דברי הכנסת

תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5 מזכיר הכנסת אריה האן: 5 הצעות סיעות האיחוד הלאומי - מפד"ל - יהדות התורה, הליכוד וחד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 10 1. ההתחמשות המואצת ברצועת-עזה והאיום בשיגור טילי "קסאם" אל קריית-גת; 2. הקיצוץ בפרויקט שיקום שכונות והוצאת עשרות שכונות מהפרויקט; 10 3. מדיניותה בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני 10 צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 10 סגן שר הביטחון אפרים סנה: 12 משה כחלון (הליכוד): 15 השר יעקב אדרי: 18 דב חנין (חד"ש): 19 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 23 גדעון סער (הליכוד): 25 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 27 יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 29 נסים זאב (ש"ס): 30 משה שרוני (גיל): 31 מאיר פרוש (יהדות התורה): 32 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 34 מזכיר הכנסת אריה האן: 34 הצעות סיעות האיחוד הלאומי - מפד"ל - יהדות התורה, הליכוד וחד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 35 1. ההתחמשות המואצת ברצועת-עזה והאיום בשיגור טילי "קסאם" אל קריית-גת; 2. הקיצוץ בפרויקט שיקום שכונות והוצאת עשרות שכונות מהפרויקט; 35 3. מדיניותה בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני 35 רן כהן (מרצ): 35 עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 37 חנא סוייד (חד"ש): 37 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 38 שי חרמש (קדימה): 40 שי חרמש (קדימה): 41 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 23) (צמצום מספר החברים בוועדות הכנסת הקבועות), התשס"ז–2007 44 בחירת סגן ליושבת-ראש הכנסת 45 רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 45 חילופי גברי בוועדות הכנסת 46 רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 46 הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת 46 רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 47 הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007 47 משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 48 עזמי בשארה (בל"ד): 52 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 53 מזכיר הכנסת אריה האן: 53 אביגדור יצחקי (קדימה): 54 הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז–2007; 54 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז–2007 54 שר האוצר אברהם הירשזון: 54 סילבן שלום (הליכוד): 60 אברהם רביץ (יהדות התורה): 63 יואל חסון (קדימה): 64 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 65 מוחמד ברכה (חד"ש): 66 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 68 נסים זאב (ש"ס): 70 חיים כץ (הליכוד): 72 יצחק זיו (גיל): 73 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 75 שר האוצר אברהם הירשזון: 76 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 36), התשס"ז–2007 80 גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): 81 קולט אביטל (העבודה-מימד): 83 הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007 83 משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): 83 אמנון כהן (ש"ס): 92 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 95 אביגדור יצחקי (קדימה): 96 הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28), התשס"ז–2007 96 משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): 97 הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ז–2007 100 משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): 101 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 155), התשס"ז–2007 104 ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): 104 אלכס מילר (ישראל ביתנו): 106 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 78), התשס"ז–2007 106 משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 107 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 108 הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון) (איסור ניסויים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי), התשס"ז–2007 109 גדעון סער (הליכוד): 109 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 113 סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 113 שאילתות ותשובות 114 702. שיעור התמותה במחלקות הפסיכיאטריות בבתי-החולים 114 767. שיעור תמותת תינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית בדרום 115 773. השלכות הרפורמה בבריאות הנפש 117 806. שילוב רבנים בוועדות רפואיות 118 845. מחסור ברופאים משפטיים 120 872. איחוד לשכות הבריאות של צפת וטבריה 121 923. הוספת כלור למי השתייה 122 930. נציג רבני בוועדות רפואיות 123 958. העדר רופא תורן במצפה-רמון 125 893. תחזוק מבנים בבעלות צה"ל המיועדים לשימור 126 591. גדר ההפרדה בגוש-עציון 128 677. השילוט במחסום "מעבר בזק" בבקעת-הירדן 131 713. תלונת חיילים דתיים על התנהגות מפקד גדוד 132 738. הוצאת צו הרחקה נגד תושב הר-ברכה 133 827. תקופת הצינון של אלוף במילואים 134 828. החזרי הוצאות נסיעה לחיילי מילואים 137 844. הפעלת מסוף "נחל בזק" על כביש 90 138 865. חלוקת תשמישי קדושה למתגייסים בחסות גורם פרטי 139 866. צו הרחקה לתושב יצהר 141 867. התקפות על ישראלים באזור צומת תפוח 142 868. פטור מטעמי דת למועמדות לשירות ביטחון 142 890. רכישת מגבות בסין 144 904. הכנסת אוכל לבסיסי צה"ל 145 915. הקריטריונים למתן היתר לביקור ברצועת-עזה 146 926. חידוש רשיון נהיגה לחייל קטוע איבר 147 927. המרפאות המחוזיות של אגף השיקום 148 966. איסוף מסכות המגן 149 968. הברחת אמצעי לחימה דרך הגבול עם ירדן 151 1009. ביטול מבחן ההכנסה למשפחות שכולות 152 1029. מסרים פוליטיים בשידורי "גלי צה"ל" 153 1030. אימוני צה"ל ביישובים ערביים 153 1037. פינוי מתנחלים מבית בתל-רומיידה בחברון 154 דברי הכנסת כג / מושב שני / ישיבות ק"י-קי"ב / כ"ט באדר – ב' בניסן התשס"ז / 21-19 במרס 2007 / 23 חוברת כ"ג ישיבה ק"י הישיבה המאה-ועשר של הכנסת השבע-עשרה יום שני, כ"ט באדר התשס"ז (19 במרס 2007) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יצחק אהרונוביץ: אחר-צהריים טובים. אנחנו עוברים לסדר-היום של ישיבת הכנסת, יום שני כ"ט באדר התשס"ז, 19 במרס 2007. הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 78), התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת הכלכלה. לדיון מוקדם: הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקון - ייעוד כספי הקצבות לתשלום משכורות) (הוראת שעה), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת חיים אורון, יעקב ליצמן, ראובן ריבלין, אורית נוקד, ניסן סלומינסקי, מוחמד ברכה, שלי יחימוביץ, אמנון כהן, סופה לנדבר ואחמד טיבי; הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון - איסור הפליה בהחלטות המועצה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת ואסל טאהא וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור שידול להמרת דת), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור הטפה ושידול להמרת דת), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (תיקון - שלילת תשלומים לנשיא לשעבר, שר לשעבר או חבר הכנסת לשעבר שהורשעו בעבירה פלילית שיש עמה קלון), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (תיקון - שלילת תשלומים לחבר הכנסת לשעבר שהורשע), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת ראובן ריבלין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - הגדלת קצבת זיקנה והשלמת הכנסה לפנסיונרים עובדים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת מיכאל נודלמן; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון - העברת הנשיא מכהונתו), מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - המשכיות תשלומים), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק העונשין (תיקון - דרכי ענישת עבריין חוזר), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הצהרת הון מועמד לראשות ממשלה (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת עמיחי אילון; הצעת חוק החברות (תיקון - מניעת אפשרות להקמת חברה על-ידי בעל מניה שבית-המשפט אסר עליו בעבר להיות מעורב בייסוד החברה), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת מרינה סולודקין ומיכאל נודלמן; הצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון - תשלום מזונות לחייל בשירות חובה), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת שרה מרום-שלו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - העדפה למוצרי מיחזור צמיגים), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת משה גפני, דב חנין, נאדיה חילו ומגלי והבה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - איסור פרסום בבתי מגורים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - ביצוע ההפקעה), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי ואמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות מורשת יהדות גאורגיה (גרוזיה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אברהם מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (בתי-ספר שדה), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת חיים אורון, אבישי ברוורמן וניסן סלומינסקי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגה לסטודנט), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת גלעד ארדן ואבישי ברוורמן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הצגת מוצר זהה בעסקת שיווק מרחוק), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - מענק אישי בשל ותק לקטין שלא מלאו לו שלוש שנים), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ, זאב אלקין ואליהו גבאי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (השעיית חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום), מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון - הפחתת מס רכישה), תשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - התיישנות בעבירות קנס), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - הרכב הוועדה לבחירת שופטים), מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק הממשלה (תיקון - דיווח על מצב רפואי), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת אורי אריאל ואריה אלדד; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - אבטחת פרטיות מידע), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אביגדור יצחקי; הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת עובד הציבור), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת רוחמה אברהם; הצעת חוק הדיינים (תיקון - נשיא בית-הדין הרבני הגדול), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק מנהל בתי-המשפט ומנהל בתי-הדין הרבניים (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הבעת אי-אמון בשר), מאת חבר הכנסת אברהם רביץ; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון - מתן הנחה בעבור שירותי בזק), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון - מתן הנחה בתשלומי החשמל), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - הגברת אכיפה - ניכויים אסורים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגבלת מספר ילדים בגני-ילדים, התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - עונשין), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון - שירות בקהילה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון - איסור הפליה מחמת טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - איסור פיטורים במהלך טיפולי פוריות לקראת הילד הראשון או השני מאותו בן-זוג), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון - הזכות לפיצויי התפטרות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] (תיקון - הארכת זמן מועד הערעור), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון - ימי חתונת העובד), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת אורי אריאל ודוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון - קביעת מספר ימי אבל), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קבלת מענק במקרה פטירה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מס מעסיקים (תיקון - פטור למוסדות ציבור ומלכ"רים), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת זבולון אורלב ונאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק בדיקות סמים למי שמקצועו נהג, טייס או משיט, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - תרגום מסמכי הסכמה), התשס"ז-2007, מאת חברות הכנסת מרינה סולודקין ונאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - מסמכי הסכמה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - זכויות ילדים שאינם תושבים), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת דב חנין ורן כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון - פיצוי בשל איסור קבלת זכות), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת יורם מרציאנו ורוברט אילטוב; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - מגורים הולמים וקנס מינהלי והמועד להגשתו), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת שי חרמש; הצעת חוק מרשם הפרות מעבידים, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון - איסור ייבוא מוצרים שייצורם כרוך בניסויים שלא כדין), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - נטל הראיה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה עד גיל שלוש), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון - הקמת מוסדות להשכלה גבוהה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון - שינוי שם החוק), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון - שינוי שם החוק), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון - סמכות עניינית בתביעות הנוגעות למקרקעין), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת אורי אריאל ועתניאל שנלר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - שוויון ושקיפות בקבלה למוסד חינוך), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת מסירת זמן המתנה משוער במענה טלפוני, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הקמת ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יצחק לוי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - סל תשלומים מוזל), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי וחיים אורון; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות שירותי רווחה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת ואסל טאהא וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (תיקון - שינוי הרכב מועצה תעשייתית), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - התוספת השלישית), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - שקיפות דיוני ועדות מקומיות לתכנון ובנייה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק האזרחות (תיקון - התיישנות עבירות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - הטלת קנס בגין עבירות על תקנות איכות הסביבה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - תעודת לידה ופטירה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת מסירת מידע להורה, התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת נאדיה חילו ודב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2004-2003 ) (תיקון - איחוד רשויות מקומיות), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי ויורם מרציאנו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק אחד בספטמבר - יום בחירה להורה לתלמיד החטיבה הצעירה, התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת מגלי והבה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק רמת-הגולן (תיקון - ביטול החוק), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק רמת-הגולן (תיקון - ביטול החוק), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק איסור העסקת עובדי רשות מקומית לצורכי תעמולת בחירות (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז; הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (השעיית עובד), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת נאדיה חילו ואופיר פינס-פז; הצעת חוק הרשויות המקומיות (משמעת) (תיקון - השעיית עובד), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקו פקודת העיריות (רכז עלייה), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת דוד רותם וקולט אביטל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (איסור חופשה לרוצחים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (אלימות שוטרים ושינויים ארגוניים), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת אורי אריאל ומרינה סולודקין; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון - חובת התקנת מערכת לסינון וטיהור אוויר במקלטים אטומים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת עמיחי אילון; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - העתקת אגודה שיתופית התיישבותית ומגורים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת שי חרמש; הצעת חוק פטור ממס על לימודי השכלה גבוהה (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת (תיקון - ועדת הבחירות המרכזית), תסש"ז-2007, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - עידוד ייצוג לשני המינים), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת גדעון סער וזהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שיווי זכויות האשה (תיקון - ייצוג הולם בשיעור של 50% לפחות), התשס"ז-2007, מאת חברות הכנסת רונית תירוש ונאדיה חילו; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - מידע על המצב בפועל בשטח תוכנית מוצעת), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת אזהרה לעניין שימוש בריא במערכות ביתיות לטיהור ולסינון מים, התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת משה גפני, נאדיה חילו ומשה שרוני וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק רשות השידור (תיקון - תחנת רדיו ייעודית בשפות זרות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת מהירות מכנית לאוטובוס ולרכב מסחרי), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עסקאות רוכלות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק המים (תיקון - אישור ועדת הכלכלה לקביעת כללים לחישוב עלות המים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - הגבלת עישון במבנים המשמשים כדיור מוגן), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הקפאת עסקה לתקופה קצובה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הקפאת עסקה לתקופה קצובה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק איסור שימוש בסמים מסוכנים, סמי מרץ ותרופות הרגעה (תיקון - ילדים מתחת לגיל 18), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יורם מרציאנו; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - זכות עובדת העוברת טיפולי פוריות להיעדר), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במגזר הציבורי (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת מאיר פרוש ונסים זאב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי ואמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - ייצוג הולם לנשים בשיעור של 50% לפחות), התשס"ז-2007, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת חופשת לידה בגין אשפוז היילוד), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קצבת זיקנה מוגדלת לעולים עובדים), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת מיכאל נודלמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד), התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת דב חנין, רן כהן ושלי יחימוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מעצרים מינהליים וצווי הגבלה, התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת אורי אריאל ואברהם מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - סימון מוצרים מסוכנים לשימוש בשפות שונות), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק סביבה חינוכית בריאה, התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת עמיחי אילון ודב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון - תכלית ראויה), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; הצעת חוק הגבלת מספר ילדים בגני-הילדים, התשס"ז-2007, מאת חברי הכנסת רונית תירוש ומיכאל מלכיאור; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - שיטת הבחירות), מאת חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין. כן הונח היום על שולחן הכנסת דוח נציב תלונות הציבור לשנת 2006. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה. הצעות סיעות האיחוד הלאומי - מפד"ל - יהדות התורה, הליכוד וחד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. ההתחמשות המואצת ברצועת-עזה והאיום בשיגור טילי "קסאם" אל קריית-גת; 2. הקיצוץ בפרויקט שיקום שכונות והוצאת עשרות שכונות מהפרויקט; 3. מדיניותה בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני היו"ר יצחק אהרונוביץ: הנושא הראשון על סדר-היום: הצעות אי-אמון בממשלה. ההצעה הראשונה היא הצעת סיעות האיחוד הלאומי - מפד"ל ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל ההתחמשות המואצת ברצועת-עזה והאיום בשיגור טילי "קסאם" אל קריית-גת. אני מזמין את חבר הכנסת צבי הנדל לנמק את ההצעה במסגרת הזמן. יש לך עשר דקות, בבקשה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מכובדי היושב בראש, חברי חברי הכנסת, לא להצטופף, כי יש מקום לכולם. גם ביציע שם לא להידחף. מה אתה מסתכל כך? הרי אין אף אחד. מכובדי היושב בראש, במסגרת מה שאפשר להגיד - ואתה יושב גם בוועדת החוץ והביטחון – היו לנו בשבוע שעבר ביקור, ישיבה ודיון עם ראש השב"כ. שמענו שם נתונים על עשרות או טונות של חומר נפץ תקני שנכנס לחבל-עזה ועל ההתחמשות המואצת של ה"חמאס" ושל "הג'יהאד האסלאמי". שלא נטעה לרגע אחד ושלא נתבלבל, ויפה עשתה הממשלה שקיבלה החלטה שלמרות כל ההתחפשות כאילו למתונים יותר, לא תדבר יותר עם הממשלה הזאת, שחפצה בחיסולה של מדינת ישראל. שמענו עוד, שיש ניצול ציני גס של השקט שישראל גזרה על עצמה, שלא לטווח את המחבלים, שלא לעשות סיכול ממוקד, שלא לפשוט על מקומות שבהם מייצרים טילים ומשגרים, ואיך הם מנצלים את זה לניסיונות לשיפור כלי נשק ולהגדלת הכמויות של הטילים. כשזה התפרסם בתקשורת, אני שומע את ידידי, שהיה ראש המועצה האזורית של שער-הנגב, שי חרמש, מגיב ואומר: שלא תחשבו שזה בגלל ההתנתקות, כי יש כאלה שאומרים שזה בגלל ההתנתקות, וההתנתקות זה דבר מצוין. שאלתי אחר כך אם מישהו לפניו התראיין ואמר שזה בגלל ההתנתקות, ואז הוא השיב לו, ואז הוא אמר לי שלא. נראה שידידי שי חרמש כל כך משוכנע שזה בגלל הבריחה משם, שהוא מרגיש צורך להתנצל במיקרופון ולהסביר למה לא, כי הרי אף אחד לא טען שכן. הרי כל עיוור יודע שזה בגלל זה. כולם יודעים שאילולא צה"ל וההתיישבות היו בחוץ, הפרצוף היה אחר, כי שנים זה היה אחרת. כל בר-דעת, אם יש לו יושר לב מינימלי, יודע שלפני למעלה מעשר שנים, כשעשו את עזה ויריחו תחילה וברחו מ-90% מחבל-עזה, לא היו שם טילים ונשק חם. היו אבנים, היתה אינתיפאדה, מקסימום בקבוקי תבערה. עכשיו, כשגירשו גם את ההתיישבות מ-10% האחרונים ואת צה"ל, בכלל חוגגים. אנחנו גזרנו על עצמנו הפסקת אש. יכולת לצפות שבהפסקת אש לפחות ייפסקו ההברחות, שזה דבר ידוע. לא, אנחנו מקבלים דיווחים שרק חומר הנפץ התקני – אני לא רוצה להביא נתונים על דברים אחרים, שהם עוד יותר בעייתיים - הוא פי-שישה מזה של השנה הכי מוצלחת שבה הם "הצליחו" להבריח ממצרים. לא 10%, לא 50% יותר, לא 100% יותר, לא 200% יותר, אלא פי-שישה. והממשלה יושבת בחיבוק ידיים ויש דיונים. אני שומע הבוקר את השר כבל, שאולי כדאי בכלל לדבר עם ממשלת ה"חמאס", כי הוא אומר שפתאום התברר לו שאם לא נדבר אתם, אין עם מי לדבר. שומו שמים. זאת אומרת שפתאום נפל לו האסימון. מה שאנחנו יודעים כבר זה שמאז אוסלו אין עם מי לדבר, אלא יש לנו פרטנר למלחמה בלבד, והם לא אומרים לרגע שזה דבר אחר. פתאום נפל לו האסימון, ואז איזו זכות קיום יש לשמאל, אם לא כל יום ניתן חתיכה מארץ-ישראל. אז אם אין מישהו אחר, נדבר עם ה"חמאס", כי הוא נבחר בבחירות חוקיות. אני זוכר מי נבחר בבחירות חוקיות ומה הוא עולל באירופה לדור הקודם. גם הוא נבחר בבחירות חוקיות, גם הוא רצה לחסל את העם היהודי, וגם ה"חמאס" רוצה. מעבר לקואליציה-אופוזיציה, אני לא מבין למה מחכים. הרי למדנו בלבנון בדרך הכי קשה שמכיוון שבמשך שש שנים ירקו לנו בפרצוף ומולנו בנו את אשר בנו ואנחנו סיפרנו שזה גשם, מה זה עשה לנו ולחצי מהמדינה, ליותר ממיליון תושבים במשך למעלה מחודש. הם הפסיקו כשכדאי היה להם להפסיק, כי הם יכולים היו להמשיך. למה אנחנו מצפים? הרי חבל-עזה הרבה יותר קרוב ללב-לבה של מדינת ישראל. בקריית-גת כבר היום יכולים להיות מטווחים, לדברי ראש השב"כ, שלא לדבר על אשקלון; לאשדוד אולי חסר חצי קילומטר. יש לנו צבא והוא טוב, אבל אולי המנהיגות לא יודעת להוביל אותו והפוליטיקאים חלשים. למה לא לתת להם להיכנס? הרי הצבא יודע שהוא צריך להיכנס, הוא רוצה להיכנס. יש מה לעשות שם, לנקות תא שטח אחרי תא שטח. זה טוב גם להם. גם הם כבר רעבים ללחם, גם להם לא טוב כשהשלטון ה"חמאסי" הקיצוני שולט. אבל הם ראו כנראה שזאת הדרך שישראל מבינה, שדיבורים לא עוזרים, שרק אם יורים והורגים את היהודים הם בורחים, אז הם בחרו ב"חמאס". גם מתי נבחר ה"חמאס" אולי מישהו שכח. חודשיים לפני הגירוש של היהודים ה"חמאס" היה בקושי 7% באוכלוסייה. יום אחרי הגירוש זה הצליח, והם הבינו שה"חמאס" צודק, לדעתם. הם זכו בשלטון, ואנחנו עכשיו יושבים בחיבוק ידיים ומדברים עם אבו-מאזן. מה התפקיד שלו בכלל ואיזו משמעות יש לו? אני משוכנע שאם אנחנו לא נתעשת ולא נורה או ננחה את צה"ל להיכנס לתוך חבל-עזה, ויפה שעה אחת קודם, אנחנו נלך ונסתבך באחד הסיבוכים היותר קשים, יותר מלבנון. ככל שעובר הזמן ואנחנו יושבים בחיבוק ידיים - וזה כבר עניין קיומי, זה לא פופוליזם; אי-אפשר לספר לי שזה לא נכון, וגם אי-אפשר להגיד שההתחמשות ושכלול הכלים, כל זה נעשה למטרות שלום. אי-אפשר גם להגיד שהזמן פועל לטובתנו ואי-אפשר להגיד שום דבר נגד כניסה מסודרת ומהירה של ישראל לניקוי יסודי של הטרור המאוד-קיצוני שנמצא בעזה ונתמך על-ידי הקיצוניים ביותר בעולם. זה כבר מזמן לא ויכוח טריטוריאלי. מי שהיה מספיק מטומטם וחשב על שטחים תמורת שלום או כל מיני שטויות כאלה, אין שם אפילו זבוב ישראלי בחבל-עזה. לכן, אם לא נעשה את זה ומהר, אנחנו ניקלע למצב ביטחוני מאוד מאוד מסוכן. אני מאמין באמת באמת, שממשלה ששולטת כבר חודשים ארוכים, רואה לנגד עיניה את מה שקורה בחבל-עזה ויושבת בחיבוק ידיים, חייבת ללכת הביתה. תודה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת צבי הנדל. אני מזמין את סגן שר הביטחון אפרים סנה להשיב על הצעת האי-אמון. בבקשה. סגן שר הביטחון אפרים סנה: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת צבי הנדל, קודם כול, בוא נתיישר על העובדות, ואחרי זה נדבר על מה שצריך לעשות. אין ספק שיש תהליך שבו ה"חמאס" – בעיקר בדרך ההברחה – אוסף יותר כוח, והוא גם מתאמן בתוך הרצועה וגם מוציא אנשים החוצה. אנחנו עושים שלושה דברים: א. עוקבים מודיעינית אחרי התופעות האלה; ב. מתכוננים לפעולות תגובתיות ואחרות אל מול העוצמה הזאת, שאי-אפשר לזלזל בה ואי-אפשר להתעלם ממנה; ג. באמצעות מדינות אחרות אנחנו מפעילים לחץ על מצרים, והלחץ הזה נשא פרי. הם מתחילים לתפוס מחבלים שחדרו לסיני כדי להגיע אלינו, והם גם הצליחו במידה לא מעטה להאט את קצב ההברחות. מה שקרה ומה שקורה זה מספיק רע, לא אציג לפניך מצג אחר. אנחנו ערוכים למצב שבו נצטרך לפעול, כך או אחרת, נגד הגורמים האלה. אם נגיע לנקודה הזאת, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שהעליונות הכוללת המודיעינית הצבאית במובן של יכולת הפעלת האש, דיוק האש, אפקטיביות, איכות הכוח הלוחם - אין מי שיעמוד מולנו שם. אני מקווה שלא נצטרך להגיע לנקודה הזאת, אבל אנחנו בונים ומכינים גם את האופציה הזאת. אלה הדברים לאשורם. אני לא מזלזל בסכנות שהצבעת עליהן ולא מפחית מערכן, אלא אומר מה אנחנו עושים במישור המודיעיני, הצבאי והמדיני. אבל אני רוצה שגם נדע את האמת ביחס לתוצאות. אתה בדבריך דיברת על צורך לעשות בעזה ניקוי יסודי. אני רוצה שגם אם לא תקבל את דעתי, שלפחות תדע את האמת. אם ניכנס להרבה זמן בכוח גדול ונהרוג הרבה מחבלים, אנחנו לא נפתור את הבעיה. יש בעזה מיליון ו-400,000 פלסטינים, שהיום הם מיליון ו-400,000 אבל בחודש הבא הם יהיו עוד כמה רבבות. הם מכפילים את מספרם אחת ל-20 שנה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רק שתדע שאין שם מיליון ו-400,000. סגן שר הביטחון אפרים סנה: ואם אנחנו חלוקים על 10%, זה לא הרבה? אבל כאשר האנשים האלה חיים בעוני קיצוני, ב-10 שקלים ליום - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): דיברתי על זה. סגן שר הביטחון אפרים סנה: - - בחוסר תקווה, אני אומר לך שלשני דברים אין תוחלת: לפעולה צבאית בלבד, כמו שאתה מציע אותה, כי בוודאי יהיו לה הישגים, אבל היא לא תפתור את הבעיה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): היא תעשה טוב גם לאוכלוסייה שלה. סגן שר הביטחון אפרים סנה: אני מייד אגיד משהו על האוכלוסייה. היא לא תפתור את הבעיה והטרור ישוב ויצוץ, כי הרקע האובייקטיבי לקיומו לא הוסר. אבל שיהיה ברור שגם למה שעושה ה"חמאס" ו"הג'יהאד" אין תוחלת. מדוע? כי במה שהם מציעים לעולם לא תהיה להם מדינה והמצב הכלכלי ההומניטרי של האוכלוסייה רק יהיה יותר גרוע. לו היתה להם טיפה של שכל ואחריות בספטמבר 2005, מייד אחרי ההתנתקות, להתחיל בעזה בתנופה של שיקום כלכלי ובניין, לא היו רקטות על יישובי הנגב, והם לא היו בשפל התחתיות של העוני והייאוש. זה אומר שהם מוליכים את עמם לדרך שאין ממנה מוצא, שתביא ליותר עוני ובסוף גם ליותר הרוגים. זה גם מה שיביא בסופו של דבר לחיסולם. בסופו של דבר, להביס את ה"חמאס" אתה יכול רק על-ידי קיום שני דברים עיקריים: אם תהיה חלופה מתונה חזקה לא "חמאסית" ואם יהיה אופק מדיני. בלי שני הדברים האלה, אנחנו נמשיך את מלחמתנו הצבאית ב"חמאס" - נכה בהם, אבל פה ושם גם נחטוף, ותוחלת לדבר הזה לא תהיה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה יקרה רק אם הם יבינו שבכוח לא מנצחים אותנו. סגן שר הביטחון אפרים סנה: ראה, כידוע לך אני שותף לשלילת הצעדים שמשמעותם היא שכשגורמים לנו לדמם אנחנו בורחים. לא הייתי בעד זה בלבנון ואיני בעד זה במקומות אחרים. לעומת זאת, בניגוד לך אני מאוד מאמין בסופו של דבר בהסכם בין העמים, כי בשני הצדדים המתונים הם הרוב והקיצונים הם המיעוט. אני רק מקווה שלממשלה הזאת, שאתה מבקש היום להפיל, יהיה העוז המדיני לעשות את הדברים הנחוצים, כי הגיע הזמן. