דברי הכנסת

תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת אריה האן: 5 נאומים בני דקה 5 יעקב כהן (יהדות התורה): 5 מנחם בן-ששון (קדימה): 6 מגלי והבה (קדימה): 7 אברהם רביץ (יהדות התורה): 8 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 9 מאיר פרוש (יהדות התורה): 10 יעקב מרגי (ש"ס): 11 רן כהן (מרצ): 11 יוסף ביילין (מרצ): 12 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 13 יצחק זיו (גיל): 14 אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 14 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 15 הצעות לסדר-היום 15 ציון היום הלאומי למדע 15 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 16 אלכס מילר (ישראל ביתנו): 19 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 21 שלמה ברזניץ (קדימה): 23 הצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות), התשס"ז-2007 25 סילבן שלום (הליכוד): 25 אברהם רביץ (יהדות התורה): 29 מוחמד ברכה (חד"ש): 29 דב חנין (חד"ש): 30 אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 32 נסים זאב (ש"ס): 34 ראובן ריבלין (הליכוד): 36 סילבן שלום (הליכוד): 38 הודעת ועדת החוץ והביטחון על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 40 עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 40 הודעת ועדת הפנים והגנת הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 41 יעקב מרגי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): 41 הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (מניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון), התשס"ז-2007 41 גלעד ארדן (הליכוד): 42 אברהם רביץ (יהדות התורה): 45 מוחמד ברכה (חד"ש): 47 דב חנין (חד"ש): 48 אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 49 נסים זאב (ש"ס): 50 גלעד ארדן (הליכוד): 52 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 53 מזכיר הכנסת אריה האן: 54 הצעת חוק פטור ממסים למרכזי ההנצחה לזכרם של יצחק רבין ומנחם בגין (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007 54 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 54 הצעת חוק איסור פעילות מסחרית בבתי-ספר, התשס"ז-2007 56 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 57 דב חנין (חד"ש): 59 חיים אורון (מרצ): 60 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 78) (זכות עיון במסמכים וחובת ניהול פרוטוקול), התשס"ז-2007 62 חיים אורון (מרצ): 62 בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 63 מוחמד ברכה (חד"ש): 64 דב חנין (חד"ש): 66 נסים זאב (ש"ס): 69 הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 2) (עונשין ותרופות), התשס"ז-2007 71 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 71 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 4) (התיישנות תביעה בשל עבירת מין או התעללות), התשס"ז-2007 72 ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 72 הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47) (מינוי מבקר וועדת ביקורת), התשס"ז-2007 74 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 75 הודעת הוועדה לזכויות הילד על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 76 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 76 מוחמד ברכה (חד"ש): 78 חוברת כ"ב ישיבה ק"ח הישיבה המאה-ושמונה של הכנסת השבע-עשרה יום שלישי, כ"ג באדר התשס"ז (13 במרס 2007) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אחמד טיבי: אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, כ"ג באדר התשס"ז, 13 במרס 2007. הודעת מזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 155), התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת הכספים. החלטת ועדת האתיקה מיום כ"ג באדר התשס"ז, 13 במרס 2007, בקובלנתו של ועד העוזרים הפרלמנטריים נגד חבר הכנסת משה שרוני. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה למזכיר הכנסת. נאומים בני דקה היו"ר אחמד טיבי: חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום הוא נאומים בני דקה. נא להצביע עוד מעט. חבר הכנסת יעקב כהן מיהדות התורה, בבקשה. רן כהן (מרצ): ואחריו? היו"ר אחמד טיבי: אחריו – חבר הכנסת מנחם בן-ששון. יעקב כהן (יהדות התורה): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני רוצה להתייחס לתופעת החיידקים שעמידים בפני אנטיביוטיקה שהתפרסמה השבוע. היו"ר אחמד טיבי: קלבסיאלה פנאומוניה. יעקב כהן (יהדות התורה): אני חושב שאנחנו חייבים להתייחס לזה במלוא הרצינות אם אנחנו שומעים דיווחים שבשנה האחרונה כ-150 איש הלכו לעולמם, או בגלל זה או שזאת תוספת. בכל אופן, זה דבר שמדליק אור אדום. הפלא הוא שפרופסור שליט, יושב-ראש האיגוד למחלות זיהומיות, אומר שעד השבוע לא התאמצו כל מנהלי בתי-החולים והרופאים הממונים על המחלות הזיהומיות לבדוק ולתאם ביניהם את הנושא. זה דבר מאוד חמור, ואני שמח שהשבוע זה עולה על סדר-היום של הכנסת. יש צורך דחוף לבדוק מה אפשר לעשות - - היו"ר אחמד טיבי: תודה. יעקב כהן (יהדות התורה): - - ולהקים ועדה עליונה בשביל שיינקטו אמצעי זהירות, אם זה היגיינה ואם זה בידוד או הוספת מיטות בגלל הלחץ הגובר. בכל אופן - - היו"ר אחמד טיבי: תודה. יעקב כהן (יהדות התורה): - - נראה שממשלה שהמדיניות שלה היא חולה ואטומה לא מסוגלת לתת שירותי רפואה. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת בן-ששון, ואחריו – חבר הכנסת מגלי והבה. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כדרכנו, מחקרים חדשים. היו"ר אחמד טיבי: - - - מנחם בן-ששון (קדימה): אלה דברים ישנים. השבוע ציינו את יציאתו לאור של מילון לטקסטים ערביים-יהודיים בימי הביניים, פרי עבודתו המונומנטלית של פרופסור יהושע בלאו. עשרות אלפי פריטים, מאות עמודים של מלים שיש להן משמעות; זוהי שפה שדוברה בפי יהודים ואחרים במרחב של אגן הים התיכון. בעקבות זאת אנחנו יכולים לקרוא מקורות בצורה אחרת. אני לא אקרא עכשיו לא טקסטים בערבית ולא את הטקסטים בתרגום שלהם, אבל בימים האלה, שהקמנו את האקדמיה ללשון הערבית, אנחנו נשמח על העבודה המשותפת גם בתחום הזה. אביא רק דוגמה אחת: מדריך עולי רגל לירושלים נותן לנו תמונה חדשה איך ומה וכיצד צריך להסתובב במתחם שאפשר גם להסתובב בו בימים של שלום ושמחה - באזור הר-הבית. המלה "כניס" מיתרגמת לא רק כמקום "בית-כנסת", אלא גם כקהל שלפניו היו חלק מן העדויות ניתנות, והדבר קשור בדיוק באותו שורש של המקום שבו אנחנו יושבים – כנסת, זאת אומרת מקום קהל. המחקר השני שאני רוצה להציג הוא מחקר פורץ דרך על זיהום אוויר שנעשה בשיתוף פעולה בין סין לישראל, מחקר בראשותו של פרופסור דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית. לא אאריך ורק אציין שזיהום אוויר גורם להפחתת המשקעים באזורים הרריים בעלי אקלים מדברי למחצה ברחבי העולם. הדוגמאות והממצאים מובאים גם מרמות בסין, גם מרמות בישראל. היו"ר אחמד טיבי: תודה. חבר הכנסת מגלי והבה, ואחריו – חבר הכנסת רביץ. מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני ביום של ברכות. אני רוצה לראות את היושב-ראש. רציתי לראות את היושב-ראש, כי אני רוצה לברך את פרופסור ג'מאל זידאן, שהיושב-ראש מכיר אותו - הפרופסור הדרוזי הראשון שהתמנה בטכניון בבית-הספר לרפואה. הוא גם מנהל המחלקה האונקולוגית בבית-החולים בצפת. זאת הפעם הראשונה בתולדות המדינה שפרופסור מוכר בשיעור קומה בין-לאומי מגיע למעמד כזה – הוא גם פרופסור מן המניין בטכניון וגם מנהל מחלקה אונקולוגית בבית-החולים בצפת ומסייע רבות בענייני רפואה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני, לברך אותו כאן ולחזק את ידיו, ושירבו כמוהו. בעניין הברכות, הייתי היום במוזיאון המדע, ולשמחתי, שלושה תלמידי תיכון דרוזים מבית-הספר המקיף השש-שנתי בבית-ג'ן – הית'ם עזה, שירין אבו-חיה וסלאח חמוד – משתתפים בתחרות "מדענים צעירים בישראל". השלושה פיתחו מיקרו-מצנחים לגילוי ולניטור של זיהומים כימיים. זהו פתרון זול, יעיל ונגיש, המאפשר גילוי וניטור מיידי של זיהומים חריגים באטמוספירה, ויכול לשמש את כל מי שנושא איכות הסביבה חשוב לו וקרוב ללבו. בשני הנושאים האלה רציתי לנצל את הנאומים בני דקה, לברך אותם ולחזק את ידיהם. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מצטרף לברכות. תודה לחבר הכנסת מגלי והבה. חבר הכנסת רביץ, ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, ד"ר אחמד טיבי, גינקולוג - - היו"ר אחמד טיבי: אללה יסתור. אברהם רביץ (יהדות התורה): - - ואני אסביר מדוע אני אומר כך. אני גם רוצה להתייחס לחיידק קלבסיאלה - - - היו"ר אחמד טיבי: קלבסיאלה פנאומוניה. אברהם רביץ (יהדות התורה): כידוע, באמצע המאה ה-19 היתה מגפה כמעט בכל אירופה; בעיקר באירופה המערבית, שבה היתה התפתחות רפואית והיו בתי-חולים. נשים וגם תינוקות מתו בהמוניהם. היו בתי-חולים שנשים ותינוקות מתו בהם ב-90% מהלידות; באחרים – בכ-80% מהלידות. היתה מגפה גדולה. עד שקם ד"ר זמלוויס, הונגרי - ומישהו אמר לי שהוא חושב שהוא היה אפילו יהודי. הוא עבד בבית-חולים בווינה. הוא מצא את הסיבה. הוא ראה כיצד משכיבים נשים שצריכות ללדת במיטות שקודם שכבו עליהן נשים אחרות, עם דם, תסלחו לי, וכל השאריות שנשארו מהקודמות, והרופאים מסתובבים עם דם על הידיים; זו היתה הוכחה לגבריות מסוימת של הרופאים בעת ההיא. הוא עבד כ-20 שנים ובסוף הוא נפטר ממפח-נפש. אבל הוא הציל את המין האנושי אז, מכיוון שהוא גילה שהבעיה היא היגיינה, היגיינה והיגיינה. אני קראתי בעיתון לפני כמה ימים שבית-החולים "איכילוב" המציא המצאה עצומה והוריד את המחלות הזיהומיות ב-50%. למה? כי הוא החליט לדקדק בהיגיינה של הרופאים. אתם שומעים איזו המצאה? הייתי רוצה להציע למשרד הבריאות: אמרו שצריכים תקציב של 7 מיליארדי שקלים כדי לשפר, שאנשים לא ימותו. אני מציע ששר הבריאות יחלק לרופאים ספר חשוב מאוד, קוראים לו "זעקת האמהות". שם יש תיאור מלא של מה שקרה. רופאים שיקראו את זה יבינו מאליהם שהיגיינה זה הדבר הראשון. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. חבר הכנסת זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת פרוש. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בשב"כ מודאגים, כך פורסם בכותרת ראשית בעיתון, ממה שהם קוראים "הקצנה בציבור הערבי". גורמי הביטחון הגדירו את מה שמתרחש בציבור הערבי סכנה אסטרטגית לטווח רחוק. ממש אפשר לרחם, מסכנה מדינת ישראל. האזרחים הערבים מסכנים את מדינת ישראל. בספר Minorities at Risk, מאת טד רוברט גור, הוא מנה 232 מיעוטים בעולם שנתונים בסכנה. לצערנו, לציבור הערבי בארץ יש מקום של כבוד ברשימה הזאת. אני קורא לכולם לעיין בספר, הוא עונה על כל הקריטריונים של מיעוט שנתון בסכנה. האמת היא שהאזרחים הערבים בסכנה. כשמפקיעים את הקרקע שלהם, הם בסכנה. כשהורסים את הבתים שלהם, הם בסכנה. כשהורגים אותם באוקטובר 2000 וגם אחר כך, ואף אחד לא מועמד לדין, הם בסכנה. כשקוראים לטרנספר, הם בסכנה. זאת האמת. הופכים את הקערה על פיה. הגיע הזמן להשיל את הפריזמה הביטחונית מהיחס לציבור הערבי, ולאזרח את אזרחותם של האזרחים הערבים. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, ואחריו – חבר הכנסת מרגי. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, תנועת "שלום עכשיו" פרסמה הודעה מבזה, הראויה להוקעה ולגינוי. בהודעה נאמר: "ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה לפנות את המתיישבים היהודים מחברון". בהמשך ההודעה מבהירה "שלום עכשיו", כי "פינוי היהודים לא יאפשר את המשך הטרור היהודי בעיר". אני אומר כאן, אוי לאוזניים שכך שומעות ואוי לעיניים שכך קוראות. חברי הכנסת, אין חרפה גדולה מזו, אין נבלה גדולה כמודעת שטנה בזויה זו. אין תועבה גדולה מכינוי המתיישבים היהודים בחברון מבצעי טרור, רחמנא ליצלן. גועל נפש, זיהום ובחילה. מעל במת הכנסת אני קורא לחזק את ידי 600 היהודים היקרים, הפטריוטים, שמקיימים את מצוות יישוב ארץ-ישראל בחברון. אני קורא להם כדברי הנביא שמואל: "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו". חברון נזכרת בתנ"ך 63 פעמים, בראש ובראשונה בשל מערת-המכפלה ובתוקף היותה בירתו הראשונה של דוד המלך. הנוכחות היהודית כמעט שלא חדלה בה. כבר לפני קרוב ל-180 שנה נוסדה בה קהילת חסידי חב"ד, ולאחר מכן ישיבת סלבודקה מליטא, ששלחה לשם את הגרעין של ישיבת חברון דהיום. זכר הפוגרום בתרפ"ט-1929, שבו נטבחו 67 יהודים, לא יישכח לעולם. ואנחנו אומרים: ההתיישבות היהודית בחברון תשגשג. כה ייתן וכה יוסיף לנו אלוקים. בושו לכם, אנשי "שלום עכשיו". רן כהן (מרצ): - - - היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת פרוש, זה כולל את גברת אלקובי? מאיר פרוש (יהדות התורה): - - - היו"ר אחמד טיבי: בבקשה, חבר הכנסת מרגי. אחר כך - חבר הכנסת רן כהן. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, אני רוצה להתייחס לחיידק קלבסיאלה פנאומוניה. אני רוצה לפנות למנהלי בתי-חולים, לפנות לראשי קופות-החולים, שידיהן לא נקיות במצב שאליו הגענו. במשך ארבעה עשורים הם מנעו בניית בתי-חולים חדשים בארץ. תבדקו, חברי חברי הכנסת, מתי נבנה בית-חולים חדש לאחרונה בארץ? תוספות היו לבתי-החולים. האוכלוסייה גדלה, המדינה גדלה, הצרכים גדלו, וביחס הפוך ימי האשפוז קטנו. אם פעם על ניתוח הכי קטן צריך היה שבעה ימי אשפוז, היום זה 24 שעות, 36 שעות, ואתה בבית. עם כל זה, התרבו החיידקים. שיסתכלו ברמה הלאומית ושיעודדו ויאפשרו את בניית בית-החולים באשדוד ואת בניית בית-החולים בנגב. אני, כתושב באר-שבע, יכול לומר לכם שהאוכלוסייה הבדואית סובלת מזה שאין עוד בית-חולים בדרום, וכנ"ל בצפון. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת רן כהן, ואחריו – חבר הכנסת יוסי ביילין. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני אקדיש גם היום את הדקה שלי למניעת התאבדויות. אני לא יכול לעבור לסדר-היום על דברים שאמר כאן חבר הכנסת פרוש, ואומר שאין דבר תועבה שנעשה נגד קבוצה אנושית שאנשי ההתנחלות בתוך חברון אינם עושים כנגד הפלסטינים שם. הדבר הזה ראוי לכל גנאי מבחינה אנושית, מבחינה יהודית ומכל בחינה שהיא. אדוני היושב-ראש, אני אחזור לנושא ההתאבדויות, מה שבשנתיים וחצי האחרונות אני עושה בכל יום שלישי. אני רוצה לומר לך שהבוקר השתתפתי בכנס שנקרא "בוחרים בחיים", שאורגן על-ידי משרד הבריאות וקואליציית בריאות הנפש, שבאה להתמודד עם נושא ההתאבדויות. נדמה לי שזה הכנס הראשון שמשרד הבריאות מארגן זה שנים רבות, והגיע הזמן לעסוק בנושא מעל השולחן ולא להחביא אותו מתחת לשולחן. כ-400 מתאבדים בשנה במדינת ישראל, ואנחנו לא משקיעים כמעט שום מאמץ כדי להתמודד עם זה. לשמחתי הרבה, יושבת-ראש הכנסת והסגנים אישרו שמחר כל ועדות הכנסת ומליאת הכנסת יעסקו בנושא הזה, כדי שנוכל להתמודד. רבותי, התאבדויות אפשר למנוע, ומי שדבק בחיים – כדאי לעסוק בנושא הזה ולהשקיע בזה מאמצים ותקציבים. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת יוסי ביילין, ואחריו – חבר הכנסת גבאי. יוסף ביילין (מרצ): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היישוב היהודי בחברון הוא פרובוקציה מתמשכת. מסתבר שגם הסיפור על אותה מתנחלת שמתנכלת לשכנותיה הפלסטיניות בחברון הוא לא תופעה חריגה שם. במרחק 20 מטר מאותו מקום עומד הבית של משפחת בכרי הפלסטינית. לפני כשלוש שנים, לאחר התנכלויות ממושכות מצד המתנחלים, תוך השלכת בקבוק תבערה על הבית, החליטו בעלי הבית לעזוב את הבית ולגור אצל בנם עד יעבור זעם. מייד אחרי שיצאו, נכנסו כמה משפחות של מתנחלים לגור בבית ואף טענו שהם שוכרים את המבנה מהבעלים. בדיקה שערך המינהל האזרחי בנושא העלתה שמדובר במסמך מזויף וכי אין שום שכירות. אלא שבמערב הפרוע של חברון ההחלטה על פינוי של עבריינים שפלשו לבית לא להם לא נתונה בידי כוחות הביטחון, שאמונים על אכיפת החוק בשטחים, אלא תלויה באישור הדרג הפוליטי. אך שר הביטחון עמיר פרץ לא רוצה כנראה להסתבך עם פורעי החוק בחברון, ולכן עד היום הם לא פונו משם. בעל הבית, זכריה בכרי, פנה בהליך אזרחי לבית-משפט השלום בירושלים, בדרישה לפינוי המתנחלים מביתו. בית-המשפט פסק, כבר לפני למעלה משנה, שעל המתנחלים לפנות את הבית. אלא שעד היום הם חיים שם באין מפריע ואין מי שיכפה עליהם את הפינוי. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה, חבר הכנסת ביילין. אתה מתכוון ששר הביטחון עמיר פרץ, יושב-ראש מפלגת העבודה, יודע על המקרה הזה וגם קרא את החלטת השופט ולא ביצע את ההחלטה? יוסף ביילין (מרצ): - - - היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. בבקשה, חבר הכנסת גבאי. אחריו – חבר הכנסת אלדד. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום אנו רואים כותרת ראשית ב"מעריב": ראש השב"כ מזהיר: הקצנה מסוכנת של ערביי ישראל - יש להם הזדהות עם גורמי טרור אירניים וגורמים אחרים. רבותי, מדינת ישראל צריכה לפקוח את עיניה על מה שמתחולל בקרב האוכלוסייה הערבית. יותר ויותר מזדהים, יותר ויותר מסמכים הם מוציאים מתחת ידם. כל זה קורה תחת עינה הפקוחה של מדינת ישראל. זה לא בא מאליו. אם היום לא נעצור את זה, מחר נצטרך לשלוח פלוגות וגדודים שיהיו בתוך הכפרים הערביים, להגן מפני הטרור שעלול להתחולל בתוכם. כך זה מתחיל. למה זה קורה? כי מדינת ישראל לא מגנה, לא עוצרת, לא מכניסה לבית-סוהר אדם כמו ראאד סלאח באשמת הסתה נגד מדינת ישראל בעולם. הוא מפיץ שקרים, שישראל רוצה להרוס את מסגד אל-אקצא, בכל מיני טענות. הוא מסית בדברי בלע. לאדם הזה אסור להסתובב, הוא צריך להיות מאחורי סורג ובריח. אחרת זה יעודד את הנוער ואת הציבור הערבי שדם יהודי הפקר. זה יעודד את הנוער הערבי לפתוח את הפה ולדבר נגד מדינת ישראל, כאשר הם מקבלים את ההטבות, את הדברים החברתיים ואת הזכויות מהביטוח הלאומי. בו צריך לטפל כדי למנוע בעתיד סכנה של התנקשות. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אדוני התכוון שפלוגות וטנקים יהיו בתוך היישובים הערביים בתוך מדינת ישראל? אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני חושב שהדברים הובהרו. אני התכוונתי שאם אנחנו לא נטפל בהקצנה שיש בכפרים הערביים, בסוף נצטרך לשלוח יותר ויותר גדודים של משמר הגבול, שיחפש את האנשים האלה. היו"ר אחמד טיבי: בלי הטנקים. אם בלי טנקים, זה בסדר. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. חבר הכנסת יצחק זיו, בבקשה. חבר הכנסת גבאי מגלה גמישות היום. רק פלוגות בלי טנקים. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בינתיים. היו"ר אחמד טיבי: "בינתיים", הוא אמר. יצחק זיו (גיל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנו היינו עדים לידיעה בעיתון על הכמעט-תאונה. הדבר הזה קרה כבר כמה פעמים. אם לא ניתן דעתנו, אנו נגיע למצב מאוד מסוכן, ומי יודע מה יהיה אחרי. השבוע התפרסמו תוצאות ועדת החקירה לכמעט-תאונה שהתרחשה בין מטוס "אל על" למטוס "איבריה". מן המסקנות עולה כי חייבים לשפץ את התשתיות של נמל התעופה. בואו לא נשכח שנמל התעופה חדש. אני גאה שיש לנו "נתב"ג 2000", זה אחד משדות התעופה היפים והמתקדמים ביותר, אך אסור לנו לזנוח את ביטחון הנוסעים והמטוסים. הביטחון הוא נושא חשוב ביותר, ואסור לנו לזלזל בו. יש להעביר תקציבים מיוחדים לשיפור תנאי הנחיתה, ההמראה, הקשר בין הטייסים למגדל הפיקוח ופרמטרים נוספים שמשפיעים על הביטחון. אסור לנו להסתמך על מערכות האזעקה של המטוסים או על המזל. יש לעשות הכול כדי למנוע היתכנות של מצבים מסוכנים כאלה בעתיד. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה לקוות ולעשות מאמץ יחד אתכם שהבית הזה, עם ממשלת ישראל וראש הממשלה, יעשה מאמץ נוסף, מעבר לכל מה שנעשה, לקראת חג פסח, להחזיר את כל השבויים והנעדרים, ובתוכם את יונתן פולארד, שיושב יותר מ-21 שנה בכלא האמריקני. אני מבקש בשארית הזמן להתייחס לחברון. חבר הכנסת יוסי ביילין נוקט עמדה חד-צדדית, שלא לדבר על זה שהדברים אינם מדויקים. האם לא ראוי להזכיר מעת לעת, חבר הכנסת ביילין, את הטרור הערבי המשתולל בחברון? רק מעשים של יהודים עומדים לפניך? אני מציע לכולנו לעשות מאמץ כולל בחברון להרגעת הרוחות, ובעיקר לתת ביטחון לכל התושבים, בראש ובראשונה ליהודים. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. לפנים משורת הדין, חבר הכנסת אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה, אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר היינו עדים לגל של שמועות, שאומר שוועדת-וינוגרד אינה מתכוונת להסיק מסקנות אישיות ואינה מתכוונת לשלוח מכתבי אזהרה או לפרסם דוח ביניים. היה ברור למדי מאין הספין הזה יוצא. ההודעה היום היא שהוועדה אכן מתכוונת להוציא מסקנות אישיות ולפרסם אותן, ואינני מניח שהמסקנות יקבעו שראש הממשלה ושר הביטחון הצטיינו בניהול המלחמה האחרונה, ולא יחליטו להעניק להם רכבת חשמלית או עט נובע חדש. אני מניח שהמסקנות יהיו קשירתם, באחריות ישירה, לכישלון במלחמה האחרונה. נדמה לי ששוב ראינו מהלך שהיה דומה למה שקרה כאשר היחצנים של רמון ניהלו את מערכת יחסי הציבור שלו. זה מה שנקרא באנגלית overdoing. לפעמים כשמנסים לעשות יותר מדי ולהסיט את תשומת הלב ולעשות ספין אחד יותר מדי, מקבלים את התוצאה ההפוכה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. יחליף אותי בינתיים חבר הכנסת יצחק זיו. הצעות לסדר-היום ציון היום הלאומי למדע היו"ר יצחק זיו: הכנסת מציינת היום, במסגרת הצעות לסדר-היום, שמספריהן 2676, 2695, 2701 ו-2702, את היום הלאומי למדע, שחל ביום הולדתו של אלברט איינשטיין, המדען היהודי הדגול. ברצוני להביא ציטטה אחת מהגותו: "רק שני דברים הם אין-סופיים", אמר איינשטיין, "היקום והבערות". איינשטיין היה לא רק איש מדע בעל מוניטין עולמי, אלא יהודי חם, שקשר את עצמו לעמו ולמדינת ישראל. ביום הלאומי למדע אנחנו זוכרים את שר המדע הראשון, חבר הכנסת פרופסור יובל נאמן, שהלך לעולמו לא מכבר. יובל, איש מדע בעל שם, היה ממעצבי תפיסת הביטחון של ישראל, ותרם רבות להפיכת המדע למרכיב חשוב בביטחון הלאומי שלנו. תפקיד המדע בחיינו הוא ממשי. המדע מפרנס את האנושות. שפת המדע פרצה מזמן את גבולות הזמן והמקום. מדענים ישראלים נפגשים ויוצרים עם עמיתים מארצות שונות, לרבות מדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. המדע בונה גשרים בין אנשים ובין אומות. בישראל המדע הוא פיצוי על קוטנה של המדינה ועל דלות משאבי הטבע שלה. יש לנו פוטנציאל אנושי אדיר, וכולנו מתברכים בהישגיו. תמיד ידענו להעריך את תפקיד המדע. עם תום מלחמת העולם הראשונה, כשהיישוב בארץ מנה בקושי 80,000 יהודים, נוסדו הטכניון והאוניברסיטה העברית. במלחמת השחרור הוקם חיל מיוחד – חיל המדע. העמדנו מדענים מעולים, ובהם חתני פרס נובל, והתמקמנו בצמרת העולמית של המדע. יש לנו הנתונים האנושיים הדרושים כדי שהארץ הזאת תצמיח חתני פרס נובל חדשים, תוצרת כחול-לבן. עלינו לדעת לטפחם. גם היום עוצמתנו תמשיך להתבסס על צה"ל ועל קיומה של מערכת מחקר מדעית וטכנולוגית ברמה הגבוהה ביותר. חברי הכנסת, לפני יותר מעשר שנים הוקמה בכנסת ועדת המדע, או בשמה הרשמי, הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי. היושבת-ראש עצמה עמדה בראש הוועדה כשזו הוקמה, ודאגה למיצובה כוועדת קבע בכנסת, עד אשר החליף אותה חבר הכנסת מיכאל נודלמן. תרומת הוועדה ניכרת ביצירת דיונים המשלבים גורמים שמופקדים על מדיניות המחקר והפיתוח וביצירת אינטראקציה ישירה וחשובה בין אנשי המדע לבין נבחרי הציבור. כדי להוציא דברים מהכוח אל הפועל הוועדה מקדמת חקיקה מתאימה ופועלת להעלאת מעמד המדע במדינה. תודה לך, חבר הכנסת זבולון אורלב, היושב-ראש הדינמי של הוועדה, ותודה לכם, חברי הוועדה המסורים. שפת המאה שלנו היא במידה לא מבוטלת שפת המדע והטכנולוגיה. החברה הישראלית לא יכולה לוותר על תרומת המדע לביטחון, למשק ולמדינה. המדע הוא שדה ההמראה שלנו לפיתוח התעשייה, הרפואה, החקלאות - הכלכלה כולה. מכאן נגזרת חובתנו לשמור מכל משמר על איכותנו המדעית. אסור להן, לגזירות התקציב, להרחיק את ישראל מחזית המדע. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה לחבר הכנסת יצחק זיו. יעלה ויבוא ראשון הדוברים, חבר הכנסת זבולון אורלב, שהוא, כמובן - כמו שכל צופה בבית יודע - יושב-ראש הוועדה למדע וטכנולוגיה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): נוסף על תפקידו כיושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה. היו"ר אחמד טיבי: אדוני ימלא את שני התפקידים האלה לאורך זמן? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה רוצה להיות יושב-ראש ועדת מדע? היו"ר אחמד טיבי: לא, יש שר ערבי לענייני מדע. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא, עוד אין. היו"ר אחמד טיבי: אבל יהיה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כאמור, יום המדע הלאומי בישראל נקבע, לפני כשש שנים, ביום הולדתו של גדול המדענים היהודים בכל הדורות, אלברט איינשטיין. הפנה חבר את תשומת לבי לכך שתאריך לידתו של אלברט איינשטיין הוא 14 במרס. אנחנו מציינים את זה היום, ב-13, כיוון שמחר, יום רביעי, לא מציינים בדיונים ימים מיוחדים. היו"ר אחמד טיבי: איינשטיין לא היה חולם להיוולד ביום של הצעות חוק פרטיות. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה נכון. אדוני היושב-ראש, האות "פַּי" מציינת 3.14 והוא פיזיקאי, אז זה מאוד מעניין שזה גם תאריך הולדתו. חברי חברי הכנסת, למדע יש היבטים רבים, אולם מכולם ראוי לציין את תרומתו של המדע לתקומתה, לקיומה ולהתפתחותה של מדינת ישראל. בלי הישגיו המצוינים, ספק אם היינו ניצבים כאן היום כפי שאנו. לכל עם, ארץ ומדינה יש יתרון יחסי על פני אומות אחרות, ובדרך כלל הוא בא לידי ביטוי באוצרות טבע. אנחנו עדיין לא גילינו את מכמניה ואוצרותיה של ארץ-ישראל, וכפי שהובטח לנו, בוודאי הם יתגלו יום אחד. בינתיים, היתרון היחסי והאוצר היחיד שלנו הוא האוצר האנושי. אנשי כלכלה קוראים לו ההון האנושי, אבל נכון יותר לקרוא לו האוצר האנושי. מהו האוצר האנושי? אלו הכשרונות, היכולות והאיכויות של אזרחי המדינה לפתח את המדע והטכנולוגיה לתועלת החברה והמדינה בכל תחומי החיים: הביטחון, הרפואה, החקלאות, התקשוב, התעשייה, אבל חשוב לומר - גם המחקר המדעי בתחומי הרוח ובתחומי החברה. מחד גיסא, אדוני היושב-ראש, אנחנו יכולים לציין בסיפוק ובגאווה את היותנו שייכים לקבוצה נבחרת של המדינות המפותחות בעולם שהגיעו להישגים מדעיים וטכנולוגיים מרשימים ביותר. כמה דוגמאות: אנו נמנים עם שבע המדינות שיש להן לוויין משלהן בחלל. יש בערך 40 מדינות שיש להן לוויין, אבל מדינות שייצרו את הלוויין בכוחן שלהן יש רק כשבע, ואנחנו אחת מהן. לוויין משקף ומגלם בתוכו את היכולות המדעיות והטכנולוגיות. ישראל היא גם אחת משלוש המדינות המובילות ברישום פטנטים בתחומי הרפואה. אין לנו תמיד אמצעים לפתח אותם ולייצר אותם, ולכן הם הולכים למדינות אחרות ומישהו אחר עושה מזה רווחים, אבל הידע הבסיסי נמצא כאן. אנו גם אחת המדינות הראשונות בעולם שבאופן יחסי לגודלן, יש להן מיטב הפיתוחים וההישגים בתחום הטכנולוגיה העילית, המכונה בעברית היי-טק. אנחנו בעצם אחת משלוש המדינות המובילות בעולם באופן יחסי לגודלנו. הישג מרשים ביותר. ומעל לכל אנחנו, כמובן, גאים מאוד בחתני פרס ישראל הצברים, תוצרת ישראל. ואולם, רבותי, צר לי לומר שמאידך גיסא חלה בשנים האחרונות שחיקה חמורה ביותר בהקצאת המשאבים הלאומיים להמשך התנופה וההתפתחות של המדע והטכנולוגיה בישראל. אנו עדים לתופעה מדאיגה מאוד של בריחת מיטב המוחות, שמאיימת על עתיד המחקר המדעי, ממש כפשוטם של דברים. אצל קדאפי, לדוגמה, יש תוכנית להקצות מחשב אחד לכל תלמיד, בשעה שאצלנו יש מחשב אחד ליותר מ-12 תלמידים, ולא רק זאת, אלא שלפחות שליש מהמחשבים האלה הם ישנים. היו"ר אחמד טיבי: זה בבתי-הספר היהודיים. הממוצע ירד בגלל בתי-הספר הערביים. כדאי שאדוני ישים לב. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): יכול להיות. אינני מכיר את הנתונים, אבל אם אדוני יודע, אני מקשיב ושומע. האקדמיה ספגה בחמש השנים האחרונות קיצוץ של למעלה מ-22%, שבא לידי ביטוי בעיקר במחקר ובפיתוח המדעי. גם תקציבי המחקר והפיתוח האזרחיים קוצצו בשנים האחרונות בקרוב ל-30%. ביום הלאומי למדע ראוי שנהיה חדורי תקווה שנצליח לשכנע את הממשלה לא רק להחזיר את ישראל להיות אור לגויים, אלא גם להיות אבן שואבת לכשרונות של כל יהודי העולם. ראוי שנהיה מלאי אמונה כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות להבין שעתידנו קשור בקשר חד-חד-ערכי גם לקידום המדע והטכנולוגיה. המדע בישראל הוא לא אמצעי לסיפוק סקרנות אקדמית גרידא או תרגיל אינטלקטואלי, אלא הוא מרכיב חיוני בעוצמה, בחוסן הלאומי של מדינת ישראל על כל מרכיביו – הביטחון, הכלכלה, החברה והרוח. ביום הלאומי למדע מוקירה הכנסת את מדעניה ומגלה את הערכתה לאנשי המחקר והטכנולוגיה ששוקדים על משנתם והביאו את מדינת ישראל לקדמת החזית המדעית והטכנולוגית. אף שאנו נהנים היום מפירות ההשקעה של שנים עברו, ההישגים המרשימים של המדע והטכנולוגיה בישראל נוטעים בנו תקווה שיכול להיות לנו עתיד טוב יותר, בריא יותר, בטוח יותר ונוח יותר במדינת ישראל. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. חבר הכנסת אלכס מילר. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, מדינת ישראל נתונה במתקפת דמים בלתי פוסקת בכבישיה. חדשות לבקרים אנו שומעים כי משפחות רבות נוספות למעגל השכול. נראה כי אין בידנו להושיע. מתחילת השנה טרם חלפו חודשיים וחצי, וכבר מספר ההרוגים עומד, נכון לשלשום, על 85. לצערי, כמעט לכל אדם בישראל יש קרוב משפחה, חבר או מכר אשר נפל חלל במלחמה האין-סופית הזאת. המגבלות והחוקים הקיימים היום בכל הקשור בנהיגה בטוחה עדיין לא מספקים את הסחורה, והסטטיסטיקה מכריזה שוב ושוב על ניצחונותיה העקובים מדם. אינני מצליח להבין כיצד מדינה המסווגת בין הראשונות בעולם בפיתוח ובמחקר, במקצועות ההיי-טק, בסטרט-אפ, בתעשייה ובביטחון, עדיין ידה אינה משגת להמציא פתרונות טכנולוגיים אשר יהיה בכוחם לשים סוף למלחמה בכבישים. עד היום לא קמה חברה ממשלתית דוגמת רפא"ל או התעשייה האווירית אשר כל עיסוקה יהיה עידוד וקידום של יוזמות כאלה ואחרות הנותנות פתרונות מעשיים למצב; חברה אשר תשקוד יומם וליל על העלאת את רמת הבטיחות בדרכים. אין פלא כי מוחות צעירים ויזמים בעלי חזון בורחים לארצות נכר על מנת לממש שם את כשרונותיהם. הרי כאן נופלים הדברים שלהם על-פי רוב על אוזניים ערלות מצד הממשלה. תוכנית להצבת 300 מצלמות רמזור ומהירות, שאושרה בממשלה כבר לפני כמה חודשים, עדיין לא יצאה אל הפועל ונתקעת במסדרונות הביורוקרטיה. כל השתהות מצדנו, חברי הכנסת, ביישום החלטות הנוגעות לנושא הבטיחות בדרכים, היא כשותפות לרצח וזלזול בצו "לא תעמוד על דם רעך". יש לדאוג להעלאת מודעות הציבור לכך שניתן להציג פתרונות טכנולוגיים ותשתיתיים אשר ימזערו את הנזק. יש להקצות משאבים וכוח-אדם נוסף למשטרת התנועה, על מנת לאכוף ולעצור נהגים שיכורים – שוטרים אשר יעמדו במרכזי הבילוי וימנעו מנהגים לאחוז בהגה כשהם תחת השפעת אלכוהול. יש לקבוע בחוק כי אם יימצאו פתרונות שכאלו, יחייבו הפתרונות הללו כל נהג ונהגת במדינת ישראל. יש לדחוף ולעודד תוכניות לימוד מעשיות ותיאורטיות בבתי-ספר כבר מגיל צעיר, ואף לקבוע קורסי רענון חובה במוסדות להשכלה גבוהה. לחנך ולחנך שוב למודעות ולתרבות נהיגה, עד כי יוטמעו בלבנו ובראשנו גודל וחשיבות העניין. אני קורא לאזרחי מדינת ישראל להוציא את הגרזן מן האדמה ולהתגייס באופן אישי ומוחץ, צו חירום, להגנת כבישי המדינה ואזרחיה. כל אזרח החושב כי יש בידיו פתרון או פטנט העשוי למזער את נזקי החורבן הנורא הזה, יגיש אלי את חזונו, ואני מתחייב לבדוק את הרעיון ולהעלותו בפני ועדת המדע והטכנולוגיה. אני קורא לוועדת המדע לכנס דיון דחוף ומיוחד בפתרונות טכנולוגיים שיוצעו לה בנושא. את מסקנות הוועדה אנו נגיש לשר התחבורה ולשר המדע ונעשה הכול לקבוע בחוק. עורו ישנים מתרדמתכם כי בנפשנו הדבר. היו"ר אחמד טיבי: תודה לחבר הכנסת מילר, שהיטיב, באופן המוכשר ביותר, לצפות את הדיון מחר ולחבר בין הדיון היום על יום המדע ובין המאבק בתאונות הדרכים מחר, כהצעה לסדר-היום. אין ספק שמדובר בכשרון מיוחד. מי ייתן וכלל חברי הכנסת יתברכו בו. בבקשה, אדוני. סילבן שלום (הליכוד): מי שהיה שר המדע הוא אני. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת סילבן שלום היה השר לענייני מדע – והיה מדע. והיה שר לענייני חוץ – ולא היה שלום. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת - - קריאה: אתה מגזים, אדוני היושב-ראש. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - חלק גדול מהמדענים הם אנשים שהקדימו את זמנם. נסים זאב (ש"ס): - - - אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חלק גדול מהנאום הקודם, באמת הקדים את זמנו, ויש דברים שהם באמת עניין של ראייה למרחוק והיכולת לצפות דברים, לצפות את העתיד. היו"ר אחמד טיבי: כן, צופה פני עתיד, אין ספק. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אבל היום הלאומי למדע זה יום של הצדעה להישגים של מדענים, של חוקרים, של הרוח האנושית, כשאנחנו יודעים שבהישגים הללו לא הכול מדיד. יש דברים שקל למדוד; הישג שמישהו, בעקבותיו, פיתח מכשיר והמכשיר נמכר במיליארדי שקלים – זה דבר שאפשר למדוד אותו. אנחנו יודעים להעריך. אבל לא הכול מדיד ולא הכול ניתן להערכה מעשית. היום הזה צוין על-פי יום הולדתו של אלברט איינשטיין. אני מניח שרוב הציבור לא יודע מה לעשות עם E=mc², אבל רוב האנשים יודעים מה אפשר לעשות עם פצצת אטום. כלומר, חלק מההישגים, משתורגמו לדברים מעשיים, אנחנו מעריכים אותם. אבל חלק מההישגים, שהסתיימו במשהו שנחשב למופשט לחלוטין ולא מעשי, הציבור אינו יודע להעריך אותם נכון. אני יודע שבתקופה שאיינשטיין רק התחיל להתפרסם, ליצנים בעיירה היו אומרים: איינשטיין ודאי יהודי גדול, אבל מה הוא עוסק בכל השטויות האלה? אם הוא היה יושב אצלנו כאן, בבית-המדרש, היה בוודאי מחדש חידושים עצומים. הגאווה על זה שאלברט איינשטיין הוא שלנו היתה מנותקת לגמרי מהיכולת האמיתית להעריך את ההישגים, מה המשמעות של ההישגים המדעיים הללו. אבל היהודים ידעו להיות גאים בכך שהם שני פרומיל מאוכלוסיית העולם אבל שליש או חצי מחתני פרס נובל. זו שאלה אחרת לגמרי איך העם היהודי זכה בדבר הזה, אם הרדיפות במשך שנים הן שיצרו ברירה כלשהי של האנשים החכמים והמוכשרים שהיו מסוגלים גם לשרוד. הם אלה שהתפתחו. אבל העם היהודי ידע להעריך למדנות. הגביר היה מחתן את בתו עם הלמדן, עם העילוי. והיום, במדינת ישראל, מחתנים עגל זהב עם עגלת זהב ומתפלאים שיש לנו בורים ועמי-ארצות. יש זהב גם במי הים. בשיעור של 5 עד 250 חלקים ל-100 מיליון חלקי מים. אפשר להפיק זהב ממי הים, אבל העלויות להפקת הזהב ממי הים גדולות מהרווח שאפשר לעשות מהזהב. אבל אצלנו כאן בארץ יש עורקי זהב אמיתיים של ידע וכשרון, רצון לחקור וסקרנות אמיתית. האם ממשלת ישראל, האם מדינת ישראל, משקיעה את המעט הדרוש כדי לחשוף את עורקי הזהב הללו? היו"ר אחמד טיבי: תודה, אדוני. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מלה אחת. ב-2003 השקיעה הממשלה 1.03% מהוצאות המדינה למחקר ופיתוח. ב-2006 – 0.62%. הירידה הדרמטית הזאת אומרת שהמדינה אינה משקיעה את מה שדרוש כדי לפתח מחקר, מדע, ולהגיע להישגים הדרושים. תודה רבה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - פיתוח אזרחי. היו"ר אחמד טיבי: תודה, חבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת פרופסור שלמה ברזניץ. מצאתי לנכון היום, אדוני המזכיר, לציין נוסף על "חבר כנסת", ראוי, תואר אקדמי מכובד של אדם. אני חושב שחבר הכנסת פרופסור ברזניץ מוסיף לכנסת בנוכחותו כאן. סילבן שלום (הליכוד): היום אתה מחלק ציונים, ככה, לכל אחד. היו"ר אחמד טיבי: אתה לא מסכים עם מה שאמרתי, אדוני? סילבן שלום (הליכוד): מסכים לכל מלה. היו"ר אחמד טיבי: סוף-סוף אתה מסכים אתי, חבר הכנסת שלום. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - היו"ר אחמד טיבי: תודה. שלמה ברזניץ (קדימה): כבוד היושב-ראש ד"ר טיבי, כבוד השר וידידי חברי הכנסת, אנחנו מתבשמים בהישגים של המדע שלנו, אבל יש לנו בעיות כבדות, וכבר רמזו על כך קודמי, אני חושב, בצורה מאוד-מאוד נוקבת. והבעיות נובעות בחלקן, אבל רק בחלקן, מהעדר תקציבים. אין צורך לחזור על מה שכבר נאמר. יש לנו בעיה רצינית מאוד של בריחת מוחות, גם היא נובעת בחלקה מהעדר תקציבים, אבל יש לה גם סיבות אחרות. הסיבה שאני רוצה להתרכז בה במסגרת שתי הדקות שיש לי היא שבעצם בישראל הקטנה אין מאסה קריטית בשום תחום מחקרי. אנחנו מעטים ואנחנו מתפזרים על כל השטחים, ונוצר מצב שבשום תחום, אפילו לא בלימודי יהדות, אי-אפשר להגיד שישראל היא המקום הכי טוב בעולם. לכן יש לנו קושי, והקושי נובע בין השאר מכך שאנשים טובים מחפשים את מרכזי המצוינות בעולם. עלינו מוטלת החובה לעשות את הצעדים הדרושים כדי שבישראל יהיו מרכזי המצוינות בתחומים רבים ככל הניתן. אבל את זה ניתן לעשות רק אם אלה תחומים אחדים ולא כל התחומים. זה דורש קביעת קדימויות, זה דורש תכנון מדעי לטווח ארוך. אחת הסיבות העיקריות שבגללן ישראלים – טובים מאוד – שוהים בקליפורניה או במסצ'וסטס או במקומות אחרים שהם מרכזי מצוינות, היא שיש שם תקציבי מחקר ויש שם ריכוז גדול של אנשים, וזה מאפשר להתחכך בהם ולקדם את הידע בצורה מאוד מאוד משמעותית. אם מדינת ישראל תבין שעליה לערוך תכנון מדעי רב-שנתי, לבחור נושאים מסוימים – אינני מדבר רק על טכנולוגיה ומדעים מדויקים, לכן נתתי את הדוגמה של מדעי יהדות – ובהם להשקיע מעבר להשקעה בתחומים אחרים, כדי שיהיה כאן מרכז מצוינות, ומכל העולם יבואו ישראלים חוזרים, וגם לא-יהודים ירצו לשהות במסגרת שהיא המסגרת הטובה ביותר לאותם תחומים - זאת גם הדרך היחידה להשיג תקציבי-על ממקורות חיצוניים, לאו דווקא ממקורות פנימיים, ובדרך זו להצליח להתמודד ולהתחרות עם הטובים שבמדעני העולם. תודה. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לאדוני. יעלה ויבוא השר גאלב מג'אדלה, שר המדע המיועד – איננו באולם. אנחנו עוברים להצבעה על דון במליאה. כל הדוברים מסכימים? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כולם מסכימים. היו"ר אחמד טיבי: מי שבעד – בעד דיון במליאה, ומי שנגד – בעד הסרה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום - 9 נגד - אין נמנעים – אין ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, ולכן הוחלט להעביר את ההצעה לאחת מהוועדות שבהן עומד - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): דיון במליאה. היו"ר אחמד טיבי: דיון במליאה. סליחה, טעינו, חוזרים בנו אפילו. הצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/139).] (קריאה ראשונה) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות), של חבר הכנסת סילבן שלום, שהיה לפני רגע קט במליאה ונעדר. האם חבר הכנסת סילבן שלום נמצא קרוב מאוד לדוכן, ואז אני אוכל להמשיך לדבר כדי שחבר הכנסת סילבן שלום, שלאחרונה מגלה פעילות יתר במליאה, יגיע? תודה רבה. סילבן שלום (הליכוד): אני מודה לאדוני היושב-ראש. אמרת שהשר צריך להשיב, חשבתי שהתשובה ארוכה. קודם כול, חבל שלא ידענו על היום הלאומי למדע, כי היינו טורחים קצת. כשר המדע לשעבר יש לי איזו פינה חמה בלב לנושא. כמי שבילה עשור שלם באקדמיה יש לי גם איזו גישה די חיובית לנושא המדע, ואין ספק שצריך להיות הרבה יותר במדע האזרחי. רוב פעילות המחקר והפיתוח במדינת ישראל מתבצעת במישור הביטחוני דווקא, אבל זה גם תרם תרומה אדירה. מדינת ישראל, שהיתה במצור שנים ארוכות, בלי אפשרות להגן על עצמה על-ידי קבלת סיוע מאחרים, נאלצה לפתח את מקורות ההגנה שלה בעצמה. הייתי גם סגן שר הביטחון, בעוונותי, כך שאני יכול לומר שהעובדה שמדינת ישראל נמצאת במעגל מלחמה כל כך הרבה שנים, העובדה שאנחנו במצב שבו אנחנו לא מקבלים גישה חופשית למקורות טכנולוגיים כאלה ואחרים בעולם, אילצה את המוח היהודי להמציא לנו פטנטים. אני יכול לומר שחלק גדול מהפיתוח הטכנולוגי האזרחי, בסיסו הוא בפיתוח הטכנולוגי הצבאי. ולכן, כשציינת את ההשקעה במדע, אדוני היושב-ראש, צריך גם לדעת שיש השקעה אדירה בכל התעשיות הביטחוניות ובמה שנקרא מפא"ת – מרכז פיתוח אמצעי לחימה – ואני חושב כמובן שזה דבר חשוב. המדע עצמו הוא לא רק המדע האקדמי. יש גם מדע יישומי, ולא רק מדע תיאורטי. סוכנות החלל היא דבר אדיר, וישראל, אחת המדינות הקטנות בעולם, היא אחת משבע המדינות בעולם שיש לה גם משגר וגם לוויין, וזה מדהים. לעומת אותן מעצמות ענקיות, המדינה הקטנה הזאת הצליחה להתפתח מבחינה מדעית בצורה מרשימה ומדהימה. אני עובר להצעת החוק שלי בנוגע לנאמנות עיוורת. בתקופה האחרונה, אדוני היושב-ראש, מביע הציבור בכל דרך אפשרית את המיאוס שהוא חש כלפי הנבחרים וכלפי מערכות השלטון בישראל, פעמים רבות שלא בצדק. אווירת השחיתות האופפת את המדינה מחייבת אותנו, נבחרי העם ושליחיו, לעשות מעשה ולהצהיר במו פינו על רצוננו ביתר שקיפות, ניקיון כפיים וטוהר מידות. הצעת החוק הזאת נולדה כמובן לאחר אותו פרסום על הרמטכ"ל ותיק המניות שלו ב-12 ביולי 2006. בלי להיכנס לפרטים עצמם - מי צודק ומי לא צודק - אני חושב שהצעת החוק הזאת נועדה למנוע שימת מכשול בפני עיוור וקביעת כללים חדשים בחוק בנוגע לניגוד עניינים של נושאי משרה ציבורית. אברהם רביץ (יהדות התורה): גם לפי החוק שלך הוא היה יכול להוציא את הכסף. סילבן שלום (הליכוד): בוודאי, על-פי החוק שלי המכירה מתבצעת כעבור 96 שעות, וזה לא היה עוזר. הרי כל העניין כאן - ואני לא מטיל דופי חלילה וחס - הוא המכירה באותו היום, לפני שיוצאים למלחמה. כאשר זה מבוצע כעבור ארבעה ימים, וארבעה ימים - חבר הכנסת רביץ, אתה היית יושב-ראש ועדת הכספים מצוין, ובאמת היתה לי הזכות לעבוד אתך, ואתה יודע שבשוק ההון ארבעה ימים זה נצח. כך שמהבחינה הזאת הוראה על מכירה וביצוע מכירה כעבור ארבעה ימים זה פער כזה עצום, שהאפשרות לנצל את מידע הפנים כמובן לא קיימת. כמו שאמרתי, המטרה היא למנוע ניגוד עניינים של נושאי משרה ציבורית אשר במסגרת תפקידם נחשפים למידע בעל ערך כלכלי וביטחוני העשוי להביא להם גם תועלת כלכלית. כולנו עלולים לעמוד במצב של ניגוד אינטרסים. יש כאלה שיכולים לעמוד בפיתוי, והרוב המכריע עומד בפיתוי, ויש אחרים שאולי זה קצת יותר קשה להם. כדי למנוע את האפשרות הזאת, הצעת החוק הזאת קובעת את מסגרת בעלי התפקידים וההגבלות שניתן לקבוע בשימוש במידע. על-פי ההצעה, נושאי משרה ציבורית יהיו מחויבים להעביר את תיקי ההשקעות לנאמנות עיוורת בתוך 90 יום מרגע מינוים, קרי, נשיא המדינה, שרי הממשלה, סגני השרים, חברי הכנסת, הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, נגיד בנק ישראל, המשנה לנגיד ופקידים בכירים באוצר בדרגת מנכ"ל. היום זה כבר חל על שרים וחל גם על סגני שרים. היית סגן שר וגם שר מצוין, וידעת שאתה צריך לעשות את הדברים בהתאם לכללים של ועדת-אשר. נאמנות עיוורת היא בעצם מסירת ניהול תיקי השקעות לידי גורם חיצוני. אני מעריך שכבר היום רוב רובם של חברי הכנסת לא מנהלים את תיק ההשקעות שלהם בעצמם. הם לא מוסרים הוראות קנייה ומכירה לבורסה כל יום לגבי מניה כזאת או אחרת, אלא מישהו מנהל זאת עבורם, כך שההצעה עצמה באה לעגן בחוק מצב שקיים לגבי רוב רובם של חברי הכנסת, אם יש להם תיק השקעות בניירות ערך. כמובן, קבענו מעל סכום מסוים, כדי שהדבר יהיה גם אפקטיבי – לא כל מי שיש לו השקעה קטנה בניירות ערך יהיה מחויב להעביר את זה לניהול תיקים, מובן שזה לא הגיוני. באופן כללי, בדרך כלל משמעותה ומהותה של המלה נאמנות היא סממני הבעלות בנכס. לדוגמה, החלטה על רכישה, מכירה וכדומה אשר מבוצעות בידי הבעלים של הנכס, יבוצעו מעתה ואילך על-ידי הנאמן, בהתאם לקווים מנחים אשר ניתנים בתחילת ההשקעה. יכול אדם לבוא ולהגיד: אני רוצה השקעה סולידית, רק באיגרות חוב; אני רוצה 50% באיגרות חוב, 20% במט"ח, 30% במניות. הוא יכול גם לשנות את הרכב ההשקעה. הוא יכול לבוא ולהגיד למחזיק תיק ההשקעות שלו: מעתה ואילך אני רוצה 100% בקרן נאמנות. לא רוצה שום דבר מעבר לזה - כך שהאפשרות לעשות את זה קיימת. אפשרות המכירה קיימת. הרי יכולים להיות מצבים - חבר הכנסת רביץ, ברוך השם, יש לך הרבה ילדים, ואתה גם מחתן ילדים. מחר תרצה לחתן ילד נוסף, ואתה צריך את הכסף. אינך יכול להיות במצב שהכסף הזה נשאר תקוע שם לאורך כל תקופת כהונתך בכנסת. זה לא סביר. לפעמים אתה רוצה לעשות בו שימוש. אתה רוצה לקנות דירה לילדים או רוצה להרחיב את הבית או לקנות רכב - זה יכול להיות מכל סיבה. זכותך למכור חלק מההשקעה. אבל גם במצב כזה ההוראה תתבצע ארבעה ימים לאחר מתן ההוראה, כך שלא יהיה מצב שאם הגיע מידע לידיו של מישהו במסגרת תפקידו, שהיום יוצאים למלחמה או שהיום מעלים את הריבית או שהיום עושים ב' או ג', הוא מייד ייתן הוראה והדבר הזה יבוא לידי ביטוי ברווח נאה בתיק ההשקעות שלו. מדובר במגבלה שהיא סבירה ואפקטיבית, אבל היא לא מקשה את החיים על נבחרי הציבור באופן כזה שזו גזירה שחלילה וחס הם אינם יכולים לעמוד בה. כמו שאמרתי, שרים וסגני שרים כבר מחויבים בזה. בדרך כלל, כשאתה מפסיק להיות שר או סגן שר, כבר איזו חברה מנהלת את התיקים שלך ואתה ממשיך שם, וזה כבר רץ באופן אוטומטי, כך שיש גם הרבה מאוד שרים לשעבר כאן שהדבר הזה כבר עובד אצלם מספר רב של שנים. מובן שלפני שהוא נכנס לתפקידו כנושא משרה ציבורית, הוא ניהל אותו אולי באופן עצמאי או באופן אחר. אבל, מהרגע שהוא נכנס לתפקיד הזה, הוא ידע מראש שאלה הם הכללים והוא מחויב להם. אדוני היושב-ראש, לסיום, מטרת הצעת החוק היא הגברת ניקיון הכפיים, הגברת השקיפות של נושאי המשרה הציבורית ובכירי המדינה, מניעת ניגוד עניינים, נקיטת אמצעי זהירות בכל הקשור לניגוד אינטרסים בין טובת הכלל לטובתו הפרטית של איש הציבור וקביעת נורמה ציבורית לנושא משרה. ראוי לה לכנסת שדווקא בימים אלה היא תפעל לחיזוק אמון הציבור על-ידי חקיקת חוקים הקובעים מסגרת אתית ראויה לפעולת נבחריה, ראשי מוסדות השלטון ובכירי המשק. אין ספק כי הצעת חוק זו היא צעד ראשון להשגת יעד זה של הגברת אמון הציבור בנבחריו ובמערכת הפוליטית במדינת ישראל. בהזדמנות זו אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת משה כחלון, שנרתם להוביל את העברת הצעת החוק בוועדת הכלכלה, לחבר הכנסת גלעד ארדן, שהחליף אותו באחת הישיבות, וליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, שתמך בהצעת החוק מתחילתה. אני רוצה להודות לממשלה, שעברה ממצב של התנגדות - הם לא הבינו את ההצעה - למצב של תמיכה מלאה בהצעה, ממשרד המשפטים, ממשרד מבקר המדינה, מהיועץ המשפטי, ממשרד האוצר ומכל האחרים. כמו כן, אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שתומכים בהצעת החוק. מאחר שהדיון היה בוועדת הכלכלה, אני מבקש שלקראת קריאה שנייה ושלישית הוא יוחזר לדיון בוועדת הכלכלה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת סילבן שלום. יש לנו רשימת מתדיינים. הראשון הוא חבר הכנסת עזמי בשארה, והוא אינו נוכח. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת יעקב מרגי. אני מבקש להפעיל את המיקרופון שלידו. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזק את ידי חבר הכנסת סילבן שלום. היה הייתי סגן שר, ולפי החוק הייתי מחויב לעשות את המהלך הזה ולהשקיע בחברה שתנהל את החשבון שלי בצורה עיוורת. בהתחלה הרגשתי תסכול: מה זה? אני לא שולט על הכספים? הרגשתי שלא בנוח עם העניין. אבל, ברוך השם, אני כבר כמה חודשים לא סגן שר ויכולתי להוציא את הכסף, ואני מודיע לכם שהשארתי אותו שם בצורה עיוורת, גם כחבר הכנסת, כדי שלא אהיה במתח הרגיל של אדם שנושא ונותן בבורסה - המניות עלו או ירדו. זה לא מעניין אותי, כי אני חייב להשקיע את כל כולי בכנסת, ובעיקר בנושא הכספים להתרחק ככל האפשר לא רק מניצול ידע, חס ושלום, אלא אפילו מחשד של ניצול ידע. אני מחזק את ידיו, ואני אצביע בעד החוק. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה. חבר הכנסת מרגי – איננו נוכח כאן, חבר הכנסת זבולון אורלב – איננו נוכח, וחבר הכנסת משה גפני – איננו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דב חנין. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעתו של חבר הכנסת סילבן שלום היא הצעה ראויה. היא פשוט תורמת להיגיינה הציבורית, ואין שום ספק שהיא במקומה. ניהול תיק השקעות בנאמנות עיוורת זה דבר מתבקש לאיש ציבור. מכאן אני רוצה לעבור לנאמנות עיוורת אחרת. היום התפרסמו בשמו של ראש השב"כ, יובל דיסקין, דברים בעיתון "מעריב", ובהם הוא מזהיר מפני סכנה אסטרטגית שנובעת מהלכי הרוח בקרב האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. אני רוצה להעיר כמה הערות על האמירות האלה. ראשית, האוכלוסייה הערבית דוחה מכול וכול את הרעיון שהטיפול בה ייעשה על-ידי גורמי ביטחון ושירותי ביטחון למיניהם. האזרחים הערבים אינם אובייקט לעבודת השב"כ. הם אזרחים והם בני הארץ הזאת. אם יש לרשות ממלכתית מה לעשות - אני חושב שלרשויות הממלכתיות האזרחיות יש הרבה מה לעשות - ואם רוצים לחפש את שורשי התסכול בקרב האוכלוסייה הערבית, צריך לחפש ולשאול את השרים שאמורים לשבת כאן ליד השולחן הזה אחד-אחד מה הם עושים למען השוויון, מה הם עושים למען ערכי האזרחות ומה הם עושים למען כלל האזרחים במדינת ישראל, ולא מה הם עושים למען שכבה דקה של בעלי הון שאוכלים כל חלקה טובה במדינה. שנית, ראוי שתישאל השאלה מי מהווה סכנה אסטרטגית למי: האם האזרחים הערבים מהווים סכנה אסטרטגית למדינה, או שמדיניות הממשלות לדורותיהן היא המהווה סכנה אסטרטגית לאוכלוסייה הערבית, שסובלת מאז קום המדינה גם מהדרה מהשותפות בהחלטות, גם מהדרה מהשותפות בקרקעות וגם מהדרה מהשותפות בזכויות? לא ייתכן שהמדינה מאמצת לחיקה מדיניות של אפליה שהולכת ומעמיקה. אם ב-1956 היה מי שהתבייש ורצה להעלים את הטבח בכפר-קאסם, כמה עשרות שנים לאחר מכן, עוד ב-2000, היה מי שסנגר על טבח אחר, ועל אף מסקנות של ועדת חקירה ממלכתית אנחנו לא רואים אפילו קנס של אגורה, כמו הקנס ב-1956, לאף אחד מהפושעים שרצחו את בנינו ב-2000. מי שמהווה סכנה אסטרטגית זה מדיניות הממשלה, שפשוט פוגעת בערכי האזרחות, בערכי הדמוקרטיה ובשוויון החברתי בין חלקי האוכלוסייה, ופוגעת באוכלוסייה הערבית על רקע גזעני. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת – היכן הממשלה? יש ממשלה בישראל? ראובן ריבלין (הליכוד): ממשלת הצללים נמצאת פה. דב חנין (חד"ש): ממשלת הצללים? אני מאחל לכם שתישארו הרבה שנים בצללים, כממשלת צללים. חבר הכנסת ריבלין, אתם חברי כנסת מאוד מוכשרים ונמרצים, עם הרבה מאוד יוזמות חקיקה מעניינות, ואני מאחל לכם להישאר הרבה שנים באופוזיציה, כדי לשרת מהספסלים האלה את הציבור, בין היתר בהצעות חוק טובות. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הממשלה נמצאת בנבצרות זמנית. דב חנין (חד"ש): השאלה באיזה שלב הנבצרות הזמנית הופכת לנבצרות קבועה, חבר הכנסת אריאל. כאשר הנבצרות הזמנית הולכת ומתמשכת, אנחנו כנראה מגיעים למצב של נבצרות קבועה, והממשלה כנראה התעייפה – אתה יודע, כיוון שהם מושלים כבר עשרה חודשים, ועשו כל כך הרבה דברים. הם, לדעתי, פשוט התעייפו מכובד המשימה, והגיע הזמן לומר להם בשם הכנסת שאנחנו פוטרים אותם מהחובה הלא- נעימה הזאת, ומשחררים אותם למשימות אחרות. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, כמה מלים על הצעת החוק שבפנינו. קודם כול, אני חושב שהצעת החוק עוסקת בסוגיה מאוד חשובה וראויה, וחשוב שנסדיר אותה. הסוגיה החשובה והראויה היא הקשר בין אנשי הציבור ובין אינטרסים כלכליים. הקשר הזה יכול להיות בצורה שאליה מתייחסת הצעת החוק, שזה הקשר האישי שבין איש הציבור לבין אינטרסים כלכליים אישיים שלו, ופה בהצעה יש מנגנון מסוים להתייחס אליו. אבל, אדוני היושב-ראש, הבעיה הקשה יותר והחמורה יותר היא כמובן הקשר בין אנשי הציבור לבין אינטרסים כלכליים גדולים יותר, שאינם האינטרסים שלו. אנחנו יודעים שיש קשר הדוק בין אינטרסים כלכליים, בין הון לבין שלטון, ויש לחצים ופעולות של גורמים אינטרסנטיים כלכליים שמכוונים ללחוץ על חברי הכנסת. כאשר אנחנו הולכים בחלק מהמפלגות למשטר פריימריס, אדוני היושב-ראש, הלחצים האלה עוד יתגברו. ככל שהפריימריס יהיו יותר פתוחים, חברי הכנסת יצטרכו לנהל מערכת בחירות בהרבה כסף ויהיו תלויים, כמובן הרבה יותר, בנדבותיהם וברצונם הטוב של בעלי ההון לסוגיהם. לכן הסוגיה הרחבה הזאת של קשרים פסולים בין נבחרי ציבור לבין אינטרסים כלכליים היא סוגיה שראויה להסדרה רוחבית ורצינית. בעניינה הנקודתי של הצעת החוק, אני חושב שהרעיון הבסיסי בהצעת החוק הוא נכון. אני מוטרד מעניין אחר, ואני פונה אליך, אדוני חבר הכנסת שלום, כמציע, לקחת בחשבון את השיקול הזה: היום אנחנו נמצאים בעולם במצב שבו יותר ויותר אנשים, כולל נבחרי ציבור שיש להם קצת כסף להשקיע מדי פעם – זה יכול לקרות – בוחרים לבצע מה שנקרא "השקעות אתיות". אם לי יש, למשל, 500 שקל להשקיע, אני, באופן אישי, בוודאי לא אשקיע אותם אף פעם לא בתעשיית נשק וגם לא בתעשייה שמזהמת את הסביבה, בגלל ערכי. חשוב לשמור בהצעה שאתה מנסה לקדם את האפשרות – שוב, לחלק מאתנו נבחרי הציבור מדובר בכסף מאוד קטן - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): - - - הוראה במה לא להשקיע – אתה יכול לתת הוראה. דב חנין (חד"ש): כן, אני מכיר את הוראות החוק. אני חושב שהנושא לא סגור עד הסוף וצריך להבהיר אותו יותר במובן זה שגם נבחר ציבור שיש לו הרבה כסף – ואני מקווה שאין לו, כי זה לא ראוי שנבחרי ציבור יסתובבו עם קופות גדולות – אבל שאותם כספים שנבחרי ציבור כן רוצים להשקיע במשהו, שתהיה להם האפשרות להשקיע אותם במטרות ראויות, נכונות. לא תעשיות נשק, לא פגיעה בסביבה, לא מפעלים שמקפחים את העובדים שלהם, מתעללים בהם וכדומה. משפט אחרון: חברי חבר הכנסת ברכה התייחס למלה "נאמנות" שבהצעת החוק. אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לומר מלה על המלה "עיוורון". לצערי הגדול, העיוורון בזירה הפוליטית הישראלית לא קיים אך ורק בתחום של נאמנות עיוורת. שם אולי יש מקום לעיוורון. לצערי הרב אנחנו בכנסת כנראה עיוורים להרבה מאוד תהליכים חברתיים קשים שקורים בחברה הישראלית. אנחנו קוראים בכותרות העיתונים על המצב הקשה בבתי-החולים ובכל מה שקורה עם תקציבי הבריאות. אנחנו קוראים על קריסתה של מערכת החינוך, על מה שקורה למורים. היו"ר מגלי והבה: אתה מפתח נושא כשהזמן שלך כבר תם. דב חנין (חד"ש): אז אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני רק מאחל שככל שנתקדם לנאמנות עיוורת ואינטליגנטית שתהיה נכונה ומוצדקת, אנחנו נצליח להשתחרר מעיוורון בתחומים שאנחנו חייבים וצריכים בהם עיניים פקוחות. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת חיים אורון – איננו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים – אינם. הייתי רוצה לשאול את כבוד היושב-ראש, שמעתי את כבודו לפני כשבועיים נוזף קשה בממשלה ואומר שהעניין יידון בנשיאות. לא שאני מטיל ביקורת. אני אישית – אני אומר רק עלי – מוכן להמתין, אם אדוני מוכן לעשות הפסקה. אם לא, אני אמשיך. מה שתורה לי אני אעשה. היו"ר מגלי והבה: כדי שלא אשאר חייב לך - - - ראובן ריבלין (הליכוד): לא באה הממשלה? אנחנו נעביר את החוק של חבר הכנסת שלום. - - - זה זלזול של הממשלה. היו"ר מגלי והבה: זה נכון - - - אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מציע לעצמנו לא לוותר לממשלה בקלילות כזו. אני מוכן להמשיך. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת אורי אריאל, מה שרציתי להגיד לך לגבי המחאה שלי, ושל הנשיאות, לגבי אי-נוכחותם של שרי הממשלה, אנחנו נפיץ את המכתב החריף שנכתב לאותם שרים, עם הסנקציות שאנחנו הולכים לנקוט נגד אותו שר או שרה שלא מכבדים את המליאה בנוכחותם. לגבי השר, השר נמצא כאן. אני מבקש לקרוא לו. צריך להבין שבאמת, כמו שאמר חבר הכנסת ריבלין, הצעות החוק הן הצעות חוק של חברי הכנסת, ונקווה שהממשלה תהיה פעם מסוגלת לשמוע את הצעות חברי הכנסת, לא רק את ההצעות שלה. אני אדאג שהוא יגיע, תיכף. חבר הכנסת משולם, הוא בחוץ, שם. תקרא לו. כי המחאה שלך מוצדקת בנושא הזה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני, ברשותך, לעצם החוק, ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת סילבן שלום. זה חוק חשוב, לא רק ראוי. אנחנו אומרים בתפילת שחרית כל בוקר – ועד שאני אומר אז הרב רביץ כבר אומר, אבל לא שומעים אותך, אז ברשותך אני אגיד: "אל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון". ניסיון – בסדר, לכאורה. בן-אדם מתאמץ, עומד בניסיונות. אנחנו מתפללים שלא יהיה הניסיון, כי אנחנו לא תמיד מספיק חזקים. לצערי, נוכחנו בזה. הלוואי שזה היה רק איזה מין דיון אקדמי. חבר הכנסת סילבן עוזר לנו לא לעמוד בניסיון הזה, שלא בטוח – אני רוצה להעיד רק על עצמי – לא בטוח שאני הייתי יכול לעמוד בו. למזלי, אין לי מניות. אין לי בעיות מהסוג הזה, כי אין לי מה לשים שם. אני פטור כרגע, אבל בחסדי השם יתברך, כולם בטח יהיה להם בזמן הקרוב, וגם לי, ואני מודה לחבר הכנסת סילבן. אני רוצה לומר פה לחברים, שתקפתי ודרשתי שהמבקר יבדוק את הידיעה שהתפרסמה על ראש ממשלתנו, מר אולמרט, שעזר ב-150 מקרים לכל מיני חברי מרכז. הבהיר לי אחד ממקורביו ממש שלא היה, לא נברא, אפילו לא משל היה. אמרתי: אם כך, אני מתנצל עכשיו בפניו. באקראי גם פגשתיו, את ראש הממשלה שלנו, ואמרתי לו: מאחר שהובהר לי שאפילו משל לא היה, אני מתנצל בפניך. אבל יש דברים אחרים שעוזריו לא אמרו עליהם שלא היה ולא נברא. הם אומרים: זה לא כך בדיוק, זה אחרת. אני חושב שהגענו לרגע, חברים. אנחנו הולכים לבחירות. לפי דעתי, הדברים לא נתונים בידינו שלנו ממש, חברי הכנסת. בפוליטיקה יש מושג של כדור שלג. לפי דעתי, כדור השלג יצא לדרך. אני קורא מפה, מבמה זו, לראש הממשלה, כמקובל אצלנו, שהוא יוביל את זה, ייפגש בימים הקרובים עם ראשי הסיעות לצורך תיאום התאריך והסדרים. אדוני ראש הממשלה, כל עיכוב בעניין הזה פוגע במדינת ישראל פגיעה קשה, וזאת אחריותך הראשונה במעלה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כאילו הצעת החוק הזאת באה לעשות איזה סדר בכל מה שקשור לניקיון כפיים וטוהר המידות. זה נשמע בומבסטי מאוד. הצעת החוק באה בעקבות פרשת דן חלוץ, שבזמן ערב המלחמה הוא מכר את המניות. לדעתי, הפכו את זה לפרשה מוגזמת, שגם צריך להביא בעקבותיה עוד הצעת חוק. אני אומר לכם באחריות מלאה: גם דן חלוץ לא ידע אם יש מלחמה או לא, וכשהוא מכר את המניות, הוא מכר אותן בתום לב. גם ראש הממשלה לא ידע אם יש מלחמה. הלוא מי שישב, ואנחנו ישבנו בוועדת החוץ והביטחון ושמענו – לא היו יעדים, לא היו תוכניות, לא היה שום דבר. אף אחד לא ידע לאן המלחמה הזאת בכלל מובילה, אם זו בכלל מלחמה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה אתה מדבר עכשיו, בחייך? זה היה בכלל אחרי החלטת הממשלה. אתה רוצה שנדוש בזה, זה לא נוח. נסים זאב (ש"ס): זה לא נוח? זה נוח מאוד לשמוע גם אם אני חושב אחרת ממך. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - את דן חלוץ. תגיד לנו באיזו שעה זה היה, מתי היתה החלטת הממשלה, מי היה - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת אריאל, נדמה לי שאתה והוא חברים באותה ועדת חוץ וביטחון. הפסקת כבר? נסים זאב (ש"ס): אני חושב שעד כדי כך - - - ראובן ריבלין (הליכוד): - - - נסים זאב (ש"ס): חברי רובי ריבלין, אולי נחשוד בדן חלוץ שהוא יכול לעכב את המלחמה גם כן, למרות החלטת ממשלה, עד שהוא ימכור את המניות שלו. יש גבול לכל תעלול. לא שאני לא אתמוך בהצעת החוק הזאת. באמת, "לא תסף עליו ולא תגרע ממנו", זה לא ישנה שום דבר במהות. אבל להפוך את זה כאילו איזו פרשה היתה פה, שערורייתית, ועכשיו באים לעשות סדר. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת זאב, למה אתה לא מעדכן את חבר הכנסת אורי אריאל בדברים שחסרים לו בזמן האחרון. אתה יודע דברים שהוא לא יודע. נסים זאב (ש"ס): אני רוצה לומר, לא תמיד זה עניין הידיעה או הידע, לפעמים אדם אוהב גם להתעלם מהאינפורמציה שיש בידו, ונוח לו לנגח את הממשלה, אז מה, אני אגיד לו לא? הלוא הוא באופוזיציה, וזה טיבם של דברים, שהוא צריך לתקוף. ואני מצדיע לו, הוא עושה את עבודתו נאמנה כאופוזיציונר נאמן. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני יכול להרחיב בשורה האחרונה? היו"ר מגלי והבה: הבחירות קרבות, אז אולי תוסיף. נסים זאב (ש"ס): הוא ייתן לי עוד דקה כדי להשלים את מה שיש לי לומר פה. אני רוצה לומר דבר מאוד חשוב, וצריך לחשוב על הנקודה הזאת באופן רציני ביותר: מה המשמעות שהוא לא ימכור, ולא יעשה שום פעולה, ובנאמנות עיוורת "עיניים הייתי לעיוור", ולא הוא ולא בני משפחתו. מה זה "משפחתו"? אשתו, בניו, בניו הגדולים, בניו הקטנים, אשתו השנייה, המאומצת, ארוסתו? מה ארוסתו? מה זה "בני משפחתו"? היו"ר מגלי והבה: - - - אשה מאומצת גם. נסים זאב (ש"ס): אני רוצה להרחיב, אבל אני אומר, יש אפשרויות רבות. כל המשפחה המורחבת צריכה להעביר את זה לנאמנות, לנאמנות עיוורת. ועכשיו השאלה שאני שואל היא, אם זה לא יבריח בעצם את אלה שיש להם מניות, באמת – לפני שהם נכנסים לשירות הציבורי הם יעבירו את זה לחוץ-לארץ. מה הם צריכים עכשיו את הנאמנים האלה, את המידע ואת האינפורמציה כמה כסף יש להם, לחשוף את כל הסודות שלהם? מה, כבר לא נשארה פרטיות? אז דן חלוץ עשה משגה. להפוך את זה לפרשה כזאת שצריך חקיקה, ואחרי החקיקה הזאת אנחנו כבר נהיה כולנו נקיי כפיים, וגם נקיי הדעת שבירושלים. היו"ר מגלי והבה: אני מזמין את אחרון הדוברים, חבר הכנסת רובי ריבלין. לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, בדור המייסדים של כנסת זו לא היה צורך להביא את החוק שמביא בפנינו חבר הכנסת סילבן שלום, כי הדברים היו מובנים מאליהם. וגם אם היה חלילה מישהו אשר פשע או לא הלך בדרך הישר, הוא היה מוקע על-ידי הציבור. לא היתה פתיחות כזאת, לא היתה שקיפות כזאת. היום יש דברים שהם מובנים מאליהם שאנחנו חייבים לומר אותם. היום ביקשנו מוועדה ציבורית בראשות השופט זמיר להכין לנו קוד אתי, ורבים מחברי הכנסת ירימו גבה ויאמרו: האם אנחנו צריכים קוד אתי כזה? הרי הדברים ברורים מאליהם. ואני אומר: אנחנו היום נמצאים בדור אשר לא ידע את אותה חובה שהיתה קיימת על שליח ציבור, ואין הדבר מובן מאליו, וטוב שנאמר זאת. לכן אני מברך בהחלט על החוק, ואני חושב שהוא חשוב, אף-על-פי שיש אנשים שיבואו ויאמרו: מה אתה שם אותנו רשעים? אני חושב שההיבט הציבורי, וחוות-הדעת הציבורית על מנהיגי העם ונבחריו, ואותם אלה העומדים במלאכה והעושים במלאכה של שירות ציבורי – צריכים שלא יהיה בפניהם מכשול, ולא תהיה אפילו דעה כלשהי שחלילה הם מסוגלים לעשות את אשר האשימו בו את הרמטכ"ל, גיבור צה"ל, אשר באמת שנים על שנים היה עושה למען עמנו, וגם חסך מעות ספורות והשקיע אותן כמנהג בני ישראל בבנק. מוטב שיהיה החוק של סילבן שלום, אשר ירחיק כל חשד מאדם שהוא באמת חף מכל פשע. פעמים יותר טוב שנעשה אמצעי מנע שלא יוציאו דיבתה של הכנסת ומרכיביה ואישיה, או של הציבור, רעה. מצאה חן בעיני הערתו של חבר הכנסת חנין, אשר גם המליץ בפני יוזם החוק, חבר הכנסת שלום, שלקראת הקריאה השנייה והשלישית יוסיף לחוק את ההגבלה אשר לא תאפשר רכישת מניות העוסקות בנשק, העוסקות בזיהום הסביבה והעוסקות בחברות אשר מנצלות את עובדיהן. השקפת עולמו של חנין אומרת גם כנראה שלא ישקיעו בבורסה בכלל, והיא השקפת עולם שהיא מוחזקת על-ידי מעטים היום בעולם. אולי שלושת האחרונים שקיימים במחשבה הקומוניסטית הם חברי הכנסת שלנו כאן מחד"ש, אשר עדיין מחזיקים בנאמנות בדבריהם, ויש עוד חברת כנסת אשר זה מקרוב באה לכנסת, אבל היא עוסקת בצורכי ציבור כבר שנים רבות – שלי יחימוביץ - שגם היא מחזיקה בדעות אלה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): סוציאל-דמוקרטיות. ראובן ריבלין (הליכוד): אני מאוד מעריך ומכבד את האנשים שמחזיקים בדעתם, רק יש הבדל בין - - - שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): קוראים לזה השקפת עולם סוציאל-דמוקרטית, והיא רווחת ביותר במערב-אירופה. ראובן ריבלין (הליכוד): השקפת עולם סוציאל-דמוקרטית יכולה להיות מיסודה של המחשבה הקומוניסטית העתיקה. אני לא מדבר לא על סטלין ולא על לנין. חיים אורון (מרצ): הקללה הכי גדולה לקומוניסט היא לקרוא לו סוציאל-דמוקרט. ראובן ריבלין (הליכוד): אין לי בכלל ספק, אלא אם כן זאת שלי יחימוביץ. חיים אורון (מרצ): אני אומר לך כמעט מידע אישי. זה כמו לומר על רוויזיוניסט - מפד"לניק. ראובן ריבלין (הליכוד): אם את הערת הערה, יש גם אנשים בימין שמחזיקים בדעתם. אבל אני רוצה לומר לפרוטוקול דבר חשוב מאוד לדורות הבאים. יש הבדל מהותי בין ימין לשמאל, שכן איש ימין שמחזיק בדעתו הוא חמור שלא משנה את דעתו, בעוד איש שמאל שמחזיק בדעתו הוא אידיאולוג ממדרגה ראשונה. ומה יכול אני לעשות אם נולדתי חמור? אני מודיע שאשאר חמור. חיים אורון (מרצ): לא כל מי שלא משנה את דעתו הוא חמור. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת רובי ריבלין. חבר הכנסת סילבן שלום מבקש לענות, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. סילבן שלום (הליכוד): קודם כול, אני שמח על התמיכה הכללית של חברי הבית בהצעת החוק, שלא באה לשים אותם רשעים, אלא לומר שהם יוזמים חוק שמנוגד לדעה הרווחת בציבור שהם דואגים רק לעצמם ודואגים רק לפרנסתם ודואגים רק לכל מיני עסקאות אפלות. להיפך, חברי הכנסת באים היום ואומרים: בהתנדבות, בלי שאיש כופה עלינו, אנחנו באים ומחילים עלינו כללים וסייגים אשר אנחנו מתנדבים מרצוננו שיוחלו עלינו. אני חושב שהכללים האלה, שמונעים אפשרות של השקעה בניירות ערך במישרין, אלא מחייבים להשקיע בניירות ערך רק דרך ניהול תיקי השקעות בנאמנות עיוורת, הם צעד חשוב להגברת אמון הציבור בנבחריו, להגברת ניקיון הכפיים וטוהר המידות, והם צעד חשוב - כמו שאמר חבר הכנסת אריאל ואחריו חבר הכנסת רביץ - לא לשים מכשול בפני עיוור, וזה דבר חשוב ונכון. אני חושב שטוב מאוד שתצא מכאן היום החלטה פה-אחד, כדי שכל הציבור ידע שאנחנו נחושים לבוא ולומר שהכנסת היא כנסת אחרת מזו שמשתקפת בעיני הציבור, ואם יש לפעמים תקלה כזאת או אחרת, היא אינה מייצגת את כלל חברי הבית. חברי הבית שאמונים בראש ובראשונה על יישום החוק ועל קביעת כללים ונורמות התנהגות לציבור, מחילים אותם בראש ובראשונה על עצמם. לכן אני רוצה להודות לכולם, מהראשון שפתח ועד לאחרון, חבר הכנסת ריבלין, על הדברים שנאמרו, וכמובן אודה לכם על תמיכה בהצעת החוק. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת סילבן שלום. אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות), התשס"ז-2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת סילבן שלום, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הודעת ועדת החוץ והביטחון על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק [מס' כ/104; "דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ו', עמ' 26907.] היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הודעת ועדת החוץ והביטחון על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 15) (תיקון – פטור משירות למיועד לשירות ביטחון), התשס"ו-2005. חבר הכנסת עתניאל שנלר, בבקשה. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת יששכר – היה ויכוח אם לקרוא לו "רובי" או "ראובן", והיום החלטתי לקרוא לו יששכר, אחרי שהוא העיד על עצמו. ראובן ריבלין (הליכוד): יששכר היה בן טוב. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): מצוין. הריני מתכבד להודיעכם, כי בהתאם להוראות חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993, החליטה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת להודיע לכנסת שברצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 15) (פטור משירות למיועד לשירות ביטחון), התשס"ו-2005, שיזם חבר הכנסת חיים אורון. חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, קובע כי שר הביטחון רשאי לפטור משירות סדיר רק מי שהוא מעל גיל 18. במקרים מסוימים ידוע לגבי אדם מסוים שהוא עתיד לקבל פטור, ומאחר שהפטור יכול להינתן רק לאחר גיל 18, נמנעת מאותו אדם האפשרות להצטרף למערך השירות הלאומי. מטרת הצעת החוק היא לאפשר לשר הביטחון לפטור משירות גם את מי שטרם מלאו להם 18 שנה, כדי שתינתן לאותם אנשים הזדמנות להצטרף למערך השירות הלאומי. אבקש מחברי הכנסת לאשר את בקשת הוועדה ולהחיל על הצעת החוק דין רציפות. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. זו הודעה בלבד, אין הצבעה. הודעת ועדת הפנים והגנת הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק [כ/107; "דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ז', עמ' 27099.] היו"ר מגלי והבה: הסעיף הבא: הודעת ועדת הפנים והגנת הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק בית יד לבנים, התשס"ו-2005. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. יעקב מרגי (בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע בשם ועדת הפנים והגנת הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק בית יד לבנים, התשס"ו-2005. מוצע כי בתי "יד לבנים" ברשויות המקומיות ינוהלו על-ידי עובדי אגף החינוך או התרבות ברשויות המקומיות, יחד עם נציגי המשפחות השכולות. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת יעקב מרגי. הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (מניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/138).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (מניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ארדן, בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם לקריאה הראשונה תחולל, אם תעבור, מהפכה אמיתית, לטעמי לפחות, בכל מה שקשור לרשות הרבים במדינת ישראל. במדינת ישראל יש חוקים רבים. לצערי הרב, הבעיה היא שלא תמיד גם אזרחי המדינה וגם אנחנו - הכנסת, הממשלה - דורשים, לא מעצמנו ולא ממשרדי הממשלה וגם לא מהאזרחים, לקיים את אותם חוקים שאנחנו מחוקקים. לפניכם מונחת אולי הדוגמה האולטימטיבית לחוק צודק מאין כמותו, שנחקק במקור לפני כ-15 שנה, ועד עצם היום הזה הוא נרמס ברגל גסה כמעט בכל רחבי מדינת ישראל. למה הכוונה? החוק המקורי להגבלת העישון במקומות הציבוריים נחקק עוד בתקופתו של יצחק רבין, זכרו לברכה, והוא קבע שבכל מקום שהוא רשות הרבים, מקום ציבורי, ייאסר העישון. זאת מתוך ההבנה, שכבר אז היתה – מאז היא התפתחה והתקדמה רבות – של הנזקים הבריאותיים הנוראים שהעישון גורם הן למעשן – אבל המעשן הוא שבוחר להזיק לעצמו – ויותר מכך למי שנמצאים על כורחם בסביבתו. החוק המקורי קבע, שבכל מקום ציבורי שבו ייאסר העישון על-פי החוק, יוכל בעל המקום או המחזיק בו לקבוע ששטח של עד 25% משטח המקום יוקצה לטובתם של אותם אנשים שחפצים לעשן. אלא מאי? החוק גם קבע שאותו השטח באמת צריך להיות שטח מופרד באופן אבסולוטי מאותם אנשים שנמצאים במקום הציבורי ואינם מעשנים. לצערי הרב, מנגנון האכיפה שאותו חוק קבע – במקור היה חוק קצת תמים, שהניח שאזרחי המדינה מכבדים איש את רעהו וברגע שהוא ייכנס לתוקפו אנשים יצייתו לו, מתוך הבנה שאין שום הצדקה שהנהנתנות של אדם מסוים תפגע בבריאותו של אדם אחר. וכדאי להדגיש שלא תמיד אנחנו מודעים לנתון הזה, שכ-76% מהציבור במדינת ישראל אינם מעשנים. אני חוזר ואומר שכמעט 80% מהציבור אינם מעשנים, ולכן התפקיד שלנו, קודם כול, הוא לדאוג לבריאות הציבור, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר ברוב כל כך גדול של הציבור, שזכאי להגנה על בריאותו. כפי שאמרתי, מנגנון האכיפה המקורי בחוק היה קצת תמים. הוא הטיל קנס של 310 שקלים על מי שיעשן במקום שבו אסור לעשות זאת על-פי החוק. אבל בשונה ממקומות רבים אחרים בעולם, הוא לא הטיל שום אחריות לאכיפת החוק או לביצועו על מי שמחזיק בפועל באותו מקום ציבורי. כלומר, בעל קניון או בעל מסעדה או מי שמנהל קופת-חולים, אין לו שום סמכות או שום אחריות לאכוף את החוק למניעת העישון במקומות הציבוריים בשטחו. החובה היחידה שהוטלה על בעל המקום או המחזיק היא לתלות שלט שאומר שהעישון במקום זה אסור. אם הוא לא פועל כך ולא תולה את השלט הזה, הוא חשוף לקנס של 610 שקלים. כמובן, כל מי שמסתובב ברחבי המדינה רואה שהחוק הזה לא נאכף. הוא גורם למצבים מאוד לא נעימים - נשים בהיריון שנאלצות לקום ממקומן ולנהל ויכוחים עם אנשים שיושבים במקומות ציבוריים ומעשנים. יש כאלה שמסכימים לכבות את הסיגריה ויש כאלה שלא מסכימים לכבות את הסיגריה. הרשויות המקומיות, לצערי, פרט לחריגים בודדים – ועל כך ניתן ללמוד מהדוח שהפיץ לאחרונה שר הבריאות – גם הן לא משתתפות באכיפה, הן לא ממנות פקחים. פרט לרשויות שהצליחו לציין אותן לשבח, עיריית הרצלייה וכמה אחרות, אין שום אכיפה של החוק הזה במדינת ישראל. האזרחים מופקרים לנפשם, וכל שנה אנחנו למדים יותר ויותר על הנזקים הבריאותיים שהעישון גורם: נזקים לעוברים שמתפתחים בבטן אמם, נזקים כתוצאה מהתפתחות של סרטן הריאות או סרטן בחלל הפה והגרון, ולאחרונה פורסם אפילו מחקר שהוכיח שהעישון גורם לנזקים חמורים גם לראייה, עד כדי גרימת עיוורון. המגמה היום בעולם שונה ממה שקרה במדינת ישראל, בדיוק הפוכה. גם מדינות שהיו ידועות בכך שלא רק שמותר לעשן בהן אלא אפשר לעשות את זה כמעט בכל מקום, כמו צרפת וספרד, קיבלו על עצמן לאחרונה, במסגרת הנורמות שהאיחוד האירופי מנסה להנחיל לחברות בו, חקיקות מאוד מאוד ברורות בנושא הזה. ואפילו פריס, וצרפת, שידועה שהיא אמורה להיות בלהבות, משנת 2008 כבר לא יהיה אפשר לעשן בה במקומות ציבוריים, וטוב שכך. החוק שמונח לפניכם, הגבלת העישון במקומות ציבוריים, קובע איסור ברור לעשן במקומות ציבוריים. כמו שאמרתי, הוא מטיל חובה על מחזיק של מקום ציבורי, שהוא פעמים רבות בעל העסק או השוכר שלו, לאכוף את החוק על לקוחותיו. כשאני אומר לאכוף את החוק, זה אומר שמעתה ואילך יהיה בעל עסק חשוף לקנס של עד 5,000 שקלים אם הוא לא יבצע סדרה של פעולות כדי לגרום לכך שלא יעשנו בשטחו. הפעולות שבעל העסק נדרש לבצע הן: לפנות למי שמעשן באזור האסור ולבקש ממנו להפסיק לעשן. אם אותו אדם סירב להפסיק לעשן, אותו בעל עסק צריך לפנות לעירייה, למוקד העירוני או לרשות הפיקוח העירונית ולהודיע כי בשטח אותו עסק יש עישון בניגוד לחוק, והם מתבקשים לטפל באכיפת החוק. אם בעל העסק פעל לפי הסטנדרטים שהצגתי כאן, הוא יהיה פטור מכל ענישה או קנסות, ובכך הוא מילא את חובתו הציבורית ואת חובתו כמחזיק במקום. עם זאת, כמובן אין לי שום כוונה שבעל העסק או בעלי עסקים מעתה ואילך ינהלו מאבקים נגד לקוחותיהם, זה דבר שלא הגיוני לצפות לו. ולכן, בהצעת החוק המקורית ביקשתי להחיל חובה מוגברת על ראשי הרשויות להגדיל משמעותית את מספר הפקחים הפועלים בשטחם, כדי שיהיו פקחים שיאכפו את החוק הזה, יסתובבו וימצאו את העבריינים שפוגעים בבריאות הציבור ויטילו עליהם קנסות. לכן, השינוי שהוצע בהצעת החוק המקורית הוא לחייב את ראשי הרשויות לפעול על-פי הנחיות משרד הבריאות בנושא הזה, וגם להגדיל את הקנס שמוטל על מי שמעשן במקום שאסור לעשן בו על-פי החוק מ-310 שקלים לסך של עד 1,000 שקלים. לצערי הרב, משרד האוצר טען, משיקוליו, שהדבר הזה יהיה כרוך בעלויות מאוד משמעותיות, אף שכל הקנסות שיוטלו בגין הפרת החובה שלא לעשן במקומות ציבוריים אינם מופנים לאוצר המדינה אלא הולכים לקופת הרשות המקומית וחוזרים לטובת התועלת של תושבי אותו יישוב. לצערי, כפי שאמרתי, משרד האוצר התנגד לקביעה שמשרד הבריאות יוכל להכתיב את מספר הפקחים, ולכן נקבע כי שר הבריאות, בתיאום עם הרשות המקומית, יוכל, לאחר התייעצות עם שר הפנים, להסמיך עובדי רשויות מקומיות כמפקחים לעניין חוק זה. אבל הוא לא יוכל לחייב את הרשות המקומית במספר הפקחים שהוא סבור שדרוש לשם אכיפת החוק. הנחת העבודה של הממשלה, שאני יכול לחשוב שהיא אולי תתקיים בפועל, שברגע שהרשויות המקומיות יבינו שניתן יהיה לתת דוחות גם לבעלי עסקים שלא יאכפו את החוק, ייתכן שהרשויות יבינו שהפעם יש סיכוי גדול יותר להצליח באכיפת החוק, כי בעל עסק פועל בתוך שטח הרשות המקומית והוא גם זקוק לה בחיי היום-יום, ולכן יש סיכוי שמספר הפקחים יגדל באופן משמעותי. - - - נסים זאב (ש"ס): זה כבר רבע שעה. גלעד ארדן (הליכוד): מה, אתה צוחק עלי כי נחנקתי, ואתה לא מאפשר לי לסיים את דברי? הרב זאב, לא מכובד. היו"ר מגלי והבה: אם לא היית מפריע הוא היה מסיים. גלעד ארדן (הליכוד): חברי חברי הכנסת, אני מסיים ואומר שהצעת החוק הזאת חשובה גם לטובת בריאות הציבור, ויש לה ערך מוסף שצריך לחשוב עליו. לא יזיק לכולנו לכבד קצת יותר איש את רעהו, וכמאמר חז"ל, מה ששנוא עלינו לא נעשה לחברינו, גם אם לפעמים זה כרוך באי-נוחות קטנה, של לזוז כמה מטרים הצדה כדי לעשן. הרי כולנו, כשאנחנו נמצאים במדינות אחרות בעולם, מוכנים להרכין ראשנו בהכנעה ולציית לחוקים האלה, אבל כשזה נמצא אצלנו, כדי לכבד את בני עמנו או את האזרחים במדינתנו, אנחנו לפעמים מכריעים לטובת הנהנתנות. לא יזיק אם מבית-המחוקקים יצא חוק כזה, שמעביר גם מסר חינוכי לציבור האזרחים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ארדן. רשימת הדוברים - אלא אם מוותרים, אני לא יודע. אני שמעתי שרוצים לעבור להצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד): אפשר - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): - - - היו"ר מגלי והבה: בבקשה, חבר הכנסת אברהם רביץ. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עליתי לכאן לדבר כדי לציין כמה ארגונים וולונטריים שבמשך התקופה עשו גדולות ונצורות כדי לגרום לבני אדם להפסיק את העישון, ובמיוחד במקומות שבהם הם מזיקים לאחרים. אני רוצה לציין באופן מיוחד אדם שהוציא כמה ספרי הלכה ועוסק כמעט יומם ולילה רק בנושא הזה. שמו הרב יחזקאל אסחייק. האיש הזה היה מזכירו האישי של הרב שך, זכר צדיק לברכה, ומאז פטירתו של הרב שך הוא הקדיש את כל ימיו כדי להציל, במיוחד את בני הנעורים, מהמוות המיותר הזה. התברר שבישיבות אחוז המעשנים היה גבוה עד מאוד. אנשים ששקועים בלימוד כל כך הרבה שעות. היו כמה ישיבות שזיהו בהן מוות לא של המעשנים, אלא של אלה שהיו סמוכים לידם. זה נקרא "מעשן פסיבי". מאז התקבלו חוקים במסגרת עולם התורה. בישיבות שנמצאים בהן באותו אולם – יש אולמות שנמצאים שם בו-זמנית, במשך 18 שעות ביממה, 1,200-1,000 אנשים צעירים שיושבים והוגים בתורה, ורבים מהם היו מעשנים. כיום הדבר הזה אסור על-פי הוראות של גדולי התורה. למה נדבר רבות? הסטטיסטיקות מורות באופן הכי ברור שהמעשן, וגם מי שנמצא לידו, מועמד וצפוי למחלות נוראיות, אשר סופן מי ישורנו. לכן החוק הזה שמביא חבר הכנסת ארדן הוא חוק של הצלת נפשות. אני חושב שיצטרכו לדון במסגרת החוק הזה על מקומות ציבוריים, מה עושים עם אלה שמעשנים בין כה – האם חייבים לייחד להם מקום, כי אחרת אנחנו עלולים להימצא במצב שזה מין גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בו, ולא טוב שאנחנו נגזור גזירות מן הסוג הזה. נצטרך לתת את דעתנו, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, שהחוק יהיה גם ישים ולא יהיה רק חוק על הנייר. אבל אני מברך את חבר הכנסת ארדן על היוזמה שלו - - גלעד ארדן (הליכוד): תודה. אברהם רביץ (יהדות התורה): - - להביא חוק ראוי בהחלט לכנסת ישראל. היו"ר מגלי והבה: תודה, חבר הכנסת אברהם רביץ. חבר הכנסת עזמי בשארה – איננו נוכח. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – איננו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - - כולם מוותרים. היו"ר מגלי והבה: אם מוותרים, אני מוכן לעבור להצבעה. קריאה: תתחיל מהסוף. היו"ר מגלי והבה: אני מתחיל מהסוף. אני אקריא את השמות. חבר הכנסת זאב, שב בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אני רגוע. היו"ר מגלי והבה: אתה לא רגוע, כי אם היית רגוע היית שומע לדעת הרוב. מוחמד ברכה (חד"ש): - - - קריאות: - - - קריאה: אל תוותרו. היו"ר מגלי והבה: אנחנו נמשיך ברשימת הדוברים: חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו כאן. חבר הכנסת זבולון אורלב – איננו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו - חבר הכנסת דב חנין. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, העיקרון שעומד ביסודה של הצעת החוק הוא עיקרון נכון, ואני, כמובן, חושב שיש לתמוך בהצעת החוק. לעומת זאת, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה ושנייה ושלישית אני חושב שיש מקום להתייחס, נוסף על כך, לשתי סוגיות: אחת לחומרה ואחת לקולה. היום יש פריחה של בתי-קפה של נרגילות גם בקרב הציבור היהודי וגם בקרב הציבור הערבי. למרבה הצער, הרבה קטינים מגיעים לשם, וכאילו שזה לא עישון וכאילו שזה לא מזיק. אנחנו יודעים שהנזק שגורמת הנרגילה הוא נזק חמור ביותר. למען הגילוי הנאות, אני בוויכוח נוקב עם הבן שלי, שהוא בן פחות מ-18, ואני לא רוצה שהוא יתעסק בדברים האלה. לכן אני חושב שיש מקום להתייחס לסוגיה הזאת כאילו זה דבר שהוא במסגרת סגורה, ובמסגרת שמיועדת לנרגילה ולסוג הזה של העישון. אני לא רוצה לגזול את פת לחמם של אותם אנשים שמתפרנסים מהדבר הזה, אבל הם מתפרנסים ממשהו שהוא מאוד שלילי ומאוד רע. לכן אני חושב שצריך שתהיה התייחסות לעניין הזה. דבר שני, שמתי לב שבדברי ההסבר להצעת החוק של חבר הכנסת ארדן יש מין הזמנה לקיים את החוק במקומות מסוימים גם על-ידי הפעלת לחץ פיזי, הייתי אומר - - גלעד ארדן (הליכוד): - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - שאפשר לעשות פעולה אקטיבית כדי למנוע עישון. תסתכל בדברי ההסבר בראש העמוד השני: לנקוט צעדים שימנעו. אני לא קראתי את הצעת החוק, אבל קראתי את ההסבר בסדר-היום. אני חושב שהנקודה הזאת מחייבת הסבר, שזה לא יהיה פתח להתקוטטויות ולבריונות, אלא חוק צריך ליישם באמצעים חוקיים ועל-ידי מי שמוסמכים לכך, ושלא כל מקום שבו מישהו מעשן יהפוך לזירת התקוטטות - - ראובן ריבלין (הליכוד): - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - ואז הנזק של העישון יהיה גדול שבעתיים. תודה רבה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש, אם הוא יהיה כאן, ואם לא – חבר הכנסת אורי אריאל. יסיים חבר הכנסת נסים זאב. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה ראשית לברך את המציע, חבר הכנסת ארדן. זה חוק נכון, חוק ראוי, חוק שעושה צעד נוסף במלאכת ההתמודדות שלנו עם בעיית העישון במקומות ציבוריים. הדרך הזאת התחילה בישראל עוד בשנת 1983, כאשר חוקק חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, שהיה חוק חשוב ותרם להתחלת מודעות לסוגיית העישון הפסיבי, אותה תופעה שבה אנשים שאינם מעוניינים לעשן נחשפים לנזקיו הרבים של העישון והופכים להיות שבויים של המעשנים, של העישון ושל הנזקים הבריאותיים הכבדים של העישון. מאז התקדם העולם, מאז התקדמו ארצות העולם. גם ישראל חתמה בשנת 2003 על אמנת המסגרת לפיקוח על מוצרי טבק. זו אמנה בין-לאומית שאושררה בשנת 2005. החוק קובע מערכת של צעדים כדי להתאים את החקיקה הישראלית לרמה או לסטנדרט המקובלים היום בעולם. זה דבר נכון, זה דבר חשוב וזה דבר ראוי. אני מנצל את הבמה הזאת כדי לחזור ולהתריע על הסכנות הקשות שיש בעישון לבריאותם של בני-אדם. היום קיימנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיון ראשון בנושא חוק אוויר נקי - חוק רוחבי וגדול שעומד בפני הכנסת - ואני מקווה שנביא אותו לסיום עוד בכנס הקיץ. התייצבו שם גם אנשי האגודה למלחמה בסרטן, וחזרו וסיפרו לנו על הנושא הספציפי הזה של נזקי העישון, ועד כמה שלמרות ההתקדמות בהתמודדות הציבורית בישראל עם סכנות העישון עדיין הדרך ארוכה, ועדיין אנשים רבים מדי מעשנים בעצמם, אנשים רבים מדי נחשפים לעישון של אחרים ואנשים רבים מדי לוקים בבריאותם או אפילו בחייהם בשל בעיות עישון. החוק הזה הוא חוק מאוד מידתי. חבר הכנסת ארדן, אני מצטרף להערתו של חבר הכנסת ברכה. אני חושב שראוי היה לשקול את הניסוח של אותם אמצעים סבירים שאתם מתייחסים אליהם בהצעת החוק, כדי שיהיה ברור קצת יותר גם לקורא הלא-משפטן על אילו אמצעים אנו מדברים ומהם האמצעים הסבירים בנסיבות העניין. אלה בוודאי דברים שניתן יהיה להמשיך ולדייק בהם לקראת ההכנה לקריאה השנייה והשלישית. אני מאחל לחוק הזה שיגיע במהרה בימינו לסיום חקיקה; אני מקווה שבשבועות הקרובים. אני קורא לכל חברי הכנסת לתמוך בו בקריאה הראשונה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חנין. חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברשותך, חבר הכנסת חנין, אני רוצה להיתפס בסיפא של דבריך, שבשבועות הקרובים תיגמר החקיקה של החוק הראוי הזה של חבר הכנסת גלעד ארדן. קשה לראות את זה, כי אנו יוצאים לפגרה; ארוכה מדי, לטעמי, אבל זה המצב. זה בגדר הצלת נפשות, כי הממשלה הזאת הולכת הביתה. יכול להיות שאם לא תזדרז, או אם כולנו לא נזדרז, לא יהיה סיפק לכך, ואז צריך חוק רציפות וצריך לחזור. אתה ודאי תהיה פה גם בכנסת הבאה, בעזרת השם, אבל בכל זאת, בואו נעשה מאמץ. ראובן ריבלין (הליכוד): כולנו נצביע בעד החלת דין רציפות. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): יש פה אחדות על כך שהחוק ראוי וכדאי להעביר אותו. אני רק מסב את תשומת לבך לאפשרות של פיזור הכנסת בזמן הקרוב. נעשה מאמץ שאכן זה יעבור. התורה מצווה אותנו: "ונשמרתם לנפשותיכם", והיא לא התכוונה להישמר מהממשלה - היא התכוונה להישמר לנפשותינו מדברים רעים כמו עישון, שהוכח מעל לכל ספק שהוא אחד מגורמי המוות הראשיים בעולם כולו, וגם בישראל. לא רק המעשנים סובלים מזה – כך הם חושבים לפעמים כשמעירים להם - אלא גם אלה שסביבם סובלים מזה בבריאותם; לא מהריח או מדברים אחרים, אלא בבריאות ממש. לכן ראוי לעשות מאמץ שהחוק הזה יעבור במהרה, ודברים נוספים, כדי להיטיב עם בני-האדם בכל מקום שהם נמצאים בו. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעה, אלא אם כן תהיה למציע תגובה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, הצעת החוק היא טובה וחשובה, אבל היא קצת בעייתית. הגבלת העישון במקומות ציבוריים קיימת. בפועל אסור לעשן. יש קנסות ויש פקחים. אנחנו יודעים איך הפקחים עובדים – זה לא בעדיפות אצלם, כי הם עסוקים יותר בדוחות חנייה, שמהם יש יותר הכנסות. הם מקבלים אחוזים לפי דוחות, ולכן מפעילים גם סטודנטים. זה מה שמפריע להם; בריאות הציבור היא בעדיפות שנייה. אין ספק שחשיפה לעשן טבק גורמת מוות, מחלה ונכות. הסקרים מראים כי 3,000 איש נפטרים בשנה מעישון. 20,000 בסך הכול מעשנים, אבל מתוך אלה שחשופים לעישון מגיעים 3,000 איש עד למוות. אני רוצה להעיר הערה, ואני חושב שצריך לשים לב אליה במהלך הדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אנחנו הופכים פה את בעלי המסעדות לשוטרים. הם בעצם האחראים. מנהל המסעדה או מחזיק המסעדה הופך להיות גם הפקח בפועל. אם לא - הוא יוכה. ככה כתוב: ויוכו שוטרי בני ישראל. אותם שוטרים ששמו המצרים על בני ישראל, הם בעצמם היו מוכים, כי הם היו צריכים להיות הפקחים. כיוון שהם לא עשו את העבודה, אז הם הוכו. מה שקורה פה - מי שבעצם מעשן - - - היו"ר מגלי והבה: האם אתה מעשן, אדוני? אולי רק בזמן האחרון? נסים זאב (ש"ס): סיגריה פעם בשבוע. רק בשביל הכיף. תחשוב על זה, גלעד - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אני מציע לאדוני למחוק מהפרוטוקול את המלה כיף. לכיף יש משמעויות אחרות. היו"ר מגלי והבה: אני גם לא רוצה שזה יתפרש שהכשלתי אותו בלשוני. נסים זאב (ש"ס): אני מודיע שזה לא כיף, כדי להסיר ספק. מה שצריך לקבוע פה זה האינטרס הכלכלי. ראיתי בהצעת החוק משהו מאוד מעניין. כאשר יש חמישה בתי-קולנוע במקום מסוים, יש לאפשר שבית-קולנוע אחד יהיה בית-קולנוע למעשנים. אולי אפשר לעשות את זה גם במסעדות, ואז יהיה אינטרס כלכלי. במסעדה אחת יעשנו ובמסעדות אחרות לא יעשנו. כל אחד יחליט אם זה משתלם לו או לא משתלם לו מבחינה כלכלית, או להפריד הפרדה מוחלטת. לדעתי, זה גם מבודד. אני רוצה שתבין מה המשמעות. אתה לוקח מסעדה, ומפריד אותה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): כמו מצורעים. נסים זאב (ש"ס): כן, אז יש מחנה לוי, יש מחנה ישראל, ופתאום יש מחנה למצורעים. תחושתם תהיה קשה. גלעד ארדן (הליכוד): יהיה מחנה טהור. נסים זאב (ש"ס): אין לי בעיה. כל המחנה צריך להיות טהור. לעשות הפרדה בתוך המחנה הטהור ולהחליט שאלה טמאים לנפש אדם, זאת בעיה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חבר הכנסת ארדן, בבקשה. לאחר מכן עוברים להצבעה. גלעד ארדן (הליכוד): תודה. אדוני היושב-ראש, אני אתייחס בקצרה. לגבי הערתו של חבר הכנסת ברכה, אני מקבל אותה חלקית. העליתי את השאלה הזאת בוועדה. הנוסח המתומצת שלפניכם יכול להטעות, כאילו מדובר על אפשרות להפסיק עישון על-ידי אזרחים. מדובר פה בשאלה מתי בעל עסק מילא את חובתו מבחינת החוק ואין אפשרות להטיל עליו קנס. החוק אומר שכדי שבעל עסק יעמוד במחויבותו לפי החוק שאוסר לעשן בשטחו, כאשר מישהו מעשן במקום האסור הוא צריך לבקש ממנו להפסיק לעשן, ואם הוא סירב הוא צריך להתקשר ולהודיע לעירייה. אתה צודק שיש בעיה, כי יכול בעל עסק להגיד: רגע, אמצעים סבירים זה להרים אותו ולזרוק אותו החוצה. זאת לא היתה הכוונה. אני מצהיר בזאת שאני אבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה להבהיר את זה שהוא ימלא את חובתו בכך שהוא יבקש מהמעשן לחדול מהעישון במקום האיסור. לדעתי – ואף הוצג מחקר כזה על-ידי משרד הבריאות – למעלה מ-90% מהאזרחים, אם בעל מקום בא ומבקש מהם להפסיק לעשן, הם מפסיקים. זה רק אנשים שהם ממש – אני לא רוצה לכנות אותם בשמות גנאי – אחרי שמתבקשים, שזה מפריע, לא ייענו לבקשה הזאת. אני מקבל את הערתך וזה יובהר. עלתה פה הערה של הרב רביץ כיצד נפתור את בעיית המעשנים, שלא תהיה גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. הרב רביץ, אני לא משנה את החוק הקיים, אני רק משנה את מנגנון האכיפה. החוק היום כבר אוסר עישון במקומות ציבוריים וקובע שכל בעל עסק שמעוניין לאפשר לעשן בשטחו יכול להקצות חלק מהשטח, רק לעשות הפרדה. לדוגמה, אתה יכול לראות – לצערי במזנון הח"כים יש הפרה של החוק, כי ההפרדה היא לא אמיתית, כי הפתח כל הזמן פתוח, מה לעשות – אבל במזנון של המבקרים יש מין אקווריום זכוכית כזה, שבאמת מבצע הפרדה. זו לא הפרדה מבזה, הרב זאב, ואין פה מצורעים. יש מחיצת זכוכית, שבסך הכול מאפשרת למי שבחר שלא לפגוע בבריאותו - וזה 80% מהציבור - לשמור על בריאותו ולא להינזק. לכן אני חושב שהחוק הזה הוא מאוזן, הוא מידתי, ואת ההבהרות שצריך לעשות בו כדי שגם זכויותיהם של מעשנים – אין כוונה להגיע למצב כמו בארצות-הברית, שדורשים מהמעשן לא רק לצאת מהבניין, אלא הוא צריך להתרחק גם 15 מטר מהבניין. זאת לא הכוונה. החוק יהיה מאוזן, מידתי, וישמור על בריאות הציבור. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בו בקריאה הראשונה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ארדן. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (מניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון), התשס"ז-2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 17, נגד - אין, נמנעים - אין. אם כך אני קובע שהצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2) (מניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון), התשס"ז-2007 עברה בקריאה ראשונה ותעבור להכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכלכלה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר מגלי והבה: הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות היושב-ראש, הנני מתכבד להודיע כי הונחו על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22), התשס"ז-2007. לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק ייצוג הולם בקרב עובדי רשויות שהוקמו בחוק, התשס"ז-2007; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 24) (ייצוג הולם בקרב עובדי חברות ממשלתיות), התשס"ז-2007; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 92) (ביטוח שאירים לאלמן), התשס"ז-2007; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 28) (הגבלת מספר התלמידים בגני ילדים ובכיתות יסוד), התשס"ז-2007. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא: ספרו של פרופסור אריאל טואף "פסח של דם". תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה למזכיר. הצעת חוק פטור ממסים למרכזי ההנצחה לזכרם של יצחק רבין ומנחם בגין (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007 [מס' כ/129; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 6774; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פטור ממסים למרכזי ההנצחה לזכרם של יצחק רבין ומנחם בגין (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מלכיאור לנמק את הצעת החוק. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה וקריאה שלישית הצעת חוק פטור ממסים למרכזי ההנצחה לזכרם של יצחק רבין ומנחם בגין, התשס"ז-2007, שיזמו חברי הכנסת גלעד ארדן ויואל חסון. מרכז יצחק רבין לחקר ישראל, שהוקם לפי חוק המרכז להנצחת זכרו של יצחק רבין, התשנ"ז-1997, ומרכז מורשת מנחם בגין, שהוקם מכוח החוק להנצחת זכרו של מנחם בגין, התשנ"ח-1998, מוקדשים להנצחת פועלם ומורשתם של אישים אלה. שני המרכזים פועלים להעמקת הידע בכל הקשור להיסטוריה, למדיניות, לחברה, לתרבות, לכלכלה ולביטחון של מדינת ישראל. לפי החוקים האמורים, ממומנת פעילות המרכזים גם מתקציב המדינה, כפי שדרוש, להוצאות קיומם, החזקתם, פיתוחם וניהול מכלול פעילויותיהם, נוסף על התרומות וההכנסות שיהיו להם. לפי הוראות החוק המוצע, יהיו המרכזים פטורים מתשלום מס הכנסה וכן מתשלום מס רכוש, ככל שיחול בעתיד, וכל נכסיהם יהיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או כל תשלום חובה אחר המשתלם לרשות מקומית. התיקון האמור נדרש מאחר שתשלומי החובה, בעיקר תשלום הארנונה, פוגעים בתקציב המרכזים וביכולתם להגשים את המטרות שלשמן הוקמו. הוראות דומות קיימות לעניין תאגידים שהוקמו בחוק לשם ביצוע מטרות ממלכתיות, כגון חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, התשי"ג-1953, חוק דוד בן-גוריון, התשל"ז-1976, וחוק יד יצחק בן-צבי התשכ"ט-1969. עם זאת קובע החוק המוצע, כי הפטורים האמורים, שהצדקתם היא הצורך לעודד ולהבטיח את קיום הפעילות הציבורית של המרכזים, כמובן לא יחולו על הנכסים שלהם המשמשים לפעילות מסחרית. אני מבקש מחברי הבית לאשר את הצעת החוק, המוגשת ללא הסתייגויות, בקריאה שנייה ואחר כך בקריאה שלישית. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. אנחנו, חברי הכנסת, עוברים להצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 5 בעד סעיפים 2-1 - 13 נגד - אין נמנעים – אין סעיפים 2-1 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד - 13, נגד - אין, נמנעים - אין. אם כך, אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 6 בעד החוק – 13 נגד – אין נמנעים – אין חוק פטור ממסים למרכזי ההנצחה לזכרם של יצחק רבין ומנחם בגין (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד - 13, נגד – אין, ונמנעים - אין. אם כך אני קובע: חוק פטור ממסים למרכזי ההנצחה לזכרם של יצחק רבין ומנחם בגין (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2007, עבר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. הצעת חוק איסור פעילות מסחרית בבתי-ספר, התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/136).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק איסור פעילות מסחרית בבתי-ספר, התשס"ז-2007, לקריאה ראשונה - של חבר הכנסת זבולון אורלב. אני מזמין את חבר הכנסת אורלב לנמק את הצעתו. ראובן ריבלין (הליכוד): זה לא להנצחת רבין והנצחת מנחם בגין אלא להנצחת מורשת רבין והנצחת מורשת בגין. היו"ר מגלי והבה: אני מקבל את התיקון, אדוני. זו הערה לאלה שכותבים את הצעות החוק, הערה נכונה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור פעילות מסחרית בבתי-ספר. לאחרונה התרבו תופעות של כניסת גורמים מסחריים לבתי-ספר לשם הצגה ופרסום של מוצרים ושירותים מסחריים לתלמידים, וכן התגברה התופעה של שילוב פרסומות מסחריות בעזרי לימוד. התופעות האלה מלוות לעתים בהפרעות למהלך הלימודים התקין. הן גם חושפות את התלמידים לפרסומת מסחרית שאיננה ראויה. חמורה מכך היא גם העובדה שמנהלי בתי-ספר, מעטים מהם אומנם, או בעלי תפקידים אחרים במוסדות החינוך, מאפשרים את העברת פרטיהם האישיים של תלמידים לידי לאותם גורמים, כדי שיוכלו ליצור עמם קשר ולשכנע אותם לרכוש את מוצריהם. דווקא בעידן של צרכנות ללא רסן, דווקא בתקופה שרוויה כל כך - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת זאב. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - במתקפה פרסומית, אין זה מתפקידו - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - - לדבר. היו"ר מגלי והבה: פעם שנייה. - - - מגיע לו שלא ידברו. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - של בית-הספר, שבו התלמידים הם בגדר קהל שבוי, להיות במה לפרסום ולשיווק של מוצרים ושירותים מסחריים ולעודד בכך בעקיפין צרכנות בלתי מבוקרת. הצעת החוק שמובאת היום לאישור מבקשת לטפל בתופעות האלה בקביעת איסור של פעולות מסחריות שונות בשטח בית-הספר, וקובעת שמנהל בית-הספר לא יאפשר לעוסק וגם למפרסם, כפי שהם מוגדרים בחוק, להיכנס לשטח בית-הספר למטרות מסחריות, להציג פרסומות מסחריות, לחלק חומר פרסומי ומתנות שנועדו לצורך פרסומי, לערוך הגרלות או להחתים תלמידים על מסמכים. יהיה גם אסור לשלב חומר פרסומי בעזרי לימוד ולקבל פרטים מזהים על תלמידים. כמו כן, הצעת החוק קובעת איסור מפורש של מסירת פרטים על תלמידים או על בני משפחותיהם ממי שפרטי מידע כאלה הגיעו אליו תוך כדי מילוי תפקידו, עבודתו. כמובן, זה לא בא לגרוע מחוק הגנת הפרטיות, שגם הוא מגביל את זה. במקרים מיוחדים יהיה רשאי המנהל הכללי של משרד החינוך לתת אישור מיוחד לפעילות מסחרית בבית-הספר, למעט אישור למסירת פרטי זיהוי של תלמידים, והוא יוכל לתת את האישור הזה אם יהיה סבור שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. בזמן הכנת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית נבחן בוועדת החינוך והתרבות את הצורך בהחלת הוראות נוספות, כגון איסור להשתמש בפרטים מזהים של התלמידים שהושגו בניגוד לחוק. כידוע, בכל חוק צריך לומר מה ההשפעה על זכויות הילד. אז אני רוצה לומר שהצעת החוק נועדה להגן על ילדים השוהים במסגרת בית-הספר, והם נמצאים שם מכוח חוק – הם מחויבים להיות שם – ואנחנו מגינים עליהם מפני חשיפה בלתי מבוקרת לפרסום ולשיווק מסחריים, ובכך באה הצעת החוק להשלים את ההסדר הקבוע בחוק הגנת הצרכן ובתקנות הגנת הצרכן. לבסוף, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החינוך והתרבות, חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור, על עזרתו ותרומתו בגיבוש הצעת החוק. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חבר הכנסת עזמי בשארה - אינו נוכח; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ - אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי - אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני - איננו נוכח. חבר הכנסת ברכה - - - מוחמד ברכה (חד"ש): מוותר. היו"ר מגלי והבה: מוותר. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני חושב שבחוק כזה, חשוב שייאמרו כמה מלים מעל במת הכנסת, אף-על-פי שיש הסכמה רחבה בכנסת על החוק הזה. אני רוצה לברך גם את חבר הכנסת אורלב, יוזם החוק, וגם את חבר הכנסת מלכיאור, יושב-ראש ועדת החינוך, שהביאו בפני הכנסת את החוק הזה, שהוא אחד החוקים החשובים ברמה הערכית שכנסת ישראל יכולה וצריכה לחוקק. עמיתי חברי הכנסת, אנחנו עוסקים בתופעה שהולכת ומתרחבת. היא תופעה מדאיגה, היא תופעה חמורה והיא תופעה שצריך לשים לה גבולות. אני מדבר על מסחור בתי-הספר, על הפיכת בתי-הספר לזירה נוספת של פעולה מסחרית. אני מדבר על חשיפת הדור הצעיר לפרסומת חסרת מעצורים. כולנו יודעים מתוך הספרות המדעית שדווקא הצעירים, הילדים, הם החשופים ביותר, הם הפגיעים ביותר, ולכן פרסומת מסחרית שמיועדת לילדים היא לפעמים הפרסומת היעילה ביותר מבחינת המפרסמים. אבל אנחנו כחברה צריכים להגן גם על בית-הספר – להפוך אותו למרחב מוגן – גם על הילדים ששוהים שם, גם על הדור הצעיר, מפני הנחשול של הפרסומת. אנחנו צריכים לקבוע גבולות לאותה תרבות צרכנית, כי הבעיה איננה בצריכה. כולנו צורכים כדי להתקיים. הבעיה הגדולה היא כאשר הצריכה הופכת מאמצעי למטרה. וכאשר היא הופכת למטרה היא, כמובן, בעייתית, מסוכנת וגורמת הרבה נזקים. לכן, חשוב מאוד, דווקא מול המגמות של הפרטת מערכת החינוך, שאנחנו רואים סימנים שלהן בכל המישורים, שדווקא בתחום הזה של פעולת גורמים מסחריים בתוך בתי-הספר, תיאמר מטעמה של הכנסת בלשונו של חוק אמירה ערכית ברורה וחד-משמעית: אין מקום למסחר בבית-הספר; אין מקום לפעילות מסחרית בבית-הספר; אין מקום לתעמולה ולפרסומת מסחרית בבית-הספר. אני מקווה שהחוק הזה יהיה צעד חשוב במאבק נגד הפרטת מערכת החינוך בכלל. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חנין. מוחמד ברכה (חד"ש): - - - היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר הדוברים. חבר הכנסת מאיר פרוש - איננו נוכח. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (מרצ): איך ידעתי מתי לרוץ? רצתי לחוק אחר, אבל אני שמח שהגעתי לחוק הזה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו, כמובן - אני, כמובן, תומך בהצעת החוק, וכפי ששמעתי בסוף דבריו של דב חנין, זה מהלך אחד, חשוב ככל שיהיה, ולכן צריך לקיים אותו ולעשות אותו. אבל אני רוצה לומר באופן הברור ביותר: סכנת הפרטת מערכת החינוך, כמו הפרטת מערכת הבריאות, איננה בפרסום מסחרי. הסכנה היא בבריחת הממשלה מאחריות. וחבר הכנסת דב חנין, אני עכשיו הולך לצטט משפט ששמעתי ממש עכשיו בפגישה שסיימתי עם דמות מאוד מאוד מרכזית במערכת הבריאות במדינת ישראל, מתוך המערכת הממשלתית. והדמות הזאת אמרה לי – בלי לזהות אם זה גבר או אשה, כי אחרת אני יותר מדי אסגיר אותה: אני מסתכלת על מערכת החינוך – כבר נכשלתי – ואני רואה מה הולך לקרות למערכת הבריאות בעוד כמה שנים אם זה ימשיך כך. אני חושב שהאמירה הזאת - - דב חנין (חד"ש): מצער ונכון. חיים אורון (מרצ): - - חמורה מאין כמותה, נכונה מאין כמותה. ולכן, המחסום שעכשיו קובעים פה – אני אמרתי קודם: אני תומך בו. אבל מי שמאמין שאפשר יהיה לקיים שירותים חיוניים של בריאות, חינוך או שיכון בתקצוב חסר, והחסר הזה לא יתמלא ממקורות אחרים - מסחריים, פרטיים, ביטוח פלטינום או זהב טהור, כל השמות הללו - ובדרך זאת תתפרק המערכת הציבורית, במקרה הטוב - - - קריאה: תשלומי הורים. חיים אורון (מרצ): תשלומי הורים. - - - במקרה הטוב הוא משלה את עצמו, ובמקרה הרע הוא מתייצב על מדרון חלקלק שבתחומים מסוימים אנחנו נמצאים לחלוטין בתוכו ובתחומים אחרים אנחנו בפתחו. לכן, כפי שאמרתי בראשית דברי, אני תומך בהצעת החוק הזאת, אבל אני חושב שלא מספיקה הצעת חוק אחת כזאת, אלא צריך לעשות שינוי כיוון מהותי. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אורון. חבר הכנסת אורי אריאל. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מוותר. היו"ר מגלי והבה: מוותר. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מבקש לוותר, ורק להודות לידידי, חבר הכנסת זבולון אורלב, שהביא את החוק הזה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חבר הכנסת נסים זאב – מוותר. חברי הכנסת, אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. כן, בבקשה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רק דבר אחד שכחתי: בכנסת הקודמת הגיש את ההצעה הזאת חבר הכנסת משולם נהרי, והוא סייע לי גם להעביר את זה בוועדת השרים. היו"ר מגלי והבה: תודה על הגילוי הנאות. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור פעילות מסחרית בבתי-ספר, התשס"ז-2007, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה בעד - 18, נגד - אין, נמנעים - אין. אנחנו מוסיפים את חבר הכנסת גלנטי וחברת הכנסת שרה מרום-שלו. חברי הכנסת, אנחנו קובעים שהצעת חוק איסור פעילות מסחרית בבתי-הספר, התשס"ז-2007, עברה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 78) (זכות עיון במסמכים וחובת ניהול פרוטוקול), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/136).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 78) (זכות עיון במסמכים וחובת ניהול פרוטוקול), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת חיים אורון ובנימין אלון - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אורון לנמק את ההצעה. בבקשה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדובר בשתי הצעות דומות, שרצות קצת כתאומות, של חבר הכנסת אלון ושלי, שעניינן העיון בפרוטוקולים ובמסמכים של ועדות מקומיות. אני לא רוצה להאריך בדברים, אני גם חושב שהנושא מוסכם ואין עליו מחלוקת. אני רוצה להעיר שתי הערות עקרוניות. האחת, מהלך של שקיפות ומתן אינפורמציה רבה יותר לציבור הוא חלק מצורך הכרחי להפוך החלטות של מוסדות שונים, בעיקר מינהליים, לשקופים יותר, מבוקרים יותר, חשופים יותר לעין התקשורת וחשופים יותר לעיני ציבורים שונים מעוניינים. הנושא היותר מהותי בהקשר זה הוא כאשר מדובר בוועדות מקומיות. במקרים רבים הן עוסקות בעניינים של יישובים רבים ולא של יישוב אחד. אגב, חוק כזה כבר חוקק לגבי חברי מועצה של אותו יישוב, אבל הזכות הזאת איננה עומדת. למשל, באזור שבו אני חי יש מינהלת תכנון במקום מסוים, ולא כל חברי המועצות חברים באותה מינהלת תכנון, לכן, אין להם אפשרות להגיע למסמכים. החוק הזה יאפשר גם לחבר מועצה שאיננו נציג של המועצה בוועדת התכנון המקומית לעיין במסמכים כחלק מתפקידו. כולנו מכירים ויודעים שמדובר במחלוקות, באינפורמציה - אני לא רוצה לחשוד בכשרים והנושא הזה גם מאוד רגיש מבחינה ציבורית. הצעת החוק הזאת באה להסדיר את הזכות הזאת ולתת עוד כלי לנציגי ציבור שנוגעים לעניין להגיע לפרוטוקולים, וכמובן, לנהוג בהתאם למה שיגלו, וכך ימלאו את החובה שמוטלת עליהם על-ידי שולחיהם. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חיים אורון. חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים ברשימת הדוברים. חבר הכנסת בני אלון, בבקשה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אמשיך במקום שעצר בו חבר הכנסת אורון. להצעת החוק הזאת יש שני חלקים: האחד, זכות עיון במסמכים, כמו שהדגיש קודמי, במיוחד במקום שיש מרחב תכנון מקומי וחבר מועצה איננו חבר בוועדת התכנון ומנעו ממנו לעיין במסמכים. אבל זה גם יחזק את החברים שכבר יש להם זכויות חוקיות. אנחנו נסדר את זה בצורה מסודרת יותר. החלק השני הוא כללי ניהול פרוטוקול. יש לא בחקיקה, בתקנה, אבל רק בעיריות, תקנה 17 שצמודה לחוקי התכנון והבנייה. אבל הדברים לא מסודרים לגבי גופים כמו שתיארתי קודם, וגם הדברים לא מסודרים עד תום. לא מזמן היתה פסיקה של בית-המשפט העליון ואחר כך נשמע ערעור בפני המשנה לנשיא בדיון מיוחד, שהוא ערעור על ערעור של דיון מינהלי. אני אקרא משהו מדבריו של מישאל חשין: "לעניין החובה – או העדר החובה לעריכתו של פרוטוקול, שאלה ראשונה הנשאלת היא, אם הדין החרות מטיל חובה על עריכתו של פרוטוקול". אני כאן רוצה שתהיה חובה ברורה לערוך פרוטוקול, והחוק גם יאמר מתי יש התייעצות פנימית שלא מצריכה פרוטוקול, שלא תנוצל הפרצה הזאת לקיום דיונים, החלטות, ואחר כך לא יהיה אפשר בכלל לערער או לדעת מה נאמר שם. רק להזכיר לכולם, כשמדברים על הון ושלטון, הרבה פעמים תוקפים שלא בצדק את הבית הזה, שבעיקרו אין לו כוח. יש לו יכולות חקיקה, אבל הכוח האמיתי נמצא במקומות שיש שלטון, אם בממשלה, במשרדים מסוימים, אם בעירייה. החלטת ועדת תכנון שהופכת אזור מאזור חקלאי לאזור בנייה או מאזור כזה לאזור אחר, לפעמים יש שם מיליונים אם לא יותר, ובהחלטות שלא תמיד שקופות ולא תמיד השיקולים ענייניים בהן, אפשר להגיע לשחיתויות מאוד גדולות. לכן - חשיבות הפיקוח והשקיפות שלנו. אני אמשיך לקרוא במה שפתחתי: "אם אכן מטיל הדין החרות חובה, כי אז יש להישמע לו, כמובן. ואולם, במקום שאין המדובר בחובה שהוטלה בדין והטוען לקיומה של חובה - - - חובת עריכתו של פרוטוקול - - - שהיקפה משתנה ממקרה למקרה". אני לא ארחיב כדי שלא להלאות את הציבור. אני אומר רק שלדעתי החוק הזה הכרחי, ואציין לשבח ובתודה את חברנו, אופיר פינס, שלא נמצא כאן, אבל אומר שבחו שלא בפניו. הוא יושב-ראש ועדת הפנים, הוא גם היה שר הפנים, הוא ניהל את הישיבה האחרונה והריץ את החוק הזה, שהרבה זמן נתקע, בצורה עניינית ויעילה, ואני בטוח שהוא ימשיך להוביל את זה לחקיקה מלאה במהרה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אלון. אנחנו ממשיכים ברשימת הדוברים: חבר הכנסת עזמי בשארה – איננו נוכח כאן. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת זבולון אורלב – מוותר. תודה. חבר הכנסת משה גפני – איננו נוכח. חבר הכנסת ברכה, מוותר? מוחמד ברכה (חד"ש): לא. היו"ר מגלי והבה: בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דב חנין. בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מסכים להצעת החוק ואני חושב שהיא ראויה. במסגרת ההתחייבות שלי באותו יום שחבר הכנסת מגלי והבה, היושב-ראש של הישיבה, ארגן את היום של העדה הדרוזית, שבכל שבוע אני אעלה נושאים שקשורים לכפר ערבי דרוזי, השבוע אני בוחר לדבר דווקא על הכפר בית-ג'ן, שהוא הכפר של חבר הכנסת מגלי והבה עצמו. בית-ג'ן הוא כפר שנמצא במקום הגבוה ביותר במדינת ישראל, ונשגבות המסורת של האנשים ונשגבות המוסר שלהם היא בהתאם למיקומם הגיאוגרפי הגבוה, ואני באמת מעריך את התושבים שם, כפי שאני מעריך את כל האנשים. הכפר בית-ג'ן סובל זה שנים ממחסור בשטח בנייה, שטח שיפוט, וועדת התכנון והבנייה, שנמצאת במעלות, מסרבת להכיר בתוכנית המיתאר שהוכנה במועצה המקומית. כתוצאה מכך יש היום קרוב ל-1,200 "עבירות בנייה" בכפר, ובעצם זה המספר הגדול ביותר של מבנים בלתי חוקיים ביחס לתושבים. מצד אחר, רשות שמורות הטבע שולחת את פקידיה ועובדיה לשכנע את בעלי הקרקעות למכור אותן ולהפוך את העניין לעניין נדל"ני, ולא עניין של שטח שיפוט. המחסור בקרקעות לבנייה הוא מחסור חמור, והדבר מקשה על הזוגות הצעירים למצוא את מקומם ואת עתידם. לפני זמן פיטר משרד הפנים את המועצה ומינה ועדה קרואה, אבל זה לא פתר את המשבר הכספי של המועצה. היום, בעידן הוועדה הקרואה, עיקר פעילותה הוא לשלם משכורות. אינני מזלזל בתשלום משכורות לעובדים, דווקא בעידן שאנחנו נמצאים בו, שמועצות אינן משלמות משכורות לעובדים שמילאו את עבודתם חודשים על גבי חודשים, אבל זה לא הדבר שנדרש מוועדה קרואה, אלא צריך לעשות גם מעבר לזה. יש לכפר כניסה אחת, אף שמספר התושבים בו קרוב ל-11,000. הרשויות מתנגדות לסלילת כביש בין הכפר חורפיש לבית-ג'ן, דבר שיכול להקל את המשבר או את הצפיפות מפני שיש רק מקום אחד להיכנס ולצאת דרכו. אם אנחנו מסתכלים על כל הנתונים האלה וגם על נתונים אחרים, כמו מספר אקדמאים נמוך יחסית, ומחברים את זה לנתון נוסף, שהכפר בית-ג'ן נתן את מספר הקורבנות הגדול ביותר בכוחות הביטחון יחסית למספר התושבים - רואים שקשר הדם הוא אך ורק קשר דם, ולא קשר של חיים. אני חושב שמה שנחוץ זה קשר של חיים, ולא קשר של דם. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ברכה. הייתי רק מציע לך להתעדכן בעובדות ולא ולהסתמך על תומכים פוליטיים בנושאים שהעלית. בנושא ועדת התכנון והבנייה של בית-ג’ן התקיימה ישיבה רק לאחרונה, לפני שלושה שבועות, והמועצה המקומית המפורקת בעצם הגישה את התוכנית רק לאחרונה, וזה להרחבת תוכנית המיתאר. מוחמד ברכה (חד"ש): כמה זמן היא נשארה במגירות? 10, 15 שנה? היו"ר מגלי והבה: אנחנו יודעים שבעיות תוכניות המיתאר קיימות. כשבאים בטענות - - - מוחמד ברכה (חד"ש): ועדת התכנון והבנייה של מעלות נוהגת כאילו היא מנהלת שם שלטון צבאי. אני חושב שיש לשחרר - - - ותהיה רק ועדה לתכנון ולבנייה - - - חשוב שאתה תאמץ את הדבר הזה. היו"ר מגלי והבה: לכן, אני אומר לך: תתעדכן. יש עכשיו ועדת תכנון ובנייה נפרדת, אלה חמישה יישובים שהפרידו, והיא עכשיו בקליטה בוועדה חדשה. הבעיות מטופלות. אני שמח שאתה מעלה את הסוגיות האלה, ואני רק מבקש שתתעדכן בעובדות לפני - - - מוחמד ברכה (חד"ש): כל הדברים שאמרתי נכונים, ומה שאתה אומר זה מה שעומד להתרחש, ואני מקווה שזה יתרחש. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, האם הממשלה שוב נעדרת מהדיון שלנו? היו"ר מגלי והבה: היה השר משולם נהרי והוא תיכף יחזור, אבל יש שר בפוטנציאל. אני מבקש לבדוק איפה השר התורן. דב חנין (חד"ש): יש איזו תחושה קבועה שממשלת ישראל נעלמה. אולי זו התחושה בציבור. אני חייב לומר שזו לא רק התחושה בכנסת. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): יש מועמד לנשיאות. דב חנין (חד"ש): יש מועמד לנשיאות וזה יפה מאוד, והוא מועמד ראוי. יש מועמד לשירות. אבל, אדוני היושב-ראש, יש איזו תחושה בציבור שהממשלה נעלמה, וכשהתחושה הזאת מגיעה גם לכנסת, זה מדאיג. מנחם בן-ששון (קדימה): - - - את כל גופי השלטון. היו"ר מגלי והבה: - - - לא מחויבת להיות פה, אבל אנחנו - - - דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אני מודה לך. אני מבין שאם קדימה מוכנה כבר לחילופי השלטון, אז המצב טוב. אני רוצה לומר כמה דברים לגוף החוק הזה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, רבותי המציעים, חברי הכנסת אורון ואלון, אני חושב שהצעת החוק שלכם מראה עד כמה המצב בתחום התכנון והבנייה בישראל אבסורדי. הרי אתם מציעים משהו שהוא כל כך מובן מאליו - שחבר מוסד התכנון יוכל לקרוא את הפרוטוקול של מוסד התכנון. אני שואל את עצמי - - - חיים אורון (מרצ): לא. גם חבר מועצה שהוא לא חבר. דב חנין (חד"ש): גם חבר מועצה שאינו חבר. הסעיף המרכזי בחוק מדבר על חבר מועצת תכנון שיהיה רשאי לעיין - - - היו"ר מגלי והבה: תנוח דעתך. השר משולם נהרי פה. דב חנין (חד"ש): אני שמח שממשלת ישראל בכל זאת חוזרת אל הכנסת. אדוני היושב-ראש, אני אומר - ואני כמובן תומך חד-משמעית בחוק - שאם את זה צריך - - - ראובן ריבלין (הליכוד): לא היית אז, אבל בגין היה אומר: המובן מאליו טוב שייאמר. דב חנין (חד"ש): המובן מאליו טוב שייאמר - בהחלט צדק חבר הכנסת בגין המנוח. רבותי, הצעת החוק הזאת מראה באיזה עולם של אבסורד אנחנו נמצאים כשמדובר בתכנון ובנייה. עד היום, בהעדר החוק הזה גם חברי המוסד התכנוני לא יכלו לעיין בפרוטוקולים של המוסד התכנוני עצמו. אבל, רבותי המציעים, אני רוצה לומר לכם שאנחנו צריכים הרבה יותר בתחום התכנון והבנייה. אנחנו צריכים בנושא התכנון והבנייה את מלוא החשיפה לאור השמש של כל הליכי התכנון והבנייה. אנחנו צריכים שקיפות לציבור הרחב בכללותו, לכל המעוניינים, ולא רק לחברי מוסד התכנון. אנחנו צריכים ליצור נגישות להחלטות מוסדות התכנון לא רק לחברי מוסדות התכנון עצמם, אלא גם לציבור הרחב, הציבור המעוניין. צריך שתהיה לו אפשרות, בשנת 2007, להגיע באופן נגיש לפרוטוקולים. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שהגיע הזמן לרפורמה יסודית בתחום התכנון והבנייה, לרפורמה שתהפוך את חוק התכנון והבנייה לחוק שיאפשר שקיפות, נגישות, פתיחות לציבור ויכולת אמיתית של הציבור להשפיע בענייני תכנון ובנייה שנוגעים לחיים, נוגעים לנכסים, נוגעים לבתים. זה מה שצריך לעשות בכנסת. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חבר הכנסת מאיר פרוש - איננו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מוותר, כי לחבר הכנסת איתם יש חתונה, ואנחנו מאחלים לו מזל טוב. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בנושא ועדת התכנון צריך לזכור שיש שני סוגי ועדות - ועדת רישוי וועדת תכנון. ההבדל ביניהן הוא שוועדת הרישוי דנה בתוספות בנייה כשאין סטייה, כשאין הקלה וכשאין משהו שצריך לפרסם. יושבים שם בדרך כלל יושב-ראש ועדת התכנון, מהנדס העיר ואיש התכנון. בדרך כלל זה עובר, והייתי אומר שרוב הנושאים השבועיים התכנוניים מגיעים דווקא לוועדה הזאת. מתי מתנהלים דיונים? כשיש חריגת בנייה, כשיש סטייה ניכרת, כשיש תוספת נפח בנייה, כשיש בעיה ארכיטקטונית. בנושאים האלה יש דיונים מפני שכל חבר ועדה אומר את דעתו ומביע את עמדתו. בדרך כלל יש פרוטוקולים בדיונים האלה. היו"ר מגלי והבה: פרוטוקולים טובים, אתה מתכוון? נסים זאב (ש"ס): לא משנה. תלוי מה הנושא ומה ההחלטה. לאחד זה טוב ולאחד זה רע. אדוני היושב-ראש, הייתי חבר בוועדת התכנון והבנייה 15 שנה, ואני רוצה לומר שדווקא בירושלים יש פתיחות. כל חבר מועצה שרצה לגשת וביקש לדעת על תיק מסוים, אני חושב שהנושא היה פתוח בפניו. מה שכן מטריד אותי זה לא הפרוטוקולים ולא מה נכתב בהם. הבעיה היא כתיבת הפרוטוקול, שזה לוקח לפעמים שבועות רבים, ועד הפצת הפרוטוקול, עד שחברי המועצה, חברי ועדת התכנון, בכלל חותמים עליהם – זו פשוט שערורייה. חודשים רבים אנשים יושבים ומחכים להחלטות כדי לקדם את העניין הלאה, כי לפעמים הנושא עובר מוועדה מקומית לוועדה מחוזית, ומוועדה מחוזית חוזר לוועדה מקומית. הטלטלה של שנה וחצי – שנתיים מוציאה את נשמתם של האנשים - - - היו"ר מגלי והבה: 42 מעברים עד שהרשיון יוצא לפועל, בין המשרדים השונים ובין הוועדות השונות. נסים זאב (ש"ס): וייסעו ויחנו. השאלה, אם כל מי שמגיש תוכנית צריך להרגיש שעכשיו הוא יוצא ממצרים עד הגעתו לארץ-ישראל. אם לזה צריך 42 הסעות, ויחנו וייסעו, בסדר, אבל שאדם ידע שהוא באמת צריך לעבור את ארץ – לא הפלאות אלא התלאות. אבל אני חושב שבנקודות האלה – הלוואי שבהצעת החוק הזאת אפשר יהיה לגלגל את הנושאים שאני מזכיר עכשיו. למשל, נושא הרכבת הקלה, המכבידה על מערכת התכנון פה, בירושלים – אני יודע, כי אני חש את זה על בשרי יום-יום. אני מקווה שנביא עוד הצעות חוק כדי להקל על תושבים פה בעיר הזאת, לפחות. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 78) (זכות עיון במסמכים וחובת ניהול פרוטוקול), התשס"ז-2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 78) (זכות עיון במסמכים וחובת ניהול פרוטוקול), התשס"ז-2007, עברה בקריאה ראשונה ותעבור להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית לוועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 2) (עונשין ותרופות), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/137).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 2) (עונשין ותרופות), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ ואריה אלדד - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד לנמק את הצעת החוק. בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, ראשיתה בשדולה שאני עומד בראשה – השדולה למאבק בשחיתות. לפני השדולה הופיעו כמה אנשים שחשפו שחיתויות וגוללו בפני השדולה את מסכת הרדיפות והייסורים שהם עברו. אנשים שיש קבלות על כך שהשחיתות שהם חשפו – אכן מעשים שהיו, ולא המצאות שהם בדו מלבם. לא היה אפשר לפטר אותם, כי מבקר המדינה הוציא צו שאסר את פיטוריהם, אבל מעסיקיהם הצליחו להתנכל להם, לפגוע בתנאי העסקתם, לסגור את המשרד, ליטול מהם את הרכב ואת הטלפון, למנוע את העבודה שלהם, לנטרל אותם, למעשה. והדבר מהווה שיעור רע מאוד לכל מי שנתקל בשחיתות במקום עבודתו אבל רואה איזו מסכת ייסורים עוברים אלה שחושפים שחיתות. לפיכך, הצענו את הצעת החוק הזאת, שעיקריה הם שניים. אחד, רדיפת חושף שחיתות היא לא רק עבירה שדינה דין משמעתי, אלא היא הופכת בחוק הזה לעבירה פלילית שדינה עד שלוש שנות מאסר, אם מישהו פיטר חושף שחיתות או פגע בעבודתו. והתיקון השני, או קבוצת התיקונים השנייה, עוסק בכך שבית-הדין לעבודה יהיה מוסמך לפסוק עד 50,000 שקלים, ובמקרים של רדיפה חמורה ביותר, נשנית, שחוזרת והופכת שיטתית – עד 500,000 שקלים יכול לפסוק בית-הדין לעבודה בלא הוכחת נזק. הצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית לפני שלושה חודשים, אבל אנחנו, המציעים – שלי יחימוביץ שהציעה ואני שהצטרפתי לאחר מכן, בהצעה השנייה – הסכמנו להמתין להצעת החוק הממשלתית ששר התמ"ת אמר שהוא מכין. אני משוכנע שהצעת החוק שהנחנו זירזה את הליכי החקיקה הממשלתית, ואני שמח ששר התמ"ת הרים את הכפפה. בשיחה עם חברת הכנסת יחימוביץ היום הוא ביקש שלא נעלה היום את החוק להצבעה, והוא התחייב עד לשבוע הבא להגיש את הצעת החוק הממשלתית, שאנחנו נצטרף אליה. עד יום רביעי ההצעה הזו תעלה - בתמיכת הממשלה. אני מברך את השר על כך שנענה לאתגר, שעמד בלוח הזמנים שהתחייב עליו, כדי שנוכל להעלות את הצעת החוק הזאת, שמבחינתנו היא סכר בפני שיטפון השחיתות ורדיפת חושפי השחיתויות. אני מקווה שנוכל להעלות אותה בתמיכת הממשלה בשבוע הבא ולהוסיף עוד נדבך למלחמה בשחיתות. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אלדד. תשובה והצבעה במועד אחר, אלא אם כן מישהו מתעקש על דיון. קריאות: לא, לא. הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 4) (התיישנות תביעה בשל עבירת מין או התעללות), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/139).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים להצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 4) (התיישנות תביעה בשל עבירת מין או התעללות), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת רונית תירוש וניסן סלומינסקי - קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת ניסן סלומינסקי לנמק את הצעתו. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בני, למה אתה הולך? חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מדבר עליה באה לתקן עיוות שקיים בחוק. כיום, בעבירות שמתבצעות בקטין במשפחה, המדינה מבינה, כשמדובר על הדין הפלילי, שקטין שנעברה בו עבירה – קטין או קטינה – הוא נכנס למצב של הדחקה, ועד שהוא מוכן לדבר על זה, להוציא את זה, לוקח זמן, ולכן ממתינים עד גיל 28, כדי שהוא יוכל להוציא את זה החוצה, ומגיל 28 נותנים עשר שנים עד שנגמרת תקופת ההתיישנות. במלים פשוטות: קטין יכול לתבוע בעבירה פלילית עד גיל 38 את מי שביצע את העבירה. זה מכובד, זה נכון, והוכח בכל המבדקים שאכן אלה פרקי זמנים סבירים. אבל כשאנחנו מסתכלים על הדין האזרחי, כשאותו קטין או קטינה רוצה לתבוע את זה שביצע את העבירה הפלילית נגדו בתביעה אזרחית, המצב שונה. שם מופיע שמחכים עד גיל 18 ומגיל 18 נותנים לו שבע שנים. במלים פשוטות: בגיל 25 יש התיישנות, והוא לא יכול לתבוע עוד בתביעה אזרחית. יצא כאן מצב אבסורדי, שהוגשה תביעה פלילית בגיל 30 או 35, ואכן בית-המשפט חייב וקבע שהיתה עבירת מין בקטין הזה, ומחייב את הנאשם, ועכשיו התובע רוצה לתבוע בתביעה אזרחית והוא לא יכול, כי בגיל 25 כבר יש התיישנות. הצעת החוק הזאת באה, דבר ראשון, להתחיל להשוות את התאריכים ולומר: לא גיל 18 בתביעה האזרחית, אלא מחכים, כמו בתביעה פלילית, עד גיל 28, כי עד אז עדיין יש מצב של הדחקה. לכן נותנים לו זמן נוסף. זה התיקון הראשון. התיקון השני בא ואומר: מדוע לדבר רק על עבירות מין שנעשו במשפחה, שזה החוק, בואו נרחיב את זה גם על עבירות התעללות שנעברו בקטין. כי עבירות של התעללות קשה בקטין, גם להן יש אותה התייחסות לנורא שבדבר, כמו עבירות מין, ולכן ההצעה הזאת מרחיבה גם לעבירות מין, עבירות התעללות שנעשו בקטין. דבר שלישי, גם באותם מקרים שיש יחסי תלות, מסתכלים גם על זה כמו על קטין במשפחה. אלה שלושת התיקונים הראשונים, ונוסף על כך אנחנו אומרים שאם נפתח הליך פלילי נגד הנאשם, תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית תיעצר ותמתין. לכשתסתיים התביעה הפלילית והאיש חויב, אז יכולה להתחיל – נותנים שנה לקטין הזה, שגדל בינתיים, כדי להגיש תביעה אזרחית. הצעת חוק הזאת היא ראויה, היא מתבקשת. היא תנסה במעט ובמזער לכפר על הדבר הנורא שנעשה לקטין. תודה לך. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. נרשמו כמה דוברים. אני לא אקרא את שמות כולם - רק את מי שנמצא באולם המליאה. לפי הסדר שאני רואה - חבר הכנסת זבולון אורלב, רוצה להתייחס לחוק? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רוצה להתייחס, אבל אני מוותר. היו"ר אמנון כהן: תהיה בריא. חבר הכנסת מוחמד ברכה, כולכם? גם נסים? נסים זאב (ש"ס): כן. היו"ר אמנון כהן: אוקיי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 4) (התיישנות תביעה בשל עבירת מין או התעללות), התשס"ז-2007 - הצבעה בקריאה ראשונה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 11 נגד - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון מס' 4) (התיישנות תביעה בשל עבירת מין או התעללות), התשס"ז-2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד - 11, אין נגד, אין נמנעים. לכן, הצעת חוק זו עוברת להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט. אנחנו מברכים. הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47) (מינוי מבקר וועדת ביקורת), התשס"ז-2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/137).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47) (מינוי מבקר וועדת ביקורת), התשס"ז-2007 - קריאה ראשונה - של חבר הכנסת זבולון אורלב, שיעלה ויסביר את החוק. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תתפלאו לשמוע, אבל פקודת המועצות המקומיות איננה מטילה כיום חובה למנות ועדה לענייני ביקורת ומבקר פנימי במועצות מקומיות, וזאת שלא כמו בעיריות. אומנם, הפקודה הסמיכה את שר הפנים לקבוע חובת מינוי של מבקרים פנימיים במועצות מקומיות, אבל היא נקבעה רק לגבי חלק מסוגי המועצות המקומיות. כך, למשל, לא נקבעה חובה לגבי מועצות אזוריות ולגבי מועצות מקומיות תעשייתיות. על כן, החוק שלי בא להסדיר את הבלגן שיש בפרשה הזאת, כדי שיהיה חוק אחיד. מה שנכון לגבי עיריות בחוק יהיה נכון לגבי המועצות המקומיות לכל סוגיהן, ובכל רשות מקומית - אזורית, תעשייתית - תהיה חובה למנות גם מבקר וגם ועדת ביקורת. כמובן, החוק קובע שלא בכל מועצה אזורית קטנה צריכים למנות מבקר במשרה מלאה. תהיה סמכות לשר, כמו בעיריות, לעשות את ההתאמות המתחייבות בהיקפי המשרה, את הסדרי ההעסקה, כדי שהכול יתנהל בצורה מתוקנת. החוק עובר כמובן בתיאום עם הממשלה ועם מבקר המדינה. אני חושב שזה יהיה צעד גדול כדי לסתום פרצות ולהסדיר את עבודת - - - נסים זאב (ש"ס): אולי התייחסות לגבי התקציב. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לגבי מועצות מקומיות - אין בעיה של תקציב, כי ברובן זה קיים היום, רק זה לא מוסדר בחוק אלא בצווים ובכל מיני דברים שלא מקנים מעמד למבקר, ולכן יש תופעה של פיטורים ואי-התייחסות. לגבי ועדת הביקורת, מובן שאין - - היו"ר אמנון כהן: אין תקציב כי זה בתוך - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - בעיית תקציב. לגבי המועצות האזוריות, התקציב הוא פחות מ-5 מיליוני שקלים. נדמה לי שמישהו עשה חישוב של 4 ומשהו מיליוני שקלים. הואיל וזה בהסכמת משרד הפנים, עניין התקציב יוסדר כמו שמוסדר כל עניין תקציב המועצות האזוריות. היו"ר אמנון כהן: נרשמו דוברים? כולכם מוותרים? עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47) (מינוי מבקר וועדת ביקורת), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת זבולון אורלב - קריאה ראשונה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 13 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 47) (מינוי מבקר וועדת ביקורת), התשס"ז-2007, לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד - 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק הזאת עוברת לוועדה לביקורת המדינה להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הודעת הוועדה לזכויות הילד על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ["דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 7421.] היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעות סיעות האיחוד הלאומי - מפד"ל, מרצ-יחד וחד"ש שלא להחיל דין רציפות. אנחנו מזמינים את חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, תודה. הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון מס' 3) היא הצעת חוק ראויה, והיא הצעת חוק חשובה. זו הצעה שקובעת שלא רק אלה שאובחנו כסובלים מפיגור שכלי יהיו זכאים לגמלה או יהיו זכאים למעון, ולא רק מי שאובחן כזכאי לגמלת ילד נכה יזכה לטיפול במעון כזה. לכן, גם אלה שסובלים מעיכוב התפתחותי ניכר, כלשון החוק, יהיו זכאים לטיפול במעון כזה. לכן החוק חשוב, וראוי להחיל עליו דין רציפות. אבל איננו יכולים אלא להצטער על כך שהחוק לא תוקן מוקדם יותר, משום שלהבנתי ממשלת ישראל היום מתנהגת כמי שסובלת מעיכוב התפתחותי ניכר. אולי אם היתה זוכה הממשלה במועד למעון טיפולי, לא היינו אוכלים היום את פירות הבאושים שלה. אחד המאפיינים הברורים ביותר של התפתחות תקינה של ילד או של מתבגר הוא היכולת ללמוד ולהפיק לקחים - ליישם אותם. והנה, המאפיין הזה נעדר כליל מדפוסי ההתנהגות של ראש הממשלה ושל כל ממשלתו כולה. כשהתפוצצו לנו הסכמי אוסלו בפנים - ו-1,500 חללים בבתי-הקברות שלנו מזכירים לנו מדי יום את האסון הזה, את האיוולת - נשבעו קברניטי המדינה כולם שלהבא לא רק יעקבו אחר הצהרות מנהיגי ערב אלא גם אחרי הביצוע בפועל. והנה, ראש הממשלה, שנבחר על תוכנית ההתכנסות, ותוכנית ההתכנסות שלו מתה עוד לפני שנולדה, ואז הושבע ונשבע אמונים למפת הדרכים, הצהיר בנאום מפורש רק לפני ימים ספורים כי עכשיו הוא גילה את האור בתוכנית הסעודית. הוא מחליף את תוכניותיו מיום ליום. הנה, גם בתוכנית הסעודית יש לו פתאום על מה לדבר. על מה הוא חושב שאבו-מאזן ידבר אתו? על מרק הקובה של שולה זקן? יתייעץ אתו איך להילחם בשחיתות, גם זאת שברשות הפלסטינית וגם זאת שבממשלת ישראל? הם דורשים לדבר על הפליטים הערבים ממלחמת השחרור. במקום לבוא ולהצהיר שאבו-מאזן, שהיה שותף להסכם עקבה על מפת הדרכים, לא עמד בשום התחייבות שלו, לא פירק את ארגוני הטרור, נכנע ל"חמאס", הולך עם ה"חמאס" לממשלת אחדות, לקח את 100 המיליונים שהתחייב שלא יועברו למשכורות ומשתמש בהם לתשלום משכורות, גם למנגנונים של ה"חמאס", ולא לפרויקטים הומניטריים כפי שהוא התחייב. הוא באמת לא למד לקח, לא הפנים ולא מיישם את הלקחים. כלומר, הוא מגלה דפוס פעולה מדויק של מי שמגלה עיכוב בהתפתחות הרגשית, השכלית. לפיכך, אין לנו אלא להצטער שהצעת החוק החשובה שהונחה בפני הכנסת, וראוי להחיל עליה דין רציפות, לא היתה מונחת בפנינו לפני שנים רבות, והיה לנו מעון טיפולי שהיה מסוגל לטפל בממשלת ישראל, על כל העיכובים ההתפתחותיים שלה. אני מבקש להסיר באופן פורמלי את התנגדותנו להחלת דין רציפות. מה שלא עשינו לפני שנים - כנראה מאוחר מדי. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת מוחמד ברכה, גם אתה רוצה לנמק. אדוני, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כמובן, ההתנגדות לדין הרציפות היא התנגדות פורמלית, ואנחנו מחייבים את החוק, והחוק הזה הוא ראוי. אבל רציתי לדבר לגופו של החוק הקיים ולגופה של ההרחבה המוצעת. החוק הקיים לגבי מעונות שיקומיים לילדים עם פיגור – גם הוא לא מתקיים במלואו בקרב הציבור הערבי, במגזר הערבי, ביישובים הערביים. אני חושש שאם לא ייקבעו מנגנונים של יישום שוויוני ברור, עם תקצוב ברור, שייכנס כחלק מתקציב המדינה, גם ההרחבה שמוצעת בחוק הזה תהיה הרחבה רק על הנייר. ועל כן, בעת המשך הטיפול או ההתקדמות בתהליך החקיקה של החוק, יש כמובן להידרש לסוגיות של יישומו ותקצובו באופן שוויוני לכלל האוכלוסייה. לעומת זאת, מה שאנחנו רואים בכמה יישובים - שאפילו ילדים שסובלים מפגיעות מוטוריות אינם יכולים לזכות למעונות שמתאימים למצבם וליכולתם. רק לפני כמה חודשים דנו בוועדת החינוך והתרבות, בראשותו של חבר הכנסת מלכיאור, שיושב כאן, במצבם של ילדים שנאלצים להסיע אותם קרוב ל-50 קילומטר בכל יום, הלוך וחזור, למוסד שהוא רחוק מביתם – אני מדבר על כפר נחף – וזאת אף שהמועצה המקומית היתה מוכנה להקצות קרקע כדי להקים מוסד ראוי שישרת את כל הכפרים באזור. ולמרות זאת, על אף הדברים שנאמרו על-ידי נציגי משרד החינוך, הדברים אינם מתקדמים. המדינה, מערכת נאורה יכולה להיבחן בנכונותה ובמידת העמדת המשאבים כדי לטפל בחלשים, על אחת כמה וכמה אם הם ילדים קטנים שנולדו עם פגיעות מוטוריות או שכליות. למרבה הצער, אני לא יכול לומר שהמערכת הישראלית יכולה לתת מענים הולמים לכלל הציבור, על אחת כמה וכמה לציבור הערבי. תודה רבה, אדוני. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): חבר הכנסת ברכה, זו הפעם הראשונה שאני שומע שזה לא מיושם בסקטור הערבי. לפי החוק זה צריך להיות שוויוני לגמרי. אין אפשרות, על-פי החוק, שלא ליישם את זה בסקטור הערבי. מוחמד ברכה (חד"ש): אהיה מוכן להביא, לקראת המשך הטיפול בהצעה, דיווח על מידת היישום ועל החסרונות של החוק הקיים, כדי לתת מענים על ההרחבה המוצעת. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): את ההרחבה בפועל אנחנו מפעילים עכשיו. מוחמד ברכה (חד"ש): אז נדבר בוועדה, אני אביא לך נתונים קונקרטיים. היו"ר אמנון כהן: אני מבין שהמציעים שלא להחיל דין רציפות – זה לא היה מהותי. לכן אנחנו נצביע על החלת דין רציפות על הצעת החוק. מוחמד ברכה (חד"ש): אנחנו מוותרים על ההצבעה. היו"ר אמנון כהן: אבל צריך להצביע בכל מקרה. אנחנו מצביעים על החלת דין רציפות על הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון מס' 3) (תנאים לזכאות למעון יום שיקומי), התשס"ו-2005. מי שבעד הוא בעד החלת דין רציפות. אפשר להצביע. הצבעה מס' 11 בעד הודעת הוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין הודעת הוועדה לזכויות הילד על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון מס' 3) (תנאים לזכאות למעון יום שיקומי), התשס"ו-2005, נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: הוחל דין רציפות. שישה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לכן החלת דין הרציפות אושרה, והצעת החוק תעבור לוועדה לזכויות הילד להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ד באדר התשס"ז, 14 במרס 2007, בשעה 11:00. לילה טוב. הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 19:15.