דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכיר הכנסת אריה האן: 5
נאומים בני דקה 6
מאיר פרוש (יהדות התורה): 6
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 7
רן כהן (מרצ): 8
דוד טל (קדימה): 9
משה גפני (יהדות התורה): 9
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 10
מוחמד ברכה (חד"ש): 10
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 11
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 11
אברהם מיכאלי (ש"ס): 12
נסים זאב (ש"ס): 13
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 14
יצחק גלנטי (גיל): 14
גדעון סער (הליכוד): 15
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 15
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 16
יובל שטייניץ (הליכוד): 17
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 17
הצעת חוק איסור השקעה של גופים מוסדיים ישראליים בחברות המקיימות קשרי עסקים עם אירן, התשס"ז-2007 18
בנימין נתניהו (הליכוד): 18
בנימין נתניהו (הליכוד): 18
השר משולם נהרי: 20
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 78), התשס"ז-2007 21
גלעד ארדן (בשם ועדת הכלכלה): 21
הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47), התשס"ז-2007 23
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 24
מוחמד ברכה (חד"ש): 25
חנא סוייד (חד"ש): 27
דב חנין (חד"ש): 28
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 31
החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר חלוקת הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007 31
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 31
הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ז-2007; 32
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 94) (חובת הדיווח על עבירות מין במשפחה), התשס"ז-2007 32
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 33
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 34
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 35
דב חנין (חד"ש): 37
נסים זאב (ש"ס): 38
מוחמד ברכה (חד"ש): 39
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 41
ראובן ריבלין (הליכוד): 43
רן כהן (מרצ): 44
הודעת ועדת הכספים על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 47
שאילתות ותשובות 48
218. מענק למרכז הבהאי 48
השר משולם נהרי: 49
257. סגירת סניף בנק לאומי בעוספיא 52
258. הרפורמה במשק החשמל 53
285. דמי ניהול שגובות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח 54
330. דמי הניהול שגובות קרנות הפנסיה וקופות הגמל 56
354. יעדים חברתיים בתקציב 2007 58
358. מקומות חנייה לנכים בקריות הממשלה 59
390. בדיקות פתע של מס הכנסה במחסומים 61
516. מימון הגמלאות של עובדי "אגד" שפרשו לפנסיה מוקדמת 62
535. שירות צבאי כקריטריון לעבודה במשרד האוצר 64
620. סבסוד התחבורה הציבורית 67
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 68
מזכיר הכנסת אריה האן: 68
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 92) (ביטוח שאירים לאלמן), התשס"ז-2007 68
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 69
דוד אזולאי (ש"ס): 69
הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 7) (היעדרות הורה של אדם עם מוגבלות), התשס"ז-2007 71
אורית נוקד (העבודה-מימד): 71
נסים זאב (ש"ס): 72
הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 25) (איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז-2007 74
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 74
נסים זאב (ש"ס): 76
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 77
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81) (חובת חבישת קסדה), התשס"ז-2007 78
גלעד ארדן (הליכוד): 79
מוחמד ברכה (חד"ש): 80
דב חנין (חד"ש): 81
נסים זאב (ש"ס): 83
גלעד ארדן (הליכוד): 84
הצעת הממשלה להחיל דיון רציפות על הצעת חוק 86
דב חנין (חד"ש): 87
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 89
שר המשפטים דניאל פרידמן: 89
הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז-2007 90
שר המשפטים דניאל פרידמן: 90
דב חנין (חד"ש): 91
דוד אזולאי (ש"ס): 92
ראובן ריבלין (הליכוד): 94
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 95
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 95
שאילתות ותשובות 96
561. תלונה על התנהגות שוטרים 96
562. נסיבות מעצרו של קטין 97
610. פרוטוקולים בוועדות למינוי דיינים ושופטים 98
611. טענה בדבר התבטאות פקיד משרד המשפטים בגנות רבנים 98
640. עמדת המדינה בעניין מקום מגוריהם של רבני המושבים 99
683. חקירת תלונות נחקרי שב"כ 101
693. התנהלות ההוצאה לפועל 102
757. ערעור על החלטות נציבת התלונות נגד שופטים ודיינים 103
810, 854. מעצר אזרח שלא הזדהה בפני שוטרים בלבוש אזרחי 104
853. בדיקת תלונה על אלימות שוטרים במחלקה לחקירות שוטרים 106
878. הצבת צלמים בעת פינוי מאחזים 106
933. שיווק בקבוקי אלכוהול הנושאים תמונה של מסגד כיפת הסלע 107
971. הקמת צוות שרים מיוחד לאכיפת החוק ביהודה ושומרון 108
976. המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל 109
1001. תקצוב עמותות להנצחת זכרם של ראשי ממשלות 110
חוברת כ"ג
ישיבה קי"א
הישיבה המאה-ואחת-עשרה של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, א' בניסן התשס"ז (20 במרס 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, א' בניסן התשס"ז, 20 במרס, שנת 2007.
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56), התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה.
דין-וחשבון על הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת הכספים 2005. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה למזכיר.
נאומים בני דקה
היו"ר יצחק זיו:
חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המעוניינים, יירשמו באמצעות מערכת ההפעלה האלקטרונית שתקבע את סדר הדוברים. נא לסמן, כל מי שרוצה. תודה. אני כבר מקבל את הפלט, ואני אקריא את רשימת הדוברים. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה.
רן כהן (מרצ):
מי אחריו?
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחרי זה - חבר הכנסת רן כהן.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, היום ראש חודש ניסן, ראש חודשים. חודש ניסן נקבע, כידוע, כחודש הראשון במניין החודשים של השנה היהודית, על שום נס יציאת מצרים, המאורע החשוב ביותר בתולדות עם ישראל – יציאתנו משעבוד לחירות – שהכשיר אותנו לקבלת התורה במעמד הר סיני. ובליל ט"ו בניסן יחוג בית ישראל את חג הפסח, חג המצות, חג החירות, חג האביב.
כאן אני קורא לשר הפנים רוני בר-און, שאכיפת חוק חג המצות (איסורי חמץ) נתונה לסמכותו, ואני מבקש ממנו ומאנשי משרדו להתכונן מבעוד מועד, כולל הכנת פקחים, ולתקן השנה את אשר עיוותו לנו, לצערנו, שרי הפנים שקדמו לו, פורז ופינס-פז. ואני רוצה לקוות שהשנה, בעזרת השם, נקיים את ה"לפרהסיה", את החוק, גם כדין, ויהיה זה חג כשר ושמח לכל בית ישראל.
חג הפסח הוא אחד ממרכיבי הזהות החשובים של עם ישראל, וממצאי הסקרים מוכיחים שהרוב העצום של המשפחות המסבות בליל הסדר מקיימות גם את איסור אכילת חמץ כל שבעת ימי החג. ומה יפה יותר ומה סמלי יותר מאשר ההזדהות עם לחם עוני, שאכלו אבותינו ביציאתם החפוזה ממצרים?
נאחל לנו שיהיה לנו חג כשר ושמח, ושיתקיימו התפילות: ומי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותנו מעבדות לחירות, הוא יגאל אותנו בקרוב. אמן. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ממשלת ישראל הזדרזה להודיע שאיננה מוכנה לנהל משא-ומתן עם ממשלת האחדות הפלסטינית, בטענה כי הממשלה הזאת, היינו האחדות הפלסטינית, איננה מקדמת את תהליך השלום, שלא קיים בלאו הכי. השאלה הנשאלת היא אם מלחמת אזרחים פלסטינית ומלחמת אחים אכן מקדמות את הסיכויים לשלום באזור.
האם עצם העובדה שה"חמאס" מוכן להיות חלק מממשלה אשר מוכנה לנהל משא-ומתן, היא כשלעצמה אינה התקדמות והתמתנות, וגם מתן הזדמנות שיהיה הסכם – עם מכנה משותף הכי רחב – פלסטיני? האם יש אינטרס לממשלת ישראל לדחוף את כל הארגונים האסלאמיים לכיוון של "אל-קאעידה"? שיהיו כולם קיצוניים? ולבטל את האפשרות שתהיה תנועה אסלאמית פרגמטית שתוכל להיות בשלטון ולנהל משא-ומתן? לדעתי, ממשלת ישראל היא אשר לא מקיימת את התנאים של הקוורטט. היא לא מסירה מאחזים בלתי חוקיים, והדבר האחרון הוא הפלישה של פורעי החוק לחברון.
ממשלת ישראל צריכה לשנות את מדיניותה, להושיט יד לאבו-מאזן, להתחיל לנהל משא-ומתן. לא הקוורטט ולא ארצות-הברית יסבלו אם כאן ייהרגו אנשים. זה אינטרס ישיר של שני הצדדים. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
טלב, איזה הסכם קיימו הפלסטינים? תגיד לי.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת רן כהן, בבקשה.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, השר נהרי, חברות וחברי הכנסת, אני אקדיש את הדקה הזאת, כבכל שבוע, להתאבדויות בישראל ובצה"ל. אבל אני חייב לומר שהזעקה עולה מלבי היום לשר הביטחון, לפנות מייד את המתנחלים מהמבנה בלב חברון. זאת פרובוקציה נגד מדינת ישראל, נגד צה"ל, נגד הפלסטינים שחיים בחברון.
אדוני היושב-ראש, לסיום הכנס הזה, בנושא המתאבדים אני חייב לומר שהכנסת היא הגוף היחיד שתרם תרומה משמעותית להתמודדות עם ההתאבדויות בישראל. בכל שנה יש כ-400 מתאבדים במדינה, ו-400 משפחות אומללות נשארות עם תהום פעורה. בשבוע שעבר הכנסת כולה ציינה בוועדותיה ובמליאה את הנושא הזה, דבר שהשאיר בצדק רושם עצום, לדעתי, על בני המשפחות ועל הארגונים שעוסקים בנושא הזה.
מתוך המתאבדים, כ-35 בממוצע הם חיילי צה"ל. בעקבות פעילות די מינימלית בשנת 2006 ירד מספר המתאבדים ל-26, דבר שמוכיח שהתאבדויות אפשר למנוע. אפשר למנוע וצריך למנוע.
הממשלה, לצערי, לא עושה כלום, השר נהרי, אבל ממש כלום, שום מאמץ, כדי למנוע את ההתאבדויות. זה דבר שהגיע הזמן להרים אותו. לעזאזל, אם לא זה, אז מה כן?
והדבר האחרון שאני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, הוא שהצורך לעסוק בנושא הזה הוא גם צורך של ארגון אגף, אם לא רשות, במשרד הבריאות, והפיכת כל הארגונים במדינה – את מערכת החינוך, את המערכות השונות – כדי להבטיח שייעשה פה מעשה של אחווה וסולידריות, כדי שמינימום אנשים במדינת ישראל יצליחו להוציא לפועל את רצונם לשים קץ לחייהם – ואין לאדם זמן בין החלטתו לבין סוף חייו, לעתים, כדי להציל את עצמו. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן. אני רואה שאתה דבק במטרה, תמשיך באותו קו כל שבוע בנאומים בני דקה.
רן כהן (מרצ):
גם בכנס הבא.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת דוד טל, בבקשה.
דוד טל (קדימה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, היום יום העצמאות של מדינת תוניסיה. ארבעה חברי כנסת חזרו לפנות בוקר מתוניסיה, ואני רוצה לצרף את ברכתי ואת ברכתם לחגם של התוניסאים. חברי הכנסת שהתקבלו שם התרשמו מאוד מהאירוח ומהרצון לדחות לחצים של מדינות ערביות כנגד שיתופם של חברי פרלמנט מישראל. ואני רוצה להודות לכל אלה שעשו וטרחו, ועשו שם הרבה, ואני מאוד מקווה שתהיה לנו הזדמנות לארח אותם כאן במדינת ישראל, לאחר שיכוננו יחסים דיפלומטיים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת דוד טל. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת, הרב פרוש דיבר על חוק המצות, ואני מבקש לדבר על המצות עצמן. יש עובדים ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות שלא יוכלו לחוג את חג הפסח, ולא יהיו להם לא מצות ולא יין ולא שום דבר אחר, מכיוון שהם לא מקבלים משכורת הרבה חודשים. לא רק זה, אנחנו גם מחויבים על-פי היהדות, כאשר בתוכנו יש כאלה שאינם יהודים, לתת להם את המשכורות בשווה כמו ליהודים. ויש עובדי רשויות מקומיות במגזר הלא-יהודי ובמגזר היהודי, ויש עובדי מועצות דתיות שלא מקבלים את שכרם ורעבים ללחם.
כל המציאות הזאת שאנחנו עומדים בה ערב שביתה – השביתה הזאת תעלה למשק הישראלי הרבה יותר מאשר תשלום המשכורות לאותם עובדים שזכאים להן וחייבים לתת להם את המשכורת על עבודתם – המצב הזה הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת בעליל.
אני קורא לראש הממשלה, לשר הפנים ולשר האוצר לשלם את משכורתם של העובדים הללו, גם ברשויות המקומיות וגם במועצות הדתיות, כדי לאפשר להם בערב חג הפסח, כמו לכל עובד במדינה, לחוג את החג, ושיקבלו את שכרם המגיע להם בדין. המצב הזה הוא בלתי נסבל, חייבים להפסיק אותו מייד, והיום, כדי למנוע את השביתה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, אתמול התחולל אסון באחד הבתים בכפר-קרע, כשנער בכיתה ח' שיחק בפצצה; היא התפוצצה וגרמה לו חבלות קשות. הוא שוכב בבית-החולים ונאבק על חייו. מתברר, כך נמסר לי מהמשפחה, שהנער הוא נער גבעות – הוא מסתובב כל הזמן בגבעות באזור שלנו. הוא אסף את הפצצה מאחד המקומות שבהם התאמן הצבא בעבר.
זו רשלנות. לא רק רשלנות, אלא רשלנות פושעת. ואני קורא לשר הביטחון לדאוג לכך שלא ישאירו פצצות מאחוריהם, כי הפצצות נוטות להתפוצץ. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כבכל שבוע בשבועות האחרונים אני מעלה את עניינו של אחד הכפרים הערביים הדרוזיים. והפעם, לרגל סיום הכנס, אני מעלה את העיר הערבית הדרוזית היחידה, עיר הכרמל – דאלית-אל-כרמל ועוספיא – ששם חיים 25,000 אנשים. לשני הכפרים היו 72,000 דונם, היום בתחום השיפוט של שני הכפרים יש 16,000 דונם, והשלטונות מנסים לגזול מתוכם בין 9,000 דונם ל-10,000 דונם לזכות עיר, מה שנקרא "פארק הכרמל". זו בעיה שמאוד מעסיקה, מדאיגה ומקוממת את התושבים שם, במיוחד בשל דאגתם לעתיד הדור הצעיר ואפשרות קליטתו במקום.
בשבועות האחרונים התגלה עניין נוסף, שחברת "חוצה ישראל" רוצה להקים מחלף בסיומו של כביש 6 על חשבון אדמות דאליה ועוספיא, כדי להשיג מעבר לתושבי אחוזה בחיפה, בצורה כזאת שהתושבים של שני הכפרים אפילו לא יכולים להשתמש בו.
בעניין הרשות המקומית עיר הכרמל, יש לה גירעון כספי שמגיע לקרוב ל-85,000 מיליון שקלים, והעובדים לא קיבלו את משכורתם זה חודשיים. אני יודע שחבר הכנסת ריבלין מלווה אותם.
אם זה השוויון שלו מטיפים, אני לא יודע מה זה שוויון. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, היום אני בוחרת להתמקד בבעיית הרשויות המקומיות, אבל לא בבעיה של משרד הפנים ולא של המאבק הקשה מאוד שמתנהל היום, עם האשמות הדדיות – ראשי הרשויות מאשימים את משרד הפנים באי-כיבוד הסכמים, משרד הפנים מאשים אותם בחוסר התנהלות תקינה. הרבה פעמים אותם עובדים שנופלים בין הפטיש והסדן הם-הם הקורבנות האמיתיים בכל המאבק הזה. חודשים העובדים לא הביאו שקל אחד הביתה. חודשים העובדים לא יכולים להתפרנס בכבוד.
ואני קוראת היום מכאן לממשלה, לשר האוצר, להסתדרות, למשרד הפנים – לכל הגורמים - לשבת סוף-סוף ולא רק לכבות שרפות. יש משבר עמוק מאוד, אנחנו לא רוצים שישלמו החודש משכורת ועוד חודשיים או שלושה חודשים שוב ניכנס למסלול של משברים.
אני רוצה להעריך את מאבקה של ההסתדרות, לחזק את ידה לטובת העובדים. כולנו נקווה שאת השביתה הזאת אפשר גם למנוע ברגעים האחרונים בנכונות, בהבנה ובמשא-ומתן, כשטובת העובדים עומדת מול עיניהם. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אלי גבאי, בבקשה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ההסתדרות מאיימת בשביתה במשק מחר, וזאת מאחר שלא קיבלו את שכרם עובדי מועצות דתיות ועובדי השירות הציבורי ברשויות המקומיות. הכסף שהציבור הזה אמור לקבל זה מעט, זה שכר מינימום לרובם, פת לחם יכולים לקנות בזה, ולרשויות ולמועצות המקומיות אין הכסף לשלם.
לצערי, בצד זה שממשלת ישראל קופצת את ידה, הנה אנחנו מתבשרים היום על שיאני השכר. מאיפה? מבנק ישראל; כאילו לא די בכל ההטבות וההסכמים שיש עמם. אני מסתכל וקורא שמנהל הכספים בבנק ישראל – 102,000 שקלים. יכול להיות שהוא קיבל איזה כספומט? יכול להיות שעובדי בנק ישראל צריכים לקבל בהסכם העבודה שלהם כרטיס אשראי ישר לבנק, להוציא ללא גבול?
כאשר עובדי הרשויות המקומיות חרגו בשכר, מדינת ישראל תבעה מהם להחזיר את הכסף, ואכן מי שקיבל שכר שלא מגיע לו, שלא כדין, שלא בצדק, מחויב להחזיר, אחרת הממונה על השכר במשרד האוצר לא יכול לתבוע מהמורים או מהעובדים במשק הציבורי להחזיר שכר שלא שולם בצדק. לכן צריך לחזק את ידיו של הממונה על השכר במשרד האוצר, כדי שיחזירו למשרד האוצר את הכסף שלא הגיע להם בדין ובצדק, כי אחרת מה נאמר לשאר העובדים במשק. מה גם שכאשר מסתכלים - העובדים האלה, שיאני השכר, בבנק ישראל וחבורתו.
והנה, שירותי בריאות כללית: 111,000 שקל מקבל מנהל של מחלקה באיזה תחום. רבותי, הם קופצים את ידם, שירותי בריאות כללית, לתת תרופות לחולים. אבל כאשר מדברים על נתינת שכר, ידם פתוחה ללא גבול, ודווקא קופת-חולים שירותי בריאות כללית, שהיתה שייכת להסתדרות. כך אנחנו מתבשרים היום.
הדברים האלה מעוררים התמרמרות, מגדילים את הפער החברתי, מגבירים את הניכור ויוצרים אי-שוויון בחברה. לכן אני קורא לממשלת ישראל לעמוד מאחורי הממונה על השכר כדי לדרוש החזר הכסף כאשר מדובר על 100 מיליון שקל. הכסף הזה יכול לכסות את המועצות הדתיות, האנשים האלה לא קיבלו כסף חודשים רבים. אין להם פנסיה כמו שצריך, והם נמצאים בתחתית בתחתית השכר, וערב פסח אין להם מה לאכול. אני קורא לממשלת ישראל לבוא לקראתם ולפתור את הבעיות והמצוקה שלהם. אי-אפשר להשאיר אותם ללא אוכל, ללא פת לחם, על שולחן החג בערב פסח. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום ראש חודש ניסן, שהוא חודש שמבשר את תחילת האביב. חג הפסח קרב בחודש זה, בעזרת השם בעוד שבועיים. יחד עם כל הביקורת שתמיד יש בעם, וכל הזמן חיכוכים ומחלוקות, אני רוצה לציין לשבח את הארגונים שעוסקים בימים אלה בעזרה לאותם נזקקים שאין להם אמצעים לקיים את חג הפסח כהלכתו. ארגונים שונים, עמותות שונות, מחלקים במבצע של קמחא דפסחא, וצריך לציין אותם לשבח.
אדוני היושב-ראש, לפני כמה שעות השתתפנו, כמה חברי כנסת, באירוע של עמותה בשם "אתה עמדי" בעיר אלעד. היא קיימה חלוקת מצות לקראת חג הפסח, והם מחלקים מצרכים שונים לקראת חג הפסח. הייתם צריכים לראות את היופי – איך עם ישראל מתגייס זה לטובת זה, ומנסה לעזור לאותם נזקקים, שיומם לקראת חג הפסח יהיה שמח יותר בגלל אותה עזרה שאחד משתף את האחר. אני מברך את כל אלה שעוסקים בזה, במיוחד את העמותה בשם "אתה עמדי". בראש העמותה שם עומד יהודי בשם הרב זולדן. יישר כוח גדול לכל אלה שעוסקים במצווה הזאת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב.
בהזדמנות זו אני מברך את חבר הכנסת גלנטי על שובו ארצה מתוניסיה. אני מקווה שסללתם איזו דרך ליחסים.
יצחק גלנטי (גיל):
בוא נראה בהמשך.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כמעט בכל שנה בערב פסח אנחנו חשים את איומי השביתה. מדובר כרגע ב-100 מיליון שקלים שהרשויות המקומיות צריכות להעביר לעובדי הרשויות. יום שביתה – הנזק הוא כ-300 מיליון שקלים. חכם עיניו בראשו. אנחנו ערב ביעור חמץ, צריכים גם לבער את החובות שיש לממשלה הזאת כלפי אזרחיה. אני מבקש בכל לשון של בקשה להמשיך במשא-ומתן, וההבטחה שהיתה, של משרד הפנים, להעביר את 100 מיליון השקלים – שיעבירו אותם.
אנחנו נמצאים בתקופה שלהשבית את נתב"ג זה פשוט אסון מבחינת כל הציבור שמגיע ארצה, מבחינת טיסות שיוצאות ונכנסות, מבחינת פחי הזבל והאשפה. יש דברים שאפשר לעבור עליהם לסדר-היום. לא אכפת לי שמשרדי הממשלה ישביתו את הרשויות המקומיות. אבל יש דברים חיוניים שאי-אפשר אפילו יום אחד לעבור עליהם לסדר-היום.
אדוני היושב-ראש, אני מקווה. בניסן גם נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל. אנחנו היום בראש חודש ניסן, ונקווה שהממשלה הזאת תראה את הגאולה, את קצה האור, לעם ישראל.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת יצחק גלנטי.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בדוח ההוצאות על השכר בשירות הציבורי, שמונח על שולחננו, מבטיח הממונה על השכר שהפרסום מבטיח שקיפות שתתרום להבטחת טוהר הליכים בשירות הציבורי. אני טוענת שהדוח הזה לא שקוף בכלל, הוא מגמתי. מספרים בו רק על המשכורות הגבוהות, שמספרן זעום ביותר.
רוב המשרתים בשירות הציבורי מרוויחים שכר מגוחך ונמוך, ואני חושדת שיש כאן נטייה מגמתית להשחיר את השירות הציבורי, ובעיקר את עובדיו המסורים, בכך שמעלימים מאתנו פרטים רבים מאוד – למשל, היקף המשרות החלקיות, מקבלי השלמת הכנסה, מי שמועסקים דרך קבלנים וחברות כוח-אדם וכל העובדים המסורים שלא מגרדים את שכר המינימום, וגם אם הם מגרדים הם עושים את זה בקושי: אחיות, עובדי רווחה, מורות וכן הלאה וכן הלאה.
בלית ברירה עוזרי מנסים לנתח עכשיו את הדוח הזה ולהבין את הנתונים האמיתיים בדבר השכר בשירות הציבורי, כי אנחנו שומעים רק על השמנת, כמובן. אני מבטיחה לחלוק אתכם את האינפורמציה הזאת ברגע שהיא תגיע לידי.
אני קוראת לממונה על השכר לפרסם דוח יותר הגון ויותר שקוף ממה שהוא מתיימר לעשות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יצחק גלנטי, בבקשה.
יצחק גלנטי (גיל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, חברים יקרים, ממש ממש הבוקר נחתי מסיור, יותר נכון מהשתתפות בוועידת Euro Mediterranean Parliamentary Assembly, מה שנקרא EMPA, שנערכה בתוניסיה. השתתפו שם משלחות פרלמנטריות רבות, ממדינות ערב ומהגוש האירופי. מאתנו השתתפו מגלי והבה כסגן הנשיא, פרופסור בן-ששון, דוד טל, עבדכם הנאמן, ועוד ארבעה פקידים בכירים של משרד החוץ.
הוועדה עסקה למעשה בפרויקטים כלכליים-חברתיים, פרויקטים מדיניים, תרבותיים. השפות העיקריות שהיו שם: ערבית, צרפתית, אנגלית. אבל נאמרו שם גם נאומים באיטלקית, יוונית, שבדית, ספרדית וגרמנית. אני נדהמתי מהשפע של השפות שהיו שם. כולם זכו לתרגום הן לשפה הצרפתית והן לשפה האנגלית. כמובן, עברית – "נאדה", לא קיימת. צר לי מאוד מאוד על כך שאכן העברית לא הופיעה שם כשפה.
אחד הדברים החשובים שם, כמובן, היה הדיון המדיני, כאשר ישראל היתה צריכה לעמוד ולספוג מנה גדושה של ארס ממדינות ערב. אני חייב לציין פה עד כמה החברים שלנו מגלי והבה ופרופסור בן-ששון עמדו איתן, חזק ביותר, ובלמו את ההתנפלות הזאת שהיתה.
יותר פרטים ניתן יהיה למסור בהמשך, זה רק על קצה המזלג בשלב זה. תודה לכם.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק גלנטי. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להמליץ לכל חברי הבית שעדיין לא ביקרו בבית החדש, במבנה שנרכש על-ידי היישוב היהודי בחברון, להגיע לשם על מנת לשאוב נחת מאותו מראה, אשר אני ראיתי אותו, של ילדים שלומדים תורה שם בחדרים, במקום שגם מבטיח את הרצף ההתיישבותי בין קריית-ארבע לחברון, אבל גם מחזק את הרצף ההיסטורי שלנו כעם שתמיד ישב בחברון, כאחת מאותן ארבע ערים שבהן לאורך כל ההיסטוריה שלנו – למעט ארבעה עשורים בנסיבות שזכורות לנו היטב אחרי תרפ"ט – היה יישוב יהודי בחברון.
אני תמיד מציע, והצעתי את זה גם כאשר הייתי שם, לשכנינו, שלא להתפתות להאמין לאלה מבינינו – שחלק מהם שמעתי היום באמצעי התקשורת – שנותנים להם להבין שהיישוב היהודי בחברון נמצא בסימן שאלה, מאחר שהאחיזה שלנו בחברון, לא רק הפיזית אלא הרגשית, היא בעוצמות כאלה אשר כל אותן מזימות לפגוע ביישוב היהודי בחברון לא יצלחו.