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה לסגן שר הביטחון אפרים סנה. הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה בשל הקיצוץ בפרויקט שיקום שכונות והוצאת עשרות שכונות מהפרויקט - אני מזמין את חבר הכנסת משה כחלון לנמק את ההצעה. מסגרת הזמן היא עשר דקות. משה כחלון (הליכוד): אדוני היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, יש הרבה סיבות לאי-אמון בממשלה, אבל בכל פעם נותנים נימוק אחד, אז הנימוק לאי-אמון בממשלה מצד סיעת הליכוד היום הוא צמצום שיקום השכונות, אפשר לומר - ביטולו; סיכול ממוקד שנעשה לכמה שכונות בארץ אשר זקוקות לשיקום. השכונות האלה נהנו עד עכשיו משיקום – גם פיזי, גם חברתי וגם תעסוקתי. היום קיימה ועדת הכלכלה דיון בנושא, ושם התברר לנו שלא רק משרד השיכון קיצץ כספים לשיקום השכונות והוציא כ-60 שכונות ממסגרת השיקום, גם משרדים אחרים קיצצו, והחמור מכול הוא שמשרד החינוך, בראשות השרה תמיר, קיצץ כספים שמשמשים לשיקום חברתי, ובכלל זה מלגות לסטודנטים. נאמר שסטודנט מסוים – החיים לא האירו לו פנים, לו ולמשפחתו, אז הוא גר בבית, נאמר, לא ראוי, לעתים לגמרי לא ראוי למגורים, אולי גם החלונות בו שבורים, ללא דוד שמש, בשכונה מוזנחת – אותו סטודנט אפילו מתבייש להביא את החברים שלו מהשכונה שממול לבקר אצלו בבית, או בשכונה, כי אלה החיים. אבל היתה לו אפשרות, במסגרת שיקום השכונות, לצאת מהמעגל הזה; היתה לו אפשרות ללמוד, לרכוש השכלה, להחזיק את העתיד שלו בידיים. אז הגיעה שרת החינוך מהממשלה החברתית של מר פרץ וקדימה, שחרתה על דגלה ש"מה שהיה לא יהיה, נשיג כספים לנושאים החברתיים וניצור מדינה שכדאי וטוב לחיות בה". אדוני היושב-ראש, רק משפט אחד הם פספסו במצע שלהם. כשממשלת ישראל אמרה: ניצור מדינה שיהיה טוב לחיות בה, הם לא אמרו למי יהיה טוב לחיות בה. לחלק גדול מהאנשים לא טוב, ומצבם של חלק גדול עוד יותר הורע בצורה דרמטית. כשאנחנו מדברים על שיקום פיזי אנחנו מדברים על תיקון חלונות, על תיקון ברזים – דברים אלמנטריים. לא מדובר על התקנת מזגנים לאנשים בבתים, לא על תאורת רחוב, לא על מדרכות משתלבות ולא על אבנים משתלבות. אנו מדברים על דברים בסיסיים – אינסטלציה, ברזים, דלתות, חלונות, כפי שאמרתי, גגות דולפים וכיוצא באלה. כשאנחנו מדברים על שיקום חברתי אנחנו מדברים על מלגות לסטודנטים, על סיוע לתלמידים, על כיתות, על תנאי לימודים בסיסיים – חוגים, גני-ילדים, מתנ"סים. אלה דברים אלמנטריים, שמשפחה שלא יכולה להעניק אותם לילדים שלה באופן פרטי, בחוגי העשרה, היתה יכולה לקבל אותם במחירים מופחתים במסגרת השיקום. אבל ממשלת ישראל, במתכונת של סיכול ממוקד, כפי שאמרתי, פשוט חיסלה את זה לשכונות האלה. דבר חמור נוסף קרה בנושא התעסוקה. במסגרת השיקום התעסוקתי יש סיוע במציאת עבודה, קורסים, הכשרה מקצועית, סיוע ביציאה ממעגל האבטלה, סיוע ביציאה ממעגל העוני – וגם בזה הם פגעו. אומנם היום הודיע מנכ"ל משרד השיכון, אצלי בוועדה, שהסיוע הזה לא יופסק, למרות החלטת הממשלה, אבל עבורנו, הכנסת, אנשי הציבור, ברגע שהממשלה קיבלה החלטה, היא תקפה, והגזירה הזאת תוסר כשהממשלה תשנה את החלטתה. אנו יודעים שמחר יכולים להיות שר אחר ומנכ"ל אחר, ולא לעולם חוסן, כי אנשים לא נשארים לנצח על הכיסאות שלהם, וכל זמן שההחלטה לא בוטלה היא תקפה. מנכ"ל משרד השיכון טען היום אצלי בוועדה שזה מצב בלתי אפשרי שאסור שיימשך, וכי התקציבים שממשלת ישראל העניקה לשיקום השכונות הם לעג לרש – ואני אומר דברים בשם אומרם. הוא מתח ביקורת קשה מאוד – הוא פקיד ממשלתי, ולכן הוא כמובן לא יכול לדבר באופן ברור ובוטה, אך אני אפרש אותו לצורך העניין הזה. הוא מקווה מאוד שהגזירה הזאת – וזאת גזירה שהקורבנות שלה ידועים מראש. אנו יודעים שהקורבנות של הגזירה הזאת הם תושבי עיירות הפיתוח, בעלי הכנסה נמוכה, אנשים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה. הסיכול הזה מכוון אליהם. אף אחד מבעלי ההכנסה הגבוהה – מנכ"ל בנק, מנכ"ל "סלקום" או "פרטנר" לא ייפגע מההחלטה הזאת, רק אנשים מהשכבות החלשות, שזקוקים לסיוע הזה גם בחלק הפיזי וגם בחלק התעסוקתי, וכמובן, גם חתכו להם את האפשרות לרכוש השכלה; הם קיבלו סיוע גדול מאוד בתחום ההשכלה, וגם זה נגדע. אדוני היושב-ראש, בשתי הדקות שעוד יש לי אני רוצה לקרוא חלק מרשימת הערים שנכנסו לקטגוריה הזאת: פתח-תקווה – שכונת שערייה – עד היום היה שיקום שכונות, ואני מצטער להודיע להם שממשלת ישראל החליטה לקצץ את זה. גם שכונת אחדות בפתח-תקווה, כל מושבי חבל-עדולם, חיפה – ואדי-ניסנס; רק בשביל הסימבוליקה – מקום שנגבו ממנו שני קורבנות, פצועים, בתים נהרסו, מה אתם מקצצים להם 300,000 או 400,000 ש"ח? הרי הטילים הרסו את השכונה הזאת. אנשים עמדו שם בתקופת המלחמה – אני כחיפאי יכול לומר לכם – בצורה מעוררת כבוד. זה הפרס שאתם נותנים להם? 400 מיליון לצפון, 800 מיליון לצפון, אבל 400,000 ש"ח לקצץ לשכונת ואדי-ניסנס, שנועדו להמשך השיקום שלה, להמשך הסיוע – זה הדבר הראשון שאתם עושים, ממשלת ישראל. טוב ששמו שר ערבי, אולי עכשיו הוא ישמש כסות או עלה תאנה להתנהגות שלהם. אילת - שכונת אופיר, וביקרתי בה לפני כשלושה שבועות, פשוט צריכה שיקום. השכונה הזאת זקוקה לשיקום. כמו כן, מועצה אזורית גלבוע - כל חבל-תענך, תל-אביב–יפו - יפו ד', ושכונת נווה-עופר בתל-אביב, רמת-ויז'ניץ בחיפה, שכונת אושיות ברחובות, בית-שקמה, ברכיה, הודיה, חלץ ומשען, בת-ים - דרום בת-ים, ניצנה, עמידר, רמת-יוסף, ירושלים - - - בנימין נתניהו (הליכוד): כל אלה נחתכו לגמרי, הוצאו. משה כחלון (הליכוד): כל אלה נחתכו. המדינה יודעת שהם זקוקים לזה, והם הוצאו. כל הערים והשכונות שאני מדבר עליהן הוצאו בשנה הזאת. שלא יעלה המשיב וינסה לספר לי מה קרה בשנים קודמות ומה קרה לפני קום המדינה. השנה, 2007, הם הוצאו. ההחלטה היא ב-2007. בנימין נתניהו (הליכוד): מהו המצב הכלכלי השנה? אני לא רוצה להנחות אותך, חלילה. משה כחלון (הליכוד): אדוני יושב-ראש הליכוד, תיכף אנחנו ניגע בזה. המצב היום היה צריך להיות בדיוק הפוך. קופת המדינה מלאה. גביית המסים היא בלתי רגילה. מה שצריך לעשות היום זה להכפיל את שיקום השכונות. לא לקצץ אותו, אלא להכפיל ולשלש אותו. זה השכל הישר, זה השכל הבריא. התחייבה על כך הממשלה, אבל לא ידענו שזה מה שיהיה. אדוני היושב-ראש, ברשותך - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: משפט אחרון. משה כחלון (הליכוד): כן, זה בערך משפט. תל-אביב–יפו: שכונת עג'מי - לב יפו, ותל-אביב–יפו – שכונת-שפירא, שכונת-התקווה, פרדס-חנה-כרכור, באר-שבע, נצרת, ירושלים ונהרייה. זה נאמר במהירות בגלל קוצר הזמן. תראו איזה פרס קיבלה נהרייה. שכונת-טרומפלדור ושכונת-כצנלסון, שספגו הכי הרבה "קטיושות" וטילים במלחמה. זה הפרס שהם קיבלו. זו בושה וחרפה. לכן, כפי שאמרתי בהתחלה, יש הרבה סיבות להציע אי-אמון בממשלה, והקיצוץ בשיקום השכונות הוא באמת אחת הסיבות אבל לא הסיבה היחידה. תודה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת משה כחלון. אני מזמין את השר יעקב אדרי להשיב על הצעת האי-אמון. משה כחלון (הליכוד): דווקא אתה? היו"ר יצחק אהרונוביץ: שר חברתי. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את חבר הכנסת משה כחלון. לצערי הרב, גם אני מצר על הקיצוצים. עם זאת, וצריך לומר ולציין את הדברים, הקיצוצים התחילו לפני הרבה שנים, שנה אחר שנה, ואני אומר זאת בצער. לחמתי בעניין הזה כל השנים. גם בתפקידי כראש עיריית אור-עקיבא עשיתי כל מאמץ בעניין הזה, כי שיקום שכונות הוא נושא חשוב מאוד. זה פרויקט שיזם מנחם בגין זיכרונו לברכה, ואני חושב שהוא עשה דבר מאוד חשוב למען הרבה מאוד שכונות שקיבלו שדרוג הן בנושא הפיזי הן בנושא החברתי. אני חושב שזה עשה טוב להרבה מאוד שכונות בארץ. עם זאת, ראינו שכל שנה, משנה לשנה - וליוויתי זאת כראש העיר, בהתחלה היתה לי "בוכטה" גדולה, תקציב גדול, וכל שנה זה ירד וירד, במשך 15 שנה. דב חנין (חד"ש): זה ירד - - - השר יעקב אדרי: לצערי הרב, כל שנה זה ירד. אני אומר זאת בצער רב, כי אני חושב ששיקום שכונות היה צריך להיות בתהליך הפוך: כל הזמן להוסיף תקציבים הן לנושאים החברתיים הן לנושאים הפיזיים. לצערי הרב, שוב, בעניין הזה כולנו היינו צריכים להקדיש תשומת לב ולעשות כל מאמץ על מנת שהנושא הזה לא ייפגע. אשר לשיטה שהחליט עליה השר שטרית - אני יכול להעיד על אור-עקיבא. כשהייתי ראש עיר בא אלי שר השיכון דאז, השר שרנסקי - אחרי שראיתי שאני מקבל 300,000-200,000 שקל לשנה לשיקום פיזי, מה אני יכול לעשות עם זה? כמעט כלום. זה לעג לרש. ואז באמת החלטתי בעצה אחת עם שר השיכון דאז לתת תקציב אחד גדול לאור-עקיבא שנה-שנתיים כתקציב חזק מאוד, ולצאת אחרי זה מהפרויקט. עשינו את זה, ואני חושב שאפשר לראות שכונות שלמות ששוקמו. אני חושב שזה דבר נכון. עם זאת, וזה גם מה שצריך לציין עכשיו, בנושא החברתי לא נגעו וכל השכונות נשארו בתוך הנושא הזה. אני חושב שאין ברירה, לאור התקציב. אני חושב שהתקציב הפיזי הוגדל השנה. ב-2007 הגדילו אותו. שר השיכון מאיר שטרית עשה נכון והחליט - ואמרתי שהוא פעל לפי הדוגמה שאני מכיר מצוין - לעשות זאת בכמה יישובים, כלומר, לתת תקציב רציני ולא לזרוק פה 100,000 שקל ופה 200,000 שקל ולהגיד שכולם מרוצים. אני חושב שאם קבעו את הערים השונות לפי סדר עדיפויות שקבעה הממשלה, לפי המדרג הסוציו-אקונומי - אם זה ייקבע כך או נקבע כך - אני חושב שעושים זאת נכון. אני מאוד מקווה שבסופו של דבר בשנה הבאה נתמודד עם תקציב גדול ונאמר למי לתת יותר ולמי לתת פחות. הנושא הזה חשוב מאוד והוא בנפשנו. אני רוצה לציין שהתקציב של שיקום השכונות הפיזי הוגדל ב-2007, אבל חלוקת התקציב נעשתה בצורה אחרת. אני חושב, שהשר שטרית עשה נכון, המשרד עשה נכון - לתת מאסה של תקציב לשכונות מסוימות, לערים מסוימות, ולהעמיד אותן על הרגליים בצד הפיזי. בצד החברתי כל היישובים נשארו בפנים. אני מאוד מקווה שבזה לפחות נעשה סדר. בכל מקרה, אני בהחלט חושב שכולנו צריכים לעשות מאמץ נוסף בתקציבים הבאים, בתקציב הקרוב, שהתקציב של שיקום שכונות יגדל בצורה משמעותית על מנת לתת מענה לכולם. תודה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לשר יעקב אדרי. ההצעה השלישית היא הצעת סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל מדיניותה בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין לנמק את ההצעה במסגרת זמן של עשר דקות. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, כמעט בכל שבוע יוצא לי לנמק או להופיע בדיון על הצעת אי-אמון בממשלה. האמת היא שזו מלאכה לא קשה, כי הממשלה הזאת מספקת לנו כל יום מחדש סיבות נוספות להביע בה אי-אמון. אני כבר תהיתי ביני לביני אולי הממשלה הזאת בכלל מנותקת מהמציאות ולא מצליחה לראות מה שהיא מעוללת לציבור הישראלי. בא ראש הממשלה בשבוע שעבר ובמופע של כנות הראה לי שהוא כנראה כן מחובר למציאות, כי הוא מבין לפחות שהוא ראש ממשלה לא פופולרי והוא גם אומר לנו שהוא ראש ממשלה לא פופולרי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): זה לא מספיק - - - דב חנין (חד"ש): נכון. חברת הכנסת יחימוביץ, את צודקת בהחלט. זו רק ההתחלה. הוא כבר מבין שהוא ראש ממשלה לא פופולרי, ועכשיו נותר לו רק להבין שבצדק הוא לא פופולרי. בעוד שלושה שבועות אנחנו מציינים את חג הפסח ומזכירים את עשר המכות שהונחתו על מצרים. אבל הממשלה הזאת הנחיתה על הציבור הישראלי הרבה יותר מעשר מכות. בכל שבוע היא מנחיתה עליו מכה חדשה ואפילו לפעמים חדשנית. ראש הממשלה הזה לא פופולרי מהרבה סיבות, אבל אין ספק שאם ננסה לדרג את הסיבות שבגללן ראש הממשלה הזה הוא לא פופולרי, בוודאי סיבה מרכזית היא העובדה שראש הממשלה הזה סיבך את ישראל במלחמה מיותרת, מלחמה שהמיטה נזק וחורבן על ישראל. שמענו לפני עשרה ימים שראש הממשלה מעיד שאת המלחמה הזאת הוא תכנן מראש. כבר במרס הוא בא למטכ"ל והסביר שכנראה צריך יהיה לצאת למלחמה בלבנון. אבל גם אם המלחמה הזאת תוכננה מראש, היה ברור מראש שהיא מלחמה נוראה, מלחמה איומה, מלחמה שתסב נזק וחורבן, מלחמה שלא תועיל לשום דבר. לכן, בתום שנה לכהונת הממשלה הזאת אני חושב: מחפשים שֵם? אז התואר המתאים לממשלה הזאת הוא קודם כול: ממשלת מלחמת לבנון השנייה. אדוני היושב-ראש, אנחנו התנגדנו למלחמה הזאת מהיום הראשון. אנחנו אמרנו מהיום הראשון שהמלחמה הזאת לא תחזיר שבויים והיא רק תסבך את מצבם, שהמלחמה הזאת לא תשפר את מצב הביטחון והיא רק תגרום נזק לביטחון. אנחנו התרענו מראש שהמלחמה הזאת תייצר מוות, סבל והרג מיותרים ונוראיים גם בישראל וגם בלבנון. אני חושב שהיום לציבור הישראלי ברור לחלוטין שזו היתה דמותה האמיתית של המלחמה. זו ודאי סיבה אחת חשובה מדוע הציבור מאס בממשלה הזאת ובראש הממשלה הזה. הציבור חכם. לממשלה הזאת אין אג'נדה אמיתית של פתרון בעיות. זו ממשלה ששוברת כל יום מחדש את השיאים בפער בין מלים לבין מעשים. לפני שבוע שמענו את הממשלה מדברת יפה על יוזמת השלום הערבית, ולכאורה אלה דברים יפים וראויים. הרי אנחנו מדברים כל הזמן על כך שצריך להתחיל במשא-ומתן כולל עם העולם הערבי על יסוד יוזמת השלום הערבית. אבל, עמיתי חברי הכנסת, גם כאן אנחנו מדברים על לא יותר ממסך עשן. הממשלה הזאת מדברת על שלום עם הרחוקים רק כדי לדלג על הקרובים. היא רוצה לדבר עם סעודיה, שאין לה גבול עם ישראל, תוך דילוג על אלה שיש להם גבול עם ישראל: על סוריה למשל, שפונה שוב ושוב ביוזמות שלום שאינן נענות בחיוב, ועל הפלסטינים. השבוע החליטה הממשלה הזאת להחרים את הממשלה הפלסטינית החדשה. שי חרמש (קדימה): - - - דב חנין (חד"ש): אני מבין שהחליטו שגם הממשלה הפלסטינית החדשה איננה רלוונטית. אבל, עמיתי חברי הכנסת, התנגדות ישראלית למשא-ומתן רק תחזק התנגדויות פלסטיניות למשא-ומתן. ממשלת ישראל עושה את הכול כדי שתתממש הפרוגרמה הישנה של ה"חמאס", של הימנעות ממשא-ומתן לשלום עם ישראל, בזמן שהממשלה הפלסטינית הנוכחית בהשתתפות "חמאס" דווקא מאמצת נכונות למשא-ומתן עם ישראל. שי חרמש (קדימה): - - - לא שומעים, חבר הכנסת חנין? דב חנין (חד"ש): עמיתי חברי הכנסת, לא פחות חשוב מה שקורה בשטח, ראש הממשלה הלא-פופולרי הזה עומד מאחורי ההחלטה לבנות את גדר ההפרדה סביב מה שמכונה סובב-סובב מעלה-אדומים. זו גדר הפרדה שמייצרת בלון התנחלות ענקי מזרחית לירושלים עד פאתי יריחו, גורמת נזק לאוכלוסייה הבדואית שגרה באזור, גורמת נזק סביבתי חסר תקנה לאחד האזורים היפים בארץ. הגדר הזאת נבנית לא למטרה ביטחונית. תשאלו כל איש ביטחון, ויאמר לכם. המטרה היחידה היא מטרה פוליטית: לפצל את הגדה המערבית לשני קנטונים נפרדים ולמנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית. אתם לא פופולריים? בצדק. אתם רימיתם את הבוחרים. אתם הבטחתם שלום וקיבלנו מלחמה. יש סכנה לעוד מלחמה אחת בקנה. הממשלה הזאת נבחרה על אג'נדה של קידום הסדר מדיני, והיא מייצרת קיפאון מדיני מוחלט. תנופת התנחלות חדשה - מתכון למלחמה חדשה. אתם רימיתם את הציבור בתחום המדיני, ורימיתם את הציבור גם בתחום הכלכלי-החברתי. מערכת הבריאות היא בצנע. יושב כאן שר הבריאות, ודיברנו על כך רק בשבוע שעבר. יש הפרטה זוחלת שמאיימת על מערכת הבריאות ומאיימת להפוך אותה למערכת דו-קומתית שבה בקומה הראשונה הציבורית יישאר מינימום של שירותים, ומי שירצה בריאות ראויה יצטרך לטפס בכספו לקומה השנייה של הביטוחים המשלימים. מערכת החינוך בצנע. אנחנו עומדים לקראת שביתה של המורים במערכת החינוך. דיברנו פה לפני שבועיים על משכורות הרעב של המורים, על מורים שאחרי עשרות שנות עבודה מקבלים פחות מ-3,000 שקל לחודש. השלטון המקומי - אנחנו עומדים ביום רביעי הקרוב לקראת שביתה כללית נוספת במשק סביב השערורייה הבלתי-נסבלת של עובדי השלטון המקומי שבמשך חודשים ואפילו שנים לא מקבלים את משכורותיהם. זו שביתה מוצדקת מאין כמוה. ראש הממשלה הבטיח לפני שלושה שבועות שבתוך זמן קצר הוא פותר את הבעיה? אז הוא הבטיח. קל להבטיח וקשה לקיים, ולכן ראש הממשלה הזה לא צריך להיות מופתע כשהוא לא פופולרי. דיברו פה לפני על קיצוץ פרויקט שיקום השכונות. הפרויקט הזה עבר דיאטה רצחנית. מי שהתחיל בדיאטה הזאת הוא ביבי נתניהו, מנהיג האופוזיציה, שבימיו הפרויקט הזה צומצם בצורה קיצונית. נשאר ממנו רק עלה תאנה. היום מציעים גם את עלה התאנה הזה להוריד ולהמית את הפרויקט הזה שעבר הרעבה קיצונית - להמית אותו גם באופן פורמלי. ההחלטה הזאת מנוגדת לפרויקט של התחדשות עירונית שממשלת ישראל מחויבת עליה לפי החלטותיה. זו ממשלה של הרס חברתי, הרס סביבתי. מפריטים את בז"ן בלי להבטיח טיפול אמיתי בזיהומים הקשים שהמפעלים האלה מייצרים. מפקירים את בריאות הציבור. מעמיקים את הפערים החברתיים. במקביל, מעמיקים את הפער והקיפוח של האוכלוסייה הערבית בכל מישורי החיים. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסיים בסיפור אחד של עוול. כשאני מדבר על אפליית האוכלוסייה הערבית ועל קיפוח האוכלוסייה הערבית, זה נושא שאפשר לדבר עליו שעות מעל במת הכנסת ולא לגרד את קצה קצהו. לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לתת לכם דוגמא אחת מוחשית מאוד של עוול, של איך נראים הקיפוח והאפליה הזאת בחיי המציאות. בשבוע שעבר נהרסו בפעם החמישית השנה בתי משפחת אלטללקה בכפר טואייל אבו-ג'רואל בנגב. אלה 25 משפחות שנותרות פעם חמישית השנה ללא קורת-גג. הותירו ילדים, נשים וזקנים תחת שמי החורף בקור, בגשם וברוח, וזה לא קורה בפעם הראשונה. כבר ארבע פעמים הרסו, והאנשים האלה בזיעת אפם בנו לעצמם מבנים כדי לחיות בחורף, לעבור את החורף. ושוב, הורסים. האנשים האלה מציעים הצעות פשרה, והצעות הפשרה האלה נדחות. לעומת הזאת, הממשלה לא מציעה להם שום פתרון חלופי. אני נותן את הדוגמה הזאת כדי להתריע על אטימות מאוד קשה שמאפיינת את ממשלת ישראל הנוכחית. זו ממשלה שאדישה לסבל, אדישה למצוקות, אדישה לעוול שהיא מייצרת. היא מייצרת עוול, אבל היא במקביל מייצרת גם ספינים בלתי פוסקים שבעזרתם היא מנסה לחמוק משבט ביקורתו של הציבור הישראלי. עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם, הציבור הישראלי ייפרע מאותה ממשלה שרימתה אותו. הציבור הישראלי ייפרע מאותה ממשלה שהבטיחה הסדר מדיני והביאה מלחמה. הציבור הישראלי ייפרע מאלה שהבטיחו סדר-יום חברתי ומייד כשנבחרו שכחו אותו והפקירו אותו. עמיתי חברי הכנסת, ביום הזה אני חושב שכל אחד מאתנו צריך לעשות מעשה ולהצביע את ההצבעה הנכונה שהיא הצבעה של אי-אמון בממשלה הזאת. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת דב חנין. אני מזמין את השר יעקב בן-יזרי להשיב על הצעת האי-אמון. בבקשה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול בישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה להשבעתה של הממשלה הפלסטינית החדשה. ראש הממשלה הדגיש, כי המצע שהוצג על-ידי ממשלה זו לא עומד בתנאים שהיו מוסכמים לכל אורך הדרך על הקהילה הבין-לאומית: הכרה במדינת ישראל, התנערות מהטרור ופירוק תשתיות הטרור; כמו כן מילוי אחר תנאי הקוורטט וחידוש כל ההסכמים שהוסכמו עם ישראל, לרבות מפת הדרכים. נוסף על כך כולל המצע אלמנטים מאוד בעייתיים שאינם מקובלים לא על ישראל ולא על הקהילה הבין-לאומית, כגון הזכות להתנגדות והשימוש בטרור, וכאמור, אי-הכרה במדינת ישראל. לאור העובדה כי הממשלה הפלסטינית החדשה, על-פי המצע שגובש ואושר על-ידה, אינה מקבלת את תנאי הקהילה הבין-לאומית, שהם הכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל, התנערות מהטרור ופירוק תשתיות הטרור, כיבוד ומילוי אחר ההסכמים שנחתמו עם ישראל, לרבות מפת הדרכים, ישראל לא תוכל לעבוד מול ממשלה זו או מי משריה. ישראל תמשיך לעבוד מול אבו-מאזן ולקדם סוגיות ביטחוניות וסוגיות הנוגעות לשיפור תנאי החיים של האוכלוסייה הפלסטינית. מצע הממשלה הפלסטינית, שנכללים בו, בין השאר, שימוש בטרור כזכות לגיטימית, קבלת הסכמים קודמים עם ישראל רק בהתאם לאינטרסים הפלסטיניים, וגם המגבלות שנטל על עצמו יושב-ראש הרשות הפלסטינית, ובכללן הבאת כל הסדר עם ישראל לאישור המועצה הלאומית הפלסטינית החדשה ולאישור הפזורה הפלסטינית, מעניק למעשה ל"חמאס" ולארגוני הטרור זכות וטו על כל הסדר שיושג בעתיד עם ישראל, מגביל את האפשרות ואת מגוון הנושאים שישראל תוכל לדון בהם עם יושב-ראש הרשות הפלסטינית. ישראל תמשיך לדרוש מיושב-ראש הרשות לקיים את התחייבויותיו, להביא לשחרורו המיידי וללא תנאי של החייל החטוף גלעד שליט, להפסיק את ירי ה"קסאמים" ולפרק את ארגוני הטרור ואת תשתיות הטרור ברשות הפלסטינית, ותעמוד על יישומו המלא של שלב א' של מפת הדרכים. ישראל מצפה מהקהילה הבין-לאומית שתמשיך במדיניות שנקטה בשנה האחרונה, של בידוד הממשלה הפלסטינית עד אשר תכיר בשלושת תנאי הקוורטט. ישראל לא שינתה את עמדתה; היא בעד שלום עם הפלסטינים בהתאם למפת הדרכים, דוגלת בפתרון של שתי מדינות לשני העמים, ומוכנה לפתוח במגעים עם כל ממשלה ברשות הפלסטינית – יהיה הרכבה אשר יהיה – אשר תמלא אחר תנאי הקהילה הבין-לאומית ותהיה מוכנה לדון עמה בכל סוגיה. בתחום החברתי-הכלכלי אני מבקש להעביר מסר: שר הפנים ושר האוצר דיווחו לממשלה על התקדמות הטיפול בהלנת השכר ברשויות המקומיות. ראש הממשלה הנחה את השרים לעשות מאמץ עליון למצוא פתרון לבעיה ולשלם לעובדים את שכרם שטרם שולם. עוד הנחה ראש הממשלה את השרים לפעול נגד רשויות שאינן עומדות במבחן המינימלי של מתן שירות לתושבים. נושא נוסף: הממשלה דנה בתוכנית החומש לבניית כיתות לימוד בשנים 2007–2011, אשר הגישו לאישורה ראש הממשלה, שרת החינוך ושר האוצר. בשנים 2007–2011 תמומן מהמקורות שיפורטו להלן בניית 8,000 כיתות לימוד לפי 125 מ"ר לכיתה במערכת החינוך - בגני-ילדים, בחינוך היסודי, בחינוך המיוחד ובחינוך העל-יסודי. לפחות 1,000 מהכיתות שייבנו ייועדו לצמצום מספר הכיתות הלא-תקניות בשל בעיות בטיחות ובשל אכלוס יתר – להלן: הפער המצטבר – בעלות כוללת של 4 מיליארדים ו-640 מיליון ש"ח. במסגרת הדיון שנערך בסוגיית בניית כיתות לימוד אמר ראש הממשלה כי בשנים הקרובות יהיה החינוך נושא מרכזי על סדר-היום של הממשלה ושל המדינה, משום שמבחינת המדינה, לכל ענייני עתידה, ביטחונה, שגשוגה ורווחתה אין תשובה זולת שיפור דרמטי במערכת החינוך, ונושא הכיתות הוא חלק מעניין זה. לסביבת לימודים נוחה וראויה יש השפעה אדירה על מערכת החינוך ועל הדימוי העצמי שלה. ועוד נושא שנדון בממשלה: הממשלה אישרה הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, והחליטה להגישה מייד לקריאה ראשונה בכנסת. ב-4 בפברואר 2007 אישרה הממשלה את תוכנית הצעדים להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום הפערים החברתיים. ליישום עיקרי התוכנית, הן לעניין מס הכנסה שלילי, הן לעניין פנסיית חובה והן לעניין הפחתת מדרגות המס נדרשת חקיקה ראשית. החקיקה הדרושה הוכנה במשרד האוצר, בתיאום עם הגורמים השונים הנוגעים בדבר, ואושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק ביום 11 במרס 2007. על כן, הממשלה מבקשת מהכנסת להסיר את הצעות האי-אמון. תודה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לשר הבריאות, השר יעקב בן-יזרי. חברי הכנסת, אנו עוברים לדיון. הדיון הוא משולב. ועדת הכנסת קבעה מסגרת זמן של שלוש דקות לסיעה. אני מזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת גדעון סער, לשאת את דבריו. בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני ראש הממשלה – סליחה, אני לא יודע למה אמרתי את זה. כנראה חשבתי עליו. מכובדי שר הבריאות, אדוני היושב-ראש – אתה הולך להיות משודרג בתוך כמה ימים, יכול להיות גם שזאת הסיבה – כנסת נכבדה, היום אנחנו דנים בשלוש הצעות אי-אמון בממשלה, ואני תמיד תמה מה עובר בראש של חברי הקואליציה בכל יום שני כאשר הם מצביעים אמון בממשלה הזאת, מה הדבר שהם חושבים עליו ברגע שהם לוחצים על הכפתור. אם אני לוקח את זה כמה ימים אחורה מיום שני, אני שואל את עצמי מה הם חשבו כשהם שמעו את נאומו של ראש הממשלה ביום חמישי האחרון; האם זה נאום של אדם שראוי להמשיך לכהן בתפקיד ראש הממשלה? אדם שראוי לאמון? האם כאשר ראש הממשלה אומר על משרת ראש ממשלת ישראל, שעל כתפיו מוטלת האחריות לעתידו של העם היהודי – זה מקום העבודה שלי - - - רן כהן (מרצ): אז חבל. גדעון סער (הליכוד): מה, מה עובר לכם בראש כשאתם שומעים את המלים האלה, חבר הכנסת מיסז'ניקוב? זה פשוט מטריד אותי. לא אותך אישית אני שואל, כי אתה צריך להתמנות השבוע לתפקיד חשוב, לכן אותך, נניח, אני עוזב כרגע, וגם את היושב-ראש. חברת הכנסת יחימוביץ – אני מתאר לעצמי מה עובר לה בראש - - - שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): - - - את ראש הממשלה. גדעון סער (הליכוד): לא, לך אני יודע מה עובר בראש, לכן עלייך אני לא מקשה. אז יוצא שאתה, חבר הכנסת גלנטי, מי שצריך להסביר לי – מה עובר לך בראש כשאתה שומע את ראש ממשלת ישראל אומר: זה מקום העבודה שלי? ומקום עבודה למפלגה כמו הגמלאים - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: זה לא גלנטי, זה גלזר. גדעון סער (הליכוד): גלזר, סליחה. נכון, חבר הכנסת אלחנן גלזר. זה לא שאני חס וחלילה טועה, חבר הכנסת גלנטי היה יושב-ראש ועד עובדי חברת החשמל בחיפה ובצפון, ואני גם מכיר כבר את הרקורד של כל אחד מכם – אבל מה עובר לכם בראש כשהוא אומר, זה מקום העבודה שלי? האם אתם מאמינים, למשל, שפוליטיקה היא עניין של שליחות או עניין של ג'וב? האם אתם מאמינים שפוליטיקה היא אופורטוניזם, או שפוליטיקה היא עקרונות, ערכים, דברים שעושים למען הבוחר? שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): ציונות. גדעון סער (הליכוד): ציונות. אני מסתכל על הקואליציה הזאת, אני מסתכל על הממשלה הזאת, ואני חייב להגיד: אם זאת לא היתה הממשלה שלי – ברחמים. במה עוסקים שם כבר יומיים? בשם שיינתן למלחמה. אני יומיים שומע בחדשות – לא שאני מקל ראש בעניין הזה. אבל ממשלה שנאבקת כל כך קשה כדי למנוע הסקת מסקנות מהמלחמה מטעם, למשל, מבקר המדינה, עוסקת כל כך הרבה בשאלת השם שיינתן למלחמה? נו, זאת ממשלה שיודעת להבחין בין עיקר לטפל. מייד אני נרגע, סמוך ובטוח שעתיד ישראל בידיים טובות. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. גדעון סער (הליכוד): אני קורא לכם, באמת: הרי אתם כולכם אנשים ישרים. יבוא יום שתתביישו בכל ההצבעות שהצבעתם אמון בממשלה הזאת בימי שני ותזכרו את מה שאני אומר לכם. יבוא יום שתתביישו על כל הצבעת אמון בממשלה הכושלת הזאת. היום הזה מתקרב. תחשבו על זה; אנחנו יוצאים לפגרה, יש לנו חמישה שבועות, תשקלו את זה במהלך הפגרה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב - יותר מאוחר. חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, בבקשה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, חבר הכנסת סער דיבר לגופו של האיש ואני אנסה לדבר לגופו של עניין. אני מסתכל על הצעת האי-אמון השלישית בסדרה, מי הסיעות שהגישו את ההצעה הזאת, ואני מקריא: סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל, בל"ד. הן דיברו על כשל מערכתי של ממשלת ישראל בשלוש פאזות - גם בתחום המדיני, גם בתחום הכלכלי וגם בתחום החברתי; כישלון אחד גדול. הם מבחינתם צודקים. הרי ברור שמבחינתם מדיניות ממשלת ישראל, המדיניות המדינית, כושלת. הרי ממשלת ישראל, באומץ, ראש הממשלה, באומץ, שלל את כל הרעיון שהיה ממיט עלינו אסון - ההתכנסות. אחרי שכל הנושא של ההתנתקות המיט עלינו אסון, סוף-סוף באה ממשלת ישראל וראתה שטעתה בדרך. לא הממשלה אלא המפלגה המובילה שמרכיבה את הממשלה ואמרה: אנחנו, מבחינתנו, כל הרעיון של ההתכנסות נגוז. אז מבחינת הסיעות המציעות, מובן שזה כשל מערכתי של מדיניות ממשלת ישראל. הממשלה נלחמת באומץ ומתנגדת לכל אותה ממשלת דמים וטרור, ממשלת "חמאס", שקמה בעקבות ההתנתקות, ולא משנה איך היא נקראת - ממשלת "חמאס", ממשלת אחדות פלסטינית, סמי-אחדות. זו אותה גברת בשינוי אדרת. הממשלה, גם במסעות של נציגיה בחו"ל, מנסה להסביר לעולם שאי-אפשר לדבר עם הממשלה, עם הישות שמטיפה להשמדה של מדינת ישראל, או שככה אני מבין מהצעת האי-האמון; זה לא לרוחן של אותן מפלגות שמציעות אי-אמון. סוף-סוף ממשלת ישראל מטפלת בבעיית הגירעוּן של אירן, שזו בעיה של כולנו, בלי הבדל אם אתה יהודי, נוצרי, ערבי. הטיל, כפי שראינו במלחמת לבנון, משיג את כולם ללא הבדל מין, גזע ולאום. סוף-סוף הממשלה מטפלת בנושא הגירעוּן; נראה שגם זה כשל מערכתי. בואו נראה את המצב הכלכלי. אם, חלילה, שנת 2006 היתה מסתיימת במפולת בורסה, בגידול באבטלה, באינפלציה משתוללת, בפיחות השקל, בהעמקת גירעונות, היה כמובן אפשר להניף אצבע מאשימה, ולא היו עוזרים כל התירוצים של המלחמה שעברנו, נפילת "קסאמים" מתמשכת בדרום, שדרך אגב, משום-מה זה לא זוכה להתייחסות של אותן סיעות שהגישו אי-אמון במקרה הזה. משבר בתיירות, משבר עולמי בנפט, כל הדברים האלה לא היו משפיעים וכולם היו מלאים בגינויים. אבל כדאי מדי פעם לא רק לגנות אלא גם להביע תשבחות לממשלה. בתחום החברתי, מאוד הפליאה אותי התגובה של נציגים של אותן סיעות - - - היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): עוד דקה. מאוד הפתיעה אותי התגובה של הנציגים של אותן סיעות שהגישו אי-אמון על כך שסגן ראש הממשלה ביקר בכפר ערבי-נוצרי ביום חמישי שעבר. אבל מישהו צריך לטפל גם במיעוט, אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל. אם הסיעות שהגישו הצעת אי-אמון לא מטפלות באזרחים שבחרו אותם ושלחו אותם לכנסת, מישהו צריך לעשות את זה. וכשסגן ראש הממשלה מגיע, לכל הפחות תנו כבוד ואל תצרחו. השר גאלב מג'אדלה: באיזה יישוב זה היה? מה השם שלו? סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): ערבי-נוצרי. אתה עושה לי בוחן פתע? אתה יודע מצוין על מה אנחנו מדברים. בקיצור, גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, הסיעות שהגישו הצעת אי-אמון צריכות לבחון קודם כול את עצמן, ואני מבקש לדחות את הצעת האי-אמון. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך. חבר הכנסת יצחק לוי, ואחריו - חבר הכנסת נסים זאב. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, יש הרבה מאוד סיבות להגיש אי-אמון בממשלה הזאת. הפעם, בדיון הנוכחי, נבחרו כמה מהן. הסיבה שסגן ראש ממשלה ביקר בכפר נוצרי היא לא סיבה להגיש אי-אמון. יש סיבות הרבה יותר חשובות, הרבה יותר רציניות, הרבה יותר אמיתיות, הרבה יותר מהותיות, שנוגעות למדינת ישראל, ולא ביקור של שר זה או אחר במקום מסוים. זה לא חשוב. ודאי שצריך לשמור על הזכויות של כולם. אני חושב שאולי הנושא החשוב ביותר שבגללו צריך היום להפיל את הממשלה הוא שהממשלה מובילה אותנו צעד אחר צעד למלחמה נוספת, שעוד פעם לא נדע איך לקרוא לה. המלחמה הבאה לא תהיה בלבנון ולא בסוריה, אלא ברצועת-עזה. היום רצועת-עזה הופכת להיות לבנון שנייה. יש שם התחמשות בצורה לא רגילה. יש שם סכנה ממשית, מיידית, ל-100,000 עד 300,000 אזרחים. אם אני מביא בחשבון שהרדיוס הקטן הוא של 10-7 קילומטר, והרדיוס הגדול מגיע לאשקלון ולקריית-גת, ואנחנו שומעים ישיבה אחר ישיבה בישיבות הממשלה דיווחים של ראש השב"כ, של ראש המוסד, של אנשי הצבא, של אנשי המודיעין, חבר הכנסת מיסז'ניקוב, זו לא סיבה מספקת להביע אי-אמון בממשלה? ואין שום דבר ואין שום עשייה. כולנו יודעים שפיקוד דרום מתכונן לכך. אני, כתושב עוטף-עזה, אומר לך שאצלנו יש חלוקה ליישובים במרכז הארץ ברגע שתפרוץ שם מלחמה. זו ההכנה. ההכנה העיקרית שהממשלה עושה היום היא שהיא פונה לראשי המועצות ואומרת להם: תחלקו את האנשים שלכם ביישובים במרכז הארץ. למה? מכיוון שאנחנו חוששים מהתקפה גדולה מאוד של טילים מכל הסוגים על אותם יישובים. אז יש תוכניות לאן מתפנים תושבי שדרות ותושבי שער-הנגב ותושבי אשכול וכן הלאה. ואין תשובה לממשלה. הממשלה לא יודעת אם לדבר עם אבו-מאזן או לא, אם לעשות או לא לעשות. אם להיכנס לעזה - זה דבר מאוד חמור להיכנס לעזה, הרי יצאנו מעזה רק לפני שנה וחצי, אז מה ניכנס עכשיו? היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): ברור שהטעות ביציאה מעזה עצומה ואין ספק בכך. כולם יודעים היום שצריך להיכנס, אבל הממשלה, כנראה, איננה יכולה להחליט ומהססת, וזו ממשלה שגם ישראל ביתנו בפנים, גם ש"ס בפנים, וכל אותן מפלגות שמחזקות היום את יסודות הממשלה ולא נותנות לה ליפול. רבותי, דעו לכם שהמלחמה הבאה היא על ידיכם, על הידיים שלכם, וזה מה שיקרה. לכן, יפה שעה אחת קודם. יפה שעה אחת קודם להפיל את הממשלה הזאת ולהקים ממשלה שתדע להתמודד עם הבעיות האמיתיות של מדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו - חבר הכנסת משה שרוני. נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, אנחנו מתעסקים בעצמנו: מה לא טוב בממשלה, איך אפשר להפיל אותה, מה הם מחדליה. צריך להבין: היתה מלחמה, ומהנקודה הזאת הופקו לקחים. מה המשמעות של מה שחבר הכנסת לוי אומר, שעכשיו מכינים את פיקוד העורף? כן, יש מסקנה מפורשת של מבקר המדינה, שביקש ליישם את המסקנות שלו. אז נחכה למלחמה הבאה ונאמר: למה לא יישמנו ולמה לא היינו ערוכים? לכן, היום נערכים. אני לא חושב שהמוכנות של פיקוד העורף בימים אלה היא חלק ממחדליה של ממשלת ישראל. צריך להבין: היו מסקנות; הרמטכ"ל לקח על עצמו את האחריות והתפטר, ובא רמטכ"ל חדש – תיתנו צ'אנס, תנו זמן, צריך לבנות את המערכות האלה מחדש, צריך לשקם את הצבא. יש מה לשקם, יש מה לעשות - - - יעקב כהן (יהדות התורה): כבר חצי שנה עברה ולא נעשה שום דבר. נסים זאב (ש"ס): ממה שאני יודע ושומע בישיבות ועדת החוץ והביטחון אני לא חושב שיש יום אחד של בטלה במה שקשור למוכנות של צה"ל. אז אל תבוא ותספר לי שלא עושים שום דבר. זה שלא שמעת לא אומר שצה"ל לא נערך – סביב השעון, 24 שעות ביממה – לקדם את המלחמה הבאה. לא שחלילה וחס יש מישהו מאתנו שרוצה במלחמה הזאת, אבל אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה קורה בדרום? למה נותנים להם להתחמש - - - נסים זאב (ש"ס): - - כאשר נשיא סוריה רואה בנו נמושות, מכריז הכרזות ואומר שמעולם לא היתה מלחמה עם ישראל כזאת חלשה. זאת בעצם קריאה למלחמה. הפירוש שלו לחולשה שלנו הוא שבעצם אין לנו הכוח והיכולת להגן על עצמנו. מה שקורה עם ראש ממשלת נורבגיה, מה שקורה עם איטליה היום – הם בעצם נותנים הכרה להנייה, שאינו מכיר בנו. המשמעות של זה היא שאנחנו חייבים ללכת בצורה הרבה יותר רצינית, ואני קורא לראש הממשלה ולשרת החוץ ללכת – בשילוב עם הסברה דיפלומטית – ממדינה למדינה ולהסביר. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד ולראות את ההתחמשות בעזה, ואולי ניערך רק בעוד חודשים מספר. היום המאבק העיקרי שלנו הוא בחזית ההסברה. בתחום הזה יש למדינת ישראל הרבה מה לעשות. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת משה שרוני, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת מאיר פרוש. משה שרוני (גיל): גברתי היושבת-ראש, מכובדי השרים, חברי הכנסת, בכל שבוע אנחנו מבזבזים שעתיים על הצעות אי-אמון שהן לא קונסטרוקטיביות בכלל, לא לעניין. אני מתפלא – הנה, הליכוד הגיש הצעת אי-אמון, ואף חבר מהליכוד לא נמצא כאן. תארו לעצמכם כמה הם רציניים בעניין הגשת אי-אמון בממשלה – הם בכלל לא נמצאים כאן. אז באמת, בואו לא נעשה צחוק מחברי הכנסת. אני חושב שהתפקיד שלנו הוא לחוקק חוקים חברתיים, לחוקק חוקים למען עם ישראל, מה שטוב לעם ישראל, ולא לבזבז שעות על שעות בנושאים שאינם רלוונטיים בכלל – ואתם יודעים את זה – ובכלל הם לא במקום. חברי הכנסת שכחו, אבל גם כשהיינו בגוש-קטיף, בעזה, האנשים שם התחמשו, והאמל"ח עבר שם אני לא יודע כמו מה. מה ההבדל בין אז לבין היום? טיפת אמונה. טיפת אמונה. אז אני מציע לכל אלה שחושבים לרגע שיפילו אותנו, שהם לא ישכחו שהם לא יהיו שם. כן. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כך אמרנו גם על ה"חיזבאללה". משה שרוני (גיל): באמת, פעם היית שר בממשלת ישראל. אני יודע מה היה אז ומה יש היום. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אז מה? משה שרוני (גיל): אשר להצעת האי-אמון של הליכוד על פרויקט שיקום השכונות – הם שכחו שהם ביטלו את הפרויקט הזה לגמרי כשהם היו בשלטון. עכשיו יש אזורים שמתחילים לשקם, ומשקמים בהדרגה. קצת סבלנות וקצת סובלנות. מי שאין לו, יש לו בעיה. לגבי ההצעה של בל"ד אנד קומפני – לא ראיתי הרבה חוקים שחוקקתם בנושאים חברתיים. אתם עומדים מעל במה זו וכל הזמן מדברים על העם הפלסטיני, אבל לאנשים שהצביעו בעבורכם, שבזכותם אתם נמצאים בכנסת, אתם לא דואגים בכלל. אף חוק חברתי שלכם לא ראיתי. אם תתחילו לעשות חוקים חברתיים למען כל תושבי ישראל, יהיה על מה לדבר. כל זמן שאתם לא עושים את זה, חבל על הזמן וחבל על כל זה. רבותי, סיעת גיל דוחה בשאט-נפש את כל הצעות האי-אמון. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו - חבר הכנסת רן כהן. רן כהן (מרצ): חבר הכנסת שרוני, לא דוחים בשאט-נפש. משה שרוני (גיל): אני אומר מה שאני חושב. מאיר פרוש (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ממשלת אולמרט ראויה לאי-אמון בגלל המפולת המדינית שהתרחשה עלינו, בגלל התבוסה המדינית – אולי הגדולה זה שנות דור – משום שהעולם מכיר לאט לאט ובהדרגה בממשלת ה"חמאס", שרק לבשה מסכה של ממשלת אחדות עם אש"ף אך היא אותה גברת בשינוי אדרת, ובאותה עת ממשלת ישראל מגמגמת ועילגת, ממשלה במחלוקת, שכל שר בה מושך לכיוון אחר. ממשלה שמעוררת לעג בעולם. יש בקרבנו מי שטוענים כי הממשלה הפלסטינית מפוצלת לשניים - ל"פתח" ול"חמאס". זה לא נכון; ה"חמאס" הוא שמכתיב את המדיניות. זאת ממשלה שמחויבת לאידיאולוגיה של חיסול מדינת ישראל. זאת ממשלה שמסרבת, בפועל, לעמוד בהתחייבויות שממשלות קודמות לה נטלו על עצמן. ממשלה שתעודד את ההתחמשות הגדולה לקראת לבנוניזציה של עזה והגברת הטרור ושיגור ה"קסאמים". מי שחושב שהממשלה הפלסטינית מפוצלת לשניים טועה ומטעה, אבל צריך להיות מוסכם על כולנו שממשלת ישראל מפוצלת לשש ממשלות לפחות: לראש הממשלה אולמרט מדיניות אחת; לשרת החוץ מדיניות אחרת; לשר הביטחון, שמכבד אותנו בנוכחותו, מדיניות שלישית; לשר לביטחון פנים מדיניות רביעית; למשנה לראש הממשלה מדיניות חמישית ולשר לאסטרטגיה מדינית – שישית. שש תת-ממשלות מתקיימות בממשלה אחת. לכל אחד משרי ישראל דעה שונה בשאלה אם צריך לדבר עם ממשלת האחדות או לא צריך לדבר עמה, לדבר עם כולה או לדבר רק עם כמה מהשרים שלה, או לדבר רק שלושה ימים בשבוע ולא לדבר בשלושת הימים הנותרים, לקבל את התוכנית הסעודית או לנסות להכניס בה תיקונים, להמשיך לתלות תקוות באבו-מאזן למרות האכזבות או לשאת את עינינו לנשיא בוש, ואם בוש כבר בסוף כהונתו – אולי תבוא ישועתנו מעבדאללה מלך סעודיה. בקיצור, לכל שר בממשלה הזאת מדיניות משלו, וצריך רק לרחם על השגרירים שלנו בחוץ-לארץ, שצריכים להסביר בעולם את המדיניות של שש תת-ממשלות. גברתי היושבת-ראש, האם אמרתי שש תת-ממשלות? סליחה, טעיתי. גם השר לענייני הגמלאים, מר איתן, החליט להציג תוכנית מדינית משלו. לאחר שכבר פתר בהצלחה את בעיות הגמלאים, התפנה להציג תוכנית מקורית מאוד: התכנסות חד-צדדית. בוקר טוב השר איתן, חשבנו שההתכנסות, חבר הכנסת רן כהן, הוכנסה לבוידעם מעל הגג מזמן, לאחר ההצלחה המסחררת של תוכנית ההתנתקות, אבל לא, ההתכנסות הוצאה שוב על-ידי השר איתן ומקבלת מחדש הנשמה מלאכותית. השר איתן מציע לנו, גברתי היושבת-ראש, שניסוג מיהודה ושומרון ונפנה חד-צדדית עשרות התנחלויות, ובא לציון גואל. מתי באה ההצעה הזאת? ביום שבו המשיכו ארגוני הטרור לשגר "קסאמים" לעבר ערי הדרום, ואחד ה"קסאמים" נוחת סמוך למתקן אסטרטגי, ורק בנס של היושב במרומים עברנו את הירי הזה בשלום וצריך לברך ברכת הגומל. מתי מציעים לנו נסיגה חד-צדדית וחזרה לתוכנית ההתכנסות? כאשר אסרנו על מטוסי ריסוס ישראליים לטוס בקרבת רצועת-עזה בגלל חשש שיופלו; כאשר יש לנו מידע על הצטיידות ארגוני המחבלים בטילי נ"מ ויש חשש גם לטילי כתף בעלי טווח של 8 קילומטרים. נשאלת השאלה: אז אם נבצע התכנסות ביהודה ושומרון, נאסור גם על מטוסים אזרחיים להמריא ולנחות בנמל התעופה בן-גוריון, כמו שאוסרים עתה על מטוסי ריסוס חקלאיים בקרבת רצועת-עזה? גברתי היושבת-ראש, מתי סוף-סוף נתפכח מהאשליות? מתי סוף-סוף נבין שנוסחת שתי מדינות לשני עמים היא הטעיה, חלום בהקיץ, אחיזת עיניים? מה עוד צריכים לראות אנשי השמאל ואנשי האתמול, אלה המאמינים שאפשר לפתור את המחלה הקשה ב"אקמול". ברחנו מלבנון וקיבלנו את תוקפנותו של ה"חיזבאללה", עקרנו עצמנו מעזה ואנחנו מקבלים טילים שטווח פגיעתם מגיע לאשקלון. האמל"ח בעזה הוכפל, האירנים חודרים לתוך ארגוני המחבלים. מתי סוף-סוף תבינו שלא רק שאין עם מי לדבר – גם אין על מה לדבר. עמיתי חברי הכנסת, היוזמה הסעודית גרועה יותר ממתווה קלינטון, הם לא יוותרו על זכות השיבה ולא יוותרו על קילומטר רבוע בירושלים. אהוד ברק הסכים לנסיגה מ-97%, ואהוד אולמרט, שרוצה להיות פופולרי, עליו להסכים, או עלול להסכים ל-100% פלוס. שלום לא יהיה לצערנו בשנים הקרובות, וגדולי התורה כבר אמרו לנו לפני עשרות שנים וחזרו על כך שארץ-ישראל היא "נחלת עולם לעם עולם" ואין להחזיר שטחים גם מדין פיקוח נפש, ובעזרת השם יום יבוא ונזכה גם לשלום כי "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום". אבל אנחנו צריכים להיות ראויים לשלום. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת רן כהן. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר קולט אביטל: עד שידבר חבר הכנסת כהן - הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ז-2007; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה (פיצויים לדוגמה והגנה על עובד מתלונן), התשס"ז-2007; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז-2007; הצעת חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז-2007. לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 25) (איסור העסקת קרובי משפחה), התשס"ז-2007; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 94) (חובת הדיווח על עבירות מין במשפחה), התשס"ז-2007; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8) (ביזוי אדם בשל מוגבלות), התשס"ז-2007; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ז-2007; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 81) (חובת חבישת קסדה), התשס"ז-2007. תודה רבה. הצעות סיעות האיחוד הלאומי - מפד"ל - יהדות התורה, הליכוד וחד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. ההתחמשות המואצת ברצועת-עזה והאיום בשיגור טילי "קסאם" אל קריית-גת; 2. הקיצוץ בפרויקט שיקום שכונות והוצאת עשרות שכונות מהפרויקט; 3. מדיניותה בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. רן כהן (מרצ): גברתי היושבת-ראש, אדוני שר הביטחון, חברות וחברי הכנסת, אני מאוד מקווה שהיום הזה יהיה לנו יום גדול, שבו נקבל את חוק חולי הפוליו, שבו נעשה צדק סוף-סוף, לאחר שנים של עינויים, אבל על זה עוד נדבר. נכון לעכשיו, אנחנו עוסקים בשלוש הצעות אי-אמון בממשלה. אכן, נדמה לי שכל בר-דעת הגון יאמר שלממשלה הזאת לא רק ראש לא פופולרי, אלא היא ממשלה ללא יעדים, ללא אג'נדה וללא מטרות, חוץ מלשמור על השרידות שלה. זה כל מה שרוצים היום מפלגות הקואליציה ושרי הממשלה שיקרה בממשלה, לכן, יבואו לכאן להצביע כדי למנוע את הפלתה, כדי לשרוד. לשם מה? מה זה עושה לציבור הישראלי? מה זה תורם לאזרח הישראלי? לצערי הרב, שום דבר. לפחות היום, במזל, ועדת השר יעקב אדרי החליטה שהיתה מלחמה; עד עכשיו גם את זה לא אמרו. אני מאוד מקווה שאם זו אולי ההתפכחות של אזרחי מדינת ישראל, שהיא תתחיל להתפשט ולהגיע להכרה עד כמה חייבים להתעשת ולהבין. אנחנו לא נמצאים במצב שבו אפשר לחשוק ואפשר לחמוד הכול. יש לנו מציאות גיאופוליטית מאוד קשה, והשאלה היא מה צריכה הממשלה לעשות בעיתוי הזה. אדוני שר הביטחון, העובדה שיש היום בצד הפלסטיני ממשלה עם ה"חמאס" היא רעה, אני לא אוהב את ה"חמאס". אבל זה שיש ממשלה אחודה פלסטינית - זו כתובת. את הכתובת הזאת לא אנחנו בחרנו, העם הפלסטיני בחר. לכן צריך לדבר אתה. אני יודע שיש עליכם מחלוקת מימין ומשמאל, אבל אתם לא יכולים להישאר באמצע. אי-אפשר להישאר תלויים באוויר, כי עם ישראל נשאר תלוי באוויר, וכשמחכים, מחכים רק לדבר אחד, לטרור הבא, למפגע הבא ולמלחמה הבאה. אין המתנה זולת המתנה למלחמה, ואין מעשה של משא-ומתן אלא מעשה של עשיית שלום. בעניין הזה צריך לזכור, שאם היום ה"חמאס" לא מכיר בישראל, והוא לא מכיר בישראל ברוב רשעותו ואיוולתו, הדרך להביא אותו להכיר בישראל, ובכך להביא את כל העם הפלסטיני להכיר בישראל, היא סביב שולחן משא-ומתן, לא בשדה הקרב, לא בשדה הפיגועים ולא במקום אחר. שם יכולת הניצחון הגדול ביותר של מעשה השלום. אבל את זה לא רוצים לעשות, את זה רוצים להשאיר לאוויר, לשמים, למישהו. אולמרט אומר, ואתמול מחליטה הממשלה, לצערי בתמיכתך, שהיא לא תדבר עם ממשלת ה"חמאס". אז מה יהיה, ידברו הרובים, ידברו הטרוריסטים, ידברו האלימים, וכשהם ידברו יהיה פה רע ומר, והרבה דם וזיעה, וזה מאוד חבל. אדוני שר הביטחון, גם ההתחמשות של הפלסטינים ברצועת-עזה היא מהלך רע, מרושע, מאוד לא קונסטרוקטיבי, לפחות מנקודת המבט שלי. אבל איך מונעים את זה, על-ידי צעקות? על-ידי זה שראש הממשלה, שרת החוץ או אתה תקומו ותגידו, זה רע מאוד, זה לא עומד בתנאי הקוורטט, אז נצעק. מה יהיה? יפסיקו להבריח? אפשר להגיע להפסקת ההברחות רק בדרך של הגעה להסדר של שתי מדינות לשני עמים; זו על יד זו, בהסדר ביטחוני, הסדר הכרה מדיני, הסדר כלכלי ראוי, לטובתנו ולטובתם, ופתרון של שלום. בלי זה לא יהיה שום דבר. על פרויקט שיקום השכונות אני אנאם בפעם אחרת. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת עבאס זכור, בבקשה. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, הגיע הזמן לדבר על שלום. אני מדבר אל שר הביטחון. הכרנו אותך לפני המלחמה כאיש של שלום, והגיע הזמן לתקן את הטעות של המלחמה, לקבל כל יוזמה לשלום, עם כל העולם הערבי, עם כל העולם המוסלמי, ובהתחלה עם הפלסטינים שהיום הסכימו והלכו לממשלת אחדות פלסטינית. למה לדחות את הממשלה הזאת? למה לא לקבל את היוזמה של הפלסטינים? הם, כמו שאמר חבר הכנסת רן כהן, נבחרו על-ידי הציבור. העם הפלסטיני בחר בממשלה הזאת, ועם כל זאת, למען השלום קיבלו ממשלת אחדות בין ה"פתח" ל"חמאס". הגיע הזמן לקבל כל יוזמה של הפלסטינים וללכת לכיוון השלום. הגיע הזמן להקשיב לקול העם במדינה. לפי הסקר שפורסם היום ב"ידיעות אחרונות", 58% קוראים לממשלה כן לדבר עם ממשלת האחדות הפלסטינית. מתי נקשיב לעם שלנו, מתי נקשיב לתושבי המדינה שרוצים שלום ומתגעגעים לשלום? למה כל הזמן דוחים את זה? כשהעם רוצה שלום, למה לא מקבלים את בחירת העם שלנו? כן לדבר עם ממשלת האחדות, מספיק לדבר רק על התחמשות ועל טילי "קסאם", לדבר על השלום דרך שולחן המשא-ומתן בין ישראל לבין פלסטין. אני מברך מעל הדוכן הזה את העם הפלסטיני ואת ממשלת העם הפלסטיני, שבחרה באחדות העם, באחדות כל הפלגים הפלסטיניים, שהלכו לכיוון ממשלת אחדות פלסטינית. בזה הם רצו להגיד לישראלים, לממשלת ישראל, שאנחנו הפלסטינים בוחרים בשלום, ואני מקווה שבישראל יקבלו את ההצעה הזאת. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוייד. אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חנא סוייד (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני חושב שבהימנעותה ובהתנגדותה של הממשלה להכיר בהתפתחויות שחלו ברשות הפלסטינית, הממשלה הזאת ממשיכה לאבד את הכיוון והדרך. בהתנגדות של הממשלה להכיר ולדבר, להיות מוכנה להידברות עם ממשלת האחדות הלאומית הפלסטינית, נעשית טעות איומה. זאת תהיה אולי טעות שלא יהיה אפשר לתקן מאוחר יותר. ממשלת האחדות הפלסטינית מדברת בצורה ברורה ביותר, שהיא מוכנה להידברות, היא רוצה להיכנס לדיונים, למשא-ומתן עם ממשלת ישראל על השגת שלום, וממשלת ישראל עומדת בסירובה ולא מסכימה לפתוח במשא-ומתן. מדברים על תנאי הקוורטט ואומרים: אם ממשלת האחדות הלאומית הפלסטינית תקיים את תנאי הקוורטט, מדינת ישראל תהיה מרוצה ותפתח במשא-ומתן. אבל אנחנו רואים, שהקוורטט, מדינה-מדינה, החל בנורבגיה, ספרד, צרפת, איטליה, לאט לאט כל מדינות אירופה מצטרפות לכך שצריך לפתוח במשא-ומתן עם הממשלה הפלסטינית. גם בארצות-הברית נשמעים קולות ברורים, אולי נדבר עם חלק מהממשלה הפלסטינית. חשוב לציין שמשא-ומתן עם הממשלה הפלסטינית הנוכחית זה דיבור עם כל העם הפלסטיני. קודם היתה ממשלה של תנועה אחת, ה"חמאס", עכשיו מדברים על ממשלה שמאגדת בתוכה גם את ה"פתח", גם את ה"חמאס", גם את העצמאים, את כל הכוחות המובילים בעם הפלסטיני. לכן, חשוב מאוד לא לפספס את ההזדמנות הזאת. צריך שממשלת ישראל תתפכח ולא תנסה להרוויח זמן. באותה הזדמנות, לא מדובר רק בהידברות עם העם הפלסטיני, אלא צריך לפתוח במשא-ומתן כולל עם העולם הערבי על-פי היוזמה הערבית, כפי שהיא נקראת - היוזמה הסעודית. זאת הזדמנות פז, שכל מדינות העולם הערבי קיבלו החלטה פה-אחד בליגה הערבית, שהן מוכנות לשלום, שלום שמדבר על כל הנושאים הפתוחים בין ישראל למדינות ערב. לכן, אני קורא לממשלה לשמוע, להאזין לקול הקורא, שצריך לפתוח במשא-ומתן מיידי. כל עוד הדבר הזה לא נעשה מפורשות על-ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, הממשלה הזאת לא ראויה לאמון הכנסת. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. ואחרון הדוברים – חבר הכנסת שי חרמש. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, תחילה ברצוני לברך ולקדם בברכה את נציגי הנכים, חולי הפוליו, מחלת שיתוק הילדים, שנמצאים ביציע ובאו לצפות ולהיות נוכחים בהעברת החוק בעניינם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. גברתי היושבת-ראש, נמצאים ביציע כמה אנשים מהיישוב שלי, כפר-קרע, אני מכיר אותם מאז היו ילדים. כיתה אחת קיבלה חיסון מקולקל, ולאחר החיסון שבא אחריו הם קיבלו את מחלת הפוליו. הם נשלחו לבתי-חולים והם חלו בשיתוק ילדים בגלל החיסון. לפני כן הם היו ילדים בריאים לגמרי. זה קרה גם ביישובים אחרים. אני חושב שהגיע הזמן לעשות אתם צדק. גברתי היושבת-ראש, הממשלה נאחזת ביחסה לממשלה הפלסטינית החדשה בתנאי הקוורטט. יכול להיות שיש היגיון בתנאי הקוורטט, אבל יש טעות בכתובת. אם צריך לדרוש משהו, זה לפנות לממשלת ישראל למלא את התחייבויותיה על-פי הסכמים והתחייבויות שהיא חתמה עליהם. ממשלת ישראל התחייבה בהסכמי אוסלו ואחריהם על נסיגה מ-90% מאדמות הגדה המערבית. היא נסוגה רק מ-18%. ממשלת ישראל התחייבה על מעבר בטוח בין הגדה לרצועה, ואין מעבר בטוח בין הגדה לרצועה. ממשלת ישראל התחייבה התחייבות גורפת שלא לנקוט שום צעד חד-צדדי על-פי הסכמי אוסלו, וממשלת ישראל הפירה את התחייבויותיה באופן סדרתי. אם הקהילה הבין-לאומית רוצה לעשות צדק, היא צריכה לפנות לצד הכובש, לצד החזק, לצד הקובע את קצב העניינים, שהוא ימלא את התחייבויותיו על-פי ההסכמים החתומים - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אילו התחייבויות קיימו הפלסטינים? אילו התחייבויות מילא אבו-מאזן? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - ולא לפנות לקורבן, לאנשים שלא יכולים לעבור מעיר לעיר, לאנשים שנתונים בסגר. מר שמעון פרס חתם על ההסכם וקיבל פרס נובל; יש לשלול ממנו את פרס נובל לאחר שהוא וממשלתו הפירו באופן סדרתי את כל ההתחייבויות שהם חתמו עליהן. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת שי חרמש, אחרון הדוברים. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אילו התחייבויות קיימו הפלסטינים? רק רצח - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת גבאי, אני קוראת אותך לסדר. שי חרמש (קדימה): גברתי היושבת-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, שרים נכבדים, אני מבקש להתייחס לאחת משלוש הצעות האי-אמון, דווקא לזאת שעוסקת בהחרפה ובהצטיידות בנשק טרור בתוככי רצועת-עזה. אין ויכוח על הנתונים, אין ויכוח על הממצאים, ודאי שאין ויכוח על התהליך שהולך ומחריף על גבול שדרות ועוטף-עזה. הדברים ידועים, לא נסתרים מהעין ולא נעשים במחשך, נעשים לאור יום. אבל בואו נבדוק רגע אחד, מציעי הצעת האי-אמון, למה הדברים שלכם מכוונים. הרי אין עיניכם נשואות להתחמשות ברצועת-עזה. אתם מנסים להחזיר אותנו, בואו נאמר בגלוי, לימי קיץ 2005, לימי ביצוע ההתנתקות בגוש-קטיף. מישהו מכם, ולא אחד, ודאי מנסים לומר, לו היינו יושבים שם היום, בתוככי גוש-קטיף, בתוך אותה מדינת "חמאסטן" - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - שי חרמש (קדימה): חבר הכנסת צבי הנדל, "קסאמים" לא היו יורדים, מרגמות לא היו נופלות, מטענים לא היו מוצבים. צבי הנדל יקירי, הרי שנינו חיינו משני צדי הקו, לא יום ולא יומיים, ה"קסאמים" נפלו על גוש-קטיף וכפר-דרום כשם שנפלו על שדרות, כשם שנפלו על נחל-עוז, כשם שנפלו על נתיב-העשרה. הקורבנות שנגבו בנתיב-העשרה ובשדרות אינם פרי ההתנתקות, זה קרה לפני כן. מישהו מכם מנסה לטעת את התחושה ואת המחשבה, שלו היינו יושבים שם היום עם 15,000 תושבים אזרחים, על ציר כיסופים, על כביש מורג, על דרך נצרים - בואו לא נאבד את הזיכרון הקצר שיש לנו ונזכור את המחירים האיומים שגבתה שם ההתיישבות בשנים האחרונות בחיי אזרחים, בחיי חיילים, במשאבים, בכוח-אדם ובאנרגיות שהופנו שלא לצורך. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מותר לבקש סליחה. שי חרמש (קדימה): סליחה מבקשים על דברים שחוטאים, לא על דברים שנעשו בשיקול דעת ונעשו לעניין. מי שמציע היום פתרון שבו מאבק מזוין, כוחני בלבד, ודרישה לחזור חזרה אל בורות המים, אל גוש-קטיף, ובזה להחזיר את הביטחון, נדמה לי שקצת השתבש בזיכרון ההיסטוריה. אמת, המצב בגבול רצועת-עזה מחריף, כוחו של ה"חמאס" גובר, הוא לא גובר כי פינינו; לא בגלל שפינינו צמחה "חמאסטן". צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הם לא עלו לשלטון בגללנו. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת הנדל. שי חרמש (קדימה): חבר הכנסת צבי הנדל, לא מפני שיצאנו מעזה עלתה ממשלת "חמאס". ממשלת "חמאס" עלתה על חורבותיה של שחיתות של ממשלת פלסטין הקודמת, מסיבות פנימיות שאין להן דבר וחצי דבר עם העניין הזה. אבל היות שצריך לתת תשובה, חבר הכנסת הנדל, על המציאות הקיימת היום על גבול רצועת-עזה, נדמה לי שיותר מכל אחד פה יכולים רק שר הביטחון ואני להעיד על המציאות הזאת. אני יכול לומר דבר אחד, התשובה לא ניתנת ב"בום טראח", באגרוף ברזל בלבד. לצד אגרוף חכם, נבון - - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה נאיבי. שי חרמש (קדימה): חבר הכנסת בני אלון, אינני מהנאיבים שמציעים לעשות שלום עם ממשלת "חמאס". בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה כן מהנאיבים. שי חרמש (קדימה): את זה אי-אפשר להדביק לי, באמת שלא, ומהספסל מאחור יכול להעיד חבר הכנסת הנדל, שזאת לא דעתי. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. שי חרמש (קדימה): הפתרון להתמודדות עם האיום לאורך גבול רצועת-עזה צריך להימצא בשלושה מפלסים בו-זמנית: 1. אגרוף חכם ונחוש, סיכול ופגיעה במוקדי האיום; 2. פתרון שלא יחמיץ שום הזדמנות להידברות - היוזמה הסעודית איננה דבר שצריך לדחות על הסף. חייבים לבוא עם תנאים משלנו. לא נאמר שכל מה שנכתב ביוזמה הוא הסיום, זה בסך הכול הפתיח; 3. לא פחות חשוב, מאמץ מתמשך לחזק את האוכלוסייה, זאת שיושבת לאורך הקו, זאת שיושבת בשדרות, זאת שיושבת לאורך הגבול; לחזק אותה כלכלית, למגן אותה, לתת לה תעסוקה, לתת לה השכלה, לתת לה חינוך, לתת לה תקווה; לתת אפשרות, שגם במציאות הקשה לאורך גבול רצועת-עזה כרגע, יש תקווה, יש סיכוי ויש כוח שמגבה ועומד מאחורי הלוחמים האזרחים שעומדים לאורך הקו. אני מודה לכם ואני קורא להסיר את הצעת האי-אמון. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אנחנו עוברים לשלב ההצבעה. אני מבקשת לסגור דלתות. נא לשבת. אדוני השר לעניינים אסטרטגיים, נא לשבת. אדוני סגן שר הביטחון. אנחנו עוברים להצבעה על שלוש הצעות האי-אמון. תחילה נצביע על הצעת סיעות האיחוד הלאומי - מפד"ל ויהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה בשל ההתחמשות המואצת ברצועת-עזה והאיום בשיגור טילי "קסאם" אל קריית-גת. אני עוברת להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות האיחוד הלאומי - מפד"ל - יהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה – 17 נגד – 57 נמנעים – 7 הצעת סיעות האיחוד הלאומי - מפד"ל - יהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד - 17, התנגדו - 57, נמנעו שבעה. אני קובעת שהצעת האי-אמון של סיעות האיחוד הלאומי – מפד"ל - יהדות התורה לא התקבלה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה בשל הקיצוץ בפרויקט שיקום השכונות. נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה – 25 נגד – 54 נמנעים – 1 הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד - 25, נגד - 54, נמנע אחד. אני קובעת שהצעת האי-אמון של סיעת הליכוד לא התקבלה. נעבור להצבעת ההצעה השלישית, של סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד להצביע אי-אמון בממשלה בשל מדיניותה בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני. נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש - רע"ם-תע"ל - בל"ד להביע אי-אמון בממשלה – 9 נגד – 55 נמנעים – 16 הצעת סיעות חד"ש - רע"ם-תע"ל - בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד - 9, התנגדו - 55, נמנעים – 16. אני קובעת שהצעת האי-אמון לא עברה. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 23) (צמצום מספר החברים בוועדות הכנסת הקבועות), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 7407.] (קריאה ראשונה) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 23) (צמצום מספר החברים בוועדות הכנסת הקבועות). הצבעה בלבד. נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 37 נגד – 38 נמנעים – 1 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 23) (צמצום מספר החברים בוועדות הכנסת הקבועות), התשס"ז–2007, לא נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, בעד - 37, נגד - 38, נמנע אחד. אני קובעת שהצעת החוק לא התקבלה. קריאות: ההצבעה לא נקלטה. היו"ר קולט אביטל: אוקיי. נעשה הצבעה חוזרת. ראש הממשלה אהוד אולמרט: לא. שר הפנים רוני בר-און: בוועד הבית עושים הצבעה חוזרת. לא משנים הצבעה. חברים, מכיוון שהיו הרבה מחברי הכנסת – אגף שלם – שלא הספיקו להצביע, נעשה הצבעה חוזרת. השר יצחק כהן: אין דבר כזה. קריאות: מה פתאום? היו"ר קולט אביטל: אז לא תהיה הצבעה חוזרת. בחירת סגן ליושבת-ראש הכנסת היו"ר קולט אביטל: הודעה ליושבת-ראש ועדת הכנסת. רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, כמה הודעות לוועדת הכנסת; גברתי היושבת-ראש, להודעה הראשונה שלי נדרשים הצבעה ואישור המליאה. המלצת ועדת הכנסת למינוי סגן ליושבת-ראש הכנסת; בהתאם לסעיף 1 לתקנון הכנסת ובהתאם לנוהג ולנוהל המקובלים, ועדת הכנסת מציעה לכנסת לבחור בחבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין לתפקיד סגן יושבת-ראש הכנסת במקום חבר הכנסת גדעון סער, שהתפטר מתפקידו. נדרש לכך אישור המליאה. אודה לך אם אוכל להצביע מכאן. היו"ר קולט אביטל: אנו עוברים אפוא להצבעה על הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד הצעת ועדת הכנסת – 55 נגד – 1 נמנעים – 1 הצעת ועדת הכנסת לבחור את חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין לסגן ליושבת-ראש הכנסת נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד – 55, מתנגד אחד ונמנע אחד. אני קובעת שהצעתך התקבלה. רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): אני מבקשת להוסיף גם את קולי להצבעה. היו"ר קולט אביטל: בעד – 56. חילופי גברי בוועדות הכנסת רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודיעה בזאת על חילופי אישים בוועדת הכנסת, מטעם סיעת ישראל ביתנו: במקום חברת הכנסת ליה שמטוב יכהן חבר הכנסת רוברט אילטוב. הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): הודעה נוספת: ועדת הכנסת קבעה כי הוועדות שלהלן ידונו בהצעות חוק לשם הכנתן לקריאה ראשונה: ועדת הכספים תדון בהצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – מימון פעילות הסיעות בכנסת), התשס"ז-2007, מאת חבר הכנסת משה שרוני וקבוצת חברי הכנסת; ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק זכויות המורה, התשס"ז-2007, הצעתה של חברת הכנסת רונית תירוש. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה. הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007 [מס' כ/110; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' 3392; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת לפנות אל שר האוצר. אדוני השר, נמצאים אתנו כאן נציגי הנכים, האם יש אפשרות - - - שר האוצר אברהם הירשזון: לא. היו"ר קולט אביטל: אמרת שלא? זה ייקח בדיוק שלוש דקות. חברי חברי הכנסת, אני מבקשת את שימת לבכם. יש לנו אפשרות להצביע על חוק הפוליו עכשיו. שר האוצר מוכן לעשות זאת אם אלה שהגישו הסתייגויות מוכנים להסיר את הסתייגויותיהם. אקרא מהר את רשימת המסתייגים, ואם אתם מורידים את ההסתייגויות נוכל להצביע בעוד שלוש דקות. חבר הכנסת בשארה, אתה מוכן להסיר את ההסתייגות? תודה. חבר הכנסת אלדד? תודה. חבר הכנסת רן כהן - אינו נמצא. חבר הכנסת רביץ, אתה מוכן להסיר? חברת הכנסת לנדבר? חבר הכנסת אזולאי? תודה רבה. אדוני השר, אנו עוברים להצבעה על חוק פיצוי לנפגעי פוליו. אנו עוברים להצבעה, כי כולם הסירו את ההסתייגויות. זה תקציבי? בסדר. אנו צריכים רוב של 50. אני מבקשת מיושב-ראש הוועדה להציג את הצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת שרוני. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): גברתי היושבת-ראש, מכובדי ראש הממשלה, מכובדי השרים, חברי הכנסת, יום זה הוא יום גדול, קריאה שנייה וקריאה שלישית של הצעת חוק פיצוי לחולי פוליו. אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה בכנסת השש-עשרה, אך עקב פיזורה לא הושלמו הליכי חקיקת החוק, ובכנסת השבע-עשרה הוחל על הצעת החוק דין רציפות. מטרת החוק המוצע היא לפצות את נפגעי פוליו – מי שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים, ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשותי קיימה כמה דיונים בהצעת חוק זו, ובמהלכם שבה ועלתה שאלת אחריותה של המדינה למצבם של נפגעי פוליו. הוועדה שמעה עדויות מפי נפגעים על הסבל שהיה מנת חלקם לאחר שלקו במחלה, חלק ממנו עקב טיפולים רפואיים כושלים ותנאים סניטריים ירודים ששררו כאן בראשית ימי המדינה. עם זאת, שאלת אחריותה של המדינה להתפשטות המחלה ולטיפול הרפואי בנפגעים לא נבדקה בידי גורם מקצועי בלתי תלוי, שכן הוועדה לא קיבלה את המלצתי למנות ועדה ציבורית שתבחן לעומק את שאלת אחריות המדינה. אף-על-פי-כן החליטה הוועדה כי על המדינה מוטלת אחריות ציבורית למצבם של נפגעי פוליו, שרבים מהם סובלים היום מהחמרה מאוחרת של המחלה – פוסט-פוליו - המתבטאת בירידה בתפקוד ובהופעת סימפטומים חדשים, כגון חולשת שרירים, כאבי שרירים ותשישות. על כן, מוצע לקבוע כי נפגע פוליו לעניין החוק יהיה תושב ישראל אשר לקה בישראל במחלת שיתוק ילדים ונקבעו לו אחוזי נכות בשל המחלה, כמפורט בחוק המוצע. כדי להגיע להסכמה על הסדרי הפיצוי לנפגעי פוליו הקמתי צוות משנה, שמשמשים בו חברי הוועדה, והחלטותיו של צוות זה הניחו את הבסיס להצעת החוק המונחת לפניכם. בהתאם לכך מוצע לקבוע, כי נפגע פוליו שעקב מחלתו נגרמה לו נכות יציבה יקבל מהמדינה פיצוי חד-פעמי בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו: נפגע פוליו שאחוזי נכותו נמוכים מ-75% יקבל פיצוי בסך 50,000 ש"ח, נפגע פוליו שנקבעו לו אחוזי נכות בין 75% ל-94% יקבל פיצוי בסך 100,000 ש"ח, ונפגע פוליו שנקבעו לו 95% נכות או יותר יקבל פיצוי בסך 120,000 ש"ח. נוסף על כך, יקבלו נפגעי פוליו קצבה חודשית, שסכומה המרבי הוא 50% מהשכר הממוצע במשק, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו להם. נפגע פוליו שנקבעו לו אחוזי נכות נמוכים מ-20% יקבל מענק במקום קצבה חודשית. לעניין הוועדות הרפואיות שידונו בתביעות של נפגעי פוליו החליטה הוועדה לאמץ את המנגנון הקיים במוסד לביטוח לאומי, כך שרופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים, הדנים בתביעות לקצבת נכות מכוח חוק הביטוח הלאומי, ידונו בתביעות של נפגעי פוליו ויקבעו אם התובע לקה במחלת הפוליו, אם הוא חלה בה בישראל ומהם אחוזי הנכות הנובעים מהמחלה. לעניין זה, אחוזי הנכות ייקבעו על-פי רשימת הליקויים החלים על תביעות של נפגעי עבודה, שכן רשימה זו רחבה יותר מרשימת הליקויים המשמשת בתביעות לקצבת נכות כללית. במקרה שמצבו הבריאותי של התובע אינו יציב, מוצע לאפשר לרופא מוסמך או לוועדה הרפואית לעררים לקבוע את אחוזי הנכות של התובע לתקופה מוגבלת של שנתיים לכל היותר. רופא מוסמך או הוועדה הרפואית יקבעו אם חל שינוי במצבו הבריאותי של התובע עקב המחלה, ואם יש צורך, עקב שינוי זה, לעדכן את אחוזי הנכות שנקבעו לו. השיתוק שמחלת הפוליו גורמת מתבטא במקרים רבים בפגיעה בגפיים התחתונות, ומסיבה זו יש נפגעי פוליו שהוכרו להם אחוזי מוגבלות בניידות מכוח הסכם הניידות. על כן החליטה הוועדה כי נפגע פוליו שנקבעו לו אחוזי מוגבלות בניידות כאמור יהיה רשאי להחליט כי תשלומים מכוח החוק המוצע יחושבו בהתאם לאחוזי המוגבלות בניידות שנקבעו לו בשל מחלת הפוליו, ולא על-פי אחוזי הנכות שקבעו הרופא המוסמך או הוועדה הרפואית לעררים. כמו כן, רבים מנפגעי פוליו נבדקו בעבר במוסד לביטוח לאומי ונקבעו להם אחוזי נכות או אחוזי מוגבלות בניידות בשל מחלה זו. על כן, מוצע לאפשר לרופא המוסמך או לוועדה הרפואית לקבוע את אחוזי הנכות של התובע לעניין החוק המוצע על סמך בדיקות קודמות אלה – בלי לבדוק אותו שוב. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): בשנים שחלפו מאז לקו במחלת הפוליו נאלצו הנפגעים לשאת בעלויות כספיות רבות בשל טיפול רפואי, אביזרים רפואיים ומכשור רפואי - - היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): - - בין השאר עקב ההחמרה המאוחרת. על כן, מוצע להסמיך את שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין השתתפות המדינה במימון שירותי בריאות כאמור לנפגעי פוליו. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אנשים אלה מחכים 50 שנה – אני מבקש עוד דקה. כאמור, החוק המוצע מכיר במחויבותה של המדינה לנפגעי פוליו שחלו בישראל, ועל כן, ההסדר המוצע בחוק אמור להיות הסדר ממצה לעניין מתן פיצוי לנפגעי פוליו. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי אדם שהגיש תביעה לפי החוק המוצע לא יוכל להגיש תביעה לבית-משפט לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989, בשל עילות המנויות בחוק המוצע. נוסף על כך, מוצע לקבוע מנגנון של קיזוז, כך שאם נפגע פוליו קיבל פיצויים מהמדינה מכוח תביעה שהגיש כאמור, המדינה תהיה רשאית לנכות את סכומי הפיצויים ששילמה מסכומי התשלומים שאותו נפגע זכאי לקבל לפי החוק המוצע. היו"ר קולט אביטל: אני מבקשת לסיים, חבר הכנסת שרוני. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): חברי הכנסת, להצעת החוק המונחת לפניכם הוגשו כמה הסתייגויות, שנועדו להרחיב את תחולת החוק גם על מי שחלו במחלת הפוליו מחוץ לישראל. קבלת ההסתייגויות האלה תשמיט את הבסיס העקרוני שהצעת החוק מונחת עליו, שעניינו, כפי שציינתי, הכרת המדינה במחויבותה כלפי נפגעי פוליו שנפגעו בישראל וקביעת הסדרי פיצוי הנובעים מהכרה זו. על כן, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות. אני רוצה להודות לראש הממשלה, לשר האוצר, לכל חברי הממשלה, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת המשנה שלה. אני רוצה להודות גם ליועצת המשפטית ג'ודי וסרמן ולמנהלת הוועדה. היו"ר קולט אביטל: עוד לא הצביעו. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אל תדאגי, כולם יצביעו. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: כיוון שאין הסתייגויות אנו עוברים ישר להצבעה. נא להצביע על החוק בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–14 – 75 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–14 נתקבלו. היו"ר קולט אביטל: בעד – 75, אין מתנגדים ואין נמנעים. מוסיפים את קולות שר האוצר, ראש הממשלה ושר הביטחון. מוסיפים את חברי הכנסת חסון ושרוני. בסדר. כולם בעד. אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד החוק – 83 נגד – אין נמנעים – אין חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר קולט אביטל: 83 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. כל הכבוד, תודה רבה. אני מבקשת מחבר הכנסת עזמי בשארה לבוא ולהודות. עזמי בשארה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, הרגע תם מסע של שנתיים וחצי שנכללה בו הרבה עבודת לובי ושדלנות בכנסת אבל גם הרבה עבודה ציבורית ועבודת מחקר. זה הכתר של פעילות החקיקה שלי. מבחינתי האישית יש מעט רגעים כאלה בכנסת; לא מדובר בחוק פוליטי או לאומי, אלא בחוק חברתי, שנועד לסייע לאנשים חלשים שמצאו להם כמה חברי כנסת – ולא רק אני, הרבה מחברי הכנסת – שידברו בשמם. זה יום טוב לפרלמנט הישראלי. אני רוצה להזכיר גם את חברי מהכנסת הקודמת, שעזרו לי מאוד, וגם מהכנסת הזאת. איפה חבר הכנסת ליצמן? צריך לזכור אותו – שהיה בוועדת הכספים בכנסת הקודמת. חבר הכנסת שרוני בוועדת הרווחה עזר מאוד, אפילו האדיקות שלו וההתעקשות שלו על דברים מסוימים בסופו של דבר הועילו, מכיוון שהחוק נעשה כך יותר מבוסס מבחינת ההיגיון המשפטי הפנימי שלו. אני רוצה להודות גם לג'ודי, היועצת המשפטית של הוועדה, שלפעמים התרגזנו עליה, כי מאוד התלהבנו, אבל בסופו של דבר מה שהיא הציעה היה מאוד חשוב להיגיון המשפטי של החוק. אני לא רוצה להרחיב בדברי התודה, התחייבתי לשר הירשזון שלא אאריך. אני רוצה להגיד לשר, שלמרות התנגדות הממשלה, בכל פעם הצבעתם בעד. הפעם לא רק הצבעתם בעד, אלא הסכמתם לפני ההצבעה. אגב, אף פעם הממשלה לא הצביעה נגד בכל הקריאות; היא החליטה נגד והצביעה בעד בכל פעם. הפעם היא גם החליטה בעד, וזה טוב. אני רוצה להודות לכם על כך. אנחנו מחויבים לכל מה שאמרתם, גם מבחינה ציבורית. אם אנחנו רוצים אחריות ופיצוי של מדינת ישראל, היא יכולה להיות אחראית לאלה שחלו בתחומה. כל דבר אחר אפשר להסדיר בתקנות בעתיד, אבל מבחינת ההיגיון של החוק חשבנו – או זה או בלי חוק, ולכן החלטנו בעד. ההיגיון הזה של החוק – שהוא יבטיח פיצוי לאלה שחלו במדינת ישראל. גם לעניין התשלום החד-פעמי, אני רוצה להזכיר לכם את חבר הכנסת צ'יטה כהן – הוא לא נמצא פה. הוא צירף הצעת חוק דומה להצעה שלי, שיש בה רק תשלום חד-פעמי. אנחנו, בהתייעצות עם ארגוני הנכים, חשבנו שהקצבה החודשית יותר נכונה. התשלום החד-פעמי יינתן בתחילת השנה הבאה, תחילת שנת 2008. אני התחייבתי שנסכים עם שר האוצר, וממילא שר העבודה והרווחה, אישית, יוציא את התקנות. גברתי, אני חייב להודות ליהודה דורון, לשמעון יאיר ולכל שאר נציגי ארגוני הנכים. אני לא אזכיר אתכם בשמות, אבל בלעדיכם העבודה לא היתה מתקדמת. גם לאחמד טיארה, לעבד-אלרחים חמודה ולשאר החברים מהמגזר הערבי, שפעלו בשיתוף פעולה עם חבריהם בארגוני הנכים. זאת היתה עבודה משותפת נהדרת בכנסת. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שהצביעו בעד. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אדוני, שר האוצר, בבקשה. לפני כן, הודעה למזכיר. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר קולט אביטל: לפני כן, הודעה למזכיר. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז–2007; הצעת חוק העיריות, התשס"ז–2007. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47), התשס"ז–2007, שהחזירה הוועדה לענייני ביקורת המדינה. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. הודעה קצרה לחבר הכנסת יצחקי. אביגדור יצחקי (קדימה): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני חושב שהיום הזה הוא יום חג לא רק לחולי פוליו, אלא לכנסת כולה, שהצביעה פה-אחד בעד החוק הזה, למרות עלותו הכספית, שהיא לא קטנה. אני חושב שגם ראש הממשלה וגם שר האוצר עשו מאמץ כביר למצוא מקורות לחוק הזה, והבינו את האחריות שלקחו על עצמם, ובכלל זה כל המשא-ומתן עם יושב-ראש הוועדה ועם מציעי החוק וכל מה שקשור בזה. זה רק מראה שאם הכנסת וממשלת ישראל רוצות לעשות מעשה נכון – הן יכולות. תודה רבה. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז–2007; [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/291).] הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/142).] (קריאה ראשונה) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז-2007. שר האוצר, נא להציג. זה דיון משולב, ואחריו נשמע את הצעת החוק של חבר הכנסת סילבן שלום. שר האוצר אברהם הירשזון: גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, היום מובאת לפניכם להצבעה בקריאה ראשונה הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום הפערים החברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי ותיקוני חקיקה), התשס"ז-2007. החוק המוצע מיועד ליישם, הלכה למעשה, את תוכנית הממשלה לצמצום הפערים בחברה הישראלית. כלכלה בריאה אינה יכולה להתקיים לאורך זמן במצב שבו חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה אינו שותף להצלחה. רבותי חברי הכנסת, בשנה האחרונה נבלמה ההידרדרות החברתית של השנים האחרונות. על-פי דוח העוני האחרון שפרסם המוסד לביטוח לאומי, ניכרת יציבות בתחולת העוני בקרב משפחות וילדים וירידה נוספת בתחולת העוני בקרב קשישים. אולם מגמה זו אינה מספיקה. כיום, לאחר הבלימה, מטרתנו היא ליצור את נקודת הפיתול בהתפתחות העוני ולחולל מהפכה בנושא הזה. בצד הסיוע לקבוצות אוכלוסייה שאינן יכולות לצאת לעבודה עלינו למקד את מאמצינו בגורם העיקרי לעוני: שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה. הפתרון ארוך-הטווח של בעיית העוני הוא ברור - עבודה. על בסיס הנחה זו נבנתה תוכנית שהממשלה קיבלה בתחילת חודש פברואר השנה, והחלקים הרלוונטיים מובאים לאישורכם במסגרת הצעת החוק המונחת לפניכם היום. זוהי תוכנית כוללת, המורכבת מחמישה מסדים, אשר יחד, ורק יחד, יביאו לשינוי אמיתי בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, להגדלת ההכנסה הפנויה של העובדים ברמות השכר הנמוכות, ועקב כך למפנה אמיתי במגמת העוני במדינת ישראל. מדובר בתוכנית חשובה מאין כמוה, שבמסגרתה נשקיע כמיליארד ו-300 מיליון ש"ח בעידוד אנשים לצאת לעבודה ובצמצום תחולת העוני בקרב משפחות עובדות עם ילדים. זיהינו חמישה מניעים עיקריים: גובה השכר בהווה, ביטחון פנסיוני לעתיד, הבטחת זכויות העובד, השגחה על הילדים וחלוקה שוויונית וצודקת של נטל המס. בהצעת החוק מיושמים שלושה נדבכים עיקריים של התוכנית השלמה, הנזכרים גם בשם החוק: הנהגת מס הכנסה שלילי, החלת פנסיה חובה לעובדים והפחתת שיעורי המס. אשר לצעדים האחרים קיבלה הממשלה החלטות, והן מיושמות בימים אלה. במענה על הצורך בהגדלת ההכנסה הפנויה בחרנו בתוכנית של מס הכנסה שלילי. זוהי בשורה אמיתית לציבור. כל אדם שהכנסת העבודה שלו גדולה מ-1,725 ש"ח לחודש יקבל זיכוי אישי לפי גובה הכנסתו, עד להכנסה של 5,200 ש"ח – או 5,700 ש"ח – לפי מספר הילדים. יצרנו – זאת הפעם הראשונה – מודל דינמי שיוצר תמריץ אמיתי לאזרחי המדינה להשתתף בשוק העבודה. אבל לא די בכך שנבטיח לעובדים פרנסה מכובדת בהווה; חובתנו לדאוג לכך שעתידם הכלכלי יובטח גם הוא. רבות דובר בשנים האחרונות על פנסיה חובה לכל עובד. היום אנו משלימים מהלך זה. גברתי היושבת-ראש, מבחינתי זאת השלמת מעגל אישי של הצעת חוק שיזמתי עם חברים אחרים בוועדת הכספים כאשר עמדתי בראשה. אני שמח להשלים היום את המהלך. בהצעת החוק המונחת לפניכם נקבע בלשון פשוטה, בסעיף 35, עקרון העל המנחה אותנו בנושא זה: על כל עובד יחול הסדר פנסיוני. לצד הקביעה העקרונית הברורה עמד לנגד עינינו הרצון להקטין את מעורבות הממשלה בהסכמי השכר הקיבוציים במשק. לפיכך, ומתוך רצון לאזן בין חובתנו להבטיח פנסיה לכל עובד ובין הרצון שלא להתערב שלא לצורך ביחסי העבודה, אנו מציעים לתת לארגוני העובדים ולמעבידים פסק זמן עד סוף שנת 2008 להגיע להסכמה על ההסדר הפנסיוני הקצבתי המתאים להם. אגב, באותה שנה גם יחול גם מס הכנסה שלילי בכל חלקי הארץ – כי הוא מדורג לשלוש שנים, ולכן לכל עובד גם יהיה ממה לשלם את חלקו. לאחר מכן תקבע הממשלה הסדרים פנסיוניים שיחולו על כל סוגי העובדים, על בסיס ההסדרים וההסכמים שנקבעו או בשינוי ובהתאמה שלהם. כך נבטיח שמ-1 בינואר 2010 אומנם נוכל להגיד כי על כל עובד חל הסדר פנסיוני. רבותי, חברות וחברי הכנסת, הנדבך השלישי של תוכנית הממשלה הוא הבטחת זכויות העובדים אל מול מעסיקיהם. המהלך הזה, של העלאת שכר המינימום, שנעשה בהנהגת הממשלה הקיימת, הוא מהלך צודק ששנים רבות לא נעשה כמותו במדינת ישראל. אבל לצערי, ללא אכיפה אמיתית המהלך החשוב הזה יורד לטמיון. בלא אכיפה אמיתית גם מס הכנסה שלילי שניתן לכל עובד ינוצל בידי המעבידים להורדת שכר. לזה לא ניתן יד. המענה על כך הוא חד וברור: אכיפה. במסגרת התוכנית, ובשיתוף פעולה מלא עם שר התמ"ת וסגן ראש הממשלה אלי ישי, מתגבשת בימים אלה – על-פי החלטת הממשלה – תוכנית, בעלות כוללת של 25 מיליון ש"ח, לאכיפה מוגברת של חוקי העבודה, ובראשם חוק שכר מינימום. הנדבך הרביעי של התוכנית מטפל בחסם נוסף של השתתפות בכוח העבודה: הצורך במסגרות השגחה לילדים בשעות העבודה של האם העובדת. הממשלה החליטה להגדיל במידה ניכרת את היצע מעונות-היום והצהרונים לילדי נשים עובדות. בכוונתנו להשקיע בצעד זה כ-200 מיליון ש"ח, שיממנו 30,000 שוברים נוספים לפתרונות השגחה, הן במעונות והן בצהרונים. אבל לא פחות חשוב מהתמריצים הישירים שהמדינה נותנת לעובדים הוא הנדבך האחרון של התוכנית: חלוקה צודקת של נטל המס. רבות דובר בסוגיית שווי השימוש ברכב; אני יודע שהדעות בנושא זה חלוקות. אבל בעיני מדובר לא רק בתיקון של עיוות מס, אלא בצעד חשוב לקראת חלוקה שוויונית יותר של נטל המס. מדובר במהלך חברתי מאין כמוהו, אשר יובא לדיון בוועדת הכספים לאחר הקריאה הראשונה; העיוות שנוצר במשק הישראלי, המצב שבו רק כעשירית מהשכירים – רק משום שהם מקבלים רכב מהמעסיק – נהנים מהטבות מס, והשאר, 90%, מממנים את ההטבה הזאת, אינו צודק בעיני. בכוונתי לתקן את העיוות הזה – לא כדי להעשיר את קופת המדינה, אלא כדי להחזיר את הכספים – במישרין – לכל אזרחי מדינת ישראל, בהדגשת העובדים מהמעמד הבינוני. במסגרת הצעת החוק שלפניכם אנו כבר מייעדים את ההגדלה בתקבולי המסים להפחתת שיעורי המס בשלוש מדרגות המס הנמוכות – ורק בהן. גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, בסיום דברי אני רוצה להודות לראש הממשלה ולנציגי משרדו על התמיכה שנתנו לנו. אני יודע עד כמה צמצום הפערים החברתיים חשוב לראש הממשלה, ואני בטוח כי יחד נמשיך להוביל לשינוי אמיתי בתחום הזה. אני רוצה להודות למנכ"ל המשרד, ירום אריאב, לממלא-מקום מנהל רשות המסים, ד"ר יוסי בכר, למר קובי הבר, למר ידין ענתבי, למר בועז סופר, ליועצת המשפטית של משרד האוצר, עורכת-הדין ימימה מזוז, לעובדי הלשכה המשפטית, לעובדים באגפים השונים, וכן לעוזרי, קובי שלום, על העבודה המאומצת בגיבוש החקיקה המוצגת לכם היום. עוד אני רוצה להודות לפרופסור מנואל טרכטנברג, למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ד"ר יגאל בן-שלום, ולנגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, על השותפות והסיוע בגיבוש התוכנית. אני יודע כי רק בעשייה מאומצת ומאוזנת, בשילוב מדיניות כלכלית וחברתית נכונה, כזו שאני מביא לפניכם היום, נגביר את הצמיחה במשק ונצמצם את הפערים החברתיים צמצום אמיתי. אני שמח להביא לפניכם היום את הצעת החוק להגדלת ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום הפערים החברתיים. אבקש את תמיכתכם בהצעת החוק בקריאה ראשונה ובהעברתה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. גברתי היושבת-ראש - אני יכול גם לעשות משהו לבד? ראובן ריבלין (הליכוד): אם לבד, אז אתה - - - שר האוצר אברהם הירשזון: לא, אני שואל – אם את לא מרשה לי - - - חיים כץ (הליכוד): לא, מה אתה יכול לעשות? אמרת כבר תודה בקריאה ראשונה. לא מקובל להגיד תודה בקריאה ראשונה. ראובן ריבלין (הליכוד): עכשיו הוא אומר דבר חשוב. היו"ר קולט אביטל: מותר להגיד כל מה שרוצים. חיים כץ (הליכוד): כבר לפני זה הוא אמר דבר חשוב. שר האוצר אברהם הירשזון: חבר הכנסת חיים כץ - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת חיים כץ, מותר לעשות מה שרוצים. שר האוצר אברהם הירשזון: חבר הכנסת חיים כץ, אני נותן לך קרדיט - - - חיים כץ (הליכוד): שאני אצביע אתך. שר האוצר אברהם הירשזון: כן. חיים כץ (הליכוד): אני אצביע נגד. שר האוצר אברהם הירשזון: טוב. רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת - - היו"ר קולט אביטל: אתה רוצה לשאול שאלה? ראובן ריבלין (הליכוד): אני קודם אקשיב לו, ואחר כך אחליט. שר האוצר אברהם הירשזון: - - היא גם של שר האוצר לשעבר חבר הכנסת סילבן שלום, ואני מבקש, בהזדמנות הזאת, לפטור אותו מהעניין של 51 קולות להעברה. נעביר את זה לדיון בוועדת הכספים – את שתי ההצעות – ואני בטוח שבסופו של דבר - - ראובן ריבלין (הליכוד): תאמר: הממשלה מסכימה שזה יעבור בקריאה ראשונה. שר האוצר אברהם הירשזון: - - עם ישראל ייהנה מהן. סילבן שלום (הליכוד): תגיד שהממשלה מסכימה. שר האוצר אברהם הירשזון: הממשלה מסכימה לכך. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך, אדוני השר. אני קוראת לחבר הכנסת סילבן שלום להגיש את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז-2007. סילבן שלום (הליכוד): תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה קודם כול להודות לשר האוצר, שגילה נדיבות לב של מנצחים והפעיל את שיקול דעתו בעניין, אף שלדעתי יהיו כאן יותר מ-50 קולות. בכל מקרה הסכמת הממשלה מתגברת על אותו מכשול אפשרי, מה גם שאין הדעת סובלת שהצעת חוק אחת יכולה לעבור בלי 50 קולות והצעת חוק אחרת אינה יכולה. אבל אני רוצה להודות לשר האוצר, שבאמת גילה נדיבות בעניין הזה. אני שמח להביא היום לקריאה ראשונה את הצעת החוק של כל חברי כנסת ישראל: 93 מחברי הכנסת חתומים על הצעת החוק הזאת, כך שאני מביא את דבר הכנסת כולה, לתמיכה גורפת מקיר לקיר – וגם של הממשלה, היום – בהצעת החוק הזאת. במחקר שפרסם בנק ישראל לפני חודשים אחדים, ציינה מנהלת מחלקת המחקר, ד"ר קרנית פלוג, כי הצמיחה במשק מאז שנת 2003 נובעת משני מרכיבים בסיסיים: שני-שלישים מהצמיחה במשק נובעים מסיבות חיצוניות כגון הצמיחה הכללית, במשק העולמי, הפסקת האינתיפאדה ובניית גדר ההפרדה, והשליש הנותר נובע מסיבות פנימיות, בעיקר הרפורמה במס שיזמתי בשנת 2002, אשר נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2003. הרפורמה הביאה לשינוי דרמטי, שבא לידי ביטוי בהפחתת שיעורי המס ל-49%, ובכלל זה מס בריאות וביטוח לאומי, ובהחלת מס על ההון. נציג הוועדה כאן, באולם המליאה, הוא חבר הכנסת אביגדור יצחקי, וזאת ההזדמנות להודות גם לו, כיושב-ראש הקואליציה שליווה את ההצעה הזאת עוד מראשיתה ונתן לה גיבוי ותמיכה לאורך כל הדרך. אין ספק שכמומחה למסים הוא מבין את הצורך להביא בשורה בתחום המס לחלשים במדינת ישראל. מיסוי הבורסה והפחתת שיעורי מס ההכנסה היו צעדים מוצלחים ונכונים שנועדו לעודד צמיחה ותעסוקה במשק. כיום, גברתי היושבת-ראש, אין חולק על כך שצעדים אלה אומנם הניבו תוצאות מרשימות והניחו את הבסיס לצמיחה שאנו רואים היום. אולם זה זמן רב אני מסתובב בהרגשה שהמהלך הזה לא היה שלם, שכן 50% מציבור השכירים במדינת ישראל, וחלק קטן מהעצמאים, אינם מגיעים לסף המס ולכן לא נהנו מהטבות והקלות אלה. אומנם אז, כשעשינו את הרפורמה הגדולה, נתנו הקלה בדמי הביטוח הלאומי ובמס בריאות גם לשכבות החלשות, אבל זאת היתה הטבה קטנה יחסית. כאן בא לידי ביצוע המהלך המשלים, שייתן את הדחיפה לשכבות החלשות ולזוגות הצעירים בתחילת דרכם ויסייע לאלה שמוכנים לעבוד למחייתם. במקום דמי אבטלה אנחנו נותנים דמי עבודה. יהיה מושג חדש בשיח הישראלי – מס הכנסה שלילי זה לא מושג ברור עד הסוף – דמי עבודה; אלה שעובדים ייהנו מתוספת אם הכנסתם נמוכה. הרפורמה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2003, וכעבור חודשים אחדים לא יכולתי להמשיך בתפקיד שר האוצר, ולצערי הרב לא יכולתי להגיש הצעות חוק בתחום זה. כאשר עברנו אל ספסלי האופוזיציה, כינסתי את ועדת-רבינוביץ המיתולוגית מחדש, ולאחר יותר משלושה חודשים הגענו להסכמה על הרפורמה החדשה – או המודל המוצע. המודל המוצע הוא פשוט; מודל לא מסובך, לא מורכב, שקובע שכל עובד יקבל את הסכום ממעסיקו, קרי: אם הוא מקבל בין 3,500 ל-5,000 ש"ח, שזה הסף שממנו והלאה משלמים מס הכנסה, על ההפרש הוא יקבל 30% מגודל ההפרש. הוא לא יצטרך למלא טפסים, הוא לא יצטרך לרוץ למשרד האוצר, אלא יקבל את הסכום ממעסיקו. איך? המעסיק מעביר כל חודש את ניכויי מס הכנסה לאוצר מהעובדים שמגיעים לסף המס. הוא לוקח מהם את תשלום מס הכנסה, ומעכשיו הוא יעביר לאוצר את סכום הניכויים פחות הסכום שהוא ייתן – כזיכוי – לעובדים שהכנסתם נמוכה, ובא לציון גואל. מייד עולה החשש שיהיו העלמות והמעסיקים ייקחו את הסכומים האלה לכיסם. אברהם רביץ (יהדות התורה): אבל יש מפעלים שבהם כולם יחד נמצאים מתחת לסף – "המשקם" למשל. סילבן שלום (הליכוד): ב"המשקם" אין עובדים שמקבלים שכר מינימום, אלא עובדים שמשתכרים פחות משכר המינימום. אלה עובדים שבכלל לא מגיעים לרמת שכר מינימום. זה ראוי לטיפול אחר. אבל אתה יודע מה? טוב שאתה מעלה את זה. לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית נטפל גם בזה. אתה היית יושב-ראש ועדת הכספים, ואתה מכיר את הנושא. נעסוק גם בו. אבל המטרה היא לעשות את הנדרש באופן מהיר, מיידי וקל לביצוע. אומרים שיהיו העלמות. רוב השכירים עובדים במקומות עבודה מסודרים: עובדי המדינה ברור שיקבלו, העובדים בחברות ממשלתיות – חברת החשמל, התעשייה האווירית והתעשייה הצבאית – ברור שיקבלו; עובדי אוניברסיטאות, בתי-חולים, בנקים, חברות ביטוח, ואפילו גופים פרטיים גדולים כמו חברות הסלולר, "תנובה", "שטראוס-עלית" ואחרים, בתי-הזיקוק – לכולם רואי-חשבון משלהם, והם יעבירו. אולי בעסקים קטנים מאוד – כאן השוטר הטוב ביותר יהיה העובד עצמו, כי מרגע שהחוק יעבור, כל עובד ידע שעל שכר מינימום, של 3,585 ש"ח, הוא אמור לקבל תוספת של 450 ש"ח, ולכן הוא יהיה השוטר; הוא זה שידרוש זאת. יש הרבה מאוד דברים שאפשר להכין בין שתי ההצבעות. אמרתי שזה לא התנ"ך. אני מאמין שצריך להעביר את הרפורמות כך שיהיו ישימות, כך שיהיה אפשר להעביר אותן. כך היה עם רפורמת בן-בסט: כאשר לא היה אפשר להעביר אותה, כי היא לא היתה ישימה, הקמתי ועדה חדשה, והיא חוקקה חוק חדש – רפורמת מס הכנסה ישימה. גברתי היושבת-ראש, בתקציב לשנת 2006 ולשנת 2007 ההכנסה ממיסוי ההון היא 3.5 מיליארדי ש"ח – יש מאין – שאפשר לעשות בהם המון למען שכבות האוכלוסייה החלשות. לחשוב שעד לפני ארבע שנים בלבד לא היה מס על ההון, וכולם צעקו: רק מס על עבודה. אני זוכר שאמרו לי שזה לא ישים מבחינה טכנית. לכן – כשרוצים ועושים, הדבר קורה. אני מאמין שזה הכיוון הנכון. באנגליה זה עבד והוכיח את עצמו. זה הוציא המון המון משפחות ממעגל העוני. אני חושב שגם כאן השפעתו הצפויה של מס ההכנסה השלילי – במונח החדש: דמי העבודה – על התעסוקה תהיה חיובית, ונמצא כי השפעתן של תוכניות אלטרנטיביות להקטנת העוני, כמו הבטחת הכנסה, על התעסוקה הן שליליות. ממחקר שנעשה בבנק ישראל עולה כי צפוי שהפעלת תוכנית דומה במשק הישראלי תפחית במידה ניכרת את העוני בקרב משפחות עובדות ותשמור על היעדים הפיסקליים שקבעה הממשלה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חשוב להדגיש כי מנגנון מס הכנסה שלילי אינו מבטל את הצורך במערכת רווחה לאנשים שאינם יכולים לכלכל את צורכיהם בעצמם, כמו קשישים, מובטלים, נכים ומוגבלים. ההטבה המוצעת בחוק זה מיועדת ליחיד נשוי או ליחיד שהוא הורה לילד אחד, קרי: נשואים או אמהות חד-הוריות. לפי הצעת הממשלה מדובר רק במי שיש להם ילדים; אני חשבתי שגם זוגות נשואים בתחילת דרכם, שעדיין אין להם ילדים, צריכים לקבל את ההטבה הזאת, ולדעתי זה מה שצריך לעשות. אני חוזר ומודה מאוד לשר האוצר, שקבע כי הממשלה תומכת בהצעה, דבר שמייתר את הצורך ברוב של 50 מחברי הכנסת, אף שאני מאמין שיהיה כאן רוב של יותר מ-50 מחברי הכנסת, ומבחינתנו זה כמובן ייתן גיבוי ותמיכה גם לחקיקה בהמשך. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, לנציב מס הכנסה לשעבר רואה-החשבון יאיר רבינוביץ, לנציבת מס הכנסה לשעבר חברת הוועדה טלי ירון-אלדר, לסגני הנציב גרי אגרון ואודי ברזילי, שגם כתב את הנוסח הסופי של הצעת החוק, לעורך-הדין ד"ר משה דרוקר, מומחה למסים – חייבים לציין כאן גם את המנוח ד"ר אבי אלטר, שלצערנו חלה ושלח נציג מטעמו בזמן מחלתו, שליווה את החוק הזה עד סופו, אבל היום הוא איננו אתנו. אנחנו כמובן משתתפים בצער המשפחה. גם פרופסור אפרים צדקה, ונציגת הביטוח הלאומי, שהיתה שותפה לעניין – כולם יחד הביאו הצעה שלדעתי היא נכונה, ישימה וניתנת להפעלה במהירות ובמיידיות. אני מקווה ומבקש שכל חברי הכנסת יתגייסו לתמוך בהצעה. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת זבולון אורלב – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יואל חסון. אברהם רביץ (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, שר האוצר וידידי סילבן שלום, אני אדבר על הצעת החוק הנוכחית, על התוכנית של מס הכנסה שלילי ועל כך שכבר תקופה ארוכה אני יודע שהפתרונות האלה אומנם קיימים במערכות שונות במדינות שונות, ובהצלחה רבה – אבל דיברתי כל הזמן עם עצמי. שר האוצר אברהם הירשזון: לפחות דיברת עם אדם חכם. אברהם רביץ (יהדות התורה): אני חושב שהבאת ההצעה הזאת היא יום גדול לנו; כפי שקודם כולנו חגגנו את היום הגדול של הפתרון שהצלחנו כולנו יחד להעניק לחולי פוליו – גם זה מהלך של הממשלה עם הפנים אל העם ובתחושות אמיתיות ונכונות כיצד יש לעשות את הדברים. אבל אני רוצה להגיד לך, אדוני שר האוצר: אני ממשיך לחשוב, אבל עדיין אין לי עם מי לדבר. יש לי פגישה אתך השבוע, ואני חושב ששם אדבר לראשונה, כדי שלא לומר "אבל". לא אומר "אבל"; החוק הוא טוב, הוא במקומו. אם צריך לעשות מקצה שיפורים, זה ייעשה בוועדות השונות, בפרט שיש לנו שני חוקים יחד, ונוכל להתמודד אתם. אבל יש בקרב מחנה ישראל אנשים שלא יגיעו לסף החוק הזה, ואתה יודע זאת. אלה שאינם עובדים, מסיבה זו או אחרת, ואלה שעובדים אבל לא מגיעים לסף של 1,750 ש"ח לחודש. במקורות שלנו יש הרבה מלים חלופיות, וכל מלה בשפה העברית מבטאת משהו אחר. למשל, יש הבדל גדול בין עני, לדלפון, לדל, ועוד כמה וכמה הגדרות כאלה. הייתי אומר שיש כאן מלחמה בעוני, ועוני הוא המצב הטוב ביותר מכל ההגדרות האחרות – של דל ושל דלפון. עזמי בשארה (בל"ד): יש גם מרושש, ועוד. אברהם רביץ (יהדות התורה): אנחנו מוצאים את התמונות של המחטטים באשפה. הם לא שייכים לקטגוריה הזאת. לכן, באותה הזדמנות באמת חגיגית, לתת פתרון אוניברסלי, פתרון אמיתי וגדול לחלק הגדול ביותר של החברה בישראל, שיש בו שני אלמנטים – א. זה בא לעזור להם; ב. זה בא לצמצם את הפער בין העוני ובין העושר. אלה שני דברים שלא תמיד הולכים יחד, ובמקרה הזה, הפתרון שאתה מציע עומד במבחן של שני הנושאים האלה גם יחד. אבל אל לנו, אסור לנו, לא נצא ידי חובתנו כלפי החברה בישראל, אם לא נוכל או לצרף לחוק הזה מהלך אחר, או מייד לחשוב על מהלך כזה. יש לי מחשבות בנושא זה, וגם אחרים צריכים לתת על כך את דעתם, בפרט משרדך. כבוגר משרד הרווחה, אני אומר ששם שברנו את הראש על כל הסקציות של העוני; כמו שבעושר יש סקציות, גם בעוני יש. בהזדמנות הזאת, כשמיישרים את גבם של עניי ישראל, אנחנו חייבים לעשות כן, במידת האפשר, ובהתאמה, גם לחלקים אחרים בעם, שהם הדלפונים והדלים ביותר בקרב מחננו. עלינו לשמור על צלם אלוקים שיש לכל אדם, באשר הוא, גם אם הוא עני מרוד. אני מכיר אותך ואת לבבך. אני יודע שאתה יודע לחוש את הזולת, ואני בטוח שגם לעניין הזה ייעשה צעד חשוב. אני מודה לך מאוד, וגם לך, סילבן שלום. סילבן שלום (הליכוד): תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה. אחריו - חברת הכנסת סופה לנדבר. יואל חסון (קדימה): גברתי היושבת-ראש, אדוני שר האוצר, אדוני השר כבל, חברי חברי הכנסת, ביקשתי לדבר על החוק הזה כי אני חושב שדווקא בשבועות האחרונים, כשהאווירה היא אווירת נכאים ויש כאלה שמוצאים את כל הסיבות לבקר את הממשלה ואת התנהלות המדינה, ולתת הרגשה ששום דבר לא מתקדם ושום דבר לא הולך קדימה, דווקא הרפורמה ששר האוצר הציג עכשיו - ואני יודע שהוא עובד עליה חודשים ארוכים, מאז כניסתו לתפקיד - מוכיחה יותר מכול שזאת ממשלה שהולכת קדימה, ברפורמות אמיתיות ומשמעותיות ובאומץ רב מאוד. זאת ממשלה שיודעת לקחת את השינויים החיוביים שקורים בכלכלה הישראלית ולנתב אותם לכיוון הנכון והחיובי, שבסופו של דבר יהפוך את העבודה במדינת ישראל לכדאית, יעודד אנשים לצאת לעבודה וירחיק אנשים, עד כמה שאפשר, מקו העוני. וזאת הדרך לעשות את זה. אלה רפורמות משמעותיות, ולדעתי, ברגע שהן יעברו – ואני מקווה שבעזרת השם הן יעברו בכנסת – הן ייתנו משמעות אחרת לקדנציה הזאת של הממשלה ושל הכנסת, של שרי הממשלה, של ראש הממשלה ושלנו, חברי הכנסת, כי הן יצליחו לגעת ביום-יום של אזרחי מדינת ישראל. כל אחת מהמשפחות בישראל תרגיש את השינוי הזה באופן משמעותי. יצירת מצב שבו תיווצר בתא משפחתי אפשרות שזוגות צעירים יצאו לעבוד – לא רק אחד מהם, אלא שניהם יצאו לעבודה – תגדיל במידה ניכרת את ההכנסות שלהם; מס ההכנסה השלילי יגדיל גם הוא את ההכנסה שלהם במידה ניכרת, וגם הוא יעודד יציאה לעבודה. לא הידבקות לקצבאות, אלא יציאה לעבודה. נוסף על כך, פנסיה חובה, שבעיני היא דבר רב-משמעות בכל מה שקשור להרגשה שאנחנו אמורים לתת למבוגרים בחברה שלנו, לאזרחים הוותיקים – הביטחון הכלכלי הזה, גם לאחר היציאה לפנסיה והפסקת העבודה. וכן שאר הרפורמות האלה, ששר האוצר וראש הממשלה מובילים בנושא של הורדת המס במדינת ישראל – כל אלה, כמו שאמרתי, חברי חברי הכנסת, הם יותר מהוכחה – ושווים יותר ממלים רבות שנאמרו כאן ועוד ייאמרו בדיונים רבים בעתיד – שזאת ממשלה שיש לה אומץ להוביל רפורמות כלכליות משמעותיות. היא מובילה כאן כיוון כלכלי נכון לחברה הישראלית, וכדאי שנמשיך בכיוון הזה ונמשיך אתו קדימה. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך, אדוני. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת מוחמד ברכה. אני מבקשת להודיע שרשימת הדוברים סגורה. אחרונת הדוברים היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני קודם כול רוצה לברך אותך; אני חושבת שהחוק טוב, מצוין, והוא אחד הצעדים שיוכלו לתקן את העוול שקיים בחברה הישראלית. גם לי יש הצעת חוק כזאת, הצעת חוק בנושא פנסיה חובה, שעברה בקריאה טרומית בחודש נובמבר. לצערי, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות החליט לטרפד את החקיקה בהכנה לקריאה ראשונה ותקע אותה. אבל עיני לא צרה, אני חושבת שאתה עושה מעשה טוב. כולנו פועלים לשפר את המצב. עם זאת, אני רוצה להביא לתשומת לבך שהחוק הזה הוא רק צעד אחד לקראת פנסיה חובה, כי לא נכללת בו אוכלוסייה שלמה – עולים חדשים. אתה בדיוק יודע ומבין, ואני מכירה - פעלנו יחד בוועדות שונות, גם בוועדת הכספים – את הרגישות שלך לדבר. אני רוצה להבהיר ולספר לך שהאוכלוסייה הזאת – הרי מי יהיה כלול בחוק הזה? רק אנשים שאחרי 20 שנה יהיה להם חיסכון. אנחנו צריכים להיות רגישים, משום שהאנשים האלה מקבלים רק קצבת זיקנה. אנשים מגיעים למדינת ישראל ואין להם 20 שנה לאסוף את הכספים. כאשר מדינת ישראל עברה מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, היא החליטה שהיא לא מתחשבת באוכלוסייה שמגיעה למדינת ישראל. יש מדינות שמהן אפשר לגרור את הפנסיה, כלומר, להגיע למדינה עם סכום הכסף שנאסף שם, אבל מחבר המדינות אי-אפשר לגרור שום דבר. יש רק אוכלוסייה של 3,000 שמקבלים 100 דולר לחודש בשגרירות רוסיה כתוספת לקצבת הזיקנה. הרי כולנו יודעים שקצבת הזיקנה שהם מקבלים לא מספיקה להם. אם נעשה חשבון, לחיים לא נשאר שום דבר, ואם האדם גם שוכר דירה וצריך להוסיף על מה שהמדינה נותנת לו בעבור שכירות, נשארים לו בקושי 20-15 שקלים ליום. רבותי, עם זה אי-אפשר ללכת למכולת. כיושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור אספתי היום את כל העמותות שצריכות לתת מזון לאותם נזקקים, מתוכם 300,000 קשישים שאין להם עם מה לחגוג את החג. אין להתפלא, הרי הם צריכים את הכסף לתרופות ולהוצאות שונות. לכן, אדוני השר, גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, עלינו לחשוב על פנסיה לאותם עולים שמגיעים למדינת ישראל. יש לי כמה הצעות ואני מבקשת ממך, כיוון שאתה רגיש לעניין וכיוון שלא מגיע לאנשים שמגיעים למדינת ישראל להיות עניים במדינה הזאת, צריך לחשוב, עם התיקון שהחוק שלך מביא לחברה הישראלית, על עוד כמה דברים שייתנו אפשרות לא רק לאלה שבעוד 20 שנה יהיו מסוגלים להוסיף לקצבת הזיקנה שלהם, אלא גם לאלה שהיום יוצאים לפנסיה, אלה שעבדו כל החיים ויוצאים עניים. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. מוחמד ברכה (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, אדוני שר האוצר, אדוני השר כבל, רבותי חברי הכנסת, המגמה שמסתמנת בהצעת החוק היא מגמה חיובית, אבל בכל זאת יש לי כל מיני תהיות והשגות שאני חושב שיש לברר אותן בהמשך החקיקה בוועדות לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית. אני מחייב כמובן, ויש לי הצעת חוק עם חברי לסיעה, כל הקשור לחוק פנסיה חובה. אני חושב שזה אחד החוקים והעקרונות החשובים מבחינה חברתית שיש לחזק על מנת להבטיח חיים בכבוד לאנשים בערוב ימיהם או לאחר שלא יוכלו לעבוד. אשר להצעה המוצעת ובהמשך לדבריהם של שני חברי, גם חברת הכנסת לנדבר וגם חבר הכנסת רביץ – היום מי שמגיע לגיל פנסיה, אדוני השר, מקבל קצבת זיקנה, ובנוסף מקבל גם הבטחת הכנסה. בעצם עכשיו המדינה תיקח ממנו לאורך שנים תשלומים בגין פנסיה חובה ותשלם לו את אותו כסף אחרי שיגיע לגיל 67 במקום הבטחת הכנסה. בעצם זה לשחרר את המדינה מחובה שהיא מקיימת היום. במקום שהמדינה תשלם את זה מתקציבה - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): בגיל פנסיה אין הבטחת הכנסה. מוחמד ברכה (חד"ש): אני מדבר על המצב הקיים. במצב הקיים מי שאין לו פנסיה מקבל הבטחת הכנסה וקצבת זיקנה. על-פי ההצעה המוצעת, מדי חודש ינכו ממנו 200 שקלים שילכו להבטחת הפנסיה בגיל 67 ואז הוא יקבל קצבת זיקנה ויקבל פנסיה, אבל כמובן שהוא לא יקבל הבטחת הכנסה. בעצם זה להחליף את המנגנון הקיים שיש בו אחריות של המדינה להבטחת הכנסה ולהטיל על אותו אזרח שלא מגיע לסף מס ולשלם לו את זה אחרי גיל 67. אני חושב שזה דבר לא הוגן. אני חושב שיש מקום לשקול שבמקום שהמדינה תגבה ממנו, במיוחד אלה שלא מגיעים לסף המס, שהמדינה תראה את עצמה כמעסיק לכל דבר ועניין, או שהיא תהיה במקומו ותשלם את הכסף הזה במקומו, בלי ללכת לניכויים ישירים מכיס האזרח, במיוחד אלה שלא מגיעים לסף המס. הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא כל הקשור למס הכנסה שלילי. אני חושב שצריך לדאוג שמס הכנסה שלילי לא יהפוך לנתיב מילוט שישחרר מעסיקים מתשלום שכר מינימום. אני מאוד מעריך את ההודעה של השר על כך שהוא מקציב 250 מיליון כדי ליישם את חוקי העבודה, במיוחד חוק שכר מינימום. זה דבר חיובי כשלעצמו, אבל מתעוררות כל מיני שאלות, כמו אם מס ההכנסה השלילי ילך ישירות לאזרח - - שר האוצר אברהם הירשזון: ישירות לאזרח - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - אז זה יהיה קשור במנגנון נוסף שיחייב להירשם או ללכת לביטוח לאומי וכדומה. אני חושב שהצעתו של חבר הכנסת סילבן שלום באשר לאחריות המעסיק צריכה להיות מותאמת להצעת האוצר, כדי שהאחריות תהיה אחריות של המדינה ופחות אחריות של המעסיק בכל מה שקשור למס הכנסה שלילי. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך, אדוני. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אקדים ואומר שאנחנו נתמוך בהצעת החוק ומקווים שהיא תעבור שינויים רבים בוועדות. אך יש לנו ביקורת קשה מאוד על הקונטקסט שבו באה הצעת החוק הזאת. לא צריך רק לקרוא את מה שכתוב בהצעה, אלא צריך לראות את הקונטקסט של המדיניות הכלכלית-החברתית שבתוכו נולד החוק ובו הוא משתלב כיום. מס הכנסה שלילי, כדאי שידעו כל האזרחים, אם ננתח אותו נכון, מחזיר לכיסו של אזרח בעל משפחה או להכנסתה של המשפחה פחות כסף ממה שקוצץ בקצבאות הילדים. כלומר, המדינה תחבה את ידה לכיסו הימני של האזרח, נטלה 700 שקלים לחודש, ועכשיו באים בלארג'יות, עם כותרת ענק "עידוד התעסוקה", "מס הכנסה שלילי" ומלים נשגבות אחרות, ומחזירים לו 300. בסופו של דבר, מצבו של האזרח עם החוק הזה עדיין גרוע מכפי שהיה לפני התוכנית להבראה כלכלית. בסופו של דבר הממשלה אינה מחזירה את הכסף שקיצצה לעובדים. גם את הכסף שמוחזר היא לא מחזירה לכלל האזרחים, אלא רק לאזרחים שיכולים לעבוד ויש להם מקום עבודה. זו הערה אחת, וכדאי שהיא תובא בחשבון, כי לדבר על תפנית במדיניות הכלכלית-החברתית כאשר עדיין הקצבאות החברתיות הן פחות מכפי שהיו, וגם לאחר התיקון מצב המשפחות גרוע מכפי שהיה – זה לא נקרא לשפר את המצב, אלא רק לעשות אותו קצת פחות גרוע. זו ההערה הראשונה שלי. ההערה השנייה – כותרת הענק של "עידוד התעסוקה" מטעה. יכול להיות שהחוק – ובלי להיכנס עכשיו לוויכוחים רבים בזמן קצר, יש לי הרבה מה להגיד – יעודד אנשים לצאת לעבודה, אבל הם יתעודדו, יצאו, יחפשו ויחפשו, ובמקומות רבים בארץ הם לא ימצאו עבודה. אם לא מעודדים יצירת מקומות עבודה במקומות הרלוונטיים ובתחומי התעסוקה הרלוונטיים, החוק הזה יישאר – איך אומרים – זה כמו לנסות להפיח אש בעפר - - - היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הוא פשוט לא יביא את התוצאה שכולנו רוצים בה – שתהיה אפשרות לאנשים לעבוד, ובעיקר לנשים. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד השר, אני רוצה לפנות אליו: אם אתה רוצה לעודד אנשים לעבוד, אני אומר לך – אתה צריך לפנות למקומות שבהם מצב התעסוקה הוא הכי חמור ולהתחיל שם. אתה לא יכול לפנות ככה סתם, באוויר. תתחיל שם. והבעיה הכי חמורה בתחום התעסוקה היא בציבור הערבי, ובעיקר בקרב הנשים הערביות. אין בשבילן מקומות תעסוקה. אתה יודע – גם אני הגשתי לך תוכנית, ואני מבקש שתעיין בה, שתקרא אותה – שאם אתה רוצה באמת לעודד תעסוקה, צריך קודם כול ליצור מקומות תעסוקה קרובים ליישובים שאחוזי התעסוקה בהם נמוכים, אחרת מה שעשית יישאר כותרת. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): ובכל זאת, במצב הכלכלי-החברתי שאנחנו נמצאים בו, האלטרנטיבה למה שאתה מציע היא גרועה יותר – מה שנתניהו עשה. גם בלי זה, הלוואי שלנו, בכנסת, היתה אלטרנטיבה – יותר סוציאליסטית, עם יותר צדק חברתי – ואז היינו מתנגדים לחוק ותומכים בהצעה טובה יותר. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת חיים כץ. נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, לדעתי החוק הזה מכוון להחליף את חוק שכר מינימום, ובעצם לתת פתרון ומענה לשכר מינימום – שהמעסיקים, התעשיינים והקבלנים למיניהם ודאי אינם מוכנים לעמוד בו, כי הוא עלול אולי להביא למצב של קריסה במקומות מסוימים, אם מאלצים תעשייה לשלם שכר מינימום, ואז סוגרים את התעשייה, בסופו של דבר, ומחפשים חלופות. הממשלה הזאת בעצם באה לתת פתרונות ומענה לבעיות המוכרות של התעסוקה והעוני במדינת ישראל, וכמה שינויים משמעותיים שהממשלה החליטה להנהיג כדי להביא לצמצום הפערים החברתיים לטובת עובדים ששכרם אינו מגיע לשכר המינימום, והמטרה היא לתת מענה לבעיית העוני. כפי ששמעתי מהשר, רוצים לתת אולי דמי עבודה, ולא דמי אבטלה. מישהו פה אמר, אולי אחריך, אדוני השר, אולי גם חבר הכנסת סילבן שלום; אני רוצה לומר שאלה לא דמי עבודה - דמי עבודה, בעצם המעביד הוא שצריך לשלם דמי עבודה. יש פה אולי השלמת הכנסה לעובדים שבעצם לא מגיעים לשכר המינימום. בעצם רוצים לתת מענק לעובדים בעלי שכר נמוך, מתחת לסף ההכנסה החייבת במס, לתת תמריץ לעובדים שיש להם ילד, שני ילדים או יותר, והכול תלוי במספר הילדים, וכך לתת קצת יותר. יש גם העניין של פנסיה חובה לעובדים. כל כך זעקו על פנסיה חובה, הנה, סוף-סוף, הנושא הזה יבוא על פתרונו. אבל אני חושב שהממשלה, בצדק בעצם, רוצה להעביר את האחריות לזה מעליה. זאת אומרת, אם חובה להפריש לפנסיה, לא יכול להיות שבסופו של דבר הנטל יהיה על הממשלה, לעת זיקנה או בגיל הפרישה. הדבר המיוחד שראיתי פה הוא נושא הצהרונים; הרבה זעקו שבעצם לא משתלם לצאת לעבודה. אם אני צריך לשלם על מעון, על צהרון, את כל מה שאני משתכר, למה לי לצאת לעבודה? ואכן, רבים העדיפו להישאר בבית ולקבל את הזכויות שמגיעות להם, למשל הנחה בארנונה ופטור מכל מיני מסים ואגרות, או הנחות באגרות ובמסים, מאשר לצאת לעבודה. אבל, אדוני השר, אני חייב לומר שהחשש שנצטרך להיערך למעקב אחר רמאים, אם עובדים ואם מעבידים. זה דבר שיתפתח, כי בסופו של דבר יש פה, הייתי אומר, ערוץ לניצול איזו חולשה בין עובד למעביד. מעביד יבוא לעובד ויאמר לו: במקום שנכתוב 4,000 ש"ח, נכתוב, נגיד, 3,000, ואתה תקבל ממני 3,500. מדוע שהמעביד לא יסכים לזה – או העובד? הרי שניהם בעצם נהנים מאותה רמאות, הייתי אומר, ולכן - - - אביגדור יצחקי (קדימה): זה לא נכון, אדוני. נסים זאב (ש"ס): אתה יכול להגיע למצב כזה. כן. אביגדור יצחקי (קדימה): לא, אתה לא יכול. נסים זאב (ש"ס): למה? אביגדור יצחקי (קדימה): אגיד לך למה. בסופו של דבר אצל מעסיק זה לא נחשב הוצאה לצורכי מס. כידוע, המס על החברות הוא 50% בערך, זאת אומרת שאני צריך להגיע לתחכום סופר-מיוחד של לתת לעובד ככה, ולתת ככה, כי אז הוא לא יקבל את זה כהוצאה, ולכן אף מעסיק לא יעשה את זה ואין חשש כזה. נסים זאב (ש"ס): אז מדוע צריך מאות מיליוני שקלים כדי להקים – הייתי אומר – מערכת שיטור ומעקב אחר רמאים? הלוא יש חשש מרמאים, ואנחנו משקיעים פה הון תועפות – גם השר עצמו אמר, במו אוזני שמעתי זאת מפיו. אביגדור יצחקי (קדימה): אין אפשרות כזאת - - - נסים זאב (ש"ס): טוב, יכול להיות שאין אפשרות. הלוואי שנגיע למצב הזה. אביגדור יצחקי (קדימה): היא גם לא כדאית. חיים כץ (הליכוד): תשובת המחץ. נסים זאב (ש"ס): אני רוצה לסיים במשפט אחד, אדוני השר. עדיין כאילו מדובר במצב אידיאלי, שכולם עובדים, ואולי יש כאלה שרק מתחמקים מעבודה ועכשיו אנחנו רק מדרבנים אותם לעבוד. יש הרבה אנשים שלא מוצאים עבודה, ומכריחים אותם, בעצם, לעבוד במקום לא מתאים לתחום התעסוקה שהם עבדו בו עד היום הזה, למשל רופאים ואנשי מקצוע אחרים, שלא יכולים לעבוד במשק רגיל, ולכן עדיין אנחנו לא יכולים לתת להם פתרון. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה, חבר הכנסת זאב. חבר הכנסת חיים כץ, בבקשה. חיים כץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, אני אוהב את דרך העבודה שלך, אני אוהב את השקט שלך, איך שאתה מוביל את העניינים, אבל עובדים עלינו. עמדת על הדוכן ונתת רשימה של רפורמות. התחלת במס הכנסה שלילי ועברת לפנסיית חובה, ועברת לזקיפת מיסוי על רכב - עובדים עלינו ואתה יודע שעובדים עלינו. זה כמו בשירי "הגשש". הסברתי לחבר הכנסת מוחמד ברכה והוא למד את זה מהר, ישבתי אתו כמה דקות והסברתי לו על פנסיית החובה. זה נראה מצחיק שאני אצביע נגד פנסיית חובה, אני רוצה פנסיית חובה, אבל אני רוצה פנסיית חובה משולבת, שאת החלק של העובד תשלם הממשלה. למי אין פנסיה? לאנשים שעובדים ב-low-tech, לאנשים שמרוויחים 4,000 שקל, ומהם אתה הולך לקחת 200 שקל נטו? זה בין כה וכה פטור ממס, ואתה הולך לחסוך להם לעת זיקנה, לגיל 67, שמדינת ישראל תשלם את חלק העובד והמעסיק ישלם את חלק המעסיק, תהיה מעין פנסיה תקציבית צוברת כזו, ואז אתה יודע שאתה מבטיח לעובד הזה פנסיה. אם הוא ישלם את חלקו, אתה עובד עליו פעמיים. פתאום הממשלה רצה לתת לעובדים. אז אני אומר לך שאני אצביע נגד החוק הזה, כי החוק הזה הוא עבודה בעיניים, ואתה יודע שזו עבודה בעיניים. אתה מבין בפנסיה, אתה יודע שזו עבודה בעיניים, ואני מקווה שבכנסת לא יצביעו. בוועדת הכספים הצביעו על הפנסיה בשתיים בלילה, אחר כך עשו תיקונים. גם פה אני חושב שזה צעד חפוז שבא לפגוע בהרבה מאוד אנשים. אני רוצה לדבר קצת על המיסוי, דיברת על כל כך הרבה רפורמות ויש לנו כמה שניות לגעת בכל רפורמה כזאת. בירכת את כל אלה שהצביעו בעד, וזו בסך הכול קריאה ראשונה, נהוג שעושים את זה אחרי קריאה שנייה ושלישית. לנושא הרכב, אחזקת רכב זה הכסף הכי זול למעסיק. אין על זה רכיבים פנסיוניים, אין על זה מחיר שעות נוספות, מקובל שהרבה מאוד עובדים במדינת ישראל מקבלים אחזקת רכב של כ-3,000 שקל בחודש ברוטו, כסף זול למעסיק. בנוסף העובד מקבל טסט וביטוח, ואם הוא מקבל רכב, הוא משלם זקיפת מס של 1,300 ש"ח בחודש. זאת אומרת, כל עובד שמקבל רכב מהעבודה משלם על זה סדר גודל של 5,000 ש"ח. זה לא מה שאתם מספרים, שהוא משלם 1,300 שקל. על רכב שהוא מקבל עליו אחזקת רכב הוא מקבל גם רכיבים פנסיוניים 5%, גם 150 שקל נטו. גם את זה אתם לוקחים לו. אני לא יודע מאיפה אתה לוקח את החשבון הזה, אבל אתה בקיא בחשבון הזה, ואם אתה בקיא בחשבון הזה, ואתה עומד על הבמה ואומר את מה שאתה אומר, אתה עובד עלינו. פה היתה עבודה בעיניים, לכן אני אצביע בעד מס הכנסה שלילי, אבל אצביע נגד פנסיית חובה, כי זה פנסיה של עבודה בעיניים. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה. חבר הכנסת יצחק זיו, בבקשה. יצחק זיו (גיל): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, קודם כול אני מברך - כשהגעתי היום שמעתי שעברה הצעת חוק פיצוי לנפגעי פוליו. זה היה מראה מרהיב לראות 83 חברי כנסת מצביעים בעד. אני חושב שהגענו להישג בלתי רגיל, ותודה לכולם. פנסיה היא הכנסה חודשית המשולמת לאחר פרישה מהעבודה עקב הגעה לגיל הפרישה, או עקב נכות, במשך כל חיי הגמלאי. העובד צובר את הזכות לפנסיה במהלך שנות עבודתו בהפרשות משכרו, כולל הפרשות המעביד, הפטורות ממס, כמובן. בשוק הפנסיה מקובל מבנה בעל שלושה רבדים. הרובד הראשון הוא קצבת הזיקנה האוניברסלית הניתנת מטעם המוסד לביטוח לאומי. הרובד השני הוא הביטוח הפנסיוני, לרבות קרנות פנסיה, פנסיה תקציבית, ביטוח מנהלים, ביטוח חיים וקופות גמל. הרובד השלישי הוא חיסכון עצמי, חסכונות פרטיים, נכסים וכדומה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי 53% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, כ-2.1 מיליוני בני אדם, מבוטחים לפחות באחד מארבעת סוגי תוכניות הפנסיה. מכיוון שלשיעור ניכר מהאוכלוסייה אין ביטוח פנסיוני מלבד הרובד הראשון, התנהל בשנים האחרונות דיון ציבורי על הצורך בחוק פנסיית חובה. בכנסת החמש-עשרה הוגשו כמה הצעות חוק פרטיות בנושא פנסיית חובה, אולם אלה טרם הגיעו לכלל מימוש. בשנת 2004 קיבלו 272,000 קשישים בישראל פנסיה שוטפת ממקום עבודתם או מקופת פנסיה הקשורה לעבודה, והם כ-37.2% מכלל הקשישים. 139,000 מהם גברים, 133,000 מהם נשים. רוב הפנסיונרים מבוטחים בקרנות הוותיקות או במערכות פנסיה תקציבית, ורק 2,631 מקבלים פנסיה מ-13 הקרנות החדשות. תשלומי הפנסיה השנתיים בקרנות הוותיקות שבהסדר, שמונו להן מנהלים מיוחדים, גבוהים מהתגמולים. בשנים 2004 ו-2005 העבירה להם הממשלה סיוע של כ-2 מיליארדים. אני חושב שאלה מספרים שאולי האוצר יוכל להסביר אותם. פנסיה חובה אינה חסד או זכות, אלא כשמה, חובה. כל מדינה מתוקנת מחויבת כלפי אזרחיה שנאמנים למדינה, מגינים עליה, לעתים בגופם ובחייהם, ושומרים לה אמונים. כך שלקראת זיקנה המדינה מחזירה להם, ולו במעט, ולא זורקת את אזרחיה לקבץ נדבות. צמצום הפערים החברתיים ופנסיית חובה הם מן היסודות להקמת חברה בריאה במדינה. לאחר שנים של פגיעה בגמלאים בכל תחומי החיים, על-ידי פגיעה בקצבאות הביטוח הלאומי, אנחנו, חברי הכנסת, הגיע הזמן שנתקן את העוולה הזאת ונתמוך בפנסיית החובה. לכן, חבר הכנסת חיים כץ, מאוד התפלאתי לשמוע שאתה נגד. קצת היה לי מוזר לשמוע. תודה. חיים כץ (הליכוד): לא, ראיתי שעובדים עלי. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה. אחרונת הנואמים, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אחריה יעלה השר להשיב וניגש להצבעה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, ראשית אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת סילבן שלום, על הצעת החוק שלו, הצעת חוק מס הכנסה שלילי, ואני אף משוכנעת שאילולא הצעת החוק של חבר הכנסת שלום, הצעת החוק לא היתה מוגשת במהירות כזאת. מובן שלא אוכל להתנגד להצעת חוק שנועדה להיטיב עם מי שמשתכר בין 3,700 שקלים לבין 5,000 שקלים. מדובר באוכלוסייה עמלה שעובדת קשה לפרנסתה, ואם בא חבר הכנסת ובא האוצר ואומרים לי שהם הולכים לתת להם 300 שקלים, מי אני שאעמוד בפרץ ואתנגד לדבר הזה. בכל זאת, אני רוצה להוסיף כאן כמה הסתייגויות. אמרת, חבר הכנסת שלום, שהשוטר הטוב ביותר הוא העובד עצמו. אני חושבת שבשוק העבודה האפל שאנחנו חיים בו, לומר שהשוטר הטוב ביותר הוא העובד עצמו, זה בבחינת לעג לרש מבחינה מסוימת. הרי אנחנו יודעים שרוב העובדים בשכר נמוך הם מבוהלים, מפוחדים, אינם מודעים לזכויותיהם, וגם אם הם מודעים לזכויותיהם הם לא מעזים לתבוע אותן. הם בוודאי לא השוטרים הטובים ביותר לאכיפת חוקי העבודה שיגנו עליהם. מדובר בעובדה – בסריקה מקרית, במבצע של משרד התמ"ת לבדיקת מקומות עבודה, התברר ש-90% מכלל המעסיקים עוברים על חוקי העבודה ועל חוקי המגן. אז איך אפשר לצפות שהשוטר הטוב ביותר יהיה העובד עצמו? אני רוצה לספר לך, אדוני יושב-ראש הקואליציה, שלא מכבר נחתם הסכם בין קופת-חולים כללית ובין ההסתדרות, ובמסגרתו הסכימה קופת-חולים כללית שנציגי ההסתדרות יעברו בסניפיה ויעשו בקרה על אופן תשלום השכר לעובדות ניקיון שמועסקות דרך חברות קבלנים, שקוראים להם "נותני שירותים", אבל מדובר במתווכי אדם. התברר שבכל המקרים, ללא יוצא מן הכלל, בכל החברות שהעסיקו עובדות ניקיון, יד נעלמה חתכה במזיד ובאופן שיטתי את מספר שעות העבודה שדווחו בפועל, ובאופן קבוע הן קיבלו שכר על פחות שעות מכפי שהגיע להן. גדעון סער (הליכוד): זה פלילי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): פלילי. נכון. פלילי, אבל קורה בקנה מידה המוני. מי לידנו יתקע שמעסיק שמקבל באמצעות מס הכנסה שלילי תוספת לשכר העבודה של עובד שלו, כ-300 שקלים, לא יחתוך על בסיס קבוע עוד כמה שעות, כי ממילא העובד שלו יעבור את שכר המינימום – הפעם על חשבון המדינה, ואז המעסיק יהיה פטור מהתשלום הזה? אביגדור יצחקי (קדימה): המעסיק חייב לשלם, זה לא קשור למס הכנסה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): כן, וכאן אנחנו מדברים על שכר שבין שכר המינימום ובין 5,000 שקלים. הצעת החוק הזאת, של חבר הכנסת שלום – לכן אני מעדיפה מהבחינה הזאת את הצעת האוצר, אדוני שר האוצר – מטילה את האחריות לביצוע החוק על המעסיק. היא יוצאת מנקודת ההנחה שהמעסיקים הם עם הגון. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חברת הכנסת יחימוביץ, אני מבקש לסיים. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אומנם מעסיקים רבים הם הגונים ביותר, ויש להם גם נציג הגון במיוחד, שצריך לציין אותו, יושב-ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, אבל יש מעסיקים רבים שאינם הגונים, ומעשיהם הם מעשים בלתי הגונים בעליל, ואי-אפשר להשליך את כל יהבנו על כתפי אותם מעסיקים, מתוך איזו אמונה תמימה שהם יישמו את חוק מס הכנסה שלילי וייטיבו עם עובדיהם. אני אצביע בעד החוק הזה, חבר הכנסת שלום, אבל אני מקווה שהוא עוד יעבור שינויים רבים. אני שמחה שאמרת שאין מדובר בכזה ראה וקדש, והחוק הזה עוד יעבור שינויים רבים עד שייכנס לספר החוקים. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחברת הכנסת יחימוביץ. שר האוצר אברהם הירשזון, בבקשה. שר האוצר אברהם הירשזון: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, שמעתי בהקשבה את דברי הדוברים, ואני רוצה להעיר כמה הערות. ראשית, שמעתי פה דברים חשובים מאוד, של הרבה מחברי הכנסת, ואני מציע שכאשר הדברים יגיעו לוועדות, הדברים האלה יישקלו בכובד ראש. יש דברים נכונים, יש דברים לא נכונים, ואני בהחלט מוכן להתווכח על הדברים. אני רוצה לומר, ראשית, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הצעת החוק הזאת היתה מוגשת בזמן הזה בכל מקרה. מה שאת אומרת לא מבוסס על שום מידע אמיתי. אני מתפלא שחברת כנסת רצינית כמוך אומרת דברים בלי לבדוק אותם קודם, משום שברגע שהגעתי למשרד האוצר הבהרתי חד-משמעית שאני מתכוון לעשות את זה ולא להיכנע בנושא הזה. כך שאין לזה שום שחר. שנית, דיברו כאן על 300 שקלים שאנחנו מוסיפים. רבותי, אני חושב שאנחנו מוסיפים הרבה יותר. לפעמים אנחנו מגיעים גם עד 800 שקלים לחודש במשפחות מסוימות. כך שזאת תוספת מאוד מכובדת. חבר הכנסת זחאלקה, אתה רואה רק שחורות. הממשלה הזאת חרתה על דגלה שני דברים: האחד, להמשיך את הצמיחה. האחר, לצמצם את הפערים במדינת ישראל ולהוציא אנשים לעבודה. אנחנו יודעים היכן המרכזים החדשים – גם באוכלוסייה הערבית וגם באוכלוסייה הדתית. צריך לתת מענה ספציפי לאותן קבוצות אוכלוסייה כדי שיוכלו לצאת לעבוד; לא רק להצהיר שיוצאים לעבוד, אלא לצאת לעבוד. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני מוכן לעזור לך אם תעשה - - - שר האוצר אברהם הירשזון: תירגע. ולכן, הממשלה הזאת תעבוד על תוכניות מיוחדות, גם כיצד להוציא את האשה הערבייה לעבודה – היא צריכה שמקום העבודה יהיה סמוך ליישוב או אפילו ביישוב עצמו - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אדוני השר, אתה יודע שהגשתי לך - - - שר האוצר אברהם הירשזון: עברתי על זה, ראיתי את זה, קיבלתי אותך בכבוד רב והתייחסתי ברצינות לכל מה שאמרת, ואמשיך להתייחס ברצינות למה שאתה אומר. אנחנו גם נקדם את הדברים. לכן, ברגיעה. רק ברגיעה. לחבר הכנסת חיים כץ אני מבקש לומר, אני מכיר את השיר, ואני מכיר את הפזמון, ואני מכיר את ה"עובדים עלינו" - - - חיים כץ (הליכוד): מאיפה אתה מכיר את זה? שר האוצר אברהם הירשזון: עוד מוועדת הכספים, וגם הייתי מנהל "הגשש החיוור". אבל אנחנו לא עובדים בעיניים על אף אחד. אתה יודע, יותר מהרבה חברי כנסת אחרים, שעוד בהיותי יושב-ראש ועדת הכספים ניסיתי להעביר את הצעת החוק בעניין פנסיה חובה לכל עובד. אתה יודע שהעברנו את זה גם בקריאה ראשונה. אבל זה לא נעשה, משום שלא יכולת לקחת מאנשים שמשתכרים ברמת המשכורות האלה, ואין להם פנסיה – לא יכולת לקחת מהם עוד כסף כדי שישלמו את חלקם בפנסיה. לכן עכשיו – בשילוב העובדה שאנחנו מוסיפים מס הכנסה שלילי, והבאנו בחשבון גם תוספת מסוימת לנושא הזה – רק עכשיו הממשלה נותנת באופן מעשי לכל עובד את האפשרות להשקיע חלק מהכסף הזה בפנסיה. ולכן, לא עובדים בעיניים על אף אחד, לא מתכוונים להונות אף אחד, לא מתכוונים לרמות אף אחד ולא מתכוונים לשקר לאף אחד. אני מקווה שכאשר תבדוק את זה לעומק תחזור בך – יש לך עוד זמן, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני תמיד אשמח לראות את זה. דבר נוסף, שווי שימוש ברכב. חבר הכנסת חיים כץ, אני מבין מה כואב לך, אבל אני חושב שזה עיוות שצריך לתקן, כבר מזמן היה צריך לתקן אותו. אם אחד נהנה, תשעה לא נהנים. אני בהחלט חושב שצריך לתקן את העיוות הזה. כאשר תבוא לוועדת הכספים, אני מקווה שתשתתף בדיונים שם – הרי זאת לא הצעת חוק שמובאת היום; היא מועברת לוועדת הכספים - תראה את הטבלאות ותעיר את ההערות שלך. אני בטוח שנשתדל להגיע לעמק השווה גם בנושא הזה. תודה רבה. אני מודה לכם. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לשר האוצר. ניגש להצבעות. אנחנו נצביע על שתי הצעות חוק ונקיים את ההצבעות לחוד. אקריא את הצעת החוק הראשונה, נצביע, ואחרי זה נעבור להצעת החוק השנייה. הצעת החוק הראשונה שנצביע עליה היא: הצעת החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה). נא להצביע. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד 47, נגד - 1, נמנעים - אין. אני קובע שהצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי, פנסיה חובה, הפחתת שיעורי המס ותיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת יתום. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק השנייה. כידוע לכם, הצעת החוק השנייה היא הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז-2007. נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 49 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154 והוראת שעה) (מענק מס), התשס"ז-2007, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד - 49, נגד - אין, נמנעים - אין. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 154) התקבלה ותעבור לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. סילבן שלום (הליכוד): רגע, חבר הכנסת משה גפני רוצה שתוסיף אותו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת משה גפני, היית באולם בעת ההצבעה? משה גפני (יהדות התורה): כן. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני מבין שאתה בעד ואני מצרף אותך. סילבן שלום (הליכוד): תגיד 50 בעד. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אמרתי. 50 בעד לחבר הכנסת סילבן שלום, שביקש שאחזור על המספר. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 36), התשס"ז–2007 [מס' כ/129; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 6777; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק אהרונוביץ: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 36), התשס"ז–2007 - קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חבר הכנסת גדעון סער, להציג את הצעת החוק. בבקשה. גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם בשם הוועדה לקידום מעמד האשה את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 36), התשס"ז–2007, לקריאה השנייה והקריאה השלישית. אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, שזה התיקון החמישי בחוק עבודת נשים שעובר במושב הזה מטעמנו. הצעת החוק היא של חברת הכנסת קולט אביטל, וזה עניינה: חוק עבודת נשים מקנה לעובדת זכות להיעדר מעבודתה בתקופה שבה היא שוהה במקלט לנשים מוכות מחשש לחייה או לחיי ילדה, כאשר השהות האמורה נעשית באישור לשכת הסעד או משרד הרווחה. סעיף 9 לחוק האמור, שעניינו הגבלת פיטורים, קובע בסעיף קטן (ד) שבו, כי מעביד לא יפטר עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי היעדרה מעבודתה כאמור או במשך תקופה של 60 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התמ"ת. הגבלת יכולתו של המעביד לפטר עובדת במהלך אותם 60 ימים נועדה לאפשר לעובדת לשוב ולהשתלב בעבודה לאחר שנאלצה לשהות במקלט לנשים מוכות תוך שניתן לה סיכוי ממשי להוכיח את עצמה מחדש בתפקידה. הגנה זאת גם מעודדת את עצמאותן של הנשים המוכות ומהווה תמריץ שלילי לחזרתן לחיי תלות עם בן-הזוג הפוגע. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע להאריך את תקופת הגבלת הפיטורים מ-60 ימים ל-90 ימים. ההארכה המוצעת תקשה על מעסיקים לעקוף את רוח החוק ולפדות את התקופה בכסף, ובכך תוענק לעובדת הזדמנות אמיתית לחזור ולהשתלב במקום העבודה. במקור ביקשה חברת הכנסת אביטל להאריך את התקופה באופן משמעותי ולהעמידה על שישה חודשים. במסגרת דין ודברים שנערך בין הגורמים המקצועיים בוועדה לבין נציגי הממשלה סוכם כי הארכת התקופה ל-90 ימים תשמר את האיזון הראוי בין הגנה על זכויות העובדת לבין זכותו של המעסיק לפטר עובדת שאינה מתאימה לעבודתה. ההארכה המוצעת אף תואמת, באופן יחסי, את תקופות ההגנה הנוספות הקבועות בחוק עבודת נשים לגבי אוכלוסיות אחרות של עובדות, כמובן באופן יחסי. מובן שכאן ההגנה שניתנת גדולה יותר, מכיוון שההגנה הרגילה, לאחר חופשת לידה נניח, היא הארכה שתיקנו אותה גם כן בכנס הזה, מ-45 ל-60 ימים. כך שכאן זו הגנה רחבה יותר. זאת ועוד, בחירה באפיק הארכה שאינו קיצוני. הוא בהחלט מידתי. אני מבקש להזכיר כי חברי סיעת חד"ש ביקשו להגיש הסתייגות להצעת החוק שעניינה הארכה מ-45 ימים ל-120 ימים. אני מקווה מאוד שלא יעמדו על הסתייגותם, אם כי אינני רואה אותם ברגע זה במליאה, על מנת לכבד את הסיכום שהושג בין המציעה לבין הממשלה. הואיל והושגו הסכמות עם הממשלה ובשל הנימוקים המהותיים שציינתי, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית כנוסח הוועדה ולדחות את ההסתייגות, אם תהיה כזאת. אני רוצה לברך באופן מיוחד את חברת הכנסת אביטל על יוזמתה בנושא הזה ולהביע סיפוק מכך שאנחנו נשלים גם את התיקון הזה בתוך כנס החורף. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת סער. מגישי ההסתייגויות לסעיף 1, חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין, אינם נמצאים באולם. אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד יצביע בעד, מי שנגד יצביע נגד. נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 1 – 26 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני קובע בזאת כי שם החוק והצעת החוק התקבלו בקריאה שנייה. אני עובר להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 11 בעד החוק – 28 נגד – אין נמנעים – אין חוק עבודת נשים (תיקון מס' 36), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד - 28, נגד - אין, נמנעים - אין. אני מבקש להוסיף את השר איתן. אני קובע שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 36), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה שלישית. דברי תודה לחברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה. מגיע לה. קולט אביטל (העבודה-מימד): תודה, אדוני היושב-ראש. בשם הנשים המוכות אני רוצה להודות לכנסת. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה למעמד האשה על עבודתו המהירה והחרוצה לקידום החקיקה שלנו. אני רוצה להודות לחברות הוועדה, לכל אלה שהצביעו, וכמובן למנהלת הוועדה וליועצת המשפטית. כמובן, גם ליועצת הפרלמנטרית שלי, המון תודה. זאת מלת עידוד לכל אותן נשים שרוצות לחזור לעבודה. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה רבה לחברת הכנסת אביטל. הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007 [מס' כ/135; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 7438; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק אהרונוביץ: אנחנו עוברים להצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, משה כחלון, להציג את הצעת החוק. בבקשה. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, לקריאה שנייה ושלישית. חברי הכנסת, כידוע, החשמל הוא מצרך יסוד ולא ניתן לנהל אורח חיים סביר בלעדיו. עם זאת, לצערי יש משפחות שאין ידן משגת לרכוש אפילו מצרך יסודי זה. הצעת החוק, שהיה לי הכבוד להיות בין יוזמיה יחד עם חברי הכנסת סופה לנדבר ואמנון כהן וחברי כנסת נוספים שהצטרפו אליה, באה לתקן את חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, ולקבוע שהאוכלוסייה הנמנית עם השכבה החברתית שלדעתי היא המוחלשת ביותר בחברה, הלוא הם הקשישים מעוטי ההכנסה, תהיה זכאית למכסה במחיר מופחת. כשאני מדבר על קשישים מעוטי הכנסה, אני מדבר על קשישים שאין להם הכנסה נוספת, למעט הפנסיה והבטחת הכנסה. באותה אוכלוסייה לא נכללים מקבלי הקצבאות, הרנטות, שלא מחושבות כחלק מההכנסה. אוכלוסייה זו מתקשה לעמוד בהוצאות הכרוכות בתשלום בעבור שימוש בחשמל, וחייה, הקשים מנשוא בלאו הכי, נעשים קשים עוד יותר כאשר נגזר עליה להיות מנותקת מחשמל או לוותר על תרופות או על מזון כדי לשלם בעבור חשמל. הצעת החוק נועדה לקבוע, כי צרכן המנוי בחוק ישלם תשלום מופחת, בשיעור 50% מהתעריף הביתי, בעד 200 הקילוואט-שעה הראשונים שצרך מדי חודש בשימוש ביתי בלבד. כאמור, לפי הצעת החוק, הזכאות לחשמל במחיר מופחת תהיה בשלב הראשון לאוכלוסיית הקשישים שהגיעו לגיל פרישה ומקבלים גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980. במסגרת האמונה שכל ישראל ערבים זה לזה, החלטנו כי מימון ההנחה במחיר החשמל יהיה מהעמסת ההפחתה על כלל צרכני החשמל, ולפי חשבוננו הדבר יביא להתייקרות זעירה בלבד של מחיר החשמל. בהתאם לכך, מוצע להסמיך את הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, בבואה לקבוע תעריפים המשולמים על-ידי כלל הצרכנים, להביא בחשבון את העלויות – שלא הובאו בחשבון – עקב התשלומים המופחתים. עוד מוצע כי שר התשתיות הלאומיות, בהתייעצות עם שר הרווחה, יקבע בתקנות הוראות בדבר דרכים להוכחת הזכאות לתשלום מופחת כאמור. לצערנו, אין בישראל אוכלוסייה מוחלשת אחת ואין אוכלוסייה נזקקת אחת. כפי שכבר הזכרתי, החלטנו כי בשלב הראשון תיהנה מההפחתה אוכלוסיית הקשישים המקבלים הבטחת הכנסה, דהיינו קשישים שאין להם הכנסה כלשהי זולת קצבאות המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, לפי הצעת החוק, שר התשתיות הלאומיות, בהתייעצות עם שר הרווחה ובהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי לקבוע אוכלוסיות נזקקות נוספות, שגם הן ישלמו תשלום מופחת בשיעור שייקבע מהתעריף הביתי. בתקנות ייקבעו גם כמות החשמל שבעבורה תהיה זכאות לתשלום מופחת, ושיעורי ההנחה, ויהיה אפשר לקבוע שיעורי הנחה, כמויות ושנים לקבוצות אוכלוסייה שונות. לשם כך יהיה שר התשתיות הלאומיות רשאי להביא בחשבון קריטריונים מסוימים, הקבועים בהצעת החוק, בדבר צריכת החשמל הממוצעת של צרכנים שבביתם אותו מספר נפשות, מצבם הבריאותי ועוד. מאחר שההנחות אמורות להיות על חשבון כל צרכני החשמל, ומאחר שהבנו שצריך לקבוע תקרה להתייקרות, מוצע כי הזכאות של קבוצות אוכלוסייה נזקקות נוספות לתשלומים מופחתים תיקבע כך שסך ההפחתה מהתשלומים בעבור צריכת חשמל לפי החוק המוצע לא יעלה על סכום – אדוני יושב-ראש הקואליציה, אדוני יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת יצחקי, אני רוצה לגעת בזה – הוצע שהסכום לא יהיה גדול מ-1.5% מסך התשלומים המשולמים על-ידי כלל הצרכנים בעבור צריכת חשמל. הסכום הכללי הוא 20 מיליארד. 1.5% מזה הם 300 מיליון, ואם נקבל את ההסתייגות של חבר הכנסת כהן, נגיע ל-160 מיליון. זאת אומרת שעל כל צרכן בישראל תושת תוספת של 0.8% קילוואט-שעה. בית ממוצע במדינת ישראל צורך חשמל ב-300 ש"ח. אם ניתן לנזקקים - - אביגדור יצחקי (קדימה): - - - משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): 1%. 0.8%. אני אפשט את זה. בית ממוצע במדינת ישראל משלם 300 שקלים על חשמל בחודש. 2.40 ש"ח הוא ישלם אם נעניק חשמל כמעט חינם לנזקקים כאמור. 92 שקלים בחודש בקירוב. האנשים שאנחנו מדברים עליהם צורכים חשמל ב-100–120 שקלים בחודש. אם ניתן להם הנחה בסך 92 שקלים, הם יקבלו חשמל כמעט חינם. המספרים הם לא גדולים, הצריכה היא לא גדולה, והאנשים האלה גם יוכלו לחמם את עצמם בחורף, יוכלו להדליק בוילר – היום הם חוששים. אביגדור יצחקי (קדימה): כמה הצריכה היום? משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): הצריכה של האנשים שאנחנו מדברים עליהם כרגע היא בערך 500 קילוואט-שעה. אביגדור יצחקי (קדימה): וכמה יצא להם? משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): יצא להם, בוא נאמר, לשלם 30–40 שקלים בחודש. אני חושב שזה חברתי ממדרגה ראשונה, ואני חושב שהמספרים פה הם לא גדולים, והכנסת יכולה לתת את מתנת החג הזאת לנזקקים, לקשישים. אני לא יודע אם הכסף פה משמעותי, אדוני יושב-ראש הקואליציה, וחברי הכנסת, כמו המסר שלנו לציבור הנזקקים, לציבור הקשישים - - חיים כץ (הליכוד): תן לנו להצביע להם. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): - - ערב החג, שאנחנו באים עם בשורה ואומרים להם: הנה, אנחנו חושבים עליכם, אנחנו רוצים שהחיים שלכם ייראו קצת יותר טוב. שוב – אלה לא מיליונים. כל אחד מקבל עשרות שקלים בחודש, אבל זה יותר ההתייחסות מאשר הכסף. אביגדור יצחקי (קדימה): למה הוועדה לא החליטה מראש על 400? משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): שקלנו את זה. במהלך הדיון חבר הכנסת כהן הציע את זה בהסתייגות שלו. ישבנו, דיברנו על זה. ראיתי שיש היגיון בדברים, ותשמע – אפשר לקבל גם הצעות של חברים כשהן סבירות. אני לא רואה בעיה בעניין הזה. אני רוצה גם לדבר על ההסתייגות של חבר הכנסת כהן, שמציע 50% על 400 קילוואט-שעה - - - אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני יושב-ראש הוועדה, יש לי רק שאלה אחת. שר התשתיות לא נמצא כאן ולא דיבר, ומגיע לו כל הקרדיט - - - משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אנחנו ניתן לו לדבר אחרי ההצבעה. אביגדור יצחקי (קדימה): שנייה. אם נקבל את ההסתייגות של חבר הכנסת כהן – לפי דעתך זה היה מתקבל אם הוא היה יושב בוועדה? משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אין לי ספק ששר התשתיות בעד ההסתייגות. אין לי ספק שהוא בעד ההסתייגות, ואני אסביר לך מדוע. נציגי משרד האוצר, שהם קצת יותר קשים, ורשות החשמל, שצריכים להתעסק עם החישוב הזה, ביקשו ממני להגביל את הסכום ל-300 מיליון. כעת אנחנו מדברים בסך הכול על 160 מיליון. זאת אומרת שנותרו עוד 140 מיליון, מעבר לבקשה של האוצר ושל משרד התשתיות, של רשות החשמל – של מר שפירא. אין עם זה בעיה בכלל. אביגדור יצחקי (קדימה): לפי מה שאתה אומר בעצם - - - משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): 0.8%. אביגדור יצחקי (קדימה): 300 זה 0.8%. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): לא, לא, לא – 300 זה 1.5%. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני מבקש להפסיק את הוויכוח. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): זה לא ויכוח, זה הסבר. זה חוק - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: לא, אי-אפשר לנהל כך - - - משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, זה חוק. זה חצי חוק-יסוד. יושב-ראש הקואליציה רוצה לקבל החלטה, ואני מסביר לו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אבל את הדברים האלה שואלים קודם. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): לא נכון. אני מצטער, לא נכון. יש הסתייגות. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אתה אומר לי לא נכון? משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): כן. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אתה רוצה לנאום? בבקשה. תסיים. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אני רוצה להסביר לחברי הכנסת על מה הם מצביעים. היו"ר יצחק אהרונוביץ: מי לא הבין? משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): יושב-ראש הקואליציה שואל שאלות ואני צריך להשיב לו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: על מה? מה לא ברור לו? משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): זה לא ויכוח פרטי, זה לא ויכוח אישי. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת כחלון. אביגדור יצחקי (קדימה): אני אסביר: יש הסתייגות של חבר הכנסת כהן, ואנחנו דנים עכשיו אם לקבל אותה או לא לקבל אותה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בוא נשמע את חבר הכנסת כהן. אביגדור יצחקי (קדימה): לא, לא, אנחנו רוצים לקבל החלטה. העובדה היא שזה יצא מהוועדה ורק אחר כך הוספה ההסתייגות, ולכן – אני לא רוצה להגיע למצב שבו מאחר ששר התשתיות איננו פה, הוא הוביל אותנו למצב – אני לא רוצה להוביל למשהו שלא על דעתו. לכן אני רוצה לברר. היו"ר יצחק אהרונוביץ: מה עוד צריך לברר? מה חסר? אביגדור יצחקי (קדימה): חסר וצריך לברר אם השינוי הזה, של חבר הכנסת כהן, הוא שינוי מהותי. אני מבין את ההיבט שלו מבחינה כלכלית, ועכשיו הסביר יושב-ראש הוועדה את ההיבט שלו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: העסק ברור? משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): כן. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אוקיי. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): גבירותי ורבותי, חברי הכנסת, אני מאמין שנפלה בידי זכות גדולה להביא לפניכם את הצעת החוק הזאת, וכמתנת הכנסת לחג הפסח לאוכלוסיית הקשישים הנזקקים, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, ולקבל את ההסתייגות של חבר הכנסת אמנון כהן. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת כחלון. להצעת החוק הסתייגות לסעיף 2, של חבר הכנסת אמנון כהן. אני מזמין את חבר הכנסת אמנון כהן לנמק את ההסתייגות. קריאות: תצביע, אמנון. תצביע. מוחמד ברכה (חד"ש): לא צריך לדבר. כולנו בעד. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת כהן, אתה רוצה לעלות? חיים כץ (הליכוד): לא, הוא לא צריך לנמק. קריאות: אבל זה בעד. - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: הורדת את ההסתייגות? קריאות: לא, לא, לא. בעד. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד ההסתייגות. והיושב-ראש בעד ההסתייגות? אביגדור יצחקי (קדימה): כן. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד ההסתייגות. אתה לא רוצה לנמק? אמנון כהן (ש"ס): לא. קריאה: הוא לא חייב. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת כהן, פה מזכירים לי שאתה חייב לנמק אם מקבלים את ההסתייגות. אתה חייב. קריאה: לא, הוא לא חייב. היו"ר יצחק אהרונוביץ: הוא יכול לקצר, אבל הוא חייב. אם אנחנו מכניסים את ההסתייגות, הוא חייב לנמק אותה. אז בואו, אנחנו מצביעים עבור ההסתייגות. אמנון כהן (ש"ס): אנחנו נצביע עבור ההסתייגות. ההסתייגות היא חשובה מאוד. אני אנמק אותה בקצרה. יושב-ראש הוועדה עשה זאת כראוי. ההתלבטות היתה בין 200 הקילוואט הראשונים או 400. ההסתייגות שלי מדברת על 400, כאשר אנחנו יודעים שהקשישים האלה מתלבטים אם יקנו בכסף, בפנסיה שלהם, תרופות, אם יקנו שמיכה, אם יקנו את האוכל או ישלמו את החשמל. בחשמל אין סנטימנטים, מי שלא משלמים – מנתקים אותו. חשמל היום זה לא מותרות אלא צורך חיוני; חשמל זה מקרר, חשמל זה תנור שאפשר לחמם בו. לכן ההסתייגות היא להיטיב כרגע עם אותם קשישים מקבלי הבטחת הכנסה. בעתיד זה יורחב קצת יותר, מדובר בנשים חד-הוריות, ועדה מקצועית תחליט על כך. אדוני יושב-ראש הקואליציה, הסכום שדובר עליו כולל ההרחבה הוא 300 מיליון. כרגע ב-200 קילוואט ינצלו רק 80 מיליון, וכשאני מגדיל את זה ל-400, בכל מקרה מנצל רק 160 מיליון. לכן עדיין יש גם להרחבה עוד סכום מה-40 מיליון. כלומר, אנו לא פורצים פה שום דבר, אין פה בעיה. אנו יהודים, ו"עולם חסד ייבנה", והכסף לא יבוא מהאוצר אלא מהאזרחים החזקים, אלה שיש להם, ברוך השם, לשלם, ואיש יתמוך ברעהו. אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהסתייגות ובחוק בקריאה שנייה ושלישית. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעות. לשם החוק אין הסתייגויות. נא להצביע - כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 12 בעד שם החוק – 34 נגד – אין נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד – 34, נגד – אין, נמנעים – אין. אני מוסיף את השר בן-יזרי לפרוטוקול. אני קובע בזאת כי שם החוק כהצעת הוועדה התקבל בקריאה שנייה. לסעיף 1 אין הסתייגויות. מי בעד סעיף 1 כהצעת הוועדה? נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד סעיף 1 – 36 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד – 36, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע כי סעיף 1 התקבל כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. לסעיף 2 הסתייגויות של חבר הכנסת אמנון כהן. מי בעד ההסתייגויות של חבר הכנסת? נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההסתייגות – 30 נגד – אין נמנעים – 1 ההסתייגויות של חבר הכנסת אמנון כהן לסעיף 2 נתקבלה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד – 30, נגד – אין, נמנע אחד. אני קובע שהסתייגותו של חבר הכנסת אמנון כהן התקבלה. אנו נצביע על הסעיף כולל ההסתייגות. הצבעה מס' 15 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 35 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד – 35, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שסעיף 2, כהצעת הוועדה, עם ההסתייגות, התקבל ועבר בקריאה שנייה. לסעיף 3 אין הסתייגויות. נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד סעיף 3 – 35 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 3 נתקבל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד – 35, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק נתקבלה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה, כולל ההסתייגות של חבר הכנסת אמנון כהן. יושב-ראש הוועדה, אנו יכולים לעבור לקריאה שלישית עם ההסתייגות של אמנון כהן? כן. נא להצביע בקריאה שלישית. הצבעה מס' 17 בעד החוק – 35 נגד – אין נמנעים – אין חוק משק החשמל (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד – 35, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית. בבקשה. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): תן לסופה לנדבר לעלות בבקשה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: סופה, מי העלה אותך? קיבלת רשות? אם את כבר פה, בבקשה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): מרוב אושר עליתי. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, קודם כול תודה לך על כך שהעברת היום את החוק המשותף שלנו עם חברי הכנסת; עשית זאת בזריזות רבה, והקו החברתי שלך הוא כל כך מקובל עלי, ואני מודה לך על כך. אני מודה גם לחברי הכנסת שתמכו בחקיקה, גם ליועצת המשפטית, למנהלת הוועדה, לחברי הכנסת, לעמותות שונות, ולעמותת הפדרציה שאני מנהלת. לפני שנתיים התחלנו לטפל בלובי בחקיקה הזאת; התחלנו במכתב פתוח, והיום, אחרי זמן לא כל כך רב, פחות משנה מתחילת הקדנציה, יש חוק כל כך חברתי. אני מודה לאזרחי מדינת ישראל. כמו שהגדירו יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כחלון, וחבר הכנסת אמנון כהן, אנו כולנו ערבים זה לזה, ו-2.5 ש"ח לחודש תוספת לכל משפחה יעניקו אושר לאלה שלא מסוגלים. זה צעד ראשון, לגבי הקשישים, ואחר כך יבואו החד-הוריות ומשפחות ברוכות ילדים וחולים. זה חוק טוב, חוק חברתי, ואני באמת מאושרת שהיום, לקראת הפגרה, אנו מביאים בשורה טובה כל כך לאזרחי מדינת ישראל. זה אושר גם לאזרחי מדינת ישראל שיכולים לתרום תרומה כל כך צנועה וקטנה, כדי לאפשר לאותם קשישים להביא לביתם חום וחימום. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחברת הכנסת סופה לנדבר. גם יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת יצחקי, רוצה לברך. בבקשה. אביגדור יצחקי (קדימה): אני לא רוצה לברך, אבל אני רוצה לומר שמעבר לנושא, זה ציון דרך, אדוני היושב-ראש, לא רק בהיבט של דאגה לחלשים, אלא גם ציון דרך - שבמדינת ישראל יש לעשות כל דבר באופן דיפרנציאלי ופרוגרסיבי. אנו מסבסדים אוניברסיטאות, והאנשים שיש להם מסובסדים ואלה שאין להם צריכים לשלם את הסבסוד. צריך ליצור מצב שבסופו של דבר העשירים יממנו את החלשים על-ידי תעריפים דיפרנציאליים, ומבחינתי, גם בסבסוד של אוניברסיטאות, גם בכל הסבסודים האחרים, צריך לעשות סבסוד דיפרנציאלי במדינת ישראל. זה הדבר הראשון שהובא, ואני מקווה שבעקבותיו נקבע גם שכר דיפרנציאלי באוניברסיטאות ובמקומות אחרים, והחלשים יוכלו ללמוד חינם והחזקים ימלאו את מלוא המחיר. תודה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה, צודק. תודה לחבר הכנסת כחלון, חוק חשוב מאוד, וגם אני מברך עליו. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28), התשס"ז–2007 [מס' כ/135; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 7440; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק אהרונוביץ: חברי הכנסת, אנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28), התשס"ז-2007 - קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה משה כחלון להציג את הצעת החוק. בבקשה. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני מבקש כמובן להודות לחברי הכנסת על ההצבעה; זו הצבעה חשובה. אני עובר לחוק הבא: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28), התשס"ז-2007. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28), התשס"ז-2007. עניינה של הצעת חוק זו הוא הזיכיונות לשידורי הרדיו האזורי. סעיף 34(א) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, קובע כי תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו היא ארבע שנים. סעיף 35(א) לחוק קבע, במקור, כי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו רשאית להאריך את תוקפו של זיכיון כאמור, בלא מכרז, בתקופה נוספת של ארבע שנים. בתיקון משנת 2002 נקבע כי מועצת הרשות השנייה תהיה רשאית להאריך את הזיכיונות בשתי תקופות נוספות. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע להסמיך את מועצת הרשות השנייה להאריך את תוקפם של הזיכיונות לשידורי רדיו אזורי שניתנו בהתאם לחוק, ללא מכרז, בשלוש תקופות נוספות במקום בשתי התקופות הקבועות היום. בהתאם למוצע, הארכת הזיכיון בתקופה השלישית יכולה להיעשות בתקופה של ארבע שנים או בתקופה קצרה יותר. כמו כן, נקבע כי ניתן יהיה להאריך את הזיכיון במהלך התקופה השלישית בכמה תקופות קצרות, ובתנאי שסך ההארכות בתקופה זו לא יעלה על ארבע שנים. לדעת המציע, הסדר זה נדרש נוכח תחרות קשה מצד תחנות רדיו פיראטיות והכניסה העתידית של הרדיו הדיגיטלי, שצפוי, לדעת המציע, לפגוע קשות בתחנות הרדיו האזורי. במהלך הדיונים בוועדה בעת הכנת ההצעה לקריאה הראשונה ובעת הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, עלתה שאלה הנוגעת לחוקתיותה של הצעת החוק. בפני הוועדה הוצגו חוות דעת שונות, הן של היועצת המשפטית של הוועדה והן של גורמים נוספים, ממשלתיים ואחרים, המעלות ספקות הנוגעים לחוקתיות ההצעה. היתה גם חוות דעת אחת שלפיה ההצעה הזאת חוקתית. במקביל, הציגו תחנות הרדיו האזוריות את עמדתן בחוות דעת הקובעת כי אין בהצעה כל בעיה חוקתית. להצעת החוק הוגשה הסתייגות מטעם חבר הכנסת אבשלום וילן, ואת מהותה הוא יסביר. בנסיבות האמורות, ובאופן חריג, אינני מנצל את עמדתי כיושב-ראש ועדה כדי להציע לכם כיצד להצביע, ואני משאיר את ההחלטה לחברי הכנסת. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת כחלון. להצעת החוק יש הסתייגות אחת, של חבר הכנסת אבשלום וילן, אבל אינני רואה אותו פה. לכן, נא לשבת כי אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק כפי שהוצגה על-ידי יושב ראש הוועדה לקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 18 בעד סעיף 1 - 28 נגד - אין נמנעים - אין סעיף 1 נתקבל. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): הצבעתי בעד, ואני נגד. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד - 28, ואני מוריד את קולה של חברת הכנסת יחימוביץ, שמתנגדת, כך שיש 27 בעד ואחד נגד. אני קובע שהצעת החוק, כהצעת הוועדה, התקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק כולה. נא להצביע. ישראל כץ (הליכוד): תוסיף אותנו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: עכשיו, בקריאה השלישית תצביעו. הצבעה מס' 19 בעד החוק - 28 נגד - 2 נמנעים - אין חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28), התשס"ז-2007, נתקבל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד - 28, נגד - 2. ישראל כץ (הליכוד): סליחה. הצבעתי בטעות במקום חברת הכנסת לימור לבנת נגד. היו"ר יצחק אהרונוביץ: במקום לימור נגד? זה דבר מסוכן מאוד. אני צריך לשאול קודם את יושב-ראש הסיעה. זה מקובל להחליף? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): חבר הכנסת סער לא יודע - - - גדעון סער (הליכוד): הוא ביקש מייד לאחר - - -. הוא לא הצביע פעמיים אלא רק במושב אחר. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אוקיי. אז אנחנו נבטל את ההצבעה של חברת הכנסת לימור לבנת. חבר הכנסת ישראל כץ, אני מבין שאתה בעד. ישראל כץ (הליכוד): כן. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני מוסיף את שמך להצבעה. השר יצחק כהן: תוסיף אותי. היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני מוסיף גם את השר כהן להצבעה, והיא חיובית, בעד - נכון? השר יצחק כהן: כן. קריאה: - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: ביחד זה 30. אני קובע שהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה שלישית. הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ז–2007 [מס' מ/245; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 2457; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק אהרונוביץ: אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה משה כחלון להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת כחלון פעיל מאוד היום. בבקשה. משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ז-2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק באה לתקן את פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, במטרה לאפשר גמישות ויעילות של ההליכים לרישום סימני מסחר לפי הפקודה, וכך תתאפשר עריכה ומסירה של מסמכים לפי הפקודה, וכן שמירה של הרישומים בפנקס לרישום סימני מסחר גם באמצעים אלקטרוניים. נוסף על כך, הצעת החוק נועדה לאפשר, בין היתר, את הצטרפותה הצפויה של מדינת ישראל כצד לפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד, כפי שאפרט מייד. בהתאם למוצע, תבוטל דרישת הכתב הקבועה כיום בפקודה, ושר המשפטים יוסמך לקבוע בתקנות הוראות שיכללו את הדרישות הצורניות המדויקות בעניין עריכת המסמכים לפי הפקודה, וכן הוראות בעניין אופן העברתם של המסמכים כאמור אל רשם סימני המסחר וממנו. כמו כן, מוצעים תיקונים לחוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 5), התשס"ג-2003. תיקון מס' 5 האמור טרם נכנס לתוקפו, והוא עתיד להיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים מיום הצטרפותה של מדינת ישראל כצד לפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד שעניינו רישום בין-לאומי של סימני מסחר, אשר נחתם במדריד ב-28 ביוני 1989. מטרת הפרוטוקול היא לייעל את ההליכים לרישום סימן מסחר במדינות זרות באמצעות מערכת הרישום הבין-לאומית שמרכזה בארגון הקניין הרוחני הבין-לאומי. התיקונים המוצעים מוסיפים הוראות משלימות לתיקון מס' 5, הנדרשות לצורך יישום הפרוטוקול לקראת הצטרפותה הצפויה של ישראל כצד לפרוטוקול, וכן משקפים התפתחויות בין-לאומיות. כך, למשל, מוצע לאפשר הגשת בקשה לרשם סימני המסחר לחלוקה או לאיחוד של בקשות לרישום סימן מסחר. נוסף על כך, מוצע לאפשר לבעל הרשום של כמה רישומים של אותו סימן מסחר לבקש מהרשם לאחד את רישומיו השונים, ובלבד שהבקשות לרישומים השונים הוגשו באותו מועד. כמו כן מוצע לבטל את הסעיף שמאפשר לבעל רשום של סימן מסחר לבקש מהרשם רשות להוסיף על סימן מסחר או לשנותו באופן שלא תהיה פגיעה ממשית בזהותו, משום שהסעיף אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הפרוטוקול שישראל עתידה להצטרף כצד לו. לבסוף, מוצעות הוראות נוספות המשלימות את תיקון מס' 5 לפקודת סימני מסחר, בין השאר בדבר רישום במקרה שבו מעביר בעל סימן מסחר רשום את זכויותיו בחלק מן הטובין שלגביהם רשום סימן המסחר, ובדבר עניינים מסוימים הנוגעים לבקשות בין-לאומיות, שבהם יחולו ההוראות לפי תקנות מדריד, ולא יחולו ההוראות הרלוונטיות בפקודה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. לפני ההצבעה אני רוצה להודות לצוות הוועדה: ליועצת המשפטית הגברת בנדלר, למנהלת הוועדה, לעידית חנוכה ולכל חברי הוועדה. כפי שראיתם, התנובות של ועדת הכלכלה נראות לעין, וזה באמת בגלל העבודה הקשה והמאמץ המיוחד שמשקיעים מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית וכל יתר עובדי הוועדה. תודה גם לחברי ועדת הכלכלה, שבשבועות האחרונים באמת השתתפו בישיבות בצורה מעוררת כבוד. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על שהיית סבלני. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תמיד אסייע לך. זה נחמד. אנחנו נעבור להצבעה. להצעת החוק אין הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד סעיפים 7-1 - 16 נגד - אין נמנעים - אין סעיפים 7-1 נתקבלו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד - 16, נגד - אין, נמנעים - אין. להוסיף את קולו של חבר הכנסת יצחק זיו. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. חבר הכנסת זיו, נא לשבת לקריאה השלישית. הפעם אתה תצביע מהמקום. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 21 בעד החוק - 15 נגד - אין נמנעים - אין חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ז–2007, נתקבל. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): תצרף אותי. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד – 15, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה שלישית. להוסיף אותך, חברת הכנסת לנדבר? היית באולם? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: אני רק שואל ומוודא. אני מוסיף את קולה של חברת הכנסת סופה לנדבר להצבעה. אנחנו נדלג על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ונעבור ישר להצעת חוק התכנון והבנייה. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת ליצמן איננו פה. אתה מציג את זה? לא ידעתי. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 155), התשס"ז–2007 [כ/132; "דברי הכנסת", חוב' י"ט, עמ' 7206; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק אהרונוביץ: אם כך, נחזור להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 155), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ראובן ריבלין להציג את הצעת החוק. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, אשר אני מבין שזו לו הפעם האחרונה כיושב-ראש, כי ביום רביעי נקרא לו אדוני השר. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעזרת השם. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): השם יעזור. אתה יודע, יגעת ומצאת - תאמין. כנסת נכבדה, רבותי השרים, אני מתכבד להביא בשם יושב-ראש ועדת הכספים - עדיין לא אתה, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, אלא חבר הכנסת ליצמן – לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 155), התשס"ז-2007. הצעת חוק זו היא הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת אלכס מילר, ועוד נאמר עליו מלים. סעיף 39א לפקודת מס הכנסה מקנה כיום לחייל המשוחרר שתי נקודות זיכוי על הכנסתו מיגיעה אישית לתקופה של שנתיים ממועד שחרורו משירות סדיר. בהצעת החוק שלפניכם מוצע להאריך את תקופת הזכאות לנקודות הזיכוי משנתיים לשלוש שנים. בהצעת החוק שהובאה לקריאה ראשונה הוצע שההטבה תינתן לחייל משוחרר שהשתחרר משירות סדיר מינואר 2006 ואילך. במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית החליטה הוועדה – בהשתדלותו פעם נוספת של יוזם החוק אלכס מילר - להאריך את התקופה למתן ההטבה כך שתחול גם על חייל שהשתחרר משירות סדיר מיוני 2005 ואילך, עד תום שלוש שנים מתום החודש שלאחר השחרור. מדובר בהצעה שמקנה הטבה משמעותית לחיילים משוחררים שיוצאים לשוק העבודה. הצעת זו, רבותי חברי הכנסת, היא הצעת החוק הראשונה היוצאת מתחת ידו וביוזמתו של חבר הכנסת הצעיר והנמרץ אלכס מילר, אשר דאגתו לחיילי ישראל המשתחררים מעוררת התפעלות. תודות לצוות ועדת הכספים, אשר התמדתו ראויה לציון ולשבח, ולא אפרט את כולם - היועצת המשפטית, מנהל הוועדה וכו' וכו' וכל החברים האחרים, אשר בכל יום אנחנו מרבים לשבח אותם. לפיכך, אדוני היושב-ראש, אבקשכם לאשר את הצעת החוק המוגשת לפניכם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. לחוק זה אין הסתייגויות. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת ראובן ריבלין. ניגש להצבעות בקריאה שנייה. הצבעה מס' 22 בעד סעיפים 2-1 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 2-1 נתקבלו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד – 14, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 23 בעד החוק - 16 נגד - אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 155), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד – 16, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 155), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה שלישית. חבר הכנסת מילר, אתה רוצה לומר כמה מלים וברכות? חבר הכנסת מילר, כולנו מברכים אותך על היוזמה, מזל טוב. זה חוק ראשון, מגיע לך מזל טוב. אלכס מילר (ישראל ביתנו): תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להודות לחיילים ולחיילות המשרתים בצה"ל ולאלה שהשתחררו על תרומתם למדינת ישראל. אני גם רוצה להודות לכנסת, שהביאה היום בשורה טובה לאותם צעירים שנאלצים בשנים שאחרי השחרור להתמודד עם הקשיים הכי גדולים בחייהם - להקים משפחה וללמוד. הזכות שאנחנו נותנים להם במס הכנסה יכולה לתת להם כמה מאות שקלים, שאתם יוכלו לשלם שכר לימוד ושכר דירה ולהתקדם בחיים. אני רוצה להודות גם לחברי ועדת הכספים, ובעיקר לחבר הכנסת רובי ריבלין, שנלחם למען החוק הזה, ולחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, שקידם אותו בוועדה. אני רוצה להודות לעובדי ועדת הכספים, ליועצת המשפטית, לכל החבר'ה של ועדת הכספים שנרתמו לקדם את העבודה על הצעת החוק בוועדה, וליושב-ראש הוועדה, שהביא את החוק הזה להצבעה גם בקריאה ראשונה וגם בקריאה שנייה ושלישית, וכמובן למפלגת ישראל ביתנו, שחרתה על דגלה את הטיפול בנושאים הקשורים לחיילים המשוחררים. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת מילר והרבה ברכות. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 78), התשס"ז–2007 [מס' כ/109; "דברי הכנסת", חוברת ד', עמ' 3855; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק אהרונוביץ: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 78), התשס"ז–2007, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת משה שרוני, להציג את הצעת החוק. בבקשה. יואל חסון (קדימה): חבר הכנסת שרוני, יש עוד שאילתות לשר. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): למה אתם ממהרים כל כך? אתם מקבלים משכורת, שבו כאן. יואל חסון (קדימה): חבר הכנסת שרוני, אני מוזמן לחתונה ולארבע בר-מצוות. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): למה אתה מוזמן? שלא תלך לבר, ואז יקרה מה שקרה... אדוני היושב-ראש, מכובדי שר הבריאות, ידידי וחברי חברי הכנסת, זו שעה לא מאוחרת בכלל. אני רוצה קודם כול להודות לפרופסור אלדד על החוק בנושא טמפרטורת המים, שיביא לחיסכון של מיליוני שקלים למדינת ישראל, כי פחות ילדים ומבוגרים יזדקקו לטיפולי כוויות. אני מביא את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ולפני זה אני רוצה להודות לכל אלה שעמלו עליה. קודם כול אני רוצה להודות ליוזם החוק, חבר הכנסת פרופסור אלדד, ליועצת המשפטית, למנהלת הוועדה ולכל חברי הוועדה. חבר'ה, תצביעו כדי שתהיו משוחררים. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחברי הכנסת שרוני, ששמע בקולם של חברי הכנסת. נא לשבת, כי אנחנו עוברים להצבעות. להצעת החוק אין הסתייגויות, לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 24 בעד סעיפים 2-1 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 2-1 נתקבלו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד – 11, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 25 בעד החוק – 12 נגד – אין נמנעים – אין חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 78), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בעד- 12, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית. חבר הכנסת אלדד, אתה רוצה להגיד תודות? בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי חברי הכנסת, 25 שנה טיפלתי בכוויות כרופא, וכשחדלתי ואינני יכול לנתח אותם כשהם זקוקים לכך, החלטתי שהגיע הזמן למנוע כוויות, ולכן הבאתי את הצעת החוק הזאת. אני מקווה שהיא תעשה את מלאכתה ונקטין את ההיפגעות הקשה הזאת באוכלוסיית הקשישים, באוכלוסיית הילדים, באוכלוסיות של חסרי הישע. אני מבקש להודות ל"בטרם", האגודה שתמכה וסייעה רבות בהובלת החוק הזה, ולד"ר מיכל חמו-לוטם, שעומדת בראש האגודה, לוועדת העבודה והרווחה וליושב-ראש שלה, לייעוץ המשפטי של הוועדה, ולנעמה כהן, העוזרת הפרלמנטרית שלי, ששלוש שנים מלווה את הצעת החוק הזאת. תודה רבה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת אלדד. הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון) (איסור ניסויים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/138).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק אהרונוביץ: הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון) (איסור ניסויים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת גדעון סער - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער להציג את הצעת החוק. בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סעיף 10 לחוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) קובע כי לא ייערך ניסוי לבדיקת מוצרי קוסמטיקה שאינם לצורכי בריאות ולחומרי ניקוי, אלא על-פי היתר ממליאת המועצה. היינו, למועצה לניסויים בבעלי-חיים, שהוקמה לפי החוק, יש סמכות לאשר ניסויים כאמור. עד כה אומנם לא הוגשו בארץ בקשות לניסויים בבעלי-חיים בתחום הקוסמטיקה וחומרי הניקוי, אך האפשרות לכך קיימת כאמור לפי החוק. ניסויים בבעלי-חיים לפיתוח מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי כרוכים בגרימת סבל עצום לבעלי-החיים ונעשים ללא משככי כאבים. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): למה ללא משככי כאבים? גדעון סער (הליכוד): לשם בדיקת חומר קוסמטי או חומר ניקוי, נערכים ניסויים במספר רב של בעלי-חיים, ובמהלכם מתים בעלי-החיים בייסורים קשים. כיום קיימות חלופות מדעיות למבדקי יעילות ורעילות של כימיקלים שאינן כרוכות בניסויים בבעלי-חיים. ואולם המועצה לניסויים בבעלי-חיים, יש ויכוח אם לא אישרה בכלל או אם אישרה פעם אחת או מעט פעמים שימוש. היא השתמשה בסמכותה לתת היתר לניסויים כאלה, אבל לעניין החלופות, היא לא אישרה עד כה שימוש בחלופות ותפקודה בפיקוח הניסויים בבעלי-חיים בארץ לוקה בחסר. אני מפנה אתכם לדוח מבקר המדינה לשנת 2004. בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע לאסור לחלוטין ביצוע ניסויים בבעלי-חיים למטרת פיתוח מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שאינם לצורכי בריאות. אין בכך כדי לגרוע מהסמכויות שנתונות היום למועצה לפי החוק לעניין מוצרים בכלל או ניסויים בכלל שהם לצורכי בריאות. קביעת איסור כאמור עולה בקנה אחד עם מדיניות האיחוד האירופי, שלפיה הוחלט לאסור בהדרגה עד לשנת 2009 בדיקות וניסויים בבעלי-חיים בתעשיית הקוסמטיקה במדינות האיחוד. אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי, אדוני היושב-ראש, כדי לומר כמה דברים. האחד - להודות ליושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, על הטיפול היעיל, ההגון והטוב שלו בקידום הצעת החוק לקריאה הראשונה. השני - אני רוצה לומר לבית, שכל נושא הניסויים בבעלי-חיים זוכה היום למודעות גבוהה במדינות המתקדמות בעולם. יש מקרים שבהם יש איזון בין ערכים, כאשר הדברים האלה, כפי שאמרתי קודם, נעשים לצורכי בריאות או לצורכי הצלת חיים. המקרים שאנחנו מדברים עליהם, של פיתוח מוצרי קוסמטיקה, הם על הצד השני של המאזניים. אביגדור יצחקי (קדימה): יש כאלה שקוסמטיקה מצילה להם את החיים. גדעון סער (הליכוד): חבר הכנסת יצחקי, אני אפילו מוכן לקבל תיקון מסוים, כי באתי בדברים עם מישהי שאמרה לי: זה לא נכון שאין איזון אינטרסים, יש אינטרס. קוסמטיקה, שבוודאי גורמת לאיש או לאשה להיראות יותר יפה – גם בזה יש איזה ערך. אביגדור יצחקי (קדימה): להריח יותר טוב. גדעון סער (הליכוד): נכון. בהחלט יש בזה ערך, אבל הוא לא יכול לעמוד באופן מאוזן - - - אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אבל איך נדע אם הליפסטיק גורם לאלרגיה איומה? אין היום מערכת שיכולה לבדוק אלרגיה. גדעון סער (הליכוד): אני רוצה לומר לחבר הכנסת אלדד שלא שינינו מסמכות המועצה – על אף מה שאמרתי עליה ומה שנאמר עליה בדוח מבקר המדינה – לאשר משהו שהוא לצורכי בריאות. זאת אומרת, היא בת-סמכא לעניין הזה. אבל כאשר הדבר נופל בצורה ברורה בקטגוריות הללו, הן אינן מצדיקות את אותם ניסויים, ובסופו של דבר האיחוד האירופי נקט שורה של צעדים, בהתחלה לגבי רכיבים ואחר כך לגבי מוצרים שלמים, בחקיקה מלפני שלוש שנים, והכניסה המלאה שלה לתוקף תהיה בשנת 2009. אני חושב שבעניין הזה אנחנו שולחים מסר ערכי, מסר נכון, מסר מאוזן מאוד. אדרבה, אותן אמירות של המועצה שבאה לוועדת החינוך ואמרה – הרי נכון להיום זה הכלל, כאשר ניתן היתר. היא אומרת: אני לא עושה שימוש בסמכותי לתת היתרים. אז אני אומר שאם אכן אלה פני הדברים, מדובר בקביעה של נורמה ראויה. לפעמים קשה לגופים לוותר על סמכות שיש להם. זאת נטייה של מוסדות ושל ארגונים. אבל כאשר אתה בוחן את זה לגופו של עניין, ההצעה היא מאוד מידתית. היא בסך הכול משמיטה את הסיפא שמתייחסת להיתרים במקרים האלה אשר נאמר בהם: "מוצרי קוסמטיקה שאינם לצורכי בריאות". אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אבל איך נדע אם המוצרים האלה לא מזיקים לאדם? גדעון סער (הליכוד): ציינתי שיש דברים שנקראים "מבדקי יעילות ורעילות" - - אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רעילות כן, נדע שזה לא רעיל. גדעון סער (הליכוד): - - שהם חלופה שמקובלת היום בעולם לניסויים מהסוג הזה, ושהקהילה המדעית רואה בהם חלופה נאותה. בסופו של דבר, כאשר אתה בוחן את מה שבוצע עד היום, אתה לא יכול שלא להגיע למסקנה שגם לא היה צורך באותו היתר. שאם כן, ודאי שלפי אותה שיטה היו מנסים את הדבר הזה שוב ושוב והיו מתבקשים ומאושרים היתרים פעם ועוד פעם. לכן, כאשר דנו בנושא הזה בוועדת החינוך, העמדה שהתקבלה, התקבלה פה-אחד. יש חלק שני להצעת החוק, אשר עוסק ביבוא של מוצרים כאלה, והדבר הזה כרוך באינטרסים מסחריים. על זה יהיה ויכוח לחוד. יהיה דין ודברים לחוד. אני מאמין שהכנסת תאשר גם את זה. אני חושב שאם הכנסת תאשר היום את הצעת החוק בקריאה הראשונה, היא תציג עמדה ערכית חשובה ביותר. תודה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לחבר הכנסת גדעון סער. יש פה רשימה ארוכה של דוברים, אבל אני לא רואה אף אחד מהם באולם. אין צורך לקרוא את הרשימה. נעבור להצבעה בקריאה ראשונה. נא להצביע. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון) (איסור ניסויים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי), התשס"ז–2007, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: שמונה בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) (תיקון) (איסור ניסויים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אביגדור יצחקי (קדימה): איך יכול להיות שנדלק שם אור ואף אחד לא יושב? אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): יעקב כהן הצביע בהיעדרו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: יבדקו את זה במזכירות אחר כך. אין שם טיימר שזה מצביע לבד, נכון? יואל חסון (קדימה): כנראה רוחו של יעקב כהן הצביעה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: הלחצן נתפס שם, בעצם בכל החוקים כנראה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יצחק אהרונוביץ: רבותי, הכרזה של סגנית המזכיר, בבקשה. סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז-2007, שהועברה מוועדת החינוך, התרבות והספורט. מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בנושא: פניות של נכים בנוגע ליעילותו של המכון הלאומי לשיקום על-שם לואיס. תודה. שאילתות ותשובות היו"ר יצחק אהרונוביץ: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: שאילתות ותשובות לשר הבריאות. אני מזמין את שר הבריאות יעקב בן-יזרי לעלות לבמה ולהשיב על השאילתות המפורטות בדף המונח לפניכם. נתחיל בשאילתא מס' 702 של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. חבר הכנסת מלכיאור איננו נוכח – לפרוטוקול. 