דברי הכנסת

תוכן העניינים שאילתות בעל-פה 7 105. בדיקת נוסעים ערבים בנמל התעופה בן-גוריון 7 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 8 נסים זאב (ש"ס): 9 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 10 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 10 106. תאונות דרכים בירושלים 11 נסים זאב (ש"ס): 11 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 12 נסים זאב (ש"ס): 13 דוד טל (קדימה): 13 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 14 107. מסלול רכבת ישראל מבאר-שבע לתל-אביב וחזרה 14 יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 14 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 14 יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 16 משה גפני (יהדות התורה): 16 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 18 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 19 110. הציוד הרפואי ביחידות מחסני חירום 20 דוד טל (קדימה): 20 סגן שר הביטחון אפרים סנה: 20 דוד טל (קדימה): 21 סגן שר הביטחון אפרים סנה: 21 יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 21 סגן שר הביטחון אפרים סנה: 21 הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ז-2007 22 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 22 מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 25 הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006 26 הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - מימון פעילות הסיעות בכנסת), התשס"ז-2007 26 אביגדור יצחקי (קדימה): 27 יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 29 מיכאל איתן (הליכוד): 30 יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 37 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - תווי קנייה), התשס"ו-2006 41 מיכאל איתן (הליכוד): 41 שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: 42 מיכאל איתן (הליכוד): 43 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – הגדרת מרווח בין שירות מילואים שנתי לשירות מילואים שנתי עוקב), התשס"ז-2006 44 אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 44 דני יתום (העבודה-מימד): 45 הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון - פטור מתשלום מס לבני-נוער), התשס"ו-2006 47 דוד טל (קדימה): 47 השר משולם נהרי: 47 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי בעד שירות סדיר מלא), התשס"ז-2006 49 מתן וילנאי (העבודה-מימד): 49 השר משולם נהרי: 50 הצעת חוק תעסוקה נתמכת, התשס"ו-2006 51 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 51 הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון - יציאה שלא כדין), התשס"ז-2006 52 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 53 הצעת חוק זכויות המורה, התשס"ז-2007 54 רונית תירוש (קדימה): 54 נסים זאב (ש"ס): 56 רונית תירוש (קדימה): 58 השר משולם נהרי: 59 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התשס"ז-2006 60 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 60 הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון - הזכות לפיצויי התפטרות), התשס"ו-2006 63 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 64 הצעת חוק איסור הפגנות ליד מגוריו של איש ציבור, התשס"ו-2006 66 גדעון סער (הליכוד): 67 יובל שטייניץ (הליכוד): 68 חיים אורון (מרצ): 70 יובל שטייניץ (הליכוד): 71 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מחיקת רישום פלילי על תיק שנסגר בשל חוסר עניין לציבור), התשס"ו-2006 74 גלעד ארדן (הליכוד): 74 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 76 הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – סמכות עניינית ומתן ערובה), התשס"ז-2007 78 גדעון סער (הליכוד): 78 הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – יציאה לקצבה), התשס"ז-2006 79 ראובן ריבלין (הליכוד): 79 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 81 הצעת חוק העונשין (תיקון – חבלה נפשית), התשס"ז-2006 81 זהבה גלאון (מרצ): 82 הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון - הנחה בתשלומי ארנונה), התשס"ו-2006 83 קולט אביטל (העבודה-מימד): 84 הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - איסור מסירת פתק הצבעה ביום הבחירות), התשס"ו-2006 87 יואל חסון (קדימה): 87 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגות סטודנטים בתארים מתקדמים), התשס"ו–2006 90 אורית נוקד (העבודה-מימד): 90 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 91 מזכיר הכנסת אריה האן: 91 הצעה לסדר-היום 92 הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אי-מינוי שר הרווחה 92 רן כהן (מרצ): 92 השר יעקב אדרי: 96 השר יעקב אדרי: 96 רן כהן (מרצ): 101 הצעות לסדר-היום 102 דוח ועדת-זיילר וחילופי התפקידים במשטרת ישראל 102 מוחמד ברכה (חד"ש): 102 אברהם רביץ (יהדות התורה): 104 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 106 רן כהן (מרצ): 106 יעקב מרגי (ש"ס): 108 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 109 רונית תירוש (קדימה): 110 יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 112 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 113 מיכאל איתן (הליכוד): 114 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 116 נסים זאב (ש"ס): 123 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 125 הצעה לסדר-היום 126 חילול קבר הרצל 126 יצחק זיו (גיל): 127 השר לקליטת העלייה זאב בוים: 128 הצעה לסדר-היום 133 יום ראול ולנברג וחסידי אומות העולם 133 מרינה סולודקין (קדימה): 133 השר יעקב אדרי: 134 השר יעקב אדרי: 135 ראובן ריבלין (הליכוד): 136 הצעה לסדר-היום 136 מצוקת הדיור והקשיים בקבלת זכאות לשכר דירה 136 יעקב כהן (יהדות התורה): 138 שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: 140 נסים זאב (ש"ס): 148 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 149 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 149 שאילתות ותשובות 150 717. מצוקת הדיור של ערביי יפו 150 שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: 150 869. מינהלת הבדואים 152 891. פרויקט שיקום שכונות חברתי 152 929. קריטריונים למתן משכנתאות 154 943. מימון תשתיות בשכונה המערבית בפקיעין 155 945. הקצאת קרקע לחווה חקלאית-טיפולית בעיר אלעד 156 הצעה לסדר-היום 158 הצטרפות עשרות אלפי ישראלים ל"יהודים מאמינים בישו" 158 נסים זאב (ש"ס): 158 השר יצחק כהן: 160 עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 160 השר יצחק כהן: 161 שאילתות ותשובות 165 566. מחסור עתידי במקומות קבורה בגוש-דן 166 647. הלנת שכרם של עובדי המועצות הדתיות 168 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 170 השר יצחק כהן: 170 686. שיפוץ מקווה הטהרה ביישוב יקיר בשומרון 171 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 172 838, 888. מחסור במקומות קבורה 173 הצעה לסדר-היום 174 סגירת המרפאה הייחודית לחולי-נפש חרדים בבית-החולים "שיבא" 174 דוד אזולאי (ש"ס): 174 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 176 הצעה לסדר-היום 179 סכנת פיטורים לעובדי נמל אילת 179 שלמה בניזרי (ש"ס): 179 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 181 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 183 שאילתות ותשובות 184 395. העסקת קציני בטיחות בתעבורה בחברות פרטיות 184 465. הפרטת קווי "אגד" בדרום 185 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 186 499. התקנת רמזורים בכניסות ליישובים 187 506. היתר שימוש באופניים חשמליים 188 526. נמל חיפה 190 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 191 542. ידיעה על הפרטת קווי אוטובוסים ללא מכרז 192 543. קו תעופה לקריית-שמונה 193 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 194 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 194 577. מוניות בעלות שבעה מקומות 195 דוד אזולאי (ש"ס): 196 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 196 578. קו אוטובוס מרכסים לאלעד ולקריית-ספר 197 580. גביית דמי טיפול משוכרי רכב הנוסעים בכביש 6 198 581. העברת קווים מחברת "אגד" לחברת "מטרופולין" בדרום הארץ 199 621. בניית מחלף בכניסה לקריית-יערים ונווה-אילן 200 644. העברת קווים מחברת "אגד" לחברת "מטרופולין" ופיטורי עובדים בדרום הארץ 201 655. פרסומי הרשות לבטיחות בדרכים 204 670. תו תקן למתקני נשיאת אופניים 205 696. איחורים של חברות התחבורה הציבוריות 206 709. מבצע "חופשי סטודנטיאלי" 207 712. תאונות הדרכים ביישובים הערביים 208 723. תלונות על הפעלת קו 277 אלעד–ירושלים 210 732. קו 422 בני-ברק–ירושלים 211 759. הפרטת קווי אוטובוסים ללא מכרז 212 775. ספסרות בהעברת סחורה לרצועת-עזה 213 808. הפעלת קווי "אגד" בכביש נחל-עירון 214 817. הקמת ועדה לבדיקת הרפורמה בתחבורה הציבורית 215 שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 216 818. אישור שינויים לחברות פרטיות לאחר זכייה במכרז 216 819. העברת אשכולות וקווי תחבורה ציבורית מ"אגד" לחברות פרטיות 217 834. זכאות למבצע "חופשי סטודנטיאלי" של חברת "אגד" 219 857. הכניסה לכפר ג'סר-א-זרקא 220 885. סגירת מעבר הרכבת מספר 18 בבנימינה 221 886. תצפיות בנמל התעופה בן-גוריון מטעם נשות "מחסום Watch" 222 921. איחורים בזמן ההגעה של הרכבות 223 924. חריגה משעות העבודה המותרות של נהגי אוטובוסים 225 חוברת י"ט ישיבה ק"א הישיבה המאה-ואחת של הכנסת השבע-עשרה יום רביעי, ג' באדר התשס"ז (21 בפברואר 2007) ירושלים, הכנסת, שעה 11:02 שאילתות בעל-פה היו"ר קולט אביטל: בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, ג' באדר התשס"ז, 21 בפברואר 2007. חברי חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: שאילתות בעל-פה. אני מזמינה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים, חבר הכנסת שאול מופז, לעלות לבמה, ואת חבר הכנסת דוד אזולאי לגשת למיקרופון ולקרוא את השאילתא. בבקשה, אדוני השר. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי, אתה יכול להתחיל. 105. בדיקת נוסעים ערבים בנמל התעופה בן-גוריון דוד אזולאי (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, פורסם בעיתון "הארץ" כי מרצה לחינוך באוניברסיטה העברית, מהמגזר הערבי, קובלת על חוויה משפילה שעברה בבידוק הביטחוני בשדה התעופה בן-גוריון. רצוני לשאול: 1. האם נחקר המקרה, ואם כן – מה הן תוצאות החקירה? 2. כיצד תימנע פגיעה בנוסעים הערבים? תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה. בבקשה, אדוני השר. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, המקרה שפורסם ב"הארץ" בנוגע לבדיקה הביטחונית שעברה בנמל תעופה בן-גוריון הנוסעת ד"ר סמירה אליען, נבדק על-ידי חטיבת הביטחון בנמל התעופה בן-גוריון. התחקיר שנערך לצוות העובדים שטיפל בנוסעת מעלה כי הנוסעת נבדקה בהתאם לנוהלי הבידוק המחייבים וללא חריגות. אנשי הביטחון בנמל התעופה בן-גוריון אינם פוגעים בנוסעים ערבים, אלא עורכים לנוסעים בדיקות ביטחוניות לתכלית ראויה, והיא ההגנה על ביטחון ציבור הנוסעים מפני איומי הטרור כנגד התעופה האזרחית. עם זאת אני רוצה להוסיף ולומר שהבידוק הביטחוני בנמל התעופה בן-גוריון נעשה על-פי דין ובהתאם להנחיות גורמי הביטחון הממלכתיים, תוך הקפדה על נימוס, אדיבות ושמירת כבוד הנוסעים. רשות שדות התעופה עושה מאמצים תמידיים לשפר את השירות לכלל הנוסעים בנמל התעופה בן-גוריון ולאוכלוסיית ערביי ישראל בפרט. כל תלונה המתקבלת נבדקת ברצינות המרבית, ואם נדרש – מופקים לקחים ומתבצעים שינויים ושיפורים. עם זאת, ולאור החשיבות של הסברת הפנים לנוסע, הנחיתי את מנכ"ל רשות שדות התעופה להציג בפני תוכנית לשיפור השירות לכלל הנוסעים, בדגש בקבוצות מיעוט. נוסף על כך, לפני כחודש מיניתי ועדה ציבורית, בראשות ד"ר פייסל עזייזה, לבחון את כל הממשקים של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – ובכלל זה גם נושאי הבידוק – עם האוכלוסייה הערבית. הוועדה הזאת התחילה את פעילותה לפני כשבועיים, ואני מתכוון ליישם גם את ההמלצות של הוועדה הזאת. על כן, נוסף על הבדיקה שנעשתה ונוסף על התהליכים שמנכ"ל רשות שדות התעופה יציג בפני על מנת לשפר את השירות לכלל הנוסעים, בדגש באוכלוסיות מיעוט, יש גם הוועדה של ד"ר פייסל עזייזה, שאני מקווה שגם היא תבוא עם המלצות, שמן הסתם יהיו להן קשר וזיקה גם לסוגיות הבידוק בנמל התעופה בן-גוריון. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני השר. חברי חברי הכנסת, לפי התקנון יכולים עד שלושה חברי כנסת לשאול שאלה נוספת, במסגרת דקה. בבקשה, חבר הכנסת אזולאי. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני השר, תודה רבה על תשובתך, ואני באמת שמח לשמוע שאכן הולכים לקבוע כללים, אבל בכל זאת הייתי רוצה לדעת מי קבע את כללי הבידוק עד היום, מיהו הגורם שקבע את כללי הבידוק. דבר שני, במקרה שאנחנו עוסקים בו, אני רוצה להגיד לך שהיו שם התבטאויות לא מכובדות ולא יפות, שאינן מוסיפות כבוד לא למדינה ולא למערכת הביטחון. אני לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו. השאלה, האם מישהו בדק את הדברים האלה, האם ננקטו צעדים כנגד אותם אנשים. נאמרו דברים קשים, ואני מפנה אותך לאותה כתבה. היו"ר קולט אביטל: תודה. חבר הכנסת נסים זאב, שאלה נוספת, ואחריו – שאלה נוספת לחבר הכנסת טיבי. נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, אני חושב שבארצות-הברית, למשל, הבידוק הרבה יותר משפיל מזה שנעשה פה במדינת ישראל. מכריחים כל אחד שעובר שם להוריד את נעליו, והרבה פעמים - את הבגדים. כל פעם שאני עובר שם אני מרגיש – אפילו מושפל. ואין לי תלונות, כי אנחנו מקבלים – דינא דמלכותא דינא. אנחנו מבינים שזה צורך הביטחון. דוד טל (קדימה): עשו את זה גם לשר. נסים זאב (ש"ס): כן. אני לא רואה בזה בעיה כלשהי. הבעיה היא אם יש אולי דיבור שפוגע. כל עוד זה ברמה של בדיקה לגופו של עניין, אני אומר: אין בזה שום השפלה, ואני חושב שזה מחובתנו. יש חשודים פחות ויש חשודים יותר, ולפי רמת החשדות צריכים לבדוק יותר לעומק, אבל צריך להיזהר בהחלט שלא יהיה פה משפט שפוגע בנבדק. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, שאלה נוספת. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה, גברתי. אדוני השר, ראשית, אני רוצה לברך אותך על הקמת הוועדה שבראשה עומד ד"ר פייסל עזייזה, לגבי בדיקת הממשק של כל נושאי תאונות הדרכים, התחבורה והבידוק בתחנות הגבול ובשדה התעופה. אני מבקש לדעת אם עבודתה של הוועדה מוגבלת בזמן, מתי היא תסיים את עבודתה. שנית, נאמר פה על בידוק בחוץ-לארץ, כאשר כולם נבדקים ומושפלים; א. לא צריך להשפיל, אבל אם הבדיקה - - - דוד טל (קדימה): נבדקים. לא מושפלים. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא, לפעמים גם מושפלים. נשאלת השאלה: אם אותה צורת בדיקה בחוץ-לארץ היא לגבי כולם, ובארץ היא משתנה מקבוצה אתנית מסוימת לקבוצה אתנית אחרת – זה בעייתי ביותר, זה גם לא חוקי ולא מוסרי, וזאת הבעיה שאנחנו מבקשים לגביה את התערבות השר. הוא גם שר תחבורה, אבל הוא גם שר ביטחון. לא כל ערבי שמגיע לשדה התעופה הוא פצצה מתקתקת. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אדוני השר, בבקשה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: ראשית, מי שקובע את העקרונות לבידוק בנמל התעופה בן-גוריון זה השב"כ, ועובדי נמל התעופה שעוסקים בנושא הביטחוני כפופים להנחיות של השב"כ. לא המנכ"ל מחליט, לא אני מחליט, אלה הנחיות של השב"כ. הדבר השני הוא אופן הבידוק. כל אחד יכול לפרש את דרך הבידוק באופן סובייקטיבי. הרי אין בבדיקה הזאת בחינה אובייקטיבית. כל אחד בודק איך זה נעשה כלפיו. כאשר סיימתי את תפקידי כרמטכ"ל והגעתי לארצות-הברית, עברתי בדיקה שנמשכה כשלוש שעות יותר משל הנוסע הממוצע, כי בדרכון היה כתוב שנולדתי באירן. קיבלתי את זה בשלוות נפש. יכול להיות שמישהו אחר היה אומר שהשפילו אותו. המתנתי שלוש שעות, עד שכל גורמי הביטחון בדקו אותי, ופה זאת באמת שאלה של איך אתה, באופן סובייקטיבי, מתייחס לדרך שבה נעשית בדיקה כזאת או אחרת. לגבי האמירות, אני חושב שכל אמירה שיש בה פגיעה מצד הרשויות המוסמכות במדינת ישראל, צריך לטפל בה. כפי שאמרתי, ביקשתי שיבדקו את העניין. הנושא הזה נבדק. גם הוועדה שהזכיר כאן חבר הכנסת אחמד טיבי תבחן את הנושאים הללו. לגבי זמן עבודת הוועדה, ביקשתי שכל המלצה שעולה, אם בתוך שבוע או שבועיים ואם בתוך חודש, מייד ניגש ליישום שלה. ביקשתי שהמלצות ביניים יהיו בתוך שלושה חודשים, ואם אפשר – לסיים את העבודה בתוך חצי שנה. אבל קטגורית לא הגבלתי את הוועדה. מבחינתי, הוועדה הזאת יכולה להמשיך לעבוד גם שנה או שנתיים וללוות את הפעילות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. זה לא משהו חד-פעמי. הייתי רוצה שזה יהיה במעקב ותחת העיניים של עוד אנשים, לרבות נושאים שיעלו בעתיד. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. השאילתא הבאה היא של חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה. 106. תאונות דרכים בירושלים נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, ביום כ"ו בשבט התשס"ז, 12 בפברואר 2007, התרחשה באזור רחוב בר-אילן בירושלים תאונה קשה שנפגע בה ילד. ברצוני לשאול, אדוני השר: 1. כמה תאונות דרכים קטלניות אירעו בירושלים מאז שנת 2000? 2. האם בערים אחרות מדובר במספר דומה? 3. האם ייבדקו הנסיבות האנושיות של התאונות? 4. האם יפעל משרדך לתיקון הליקויים בכבישים? היו"ר קולט אביטל: תודה. בבקשה, אדוני השר. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 4-1. בשעה שנכנסתי לתפקידי כשר התחבורה והבטיחות בדרכים חייבתי את כל הרשויות במדינת ישראל להקים מטות בטיחות. מטות הבטיחות שהוקמו בשנה שעברה עברו השתלמויות מקצועיות. המטות האלה גם מקבלים סיוע מקצועי בהכנת תוכנית בטיחות בדרכים לרשויות המקומיות. התוכניות האלה הוכנו, ורוב הרשויות כבר הגישו תוכניות מקצועיות לבטיחות בדרכים בתחומיהן. אנחנו מממנים את הפעילות של מטות הבטיחות מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נוסף על התקציב שמינהל היבשה נותן בכל מה שקשור להתקנים ולחלק מהתשתיות. זה בנושא הפחתת תאונות הדרכים בתחומי הרשויות המקומיות, שכן קרוב ל-25% מהנפגעים ומהקטל בדרכים הם בתוך תחומי הרשויות המקומיות, ובעיקר מדובר בהולכי רגל. כאשר הוצג לי הנתון הזה שאלתי מה הרשות עושה בעניין הזה, ואם יש אנשי בטיחות ברשויות המקומיות, ונעניתי שברוב הרשויות איש לא עוסק בכך. חייבתי את כל הרשויות במדינת ישראל לעסוק בזה. אשר לירושלים – מאז שנת 2000 היו בירושלים כ-145 תאונות דרכים קטלניות. בשנת 2000 היו 28 תאונות קטלניות, והמספר ירד בהדרגה עד 15 תאונות, לצערי, בשנת 2006. לצערנו הרב, מספר התאונות הקטלניות בירושלים גדול מהממוצע הארצי. בשאר הארץ יש פחות תאונות קטלניות ויותר תאונות קלות וקשות. הנסיבות של כל תאונה ותאונה נבדקות ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מהנסיבות עולה כי בירושלים נפגעים, לצערנו, יותר הולכי רגל, וזה מסביר את שיעור ההרוגים הגבוה, שכן במקרה של הולך רגל המכה היא בדרך כלל קטלנית. לנוכח הנתונים הקשים האלה הוריתי לערוך בדיקה מקיפה של הנסיבות. מהבדיקה עולה כי בירושלים יש כמה גורמים שיוצרים את מוקדי הסיכון שבגינם הקטל בדרכים. הסיכון נובע קודם כול מכך שירושלים היא עיר בפיתוח מואץ: ריבוי העבודות בכבישים יוצר סיכונים ונקודת תורפה להולכי רגל. שנית, התושבים עצמם אינם מודעים מספיק לתנאים החדשים שנוצרו. לדוגמה, יש נתיבי תחבורה ציבורית שהתנועה מגיעה בהם רק מצד ימין, ומי שהתרגל לפנות – כפי שלימדו אותנו – שמאלה, עלול לטעות. נוסף על כך, בירושלים התופעה של חצייה באור אדום רווחת פי-שלושה מהממוצע הארצי. אלה סיכונים קשים, והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מתמודדת אתם בעבודת מטה עם מטה הבטיחות של העיר ירושלים. ביקשתי והוריתי להגיש תוכנית לטיפול מקיף במצב החמור הזה, ותוכנית זו תוגש ליישום בשבועות הקרובים. אנחנו, כמובן, נתמוך בכל פעילות שתביא לבלימת המגמה הזאת. כמעט מדי שבוע אנחנו מקיימים פורום בטיחות, בראשותי, שבודק את סך כל התאונות במדינת ישראל באותו שבוע ומסיק מסקנות מהמצב בכבישי הארץ ובנתיבים המסילתיים. אני חייב לומר שרמת המודעות והעירנות של כל הגורמים שעוסקים בסוגיה הזאת עלתה. זה חייב להימדד, לפני הכול, בתוצאות – צמצום מספר האבדות בכבישי הארץ - ואני מקווה מאוד שאומנם עלינו על הנתיב הזה, אף שבירושלים הנתונים מראים תוצאות קטלניות למרות הירידה מאז שנת 2000. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת זאב. לאחר מכן - שאלה נוספת לחבר הכנסת טל. נסים זאב (ש"ס): אדוני השר, אני רוצה להעיר: לתשומת לבך, "הרכבת הקללה" הביאה לעיר הזאת כבישים שנפערים ולא נסללים; נותנים לקבלנים, והקבלנים מעבירים לקבלן משנה – עבודות שאף פעם לא מסתיימות. התוהו ובוהו שמתחולל בצמתים, בעורקים רציניים ומרכזיים – שם הבעיה פשוט קטסטרופלית. לכן, אדוני השר, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה: המעקב שלכם אחר אותם קבלנים, שאני קורא להם כמעט פושעים, שלא מסיימים את עבודתם, הוא חלק מהסיבה לכך שיש שם בעיה של קטל בדרכים. התוהו ובוהו, שהוא לא ברור, הוא שגורם לתאונות. דבר נוסף - אדוני השר, אתן לך דוגמה קלה מאוד. דיברת על הבטיחות בדרכים. את צומת הרחובות הטורים ומלכי ישראל חוצים כל יום 10,000 ילדים. איפה שוטר אחד שעומד שם? איפה הבטיחות בדרכים? היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת דוד טל, בבקשה. דוד טל (קדימה): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אני רוצה לדעת אם משרד האוצר מעכב תקציבים למשרד התחבורה הדרושים לפיתוח עורקי תחבורה וכבישים חדשים ולשיפוץ כבישים חדשים, ואם הסמכות הועברה למשרד התחבורה, שהוא האחראי לכבישים הללו. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. בבקשה, אדוני השר. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: לגבי השאלה של חבר הכנסת נסים זאב, אכן העבודות של הרכבת הקלה, בדגש בדרך חברון בירושלים, יוצרות בעיות בטיחות. אנחנו ביקשנו מכל מי שעובד בבניית הרכבת הקלה שיציג בפנינו את כל סוגיית הפערים בבטיחות בדרכים, וזה במסגרת הבחינה הכוללת שביקשתי שתיעשה. אני מקווה מאוד שנוכל לשפר את זה מיום ליום. לגבי השאלה של חבר הכנסת דוד טל וכל סוגיית התקציבים, אכן, יש עיכוב בתקציבים, והסמכויות בחלקן לא בידי. הדבר הזה עדיין לא תוקן. אנחנו עושים מאמצי-על כדי לעמוד בכל הדרישות לשיפור הבטיחות בדרכים במשאבים ובסמכויות הקיימים. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. שאילתא בעל-פה אחרונה - חבר הכנסת יצחק לוי. 107. מסלול רכבת ישראל מבאר-שבע לתל-אביב וחזרה יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, תושבי הדרום קובלים על כך שהחל ב-1 בינואר כל רכבת הנוסעת מבאר-שבע לתל-אביב ובחזרה עוברת דרך שדה התעופה בן-גוריון, והדבר מאריך את זמן הנסיעה בעשר דקות לכל צד. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם אין כאן "הרחקה" של אזור המרכז מהפריפריה הדרומית? 3. האם יישקל ביטול עצירה זו? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 3-1. בלוח הזמנים החדש שהופעל על-ידי רכבת ישראל בסוף שנת 2006 הוארך זמן הנסיעה המתוכנן בין תל-אביב לבאר-שבע בשמונה דקות לעומת לוח הזמנים הקודם, שהיה תקף במהלך שנת 2006. ארבעה גורמים לתוספת הדקות הזאת: הראשון, עבודות של הכפלת המסילה. אני חושב שהכפלת המסילה בעתיד תקצר את לוחות הזמנים ותאפשר פעילות של רכבת ישראל בתדירות יותר גבוהה. לכן זה דבר שהוא מחויב המציאות. הגורם השני, ביקשתי לפתוח כמה שיותר מהר את תחנת הרכבת של להבים-רהט. הפתיחה הזאת והעצירה בתחנת להבים-רהט מוסיפה זמן, כיוון שפתחנו תחנה נוספת. נקודה שלישית, שגם לה יש משקל, היא הפעלת שירות חדש לנמל התעופה בן-גוריון, שלא היה קיים עבור תושבי הנגב. אותן רכבות עוצרות גם בנמל התעופה בן-גוריון, מה שמאריך את הנסיעה בכמה דקות. נקודה רביעית, אנחנו עובדים על הפרדות מפלסיות, שנועדו לתת פתרון קבוע ומיטבי למפגשי דרך-מסילה. ארבעת הגורמים הללו מביאים לעיכוב של שמונה דקות. אני מקווה מאוד שבעתיד, בגלל הכפלת המסילה, נוכל להגיע למצב שבו הפער ייסגר ואולי גם התדירות ומשך הזמן ישתפרו. ככלל, המטרה היא להשיג שיפור ניכר ברמת השירות בהדרגה, עד 2009, עם סיום עבודות הכפלת המסילה ושדרוג המסילה הקיימת. אני רוצה להדגיש כי המצב הנוכחי של מסילה יחידה לאורך רובו המכריע של הקו מכתיב מגבלות מהותיות על הגמישות וגם על תכנון לוח הזמנים בתפעול השוטף. מנגד, צריך לציין את הגידול העצום שיש בתנועת הנוסעים בקו, שהביא להכללת פרויקט הכפלת המסילה לבאר-שבע וגם פרויקט חיבור אשקלון לבאר-שבע בתוכנית החומש של רכבת ישראל. אני מקווה מאוד שעם השלמת הפרויקט, הצפויה לשנת 2009, ניתן יהיה להגדיל משמעותית את תדירות הרכבות הישירות ולקצר את משך נסיעתן לפחות משעה. לסיכום, הייתי אומר שאנחנו כמובן מחויבים לספק שירותי רכבת לכלל תושבי הנגב. עבודות הפיתוח, הכפלת המסילה, כל התחנות החדשות והחיבור המסילתי גם לשדרות, נתיבות ואופקים, בסופו של דבר מצביעים על העובדה שיש כאן פיתוח גם בנגב. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו כדי שסוגיית הכפלת המסילה תושלם מוקדם ככל האפשר, על מנת שנוכל גם לשפר גם את התדירות וגם לקצר את משך זמן הנסיעה. היו"ר קולט אביטל: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת לוי, ואחריו – לחבר הכנסת גפני. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אני מברך על התוכניות להרחבת מסילת הברזל בנגב, אני חושב שזה מאוד חשוב, אבל אני חוזר לעצירה בנתב"ג. מתוך כל הגורמים שמנית, כנראה העצירה בנתב"ג היא המשמעותית ביותר, המטרידה ביותר והמאריכה ביותר. אני יודע מהנוסעים שבמציאות אין כמעט נוסעים מבאר-שבע לנתב"ג, כלומר אין כמעט יורדים. רוב הנוסעים ברכבת הם אנשים שממהרים לתל-אביב. אלה הנוסעים לנתב"ג, על-פי רוב נוסעים ברכבם או בדרך אחרת. אפשר לבחון כמה אנשים מבאר-שבע יורדים בנתב"ג – מעטים ביותר. יש ימים שאין אף אחד ויש ימים שיש מעטים ביותר. לכן אני פונה שוב לאדוני בבקשה לבחון את הנקודה הזאת ולבטל את העצירה הזאת בשלב הנוכחי ולקצר את הזמן. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה. חבר הכנסת גפני, ואחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע. משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, בתחנת הרכבת אשקלון כבר חודשים ארוכים שהדרגנועים והמעליות לא פועלים, וכתוצאה מזה נכים נאלצים לנסוע לתחנת הרכבת באשדוד. ראיתי בעיתונים שהם מתלוננים. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: האם מה שאתה אומר נכון להיום? משה גפני (יהדות התורה): לא. לכן אני רוצה לדעת את תשובתך, אדוני השר. הרי זו שאילתא עכשיו. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: בסדר, אבל אתה לא יכול לשאול אותי עכשיו על מה שקורה עכשיו. לשם כך אני צריך ללכת ולבדוק מה קורה עכשיו. אני שואל אם השאלה הזאת נכונה לרגע זה. משה גפני (יהדות התורה): אני לא יודע על שינוי המצב הזה שהדרגנועים והמעליות לא פועלים. אני לא יודע. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: נו באמת, אתה לא יכול לשאול אותי עכשיו על כל המעליות ועל כל המדרגות הנעות בכל תחנות הרכבת במדינת ישראל. אם אתה רוצה שאני אבדוק את זה, תשאל אותי, אני אבדוק ואחזור אליך עם תשובה. היו"ר קולט אביטל: מה השאלה הספציפית? משה גפני (יהדות התורה): אדוני השר, מה לעשות, זה מוסד השאילתות בעל-פה על-פי התקנון. מותר לך, וזה בסדר. אני מעלה נושא ציבורי שהתפרסם. קריאה: אבל הוא אומר לך שהוא לא יודע. משה גפני (יהדות התורה): אין בעיה, אין לי טענות. אדוני השר, אני מבקש, אם אתה יודע – תשיב, אם תוכל, ואם אתה אינך יודע ברגע זה, וזה מקובל לחלוטין – תשיב, אם תוכל. אני רוצה לעבור לשאלה השנייה. היו"ר קולט אביטל: לא, יש רק שאלה אחת. משה גפני (יהדות התורה): אבל במסגרת דקה. את השאלה הראשונה שאלתי במסגרת חצי דקה. היו"ר קולט אביטל: תאמין לי שעברת. קדימה. משה גפני (יהדות התורה): השאלה השנייה: אני מקבל במשרדי תלונות על איחורים רבים בתחנת הרכבת מחיפה לתל-אביב, וכי נוסעים רבים יושבים על הרצפה כאשר הרכבת מגיעה. אני לא חושב שזה דבר שצריך להימשך. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: איפה הם יושבים על הרצפה? ברכבת או בתחנה? משה גפני (יהדות התורה): ברכבת. היו"ר קולט אביטל: תודה. חבר הכנסת טלב אלסאנע. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לדבריו של הרב לוי. כבוד השר, אני מבין את ההיגיון שבמעבר לשדה התעופה בן-גוריון, כי זה מאפשר לנוסעים להגיע לשדה התעופה. השאלה היא לעניין הכדאיות, כמה אנשים נהנים מהפנייה הזאת וכמה אנשים מפסידים זמן בגלל העיכוב המיותר. לדעתי, כל אחד שמתכוון להגיע לשדה התעופה בן-גוריון מתכונן מבעוד מועד, מתארגן, ונוסע עם המשפחה או בדרך אחרת. כלומר, על-פי רוב זה רק עיכוב, ואין בזה תועלת. אולי כדאי לבחון את זה שוב. אני מברך על ההחלטה להקים תחנת איסוף בכניסה לרהט. השאלה היא: מתי זה יתבצע? תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. בבקשה, אדוני השר. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אשר לעצירת הרכבת מבאר-שבע בנמל התעופה בן-גוריון – אני חושב שלא הגיוני שלאזרחים שרוצים להגיע לנמל התעופה לא תתאפשר נסיעה ברכבת, גם אם לא בכל נקודת זמן שהרכבת חולפת על פני נמל התעופה בן-גוריון יש מי שנוסע בדיוק לשם. מדובר בעצירה של שתיים-שלוש דקות, ולא יעלה על הדעת שלא נאפשר לאזרחים מהנגב, מבאר-שבע, שרוצים להגיע לנמל התעופה בן-גוריון לנסוע ברכבת ונאלץ אותם כתחליף לקחת מונית או כל רכב אחר. לכן, אני לא מתכוון לבטל את העצירה בנמל התעופה בן-גוריון. יתירה מכך, העצירה שם גם מסייעת למי שנמצא בנמל התעופה בן-גוריון, למי שהגיע בטיסה כזאת או אחרת, לקבל שירות יותר תדיר למרכז תל-אביב, שזה היעד המרכזי מנמל התעופה בן-גוריון. אין היגיון, לא תחבורתי ולא אחר, לבטל את עצירת הרכבת בנמל התעופה בן-גוריון. אשר לשאלותיו של חבר הכנסת גפני – בדקנו, והמעליות בתחנת הרכבת באשקלון עובדות. משה גפני (יהדות התורה): אה, אז אתה כן יודע. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: עכשיו, בזמן שאני משיב, העבירו אלי את התשובה. היו"ר קולט אביטל: יש לו עוזרים יעילים. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אשר ללוח הזמנים לפתיחת תחנת הרכבת באזור רהט – אני מקווה מאוד שזה יקרה בחודשים הקרובים. מכל מקום זה יהיה בשנה הנוכחית. ביקשתי שרכבת ישראל תפתח תחנות גם למגזר הלא-יהודי עוד בשנת 2007. אמרו לי שהתחנה הראשונה שהם יכולים לתת בה את השירות הזה היא באזור רהט. ביקשתי שזה יקרה עוד השנה. אני מקווה שזה יהיה בחודשים הקרובים. היו"ר קולט אביטל: רוב תודות, אדוני השר. אנחנו עוברים לשאילתא בעל-פה לסגן שר הביטחון. חבר הכנסת דוד טל, בבקשה. 110. הציוד הרפואי ביחידות מחסני חירום דוד טל (קדימה): גברתי היושבת בראש, אדוני סגן שר הביטחון, בעיתון "מעריב" פורסם כי בבדיקה אקראית במחסני החירום נמצא ציוד רפואי שתוקפו פג לפני כארבע שנים. ברצוני לשאול: 1. האם בכוונת צה"ל לבדוק בצורה מקיפה את זמני תפוגת התוקף של תרופות וציוד אחר? 2. לאיזו תקופה ערוך צה"ל מבחינת מוצרים פגי-תוקף עתידיים? 3. בתוך כמה זמן, לדעתך, אדוני, תיפתר הבעיה? היו"ר קולט אביטל: בבקשה, אדוני. סגן שר הביטחון אפרים סנה: גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת טל, בטרם אענה על השאילתא אנצל את ההזדמנות ואברך את יחידת המסתערבים של מג"ב על מבצעם המוצלח בג'נין. 1–3. לעצם העניין, הפרסום נכון. במחסני חירום רבים נמצאו תרופות פגות-תוקף. במסגרת כלל ההכנות של צה"ל לשיפור הכשירות, המוכנות והכוננות, גם מלאי התרופות בימ"חים ביחידות הרפואה מרוענן לתרופות פעילות ולא פגות-תוקף. היות שהתהליך הזה תלוי בתקציב, הוא נעשה במדורג, כך שיחידות קדומניות יותר מרועננות קודם ויחידות קדומניות פחות מאוחר יותר, לפי עדיפויות שקבע צה"ל. ביחידות הקדומניות ביותר, שיש להן עדיפות במהלך הזה, הרענון יושלם עד סוף אפריל 2007. יתר המערך ירוענן עד מרס 2008. זאת התוכנית. היו"ר קולט אביטל: תודה. שאלה נוספת. דוד טל (קדימה): אדוני סגן שר הביטחון, האם היתה בעיה תקציבית שבגללה המערכת הזאת לא רועננה עד היום? סגן שר הביטחון אפרים סנה: כל הממצאים השליליים ביחידת מחסני החירום – הכול נובע מחוסר תקציב. הכול נובע מחוסר תקציבים. היו"ר קולט אביטל: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת הרב יצחק לוי. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני סגן השר, לאחרונה פורסם שבמערכת האזרחית נעשה שימוש חוזר בחומרים רפואיים שמסומנים לשימוש חד-פעמי. האם גם בצה"ל קיימת התופעה הזאת, של סטריליזציה של חומרים מסוימים או של כלים מסוימים שעל-פי הוראת היצרן הם לשימוש חד-פעמי? תודה. סגן שר הביטחון אפרים סנה: התופעה שהרב לוי מצביע עליה קיימת בבתי-חולים ממשלתיים וציבוריים. בצה"ל כמעט שלא נעשות פעולות שמצריכות שימוש בדברים כאלה, ואם כן – הדבר נעשה בצורה מאוד-מאוד מצומצמת. לפי מיטב ידיעתי, בצה"ל, מה שחד-פעמי – חד-פעמי. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אם אין שאלות נוספות – אני מודה לסגן השר. הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ז-2007 [מס' מ/161; "דברי הכנסת", חוב' א' , עמ'; הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ח', עמ' 27268; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לחקיקה – הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ז-2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, בבקשה. להצעת החוק אין הסתייגויות. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): גברתי היושבת בראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ז-2007. מטרת הצעת חוק זו, שיזמה הממשלה, היא לאפשר לשר המשפטים לתת צו להגבלת סמכות שיפוט לגבי נכסי תרבות בעלי ערך אמנותי, ערך היסטורי או ערך תרבותי אחר, המושאלים למדינת ישראל או למוסדות תרבות בה, כגון מוזיאונים ממדינה אחרת או ממוסד תרבות במדינה כאמור. בהינתן צו כזה לא תהיה לבית-משפט בישראל סמכות שיפוט בתביעות שעניינן זכויות בנכס שלגביו ניתן הצו או סמכות להחליט בדבר עיכוב הנכס בארץ ואי-השבתו לגורם המשאיל. צו כזה יהיה תקף כל עוד נכס התרבות נמצא בישראל מכוחו של הסכם השאלה ואינו מונע את האפשרות לתבוע זכויות בנכס בחוץ-לארץ. ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה בהצעת החוק והשתכנעה כי אומנם יש בה צורך וכי העדר אפשרות לתת חסינות כאמור לנכסי תרבות המגיעים לארץ בהשאלה מחוץ-לארץ עלול לגרום לפגיעה באפשרות של מוזיאונים ושל מוסדות תרבות אחרים בישראל לקבל בהשאלה נכסי תרבות לצורך הצגתם לציבור בישראל, מאחר שבכל העולם גוברת המגמה להתנות השאלת נכסי תרבות בהסדר שיבטיח כי זכותו של המשאיל בנכס לא תיפגע רק בשל העובדה שהושאל לאותה מדינה. עם זאת, הוועדה היתה ערה לפגיעה שעלולה להיגרם למי שיש לו זכויות בנכס והחוק ימנע ממנו לתבוע את זכויותיו בבית-משפט בישראל, וכן לבעייתיות המיוחדת המתעוררת בנושא נכסים שנגזלו מיהודים בשואה. אף-על-פי שחוקי הגבלת סמכות שיפוט הדומים להצעת החוק שיזמה הממשלה קיימים בארצות-הברית ובחלק גדול ממדינות אירופה, סברה הוועדה כי בעניין זה מדינת ישראל אינה מדינה ככל המדינות וכי אנו מצווים לגלות רגישות מיוחדת בנושא הנכסים שנגזלו בידי הנאצים. לפיכך הוכנסו להצעת החוק תיקונים משמעותיים רבים, אשר יפורטו להלן: ראשית, כפי שהודגש במהלך דיוני הוועדה – ויש לשוב ולהדגיש זאת – אין בהסדר שבהצעת חוק זו כדי לפגוע בשום אופן בטענות כלשהן של העם היהודי בדבר זכויות בנכסים שנגזלו בשואה. הוועדה נתנה ביטוי לנושא זה בהוספת סעיף מטרה, סעיף 1 לחוק המוצע, הקובע כי מטרתו היא לאפשר השאלת נכסי תרבות שהם בעלי חשיבות לציבור בישראל בלי לפגוע בטענות העם היהודי כאמור. שנית, בהצעת החוק הממשלתית נקבע כי השר לא ייתן צו להגבלת סמכות שיפוט אלא אם כן שוכנע כי קיימת ערכאה חלופית לתביעת הנכס בחוץ-לארץ. הוועדה סברה כי אין די בכך, ובסעיף 5 לחוק המוצע נקבע, כי על הערכאה החלופית להיות ערכאה ראויה, שאפשר להגיש בה תביעה וביכולתה לדון ולהכריע בה, וזה כדי להבטיח שקיימת אפשרות תביעה אפקטיבית בחוץ-לארץ, לרבות העדר חסמים דיוניים כגון התיישנות התביעות. שלישית, בסעיף 4 לחוק המוצע נקבע הסדר המחייב את שר המשפטים לפרסם הודעה מוקדמת בדבר כוונתו להוציא צו להגבלת סמכות שיפוט, בתוספת צילום ותיאור מפורט של תולדות נכס התרבות. הסדר זה מאפשר לכל אדם המעוניין בכך להגיש התנגדות למתן הצו בשל אחת משתי עילות: האחת, שלא התקיימו התנאים שבחוק למתן הצו, והאחרת, שמגיש ההתנגדות טוען לזכות בנכס התרבות נושא הצו ויש חשד שהנכס נגזל מיהודים בידי הנאצים, עוזריהם או משתפי פעולה עמם. לעניין העילה השנייה, אם השר נוכח שיש ראיות לכאורה לכך שלאדם שהגיש התנגדות אומנם יש זכות בנכס כאמור, סעיף 6 לחוק המוצע קובע שלא יינתן צו להגבלת סמכות שיפוט בעניין אותו נכס, וזה כדי שלא ייווצר מצב שבו אנו מונעים מאדם שידוע מראש כי יש לו זכויות בנכס שנגזל בשואה לתבוע בארץ. סעיף 7 לחוק המוצע קובע, כי במקרה שאדם נחשף לנכס רק לאחר שניתן צו להגבלת סמכות שיפוט, ולא הגיש התנגדות מראש, שר המשפטים יעמיד לרשותו את כל המידע שברשותו לעניין ערכאה חלופית שאפשר לתבוע בה זכויות בנכס בחוץ-לארץ, ויקבע בתקנות דרכי סיוע נוספות למי שבידו ראיות לכאורה שיש לו זכויות בנכס שיש חשד כי נגזל בידי הנאצים. הדבר הזה חשוב ביותר, כי זה חלק מה-raison d`être של מדינת ישראל: אנחנו מחויבים, כמדינה, לעזור במצב הזה. נדמה לי שזאת הפעם הראשונה שנקבעה בצורה מפורשת חובת המדינה לסייע לאנשים במצב זה. נוסח הצעת החוק המונח לפניכם מאזן בתוכו הן את האינטרס של מדינת ישראל להיות חלק מהעולם התרבותי – בכך שהוא מאפשר לשאול באופן שוטף נכסי תרבות מחוץ-לארץ – הן את החשיבות שמדינת ישראל והעם היהודי רואים בהשבת נכסים שנגזלו בשואה. לכן, כשעיבדנו את החוק, היתה חשובה לנו מאוד גם עמדת ארגוני הניצולים. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת מלכיאור, נא לסיים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת בראש, יושב-ראש ועדה שמציג חוק והוא מדבר לעניין, זמנו בידו. אני מעדיף שהוא יגמור מהר, אבל - - - היו"ר קולט אביטל: לא, אני חושבת שהוא מוגבל לעשר דקות. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אני נענה לבקשת היושבת-ראש ומקצר. אני מבקש מחברי הבית לאשר את הצעת החוק המוגשת ללא הסתייגויות בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת מלכיאור, אני מתנצלת. הגיעו לך 15 דקות. התנצלותי. כיוון שאין הסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 1 בעד סעיפים 1–9 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–9 נתקבלו. היו"ר קולט אביטל: 23 הצביעו בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט) עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – אין חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ז-2007, נתקבל. היו"ר קולט אביטל: בעד – 25, אין מתנגדים ואין נמנעים. החוק עבר בקריאה שלישית ויירשם בספר החוקים. יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, בבקשה. מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): אני מודה מאוד לגברתי היושבת בראש גם על ההצבעה וגם על השתתפותך בדיונים החשובים. תהליך הכנת החוק הזה היה מאוד קשה, מאוד בעייתי, כי הוא נוגע בדברים הכי פנימיים של קיומנו פה. לכן, חשוב לי להודות לאנשים שתרמו להכנת החוק: לנציגי הממשלה – משרד המשפטים, משרד התרבות ומשרד החוץ – לארגוני הניצולים, ובראשם היושב-ראש נח פלוג, "יד ושם", החברה להשבת נכסי השואה, היושב-ראש אברהם רוט ואנשיו, אנשי מוזיאון ישראל, עורך-הדין יואל לוי, וכן גורמים בחוץ-לארץ שסייעו לנו. אני רוצה להודות גם לחברים המסורים של הוועדה שלנו – למנהלת הוועדה יהודית גידלי, לא מעט תודות ליועצת המשפטית, שהצליחה – עם כל החוקים ברחבי העולם – להכין חוק ראוי לכנסת ישראל. מירב ישראלי, תודה לך. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006 ["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 7199.] (קריאה ראשונה) היו"ר קולט אביטל: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית. מכיוון שההסבר לחוק כבר ניתן, אנחנו עוברים ישר להצבעה על הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, של חברי הכנסת מלכיאור וחילו. נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: בעד – 24, ואני מוסיפה את קולו של חבר הכנסת שרוני, ולכן 25 בעד, שישה מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - מימון פעילות הסיעות בכנסת), התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2039/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעות חוק לדיון מוקדם. