושכת ורצינית שנעשתה. אני יודע, מתוך מפגשים קודמים עם שר הפנים במסגרת ועדת הפנים של הכנסת, שאכן החוק הזה מבחינתו הוא אחד היעדים המרכזיים שהוא הציב בפניו. אני יודע שהוא, באופן אישי, עשה את הכול כדי שהעבודה המקצועית הרבה, שנעשתה במסגרת הממשלה על החוק הזה, תושלם ותגיע למסגרת של הצעת חוק. אבל יש לי טענה מאוד קשה. האם הכנסת לא ראויה לקיים את אותו דיון רציני? הטענה איננה אליך, אדוני השר. אני חושב שאנחנו צריכים לטעון את הטענה כלפי עצמנו. אנחנו מגיעים לאישורו של חוק בקריאה ראשונה, ואני אומר לכם באחריות, חברי חברי הכנסת, ואני אומר את זה בצער רב, שאני מעריך בזהירות שרוב רובם של חברי הכנסת אינם יודעים על מה הם הולכים להצביע היום. אני חושב שזה דבר חמור; אני חושב שזה דבר מסוכן; אני חושב שזה דבר שאי-אפשר לעבור עליו לסדר-היום. החוק הזה הונח על שולחנה של הכנסת ביום שני. עברתי עליו ככל שיכולתי, ואני חייב לומר שיש לי הערות ענייניות רבות, אבל אני חושב שהמתכונת של הדיון איננה מאפשרת דיון בהערות העקרוניות האלה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תן דוגמה אחת. דב חנין (חד"ש): אתן לך דוגמה אחת, חברי. שר הפנים רוני בר-און: - - - לדיון בקריאה ראשונה, גם אם היינו דנים בזה עוד שנתיים. דב חנין (חד"ש): נכון, אבל, אדוני השר, אני בטוח שהיית רוצה שכמו שלך יש עמדה מושכלת ומנומקת בכל אחד מהנושאים, תאפשר גם לחברי הכנסת לגבש עמדה מושכלת ומנומקת, ואל תביא לנו – בשיתוף פעולה של נשיאות הכנסת וכללי העבודה הלא-נכונים שנהוגים במוסד הזה – הצעת חוק כל כך מקיפה במהלך שהוא למעשה מחטף. אתן דוגמה אחת, חבר הכנסת הנדל, הנושא הסביבתי. הנושא הסביבתי נעלם בהצעת החוק הזאת. אני יודע - - - שר הפנים רוני בר-און: זה לא נכון. אתה פשוט מטעה את האנשים. דב חנין (חד"ש): אני לא מטעה את האנשים, ואני מוכן להתווכח אתך נקודה-נקודה בעניין הזה. אני יודע, אדוני השר, שאתה מנהל איזושהי הידברות עם המשרד להגנת הסביבה. שר הפנים רוני בר-און: חלק מהטענות – חלק הארי - קיבלנו, חלק מתקדם - - - דב חנין (חד"ש): וחלק לא נמצא בחוק. חלק גדול לא נמצא בחוק. שר הפנים רוני בר-און: - - - להפוך את החוק הזה לחוק של המשרד לאיכות הסביבה? דב חנין (חד"ש): לא, אדוני השר. בכל הכבוד, אני חושב שאתה - - - שר הפנים רוני בר-און: - - - ראשי רשויות אחריות לדברים שהם לא יכולים להרים אותם? לא, השר לאיכות הסביבה - - - דב חנין (חד"ש): אדוני השר, בכל הכבוד, השלטון המקומי הוא מרכזי בתחום הסביבתי. אתה יודע את זה כמוני, ולכן החוק הזה לא יכול להיות עיוור לממד הסביבתי, ואני חושב שזאת בעיה מהותית שקיימת בחוק הזה. יש בחוק בעיות נוספות. אני חושב שאנחנו בהחלט ראויים, אדוני השר, אחרי כל כך הרבה שנים, לחוק עיריות מודרני. אבל חוק עיריות מודרני, ואני מסתכל על חקיקה מקבילה - - - היו"ר אחמד טיבי: נא לסיים, חבר הכנסת חנין. דב חנין (חד"ש): זה לא על חשבון זמני. היו פה הערות ביניים, ואני מצטער, זה לא על חשבון זמני. היו"ר אחמד טיבי: הערות ביניים, כאשר הן בשיתוף פעולה של הדובר, הן על חשבונו של הדובר. דב חנין (חד"ש): אז אני מבקש לסיים בשתי נקודות קצרות מאוד. חוקי שלטון מקומי בעולם מבוססים על תפיסה דמוקרטית, תפיסה של שיתוף אזרחים, תפיסה של שקיפות. המומנטים האלה נמצאים בשוליים בהצעת החוק הזו. זו בעיה, זו בעיה קשה. הערה שנייה עקרונית: המנגנון של דירוג הרשויות המקומיות לפי התפקוד הכלכלי שלהן עלול ליצור מצב שבו חלק מהרשויות המקומיות, שאין להן האפשרויות ואין להן היכולת לענות על כל הצרכים הכלכליים, ידורגו על-ידיכם כעיריות בלתי יעילות או בלתי מתפקדות, ולכן הסמכויות שלהן תיפגענה. לכן, אדוני השר, אני חושב שיש מקום לשקול את ההצעה שהושמעה כאן, להתחיל את הדיון היום ולהשלים אותו בהזדמנות נוספת, כדי לאפשר לכנסת לקיים בנושא הזה גם דיון וגם הצבעה ראויים. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה. חבר הכנסת אברהם רביץ - לא נמצא. חבר הכנסת חיים אורון - לא נמצא. חבר הכנסת רן כהן - לא נמצא. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לציין, שהשלטון המקומי במדינת ישראל מתנהל עדיין על-פי חוק משנת 1938, פקודת העיריות. כלומר, זה חוק מאוד ישן, שלא רק טוב אלא צריך לשנות אותו, כי כל התיקונים לחוק הזה נעשו טלאי על טלאי, ויש שם בלבול גדול גם למי שמתמצא בתחום הזה. לכן היוזמה כשלעצמה היא מבורכת. אבל עם זאת, אני רוצה להצטרף לקריאה שהושמעה כאן על-ידי חבר הכנסת אורלב ואחרים, שעל נושא כזה באמת צריך לקיים דיון לפני שהולכים ישר להצבעה, כי זה נושא כבד, זה נושא חשוב מאוד, ויש בו הרבה גורמים שצריך לקחת אותם בחשבון. ההסבר וההצגה שהשר עשה כאן נגעו בעיקר הדברים, עיקר האיזונים שצריך לקחת בחשבון כשחושבים על חוק כזה. האיזון בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, יחד עם המחשבה שבשלטון המקומי יש דברים שלא מתנהלים טוב – זה לא צריך להטות את הכף כך שהשלטון המרכזי יהיה בעל הכוח המכריע ביותר בכל האיזון הזה. גם האיזון בין עניים לחלשים, גם האיזון בין רשויות עתירות שטח ורשויות דלות שטח – כל אלו איזונים חשובים מאוד שצריך לקחת בחשבון. אני חושב שצריך במקרה הזה הידברות. עצם העובדה שמרכז השלטון המקומי מתנגד להעלאת החוק בשלב הזה אומרת הרבה דברים, והיה עדיף, כמובן, שמרכז השלטון המקומי יהיה בעד העלאת הנושא בתקופה הזאת. אני חושש שהחוק הזה הוא חוק חדש שמלבישים אותו על מפה מוניציפלית ישנה מאוד. נכון שזה חוק מודרני, אבל הבסיס של החוק הזה, היחידות המוניציפליות הן ישנות מאוד, ואני חושב שבד בבד עם החוק הזה צריך לחשוב על שינוי מעמיק גם במפה המוניציפלית במדינה. עניין הקטגוריזציה של הרשויות המקומיות. אנחנו לא רוצים שהקטגוריזציה הזאת תהפוך למנגנון של קיבוע – מי שעני נשאר עני, ומי שיש לו בסיס מס רחב ויש לו מפעלים יישאר כך, ואז יהיה מנגנון קיבוע ומנגנון של שמירת הסטטוס-קוו. אנחנו גם חושבים שמן הראוי להגדיר חבילה של זכויות בסיסיות של תושבים ושל אזרחים בשלטון המקומי. יחד עם הרצון לקדם חוק חדש לשלטון המקומי, צריך לאפשר את הדיון הרחב והבסיסי סביב העניין. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מציע שנמשיך את הדיון אחרי הפגרה. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת עזמי בשארה. עזמי בשארה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אחד הדברים שהוא נימק בהם בהתחלה את החוק הוא שזאת פקודת עיריות ישנה וטלאי על טלאי וכו'. אני לא מבין למה השר רוצה לחסל את הדבר האנגלי האחרון בארץ הזאת. שר הפנים רוני בר-און: יש כמה דברים, כגון דבר המלך במועצתו. חוץ מזה שתקבל במוצאי-שבת חוק יפה מהאנגלים, יש משחק כדורגל. עזמי בשארה (בל"ד): המבנה של השלטון בארץ הזאת חייב להם הרבה, אגב. הרבה יותר ממה שאנשים חושבים. לא הכול הובא לפה מפולין ומרוסיה, יש כמה דברים שהיו פה ודברים נתפרו עליהם. מה שיש זאת עבודה גדולה, זה חוק עב כרס ממש; לא כל יום בא חוק כזה לכנסת. לכן אפילו למראית עין, אדוני השר. אני מסכים אתך, חברי כנסת מצביעים לפעמים בלי לקרוא, אבל פה אין אפילו מראית עין שהם קראו. זה חוק, זה לא עמוד וחצי. זה חוק, זה עבודה, זה מבנה שלטוני. אומנם לא חוק-יסוד, אבל כחוק-יסוד. חוקי-יסוד הם קצרים, לא כאלה. זה חוק שמסדיר שלטון. לכן אני אומר שצריך אפילו מראית עין שקראנו את זה, שהעוזרים שלנו קראו את זה. יומיים זה לא זה. יש עוד דבר שמחזק אותנו. הרי כל רפורמה גדולה שהיתה – אם בעל העניין מתנגד לה, היא לא תצליח. ואני רוצה להגיד לך את זה. אנחנו עברנו פה בפרלמנט הזה כמה רפורמות שבאו מהמשרדים; למשל, מה האחרונה שבהן? דברת. בעל העניין התנגד, ציבור המורים, וזה לא עבד ולא יעבוד. פה כל השלטון המקומי, כפי שמגיע לו, לא רוצה את זה. חלק גדול לא רוצה את זה. זה מגיע לאוזניים, זה לא סוד, אז זה לא ילך. זה צריך להיות עם דיאלוג וכו'. אני מציע שיינתן לנו זמן ויינתן גם למרכז המקומי זמן, אחרת לא נוכל להצביע מתוך עמדה שקולה. זה לא מסוג החוקים שאני אומר: אני נגד, נקודה. זה חוק שאתה צריך להתייחס לגופו של עניין. אם זה יבוא היום, או שאמנע או שאצביע נגד, כי אני לא יודע מה זה, ואני יודע שבעל העניין, שזה המרכז לשלטון מקומי, מתנגד. לכן תן לנו זמן עד אחרי הפגרה. זה חוק שסחט אותך, לקח הרבה מזמנכם במשרד. תנו לנו את הזמן של הפגרה. לא מן הנמנע שיהיו דיונים ציבוריים בנושא. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור יצחקי - לא נמצא. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אין מחלוקת שהשלטון המקומי נתון במצב משברי, במשבר מתמשך. זה לא מהיום, זה לא מאתמול, זה הרבה שנים. המשבר הזה הוא משבר כולל, משבר תקציבי, משבר ניהולי, בעיות של שחיתות, בעיות מכאן ועד להודעה חדשה, הון ושלטון. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מאוד מסוכן מה שאתה אומר. רוב הרשויות לא כאלה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני אומר שקיימות בעיות כאלה, לא בכל הרשויות. אבל אני מדבר על השלטון המקומי בכלל. המשבר הוא כולל, והחוקים המתייחסים לשלטון המקומי לא נותנים, לא לשלטון המקומי עצמו ולא לשלטון המרכזי ולא לבתי-המשפט, מספיק כלים לטפל בבעיות שצצות. לכן יש צורך בחקיקה. אין מחלוקת שיש בעיה קשה, ואין מחלוקת שצריך רפורמה יסודית. על שני הדברים האלה אין מחלוקת. גם הנושאים שהשר ציין – הקשר בין שלטון מרכזי לשלטון מקומי, יחסי הגומלין בין נבחרים ברשות המקומית לבין הביורוקרטיה או הדרג הניהולי, השקיפות, רמה גבוהה יותר של בעלי משרות – כל אלה דברים נכונים. כלומר, אלה בעיות שבאמת צריך לטפל בהן. רק מה? דווקא משום שהחוק חשוב ומרחיק לכת, צריך שיתקיים בו דיון אמיתי; ולא כל הדיון צריך להתקיים בפרלמנט. בראש ובראשונה, הוא צריך להתקיים עם השלטון המקומי. יכול להיות שמה שיש לשלטון המקומי להציע, היה משכנע את השר לערוך שינויים בחוק עצמו. החוק אומנם בקריאה ראשונה, ואומרים לנו שעוד יש הזדמנות, מקצה שיפורים, בקריאה השנייה והשלישית, גם בוועדות וגם בהסתייגויות במליאה, אבל כולנו יודעים שחוקים מסוג זה השינויים שיכולים להיות בהם אינם יסודיים. נקבעה כבר עמדה, נקבעה מדרגה, וצריך להילחם על כל סעיף ותת-סעיף כדי לעשות שינויים בחוק עצמו. האמת היא שבגלל כובד העניין יהיה קשה מאוד – אדוני השר, אני מאוד מתלבט, כי אני רוצה רפורמה, דרשתי רפורמה, ואפילו בעצמי הצעתי הצעת חוק שתחייב חברי מועצה לשלם ארנונה. אנחנו חושבים שצריך רפורמה, ושהמצב לא יכול להימשך, אבל להפתיע אותנו בצורה כזאת - אפילו לא שמעתי את עמדת השלטון המקומי. זו גם בעיה של השלטון המקומי שלא העביר אלינו את עמדתו, אבל אני לא יכול לתת יד לחוק כשאני יודע שבעל העניין מתנגד לו, כי אני יודע שזה ייכשל. כיוון שאני מעוניין ברפורמה, אני פונה אליך. כל חברי הכנסת מעוניינים ברפורמה ולכן אני פונה אליך לדחות את ההצבעה על הצעת החוק, כדי שייערך דיון ראוי בהצעת חוק זו עוד לפני הגשתה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה; שלוש דקות. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר הפנים, על חוק כזה שהבאת אני יכול לדבר רק שלוש דקות, אבל גם אז אתה מדבר עם אביגדור יצחקי. אביגדור יצחקי (קדימה): למה כל מה שקשור אלי - - - משה גפני (יהדות התורה): אדוני השר, אני רוצה לשבח אותך; לשבח אותך באמת, אני לא אומר דברים סתם. בוועדת הפנים אישרנו את מה שהבאת באשר לתקנון חברי מועצה. היו דיונים ארוכים, מקיפים, גם התייעצתי עם חברים שהם חברי מועצות, ואישרנו דברים שלא נעשו הרבה שנים, דברים שבאמת הם מאוד מאוד חשובים וחייבים לעשות אותם, היו צריכים לעשות אותם כבר הרבה קודם. היום אתה מביא חוק, מקיף, רציני, בנושא העיריות. אני רוצה לתמוך בחוק הזה, אבל אני לא יכול, אין לי יכולת, אלא אם כן אני עושה צחוק מעצמי. מה יקרה? התחלתי לעבור על הרבה סעיפים ויש פנים לכאן ולכאן. אני לא רוצה להביע התנגדות על אף סעיף מהסעיפים שהבאת, יכול להיות שאני אתמוך בכולם, יכול להיות שאני אתמוך בחלקם, יכול להיות שנשנה חלק. הטענה שלך, אדוני השר, היא טענה נכונה טכנית, אבל אינה נכונה מהותית. אתה אומר שמדובר בקריאה ראשונה, מצביעים בקריאה ראשונה ואחרי זה יש דיון בוועדה. זה לא המצב. שר הפנים רוני בר-און: שינית פעם חוק לפני קריאה ראשונה? משה גפני (יהדות התורה): לא, לא שיניתי, אבל החלטתי לפני הקריאה הראשונה אם אני בעד או נגד. אין לי יכולת, אלא אם כן אני עושה מלאכתי רמייה, לתמוך בחוק או להצביע נגדו או להימנע מבלי שאני יודע ומבלי שאני מתייעץ עם האנשים שעוסקים בדבר. אביגדור יצחקי (קדימה): יש כאלה שיש להם - - - משה גפני (יהדות התורה): עכשיו אני פונה לשניכם, אדוני שר הפנים ויושב-ראש הקואליציה, רק לאחרונה אמרתם לי, כמו שאמרתם לרבים מחברי הכנסת: חוק ראוי, בסדר, אבל אל תצביע היום. אמרתם לי כמה פעמים על חוקים ראויים - - - אביגדור יצחקי (קדימה): אני לא זוכר דבר כזה. משה גפני (יהדות התורה): נכון, אני יודע שאתה לא זוכר, כיוון שבדרך היו עוד כמה דברים. כמה פעמים אמרתם לי ולרבים מחברי הכנסת: חוק ראוי, אבל צריך להתייעץ עם זה, ועם זה, ועם פלוני, ועם אלמוני. על חוק העיריות – אני אומר את זה במלוא החברות - אני רוצה, אדוני שר הפנים, להצביע בעד, אבל זה היום האחרון של הכנסת, אתה הולך לדון על זה בפגרה? שר הפנים רוני בר-און: כל הפגרה. ביום רביעי הקרוב - - - שלטון מקומי. משה גפני (יהדות התורה): אני שואל אותך, אדוני השר: זה חוק ממשלתי, תן לנו, לחברי הכנסת, שבוע, שבועיים, להתייעץ עם החברים שלנו - - - שר הפנים רוני בר-און: זו דמגוגיה. לפני קריאה ראשונה לא שינית בחיים - - - משה גפני (יהדות התורה): אבל הצבעתי נגד. שר הפנים רוני בר-און: אבל תסכים אתי, שאם תתייעץ עם החברים שלך ותבוא אלי, אני אקבל אותך? אני אשמע אותך בלב שלם? משה גפני (יהדות התורה): כן. שר הפנים רוני בר-און: תעשה מה שאתה רוצה עם החוק היום, אבל אל תעשו את הדמגוגיה הזאת. הרי אף אחד מכל אלה שדיברו היום, גם אם ילמד את החוק וידע אותו בעל-פה מקדימה ומאחורה, לא יוכל לדבר בדיון הבא ולא יקבל יותר משלוש דקות. אז אל תשחקו את המשחק הזה. על המשחק הזה של לקרוא שיחקו שבע שנים - - - אמרתי לכם - - - משה גפני (יהדות התורה): לא, הממשלה לא הביאה חוק עד היום. זו הפעם הראשונה. שר הפנים רוני בר-און: חבר הכנסת גפני, זה הסטרטר ואני לא מתחיל מתוך עמדה שמה שיש לי עליו אני לא דן. אני דן מהאות א' ועד האות ת' עם כל מי שיבוא. אני אנצל את הפגרה לעניין הזה לפני שזה יבוא לוועדה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני השר, את מה שאתה אומר אמרתי ורבים מחברי אמרו כל הזמן. אני צריך שיבוא ראש עיר או שלטון מקומי ויסביר לי: חבר הכנסת גפני, תמכת בחוק משום שאתה חושב ששר הפנים הוא שר פנים טוב והחוק הוא חוק טוב, ופגעת בשלטון המקומי. אני לא יודע אם מה שאני אומר נכון, יכול להיות שזה לא נכון, יכול להיות שלהיפך, אבל תן לי כמה ימים כדי להתייעץ עם מי שאני חייב להתייעץ. אני לא יכול להצביע על חוק בקריאה ראשונה, ספר עב כרס, ואני משבח אותך על זה, אמרתי את זה, אבל תן לנו את כמה הימים – הרי זה חוק ממשלתי ואתה יכול להביא אותו בעוד שבוע, אתה יכול להביא אותו גם בפגרה. אנחנו מבקשים את פסק הזמן הזה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור יצחקי, בבקשה. משה שרוני (גיל): - - - לפני קריאה שנייה ושלישית אני אתן לך הסבר. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת פינס, נא לשוחח בפלאפון בחוץ. לא ראוי לדבר בפלאפון בתוך אולם המליאה. אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר הפנים, השר לענייני קשישים, אני עוסק בשלטון מקומי הרבה שנים, גם בתחום המקצועי, גם בהיותי מנכ"ל משרד ראש הממשלה. השלטון המוניציפלי מוכר לי היטב. אני מוכרח לומר שביושבי עם ראש הממשלה לשעבר, אריק שרון, על הדברים שצריכים לעשות בהוויה הישראלית, אחד הדברים שדיברתי אתו עליהם היה הנושא של שלטון מקומי. זה התחיל במלחמת המפרץ הראשונה וגם בעקבות גל העלייה הגדול. לאט לאט הרשויות קיבלו יותר מטלות וקיבלו פחות כסף. בסופו של דבר ראש הרשות הוא זה שעמד מול האזרחים שלו, והם צעקו עליו גם על דיור, וגם על חינוך, וגם על בריאות, ועל כל דבר אחר. בשבילם הוא היה שליח הממשלה, הנציב העליון שצריך לדאוג לכל מחסורם של תושבי העיר, כולל לקליטת עלייה, כולל להרבה דברים אחרים. עם השנים גם בנינו שכונות קהילתיות מסביב לערים. קחו את העיר נתניה למשל, שבעה או שמונה לוויינים: אבן-יהודה, קדימה, תל-מונד, אין סוף. לקחו את האנשים היותר חזקים, הלכו לפריפריה לגור בסביבה כפרית והשאירו חלק מהערים הגדולות עם האוכלוסייה היותר בעייתית. לא רק זה, בזמנו היה שר פנים, אני לא אזכיר את שמו, שהחליט שאם הוא רוצה לשלוט טוב, הוא ייקח את הסמכויות מהמחוזות, יעביר הכול למשרד המרכזי, ואז על כל שטות, אפילו הממונה על מחוז לא יכול היה לעשות שום דבר. לדוגמה, משאית זבל נשרפה, למחרת צריך לקנות חדשה, אז צריך להביא אישור תב"ר למוצעת העיר, לשלוח את זה למשרד הפנים, לא לממונה על המחוז בטלפון, אחרי שלושה חודשים אמרו: עוד לא דנו, אחרי שלושה חודשים אמרו: עוד לא הספקנו, אחרי עוד שלושה חודשים אמרו: אנחנו לא מוצאים את החומר, תשלחו עוד פעם. אז העיריות התחילו להמציא כל מיני דברים שעברו על החוק, קראו לזה הפעלה מוקדמת של תב"ר. אני סתם מביא דוגמה. אני לא מדבר על אישור תקציבים ואני לא מדבר על מחיקה של חובות ארנונה ואני לא מדבר על אלף ואחד דברים שעירייה היתה יכולה לעשות ולא עשתה. לכן לטעמי יש שני דברים, ואמרתי את זה גם לשר הפנים: קודם כול, לתת יותר סמכויות לרשויות; דבר שני, לבזר את הסמכויות גם למחוזות; דבר שלישי, וזה לא פחות חשוב – להגביר את הפיקוח. מי שלא עושה את הדברים כהווייתם, פשוט לא יהיה ראש עירייה, זה הכול. בגלל הבחירה הישירה של ראשי רשויות, נוצר מצב שלמפלגות כבר אין הרבה משמעות בתוך הרשויות, ונוצר מצב שלכל שכונה בסוף יהיה נציג. שראש העירייה יתחיל לטייל בכל שכונות העיר, תאמינו לי זה דבר לא פשוט. לכן, אני רוצה לומר לך, אדוני, קודם כול, נעביר את החוק הזה בקריאה ראשונה, ולאחר מכן - יש בו הרבה דברים שצריך לדון בהם בכובד ראש, שמטרתם היא להגביר את סמכויותיו של האיש שנבחר, ועם זאת, להגביר עליו את הפיקוח; ולגמור את הביורוקרטיה בין העיריות לבין השלטון המרכזי, תוך הגדלת סמכויות המחוזות ועבודה יותר נאותה בין שני הגופים האלה. תודה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מסכים אתך לכל מלה, גם בטונים. ישיבה מיוחדת לזכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר אהרן אוזן, זיכרונו לברכה היו"ר דליה איציק: רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו, ברשותכם, לסדר-יום אחר, ומעלים דברים לזכרו של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר אהרן אוזן זכרו לברכה. נא לשבת. חבר הכנסת טיבי, נא לשבת. משפחת אוזן, היקרה, חברי חברי הכנסת, כל ימיו היה אהרן אוזן איש אדמה. עוד בארץ הולדתו, בתוניסיה, נדבק אהרן בחזונו הציוני. הוא היה פעיל בתנועת הנוער בית"ר. כשנפתחו שערי הארץ לרווחה הוא היה עם ראשוני העולים מתוניסיה. את חייו הוא הקדיש להתיישבות ולחקלאות. הוא הקים משק לתפארת במושב גילת שבדרום הארץ. פעילותו של אוזן בתנועת המושבים הביאה אותו כנציג מושבי הדרום לכנסת. הוא היה סגן שר החקלאות, לימים שר החקלאות, שר התקשורת, שר העבודה והרווחה והשר לקליטת העלייה. הוא עשה קריירה מרשימה. אהרן אוזן נולד ציוני. אף שארץ מגוריו לא היתה ארץ-ישראל, אלא תוניסיה, אהרן אוזן ידע שביתו נמצא בקצה המזרחי של הים התיכון. כנער, כפעיל בתנועת בית"ר בתוניסיה, ידע אהרן שיגיע למולדתו ויחיה בה את חייו. הוא למד עברית, הוא קרא וכתב בלשון הזאת, ולסביבה שבה הוא חי הוא התייחס כאל מקום זמני. והנה הגיעה השעה והחזון הציוני הפך למציאות – מדינת היהודים קמה, אהרן לא היסס, הגיעה העת לחזור למולדת. בשנת 1949 הוא הגיע לארץ. רבים מבני הקהילה העתיקה, וכך גם אהרן אוזן ובני משפחתו עלו לישראל בהשאירם מאחוריהם נכסים רבים. עוד בטרם עלייתו חש אהרן שיש לו ייעוד להיות עובד מדינה, לקדם את עובדי האדמה. הוא האמין שיש לשנות לבלי הכר את החברה היהודית ועבודת האדמה היתה בעיניו נתיב ראוי ונכון. הוא ראה בציונות התקוממות נגד אורח החיים הגלותי ושיבה לשורשים. הקמת היישוב החקלאי בפאתי דרום היתה לגביו חזון שקרם עור וגידים. המשק שהקים בגילת הוא לתפארת. עד מהרה זינק אהרן אוזן ממנהיגות מקומית למנהיגות המדינה. גם בעלותו במעלות הכהונה מעולם לא גבה לבו. הקסם באישיות שלו התגלה מחדש בפני הדור הצעיר שצמח בהתיישבות, והוא טיפל בבעיותיהם במסירות ובנאמנות. החזון הציוני היה המניע העיקרי בחייו, בפעילותו הציבורית. מיכה הנביא אומר: הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך. ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך - הפסוק הזה כאילו נאמר מלה במלה על אהרן אוזן זכרו לברכה. יהי זכרו ברוך. אדוני שר החקלאות, בבקשה. לאחר דבריו של שר החקלאות נעבור להמשך סדר-היום. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חברי השרים, משפחת אוזן היקרה, האמא ג'יני, הילדים עמוס, יואב, לירון וכמובן הנכדים. אהרן אוזן שהלך לעולמו - - - היו"ר דליה איציק: לצאת בבקשה, אדוני. עוד פעם אחת שם מישהו ידבר בפינה, זאת תהיה הפעם האחרונה שהוא ייכנס למליאה. אני מציעה להקשיב לדברי. אפילו במצב כזה לא צריך להעיר. שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: אהרן אוזן שהלך לעולמו לפני שבועות מספר היה שייך לדור שנציגיו הולכים ומתמעטים, דור של נפילים, מקימי המדינה שיישמו בחייהם הלכה למעשה את האידיאולוגיה שבה האמנו, ומובן שגם הם האמינו. חייו של אהרן, השלובים בתולדותיה של ההתיישבות הציונית, הם דוגמה ומופת לערכיות, חלוציות ותרומה לחברה ולמדינה. סיפור חייו הוא סיפור חייה של מדינת ישראל – סיפורם של מקימיה בוניה ומנהיגיה גם יחד. אהרן עלה ארצה מתוניסיה והצטרף למפא"י, מפלגת פועלי ארץ-ישראל. הוא היה ממקימי מושב גילת, והחל בפעילותו הציבורית הברוכה למען החקלאות וההתיישבות. אף שמילא תפקידים בכירים בהנהגת ההתיישבות והמדינה נשאר כל ימיו חבר מושב והמשיך להתגורר בגילת. הוא שימש כמזכיר וכגזבר במושב, הקים וניהל את ארגון הקניות של מושבי הנגב וחברות נוספות הקשורות למושבים בנגב. בכך הניח את היסודות לפעילות השיווקית של המושבים בשנים הבאות. פעילותו הציבורית בהנהגת המדינה החלה בשנת 1965, עת נבחר מטעם המערך לכנסת השישית. הוא כיהן בה גם כשר החקלאות במשך כמעט ארבע שנים, בשתי ממשלות. כמי שבא מהמגזר החקלאי וכחבר מושב, הכיר אוזן מקרוב את הצרכים של החקלאים, ובזמן כהונתו התבססה החקלאות הישראלית. אוזן ישם וביסס את ענף חממות הפרחים במושבים וחיזק את המשק המשפחתי, מתוך תפיסה שזה הבסיס לחקלאות בפריפריה. אהרן ומשפחתו שילמו את המחיר היקר ביותר שגובה הארץ הזו מאזרחיה. במלחמת ההתשה איבדה המשפחה את הבן שלמה, ולזכרו הקימה את בית-הכנסת "מגן שלמה" במושב גילת. גם עם פרישתו מהכנסת המשיך אהרן בפעילותו הציבורית, מתוך רצון לתרום להתיישבות ולמגזר המושבים. בתפקידו כמזכ"ל תנועת המושבים סייע בהקמתם של מושבים ברחבי הארץ, ותרם רבות לעיצוב אופיים ופעילותם החקלאית. למעשה, עיצב אוזן את פני המושבים בישראל, והיה אחד ממנהיגיה החשובים של התנועה מאז ועד היום. בהספד שנשאתי בהלווייתו של אהרן אוזן אמרתי שלעתים, כמי שעושה מסלול דומה, אני שואל את עצמי לא פעם איך הדברים קרו לו בכזאת קלות בביסוסה ובבניינה של הארץ. דווקא בימים האלה, שהחקלאות הישראלית עדיין מתמודדת ומתבססת ורוצה להגיע למקומות חדשים, מושב גילת שלכם הוא בהחלט מושב לתפארת. כחבר בתנועת תמ"י המשיך אהרן לעסוק בביסוסה של החברה הישראלית ובחיזוק ההתיישבות הציונית, הן בתפקידו כשר הרווחה והעבודה והן בתפקידו כשר הקליטה. מטרות לאומיות חשובות אלו היו כחוט שזור בין כל התחנות שעבר בחייו ובכל התפקידים שמילא, מאז תפקידו כמזכיר המושב הקטן בדרום ועד שטיפס להנהגת מפלגת העבודה והמדינה. דמויות כמו דמותו של אהרן אוזן הן בעיני מודל למנהיגות. רק מנהיג טבעי ואמיתי כמו אהרן יכול היה לסחוף את קהילתו במושב ואת ההתיישבות העובדת כולה למימוש יעדים מורכבים, בתקופות רצופות משברים, לאורך עשרות שנים. אנחנו, שרי הממשלה הנוכחית וחברי הכנסת, נמשיך לשמר את הצוואה הרוחנית של אהרן אוזן ובני דורו שאינם עוד, ולפעול ללא לאות למען המדינה, החברה והקהילה תוך ביסוס הסולידריות והערבות ההדדית. יהיה זכרו של אהרן ברוך. היו"ר דליה איציק: אדוני השר, תודה לך. משפחה יקרה, שהמקום ינחם אתכם. הצעת חוק העיריות, התשס"ז–2007 (קריאה ראשונה) היו"ר דליה איציק: רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. חבר הכנסת עמי אילון איננו כאן, ולכן אנחנו נדלג עליו. יעלה ויבוא חבר הכנסת נסים זאב, שבהזדמנות זו מגיע לו הרבה מזל טוב. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גם הוא נולד? היו"ר דליה איציק: לא. הוא השיא את בתו. הנושא הוא: המשך הצעת חוק העיריות - קריאה ראשונה. אחרי חבר הכנסת זאב ידבר חבר הכנסת עתניאל שנלר, ומי שיפספס את התור לא יעלה. נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה - - - היו"ר דליה איציק: נכון שמגיע לך מזל טוב? נסים זאב (ש"ס): אני ממש מודה לך על הפרסומי ניסא. תודה לך שגם הגעת וכיבדת אותנו. בהזדמנות הזאת, אני מודה לך. היו"ר דליה איציק: הרבה מזל טוב. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא בכל יום יש לנו נשיא בראש הישיבה. נסים זאב (ש"ס): אני רוצה לומר לכם שאני עובר על חוק העיריות, הרשויות המקומיות, ואני חושב ששני סעיפים שהם פשוטים מאוד לכולם, ועליהם בוודאי לא תהיה שום הסתייגות, הם רישומם ואחזקתם של הכלבים והשמדתם של הכלבים שמשוטטים ומופקרים. לזה כולנו נסכים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): על ארבע או שתיים? נסים זאב (ש"ס): יש סעיף נוסף: אחזקת חזירים - שהעירייה תמנע או תסדיר באופן שאחזקתם לא תהווה מטרד ציבורי. על כלבים וחזירים, על שני הסעיפים האלה, כולנו יכולים להסכים בקונסנזוס. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): על ארבע או שתיים? נסים זאב (ש"ס): רבותי, זה לא צחוק. יש כאן מאות סעיפים. אני מכיר את הרשויות המקומיות ואת נושא התכנון, ואני מכיר את ועדת האיתורים ואני מבין בהקצאות. 15 שנה הייתי יושב-ראש ועדת פטור מארנונה. על מה אנחנו מדברים פה? אדוני השר, למה אי-אפשר לתת לחברי הכנסת הזדמנות לעיין בחוק הזה כמו שצריך ולהגישו בצורה נכונה? למה חוק של בתי-הדין - שנה שלמה אנחנו מחכים להעביר את זה, ויש הסכם קואליציוני, ואתם דוחים אותנו מדחי אל דחי, ואנחנו מתחשבים בכם? כשהממשלה דורשת או מבקשת משהו - - - אביגדור יצחקי (קדימה): - - - ועדת הכנסת - - - שר הפנים רוני בר-און: - - - את ש"ס מדחי אל דחי. אביגדור יצחקי (קדימה): - - - ועדת כספים. מה אתה רוצה ממנו? אתה - - - שר הפנים רוני בר-און: היא לא יכולה להידחף - - - היו"ר מגלי והבה: לחבר הכנסת זאב יש זכות דיבור. תודה. אביגדור יצחקי (קדימה): עם כל הכבוד - - - נגד הקואליציה, למרות הסכם קואליציוני. נסים זאב (ש"ס): אדוני, אנחנו נכנסנו - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יצחקי - - - נסים זאב (ש"ס): אנחנו לא נכנסנו לקואליציה כדי להיות הפראיירים שלכם וכדי שאתם תמשיכו להתעלל בנו. אני מודיע לך. אביגדור יצחקי (קדימה): - - - שלא קיבלתם - - -. מספיק עם זה כבר. - - - היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת. חבר הכנסת יצחקי, אני קורא לסדר בפעם הראשונה. חבר הכנסת יצחקי. יעקב כהן (יהדות התורה): מה? נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יצחקי, תירגע. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חבר הכנסת נסים זאב, אל תוותר. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת הנדל. בבקשה, אתה בזכות דיבור. נסים זאב (ש"ס): לא התחלתי לדבר בכלל. אדוני היושב-ראש, יש כאן סעיפים שאני חושב שאולי רוב החברים לא הספיקו לקרוא אותם. ר' יעקב כהן, אתה יודע איזו סמכות נותנים היום בגביית הארנונה? 15 יום אחרי הודעה יכולים להיכנס לבית האיש שחייב ארנונה, לחפש בפריז'ידר שלו, לקחת את רהיטיו - הוצאה לפועל. נותנים לו היום סמכות רשמית. זה אחד הדברים הקטנים שיש בסעיפים האלה, ופה כל הנושא של חוק הוצאה לפועל עומד בסתירה מוחלטת. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, תן לי לסיים, כי הפריעו לי. היו"ר מגלי והבה: אתן לך כמה שאתה רוצה - - - נסים זאב (ש"ס): לא כמה שאני רוצה. אני רק רוצה - - - היו"ר מגלי והבה: אבל הזמן שלך נגמר. נסים זאב (ש"ס): אני יודע. החיים גם ככה נגמרים. אנחנו עומדים פה בסך הכול שלוש דקות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הוא עוד לא התחיל. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יעקב כהן, אתה גם לא במקום וגם - - - יעקב כהן (יהדות התורה): לא חייבים - - - היו"ר מגלי והבה: אבל אתה מפריע. תודה. שר הפנים רוני בר-און: תגיד חג שמח - - - נסים זאב (ש"ס): למה אתה מזלזל בי? תגיד לי, אני אומר פעם דברים לא לעניין? אביגדור יצחקי (קדימה): היום לא לעניין. היום לא לעניין. היו"ר מגלי והבה: אל תפריעו לו. חבר הכנסת זאב, תסכם בבקשה. נסים זאב (ש"ס): נושא בתי-הכנסת, הטלת חיוב על מוסדות חינוך, אגרות למיניהן. יש פה סעיפי סעיפים. אני אומר לכם שיש פה שינוי מהותי מאוד בכל המדיניות שאנחנו - הכנסת הזאת - רוצים לקבוע. צריך לעשות זאת בצורה רצינית, מעמיקה ועם דיונים, אבל לאחר שלחברים תהיה ההזדמנות לקרוא את הסעיפים, להבין את החוק, ואז להביא את ההסתייגות שלהם. אני מקווה שהשר שמע אותי וגם הבין אותי וגם מקבל את דברי. היו"ר מגלי והבה: הוא שמע אותך היטב. תודה. אני מזמין את חבר הכנסת עתניאל שנלר. אחריו - חבר הכנסת צבי הנדל, בתנאי שלא יפריע. יש עוד שני אנשים. עתניאל שנלר (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - שר הפנים רוני בר-און: - - - היו"ר מגלי והבה: הרשימה סגורה מזמן, והודיעה על זה היושבת-ראש. כדי להרגיע את כולם, אקריא. נשארו חברי הכנסת צבי הנדל ובני אלון. ואסל טאהא (בל"ד): גם אני. נרשמתי. היו"ר מגלי והבה: אדוני לא רשום פה. ואסל טאהא (בל"ד): הייתי צריך להיות אחרי חבר הכנסת עמי אילון. היו"ר מגלי והבה: בסדר, אתה רשום. נתנו לי את הנייר האחר. עתניאל שנלר (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כתוב בפרקי אבות: איזה מכובד - המכבד את הבריות. נדמה לי שכנסת שמכבדת את חבריה שהלכו לעולמם היא כנסת מכובדת. לצערי, חשתי קצת אי-נוחות בזמן הדברים החשובים שנאמרו לזכרו של אהרן אוזן, זיכרונו לברכה, ואני מצר על כך שאני חשבתי כך, אבל נדמה לי שלא יכולתי שלא להביע את התחושה הזאת. אשר לחוק עצמו, עסקתי אי-אלו שנים בשאלות של השלטון המקומי, בשאלות שקשורות לעיריות, וכשאתה מסתכל על מה השביתה הזאת היום, אתה רואה שהשביתה היא על ניהול כושל, על בעיות גבייה, ואתה רואה שבשביתה יש גם משהו מהמלה שחיתות. החוק הזה הוא הכלי היותר יעיל לכל אלה שדמעות תנין בעיניהם, שלא תיאמו ולא סגרו. למה נחכה קצת? ללמוד? בבקשה, יוצאים לפגרה, תלכו ללמוד אם זה באמת חשוב. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה אתה אומר? עתניאל שנלר (קדימה): אם זה באמת חשוב, זה צריך להיות כל כך חשוב שהיום נגמור את זה כדי שיהיה לנו זמן בפגרה ללמוד כמו שצריך. כשאני שומע את השר אומר, כממשלה: אני פתוח - גישור, דיאלוג - זה אומר שיש סיכוי סביר שהחוק יעבור בצורה ראויה, כי יש פתיחות ויש רצון להגיע לפתרון. נדמה לי גם שהחוק הזה הוא הכלי הכי החזק שיהיה לכל ראש רשות שמתקשה בשאלות של קהילה, ואולי נקרא לזה משפחה ואולי נקרא לזה חמולה ואילוצים. זה הכלי. הוא לא יכול להגיד: אני מחויב, ועניינים. לא, זה הכלי. זה החוק. זה החוזק של החוק הזה. כל מי שמתנגד לחוק, ראוי שיסתכל במראה היטב. אני כועס רק על דבר אחד - - - יעקב כהן (יהדות התורה): אתה - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יעקב כהן, למה אתה - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): סליחה, אדוני החוצפן, אתה לא קראת. אני קראתי. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת הנדל. יעקב כהן (יהדות התורה): - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת כהן, אני מוציא אותך בלי אף קריאה. - - - להוציא את חבר הכנסת כהן אפילו בלי אף קריאה. יעקב כהן (יהדות התורה): - - - שלוש קריאות. היו"ר מגלי והבה: אתה לא יושב במקום שלך. יעקב כהן (יהדות התורה): אין כזה חוק. היו"ר מגלי והבה: יש כזה חוק. עתניאל שנלר (קדימה): אם מישהו מרגיש שדברי פגעו בו, אני מתנצל מראש. אני רוצה לומר את הדברים כפי שאני רואה אותם. אני חושב שהחוק הזה יעזור לסדר מערך שלטוני ראוי. אני חושב שצדק חבר הכנסת יצחקי כשאמר כאן שבכל השנים האחרונות הבעיה היא שהשלטון המרכזי – הממשלה - הטיל עוד ועוד מטלות על הרשות, ולרשות לא היו הכלים הכלכליים לעמוד בהן. זה נכון. לכן, החוק הזה טוב. אדוני שר הפנים, אני בא רק בטענה אחת אליך, והיא טענה קשה. אינני מבין מדוע לקח לשר כמעט שנה בתפקיד להביא את זה והוא לא הביא את זה קודם. תודה שהבאת את זה. חבל שהיו צריכים את קדימה כדי ללכת קדימה. תודה רבה. שר הפנים רוני בר-און: - - - יעקב כהן (יהדות התורה): מה הבאת? אתה יודע את מה הבאת? אתה מכיר את החוק. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת כהן, תירגע. עתניאל שנלר (קדימה): לכן, אני רוצה להעביר את זה בקריאה ראשונה. היו"ר מגלי והבה: אני מזמין את חבר הכנסת צבי הנדל. אחריו - חבר הכנסת ואסל טאהא. יעקב כהן (יהדות התורה): אתה מגן על מה שאתה לא יודע. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת כהן, אני מבקש ממך להירגע. עתניאל שנלר (קדימה): איך אתה יודע? - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מאחר שיש לי רק שלוש דקות, אני מבקש שהוא לא יפריע לי. מספיק - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת שנלר, מה קרה לכם? בבקשה. אשמור שלא יפריעו לך. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מכובדי היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חבל שיושב-ראש הקואליציה איננו. לדעתי, הוא האדם היחיד שעלה לדוכן פה - חוץ משר הפנים כמובן - שהתייחס לגופו של עניין. אני הסכמתי לכל מלה שהוא אמר - לא רק לתוכן אלא אפילו למנגינה. אקדים עוד שני משפטים, כי אולי לא כולם שמעו אותו. הרוב המוחלט של הרשויות המקומיות בישראל מתפקדות מצוין. שר הפנים רוני בר-און: - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זו דעתי. שר הפנים רוני בר-און: הרבה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הרבה. רוב. אין לי ספק שרוב. רוב הרשויות מתפקדות מצוין. חלק גדול מהרשויות, בשלב מסוים, לא לפני הרבה שנים - אני חושב שבממשלה קודמת ואולי לפני - נכנסו לסחרור קשה מאוד מסיבות תקציביות, כשהאוצר הביא אז את התוכנית הכלכלית וכו'. מאחר שאני מסכים שכשיש אחריות אתה צריך לתת גם סמכות אבל גם כלים, ומאחר שאני מסכים למה שאמר חבר הכנסת אביגדור יצחקי, שכמעט בכל הנושאים הרשות המקומית עומדת בפרונט, והאוכלוסייה יודעת, חושבת או מרגישה שזו הזרוע של הממשלה, וכשיש לה טענות היא באה אליהם, כולל במלחמה - ולא כולם יודעים את זה - הממשלה חייבת לחוקק חוק, וצריך להסדיר גם את התנהלות העיריות אבל גם את הקשר בין המדינה לרשויות. אי-אפשר להטיל מטלות ולא לתת כלים. לכן, מאחר שאני מאוד רוצה את החוק הזה, אצביע נגדו. אם הוא יעלה היום להצבעה, אני אצביע נגדו. אי-אפשר להעלות חוק כזה בלי ללבן אותו עם אלה שמבקשים את החוק שנים. לפני שידעת איך אומרים את המלה עירייה, ראשי הרשויות בארץ ביקשו את החוק הזה. בסופו של דבר, אני שומע שלא נפגשים אתם בהידברות? מה זה? אויב? שר הפנים רוני בר-און: אבל, זה שקר. זה שקר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה לא. אחרי שזה מגיע לוועדה, כדי לשנות אות אתה צריך - - - שר הפנים רוני בר-און: הם נפגשו לפני שאני נהייתי שר הפנים עשרות פעמים עם מרכז השלטון המקומי. אני נפגשתי שלוש פעמים עם הנהלת השלטון המקומי ועם הנהלת המועצות האזוריות. מי שאומר לך שהוא לא נפגש אתי, אומר לך לא אמת. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא. אין הסכמה. עוד לא הגעתם להסכמות בסיסיות. שר הפנים רוני בר-און: אבל אי-אפשר להגיע אתם להסכמה, כי הם לא רוצים את החוק הזה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בסופו של דבר, אם החוק הזה לא מסדיר את הקשר, או אם יהיה חוק אחר - החוק הזה הוא כמו כל חוק. לפני שמסדירים את הקשר בין הממשלה לרשויות ואת הכלים שהממשלה נותנת ומחויבת להם - - - קריאה: - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אוקיי. אם זה בפנים, למה הם לא מסכימים? אני חייב להגיד לך שחוק כזה, שהייתי מן המתחננים להביאו לכדי חקיקה, עוד הרבה לפני שהגעתי לכנסת, עוד כשהייתי ראש רשות - אז סוף-סוף, כשמגיע חוק כזה, אני קורא אותו, בניגוד להרבה כאלה שאני בטוח שגם בעוד חודש לא יקראו, אבל הגעתי לחצי ממנו. היו"ר מגלי והבה: תסכם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): יש הרבה דברים שלא הבנתי איך הרשויות הסכימו להם. אתה אומר לי, או עכשיו שמעתי, שהרשויות באמת לא הסכימו. אני חושב שחקיקה כזאת צריכה להיעשות בשום שכל, ומאחר שהסיכוי להעבירה בכנסת גדול מאוד, אני רוצה שזה יהיה בהליך הכי מסודר שקיים. ההידברות היא לא אתי. לגבי שלוש הדקות שלי - אתה צודק, והן לא ישתנו. אבל ההידברות עם הנוגעים בדבר חיונית. לכן, אני מבקש להגיע קודם להידברות, ואפשר לעשות זאת בהליך מהיר, ואם ההידברות הזאת לא תועיל - נדבר. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חבר הכנסת ואסל טאהא, בבקשה. אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת בני אלון. ואסל טאהא (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, השלטון המקומי בישראל סובל ממשבר חמור ויש צורך בשינויים, אם בחקיקה ואם בהתייחסות כלפי הקושיות והסוגיות השונות שהוא סובל בהן. אני מעריך את המאמץ האדיר בעיצוב הצעת החוק הזאת ובעריכה שלה, ואני בטוח שזה לקח הרבה זמן, לך וגם ליועצים ולאלו שעזרו בעריכת ההצעה הזאת. אבל לא ייתכן שהצעה כזאת, שבנויה מ-570 דפים, תונח רק לפני שעה. יש כמעט 570 דפים. קריאה: - - - ואסל טאהא (בל"ד): כן, ראיתי עכשיו לפני. תסתכל. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא. זה מתחיל מ-360 ונגמר ב-570. ואסל טאהא (בל"ד): ראיתי 570. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הדף האחרון הוא 570. ואסל טאהא (בל"ד): זו הצעת חוק רצינית מאוד, וצריך לתת לנו הזדמנות וזמן לקרוא אותה ולעיין בה בצורה מעמיקה, במיוחד כשעלית לכאן והצגת כמה פרקים ודיברת עליהם. אדוני השר, אני חושב שבניגוד למה שנעשה היום בעניין האיחוד - אתה קבעת או מינית ועדה שתדון בעניין האיחוד, וזה טוב. זה הפוך ממה שהיה בקדנציה שעברה, כששר הפנים מייד הלך לאיחודים כושלים. זה מאוד חשוב להקים ועדה מקצועית שתדון בעניין ואחר כך תמליץ וזה יעבור לדיונים בוועדות השונות. לא קראתי את החוק, וצריך לתת לנו זמן לקרוא את החוק בצורה מעמיקה. חבר הכנסת אביגדור יצחקי דיבר על נושא חשוב מאוד, ואני חושב שהוא קלע. כשמדברים על איזון בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, וזה נכון, יש לדבר על ביזור סמכויות בתוך המשרד עצמו. אי-ביזור הסמכויות למחוזות הוא אחת הסיבות לכישלון של השלטון המקומי. יש לתת למחוזות סמכויות, מפני שהם שם מכירים מקרוב את הקושיות ואת הסוגיות ואת הבעיות שמהן סובל השלטון המקומי. כשהממונה על המחוז אין לו סמכות, הכול נפתר במשרד הראשי, המשרד הראשי לחוץ ואין לו זמן לקבל קהל, אין לו זמן לקבל את ראשי הרשויות, ולדעתי, צריך להתייחס גם לנושא הזה בצורה רצינית, ולאפשר למחוזות - לאפשר לממונים על המחוז כדי לתפקד בצורה נכונה. הכישלון בתפקוד הוא לא רק נחלתן של הרשויות, אלא גם נחלתו של משרד הפנים. גם המחוזות כושלים - המחוז כושל בניהול העניינים של האזור, אם זה תקציבית ואם זה מינהלית. היו"ר אחמד טיבי: תודה. חבר הכנסת בני אלון חותם את רשימת הדוברים. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, קודם כול, יישר כוח על היוזמה ועל העשייה. זה דבר שנמצא הרבה שנים במסדרונות, וטוב עשית שהחלטת להוציא את זה לפועל. אך איני יכול להתיימר שאפשר לעבור על כל כך הרבה חוקים. ספרתי פה מעל 70 עמודים של חוקים קיימים שאנו מבטלים, באותיות קטנות. זה לא פשוט. אם היינו מצרפים למשל טבלת השוואה בין החוק הישן שאנו מבטלים לחוק הזה, יכולת לראות מה המגמה. אין טבלת השוואה, ואיני מאמין שמתקיים כאן דיון רציני, כדרכה של מליאה, שקשה לה לדון בפירוט. אדם קרוב אל מה שהוא מכיר. לקחתי משהו שאני זוכר שהעברתי בהסתייגות, והשוויתי. איני שמח מהתוצאה. אני מדבר על עניין היועץ המשפטי, ולדעתי, זה מבטא משהו הרבה יותר רחב. ההרגשה שלי, אדוני השר, היא שכל כמה שאתה רוצה לתת עצמאות לעיריות, אתה בעצם, ברשימה של תפקידים אקזקוטיביים, מחייב גם את העיריות העצמאיות להיצמד לשלטון הפקידות של משרד הפנים, וגם עירייה שתהיה כאילו עצמאית - אף-על-פי שהיא יכולה לקבל ביטול עצמאות אם היא תהיה גירעונית וכו' - היא צמודה לפי חוקים. אתן לך דוגמה אחת למשהו שראיתי, ובזה אסיים. בעמוד 405: היה והיועץ המשפטי נותן חוות דעת אבל העירייה רוצה להביא חוות דעת אחרת – והיום, לפי החוק הקיים זה אפשרי. בצורה מנומקת, יכולה המועצה, יכולה ועדת תכנון, לבקש חוות דעת מנומקת מיועץ משפטי אחר. כאן אתה מבטל את זה ומתנה את זה בצורה כזאת: סבר ראש העירייה שנפלה טעות בחוות דעתו של היועץ המשפטי, רשאים לפנות בפנייה מנומקת בכתב ליועץ המשפטי של משרד הפנים, לפנייה תצורף חוות דעתו בכתב של היועץ המשפטי לעירייה וכו'. זה יפה שאתה קובע כאן סטטוס ליועץ המשפטי, למבקר, לגזבר, ויפה שאתה קובע אחריות של המנכ"ל והגזבר למצב הגירעוני של העירייה, אך אתה משחרר את ראשי העירייה הנבחרים מאחריות, וגם את העיריות העצמאיות אתה מכפיף למנגנון פקידים, כמו בדוגמה שהבאתי, של יועץ משפטי של המשרד, מה שלא היה קיים עד היום. אני לא מבקר פה לשלילה. אני חושב שחייבת לבוא טבלה משווה, כדי שכל חוק שבוטל, נראה מה הוא בחוק הזה, ויהיה אפשר לעשות דיון מעמיק. היו"ר אחמד טיבי: תודה, חבר הכנסת בני אלון. אנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק העיריות. הצבעה. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – 11 נמנעים – 4 ההצעה להעביר את הצעת חוק העיריות, התשס"ז–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: 35 בעד, 11 נגד, ארבעה נמנעים. הוחלט להעביר את הצעת החוק לוועדת הפנים להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואין ספק שכל ההערות החשובות שהובאו פה בדיון יעלו לוועדה. השר מג'אדלה ביקש לצרף את קולו לתומכים. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אחמד טיבי: הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2007, והצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; הצעת חוק עונש מאסר שגזר בית-משפט צבאי בחבל עזה (הוראת מעבר), התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38), שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. לדיון מוקדם: הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון - הגבלת שחרור על תנאי בעבירות מין ואלימות חמורה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק החינוך הבלתי-פורמלי לילדים ונוער, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק החינוך הבלתי-פורמלי לילדים ונוער, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אלכס מילר; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון - העדפת משפחה אומנת מדרגה ראשונה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון - העדפת משפחה אומנת מדרגה ראשונה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת חופשת הלידה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת רן כהן; הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון - כפל קצבה), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת אורי אריאל, אברהם מיכאלי ואריה אלדד; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הודעות בטיחות ואזהרה בשפות שונות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (דגימת רוק), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - מתורגמן בוועדה רפואית), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - העדפת תוצרת הארץ), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון - הרחבת הפיקוח על גן-ילדים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - גמלת ניידות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי רפואת שיניים לילדי משפחות מצוקה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (תיקון - תגמולים למתנדבים, הגנת הסביבה ושמירת טבע), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עובדי רשויות שאינם מקבלים שכר) (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - שמירת סודיות רפואית), התשס"ז- 2006, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון - הגבלת השבתות נמלי אוויר וים בין-לאומיים), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת יואל חסון ורונית תירוש; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון - הצמדה לשכר הממוצע), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון - צו סגירה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת רן כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - אישור מוקדם) התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולי יתומי אלמנה שנישאה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגבלת מספר ילדים בגני-הילדים וכיתות היסוד, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות) (תיקון - פיצוי בשל אסונות מעשה ידי אדם), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת שי חרמש ומשה כחלון; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון - עידוד התחרות בשוק כרטיסי האשראי), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק עידוד העסקת אנשים עם צרכים מיוחדים, התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק הפיקוח על מעונות (תיקון - החזקת בעלי-חיים), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת ליה שמטוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק גיל הפרישה (תיקון – אי-החלת החוק על מי שפרש לפני ינואר 2004), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת משה שרוני וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - מידע בדבר הזכות לקבל דעה נוספת), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - ילדים שהתייתמו מאב ואם), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - אשפוז סיעודי), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק ביטוח נפגעי חיסון (תיקון - הוספת חיסון השפעת), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המוזיאונים (תיקון - ביקורי נוער), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - ועדת היתרים), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון - שילוט חוצות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הגבלת פיטורים בשל טיפולי הפריה חוץ-גופית או פוריות), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק שליחי מצווה, התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת גלעד ארדן ומיכאל מלכיאור; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - קצבה לנבחר ציבור), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת משה שרוני ונאדיה חילו; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון - איסור מגורים במשכן בעת תקופת נבצרות), מאת חבר הכנסת שי חרמש; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון - פרסום שם חשוד), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון - עונש מזערי על פגיעה בקשישים), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק הביטוח הלאומי (ניידות - הקלות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יוסף ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק עסקאות עם גופים ציבוריים (תיקון - אכיפת חוקי עבודה והתקשרות עם מפירי חוקי עבודה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להגברת התחרותיות בתחום האשראי (הפרדת הבעלות בחברות כרטיסי אשראי מהבנקים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק הטבות לאזרח צעיר, התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון - מעמד תואר אקדמי בשלוחות זרות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון - פטור מתשלום ארנונה לאזרח מגיל 80), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - היעדרות לשם לימודים בחוץ-לארץ), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון - הפעלת מערך משק לשעת-חירום לאחר הכרזה על מצב מיוחד בעורף), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת עמיחי אילון ולימור לבנת; הצעת חוק טוס כחול-לבן, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון - החזקה בגופים המנפיקים כרטיסי אשראי), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק גיל הפרישה (תיקון - הגדרת גיל פרישה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מתן חיסונים ללא תשלום), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - התקשרויות של משרד הבריאות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון - מרמה והפרת אמונים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת עמיחי אילון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ועדה מיוחדת וסמכויותיה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת זאב אלקין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – בעל-חיים ימי), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עובדי רשויות שהולן שכרם), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת בנימין אלון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שילוט בתי עסק בשפה העברית, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון - תשלום בכרטיס משפחתי), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי; הצעת חוק פינוי היישוב היהודי מחברון, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יוסף ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לעידוד המיחזור של נייר ומוצריו, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (כספים ייעודים לתשלום גמלאות), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הכנסת (תיקון - צמצום מספר החברים בוועדות הכנסת הקבועות), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת גדעון סער, אורי אריאל ואביגדור יצחקי. היו"ר אחמד טיבי: תודה. חבר הכנסת פרוש ביקש לציין שהוא מתנגד לחוק של פקודת העיריות. זה לא ישנה את התוצאה. אין ספק ששר הפנים יביא בחשבון בדיונים בוועדה - הוא ונציגי משרדו - את ההערות שנשמעו כאן. הצעת חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/145).] (קריאה ראשונה) היו"ר אחמד טיבי: הצעת חוק זכויות הסטודנט. חבר הכנסת מילר יעלה כדי להציג את החוק. הדוברים ויתרו, לכן מייד לאחר מכן תהיה הצבעה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי הממשלה, כנסת נכבדה, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך, הרב מלכיאור, על שנתן לנו אפשרות להכין את החוק לקריאה ראשונה במהרה. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק שתגדיר את זכויות הסטודנטים במדינת ישראל. תודה רבה לכולם. היו"ר אחמד טיבי: תודה. חבר הכנסת סילבן שלום, בקצרה, גם הוא מציע. סילבן שלום (הליכוד): תודה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לחבר הכנסת מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך, על הטיפול המסור בחוק זכויות הסטודנט, וליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, על תמיכתו בחוק. אני מאוד מקווה שהממשלה תלך אתנו גם בקריאה השנייה והשלישית. מדובר בחוק חשוב שאמור לעזור לציבור הסטודנטים במדינת ישראל. אני חושב שהציבור הזה זכאי לחוק שיגדיר את זכויותיו, ואני בטוח שבהמשך החקיקה נקבל את תמיכת הממשלה כדי להביא לסיום מהיר של הליכי החקיקה. החוק הזה הוא חוק של בשורה היום לסטודנטים. מדובר בבשורה אמיתית, ואני מאוד מקווה שזמן קצר אחרי הפגרה היא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 47, מתנגדים – אין, נמנעים – אין. הוחלט להעביר את ההצעה להמשך דיון בוועדת החינוך. הודעת הממשלה על צירוף שר נוסף לממשלה; על שינויים בחלוקת התפקידים בממשלה; על שינוי שמו של משרד הרווחה ושינוי תוארו של שר הרווחה; ועל הפקדת נושאים לטיפולם של שרים היו"ר אחמד טיבי: הודעת הממשלה, רבותי, על החלטתה על מינוי שרים. יציג אותה השר יעקב אדרי. אלוהים יודע איזה שר הוא יהיה בסיבוב הבא. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת, כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, לצרף את חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ כשר נוסף לממשלה. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, אני מבקש, בשם הממשלה, את אישורה של הכנסת להודעה. כמו כן החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים כדלקמן: 1. השר יצחק הרצוג יהיה שר הרווחה במקום ראש הממשלה; 2. השר יצחק אהרונוביץ יהיה שר התיירות, במקום השר יצחק הרצוג; 3. השר גאלב מג'אדלה יהיה שר המדע, התרבות והספורט. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, אני מבקש בשם הממשלה את אישורה של הכנסת לכך. אני מוצא לנכון להביא לידיעת הכנסת כי הממשלה החליטה גם כדלקמן: 1. לשנות את שמו של משרד הרווחה, והוא ייקרא מעתה משרד הרווחה והשירותים החברתיים. 