אני רוצה לברך, מכאן, מכנסת ישראל, את כל אלה שעסקו בכך ביישוב היהודי בחברון ברכה גדולה של יישר כוח.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת צבי הנדל, בבקשה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מכובדי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בהמשך לדבריו של ידידי גדעון, חשוב להדגיש שבדרך כלל הבעיה שלנו היא לא עם האויבים, אלא עם האחים שלנו בתוך המשפחה. שמעתי כבר בכל כלי התקשורת שמדברים על אלה שפלשו לבית בחברון. לא עלה על דעתו של אף אחד שאם יהודים אומרים שהם רכשו את הקרקע, הם לא אוטומטית שקרנים וגם לא גנבים. ואם הערבי שאומרים שזה היה ביתו לא מעורר מהומות, ובדחילו ורחימו, כשמושכים אותו בכוח ל"קול ישראל" הוא מספר למה הוא לא גר בבית – כי הסבתא והסבא שלו – צריך להבין שהוא פשוט מפחד שירצחו אותו. עם כל הדיבורים של הישראלים אפשר לתת אולי רעיונות לאנשים המרצחים האלה.
במקום להעלות על נס את הציבור הנפלא הזה, שיושב בחירוף נפש בעיר האבות ונאחז בפיסת הארץ הקטנה שעוד נשארה לנו בתוך עיר האבות בדבקות, בצורה מעוררת כבוד – כל יום וכל היום מוצאים סיבות להסית נגדם. אז חשוב שמעל במה זאת נאמר יישר כוח גדול לחבורה הנפלאה בחברון, ויהי רצון שיצליחו, לא רק עם הבית הזה, אלא עם עוד הרבה הרבה בתים, ואחיזתנו בחברון תתחזק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת זבולון אורלב.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום מלאו 251 יום לחטיפתם של החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב. המרכז ללימודי יהדות החליט לפנות ל-251 בתי-ספר כדי לקיים היום עצרות וטקסים של הזדהות והעלאת המודעות. הטקסים האלה התקיימו ב-251 בתי-ספר, ואני אישית הייתי בישיבת בני-עקיבא "פרחי אהרן" בקריית-שמואל שליד חיפה, כיוון ששם למד אלדד רגב, עם אחיו. אני מאוד מקווה שהכנסת תמשיך לסייע, כדי שנושא החטופים ימשיך לעמוד על סדר-היום.
אני גם רוצה להודות, קודם כול לחברי בשדולה, אבל גם ליתר חברי הכנסת, על שנענו לפנייתי והשתתפו היום בעצרות. אני חושב שהכנסת יכולה לסייע מאוד בכך שהנושא לא ירד מסדר-היום, והלחץ על המדינות החברות במועצת הביטחון והלחץ על מזכ"ל האו"ם והלחץ על הקוורטט יהיה חזק, כדי שלפחות נקבל אות חיים מהחיילים החטופים.
אגב, היום ציינו לא רק את שלושת החיילים החטופים, אלא את כל עשרת הנעדרים והשבויים, כולל יונתן פולארד.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת יובל שטייניץ, בבקשה.
יובל שטייניץ (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום נערך תרגיל, שזכה לכינוי "התרגיל הגדול להיערכות העורף". יש לברך, כמובן, על כל תרגיל ועל כל תרגול, כולל התרגיל הזה. אבל ככנסת אסור לנו להתעלם מכך שממש בימים אלה מערכת הביטחון – בהתעקשות שלה להמשיך ולאסוף את המסכות, את ערכות האב"כ מהאזרחים בישראל, מבלי לשקם אותן ומבלי להחזיר אותן לבתי האזרחים – מחסלת במו ידיה את המעט שנותר מהגנת העורף הישראלי.
המהלך של איסוף מסכות האב"כ, מבלי לשקמן ומבלי להחזירן לבתי האזרחים, משאיר דווקא בשנה הזאת את אזרחי ישראל חשופים מאי-פעם לאיום של נשק כימי ושל טילים עם ראשים בלתי קונבנציונליים, והוא מנוגד להסכם בין ועדת החוץ והביטחון לבין מערכת הביטחון, הסכם בכתב מלפני כשנתיים, שהיה תנאי לאישור המהלך של איסוף המסכות. בהסכם הזה מערכת הביטחון התחייבה בפני ועדת החוץ והביטחון שאיסוף המסכות יתחיל בתנאים הבאים: ראשית, רענון ושיקום כל המסכות לאזרחי ישראל, ושנית, החזרת הערכות המשוקמות לבתי האזרחים בכל אזור הצפון, כולל חיפה, עד לינואר 2007.
מה שקורה היום, אדוני היושב-ראש, זו פגיעה קשה במוכנות העורף ובהגנת העורף. בקיץ הקרוב יהיה הנושא של הגנת העורף מפני נשק בלתי קונבנציונלי בנקודת שפל של 20 שנה, דבר שאיננו מסתדר מבחינה לוגית, שסותר את הגברת המוכנות למלחמה או לעימות צבאי.
לכן, לסיכום, אני מברך על התרגיל, אבל למעשה התרגיל הזה הוא כמעט כמו אקמול בשעה שבמו ידינו, בנוקשות מחשבתית ותקציבית, אנחנו מחסלים את המעט שנותר מהגנת העורף. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אחרון הדוברים - חבר הכנסת עבאס זכור.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, אני מדבר על נושא חשוב. כל הזמן, כאשר אני וחברי הכנסת הערבים מדברים מעל דוכן הכנסת על השלום ומתנגדים למלחמה, אומרים לנו: תאמרו את מה שאתם אומרים לפלסטינים או לעולם הערבי. אני מופתע מכך שביקשנו, חברי כנסת מרע"ם-תע"ל, להיכנס לעזה, לממשלת האחדות הפלסטינית, לדבר אתם על השלום, ומונעים מאתנו להיכנס לעזה. כל הזמן אומרים לנו: למה אתם לא עושים כלום למען השלום? וכאשר אנחנו מבקשים ודורשים שיאפשרו לנו להיכנס, שיאפשרו לנו לדבר, מונעים מאתנו לדבר. איך זה ייתכן שמונעים מארבעה חברי כנסת להיכנס לעזה? תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק איסור השקעה של גופים מוסדיים ישראליים
בחברות המקיימות קשרי עסקים עם אירן, התשס"ז–2007
[הצעת חוק פ/2299/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק זיו:
הנושא הבא: הצעת חוק לדיון מוקדם, הצעת חוק איסור השקעה של גופים מוסדיים ישראליים בחברות המקיימות קשרי עסקים עם אירן, התשס"ז-2007, של חבר הכנסת בנימין נתניהו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת בנימין נתניהו.
בנימין נתניהו (הליכוד):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה על הדברים החמים שאמרת על מנחם בגין, כולנו הערכנו את זה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
יושב-ראש האופוזיציה הוא כמו שר בממשלה, כי הוא האלטרנטיבה לראשות ממשלה.
בנימין נתניהו (הליכוד):
דיברת כמובן סטטוטורית, חבר הכנסת ריבלין.
ראובן ריבלין (הליכוד):
רק סטטוטורית. לא הבעתי את דעתי.
בנימין נתניהו (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מביאים היום הצעת חוק למניעת הזרמת כסף של אזרחי ישראל למשטר באירן. הכסף הזה יכול לעבור באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל או אמצעי השקעה אחרים לחברות אירופיות ואחרות שמשקיעות באירן. כיוון שאנחנו מנהלים כרגע מסע עולמי בניסיון להביא להפסקת השקעות כאלה, בקופות גמל ובקרנות פנסיה אמריקניות, יהיה זה מוזר - - -
גדעון סער (הליכוד):
זה נכון שאתה מנהל, אבל כשאתה אומר "אנחנו" יחשבו שהממשלה מנהלת - - -
בנימין נתניהו (הליכוד):
אני מודה לך, יושב-ראש סיעת הליכוד, חבר הכנסת גדעון סער, אבל אני חייב להגיד לך שהממשלה מסכימה עם המהלך הזה. אני טורח להביא לפגישותי השונות בפרלמנטים, בפרלמנט הבריטי, בפרלמנט הצרפתי ועכשיו בארצות-הברית, בוושינגטון, את הנציגים הרשמיים של ישראל. אני שמח שאנחנו מובילים את זה, ואני גם שמח שהממשלה נתנה את סיועה להצעת החוק הזאת בשבוע שעבר, בוועדת השרים לענייני חקיקה. אני מעריך את זה. היא נתנה את האפשרות להעביר את ההצעה היום כאן, במהירות.
אנחנו לא רוצים להימצא במצב שהסנדלר הולך יחף. אנחנו לא רוצים להימצא במצב שאנחנו טוענים כלפי מדינות אחרות שהן מעבירות כסף למשטרו של אחמדינג'אד, שמתחמש נגדנו וגם נגדן בנשק להשמדה המונית ובטילים, ואנחנו אומרים: אתם לא יכולים לממן את זה – בדרך עקיפה אומנם, על-ידי מימון החברות האירופיות, הצרפתיות למשל, חברות הנפט כמו "טוטאל" או כמו חברת הנפט "של", שהיא לא חברה צרפתית, אבל חברות לא אמריקניות, כי להן אסור, הן מקבלות כסף אמריקני. הנה, אנחנו עושים מסע גדול בארצות-הברית על קרנות הפנסיה שם, וחשבתי לעצמי, אם מישהו ישאל: רגע, ומה אתכם? אז אני לא יודע אם אנחנו לא משקיעים באחת מ-300 ומעלה החברות הבין-לאומיות הנסחרות בשוק והעוסקות ומשקיעות וסוחרות עם אירן. אני בטוח שכסף ישראלי מסוים מגיע לשם, ואני חושב שאין אזרח ישראל הרוצה שכספו ישרת את המשטר הקיצוני באירן, עם מטרותיו המוצהרות והידועות כלפינו.
לכן, על מנת שהסנדלר לא ילך יחף הגשתי את הצעת החוק הזאת. אני שוב מודה על המהירות שבה הממשלה נענתה לבקשתי לאשר את הצעת החוק וגם להקדים את הבאתו לכאן. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר משולם נהרי להשיב.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אכן בהצעת החוק מוצע לקבוע כי גופים מוסדיים, קרנות פנסיה, קופות גמל וקופות ביטוח יימנעו מהשקעות בחברות אשר להן קשרים עסקיים מהותיים עם אירן. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק, בכפוף לתיאום פרטי הצעת החוק עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
היו"ר יצחקח זיו:
תודה רבה.
נעבור להצבעה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אם הממשלה תמכה בזה, זה סימן להצביע נגד.
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 20
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור השקעה של גופים מוסדיים ישראליים בחברות המקיימות קשרי עסקים עם אירן, התשס"ז-2007, לדיון מוקדם בוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
20 בעד, אין נגד, נמנע אחד. ההצבעה אושרה והצעת החוק תעבור לוועדת החוץ והביטחון.
קריאות:
לא לוועדת החוץ והביטחון.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת זכור ביקש שזה יעבור לוועדת הכלכלה, ולכן זה יעבור לוועדת הכנסת.
קריאות:
הוא לא ביקש.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
- - -
היו"ר אחמד טיבי:
הוא ביקש, אני שמעתי ואתם לא. אם הוא לא ביקש, זה יישאר בחוץ וביטחון. יכול להיות שלא שמעתי טוב. זה יישאר בחוץ וביטחון.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 78), התשס"ז–2007
[מס' כ/129; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 6767; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה. חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה.
גלעד ארדן (בשם ועדת הכלכלה):
אני מקווה שהיום אני לא אסולק. ליושב-ראש יש נטייה לגרש אותי מהאולם, אבל אני מקווה שהיום לא.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 78), התשס"ז-2007, לקריאה השנייה והשלישית. הצעת החוק נועדה להביא לכך שנהג שהוגש נגדו כתב אישום בשל מעורבות בתאונת דרכים שבה נהרג אדם, לא ימשיך לנהוג ולסכן בנהיגתו את הציבור, אלא אם כן השתכנע בית-המשפט שנהיגתו אינה מהווה סכנה לציבור.
לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2005, אירעו בשנה האמורה 381 תאונות דרכים קטלניות, אשר נהרגו בהן 448 בני אדם. לצערי, בשנה האחרונה אנו עדים למקרים רבים וקשים של תאונות דרכים קטלניות. המצב החוקי הקיים היום מאפשר לנהג שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, להמשיך ולנסוע עד לסיום משפטו.
אין מקום להכביר מלים על ההשתוללות בכבישים ועל הצורך לפעול ולא רק לדבר נגד מחוללי התאונות. כאמור, הצעת חוק זו מתמקדת בתאונות הקשות ביותר, בתאונות שבהן נהרג אדם. בהתאם להצעת החוק, בית-המשפט יפסול מלהחזיק ברשיון נהיגה נהג שהוגש נגדו כתב אישום בשל מעורבות בתאונת דרכים שבה נהרג אדם. הפסילה תהיה עד למתן פסק-דין בעניינו של הנהג, אלא אם כן יחליט בית-המשפט אחרת.
הרציונל שעומד בבסיסה של הצעת החוק הוא, שכאשר כבר הוחלט להגיש נגד נהג כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, ראוי להפוך את ברירת המחדל באשר לפסילת רשיון הנהיגה. כלומר, נקודת המוצא תהיה שאדם כזה, ראוי שרשיון הנהיגה שלו ייפסל. אבל כדי שההצעה תהיה מידתית, עדיין הותרנו פתח בידי בית-המשפט להחליט גם אחרת ולהשאיר את רשיון הנהיגה בידי אותו נהג מנימוקים שיפרש; זאת במקום המצב החוקי שקיים היום, שלפיו רשיון הנהיגה אינו נפסל, אלא אם כן מחליט בית-המשפט לפסול אותו. והרבה פעמים בית-המשפט כלל לא זוכר שהוא צריך לדון בהמשך הנהיגה של אותו אדם.
בדיונים שהתקיימו בוועדת הכלכלה התחדד הדיון בשאלה אם הפסילה על-ידי בית-המשפט תיעשה במעמד הנאשם או בהיעדרו. הוועדה סברה כי ראוי שהפסילה תיעשה במעמד הנאשם, או לפחות לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות לטעון את טענותיו, וכך גם נקבע מפורשות בנוסח ההצעה. כמו כן, יהיה רשאי בית-המשפט, תוך ציון נימוקיו לכך, שלא להורות על פסילה, אם שוכנע כי אין בכך משום סכנה לציבור. נוסף על כך, בית-המשפט גם יהיה רשאי לדחות את תחילת הפסילה למועד שיקבע.
הצעת החוק נועדה, כאמור, להרחיק מהכביש את מי שקיים סיכוי גבוה שהוא עלול לסכן בנהיגתו את הציבור, ומהווה צעד נוסף במאבק בתאונות הדרכים בכלל ובתאונות הדרכים הקטלניות בפרט. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לחברי הכנסת להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
בהזדמנות זאת תרשו לי גם להודות לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה, ובפרט ליועצת המשפטית של הוועדה, על הפעילות הנחושה והמהירה כדי להביא את החוק הזה לגמר כבר במושב הנוכחי ולהעביר איזה מסר לנהגים שהכנסת לא תהיה סלחנית כלפי מי שבנהיגתו הפרועה יגרום למותו של אדם. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה לחבר הכנסת ארדן. להצעת החוק אין הסתייגויות.
לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 3-1 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 3-1 נתקבלו.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם השר נהרי מבקש להצטרף לתומכים בחוק.
אנחנו עוברים ישר להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 78), התשס"ז–2007, נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד - 20, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 78), התשס"ז-2007, נתקבלה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. ברכות לחבר הכנסת גלעד ארדן.
גלעד ארדן (בשם ועדת הכלכלה):
תודה.
הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47), התשס"ז–2007
[מס' כ/137; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 7820; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר אחמד טיבי:
הנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47), התשס"ז-2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חבר הכנסת זבולון אורלב, להציג את הצעת החוק.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47).
פקודת המועצות המקומיות, שלא כמו פקודת העיריות, אינה מטילה כיום חובה למנות ועדה לענייני ביקורת ומבקר פנימי. הפקודה אומנם מסמיכה את שר הפנים לעשות זאת בצו, אך עד כה נעשה הדבר רק לגבי חלק מהמועצות המקומיות. במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות התעשייתיות לא החיל שר הפנים חובה זו של מינוי ועדת ביקורת ומבקר פנימי. פשוט אין.
התכלית העומדת בבסיס חובה זו בכל הנוגע לעיריות - הבטחת פעילות תקינה וחוקית של העירייה ושמירה על עקרונות של טוהר המידות, יעילות וחיסכון - יפה כמובן גם לעניינן של המועצות המקומיות לכל סוגיהן, ללא יוצא דופן.
על כן מוצע לקבוע, כהסדר חקיקה ראשי, את החובה למנות ועדה לענייני ביקורת ומבקר פנימי בכל המועצות המקומיות, בדומה להסדר הקיים לגבי עיריות. עם זאת, מובן שצריך לערוך כמה שינויים בשל אופיין המיוחד של המועצות המקומיות. חלק מהשינויים נקבעו בפקודה, ואת חלקם הוסמך שר הפנים לערוך. כך, למשל, שלא כמו בעיריות, מוצע לאפשר העסקת מבקר במשרה חלקית, כי מועצה מקומית או מועצה אזורית מטבע הווייתה היא לעתים יותר קטנה, והוא גם יורשה לעסוק בעבודות נוספות בהתקיים תנאים מסוימים, כגון אי-פגיעה בעבודתו כמבקר ומניעת ניגוד עניינים. דרכי המינוי והפיטורים של המבקר והכנת תקציב לשכתו ייקבעו על-ידי שר הפנים בצו, וכמובן - באישור הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
כשעמדה שאלת תחילתו של החוק אמרו באופן טבעי – 1 בינואר 2008. נזכרתי שעל-פי החוק קובעים תאריך עברי. לכן ביקשתי שנתחיל מנהג שחוק יתחיל בראש חודש עברי הסמוך ביותר ל-1 בינואר. לכן קבענו בחוק הזה שתחילתו של החוק היה א' בשבט תשס"ח, והתאריך הלועזי בהתאמה. זאת הפעם הראשונה שבה נקבע מועד תחילתו של חוק לפי התאריך העברי, ולא לפי התאריך הלועזי.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות דיבור. אני רואה שאחד המסתייגים נמצא כאן, ואני מאמין שהמסתייג יוריד את הסתייגותו לאחר שינצל את רשות הדיבור. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. אנחנו עוברים להסתייגויות. חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין. כל הסתייגות – חמש דקות.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק היא הצעת חוק טובה וראויה, אף שהרבה מהרשויות המקומיות – עיריות או מועצות מקומיות – אמורות להיות כפופות לביקורת קפדנית בגלל חוסר תפקוד הולם, ונמצאות בהשגחתו של חשב מטעם משרד הפנים; והחשב, כידוע, אינו כפוף לא לעירייה, לא לראש העיר ולא למועצה, אלא לאמות המידה שאמורות להיקבע על-ידי משרד הפנים. על אף זאת אנחנו בעיצומו של אחד המשברים הקשים ביותר בשלטון המקומי.
אם אנחנו היום ניצבים כאן, ובמקומות אחרים מתכננים את השביתה במשק מחר, ואנחנו מנהלים את הדיון על מי מנוחות כאילו הדבר הזה אינו נוגע לכנסת, זאת תעודת עניות לבית-המחוקקים של מדינת ישראל. ראש הממשלה הבטיח להסתדרות לפני כשבועיים, תמורת דחיית השביתה, שהוא יטפל בנושא בתוך כמה ימים; שר הפנים הופיע כאן ביום רביעי, וגם לפני זה וגם אחרי זה. ביום רביעי, כשהוצעו שתי הצעות חוק שבאו להבטיח תשלומי משכורות, הוא אמר דברים, אבל שום דבר לא התקדם. היום בוועדת הפנים ואיכות הסביבה הופיע מנכ"ל משרד החינוך ודיבר באותו סגנון מתנשא, שחצני ומזלזל על דאגתם וגורלם של אותם עובדים שאינם מקבלים משכורות. כל הזמן מחפשים את הפרוצדורה הקרובה ביותר כדי לחמוק מהדיון העקרוני: שאנשים שעבדו צריכים לקבל שכר תמורת עבודתם; אנשים שעבדו אינם אחראים למחדליהם, לכישלונותיהם וליתרונותיהם של ראשי המועצות והעיריות.
אבל אני אומר מעבר לזה: אם משרד הפנים רוצה להמשיך להתחמק מאחריותו ולגלגל את זה על ראש מועצה זה או אחר - מי שאחראי למשבר הזה זה משרד הפנים. אם יש ראש עיר או ראש מועצה שאינו ממלא את תפקידו כראוי, יש בידי משרד הפנים ושר הפנים כל הכלים להעמיד אותו במקום. על אחת כמה וכמה כאשר עיקר המשבר שקיים בשלטון המקומי נוצר בגלל משרד הפנים בשני מובנים: במובן הראשון, בגלל מחיקת מענקי האיזון ב-2003, ובמובן השני, בגלל שלרוב המועצות שיש בהן בעיות יש חשב מלווה מטעם משרד הפנים, והדברים מתבצעים באישורו ותחת עיניו הפקוחות - או הלא-פקוחות, זה לא מעניין אותי.
משרד הפנים, שר הפנים, הממשלה וראש הממשלה אינם יכולים לשלוח אנשים לגורלם ולהגיד שזה לא מעניין אותם. השלטון המקומי הוא מרכיב מרכזי בממלכתיות של מדינת ישראל; הוא מרכיב מרכזי במתן שירותים לאזרח, ואם השלטון המקומי לא אמור למלא אותם, השלטון המרכזי צריך לעשות את זה.
על אחת כמה וכמה שבשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שהשלטון המרכזי מנסה לשחרר את עצמו מכל מיני מטלות - משחרר את עצמו מאחריות לנושאים סוציאליים ומגלגל אותה על השלטון המקומי, שתפקידו גדל בנושאים האלה. משרד הפנים, ראש הממשלה והממשלה הם שאמורים לתת את המענה. היתה יוזמה לפני שבוע בוועדת הכספים, שחתמו עליה חברי הוועדה מרוב סיעות הקואליציה והאופוזיציה, והיא ניסתה להסדיר את העניין דרך חקיקת הוראת שעה, שתחול מ-1 באפריל עד 1 ביוני, על-ידי פתיחת חשבון חסין מעיקולים שאליו יועברו הקצבות הממשלה. החשבון הזה ייועד לתשלומי משכורות ולשירותים חיוניים. הפתרון הזה אינו פתרון כולל של הבעיה, אבל הוא אוויר לנשימה לאותן משפחות שאינן מקבלות את דמי מחייתן מדמי עבודתן.
על אף זאת, הנושא עוכב באמצעים אדמיניסטרטיביים שלא זכורים לי בשנות היותי בכנסת כאן, של לתת לחוק הזה פה או לא לתת לו פה, להעמיד אותו לשחרור מחובת הנחה או לא להעמיד אותו לשחרור מחובת הנחה - כל מיני דברים נמוכים, שאינם משתווים לטרגדיה של אותן משפחות שזה חודשים רבים אינן מקבלות משכורות.
עוד באים ומדברים שהבעיה היא של שש, שבע רשויות שאי-אפשר לפתור את בעייתן. מה אי-אפשר לפתור? תפתרו מה שאתם רוצים עם ראש הרשות, אבל את המשכורות צריך לשלם.
אני לא מציע לממשלה, לראש הממשלה ולשר הפנים לחכות שהשביתה תתגלגל ליום ועוד יומיים. כל יום זה קרוב לחצי מיליארד שקל. העלות של תיקון העוול, העלות של תשלום המשכורת היא הרבה פחות מיום ועוד יום של שביתה, ואז השכר יצא הרבה יותר גדול מההפסד.
לכן, אני פונה לממשלה - אני לא יודע מי שומע, אם מישהו בכלל שומע. אני לא בטוח שהממשלה הזאת רואה, שומעת או מרגישה את הכאב של האנשים. בכל זאת, אין לי כלים מעל הדוכן הזה אלא לקרוא שמבעוד מועד, עכשיו, היום, בשעות הקרובות, יינתן פתרון. הפתרון קיים. אפשר מחר להריץ את הצעת החוק שגובשה בוועדת הכספים, מחר לשחרר אותה מחובת הנחה, מחר להצביע עליה בשלוש קריאות ולהזרים כסף מייד, אם הכוונות הן טובות. אבל אם זה משחק בהורדת ידיים, אני רוצה לראות איך הממשלה תעמוד מול השביתה המוצדקת שהכריזה עליה ההסתדרות.
אני בהחלט מברך את יושב-ראש ההסתדרות ואת ההסתדרות על עמידתם האיתנה ועל הסולידריות שהם גילו כלפי שכבות חלשות של עובדים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוייד.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני חושב שהצעת החוק היא הצעה ראויה וטובה. לדעתי, היא גם באה בזמן. חלק מטענות הממשלה כלפי הרשויות המקומיות ואי-תשלום המשכורות באו על רקע זה שיש אי-סדרים ברשויות המקומיות. ברור שמבקרי פנים הם אחד הבלמים והבקרים על הפעילות של רשות מקומית. לכן, זו בהחלט הצעה טובה בזמן המתאים.
עם זאת, אני רוצה להגיד שאני לא בטוח שמבקרי פנים טובים ירצו להיות עובדים ברשויות מקומיות שבהן לא מקבלים שכר. אנו עדים לתופעה שבה המצב המתמשך של הרשויות המקומיות דוחה כוח אדם טוב מלהיכנס לרשויות המקומיות. רק אנשים בינוניים ומטה נכנסים היום לעבוד ולשרת ברשויות המקומיות. אני חושב שזו בעיה מבנית. זו לא בעיה מקרית - זו בעיה מבנית, ובסופו של תהליך היא גורמת לכך שהשלטון המקומי יהיה בעל כוח אפס מול כוח מרכזי ששולט בו ומנהל לו את כל העניינים. לכן, צריך להביא את העניין הזה בחשבון.
זה אחד הדחפים לכך שצריך לתמוך בהצעת חוק כמו זו שהבאתי בשבוע שעבר, שמספקת פתרון בסיסי ויסודי לבעיה, ולא רק כדי להעביר עוד חודש ועוד חודשיים. צריך להתמודד עם הבעיה של הרשויות המקומיות באופן יסודי, כדי שייווצרו תנאים שאנשים טובים, שעורכי-דין טובים, שמבקרי פנים טובים ירצו להיכנס ולעבוד ברשויות המקומיות.