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – מימון פעילות הסיעות בכנסת), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת משה שרוני וקבוצת חברי הכנסת - חבר הכנסת אביגדור יצחקי, בבקשה. חמש דקות. אביגדור יצחקי (קדימה): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, קיימנו אתמול ישיבה של כל ראשי הסיעות בכנסת ופה-אחד הוחלט, על דעת כל סיעות הבית, לתמוך בהצעת החוק הזאת, שנובעת ממצב שבו בעקבות שינויים כאלה ואחרים בחקיקה נמנע מסיעות הבית תקצוב של הצרכים הבסיסיים, המשרדיים שלהם. לדוגמה, מי שלא יודע, מכשיר הפקס שאנחנו קונים כאילו דרך הכנסת עבור הסיעה, ממומן מהתקציב הזה. את הניירות, את העפרונות, את העטים לעבודת הסיעה קונים מהתקציב הזה. ונוסף על כך, שתייה קלה לאורחים. לדוגמה, אתמול התארחו אצלי משפחות החיילים החטופים והייתי צריך לתת להם שתייה מסוג כלשהו. אני חושב שהסכום הזה, שהיה קבוע עד היום, הוא סכום מזערי, של בערך 1,500 שקל לחבר כנסת בשנה - - היו"ר קולט אביטל: חברי הכנסת, אני מבקשת שקט. אביגדור יצחקי (קדימה): - - אני חושב שהוא לא סכום שהמפלגות צריכות לשאת בו, כי אין בו שום עניין פוליטי. כי אחרת, למה את המשכורות של חברי כנסת לא משלמות המפלגות, או עבור הרכב או הרבה הוצאות אחרות שהכנסת משלמת עבורן. ההשתתפות בקשר עם הבוחר של חברי הכנסת? גם אלה סכומים שאפשר לדבר עליהם. בסופו של דבר, 1,500 השקלים האלה מגיעים לסכום שנתי של 380,000 שקלים ומשהו, לא מדובר במיליונים, וזה באמת לצרכים הבסיסיים של הסיעות, בעניינים הכי פעוטים של עפרונות ודפים ומהדקים וכל מה שקשור בזה, ואין לנו מקור אחר. אני גם לא רואה את העניין הזה, איך פתאום המפלגות מתחילות להעביר כסף ממימון המפלגות לתוך הסעיפים האלה על מנת שיביאו אותם לכלל ביטוי. אני חושב שמפלגת קדימה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): בכנסת השש-עשרה זה היה בתקציב הכנסת. אביגדור יצחקי (קדימה): נכון, תיכף אסביר את זה. מיכאל איתן (הליכוד): תפסיקו לעבוד על הציבור, באמת. אביגדור יצחקי (קדימה): אני לא חושב שלמפלגת קדימה יש בעיה כספית בעניין. אני גם לא חושב שזו בעיה כספית. חבר הכנסת סער - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת סער. חבר הכנסת מיקי איתן, אני קוראת אותך לסדר. אביגדור יצחקי (קדימה): - - אני גם לא חושב שזה עניין של המצב הכספי - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת סער, אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. חבר הכנסת איתן – בפעם השנייה. אביגדור יצחקי (קדימה): אני לא חושב שהמצב הכספי של המפלגות הוא הדבר שמכריע בעניין הזה. יש פה צרכים בסיסיים בדיוק כמו כלfacility של העבודה בכנסת. אנחנו לא יכולים להתעלם ממצב שבו נדרשים צורכי משרד ונדרשים כיבוד ושתייה, כי בסופו של דבר הדיונים ארוכים וגרונם של אנשים ניחר ולפעמים אנשים גם מתרגשים, וצריך להבין. למה נוצר המצב שצריכים להעביר את זה בחקיקה? כי בעקבות השינויים החוקתיים האלה והאחרים הביעה דעתה היועצת המשפטית של הכנסת ואמרה שכרגע אין לזה כיסוי בחוק. ולכן נדרשת חקיקה חדשה של הדבר הזה. ולכן הוגשה הצעת חוק, כדי להסדיר את העניין הזה בהיבט המשפטי. ממשלת ישראל וועדת שרים לענייני חקיקה ישבה והחליטה, בעקבות עמדת האוצר, שעלות החוק הזה היא מעל ל-5 מיליוני שקלים, שזה 380,000 שקל לסיעה. אבל הסתבר שלא כך הדבר והרפרנט של האוצר, שישב בוועדת שרים לחקיקה, הטעה את ועדת השרים לחקיקה. אנחנו, בשיחה עם משרד המשפטים ועם שר האוצר והשר המקשר, החלטנו שזה לא עניינה של הממשלה, עם כל הכבוד. זה בכל זאת נוגע לתקציבם של חברי הכנסת, ולכן חברי הכנסת צריכים להחליט על כך. נעשתה טעות על-ידי ועדת השרים לחקיקה, שהוטעתה על-ידי הרפרנט של האוצר. ומי שגילתה, בעקבות בקשתי, את הטעות הזאת היא יועצת ראש הממשלה לקשר עם הכנסת, הגברת עידית, ולכן הממשלה לא תשיב על ההצעה הזאת, כי הוחלט שזה לא עניינה של הממשלה. והדבר השני, ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה היתה על-פי מצג טעות. ולכן, אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק הטרומית. אני רוצה להגיד לכם שבסיעת קדימה משתמשים בחשבון שלי של קשר עם הבוחר בשביל לממן את הצרכים הבסיסיים של הסיעה. אני גם מוכן להביא את זה מהבית. העניין הוא עקרוני ואין פה שום עניין כספי, אין פה שום גזלה כזאת או אחרת, ולפי דעתי, כל האמירות האחרות הן לא מן העניין. תודה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מתאים לי. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת יורם מרציאנו, בבקשה. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להצטרף לבקשתו של יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, ולאשר היום בחוק מימון מפלגות את פעילות הסיעות בכנסת. כיושב-ראש סיעה צעיר בכנסת ישראל אני רוצה לומר לכם שהתשלום לסיעות הבית אמור לשרת אותנו בפעילות שלנו מול הציבור. יקשה עלינו – דווקא בימים האלה, שבהם הבעיות המפלגתיות חוצות מחנות בין ימין לבין שמאל, אנחנו מוצאים את הבעיות הכלכליות בכל הסיעות. אני חושב שבהעדר מימון לסיעות כדי לנהל את הנושאים הפרלמנטריים שלהן בתוך הכנסת – ולא אחת אנחנו נדרשים למפגשים עם תושבים מבחוץ, לשירותי פקס, לשירותי צילום, למכשירי כתיבה ולציוד משרדי, לישיבות סיעה שבהן אנחנו חייבים לתת כיבוד מינימלי. בסך הכול, אני חושב שבעצם הימים האלה, כשאנחנו מדברים על תקציב זעום של 320,000 שקל לכל הסיעות, אני לא חושב שזה מה שירעיד את אמות הספים של כנסת ישראל. לכן, בשמי ובשם סיעת העבודה וחברי לסיעת העבודה, אני מודיע שאנחנו נתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת משה שרוני. אני חושב שלא נכון לבטל את מה שהיה נהוג בכל כנסות ישראל ועכשיו מישהו החליט שצריך לבטל את זה. לכן אני קורא לכל סיעות הבית יחד לתמוך בהצעת החוק של משה שרוני, ואני מצטרף לקריאה של אביגדור יצחקי לתמוך בזה ולהעביר את זה בקריאה טרומית. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. הגם שאין תשובת ממשלה יעלה חבר הכנסת מיכאל איתן, שמתנגד. חמש דקות. מיכאל איתן (הליכוד): רבותי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, מעולם לא שמעתי הטעיה, דברי צביעות, התחסדות ושקרים, כאשר הולכים לשלוח יד ארוכה ולקחת כספים שלא בצדק ולא בדין. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): פופוליסט זול. מיכאל איתן (הליכוד): איך אתם לא מתביישים? איך אתה לא מתבייש, חבר הכנסת אביגדור יצחקי? עד לחטופים הגעת, את החטופים הבאת הנה כדי להצדיק - - - אביגדור יצחקי (קדימה): - - - היו"ר קולט אביטל: אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. חבר הכנסת חסון. אביגדור יצחקי (קדימה): מה קרה? מיכאל איתן (הליכוד): שומו שמים. המפלגה שלך והסיעה שלך והסיעות בבית מקבלות מאות מיליוני שקלים, ולאביגדור יצחקי ולסיעת קדימה אין לשלם לכיבוד האורחים, משפחות החטופים. אביגדור יצחקי (קדימה): - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת יצחקי. אביגדור יצחקי (קדימה): - - - מיכאל איתן (הליכוד): רבותי, למען החטופים, בואו תצביעו עבור מימון סיעתו המסכנה של חבר הכנסת יצחקי. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת יצחקי, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה. אביגדור יצחקי (קדימה): אבל הוא משקר. היו"ר קולט אביטל: הוא משקר – אז תענה לו אחר כך. מיכאל איתן (הליכוד): עכשיו הוא אומר: מדובר פה בעניין עקרוני. אני אגיד לכם מה העיקרון. אני, מיכאל איתן, הובלתי רפורמה במימון המפלגות בשנת 1994, שבה סיכמנו על דעת כל המפלגות: 1. הציבור בישראל יממן את המפלגות בשיעור הכי גבוה בעולם; 2. המפלגות לא יקבלו תרומות, על מנת להפריד את ההון מהשלטון; 3. חברי הכנסת התחייבו שהם לא יחוקקו שום חוק שנועד להגדיל את מימון המפלגות, אלא הוקמה ועדה ציבורית. אם לחבר הכנסת יצחקי ולחברים נוספים פה יש דעה שאין מספיק כסף, שמאות המיליונים אינם מספיקים על מנת שהוא יוכל לקנות פקס, על מנת שהוא יצטרך להוציא מכיסו - - - אביגדור יצחקי (קדימה): זה לא היה מפלגתי. יואל חסון (קדימה): - - - מיכאל איתן (הליכוד): חבר הכנסת שרוני – יש להם סיעה שזכתה בשבעה מנדטים, בקופה יש להם מיליונים. הם באו הנה להגן על הגמלאים, עכשיו הוא בא הנה, הוא רוצה לקחת עוד כסף. אביגדור יצחקי (קדימה): - - - יואל חסון (קדימה): אבל הם פה, בכנסת. מיכאל איתן (הליכוד): לא מספיק על מנת שהוא יוכל – איך הוא כותב בהצעה? לממן שתייה, לממן כיבוד. חסר לכם כסף? אני אתן לך כסף, שרוני. אביגדור יצחקי (קדימה): - - - בושה וחרפה. מיכאל איתן (הליכוד): העיקרון שאתם הולכים להחיל היום פוגע ברמה העקרונית בנאמנות שלכם לציבור. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת מרציאנו. מיכאל איתן (הליכוד): זה לא עניין של 380,000 שקל, זה עניין של עיקרון. יואל חסון (קדימה): - - - היו"ר מגלי והבה: חסון, חבר הכנסת חסון, מה קרה? מיכאל איתן (הליכוד): ראשי הסיעות שהתארגנו כאן יחדיו, עושים משהו שהם התביישו לעשות אחד-אחד. למה נוצרה הקואליציה הזאת? היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת מיקי איתן, אני לא מרשה. שנייה. קריאות: - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יואל חסון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. יואל חסון (קדימה): - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יואל חסון, מה זה צריך להיות? גם חבר הכנסת מיקי איתן – ישבתי לידך בוועדת הכנסת, עד עכשיו אני לא שומע באוזן הימנית שלי. אני מבקש ממך: תדבר, אתה יכול להגיע לאותן מטרות - - - קריאה: - - - מיכאל איתן (הליכוד): יש לי רק שאלה. היו"ר מגלי והבה: אפשר להוריד את הטון, אפשר לנהל את הדיון – אני מבקש ממך. אני אתן לך את כל הזמן, חבר הכנסת איתן. קריאות: - - - היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אני לא אמשיך את הדיון בצורה הזאת. לא אמשיך. יואל חסון (קדימה): - - - של נתניהו יותר מכל מה שסיעה תקבל. מיכאל איתן (הליכוד): איך זה קורה שפתאום יש הסכמה מקיר לקיר? כל יושבי-ראש הסיעות מתאחדים. אין ויכוח, אין חילוקי דעות, והם אומרים: אנחנו נופיע ביחד, על מנת שהביקורת המוצדקת והבושה שאנחנו צריכים לספוג תמורת הכסף הקטן הזה יתחלקו בין כולנו. איזו קואליציה זאת? תבינו. מה פתאום הם עומדים כאן כחזית אחת, ועל מה? ועל מה? עכשיו אני רוצה לומר לכם: יש כאן גם הטעיה בעניין הכסף שניתן לסיעות. לאחר שעבר חוק מימון המפלגות הסיעות קיבלו כאן סיוע טכני בסכום של עשרות אלפי שקלים. זה לא היה מעוגן בחוק, אבל היה נוהג – קיבלו אותו. באו אלי מנהלי סיעות ואמרו: שכרנו לא מובטח על-ידי הסיעות. היה כאן ויכוח גדול. הגענו אתם לסיכום שעבר בחקיקה, שאת כל התקציב הטכני לוקחים ומעבירים, את אותם כספים שמדבר עליהם אביגדור יצחקי, שאין לפקס, שאין לקפה. לקחו את כל הכספים האלה ובכספים האלה מממנים את כל הצוותים של מנהלי הסיעות ועובדי הסיעות מעבר למימון המפלגות. אביגדור יצחקי (קדימה): תחזיר את הכסף של הסיעה שלך. יואל חסון (קדימה): אתה בוגד בבית הזה. אתה עושה את הפגיעה הזאת. מיכאל איתן (הליכוד): זאת אומרת שלפני שנתיים כל הכסף הזה עבר. יואל חסון (קדימה): סתם. סתם, סתם אתה עושה את זה. מיכאל איתן (הליכוד): עכשיו, מה קורה? כשהם קיבלו את הכסף ומנהלי הסיעות קיבלו את השכר, מובן שהסיעות היו מבסוטיות. זה יורד להן מהמימון של עצמן. כולם היו מבסוטים. ראו כי טוב, אמרו: עכשיו בואו נחוקק עוד חוק, ניקח עוד כסף. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת חסון. מיכאל איתן (הליכוד): ואני פונה לחברי הכנסת: זה כסף קטן ולכלוך גדול. אל תיתנו לזה יד ואל תעשו דבר שיכול גם להיות בעוכריכם, כי הוועדה לקביעת גובה מימון המפלגות יכולה לראות בסיוע הזה מימון למפלגות – והוא מימון למפלגות. כי הסיעה והמפלגה זה היינו הך. מי שמקבל את מימון המפלגות זה הסיעות. אם חסר להן כסף הן יכולות להוריד מחלק מהמימון של המפלגה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מיקי איתן. מיכאל איתן (הליכוד): אני מסיים. משפט אחרון. אני פונה לחברי הכנסת, שאני בטוח שהם לא מודעים לעניין: אל תלכו כעיוורים אחרי המהלך הזה; זה מהלך לא נכון, לא צודק וחותר תחת החובה שלנו להיות נאמני הציבור - - היו"ר מגלי והבה: תודה רבה. מיכאל איתן (הליכוד): - - וכל העלאה במימון המפלגות תעבור דרך הוועדה הציבורית. אני מציע להעביר את הבקשה הזאת לוועדה הציבורית. אם היא תהיה מוצדקת, הם יחליטו - - - היו"ר מגלי והבה: תודה. מיכאל איתן (הליכוד): - - - אם היא לא תהיה מוצדקת, הם יפסלו. ולא אנחנו, על-ידי שליחי המפלגות, נממן דברים שנוגעים לנו באופן אישי. היו"ר מגלי והבה: תודה, חבר הכנסת מיקי איתן. חבר הכנסת מרציאנו, יש לך זכות להשיב מהצד. בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רק לסדר – אם אני אצביע נגד החוק, אז גם מימון הספר שנתניהו קיבל יחזור? 260,000 השקל? יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש - - - קריאות: - - - היו"ר מגלי והבה: סליחה. אם לא יהיה שקט – אני לא אמשיך. יש לי זמן לשבת פה – כמה שאתם רוצים. גם העוזרים מסביב. תיכף נוציא את כל העוזרים. איפה הסדרנים? לא להשאיר אף עוזר כאן. את כל אלה שמדברים, להוציא החוצה. כן, בבקשה, חבר הכנסת מרציאנו. חבר הכנסת גפני. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אני רוצה לרענן את זיכרונו של חברי חבר הכנסת מיכאל איתן, שביום שאושר שכרם של מנהלי הסיעות, סיעות הבית, גם אושר – רק לא בחקיקה – הסכום לצורך הפעילות של סיעות הבית. עכשיו אני גם רוצה לומר לחבר הכנסת מיכאל איתן: לא ראיתי אותך יוצא בכזאת התלהבות יתר, כשוועדה מסוימת פה, ועדה מכובדת בכנסת ישראל, אישרה – כדי לרענן למישהו את הזיכרון - 250,000 שקל כדי לכתוב את הזיכרונות שלו. משה גפני (יהדות התורה): 260,000 שקל. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 260,000 שקל. לא ראיתי שיוצא קצפך כפי שעשית את זה היום. אבל אני רק אומר לך באופן הכי מפורש, חבר הכנסת מיכאל איתן - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת מרציאנו, דבר לגופו של עניין. שמואל הלפרט (יהדות התורה): לא שמענו אותך, חבר הכנסת איתן. מיכאל איתן (הליכוד): איפה אתה היית? אני הייתי בוועדה? אתה היית בוועדה. אתה הצבעת בעד. שמואל הלפרט (יהדות התורה): - - - יורם מרציאנו (העבודה-מימד): חבר הכנסת מיכאל איתן – גם לא ראיתי אותו אומר היום איזו מלה כשהצטרף המיליונר שאולי גם ידאג לכסות את בעיות סיעת הליכוד. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת הלפרט. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): לכן, חבר הכנסת מיכאל איתן, הייתי שומע ממך מלה היום על הצטרפותו של גאידמק, אולי הוא גם יפתור לכם את בעיות הסיעה, יממן קצת. אני מציע לך: בוא, תתנהג בקצת יותר צניעות, בפחות פופוליסטיות. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברי הכנסת. חבר הכנסת שטייניץ. אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, נא לשבת במקומות. לא מדברים בשעת ההצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 65 בעד ההצעה להסיר את הצעת החוק מסדר-היום – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – מימון פעילות הסיעות בכנסת), התשס"ז-2007, לדיון מוקדם בוועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 65, מתנגד אחד, אין נמנעים. מיכאל איתן (הליכוד): זה רק מוכיח שאני צודק – אתם פחדנים. איך יכולתם להתאחד? היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת. חבר הכנסת מיקי איתן. מיכאל איתן (הליכוד): יושבי-ראש הסיעות, כל הכבוד. היו"ר מגלי והבה: הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – מימון פעילות הסיעות בכנסת), התשס"ז-2007 - - מיכאל איתן (הליכוד): יושבי-ראש הסיעות ניצחו את הבית. היו"ר מגלי והבה: - - התקבלה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): ועדת הכספים. היו"ר מגלי והבה: ועדת הכנסת תחליט לאיזו ועדה. ראובן ריבלין (הליכוד): לא. ועדת הכנסת צריכה לדון בזה. היו"ר מגלי והבה: זה מה שאמרתי, אדוני. ראובן ריבלין (הליכוד): לא ועדת הכנסת תחליט מי ידון, אלא ועדת הכנסת צריכה לדון בהצעה. היו"ר מגלי והבה: הצעת החוק תועבר לוועדת הכנסת לדיון. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - תווי קנייה), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/1436/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מיכאל איתן) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. הצעת החוק שמספרה פ/1436, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - תווי קנייה), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת מיקי איתן, שלא הפסיק להפריע. הצעת חוק שלך. בבקשה. יובל שטייניץ (הליכוד): נאחל לו שההצבעה לא תהיה כמו הקודמת. היו"ר מגלי והבה: אני מאחל לו, אבל שבו בשקט. בבקשה, אדוני. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש כל מיני שיטות לגבות כסף מהציבור. יש כאלה שלא יכולים לשבת פה ולהעביר חוקים, אז הם מוציאים תווי קנייה, מחלקים תווי קנייה, ותווי הקנייה האלה מבטיחים לציבור, שכאשר יבוא אדם לבית-עסק כזה או אחר הוא יוכל, תמורת תווי הקנייה, לרכוש מוצרים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): החוק שלך מצוין. מיכאל איתן (הליכוד): תודה רבה. שובר קנייה כזה הוא כמו כסף. אני יודע שעובדים, למשל, מקבלים שוברים כאלה כחלק ממתנה, או שהמפעל קונה, משלם בעבור זה כסף ומעביר את זה לעובדים כשווה-כסף, או לציבור יותר רחב, בכל מיני הזדמנויות. ההצעה שלי מובאת בעקבות פרשה שבמסגרתה רשת מסוימת, שהוציאה תווי קנייה כאלה, השאירה את הציבור בסופו של דבר ללא מענה, ולא היה אפשר לפדות את תווי הקנייה. לכן יזמתי את הצעת החוק, שבמסגרתה תהיה בקרה ואזהרה לציבור, והבטחה מסוימת אשר להיקף הוצאת התווים האלה, שאם חס וחלילה רשת מסוימת נופלת, יצטמצמו ממדי הפגיעה. הממשלה קיבלה את הרעיון באופן עקרוני וביקשה שאדחה את הגשת ההצעה ב-60 יום. דחיתי אותה ב-60 יום. הבוקר דיברתי עם נציג משרד המשפטים, אתמול דיברתי עם נציג משרד התעשייה והמסחר. על דעתם אני יכול לומר כך: אני מסכים שהמשך החקיקה, לאחר שההצעה תעבור כאן, יהיה בוועדה, ואני לא אזום שום מהלך נוסף בששת החודשים הבאים. בששת החודשים הבאים משרד המשפטים יכין עם משרד התעשייה והמסחר הרחבות או צמצומים של הצעת החוק הזאת. ברמה העקרונית אני מסכים לקבל גם הצעה מקוצרת וגם הצעה מורחבת בראש אחד עם משרדי הממשלה. על-פי הסיכום הזה קיבלתי את הסכמתם לקדם את ההצעה הזאת במהלך ששת החודשים הבאים בהתייעצות עם משרד התעשייה והמסחר ומשרד המשפטים. אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מיקי איתן. אני מזמין את השר אלי ישי, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, להשיב. לאחר מכן נעבור להצבעה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת מיקי איתן, אני מכבד אותך. יש הרבה הצעות חוק, וזו אחת מהצעות החוק שבהחלט יש לשאת ולתת עליה עם המציע ולהתקדם אתו, בתקווה שיהיה תיאום ונוכל להתקדם. אני מהשרים שסבורים שכאשר יש הצעות חוק פרטיות טובות, צריך לקדם אותן, וגם לתת את הקרדיט לחברי הכנסת שעמלו וטרחו, הגיעו למה שהגיעו והשיגו את מה שהשיגו. במקרה דנן בפירוש אין לי התנגדות להצעת החוק. יש כמה דברים שצריכים להיות מתואמים עם המשרד, וזאת גם ההנחיה שלי לעובדי המשרד. על-פי ועדת השרים לענייני חקיקה ועל-פי הדרישה שלי מיושב-ראש הקואליציה אני מבקש שהתשובה וההצבעה על הצעת החוק יהיו במועד אחר. אני אומר כאן את הפרוצדורה מבחינתי. אני מתנגד להבאת ההצעה להצבעה כרגע, ואם היא תובא להצבעה נצביע נגד – אלא אם כן נדחה את ההצבעה למועד אחר, ואז יותר מסביר להניח שאני אתמוך, לאחר שנתאם את הדברים. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת מיכאל איתן. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני השר אלי ישי, אדוני השר אלי ישי - - - היו"ר מגלי והבה: הוא מדבר אליך, אדוני השר. בבקשה. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני השר אלי ישי, לתומי סברתי שאם חבר הכנסת עולה לדוכן ואומר: הבוקר דיברתי עם נציגי משרד המשפטים והגעתי לסיכום שהנושא יועבר לוועדה וישכב שם עד שישה חודשים, המלה שלו שווה משהו. אתה יודע מה, אני מאמין בך יותר מכפי שאני מאמין בי, כנראה, ואני מוכן לקבל. הזריזות היא מן השטן. אני מקווה שבשבוע הזה תקיים את הבירור, ואם אני צודק בדברי, בשבוע הבא נביא את ההצעה להצבעה בצורה מוסכמת. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מיקי איתן. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, אני מציע לחבר הכנסת מיקי איתן, שאם יש לו הצעת חוק פרטית, מעבר לכך שהוא מדבר עם שר המשפטים ועם משרד המשפטים, שידבר גם עם שר התמ"ת. מיכאל איתן (הליכוד): דיברתי אתם, והם הפנו אותי לשם. הם שלחו אותי לשם. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת מיקי איתן, ההצבעה נדחית למועד אחר. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – הגדרת מרווח בין שירות מילואים שנתי לשירות מילואים שנתי עוקב), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1851/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום, חברי הכנסת: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – הגדרת מרווח בין שירות מילואים שנתי לשירות מילואים שנתי עוקב), התשס"ז-2006, שמספרה פ/1851, של חברי הכנסת אורי אריאל ודני יתום וקבוצת חברי הכנסת. ינמק ראשון חבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה. אחריו - חבר הכנסת דני יתום. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, אדוני ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, החוק שאני מביא עם קבוצת חברי כנסת נוספים בא להסדיר דבר שיש עליו הסכמה, ולצערנו הרב הוא לא מגיע לידי ביטוי מספק בשטח. מדובר על כך שחייל מילואים שסיים את תקופת המילואים שלו, הצבא לא יהיה רשאי לקרוא לו במשך 90 ימים, כדי לאפשר לו המשך חיים סביר. לא הייתי אומר נורמלי, כי גם אחרי 90 ימים עוד שבועיים או שלושה של מילואים – ואנחנו יודעים שמעט מאוד מאתנו עושים מילואים, לצערנו הרב, בגלל השתמטות, בגלל גיל, בגלל מצב רפואי, בגלל אלף ואחת סיבות. אנחנו רוצים לעזור לחיילי המילואים, בעיקר לסטודנטים, בעיקר לעצמאים, שיש להם קושי רב, ולא לאפשר קריאה למילואים אלא בפער של 90 יום לפחות – וזה לא הרבה. הצבא ומשרד הביטחון, כך נמסר לי על-ידי נציג ועדת השרים ועל-ידי סגן שר הביטחון, מר סנה, מתנגדים לעניין וטענתם עמם. הדבר מעוגן בפקודות הצבא. אין צורך לחוקק אותו בחוק. לצערי הרב, גורמים בכירים מאוד בצה"ל ובמשרד הביטחון מודים שמערכת הביטחון איננה מקפידה בעניין הזה, בעיקר כאשר הגיוס נעשה בשתי שנות עבודה. קרי, יש חיילים שמגויסים בנובמבר של שנה מסוימת, מקבלים צו נוסף לפברואר, ואז כשהם אומרים: אבל אי-אפשר לקרוא לנו 90 יום, התשובה היא: אלה שתי שנות עבודה שונות. זה מנוגד להנחיית הצבא - זה מנוגד לשכל הישר - הנוגעת לתכנון שירות המילואים של אותם אזרחים. למרות זאת הצבא, פעמים רבות, לא מתחשב. מדובר במאות ואולי יותר לוחמים, כי הרי לא מגייסים אחד-אחד, מדובר פה בגדודים שלמים, ולמה שתהיה תקלה? אני אגיד לכם: אני לא ממש מתפלא שלא מקיימים את כל ההוראות. אחרי שאני שומע שהרמטכ"ל נתן פקודה, לא הנחיה, לא לירות, למשל, פצצות מצרר, וכל צה"ל יורה, ואז שמים אלוף שיחקור; נכון לפני שבוע, הוא טרם סיים את חקירתו. בואו נגיד, זה קורה לפעמים, ודאי שצריך למעט בזה ולהגדיר את זה, והצעת החוק באה לעשות סדר בעניין. אני חושב, ואני פונה למר סנה כנציג שר הביטחון: אין לכם סיבה להתנגד לעניין הזה. זה לא מכביד עליכם יותר ממה שאתם מוכנים. זה מעגן בחוק, כדי שלא יהיו פרצות וכדי שלא תהיה גמישות. הרי אנחנו מכירים, יש לחץ, יש בעיה, ואז אומרים: הרמטכ"ל יאשר את זה, כי זאת זכותו לאשר, אכן. אנחנו מבקשים לא לאפשר את זה כדי לאפשר לחיילי המילואים לחיות באופן סביר. אני חושב שאתם הייתם צריכים להביא את החוק הזה. הייתם צריכים לתמוך בהצעת החוק הזאת שאין לה שום דבר עם פוליטיקה, אין לה שום דבר עם קנטרנות, היא באה כפי שאתה רוצה, אין לי ספק, לא פחות ממני, כפי ששאר חברי הכנסת רוצים, לעזור לחיילי המילואים שהם כל כך מעטים. אני חושב שהעניין הזה צריך לעבור. ביקש ממני יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, לדחות את ההצבעה, והוא ינסה לסייע בעניין הזה ולהגיע להבנה. אני מסכים שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר, בתקווה שעד אז נצליח להגיע להבנה איך לעשות את זה. אני מודיע כבר עכשיו שאני מוכן שהחוק יעבור בקריאה טרומית וההמשך שלו יהיה בתיאום עם מערכת הביטחון, על מנת להוביל חוק טוב שישרת את המטרה ולא יפגע בחיילי המילואים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר כנסת אורי אריאל. אני מזמין את חבר הכנסת דני יתום. דני יתום (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, שרים, חברי הכנסת, חבר הכנסת אורי אריאל ואנוכי לא היינו מעלים את הצעת החוק הזאת אלמלא היתה בעיה. יש תקנות בצה"ל, התקנות לא מתמלאות. לא ממלאים את התקנה הזאת יותר מדי פעמים עם יותר מדי דוגמאות. אנחנו יודעים שצה"ל מושתת רובו ככולו על אנשי מילואים. אנחנו גם יודעים, שסוד עוצמתו של הצבא הוא האדם. זה לא הטנק ולא המטוס, אלא האדם. אם אנחנו נזלזל באנשי המילואים, אם לא נשמור על הזכויות הבסיסיות האלמנטריות שלהם, אנשי המילואים יחזירו לנו ולמערכת הביטחון יחס זהה. לעתים, כבר היום איננו מרוצים מרמת ההתייצבות בחלק מיחידות המילואים. פה אני יוצא מקשיים גדולים מאוד שאנשי המילואים נקלעים אליהם בחייהם הפרטיים בניסיונם להביא פרנסה לבני המשפחות שלהם. תקופות המילואים הן תקופות קשות. באותה תקופה הסטודנט מאבד חלק מלימודיו, העצמאי נדרש לעתים לסגור את עסקו, וחיי המשפחה של אנשי המילואים הנשואים נפגעים חדשות לבקרים. אנחנו חייבים ללכת לקראתם. תפקידנו כחברי הכנסת לשמור עליהם. אם מערכת הביטחון אינה מצליחה לשמור על הזכויות הבסיסיות האלמנטריות שלהם, אנחנו, חברי הכנסת, נדרשים לכך. זה לא מומלץ, חלה עלינו חובה להבטיח שהציבור בישראל יעשה את חובתו, אבל כך שאף אחד לא נוגש בו והממשלה מתחשבת בו. גם כך שירות המילואים הוא קשה. גם אם המרווח בין שתי תקופות שירות מילואים עוקבות יהיה 90 יום, המעמסה היא עצומה, היא קשה, בעיקר אחרי מלחמת לבנון. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, כמי שהגיש, עם חבר כנסת אבו וילן, את הצעת חוק המילואים, כוונתנו היתה שאנשי המילואים יעסקו אך ורק באימונים והכשרות, והנה, כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה עומדות יחידות מילואים שלמות להיקרא לתעסוקה מבצעית כדי לאפשר ליחידות הסדירות להתאמן. אני מקבל זאת. אבל אסור לנו בשום פנים ואופן לזלזל באנשי המילואים או לתת להם תחושה שאנחנו לא דואגים להם ולהביא לכך שהם ייקראו כל אימת שבצבא יש מישהו שמצליח לשכנע את הרמטכ"ל שלא צריך לקיים את התקנה. ולכן, כמי שתפקידם לשמור על אנשי המילואים, כמי שתפקידם לקיים בקרה על הרשות המבצעת, אנחנו חייבים להעביר את החוק הזה. אני מקבל את ההצעה של יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, לדחות את התשובה וההצבעה למועד אחר. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת דני יתום. כפי שאמרתי, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון - פטור מתשלום מס לבני-נוער), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/707/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דוד טל) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – פטור מתשלום מס לבני-נוער), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת דוד טל. ישיב לו השר במשרד האוצר משולם נהרי. דוד טל (קדימה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, הצעת חוק זאת היא הצעת חוק פשוטה במהותה שבאה לתקן עיוות ועושק של בני-נוער. העיוות הוא, קודם כול, משום שידוע לכולנו שבני-נוער מקבלים אחוז מסוים משכר המינימום. עד גיל 16 - 70%, עד גיל 17, כמדומני - 75%, ועד גיל 18 - 83%. המצב היום הוא שמעבר לכך שהם מקבלים פחות משכר מינימום של עובד מבוגר, כשהם עושים אותה עבודה בתהליך הבחירות, נוסף על כך, לאחר מכן מקזזים להם, מורידים להם 25% כמס. זאת אומרת, נותנים להם פחות ממה שנותנים לאדם מבוגר כשהם עושים אותה עבודה, וגם גובים מהם את המס של 25%, ואני מדבר רק על התקופה של הבחירות. אני חושב שבעניין אותם בני-נוער שרוצים להשתכר ורוצים להצטרף להליך הדמוקרטי הזה שנקרא בחירות, נכון יהיה שניתן יד ונתקן את הטעון תיקון ואת המעוות, כך שבסופו של יום, כשהם ישתתפו בתהליך הזה ויעבדו במקומות הללו, הם יוכלו לקבל את השכר שלהם ללא הורדת המס הזאת, מה גם שהוא עדיין יהיה פחות מהשכר הממוצע במשק. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת טל. ישיב לו השר משולם נהרי. הנמקה מהמקום. בבקשה. נותנים לך את הבמה. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ההצעה היא להעניק פטור ממס לבני-נוער עד גיל 18 העובדים בתקופת בחירות. המצב היום הוא שכל מי שמקבל תשלום בתקופת הבחירות מאחד הגופים המתמודדים, תשלום זה חייב במס בשיעור 25%. מטרת הצעת החוק, לפי דברי ההסבר, היא למנוע מיסוי בשיעור 25% בגין הכנסתו של נער ולאפשר לו ליהנות ממדרגות מס נמוכות בהעדר הכנסות נוספות. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר משולם נהרי. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – פטור מתשלום מס לבני-נוער), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 29, אין מתנגדים ואין נמנעים. נצרף את קולה של חברת הכנסת תירוש שישבה במקום והצבעתה לא נקלטה. אם כך, בעד – 30. הצעת חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות (תיקון – פטור מתשלום מס לבני-נוער), התשס"ו-2006, תועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה ראשונה. קריאה: - - - היו"ר מגלי והבה: אנחנו נגיד לפרוטוקול: חבר הכנסת זיו הצביע מכיסאו של חבר הכנסת גלזר, ולכן הצבעתו תיחשב והתיקון ייעשה. חבר הכנסת שטייניץ, זאת הפעם השלישית שאני קורא לך. אני מבקש. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם אדוני יבטיח שיש לו רוב, הוא ישב בשקט. היו"ר מגלי והבה: אדוני, מי כמוך יודע שלהצעות חוק כאלה עובדים מראש ומגיעים מוכנים. חיים אורון (מרצ): יש לי הסתייגות לחוק של שטייניץ - - - היו"ר מגלי והבה: אני מקבל. זה פשוט מפריע לחברים. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי בעד שירות סדיר מלא), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1739/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק שמספרה פ/1739, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי בעד שירות סדיר מלא), התשס"ז-2006, של חברי הכנסת מתן וילנאי ושלי יחימוביץ. חבר הכנסת מתן וילנאי, בבקשה. ישיב לו, כמובן, השר משולם נהרי. הנמקה מהמקום. מתן וילנאי (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מגיש עם חברתי לסיעה, חברת הכנסת יחימוביץ, מיועדת לתקן עוול שנעשה בפקודת מס הכנסה לחיילות שאינן מסיימות שירות סדיר מלא, של 24 חודש. בחוק מס הכנסה יש נקודות זיכוי לחיילים ולחיילות שמסיימים שירות צבאי מלא – שישית נקודת זיכוי. משיקולי הצבא, לעתים חיילות אינן משרתות 24 חודש, אלא חודש פחות, שבוע פחות, שלושה ימים פחות – משיקולים כאלה ואחרים – ועקב זה הן מאבדות את הזכות לקבל את נקודות הזיכוי שמגיעות להן. הכוונה שלנו היא לשנות את הכתוב בפקודת מס הכנסה מ-"24 חודשים מלאים לפחות" ל"שירות סדיר מלא", והייתי מוסיף: "לפי שיקולי הצבא". התיקון הזה קיבל, ובצדק, את תמיכת הממשלה ואת אישורה, ואני מבקש – ואודה – מכל חברי הבית להצביע בעד התיקון, כדי לאפשר לחיילות ליהנות מנקודות הזיכוי לאחר שירות סדיר לפי שיקולי הצבא. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מתן וילנאי. יענה לו מהמקום השר משולם נהרי. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהצעת החוק מוצע, כי במקום "שירות סדיר של 24 חודשים מלאים לפחות", יבוא: "שירות סדיר מלא ושחרור על-פי הוראות הצבא", ללא מגבלת תקופה. לפי דברי ההסבר, לעתים חיילות משרתות שירות סדיר מלא אך משתחררות קצת לפני תום 24 החודשים, ולכן הן מאבדות חלק מנקודות הזיכוי. סעיף 39א לפקודת מס הכנסה קובע, שבחישוב המס על הכנסתו מיגיעה אישית של חייל משוחרר, יובא בחשבון חלק מנקודת זיכוי למשך תקופה של שנתיים מתום החודש שבו שוחרר, בהתאם לאורך התקופה שבה היה החייל בשירות סדיר, כדלקמן: אם תקופת השירות הסדיר של החייל היתה בין 12 חודשים ל-24 חודשים, או אם שוחרר קודם לכן מטעמי בריאות או מחמת נכות – נקודת זיכוי אחת, ואם תקופת השירות הסדיר של החייל היתה 24 חודשים או יותר – שתי נקודות זיכוי. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק, בכפוף לתיאומה עם משרד הביטחון ועם משרד האוצר לעניין התקופה המינימלית. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת מתן וילנאי מסכים? אוקיי. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי בעד שירות סדיר מלא), התשס"ז-2006, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 29, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי בעד שירות סדיר מלא), התשס"ז-2006, התקבלה ותועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, כיוון שחברת הכנסת סופה לנדבר אינה נוכחת, אנחנו מדלגים על הצעת החוק שלה. הצעת חוק תעסוקה נתמכת, התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/1018/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, הצעת חוק פ/1018, הצעת חוק תעסוקה נתמכת, התשס"ו-2006, של חבר הכנסת זבולון אורלב - הנמקה מהמקום, וכמובן, ללא תשובה של שר. בבקשה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חלקה הגדול של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מועסק במפעלים מוגנים, שיש בהם הסדרי תעסוקה שהחוק מסדיר. יש גם אנשים עם מוגבלות שרוצים להשתלב בתעסוקה נתמכת אבל בשוק העבודה הנורמטיבי, במקומות עבודה רגילים, כמו למשל משרדי הממשלה. היום החוק אינו מסדיר את כל התחומים שבהם צריך להגן על האוכלוסייה הנתמכת, ולכן מקומות העבודה נרתעים מלהעסיק אנשים עם מוגבלות. הצעת החוק שלי באה לתת מעטפת חוקית להעסקת אנשים עם מוגבלות במקומות עבודה נורמטיביים בתעסוקה מוגנת. אגב, הצעת חוק דומה כבר הוגשה בכנסת הקודמת. הגיש אותה חבר הכנסת שאול יהלום והיא גם עברה בקריאה ראשונה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אורלב. כפי שאמרתי, ללא תשובת שר. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק תעסוקה נתמכת, התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 21, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק תעסוקה נתמכת, התשס"ו-2006, של חבר הכנסת אורלב, התקבלה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה. תודה. הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון - יציאה שלא כדין), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1844/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אריה אלדד) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק פ/1844, הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון – יציאה שלא כדין), התשס"ז-2006, של חבר הכנסת אריה אלדד. הנמקה מהמקום - מיקרופון לחבר הכנסת אלדד. נא לוודא שסגן שר הביטחון יהיה כאן לענות. ראובן ריבלין (הליכוד): לא יהיה – נצביע. היו"ר מגלי והבה: אם לא יהיה – נצביע. אני רק מתריע, לפי מה שרשום. בבקשה, חבר הכנסת אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, מדובר בתיקון שכחה שנפלה מלפני ממשלת ישראל. שכחו שאירן היא אויב. זכרו את תימן, אבל משום-מה, למרות איומי ההשמדה מאירן - היא לא היתה אויב כשביקרתי שם ב-1972, בינתיים הפכה לאויב - אולי האויב המסוכן ביותר לישראל, ואני מציע בזאת לצרף גם את אירן לרשימת המדינות שאסור לאזרח ישראלי לבקר בהן בלי שהוא עובר בכך על החוק למניעת הסתננות. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת, סגן השר אפרים סנה - איננו. אנחנו עוברים להצבעה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אז איפה נקנה שטיח פרסי? הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון - יציאה שלא כדין), התשס"ז-2006, לדיון מוקדם בוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 17, נגד - 2. אם כך, אני קובע שהצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון - יציאה שלא כדין), של חבר הכנסת אריה אלדד, עברה והיא תועבר לוועדת חוץ וביטחון להכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק זכויות המורה, התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/2119/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת רונית תירוש) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. חברי הכנסת, הצעת חוק פ/2119, הצעת חוק זכויות המורה, התשס"ז-2007, של חברת הכנסת רונית תירוש - גם כן ללא תשובת שר. בבקשה. קריאה: - - - היו"ר מגלי והבה: את צריכה להקשיב לפעמים גם כשזה לא נוגע לך, חברת הכנסת תירוש. רונית תירוש (קדימה): אתה כל פעם נוזף בי - - - היו"ר מגלי והבה: לא, אני נוזף באדיבות. עדיין לא נזפתי בך. אני מעיר. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, לפני שבועיים העליתי להצבעה את הצעת חוק זכויות המורה. נימקתי באריכות מדוע חשוב להעביר את החוק הזה, ואכן זכיתי לאהדה, אף שלא הבאנו את זה לכלל הצבעה משום שהשר משולם נהרי הגיש ערעור בממשלה - - השר משולם נהרי: - - - רונית תירוש (קדימה): אני אסביר. - - ודרש להחריג מתוך החוק – בעצם, זה השתמע מדבריו – שני זרמים שיש להם בעיה עם הניסוחים של הצעת החוק הזאת. מדובר בזרם "מעיין החינוך התורני" ובזרם העצמאי. אני קיבלתי על עצמי להחריג את שני הזרמים ועדיין להשאיר את המוכר שאינו רשמי, על-פי דרישתו המוצדקת של חבר הכנסת זבולון אורלב, ואכן השארתי את המוכר שאינו רשמי, למעט שני הזרמים הללו, כאשר אני עדיין חושבת שלשני הזרמים צריכים לנסח חוק שמתאים בניסוחיו לרוח החוק הזה. לפיכך, אני מבקשת את הצבעתכם החיובית, כדי שנוכל להמשיך בתהליך החקיקה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת רונית תירוש. מכיוון שאין תשובת שר, אנחנו עוברים להצבעה. קריאה: - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת זאב מתנגד וגם חבר הכנסת רביץ. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): לא, רק אחד יכול. היו"ר מגלי והבה: רק אחד יכול, אז נקווה שהוא ייצג אותך נאמנה. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת נסים זאב, אני חשבתי שאתה בא למיקרופון הצדדי שמולנו. אם ההנמקה מהצד, אז בבקשה. נסים זאב (ש"ס): לא, זה לא הנמקה מהצד. מתנגד עולה לבמה, עם כל הכבוד. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת זאב, אני לא יכול לעשות איפה ואיפה. כיוון שזה חד-פעמי, אני אתן לך. נסים זאב (ש"ס): סליחה, הכללים הם לא כאלה. סליחה, אדוני היושב-ראש, אני מצטער לומר לך, אם אני מתנגד, יש לי זכות שלוש דקות, ואני עולה לבמה. היו"ר מגלי והבה: אדוני, אני מקבל את התיקון ומודה שחשבתי שאם מנמקים מהצד - - - נסים זאב (ש"ס): לא. היו"ר מגלי והבה: בבקשה, שלוש דקות. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אנחנו בעד זכויות המורה, אין לנו בעיה עם המורים. אני חושב שצריך לתקן את העוול, את המעוות, אבל יש כאן סעיפים שהם בעייתיים, צריך לחשוב עליהם מראש, וסוף מעשה במחשבה תחילה. ברגע זה, עדיין לא ברור מה קורה בעניין תלמודי-התורה שלא נכנסים בהגדרה של החינוך העצמאי ו"מעיין החינוך התורני". אחד הסעיפים שאני רוצה לציין הוא: לא יפלה מוסד חינוך בקבלה לעבודה מי שיש בו נטייה מינית. נשמע מאוד פשוט. זאת אומרת, בעצם אם בא מורה שיש בו את הבעיה הזאת של נטייה מינית – וזאת בעיה, צריך להבין; מבחינתנו, זאת בעיה לא רק הלכתית, גם מוסרית – אנחנו חייבים לקבל אותו. אז באים ואומרים: לא, זה לא חל על החינוך העצמאי. החינוך העצמאי יכול בעצם לקבל את מי שנראה מבחינת ההנהלה של החינוך העצמאי. אבל עדיין יש בעיה מאוד קשה במה שנוגע למוכר שאינו רשמי. המוכר שאינו רשמי, אדוני היושב-ראש, מחולק לשניים. נכון שיש בתי-ספר שלא אכפת להם, אבל חלקו הגדול של המוכר שאינו רשמי שייך למגזר החרדי – לרבות מוסדות פטור, לרבות מוסדות חרדיים שהם חלק נכבד מאותו פלח של המוכר שאינו רשמי. ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא נוכל להצביע בעד הצעת החוק הזאת, אף שבוועדת הכנסת - - - רונית תירוש (קדימה): אני מציעה שתדבר בשם עצמך - - - נסים זאב (ש"ס): אני מדבר בשם סיעתי. היו"ר מגלי והבה: יש לך זכות לעלות אחר כך ולהגיב, כיוון שהוא עלה. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): נכון שבוועדת הכנסת, חברת הכנסת תירוש באה ואמרה: אני יכולה לתקן את זה במהלך דיוני הוועדה. אני אומר שלא ניתן לחלק, ויש לי ניסיון בזה בהצעת חוק אחרת שהיתה פה לפני כשנה וחצי. באו ואמרו: לגבי מוסדות הפטור והמוכר שאינו רשמי, זה לא יחול על המגזר החרדי – בסעיף 126, משהו כזה, בעניין של שכר וגביית שכר מהורים. אנחנו באנו ואמרנו: בתלמודי-תורה למשל לומדים עד השעה 17:00. באו ואמרו: לא, זה לא חל על תלמודי-תורה, זה לא חל על מוכר שאינו רשמי; את המגזר החרדי אנחנו מוציאים, זה לא חל עליהם - - היו"ר מגלי והבה: אדוני צריך לסיים. נסים זאב (ש"ס): - - ואנחנו רואים מבחינה עובדתית – כשהחוק עבר – משרד החינוך שלח מכתבים על-פי אותו סעיף ועל-פי אותו חוק. אז אני יכול לומר לך, אדוני היושב-ראש – עם כל הרצון שלה לתקן, לא ניתן לחלק חלוקה פנימית, כי אין חלוקה כזאת. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): רק משפט אחד – אלא אם כן זה יובא שנית. היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת תירוש, יש לך הזכות להשיב מהצד, בבקשה. רונית תירוש (קדימה): אני רק רוצה לומר לחבר הכנסת הוותיק, שיקרא קצת את החוקים במדינה וימצא שבחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, מדובר על איסור אפליה: "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם" וכו'. אז אני מציעה לך לקרוא את החוקים הקיימים של המדינה - ואתה מחויב להם - ולמרות זאת החרגתי על-פי בקשתכם, ואני מבקשת להצביע עכשיו. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: יש הערה לשר נהרי, בבקשה, ועוברים מייד להצבעה. בבקשה. השר משולם נהרי: אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר עלתה שרת החינוך. נאמר לה שאני הגשתי ערר על החלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה, ושרת החינוך אמרה שהיא רוצה לקיים דיון בנושא הזה ולראות מה אפשר לתקן, כדי לא להזיק. הצעת החוק הזאת, זכויות המורה, לא טובה למערכת, מפני שהיא באה להגביל את המורים. כוחם של המורים בכך שהם יכולים לנהל משא-ומתן. הסתדרות המורים יכולה לנהל משא-ומתן. בזה שאני כובל אותם אני פוגע בהם. עדיין לא בטוח שהמורים רוצים את זה והסתדרות המורים רוצה את זה. לכן ביקשנו, בצורה הוגנת, לשבת ולקיים דיון. זאת היתה הצעתה של שרת החינוך בשבוע שעבר, ואני ממתין לכך שנשב וננסה לקדם את זה בדרך שתביא תועלת ולא נזק. לכן, אני מתפלא שזה מגיע להצבעה כשהערר עדיין קיים. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה לפי בקשת המציעה. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, יש ערר. גדעון סער (הליכוד): אין דבר כזה. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת סער, אתה סומך עלי. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות המורה, התשס"ז-2007, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 26, נגד – 6. אני קובע, אם כך, שהצעת חוק זכויות המורה, של חברת הכנסת רונית תירוש, התקבלה ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה ראשונה. משה גפני (יהדות התורה): אני מבקש לוועדה לזכויות הילד. היו"ר מגלי והבה: ועדת הכנסת תכריע איפה יתקיים הדיון. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. כיוון שחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב הודיע שייעדר, סוכם בין היושב-ראש והמזכירות שנאפשר לו להעלות את הצעתו כשהוא יגיע. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1546/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: הצעת חוק פ/1546, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התשס"ז-2006, של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. בבקשה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): תודה. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אם אנחנו לוקחים את הענף הכלכלי והענף של המגזר העסקי - - - היו"ר מגלי והבה: השר נהרי, חברת הכנסת תירוש, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, מה זה צריך להיות? לא כאן. אני קורא אתכם לסדר. תודה על ההפרעה למליאה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): - - - אם אנחנו מדברים על הענף הכלכלי, אין הצעת חוק צודקת מזו שאני מעלה היום. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים) נועדה להבטיח למגזר העסקי של העסקים הקטנים והבינוניים כמה דברים: א. שהם יוכלו להשתתף במכרזים ציבוריים בצורה הרבה יותר חופשית והרבה יותר נורמטיבית ממה שקיים היום. היום השתרש בהרבה מאוד ועדות מכרזים של גופים ציבוריים, של עיריות, של גופי ממשלה, הנוהג להעמיד כתנאי סף אי-השתתפות עסקים קטנים או בינוניים, או לחלופין לקבוע כתנאי סף, אפריורי, את גובה המחזור של עסק זה או אחר. בארצות-הברית, למשל, קיים גוף רגולטיבי שקובע ש-25% מכל המכרזים הציבוריים שמתקיימים בארצות-הברית ינוהלו בידי עסקים קטנים ובינוניים, או שעסקים קטנים ובינוניים ישתתפו בהם או אפילו שהמכרזים ייפלו לידיהם. אצלנו התהליך הוא הפוך משום מה. העסקים הקטנים והבינוניים סובלים מזה שמעלים באופן מלאכותי את הרף של תנאי הסף, וכך הם נופלים. למה זה גורם? רק לפני חודש יזמתי את יום העסקים הקטנים בכנסת. הרבה מחברי הכנסת השתתפו בזה, ובשבע ועדות דנו בכל נושא התרומה של העסקים הקטנים למשק הישראלי. כולנו מכירים את המספרים ויודעים עד כמה 410,000 העסקים הקטנים והבינוניים תורמים לכלכלת ישראל, עד כמה הם משפרים את רמת התעסוקה, כמה זול ליצור מקום תעסוקה אחד בעסק קטן או בינוני. העלות היא בסך הכול 6,000 שקלים. מעט לעומת תעשייה גדולה, שבה העלות היא עשרות אלפי שקלים. עם זה, יש הרבה מאוד חסמים שמפריעים להתפתחות של עסקים קטנים ובינוניים ולפיתוח של כלכלת מדינת ישראל. זאת הנגזרת של הדבר הזה. אנחנו, כשדולה לעסקים הקטנים – התת-ועדה שיושב-ראש ועדת הכספים נתן לי לנהל, בענייני עסקים קטנים ובינוניים – שמנו לעצמנו למטרה להסיר חלק מהחסמים האלה. אחד החסמים הגדולים ביותר – שמציינים העסקים הקטנים עצמם, ומציינים גורמים כלכליים וארגונים כלכליים, ומציינים חברי כנסת שעסקו הרבה שנים בדברים האלה – הוא בחוק חובת המכרזים, ואותו אנחנו מבקשים להסיר היום. זה לא אומר שעסק קטן שלא יוכל להשתתף – מבחינת התאמה כלכלית – במכרז זה או אחר יקבל מתוקף החוק שאני מציע זכות העדפה מיידית, אבל אנחנו מורידים, כתנאי סף, את שני הדברים שציינתי קודם: את זה שהעסק הקטן, בהגדרה – ואנחנו פה מגדירים מה זה עסק קטן - - - ראובן ריבלין (הליכוד): הממשלה מסכימה? סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): הממשלה מסכימה, ולזה רציתי להגיע. הדבר השני, מורידים, אפריורי ומן ההתחלה, את התנאי שהעסק צריך להציג מחזור מסוים. אחר כך זה ישתמע במכרז. בהצעת החוק הזאת קיבלתי אוזן קשבת – ואני מודה על כך – משר האוצר, אף שהממשלה התנגדה בהתחלה, ומתנגדת גם היום, אבל החוק, בסופו של דבר, הוא בהסכמת הממשלה. אני אומר את זה לזכות שר האוצר, שזכיתי אצלו לאוזן קשבת. זכיתי לאוזן קשבת גם אצל יושב-ראש הקואליציה, אביגדור יצחקי, שהיה בעבר יושב-ראש הרשות לעסקים קטנים ובינוניים ומבין את הנושא הזה מצוין. רבותי חברי הכנסת, אני מבקש את תמיכתכם בהצעת חוק צודקת מאין כמותה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מיסז'ניקוב. כמובן, אין תשובת הממשלה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אני רוצה להודות לגורמים הכלכליים שניסחו אתי את הצעת החוק הזאת; קודם כול ללשכות המסחר - - השר לקליטת העלייה זאב בוים: אולי זה לא יעבור? מה אתה כבר מודה? סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אני מודה על הניסוח ועל הסיוע - על כך שעזרו לי לנסח את הצעת החוק המאוד-צודקת הזאת. - - לאוריאל לין, נשיא לשכות המסחר, ולנשיא "להב" יהודה טלמון. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מיסז'ניקוב. אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התשס"ז-2006, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 21, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התשס"ז-2006, התקבלה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון - הזכות לפיצויי התפטרות), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/716/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. לאחר שאישרנו לחברת הכנסת לנדבר להיעדר בזמן הרצף, אנחנו עוברים להצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – הזכות לפיצויי התפטרות), התשס"ו-2006. חברת הכנסת סופה לנדבר, לא תהיה תשובת הממשלה, אז נעבור להצבעה לאחר מכן. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לכם שהיום, בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, זכאי עובד אשר השלים שנת עבודה לקבל מהמעביד שלו, כאשר מפטרים אותו, פיצויים בשיעור של שכר חודש אחד עבור כל שנה שהוא עבד. החוק היום נותן את האפשרות למעסיק לפטר עובד ולתת לו פיצויים, אבל החוק היום לא נותן פיצויים לאדם שרוצה להתקדם, ללמוד או לעבור למקום עבודה אחר, בקיצור, להתפטר. הצעת החוק שלי נותנת אפשרות לעובד ללכת לדרכו ולהתקדם בחיים אחרי שלוש שנים, אבל המעסיק יצטרך לתת לו פיצויים על שנות עבודתו. גובה הפיצויים יהיה שני-שלישים מהפיצויים שישולמו אם יפטרו אותו. זה מאוד הגיוני. זה סכום כסף שיעזור לאדם להתקדם, ללמוד, להתפתח בקריירה, ואז הוא יוכל לעבור למקום עבודה אחר. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקשת להצביע על החוק הזה, מפני שכל עובד במדינת ישראל זכאי לקבל פיצויים כשמפטרים אותו או שהוא מתפטר בעצמו. נשארו לי עוד כמה דקות, ואני רוצה לדבר על תוכנית ויסקונסין. היו"ר מגלי והבה: את רוצה שנצביע מהר, נכון? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אבל יש לי עוד כמה דקות. אני רוצה לברך את חברת הכנסת ליה שמטוב, שהחתימה כאן 83 חברי כנסת ואת סיעת ישראל ביתנו, שתומכת במאבק של חברת הכנסת ליה שמטוב. היום קיבלנו בשורה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני רוצה להגיד שהמפלגה שלנו אמרה, בבחירות ואחרי הבחירות, שנעשה כאן במדינת ישראל עוול לאנשים שהפכו להיות עבדים של תוכנית ויסקונסין. לא אחת העלתה חברת הכנסת שמטוב בשיחות עם ראש הממשלה את הנושא של אותם אנשים שמשמשים בתוכנית ויסקונסין ככלי עבודה, את אותם עבדים - כך כיניתי אותם כיוון שאין לי שם אחר. מדינת ישראל עשתה כאן עוול לאנשים. היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת לנדבר, יש פה הצעת חוק. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אבל יש לי זמן. היו"ר מגלי והבה: אנחנו לא בוועדה. אנחנו מבזים את זמן הכנסת. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אנחנו לא מבזים. היו"ר מגלי והבה: למה את מתווכחת עם היושב-ראש? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, יש לי זמן דיבור. היו"ר מגלי והבה: אם את רוצה שנמשיך לטפל בהצעת החוק שלך, יש לך זמן. אנחנו רוצים שההצבעה על החוק שלך תעבור, ובגדול, אז אני מבקש שתתייחסי להצעת החוק ותנצלי את הזמן שלך, אם את רוצה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): מותר לי לנצל את הזמן שלי, תן לי לעבוד. אני לא נכנסת למחשבות שלך וגם אתה לא יכול להיכנס לאופן המחשבה שלי. המפלגה שלנו משתתפת בשמחתם של אותם אנשים, שאני מקווה שהתוכנית הזאת תיסגר עבורם. עם זאת, יש המון אנשים בכל מיני תוכניות שמגיעים עד פת לחם, כיוון שאנשים שפיטרו אותם קיבלו פיצויים ואותם אנשים שהיו צריכים להתפטר, אין להם כסף להתקיים ולהשתתף בקורסי הסבה והכשרה מקצועית. לכן, טוב תעשה הכנסת אם תצביע היום בעד הצעת החוק שלי, שמאפשרת לאותם אנשים שרוצים להתקדם בחיים להתקדם ולקחת את הכספים, שלדעתי הגיע להם לקבל גם לפני החקיקה הזאת. אני מודה לממשלה שתומכת בחקיקה הזאת ולחברי שיתמכו בחוק הזה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת לנדבר. כיוון שאין תשובת ממשלה, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 11 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 15 נגד - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – הזכות לפיצויי התפטרות), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 16, לרבות קולה של חברת הכנסת לנדבר המציעה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – הזכות לפיצויי התפטרות), התשס"ו-2006, של חברת הכנסת לנדבר, התקבלה, והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק איסור הפגנות ליד מגוריו של איש ציבור, התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/641/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יובל שטייניץ) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פ/641, הצעת חוק איסור הפגנות ליד מגוריו של איש ציבור, התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יובל שטייניץ. בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): הוא מסכים שנתחלף. היו"ר מגלי והבה: אם הוא מסכים, אז נעבור להצעת חוק פ/1757 של חבר הכנסת ראובן ריבלין וחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני ביקשתי את הסכמתכם. גדעון סער (הליכוד): יש סדר-יום, וסדר-יום צריך להיות בלי שינוי. זאת דעתי. היו"ר מגלי והבה: אנחנו הולכים לפי סדר-היום, אבל חבר הסיעה שלך ביקש זאת מהמזכירות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אל תגרום לסכסוך פנימי. היו"ר מגלי והבה: אני לא גורם לשום סכסוך. אתה מכיר אותי, אני האחרון שיעשה את זה. בבקשה, חבר הכנסת שטייניץ. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - היו"ר מגלי והבה: בבקשה, חבר הכנסת שטייניץ. הבעיה נפתרה. יובל שטייניץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בעברי, ולפני שנבחרתי לבית המכובד הזה, עסקתי בפילוסופיה. אומנם, המקצוע העיקרי שלי היה הפילוסופיה של המדע ומטאפיסיקה, אבל עסקתי גם בפילוסופיה של הדמוקרטיה. אין כאן מישהו שמקדש יותר ממני את חופש הבעת הדעה המילולית והפובליציסטית ואת חופש ההפגנה. הדברים הללו הם לא רק מאושיות הדמוקרטיה, אלא מאושיות "החברה הפתוחה", כפי שקרל פופר קרא לזה. עם זאת, אסור לבלבל בין חופש הבעת הדעה בדמוקרטיה, חופש ההפגנה והמחאה, שהם לגיטימיים וחיוניים מאין כמותם, לבין חופש הטרטור והטרור, האלימות והבריונות. צריך למתוח קו מפריד בין הניסיון להשפיע על דעת הקהל, דעת הציבור, גם דעת הכנסת והממשלה, דעת העירייה, דעת פקידי הציבור, באמצעות הבעת דעה בהפגנות לבין ניסיון נורא מבחינה מוסרית, נורא מבחינה דמוקרטית, להשפיע על מעשיו או עמדתו של איש ציבור, גנרל בצבא, שופט, איש משטרה, באמצעות טרור מול ילדיו, אשתו ושכניו. הפגנות מול אנשי ציבור הם הדבר הכי לגיטימי בעולם - מול משרדו של השר, מול בית העירייה של ראש העירייה, מול הכנסת, מול משרד הביטחון בתל-אביב, בכיכר העיר, ברחובה הראשי - - - אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): איפה ההנמקה מהמקום? היו"ר מגלי והבה: הוא ביקש. יובל שטייניץ (הליכוד): ההפגנות שנועדו לשנות עמדות באמצעות שבירתו של איש הציבור על-ידי מצור על ביתו, ובעיקר על-ידי הצקה יומיומית לילדיו הקטנים, הן בלתי מוסריות וגם שיבוש חמור בחיים הדמוקרטיים. אוי לאותה כנסת, לאותו ראש עיר או לאותו שופט שישנה את עמדתו בגלל הלחץ על ילדיו הקטנים. חיים אורון (מרצ): עשר דקות מהדוכן? היו"ר מגלי והבה: כיוון שזה במכסת הסיעה שלו, זכותו לקבל עשר דקות. זה נרשם על חשבון המכסה. חיים אורון (מרצ): - - - יובל שטייניץ (הליכוד): לא ידעתי שאני אמור לנמק מהמקום. לא ראיתי שכתוב הנמקה מהמקום. אני מוכן ללכת למקום. אני מתנצל. זה מרוב התלהבות. היו"ר מגלי והבה: אנחנו עובדים לפי תקנון. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בכנסת מותר להפגין. יובל שטייניץ (הליכוד): אני לא מפגין כרגע, אני מנמק. היו"ר מגלי והבה: אם אתה מוותר וחוזר להנמקה מהמקום, הרווחת שתי דקות ועוברים למתנגד. אם תרצה להמשיך, זה ייחשב במכסה. יובל שטייניץ (הליכוד): משפט אחד. אני מבטל את רוב ההנמקה. אני רוצה לומר שבמקורותינו נאמר שלא יחול עוון אבות על בנים, וגם נאמר: אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה. ראובן ריבלין (הליכוד): הבנים יכולים להגיד לאבא שלהם: אבא, אל תהיה פוליטיקאי. יובל שטייניץ (הליכוד): אני מציע לכולנו לראות את מה שאומרת היום דליה רבין בעיתון, ולחשוב איך מרגישים ילדיו ושכניו של רב-אלוף חלוץ, כשהמפגינים צועקים מול הבית, לא מול הקריה, "יש רוצח בשכונה" - אחרי מה שקרה בעזה - או "תוציאו את הרוצח מהבית". יש לחשוב איך מרגישים ילדיו של האלוף נוה, ולהצביע בעד החוק הזה לא מבחינה מוסרית, אדוני, אלא גם מבחינת החיים הדמוקרטיים המתוקנים שכוללים הבעת דעה ולא טרור ולא לחץ דרך ילדים ומשפחה. תודה. היו"ר מגלי והבה: אני מזמין את חבר הכנסת חיים אורון. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת שטייניץ אמר שבעברו הוא עסק בפילוסופיה ובמדעי המדינה. חבר הכנסת שטייניץ, אני מודה שלפני שבאתי לפה הייתי פלאח. בתור פלאח ידעתי מה לבן ומה שחור, מי הוא איש ציבור ומי איננו איש ציבור. אתם רוצים איש ציבור "מאותרג", אתרוג עטוף. אם היית אומר: שמע, אני מציע הצעת חוק שאיש ציבור לא יביא את ילדיו לטלוויזיה, לא יספר על אשתו ולא יחשוף את משפחתו - - - יובל שטייניץ (הליכוד): אני בעד. חיים אורון (מרצ): אני יודע שאתה בעד. אגב, אני לא עושה את זה. אני אף פעם לא חשפתי את משפחתי, אבל בחרתי בכך. יש כמה מגבלות וכמה זכויות שמוקנות לציבור כולו ולא מוקנות לו. האחת, האלמנטרית, היא הזכות להפגין נגדו. אז ישבו פה המחוקקים ויחוקקו לעצמם מין אתרוג. הכול אנחנו יכולים לעשות - אנחנו יכולים לדבר, אנחנו יכולים להגיד ואנחנו יכולים להכריע, אבל מי שלא מקבל את זה, יתכבד למקום שהמשטרה כלאה אותו. אגב, אם זאת הפגנה לא חוקית, המשטרה לא תיתן להפגין. הרי לא מדובר בזה. אתה בא לאסור על המשטרה לאפשר הפגנה במקום שהמשטרה חושבת שהוא חוקי, אחרת לא היתה באה הצעת החוק. אז אלוהים אדירים, תפסיק הכנסת – ואני מקווה שלא יימצא פה רוב – לגונן פה על חבריה במקומות לא ראויים. חבר הכנסת שטייניץ, לא על זה עומד בית-המקדש, מהבוקר אתה מתרוצץ עם החוק הזה. מבחנו של איש הציבור הוא היכולת לעמוד גם בפני עמדות אחרות והפגנות. זה נכון לגבי ראש עיר, זה נכון לגבי חבר הכנסת וזה נכון לגבי שר, הכול כמובן במגבלות שהחוק קובע ממילא על הזכות להפגין או לא להפגין. יש משמרת, יש הפגנה, ואם חוסמים כביש, המשטרה לא מאשרת. אל תעטוף את חברי הכנסת ואת אנשי הציבור בעטיפות שלא ראוי שהם יהיו עטופים בהן. יעמדו בפני מי שמבקר אותם ויתמודדו אתו. אגב, כפי שאתה יודע, אני לא בדיוק מהמחנה שהוא תמיד בקונסנזוס. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אורון. יובל שטייניץ (הליכוד): מותר לי להשיב לו. היו"ר מגלי והבה: אם אתה רוצה, בבקשה. יובל שטייניץ (הליכוד): ברשותך, אני רוצה להגיד עוד כמה מלים. שמעתי את הדברים של חבר הכנסת חיים אורון, ואני רוצה להגיד לך, חיים, שהסכמתי כמעט לכל מלה, אבל המסקנה שערורייתית. הסיפור הוא לא איש הציבור שצריך להיות חשוף להפגנות ולחיים לא קלים. יש לזה מעלות ויש לזה חסרונות, אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא ילדיו ושכניו. אני מציע לך לקרוא היטב את מה שאומרת היום דליה רבין בעיתון על צורת הלחץ שהופעלה על רבין בתקופת אוסלו, או על דרעי שילדיו סירבו לצאת לגן אחרי שחודש כל פעם עמדה שם משמרת מחאה שאמרה להם: אבא שלכם רשע. חיים אורון (מרצ): - - - ב"וינגייט" יותר השפיעו עליהם מזה. יובל שטייניץ (הליכוד): הניסיון להשפיע על אדם בהפגנות הוא לגיטימי. הניסיון להשפיע על אדם על-ידי שבירת ילדיו והצקה יומיומית להם הוא טרור. טרור זה טרור ואלימות זו אלימות ובריונות זאת בריונות, ואתה לא יודע להבדיל בין הדברים. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): האם יהיה סיכול ממוקד מול הטרור הזה? יובל שטייניץ (הליכוד): איש ציבור צריך להביא בחשבון הפגנות כנגדו. זהבה גלאון (מרצ): יש מחיר שהוא משלם. יובל שטייניץ (הליכוד): אבל אני מדבר על רמטכ"ל, שמורה על פעולה צבאית ובאים ליד ביתו ואומרים לו "רוצח ילדים", או אומרים לילדיו ולמשפחתו: יש לכם רוצח בבית, תוציאו את הרוצח. זה מספיק קשה עבורו אם זה נעשה מול הקריה. זה לא צריך להיות מול ילדיו במרחק של מטר או שניים מהחלון. זה מספיק קשה. אני מדבר על ראש עיר שמחליט שלא לתת לאיזה בריון להשתלט על מדרכה, כי באים ועושים את המוות לא לו מול העירייה, אלא לילדיו ולאשתו יום-יום. זאת לא דמוקרטיה, זאת לא הבעת דעה, זה לא ויכוח ציבורי. מי שמתנגד לחוק הזה, נותן יד לא לדמוקרטיה, לא לחופש הבעת דעה, אלא לבריונות, לאלימות ולטרור במקום דמוקרטיה. רוצה לפעול לפי הכלל שמותר לפגוע בילדיו, באשתו ובשכניו של איש ציבור, שהם בוודאי ובוודאי חפים מפשע? מה זה משנה מה החליט איש הציבור? המדינה חייבת להגן על ילדים במדינה מפני בריונים אלימים שלוחצים על הילדים כדי להשפיע על האבא או על האמא. זה לא מובן? תודה רבה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה למציע, כי נדברתי גם עם השר כהן. להערכתי, כדאי למציע לדחות את ההצבעה למועד אחר בתיאום עם הממשלה, והממשלה מסכימה. חיים אורון (מרצ): לא, אני נגד. אני רוצה הצבעה. זהבה גלאון (מרצ): מה פתאום; את השיטות האלה נשאיר למקום אחר. זו הצעה לא ראויה. גדעון סער (הליכוד): להצביע על הדחייה. זהבה גלאון (מרצ): זאת הצעה לא ראויה. היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצבעה. חיים אורון (מרצ): בעד לדחות או נגד לדחות? היו"ר מגלי והבה: בעד לדחות את ההצבעה או נגד לדחות? הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להשהות את ההצבעה על הצעת החוק – 10 נגד – 14 נמנעים – 1 ההצעה להשהות את ההצבעה על הצעת חוק איסור הפגנות ליד מגוריו של איש ציבור, התשס"ו-2006, לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: עשרה בעד, 14 נגד ונמנע אחד. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 7 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 14 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק איסור הפגנות ליד מגוריו של איש ציבור, התשס"ו-2006, נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: שבעה בעד, 14 נגד. הצעת החוק לא נתקבלה. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מחיקת רישום פלילי על תיק שנסגר בשל חוסר עניין לציבור), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/921/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גלעד ארדן) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק מס' 921, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מחיקת רישום פלילי על תיק שנסגר בשל חוסר עניין לציבור), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת גלעד ארדן. בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק תביא לתיקון המצב הקיים, שבו אדם אשר תיקו במשטרה נסגר בשל חוסר עניין לציבור, והוא מעולם לא הועמד לדין, אינו זכאי – במצב היום – למחיקת רישומו הפלילי, והוא ממשיך לשלם מחיר אישי בגין האשמות שמעולם לא הוכחו. ראוי להדגיש כי ההחלטה לסגור תיק בשל חוסר עניין לציבור מעידה כי מדובר בעניין מינורי שאין בו חשיבות ציבורית. אין שום סיבה שאדם שהחקירה נגדו הופסקה מסיבה זו ימשיך להיענש כל חייו על עבירה שאולי לא ביצע, ודבר זה יפגע בו במקומות רבים, כמו למשל ביכולתו להתקבל למקומות עבודה שונים. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חבר הכנסת ארדן, אין הצבעה היום? גלעד ארדן (הליכוד): יש הצבעה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אין פה שר, וזה כבר בלתי נסבל – אבל לחלוטין. מה הממשלה עושה כל היום? מה יהיה פה - - - היו"ר מגלי והבה: שמענו אותך, חבר הכנסת אריאל. אתה מפריע לו באמצע הנמקת הצעת החוק שלו. גלעד ארדן (הליכוד): התוצאה חשובה לי. המצב הוא אבסורדי גם לנוכח העובדה שאפילו מי שהורשע בדין, הרשעתו נמחקת מהמרשם הפלילי לאחר תקופת התיישנות, ואף ניתנת לו האפשרות לבקש חנינה מנשיא המדינה למחיקת הרישום עוד בטרם הסתיימה תקופת ההתיישנות. לכן, אין שום סיבה שמי שרק הוגשה נגדו תלונה והתיק נסגר, הדבר הזה ימשיך ללוות אותו כל ימי חייו. לכן, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה ראשונה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ארדן. חבר הכנסת אופיר פינס מתנגד. בבקשה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): איך יכול להיות שיש דיון כל כך משמעותי ואין כאן שר? היו"ר מגלי והבה: אנחנו נדאג שהשר התורן יגיע הנה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה יש להם לעשות? אני לא מבין. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש מחבר הכנסת גלעד ארדן קצת סבלנות. אני חושב שצריך לראות את העניין הזה בצורה אחרת. אני מבין את כל מה שאמרת, ואיני טוען שהדברים משוללי היגיון או שכל ישר, חלילה וחס. אבל אתה מציג תמונה פשטנית. כשתיק נסגר מחוסר אשמה, הדברים ברורים. כשהחקירה – לא הגישו תלונה – הסתיימה, והפרקליטות - - - גלעד ארדן (הליכוד): זה אי-תביעה. לפעמים לא פותחים בחקירה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): - - - הפרקליטות החליטה, או שהיועץ המשפטי לממשלה החליט שהוא סוגר את התיק מחמת העדר עניין לציבור – ההגדרה של העדר עניין לציבור היא מאוד רחבה. אני חושב – פשוט לא הגעתי מספיק מוכן לדיון הזה - - - משה כחלון (הליכוד): מדברים על עבירה קלה, לא על רצח. מדברים על ילד שהשתמש באסימון. על זה מדובר. מדובר על שובבות נעורים. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): לא, לא, אתה טועה, זה חלק קטן מהמקרים. חבר הכנסת גלעד ארדן הוא גם עורך-דין ומשפטן, יש פה הרבה עורכי-דין, נמצא פה שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין – יש אנשים שהתיק שלהם נסגר בשל העדר עניין לציבור גם כשמדובר בחשדות הרבה יותר גדולים, בעבירות הרבה יותר משמעותיות, ומסיבות כאלה ואחרות הפרקליטות או היועץ המשפטי לממשלה מחליטים שלא להעמיד לדין. אני אומר לכם שאם אנחנו מחליטים שההגדרה הזאת דינה שווה להגדרה של העדר אשמה, אנחנו עושים דבר שלדעתי הוא ממש מרחיק לכת ולא במקומו. אני חושב שמעסיק, או כל גורם אחר, שמקבל רישומי משטרה על-פי דין, זכאי לדעת אם האיש שהולך לעבוד אצלו – או כל אפשרות אחרת – היה מעורב בדבר מהסוג הזה. הוא לא חושב שהוא אשם, הוא לא חושב שהוא הורשע, אבל אני חושב שהסתרת העובדה שהאיש עבר את ההליך הזה בעבירה מסוימת, עם חשדות מסוימים, והתיק נסגר מחמת העדר עניין לציבור – זאת אינפורמציה חשובה שצריכה להיות על השולחן. זאת דעתי, ולכן אני מציע שלא לתמוך בהצעת החוק. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת ארדן, אתה רוצה להשיב? גלעד ארדן (הליכוד): אני מודיע – כי אין שר – שהבטחתי לתאם את המשך החקיקה ויהיו התאמות לדברים שחבר הכנסת פינס אמר. היו"ר מגלי והבה: הנה, נתת תשובה לחבר הכנסת אופיר פינס. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 20 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מחיקת רישום פלילי על תיק שנסגר בשל חוסר עניין לציבור), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, האם הדיון יימשך בלי שר? היו"ר מגלי והבה: המזכירות הודיעה לי שהשר בדרך, והנה, אפילו הגיעו שניים. 20 בעד, שניים נגד. אם כך, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מחיקת רישום פלילי על תיק שנסגר בשל חוסר עניין לציבור), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת גלעד ארדן, עברה בקריאה טרומית ותועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – סמכות עניינית ומתן ערובה), התשס"ז-2007 [הצעת חוק פ/1921/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פ/1921, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – סמכות עניינית ומתן ערובה), התשס"ז-2007, של חבר הכנסת גדעון סער - הנמקה מהמקום וללא תשובת שר. בבקשה, אדוני. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, הצעת החוק עוסקת בשני נושאים מעולם סדר הדין האזרחי. הנושא הראשון: במקום שניתן פסק-דין בערכאה ראשונה, לא יעלה בעל-דין בערעור טענת חוסר סמכות עניינית של אותה ערכאה ובית-המשפט לא יידרש לה. ההצעה הזאת באה להגן על פסיקת בית-המשפט העליון, פסק-דין של השופט אור, והמשמעות שלה היא חיסכון בזמן שיפוטי יקר ומניעת התדיינויות. הנושא השני עניינו מקרים של מתן ערובה להוצאות. ההצעה היא שתובע או מערער לא יחויב במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. יש מקרים שבהם הערובה נדרשת כדי להבטיח את תשלום ההוצאות, מאחר שהתובע או המערער הוא אדם עני. המשמעות של זה היא מניעת זכות דיונית בגלל עוניו של אדם. על כן אני מציע לתקן גם את זה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת גדעון סער. אין תשובת שר. מאחר שלא נרשמו מתנגדים, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – סמכות עניינית ומתן ערובה), התשס"ז-2007, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו קובעים שהצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – סמכות עניינית ומתן ערובה), של חבר הכנסת גדעון סער, התקבלה בקריאה טרומית ותועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – יציאה לקצבה), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1757/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק פ/1757, הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – יציאה לקצבה), התשס"ז-2006, של חבר הכנסת רובי ריבלין וקבוצת חברי הכנסת. ראובן ריבלין (הליכוד): לא, הצעת חוק זו, אדוני היושב-ראש, היא הצעה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, של חבר הכנסת גלזר ושלי, והיא בבחינת השלמה ושכלול של הרפורמה בגיל הפנסיה שהעניק שר האוצר בנימין נתניהו בזמנו. אותה רפורמה ידועה הפירה – ואני מאמין שבלי משים – איזון עדין ביותר בין ההגנה על זכויות העובד מחד גיסא ובין הייעול של מנגנון העובדים בשירות המדינה מאידך גיסא. ברוח האיזון הזה קבע חוק שירות המדינה של טרום הרפורמה שהמועד המוקדם ביותר שבו אפשר להוציא עובד לפנסיה על-כורחו הוא גיל 60, והמאוחר הוא גיל 65. כלומר, המחוקק ביקש להפחית, עד כמה שאפשר, את המצבים שבהם עובד יוצא לפנסיה שלא מרצונו, בלי שתהיה בידו קצבת הזיקנה הדרושה לו להשלמת הכנסתו. המחוקק שאף למעשה להבטיח שלא תיווצר מציאות שבה עובד נפלט משירות המדינה עם פנסיה חלקית בלבד ואינו מסוגל למצוא עבודה חלופית, ונוסף על כל צרותיו אלה הוא עדיין אינו זכאי לקצבת זיקנה. גם המחוקק הכיר בכך שהסיכון של עובד כזה להידרדר מבחינה כלכלית הוא גדול ביותר, ולכן הוא קבע חמש שנים, ולא יותר. היינו, המועד המוקדם ביותר שבו נציב שירות המדינה רשאי להוציא לפנסיה אדם שלא מרצונו הוא גיל 60, והמאוחר ביותר – 65, וזה כדי לצמצם למינימום את הסיכון הכלכלי שמרחף מעל ראשם של עובדים. באה הרפורמה להעלאת גיל הפרישה והפירה את אותו איזון של חמש השנים. כידוע, הרפורמה דאז העלתה את גיל הפרישה ל-67, אך נמנעה מלתקן – כדי להשאיר על כנו את אותו איזון חשוב – ולהעלות את גיל הפרישה המינימלי ל-62. בעקיפין החריפה הרפורמה את הסיכון הכלכלי מעל ראשו של העובד, שהרי מעתה הוא עלול להיפלט אל מעגל האבטלה כבר בגיל 60, ואז יהיה עליו להמתין שבע שנים עד שיהיה זכאי לקצבת זיקנה. הצעת החוק שלפניכם באה, אם כן, להחזיר עטרה ליושנה, ולהשיב את מסגרת חמש השנים למקומה בחוק שירות המדינה, כך שהחוק ישוב לקיים איזון ראוי, שיבטיח את זכויותיו של העובד למחיה של כבוד ולפרנסה טובה. אך לא די בזה. כדי להבטיח במידה רבה יותר שעובדים אשר יפוטרו משירות המדינה לא יידרדרו במהירות למעגל העוני, יש לטפל גם בהיבט הפנסיוני. מתוך כך מוצע עוד, נוסף על האמור, לקבוע שאין להוציא לפנסיה על-כורחו עובד אשר הגיע לגיל 60, אם אין הוא זכאי עדיין לפנסיה מלאה. לעתים קרובות הוצאת עובד לפנסיה חלקית בטרם הזכאות לקצבת זיקנה גוזרת את גורלו להיקלע למצוקה כלכלית קשה. כדי לקדם את המהלך החשוב הזה חברנו יחד, אנוכי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ – שאת חמש הדקות הנותרות היא תנצל – וחבר הכנסת אלחנן גלזר. ראינו בהצעה זו כלי נוסף כדי להגן על העובדים ועל הגמלאים ממצוקה כלכלית קשה ומנפילה אל תהומות העוני. הסכמנו לבקשתו של יו"ר הקואליציה לדחות את התשובה ואת ההצבעה על הצעת החוק לשבוע הבא, כדי לאפשר לממשלה להצטרף למהלך צודק זה, שאין צודק ממנו. אני מבקש ששאר הזמן יינתן לחברת הכנסת שלי יחימוביץ; בבקשה. היו"ר מגלי והבה: את רוצה, חברת הכנסת יחימוביץ? בבקשה. יש לך שלוש דקות. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, העלאת גיל הפרישה מ-65 ל-67 השאירה הרבה מאוד נפגעים, שלא לומר חללים. הצעת החוק שחבר הכנסת רובי ריבלין יזם והסכים לצרף אותי כיוזמת – ואני מודה לו על כך – נועדה לתת תרופה לקבוצה אחת מהקבוצות הנפגעות מהעלאת גיל הפרישה, עובדי המדינה אשר מופרשים על-כורחם לפנסיה מוקדמת כבר בגיל 60, וכך נוצר פער של שבע שנים בין גיל הפרישה בפועל ובין הגיל שבו הם זכאים לקבל קצבת זיקנה, בלי שהספיקו לצבור זכאות לפנסיה מלאה. הרעיון שעובד כזה יוכל להיקלט במקום עבודה אחר הוא בגדר חלום באספמיה, אף שתיאורטית האופציה הזאת קיימת. אנחנו יודעים שהיום בשוק העבודה גם אדם בן 50 לפעמים משול למת, וודאי אדם בן 60. גם אם כוחו במותניו וגם אם יש לו כישורים רבים – עבודה הוא לא ימצא. וכך נגזרות על הפנסיונר שבע שנים קשות מאוד. על-פי החוק לא יוכל נציב שירות המדינה להוציא אדם לפנסיה מוקדמת על-כורחו אם הוא עדיין לא הגיע למלוא הזכאות לקצבה, כלומר 70% משיעור משכורתו האחרונה – כפי שהחוק קובע. אני חושבת שזה חוק הכרחי, חיוני ומוסרי, והוא תרגום יפה של הפסוק: אל תשליכני לעת זיקנה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. תשובה והצבעה במועד אחר. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק העונשין (תיקון – חבלה נפשית), התשס"ז-2006 [הצעת חוק פ/1781/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת זהבה גלאון) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק פ/1781, הצעת חוק העונשין (תיקון – חבלה נפשית), התשס"ז-2006, של חברת הכנסת זהבה גלאון. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה, חברת הכנסת גלאון. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, תודה רבה. סיכמתי עם הממשלה שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. הממשלה עדיין מתחבטת בסוגיה שאני מעלה, שאני חושבת שהיא סוגיה שלא מקבלת מענה בחוק הפלילי או בחוק העונשין. ההצעה שלי באה להוסיף לחוק העונשין תיקון שעניינו חבלה נפשית. אדוני היושב-ראש, אין ספק שגם המודעות הציבורית וגם ההתייחסות בחקיקה עשו כברת דרך ניכרת בכל הקשור לאלימות נגד נשים, והדגש הוא כמובן באלימות פיזית. המודעות הציבורית גברה, ונשים מתלוננות, ולא מוותרות, אבל לצערי, אדוני היושב-ראש, הרבה נשים שנתונות להתעללות נפשית מצד בן-זוגן – זה חל כמובן גם על גברים, אבל הרוב המכריע גם בתחום זה הוא נשים – הרבה נשים שנתונות להתעללות נפשית מצד בן-זוגן, שפעמים רבות היא לא פחות חמורה ואולי אף יותר חמורה מאלימות פיזית, אינן מקבלות מענה בדין הפלילי. אני מצאתי לנכון להעלות את הנושא הזה לפני חברי הכנסת, כי אני חושבת שכשאשה עוברת התעללות נפשית היא לא מייצגת רק את הבעיה הפרטית שלה. מדובר כאן בתפיסה משתנה, בערכי חברה משתנים, ולדעתי, החקיקה צריכה להתאים את עצמה לערכי החברה המשתנים. היום מבינים שהתעללות נפשית – אלימות נפשית – גורמת לנשים נזק כמעט בלתי הפיך, עד כדי מוות נפשי, ולעתים אובדנות, דהיינו התאבדות. נשים פשוט מרימות ידיים. איך זה מתקיים? איך זה מתנהל? מעדויות שגבו ארגונים שעוסקים בנושא הזה עולה שמדובר, מבחינה מעשית, בהתנהגויות ובאמירות שחוזרות בתדירות גבוהה, חוזרת ונשנית, של גברים שפוגעים. אני מדברת על בני-זוג, על יחסים בין אנשים שחיים יחד, בין שהם נשואים ובין שלא. מדובר בהתנהגויות ואמירות חוזרות שפוגעות קשות ברגשותיהן של נשים, בדימוי העצמי שלהן, בחופש שלהן, ויש כאן סבל רצוף ומתמשך. מה שמיוחד בסבל הזה הוא שהוא כל כך קשה, אך אינו מותיר סממנים חיצוניים. זאת אומרת, אשה נתונה לטרור של גבר שהיא חיה אתו, הוא שולט בה; יש איזה טרור תמידי, הוא מגביל אותה, הוא שולט על צעדיה, על כל התנהגותה, ואין לזה שום סממן חיצוני. אני רוצה להביא בפניכם, חברי הבית, שבנובמבר האחרון, ביום המאבק באלימות נגד נשים, הרשות לקידום מעמד האשה, בראשותה של הגברת מרית דנון, עשתה סקר מאוד מאוד מקיף, סקר עומק, בסוגיה של אלימות נגד נשים, והדבר המדהים, הנתון המדהים שעלה שם הוא, שאלפי נשים, אדוני השר, דיווחו על התעללות נפשית. שמו לב שיש כאן מאסה קריטית של נשים שסובלות ביום-יום, שחוששות, שלוקח להן בכלל זמן להבין שהן סובלות טרור, ואין על זה מענה. אין על זה מענה בחקיקה. עכשיו, כמו שאמרתי, אדוני השר, החוק נותן מענה הולם, מתקדם ביותר, לאלימות פיזית, וזה חשוב. אבל לא יכול להיות שיזנחו את נפש האדם. מה עם נפש האדם? ונוצר איזה מצב אבסורדי שאדם שגורם לחבלה פיזית יידון למאסר, יישלח למאסר, אבל אדם אחר, שמשחית את נפש בת-זוגו, את נפש זוגתו שנים, שנים הוא משחית את נפשה, והוא בכלל לא יישא באחריות פלילית. לכן אני מציעה, אדוני היושב-ראש, שהכנסת תיתן מענה הולם לבת-הזוג או לבן-הזוג – כמו שאמרתי קודם: זה חל בעיקר על נשים שנפגעות מהתעללות נפשית, כשמדובר על נזק נפשי קבוע. זאת אומרת: כשאפשר להוכיח נזק נפשי קבוע. אני מציעה שהעונש בגין פגיעה נפשית כזאת יהיה זהה לעונש בשל חבלה פיזית בנסיבות מחמירות, כשיש כאן שוני בין השניים. השוני הוא – ולטעמי זה שוני מהותי – ביסוד הנפשי הנדרש. אדם שעומד לדין על חבלה פיזית, כדי להעמיד אותו לדין צריך להוכיח שהוא היה בעל מחשבה פלילית. אדם שגורם חבלה נפשית, צריך להתכוון לגרימת נזק, צריך להוכיח שהוא מתכוון לגרימת נזק. ולכן, ההצעה שלי, כפי שהונחה בפני הממשלה, ואני מאוד מקווה - אני יודעת שמתקיימות עכשיו ישיבות מאוד מעמיקות במשרד המשפטים, כי זה שינוי מחשבתי מוחלט. עד היום דנו רק באלימות פיזית. אני מציעה שהחוק הקיים היום יתוקן בשני אופנים: האחד, החוק יגדיר מה זו בכלל חבלה נפשית, מה זו אלימות נפשית, מה זו התעללות נפשית, והשני הוא שהחוק יוסיף עבירה המטילה עשר שנות מאסר על בן-זוג או בת-זוג שנוקטים התעללות נפשית וגורמים לבן-זוג או בת-הזוג חבלה נפשית. אני חושבת שההתייחסות הזאת של הכנסת ומשרד המשפטים – אני מקווה שתייצג את עמדתי, אדוני השר, כשזה יבוא לוועדת השרים לענייני חקיקה. אני חושבת שזה נכון שהכנסת תאמר: אלימות היא אלימות היא אלימות נגד נשים, אם נפשית ואם פיזית. תודה רבה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון. כפי שאמרנו בהתחלה, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון - הנחה בתשלומי ארנונה), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/366/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק פ/366, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בתשלומי ארנונה), ועכשיו, חברת הכנסת שכל כך ציפתה לרגע הזה, חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר, כמובן. קולט אביטל (העבודה-מימד): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתמול במקרה קראתי באחד מהעיתונים ששר הפנים הולך להוביל רפורמה שלמה בנושא הארנונה. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יצחקי. קולט אביטל (העבודה-מימד): מה? היו"ר מגלי והבה: אני מעיר לחבר הכנסת יצחקי - - - קולט אביטל (העבודה-מימד): כן, על חשבון זמני. היו"ר מגלי והבה: נקווה שיום אחד תשב פה, אבל - - - קולט אביטל (העבודה-מימד): כן. נושא הארנונה הוא נושא כאוב מכיוון שמאז שנות ה-80, נדמה לי - - - דוד אזולאי (ש"ס): - - - היו"ר מגלי והבה: אני יודע למה הוא מסוגל. קולט אביטל (העבודה-מימד): תגיד לי, זה על חשבון זמני, כל זה? היו"ר מגלי והבה: זה על חשבון זמן המפריעים, והזמן שלך - שלך. קולט אביטל (העבודה-מימד): אוקיי, אני מתחילה מן ההתחלה. אתמול קראתי באחד העיתונים ששר הפנים הולך להוביל רפורמה בכל נושא הארנונה. כידוע, מאז 1985 לא נעשו הרבה שינויים, והתוצאה היא שהארנונה או הנהלים לגבי תשלומי הארנונה הם טלאי על גבי טלאי על גבי טלאי, וההפרשים בין שיעורי הארנונה המשולמת בערים שונות בארץ הם עצומים. בלוח שראיתי ובנתונים שקיבלתי, למשל הארנונה שאנחנו משלמים, בירושלים, היא הגבוהה ביותר. אני מברכת על הרצון של השר להנהיג את הרפורמה, להביא לשוויוניות רבה יותר בתשלום בין הערים השונות, ולהביא אולי לאיזה דירוג או תשלומים מדורגים. המגמה שלי בהצעת החוק הזאת – והיא הוגשה גם בכנסת הקודמת על-ידי חברים מסיעת שינוי – היא לשמר קודם כול את האפשרות שאזרחים ותיקים, גמלאים, ימשיכו לקבל הנחות, אבל גם לגביהם להגיע לנוסחה מדורגת. זאת אומרת: אנחנו מדברים על כך שאזרח ותיק שהכנסותיו מכל מקור אינן עולות על השכר הממוצע במשק ימשיך לקבל הנחה בסך 30%; נדמה לי, פער של 5% לעומת מה שהוא מקבל היום. לעומת זאת, אנשים שהכנסתם - חבר הכנסת חסון, אתה מאוד מאוד מפריע לי. היו"ר מגלי והבה: שלחתי את הסדרנים. לא רציתי, אבל - - - קולט אביטל (העבודה-מימד): זה פשוט בלתי אפשרי להציג חוק כשבמקביל מתנהל פה שוק. היו"ר מגלי והבה: נכון. קולט אביטל (העבודה-מימד): אלא אם האזרחים הוותיקים, חבר הכנסת חסון, לא מעניינים אותך. היו"ר מגלי והבה: שנייה, שנייה, חברת הכנסת קולט אביטל. חברי הכנסת, זו הצעת חוק מעניינת וחשובה. שרת החוץ ציפי לבני: אנחנו נתמוך. היו"ר מגלי והבה: לא משנה התמיכה. מי שמדבר מצפה שאנשים גם יקשיבו לו. בבקשה. קולט אביטל (העבודה-מימד): מכל מקום, מה שאני רוצה להבטיח – ואני לא ידעתי כשהגשתי את הצעת החוק הזאת, והיא קודמת לכנסת הזאת – שהשר עצמו מתכוון להכין רפורמה. אני רוצה שברפורמה הזאת לא ייפגעו האזרחים הוותיקים, הגמלאים. כאמור, אני מציעה שהארנונה תשולם בצורה מדורגת. אלה מהם שיש להם הכנסה מתחת לשכר המינימום יקבלו 30% הנחה, אלה מביניהם שיש להם הכנסה מעל שכר המינימום יקבלו רק 15%. זאת אומרת, ההנחה תישמר, אבל בצורה מדורגת. צר לי מאוד שבעצם הממשלה לא ענתה ואנחנו לא יכולים להביא את ההצעה הזאת להצבעה, וכאמור, אני מבקשת גם מהשר שאיננו כאן, ואני אעביר לו את הצעת החוק, לכלול אולי או להגיע אתי להסדר, שהדברים האלה ייכללו ברפורמה שלו, או שיאפשר לי להעביר את החוק הזה. מכל מקום, אני מקווה שנגיע לאישור ההצעה הזאת בכנסת. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אביגדור יצחקי (קדימה): אגב, הקואליציה דנה בחוק הזה והיא חושבת שזה חוק נכון, והיא פונה לוועדת השרים - - - קולט אביטל (העבודה-מימד): תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת קולט אביטל וגם ליושב-ראש הקואליציה שהביע תמיכה בהצעת החוק שהיא בהחלט ראויה וחשובה לאזרחים הוותיקים, שבזכותם אנחנו קיימים. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - איסור מסירת פתק הצבעה ביום הבחירות), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/419/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואל חסון) היו"ר מגלי והבה: הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - איסור מסירת פתק הצבעה ביום הבחירות), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יואל חסון - בבקשה. תשובה והצבעה במועד אחר. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, כבוד שרת החוץ, שר החקלאות, חברי חברי הכנסת, אני חייב לומר שכמה חברי כנסת ותיקים בבניין אמרו לי שזו יכולה להיות חוויה מיוחדת עבורי להיות - - - היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת קולט אביטל - - - יואל חסון (קדימה): היא מחזירה לי, בסדר. אני סולח לה. דוד אזולאי (ש"ס): היא רוצה שהוא ירגיש כמו שהיא הרגישה קודם. יואל חסון (קדימה): אמרתי: היא מחזירה לי. אני לא אמרתי מלה. אבל אני מודה ליושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: אני הייתי שמח גם על ההקשבה. בבקשה. יואל חסון (קדימה): אמרו לי כמה חברי כנסת ותיקים בבניין הזה, שכדאי לי - זה יכול להיות מאוד מעניין עבורי, לנסות, להתנסות ולהיות באופוזיציה. אז מצד אחד אני לא ממהר להיות באופוזיציה, אבל מצד שני אני חייב לומר שלא נוח לי לדבר על הצעת חוק שלא תהיה בסופה הצבעה, ואני בכל זאת בחרתי להעלות את הנושא הזה, כי אני חושב שהוא חשוב ואני חושב שצריך להעלות אותו על סדר-היום. מי ששם לב יודע שרבות מהצעות החוק שאני מעלה כאן, או מבקש לקדם, קשורות לרפורמות בשיטות הממשל, רפורמות לגבי בחירות. אני חושב שהקדנציה הזאת – ראוי שלבחירות הבאות נגיע במצב טוב יותר, מתוקן יותר, נכון יותר, כדי שבכנסת הבאה, לאחר הבחירות – שאני מקווה שיתקיימו במועדן – נבוא עם מערכת מסודרת יותר, יציבה יותר מבחינה פוליטית, טובה יותר מבחינה מערכתית. לכן, אני קצת מצטער שוועדת השרים לענייני חקיקה – בלי לומר ספציפית על שר מסוים – לא באמת הבינה את הצעת החוק שלי. אני מקווה שעוד נשכנע את ועדת השרים והצעת החוק הזאת תזכה לרוב. הצעת החוק שלי אומרת בצורה ברורה שצריך להפסיק לחלק בכניסה לקלפיות את פתקי ההצבעה, את הפתקים שאנחנו שמים במעטפות. מי שעבר מערכת בחירות בחייו – ואלה שאני רואה באולם וחברי הבית בכלל חוו בחירות בחייהם – יודע שהשוק הזה, בכניסה לקלפי, שדוחפים לאנשים פתקים שכביכול הם צריכים לשים בתוך המעטפה – דוחפים פתקים כאלה לאנשים מבוגרים, לאנשים נכים, דוחפים פתקים משובשים בכוונה, אומרים: אתה מצביע למפלגה כזאת וכזאת, הנה הפתק שלה, והפתק משובש ואחר כך נפסל בבחירות. אני לא מבין מה ההיגיון של החוק שלפיו עד היום מותר לחלק פתקים בכניסה לקלפי. הפתקים הם פתקי הצבעה ועליהם להיות מאחורי הפרגוד. אם יש חוסר בפתקים האלה – מזכירות ועדת הקלפי צריכה לוודא שאין חוסר, והיא עושה זאת גם כך; היא לא סומכת על החלוקה על-ידי המפלגות. מה שאנחנו מקבלים בשורה התחתונה, אדוני היושב-ראש, זה שוק והטעיית ציבור הבוחרים. בעיקר מכיוון שיש לנו כאן יותר ממיליון עולים, שרבים מהם לא שולטים לגמרי באותיות העבריות, ויש גם אנשים מהמגזר הלא-יהודי שלא תמיד שולטים באותיות העבריות – ומבלבלים אותם. היו"ר מגלי והבה: אתה מתכוון לאלה שלא יודעים לזהות את האותיות בגלל בעיית קרוא וכתוב. יואל חסון (קדימה): אגב, במגזר הלא-יהודי יש אנשים שמצביעים בקלפיות שאין בהן תרגום לערבית. אנשים מתבלבלים, ומבלבלים אותם, נותנים להם פתקי הצבעה שלפעמים הם פסולים ולא נכונים. כמו שאני חושב שרק מי שמשתתף בבחירות – יש לי גם הצעת חוק כזאת, ואני מקווה שהיא תגיע להצבעה בקרוב – יהיה זכאי ליום חופשה מעבודה, כך זה עוד דבר שצריך לשפר בתהליך של הבחירות. לכן, שוב, אני מאוד מצטער שלא תתקיים הצבעה בסוף דברי. אני מקווה מאוד לשכנע את הממשלה ואת הקואליציה כולה לתמוך בחוק הזה ולנצל את הקדנציה הזאת, כמו שהכנסת עושה. לזכותה של הכנסת הזאת ייאמר שהיא הולכת לתהליכים נרחבים מאוד של שינוי שיטת הממשל; היא משפרת את השיטה הממשלית, הפרלמנטרית והפוליטית בישראל, כדי להבטיח מערכת טובה יותר ויציבה יותר. גם על הנושאים האלה חייבים לתת את הדעת, וצריך לצמצם עד כמה שאפשר את הטעויות בתחומים האלה. לכן, כמו שאמרתי בהתחלה, אני מקווה מאוד שבקרוב מאוד הצעת החוק הזאת תגיע להצבעה. אני רואה שיושב-ראש הקואליציה נכנס. אני מקווה מאוד לשכנע אותו ואת ועדת השרים. אביגדור יצחקי (קדימה): תסגור עם ש"ס - - - יואל חסון (קדימה): זה כבר סגור? היית אומר לי קודם. כבר סגרתי עם ש"ס. אביגדור יצחקי, אמרתי להם שזאת הפעם הראשונה שאני מרגיש כמו נציג האופוזיציה, שמעלה הצעת חוק בלי הצבעה בסופה, וזאת לא הרגשה נעימה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת יואל חסון. תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגות סטודנטים בתארים מתקדמים), התשס"ו–2006 [הצעת חוק פ/154/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורית נוקד) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס על מלגות סטודנטים בתארים מתקדמים), התשס"ו-2006, הצעת חוק פ/154, של חברת הכנסת אורית נוקד. תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה. אורית נוקד (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, השר שמחון, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת לפניכם היא צעד חשוב בחיזוק המחקר האקדמי ובחיזוקה של ישראל כמעצמת מחקר. על-פי ההצעה, סטודנטים לתארים מתקדמים שמקבלים מלגת קיום יהיו פטורים מתשלום מס הכנסה. רבות דובר לאחרונה על בריחת מוחות מישראל, על העדר תקציבי מחקר באוניברסיטאות, על העדר תמיכה ממשלתית במו"פ, על מחסור במלגות ועוד. הצעת החוק הזאת באה להיטיב עם סטודנטים לתארים מתקדמים, שמקדישים את חייהם למחקר ובעבור זה הם מקבלים מלגת קיום. הסטודנטים האלה מעטים – מדובר על מאות עד אלפים בודדים, וגם גובה המלגות, כפי שאתם יודעים, אינו מרשים במיוחד. גובה המלגות משייך את הסטודנטים למדרגת מס נמוכה יחסית, ועל כן לא צפוי שהכנסות המדינה ממסים ייפגעו פגיעה אנושה עקב החוק המוצע. בחוק המוצע יש משום בשורה, יש אמירה צלולה ונחרצת שהמדינה תומכת בסטודנטים, תומכת במחקר, תומכת באקדמיה. הצהרה כזאת היא חשובה ביותר, בפרט על רקע כל מה שאנחנו רואים היום – על רקע איומי הסטודנטים להשבית את הלימודים באוניברסיטאות בשבוע הבא, על רקע דוח-וינוגרד – אני מתכוונת לדוח-וינוגרד ולהחלטות בכל הקשור לסטודנטים. ובכלל, חשוב מאוד לחזק את ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. עד עכשיו העמדה של ועדת השרים היתה התנגדות להצעת החוק. בכוונתי ליזום דיון חוזר, ואני מאוד מקווה שבשבוע הבא נוכל להביא את ההצעה להצבעה – ואני מקווה שהיא תעבור. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת אורית נוקד, ואנחנו מאחלים לה הצלחה. כאמור וכמובן, תשובה והצבעה במועד אחר. אני מבקש לאתר את חבר הכנסת רן כהן; הוא חשב שגברתי תדבר עשר דקות. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר מגלי והבה: בינתיים יש הודעה למזכיר. תעשו מאמץ, במזכירות, לאתר את חבר הכנסת רן כהן. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי חברי הכנסת יצחק גלנטי ומשה שרוני מבקשים להסיר את שמם מהצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – חנינת מחבלים), שמספרה פ/2117. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לאדוני המזכיר. הצעה לסדר-היום הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אי-מינוי שר הרווחה היו"ר מגלי והבה: הצעה לסדר-היום שמספרה 2416 – הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אי-מינוי שר הרווחה. סלח לי שאני קצת מחייך, כי הנושא עלה כמה פעמים. השר יעקב אדרי: אני אשיב. היו"ר מגלי והבה: השר כבר השיב כמה פעמים. רן כהן (מרצ): המעלה אותו מעלה והמשיב אותו משיב. היו"ר מגלי והבה: יש פתגם, אדוני – בערבית: כשאתה זורק את הבצק, הוא לא נתפס ומשאיר סימן. בבקשה. רן כהן (מרצ): אני מאוד מודה לך, אדוני היושב-ראש, ונדמה לי שבפתיחה שלך אמרת לפחות את מחצית הנאום שלי. אני רוצה להתמקד בשני דברים, השר אדרי. האחד, בכל התלאות סביב אי-מינוי שר הרווחה – ואני באמת לא בא לשפוט כאן אם זה לטובת העניין שראש הממשלה הוא שר הרווחה או לא לטובת העניין – דבר אחד אני יודע: זה לא שראש הממשלה אהוד אולמרט אמר: אני רוצה להיות שר הרווחה כי אני רוצה לקדם את הרווחה. כולנו יודעים שהוא הציע את זה ליהדות התורה, שזה עומד למשא-ומתן בתוך קדימה, בין קדימה לעבודה, בין קדימה, לעבודה ולגמלאים, ואפילו עם ש"ס. כולם יודעים זאת. ראש הממשלה לא אמר שזה תיק שהוא רוצה, כמו שרבין רצה להיות ראש הממשלה ושר הביטחון; הוא לא אמר שהוא רוצה להיות ראש הממשלה ושר הרווחה. לא זה המעמד. אילו זה היה המעמד, הוויכוח היה אחר. אלא שבעצם אין שר רווחה במשרה מלאה. בעניין הזה, לדעתי, הכנסת לא יכולה להיות אדישה למצב שבו נמסר דוח עוני על מיליון ו-630,000 עניים, מהם 755,000 ילדים מתחת לקו העוני, במצב שבו יש מצוקות נוראות וקשות, במצב שבו עדיין אין שיקום של הגליל והצפון בעקבות המלחמה, במצבים של מחלוקות ומצוקות איומות במדינה הזאת. לגוף העניין, אי-אפשר שהמצב הזה יישאר בלי שר רווחה במשרה מלאה. אבל אתה יודע מה, השר אדרי? הרי זה ביזוי של הכנסת מה שאתם עושים. תסלח לי, השר אדרי, שאני אומר את זה לך. באמת, אתה האדם האחרון בממשלה שהייתי אומר לו את זה, כי אני יודע שאתה מוכן כל רגע להיות שר רווחה ואתה יכול להיות שר רווחה טוב. אבל מבטיחים השכם והערב שיהיה ויהיה ומפרסמים בתקשורת וכל המפלגות – מפלגת העבודה: אנחנו לא יכולים לחיות בלי ששר הרווחה יהיה שלנו. ש"ס אומרים: מה זאת אומרת? זה ברור לגמרי ששר הרווחה צריך להיות מש"ס. והגמלאים, בשלב מסוים, אמרו שהם יעזבו את הממשלה אם הם לא יקבלו את תפקיד שר הרווחה. איפה כל הדבר הזה? אני חייב להזכיר, ואני בטוח שיושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת יצחקי, יאמת את דברי. אני כבר עמדתי כמעט לפני חודשיים, בסוף דצמבר, להעלות את הסוגיה של הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. אני מודה שזה איזה כלי פרלמנטרי. זה לא איזה דבר אידיאלי. הדבר האידיאלי זה מינוי שר רווחה. אבל בתור כלי פרלמנטרי חשבתי שיהיה נכון שהכנסת תציב את העניין הזה כאתגר לממשלה על מנת שימונה שר רווחה. בא אלי, בהגינותו, יושב-ראש הקואליציה ואמר לי: רן, תשמע, אני אומר לך, בשלושת השבועות הקרובים - זאת היתה תחילת השיחה, תיכף תראו איך גמרנו את זה - יהיה שר רווחה. יש לי דיבור עם ראש הממשלה ואני אומר לך שיהיה. אמרתי לו: אביגדור, איך אתה אומר לי את זה, אבל ראש הממשלה אומר את זה כל הזמן? הוא אמר לי: אתה יודע מה? אני אומר לך שאם עד סוף ינואר לא יהיה שר רווחה, אני אתמוך - או אולי לא אתנגד, אני לא זוכר את ההגדרה - אתמוך בהקמת ועדת חקירה כמו שאתה רוצה. אמרתי לו: אביגדור, אתה יודע מה? מאחר שאנחנו אנשי כבוד, אני מקבל את ההצעה שלך. אמרתי לעצמי: אלוהים אדירים, אם אני יכול לגרום על-ידי ההצעה הזאת להאיץ את מינוי שר הרווחה בתוך חודש, שווה לי. קיבלתי את ההצעה. עמדתי להעלות שוב, זה היה על סדר-היום ב-31 בינואר האחרון. בא אלי, בתוך המליאה, יושב-ראש הקואליציה, אביגדור יצחקי, ואמר לי: רן, הבטחנו חודש, לא? החודש לא נגמר, עדיין אנחנו ב-31 בחודש. אמרתי לו: אביגדור, בחייך, זה היום האחרון של החודש, אין שר רווחה. הוא אמר לי: רן, התחייבנו. מלת כבוד זה מלת כבוד, תעמוד בה. אמרתי לו: אתה יודע מה? אני עומד בה. דחיתי. אה, נדמה לי שבאותו יום היה המשפט של חיים רמון וזה העלה שהנה העניין גמור ועכשיו יהיה reshuffle בתפקידים, יהיה שר רווחה. אמרתי: נו, באמת, להיות קטנוני עד כדי כך? לא מתאים לי. הסכמתי עם אביגדור ודחיתי את זה. היום זה עולה עוד פעם. האמינו לי, חברות וחברי הכנסת, אביגדור יצחקי - דיברתי אתו היום - לא מתכחש לכל הסיפור שלו ולהבטחה שלו. אבל הלחצים ביומיים האחרונים מלשכת ראש הממשלה - הם ממש לא יודעים גבול. אני מכבד את זה. נמסר לי ממש לפני העלאת העניין, ברגע זה, על-ידי עוזר ראש הממשלה עובד יחזקאל, בשם ראש הממשלה, שהוא מתחייב שבשבוע הבא יהיה שר רווחה. השר יעקב אדרי: מה נשאר לי להגיד? רן כהן (מרצ): תאמין לי, ממילא הממשלה שופכת עליך את כל הצרות, אתה תמצא מה להגיד. זה מה שהוא אמר לי. אבל הוא ביקש שאני אודיע את זה במקום להצביע. אני לא מוכן. אני עומד על כך שכנסת ישראל תאמר את דברה על העדר שר הרווחה, על משיכת הכנסת, על ביזוי משרד הרווחה, עובדי משרד הרווחה, ובעיקר כל האוכלוסייה שנזקקת למשרד הרווחה. אלוהים אדירים, במה אתם מתעסקים? מה, זה ויכוח עם ה"חמאס"? עם אירן? עם ה"חיזבאללה"? מדובר על משרד הרווחה של מדינת ישראל, עם המצוקות האיומות שאתם יודעים אותן. אם ראש ממשלה היה רוצה עכשיו שלא תהיה הצבעה - האמן לי, השר אדרי, אם הוא היה בא לכאן, היה עולה לבמה ואומר: אני, אהוד אולמרט, מתחייב בשבוע הבא להביא לכאן, לכנסת, שר רווחה, והוא מבקש ממני לדחות את ההצבעה, יכול להיות שהייתי נענה. היום אין לי שום סיבה. אני מציע שהכנסת תקבל את ההצעה הזאת. לכל היותר, השר אדרי, יקרה דבר אחד: זה יעבור היום? זה עובר לוועדת הכנסת. ממילא ועדת הכנסת צריכה לקיים דיון, צריכה לגבש הרכב חברי כנסת לוועדת חקירה פרלמנטרית. זה ייקח שבועיים, שלושה שבועות בוודאי, וזה ממילא בידי רוחמה אברהם. לימור לבנת (הליכוד): ראש הממשלה לא התחייב לבג"ץ? רן כהן (מרצ): אם הוא היה מתחייב לבג"ץ, אני מעריך שהוא היה מקיים. אני יכול לומר דבר אחד: ממילא אם היום ההצעה תעבור במליאה, ואני מקווה שהיא תעבור במליאה, אני אמתין עד השבוע הבא. אם בשבוע הבא יהיה שר רווחה, אני מודיע עכשיו, מעל במת הכנסת, שאני אבטל את ההצעה הזאת. זה הכול. לא תקום ועדת חקירה. אביגדור יצחקי (קדימה): זה לא הסיכום. רן כהן (מרצ): זה הסיכום שלי. השר יעקב אדרי: אני אעלה ואגיד כמה דברים ואולי תשתכנע. רן כהן (מרצ): תעלה ותדבר. אני תמיד קשוב. גם אחרי כל כך הרבה שנים בכנסת, אני עדיין חרד כל פעם שאני עולה לדבר ואני קשוב לכל מי שמדבר, לפחות בעניין שאני נוגע בו, בוודאי לדברים שנוגעים למדינת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מציע לתמוך בהצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על העדר שר רווחה מאז הקמת הממשלה הזאת. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. יעלה השר יעקב אדרי. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת רן כהן, קודם כול אני רוצה לומר שכולנו רצינו, כולנו רוצים שהעניין הזה – בסדר, תהיה הסכמה. מכיוון שהכוונות של חבר הכנסת רן כהן הן באמת נכונות, טובות וראויות, בכל זאת אני מאמין שנגיע להסכם. כולנו רצינו, רוצים, ובאמת אני לא חשוד שאני לא רוצה שיהיה שר רווחה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): למה לא מקיימים את הרווחה? השר יעקב אדרי: אני רוצה לומר שבאמת ראוי ונכון היה ששר רווחה בישראל ימונה כבר - - - רן כהן (מרצ): עם הקמת הממשלה. השר יעקב אדרי: נכון, בהחלט. עם זאת, אני רוצה לומר - חבר הכנסת רן כהן שותף לכמה עניינים שקשורים לעבודתו של ראש הממשלה כשר הרווחה בישראל - באמת, הוא עושה מאמצים גדולים מאוד ואני חושב שיש גם יתרון לזה שהוא שר הרווחה. מה לעשות? יש לעניין גם יתרונות. אתה יודע, שנינו יודעים בכמה נושאים ראש הממשלה, גם בעצם היותו שר הרווחה - המשרד לא ניזוק. להיפך, קיבלו תקציבים נוספים ותוכניות נוספות וסיוע נוסף בתחומים שיכול להיות ששר אחר, שר הרווחה, לא היה משיג אותם. מה לעשות? צריך לומר את האמת בקול רם. עם זאת, ראוי ונכון שיהיה שר רווחה כמה שיותר מהר. ראינו ששר משפטים מונה מהר, פעם אחר פעם. רן כהן (מרצ): אפילו רמטכ"ל. השר יעקב אדרי: ראש הממשלה, מתוך כוונה נכונה וטובה, רצה למנות שר רווחה, להרחיב את הקואליציה – ולדעתי זה דבר נכון, שתהיה קואליציה רחבה. אבל בינתיים - - - גדעון סער (הליכוד): - - - אבל היא מתפקדת מצוין. השר יעקב אדרי: אני חושב שככל שהיא תהיה יותר יציבה - זה נכון לאור האתגרים שעומדים בפני המדינה. גדעון סער (הליכוד): מתי תשתכנע שזה מספר שהקואליציה כבר התייצבה? השר יעקב אדרי: אני חושב שהקואליציה יציבה, אבל רוצים שהיא תהיה רחבה עוד יותר. אני רוצה לציין, רבותי, שבשנת התקציב הזאת נוספו 2.903 מיליארדי ש"ח לתקציבים חברתיים. חבר הכנסת רן כהן, שבאמת עסוק בנושא הזה מעל ומעבר – וכולנו מעריכים את זה – יודע שנוספו תקציבים. התוכנית של פרופסור שמיד, שאתה מקורב אליה, בנושא של ילדים בסיכון, עומדת לקבל תקציבים גדולים מאוד השנה ובשנה הבאה. אני מאוד מקווה שהתוכנית הזאת, שיוצאת ממש בימים אלה לדרך, תוסיף לצמצום הפערים ולטיפול בילדים בסיכון. רן כהן (מרצ): זה עוד לא בימים האלה. השר יעקב אדרי: ימים אלה זה לא מחר, אבל זה יהיה. אנחנו יודעים שלא נעזוב את הנושא הזה עד שזה באמת יתחיל. להפרטת המעונות למפגרים, שם ניתנה תוספת תקציבים מיוחדת כדי שהנושא הזה יקבל את הטיפול הנכון והראוי. מכינים כרגע גם תוכנית חברתית גדולה מאוד בראשות האיש הממונה על כך, פרופסור עמנואל - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): טרכטנברג. השר יעקב אדרי: אני אפילו לא רוצה להגיד, שמא אני אסתבך בשם. זה באמת שם לא פשוט. אבל העיקר הכוונה והרצון של האיש שעושה בעניין הזה הרבה מאוד. אני רוצה לומר דברים ברורים מאוד, בהתחייבות מאוד ברורה לחבר הכנסת רן כהן, שפעל ללא לאות, שנושא מינוי שר הרווחה יסתיים בימים הקרובים, ולכל המאוחר בשבוע הבא. זאת הבטחתו של ראש הממשלה. גדעון סער (הליכוד): בישיבת הפתיחה של כנס החורף הוא אמר שבתוך כמה ימים - - - והמציאות הוכיחה שראש הממשלה – אני מדבר בדיפלומטיות – לא דיבר אמת. השר יעקב אדרי: לא, לא, לא. אני לא מקבל את זה, חבר הכנסת גדעון סער. ראש הממשלה אמר שהוא ימנה שר רווחה בהקדם. גדעון סער (הליכוד): או שאין לו היכולת לעשות את זה, או שהוא ידע מראש שהוא מוליך שולל. השר יעקב אדרי: לא, לא, וודאי שלא. אני לא מסכים למלים האלה – הוליך שולל. כוונתו של ראש הממשלה - - - גדעון סער (הליכוד): לא אמרתי שהוא הוליך שולל. אמרתי: יכול להיות שהוא פשוט לא מסוגל - - - של מינוי שר הרווחה, כי בממשלה הזאת יש סבב תיקים כבר חודש וחצי. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת סער, נאפשר לשר להמשיך. השר יעקב אדרי: גדעון, כפי שאתה יודע, אני לא מפריע כאשר אתה מדבר. אז תן לי לסיים בבקשה, ולומר במלים פשוטות - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - - השר יעקב אדרי: אני רוצה לומר לכם דבר אחד: אני אמרתי שצריך למנות שר רווחה. יודעים את דעתי. אני אומר את זה פעם נוספת: נעשתה טעות שלא מונה שר רווחה. גדעון סער (הליכוד): פה ניכרים דברי אמת. אי-אפשר למחוא מחיאות כפיים במליאה. אם היה אפשר, הייתי עושה את זה. השר יעקב אדרי: עם זאת, ראש הממשלה, בהיותו שר הרווחה - המשרד לא ניזוק. להיפך, לא צמצמו והוא קיבל תקציבים נוספים. גדעון סער (הליכוד): אז למה צריך למנות? השר יעקב אדרי: בכל זאת, צריך למנות שר. טוב שיהיה שר. כאשר יהיה שר, הוא ממילא עושה עוד כמה דברים. הוא זה שלא נותן לקצץ והוא זה שמייצג את הממשלה בכל הנושאים. בכל מקרה, מוסכם על כולנו שטוב שיהיה שר. לפיכך, חבר הכנסת רן כהן, אני מבקש לאור זה שיש התחייבות חד-משמעית ונחרצת – גם של יושב-ראש הקואליציה אביגדור, שנמצא אתנו, גם שלי כשר המתאם וגם של ראש הממשלה, שהודיע שלכל המאוחר בשבוע הבא יהיה שר רווחה בישראל - הנה התחייבות. הנה, הרב גפני גם נכנס – בגללו היו העיכובים. בגללו התעכבו העניינים האלה. חבר הכנסת רן כהן, אני מבקש שבהסכמה - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני שואל: אם לא - - - תהיה הסכמה של הקואליציה למנות - - - השר יעקב אדרי: לא. יש הסכמה. יש הבנות עם חבר הכנסת רן כהן, ואני מאוד מקווה שהוא ייענה גם לבקשה שלי, שכן בכל זאת בשבוע הבא, בעזרת השם, ימונה שר רווחה. זבולון, אני מבקש. גם לי מותר פעם אחת לבקש מכם - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה אתה רוצה ממני? הצעתי לך להיות שר רווחה. אמרתי שאצביע בעדך. גדעון סער (הליכוד): גם אני. השר יעקב אדרי: אני מאוד מודה לכם על כך שאתם מציעים אותי. מה לעשות שלא אתם ממנים שר רווחה בישראל. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תעמיד אותנו במבחן. השר יעקב אדרי: אני מאוד מבקש. הרי יכולתי לומר לכם שרן יחליט. אני מבקש מרן, שהוא באמת גם ידיד וחבר – והיינו שותפים להרבה דברים בנושאים חברתיים: ראש הממשלה מתחייב, ואתם שומעים את זה בקולי, ואני מתחייב גם בשמו, שעד השבוע הבא, לכל המאוחר, ימונה שר רווחה בישראל, וטוב שתהיה הסכמה של כולנו לעניין הזה, ובא לציון גואל. אני מקווה שבשבוע הבא יהיה שר. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יעקב אדרי. מה עמדתו של אדוני? בבקשה, חבר הכנסת רן כהן. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, מאחר שאני נחוש מאוד בעניין מינוי שר רווחה בתפקיד מלא, ומאידך אני נגד זה שהכנסת תהיה ג'ונגל; ומאחר שהיתה הבנה אצל ראש הממשלה, ומהשיחה בא השר אדרי לומר את דבריו, וגם אביגדור יצחקי, שתמורת התחייבותו כאן מעל במת הכנסת שבתוך שבוע ימונה שר הרווחה, תמורת הבקשה שההצבעה תידחה בשבוע, אני רוצה לתת צ'אנס נוסף לראש הממשלה לעמוד בדיבורו, תמורת ההתחייבות של אביגדור יצחקי, שאם אין שר רווחה בשבוע הבא, גם הוא מצביע בעד הקמת ועדת חקירה. יעקב מרגי (ש"ס): גם אני. רן כהן (מרצ): התחייבת. יעקב מרגי (ש"ס): התחייבתי. רן כהן (מרצ): ברגע זה, גם חבר הכנסת מרגי, יושב-ראש סיעת ש"ס, ואני מקווה שגם מפלגת העבודה והגמלאים. אבל אביגדור יצחקי אמר, ואני מצטט אמת, נכון? משה גפני (יהדות התורה): זה רק בתנאי אחד: שעד השבוע הבא תישאר ממשלה. רן כהן (מרצ): שר רווחה - הוא התחייב. אם לא תישאר, ועדת חקירה כבר לא תעזור. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: על-פי התקנון, אנחנו חייבים להצביע על כך שאנחנו דוחים את ההצבעה בשבוע, על-פי סעיף 93 לתקנון. לכן אנחנו נצביע על דחיית ההצבעה בשבוע. מי שמצביע בעד – זה בעד דחיית ההצבעה. מי שנגד – נגד. אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש לשבת. הצבעה מס' 16 בעד הצעת הממשלה - 25 נגד - אין נמנעים - אין הצעת הממשלה להשהות את ההצבעה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד - 25, נגד - אין, נמנעים - אין. לכן, הכנסת אישרה את דחיית ההצבעה בשבוע. הצעות לסדר-היום דוח ועדת-זיילר וחילופי התפקידים במשטרת ישראל היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום בהצעות לסדר-היום מס' 2427, 2435, 2437, 2446, 2448, 2452, 2465, 2467, 2477 ו-2494 בנושא: דוח ועדת-זיילר וחילופי התפקידים במשטרת ישראל. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להביע תחילה הערכה על עבודת הוועדה בראשותו של השופט זיילר. אני חושב שבמנדט שהיא קיבלה ובנושאים שהיא חקרה היא עשתה באופן כללי עבודה טובה ועבודה מועילה. אני חושב שגם השתלשלות האירועים שליוו את הצגת הדוח ובאו בעקבותיו, היא דבר מתבקש. אבל בכל זאת, אני חושב שהוועדה פסחה בקלות דעת מסוימת על כל מה שקשור לאחריות של מח"ש, וכי מח"ש היתה צריכה לחקור את הדברים ולא לסגור תיקים. גם היועץ המשפטי לממשלה הודיע אתמול בישיבת ועדת הפנים של הכנסת שהוא פותח מחדש כמה חקירות במח"ש כלפי שוטרים, וזה דבר שהוא נכון לאחר מעשה, אבל בכל זאת אני לא חושב שהדוח היה צריך להיות כל כך רכרוכי, כל כך מתחשב וכל כך מקל באחריות של מח"ש. אני רוצה לקחת את הדברים למקום נוסף. נושאים שנחקרו במסגרת ועדת-זיילר – גם הנושא של הסוללות, של הבטריות, של ערכות האב"כ, גם האחים פריניאן, גם מה שלא יהיה – זה עדיין לא מגיע לקרסולי העניין שהיה לפני כמה שנים, באוקטובר 2000. גם אז, אחרי לחצים רבים, הוקמה ועדה – אומנם ועדת חקירה ממלכתית, שהיא חשובה יותר, בעלת מעמד חוקי גבוה יותר – ובכל זאת, אחרי שהוועדה פרסמה את מסקנותיה לא מצאו לנכון, ואף אחראי לא מצא לנכון לקום וללכת ולקבל אחריות, גם אם הוועדה הטילה מה שהטילה על כמה מהאחראים, מהשר לביטחון הפנים דאז ועד כמה קצינים במשטרה. אף אחד לא קיבל אחריות. העובדה ש-13 אזרחים נהרגו מירי של כוחות ביטחון של מדינת ישראל – זה לא הרעיד את אמות הספים במדינה. 13 אזרחים הם לא סוללות, הם לא בטריות, שבגללן מתערערות כל אושיות המשטרה. והעובדה – גם לאחר פרסום הדוח של ועדת-אור – מח"ש מצאה לנכון להודיע, בהסכמת פרקליט המדינה, על סגירת כל התיקים ועל כך שאין שום מקום להגיש כתב-אישום נגד אף אחד מאלה שהצביעה עליהם ועדת-אור ומאלה שמח"ש היתה צריכה להוציא אותם מתחת לאדמה בתור כאלה שירו באזרחים. היו"ר אמנון כהן: צריך לסיים, אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): כן, אדוני. לא ייתכן, שהיום, אחרי שבע שנים, עוד אין לנו קצה חוט, למעט דברים – ואני חייב לומר, למען גילוי נאות, דברים שאמר לי אתמול בסוף הישיבה של ועדת הפנים היועץ המשפטי לממשלה, שהבחינה המחודשת של התיקים של אירועי אוקטובר 2000 היא בשלב מתקדם ביותר, ואו-טו-טו מפרסמים מסקנות. אבל שבע שנים אחרי האירוע, אף אחד לא התפטר, אף אחד לא נתן את הדין הציבורי – אני לא מדבר על דין פלילי, אני לא מדבר על דין משמעתי - אף אחד לא נתן את הדין הציבורי על העובדה ש-13 אזרחים נהרגו בידי כוחות הביטחון. היו"ר אמנון כהן: ומשפט אחרון. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני השר לביטחון פנים, משהו מאוד מאוד מסריח בממלכת המשטרה במדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. רן כהן (מרצ): נדמה לי שאחריו אני. היו"ר אמנון כהן: אם התחלפת עם חבר הכנסת מרציאנו – כן. רן כהן (מרצ): - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יצא לי להיות השבוע עשרה ימים בארצות-הברית; הופעתי שם, בין השאר, בחוגים שונים ומגוונים של החברה, לרבות בשתי מסיבות עיתונאים, כך שלא ברצוני, אף אחד לא מינה אותי ואפילו לא אני את עצמי - בכל זאת, חבר כנסת, נשאלתי הרבה מאוד שאלות על מה שקורה במדינתנו. השאלות נסבו בעיקר על הבעיות העיקריות שאנחנו דשים בהן, דנים בהן, מתמודדים אתן, כמו שאלות מדיניות, ביטחוניות; אירן עלתה על הפרק, ובאיזו מידה אנחנו באמת חוששים, וכו' וכו'. ואני, כחבר כנסת מן השורה – אומנם גם חבר בוועדת החוץ והביטחון – עניתי את מה שעניתי, ואני חושב שהיה לי גם צורך פה ושם להדוף התקפות שנבעו מחוסר ידע מתאים, מחוסר ידע בפרטים במיוחד, והבאישו את שמה של מדינת ישראל, ועשיתי כמיטב יכולתי. אבל היתה בעיה אחת שמולה נשארתי דומם ולא היתה לי תשובה – לא היתה לי תשובה מכל סוג שהוא. מדינת ישראל כנראה עדיין נתפסת, במיוחד בקרב היהודים שם, כמדינה שצריכה להיות אור לגויים; כמדינה שאמורה להעביר מסרים מוסריים, אידיאיים, של העם היהודי. רן כהן (מרצ): הם עוד זוכרים את זה. פה שכחו. אברהם רביץ (יהדות התורה): הם עדיין מצפים מאתנו להיות כאלה, והם מאוד מאוד מעוניינים להמשיך וליהנות מן הרעיון הזה שאכן הם יספגו אך טוב וחסד. ולא ידעתי לעמוד לפני הבושה שהם מתביישים במה שקורה אצלנו. אומנם, לא צריך לנסוע לארצות-הברית, מותר לנו להתבייש כאן, במדינה, אבל כשאתה חלק מכל ה"סמטוחה" הזאת, אין לך מספיק מרחק כדי להסתכל על מה שקורה פנימה ולהגיע למסקנות נדרשות. עד כדי כך, שהם הציעו לי כמה הצעות. היו להם בהיסטוריה האמריקנית, אדוני השר, היו להם כמה מאורעות בהיסטוריה שלהם בשנות ה-30, והם היו צריכים לטפל במכאובי החברה, ואז היה אדם איטלקי דווקא, ממוצא איטלקי, שקראו לו לה-גוורדיה, והוא עשה את מה שעשה כדי לנקות את מה שקרה בחברה האמריקנית בימים ההם. לא לפני זמן רב היה להם עוד אחד ממוצא איטלקי – רודולף ג'וליאני - שאותו כולנו מכירים, גם הוא עשה את מה שצריך לעשות. היו"ר אמנון כהן: נא לסיים, אדוני. אברהם רביץ (יהדות התורה): אני אסיים מייד. ומתברר שלא הכול המשטרה. לא המשטרה. לא הצביעו על המשטרה. המשטרה היא משטרה, אבל מי שהיה הממונה על המשטרה – שם בדרך כלל ראשי העיריות ממונים על כוחות המשטרה – הפעילו, זה בתקופתו וזה בתקופתו, וניקו את השטח, והיום אפילו אני יכול להעיד: ניו-יורק נראית אחרת, הביטחון האישי שונה לחלוטין מזה שהיה לפני כמה שנים, לפני תקופתו של ג'וליאני. היו"ר אמנון כהן: תודה. בבקשה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת רן כהן. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ועדת-זיילר מונתה לבדוק עניין אחד. היא קיבלה מסקנות, והן מסקנות ראויות ונכונות. אפשר והגיוני לחשוב שאם כל כך הרבה אנשים במשטרה היו מעורבים בפרשייה הזאת ונמצא יותר מדופי בהתנהגותם, גם אם היו נבדקות פרשיות אחרות המסקנות היו מביאות לעוד הדחות והיו חושפות מצב לא פחות חמור, ובמקרים מסוימים חמור יותר. אם ניקח למשל את עניין מח"ש, גם ראש מח"ש הנוכחי וגם קודמו בתפקיד היו מעורבים, לכאורה לפחות, אם לנקוט לשון משפטית, בהעלמת האמת, באי-חשיפת אמת, ברשלנות מכוונת בחקירה, בכל הקשור לחקירת השוטרים שהיו מעורבים ברצח 13 אזרחים ערבים באוקטובר 2000. יש דוח של ארגון "עדאלה" - "הנאשמים", שהוא כתב אישום חמור ביותר, מפורט לפרטי פרטים, ועד עכשיו הדוח הזה לא נבדק. אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שאם תהיה ועדת חקירה לחקירת התנהגות המשטרה, גם מח"ש וגם המשטרה עצמה, ואם תהיה ועדה אובייקטיבית והגונה, המסקנות יהיו הרבה יותר חמורות מאלה שקיבלה ועדת-זיילר – על מי שהיה מעורב בזמנו, נתן את הפקודות, נתן גיבוי, ואחר כך החקירה השערורייתית של מח"ש, שהביאה לזיכוים של האחראים ושל המעורבים במאורעות אוקטובר 2000. אני חושב שזה המקום להמשיך עכשיו את התהליך. כי מה יקרה? מחר יגידו: היתה ועדת-זיילר, קיבלו את מסקנותיה, והכול טוב ויפה. ואז יקברו את האמת הכואבת של אוקטובר 2000, של מעורבות פיקוד בכיר במשטרה, שוטרים מן השורה וארגון מח"ש בסופו של דבר בזיכויים של אלה שהיו מעורבים בפשע של אוקטובר 2000, ואנחנו נשארנו עם פשע בלי פושעים מורשעים. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת יעקב מרגי. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, השר דיכטר, חברות וחברי הכנסת, נדמה לי שאף שהצפי בדבר דוח ועדת-זיילר היה ממילא ברמת חומרה מאוד קשה, הממצאים של הדוח ופרטיו היו הלם מוצדק בחברה הישראלית, וכך אכן הוא התקבל בעיני רוב הציבור, אם לא כולו. נדמה לי שהדבר הכי בלתי נסבל בשלטון דמוקרטי, בשלטון מוסרי, בשלטון שיש בו רמה אלמנטרית של ערכים, זה העירוב בין משטרה לשחיתות. זה דבר שאי-אפשר לחיות אתו, כי המשמעות שלו היא חורבן של הגורם שצריך לשמור על שלטון החוק, המשטרה. בלי משטרה אין שמירה על שלטון החוק. לכן, נדמה לי שהמסקנות וגם המלים שנקט השופט זיילר מוצדקות לחלוטין מבחינת רמת החומרה שבה חברי הוועדה ראו את הדברים והפיצו אותם בציבור. אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שהבעיה הכי גדולה היא - מי אמר שהתופעה שהתגלתה בפרשה של ניצב-משנה יורם לוי היא באמת הפרשה היחידה. זה היה במחוז הדרומי לפני כך וכך שנים. מי אומר שזה לא קורה גם במחוז הצפוני וגם במחוזות אחרים, ולא רק לפני שמונה שנים אלא אולי כל שנה? במקום שבו גוף צריך להתקיים ונכנסת בו תרבות השקר, תאוות הבצע, היכולת למכור את השלטון הנקי שנמצא בידי שומרי השלטון, שומרי החוק, גם על חשבון המדינה ועל חשבון אזרחיה; ברגע שבו הסרטן הזה נכנס לגוף שצריך לשמור על שלטון החוק, הגרורות – מי ידע עד לאן הן מגיעות. נדמה לי, אדוני השר, שזה האתגר הכי גדול שלך בנושא הזה, לחשוף את כל המקומות שיש בהם גרורות, חלילה, של תרבות השקר, של העירוב, של שחיתות במשטרה ושל המשטרה בתוך עולם הפשע. בלי עקירתם של הדברים הללו זה לא יכול לקרות. השר דיכטר, קצת לא נוח להגיד לך את זה, אבל אין מה לעשות, כי אתה בא מגוף שתרבות השקר היתה בו פעם, והיה אסון בתולדות מדינת ישראל, ואתה יודע שבלי עקירתו אי-אפשר לקיים לא ביטחון, לא מוסר, לא ערכים, לא נורמות. היום אתה ממונה על המשרד הזה, ואין לך דרך אחרת אלא להיות מעורב אישית בעקירת התרבות הזאת. אדוני היושב-ראש, אני חושב שהמפכ"ל קראדי החליט נכון. לעניות דעתי, לא היתה שום דרך אחרת אלא החלטתו זו, ואני חושב שהוא עשה נכון, אף שקרוב לוודאי שהרגשתו האישית היא לא שמחה וששון. אבל אלה הנורמות ואלה הכללים שאנשים הגונים חייבים לאמץ, ובמקום שיוליכו אותו כמעט כמו סחבה בשוק, טוב שהוא הסיק את המסקנות ועשה את זה. לעניות דעתי, הבעיה הגדולה עכשיו היא איך מבריאים את משטרת ישראל מכל הפגעים ומכל החוליים שנתגלו בה. פשוט זה לא יהיה. זה גם לא יהיה רק בהחלפת מפכ"ל, זה יהיה חייב להיות בסדרה מאוד אינטנסיבית של reshaffle של תפקידים, שאנשים לא ישמרו לעצמם את הנחלות שעליהן הם חולשים, שאולי הפשע נמצא שם. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה, ואחריו - חבר הכנסת אריה אלדד. אביגדור יצחקי (קדימה): ההצעה היא שנצא כולנו מהמדינה. רן כהן (מרצ): השר הבין גם דברים שלא אמרתי. זה מה שחשוב. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, רבות דובר על מסקנות ועדת-זיילר. אומנם ועדת-זיילר קמה בעטיה של פרשת האחים פריניאן, אבל כולם יודעים שבארגון גדול שמתחכך עם פשיעה כמו המשטרה ומשתמש בה לעתים קרובות ומשתמש בה נגדה עצמה, יכולות לקרות תקלות חמורות, שאסור שיקרו ואסור לנו להשלים אתן. מסקנות ועדת-זיילר היו ברורות וחדות לגבי כל מה שקשור באחים פריניאן וניצב-משנה יורם לוי. היא לא היתה ברורה לגבי המפכ"ל, מלבד עמדת יושב-ראש הוועדה, כמובן, שבחר להדגיש זאת בדבריו. הוא היה בדעת מיעוט וסבר אחרת - שיש להדיח את המפכ"ל. מסקנות ועדת-זיילר טלטלו את משטרת ישראל טלטלה קשה. אני תקווה שראשי הארגון אכן יעשו הכול על מנת להבריא את המערכת, לרענן נהלים ולשנות נהגים. מכובדי כבוד השר, אני רוצה לנצל הזדמנות זו ולברך את המפכ"ל היוצא על שנות השירות הרבות בזרועות הביטחון השונות של מדינת ישראל, על קבלת ההחלטה הנכונה והטובה הן מבחינתו והן מבחינת המשטרה ומדינת ישראל. עמדה לו כל הזכות להתמודד עם הדברים ולנסות להפריך אותם אחד לאחד. אין לי ספק שחלק גדול מהדברים שנאמרו עליו הוא היה מפריך ומוכיח אחרת. המפכ"ל היוצא בחר לשאת באחריות באומץ ובגאון, והוא ראוי לכבוד ולהערצה. לסיכום, מכובדי השר, אני רוצה לומר לך שנפלה בחלקך הזכות להיות השר לביטחון פנים לאחר ועדת-זיילר. דע לך, את המצב של משטרת ישראל יתבעו ממך גם לאחר מכן ויתבעו ממך לתקן את כל החוליים של המשטרה לדורותיה, כי הציבור עבר עם המשטרה טלטלה קשה. הציבור מבין ומצפה שהמשטרה שלאחר דוח-זיילר צריכה להיות שונה מזו שהיתה לפני דוח-זיילר, יהיו הסיבות אשר יהיו. אדוני השר, אני רוצה לשתף אותך קצת ברחשי לבו של העם, שאתה מכיר אותם. רמת הביטחון האישי של אזרחי ישראל בשפל המדרגה. רמת הפשיעה והאלימות גבוהה מאוד – אלימות נגד ילדים וקשישים; רמת הפשיעה הכלכלית הולכת ומשתכללת – דמי חסות ופריצה לעסקים. לצערנו הרב, המושג שהכול שפיט הושאל שם ונהיה - הכול סחיט. כבוד השר, על המשטרה מוטלות מטלות רבות שלא היו מנת חלקה בעבר. המשטרה צריכה לעבור רה-ארגון כללי והפרדת תחומים, כדי שתחום אחד לא יבוא על חשבון תחום אחר. זו ההזדמנות שנפלה בחלקך. אנחנו נהיה לאוזן קשבת ונתמוך בך במאבק שלך מול הממשלה להשיג משאבים ולשכלל את משטרת ישראל, ואני תקווה שפרשיות כגון אלה לא יהיו מנת חלקנו עוד. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אחריו - חברת הכנסת רונית תירוש. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ועדת-זיילר עשתה עבודה מצוינת, שראויה לכל השבחים, אבל הלוואי שהייתי בטוח שהמסקנות שלה נוגעות רק לפרשת פריניאן. פרשת רשות המסים היא עוד הוכחה שהריקבון מתפשט בגוף הזה ששמו מדינת ישראל. כבר לא מדובר באיזה פקיד שמקבל שוחד מקבלן או מאיש עסקים. המחלה התפשטה בכל המערכות של הגוף השלטוני שלנו, והגרוע ביותר, במערכות שאמורות לשמור על החוק. ישראל חולה באיידס של שחיתות. אדם בריא, כאשר חודר חיידק לגופו, יש לו מערכת חיסון שיכולה לזהות את הגוף הזר הזה, לייצר נוגדנים נגדו ולחסל אותו. חולה איידס, אם נגיף ה-HIV חודר לגופו, הוא חודר אל תוך מערכת החיסון וגורם לה לייצר נגיפים, במקום לייצר נוגדנים למחלה. כך קורה למדינה שהפשע חודר למערכות אכיפת החוק שלה, והן מתחילות לייצר פשע במקום להילחם בו. מה ראינו בפרשת רשות המסים? ראינו מקרה שסוכן של רשות המסים נרצח, אבל המשטרה סוגרת את התיק הזה בתוך שעות עם הגדרה שמדובר בהתאבדות. ראינו תיק של 500 עמודים על השחיתות במערכת רשות המסים שמוגש לפרקליטות, והפרקליטות סוגרת אותו בתוך שלושה ימים, אחד מהם שבת, בהגדרה של "אין אשמה". ראינו את אלה שהתלוננו על השחיתות ברשות המסים כשהם מגישים תלונות לנציבות שירות המדינה ולמחלקה לחקירות שוטרים. הם עצמם מוצאים עצמם נאשמים, חייבים לענות על תלונות נגדם. אני מאשים שמערכות אכיפת החוק במדינת ישראל הן עצמן התחילו לייצר פשע ושחיתות. אפשר להילחם בתופעות הללו. צריך אדם אחד שינקה את האורוות הללו, אבל כאשר ראש הממשלה, שצריך לעמוד בראש מבצע הניקיון הזה, הוא עצמו עומד בפני האשמות פליליות בקרוב, ומאוד מעניין אותו לדעת מי יהיו המפכ"ל וסגן המפכ"ל שירכיבו את צוות החקירה שלו - אולי איחרנו ואולי צריך יהיה להחליף בראש ובראשונה את הראש, לפני שאפשר יהיה לנקות את האורוות הללו. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חברת הכנסת רונית תירוש, ואחריה - חבר הכנסת יורם מרציאנו. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני רוצה לחלק את דברי לשני חלקים. בחלק הראשון אתייחס לפרשה בעקבות דוח ועדת-זיילר, ובחלק השני אתייחס לכוונה למנות את רב-גונדר גנות. אני חייבת לומר שההשתלשלות התמוהה של החקירות, מפרשת הסוללות שנגנבו דרך העדות שנתן השוטר בן-אור, שגם הוא נרצח בהמשך, וכלה בעבריינים שלקחו חלק ברצח של בוחבוט – וכו' וכו', ולא ניכנס כאן לפרטים – מראה תרבות של ראש קטן במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב שיבוש הליכי חקירה. אני חושבת שהגבולות של השוטרים, במסגרת השיטות שהם משתמשים בהן להשגת מידע מודיעיני כזה ואחר, מיטשטשים בין הפושעים והעבריינים עצמם לבין כוחות המשטרה לסוגיהם. לפיכך, וגם כיוון שהיחסים בין השוטרים בינם לבין עצמם הם מאוד קרובים – הם גם יוצאים למבצעים משותפים ועובדים לעתים יחד בעבודה סיזיפית, קשה ושוחקת – הייתי מציעה לשר לביטחון פנים להוציא לגמרי את המחלקה לחקירות שוטרים מהמשטרה, שתהיה גוף חיצוני לחלוטין, כמי שאין לו נגיעה לשוטרים עצמם. יעקב מרגי (ש"ס): גם ממשרד המשפטים. רונית תירוש (קדימה): גם ממשרד המשפטים. להוציא אותה, עד כדי כך שלא יימצא בגוף הזה ולו נציג אחד של השוטרים, ואפילו לא שוטרים לשעבר. יעקב מרגי (ש"ס): זו הנקודה. רונית תירוש (קדימה): זה בדיוק העניין. הרי דיברתי על יחסים אנושיים, מובנים לפעמים וטבעיים. קשה לחקור חברים לשעבר וחברים של חברים, ולכן זו הצעתי. אני לא אכנס לדקויות, אני מקווה שהכוונה הובהרה. הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא הנושא של רב-גונדר גנות. ככל שקראתי, ואפילו שמעתי שרים לשעבר במשרד לביטחון פנים, הם מעידים רק טובות על רב-גונדר גנות. הוא אדם משכמו ומעלה, למעט אותה עובדה עצובה שחטא בעניין כזה ואחר של שוחד – גם בזה אני לא רוצה להיכנס לפרטים. אני גם לא אדבר על זה שמלאו 13 שנה ובר-מצווה לנושא. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): הוא זוכה. היו"ר אמנון כהן: אין כרגע דיון, היא סיימה את הזמן שלה. רונית תירוש (קדימה): יש מה שנקרא כשר אבל מסריח. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): - - - רונית תירוש (קדימה): אני רוצה לבקש מהשר שינהג בחוכמה – איך אומרים, תהיה חכם ולא רק צודק - אני מתקשה לראות איך אתה מחנך את הציבור היום שלא לשפוך את דמו של איש. בהלכה אומרים: מודה ועוזב ירוחם. במקרה הזה אף אחד לא ירחם, ואף אחד לא ישכח, ואף אחד לא יסלח. הייתי מצפה שאתה תצפה את זה מראש, אף שאני יודעת שרצית לנסות ולהטמיע בתוכנו סוג של ערך אחר. נראה שאנחנו לא בשלים לכך ונצטרך לוותר על שירותיו של רב-גונדר גנות. לצערי הרב, באת לברך ויצאת מקלל, משום שהוא רק ניזוק כתוצאה מההמלצה שלך. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת יורם מרציאנו, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר לביטחון הפנים, חברי חברי הכנסת, בעקבות מסקנות ועדת-זיילר, שהיו חמורות ביותר, באתי לכאן היום ויש לי ביקורת על הרבה מאוד מהדברים שנעשים במשטרת ישראל. אני פונה אליך, השר לביטחון פנים, ואומר שאני מאוד מעריך את עמידתך האיתנה ביום ראשון בלילה אחרי פרסום המסקנות, עם תשובות מהירות, עם המשך עבודה מסודר, עם תוכנית עבודה מסודרת שבה היית מוכן לדוח כזה. עוד באותו ערב, כשידעת שהמפכ"ל מתפטר, מינית מפכ"ל חדש, סגן מפכ"ל חדש, המלצת לסגן המפכ"ל ללכת לשירות בתי-הסוהר. לא נתת למערכת, שזקוקה היום לרענון שורות, להיטלטל, ובסופו של דבר הניזוקים העיקריים היו אזרחי מדינת ישראל. אבל מה לעשות, אם לא היית עושה את זה – ואני שומע היום את המבקרים שאומרים: מה היה קורה אם הוא היה מחכה יום-יומיים, היה קצת שוקל וחושב - אז היו תוקפים אותך על כך שלא החלטת מהר. אם לא היית ממנה את גנות, אני מבטיח לך שהיית ממנה את מיקי לוי ואז היו אומרים לך – ואני לא מהמפלגה שלך ושל אולמרט - שהוא חבר של אולמרט ולכן הוא מינה אותו. אני רוצה לומר לך, אדוני, שהוצאתי את קורות חייו של יעקב גנות. אדם בעל עיטור המופת, לוחם, שכל מי שמדבר עליו אומר בנשימה אחת שהוא קצין מוערך ומצטיין שבכל מקום שנגע - הצליח. רבותי, איפה היו כל אותם המבקרים כאשר במערכת לא פחות חשובה ממשטרת ישראל, שירות בתי-הסוהר, הוא מונה להיות נציב שירות בתי-הסוהר? ויש אומרים שהיה נציב טוב. יש אומרים שהקים את משטרת ההגירה והפך אותה לשם דבר. יש אומרים שהיה ראש אגף התנועה במשטרת ישראל ועשה עבודה מצוינת. גברתי, חברת הכנסת רונית תירוש, מותר לאדם במדינת ישראל להיות חשוד, אבל עוד יותר מותר להיות מזוכה. אבל גם כשאדם מזוכה – הרי בסופו של דבר צריך לרשום משהו בפרוטוקולים וכתבו איזו הערה על אדם, לפני 13 שנה. הוא זוכה בבית-המשפט העליון והיום אנחנו רודפים אותו על כך שזוכה. כלומר, אם אתה לא מורשע, זה לא בסדר. אם אתה מזוכה – קל וחומר. לכן אני אומר, אדוני השר לביטחון הפנים, דווקא עכשיו, בעצם הימים אלה – ויש לי ביקורת על מה שקורה במשטרת ישראל, ולדעתי, צריך לרענן שם את השורות - צריך להחזיר את הביטחון האישי לאזרחי מדינת ישראל, צריך שמשטרת ישראל תעסוק יותר בפשיעת הרחוב ותפסיק לחפש כותרות. טוב עשית שפעלת מהר ואתה מחזיר את היציבות למערכת המשטרה. כה לחי ותבורך. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אחרון הדוברים - חבר הכנסת מיכאל איתן. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, רבותי חברי הכנסת, נאמר ופורסם בתקשורת, כי מול עיניהם של חברי ועדת-זיילר, תוך כדי עבודה, עמד המודל של ועדת-אור לחקר התנהלות המשטרה בהפגנות אוקטובר 2000, שבהן נהרגו, נרצחו, 13 ערבים אזרחי מדינת ישראל. מייד עם פרסום דוח ועדת-זיילר אמרתי לתקשורת, באופן אינסטינקטיבי, שאני בטוח שהמסקנות החמורות של ועדת-זיילר ייושמו מייד בשל שני דברים: א. בשל דעת קהל ועיתונות שתהיה מגויסת כדי ליישם את המסקנות; ב. בשל מעורבות והכרעה של מקבלי ההחלטות. כך גם קרה. אמרתי שזה קורה בניגוד למה שהתרחש בוועדת-אור, שההחלטות שם, אף שהתקבלו על-ידי גוף משפטי רם יותר מאשר ועדת-זיילר, לא יושמו. להיפך, בחלק מההחלטות הפרסונליות נעשו דברים הפוכים. אמרתי אז, ואני לא יכול לברוח מהמחשבה ומההשוואה, שפה מדובר במחדל מול יהודים ושם מדובר בהרג אזרחים ערבים. זה מנקר בי, מנקר בנו, צובט אותנו, מכעיס אותנו מאוד, שיש מערכת שיקולים שונה כאשר מדובר בהחלטות לגבי אותו גוף שלטוני, משטרת ישראל, על עבירות הרבה יותר חמורות. ועדת-זיילר במה דנה? ביורם לוי, פריניאן וסוללות. מסתבר שיש השתוללות חמורה ביותר. בוועדת-אור מדובר בהרג ורצח 13 אזרחים, פציעת עשרות ותיאום עדויות. חמור ביותר. שימוש בצלפים, ירי בגב של אנשים. ועדת-אור החליטה מה שהחליטה, ובסוף אתה מסתכל ורואה שחלק מהמורשעים בוועדת-אור קודמו למעשה. מישהו מתאר לעצמו שתת-ניצב יורם לוי יקודם במשטרה? מישהו מתאר לעצמו? הרי מי שיקדם אותו לא יישאר יום בתפקיד. מה, עיתוני הערב ייתנו לו לישון בלילה? דעת הקהל תסבול את זה? אבל מי שפוגע ויורה באזרחים ערבים דינו סובלנות, הבנה לסיטואציה, להפגנות. היו"ר אמנון כהן: ומה אתה מבקש מהשר, לסיום, אדוני? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני משמיע את זעקת כלל הציבור הערבי, שמרגיש דווקא כאשר שלטון החוק מיושם, כאשר השר לביטחון פנים אמר במסיבת עיתונאים: אני מיישם את הדוח. הוא לא רק אמר, אלא אפילו ביצע. דרך אגב, אז הוא כבר קרא את התוצאות. דרך אגב, מי שאמר שהשר החליט בתוך שעה על פיטורי מפכ"ל ומינוי מפכ"ל אחר, או שהוא תמים או שהוא מטומטם. הרי מדובר בהחלטה שמתבשלת כבר שבועות. השר לביטחון פנים אפילו פנה ליועץ המשפטי וביקש את חוות דעתו. זו לא שליפה מהמותן, זו החלטה שקולה. הוא ידע לאן פניה של ועדת-זיילר, הוא גם ראה מה מצב המשטרה לפני ועדת-זיילר. לכן, מה אנחנו מבקשים? שהתיקים שעומדים מול מח"ש, אדוני היושב-ראש, שלפי ועדת-זיילר מתברר שהיא חלק מהסירחון וחלק מההתנהלות הלקויה, הלא-תקינה - לכן צריך לאזרח אותה. לכן, בזמנו, הצענו הצעת חוק, אדוני היושב-ראש - - - היו"ר אמנון כהן: יש מתנגדים. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): נכון, הממשלה מתנגדת, ואני מקווה שהבית יתמוך מימין ומשמאל. איך אפשר ששוטרים או שוטרים לשעבר התלויים כמעט בכל דבר בחייהם באלה הנמצאים תחת השגחתם, חקירתם, ביקורתם, הם אשר ינהלו את החקירות האלה? התוצאה, כמו שאנחנו רואים גם בוועדת-אור וגם בוועדת-זיילר - שערורייה אחת גדולה. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל איתן, אחרון הדוברים. ישיב השר אבי דיכטר. מיכאל איתן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, דוח ועדת-זיילר מראה לנו שוב משהו מאוד אנושי אבל מאוד מטעה. כמה טונות של נייר ודפוס ומלל הושקעו בימים האחרונים בעקבות דוח ועדת-זיילר. וכל-כולו, דוח ועדת-זיילר, במה הוא מטפל? בפרשה, אולי קשה, אבל נקודתית; מקרה אחד שסביבו היו עוד כמה פרשיות. אני שואל את עצמי אם אנחנו, שרואים את מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל, לא חושבים לרגע אחד שיש משהו מעוות בפרופורציות של הלהט, של הדיונים, של הכותרות הענקיות בין מה שחשפה ועדת-זיילר במקטע קטן של מערכת אכיפת החוק לבין מה שאנחנו רואים ומקבלים בדיווחים, שכל תלמיד חמישי במדינת ישראל היה חשוף לאיומים ולסחיטות ולאלימות; שילדים הולכים לבתי-הספר, למערכת החינוך, עם כלי נשק להגנה עצמית; שקשישים לא יכולים לישון בלילה בשקט כי הפשע משתולל ומגיע עד לבתים שלהם; שברחובות בני-נוער הולכים לדיסקוטקים וחוזרים עם סכינים בגב, אם הם חוזרים בכלל. אין לנו פרופורציות? אנחנו חושבים שנפתור הכול על-ידי זה שנזיז אדם מפה ונזיז אדם משם. וצריך להזיז, אבל איפה העיקר? איפה הגישה המערכתית למה שקורה היום במערכת אכיפת החוק, ונתחיל בזה שאין ביטחון ברחוב לכל אחד ואחד מהאנשים שהולך בו. אין שוטר, אין תביעה. אדוני השר, אתה יודע שלפני שנכנסת לתפקידך, במחוז תל-אביב, בשנה שעברה, 13,000 תיקים שנפתחו לאחר שהמשטרה תפסה את העבריינים, שכן עשתה את החקירות, שהוציאה אלפי שקלים להביא אותם לגיבוש ולהגשה לכתב אישום - 13,000 תיקים כאלה זרקו לפח. אתה יודע למה, אדוני השר? אני אגיד לך: כי מפקד היחידה של התביעה אמר לי: מיכאל איתן, יש לי למעלה מ-20,000 תיקים כאלה, ובכל שנה אני מקבל כמה אלפים, ואני יכול להגיש תביעה בכמה אלפים פחות. אז במקום שייערם עוד ועוד עשיתי מבצע וזרקתי את הכול לפח. בשביל מה אני צריך סתם תיקים, ומטילים עלי עומס גדל והולך? נלך הלאה. נגמר עניין התביעה שהוא בכי רע - - - היו"ר אמנון כהן: הזמן שלך נגמר. מיכאל איתן (הליכוד): אני מסיים. נלך לבתי-המשפט. העבריין שהכה והרביץ, שכבר הגישו תיק נגדו ולא זרקו את התיק שלו לפח – איזה עונש הוא מקבל, כדי שהסביבה שלו תדע שזה לא משתלם? חולפות שנים. נלך הלאה. שלחו אותו לבית-הסוהר. אדוני השר, אתה יודע יפה מאוד שהיום עבריינים בישראל, ששלחו אותם לבתי-סוהר, רק בגלל המצוקה בבתי-הסוהר יושבים פחות. לא רק שליש הם מקבלים הנחה, אלא אין לנו מקום בבתי-סוהר אז אומרים להם: אתה נשפטת לכך וכך? תלך כמה חודשים קודם, לא מפני שהוא לא צריך לשבת, אלא כי אין לנו מקום בבית-הסוהר. אדוני השר, תרשה לי להודיע לך, שבעוד שלוש שנים המצוקה תהיה פי כמה וכמה יותר גדולה. אני אסיים ואומר, כי אני לא יכול להתאפק: שמעתי הבוקר את אחד המוכיחים בשער, כמוני אולי, אבל בדעה אחרת בעניין הזה אומר: מה זה, פוגעים בכבוד האדם אם הכלאי בבית-הסוהר יהיה אדם פרטי, כי הוא צריך להיות איש המדינה. אני שואל את אותו אדם שכל כך דואג לכבוד האדם: המדינה מנהלת את בתי-הסוהר, אנשים ישנים שם על הרצפה - איפה הכבוד שלהם? אני מסכם ואומר שלכל אורך המערכת יש לנו בעיה וצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית - אולי זיילר יעמוד בראשה - לא לנקודות אלא להיערכות שונה ושינוי בסדר העדיפויות, בתקציבים ובכוח-האדם. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. בבקשה, אדוני השר לביטחון פנים אבי דיכטר ישיב על כל ההצעות לסדר-היום. אולי תתייחס גם לאזרוח המח"ש, אף שזה לא במשרד שלך. אבל ידוע לי שכשהעליתי את הצעת החוק, גם משרדך מאוד התנגד לה, ונאמר לי אחר כך שהתחיל תהליך בעקבות דוח מבקר המדינה. אם יש לך מעט נתונים, תתייחס לזה. בבקשה, אדוני. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, שואלים נכבדים, כל מי שסבור שאנחנו מדינה מושחתת - תרשו לי לתקן אותו, אנחנו לא מדינה מושחתת. כל מי שסבור שיש לנו משטרה מושחתת – תרשו לי לתקן אותו, אין לנו משטרה מושחתת. כל מי שסבור שיש לנו משטרה של עבריינים או שיש במדינה תרבות עבריינית - אני מרשה לעצמי לתקן אותו: אין לנו משטרה עבריינית ולא תרבות עבריינית. יש לנו, לעתים, אנשים שהם עבריינים גם במשטרה. יש לנו לעתים אנשים מושחתים גם במשטרה. כמו בכל ארגז של תפוחי-זהב, אנחנו מוצאים מדי פעם תפוח רקוב. אגב, תפוח רקוב זה לא דבר שלמשטרה יש עליו מונופול. אנחנו, לצערי, מוצאים את זה גם בארגונים אחרים, לרבות בארגוני פאר של מדינת ישראל, והם מתחלפים ב-58 שנות המדינה. מדי פעם מישהו אחר לוקח את ההובלה כארגון פאר, ואני מקווה שבסופו של דבר יהיו כולם ארגוני פאר. לצערי, מדי פעם אנחנו עדיין מוצאים תפוחים רקובים, והיכולת למצוא אותם בזמן ולהוציא אותם בזמן, זה אולי סוד העניין של ארגונים טובים, שיודעים לשמור גם על תרבות ארגונית וגם על משמעת מבצעית. מדינת ישראל, למי שנחרד מהאמירה או מתלהב מהאמירה, אני קובע עובדתית שהיא לא סיציליה. אין לנו שפה רשמית שמדוברת בסיציליה, אין לנו התנהגות רשמית שמתנהגים בסיציליה ואנחנו לא באווירה של סיציליה. בשום פנים ואופן לא. אנו רחוקים מסיציליה מרחק רב מאוד. שמעתי גם מחברי הכנסת שעלו לכאן, לדוכן, משפטים די קשים. אז תרשו לי לומר שאני לא מתבייש במדינתי, מעולם לא התביישתי ואין לי שום כוונה להתבייש בה. אני מציע לאותם אנשים שאינם נוקפים אצבע כדי שהמדינה הזאת תהיה מדינה ראויה - להם נתונה הבושה. בושה היא גם לא תוכנית עבודה, לא אצלי; אני מקווה שלא אצל אף אחד מאנשי הרשות המבצעת, לא אצל אנשי הרשות המחוקקת ולא אצל אנשי הרשות השופטת. בושה היא לא תוכנית עבודה. אני גם הופתעתי, אני חייב לומר, לשמוע מונח שבדרך כלל לא ראוי לומר אותו כאן, בכנסת, אבל התביישתי לשמוע אותו ואי-אפשר להתעלם ולהתנער ממנו – מסריח. "כשר אבל מסריח"; "משהו מסריח" במשטרה, במדינה. אני חייב לומר - - - רונית תירוש (קדימה): - - - השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: תרשי לי, ידידתי למפלגה, לדרך, רונית, אני אומר לך משהו על ה"כשר אבל מסריח". בצדק דיבר כאן קודם חבר הכנסת מרציאנו על האדם שהובא כמועמד לוועדת-טירקל וההנחה שהיא תאשר אותו והוא יבוא לאישור הממשלה. ב-1972, מה שכונה כאן מעל הבמה הזאת "כשר אבל מסריח", עמד ליד שדה מוקשים ליד קיבוץ סאסא לאחר שאזרח ישראלי נכנס לשדה המוקשים, עלה על מוקש ואיבד את שתי רגליו. עשרות ויש אומרים אפילו למעלה מ-100 איש, לרבות אחיו של הפצוע, עמדו מחוץ לשדה המוקשים, שמעו את זעקות השבר של הפצוע ואיש לא זז. אמרו שצריך להגיע חבלן כדי לפנות את הפצוע, אבל באותה תקופה היה רק חבלן אחד במחוז הצפוני, ומן הסתם הוא לא היה באזור הזה. מי שכונה כאן "כשר אבל מסריח" עמד ליד הגדר, נכנס פנימה לתוך שדה המוקשים, הגיע אל הפצוע, הרים אותו ועשה את הדרך בחזרה החוצה. אגב, לא על זה הוא קיבל את אות המופת. על זה הוא קיבל עיטור של מפקד משמר הגבול ונזיפה על סיכון חיים מעל לנדרש. אבל אני לא רוצה לעסוק בפרטים האלה, אני רוצה לעסוק במהלך שאני מאמין שניתן לעשות עם משטרת ישראל, על-ידי משטרת ישראל, מול משטרת ישראל. כשר הממונה על משטרת ישראל, כאחד שמכיר את משטרת ישראל עשרות שנים מזווית אחרת ותשעה חודשים מתוך הקרביים שלה, דרך עיני המפכ"ל והסמפכ"ל ומפקדי המחוזות וראשי האגפים ועד לשוטרים, אני יודע לקבוע שיש לנו שוטרים טובים, שוטרים מסורים, שוטרים שאין להם שום היסוס להסתכן סיכון ממשי, אמיתי, פיזי, סכנת חיים – סכנת חיים, לרבות אתמול בלילה בראשון-לציון, במבצע משולב עם גורמי ביטחון אחרים, להגיע למקום הומה אדם, למטען חומר נפץ שיכול היה לקטול עשרות אנשים, ולצערי, יש לנו ניסיון בדבר הזה, ועשו את מה שעשו. זו רק משימה אחת מני רבות ביום אחד. ויהי ערב ויהי בוקר, יום חדש. והבוקר, אותה משטרה, יחידה אחרת, בסכנת חיים אדירה, ביכולת יצירתית יוצאת מן הכלל, נועזת, הגיעו אנשי משמר הגבול בג'נין כדי ללכוד את המחבל ששלח את המחבל-המתאבד עם המטען אתמול, ומאחר שלא היתה דרך אחרת - אלא לירות ולהרוג אותו ולהסתלק מהמקום רגע לפני שיגלו אותם. אותה משטרת ישראל, אותם שוטרים שזכו כאן, מעל הדוכן הזה, אני מרשה לעצמי לומר לכינויי גנאי. אבל אנחנו ננגב את היריקות - - - קריאה: לא מכולם. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אתה צודק, אבל ממיעוט. בכנסת ישראל, כשמעטים אומרים דבר קשה, נותר כתם. אני יודע למחול על כתמים גם אם הם מלפני 13 דקות בלבד - - - קריאות: - - - היו"ר אמנון כהן: השר עוד לא סיים, הוא רק נתן הקדמה. חכו, יש התייחסות לכל אחד. ניתן לשר להשיב על כל השאלות. מוחמד ברכה (חד"ש): זה התבכיינות? יש טענות אמיתיות. רן כהן (מרצ): שהשר ידע שהכנסת לא מייצרת כתמים אלא היא מדברת על כתמים. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני, חבר הכנסת רן כהן, כשאני יושב כאן, ליד שולחן הממשלה בכנסת, ושומע את המלים "משהו מסריח במשטרה", וכשאני שומע את המלה "מסריח" בהקשר של אנשי משטרה, אני מתקומם. ולכן, אני לא יודע איך אתה קורא לזה. מבחינתי זו בוודאי אמירה שאצלי מותירה כתם. רן כהן (מרצ): אבל "משהו מסריח בממשלה", אדוני השר, זה לא דבר כל כך גדול. הרי זה לא אתה ואני אומרים, אלא השופט זיילר אמר. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: מפני שהוא היה צריך להיות מוחלף. אגב, חוסר יעילות זה עדיין לא סירחון. עם כל הכבוד, חבר הכנסת ברכה, שנינו מסכימים שזה לא בושה לומר: אמרתי מלה ואפשר למחוק אותה. אמרה את זה חברת הכנסת תירוש. אני לא חושב שזו בושה אם חבר הכנסת ברכה יאמר: השתמשתי במלה שאני מבקש להחליף אותה באחרת - לא ראוי ועברנו לסדר-היום. מוחמד ברכה (חד"ש): מי שמחפה על פושעים, המלה "סירחון" היא עדינה גם כשמדובר על רצח של אזרחים. ראובן ריבלין (הליכוד): אני מסכים אתך שאיש בחטאו יישפט - - - בוודאי לא על המפכ"ל המיועד. עם זה, את הכתם על המשטרה הטילה ועדת-זיילר ולא הכנסת, עם כל הכבוד. הכנסת באה ודנה בוועדת-זיילר שהטילה שאלות רבות וגם ספקות רבים בעניין - - - מוחמד ברכה (חד"ש): את הנושא של סיציליה לא אמר חבר כנסת. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אני מציע שההתייחסויות יהיו על חשבון זמנכם ולא על חשבון זמני. ועדת-זיילר שמה מסמך רציני, שבהחלט חותך בסקלפל של מנתחים מהלכים מבצעיים, ארגוניים, משמעתיים אצל אנשים ואצל יחידות גם במשטרה וגם מחוצה לה, גופים שעובדים בממשק הדוק מאוד, אם במשטרת ישראל ואם במשרד המשפטים ובפרקליטות המדינה, המחלקה לחקירות שוטרים ופרקליטות המחוז. אגב, אני לא כל כך יודע איך בונים מחלקה לחקירות שוטרים בלי אנשים שבקיאים בחקירות משטרה. אני מתקשה לראות ועדה, ועדת חקירה או ועדת בדיקה או ועדה שמטפלת בנושאי בריאות שאין בה רופא, בוועדה שמטפלת בנושאי תחבורה שאין בה מהנדס לענייני תחבורה ובוועדה שעוסקת בענייני ביטחון שאין בה איש צבא, ובוועדה בדמות ועדת-אור, לא במקרה ישב אזרח לא-יהודי. לא היתה בחירה אקראית של אדם, וטוב שכך. היו"ר אמנון כהן: אנחנו מדברים על שוטר בדימוס, כדי ששוטר שמושאל כרגע לא יחקור שוטר, והוא יודע שמחר הוא חוזר לשורות. אבל שוטר בדימוס – יש אנשים שלא יעבדו בתחום, הדבר מתבקש. לכן, אני חושב שלא יהיו סתם ערוצי דיבורים. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: בהחלט, אדוני היושב-ראש. אזרוח תפקידי החוקרים במח"ש הוא סוגיה שכבר סוכמה, נסגרה, זה לא דבר שצריך לעשות עליו דיון, זה דבר מוחלט. ובצדק הוחלט כך. לעצם העניין, כבר דיברתי כאן בעבר על קווי המדיניות שהתוויתי למשטרת ישראל, לשירות בתי-הסוהר, למשרד לביטחון פנים, עוד ביוני 2006. הקווים האלה שוכללו – אני מאמין ומקווה – בחודשים האחרונים. אני משוכנע שנצטרך פרק זמן קצר ביותר כדי לאייש את השורות במשטרת ישראל מחדש במפכ"ל, בסמפכ"ל ובנציב שירות בתי-הסוהר. השינויים שדובר בהם כאן בהערה של אחד השואלים – צריך לומר שנעשו במשטרת ישראל בחודשים האחרונים קרוב ל-150 מינויים חדשים, מרמת ניצב ועד רמת סגן-ניצב, בדיוק לתכלית שנקבעה בקווי המדיניות: גם לוודא שאנשים במשטרת ישראל מבצעים קדנציות תחומות ולא קדנציות ארוכות מדי, וגם כדי לאפשר לאנשים לתפקד במגוון של תפקידים, לרכוש ניסיון רב יותר - טוב למשטרה וטוב לציבור שהמשטרה נדרשת ועושה את זה בחפץ לב ומשרתת אותו. מכל מקום, בתקופה הקרובה, בעקבות ועדת-זיילר, נבלה מן הסתם בלא מעט בדיקות איך מתרגמים את דוח ועדת-זיילר למונחים אופרטיביים – גם בתוך המשרד לביטחון הפנים, גם מול משטרת ישראל, גם בממשק עם הפרקליטות. האיש שהצבתי לעסוק בנושא הזה הוא מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים. כבר קוימה פגישה עם אנשי פרקליטות המדינה כדי לצאת לדרך. המלאכה שם אכן מרובה. אני לא מסכים עם חבר הכנסת רן כהן שהנחת העבודה היא שמה שקיים ביחידה אחת או בכמה יחידות במחוז אחד הוא אינדיקציה למה שיש בכל משטרת ישראל. אני לא חושב – תרשה לי לחלוק עליך, חבר הכנסת ד"ר אריה אלדד – אני אומנם לא רופא אבל אני קובע שזו לא המציאות. המציאות הרפואית שתיארת, יכול להיות שהיא נכונה למקומות מסוימים ולתחומים מסוימים. זו לא המציאות במשטרת ישראל. אני יודע לאן משטרת ישראל מתכווננת בשנים הקרובות. אני מקווה שנצליח להציב את האנשים הטובים ביותר שמדינת ישראל מאפשרת להציב, כדי לעשות את מה שהגדרתי: הובלת משטרת ישראל למקום שהיא רוצה להגיע אליו, צריכה להגיע אליו, נדרשת על-ידי הציבור להגיע אליו ויכולה להגיע אליו. אני ממליץ, אדוני היושב-ראש, מאחר שוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה אתמול דיון ראשון בסוגיית דוח ועדת-זיילר, וקבעה ועדת משנה בראשות יושב-ראש הוועדה וכמה חברי כנסת נוספים, אני ממליץ שהמשך הדיון בדוח ועדת-זיילר יהיה בוועדת הפנים, על-פי החלטת יושב-ראש ועדת הפנים – אם במליאה, אם בוועדת המשנה. אני חושב שיהיה נכון להשאיר את זה ליושב-ראש ועדת הפנים. תודה רבה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני השר, האם במקרה לא התייחסת לשלושה דוברים מהמגזר הערבי שדיברו על ועדת-אור? היו"ר אמנון כהן: כן. תן איזו התייחסות, אם יש לך. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: חבר הכנסת טיבי, אני לא חושב שיש חוט מקשר בין ועדת-אור לבין ועדת-זיילר. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אנחנו נשמע את המציעים. האם אתם מסכימים שהנושא יעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה? חבר הכנסת מוחמד ברכה? מוחמד ברכה (חד"ש): מסכים. היו"ר אמנון כהן: מסכים. חבר הכנסת אברהם רביץ - לא נמצא. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לא נמצא. חבר הכנסת יורם מרציאנו - לא נמצא. חבר הכנסת רן כהן, השר מציע ועדת הפנים. רן כהן (מרצ): ועדת הפנים. היו"ר אמנון כהן: אוקיי. חבר הכנסת מרגי. יעקב מרגי (ש"ס): כן. היו"ר אמנון כהן: ועדת הפנים? יעקב מרגי (ש"ס): כן. היו"ר אמנון כהן: בסדר. חבר הכנסת אלדד? אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): ועדת הפנים. היו"ר אמנון כהן: חברת הכנסת תירוש? רונית תירוש (קדימה): כן. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת טיבי? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כן. היו"ר אמנון כהן: מיקי לא פה. יש הצעה אחרת לחבר הכנסת נסים זאב. מה מציע חבר הכנסת נסים זאב? יש לך דקה להצעה נגדית להצעת חבר הכנסת מוחמד ברכה, כי הוא הראשון. רן כהן (מרצ): הוא יכול להציע רק להסיר. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב בראש, כבוד השרים, אני חושב שמה שעשה המפכ"ל קראדי זה מעשה נכון, שקול ואחראי. הוא יכול להתחמק באיזו צורה, למשוך עוד זמן, אבל הוא לא רצה שתהיה תקלה במשטרת ישראל, ואנחנו צריכים, קודם כול, להוקיר את עבודתו. בכל זאת, עשרות בשנים פעל בשירות ביטחון הפנים של מדינת ישראל. הניסיון לקשר – בדיוק על זה רציתי לדבר – בין ועדת-אור - - - היו"ר אמנון כהן: אתה לא צריך לדבר על זה. אתה צריך להגיד לי להסיר או - - - נסים זאב (ש"ס): תסלח לי, אני אגיד לך בסוף מה אני חושב, בעקבות - - - היו"ר אמנון כהן: אבל הדקה כבר עברה. נסים זאב (ש"ס): הדקה אפילו לא החלה. קריאות: - - - נסים זאב (ש"ס): הניסיון לקשור את הדברים ולהכניס את ועדת-אור, לשים את האור והחושך יחד – אלה שני נושאים שונים לגמרי, וזה פשוט ציני מבחינת חברי הכנסת שבכל נושא מעלים את ועדת-אור. בכל בעיה במשטרת ישראל חוזרת הסוגיה. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה צודק. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מאחר - - יעקב מרגי (ש"ס): - - - היו"ר אמנון כהן: לא להפריע לו. לתת לו לסיים ולומר לי מה הוא רוצה. כן. נסים זאב (ש"ס): - - שמאותם נימוקים ששמענו זה לא נשמע רציני, אני מציע להסיר את הנושא מסדר-היום. היו"ר אמנון כהן: יפה. תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע. גם אתה רצית להציע הצעה אחרת - להצעת חבר הכנסת אברהם רביץ? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני שמעתי את השר אומר: אין קשר. אני חושב שהוא צודק. אין קשר, כי הקורבנות באירועי אוקטובר היו ערבים, ולכן אין קשר. אבל יש קשר מהותי כאשר השופט אור אומר שיש תרבות של טיוח ושל שיבוש ראיות במשטרה. אני חושב שהשר אבי דיכטר – אין בעיה עם המפכ"ל – לא יכול להוביל את המהפכה הדרושה במשטרה. ראשית, כי הוא ראה לנכון לקדם שוטר שבוועדת-אור היתה עליו המלצה. הוא ראה לנכון לקדם אותו. שנית, הוא מנסה למקד את המלצות ועדת-זיילר במפכ"ל קראדי ולא במנגנון ובשינוי מהפכני בתרבות המשטרה. הוא לא רואה לנכון ליישם את כל הדוח, לרבות איזונים - - היו"ר אמנון כהן: לכן, מה אתה מציע? להסיר את הנושא מסדר-היום? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - המלצות, בקרה, פיקוח. הוא סימן מטרה והוא טעה. לכן, הוא לא הביא לתוצאות הרצויות. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. לא הבנת אותי. אנחנו מצביעים, חברי הכנסת. מי שבעד – להעביר לוועדה. מי שנגד – להסיר מסדר-היום. בבקשה להצביע. עכשיו מצביעים. בעד – לוועדה. נגד – מסירים. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 19 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא שהעלו חברי הכנסת מוחמד ברכה, רן כהן, יעקב מרגי, אריה אלדד, רונית תירוש ואחמד טיבי לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד – 19, אין נגד, אין נמנעים. ההצעות לסדר-היום עוברות לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הצעה לסדר-היום חילול קבר הרצל היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים להצעה לסדר-היום מס' 2485 בנושא: חילול קבר הרצל. בבקשה, חבר הכנסת יצחק זיו. אני מזכיר לחברי הכנסת ולשרים שבשעה 17:00 אנחנו צריכים לסיים את הדיונים. בבקשה, אדוני. קריאות: למה? היו"ר אמנון כהן: כי יש אירוע של הקהילה הצרפתית שהכנסת מארחת. ראובן ריבלין (הליכוד): טקס, טקס. היו"ר אמנון כהן: טקס, נכון. ראובן ריבלין (הליכוד): יש כל הזמן טקסים. היו"ר אמנון כהן: אז טקס. יפה. כולכם מוזמנים. צריך רק להירשם כדי שיישמרו לכם המקומות. ראובן ריבלין (הליכוד): במקום דיון במליאה, טקסים. יצחק זיו (גיל): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חילול קברי גדולי האומה - לאחרונה התרבו המקרים של ריסוס כתובות נאצה על קברים של גדולי האומה. החבלות כללו השחתה של דגלי הלאום וסמלים לאומיים. על קברו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן-גוריון, בשדה-בוקר רוססה הכתובת "היטלר". חוללה גם אנדרטת חוזה המדינה בנימין זאב הרצל בהר-הרצל בירושלים. על קברו של חוזה המדינה רוססה הכתובת "ניאו נאצים – יחי ביילין". אלמונים השחיתו את קבריהם של יצחק ולאה רבין בהר-הרצל שבירושלים. שמותיהם של ראש הממשלה לשעבר ורעייתו הושחרו, וליד המצבה נכתב "כלב רוצח". נער נתפס בידי משטרת ירושלים לאחר שנצפה מטיל את מימיו ויורק על קברו של ראש הממשלה המנוח מר יצחק רבין. על 12 מצבות בבית-העלמין נתגלתה כתובת הנאצה "היטלר המוח". גם מעשה ונדליזם, דוגמת חילול קברים, יכול להביא לתוצאה דומה, ויש למנוע זאת. בסוף השבוע האחרון, במשך שני לילות רצופים, חוללה חלקת הקבר של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. החבלות כללו השחתה של דגלי הלאום ודגלי ההסתדרות הציונית העולמית ועקירת כ-1,500 שתילים מסביב. ההסתדרות הציונית העולמית, שהיא הבעלים של המקום ואחראית לאחזקת האתר, הגישה תלונה למשטרה ושיקמה את האתר. כל אלו פגיעות חמורות בכבודם של המתים, ופגיעה חמורה בכבודה של הציונות. לא ייתכן שסמלי הציונות והמדינה, החשובים ביותר שיש לנו, הנכסים התרבותיים היקרים ביותר שיש לנו, יהיו להפקר. השחתת חלקות הקבר משמעותה זלזול בהיסטוריה הלאומית שלנו והרס הערכים והנורמות שעליהם גדלים ילדינו. לכן, עלינו להגן על החלקה בכל דרך אפשרית: יש להגביר את נוכחות המשטרה במקום, יש להגביר את כוחות האבטחה בחלקת גדולי האומה ויש להתקין מצלמות שיהיו מחוברות למוקד המשטרה, כפי שיש מעל קבר רבין. עלינו לדרוש שייעשה כל מאמץ ממלכתי כדי להדוף, לעצור ולעקור מהשורש את התופעות האלו, שהן חמורות ביותר ומהוות סכנה גדולה למדינה ולחברה בישראל. תודה. היו"ר אמנון כהן: השר בוים יענה בשם השר לביטחון פנים. בבקשה, אדוני. השר לקליטת העלייה זאב בוים: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת רובי ריבלין שאל אותי פה אם השר לביטחון פנים אבי דיכטר, שזה עתה ירד מהדוכן אחרי שהשיב על הצעה קודמת לסדר-היום, לא יישאר פה לענות. יכול להיות שהוא בהחלט יכול היה לענות, כפי שאני חושב שאני יכול לענות, כי אני חושב שהסוגיה הזאת איננה מונחת לפתחו של משרד מסוים. ראובן ריבלין (הליכוד): חילול הקבר זה דבר בהחלט כללי, אבל אחרי זה יש עוד כמה הצעות. השר לקליטת העלייה זאב בוים: על זה אני חושב שגם חבר הכנסת ריבלין וגם שאר חברי הכנסת מסכימים. אין פה עניין מיוחד לטיפול של המשטרה. היו"ר אמנון כהן: בנושא שאחרי זה. השר לקליטת העלייה זאב בוים: אחרי זה יבוא אחרי זה, אנחנו במה שמונח פה על סדר-היום ועל הדוכן הזה עכשיו. אף ששמעתי את דברי המציע, ובהצעה לסדר-היום הוא גם הציע שורה של פעולות שראוי שיינקטו כדי לעצור את התופעות המבישות האלה על-ידי משטרה - הגברת נוכחות משטרה, התקנת מצלמות וכיוצא באלה פעולות - אני לא סבור שזה הפתרון. קודם כול נאמר שהפגיעה הזאת - חילול הקברים – היא באמת תופעה מאוד קשה. קודם כול, חילול קברים באשר הם, לאו דווקא של גדולי האומה, זה חילול של זכר המת באשר הוא. איזו דרך זאת? צריך לחשוב איזו משמעות יש לפעולה כזאת. מה עומד מאחורי זה? - שום דבר שיש עמו חינוך, ערכים, יחס לתרבות; כל הדברים האלה לא קיימים אצל מי שהולך לחלל קבר של מת באשר הוא. אני מסכים שיש משמעויות נוספות, וחבר הכנסת זיו הצביע עליהן, כשמדובר בחילול קברים של גדולי האומה, ונראה שאלה שבאים ומחפשים במיוחד את הקברים האלה של גדולי האומה כדי לחלל אותם, יש להם כוונת זדון מיוחדת, דווקא משום שטמונים שם גדולי אומה - לבזות ולפוגע לא רק במת גופו, כמעט הייתי אומר תרתי משמע, אלא במה שהוא מסמל. אחזור ואומר - ואולי בזה נסיים - מהן הדרכים כדי למנוע את התופעה הזאת, לעצור את התופעה הזאת ולהפסיקה. בעניין הזה, חבר הכנסת זיו, אני חולק עליך. אני לא חושב שזה עניין להגברת השמירה. אני לא חושב שזה יעיל או יכול לעזור, גם אם חלק לא מבוטל מגדולי האומה מכונסים בבית-העלמין בהר-הרצל בחלקה מיוחדת. ראשית, לא כולם, אז צריך להתחיל אולי לשמור גם על קברים אחרים של גדולי האומה: ראש הממשלה בגין, זכרו לברכה, קבור בהר-הזיתים, והנשיא הראשון קבור באחוזת קבר מיוחדת ברחובות, ויש בוודאי עוד לא מעטים. יצחק זיו (גיל): שם אין השגחה. השר לקליטת העלייה זאב בוים: אני חושב שלא זאת הבעיה. יש פה עניין של עבודה שביסודה היא עבודה חינוכית, ועל ציר הזמן היא צריכה לתת את המענה ולתת את הפירות המקווים. אף אחד מאתנו לא יכול להיכנס לראש המעוות של אנשים שעושים מעשים כאלה. צריך להעניק חינוך לערכים באופן יותר רחב, על המשמעות של כבוד המת באשר הוא, בוודאי על המשמעות של חילול קברים של גדולי האומה, ולהעמיק בזה, כי אני לא רואה לנגד עיני מצב שבו – אם הייתי חושב שזה יועיל, אולי היה שווה לעשות את זה בכל זאת. אבל אני לא רואה מצב שאנחנו מגייסים במיוחד משמרות של שוטרים או משמר אזרחי או מתנדבים, מציבים שם מארבים ומוציאים הון עתק על מצלמות - שאולי יצלמו אבל לא בטוח שיהיה מישהו במוקד שיפענח את התמונות ויעקוב אחריהן. אני לא חושב שההצעות האלה הן הצעות מעשיות. על ציר הזמן המיידי אולי אין תשובה מול בעלי מוחות מעוותים ואנשים נבערים וחסרי תרבות. על ציר זמן אסטרטגי, המענה הנכון הוא חינוך. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. מה אתה מציע, אדוני השר, האם להסיר מסדר-היום? השר לקליטת העלייה זאב בוים: לא להסיר, להסתפק בדברים. היו"ר אמנון כהן: האם המציע מסתפק בדברי השר? תודה רבה, אדוני. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום: אוזלת ידה של המשטרה בטיפול בפשיעה במגזר הערבי, של חבר הכנסת עזמי בשארה - בבקשה. עזמי בשארה (בל"ד): איפה השר לביטחון פנים? היו"ר אמנון כהן: אני לא שומר על השר. עזמי בשארה (בל"ד): מדובר בהצעה רגילה לסדר-היום. בלי השר לביטחון פנים -­ - - היו"ר אמנון כהן: יש שר שמשיב? עזמי בשארה (בל"ד): זו הצעה על התגברות הפשיעה במגזר הערבי. השר אדרי יכול להשיב על זה ספציפית? זה לא על חלקת הקבר - - - אי-אפשר. השר יעקב אדרי: הייתי סגן השר לביטחון פנים במשך שלוש שנים, אבל אני חושב שאתה צודק. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת בשארה, אין ויכוח. הנושא שלך מאוד חשוב ויש לך זכות להעלות אותו במשך עשר דקות. הממשלה רשאית שהשר יהיה או מישהו מטעמו. תרצה, בבקשה. לא תרצה – אנחנו נמשיך הלאה. עזמי בשארה (בל"ד): אני מבקש שהשר יהיה או לדחות את העלאת הנושא, והכנסת תחייב את השר להיות. היו"ר אמנון כהן: אי-אפשר לחייב. עזמי בשארה (בל"ד): אפשר. במקרה כזה יושבת-ראש הכנסת יכולה להעיר לשר שהוא צריך לבוא ולענות. אפשר לדחות את זה לשבוע הבא - - - אם הוא לא נמצא, אי-אפשר כך. נסים זאב (ש"ס): - - - האם בגלל אוזלת היד של המשטרה או בגלל עבריינות במגזר הערבי? היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אדוני המציע, אתה רוצה להעביר את זה לשבוע הבא? השר גאלב מג'אדלה: אדוני היושב-ראש, בעקבות דבריו של נסים זאב, צריך להקים ועדת חקירה. כך אתה רוצה? עזמי בשארה (בל"ד): היושב-ראש יכול לבקש - - - השר יעקב אדרי: חבר הכנסת עזמי בשארה, ביום שני נעלה את הנושא הזה בנשיאות. עזמי בשארה (בל"ד): - - - אבל הוא היה פה. היו"ר אמנון כהן: אדוני, אני לא שומר עליו. עזמי בשארה (בל"ד): אתה היושב-ראש וצריך להעיר לו - - - היו"ר אמנון כהן: אדוני המציע, אם התקנון היה מאפשר לחייב – היינו מחייבים. התקנון אומר שהשר רשאי להשיב. בדרך כלל השרים באים ומשיבים. אם הם לא יכולים – הם מבקשים מהשר המקשר שישיב בשמם. זכותך לעלות ולנמק ולקבל תשובה במועד אחר אם אתה רוצה שזה יהיה במועד אחר. עזמי בשארה (בל"ד): אני רוצה שהיושב-ראש יעיר לו. לך מותר להעיר לו. כמו שהוא רשאי להיעדר, אתה רשאי להעיר לו, אדוני היושב-ראש. היו"ר אמנון כהן: עדיף היה שהשר יהיה פה ויענה לכל המציעים. מה סיכמנו בסוף? עזמי בשארה (בל"ד): אני רוצה שהשר ישמע אותי ויענה - - - היו"ר אמנון כהן: אנחנו נדאג שזה לא יהיה על המכסה שלך אלא על המכסה הקודמת. הצעה לסדר-היום יום ראול ולנברג וחסידי אומות העולם היו"ר אמנון כהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום שמספרה 2417: יום ראול ולנברג וחסידי אומות העולם - של חברת הכנסת מרינה סולודקין. בבקשה. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, כנסת נכבדה, התאכזבתי מאוד כאשר ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק שלי: ראול ולנברג וחסידי אומות העולם. לצערי זו הוכחה נוספת לכך שהחברה הישראלית והנהגת המדינה טרם הפנימו את כל הלקחים של מלחמת העולם השנייה והשואה של העם היהודי. בתקופת השואה, חוץ משישה מיליוני יהודים שהושמדו באכזריות בידי הנאצים, היו גם אלפי חסידי אומות עולם שהצילו יהודים רבים ממוות. הם עשו זאת לעתים קרובות תוך סיכון חייהם וחיי משפחותיהם. אני עצמי דור שני לניצולי השואה. משפחת אבי, משפחת גרשמן, חיה ערב מלחמת העולם השנייה באוקראינה, בעיירה היהודית חמלניק שבמחוז ויניצה. הם מצאו את עצמם תחת הכיבוש הנאצי, בתוך גטו חמלניק ובתוך גטו מורפה, ימים ספורים לאחר פלישת היטלר לברית-המועצות ביוני 1941. אשה אוקראינית פשוטה, סשה-אלכסנדרה פולישוק, הצילה את אבי ואת סבי. היא הסתירה אותם ונתנה להם אוכל ומחסה, לאחר שכל אנשי הגטו הוצאו להורג, לרבות הסבתא שלי והדודים שלי. כל יהודי ששרד בשואה וכל משפחה יהודית ששרדה בשואה, לא חשוב אם מדובר בברית-המועצות, בפולין או בצרפת, הצליחה לשרוד הודות לאנשים כמו אלכסנדרה פולישוק. אני חוזרת ומדגישה שחסידי אומות העולם הצילו יהודים תוך סיכון חייהם וחיי משפחותיהם, ורבים מהם הוצאו להורג. מאז שנת 1963 מדינת ישראל מכירה בגבורתם ובאומץ לבם של האנשים האלה. על-פי חוק חסידי אומות העולם, שמותיהם נרשמו בארכיון של מוזיאון "יד ושם". הם ובני משפחותיהם מקבלים שורה של הטבות. עד היום, קרוב ל-20,000 איש הוכרו על-ידי מדינת ישראל כחסידי אומות העולם. ראול ולנברג, דיפלומט ואיש עסקים שוודי, הפך לסמל הקולקטיבי של חסידי אומות העולם. הוא הציל מהשמדה – מדברים על כמעט 100,000 יהודים. לאחר שהצבא האדום שחרר את הונגריה נעלם ראול ולנברג במרתפי הקג"ב, ועד היום אנחנו לא יודעים בדיוק מה עלה בגורלו, איפה ומתי הוא מת ואיפה הקבר שלו. בשנת 2012 ימלאו 100 שנה להולדתו של ראול ולנברג. מטרת הצעת החוק שלי היא לאפשר לילדים ולבני-הנוער להכיר ולהוקיר את פעילותם של ראול ולנברג וחסידי אומות עולם נוספים. הדור הבא של מדינת ישראל חייב לדעת מי סייע לעמנו לשרוד בתקופה הקשה ביותר בהיסטוריה שלנו ולכבד את זכרם של גיבורים אלה. לכן אני סבורה שאנו חייבים לייחד בכל שנה יום לחסידי אומות העולם, נוסף על יום השואה והגבורה. יום זה צריך להיקבע על-פי אחד התאריכים החשובים בחייו של ראול ולנברג. לסיום, אני מקווה מאוד שממשלת ישראל תשנה את דעתה בעניין הצעת חוק זו, ובעתיד הלא-רחוק נוכל לייחד בכל שנה יום לחסידי אומות העולם. תודה רבה לכם. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. השר אדרי ישיב. אני מקווה שיש תשובה חיובית מטעם הממשלה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סיפורם של חסידי אומות העולם הוא סיפור חשוב שיש להנציחו, להנחילו ולהטמיעו. גבורתם ואנושיותם של החסידים בולטות דווקא על רקע האדישות עד העוינות שהיו נחלת הרוב. משמעותם וסמליותם של סיפורי ההצלה מתעצמות דווקא לנוכח סיפור הרדיפה אחר כל יהודי, בכל מקום, ללא יוצא מן הכלל. בשל כך, תפיסת משרד החוץ, על דעת "יד ושם", היא ללמד את סיפורם ומורשתם של חסידי אומות העולם כחלק אינטגרלי של סיפורי השואה, ולא להפוך אותו לפרק נפרד על-ידי ציונו ביום נפרד. הבקשה לייחד את כ"א באב לזכר פועלו של ראול ולנברג ולציינו כיום חסידי אומות העולם נבחנה באגף התפוצות של משרד החוץ בשיתוף "יד ושם". לנוכח העובדה ששלושה ימים בלוח השנה מוקדשים לזכר השואה. הוחלט על דעת "יד ושם" שלא לפעול לציון יום נוסף. אגב, אני חייב להגיד לכם שהיה דיון נפרד גם בוועדה לסמלים וטקסים, שאני קיימתי, וגם שם לא היתה המלצה, כי אחרת הימים לא ייגמרו. כל אחד ירצה ויש הרבה מאוד אנשים שראויים לימים מיוחדים ולא נצא מהסיפור הזה. הימים המוקדשים בלוח השנה לנושא הם: כ"ז בניסן, יום הזיכרון לשואה ולגבורה - הדלקת שש משואות הזיכרון בטקס. מדי שנה מדליק משואה ניצול השואה אשר ניצל בזכות פועלם של חסידי אומות העולם. י' בטבת הוא יום הקדיש הכללי, ובמהלכו מתקיימות פעילות חינוכית להנצחת השואה. יום הזיכרון הבין-לאומי לקורבנות השואה, ב-27 בינואר, אשר ההצעה לציינו התקבלה בשנה שעברה בעצרת האו"ם בעקבות פעילות משרד החוץ. נוסף על כך, זכר השואה ופועלם של חסידי אומות העולם מצוין ביום הניצחון על גרמניה הנאצית ב-9 במאי. כמו כן, בשל חשיבות הנצחת פועלם של חסידי אומות העולם בכלל ושל ראול ולנברג בפרט, פועל "יד ושם" רבות להנצחת פועלם של חסידי אומות העולם, ובכלל זה הנצחתם בשדרה ובגן על הר הזיכרון, פעולות מחקר וחינוך, איסוף חומר תיעודי והקדשת מוקד במוזיאון לנושא. אני מקווה שהדברים מדברים בעד עצמם. היו"ר אמנון כהן: מה אתה מציע, אדוני השר? השר יעקב אדרי: אני מציע להסתפק בדברים שלי. אני חושב שהדברים מדברים בעד עצמם. היו"ר אמנון כהן: אבל אפשר להנציח את השם באיזו שדרה או רחוב. קריאה: יש. היו"ר אמנון כהן: אם כבר יש אז בסדר. ראובן ריבלין (הליכוד): יש רחובות. היו"ר אמנון כהן: המציעה מסתפקת בדברי השר. אני יכול לתת לך להגיד מלה. אתה יושב-ראש הכנסת לשעבר, איש ירושלים, לכן בטח יש לך מה לומר. ראובן ריבלין (הליכוד): השם ראול ולנברג מעורר רעד בכל יהודי ובכל אדם שהוא באמת שוחר זכויות אדם. עם ישראל באמת חייב לראול ולנברג, ואני זוכר שבת-אחיו ביקרה אצלנו כאשת מזכיר האו"ם, והבינה עד כמה העם היהודי חייב לאותם חסידי אומות העולם. אבל אסור, חלילה, לעשות איזו זילות - אינפלציה, לא הייתי אומר זילות כדי לא להוציא את המלה מהפה. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה אנחנו מציינים את השואה ואת הגבורה ומעלים על נס את חסידי אומות העולם. השר בוים, שנמצא פה, אחותו היא אחת הנשים שדואגות להנצחת שמם של חסידי אומות העולם ולהוקרה שנותנת מדינת ישראל ונותן עם ישראל לאנשים אלה. אני גם אומר כירושלמי, אחת מפינות החמד היותר יפות בירושלים, במורדות הר הזיכרון - "יד ושם", בהר-הרצל, היא על שם ראול ולנברג. אנחנו כולנו מוקירים - שמענו שיש מועמדת לפרס נובל לשלום, אשה פולנייה אשר נתגלה שהצילה 2,500 ילדים יהודים. מובן שאם נמשיך ונרבה, נצטרך לקבוע עוד יום. אני חושב שהעוצמה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לכבודם של אותם אלה שהצילו יהודים, היא ביום אחד שאנחנו מקדישים. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. הצעה לסדר-היום מצוקת הדיור והקשיים בקבלת זכאות לשכר דירה היו"ר אמנון כהן: אנו ממשיכים בסדר-היום: מצוקת הדיור והקשיים בקבלת זכאות לשכר דירה – הצעה לסדר-היום מס' 2476 של חבר הכנסת יעקב כהן. בבקשה, אדוני. יש כאן שרים שישיבו. ראיתי את השר המקשר. יעקב כהן (יהדות התורה): השאלה היא אם השר מגיע. אני רוצה שישמע. השר יעקב אדרי: אני לא אמור לענות על זה, אבל מכיוון שאני מכיר את הנושא מכיוון אחר - - - היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת כהן, אתה צריך לעלות, כי אם לא, אני צריך להמשיך בסדר-היום. ראובן ריבלין (הליכוד): השר יעקב כהן הוא איש נפלא. אנו מבקשים ביום רביעי את המפגש בין הממשלה לכנסת. היו"ר אמנון כהן: אבל, אדוני, היית יושב-ראש הכנסת - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אתה רוצה לדבר עם שר כדי לקבל מענה. היו"ר אמנון כהן: אבל התקנון אומר רשאי, לא אומר חייב. ראובן ריבלין (הליכוד): אז עוד מעט יהיה החוק הנורבגי, ובכלל לא יבואו. היו"ר אמנון כהן: ראיתי שהשר יענה על שאילתות, ראיתי אותו בבניין. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אני עוקב אחרי הדיון. ראובן ריבלין (הליכוד): השר אדרי צריך להביא לפנינו את עמדת הממשלה. יעקב כהן (יהדות התורה): כבוד היושב-ראש, שרים נכבדים, חברי הכנסת, אני רוצה להעלות שוב על סדר-היום את נושא מצוקת הדיור, שמדיר שינה מעיני חלק נכבד ומכריע של אזרחי ישראל - הקושי העצום להשיג קורת-גג להם ולצאצאיהם. אני יודע ששר השיכון, יחסו לנושא חם. היו לי שיחות אתו, ולפי הרושם שלי יש לו נכונות רבה לקדם את הנושא. אני לא יודע אם הכול בידיו. יש משרד האוצר, וגם ממנו שמעתי בשורות טובות והבטחות, אבל אני חושב שהנושא מצריך ליבון נוסף, כיוון שמכלול הבעיות הוא גדול. שמענו לאחרונה את תוכניתו של השר לבניית דירות לשכירות. יש בתוכנית הזאת נקודות חיוביות, אולם יש דברים שטעונים בירור. לפי התוכנית, מחיר שכירות הדירה המוצע יהיה מחיר מלא, היינו מחיר השוק. אני חושב שצריך להגביל את המחיר מכיוון שמקבלים תנאים. נוסף על כך, יש לשמור על הכלל - מה יהיה אם שוכר נכנס לדירה ואחרי שנה בעל-הבית, הקבלן, המשקיע, ירצה להעלות את המחיר? אני חושב שהתופעה הזאת אסור שתהיה. צריכה להיות בקרה שלא יהיו העלאות מחירים לשוכר. כמו כן, נכון שלפי התוכנית הדייר ישלם רק 25% מהכנסתו, אולם לא תמיד זה סיוע ממשי, במיוחד במקומות הזולים. שמחתי לשמוע מהשר, במענה על דרישתי, שהוא עומד לבנות גם באזורים דתיים וחרדיים. הייתי רוצה לשמוע מהשר אם הוא קבע את המקומות המסוימים האלה ואם אכן יבנו באזורים דתיים, כי הציבור הדתי במצוקת דיור קשה. לכן, הייתי שמח לשמוע אם יש סיכומים בנושא. כמו כן, אני חושב שיש צורך לאתר רזרבות קרקע בנקודות יישוב לציבור הדתי. בחלק מהאזורים במקומות היישוב המלאי הולך ואוזל, ולכן יש צורך לאתר מקומות נוספים. אני רוצה להתמקד בנושא כאוב נוסף של רבבות מחוסרי דיור הנאלצים לשלם מדי חודש שכר-דירה גבוה, לצערנו. בתוכנית האנטי-חברתית של ממשלת הליכוד-שינוי משנת 2003 צמצמו את הסיוע והקשו את קבלתו. אם בעבר היתה יכולת לקבל סיוע של 1,100 שקלים, היום הסיוע עומד על מחצית וגם על שליש, שזה אפסי. גם דרך קבלתו קשה עקב הקריטריונים הנוקשים. כדי לקבל את הסיוע צריך למצות את כושר ההשתכרות, ואז גם צריך לכוון השתכרות של מינימום 3,500 שקלים עד מקסימום 3,800 שקלים, בתעריף הגבוה. בתעריף הנמוך זה קצת יותר רחב, אבל מאוד קשה להגיע לסכום הזה. נוסף על כך, יש בעיה בפריסת המשרדים של החברות המשכנות. אם בעבר היו בכל עיר מספר מוקדים כמספר הבנקים, היום צומצם מספר המשרדים. לדוגמה, תושבי מודיעין נודדים לירושלים, תושבי חצור-הגלילית נודדים לעכו, תושבי ערד – לדימונה, ותושבי בני-ברק – לתל-אביב. כך, גם בקבלת הסיוע הזעום נתקלים בקשיים, ולזכות בזה זה כמעט כמו זכייה בלוטו. לכן, אני יוצא בקריאה לשר השיכון: במקביל לתוכנית הדיור החדשה שלך, ועד שהיא תתממש, חייבים להעלות את סכום ההשתתפות של המדינה בשכר-דירה, להגמיש את הקריטריונים לקבלתו ולפרוס מחדש את משרדי החברות, כדי שיגיעו לרמת פריסה ארצית בכל הערים, כפי שדיברתי עם כבוד השר, ויש לו נכונות. כמו כן, אני קורא להחזיר את המענקים לדיור שהיו בעבר. נביא בחשבון שכל בנייה שבונים היום – מינימום 50% חוזרים אל המדינה ממסים. לכן, הבה ניתן לזוג הצעיר מענק כפי שהיה בעבר. זה סיוע ממשי לאזרחי ישראל כדי יוכלו לרכוש קורת-גג. הדבר גם יהיה מנוף לכל ענף הנדל"ן, שכידוע הוא הקטר של המשק. הדבר הזה הוא צורך אנושי חיוני ממעלה ראשונה. אני מקווה שהדברים האלה ייפלו על אוזן קשבת והשר ייענה לדרישתי. הרי מי כמוך, אשר חווית בצעירותך מגורים במעברות בתת-תנאים, בקרוונים וכדומה – אנא תזכור שעיני כל ישראל מצפות ומייחלות לעזרתך בנושא כאוב זה, ומי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למעמדך הרם. תודה. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, כבוד שר השיכון מאיר שטרית. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - מגילת אסתר - - - היו"ר אמנון כהן: מה אתה רוצה, להתנגד? תיכף נראה מה אומר השר, יכול להיות שהוא יסתפק בדברי השר. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית אני מברך את חבר הכנסת יעקב כהן על העלאת הנושא. הוא מעלה את זה באופן קונסיסטנטי אחת לכמה זמן, ונראה שהנושא באמת בוער בעצמותיו, ובצדק רב. כמו שהוא אמר, זה בוער לא רק בעצמותיו, אלא גם בעצמותי. צודק חבר הכנסת כהן כשהוא אומר שמצבם של חסרי האמצעים ושל העניים במדינת ישראל הוחמר. בעניין הזה, כשהוא אומר שמצבם הוחמר, הוא הוחמר בנושאים שונים, אבל הדיור הוא אחד הנושאים הקריטיים ביותר למשפחה. ברור שהמצב הזה, שאדם איננו יכול לדאוג לקורת-גג למשפחתו, הוא הקשה ביותר שהוא יכול להיות נתון בו. לצערי הרב, בשנים האחרונות קוצץ הסיוע בשכר דירה למשפחות. כדי לקבל מושג, אני אומר לחברי הכנסת ולאדוני היושב-ראש, המדינה משתתפת היום בהיקף של כמיליארד וחצי שקל לשנה בשכר דירה לכ-150,000 משפחות נזקקות. עד לפני שנתיים, ההשתתפות של המדינה בשכר-דירה למי שצבר 1,400 נקודות ומעלה – כדי לצבור 1,400 נקודות ומעלה אתה צריך להיות עיוור ופיסח גם יחד, מה שנקרא - משפחה גדולה, עם ילדים, שחיה מהבטחת הכנסה, קיבלה אז השתתפות של 1,270 שקל לחודש. לפני שנתיים קוצץ הסיוע הזה ל-630 שקל לחודש, זאת אומרת, לחצי. מי שכבר היה זכאי קודם, נשאר עם אותה זכאות. החדשים שמגיע תורם מקבלים רק 630 שקל לחודש. אלה שצברו עד 1,000 נקודות, לפני שנתיים קיבלו השתתפות של 630 שקל לחודש, וזה קוצץ לאפס. זאת אומרת, אדם שהיום צובר 1,000 נקודות, גם אם מצבו לא קל, מקבל אפס השתתפות, והמשפחה צריכה למצוא פתרון דיור בעצמה, ללא שום סיוע של המדינה. כמי שמכיר היטב את תקציב המדינה, על כל פניו ומשרדיו, אני יכול לומר לכם שאין שום היגיון בתפיסת העולם הזאת, ואני חושב שמדינת ישראל צריכה להביא לכך שתהיה זכות לדיור לכל אדם; שאדם יוכל לגור ותהיה לו קורת-גג - - - ראובן ריבלין (הליכוד): מה היה ההיגיון שהאוצר הסכים לזה? היו"ר אמנון כהן: מה זה הסכים? הוא רצה כסף - - - שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: רצו לקצץ בהוצאות הממשלה. אני מתפלא - - - היו"ר אמנון כהן: אבל יש פרויקט של שכר-דירה, אני יודע. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: רובי, אני מתפלא. זה שמשרד האוצר רצה את זה – זה בסדר, הוא רצה לקצץ בתקציב, ומבחינתו הוא מקצץ קצת. ראובן ריבלין (הליכוד): ממשלה. ממשלה. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אני שואל, קודם כול, איפה היו שרי השיכון, למה הם לא צעקו חמס. הרי אני צועק חמס גם היום, כי זה מאוד רחוק מלתת תשובה. צודק חבר הכנסת כהן שאומר שבמצב הנוכחי צריך להיות אמן כדי לקלוע שההכנסה שלך לא תפחת מ-3,000 ומשהו ותגיע עד 4,000 ומשהו. אלה פשוט קריטריונים לא הגיוניים, ותדע לך, חבר הכנסת יעקב כהן, שכמו שאמרתי לך, אני נאבק לשנות את התקנות הללו ואת הכללים הללו, שיהיה לאזרח קל יותר. יעקב כהן (יהדות התורה): יש לך בשורה טובה בנושא? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: כן, לפחות בעניין אחד אני יכול לומר לך – הרי בעבר החברות הממשלתיות הן שטיפלו, ובאמצעות הבנקים הן נתנו את ההכרה בזכות להשתתפות בשכר דירה. בכל עיר יש בנק, ולכן סניף הבנק היה פתוח לכולם. לצערי, החליט מי שהחליט באוצר שהוא צריך לצאת למכרז, כדי שחברות פרטיות יעשו את בדיקת הזכאות, וזכו שלוש חברות - חברת "עמידר", חברת "מתן" וחברת "יעל", אם אני לא טועה. יעקב כהן (יהדות התורה): "אלמגור". שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: "אלמגור" או "יעל", whatever. חברות פרטיות - - - היו"ר אמנון כהן: השר גאלב, התגעגעת למקום שם? אני מציע שתשב פה. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: במכרז נקבע באיזה מקום כל חברה כזאת תפתח סניפים, ואסור להן לפתוח סניפים במקומות אחרים, כי אם חברה פותחת סניף במקום אחר – החברה השנייה תובעת את האוצר. אז קודם כול, אני תמה למה בכלל צריך להזדקק למכרז כזה, מה התועלת בו, מה ההיגיון בזה. אם הבנקים נתנו את השירות, אז חסכו כמה פרוטות, אבל מטרטרים הרבה מאוד אנשים במקומות שונים, והמכרז נעול - - יעקב כהן (יהדות התורה): לחברות יש משרדים בערים האלה. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: - - בלי דרך יציאה. המכרז נעשה בלי אפשרות בריחה ממנו או יציאה ממנו. יעקב כהן (יהדות התורה): אני חושב שאפשר לעשות אספה עם כולם - - - שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: שנית, בעבר חברות ממשלתיות היו אחראיות לטיפול בדירות הללו, לאכלוס, והיום משום-מה אנחנו נדרשים שלא לתת לחברות הממשלתיות שהוקמו לצורך הטיפול בדיור הציבורי לטפל בדיור הציבורי, אלא עליהן לגשת למכרזים שבהם יתחרו בחברות פרטיות. מה אכפת לחברה פרטית להוריד מהעמלה חצי אחוז או אחוז, ואחר כך לא לטפל בדיירים בכלל? לא מעניינים אותה הדיירים – היא עושה את הקופון שלה והולכת. רבותי חברי הכנסת, זאת, אף-על-פי שחוק חובת המכרזים קובע שחברה ממשלתית פטורה ממכרז. נכון שכתוב, באישור החשב הכללי, אבל שום חשב כללי לא נתן פרשנות מרחיבה כזאת, שהוא יחליט אם חברה ממשלתית תצא למכרז או לא תצא למכרז. ועל כן, במצב הנוכחי, החברות הממשלתיות הופכות להיות מנוטרלות. זה פשוט לא ייאמן בעיני. אז האגודה לתרבות הדיור, שמאגדת 500,000 חברים שמשלמים בכל חודש 25 שקל, לא יכולה לקבל תקציב ממשרד השיכון כיוון שלא נעשה מכרז בין האגודה לתרבות הדיור לחברות פרטיות. אני אומר לכם, חברים, זה פשוט שיגעון שאני לא מסוגל להבין אותו, אבל אני מבטיח לך, חבר הכנסת כהן, אני לא ארפה מהמאבק הזה עד להסדרת הנושאים שעומדים על הפרק. המצב קשה, גם אם אני אצליח. כדי לקבל מושג, אדוני היושב-ראש, בשנת התקציב הקודמת, הרבה פחות מ-50% מהזוגות הזכאים למשכנתאות מימשו את זכותם למשכנתה, הווי אומר – הפער בין מחיר הדירה לבין המשכנתה לזוג הצעיר הולך ומתרחב, ואנשים לא יכולים להגיע לרכישת דירה. לכן הם מתגלגלים מדירה לדירה, לפעמים בשכר-דירה פרוע, בלי שום שליטה, חייבים לעבור בכל שנה-שנתיים דירה, אין להם יכולת לקנות דירה, גרים אצל ההורים, גרים באזורי מצוקה, במקומות שקשה להם ולילדים שלהם. ראובן ריבלין (הליכוד): מה היה האחוז ב-1998? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: ב-1998, אני זוכר, היה הרבה יותר גבוה, אחוז המימושים היה הרבה יותר גבוה. אני רוצה לומר שבעיני, במצב הנוכחי צריך למצוא פתרון לפחות לעניין הזה. זאת הסיבה, חבר הכנסת כהן, שחשבתי על הרעיון של בניית דירות להשכרה. אתה יוצר שוק גדול מאוד של דירות, היצע רחב של דירות לתקופה ארוכה, עד 25 שנה, ואדם יכול לשכור בית, לשבת בשקט בלי צורך לשעבד את עצמו ואת משפחתו ואת כל משכורתו כדי לשלם את המשכנתה בעבור ארבעה קירות, ואין לו ממה לחיות. לכן, אני באמת מקווה שחוק הדירות להשכרה יחולל מהפכה בישראל, ואני לא חושב שיש לך מה לחשוש לגבי גובה שכר-הדירה. אומנם, אמרתי שבשלב ראשון לא נתערב בשוק, כי לדעתי, אם ייבנו בשנה הראשונה אלפי דירות חדשות להשכרה, זה רק יוריד את המחיר בשוק - - - ראובן ריבלין (הליכוד): ההיצע יוריד את המחיר. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: כן, הוא יוריד את המחיר באופן אוטומטי. אם זה לא יקרה ואני אחשוב שיש מקום להתערבות – יש לי סמכות להתערב בתקנות וליצור רגולציה, ואני לא מפחד לעשות רגולציה אם אני חושב שהיא צודקת, בעיקר מבחינה חברתית. לכן, אין לך מה לחשוש. היו"ר אמנון כהן: לוח זמנים של הנושא של שכר דירה. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: החוק עבר בקריאה ראשונה בכנסת לפני שבועיים. היו"ר אמנון כהן: כן, הוא צריך להגיע לוועדת הכלכלה. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: ביקשתי מיושב-ראש ועדת הכלכלה לעשות לי טובה ולזרז את הדיון בחוק, ואני גם פונה אליך כחבר הוועדה הזאת וכיושב-ראש הוועדה לשעבר – אנא, היה אתה שליח - - - היו"ר אמנון כהן: מה התהליך? אחרי שהחוק עובר בקריאה שנייה ושלישית, מה התהליך אחר כך? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אני ישר יוצא למכרז. הכנתי במינהל קרקעות ליותר מ-10,000 דירות. אני יוצא למכרזים למכירת קרקעות לבנייה להשכרה בכל הארץ. היו"ר אמנון כהן: ועדות תכנון, כל הסיפור – זה הרבה זמן. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: יש לנו קרקעות מתוכננות, ויש קרקעות לא מתוכננות. יעקב כהן (יהדות התורה): באילו אזורים, כבוד השר? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: בכל הארץ, מצפון עד דרום, כולל - - - היו"ר אמנון כהן: איפה שיש קרקע פנויה כביכול, מה שמתאים לנושא הזה. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אגב, בכל האזורים; גם - - - יעקב כהן (יהדות התורה): אזורים דתיים? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: גם. בבני-ברק יש מגרש, למשל. אני חושב שבעניין הזה, אדוני היושב-ראש, תהיה אתה שליח הציבור – שליח נאמן של הציבור – לזרז את הדיון בוועדת הכלכלה - - - יעקב כהן (יהדות התורה): גם אני חבר בוועדה. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: וגם אתה. ביקשתי מיושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת כחלון, והוא הבטיח לי לעשות מאמץ להביא זה לדיון - לא בשבוע הקרוב, לצערי, אלא בעוד שבוע, יום אחד, לגמור את הדיון בחוק הזה ולהחזיר אותו לקריאה שנייה ושלישית כדי שנוכל לצאת למכרזים. אני פונה אליכם ומבקש - - - היו"ר אמנון כהן: אבל בינתיים, אדוני השר, עד שהחוק הזה יעבור, אולי אפשר לחזק את המשפחות הללו, להגדיל את התקציב. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אמרתי - אני נאבק, ואני מקווה ומבקש מכם שתסייעו בידי להיאבק כדי לתקן את המצב. אני רוצה לומר שתיקנו דברים כבר השנה. אני רוצה לתת שתי דוגמאות, ובזאת אסיים. למשל, במצב הנוכחי, המקרים הקשים ביותר הם המשותקים עם 100% נכות. אין להם פתרון, לא הכנסה שבאמצעותה הם יכולים לקנות דירה בדרך כלל וגם לא פתרון דיור פשוט, כי לנכה, דירה רגילה לא מתאימה. הוא לא יכול להיכנס עם כיסא הגלגלים שלו דרך הפתח, לא למקלחת ולא לחדר השינה, כי הסטנדרט שלהם מכתיב פתח צר יותר מרוחב כיסא הגלגלים. לכן, קשה מאוד למצוא דירות לנכים, וגם כשיש - אין תקציב. התקציב שיש לי השנה לקנות דירות נ"ר לאלה הזקוקים לדירה הוא 25 מיליון שקל. זאת אומרת, אם מחיר דירה הוא 200,000-150,000 דולר, אני יכול לקנות בשנה בין 150 ל-200 דירות, לא יותר. מחכים בתור מאות שאין להם פתרון. באתי לאוצר בהצעה, והם קיבלו אותה לשמחתי, שבמקום לקנות דירה – עד שמוצאים דירה, עד שהנכה מסכים וחושב שהדירה מתאימה לו, שהיא באזור שהוא רוצה, והיא עולה 200,000 דולר, עובר זמן ארוך ובינתיים אנשים סובלים. הגעתי להסכמה עם האוצר שבמקום זה אנחנו ניתן לנכה מענק של 70,000 דולר, והוא יחפש דירה ויקנה לבד. הרי מגיעה לו משכנתה. הוא יכול לחפש דירה בעצמו, והוא יקבל אותה במחיר הטוב ביותר במקום שהוא רוצה. הוא יבחר איפה לגור. נותנים לו מראש, ביד, מענק של 70,000 דולר, והוא קונה את הבית מהיום הראשון. זה בית שלו, זה נכס שלו. היו"ר אמנון כהן: אבל מה הוא יקנה ב-70,000 דולר, אדוני השר? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: זה רק המענק. מגיעה לו משכנתה מסובסדת נוספת שהוא יצטרך להחזיר. במקום לשלם שכר דירה, יוצא לו לשלם פחות משכר הדירה שהוא משלם על דירה שאני קונה ב-200,000 דולר. דיברתי עם ראש ארגון הנכים, והוא אמר לי שבעיניו זו הצעה יוצאת מן הכלל. אני מקווה שהשנה ינצלו את ההצעה הזאת, כיוון שאם היא תנוצל - באותו תקציב אני יכול לקנות פי-שניים דירות, כי אני לא צריך להשקיע 150,000 דולר בדירה. דוגמה שנייה, חבר הכנסת יעקב כהן - הגעתי להסכמה עם האוצר. הרי פרט לקיצוצים, האוצר החליט לפני שנתיים שבכל שנה מקצצים עוד 5% מההשתתפות בשכר דירה. עוד לפני שהגעתי למשרד השיכון קיצצו 10%. נלחמתי על זה בשיניים בתקציב 2007 והגענו להסכמה שהקיצוץ מבוטל - לא יקצצו 5%. החזרנו את הגלגל אחורה למה שהיה לפני שנתיים. זאת נחמה פורתא, כי גם מפרוסת הלחם הדקה הזאת התחילו להוריד בכל פעם חתיכה. זה תוקן, לשמחתי, ואני בטוח שזה ישנה משמעותית את מצבן של המשפחות הללו. אדוני היושב-ראש, בתחום הדיור, לצערי, מאז שאני מכיר את משרד השיכון כראש עיר לפני 25 שנה, הוא הלך וקוצץ. בכל פעם קיצצו לו איבר אחר, מחוסר עירנות של השרים שהיו שם – פעם את היד, פעם את הרגל, כמעט הגיעו לקיצוץ הראש. אני משתדל להחזיר עטרה ליושנה, ובעזרת השם לא ארפה מהמאמץ הזה עד שנחזיר עטרה ליושנה, עד שהמשרד יחזור להיות מה שהיה, וייתן תשובה אמיתית למשפחות הנזקקות ולאלה שלא נזקקות מבחינת תכנון, פיתוח ודיור. אדוני היושב-ראש, אם חבר הכנסת כהן מעוניין שנדון בהצעתו בוועדה, אני אשמח. אתה יכול להסתפק בדברי אם אתה מעוניין. אם אתה רוצה דיון במליאה, אני אשמח. יעקב כהן (יהדות התורה): תשלב את זה עם הצעת חוק. שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: מה שתרצה, אדוני. מבחינתי אתה יכול לדון בוועדה, אין לי שום התנגדות. אני מסכים לזה. יעקב כהן (יהדות התורה): אפשר בוועדה. היו"ר אמנון כהן: יש הצעה אחרת לחבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני השר, הקשבנו לך קשב רב. אני חושב שיש באמת בשורה לנכים בזה שנותנים להם מענק של 70,000 דולר ונותנים להם משכנתה. זה דבר חשוב, כי אני יודע ש-25 מיליון שקלים לא נותנים מענה גם ל-150 דירות, אדוני השר. אולי לא מעודכנים מספיק במה שקורה בשוק בחודשים האחרונים. היום דירה של 75 מטרים רבועים בירושלים עולה 200,000–250,000 דולר. העלייה החדה במחירי הדירות לא נותנת אפשרות לממש משכנתאות, ולכן הסכום הזה הוא פעוט ביותר. אדוני השר, זה שאדם, אזרח, לא ממצה את כושר ההשתכרות, לא יכול להמשיך להיות ססמה ותירוץ שלא לתת לו בכלל השתתפות בשכר-דירה. אני מדבר בעיקר על בחורי ישיבה ששירתו בצה"ל והיום לומדים בישיבות. לא ייתכן שיגידו להם: כיוון שאתה יושב היום בישיבה אתה לא ממצה את כושר ההשתכרות שלך ואתה לא זכאי. אתה לא זכאי גם אם יש לך ארבעה או חמישה ילדים. את זה אתה חייב לשנות. דרשנו את זה בשנים עברו, והאוזניים פה היו ערלות. אני מבקש ממך, אדוני השר, להשתדל לשנות את זה. אני מוכן להביא חקיקה. אם אתה מבטיח לי שתעזור לי בזה, מחר בבוקר אני עובד על הנושא הזה. לכן אני מבקש להכניס את הנושא לוועדה. היו"ר אמנון כהן: אתה יכול רק להציע להסיר, כי ועדה כבר הציעו. אנחנו עוברים להצבעה. בעד – לוועדה. נגד – מסירים מסדר-היום. אפשר להצביע. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 9 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד - 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. חבר הכנסת יעקב כהן, לוועדת הכלכלה? יעקב כהן (יהדות התורה): כן. היו"ר מגלי והבה: אנחנו מעבירים את הנושא הזה לוועדת הכלכלה של הכנסת לדיון. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אמנון כהן: הודעה לסגן מזכיר הכנסת, בבקשה. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא: שיעור העבריינות בקרב בני-נוער עולים, בעקבות דיון בהצעות לסדר-היום של חברי הכנסת יצחק אהרונוביץ ואליהו גבאי. מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות דיון מהיר בנושאים: המצב הקשה של ילדי העולים בישראל – הצעתה של חברת הכנסת מרינה סולודקין; הגידול בפשע בקרב ילדי העולים – הצעתו של חבר הכנסת דוד רותם. תודה. שאילתות ותשובות היו"ר מגלי והבה: אדוני השר, חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשאילתות ותשובות. 717. מצוקת הדיור של ערביי יפו חברת הכנסת רונית תירוש שאלה את שר הבינוי והשיכון ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006): ערביי יפו סובלים ממצוקת דיור הנובעת ממצוקה כלכלית. רצוני לשאול: 1. האם משרדך פועל לבניית דיור ציבורי עבור אוכלוסייה זו? 2. אם כן - מה הוא לוח הזמנים בנושא וכמה דירות תיבנינה? 3. אם לא - מדוע? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להשיב על שאילתא מס' 717. 3-1. משרד הבינוי והשיכון איננו מתוקצב לבנות דיור ציבורי. יש תקציב זעום לרכישת דירות בעבור הדיור הציבורי - דירות נ"ר. דירות אלה מיועדות לנכים המרותקים לכיסא גלגלים. כמובן, סיוע זה ניתן לכלל הזכאים העומדים בכללים שנקבעו, ערבים ויהודים כאחד. המשרד פועל לסייע לאוכלוסיות חלשות בכל המגזרים ובכל האזורים בתוכניות סיוע שונות, כגון השתתפות בשכר-דירה ובשכירות ארוכת טווח. גם תוכניות אלה מוצעות על-פי קריטריונים לכלל אזרחי המדינה. עוד אציין, שמינהל מקרקעי ישראל קיבל בשנים האחרונות כמה החלטות לעודד מכירת נכסים, תוך מתן הנחות ניכרות לתושבים הערבים ביפו. נוסף על כך, בשנים 2006-2005 שווקו 86 יחידות דיור ביפו, ונרכשו 75 מהן. כמו כן, כיום יש מעל 600 יחידות דיור בהכנה למכרזים. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחברת הכנסת תירוש. רונית תירוש (קדימה): אדוני השר, האם יש דבר שנקרא "דיור סוציאלי" שניתן ל-25 שנה? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: לא. יש שכירות ארוכת טווח לעשר שנים, והיא ניתן על-פי קריטריונים לכל האוכלוסייה, יהודים וערבים כאחד. אין ל-25 שנים, יש לעשר שנים. רונית תירוש (קדימה): וזה מתקיים ביפו? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: מתקיים לכל אחד שזכאי, לא משנה איפה הוא גר. בכל מקום שיש בו זכאים על-פי הקריטריונים של התוכנית הזאת, הם מקבלים שכר דירה לעשר שנים. רונית תירוש (קדימה): איך אדם יכול להגיע לאותם קריטריונים? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: הוא פונה אל משרד השיכון באזור המגורים שלו, ושם בודקים את הנתונים שלו. אם הנתונים שלו הם כאלה שמצדיקים את זה, הוא מקבל. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 869, של חבר הכנסת מלכיאור, ולאחר מכן שאילתא מס' 891, של חבר הכנסת אברהים צרצור. 869. מינהלת הבדואים חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר הבינוי והשיכון ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): זה כ-20 שנה פועלת במינהל מקרקעי ישראל מינהלת הבדואים, המרכזת בידיה סמכויות לגבי 150,000 התושבים הבדואים בנגב, וכל תקציבי הממשלה לבדואים מועברים דרכה. הבדואים קובלים על חוסר שקיפות בפעילותה. רצוני לשאול: 1. מדוע יש צורך בגוף מקשר? 2. מה היא עמדת משרדך בנוגע למינהלת ולצורך בקיומה? 3. כיצד תיפתר בעיית השקיפות? תשובת שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הגופים הקיימים אינם עונים על צורכי האוכלוסייה והמדינה כאחד. המינהלת מטפלת בנושא הקרקע בלבד, ונושאים אחרים, כגון הסדר קבע בנושא הקרקע, תעסוקה, חינוך ורווחה, אינם מטופלים כלל. 2. המינהלת הקיימת תהיה חלק מהרשות החדשה שתקום, במתכונת שונה. 3. השקיפות קיימת, ובעיקר ברשות החדשה, שעבודתה ודרכי פעולתה יהיו מוסדרות במסגרת חוק שאני מתעתד להגיש לממשלה ולכנסת. 891. פרויקט שיקום שכונות חברתי חבר הכנסת אברהים צרצור שאל את שר הבינוי והשיכון ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): במסגרת פרויקט שיקום שכונות חברתי של משרדך, רק שני יישובים לא-יהודיים בנגב, רהט ותל-שבע, מקבלים תקציב מלא. היישובים חורה, שגב-שלום, כסייפה, ערוער ולקיה מקבלים רק 50,000 שקלים בשנה, בניגוד להחלטת בג"ץ משנת 2002 ואף שהם עונים על כל הקריטריונים של הפרויקט. ברצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן - מה הם הנימוקים להחלטה? 3. כיצד יושוו התקציבים? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: 1. אגף שיקום שכונות חברתי הקצה 50,000 שקל לכל אחד מהיישובים הבדואיים שאינם משולבים בפרויקט שיקום שכונות - ערוער, שגב-שלום, חורה, כסייפה ולקיה – בשנים 2005-2004. בסך הכול תוקצבו היישובים בתקופה זו ב-500,000 שקל. ההחלטה על כך התקבלה על רקע מצבם הקשה של היישובים ועל רקע המלצה של הצוות הבין-מוסדי לכלול יישובים אלה בפרויקט, ולא על רקע הבג"ץ בנושא שילוב יישובים במגזר הלא-יהודי בפרויקט שיקום שכונות, כפי שנאמר בשאילתא. 2. ההחלטה להפסיק את התקצוב נתקבלה לאחר שהתברר כי אין כל כוונה לשלב יישובים אלה או אחרים בפרויקט שיקום השכונות. אדוני, אני מבקש להוסיף ולומר, שכפי שאתה יודע, לאחרונה הבאתי לממשלה הצעת החלטה שמצמצמת את מספר השכונות שהמשרד פועל לשיקום פיזי שלהן מ-94 ל-37. בעיני זה לעג לרש לתת לכל שכונה כמה מאות אלפי שקלים בשנה. אי-אפשר עם זה לשקם שכונה. השנה הכפלתי את תקציב שיקום השכונות וצמצמתי את מספר השכונות לחצי, כך שבעצם יהיה מצב שכל השכונות שנשארו בשיקום על-פי מצבן הסוציו-אקונומי יקבלו תקציב שהוא כמעט פי-ארבעה ממה שקיבלו בשנה שעברה. זה אומנם לא תקציב שעונה על הצרכים, אבל הוא יהיה יותר משמעותי ממה שהיה עד היום. אז נוכל לפעול בצורה יותר אינטנסיבית בשכונות האלה. לא פגענו בתקציבים החברתיים בכל 96 השכונות. מובן שבשכונות שנשארו בשיקום יש גם יישובים ערביים - לאו דווקא בדואיים, אבל יש יישובים ערביים. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר ותודה גם לחבר הכנסת צרצור, שאין לו שאלה נוספת. שאילתא מס' 929, של חבר הכנסת מוחמד ברכה, ושאילתא מס' 943, של חבר הכנסת פינס-פז - לפרוטוקול. 929. קריטריונים למתן משכנתאות חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר הבינוי והשיכון ביום י"ט בשבט תשס"ז (7 בפברואר 2007): נודע לי כי בנק טפחות מתנה מתן משכנתה לאזרח ערבי בקיום חקירה מקיפה בעניין המבקש, האורכת חודשים. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן - מי קבע את הקריטריון הזה לגבי האזרחים הערבים? 3. אם לא - מה הם הקריטריונים שקבע משרדך לקבלת משכנתאות לדיור? תשובת שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. על-פי המכרז לשירותי אימות של משרדנו, על החוקר להמציא את נתוני החקירה בתוך חודש ימים, מותנה כמובן בשיתוף פעולה של הנחקר. אם יש מקרים שבהם החקירה מתארכת, נבדוק את הפנייה. משרד הבינוי והשיכון מסייע לזכאים חסרי דיור, והבסיס לאימות בקשות אלו הוא קובץ מס רכוש. ביישובים שבהם הנכסים אינם רשומים באופן מסודר לא קיימים הנתונים לצורך בדיקת הזכאות לסיוע בדיור של מי שמבקש סיוע כחסר דירה. נוכח העדר רישום מסודר, פעל המשרד בשני מסלולים: 1. באופן חריג ניתנה הנחיה שניתן לאשר מתן משכנתה תקציבית גם אם הקרקע לא רשומה על שם הזכאי מבקש המשכנתה, ובתנאי שהוא רשום כמגיש התוכנית. יצוין כי הנחיה זו קיימת רק ביישובים האלה; 2. המשרד מפעיל חקירות כדי לאמת שמבקשי הסיוע הם חסרי דירה. מיותר לציין כי בערים מעורבות אין כל הבחנה בחקירות או בכל קריטריון אחר בין כלל האזרחים. כל שאר הקריטריונים הם אחידים בכל הארץ. 943. מימון תשתיות בשכונה המערבית בפקיעין חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את שר הבינוי והשיכון ביום י"ט בשבט התשס"ז (7 בפברואר 2007): בשכונה המערבית בפקיעין גרים תושבים בתנאים קשים ללא כביש מוסדר וללא תשתיות. רצוני לשאול: 1. האם העברת המימון לפיתוח התשתיות בפקיעין מתעכבת? 2. אם כן – מדוע, ומה ייעשה בנדון? תשובת שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. בשנת 2002 שיווק משרד הבינוי והשיכון 32 מגרשים ביישוב פקיעין. לקראת השיווק, סוכם עם הרשות המקומית שנוסף על עבודות הפיתוח שנעשו במימון המשרד על-פי הנדרש בתוכנית בינוי ערים, יבוצעו עבודות פיתוח נוספות לדרכי גישה למגרשים במפלס העליון, במימון משותף עם הרשות המקומיות ורוכשי המגרשים ובביצוע הרשות המקומית. המועצה המקומית פקיעין חזרה בה מהסכם זה לאחר שמשרד הבינוי והשיכון העביר את חלקו לפי ההסכם. הרשות והתושבים לא מילאו את חלקם בהסכם. רוכשי המגרשים החלו בבניית בתיהם בלי להשלים את עבודות הפיתוח, ונבנו מסלעות לא חוקיות על חלק משטחי הציבור שבהם מתוכננות תשתיות שטרם הוקמו. מחוז חיפה במשרד הבינוי והשיכון פנה לראש המועצה ולמהנדס המועצה והתריע לפניהם על חריגות הבנייה בשכונה, אך לא נעשה דבר. משרד הבינוי והשיכון מתחייב לבצע את העבודות הנדרשות להשלמת פיתוח האתר על-פי תוכנית בינוי ערים מייד עם סילוק כל המפגעים הלא-חוקיים שבנו רוכשי המגרשים. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 945 של חבר הכנסת נסים זאב - בבקשה. 945. הקצאת קרקע לחווה חקלאית-טיפולית בעיר אלעד חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר הבינוי והשיכון ביום כ"ו בשבט תשס"ז (14 בפברואר 2007): פורסם כי יוקם פארק על קרקע מינהל מקרקעי ישראל בעיר אלעד. עוד נודע לי כי תושב אלעד המעוניין להקים חווה חקלאית-טיפולית לנוער מנותק ביישוב מבקש קרקע מהמינהל. רצוני לשאול: האם יישקל שילוב היוזמה לחווה חקלאית-טיפולית לנערי אלעד במסגרת הפארק? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אני מתכבד להשיב על שאילתא של חבר הכנסת נסים זאב. אני באמת חושב שזאת תופעה ייחודית שצריך לציין אותה. אדוני היושב-ראש, עוד לא קרה לי פעם אחת שבאתי לענות על שאילתא של חבר הכנסת נסים זאב והוא לא היה בזמן התשובה על השאילתא. הוא בכלל נמצא פה כל הזמן כמו עמודי הבית, אז כל הכבוד לך. ככלל, המינהל פועל בהתאם לחוק חובת המכרזים. לפיכך, כל הקצאת קרקע, גם למטרה הנדונה, טעונה מכרז, מתוך חובתנו לנהוג לפי כללי המינהל התקין, בהגינות ובשוויון כלפי כל אזרח. נשאלה השאלה אם יישקל שילוב יוזמה להקמת חווה חקלאית-טיפולית במסגרת פארק מתוכנן להקמה. למינהל לא הועברה עד היום כל בקשה להקמת חווה חקלאית-טיפולית באלעד, ועל כן לא ניתן להתייחס לבקשה שכזאת בלי לקבל איתור מדויק. היה ויתקבל איתור מדויק, יבחן המינהל את הבקשה גם במסגרת הייעוד המתוכנן. מכל מקום, גם אז המינהל יפעל בהתאם לחוק ולנוהלי המינהל. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני כבוד השר, לאחרונה קיימתי כמה סיורים במסגרת תפקידי כיושב-ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים. אדוני השר, אני אומר לך שיש צורך רציני בזה. אנחנו היום משמידים את עצמנו, ואני מתכוון להידרדרות של הנוער בשל צריכת הסמים. יש צורך רב בהקצאת שטחים לשיקומם של אותם בני-נוער. לכאורה, הם מידרדרים רק מבחינה חינוכית, אבל ההידרדרות נמשכת לסמים. סיירתי אתמול בליפתא. יש צורך רב, למשל, בהקצאת שטח בפריפריה של ירושלים לבני-נוער. יש שם אשפוז-יום ואשפוז חודשי לבני-הנוער, ואין שם מספיק מקומות ומיטות. הם זקוקים שם להקצאה מהסוג הזה. זכור לי שבעבר היו מקצים במינהל שטחים ללא מכרז. יש אפשרות שבוועדת חריגים יוקצה שטח מינהל ללא מכרז, והשמאי של המינהל ייתן הערכה של המינהל לשווי הקרקע. האם אדוני השר ישקול בחיוב דבר כזה? שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, אני קודם כול מבקש לציין שגם היום יש מקומות שהוקצו בדיוק למטרה הזאת, לדוגמה, כפר-זוהרים לשיקום מסוממים, כפר שלם שניתן לעמותה שמטפלת במסוממים ומשקמת אותם; כפר-לבון בצפון, שבעבר היה קיבוץ שהתפרק והעבירו אותו לאגודה אחרת שמשקמת מסוממים שיקום טיפולי. יש עוד כמה מוסדות כאלה ברחבי הארץ שזאת מטרתם, זאת אומרת, זה לא דבר חדש, אלא מה? גם הם פעלו לפי נוהל מסוים. כאשר יש גוף טיפולי שאחראי לטפל במסוממים, הוא מוכר במשרד הבריאות, ומשרד הבריאות ממליץ למינהל לתת פטור ממכרז לגוף הטיפולי הזה, והוא מעיד שהגוף הזה מקצועי, זה מגיע לוועדה מיוחדת של פטור ממכרז במינהל - כמו שאתה אומר על-פי שמאות. המינהל מאשר בקשה כזאת אם הוא מוצא שהיא מוצדקת. בזה לא נגמר העניין. כל החלטה של מועצת המינהל לפטור ממכרז מחייבת חתימה ואישור של שר האוצר. אם הוא עובר את התהליך, הוא משלם לפי הערכת השמאי. מובן שאני לא שולל את האפשרות. אם יש גוף טיפולי כזה – גוף מסודר, עמותה רשומה כחוק שמשרד הבריאות מכיר בה וממליץ למינהל לתת לה פטור ממכרז לצורך העניין הספציפי הזה - ויש מקום, אין סיבה שלא יעשו את זה. תודה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה לאדוני השר. הצעה לסדר-היום הצטרפות עשרות אלפי ישראלים ל"יהודים מאמינים בישו" היו"ר מגלי והבה: הנושא הבא: הצטרפות עשרות אלפי ישראלים ל"יהודים מאמינים בישו" – הצעה לסדר-היום שמספרה 2449. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני, אני רוצה להקדים ולומר כמה מלים. אדוני השר, בהיותי נער בן 13, בישיבת "פורת יוסף", יצאנו במבצע לאתר נערים ונערות שהיו הולכים למיסיון בירושלים. הם באו משכונות עוני, משכונות מצוקה, מקריית-יובל ומהקטמונים. היו לוכדים נפשות של נערים ושל נערות ומנסים לשכנע, ולעתים גם הצליחו להטביל משפחות ולהמיר את דתן. ניצלו מצוקות של אותן משפחות. לצערי הרב, כבר 40 שנה המגמה הולכת ומתפשטת. אדוני היושב-ראש, צריך לזכור שבמשך אלפי שנים ידע העם היהודי לשמור על צביונו היהודי בזכות אמונתו ומורשתו. עם ישראל מסר את עצמו למען האמונה שלו. יהודים נרצחו, נתלו, נטבחו ונשרפו רק כדי לשמור על הצביון היהודי. והנה, קמו אנשים חטאים, בני-בליעל מקרבנו - וידיחו את אנשי עירם לאמור נלכה ונעבדה אלוהים אחרים מאלוהי העמים הרחוקים והקרובים, אשר לא ידעו אבותינו. אותם מסיתים, אותם מדיחים הם יהודים מומרים המכנים את עצמם יהודים משיחיים, אשר מנסים ללכוד ברשתם יהודים משכבות מצוקה ומנצלים את מצוקתם הכלכלית כדי לעשות שמות בנפשותיהם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך מהי צורת השכנוע של אותם יהודים שנמצאים במצוקה כלכלית קשה. משכנעים אותם להמיר את דתם - - - היו"ר מגלי והבה: אדוני, אתה טוען שיש גם תשלומים כספיים בדבר הזה? נסים זאב (ש"ס): זה ברור. אולי לא כסף ממש, אבל שווה-כסף. שווה-כסף הוא ככסף, זו הלכה מפורשת. הם באים ומשכנעים את האנשים שהישועה שלהם תבוא מכך שהם ימירו את דתם. זה מתפשט בכל רחבי הארץ ובעולם כולו. בארץ זה מתמקד בבני-הנוער, במרכזי בילוי, בקייטנות. הם מנצלים את חולשתם של בני-הנוער שאינם די חזקים באמונתם היהודית. לצערנו הרב, בבתי-ספר חילוניים לא מלמדים כל כך אמונה יהודית, שורשית, מעמיקה, וכאשר הם נתקלים במצבים כאלה, כשבא מישהו להשפיע עליהם הם ממירים את דתם. רק לאחרונה הוקמה כת של יהודים משיחיים ששמה "אוהל רחמים". הכת הזאת פעלה בנצרת-עילית. הם הקימו בית-תמחוי לכל מאן דבעי, לכל המסכנים הנזקקים, והשתמשו בעובדות סוציאליות של נצרת-עילית כדי לקבל גישה ואינפורמציה על אותן משפחות נזקקות כדי להעבירן על דתן. לפני כמה שבועות התקיים טקס מרכזי של הטבלת יהודים לנצרות בגני-התערוכה, במעמד של כ-800 איש. אוטובוסים מלאים הגיעו ביום השבת מתל-אביב, מבאר-שבע, מראשון-לציון, והם ישבו מרותקים והקשיבו להרצאות. אותם אנשים שפועלים כמיסיונרים מצליחים להשפיע. הם לא באים כנוצרים ולא כמיסיונרים, אלא הם באים עם סממנים של יהודים - הולכים עם כיפה שחורה, עם ציצית, עם זקן, אפילו פותחים כל מיני חבורות של בר-מצווה ולימוד תורה. צריך לזכור שאותם אנשים הם המסוכנים ביותר. בעולם, המיסיון פועל בעיקר בבתי-הספר היהודיים בחבר העמים. כשהמיסיונרים נוכחו לדעת שרבני הקהילות עולים על עקבותיהם, הם החלו לשגר ספרים וחומר הטפה מיסיונרי ישירות למנהלי בתי-הספר. הם פועלים בטכניקה ובשיטה מסוימות כדי שלא יבחינו שמדובר בחומר מיסיונרי. הם שולחים את זה מארץ-ישראל, ובחוץ-לארץ, כשמישהו מקבל ספרים יפים, עטופים, כתובים בשפה העברית, עם כיתוב שנראה כיתוב קודש, הוא לא יחשוד שהמטרה היא בעצם מיסיון. לא עולה על דעתו של שום אדם שהמטרה היא מיסיון. לכן, אדוני היושב-ראש, כדי למנוע את התפשטות הנגע הזה – לא שיש עשרות אלפים - דרך אגב, אדוני היושב-ראש, חשוב שתדע, אם בא יהודי ואומר שהוא רוצה להעביר שיעורים לבעלי תשובה בארצות-הברית, לא נותנים לו ויזה והוא פסול לכל החיים שלו. הם רואים בזה המרת דת. תראה כמה הם מקפידים ששם לא יהיה מצב שאולי יהודי ישפיע ואולי זה יגיע לאיזה גוי. כאן אנחנו מאפשרים את זה בצורה חופשית. אנחנו מכבדים את דתו ואת אמונתו של כל אחד, אבל שיבואו לנצל חולשה של נערים ולהמיר את דתם בארץ-ישראל, זה דבר שאסור לעבור עליו לסדר-היום. אני מקווה שהממשלה תיתן את דעתה על הנושא, ואם יש צורך בחקיקה נוספת - אפשר גם להרחיב את החקיקה הקיימת – ראוי שהממשלה תתמוך בזה, כדי שלא יהיה המשך של ההטפה להמרת דת. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. ישיב לו השר יצחק כהן. אני אאפשר לחבר הכנסת זכור לשאול את השר. השר יצחק כהן: כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אני רוצה להודות לחבר הכנסת הרב נסים זאב על שהעלה את הנושא החשוב הזה על סדר-היום. אכן, אתה צודק, ידידי כבוד הרב, התופעה מחרידה. פה המקום לציין לטובה את ארגון "יד לאחים", שעושה מלחמת קודש בעניין הזה. לצערי, כבוד הרב, התופעה שאתה מתריע עליה קיימת. על-פי הנתונים שמתקבלים מהשטח, נראה שהתופעה אף מתרחבת, מפני שהם "מתלבשים" על קבוצות אוכלוסייה מסוימות מחתך סוציו-אקונומי נמוך, הסובלות ממצב כלכלי קשה. העזרה הכספית מותנית בהמרת דת. הם מצליחים במקומות שבהם יותר מ-20% מהאוכלוסייה עניים, רעבים לפת לחם. האנשים האלה נשאבים לתוך הוואקום הזה. הם הולכים למשפחות שהן חלשות גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה כלכלית. זו קרקע פורייה לפעילות שלהם. אני מציין לשבח את ארגון "יד לאחים", שהוא מן היחידים שעומדים בפרץ. לצערי, היום אין חוק במדינת ישראל האוסר פעילות מיסיונרית. יתירה מזו, גורמים פרטיים שפועלים כדי לבלום את פעילות המיסיון, כמו "יד לאחים", נתקלים בקשיים מול מערכת אכיפת החוק. אשר על כן, ידידי היקר, התיקון לעניין הזה הוא רק בחקיקת חוק שימנע פעילות מיסיונרית בתוך גבולות מדינת ישראל. עד שהחוק הזה לא ייחקק, יהיה קשה מאוד להתמודד עם התופעה ברמה הממלכתית, ונותר רק לחזק ארגונים כמו "יד לאחים" של הרב ליפשיץ שימשיכו בפעילות הברוכה שלהם. אני חושב שהבית הזה, בית-המחוקקים, חייב לחוקק חוק שימנע את הפעילות הזאת בתוך גבולות מדינת ישראל ומחוצה לה – אם הוא יכול, כמובן. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת זכור ביקש לשאול שאלה, אני מקווה שבאותו הקשר. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בערבית אומרים שמי שהבית שלו מזכוכית אסור לו לזרוק על אחרים אבנים, כדי שלא יזרקו עליו אבנים. אני יודע שהיהודים והישראלים הביאו לישראל נוצרים ומוסלמים והפכו אותם ליהודים עניים. מה שהביא אותם ליהדות זה רק העוני והרעב. לפי האסלאם אסור להעביר בכוח מישהו לאסלאם. אסור. אם אני יכול לשכנע אותך - - - השר יצחק כהן: אין מיסיונרים בדת היהודית. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): אם זה בשכנוע ולא בכוח, זה מותר. מותר לי לשכנע אותך להיות מוסלמי. האם הם מכריחים אותם להפוך לנוצרים או משכנעים אותם? היו"ר מגלי והבה: השאלה ברורה. תודה. השר יצחק כהן: הדת היהודית אוסרת פעילות מיסיונרית גם מתוכה. היהודים לא רודפים אחרי גויים להפוך אותם ליהודים. נסים זאב (ש"ס): - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת נסים זאב, השר הקשיב לך קשב רב, נתן לך זמן. שניכם בני אותה סיעה ותוכלו - - - היום הזמן שלנו קצר. אדוני השר, יש לך מה להוסיף? השר יצחק כהן: אני מבקש מהבית הזה לחוקק חוק שיאסור פעילות מיסיונרית. נסים זאב (ש"ס): אמרתי בדברי - - - היו"ר מגלי והבה: אוקיי. לגופו של עניין, האם אדוני מסתפק? נסים זאב (ש"ס): - - - האם אתה תנסה בממשלה להעביר אותה? השר יצחק כהן: בשמחה רבה. בשמחה, כבודו. היו"ר מגלי והבה: האם אדוני רוצה שנסתפק בתשובתו? השר יצחק כהן: אני חושב שכן, אלא אם כן המציע - - - נסים זאב (ש"ס): אני מבקש – אני חושב שיש פה - - - השר יצחק כהן: מה שתבקש, כבוד הרב. נסים זאב (ש"ס): אני לא חושב שיש צורך בוועדת הפנים עד החקיקה כדי להשפיע - - - היו"ר מגלי והבה: אבל, חבר הכנסת זאב, מה שאתה רוצה להביא לחקיקה, תביא. אתה חבר בוועדה. השר יצחק כהן: ולהזמין את "יד לאחים". נסים זאב (ש"ס): - - - השר יצחק כהן: לאיזו ועדה כבודו רוצה? נסים זאב (ש"ס): אני? לדעתי – לוועדת החוקה. השר יצחק כהן: אז אני מבקש להעביר את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולהזמין את חברי "יד לאחים", שייתנו את הנתונים המדויקים. היו"ר מגלי והבה: אוקיי. חברי הכנסת, אנחנו עושים הצבעה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני רוצה לשאול שאלה קטנה. היו"ר מגלי והבה: אדוני, עכשיו לא זמן של שאלות. אחר כך תתפוס את השר ותשאל אותו. הוא לא בשאלות ותשובות. היתה הצעה לסדר-היום. שאלנו. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אבל יש שאלות שקשורות אלי. היו"ר מגלי והבה: אבל יש עוד מעט תשובות על שאילתות. אם אתה רשום, אין בעיה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - היו"ר מגלי והבה: אבל יש לך שתי שאילתות, תוכל לשאול. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - היו"ר מגלי והבה: הוא פה, אדוני. תקרא את סדר-היום. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. בעד – זה בעד העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת החוקה, חוק ומשפט. נגד – להסיר את ההצעה מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 7, נגד – 1, אין נמנעים. אני - - - השר יצחק כהן: זכור. היו"ר מגלי והבה: טוב, בסדר. זכותו, זכותו. בסדר. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): - - - כשעשרות אלפים הגיעו מאתיופיה ומחבר המדינות, לא היו יהודים. היו"ר מגלי והבה: כן, אבל אני לא מבין למה אתה מתפרץ כשאני באמצע ההכרזה. לא מתאים. אז אנחנו, אם כך, קובעים שההצעה לסדר-היום תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. שאילתות ותשובות היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יש לנו שאילתות לשר הדתות. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מה הנושא אחר כך? היו"ר מגלי והבה: שאילתות ותשובות. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: מתי אני? היו"ר מגלי והבה: אדוני, אתה לקראת סוף הדיון. בהמשך. יש לך זמן. שאילתא מס' 566, של חבר הכנסת אליהו גבאי – אליהו גבאי נמצא פה – מחסור עתידי במקומות קבורה בגוש-דן. ואז תהיה לך שאלה נוספת, תשאל מה שאתה רוצה, אם תרצה. השר יצחק כהן: אני מניח שהוא ירצה. 566. מחסור עתידי במקומות קבורה בגוש-דן חבר הכנסת אליהו גבאי שאל את השר יצחק כהן ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006): פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-21 באוקטובר 2006, כי בחורף הקרוב יאזלו מקומות הקבורה בגוש-דן. למיטב ידיעתי, יש מצוקה במקומות קבורה גם באזורים נוספים בארץ. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – כיצד תיפתר מצוקת מקומות הקבורה בגוש-דן? 3. כיצד יימנע מחסור עתידי במקומות קבורה באזורים אחרים בארץ? היו"ר מגלי והבה: בבקשה, אדוני השר. השר יצחק כהן: 1–3. בשאילתא של חבר הכנסת ידידי ר' אליהו גבאי, מס' 566, מדובר בסוגיה המונחת על שולחן הדיונים של מינהל מקרקעי ישראל, של ועדות התכנון והבנייה למיניהן, של ועדת השרים לקבורה, של נציגי האוצר, של פורום החברות קדישא, של משרד הדתות לשעבר ושל הרשות הארצית לשירותי דת – להלן: הרשות – בהווה. בהנחיית הרשות, ובתיאום מלא עם חברה קדישא תל-אביב, מתנהלות כמה פעילויות במקביל, ובהן: א. פעילות מועצת בית-העלמין היהודי ברקת, לפיתוח אתר ברקת שעל-פי התכנון עתיד להכיל כ-300,000 קברים, שייתנו מענה על צורכי אוכלוסיית מרכז הארץ לכ-30 שנה; ב. פעילות מואצת למציאת חלופות לקבורת השדה הבזבזנית בקרקע, שיאפשרו ניצולת מרבית של הקרקע בעלויות פיתוח סבירות – מדובר בקבורה רוויה; ג. דיונים עם מינהל מקרקעי ישראל בחתירה למצוא פתרון זמני במסגרת המקרקעין הסמוכים לאתר ירקונים. בתחילת החודש הבא תתקיים ישיבה עם כל הגורמים שהוזכרו לשם מתן מענה מיידי על המצוקה שתוארה. בטווח הנראה לעין מצוקת שטחי הקבורה תהיה מנת חלקם של ירושלים, גוש-דן והמרכז. בשאר האתרים הפרוסים ברחבי הארץ יש קרקע זמינה שתיתן מענה על צורכי המקום לשנים רבות. ובילע המוות לנצח ומחה השם דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת גבאי, שאלה נוספת? בבקשה. יש לך אחר כך עוד שאילתא. אדוני שר התחבורה, יש בסדר-היום עוד שתי הצעות לסדר-היום ולאחר מכן - אתה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כבוד השר, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בירושלים ידועה הבעיה שיש עשרות חברות קדישא ובגלל ריבוי החברות נוצר בלגן. זה יוצר רמת שירות שונה מחברה לחברה. יש חלקות קבורה שהן מאוד מוזנחות – עשבים וקוצים ואנשים לא יודעים למצוא את הקבר - - - היו"ר מגלי והבה: מה השאלה, אדוני? אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): סליחה. האם השר חושב שאפשר ליצור אחידות בקרב החברות קדישא בירושלים? כרגע יש ים של חברות קדישא, יש חברה קדישא לכל עדה ולכל פלג של עדה. האם אפשר ליצור אחידות כדי שיהיה שירות ברמה ותהיה מחויבות של החברה לאזרח הנזקק לה? היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת גבאי. השר יצחק כהן: שאלה מצוינת, ואני מודה לך עליה, חבר הכנסת הרב אליהו גבאי. בימים אלה ממש אנחנו שוקדים על הקמה מחודשת של מועצת בתי-העלמין בירושלים, ואנחנו ודאי נפנה אליך כדי להיעזר בניסיונך בהרכבת המועצה ולבקש שתמליץ על חברים במועצה. זה יביא פתרון לבעיה שהצגת, ותודה רבה. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 647 של חבר הכנסת אליהו גבאי בנושא: הלנת שכרם של עובדי המועצות הדתיות. בבקשה. 647. הלנת שכרם של עובדי המועצות הדתיות חבר הכנסת אליהו גבאי שאל את השר יצחק כהן ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006): עובדי המועצות הדתיות מקבלים את משכורתם בעיכוב רב. עובדי המועצה הדתית בצפת קובלים על כך ששכרם מולן דרך קבע, וכבר חודשיים שהם אינם מקבלים את משכורתם. נוסף על כך, בשל העיכובים שירותי הדת נפגעים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – כיצד יובטחו שירותי דת ראויים? 3. כיצד תימנע הלנת שכר בעתיד? השר יצחק כהן: 1–3. המועצה הדתית צפת ומועצות דתיות נוספות, לצערי לא מעטות, אינן מסוגלות לשלם בזמן את מלוא שכר עובדיהן. עובדה זו נובעת מבעיה בסיסית באופי ובמבנה של תקציב המועצות הדתיות. לא יעלה על הדעת ש-60% מתקציב המועצות הדתיות יהיו תשלומי העברה מהרשות המקומית ו-40% יהיו מהממשלה באמצעות הרשות הארצית לשירותי דת. הדבר הזה חייב להשתנות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהרשויות המקומיות אינן מעבירות את חלקן בתקציב, ויש כאלה שפשוט לא מעבירות כלום. אשר לצפת, רוב הזמן המועצה הדתית חייבת לעובדיה בין שכר חודש לשכר חודשיים. ככלל, בערב פסח ובראש השנה הרשות הארצית לשירותי דת – כלומר מדינת ישראל – מעבירה סכומים נכבדים מעבר לשוטף, מעבר ל-40%, לשם פירעון חובות השכר במועצות הדתיות הנתונות במצוקה תקציבית, עקב עבירה על החוק – לדעתי עבירה פלילית של ראשי רשויות, שאינם מעבירים את התקציב, מכיוון שהם קיבלו אותו ממשרד הפנים במענק האיזון – בהתחשבנות של משרד הפנים עם הרשויות מדינת ישראל סופרת את הסכום הזה פעמיים. הרי הוא כלול בצד האוצר של הרשויות המקומיות; המדינה משלמת להן את התקציב הזה עקב התחשבנות במענק האיזון, אבל הם לא מעבירים אותו למועצה הדתית, ואז הלנת השכר הזאת, שלא באשמת המדינה, מתגלגלת לפתחה. לא פעם אחת ולא פעמיים המדינה נחלצת לעזרת העובדים במועצות הדתיות ומעבירה אליהן סכומי כסף נכבדים. הרשות פועלת בעצה אחת עם משרד המשפטים, עם בית-הדין הארצי לעבודה, עם משרד האוצר על אגפיו השונים ועם הסתדרות העובדים, לאישור התוואי של תוכניות ההבראה לכל המועצות הדתיות, שבמסגרתן יינתן מענה על חובות העבר בד בבד עם העברת המועצות הדתיות לפעילות שוטפת בתקציב מאוזן. כל זה לא יחזיק מעמד אם מבנה התקציב לא ישתנה כך שהמדינה תעביר 75% מתקציב המועצות הדתיות ועל הרשויות המקומיות יחולו רק 25% – אגב, כמו בחינוך וכמו ברווחה; נהוג שהרשויות המקומיות מממנות 25% מתקציבי החינוך והרווחה, והמדינה – משרד החינוך, משרד הרווחה – מממנת 75%. זה מבנה תקציב נורמלי. בלי זה, בלי תיקון ושינוי כאמור, אני לא רואה שום עתיד לתוכניות הבראה. אנחנו נעשה תוכניות הבראה – מדינת ישראל הקצתה 90 מיליון ש"ח לתוכניות הבראה – נצא לדרך, ושוב הרשויות המקומיות לא יעבירו את חלקן. זה מעגל שאין לו סוף. חייבים לשנות את זה. היו"ר מגלי והבה: אדוני, אולי תחשוב להעביר את זה לסעיף – הרי במשרד החינוך העבירו את התקציב של המורים לחשבון מיוחד. השר יצחק כהן: ה-25%. היו"ר מגלי והבה: נכון, אולי תחשוב על זה. השר יצחק כהן: צריך לשנות קודם את המבנה. המבנה חייב להיות כזה שהמדינה, שנותנת שירותי דת באמצעות הרשות המקומית, היא כמו משרד החינוך, כמו משרד הרווחה, מממנת 75% ולא 40%, כי בכאוס של 25% עוד אפשר לעמוד. כאוס של 60% הוא התרסקות, וזה מה שקורה. כרגע, המדינה הוסיפה 90 מיליון לתוכניות הבראה, אבל ברגע שנצא לדרך שוב הרשויות לא יעבירו את חלקן. אגב, חובן של הרשויות המקומיות ב-3.5 השנים האחרונות הוא 145 מיליון שקלים, סכום שאי-אפשר לעמוד בו. זה חייב להשתנות, ובלי השינוי הזה אני לא רואה עתיד לתוכניות ההבראה, ואני לא רואה יישום של תוכניות הבראה שימנע מהרשויות המקומיות להתחמק מהעברת חלקן לתקציב המועצות הדתיות ויאפשר למועצות הדתיות לספק את מלא שירותי הדת ביעילות ובאיכות ראויה – בד בבד עם תשלום שוטף של שכר עובדיהן. תודה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת גבאי, אחרי התשובה המקיפה שקיבלת יש לך שאלה נוספת? אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כן, אדוני. סבלנות. כבוד השר, ידוע לי שנכנסת למצב של מפולת במועצות הדתיות, קטסטרופה, שביתות ופשיטות רגל של מועצות דתיות. השר יצחק כהן: והסיבה ידועה לכבודו. וגם הסברתי אותה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני רוצה לשאול את השר: ידוע לנו ששכר עובדי המועצה הדתית הוא לפעמים לא שכר מינימום אלא מתחת לשכר מינימום. הם מקבלים לחם עוני, ומתעמרים בהם, והרשויות המקומיות אינן מעבירות את הכסף. נוסף על כך, אלה שאמורים לקבל פנסיה מהמועצה הדתית לא מקבלים. אלה אנשים ששילמו כל חייהם כדי לחסוך לפנסיה, ובשארית חייהם הגיעו מעבר לגיל הפנסיה ואת מעט הכסף שמגיע להם הם לא מקבלים. האם יש לשר אמצעים כדי לחייב את המועצה או את העירייה – את הרשות המקומית – להעביר את הכסף של הפנסיה או את הכסף שמעבירים לרשות המקומית? היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת גבאי, הצגת מגילת שאלות. אני מציע שתעשו ישיבת עבודה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אז תבטל את הכנסת וכולם ילכו לעשות ישיבות עבודה אצל השרים. השר יצחק כהן: תודה. זאת שאלה מצוינת, כבוד הרב, אבל התשובה עליה טמונה בתשובה הקודמת. היא הנותנת. שינוי מבנה התקציב – 75% מהמדינה – יפתור את הבעיה. אתמול התקיים ביוזמתו של חבר הכנסת זבולון אורלב דיון בוועדה לביקורת המדינה, ונאמר בו שזה חייב לקרות. בלי זה אין שום עתיד לתוכניות ההבראה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מתי זה יהיה? היו"ר מגלי והבה: תודה לשר. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 686 של חבר הכנסת זבולון אורלב: שיפוץ מקווה הטהרה ביישוב יקיר בשומרון. 