2. בהתאם לפקודת פקידי הממשלה (שינוי תארים), 1940, תפורסם הודעה ברשומות שלפיה ישונה תוארו של שר הרווחה לשר הרווחה והשירותים החברתיים. יובל שטייניץ (הליכוד): מה עם שם חדש למלחמה? השר יעקב אדרי: 3. השר יצחק הרצוג יופקד, בין היתר, על הנושאים: תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. 4. השר יעקב אדרי יהיה אחראי לאירועי חגיגות 60 שנה להקמת מדינת ישראל. תודה. זהבה גלאון (מרצ): איזה פתטי. יובל שטייניץ (הליכוד): האם הוספת כל התארים הללו תהיה אחר כך בסיס להפרדת תיקים ולהוספת שרים? היו"ר אחמד טיבי: שאלתך נרשמה בפרוטוקול. בבקשה, חבר הכנסת גדעון סער. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכל מהלך כנס החורף מכינים אותנו באמצעי התקשורת לסבב התיקים שהממשלה עומדת להביא לאישור הבית הזה. כמה תלי תלים נבנו על הסבב הזה? כמה פעמים נאלצו כתבים, לרבות עיתונאיות, לדווח שהסבב הזה יכלול אפילו את החלפתו של שר הביטחון הכושל, עמיר פרץ? טוב, המתנו. בכל זאת, כאשר אתה שומע דברים בכזאת מידה של ביטחון - - - היו"ר אחמד טיבי: למה לתקוף אנשים שלא נמצאים במליאה? גדעון סער (הליכוד): זה ששר הביטחון – אם אני אחכה ששר הביטחון יהיה במליאה כדי לתקוף אותו, אני לא אוכל לתקוף אותו אף פעם, ואני מודיע שאף-על-פי שראש הממשלה נמלט מהאולם ברגע שהתחלתי לדבר, גם אותו אני אתקוף. יואל חסון (קדימה): רק בגלל זה ראש הממשלה קם ועזב. אין לו דברים יותר חשובים - רק להקשיב לגדעון סער. ראש הממשלה לא צריך לנהל את המדינה אלא להקשיב לגדעון סער. גדעון סער (הליכוד): אני מקווה שהזמן הזה של השאגות הללו יוסף לדברי. היו"ר אחמד טיבי: אני מנהל באופן ליברלי את הדיון, אני מרשה קריאות ביניים. תמשיך. אלי אפללו (קדימה): גדעון, עוד מעט תגיד שגם אני - - - גדעון סער (הליכוד): אותך אני מכיר, אני יודע שאתה לא אדם שנמלט. אבל ראש הממשלה הוא אדם שנמלט ומגלגל אחריות ובורח מאחריות וזאת האישיות שלו. לכן אני חוזר ואומר את הדברים האלה. ובגלל זה הוא מקבל 2% פופולריות בסקרים, בגלל הסיבות האלה. כי את הדבר הזה כל אזרח במדינת ישראל יודע. השר לקליטת העלייה זאב בוים: איפה היושב-ראש שלך? גם הוא נמלט? גדעון סער (הליכוד): הוא בפגישה חשובה עם יושב-ראש סיעת האיחוד הלאומי - מפד"ל. יואל חסון (קדימה): הוא מגייס 61 בפגישה הזאת? גדעון סער (הליכוד): אדוני יודיע לי מתי רשות הדיבור ניתנת לי. תראה, זה ללא הפסקה. אתה אמור להגן עלי. היו"ר אחמד טיבי: בבקשה, חבר הכנסת סער, אתה יכול להמשיך. תמו הודעות הסיעות מתוך אולם המליאה. גדעון סער (הליכוד): שר הביטחון הכושל נותר בתפקידו. יואל חסון (קדימה): עכשיו תקבל שקט. גדעון סער (הליכוד): הוא נשאר בתפקידו אף-על-פי שבכל פעם שאני קורא בעיתון מה אומרים על שר הביטחון בלשכת ראש הממשלה אני מזדעזע. אני עצמי לא מאמין שהדברים עד כדי כך חמורים, אבל אני משתכנע. אלי אפללו (קדימה): גדעון, אני אאמין עוד מעט למה שאתה אומר. גדעון סער (הליכוד): ומה הבשורה הגדולה. יואל חסון (קדימה): תשתה קצת מים. גדעון סער (הליכוד): חבר הכנסת חסון, ברוך השם, יש לנו סבלנות. הרי אתם זממתם לחסל את הליכוד, אתם זממתם לחסל את הליכוד ובתוך זמן קצר אתם תראו בחזרתו של הליכוד על אפכם ועל חמתכם. על אפכם ועל חמתכם תחזו בחזרתו של הליכוד לשלטון. אלי אפללו (קדימה): איפה הם עובדים? איפה הם? יואל חסון (קדימה): מי שחיסל את הליכוד יושב שם בשורה הראשונה. גדעון סער (הליכוד): על אפכם וחמתכם תחזו בחזרתו של הליכוד לשלטון, אם תהיו בבית הזה. יכול להיות שתחזו בזה דרך מסכי הטלוויזיה ויכול להיות שתחזו בזה מהספסלים הללו, אבל אתם, בתוך זמן קצר תחזו בחזרתו של הליכוד לשלטון ולהתפוגגותה - - - אלי אפללו (קדימה): איפה הליכוד? איפה הם? גדעון סער (הליכוד): טוב, אדוני היושב-ראש, בכל זאת, גם אני רוצה לדבר היום. היו"ר אחמד טיבי: הם שואלים: איפה הליכוד? גדעון סער (הליכוד): אני אגיד לך איפה, חבר הכנסת אפללו. אתה תקנה מחר עיתון, תפתח את העיתון - - - אלי אפללו (קדימה): בעיתונים אני יכול לעטוף דגים עכשיו. גדעון סער (הליכוד): לפני שתעשה את זה אתה תראה. יואל חסון (קדימה): מי עשה את הסקרים? גדעון סער (הליכוד): חבר הכנסת חסון, אתה הרי יודע מהי נהירת החברים של אלה שהתפתו לרגע לעבור למפלגה וירטואלית שתיעלם. היו"ר אחמד טיבי: אני מוסיף לך עוד דקה. יואל חסון (קדימה): איפה ה-61? גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, מה הבשורה הגדולה של הממשלה? שימו לב, היא משנה את השם של משרד הרווחה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים. איזו בשורה? ממש נהרה על פניהם של רבבות ומאות אלפי נזקקים. אני מציע לכם, אם אתם כבר משנים את השם, תכתבו: שר הרווחה והשירותים החברתיים הקורסים. כמו שהם מתעקשים שלא להפיק את לקחי המלחמה, להתחמק מבדיקות מבקר המדינה, אבל עוסקים שעות ארוכות במציאת שם למלחמה, כי זאת הממשלה הזאת - ממשלה חלולה, ללא תכנים, ממשלה שעוסקת בטפל ולא בעיקר; ממשלה שאין לציבור אמון בה, ממשלה שלציבור אין אמון בה - לא בשמאל, לא בימין, לא במרכז; ממשלה שתיזכר לדיראון עולם לאחר שלא תוציא את ימיה. אלי אפללו (קדימה): איזה מזל לליכוד שיש לו אותך. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. סיים לפני הזמן שניתן לו. חברת הכנסת קולט אביטל. קולט אביטל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אחד הכתבים שמכין כתבה על סיום כנס החורף, שנמצא היום בכנסת, פנה אלי היום וביקש שאני אדבר על אחד הרגעים המביכים במושב הזה. למען האמת, לא עשיתי את זה כי העדפתי דווקא היום לחשוב על הרגעים הטובים, על הרגעים המשמחים, על הרגעים שמסבים לנו נחת, ואני שמחה מאוד שנפל בחלקי להיות היום שותפה לאחד מהרגעים האלה, כי לא כל יום בחיינו בכנסת אנחנו מתברכים ומברכים, והיום אני יכולה לציין מבחינתי שמחה משולשת. קודם כול, אני שמחה על כך שמפלגתי, מפלגת העבודה, סוף-סוף השכילה, וגם הצליחה, לקבל לידה את תיק הרווחה – תיק שכל כך הרבה זמן ייחלנו לו, לפחות חלק מאתנו, ובעצם - - - גדעון סער (הליכוד): אבל לקח הרבה זמן למצוא - - - קולט אביטל (העבודה-מימד): לקח הרבה זמן, ואני שמחה שמי שנבחר – נבחר טוב וימלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. אני חושבת שזה תיק חשוב מאוד, ייחלנו לו זמן רב, זה נושא שחרתנו על דגלנו, וגם אם המלאכה לא תהיה קלה – משום שזה תיק לא משופע באמצעים, וגם משום שזה משרד שלא היה בו שר זמן כל כך ממושך – אני בטוחה שזה מקום שאפשר יהיה להתחיל לחולל בו שינויים. בהכירי את יצחק הרצוג הרבה שנים, בהכירי את כשרונותיו, את רצינותו, את חריצותו, את יכולתו המופלאה למצוא בכל מקרה ובכל מצב פתרונות למצבים מאוד מסובכים – אני יודעת שהוא יביא אתו למשרד הרווחה גם רוח רעננה, גם הרבה מרץ, ולכן אני בטוחה שהוא יצליח בתפקידו. בשבילי זה גם רגע של סיפוק עצום – ואני מצטערת שהוא לא נמצא באולם – לברך על מינויו של חברי משכבר הימים גאלב מג'אדלה לתפקיד שר המדע, התרבות והספורט. במובן הזה, מפלגת העבודה חוללה שינוי ועשתה היסטוריה, כי היא המפלגה שמינתה בפעם הראשונה בתולדותינו שר ערבי, ואין מבחינתי אדם ראוי ממנו. גאלב הצטיין במאבקים רבים, במסגרת ההסתדרות וגם בענף הספורט, לפני כניסתו לתפקיד. הוא בא עם הכרה טובה של המאטריה, הוא אדם רציני, הוא מילא כל תפקיד, לפני היותו בכנסת ובזמן שהוא בכנסת, בהצלחה רבה, ואני מקווה שכניסתו לתפקיד, לתפקיד כה רם, תהיה התחלה של תיקון העוולות והאפליה שערביי ישראל סובלים מהן – הערבים אזרחי מדינת ישראל. ואחרון אחרון חביב – ובאמת חביב על כולנו – חבר הכנסת – מעתה השר – יצחק אהרונוביץ - - - היו"ר אחמד טיבי: לא בדיוק מעתה; עוד מעט. לא עכשיו. קולט אביטל (העבודה-מימד): עוד מעט. איציק הוא לא חבר מפלגתי, אך אני מברכת בכל לב על מינויו. בעבר הלא-רחוק שירתנו יחד – לא במשטרה אלא בניו-יורק, אני שימשתי קונסול כללי ואיציק היה נציג המשטרה - ויכולתי להתרשם גם מהדרך המאוד-מקצועית שבה הוא עושה דברים, מיכולתו למלא תפקיד מורכב ומסובך, מנועם הליכותיו, מהקשרים שהוא הצליח להקים שם ומההערכה שבה הוא זיכה אותנו בקרב הדרגים המקצועיים הבכירים ביותר במשטרה בארצות-הברית. אני בטוחה שצירופם של גאלב מג'אדלה ושל יצחק אהרונוביץ לממשלה, והעברת תיק הרווחה לידי השר יצחק הרצוג, יחזקו את הממשלה הזאת, ואני גם רוצה להביע מעל במה זאת תקווה לא רק להצלחתם, אלא להצלחת דרכה של הממשלה. מי ייתן ועם צירוף אנשים אלה לממשלה – ובדרכם – נצליח להתוות דרך חדשה, דרך שתהיה בה היענות לכל כך הרבה מצוקות בקרב העם. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי, נציג סיעת ש"ס ויושב-ראש הסיעה שלה בכנסת – גם לך יינתנו עד חמש דקות. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים והשרים המתמנים, היום הוסר מכשול – המכשול העיקרי – להתמנות השרים החדשים, ועוד אתייחס ספציפית אישית אליהם. כמו כן התמנה יושב-ראש ועדת הכספים, סטס מיסז'ניקוב, ואני רוצה לאחל לו מכאן הצלחה רבה בתפקידו. סמוך ובטוח אני שהוא אומנם יעשה זאת על הצד הטוב ביותר. באותה נשימה אני רוצה גם להודות לחבר הכנסת יעקב ליצמן על שירותו המעולה בוועדת הכספים, למען עם ישראל. רבותי, חברי חברי הכנסת, אני אומר לכם – לאופוזיציה יש קצת בעיה. יש בעיה. יש להם בעיה להודות שזאת ממשלה טובה, הממשלה הכי טובה שהיתה בעשור האחרון. אמרתי זאת, אחזור על זה, כתבתי זאת ואחזור על כך: הממשלה הזאת מתפקדת, מקדמת את הרווחה, פועלת לצמצום הפערים ומתקנת את העוולות שעשתה הממשלה הקודמת – שהיום האופוזיציה מייצגת אותה. מה לעשות, נראה שהממשלה הנוכחית וחבריה – אמרתי זאת ואחזור: הממשלה הנוכחית היא לא חיית המחמד – היא לא חיית המחמד והיא לא האתרוג – של התקשורת הישראלית ושל מעצבי דעת הקהל בישראל. ואני רוצה לפנות אל אלה: אנא, קצת אחריות לאומית. אתם משדרים זאת לעולם, וזה לא נכון. אתם משדרים זאת לאויבינו, ולגרועים שבאויבינו. זה כבר הפך לבעיה אסטרטגית, זאת כבר לא בעיה פוליטית. היום אויבינו משתמשים בזה. נשיא סוריה, אסד, אומר: בישראל יש ממשלה חלשה, הכי חלשה שהיתה, ונערך בהתאם לכך. אבל תהיה לו הפתעה. ואני רוצה לומר – יש לנו ממשלה טובה, ממשלה שתמשיך, במסגרת קווי היסוד שלה, לצמצם את הפערים, לחזק את החלשים, להביא ביטחון לישראל ולהביא כלכלה ושגשוג למשק הישראלי. אני רוצה לברך אישית את שר הרווחה, השר הרצוג - - - משה גפני (יהדות התורה): ושירותים חברתיים. יעקב מרגי (ש"ס): אני תמיד אמרתי: הבעיה היא שיש אנשים שלוקחים את המצוקות של המשק ושל החברה בישראל ומשחקים בהן משחק מלים. מי שרואה את הבעיות של המשק ושל החברה בישראל כמשחק מלים – לא הוא יפתור את הבעיות. שר הרווחה – ואם תרצו, השר לשירותים חברתיים – השר בוז'י יצחק הרצוג, נאחל לו הצלחה. היו"ר אחמד טיבי: יצחק בוז'י הרצוג. יעקב מרגי (ש"ס): תשאל אותו, הוא יגיד לך שבוז'י עומד לפני כן. היו"ר אחמד טיבי: - - - יעקב מרגי (ש"ס): לא, אני יודע. הוא, מבחינתו, בוז'י. זה הסמל המסחרי שלו. אני רוצה לומר לשר הרווחה שנכונו לו ימים קשים. נכונה לו עבודה קשה. הוא מקבל שכבה גדולה בחברה הישראלית שהיא פצועה וחבולה, ממדיניות אכזרית וקשה של הממשלה הקודמת. יש לו הרבה עבודה. אני רוצה לומר לו שהוא ימצא בכנסת ועדה – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשות חבר הכנסת שרוני – שתעמוד לימינו. הוועדה יודעת מה היא רוצה ויודעת מה לעשות, ואני חושב ששיתוף פעולה בין השר ובין הוועדה יוביל להישגים חברתיים גדולים. אני רוצה לברך את ידידי חבר הכנסת – השר המיועד – יצחק אהרונוביץ. זכיתי להכיר אותו בבאר-שבע כמפקד המחוז, ובתקופה הקצרה שאנחנו יחד בכנסת - - - היו"ר אחמד טיבי: מישהו במליאה לא מכיר את חבר הכנסת אהרונוביץ מהעבר? אברהם מיכאלי (ש"ס): אני. היו"ר אחמד טיבי: רק אתה – רק אחד לא מכיר אותו. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): גם אני לא הכרתי אותו. יעקב מרגי (ש"ס): אתה תוסיף לי את זמן הפציעות. היו"ר אחמד טיבי: אתה פופולרי מאוד, איציק. יעקב מרגי (ש"ס): איציק, אני רוצה לומר להם מה שהם לא יודעים. אני נחשפתי – בשנה שאני יושב קרוב אליך בספסלי הכנסת, פגשתי יהודי נעים הליכות – למרות התואר ניצב בדימוס – יהודי רך, עדין, קשוב, נעים הליכות, ואני חושב שאין תפקיד מתאים לך יותר משר התיירות. כשר התיירות אתה הופך למראה שלנו בעולם ואתה תשווק אותנו. אני סמוך ובטוח שתצליח בתפקיד הזה. החיוך שלך מזכיר את הקסם ואת היופי של ארץ-ישראל ומדינת ישראל. אני מאחל לך מכאן הצלחה וכל טוב. לסיום, אני רוצה לבקש מהשר גאלב מג'אדלה - שהוא כבר שר, אבל הוא עומד לקבל את המשרד המיועד לו - שמעבר לתפקידו במשרד יעשה הכול כדי להגביר אהבה, אחווה ורעות בין שני העמים כדי לצמצם את העוינות, ועם זאת - לצמצם את הפערים בחברה. מנחם בן-ששון (קדימה): חבר הכנסת מרגי, בביטוי כתוב גם שלום - אהבה, אחווה ושלום. יעקב מרגי (ש"ס): שלום ורעות. חזק וברוך, אני מקבל את התיקון. גם אם זה יומרני מדי לייחס לו את עניין השלום, אני מאחל לו גם את זה, שיהיה שותף לכך. תודה על התיקון. אני מודה לכם ומאחל הצלחה לכל השרים הנבחרים היום. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת רוברט אילטוב. יעקב כהן (יהדות התורה): - - - יעקב מרגי (ש"ס): היא יותר טובה - - - יעקב כהן (יהדות התורה): הדבר היחיד שטוב זה שאהרונוביץ נהיה שר. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כמה סמלי היום - אנחנו משני קצוות פוליטיים, משני צדי המתרס בכנסת ישראל. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני לברך את חברי חבר הכנסת איציק אהרונוביץ מסיעתנו. ברצוני לברך את שני השרים ואת השר המיועד על היבחרותם לתפקיד חדש היום: השר יצחק הרצוג יהיה שר הרווחה, השר המיועד יצחק אהרונוביץ יהיה שר התיירות, השר גאלב מג'אדלה יהיה שר המדע, התרבות והספורט. לפני כמה ימים היינו עדים לוויכוח פוליטי קשה מאוד, והיום הוא הגיע לסופו כשחברי הטוב סטס מיסז'ניקוב נתמנה ליושב-ראש ועדת הכספים. אני מבקש בשם סיעת ישראל ביתנו לברך את השרים ואת היושב-ראש על פעילותם החדשה. כניסתנו לממשלה עיצבה את הממשלה ונותנת שקט שלטוני, ובעזרתו אפשר לקבל החלטות ולהמשיך לשקם את המדינה מהמצב שנקלענו אליו במלחמת לבנון השנייה. יחד עם הממשלה אנחנו מגיעים ליעדים שהצבנו לפנינו. אנחנו מקווים שהשרים המיועדים ימשיכו לשקם את התדמית של הממשלה. אנחנו בכנסת מצדנו נעשה הכול כדי שהדבר יימשך. היה ויכוח נוקב בנוגע להתבטאויותיו של השר מג'אדלה על המנון וסמלים. אני חושב שגם הכנסת היא הסמל של העם שלנו. כל מי שנמצא אתנו לטוב ולרע ומחלק אתנו את החיים האלה, צריך לכבד את הסמלים של מדינת ישראל. היו"ר אחמד טיבי: חולק, לא מחלק. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): התיקון מתקבל. השר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן: המהות מתקבלת - - - רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אני מאמין שגם המהות מתקבלת. אתם חולקים אתנו את החיים במדינה, ולכן אני מאמין שלא יהיה ויכוח על סמלי המדינה. מאוד הייתי רוצה לראות גם את כבוד היושב-ראש יושב מתחת לדגל שלנו. אנחנו נתווכח, אבל אנחנו לא נוותר על הסמלים ונכבד אחד את השני. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אני מתאפק בקשר לסיכה, אבל אני עובר לחבר הכנסת אפי איתם, בבקשה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אנחנו תיקו. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לא מעט פעמים בכנסת הזאת ובכנסות בכלל יש רגשות מעורבים: מצד אחד שמחה בשביל אנשים שאנחנו עובדים אתם, מחבבים אותם, מעריכים אותם, שנקרית בדרכם הזדמנות לשפר את מעמדם הפוליטי, להיות יותר משפיעים – גם אני מצטרף היום לברכות לשרים החדשים, שכן כל אחד מאתנו הוא גם אדם שמתמודד על מקומו בהייררכיה הפוליטית, והיום זה יום של התקדמות עבורם, ואני מאחל להם הרבה שמחה והצלחה. אבל מצד שני, השמחה הזאת לא יכולה לטשטש את העובדה - אם הייתי קורא לזה בלשון יותר שירית - שזאת שמחת עניים. שמחת עניים במובן הזה - אני אומר לך, ידידי יצחק אהרונוביץ, אין שמח ממני בשמחתך היום, שזאת שמחת עניים. להצטרף לממשלה הזאת, שאין בור, אין מהמורה, אין קו אדום בתחום הדה-לגיטימציה הציבורית שהיא לא חצתה, זה כמו לקבל כרטיס הגרלה לעלות על סיפונה של אונייה טובעת. אז נכון, קיבלת כרטיס הגרלה ועלית, והסיפון נוטה למטה. אני חושב שיש דיון נרחב בעולם המערבי על הספר של שרנסקי על הדמוקרטיזציה כתהליך מקדמי ליצירת שלום וליצירת תהליכי הידברות בין עמים. על אלה שמן הצד השני, השכנים שלנו, כנושאי הרעיון הדמוקרטי אין מה לדבר, אבל לתדהמתי הולכים ומתערערים גם יסודות הדמוקרטיה בישראל. דמוקרטיה היא לא רק תהליך שבו מישהו בנקודת זמן מקבל את אמון הבוחרים, אלא זה הצורך לבחון כל הזמן, לאורך כל פעולתה של הממשלה, אם היא אכן נהנית מן הדבר שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, וזה אמון הציבור. אני אומר לכם שלא היתה בישראל ממשלה שהיתה כל כך בזויה והציבור כל כך סלד מהמשך תפקודה. זה לא כישלון ביטחוני, זה לא כישלון כלכלי. כשהעם הזה מסתכל על שרי הממשלה הזאת מלמעלה עד למטה, הוא חש שנחצו כל הקווים האדומים של היגיינה ציבורית, של טוהר מידות ושל יושרה. כולנו יודעים שאפשר לתפוס כל אחד ויש כאן בעיות, ולא תמיד אנחנו חיים בעולם של אידיאות מושלמות, אבל מין מאסה כזאת של שחיתות, מין מאסה של סימני שאלה על ניקיון כפיים, מין עליבות כזאת בניהול ענייני המדינה הקריטיים בתחומים הביטחוניים ובתחומים החברתיים - אני שמח שעוד נותר בכם, בנציגי הממשלה, הכוח לצחוק. אני מסתכן בנבואה שניתנה לשוטים, רפי - - השר רפי איתן: - - - אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - אני מסתכן ואומר שגם אתם מבינים שהמשך השותפות שלכם עם הממשלה הזאת עלול, בסיכויים גבוהים מאוד, להוציא אתכם מהמפה הפוליטית בבחירות הבאות. ואני אומר את זה בעיקר לישראל ביתנו, שכל המבנה הרופף, הרעוע והבלתי-לגיטימי הזה נשען כרגע על תמיכתה. אז אי-אפשר להימנע מההרגשה - מצד אחד אני שמח שיצחק מונה לשר התיירות היום, וליברמן הוא השר לאיומים אסטרטגיים, אבל אי-אפשר להימנע מההרגשה שהמינויים הללו - אנחנו יודעים, וגם אתה תדע את זה בקרוב, יצחק, שהם חסרי משמעות ביכולת שלכם להשפיע על מדיניותה של הממשלה ועל דרכה של מדינת ישראל. תשבו שם שניים בממשלה שהיא זרה ומוזרה לדרככם, למה שאתם מאמינים בו, למה שנבחרתם עליו, ואי-אפשר להימנע מהמחשבה ששני התיקים - הייתי מוסיף המוזרים האלה, שלא לומר העלובים - שאתם מקבלים בממשלה הזאת הם אתנן אפילו לא ראוי, ובלבד שאתם, בניגוד לנטייתכם הטבעית, תמשיכו ותקיימו ממשלה שאין שנואה ממנה. ואני אומר לכם – בתוך עמי אני יושב, אני שומע את הציבור, אני שומע את העם, אני שומע את החיילים, אני רואה את הסקרים - אין ולא היתה ממשלה שזכתה לסלידה כל כך קשה מהציבור. ולכן אני מצד אחד מברך ושותף בשמחה, ואני גם אבוא ללחוץ לך את היד, ומצד שני אני אומר לך: קנו אתכם לא בנזיד עדשים אלא בנזיד שסרחונו הפוליטי עוד יינשא למרחוק. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת משה שרוני, נציג סיעת גיל. משה שרוני (גיל): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת, אנחנו קיבלנו היום רשות לברך בגלל המינוי של שר נוסף על שני השרים בתפקיד. בסך הכול ברכה, ברכה מהלב, ואם רוצים לדון על דרכה של הממשלה, על דרכה של כל סיעה בכנסת, אפשר לעשות דיון מיוחד. כך אני חושב שצריך להיות כאשר הממשלה מבקשת למנות שרים. אבל כדרכם של חברי הכנסת – מוציאים פולחן מעל במה זו, לדבר בכלל לא לעניין, להוציא דברים מהקשרם, מסיבה פשוטה מאוד: הליכוד, שלא נמצא כאן, לא שהם מקנאים – מבולבלים שהם עדיין באופוזיציה, וימשיכו להיות עוד שלוש שנים. דרכן של יתר המפלגות - בסך הכול אי-אפשר שהרוב יקבל את הדעה של המיעוט, ולא מבינים את זה, וזו בעיה, אבל במשך הזמן יבינו את זה. קודם כול, אני רוצה לברך את ידידי וחברי יצחק אהרונוביץ, על העבר המפואר שלו, קודם כול, כמפקד מרחב יהודה ושומרון, כמפקד מרחב הדרום, כמפקד מג"ב, כסגן מפכ"ל המשטרה, ותפקידים נוספים שהיו לו. אישיות, יושר, מוסר - הלוואי שכולם ילמדו ממנו. סיעת גיל מברכת אותך, יצחק, מהלב, ואנחנו בטוחים שתמלא את תפקידך בצורה הכי טובה שיכולה להיות. לגבי השר הרצוג – הוא מחליף תפקיד. הוא הולך לתפקיד קשה מאוד. אני, כיושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אעמוד על כל דבר ודבר וכל אישור ואישור, אבל אני מציע ליצחק הרצוג - אם הוא לא יקבל תקציב של עוד 2 מיליארדים הוא לא יוכל להזיז שום דבר. לגבי השר מג'אדלה, אני מאחל לו הצלחה בתפקיד, ומקווה שלאט-לאט הוא ילמד שיש דברים במדינת ישראל שהוא צריך להתיישר אתם ולכבד אותם - את כל הסמלים ואת כל החוקים. אני רוצה לאחל לכולכם באמת הצלחה מקרב לב, בשם סיעת גיל. ואחרון אחרון חביב – יושב-ראש ועדת הכספים הנבחר, סטס מיסז'ניקוב. אני רוצה לאחל לו הצלחה. אני רוצה להגיד לליצמן - שנה שלמה הובלת את ועדת הכספים בצורה יוצאת מן הכלל. חבל שלא שמעת בקולי ולא נכנסתם לקואליציה. הבעיה היא שלכם ולא שלנו. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה לחבר הכנסת שרוני. אחריו - חבר הכנסת מאיר פרוש. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אם נשפוט לפי מצב הרוח בעם ולפי הסקרים העדכניים, ממשלת אולמרט היא שכיב מרע. לכן אנחנו עדים כאן, למעשה, למהתלה, שבועיים לאחר חג הפורים, כאשר הכנסת מתבקשת לאשר איוש וחילופי תיקים בממשלה זו, שרבים בעם ובעולם יודעים שעתידה מאחוריה. די לראות את הבלגן של הלנת השכר ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות. כמובן, זו זכותה של הקואליציה להציע היום חילופי גברי בשולחן הממשלה, ואם סיעת יהדות התורה תצביע נגד, זה משום היותנו אופוזיציה ומשום האי-אמון שאנו רוחשים לממשלה כולה, כמקשה אחת. דווקא כלפי המועמדים עצמם אנו חשים הערכה אישית, אך מה לעשות? כאנשי אופוזיציה, נצביע נגד, כשם שרבים מאנשי הקואליציה רוחשים הערכה אישית מוצדקת ליושב-ראש ועדת הכספים, הרב ליצמן, ומדיחים אותו בכל זאת מהתפקיד שמילא במסירות וביעילות. מה לעשות? אלה הם כללי המשחק הפוליטי. אבל זה לא פוטר אותנו מלומר מה דעתנו על הממשלה, גם אם במצבה עתה היא שכיב מרע, היא ממשלה משותקת. ראש הממשלה מר אולמרט הכריז קבל עם ועולם: אני ראש ממשלה לא פופולרי. יפה. כל הכבוד על הווידוי האישי. אך מדוע מר אולמרט לא אמר גם את החצי השני, המתבקש, של המשפט? המשפט המלא צריך להיות כך: אני ראש ממשלה לא פופולרי כי השלטון בהנהגתי קטסטרופלי. במילון, קטסטרופה מוגדרת כך: איום, מזעזע, מחריד, נורא. קטסטרופה היא גם אירוע או גורם המביא נזק יוצא דופן בגודלו ובהיקפו. וכל ההגדרות אכן תואמות את הממשלה הזאת: אין מדיניות, אין אחריות, אין מוסר, אין כיוון; אין תהליך קבלת החלטות, אין נורמה ואין יראת כבוד מפני המושג טוהר מידות, אין יושר, אין הגינות, אין שקיפות. אולי זה לא הוגן לשפוט את הממשלה הזאת לפי אותם מעשים הנחקרים על-ידי ועדות, על-ידי מבקר המדינה, על-ידי המשטרה, על-ידי היועץ המשפטי לממשלה וכו'. אנחנו, כמובן, נמתין לממצאים, אך זה לא מונע מאתנו לקבוע כי העדר אחריות ושיקול דעת מעמיק גרם לכך שמלחמת לבנון השנייה נוהלה כפי שנוהלה, והמיטה עלינו את האסון - אובדן ההרתעה הצבאית. אדוני היושב-ראש, אפשר לשחק במשחק של "נדמה לי" ובמשחק הכיסאות המתחלפים, אך הממשלה הזאת תירשם בהיסטוריה כממשלת הכישלון והחידלון בה"א הידיעה. ראש הממשלה מנסה להציג הישג כלשהו במלחמה. לכישלון ולחידלון מתווסף כנראה העיוורון. הרי ה"חיזבאללה" מתחמש ומתארגן ומתחזק מחדש, וצבא לבנון ויחידות יוניפי"ל אינם עוצרים בפועל את נסראללה. ה"חמאס" גם הוא מתחזק כאשר ה"פתח" מתחבר אליו לממשלת אחדות. הסורים מצחצחים חרבות, דבר שלא העזו לעשות לפני המלחמה האחרונה, והאירנים ו"אל-קאעידה" פועלים חזק בארגוני הטרור. המפולת המדינית המתרחשת עתה, מאז הוקמה ממשלת האחדות עם ה"חמאס", גם היא תוצאה של מדיניות כושלת, שבה הממשלה הזאת הסכימה ליצור הבדל בין אבו-מאזן הטוב לבין ה"חמאס" הרע. הממשלה נתנה, למעשה, פתח למדינות אירופה לטעון: גם אנחנו מקבלים חלוקה זו, רק באופן קצת שונה; אנחנו יוצרים חלוקה בין שרי "פתח" טובים לשרי "חמאס" שובבים. וברגע שממשלת אולמרט-ליברמן הסכימה גם להעביר סכומי כסף גדולים לאבו-מאזן, רשאים כמובן באירופה לשאול: מדוע לנו אסור להעביר כסף? מאז ההתנתקות נורו 2,100 "קסאמים", כמות אמצעי הלחימה ברצועה הוכפלה, וראש השב"כ, יובל דיסקין, מעריך שבתוך שנתיים-שלוש יהיה לנו קשה מאוד לטפל ברצועת-עזה, שמצמיחה מפלצת תוקפנית ומתארגנת במודל הלבנוני של "חיזבאללה". לזה אחראית ממשלת הקטסטרופה, הממשלה שטומנת את הראש בחול ומנותקת מהמציאות. עמיתי חברי הכנסת, הרשו לי להקדיש חלק מנאומי גם לנושאי חברה – לקטסטרופה של הגדלת שיעור העניים, הרחבת הפערים החברתיים, הפגיעה האכזרית בשכבות החלשות. ארבע דרישות מרכזיות הציגה סיעת יהדות התורה במשא-ומתן המתמשך להצטרפותה לקואליציה; א. חקיקת חוק חינוך חרדי; ב. החזרת קצבאות הילדים לרמתן לפני העושק הגדול; ג. התחייבות הממשלה להימנע מחוקים אנטי-דתיים העוקרים את יסודות היהדות במדינה; ד. הסכמה להימנע מהרפתקאות נוספות של מדיניות נסיגה מחבלי ארץ-ישראל, כמו תוכניות התנתקות והתכנסות. כל סעיף חשוב בעינינו. כל סעיף הוא בבת עינינו, אבל במקום הראשון העמדנו את החזרת קצבאות הילדים. אמרנו: הרעבת ילדים בישראל – לעולם לא. וכך דרשנו. היו"ר אחמד טיבי: אני מבקש לסיים. מאיר פרוש (יהדות התורה): עוד משפט. בתחום החברתי אומנם מתרחשת פורענות ממש, שבר אמיתי. מכיוון שאנו מתקרבים לחג הפסח, אמחיש את גודל השבר ושיברון הלב בנתונים האלה: 850,000 עד מיליון נזקקים אינם יכולים לממן את סל הקניות הבסיסי לחג הפסח. ראש הממשלה דיבר לאחרונה על מקום העבודה שלו. אומנם מר אולמרט אחראי, בין השאר, גם לתיק הרווחה – בעוד כמה שעות כבר לא – ולכן אני מרשה לעצמי לשאול אם שר הרווחה מתעניין בכלל בשאלה כמה נזקקים אינם יכולים לקנות השנה אפילו חבילת מצות אחת. הרשימה היא, אדוני היושב-ראש, ארוכה, ואם היית נותן לי עוד שתי דקות ודאי היית משתכנע ומשכנע עוד חברים להתנגד למינוי השרים – לא באופן אישי, אלא בגלל הממשלה. היו"ר אחמד טיבי: שכנעת אותי בלי שתי הדקות. תודה. מאיר פרוש (יהדות התורה): בכל זאת חבל שאין לי עוד שתי דקות, אבל אני מסתפק בכך. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת חיים אורון. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו לא נצביע בעד צירוף השרים ובעלי התפקידים לממשלה – לא משום שאני לא שמח שחבר הכנסת הרצוג הופך סוף-סוף, אחרי כל כך הרבה זמן, לשר הרווחה במשרה מלאה; לא משום שאני לא שמח ששר ערבי מכהן בממשלת ישראל, ידידי גאלב מג'אדלה, וגם לא משום שאני חושב שיצחק אהרונוביץ לא ראוי או לא יכול להיות שר בממשלה. אמרתי הבוקר בוועדת הכספים, בדיון על סיום כהונתו של חבר הכנסת ליצמן, שעם כל הכבוד, אנחנו לא מועדון חברים. אנחנו לא איזה מועדון שבו אנחנו נחמדים זה לזה. אגב, ראוי מאוד שנהיה נחמדים זה לזה, ראוי מאוד שנתנהג באופן אנושי ומכובד זה עם זה. אבל הכנסת היא מסגרת פוליטית. אנחנו לא שותפים בממשלה הזאת מסיבות רבות מאוד, שאגב הולכות ומצטברות מיום ליום, אבל היתה סיבה אחת שהיא תנאי שקבענו; אמרנו שלא נשב בממשלה אחת עם ישראל ביתנו – לא משום שעשינו מבחן אישיות לכל אחד מחבריה, גם כמה מחבריה הם בסדר גמור, ובהם השר המיועד, אלא משום שאמרנו שאם לוקחים ברצינות את הפוליטיקה, מה שהם אומרים ומה שאנחנו אומרים לא מתחבר. אגב, חשבתי שגם מפלגת העבודה אמרה את זה ברצינות. חשבתי שמפלגת העבודה, ובתוכה השר המיועד ממפלגת העבודה, אמרו את זה ברצינות. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): חבר הכנסת אורון, אתם רציתם להיות חברים בקואליציה, ובכל זאת לא הצטרפתם אליה גם כשישראל ביתנו לא היתה מועמדת להיות בממשלה. חיים אורון (מרצ): חברת הכנסת שלי יחימוביץ, מכיוון שמשום מה דווקא את מעירה את ההערה הזאת בכל פעם, אגיד עכשיו באופן מפורש יותר: רצינו להיות בקואליציה, ולכם כלל לא היה אכפת שאנחנו באופוזיציה. לכם – אני מתכוון למפלגת העבודה. לא ארחיק לכת עוד יותר ואגיד שאני חושב שחלק מחברי מפלגת העבודה שמחו שאנחנו לא בקואליציה, כי הניחו שאתם יודעים להסתדר לבד. איך? את זה נראה עכשיו. רצינו – הלכנו לבחירות עם הססמה "מרצ לממשלה", אבל, חברת הכנסת יחימוביץ, קיווינו לממשלה אחרת. האמנו - - - שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): גם אנחנו. חיים אורון (מרצ): אבל פה יש בכל זאת הבדל בינינו ובין מי שאחראי, וקצת נהנה מהאחריות, וגם קצת עושה רושם שהוא לא רוצה לעזוב. אני לא מכחיש שרצינו להיות בממשלה, אבל באיזו ממשלה? וראש הממשלה ידע – ואני יכול להעיד על כך באופן אישי – היות שהוא כל הזמן העדיף את השותפות עם ישראל ביתנו, והוא ידע שאתם לא מחסום בנושא הזה, הוא אמר: אתכם אין סיכוי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אל תגזים. מקצתנו ניסינו להיות מחסום. חיים אורון (מרצ): לא ניסיתם ברצינות. היו"ר אחמד טיבי: הוא דיבר על גוף סטטוטורי – מפלגת העבודה. חיים אורון (מרצ): הערתי המקורית אשר למועדון חברים נכונה – עם כל החברות והיחסים בינינו. מפלגת העבודה לא התכוונה ברצינות, ואני יכול להעיד על כך. כבר ארבעה ימים לאחר הבחירות ראש הממשלה ידע שאין לו בעיה עם זה, ופעל בהתאם. עומד בפינה יושב-ראש הקואליציה, והוא יאשר כל מלה שאני אומר. אביגדור יצחקי (קדימה): לא שמעתי. חיים אורון (מרצ): לא שמעת? אשמיע בפעם אחרת – לא ייתנו לי זמן נוסף. אבל זה לא הנושא העיקרי. האמן לי, הבעיה שלי עם הממשלה הזאת היא לא הרכבה, הבעיה שלי עם הממשלה הזאת היא לא השאלה אם מפלגה אחת הצטרפה אליה, אלא לאן בדיוק היא הולכת. מה שקורה בשבועיים האחרונים, מאז כינון ממשלת האחדות הלאומית ברשות הפלסטינית, זועק לשמים. אדוני היושב-ראש, אדוני חבר הכנסת בן-ששון מקדימה, נכון, ממשלת האחדות הלאומית קיצונית יותר ממה שראוי לטעמכם. גם לטעמי. אבל יש ברשות ממשלה יציבה, או שאנחנו רוצים ממשלה יציבה ברשות. יש לאבו-מאזן מנדט מוחלט, מכל הזרמים הפלסטיניים, לנהל משא-ומתן עם ישראל, מנדט שחלק מהם אומרים – ויעיד יושב-ראש הישיבה – שערפאת חלם לקבל ולא קיבל. ועכשיו הוא קיים – לכו ודברו. יותר מזה, כל מי שעיניים בראשו יודע שכעת חיה בעוד שבוע, בריאד, תתקבל היוזמה שנקראת "הסעודית" – היוזמה הערבית, כאשר ממשלה פלסטינית ונשיא פלסטיני יושבים באולם, ואבו-מאזן בראש המשלחת, ואסמאעיל הנייה, כמקובל בוועידות הפסגה, יושב בכיסא שמאחוריו, וברור מי מספר אחת. הם יקבלו את הנוסחה שראש הממשלה אמר עליה שיש בה הרבה מאוד דברים מעניינים והוא לא מקבל את כולה. מי בכלל מבקש שתקבל את כולה? אז, ריבונו של עולם, אנשי קדימה, שי חרמש, למה לא להתחיל לדבר, גם לא עם אנשי ה"פתח"? מה בדיוק אתם רוצים לעשות? הקונסול האמריקני בירושלים כבר דיבר עם סלאם פיאד – הוא, אגב, לא "פתח" - - - היו"ר אחמד טיבי: הוא עצמאי. חיים אורון (מרצ): סליחה, אבל אנחנו אמרנו שלא נדבר אתו. היו"ר אחמד טיבי: ישראל תדבר אתו. זה עניין של זמן. מנחם בן-ששון (קדימה): אורון, למה לא לתמוך, אם כך, בשינוי בממשלה, שהוא האופק שלנו? יש שר רווחה, יש שר ערבי שמכהן בתפקיד אופרטיבי. אם יש לכם הזדמנות לתמוך – זאת ההזדמנות. אתם לא מחויבים לאף אחד - - - חיים אורון (מרצ): אני שוב ושוב תוהה אם זאת תמימות או רק כאילו. אתה מאמין שליברמן נותן לאולמרט ללכת לאן שהוא רוצה? או שזה לא חשוב? אז מה אתה שואל אותי? אתה מבקש ממני תמיכה בממשלה? אני רוצה להצהיר לפניך: עשר דקות אחרי שאני אדע לאן הממשלה הזאת הולכת – אחרי שאתה תדע לאן הממשלה הזאת הולכת ותדווח לנו – נשקול את העמדה הזאת, ויכול להיות שנתמוך בה. כרגע אני רואה שהיא הולכת לשום מקום. היא קודם כול רוצה להישרד בין חקירה לחקירה, ובעיקר אומרת: אל תעשו גלים. אל תעשו גלים. היו"ר אחמד טיבי: תודה, חבר הכנסת אורון. חבר הכנסת טלב אלסאנע - לא נמצא. חבר הכנסת עבאס זכור, בבקשה. חמש דקות. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, נצביע נגד הצעת הממשלה לסבב התיקים בין השרים. עם כל זאת, אני מברך את כל השרים ומאחל לכולם הצלחה, ובעיקר לשר גאלב מג'אדלה. כשמדברים על שר ערבי ראשון בממשלת ישראל מאז קום המדינה – אנחנו לא נגד גאלב מג'אדלה כגאלב מג'אדלה, אנחנו נגד הממשלה הזאת. אין אמון מהעם, מכל העם, בממשלה הזאת. אפילו ראש הממשלה לא זכה ליותר מ-2% מהעם המאמינים בראש הממשלה. הממשלה הזאת, שהלכה בתחילת כהונתה למלחמה נגד לבנון – הממשלה הזאת עד היום דוחה את כל יוזמות השלום מהפלסטינים, מהסורים, היוזמה הערבית, היוזמה הסעודית. את כל יוזמות השלום הממשלה הזאת דוחה, אז ממשלת מלחמה, ממשלה שדוחה את השלום – לא צריך שגאלב מג'אדלה או אחרים יהיו בממשלה כזאת. כבוד היושב-ראש, בקשר לשר הרווחה, סוף-סוף ראש הממשלה בחר למנות שר רווחה, אף שהמינוי הגיע מאוחר מאוד. אבל אנו מברכים על ההחלטה ומאחלים הצלחה לשר החדש, השר יצחק הרצוג, שבפניו עומדים אתגרים קשים ובעיות קשות שצריכות טיפול יסודי ומיידי. כמעט שנה שלמה נמנעה הממשלה מלמנות שר רווחה, למרות המצב החברתי הקשה ששורר במדינה. הסקרים האחרונים מעידים על כך ומראים עד כמה המצב בחברה, ובמיוחד במשפחה, הוא גרוע וכואב. המצב חמור יותר במגזר הערבי. 54% מהילדים הערבים חיים בעוני - פי-2.5 מהילדים היהודים. שיעור האלימות בכלל והאלימות הפיזית הקשה בקרב ילדים במגזר הערבי בפרט גבוה, ועומד על כ-28% לעומת 4% במגזר היהודי. שיעור האלימות נגד תלמידים ערבים מצד הצוות הוא כ-32%, לעומת 13% במגזר היהודי. אוסיף על זה את נושא האלימות והפשע בקרב הנוער. חלוקת האחריות בין משרדי הממשלה לבין הרשויות המקומיות אינה ברורה, לכן יש צורך לבנות תוכניות ולהקצות משאבים ותקציבים לטיפול יסודי בבעיות הנ"ל. כמו כן, צריך לפקח על ייעוד התקציבים ברשויות המקומיות, אחרת נגיע למצב של קריסה והתמוטטות של החברה בכלל. בלי התערבות מאסיבית מצד הממשלה, אין אפשרות להתמודד עם הבעיות והדברים הקשים שהוזכרו. יש להסתכל על הממצאים האלה כעל איום אסטרטגי. המצב החברתי הוא האיום האסטרטגי האמיתי, וצריך לדאוג להיפטר ממנו. אני מקווה שמינוי השר יביא תועלת ויסייע במתן פתרונות. מכאן אני פונה לכבוד השר – שאני מאחל לו הצלחה – לשים דגש על המצב הקשה במגזר הערבי, לפי הנתונים שיש בידינו, ולהנהיג אפליה מתקנת, מאחר שהמגזר הערבי, מקום המדינה ועד עצם היום הזה, סבל וסובל מחוסר שוויון ומחוסר תקציבים. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, חבר הכנסת זכור. חבר הכנסת מוחמד ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, דיון על הוספת שרים הוא מעין דיון על אמון מחודש בממשלה ובהרכבה, ולנו, כידוע, אין האמון הזה. לא בגלל ההרכב הפרסונלי שהיה או שיהיה, אלא בגלל מדיניותה של הממשלה – גם בתחום החברתי, גם בתחום החברתי וגם בתחום הפוליטי. מדינה שעברה מלחמה בשנה מסוימת, ורושמת לה שיעור צמיחה של קרוב ל-5%, היא מדינה שיכולה להיות גאה מאוד בצמיחה הזאת. אבל אם אנחנו נבחן את המספרים, נאמר שוב, בפעם המי-יודע-כמה, שאותה צמיחה הולכת לשכבה דקיקה של בעלי הון, ולעומת זאת העוני הולך ומתרחב ומעמיק. זאת אומרת, העוני מתרחב מבחינת מספרים - יותר אנשים נכנסים למעגל העוני - והאנשים שנכנסים לתוך המעגל הזה טובעים עמוק עוד יותר בעוני מחפיר עוד יותר. לכן, אם צריך לבחון את המדיניות הכלכלית של הממשלה, צריך לבחון אותה לא רק על-ידי המספרים הסטטיסטיים ולא רק על-ידי הכפפת הכלכלה לסטטיסטיקה, אלא בצורך למצוא ביטויים של צדק חברתי אמיתי לאותה צמיחה כלכלית או שגשוג כלכלי. הממשלה הזאת היא ממשלה כושלת בעניין הזה. הממשלה מביאה לנו היום הצעה למנות שר רווחה ושירותים חברתיים. אילו שירותים חברתיים? מה נשאר ממדינת הסעד וממדינת הרווחה – קצבאות ילדים? קצבאות זיקנה? תמיכה במובטלים? ויסקונסין? מה? אז כנראה התוספת החדשה לשם המשרד ולשם השר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים – צריך להוסיף לזה שירותים חברתיים חשאיים או שירותים חשאיים חברתיים. כי חלק מהמשבר – ודובר על זה בדיון על חוק העיריות – חלק מהמשבר שפוקד את השלטון המקומי הוא בגלל שמטלות שהיתה אמורה למלא הממשלה התגלגלו לפתחו בזמן שהתקציבים שלו הלכו והתמעטו; זאת אומרת, יותר משימות ופחות יכולת. אני מאחל לשר הרצוג הצלחה, כי הצלחתו היא הצלחתנו כולנו, אבל איך הוא יצליח? רק לפני כחודשיים אושר התקציב של 2007, ובין השאר אושר שם התקציב של משרד הרווחה. התקציב שאושר הוא תקציב של אי-רווחה, של אי-נחת, של העמקת המשברים החברתיים. גם אם יהיו להרצוג כל הכוונות הטובות, הוא לא יכול לרוץ רחוק עם התקציב שאושר. בנושא הפוליטי המדיני, הממשלה הזאת נבחרה כשבראש מצעה היה מה שקרוי תוכנית ההתכנסות. תוכנית ההתכנסות התכנסה לתהומות הנשייה בעקבות מלחמת לבנון. כמובן, מטרתה היתה להרחיב את ההתנחלויות, לבנות את הגדר. היו"ר אחמד טיבי: נא לפזר את ההפגנה בכניסה השמאלית. מנחם בן-ששון (קדימה): זו תוכנית הרווחה החשאית. מוחמד ברכה (חד"ש): כן, שירותים חברתיים חשאיים. שי"ן חי"ת חי"ת. תוכנית ההתכנסות, שמטרתה היתה לעבות את ההתנחלויות ולהמשיך בבניית גדר ההפרדה הגזענית ובסגירת הריכוזים הפלסטיניים בתוך מכלאות ובתי-מעצר גדולים, היא כביכול, כאופציה פוליטית, ירדה מעל הפרק. אבל כל המרכיבים הגרועים, הקטסטרופליים, מתקיימים, בלי להכריז עליה, בלי לומר שהממשלה מיישמת את תוכנית ההתכנסות. אבל אם ראש הממשלה בעצמו אומר שתוכנית ההתכנסות חלפה, או שהוא לא פועל על-פיה, מה התוכנית של הממשלה? עכשיו יש ממשלה חדשה ברשות הפלסטינית. איך נוהגים כלפיה? רק לא, לא, כל הלאווים? ומה ההבטחה שמביאים לעם בישראל, לעם הפלסטיני ולאזור? אילו הבטחות? לחכות לסיבוב הבא של העימות הבא, אם זה בלבנון, אם זה בעזה ואם זה בגדה - אני לא יודע איפה? זו הבטחה של הממשלה הזאת. ממשלה כזאת, גם בהרכבה הנוכחי, גם בהרכבה אשר יהיה, היא ממשלה שאינה ראויה לכהן, אינה ראויה לאמון ואינה ראויה לתמיכה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אנחנו נצביע נגד הצעת הממשלה. ראשית, כי אין לנו אמון בממשלה הזאת, ואנחנו חושבים שהיא צריכה לגמור את ימיה מהר ככל האפשר, לאחר כל ההרס שהיא גרמה בזמן הקצר שהיא מכהנת. זו סיבה להצביע נגד, כי אנחנו מתנגדים למדיניות הממשלה ולמעשיה עד היום, וגם לתוכניותיה לעתיד כפי שהן מסתמנות בהצעת התקציב ובהצהרות ראשיה. ההתנגדות שלנו מקבלת חיזוק מהקונטקסט הפוליטי שבו נעשים שינויים אלה, שנועדו בעיקר לחזק את הקואליציה שאנחנו כאופוזיציה רוצים להפיל אותה. הקונטקסט הפוליטי הוא שמצטרף שר מישראל ביתנו, ואנחנו רואים בחומרה רבה את נוכחותה של מפלגה זו בקואליציה, ובמיוחד שראש המפלגה הזאת הוא אביגדור ליברמן. אנחנו חושבים שהוא לא צריך להיות בממשלה, ושנוכחותו בממשלה היא מתן לגיטימציה לגזענות, להצעות טרנספר ולהגבלת זכויות אזרח של האזרחים הערבים בארץ. לא מדובר בהצהרה פה ושם של מר ליברמן, אלא זו עיקר דרכו הפוליטית. כלומר, זה דבר מרכזי שהוא חוזר עליו יום ולילה. לכן, ההתנגדות שלנו לממשלה מקבלת חיזוק נוסף מעצם נוכחותו של ליברמן. עכשיו מצרפים עוד שר מישראל ביתנו, ולזה צריך להתנגד. כבוד היושב-ראש, מצד שני, מצטרפים שני שרים נציגי מפלגת העבודה. אנחנו בזמנו בירכנו את השר לשעבר אופיר פינס על כך שהוא עמד על עקרונותיו ועזב את הממשלה בגלל הצטרפות ליברמן לממשלה, ובגלל שליברמן מפנה את חציו המורעלים כלפי האוכלוסייה הערבית בכל יום באופן סיסטמטי, ובכל פעם הוא מגביר את מנת הרעל בחיציו. ואכן, מגיעות ברכות לחבר הכנסת אופיר פינס על זה שהוא עזב את הממשלה. לא מגיעה ברכה - בלשון המעטה - למי שמצטרף לממשלה דווקא מטעם מפלגת העבודה שאמרה: עם ליברמן אנחנו לא נשב - - אביגדור יצחקי (קדימה): - - - ישב, בעמידה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זה יכול להיות. - - עם ליברמן לא נשב בממשלה אחת, ואחר כך בלעו את המלים שלהם. עכשיו מצטרף השר גאלב מג'אדלה, וזה מקבל חומרה יתירה. דווקא שר ערבי נכנס במקומו של אופיר פינס. זה נעשה בזדון, כדי לתת עוד יותר לגיטימציה לנוכחותו של ליברמן. לכן, ההתנגדות שלנו היא לא רק בגלל שאנחנו מתנגדים למדיניות הממשלה, אלא לעצם המינויים האלה צריך להתנגד. צריך לברך על יציאתו של אופיר פינס, צריך לא לברך ולהתנגד לכניסתו של גאלב מג'אדלה במקומו. אנחנו לא יכולים להתעלם מהקונטקסט הפוליטי. הממשלה ממשיכה את מדיניות הכוחנות שלה. הם עשו מלחמה בלבנון. מנחם בן-ששון (קדימה): תברך אותו על זה שהוא עכשיו מקבל - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא, אני לא רוצה לברך, אני אומר לך דוגרי. אני בירכתי את השר אופיר פינס על זה שהוא עזב. אני לא יכול לברך מי שבא במקומו. זה פוליטיקה, זה לא עניין אישי. זה עניין פוליטי עקרוני. העולם הטיל חרם על ממשלת אוסטריה כשהיא צירפה אליה את היידר. ליברמן, על-פי כל המדדים, הוא הרבה יותר קיצוני מהיידר. ולכן, ההתנגדות לממשלה שלנו בפרלמנט צריכה להיות כפולה ומכופלת בגלל נוכחותו של ליברמן. משה שרוני (גיל): - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כניסת שר, אפילו שר ערבי חדש מטעם מפלגת העבודה שאמרה: אנחנו לא נשב יחד עם ליברמן, גורמת נזק עצום לציבור הערבי. היא גורמת נזק אסטרטגי עצום לציבור הערבי ולזכויות היסוד שלו. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור יצחקי - אחרון הדוברים. אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, מבחינתי זה יום חג. זה יום חג, ויש לי הרבה סיבות לכך. קודם כול, כיושב-ראש הקואליציה. אני חושב שהמהלך הזה שראש הממשלה יצר בסיום סבב התיקים של הממשלה, ובעצם מיצוב הקואליציה הנוכחית באופן סופי, מביא למצב - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כמה חודשים? אביגדור יצחקי (קדימה): תיכף אני אענה לך על זה, חבר הכנסת זחאלקה. - - שבו בעצם במדינת ישראל השלטון יציב ויש לו קואליציה רחבה עם שותפים קואליציוניים יוצאים מהכלל. זאת ההזדמנות בשבילי, כיושב-ראש הקואליציה, להודות לכל יושבי-ראש סיעות הקואליציה על שיתוף הפעולה במושב האחרון, שמבחינתי היה מושב מאוד ראוי ומוצלח ומעניין. היו"ר אחמד טיבי: לא מושב, אלא כנס. אביגדור יצחקי (קדימה): כנס. ולכן, תרשו לי להודות להם בשמם: לחבר הכנסת יורם מרציאנו, יושב-ראש סיעת העבודה, לחבר הכנסת שרוני, יושב-ראש סיעת גיל, לחברת הכנסת אסתרינה טרטמן, שהיתה בתחילת הכנס יושבת-ראש סיעת ישראל ביתנו, ולחבר הכנסת רוברט אילטוב, שהחליף אותה. ובפרט אני רוצה לומר תודה, תודה מיוחדת, לחבר הכנסת יעקב מרגי, שלא רק שמצאתי בו שותף לעשייה, מצאתי בו חבר – כמו גם באחרים. אני חושב שעצם העובדה שאנחנו מגיעים למצב של קואליציה מקיר לקיר – חבר הכנסת זחאלקה, אני מבטיח לך שהקואליציה הזאת עוד תישמר ותישאר הרבה זמן, עד שנת 2010, המועד הקבוע בחוק לבחירות. אני גם רוצה להגיד לכם שהכנס הזה – מבחינתי – היה מוצלח במיוחד, לאור העובדה שהצלחנו ליצור בכנסת שיתוף פעולה בין כלל חברי הכנסת על-פי מהות, ולא על-פי פוליטיקה, ואני חושב שלכל אורך הדרך דנו בדברים ברצינות הראויה, אופוזיציה וקואליציה כאחת. אני רוצה לומר לזה שטוענים שאני עובד אצלו, אבל לפי דעתי מדובר בשיתוף פעולה – שיתוף הפעולה עם גדעון סער, כמרכז הקואליציה, היה יוצא מהכלל. אני רוצה לברך קודם כול את השר הרצוג, שלקח עליו את אחד התיקים הקשים ביותר במדינת ישראל. אני שמח שלמרות ההתלבטויות שלו הוא עשה את המהלך הנכון ולבסוף לקח על עצמו את התיק הזה, כדי – באמת – להביא למצב ששירותי הרווחה במדינת ישראל יגיעו למקומם הראוי, ואני רוצה לאחל לו הצלחה. אני רוצה לברך את השר גאלב מג'אדלה, שמקבל היום תיק רציני ביותר. שאף אחד לא יזלזל בתיק הזה, זהו אחד התיקים הרציניים במדינת ישראל; כמי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אני יכול לומר לך את זה. אני רוצה לומר שאני גאה על כך שבפעם הראשונה יש בממשלת ישראל שר ערבי. אני חושב שזה דבר נכון וראוי. אני רוצה לברך ברכה מיוחדת גם את סמפכ"ל המשטרה לשעבר, השר יצחק אהרונוביץ, ולספר לו, בדקה שנשארה – כל מיליון תיירים בישראל הם 2.5% בצמיחה, וחשוב לדעת את זה. לכן, מוטל על כתפיך אחד הדברים החשובים במדינת ישראל, אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר. ולמה? כי, ראשית, זה דבר שקל יחסית לעשות, בצורה של עבודה נכונה, ויחד עם זה התשתיות כבר קיימות. יש לנו ארץ שמבחינה תיירותית היא אטרקציה מתאימה – היא ארץ קדושה, ארץ התנ"ך, ארץ שבני כל הדתות רוצים לבוא אליה, וצריך לעשות את העבודה הנכונה, גם עם גורמי התיירות, כדי להביא תיירים ארצה. לכן, את כל שלושת השרים החדשים אני רוצה לברך על מינוים. אני בטוח שהם יצליחו. אני רוצה להבטיח לכם שאנחנו, הקואליציה בכנסת, ניתן לכם את כל התמיכה הראויה. ולך, אדוני היושב-ראש, ולכולם, מאחר שזה היום האחרון של הכנסת ואנחנו יוצאים מחר ליום הראשון של הפגרה, ברשותך, אני רוצה לאחל לכולם חג חירות שמח וחג עצמאות שמח. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. תהיינה שתי הצבעות. ההצבעה האחת תהיה על צירוף השר יצחק אהרונוביץ וההצבעה האחרת תהיה על מתן התיקים לשני השרים האחרים. ההצבעה הראשונה היא על צירוף השר יצחק אהרונוביץ לממשלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 27 בעד הודעת הממשלה – 50 נגד – 19 נמנעים – 1 הודעת הממשלה על צירוף שר נוסף לממשלה נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 50, נגד – 19, נמנע אחד. הודעת הממשלה על צירוף חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ לממשלה בתפקיד שר התיירות נתקבלה. ההצבעה שלפנינו היא על הודעת הממשלה בדבר חלוקת התפקידים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 28 בעד הודעת הממשלה – 51 נגד – 19 נמנעים – 1 הודעת הממשלה על שינויים בחלוקת התפקידים בין השרים נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 51, נגד – 19, נמנע אחד. גם הודעה זו של הממשלה נתקבלה, ולכן השר גאלב מג'אדלה יהיה שר המדע, התרבות והספורט והשר יצחק הרצוג יהיה שר הרווחה והשירותים החברתיים. וכפי שאמרתי בהצבעה הראשונה, השר אהרונוביץ יהיה שר התיירות. הצהרת אמונים של חבר הממשלה יצחק אהרונוביץ היו"ר דליה איציק: אדוני ראש הממשלה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, זה רגע של התרגשות. משפחתו של השר נמצאת כאן. אני מתכבדת להזמין את השר, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, לעלות לבמה ולהצהיר אמונים. בבקשה, אדוני. לך לאט, יש לך זמן, כולם ממתינים, אני הפסדתי אותך כסגן שלי, סגן מקסים. יצחק אהרונוביץ: אני, יצחק אהרונוביץ, בן הרצל וגניה, זכרם לברכה, מתחייב, כחבר הממשלה, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. היו"ר דליה איציק: אדוני השר החדש, נא לשבת. חברי חברי הכנסת, תהיינה עוד הזדמנויות לברך את השר החדש. אנחנו חייבים להמשיך בסדר-היום. נמצאת פה רעייתו, רימונה אהרונוביץ. מזל טוב לכם - מורן, שגית, רויטל ואפרת. בהצלחה. חברי חברי הכנסת, נא לשבת. אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולומר שהיום מסתיים כנס החורף של המושב השני של הכנסת. הכנסת תשוב ותתכנס בראשית חודש מאי, ביום שני, 7 במאי, י"ט באייר, לאחר חג העצמאות. חברי חברי הכנסת, מעת לעת אני אבקש את כינוס הכנסת. נהיה קשובים לקולות בחוץ. נהיה קשובים לאירועים ונזמן את הכנסת רק כשנצטרך. חוץ מאשר בחג הפסח כשהכנסת תהיה נעולה ומסוגרת, חלק מוועדות הכנסת יפעלו גם בפגרה. ברשותכם, משהו אישי. בחודש וחצי האחרון אני מכהנת בשני תפקידים. אני מוכרחה לתמרן בין שניהם. אני רוצה להודות לכם על שיתוף הפעולה שזכיתי לו באמת מכולכם, על ההבנה שמדי פעם אני צריכה גם להיות בחוץ. כמו שאתם מבינים, אני משתדלת שלא לנהל ישיבות שיש בהן אלמנטים פוליטיים מאוד בולטים. אני מנסה לתמרן בין שני התפקידים הללו. אני מאוד מודה לכם על כך שמדי פעם אתם עושים את השליחויות שאני הייתי אמורה לעשות כאן ובמקום אחר. תודה על בכלל ועל בפרט. השר הרצוג, בבקשה. שר התיירות יצחק הרצוג: גברתי היושבת-ראש, מכובדי חברי הממשלה, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להודות לבית הזה על האמון ועל אישור ההעברה והמינוי לתפקיד שר הרווחה והשירותים החברתיים ויתר הכהונות. האתגר גדול, ואני שמח שלישראל יש שר רווחה ושירותים חברתיים. אני שמח להיענות לאתגר. הוא לא יוכל להסתייע ללא העזרה של כולכם. המשימה גדולה, המלאכה רבה, קשה, ארוכה ומפרכת. אני מבקש להודות לעמיתי השרים, לראשי הסיעות ולראש הממשלה על כך שבדו-שיח פורה הוביל אותי לסיכום הזה. אני מאחל לכולנו חג שמח, פסח שמח ועשייה פורייה. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה. אנחנו נמשיך בסדר-היום, יש לנו עוד לאשר גם את חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, שיהיה יושב-ראש ועדת הכספים של הכנסת. הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007 [מס' מ/273; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 5051; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007, קריאה שנייה ושלישית - חבר הכנסת אופיר פינס, בבקשה. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי השרים, אני מביא את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2). אני מוכרח להקדים ולומר שאני אצביע נגד הצעת החוק הזאת, אבל מחובתי, כיושב-ראש ועדת הפנים, להביאה בפני הכנסת. היתה לי דילמה שהייתי צריך להכריע בה, כי אם לא הייתי מביא את המוצר הזה, שלטעמי הוא טוב לאין שיעור מהמוצר הקודם, אזי שר הפנים, בגלל פקיעת תוקפה של הוראת השעה, היה מביא את הנוסח הקודם, שהוא רע בהרבה מהנוסח הזה. אתמול עשיתי מאמץ גדול, יחד עם חברי ועדת הפנים ועם הצוות המקצועי - היועצת המשפטית מירי פרנקל-שור, מנהלת הוועדה יפה שפירא וכל הצוות הטכני והעוזרים - כדי שנוכל להשלים את המהלך הזה לפני פקיעת הוראת השעה והבאת הנוסח הישן לאישור בכנסת, שכמובן היה מנציח סטטוס-קוו מאוד קשה. השינויים בהוראת השעה הזאת מתייחסים להקמתה של ועדה הומניטרית שתהיה לה סמכות לדון בנושאים הומניטריים, שעד לרגע זה היו חסומים על-פי החוק, כדי לנסות לתת מזור לאנשים שיש להם בקשות ברמה ההומניטרית. לאחר התייעצות החלטנו שלא לקבוע מהו עניין הומניטרי, כדי לאפשר שיקול דעת רחב לוועדה, למעט הקביעה - המצערת בעיני - שאיחוד משפחות כשלעצמו לא ייחשב לעניין הומניטרי. תבענו שנקבע בחוק הרכב מסודר של הוועדה ההומניטרית, דבר שהוא לא מקובל, אבל רצינו להבטיח שהחלטה על ועדה הומניטרית לא תהיה רק כדי להפיס את דעתו של בג"ץ, אלא שתהיה לה היכולת האמיתית לתת מענה על צרכים אנושיים שיובאו בפניה. בראש הוועדה יעמוד אדם בעל רקע משפטי הכשיר לשמש שופט בבית-משפט מחוזי שימונה על-ידי שר הפנים. חברי הוועדה יהיו: נציג שר הביטחון, שאמור לייצג את מתאם הפעולות בשטחים, שמטבע הדברים יש לו נגיעה לעניין; נציג שירות ביטחון כללי, כדי לבחון שאין בעיות בצד הביטחוני, כי בסופו של דבר הרציונל של החוק הוא רציונל ביטחוני; נציג מינהל האוכלוסין שימנה שר הפנים; נציג ציבור, שאיננו איש ממשלה, שימנה שר המשפטים. הסמכנו את שר הפנים להקים, במידת הצורך, יותר מהרכב אחד של ועדה על בסיס אותה חלוקה שציינתי. אנחנו מקווים שהתיקון הזה יוכל לסייע לאנשים שהיום חסומים על-פי חוק מלקבל מענה. מבחינתי הדבר הזה לא מכשיר את החוק. מבחינה משפטית אני נגד החוק הזה. בכוונתי להצביע נגד הצעת החוק, וגם בוועדה הצבעתי נגדה, מהטעם הפשוט: אני מקבל את הנימוקים הביטחוניים, שאינם פשוטים, אבל החקיקה הזאת, אפילו בצורה של הוראת שעה, פוגעת פגיעה קשה בזכויות אדם. בעיני החוק הזה הוא חוק לא חוקתי ומפלה בצורה קיצונית. עם זאת, חובתי להביא את הדבר לכנסת, במיוחד - כפי שאמרתי, בעצה אחת עם שר הפנים, עם שר המשפטים ואנשי משרד המשפטים הכנסנו כמה תיקונים, שלפי דעתי, לפחות, משפרים את המצב לעומת המצב הקודם. אני מבקש מחברי הכנסת לעמוד בסיכום שיש להם אתי לגבי ההסתייגויות. אם כתוב נציג סיעת מרצ, שיהיה נציג אחד ולא כל הסיעה, כי היום זה יום שבו אי-אפשר לגרור את הכנסת עד אין-סוף. כמו שסיכמנו עם כל הסיעות, יהיה נציג אחד שידבר בכל סעיף שיש בו הסתייגות ולא מעבר לכך. הוועדה עומדת מאחורי הנוסח שאושר. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: אנחנו נעבור להסתייגויות. לסעיף 1 אין הסתייגויות. אני קורא את כל המסתייגים: חבר הכנסת עזמי בשארה, בבקשה – אינו נוכח. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת ואסל טאהא. ואסל טאהא (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מתדיינים על חוק לא חוקתי. זאת הפעם השלישית שאני מדבר על החוק הזה - חוק מפלה בין אזרחי המדינה, חוק שמופנה נגד קבוצה מסוימת מתוך האזרחים, נגד האוכלוסייה הערבית בפרט. הטיעון הביטחוני, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הוא טיעון שכל הזמן משתמשים בו כשהדבר נוגע לאוכלוסייה הערבית, ומתעלמים מהרבה פקטורים חשובים - גם כשדנו על זה בוועדת הפנים. הנציג החסוי שלא הזדהה הוא נציג השב"כ. הוא הציג בפנינו עקומות שונות, יורדות ועולות, על הפיגועים, בלי לשכנע חלק מהחברים, אפילו את יושב-ראש הוועדה הוא לא שכנע. נדמה לי שהדברים שהוא העלה לא משקפים את האמת. כשהוא אמר ש-14% מהפיגועים שבוצעו בוצעו על-ידי אנשים שקיבלו את התעודה הכחולה או התושבות או האזרחות במסגרת איחוד המשפחות, הוא לא פירט כיצד הם קיבלו את האזרחות ואת התושבות, ויש לנו מה לומר בעניין הזה. בהסתמך על מה שפורסם בעיתונות הישראלית, במדיה הישראלית, שחלק לא מבוטל מה-14% הם אנשים שגייס השב"כ, והם קיבלו את התעודות האלה בעזרת השב"כ – למה אנשים רבים, משפחות רבות שעומדות בפני הפרדה והריסה טוטלית ישלמו את המחיר הכבד הזה? אם הטעות היא של אותו ארגון, אם הטעות היא של אותם אנשים שבאו כאן לכנסת לשכנע את חברי הכנסת לתמוך בחוק הזה, לא ייתכן, אדוני היושב-ראש, שיהיו שני חוקים בנושא הזה; לא ייתכן, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שחוק כזה לא חוקתי מופנה נגד קבוצה מסוימת והיא שתשלם את כל המחיר; לא ייתכן שמשפחות – ילדים, נשים, הורים ותינוקות יופרדו ממשפחותיהם בגלל טיעון שלפי דעתי הוא לא משכנע. אדם שטעה וטועה - שישלם את המחיר, אבל לא ייתכן שיהיה חוק גורף נגד אוכלוסייה שלמה. ליהודי מאותו יישוב, מחיפה, מותר להתחתן מי שהוא בוחר. אבל לערבי מוואדי-ניסנס או מחליסה אסור להתחתן עם אשה משכם או להיפך. זאת התערבות בוטה בחיי אדם. דרך החוק הזה נכנסים לחייהן הפרטיים של המשפחות האלה. לכן, אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא חוק לא ראוי, חוק לא חוקתי, חוק מפלה, שיש להצביע נגדו. היו"ר יצחק זיו: תודה. אנחנו עוברים לקבוצת מרצ. חברת הכנסת זהבה גלאון. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני שר הפנים, שרי הממשלה, בכל פעם שאני עומדת על הדוכן הזה ואני צריכה לדבר על חוק האזרחות, אני מודה שאני חשה שאני מדברת על אחת החרפות היותר גדולות שמכתימות את ספר החוקים הישראלי. אחת החרפות היותר גדולות. אתמול נדון החוק בוועדה, ועומדים כאן ומציגים אותו כאילו הוכנסו בו לכאורה שינויים הומניטריים, ובכלל עכשיו ישפרו את מעמדם של אלה שמבקשים איחוד משפחות. אני רוצה לסבר את אוזניכם, חברי חברי הכנסת, ולומר שגם התיקונים החדשים לחוק, חבר הכנסת מרגי, לא יכסו על החרפה שמדובר כאן בחוק גזעני, בלתי חוקתי באופן קיצוני, חוק שסותר את הוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ושולל זכויות יסוד חוקתיות על בסיס לאום; חוק שנוגד את עקרון השוויון, עיקרון שהוא מערכי היסוד של שיטת המשפט הישראלית. חברי חברי הכנסת, בואו נקרא לילד בשמו. מדובר כאן בחוק גזעני, שאינו מאפשר איחוד משפחות בכסות ביטחונית. הכסות היא ביטחונית, אבל החוק הוא חוק דמוגרפי. יעקב מרגי (ש"ס): מה תאמרי למשפחות נפגעי הפיגועים? זהבה גלאון (מרצ): חבר הכנסת מרגי, אל תקפוץ. קפצת אתמול בוועדה, זה הספיק לנו. יעקב מרגי (ש"ס): שהציבור הרחב ידע. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, יש כאן קבוצה של חברי כנסת שבאים בשם הדמוקרטיה המתגוננת. אף אחד כאן הוא לא יותר פטריוט מהשני. כולנו חרדים לדמותה ולהגנתה של מדינת ישראל. כולנו. השאלה היא, האם אנחנו מוכנים להכשיר כל שרץ ולהפוך עכשיו את אזרחי ישראל הערבים למפגעים בפוטנציה. הכסות הביטחונית הזאת משמשת - תקראו לילד בשמו - למאבק ב"סכנה הדמוגרפית". אין דרך אחרת להגדיר את זה. בשם הטיעונים האלה מוכנים לפגוע בדברים הכי בסיסיים – בזכות לחיי משפחה, בזכות לאהבה, בזכות של אדם להחליט עם מי הוא רוצה לחיות, איפה תהיה בחירת לבו, לאן הוא יביא אותה ואיפה הוא רוצה לחיות. אני רוצה להזכיר לכם - בעיקר לך, חבר הכנסת מרגי: אזרח הוא אזרח הוא אזרח, בין שהוא יהודי ובין שהוא ערבי. אותה זכות בסיסית לקיומה של משפחה עומדת לו כמו שהיא עומדת לי ולך. שי חרמש (קדימה): תבטלי את חוק השבות, תעשי חוק הגירה אוניברסלי. זהבה גלאון (מרצ): יכול להיות שצריך לחשוב על זה. כל עוד לא עושים את זה, אי-אפשר לעמוד כאן על הדוכן - ושולחים את יושב-ראש ועדת הפנים, כי בתוקף תפקידו הוא יושב-ראש הוועדה, להסביר לנו על התיקונים שנעשו אתמול. אז אני רוצה להסביר לכם מהם התיקונים, חברי חברי הכנסת. ניסו להכשיר, בעקבות פסיקת בג"ץ, את השרץ – החוק הזה הוא שרץ – באמצעות נקודות קטנות, שלא מרככות, ולו במעט, את חוסר החוקתיות של החוק. הקימו ועדה הומניטרית – מעולם לא ראיתי הגדרה מנוגדת יותר, במהותה, לאופיה של הוועדה שהוקמה. עשו מין עלה תאנה שכזה; קראו לזה "ועדה הומניטרית", כי בית-המשפט העליון קבע שצריכה לקום ועדה הומניטרית. חברי חברי הכנסת, חוץ מהמלה "הומניטרית" אין בוועדה הזאת שום דבר הומניטרי. זה ממש אורווליאני, הדבר הזה. אני רוצה לספר לכם, שאותה ועדה הומניטרית, רובה ככולה אנשי ביטחון, והמרכיב המרכזי שבית-המשפט העליון דיבר עליו, כלומר בדיקה קונקרטית של הזכאות לקבלת מעמד בישראל למי שילדו או בן-זוגו חי כאן, שזה מרכיב הומניטרי בעיני – את המרכיב הזה הוציאו מידי אותה ועדה "הומניטרית", אותה ועדה ביטחונית. הוציאו מידיה את האפשרות לשקול בכלל אם בן-זוג או ילד של מי שחי כאן יוכל לקבל היתר מטעמים הומניטריים. כל כך מגוחך שיושב-ראש ועדת הפנים צריך להסביר כאן שהכנסנו בחוק סעיף שנקרא "ועדה הומניטרית", כששלוש שורות אחרי הסעיף הזה מופיע המשפט – אני מציעה לכם להסתכל בהצעת החוק שמונחת כאן – שמי שבנו או בן-זוגו חי בישראל – זה לא ייחשב נימוק הומניטרי. חברי חברי הכנסת, אדוני שר הפנים, אם זה לא הומניטרי, מה כן הומניטרי? אפילו לא נתנו רשימה סגורה. לא נתנו נימוקים – כן קרבה משפחתית, לא קרבה משפחתית, לימודים, מצב הבריאות, מה הומניטרי? השאירו הכול לוט בערפל, ואותה ועדה ביטחונית תצטרך להכריע. בעצם היא תוכל לעשות ככל העולה על דעת במסגרת הזאת. זה שמוגשת פה הצעת חוק ואין הכתבה של המחוקק מה הוועדה הזאת צריכה לשקול – חוץ ממה אסור – זה בניגוד להחלטת בג"ץ. עתרתי לבג"ץ לפני שלושה חודשים, כשעברה הוראת השעה. היום התקיים דיון בבג"ץ בעתירה של ארגוני זכויות האדם "עדאלה" והאגודה לזכויות האזרח ושלי, ועמדה שם נציגת פרקליטות המדינה והסבירה איך הוועדה הזאת, שיש בה איש שב"כ, איש מינהל האוכלוסין ואיש משרד הביטחון – איך הוועדה הזאת הומניטרית. שאל השופט ג'ובראן, בצדק, אם מישהו חשב שבוועדה הזאת צריך אולי להיות אזרח ערבי. הסתכלו עליו כאילו הוא נפל מהירח. אני מתנגדת לחוק זה. החוק הזה הוא אחת החרפות שהכתימו, מכתימות ויכתימו את ספר החוקים של ישראל. במקום לבטל את החוק הזה מחמירים היום את הפגיעה בזכויות היסוד. אני קוראת לכם, חברי חברי הכנסת, לחשוב טוב לפני שאתם נותנים את ידכם לדבר הנורא הזה. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה. מוחמד ברכה (חד"ש): לא מקובל עלי הסיכום הזה. היו"ר יצחק זיו: אחד מכל קבוצה. מוחמד ברכה (חד"ש): אין דבר כזה. חיים אורון (מרצ): אם זה ההסדר, אני קודם. היו"ר יצחק זיו: אם אין הסכמה, הולכים לפי הרשימה. אם יש הסכמה, נציג מכל קבוצה. מוחמד ברכה (חד"ש): אנו יכולים לעשות הסכמה פחות מחמירה, כלומר שכל אחד מכל קבוצה יכול לדבר פעם אחת. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): על כל הסתייגות – אחד לכל קבוצה. חיים אורון (מרצ): זה הסיכום. היו"ר יצחק זיו: בסדר. אז עכשיו חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא, עכשיו טלב אלסאנע, ואז חוזרים על זה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אין לי בעיה עם זה. היו"ר יצחק זיו: טוב. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, למיטב ידיעתי, ההסכמות הן שבכל פעם – במקום שכל המסתייגים ידברו, בכל פעם נציג אחד של הקבוצה מדבר. על כל הסתייגות נציג אחד מדבר. בהתחלה זה היה ואסל טאהא מבל"ד, אחר כך זאת היתה זהבה גלאון ממרצ, אחר כך רע"ם-תע"ל, אחר כך חד"ש, וכל הסתייגות בוחרים נציג אחד שיעלה לנמק, במקום שכל חברי הקבוצה יעלו לדבר, וכך הלאה. מזכיר הכנסת אריה האן: - - - היו"ר יצחק זיו: אתם מתכוונים לאותו הדבר. בסדר. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לדעתי הצעת החוק הזאת מכתימה את ספר החוקים ומצטרפת לשורת חוקים גזעניים ופסולים שמכוונים נגד חלק מאזרחי המדינה, על רקע ההשתייכות הלאומית-הדתית שלהם, ומתיישבת היטב עם ההתבטאויות של ראש השב"כ על הציבור הערבי, שלפיהן כל הכלים כשרים כדי להילחם באזרחי המדינה, שאינם אויבים. וכאן נלחמים בפשע האיום והנורא – הקמת תא משפחתי. באיזו מדינה בעולם להתחתן, להקים תא משפחתי, זה פשע שנכון להילחם בו? ואיפה עוד המדינה מתערבת ומחליטה במקום אזרחיה איך ועם מי להתחתן? מדברים על נימוק ביטחוני – שזה מסכן את ביטחון מדינת ישראל. איך ילד או ילדה בגיל שנה או שנתיים יכולים לסכן את ביטחונה של מדינת ישראל – חוץ מתחושת הרדיפה, או התפיסה הפסולה הזאת, שרואה בכל ערבי, ובכל מה שנוגע בו – אפילו איחוד משפחות כדי לחיות תחת קורת גג אחת – איום. הצעת החוק הזאת נוגדת את כל האמנות הבין-לאומיות. אנו שומעים מדי יום את הממשלה מדברת על כך שהממשלה הפלסטינית צריכה לאמץ את החוקים, את ההחלטות ואת האמנות; אבל האמנות הבין-לאומיות שמדברות על זכות הילד, על הזכות למשפחה – זה חוק-יסוד במדינת ישראל, חוק-יסוד: כבוד אדם וחירותו – איך אפשר לדבר על כבוד לאדם אם אין לו הזכות לחיות עם אשתו? מפרידים בין השניים, ומדברים על חוק-יסוד: כבוד אדם וחירותו. זאת גם פגיעה בסיסית, פגיעה יסודית, במדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. זה מרוקן את המדינה מהתוכן ומהמהות שלה, והייתי מצפה שבנושא זה לא יהיו קואליציה ואופוזיציה; הייתי מצפה שתהיה עמדה יחידה, וכל אלה ששוב ושוב אומרים לנו "מדינה יהודית וגם דמוקרטית" – מה נשאר מהדמוקרטיה הישראלית אם מגיעים למצב שבו אפילו עניין של איחוד משפחות כופתים לשיקול הביטחוני, שעה שאנו יודעים שאין שום ביטחון מאחורי השיקול הזה? כולנו יודעים איך החוק הזה התחיל; זה היה בתחילת האינתיפאדה. אבל כבר שנים רבות לפני זה היו מי שהטיפו ודיברו על הסיכון הדמוגרפי, על הסכנה הדמוגרפית. אז יש כאלה שניצלו את עניין האינתיפאדה ואמרו: אנחנו במצב ביטחוני קשה, ועלול להיות מישהו שישתמש בתעודת הזהות. מה זאת אומרת? מי שנכנס למדינת ישראל צריך תעודת זהות ישראלית? הוא הולך ומזדהה, אומר: אני הולך לבצע פיגוע ואני משתמש בתעודת זהות ישראלית? הוא בא למחסומים? אבל מצאו עילה, תפסו טרמפ על המקרה ואמרו: נחוקק את החוק, אבל אם תהיה רגיעה, אם יהיה שינוי במצב, נשקול את החוק מחדש. ולכן זאת היתה הוראת שעה. אבל הוראת השעה הזו נמשכת משנה לשנה והולכים ומחמירים אותה, אף שהמצב הביטחוני משתנה. שי חרמש (קדימה): משתפר? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): בוודאי משתפר לעומת מה שהיה לפני ארבע שנים שאז אוטובוסים היו מתפוצצים, והיתה מלחמה ומבצעים מתגלגלים, בגדה ובכל מקום אחר. המצב הוא אותו מצב, המצב לא משתנה, וגם האחריות של ממשלת ישראל למצב שלא משתפר. מה אחריותה? וגם, ידידי, חבר הכנסת חרמש, מה יכול לתרום למצב הביטחוני להפריד ילד מההורים שלו? באיזו מידה זה תורם לביטחון שלך בנגב? מה זה עוזר לך? איזה סיפוק אתה מקבל מזה שאתה מפלג את המשפחה, הופך אותם יותר מתוסכלים, יותר כועסים, יותר סובלים. לו זה נגע לך - קח את עצמך. פעם אחת שימו את עצמכם בצד הפלסטיני: ממה הוא סובל, מה הוא מרגיש. מישהו - - - יעקב מרגי (ש"ס): אתה יודע שיש 100,000 פלסטינים במעמד לא חוקי שנכנסו - - - עם הוראת השעה? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אבל אתה יודע, חבר הכנסת מרגי, תקשיב, תקשיב - אתה יכול לחוקק חוק שכל העולים החדשים, כולם נכנסו בצורה לא חוקית, כולם לא גוירו, לא יודע מה. אבל החוק הישראלי הופך את האנשים שמתחתנים לעבריינים. והם הופכים להיות, כי אתם גוזרים, מעמידים אותם בתקנה שהם לא יכולים לעמוד בה. אנשים שמכירים, נפגשו בחו"ל, התאהבו, התחתנו. אזרח ישראל ומישהי מהגדה, מבית-לחם. מתחתנים כאן, מקימים תא משפחתי, ויש להם ילדים. למה צריך למנוע מהם את הדבר הבסיסי - לחיות ביחד, למה? אפשר להגיד, אם אנחנו מאפשרים את הדבר, אז הם נמצאים בצורה חוקית. הרי מי מחליט כן או לא? איש או פקיד שהיה במשרד הפנים מחליט. מדוע במדינת ישראל, כל יהודי, בכל מקום בעולם, אפילו אם הוא ספק יהודי, אוטומטית יכול, יש לו זכות מובנת מאליה - אף אחד לא מערער על זה - לעלות ולקבל אזרחות, להתחתן ולקבל תושבות. מדוע הדבר הזה חל אך ורק לגבי הערבים במדינה? למה לא בוחנים כל מקרה ומקרה? אני מסכים אתך, כאשר יש מישהו שמנצל את הסוגיה של איחוד משפחות - למנוע ממנו. כאשר מישהו פועל נגד ביטחון המדינה, יש להעמיד אותו לדין, אבל אתם רוצים להגיד לי ש-100,000 כולם עבריינים? יש להם ילדים, הם נשואים שנים. היו"ר יצחק זיו: אני מבקש לסיים. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): צריך להחליט: או שאנחנו מקריאים את כל ההסתייגויות, או הסתייגות אחת. קריאות: חמש דקות. חיים אורון (מרצ): כל אחד חמש דקות. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): וזהו? קריאה: כן. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אוקיי. אז אני חושב, על החוק הזה צריך לדבר כי החוק הזה הוא כל כך רע, שבחמש דקות אי-אפשר לומר כמה שהוא רע. לדעתי, הוא מעבר לכל דמיון. לכן, לדעתי, צריך להסתכל על זה בפרספקטיבה אזרחית, הומנית. יש אחריות לכולנו שאנשים שמתחתנים יחיו יחד. זה, לדעתי, המבחן של הדמוקרטיה הישראלית, ואסור שבמבחן הזה היא גם, עוד פעם - תיכשל. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, חגיגת האפרטהייד משתוללת בישראל. זה לא רק גדר גזענית בגדה, זה לא רק מצור בעזה, זה לא רק כבישים לישראלים וכבישים לפלסטינים. זה גם חדירה למקום האינטימי ביותר של חייו של אדם, והוא חיי המשפחה. בנאומים ובדברים שלנו בכנסת אנחנו נוהגים להשתמש בכל מיני ביטויים פוליטיים ומקצועיים, של "הומניטרי" ו"גזעני", אבל באמת, בואו נלך ונראה את האנשים, את הפרטים, את ההוויות, את החוויות של האנשים, של המשפחות; ולחפש אם בכלל יש מקום להתערבותה של המדינה, של הממשלה. האם מותר למדינה או לממשלה או לכנסת לחדור ללבבותיהם ולהעדפותיהם של האנשים; לחדור לחדרי המיטות שלהם, לחדור לחלומות שלהם להוליד ילדים, לאהוב ולהקים משפחות? הדיון הוא לא על מושגים ברומו של עולם, אלא על הדברים הטריוויאליים, הדברים האלמנטריים, הבסיסיים של ההוויה האנושית, הפרטית, ומדינת ישראל נכנסת לתוך התחום האסור הזה. אני לא יודע, אני באמת לא יודע - יעזרו לי חברי - אם יש מערכת חקיקה כלשהי בהיסטוריה המודרנית, מהמאה ה-20 ועד היום, לרבות החקיקה החשוכה ביותר, שהיצירתיות שלהם הגיעה למחוזות האפלים שהגיעה אליה מערכת החקיקה במדינת ישראל. אני לא בטוח. אני לא יודע. לא זכור לי, בכל מה שקראתי בחיים שלי על משטר כלשהו, חשוך - יהיה אשר יהיה - שהעז לשלוח את אצבעותיו המטונפות כדי ללכלך את חיי המשפחה, כדי להתערב בבחירתו של האדם, את מי הוא יבחר כשותפו-שותפתו לחיים. כשהדיון מתחיל מנקודה כל כך בסיסית כנראה משהו כל כך רקוב בממלכת החקיקה של מדינת ישראל. ואנחנו, מפני שזו הוראת שעה, כל פרק זמן אנחנו באים ועומדים ונושאים את הנאומים האלה עד כדי שעמום, עד כדי כך שנמאס לנו מהדברים שאנחנו אומרים, אבל יש קיר של אטימות, קיר של קהות חושים, יש קיר של מערכת של הצדקות פנאטיות, שקריות, מלוכלכות. מצב ביטחוני - חמור ככל שיהיה, ואני לא רוצה לחזור על דברים של חברי - מהווה הצדקה לחדור לאותו מקום בהעדפותיו ובחירותיו של האדם, של האזרח? הוא או היא צריכים לתת את הדין על הפיגוע שהיה או על הפיגוע שיהיה? בהנחה שזו הבעיה, והרי אני יודע ואתם יודעים שזו לא הבעיה. הבעיה היא ברמה הרבה יותר נמוכה. הבעיה היא ברמה של הפסילה הדמוגרפית של הצבע, של הדת, של הפנים, של ההיסטוריה של האדם, ופסילתו מלהיות חלק מהאינטגרל האזרחי. ויש כאלה שרוצים לבוא ולומר לנו שהחקיקה הזו היא כדי למנוע חדירת "גורמים עוינים", אבל בעיקר, לפני שהמדינה נדרשת להתייחס למי שאינו תושב בה, היא צריכה להתייחס לאזרחיה, כאשר המישהו או המישהי יבוא לכאן הוא יבוא לכאן כאזרח או אזרחית מכאן - רוצים שהוא יחלוק אתנו את החיים. לכן זו פגיעה בראש ובראשונה לא בתושבי השטחים הפלסטינים אלא זו פגיעה בתושביה הפלסטינים של ישראל. באים ואומרים לנו, אדוני היושב-ראש, באחד הסעיפים, שמדובר על סוריה ורמת-הגולן, ששר הפנים יכול לקבוע בצו באישור הממשלה מכסה שנתית. מה זה? מה זה מכסה שנתית? על-פי אילו אמות מידה? מכסה שנתית, שלא קשורה לצרכים? שלא קשורה לבני-אדם, אלא קובעים מספר? אתם חושבים שזה משחק בתורת המספרים, או בתורת הנומרוס קלאוזוס, או בתורת האנשים הממוספרים? זה מספר 11 - הוא יכול להיכנס, ומספר 12 - לא יכול להיכנס? ולטבוע לו על כף היד מספרים? איזה מין ניסוח זה? ההיגיון אומר, שאם הבעיה היא באמת ביטחונית, כביכול, אדוני היושב-ראש, שכל אזרח היה זכאי לבחור את שותפו ושותפתו לחיים, כל אזרח ואזרחית, ואם יש בעיה עם זה, המנגנון צריך לטפל בחריגים, ולא לקבוע שכולם לא ואחר כך לטפל בחריגים. ההיגיון הוא הפוך, שהזכות להקים תא משפחתי היא זכות בלתי ניתנת להתערבות של המדינה. אם יש מצב מסוים שמחייב טיפול בגלל שיקול ביטחוני זה או אחר, אז לטפל באינדיבידואל, במקרה הפרטי, ולא לפסול את הכול ואחר כך לחפש בערימת קש אי-אלו מניעים או שיקולים הומניטריים כביכול. אדוני היושב-ראש, זה חוק שראוי לו להיות בפח הזבל. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אני מזכיר לכולם, שם שאני אקרא ולא יימצא, לא יוכל לחזור ולדבר. אני מזמין את חבר הכנסת ואסל טאהא. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): קודם ג'מאל זחאלקה. היו"ר יצחק זיו: אחריו - חבר הכנסת חיים אורון. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, כלל המוסר הראשון בפוליטיקה ראויה הוא, שאסור לתת לה, לפוליטיקה, להשאיר מאחוריה שובל של אומללות, של סבל, של טרגדיות. החוק שבפנינו הוא חוק - לפני כל דבר אחר, הוא חוק בלתי אנושי. הוא משאיר מאחוריו טרגדיות משפחתיות, סבל, אומללות, חיים בלתי נסבלים. החוק הזה הוצע לפני שנים מספר, עבר גלגולים שונים, במהותו נשאר אותו חוק. היתה פנייה לבג"ץ, בג"ץ בחר שלא לטפל במהותו של החוק שהיא מהות דמוגרפית ונדרש רק לעניין הביטחוני, שהיה בעיקר כסות למהות הדמוגרפית של החוק, כפי שהגדיר אותה אריאל שרון עצמו, ראש הממשלה. הוא אמר שאסור להתחבא מאחורי השיקולים הביטחוניים; החוק הזה הוא חוק של המדינה היהודית וזכותה של המדינה היהודית לשמור על אופיה וכו'. בשורה התחתונה, בג"ץ אמר, כמעט כל השופטים, שצריך לשים לב לעניינים הומניטריים. כששמענו בחדשות, לפני שראינו את החוק עצמו, שמקימים ועדה לעניינים הומניטריים, אמרנו: וואלה, יש פתח קטן בחומת האטימות המוסרית והאנושית, בחומת הגזענות, שניתן מענה לפחות על עניינים הומניטריים. קראנו, שמחנו, שמחת עניים אומנם, ואז בא הסעיף שבא אחריו ואומר שלהיות נשוי, להיות עם ילדים, זה לא עניין הומניטרי. אני לתומי חשבתי שבני-אנוש, בכל מקום בעולם, זה שאיש יחיה עם אשתו, ילד יחיה עם אביו ועם אמו זה עניין הומניטרי. רק מה? גאוני הדור, שיושבים במשרד המשפטים ובממשלת ישראל, חשבו שבשביל ערבים זה לא עניין הומניטרי. יש עניינים הומניטריים לבן-אנוש רגיל, אבל אתם, האזרחים הערבים, לא הגעתם עדיין לרמה אנושית, לרמה שאתם בני-אדם. יכול להיות שמקסימום שמוכנים להודות בו שאנחנו בני-אדם מבחינה ביולוגית. כאילו שאצלנו, במשפחה הערבית המצויה, אמא יכולה להיפרד מהילדים שלה. זה לא עניין, היא לא מרגישה שזה משהו הומניטרי. זה לא חוק שחוקק על-ידי חבר כנסת מטורף מהימין הקיצוני אלא ישבו מלומדים, אנשים מלומדים במשפטים, שגמרו אקדמיה, ששומעים את באך את מוצרט, אני לא יודע מה, בני התרבות הגבוהה. וערבים הם רפש, הם אבק של בני-אדם בעיניהם. אם זאת לא גזענות, אני לא יודע מה זאת גזענות. גזענות זאת מחמאה בשביל דבר כזה. כבוד היושב-ראש, בא אלי לפני שלושה שבועות בחור ממסר. הוא נשוי לבחורה מנזלת-עיסא, שזה חצי קילומטר משם. הוא הכיר אותה כשהוא הלך ברגל אליהם. המשפחות מכירות אחת את השנייה 70 שנה, לפני שקמה מדינת ישראל. הסבא הכיר את הסבא, היתה היפרדות ביניהם 19 שנים. אחר כך האבות חזרו להיות ידידים, הוא הכיר את הבחורה והתחתן אתה. הוא אומר לי: אני נאלץ לשים את אשתי במעצר-בית. היא רוצה לקנות בגדים, אני לא יכול לקחת אותה לקנות בגדים בקניון בחדרה או במקום אחר או בבקעה, כי אני חושש שתבוא משטרה ותעצור אותה ותזרוק אותה מאחורי החומה. אנחנו רוצים ללכת לאכול ביחד, אנחנו אנשים צעירים, רוצים לאכול ביחד, אנחנו לא יכולים. אמרתי לו: זה שאתה נשוי, עם כל הכבוד, זה כתוב בחוק, זה לא עניין הומניטרי. תביא לי משהו נוסף, דבר נוסף שידבר אל לב העץ של הוועדה ההומניטרית המיועדת. הוא אמר: אשתי בהיריון. אמרתי לו: אל תזכיר את זה כי בחוק לא כתבו. שכחו לכתוב שגם היריון הוא לא עניין הומניטרי. הם עלולים לתקן את החוק. אפילו אם הם לא יתקנו את החוק, הם יחכו עד שאשתך תלד ויגידו: ילדים זה לא עניין הומניטרי אפילו אם הם בני שנה או חצי שנה או שבועיים אפילו. דב חנין (חד"ש): היריון הוא בדיוק הסכנה הדמוגרפית. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אז הוא אומר לי: אני ואשתי מאוהבים. אמרתי לו: הס מלהזכיר אהבה כי זה נחשב, בעיני המחוקק הישראלי, כקונספירציה. ככה עלו על הדוכן הזה שרים, ואנשים מלומדים ולא מלומדים ואמרו שזאת קונספירציה ערבית נגד המדינה היהודית. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסכם במשפט אחד. אני אומר לדמוקרטיה הישראלית מאברוכ על ההישג חסר התקדים, ההיסטורי, בכל ההיסטוריה האנושית. בכל העולם כולו אין מקרה כזה שיש סגר מוחלט על ציבור מוחלט שאסור לו להתחתן מחוץ לתחומיו. רק אזרח ערבי בישראל יכול להתחתן עם אשה ערבייה בישראל. הוא לא יכול להתחתן עם אשה מהגדה, הוא לא יכול להתחתן עם נשים ממדינות שכנות, ואפילו הוא מתחתן עם אמריקנית, ממררים את חייו והוא לא יכול לגור ביחד אתה. ולכן, אני הזהרתי, כשהייתי בהרצאות בחו"ל, והייתי בהרצאות באוניברסיטאות. אמרתי להם: תדעו לכם, אם אתם נופלים באהבה עם בחור או בחורה, אזרח ערבי בישראל, תדעו לכם, אין לכם עתיד. אתם לא יכולים לחיות יחד. זה הישג חסר תקדים, אין לו אח ורע בעולם היום. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מי אחריו? היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת אבשלום וילן. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מה פתאום? אדוני, אני אחריו. אי-אפשר שניים מאותה סיעה אחד אחרי השני. זה הסיכום. היו"ר יצחק זיו: היה סיכום שאי-אפשר מאותה סיעה אחד אחרי השני? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): נכון. חיים אורון (מרצ): כן, זה היה הסיכום, כי עושים סיבוב בין הסיעות. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): שיעשו מיזוג. היו"ר יצחק זיו: אני לא יודע. בכל פעם אני שומע על סיכום שונה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני רוצה לעזור לך באופן קולוגיאלי: אחריו אני, ואחריו סיעת חד"ש - - - היו"ר יצחק זיו: לא. אחריו חבר הכנסת אברהים צרצור. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא. היו"ר יצחק זיו: כן, זה כתוב. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אנחנו נחליט בינינו. - - - אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): הוא מייצג אותנו. זה בסדר גמור. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק הזה הוא ביזיון לספר החוקים הישראלי, והדיון הזה הוא ביזיון לכנסת. חבר הכנסת בן-ששון, אני מתחיל במשפט הזה בכל פעם שהחוק או הוראת השעה נמשכים, מהטעם הפשוט: אוי לנו שהדיון הזה מתנהל כאילו בין חברי הכנסת ערבים לבינינו. הוא צריך קודם כול להתנהל בינינו. רוב חברי הכנסת ברחו מפה והם אינם פה - כאלה שיצביעו בניגוד לדעתם, כאלה שיצביעו על-פי עמדתם בניגוד לעמדת הקואליציה, וכאלה, לצערי הרב, שאין להם עמדה בכלל. חבר הכנסת שי חרמש, שמאוד קיוויתי ואפילו הזמנתי אותו להיכנס כשאדבר, קרא בקריאת ביניים לחברת הכנסת זהבה גלאון: אז אם כך, תבטלי גם את חוק השבות. בעצם, זו הבעיה וזו הנקודה. אם אינכם מבינים אותה, אתם לא מבינים את עיקר הבעיה. אני בעד חוק השבות כיהודי וכציוני. אני נגד זכות השיבה, כיהודי וכציוני, למדינת ישראל. לכן אני מתקומם כנגד חוק האזרחות, כי הוא שומט את הקרקע משתי העמדות הללו, כי אז הוא הופך את חוק השבות לגזעני - מה שהוא לא. הוא הופך את ההתנגדות לזכות השיבה לגזענית - מה שהיא לא. אתם מכניסים לספר החוקים של מדינת ישראל את האמירה הזאת - אתם לא מבינים? - כי הוא כולו דמוגרפיה ואין בו שום ביטחון. אם היה ביטחון, ממשלת ישראל וכוחות הביטחון - אם יש למישהו חשד ואפילו חשד לחשד ובדל חשד, יבדקו ויחקרו ולא ייתנו לו להיכנס מירדן, מהגדה, מארצות-הברית ומאיפה שהוא לא יהיה. פה יש הגדרה קטגורית שלמה של קבוצת אזרחי ישראל שנמנעה מהם זכות יסוד. אתם מסתתרים מאחורי הבג"ץ שאמר: ועדה הומניטרית, אבל הבג"ץ הזה התקבל בחמישה קולות נגד ארבעה. כשקוראים את הטקסט עצמו, אתה יודע שבין אנשי בית-המשפט העליון רובם היו נגד המהלך הזה; לא נגד הפרקטיקה שלו, אלא נגד הרציונל שלו. עוד פעם הוראת שעה, עוד פעם הוראת שעה ועוד פעם הוראת שעה. אתם מדברים על דמוקרטיה מתגוננת, ואני מדבר על זכויות יסוד אלמנטריות שאסור לפגוע בהן, וכשפוגעים בהן כבר הדמוקרטיה היא לא דמוקרטיה והיא לא מתגוננת והיא מתחילה להיות דבר אחר. אני יודע שמשתמשים, לפעמים קצת בקלות, במושג מדרון חלקלק, כי לכאורה כל דבר הוא מדרון חלקלק, אבל פה השימוש הוא לא מן השפה ולחוץ. זה מדרון חלקלק ממש, כי כשעולים עליו כבר אין גבולות ואי-אפשר לעצור. מה העצירה? איזו ועדה? אל תקים ועדה הומניטרית. תקים הפוך - ועדה לאיסור. למי? למי שהוכחה אפילו סכנה, אפילו - אתה יודע מה? פה אני הולך אתכם, וזה אפילו מעבר למה שאני חושב - בדל סכנה. אל תיתנו להיכנס, ואז תהיה ביקורת שיפוטית על שלא נתנו למישהו להיכנס. כל אחד מספר פה על מקרים שהוא מטפל בהם ושהוא לא מצליח להבין - אנשים שאין שום סיבה שבעולם, אין להם שום עבר ואין להם שום הווה ואין להם שום עתיד, עד כמה שאני יכול להתחייב על העתיד של מישהו, על-פי כל אמת מידה. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): אתה מתכוון: קרובי משפחה מסוכנים. חיים אורון (מרצ): כלום, אפילו לא בשום ברדיוס. לא יכולים להינשא. יש טרגדיות נוראיות, ולא שנה אחת - שנתיים, שלוש שנים או ארבע שנים. אתם רוצים לראות את המכתבים? את התשובות המתחמקות עד שהיה חוק ואת התשובות הלא-מתחמקות? כשיש חוק אין בעיה: יש חוק ואי-אפשר. לאן כל זה הולך? בכל פעם אומרים לנו: זו הוראת שעה. עוד מעט. מה בדיוק צריך לקרות שיקרה עוד מעט? אדוני היושב-ראש, בכל פעם אנחנו חוזרים לזה בווריאציות, ואז עושים איזה מין כאילו-פתרון. זה מסוג הדברים שאין להם כאילו-פתרון. אסור שהוא יהיה בספר החוקים הישראלי, ואסור שרוב הכנסת היהודי - ובדרך כלל, אינני משתמש בנימוק הזה - יהיה אטום למה שחברי הכנסת הערבים אומרים פה, אבל לא רק הם, אלא גם ארבעה מתוך תשעת שופטי בית-המשפט העליון טענו את הטענה הזאת. לצערי, פחות מדי אנשים בבית הזה טוענים את הטענה הזאת, שראוי שתישמע בעוצמה יותר גדולה. בעיקר, אסור שאנחנו נשמיט את הקרקע מתחת הטיעונים המאוד מהותיים שלנו בדיון על חוקה בהסכמה, בדיון על חוקי-יסוד ובתחושת המוסר הבסיסית של כל אחד מאתנו. אני מודה ומתוודה, שחוק מהסוג הזה משמיט מתחת רגלי ערך מאוד בסיסי שאני מאמין בו. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לחבר הכנסת חיים אורון. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מישהו שכח פה את משקפיו. מנחם בן-ששון (קדימה): על כן קרא שמם משכחיים. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לגעת בחוק הזה משני היבטים: ההיבט הלגלי-החוקי וההיבט המוסרי. מההיבט החוקי, אני דווקא רוצה לתקוף את בג"ץ, את בית-המשפט העליון. בג"ץ כשל כישלון חרוץ, גם חוקי וגם מוסרי, במתן אור ירוק להמשך הוראת השעה, ולמעשה הכשיר את החוק הזה באופן מעשי, ולכן הוא שותף לדבר עוולה מוסרי ממדרגה ראשונה. כאשר אנשי ימין או חברי כנסת מסיעות חרדיות תוקפים את בג"ץ, בדרך כלל אני מגונן על בג"ץ, למרות הביקורת הקשה שיש לי על בית-המשפט העליון. מדובר במוסד בעל מוניטין בין-לאומי שנתן הכשר לכל עוולה של הכיבוש - חיסולים, הפקעות, גירוש ומה לא; גדר ההפרדה, גדר האפרטהייד, החומה ומה לא; מחסומים, פגיעה בניידות ובחופש התנועה. הוא לא נתן סעד לפלסטינים ב-90% מהמקרים. היו מקרים פרטניים של זכות פה וזכות שם, אבל למעשה יש שיתוף פעולה פורה בין מערכת הביטחון, הצבא והשב"כ לבין בית-המשפט העליון. כל חוות דעת ביטחונית המוגשת לבית-המשפט העליון יש לה משקל-יתר בהכרעה של השופטים. כך היה גם בחוק הזה הקרוי חוק האזרחות. כבר נתתי את הדוגמה הזאת כדי להוכיח שהטיעון הוא לא ביטחוני. הרי באו ואמרו לנו שהטיעון ביטחוני. אנחנו טענו שהטיעון הוא דמוגרפי. בזמנו, כאשר התקבלה ההחלטה, שר הפנים דאז אלי ישי אמר: זה נגד חוק השבות. הגיע לכאן השר המקשר דאז, גדעון עזרא, ואמר: החוק הזה בא משיקולים דמוגרפיים נגד חוק השבות. לאחר מכן הבינו שהטיעון הזה לא יתפוס בבג"ץ, אז שינוי דיסקט. בג"ץ הסכים להיות מרומה. רימו את בג"ץ. בג"ץ רצה להיות מרומה, ולכן הוא דן בהיבט הביטחוני. איזה היבט ביטחוני? אתה מונע מקולקטיב של מיליון אזרחים את הבחירה החופשית להינשא ולקשור את גורלו עם בחירת או בחיר לבו אם הוא מעבר ל"קו הירוק" בשל העובדה שהוא פלסטיני. התיקון האחרון הוציא מכלל המניעה תושבים ו/או אזרחים ערבים דרוזים ברמת-הגולן, ולכן מה נשאר? ערבים מוסלמים ונוצרים. אמרו לנו שהשיקול הוא ביטחוני, והביאו לנו דוגמאות. בוועדת הפנים והגנת הסביבה הציגו לנו דיאגרמות. אני קיבלתי מספר כמה מתושבים בבית-לחם, פלסטינים נוצרים שמונעים מהם איחוד משפחות עם בחירי לבם - אחד מנצרת ואחת מכפר-יאסיף. לא היתה מעורבות ביטחונית, לא שלהם ולא של ערבים נוצרים, לפי הסטטיסטיקה. מה קרה? למה זה קרה? אני אגיד לכם למה זה קרה - כי מדובר בפלסטינים באשר הם. הבעיה היא לאומית. לכן זה מוכיח שהבעיה היא דמוגרפית ולא ביטחונית. עכשיו מנסים לשכנע ולהסביר לעולם, לדיפלומטים ולנו שיש ועדה הומניטרית. למעשה, מי ששולט בה זה נציג השב"כ; יש רוב של מערכת הביטחון. אם הוא יגיד כן, זה יהיה כן. אם הוא יגיד לא - ובדרך כלל הוא יגיד לא - זה יהיה לא. לכן ההערה היום של השופט ג'ובראן בבג"ץ, ששאל אם חשבתם לשים אזרח ערבי, היתה במקום, אבל נגיד שהיה אזרח ערבי - נו, מה זה ישנה? לכן, מדובר בחוק בלתי מוסרי בעליל, אחד החוקים הגזעניים ביותר שחוקקו במדינה בעלת משטר דמוקרטי, פרקטיקה אנטי-ערבית ואנטי-אזרחית בעליל. אם מישהו בצרפת היה מעז לומר ליהודים עם מי להתחתן ועם מי לא על בסיס כזה או על בסיס שווה או מתקרב לו, הוא היה מייד מואשם לא רק באנטישמיות, אלא מוקע מייד מהחברה, מצרפת ומהתרבות, כי זה חוק לא תרבותי, לא אנושי. אני תוהה - אני נשוי למישהי מטול-כרם. אם היום הייתי רוצה להינשא לאשתי, החוק הזה היה אוסר עלי להתגורר בטייבה. משה גפני (יהדות התורה): לא, היו מאפשרים על בסיס הומניטרי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה רבה. אגב, הנושא שמגיע הכי הרבה פעמים לשולחנו של כל חבר כנסת נוגע לפניות הקשורות למשרד הפנים, לאיחוד משפחות. הנושא הכי מתסכל, שאתה יודע שאתה לא יכול לעזור בו, הוא הנושא הזה. אתה לא יודע מה להגיד לאנשים. גם כשיש חוק - קשה לך להגיד את זה לזוג צעיר. אדוני היושב-ראש, מתחילים להתקשר אליך אנשים כדי להתייעץ אתך ומספרים שהבן שלהם התאהב במישהי מג'נין, ושואלים מה דעתי: האם לאפשר לו או לא לאפשר לו? האם זה כדאי או לא כדאי? האם זה יפריע לו או לא יפריע לו? לאן מוביל החוק הזה את כולנו, ובעיקר - לאן דרדר את הכנסת הזאת ואת ממשלת ישראל? תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אבשלום וילן. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רציתי להגיד אדוני השר, אבל הממשלה נעדרת, כרגיל. יש איזה הרגל גרוע לממשלה הזאת להיעדר מדיונים קשים במליאה. נראה שפשוט הביקורת לא נעימה לה, אדוני היושב-ראש. אני הייתי מציע לממשלה להיות נוכחת פה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בהתייחסות לשני ביטויים שדיבר עליהם חבר הכנסת אורון. דיבר חבר הכנסת אורון על דמוקרטיה מתגוננת. אני רוצה לשאול אתכם, עמיתי חברי הכנסת - בואו ניעצר לרגע ונחשוב מהי הדמוקרטיה המתגוננת הזאת, מפני מה היא צריכה להתגונן. עמיתי חברי הכנסת, אני אומר לכם שדמוקרטיה מתגוננת במשמעותה האמיתית צריכה להתגונן מפני חוקים כאלה. זו המשמעות של דמוקרטיה מתגוננת. עזמי בשארה (בל"ד): החליפו כמה אותיות, זה דמוגרפיה מתגוננת. דב חנין (חד"ש): דמוגרפיה מתגוננת. אני חושב שזה כנראה ביטוי יותר מוצלח למציאות שלנו. הזכיר חבר הכנסת אורון את המדרון החלקלק. יש בהחלט בעיה של מדרון חלקלק, השאלה היא איפה אנחנו נמצאים במדרון הזה. לצערי, עם החוק הזה אנחנו לא נמצאים בתחילתו של המדרון, בסכנת החלקה. אנחנו כבר נמצאים אחרי החלקה מאוד רצינית ומאוד מרחיקת לכת, אדוני. החוק הזה הוא חוק רע מאוד. החוק הזה הוא חוק שפוגע בזכויות אדם שמוכרות בעולם כולו. החוק הזה פוגע בזכויות האזרח של אזרחי ישראל הערבים, ודיברו פה לפני עמיתי חברי הכנסת על הזכות הבסיסית להקים משפחה, לבחור את מי שאתו או אתה אתה רוצה להקים משפחה. זו זכות כל כך טבעית, כל כך בסיסית, שאני ממש מרגיש מבוכה שאני צריך להצדיק אותה מעל במת הכנסת בשנת 2007. החוק הזה הוא חוק חסר תקדים. מאחורי השפה הנקייה של מילות החוק, מסתתרות משפחות, מסתתרים בני-אדם שסובלים ממצוקה נוראה. אלפי בקשות תקועות במערכת, והן בקשות שתסורבנה לפי החוק הזה. הם אנשים שרצו להתחתן - אולי כבר התחתנו, ובעצם המשפחות שלהם נשברות. אני שואל אתכם, עמיתי חברי הכנסת: איך אנחנו יכולים להצדיק כזאת התעללות, כזאת פגיעה, כזה עוול קשה לכל כך הרבה אנשים? אמרתי שהחוק הזה הוא חוק חסר תקדים. הוא חוק חסר תקדים מהרבה מאוד בחינות. עמיתי חברי הכנסת דיברו על הבחינה הגזענית שלו, אבל יש בחינה נוספת שבה החוק הזה הוא חוק חסר תקדים. בא שר הפנים בממשלת ישראל ומבקש מאתנו לכבול את ידיו ואת רגליו, שהוא לא יוכל לתת אשרות כניסה לישראל. אפשר לחשוב ששר הפנים היה בעבר מאוד נדיב, שהיו אלפי ומאות אלפי בקשות כניסה שהשר קיבל ואימץ, והוא פשוט לא עומד בזה ולבו הרחום כל כך דואב, שהוא מרגיש שבאמת הוא לא יכול לעמוד בסבל האנושי הזה, ולכן הוא מבקש מאתנו פשוט לכבול אותו ולהגיד בחוק: אסור לך, אסור לך להתיר כניסה לישראל לאנשים שהלאומיות שלהם, המוצא שלהם, מקום המגורים שלהם, הוא מאוד מסוים. זה דבר חסר תקדים. דיברו פה על פגיעה בביטחון. עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם שמי שקורא את החוק הזה, ברור לו לחלוטין שאין שום קשר בין החוק הזה לבין ביטחון. טעמי ביטחון, יכולים להיות חמורים וקשים ככל שיהיו, הם תמיד טעמים אישיים, והם חייבים להיות טעמים אישיים. אם יש מניעה ביטחונית, היא צריכה להיבחן באופן אישי, באופן אינדיבידואלי, אבל זה בדיוק הרעיון ההפוך לרעיון של החוק הזה. החוק הזה מרחיק את המערכת מרחק עצום מבדיקה אינדיבידואלית. אין בדיקה אינדיבידואלית, לא תהיה בדיקה אינדיבידואלית. מה שיהיה הוא איסור גורף. אם אתה שייך לקבוצה מסוימת, לגיל מסוים, למקום מסוים, אתה לא תיכנס, וזהו. מדברים על טעמי ביטחון? אני חושב שהחוק הזה מסוכן לדמוקרטיה וגם מסוכן לביטחון. אני חושב שהחוק הזה יוצר סבל, יוצר עוול, יוצר כעס, יוצר שנאה. אני חושב שהחוק הזה כשלעצמו הוא איום ביטחוני מאוד קשה. אנחנו, אדוני היושב-ראש, הצענו להפוך את המבנה של החוק הזה: במקום חוק שיאסור על שר הפנים להתחשב בטעמים הומניטריים, ליצור חוק שיחייב את שר הפנים להתחשב בטעמים הומניטריים. זה חוק שראוי לחוקק אותו. אדוני היושב-ראש, אני משפטן ואני חייב לומר שיש מעט מאוד מצבים שבהם נתקלים בחוקים כל כך גרועים - - היו"ר יצחק זיו: נא לסיים. דב חנין (חד"ש): אני מסיים. - - שאי-אפשר לתקן אותם, אי-אפשר לשפר אותם. אני רוצה לתת שתי דוגמאות, אדוני היושב-ראש, ובזה להתייחס להסתייגויות קונקרטיות שלנו. למשל, הרעיון הזה של המכסה השנתית. האם יכול להיות דבר יותר מנוגד לרעיון של טעמים ביטחוניים מאשר מכסה שנתית? אביגדור יצחקי (קדימה): נשב פה כל היום על ההסתייגויות. דב חנין (חד"ש): אני מצטער, חבר הכנסת יצחקי, אם אתם תסירו את החוק אני מסיר גם את ההסתייגויות. אני מוכן לרדת. תורידו את החוק, ואני יורד מפה. אביגדור יצחקי (קדימה): - - - דב חנין (חד"ש): תורידו את החוק, תוותרו עליו. היו"ר יצחק זיו: חבר הכנסת דב חנין. דב חנין (חד"ש): אני מסיים, אדוני היושב-ראש. המכסה השנתית מנוגדת לרעיון של טעמים ביטחוניים. איך אתם יכולים להגיד שזה רק 100 איש, או 200 איש? זה מחובר לטעמים ביטחוניים, או שזה מחובר לצביעות? דבר נוסף, אדוני היושב-ראש – כביכול הקלה. אומרים: בתוך שישה חודשים יצטרכו לתת תשובה. שמתם לב ממתי שישה חודשים? מהרגע שבו הביאו את כל המסמכים הרלוונטיים. אני אומר לכם: אף פעם לא יצטרכו לתת תשובה, תמיד יהיה חסר עוד מסמך אחד קטן. ולכן, גם כשקובעים פה שישה חודשים, הכוונה היא לא לתת הנמקה אף פעם. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. חבר הכנסת עזמי בשארה. עזמי בשארה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בעצם אמרנו את כל מה שיש להגיד על החוק הזה. אגב, בשביל לחסוך למר יצחקי את הדיון ואת הזמן – כי הזמן שלו הרבה יותר חשוב מהסבל של כל האנשים האלה – אני הייתי בעד שיוציאו את זה כהוראה, כתקנה ולא כחוק. זה הרעיון של הממשלה להביא את זה כחוק – חוק מוסדר – אז גם רוצים חוק וגם לא רוצים דיון? אז שלא יהיה חוק, שתהיה תקנה, ואז חוסכים לנו את כל הקטע הזה. פעם זאת היתה תקנה. עכשיו מכניסים אותה לספר החוקים – את הדבר המביש הזה. מוחמד ברכה (חד"ש): גם עכשיו - - - עזמי בשארה (בל"ד): לא. היתה תקנה, לא הוראת שעה. ראובן ריבלין (הליכוד): תקנות ההגנה לשעת - - - מוחמד ברכה (חד"ש): זה לא חוק. עזמי בשארה (בל"ד): לכן, אדוני היושב-ראש, כל מה שאפשר להגיד אמרנו, לרבות אפילו הפגיעה באזרחים הערבים וזכותם לבחור להתגורר איפה שהם רוצים, אבל אלה בעצם נימוקים לבג"ץ, נימוקים של זכויות האזרח, שהם נימוקים, מבחינה משפטית נכונים, והייתי הולך עליהם, והלכנו עליהם לבג"ץ, אבל פה זה פרלמנט. יש כמה דברים שהם, נקרא לזה, מֶטא-לגלי, משהו מֶטא-חוקי. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לדבר על דברים שהם היסטוריים, שהם קצת מה שמאחורי החוק, מה שמאחורי מעשה החקיקה. אז אמרנו גזעני, אמרנו פגיעה בזכויות יסוד, אמרנו לא סביר, אמרנו לא מידתי – כאשר אפילו ניקח רטורית את הנימוק הביטחוני, לא המידתי – ואין ביטחוני, אנחנו יודעים שלא היה ביטחוני, אנחנו יודעים שבחירתו של החוק הזה היתה לפני האינתיפאדה השנייה ולפני שני הפיצוצים שמדברים עליהם – זה התחיל בזמנו של אלי ישי והתחיל בנימוק הדמוגרפי. ודיברו על נימוק דמוגרפי פעם בחופשיות בבית הזה. אפילו אמרו שהערבים מתחתנים – מממשים בצורה זוחלת את זכות השיבה, וכל הקטעים האלה. אין דבר מזה שלא אמרנו, אבל אני אומר: מאבדים פרופורציות, מאבדים פה פרופורציות מכיוון שמי שצריך לעמוד פה ולדבר זה חיים אורון, לא אני. מי שצריך לדבר על זכויות אזרח פה במסגרת הציונות זה לא חיים אורון, זה אני. אני דווקא אומר: זה הציונות. ככה היא נראית. אביגדור יצחקי (קדימה): ברוך השם. עזמי בשארה (בל"ד): ברוך השם, כן, אנחנו רואים את התוצרת הגדולה. אביגדור יצחקי (קדימה): ברוך השם. עזמי בשארה (בל"ד): בן-אדם כמוני – מי שצריך לדבר על שיח של זכויות אזרח במסגרת הציונות זה חיים אורון, לכן אמרתי לו "הציוני האחרון". פעם ככה דיברו. פעם ככה דיברו – כמו חיים אורון. השר יצחק כהן: ציוני זה טוב או לא טוב? עזמי בשארה (בל"ד): זה אתה תגיד, זה אני משאיר לך - תלחש לו אם טוב או לא טוב. לפי הקואליציה, יצחקי. אביגדור יצחקי (קדימה): אחלה קואליציה שבעולם. עזמי בשארה (בל"ד): אחלה קואליציה יושבת עכשיו. תישאר פה עכשיו. על מה אנחנו מדברים? אביגדור יצחקי (קדימה): מגלומניה זה לא תכונה גדולה אצלי. עזמי בשארה (בל"ד): אביגדור, אל תישאר פה הרבה זמן, אני אומר לך. מה אני אומר לכם? היסטורית, אני אעמוד פה ואתחנן על זכויותי, או על זכויות בן-דוד או בת-דוד שלי להיכנס לארץ הזאת? והיא תקבל אישור מעולים חדשים? זה המצב? ככה הוא צריך להיראות? ועוד על נישואין? זה המצב? אני צריך לבקש למזרח-ירושלמי, שהוא 700 שנה פה, תעודת זהות ישראלית, כי הוא מת להיות ישראלי? הוא רוצה להישאר במזרח-ירושלים, אחרת הוא לא יכול להישאר פה - כי יש לו בית, או יש לו אדמה, וכו'. רוצים ליטול ממנו תעודת זהות, אפילו מאשימים אותם שהם רוצים ביטוח לאומי. רוצים לגור. אי-אפשר לגור בלי תעודת זהות. תעודת הזהות, זה נקרא – במקרה שלנו, תעודת זהות בגלל הסיפור הביטחוני כי אתה מזהה את עצמך דרך תעודה זו, אבל בכל מקום אחר בעולם קוראים לזה שהות קבע, ככה היא נקראת. Residency באנגלית, Green Card Residency. פה קוראים לזה תעודת זהות כי כל הזמן צריכים להזדהות. תעודת זהות – מה, זהות זה הדבר הזה זהות? זהות זאת מלה קצת יותר חשובה, זה לא תעודת הזהות. אבל, משום שאתה צריך כל הזמן להשתמש בה להזדהות בפני שוטר, קוראים לזה תעודת זהות. בכל מקום אחר בעולם קוראים לזה שהות קבע, להבדיל משהות ארעית. ואחר כך יש דרכון ויש אזרחות, וכו'. אז אנשים רוצים אישור לשהות קבע בארצם, בסך הכול, אבל אי-אפשר. החשיבה הטרנספריסטית, שפעם קרתה בזמן מלחמה – כאילו היתה יכולה להיות בלי להוציא פליטים מדינה יהודית, בזמן שלום - - - היו"ר יצחק זיו: תסיים בבקשה. עזמי בשארה (בל"ד): אבל להמשיך ללוות אותנו בחשיבה טרנספריטסטית ולספור אותנו כל יום? אפילו יש פרופסור – קראתי לו "ארנון סופר הערבים"; יש פרופסור כזה, ההתמחות שלו היא לספור כל הזמן. אביגדור יצחקי (קדימה): היה מורה שלי בתיכון. עזמי בשארה (בל"ד): רואים עליך. היו"ר יצחק זיו: אני מבקש לסיים. עזמי בשארה (בל"ד): אני מסיים, אדוני. השר משולם נהרי: סופרים דברים חשובים בדרך כלל. עזמי בשארה (בל"ד): כן, תספרו, תמשיכו לספור. ראובן ריבלין (הליכוד): למה הגענו - - - עזמי בשארה (בל"ד): הבעיה פה היא לא חשיבה ביטחונית, ודמוגרפיה זה ביסוד חשיבה גזענית על אנשים שהם תושבי המקום המקוריים, הם לא מהגרים לפה. הם לא מהגרים לפה. בדרך כלל מדינות מחמירות במקרה של מהגרים, אפילו לפעמים במקרים של נישואים. לא מדובר במהגרים, מדובר בתושבי הארץ המקוריים. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. עזמי בשארה (בל"ד): פעם נאמר פה, ואני רק רוצה לכבודם – שלגבי הדרוזים של הגולן מותר כי הם לא מתנגדים. אני חושב שזה היה עלבון לדרוזים של הגולן; הם מתנגדים לכיבוש, יש ביניהם כמה אנשים במאסר עולם בבתי-סוהר – רק בשביל להגיד שהסיפור הביטחוני הוא לא הסיפור הביטחוני. העניין הוא דמוגרפי. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתבייש לעמוד פה על הדוכן, להתווכח על חוק שבכל מדינה נאורה ומתוקנת – ומדינת ישראל היא כזאת – אין לו מקום בספר החוקים של בני-תרבות. שמענו פה שעה ארוכה את כל הנימוקים, ופה משתמשים בשם הביטחון לשווא, וכאשר שירות הביטחון הכללי – כדי להשיג כאילו מקסימום ביטחון – מביא ומשכנע את הממשלה בשורת חוקים, שאם בכל מקום אחר בעולם, גם תוך כדי קונפליקט צבאי, היה מישהו מחוקק אותם כנגד העם היהודי, היינו זועקים מקצה העולם ועד קצהו. פה, כאשר מדובר על אזרחי ישראל בני הארץ הזאת, פה יש רוב אוטומטי שמתרומם בלי לחשוב לעומק מה הוא בעצם עושה – לא לאזרחי ישראל הערבים, אלא לעצמנו. זאת בושה לכנסת שסיעת מרצ ודב חנין מחד"ש - - - אביגדור יצחקי (קדימה): על איזו אדמה אתה גר? אתה יודע מי גר שם פעם? אבשלום וילן (מרצ): אביגדור יצחקי, אני מוכן ללמד אותך את ההיסטוריה של נגבה, את ההיסטוריה של כיס-פלוג'ה. זה לא שייך לדיון בכלל. אתה מעלה רעיון שטחי, רדוד, שלא חשבת עליו רגע אחד לעומק. אני חושב שאתה, כאזרח ישראל – קודם היית בליכוד – מי שגדל על תורת ז'בוטינסקי, רובי ריבלין למשל - - - אביגדור יצחקי (קדימה): אתה רוצה לשמוע סוד? בכנסת הראשונה הצבעתי – אני בכלל שמאלן כמוך, אתה פשוט לא מבין את זה. אבשלום וילן (מרצ): רובי ריבלין, שבא מתורת ז'בוטינסקי, היה צריך לעמוד פה ולנמק בדיוק כמוני מדוע אין לחוק כזה מקום בספר החוקים. חניכיו של מנחם בגין היו צריכים לעמוד פה. אבל איך אמר מישהו קודם? הכול כלאם פאד'י. מלים ריקות. הכול שטחי. ראובן ריבלין (הליכוד): בג"ץ ציטט אותי. אבשלום וילן (מרצ): אגיד לכם במה התעסקתי לפני שעתיים. במקום לדבר הרבה – סיפור. התקשר אלי נהג מונית ממזרח-ירושלים. הוא התחתן עם אשה מכפר ליד בית-לחם בשנת 1993. יש להם שישה ילדים, והם גרים בג'בל-מוכבר. עד שנת 2000 בכלל לא רצו לתת לה אישור שהייה בישראל. בשנת 2001 היא סוף-סוף קיבלה ויזה חד-שנתית, שבכל פעם מתחדשת. עכשיו, בדצמבר, הודיעו לו שלא מחדשים לה. למה? חשד לפעילות טרור של מישהו מהמשפחה. היו"ר מגלי והבה: אדוני, רק תסיים בסיפור הזה. אבשלום וילן (מרצ): מי? מה? איפה? מה הקשר בכלל? מה אתם רוצים שהיא תעשה, שתחזור עכשיו לכפר שליד בית-לחם? תגידו, זה נורמלי? זה אנושי? אין עם מי לדבר. אני חושב שאנחנו, הכנסת, לא צריכים לתת יד לחקיקה לא אנושית, גזענית, מקוממת - כיהודים, כישראלים וכאזרחים אנשי העולם. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה, אדוני. אנחנו ממשיכים לפי סדר הדוברים. חבר הכנסת אברהים צרצור, בבקשה. דיברת? תודה. אנחנו עוברים לחבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת דוד אזולאי. אני, בהיותי היושב-ראש, לא השתתפתי בדיון, אבל אני נגד הצעת החוק הזאת ולא אצביע בעדה. צריך לברך על זה שהתושבים הדרוזים של רמת-הגולן – לא משנה מה דעתם – קיבלו את הזכות לאחד משפחות ולהיכנס לישראל, ואני רואה את זה בחיוב. בבקשה. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר, הצעת החוק הזאת, ככל שהיא מקוממת את חברי הבית – ואני מבין אותם – צריך לדעת למה היא באה לעולם. הרי כולנו יודעים שעד לפני כמה שנים כמעט כל מי שרצה להיכנס היה יכול לעשות זאת. מוחמד ברכה (חד"ש): למה אתה אומר את זה? תשאיר את זה לאחרים. דוד אזולאי (ש"ס): תשמע אותי דקה, חבר הכנסת ברכה. אני אומר לכם, עם כל הכאב שיש בזה – ואני הייתי בכל דיוני הוועדה – צריך לראות גם את חצי הכוס המלאה בהצעת החוק הזאת. אחד הדברים שעשינו הוא דבר שלא היה קודם; קודם היתה רק ועדה אחת שמטפלת בזה, ולכן הציפייה לתשובה נמשכה זמן רב. את זה עשינו: "שר הפנים רשאי להחליט על הקמת כמה ועדות לעניין סעיף זה, שהרכבן יהיה" – וכו' וכו'. כלומר, אם יש עומס של פניות לקבלת אשרת כניסה, השר רשאי להקים ועדות נוספות. דבר נוסף – וכאן אני רוצה להגיד לחברי חבר הכנסת דב חנין: שגגה נפלה בידנו בכך שחייבנו בחוק ששר הפנים יצטרך לתת תשובה על כל בקשה בתוך חצי שנה. טעינו – אני מודה שטעינו, ואולי אני טעיתי – בכך שקבענו שחצי השנה ייחשב רק מיום מתן המסמך האחרון. אנחנו אף פעם לא יודעים מתי יינתן המסמך הזה. לכן אני מאוד מקווה שבתקנות נדרוש שגם תהיה תשובת ביניים בתוך שלושה חודשים, ותוגדר גם תקופת מקסימום – חצי שנה – למתן תשובה. דבר נוסף ואחרון, צריך לזכור שיש ועדה שתפקידה לבדוק את כל הבעיות ההומניטריות שמתעוררות וצריך לתת עליהן מענה. בוועדות האלה קבענו שישמש גם איש ציבור, שתפקידו יהיה להשגיח על אותה ועדה. לכן, חברי, צריך לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות, עם כל הכאב שיש בהצעת החוק הזאת. חבר הכנסת דב חנין, לא היית פה, אבל אני רוצה להגיב על מה שאמרת בעניין תשובת הוועדה בתוך חצי שנה. אנחנו נעשה את התיקון, זה תיקון שחייב להיכלל בחוק. כשיגיעו התקנות לוועדות נעשה את התיקון שם, כדי שלא יהיה צורך לחכות יותר מחצי שנה לתשובה. תודה רבה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אזולאי. אני מזמין את שר הפנים, השר רוני בר-און, להשיב על ההסתייגויות, ולאחר מכן נעבור להצבעה. שר הפנים רוני בר-און: אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת, הדיון הזה, ככתבו וכלשונו, מתקיים פעם אחר פעם, כל אימת שאנחנו נדרשים להאריך את הוראת השעה, וגם הפעם הזאת – גם בפעם הקודמת – תוקנה הוראת השעה. הפעם הזאת אנחנו מביאים תיקון הרבה יותר משמעותי. יש מי שיאמרו – וחלק מהמסתייגים אמרו זאת – שהחוק הזה נועד לשרת מטרות ותכליות לא ראויות. הדבר אינו נכון. אנחנו מבקשים לשרת בחוק הזה צורך שלא מדינת ישראל יצרה אותו, אלא אויביה המובהקים – מרצחים בני עוולה שפעם אחר פעם פוגעים בבני הארץ הזאת, יהודים וערבים. הוראת השעה הזאת עלתה על סדר-היום הציבורי כאשר היה ברור לשירותי הביטחון, וגם לנו, שארגוני הטרור עושים שימוש במצב סוציאלי מיוחד, שמקנה לאנשים תעודות זהות כחולות, ומנצלים את המצב הזה, לעתים שלא בטובת נושאי התעודות האלה, כדי לעשות פיגועי טרור. ואני לא ארפה ולא אפסיק להגיד לכם, לכל אלה שמתנגדים להצעת החוק הזאת, שהפיגוע שהיה קו פרשת המים בעניין הוראת התיקון הזאת היה הפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה, שבו מצאו את מותם חפים מפשע בלי הבדל, דת, גזע ומין - ערבים ויהודים. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה מוכן, אדוני השר, לנסות ולדלות מהזיכרון מי זה שעשה את הפיגוע? - - - שר הפנים רוני בר-און: חבר הכנסת ברכה, ניהלנו את הוויכוח הזה יותר מפעם אחת. אני מבקש להגיד לכם שבעקבות - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - - תזכיר משהו שאתה מדבר על משת"פ - - - שר הפנים רוני בר-און: חבר הכנסת ברכה, אני אומר לך את האמת. אני לא יכול להתווכח עם הידיעות שלך בענייני משת"פים. אני לא יודע אם הוא היה משת"פ. מוחמד ברכה (חד"ש): אז תבדוק. שר הפנים רוני בר-און: בסדר. העובדה הברורה הניצבת כאן היום היא שהממשלה הלכה כברת דרך לקראת אותם אנשים שעניינם או זכויותיהם נפגעים לכאורה עקב החוק הזה. הקמת הוועדה ההומניטרית היא התקדמות הומניטרית גדולה, ונכון - צריך לומר ביושר - שזה היה בעקבות ההוראות של בג"ץ. אני תמה על יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, שהיה גם שר הפנים, והוא שהתקין את החוק הזה אתמול בוועדת הפנים והגנת הסביבה שלו, ויש לו העוז להתייצב כאן ולהגיד שהחוק הוא לא חוקתי. ובכן, החוק הוא חוקתי, הוא מתקדם והוא הומני. אני מבקש מהכנסת להסיר את ההסתייגויות ולהצביע בעדו. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר הפנים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות להצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007. נא לשבת במקומות. לסעיף 1 אין הסתייגויות. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 29 בעד סעיף 1 – 28 נגד – 10 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 28, נגד - 10. אם כך, אני קובע שסעיף 1 כהצעת הוועדה עבר בקריאה שנייה. סעיף 2. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות של חברי הכנסת מקבוצת בל"ד - עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא, ושל חברי כנסת מקבוצת מרצ - יוסף ביילין, חיים אורון, רן כהן, זהבה גלאון ואבשלום וילן. אני לא אקריא את כל הרשימה. בואו ונצביע קודם כול על ההסתייגות לסעיף 2. הצבעה מס' 30 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 28 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 2 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד - 28, נמנעים - אין. אם כך, אני קובע שההסתייגות לסעיף 2 לא נתקבלה. סעיף 2 כהצעת הוועדה - אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 31 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 30 נגד – 11 נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 30, נגד - 11. אם כך, סעיף 2 עבר כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. סעיף 3. הסתייגות של קבוצת סיעת רע"ם-תע"ל - חברי הכנסת טלב אלסאנע, אברהים צרצור, אחמד טיבי ועבאס זכור. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 32 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 28 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת רע"ם-תע"ל לסעיף 3 (סעיף 3א1(א) המוצע) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד – 28, כולל השר גדעון עזרא. אם כך, ההסתייגות לא התקבלה. לסעיף 3 יש הסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש - חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין, ואנחנו מצביעים עליה כמובן. בבקשה. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 31 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 3 (סעיף 3א1(א) המוצע) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד - 31. אם כך, אני קובע שהסתייגות חד"ש לא התקבלה. אנחנו עוברים להצביע על ההסתייגות של קבוצת בל"ד לסעיף 3. הצבעה מס' 34 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 3 (סעיף 3א1(א)(1) המוצע) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 9, נגד - 31, כמובן בהוספת קולו של השר גדעון עזרא. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קבוצת בל"ד, קבוצת מרצ, קבוצת חד"ש וקבוצת רע"ם-תע"ל לסעיף 3א(1). על ההסתייגות הזאת אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 35 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד, קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת חד"ש וקבוצת סיעת רע"ם-תע"ל לסעיף 3 (סעיף 3א1(ה)(1) המוצע) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד - 30. ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, לחלופין לסעיף 3א1(ה)(2) המוצע. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 3 (סעיף 3א1(ה)(2) המוצע) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד - 30, כמובן בתוספת קולו של השר גדעון עזרא. אם כך, ההסתייגות של מרצ לא התקבלה. אנחנו ממשיכים בהסתייגויות לאותו סעיף. שר הפנים רוני בר-און: לא, אתה צריך להצביע על לחלופין. היו"ר מגלי והבה: אדוני שר הפנים, תעסוק בנושאים שאתה בקיא בהם. תן לנו לנהל את הישיבה, הכול בסדר. אני רק פוחד שלא תיתן לי תעודת זהות כחולה אחר כך. שר הפנים רוני בר-און: אם מישהו אחר, לא יושב-ראש הישיבה, היה אומר את זה, הייתי אומר - - - היו"ר מגלי והבה: אני אבהיר לבקשתו של שר הפנים. ההצבעה היתה עכשיו על החלופין, וההסתייגות לא התקבלה. אנחנו ממשיכים. ההסתייגות של קבוצת חד"ש לאותו סעיף 3א1(ה)(2) המוצע - אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 3 (סעיף 3א1(ה)(2) המוצע) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד - 30. אם כך, ההסתייגות של חד"ש לא התקבלה. אנחנו ממשיכים בסדר ההסתייגויות. הסתייגות קבוצת בל"ד - אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה. הצבעה מס' 38 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 31 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 3 (סעיף 3א1(ה)(2) המוצע) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד – 31, לרבות כמובן התוספת של השר גדעון עזרא. אם כך, ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לא נתקבלה. קבוצת מרצ וקבוצת חד"ש מציעות כמובן הסתייגות באותו סעיף 3א1 המוצע, סעיף קטן (ו). אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 39 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת חד"ש לסעיף 3 (סעיף 3א1(ו) המוצע) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 10, נגד – 30. אני קובע שההסתייגות של קבוצת מרצ וקבוצת חד"ש לא נתקבלה. אנחנו ממשיכים בהסתייגויות. הסתייגות קבוצת רע"ם-תע"ל לסעיף 3א1(ו) - אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 40 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 32 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת רע"ם-תע"ל לסעיף 3 (סעיף 3א1(ו) המוצע) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 10, נגד – 32, לרבות התוספת של השר גדעון עזרא. אם כך, אני קובע שההסתייגות של קבוצת רע"ם-תע"ל לא התקבלה. הסתייגות חברי הכנסת משה גפני ודוד אזולאי - הורדתם? מורידים. אם כך, אנחנו מצביעים על כל סעיף 3 כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 41 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 31 נגד – 11 נמנעים – אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 31, נגד – 11. אם כך, אנחנו קובעים שסעיף 3 נתקבל כהצעת הוועדה. אנחנו ממשיכים לסעיף 4. בסעיף 4 מצביעים על הסתייגות קבוצות בל"ד ומרצ. הצבעה. הצבעה מס' 42 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 32 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 4 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד – 32. אם כך, ההסתייגות של קבוצת בל"ד וקבוצת מרצ ואחרים לסעיף 4 לא התקבלה. כעת מצביעים על סעיף 4 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 43 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 31 נגד – 11 נמנעים – אין סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 31, נגד – 11. אם כך, סעיף 4 עבר בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף 5. הסתייגות קבוצת רע"ם-תע"ל - עוברים להצבעה על ההסתייגות שלהם לסעיף 5. הצבעה מס' 44 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 31 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת רע"ם-תע"ל לסעיף 5 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד – 31. אני קובע שההסתייגות של קבוצת רע"ם-תע"ל לסעיף 5 לא התקבלה. הסתייגות של קבוצת חד"ש. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 45 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 5 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד – 29. אני קובע שההסתייגות של חד"ש לא התקבלה. אנחנו ממשיכים בהסתייגות קבוצת בל"ד לסעיף 5. אנחנו מצביעים על ההסתייגות. הצבעה מס' 46 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 5(3) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד - 29. הסתייגות קבוצת בל"ד לא התקבלה, ואני מוסיף את קולו של חבר הכנסת גבאי להצבעה. הסתייגות קבוצת מרצ לסעיף 5(3) - אנחנו מצביעים עליה, בבקשה. הצבעה מס' 47 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 5(3) לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 10, נגד - 30. אם כך, ההסתייגות לא התקבלה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצביע על סעיף 5 כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 48 בעד סעיף 5, כהצעת הוועדה – 31 נגד – 11 נמנעים – אין סעיף 5, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 31, נגד - 11. תודה, חברי הכנסת. סעיף 5 עבר כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 6. אנחנו מצביעים כמובן על ההסתייגות של קבוצת מרצ וקבוצת רע"ם-תע"ל. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 49 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת רע"ם-תע"ל לסעיף 6 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד - 30. אני קובע שההסתייגות של קבוצת מרצ וקבוצת רע"ם-תע"ל לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 6 כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 50 בעד סעיף 6, כהצעת הוועדה – 30 נגד – 10 נמנעים – אין סעיף 6, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 30, נגד - 10. אם כך, סעיף 6, כהצעת הוועדה, אושר. אנחנו עוברים לסעיף 7. אנחנו מצביעים על הסתייגות בל"ד. הצבעה מס' 51 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 7 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 11 בעד, 30 נגד. ההסתייגות של קבוצת בל"ד לא נתקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות של קבוצת חד"ש. הצבעה מס' 52 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 7 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 11 בעד, 29 נגד. ההסתייגות של קבוצת חד"ש לא נתקבלה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קבוצת מרצ לאותו סעיף. הצבעה מס' 53 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 30 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ לסעיף 7 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 11 בעד, 30 נגד. הסתייגות קבוצת מרצ לא נתקבלה. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על כל סעיף 7 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 54 בעד סעיף 7, כהצעת הוועדה – 31 נגד – 11 נמנעים – אין סעיף 7, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: 31 בעד, 11 נגד. סעיף 7, כהצעת הוועדה, התקבל. אנחנו עוברים לסעיף 8 - הסתייגות קבוצת חד"ש וקבוצת מרצ. הצבעה מס' 55 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 29 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש וקבוצת סיעת מרצ לסעיף 8 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 10 בעד, 29 נגד. ההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו מצביעים על סעיפים 8 ו-9 כהצעת הוועדה, כיוון שעל סעיף 9 אין הסתייגויות. הצבעה מס' 56 בעד סעיפים 9-8, כהצעת הוועדה – 31 נגד – 11 נמנעים – אין סעיפים 9-8, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: 31 בעד, 11 נגד. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): החוק הזה דורש 51. היו"ר מגלי והבה: המצאת עכשיו תקנון חדש, חבר הכנסת טיבי? בהתאם לסעיף 36, לפי בקשת סיעת רע"ם-תע"ל – חבר הכנסת אלסאנע, בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודיע כי לבקשה הזאת מצטרפות גם סיעות בל"ד וחד"ש, ולכן הבקשה היא בשם סיעות רע"ם-תע"ל, בל"ד וחדש. אנחנו מבקשים לראות בהצבעה על הצעת החוק הצבעת אי-אמון בממשלה. זה חוק רע, חוק בלתי חוקתי, ולדעתי הוא חוק שסותר חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן הוא באמת מחייב רוב של 51. לכן אני מבקש לראות בהצבעה על הצעת החוק הצבעת אי-אמון בממשלה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: בהתאם לאותו סעיף, אדוני שר הפנים, בבקשה. שר הפנים רוני בר-און: אדוני היושב-ראש, בהתאם לסעיף סעיף 36(ה) - - - מוחמד ברכה (חד"ש): הוא לא רשאי, רק ראש הממשלה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני, בעמוד 32 כתוב במפורש: ראש הממשלה. היו"ר מגלי והבה: סליחה, לא כתוב ראש הממשלה - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): ברשותך, אני מצטט את התקנון - - - היו"ר מגלי והבה: זה ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): כתוב במפורש בעמוד 32, בסעיף 36א(ב): הודיע ראש הממשלה. ראש הממשלה רשאי להודיע ליושב-ראש הכנסת שהוא יראה בהצבעת הכנסת בסעיף העומד על סדר-יומה עניין של הבעת אמון בו. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת אלסאנע, אתה טועה גם בסעיף וגם בסעיף הקטן. זה או ראש הממשלה או שר מטעמו. נא לשבת. חיים אורון (מרצ): הייתי עושה מה ששחל היה עושה – לפי סעיף 38 לתקנון - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת אלסאנע, שמענו אותך. אם תמשיך לעמוד, זה לא יעזור. אני יודע שאתה עורך-דין, אבל נא לשבת. שר הפנים, בבקשה. שר הפנים רוני בר-און: יש לי הרגשה שחבר הכנסת טלב אלסאנע - - - בסעיף 36(ה)(2) - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אבל הוא לא הסמיך אותך. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת אלסאנע, אתה מפריע, ואני קורא לך לסדר בפעם הראשונה. שר הפנים רוני בר-און: הסעיף קובע כי הצבעה על הצעת אי-אמון שהוגשה בסיום הדיון, כמו שביקש חבר הכנסת טלב אלסאנע, תתקיים בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה – ב-2 במאי לפי מה שהוא מבקש, בשבוע שלאחר מכן. ואולם – ועל זה אני מבסס את הבקשה - אם ביקשה זאת הממשלה – והרי אני מבקש זאת בשם הממשלה – תתקיים ההצבעה על הצעת האי-אמון ביום שבו הוגשה, מייד לאחר הדיון באותו סעיף. היו"ר מגלי והבה: תודה. אם כך, חברי הכנסת, הנושא נגמר. מוחמד ברכה (חד"ש): אין שר הפנים יכול לבקש בשם הממשלה. היו"ר מגלי והבה: כתוב שהשר הנוגע בדבר בממשלה. אני מפנה אותך לעמוד 30. אנחנו עוברים להצבעה – מי שמצביע בעד זה נגד האי-אמון וקבלת החוק. מי שמצביע נגד - - - מוחמד ברכה (חד"ש): זאת אומרת שהליכוד מצביע אמון בממשלה. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת ברכה, אל תתערב ביניהם. הצבעה מס' 57 בעד החוק – 34 נגד – 11 נמנעים – אין חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: 34 בעד, 11 נגד. החוק התקבל, והאי-אמון נדחה. חילופי גברי בוועדות הכנסת היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת מרגי, ממלא מקום יושבת-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. יעקב מרגי (בשם ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מודיע בזאת על חילופי אישים מטעם סיעת ישראל ביתנו, כדלקמן - 1. בוועדת החוץ והביטחון: א. במקום חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, שכיהנה כממלאת-מקום, יכהן חבר הכנסת אלכס מילר כממלא-מקום; ב. במקום חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, תכהן חברת הכנסת אסתרינה טרטמן; 2. בוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים: במקום חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ יכהן חבר הכנסת יוסף שגאל; 3. בוועדת הפנים והגנת הסביבה: במקום חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, יכהן חבר הכנסת רוברט אילטוב; 4. בוועדת המדע והטכנולוגיה: במקום חבר הכנסת רוברט - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת פרוש, נא לשבת. בבקשה. חברי הכנסת, אתם מפריעים לחבר שלנו, שמודיע הודעה חשובה. נא לשבת. יעקב מרגי (בשם יו"ר ועדת הכנסת): בוועדת המדע והטכנולוגיה: במקום חבר הכנסת רוברט אילטוב, תכהן חברת הכנסת ליה שמטוב. על הודעה זו אין צורך בהצבעה. בחירת סגן ליושבת-ראש הכנסת היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת מרגי, בבקשה. יעקב מרגי (בשם ועדת הכנסת): אני מתכבד להודיע לחברי הכנסת על המלצת ועדת הכנסת למינוי סגן ליושבת-ראש הכנסת. בהתאם לסעיף 1 לתקנון הכנסת ובהתאם לנוהג ולנוהל המקובלים – רוני בר-און, אי-אפשר לגבור על הקול שלך. היו"ר מגלי והבה: השר בר-און. יעקב מרגי (בשם ועדת הכנסת): השר, בהתאם לסעיף 1 לתקנון הכנסת, ובהתאם לנוהג ולנוהל המקובלים, ועדת הכנסת מציעה לכנסת לבחור בחבר הכנסת דוד רותם לכהן כסגן יושבת-ראש הכנסת במקום חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ שהתמנה לשר. אבקש את אישורה של הכנסת להמלצה זו. צריך הצבעה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אנחנו מצביעים על הודעת ממלא-מקום יושבת-ראש ועדת הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. הצבעה מס' 58 בעד הצעת ועדת הכנסת – 24 נגד – 2 נמנעים – אין הצעת ועדת הכנסת לבחור את חבר הכנסת דוד רותם לסגן ליושבת-ראש הכנסת נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 24, נגד - 2. אביגדור יצחקי (קדימה): לא הצבעתי, אדוני. היו"ר מגלי והבה: אני מוסיף את יושב-ראש הקואליציה בעד, יהיו 25. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תוסיף את קולי. היו"ר מגלי והבה: גם חבר הכנסת אורי אריאל. אם כך, הודעת ועדת הכנסת, כפי שהביא ממלא-מקום יושבת-ראש הוועדה, התקבלה. אני מבקש את חבר הכנסת אזולאי לסעיף הבא, כמובן. הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2007 [מס' מ/266; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 4415; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2007 - קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת דוד אזולאי בשם יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. דוד אזולאי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2007, שיזמה הממשלה. הוראת השעה אוסרת העסקה, הלנה והסעה של שוהים בלתי חוקיים מהשטחים בישראל, וזאת במטרה להקשות על מפגעים פוטנציאליים לשהות בישראל. הוראת השעה עומדת בתוקפה כבר 11 שנים, ועתה מוצע להאריכה זו השנה ה-12, משום שהמצב הביטחוני דורש זאת. בשל כך דרשה הוועדה מהממשלה כי בפעם הבאה שבה תבקש להאריך את הוראת השעה, תבחן את האפשרות להפוך חלק מהוראות החוק, שלגביהן אין מחלוקת רבה, להוראות קבועות. אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הוא החזקה הקבועה בחוק לגבי מודעותו של הנאשם להיותו של האדם שאותו הלין, העסיק או הסיע שוהה בלתי חוקי. החוק קובע כי אם הוכחה מודעותו של אדם לכך שהלין, העסיק או הסיע תושב שטחים, לרבות בעצימת עיניים, עליו הראיה לכך שלא ידע שתושב השטחים שוהה בישראל שלא כדין. ככל שמדובר במלינים ובמעסיקים, שמטבע הדברים מתקשרים עם תושב השטחים לתקופה ממושכת יחסית, דרישה זו סבירה. לעומת זאת, כשמדובר במסיעים, המתקשרים עם נוסעיהם לנסיעה קצרה וחד-פעמית, דרישה זו מטילה נטל כבד. בפרט מקשה הדרישה על נהגי מוניות שנדרשים לברר את חוקיות שהייתם בישראל של נוסעיהם, אם ידעו או חשדו שהם תושבי השטחים. על כן קבעה הוועדה שנכון יהיה להקל עם נהגי המוניות, ולקבוע כי נטל הוכחה זה יחול רק על נסיעות שהתקיימו במרחב התפר, בשטח שמתואר במפה שמצורפת לחוק. אני רוצה לציין שזה הודות להחלטתו של השר לביטחון פנים אבי דיכטר, שקיבל החלטה זו מתוך הבנת חשיבות העניין, וזו גם ההזדמנות להודות לך, אדוני השר, על שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך עם ועדת הפנים. יש להדגיש כי אין פירושו של דבר שביתר חלקי המדינה מותר להסיע נוסעים בלתי חוקיים, אלא שבמקומות אלה לא יהיה על הנהג נטל ההוכחה הכבד. בנוסף, מאחר שהוראת השעה נמשכת זמן רב כל כך, ועד כה לא נמסרו לוועדת הפנים והגנת הסביבה דיווחים מפורטים לגבי יישומה, החליטה הוועדה לעגן בחוק את חובת הדיווח של השר לביטחון הפנים לוועדה על המקרים שעליהם הוחל החוק. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי; הוא גם הבטיח שידבר בקצרה וגם קיים. חברי הכנסת, יש הסתייגויות לחוק. חבר הכנסת משה גפני - איננו נוכח כאן. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. חבר הכנסת אזולאי, הורדת את ההסתייגות שלך? דוד אזולאי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): כן. היו"ר מגלי והבה: אם כך, אנחנו נעבור להצבעה אחרי ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין. נא לשבת. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני יודע שהשעה מאוחרת, כולם ממהרים וההצבעות לצערי לפעמים קצת אוטומטיות, ובכל זאת - אדוני היושב-ראש, אם רק תגביר את הרמקול, אני לא שומע אפילו את קולי. היו"ר מגלי והבה: שם בסוף, חברת הכנסת גלאון והחבורה שם. חברי הכנסת, אתם מפריעים לדובר כאן. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, למרות השעה המאוחרת וחוסר הסבלנות של חלק מאתנו, אני מציע לכם להקשיב היטב לדברים ולהבין על מה אתם מתבקשים להצביע. יש לנו פה חוק גרוע ומזיק שאין בו שום תועלת, אלא הוא יוצר נזקים מאוד קשים. אני אתן לכם דוגמה להוראה של החוק הזה. החוק הזה מחייב את נהגי המוניות לדרוש מסמכים מזהים מאנשים שעולים למונית שלהם, כאשר יש להם איזה חשד שאולי הנוסע הזה שוהה בארץ שלא כדין. היו"ר מגלי והבה: השר יצחק כהן, אתה מתגעגע לחזור להיות חבר כנסת? השר יצחק כהן: האמת - כן. היו"ר מגלי והבה: שב שם, בבקשה. החברים מצד שמאל – חבר הכנסת זיו, נא לשבת. אין מה לעשות, יום ארוך יש לנו היום. בבקשה. דב חנין (חד"ש): האבסורד פה הוא כמובן אבסורד קיצוני. למעשה הופכים את נהגי המוניות לסוג של מאבטחים, שמים אותם בחזית ההתמודדות, מבלי שיש להם הכשרה, מבלי שיש להם אמצעים, אבל דורשים מהם לדרוש מסמכים מזהים ממי שייראה להם חשוד. אם האדם הזה באמת רוצה לעשות נזק, לא תהיה לו שום בעיה לתקוף את נהג המונית הזה. לנהג המונית אין שום יכולת ושום הכשרה להתמודד עם אנשים שרוצים לבצע פגיעה ביטחונית. לכן, בחוק הזה אין תועלת, והחוק הזה אבסורדי. מעבר לכך, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה יוצר דבר חמור ומזיק – הוא הופך קבוצה שלמה של אזרחים ותושבים בארץ הזאת לחשודים. הוא הופך קבוצה שלמה של אנשים לאנשים שנהג מונית יוכל לבקש מהם מסמכים – ממי יבקש נהג מונית מסמכים? ממי שיראה לו חשוד. מי שייראה לו חשוד, ייראה לו חשוד כנראה לפי הצבע, אולי לפי המבטא או אולי לפי המראה. זה מה שנקרא racial screening. זו בדיוק התופעה שבכל ארצות העולם מנסים להתמודד אתה ולמזער אותה. אפילו בארצות-הבריתracial screening נפסל. ואפילו בשדות התעופה בישראל, שבמשך שנים היתה בהם פרקטיקה כזאת, הבינו שכנראה צריך להתקדם למצב אחר, ולפחות באופן מוצהר אומרים: אנחנו נתייחס לנוסעים הערבים ולנוסעים היהודים באותו אופן. עכשיו הופכים את כל האזרחים הערבים בישראל – אולי זה בכלל לא הערבים, אולי מישהו סתם ייראה כהה מדי, אולי הוא סתם לא ייראה מספיק בן הארץ, אולי הוא סתם לא ייראה מספיק אשכנזי - כל האנשים האלה יהפכו להיות חשודים בפוטנציה, ומכל האנשים האלה נהגי המוניות ידרשו מסמכי זיהוי. אני שואל אתכם, עמיתי חברי הכנסת: עד לאיפה יכול להגיע האבסורד? הרי ברור לכולם שאין שום טעם ביטחוני בהוראה הזאת. ברור לכולם שההוראה הזאת היא אבסורד ביטחוני. לעומת זאת, ברור לכולם גם שההוראה הזאת תגרום נזק עצום, תהפוך אוכלוסייה שלמה במדינת ישראל לאוכלוסייה שאיננה יכולה להרגיש בנוח, לאוכלוסייה שכל אחד יכול לדרוש ממנה להזדהות, שכל אחד יכול לדרוש ממנה להציג תעודות. אחד התיקונים שיש בחוק בעקבות הדיונים שהיו בוועדת הפנים והגנת הסביבה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): לעומת החוק הקודם – איזו ברירה יש - - - דב חנין (חד"ש): אז אני אומר לך, חבר הכנסת ריבלין - בחוק הקודם באו נהגי המוניות ואמרו שכיוון שפקודת התעבורה מחייבת נהג מונית להסיע כל אדם בלי אפליה, לא היתה להם סמכות לבקש תעודות. הם אמרו: מה אתם רוצים מאתנו, אנחנו משטרה? אנחנו צבא? אנחנו עכשיו נעמוד בחזית ונבדוק את הזהות של אנשים שנוסעים - - - היו"ר מגלי והבה: אתה צריך לסיים. דב חנין (חד"ש): כן, אני מסיים בנקודה אחרונה שהיא מהותית. בהצעת החוק, אדוני היושב-ראש - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אתה נותן רשיון לאדם - - - אתה נותן רשיון לאדם להוביל מחבל. דב חנין (חד"ש): לא נכון, בכלל לא נכון. חבר הכנסת ריבלין, ההערה שלך היא לא נכונה, בכל הכבוד, כי מי שיש לו חשד שאדם הולך לבצע עבירה, אסור לו לעזור לביצוע העבירה, ואם יש לו חשד שהולכת להיות עבירה והוא עוזר לביצוע העבירה - הוא עצמו אשם בעבירה. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חנין. דב חנין (חד"ש): אז אני אומר - נקודה אחרונה, אדוני היושב-ראש, היא מהותית. מהותית. בנספח להצעת החוק - חבר הכנסת ריבלין, אל תפריע לי. בנספח להצעת החוק הזאת יש מפה, והמפה מגדירה את האזורים שבהם יש דרישה לזיהוי - - - היו"ר מגלי והבה: אתה לא צריך להציג את המפה. דב חנין (חד"ש): כן, אני מפנה את חברי הכנסת. היו"ר מגלי והבה: תפנה, אבל אל תציג. דב חנין (חד"ש): אני לא אציג. אני מפנה אתכם למפה הזאת, עמיתי חברי הכנסת. האזורים שמוגדרים במפה הם אזורים שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית גדולה של אזרחי ישראל; כל אזור המשולש – אום-אל-פחם, המשולש. אילו אנשים ייסעו שם במוניות? איזו הקלה יש במפה הזאת ביחס להצעת החוק המקורית? לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מציע לכם לנהוג בהיגיון, לנהוג בהגינות, ואני מציע לכם לדחות את הצעת החוק הגרועה הזאת על הסף. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה. חברי הכנסת, שאר המסתייגים, חברי הכנסת גפני ואזולאי, הורידו את ההסתייגויות שלהם, ואם כך, אני מזמין את השר, אם אדוני רוצה להשיב. אם לא – אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על שם החוק – מובן שאין מסתייגים - כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 59 בעד שם החוק – 29 נגד – 5 נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 29, נגד - 5. שם החוק התקבל, כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 1 - חברי הכנסת אזולאי וגפני הורידו את הסתייגותם, אז נצביע רק על הסתייגותו של חבר הכנסת דב חנין. אביגדור יצחקי (קדימה): הוא מבטל, הוא מבטל. היו"ר מגלי והבה: הוא לא מבטל. תדבר בשמך, יושב-ראש הקואליציה. הצבעה מס' 60 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 26 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד ההסתייגות - 5, נגד - 26. ההסתייגות לא נתקבלה. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים עכשיו על סעיפים 1 ו-2 כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 61 בעד סעיפים 2-1, כהצעת הוועדה – 27 נגד – 5 נמנעים – אין סעיפים 2-1, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד - 27, נגד - 5, ואין נמנעים. אם כך, סעיפים 1 ו-2, כהצעת הוועדה, נתקבלו. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על כל הצעת החוק כהצעת הוועדה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 62 בעד החוק – 28 נגד – 5 נמנעים – אין חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד החוק הצביעו 28, נגד - 5. אם כך, אני קובע שהצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2007, התקבלה. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38) [מס' כ/125; "דברי הכנסת", חוב' י"ד, עמ' 6185; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38), קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג אותה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון. בבקשה. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, ובמיוחד חברי, חבר הכנסת ארדן, יוזם החוק והמוביל שלו - חוק-יסוד: הכנסת, חברי, קובע בסעיף 42ב הסדר להשעיה של חבר הכנסת מכהונתו באחד משני מצבים. האחד – כאשר חבר הכנסת הורשע בעבירה פלילית, לתקופה שמיום פסק-הדין ועד למועד שבו פסק-הדין נעשה לסופי; השני – כאשר חבר הכנסת הורשע ונגזר עונשו למאסר בפועל, לתקופה שבה הוא נושא בעונש המאסר. בשני המצבים מעניק חוק-היסוד כיום לוועדת הכנסת את הסמכות להחליט בדבר השעיה. הצעת החוק של חבר הכנסת ארדן שלפנינו מבקשת לשנות את מנגנון ההשעיה באופן כזה שחבר הכנסת יושעה מתפקידו מייד בהתקיים התנאי הרלוונטי, ולוועדת הכנסת לא תהיה סמכות להכריע בעניין. ההיגיון המוצק העומד ביסוד ההצעה הוא זה: חברי הכנסת אינם גורם מתאים להכריע בשאלות רגישות הנוגעות לחבריהם למשכן כגון השעיה מכהונה עקב הרשעה פלילית. פסיקתו של בית-המשפט שחבר הכנסת עבר עבירה פלילית ושבנסיבות העניין יש במעשה קלון, די בה להצדיק השעיה מיידית. מבחינה מוסדית וציבורית נכון יותר להרחיק את הכנסת מערכאות מעין שיפוטיות שכאלה. אני מדגיש כי ההשעיה האמורה בחוק-היסוד היא אמצעי להרחקה זמנית מכהונה של חבר הכנסת שסרח, ואין היא עונש המוטל עליו. זו הבחנה חשובה לצורך דחיית כל ההסתייגויות שתגענה. ההשעיה הזמנית משקפת איזון בין הכרה בזכותו של חבר הכנסת לערער על פסק-דין שניתן נגדו בערכאה ראשונה - ועל כן לא מופסקת כהונתו באופן קבוע אלא כשפסק-הדין הוא סופי, קרי, כשמוצו הליכי הערעור - לבין אינטרס ציבורי שבשמירת כבוד הכנסת וטוהר המידות בקרב חבריה. מכאן, שההשעיה היא אמצעי הצופה את פני ההדחה שעשויה להתממש בתום הערעור. לפיכך, במקום שאין סיכוי שפסק-דין סופי יהיה הדחה, אין מקום לנקוט גם הליך של השעיה. רעיון זה שמבוסס על שכל ישר ותכליתו של חוק-היסוד מעוגנים גם בהלכה של בית-המשפט העליון. תהיינה כמה הסתייגויות, חברי, ואני רוצה להתייחס אליהן כבר עתה. להסתייגותו של חבר הכנסת יצחק לוי - הצעת החוק העומדת כיום לדיון קובעת מנגנון של השעיה אוטומטית במקרה שבו חבר הכנסת הורשע בעבירה פלילית ובית-המשפט קבע כי יש עמה קלון. נכון הדבר כי בסעיף בנוסחו בחוק-היסוד הקיים, מדובר בכל מקרה של הרשעה פלילית, אף אם לא נקבע לגביה קלון. אולם כפי שהסברתי לפני דקות מספר, אין מקום להפעלת סמכויות השעיה אלא במקרה שעם תום הליכי הערעור עשוי חבר הכנסת להיות מודח מתפקידו. נזכיר שסעיף 42(א) לחוק-היסוד קובע כי חברותו של חבר הכנסת תיפסק אם הורשע בפלילים בפסק-דין סופי וקבע בית-המשפט שיש עמה קלון. השעיה במצב שבו לא נקבע קלון בבית-משפט שהרשיע, אינה סבירה אפוא משום שהשעיה זו סופה הידוע מראש לפקוע, כשיהפוך פסק-הדין, שאין אתו קביעת קלון, לסופי. היא אפשרית רק במקרים חריגים ונדירים שבהם בית-המשפט החליט שאין בעבירה קלון והוגש ערעור על סוגיית הקלון לבית-משפט של ערעור, וזאת רק לתקופה שבה מתברר הערעור. רק למקרים חריגים אלה מכוונת הסתייגותו של חבר הכנסת יצחק לוי. נדמה לי, חברי הכנסת, כי מנגנון של השעיה מיידית נותן מענה ראוי על הרחקתם המיידית של חברי הכנסת שהורשעו במקרים המתאימים לכך. השארת שיקול דעת בידי ועדת הכנסת גם במקרים אלה אינה רצויה. שכן, משמעות הדבר היא, שוועדת הכנסת תדון ותחליט אם יש לדעתה קלון במעשי חברי כנסת, בה בשעה שבית-משפט של ערעור נדרש לסוגיה זו ממש. ועל החשש היסודי מפני הכרעת חברי כנסת בעניינים שכאלה דיברנו כבר בפתח העניין, הרי לכך מתכוונת הצעת החוק. להסתייגויות האחרות לפסקה (1) - קבוצת חברי הכנסת הגישה הסתייגויות שמגבילות מנגנון השעיה למקרים של עבירות נקובות בלבד. קבוצת חנין מבקשת לקבוע רשימת עבירות שרק לגביהן יושעה חבר הכנסת, אך זאת אף אם לא נקבע קלון בבית-המשפט. קבוצת טיבי מציעה שההשעיה תהיה רק לגבי הרשעה בעבירות מסוימות ואם קבע בית-המשפט כי יש בנסיבות העניין קלון. קשה לעמוד על הטעם שבקיבוצן של העבירות הנזכרות בהסתייגויות האלה. פגם מוסרי שדבק במעשה פלילי לא נגזר מסיווג עבירות בחוק עונשין או בחוק אחר. הפגם המוסרי הפוסל אדם מלכהן כחבר הכנסת קשור גם בנסיבות המעשה ובחומרתו והוא הוא שמשתקף בקביעת הקלון שנלוותה להרשעתו. קביעתו של בית-המשפט שדן בעניינו של נאשם חבר הכנסת, עיין בחומר הראיות וגזר את דינו לפי הנסיבות המיוחדות של מעשיו, כי יש במעשה משום קלון, קביעה כזאת היא בסיס הולם יותר למעשה ההשעיה מאשר סיווג נוקשה של עבירות לפי סוגן. יתר על כן, חוק-היסוד קובע, כאמור, כי כהונת חבר הכנסת תיפסק ברגע שפסק-דינו יהיה סופי, אם קבע בית-המשפט שיש עם העבירה משום קלון. אם תתקבל הסתייגותה של קבוצת חנין, ייווצר מצב בלתי הגיוני. חבר כנסת הורשע באחת מהעבירות המנויות, מבלי שנקבע קלון, יושעה מייד מכהונתו, אך עם תום הערעור לא תיפסק כהונתו, שכן הפסקת הכהונה מחייבת קביעת קלון. מצב בלתי הגיוני אחר ייווצר אם תתקבל ההסתייגות של קבוצת טיבי. אם יורשע חבר הכנסת בעבירה שאינה מנויה בה, ובית-המשפט יקבע שיש עם העבירה קלון, למשל, תקיפה של נער בן 19, לא יושעה חבר הכנסת מכהונתו למרות חומרת מעשיו. להסתייגות לפסקה (2) - קבוצת טיבי מציעה, למעשה, להשאיר בידי ועדת הכנסת לקבוע את הסמכות להשעות את חבר הכנסת המרצה עונש מאסר בפועל. מה שאמרתי למעלה, בתמיכה בנטילת שיקול דעת, נכון גם כאן וביתר שאת. שימו לב, אדם המרצה עונש מאסר בפועל לא ראוי שיכהן כחבר כנסת. אין כל הצדקה, בעניין זה, להותיר שיקול דעת לחברי הכנסת. קשה לראות מהן הנסיבות האישיות המיוחדות שיכולות להצדיק השעייתו של חבר כנסת אסיר אחד ואי-השעייתו של חבר כנסת אסיר אחר ואשר מחייבות הענקת שיקול דעת לוועדת הכנסת טרם השעיה. חברי חברי הכנסת אני מבקש מכם לדחות את ההסתייגויות כולן. אני מבקש מכם להצביע על הצעת הוועדה ככתבה. היו"ר מגלי והבה: תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת בן-ששון. חברי הכנסת שהגישו הסתייגויות - חבר הכנסת יצחק לוי שיש לו הסתייגויות על הסעיף הראשון, בבקשה. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני, ראשית, מברך על החוק ואתמוך בו. אני רק רוצה לשכנע את הבית לקבל את ההסתייגות שלי. אני חושב שהיא נכונה ואיננה גורעת מההוראה העיקרית שחברי הכנסת ארדן ויחימוביץ באים לחוקק. בעיני, לא רק שהיא נכונה אלא שהיא לא מספקת. היא לא מספקת מכיוון שאני חושב שהבעיה העיקרית היום בדמוקרטיה הישראלית היא חוסר האמון של הציבור במוסד הזה. זאת הבעיה המציקה ביותר, הבעייתית ביותר, הכואבת ביותר, ואילו בהצעת החוק הזאת אנחנו מתקנים קצה מסוים. אנחנו לא מתקנים קצוות אחרים שצריך עדיין לתקן. אבל מובן שזה בדרך הנכונה. מכיוון שכך, בוודאי אתמוך בהצעה. ההסתייגות שלי מבקשת להשאיר על כנו את הסעיף המאפשר היום שיקול דעת לוועדת הכנסת במקרה שיש הרשעה פלילית, גם אם אין עמה קלון, כאשר ייתכן ערעור של היועץ המשפטי לממשלה או של גוף אחר, אינני יודע מי, אני חושב רק של היועץ המשפטי לממשלה, וייתכן שייקבע קלון. מה אנחנו עושים כאן? אנחנו באים ואומרים לציבור, אנחנו מחמירים מצד אחד ומקלים מצד אחר. כלומר, אדם שהורשע בעבירה פלילית, דעו לכם, מורי ורבותי, לא יכול לכהן בשום משרה בשירות הציבורי. אם הוא שגריר, הוא מפוטר מייד. אם הוא מנהל בית-ספר - לא רק בעבירה שיש עמה קלון, גם בעבירה שאין עמה קלון יש הליך, אחרי הרשעה פלילית. אני לא אומר שזה אוטומטי, אבל יש הליך של הוצאה מהשירות הציבורי. ראובן ריבלין (הליכוד): יש גם שיקול פוליטי. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): סליחה, אני תיכף אתייחס לעניין. אבל מה אנחנו אומרים? אני כשר החינוך פיטרתי מנהלי בתי-ספר שעברו עבירות פליליות. בוודאי שרי החינוך האחרים גם כן עשו זאת. ואילו כאן, חבר כנסת מורשע בעבירה פלילית ואנחנו לא מוכנים אפילו לשקול את העניין. כלומר, אין כאן שום אפשרות לשקול את זה. אנחנו באים מראש ואומרים, אותו חבר כנסת שהורשע בעבירה פלילית נשאר חבר כנסת ואין שום דבר לעשות, הוא נשאר חבר כנסת. טענתו של חבר הכנסת ריבלין שמדובר בשיקול פוליטי נכונה, אבל אנחנו צריכים לסמוך קצת על עצמנו. הרי גם בחסינות יש שיקול פוליטי. סליחה, חבר הכנסת ריבלין, אני אראה לך דוגמאות רבות שיש בהן שיקול פוליטי. אפילו ביציאה למלחמה יש שיקול פוליטי. ראובן ריבלין (הליכוד): הם סומכים על כולם אבל לא עלינו. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): סליחה, אפילו ביציאה למלחמה יש שיקול פוליטי. אני אומר לך, אם אנחנו בעינינו כחגבים אז כך אנחנו בעיני הציבור. אם אנחנו כל הזמן נחזור ונאמר שאין לנו אפשרות להיות ישרים, אנחנו לא יכולים לסמוך על עצמנו, אין לנו שיקול דעת אמיתי, כל השיקולים שלנו פוליטיים. הרי למה יסמכו האזרחים עלינו? למה יבואו אזרחים אתנו למלחמה? למה יבואו אזרחים אתנו לקיצוצים? למה יבואו אזרחים אתנו לחוקים שאנחנו מחוקקים, אם אנחנו עצמנו אומרים ומכריזים שאין לנו שיקול דעת נקי, ששיקול הדעת שלנו איננו נקי? יש לנו ועדת אתיקה ואנחנו סומכים עליה. יש הליך בחסינות, שזה בעצם התחלת כל העניין שאנחנו סומכים על עצמנו. ראובן ריבלין (הליכוד): יש היגיון לחוק. הגיון החוק, כפי שהציע יושב-ראש הוועדה, ואתה מסכים, הוא שמוציאים את שיקול הדעת מאתנו - - - מחוץ לעניין. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא. סליחה, אני מוציא את שיקול הדעת במקרה מסוים ומשאיר, ולא מחזיר, כי הרי הוא קיים היום. אני לא מחזיר. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): - - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אבל ייתכן מאוד, במקרים רבים, שיהיה קלון. אתה מדבר על זמן הדיון בבית-המשפט. זמן הדיון בבית-המשפט יכול להיות חצי שנה או שנה. זה לא 30 יום. 30 יום אנחנו רק יודעים אם הוגש ערעור, אבל לאחר מכן מתברר העניין. אז למה לבוא ולהגיד לציבור: אנחנו ביד אחת מחמירים וביד שנייה אנחנו מוכנים שישבו אתנו אנשים שעברו עבירה פלילית ללא שום שיקול דעת, ללא שום דבר, ואפילו ללא אפשרות לבחון את העניין. למעשה, זה מה שהחוק אומר. לכן, אני מבקש מחברי וחברות הכנסת הנמצאים כאן לתמוך בהסתייגות שלי. הסתייגותי אינה גורעת מהצעת החוק של חבר הכנסת ארדן, שאני תומך בה, והיא רק משאירה את ההסדר הקיים היום לגבי מקרים שאין בהם קלון ושייתכן שיהיה בהם קלון. כל טוב. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת יצחק לוי. הסתייגויות של חבר הכנסת דב חנין ואחרים, בעצם קבוצת דב חנין - אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין לנמק את ההסתייגות. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): - - - ואחרים. היו"ר מגלי והבה: האחרים יישארו על הנייר. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, ההסתייגות שלי באה להחמיר. חבר הכנסת ארדן, אני רוצה לנסות את ההזדמנות האחרונה כדי לשכנע גם אותך. ההסתייגות שלי באה להחמיר במקום שצריך להחמיר בו. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת מרגי, שומעים אותך עד כאן. מה קרה לך? דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, ההסתייגות שלי באה להחמיר במקום שצריך להחמיר בו, אבל מצד שני - להוציא ספקות וסכנות שיכולים להיות בהליך של ההשעיה שמוצע בחוק. אני מציע שאנחנו נחליף את המונח העמום "עבירה שיש עמה קלון" במונח הרבה יותר ברור, הרבה יותר מוגדר, שיאמר בחקיקה ראשית של הכנסת דברים כדרבונות שצריך לומר אותם. חבר כנסת שיורשע בעבירה שבית-המשפט או היועץ המשפטי יבקש מבית-המשפט ובית-המשפט יקבע - או שבית-המשפט יקבע ביוזמתו - שבעבירה הזאת יש משום שחיתות, שיש בעבירה הזאת מעילה, שיש בעבירה הזאת פגיעה בטוהר המידות או שיש בעבירה הזאת אלימות כלפי נשים וילדים - חבר כנסת שיורשע בעבירה כזאת, שבית-משפט יקבע את הדברים האלה לגביו, יושעה מהכנסת מייד. זו החמרה. צודק אדוני יושב-ראש הוועדה כשהוא אומר שאני הולך מעבר להצעת החוק בנקודה הזאת. אני אינני מחייב קלון. אני קובע קביעה נורמטיבית של הכנסת, שמי שעובר עבירת שחיתות, לא מעניין אותי אם יש בזה קלון או לא, ומי שעובר עבירת אלימות כלפי נשים או ילדים, לא מעניין אותי אם יש בזה קלון. הורשע - יושעה. אדוני היושב-ראש, מצד שני, ההסתייגות הזאת מונעת מצב שהוא מצב בלתי ראוי, שבו גם עבירות פוליטיות תוכלנה להיות עילה להשעיה של חברי הכנסת. הרי יש לנו מקרה ידוע שבית-המשפט העליון קבע שאדם שהשתתף בהפגנות ויזם הפגנות עבר בנסיבות שבהן דובר עבירה שיש עמה קלון. אותו אדם לא שייך לאגף הפוליטי שאני שייך אליו, הוא שייך לאגף הפוליטי ההפוך לי בדיוק, אבל הקביעה של בית-המשפט העליון היא קביעה קיימת. אדוני יושב-ראש הוועדה, הקביעה הזאת אומרת שהתנהגות כזאת היא עבירה שיש עמה קלון. תבואו עכשיו ותאמרו לי: אבל, חבר הכנסת חנין, אתה מדבר על אדם שעדיין איננו חבר הכנסת. התשובה על כך פשוטה מאוד: אם זו עבירה שיש עמה קלון, זו גם עבירה שאפשר להסיר לגביה חסינות ברמה העקרונית, כי אין שתי מערכות נורמטיביות לאזרחי ישראל. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): - - - דב חנין (חד"ש): תקשיב. אין מערכת נורמטיבית אחת עליונה למלאכי השרת, חברי הכנסת, ומערכת נורמטיבית אחרת למי שאיננו חבר הכנסת. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): כן, אבל - - - דב חנין (חד"ש): לכן, אותה קביעה של בית-המשפט העליון, שמנעה בסופו של דבר, חבר הכנסת בן-ששון, כפי שידוע לך, מאדם מסוים – ששוב, איננו נמנה עם המחנה שלי והוא רחוק ממני כרחוק מזרח ממערב - את הזכות הבסיסית, את זכות היסוד, להתמודד לכנסת, בגלל פעילות פוליטית שנקבע שהיא היתה עבירה בנסיבות העניין - אני חושב שאנחנו, ככנסת, לא צריכים לאפשר בסיטואציה כזאת השעיה של חברי הכנסת. לכן, אני אומר שיש קו מפריד ברור ועקרוני בין עבירות של שחיתות, פגיעה בטוהר המידות, אלימות כלפי נשים וילדים ומעילה - דברים שהם חמורים וכולנו צריכים להתאחד בגינוי שלהם, ואני חושב שכולנו גם נהיה מאוחדים בגינוי שלהם - לבין מדרון חלקלק שבו אנחנו יוצרים פתח שדרכו בעתיד ייכנסו מקרים שאנחנו איננו מעוניינים בהם. לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מציע לכולכם לתמוך בהסתייגות. אני אומר לכם בצער רב, שאם ההסתייגות הזאת לא תתקבל, אני בצער אצביע נגד החוק, כי אני תומך בהשעיית חברי כנסת מושחתים ואני מתנגד להשעיית חברי כנסת בשל עמדות ומעשים פוליטיים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת דב חנין. ראובן ריבלין (הליכוד): רק בית-המשפט קובע קלון. דב חנין (חד"ש): נכון. בית-המשפט קבע - - - היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים לקבוצת חבר הכנסת אחמד טיבי - להסתייגויות שלהם. אני מזמין את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): למה? חבר הכנסת טיבי - זה אלסאנע. היו"ר מגלי והבה: תחליטו. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מי שיש לו הסתייגות. יש לי שלוש הסתייגויות. השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: מי שיש לו הסתייגות. היו"ר מגלי והבה: אני הולך לפי קבוצה ולפי השם שמסרו לי. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני מתחלף עם חבר הכנסת טיבי. הוא יבוא אחרי. היו"ר מגלי והבה: השר גדעון עזרא, מה אתה אומר? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: הוא לא יכול לעלות - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): זו אותה קבוצה. מה הבעיה? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): כן, זה כתוב. תסתכל בחוק ובהסתייגויות לגביו. זה מופיע בקבוצות. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): שלוש פעמים. - - - היו"ר מגלי והבה: אתם רוצים שניקח אתכם לשופט להחליט? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא צריך שופט כדי להחליט. היו"ר מגלי והבה: אז תחליטו. אתם קבוצה. למה צריך לריב? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא. זו זכותי כחבר הכנסת על-פי התקנון. לא, לא משחקים עם התקנון כל פעם. על-פי התקנון, מגיע לי לדבר שלוש פעמים, ואני מוותר בגלל השעה המאוחרת ואדבר פעם אחת. אז צריך להעריך את זה ולא להגיד: קבוצה - ידבר אחד מתוך קבוצה. יש לי שלוש הסתייגויות. בנימין נתניהו (הליכוד): קודם כול, מה אכפת לך שיאמרו - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה כדי לשלול מחבר הכנסת אשר הורשע ומבקש להגיש ערעור - ואנחנו יודעים שזכות הערעור היא זכות מוקנית מכוח חוק, ולא פעם קורה שבית-המשפט לערעורים הופך את ההחלטה של בית-המשפט הקודם לו ומזכה. השאלה הנשאלת היא, מדוע אנחנו צריכים לשלול מאיש ציבור את הזכות לערער ומייד להשעות אותו, כאשר ייתכן שיתברר לאחר מכן כי ההרשעה שלו היתה שלא כדין? כלומר, אם בית-המשפט לערעורים מחליט שהוא משאיר את ההרשעה על כנה, אין שום בעיה גם על-פי המצב הקיים היום. הדבר היותר מדאיג הוא חוסר הבחנה - - - היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, נראה לי שאתם לא עושים ישיבות סיעה. יש לכם קפה גם בחוץ. תודה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): יש צורך להבחין בין עבירות פליליות, שחיתות, אלימות, הטרדה, שאנחנו מסכימים שהחוק יחול עליהן, לבין עבירות פוליטיות. ולכן, ההסתייגות שלנו באה כדי לעשות צדק. לא דין. חבר כנסת שמביע מחאה על חוק שהוא רואה אותו כחוק פוליטי – למשל, היה חוק שאוסר מפגשים עם אש"ף - ואז אנחנו במפגין ובמפגיע פעלנו נגד החוק הזה, כי זה חוק פוליטי שאיננו מקדם שום דבר, מרחיק את השלום, ולא במקרה בסופו של דבר גם הכנסת הגיעה למסקנה הזאת וביטלה את החוק הזה. אבל למה צריך לחכות על מנת שגם אנשים יסבלו, גם תהיה אלימות, ולאחר שנים לבטל חוק שמלכתחילה לא היה צורך לחוקק אותו? ולכן, מדי פעם קורה שחברי כנסת פועלים בניגוד לחוק, שהוא חוק פוליטי. אני צריך להבחין משוד, גנבות, עבירות פליליות - - - ראובן ריבלין (הליכוד): חברי כנסת עושים זאת במסגרת תפקידם כחברי כנסת – גם אם הם באים ואומרים - - - להסיר את חסינותם, חסינותם אינה מוסרת, כי היא מהותית. אתה כבר ותיק. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): ידידי חבר הכנסת רובי ריבלין, במצב הקיים היום, השאלה מה כן במסגרת התפקיד, מה לא במסגרת התפקיד. אני ראיתי, מעמידים כאן חבר כנסת על ביקורים בסוריה, שאומנם היא מדינת אויב, אבל איך אפשר להפוך מדינת אויב למדינה ידידה אם לא מדברים אתם? הרי בכל תהליך השלום, החוכמה היא איך מחסלים אויב - בזה שהופכים אותו לידיד. איך אפשר להפוך אותו לידיד? על-ידי משא-ומתן. אביגדור יצחקי (קדימה): אתה היית בסוריה? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): כן, הייתי. אביגדור יצחקי (קדימה): ומה אמרת להם – שישאירו את הגולן - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): לא, אמרתי להם שייתנו את הגולן לאביגדור יצחקי. כך תגיעו לשלום, תשאירו אותו, תנו לישראלים לגדל שם תפוחי עץ. באמת, באמת. אביגדור יצחקי (קדימה): - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אנחנו יודעים שמשא-ומתן מנהלים עם אויבים, ולכן אין פלא שאתם הגדרתם את אש"ף אויב, סוריה - אויב. לכן צריך לעשות שלום, כי הם אויבים. עם ידידים לא חוכמה גדולה לעשות שלום - - - גלעד ארדן (הליכוד): איך תגדיר את ה"חיזבאללה" אם לא אויב? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): לא חוכמה גדולה לנהל משא-ומתן עם שווייץ, ולא חוכמה גדולה לנהל משא-ומתן עם שבדיה. חוכמה לנהל משא-ומתן עם סוריה, חוכמה לנהל משא-ומתן עם לבנון, חוכמה לנהל משא-ומתן עם הרשות הפלסטינית. ולכן, זהו עניין פוליטי. אי-אפשר להפוך את הסוגיה הזאת לעניין פלילי. אי-אפשר לשלול את הדבר הבסיסי הזה. ולכן, אנחנו אומרים די לטירוף המערכות, די לריצת האמוק הזאת – כל סוגיה לנסות לבלום על-ידי חקיקה. יוזם החוק הזה יזם חוק לפני זמן מה – חוק יותר גרוע. האופנה הזאת לחוקק חוקים אשר פוגעים במעמדם של חברי כנסת, לדעתי זה דבר פסול. ולכן, אנחנו הגשנו הסתייגות שמטרתה להכניס היגיון בתוך השיגעון הזה. אני מבקש להצביע בעד ההסתייגות הזאת. זו הסתייגות כללית שבאה להחיל את החוק על עבירות של טוהר מידות, עבירות של אלימות, אבל בנושא של עבירות פוליטיות, לדעתי, צריך להוציא זאת מהמסגרת של החוק. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. קריאות: - - - היו"ר מגלי והבה: קודם, תעשו הסדר ביניכם. בינתיים, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, השעיה מתפקיד כלשהו בעקבות הרשעה או עבירה פלילית – ולפעמים בעקבות עבירה מינהלית בתוך מוסד או מקום עבודה – זה דבר שיש לו כללים. כלומר, אי-אפשר לגשת לנושא בגישה גורפת. למשל, אדם שנחשד במעשה מגונה בקטין, אם הוא עובד, נניח בגן-ילדים – בתור שומר או בתור מנקה או בתור עובד הוראה – זה רק הגיוני שהוא יושעה מתפקידו ואפילו ייאסר עליו לעבוד במקום כזה. אבל אם הוא עובד במפעל בלוקים – זה לא הגיוני - - - אביגדור יצחקי (קדימה): - - - ערבים - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני לא דיברתי על ערבים ויהודים. אתה מדבר אוטומטית. אביגדור יצחקי (קדימה): אני שואל, גם זה - - - אני רוצה לדעת. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): תקשיב לי, תאמין לי, אני נותן לך חומר למחשבה. תקשיב. אין היגיון לפטר אותו, או שיהיה בחקיקה משהו שיגרום לפיטוריו מעבודה במפעל בלוקים או במפעל פלסטיק, או עבודה אחרת, שסוג העבירה אינו יכול להשפיע על תפקודו באותו מקום עבודה שהוא עובד בו או אפילו באותו תפקיד שהוא ממלא. ולכן, כשבאים כאן, מגדירים הגדרה גורפת ביותר – כל עבירה שיש עמה קלון, חבר כנסת יושעה מתפקידו - זו - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יצחקי, אני מזמין אתכם לנוח – יש לכם אפשרות לנוח גם עם כוס קפה - מאחור. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - זו הצעה גורפת ביותר. יש חברי כנסת חדשים שהם חכמים בלילה, הם מבטלים – חבר הכנסת ריבלין – כלאחר יד, בלי מחשבה - - - היו"ר מגלי והבה: אל תיתן להם ציונים, לחברי הכנסת החדשים. גלעד ארדן (הליכוד): מי זה החדשים? אני כמוך, ותיק, אבל מי הם? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): חבר הכנסת ארדן, אתה במיוחד – תקשיב לי, תקשיב לטענה שלי. אתה בא לבטל כלאחר-יד את שיקוליו של המחוקק שחוקק את החוק המקורי. גם לנגד עיניו עמדה האפשרות להשעות אוטומטית. והדור שנמצא בכנסת הזאת הוא לא יותר חכם מהדור שהיה לפני כן. הם חשבו על זה והחליטו להכניס מנגנון בקרה בדמותה של ועדת הכנסת כדי להכניס שיקול-דעת של סבירות, של מידתיות, של העובדה שיש סוג של עבירות שאינו רלוונטי לעבודתו של חבר הכנסת, כמו כל דבר אחר. אתה לא יכול להוציא הצעה שהיא גורפת כל כך, אתה אדם שנמצא בתפקיד כלשהו – אין לזה אח ורע, שאדם נמצא והוא נבחר ציבור, הוא נבחר על-ידי הציבור – זה שונה משר שיכול להיות מושעה או מפוטר מתפקידו, הוא לא נבחר הציבור אלא נבחר על-ידי הכנסת. הוא מוּנה, והכנסת יכולה לפטר אותו. באים כאן, אפילו שוללים ממנגנון ביניים, שזה הפרלמנט – אדם נבחר על-ידי הציבור, והכנסת נבחרה על-ידי הציבור – כאן מעבירים את עניין ההשעיה לבית-המשפט, ואני חושב שזה פוגע פגיעה חמורה בעיקרון של הפרדת הרשויות. יכולה הכנסת בעיקרון להשתמש בהחלטות בית-המשפט או להתבסס עליהן ולהפעיל את שיקול-דעתה. זה שהחוק כל כך גורף – אני חושב שזה דבר מסוכן, מה גם שיש סכנה. אנחנו חיים במצב פוליטי מסוים שיכול להיות שיעשו שימושים לרעה בחוק הזה – למשל, שיבואו חברי כנסת, יציעו הצעות להגדיר עבירות נוספות כקלון, כדי לבוא להשעיה האוטומטית, ואין לוועדת הכנסת או לפרלמנט את שיקול-הדעת. לכן, אני חושב שזה דבר שבא להגביל את עבודת הפרלמנט. אני חושב שהחוק מיסודו צריך להיות פסול, ואני חושב שהחוק הקיים הוא די והותר. אין כאן מנגנון בקרה. יכול להיות שחברי הכנסת יתחרטו מאוד על זה שהם חוקקו חוק כזה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): כל מה שאתה מפחד ממנו, קיים בחוק הקיים; כל מה שאתה מפחד ממנו - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אבל לא אוטומטי. ראובן ריבלין (הליכוד): מעבירים את הכול לבית-המשפט במקום לבוא ולתת - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא אוטומטי. זה לא אוטומטי. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת אחמד טיבי. אחרון המסתייגים – חבר הכנסת נסים זאב, וישיב יושב-ראש הוועדה, המציע. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא שקונספטואלית – ואני אמרתי את זה לחבר הכנסת המציע, גלעד ארדן – אין בעיה עם נקיטת אמצעים בעבירות שהן טוהר מידות, שחיתות, אלימות, עבירות מין וכדומה. ההסתייגות שלי נובעת משני טעמים. הטעם הראשון הוא - לרוקן את הכנסת מסמכויותיה. להוציא דברים מחוץ לכנסת - אני מתנגד בתוקף. יש מין טרנד כזה להגיד גוף חיצוני, או בית-משפט, או ועדה ציבורית או שופט חוקר. אני רוצה לחזק את הפרלמנטריזם ולא לרוקן אותו באמצעות הצעות פופוליסטיות. לכן פתחתי בנימוק הזה. חבר הכנסת ריבלין, במיוחד מכיוון שאתה חבר כנסת ותיק ומכיר את הנפשות הפועלות, מי כמוך אמור להיות רגיש לעובדה שאפשר שעבירה בעלת אופי פוליטי תתפרש כעבירה פלילית, או מישהו ידאג לפרש אותה כעבירה פלילית, והרי נושא הקלון הוא נושא דיפוזי, כפי שאמרתי בוועדה, הנתון לשיקול דעתו של שופט כלשהו. נניח, בלי להזכיר שמות של שופטים, שלמשל נפל התיק שלי אצל השופט סולברג. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): למה להזכיר שם של שופט? גלעד ארדן (הליכוד): נגיד שהתיק שלי נפל אצלו, נגיד. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת לוי, אתה צודק, אבל הוא גם לא מתכוון - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אמרתי בלי להזכיר שמות. היו"ר מגלי והבה: אז הזכרת שמות. תגיד, בלי להזכיר שמות. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): שופט מאן דהוא, שופט פלוני. היו"ר מגלי והבה: נמחק את זה מהפרוטוקול. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): שופט פלוני, שלא ידוע באהדתו למיעוטים. יש שופטים כאלה? גלעד ארדן (הליכוד): לא. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא רק שיש, אלא מתברר שיש דוח של פרופסור רטנר מאוניברסיטת חיפה, שבדק 100,000 תיקים, כולם תיקים פליליים, לא תיקים ביטחוניים, רבותי חברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, פרופסור בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, תיקים פליליים. 100,000 תיקים נבדקו על ידי פרופסור רטנר מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. ישראל כץ (הליכוד): מתי הוא התחיל לבדוק? לפני 400 שנה? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא, לדעתי, בשבע, עשר השנים האחרונות. חבר הכנסת כץ, כדאי שתקרא גם תוצאות של מחקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטאות אחרות. רבותי חברי הכנסת, מה מצא פרופסור רטנר? שעל עבירה דומה של גנבה, נניח, ניקח גנב יהודי בפעם הראשונה וגנב ערבי בפעם הראשונה, שמובאים לאותה אינסטנציה, לבית-משפט שלום, מה לעשות? חומרת העונש היא גדולה יותר ב-40% כשמדובר בגנב הערבי, כאשר מדובר באותו בית-משפט וכמעט באותם שופטים. הסיכוי שעבריין או נאשם ערבי בפעם הראשונה יישלח לכלא הוא גדול ב-35% מהסיכוי שעבריין יהודי יישלח כשמדובר באותה העבירה. לכן, אני אומר שיש בעיה עם מערכת המשפט במדינת ישראל. לכן, ביקשנו מחבר הכנסת המציע להוציא באופן פוזיטיבי ולומר שהחוק הזה יחול על עבירות של שחיתות, טוהר מידות, אלימות, רצח, הריגה, עבירות מין - - - גלעד ארדן (הליכוד): הדוגמה שנתת עובדת בדיוק הפוך, כי גם אם יהודי יובא לבית-משפט על שחיתות, זה לא יהיה קלון, אבל אם יהיה מדובר בערבי ובשחיתות, יאמרו - זה עם קלון. אז זה לא פותר את הבעיה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): היא הנותנת, ואני אגיד לך בהזדמנות מאיפה בא הביטוי "היא הנותנת". אתה יודע מאיפה בא הביטוי? אני אספר לך. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): ולכן, רבותי חברי הכנסת, היה עדיף שההסתייגות שלנו תתקבל, ואם לא תתקבל, אנחנו הולכים להצביע נגד הצעת החוק. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת טיבי; גם על העמידה בזמנים. חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים. לאחר מכן ידבר יושב-ראש הוועדה, ואחרי דבריו נעבור להצבעה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, צריך להבין שיש קונסנזוס בדברים מסוימים, כשגם המסתייגים מסכימים עם הצעת החוק ומסכימים באשר לעבירות חמורות, במקרים שאנחנו כן מוכנים לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני רוצה, קודם כול, לצטט מהצעת החוק, ואני רוצה להעיר את הערותי בעניין. החוק אומר: "חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית וקבע בית-המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית-המשפט ועד למועד שבו פסק-הדין נעשה סופי". זאת אומרת, לא נותנים את האפשרות לאותו חבר כנסת לערער בצורה מסודרת, והוא צריך להשעות את עצמו. אנחנו יודעים מה המשמעות, כאשר פסק-הדין הלא-סופי לפעמים יכול להיות שנתיים ושלוש שנים, וחבר הכנסת בעצם צריך לעזוב את הכנסת, הוא כבר לא יכול להמשיך ולהיות חבר כנסת מהמניין ולהשפיע, כשהוא נבחר ציבור. צריך לזכור שהציבור בחר באותו חבר הכנסת. דבר נוסף, אמרנו שבוודאי, כאשר מדובר בעבירות קשות וחמורות, אין מקום להקל ראש. לכן, הגדרנו על אילו עבירות אנחנו כן מסכימים, למשל בעבירה פלילית שהיא עבירה על טוהר המידות, עבירת מין, עבירת אלימות חמורה או עבירה מסוג פשע, שהעונש הקבוע לה עולה על שבע שנות מאסר. אנחנו מסכימים ואנחנו נתמוך בהצעת החוק אם חבר הכנסת ארדן יאמר שהוא מסכים להגדרות ולסייגים כפי שאנחנו הצענו. אני רוצה לתת לכם אולי דוגמה מוחשית ביותר. בפסק-הדין של חיים רמון הערכאה הראשונה פסקה פה-אחד להרשיע. אני מניח שהשיקולים יכולים להיות גם של בית-המשפט, שזאת עבירה שיש עמה קלון. עכשיו, לקראת הערכאה השנייה, ייתכן מאוד שימחקו בכלל את כתב האישום שלו. יכול להיות שיבואו ויאמרו – תארו לכם שהיום חיים רמון מושעה מהכנסת ולוקח לו עוד שנתיים להגיש את הערעור, עד הדיון בערעור שלו. יכול להיות שהוא יזוכה בסופו של דבר, כי הוא לא יימצא אשם והוא יוכיח את חפותו. האם זה נכון להשעות אותו שהוא יושעה לאלתר? איזה היגיון יש בדבר? מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני, הוא היה משעה את עצמו. נסים זאב (ש"ס): אם הוא רוצה להשעות את עצמו, זו זכותו. הוא גם יכול לומר: אני לא רוצה להיבחר מכאן ולהבא. אם הוא מרגיש אשם והוא מרגיש שהוא לא מסוגל לייצג את העם, והוא לא מרגיש שהוא יכול להמשיך להיות נבחר ציבור, זה עניין שלו, אבל יכולים להיות חברי כנסת שיכול לקרות להם מקרה דומה. יורם מרציאנו זו דוגמה נוספת. אנחנו רואים שלמרות כל הניסיון שלו להתנצל ולבקש סליחה, יש רדיפה פוליטית. לפעמים הרדיפה היא פוליטית, והשיקולים הם לא שיקולים מקצועיים ויסודיים. לכן, הפסיקה הראשונה היא לא פסיקה שקולה, ואי-לכך הזכות של המערער – במיוחד כשמדובר בחבר כנסת שרוצה להוכיח את חפותו – אין מקום להשעות אותו, כי ההשעיה היא פסק-דין מוות מבחינתו ברגע שהוא עוזב את הכנסת ומושעה. לכן, אנחנו מבקשים מהמציע, שאנחנו מאוד רוצים לתמוך בו, שיסכים להסתייגות שלנו בעניין. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת מנחם בן-ששון משיב על ההסתייגויות. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, בקצרה, נקודה אחרי נקודה. א. תזכרו שמדברים פה בעבירות שיש עמן קלון. אנחנו כנסת שיש לה תדמית גרועה. אנחנו עומדים לצאת היום לפגרה, ואנחנו רוצים להוציא מסר לציבור. את המסר הזה אנחנו רוצים לומר בצורה ברורה. אל תיתנו להסתייגויות להתקבל, כדי שלא ניאלץ למשוך את החוק. ב. על מה דיברו אתנו פה, על עבירות פוליטיות? מה, אנשים לא יודעים שיש חסינות לחבר כנסת? אנשים שכחו את פסק-הדין שחבר כנסת קיבל בזמנו מבית-המשפט העליון, כשהיה ספק אם מותר לו או אסור לו לעשות עבירות שהוזכרו כאן בדוכן כעבירות שאין עליהן חסינות? אלא אם כן תגידו לי שיש פה תרגיל. מה אמרתם? אמרתם: למה להוציא מידיה של הכנסת ולתת את הדברים לבית-המשפט? מה אתם רוצים? אתם רוצים ככה: ללכת עכשיו שלושה מתרסים, לתת לחבר הכנסת שלוש חגורות; חגורה ראשונה - חסינות; חגורה שנייה - בית המשפט. לא הצליח? ועדת הכנסת. הרי אחרי ועדת הכנסת תיקחו אותנו לבית-המשפט העליון להתגונן עוד פעם, ותגידו שבית-המשפט העליון יגן על אותו חבר כנסת שוועדת הכנסת הדיחה. עד כדי כך לגרור אותנו לביזיון? מטרתנו בהחלטה הזאת – וזאת לא רק החלטה של חבר הכנסת ארדן, זאת החלטה של ועדת החוקה של הכנסת, שהיא במגמה של חקיקה היום – מגמת החקיקה היא להוסיף עוד חומרות ועוד עולים עלינו, כחברי כנסת, כמופת לציבור, ולכן ההחלטיות. ועוד אני מוסיף, שמהלך שכזה, שחבר כנסת שנפסק לו קלון, חבר כנסת כזה, אני מניח שכל אחד ואחד ברור לו שאם זה פסק-דין חלוט לא יכול היה להיות כאן חבר הכנסת. מה שאנחנו עושים, אנחנו משעים אותו רגע קודם לכן. וכאן האמירה שלי, שהיא לא אמירה בעלת גוון פוליטי לאלה שהשתמשו בנשק הפוליטי כדי לאיין את ההחלטה, כדי לרוקן אותה מתוכנה, כאן הדברים שלי אל ההיגיון שבחקיקה, לשיפוט. אי-אפשר שתתייחסו אל ההשעיה כענישה. השעיה יכולה להיות רק אם בסופה יש אופציה של הרחקה. אם בית המשפט פסק בעבירה שאין עמה קלון, אי-אפשר להשעות את האדם. לכן, אני חוזר פעם נוספת: חברי הכנסת, תשלחו את המסר הנכון לציבור – יושר, טוהר מידות, חומרות מיוחדות לחברי הכנסת. זה החוק, תצביעו בעדו. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר-הכנסת מנחם בן ששון. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על החוק. קודם הצבעה על שם החוק כהצעת הוועדה. בבקשה. הצבעה מס' 63 בעד שם החוק - 26 נגד – 4 נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 26, נגד – 4. אם כך, אני קובע ששם החוק עבר כהצעת הוועדה. כיוון שחבר הכנסת יצחק לוי הודיע לי שהוא מוריד את ההסתייגות שלו, אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגויות של קבוצת דב חנין - חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד, עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא. הצבעה מס' 64 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 25 נמנעים – 1 ההסתייגות של קבוצת חבר הכנסת דב חנין לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 5, נגד – 25, ונמנע אחד. אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קבוצת אחמד טיבי - חברי הכנסת אחמד טיבי, אברהים צרצור, טלב אלסאנע, עבאס זכור, נסים זאב, עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא. יעקב מרגי (ש"ס): מי הקבוצה? היו"ר מגלי והבה: אני מוכן להקריא אותה. יש פה רשימה ארוכה. יעקב מרגי (ש"ס): אז לא צריך. הצבעה מס' 65 בעד ההסתייגות – 6 נגד – 24 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת חבר הכנסת אחמד טיבי לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 6, נגד – 24. אני קובע שההסתייגות של חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת נסים זאב לא נתקבלה. חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בהצבעה. על ההסתייגות של גפני לא נצביע כיוון שהוא לא נימק והוא גם לא נמצא כאן. ההסתייגות האחרונה היא של חברי הכנסת אחמד טיבי ואחרים. הצבעה מס' 66 בעד ההסתייגות – 4 נגד – 27 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת אחמד טיבי, אברהים צרצור, טלב אלסאנע, עבאס זכור, עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 4, נגד – 27, נמנעים – אין. אני קובע שגם ההסתייגות הזאת לא נתקבלה. עכשיו, אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 67 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 27 נגד – 4 נמנעים – אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 27, נגד – 4. אני קובע שסעיף 1 נתקבל כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה על כל הצעת החוק, כהצעת הוועדה, בקריאה שלישית. קריאה: לא צריך לקרוא קודם? היו"ר מגלי והבה: אנחנו מוכנים לקרוא. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38). אני מודה לך, כי בתדפיסים של הכנסת כתבו 39, אז התיקון בא במקומו. תודה. הצבעה מס' 68 בעד החוק – 27 נגד – 4 נמנעים – אין חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38) נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 27, נגד – 4. אנחנו קובעים שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית. נבדוק את זה, אבל אמרו לי שמספיק רוב רגיל. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אני מודה למציעי החוק גם על הסבלנות, גם על הנחישות. אני מודה למנהלת הוועדה, אני מודה ליועץ המשפטי על הליווי, ולחברי הוועדה. רבותי, זהו חוק נאות לצאת אתו לפגרה - המסר ברור. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת בן-ששון. הצעת חוק עונש מאסר שגזר בית-משפט צבאי בחבל-עזה (הוראות מעבר), התשס"ז-2007 ["דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' ט', עמ' 1471; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק עונש מאסר שגזר בית-משפט צבאי בחבל-עזה (הוראות מעבר), התשס"ז-2007. חבר הכנסת עתניאל שנלר, בבקשה. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איחולים על החוק הקודם. הנני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק עונש מאסר שגזר בית-משפט צבאי בחבל-עזה (הוראות מעבר), התשס"ז-2007, שיזמה הממשלה. ביום 12 בספטמבר 2005 הסתיים הממשל הצבאי באזור חבל-עזה ופקעה כל תחיקת הביטחון שהוצאה מכוח הצו בדבר הוראות ביטחון אזור חבל-עזה, התש"ל-1970, שהוציא מפקד כוחות צה"ל באזור חבל-עזה. שינוי מצב זה יצר את הצורך להסדיר בחקיקה ראשית כמה עניינים. עם סיום הממשל הצבאי עברה מן העולם גם מערכת המשפט הצבאית שהונהגה באזור. ולכן, אין היום כל ערכאה משפטית שיכולה לדון בעניינו של מי שנשפט בפניה בעבר, וכיום עדיין מרצה את עונשו, ולהכריע בנושאים כגון ערעור, חישוב תקופת המאסר, הפעלת מאסר על-תנאי, שחרור מוקדם ממאסר, חנינה, הקלה בעונש או בקשה למשפט חוזר. על כן, מוצע לקבוע כי עונש מאסר שהוטל על-ידי בית-משפט צבאי בחבל-עזה, יבוצע בישראל כאילו נגזר בישראל, ודינו לכל דבר ועניין כדין עונש מאסר שנגזר בישראל. כל זאת בכפוף להוראות שונות שפורטו בהצעת החוק שלפניכם. בנוסף, כיוון שחלק מפסקי-הדין לא היו חלוטים ערב סיום הממשל הצבאי בחבל-עזה, נותרה תלויה ועומדת האפשרות להגיש ערעור על פסק-הדין, כמו גם לבקש משפט חוזר. על כן, יש להסדיר את האפשרות להגיש ערעור כאמור, או להגיש בקשה למשפט חוזר. לעניינים אלה קובעת הצעת החוק כי יוקם בית-דין צבאי מיוחד לערעורים אשר ידון בערעורים ובמשפטים חוזרים. שופטי בית-המשפט הצבאי המיוחד לערעורים ימונו על-ידי הרמטכ"ל, בהמלצת נשיא בית-הדין הצבאי לערעורים, מקרב שופטי בית-הדין הצבאי לערעורים. הדין המהותי, שלפיו יידונו כל ההליכים המשפטיים, יהיה הדין שהיה קיים בחבל-עזה, ולפיו דן בית-המשפט הצבאי לערעורים בזמנו. אביגדור יצחקי (קדימה): צריכים להתפלל ערבית. שכנעת - - - עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): אני כבר מסיים. אתה יכול ללכת להתפלל ערבית, זה בסדר. אתה יהודי כשר לכל דבר ועניין. לעניין סדרי הדין, קובעת הצעת החוק כי יחולו הוראות שונות של חוק השיפוט הצבאי, ובכל עניין שלא הוסדר בחוק זה ינהג בית-הדין הצבאי המיוחד לערעורים בדרך הנראית לו צודקת ויעילה בנסיבות אלה. אני בדעה כי ההוראות שנקבעו בהצעת החוק הכוללות גם הסדרים שהוצעו על-ידי חברי הוועדה, משקפות הסדר ראוי ומאוזן. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שנלר. יש לנו הסתייגויות, אבל המסתייגים לא נמצאים כאן. קבוצת חד"ש - חבר הכנסת מוחמד ברכה איננו כאן, חבר הכנסת חנא סוייד איננו כאן, חבר הכנסת דב חנין איננו כאן. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה כי אין הסתייגות, בבקשה. מכיוון שאין הסתייגויות - על כל החוק בקריאה שנייה. הצבעה מס' 69 בעד סעיפים 10-1 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 10-1 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד - 17, נגד - אין, נמנעים - אין. אם כך, החוק התקבל בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה שלישית. לא מפריעים בשעת ההצבעה, חבר הכנסת זאב. חבר הכנסת מרגי, אתם מפריעים. הצבעה מס' 70 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – אין חוק עונש מאסר שגזר בית-משפט צבאי בחבל-עזה (הוראות מעבר), התשס"ז-2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 17, נגד - אין, נמנעים - אין. אם כך, אני קובע כי הצעת חוק עונש מאסר שגזר בית-משפט צבאי בחבל-עזה (הוראות מעבר) התשס"ז-2007, נתקבל. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): כנהוג, מילת תודה. אני רוצה להודות לחברי הוועדה וליועצת המשפטית של הוועדה על מציאת האיזון שבו אנחנו יכולים להמשיך ולשרת במשפט צדק את כל מי שמגיע למערכת המשפט הישראלית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) (הגנה מן הצדק), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/143).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) (הגנה מן הצדק), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת גדעון סער ומשה כחלון. מכיוון שכל הדוברים שרצו להתייחס לחוק ויתרו, אנחנו נעבור לאחר מכן להצבעה בקריאה ראשונה, ולכן נתנו קדימות לחוק הזה. בבקשה. גדעון סער (הליכוד): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק באה לעגן בחקיקה את טענת ההגנה מן הצדק אשר אומצה בשיטת המשפט בישראל בדרך של הלכה פסוקה. על-פי המוצע, תעוגן טענת ההגנה מן הצדק במפורש כטענה מקדמית בגדר סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי. הטענה הזאת מאפשרת לבית-המשפט לבטל אישום משום שאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן, או משום שיש בניהול ההליך הפלילי פגיעה בחוש הצדק וההגינות. תוצאות קבלתה של טענת ההגנה מן הצדק היא כי אין עוד מקום להעמיד נאשם לדין פלילי או לנהל הליך פלילי נגדו, וזאת במנותק משאלת אשמה או חפות. הטענה האמורה נקלטה במשפט הישראלי בפסק-דין יפת, שזכור יותר כפסק-דין בפרשת הבנקאים. אני אדלג על הציטוט מתוך פסק-הדין. מאז קליטת הטענה הזאת בישראל היא נדונה במגוון של נסיבות, ובין היתר: מעורבות של הרשות במעשה העבירה נשוא האישום, שיהוי בהגשת כתב אישום, הגשת כתב אישום מטעמים זרים, אפליה בהעמדה לדין, פגמים בשלב החקירה ועוד. אני אזכיר את פסק-דין בורוביץ' משנת 2005 אשר בהחלט הרחיב את גישת בית-המשפט לעניין ההכרה בהגנה הזאת. ההצעה הזאת נדונה בוועדה המייעצת לשר המשפטים לעניין חוק סדר הדין הפלילי בראשות שופטת בית-המשפט העליון מרים נאור. היא המליצה להביא בפני הכנסת שתי גרסאות חלופיות, והן אכן נדונו בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת הקריאה הראשונה. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה נדונו הגרסאות הללו וגם גרסאות חלופיות נוספות, נשמעו עמדות שונות, והוועדה החליטה להביא לקריאה ראשונה את הגרסה המרחיבה של ועדת-נאור, שזכתה לתמיכת חברי הכנסת בדיון בוועדה, ודורשת סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. עם זאת, הוועדה תבחן שוב בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית גרסאות חלופיות, בין היתר את הגרסה שתומכות בה רשויות החקירה והתביעה שדורשת פגיעה חמורה בעקרונות של צדק והגינות משפטית לצורך העלאת הטענה של הגנה מן הצדק. אני רוצה להודות לשר המשפטים שבעניין זה גם הביע עמדה בוועדת החוקה, חוק ומשפט שמתיישבת עם העמדה שאני חושב שהיא הנכונה, והיא התפיסה המרחיבה, דהיינו זו שנותנת שיקול דעת רחב לבית-המשפט. מאחר שאני צריך להשתתף בכינוס בתל-אביב, ביקשתי מכמה חברים שהיו רשומים לדיון לוותר על זכות הדיבור בדיון הזה. אני מודה להם על כך שהם נעתרו ומבקש מהכנסת לתמוך, כפי שהיה בקריאה הטרומית, כפי שהיה בוועדת החוקה - לתמוך תמיכה רחבה בהצעת החוק. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת סער. כיוון שבקשתך התקבלה על-ידי החברים, אנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51). הצבעה מס' 71 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) (הגנה מן הצדק), התשס"ז-2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 7, נגד – אין, נמנעים – אין. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) עברה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. הצעת חוק ייצוג הולם בקרב עובדי רשויות שהוקמו בחוק, התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/140).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת טיבי, היום אנו הולכים בסדר מקוצר על אותו עיקרון, בבקשה. הצעת חוק ייצוג הולם בקרב עובדי רשויות שהוקמו בחוק, התשס"ז–2007 - תנמק אותה ונצביע עליה. בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהסכמת הממשלה אני מציג את הצעת החוק שלי לייצוג ברשויות סטטוטוריות, רשויות שהוקמו על-פי חוק, ייצוג הולם לנשים, לאנשים עם מוגבלויות, לבני-המיעוטים. כידוע לכם, יש כמה רשויות שהן מחוץ לחברות ממשלתיות - אני נתקלתי בבעיה הזו כאשר זה שנתיים מבקש אני לצרף אקדמאים ערבים לרשויות כמו בנק ישראל, הרשות למלחמה בסמים וכדומה, רשויות סטטוטוריות, ומישהו אמר לי: אנו לא חברה ממשלתית, ואז הבאתי את החוק הזה לעולם, והוא עבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה בתמיכת הממשלה. בסיכום עם חבר הכנסת יצחקי, אחרי שהוא יעבור היום גם בקריאה ראשונה, אתאם אתו, כיושב-ראש הקואליציה, את המשך התקדמות החוק תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת טיבי. אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. הצבעה מס' 72 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ייצוג הולם בקרב עובדי רשויות שהוקמו בחוק, התשס"ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 5, נגד – אין, נמנעים – אין. הצעת חוק ייצוג הולם בקרב עובדי רשויות שהוקמו בחוק, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אחמד טיבי, עברה בקריאה ראשונה ותעבור להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אנו ממשיכים בסדר-היום שלנו: הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון) (טקס הזיכרון הממלכתי), התשס"ז–2007, קריאה ראשונה. יציג אותה השר - - - נסים זאב (ש"ס): ביקשנו חמש דקות הפסקה. היו"ר מגלי והבה: טוב, נמשיך ואז נחזור להצעת החוק הזו. נסים זאב (ש"ס): העיקר שהייצוג ההולם - - - היו"ר מגלי והבה: תן לנו לסיים את הערב הזה בשלום, חבר הכנסת זאב. אתה צועק סתם. הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 8098.] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: ננצל את הזמן להתקדם. אנו מעמידים להצבעה בלבד את הצעת חוק שירותי נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007. הצבעה מס' 73 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 9, נגד - אין, נמנעים - אין. אם כך, אני קובע שהצעת החוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק ההוצאה לפועל, יש מי שיציג? אם לא, אנו עוברים הלאה. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/288).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22) - השר יצחק כהן נמצא. הוא יציג את החוק ונצביע עליו. אם אתה רוצה לוותר - - - השר יצחק כהן: אפשר בלי נאום? היו"ר מגלי והבה: כן. אנו מצביעים על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ז–2007. קריאה ראשונה, בבקשה. הצבעה מס' 74 היו"ר מגלי והבה: נעשה הצבעה חוזרת. השר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עניין הצעת החוק הוא תיקון כמה סעיפים לחוק הגנת הצרכן, שחלקם טכניים וחלקם מהותיים. ברצוני לפרט כמה תיקונים מהותיים המוצעים בהצעת חוק זו. 1. יש סעיף בחוק הגנת הצרכן המסמיך את שר התמ"ת לקבוע תקנות באשר לגודל האותיות ולאופן כתיבתן בחוזה אחיד. התיקון בהצעת החוק מבקש להרחיב את נוסח הסעיף כך ששר התמ"ת יהיה מוסמך לקבוע תקנות גם באשר לגודל האותיות ולאופי הכתיבה של תנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן, לרבות בפרסומת, ולא רק בחוזה אחיד. 2. כיום קובע חוק הגנת הצרכן שכאשר נקשרת עסקה למתן שירות במכר מרחוק, כשהעסקה נעשית ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה, למשל באמצעות אינטרנט, טלפון, טלוויזיה וכדומה, או ברוכלות, כאשר העוסק מגיע למקום הצרכן ללא הזמנת הצרכן או אחרי פנייה יזומה לצרכן, הצרכן אינו יכול לבטל את העסקה אם כבר הוחל בנתינת השירות. עוד קובע החוק שהעוסק חייב לספק לצרכן מסמך גלוי לא יאוחר ממועד אספקת הנכס. הבעיה היא שקורה רבות שהעוסקים אינם עומדים בחובתם לספק לצרכן מסמך גילוי לפני שהחלו לספק את השירות. לפיכך, מאחר שהעוסק מחויב לציין במסמך הגילוי את זכות הצרכן לבטל את העסקה, הצרכן אינו מודע לזכות הביטול הנתונה לו מכוח החוק. כמו כן, הצרכן גם אינו יכול לבטל את העסקה בפועל מאחר שהעוסק כבר החל לספק לו את השירות. אשר על כן קובע התיקון בהצעת החוק, כי כל עוד העוסק לא מסר לצרכן מסמך גילוי, כפי שהוא מחויב בחוק, הצרכן יהיה זכאי לבטל את העסקה, וזאת אף אם העוסק החל כבר לספק את השירות. 3. יש סעיף בחוק הגנת הצרכן שקובע כי אם צרכן מבטל עסקת מכר מרחוק וכן עסקה לרכישת יחידות נופש בגלל פגם בנכס או אי-התאמה בין הנכס או השירות לבין הפרטים שנמסרו לו לפני עשיית העסקה, אזי אין הוא צריך לשלם לעוסק דמי ביטול. כאשר ביטול העסקה נעשה ללא סיבה, הצרכן מחויב לשלם לעוסק דמי ביטול בשיעור 5% מערך העסקה או 100 ש"ח, לפי הנמוך. התיקון בהצעת החוק מבקש להוסיף שגם אם הצרכן ביטל את אותן עסקאות כיוון שהעוסק לא סיפק לו את הכנס במועד שנקבע בחוזה או בגלל כל הפרה אחרת של החוזה על-ידי העוסק, ולא רק בגלל פגם או אי-התאמה כפי שנאמר – הצרכן לא יחויב לשלם לעוסק דמי ביטול. 4. חוק הגנת הצרכן בנוסחו היום מעניק לצרכן זכות לבטל עסקה לרכישת נכס אשר לגביה נעשתה הטעיה או ניצול מצוקה. אולם החוק כנוסחו היום אינו מאפשר לצרכן לבטל עסקה לקבלת שירות שנעשתה לגביה הטעיה או ניצול מצוקה. אשר על כן תוקן הסעיף, כך שניתן יהיה לבטל כל עסקה, אם נרכש נכס ואם נרכש שירות, וזאת ומהטעם האמור. הסעיף תוקן גם לעניין המועד שבו ניתן לבטל עסקה שנעשתה לגביה הטעיה או ניצול מצוקה. כיום החוק קובע כי ניתן לבטל את העסקה בתוך שבועיים מיום עשיית העסקה, והסעיף תוקן כך שניתן יהיה לבטל את העסקה בתוך פרק זמן ארוך יותר, שהוא זמן סביר מהיום שבו נודע לצרכן על ההטעיה או ניצול המצוקה. 5. כיום יש סעיף בחוק הקובע כי צרכן צריך לבטל עסקת מכר מרחוק ועסקה של רכישת יחידת נופש על-ידי הודעה בכתב לעוסק. מוצע להוסיף כי הודעת הביטול כאמור תהיה לכתובת העוסק כפי שהיא מופיעה במסמך הגילוי שמחויב העוסק להעביר לצרכן. מטרת התיקון היא להבטיח את זכות הצרכן לבטל את העסקה, וזאת אף אם נמסרה לו כתובת שגויה. 6. כאשר צרכן מבטל עסקת רוכלות, קובע החוק בנוסחו היום כי העוסק חייב להשיב לצרכן את התמורה והצרכן חייב להשיב לעוסק את הטובין. עם זאת קובע החוק שאם חלה הרעה משמעותית במצב הטובין, רשאי העוסק לנכות מהתמורה שקיבל מהצרכן את סכום פיחות ערך הטובין. מוצע לבטל את זכות העוסק לנכות מהתמורה את סכום פיחות ערך הטובין, וזאת כדי למנוע ניצול לרעה של זכות הניכוי על-ידי עוסקים. אולם אם פחת ערך הטובין כאמור, העוסק יהיה רשאי לתבוע את נזקיו בבית-המשפט. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יצחק כהן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ז–2007. בבקשה. הצבעה מס' 75 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 11 נגד - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ז–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד - אין, נמנעים - אין. אם כך, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22) עברה בקריאה ראשונה והיא תעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה (פיצויים לדוגמה והגנה על עובד מתלונן), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/290).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (פיצויים לדוגמה והגנה על עובד מתלונן). השר כהן, אתה מציג את זה במקום השר ישי? השר יצחק כהן: כן. היו"ר מגלי והבה: בבקשה, ולאחר מכן עוברים להצבעה. השר יצחק כהן: כאמור בדברי ההסבר להצעה, מטרתה של הצעת חוק זו להגביר את האכיפה של דיני העבודה על-ידי עידוד עובדים אשר זכויותיהם הופרו לעמוד על זכויותיהם בבתי-המשפט או ברשות אחרת המוסמכת לקבל תלונה של עובד או לבדוק או לחקור בעניין המשמש נושא לתלונה כאמור. הצעת החוק מגשימה מטרה זו הן באמצעות הוספת סעד לעובד לתבוע פיצויים לדוגמה ממעביד או ממעסיק בפועל אשר הפר את הוראות החוק המנויות בפרק א' של הצעת החוק, הן באמצעות תיקון חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997 (להלן - חוק הגנה על עובדים), באופן המחזק את ההגנה הניתנת לעובד שהגיש תלונה נגד מעבידו או מעסיקו בפועל בשל הפרת זכויותיו, כמפורט בפרק ב' להצעת חוק זו. באשר לפיצויים לדוגמה - או פיצויים עונשיים - ייאמר כי יש בהם כדי לשפר את הכדאיות הכלכלית של העובד לדרוש את קיומן של זכויותיו הבסיסיות כעובד וכדי להרתיע מעסיקים מניצול מעמדו החלש של העובד ומביצוע הפרות של הוראות חוקי העבודה. יצוין כי הפיצוי העונשי מוכר בתחום חקיקת העבודה, בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, אשר לפיו חייב מעביד לשלם לעובדו פיצויי הלנה בעבור שכר, הפרשות לקופות גמל, פיצויי פיטורים או קצבה אשר הוא הלין לעובדו. ואולם, הפיצוי לדוגמה המוצע לא נועד לשמש תחליף לסעד של פיצויי הלנה או לסעדים אחרים הקיימים בדיני העבודה, אלא רק להוסיף עליהם בבחינת השלמת החסר. אשר על כן, מוצע להחיל את הסעד של פיצוי לדוגמה באותם מקרים שהסעד של פיצויי הלנה אינו חל, כלומר רק על הפרות המעביד שעניינן אינו קשור באי-תשלום שכר. חיזוק ההגנה לעובד המגיש תביעה או תלונה נגד מעבידו ייעשה באמצעות תיקון עקיף לחוק הגנה על עובדים, שכבר היום מאפשר לתבוע מעביד אשר פגע בעובדו עקב תלונה שהגיש על הפרת חיקוק במקום העבודה, או על הפרת חיקוק בקשר לעבודת העובד - סעיף 4(2) לחוק הגנה על עובדים. התיקון המוצע יאפשר לעובד לתבוע גם במקרה שבו נפגע בעבודה כתוצאה מהגשת תביעה לערכאה שיפוטית על הפרת זכויות בעבודה מכוח חיקוק, ולא רק כשהפגיעה נבעה מהגשת תלונה לרשות מוסמכת, כגון הגשת תלונה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. כמו כן, במישור הפלילי התיקון המוצע מבקש לקבוע כי פגיעה בעובד עקב הגשת תלונה או תביעה כאמור תהווה עבירה פלילית שלצדה קנס בגובה 67,300 ש"ח. יצוין כי כדי לחזק את ההגנה על עובדים קובעת גם הצעת החוק, בפרק א', כי מעביד אשר יפר את הוראות חוק הגנה על עובדים יהיה חשוף לתביעה של עובדו, במישור האזרחי, לתשלום פיצויים לדוגמה בסכום של עד 500,000 שקלים חדשים. יודגש כי על מנת לתת ביטוי למקרים שבהם קיימת מערכת יחסי עבודה משולשת בין העובד לבין קבלן כוח-אדם ומעסיק בפועל כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם), מוצע לקבוע כי האיסור לפגוע בתנאי עבודה יחול הן לעניין עובד שהתלונן נגד מעבידו או נגד מעסיקו בפועל והן לעניין עובד שהתלונן נגד עובד אחר במקום העבודה, כלומר נגד עובד של אותו מעביד או מעסיק בפועל או נגד עובד של מעביד אחר המועסק באותו מקום עבודה. זאת ועוד, מוצע לאסור על מעסיק בפועל להציע לקבלן כוח-אדם, או לבקש או לדרוש ממנו, לפגוע בעובד שהתלונן או שהגיש תביעה או שסייע לעובד אחר להתלונן או להגיש תביעה כאמור. לגבי הצעת חוק הגנה על עובדים (חושפי עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון – עונשין ותרופות), התשס"ו-2006, של חברת הכנסת יחימוביץ, השר ישי מוכן לתמוך בהצעת החוק בתנאי שהיא תצטרף להצעת החוק הממשלתית על ניסוחה. ואולם, מאחר שהחלטת ועדת השרים שדנה שוב בהצעת החוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ היתה להתנגד לה, אני מתחייב להביא את הצעת החוק של חברת הכנסת יחימוביץ לדיון נוסף בוועדת השרים לענייני חקיקה או בממשלה על מנת שהיא תשקול לחזור מעמדתה האחרונה – התנגדות - ולתמוך בהצעת החוק. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): יש לי סיכום עם שר התמ"ת. השר יצחק כהן: אני מקריא את הסיכום. לחזור עליו? לגבי הצעת חוק הגנה על עובדים (חושפי עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון – עונשין ותרופות), התשס"ו-2006, של חברת הכנסת יחימוביץ, השר ישי מוכן לתמוך בהצעת החוק בתנאי שהיא תצטרף להצעת החוק הממשלתית על ניסוחה. ואולם, מאחר שהחלטת ועדת השרים שדנה שוב בהצעת החוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ היתה להתנגד לה, אלי ישי מתחייב להביא את הצעת החוק של חברת הכנסת יחימוביץ לדיון נוסף בוועדת השרים לענייני חקיקה או בממשלה, על מנת שהיא תשקול לחזור מעמדתה האחרונה – התנגדות - ולתמוך בהצעת החוק. תודה, אדוני. נסים זאב (ש"ס): אני מבקש לדבר בהצעת החוק הזו כשאתה מציג את הצעת החוק, ואף אחד לא יחסום את הפה שלי. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת נסים זאב, אתה לא רשום כאן. אני אתן לך שלוש דקות. אם אנחנו סוגרים את הרשימות, אתה לא יכול לבוא, לנחות ולבקש. חבר הכנסת זאב, בבקשה, שלוש דקות. אתה יכול לבקש, מישהו מנע ממך אי-פעם לדבר? נסים זאב (ש"ס): תאמין לי שהיום עוד לא דיברתי. אדוני, היום כמעט שלא שמעו אותי. מישהו שמע אותי פה במליאה? היו"ר מגלי והבה: כן. נסים זאב (ש"ס): בקושי. היו"ר מגלי והבה: כן, אני שמעתי אותך יותר מפעם אחת. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נכון שחייבים להגן על עובדים, אבל לפעמים יש הצעות חוק פופוליסטיות. אחר כך שואלים למה מעבידים - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה של השר ישי - - - נסים זאב (ש"ס): באמת, השר ישי אולי יאזן את החוק הזה. היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת יחימוביץ, תשבי בבקשה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני לא יכולה לשמוע אותו אומר דברים לא טובים על השר אלי ישי. נסים זאב (ש"ס): אז תשמעי באוזן הימנית ולא רק בשמאלית. היו"ר מגלי והבה: הדברים נרשמו בפרוטוקול ונעביר לו אותם. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת היא בעצם כל כך מחמירה כלפי המעביד, והיום כל עובד יכול להתלונן על מעבידו ואחר כך הוא גם יסביר את זה. זה שהוא פיטר אותו, זה שהוא לא עובד – זה לא נורא. זה שהוא ממרר את חייו של המעביד - זה לא נורא. אבל כשהוא יתלונן עליו – הוא יכול לשכנע ולהסביר שבגלל זה הוא פיטר אותו והיתה לו כוונה רעה. אני טוען שזה חוק לא כל כך פשוט. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה מצביע נגד? נסים זאב (ש"ס): אני לא אצביע נגד, ייתכן שאני אמנע. אני אומר שהדבר הזה אינו כל כך פשוט. אנחנו מחוקקים חוקים ולא כל כך מעמיקים בסוגיות האלה. אנחנו אולי נותנים יותר מדי פריווילגיות לעובדים, כאילו רוצים להגן על העובדים, והמעבידים בעצם יוצאים פראיירים. אנחנו צריכים כל הזמן להגן על העובד, והמעביד - ברמה של חשוד. המעבידים אינם חשודים, הם עושים הרבה למען העובד. לפעמים יש סכסוך בין העובד למעביד, וכשהעובד רואה שהמעביד רוצה לפטר אותו הוא מגיש תלונה נגדו - ואז הוא יקבל את ההגנה המשפטית. אני טוען שזה עלול לקרות וזה יקרה. אני יודע שאם מחלקות ברשויות המקומיות מחליטות לפטר עובדים שאינם עובדים טוב ואינם ראויים להמשיך בעבודתם, העובדים הולכים לוועדי העובדים ומגישים תלונות, וועדי העובדים נאלצים להגן עליהם. צריך לקחת את זה לתשומת לב. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נסים זאב, שהוכחנו לו שכאן לכל אחד זכות לדבר בזמן שלו. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 76 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה (פיצויים לדוגמה והגנה על עובד מתלונן), התשס"ז–2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: תשעה בעד, אין נגד ונמנע אחד. אני קובע שהצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה (פיצויים לדוגמה והגנה על עובד מתלונן), התשס"ז–2007, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): לדעתי, ועדת העבודה. היו"ר מגלי והבה: לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) (תיקון מס' 2) (עונשין ותרופות), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 7818.] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) (תיקון מס' 2) (עונשין ותרופות), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ ואריה אלדד. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 77 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 9 נגד - אין נמנעים - 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין) (תיקון מס' 2) (עונשין ותרופות), התשס"ז–2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת שלי יחימוביץ מתחייבת שהיא תמשיך בתיאום עם השר אלי ישי. תשעה בעד, אין מתנגדים ונמנע אחד. ההצעה התקבלה, והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מי הנמנע? היו"ר מגלי והבה: הנמנע במקרה זה הוא חבר הכנסת נסים זאב. שאילתות ותשובות היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים לשאילתות ותשובות. השר יעקב אדרי ישיב על שאילתות. אביגדור יצחקי (קדימה): יש עוד חקיקה. עם כל הכבוד, יש פה אנשים והם לא צריכים לחכות עד הסוף, הם רוצים להשתתף בחקיקה. השר יעקב אדרי: אני בעד, בלאו הכי אני עונה גם על זה וגם על זה. אין לי בעיה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אי-אפשר לשנות את סדר-היום. אביגדור יצחקי (קדימה): אין דבר כזה, זה לא בסדר. אתם יודעים מה, תחוקקו לבד. אני אומר לכם, אני שולח את כולם הביתה, נגמר הדבר הזה. מה זה הדבר הזה? היו"ר מגלי והבה: אני לא חושב שאתה מחוקק לי, אני פועל לפי סדר-היום. אביגדור יצחקי (קדימה): דיברנו על זה מאה פעמים - שאילתות בסוף החקיקה. מדברים מאה פעם וזה לא עוזר. השר יעקב אדרי: אביגדור, עם כל הכבוד, אני לא בעונש. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, בואו נמשיך בסדר-היום. לא יכול להיות שכך יהיה. אביגדור יצחקי (קדימה): לא יכול להיות שמדברים מאה פעם עם מזכיר הכנסת ששאילתות בסוף החקיקה. מדברים מאה פעם וזה לא עוזר. השר יעקב אדרי: מזכיר הכנסת פעל לפי בקשתי, וגם לי מותר, כשר מתאם, להגיד מה שאני חושב. בלאו הכי אני עונה גם על זה וגם על זה. היו"ר מגלי והבה: כבר היינו גומרים את השאילתות של השר אדרי, חבל על הזמן. חבר הכנסת יצחקי, אנחנו חוזרים לחקיקה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתם קובעים תקדימים לא טובים. בא אחד וצועק ומשנים. היו"ר מגלי והבה: אף אחד לא צועק ואף אחד לא משנה. חבל שלא כל המושב נמצאים ועובדים בחריצות כל הזמן. אני יודע כמה אתה, חבר הכנסת אורלב, מבלה אתי כאן שעות על גבי שעות. אני מציע שנעבור על השאילתות, גם כי אין הרבה שואלים שנמצאים באולם ואז נעבור לחקיקה. שאילתא 547 של חבר הכנסת עזמי בשארה - לפרוטוקול. 547. ביקור נשים תושבות הגולן בסוריה חבר הכנסת עזמי בשארה שאל את ראש הממשלה ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006): אנשי דת דרוזים וסטודנטים תושבי הגולן מורשים לנסוע לסוריה. לעומת זאת, נשים סוריות הנשואות לתושבי הגולן אינן מורשות לנסוע לבקר את משפחותיהן בסוריה. רצוני לשאול: 1. מה היא סיבת מניעת ביקורן בסוריה? 2. האם ישקול משרדך לאפשר ביקורן? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) ככלל, מדינת ישראל מתנגדת ליציאת אזרחיה למדינות אויב. נהוג לבחון לגופם מקרים ספציפיים, כגון מקרים הומניטריים דחופים, שבהם כן מאפשרים יציאה למדינות אויב לפרק זמן קצוב. במקרה שהזכרת בשאילתא, בעניין הכלות הסוריות, נערכה בדיקה עם הגורמים המוסמכים ונמצא כי אין מדובר במקרה המאפשר הקלה במדיניות זו. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 762 של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב - לפרוטוקול. 762. פעילות קרן ההשקעות "בירד" בארץ חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שאל את ראש הממשלה ביום ו' בטבת התשס"ז (27 בדצמבר 2006): פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-17 בדצמבר 2006, כי קרן ההשקעות ישראל-ארה"ב "בירד" - שבה יושבים מנכ"לים של משרדי הממשלה - אינה משקיעה בחברות ישראליות הפועלות מעבר לקווי 1967, למרות היותה קרן רשמית של המדינה. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע? 3. האם המדינה פועלת לשינוי המצב, ואם כן – כיצד? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתיים - להלן: קרן "בירד" - הוקמה בשנת 1977 בהתאם להסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית מיום 3 במרס 1967, אשר קיבל תוקף ביום 18 במאי 1977. הקרן קיבלה מעמד של תאגיד מכוח חוק הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים, התשל"ח-1978. בסעיף 3 לחוק נקבע כי קרן "בירד" "תאורגן ותנוהל על-פי הסכם הקרן - - - קרי, ההסכם בין ממשלות ישראל וארצות-הברית". בסעיף 8 לאותו הסכם נקבע - על-פי תרגום ההסכם הרשמי - כי "פרויקטים שתיזום הקרן אין לנהלם בשטחים הגיאוגרפיים שבאו תחת מינהל ממשלת ישראל לאחר ה-5 ביוני 1967, ולא יהיו קשורים בנושאים השייכים בעיקרם לשטחים אלה". מאז הקמת קרן "בירד", לפני כ-30 שנה, הנהלתה ומועצת המנהלים שלה הקפידו על קיום הוראה זו, בתוך יתר הוראות החוק וההסכם אשר הוחל על הקרן מכוחו. במשך שנות קיומה, קרן "בירד" פועלת בהצלחה רבה לעידוד ותמיכה של שיתוף פעולה תעשייתי בין חברות ישראליות לאמריקניות. הקרן השקיעה קרוב לרבע מיליארד דולר ב-700 פרויקטים משותפים לחברות ישראליות ואמריקניות בתחומים שונים, כגון תקשורת, מדעי החיים, אלקטרוניקה ועוד. חברות ישראליות רבות מעידות על תרומת הקרן לקידום פעילותן, בייחוד בתחילת דרכן. החברות הישראליות נהנות משיתוף פעולה טכנולוגי עם חברות אמריקניות, וכך מתאפשרת להן גישה לשווקים אמריקניים ובין-לאומיים. הקרן זכתה וזוכה להערכה רבה כמודל של שיתוף פעולה בין ארצות-הברית לישראל. מדינות שונות פונות לממשל האמריקני בהצעה/בקשה להקים קרן על-פי המודל של קרן "בירד". לאחרונה, הקרן צוינה כדוגמה של שיתוף פעולה על-ידי חבר קונגרס במסגרת אישור חוק לשיתוף פעולה בין ארצות-הברית לכמה מדינות לרבות ישראל, בנושא ביטחון הפנים. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 788 של חבר הכנסת חיים אמסלם - לפרוטוקול. 788. העלאת נושא קבר דוד בפגישת ראש הממשלה והאפיפיור חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את ראש הממשלה ביום י"ג בטבת התשס"ז (3 בינואר 2007): פורסם, כי בכיר במשרד החוץ אישר קיום מגעים בין ישראל לוותיקן בנושא קבר דוד. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מה הוא טבעם של מגעים אלה? 3. האם עלה הנושא בפגישת ראש הממשלה והאפיפיור, ואם כן – מה היה תוכן השיחה? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. נושא זה הוא לא העיקרי מבין הנושאים שעלו בפגישת ראש הממשלה עם האפיפיור. בנוגע לפרסום ניתן לפנות למשרד החוץ. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 811 של חבר הכנסת זבולון אורלב: מעמד הכנסייה בהר-ציון בירושלים. השר אדרי, בבקשה. 811. מעמד הכנסייה בהר-ציון בירושלים חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את ראש הממשלה ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): לאחר פגישת ראש הממשלה עם האפיפיור נפוצה השמועה שהממשלה נענתה לפניית הכנסייה לשפר את מעמדה בהר-ציון בירושלים. רצוני לשאול: 1. האם יש בסיס לידיעה? 2. אם כן – מה הן העובדות לאשורן, ומה הם הנימוקים להחלטה? השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת זבולון אורלב, חברי חברי הכנסת, במענה על שאלה מס' 1, התשובה היא לא. הממשלה לא נענתה לפניית הכנסייה. במענה על שאלה מס' 2, בפגישת ראש הממשלה עם האפיפיור לא נדון הנושא האמור. בימים הקרובים יתקיים דיאלוג עם הוותיקן בנוגע לגורלו ומעמדו של הוותיקן בארץ הקודש. אגב, נדמה לי שגם אמרתי לך את זה בעל-פה. היו"ר מגלי והבה: לאדוני יש שאלה נוספת? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא אכביד על הכנסת. היו"ר מגלי והבה: תודה על ההתחשבות. חבר הכנסת זבולון אורלב – 840: מתן עדיפות לאזורי תעשייה בחיפה. 840. מתן עדיפות לאזורי התעשייה בחיפה חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את ראש הממשלה ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007): נודע לי, כי ראשי הערים באזור חיפה - טירת-כרמל, נשר והקריות - טוענים שהכרזת ראש הממשלה בדבר מתן עדיפות לאזור התעשייה בחיפה יוצרת אפליה כלפי אזורי התעשייה של עריהם, שסבלו במלחמת לבנון השנייה במידה שווה לחיפה. רצוני לשאול: 1. האם המידע על הכרזת ראש הממשלה נכון? 2. אם כן – כיצד יובטח שאזורי התעשייה בערים סביב חיפה לא יקופחו? השר יעקב אדרי: יש פה תשובה ארוכה מאוד. חברנו זבולון אורלב, ראשית יובהר כי אין המדובר בהכרזת ראש הממשלה אלא בהחלטת הקבינט לחיזוק הצפון וחיפה מיום 14 בספטמבר 2006, כ"א באלול התשס"ו, ומיום 20 בדצמבר 2006, בתיקון לצו עידוד השקעות הון, באישור ועדת הכספים של הכנסת. זאת אומרת, ההליך נעשה בדיוק כפי שהוא צריך להיעשות. בהחלטת הקבינט מיום 14 בספטמבר 2006 הוחלט על גיבוש תוכנית סיוע מקיפה לצפון ולחיפה, בהיקף תקציבי כולל של כ-4 מיליארדי ש"ח. במסגרת זו הוחלט עוד כי לעיר חיפה תגובש תוכנית סיוע ייחודית בתחומי עידוד התעסוקה, התיירות והתעשייה, בתקציב שלא יפחת מסך של 90 מיליון שקלים, תוכנית אשר תובא לאישור הקבינט לאחר שיושלם גיבושה. בהתאם להחלטת הקבינט מ-14 בספטמבר, וכחלק מאישור תוכנית הסיוע הכוללת אשר אושרה בקבינט ביום 20 בדצמבר 2006, אשרה הממשלה את פרטי התוכנית הייחודית לעיר חיפה, אשר בין היתר כוללת, כאחד מכלי הסיוע, הכרה באזור התעשייה בחיפה כאזור עדיפות לאומית ב' עבור מפעלים עתירי טכנולוגיה. להשלמת התמונה יצוין כי עד כה היתה חיפה מסווגת כמרכז הארץ והשינוי האמור מהווה מעין "מדרגת ביניים", היות שלא שונה סיווג העיר לאזור עדיפות לאומית א' אלא לשלב הביניים - אזור עדיפות לאומית ב'. הכרה באזור התעשייה בחיפה כאזור פיתוח ב' לענף ההיי-טק עד שנת 2010, לתקופה הזהה לתקופת התוכנית לחיזוק הצפון וחיפה, לרבות תוכנית ההמשך, תאפשר למפעלים אשר יוקמו באזור זה קבלת מענקים - דבר שלא היה ניתן במסגרת סיווג העיר כמרכז הארץ. הכרה בעיר חיפה כאזור פיתוח ב' תתרום רבות לחיזוק הצפון כולו, זאת בשל היותה של חיפה מרכז כלכלי ועוגן כלכלי לכלל היישובים באזור נפת חיפה, והמפעלים שיוקמו בה ייצרו מקומות תעסוקה רבים לתושבי הצפון. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת. בבקשה, חבר הכנסת אורלב. אני מבקש ממך - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני אעשה זאת בקצרה. היו"ר מגלי והבה: מבחינתי מה שנהוג, לפי התקנון, כמה שמגיע לך. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם אין צורך לשאול, היושב-ראש ראה שלא שאלתי בשאילתא הקודמת. בשאילתא הזאת הכוונה היא שיש ערי פיתוח כמו טירת-כרמל - - השר יעקב אדרי: גם אור-עקיבא. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא, אור-עקיבא לא חטפה את ה"קטיושות". - - או נשר. אזור חיפה חטף, ואני תומך בהחלטות לגבי חיפה. שאלתי, למה ייגרע אזור התעשייה הסמוך לחיפה, של טירת-כרמל ונשר? אלה שתי ערי פיתוח שיש להן אוכלוסיות שראויות לעידוד. כל אחד מבין עכשיו שהמשקיע ילך לחיפה, יעזוב אולי את טירת-כרמל ואת נשר, ואז שוב אין ארנונה ושוב אין משכורות ויש מעגל מצוקה גדל. האם הממשלה תהיה מוכנה לשקול מחדש על מנת להוסיף את טירת-כרמל ונשר, שפרופיל האוכלוסייה שלהן מחייב גם כן עידוד? היו"ר מגלי והבה: תודה על השאלה. אני רוצה לחזק אותך. אדוני השר, הממשלה צריכה לשקול בחיוב ולא להפלות את האוכלוסייה החלשה בשתי הערים האלה. השר יעקב אדרי: אני אעביר את הבקשה לשר התעשייה והמסחר אלי ישי שהוא הממליץ. דבר נוסף, חיפה קיבלה מעמד אזור עדיפות ב' לתעשייה בנושא היי-טק, בנושא תעשייה עתירת ידע. זה קיים בחיפה, פחות בפריפריה, וצריך לתת דחיפה לעניין הזה. הגדירו מה ניתן לאזור הפיתוח, אבל אני בהחלט מסכים אתך שצריך גם לעודד את הפריפריה, ואני אדבר עם השר אלי ישי ברצון רב. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מודה לך, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה. אנחנו ממשיכים. שאילתא מס' 863 של חבר הכנסת אברהם מיכאלי: מצבם של מפוני גוש-קטיף. בבקשה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת מיכאלי, אם אתה רוצה סקירה מפורטת, יש פה סקירה ארוכה מאוד. היו"ר מגלי והבה: אדוני רוצה לקבל את זה בכתב? אברהם מיכאלי (ש"ס): בתמצית לפרוטוקול. השר יעקב אדרי: זה הרבה עמודים, תקבל את זה גם בכתב. טוב שיהיה לך מול העיניים. ברשותך, מי שרוצה, יקבל ממני. זה פשוט ארוך מאוד. היו"ר מגלי והבה: דרך אגב, חבר הכנסת מיכאלי, זה נכנס לפרוטוקול. השר יעקב אדרי: אני גם אתן לך את זה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): היושב-ראש, גם אני אוכל לקבל? היו"ר מגלי והבה: זה עומד לרשותך. 863. מצבם של מפוני גוש-קטיף חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את ראש הממשלה ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): במסמך שהכין ועד מתיישבי גוש-קטיף מתואר מצבם העגום מאז פינוים. כמו כן, המסמך מתייחס להבטחות שניתנו להם וטרם קוימו, לראשי משפחות שלא מצאו עבודה, לילדים הנגררים לאלימות וכו'. רצוני לשאול: 1. מי מטפל במפונים מטעם הממשלה? 2. אילו מבעיותיהם טרם נפתרו? 3. כיצד יתוקנו כל הליקויים המפורטים במסמך? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) להלן סקירה על הטיפול במפוני גוש-קטיף כפי שנתקבלה ממינהלת סל"ע: בתחום הפיצויים: 1. על-פי הדוחות המעודכנים לסוף חודש פברואר 2007, מצב תשלום הפיצויים הוא כדלקמן: א. בתי-מגורים ומענקים - ב-97% מתיקי התביעה ניתנה החלטה סופית; ב. מענק ותק אישי - ב-98% מתיקי התביעה ניתנה החלטה סופית; ג. עסקים - ב-93% מתיקי התביעה של העסקים שפעלו באזור התעשייה ארז ניתנו החלטות תשלום לא סופיות, וב-47% מתיקי העסקים ניתנה החלטה סופית; ד. תביעות עובדים - ב-89% מתיקי התביעה שהוגשו למינהלה ניתנו החלטות סופיות. 2. יודגש כי מספר רב של בעלי עסקים, במיוחד בעלי עסקים חקלאיים, הגישו את תביעותיהם למינהלה באיחור רב. כך גם בחלק גדול מהמקרים שבהם מתעכב הטיפול בתביעת העסק כדי לאפשר לו להגיש מסמכים נוספים שיאפשרו את מקסום הפיצוי. 3. סוגיית היישובים הלא-מוכרים נדונה בוועדה המיוחדת. הוועדה המיוחדת השלימה לפני זמן לא רב את גיבוש ההחלטות העקרוניות ביחס לכל היישובים הלא-מוכרים, והתחילה לזמן את תושביהם להופיע בפניה על מנת לקבוע את הפיצוי לכל משפחה ומשפחה. עד היום כבר ניתנו החלטות מספר בסוגיה זו.  כמה תושבים ביקשו לדחות את הופעתם לפני הוועדה לאחר חג הפסח. 4. על-פי הדוחות המעודכנים לסוף חודש פברואר ש"ז, ב-73% מהבקשות שהגיעו לוועדה המיוחדת ניתנה החלטה סופית. הוועדה המיוחדת מתכנסת לשני ימי דיונים מלאים בכל שבוע. זמן ההמתנה הנוכחי היום לדיון בוועדה הינו כחודשיים בלבד, וגם זמן זה הולך ומתקצר. דיור הקבע: 1. ממשלת ישראל רואה בהעתקה הקהילתית משימה לאומית, לצורך שיקומם המהיר של מפוני גוש-קטיף וצפון השומרון ובניין הארץ. 2. מינהלת סל"ע מטפלת בימים אלו ב-22 תוכניות ברמות התקדמות שונות להקמת יישובי קבע עבור מפוני גוש-קטיף וצפון השומרון. 3. קצב התקדמות התוכניות נע בין מגרשים שכבר חולקו למתיישבים - שכונת הגולף באשקלון, מגרשים הממתנים להגרלות; ניצן וניצנים - ועד ליישובים ברמת תכנון ראשונית. 4. תוכניות אלו יכולות לספק פתרון קבע של כ-3,600 יחידות דיור. אבטלה: ממשלת ישראל על כלל גופיה הביצועיים ובשיתוף גורמים חוץ-ממשלתיים פועלת להרחיב את מעגל התעסוקה של מפוני גוש-קטיף. בין השאר קיבלה הממשלה החלטה על מתן מענקים למי שיבחר להעסיק מפונים מגוש-קטיף וצפון השומרון. על-פי נתוני שירות התעסוקה, נכון ליום 15 בינואר 2007 - 1. 2,257 מפונים, שהם 74% מכלל מעגל התעסוקה בקרב המפונים, מועסקים; 2. 783 מפונים אינם מחפשים עבודה מסיבות שונות; 3. 820 מפונים מחפשים עבודה. חקלאות: 1. עד היום שבו 70 חקלאים לפעילות, מתוך 160 חקלאים שפעלו בפועל בגוש-קטיף; 2. 45 חקלאים חזרו לפעילות במסגרת פרויקטים בשיתוף המינהלה ו- 25 חזרו לפעילות במסגרת עצמאית; 3. נכון להיום, קיים עודף היצע על ביקוש לאדמות חקלאיות לאלו המעוניינים לחזור לפעילות; 4. למרות האמור לעיל, ממשלת ישראל פועלת עם החקלאים למציאת אדמות נוספות לצורך חזרת חקלאים נוספים למעגל התעסוקה. חינוך ונוער: 1. מסגרות לימוד ופער לימודי – בעיה זו אכן זוהתה על-ידי המינהלה וגורמים מקצועיים אחרים. פער לימודי זה, לדעת הצוותים המקצועיים, מקורו בשנת לימודים לא סדירה, בשנה שקדמה לפינוי. לצורך התמודדות עם בעיה זו תגברה מינהלת סל"ע, עם שפ"י ומשרד החינוך, את מערך שיעורי העזר, הן בתקופת החופש הגדול והן במהלך שנת הלימודים. להערכת הצוותים המקצועיים, עד לסוף שנת הלימודים הקרובה הפער שהתגלה ייסגר. 2. מבני נוער וקיום פעילויות – ביישובים הזמניים יש מספר רב של מבני ציבור העומדים לשימושם של בני-הנוער. באותם אתרים מתנהלת במהלך כל שנה פעילות חברתית שוטפת, המנוהלת על-ידי רכזי נוער. רווחה: 1. בכל רשות מקומית שבה נקלטו המפונים בוצע מיפוי מלא של כלל המשפחות על צורכיהן המיוחדים; 2. בכל משפחה שבה הדבר נדרש בוצעו ומבוצעים, הן על-ידי אגף הרווחה ברשות המקומית הן על-ידי הצוות החברתי של מינהלת סל"ע, ביקורי-בית תקופתיים; 3. נוסף על האמור לעיל פועלים באתרים גם גורמי רווחה מקרב ועד המפונים, שדואגים לעדכן את הגורמים הממשלתיים בכל מצוקה או בעיה שמתעוררת. להלן ריכוז חלק מהפעולות שבוצעו על-ידי הצוות החברתי של המינהלה במהלך שנת 2006: א. טיפול בפרט – במהלך שנת 2006 נערכו כ-950 ביקורי-בית אצל משפחות המפונים באתרי הדיור הזמני ובפזורה; ב. סיוע פסיכולוגי – סך כל הפניות המצטברות מתחילת השנה עומד על 850 פניות; ג. סיוע למשפחות בפזורה – הוקצו כ-200,000 ש"ח על-ידי הוועדה לסיוע חברתי; ד. פעילות העשרה – במהלך החציון השני של שנת 2006 התבצעה פעילות חברתית ענפה בקרב בני-הנוער, שכללה סדנאות הפעלה, טיולים ומופעי בידור; ה. מלווים קהילתיים - לקהילות המפונים הוצמדו מלווים קהילתיים מתוך המפונים, שתפקידם ללוות את הקהילה ולבצע הערכת מצב מתמשכת בקהילה, על מנת לאתר בעיות ולסייע לה בפתרונן; ו. המינהלת קיימה יום עיון לרשויות הקולטות ולצוותים החברתיים המטפלים במפונים, בשיתוף פעולה מלא עם ראשי ועדי המתיישבים ומשרדי הממשלה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, מכיוון שלצערנו מצבם של מפוני גוש-קטיף עגום ביותר – אני מבין שהשר או ראש הממשלה הכינו תשובה מפורטת – אני רוצה לשאול, האם יש מגמה או כוונה למנות שר ממונה מטעם הממשלה שיטפל במפוני גוש-קטיף? השר יעקב אדרי: קטונתי מלענות על השאלות האלה. זה בסמכותו של ראש הממשלה. היו"ר מגלי והבה: אני רואה שהאצבע של זבולון אורלב מופנית אליך. אני מקווה שהפעם, למרות הבקשה שלי ושלך, משאלותיך יתגשמו. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הפרוטוקול לא רואה את האצבע שלי. אני מציע להטיל על השר אדרי גם את הטיפול בגוש-קטיף. השר יעקב אדרי: אני רוצה לומר שבגלל חשיבות הנושא אני עושה את זה גם בלי המינוי, ואני אמשיך לעשות את זה גם בלי המינוי של זבולון אורלב. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, שאילתא מס' 995 של חבר הכנסת ברכה – לפרוטוקול. 995. המועצה הציבורית לדמוגרפיה חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את ראש הממשלה ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007): נודע לי כי המועצה הציבורית לדמוגרפיה הגישה, לפני תקופה ארוכה, המלצות בנושא עידוד הילודה במגזר היהודי. רצוני לשאול: 1. האם המועצה פועלת, ומה הוא הרכבה? 2. באילו נושאים היא עוסקת? 3. האם היא עוסקת בעידוד הילודה במגזרים השונים באופן שווה? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בימים אלה יש חשיבה מחודשת על מיקומה והרכבה של המועצה הלאומית לדמוגרפיה. 3-2. המועצה לא עסקה בנושא עידוד הילודה, ובשנים האחרונות גם לא הגישה שום המלצות בעניין זה. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 1023 של חבר הכנסת סלומינסקי – לפרוטוקול. 1023. מבנה זמני לישיבת נווה-דקלים חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את ראש הממשלה ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): נודע לי כי ישיבת ההסדר נווה-דקלים, שפונתה מגוש-קטיף, נדרשת לפנות את מבני הישיבה בכפר-מימון שבהם התארחה עד היום. מינהלת סל"ע, שהסכימה לשכור עבורה מבנה זמני באשדוד, טרם עשתה זאת, ולאחרונה הורתה להפסיק את מימון השהייה במגורים הזמניים. רצוני לשאול: 1. האם הדברים נכונים? 2. אם כן – מדוע טרם שכרה המינהלת מבנים זמניים עבור הישיבה? 3. מתי יירכשו המבנים והיכן? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. ישיבת ההסדר של נווה-דקלים מקיימת פעילות במבני הישיבה בכפר-מימון מאז הפינוי ועד היום על-פי בחירתה. חרף כך ולפנים משורת הדין, מינהלת סל"ע סייעה במימון חלק מהוצאות השהייה. למיטב ידיעת הגורמים הרלוונטיים במינהלה, הישיבה תמשיך את פעילותה בכפר-מימון בשלב זה עד סוף שנת הלימודים תשס"ז. לאחרונה, ב–29 בינואר 2007, אישרה הוועדה המיוחדת במינהלת סל"ע התקשרות עם עיריית אשדוד, על מנת שזו תציב מבנים זמניים לישיבה באתר שבו אמור להיבנות מבנה הקבע של הישיבה, וזאת על-פי בקשת מר אלחנן גלט, בא-כוח הישיבה, אשר הופיע בשם הישיבה בפני חברי הוועדה. כיום הנושא נמצא בשלב מתקדם של משא-ומתן מול העירייה ולקראת חתימה על הסכם. אנו מקווים שבשנת הלימודים הבאה יתקיימו הלימודים במשכן הזמני באשדוד. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 1028 של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב – לפרוטוקול. 1028. ידיעה על תנאים לבניית בתי קבע למפוני גוש-קטיף חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שאל את ראש הממשלה ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): פורסם כי מינהלת סל"ע התנתה בניית בתי הקבע למפוני גוש-קטיף ואישור אכלוסם בפינוי הקרווילות ופירוקן על-חשבונם. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע צריכים דיירי הקרווילות לממן את פינוין? 3. מה היא עלות הפירוק עבור בודד? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. ממשלת ישראל לא התנתה ואיננה מתנה את בניית בתי הקבע בפירוק הקרווילות ופינוין על-חשבון המפונים. הפירוק והפינוי, לכשיתבצעו, ייעשו על-ידי הממשלה ובמימונה. הודעה ברוח זו הועברה לנציגי המפונים ביישוב מבקיעים והיא מקובלת עליהם. השר יעקב אדרי: סיימנו. הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון) (טקס הזיכרון הממלכתי), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/284).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אם כך, אנחנו חוזרים לחקיקה שקשורה לשר יעקב אדרי. הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון) (טקס הזיכרון הממלכתי), התשס"ז–2007, קריאה ראשונה. בבקשה. אני מבקש להודיע לחבר הכנסת יצחקי שחזרנו לחקיקה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מטרותיו של חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), התשס"ד-2004, להלן – החוק, הן הנחלת חזונו, מורשתו ופועלו של בנימין זאב הרצל לדורות הבאים, ציון זכרו וחינוך הדורות הבאים ועיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני. במסגרת זו קובע סעיף 10 לחוק, כי אחת לשנה, בי' באייר, שהוא יום הולדתו של חוזה המדינה, יצוין יום הרצל במכלול פעילויות ואירועים, לרבות טקס זיכרון ממלכתי בהר-הרצל בירושלים. יום הרצל נקבע ביום הולדתו של בנימין זאב הרצל, ולא ביום פטירתו, החל בכ' בתמוז, במהלך חופשת הקיץ, כדי לאפשר פעילויות חינוכיות בבתי-הספר ביום זה. כפועל יוצא מכך נקבע בחוק כי גם טקס הזיכרון הממלכתי ייערך ביום הולדתו של בנימין זאב הרצל, ולא ביום הפטירה, כמקובל ביהדות. עד לחקיקת החוק, ובהתאם להחלטת הממשלה מס' 719, מיום כ"ג באייר התשל"ט, 20 במאי 1979, נערך טקס אזכרה ממלכתי לבנימין זאב הרצל ביום פטירתו. ממועד חקיקת החוק הועבר טקס הזיכרון ליום הולדתו של הרצל. עריכת טקס זיכרון ביום הולדתה של אישיות עומדת בניגוד למנהג המקובל ביהדות. לפיכך מוצע לתקן את החוק ולקבוע כי ביום הרצל, הוא יום הולדתו של חוזה המדינה, יתקיימו כסדרן הפעולות המנויות בחוק, למעט טקס הזיכרון הממלכתי בהר הרצל, אשר ייערך בנפרד ביום פטירתו, בכ' בתמוז. נסים זאב (ש"ס): מה ההיגיון בזה? השר יעקב אדרי: הסברתי. נסים זאב (ש"ס): יהיו שני טקסים. יהיה יום זיכרון ויום הולדת? אני לא מבין. השר יעקב אדרי: מכיוון שרצו לשתף את כל ילדי בתי-הספר בנושא החשוב הזה של הקמת המדינה, זה חייב להיות ביום ההולדת ולא ביום הפטירה. את זה נימקתי, רק יש לי הרגשה, חבר הכנסת נסים זאב, שהיית אולי מרוכז בנושא אחר. היו"ר מגלי והבה: נא לקרוא את הפרוטוקול. נסים זאב (ש"ס): שמעתי כל מלה. השר יעקב אדרי: הסברתי. התיקון לחוק נעשה לאחר המלצתה של מועצת הרצל, שהוקמה על-פי החוק, בדבר השינוי. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מוותר? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): שוכנעתי. היו"ר מגלי והבה: אני מאוד מודה לך היום על ההתחשבות. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): השר הסביר כל כך טוב. היו"ר מגלי והבה: תודה. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון) (טקס הזיכרון הממלכתי), התשס"ז–2007 - קריאה ראשונה. בבקשה. הצבעה מס' 78 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון) (טקס הזיכרון הממלכתי), התשס"ז–2007, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 8, נגד - אין, נמנע אחד. אם כך, אני קובע שהצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון) (טקס הזיכרון הממלכתי) עברה בתשעה קולות, אני מוסיף את חבר הכנסת רוברט אילטוב, ואנחנו מעבירים את הצעת החוק, לאחר שעברה, להכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית בוועדת החינוך, התרבות והספורט. הצעת חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/291)] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007. אני מזמין את השר יעקב אדרי. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 24) הוספו הוראות סעיפים שאפשרו הגשה של תביעות על סכום קצוב של עד 50,000 שקל ישירות להוצאה לפועל, בלא צורך בקבלת פסק-דין מבית-המשפט. מטרת התיקון היתה לייעל את ההליכים ולחסוך בעלויות, שכן במרבית התביעות המוגשות לבתי-המשפט בסדר דין מקוצר, לא מוגשות בקשות רשות להתגונן וניתנים בהן פסקי-דין לפי כתבי התביעה בלבד. מערכת המחשב שעליה מבוססת פעילותה של מערכת ההוצאה לפועל לא היתה ערוכה ליישומו של תיקון מס' 24, לרבות לקבלת כתבי התביעה, על צרופותיהם, בקבצים סרוקים, ו/או לקבלתם באופן ידני וסריקתם למערכת. מדובר במערכת ישנה וקיים חשש כי הפעלת התיקון ומתן האפשרות להגשת התובענות למערכת הממוחשבת הקיימת יביאו לקריסתה. מועד כניסתו של תיקון מס' 24 לתוקף נקבע על-פי המועד המשוער להשלמת ההיערכות הנדרשת ליישומו, היינו על-פי המועד שבו היתה אמורה להימסר להנהלת בתי-המשפט מערכת המחשוב החדשה של מערכת ההוצאה לפועל. עם זאת, לנוכח עיכובים בהחלפת מערכת המחשב של ההוצאה לפועל במערכת מחשב חדשה ובמסירתה, מוצע לתקן את הוראת השעה ולדחות את מועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 24 עד סוף שנת 2008, שהוא המועד המשוער להשלמת ההיערכות הנדרשת ליישומו. אבקש מכם, חברי הכנסת הנכבדים, לאשר את הצעת החוק שבנדון ולהעבירה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר אדרי. אנחנו עוברים להצבעה. אני מודה לכל הרשומים והנמצאים והחרוצים שוויתרו על זכותם לדבר, אבל בואו, אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 79 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 11, נגד – אין, ונמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, נתקבלה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/143).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום שלנו ועוברים להצעת חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, של חבר הכנסת זבולון אורלב. נא לשמור על שקט שם, בפינתנו. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הרבה חוקים יוצא לי להעלות כאן, במליאה, אבל לחוק הזה יש חשיבות מיוחדת, מאחר שהוא עוסק באותם אנשים מוגבלים שיכולת העבודה שלהם אינה עולה על 25%. כלומר, המוגבלות שלהם היא מוגבלות של 75% ומעלה, ובעצם העסקתם איננה בגדר יחסי עובד-מעביד, אלא בגדר של משתקמים. הרי יש עניין גדול מאוד, אף שהם בדרגת נכות מאוד גדולה, של למעלה מ-75%, שהם ישתלבו בעבודה. עד היום הם בדרך כלל השתלבו במקומות מוגנים, אבל גם השוק החופשי מוכן לקלוט אותם, ועניין זכויותיהם - מה צריך לתת להם, מה לא צריך לתת להם - לא היה מוסדר. מעסיקים חששו להעסיק שמא הדבר הזה יחייב אותם, ולכן הם נמנעו מכך. החוק הזה בא להסדיר את העסקתם של אנשים מוגבלים, כמו שאמרתי - עם יכולת עבודה שלא עולה על 25%, כלומר הרובד הקשה ביותר - והוא בא להסדיר את הזכויות שלהם. הזכות העיקרית שלהם היא, כמובן, חוקי העבודה שקשורים גם לביטוח, גם להוצאות נסיעה, שקשורים גם בחופשה שנתית, שקשורים גם בטיפול בהם בדרך שיקומם. את האיום הגדול של יחסי עובד–מעביד הוצאנו מהחוק, כיוון שאם ייווצרו יחסי עובד-מעביד, מובן שאף מעסיק לא יעסיק אותם. נשארו עוד כמה נושאים שלקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית נדון בהם, אבל את עיקר הנושאים הצלחנו להכניס כבר בקריאה הראשונה, ואשר על כן אני מצפה ומבקש מחברי הכנסת לתמוך, ובכך אנחנו עושים צעד גדול, משמעותי מאוד, להסדיר את העסקתם של אותם אנשים מוגבלים. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב, גם על הסבלנות שלך. כל הרשומים החליטו להתחשב בך ובנו. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 80 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז–2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 10, נגד - אין, נמנעים - אין. אני קובע שהצעת חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת זבולון אורלב, התקבלה והיא תעבור להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. אנחנו סיימנו את הצעות החוק, ואני מברך את כל אלה שעמלו קשה על הצעות החוק. שאילתות ותשובות היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: שאילתות לשרת החינוך. אני מזמין את שרת החינוך. 704. הצבת אנטנות סלולריות בבתי-ספר חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את שרת החינוך ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): נודע לי כי בכוונת משרדך לאפשר הצבתן של אנטנות סלולריות בבתי-ספר ברחבי הארץ, במסגרת הדעה שככל שתהיה יותר פריסה של אנטנות ברחבי הארץ תפחת הקרינה. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה הזו נכונה? 2. אם כן – מה הם המחקרים המדעיים שעליהם נסמך משרדך? 3. האם יש תיאום בנושא בין משרדי החינוך, הגנת הסביבה והבריאות? 4. האם מודע משרדך לסכנה של חשיפת קטינים לאנטנות סלולריות? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. משרד החינוך פועל על-פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה, שהוא האחראי לכל הקשור לבקרת הקרינה מאנטנות סלולריות. אחריות זו כוללת קביעת תקנים, עריכת מחקרים ובדיקות וקביעת אמות המידה הנדרשות והמקובלות בנושא. 2. משרד החינוך אינו עורך מחקרים משלו בנושא. הוא מסתמך, בכל הקשור לנזקים ולפגיעה מקרינה בלתי-מייננת, על מידע ומחקר המצויים במשרד להגנת הסביבה ובמשרד הבריאות. 3. הדרג המקצועי במשרד החינוך נמצא בקשרי עבודה שוטפים עם בעלי התפקידים הרלוונטיים במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה. כמו כן מתקיימים מפגשים וחילופי מידע, בהתאם לצורך. 4. משרד החינוך מודע היטב לסכנה מקרינה של אנטנות סלולריות. לכן, אנו פועלים בתיאום מלא עם המשרדים הממונים על הנושא ומרכזים את כלל המידע, הן בבריאות והן בבטיחות, ככל שנדרש. חוות הדעת המקצועית של המשרד להגנת הסביבה קובעת, כי אנטנה המוצבת על מבנה חושפת את השוהים בו לקרינה פחותה ממהקרינה מאנטנה המוצבת במרחק ממנו. משום האי-בהירות והחשש הקיים לגבי הנזק העלול להיגרם מהקרינה הנפלטת מהן, משרד החינוך נוקט את עקרון הזהירות המונעת ומתנגד להצבת אנטנות סלולריות בבתי-ספר ובגני-ילדים ופועל להסרתן. אנו פועלים בעניין זה, כפי שציינתי, בהתאם לתקנות המשרד להגנת הסביבה, הקובעות כי "בכל מקרה של בקשת היתר מהמשרד להגנת הסביבה להצבת אנטנה סלולרית, נשמרת זכותו של בעל הנכס להתנגד לכך". אנו עורכים פעולות הסברה לתלמידים - להרחיק את הטלפון הסלולרי, להשתמש באוזנייה ולמעט בדיבור ככל האפשר. מדיניות המשרד היא לאסור התקנת אנטנות סלולריות בשטח בית-ספר או גן-ילדים, ואין כל כוונה לשנות מדיניות זאת. 740. יישום מפעל ההזנה בגני-הילדים בירושלים חבר הכנסת אלכס מילר שאל את שרת החינוך ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006): בעקבות הוצאת צו יום חינוך ארוך ולימודי העשרה (החלה בגני-ילדים), התשס"ו-2006 - נודע לי כי בכמה גני-ילדים בירושלים הכלולים בצו טרם הופעל מפעל ההזנה. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – מדוע טרם הופעל מפעל ההזנה בירושלים? 3. מה הוא תאריך היעד הסופי ליישום המלא של הצו? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. לצערי, הדבר נכון. 2. ההזנה בגני-ילדים אינה נכללת בחוק ארוחה יומית. על כן, ההזנה בגני-הילדים המאריכים את יום הלימודים – גני יוח"א - נעשית באמצעות תרומתן האדיבה של קרן סאקט"א–רש"י וקרן הידידות. קרן סאקט"א הינה הגוף המפעיל את ההזנה. משרד החינוך אינו משתתף במימון או בתפעול ההזנה. הכוונה היתה להפעיל הזנה ל-870 ילדים בגני יוח"א, במסגרת 27 גנים. אי-הפעלת ההזנה קשורה בחוסר היכולת של עיריית ירושלים וההורים לממן את חלקם בהזנה, המהווה 40% מכלל העלות הכוללת - 1,287 ש"ח לילד לשנה עבור כ-140 ארוחות. 3. לאור המצב שנוצר אני מצפה כי העירייה תמצא בדחיפות את הדרך לממן את חלקה בהזנה ולגייס את תשלומי ההורים, בהתאם, כדי שכל הילדים הזכאים יוכלו ליהנות מארוחה חמה, שלעתים היא היחידה שהם אוכלים במהלך היום. 786. יישום התקנה בדבר פתיחת חשבון בנק נפרד לתשלומי הורים חבר הכנסת יואל חסון שאל את שרת החינוך ביום י"ג בטבת התשס"ז (3 בינואר 2007): בפניית ציבור ללשכתי נטען, כי התקנה מחוזר המנכ"ל לשנת 2004, שלפיה רשות מקומית מחויבת לפתוח חשבון נפרד לתשלומי הורים, אינה מיושמת בפועל בבתי-הספר בחדרה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע אין התקנה מיושמת? 3. כיצד יפעל משרדך ליישומה המלא, ומה הוא לוח הזמנים? 4. האם יש רשויות נוספות שבהן התקנה אינה מיושמת? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הידיעה נכונה. 2, 4. מקור ההנחיה לפתיחת חשבון נפרד לתשלומי הורים הוא בתקנות לימוד חובה (ייעוד כספי תשלומים) התשס"ד-2004, שבעקבותיהן נוסחו ההנחיות בחוזר מנכ"ל. על-פי התקנות, שאושרו גם על-ידי ועדת החינוך של הכנסת, החובה לפתוח חשבון בנק ייעודי לכספי תשלומי הורים חלה על הרשות המקומית או על הבעלות של בית-הספר. ההנחיות בחוזר המנכ"ל של משרד החינוך מחייבות את מנהל בית-הספר, והן מנחות אותו כיצד לנהל את חשבון הבנק הייעודי לכשיפתח על-ידי הרשות/בעלות. עם פרסומן של תקנות ייעוד כספי התשלומים, התנגדו רשויות מקומיות רבות לקיימן בטענה כי התקנות עומדות בסתירה להוראות פקודת העיריות, שמכוחה מתנהלות הרשויות המקומיות. הייעוץ המשפטי במשרד הפנים תמך בעמדת העיריות, כנגד חוות הדעת של הייעוץ המשפטי במשרד החינוך. המחלוקת בין שני המשרדים הועברה להכרעת מחלקת החקיקה במשרד המשפטים, שתמכה בעמדת משרד החינוך והכריעה כי פתיחת חשבון נפרד לתשלומי הורים אינה עומדת בסתירה לפקודת העיריות. בעקבות ההכרעה במחלוקת, הועברה חוות הדעת של משרד המשפטים לכל הרשויות המקומיות. כמו כן, היא פורסמה בחוזר מרכז השלטון המקומי המופץ מדי חודש בין הרשויות המקומיות. במהלך המחלוקת, עד להכרעתה, נמנעו רשויות מקומיות רבות מלפתוח חשבונות ייעודיים לתשלומי הורים. גם כיום עדיין יש רשויות המתנגדות לפתיחת חשבונות ייעודיים, בין השאר כי נקבע שרשות החינוך, או הבעלות של המוסד, יממנו את עלות העמלות הבנקאיות ודמי הניהול השונים הכרוכים בחשבון. רשויות רבות גם נרתעות מניהול כמה חשבונות נוספים - כמספר מוסדות החינוך שבבעלותן. 3. למשרד החינוך אין סמכויות אכיפה על רשויות מקומיות. בכוונת המשרד לפנות למשרד הפנים, כדי שיאכוף את התקנה על הרשויות המקומיות. 932. בית-הספר הממלכתי "מעלה הכרמל" חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שרת החינוך ביום י"ט בשבט התשס"ז (7 בפברואר 2007): פורסם כי בשל מיעוט תלמידים אמור בית-הספר הממלכתי "מעלה הכרמל" להפוך לבית-ספר יהודי-ערבי, בניגוד לעמדת רוב ההורים. רצוני לשאול: 1. האם הפרטים נכונים? 2. אם כן – מי יזם את הרעיון? 3. כיצד ילמדו ילדים יהודים וילדים ערבים יחד? 4. האם תישקל החלטה זו שנית? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הידיעה אינה נכונה. בית-הספר לא יהפוך בשנת הלימודים הבאה, התשס"ח, לבית-ספר יהודי- ערבי. 2. היוזמה היתה של עיריית חיפה על רקע מספר התלמידים ההולך ומצטמצם בבית-הספר ומכיוון שזה שנים מספר לומדים בו גם תלמידים ערבים. הכוונה היתה לפתוח בבית-הספר כיתה א' דו-לשונית על-אזורית, שבה ילמדו יחדיו, על-פי רצון הוריהם, תלמידים יהודים וערבים. בבית-הספר לומדים כיום 177 תלמידים, 13% מהם תלמידים ערבים. הואיל ולשנת הלימודים תשס"ח נרשמו 15 תלמידים יהודים בלבד לכיתה א', לא תיפתח בבית-הספר כיתה דו-לשונית. 4. מנהל מחוז חיפה הודיע, כי גם אם מספר תלמידי בית-הספר יצטמצם, בית-הספר לא ייסגר בשנת הלימודים הבאה. 946. לימוד מורשת יהדות מצרים חבר הכנסת נסים זאב שאל את שרת החינוך ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם, כי לטענת נשיאת הקונגרס העולמי של יהודים יוצאי מצרים, בבתי-ספר אין מלמדים את מורשת יהדות מצרים, בניגוד למורשת יוצאי מזרח-אירופה ומרכז-אירופה. רצוני לשאול: 1. האם הפרטים נכונים? 2. איזו מורשת יוצאי מזרח-אירופה ומרכז-אירופה נלמדת? 3. מה ממורשת המזרח כן נלמד? שרת החינוך יולי תמיר: לשאלתו של חבר הכנסת נסים זאב - אני רוצה ראשית לציין כי במערכת החינוך מלמדים מורשת של קהילות שונות בתולדות ישראל תוך הבאת דוגמאות ממגוון הקהילות הללו. בתוך המגוון הזה קיימת, כמובן, גם מורשת יהדות מצרים. הבחירה נמצאת בדרך כלל בידי המורה, במה מהמכלול של הנושאים להתמקד, אבל כאשר מכסים את מגוון הנושאים בוודאי שגם המרחב הזה של מצרים, צפון-אפריקה ומקומות אחרים נכלל במסגרת ההתייחסות, ולכן אני חושבת שיש לנו מענה ראוי ונכון על השאילתא שלך. בלימודי החובה בהיסטוריה בחינוך הממלכתי נכלל הנושא "היהודים בארצות האסלאם בין שתי מלחמות העולם". בנושא זה, כמו בנושאים אחרים, מלמדים על התהליכים המרכזיים ומביאים דוגמאות מארצות שונות שהיו תחת שלטון האסלאם. הנושא הזה גם נכלל כנושא חובה בבחינות הבגרות ומהווה 25% מהבחינה. במסגרת לימוד הבחירה בהיסטוריה מוצעים שני נושאים: הפעילות הציונית בארצות האסלאם בימי מלחמת העולם השנייה והעליות הגדולות מארצות האסלאם בשנים 1967-1948. גם בשני הפרקים הללו נכללים פרקים על יהודי מצרים. היו"ר מגלי והבה: גם אני למדתי אותם, גברתי השרה, כשהייתי בבית-הספר. שרת החינוך יולי תמיר: הנה, טובה עדותו של היושב-ראש מכל עדות אחרת. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אין. היו"ר מגלי והבה: אם כך, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. שאילתא מס' 999 של חבר הכנסת חיים אמסלם - לא נמצא; לפרוטוקול. 999. השפעת המצב הסוציו-אקונומי על שיעור הזכאים לבגרות חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שרת החינוך ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007): פורסם ב"הארץ", כי שיעור הזכאות לבגרות עלה, אך עיקר השיפור היה בשכבות המבוססות, וכי רמת מוסדות החינוך בפריפריה נמוכה. רצוני לשאול: 1. האם הפרטים נכונים? 2. אם כן – האם הסיכוי של תושב הפריפריה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך לזכות בתעודת בגרות נמוך מזה של עמיתו מיישוב מבוסס? 3. אם כן – מה ייעשה לסגירת הפער? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בשנים האחרונות, למעט שנת הלימודים תשס"ה, חלה עלייה עקבית ומובהקת בשיעור הזכאות לבגרות: בשנת הלימודים תשס"א היה שיעור הזכאות 48.6%; בשנת תשס"ב היתה הזכאות 51.6%; בשנת תשס"ג היתה הזכאות 52.8%; בשנת תשס"ד היתה הזכאות 54.1%; ובשנת תשס"ה היה שיעור הזכאות 51.7%. הנתונים הסופיים לתשס"ו טרם סוכמו. עם זאת, משרד החינוך מודע לפערים הקיימים בהישגים בבחינות הבגרות בין תלמידים מבתים מבוססים כלכלית לבין תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות חלשות, ופועל לצמצומם. הנחות העבודה של המשרד בנושא זה הן: הפערים בהישגים המתבטאים בבחינות הבגרות נוצרים עוד בשלבים הראשונים של חינוכו של הילד. פערים בהישגים בין תלמידים מבתים מבוססים לתלמידים מבתים שאינם מבוססים מקבילים במידה רבה לפערים בהשכלת הוריהם – זאת, על סמך מחקרים רבים שנערכו בארץ. ההנחה המצוטטת בשאילתא בדבר רמתם של מוסדות החינוך בפריפריה אינה נחשבת מקור לפערים בהישגים. 2. מחקרים שנעשו בארץ מצביעים על כך שמבחינה סטטיסטית, כאשר בוחנים אוכלוסיות גדולות, המנבא המהימן ביותר להצלחתו של תלמיד בבחינות בגרות הוא השכלת הוריו. הואיל ובדרך כלל יכולת ההשתכרות של בעלי השכלה גבוהה מיכולת ההשתכרות של בעלי השכלה נמוכה, יש מתאם בין השכלת ההורים למצבם הכלכלי. עם זאת, מתאם סטטיסטי בין מצב סוציו-אקונומי לבין הישגים בלימודים אינו מבטא בהכרח את סיכוייו של תלמיד מסוים לזכות בתעודת הבגרות, ואלה תלויים ביכולותיו, במוטיבציה שלו ובהישגיו הלימודיים. 3. פעולות המשרד לצמצום פערים - בחינוך הקדם-יסודי מוחל צו לימוד חובה (החלה בגני-ילדים), התשנ"ט-1999, המחיל חינוך חובה חינם על ילדים גילאי ארבע, ובמקרים מסוימים גם על גילאי שלוש, בשורה של יישובים ושכונות שהמכנה המשותף שלהם הוא דירוג סוציו-אקונומי נמוך ופריפריאליות. החל משנת הלימודים תשס"ו הוחל יום חינוך ארוך על-פי צו בכ-1,300 גני-ילדים לגילאי חמש, רובם המכריע ביישובי פריפריה, בשכונות שיקום וביישובים המצויים באשכולות הנמוכים של המדרג הכלכלי-החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנת הלימודים תשס"ד הוחל בתקצוב החינוך היסודי, על-פי מספר התלמידים הלומדים בו ועל-פי הרקע החברתי-הכלכלי של כל תלמיד ותלמיד - תקן דיפרנציאלי. כך כל תלמיד משויך לעשירון התואם את הרקע החברתי-הכלכלי שלו, ולתלמיד עם חסך חינוכי מוענק תקציב שעות גדול יותר. השיוך לעשירונים כולל את המדדים של השכלת כל אחד מן ההורים ומגורים באזורי פריפריה, כך שהתקצוב עבור תלמידים אלה מתייחס למקורות הפער בינם לבין תלמידים מאוכלוסייה מבוססת. במקביל, בתחום החינוכי החל המשרד בתשס"ד להנהיג הוראה מונחית סטנדרטים, שמשמעותה המעשית, קבלת אחריות של מערכת החינוך להישגים ולמיומנויות שרוכש התלמיד בכל שלב ושלב של לימודיו במערכת. ההוראה על-פי סטנדרטים נמצאת כעת בהחלה הדרגתית בבתי-הספר היסודיים, כתחילתו של תהליך החלה בכלל מערכת החינוך. השילוב בין קבלת אחריות להישגיו של תלמיד, לבין הקצאת משאבים דיפרנציאלית על-פי הרקע החברתי-הכלכלי שלו, מחייב את בית הספר להקדיש מאמצים לתלמיד המתקשה, ומאפשר לו להקצות יתר משאבים לתלמיד הבא מרקע חברתי-כלכלי קשה, שבמידה רבה הוא ילד שהוריו בעלי השכלה נמוכה. כמו כן, פועל בשלב החינוך העל-יסודי - חטיבות ביניים וחטיבות עליונות - מגוון תוכניות לקידומם של תלמידים חלשים, שבמידה רבה הם תלמידים מרקע כלכלי-חברתי חלש. עמן ניתן למנות את תוכניות אומ"ץ-נחשו"ן, "עתידים", תוכנית החומש למגזר הערבי ותוכניות המחצית השלישית, לב"ם - לקראת בגרות מלאה - ולב"ם 1. תוכניות המחצית השלישית ולב"ם תוגברו מאוד בשנה האחרונה. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 1025 של חבר הכנסת מרציאנו - לפרוטוקול. 1025. התאמות בדרכי היבחנות לתלמידים בעלי לקויות למידה מאובחנות חבר הכנסת יורם מרציאנו שאל את שרת החינוך ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): פורסם כי חלה עלייה במספר התלמידים העוברים אבחונים לצורך קבלת הקלות שלהן זכאים תלמידים הסובלים מליקויי למידה. מנהלי בתי-ספר מתריעים כי מדובר בתופעה שכיחה בקרב בני המעמד המבוסס, שלהם יש יכולת כספית לממן את האבחונים. רצוני לשאול: 1. האם הפרסום נכון? 2. אם כן – האם יערוך משרדך בדיקות קפדניות יותר בטרם מתן הקלות, ואם לא – מדוע? 3. כיצד ניתן לסייע לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי חלש במימון האבחונים? תשובת שרת החינוך יולי תמיר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. ראשית, ברצוני להעמיד דברים על דיוקם: אין מדובר בהקלות אלא בהתאמות בדרכי היבחנות לתלמידים בעלי לקויות למידה מאובחנות. מטרתן לאפשר לתלמידים הללו לעקוף את תחומי הקושי שלהם ולתת ביטוי הולם לידע שרכשו, ללא המגבלות הנובעות מהלקות. בחינת הבקשות להתאמות בדרכי היבחנות אכן מעלה לצערי את העובדה, כי באזורים מבוססים כלכלית ניכרת לעתים תופעה של אבחון-יתר של לקויות למידה. 2. עריכת אבחון של לקויות למידה אינה מבטיחה בהכרח כי התלמיד יקבל התאמות בדרכי היבחנות. משרד החינוך נמצא בשלבי הטמעה של מודל עבודה לאיתור ואבחון של תלמידים המתקשים בלמידה הכולל הערכת תפקודם הלימודי של תלמידים אלה; פיתוח ובניית תוכנית התערבות חינוכית לכל תלמיד מתקשה שאותר, בהתאם להערכת תפקודו; הערכה חוזרת בעקבות ההתערבות; במקרה של המשך הקשיים הפניה לאבחון מקצועי ללקויות למידה; הפעלת תוכנית התערבות בהתאם לממצאי האבחון והמלצותיו. רק אם לא חל שיפור בתפקוד התלמיד בעקבות תהליך זה, תינתן לו האפשרות לקבל התאמות בהתחשב במגבלותיו. משרד החינוך שואף לבצע תהליכי איתור ואבחון של תלמידים בעלי קשיי למידה כבר בשלבי לימודיהם הראשוניים במערכת, כדי שניתן יהיה לקיים התערבות חינוכית משמעותית כבר בשלבים מוקדמים של הלימוד. לפיכך, המשרד החל להפעיל תוכניות איתור מגן-הילדים, דרך כל שלבי החינוך היסודי ועד לחטיבת הביניים. התאמות משמעותיות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות מאושרות לתלמיד רק באמצעות ועדה מחוזית להתאמת דרכי היבחנות, שחברים בה אנשי חינוך – מפקחים, יועצים ומנהלים, ופסיכולוג מומחה. הוועדה שוקלת את תוצאות האבחון של התלמיד, את דיווחי בית-הספר על תפקודו הלימודי ואת הפעולות שננקטו לטיפול בו. בכל מקרה, בטרם יאושרו לתלמיד התאמות משמעותיות מתקיימות, כאמור, בדיקות קפדניות. 3. משרד החינוך מממן מדי שנה 1,500 אבחונים לתלמידים מעוטי יכולת. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 1031 של חבר הכנסת משה גפני - ידעתי שהוא פה - בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): זה לא בסדר שאני פה? היו"ר מגלי והבה: לא, תודה לך שלפחות אתה מכבד אותנו ואת הסיעה שלך. 1031. גביית תשלומי הורים עבור מזגנים חבר הכנסת משה גפני שאל את שרת החינוך ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): נודע לי, כי נשלחו להורי תלמידים במודיעין שוברים לתשלום אגרת חינוך עבור מזגנים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – האם התשלום הוא עבור רכישתם, תחזוקתם או הפעלתם של המזגנים? 3. האם מוסדות חינוך מוסמכים לגבות תשלום עבור מזגנים? שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת גפני, עד שאני אמצא את התשובה הרשמית, אענה לך. כיוון שאני מכירה את הנושא אני אומר לך כך: ראשית, אנחנו אכן לא מאשרים גביית תשלומי הורים בעבור מזגנים. החל מהשנה הבאה, בכל בתי-הספר שייבנו, יותקנו באופן בלתי נפרד מזגנים. באשר לבתי-הספר הקיימים, במסגרת חידוש תשתיות מבנים, גם השנה, כמו בשנה שעברה, נקדיש למהלך הזה סכום לא קטן של משאבים. נשתדל במקומות שבהם אנחנו חושבים שיש צורך מיוחד במזגנים, לתת מענה בסוגיה הזאת, לא מכספי ההורים אלא מכספי המשרד. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחבר הכנסת משה גפני. שרת החינוך יולי תמיר: מצאתי את התשובה. היו"ר מגלי והבה: את רוצה להקריא אותה? שרת החינוך יולי תמיר: לא, אני חושבת שנתתי – כתבתי אותה קודם ואחר כך הקראתי אותה, זה בסדר. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אני מודה לך על התשובה, אבל אני שאלתי שאלה מאוד ספציפית. בעיר מודיעין שלחו הודעת תשלום אגרה עבור מזגנים לבית-הספר. אני רוצה לדעת אם מותר - - - שרת החינוך יולי תמיר: עניתי, אסור. משה גפני (יהדות התורה): דקה, אם אפשר בבקשה. אגב, מדובר בבית-ספר רשמי. פתאום ראיתי שהסתכלת עלי ככה. בית-ספר רשמי. אני יודע שתשלומי הורים צריכים לעבור את האישור שלך, ולאחר מכן לבוא לוועדת החינוך של הכנסת לאישור. אי-אפשר לשלוח הודעה לתשלומי הורים. אני רוצה לדעת, האם בדקת את המקרה הזה, בעקבות השאילתא שהגשתי? האם הדבר נעשה כחוק? ואם הוא נעשה שלא כחוק, מה את מתכוונת לעשות? הרי זה שאת אומרת שבעתיד יממנו את המזגנים מתקציב השיפוצים והפיתוח זה יפה. אני שואל אם בית-הספר עבר על החוק, ואם כן, מה בדעתך לנקוט, אחרת זה צחוק מכל הנושא של תשלומי הורים. שרת החינוך יולי תמיר: בית-הספר אכן נהג שלא כשורה ואף ננזף בשל התנהגות זו, והובהר לו כי עליו לפעול אך ורק לפי אותם כללים שפורסמו באתר משרד החינוך, על-פי החלטת ועדת החינוך של הכנסת. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 1032 של חבר הכנסת אחמד טיבי: שיטת הציון בבחינות הבגרות. 1032. שיטת הציון בבחינות הבגרות חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את שרת החינוך ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): פורסם, כי אלפי תלמידים הניגשים לבחינות הבגרות מקבלים ציונים נמוכים מאלה המגיעים להם. כאשר נמצאים פערים גדולים בין ציון המגן לבין הציון בבחינת הבגרות, משקל ציון המגן של כל השכבה מופחת - במקום שיופחתו רק הציונים של התלמידים שלגביהם נמצא פער גדול. רצוני לשאול: 1. האם הדברים נכונים? 2. אם כן – כיצד תימנע פגיעה בתלמידים? 3. האם תשונה השיטה הזאת בקרוב? שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת טיבי, בבחינות הבגרות, קודם כול, אנחנו עושים מאמץ רב שהבחינה והציון יהיו עד כמה שניתן אובייקטיביים, משום שהציון הזה מלווה את התלמיד וגם מהווה כלי לכניסה לאוניברסיטאות. אנחנו עושים תהליך שנקרא שקלול דיפרנציאלי - שק"ד - והוא בא לתת מענה על הבעיה הזאת: אנחנו משקללים בציון הסופי את ציון הבחינה החיצונית ואת הציון הפנימי שבית-הספר נתן. זה רק במקרים שהבחינה היא חיצונית ולא במקרים שהבחינה היא פנימית. השקלול אמור לתת את התמונה המלאה של היכולות של הילד. במקרים מסוימים אנחנו רואים חריגות מאוד גדולות. כאשר יש חריגות בציונים, אם ברמת התלמיד או ברמת בית-הספר, אנחנו עושים תהליך של שקלול, כדי שלא ליצור מצב שיש בית-ספר אחד שהוא מאוד נדיב, ולכן תלמידיו מקבלים ציונים גבוהים, אף שבעצם הם אינם טובים יותר מחבריהם, ואילו בבית-ספר אחר יש איזו מגמה של קמצנות יתר בציונים ותלמידיו נפגעים משום שלא נתנו להם ציון טוב למרות הידע שיש להם. לכן, אנחנו עושים פה מהלך של מה שנקרא נורמליזציה, בסופו של דבר, של הציונים של המערכת - אתה מכיר את זה, ודאי, גם מימיך באוניברסיטה - ונוטים לתת מענה על החשד של גורמים חיצוניים שהאומדן הבית-ספרי לא נכון. נדמה לי שדווקא לך, כמי שהיה רוצה שהציון הבית-ספרי יקבל משקל רב יותר מהפסיכומטרי ומכל גורם אחר, היה חשוב במיוחד לתמוך בגישה כזאת, כדי שציון בית-הספר אכן יקבל את המשקל הראוי לו. אין פה אמירה על תלמיד זה או אחר אלא רק על בית-הספר ככלל ועל שקלול הציון הממוצע שלו בהשוואה לסטטיסטיקה הארצית כולה. לכן אני חושבת שיש כאן תהליך נכון. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת טיבי, שאלה נוספת. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה, גברתי השרה. אני בעד אמות מידה שוות לכלל בתי-הספר, אבל יש כאן רושם של עונש קולקטיבי על השכבה כולה, כאשר זה הגיוני וזה צודק שלגבי תלמידים שנמצא פער גדול בין ציון המגן שלהם לבחינות הבגרות, אתם תנקטו את השיטה הדיפרנציאלית הזאת. אבל אתם מפעילים את זה על כלל השכבה וזה פוגע בתלמידים טובים שאין פער בין ציוני המגן שלהם לבין הציונים האמיתיים בבגרות. שרת החינוך יולי תמיר: לא, אני רוצה להסביר שוב. לכן עשיתי הבחנה, חבר הכנסת טיבי, בין רמת התלמיד לרמת בית- הספר. אם זה קורה לתלמיד אחד או שניים, השקלול יהיה על התלמיד. אם זה קורה לשכבה שלמה, כמו שקורה לנו לפעמים, אז אנחנו נחיל את זה על כלל בית-הספר. זה, דרך אגב, גם כלי שבית-הספר למד ממנו שלא כדאי לו להפריז בציוני המגן כי אחר כך הם נחשבים בלתי אמינים. שאילתות בעל-פה שרת החינוך יולי תמיר: אם ירשה לי היושב-ראש, חבר הכנסת טיבי היה נדיב בבוקר ונתן לי שלא לענות על שאילתא שלו בעל-פה. אם תרשה לי, אני אענה לו עכשיו. היו"ר מגלי והבה: טוב שאת נמצאת כאן. בבוקר היה הנושא שהיית צריכה להתייצב כאן, והמזכיר גם נמצא כאן. אני אומר את הדברים האלה כיוון שחברי הכנסת באו בטענות, לא בפעם הראשונה, שקובעים ולא מקיימים. כיוון שחבר הכנסת נמצא כאן, אנחנו ניתן לו. שרת החינוך יולי תמיר: זה גם נעשה בהסכמה ובשיחה אתו. היו"ר מגלי והבה: אבל עם המזכירות לא, ולכן אנחנו לא ידענו. בבקשה. 124. גיל התחלת לימודי רפואה אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה, אדוני. גברתי השרה, כבר פניתי אלייך אפילו בשאילתא בעל-פה. נפגשנו בכל מה שקשור לקבלת סטודנטים ערבים לבתי-הספר לרפואה בארץ. בירושלים, בחיפה ובתל-אביב הופעלה שיטה חדשה של סינון, ראיונות-יתר. פעם היה ריאיון אחד אפשרי. עכשיו - שמונה תחנות ריאיון. הסטטיסטיקה מראה, שלמשל באוניברסיטה העברית יש ירידה דרסטית מ-35 תלמידים ערבים בשיטה הקודמת לחמישה-שישה תלמידים. עכשיו, באוניברסיטת תל-אביב יש הגבלת גיל המועמדים שיכולים להירשם לבית-הספר לרפואה ל-20. זה לא חל על כלל התלמידים; יש החרגה של העתודאים. כלומר, מי נפגע בסופו של דבר? הסטודנטים הערבים. ולכן, גברתי, א. האומנם? הכיצד גם, היעלה על הדעת? וברחל בתֵך הקטנה, איך הדבר הזה יכול להימשך תחת שלטונך, ואני יודע על עצמאות אקדמית של המועצה להשכלה גבוהה, של בתי-ספר לרפואה. אני בוגר אחד מבתי-הספר הטובים בעולם, באוניברסיטה העברית – אני אוהב את בית-הספר הזה; נפגשתי עם הדיקן. יש להביא למצב שבו התחרות תהיה שוויונית, ויש מחסום בפני הסטודנטים הערבים. היו"ר מגלי והבה: אבל נדמה לי שהבת שלה לא רחל. נכון? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): יש ביטוי כזה. היו"ר מגלי והבה: אני מכיר את הביטוי. מצב הרוח בשעה כזאת - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גם הבת שלה לא קטנה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא, רציתי לשאול אותך אם אתה יודע מאיפה הביטוי. היו"ר מגלי והבה: ודאי. זה בספר בראשית, אדוני. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא. מי הלך לבקש את ידה של מי. היו"ר מגלי והבה: הנה, בבקשה, אנחנו התחרינו ויש פה פוסק בתורה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): השופט קבע שהתשובה נכונה. שתי נקודות. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה וקיבלתי ציון. דרך אגב, גברתי השרה, כשבחנו אותנו בתנ"ך – היו לנו ציונים יותר גבוהים מלתלמידים היהודים באותן מסגרות. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לצערי הרב, גברתי, אני נבחנתי בבחינת בגרות בתנ"ך, ובקוראן לא נתנו לנו להיבחן בבחינת בגרות, למשל. שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת טיבי, אני בטוחה שזה לא פגע בידע שיש לך בקוראן. נסים זאב (ש"ס): הוא יכול להשלים גם עכשיו. שרת החינוך יולי תמיר: אני שמחתי לענות על השאלה הזאת כי התופעה היא תופעה חמורה ביותר. היא חמורה בעיני, כפי שהיא חמורה בעיניך. לצערי הרב - אני יכולה לומר באכזבה מסוימת וגם בכעס מסוים – אני זימנתי את ראשי הפקולטות לרפואה אלי לשיחה, כידוע לך, עם חברי הכנסת הערבים, והם לא הופיעו לישיבה - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): וחבר הכנסת היוזם. שרת החינוך יולי תמיר: כן. הם לא הופיעו לישיבה, בטענה של חופש אקדמי. אני לא מקבלת את טענתם. אני חושבת שחופש אקדמי נוגע להרבה מאוד סוגיות, אבל בכל מדינה שאני מכירה בעולם יש חוקים נגד אפליה ונגד exclusion, נגד הוצאה מהכלל. ולכן, אני חושבת שההחלטה שהתקבלה היא בעייתית ביותר. אני מוכנה להכיר בכך שיש אולי צורך שלא לתת לאנשים לעסוק ברפואה מגיל מאוד צעיר, ואם היתה עוד שנת מכינה או עוד שנת לימוד, אבל אפשרות להתקבל – שחלה, דרך אגב, גם על בחורות דתיות שלא משרתות, שחלה גם על נכים שלא משרתים; זה לא רק שערבים לא מתקבלים. אין ספק שיש כאן טעם לפגם ויש בעיקר תחושה קשה מאוד סביב העניין הזה. אפשר לראות את זה גם מנקודת המבט ההפוכה, וגם אם היו מקבלים מגיל 20 – יש בעיה קשה בקבלה של סטודנטים ערבים ללימודי הרפואה. ולכן, אני לא ויתרתי על העניין. אנחנו נתכנס מייד אחרי החג עם ראשי הפקולטות לרפואה, נדון בעניין לעומק ונראה איך אנחנו מקדמים את הנושא. הוא נראה לי אכן נושא ראוי מאוד. אני לא יכולה לכפות את זה, דרך אגב. אין בכוחי לכפות את העניין, אבל אני חושבת שחשוב לטפל בזה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשרת החינוך. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): שאלה נוספת. אם זאת שאילתא בעל-פה, מותר גם שתי שאלות. היו"ר מגלי והבה: ודאי. לא רק זה. בבוקר אני רציתי לשאול, אבל אני אוותר כיוון שאני מנהל את הישיבה. בבקשה, אתן לך את הזכות הזאת. שר הפנים רוני בר-און: אל תמהר, אל תמהר. היו"ר מגלי והבה: כן, בייחוד שאני ירושלמי ואני מסיים את היום שלי כאן. שר הפנים רוני בר-און: אנחנו רגילים. ממוצאי-שבת לא ישנו אפילו שעה אחת, אז בסדר, קח את הזמן שלך. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): שר הפנים, תתנחם בכך שהלילה הכנס מסתיים. שר הפנים רוני בר-און: אתה חושב שגם השרים יוצאים לפגרה? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לפחות שאילתות, הצעות לסדר-היום – לפחות מזה נפטרת לכמה שבועות טובים. שר הפנים רוני בר-און: לא מציע לך - - - היו"ר מגלי והבה: בבקשה, אדוני. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, לפלא בעיני תשובתך. מה הבעיה שפקולטה קובעת גיל מינימלי – מסיבות מקצועית ענייניות שלה? כמו שאמרת, אין כאן אפליה על רקע של גזע, מין, דת, שאגב אסור לפי סעיף 9 לחוק המל"ג, אז לכן אני לא מבין מה הבעיה. נכון, יש exception אחד לגבי עתודאים כי יש כאן צורך לאומי – זה לא עניין של האוניברסיטה, אלא עניין של המדינה. מלבד אותה קבוצה מצומצמת זה חל על כל האוכלוסייה. לא ברור לי מדוע צריך לפגוע באמת בחופש האקדמי. איזו אפליה יש כאן, מה הבעיה? שרת החינוך יולי תמיר: חבר הכנסת אורלב, אם היו נתוני הקבלה מאוזנים, אז לא הייתי כל כך דואגת. אם היו באמת נתוני הקבלה לבתי-הספר לרפואה מעידים על שוויון גמור בהזדמנות להתקבל, היתה נחה דעתי. אבל אני חוששת שהנתונים מלמדים על כך שלתלמיד ערבי הרבה יותר קשה להתקבל לבית-ספר לרפואה. דרך אגב, המצב משתפר. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): יש מבחנים אחרים? שרת החינוך יולי תמיר: יש מבחנים אחרים, יש ראיונות שמאוד קשים להם. אנחנו נוכחנו לדעת השנה שכשהציגו את שיטת הראיונות, צנח מספר המתקבלים. עלתה פה דרישה לבדוק את העניין. אני חושבת שזה לגיטימי לבדוק את זה, אני גם חושבת שזה לגיטימי לצפות מבתי-ספר לרפואה – שהיו, דרך אגב, חלוצים בכל העולם בשיטת ההעדפה המתקנת, גם לנשים וגם למיעוטים – להביא בחשבון גם את הנושא הזה. יש משמעות מאוד גדולה לכך שבמגזר הערבי או הדרוזי או הבדואי יהיה רופא מקרב בני הקהילה, ולפעמים רופאה מקרב בנות הקהילה, ולכן בעיני הנושא חשוב וראוי לבדיקה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשרת החינוך. שאילתות ותשובות היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום ובשאילתות. אנחנו כמובן נמתין לשר לקליטת העלייה בסבלנות. אין פה אנשים, כך שהן רק לפרוטוקול. השר לקליטת העלייה, אני מצטער שלא היתה סבלנות לאלה ששאלו ולא המתינו. אתה בסדר גמור. השר לקליטת העלייה זאב בוים: לא יצטרכו להיאזר בסבלנות רבה במה שקשור לתשובותי. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 643 של חבר הכנסת יצחק וקנין – לפרוטוקול. 643. פשיעה בקרב עולים חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר לקליטת העלייה ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006): רצוני לשאול: 1. מה הם ממדי הפשיעה בקרב העולים? 2. האם קשיי התאקלמות משפיעים על שיעור הפשיעה בקרב העולים? 3. האם מסייע משרדך לעולים בהתאקלמותם? תשובת השר לקליטת העלייה זאב בוים: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. על-פי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2005 היה מספר העבריינים הבוגרים 138,013 איש, מתוכם 16,871 עבריינים עולים, המהווים 12.9% מכלל העבריינים בישראל. מבין העולים, מספר יוצאי חבר המדינות 14,358, המהווים כ-10% מכלל העבריינים, ו-1,139 יוצאי אתיופיה, המהווים 0.8% מכלל העבריינים. מספר העבריינים הקטינים היה 14,744 קטינים. מתוכם 2,765 עבריינים עולים, המהווים 18.7% מכלל העבריינים הקטינים בישראל. מבין העולים מספר יוצאי חבר המדינות היה 2,057, המהווים כ-14% מכלל עבריינות הקטינים בישראל, ו-425 יוצאי אתיופיה, המהווים 2.9% מכלל העבריינים. בשנת 2005 חלה ירידה של כ-5% בכמות תיקי העולים לעומת שנת 2004, ומספר תיקי העולים הבוגרים הוא 26,100. מספר תיקי הנוער העולה הוא 5,075 ומהווה 19% מכלל תיקי העולים. בהקבלה בין השנים 2005 ל-2006, עד 9 בנובמבר 2006, חלה ירידה של 12.7% במספר תיקי הנוער העולה: בקרב יוצאי חבר המדינות ירידה של16%. בקרב יוצאי אתיופיה - ירידה של 17.7%. בקרב הנוער הוותיק - ירידה של 2.6%. ניתן לראות כי מגמת הירידה בקרב הנוער העולה היתה גבוהה ומשמעותית יותר מאשר בקרב כלל הנוער. 2. ממחקרים עולה כי במצבי הגירה נורמות וערכים של תרבות העולים עלולים להתנגש עם נורמות התרבות המארחת. פער זה יכול להוביל לקונפליקט תרבותי אשר ביכולתו לגרום לעלייה בעבריינות בקרב המהגרים. 3. המשרד לקליטת העלייה, מעצם קיומו מכוון לסייע לעולים בתהליך התאקלמותם והסתגלותם. נוסף על פעולות המכוונות לכלל העולים, נעשים מאמצים מיוחדים לסיוע לעולים המתקשים במהלך קליטתם, ולצורך כך מפעיל המשרד שורה של מענים והתערבויות המכוונים לסייע לעולים במצבי מצוקה ובקשיי הסתגלות. מבין התוכניות הנעשות עם שותפים נוספים, כגון שירות מבחן לנוער ועמותות שונות: תוכנית "סיכויים" לסיוע וליווי בני-נוער עוברי חוק ותוכנית "משפחה תומכת" לסיוע להורי בני-נוער שביצעו עבירות. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 708 של חבר הכנסת מיכאל נודלמן – לפרוטוקול. 708. דיור ציבורי לעולים חבר הכנסת מיכאל נודלמן שאל את השר לקליטת העלייה ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): אחת הבעיות הגדולות של עולים חדשים היא בעיית הדיור. נודע לי כי כ-50,000 איש ממתינים לדיור ציבורי. רצוני לשאול: 1. כמה משפחות של עולים חדשים קיבלו דיור ציבורי מ-1 בינואר 2002 עד 15 בנובמבר 2006, ובאילו ערים? 2. מה נעשה במשרדך כדי ליישם את התוכניות "מקבצי דיור" ו"שכירות לטווח ארוך" החל משנת 2002? 3. האם למשרדך תוכנית מקיפה לפתרון מצוקת הדיור בקרב עולים? תשובת השר לקליטת העלייה זאב בוים: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מספר היחידות המשפחתיות של עולים זכאים שהתאכלסו בפתרונות דיור ציבוריים על כל סוגיהן בתקופה מ-2002 ועד נובמבר 2006: דירות ציבוריות והוסטלים - 10,463; מקבצי דיור - 9,095; סה"כ - 19,558. פתרונות הדיור הציבוריים והמקבצים הועמדו לרשות המשרד כמעט בכל יישובי הארץ. להלן כמה דוגמאות. דיור ציבורי: אופקים - 341; אריאל - 23; בת-ים - 180; טבריה - 119; לוד - 255; נצרת-עילית - 694; כפר-סבא -64; נס-ציונה – 23; ירושלים – 412; תל-אביב-יפו - 177; קריית-גת - 313. מקבצי דיור: באר-שבע - 483; כרמיאל – 204; חיפה – 617; אשדוד – 1,071; ירושלים – 262; רחובות – 171; ראשון-לציון - 419; אשקלון – 585; תל-אביב -99. 2. החל משנת 2002 המשרד הפעיל מסלול "שכירות ארוכת טווח" כפתרון דיור נוסף לעולים קשישים. כ-3,500 עולים קשישים מימשו פתרון זה עד 11 ביולי 2006. בשנה האחרונה חלה האטה בהשתתפותם של עולים בפרויקט. אנו מעריכים שהסיבה לכך נובעת מההחלטה על הקפאת הזכאות לאלה המשתתפים בפרויקט וכן על הקטנת סכום הסיוע החודשי הנוסף מ-600 ש"ח בתחילת הפרויקט ל-350 ש"ח בממוצע בשנה האחרונה. יש לציין כי המשרד חתם על חוזים לשכירת 2,354 יחידות דיור במקבצים חדשים בשנים 2002- 2003. לא נחתמו חוזים חדשים משנת 2003 במקבצי דיור בשל עמדת משרד האוצר הקובעת שיש לתת עדיפות לפתרון "שכירות ארוכת טווח". 3. ברשותנו מכלול הצעות להגדלת פתרונות הדיור לעולים שהוצגו למשרד האוצר בשנים האחרונות. האוצר התנגד בגלל העלויות התקציביות והשלכות רוחב. בכוונתי לנהל דיונים בנושא עם משרד האוצר בתקופה הקרובה, על מנת לבחון אפשרויות ליישם חלק מהפתרונות. יש לציין כי בדיוני תקציב 2007 דרשנו להגדיל את מספר הרכישות של דירות נ"ר לעולים מרותקים לכיסא גלגלים ולהגדיל את הסיוע בשכר-דירה לעולים קשישים. בכוונת המשרד לדרוש ממשרד האוצר לפרסם כבר בשנה הקרובה מכרזים לשכירת חמישה מקבצים חדשים באזורי ביקוש. לסיכום, המשרד לקליטת העלייה ואני כשר הממונה מודעים למצוקות הדיור הקיימות ופועלים במגוון דרכים למצוא פתרונות שיאפשרו דיור הולם לאוכלוסיות נזקקות. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 949 של חבר הכנסת שלמה בניזרי – לפרוטוקול. 949. הזיקה לישראל של העולים מחבר המדינות חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את השר לקליטת העלייה ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם כי שליש מהעולים מחבר המדינות מעדיפים שלא להתגייס וכי כ-40% מהם רוצים לחיות במקום אחר. רצוני לשאול: 1. האם תואמים נתונים אלו את עמדת אנשי המקצוע במשרדך? 2. כמה מהעולים עזבו את המדינה? תשובת השר לקליטת העלייה זאב בוים: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. שיעור הגיוס בקרב צעירים עולים מחבר המדינות העצמאיות, בתקופה של עשר שנים מיום עלייתם, עומד על כ-72%. השיעור בקרב "צברים" ותיקים עומד על 74%. עלי לציין ששיעור המגויסים מקרב העולים מאתיופיה עולה על 90%. במחקרים העוסקים בשביעות רצון עולי חבר המדינות העצמאיות מקליטתם בישראל עולה, כי 81% מקרב הנשאלים משיבים שהם בטוחים בהישארותם בישראל, כ-72% מרוצים עד מרוצים מאוד מחייהם בישראל, וכ-70% היו חוזרים שנית על החלטתם לעלות לישראל. 2. שיעור היורדים מקרב העולים מחבר המדינות העצמאיות בשנים 2004-1989 הוא 8%. אנו מגדירים "יורד" מי שיצא מישראל ולא חזר במשך 24 חודש. היו"ר מגלי והבה: אני מודה לשר העלייה, הקליטה והתפוצות. השר לקליטת העלייה זאב בוים: תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: כל טוּב. אנחנו ממשיכים - השר להגנת הסביבה ישיב על שאילתות. בבקשה, השר גדעון עזרא, אני מזמין אותך. אדוני השר, אני מניח שגם לך לא תהיה הרבה עבודה. שאילתא מס' 593 של חבר הכנסת אליהו גבאי – לפרוטוקול. 593. זיהום האוויר של בתי-הזיקוק בחיפה חבר הכנסת אליהו גבאי שאל את השר להגנת הסביבה ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006): פורסם ב"הארץ" ב-15 בנובמבר 2006, כי בתי-הזיקוק בחיפה פולטים זיהום אוויר פי-שלושה לפחות מבתי-הזיקוק באירופה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – כיצד תטופל רמת זיהום גבוהה זו? 3. כיצד תשופר איכות האוויר? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הפרסום בעיתון "הארץ" לקוח ממחקר המשווה את שיעור הפליטות מבית-הזיקוק בישראל בשנת 2005 לצפי שיעור הפליטות מבית-הזיקוק בבלגיה בשנת 2010. השוואה זו מטעה ואינה נכונה. השוואת שיעור הפליטות מבית-הזיקוק בחיפה במצב הנוכחי מראה שעבור מזהמים מסוימים בית-הזיקוק בחיפה נמצא בממוצע האירופי ועבור מזהמים אחרים שיעורי פליטת המזהמים שלו אף נמוכים מהממוצע. 3-2. בחודש מאי 2006 חתמתי על הוראות מיוחדות, הידועות בשם "צו אישי", מכוח החוק למניעת מפגעים, התשכ"א–1961, המופנות לבית-הזיקוק בחיפה. הצו האישי שהוצא הינו בהתאם לתקנים האירופיים המחמירים ובהתאם לתקנים הגרמניים הנחשבים למתקדמים ביותר באירופה. הוראות הצו דורשות שימוש באמצעים הטכניים המתקדמים ביותר להפחתת רמת הפליטות לאוויר ויישומם בלוח זמנים קצר ביותר (10/2008). צווים דומים הוצאו בעבר ומוצאים על-ידי המשרד למפעלים הגדולים במפרץ חיפה, ובמסגרתם נדרשים המפעלים להפחית את רמת פליטות המזהמים לרמה האירופית העדכנית. חשוב להדגיש כי להגעת הגז הטבעי לחיפה תהיה השלכה משמעותית על שיפור איכות האוויר באזור ועלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת לקדמו ולהפכו לזמין לתעשייה. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 794 של חבר הכנסת חיים כץ – לפרוטוקול. 794. הצבת אנטנות סלולריות בשמורות הטבע ובגנים לאומיים חבר הכנסת חיים כץ שאל את השר להגנת הסביבה ביום י"ג בטבת התשס"ז (3 בינואר 2007): פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי רשות הטבע והגנים מאפשרת לחברות הטלפון הסלולרי להציב בשמורות ובגנים לאומיים אנטנות בתמורה ל-100,000 ש"ח לאנטנה. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – בכמה שמורות וגנים לאומיים מדובר ואילו הם? 3. מה היא עמדת משרדך בנושא? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הידיעה נכונה. בעקבות החלטת ממשלת ישראל לאפשר לאזרחי מדינת ישראל לקבל שירות סלולרי תקין, נערכה פריסת אנטנות על-פי אזורים טופוגרפיים, בהתאם לכמה קריטריונים. רשות הטבע והגנים פועלת בנושא מכוח סעיפים 29 ו-30 בחוק הגנים הלאומיים, אשר דנים בהעברת תשתיות לשמורות טבע, וכן בקבלת רשיון עסק בשמורות טבע. חטיבת המדע וחטיבת התכנון והפיתוח עורכות בדיקה יסודית ומדוקדקת אשר לצורך בהקמה, וחשוב מזה, בודקות אם התשתית עלולה לפגוע בערכי טבע ומורשת ונוף. רק לאחר קביעה שלפיה הקמת התשתית לא תפגע בערכי טבע ומורשת ונוף, מתקבל האישור. יצוין, כי חברות רבות פונות לרשות הטבע והגנים, אולם רק פניות בודדות מאושרות על-ידה. 2. על שטחי הרשות ניצבות כ-85 אנטנות בסך-הכול. מתוכן, שמונה אנטנות הוצבו מכוח סעיף 29 לחוק הגנים הלאומיים, והרשות אף מקבלת עבורן תשלום. כנגד הקמת יתר האנטנות, כגון ברמת-ארזים ובנחל-דישון, מנהלת הרשות מאבק. 3. עמדת משרדי בנושא היא כי על כל בקשה להצבת אנטנה סלולרית בשטחים פתוחים או בשמורות טבע יש לקבל הן היתר קרינה, על-פי חוק הקרינה הבלתי מייננת, הן את אישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, שלפיה נבדק ונקבע, כאמור לעיל, כי אין פגיעה בערכי טבע ומורשת ונוף. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 825 של חבר הכנסת אריה אלדד – לפרוטוקול. 825. חשד לשחיתות ברשות הטבע והגנים חבר הכנסת אריה אלדד שאל את השר להגנת הסביבה ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-22 בדצמבר 2006, כי רשות הטבע והגנים חשודה לכאורה בהתעלמות שיטתית מהפרות חוק של עבריינים בתחומי רשות הטבע והגנים, באי-יישום צווי הריסה ובהתעלמות מהפרות חוק של בכירים ברשות. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – כיצד תוסדר פעילות הרשות? ‏ תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) בתאריך 22 בדצמבר 2006 פרסם מרדכי גילת בעיתון "ידיעות אחרונות" כתבה שעל-פיה ניתן להבין לכאורה כי רשות הטבע והגנים מתעלמת מהפרות חוק ואינה מיישמת צווי הריסה. בין היתר נטען בכתבה כי הרשות לא פינתה מכפר-נחום מסעדה השייכת לתושב מגדל, מר יוסי ג'ינו, לאחר שבית-המשפט פסק בעניין. בעקבות פרסום הידיעה, נעשתה בלשכתי בדיקה מקיפה בנושא, וזאת על מנת ללמוד את הנושא לעומקו ולעמוד על מכלול העובדות. להלן תמצית העובדות כפי שהועלו עד כה: ראשית, למשפחת ג'ינו זיקה לשטח האמור. בראשית שנות ה-50 פנה אלוף פיקוד צפון דאז, משה דיין, לאביהם של יוסי ועמוס ג'ינו בבקשה לעבד את הקרקעות המפורזות של שפך הירדן – כפר-נחום ומזרחה - וזאת מסיבות אסטרטגיות באזור. בני המשפחה עיבדו במשך שנים רבות את הקרקעות גם בתקופת התקריות תחת אש אויב סורי וחדירות פדאיונים. חלקה שעליה נמצא חלק מהמסעדה הוכרזה כגן לאומי רק בשנת 1967. יתר על כן, משפחת ג'ינו מפעילה בשטח המדובר שני מכוני שאיבה בהיתר ברישוי החל משנות ה-50 וכן חכרה קרקעות מהכנסייה האיטלקית במשך השנים. במשך יותר מ-20 שנה פיתחה משפחת ג'ינו את המקום בידיעתן של רשויות המדינה השונות, לרבות מינהל מקרקעי ישראל, רשות הגנים הלאומיים - המגעים עם משפחת ג'ינו התחילו עוד טרם האיחוד עם רשות שמורות הטבע - וועדות התכנון השונות. המסעדה שבה מדובר מופעלת זה כ-15 שנה. יודגש כי משפחת ג'ינו הרסה עצמאית מסעדה קודמת לאחר שרשות הגנים הלאומיים טענה כי המסעדה היתה מצויה בתוך שטחו של הגן הלאומי. בדיעבד, לאחר ההריסה, הסתבר בהסתמך על מדידות כי לא כן הדבר וכי השטח שעליו עמדה המסעדה הקודמת לא היה שייך לגן הלאומי. כבר בראשית שנות ה-80 – ב-1983 - לאחר מתן תוקף לתמ"א 13 (חופי כינרת), פנתה משפחת ג'ינו לממ"י בבקשה להקצאת קרקע על-פי ייעודה בתמ"א 13 (נופש ושירותי נופש). יצוין כי במקום שבו ממוקמת כיום המסעדה ניתן על-פי תמ"א 13 לבנות מסעדה. בהמשך שנות ה-80 פנתה רשות הגנים הלאומיים למשפחת ג'ינו והציעה לה כי הרשות תחכור את הקרקע מממ"י ותעניק אותה למשפחת ג'ינו לשימוש חריג על-פי ייעודי הקרקע המתוכננים, עד גמר הכנת תוכניות מפורטות והפקדתן כחוק. בהמשך אותה שנה, 1986, הגישה רשות הגנים הלאומיים מפרט בקשה להיתר בנייה לשימוש חריג אשר כלל מסעדה ושירותים, והיתר בנייה כאמור הוצא ביולי 1986. בתקופת השימוש החריג, כ-24 חודשים, הכינה רשות הגנים הלאומיים תוכניות מפורטות באזור, כמוסכם עם משפחת ג'ינו. בשל מעורבות והתנגדות הכנסיות - התוכנית כללה הפקעת אדמות מאדמותיהן - החליטו משרד התיירות ורשות הגנים הלאומיים להעביר את פיתוח מרכז שירותי הנופש מזרחה. בשנת 1987 פנו מלשכת ראש הממשלה אל מנכ"ל רשות הגנים הלאומיים דאז, מרדכי בן-פורת, בבקשה לשלב את משפחת ג'ינו בפיתוח הגן הלאומי בכפר-נחום. בשנת 1992 מסר רפאל איתן עדות בבית-המשפט, ועל-פיה דיבר עם מנכ"ל הגנים הלאומיים, על מנת שיסייע למשפחת ג'ינו בפיתוח האזור, וזאת בהוקרה ליוסי ג'ינו: "ראוי שהמדינה תצדיע לו ותיתן לו את מבוקשו ותעזור לו". באותה שנה, 1992, כתב הממונה על התכנון ברשות הגנים הלאומיים לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הצפון, כי רשות הגנים הלאומיים אינה מתנגדת למתן אישור לשימוש חריג למסעדה בתחומי הגן הלאומי בכפר-נחום, ובהמשך כתב מתכנן ויועץ רשות הגנים הלאומיים למשפחת ג'ינו את האמור לעיל. בשנת 1994, בדיון שהתקיים בנושא פיתוח בגן הלאומי, שהשתתפו בו נציגי רשות הגנים הלאומיים, נציגי משרד התמ"ת, משרד התיירות ומשרד הדתות, סוכם לנהל משא-ומתן עם משפחת ג'ינו במגמה למסור להפעלתה את המסעדה החדשה, ובלבד שתתחייב משפחת ג'ינו על פירוק מבנה המסעדה הישנה שהיא מפעילה מערבית לכפר-נחום, וכי יטופל בדחיפות נושא הפטור ממכרז למשפחת ג'ינו. בשנת 1995 כתב ישראל גלעד, מנכ"ל רשות הגנים הלאומיים, אל אלי גונן, מנכ"ל משרד התיירות, על זירוז הטיפול בסוגיית הפטור ממכרז על מנת לאפשר את השתלבותה של משפחת ג'ינו בתוכנית הפיתוח של הגן הלאומי. באותה שנה, בדיון שהתקיים ברשות הגנים הלאומיים, הוחלט כי "רשות הגנים תעביר לשר לאיכות הסביבה נוסח מסמך המפרט את הנימוקים המוצעים לבנייה לקבל אישור לפטור ממכרז למשפחת ג'ינו, אשר יועברו לשר האוצר". באותה שנה השתתף עמוס ג'ינו, אחיו של יוסי ג'ינו ושותפו ליזמות, בדיון שהתקיים ברשות הגנים הלאומיים, ובו סוכם כי עמוס ג'ינו יטפל בתכנון המסעדה וכפר הנופש. בשנת 1996 כותב אדריכל אלכס שפול, מתכנן מחוז צפון של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, אל יוסף ג'ינו: "כפי שהובהר לי מהמכתב של רשות הגנים הלאומיים מתאריך 8 במרס 1994, אין התנגדות מצדם לקבל שימוש חריג - - - מכיוון שנושא זה עומד לקבל פתרון קבע במסגרת תוכניות מפורטות - - - ולאור כל ההחלטות הקודמות, איני רואה כל מניעה ממוסדות התכנון לדיון בחיוב להמשך מתן שימוש חריג על-פי בקשה שתוגש". בשנת 1996, בדיון שהתקיים בממ"י מחוז הצפון, בהשתתפות יוסי ועמוס ג'ינו, סוכם לגבי המסעדה הקיימת: "לאחר המצאת אישור חריג מוועדת התכנון, תוכן על-ידי המחוז עסקת הרשאה לשימוש לתקופה מוגבלת - - -"; ולגבי אתר חלופי למסעדה סוכם כי "לאחר אישור התוכנית המפורטת שתוגש על-ידי רשות הגנים הלאומיים בכפר-נחום, תוכן עסקה על-ידי המחוז בהתאם לחוק ונוהלי המינהל בנדון לדיון והחלטות בהנהלת המינהל". בשנת 1997 כתב אהרן ורדי, מנכ"ל רשות הגנים הלאומיים, אל יגאל שחר, הממונה על מחוז הצפון מטעם משרד הפנים: "ברצוני לעדכן אותך כי מליאת רשות הגנים הלאומים החליטה ביום 26 בפברואר 1997, כי ראוי להגיע להסדר עם משפחת ג'ינו להקצאת שטח בגן הלאומי למסעדה שתוקם ותופעל על-ידי משפחת ג'ינו". באותה שנה התקיים דיון ברשות הגנים הלאומיים בהשתתפות יוסי ועמוס ג'ינו, שבו נדון תכנון משותף לגבי המסעדה החדשה. בשנת 1998 התקיים דיון רב-משתתפים, לרבות נציגי רשות הגנים הלאומיים בממ"י מחוז הצפון, ובו סוכם כי "הרשות לא מתנגדת שיוקצה למר ג'ינו שטח למסעדה בלבד וזאת בהמשך להחלטת מליאת רשות הגנים הלאומיים ב-2/97 על-פי התוכנית החדשה". כמו כן, באותו דיון "נמסר ע"י מר ורדי כי התקיימה פגישה עם מר אבי דרכסלר, מנהל המינהל, בניסיון לפטור הרשות ממכרז במקרים של פרויקטים מסחריים בתחום הגנים הלאומיים ושמורות הטבע". בתאריך 13 בינואר 1999 התקיים דיון אצל השר לאיכות הסביבה רפאל איתן, שאותו סיכם השר: כל עוד משפחת ג'ינו לא תעבור - לא ייהרס המבנה הישן, כשתעבור ייהרס. בכפוף להסכם עם רשות הטבע והגנים הלאומיים, ממ"י ומשרד התיירות, תקבל משפחת ג'ינו את המסעדה (החדשה). הרשות תפעל לאפשר למשפחת ג'ינו להפעיל את המזנון בכפוף להוראות כל חוק או הסכם בנדון. בדיון השתתפו: השר, אהרן ורדי, רות רוטנברג, עמוס ויוסי ג'ינו. בתאריך 11 באפריל 2000, בתצהיר בפני עורך-דין, מצהיר רפאל איתן: "בזמנו כיהנתי כשר לאיכות הסביבה - - - היה במשרד לאיכות הסביבה משא-ומתן עם הגורמים המוסמכים ומשפחת ג'ינו בעניין הריסת מבנה המסעדה הישן והעברת פעילות המסעדה למבנה חדש שעמד להיבנות באתר החדש. בסיכום המשא-ומתן סוכם במפורש וכהסכם מחייב כי את המסעדה החדשה תקבל משפחת ג'ינו, וכל עוד לא יעברו המסעדה ומשפחת ג'ינו למבנה החדש, המסעדה שבמבנה הישן לא תיהרס ותמשיך לפעול". בשנת 1999 השתתפו עמוס ויוסי ג'ינו בדיון ברשות הטבע והגנים ובו סוכמו דרכי פעולה לגבי הסכמים באשר להפעלת המסעדה באתר החדש. בתאריך 22 בינואר 2000 הגיש עמוס ג'ינו לממ"י מחוז הצפון תוכנית מפורטת והסדרת חילופי קרקע בכפר-נחום - בקשה לפטור ממכרז. עמוס כותב במכתבו: "במסגרת ההבנות אליהן הגענו בשלב זה עם רשות הטבע והגנים, פנייתי זו אליך הינה בקשה להסדרת פטור ממכרז למסעדה החלופית באתר החדש ההולך ונבנה (בגוש 15651 חלק מחלקה 33) תמורת פינוי המסעדה הקיימת (בגוש 15652 חלקה 31 חלקה 12 בעבר)". בתאריך 16 באפריל 2000 חתם יוסי ג'ינו על הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק-דין, עם רשות הטבע והגנים ועל-פיו יהרוס ג'ינו את המסעדה הקיימת. ג'ינו חתם על ההסכם לאחר ששוכנע מעבר לכל ספק כי הוא מקבל את המסעדה החדשה כפי שסוכם לעיל, וכי הרשויות, רשות הטבע והגנים, ממ"י ומשרד התיירות, פועלות להשגת פטור ממכרז למסעדה החדשה. יתר על כן, טרם חתימה על הסכם הפשרה, ביום החתימה, התקשר אהרן ורדי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, אל יוסי ג'ינו ואמר לו כי ממ"י מסכימה למתן קרקע למשפחת ג'ינו במקום החדש וכי הכול הוסדר, ומאחר שלא ניתן לנהל עמו משא-ומתן כאשר יש נגדו הליכים משפטיים חייב ג'ינו קודם כול לחתום על הסכם הפשרה. בתאריך 1 בפברואר 2001 כתב עורך-דינו של ג'ינו ליועץ המשפטי, משרד ראש הממשלה, כי "מאז חתימה על ההסכם, פעל מרשי בנמרצות כדי לקבל את הפעלת המסעדה החדשה, אך לשווא - - - האין בהתנגדות רשות הגנים הלאומיים ושאר הרשויות משום הפרת התחייבות מפורשת והתנהגות שלא בתום לב? - - - הבעיה היא שהרשויות מבטיחות אך איש אינו נוקף אצבע". מאז החתימה על הסכם הפשרה עם רשות הטבע והגנים פנה יוסי ג'ינו פעמים אין-ספור לרשויות השונות בבקשת סיוע להסדיר את הנושא. ניתנו לו הבטחות אך אלו לא קוימו עד עצם היום. לסיכום: ראשית, בהתבסס על מכלול העובדות והשתלשלותן, כפי שפורטו לעיל, רואים אנו כי התמונה המיוחסת ליוסי ג'ינו, לרשות הטבע והגנים ולמנכ"ל אלי אמיתי בפרט, בכתבה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב-22 בדצמבר 2006, לוקה בחסר בתיאור המציאות העובדתית. מדובר בסיפור הנמשך עשרות בשנים, בסחבת ביורוקרטית של פתרון הבעיה מצד רשויות המדינה. ממהלך תיאור העובדות למדים אנו על זיקת משפחת ג'ינו לשטח האמור ועל מהלכי פיתוח השטח, לרבות הקמת המסעדה, בידיעה ובמתן לגיטימציה מצד רשויות המדינה, אשר לאורך כל הדרך דנו ותכננו בצורה זו או אחרת עם יוסי ועמוס ג'ינו את פיתוח השטח והקמת אתר תיירות, לרבות מסעדה, במקום הנוכחי או מזרחה לו. אדגיש כי לא ניתן להבין אדם בר-דעת שחותם על הסכם פשרה, אשר מקבל תוקף שיפוטי, שעל-פיו הוא מתחייב לפנות את המסעדה שהיא מקור פרנסה לו ולמשפחות רבות נוספות, מבלי שיהיה משוכנע ובטוח במאת האחוזים שיש לו חלופה כפי שהובטח לו. זאת ועוד, בהסכם הפשרה אנו מוצאים התחייבות נוספת של יוסי ג'ינו ולפיה אם לא יהרוס בעצמו את המסעדה, רשות הטבע והגנים תהרוס את המסעדה וג'ינו יחויב בהוצאות בסך מיליון ש"ח. גם התחייבות זו אינה נראית סבירה. גם לאחר חתימת הסכם פשרה, כאשר המוסדות לא כיבדו את ההבטחות והסיכומים, המשיך ג'ינו לפעול למציאת פתרונות מוסדרים, אך לשווא. כאמור, מאז חתימת הסכם הפשרה ב-16 באפריל 2000 ועד עצם היום הזה, המסעדה ומבנים נוספים לא נהרסו, לא על-ידי יוסי ג'ינו ולא על-ידי רשויות המדינה, כאשר לכולם ברור כי חייב להימצא פתרון לסוגיה כפי שהובטח. ליוסי ג'ינו ברור חד-משמעית, כי המסעדה לא תיהרס כל עוד לא יקוימו כל הסיכומים וההבטחות ממוסדות המדינה, וזאת ברוח המשפט של רפול כשר לאיכות הסביבה: עובר - הורס, לא עובר - לא הורס. מנכ"ל רשות הטבע והגנים הנוכחי, אלי אמיתי, נקלע למצב מביך ומסובך, כאשר מחד גיסא קיים פסק-דין משנת 2000 להריסת המסעדה, ומאידך גיסא הוא מודע היטב לכל הסיכומים וההבטחות של רשויות המדינה שלא כובדו כלפי יוסי ג'ינו ומשפחתו בכל השנים הארוכות. רשות הטבע והגנים פועלת למימושו של פסק-הדין הקיים, וקרוב לוודאי שבמסגרת מימושו של פסק-הדין תידרש הרשות להתמודד עם כל ההיסטוריה הסבוכה והארוכה שבסיפור במסגרת הליך משפטי. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 841 של חבר הכנסת אברהם מיכאלי שנמצא כאן - חבר הכנסת מיכאלי שאל בנושא: העברת קווי מתח סמוך לבתי מגורים. בבקשה, אדוני. 841. העברת קווי מתח סמוך לבתי מגורים חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את השר להגנת הסביבה ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007): פורסם כי אלפי איש מצויים בסכנת קרינה והתחשמלות בגלל קווי המתח העוברים קרוב לבתי מגורים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – באילו אזורים נרשם סיכון? 3. כיצד תצומצם הסכנה? 4. האם גם אנטנות סלולריות מהוות סכנה לציבור? וכמה אנטנות מוצבות בערי ישראל והיכן? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 1. האם הידיעה נכונה? חבר הכנסת מיכאלי, הפרסום שלפיו אלפי אנשים מצויים בסכנת קרינה והתחשמלות עקב קרבה רבה מדי בין קווי חשמל ובניינים מאוכלסים הוא נכון. 2. באילו אזורים נרשם סיכון? הסיכון קיים באזורים שבהם נבנו ואוכלסו בניינים שבינם לבין קווי המתח המרחקים קטנים ממרחקי הבטיחות אשר נקבעו על-ידי משרד התשתיות הלאומיות והמשרד להגנת הסביבה. פה אני רוצה להעיר. הקו העיקרי הוא קו 400, הוא הכי בעייתי. לפי מיטב ידיעתי, יש מקום אחד בארץ שהקו עובר בקרבת בתים. אגב, בכל המקרים הבתים נבנו אחרי קווי החשמל, והמקום ששם יש בעיה עם קו 400 הוא באור-עקיבא, והנושא הזה מטופל. הקו השני הבעייתי הוא קו 161. צריך להיות טווח של 20 מטר בין שורת העמודים לבין מקום המגורים – ויש מקומות מספר בארץ שבהם המרחק יותר קטן. מקום בולט שהיה לאחרונה בחדשות הוא בגבעת-שמואל. היו"ר מגלי והבה: אדוני מתכוון לקו מתח גבוה, או לכל קו? השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אני מדבר על קו 161. הכי גבוה זה קו 400. 3. אני מוכרח להגיד שיש שתי אפשרויות: האחת - להזיז את הקו, והשנייה – להטמין אותו. יותר טוב להטמין את הקו. מדוע? על-ידי כך שאתה מטמין את הקו אתה לא מפסיד שטח נוסף שאסור לבנות בו. זאת המגמה - המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות מטפלים בעניין. הרשויות המקומיות, עם משרדי הממשלה, פועלות לצמצום הסכנה. 4. לגבי אנטנות סלולריות – האם הן מהוות סכנה לציבור, וכמה אנטנות מוצבות בערי ישראל והיכן. בניגוד לקווי המתח, האנטנות הסלולריות מוצבות לפי היתרי בטיחות קרינה, ורובן גם לפי היתרי בנייה – הגדולות שבהן. לכן, כל עוד מופעלות האנטנות הסלולריות לפי התנאים שבהיתרים, הן אינן מהוות סכנה לציבור. כיום מוצבות בערי ישראל יותר מ-20,000 אנטנות סלולריות. מיקומם המעודכן של מוקדי השידור הפעילים - בכל מוקד יש בממוצע כשלוש אנטנות - מתפרסם מדי חודש באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. 842. סכנת זיהום הכינרת חבר הכנסת יואל חסון שאל את השר להגנת הסביבה ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007): פורסם, כי בעקבות השרפות הרבות שאירעו במהלך מלחמת לבנון השנייה, שיטפונות החורף עלולים להזרים לכינרת מים מזוהמים במיוחד. זאת נוסף על זיהומי שפכים שונים וזיהומי בני האדם שאין להם פתרון. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – כיצד תטופל הבעיה, ומה הוא לוח הזמנים לפתרונה? 3. האם קיים חשש לאיכות מי השתייה? 4. אילו פתרונות מוצעים לשאר הזיהומים? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) בראשית דברי אקדים ואומר כי בנושא של פוטנציאל זיהום הכינרת כתוצאה משרפות מלחמת לבנון השנייה מטפלים כמה גופים והם: נציבות המים, מינהלת הכינרת, קק"ל ותחנה לחקר הסחף באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות. 1. קיים פוטנציאל זיהום בכינרת כתוצאה מהשרפות, בעיקר של זרחן הגורם לפריחת אצות באגם. 2. הטיפול מתבצע על-ידי ניטור רציף ומיפוי של אזורי סיכון פוטנציאליים לסחף העשויים לגרום לזיהום בכינרת. הפתרונות יכללו התייחסות על-פי בירור העוצמה הפוטנציאלית. דבר זה לא ברור עדיין. 3. לא קיים חשש לאיכות מי השתייה. 4. כאמור בתשובה על שאלה מס' 1, הזיהום העיקרי הפוטנציאלי הוא מזרחן, ועל הטיפול בכך ראה תשובתי על שאלה מס' 2. 903. זיהום אוויר ממפעל "פניציה" בצפון חבר הכנסת עבאס זכור שאל את השר להגנת הסביבה ביום י"ב בשבט התשס"ז (31 בינואר 2007): תושבי כפר-כנא ומשהד מתלוננים על פליטת חומרים מזהמים ומסוכנים ממפעל "פניציה" שבאזור. רצוני לשאול: 1. האם נעשו בשנה האחרונה בדיקות רגילות ובדיקות פתע בארובת המפעל? 2. אם כן – מה היו תוצאות הבדיקות? 3. האם נרשמו חריגות מהתקן המותר בפליטות המפעל? 4. האם נשקל להעביר את המפעל לאזור אחר? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. במהלך השנה האחרונה לא בוצעו על-ידי משרדי בדיקות פתע בארובות המפעל. עם זאת, על-פי דרישת משרדי ביצע מפעל "פניציה" בשנה האחרונה שתי בדיקות ארובה תקופתיות: הראשונה, בחודש אפריל 2006, שתוצאותיה העידו על עמידה בתקנים, והשנייה, בחודש ינואר 2007, שתוצאותיה העידו על חריגה מהתקנים. לאור החריגה נדרש המפעל לתקן את הליקויים ולבצע בדיקה חוזרת, אשר נערכה ביום 13 בפברואר 2007. אם יתגלו חריגות בתוצאות הבדיקות ולא יתוקנו הליקויים, יחל משרדי בהליכי אכיפה. להלן טבלה המרכזת את תוצאות הבדיקות בארובות: תאריך סוג הבדיקה המתקן המזהם תקן פליטה מ"ג/מק"ת ריכוז נמדד מ"ג/מק"ת חריגה % 03.04.06 תקופתית ארובה מרכזית תנור התכת זכוכית חלקיקים 50 42.5 - תחמוצות גופרית 1800 1792 - תחמוצות חנקן 3000 2145 - 04.01.07 תקופתית ארובה מרכזית תנור התכת זכוכית הזנת סיד 110 ק"ג/שעה חלקיקים 50 110 120 תחמוצות גופרית 1800 1971 9.5 תחמוצות חנקן 3000 1064 - ארובה מרכזית תנור התכת זכוכית הזנת סיד 70 ק"ג/שעה חלקיקים 50 179 258 תחמוצות גפרית 1800 2260 26 תחמוצות חנקן 3000 1079 - 4. משרדי אינו נוהג להעביר מפעלים מאזור לאזור, אלא פועל למניעת מטרדים או סיכונים לאוכלוסייה ולסביבה מהמפעלים הממוקמים בקרבתה. כמו כן, עד למועד הבדיקה האחרונה המפעל עמד בדרישות תנאי רשיון העסק ולא חרג מהתקנים שנקבעו לו. משרדי ימשיך לפעול באמצעות הסמכויות המוקנות לו מכוח החוק, על מנת שהמפעל יעמוד בתקנים ולא יזהם את הסביבה. יצוין, כי בעקבות תלונות התושבים הציב משרדי תחנת ניטור אוויר ניידת בכפר-כנא מיום 22 באוגוסט 2005 ועד ליום 11 בספטמבר 2005, אשר בדקה את השפעת המפעל על הכפר. התוצאות שהתקבלו לא הצביעו על חריגות, ואף היו נמוכות בהרבה מהתקנים הסביבתיים. 959. בניית עיר התע"ש בשרון חבר הכנסת יצחק גלנטי שאל את השר להגנת הסביבה ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): בעקבות דיון שנערך בשדולה החברתית-הסביבתית בנושא בניית עיר התע"ש בשרון על אדמות שזוהמו זמן ממושך על-ידי תע"ש – רצוני לשאול: 1. האם נערך סקר סיכונים והשפעה על הסביבה? 2. מי יבצע ויממן את טיהור הקרקע טרם פיתוח השטח? 3. מה היא יכולת האכיפה של משרדך על בעלי הקרקעות והיזמים לטהר את השטח טרם פיתוחו? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. תוכנית מש/1 - תע"ש השרון היא תוכנית מיתארית אשר קובעת היקפי בנייה ומתווה בשלבים לביצוע סקרי הקרקע והמים והטיפול בזיהומים במתחם. התוכנית מחייבת הכנת תוכניות מפורטות טרם הוצאת היתרי בנייה ומימוש הזכויות. התוכנית משתרעת על שטח של כ-7,000 דונם אשר בתחומם קיימים מפעלי תעשייה רבים שחלקם עדיין פעילים וחלקם כבר אינם פעילים. מפעלים אלו עתידים להתפנות בשלבים ולאורך שנים רבות. מטרת התוכנית היא בראש ובראשונה פינוי המפגעים, ובכלל זה טיפול בזיהומי הקרקע והמים. לפיכך התוכנית קובעת שלבים באופן המתואם עם קידום התכנון על מנת להבטיח את הטיפול בקרקע. השלביות נקבעה על סמך העקרונות הבאים: א. ביצוע התוכנית יהיה בשלבים ובטווח של שנים. סקר קרקע יש לבצע סמוך ככל הניתן לביצוע הטיהור, מכיוון שמיקום הזיהום, היקפו ומרכיביו משתנים עם הזמן. כאשר מדובר בטווח מימוש של שנים, יהיה זה בזבוז כספי ציבור לבצע סקר קרקע ללא אפשרות לביצוע הטיפול בקרקע באופן מיידי, במיוחד כאשר חלק מהמפעלים עדיין פועלים בשטח. ב. מתחם התע"ש משתרע על שטח גדול ובעל מאפייני זיהום שונים בתוכו. לפיכך, תוכנית מש/1 מלווה בסקר היסטורי אשר ממפה את האזורים החשודים כמזוהמים על סמך הפעילות שהתרחשה במתחמים השונים לאורך השנים. על סמך סקר זה ייקבעו המתחמים לתכנון מפורט וביצוע הסקר המפורט והטיפול בקרקע בהתאם. ג. מכיוון שידוע שטיפול במי תהום הוא טיפול ארוך טווח ויכול להימשך במקביל למימוש התוכניות בעתיד, התוכנית מאפשרת בכל שטחה הקמת מתקנים לטיפול במי תהום. ד. האחריות לביצוע הסקרים והטיפול בקרקע מוטלת על המדינה ולכן שיווק קרקע לפיתוח מותנה בסיום הטיפול בקרקע ובאישור המשרד להגנת הסביבה. ה. למשרדנו מחויבות לפעול למניעת זיהום מים ממקורות זיהום קיימים, בוודאי כאשר קיימות ראיות מדעיות המצביעות על כך שניתן לצמצם את היקף הזיהום. זאת כמובן ללא כל קשר להליכים התכנוניים. ו. בכפוף לאמור לעיל, ועל סמך הידע המקצועי הקיים במשרדנו היום, קביעת השלבים לטיפול בקרקע בתיאום עם התקדמות התכנון משרתת את המטרה של טיפול במפגעים. 2. ראה עיקרון ד' בתשובתי לעיל. מינהל מקרקעי ישראל, כבעלי הקרקע, ותע"ש כגוף המזהם, הם האחראים למימון הסקרים והטיפול בקרקע בגיבוי מלא של משרד האוצר ובפיקוח מקצועי של משרדי. 3. ראה תשובתי על שאלה מס' 1, המפרטת את תוכנית הפעולה הרב-שלבית. משרדי פועל מתוקף סמכויות המוקנות לו בחקיקה, בכלל זה חוק המים וחוק רישוי עסקים - בנוגע למפעלים ביטחוניים. 986. פינוי מפעל התעשיות האלקטרו-כימיות בעכו חבר הכנסת עבאס זכור שאל את השר להגנת הסביבה ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007): פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-12 בפברואר 2007, כי המדינה הוציאה מכרז לפינוי מפעל התעשיות האלקטרו-כימיות בעכו, שנסגר בעקבות פיצוץ אשר מכיל טונות של מתכת מזוהמת, בלי שמונה איש מטעם משרדך שיפקח על התהליך. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מה היא עמדת משרדך בנושא? 3. מה היא חומרת הסכנה בתהליך הפינוי? 4. האם נקט משרדך צעדים למניעת הסכנה הנשקפת מהפינוי? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הכונס הרשמי של מדינת ישראל בתפקידו כמפרק מפעל תעשיות אלקטרו-כימיות בעכו הוציא מכרז למכירת ציוד המפעל. בחוזה נדרש הקבלן הזוכה לעבוד על-פי הנחיות מקצועיות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת. 2. המשרד להגנת הסביבה העביר לקבלן הזוכה הנחיות מפורטות להכנת תוכנית לפירוק המפעל, שתפרט את כל האמצעים שיינקטו למניעת פגיעה בעובדים באתר ובאוכלוסייה הסמוכה ותגן על הסביבה. הקבלן הונחה שלא לעבוד בשטח המפעל עד שתאושר התוכנית. בנוסף, בכוונת המשרד להגנת הסביבה לפקח על עבודות הפירוק, לרבות באמצעות חברה חיצונית שיועציה ישהו באתר בכל עת שבה יבוצעו באתר עבודות. 3. מפעל תעשיות אלקטרו-כימיות נסגר בחודש יולי 2003 בעקבות אירוע חומרים מסוכנים. המשרד פינה את רוב החומרים המסוכנים שנותרו במפעל ובשטח נותרו שאריות חומרים שלא היוו סכנה לשלום הציבור והסביבה: חומרים שאינם מסוכנים או חומרים המאוחסנים בצורה נאותה ושאריות חומרים בצנרת. פירוק שלא על-פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה עלול לגרום לפליטה של שאריות חומרים מסוכנים לאוויר, להחמיר את זיהום הקרקע באתר, וחמור מכך, לגרום לאירוע חומרים מסוכנים שבו עלולים להיפגע עובדים ותושבים הגרים בסמיכות למפעל. 4. כאמור בתשובתי על שאלה מס' 2, המשרד להגנת הסביבה העביר לקבלן הזוכה הנחיות להכנת תוכנית לפירוק המפעל, שתפרט את האמצעים שיינקטו למניעת פגיעה בעובדים באתר ובאוכלוסייה הסמוכה ולהגנה על הסביבה. 997. פינוי מפעל התעשיות האלקטרו-כימיות בעכו חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שאל את השר להגנת הסביבה ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007): פורסם, כי מפעל התעשיות האלקטרו-כימיות בעכו נסגר לפני כשנתיים עקב פיצוץ, אך הרעלים טרם פונו. עוד פורסם, כי למרות מכרז שהוציאה המדינה לפינוי רעלים ומתכת מזוהמת, לא מונה מפקח לתהליך. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – האם קיימת סכנה בעניין? 3. מדוע לא פונו החומרים בשנתיים האחרונות והאם קיימת סכנה בפינוים? 4. מדוע אין ממונה בטיחות ממשלתי לעניין? 5. כיצד יתוקן העניין? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מפעל תעשיות אלקטרו-כימיות נסגר בחודש יולי 2003 בעקבות אירוע חומרים מסוכנים. כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל בתפקידו כמפרק המפעל פרסם מכרז למכירת ציוד ומתקני המפעל. תנאי המכרז דורשים כי קבלן הפירוק יפעל על-פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. 3-2. המשרד להגנת הסביבה פינה את מרבית החומרים המסוכנים שנותרו במפעל, ובשטח נותרו שאריות חומרים שלא היוו סכנה לשלום הציבור והסביבה. מדובר בחומרים שאינם מסוכנים, או החומרים המאוחסנים בצורה נאותה ובשאריות חומרים בצנרת. פירוק שלא על-פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה עלול לגרום לפליטה של שאריות חומרים מסוכנים לאוויר, להחמיר את זיהום הקרקע באתר, וחמור מכך, לגרום לאירוע חומרים מסוכנים שבו עלולים להיפגע עובדים ותושבים הגרים בסמיכות למפעל. 4. הקבלן הזוכה נדרש לעמוד בכל ההנחיות והתנאים המקצועיים שיידרשו על-ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת. המשרד להגנת הסביבה יפקח על עבודות פירוק המפעל, לרבות באמצעות חברת ייעוץ או פיקוח חיצונית, אשר תידרש לשלוח נציגים לאתר בכל עת שיבוצעו באתר עבודות, ולפקח על העבודות על-פי תוכנית הפירוק שתאושר על-ידי נציגי המשרד. בימים אלה פועל המשרד להגנת הסביבה להוצאת מכרז ליועץ מפקח הנדסי. משרד התמ"ת יפקח בהתאם לחוק הפיקוח על העבודה. 5. משרדי העביר לקבלן הזוכה הנחיות מפורטות להכנת תוכנית לפירוק המפעל, ובמסגרתה פורטו כל האמצעים שיש לנקוט למניעת פגיעה בעובדים באתר ובאוכלוסייה הסמוכה ולשם הגנה על הסביבה. הקבלן הונחה שלא לעבוד בשטח המפעל עד שתאושר התוכנית. 998. אתרי פסולת בניין לא-חוקיים חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שאל את השר להגנת הסביבה ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007): פורסם, כי 85% מפסולת הבניין מועברת לאתרים בלתי חוקיים, אשר שליש מהם ניצבים מעל מאגר מי תהום. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה היא הסכנה לבריאות הציבור בכך? 3. איזה אחוז מהתקציב המיועד לנושא נוצל בפועל, ומה נעשה בו? 4. האם נערך דיון בין-משרדי בעניין, והאם קיים טיפול רב-מערכתי? 5. האם ניתן טיפול מתאים למי השתייה? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הדבר נכון. על-פי הנתונים המצויים במשרדי, שליש מהאזורים הפגועים כתוצאה מהשלכה פיראטית של פסולת בניין ממוקמים באזורים רגישים מבחינה הידרולוגית. 2. הסכנות הקיימות הן של זיהום קרקע ומי תהום. במקרה של זיהום מי תהום, יזוהמו חלק ממאגרי מי השתייה של מדינת ישראל. סכנות נוספות לציבור ולקרקע במדינת ישראל כתוצאה ממפגעי פסולת בניין הן: שרפות, זיהום אוויר ופגיעה בבריאות הציבור כתוצאה מנשימת חומרים מזהמים; פגיעה בשטחים הפתוחים; ירידת ערך הקרקע כתוצאה מעלויות גבוהות הנדרשות לפינוי הפסולת; מוקד משיכה למזיקים עם מחלות הפוגעות באדם ובחקלאות; מפגע נופי וחזותי קשה. 3. המשרד להגנת הסביבה רואה בטיפול בפסולת בניין נושא ראשון במעלה ובעל חשיבות לאומית. לפיכך תוקצב הנושא עבור הרשויות המקומיות, אשר להן נתונות כל הסמכויות החוקיות להסדרת הנושא. בשנים 2006-2005 המשרד להגנת הסביבה הקצה - במסגרת ה"קול קורא" - לרשויות המקומיות כ-13 מיליון ש"ח, אולם מתוך סכום זה ניצלו הרשויות המקומיות בפועל כ-500,000 ש"ח בלבד. 4. ביוזמת משרדי הוקם צוות בין-משרדי הכולל נציגים ממשרד התחבורה, משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון ומע"צ החדשה. בנוסף, משרדי פועל מול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בישראל לצורך קידום פתרונות כוללים. 5. נושא מאגרי מי השתייה בישראל נמצא בסמכות רשות המים. תפקיד משרדי הוא למנוע המשך זיהומים ממפגעים שונים כגון פסולת הבניין, כמפורט לעיל. היו"ר מגלי והבה: תודה לאדוני השר להגנת הסביבה. אני מזמין את שר הפנים. 434. הסדרי חנייה בתל-אביב חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר הפנים ביום ג' בחשוון התשס"ז (25 באוקטובר 2006): עיריית תל-אביב ביטלה את הצביעה בצבע לבן של המדרכות שאפשרו חניית חינם לדיירי הרחוב, ובמקום זה צבעה אותן בכחול-לבן והציבה בכניסה לרחוב שלטים המודיעים על הסדרי החנייה החדשים. הדבר מקשה על נהגים שהתרגלו להסדרי החנייה הקודמים. רצוני לשאול: 1. מה ייעשה כדי להקל על הנהגים את ההסתגלות להסדרי החנייה החדשים? 2. מדוע לא תוחזר השיטה הקודמת? שר הפנים רוני בר-און: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להודות על השאלה. ראוי וחשוב להדגיש כי משרד הפנים איננו מתערב הלכה למעשה בענייניהן הפנימיים של הרשויות המקומיות, בוודאי שלא בעירייה החזקה מכולן, עיריית תל-אביב. לגופו של עניין, השינוי החל לפני כמה שנים, מעל חמש שנים. במצב הקודם אפשר ההסדר חנייה ל-10,000 מכוניות שחנו ימים שלמים, סתמו את מקומות החנייה, לא אפשרו כל תחלופה ובעיקר פגעו בתושבי העיר. השינוי הוביל לכך שיש כיום תחלופה לפחות פי-שלושה מהמצב הקודם, וכן הוביל למעבר לשירותי התחבורה הציבורית ולא חנייה חינם לכל דכפין למשך ימים שלמים. יש לציין כי לתושבים נשמרת הזכות לחנות חינם בכחול-לבן באזור מגוריהם, כפי שהיה נהוג כשהמדרכות היו צבועות בלבן. אין לנו כוונה לחזור למצב הקודם שהיה גרוע מהמצב הקיים כיום. תל-אביב–יפו היא מרכז מטרופולין גדול, נכנסים אליה כמיליון איש מדי יום מעבר לתושבי העיר, ונעים בה 450,000 כלי רכב מדי יום. אשר על כן, אנחנו פועלים ומעודדים מחזור מקומות חנייה ככל שניתן לרווחת תושבי העיר והבאים בשעריה. היו"ר מגלי והבה: תודה; גם לחבר הכנסת אורלב. אין לו שאלה נוספת. 496. תחנת כיבוי אש בעיר אלעד חבר הכנסת משה גפני שאל את שר הפנים ביום י"ז בחשוון התשס"ז (8 בנובמבר 2006): נודע לי, כי הממשלה הקודמת אישרה תקציב בסך מיליון ש"ח עבור הקמת תחנת כיבוי אש בעיר אלעד. בממשלה הנוכחית תקציב זה אינו קיים, ובעיר אלעד, בשלב זה, לא תוקם תחנת כיבוי אש. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – מה ייעשה בנדון? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. סגנית שר הפנים, חברת הכנסת רוחמה אברהם, סיירה בעיר אלעד ב-12 בדצמבר 2005, ובמהלך הסיור הבטיחה סגנית השר העמדת תקציב של 1 מיליון ש"ח לטובת הקמת תחנת כיבוי אש בעיר אלעד. סגנית השר לא שחררה תקציב זה כל זמן ששימשה בתפקיד זה. יש לציין כי לאחרונה קוצץ תקציב משרד הפנים ב-182 מיליון ש"ח לכלל הרשויות המקומיות, עובדה המגבילה את מקורות המימון ואפשרויות הסיוע של משרד הפנים. 2. לאור האמור, בשלב זה אין באפשרות המשרד לסייע במימון בניית תחנת כיבוי האש המדוברת. 612. שיקום הצפון בעקבות המלחמה חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר הפנים ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006): במלחמת לבנון השנייה קרסו רשויות מקומיות רבות בצפון, ורבים מעובדי הרשויות נטשו את משמרתם. מבקר המדינה וועדת-וינוגרד חוקרים את האירועים בעורף, אך יש ליקויים שניתן לתקנם כבר עתה. רצוני לשאול: 1. האם נקט משרד הפנים פעולות לתיקון הליקויים? 2. אם כן – מה היו פעולות אלו? 3. האם הוסקו מסקנות אישיות נגד עובדים שנטשו את ממקום עבודתם? 4. כיצד יתוקנו הליקויים? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 4-1. על רקע מצב החירום, פעולות הלחימה וההשלכות הנגזרות מכך על מצבן של הרשויות המקומיות כתוצאה ממצב זה, החליטה הממשלה בהחלטה מס' 561 על מתן סיוע ליישובי הצפון. היקף הסיוע של משרד הפנים לרשויות בצפון וביישובי עוטף-עזה עומד על 450 מיליון שקלים. הליקוי היחיד העולה מתוך השאילתא מדבר על נטישת עובדי הרשויות את עבודתם בזמן המלחמה. במהלך המערכה האחרונה בלבנון נתגלו פערים ברמת התפקוד של הרשויות. מחד גיסא נמצאו רשויות שנערכו מבעוד מועד וגילו הנהגה אחראית והתנהגות מופתית במהלך המלחמה. מאידך גיסא, במהלך הסיורים בצפון נתגלו בעיות קשות ביותר בערים מסוימות. מבדיקה מהו שורש התקלות עלה כי בחלק גדול מערים הנהלת העיר, הנבחרת הפוליטית והמקצועית לא נכחה במקום. מכך ניתן להפיק שלושה לקחים מרכזיים. האחד, שרמת התפקוד של הרשות המקומית במצב חירום היא בבואה של רמת תפקודה בימי שגרה. השני, שרשויות שבהן פעלה הנהגה אחראית ומקצועית ידעו לצלוח את ימי המערכה ולשרת את תושביהן בחירום כבשגרה. השלישית, כי הרשות המקומית משמשת כלבנת יסוד בכל הנוגע לרמת תפקודו של העורף ולרמת השירותים הניתנים לו בשגרה ובחירום. טיפול המשרד אל מול הרשויות הוא טיפול מתמשך ומקיף מתוך מגמה להביא להבראתו של השלטון המקומי וליציבותו בטווח הארוך. הבראתו של השלטון המקומי בשגרה היא הערובה לתפקודו האיתן והיציב בחירום. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 613 ושאילתא מס' 1018 של חברי הכנסת רן כהן ומיכאל מלכיאור הן אותה שאילתא. התשובה על שתיהן מועברת לפרוטוקול. 613, 1018. מינוי נציג הדור הצעיר במועצה הארצית לתכנון ובנייה חבר הכנסת רן כהן שאל את שר הפנים ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006): על-פי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, צריך להיות נציג הדור הצעיר חבר קבוע במועצה הארצית לתכנון ובנייה. למרות זאת מתפקדת המועצה זה חודשים ארוכים ללא נציג לדור הצעיר. רצוני לשאול: 1. כמה זמן מתפקדת המועצה ללא נציג הדור הצעיר? 2. מדוע טרם נמצא מינוי הולם לתפקיד זה? 3. מה ייעשה לקידום המינוי? 4. האם יישקלו מחדש החלטות שנויות במחלוקת של המועצה הארצית שהתקבלו בהעדר נציג הדור הצעיר? חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר הפנים ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): כבר יותר משנה אין נציג הדור הצעיר במועצה הארצית לתכנון ובנייה והמועצה מתפקדת כעת בהרכב חסר. נודע לי כי שמות המועמדים כבר הוגשו לוועדת-שפניץ לפני כמה חודשים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – מדוע מתעכב מינוי נציג הדור הצעיר? 3. האם ביקש משרדך מוועדת-שפניץ להגיש את מסקנותיה לפני ישיבת המועצה ב-6 בפברואר 2007? 4. מי במשרדך אחראי על השלמת המינוי באופן רשמי? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) מינוי נציג הדור הצעיר במועצה הארצית מתעכב, אכן, זמן רב. המינוי התעכב בתחילה עקב הכללים החלים על מינויים בתקופת הבחירות. הטיפול בנושא חודש מייד לאחר כניסתי לתפקיד במאי 2006. על-פי סעיף 2ב(14) לחוק התכנון והבנייה, מינוי נציג הדור הצעיר ייעשה בהתייעצות עם נציגי הגופים שלדעת שר הפנים נוגעים בדבר. לפיכך, הוריתי ליועץ המשפטי של המשרד לפנות אל יושב-ראש התאחדות הסטודנטים ואל יושב-ראש ארגון הסטודנטים, כדי לקיים עמם התייעצות כנדרש. רק בסוף אוגוסט התקבלה עמדת יושב-ראש ארגון הסטודנטים; מהתאחדות הסטודנטים לא התקבלה התייחסות עד היום. לאחר בדיקת רשימת המועמדים שהומלצו על-ידי ארגון הסטודנטים, על-ידי גורמי המקצוע במשרד, עלה כי אין בהם כדי לשמש בסיס מספק לרשימה שמתוכה ימונה נציג כאמור; חלקם חסרי רקע וניסיון מתאימים וחלקם נפסלו על-ידי היועץ המשפטי של המשרד מסיבות שונות, בעיקר משיקולים של ניגוד עניינים. לפיכך, הוחלט כי מזכירות המועצה הארצית תציע כמה מועמדים נוספים, אשר שמותיהם יועברו לארגונים האמורים לצורך השלמת קיום חובת התייעצות. רשימת מועמדים כאמור גובשה ונשלחה השבוע להתייעצות חוזרת עם התאחדות ועם ארגון הסטודנטים. יושבי-ראש הארגונים התבקשו להשיב על מכתב ההתייעצות עד סוף חודש זה, ואז נוכל להשלים את הליך המינוי. מאחר שטרם נמצאו מועמדים מתאימים למינוי, טרם הועברה פנייה בנושא זה לוועדת-שפניץ. בנושא מטפלים מזכירות המועצה הארצית והיועץ המשפטי של משרד הפנים. 641. פעילות מינהלת שכונת רמת-אשכול בירושלים חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר הפנים ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006): פורסם כי נציגי מינהלת שכונת רמת-אשכול בירושלים, שבה תושבים דתיים רבים, פעלו בעירייה לשינוי החלטתה להציב מבנים ניידים לגני-ילדים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – האם העותרים ניצלו את משאבי המינהלת בעתירתם? 3. מדוע פועלים נציגי המינהלת נגד צורכי חלק מתושבי השכונה? 4. האם יפעל משרדך כדי שהמינהלת תיתן ביטוי לכלל תושבי השכונה? שר הפנים רוני בר-און: תודה לשואל. 4-1. מבדיקה שנערכה עם מנהל אגף חברה ועם מנהל המינהל הקהילתי הרלוונטי התברר שהטענות שעלו בשאילתא אינן מדויקות. נציגי המינהלת אינם פועלים נגד צורכי תושבי השכונה, ההיפך מכך הוא הנכון. הנהלת המינהל הקהילתי הודיעה, שאם יועלו צרכים כלשהם בתחום החינוך לגיל הרך בציבור החרדי בפרט ולציבור בכלל והעירייה תפעל לתת מענה ראוי על וצרכי תושבי השכונה, המינהל הקהילתי לא יביע כל התנגדות ואף יתמוך בפעילות העירייה. משרד הפנים אינו מתערב בניהול ענייניה השוטפים של הרשות וגם לא של עיריית ירושלים. 654. אי-הנפקת תעודת זהות לתושב ירושלים חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את שר הפנים ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006): משרד הפנים מסרב זה שנים להנפיק תעודת זהות לתושב ירושלים, כיום בן 25, אף שהוא נולד בירושלים, גר בירושלים ורשום בתעודת הזהות של אמו. תשובת משרדך על פנייתי בעניין היתה שלא ניתן להנפיק לו תעודה מאחר שהוא נשוי לתושבת השטחים. רצוני לשאול: 1. האם המקרה ידוע למשרדך? 2. האם קיים נוהל במשרדך המונע הנפקת תעודות לתושבי המדינה הנשואים לפלסטינים? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. מבדיקה שנערכה עלה כי ביום 16 במרס 2006 הגיעה הגברת עוויווי עם בנה נסים ללשכת מנ"א במזרח-ירושלים. מבירור עמם עלה כי נסים נשוי לתושבת השטחים. לזוג שני ילדים. על-פי חוק הכניסה לישראל, מאחר שמדובר בבגיר הנשוי לתושבת השטחים ואב לילדים, לא ניתן להנפיק לו תעודת זהות. חשוב לציין שבבדיקה בתיק האישי של האם לא נמצאה בקשה לרישום בנה, נסים. 679. בנייה בלתי חוקית ביישוב חריש חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר הפנים ביום ו' בטבת התשס"ז (27 בדצמבר 2006): תושבי חריש טוענים כי בנייה בלתי חוקית והתנהגות עבריינית לכאורה של משפחת ק' - שמה המלא מופיע במקור - משבשת את חיי היישוב. רצוני לשאול: 1. האם נבדקו טענות התושבים, ואם כן – מה הם ממצאי הבדיקה והאם הם מאששים את הטענות? 2. אם כן – מה ייעשה למיגור התופעות? שר הפנים רוני בר-און: 1. ובכן, מדובר בבנייה בלתי חוקית של חדר למגורים וכן סגירת חצר וריצופה והקמת סוכך מפח על- ידי – אני יכול להגיד את השם – עאדל קראג'ה. מעבר לכך לא ידוע על בנייה נוספת במקום. 2. עבירת בנייה זו נחקרה על-ידי הפיקוח המחוזי והוכן תיק להגשת כתב אישום על בנייה בלתי חוקית. תיק זה נמצא כיום אצל התובע המחוזי, והוא יוגש לבית-המשפט עד סוף החודש - אני מודה שאני לא יודע איזה חודש, אבל אם אני אומר את זה היום, זה יהיה עד סוף החודש הזה. אולי זה היה פברואר, אולי זה היה ינואר. אני מקבל תשובה מספסל היועצים: עד סוף חודש זה יוגש כתב אישום. 684. אכיפת חוק השבות חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר הפנים ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): בפניות ללשכתי נטען כי עשרות מיסיונרים מנצלים את חוק השבות ומגיעים ארצה בניגוד לסעיף 4ב לחוק. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן – האם, עם גילוי הדבר, נשללת מהם האזרחות שהושגה במרמה? 3. כיצד יובטח שהנכנסים לארץ מתוקף חוק השבות אינם בני דת אחרת? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בחוק השבות נקבעו סייגים, ביניהם גם הסייג המתייחס למי שהמיר את דתו, כפי שמופיע בסעיף 4א(א): "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, התשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן-זוג של יהודי ולבן-זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". דהיינו, זכאי שבות אינם בהכרח יהודים, כי אם יכולים להיות גם בני יהודים או נכדים ליהודים. 3-2. משרד הפנים מקפיד על אכיפת החוק בנושא זה וכאשר מגיעים לידינו מסמכים או הוכחות על כך שהפונה המיר דתו, מוחל עליו הסייג לחוק השבות. ראוי לציין כי גם אם אדם קיבל מעמד בישראל על סמך מידע כוזב, הנושא נבחן לעומקו - עד לדיונו בוועדה מיוחדת לבחינת ביטול מעמד. עם זאת, החוק מגדיר מהי פעילות מיסיונרית בלתי חוקית. אדם השוהה בישראל ומקיים פעילות מיסיונרית המנוגדת לחוק, מופעלת כלפיו אכיפה על-ידי משטרת ישראל. 722. בנייה ברובע היהודי בירושלים חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר הפנים ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006): פורסם, כי בנייה בלתי חוקית על-ידי משפחות ברוכות ילדים שעברו לגור ברובע היהודי בירושלים, פוגעת באופי המקום, וכי משרדך מקדם תוכנית-אב שתקבע כללים לבנייה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה היא מטרת תוכנית-האב? 3. האם נעשה הדבר בתיאום עם אנשי הרובע היהודי? 4. מדוע הוחלט לפעול בנושא רק כעת? שר הפנים רוני בר-און: 4-1. הרובע היהודי בירושלים הוא מרקם הבנוי בצפיפות גבוהה. צפיפות זו באה לידי ביטוי בקרבה רבה בין הבתים והדירות, סמטאות צרות ועירוב מסוים של מרחב המגורים עם המרחב הציבורי. כל אלה יוצרים בחלק מן המקרים בעיות של הסתרת אור, זוויות ומבטים הפוגעים בפרטיות וכן בעיות אקוסטיקה. לאור מצב זה וכן בשל חשיבות הרובע מבחינה אדריכלית והיסטורית, הושקעה מחשבה רבה וקפדנית בתכנון המיתארי של הרובע היהודי. הבנייה המקורית על-פי תוכנית המיתאר נעשתה באופן מבוקר ובהקפדה על רמת הביצוע והגימור. עם זה, תוספות והרחבות מאוחרות יותר שנעשו באופן נקודתי, לא עמדו בסטנדרד הזה. בדצמבר 2006 התקיימה פגישה בין מתכנן המחוז במשרד הפנים, מהנדסת העיר ירושלים בפועל ונציג הרשות לפיתוח הרובע היהודי. בישיבה סוכם כי הרשות לפיתוח הרובע היהודי תכין בתיאום עם מהנדסת העיר ומתכנן המחוז מסמך קריטריונים והנחיות בנושא הרחבות דיור ברובע היהודי. המסמך יתייחס, בין היתר, לחזות המבנים, חומרי הגמר, פרטי הבנייה ואופן הביצוע, וכן לנושא הסתרת אור, זוויות ומבטים הפוגעים בפרטיות, איכות המרחב הציבורי ועוד. לפני שנה, בפברואר 2006, בעקבות שורה של תוכניות נקודתיות להרחבות דיור שהוגשו לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים, ולאור אופיו המיוחד של הרובע היהודי, קיבלה הוועדה החלטה עקרונית בנושא. על-פי ההחלטה ייבחנו הבקשות להרחבת הדיור המשנות את חזות המבנים בראייה כוללת. ניתן יהיה לאשר במסגרת התכנון הכולל השלמות המשתלבות בבנייה הקיימת אם יוכח שאין בהן פגיעה של ממש במבנים הגובלים, בחזות הרחוב ובעקרונות העיצוב והבינוי שנקבעו למקום. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאילתא מס' 758. 758. אשרות כניסה לישראל ליהודים מרוסיה ומאוקראינה חברת הכנסת סופה לנדבר שאלה את שר הפנים ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006): אסירי ציון לשעבר ועולים חדשים רבים קובלים על קשיים בקבלת אשרת כניסה עבור ילדיהם וקרוביהם השוהים ברוסיה ואוקראינה ועל התקנות לקביעת זכאות לאשרה. רצוני לשאול: 1. האם הנושא מוכר למשרדך? 2. מדוע יהודים מרוסיה ומאוקראינה אינם זכאים לאשרת כניסה לישראל? 3. מה הן התקנות, ומדוע הן ייחודיות לישראל? 4. מה ייעשה בנדון? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. לא מוכרת לנו תופעה של יהודים או זכאי שבות אשר כניסתם לישראל נמנעת, אלא אם קיימת מניעה על-פי הסייגים לחוק השבות - בריאותית, ביטחונית, פלילית. ככלל, לכל זכאי שבות ניתנת אשרת כניסה רב-פעמית לישראל לתקופה של שלוש שנים. 3-2. תקנות הכניסה לישראל זהות לגבי כל האזרחים הזרים ולא קיימים תקנות או נהלים ייחודיים ליוצאי רוסיה ואוקראינה. קשיים בכניסה לישראל עלולים להתעורר כאשר מדובר במוזמן אשר אינו זכאי שבות ואינו מוכיח זכאותו על-פי חוק השבות. במקרים אלה אנו פועלים בהתאם לחוק הכניסה לישראל, ולפיו אזרח זר המבקש להגיע לארץ למטרות תיור, עבודה או כל מטרה אחרת נדרש להסדיר אשרה חוקית בהתאם. 4. לעתים, כאשר המבקש להיכנס לישראל שהה בעבר שלא כחוק בישראל או בקשתו למעמד נדחתה או מתעורר חשד לרצון להשתקע בארץ - אנו מאפשרים כניסתו לישראל בכפוף להפקדת ערבות בנקאית להבטחת יציאתו במועד. 792. משלוח דואר על רישום לגן של ילדים להורים גרושים חבר הכנסת דני יתום שאל את שר הפנים ביום י"ג בטבת התשס"ז (3 בינואר 2007): דואר על רישום הילדים לגן מועבר, במקרה של הורים גרושים, רק לאחד מן ההורים. התנהלות העיריות יוצרת בעייתיות מאחר שאחד מן ההורים, על-פי רוב האב, אינו מקבל מהעירייה או מהגן את התכתובת הרלוונטית לגידול הילד. רצוני לשאול: 1. כיצד תיפתר הבעיה? 2. האם יונחו העיריות כי במקרה של הורים גרושים עליהן לעדכן את כתובת שני ההורים? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) מבלי לגרוע מחשיבותו של הנושא, הדרך הראויה לבחינת הסוגיה היא במסגרת הפרספקטיבה הכללית של יחסי השלטון המרכזי אל מול השלטון המקומי. משרד הפנים מנהיג לאחרונה מהפכה רבתי המתמקדת במערכת יחסים זו. תכלית המהפכה היא צמצום מערכת הרגולציות המושתת על הרשות המקומית, הקטנת התלות של השלטון המקומי בשלטון המרכזי והגברת העצמאות של הרשות המקומית. רק היום אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק העיריות המסדיר מערכת יחסים זו. לאור האמור, אין מקום להתקנת נוהל חדש נוסף, שיוסיף פיקוח חדש על הפיקוח הקיים על הרשויות המקומיות. עם זאת, לאור חשיבותה של הסוגיה, נדרש מנכ"ל המשרד לנושא והוא יידע את הרשויות ועניין אותן בהתקנת נוהל כאמור באופן וולונטרי. 809. ידיעה על מימון כינוס של תנועת ש"ס על-ידי עיריית ירושלים חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את שר הפנים ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): נודע לי, כי עיריית ירושלים מימנה מכספי משלם המסים אירוע פוליטי של תנועת ש"ס שנערך ב-18 בדצמבר 2006 ב"בנייני האומה" בירושלים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – האם האירוע נשא אופי פוליטי? 3. מה הוא הסכום שהעבירה העירייה למימון כינוס זה? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הידיעה כי העירייה מימנה מכספי משלם המסים אירוע פוליטי של תנועת ש"ס אינה נכונה. 2. האירוע לא נשא אופי פוליטי. בחג החנוכה קיימה העירייה כמה אירועים ברחבי בעיר. אחד האירועים היה "לך נאה לשבח", והוא התקיים ב"מרכז הקונגרסים" בירושלים בתאריך 18 בדצמבר 2006. האירוע כלל טקס חלוקת מלגות לתלמידים מצטיינים בנושאים תורניים וכן קונצרט שבו הופיעו זמרים ומוזיקאים. את האירוע הפיקה חברת הבת העירונית "אריאל". 3. העירייה העבירה סכום של 250,000 ש"ח למימון כינוס זה. 816. חברות גבייה בעיריות ובמועצות חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר הפנים ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): רצוני לשאול: 1. האם משרד הפנים מופקד על התקשרות העיריות והמועצות עם חברות הגבייה? 2. האם יש למשרד הפנים נתונים על הליכים משפטיים ועיקולים בידי חברות הגבייה בעיריות ובמועצות? 3. האם מספר חברות הגבייה שמותר לעירייה או למועצה להעסיק הוא מוגבל? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. על-פי חוק חובת המכרזים, רשות מקומית לא תתקשר בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. כל רשות חייבת במכרז לפני כל התקשרות עם חברות גבייה, הכלולות גם כן בחובה זאת. בשנת 2003, נוכח התרחבותה של תופעה של התקשרות רשויות מקומיות עם חברות גבייה, פרסם משרד הפנים בחוזר מנכ"ל 2/2003 נוהל העסקת חברות גבייה. נוהל זה כלל, בין היתר, את ההנחיה בנושאים הבאים: סוגי המטלות של חברות הגבייה; טיפול בהודעות חיוב; גבייה שוטפת וגבית פיגורים; קבלת תשלום והסדרי תשלום; קבלת מסמכים; הכנת מסמכים לצורך הנחות מארנונה; מינוי עובדי חברת הגבייה והחובות המוטלות עליהם; פיקוח ובקרה. על הרשויות לפעול הן על-פי פקודת העיריות וחוק חובת המכרזים וכן על-פי הנחיית משרד הפנים כפי שפורסמה בנוהל. 2. משרד הפנים לא מנהל מעקב אחר כל התקשרות של הרשות ולכן גם בנושא של חברות הגבייה אין נתונים על הליכים משפטיים. מכל מקום, בחוזר מנכ"ל יש התייחסות לאופן שבו אמורה להתבצע הגבייה. נכתב שם בין היתר כי החברה תפעל על-פי נוהל עבודה מפורט שייקבע על-ידי הגזבר. הפעלת אמצעי גבייה כנגד חייבים, לבד ממשלוח התראה ראשונית על קיומו של חוב שלא שולם, תהיה טעונה החלטה פרטנית של גזבר הרשות וכיוצא בזה. 3. בנוהל מפורטים סוגי המטלות שהרשות המקומית רשאית להעסיק בהן חברות גבייה. להלן סוגי המטלות: משלוח הודעות בגין מיסוי עירוני לסוגיו; גבייה שוטפת של חיובי ארנונה ומסים עירוניים אחרים; גביית חובות פיגורים בגין ארנונה ומסים עירוניים אחרים. לגבי כמה חברות בכל תחום ותחום, לא מצוינת הגבלה, אך לא סביר שרשות תעסיק יותר מחברה אחת. 832. עבודות בטיילת הדרומית של תל-אביב חבר הכנסת דב חנין שאל את שר הפנים ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): לאחרונה נערכו עבודות עפר ביוזמת עיריית תל-אביב–יפו בחוף הטיילת הדרומית של העיר. רצוני לשאול: 1. האם התקיימו דיונים בוועדה לשמירה על הסביבה החופית לאישור העבודות, כפי שהחוק מחייב, ואם לא – מדוע? 2. האם נותר השטח נגיש לציבור כבעבר? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. העבודות בטיילת נדרשו בדחיפות עקב בעיית בטיחות חמורה. העבודה בחוף בוצעה לאחר קבלת אישור של כל הגורמים המוסמכים. 2. רצועת החוף לא נפגעה והשטח נותר נגיש לציבור כבעבר. הבעיות הבטיחותיות הוסרו. 836. בנייה בלתי חוקית בעיר לוד חבר הכנסת רוברט אילטוב שאל את שר הפנים ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): בעיר לוד יש בעיה חמורה של בנייה בלתי חוקית. לאחרונה פסק בית-המשפט שיש להרוס מבנים שנבנו בבנייה בלתי חוקית. רצוני לשאול: אם עיריית לוד מכבדת את פסיקת בית-המשפט בנושא זה, ואם לא – מדוע? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) על-פי חוק התכנון והבנייה, האחריות לאכיפת החוק, לרבות בנושא הריסת מבנים בלתי חוקיים, מוטלת על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הוועדות המחוזיות של משרד הפנים, ועוד ‎118 ועדות תכנון ובנייה מקומיות ומרחביות, העוסקות ישירות באכיפת החוק בתחום השיפוט שלהן. היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה של משרד הפנים היא יחידה קטנה, דלת אמצעים וכוח-אדם; יחידה זו, לאור גודלה והיקפה, אינה מסוגלת לאכוף את חוקי התכנון והבנייה כאשר ביצוע צו הריסה כולל גיוס כללי, צבא, משטרה ועוד. לכן ביצוע הצווים נעשה בהתאם לסדר עדיפויות המציב קודם כול שטחים גליליים, אחר כך אדמות מדינה, שטחים חקלאיים מחוץ ובתוך תוכניות מיתאר, ולבסוף שטחים ציבוריים. אשר לוועדות המקומיות, ידוע שיש מאות מבנים בלתי חוקיים, אשר חלקם הגדול לא מטופלים על-ידי הרשויות. כמו כן, יש ועדות תכנון מקומיות, שמטבע הדברים אכיפת חוקי התכנון והבנייה אינה בראש סדר העדיפויות שלהן. חשוב להדגיש כי הבעיה קיימת הן בקרב המגזר היהודי והן במגזר הלא-יהודי. אשר לתפקודן של הרשויות המקומיות במסגרת אכיפת החוק, ניקח לדוגמה שוב את העיר לוד. על-פי המידע שהועבר למשרד הפנים, הוועדה לא ביצעה את המוטל עליה, בין היתר בתחום הפיקוח על הבנייה. זאת אחת הסיבות לכך שמשרד הפנים הקים ועדת חקירה לתפקוד המועצה ולבסוף הפעיל את הסנקציה הקשה ביותר - פירוק המועצה. במשרד הפנים סמוכים ובטוחים כי יושב-ראש הוועדה הקרואה שימונה לעיר לוד יידרש גם לנושא הזה. 833. פארק תעשייה קיסריה חבר הכנסת רוברט אילטוב שאל את שר הפנים ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): נודע לי, כי פארק תעשייה קיסריה נבנה בשטח ללא שיפוט, כי דמי שירות שנגבים בפארק תעשייה זה אינם מתחלקים בין שלוש הערים הסמוכות - פרדס-חנה, אור-עקיבא וקיסריה, וכי חברות ומפעלים בפארק אינם משלמים ארנונה. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – מה היא הסיבה לכשלים אלה וכיצד יתוקן המצב? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. פארק התעשייה קיסריה אכן ממוקם בשטח גלילי שאינו משויך לרשות מקומית כלשהי בהתאם להסכם היסטורי של הברון דה-רוטשילד שנחתם עם המדינה. במצב הקיים ולאור העובדה כי אזור התעשייה אינו משויך לאף רשות מקומית, לא ניתן לגבות ארנונה מן המפעלים. 2. החברה לפיתוח קיסריה, השייכת לקרן קיסריה אדמונד בנימין דה-רוטשילד, שהיא בעלת הקרקע, דואגת למתן כל השירותים המוניציפליים שמספקת מועצה מקומית, כגון פיתוח שטח, סלילה ואחזקת כבישים ומדרכות, פינוי אשפה, גינון, תאורה, טיפול בתשתיות מים, ביוב, חשמל וכדומה. החברה לפיתוח קיסריה מקבלת מהמפעלים תשלומים חודשיים, המוגדרים על-ידם: דמי שירותים ודמי ניהול - שירותים נוספים כמו אבטחה, הפעלת הסעות, פרסום וכדומה - עבור מגוון השירותים המסופקים להם. כל קונה או שוכר בפארק התעשייה חותם על התחייבות חוזית עם החפ"ק ובו הוא מכיר בכך שהוא מקבל את השירותים ובעבורם משלם לחברה. בעקבות עתירה לבג"ץ הגיעה קרן קיסריה, בפני היועמ"ש, להסכם עם הרשויות השכנות, על הקצאת 1.2 מיליון דולר מדי שנה למימון פרויקטים בתחום החינוך והתרבות לרשויות המקומיות באזור: עיריית אור-עקיבא, מועצה מקומית פרדס-חנה­‑כרכור, מועצה מקומית בנימינה-גבעת-עדה ומועצה מקומית ג'סר-א-זרקא. יש תשלום של היטל השבחה ואגרות בנייה לכל הפרויקטים בתחומי אזור התעשייה. הביצוע בפועל, בדיקת הפרויקטים והתאמתם להסכם וכן הקשר בין הרשויות לקרן קיסריה נעשית באופן קבוע ורציף על-ידי הממונה על מחוז חיפה. 855. הגעת זרים לארץ בזהות בדויה חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר הפנים ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007): פורסם כי פועלים זרים ונערות ליווי מגיעים לישראל במסווה של עולים חדשים ובזהות גנובה, נרשמים כיהודים וזוכים שלא בדין לסיוע ממשלתי. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם מדובר בתופעה רווחת? 3. כמה אנשים הגיעו לישראל בזהות בדויה? 4. כיצד יימנעו רישום לא-יהודים כיהודים והענקת זכויות עולה למי שאינם זכאים לכך? שר הפנים רוני בר-און: במשרד הפנים קיימת ועדה לביטול מעמד בראשות משפטן - להלן הוועדה. מטרת הוועדה להמליץ לשר הפנים לבטל מעמד בישראל לאזרחים אשר קיבלו אזרחות שלא כדין, אם באמצעות עלייה במסמכים מזויפים, אם בזהות שאולה, אם בנישואין פיקטיביים ועוד. המקרים מועברים לעיון הוועדה לאחר שבעת בדיקות שגרתיות מגלים עובדי המשרד נתונים המעלים חשד לקבלת מעמד שלא כדין, ולאחר שהומצאו הוכחות המאמתות את החשדות ונערכו שימועים כנדרש מובאים המקרים בפני הוועדה. זו ממליצה לבטל את המעמד, ולעתים אף ממליצה על מתן מעמד חלופי בהתאם לנסיבות. 3-1. על מנת להבהיר את ממדי התופעה, להלן נתונים סטטיסטיים לשנת 2006. בשנת 2006 מספר האנשים אשר קיבלו מעמד במרמה, היינו קיבלו מעמד על סמך נישואין פיקטיביים או זיוף מסמכים, או המרת דת לפני העלייה, או עדויות כוזבות, עומד על 20. מספר האנשים אשר עלו בזהות שאולה באותה שנה עומד על 17. 4. משרד הפנים פועל רבות למיגור התופעה בכל האמצעים העומדים לרשותו, בשיתוף עם גורמים נוספים כגון לשכת הקשר, משרד החוץ, הסוכנות היהודית, גורמי הביטחון ועוד. הבדיקות נערכות הן בישראל והן בארצות המוצא. היו"ר מגלי והבה: תודה. אדוני מסתפק. אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת גדעון סער ביקש להעביר את התשובה גם לו, גם לפרוטוקול. 880. תוכנית הבנייה במושבה הגרמנית בירושלים חבר הכנסת גדעון סער שאל את שר הפנים ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): מתנגדי התוכנית לבניית רבי-קומות סמוך למושבה הגרמנית בירושלים טוענים כי אישורה יפגע בנוף המושבה, שבה הבתים בגובה ממוצע של שתיים, שלוש קומות, ויפתח פתח לבנייה נוספת במושבה ובצמוד לה, העלולה למחוק את צביונה הייחודי וההיסטורי. עיקר הבנייה מיועד לתושבי חוץ-לארץ אשר מרבית השנה אינם מתגוררים בארץ. רצוני לשאול: כיצד תימנע פגיעה בשכונת המושבה הגרמנית? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) מבירור שערכנו מול מחוז ירושלים עולה כי כיום יש שתי תוכניות בלבד במושבה הגרמנית: התוכנית הראשונה, מכון הסיבים, נדחתה על-ידי הוועדה המחוזית; התוכנית השנייה, בניית מלון "ארבע עונות", נמצאת בהליך התנגדויות. טרם נתקבלה החלטה בנושא. 909. מספר העולים מאתיופיה חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר הפנים ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם, כי עולים מאתיופיה מבקשים להפגין מול משרד הפנים בשל החלטת הממשלה לצמצם את מספר העולים מאתיופיה ל-300 לחודש. רצוני לשאול: 1. האם הפרטים נכונים? 2. אם כן – כמה זכאי עלייה נמצאים כיום באתיופיה? 3. האם יועלו כולם, ואם לא – מדוע? שר הפנים רוני בר-און: 1. הפגנת עולים מאתיופיה בשל החלטת הממשלה לצמצם את מספר העולים מאתיופיה ל-300 בחודש התקיימה. אין כל החלטה שהיא על צמצום מספר העולים מאתיופיה מזה הנהוג שנים מספר. קרי, 300 עולים לחודש. 2. באתיופיה יש כיום כ-1,500 נפש זכאי עלייה, ועוד 5,388 נפש בבדיקת זכאות. 3. כל מי שבקשתו תאושר יעלה בהתאם למסגרת העלייה החודשית שאישרה הממשלה. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני השר, מדוע יש צורך להגביל את מספרם אם יש אפשרות להעלות יותר? אני יודע שב-2005 היתה החלטה של הממשלה להעלות כ-600 עולים. למה לצמצם את זה למחצית אם אפשר להעלות את כל הזכאים בחודשיים-שלושה, במקום בשישה חודשים? שר הפנים רוני בר-און: גם אם נעלה את זה ל-600 זה לא ייגמר בחודשיים-שלושה. גם אורי אריאל, בבקשה. אני יודע שהנושא קרוב ללבו, ואני בהחלט חושב שמגיע לו לשאול. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ראשית, תודה על הנכונות לפנים משורת הדין. נודע לי שהמחנה בגונדר נסגר בפקודת שלטונות אתיופיה בגלל דברים שונים שאינני מספיק בקיא בהם, ואני לא הייתי רוצה להביא לפה כל מיני שמועות. הדבר בוודאי גורם - ואני אומר את זה אחרי שהייתי שם לפני כשמונה חודשים - לבעיה קשה מאוד של עד כדי רעב; אני הייתי מגדיר את זה אולי אפילו סכנת נפשות מסוימת, אני לא רוצה לעשות גם בזה הפרזה. האם השר מכיר את זה? והאם הוא מוכן לטפל בזה בדחיפות בגלל המציאות המורכבת והמיוחדת והקשה בגונדר? שר הפנים רוני בר-און: ובכן, אני יכול לומר באשר למספר, שגם אם אובייקטיבית היינו רוצים להביא יותר – אי-אפשר. אי-אפשר לא משום שזו בעיה כלכלית בלבד. זו גם בעיה של היכולת שלהם להיקלט בארץ. למיטב ידיעתי, יש סוג של הנחיה של הגורמים הרבניים שהעולים האלה ילמדו בבתי-ספר דתיים. בתי-הספר הדתיים האלה פשוט מתפוצצים, אי-אפשר יותר להכניס לשם, והם גרים בגטאות, ואנחנו עושים להם עוול אם אנחנו מביאים אותם בצורה בלתי מבוקרת, בלי שאנחנו פותחים פה את האפשרות לקלוט אותם. הנושא הזה הגיע לידיעתי שעה שכיהנתי כיושב-ראש הוועדה לענייני עולים - הפלאשמורה. אני לא מכהן כיושב-ראש הוועדה הזאת כבר זמן. לעניין גונדר - גם אני כמוך קראתי את זה בעיתון. ביקשתי לבדוק את זה. חבר הכנסת אריאל, אם אדע פרטים נוספים, ואם יהיה צורך בהתערבות - אני אתערב. אם יהיו לי פרטים אני לא אאחר להודיעך. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אנחנו ממשיכים בשאילתות הנוספות. 914. העלאת בני הפלאשמורה מאתיופיה חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר הפנים ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): לטענת בני העדה האתיופית, החלטת הממשלה מינואר 2005 להעלות 600 עולים מבני הפלאשמורה מדי חודש אינה מיושמת, והסוכנות היהודית אינה מקבלת אחריות על מחנות הממתינים לעלייה באתיופיה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. כמה מעדת הפלאשמורה נותרו באתיופיה, וכיצד הם מטופלים? 3. האם יועלו כולם, ואם כן – מה הוא לוח הזמנים לכך? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. החלטת הממשלה בדבר הגדלת קצב העלייה לישראל מ-300 ל-600 לא יושמה בפועל, היות שהיא היתה מותנת, בין היתר, באישור תקציב ומקור למימון אשר לא ניתן בסופו של דבר. זה הביא לאי-יישום ההחלטה. 2. בהתאם לרשימות הפוטנציאל, נכון ל-31 בינואר 2007 נותרו באתיופיה כ-6,866 נפשות, בעיקר בתחום גונדר. הם מקבלים במקום, על-ידי עמותה מקומית, נאקוץ', טיפול הכולל סיוע רפואי, מזון, בית-ספר, מרכז תעסוקה וחיי קהילה. 3. מתוך הרשימה, כל מי שיאושר יעלה ארצה בהתאם לקצב העלייה, קרי 300 לחודש, כך שסיום העלייה בפועל יהיה בסוף שנת 2008. 935. גדרות בטיחות בכבישים בירושלים חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר הפנים ביום י"ט בשבט התשס"ז (7 בפברואר 2007): בשל הוספת נתיב לתחבורה ציבורית לכמה כבישים בירושלים, נתיבים רבים אינם מגודרים, והדבר מסכן חיי אדם. רצוני לשאול: 1. מי אחראי לגידור הנתיבים החדשים בירושלים? 2. בכמה רחובות בעיר סללו נתיב לתחבורה ציבורית? 3. האם בכל המקומות הותקנו גדרות? 4. האם ייבדקו כל המקומות שנסללו? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. עיריית ירושלים ומשרד התחבורה מיישמים החלטת ממשלה בדבר העדפת התחבורה הציבורית, במטרה לעודד מעבר מרכב פרטי לרכב הציבורי. כחלק מיישום ההחלטה מבצעים עיריית ירושלים ומשרד התחבורה בניית מסלולי תחבורה בלעדיים עבור התחבורה הציבורית - מת"צים. 2. נתיבי תחבורה ציבורית קיימים ברחובות מסוימים בעיר וביניהם שדרות-הרצל, רחוב יפו, שדרות-ברלב - כביש 1, דרך-חברון, קרן-היסוד, המלך ג'ורג', שדרות גולדה מאיר, שמואל הנביא וכדומה, ובזמן הקרוב יבוצעו גם ברחובות שטראוס, יחזקאל, דוד המלך, עד להשלמת מת"צ צפון-דרום מדרך-חברון ביציאה משכונת חומת-שמואל ועד להר-חוצבים בואך רמות. 3. גדרות בטיחות מותקנות בהתאם לתוכנית התנועה שאושרה למת"צ ונחתמה על-ידי כל הגורמים הנדרשים, לרבות משרד התחבורה ומשטרת ישראל. בקטע המדובר בכתבה שצורפה לשאילתא הסתיימה התקנת הגדר. 936. מימון סייעת בחינוך מיוחד חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר הפנים ביום י"ט בשבט התשס"ז (7 בפברואר 2007): פורסם ב"יתד נאמן", כי על-פי חוות דעת משפטית, עיריית ירושלים אינה רשאית לממן מחליפה לסייעת שבשל מחלה היא נעדרת מעבודתה בכיתה של ילדי תסמונת דאון בבית-ספר החרדי לבנות בגבעת-שאול בירושלים. רצוני לשאול: 1. האם הפרסום נכון? 2. כיצד תיפתר בעיה זו? שר הפנים רוני בר-און: 2-1. התשובה היא כי אכן הוראות היועץ המשפטי היו שלא ניתן לקלוט עובדות חדשות ולשבצן כממלאות-מקום סייעות. ביום 12 בפברואר 2007 הועברה אלינו חוות דעת נוספת, שבה ניתן אישור לקליטת סייעות ממלאות-מקום ברוב המקרים עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית. לאור חוות דעת זו אנחנו רואים את הנושא שבנדון כמוסדר. היו"ר מגלי והבה: תודה. אין שאלה נוספת. אנחנו ממשיכים. 