אני חושב שמחובתה של הממשלה לפתור את המצוקה של העובדים שלא מקבלים את השכר שלהם. זה לא משכנע אף אחד כשאומרים שלא גובים ארנונה ולא גובים מים ולא מנהלים טוב. כל אלה אמתלות ריקות מתוכן. יש עובדים ברשות המקומית. בשבוע שעבר עמד כאן שר הפנים והתחיל לעבור בין עובדי הרשויות המקומיות לבין קבלן איסוף הפסולת ברשות המקומית. איזו המצאה גדולה, איזו השוואה אומללה. אין בסיס להשוואה בין הדברים. יש כאן רשות מקומית על-פי חוק שהממשלה מחויבת לה. חלק מתקציב אותה רשות מקומית בא מהממשלה, ולכן הממשלה לא יכולה לברוח מאחריות, לטוב ולרע - מצד אחד לדאוג לכך שיהיה ניהול תקין, ומצד שני שהעובדים של אותה רשות מקומית יקבלו את השכר הראוי.
לכן, אני רוצה להצטרף למה שחברי לסיעה אמר, שאנו קוראים לממשלה, לראש הממשלה, לשר הפנים, להתערב באופן אישי ולעסוק בעניין הזה ברצינות, ולא רק בניסיונות של הדחקה כאילו אין כאן בעיה. יש בעיה רצינית, יש בעיה אמיתית, והם צריכים להתייחס לבעיה הזאת ולפתור אותה. נאמר כבר כי עלות יום שביתה אחד עולה על כל השכר המולן וכל ההפסדים שמסביב. מה החוכמה בזה שלא יוזמים את הפתרון הזה בתוך שעה, ולא רק בתוך יום? גם חשוב מאוד שאנו נביע את הסולידריות שלנו כלפי העובדים שלא מקבלים את השכר שלהם עם השביתה במשק, אם הממשלה לא תמציא ולא תציג פתרון ראוי לבעיה הזאת.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו - אנו נערוך הצבעה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כמה ימים שמענו נאום נרגש של ראש הממשלה הלא-פופולרי שלנו, שאמר לנו שהוא אולי לא פופולרי, אבל אין מה לעשות, הוא צריך בכל יום ללכת לעבודה. לדעתי, הוא כנראה לא עושה את עבודתו טוב, וזו הסיבה שהוא גם לא פופולרי. אבל דבר אחד אפשר לומר על ראש הממשלה, ואפשר לומר אותו בביטחון: ראש הממשלה הולך לעבודה ובסוף החודש הוא גם מקבל שכר על העבודה שהוא עושה, והוא לא עושה אותה טוב, לצערנו.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
חבר הכנסת דב חנין, ראשות ממשלה זאת לא עבודה, זאת שליחות.
דב חנין (חד"ש):
הוא אמר את זה. אני מסכים לגמרי עם דברייך. אני חושב שכולנו לא הולכים לעבודה - כולנו מבצעים פה שליחות ציבורית. למרבה הצער, לא כך רואה את זה ראש ממשלתנו הלא-פופולרי. הוא לא רואה במצבו שליחות. הוא פשוט הולך לעבודה כמו כל פקיד טוב, וזה בסדר. שילך לעבודה ויעבוד, ונקווה שגם יצליח להביא תוצאות. למרבה הצער, המאפיין היחיד של עבודתו של ראש הממשלה הוא המשכורת שהוא מקבל בסוף החודש.
אני רוצה שיהיה לגמרי ברור, שעם כל הביקורת הקשה שיש לי על ראש הממשלה - ויש לי ביקורת קשה - אני לא מציע להלין את שכרו. אני חושב שכיוון שראש הממשלה כן מתייצב במקום עבודתו בכל שבוע ובכל יום, יושב ליד שולחן עבודתו ומנסה לעשות דברים, ככל הנראה – כך הוא לפחות מעיד על עצמו - אני חושב שהוא זכאי לשכר.
אבל הוא לא היחיד שזכאי לשכר. יש הרבה מאוד עובדי ציבור במדינת ישראל שדווקא עושים עבודה טובה, אדוני השר, שעושים עבודה ציבורית מאוד מאוד טובה, במסירות ובהקרבה, ולא מקבלים את שכרם ימים ושבועות, חודשים ושנים. ושנים. היתה פה בדיוני הכנסת העובדת הסוציאלית גברת מסארווא מטייבה, שלא מקבלת את שכרה כבר יותר משנתיים. ואני שואל את עצמי ואני שואל אתכם, עמיתי חברי הכנסת: איפה הבושה? לאן נעלמה הבושה?
הרי היו גם בעבר כל מיני עוולות. יושב פה חבר הכנסת שרוני, שבוודאי ידע להעיד גם על העוולות שהיו בעבר. אבל לפחות בעבר היתה בושה. היו לפחות מתחמקים, מסמיקים, מכחישים, נעלמים, והיום - במקום בושה יש לנו איזו עזות מצח של ראש ממשלה שלפני שבועיים או יותר משבועיים מבטיח חגיגית: אני הולך להתערב אישית במשבר הרשויות. התערב ראש הממשלה אישית, ומה קרה? נראה שראש הממשלה בכל זאת לא עובד אם הוא לא מצליח לפתור בעיה שהיא בעיה באמת לא כל כך קשה.
אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה מצב שאיננו יכולים להשלים אתו. אני, כמובן, מברך את ההסתדרות הכללית על יוזמת השביתה הכללית במשק. אני חושב שאין שביתה מוצדקת מזו. אני חושב שהגיע הזמן שעובדי ישראל כולם יתייצבו לימינם של העובדים המוחלשים, העובדים המופקרים במועצות המקומיות וגם במועצות הדתיות, שלא מקבלים את שכרם במשך כל כך הרבה זמן; אנשים שמבצעים שירות ציבורי, מבצעים עבודה ציבורית, אבל כשבא הזמן לקבל את השכר, המערכת הציבורית מפקירה אותם. והיא מפקירה אותם בכל מיני תירוצים של ניהול לא תקין ברשויות המקומיות.
מה זו בעייתם של העובדים? הם עושים את העבודה. אם יש בעיה עם הרשות המקומית – חסרים צעדים למשרד הפנים לבוא לרשות המקומית בטענות? חסרים כלים למשרד הפנים לפעול נגד ראש הרשות המקומית אם הוא לא פעל כפי שצריך? הרי למשרדי הממשלה יש הרבה מאוד כלים.
מה שיש לנו, עמיתי חברי הכנסת, זה התנערות מוחלטת של המדינה מאחריות. ההתנערות הזאת נוגעת לעובדי הציבור, במקרה הזה - עובדי הרשויות המקומיות. ההתנערות הזאת נוגעת לציבורים נוספים של עובדים שגם הם נתונים במאבק על זכויותיהם.
היום, למשל, מתפרסם דין-וחשבון נוסף על מעמדם של המורים בישראל. מסתבר שמעמדם של המורים בישראל הוא בשפל המדרגה בהשוואה לכל מדינות המערב. שכרם של המורים הוא בתחתית סולם השכר של מורים בארצות המערביות המפותחות, ואחר כך אומרת לנו הממשלה הזאת - לא מתביישת לומר לנו שנושא החינוך עומד בראש סדר העדיפויות שלה. איך אפשר? איך אפשר לדבר בצורה כל כך לא ישרה, בצורה כל כך לא הגונה? אתם החלטתם לייבש את מערכת החינוך הציבורי? תגידו את זה. אתם החלטתם לייבש את מערכת הבריאות הציבורית? תגידו את זה. אתם החלטתם להרעיב את עובדי הרשויות המקומיות? תגידו את זה. הציבור הישראלי ייאבק. הציבור בארץ הזאת לא ישלים עם מדיניות של הפקרות חברתית כזאת.
אני מאחל לשביתה מחר הצלחה, ואני מקווה שהשביתה תצליח במקום שהממשלה הזאת נכשלה. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין. האם המסתייגים רוצים הצבעה או מסירים? מסירים. שלושתכם.
אנחנו עוברים להצבעה, רבותי, בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 5-1 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 5-1 נתקבלו.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד - 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה עברה בקריאה השנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47), התשס"ז–2007, נתקבל.
היו"ר אחמד טיבי:
הצעת החוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47), התשס"ז-2007, עברה בקריאה שלישית.
בבקשה, חבר הכנסת זבולון אורלב.
זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כיוזם החוק אני מבקש להודות למנהלת הוועדה לענייני ביקורת המדינה חנה פריידין, ליועץ המשפטי עורך-הדין תומר רוזנר, שטרח באופן אישי גם על תיאום עם משרדי הממשלה, ויש לו מניות רבות בנוסח החוק, למזכירה ריקי אליה, לאנשי משרד הפנים, לנציגת הלשכה המשפטית דינה דומיניץ, שסייעה בידינו בתיאום, לנציגי משרד המשפטים, ללשכת המבקרים הפנימיים בראשותו של שלמה קלדרון, ללשכת המבקרים במשרדי הממשלה ולכל מי שטרח, ולכל סיעות הבית - לממשלה שהסכימה ותמכה בהצעת החוק ולכל חברי הכנסת. תודה רבה.
החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר חלוקת הצעת חוק
שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007
[נספחות.]
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים להחלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר חלוקת הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"-2007 - זה טעון אישור הכנסת. יציג את ההחלטה יושב-ראש ועדת העבודה, חבר הכנסת משה שרוני, ומייד לאחר מכן - הצבעה.
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, השרים המכובדים, חברי הכנסת, חלוקת הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת.
על-פי הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מחליטה הכנסת, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, להרשות לוועדה שאליה הועברה לדיון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007, שלא לכלול בנוסח הצעת החוק שהונח לקריאה שנייה ושלישית את הסעיפים 1, 5 ו-6 להצעת החוק.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2) נחקק בכנסת הקודמת, הכנסת השש-עשרה, והוסיף לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, פרק שקובע חובת הנגשה של מקומות ציבוריים ושירותים ציבוריים. במסגרת זו הסדיר החוק שני מקצועות חדשים: מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות. בהצעת חוק זו - אשר אושרה בקריאה ראשונה רק לפני כמה ימים ומובאת היום לקריאה שנייה ושלישית - נתבקשנו לאשר, לפני צאת הכנסת לפגרה, כמה תיקונים בדבר הסדרת עיסוקם של מורשי הנגישות שהם הכרחיים להפעלת החוק. ביתר התיקונים המוצעים בהצעת החוק מבקשת הוועדה לדון בצורה מעמיקה בהמשך.
בהתחשב באמור לעיל, מבקשת הוועדה לחלק את הצעת החוק ולא לכלול את סעיפים 1, 5 ו-6 להצעת החוק בנוסח שיונח לקריאה שנייה ולקריאה השלישית. אנו מבקשים את אישור הכנסת. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד ההחלטה – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר חלוקת הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007, נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההחלטה אושרה.
הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ז-2007;
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 94) (חובת
הדיווח על עבירות מין במשפחה), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/141).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו נעבור לסעיף הבא - דיון משולב. בתחילה: הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ז-2007 - קריאה ראשונה. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, בבקשה.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מטרתה של הצעת החוק לקבוע שלקטין שנפגע בעבירת מין או אלימות יש זכות לקבל סיוע ראשוני - אני מקווה שזה לא דבר שנוי במחלוקת - ויש לו הזכות גם לקבל את הסיוע הראשוני הזה במרכז סיוע אשר ייוחד לעניין הזה והקטין יוכל לקבל בו במרוכז, מכל גורמי הסיוע השונים, את כל הסיוע בהתאם לצרכיו. אני מציע כי שר הרווחה, אשר יהיה ממונה על ביצוע החוק המוצע, יקים את מרכזי הסיוע ויקבע את הוראות הפעלתם. כמובן, המרכזים ימומנו מתקציב המדינה.
הסיוע הראשוני עשוי לכלול אבחון וטיפול רפואי, אבחון וטיפול נפשי, מענה על צרכים גופניים מיידיים. בהמשך לסיוע הראשוני יוכל הקטין לקבל במרכז הסיוע הפניה לגורמי סיוע מחוץ למרכז, כמו קבלת ייעוץ משפטי, מדור חירום או טיפול ארוך טווח. נוסף על כך, יוכלו הגורמים המוסמכים לכך להיפגש עם הקטין במרכז הסיוע לשם הפעלת סמכויות חקירה וטיפול.
אני רוצה להגיד שהתאמנו את הקצב של בניית המרכזים המוזכרים בחוק לפשרה שהגענו אליה עם הממשלה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
איזה סכום?
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
יש כמה הערכות. מאחר שזה לא תקציבי, כי יש הסכמה - זה יעלה למעלה מ-5 מיליונים. אבל זה לא דבר כל כך יקר, כי זה רק הסיוע הראשוני של כל הגורמים. אולם, בוויכוח עם משרדי הממשלה מספר המרכזים שצריכים להקים. מדברים בהתחלה – יש כבר מרכז אחד בירושלים, שהיה פיילוט, יש עוד מרכז שמוקם עכשיו, ועוד חמישה מרכזים - במחוזות ברחבי הארץ. אם יצטרכו אחר כך, נוסיף עוד מרכזים.
הביצוע יהיה על פני שלוש שנים, ואנחנו נתקדם עם החוק. הבטחתי לחכות כמה חודשים עם קידום החוק, כי רוצים להראות שיכולים לעשות דברים בלי חוק. אני לא מאמין כל כך בעניין, אבל אנחנו ניתן אפשרות לממשלה להתחיל לעבוד כמה חודשים בלי החוק, ואחר כך אנחנו נעשה את הדברים, אני מקווה, בתיאום מלא עם הממשלה. תודה רבה, ואני מקווה שכולכם תוכלו להצביע בעד החוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. אנחנו נמשיך. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 94) (חובת הדיווח על עבירות מין במשפחה), התשס"ז-2007 - בדיון המשולב. חבר הכנסת יצחק לוי, בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מתכבד להציג בפניכם לקריאה ראשונה היא תיקון סעיף בחוק העונשין, המרחיב את חובת הדיווח. לפני שאכנס לכמה מפרטי החוק, אני רוצה להקדים שתי הקדמות.
הקדמה ראשונה - אני רוצה להודות לאנשי משרד הרווחה על שיתוף הפעולה ועל התרומה הגדולה שלהם לגיבוש הצעת החוק. הצעת החוק התבררה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, והיו כמה שאלות וכמה דילמות - שאולי אזכיר כמה מהן - ואנשי הרווחה בהחלט סייעו בצורה יוצאת מן הכלל.
ההקדמה השנייה שאני רוצה לומר היא שחובת הדיווח היא יותר שוט מאשר עניין מעשי. כלומר, מאז חוקקנו את חובת הדיווח בתחילת שנות ה-90 – ואני זכיתי גם אז להיות המחוקק של ההצעה הזאת – כמעט שלא העמידו לדין בעניין חובת הדיווח. מעט מאוד פעמים העמידו לדין על זה שמישהו לא דיווח. אבל זה יצר איזו מחויבות של המחויבים לדווח ומודעות הרבה יותר גדולה, שחשפה הרבה מאוד פרשיות מאוד מאוד עגומות של התעללות בקטינים חסרי ישע. לכן, אני מקדים את זה כדי לבוא ולומר שאין הכוונה של החוק שאנחנו נתחיל להכניס אנשים לבית-סוהר, כי זה לא נעשה עד היום, גם בחובת הדיווח שקיימת היום. הכוונה היא לבוא ולהגיד: רבותי, אתם אחראים למה שקורה.
עכשיו אני רוצה לומר כמה פרטים על החוק.
רן כהן (מרצ):
אגב, במקרים קיצוניים זה לא יזיק.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
היה, אבל רק במקרים קיצוניים. זה מה שאני רוצה לומר, שזה לא דבר שהשתמשו בו כל יום, להכניס אנשים לבית-סוהר. אבל העובדה היא שהרבה יותר פרשיות נחשפו, ואפשר היה להגיע לכל מיני מקומות עבודה, למוסדות ולבתי-ספר שהיו בהם התעללויות וכן הלאה. אני תולה את זה בסעיף שמחייב את חובת הדיווח – לא רק, אבל גם – בזה שקיים שוט מסוים לגבי אנשים שיודעים שקיימת התעללות ולא מדווחים. כמובן, החוק קובע מי חייב בחובת הדיווח, מי לא חייב בחובת הדיווח.
עכשיו אני רוצה להיכנס לשניים או לשלושה פרטים בהצעת החוק. אחד החידושים בהצעת החוק הוא, שאנחנו כללנו משפחה אומנת באחראים על הקטין. זה דבר שלא היה קודם בחוק. קודם בחוק האחראים על הקטינים בתוך המשפחה היו ההורים – גם הורים מאמצים - דודים, דודות, אבל של המשפחה הביולוגית ושל המשפחה המאמצת. בוועדה הגענו למסקנה, בעקבות המלצה של משרד העבודה והרווחה ובעקבות הרבה מאוד מקרים שקרו, לכלול גם בני משפחה אומנת וקרוביהם בתוך הצעת החוק. זה חידוש אחד והוא חידוש מאוד חשוב.
דבר נוסף שאני רוצה לציין כאן, שבעצם המיוחד או החידוש בחובת הדיווח הוא שאנחנו מחייבים דיווח גם כאשר יש התעללות של קטין בקטין. עד עכשיו חובת הדיווח היתה באשר לבגיר כלפי קטין. אנחנו מבקשים שתהיה חובת דיווח כאשר המעשים החמורים נעשים בין קטינים. אני מזכיר לכם, בין קטינים – אלה אנשים בני 16, 17, 15 וכן הלאה. היתה הצעה להגביל את הגיל של חובת הדיווח, לבוא ולהגיד, נניח, שפחות מגיל 12 – לא לכלול את זה בחוק. כתבנו בדברי ההסבר שעל זה נדון בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. כלומר, הדבר הזה עדיין קיים. יש אפשרות שבנוסח של הקריאה השנייה והשלישית, על-פי החלטות הוועדה כמובן, נקבע שחובת הדיווח חלה רק מגיל 12 או מגיל 14. אבל אנחנו רוצים גם להגיע למקומות שבהם ההתעללות נעשית על-ידי קטינים.
היום זה הולך וגובר. בבקשה תפתחו את העיתונים ותראו מה קורה בין קטינים. ילדים בני 14 מתעללים בילדה בת שמונה, בחור בן 17 מתעלל באחותו או בבת-דודתו בת 12. היום זה דבר נפוץ. אם בעבר החשש שלנו היה שגדולים יתעמרו בקטינים, הרי היום יש הרבה מאוד פשיעה ועבריינות ועבריינות מין בין הקטינים עצמם.
לכן, גם הממשלה תמכה, כמובן, בהצעה הזאת, וכפי שאמרתי, עם משרד הרווחה.
אני מבקש מהכנסת לאשר את ההצעה בקריאה ראשונה, ואני מקווה, בעזרת השם, שלאחר מכן, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, נברר אותה. אמרתי שיש כמה נקודות שעוד נשארו פתוחות ואנחנו רוצים ללבן אותן, בעיקר העניין של הגיל, ואולי עוד דבר או שניים. נביא את זה, בעזרת השם, בקרוב לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
ראשון הדוברים חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח . חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חבר הכנסת הרב מלכיאור ואת חבר הכנסת הרב יצחק לוי. שניהם עסוקים ועוסקים בהצלחה בכל הסוגיה של החקיקה בנושא הגנה על ילדים - גם בהצעת החוק הזאת, שנועדה לחדד, לעגן ולהגדיר באופן מדויק יותר את חובת הדיווח על עבירות מין במשפחה.
אין ספק שילד שנפגע מעבירות מין במשפחה, בהעדר טיפול עלול לסחוב את זה לכל חייו. לעתים מתגלים מקרים כעבור עשר, 20 ו-30 שנה, ומתברר שהפגיעה שנעשתה בילדותו של ילד גרמה נזק חמור מאוד לנפשו, לתפקודו, לאישיותו. לכן, לחובת הדיווח יש יתרון גדול מאוד, משום שהיא נותנת הזדמנות לגורמים המטפלים לטפל בילד שנפגע. אם אני מבין טוב את היוזמים, אין הכוונה שזה יהיה רק כדי לתפוס את האשמים ולמלא את בתי-הסוהר בפוגעים מינית, אלא מה שעומד במוקד החקיקה הוא הרצון לטפל בילד הנפגע.
לכן, המחוקק הולך כאן צעד גדול פנימה, לתוך המשפחה – זה לא פשוט, זה רגיש מאוד, וצריך לטפל בזה באזמל רגיש מאוד וחד מאוד, כיוון שהרקמה המשפחתית גם היא חשובה ליציבותו של הילד. זה לא קל – מטילים חובת דיווח על בן משפחה ואז יש אפשרות לטפל בילד ובזה הסתיימה הבעיה – שהרי חובת הדיווח פתחה פתח למריבה משפחתית, לחשדנות משפחתית ולפגיעה ברקמה המשפחתית.
לכן, אני חושב שיש דילמות שבהן החוק עדיין לא טיפל וצריך לטפל בהן בעת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. צריך לבחון בעיניים מאוד מאוד רגישות את אותו קו, האם בחובת הדיווח התועלת שבטיפול בילד עולה על הנזק לרקמת המשפחה. מתוך היכרותי את מציעי החוק אני בטוח שכך ייעשה.
אני מאחל למציעים הצלחה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני רוצה לציין שהחוק מתייחס אך ורק לעבירות - - - זה בגלל הזהירות שלא להיכנס למשפחה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אתה רק מחזק את דברי, שהיות שאני מכיר את היוזמים, אני יודע את רגישותם הרבה ואני סומך עליהם ועל ועדת החוקה, חוק ומשפט שידעו לקבוע את האיזון. אני חושב שזה יהיה צעד אחד של המחוקק להמשיך ולהגן על ילדים.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברי הכנסת פרוש, מרגי וברכה אינם נוכחים. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בברכה לשני יוזמי החוקים החשובים והראויים האלה, שני רבנים במקרה הזה, חברי חבר הכנסת הרב מלכיאור וידידי חבר הכנסת הרב לוי.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
אפילו למדנו על אותו ספסל לימודים.
דב חנין (חד"ש):
אני רואה שכנראה למדתם על ספסל טוב, כי אתם מצליחים ליצור דברים טובים.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
עד עכשיו הכול נכון.
דב חנין (חד"ש):
אני מקווה שגם מעכשיו זה יהיה נכון.
שני החוקים האלה, עמיתי חברי הכנסת, עושים מלאכה חשובה בתחום שאנחנו צריכים לשפר את ההתייחסות המערכתית אליו. יש לנו יותר מדי עבירות של אלימות ופגיעה בקטינים, יש לנו יותר מדי מצבים של התעללות בקטינים, אם מחוץ למשפחה ואם בתוך המשפחה. הצעת החוק של חבר הכנסת הרב מלכיאור סותמת פרצה גדולה שקיימת היום במערכת הסיוע, שכן היא יוצרת מערך סיוע גם לקטינים שנפגעים מעבירות מהסוג הזה. הצעת החוק של חבר הכנסת הרב לוי סותמת פרצה חשובה אחרת שהיא בתחום הדיווח, כי בהעדר דיווח דווקא במקרה של עבירות נגד קטינים, במקרים רבים אנחנו לא יודעים כלל שהתבצעה עבירה נגד הקטין. הקטין עצמו הוא קטין, ולפעמים הוא לא יודע שחובתו וזכותו להתלונן. לכן, הרבה מאוד מצבים נותרים ללא התמודדות וללא פתרון.
דרך אגב, אני רוצה לציין לחיוב ששני החוקים מאוד מאוזנים במנגנונים שמוצעים בהם. אני חושב שהם מאוד ראויים מבחינת הגישה והניסוח. יש לי הצעות נקודתיות ביחס לכל אחד משני הנושאים האלה, אבל בוודאי במסגרת העבודה לקראת הקריאה השנייה והשלישית נוכל לדון גם באלה.
אני מאחל לכולנו, למציעים כמובן, אבל גם לכנסת וגם לציבור הישראלי, וקודם כול לציבור הקטינים במדינת ישראל, שהחקיקה בשני החוקים החשובים האלה תהיה מהירה ונוכל במהרה בימינו לראות אותם בספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוייד - אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין הוא חוק חשוב ביותר. נתקלנו במקרים שקטינים היו מאוד זקוקים לטיפולים, לפסיכולוגים, ומה שהיה מעניין שאותו נפגע, כשהוא חי במשפחה דלת אמצעים, ההורים היו צריכים להתאמץ ולשלם מאות רבות של שקלים, כי כל פגישה עם פסיכולוג עולה 400-300 שקלים. ואם צריך את זה לפחות פעמיים בשבוע, תארו לעצמכם איך ההורים האלה מתמודדים כשהם בקושי משיגים את פת לחמם.
השאלה היא מדוע אין משהו כמו חדר מיון, כמו עזרה ראשונה. כאשר קטין צריך טיפול, הוא צריך לקבל את הטיפול חינם. עד שההורים תבעו – אם בכלל תבעו – והוכיחו את הפגיעה, אלה דברים שקשה מאוד להעריך אותם: את הנזק הנפשי, את ההתמודדות הנפשית של המשפחה, ונוסף על כל הכאב הם צריכים להתמודד עם הגורם הכספי.
ההצעה האחרת מדברת על חובת דיווח. ההצעה באה לעורר את השטח, כדי שתהיה יותר מודעות בציבור, וזה נעשה. לצערנו הרב מספר עבירות מין בין קטינים בבתי-ספר או מחוצה להם הולך וגדל. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תוכל לצמצם את הנזק - אני לא בטוח שאת מספר המקרים. תמיד אומרים שהמודעות מביאה למספרים גבוהים יותר, אבל לא בהכרח אותם מספרים שעלו לא היו גם קודם לכן. אולי זו נחמת שוטים. בפועל אנחנו רואים שיש אלימות קשה מאוד בקרב בני-הנוער, וזה מתפשט גם לעבירות מין.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת מוחמד ברכה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, שתי הצעות החוק הן הצעות חוק טובות, ובעצם נותנות מטרייה של הגנה לאותם ילדים שנופלים קורבן להתנכלות מינית. אבל אני רוצה לדבר על התנכלות כזו מסוג אחר.
אני רוצה לדבר על המנבלת מחברון, שקראה בשמות גנאי לאשה פלסטינית מחברון מול ילדיה, וקראה לה במלה נוראה, שיכול להיות שהאוזן העברייה סלחנית אתה, עם המלה הזאת שמתחילה באות שי"ן, אבל אני אפילו לא יכול להעלות על דל שפתי את המלה הזאת, ומובן שלא מעל הדוכן של הכנסת.
ואם מדובר על הגנה על ילדים מפני הערות סקסיסטיות, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בניבולי פה קשים. אני חושב שצריך ללכת לשורשם של הדברים. ניבול הפה וההתנכלות של אשה שאמורה לגדל ילדים ולחנך ילדים – היא גננת, נדמה לי – הם פשוט רק קצה הקרחון של מה שקורה בחברון. ההשתלטות האחרונה, של היום, על אותו בית בחברון - - -
עתניאל שנלר (קדימה):
לא השתלטו על שום בית, רכשו בית כחוק.