686. שיפוץ מקווה הטהרה ביישוב יקיר בשומרון חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את השר יצחק כהן ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): הובא לידיעתי כי ב-14 ביוני 2006 פנה היישוב יקיר למשרדך בבקשת סיוע בשיפוץ מקווה הטהרה ובהרחבתו. רצוני לשאול: 1. האם ישופץ המקווה ויורחב? 2. אם כן – מתי? ואם לא – מדוע? השר יצחק כהן: 1–2. שיפוץ מקוואות, כמו בניית מקוואות, כמו בניית בתי-כנסת, נמצא בתוכנית הפיתוח, ואנחנו לקראת סיומה. לשיפוץ המקוואות הוקצו 25 מיליון ש"ח, ויש כ-300 מקוואות בארץ שזקוקים לשיפוץ דחוף. לצערי הרב, בשלוש השנים האחרונות לא נעשה דבר בתחום שיפוץ המקוואות ולא הוחלפה אפילו מנורה במקווה. 300 המקוואות ששיפוצן מתוכנן ייהנו מתקציב של 25 מיליון ש"ח, כלומר ממוצע של 89,000 ש"ח למקווה. יש מקוואות שצריכים פחות מזה ויש מקוואות שצריכים יותר מזה, אבל זה הסכום שהוקצה, ובעזרת השם, אני מקווה לצאת לדרך מייד עם אישור התוכנית. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר. שאלה קצרה, חבר הכנסת אורלב. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה לשר. האם אני מבין שהמקווה ביקיר ייכלל בתוכנית לשיפוץ מקוואות של 2007? השר יצחק כהן: מייד אגיד לך. כן, הבקשה הוגשה, ועל-פי הקריטריונים המקווה ביקיר כלול ב-300 המקוואות שיזכו לשיפוץ. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): ב-2007? השר יצחק כהן: בעזרת השם. לא רק ביקיר. יש 300 מקוואות בכל רחבי הארץ. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר. שאילתא מס' 838 של חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; לפרוטוקול. שאילתא מס' 888 של חבר הכנסת יצחק וקנין – לפרוטוקול. 838, 888. מחסור במקומות קבורה חבר הכנסת יואל חסון שאל את השר יצחק כהן ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): פורסם כי בבית-העלמין בנהרייה אין עוד מקומות קבורה, גם בחלקה שהורחבה לכיוון חוף הים. הפעלת בית-העלמין שסמוך לצומת כברי מתעכבת בשל התנגדות תושבים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – כיצד תיפתר בעיה זו, ומה הוא לוח הזמנים לפתרונה? 3. איזה פתרון זמני יוצע לתושבים? 4. האם ברשויות נוספות יש מצוקת קבורה, ואם כן – כיצד פועל משרדך לפתרונה? חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר יצחק כהן ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): פורסם כי אין עוד מקומות קבורה בבית-העלמין בנהרייה, והחלו לקבור נפטרים קרוב לקו המים. תמונה דומה לכאורה יש בבתי-עלמין נוספים הסובלים מהעדר עתודות קרקע. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – באילו בתי-עלמין יש מחסור בקברים? 3. מה ייעשה לפתרון מצוקה זו? תשובת השר יצחק כהן: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) הרשות הארצית לשירותי דת מודעת למצוקת מקומות הקבורה בנהרייה. מצוקת מקומות קבורה קיימת גם במקומות אחרים, בעיקר באזור האורבני של מרכז הארץ, בבית-העלמין ירקונים ובירושלים. בשאר המקומות אין חוסר במקומות קבורה שלא נמצא לו פתרון. האחראי לבתי-העלמין ברשות הארצית לשירותי דת פקד את שטח בית-העלמין בנהרייה ואיתר שטח לפיתוח של כ-100 מקומות קבורה – כפתרון מיידי. אשר לטווח הארוך, יש שטח באזור קיבוץ כברי המיועד לשמש בעתיד בית-עלמין לתושבי נהרייה. הטיפול בהסדרת שטח זה הוא בידי ועדת התכנון והבנייה זה כשנתיים. בכוונת עיריית נהרייה, בשיתוף עם הרשות הארצית לשירותי דת, לזרז את ההליכים ולהביא לסיומם בהקדם. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יצחק כהן. חברי הכנסת, היינו אמורים לסיים את הישיבה בשעה 17:00, כי יש אירוע פה, בכנסת. בכל זאת, ביקשתי שנאריך. לכן, מכל אלה שנשארו כדי לדבר אני מבקש שיהיו ענייניים ויקצרו בדבריהם. יש לנו שתי הצעות לסדר-היום ולאחר מכן שאילתות ותשובות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים. הצעה לסדר-היום סגירת המרפאה הייחודית לחולי-נפש חרדים בבית-החולים "שיבא" היו"ר מגלי והבה: הצעה לסדר-היום מס' 2444: סגירת המרפאה הייחודית לחולי-נפש חרדים בבית-החולים "שיבא" - של חבר הכנסת דוד אזולאי. ישיב לו שר הבריאות יעקב בן-יזרי. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך על כך שיש לנו באולם יותר שרים מחברי כנסת. היו"ר מגלי והבה: אני חושב שזה תקדימי, ואני רוצה להודות לכל השרים. אנחנו מודים לכם. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אדוני שר הבריאות, בימים אלה נתבשרו המטופלים בבעיות הנפש כי במסגרת הרפורמה הממשלתית בתחנות לבריאות הנפש תיסגר המרפאה למתן שירותים רפואיים בתחום בעיות הנפש לקהילה החרדית בבית-החולים "שיבא". מרפאה זו מיוחדת במינה, מתמחה במתן שירותים רפואיים בתחום בעיות הנפש לקהילה החרדית ועונה על צרכים ייחודיים לאוכלוסייה זו. אדוני השר, היוזמה לפתיחת המרפאה בשנת 1992 היתה של בית-החולים "שיבא", של עיריית בני-ברק ושל משרד הבריאות. המחשבה היתה שהקהילה החרדית זקוקה למקום טיפול שייתן מענה מיוחד לצרכים המיוחדים שלה. היה צורך, למשל, במרפאה שלא תישא את השם המפורש, "פסיכיאטריה", כדי למנוע סטיגמה – בשל הרגישות היתירה. מיותר לציין, אדוני השר, כי כאשר מטפלים בחולה חרדי אין די בטיפול; צריך לדעת מאיפה הוא בא לטיפול ולאן הוא הולך לאחר הטיפול. המרפאה ב"שיבא" משרתת לא רק תושבים מבני-ברק, אלא מכל הארץ, בשל הייחודיות שלה. צריך לזכור, אדוני היושב-ראש, שאין הבדל במחלות הנפש בין הציבור החרדי ובין הציבור הכללי, אבל יש שוני בדרך הטיפול ובהכרת הקהילה, הסביבה, המשפחה, וכל הסובב את המטופל. המרפאה ב"שיבא" עושה עבודת קודש. בהתחלה היא עזרה להתגבר על הבושה, ועכשיו היא יוצאת לקהילה, והמטופל צריך להגיע למרפאה רק אם כלו כל הקצין. לצורך זה הוקמו הוסטלים בתוך הקהילה, בשיתוף פעולה עם פרנסי העיר, רבני הקהילה, העירייה, לשכות הרווחה, בתי-הספר; נערכים ביקורי-בית – הכול כדי להימנע מאשפוז פסיכיאטרי, שעלול לפגוע במעמדו של החולה. אדוני היושב-ראש, הדרישה לסגור את המרפאה היא דרישה כלכלית ולא מקצועית, והיא גורמת נזק בלתי הפיך לקהילה גדולה מאוד שזקוקה לטיפול. סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשרד הבריאות, וגם אדוני השר, הודיעו במפורש שלא תיסגר שום מרפאה לפני שיהיה לה תחליף הולם, ואני שמח שאתה מהנהן בראשך – אתה הודעת שלא תיסגר שום מרפאה עד שיהיה לה תחליף הולם באזור, ולצערי הרב, עדיין לא ראיתי ולא שמעתי על תחליף למרפאה בבית-החולים "שיבא", שעומדת להיסגר בעוד כארבעה חודשים. הדוברת שלך במשרד, אדוני השר, גם היא ביקשה להרגיע את ציבור המטופלים ואמרה שהמרפאה לא תיסגר בטרם יימצא מענה מקצועי הולם באזור. אני מברך על כך. אני מאוד מקווה, אדוני השר, שהיום, בעלותך לדוכן הזה להשיב על ההצעה לסדר-היום, תהיה איש בשורה ותכריז שלא סוגרים את המרפאה בבית-החולים "שיבא" בעוד ארבעה חודשים, או לחלופין תגיד לנו כאן מה הפתרון או מה החלופה ההולמת, המקצועית, למרפאה בבית-החולים "שיבא". לסיום, אדוני השר, אני רוצה להוסיף שבשנתיים האחרונות נפתחה בבית-החולים "מעייני הישועה" בבני-ברק מרפאה לבריאות הנפש, והיא נותנת שירות לתושבי בני-ברק, ובפרט לאוכלוסייה החרדית, שמקבלת טיפול במרפאה הנוכחית ב"שיבא". אם המרפאה ב"שיבא" תיסגר, אני ממליץ לפתוח – או לשחרר – את המרפאה בבית-החולים "מעייני הישועה", שהיא המקום הטבעי לאותה אוכלוסייה ולאותם מטופלים, וכך נוכל להגיד שעשינו למען השירות המקצועי, למען החולים ולמען הקהילה הזקוקה לטיפול הזה. אני מאוד מקווה שבכל זאת אדוני יהיה כאן היום איש בשורה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אזולאי, שגם הקפיד על הזמנים. אני מזמין את השר בן-יזרי, שר הבריאות, להשיב לו – ולהקפיד על הזמנים. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סגירת המרפאה הייחודית לחולי נפש חרדים בבית-החולים "שיבא" - אני מוסיף לכותרת סימן שאלה; מאין ההודעה? ראשית אבקש להבהיר את הרקע לנושא – משרד הבריאות פועל זה כ-12 שנה, מאז כניסת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לתוקפו, להעביר את האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות-החולים. במצב היום משרד הבריאות משמש בתפקיד שמתקיימים בו כפילות וניגוד עניינים – בהיותו ספק שירותים מחד גיסא ומאידך גיסא מפקח, מבקר וקובע מדיניות. אלה דברים הסותרים זה את זה. כפל תפקידים זה, הטומן בחובו קושי רב, אמור להסתיים עם כניסת הרפורמה הביטוחית, שכן אז יהיו קופות-החולים ספקיות השירותים, ואלה יישאו באחריות הביטוחית כלפי המבוטחים ויהיו אחראיות לבריאותם הגופנית והנפשית של המבוטחים. תוכנית הרפורמה הביטוחית, שבאה בעקבות הרפורמה השיקומית, יצאה לדרך לאחר חקיקת חוק שיקום נפגעי נפש בקהילה. הרפורמה המבנית הביאה לשחרור חולים רבים לקהילה לאחר אשפוז ממושך, לעתים של שנים ארוכות, ועם החלת חוק השיקום היא מאפשרת קיצור משך האשפוז הפסיכיאטרי הפעיל. במסגרת הרפורמה הביטוחית יקבלו המטופלים את עיקר הטיפול במרפאות הקהילתיות, שיהיו באחריות קופות-החולים. בהסכם בין משרד הבריאות ובין משרד האוצר נקבעה תוכנית מתווה הרפורמה, ובה נקבע תהליך שבו יועברו – או ייסגרו – מרפאות לבריאות הנפש, והמדינה תפסיק את מתן השירותים בהן. במתווה הרפורמה הוחלט שבתום שנת הרפורמה הראשונה ייסגרו שתי מרפאות - האחת בבני-ברק, הנמצאת במתחם בית-החולים "שיבא" בתל-השומר, ואני מדגיש – בתום שנת ההפעלה הראשונה – והאחרת במתחם בית-החולים "רמב"ם", כי יש מרפאה אלטרנטיבית, משוכללת יותר, באזור זה. אשר לנושא המדובר בהצעה לסדר-היום: אני, כשר הבריאות, ומנכ"ל משרד הבריאות התחייבנו כי שום מרפאה לא תיסגר לפני שייפתחו שירותים חלופיים מטעם קופות-החולים. אני אומר את זה בפעם השלישית, וכך יהיה. יש לציין כי לפני שלוש שנים – ולא שנתיים – פתח בית-החולים "מענייני הישועה", השוכן בבני-ברק – בקהילת החרדים, בשכונה, בעיר – מרפאה לבריאות הנפש, הן למבוגרים הן לקטינים, ומשרד הבריאות קונה ממנה שירותים למען המבוטחים. דרך אגב, חבר הכנסת אזולאי, רוב המטופלים במרפאת "שיבא" בתל-השומר מתחילים לעבור לאט-לאט, ביוזמתם האישית, למרפאת "מעייני הישועה", וזה טוב. למרות זאת אנחנו לא סוגרים את המרפאה – שלא הייתי אומר שהיא ריקה מתוכן, אבל היא כמעט ריקה ממטופלים – כי המטופלים בה הולכים ומתמעטים. היו"ר מגלי והבה: אדוני צריך לברך על כך. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: לנו יש בעיה; יש לנו מנהל אחד, שהוא מנהל עם שני ראשים. הוא מנהל במתחם שבו נמצאת מרפאת הנפש א', וכן במרפאת הנפש ב', הנמצאת במרחק של כמה קילומטרים משם, וכך זה עובד, לצערי הרב. אבל הדברים הם כפי שאני אומר – שום מרפאה לא תיסגר. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה מרחק של 4-3 קילומטרים. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: תודה רבה, חבר הכנסת אורלב. אם אני אומר שהמבוטחים הזקוקים לשירות הזה לאט-לאט עוברים, יש להם סיבה לעשות זאת; המרפאה ב"מעייני הישועה" היא מרפאה יפה, טובה, משוכללת ומקצועית – ובתוך הקהילה. כוונת משרד הבריאות היא להמשיך לקנות שירותים במרפאה זו עד כניסת הרפורמה הביטוחית. עם כניסת הרפורמה ייצרו קופות-החולים התקשרויות עם קופה שתוכל להמשיך לספק שירותים לאוכלוסייה החרדית – ואני מתכוון למרפאה ב"מעייני הישועה" – כך שכלל החולים, על מגוון צורכיהם, ימשיכו לקבל מענה וטיפול רציף וראוי כמתבקש. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר הבריאות. דוד אזולאי (ש"ס): אני חייב לציין, אדוני השר: לא אכזבת, אלא בישרת. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: מה ההצעה של אדוני – להסתפק בדבריך, אדוני שר הבריאות? שר הבריאות יעקב בן-יזרי: יותר מזה לא צריך. היו"ר מגלי והבה: גם המציע מסתפק בדברי השר. הצעה לסדר-היום סכנת פיטורים לעובדי נמל אילת היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעות הבאות לסדר-היום, מס' 2405 ו-2359. המציעים הם חבר הכנסת משה כחלון – שאינו נוכח, וחבר הכנסת שלמה בניזרי. ישיב שר התחבורה והבטיחות בדרכים. בבקשה. שלמה בניזרי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, לפני כשלושה שבועות בוטל במפתיע קו המכולות של חברת "צים", בבעלות "האחים עופר", לנמל אילת. חלק ניכר מפעילות נמל אילת הוא פריקת מכולות "צים" מקו דרום-אפריקה–אילת, הפוקד את נמל אילת אחת לשלושה שבועות. הקו הוחלף בשני קווים, האחד מהמזרח הרחוק לג'יבוטי, והשני ג'יבוטי–תעלת-סואץ. משמעות ההחלטה של "צים" לבטל את קו המכולות לנמל אילת היא פיטורי עשרות עובדים בשלב הראשון ובהמשך חיסול העבודה התפעולית, כלומר יכולת פריקת המכולות בנמל. בהחלטה זו טמונה סכנה ממשית, אדוני השר, של ייבוש נמל אילת עד סגירתו המוחלטת של הנמל הדרומי של המדינה ופיטורי מאות עובדיו. נמל אילת הוכרז ב-14 בפברואר 1992 נכס לאומי אסטרטגי. בהחלטה 2717 שלה קבעה הממשלה כי נמל אילת הוא נכס לאומי ואסטרטגי ומפעל חיוני לעיר אילת, וכי יש אינטרס לאומי בשמירת כשירותו והיקף סחר החוץ העובר דרכו. מלחמת לבנון השנייה חשפה את פגיעותם של נמלי המדינה לחוף הים התיכון, בין בשל ירי "קטיושות" ובין בשל ירי טילי "קסאם". נמל אילת הוא נמל מוגן, ויוכל לשמש עורק חיים למדינת ישראל במקרה הצורך; סגירתו תהיה פגיעה חמורה בביטחונה של מדינת ישראל. איפה הבעיה? עד לפני כשנה סבסדה ממשלת ישראל את ההובלה היבשתית של סחורות מנמל אילת לתחנת הרכבת הקרובה, מרחק של כ-160 קילומטרים. הסובסידיה בוטלה בשנה שעברה, עקב רווחיותו של הנמל. נמל אשדוד ונמל חיפה נהנים מסבסוד עקיף של הממשלה, שכן הרכבת מגיעה עד שטחי הפריקה בנמל. עקב ביטול הסובסידיה נוצר מצב של אפליה לרעה של נמל אילת, ולכן, עקב כל ההחלטות האלה, כ-90% מכלל עובדי הנמל, אדוני השר, הם עובדי דור ב', המועסקים בשכר מינימום. הרווח התפעולי של הנמל הוא הגדול ביותר פר-עובד בכל נמלי ישראל. הוא מעביר בין 60% ל-70% מהמכוניות שנכנסות לישראל. ולכן, מה שיקרה – הסכנות הצפויות מההחלטה הזאת, של חיסול העבודה התפעולית, שמשמעה שבירת יכולת הנמל לפרוק סחורות ממכולות וסגירת הנמל בפני חלק ניכר מהסחורות שנכנסות אליו – בהן סחורות ביטחוניות, מזון ועוד – שלא יהיה אפשר לספקן לישראל בזמן מלחמה – ומשבר שיכלול פיטורי עשרות עובדים: כ-250 אנשים ומשפחות עלולים להיפגע מהסיפור. צפויה גם פגיעה במובילים העוסקים בהעברת מכולות מהנמל לרכבת. בסופו של התהליך ייסגר הנמל, כנראה, ואולי יש פה אינטרס של כמה בעלי עסקים שירצו להשתלט גם על זה. לכן – בקשתי מאדוני השר – אני קורא לך, גם על-פי בקשת העובדים, לפעול בשלושה מישורים: ראשית, החזרת הסובסידיה להובלה יבשתית, כדי לשמר את היכולת התחרותית של נמל אילת; שנית, תקצוב ואשרור החלטת ממשלת ישראל 2712 בדבר שימור נפח פעילותו של נמל אילת, כדי לשמרו, בהיותו נכס אסטרטגי לאומי; ושלישית, השלמת מסילת הרכבת עד נמל אילת, אשר תעמיד את נמל אילת בעמדה תחרותית מול שאר נמלי ישראל. אדוני השר, אני חושב – אני מקווה שאני טועה – שלפחות לפי הנתונים שאני קיבלתי יש קצת אטימות מצד משרדך, כי עובדי הנמל ביקשו לפני כשבועיים להיפגש פגישה דחופה עם המנכ"ל, לא עם אדוני השר, ולתדהמתם אמרו להם: בסדר, תרדו מהאונייה, תפסיקו את ההשתלטות ואת השליטה, וקבעו להם פגישה. אמרו להם – יש לכם פגישה. מתי? – ב-29 במרס. פגישה דחופה. יש אנשים שאין להם מה לאכול, כבר חודש או חודשיים שהם לא מתפרנסים, עתידם בסכנה, וקובעים להם פגישה דחופה ל-29 במרס. לכן, אדוני השר, מה שאני מקווה היום הוא – לאחר שביקשת בשבוע שעבר שנדחה את הדיון להיום – שתהיה איש בשורות. אומנם אתמול שמעתי בשורה, פה ושם, אני מקווה שהיא אמיתית, שההחלטה נדחתה עד הקיץ. אבל הקיץ – אנחנו לא מחפשים פתרונות זמניים, אנחנו רוצים פתרון קבוע. עוד הבנתי, ואני מקווה שפה לא הוטעיתי, שכל הסובסידיה שאנחנו מדברים עליה, של מדינת ישראל, היא 4–5 מיליוני ש"ח. יכול להיות שפה אני טועה – אז אתה יודע מה? אם הם רק יהיו מובטלים וילכו לחתום בלשכה, תאמין לי, זה יעלה למדינת ישראל הרבה יותר מכל התוכנית הזאת לבטל את הסובסידיה. חוץ מזה, חשיבות נמל אילת והעיר אילת למדינת ישראל, כשער הדרומי של המדינה. לאנשים שם אין הרבה אפשרויות – מה הם יעשו? לאן הם יברחו? נשלח אותם לקזינו להמר? לכן, אני מקווה ומאמין שלאחר שההצעה נדחתה מהשבוע שעבר לשבוע הזה, מן הסתם אדוני יהיה כאן איש בשורות. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שלמה בניזרי, גם על הנושא וגם על העמידה בלוח הזמנים. אני מזמין את שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז להשיב לחבר הכנסת שלמה בניזרי. לאחר מכן נעבור לשאילתות לשר. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני מאוד ממליץ כאן, בכנסת, לבוא עם נתונים מדויקים, ואני מציע זאת כי רוב הדברים שאמרת לא היו מדויקים. שלמה בניזרי (ש"ס): קיבלתי את הנתונים - - - שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אני לא יודע מה קיבלת. אני ממליץ לך מאוד שלכנסת תביא נתונים מדויקים. גם אם אתה מקבל נתונים, תבדוק אותם. אני רוצה לציין שכשר התחבורה והבטיחות בדרכים אני רואה באילת נכס לאומי וגם שער אסטרטגי למדינת ישראל, בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות, משנת 1992, ומוקדם יותר – משנת 1978. עם זאת, חברת "צים" היא חברה מסחרית, והיא קיבלה, על דעתה, החלטה עסקית להפסיק את מעבר המכולות דרך נמל אילת במסגרת תוכנית אסטרטגית שלה. מדובר בסדר-גודל של כ-600 מכולות מדי חודש. לדברי הנהלת החברה, מספר קטן זה של מכולות אינו מצדיק פריקה בנמל אילת. שוחחתי אישית עם הנהלת חברת "צים", וגם עם ועד עובדי הנמל, לפני כחודש – לפני כשלושה שבועות – ובפעם האחרונה אתמול. לכן אין כאן שום בעיה של שיחה עם ועד העובדים וגם לא עם ההנהלה. אשר ל"צים", לאחר שפנינו ל"צים" בניסיון למצוא דרכים אחרות, כדי לגשר על הפער, ומדובר כאן – אם יפוטרו – בפיטורים של כ-15 עובדים, ולא בפיטורי מאות עובדים, החברה דחתה את ההחלטה לסוף יוני השנה, ועד אז יהיה לכל הגורמים הנוגעים בדבר זמן מספיק לבחון אופציות למנוע את הפגיעה בנמל אילת ובעובדיו. בשל חשיבות הנושא אין לי התנגדות לכך שהוא יידון בוועדת הכלכלה. היו"ר מגלי והבה: תודה. שלמה בניזרי (ש"ס): למעט איזה אי-דיוק קטן. דרך אגב, קיבלתי את כל הנתונים מעובדי הנמל, אז לבוא ולומר שאני לא מדייק בנתונים - - - שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: מאות עובדים? שלמה בניזרי (ש"ס): יש עובדים שייפגעו ישירות ויש עובדים שייפגעו בעקיפין – מובילים ושאר - - - היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת שלמה בניזרי, בסדר, שמענו את הדברים שלך. בסדר. תודה. מה אדוני מציע? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הוא הציע – לוועדה. היו"ר מגלי והבה: לא שמעתי. הצעה אחרת – בבקשה, חברת הכנסת יחימוביץ. דוד אזולאי (ש"ס): אני מציע לא להטיף מוסר לחברי הכנסת, מפני שיש שרים שעומדים פה על הדוכן, ועם כל המנגנון שיש להם הם נותנים לנו נתונים לא מדויקים - גם פה וגם בוועדות. אז אנא ממך, שר התחבורה, אל תטיף לנו מוסר. היו"ר מגלי והבה: שמענו. תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. לפעמים – מלים כדרבונות. אני מסכים שהיה צריך להתייחס בצורה אחרת לאמינות של המידע, בפרט שאני מכיר את חבר הכנסת בניזרי שנים רבות, גם כשר וגם כחבר הכנסת בוועדות השונות, ואת אמינות הדברים שהוא מביא. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני מכירה את השר ואת חבר הכנסת כמרואיינים הרבה שנים, ואני יכולה להעיד ששניהם אנשים ישרים. אדוני שר התחבורה, פרשת "צים" היא אחת מני רבות. בעצם, ב"צים" מכרה המדינה את חלקה בזיל הזול ל"אחים עופר". היא המשיכה ומכרה נכס אסטרטגי מן המעלה הראשונה – בז"ן, שוב – ל"אחים עופר". ויש לי תחושת בטן עזה שגם תהליך הרפורמה בחברת החשמל, שיסתיים בהפרטה – גם חברת החשמל תעבור בסוף לידי "האחים עופר". מעבר לעניין העובדים יש פה פגיעה ממשית ומוחשית באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל – הביטחוניים, האסטרטגיים - - - היו"ר מגלי והבה: האומנם? מה השאלה? שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני רוצה לשאול את השר, האם תמונת המצב שנפרסת לעינינו, מעבר לבעיה הספציפית בנמל אילת – ואני מעריכה מאוד את התערבותך בעניין הזה, ואגב, אני מעריכה גם את הימנעותך בהצבעה בממשלה על הרפורמה במשק החשמל, ואני מודעת להשקפת העולם שעומדת בבסיס העניין – האם המצב הזה לא מחייב חשיבה מחודשת בכל הקשור להיפרדות שלנו מנכסים אסטרטגיים? כי לראיה, את "האחים עופר", בהקשר זה, הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל לא מעניינים במיוחד. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): שאלתי שאלה. היו"ר מגלי והבה: תיכף יש לשר הרבה שאילתות. זאת הצעה אחרת, לכן אנחנו עוברים להצבעה. בעד – זה בעד הצעת השר להעביר לוועדה. נגד – להסיר מסדר-היום. ועדת הכלכלה כמובן. זאת הבקשה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין מתנגדים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 8, נגד - אין, נמנעים - אין. אם כך, אני קובע שההצעה לסדר-היום תעבור לדיון בוועדת הכלכלה. שאילתות ותשובות היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים, חברי הכנסת, לסעיף האחרון שעל סדר-היום: שאילתות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים. אני מזמין את השר לכאן, בבקשה. שאילתא מס' 395 של חבר הכנסת כחלון, שאיננו כאן - לפרוטוקול. 395. העסקת קציני בטיחות בתעבורה בחברות פרטיות חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ג בתמוז התשס"ו (19 ביולי 2006): רצוני לשאול: 1. האם משרד התחבורה מפקח על יישום התקנה בעניין העסקת קציני בטיחות בחברות פרטיות? 2. מה הם אמצעי הפיקוח על יישום התקנה? 3. האם יש הגבלה של מספר כלי הרכב שקציני הבטיחות אחראים להם? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. משרד התחבורה אכן אוכף את תקנה 579 העוסקת בחיוב העסקת קצין בטיחות בתעבורה בחברות, לרבות בחברות פרטיות. יש לציין כי יש קושי באכיפה כנגד חברות פרטיות, וזאת מהסיבה שרובן מעסיקות ציי רכב בחוזה ליסינג. הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרד לייצר את התשתית הרגולטורית שתבטיח את יישום אכיפת התקנה גם בחברות הפרטיות. 3. על-פי תקנה 579, כל חברה המפעילה מעל 40 כלי-רכב פרטיים, או 20 כלי-רכב אשר חלקם משאיות, מחויבת בהעסקת קצין בטיחות בתעבורה. על-פי תקנה 580(ד), כאשר מספר כלי הרכב עולה על 100, רשאית הרשות לדרוש אמצעי בטיחות נוספים, ובין היתר העסקת קציני בטיחות נוספים. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 465 של חבר הכנסת זבולון אורלב: הפרטת קווי "אגד" בדרום. בבקשה, השר. 465. הפרטת קווי "אגד" בדרום חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006) : נציגי כ-350 משפחות נהגי "אגד" בדרום הארץ קובלים על הפרטת קווי התחבורה בדרום המסכנת את פרנסתם. לטענתם, אין איזון בהפרטת קווי התחבורה בין הדרום ליתר חלקי הארץ. רצוני לשאול: 1. האם הקווים שהופרטו נמסרו על-פי מכרז? 2. כיצד תובטח פרנסתם של שכירי "אגד" בדרום? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: לגבי הפרטת קווי "אגד", ובכלל, כל סוגיית הפרטת התחבורה הציבורית, אני רוצה לומר תשובה מקדמית, כי יש פה כמה שאילתות על התחבורה הציבורית. נעשתה רפורמה בשירותי התחבורה הציבורית. אני, לאחר תשעה חודשים, לא מרוצה מהרפורמה הזאת, מכיוון שהאזרחים במקומות שונים לא מרוצים מאיכות השירות הניתן להם בעקבות הרפורמה. לכן, ביקשתי שתוקם ועדה ציבורית, ומינינו ועדה ציבורית על מנת לבחון כיצד ניתן לשפר את הרפורמה ולהגדיל את התחרותיות כך שהשירות לאזרחים יהיה טוב יותר. אשר לשאילתא מס' 465 של חבר הכנסת זבולון אורלב, הרפורמה בתחבורה הציבורית היא לטובת כלל הציבור והמשתמשים בתחבורה והמטרה שלה היא להוזיל את מחירי הנסיעה ולשפר את איכות השירות לנוסע. במסגרת זאת נחתם הסכם עם חברת "אגד" על הוצאת קווים שהם מפעילים כיום, בין היתר באזור הדרום. לעתים ההעברה מתבצעת כהעברת אשכול שלם של קווים, וזאת על מנת ליצור אשכול הומוגני לאותו אזור. המפעילים החדשים של קווי השירות עושים מאמצים לקלוט לעבודה נהגים ועובדים אשר עבדו בעבר ב"אגד". זה גם חלק מהסוגיה שביקשתי שתיבדק על-ידי הוועדה הציבורית שתקום - לבדוק כיצד תהליך ההפרטה לא יוצר מציאות שבה אנשים מאבדים את מקומות העבודה שלהם, ואני מקווה מאוד שנוכל להיות אנשי בשורה בסוגיה הזאת. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): השאלה היא מאוד פשוטה. נשאלה שאלה לגבי המשך ההפרטה של הקווים בדרום. האם לאור ההודעה של השר בדבר הקמת ועדה ציבורית לבחינת העניין - ואני מברך על ההחלטה הזאת - האם בינתיים ממשיכים בהפרטה או בינתיים עוצרים את ההפרטה? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: לא, ממשיכים בהפרטה. בתהליך ההפרטה הנוכחי יש מכרזים שיצאו לדרך עוד לפני שהקמנו את הוועדה הציבורית ואי-אפשר לעצור אותם. על כן, לכשתבוא הוועדה הציבורית עם המסקנות שלה, ניישם אותן בכל תהליך ההפרטה. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאילתא מס' 499 של חבר הכנסת חנא סוייד - איננו כאן; לפרוטוקול. 499. התקנת רמזורים בכניסות ליישובים חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום י"ז בחשוון התשס"ז (8 בנובמבר 2006): בכבישים 70 ו-85, שבהם התנועה ערה מאוד, יש צמתים המובילים ליישובים ראמה, סאג'ור, מג'ד-אל-כרום וג'דידה. העדר רמזורים בצמתים אלה מסכן חיי אדם. רצוני לשאול: 1. האם משרדך מודע לבעיה זו? 2. האם יש תוכנית להצבת רמזורים בצמתים האמורים, ואם כן – מתי היא תיושם? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. משרדי מודע לבעיה זו, והחברה הלאומית לדרכים מתכננת בצמתים אשר ציינת הסדרה בטיחותית אשר תמנע את הסיכונים הקיימים שם כיום. 2. בכביש 85, צומת ראמה וצומת סאג'ור, מתוכננת הסדרה בחומש הקרוב - הרחבה לכביש דו-מסלולי והסדרת צמתים מרומזרים. בצומת מג'ד-אל-כרום, מתוכנתת בחומש הקרוב הסדרה של הצומת, המוקפאת עד להסדרת פלישות אדמה בצומת. בדרך מס' 70 מתוכננים בצומת ג'דידה, בדרום כפר-יאסיף ובקטע החוצה את כפר-יאסיף עצמו, עבודות להרחבת קטעי הכביש והסדרת אביזרי הבטיחות. כמו כן, ברצוני לציין כי באופן אישי אני מאוד ער לנושא הבטיחות בדרכים במגזר הערבי. לכן, כהחלטה עקרונית, אני מסייר באופן יחסי הרבה יותר ביישובים אלו, והקמתי ועדה ציבורית בראשות פרופסור פייסל עזייזה אשר תמליץ על פתרונות במגוון התחומים התחבורתיים והבטיחותיים. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 506 של חבר הכנסת זבולון אורלב בנושא: היתר שימוש באופניים חשמליים. 506. היתר שימוש באופניים חשמליים חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום י"ז בחשוון התשס"ז (8 בנובמבר 2006): פרסומים מקצועיים מלמדים כי לאופניים חשמליים, בהספק מנוע של עד 250 ואט, שהוא כלי משלים לתחבורה ציבורית במרכזים עירוניים, המסוגל להגיע עד 20-15 קמ"ש, יש יתרונות סביבתיים מוכחים במניעת זיהום אוויר, והשימוש בהם חוסך בתשתית תחבורתית - כבישים, מגרשי חנייה וכדומה. רצוני לשאול: האם משרדך הסדיר תשתית חוקית לאפשר שימוש באופניים חשמליים, ואם לא – מדוע? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: לסוגיית האופניים - בעיקרון, אני בעד השימוש באופניים ואני בעד הגברת השימוש באופניים. אנחנו גם מממנים חלק מהפעילויות של הרשויות שמעוניינות בסלילה של שבילי אופניים. לכן, אנחנו מקדמים את השימוש באופניים. במסגרת זאת, המשרד - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): השאילתא שלי נוגעת לאופניים חשמליים. היו"ר מגלי והבה: כן, רשום אופניים חשמליים. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אני תיכף אגיע לסוגיה הזאת. אני רק רוצה לומר שאנחנו כרגע בשלב של סיום הכנת ההנחיות לתכנון שבילים ונתיבים לאופניים שיפורסמו בקרוב. ללוח התמרורים התקף של מדינת ישראל הוכנסה סדרת תמרורים המיועדת להסדרת תנועת האופניים בדרך, ולקראת פרסום תוספת של פנסים לאופניים ברמזורים לאותה מטרה. כפי שאמרתי, כל רשות מקומית שמעוניינת ומוכנה לבצע בפועל שבילים לאופניים, זוכה בדרך כלל לתמיכה כספית של המשרד. האפשרות להתיר לאופניים חשמליים את השימוש באותם שבילים אמורה להיבחן לפרטים בהיבט של הסיכון ההדדי, עקב העובדה שהם נוסעים מהר יותר ונוצר חיכוך בינם לבין האופניים הלא-ממונעים, וכן בינם ובין תנועת הרכב הרגילה. לכן, הסוגיה של האופניים החשמליים עומדת על סדר הבחינה הבטיחותית, ואני מאמין שכשנסיים את העניין הזה נוכל לפרסם את התקנות שנוגעות לסוגיה הזאת. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחבר הכנסת אורלב. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני השר, השאילתא מדברת על אופניים חשמליים בהספק מנוע של 250 ואט, שהמהירות המקסימלית שלהם הוא 20 קמ"ש, וזאת המהירות של אופניים רגילים. זאת השאילתא, ואני חש שאני לא מקבל תשובה על השאילתא, כי אין כאן שאלה של מהירויות שונות. השאילתא נשאלה כיוון שיש בעיה עם אישורים והיתרים - משרד התחבורה עושה בעיות לרוכבי אותם אופניים. האם אפשר לבקש שהשאלה תחזור לשואל ואקבל תשובה? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: התשובה היא אותה תשובה שנתתי. הסוגיה של אופניים חשמליים מחייבת תקנות אחרות. התקנות נבדקות בהיבט הבטיחותי, ואני מקווה שבקרוב מאוד נוכל להוציא אותן. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אפשר לקבל מועד גג? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אין לי כאן מועד. אני מקווה שזה יהיה בחודשים הקרובים, אבל אין לי כאן מועד. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): השר יהיה מוכן לבדוק מועד ולהשיב לי בכתב? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: ברצון רב. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אורלב. שאילתא מס' 526 של חבר הכנסת אריה אלדד: נמל חיפה. אנחנו לא יודעים מה בנמל חיפה, אבל בטח השר יודע. 526. נמל חיפה חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ד בחשוון התשס"ז (15 בנובמבר 2006): בעקבות הפרסומים על הטיית מכרזים ושחיתות בנמל חיפה והבירורים שערכת – רצוני לשאול: האם אתה מגבה את הנהלת הנמל בכל פעולותיה? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: ראשית, אני אינני נותן גיבוי לכל פעולה של מינהל לא תקין או של פעולות לא כשרות, כפי שתיארת בשאילתא, שלכאורה, "בעקבות הפרסומים של הטיית מכרזים ושחיתות בנמל חיפה, בבירורים שערכת, ברצוני לשאול". אז בבירורים שערכנו עד כה אין מצב שמצביע על העובדות שאתה מציין כאן. יש בירורים נוספים בתהליך, שאני מקווה מאוד שיסתיימו בחודשיים הקרובים. אני גם לא נוהג להתערב באופן ההתנהלות של תאגידים תחת משרדי, אלא לשם קביעת מדיניות. כלומר, בפעילות השוטפת של התאגידים, אין לך גם הסמכות להיכנס לכלל הפעילות של המנכ"ל ואחרים, כל עוד היא נעשית על-פי גבולות האחריות והסמכות שלהם. לגופו של עניין, לגבי נמל חיפה, כפי שפורסם באמצעי התקשורת, כשהמצב חייב זאת אני התערבתי. היה מדובר בסוגיית המנופים של נמל חיפה. אני אעשה כך כל אימת שאדרש באותם מקרים שבהם יופנו תלונות או שאנחנו נחוש שאכן קיימים אי-סדרים בפעולות של תאגידים שהם תחת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה, אדוני השר. חשת שמשהו לא בסדר - מדובר בעסקה של 100 מיליון אירו; מנופים שנקנו מספק סיני; ביקשת ומינו ועדת בדיקה. הוועדה, עם כל הכבוד, ואין הרבה כבוד, נתנה דוח מרוח לחלוטין. היא לא נכנסה לשאלות, למה מר עוזני נפגש עם הספק הסיני במסעדה בסין ולא עשה כך עם אף ספק אחר, היא לא נכנסה לשאלות מדוע הסכים מר חרמש לעבור בנמל בדיקת פוליגרף; מר עוזני סירב לעבור בדיקה כזו, והוועדה אמרה שזה לא תקין, אבל לא ראיתי שום התייחסות לזה בהמשך. לא שמעתי כאן ולא שמעתי התייחסות שלך, מדוע נאסר על המבקר שביקשת למנות להיפגש עם הספקים; מדוע לא נשאלו המנכ"ל והיושב-ראש אם קיבלו אישור מרשות החברות לנסיעה לסין. הדוח שהתקבל על-פי בקשתך, להבנתי, הוא מריחה, הוא לא בדיקה. מה בכוונת המשרד לעשות עם דוח שהוא רצה בו כי הוא הריח שמשהו לא בסדר שם, אך הוא עובר על כך לסדר-היום? היו"ר מגלי והבה: תודה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: בשעה שמונתה ועדה והגישה דוח והמנכ"ל בדק את זה ואני אישית נפגשתי עם חברי הדירקטוריון של נמל חיפה, אני חושב שהתשובות שלהם הניחו את דעתם של אנשי המקצוע במשרד. איני בקיא בכל פרטי הפרטים, גם לא עשיתי את הבדיקה הזאת בעצמי, אלא עשתה את זה ועדה - אני לא בקיא בחלק מהפרטים שקראת כאן. ביקשתי ממנכ"ל המשרד לעשות את הבחינה לגבי הדוח ורמת העומק שלו, ומשעה שנחה דעתו המקצועית, אני גיביתי את חוות דעתו המקצועית. לכן איני רואה כרגע מקום להקים ועדה נוספת, אף שלי היתה תחושה, כפי שציינת, ולכן גם ביקשתי שתקום הוועדה הזאת. יש עוד כמה בחינות שנעשות בעת הזאת לגבי חלק מהפעילויות בנמל חיפה ונדע את תוצאותיהן בתקופה הקרובה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): האם תהיה מוכן להעביר לי את המשך המעקב? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: כן. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר, תודה לחבר הכנסת אלדד. שאילתא מס' 542 של חבר הכנסת יואל חסון - שאיננו כאן - לפרוטוקול. 542. ידיעה על הפרטת קווי אוטובוסים ללא מכרז חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ד בחשוון התשס"ז (15 בנובמבר 2006): פורסם, כי משרדך החל להקצות קווי אוטובוסים למפעילים שונים ללא מכרז, בין היתר לחברת "מטרופולין" להפעלת קווי "אגד" בערד ובמצפה-רמון. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע משרדך מונע ממפעילים אחרים להשתתף במכרז? 3. היכן מוקצים קווי "אגד" ללא מכרז, ומה ייעשה בעובדי "אגד" באותם מקומות? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. ועדת המכרזים הבין-משרדית אישרה את בקשת משרד התחבורה, העוסקת ברפורמה בתחבורה הציבורית, להעביר ל"מטרופולין" כמה קווים באזור באר-שבע, בירוחם. החלטה זו נועדה לשרת אינטרסים של קידום ההפרטה והיא הכרחית רק בקווים בעלי אופי פעילות נמוך ולטובת מפעיל קיים באזור, כחלק מהצורך לשלב את פעילותו באשכול עם הקווים אשר הומלץ להוציא לאותו המפעיל ללא מכרז. כמו כן, "אגד", מפעילת הקו, הסכימה להוצאה זו של הקו בתהליך זה, כחלק ממכסת הקווים אשר יוצאו מ"אגד" ויועברו למפעילים פרטיים לטובת הציבור. יצוין, כי כל הרפורמה נשענת על הוצאת קווים מ"אגד" ו"דן", על-ידי מכרז או בהסכמה חוזית, כשחלק הארי, החלק המשמעותי, יוצא למכרז פתוח. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 543 של חבר הכנסת אריה אלדד בנושא: קו תעופה לקריית-שמונה. 543. קו תעופה לקריית-שמונה חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ד בחשוון התשס"ז (15 בנובמבר 2006): בתקשורת נמסר כי הפעלת קו תעופה סדיר לקריית-שמונה מעוכבת זה חודשים מספר בידי ראש עיריית קריית-שמונה המסרב להעניק רשיון מפעיל לחברת "טמיר". רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – האם שוקל משרדך להתערב כדי לאפשר תחבורה אווירית סדירה לקריית-שמונה? 3. מה הן הסיבות להימנעות הרשות המקומית מהפעלת הקו? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 1. קו התעופה הסדיר בין תל-אביב לקריית-שמונה אינו פועל כעת, בניגוד לתנאי המכרז שעליו התחייב המפעיל, וככל הידוע לנו, הרקע לאי-הפעלת הקו נובע משיקולים מסחריים גרידא. 2. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באמצעות המנכ"ל, פעל רבות להסדרת הקו, וזאת בשל חשיבותו המרכזית לתושבי מדינת ישראל בכלל ולתושבי הצפון בפרט. במסגרת ההתערבות הזאת של המשרד, באמצעות המנכ"ל, התקיימו פגישות רבות בניהולו של מנכ"ל המשרד, אשר נועדו לקרב את עמדות הצדדים ולאפשר את המשך הטיסות. לצערי הרב, ולמגינת לבם של תושבי הצפון, כל ניסיונות הגישור של המשרד עלו בתוהו - ואני מתכוון, בין מפעיל השדה לבין חברת התעופה - בגלל חוסר נכונות של הצדדים לפעול במשותף. כעת הנושא נדון במערכת המשפטית. המענה שלנו כרגע להפעלה סדורה של הקו הזה - אנו יוצאים במכרז חדש שיאפשר את החזרת הטיסות, והמכרז כולל בתוכו גם את הפעלת השדה וגם את הפעלת הקו. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת? אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מתי, להערכתך, תהיה לתושבי קריית-שמונה אפשרות לטוס לתל-אביב? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: זה מכרז והוא יצא לדרך. מכיוון שאין לנו שליטה על לוח הזמנים המדויק, אני לא הייתי מוכן להתחייב על איזה נתון; אני מקווה שזה יקרה בחודשים הקרובים או בשנה הזאת, אך איני יכול להתחייב, כי יש פה שאלה של עמידה בתנאי המכרז. אין יותר מדי מתנדבים להפעיל את הקו הזה, כי מופעל קו אלטרנטיבי לראש-פינה. אין יותר מדי חברות שמוכנות להפעיל את הקו הזה ולקחת על עצמן גם את הפעלת הקו וגם את הפעלת השדה. כרגע יש קו לראש-פינה והוא נותן מענה חלקי לתושבי הצפון. הייתי מאוד שמח אם השדה בקריית-שמונה יפעל, אבל אין יותר מדי חברות שמוכנות לקחת את זה על עצמן, לכן קשה לי פה להתחייב על תאריך. אם מישהו היה רץ למכרז הזה הייתי יכול לומר שיש כבר מתמודדים על המכרז. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הוא עוד לא התפרסם. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: הוא יצא לדרך בקרוב. גם לזה יש כמה כללים וחוקים, כיצד אפשר ליצור עכשיו מציאות חדשה על-פי מה שהיה קיים בעבר בזיכיון שניתן למפעיל השדה ולחברת התעופה. אני מקווה שנצא עם מכרז ויהיו חברות שיהיו מוכנות לקחת זאת על עצמן. כרגע יש קו לראש-פינה, זה נותן מענה לא שלם לתושבי קריית-שמונה. מדובר ב-25 דקות עד חצי שעה של נסיעה מראש-פינה לקריית-שמונה, אבל זה נותן מענה למרבית התושבים בצפון, ואני מקווה מאוד שנוכל גם להסדיר את הקו לקריית-שמונה. אני בוודאי הייתי רוצה שבמסגרת חיזוק הצפון הקו הזה יחזור לפעילותו המלאה. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאילתא מס' 577 של חבר הכנסת דוד אזולאי: מוניות בעלות שבעה מקומות. בבקשה. 577. מוניות בעלות שבעה מקומות חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006): נודע לי, כי חל איסור על הפעלת מוניות בעלות שבעה מקומות, אלא בקווים בין-עירוניים. לציבור החרדי יש בכך חשיבות כי המשפחות גדולות, וטנדרים ואוטובוסים זעירים גובים מחירים גבוהים מהמחיר שגובה מונית רגילה. רצוני לשאול: 1. מדוע ייאסר על מוניות בנות שבעה מקומות לפעול בתוך העיר? 2. האם תיבחן הנחיה זו מחדש, או לחלופין ייקבעו מחירים אחידים למוניות ולטנדרים? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: ראשית, משרד התחבורה אינו אוסר הפעלת מוניות מיוחדות בעלות שבעה מקומות. בעבר פעלו בענף המוניות המיוחדות לימוזינות עם שבעה מקומות, אולם כיום אין ייבוא מסחרי של כלי-רכב מסוג זה. בעקבות זאת התקבלו בקשות רבות להפעלת מוניות מיוחדות בכלי-רכב חלופיים עם שבעה מקומות. למשרדנו אין מניעה לאשר כלי-רכב עם שבעה מקומות. עם זאת, לנגד עינינו עומד מבחן הנוחות ומבחן רמת השירות, כאשר מוניות שיש בהן שישה או שבעה מקומות שאינן בעלות מאפייני רמת שירות גבוהים לא יוכלו לשמש כמוניות מיוחדות. בהתאם לכך, מונית עם כיסא מתקפל לא עומדת במבחן הנוחות. המשרד בחן פניות רבות של נהגי מוניות שיש בהן יותר מארבעה מקומות, אך עד כה אושר דגם אחד, רכב מסוג "ויאנו" של חברת "מרצדס". מדובר ברכב שיש בו שישה מקומות ישיבה פלוס נהג, ללא כיסא מתקפל. כמובן, אם יימצאו דגמים נוספים שיותאמו לצורכי הנוסעים, הם יאושרו על-ידינו. יתירה מכך, יש בארץ כ-2,200 מוניות בעלות רשיון לקו שירות המופעלות על-ידי כלי-רכב גדולים מסוג "זוטובוס" בעל עשרה מקומות ישיבה, הרשאים לבצע נסיעות מיוחדות בתעריף הזהה למונית רגילה ובכך לתת שירות לציבור החרדי ולבעלי משפחות גדולות המבקשים נסיעה מיוחדת. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אזולאי. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני השר, תודה לך על התשובה, אך לגבי אותן מוניות של עשרה נוסעים, ואדוני אמר שהמחיר הוא אותו מחיר של מונית רגילה, אני מודיע לך, ואני מכיר את זה מקרוב, הם גובים מחיר גבוה יותר משל מונית קטנה; רק לידיעתך בעניין הזה. דבר שני, אני גם רוצה להודות לשר על שאכן אותו דגם של מונית "ויאנו" אושר לאחר תכתובת רבה בעניין הזה, והשאלה שלי - ופניתי אליך גם בכתב בעניין הזה ב-3 בינואר ועד היום לא קיבלתי תשובה - בעצם למה אי-אפשר לאשר שבעה נוסעים פלוס נהג, למה רק שישה נוסעים ונהג כשיש מקום ישיבה לשבעה נוסעים? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: זאת שאלה של תקני נוחות ובטיחות. יש אנשי מקצוע שמופקדים על זה. יש בעניין הזה חוקים וכללים. היו"ר מגלי והבה: אדוני הסביר את זה בגוף התשובה שלו. שאילתא מס' 578 של חבר הכנסת דוד אזולאי בנושא: קו האוטובוס מקריית-ספר לאלעד ולרכסים. 578. קו אוטובוס מרכסים לאלעד ולקריית-ספר חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006): תושב רכסים פנה אלי בעניין קו אוטובוס מרכסים לאלעד ולקריית-ספר. בערים אלו מצויות קהילות חרדיות גדולות והבקשה סבירה. רצוני לשאול: 1. האם ניתן להפעיל קו מקריית-ספר ומאלעד לרכסים ובחזרה? 2. אם לא - האם תישקל העברת קווים אחרים מהצפון לירושלים או למרכז דרך אלעד וקריית-ספר במרכז ודרך רכסים בצפון? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: בימים אלה משרד התחבורה עורך בדיקה מעמיקה לבחינת צורכי המגזר החרדי. כשנכנסתי לתפקידי קיימתי יום עיון בכל מה שכרוך בצורכי האוכלוסייה החרדית, בכל הנושאים של הקווים, וגם נבחנו הזיקות בין היישובים החרדיים לציבור הנוסעים. אני יכול לומר שחלק מהנושאים הללו נפתרו, והיה גם ביקור שלי באזורים הללו. מדובר בקווים בביתר-עילית, מדובר בקו של ירושלים–בני-ברק. הנושאים הללו כבר באו על פתרונם, ואני מקווה מאוד שאנחנו נמשיך ונפתור גם את הבעיות הנוספות שעומדות על סדר-היום. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאלה נוספת אם יש. אם לא - לא צריך. חבר הכנסת אזולאי, גם ככה אנחנו לחוצים בזמן. דוד אזולאי (ש"ס): בכל זאת, לא קיבלתי תשובה בקשר להפעלת הקו מקריית-ספר ומאלעד לרכסים ובחזרה. שאלתי אם אפשר להורות באיזו צורה שאוטובוסים שיוצאים מרכסים לכיוון ירושלים ייכנסו גם לאלעד ולקריית-ספר, לפחות עד שיימצא הפתרון. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: היקף הבקשות הוא כל כך גדול, שאנחנו כרגע בודקים את כל סידורי ההסעה שהם ייחודיים לאוכלוסייה החרדית. אמרתי קודם שלחלק מהמקומות כבר נתנו פתרון, והחלק האחר הוא בתהליך. אין לי תשובה על כל קו וקו, אבל אני כן יכול לומר שאנחנו בתהליך של הסדרה של הקווים הללו, ואני מקווה מאוד שגם לסוגיה הזאת יימצא פתרון בעתיד. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 580 של חברת הכנסת אורית נוקד ושאילתא מס' 581 של חברת הכנסת שרה מרום-שלו - לפרוטוקול. 580. גביית דמי טיפול משוכרי רכב הנוסעים בכביש 6 חברת הכנסת אורית נוקד שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006): פורסם כי חברות השכרת הרכב גובות דמי טיפול של עשרות שקלים עבור נסיעה בכביש 6. בדיקות שנערכו בעניין העלו כי קיימים פערים של מאות אחוזים בדמי הטיפול שגובות חברות ההשכרה. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מה היא עמדת משרדך בעניין גביית דמי הטיפול? 3. האם קיים פיקוח על גביית דמי הטיפול על-ידי חברות ההשכרה? 4. אם לא – האם יפעל משרדך בעניין? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) ראשית, אכן יש חברות השכרה הגובות משוכר הרכב דמי טיפול עבור הטיפול בחשבונית המגיעה לתשלום עבור הרכב הנשכר. מדובר בתשלומים הנגבים עבור טיפול באיתור השוכר, גביית תשלום ממנו וכיוצא בזה. מצב זה נוצר כיוון שחברת "דרך ארץ" יכולה לשלוח את החשבונית רק למי שהרכב רשום על שמו, ולכן לא ניתן לשלוח את החשבונית לשוכר הרכב. יצוין כי חברות ההשכרה עצמן מעדיפות כי החשבונית תישלח ישירות לשוכר הרכב, והן אף הגישו לשם כך עתירה לבג"ץ אשר נדחתה. ברכבי הליסינג בעיה זו נפתרה, הואיל ומרבית חברות הליסינג נתנו הרשאה למקבלי הרכב להתקשר ישירות עם חברת "דרך ארץ" והחשבונית מגיעה אליהם ללא דמי טיפול. 581. העברת קווים מחברת "אגד" לחברת "מטרופולין" בדרום הארץ חברת הכנסת שרה מרום-שלו שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006): למיטב ידיעתי, בינואר 2007 תעביר חברת "אגד" ארבעה קווים בדרום הארץ לחברת "מטרופולין". רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. האם הוצא מכרז, ואם לא – מדוע? 3. האם הוצעו חלופות סבירות למאות עובדי "אגד דרום" שיישארו ללא פרנסה? 4. האם במקביל יועברו קווים גם באזורים אחרים בארץ? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. במסגרת הסכם שנחתם עם חברת "אגד" על הוצאת קווים שמופעלים כיום על-ידם, יוצאו, בין השאר, גם קווי השירות בערד, בירוחם ובמיתר. 2. ככלל מוצאים מכרזים, במקרה זה מדובר באשכול קווים שנבחר לו זכיין. 3. חברת "מטרופולין" מתכוונת לקלוט את כל הנהגים והעובדים במסגרת ההיערכות העתידית להפעלת הקווים. 4. היקף תהליך ההפרטה כולו יעמוד עד סוף 2008 על כ-30% - לרבות חלקה של חברה-בת של "אגד" - מהיקף הפעילות של "אגד". היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 621 של חבר הכנסת אברהם רביץ - לפרוטוקול. 621. בניית מחלף בכניסה לקריית-יערים ונווה-אילן חבר הכנסת אברהם רביץ שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006): הבאים ממרכז הארץ בכביש מס' 1 ומבקשים להגיע לקריית-יערים או לנווה-אילן, נאלצים לנסוע כמה קילומטרים עד ליציאה במחלף חמד. רצוני לשאול: 1. האם קיימת תוכנית לבניית מחלף בכניסה לקריית-יערים ונווה-אילן? 2. אם כן - מתי אמורות להתחיל עבודות התשתית? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. החברה הלאומית לדרכים מקדמת פרויקט שיפור דרך מס' 1, בקטע שבין שער-הגיא לגינות- סחרוב. מטרת הפרויקט היא לשדרג את דרך מס' 1 בואכה ירושלים, על מנת לאפשר גישה נוחה ובטוחה לבירת ישראל. הפרויקט כולל הוספת נתיב שלישי לכל כיוון נסיעה, תוספת שוליים ימניים ושמאליים, הקמת מחלפים חדשים, שדרוג מחלפים קיימים ושיפור עקומות מסוכנות. במסגרת הפרויקט, מתוכנן להיבנות מחלף נווה-אילן. תוכנית זו נדונה כעת בהליך מזורז בוועדה לתשתיות לאומיות לשם קידומה הסטטוטורי. לפני כשבועיים אישרה הוועדה את החלופה הנבחרת לאורך הציר וביקשה בדיקות נוספות באזור קריית-יערים, זאת על-פי בקשת הרשות המקומית. העלות הכוללת של שדרוג כביש 1 מוערכת בכ-2.5 מיליארדי שקלים. 2. בכוונתנו לסיים את ההליכים התכנוניים עד סוף שנת 2008, ואם יימצא התקציב, לצאת בביצוע של כשלוש שנים וחצי, החל משנת 2009. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 644 של חברת הכנסת שלי יחימוביץ בנושא: הפרטת קווי "אגד" ופיטורי עובדים בפריפריה. 644. העברת קווים מחברת "אגד" לחברת "מטרופולין" ופיטורי עובדים בדרום הארץ חברת הכנסת שלי יחימוביץ שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006): בינואר 2007 חברת "אגד" מעבירה את קווי ערד, ירוחם, מיתר ועומר לחברת "מטרופולין". בעקבות ההפרטה יפוטרו נהגים רבים. רצוני לשאול: 1. האם הקווים מופרטים ללא מכרז, ואם כן – מדוע? 2. מה יעלה בגורלם של הנהגים המפוטרים ומשפחותיהם? 3. כיצד הפרטת הקווים תואמת את מדיניות הממשלה לחיזוק הנגב? 4. מדוע מפריטים קווים דווקא בפריפריה ולא במרכז הארץ? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אני דיברתי על כך באופן כללי כשהתייחסתי לשאילתא הראשונה, אבל אני רוצה לענות בכל זאת. ראשית, קווי האוטובוסים של התחבורה הציבורית פועלים על-פי רשיון שניתן על-ידי המפקח על התעבורה, בהתאם לפקודת התעבורה והתקנות שלה. החוק והתקנות קובעים את הדרך והתנאים למתן הרשיון ואינם מחייבים בהכרח הליך תחרותי. חוק חובת המכרזים אינו חל על מתן רשיונות. עם זאת, משרד התחבורה נוהג להוציא מכרזים על הפעלת קווי שירות. בהתאם למדיניות הממשלה בעניין זה ובהתאם להחלטת המשרד לפתוח את ענף התחבורה הציבורית לתחרות בדרך של פרסום מכרזים להפעלת קווי שירות בתחבורה הציבורית בהיקף שנתי של 5%, מפרסם המשרד מכרזים להפעלת קווים אלה, לאחר שהם נדונו ואושרו בוועדת המכרזים הבין-משרדית בראשות המשנה למנהל הכללי . כפי שצוין במכתב, החובות הנגזרות ממעמד גורמי משרד התחבורה כנאמן הציבור לפעול לכך ששירותי התחבורה הציבורית יהיו מיטביים מבחינת האיכות, הבטיחות, המחיר, ושיקולי המחיר לא מביאות בהכרח להשגת המטרות האלה. לשיקולים התחבורתיים, התפעוליים והכלכליים השפעה מרבית על השירות שניתן על-ידי המפעיל, והניסיון שנצבר מהמכרזים שהוצאו עד היום מוכיח זאת. לפיכך, משרד התחבורה מעניק במקרים מסוימים רשיונות ללא מכרז כשהדבר נחוץ לפי שיקול דעתנו להפעלה ללא מכרז. כך ניתן אישור לפתיחת קו חדש ללא מכרז באזור המופעל על-ידי מפעיל מסוים או העברת קו ממפעיל למפעיל כאשר נדרש הדבר משיקולים תחבורתיים, והוצאת מכרז במקרה כזה לא רק שלא תביא לשיפורים המקווים אלא תזיק בסופו של עניין. לגבי המקרה שהועלה בשאילתא הוחלט, לאחר דיון ואישור ועדת המכרזים הבין-משרדית המיוחדת לתחרות בתחבורה הציבורית, לאשר העברת קווים באזור ירוחם וערד מחברת "אגד" לחברת "מטרופולין" באותם תנאים שהיא מפעילה קווים אחרים באותו אזור. כמו כן, העברה זו מוסדרת בהסכם הפעלה שנחתם בין הממשלה לבין חברת "מטרופולין" בעקבות זכייתה במכרז להפעלת קווי שירות באזור. קווים אלה נכללים במכסה השנתית של 5%, במסגרת ההסכם של הממשלה עם "אגד", שלפיו מנוע "אגד" מלקחת חלק בהליך תחרותי של הפעלת קווים אלה. מעבר לכך, אני ציינתי שאנחנו גם הקמנו ועדה ציבורית שבוחנת את כל סוגיית ההפרטה של התחבורה הציבורית, ואני מקווה מאוד שחלק מהסוגיות שעלו היום ימצאו את פתרונן במסגרת המסקנות שיובאו אלי לאחר שהוועדה תשלים את עבודתה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברת הכנסת יחימוביץ, שאלה נוספת. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני השר, חסר לי בתשובתך הממד של גורלם של האנשים שהועסקו ב"אגד". בפועל, עיקר ההפרטה מתרחש בפריפריה ובעיקר בדרום, וגם אם "אגד" רוצה לדאוג למקום עבודה חלופי לאותם נהגים, היא מעבירה אותם לאזור המרכז ועוקרת אותם מביתם, ובסופו של דבר התוצאה של המהלך הזה היא פיטורים. מובן שהחברות המופרטות מעסיקות עובדים בפרוטות, בשכר עבדים, בלי הזכויות הסוציאליות שהעובדים בדרום נהנו מהן עד כה. אני רוצה להזכיר את תוכנית "נגב 2015", שאושרה על-ידי ממשלת ישראל בנובמבר 2005, שמדברת על משיכת אוכלוסייה חדשה לנגב, הגדלת מספר המועסקים, איכות חיים, צמצום פערים חברתיים וכלכליים, ואני שואלת, איך ההפרטה הזאת ופגיעה במעמדם של העובדים, והעמקת האבטלה, והעמקת העוני, עולות בקנה אחד עם התוכנית הזאת. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אני ציינתי קודם שאני לא מאושר מהדרך שבה בוצעה ההפרטה הזאת - אולם תוכנית ההפרטה יצאה לדרך - חלק בגין חוסר שביעות-הרצון של המשתמשים בתחבורה הציבורית, ויש סיבות נוספות, כולל סוגיית הפיטורים. במסגרת הוועדה הציבורית שקמה, ביקשתי שיבדקו גם את האפשרות להעסיק את אותם עובדים - בעקבות ההפרטה, באותם אזורי מגורים ובאותם אשכולות - ואפשר וצריך, לעניות דעתי, להעסיק אותם במסגרת תוכנית ההפרטה. אני לא בטוח שיימצא פתרון לכל אלה שעבדו ב"אגד" או בקווים אחרים שיופרטו, אבל אני ביקשתי שיבואו עם המלצות כיצד ניתן להעסיק את מרבית האנשים בחברות שיזכו במכרזים בתהליך המחודש, על-פי המסקנות של הוועדה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אפשר, אדוני השר – בתנאי עבדות במקום בתנאים של ביטחון תעסוקתי שהם נהנים ממנו היום. היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת יחימוביץ, יהיו לך הזדמנויות לשאול. אנחנו חייבים לרוץ בהמשך התוכנית - יש עוד הרבה תשובות שהשר צריך לתת, וחברי הכנסת מחכים להן. שאילתא מס' 655, של חבר הכנסת שלמה בניזרי ושאילתא מס' 670 של חבר הכנסת אלי אפללו - לפרוטוקול. 655. פרסומי הרשות לבטיחות בדרכים חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006): הרשות לבטיחות בדרכים השיקה מערך הסברה להגברת המודעות בקרב הילדים, וססמתו, "ילד בן שש אינו חוצה כביש" משודרת בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות. רצוני לשאול: 1. מה הוא תקציב הפרסום? 2. כיצד הוא מחולק בין התקשורת הכתובה לאלקטרונית, וכן לכלל העיתונים? 3. כמה שולם לכל אחד מהעיתונים: "מעריב", "ידיעות אחרונות", "הארץ", "יתד נאמן", "המודיע", "בקהילה", "משפחה" ו"קו עיתונות"? 4. באילו עיתוני ילדים פורסמו מודעות, ובאילו מחירים? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 4-1. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יצאה בקמפיין מתגלגל המורכב משלושה שלבים. שלב ראשון, פנייה להורים שלא לאפשר חצייה לבד של ילד עד גיל תשע. השלב השני כוון לנהגים להגביר את מודעותם להולכי רגל ליד מעברי חצייה, והשלב השלישי כוון להולכי הרגל עצמם, למנוע התפרצויות לכביש. תקציב הפרסום לשלב הקמפיין שאליו התייחסת עומד על כ-2.5 מיליוני שקלים, והוא כולל מימון המודעות ברדיו, בטלוויזיה ובשילוט חוצות. בשלב זה, לא נכללה הסברה בעיתונות הכתובה וגם לא בעיתוני ילדים. הקמפיין כן כלל מודעות ברדיו "קול חי" למגזר החרדי וברדיו "אל-שאמס" למגזר הערבי. 670. תו תקן למתקני נשיאת אופניים חבר הכנסת אלי אפללו שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006): פורסם ב"מעריב" ב-29 בנובמבר 2006, כי בישראל אין תו תקן למנשאי אופניים ואין פיקוח על המנשאים המיובאים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע מתיר משרדך לשאת אופניים על גבי מנשא ללא תו תקן? 3. בכמה תאונות דרכים היו מעורבים מנשאי אופניים בשנה האחרונה? 4. כיצד תמוגר התופעה? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. בהתאם להחלטת הממשלה, מאמץ משרד התחבורה את התקינה האירופית לכלי רכב, תוך התאמתה לתנאי הארץ. ככל הידוע לנו, הקהילה האירופית אינה מחייבת תקן למנשאי אופניים, זאת אף שמנשאי אופניים המותקנים על כלי רכב פרטיים מקובלים מאוד במדינות אירופה. תקנה 85(א) לתקנות התעבורה מטילה סדרת חובות על הנוהג ברכב ועל בעליו בכל הקשור להובלת מטענים על הרכב, זאת על מנת להבטיח כי לא יבלוט, לא יסתיר את התאורה, לא יחסום את שדה הראייה של הנהג, לא ישנה את חלוקת המשקל וכדומה. מכאן, שכפי שעל נהג רכב המוביל מטען על גג הרכב מוטלת החובה לקשור אותו היטב ותוך שימוש באמצעי ריתום אמינים, זוהי גם חובתו בכל הנוגע להתקנת מנשא אופניים ברכב - דאגה לקשירה מיטבית ושימוש באמצעי ריתום תקינים. 4-3. מבדיקה שערכנו עם משטרת ישראל עולה כי לא ידוע להם על תאונות דרכים שנגרמו כתוצאה מהתפרקות מנשאי אופניים, ומידע זה תואם את המידע המצוי גם ברשותנו. עם זאת, אם יועברו אלינו פרטי המקרים המצוינים בכתבה, ניתן יהיה לבדוק אותם לגופו של עניין. עם זאת, ובשל החשיבות הבטיחותית בתחום זה, הנחיתי את אגף המטענים במינהל היבשה, המגבש בימים אלה חוברת מיוחדת העוסקת בהובלת מטענים, לבחון גם את הנושא שבנדון. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 696 של חבר הכנסת יצחק גלנטי - לפרוטוקול. 696. איחורים של חברות התחבורה הציבוריות חבר הכנסת יצחק גלנטי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): הגיעו ללשכתי פניות ציבור רבות בנוגע לאיחורים משמעותיים של אמצעי התחבורה הציבורית, ביניהם החברות "אגד", "קווים" ו"מרגלית" ורכבת ישראל. רצוני לשאול: 1. מה היא מדיניות משרדך בנושא, וכיצד היא נאכפת? 2. האם יש גורם, מלבד האזרחים, המעדכן את משרדך בנושא האיחורים? 3. האם בסמכות משרדך לקנוס ישירות את החברות בגין איחורים? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. המשרד עורך בקביעות ביקורות על כלל מפעילי התחבורה הציבורית באוטובוסים. במסגרת ביקורות אלו, נמדדים בעיקר פרמטרים של רמת השירות ועמידה בלוח זמנים. כמו כן, במשרד קיימת פונקציה המטפלת בפניות הציבור בנושאי האיחורים וכיוצא בזה, ולעתים קרובות תלונת נוסע מגיעה לכדי הליך משפטי. עם זאת, אני סבור כי לשם הצלחת הרפורמה, ראוי כי היא תיבדק על-ידי טובי אנשי המקצוע, ולשם כך הנחיתי הקמת ועדה ציבורית. על בסיס המלצות הוועדה נפיק לקחים להמשך יישום הרפורמה. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 709 של חבר הכנסת עבאס זכור, בבקשה. הנושא: מבצע "חופשי סטודנטיאלי". 709. מבצע "חופשי סטודנטיאלי" חבר הכנסת עבאס זכור שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): נודע לי כי חברת "אגד", בתמיכת משרדך, הגיעה להסדר עם כמה מוסדות אקדמיים כדי להוזיל משמעותית את הנסיעה בתחבורה ציבורית, מבצע "חופשי סטודנטיאלי", וכי המבצע אינו כולל את כל המוסדות, כמו למשל מכללת "אורנים" בצפון. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – מדוע המבצע לא כולל את כל המוסדות? 3. אילו מוסדות כלולים במבצע? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: לגבי השאילתא של חבר הכנסת עבאס זכור, משעה שנכנסתי לתפקידי כשר התחבורה והבטיחות בדרכים, פעלתי שתהיה הקלה לאוכלוסיית הסטודנטים על-ידי כמה צעדים. אחד הצעדים המשמעותיים הוא הנחה בתחבורה הציבורית. זהו אינטרס משותף למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שכן אנו מעוניינים לעודד סטודנטים להשתמש בתחבורה הציבורית ובכך להבטיח דור של עובדים אשר יתנייד לעבודה בתחבורה הציבורית. היתרונות של השימוש בתחבורה הציבורית ברורים, בכל היבט, בדגש בהיבט של הבטיחות. זה גם מקל משמעותית על הגודש, על העומסים בצירים, על זיהום האוויר. מדובר בשלב ראשון, בשנת 2007, בהרחבה של התוכנית הניסיונית למחוזות ירושלים, חיפה והמרכז. השנה במחוזות האלה יצאנו עם תוכנית שיש בה הנחה. בשלב הבא אני מתכוון להחיל את התוכנית בכל הארץ, בדגש בתושבי הפריפריה. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת עבאס זכור. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אני מברך על כך שאתם מקלים על סטודנטים, אבל לא קיבלתי תשובה על השאלה שלי. חלק מהסטודנטים מקבלים את ההנחה במבצע, וחלק אחר מהסטודנטים לא מקבלים. הסטודנט הוא אותו סטודנט. מי שלומד באוניברסיטת חיפה - מגיע לו המבצע. מי שלומד ב"אורנים" - לא מגיע לו המבצע. מדובר ב-400 שקלים כל חודש. זה 4,000 שקלים בשנה, וזה המון כסף לסטודנט. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אמרתי קודם שבשלב הזה אנחנו עושים את זה בשלושה מחוזות, ובמחוזות האלה זה גם נוגע לרשימה של מוסדות אקדמיים. זה לא מכסה את כל המוסדות בכל אזור. נדמה לי שמכללות לא כלולות, צריך לבדוק את זה, אבל בעיקרון יש פה תוכנית ניסיונית. אני מקווה מאוד שנקבל את כל הגיבוי הנדרש, כי זאת המדיניות שלי לפחות, להרחיב את זה לכלל הסטודנטים ולכלל המוסדות במדינת ישראל. כרגע זה תחום לאזורים של ירושלים, חיפה והמרכז. הניסיון הזה הוא לשנה הזאת, וההרחבה תהיה ככל הנראה לשנה הבאה. היו"ר מגלי והבה: עכשיו, שאילתא מס' 712 של חבר הכנסת חנא סוייד. 712. תאונות הדרכים ביישובים הערביים חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ב בכסלו התשס"ז (13 בדצמבר 2006): לאחרונה התפרסמו נתונים של עמותת "אור ירוק" המעידים על שיעור גבוה מהממוצע של תאונות דרכים ביישובים הערביים. בראש טבלת היישובים מרובי התאונות עמדו כמה יישובים ערביים. רצוני לשאול: 1. האם משרדך מודע לנתונים אלה ולמצב הירוד של תשתיות התחבורה והבטיחות ביישובים הערביים? 2. האם יוקצו משאבים לטיפול בבעיה זו? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: ראשית, לצערי, אני מודע לנתונים של המעורבות הגבוהה בתאונות דרכים במגזר הערבי, ואני גם מודע למצב התשתיות ביישובים האלה. אני מודע לזה מתוקף הסיורים שאני עורך בשטח, ובתשעת החודשים שבהם אני בתפקיד באופן יחסי הייתי ביישובים ערביים יותר מאשר באחרים. אני יכול להוסיף ולומר מאוד בזהירות, שגם ההשקעה בתשתיות של היישובים האלה היתה יחסית נמוכה. זה לא אומר שביישובים היהודיים יש שוויוניות בהשקעה בתשתיות, אבל יחסית, כששמים אותה על כף המאזניים, היא נמוכה. אנחנו כרגע בתהליך של שיפור התשתיות העירוניות בשני היבטים. האחד, תוכנית לשנת 2007, שאליה גם העתקנו תקציבים מגופים אחרים, על מנת להעביר לתחום העירוני, וגם יצאנו לדרך עם תוכנית רב-שנתית שלא היתה קיימת עד היום, ואנחנו עובדים עליה בימים אלה, לאחר שעל-פי בקשתי הגישו הרשויות תוכנית רב-שנתית עד תום 2006. אני מקווה מאוד שהתוכנית הרב-שנתית, עם העברה של תקציבים לתחום העירוני, כלומר לרשויות בדגש במגזר הערבי, יסגרו את הפער של התשתיות. התחום השני שטיפלנו בו הוא כל הסוגיה של מטות בטיחות, וגם כאן אני יכול לבשר שקמו מטות בטיחות, לרבות ברשויות הערביות, שמכינות תוכניות, ואני מקווה מאוד שהתוכניות האלה ייושמו. אנחנו מתקצבים את הפעילות של מטות הבטיחות. נוסף על כך הקמנו ועדה בראשות פרופסור פייסל עזייזה, שהתבקש לאתר את כל הנושאים שדורשים טיפול ויש להם זיקות וקשר לאוכלוסייה הערבית ולמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. זה נכון לגבי תשתיות, זה נכון לגבי הבטיחות, זה נכון לגבי תרגומים של מבחני תיאוריה, זה נכון לגבי רישוי. יש הרבה מאוד ממשקים, והוועדה הזאת כבר החלה את עבודתה. היא נפגשה כבר פעמיים, והיא צפויה להגיש המלצות ביניים בחודשיים הקרובים. אני מזמין אותך להיות בקשר עם חברי הוועדה בכל מקום. אני חושב שהמאמץ שנעשה היום בתחום הזה של הבטיחות בדרכים הוא מאוד משמעותי, ואני מקווה מאוד שתוכלו לשמוע גם מראשי הרשויות של המגזר הערבי, ויותר מכך, נראה תוצאות גם בשיפור התשתיות וגם בשיפור הבטיחות, ובאופן הזה גם נציל חיים. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת, חבר הכנסת סוייד. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, רציתי לציין בחיוב את ההקצאה של כ-12% מתקציב הפיתוח של משרד התחבורה לפיתוח תשתיות התחבורה ביישובים הערביים. זה תקציב הפיתוח הגדול ביותר באחוזים מבין כל התקציבים של משרדי הממשלה, וזה בסדר גמור. אני מודע גם לוועדה שהוקמה. אני אומר שהמשימה ביישובים הערביים היא מאוד מאוד גדולה. יש שם תשתיות תחבורה שלא שייכות למאה הזאת, וצריך באמת השקעה. אנחנו דווקא מברכים על ההתעניינות ועל הביקורים שהשר עורך, ואנחנו מאוד רוצים שזה יתבטא בתקציבים ובהשקעות. היו"ר מגלי והבה: אנחנו מצטרפים לברכות. שאילתא מס' 723 של חבר הכנסת מאיר פרוש, שאילתא מס' 732 של חבר הכנסת שמואל הלפרט ושאילתא מס' 759 של חברת הכנסת קולט אביטל - לפרוטוקול. 723. תלונות על הפעלת קו 277 אלעד–ירושלים חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006): בפניות ללשכתי בנוגע לקו 277 אלעד–ירושלים של חברת "אגד-פלוס", קובלים נוסעים על איחור במועדים, על דילוג על תחנות ההסעה ועל התנהגות חלק מן הנהגים. נטען אף כי בכ"ח בתשרי תשס"ז, 20 באוקטובר 2006, סירב נהג להוריד נוסע ובנו בן הארבע באלעד והסיעם עד ירושלים. רצוני לשאול: 1. האם הדברים נכונים? 2. אם כן – כיצד יטופל העניין? 3. האם יוצאו הנחיות ונוהלי התנהגות לנהגים בקווים הציבוריים בכלל ובקווים במגזר החרדי בפרט? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. עם כניסתה של חברת "אגד תעבורה" לפעילות בעיר אלעד, מנענו מהקווים הבין-עירוניים לבצע הסעות עירוניות וכך אושרו הורדת נוסעים או העלאת נוסעים בלבד בתוך העיר. ברשיונות הקווים שאושרו לאחרונה נקבע כי איסוף והורדה של נוסעים יתאפשרו בקווים העירוניים והבין-עירוניים בכל התחנות. המקרה שהוזכר, אי-הורדת נוסעים במסלול הקו, דווח למשרדנו ונמצא כעת בחקירה של הגורמים המוסמכים. במקביל, הובהר שוב לחברת "אגד תעבורה" שעליה לפעול בהתאם לתנאי רשיונות הקווים. תלונות בנושאים שהוזכרו במכתבך יש להעביר למשרדי למחלקת תלונות ציבור בציון הפרטים הבאים: תאריך ,שעה, מס' קו, ואנו נטפל בכל מקרה לגופו. 732. קו 422 בני-ברק–ירושלים חבר הכנסת שמואל הלפרט שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006): נודע לי, כי למרות סיכומים, הבטחות וקבלת אישורים להפעלת קו נוסף, 422, מבני-ברק לירושלים לטובת תושבי שכונות צפון העיר בני-ברק, דרך רחוב ז'בוטינסקי, טרם הופעל הקו. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מתי יתחיל הקו החדש לפעול? 3. כיצד יימנעו מכשולים ביורוקרטיים ממושכים בהפעלת קווים נחוצים חדשים? אין תשובה. 759. הפרטת קווי אוטובוסים ללא מכרז חברת הכנסת קולט אביטל שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006): לאחרונה פורסם, כי משרד התחבורה הפסיק לערוך מכרזים והחל למסור קווי אוטובוס למפעילים שונים ללא מכרז. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע אין עורכים מכרז מסודר בין המתחרים כדי להגיע לתוצאה רצויה ולמנוע חלק מהבעיות הרבות בהפעלת הקווים המופרטים? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. קווי תחבורה ציבורית באוטובוסים פועלים על-פי רשיון שניתן על-ידי המפקח על התעבורה, בהתאם לפקודת התעבורה ותקנותיה. החוק והתקנות קובעים את הדרך והתנאים למתן הרשיון ואינם מחייבים בהכרח הליך תחרותי. חוק חובת המכרזים אינו חל על מתן רשיונות. עם זאת, משרד התחבורה נוהג להוציא מכרזים על הפעלת קווי שירות. בהתאם למדיניות הממשלה בעניין זה ובהתאם להחלטת המשרד לפתוח את ענף התחבורה הציבורית לתחרות בדרך של פרסום מכרזים להפעלת קווי שירות בתחבורה הציבורית בהיקף שנתי של 5%, המשרד מפרסם מכרזים להפעלת קווים אלה לאחר שאלה נדונו ואושרו בוועדת מכרזים בין-משרדית בראשות המשנה למנהל הכללי. על החובות הנגזרות ממעמד גורמי משרד התחבורה כנאמן הציבור לפעול לכך ששירותי התחבורה הציבורית יהיו מיטביים מבחינת האיכות, הבטיחות, המחיר וכיוצא באלה, ושיקולי המחיר לא מביאים בהכרח להשגת מטרות אלה. לשיקולים תחבורתיים תפעוליים וכלכליים השפעה מרבית על השירות שיינתן על-ידי המפעיל, והניסיון שנצבר מהמכרזים שהוצאו עד היום מוכיח זאת. לפיכך, משרד התחבורה מעניק במקרים מסוימים, כשהדבר נחוץ לפי שיקול דעתנו, רשיונות ללא מכרז. כך ניתן אישור לפתיחת קו חדש ללא מכרז באזור המופעל על-ידי מפעיל מסוים או העברת קו ממפעיל למפעיל כאשר נדרש הדבר משיקולים תחבורתיים, והוצאת מכרז במקרה כזה לא רק שלא תביא לשיפורים המקווים אלא תזיק בסופו של עניין. במקרה שהעלית הוחלט, לאחר דיון ואישור ועדת המכרזים הבין-משרדית המיוחדת לתחרות בתחבורה הציבורית, לאשר העברת קווים באזור ירוחם וערד מחברת "אגד" לחברת "מטרופולין" באותם תנאים שבהם היא מפעילה קווים אחרים באותו אזור. כמו כן, העברה זו מוסדרת בהסכם הפעלה שנחתם בין הממשלה לבין חברת "מטרופולין" בעקבות זכייתה במכרז להפעלת קווי שירות באזור. קווים אלה נכללים במכסה השנתית של 5% שבמסגרת ההסכם של הממשלה עם "אגד", שלפיו מנוע "אגד" לקחת חלק בהליך תחרותי של הפעלת קווים אלה. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 775 של חבר הכנסת יואל חסון - לפרוטוקול. שאילתא מס' 808 של חבר הכנסת חנא סוייד. 775. ספסרות בהעברת סחורה לרצועת-עזה חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007): פורסם, כי מובילי סחורות לשטחי הרשות הפלסטינית דרך מעבר קרני נאלצים לשלם לנהגים דמי הובלה גבוהים בעשרות עד מאות אחוזים, זאת משום שרשות שדות התעופה מנפיקה מספר נמוך של תורים מדי יום. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. מדוע מונפק מספר נמוך של תורים למעבר קרני? 3. כיצד תטופל התופעה? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. רשות שדות התעופה מנפיקה מספר תורים המתאים למשך זמן העבודה שהמסוף פתוח. על-פי הנחיות גורמי הביטחון, מתחילת ינואר 2006, המסוף פועל במשמרת אחת. במתכונת כזאת, לא ניתן לספק את הביקושים. בימים אלה נדונה הארכת הפעילות במסוף. במקביל הושקעו, ומושקעים, במסוף כספים רבים בשיפורים טכנולוגיים, שאמורים לייעל את שיטות העבודה בו ולהגדיל את תפוקתו. 2. מספר התורים תואם את המצב במסוף ומחושב על-פי משך זמני הפעילות של המסוף. כשהוחל לעבוד, לאחרונה, עד 18:00, במקום עד 16:30, ניתן מענה לעשרות משאיות נוספות, הן ביבוא והן ביצוא, במספר המתחמים הפעילים בזמן נתון ובהיבטי ביטחון ותפעול בצד הפלסטיני. יובהר כי העברת הסחורות מבוצעת בתיאום מלא עם הנהלת המסוף הפלסטיני ובהתאם לבקשותיה. עם זאת, גורמים חיצוניים, שעליהם אין לרשות שליטה - כמו התרעות מודיעיניות, או שביתה בצד הפלסטיני בגין אי-קבלת משכורות - מביאים לכך שהמסוף ייסגר/לא ייפתח, ובכך גורמים לדחיית התורים שנקבעו ולהתארכותם. 3. לרשות שדות התעופה סמכות ואחריות ביטחונית ותפעולית על המתרחש בתוך תחומי המסוף. אין לה כל סמכות ואחריות על המתרחש מחוצה לו. אני מעריך בזהירות, כי אם יאפשרו לרשות שדות התעופה להפעיל את מסוף קרני בשתי משמרות, דהיינו, עד השעה 23:00, כפי שהיה בשנת 2005, יינתן מענה לכל הביקושים, הן ביצוא והן ביבוא, ובתוך זמן סביר יחזור מצב התורים לקדמותו. 808. הפעלת קווי "אגד" בכביש נחל-עירון חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): קווי "אגד" היוצאים מצפון דרך נחל-עירון לירושלים אינם עוצרים בתחנות האוטובוסים שבקרבת היישובים הערביים באזור. רצוני לשאול: 1. האם משרדך מודע לסבל שהדבר גורם לתושבים העובדים או לומדים בירושלים? 2. האם יורה משרדך לחברת "אגד" לשנות את המצב? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 2-1. עד היום לא התקבלו במשרד דרישות של נוסעים המתגוררים באזור נחל-עירון לנסיעות ישירות לירושלים. כמו כן, לא ידועים לנו הביקושים לנסיעות בקווים האלו. עם זאת, לאור פניות הציבור ופניית סיעת בל"ד, הנחיתי להפעיל קו נסיעה בין נצרת לירושלים. לאור בקשתך תיבחן האפשרות לתת מענה לאזור נחל-עירון במסגרת הקו הזה. היו"ר מגלי והבה: התשובה מספקת. תודה. שאילתא מס' 817 של חברת הכנסת ליה שמטוב. 817. הקמת ועדה לבדיקת הרפורמה בתחבורה הציבורית חברת הכנסת ליה שמטוב שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): הובא לידיעתי, כי ביוזמתך הוקמה ועדה לבדיקת הרפורמה בתחבורה הציבורית. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מה הן הסיבות להקמת הוועדה? 3. האם יש קשר בין הקמת הוועדה לבין הפרסומים השליליים על אודות הרפורמה? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 3-1. המשרד עורך בקביעות ביקורות על כלל מפעילי התחבורה הציבורית באוטובוסים. במסגרת הביקורות האלה נמדדים בעיקר פרמטרים של רמת השירות ועמידה בלוח הזמנים. כמו כן, במשרד קיימת פונקציה המטפלת בפניות הציבור בנושא איחורים וכיוצא בזה, ולעתים קרובות תלונות נוסע מגיעות לכדי הליך משפטי. עם זאת, אני סבור כי לשם הצלחת הרפורמה ראוי כי היא תיבדק על-ידי טובי אנשי המקצוע, ולשם כך הנחיתי להקים את הוועדה הציבורית. אני חושב שעל בסיס המלצות הוועדה נפיק לקחים להמשך בכל סוגיית יישום הרפורמה. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחברת הכנסת שמטוב. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): אדוני השר, אנחנו שמענו היום שאילתות דומות, גם על הדרום וגם על הצפון. דיברת על הקמת הוועדה. אני רוצה לשאול, בתוך כמה זמן הוועדה תיתן את התשובות. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אני הייתי רוצה שהוועדה תעבוד באופן קבוע. כלומר, אני ביקשתי מד"ר פייסל עזייזה שברגע שיהיו לו המלצות כלשהן, יביא אותן מייד על מנת שנוכל ליישם אותן ולא להמתין ללוח זמנים כזה או אחר. משעה שקמה ועדה ציבורית, אתה חייב לתחום אותה בזמן. לכן ביקשתי שהמלצות הביניים יהיו בתוך שלושה חודשים. חברי הוועדה התחילו את עבודתם לפני כחודש או שלושה שבועות. ההמלצות המסכמות שלהם יהיו בתוך חצי שנה, אבל ככל הנראה אני אבקש שהוועדה תמשיך בעבודתה, כי אני סבור שנכון שוועדה מן הסוג הזה תלווה את פעילות המשרד לאורך זמן. אני מאמין שבחודשים הקרובים כבר תהיה אפשרות לפרסם את מסקנות הביניים וחלק מהמסקנות - בתום מחצית השנה לעבודתה, וגם ניתן יהיה ליישם אותן. היו"ר מגלי והבה: תודה. שאילתות מס' 818 ו-819 של חברת הכנסת ליה שמטוב. 818. אישור שינויים לחברות פרטיות לאחר זכייה במכרז חברת הכנסת ליה שמטוב שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): הובא לידיעתי, כי משרדך מאשר לחברות פרטיות אשר זכו במכרז לערוך שינויים מהותיים במרכיביו העיקריים, וכי הדבר עלול לפגוע בציבור הנוסעים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן - מדוע? 819. העברת אשכולות וקווי תחבורה ציבורית מ"אגד" לחברות פרטיות חברת הכנסת ליה שמטוב שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007(: הובא לידיעתי, כי לאחרונה נוהג משרדך להעביר אשכולות וקווי תחבורה ציבורית מחברת "אגד" לחברות פרטיות בניגוד להוראות חוק חובת המכרזים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע? 3. מה ייעשה בנדון? היו"ר מגלי והבה: לו נכחת לאורך כל הדיון היית רואה שהשר ענה על שאלותייך בקשר לשאילתות אחרות. השאלה היא אם את מוותרת על התשובה, או שאת רוצה לשמוע תשובות. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): אני רוצה לשמוע תשובות. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: במסגרת הרפורמה בתחבורה הציבורית הועבר מספר מצומצם של קווים מ"אגד" להפעלה על-ידי מפעילים פרטיים אשר כבר פועלים כמפעילי תחבורה ציבורית ללא מכרז. במענה על יתר השאלות, מדובר במספר מצומצם מאוד של קווים, אשר העברתם הוסדרה כדין בחוזה שבין "אגד" לממשלה. אלה הם קווים בעלי אופי פעילות זניח, כלומר לא מושכים מבחינה כלכלית, אך היתה נדרשת להם השלמה תפקודית ואינטגרציה שלהם בתוך אותם האשכולות. אני מקווה מאוד שבדרך הזאת נוכל לתת את המענה המיטבי. באשר לשאילתא מס' 819, אני חושב שהתשובה די דומה לתשובה הזאת, כי למעשה בשאילתא 819 מדובר על סוגיית האשכולות והעברת קווי התחבורה הציבורית מחברת "אגד" לחברות פרטיות. זה נעשה על-פי חוק חובת המכרזים. אני מקווה מאוד שנוכל להיות אנשי בשורה ברגע שנקבל את המסקנות של הוועדה הציבורית, שפועלת כיום לגבי כל סוגיית התחבורה הציבורית. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחברת הכנסת שמטוב. ליה שמטוב (ישראל ביתנו): אדוני השר, קודם כול, כמו שאמרת, אנחנו עובדים לפי ההוראות של חוק חובת המכרזים, ודווקא נותנים לחברות האלה לעבוד בלי המכרזים. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: לאילו חברות? ליה שמטוב (ישראל ביתנו): לחברות פרטיות. אשכולות וקווי תחבורה ציבורית מועברים מ"אגד" לחברות פרטיות. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: הסברתי מדוע יש קווים מסוימים שבבחינה כלכלית לא יוצאים למכרזים. לכן, כל מי שפועל באותו אזור, באותו אשכול, מקבל גם את הקווים הללו, כי אם היינו יוצאים למכרזים, אף אחד לא היה לוקח את הקווים הללו, מכיוון שאין להם קיום כלכלי. אף אחד לא ירצה לקחת קווים שמספר הנוסעים בהם מועט ואין להם קיום כלכלי. לכן באותם אזורים, לגבי אותם אשכולות, יש כמה קווים שמבחינה כלכלית לא עומדים במבחן הכלכלי וצירפנו אותם לאותם מפעילים. היו"ר מגלי והבה: טובת האזרח מול טובת החברות, בהחלט. שאילתא מס' 834 של חבר הכנסת יואל חסון - לפרוטוקול. 834. זכאות למבצע "חופשי סטודנטיאלי" של חברת "אגד" חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ' בטבת התשס"ז (10 בינואר 2007): נודע לי כי סטודנטים ממכללת "אורנים" אינם זכאים למבצע "חופשי סטודנטיאלי" של חברת "אגד", המוזיל משמעותית נסיעות של סטודנטים ממוסדות להשכלה גבוהה אחרים בצפון. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע תלמידי המכללה אינם זכאים למבצע הזה? 3. מה הם הקריטריונים להשתתפות במבצע? 4. כיצד תטופל בעיה זו, ומה הוא לוח הזמנים לפתרונה? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 4-1. עת נכנסתי לתפקידי כשר התחבורה והבטיחות בדרכים, פעלתי לשם הקלה על אוכלוסיית הסטודנטים על-ידי כמה צעדים. אחד הצעדים המשמעותיים הוא הנחה בתחבורה הציבורית. זהו אינטרס המשותף למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שכן אנו מעוניינים לעודד סטודנטים להתרגל לתחבורה הציבורית ובכך להבטיח דור של עובדים אשר יתנייד לעבודה בתחבורה זו. יש בכך כדי להקל משמעותית על העומסים, על זיהום האוויר ולסייע במאבק בתאונות הדרכים. מדובר בשלב ראשון, בשנת 2007, בהרחבה של התוכנית הניסיונית למחוזות ירושלים, חיפה והמרכז. בשלב הבא אני מתכוון להרחיב את התוכנית לכל הארץ בדגש בתושבי הפריפריה. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 857 של חבר הכנסת סוייד, בבקשה. 857. הכניסה לכפר ג'סר-א-זרקא חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007): לאחרונה פרסמה מע"צ מכרז להקמת מחלף לחיבור קיסריה ואור-עקיבא לכביש החוף. היישוב ג'סר-א-זרקא, שזקוק גם הוא לחיבור לכביש, לא מוזכר במכרז. רצוני לשאול: 1. האם מודע משרדך לכך שהיישוב מנותק לחלוטין מכביש החוף? 2. האם יורה משרדך על שינוי תכנון המחלף כך שיכלול חיבור ליישוב? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: 2-1. מכרז פרויקט מחלף אור-עקיבא בדרך מס' 2 פורסם בסוף שנת העבודה 2006. על כן, חיבור היישוב ג'סר-א-זרקא נדון בעת אישור תוכנית מחלף אור-עקיבא במסגרת הוועדה המחוזית מחוז חיפה. הוועדה החליטה כי אישור התוכנית הוא התחייבות החברה הלאומית לדרכים להכין תוכנית למחלף כניסה ליישוב. בהתאם לכך, הוגשה בקשה להתייחס לתוכנית על כל תנאיה כפרויקט לאומי, וזו אושרה על-ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים. משעה שהתוכנית אושרה כפרויקט לאומי, היא תידון בהליך מזורז בוועדה לתשתיות לאומיות, בהקדם, ובכך יתחבר היישוב לכביש החוף. התהליך הזה נמצא בהליך די מתקדם. הוא ממתין כרגע להליך בוועדה לתשתיות לאומיות. ברגע שהדבר הזה יאושר, אפשר יהיה לצאת לעבודה במסגרת תוכנית של המחלף של אור-עקיבא. המכרז יצא לדרך בסוף שנת העבודה 2006. לכן אני מקווה שאם האישורים הללו יינתנו - כי אנחנו גם מותנים באישורים סטטוטוריים - אפשר יהיה להיכנס לעבודה כבר השנה. היו"ר מגלי והבה: שאלה נוספת לחבר הכנסת סוייד. חנא סוייד (חד"ש): לא הבנתי בדיוק אם החיבור ליישוב ג'סר-א-זרקא כלול במחלף של אור-עקיבא, או שזה בעצם עוד שלב באותה תוכנית. על-פי המכרז שיצא למחלף לאור-עקיבא, אין חיבור שם לג'סר-א-זרקא. האם זה מה שיהיה או שיש תוכנית אחרת שמקודמת והיא תבטיח חיבור לג'סר-א-זרקא? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: אני מסביר שחיבור היישוב ג'סר-א-זרקא יכול להיעשות והוא מתוכנן במסגרת הפרויקט של מחלף אור-עקיבא. ברגע שהוועדה לתשתיות לאומיות תאשר את האישור הסטטוטורי, אפשר יהיה להיכנס לעבודה במסגרת המחלף של אור-עקיבא, גם בגלל הסמיכות הגיאוגרפית וגם משום שזה קשור לדרך מס' 2. חנא סוייד (חד"ש): אבל יש כבר מכרז. שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: כן, זה ייכלל במסגרת המכרז ויהיה תוספת למכרז. אתה לא יכול לצאת למכרז כל עוד אין לך אישור סטטוטורי. ברגע שנקבל את האישור הזה, נוסיף אותו למכרז הקיים של מחלף אור-עקיבא. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 885 של חבר הכנסת עמי אילון ושאילתא מס' 886 של חבר הכנסת יואל חסון - לפרוטוקול. 885. סגירת מעבר הרכבת מספר 18 בבנימינה חבר הכנסת עמיחי אילון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): לפני כחצי שנה נסגר מעבר הרכבת מס' 18 בבנימינה. לאחר סגירתו, התחייב מנכ"ל משרדך בכתב למצוא פתרון מהיר למצוקה שנגרמה לתושבי המקום. רצוני לשאול: 1. האם הדברים נכונים? 2. אם כן – מה הם הנימוקים להחלטה להשאיר את המעבר סגור? 3. מה הוא לוח הזמנים המתוכנן לפתרון הבעיה? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. מעת כניסתי לתפקידי כשר התחבורה והבטיחות בדרכים התחייבתי, וכך אני פועל, בראש ובראשונה להילחם בתאונות הדרכים. לא רחוק ממפגש הרכבת המדובר בבנימינה, שבו סיירתי רק אתמול, נהרגו חמישה בני אדם. כל בר-דעת ואחריות שהיה רואה את עומס התנועה של עשרות אלפי כלי-רכב ביום החוצים מפגש זה, היה מקבל החלטה דומה ושקולה לסוגרו לאלתר. בד בבד עם הסגירה של המפגש, הנחיתי את הגורמים המקצועיים לקדם מייד את ההפרדה המפלסית שלו. לשם כך הקציתי את התקציבים הנדרשים, ורכבת ישראל כבר ערכה מכרז ונבחר קבלן אשר יכול לבצע הפרדה זו מייד. בפגישת עבודה שקיימתי אתמול עם ראש מועצת בנימינה ועם כל גורמי הביצוע והתכנון, מתברר כי לא קיימים האישורים הסטטוטוריים בשל התנגדויות מקומיות של הציבור בבנימינה. מעבר לכך, אני סבור כי בטווח הבינוני-הארוך, הפחתה דרסטית של עשרות אלפי הנוסעים העוברים דרך בנימינה ויוצרים שם מפגע בטיחותי בעיירה שאיננה ערוכה לקלוט כמות כזו של רכבים, תהיה באמצעות סלילת כבישים עוקפים מצפונה ומדרומה. בפגישה אתמול סוכם כי יזורזו האישורים הסטטוטוריים - בתוך כמה חודשים - ונוכל לצאת לסלילת כבישים אלו בהקדם. 886. תצפיות בנמל התעופה בן-גוריון מטעם נשות "מחסום Watch" חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום ה' בשבט התשס"ז (24 בינואר 2007): פורסם כי נשות "מחסום WATCH", בשיתוף עם "הקרן החדשה לישראל", מבקשות לקיים תצפיות בנמל התעופה בן-גוריון, או לחלופין להכשיר את אנשי הביטחון העומדים שם. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – כיצד השיב משרדך על פנייה זו? 3. האם ידוע למשרדך על מקרי התעללות של אנשי ביטחון בנתב"ג בנוסעים ערבים? אם כן - האם משרדך פועל לשינוי המצב, ואם כן – כיצד? תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) לשאלתך, ביררתי את הנושא לגופו, ולמדתי את העובדות האלה: 1. הגברת מיה ביילי מארגון "מחסום WATCH" אכן פנתה אל רשות שדות התעופה בעניין הבידוק הביטחוני לנוסע בנתב"ג והציעה לקיים תצפיות פיקוח בנתב"ג או לחלופין להכשיר את אנשי הביטחון. הפנייה התקבלה במשרדי רש"ת בתאריך 3 בינואר 2007. 2. רשות שדות התעופה השיבה על פנייתה של הגברת ביילי מארגון "מחסום WATCH" בתאריך 31 בינואר 2007, כי אין הרשות סבורה כי יש מקום להתערבות גוף חיצוני בפעילות ביטחונית בשדה התעופה. 3. ניתן להוסיף לעניין הכללי ולומר, כי הבידוק הביטחוני בנתב"ג נעשה על-פי דין ובהתאם להנחיות גורמי הביטחון הממלכתיים, תוך הקפדה על נימוס, אדיבות ושמירת כבוד הנוסעים ופרטיותם. עם זאת, היות שאנו עוסקים בכבוד האדם ובשירות לנוסע, הנחיתי את מנכ"ל רשות שדות התעופה להגיש לי תוכנית שתכלול הגברת הדיאלוג עם סקטורים שונים במגזר הערבי, במטרה להבין את המצוקות ולשפר את השירות לנוסע. היו"ר מגלי והבה: שאילתא מס' 921 של חברת הכנסת נאדיה חילו ושאילתא מס' 924 של חבר הכנסת שמואל הלפרט - לפרוטוקול. 921. איחורים בזמן ההגעה של הרכבות חברת הכנסת נאדיה חילו שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום י"ב בשבט התשס"ז (31 בינואר 2007): לאחרונה התרבו התלונות בגין אי-עמידה של רכבות בלוח הזמנים. האיחורים התכופים פוגעים בנוסעים ומשבשים את סדר-יומם. רצוני לשאול: 1. האם הדבר ידוע למשרדך? 2. אם כן – מה היא הסיבה לעיכובים הללו? 3. מה ייעשה לתיקון המצב? שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) אחד מיעדיה המרכזיים של התחבורה הציבורית בעיני הוא השירות ללקוח. אחד המרכיבים המרכזיים בתחום השירות הוא דיוק הרכבות. דיוק הרכבות נמדד תמיד, לגבי כלל הרכבות - ולא באופן מדגמי - בהתאם לשיטת המדידה המקובלת במערב-אירופה ומנותח באופן שוטף לצורך בדיקת הביצועים ונקיטת צעדים לשיפור רמת הדיוק. רכבת ישראל אף הסתייעה ביועצים מחוץ-לארץ בנושא חשוב זה. בשנת 2006 הפעילה רכבת ישראל כ-90,000 רכבות נוסעים. בשנה זו עמד שיעור הדיוק על כ-85%, עלייה של כ-1% בהשוואה לשיעור הדיוק בשנת 2005. זאת, על אף פגיעה משמעותית מאוד בשיעורי הדיוק בזמן מלחמת לבנון השנייה בעקבות השבתת הפעילות של תחזוקת הרכבת בצפון הארץ ופגיעת הטילים במוסך הרכבת. בניכוי תקופת המלחמה עמד שיעור הדיוק בשנת 2006 על כ-90%. שיעור זה דומה למקובל במדינות מערב-אירופה, כגון צרפת, איטליה וגרמניה. לדעתנו, ועל-פי היעד שהצבתי לרכבת, עדיין יש מקום לשיפור. בסוף חודש דצמבר נכנס לתוקפו לוח זמנים חדש ברכבת ישראל. במסגרת לוח הזמנים נוספו כ-350 רכבות ו-10,000 ק"מ נסיעה בשבוע. הפעלת לוח זמנים חדש, בפרט שיש בו גידול משמעותי בפעילות הרכבת כאמור, גוררת לעתים פגיעה מסוימת בשיעור הדיוק בזמן ההרצה הראשונית. מבדיקת נתוני הדיוק בשבועות האחרונים עולה, כי שיעור הדיוק עומד על 90%-85%, ובשבוע האחרון אף היה גבוה במעט מ-90%. הנחיתי את הנהלת הרכבת לעשות כל מאמץ לשיפור נוסף של מרכיב מהותי זה בשירות לנוסע, שהוא אחד היתרונות המשמעותיים של הרכבת על פני כל כלי תחבורה אחר. אני אמשיך לבצע מעקב שוטף ומתמיד אחר רמת הדיוק, לנוחות הנוסע ולרווחתו. 924. חריגה משעות העבודה המותרות של נהגי אוטובוסים חבר הכנסת שמואל הלפרט שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ביום י"ב בשבט תשס"ז (31 בינואר 2007): מפרסומים ומסמכים שנחשפו לאחרונה עולה, כי חברות תחבורה מסוימות מאלצות את הנהגים לנהוג במשך כ-14 שעות ביום ללא הפסקות, בניגוד לחוק, דבר המגביר את סכנת תאונות הדרכים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – מה ייעשה לאכיפת החוק ותקנות התעבורה בנדון? אין תשובה. היו"ר מגלי והבה: אני רוצה להודות לשר שהופנו אליו הרבה שאילתות וגם לחברי הכנסת שנכחו בישיבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, ח' באדר התשס"ז, 26 בפברואר 2007, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 18:12.