939. פרסום חוברות הדרכה לחברי ועדות עירוניות בערבית חבר הכנסת דב חנין שאל את שר הפנים ביום י"ט בשבט התשס"ז (7 בפברואר 2007): משרדך מפרסם חוברות הדרכה לחברי ועדות עירוניות, ובכללם חברי ועדות איכות הסביבה. בוועדות אלה משתתפים גם חברי ארגונים סביבתיים ויש להם צורך רב בהדרכה זו. נודע לי כי החוברות אינן מתפרסמות בערבית, דבר המקשה על הוועדות ביישובים הערביים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע אין פרסומים אלה מופיעים בערבית? 3. האם ישונה מצב זה? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. מבדיקה שנערכה בנדון עולה כי משרד הפנים אכן מפרסם חוברות הדרכה לחברי ועדות עירוניות בשפה העברית בלבד, וזאת משום שמעולם לא נתקבלה במשרד בקשה לתרגום החוברות מרשויות במגזר הלא-יהודי ולא הועלה בפנינו הצורך לעשות כן. 3. הנחת המשרד היתה כי חברי הוועדות דוברים על-פי רוב עברית, ולכן יכולים להסתייע בחוברות המתפרסמות בעברית. עם זאת, אנו מבינים כי פרסום החוברות בערבית עשוי לסייע לאותם חברי ועדות שאינם בקיאים דיים בשפה העברית, ולכן בכוונתנו להיעתר לבקשה להפנות משאבים לטובת העניין. לגופו של עניין, הפרסומים מופקים במהדורה מעודכנת רק בסמוך לבחירות מוניציפליות, ועל כן חלק מהפרסומים הקיימים היום אינם מעודכנים, מלבד חוברת "המדריך השימושי לנבחר", אשר נשמרת כמהדורה עדכנית באתר האינטרנט של המשרד. אשר על כן, בשנה הנוכחית בכוונתנו לתרגם את המדריך האמור, וכן את המדריך בנושא ועדת איכות סביבה, נשוא השאילתא. הפעולות הללו יעודכנו בתוכנית העבודה של המשרד לשנת 2007. שאר החוברות הרלוונטיות לוועדות העירוניות הסטטוטוריות יתורגמו בסמוך לבחירות המוניציפליות הבאות, עם עדכון התכנים במהדורה העברית. 972. ויתור על אזרחות ישראלית חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את שר הפנים ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם כי 775 ישראלים פנו השנה למשרד הפנים בבקשה לוותר על אזרחותם הישראלית. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מתוך מכלול הבקשות לוויתור על אזרחות בשנים האחרונות, האם חלק מהמוותרים מבקשים לקבל את אזרחותם הישראלית בשנית? 3. מה היא מדיניות משרדך כלפי בקשות אלו? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מדובר ב-775 בקשות לוויתור, בתוכן גם של אוכלוסייה צעירה. 2. הוויתור על-פי חוק האזרחות אינו הפיך, אולם עומדת בפני האדם האפשרות לעלות ארצה בשנית. 3. במשרד הפנים מתקבלות הצהרות של ויתור על האזרחות הישראלית במסגרת סעיף 10 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, שלפיו אזרח ישראלי בגיר רשאי, אם הוא חפץ בכך, להצהיר כי הוא מוותר על אזרחותו הישראלית, הן הוא והן ילדיו הקטינים. אם ההצהרה עונה על דרישות החוק, היא מאושרת על-ידי משרד הפנים והאזרחות של המצהיר מתבטלת בשל כך. התמודדות עם התופעה של ויתור על האזרחות אינה קשורה לפעילות משרד הפנים, שכן אישור בקשת ישראלים לוותר על אזרחותם נעשית על-פי החוק. 978 הנחה בארנונה לנכי רדיפות הנאצים חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר הפנים ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): רצוני לשאול: 1. האם נכי רדיפות הנאצים המקבלים רנטה מחוץ-לארץ זכאים לקבל הנחה בארנונה כפי שמקבלים נכי רדיפות הנאצים אשר מקבלים את הקצבה מהאוצר בארץ? 2. אם לא – האם משרדך מטפל בעניין? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. על-פי תקנה 2(4) לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, זכאים להנחה בארנונה, נוסף על אלה המקבלים גמלת נכות ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אף אלה הזכאים לגמלת נכות בשל רדיפות הנאצים מממשלות גרמניה, הולנד, אוסטריה ובלגיה. יובהר כי הזכאות להנחה היא כאמור לנכים המקבלים גמלת נכות עקב נכותם, ולא לאלה הזכאים לגמלה אחרת, כגון בשל אובדן רכוש בשל רדיפות הנאצים. הוראות אלה הותקנו בהתאם לפניות של נכים ממדינות אלה ולאחר שהובהר כי גמלתם היא בשל נכותם עקב רדיפות הנאצים. 2. כפי שניתן להיווכח מהתשובה על שאלה מס' 1, משרדנו מטפל בנושא, וככל שמתברר כי מדינות זרות מזכות בגמלת נכות עקב רדיפות הנאצים, דינם יהא כדין מקבלי קצבת נכות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. 988. מועד הבחירות למועצה מקומית אעבלין חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר הפנים ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007): זה שנים רבות המועצה המקומית בכפר אעבלין אינה מתפקדת, ובשל כך מונתה ועדה קרואה. רצוני לשאול: 1. האם נקבע מועד לבחירות למועצה המקומית? 2. אם כן – מתי? 3. אם לא – האם ייקבע תאריך לבחירות, ומתי? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. המועצה הממונה באעבלין מונתה ב-15 בנובמבר 2006. בשלב זה טרם נקבע מועד לבחירות למועצה המקומית. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 1022 היא שלי, ואני כאן. 1022. חיוב אזרחים בתשלום על שירות בגין נפילת "קסאם" חבר הכנסת מגלי והבה שאל את שר הפנים ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): פורסם בתקשורת, כי איגוד הערים לכבאות בדרום מחייב רשויות מקומיות ב"שירות בגין נפילת 'קסאם'." רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע המדינה איננה מממנת שירות זה? שר הפנים רוני בר-און: ועוד איך כאן. 2-1. הכתבה שפורסמה בתקשורת בערוץ-2 בתוכנית של בן כספית ועמנואל רוזן, שלפיה שירותי כבאות אזור אשקלון מחייבים אזרחים בגין נפילות "קסאם", נכונה בחלקה. להלן העובדות המלאות. איגוד ערים ושירותי כבאות, אזור אשקלון, מטפל זה שנים מספר במספר רב של נפילות "קסאמים" במרחב האיגוד. לעתים נדרש לתגבר את המרחב בכוח אדם שמוזעק מהבית מתחנות המשנה. לדוגמה, באירוע במפעל "עוף קור" באזור תעשייה שער-הנגב פעלו 14 כבאים ושישה רכבי כיבוי. בכתבה שפורסמה אכן חייב האיגוד את מזמין העבודה בגין נפילת "קסאם". החיוב נשלח למחזיק, או הבעלים של הנכס שבו אירע האירוע, והם רשאים להפנות את דרישת התשלום למס רכוש כדי לקבל את ההחזר מאוצר המדינה. יש לציין כי בעבר היו ניסיונות לפנות למשרד הביטחון לקבלת ההחזר, אך תשובתם היתה שהפנייה צריכה להיות למס רכוש. לפי בירור שעשה האיגוד, לא ניתן לפנות למס רכוש, מכיוון שאינו מחזיק בנכס או בעלים של הנכס. ידוע לנו שקיים הסדר בין המדינה למגן-דוד-אדום בעניין תשלום עבור טיפול בנפגעים מאירוע "קסאמים". הפנייה היא אפוא למס רכוש. היו"ר מגלי והבה: תודה, אדוני השר, על המידע. שלחו לי קבלות מאותם גורמים שהזמינו ושילמו, ואם צריך לפנות למס רכוש, נתנו תשובה. אני גם מקווה שיפרסמו את זה, שאנשים ידעו שלא מספיק שגם נופל עליהם "קסאם", גם צריך לשלם ולשלוח תשלום שהמדינה צריכה לעמוד בו במקום אותם גורמים מזמינים בעלי נכסים או אזרחים. אני מודה לך, אדוני. 1043. העלאת בני הפלאשמורה לישראל חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר הפנים ביום כ"ד באדר התשס"ז (14 במרס 2007): פורסם, כי אלפי אתיופים מתחזים לבני הפלאשמורה כדי לעלות לישראל, וכי הקייסים דורשים לפיכך לעצור את העלאת הפלאשמורה. רצוני לשאול: 1. האם המדינה פועלת להעלאת הפלאשמורה? 2. האם נבחנים כל המועמדים לעלייה שמא יסתננו לא-יהודים? שר הפנים רוני בר-און: 2-1. המדינה באמצעות משרד הפנים פועלת לבדיקת הזכאים לכניסה לישראל. בהתאם להחלטות הממשלה בדבר צאצאי יהדות אתיופיה מצד אמותיהם ואלה המבקשים לשוב ליהדותם, תאושר כניסתם במסגרת חוק הכניסה לישראל, וזאת לאחר בדיקה ואימות שייכותם לגזע ישראל ושהם מופיעים ברשימת הפוטנציאל. בטרם תאושר או תידחה בקשתו, כל מועמד פוטנציאלי עובר סדרת בדיקות קפדנית, הן בישראל מול משפחתו וקרוביו והן באתיופיה על-ידי נציג משרד הפנים בפגישותיו עם המועמדים עצמם. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאילתא אחרונה, מס' 1055, של חבר הכנסת גדעון סער – לפרוטוקול. גם הוא ביקש לשלוח. 1055. גביית כספים בגין בניית חניונים על-ידי עיריית תל-אביב חבר הכנסת גדעון סער שאל את שר הפנים ביום כ"ד באדר התשס"ז (14 במרס 2007): לפי דוח מבקר המדינה, עיריית תל-אביב גבתה כספים בגין בניית חניונים שלא נבנו והכסף שימש ליעדים אחרים. העירייה השיבה כספים לתובעים בלבד. רצוני לשאול: 1. האם נתוני דוח המבקר נכונים? 2. אם כן – האם יושבו הכספים לכלל המשלמים? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מעיריית תל-אביב נמסר כי עמדת המבקר אינה מקובלת. עיריית תל-אביב–יפו מנהלת קרנות חנייה שבהן נאספים הכספים המשולמים לעירייה כתחליף להקמת מקומות חנייה על-ידי מי שמבקש היתר בנייה. קרנות החנייה משמשות כמקור תקציבי אך ורק לצורך הקמת חניונים ציבוריים ברחבי העיר. עיריית תל-אביב מנהלת את הקרנות שלה כקרנות חשבונאיות תוך שמירה על ערכן הריאלי. החיוב בתשלום לקרן חנייה נעשה אגב בקשה להיתר בנייה המוגשת על-ידי המשלם, ומתוך הנחת מוצא המעוגנת בדין, כי הבנייה המבוקשת מגדילה את הצורך באספקת מקומות חנייה. 2. עמדת עיריית תל-אביב–יפו היא כי באופן עקרוני היא אינה חייבת בהשבת הכספים שגבתה, הואיל והיא משקיעה באופן שוטף בהקמת תשתית החנייה, שצרכיה הולכים וגוברים. העירייה פועלת לבניית חניונים תת-קרקעיים בהשקעה גדולה מאוד, כגון חניון הבימה, חניון הארבעה וחניון קצה-השדרה. היו"ר מגלי והבה: אני מאוד מודה לאדוני השר גם על הסבלנות, גם על השעה וגם עם התשובות הארוכות והמנומקות. שר הפנים רוני בר-און: תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, ולכולכם פגרה נעימה וחג שמח. היו"ר מגלי והבה: חג שמח. אנו עוברים לשאילתות לשר לביטחון הפנים, השר אבי דיכטר. אני מזמין אותך, אדוני. שאילתא מס' 682 של חבר הכנסת אורי אריאל: העברת חומר תיעודי על-ידי המשטרה. בבקשה. 682. העברת חומר תיעודי על-ידי המשטרה לסניגור חבר הכנסת אורי אריאל שאל את השר לביטחון פנים ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): ב-4 בספטמבר 2006 קבע בית-משפט השלום בירושלים, כי המשטרה תעביר בתוך 90 יום לסניגורו של נאשם את כל החומר התיעודי על התנהלות המשטרה בעמונה. נטען כי אף שההחלטה התקבלה בהסכמה, טרם הועבר החומר. רצוני לשאול: 1. האם הועבר החומר לסניגור, ואם לא – מדוע? 2. האם השר התבקש לאשר חיסיון גורף לחומר המדובר? 3. אם כן – האם תינתן תעודת חיסיון, ומדוע? השר לביטחון פנים אבי דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אריאל, 1. מדובר בהחלטת בית-משפט השלום בירושלים מיום 4 בספטמבר 2006 בנושא העברת כל החומר התיעודי הנוגע להתנהלות המשטרה באירועי עמונה לידי סניגורו של נאשם. הטענה היא כי החומר טרם הועבר. מדובר בחומר שאיסופו אורך זמן. חלק מן החומר כלל אינו קיים - הכוונה לחומר מצולם מהשב"כ וקלטות רשתות הקשר המשטרתיות והצבאיות. הודעה על כך כבר נמסרה לבית-המשפט, שהחליט לתת ארכה לתביעה כדי שיהיה זמן מספיק בידה לארגן כיאות את החומר הקיים. חלק ניכר מן החומר יועבר קודם כול לעיונו של השופט בלבד, ורק כאשר השופט יחליט על הרלוונטיות, יועבר החומר לסניגור. נקבע דיון ליום 1 באפריל 2007, כדי שהשופט יעודכן לגבי החומר שהועבר ולגבי החומר שטרם הועבר. החומר שהועבר לסניגור ושעדיין נותר להעביר הוא: נהלים רלוונטים – שהועברו; הקלטות – שהוכנו, אך מטעם הסניגוריה לא הגיעו עדיין כדי להעתיקן מחוסר תקציב, לדבריהם; לגבי החומר שנמצא במח"ש – טרם הוכן על-ידי מח"ש החומר הזה, ולמשטרה אין נגיעה לכך; זה נושא במשרד המשפטים – פרקליטות המדינה. לגבי יומני מבצעים – הדברים נמצאים בשלבי הכנה. 2. לשאלה לגבי תעודת חיסיון שהשר הוציא, כביכול: לא נתבקשתי – ומטבע הדברים גם לא אישרתי – חיסיון גורף לחומר המדובר. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחבר הכנסת אורי אריאל. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, איני יודע איך התהליך קורה במקרים אחרים, ובדרך כלל מה הסטטיסטיקה שלכם, אבל מספטמבר עד היום, כידוע, עברה כחצי שנה, וכך או כך, גם לכם, המשטרה, וגם לתביעה יש אינטרס לגמור את התיק, לכאן או לכאן, מה שיחליט השופט. לכן אני רוצה לבקש ממך לזרז את הטיפול בזה עד כמה שניתן. זה נראה לי בכל אופן קצת ארוך מדי, ואפשר לעשות את זה גם יותר מהר. לגבי שאר הפרטים, אני מקבל את תשובתך. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים בברכת חג כשר ושמח לכל שוטרי משטרת ישראל ולעובדי משרדך שעושים בדרך כלל עבודה טובה; מגיע להם יישר כוח וחג שמח. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: תודה רבה. חג שמח. היו"ר מגלי והבה: תודה, אנו ממשיכים, שאילתא מס' 730 של חבר הכנסת טלב אלסאנע - לפרוטוקול. 730. אנשי דת מוסלמים בשירות בתי-הסוהר חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את השר לביטחון פנים ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006): אנשי דת ממלאים תפקיד חשוב במתן סיוע רוחני לאסירים ובצמצום תופעת הרצידיביזם. נודע לי, כי למרות שיעורם הגבוה של אסירים מוסלמים, בשירות בתי-הסוהר מועסקים רק רבנים ולא אנשי דת מוסלמים, וכי אין מעניקים להם שירותי דת. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע אסירים מוסלמים אינם מקבלים שירותי דת? 3. מה ייעשה בנדון? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הידיעה אינה נכונה. 2. שירות בתי-הסוהר מעסיק רבנים במדים בכלל בתי-הסוהר המעניקים שירותי דת ומשמשים כמסדירי הפעילות הדתית הן ליהודים, הן לנוצרים והן למוסלמים. הפעילות עצמה מבוצעת ברוב המקרים על-ידי עמותות מתנדבות ליהודים כמו גם אימאמים מתנדבים למוסלמים. הרבנים מוודאים כי שירותי הדת ניתנים לאסירים כסעד רוחני וככלי שיקומי ללא קשר לשיוכם הדתי של האסירים. בנוסף, מועסקים בשירות בתי-הסוהר גם כוהני דת מוסלמים המורשים לשאת דרשות לכלל האסירים המוסלמים הפליליים, וזאת לאחר שאושרו על-ידי גורמי הביטחון, בדומה לכל גורם אזרחי אחר מאושר כניסה לשב"ס. יש עשרה אימאמים מורשים בשירות בתי-הסוהר המגיעים לפעילות על בסיס התנדבותי. בדומה ליתר אנשי הדת בשב"ס, האימאמים מגיעים על-פי דרישה. אציין כי בפועל הדרישה היחידה הקיימת מגיעה מבית-הסוהר "איילון", ואכן כמעט בכל יום ו' מגיע אימאם לבית-סוהר זה. 3. ב-7 בפברואר 2007 יצא מכתב מרבנות שירות בתי-הסוהר, מטעם הרב הראשי של שב"ס, בנושא מתן מענה דת לאסירים שאינם יהודים וחיזוק מתן שירותי הדת לאסירים פליליים בני הדת המסלמית. אם חבר הכנסת אלסאנע יהיה מעוניין, אוכל למסור לו את נוסח המכתב בתום המענה. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 895 של חבר הכנסת ראובן ריבלין - לפרוטוקול. 895. אספקת מדים למשטרת ישראל חבר הכנסת ראובן ריבלין שאל את השר לביטחון פנים ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): הובא לידיעתי, כי משטרת ישראל הוציאה מכרז לאספקת מדים שהיה מיועד למשווקים בלבד ולא ליצרנים מקומיים. כתוצאה מכך, הועבר ייצור המדים לסין, במקום למפעל הטקסטיל בקריית-שמונה שייצר את המדים עד כה ונתון במצוקה קשה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם בעריכת המכרז נשקלה האפשרות שהצעד יסב נזק בלתי הפיך למפעל ויביא לפיטורי עשרות עובדים באזור פריפריאלי מוכה מלחמות? 3. מה ייעשה בעניין? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. משטרת ישראל, מתוקף היותה גוף ממשלתי, פועלת בהתאם לחוק חובת המכרזים ותקנותיו. על-פי התקנות מחויבת המשטרה במתן העדפה בשיעור של 15% לפריטים מתוצרת הארץ על פני פריטים המיוצרים בחו"ל. בשנים האחרונות נמצאת משטרת ישראל בתהליכי התייעלות המתבטאים בין השאר בהפרטת מערכים שונים - מערכי אחסנה, מערכי הסעדה, אספקת ציוד משרדי, ריהוט, מזון ומערכים נוספים. תהליכים אלו הביאו לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בתקציב המשטרה. 2. במסגרת זו, במחצית 2005 פרסמה המשטרה מכרז לרכש בגדי ספורט, ציוד אישי ומדים לאנשי המשטרה. המכרז שפורסם הוא נדבך מרכזי בתהליכי התייעלות והביא לחיסכון של 50-40 מיליון ש"ח לכל תקופת המכרז. אדגיש כי ההחלטה אם לרכוש מיצרנים מקומיים או לייבא מחו"ל נתונה בידי הספק שזכה במכרז. מניסיון אגף התמיכה הלוגיסטית במשטרת ישראל, בכל הקשור לרכש פריטי טקסטיל בשנים האחרונות, פערי המחירים בין פריטים מתוצרת הארץ לפריטים המיוצרים בחו"ל, ובעיקר בסין, מתבטאים בעשרות אחוזים. הבסיס להחלטה לייבא פריטים מחו"ל נוגע לפער המחירים המשמעותי. לסיכום, משטרת ישראל פועלת על-פי חוק חובת המכרזים ותקנותיו. חוק זה נותן העדפה מסוימת לתוצרת הארץ. המשטרה מקפידה לקיים את הוראות החוק ככתבן וכלשונן, אך אינה יכולה לתת העדפה מעבר לקבוע בחוק. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 898 של חבר הכנסת יעקב כהן - לפרוטוקול. 898. זימון אזרח לחקירה בשבת חבר הכנסת יעקב כהן שאל את השר לביטחון פנים ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): הגיע לידי עותק של הזמנה שנמסרה לפעיל ארגון "יד לאחים" לסור לחקירה במשרד אח"מ ראשון-לציון שפלה, בין השעה 09:00 לשעה 12:00 בתאריך 13 בינואר 2007, שהוא יום שבת. רצוני לשאול: 1. האם המשטרה חוקרת חקירות לא דחופות בשבת, ואם כן – מדוע? 2. כיצד תימנע הישנות מקרים כאלה? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מבדיקת תיק החקירה עולה כי אכן האזרח זומן למשטרת ראשון-לציון ביום 13 בינואר 2007 אשר חל בשבת. מדובר בטעות בתום לב של החוקר אשר לא שם לב כי תאריך החקירה המיועד הוא יום שבת. המשטרה אינה חוקרת חקירות לא דחופות בשבת. כעולה מנוהלי מחלקת החקירות, אין לבצע במהלך השבת פעולות חקירה אשר דחייתן לא תפגע בחקירה, ויש הקפדה על יישום נהלים אלה כנדרש. 2. בימים אלה נבחנים מרבית שוטרי משטרת ישראל וקציניה במבחני ידע שתכליתם התמקצעות והטמעה. אחד הנושאים במבחן הינו האיסור לבצע פעולות חקירה, כולל מעצר, עיכוב והסעת חשוד בשבת כאשר החשוד שומר שבת וכל עוד אין צורך בחקירה מיידית או צורך בהבאה מיידית של החשוד ליחידת המשטרה. אם חבר הכנסת כהן יהיה מעוניין, אמסור לו בתום המענה את ההנחיה. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 899 של חבר הכנסת גלנטי - לפרוטוקול. 899. התערערות תחושת הביטחון האישי חבר הכנסת יצחק גלנטי שאל את השר לביטחון פנים ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): בעקבות כמה אירועים, כגון השלכת הרימון לבית ראש עיריית נתניה, השלכת רימון לבית כתב במקומון, וירי של חקלאי בחשוד בגנבה בחוותו, התערערה תחושת הביטחון האישי. רצוני לשאול: 1. אילו צעדים מיידים יינקטו בנושא? 2. האם גובשה תוכנית לפעולה, בדגש על אזור הנגב, להחזרת הביטחון האישי לתושבי המדינה? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) עם כניסתי לתפקיד השר לביטחון הפנים, הורדתי קווי מדיניות למשטרת ישראל ושירות בתי- הסוהר, שעיקרם שיפור משמעותי בביטחון האישי ובתחושת הביטחון האישי החל מטווח הזמן המיידי, זאת אומרת עוד בשנת 2006. כמו כן הוגדרו לוחות זמנים להמשך גם לטווח הזמן הקצר – 2007 - וגם לטווח הזמן הבינוני והארוך. עיקרי קווי המדיניות: האזרח, התושב והתייר בארץ – הם במרכז. משטרת ישראל קיימת כדי לשרת את המדינה ואותם; זמינות שוטר וזמינות משטרה לאזרח הן יעד שעליו יש להילחם ללא פשרות. העם בישראל יראה יותר שוטרים – ובאופן משמעותי – ויפגוש יותר שוטרים, בין על-פי קריאתו ובין על-פי החלטת המשטרה. כל אנשי המשטרה ייקחו חלק במהלך הנ"ל; חיזוק התחנה - תחנת המשטרה כיחידת העבודה הגרעינית בממשק עם הציבור - והחלטת המשטרה לחזקה באופן משמעותי, היא ראייה אסטרטגית נכונה ונבונה ותואמת את מדיניות השר; למעלה מ–1,000 לוחמי משטרה יוסטו ממשימות קיימות או יקבלו בנוסף על תפקידם משימות אשר תכליתן הגברה משמעותית של הביטחון האישי ותחושת הביטחון בציבור החל מטווח הזמן המיידי; אפס סובלנות לאלימות - אסטרטגיה נכונה. קווי המדיניות משתלבים עם הנחיות ראש הממשלה ועם קווי המדיניות הקיימים במשרדי הממשלה המשיקים; קווי המדיניות כאן אינם מאפשרים למשטרה להפחית ממאמציה בתחום הלחימה בפשיעה החמורה, הלחימה בשחיתות הציבורית והלחימה בתאונות הדרכים. הוכנה תוכנית פעולה להגברת תחושת הביטחון. התוכנית כוללת איתור אזורים בעייתיים והגברת הפעילות המשטרתית באזורים אלו. כמו כן הוכנו תוכניות דומות לגבי המגזר החקלאי. אשר לאירועים שהתרחשו במחוז הדרומי: גובשה תוכנית לשיפור תחושת הביטחון שעיקריה: א. בחירת תחנות לחיזוק; ב. הסטת כוחות לוחמים למשימות שתכליתן הגברת הביטחון האישי; ג. בערים שנבחרו בוצע פילוח האזורים שבהם קיימת אלימות גבוהה והפניית כוחות לטיפול ממוקד בהם; ד. שיפור זמינות השוטר ושירותי המשטרה לאזרח. לביצוע התוכנית הוקצו לתחנות סדרי כוחות בחלוקה למילוי תפקידי נוכחות ובולטות, תפקידים סמויים וטיפול בפשיעה. כל מרחב הכין תוכנית שבועית לפעילות מפורטת המתבססת על הסד"כ שהוקצה לו, על-פי ניתוח האזורים. במסגרת פעילות "תחושת הביטחון", מאז תחילתה ועד לסוף חודש ינואר, פעלו במסגרת תחנת באר-שבע, המצויה בתחום מרחב הנגב, בכ–7,000 ימי עבודה של שוטרים. מהנתונים עולה שבתחומי המחוז הדרומי בכלל ובתחומי מרחב הנגב בפרט, חרף עשייה מוגברת בתחום הביטחון האישי, קיימת עלייה במספר אירועי נשיאת סכין, אך בכל שאר העבירות ניתן להצביע על ירידה. אשר לאירוע זריקת הרימון לביתו של הכתב ארצי חלפון בעיר באר-שבע: 1. האירוע התרחש ביום 15 בינואר 2007 אחרי חצות; 2. נעצרו שני חשודים, ולאחר כמה ימי חקירה הם שוחררו על-ידי בית-המשפט בתנאים מגבילים; 3. בשל חשיבות האירוע ורגישותו הטיל מפקד המרחב את החקירה על הימ"ר המרחבי, שמשקיע משאבים רבים לגילוי החשודים ומיצוי הדין. אשר לאירוע הירי בחווה – שי דרומי: חקירת אירוע הירי בחווה הסתיימה בהגשת כתב אישום בגין הריגה. המעורב הראשון נפטר. המעורב השני – עצור עד תום ההליכים – הוגש נגדו כתב אישום בגין ניסיון לגנוב צאן, ניסיון לתקיפה, קשירת קשר וחבלה חמורה. המעורב השלישי נעצר, נחקר ושוחרר לאחר שלא נמצאו ראיות נגדו. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 900 של חבר הכנסת חנין - לפרוטוקול. 900. אכיפת החוק על מתנחלים חבר הכנסת דב חנין שאל את השר לביטחון פנים ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): בעקבות צילום מתנחלת מקללת את שכניה בחברון, רצוני לשאול: 1. כמה כתבי אישום הוגשו בגין עבירות מתנחלים נגד פלסטינים בחברון מ-2001 ואילך, כמה תלויים ועומדים, כמה תלונות נסגרו, ומאילו סיבות? 2. נגד כמה מתנחלים הוגש יותר מכתב אישום אחד? 3. כיצד תימנע הישנות העבירות בידי מי שיש נגדם כמה תלונות או כתבי אישום והם מועדים לפורענות? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הנתונים הידועים כוללים את מספר כתבי האישום שהוגשו כנגד המתיישבים על רקע הפרות סדר, הן כנגד מקומיים, הן כנגד שוטרים וחיילים והן כנגד גורמים אזרחיים מארגוני פיקוח בין-לאומיים. בשנת 2006 הוגשו כנגד המתיישבים כתבי אישום ב-144 תיקים, מתוכם הוגשו 10 כתבי אישום בגין עבירות כנגד מקומיים; בשנת 2005 הוגשו כנגד המתיישבים כתבי אישום ב-152 תיקים, מתוכם הוגשו 43 כתבי אישום בגין עבירות כנגד מקומיים; בשנת 2004 הוגשו כתבי אישום ב-70 תיקים; בשנת 2003 הוגשו כתבי אישום ב-103 תיקים; בשנת 2002 הוגשו כתבי אישום ב-79 תיקים. מסיבות טכניות לא ניתן להפיק נתונים לגבי שנת 2001. כמו כן, לגבי השנים 2004-2002 לא ניתן להפיק את מספר כתבי האישום שהוגשו בגין ביצוע עבירות נגד מקומיים. 2. מסיבות טכניות לא ניתן לפלח נגד כמה מתנחלים הוגש יותר מכתב אישום אחד. 3. הימנעות מביצוע עבירות נובעת בדרך כלל מההרתעה שיוצר בית-המשפט בגזר-דינו כנגד העבריין. המשטרה עושה ככל יכולתה להגיש מהר ככל שניתן את כתבי האישום וכן לבצע פעולות שיטור ובולטות במקומות המועדים. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 901 של חבר הכנסת חנין - לפרוטוקול. 901. אכיפת החוק על מתנחלים חבר הכנסת דב חנין שאל את השר לביטחון פנים ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): פורסם, כי נגד המתנחלת שצולמה מקללת את שכניה בחברון כבר הוגשו בעבר תלונות רבות בגין אלימות. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – האם מוצו ההליכים בתלונות אלה? 3. האם הוגשו כתבי אישום, ואם כן – בגין אילו עבירות? 4. האם הסתיים הטיפול בתיקים, ואם לא – מדוע? 5. אילו אמצעים יינקטו למניעת הישנות הדבר? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) בחודש ינואר השנה צולם עימות בין החשודה, דמות מוכרת ביישוב היהודי בחברון, לבין משפחה מקומית, כאשר החשודה נראתה נכנסת לתוך בית המשפחה המקומית ומקללת פעמים מספר את אחת מבנות המשפחה - "שרמוטה". בעקבות שידור העימות בטלוויזיה, נפתח במרחב חברון תיק בגין התנהגות פסולה במקום ציבורי, הסגת גבול, איומים ותקיפה. החשודה זומנה לחקירה, נחקרה, לא שיתפה פעולה, ובהמשך הגישה תלונה נגדית כנגד המשפחה המקומית בגין תקיפה. 4-1. אכן, נכון הדבר כי לחשודה היו בעבר מפגשים עם המשטרה שבגינם נפתחו כנגדה תיקים פליליים בחשד לביצוע עבירות כנגד שכניה. התמשכות ההליכים בחלק מן התיקים נובעת, בין היתר, מאי-התייצבות הנאשמת לדיונים בעניינה. 5. הימנעות מביצוע עבירות נובעת בראש ובראשונה מההרתעה שיוצר בית-משפט בגזר-דינו כנגד העבריין. המשטרה משתדלת להגיש מהר ככל שניתן את כתבי האישום וכן לבצע פעולות שיטור ובולטות במקומות המועדים. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 907 של חברת הכנסת שרה מרום-שלו - לפרוטוקול. 907. ידיעה על ביטול דוחות תנועה חברת הכנסת שרה מרום-שלו שאלה את השר לביטחון פנים ביום י"ב בשבט התשס"ז (31 בינואר 2007): פורסם, כי המשטרה החליטה לבטל דוחות תנועה בשל מחסור בשופטים בבית-המשפט לתעבורה ברמלה. רצוני לשאול: 1. האם הפרסום נכון? 2. אם כן – כמה דוחות בוטלו? 3. האם בוטלו דוחות שעיקרם גם עבירות מסכנות חיים - חצייה באור אדום, נהיגה בשלילה ותחת השפעת אלכוהול? 4. מדוע אין מעבירים את הדיון בדוחות לבית-משפט אחר? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מעיון בכתבה שצירפה חברת הכנסת מרום עולה כי הפרסום אינו מדויק. 2. מדובר בכ-5,000 דוחות הממתינים לקביעת מועדי משפט ואין מועד לשבצם. משמעות הדבר היא שייתכן שחלק מהדוחות ייסגרו עקב התיישנות. 3. אין כוונה לבטל דוחות חמורים, כגון נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות, או נהיגה תוך ביצוע עבירות שתקופת ההתיישנות לגביהן ארוכה מחמש שנים. מדובר רק בביטול דוחות מסוג ברירת משפט, דוחות שבהם העבירות הן פחות חמורות וקיימת בהן תקופת התיישנות של שנה בלבד מהיום שנתקבלה הודעתו של מקבל הדוח כי ברצונו להישפט. 4. המענה לפתרון הבעיה הוא תגבור מערך השפיטה בשופטים נוספים. המשטרה פועלת זה זמן רב אל מול כלל הגורמים הרלוונטיים לקידום העניין. למיטב ידיעתי, אמורים בתקופה הקרובה להתמנות שופטים חדשים שישובצו גם בבית-המשפט לתעבורה ברמלה. אשר לשאלתך, חברת הכנסת מרום, ראשית, קיימת מצוקת מועדים גם בשאר בתי-המשפט. שנית, העברת המשפט למקום אחר עלולה לפגוע בזכויות הנאשמים והעדים. כמו כן, העברת תיק באזור שיפוט במחוז מסוים, או העברתו בין מחוזות שונים, דורשת את אישור נשיא בית-משפט השלום או נשיא בית-המשפט העליון או המשנה לו, בהתאמה, ועל כן אפשרות זו שמורה למקרים מיוחדים בלבד. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 908 של חבר הכנסת אופיר פינס-פז - לפרוטוקול. 908. תיעוד אירועים בעלי פוטנציאל להפרת סדר ואירועי הפרות סדר בחברון חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את השר לביטחון פנים ביום י"ב בשבט התשס"ז (31 בינואר 2007): למיטב ידיעתי, בידי מפקד מחוז שומרון ויהודה במשטרה קלטות המתעדות סדרה ארוכה של התעללויות קשות של מתנחלים בערביי חברון. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם משטרת ישראל נקטה צעדים בנדון? 3. מדוע לא נחשפו הקלטות לידיעת הציבור? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. הדבר אינו נכון. אין בידי מפקד מחוז ש"י קלטות מהסוג שתואר בשאילתא. המשטרה יוזמת תיעודם של אירועים בעלי פוטנציאל להפרת סדר ואירועי הפרות סדר בפועל; התיעוד מבוצע באופן גלוי ובאופן סמוי. כמו כן, מתקבלות במשטרה קלטות מגורמים שונים שתיעדו אירועים בשטח. 3. הקלטות נמסרות ליחידות הרלוונטיות. ככלל, כל קלטת הכוללת תיעוד המעלה חשד לביצועה של עבירה, מועברת להמשך טיפול משטרתי במישור החקירתי והמודיעיני. מדובר בהיקף של מאות תיקים מהשנים האחרונות אשר חומר הראיות בהם כולל קלטות. יתר על כן, מדיניות המשטרה היא לחשוף חומר מצולם אשר יש בו כדי להוסיף ולחזק את חומר הראיות בתיק, והדבר נעשה כל העת. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 928 של חבר הכנסת שלמה בניזרי - לפרוטוקול. 928. חילול קבר שמואל הנביא בירושלים חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את השר לביטחון פנים ביום י"ט בשבט התשס"ז (7 בפברואר 2007): פורסם, כי מתפללים שהגיעו בשבת, ח' בשבט תשס"ז, 27 בינואר 2007, לקבר שמואל הנביא בירושלים, גילו כי הוא חולל שוב. רצוני לשאול: 1. האם הפרסום נכון? 2. אם כן – האם נחקרו המקרים הקודמים, ואם כן – מה העלו החקירות? 3. האם המשטרה חוקרת את המקרה שאירע בשבת? 4. כיצד יימנע חילול הקבר בעתיד? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הפרסום אכן נכון. פרטי המקרה: בתאריך 27 בינואר 2007, סמוך לשעה 00:55, בסריקה של סיור תחנת גבעת-זאב הבחינו השוטרים כי היתה התפרצות לאתר ולבית-הכנסת במתחם קבר שמואל הנביא. השוטרים זיהו כי המקום חולל בכך שהפורצים שברו את אריחי השיש סביב ארון הקודש, שברו את דלת הכספת, פתחו את ספר התורה והורידו את הספר במכשיר חד; הספר הושלך לרצפה יחד עם ספרי קודש אחרים שהיו במקום ושפכו עליהם מיץ ממותק. כמו כן נופצה מנורת שמן גדולה. 2. בעבר הוגשו כמה תלונות לגבי אירועים שונים באתר שמואל הנביא. אציין כי אין מדובר באירועים שהתרחשו בבית-הכנסת ואין מדובר באירועים דומים או זהים לאירוע הנ"ל. להלן כמה אירועים: באירוע מחודש אפריל 2006 נמצאו כתובות נאצה נגד ערבים וכתובות "כהנא חי" כמעט בכל מקום במתחם כולל במסגד. התיק נגנז מסיבת ע.ל.ן - עבריין לא נודע. באירוע מחודש יוני 2006 - גנבת 5 מטרים גדר היקפית במקום וכתיבת כתובות על הקיר. נחקרו כמה אנשים – הגדר נמצאה לאחר כמה שבועות – והתיק נגנז מסיבת ע.ל.ן. באירוע מיולי 2006 - פריצת חדר חשמל וגנבת וידיאו וכבל חשמל באורך 10 מטרים ומצלמת אבטחה. התיק נגנז מסיבת ע.ל.ן. באירוע מנובמבר 2006 - גרימת נזק בחדר החשמל במקום. התיק נגנז מסיבת ע.ל.ן; באירוע מדצמבר 2006 - גנבת משאבת המים מהמקום. התיק נגנז מסיבת ע.ל.ן; באירוע מתחילת ינואר 2007 - גנבת כבלים תת-קרקעיים של חשמל. נחקר חשוד שהכחיש כל קשר לאירוע. התיק הועבר לפרקליטות הצבאית. 3. מייד עם גילוי האירוע בקבר שמואל הנביא נפתחה חקירה במחלק פשעים ציון. מהחקירה עולה כי ביום שישי, 26 בינואר 2007 סמוך לשעה 16.00, עזב השומר הקבוע של המקום - מטעם המינהל האזרחי - את האתר. סמוך לשעה 18:30 עזב מתפלל יהודי את האתר לאחר שהתפלל בבית-הכנסת כשהכול היה תקין. סמוך לשעה 19:00 עזב את האתר אימאם המסגד. כאמור, בשעה 00:55, לאחר חצות, גילה סיור של תחנת גבעת-זאב את ההתפרצות לאתר. מתקיימות פעולות חקירה נוספות בתחום המודיעין לגבי אירועי גנבה קודמים במקום וחקירת מעורבים אפשריים. 4. מאז האירוע המתחם מאובטח 24 שעות על-ידי שוטרי מג"ב, אף כי אין זה תפקידה של המשטרה. המשטרה העבירה בקשה לרב המקומות הקדושים שידאג למימון אבטחה קבועה ורצופה של המקום. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 944 של חבר הכנסת שלמה בניזרי - לפרוטוקול. 944. גמילת בני נוער מסמים ואלכוהול חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את השר לביטחון פנים ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם כי כ-5,000 בני נוער עברו טיפול גמילה מסמים בשנת 2006. רצוני לשאול: 1. האם משרדך מסייע לעמותת "אל-סם", ואם כן – באילו סכומים? 2. האם למשרדך נתונים על מספר התלמידים המשתמשים בסמים או באלכוהול? 3. האם משרדך מסייע לתלמידים להיגמל, ואם כן – כיצד? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. משטרת ישראל איננה מקצה כספים לעמותת "אל סם". 2. מיולי 2004 עד יולי 2005 נפתחו למעלה מ-300 תיקים בגין מעורבות בני נוער, עד גיל 18, בעבירות סמים; מספטמבר 2005 עד יולי 2006 נפתחו 340 תיקים. מדובר בעלייה של למעלה מ-10%. לעניין צריכת אלכוהול בקרב בני נוער: מאחר שאין איסור בחוק על שתיית אלכוהול על-ידי קטינים, אין במשטרה נתונים בנושא זה. עם זאת, לצורך בדיקת היקף התופעה בודקת המשטרה נתונים לגבי העבירה של מכירת אלכוהול לקטינים. במהלך שנת 2006 סגרה המשטרה 170 מועדונים שבהם נמכר אלכוהול לקטינים, לעומת 130 מועדונים שנסגרו בשנת 2005. בשנת 2006 נפתחו במשטרה 200 תיקים בגין מכירת משקאות משכרים לקטינים, לעומת 196 שנפתחו בשנת 2005. 3. למשטרת ישראל אין כלים טיפוליים כדי לסייע לבני-הנוער להיגמל מסמים ומאלכוהול. המשטרה עוסקת בהקשר זה במניעה ובאכיפה באופן שכל אימת שמובא לידיעתה כי קטין עבר עבירה פלילית הוא מועבר לשירות המבחן לנוער. בנושא השימוש באלכוהול, אין למשטרה כלים חוקיים להתמודד עם מצבים שבהם קטינים שותים לשוכרה ואינם מבצעים עבירות נלוות. אשר לתחום המניעתי: משטרת ישראל שותפה בפרויקטים מגוונים לצד משרד החינוך וגופים נוספים, במטרה לקדם את הטיפול האפקטיבי בבני נוער. מדובר בהשתלבות במודלים המופעלים בבתי-הספר - מודל "בית-ספר בטוח" ו"בית-ספר בטוח משולב" - שעיקרם יצירת אקלים דוחה עבריינות בבתי-ספר, תוך שילוב הורים וגורמים בקהילה. כמו כן פועלת המשטרה בפורומים ארציים המיועדים, בין היתר, לאנשי חינוך. בתחום האכיפה: המשטרה פרוסה במקומות הידועים כאתרי נוער מועדים, לרבות בבתי-ספר, במטרה לתפוס סוחרי סמים. הפעילות נעשית באמצעות בלשי נוער - פקחני נוער - אשר מצויים בשטח ותפקידים לשמש "עיניים ואוזניים" של יחידות הנוער במשטרה. המשטרה מכשירה רכזי מודיעין נוער שעיקר עיסוקם הוא פעילות סמויה לאיסוף מודיעין על קטינים הצוריכים סמים, או גרוע מכך, סוחרי סמים. מתבצעות פעולות בשילוב אגף התנועה ומתנדבי המשמר האזרחי בכניסה וביציאה לאתרי בילוי בשעות הקטנות של הלילה, במגמה לאתר קטינים תחת השפעת סמים. בסופי שבוע פקחני נוער סמויים נמצאים בתוך המועדונים, הפאבים והדיסקוטקים, במגמה לאתר מוכרי סמים ומשקאות משכרים לקטינים. המשטרה פועלת בשיתוף פעולה עם הרשות למלחמה בסמים בהובלת פרויקטים משותפים להסברה ולמניעה וכן בפרויקטים רבים נוספים עם גופים אחרים. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 951 של חבר הכנסת נסים זאב: שוד אלים של קשישה. בבקשה. 951. שוד אלים של קשישה חבר הכנסת נסים זאב שאל את השר לביטחון פנים ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): לאחרונה פורסם כי נתפסו חשודים בשוד אלים של קשישה מחיפה, שבמהלכו הפורצים חשמלו והכו אותה ושפכו עליה אקונומיקה. רצוני לשאול: 1. האם יוגש כתב אישום נגד החשודים, ואם כן – באילו אישומים? 2. מה עושה המשטרה להגנת הקשישים? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת זאב, שאני חייב לומר, כל אימת שאני מכין תשובה על שאילתא של חבר הכנסת זאב, אני מרגיש שאני משקיע במודע ובתת-מודע קצת יותר, כי אני יודע בוודאות שחבר הכנסת זאב יהיה באולם. היו"ר מגלי והבה: אף שהיום היו לו טענות קיפוח, אבל הנה, אפילו השר לביטחון הפנים מקדיש לך את כל הזמן ואת כל הרצינות שאתה מבקש. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: השאלה עסקה בשוד אלים של קשישה, אירוע קשה, מתוקשר כקשה והוא אכן היה קשה. מדובר ב-18 בינואר השנה, בשעות הלילה, כאשר נשדדה באכזריות הגברת איטה פוגל, תושבת חיפה, אשה מבוגרת. לאור חומרת האירוע מונה צוות חקירה שפעל נמרצות במטרה לתפוס את הפושעים. מחקירת שלושה חשודים בהתפרצות לדירה אחרת, שלא קשורה לאירוע הזה של שוד הקשישה, ומחקירת השלושה מההתפרצות לדירה האחרת עלתה המשטרה על חשוד, והסתבר שהוא היה הדמות המובילה באירוע שבו הותקפה הקשישה. 1. לאחר חקירה מאומצת של המשטרה ובהמשך פרקליטות מחוז חיפה הגישה כנגד החשוד כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה, התפרצות לבית מגורים, קשירת קשר לביצוע עבירה וניסיון לקשירת קשר לביצוע עבירה. 2. המשטרה מתמודדת עם תקיפות של קשישים ושל אנשים חסרי ישע בכלל - זה בדרך כלל משני קצות הגילים. קטינים גם הם חסרי ישע וקשישים ברור לכולנו שגם הם חסרי ישע. המשטרה עוסקת בפעילות באזורים מוכים מועדים לפורענות וממקדת את הפעילות שלה מול חשודים פונטציאליים. פרויקט של סיוע לקורבנות עבירה, פרויקט סל"ע של המשטרה, מיושם במחוזות ובמרחבים, כולל מודל לטיפול בקורבנות העבירה, מודל שמטפל גם בקורבנות של אירועי שוד כנגד אנשים חסרי ישע. במסגרת השיטור הקהילתי השוטרים של השיטור הקהילתי עוסקים בפעולות שמגבירות את תחושת הביטחון האישי של הקשישים ומצמצמות את הפגיעות באוכלוסייה זו. בין היתר מתקיימות הרצאות והדרכות לקשישים בבתי-אבות ובקהילה. ההרצאות עוסקות בין היתר בדרכים למיגון הבתים, באמצעי הזהירות שראוי לנקוט, ובעיקר - איך לנהוג מול זרים או מול אנשים שאינם מוכרים לאותם קשישים. התופעה של שוד וכייסות של קשישים ושל חסרי ישע בכלל אינה חדשה, לצערנו. אפילו השיטות ידועות ומוכרות. יש גם פילוח של שעות המועדפות על סוגי העבריינים האלה, אף שכמובן כל הדברים האלה לא מסירים ולו קמעה מהאחריות שמוטלת על משטרת ישראל להגן על הקשישים האלה, להשיב את הביטחון לא רק לאזרחי המדינה הבוגרים אלא במיוחד לאותה אוכלוסייה חסרת ישע שנופלת לצערנו לעתים מזומנות קורבן למעשי פשע שכאלה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני רוצה לחזק את ידיה של המשטרה שהצליחה ללכוד את הפורץ, העבריין, האלים ביותר. השאלה שלי היא, האם כרגע ידוע לשר אם העבריין הזה נמצא בכלא עד להליכים הסופיים, עד להחלטת בית-המשפט, או שכרגע הוא משוחרר? לדעתי, הוא מהווה בכל רגע סכנה לציבור. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: חבר הכנסת זאב, למיטב ידיעתי, אני אומר את זה בזהירות, מפני שלא בדקתי את הסוגיה הזאת, היא נראתה לי מובנת מאליה. האיש עצמו נמצא במעצר. אני לא יודע לומר אם עד תום ההליכים, מאחר שהוגש כבר כתב אישום. כדי לתת תשובה בדוקה ומהימנה אני חייב לבדוק את זה, ואני מתחייב לתת תשובה עד מחר, אולי אפילו עוד היום. למיטב זיכרוני, האיש נמצא במעצר עד תום הליכים. אבל שוב, כדי לוודא את זה - אני אתן תשובה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אנחנו ממשיכים, חברי הכנסת. שאילתא מס' 957 של חבר הכנסת בנימין אלון - לפרוטוקול. 957. מעצר נערה שהשתתפה בהפגנה נגד ההתנתקות חבר הכנסת בנימין אלון שאל את השר לביטחון פנים ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם ב"ידיעות אחרונות" בי"ד בשבט תשס"ז, 2 בפברואר 2007, כי נערה נעצרה בניגוד לחוק ותוך הפרה לכאורה של נוהל עצירת תלמיד, וכי קצין בודק חוקר את המקרה. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מי הורה לעצור את הנערה, כיצד קיבל את ההחלטה ומה היו שיקוליו? 3. מה היו מסקנות החקירה? 4. כיצד תימנע הישנות המקרה? 5. האם תפוצה הנערה, ואם כן – כיצד? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 5-1. להלן בתמצית עיקרי הפרטים הנוגעים לאירוע: בתאריך 25 באוגוסט 2005 הוגש בבית-המשפט לנוער כתב אישום כנגד ארבע נערות, ביניהן רחל סטרוק, קטינה ילידת 1989, שהשתתפה בהפגנות נגד ההתנתקות. לנאשמות יוחסו עבירות של התפרעות וחבלה במזיד, על רקע אירוע שהתרחש בצומת קדומים בשומרון, בקשר להתנתקות. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרן עד תום ההליכים. הבקשה אושרה, אך בהמשך הן שוחררו בתנאים. ב-28 באוגוסט 2005 התקיימה הקראה של כתב האישום בנוכחות הנאשמות ואמן, ובאותו מעמד נקבע דיון נוסף לתאריך 14 בספטמבר 2005. לדיון זה ולכל שאר הדיונים שהתקיימו מאז, הנאשמות לא התייצבו. התובעים מתביעות איילון שהופיעו בדיונים לא ביקשו צווי הבאה, לא נתבקש חילוט הערבויות ואף לא הועברה פנייה ליחידות במחוז ש"י לזמן את הנאשמות. בתאריך 1 בפברואר 2006 החליט השופט להתלות את ההליכים בתיק, הואיל והתביעה לא הצליחה להביא את החשודות לבית-המשפט. בתאריך 4 באוקטובר 2006 הועבר התיק מתביעות איילון למרחב שומרון, עם בקשת תובע לאתר שלוש מתוך ארבע הנאשמות שעד אז לא אותרו. ב-29 באוקטובר 2006 הוכרזו הנאשמות כדרושות חקירה לתביעות איילון. ב-30 בינואר 2007 איתר הצמ"מ - צוות מודיעין מיוחד המתמחה בעבריינות הפרות סדר - את הנערה, והיא הובאה לתחנת המשטרה הקרובה, שם שוחררה בערבות צד ג' על-ידי בגיר. אשר לדרך שנקט הכוח שפעל בעניינה של הנאשמת: נושא זה נמצא בבדיקתו של קצין בודק והוא טרם סיים את עבודתו. בנסיבות אלו אין בידינו ממצאים האמורים ליתן מענה לכל השאלות שהועלו בשאילתא. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 970 של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי - לפרוטוקול. 970. פעילות המשטרה בבני-ברק חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את השר לביטחון פנים ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם ב"מעריב", כי בעיר בני-ברק אין כיום תחנת משטרה אלא רק תחנת שיטור קהילתי, וכי הרבנים מגיעים להסדר עם המשטרה לגבי המשך הטיפול בעברייני מין. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם דווחו מקרים של עבירות מין בבני-ברק, ואם כן – כמה מהם טופלו על-ידי המשטרה? 3. האם המשטרה עוקבת אחר המשך הטיפול בעברייני מין? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. אכן בעיר בני-ברק לא קיימת תחנת משטרה, אך קיים מרכז שיטור קהילתי שמספק שירותי משטרה. 2. המשטרה אינה מקיימת הסדרים עם רבנים לגבי המשך טיפול בעברייני מין. עם זאת, משטרת מרחב דן מקיימת קשרים טובים ובונים עם הקהילה בעיר בני-ברק, לרבות עם פרנסי העיר, והכול לקידום פעילות המשטרה באכיפת החוק ובמתן שירות לציבור. בשנת 2006 טיפלה המשטרה בעיר בני-ברק ב-94 תיקים בנושא עבירות מין שבהם החשוד הינו בגיר, וב-28 תיקים שבהם החשוד קטין. מאז תחילת שנת 2007 טיפלה המשטרה ב-12 תיקים שבהם החשוד בגיר ובארבעה תיקים שבהם החשוד קטין. 3. בהתאם לחוק הפיקוח על עברייני מין, אשר נכנס לתוקף בחודשים האחרונים, הוקמה בשב"ס יחידה שתפקידה לפקח על עברייני מין, בהתאם לסמכויות שהוקנו לפי חוק זה. אחת מסמכויות אלו נוגעת לפנייה לבית-המשפט לשם הטלת צו פיקוח על עברייני מין ופיקוח אחר יישום המגבלות שהוטלו בצו. בימים אלו, בהתאם להנחיית ר' אח"מ, מתבצעת עבודת מטה על-ידי חטיבת החקירות והמודיעין של משטרת ישראל בשיתוף יחידת הפיקוח של שב"ס, לשם הסדרת יחסי הגומלין וממשקי העבודה בין הגופים בכל הנוגע לפיקוח על עברייני מין. בין יתר הנושאים שנבחנים מדובר על העברת מידע רלוונטי ממערכות המשטרה אל השב"ס, סיוע בפיקוח אופרטיבי על עברייני המין ועוד. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 991 של חבר הכנסת בנימין אלון - לפרוטוקול. 991. הפעלת סוסי המשטרה בעמונה חבר הכנסת בנימין אלון שאל את השר לביטחון פנים ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007): לפי דוח עמונה של ארגון זכויות האדם ביש"ע, הופעלו סוסי המשטרה בעמונה במשך 27 שעות ללא מנוחה, כאשר המקסימום המותר הוא 10 שעות. רצוני לשאול: 1. מי קיבל את ההחלטה להשתמש בסוסים מעבר לזמן המותר? 2. מה היתה ההצדקה להחלטה זו? 3. האם ההחלטה קיבלה את אישור הדרג המדיני? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הטענה שהפעלת הסוסים באירועי עמונה התבצעה בחריגה מהמותר איננה נכונה. משך הפעלת הסוסים במשימה התבצע בהתאם לנהלים ולכללי הטיפול ההולמים. פירוט האירועים: הפרשים והסוסים שהשתתפו באירוע התייצבו בבסיס צה"ל נבי-מוסא ב-31 בינואר 2006 לכינוס ותדרוך. עד ל-1 בפברואר 2006 בשעה 00:30 היו הסוסים במנוחה, כולל האכלה בשטח. בשעה 00:45 נעה שיירת כלי הרכב לעבר עמונה. בשעה 01:00 לערך עלו הפרשים על הסוסים והחלו נעים, רכובים, לשטח הפעילות - רכיבה של קילומטר אחד בערך. בשעה 04:30 ניתנה הוראה של בג"ץ "להקפיא מצב", והפרשים עם הסוסים נכנסו למצב מנוחה מלא עד השעה 09:30. משעה 09:30 ועד 15:30 הופעלו הפרשים והסוסים מבצעית - שש שעות בלבד - כאשר קצין הפרשים הארצי מבצע סבבי רענון ומנוחה בשעות 15:30-13:00. בסיום האירוע הושקו והואכלו הסוסים. 3-2. לאור האמור במענה על שאלה מס' 1, אין להשיב על שאלות אלו. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 992 של חבר הכנסת בנימין אלון - לפרוטוקול. 992. תקיפת נערה יהודייה סמוך למערת-המכפלה חבר הכנסת בנימין אלון שאל את השר לביטחון פנים ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007): נטען, כי ביום ז' בשבט תשס"ז, 26 בינואר 2007, הותקפה נערה יהודייה בידי נערים ערבים סמוך למערת-המכפלה. לטענתה, היא פנתה לשוטר משמר הגבול ששמר במקום, אולם הוא לא פעל ללכידת התוקפים. רצוני לשאול: 1. מה הן ההנחיות לכוחות הביטחון במקרה כזה? 2. האם הופקו לקחים בעקבות התנהגות שוטר משמר הגבול באירוע? 3. האם נעצרו חשודים בתקיפה? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. בתאריך 26 בינואר 2007, מעט לאחר השעה 10:30, בעת שהנערה זוהר אלקובי התארחה ביישוב היהודי בחברון, היא הגיעה לסמטת ארז, ושם ניגש אליה אחד הנערים הפלסטינים וגנב את מעילה, שהיא נשאה על כתפיה. החשוד הוא קטין, והאחרים ששהו בסביבתו באותה עת נמלטו מהמקום. נעשו ניסיונות לאתר את החשודים באמצעות מערכת הטמ"ס - טלוויזיה במעגל סגור - אך התברר כי בעת האירוע המצלמה במקום לא פעלה ולכן המקרה לא מתועד במערכת. המצלמה במקום היא באחריות צה"ל, ולטענת גורמי צה"ל המצלמה היתה מקולקלת במועד האירוע. לטענת הנערה, היא פנתה לחיילים ששהו במקום מייד לאחר המקרה - ולא ללוחמי מג"ב. בעקבות הפנייה ובהתאם להנחיות לטיפול בכל אירוע שכזה ברצינות הראויה, נעשו סריקות מיידיות במקום, אולם לא נמצאו חשודים, ולמעשה לא אותרו חשודים עד היום. לאחר כשעתיים, בשעה 12:30, הגישה הנערה תלונתה בגין התנהגות שוטר משמר הגבול. בתלונתה טענה לגבי אופן התרחשות המקרה: "הוא משך את המעיל (פליז) מהכתפיים שלי וברח". לדברי המתלוננת היא היתה לבד באירוע אל מול שישה ילדים פלסטינים. תלונתה נמצאת בבדיקה וזו טרם הסתיימה. כפי שציינתי, הנערה פנתה לחיילים ולא לשוטר מג"ב, כפי שמציין חבר הכנסת אלון בשאילתא. כפי שציינתי, לא נמצאו חשודים ולמעשה לא אותרו חשודים עד היום. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת בנימין אלון, שאילתא מס' 993 - לפרוטוקול. 993. טענה על שימוש בשיטת "המסדרון האלים" באירועי עמונה חבר הכנסת בנימין אלון שאל את השר לביטחון פנים ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007): לפי דוח עמונה של ארגון זכויות האדם ביש"ע, בכל הבתים שפונו בעמונה הופעלה שיטת "המסדרון האלים", שבמסגרתה אולצו המפגינים לעבור בין שתי שורות שוטרים שהכו אותם לפני הוצאתם מהבית. רצוני לשאול: 1. האם שיטה זו תורגלה במסגרת ההכנות למבצע הפינוי בעמונה? 2. אם כן – מי אישר אותה? 3. אם לא – מדוע היא ננקטה בכל הבתים? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) מפקד מחוז ש"י הבהיר כי האירוע המתואר בשאילתא לא התרחש במהלך פינוי עמונה. שיטת "המסדרון האלים" איננה מוכרת בתורת המשטרה בטיפול בהפרות סדר ובטכניקות המפורטות בה. בתשובה על שאלתך, חבר הכנסת אלון, לא תורגלה לקראת הפינוי שיטת "המסדרון האלים". אציין כי אם התקבלו תלונות בגין התנהגות השוטרים כפי שתיאר חבר הכנסת אלון, הרי שבירורן נעשה במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה שבמשרד המשפטים. היו"ר מגלי והבה: שאילתות מס' 1010 ו-1011 של חבר הכנסת טיבי - הבנתי שקיבל את התשובות או יקבל אותן. 1010. הקמת מקלחות ציבוריות בבתי-סוהר חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את השר לביטחון פנים ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): מפניות של אסירים ומפרסומים בתקשורת נודע לי, כי שירות בתי-הסוהר החליט לבטל את המקלחות בתאי האסירים ולהקים מקלחות ציבוריות. זאת, בעקבות בדיקה שהעלתה כי אסירים ביטחוניים צורכים מים יותר מאסירים פליליים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – האם הובא בחשבון כי אסירים ביטחוניים צורכים מים גם לצורך תפילה וגם לכביסה? 3. כיצד תימנע פגיעה בחופש הדת ובצרכים בסיסיים של האסירים? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. שב"ס אכן מקים מקלחות ציבוריות בחלק מבתי-סוהר. 2. הנתונים המוזכרים בשאילתא, שאסירים ביטחוניים צורכים מים יותר מאסירים פליליים, הובאו בחשבון ועדיין אינם מצדיקים את השימוש המופרז במים. צריכת המים הממוצעת לאזרח במדינת ישראל הינה כ-250 ליטר ליום. בבדיקה שבוצעה על-ידי שב"ס, עקב תופעה של צריכת מים גבוהה מאוד בבתי-הסוהר, התברר כי צריכת המים על-ידי האסירים הביטחוניים אינה עומדת בשום יחס לצריכה סבירה של אזרח במדינת ישראל, וזאת גם אם נביא בחשבון את צורכיהם הבסיסיים של האסירים, כולל כיבוד חופש הדת. נתוני צריכת המים בבתי-סוהר ביטחוניים: בית-סוהר "הדרים" ובית-סוהר "השרון" - 390 ליטר לאסיר ליום; בית-סוהר "מגידו" - 520 ליטר ליום; בית-סוהר "גלבוע" - 738 ליטר ליום; בית-סוהר "אשל"- 500 ליטר ליום; בית-סוהר "דמון" - 710 ליטר ליום; בית-סוהר "נפחא" - 910 ליטר ליום; בית-סוהר "שקמה" - 630 ליטר ליום. 3. הקמת המקלחות הציבוריות נעשית תוך התחשבות מקסימלית בצורכיהם הבסיסיים של האסירים וכיבוד חופש הדת שלהם. למען הסר ספק יודגש שאין כל חובה על שב"ס כי יהיו מקלחות צמודות בתאי האסירים. 1011. ידיעה על שינוי מספר האסירים בתאים בכלא "גלבוע" חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את השר לביטחון פנים ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): מפניות של אסירים נודע לי, כי שירות בתי-הסוהר מתכוון לערוך בכלא "גלבוע" שינויים מבניים שיביאו להגדלת מספר האסירים בכל תא לעשרה, כך שלכל אסיר יהיה שטח של 2.5 מ"ר, לעומת 4.5 מ"ר על-פי התקן הבין-לאומי. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – האם הדבר עולה בקנה אחד עם התקנים הבין-לאומיים בכל הקשור לזכויות האסיר? 3. האם מתוכננים שינויים דומים בבתי-כלא נוספים? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. הידיעה אינה נכונה. אין כל כוונה לשנות את מספר האסירים בתאי בית-סוהר "גלבוע" או בית-סוהר אחר. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 1012 של חבר הכנסת יעקב כהן - לפרוטוקול. 1012. תקיפת אברך בבני-ברק חבר הכנסת יעקב כהן שאל את השר לביטחון פנים ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): פורסם, כי בליל שבת, אור לכ"ט בשבט תשס"ז, 16 בפברואר 2007, הותקף אברך בבני-ברק, וכי שוטרים שהגיעו בניידת לאחר שהתוקפים החלו להתרחק, עזבו את המקום בלי לנקוט פעולה כלשהי. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – מדוע לא פעלו השוטרים כנדרש? 3. כיצד תימנע הישנות המקרה? תשובת השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. לא הוגשה כל תלונה במשטרה בעקבות התקיפה לכאורה. בתאריך 16 בפברואר 2007 אכן הוזעקה ניידת למקום האירוע, אולם הניידת הוזעקה כנראה באיחור, ולכן כשהיא הגיעה לא מצאו השוטרים את התוקפים במקום. יצוין כי הניידת לא "סתם" עזבה את המקום, אלא המשיכה בסריקות באזור, לצערנו ללא תוצאות. ממ"ר דן נוהג להיפגש מפעם לפעם עם ראשי הקהילה בבני-ברק לפגישות עבודה. ברוב המקרים הפגישות מתקיימות בעקבות אירוע זה או אחר. אחרי האירוע נשוא השאילתא התקיימה פגישה בין ממ"ר דן וכמה מקציניו לבין ראשי הקהילה בבני-ברק ובמהלכה עלה גם האירוע המדובר. סוכם בישיבה כי ייערכו פעולות מניעה משותפות של שוטרים יחד עם פקחים. ואכן, פעילות כזו כבר מתקיימת. לדוגמה, בשבוע שעבר נרשמה פעילות משותפת ברחובות רבי עקיבא והשומר וגם בקריית-הרצוג. לא נרשמו אירועים מיוחדים. אם תוגש תלונה מפורטת בתחנה בגין האירוע הנדון, תשאף המשטרה למצות את החקירה. היו"ר מגלי והבה: תודה, אדוני השר. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: תודה. חג שמח לכולם. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר מגלי והבה: הודעה למזכיר. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: הצעת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (תיקון תגמולים למתנדבים בהגנת הסביבה ושמירת טבע), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב, והצעת חוק עובדי רשויות שאינם מקבלים שכר (תיקוני חקיקה) התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת סטס מיסזניקוב. החלטת ועדת האתיקה בעניין משיכת חתימותיהם של חברי הכנסת; החלטת ועדת האתיקה בעניין קובלנותיהם של חברי הכנסת רן כהן והתנועה למען איכות השלטון נגד חברת הכנסת אסתרינה טרטמן. חבר הכנסת דוד רותם הביע את הסכמתו בכתב לשמש כמציע הצעות החוק שלהלן במקומו של חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, כנדרש בתקנון. מכתבו של חבר הכנסת אהרונוביץ והעברת ההצעות לחבר הכנסת רותם נעשו לפני שחבר הכנסת אהרונוביץ מונה לשר. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (מעצר בגין עבירה של החזקת סכין שלא כדין), התשס"ו–2006 – פ/1557/17; הצעת חוק סדר הדין (תיקון – הגבלת משך חקירה), התשס"ז–2007 - פ/2265/17; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (עונש מזערי בעבירות ייצוא, ייבוא, מסחר והספקה), התשס"ו–2006 - פ/1558/17; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הצהרת אמונים למדינה, לדגל ולהמנון), התשס"ו–2006 - פ/1295/17; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – מאסר בפועל בעבירה של העסקה והסעה שלא כדין), התשס"ו-2006 - פ/1290/17; הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון – ביטול שחרור על תנאי ממאסר עולם), התשס"ו-2006 - פ/964/17). תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה למזכיר. תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי ולכל הנמצאים כאן. תם סדר-היום, הסתיים כנס החורף של המושב השני. הישיבה הרגילה הבאה תתקיים בתום הפגרה ביום שני, ט' באייר תשס"ז, 7 במאי 2007 בשעה 16:00. חג שמח וכשר לבית ישראל. חג שמח. הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 21:48.