מוחמד ברכה (חד"ש):
חבר הכנסת שנלר, בדקתי את העניין לפני שעליתי על הדוכן, שוב ושוב.
עתניאל שנלר (קדימה):
מכובדי, אני הייתי שם ובדקתי את זה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני, אנחנו יודעים איך העסקאות האלה קורות. אנשים שאין להם סמכות, אין להם רשות, אלה עסקאות מפוקפקות. על אחת כמה וכמה – אנחנו חייבים גם לומר, אני חושב שגם אתה מסכים אתי – כשהסכסוך הישראלי-הפלסטיני הוא לא סכסוך על נדל"ן, אלא הוא סכסוך פוליטי. המתנחלים בחברון הם פצצה מתקתקת, שאם תתפוצץ, היא לא תתפוצץ על ראשם של הפלסטינים, היא תתפוצץ על ראשם של שני העמים. רשויות החוק חייבות – לא קודם להשאיר אותם ואחר כך לבדוק את חוקיות העסקה, אלא להוציא אותם ואחר כך לבדוק את מה שצריך לבדוק. כי עדיין הנכס הזה הוא נכס פלסטיני. ואם יש עסקה – ואני מפקפק בזה שיש עסקה – היא עסקה מפוקפקת, שבנויה על רמאות ועל ניסיונות סחיטה של אנשים שאינם מורשים.
כי אני, כשאני מדבר עם בעל-הבית עצמו, לא מישהו במקומו, ואני מקבל את האינפורמציה הזאת, על פני הדברים – אנחנו גם יודעים איזה סוג של אנשים יושב שם, אנשים אלימים שניחנים בכושר פרובוקציה מדהים, גם כלפי חיילים של הצבא, גם כלפי קצינים. מה, זו המצאה פלסטינית?
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אולי אפשר לסיים את הקריאה הראשונה בנושא של חובת הדיווח על עבירות בבני-נוער, ואחר כך - - - זה נושא בהחלט - - - אבל אנחנו כרגע נמצאים באמצע דיון על נושא אחר.
מוחמד ברכה (חד"ש):
חבר הכנסת לוי, יכול להיות שנכנסת לאולם מאוחר, אבל אני מדבר בדיוק על זה. אני מדבר - -
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני לא נכנסתי מאוחר.
מוחמד ברכה (חד"ש):
- - על האשה המנבלת, שקראה קריאות סקסיסטיות לאמא אל מול הילדים שלה. זה בדיוק מתיישב בתוך החוק הזה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
כבר שלוש דקות אתה מדבר על הבניין.
מוחמד ברכה (חד"ש):
כן, כן. כמובן.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אבל זה לא "מנבלת". "מנבלת" זה - - -
מוחמד ברכה (חד"ש):
בוא אני אסכם אתך משהו, חבר הכנסת לוי. בוא אני אסכם אתך משהו ידידותי. בפעם הבאה, לפני שאני עולה על הדוכן, אני אבקש שתכתוב לי את הנאום, ואז הכול יבוא על מקומו בשלום.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
לא, אבל יש תקנון בכנסת. ולכן אנחנו עכשיו נמצאים בנושאים אחרים.
מוחמד ברכה (חד"ש):
נו, באמת. אז די. די, די.
ולכן, אדוני היושב-ראש, צריך להתחיל בשורשים שמובילים לאותם מחוזות של גן-הילדים; השורשים הפוליטיים, החברתיים, אם בחברון, אם בתל-אביב ואם בכל מקום אחר. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת רובי ריבלין.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת ברכה, אני חולקת עליך. אין קשר בין סכסוכים לאומיים, כיבוש, ובין אלימות מינית כלפי ילדים בתוך המשפחה ומחוצה לה. אתה יודע שאני מתנגדת לכיבוש, ובכל זאת, אלימות מינית היא אוניברסלית, אורכה כאורך ההיסטוריה, והיא קיימת - - -
מוחמד ברכה (חד"ש):
- - -
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אני מסתדרת מצוין. אני רואה סוג של פטרנליזם בהערה הדאגנית הזאת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
חס וחלילה.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
זה בסדר. על כל פנים, מדובר בשתי סוגיות שונות לחלוטין, ואלימות בתוך המשפחה – בין שהיא אלימות, בדרך כלל, של גבר כלפי אשתו או של הורים כלפי ילדיהם, ובין שהיא אלימות מינית – היא תופעה שחוצה לאומים, חוצה מעמד סוציו-אקונומי, מתרחשת גם בחברות שיש בהן שלום, שלווה וצדק חברתי, ואכן, אין קשר בין הדברים. לא שאני מתערבת, חלילה, בתוכן נאומך ובזכותך לומר את הדברים שאתה מבקש לומר, אבל הקישור בין הדברים פשוט אינו נכון מבחינה חברתית והיסטורית גם יחד.
מוחמד ברכה (חד"ש):
בוודאי שנינו מסכימים למשפט האחרון שאמרתי, שתופעות כאלה צריך לחפש בשורשים החברתיים - - - הקיימים בתוך החברה. יכול להיות – שמתי לב שלא לכל דברי את הקשבת. היית עסוקה. אני מסכים אתך - - -
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
פה ושם אנחנו יכולים להיות חלוקים, אתה יודע. זה לא קורה הרבה, אבל לפעמים זה קורה.
על כל פנים, אני רוצה לברך את חברי חברי הכנסת הרבנים מלכיאור ולוי על שתי הצעות החוק המצוינות האלה. אחת נותנת את מה שמתבקש מאליו, והוא סיוע מיידי, הוליסטי, תחת קורת-גג אחת, לקטינים נפגעי תקיפה מינית – אפילו קשה לחשוב על כך שהחוק הזה לא נחקק קודם לכן. קיים מרכז כזה בירושלים, אבל הוא מופעל בידי נדבנים, לצערי, כמו חלק מהדברים הטובים שמתרחשים היום. כאן אנחנו מדברים על חקיקה באחריות המדינה, בחסות המדינה ובמימון המדינה, ומי כמונו יודע כמה קשה לחוקק חוק כזה. אני מלווה אותך, חבר הכנסת מלכיאור, בחלק מהמהלכים, ואני מודעת לעבודה המפרכת שאתה משקיע בקידום החוק הזה.
גם חשיבותו של החוק של חבר הכנסת יצחק לוי היא ראשונה במעלה, ומאירה תופעה שבמשך שנים רבות היתה במחשכים, ובמשך תקופות רבות אפילו לא היה לגיטימי לדבר עליה. יש אצלנו התעסקות יתר בכל מיני אנסים מפורסמים ומתוקשרים. מדי פעם יש פניקת בני סלע או פניקת האנס מרעננה או מה שזה לא יהיה. לא שחלילה אני מקלה ראש באנסים המסוכנים האלה ובנזק הנורא שהם גורמים לקורבנותיהם, אבל פחות מדי אנחנו מתעסקים בבעיה המיידית, הקשה, כיוון שהיא מזעזעת את כל אושיות סדרי החשיבה והאמונות שלנו, והיא העובדה שבסופו של דבר המקום המסוכן ביותר לילדים הוא לא סמטה חשוכה, אפילו לא בית-הספר, אלא הבית.
בבית מתרחשות רוב העבירות הקשות כלפי ילדים, בין שאלו עבירות אלימות ובין שאלו עבירות מין. והן נוראות פי כמה וכמה כשהן מתרחשות בבית, כיוון שהבית אמור להיות המסגרת המגוננת, המנחמת, החוצצת בין העולם האכזרי ובין הטריטוריה של הילד ושלומו. אבל לא כך הוא. הבית הוא מקום מאוד מסוכן – לא רק בעבירות מין, אגב, גם בתאונות ביתיות, אבל זה כבר עניין אחר. ועל כן, החוק הזה הוא מאוד חשוב, הוא חודר אל תוך ד' אמותיו של אדם, דבר שבעבר החוק נמנע מלעשות – וחשוב שכן ייעשה.
אני רוצה לציין בשולי הדברים ומעבר לברכות, שהחקיקה שלנו היא מאוד מתקדמת בתחום עבירות המין, ואתם תורמים בחקיקה שלכם לאותה חקיקה נאורה ומתקדמת. יש פער עצום בין החקיקה הטובה שיש לנו ובין המציאות הישראלית, שהיא מאוד אפלה, מאוד שוביניסטית, מאוד סקסיסטית, מאוד לא מכירה בזכויותיהם של הקורבנות ובעצם היותם קורבנות, ואני מקווה שיבוא יום שבו נדביק את הפער הזה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. חבר הכנסת רובי ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, פעמים רבות היו שואלים אותי מדוע צריכים חברי כנסת להגיש הצעות חוק פרטיות. הרי זה ניסיון של חברי הכנסת להתפרץ לדלת פתוחה – הממשלה לא יודעת מה סדרי העדיפויות? כאשר יש לחבר הכנסת סדרי עדיפויות שלא עולים בקנה אחד עם סדרי העדיפויות של הממשלה, אומרים שזאת גישה פוליטית כזאת או אחרת.
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא, זו חקיקה פופוליסטית.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לדוגמה, בחוק הדיור הציבורי, שהוא בהיגיון של כל בן אנוש, של כל אדם שהוא בחברה, שרן כהן הגיש בזמנו, היה איזה עימות עם הממשלה שהגישה הצעת חוק דומה. חשבתי אז, ואני חושב גם היום, שהצעתו של חבר הכנסת רן כהן היתה עדיפה וצודקת יותר וגם הרבה יותר ישימה.
רן כהן (מרצ):
חבר הכנסת ריבלין, הממשלה לא הגישה הצעת חוק בכלל.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני יודע, אחרי זה. אני לא מדבר על הכנסת השתים-עשרה, אני כבר מדבר על הכנסת החמש-עשרה.
והנה, כאשר סדרי העדיפויות ברורים לחלוטין, כאשר אין בכלל גישה של החברה הקפיטליסטית מול החברה הסוציאליסטית, אין בכלל ספק לגבי הצורך שלנו כחברה לדאוג לאותם חסרי ישע, שני חברי כנסת באים וכל אחד מאיר מנקודת ראייה מובנת מאליה שהממשלה לא חשבה עליה.
לגבי הנושא של חבר הכנסת מלכיאור, שגם היה חלק מהממשלה תקופה לא קצרה, הוא בא היום ואומר לממשלה: הרף לך. איך את לא מקיימת את החובה הראשונה של חברה להכין ולקיים מרכזי סיוע לקטינים? אנחנו הרי נמצאים פה כבר כמה קדנציות, וכמה פעמים היינו יכולים להגיש את הצעת החוק הזאת. אני מברך את חברי הכנסת אשר מנצלים את הכנסת הזאת ואת הרכבה הפוליטי לקדם חוקים שבממשלה, פעמים, כאנשים שאינם נפגשים עם השטח, היו מתעלמים מהם.
או הצעת החוק של חבר הכנסת יצחק לוי – משום שההבחנה לגבי קטינים ולגבי עבירות בתוך המשפחה, בין המשטרה לבין קצין סעד, היא הבחנה מכרעת. אם היינו חושבים על כך לפני כן, ייתכן מאוד שהיינו מצילים מאות ואולי אלפי נפשות של קטינים, משום שהרתיעה של אנשים מלפנות למשטרה היא פעמים רבות בשל חוסר היכולת של המשטרה להתעסק עם בעיה שניצבת בפניה, שהיא בעיה שבה אנחנו מגלים בתוך המשפחה תופעה שקשה מנשוא רק לפרק אותה.
לכן, פעם נוספת אני מברך את תקנון הכנסת ואת האמצעים שהכנסת מציבה ונותנת לחברי כנסת הרואים בשליחותם בכנסת קודם כול שליחות ולא רק מקום עבודה, חברת הכנסת יחימוביץ, ולא רבים רואים בכניסתם לכנסת דווקא שליחות. ואני מברך את כל אלה שבאו מקרוב, ואת אלה אשר נמצאים פה כבר תקופה ארוכה, ותפקודם וחברותם בכנסת הם שליחות. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת רן כהן, ולאחר מכן נעבור להצבעה.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, השר נהרי, חברות וחברי הכנסת, אני מודה על האמת, אני בא לכאן לא רק מפני כבודם של המציעים – שאני מאוד רוצה לכבד אותם בשל הגשת ההצעות הללו, ומפני שחבר הכנסת מלכיאור, שקדם לי כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, הוא אחד המגישים, ויצחק לוי, מעשיו וחקיקותיו פרוסים על פני שנים רבות בכנסת הזאת – אלא באמת אני מצטרף לפחות במשפט אחד לדבריו של חבר הכנסת ראובן ריבלין: עד כמה נכון שחקיקה חברתית במדינת ישראל נעשית בעיקר בעבודת נמלים של חברי הכנסת.
נדמה לי ששתי הצעות החוק הללו באות לפאר את החקיקה שלנו ולהוסיף עליה בנושא שנוגע לגורלם של ילדים, בעיקר ילדים נפגעי עבירות מין, שהם קטינים, ובדרך הטבע, ללא הגנה חברתית וללא פתרונות חברתיים אין תקווה לחייהם.
אדוני היושב-ראש, נדמה לי שמדובר במכה שלצערי הרב היא מכה חברתית מאוד קשה, ועדיין מדינת ישראל לא העמידה כלים די הצורך לסייע לאותם ילדים, שלעתים נפגעים על-ידי בגירים ולעתים נפגעים על-ידי ילדים, שגם הם עצמם היו או עדיין נפגעי תקיפה מינית.
נדמה לי שהצעת החוק הראשונה, שבאה להבטיח הקמת מרכזי סיוע, היא התקדמות בעלת חשיבות עצומה. אם שמתי לב, חבר הכנסת מלכיאור, כתוב בהצעת החוק שיוקם מרכז סיוע אחד בשנה.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
לפחות אחד, ובתוך שלוש שנים מחויבים בכולם.
ראובן ריבלין (הליכוד):
שבעה במספר.
רן כהן (מרצ):
אנחנו, הנלחמים על הזכויות החברתיות, לפעמים מסתפקים בהתקדמות של צעד אחד.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
אני לא רוצה להגיד מה הממשלה הציעה.
רן כהן (מרצ):
זה בסדר. אני מציע שלא תגיד, כי על הממשלה הזאת יש מספיק כתמים שחורים ורעים, ולא צריך להוסיף עליהם.
נדמה לי שבנושא הזה, אדוני היושב-ראש, לגבי הצעתו של חבר הכנסת יצחק לוי – לא מדובר בשתי הצעות חוק שהתמזגו להצעת חוק אחת, כי הן שונות, הן באותו נושא של חובת הדיווח, הן עוסקות באותו תחום אבל הן לא הצעה אחת זהה – היא באה לטפל באיזה לקונה. אני עולה על הדוכן, ולפעמים לפני שאני עולה על הדוכן אני שואל את עצמי איך יכול להיות שזה עדיין לא קיים. והרי באמת מדובר בדבר הכי אלמנטרי, שחובת הדיווח הזאת תוסדר כאשר מדובר על בגיר פוגע, שיפנה גם למשטרה וגם לפקיד הסעד, ואילו כאשר מדובר בילד, הדבר הזה יופנה לפקיד הסעד בלבד. זה יקל את הטיפול בעניין, אף-על-פי שכאילו אין כאן פנייה למשטרה, ולכן יש כאן חולשה. לא, מבחינת הטיפול זה דווקא יעודד את הטיפול היותר נכון והיותר ראוי.
אדוני היושב-ראש, אני מאוד מאוד מברך על הצעות החוק הללו, וכמובן, אני אתמוך בהן בכל לב.
לאן ההצעות עוברות, האם לוועדה לזכויות הילד?
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אחת מהן.
היו"ר יצחק זיו:
כל אחת למקום אחר.
רן כהן (מרצ):
אני מאוד מקווה שהוועדות שיטפלו בהכנת החוקים יעשו עבודה מהירה ככל האפשר, כדי שהיישום שלהם יהיה מהיר וטוב ככל האפשר. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
נעבור להצבעה. קודם כול, על ההצעה הראשונה, הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ז-2007, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור - קריאה ראשונה.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות,
התשס"ז–2007, לוועדה לזכויות הילד נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד - 15, עם חבר הכנסת אורלב, נגד - אפס, נמנעים - אפס. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדה לזכויות הילד.
אנחנו עוברים להצבעה השנייה. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 94) (חובת הדיווח על עבירות מין במשפחה), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת יצחק לוי - קריאה ראשונה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 94) (חובת הדיווח על עבירות מין במשפחה), התשס"ז-2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 16, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה אושרה, והיא עוברת לוועדת חוקה.
הודעת ועדת הכספים על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק
["דברי הכנסת", חוברת כ"א, עמ' 7621.]
היו"ר יצחק זיו:
הנושא הבא: הצבעה על הודעת ועדת הכספים להחיל דין רציפות על הצעת חוק לעידוד העסקת עובדים ישראלים בענף החקלאות.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 10
בעד הודעת הוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת ועדת הכספים על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לעידוד העסקת עובדים ישראלים בענף החקלאות, התשס"ד-2004, נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 15, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצעה אושרה, הוחל כמובן דין רציפות כמו שאמרתי לפני כן.
קריאה:
יש עוד - - -
קריאה:
לא, ירד. ביקשו להצביע פעם אחרת.
שאילתות ותשובות
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לשאילתות לכבוד השר נהרי.
218. מענק למרכז הבהאי
חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר האוצר
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
נודע לי, שגם השנה יוענק מענק ייעודי לכת הבהאים, מסעיף 793104, מענקים מינהליים – משרד התיירות.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן – לפי אילו קריטריונים ניתן התקצוב?
3. האם גופים נוספים רשאים ליהנות מהתקציב?
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, 1. כן. התקנה קשורה לבהאים. היא בסעיף 37070205, לא כמו שצוין בשאילתא.
2. הגנים הבהאיים הם האטרקציה התיירותית המרכזית בחיפה, והם אמורים להציב את חיפה על מפת התיירות הארצית והעולמית.
בשנת 1987 חתמה מדינת ישראל, באמצעות שר החוץ דאז שמעון פרס, על הסכם בין-לאומי ייחודי ומחייב עם העדה הבהאית, שעיקרו הכרה בעדה הבהאית ובמוסדותיה בארץ. בין השאר, נקבעה בהסכם זה צורת תמיכת המדינה במרכז הבהאי העולמי שבו נמצאים הגנים. צורת התמיכה היא באמצעות מענק תקציבי מתקציב המענקים המינהליים על-פי החוק לעידוד השקעות הון בתיירות.
עד לשנת 1998 נהנתה חיפה ממענק לאטרקציות תיירותיות בשיעור של 18%, וכך נהנו גם הגנים משיעור מענק זה. בשנת 1998, משבוטל המענק לאטרקציות על-פי החוק לעידוד השקעות הון, סוכם כי היקף המענק שיקבלו הבהאים ייקבע באמצעות שיעור המס העקיף שישולם על-ידי המרכז הבהאי.
3. אטרקציות תיירותיות שונות זכאיות לקבל תמיכה ממשלתית. עם זאת, כאמור, התמיכה בגנים הבהאיים היא ייחודית ובהתאם להסכם בין-לאומי מחייב. לכן, אין באפשרותם של גופים אחרים לקבל תמיכה מתקציב ייעודי זה.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
יש בבני-ברק גן-ורשה, אי-אפשר לקבל בשביל זה משהו?
השר משולם נהרי:
יכול להיות, תעשו הסכם. אולי שפרס יעשה הסכם גם על גן-ורשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, עמיתי חברי הכנסת, כאשר אני הגשתי את השאילתא לא חשבתי לרגע שהשר המשיב יהיה השר משולם נהרי. אבל נדמה לי שגם כאשר הוא קרא את התשובה נתתי לו הרבה חומר למחשבה. בכל אופן, למען הפרוטוקול אני שואל את מכובדי השר נהרי: האם אין עוד אטרקציות תיירותיות במדינת ישראל מלבד הבהאים? ונאמר שאין כמו הבהאים, אז נגיד שלבהאים ניתן 50 מיליון שקל, אבל לאחד שהוא עם דרגה קצת יותר נמוכה ניתן לו 40 מיליון שקל, עד שנגיע גם לגן- ורשה, עם מיליון שקל. זאת השאלה הראשונה.
והשאלה השנייה: האם הסכם בין-לאומי מחייב למשל את דה-הרטוך? אם, נניח, תלמודי-התורה יעשו הסכם בהאג או באומות המאוחדות על-ידי נציגות מסוימת – נעשה הסכם בין-לאומי שצריך לתת תמיכה גם למוסדות חינוך חרדיים. זה יהיה הסכם בין-לאומי. האם זה יחייב את דה-הרטוך? אם כן, אז אולי כדאי לנו ללכת לשם.
השר משולם נהרי:
נתחיל מהסוף. קודם כול, זה הסכם. יכול להיות שצריך לעשות עוד הסכמים, אני לא מתנגד. אבל יש פה הסכם. דבר שני, מדובר סתם למען - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
משפטית, זה עומד?
השר משולם נהרי:
אני חושב שכן, אחרת - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
מה? תשאל, לא עכשיו. תשאל.
השר משולם נהרי:
אני אשאל, אני אברר. אם זה לא עומד משפטית, אז בוודאי ובוודאי שלא צריך לתקצב.
ראובן ריבלין (הליכוד):
השאלה, האם הסכם - - - הוא קריטריון?
השר משולם נהרי:
כן, זה חלק, כמו כל ההסכמים.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
השר משולם נהרי:
נבדוק ונראה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
והשאלה הראשונה, אם אין עוד אטרקציות תיירותיות?
השר משולם נהרי:
אני אומר עוד הפעם, מדובר פה בתקנה ייחודית. כבר אמרת, כבר הערת את ההערה שלך, הערה נכונה. מדובר בתקנה ייחודית לצורך ההסכם. מדובר, נדמה לי, בכ-19 מיליון שיש בתקנה הזאת לצורך זה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אין, אסור - - -
השר משולם נהרי:
אולי תקבל סיוע מהייעוץ המשפטי.
רן כהן (מרצ):
אולי נעביר את זה לוועדה כלשהי.
השר משולם נהרי:
השאילתא שלך, אם יש לך ספק, הרב פרוש, לגבי החוקיות של הדברים – אני חושב שהיית צריך להגיש את השאילתא למקום אחר, ולא לשר האוצר.
257. סגירת סניף בנק לאומי בעוספיא
חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר האוצר
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
תושבים מהכפר הדרוזי עוספיא קובלים על כך שסניף הבנק היחיד ביישוב, בנק לאומי, נסגר.
רצוני לשאול:
1. האם יישוב עם כ-10,000 תושבים זכאי לקבל אישור לפתיחת סניף בנק?
2. אם לא – מדוע?
3. כיצד יטופל הנושא?
השר משולם נהרי:
להלן תשובת בנק ישראל:
3-1. בנק ישראל אינו רשאי לכפות על בנקים לפתוח סניפים במקומות מסוימים. פתיחת סניפים נעשית על-פי שיקוליהם העסקיים של הבנקים. אין ספק שבנק ישראל ייתן היתר לפתיחת סניף ביישוב שכזה אם תוגש לו בקשה של בנק לעשות כן. כאמור, השיקול הוא של הבנק עצמו.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
זה במסגרת איחוד הרשויות.
היו"ר יצחק זיו:
כבוד הרב פרוש, יש להתייחס רק לשאילתא ששאלת, ולא לעבור לנושא אחר.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, אני מאוד מעריך את התשובה, ואני אשמח להביא אותה גם לתושבי עוספיא. אני מקווה מאוד שייעשה הכול על-ידי מי מהגורמים בממשלה שאכן גם תושבי עוספיא יזכו לשירות הזה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא 258 של חבר הכנסת שי חרמש – אינו נוכח; עובר לפרוטוקול.
258. הרפורמה במשק החשמל
חבר הכנסת שי חרמש שאל את שר האוצר
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
ב-11 ביוני 2006 הודיע שר האוצר, כי הרפורמה במשק החשמל תבוצע במלואה ובמועדה, קרי עד מרס 2007.
רצוני לשאול:
1. אילו צעדים נוקט משרדך לקידום הרפורמה, בדגש בסוגיית חומר הבעירה – פחם, גז או סולר - לאור ההסכם הייחודי שחתמה חברת החשמל עם ספק הגז המצרי בנוגע למחירי הגז, הסכם אשר מעמיד את חברת החשמל בעדיפות משמעותית מול היזמים הפרטים?
2. האם יוענקו הטבות ליצרני חשמל הפרטיים, בהנחה שמחירי הגז לא ישתנו?
תשובת השר משולם נהרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. משרד האוצר מקיים דיונים אינטנסיביים עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובכללם ספקי גז טבעי פוטנציאליים, בכל הנוגע לקידום הרפורמה במשק החשמל ולסוגיית הגז הטבעי.
2. מחירי הגז הטבעי לצרכנים הנוספים אינם ידועים כעת, ולכן לא ניתן להתייחס להנחה זו.
285. דמי ניהול שגובות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שר האוצר
ביום ט' בתמוז התשס"ו (5 ביולי 2006):
פורסם, כי לפי תחקיר שערך ארגון "אמון הציבור", קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח גובות דמי ניהול גבוהים, וכי הציבור אינו בקיא בפרטים, אינו מתמצא בגבייה ממנו ומתקשה לעמוד על זכויותיו.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים שבתחקיר נכונים?
2. מי קובע את שיעור דמי הניהול?
3. מי מפקח על התחום?
תשובת השר משולם נהרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. הכללים החלים על דמי הניהול הנגבים מעמיתי קופות הגמל לתגמולים ומעמיתי קרנות הפנסיה קבועים בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964. על-פי כללים אלו, קופת גמל לתגמולים רשאית לגבות דמי ניהול שנתיים בשיעור שלא יעלה על 2% מסך נכסי העמית; קרן פנסיה חדשה מקיפה רשאית לגבות דמי ניהול בשיעור שלא יעלה על 6% מתשלומי העמיתים ודמי ניהול בשיעור שלא יעלה על 0.5% מסך נכסי הקרן; קרן פנסיה חדשה כללית רשאית לגבות דמי ניהול שנתיים בשיעור שלא יעלה על 2% מסך נכסי הקרן.