702. שיעור התמותה במחלקות הפסיכיאטריות בבתי-החולים חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר הבריאות ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): בפרסום של עמותת "מגן לזכויות אנוש" מ-15 בנובמבר 2006 נטען, כי בכל יומיים בממוצע נפטר בישראל אדם במחלקה פסיכיאטרית בבית-חולים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – בהתחשב בעובדה שמוות אינו תופעת לוואי של מחלת נפש, כיצד מסביר משרדך נתון זה? תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הידיעה אינה נכונה. על-פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2005 נפטרו 86 חולים שהיו באשפוז פסיכיאטרי, ורוב מקרי הפטירה התרחשו כאשר החולה שהה מחוץ לכותלי בית-החולים הפסיכיאטרי, דהיינו כאשר שהה בחופשה, כאשר ברח מבית-החולים או כאשר אושפז בבית-חולים כללי. על-פי נתוני המשרד, חלה ירידה במקרי מוות בשנת 2005 בהשוואה לשנים הקודמות - בשנת 2004 היו 97 מקרי מוות ובשנת 2003 היו 93 מקרי מוות. 2. כפי שצוין לעיל, מרבית הפטירות של חולים פסיכיאטריים שהיו מאושפזים, התרחשו כאשר החולים שהו מחוץ לכותלי בית-החולים, ובכלל זה בבתי-חולים כלליים. ראוי לזכור כי בהשוואה לאשפוז בבית-חולים כללי, האשפוז של חולים במסגרות פסיכיאטריות הוא לפרקי זמן ממושכים הרבה יותר, ובחלק מהמקרים השהות היא מאוד משמעותית. בין החולים הפסיכיאטריים הנמצאים באשפוז במסגרות פסיכיאטריות יש חולים מבוגרים באשפוז ממושך, המאושפזים בדרך כלל במחלקות פסיכו-גריאטריות. נוסף על כך, יש חולים כרוניים וחולים במחלות קשות הזקוקים לאשפוז במסגרות פסיכיאטריות עקב מצבם הנפשי, והם מקבלים את הטיפול הרפואי הנדרש במסגרת בית-החולים הפסיכיאטרי או שהם יוצאים לטיפולים בבתי-חולים כלליים וחוזרים לאשפוז הפסיכיאטרי. היו"ר יצחק אהרונוביץ: שאילתא מס' 767 של חברת הכנסת שלי יחימוביץ בנושא: שיעור תמותת תינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית בדרום. אדוני השר, בבקשה. 767. שיעור תמותת תינוקות בקרב האוכלוסייה הערבית בדרום חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה את שר הבריאות ביום ו' בטבת התשס"ז (27 בדצמבר 2006): לפי נתוני משרד הבריאות משנת 2004, שיעור התמותה של תינוקות ערבים באזור הדרום הוא 15.77%, פי-3.3 מהממוצע הארצי ופי-חמישה כמעט מהממוצע באוכלוסייה היהודית. רצוני לשאול: 1. מדוע שיעור התמותה של התינוקות הערבים בדרום הוא הגבוה ביותר? 2. האם מדובר באוכלוסייה מסוימת? 3. מה עושה משרדך לתיקון המצב? שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שיעור תמותת תינוקות מהמגזר הערבי במחוז הדרום בשנת 2004 היה 15.5 ל-1,000 לידות חי, ולא כפי שכתוב. 1. יש שתי סיבות עיקריות לשיעור הגבוה יחסית של תמותת תינוקות במגזר הערבי בנגב: א. שיעור גבוה במיוחד של מומים מולדים ומחלות תורשתיות בגלל המנהג המושרש בתרבות הבדואית של נישואי קרובים. יש לציין שכ-40% מהנשים הבדואיות נשואות לבני-דודים מדרגה ראשונה, ועוד 20% נשואות לבני-דודים מדרגת קרבה רחוקה יותר. ב. יש חוסר היענות לשירות המונע בזמן ההיריון וחוסר היענות לביצוע בדיקות סינון לגילוי מוקדם של מומים מולדים ומחלות תורשתיות בקרב נשים הרות מהאוכלוסייה הבדואית, בגלל מחסומים תרבותיים, חברתיים ודתיים. המעמד הסוציו-אקונומי של החברה הבדואית בנגב נמוך ביותר, עם שיעור גבוה ביותר של נשים הרות שלא יודעות קרוא וכתוב – כ-40%. כידוע, יש מיתאם בין מעמד סוציו-אקונומי לשיעור תמותת תינוקות. 2. האוכלוסייה הערבית בנגב, רובה ככולה, היא אוכלוסייה ערבית-בדואית אשר נמצאת במעבר מתנאי נוודות למחצה לתנאי מגורים ביישובי קבע. כ-40% מכלל האוכלוסייה הבדואית עדיין מתגוררת בכפרים לא מוכרים מחוץ ליישובי קבע. 3. משרד הבריאות מפעיל תוכנית רבגונית, רב-מוסדית ורב-מקצועית להפחתת תמותת תינוקות במגזר הבדואי בנגב. המטרות העיקריות של התוכנית הן כדלקמן: א. הפחתת היארעות של מומים מולדים והימצאותם בלידה; ב. הפחתת תמותת תינוקות בקהילה לאחר ששוחררו מאשפוז הלידה; ג. שיפור תוצאות הלידה של נשים בסיכון ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך; ד. פיתוח כלים להגברת המעורבות של הקהילה הבדואית ומנהיגיה בתהליכי קבלת החלטות להפעלת תוכניות המיועדות לצמצום תמותה ותחלואה בתינוקות. עד כאן. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה. שאלה נוספת לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני שר הבריאות, חלק מהתשובות שנתת לשאלה שלי הן אכן מעמד סוציו-אקונומי ותנאי מחיה. מה עושה מדינת ישראל או מה עושה משרד הבריאות כדי בכל זאת להביא לאיזה מיתאם בין שיעור תמותת התינוקות בקרב ערבים בנגב לבין שיעור תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה היהודית? הפערים כאן הם מאוד מאוד גדולים. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אני חושב שהתשובה לשאלה הנוספת היא בסעיף 3 של תשובתי. כאמור, משרד הבריאות מפעיל תוכנית רבגונית, רב-מוסדית ורב-מקצועית להפחתת תמותת תינוקות במגזר הבדואי בנגב. המטרות העיקריות של התוכנית כדלקמן, אני חוזר: א. הפחתת היארעות של מומים מולדים והימצאותם בלידה; ב. הפחתת תמותת תינוקות בקהילה לאחר ששוחררו מאשפוז הלידה; ג. שיפור תוצאות הלידה של נשים בסיכון ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך; ד. פיתוח כלים להגברת המעורבות של הקהילה הבדואית ומנהיגיה בתהליכי קבלת החלטות להפעלת תוכניות המיועדות לצמצום תמותה ותחלואה בתינוקות. אני אוסיף ואומר שבתקציב 2007 השגנו שלוש משרות נוספות לטיפול בפזורה הבדואית בנושא הספציפי הזה של חינוך הנשים לפני ההיריון, בתקופת ההיריון ואחרי ההיריון וגם בטיפול בתינוק. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה, אדוני השר. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 773 של חברת הכנסת ליה שמטוב – לפרוטוקול. 773. השלכות הרפורמה בבריאות הנפש חברת הכנסת ליה שמטוב שאלה את שר הבריאות ביום ו' בטבת התשס"ז (27 בדצמבר 2006): בתוכנית "פוליטיקה" – ב-5 בדצמבר 2006 - טען נציג משרדך כי אנשים הסובלים ממצוקות בשל אירועי חיים קשים לא יקבלו טיפול לאחר הרפורמה בבריאות הנפש. רצוני לשאול: 1. כמה מקבלי טיפול כיום יפסיקו לקבלו עם יישום הרפורמה? 2. כמה מהם ילדים? תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) ‏ 2-1. בעידן הרפורמה, במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל פונה הסובל ממצוקה נפשית, או מהפרעה רגשית, התנהגותית או תפקודית, או מסימפטומים רגשיים או נפשיים, יהיה זכאי לקבל טיפול מגורמי בריאות הנפש. כל מי שאובחן כזקוק לטיפול לאחר בדיקה והערכה ראשונית על-ידי גורמי בריאות הנפש, יקבל את הטיפולים במסגרות המתאימות לכך. לכן, ניתן להעריך ששיעור אלה שלא יהיה ניתן לקבלם לטיפול בשירותי בריאות הנפש בעידן הרפורמה יהיה מזערי, אם בכלל, ובכלל זה קטינים. יצוין כי על-פי הכללים הנהוגים כיום, וכן בהתאם לתוכנית הרפורמה המתוכננת בבריאות הנפש, טיפולים בבריאות הנפש לקטינים ניתנים ויינתנו על-ידי אנשי מקצוע המומחים בטיפול בקטינים. במסגרת סל השירותים יש התייחסות ייחודית לצרכים של קטינים, וסל השירותים הניתן לקטינים במרבית האבחנות רחב יותר מזה הניתן למבוגרים. מטופלים שלא ניתן יהיה לקבלם לטיפול על רקע העדר אבחנה, יופנו לשירותי רווחה או לשירות הפסיכולוגי החינוכי במקרה של קטינים. בשירותים אלה מועסקים עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מיומנים. בכך ירד העומס, ולו במעט, משירותי בריאות הנפש הקהילתיים, ויוקל על מערכת זו להתפנות לטפל, באופן זמין ונגיש, בזכאים לטיפול. היו"ר יצחק אהרונוביץ: שאילתא מס' 806 של חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח; לפרוטוקול. 806. שילוב רבנים בוועדות רפואיות חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר הבריאות ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): נודע לי, כי בוועדות שונות במשרדך שחלקן נוגעות גם לענייני הלכה, אין רב המכהן כחבר הוועדה. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן - האם משרדך מודע לכך שיש להחלטות השלכות הלכתיות? 3. האם ינחה משרדך למנות רב לחבר מן המניין בוועדות? תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) במשרד הבריאות פועלות ועדות רבות מסוגים שונים. חלקן ועדות לפי חוק, ובהן הרכב הוועדה קבוע בחוקים עצמם, וחלקן ועדות המייעצות למשרד בתחומים שונים. בחלק מן הוועדות נדונים גם עניינים הקשורים בדת ובהלכה. בוועדות הפועלות לפי חוק גם ההרכב קבוע בחוק. אם החוק מחייב כהונת איש דת בוועדה - מכהן בה איש דת. ועדת הפונדקאות - לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, מכהן בה איש דת לפי דתם של הצדדים להסכם; בוועדות (בהקמה) לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 – איש דת לפי דתו של החולה, במידת האפשר; ועדת הלסינקי העליונה לפי תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם) התשמ"א-1981 - בוועדות אלה קובע החוק כי יהיה חבר שהוא איש דת. בוועדות אלה קובע החוק כי יהיה חבר "נציג ציבור" שהוא איש דת או משפטן – ועדות הלסינקי של בתי-חולים; ועדות אתיקה לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. במרביתן מונה איש דת כנציג ציבור, לפי בחירת בתי-החולים. בוועדות הפועלות שלא לפי חיקוק, כגון ועדות מכוח נהלים או ועדות מייעצות שונות, חברים רבנים, או אנשי דת, או אנשים הבקיאים בהלכה, ומתייעצים עם רבנים במידת הצורך, לפי העניין. להלן כמה דוגמאות לוועדות שבהן מינה המשרד איש דת כחבר ההרכב: הוועדה הציבורית-מקצועית הבין-תחומית לבחינת מעמד העובר האנושי במדעי הרפואה; הוועדה הארצית לברירת מין היילוד באבחון גנטי טרום-השרשה; הוועדה הציבורית-מקצועית לבדיקת הנושא של תרומת ביציות; הוועדה הציבורית-מקצועית לבדיקת נושא הזכאות לכריתת הסכם לנשיאת עוברים. כמו כן, המשרד שיתף ומשתף אנשי דת בהכנת הצעות להסדרה חוקית של תחומים שיש להם השלכות הלכתיות, כגון השתלת איברים והטיפול בחולה בנוטה למות. יתר על כן, במשרד הבריאות מועסק רב שהוא גם משפטן ורופא כממונה על האתיקה הרפואית, והוא תורם רבות להצגת העמדות ההלכתיות בסוגיות הסבוכות של משפט, הלכה וטכנולוגיה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: שאילתא מס' 845 של חבר הכנסת יואל חסון, שנמצא עמנו, בנושא: מחסור ברופאים משפטיים. 845. מחסור ברופאים משפטיים חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר הבריאות ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007): פורסם, כי תוכנית משרדך להקים חמישה מרכזים לטיפול בנפגעות אונס אינה ישימה מאחר שבישראל יש שני רופאים משפטיים מומחים בלבד. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן - כיצד תיפתר הבעיה, ומה הוא לוח הזמנים לפתרונה? 3. האם יש פתרון זמני לבעיה? 4. האם מצוקת הרופאים המשפטיים מהווה בעיה בתחומים נוספים, ואם כן – באילו? שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, 1. אכן נכונה העובדה שעד אפריל 2007 יש רק שני רופאים משפטיים מומחים. עם חזרתו באפריל של פרופסור היס, יעלה המספר לשלושה. יש לציין שנושא נפגעות ונפגעי האלימות המינית יחיד ומיוחד במדינת ישראל, עקב החלטת משרד המשפטים שרק רופאים משפטיים יבדקו את הנפגעות לצורך איסוף ראיות ועדות בבית-משפט. זאת החלטת בית-משפט. במקומות רבים הדבר מתבצע על-ידי אחיות ואפילו על-ידי רופאים, בדרך כלל ממקצועות הגינקולוגיה ורפואת הילדים, אשר עברו הכשרה לשם כך. כמו כן, יש לזכור שמרכז הטיפול בנפגעות אלימות מינית מיועד בראש ובראשונה לתת מענה רפואי, גופני ונפשי לנפגעות, כולל טיפול מונע היריון ומונע זיהומים מועברים מינית, מעבר לטיפול בפגיעות שנגרמו מן האלימות. איסוף הראיות, שהוא חשוב כשלעצמו, משני לכך. אם כך, מספר הרופאים המשפטיים לא מהווה מגבלה להקמת המרכזים. דרך אגב, עד עכשיו היו שלושה, והשנה מתווספים עוד שניים. 2. אנו פועלים לגייס ולהכשיר רופאים משפטיים נוספים. במקביל אנו בודקים שוב את האפשרות שגינקולוגים ורופאי ילדים יעברו הכשרה שתימשך כמה חודשים, ובסיומה יוכלו לשמש בתפקידים אלה. אם השירות יוכל להינתן אך ורק על-ידי רופאים משפטיים, יידרשו לשם כך, להערכתנו, כשבעה רופאים לכיסוי המדינה כולה. אנו מקווים כי ניתן יהיה להגיע לארבעה מומחים בתוך שלוש שנים על-ידי הכשרתם, ולשבעה מומחים בתוך ארבע עד חמש שנים. יצוין כי זמן ההתמחות ברפואה משפטית הוא ארבע שנים וחצי. 3. הפתרון הזמני תלוי, כאמור, בשינוי ההחלטה כך שיתאפשר שאיסוף הראיות ומתן העדות לגבי אלימות יבוצעו על-ידי רופאים או אחיות לאחר שיעברו הכשרה מיוחדת. 4. לבסוף, למרות מצוקת הרופאים המשפטיים, שני המומחים היחידים עומדים במשימות היום-יום. כאמור, יש צורך בארבעה מומחים כדי לבצע את כל משימות המכון. הפגיעה העיקרית היא בבדיקתן של נפגעות האונס, אבל בשאר התחומים המכון עומד במטלותיו. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה. שאלה נוספת, בבקשה. יואל חסון (קדימה): אדוני השר, אני מודה לך על תשובתך המפורטת, אבל הייתי רוצה שתתייחס לפרשות שהמכון לרפואה משפטית היה מעורב בהן. האם נכון שבגלל הפרשות שהיו שם יש רתיעה של מתמחים חדשים מלהיכנס למכון ולעבוד בו? שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אני חושב שההיפך הוא הנכון. המודעות לנושא הזה הולכת וגוברת. עצם העובדה שפתחנו עוד שתי תחנות במהלך השנה הזאת רק מוכיחה שמספר הפונות הולך וגדל. זה נעשה על-ידי הסברה ועידוד מצד העובדים הסוציאליים, אשר דוחפים לבוא להיבדק, להגיש תלונה, ולפעול בהתאם לצרכים ולנוחיות של הנפגעים. תודה. 872. איחוד לשכות הבריאות של צפת וטבריה חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר הבריאות ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): תושבי צפון הארץ פנו אלי בעקבות הידיעה שמשרדך מתכוון לאחד את לשכות הבריאות של צפת ושל טבריה. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע? 3. האם ייפגעו שירותי החירום הניתנים לתושבי קו העימות? 4. כיצד יטופלו מחלות המועברות על-ידי בעלי-חיים, ובמיוחד מחלת הכלבת, הנפוצה באזור רמת-הגולן, הגליל העליון ומרום-הגליל? תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. לשכת הבריאות של מחוז הצפון נמצאת בחריגה של 32 תקני כוח-אדם. כחלק מהשינוי הארגוני שמחוז הצפון הציע במטרה לאפשר את המשך מתן השירותים לקהילה ואף לתגברו, הועלתה האפשרות לאחד את הנהלות הנפות צפת וכינרת, כלומר לייעל את התקורות המינהליות בלבד. 3–4. כל השירותים שצוותי הבריאות בלשכות הבריאות הנפתיות נותנים היום יוסיפו להינתן בשגרה ובחירום. 5. רופאת המחוז פנתה לראש העיר צפת וביקשה שיסייע בידה למצוא משכן הולם ללשכה הנפתית בצפת, שכן בלשכה הנוכחית אין מקלט ואין מרחב מוגן. בזמן המלחמה האחרונה נתן צוות הלשכה שירותים לציבור מהמקלט על-פי אישור סגן רמ"ט מל"ח פיקודי, עקב אי-הפעלת מטה מל"ח במלחמה זו. 6. כיום נבחנות חלופות נוספות ואחרות. 923. הוספת כלור למי השתייה חבר הכנסת שמואל הלפרט שאל את שר הבריאות ביום י"ב בשבט התשס"ז (31 בינואר 2007): ממחקר שהתפרסם לאחרונה עולה, כי הכלור שמוסיפים למי השתייה שלנו מכפיל את הסיכון לחלות בסרטן. רצוני לשאול: 1. מה ייעשה בהקשר של ממצאים אלו? 2. האם נשקלה האפשרות לעבור למסנני פחם או לכל אמצעי סינון אחר שאינו רעיל ומסוכן? תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הוספת כלור למי השתייה נעשית בעולם כבר כ-100 שנים. הכלור קוטל חיידקים ווירוסים והשימוש בו הציל – ומציל – מיליוני בני-אדם מדי שנה. בתקנות איכותם התברואית של מי השתייה קיים ערך מקסימום לטריהלומתנים, שקובע ארגון הבריאות העולמי ומקובל בעולם המערבי. נערכות בדיקות שגרתיות לנוכחות טריהלומתנים במערכות מי השתייה המועדות ומשרד הבריאות מפקח עליהן. מים העומדים בתקנות אלה אינם מסוכנים לבריאות הציבור. מתקן הסינון המרכזי של המוביל הארצי אמור להתחיל לעבוד בימים אלה. מתקן זה יפחית את כמויות הכלור במים אבל לא יפסיק את הצורך בחיטוי בכלור. אנו גם מקדמים שימוש בחיטוי ב-UV. 2. שימוש במסנני פחם פעיל אינו פתרון למערכות מים ציבוריות, שכן הפחם מסלק את הכלור וגורם להעדר אפקט חיטוי שאריתי במים. הדבר עלול להוביל להיווצרות זיהום במים, בהעדר גורם מחטא שיטפל בו. לפיכך, פתרון זה אינו ישים. 930. נציג רבני בוועדות רפואיות חבר הכנסת בנימין אלון שאל את שר הבריאות ביום י"ט בשבט התשס"ז (7 בפברואר 2007): נודע לי כי בוועדות רפואיות שונות, שבחלקן יש להלכה היהודית מה לומר, לא מכהן רב כחבר מן המניין. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – האם יונחה משרדך לצרף רב כחבר מן המניין בוועדות? תשובת שר הבריאות יעקב בן-יזרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. במשרד הבריאות פועלות ועדות רבות מסוגים שונים. חלקן ועדות לפי חוק, ובהן הרכב הוועדה קבוע בחוקים עצמם, ואחרות הן ועדות המייעצות למשרד בתחומים שונים. בחלק מהוועדות נדונים גם עניינים הקשורים לדת ולהלכה. כאמור, בוועדות הפועלות לפי חוק גם ההרכב קבוע בחוק. אם החוק מחייב כהונת איש דת בוועדה – מכהן בוועדה איש דת. ועדת הפונדקאות – לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 – איש דת לפי דת הצדדים להסכם; הוועדות (בהקמה) לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 – איש דת לפי דת החולה, במידת האפשר; ועדת הלסינקי העליונה לפי תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני-אדם), התשמ"א-1981 - בוועדות אלה החוק קובע שיהיה חבר שהוא איש דת. החוק קובע כי יהיה חבר – נציג הציבור – שהוא איש דת או משפטן בוועדות הלסינקי של בתי-חולים ובוועדות אתיקה לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996. ברובן מונה איש דת כנציג הציבור, לפי בחירת בתי-החולים. בוועדות הפועלות שלא לפי חיקוק, כגון ועדות מכוח נהלים או ועדות מייעצות שונות, חברים רבנים, או אנשי דת אחרים, או אנשים הבקיאים בהלכה, ומתייעצים עם רבנים במידת הצורך לפי העניין. להלן כמה דוגמאות של ועדות שהמשרד מינה בהן איש דת לחבר ההרכב: הוועדה הציבורית-מקצועית הבין-תחומית לבחינת מעמד העובר האנושי במדעי הרפואה; הוועדה הארצית לברירת מין היילוד באבחון גנטי טרום-השרשה; הוועדה הציבורית-מקצועית לבדיקת הנושא של תרומת ביציות; הוועדה הציבורית-מקצועית לבדיקת נושא הזכאות לכריתת הסכם לנשיאת עוברים. משרד הבריאות שיתף ומשתף אנשי דת בהכנת הצעות להסדרה חוקית של תחומים שיש להם השלכות הלכתיות, כגון השתלת איברים, טיפול בחולה בנוטה למות ועוד. יתר על כן, במשרד מועסק רב, שהוא גם משפטן ורופא, בתפקיד הממונה על האתיקה הרפואית, והוא תורם רבות להצגת העמדות ההלכתיות בסוגיות הסבוכות של משפט, הלכה וטכנולוגיה. 958. העדר רופא תורן במצפה-רמון חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר הבריאות ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם כי במצפה-רמון אין רופא תורן בלילות ובסופי שבוע, והזקוקים לטיפול רפואי נאלצים לנסוע כשעה וחצי לבית-החולים "סורוקה" בבאר-שבע. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – כיצד תיפתר הבעיה? 3. האם יש מקומות נוספים בארץ שאין בהם רופא תורן, ואם כן – כיצד פועל משרדך לפתרון הבעיה? שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, העדר רופא תורן במצפה-רמון - בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, האחריות למתן שירותי רפואה ליליים חלה על קופות-החולים; כל קופה אחראית למתן שירותי רפואה למבוטחים שלה. בהתאם לכך קבעו קופות-החולים הסדרים שונים למתן השירות, ובחלק מהמקומות, בעיקר במקומות הקטנים, ובכלל זה מצפה-רמון, השירות ניתן בביקור-בית – רופא מגיע אל בית החולה. יש רשויות מקומיות אשר מבקשות לשפר את השירות כך שתהיה נוכחות רופא כל שעות הלילה במוקד ביישוב, ולא רק יינתן שירות רופא שיגיע לבית החולה – והדבר נעשה בהסכמים בין הקופות. אני לא יודע אם ההתחשבנות האינדיבידואלית בסופו של דבר נעשית בכלים שהם קבעו לעצמם. אי-אפשר להעמיד תורן מכל קופת-חולים בכל יישוב – הקטן ביותר ואפילו הגדול ביותר. לכן בהרבה מאוד מקומות יש הסדרים בין הקופות, שבהם כל אחת מהקופות, במקום זה או אחר, לוקחת על עצמה את האחריות לתת שירות בתורנות לילה את המבוטחים בכלל הקופות. במקרים שהרשות מעוניינת בנוכחות רופא במוקד קיים ביישוב, בעיקר ברשויות קטנות, יש צורך בשיתוף פעולה מצד קופות-החולים הפועלות ביישוב, כדי למצוא הסדר שיאפשר הפעלה משותפת של מוקד מעין זה. רופאת מחוז הדרום של משרד הבריאות פועלת בימים אלה בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית, עם קופות-החולים ועם מגן-דוד-אדום למציאת הסדר להפעלת רופא במקום. כאמור לעיל, על קופות-החולים חלה החובה לספק שירותי רפואה ליליים למבוטחים. אפשר שהדבר ייעשה בביקור בית כאמור, ולאו דווקא בהפעלת מוקד רפואי ביישוב. אם שירות לא ניתן כלל, יש לפנות אל נציבת קבילות הציבור שעל-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הפועלת במשרד הבריאות, כדי שתבדוק זאת עם קופת-החולים ותחייב אותה לעמוד במחויבותה. עם זאת, ברצוני להבהיר כי השירות האמור אינו בא לתת מענה למקרי חירום רפואיים אשר מצריכים טיפול מיידי באמצעות שירותי החירום של מגן-דוד-אדום. זאת אומרת, תורנויות מתקיימות בחלק מהמקומות. יש מקומות שבהם רופא מקיים ביקורי בית; במקומות אחרים מתקיימים הסדרים בין קופות-החולים, אשר נותנות בתורנות שירות לכלל המבוטחים – כמובן בתיאום עם המועצה המקומית, עם שירותי החירום וכו'. תודה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: שאלה נוספת. יואל חסון (קדימה): לא. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לשר הבריאות. אני מזמין את סגן שר הביטחון להשיב על שאילתות. בבקשה. אני אפתח בשאילתא מס' 893 של חבר הכנסת יואל חסון: תחזוק מבנים בבעלות צה"ל המיועדים לשימור. בהסכמת חבר הכנסת אלדד, נפתח עם חבר הכנסת חסון. 893. תחזוק מבנים בבעלות צה"ל המיועדים לשימור חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר הביטחון ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): פורסם כי צה"ל אינו מתחזק כיאות את המחנה הצבאי "שנלר", המיועד לשימור. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – מדוע אין מחנה "שנלר" מתוחזק כראוי? 3. מי ידאג לתחזוק המבנה לאחר עזיבת צה"ל? 4. כיצד תיפתר הבעיה ומה הוא לוח הזמנים לכך? סגן שר הביטחון אפרים סנה: 1–4. חבר הכנסת חסון שאל על אחזקת מבנים בבעלות צה"ל שנמצאים במחנה "שנלר". אלה באמת מבנים עתיקים, המיועדים לשימור. שישה מהם נמצאים במחנה "שנלר". בעיקרון, מחנה "שנלר" נמצא בידי מחוז ירושלים של פיקוד העורף, והבתים, כמו כל המתחם, מתוחזקים בידי צה"ל. מצבם של חמישה תקין, והם גם ראויים למגורי אדם בזה הרגע. מצבו המבני של השישי קשה, אבל חמישה – מצבם תקין. בשנת 2008 יימסר המחנה למינהל מקרקעי ישראל, וגם האחריות לתחזוקת המבנים תועבר אז לידי מינהל מקרקעי ישראל. השטח בידי המדינה כל הזמן, אבל האחריות תועבר מצה"ל למינהל מקרקעי ישראל בשנת 2008, כשיושלם מעשה הפינוי. עוד מלה: כל הטיפול מתואם עם המועצה הלאומית לשימור אתרים. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בבקשה, חבר הכנסת חסון. יואל חסון (קדימה): אדוני סגן השר, בתיאור מצב המבנים אתה מזכיר שמבנה אחד מצבו רעוע. ציינת שהמחנה יועבר לאחריות מינהל מקרקעי ישראל בשנת 2008, כנראה בתהליך כלשהו של מכירה עתידית וכדומה. הייתי רוצה לשמוע אם אתה יודע על מקומות אחרים, בסיסי צה"ל אחרים, ששוכנים בבניינים המיועדים לשימור. לפי מה שתיארת, נראה שאין בצה"ל תרבות של שמירה ושימור מבנים כאלה, וכמו שאתה אומר – כשזה יועבר למינהל, שם כבר יסדרו ויחליטו. השאלה היא אם יש בכלל בצה"ל תרבות של שימור ושל שמירה על מבנים המיועדים לשימור – מבנים היסטוריים חשובים שהם נמצאים בהם – עד 2008 ובכלל, ואם אתה מודע למקומות אחרים, נוספים על אלה שהזכרנו עכשיו. סגן שר הביטחון אפרים סנה: אני יכול לתת לך דוגמה אחת מאוד בולטת: בתי הטמפלרים בקריה, שכדי לשמר אותם, במבצע שעלה הרבה כסף, הרימו אותם מהמקום והזיזו אותם כדי להרחיב את רחוב קפלן. יואל חסון (קדימה): זה מול הבית שלי. עקבתי אחר הפרויקט הזה. סגן שר הביטחון אפרים סנה: זאת אולי הדוגמה הקיצונית. כרגע לא עולה בדעתי – אולי מחנה פיקוד הדרום בבאר-שבע, יש בו מתקן אחד, היושב-ראש יודע למה אני מתכוון - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: צמוד למשטרה. סגן שר הביטחון אפרים סנה: בדיוק. לא עולה בזיכרוני מבנה דומה, אבל אני חושב שאם תציע למועצה לשימור אתרים לעשות סקר במחנות צה"ל ולדאוג שמבנה ייחודי יישמר, אני יכול להתחייב לפניך שמערכת הביטחון וצה"ל ישתפו פעולה, בגלל האפקט החינוכי של זה. בהחלט. 591. גדר ההפרדה בגוש-עציון חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר הביטחון ביום י"ג בטבת התשס"ז (3 בינואר 2007): גדר ההפרדה ההולכת ונבנית באזור אפרת מקצצת את עתודת הקרקע העיקרית של העיר אפרת בפרט ושל גוש-עציון בכלל. על-פי הצהרותיך, בכוונתך לחזק את גושי ההתיישבות ביהודה ובשומרון. רצוני לשאול: 1. מדוע לא יתוכנן תוואי הגדר באזור זה כך שייכללו בתחומו אדמות מדינה בלתי מאוכלסות כעתודות קרקע לפיתוח גוש-עציון? 2. מדוע נמנעת ממשלת ישראל מהוצאת אישורי בנייה בתחום גוש-עציון? סגן שר הביטחון אפרים סנה: 2-1. הנדון הוא שאילתא של חבר הכנסת אלדד בנושא גדר ההפרדה באזור גוש-עציון. אני מבקש להבהיר שתוואי הגדר בגוש-עציון נקבע משיקולים ביטחוניים ולצורכי ביטחון בלבד. כיוון שכך, לא נכללו בתכנון תוואי הגדר שיקולים של עתודת קרקע אפשרית לאכלוס באפרת. אוסיף כי תוואי הגדר באזור אפרת עבר בחינה קפדנית של משרד המשפטים, בראשות המשנה ליועץ המשפטי, ובהתאם לכך נעשו איזונים שונים בקביעת התוואי, והכול לפי הנחיות בית-המשפט העליון בסוגיות הקשורות לתוואי הגדר. אוסיף עוד דבר: בית-המשפט, כשנתן את דעתו על תוואי הגדר, לא הכיר בשיקול של התיישבות עתידית כשיקול שצריך להשפיע על תוואי הגדר, שכן הגדר היא ביסודה גדר ביטחון. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה, אדוני סגן השר. אני מניח שהטעו אותך, משום שאם אתה מכיר את החלטת הממשלה על תוואי הגדר שם, ההחלטה היתה בתוואי ביטחוני מצוין, בשטחים שולטים, בפאתי הכפר חרבת-אעליה שמצפון לצומת אפרת צפון. אך אז גילו שיש שמונה בתים בלתי חוקיים – בב"חים – ערביים מעבר לכביש, ושינו את תוואי גדר ההפרדה; קירבו אותה לאפרת, הרחיקו אותה מחרבת-אעליה, בגלל שמונה בתים בלתי חוקיים, והעבירו את תוואי גדר ההפרדה לשטחים נחותים, אל תוך הוואדי למטה. אז אי-אפשר יהיה לספר לאף אחד שמכיר את השטח שצרכים ביטחוניים שינו את תוואי הגדר. בעקיפין קיצצו את עתודות הקרקע של אפרת, אבל פגעו בביטחון בגלל בנייה בלתי חוקית, במקום לאכוף את החוק. מדובר בשטחי C, לא בשטחים אחרים. שטחים שיש עליהם אחריות מלאה שלנו, ולמרות זאת הזיזו את תוואי הגדר בגלל בנייה ערבית בלתי חוקית. אותו הדבר נעשה בצומת יקיר – אני מניח שאתה מכיר את זה. אני מציע לשוב ולבחון את ההחלטה לשנות את התוואי, כי הגדר היא עכשיו בתוואי נחות מבחינה ביטחונית. סגן שר הביטחון אפרים סנה: בית-המשפט העליון, משיקוליו שלו, מאזן בין הצורך הביטחוני ובין העיקרון של אי-הפרעה לחיי האוכלוסייה. בית-המשפט ראה ככל הנראה את שמונת הבתים האלה - - - אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא היה בג"ץ. הם לא העזו ללכת לבג"ץ, כי זאת בנייה בלתי חוקית, והם יודעים שזאת בנייה בלתי חוקית. לכן הם לא העזו ללכת. סגן שר הביטחון אפרים סנה: אם אתה אומר שלא היה בג"ץ באזור הזה, כנראה השיקול הזה עמד לנגד עיני המתכננים בלי שבג"ץ האיר את עיניהם. אבל השאילתא נובעת לא מהבנייה הבלתי-חוקית, אתה רצית לדעת למה לא אפשרו לאפרת להתרחב. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מראש היתה גדר על שטח הקו הכחול של אפרת. קיצצו אותו בגלל הבנייה הבלתי-חוקית. סגן שר הביטחון אפרים סנה: יכול להיות. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה תומך בהתיישבות בגוש-עציון... סגן שר הביטחון אפרים סנה: אני תומך בהתיישבות בתחומי "הקו הירוק". אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מפלגת העבודה המסורתית תומכת בהתיישבות - - - היו"ר יצחק אהרונוביץ: חבר הכנסת אלדד, אנחנו עוברים לשאילתא הבאה. זה דיון אידיאולוגי. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רציתי לדעת אם מפלגת העבודה נסוגה בה מתמיכתה ההיסטורית בהתיישבות. היו"ר יצחק אהרונוביץ: הוא ענה לך. הוא נתן לך תשובה. סגן שר הביטחון אפרים סנה: אם היושב-ראש יאשר לי, אני ארחיב. היו"ר יצחק אהרונוביץ: זה דיון, אי-אפשר להיכנס לדיון בשאילתות. סגן שר הביטחון אפרים סנה: השאלה של פרופסור אלדד היא שאלה פוליטית, ואני מוכן לענות עליה. 677. השילוט במחסום "מעבר בזק" בבקעת-הירדן חבר הכנסת גלעד ארדן שאל את שר הביטחון ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): כלי רכב הנוסעים בכביש 90 החוצה את בקעת-הירדן נתקלים במחסום הצבאי הידוע כ"מעבר בזק" בשלט המורה על "יציאה לישראל", שעה שממשלת ישראל רואה בבקעת-הירדן חלק משטחה של מדינת ישראל. רצוני לשאול: מדוע מוצב שלט שלפיו בקעת-הירדן אינה חלק משטח מדינת ישראל? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) ביקשנו מצה"ל לבחון אם השלט המוזכר בשאילתא מוצב במקום זה. לאחר בדיקה נמסר מצה"ל כי במחסום הצבאי המוכר כ"מעבר בזק" אין שלט המכריז "יציאה לישראל". 713. תלונת חיילים דתיים על התנהגות מפקד גדוד חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר הביטחון ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006): פורסם כי חיילים בני ישיבות טוענים כי מפקד הגדוד מתנכל להם וגרם להם לחלל את יום הכיפורים. רצוני לשאול: 1. האם נבדקו הטענות, ואם כן – מה היו תוצאות הבדיקה? 2. האם הוסקו מסקנות? 3. האם מפקד הגדוד עדיין מפקד על בני ישיבות? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) מבדיקת המקרים עם צה"ל עולה כדלקמן: 1. בערב יום הכיפורים התשס"ז המתינה מחלקת בני ישיבות בצומת גוש-עציון לאוטובוסים ממוגנים, אשר איחרו להגיע. נציין כי כאשר פוזרו חיילי המחלקה לפלוגות המתוגברות ניתן להם זמן להתפלל טרם יציאתם לכל פעילות מבצעית. ביום הכיפורים התשס"ז, במסגרת פעילות מבצעית, נדרשו חיילי המחלקה לבצע פעילות רגלית ממושכת, בשכפ"צים, באפודים ובקסדות, במקומות שיש בהם חיכוך רב עם האוכלוסייה הפלסטינית המקומית. לנוכח האמור, ולאחר היוועצות בגורמי הרבנות הצבאית, חויבו החיילים, בהנחיית המג"ד, לאכול ולשתות לשיעורין. בהקשר זה נדגיש כי הנחיות המג"ד בעניין זה נוסחו בידי הרב הצבאי והועברו כלשונן לפלוגה ולחיילים. תרגיל כוננות בערב שבת – ראשית יצוין כי תרגיל זה, הנערך בסוף כל שבוע, מבוצע כתרגיל תפיסת כוננות, בטרם הגעת המתפללים היהודים העולים למערת המכפלה, לנוכח הסיכונים הרבים הטמונים באירוע זה. ביום זה היתה הפלוגה המוזכרת אחראית להגנה על המתפללים בדרכם למערת המכפלה בחברון. להלן השתלשלות האירועים בהקשר זה: א. התרגיל תוכנן לשעה 10:00, אך עקב היתקלות פטרול צה"לי בחוליית חמושים הופסק התרגיל ועל-פי התכנון הוא היה עתיד להתחדש עם סיום הטיפול באירוע. עם סיום האירוע התקיימה תפילת הצהריים של המוסלמים, ולכן לא היה אפשר לחזור לביצוע התרגיל. ב. לנוכח האמור, ביצוע התרגיל נדחה פעם נוספת וחודש כשהדבר התאפשר. נציין כי התרגיל הסתיים "בין השמשות", הזמן שבו מותר לחלל שבת ולבצע צרכים אישיים מיוחדים על-פי צורך מיוחד. ג. ראוי לציין כי כיוון שמדובר בתרגיל מבצעי מחייב, בשל המורכבות הרבה של ההגנה על העיר חברון, התרגיל היה מתקיים בכל עת, ואף במהלך השבת עצמה, שכן מדובר במצב של פיקוח נפש. אי-ביצוע התרגיל משמעו פגיעה חמורה בכשירות הכוח לביצוע משימתו. 2. לאחר האירוע הוסקו מסקנות בהתאם, והתקיימה שיחה בין המח"ט ובין חיילי הפלוגה, כדי ליצור אווירה חיובית בגדוד ולאפשר המשך פעילות תקינה. 3. אשר למפקד הגדוד, יצוין כי הוא עדיין משמש בתפקיד. מפקד הגדוד רגיש לצורכי הציבור הדתי שבגדודו ומכבד את מלוא זכויותיהם הדתיות של חיילי מחלקת בני הישיבות בפלוגה האמורה, וכן את זכויותיהם של כלל החיילים שומרי המצוות. נדגיש כי במקרים שבהם לא התאפשר לחיילים למלא את המצוות במלואן, הדבר נבע מצורך מבצעי ממשי, הנגזר ממשימות הגדוד, בהתאם לפקודות הצבא. 738. הוצאת צו הרחקה נגד תושב הר-ברכה חברת הכנסת אסתרינה טרטמן שאלה את שר הביטחון ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006): נודע לי כי הוצא נגד תושב הר-ברכה צו הרחקה מביתו. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע לא הועמד אותו אדם לדין בגין החשדות שבעטיים הוצא הצו? 3. האם יישקל קיצור ניכר של תקופת הצו משום שמטה לחמה של המשפחה נשבר וגידולי הפלחה שבבעלותו נבלו בגלל היעדרותו הממושכת? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מפקד פיקוד המרכז אומנם חתם לפני חודשים מספר על צו הגבלה בעניינו של מר יהויריב מגורי, לאחר שעיין במידע חסוי שהצטבר בידי גורמי הביטחון בעניינו. ממידע זה עלה כי נשקפת ממר מגורי סכנה חמורה לביטחון האזור ולסדר הציבורי, והיא מחייבת הוצאת צו הגבלה בעניינו. 2. המידע שבבסיס צו ההגבלה הוא מידע מודיעיני חסוי, שאין לגלותו במסגרת הליך פלילי. עקב כך לא הועמד מר מגורי לדין, וננקט הצעד האמור – על-פי הסמכות כדין. 3. בטרם הוצאת צו ההגבלה נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים לעניין. אם יחול שינוי של ממש בנסיבות העניין, אשר יצדיק את קיצור תקופת הצו, הדבר יישקל על-ידי הגורמים הרלוונטיים. 827. תקופת הצינון של אלוף במילואים חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה את שר הביטחון ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): נודע לי כי הוועדה למתן היתרים אישרה לאלוף במילואים לכהן בתפקיד יועץ לחברת "אלביט" חודש בלבד לאחר שחרורו מצה"ל. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – האם היה האלוף מעורב בקבלת החלטות הנוגעות ל"אלביט", ואם כן – מה היתה מעורבותו? 