דברי הכנסת
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 3
מזכיר הכנסת אריה האן: 3
הצעות סיעות הליכוד ויהדות התורה - האיחוד הלאומי - מפד"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל: 6
1. אוזלת ידה בטיפול בהברחה המסיבית של אמל"ח לרצועת-עזה; 6
2. העוני וההחלטה להקפיא את הצמדת קצבאות הילדים והזיקנה למדד 6
בנימין נתניהו (הליכוד): 6
השר יעקב אדרי: 8
מאיר פרוש (יהדות התורה): 10
השר יעקב אדרי: 13
נתן שרנסקי (הליכוד): 15
מרינה סולודקין (קדימה): 17
דני יתום (העבודה-מימד): 18
חיים אמסלם (ש"ס): 21
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 22
יצחק גלנטי (גיל): 24
משה גפני (יהדות התורה): 25
אבשלום וילן (מרצ): 30
דב חנין (חד"ש): 32
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 37
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 40
הודעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 42
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 43
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 44
השר יעקב אדרי: 44
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56) (ביטול כתב אישום בידי פרקליט צבאי), התשס"ו-2006 45
השר יעקב אדרי: 45
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 46
נסים זאב (ש"ס): 47
גדעון סער (הליכוד): 49
ראובן ריבלין (הליכוד): 49
השר יעקב אדרי: 52
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 53
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 53
הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2006 53
השר יעקב אדרי: 53
נסים זאב (ש"ס): 54
גדעון סער (הליכוד): 55
הצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל (תיקון מס' 4), התשס"ז-2006 57
השר יעקב אדרי: 57
נסים זאב (ש"ס): 59
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 60
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 60
הצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל (תיקון מס' 4), התשס"ז-2006 61
נסים זאב (ש"ס): 61
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 63
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 64
גדעון סער (הליכוד): 65
דברי הכנסת
ב / מושב שני / ישיבות מ"ח-נ' /
א'-ג' בחשוון התשס"ז / 25-23 באוקטובר 2006 / 2
חוברת ב'
ישיבה מ"ח
הישיבה הארבעים-ושמונה של הכנסת השבע-עשרה
יום שני, א' בחשוון התשס"ז (23 באוקטובר 2006)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:03
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
אני נועלת את הישיבה כי אין שר.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:03 ונתחדשה בשעה 16:05.)
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני, א' בחשוון, 23 באוקטובר 2006.
הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לדיון מוקדם: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - מינוי דירקטורים), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת יובל שטייניץ; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - מועד חיוב במס בעסקה עבור עסקים קטנים, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון - תחולת התיקון לחוק ההסדרים 1992), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת אלי אפללו; הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון - הנחה בארנונה), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת אלי אפללו; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי ריבית על משכנתה), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לתאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - תמיכה במוסדות ציבור), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי ממשלה (פיטורין) (פטור מארנונה למסגרות שיקום נכי נפש), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת רן כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הדיינים (תיקון - איסור שלילת כשירות בשל מקום מגורים), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת נסים זאב; הצעת חוק העונשין (תיקון - עבירות ביזה בזמן לחימה), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת סילבן שלום; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - העדפת בני העדה הערבית יוצאי צבא), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת סילבן שלום; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - סייג לכינוס הדירקטוריון), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון - פרסום שם חשוד), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (הבטחת כספים המשולמים כפיצויים לקטין), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק העונשין (תיקון - תחילת תקופת התנאי), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נוהג חדש), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של טלפון נייד, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק החברות הממשלתיות (שמירה על קרקעות המדינה בעת הליכי הפרטה), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון - הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להגבלת שכר הבכירים, התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק הגבלת שכר בכירים, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת דני יתום; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - הגבלת שכר עובדים), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בעת לחימה, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת סילבן שלום; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - הודעה על הגשת ערר), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק פטור ממס למשפחות אומנות (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק עידוד השקעות הון (תיקון - הבטחת ייצוג הולם למגזר הלא-יהודי), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון - שינוי הגדרת "דירת מגורים"), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת נסים זאב; הצעת חוק הקולנוע (תיקון - תקציב שנתי מינימלי), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - הקדמת גיל זכאות לימוד חינם), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - ביטול תשלומי הורים), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון - איסור המתת עופות בגריסה או בזרם חשמלי ללא הימום), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק מימון הסדרי תחבורה לבתי-ספר, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת אבישי ברוורמן; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - פטור ממס על דירה ראשונה), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור מס אפס לתשלום לבית-אבות), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - מס בשיעור אפס על רכב להסעת נכים), תשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - תשלומים והחזר הוצאות), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת אבישי ברוורמן; הצעת חוק יום הזיכרון ליצחק רבין (תיקון - ביטול אפשרות לקיומו של יום הזיכרון ביום השבת), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד בני-זוג עובדים), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק המרכז למורשת הדרוזים, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת מגלי והבה; הצעת חוק הספורט (תיקון - ייצוג הולם), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) (תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ישראל כץ; הצעת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון - קביעת שכר דירה במטבע ישראלי), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - דברי פרסומת בבתי צרכנים), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - פרסומת למזון המכוונת לקטינים), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת רוחמה אברהם; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - הגבלת מספר תלמידים בגן חובה ובכיתה בבית-ספר יסודי), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ואסל טאהא וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - הזכות להיבחן בבחינות בגרות ללא תשלום), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ואסל טאהא וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת שידור חוזר לתוכניות מקור או שידורי חדשות (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (תיקון - ישיבות הסדר), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לקידום הפעילות למען שחרורו של יהונתן פולארד, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הפסקת כהונתו של שר וראש הממשלה(, מאת חבר הכנסת צבי הנדל; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - העברת חבר הכנסת מכהונתו), מאת חברת הכנסת אסתרינה טרטמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מינוי שר לענייני רווחה בממשלה ה-31 של מדינת ישראל, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - שינוי שיטת הבחירות ותיקוני חקיקה), מאת חבר הכנסת דני נוה; הצעת חוק הדיינים (תיקון - כללי אתיקה לדיינים), התשס"ז-2006, מאת חברי הכנסת יצחק לוי ומנחם בן-ששון; הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון - מכרז להתקשרות עם חבר בורסה), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת יצחק וקנין; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - השרים, הרכבת ממשלה והבעת אי-אמון), מאת חבר הכנסת דני נוה. נוסח מתוקן של הצעת חוק פנסיה חובה, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת.
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (תיקון) (ארגון יציג ומענק שנתי), התשס"ז-2006; הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 38), התשס"ז-2006, מטעם הוועדה לענייני ביקורת המדינה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני המזכיר.
הצעות סיעות הליכוד ויהדות התורה - האיחוד הלאומי - מפד"ל
להביע אי-אמון בממשלה בשל:
1. אוזלת ידה בטיפול בהברחה המסיבית של אמל"ח לרצועת-עזה;
2. העוני וההחלטה להקפיא את הצמדת קצבאות הילדים והזיקנה למדד
היו"ר דליה איציק:
ההצעה הראשונה היא הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה בשל אוזלת ידה בטיפול בהברחה המסיבית של אמל"ח לרצועת-עזה. אני מזמינה את ראשון הדוברים, חבר הכנסת בנימין נתניהו, לנמק את ההצעה. בבקשה, אדוני, יש לך עשר דקות לנמק.
בנימין נתניהו (הליכוד):
תודה.
גברתי היושבת-ראש, חברי הבית, ציר פילדלפי פרוץ והרצועה הופכת ללבנון מספר 2. הרצועה הופכת למאגר עצום של נשק ותחמושת בשל ההברחות הבלתי-פוסקות דרך ציר פילדלפי. כך אמר ראש השב"כ יובל דיסקין לפני ימים אחדים. הרחיב על כך ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל קופרווסר; מרחיבים על כך הדיווחים בכלי התקשורת על ה"קסאמים" שממשיכים ליפול על שדרות ויישובי הנגב המערבי. אנחנו מתבשרים ש-20 טונות של חומר נפץ חדרו לרצועה בשבועות האחרונים; שטילי נ"מ חדרו לרצועה בשבועות האחרונים; שטילי נ"ט, מהסוג שפגשנו בלבנון, חדרו לרצועה בשבועות האחרונים; שמגיעים רש"קים מוגדלים ומוגברים של הגדלת טווח והגדלת כוח קטל; שטילי "גראד" שנזקם והטווח שלהם גדולים יותר מגיעים, וזה אומר שלא רק אשקלון תהיה מטווחת אלא בסופו של דבר גם אשדוד ויישובים במרכז הארץ.
אני אומר את כל הדברים הללו משום שההנחה היסודית ביציאה החד-צדדית מעזה היתה, בין השאר, שאנחנו נקבל מישהו שיאטום לנו את הגבול. אני זוכר, גברתי, את שיחתי הראשונה עם ראש הממשלה אריאל שרון, כשהוא הציג לי את התוכנית שלו. אמרתי לו: אריק, אני חושב שהצעד הזה יחזק את ה"חמאס", אני חושב שהוא יבנה בסיס אירני בעזה, אבל אם אתה מתכוון לעשות את זה ואתה חושב שיש לך הכוח הפרלמנטרי לעשות את זה, דבר אחד אל תעשה - אל תמסור את ציר פילדלפי. יצאתי ואמרתי את זה גם בחוץ, גם בראיונות בתקשורת.