דמי ניהול בפוליסות לביטוח חיים נקבעים בהתאם לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ"ב-1981, ובאישור המפקח על הביטוח. משנת 2004 אושרו על-ידי המפקח שלושת סוגי דמי הניהול האלה: 1. מודל קבוע – עד 11% דמי ניהול מתשלומי העמיתים ועד 1% מסך הנכסים; 2. מודל יורד – שיעור התחלתי של 13% מתשלומי העמיתים, היורד במשך 12 שנה כאשר הממוצע הרב-שנתי הוא של 11% מהתשלומים. דמי הניהול מסך הנכסים במסלול זה הם 1%; 3. מודל גמיש, מפורט להלן:
דמי ניהול מתשלומי העמיתים
דמי ניהול מסך הנכסים
0%
2%
2%
1.9%
3%
1.8%
4%
1.7%
5%
1.6%
6%
1.5%
7%
1.4%
8%
1.3%
9%
1.2%
10%
1.1%
11%
1%
עמיתי קופות הגמל וקרנות הפנסיה והמבוטחים בפוליסות ביטוח חיים עם מרכיב חיסכון מקבלים מדי שנה בשנה דיווח שנתי המפרט את זכויותיהם. דיווח זה כולל, בין היתר, פירוט בדבר שיעור דמי הניהול המרבי שהגוף המוסדי רשאי לגבות בהתאם לתקנות ולהוראות הממונה, וכן פירוט בדבר דמי הניהול שנגבו בפועל מהעמית באותה שנה, בש"ח ובאחוזים.
3. הפיקוח על חברות הביטוח, קופות הגמל וקרנות הפנסיה נתון בידי המפקח על הביטוח והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.
דמי הניהול נגבים על-ידי החברות המנהלות את קופות הגמל בתמורה לשירותי הניהול.
השר משולם נהרי:
אגב השאילתא הזאת, יש שאילתא דומה של אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
כן, אבל אני לא יכול לשאול.
מזכיר הכנסת אריה האן:
אתה לא יכול לשאול שאלה נוספת. אבל הוא יכול לענות לך.
היו"ר יצחק זיו:
אתה יכול לענות.
330. דמי הניהול שגובות קרנות הפנסיה וקופות הגמל
חבר הכנסת יצחק זיו שאל את שר האוצר
ביום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006):
לפי תחקיר שפורסם במוסף "עסקים" בעיתון "מעריב" ב-16 ביוני 2006, קרנות הפנסיה וקופות הגמל גובות דמי ניהול מהפקדות חוסכים.
רצוני לשאול:
1. מה הוא גובה דמי הניהול של קרנות אלו?
2. לאן מועברים הכספים שנגבים מחשבונות החוסכים?
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, זה לשאלתך.
1. הכללים החלים על דמי הניהול הנגבים מעמיתי קופות הגמל לתגמולים ומעמיתי קרנות הפנסיה קבועים בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964. על-פי כללים אלו קופת גמל לתגמולים רשאית לגבות דמי ניהול שנתיים בשיעור שלא יעלה על 2% מסך נכסי העמית; קרן פנסיה חדשה מקיפה רשאית לגבות דמי ניהול בשיעור שלא יעלה על 6% מתשלומי העמיתים ודמי ניהול בשיעור שלא יעלה על 0.5% מסך נכסי הקרן; קרן פנסיה חדשה כללית רשאית לגבות דמי ניהול שנתיים בשיעור שלא יעלה על 2% מסך נכסי הקרן.
דמי ניהול בפוליסות לביטוח חיים נקבעים בהתאם לתקנות הפיקוח של עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ"ב-1981, ובאישור המפקח על הביטוח. משנת 2004 אושרו על-ידי המפקח שלושת סוגי דמי הניהול האלה: מודל קבוע – עד 11% דמי ניהול מתשלומי העמיתים ועד 1% מסך הנכסים; 2. מודל יורד - שיעור התחלתי של 13% מתשלומי העמיתים, היורד במשך 12 שנה, והממוצע הרב-שנתי הוא 11% מהתשלומים, ודמי הניהול מסך הנכסים במסלול זה הם 1%.
רן כהן (מרצ):
זו שערורייה, אלה סכומי עתק.
השר משולם נהרי:
נכון.
3. מודל גמיש.
עמיתי קופות הגמל וקרנות הפנסיה והמבוטחים בפוליסות ביטוח חיים עם מרכיבי חיסכון מקבלים מדי שנה דיווח שנתי המפרט את זכויותיהם. דיווח זה כולל, בין היתר, פירוט בדבר שיעור דמי הניהול המרבי שרשאי הגוף המוסדי לגבות בהתאם לתקנות ולהוראות הממונה, וכן פירוט בדבר דמי הניהול שנגבו בפועל מהעמית באותה שנה, בשקלים ובאחוזים.
יצחק גלנטי (גיל):
לעמיתים אין שום יכולת להתנגד לדבר הזה.
השר משולם נהרי:
הפיקוח על חברות הביטוח, קופות הגמל וקרנות הפנסיה נתון בידי המפקח על הביטוח והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.
יחסית זה טוב יותר ממה שהיה קודם, שלעובד לא היה מה לומר בכלל. עכשיו הוא לפחות יכול לבחור את הקופה שהוא רוצה.
רן כהן (מרצ):
עדיין, אדוני השר, חברות עושות הון עתק על חשבון הפנסיונרים.
השר משולם נהרי:
נכון. לכן צריך לבדוק לפני שבוחרים קרן פנסיה. יש הרי מתח רווחים די גדול. בכל זאת יש הבדלים בין הקרנות עצמן.
354. יעדים חברתיים בתקציב 2007
חבר הכנסת דב חנין שאל את שר האוצר
ביום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006):
מדינות רבות בעולם המערבי הציבו בעשור האחרון יעדים חברתיים בתקציביהן ופעלו לאורם. בולטת בהן ממשלת בריטניה, שבשנת 1999 הכריזה על יעד של צמצום שיעור הילדים החיים במשפחות עניות בהדרגה במטרה להגיע לביטול התופעה כליל עד 2020. ואכן, נכון ל-2005 פחת שיעור הילדים העניים ב-600,000.
רצוני לשאול:
האם יאומצו יעדים חברתיים בתקציב המדינה לשנת 2007?
השר משולם נהרי:
לשאלתך, חבר הכנסת דב חנין - אני מעריך שאתה נשאר לשמוע את התשובות. זה סימן שהשאלה היא שאלה רצינית.
צמצום הפערים והיקף העוני בישראל עומד בראש סדר העדיפויות של הממשלה. בהתאם לאמור, פועלת הממשלה להתמודד עם העוני על-פי העקרונות האלה: עידוד התעסוקה והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה; סיוע ישיר לאוכלוסיות שאינן יכולות לעבוד; עידוד הצמיחה ושמירה על היציבות הכלכלית.
מדיניות הממשלה כאמור נובעת מכך שאחד הגורמים המרכזיים לעוני בישראל הוא שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה יחסית למדינות מפותחות. לשם המחשה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2003 בקרב גברים בגילי העבודה העיקריים היה בישראל 83.2%, בעוד במדינות ה-OECD שיעורו היה כ-92.1%.
לצד זה פועלת הממשלה להגדלת הסיוע הממשלתי לאוכלוסיות שאינן יכולות לעבוד, כגון קשישים ואנשים עם מוגבלויות. כך, לדוגמה, הגדילה הממשלה את קצבאות הזיקנה והשלמת ההכנסה לקשישים ב-400 מיליון שקלים בחודש יולי 2006.
פעולות הממשלה בשנים 2006 ותקציב המדינה לשנת 2007 משקפים את הדגש ששמה הממשלה בתחום החברתי בהקצאה של כ-3.7 מיליארדי שקלים לנושאים חברתיים, ומהם 575 מיליון שקלים לעידוד תעסוקה, 1.7 מיליארד שקלים לנושאי רווחה וקצבאות, 864 מיליון שקלים לנושאי בריאות ו-575 מיליון שקלים לנושאי חינוך.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת, חבר הכנסת חנין.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה, אדוני השר, על התייחסותך המפורטת, אבל ההתייחסות איננה עונה על שאלתי. אני שאלתי, אדוני השר, האם מדינת ישראל מתכוונת לאמץ בתקציב 2007 יעדים מספריים שהם יעדים חברתיים, כמו למשל ממשלת בריטניה, שאימצה יעד מספרי של כמה ילדים עניים הם רוצים שיהיו בבריטניה במטרה להגיע עד לשנת 2020 למספר אפס. השאלה שלי היתה, האם בתקציב 2007 ממשלת ישראל מתכוונת לאמץ יעדים חברתיים - מספריים?
אני רוצה, אדוני השר, להביע מחאה – המחאה לא מכוונת, כמובן, כלפיך, אתה בסך הכול עושה את עבודתך, אלא כלפי הצוות המקצועי במשרד האוצר. השאילתא הזאת הוגשה ביולי שנת 2006, והיא כוונה לשאול על התוכנית לתקציב שנת 2007. בינתיים קיבלתי תשובה במציאות, כי תקציב 2007 הגיע לכנסת בלי שהשאלה הזאת התבררה, ובאמת לא היו בו יעדים חברתיים מספריים, לצערי. אני חושב שזה מכשיר חברתי טוב מאוד, וזאת דוגמה איך הכלי הזה של השאילתא מאבד מערכו, כאשר במקום לענות בתוך מסגרת זמן קצובה, הממשלה נותנת תשובה אחרי כמעט שנה. עוד מעט נחגוג יום-הולדת שנה לשאילתא הזאת. היא אולי מתאימה לתקציב 2008, שעוד לא הוגש, יותר מאשר לתקציב 2007, שהוא כבר מאחורינו. שוב, תודה רבה.
רן כהן (מרצ):
אבל אין יעדים חברתיים, לא ב-2006 ולא ב-2007.
השר משולם נהרי:
יש, אבל לא ניכנס לזה עכשיו. אתה בהחלט יכול לשאול על 2008 כבר מעכשיו.
358. מקומות חנייה לנכים בקריות הממשלה
חבר הכנסת רן כהן שאל את שר האוצר
ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006):
בניגוד לסעיף 4ב לחוק חנייה לנכים, הקובע כי מקום ציבורי שהגישה היחידה אליו היא דרך חנייה ציבורית הכרוכה בתשלום תשלם הרשות בעד החנייה כאמור, בקריות ממשלה חדשות רבות, ובעיקר בזו בחיפה, יש מצוקת חנייה ואין מנגנון להחזרת כסף לנכים או מקומות חנייה לרכב נכים בעל מעלית לכיסא גלגלים.
רצוני לשאול:
מה יעשה משרדך למען הפעלתו המיידית של סעיף 4ב?
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, בתשובה על השאילתא של חבר הכנסת רן כהן: קריות הממשלה והיכלי המשפט החדשים נבנו כבניינים מודרניים, ויש בהם דרכי גישה לאנשים עם מוגבלויות. לנוכח העובדה שהגישה לבניינים אינה רק דרך החנייה, אזי לא חלה במקרים אלו ההוראה של החזר תשלום בגין החנייה על-פי סעיף 4ב - תיקון לחוק חנייה לנכים, התשנ"ד-1993.
בבנייני קריות הממשלה, שנבנו מתוך הקפדה על קיום מלא של התקנות והתחשבות בצורכי אנשים עם מוגבלויות, הוקצו מקומות חנייה שמורים לנכים כנדרש על-פי החוק.
במכרזי השכירות של הדיור הממשלתי הנגישות לאנשים עם מוגבלות, ובכלל זה חניות על-פי דין, היא תנאי סף להתקשרות.
רן כהן (מרצ):
השר נהרי, אדוני היושב-ראש, חוק חנייה לנכים, סעיף 4ב, מחייב את הממשלה להבטיח שמקום ציבורי שהגישה היחידה אליו היא דרך חנייה ציבורית הכרוכה בתשלום – תשלם הרשות בעד החנייה כאמור. במשרדי הממשלה בחיפה זה לא כך. מה בדעתכם לעשות כדי שזה יהיה כך? מצוקת החנייה לנכים היא קשה ביותר. גם הרבה מאוד אנשים מרשים לעצמם להחנות במקום לנכים. לאנשים שאין להם רגליים או שהם עיוורים או שאינם יכולים להגיע, הקושי עצום. אתם חייבים לעשות מעשה הרבה יותר נחרץ בעניין הזה. מה בדעתך לעשות?
השר משולם נהרי:
קודם כול, נאמר שכן הוקצו מקומות חנייה לנכים, גם במבנים שאתה מדבר עליהם. זה שאנשים תופסים את המקומות האלה, שזה דבר חמור מאוד, זה כבר עניין של אכיפה. אבל יש חנייה.
רן כהן (מרצ):
זה מנגנון להשגת כסף.
השר משולם נהרי:
הבעיה היא שעכשיו, כאשר הדיור הממשלתי לוקח מבנים, הוא הציב תנאי סף. לא תהיה התקשרות בלי שיהיה מקום לנכים.
רן כהן (מרצ):
אבל הפעלת מנגנון שנקבע בחוק, כאשר הממשלה תחזיר את הכסף לנכים.
השר משולם נהרי:
היכן שאין והכניסה היא דרך החנייה.
390. בדיקות פתע של מס הכנסה במחסומים
חברת הכנסת זהבה גלאון שאלה את שר האוצר
ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006):
רצוני לשאול:
1. מה היא מדיניות משרדך בנוגע לבדיקות פתע של מס הכנסה במחסומי צה"ל שהוקמו מסיבות ביטחוניות?
2. האם משרדך מודע לשימוש שנעשה במחסומים אלו?
3. מתוקף איזו סמכות נעשות בדיקות אלו, ומי האחראי להן?
4. האם עוכבו או נעצרו אנשים במחסומים אלו, ואם כן – כמה?
תשובת השר משולם נהרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
3-1. רשות המסים בישראל מאיישת את המעברים בין ישראל לאזור חבל עזה ואיו"ש, הנמצאים באחריות משרד הביטחון – מינהלת המעברים, המשרד לביטחון פנים – משטרת ישראל ורשות שדות התעופה, באופן ובצורה שאושרו על-ידי שר האוצר ומנכ"ל משרדו.
היקף הסחר בין הרשות הפלסטינית לישראל נאמד במונחי שנת 2005 ב-25 מיליארד שקלים -יבוא, יצוא, סחר מקומי, חקלאות ואחר - ומתוכם כ-30% סחר בלתי מדווח.
כדי לפקח על משטר הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית ועל הסחר הישראלי שמשני צדי המעברים, הוצבו מפקחים/בודקים שתפקידם לעקוב אחר מעבר סחורות בין חלקי הרשות ואחר מטענים מהנמלים לרשות כדי למנוע זליגה לישראל, לפקח על ההתחשבנות לצורכי מס עם הרשות, לעקוב אחר כניסות ויציאות של כלי רכב, לאמת בידוק ביטחוני של סחורה המגיעה מהנמלים ולמנוע שימוש בישראלים להעברה של סחורה שיעדה או מקורה פלסטיני.
מפקחי רשות המסים הם נדבך חשוב בקיום מרקם החיים שבין הרשות הפלסטינית לישראל. בודקי רשות המסים פועלים על-פי הסמכויות שהואצלו להם בחוקי המס ובחוקים אחרים שהרשות מופקדת על ביצועם, כמו חוק מע"מ, חוק מס קנייה, ופקודת המכס – הפרוצדורה הפלילית.
בשלב שבו מתקיימת מעטפת מכס אחת, אין רשות המסים עוסקת בבידוק נוסעים אלא בבידוק מטענים וכלי רכב בלבד.
4. בשנת 2006 עוכבו לחקירה עשרות בעלי טובין או נהגים או שלוחיהם בגין עבירות על חוקי המס וחוקים אחרים שרשות המסים אחראית לאכיפתם. לא ידוע על שום מקרה שבו נעצרו אנשים במעברים.
516. מימון הגמלאות של עובדי "אגד" שפרשו לפנסיה מוקדמת
חבר הכנסת יצחק גלנטי שאל את שר האוצר
ביום כ"ד בחשוון התשס"ז (15 בנובמבר 2006):
פורסם, כי בעקבות שינוי התקנון הודיעה מינהלת קרנות הפנסיה כי יופסקו תשלומי הקצבה ל-1,000 עובדי "אגד" שפרשו לפרישה מוקדמת.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר, ואם כן – מדוע?
2. האם יפעל משרדך למניעת פגיעה בגמלאים, ואם כן – כיצד?
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, בתשובה על שאילתתו של חבר הכנסת יצחק גלנטי:
לאור הגירעונות האקטואריים שנצברו בקרן הגמלאות של חברי "אגד" בע"מ – הגירעון האקטוארי של הקרן נכון ל-31 בדצמבר 2005, לפני סיוע ממשלתי, הוא 3,181,281 אלפי שקלים – היא נכללה בהסדר קרנות הפנסיה ונתונה בניהול מיוחד.
בהסדר קרנות הפנסיה נקבע, בין היתר, כי לכל הקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, יוכן תקנון אחיד שיחליף את התקנון שנהג בהן קודם לכן, וכי הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.
בשנת 1990 נחתם הסכם בין "אגד" לבין הקרן, שלפיו יכולה היתה "אגד", לפי בחירתה, לאפשר לחבר לפרוש בפרישה מוקדמת ולשלם לו גמלאות תקציביות חודשיות באמצעות הקרן עד הגיעו לגיל הפרישה, שהוא 60. בהסכם נקבע, בין היתר, כי "אגד" תהא רשאית לבצע תשלומי גמלאות תקציביות באמצעות הקרן, שתשמש כשלוח שלה, אולם מוסכם שתשלום כזה לא יטיל על הקרן חבות ישירה או עצמית שלה כלפי החבר לתשלום גמלאות בגין אותה תקופה שבה על-פי הסכם זה התחייבה "אגד" לשלמן.
כ-1,070 חברי "אגד" יצאו לגמלאות מוקדמות-תקציביות במימון "אגד" לפני שהגיעו לגיל 60. מאחר שהנמנים עם קבוצה זו לא פרשו לגמלאות מן הקרן ולא קיבלו ממנה גמלה לפני כניסת התקנון האחיד לתוקף, הרי חברים אלה אינם גמלאיה של הקרן. חובתה של הקרן לשלם לחברים אלה גמלת זיקנה רק במועד שבו יגיעו לגיל הפרישה לפי התקנון האחיד.
תקופה ארוכה ניהלה הקרן משא-ומתן מול "אגד", במטרה להגיע להבנות שתאפשרנה להמשיך את תשלומי הגמלאות התקציביות שלא על חשבון כלל חברי הקרן. עלות תשלומי הגמלאות המוקדמות לחברים אלה, עד הגיעם לגיל הפרישה התקנוני, נאמדת ב-410-310 מיליון שקלים עד גיל 65 או עד גיל 67.
לאחרונה הודיעה "אגד" לקרן כי אינה רואה עצמה אחראית לתשלום כלשהו בגין אותם חברים בעד התקופה שלאחר הגיעם לגיל 60 ועד הגיעם לגיל הפרישה התקנוני. הנושא בבית-משפט לבקשת הגמלאים.
היו"ר יצחק זיו:
יש שאלה נוספת?
יצחק גלנטי (גיל):
כבוד השר, נראה לי שפה המדינה מתעלמת מחובותיה לגבי גמלאים שאכן פרשו בפרישה מוקדמת בהסכמה ובידיעה של האוצר. לא יכול להיות שאותם גמלאים ימצאו היום את עצמם בחוסר מקורות מחיה. את הדבר הזה צריך לתקן. לא שמעתי ממך תשובה על השאלה כיצד מתכוון המשרד להיערך כדי למנוע את הפגיעה בגמלאים. תודה.
השר משולם נהרי:
ראשית, כפי שאמרתי בסיום דברי, הנושא נמצא בהליך משפטי, ואני מציע להמתין כל זמן שזה בהליך משפטי, ואז אפשר יהיה לשאול את המדינה איך היא מתכוונת להתמודד עם הפסיקה המשפטית.
יצחק גלנטי (גיל):
סליחה שאני מתערב שוב, אבל אנחנו יודעים שהליכים משפטיים במדינת ישראל יכולים להימשך ונמשכים אפילו עד 15 שנה. בינתיים הגמלאים האלה יכולים לעבור לעולם שכולו טוב.
השר משולם נהרי:
בסדר. אז יש ועדת שרים לענייני הגמלאים, ואפשר להביא את זה לדיון שם; אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ולקצר את ההליכים, אם זה לא פוגע בהליך המשפטי, אם זו לא התערבות בהליך המשפטי.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 535 של חבר הכנסת רן כהן.
535. שירות צבאי כקריטריון לעבודה במשרד האוצר
חבר הכנסת רן כהן שאל את שר האוצר
ביום כ"ד בחשוון התשס"ז (15 בנובמבר 2006):
בלשכתי התקבלו פניות של אזרחים שהגישו מועמדות לעבודה בפרויקט מחשוב משרדי הממשלה, פרויקט מרכב"ה – מערכת רוחבית כוללת במשרדי הממשלה - במשרד האוצר, אך נפסלו בשל אי-שירות צבאי.
רצוני לשאול:
1. האם שירות צבאי הוא קריטריון לעבודה במשרד האוצר?
2. אם כן – מדוע?
3. האם מועמדים לעבודה במשרד האוצר ובפרויקטים של מחשוב בפרט נדרשים לעבור תחקיר ביטחוני?
4. אם כן – מה היא רמת הסיווג הביטחוני הנדרשת לעבודה במשרד האוצר?
השר משולם נהרי:
חבר הכנסת רן כהן, 1–2. במשרד האוצר מועסקים עובדים ובכללם גם כאלה שלא שירתו בצבא. שירות צבאי או אי-שירות צבאי אינו גורם לקבלה או לפסילה של עובד במסגרת המשרות במשרד האוצר.
3–4. במשרד האוצר יש תפקידים בכל רמות הסיווג הביטחוני. על-פי חוק השב"כ נדרש משרד האוצר לקבוע את רמת הסיווג של המשרות על-פי רמת רגישות התפקיד ולבצע על-פי הנדרש בדיקה ביטחונית למועמדים. פרויקט מרכב"ה, למשל, מוגדר כפרויקט בעל רגישות לממשלה ולניהולה התקין. העובדים בפרויקט נדרשים לעבור בדיקה ביטחונית ברמה שנקבעה על-פי התפקיד שהם אמורים למלא. מתכונת הבדיקה נקבעת על-ידי השב"כ.
היו"ר יצחק זיו:
שאלה נוספת.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, השר נהרי, אני בטוח שבמשרד האוצר יש נושאים רגישים, שיש להם משמעויות ביטחוניות, והעובדה שאתם מקיימים את תיאום הפעולה בנושא הזה עם השב"כ היא בסדר גמור. אלא שלדאבוני הרב, אני מחזיק בידי סיפור של ישראלי בשם עומר שגר בירושלים, שטרטרו אותו בגין העובדה שהוא לא שירת שירות צבאי כי באופן זמני היתה לו בעיה פסיכיאטרית. לבסוף הוא גם נפסל.
השאלה היא באיזה אופן הדבר הזה קורה, שאדם שעבר בדיקה פסיכיאטרית או טיפול פסיכיאטרי וחזר יכול להיות פסול, ואמרו לו שהוא לא עבר את הסיווג הביטחוני בין היתר כי הוא לא שירת שירות צבאי. הדבר הזה לא ייתכן. חייבים במשרד האוצר להבדיל, גם כאשר דרוש סיווג ביטחוני, בין אדם שעבר טיפול נפשי לבין אדם שיכול להיות סיכון ביטחוני, שימסור מידע לאויב. אלה שני דברים שונים לחלוטין.
השר משולם נהרי:
ראשית, אם אתה מכיר את מערכת מרכב"ה – זה כל מערכת התשלומים של האוצר וזה הכול כמעט. אם זה תלוי בשב"כ והוא זה שמחליט לגבי הסיווג הביטחוני, אני לא יודע אם יש מה לומר בנושא.
רן כהן (מרצ):
- - - הוא לא התקבל למשרד האוצר.
השר משולם נהרי:
לא, אנחנו מדברים על מרכב"ה. זה מה שהבנתי, שהשאלה היתה על מרכב"ה. אני מכיר את המערכת הזאת, זו מערכת שמחליפה את מערכת "בוחן". זה בעצם כל המשרד וכל השליטה על כל משרדי הממשלה.
רן כהן (מרצ):
אתם חייבים להיות רגישים כלפי אנשים שעברו מערך נפשי כזה או אחר.
השר משולם נהרי:
לכן במגוון התפקידים שיש במשרד האוצר אין המגבלה הזאת. פה, במרכב"ה, יש סיווג ביטחוני גבוה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. שאילתא מס' 620 של חבר הכנסת שמואל הלפרט – לפרוטוקול.
620. סבסוד התחבורה הציבורית
חבר הכנסת שמואל הלפרט שאל את שר האוצר
ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006):
נודע לי, כי יש כיום חברות תחבורה ציבורית פרטיות המוכנות להפעיל את כל הקווים, ובכלל זה הקווים הלא-רווחיים, ללא קבלת סבסוד, וכי נוסף על כך, חלקן גם משלמות תמלוגים לאוצר על הזיכיון לקווים שאושר להם להפעיל.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מדוע על האוצר להמשיך ולסבסד את הנסיעות בתחבורה הציבורית?
תשובת השר משולם נהרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. לא ידוע לנו על נכונות של חברות תחבורה ציבורית פרטיות להפעיל את כלל קווי השירות בישראל ללא קבלת סובסידיה.
עד עתה הוצאו במסגרת תוכנית התחרות כ-15% מנפח התחבורה הציבורית בישראל. בחלק מהאשכולות נקבעה סובסידיה, בחלקם – תמלוגים, וזאת בהתאם לאיכותו הכלכלית של האשכול ובהתאם לתעריפי הנסיעה בו. לדוגמה, באשכול האחרון שהוצא לתחרות, אשכול ביתר, הציגו המתמודדים עלות שירות המגלמת בתוכה סובסידיה משמעותית ולא תגמולים, אף שלא שונה מחיר הנסיעה באשכול. לפיכך, הפעלת אשכול זה ללא סובסידיה דורשת העלאה משמעותית של התעריפים בו. עם זאת, יש לציין כי עלות הפעלת התחבורה הציבורית באשכולות שהוצאו לתחרות נמוכה באופן משמעותי מעלות הפעלתם על-ידי המפעילים ההיסטוריים.
2. המדינה אכן פועלת להוצאת אשכולות לחברות פרטיות בתהליך תחרותי. תהליך זה הוא הדרגתי, הן בעקבות קביעת בית-המשפט, שנדרש לעניין בשנת 1999, כי יש לבצע את התהליך התחרותי מתוך התחשבות במפעילי התחבורה הקיימים ומתוך תוכנית פעולה כוללת והדרגתית, והן בשל הצורך להביא להקטנת פעילות החברות הוותיקות באופן יעיל וללא זעזועים העלולים לפגוע ברמת השירות ללקוח.
נוסף על כך, משרד האוצר פועל להתייעלות מפעלי התחבורה ההיסטוריים במסגרת הסכמי הסובסידיה עמם. על-פי תוואי ההתייעלות שנקבע לחברת "דן" ולקואופרטיב "אגד", הם צפויים להגיע בגמר תהליך ההתייעלות לעלות הפעלה דומה לזו של החברות הפרטיות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 51) (הגנה מן הצדק), התשס"ז-2007; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקון) (אי-חישוב תשלום כהכנסה), התשס"ז-2007; הצעת חוק זכויות של אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם, התשס"ז-2007; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 110) (השעיית כהונה בשל חוב בתשלום ארנונה), התשס"ז-2007.