3. מדוע קוצרה תקופת הצינון, והאם יפגע הקיצור באינטרסים של מערכת הביטחון, או יעניק ל"אלביט" יתרון תחרותי? סגן שר הביטחון אפרים סנה: 3-1. אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת יחימוביץ, קציני צה"ל, כמו עובדי ציבור אחרים, כפופים לחוק שירות הציבור, המכונה "חוק הצינון". סעיף 4 לחוק קובע, כי מי שבמסגרת תפקידו היה מוסמך להחליט או להמליץ על מתן זכות לאחר, לא יקבל זכות מאותו אדם או חברה, אלא אם כן חלפה שנה מיום פרישתו, או שנתקבל אישור מהוועדה שהוקמה לפי החוק. מדובר בוועדה שעומד בראשה שופט בית-המשפט המחוזי בירושלים. בתפקידו בצה"ל היה האלוף יפתח רון-טל ממונה על קצינים שהיו מעורבים בהתקשרויות רבות וגדולות בהיקפן הכספי עם חברת "אלביט". בשנת 2004 נבחרה חברת "אלביט" מטעם משרד הביטחון כספק בפרויקט שעלותו כמיליארד דולר אמריקני. מדובר בפרויקט הצטיידות של זרוע היבשה שבאותה שעה פיקד עליה האלוף רון-טל, ולזרוע היבשה היתה השפעה על בחירת "אלביט" במכרז. מתוקף תפקידו, ולנוכח היקפו וחשיבותו של הפרויקט, היה האלוף עצמו מעורב בתהליך קבלת ההחלטות שקדם להתקשרויות עם החברה ובהחלטות משמעותיות שהתקבלו בעקבותיה בדבר חלוקת נתחי העבודה במסגרת הפרויקט בין חברת "אלביט" ובין חברות נוספות לקבלני משנה. לפיכך, כמי שהיה מוסמך להמליץ ולהשפיע על הענקת זכויות לחברה, ואף היה ממונה על אחרים שהשפיעו, חל בעניינו סעיף 4 שדיברתי עליו. בהתאם לחוק, פנה האלוף רון-טל לוועדה למתן היתרים, הפועלת על-פי החוק שציינתי קודם, וביקש את אישורה לעבוד בחברת "אלביט". ב-25 באוקטובר קיבלה הוועדה, בראשות כבוד השופטת מזרחי, החלטה המתירה לאלוף במילואים רון-טל לתת שירותי ייעוץ לחברת "אלביט" מ-7 בנובמבר 2006, כלומר בחלוף שנת צינון מלאה ממועד סיום תפקידו כמפקד זרוע היבשה של צה"ל. החלטה זו התקבלה בהתאם להלכה שהשתרשה בהחלטות קודמות של הוועדה, ולפיה את תקופת הצינון יש למנות מיום סיום תפקידו של הפורש, ולא מיום הפרישה הפורמלית. כשמדובר במשרתים בקבע, המועד הקובע הוא מועד יציאתם לחופשת פרישה. בהתאם להלכה זו עמדה המדינה, שיוצגה בהליך זה על-ידי נציג הפצ"ר, על כך שהאלוף רון-טל ישלים שנת צינון מלאה ממועד סיום תפקידו כמפקד זרוע היבשה בטרם יחל את עבודתו בחברת "אלביט". אשר להיבט הצופה פני העתיד של החוק, האלוף רון-טל הצהיר לפני הוועדה, כי בעיסוקו המבוקש יטפל בפיתוח עסקי של "אלביט" בחו"ל ולא יעסוק בעניינים של צה"ל ושל מערכת הביטחון. לפיכך מסרה המדינה לוועדה למתן היתרים כי אין חשש שיהיה במתן ההיתר כדי להזיק נזק כלשהו לאינטרסים של מערכת הביטחון או כדי להעניק לחברת "אלביט" יתרון תחרותי שאינו הוגן. הוועדה למתן היתרים קבעה, כי לאחר חלוף שנה ממועד סיום התפקיד לא מתעורר קושי באישור הבקשה מבחינת תכלית החוק. הוועדה הוסיפה, כי אמון הציבור בטוהר המידות אינו צריך להיפגע במצב דברים זה, שהרי להגנתו נקבעה תקופת הצינון הנשמרת במקרה דנן. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני סגן שר הביטחון, אני חייבת להודות שלאחר תשובתך המפורטת והמנומקת, שמן הסתם נמסרה מידי הגורמים המתאימים, אני אפילו יותר מודאגת מאשר ברגע הגשת השאילתא, כיוון ששאלתי אם האלוף היה מעורב בקבלת החלטות הנוגעות ב"אלביט", והשבת לי "כן" בכ"ף רבתי – חד-משמעית, מעורב מאוד. מה היתה מעורבותו בהחלטות אלה? גבוהה מאוד. הבנתי. מדוע קוצרה תקופת הצינון? על כך קיבלתי תשובה טכנית, שמועד היציאה לפרישה מחושב לצורך התאריך, ואני אף מקבלת את האמירה שהמעבר של האלוף ל"אלביט" אינו גורם נזק לצה"ל. אבל אנחנו עוסקים בנושא זה רבות, גם במעבר בכירים מהאוצר – מהרשות להגבלים עסקיים – לגורמים עסקיים פרטיים, ומהדברים שלך עולה שיש חשש, בלשון המעטה, של טעם לפגם וחשש כבד להתנהגות של "שלח לחמך" של אדם שנושא ונותן עם חברה פרטית וכהרף עין עובר לעבוד בה. האם זה לא מדאיג אותך, אדוני סגן שר הביטחון? והאם אינך סבור שצריך לעשות בדיקה קצת יותר מעמיקה ומקיפה? סגן שר הביטחון אפרים סנה: אומר לך כך: מבחינה פורמלית, גם מבחינת השאלות ששאלת, קיצור תקופת הצינון, או העובדה שחישבו לו אותה מיום שגמר להיות מפקד מז"י ולא מהיום שהוא הלך לבקו"ם – האם זה יפגע באינטרסים של מערכת הביטחון? לא. האם זה יעניק ל"אלביט" יתרון תחרותי? לא. אבל אני מסכים אתך בהחלט, לא בדיוק את השאלה הזאת שאלת, אבל אני נותן לך תשובה בכל זאת: אין ספק שאת צודקת ויש פה טעם לפגם. זה אולי כשר מבחינה פורמלית, אבל יש טעם לפגם בכך שקצין מעורב בהחלטה שמיטיבה עם חברה במיליארד דולר ולאחר תקופה קצרה הוא מתחיל לעבוד בה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אין פה טעם לפגם? סגן שר הביטחון אפרים סנה: את צודקת בהחלט, יש כאן מראית עין של "שלח לחמך". כלומר, מי שעוזר לחברה ומחליט – אני רוצה לצאת מהנחה שהשיפוט היה שיפוט מקצועי ונכון – אבל מי שמחליט שהחברה תזכה באחד הפרויקטים הכבדים של הצבא, בשווי מיליארד דולר, ואחר כך, מייד בתום השירות בצבא, הולך לעבוד בה – זה לא נראה טוב. אני מסכים אתך בהחלט. כל פעולה שתעשי, אכבד אותה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: חברת הכנסת יחימוביץ, סגן השר אומר כאן שכל פעולה שתרצי לעשות, תוכלי לעשות. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): זה גורף? שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): מה נכלל בזה? סגן שר הביטחון אפרים סנה: בהינתן תמימות הדעים ביני ובין חברת הכנסת יחימוביץ ברוב הנושאים, אתה יכול להחיל את האמירה הזאת גם על דברים נוספים. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לסגן השר. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 828. 828. החזרי הוצאות נסיעה לחיילי מילואים חבר הכנסת אפי איתם שאל את שר הביטחון ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): נודע לי כי רוב חיילי המילואים מגיעים לשירות ברכבם הפרטי ואינם מקבלים החזר כספי, בניגוד לחיילי מילואים המגיעים בתחבורה ציבורית המסובסדת על-ידי צה"ל. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן – מה ייעשה בנדון? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. חייל מילואים אשר מזומן לשירות מילואים מקבל, צמוד לצו המילואים, ספח המשמש אישור נסיעה בתחבורה ציבורית למקום השירות ובחזרה. בימים אלה נעשית עבודת מטה שמטרתה מתן החזר הוצאות נסיעה ברכב פרטי ממקום המגורים למקום השירות. בעבודת המטה נכללים הקמת מאגר ממוחשב ועדכון הפקודות, וצפוי כי היא תסתיים עד סוף חציון א' של שנת העבודה 2007. 844. הפעלת מסוף "נחל בזק" על כביש 90 חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר הביטחון ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007): נודע לי כי עשרה ראשי מועצות אזוריות ועיריות פנו אל שר הביטחון ב-5 בדצמבר 2006 בבקשה שלא להפעיל את מסוף המטענים והעובדים "נחל בזק" על כביש 90, בגלל הסכנה בתחום האזרחי, בתחום התיירותי, בתחום הבטיחותי ובתחום הביטחוני שהדבר עלול להוות לאזור כולו ולנוסעים בכביש. רצוני לשאול: 1. האם המסוף יופעל, ואם כן – מתי? 2. איך יתמודד משרדך עם הסכנות שהפונים הצביעו עליהן? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. מסוף הסחורות "נחל בזק" החל לפעול ב-9 בינואר 2007. המסוף פועל בשעות 10:00–18:00, כדי למנוע שיבוש באורח החיים של תושבי הבקעה בשעות היציאה והחזרה מן העבודה ביישובים שמצפון ל"מעבר בזק". נציין כי המסוף פועל באופן סדיר, בלא עיכובים, בלי לסכן את התנועה בציר 90 ומתוך היערכות מבצעית למעבר הסחורות. כל הסכנות המפורטות בשאילתא ואופן הטיפול בהן הוצגו לראש מועצת בקעת-הירדן ולראש המועצה האזורית עמק בית-שאן. מכל מקום נציין שוב כי אין בהפעלת מסוף הבקעה פגיעה כלשהי בתחום האזרחי, הביטחוני, התיירותי או הבטיחותי. 865. חלוקת תשמישי קדושה למתגייסים בחסות גורם פרטי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר הביטחון ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): חיילים שהתגייסו בחודש דצמבר לצה"ל מסרו לי, כי יחד עם התשורות שחילקה להם האגודה למען החייל, הם קיבלו גם תנ"ך או סידור תפילה בהקדשת מר ארקדי גאידמק. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – מה היא עמדת משרדך בנושא זה? סגן שר הביטחון אפרים סנה: 1–2. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת הרב מלכיאור, ספרי תהילים מחולקים למיועדים לשירות ביטחון מחוץ לשטחי צה"ל, עם הגיעם ללשכות הגיוס. בהקשר זה נציין כי אין לצה"ל אחריות לנעשה מחוץ לאזורים שבאחריותו, וכי למרות זאת הנחה ראש אמ"ש - אגף משאבי אנוש - כי לא יחולקו ספרי תהילים במתחמי הקליטה במהלך גיוס המועמדים לשירות ביטחון. היו"ר יצחק אהרונוביץ: בבקשה, שאלה נוספת. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): ראשית, אני מודה לכבוד סגן השר. אני מקווה שאני גם מקבל את האשראי של חברתי חברת הכנסת שלי יחימוביץ. אבל מה שאני רוצה להבהיר הוא שלא מדובר רק על ספרי תהילים, אלא גם על ספרי תנ"ך ועל סידורי תפילה, שהם בשימוש יומיומי של החיילים. שנית, נודע לי שזה נעשה בשותפות עם התשורות שמחלקת האגודה למען החייל, שזה כבר הופך את זה, אם לא לרשמי אז לפחות לחצי רשמי. אני חושב שיש בזה פסול רב. אם הצבא רוצה להעניק תנ"ך, כפי שמקובל, או סידור, או תהילים, וזה בוודאי דבר מבורך, לא צריך בשביל זה את השירותים של נדבנים למיניהם. סגן שר הביטחון אפרים סנה: אני מסכים אתך. האגודה למען החייל אינה יחידת סמך של משרד הביטחון; היא קשורה למשרד, אבל לא כפופה לו בכל פעולותיה. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): אולי אפשר להגיד להם שזה דבר לא ראוי – אם זה מקובל עליכם. סגן שר הביטחון אפרים סנה: אמרתי לך מה ההנחיה מעתה ואילך. זאת ההנחיה של ראש אמ"ש, שלא מחלקים בקרבת הבקו"ם את הדברים האלה. אני מוכרח לומר לך – אני אולי חורג מתחום השאילתא – שבפעולותיו של הנדיב הידוע ארקדי גאידמק זו אינה הפעולה הצורמת ביותר. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה. 866. צו הרחקה לתושב יצהר חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הביטחון ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): לאחרונה הוצא צו הרחקה מהבית למשך שלושה חודשים לתושב יצהר שבטרם הצו מונה עם רעייתו על-ידי רשויות הרווחה למשפחה אומנת לארבעה ילדים בני שלוש עד תשע שאביהם נפטר ממחלת כליות ואמם מתקשה לתפקד. רצוני לשאול: 1. מדוע לא נקרא אותו אדם לשיחת אזהרה בטרם הוצא הצו? 2. האם לאור נישואיו לאחרונה ומינוי בני-הזוג למשפחה אומנת יישקל ביטול הצו או קיצורו? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. נגד מר עקיבא ליבוביץ הוצא צו לתיחום מגורים למעלה-אדומים למשך שלושה חודשים. תוקף הצו עד יום 21 בפברואר 2007. יצוין כי נגד מר ליבוביץ הוצג מידע שיש בו כדי להצביע על מסוכנות ולעורר חשש כי הוא עלול לפעול לגרימת פגיעות בגוף וברכוש לתושבי המקום ולהפרעה לכוחות הביטחון בפעולותיהם. החומר שצו ההגבלה מבוסס עליו הוא חומר מודיעיני חסוי שאין לחושפו בהליך פלילי ולכן הוחלט לנקוט אמצעי מינהלי. בטרם הוצא צו ההגבלה נשקל מכלול השיקולים הרלוונטיים בעניינו של מר ליבוביץ, ובכלל זה נסיבותיו האישיות המפורטות בשאילתא, אך עקב המידע המודיעיני אשר הצטבר בעניינו היתה הוצאת צו ההגבלה הכרחית ונחוצה לשם מניעת הסכנה אשר נשקפה מפעילותו לביטחון האזור ולשלום הציבור. אשר לשיחת האזהרה בטרם הוצאת הצו – הנושא קשור לשיטות הפעולה של גורמי השב"כ, ולא של צה"ל, ואין חובה, על-פי הדין החל באזור יהודה ושומרון ועל-פי הפסיקה, לזמן אזרח לשיחת אזהרה או לחוקרו בטרם הוצאת צו. מכל מקום, ב-21 בפברואר פג תוקפו של צו ההרחקה אשר הוצא נגד מר ליבוביץ, ולא הוארך. 867. התקפות על ישראלים באזור צומת תפוח חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הביטחון ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): נודע לי כי בשבועות האחרונים חלה עלייה תלולה במספר המקרים של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כלי רכב ישראליים באזור צומת תפוח שבשומרון, בעיקר בכביש תפוח-מגדלים - ליד הכפר עוצרין, בצומת הביתות, בכפר חווארה, ובכביש חורון–איתמר–אלון-מורה. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – כיצד מתמודד משרדך עם התופעה וכיצד היא תמוגר? 3. כמה חשודים נתפסו עד כה, ובאילו הליכים משפטיים הם נתונים? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. על-פי דיווח צה"ל מסיכום פעילות הגדוד שהגזרה האמורה היתה באחריותו, בתקופה האחרונה חלה ירידה במספר מקרי הפעילות האלימה בגזרת צומת תפוח - יידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה וכדומה. זאת ועוד, בחודש וחצי האחרון לא נרשמו כל אירועים כאלה בגזרת ציר חוצה-שומרון ובמרחב עוצרין. 3. אשר לסוגיית החשודים וההליכים המשפטיים בעניינם, מוצע לפנות למשרד לביטחון הפנים ולמשרד המשפטים. 868. פטור מטעמי דת למועמדות לשירות ביטחון חבר הכנסת רן כהן שאל את שר הביטחון ביום ה' בשבט תשס"ז (24 בינואר 2007): נודע לי כי שיעורן של המקבלות פטור משירות צבאי מטעמי דת עולה בשנים האחרונות, וכי צפוי כי בשנת 2007 הוא יהיה 33%. רצוני לשאול: 1. האם צה"ל בודק את אמיתות הצהרותיהן של המועמדות לשירות? 2. אם כן – היכן עומדת הבדיקה ומה הן תוצאותיה? 3. אם לא – מדוע? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. חוק שירות ביטחון קובע, כי מיועדת לשירות ביטחון שהגישה תצהיר, בנוסח הקבוע בסעיף 40 לחוק, אשר נחתם בפני שופט או דיין של בית-הדין הרבני, תהא פטורה משירות ביטחון. החוק מוסיף וקובע, כי אין לבטל פטור שניתן מטעמי הכרה דתית, אלא אם כן המיועדת לשירות ביטחון הורשעה בעבירה של עדות שקר. כאשר מתעורר חשד שמא מיועדת לשירות ביטחון הגישה תצהיר שאינו מדויק כדי לקבל במרמה פטור משירות ביטחון, הוא נבדק בידי גורמי מינהל הגיוס בצה"ל, או מטעמם, ובמקרים מתאימים אף מוגשת תלונה למשטרת ישראל. ואולם, כאמור, רק אם יוגש נגד מיועדת לשירות ביטחון כתב אישום, וההליך הפלילי הסתיים בהרשעה, יהיה אפשר לגייס אותה לשירות. יצוין כי פעמים רבות מתקשים גופי האכיפה האזרחיים - משטרת ישראל והפרקליטויות - לפנות מזמנם וממרצם לעסוק בנושאים אלה. הנתונים שבידי צה"ל מלמדים, שחרף מאמציו נעשה, למרבה הצער, שימוש לרעה בסעיף 40 לחוק שירות ביטחון. לפיכך הניח משרד הביטחון על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית שעניינה הקניית סמכות לרשויות הגיוס לבטל פטור אם קיימת עדות לכך שהתקבל במרמה, גם אם המיועדת לשירות ביטחון שקיבלה את הפטור לא הורשעה בכך. 890. רכישת מגבות בסין חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה את שר הביטחון ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): בימים האחרונים הוציא משרדך מכרז לרכישת מגבות שתנאיו הובילו לזכייתה של חברה סינית. רצוני לשאול: 1. האם תנאי המכרז, שנכלל בהם מחיר הייצור ולא נכללו בו דרישות איכות, אפשרו תחרות הוגנת מנקודת המבט של מפעלים ישראליים? 2. האם העדפת תוצרת ישראל אינה חלק ממטרותיו של משרדך? 3. האם יונחה משרדך לפעול לרכישת מוצרים מתוצרת הארץ? סגן שר הביטחון אפרים סנה: 1–3. אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת יחימוביץ, עקב תרומת מגבות מחו"ל התבטלה הדרישה לקיום מכרז לרכש מגבות בעבור חיילי צה"ל. במכרז לרכש מגבות, שהן מוצר סטנדרטי, אין צורך לדרוש רמת איכות, ולכן אפשר לשתף במכרז הן מפעלים שמייצרים מגבות בארץ הן משווקים של מוצר זה בישראל – גם אם מקורו בייצור זר. באופן כללי אני יכול לומר לך שהעדפת תוצרת הארץ היא חלק ממדיניות הרכש של משרד הביטחון, ובהקשר זה אנו פועלים בהתאם לחוק המכרזים, שניתנת בו עדיפות של 15% לתוצרת הארץ בכל מכרז שאין בו דרישה מוגדרת לרמת איכות המוצר. היו"ר יצחק אהרונוביץ: שאלה נוספת. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): האם אינך סבור, אדוני סגן השר, שעל-פי חוק המכרזים אין באותם 15% כדי להעניק עדיפות של ממש לתוצרת הארץ – בגלל עלות העבודה, בעיקר במזרח, שהיא נמוכה פי כמה וכמה, ואולי יש מקום לשקול שינוי חקיקה והעלאת האחוז מעל ל-15%? סגן שר הביטחון אפרים סנה: אני לא בטוח שהפתרון הוא שינוי חקיקה, אבל בימים האחרונים ישבתי עם מנכ"ל משרד הביטחון, גם בעניין הזה, אבל גם בעניינים אחרים, וחיפשנו דרכים – במסגרת החוק – לתת עוד עדיפות ליצרנים ישראלים. זאת לא מדיניות המשרד, אלא מדיניות מוצהרת של שר הביטחון – בכל דבר להעדיף את תוצרת ישראל. אנחנו נחפש כל דרך לעשות זאת. אני לא חושב שנעשה שינוי חקיקה, אבל במסגרת החוק הקיים נבדוק מה אפשר לעשות, בייחוד במקרה כזה, של מוצר low-tech, כדי לאפשר לגורם ישראלי להציע מחיר שיעמוד בתחרות עם גורם זר. התרומה עשתה לנו פה חסד, בכך שנתנה לנו חינם את מה שבכל מקרה היינו צריכים, וכך לא נאלצנו לקנות אותו. אבל גם אילו היה מכרז, והחברה הסינית היתה עלולה לזכות בו, יכול להיות שהיינו יכולים לעשות צעד כלשהו שיאפשר לחברה ישראלית לזכות. במקרה אני מכיר את המקרה הזה, של המגבות, כי המפעל שנפגע כאן הוא מפעל "מגבות ערד", שבחלוציות וציוניות של משפחה מארצות-הברית השתקע בערד – לא היום, אלא עוד לפני 30 שנה. הם הלינו במכתב ששלחו אלי – מה חטאנו שבאנו והקמנו מפעל בערד ואתם עכשיו קונים מסין. אני מכיר את המקרה הזה. כל מה שאפשר לעשות, במסגרת החוק, כדי שתינתן עבודה לאזרחי ישראל ולא לאזרחי מדינות אחרות, אומנם ייעשה. 904. הכנסת אוכל לבסיסי צה"ל חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את שר הביטחון ביום י"ב בשבט תשס"ז (31 בינואר 2007): פורסם בתקשורת כי צה"ל יחדד את פקודות מטכ"ל כך שתיאסר הכנסת אוכל פרטי לבסיס. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות בנושא זה נכונות? 2. אם כן – מדוע הצבא אוסר על חייליו להכניס לבסיס אוכל פרטי? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. פקודת מטכ"ל 34.0103, "תקנון הכשרות במטבחים צבאיים", קובעת: "אין לספק בשר ומוצריו לחיילי צה"ל במחנות או בשדה שלא באמצעות מקורות האספקה של צה"ל, כגון: מרכז מזון, שק"ם והאגודה למען החייל, העומדים תחת פיקוח הרבנות הצבאית הראשית. אין להכניס למתקני צה"ל מזון טרף לאכילת אדם". לפיכך, אין חולק כי הפקודה אוסרת הכנסת מזון לא כשר למתקני צה"ל - ובהם בין השאר מטבחים וחדרי אוכל - בצורה ממוסדת על-ידי צה"ל או ארגוניו הרשמיים. כמו כן, יש בפקודה כדי לאסור הכנסת מזון לא כשר למתקני צה"ל באופן פרטי, בידי חיילים, כאשר הדבר נעשה באופן מאורגן, ובמסגרת פעילות יחידתית בפרהסיה, ואין נפקא מינה אשר לגודל הפעילות ולהיקפה. עם זאת, הפקודה אינה עוסקת בנעשה בד' אמותיו של הפרט ביחידה, ולא בכדי. דעותיו, אמונותיו ומנהגיו של אדם, כל עוד באים הם לידי ביטוי במסגרת האוטונומיה האישית שלו, שייכים לתחום צנעת הפרט, והם בחזקת "איש הישר בעיניו יעשה". 915. הקריטריונים למתן היתר לביקור ברצועת-עזה חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שר הביטחון ביום י"ב בשבט תשס"ז (31 בינואר 2007): אזרחים רבים המבקשים לבקר אצל קרוביהם המתגוררים ברצועת-עזה נדחים בטענה שאינם עומדים בקריטריונים לקבלת היתר. רצוני לשאול: מה הם הקריטריונים למתן אישור כניסה לרצועת-עזה, והאם הם יורחבו? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) כניסת ישראלים לשטחי רצועת-עזה מוסדרת כיום בחוק ליישום תוכנית ההתנתקות. סעיף 24(א) לחוק זה קובע כי "מיום הפינוי של שטח מפונה, לא ייכנס ישראלי לאותו שטח ולא ישהה בו אלא בהיתר שייתן לו המפקד ובהתאם לתנאי ההיתר". בהתאם לסעיף 22(א) לחוק ההתנתקות, ב-20 בפברואר 2005 ניתן צו יישום תוכנית ההתנתקות (חבל-עזה), התשס"ה-2005, ובו נקבע כי "השטח המפונה הוא כל רצועת-עזה". בסעיף 2 לחוק ההתנתקות, סעיף ההגדרות, נקבע כי לעניין חבל-עזה "המפקד" הוא מפקד כוחות צה"ל באזור חבל-עזה או אלוף פיקוד הדרום, כלומר הסמכות להתיר ולהתנות כניסת ישראלים לרצועת-עזה לאחר יישום תוכנית ההתנתקות נתונה לאלוף פיקוד הדרום. ישראלי המבקש להיכנס לרצועה מחויב בשליחת בקשה למשרד ישראלים במת"ק - מינהלת תיאום וקישור - ארז. בבקשה יש לכלול צילום מתעודת הזהות של המבקש ואת תעודת הזהות של האדם שאותו מבקשים לבקר ברצועה, וכן את סיבת הבקשה. טופס הבקשה מועבר לבדיקה ולטיפול של גורמי מת"ק ארז, והבקשה נשלחת לאבחון גורמי הביטחון. מניעה ביטחונית גוררת עמה אי-מתן היתר למבקש. היתר שהייה ברצועה ניתן בהתאם לטיב הבקשה: ככלל, במקרים הומניטריים ניתן היתר לשלושה ימים - שניתן להארכה בהתאם לנסיבות. במקרה של "משפחה חצויה" ניתן היתר לתקופה של חודש ימים, וגם הוא ניתן להארכה. בחגים כגון חג הקורבן, עיד אל-פיטר וחגים נוצריים שונים, וכפוף להחלטת שר הביטחון, מאושרת כניסתם של ערבים ישראלים לביקורי משפחה ברצועה, בהתאם להחלטות בג"ץ בכמה עתירות שהוגשו בנושא זה. 926. חידוש רשיון נהיגה לחייל קטוע איבר חבר הכנסת יצחק לוי שאל את שר הביטחון ביום י"ט בשבט תשס"ז (7 בפברואר 2007): רצוני לשאול: 1. מי נושא בהוצאות קבלת הרשיון החדש, כולל לימוד ועלות הטסט? 2. האם היו פניות של נפגעים לאחר מלחמת לבנון השנייה לסיוע בלימוד ובחידוש רשיון עקב פציעה ונכות, ואם כן – כמה? 3. מה היתה תשובת אגף השיקום במקרים אלו? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. משרד הביטחון נושא בהוצאות לקבלת רשיון נהיגה חדש, כולל לימוד נהיגה וטסט, של נכי צה"ל שאין ברשותם רשיון נהיגה ושל נכים אשר נדרשים לנהיגה באמצעות אביזרי עזר עקב נכותם. 2–3. היו פניות של נכי צה"ל פצועי מלחמת לבנון השנייה לקבלת מימון לימודי הנהיגה והמבחנים. לצערי, אין בידינו מספר מדויק של פצועי המלחמה האחרונה אשר פנו בבקשה זו, שכן בידו של כל אחד מהם לבחור אם לקבל את המימון באמצעות פנייה לספק העובד עם משרד הביטחון או ללמוד נהיגה באופן פרטי ולקבל החזר כספי כנגד הצגת קבלות. 927. המרפאות המחוזיות של אגף השיקום חבר הכנסת יצחק לוי שאל את שר הביטחון ביום י"ט בשבט תשס"ז (7 בפברואר 2007): פורסם כי במרפאה המחוזית של אגף השיקום בטבריה מטפל רופא אחד בכ-4,000 נכים ונפגעי צה"ל, וברחובות רופא אחד לכ-5,000. רצוני לשאול: 1. האם הדברים נכונים? 2. מה הוא התקן של מספר מטופלים לרופא? 3. האם חסרים רופאים באגף השיקום? ואם כן – כמה? 4. כיצד יוקל סבלם של הנפגעים, הנכים והחולים לנוכח נתונים אלה? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. לאחרונה, בסיום שנת 2006, נעשתה בדיקה עדכנית של מספר הנכים המטופלים בכל מחוז ביחס למספר העובדים: במחוז טבריה של אגף השיקום יש כ-2,600 נכים לרופא, ובמחוז רחובות של אגף השיקום יש כ-3,500 נכים לרופא. 2–4. אין תקן אשר קובע בכמה נכים אמור הרופא המחוזי לטפל. עם זאת נקבעו למחוזות גדולים, שמספר הנכים בהם גדול מ-16,000, כארבעה רופאים בממוצע, ולמחוזות קטנים יותר נקבעו רופא או שניים – מותנה בפריסה גיאוגרפית. כיום משרד הביטחון מבקש להעסיק תקן של חצי רופא נוסף במחוז טבריה, אולם נציבות שירות המדינה אינה מאשרת זאת. נציין עוד כי בימים אלה עתידה להתחיל את עבודתה רופאה נוספת, במחוז רחובות, לאחר שזכתה במכרז, וכך יושלם תקן הרופאים במחוז זה. אנשי משרד הביטחון שוקדים על הטיפול בנכי צה"ל, ואנו עושים כל שבידינו כדי לשפר את השירות, למשל בהקמת מוקד טלפוני אנושי כדי לאפשר מענה מיידי, מקצועי ואנושי, בהקמת אתר אינטרנט המאפשר קבלת מידע וטפסים, בשיפור הליכי מחשוב שיש בהם כדי לקצר תהליכים. בסיומה של פעילות אסטרטגית במהלך שנת 2006 גובשו ארבעה צוותים מרכזיים לבחינת תהליכים והצעות לשיפור – ועוד. 966. איסוף מסכות המגן חברת הכנסת שרה מרום-שלו שאלה את שר הביטחון ביום כ"ו בשבט תשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם כי פיקוד העורף החל באיסוף מסכות מגן מהאזרחים, אך אין תקציב לרענון המסכות ולהחלפתן בחדשות. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – כמה מסכות ייאספו? 3. בתוך כמה זמן יוחזרו לתושבים מסכות תקינות? 4. האם קיימת מוכנות לחלוקת מסכות מיידית במקרה של מלחמה? סגן שר הביטחון אפרים סנה: 1–4. אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת שרה מרום, במהלך הכוננות האחרונה במרס 2003, כאשר התרחשה המתקפה האמריקנית בעירק, ניתנה הנחיה לאזרחי מדינת ישראל לפתוח את ערכות המגן שברשותם ולהכינן לשימוש במידת הצורך. לשמחתנו לא נדרשנו אז לערכות המגן, אבל פתיחת הערכות הפחיתה את כשירותן ונוצר הצורך לאסוף אותן – את אלה שנפתחו – לצורך בחינה, תיקון והשמשה. ערכה פתוחה היא ערכה לא כשירה מבחינה מבצעית; מצטברים עליה אבק ולכלוך, אלה נופלים על חלקי המסכה ועלולים לפגום באטימות הפילטרים ולהפוך אותה לבלתי תקינה. מנכ"ל משרד הביטחון מינה ועדה בראשות האלוף במילואים זאביק ליבנה, והיא בחנה את הנושא כולו – גם את האיום וגם את כשירות ערכות המגן. הוועדה המליצה לאסוף את ערכות המגן מהאזרחים, לשקם אותן ולהעביר אותן לאחסון מרכזי במחסנים בקרבת הערים הגדולות. בהתאם לכך אישר הקבינט לאסוף את ערכות המגן – בהתאם להמלצת הוועדה – ולמיין אותן לפי שיקולים טכניים; ערכות תקינות יישמרו, וערכות פתוחות שאפשר לשקם יעברו תהליך של תיקון והחזרה לכשירות. בתום תהליך האיסוף, השיקום והחזרת הכשירות הדרושה – זה תהליך שימשך כשנתיים, והוא מותנה בתקציב שכבר עכשיו אומר לך שאין לנו – יוחלט אם לאחסן את ערכות המגן באחסנה מרכזית או לחלק אותן שוב לאוכלוסייה. יש פה שתי גישות, עוד לא החלטנו איזו לבחור. היעד שלנו כעת, במבצע האיסוף הנוכחי, הוא לאסוף יותר מ-4.5 מיליוני ערכות. המבצע הזה מתנהל היטב, ואחוז ההחזרה גדול מהמצופה. כאמור, הערכות שנאספות עוברות תהליך של מיון ובחינה, בהתאם למה שתיארתי לפנייך. מבצע האיסוף ממומן תקציבית, אבל להחזרת הערכות לכשירות אין עד לרגע זה כיסוי תקציבי. זה אומר שאנחנו אוספים מסכות, מה שכשיר כשיר, אבל הרוב לא כשיר, ועד לרגע זה אין תקציב כדי להתחיל במבצע ההשמשה, ולכן השאלה איך נחלק אותן – אם נאחסן אותן באחסון מרכזי או ניתן אותן לציבור – אינה עומדת, כי אין כסף לעשות את זה. אני מוביל את עבודת המטה בדבר הזה, אבל גם זה לא יעזור אם לא נקבל את התקציב הרב-שנתי להשמשת המסכות – לרוב אזרחי המדינה לא יהיו מסכות, ואני מאוד מקווה שראש הממשלה ושר האוצר יקבלו את פנייתנו. ביקשנו לדון על זה בקבינט הביטחוני, כדי להציג את התמונה במלוא חומרתה. היו"ר יצחק אהרונוביץ: שאלה נוספת לחברת הכנסת מרום-שלו. שרה מרום-שלו (גיל): כבוד סגן השר, כבוד היושב-ראש, אני מתפלאת שאתה אומר לנו שבמצב שאנחנו נמצאים בו היום בארץ, כשאנחנו לא יודעים מה יהיה מחר, עם כל מה שעומד מעלינו, אתה אומר שעדיין אין תקציב. איך אתה משאיר את תושבי מדינת ישראל ללא מסכות? לי זה לא מובן. סגן שר הביטחון אפרים סנה: את צודקת, ואשמח מאוד אם השר רפי איתן, שהוא ראש מפלגתך וחבר נכבד בקבינט הביטחוני, יצטרף לזעקתנו בעניין זה. אני מבקש ממך שתפצירי בו לעזור לנו. שרה מרום-שלו (גיל): אני בהחלט אומר לו מחר, כי משונה לשמוע היום שאין תקציב למסכות. כולנו לא יודעים מה יקרה לנו מחר – לא לנו ולא לילדינו. תודה רבה. סגן שר הביטחון אפרים סנה: אני מסכים אתך, ואני בטוח שתפעילי את השפעתך. 968. הברחת אמצעי לחימה דרך הגבול עם ירדן חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את שר הביטחון ביום כ"ו בשבט התשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-30 בינואר 2007, כי גבולה המזרחי של ישראל, הגבול עם ירדן, נותר בחלקים גדולים פרוץ ומופקר, וכי לאחרונה הוברחו דרכו אמצעי לחימה שהיו מיועדים לארגוני טרור ביהודה ובשומרון. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – כיצד יסוכלו הברחות מכל סוג שהוא מעבר לגבול? 3. אילו דרכים יינקטו כדי להגביר את רמת ההבטחה בגבולות הפרוצים? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. כוח צה"ל המוצב בגבולה המזרחי של מדינת ישראל פועל ועושה כמיטב יכולתו כדי להגן על גבול זה ולסכל הסתננויות, הברחות וניסיונות לחולל פיגועי טרור. בסוף שנת 2006 נתפסה על-ידי כוחות צה"ל סמוך לאובנת סירה ועליה סמים ואמצעי לחימה המיועדים להברחה, ולאחרונה נתפס פלסטיני שככל הנראה ניסה להבריח אמצעי לחימה מירדן לישראל באזור גשר אדם. 2–3. בשנת 2007 תשקיע מערכת הביטחון כ-20 מיליון שקלים בשיפור התשתיות הטכנולוגיות לאורך קו הגבול המזרחי בגזרת הבקעה. תשתיות אלה, ואמצעים נוספים הקיימים ברשות צה"ל, ישפרו במידה ניכרת את יכולת הביטחון השוטף בקו הגבול. 1009. ביטול מבחן ההכנסה למשפחות שכולות חבר הכנסת צבי הנדל שאל את שר הביטחון ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): ביום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה לפני שנתיים התחייב שר הביטחון דאז, מר שאול מופז, לבטל את מבחן ההכנסה להורים שכולים. רצוני לשאול: 1. האם הנושא הועבר להמשך טיפול במשרדך? 2. אם לא – כיצד יטופל העניין? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, קובע כי להורה שכול ישולם תגמול חודשי שייקבע בהתאם להוראות החוק ובהתאם להכנסותיו. תגמול חודשי מרבי ישולם להורה שכול שהכנסתו אינה גדולה מהכנסת יסוד, ותגמול חודשי בסיסי ישולם להורה שכול שהכנסתו גדולה מהכנסת יסוד. לעניין הגדרת "הכנסה" יש לעיין בחוק האמור. מבחן ההכנסה שתואר לעיל משמש כלי לקביעת תשלומים להורים שכולים על בסיס סוציאלי. ביטול מבחן הכנסה להורים שכולים המקבלים תגמול על-פי חוק חיילים שנספו במערכה מותנה כמובן בשינוי החוק בכנסת. החוק טרם שונה, שכן עדיין לא נמצא מקור תקציבי שלם למימון ביטול מבחן ההכנסה, והנושא נתון עדיין בדיונים ובבחינה. 1029. מסרים פוליטיים בשידורי "גלי צה"ל" חבר הכנסת צבי הנדל שאל את שר הביטחון ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): נודע לי כי שדרן "גלי צה"ל" אמר בתשובה על השאלה "איפה היית?" – "עקרתי עשבים שוטים בהתנחלויות". רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – מה ייעשה כדי שלא יישנו מקרים כגון זה ותחנת הרדיו תישאר ממלכתית ולא פוליטית? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. מבדיקה עם צה"ל עולה כי הדברים אומנם נאמרו, בהיסח הדעת, ולפיכך קיבל השדר הערה מראש מחלקת האומר ב"גלי צה"ל". בהנחיית מפקד "גלי צה"ל" התנצל מר מרוז בשידור, באוזני מאזיניו, ביום חמישי, 1 במרס 2007, והבטיח להקפיד להתבטא בעתיד באורח ראוי. תחנת "גלי צה"ל" מקפידה שלא לחרוג ממסגרת נאותה של שידור ציבורי, ולראיה האמון הגבוה שניתן לתחנה ולשדריה בכל חלקי האוכלוסייה בישראל. 1030. אימוני צה"ל ביישובים ערביים חבר הכנסת עבאס זכור שאל את שר הביטחון ביום י' באדר התשס"ז (28 בפברואר 2007): פורסם לאחרונה כי צה"ל ערך אימונים ביישובים באקה, טירה, נצרת, קלנסואה, פרדיס ושפרעם, למרות התנגדותן של כמה מהרשויות, כגון פרדיס וקלנסואה. רצוני לשאול: 1. באילו יישובים, ערביים ויהודיים, ערך צה"ל אימונים עד היום? 2. מדוע נערכו האימונים למרות התנגדות הרשויות? 3. האם האימונים הם חלק מההיערכות של ישראל למלחמה כבר השנה? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. יחידות צה"ל מקיימות אימונים במקומות שונים בארץ, ביישובים יהודיים וערביים. 2. האימונים נעשים לאחר תיאום, ובאישור כלל הגורמים הרלוונטיים – ובהם קב"טים, עיריות, מחוזות פיקוד העורף ומשטרת ישראל. האימונים הם "יבשים" בלבד, ללא ירי, בנקיטת אמצעי זהירות, וכאמור, בתיאום מלא עם כל הגורמים. 3. מכיוון שעל-פי רוב מדובר באימונים של יחידות מיוחדות, אין אפשרות לפרט את אופי האימון. נציין עם זאת, כי מדובר באימון קצר שנמשך שעות ספורות בלבד. 1037. פינוי מתנחלים מבית בתל-רומיידה בחברון חבר הכנסת יוסף ביילין שאל את שר הביטחון ביום י"ז באדר התשס"ז (7 במרס 2007): לפני כשנתיים פלשו מתנחלים לבית משפחה בחברון בטענה ששכרו אותו. המינהל האזרחי קבע שהמסמכים שהציגו המתנחלים מזויפים ושהותם במבנה בלתי חוקית. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן – האם ננקטו צעדים נגד הפולשים, ואם כן – אילו? 3. מדוע טרם פונו המתנחלים מהבית, ומתי יפונו? 4. האם נפתחה חקירה בנושא? תשובת סגן שר הביטחון אפרים סנה: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–4. עם כניסת המתנחלים לבית משפחת אל-בכרי בתל-רומיידה שבחברון בחן המינהל האזרחי אם אפשר לפעול באופן חוקי להוצאתם מהבית ונפתחה חקירה משטרתית. בחקירה זו לא עלו ממצאים ברורים שעשויים להספיק – במבחן הראיות המינהליות – למתן סיוע לסילוק "פלישה טרייה", ולכן לא היה ביכולתה של מערכת הביטחון לפעול לפינוי המבנה באותו זמן. עם זאת, אין בדברים שנאמרו כדי לשלול מזכותם של הטוענים לבעלות לפעול לפינוי המבנה בהליכים המשפטיים המקובלים. הוועד לפיתוח חברון הגיש לבית-משפט תביעה לסילוק, והנושא – אם כן – נתון בדיון משפטי ובטיפול פרקליטות המדינה. נוסף על כך, ביקשנו את התייחסות לשכת מתפ"ש - מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ומשם הודיעו לנו כי בבדיקת המסמכים שהציג ראש הוועדה המוניציפלית, אברהם בן-יוסף, אצל רכז אפוטרופסות – חברון, עלה כי הפקיד החתום על המסמכים אינו פעיל בחמש השנים האחרונות. מר זכריה אל-בכרי, בעליו של המבנה, טען כי לא מכר את הבית ואף הגיש לאחר מכן תלונה למשטרה. לאור הדברים האמורים לעיל פתחה משטרת ישראל בחקירה, ואנו העברנו לידיה עותקים של כל המסמכים שנתקבלו מידי אברהם בן-יוסף. על כן, כדי לקבל מידע עדכני על החקירה האמורה, נמליץ להפנות את השאילתא למשטרת ישראל. היו"ר יצחק אהרונוביץ: תודה לסגן שר הביטחון. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, א' בניסן התשס"ז, 20 במרס 2007, בשעה 16:00. הישיבה ננעלה בשעה 21:14.