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007, שהועברה מהוועדה לקידום מעמד האשה. תודה רבה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 92)
(ביטוח שאירים לאלמן), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/140).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 92) (ביטוח שאירים לאלמן), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת אורי אריאל, אריה אלדד ודוד אזולאי - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אורי אריאל להציג את הצעת החוק.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מבין שיש רצון לקצר, בגלל עומס הדברים, וכך אנהג גם אני, ברשותכם. הצעת החוק באמת פשוטה מאוד, והיא באה לתקן אפליה שנמשכת שנים רבות, וראויה, על דעת כולם – כולל ועדת שרים לחקיקה, כך הבנתי – לתיקון. היא באה לבטל את ההבחנה הקיימת בין זכאותו של אלמן לקצבת שאירים לבין זכאותה של אלמנה לקצבה זו. החוק אומר שגם אלמן יהיה זכאי לקצבת שאירים אף אם לא התקיימו התנאים שאמורים בחוק – הראשון, שיש לו ילד, והשני, שהכנסתו אינה עולה על סכום שהוא 57% מהשכר הממוצע במשק.
ידידי חבר הכנסת וקנין הגיש חוק זהה, ואנחנו מובילים את זה בשותפות ובתיאום.
אין ספק, פעמים רבות אנחנו עוסקים פה בכנסת באפליה של נשים. במקרה שלפנינו הגבר הוא המופלה.
אני כבר אומר לחברי הכנסת שתשובה והצבעה יהיו מחר. אנחנו בטוחים שהכנסת תעביר את החוק הזה בקריאה ראשונה, ואנחנו מקווים מאוד שמהר מאוד נוכל להביא את זה גם לקריאה שנייה ושלישית, ולתקן עוול ואפליה כלפי אנשים רבים, שלא היה מקום להפלותם עד עכשיו. נתקן את העניין הזה בעזרת כל הבית הזה, מקצה אחד למשנהו. אין פה ימין, אין שמאל, אין יהודים, אין ערבים – בעניין הזה כולם שווים בפני החוק. אני מקווה שנוכל לתת התחלה של מתנת פסח גם לאותם אלמנים שמזלם לא שפר עליהם. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. אחריו – חבר הכנסת דוד אזולאי.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לדבריו של חברי, חבר הכנסת אורי אריאל. אכן, זאת הצעת חוק גם ביוזמתו וגם ביוזמתי. אני רוצה לשתף את חברי בהתלבטות של הממשלה. מצד אחד, בוועדת שרים לחקיקה לפני הקריאה הטרומית הממשלה תמכה, ולאחר מכן - אני לא יודע מה קרה שם, ושינו כיוון. אחר כך, בתיווכו של חבר הכנסת זיו, הוחלט שניפגש עם יושב-ראש ועדת שרים לענייני גמלאים, השר רפי איתן. נפגשנו אתו, והוא הודיע שיש הסכמת ממשלה, והוא בירך על החוק הזה.
רק משום הספק אנחנו לא מעמידים את זה היום להצבעה, ונבקש שזה יבוא מחר להצבעה, כדי שהשר רפי איתן יוכל לקום ולהגיד שיש תמיכה של הממשלה.
זה חוק שבא לתקן אפליה של אלמנים. אין שום סיבה שאלמן יעמוד למבחן הכנסה, מה שאין אצל אלמנה, שלא עומדת למבחן הכנסה, וכל הכנסה שתהיה לה – ולא משנה אם יש לה ילדים או אין לה ילדים – היא זכאית לקצבת שאירים. מה שכן, אלמן, אם יש לו הכנסה של למעלה מ-4,200 ש"ח, הוא לא זכאי לגמלה.
רבותי חברי הכנסת, אני חושב שזה אי-שוויון שזועק לשמים, והגיע הזמן שהבית הזה יתקן את זה. אני מקווה שמחר, גם אם הממשלה תתנגד, אנחנו נגייס 50 חברי הכנסת כדי שנוכל להעביר את הצעת החוק הזאת, וכך נוכל להגיד שעשינו הפעם אפליה מתקנת כלפי גברים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מסכים עם דברי קודמי.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח.
קריאה:
מוותרים.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת חנא סוייד - אינו נוכח. חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אני לא מוותרת. יש לי מה להגיד.
קריאה:
- - -
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
טוב, אני מוותרת.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. תשובה והצבעה מחר.
הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 7)
(היעדרות הורה של אדם עם מוגבלות), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/136).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 7) (היעדרות הורה של אדם עם מוגבלות), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת חיים אמסלם ועמיחי אילון - קריאה ראשונה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אורית נוקד.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני נתבקשתי להציג את החוק הזה ואני עושה את זה בשמחה. אני חושבת שזה תיקון מאוד חשוב.
חוק דמי מחלה מאפשר לעובד לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ימים שבהם הוא נדרש לטפל בילדו החולה. נוסף על כך, מאפשר החוק העיקרי להורה לילד החולה במחלה ממארת לזקוף מספר רב יותר של ימי מחלה צבורה שלו לצורך טיפולים בילדו.
לעתים קרובות אדם עם מוגבלות משמעותית – בכל גיל – נזקק בחיי היום-יום לליווי ולהשגחה בשל מוגבלותו השכלית, ובמקרים מסוימים גם מוגבלותו הפיזית. אדם עם מוגבלות נזקק לטיפולים פארה-רפואיים ולשירותים תומכים רבים, אשר מצריכים ליווי של ההורה או של האפוטרופוס לצורך קבלת שירותים אלו. נוסף על כך, אדם עם מוגבלות שכלית משמעותית אינו יכול לגשת אפילו לרופא המשפחה לבדו, בדומה לקטינים, אשר לגביהם חוקק החוק המקורי. משום כך, הורה לאדם עם מוגבלות נאלץ להיעדר מעבודתו מספר ימים רב יותר מכל עובד אחר לצורך ליווי והשגחה על האדם עם המוגבלות. שלא כמו הורים אחרים, אילוץ זה אינו מסתיים בהגיע הבן או הבת לבגרות.
מתוך הרציונל שעמד בבסיס החוק העיקרי, ובעיקר בכל הנוגע לליווי בטיפולים רפואיים, מוצע להחיל הסדר דומה לזה הקיים בחוק המקורי גם בעניין הצורך של עובד שהוא הורה לילד או בוגר עם מוגבלות, בהשגחה ובליווי מיוחדים על ילדו.
חברי חברי הכנסת, אישור הצעת חוק זו יבטיח את קיומם של אנשים רבים בעלי מוגבלויות במינימום של כבוד אנושי, כמו גם את קיומם בכבוד של בני משפחותיהם, ויהדק את הערבות ההדדית בתא המשפחתי. אני אודה לכם אם תתמכו בחוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה לכם. חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא אחזור על הדברים שאמרה חברת הכנסת נוקד בכל מה שקשור להצעת החוק, שהיא מובנת מאליה, שעניין ימי המחלה לא שייך לעניין ילדים עם מוגבלות. כי בעצם הליווי של ההורה מתבקש כמעט יום-יום: אם זה לפיזיותרפיה, אם זה לבריכה – הליווי הוא יומיומי.
אני זוכר כי בהיותי ממונה על תיק הרווחה בעיריית ירושלים, הצלחתי בסייעתא דשמיא לשכנע נדיב מסוים, והוא פתח נופשון לאותם ילדים עם מוגבלויות, וראיתי כמה הורים שמחים שיש להם אפשרות להביא את הילד שלהם לכמה ימים בשנה. הם היו צריכים ללוות כל היום את הילדים כדי להתעסק בפיזיותרפיה. זאת היתה תוכנית ייחודית של הורים עם הילדים האלה; ואיזו הקלה יש לאותן משפחות שיש להן אפשרות לשלוח את הילד לאותם מקומות.
לכן העניין של הורה שצריך להיעדר ממקום עבודתו בגלל שיש לו ילד עם מוגבלות לא קשור לגיל הילד, כי מבחינת הילד הוא נשאר ילד. ברגע שהוא מוגבל, גם אם הוא בגיר – אדרבה, העבודה קשה יותר גם כי הרבה פעמים צריך לשאת אותו ולהוביל אותו למקומות שונים. לכן, התוספת של ימים מתבקשת.
אני מודה לחברים שיזמו את ההצעה. אני הייתי ביניהם כחותם על הצעת החוק, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת זבולון אורלב.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
שוכנעתי מדברי קודמי.
היו"ר יצחק זיו:
חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי.
קריאה:
- - -
היו"ר יצחק זיו:
אם כך, נעבור להצבעה בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 7) (היעדרות הורה של אדם עם מוגבלות), התשס"ז–2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, נגד – אפס, נמנעים – אפס. ההצעה אושרה. אני קובע בזאת כי הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 7) (היעדרות הורה של אדם עם מוגבלות) התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 25)
(איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/141).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
הנושא הבא: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 25) (איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת זבולון אורלב. אני מזמין את חבר הכנסת זבולון אורלב להציג את הצעת החוק.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כמעט בכל דוח מבקר המדינה מתברר שיש תופעה של נפוטיזם, שקרובים מעסיקים קרובים, בעיקר בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים. אומנם כל גוף בדרך כלל משתדל להגדיר לעצמו איסורים בתחום הזה, כמו שירות המדינה, אבל מתברר שהדברים לא מסודרים עד תומם, ובוודאי לא בחקיקה ראשית. לכן באה הצעת החוק הזאת לעשות סדר והסדר אחיד לכל החברות הממשלתיות ולכל התאגידים על-פי חוק, כדי להחיל עליהם את הכללים הנהוגים בשירות המדינה בהתאמות המתחייבות. לא הרי מפעל של חברה ממשלתית בעיר בודדת, שבו לפעמים השר הנוגע בדבר יצטרך לאשר העסקת קרובים – כמו שהוועדה העליונה בשירות המדינה גם היא לעתים מאשרת, אם יש צורך מקצועי בעניין, אין ניגודי עניינים ויש כללים מתי כן ומתי לא.
בסעיף הראשון לחוק נקבעת בפעם הראשונה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הנורמה שחברה ממשלתית לא תעסיק אדם כעובד אם קרוב משפחה שלו עובד בה או מכהן בה כדירקטור. זה החוק. עכשיו מתחילים לעשות את כל ההסדרים המיוחדים.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
ואם הוא עובד מן המניין, מותר לו?
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
בתנאים מסוימים, אם אין ניגודי עניינים, אם זה לא באותה יחידה.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אין איסור מוחלט.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אין איסור גורף. יש שני חששות עיקריים בהעסקת קרובים. הראשון הוא שאין שוויון הזדמנויות להתקבל לעבודה. בגלל שאדם הוא קרוב, הוא קרוב אצל עצמו וקרוב אצל קרובו, והוא יעדיף מינוי מקורב. השני הוא שיש ניגודי עניינים. אם הוא מעסיק ויש כפיפות, והוא צריך להעיר הערה, הוא לא יעיר את ההערה, כי הוא עומד בניגוד עניינים. לכן, צריכים להסדיר את זה.
בשירות המדינה זה עובד מצוין. יש איסור גורף, אבל יש ועדה עליונה שרואה את טובת העניין, טובת הציבור, שאלת המקצועיות, שאלת ניגודי העניינים וכו'. זאת הצעת החוק.
יש בחוק סעיף אחד ששנוי במחלוקת, והוא אם החוק הזה יחול גם על עובדי קבלן. החוק אומר: החוק יחול גם על מי שאיננו עובד ישיר, אלא הועסק באמצעות מיקור חוץ או העסקה קבלנית. יש על כך דעות שונות, ואני הבטחתי לכל מי שדיבר אתי שהעניין הזה יובא לדיון מחודש לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כדי להגיע להבנה ולהסכמה. איננו רוצים לסגור דלת בפני העסקה. אנחנו מעוניינים שעובדי מדינת ישראל יעבדו, עם שמירת הכללים. דיברו אתי חבר הכנסת חיים כץ, חבר הכנסת מילר, השר אדרי, ואני הבטחתי שהסוגיה הזאת תובא לדיון רציני, כדי להגיע להסכמה גם בסוגיה הזאת.
מחד גיסא צריך להחיל את זה גם על עובדי קבלן, כי אחרת זה יהיה הפתח להעסיק קרובים: אם הוא לא יתקבל בדלת הראשית, הוא יתקבל דרך עובד קבלן. מאידך גיסא, החלה גורפת ורחבה אין בה מן הצדק. לכן, צריך למצוא את שביל הזהב.
אשר על כן, אני רוצה להודות לוועדת השרים לחקיקה שתמכה בהצעת החוק, וגם לוועדת החוקה, חוק ומשפט שתמכה בהצעת החוק. אם יש תיקונים, נשמע את ההערות ונביא אותן בחשבון לקראת הקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נוכח. חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח. חבר הכנסת אלכס מילר – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מתבקשת לנוכח העובדות שאנחנו נתקלנו בהן בחברות מסוימות, שבהן בני המשפחה הם רבים וטובים והם אלה שמפעילים את כל הגוף. המונופול נמצא ביד אדם אחד, שהכניס הרבה אנשים שמקורבים אליו, שהם קרובי משפחה. יש בעיה, יש ניגוד אינטרסים.
מעבר לזה שאי-אפשר להעיר הערה והוא נזהר יותר, יש בעיה נוספת. אנחנו בעצם מנציחים את המונופול. זאת הנצחה. ברשויות מקומיות אתה רואה בתברואה ובמקומות חיוניים כאלה ואחרים – אני לא רוצה להגיד שיש מאפיה, אבל ההשתלטות שם היא מוחלטת, עד כדי כך שהם מכתיבים לרשות המקומית את המדיניות, הם קובעים את המדיניות. כולם פה הם משפחה אחת, חברה אחת, ומי שממונה עליהם הוא מלמעלה.
השאלה היא מה קורה כשמחליטים להתחתן זה עם זה תוך כדי עבודה. נוצרת בעיה, ופתאום הפכתי להיות עבריין. אני מבין שיש התייחסות לעניין הזה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
לא לכך התכוון המחוקק.
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה הבהרה לגבי עוד דבר, לגבי תאגידים. אתה מדבר רק על תאגידים ממשלתיים. אתה לא מדבר על תאגידים שהם לא ממשלתיים.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
פרטיים ודאי שלא.
נסים זאב (ש"ס):
פרטיים לא. כי אחרת אין לדבר סוף. אז הובהר הדבר. אנחנו נתמוך ונצביע. יישר כוח.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אורלב, אני מתנצלת על כך שאני מפריעה לך כשאתה משוחח עם שרה כה מכובדת. אני כמובן אצביע בעד החוק, אבל בכל זאת אני רוצה להאיר בפניך פן אחר של החוק שלך, ואני מוצאת בו אי-אלו חרכים וסדקים.
בכל פעם שאני נדרשת לעניין קרובי משפחה שמועסקים באותו מקום עבודה, אני מגלה בסופו של יום שמדובר במסכנים שבמסכנים. למשל, ברשות שדות התעופה, כאשר 170 עובדים זמניים קיבלו מכתבי פיטורים ונאבקו על מקום עבודתם, הם באו ואמרו לי שמדובר בהרבה מינויים של קרובי משפחה. אני שואלת את עצמי אם מינוי של קרובת משפחה שמנקה שירותים במטוסים בעבודה זמנית זה מינוי שיש לעשות ממנו עניין גדול ולאסור אותו בחוק. הרי יש מקומות עבודה, בעיקר בפריפריות, כמו בלוד, ששם משפחות שלמות מועסקות בנתב"ג, מטבע הדברים.
יש לי חבר שעובד בבתי-הזיקוק באשדוד ואביו גם הוא עבד בבתי-הזיקוק באשדוד, ויש משהו יפה במשפחות האלה שבהן הבנים עובדים במקום שבו עבד האב. אתה יודע מה? גם הכורים בוויילס - משפחות שלמות עובדות באותו מכרה.
לא תמיד מדובר באיזה סיר בשר שמחלקים למקורבים. לפעמים באמת מדובר במקום עבודה שהוא מטה לחמן של קבוצות מאוד מוחלשות, ואני מאוד מקווה שתיתנו את דעתכם על העניין הזה בחוק הזה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולדבר על פרסום דוח ההוצאות על השכר בשירות הציבורי. בראשית הדוח הזה, שמונח על השולחן שלנו, כותב הממונה על השכר, שהפרסום מבטיח "שקיפות שתתרום להבטחת טוהר ההליכים בשירות הציבורי". כך כותב אלי כהן, הממונה על השכר. ועוד הוא מעיר, בפתח הדוח, שהדוח כולל דיווח מפורט של העובדים, ובכללם מקבלי השכר הגבוה. הוא גם כותב שהגופים התבקשו לתת הסברים לגבי חריגות בשכר. ועוד הוא כותב: "אנחנו עושים מאמצים ניכרים להביא להפסקתן של חריגות השכר".
למה הוא מתכוון? הוא מתכוון רק לחריגות השכר כלפי מעלה. על הקצה, על הצ'ופצ'יק, על השמנת שבשמנת, על קומץ עובדים שמשתכרים שכר גבוה, שמספרם בטל בשישים לעומת מאות אלפי העובדים בשירות הציבורי שמשתכרים שכר זעום ביותר. אין שום מראה מקום למשרות חלקיות, למקבלי השלמת הכנסה, בוודאי לא לעובדים שמועסקים דרך קבלנים, דרך חברות כוח-אדם וחברות שמירה ואבטחה, בוודאי לא לכל מאות אלפי העובדים המסורים, כמו למשל מורות, אחיות ועובדי רווחה, שבקושי מגרדים את שכר המינימום.
אני חושבת שפרסום דוח כזה לוקה בחוסר מקצועיות. יש בו כוונת מכוון להטיל דופי בכל השירות הציבורי, שראש מפלגתך, חברי, חבר הכנסת רובי ריבלין, נוהג לכנות אותו בשמות גנאי כמו "שמן", "מנופח" וכן הלאה. רוב העובדים במגזר הציבורי אינם שמנים ואינם מנופחים. הם עובדים מסורים, שעובדים קשה מאוד, משתכרים מעט מאוד, והגיע הזמן להפסיק להטיל בהם רפש, בוודאי כאשר עושה זאת גוף רציני כמו הממונה על השכר באוצר, שמפרסם דוח המתיימר להיות דוח מקצועי. בעיני הדוח הזה מוטה וכלל וכלל אינו מקצועי.
היו"ר יצחק זיו:
תודה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 25) (איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז-2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 25) (איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81)
(חובת חבישת קסדה), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/141).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81) (חובת חבישת קסדה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת גלעד ארדן - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת גלעד ארדן להציג את הצעת החוק.
גלעד ארדן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81) (חובת חבישת קסדה), התשס"ז–2007, המונחת לפניכם לקריאה ראשונה, נועדה להגביר את הבטיחות של רוכבי האופניים ולהפחית את פגיעות הראש בקרב רוכבים אלה.
לפי נתונים שהובאו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שנה נפגעים ילדים רבים בתאונות בעת רכיבה על אופניים. לא רק ילדים נפגעים בתאונות כאלה. משטרת ישראל הציגה נתון שלפיו בשנה שעברה נהרגו כתוצאה מרכיבה על אופניים 21 בני-אדם ומאות נפצעו - חלק, כמובן, פציעות קשות, פציעות חמורות. עוד צוין כי פגיעות ראש הן הסיבה השכיחה ביותר לתמותה או לפציעה קריטית בקרב רוכבי אופניים.
בנייר עמדה שפרסם ארגון "בטרם", המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, נקבע כי קסדה היא האמצעי היעיל ביותר למניעת פגיעות ראש ומוח, וכי במחקרים שונים, שהוצגו גם בפני הוועדה, נמצא כי קסדה מפחיתה כ-80% מפגיעות אלה. מכאן שחיוב רוכבי אופניים בחבישת קסדה עשוי להפחית במידה ניכרת פגיעות כאמור.
הצעת החוק בעצם קובעת איסור לרכוב על אופניים אלא אם כן הרוכב חובש קסדת מגן העומדת בדרישות שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
כדי להבטיח אכיפה יעילה של ההוראות האמורות, מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים יהיה רשאי להסמיך עובדי רשויות מקומיות כפקחים. הסמכה זו תיעשה בהסכמת ראש הרשות המקומית שאת עובדו מבקש השר להסמיך.
במהלך הדיונים בוועדה עלתה גם השאלה כיצד נאכוף את חובת חבישת הקסדה על ילדים רכים. בעצם הצעת החוק מיועדת להגן בעיקר על אותם ילדים שרוכבים על אופניים ולעתים ראשם אינו מוגן. משרד המשפטים אמר, שדווקא בהצעת החוק הזאת – יש הצעות רבות שמדאיגות אותו בהקשר של האכיפה שלהן, אבל דווקא בהצעה הזאת יש חשיבות אפילו לדקלרציה. כלומר, הורים רבים מוצאים את עצמם מתווכחים עם הילד, שאינו מעוניין לחבוש קסדה, והעובדה שיהיה חוק בספר החוקים שמחייב חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים תסייע לאותם הורים שרוצים לבקש או לדרוש מילדיהם להימנע מרכיבה ללא חבישת קסדה, ובכך להגן על חייהם ועל בטיחותם. מעבר לזאת, לקראת הקריאה השנייה והשלישית יביא לוועדה צוות שחברים בו נציגי משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים ומשרד התחבורה, הצעה למודל האכיפה ברשויות המקומיות.
אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הראשונה ולהחזיר אותה לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה לחבר הכנסת גלעד ארדן. חבר הכנסת אורי אריאל - לא נמצא. חבר כנסת מאיר פרוש - לא נמצא. חבר הכנסת יעקב מרגי - לא נמצא. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, האמת היא ששלשום קניתי אופניים לבן הקטן שלי - הוא בן 12 עכשיו - לרגל יום-ההולדת, ולא קניתי קסדה. אני מודיע שאני אקנה לו קסדה מחר, כשאחזור הביתה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
בגלל החוק.
מוחמד ברכה (חד"ש):
העיקרון של החוק הוא עיקרון חיובי. אני באמת לא בדקתי לעומקו. אני לא רוצה להתבטא מעבר לזה. אני רוצה להתייחס דווקא לתאונות, דבר שמתקשר עם הנושא.
בשבוע שעבר הנושא הזה עלה בעקבות סדרה של תאונות דרכים קטלניות שליוו את חיינו, והנושא אז, באותו היום, נקבע לסוף סדר-היום. אני לא בטוח שמקומו בסדר-היום מצביע על מידת החשיבות שמייחסים לו, אבל ללא קשר, אני חושב שאנחנו מדקלמים כל מיני דברים בנושאים של תאונות דרכים ומחכים לטרגדיה הבאה ואחר כך מעלים את הנושא הזה, וכך הלאה.
לבוא ולומר, כמי שמלווה את הנושא הזה כבר מאז 1999, בעליות ומורדות – האמת שכל אחד מאתנו מתחיל לשעמם את עצמו, מה הוא יגיד. להחמיר? הגורם האנושי? התשתיות? כל מה שלא יהיה. אני חושב שלפחות הכנסת צריכה לאמץ לעצמה מנגנון של עיסוק יותר אינטנסיבי ויותר סדיר בעניין הזה. ועדת המשנה קיימת, חבר הכנסת ארדן?
גלעד ארדן (הליכוד):
לא.
מוחמד ברכה (חד"ש):
בכנסת החמש-עשרה היתה ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הזה, אני הייתי חבר בוועדה הזאת. כשבאנו לכנסת השש-עשרה ועדת החקירה בוטלה ונשארה ועדת משנה. כשהגענו לכנסת השבע-עשרה גם ועדת המשנה בוטלה. אז אנחנו עכשיו בעיסוק מזדמן באחד הנושאים שהוא פשוט גובה קורבנות, פשוטו כמשמעו. לפעמים אנחנו מזדעקים על כל מיני נושאים שאני לא רוצה לומר שהם זוטות, אלה נושאים חשובים, אבל ככל שהדברים קשורים בחייהם של בני-אדם ולאו דווקא באיכות חייהם, אני חושב שיש מקום לתת עדיפות.
האמת שאזלו לי כמעט כל המלים לבוא ולהגיד מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות. לפחות אני יכול לומר לכנסת וליושבת-ראש הכנסת, שיש מקום להחזיר לפעילות את ועדת המשנה למלחמה בתאונות הדרכים. אם ועדת המשנה תגיע למסקנה שהיא צריכה להרחיב את היריעה בחידוש עבודתה של ועדת חקירה פרלמנטרית, אני חושב שצריך לעשות את זה.
אני, כמובן, יודע שחבר הכנסת ארדן מחויב לנושא הזה. אנחנו יכולים לשתף פעולה, כמה חברי כנסת – נדמה לי שגם רן כהן היה בעניינים האלה – לבוא ולראות איך מחזירים את הנושא הזה כחלק מרכזי מסדר-יום סדיר ולא מזדמן של הכנסת. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, כרגיל אין לנו ממשלה. כנראה הממשלה ממשיכה – כנראה לעבוד. אני לא יודע מה הממשלה עושה, כי לא מרגישים כל כך את העבודה שלה.
קריאה:
יש כאן שני שרים.
דב חנין (חד"ש):
אני שמח לראות. תודה רבה.
חבר הכנסת ארדן הוא אחד מחברי הכנסת החרוצים בכנסת הזאת והוא עושה עבודה מאוד יפה. הוא מציע הרבה הצעות חוק שאני מצטרף אליהן ברצון. דווקא בנושא של הצעת החוק הזאת יש לי ויכוח אתו, ואני רוצה לנהל את הוויכוח הזה בצורה עניינית, כי אני יודע שאתה הצעת את ההצעה באמת לטובת העניין. אני יודע שאתה מאוד מסור לעניין של תאונות הדרכים, ואני רוצה לנהל אתך באמת שיחה פתוחה ולומר לך את הספקות שיש לי.
אני יודע שהכוונה מאוד טובה, אני חושש שהתוצאה לא תהיה טובה. אני מדבר כרוכב אופניים מושבע. אני לא רק רוכב אופניים באופן אישי, אני שייך לקהילת רוכבי האופניים בישראל, ואני רוצה לראות יותר רוכבי אופניים בישראל, ואני לא רוצה שרכיבה על אופניים תהיה משהו שייאסר על-פי חוק, אלא אם כן אנשים ינקטו אמצעי הגנה מיוחדים.
אני רוצה גם להתוודות בפניך, חבר הכנסת ארדן, בעברי יצא לי להיות תקופה מסוימת באוקספורד בלימודי פוסט-דוקטורט. הייתי בעיר שבה כמעט כולם רוכבים על אופניים ולא רוכבים עם קסדות. אגב, זה אחד מהמקומות הבטוחים ביותר לנהיגה באופניים, כי יש שבילים לאופניים, יש פתרונות, העיר ערוכה לאופניים.
אני חושש שקסדות אינן הפתרון. קסדות אינן הפתרון, כי רוב הפגיעות של רוכבי אופניים, לצערי, אינן בראש. רוכבי אופניים נפגעים בכל מיני מקומות כאשר הם נופלים. אם אין תשתית לנסיעה באופניים ולא יהיו שבילי אופניים בישראל, אז עדיין רוכבי אופניים ייפגעו קשה למרות החוק.
לעומת זאת, אני חושב שהחוק יטיל על הציבור גזירה שקשה לעמוד בה. אנחנו יודעים שהרבה מאוד נערים, ילדים ומבוגרים נוסעים באופניים. ואני אומר לכם שכשאני עובר ברחובות תל-אביב ורואה אנשים רוכבים על אופניים, לבי מתרחב. אני חושב שזאת דרך מאוד נכונה, בריאה וטובה לנהוג בעיר. יש לנו בארץ קהילה גדולה מאוד של רוכבי ישראל. יש גם ארגון שנקרא "ישראל בשביל אופניים". הייתי מציע שהמשך עבודה בנושא הזה, ואני אומר זאת מתוך ידיעה שבאמת אכפת לך מבריאותם ומבטיחותם של רוכבי אופניים, ייעשה תוך דיאלוג עם הקהילה הזאת.
גלעד ארדן (הליכוד):
נקבעה פגישה.
דב חנין (חד"ש):
חשוב מאוד לשמוע, באמת בלב פתוח, את עמדתם, גם אם יכול להיות שאתה תמצא שעמדתם זהה לעמדתי. אני מתוך העמדה הזאת לא אתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה. אני מניח שאם ההצעה הגיעה עד לכאן, יש סיכוי גדול, אולי, שהיא תעבור. אבל אני באמת מנצל את ההזדמנות, חבר הכנסת ארדן, כדי לפנות אליך, גם אם הצעת החוק הזאת תעבור, כדי לנהל פה באמת דיאלוג מאוד ענייני ולשאול שאלות אמיתיות: איך נפגעים רוכבי אופניים? איך אנחנו יכולים לגרום לכך שנהיגה באופניים תהיה יותר בטוחה, כי זה אינטרס של כולנו? איך לא נהפוך את הנסיעה באופניים למשהו כזה חריג ואפוף באיסורים ובאילוצים ובהוראות קשות לביצוע, שבאופן מעשי ימעיטו במקום להרחיב ולהגביר את מספרם של הישראלים שנוסעים באופניים? תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. גלעד, זה חל גם על גלגשת? כתוב בחוק שלך שזה כולל גלגשת.
גלעד ארדן (הליכוד):
ביקשתי ממשרד המשפטים להוציא את הגלגשת.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שפגיעות ראש הן הסיבה השכיחה לתמותה או לפציעה קריטית. הקסדה היא האמצעי היעיל ביותר. צריך לזכור שאנחנו מדברים בילדים, ובעיקר זה מופנה כלפי ילדים שנוסעים באופניים, ואנחנו יודעים שילדים מנצלים כל דקה בחופשה וכשהם נוסעים על אופניים הם חושבים שהם בטייסת בכלל. כשהם יורדים את הירידה, עולים ויורדים חזרה, לא תמיד הם יכולים לשלוט ברגע שצריכים לבלום או לעצור את האופניים, ואז הם מתהפכים. הקסדה היא בוודאי דבר שיכול למנוע.
השאלה, איך אנחנו, בעצם, יכולים ליישם, חוץ מאשר להעביר מסרים? וגם, מה הענישה? נגיד שמצאת ילד בן 13 או 14 רוכב בכביש על אופניים ללא קסדה. מה, תחרים לו את האופניים? האם אתה יכול להחרים את האופניים מהילד? אתה יכול לשלול ממנו להמשיך - - -
היו"ר אחמד טיבי:
זה לא על חשבון הזמן שלך. אתה בעד מה שאמר עכשיו חבר הכנסת ארדן, להוציא את נוסעי הגלגשת?
נסים זאב (ש"ס):
אני חושב שאנחנו צריכים לטפל במישור נוסף. קודם כול, שזה לא יחול, אולי, על כבישים צדדיים, סמטאות. זה שאנחנו לא בונים תשתיות לרוכבי אופניים, זו גם בעיה שלנו. בכל מדינות אירופה – אנחנו רוצים להיות אירופים אבל לא בנושא הזה. אז מדברים על זיהום אוויר. תאמין לי, הרבה היו רוצים לנסוע בווספות והיו רוצים לנסוע גם באופניים, הרבה הרבה מהם. אבל הם יודעים שהם נכנסים לסיכון אם הם רוכבים על אופניים. לכן אני חושב שחלק מהעניין זה לחשוב על תשתית, להיטיב לא רק עם אותם ילדים אלא גם עם מבוגרים שרוצים לרכוב על אופניים, ולאפשר להם את זה.
אני מקווה שהצעת החוק הזאת תביא לשינוי כלשהו ולפחות נפגעים, הייתי אומר, בקרב רוכבי האופניים.
היו"ר אחמד טיבי:
לא ענית לי בקשר לגלגשת.
נסים זאב (ש"ס):
זוהי התשובה של המציע, הוא צריך לענות על כל השאלות שלך.
היו"ר אחמד טיבי:
השאלה היא אם זו החמרה של החוק. תודה, חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת ארדן, אתה יכול להשיב.
גלעד ארדן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, מתוך הכבוד שאני רוחש ליושב-ראש, אני אשיב קודם כול על שאלתו. היושב-ראש שאל אם החובה, שכרגע ישנה, לקסדה גם לרוכבי הגלגשת, תהיה גם בקריאה השנייה והשלישית. אם כן, יש לי בשורה לעם ישראל: בנושא הזה הוועדה כבר החליטה וביקשה ממשרד המשפטים להחריג את הגלגשת וגם את גלגיליות הלהב, הידועות בלעז כ"רולר-בליידס".
ראובן ריבלין (הליכוד):
יש רבים מהצופים בנו בערוץ-99 שאינם יודעים מה זה גלגשת.
היו"ר אחמד טיבי:
גלגשת זה סקטבורד.
גלעד ארדן (הליכוד):
החוק הזה אינו "כזה ראה וקדש". אנחנו מוכנים להכניס בו שינויים.
היו"ר אחמד טיבי:
מאיפה בא הביטוי "כזה ראה וקדש"?
ראובן ריבלין (הליכוד):
מפרשת שופטים או מפרשת בא.
היו"ר אחמד טיבי:
לא. חברי הכנסת של ש"ס, מאיפה בא הביטוי "כזה ראה וקדש"?
דוד אזולאי (ש"ס):
אתה לא תבחן אותנו.
היו"ר אחמד טיבי:
הוא הראה לו את הלבנה והצביע עליה ואמר: כזה ראה וקדש. לקדש את החודש.
דוד אזולאי (ש"ס):
זה בפרשת בא.
גלעד ארדן (הליכוד):
חבר הכנסת חנין צדק בחלק מהדברים שאמר. החובה הזאת קיימת במדינות רבות בעולם, ב-21 ממדינות ארצות-הברית ועוד בחלק ממדינות אירופה. יש גם מדינות שאין בהן חובה על רוכבי אופניים לשים קסדה. זה בעיקר במדינות שבהן התרבות הזאת כל כך מפותחת שכמעט אין מקום שבו רוכב אופניים צריך לנסוע על כביש אספלט, אלא הקצו שבילי אופניים לטובת אותם רוכבים וסכנת ההיפגעות היא הרבה יותר קטנה.
אני מתחייב לך, חבר הכנסת חנין, שיש לי כוונה להיפגש גם עם ארגוני הרוכבים, גם לחשוב על שינויים והחרגות, כמו אולי בשטח או במקומות שהם לא כבישי אספלט או במקומות שאינם עירוניים או בין-עירוניים. החוק הזה עדיין אינו בשל לקריאה שנייה ושלישית, ואני אפגש אתם בלב פתוח ובנפש חפצה. בינתיים הייתי מבקש את תמיכתכם בקריאה הראשונה. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 13
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81) (חובת חבישת קסדה), התשס"ז-2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
תשעה בעד ומתנגד אחד. ההצעה עברה בקריאה ראשונה והיא תעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה.
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק
["דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 4414.]
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעות סיעות מרצ-יחד, רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד שלא להחיל דין רציפות על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 31), התשס"ד–2004. נציג סיעת מרצ-יחד – אינו נוכח. אני מזמין את נציג סיעת רע"ם-תע"ל, חבר הכנסת אברהים צרצור; בבקשה.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
אני מוותר.
היו"ר אחמד טיבי:
מוותר. אני מזמין את נציג סיעת חד"ש, חבר הכנסת דב חנין. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, עליתי לדוכן כדי לנמק את הסתייגות סיעת חד"ש מההצעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 31).
בפתח הדברים אני אומר שבהחלט ייתכן, אדוני היושב-ראש, שבהמשך הדרך אנחנו נשקול להסיר את הסתייגותנו מההצעה להחיל דין רציפות, שכן בהצעה שלפנינו דווקא יש הרבה היגיון. אכן המטרות שביסודה של ההצעה הן מטרות ראויות. חשוב לחזק את מעמדה העצמאי והבלתי-תלוי של מערכת השיפוט המשמעתי בלשכת עורכי הדין. הרעיון של מינוי חברי בתי-הדין המשמעתיים בידי ועדת מינויים, המוקמת מכוח התיקון ולא בבחירות על-ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, נראה לנו רעיון ראוי ונכון. נכונה גם ההצעה להסדיר בחוק את הקמתה של ועדת אתיקה מחוזית בכל אחד ממחוזות הלשכה וועדת אתיקה ארצית, ולקבוע את הרכבן ותפקידיהן, וכן להסדיר מינוי פרקליטי לשכה ועוזרים לפרקליטים. כל העקרונות האלה ראויים.
יש לנו כמה הסתייגויות ביחס להצעת החוק, אדוני היושב-ראש, אבל ההסתייגויות האלה הן הסתייגויות שניתן להמשיך ולדון בהן במסגרת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. בהחלט ייתכן שבתום הדיון הקצר שנקיים היום אנחנו נסיר את התנגדותנו להחלת דין רציפות על הצעת החוק הזאת.
אבל, אדוני היושב-ראש, אני חושב שזו הזדמנות נכונה וראויה לבוא בטענות כלפי הממשלה בשאלות אחרות שבהן ממשלת ישראל לא מתנהגת כראוי. השעות נוקפות, ואנחנו הולכים ומתקרבים לשביתה כללית במשק. ככל הנראה, ממשלת ישראל לא מתייחסת לשאלה הזאת ברציפות הראויה להתייחסות. זאת כבר הפעם השנייה שאני נדרש לשאלה הזאת מעל הבמה הזאת, אבל אני חייב לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שאני חושב שאנחנו לא יכולים להשלים עם יחס כזה של שאננות כלפי מצב שבו המשק הולך לשביתה.
הממשלה מתנערת מאחריותה לעבודתם של עובדי ציבור, מתנערת מחובתה – לא רק המוסרית אלא גם הציבורית והפוליטית – להיות אחראית לכך שעובדי ציבור שעובדים נאמנה, עושים את מלאכתם נאמנה, אינם מקבלים את שכרם במועד.
אני חושב שלא ייתכן שאנחנו בכנסת נעבור על מצב כזה לסדר-היום. יש אטימות כלשהי בהתייחסות של הממשלה לעובדים של הרשויות המקומיות, ואני חושב שזו אטימות שאי-אפשר להשלים אתה. עמיתי חברי הכנסת, אני אנצל כל הזדמנות שתהיה לי – גם בדיני רציפות נוספים – כדי להביע את מחאתי על הדבר הזה, שאסור לנו לעבור עליו לסדר-היום.
זו אחריותה של הממשלה, אבל זו גם אחריותנו. בסופו של דבר אנחנו צריכים לענות גם לעצמנו מה אנחנו עשינו כאשר העובדת הסוציאלית גב' סלואה מסרווה מטייבה לא מקבלת את שכרה במשך יותר משנתיים. מה אנחנו עשינו בעניין הזה, כאשר הגברת סלואה מסרווה, עובדת סוציאלית שעושה את עבודתה ומשרתת את הציבור, במשך שנתיים לא מקבלת את שכרה? אנחנו לא יכולים לעבור על כך לסדר-היום. אנחנו לא יכולים להשלים עם זה. אנחנו לא יכולים לגלגל עיניים ולהגיד שההסתדרות תעשה שביתה כללית ואנחנו יצאנו פטורים. זו גם אחריותנו.
המוסד הזה הוא הגוף העליון של מדינת ישראל. הוא הגוף שהציבור בחר אותו כדי לתת תשובות על הבעיות. הוא הגוף שהציבור בחר כדי לייצר – כך הבטיחו לנו – סדר-יום חברתי ושינויים חברתיים, ופתרון למצוקות החברתיות, וחיסול הפערים החברתיים, ושוויון לאוכלוסייה הערבית. כמה דברים יפים וראויים הבטיחו לנו, אדוני היושב-ראש, וכמה מעט קיבלנו.
לכן, בתוקף הכללים הפרלמנטריים ניצלתי את האפשרות להביע מחאה על האי-רציפות של הממשלה בהתייחסות לחוק, שהוא דווקא חוק ראוי, ואת התייחסותנו הפרטנית אליו ניתן בהמשך החקיקה. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. אני מזמין את נציג סיעת בל"ד – לא נמצא. אני מזמין את נציג סיעת הליכוד, חבר הכנסת גלעד ארדן. אומרים לי שהסיעה הודיעה שהיא הורידה.
קריאות:
- - -
גלעד ארדן (הליכוד):
אוקיי, אני מוכן לוותר.
היו"ר אחמד טיבי:
הוא מוכן לוותר. תודה.
היות שביטלו את ההסתייגויות ואת ההתנגדות להחלת דין הרציפות, אנחנו מצביעים על החלת דין הרציפות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? מי נוכח ולא מצביע?
הצבעה מס' 14
בעד הודעת הממשלה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 31), התשס"ד–2004, נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. הוחל דין רציפות על הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 31), והיא תועבר לוועדת החוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק
["דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב שלישי, חוב' ט"ו, עמ' 18943.]
היו"ר אחמד טיבי:
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הפטנטים והמדגמים (מס' 8) (שימוש במדגם לטובת המדינה), התשס"ה–2005. בבקשה, אדוני שר המשפטים.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על-פי חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993, אני מתכבד למסור לכנסת הודעה על רצונה של הממשלה להחיל את רציפות הדיון על הצעת החוק לתיקון פקודת הפטנטים והמדגמים (מס' 8) (שימוש במדגם לטובת המדינה), התשס"ה-2005.
על-פי הוראות החוק, כל סיעה הרוצה בכך רשאית להציע תוך שבועיים שדין הרציפות לא יוחל על הצעה כלשהי. אם תוגש הצעה כזאת, תחליט הכנסת בעניין. אם לא תוגש הצעה כזו או תוגש ותידחה, תמשיך הכנסת לדון בהצעת החוק, ורשאית היא לנהוג בדיונים שהתקיימו בכנסת היוצאת כאילו היו דיונים שלה. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. אדוני יישאר כאן.
הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/279).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אחמד טיבי:
הנושא הבא: הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007 - קריאה ראשונה. אני מזמין את שר המשפטים, פרופסור דניאל פרידמן, שכבר נמצא על הדוכן, להציג את הצעת החוק.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהצעת חוק זו מוצע לבטל כמה הגבלות הקבועות בחוק שירות נתוני אשראי. החוק עצמו עוסק באיסוף נתוני אשראי על-ידי גופים, במגמה להקל את מתן האשראי על-ידי גופים שונים חוץ-בנקאיים, כדי לקבל מידע על אמינותו של אדם, שיוכל לעמוד בהתחייבויות הכספיות שקיבל על עצמו, בין כעוסק, בין בקבלת הלוואות ובין בנסיבות אחרות.
החוק קבע שורה של מבחנים, מצד אחד כדי לשפר את הסיכוי לקבל אשראי או להבטיח שלא יינתן אשראי למי שאיננו מתאים לכך, ומצד אחר במגמה למנוע פגיעה בפרטיות. משום כך נקבעו בו שורה של הגבלות שנועדו להגן על האדם שאת נתוניו, את נתוני האשראי שלו, מוסרים.
התברר שההגבלות האלה חמורות מדי, וכתוצאה מכך החוק לא השיג את מטרתו והמערכת הזאת, של מתן שירות נתוני אשראי, בעצם איננה פועלת כפי שקיוו שהיא תפעל. משום כך, מוצע לבטל כמה הגבלות על המידע שיכול לקבל בעל רשיון, שיכול להעביר אותו לאחר מכן. אני חושב שלא אפרט כרגע את כל רשימת המגבלות, ורק אבקש מהכנסת לתמוך בביטול הגבלות אלה, כדי לאפשר פעילות תקינה וטובה יותר של החוק. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה, כבוד השר. חבר הכנסת אורי אריאל, ראשון הדוברים – לא נמצא. חבר הכנסת מאיר פרוש – לא נמצא. חבר הכנסת יעקב מרגי – לא נמצא.
קריאה:
- - -
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת מוחמד ברכה – לא נמצא. חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אנחנו בשעה מאוחרת ואני לא רוצה לעכב את חברי הכנסת החרוצים - - -
היו"ר אחמד טיבי:
תראו מי מדבר. אבל תעשה את זה יפה, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה. אני לא רוצה לעכב את חברי הכנסת החרוצים שנשארו בכנסת, אבל אני לא הייתי עולה לדוכן הזה לדבר, אדוני היושב-ראש, אלא אם כן היו לי ספקות ממשיים לגבי ההצעה.
אני לתומי עדיין חושב שהאיזון שקיים בחוק המקורי הוא איזון נכון. שכן כולנו שותפים למטרה. אנחנו רוצים שתהיה זרימה חופשית שתאפשר למערכת לפעול בצורה תקינה. מצד שני אנחנו מדברים פה בהחלט על פרטיות של אנשים, וזהו שיקול חוקתי עקרוני שאנחנו צריכים להקפיד עליו היטב היטב.
לכן אני – שוב, מבלי להיכנס לפרטי ההצעה, שאפשר כמובן להיכנס אליהם, אבל הם קצת טכניים להסבר בשעה המאוחרת הזאת של היום – הייתי מציע לכנסת שלא לאשר את החוק הזה בקריאה ראשונה, כדי לאפשר לנו דיון יותר רציני, אם נחזיר את הצעת החוק לממשלה – דיון יותר רציני בשאלות האלה, כדי שלא נקבל החלטה חפוזה בנושאים שיש להם משמעות עקרונית וערכית. שוב, יש טעם לבחון את פעולתה של המערכת. יש חשש, לי לפחות, שאנחנו מוותרים מהר מדי על הגנות על הפרטיות. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת חנא סוייד – לא נמצא - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
אתה בעד דעתו של מציע ההתנגדות?
היו"ר אחמד טיבי:
לא.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אה. אז אתה בעד - - -
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת חנא סוייד – איננו. חבר הכנסת נסים זאב – איננו. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה; אחרון הדוברים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
- - -
דוד אזולאי (ש"ס):
למה אתה מקלקל? אבל בסדר.
היו"ר אחמד טיבי:
כי הוא חדש. אם היה שר אחר, היינו עושים לו את זה.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני מכבד את ההערה, והיא הערה נכונה והיא במקומה וזה בסדר. אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר אחמד טיבי:
אני מבין שהשר – מה רצית, אדוני, להודיע?
דוד אזולאי (ש"ס):
לדחות את ההצבעה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
שההצבעה תהיה במועד אחר.
היו"ר אחמד טיבי:
אוקיי, תשובה והצבעה במועד אחר.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רק אתמול היה בוועדת הפנים דיון על האפשרות למסירת מידע ממינהל האוכלוסין – אפשר להגן עלי?
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת ארדן.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני השר, אתמול התקיים בוועדת הפנים דיון בעניין מסירת מידע ממינהל האוכלוסין לכל מיני חברות, מידע על הציבור הרחב במדינת ישראל. במהלך הדיון היה ויכוח בעד ונגד. ומה שקורה כרגע – כאן, בעצם, אנחנו הולכים להיכנס לתוך הכיס הפרטי של האזרח, ובעצם, גם את הקטע הצנוע הזה הולכים לחשוף בפני הציבור הרחב. אני חושב שצריך – יש איזשהו סחף לפתוח את הכול לציבור הרחב. לכן גם אני מתנגד לחוק הזה, ואני מקווה שלא תהיה משמעת קואליציונית שתחייב אותי. אם תהיה משמעת קואליציונית – כרגע אין משמעת, ולכן אני מרשה לעצמי.
אני רוצה לנצל את הדקה שנותרה לי, אדוני היושב-ראש, לפני שעת הנעילה. הולכים להכריז על שביתה במשק מחר בגלל אי-תשלום שכר לעובדי הרשויות. הגיע הזמן שהממשלה תתחיל לחשוב במושגים אחרים איך לפתור את בעיית השכר ברשויות המקומיות. יכול להיות שהשר יהיה הפעם בעל המעוף בממשלה, ואולי יביא איזו הצעה שהגיע הזמן שנתחיל ליישם - מחיקת חובות לרשויות המקומיות. נגיע אתן להסדר כפי שנעשה בזמנו עם הקיבוצים, עם הבנקים ועם קופות-החולים.
אפשר להגיע לאותו הסדר גם עם הרשויות המקומיות, בתנאי שתהיה אחריות אישית לראשי הרשויות, אחרת גם עם השביתה מחר וגם אם ישולם שכר, כולם יודעים את האמת - בעוד זמן קצר נחזור שוב לפה בגלל אי-תשלום שכר, כי את הסידור הזה כבר עשינו בקדנציה הקודמת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ראובן ריבלין יסכם ויסיים את רשימת הדוברים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אני מודה שגם אני עמדתי להצביע נגד. לאחר ששמעתי גם את היושב-ראש חשוב היה שלא להכשיל את שר המשפטים בראשית דרכו, בטרם עמד על מהלכי העבודה בכנסת.
היו"ר אחמד טיבי:
אני רוצה לומר לשר המשפטים: אל תסמוך שכך ינהגו תמיד חברי הכנסת.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אני מקווה שלא יכשילו אותי גם בהמשך דרכי.
היו"ר אחמד טיבי:
לקוות מותר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מדובר פה בחוק א-פוליטי לחלוטין. כבוד השר, מדובר פה בהשקפת עולם ולא בחוק פוליטי, זאת אומרת, אין פה קואליציה ואופוזיציה, אם כי בדרך כלל תפקידה של הקואליציה הוא לתמוך בממשלה ולעמוד כאן כאשר הרוב הוא רוב מוצק. אבל, הנה, רואים שיש חברים בקואליציה שלפי השקפת עולמם, כאשר יש התנגשות בין חופש המידע לבין צנעת הפרט, יש צורך לברר את זה בטרם מצביעים. לעומת זאת, חבר כנסת מהאופוזיציה שטרם היה בקואליציה, כמו היושב-ראש הנכבד, סגן יושבת-ראש הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי, הוא בעד החוק הזה. זאת אומרת, ההשקפה הפוליטית אינה עולה תמיד בקנה אחד עם השקפת עולם כזאת או אחרת כאשר מדובר בחוק א-פוליטי.
אני בהחלט חושב שאותם חברי כנסת המבקשים להצביע בעד, רצוי שיהיו כאן, כי מבחינת השקפת עולמי צנעת הפרט קודמת לכל דבר, ואין כאן עניין של תקנת רבי הלל, שאנחנו הולכים להתאכזר לאותם אנשים או גופים שלא ייתנו כספים לאותם המבקשים כאשר הם יבקשו לשמור על צנעת הפרט. יש כאן סוגיה עמוקה הרבה יותר. הואיל ואין כאן שומעים אשר יבואו ויצטרכו להכריע בעניין זה, אני משאיר זאת לשר המשפטים בתשובתו המפורטת, כאשר נבוא להצביע, כדי לשכנע אותי שאני אשנה את דעתי מהכוונה להתנגד לרצון להצביע.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
אני לא יודע, אולי תשכנעו אותי.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני בטוח. בוועדה יעשו זאת.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לחבר הכנסת ריבלין.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר אחמד טיבי:
הודעה לסגנית המזכיר.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17), התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בנושא: 950 עובדות קבלן ברשות הדואר מועסקות בתנאי עבדות. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה.
שאילתות ותשובות
היו"ר אחמד טיבי:
יעלה ויבוא שר המשפטים כדי להשיב על שאילתות רבות שהופנו אליו. שאילתא ראשונה היא שאילתא מס' 561 של חבר הכנסת יצחק וקנין – איננו; עוברת לפרוטוקול.
561. תלונה על התנהגות שוטרים
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר המשפטים
ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006):
פורסמה ב"הארץ" טענת תושב בית-וגן בירושלים כי שוטרים התנפלו עליו, וכי אף-על-פי שלא היה קשור לשום הפגנה, הכוהו, קיללוהו והשפילוהו. הוגשה תלונה למחלקה לחקירות שוטרים.
רצוני לשאול:
מה העלתה חקירת התלונה עד כה?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
במחלקה לחקירות שוטרים התקבלו כמה תלונות הנוגעות לטיפול המשטרה בהפגנות נגד מצעד הגאווה, וחלק מהתלונות הועבר כבר לחקירה.
מבירור שנערך מול המחלקה לחקירות שוטרים נמסר לנו כי ביחידתם לא נמצאה תלונה העונה על התיאור העולה מהכתבה המצורפת, אולם יש אפשרות שאם יימסר להם שמו האמיתי של המתלונן ו/או תאריך האירוע יתאפשר לאתר את התלונה – ככל שאכן הוגשה – ולמסור עליה פרטים.
היו"ר אחמד טיבי:
שאילתא מס' 562 של חבר הכנסת אמנון כהן – איננו; עוברת לפרוטוקול.
562. נסיבות מעצרו של קטין
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר המשפטים
ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006):
נטען כי בליל שלישי, 1 בנובמבר 2006, עצרו בלשים קטין בחשד ששרף מכולת אשפה ברחוב כנפי-נשרים בירושלים, אף שתושב השכונה העיד בפני קצין בתחנת מוריה כי השוטרים הגיעו למקום רק אחרי האירוע.
ברצוני לשאול:
1. מדוע נעצר הקטין?
2. האם תחקור מח"ש את המקרה?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
מאחר שנטען כי הקטין נשוא השאילתא נעצר בידי בלשי משטרת ישראל, הרי הכתובת לבירור סיבת מעצרו היא משטרת ישראל או השר הממונה עליה.
בבירור שערכנו מול המחלקה לחקירות שוטרים נמסר לנו כי ביחידתם לא נתקבלה כל תלונה לגבי האירוע הנדון, וברי כי העניין לא נחקר על-ידם.
למותר לציין כי ככל שתתקבל במחלקה לחקירות שוטרים תלונה או פרטים מידי אנשים שהיו עדים למעשים פסולים מצד אנשי משטרה, ייבחנו הדברים ובהתאם לממצאים תתקבל ההחלטה אם לפתוח בחקירה פלילית.
היו"ר אחמד טיבי:
שאילתא מס' 610 של חבר הכנסת גפני – איננו; לפרוטוקול.
610. פרוטוקולים בוועדות למינוי דיינים ושופטים
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר המשפטים
ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006):
לאחרונה פורסמו כללים חדשים שלפיהם ייכתבו פרוטוקולים בישיבות הוועדה למינוי דיינים. כללים אלו לא תוקנו בוועדה לבחירת שופטים.
רצוני לשאול:
מה ההבדל בין הוועדה למינוי דיינים, שבה תוקנו הכללים, לבין הוועדה לבחירת שופטים, שבה לא תוקנו הכללים?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד המשפטים להכין כמה תיקוני חקיקה בעניין הוועדה לבחירת שופטים, לרבות כתיבת פרוטוקול מורחב בישיבותיה.
היו"ר אחמד טיבי:
שאילתא מס' 611 של חבר הכנסת אמסלם – איננו; לפרוטוקול.
611. טענה בדבר התבטאות פקיד משרד המשפטים בגנות רבנים
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר המשפטים
ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006):
יושב-ראש ארגון הרבנים הארצי בהתיישבות טוען כי פקיד בכיר במשרד המשפטים התבטא בפני אנשים כך: חבל שלא חיסלתי את הרבנים לפני ראש השנה, הייתי מקיים תכלה שנה וקללותיה.
רצוני לשאול:
האם אכן נאמר המשפט המצוטט?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בבדיקה שנערכה במשרד המשפטים עלה כי לא היו דברים מעולם.
היו"ר אחמד טיבי:
שאילתא מס' 640 של חבר הכנסת דוד אזולאי: עמדת המדינה בעניינם של רבני המושבים. בבקשה, אדוני השר.
640. עמדת המדינה בעניין מקום מגוריהם של רבני המושבים
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר המשפטים
ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006):
פורסם, כי המדינה חזרה בה מעמדתה שעל כל רבני המושבים להעתיק את מגוריהם למושבי כהונתם בתוך שלושה שבועות. עוד פורסם, כי בדיונים במשרדך טענו נציגי מחלקת הבג"צים כי הדרישות שהוצגו לרבני המושבים הן בעייתיות ולא סבירות.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – מדוע עוסק משרדך בנושא הנמצא לכאורה באחריותו של הרב הראשי לישראל?
3. מדוע נדרשים רבני המושבים להתגורר במושבי כהונתם?
שר המשפטים דניאל פרידמן:
1. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כפי שנמסר לי, הידיעות אינן נכונות. המדינה לא דרשה מעולם כי רבני המושבים יעתיקו את מגוריהם למושבי כהונתם בתוך שלושה שבועות. אדרבה, עמדת המדינה הוצגה לבית-משפט העליון בעתירה שהוגשה על-ידי ארגון רבני ההתיישבות בישראל בבג"ץ 9057/05, אשר נדחתה על-ידי בית-המשפט העליון. התקבלה עמדת המדינה, שלפיה יתקיים שימוע פרטני לרבני מושבים שיימצא כי הם מחויבים להתגורר במקום כהונתם על-פי המכרזים שלפיהם נקבעה העסקתם או על-פי כללים מתאימים אחרים.
2. כמו כן, משרד המשפטים אינו עוסק בנושא. הרשות הארצית לשירותי דת במשרד ראש הממשלה מופקדת על תפקודם הנאות של רבני ההתיישבות, בהתאם לתנאי העסקתם, כפי שבמקרים רבים נקבעו במכרזים שהוצאו בעניין, ושעל-פיהם זכו רבני ההתיישבות במשרותיהם. חזקה על הרשות הארצית, שמתקציבה משולם מלוא שכרם של רבני ההתיישבות, כי תבחן את הסוגיה באופן ראוי.
3. רבני ההתיישבות נדרשים להתגורר במקום כהונתם כיוון שמקובל זה דורות רבים כי רב נמצא במקום כהונתו בכל עת שהדבר נצרך. כיוון שכך, אף מקובל להימנע מהוראה המחייבת את הרב להיות נוכח במקום כהונתו בשעות. כמוסבר לעיל, חלק ניכר מרבני ההתיישבות זכו בכהונתם לאחר עמידתם במכרז שאחד מתנאי הסף בו היה שיתגוררו במקום כהונתם, והרבנים הזוכים בו התחייבו לכך מראש. חזקה עליהם כי יעמדו בדיבורם ובהתחייבותם.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת אזולאי, שאלה נוספת.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני השר, תודה לך על ההבהרה, ואני שמח. התשובה היא ברורה ואיננה מתחמקת.
אני רוצה בכל זאת לנצל את ההזדמנות לשאלה נוספת ולשאול את אדוני השר: אתמול התפרסם בתקשורת, בעקבות מינוי הדיינים החדשים, שאדוני מתכוון לחייב את הדיינים לגור במקום עבודתם. האם אדוני מתכוון לנהוג כך גם כלפי השופטים?
שר המשפטים דניאל פרידמן:
לגבי השופטים לא קיימת דרישה כזאת מכיוון שהנסיבות שונות. קודם כול, השופטים בדרך כלל אינם יושבים בהרכבים, ואילו כשמדובר ברב שאיננו מתגורר במקום והוא מאחר, הוא גורם לעיכוב של ההרכב כולו. כמו כן, המציאות מלמדת שהנסיבות הן כאלה שלרוב הרבנים אין מכוניות, הם נוסעים בתחבורה ציבורית, והתוצאה היא שיש מספר לא מבוטל של איחורים, למרבה הצער. אלה הנסיבות, וזה המצב לגבי הדרישה. אגב, היא קיימת מלפני תקופתי. הדרישה הקיימת היא שהדיינים יתגוררו באזור השיפוט. אגב, לא נדרש שיתגוררו בעיר עצמה או במקום עצמו, אלא לפחות באזור השיפוט שלהם. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. השאילתא הבאה היא שאילתא מס' 683 של חבר הכנסת דב חנין: חקירת תלונות נחקרי שב"כ. בבקשה, אדוני.
683. חקירת תלונות נחקרי שב"כ
חבר הכנסת דב חנין שאל את שר המשפטים
ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006):
בדוח "הוועד הציבורי נגד עינויים" נטען, כי היועץ המשפטי לממשלה איננו מעביר תלונות על השב"כ למחלקה לחקירות שוטרים, אף שהוא מוסמך לעשות כן.
רצוני לשאול:
1. כמה תלונות נגד חוקרי שב"כ בנוגע לחקירה ביטחונית הוגשו ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליט המדינה מאז שנת 2005?
2. כמה מהן הועברו לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?
3. כמה הסתיימו בהגשת כתבי אישום?
4. מנין סמכות הממונה על בירור תלונות נחקרים לחקור תלונות נחקרים נגד השב"כ?
שר המשפטים דניאל פרידמן:
1. בנוגע לתלונות שהוגשו לגבי חוקרי השב"כ - מאז שנת 2005 הוגשו 129 תלונות בעניין חקירות בשב"כ; בשנת 2005 הוגשו 65 תלונות, ואילו בשנה זו הוגשו 64 תלונות עד ליום זה.
2. שום תלונה לא העלתה חשד למעשה פלילי מצד מי מחוקרי השב"כ, ולכן אף אחת מהן לא הועברה למחלקה לחקירות שוטרים בהתאם לסעיף 49ט לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971.
3. בנסיבות אלה, מן הסתם, אף לא הוגש כתב אישום פלילי נגד מי מן החוקרים.
4. סמכויות הממונה על בירור תלונות נחקרים מעוגנות בנוהל אשר גרסה מעודכנת שלו אושרה לאחרונה בוועדת השרים, בהתאם להוראות חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת חנין, שאלה נוספת.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני השר, על תשובתך. שאלותי הנוספות הן: האם הנוהל שאדוני השר התייחס אליו התפרסם? האם הוא עתיד להתפרסם?
שאלה שנייה, האם אדוני השר חושב שזה מצב ראוי שלא גוף חיצוני שנמצא במשרד המשפטים הוא שמבצע את הבדיקה ביחס לתלונותיהם של אנשים על חוקרי שב"כ? שכן הניסיון מלמד שכאשר הגוף שחוקר את התלונות איננו גוף חיצוני שנמצא במקום אחר בתוך המערכת, יש חשש שהתלונות לא תתבררנה בצורה מספיק מקיפה. הנתונים שהביא אדוני השר מלמדים שבאמת הוגשו הרבה תלונות - 129 תלונות - אבל אף אחת מהן בעצם לא הובילה לחקירה ממשית במחלקה לחקירות שוטרים. תודה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
דבר אחד שאני מוכן לעשות - אני אבקש במשרדי לבדוק מדגם מסוים של תלונות כדי לראות אם יש להן בסיס, או שמא באמת מי שבדק את התלונות בדק אותן כראוי. אני אבקש לעשות בדיקה של הנושא הזה. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. שאילתא מס' 693 של חבר הכנסת יעקב מרגי - איננו.
693. התנהלות ההוצאה לפועל
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר המשפטים
ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006):
פורסם, כי לפי דוח מיוחד שנמסר למשרדך, בשנת 2005 הוצאו 192,000 פקודות מאסר ו-42,000 צווי עיכוב יציאה מהארץ, נעצרו בפועל יותר מ-2,000 איש, והיקף התיקים הפתוחים בינואר היה יותר מ-2 מיליונים. השר היוצא מצוטט בידיעה כמצדיק רוויזיה יסודית בתחום.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים נכונים?
2. אם כן – האם תיעשה רוויזיה?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. אכן, פורסם דוח שנתי על פעילות לשכות ההוצאה לפועל. הדוח נמסר לוועדה החוקה, חוק ומשפט בהתאם לסעיף 87ב לחוק ההוצאה לפועל. הנתונים שמופיעים בשאילתא אכן נכונים. רק למען הדיוק, יש לציין שבשנת העבודה 2005 נדרשו 192,000 פקודות מאסר, ובפועל בוצעו כ-50%. נעצרו כ-2,000 איש, רובם לכמה שעות, עד שיארגנו כסף. בכל מקרה ניתן לעצור מקסימום לשבעה ימים, למעט בתיקי מזונות. נדרשו כ-42,000 צווי עיכוב יציאה מן הארץ.
2. לנוכח מציאות של חוסר יעילות ויכולת במערכת ההוצאה לפועל לבצע גבייה כנדרש מחד גיסא, וריבוי תיקים בכל שנה מאידך גיסא, הוכן תזכיר חוק שמטרתו לבצע רפורמה בהוצאה לפועל. בתזכיר מוצעים תיקונים שונים לחוק ההוצאה לפועל, הנבחנים זה זמן בהנהלת בתי-המשפט ובמשרד המשפטים. תיקונים אלה נועדו להגביר את יעילות התפקוד של מערכת ההוצאה לפועל ולהעלות את אחוזי הגבייה של החובות שנגבים באמצעותה. אני מקווה ומאמין שנצליח לקדם את הרפורמה הנדרשת במסגרת ועדת החוקה, חוק ומשפט בתקופה הקרובה.
757. ערעור על החלטות נציבת התלונות נגד שופטים ודיינים
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר המשפטים
ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006):
פורסם, כי נציבת התלונות נגד שופטים ודיינים קבעה כי אין אפשרות לערער על החלטותיה, וכי במקרים רבים תגובות דיינים על החלטות בנוגע לבית-דין רבני הן שטחיות.
רצוני לשאול:
1. מדוע לא ניתן לערער?
2. כמה תלונות הוגשו נגד דיינים, ומה היתה תגובתם?
3. כמה תלונות הוגשו נגד שופטים, ומה היתה תגובתם?
4. האם נשקל למנות רב או דיין לנציב התלונות לדיינים?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. לא ניתן לערער על החלטות הנציבה משום שהחוק אינו מקנה זכות ערעור. עם זאת, ולפנים משורת הדין, מתקבלות פניות רבות לנציבות לאחר מתן החלטה בתלונות שניתן לראותן כערעור, כהשגה או כבקשה לעיון חוזר. בעקבות פניות אלה נבדק מחדש בנציבות עניינו של המתלונן, וכל הפונים מקבלים תשובה.
3-2. במהלך שנת 2006 הוגשו 335 בקשות כאלה, ועשר מהן הביאו לתיקון ההחלטה.
חשוב לציין כי אתמול פורסם דוח שנתי ובו מענה רחב יותר על שאלותיך בעניין נתונים. אדאג כי לשכתי תעביר אליך העתק.
810, 854. מעצר אזרח שלא הזדהה בפני שוטרים בלבוש אזרחי
חבר הכנסת אלי אפללו שאל את שרת המשפטים
ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007):
פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי אזרח ראשון-לציון טוען שנעצר והוכה בידי שוטרים לאחר שלא הזדהה בפני שוטרים בלבוש אזרחי, וכי חקירת נסיבות האירוע הועברה למחלקה לחקירות שוטרים.
רצוני לשאול:
1. האם נבדקו הטענות ונמצאו מוצדקות?
2. אם כן - מדוע נקטו השוטרים אלימות כלפי האזרח?
3. כיצד תימנע הישנות מקרים כאלה?
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שרת המשפטים
ביום כ"ז בכסלו התשס"ז (17 בינואר 2007):
לאחרונה פורסם, כי בלשים בלבוש אזרחי הכו עולה מאתיופיה שסירב להזדהות מכיוון שלא הבין את בקשתם. עוד פורסם, כי המחלקה לחקירות שוטרים תבדוק את המקרה.
רצוני לשאול:
1. האם התלונה אכן נבדקה?
2. אם כן – מה העלתה הבדיקה?
3. מה הוא הנוהל בעניין יחסם של שוטרים בלבוש אזרחי לאזרחים?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
2-1. החומר הנוגע לאירוע האמור הועבר למחלקה לחקירות שוטרים על-ידי המשטרה, במסגרת נוהל אישור שפיטה. נוהל זה עוסק במקרים שבהם מוגשות תלונות הדדיות בדבר שימוש בכוח – הן על-ידי שוטר והן על-ידי אזרח – בנוגע לאותו שלב באירוע. על-פי הנוהל, במקרים כגון דא, על התובע המשטרתי לעכב את הגשת כתב האישום בתיק שנפתח כנגד האזרח עד לקבלת החלטת המחלקה לחקירות שוטרים בתיק המקביל כנגד השוטר.
אשר לאירוע האמור, מהחומר המשטרתי שהועבר למחלקה לחקירות שוטרים עולה, כי השוטרים, שהיו בלבוש אזרחי, ניגשו אל האזרח וביקשו ממנו להזדהות. האזרח החל לברוח, וזאת אף שהודיעו לו כי הם שוטרים. כשניסו השוטרים להשתלט עליו, הוא השתולל, בעט בהם ונשך אחד מהם. עוד עולה מהחומר כי האזרח, שנחשד במעורבות בעבירות סמים, סירב לביצוע חיפוש על גופו.
האזרח אישר בחקירתו במשטרה כי ניסה לברוח והתנגד לחיפוש. נוסף על כך מסר כי אינו זוכר אם בעט בשוטרים או נשך אחד מהם. אשר לטענותיו בדבר שימוש בכוח מצד השוטרים, האזרח העלה בחקירתו במשטרה טענה כללית שלפיה השוטרים הרביצו לו, ולא פירט מעבר לכך.
ממזכר שצורף לחומר המשטרתי עולה כי לא נגרמו לאזרח חבלות. כמו כן, השוטרים אישרו, בדוחות הפעולה שרשמו, כי השתמשו בכוח נגד האזרח כדי להשתלט עליו.
לאור כל האמור, ובשים לב לנסיבות האירוע, אשר חלקן אושרו על-ידי האזרח בחקירתו, טענתו הכללית של האזרח לשימוש בכוח נגדו והעדר חבלות על גופו, הוחלט במחלקה לחקירות שוטרים לגנוז את התיק טרם חקירה מטעמים של חוסר עניין לציבור, ולאשר לתובע המשטרתי להגיש כתב אישום נגד האזרח בגין תקיפת שוטרים.
853. בדיקת תלונה על אלימות שוטרים במחלקה לחקירות שוטרים
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר המשפטים
ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007):
תושב בני-ברק הגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים, ובה הוא טוען שהוכה בידי שוטרים בהפגנות החרדים. נודע לי כי מאז האירוע הוא במצב נפשי ירוד.
רצוני לשאול:
1. האם נבדקה תלונתו?
2. אם כן – מה העלתה הבדיקה?
3. האם נחקר השוטר שטיפל במעצרו?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
3-1. ביום 19 בינואר 2007 נפתחה חקירה במחלקה לחקירות שוטרים בעניין תלונות של מר עזריאל לוין בתיק מח"ש 7810/06. החקירה בשלבי סיום. אדאג כי לשכתי תעדכנך עם סיומה.
878. הצבת צלמים בעת פינוי מאחזים
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר המשפטים
ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007):
זה כמה חודשים אנשי יש"ע, באמצעות ארגון "זכויות אדם ביש"ע" ופרקליטם, מבקשים היתר ממשרד המשפטים ומהמשטרה להציב צלמים שיתעדו את התנהגותם של לובשי מדים במקרה של פינוי מאחזים נוסף. לטענתם, פניותיהם לא זכו לתשובה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן - מדוע לא נענתה בקשתם?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
2-1. החלטה בדבר נוכחותם או אי-נוכחותם של גורמים שונים במהלך אירועי פינוי תלויה בנסיבות הזמן והמקום. אשר על כן, אין כל מקום למתן אישורים מראש. החלטות תתקבלנה בזמן אמת על-ידי הגורם המוסמך.
933. שיווק בקבוקי אלכוהול הנושאים תמונה של מסגד כיפת הסלע
חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר המשפטים
ביום י"ט בשבט התשס"ז (7 בפברואר 2007):
לאחרונה פורסם בעיתונות, כי חברה ישראלית משווקת בקבוקי אלכוהול שבתווית המסחר שלהם מופיעה תמונה של כיפת הסלע. הדבר פוגע ברגשות המוסלמים בישראל ובעולם.
רצוני לשאול:
1. האם הדבר עולה בקנה אחד עם החוק המונע שיווק הפוגע בתקנת הציבור או במוסר?
2. האם יופסק שיווק המוצר הנ"ל?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. מהיבט דיני קניין רוחני אין מענה לסוגיה זו באמצעות דיני סימני המסחר או דינים הקרובים אליו. דיני סימני מסחר עוסקים ברישום סימנים ובקביעת היקפן של הזכויות הבלעדיות הנובעות מקיום רישומם. דיני סימני מסחר אינם עוסקים בסימנים לא רשומים, אלא אם כן סימן כזה מפר זכות של סימן רשום. מטרת הוראות סעיף 11(5) היא למנוע רישום של סימן מסחר הכולל דמויות או מלים הפוגעות או העלולות לפגוע בתקנת הציבור או במוסר, אך אינו מתייחס לשימוש בסימן כזה. באופן כללי תכלית דיני סימני המסחר היא למנוע מעוסק אחד להשתמש בסימן הרשום על שם עוסק אחר, ולא מעבר לזה.
כמו כן, נאמר לי על-ידי מנהלת מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים, כי לא קיים סימן רשום ביחס למשקה חריף אשר בו מופיעה תמונה של כיפת הסלע.
2. אמליץ לך לפנות אל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כדי לנסות למצוא פתרון לבעיה.
971. הקמת צוות שרים מיוחד לאכיפת החוק ביהודה ושומרון
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את שר המשפטים
ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007):
נודע לי, כי בישיבת הממשלה ב-14 בינואר 2007 הוחלט על הקמת צוות שרים מיוחד לאכיפת החוק ביהודה ושומרון.
רצוני לשאול:
1. כיצד מתיישב הדבר עם האיסור שהטיל בית-המשפט העליון על אכיפה סלקטיבית?
2. האם הצוות יפקח על אכיפת החוק הן על ערבים הן על יהודים ביהודה ושומרון?
3. האם הוצגו בפני הצוות נתונים המעידים על חוסר אכיפת החוק על יהודי יהודה ושומרון?
4. אם כן – מה הם הנתונים, והאם הם הושוו לנתונים על אכיפת החוק על ערביי יהודה ושומרון?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הקמת הצוות אינה מהווה אכיפה סלקטיבית כלל. אוסיף כי עצם הקמתו של צוות שרים לעניין אכיפת החוק ביהודה ושומרון אינו מעיד, כטענתך, על אכיפת יתר ואפליה כלפי תושבי איו"ש. כידוע, החוק הישראלי לא הוחל ביהודה ושומרון, ולפיכך דין יהודה ושומרון אינו כדין מדינת ישראל, ולכן גם למערכת אכיפת החוק הפועלת באזורים אלה יש מאפיינים המצדיקים טיפול ייחודי. זאת ועוד, אחת מוועדות השרים הקבועות היא ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת חוק, ועניינה הוא, בין היתר, אכיפת החוק בתחומי מדינת ישראל.
2. יש לפנות אל שר הביטחון, העומד בראש הצוות.
3. הצוות קיים עד כה רק ישיבה אחת, ובה הוצגו נתונים מסוימים בנושא אכיפת החוק על ישראלים בשטחים.
4. יש לפנות אל שר הביטחון, העומד בראש הצוות.
976. המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל
חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שאל את שר המשפטים
ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007):
המכללה האקדמית הערבית בחיפה מנוהלת על-ידי עמותה רשומה. בתקופה האחרונה הוגשו תלונות ודוחות חקירה של משרד החינוך בגין אי-סדרים בניהול העמותה.
רצוני לשאול:
1. האם פתח רשם העמותות בחקירה?
2. אילו צעדים ינקוט הרשם כדי להבטיח ניהול תקין?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בעקבות תלונות שונות על התנהלות העמותה, מונה רואה חשבון לבצע ביקורת עומק בעמותה כבר בשנת 2005. הביקורת בוצעה מטעם משרד החינוך - המעביר תקציבים משמעותיים לעמותה - בליווי רשם העמותות.
2. בביקורת התגלו ממצאים חמורים, ובעקבות זאת הוחלט במשרד החינוך בשנת 2006 למנות חשב מלווה. ואכן, ב-18 ביולי 2006 נחתמה תוכנית הבראה על-ידי העמותה, ובמסגרתה מונה חשב מלווה. רשם העמותות סירב לתת לעמותה אישור ניהול תקין לשנת 2006 לנוכח הממצאים. העמותה לא קיבלה אישור ניהול תקין כבר משנת 2002 עקב אי-עמידתה בדרישות החוק.
נציגי רשם העמותות עומדים בקשר עם החשב המלווה לקבלת דיווחים, וכן עם הגורמים שהגישו תלונות על התנהלות העמותה, ומעדכנים אותם בדבר הפעולות המבוצעות בה.
בחודש אוקטובר 2006 נערכה פנייה מטעם רשם העמותות אל חשב משרד החינוך בבקשה לקבל דוח עדכני של החשב המלווה כדי לשקול הפעלת סמכויות נוספות של הרשם, וזאת בעקבות דיווחים על אי-שיתוף פעולה של העמותה במסגרת התוכנית.
ב-5 בדצמבר 2006 התקבל אצל רשם העמותות דוח ביניים מהחשב, אשר הצביע על בעיות בהתקדמות תוכנית ההבראה ועל התנהלות בלתי תקינה של העמותה. בעקבות זאת נשלח לעמותה ב-27 בדצמבר 2006 מכתב התראה לפני פירוק מטעם רשם העמותות.
בפברואר 2007 העביר החשב המלווה דוח מעקב ובו המליץ לאפשר לעמותה להמשיך לפעול בפיקוח. לפיכך, הוחלט כי בשלב זה אין מקום להגיש בקשה לפירוק העמותה, ויש להמשיך בתוכנית ההבראה. בכוונת רשם העמותות להמשיך ולעקוב אחר יישום תוכנית ההבראה, והוא ישקול את הפעלת סמכויותיו בהתאם להתנהלות העמותה בהמשך.
1001. תקצוב עמותות להנצחת זכרם של ראשי ממשלות
חברת הכנסת אורית נוקד שאלה את שר המשפטים
ביום ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007):
נודע לי כי משרדך אסר לתקצב עמותות להנצחת זכרם של ראשי ממשלות, מכיוון שלא כוננה מועצת ההנצחה לראשי ממשלות ולנשיאים. החלטה זו פוגעת בעמותות קיימות שתוקצבו עד כה על-ידי משרד ראש הממשלה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. מדוע לא קמה עד כה מועצת ההנצחה?
3. האם יוצע למרכזי ההנצחה הקיימים פתרון זמני עד להקמת המועצה, ואם לא – מדוע?
תשובת שר המשפטים דניאל פרידמן:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. על-פי סעיף 4 לחוק הנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, התשמ"ו-1986, מותנית תמיכת הממשלה בפעולות הנצחה המתבצעות על-ידי גופים ציבוריים באישור שיינתן על-ידה לתוכנית הנצחה שתוצע על-ידי המועצה לעניין הנצחת זכרם של מי שנשאו את משרת נשיא המדינה או ראש הממשלה. לפיכך, קובע סעיף 4(ב) למבחני התמיכה שהתפרסמו בעניין, י"פ התשס"ג, 396, כי פרויקט הנצחה טעון אישור המועצה.
בהתחשב באמור לעיל, לא ניתן היה להעביר כספי תמיכה לשנת הכספים 2006 לביצוע פרויקטים להנצחת זכרם של נשיאי המדינה וראשי הממשלה שהלכו לעולמם, ככל שתוכננו להתבצע על-ידי מוסדות ציבור. זאת, כיוון שבמהלך 2006 הממשלה לא מינתה את המועצה כנדרש בדין.
2. כדי לברר מדוע לא מונתה המועצה, אמליץ לך לפנות אל לשכת ראש הממשלה, הממונה על תחום זה.
3. מייד עם מינוי המועצה כדין, היא תוכל לבחון פרויקטים מוצעים להנצחה ולאשרם. יצוין בהקשר זה כי מתוך רצון למנוע ככל שניתן פגיעה בגופים שכבר פעלו בשנת 2006, סוכם בין משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים וחשבות משרד ראש הממשלה, כי הכספים שהוקצו מתקציב המדינה לשנת 2006 יירשמו כעודפים מחויבים, כדי שניתן יהיה לאשר את תוכניות ההנצחה שבוצעו בשנת 2006, ולוּ בדיעבד, ובכך תמומש מטרת החוק שעניינה השתתפות מתקציב המדינה בעלויות ההנצחה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לך, אדוני. תודה רבה.
שר המשפטים דניאל פרידמן:
תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ב' בניסן התשס"ז, 21 במרס, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:42.