באוקטובר 2004 אמרתי את זה בריאיון ב"קול ישראל"; באוקטובר 2005, בדיון שהיה פה, גברתי, על היציאה מעזה, התרענו על הפקרת ציר פילדלפי. אגב, התגובה שקיבלנו מכמה מחברינו כאן היתה שנפסיק להפחיד את העם. אמרנו שייכנסו טילים, שסיני יהפוך למשפך שדרכו יבואו כלי משחית שיכוונו לישראל, שבסופו של דבר יוכלו – כשנוספה גם תוכנית ההתנתקות המוזרה – לפגוע במרכז הארץ בטילים מכמה כיוונים.
הדבר הזה מתרחש לנגד עינינו. ואני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת, הוא מתרחש בשנה האחרונה. הממשלה לא יכולה לרחוץ בניקיון כפיה ולהגיד: טוב, זה היה קודם לכן. יש ראש ממשלה, ראש ממשלה שדחף חזק את התוכנית הזאת. הוא היה, הייתי אומר, האדם שקידם אותה בהתלהבות יתירה. והוא ראש הממשלה. וההברחות הללו, והזרימה האדירה הזאת, האשד האדיר הזה של כלי משחית שיכוונו נגדנו, הדבר הזה קורה בזמן שלו. הוא כבר ראש ממשלה שנה שלמה.
ובכן, מה עושים נגד זה? מה הוא עושה נגד זה? והתשובה היא: ברגע זה מעט מאוד, וודאי לא מספיק. אבל העובדה שהרצועה הופכת ללבנון שנייה אינה נעצרת כיוון שאנחנו עסוקים בדברים אחרים. להיפך, היא נמשכת. בזמנו הצעתי לראש הממשלה שרון כמה אלטרנטיבות. אמרתי לו: ייתכן שמה שנדרש בין שאר האופציות, זה להזיז את ציר פילדלפי. כלומר, שהבלימה תהיה במקום אחר, נניח צפונית לרפיח. היו גם רעיונות אחרים, אני לא רוצה להאריך בהם כרגע. אבל ברור היה שאי-אפשר להפקיר את התפר בין סיני לבין הרצועה, משום שהדבר הזה בעצם מאפשר זרימה ישר עד פרברי תל-אביב, זרימה אדירה של נשק.
טוב, היום יש ראש ממשלה אחר, וחובתו לטפל בזה. זה אומנם קצה הקרחון של המאמץ האירני, כי מי שמניע את כל המהלכים האלה זאת אירן. מי שדוחף נשק לתוך סיני זאת אירן; אירן, וגם סוריה, אבל זאת אירן. ואירן קיבלה בסיס אסלאמי חזק מאוד בדיוק כפי שהתרענו, וציר פילדלפי פרוץ בדיוק כפי שהתרענו. ולכן, כשאנחנו מסתכלים ושואלים מה עושים בעניין ציר פילדלפי, אני שואל: מה אתה עושה בעניין אירן? אז מה עושים בעניין אירן? משנים את שיטת המשטר - מה הספין התורן, דני? מה היום?
גדעון סער (הליכוד):
בחירות גלויות לנשיאות.
בנימין נתניהו (הליכוד):
בחירות גלויות לנשיאות.
גדעון סער (הליכוד):
- - -
בנימין נתניהו (הליכוד):
משנים את הכללים תוך כדי. תוך כדי, כן? זה דבר מדהים. אילו מהלכים דמוקרטיים צרופים. את הכללים של הבחירה משנים ערב הבחירה. מאוד מעניין. ספין רודף ספין, רודף ספין, רודף ספין, אבל הנשק זורם. ואירן מתחמשת. וגם בזה – אפשר לטפל בזה בספינים. ספינים לא יטפלו בזה. אנחנו באיום רציני מאוד, גם קרוב וגם רחוק, ואין יד מושעת. אין. יש רק ספינים.
גברתי, אנחנו באופוזיציה, אנחנו אופוזיציה ממלכתית אמיתית. אנחנו הוכחנו את זה. אנחנו דואגים לביטחון המדינה, לביטחון הלאומי שלנו ולביטחון האזרחים, ואנחנו נותנים תמיכה למהלכים שאמורים לטפל בהשבת הביטחון, בלי שום בקשה לקבל תמורה, בלי שום כיסא, בלי שום שררה. אנחנו עושים את זה, עשינו את זה וגם נעשה את זה. אבל ברגע זה לא עושים דבר, ועל כך אנחנו מגישים אי- אמון.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. אדוני השר המקשר, אתה מוזמן.
רן כהן (מרצ):
אני מבקש לשמור לי את הזמן שנותר לחבר הכנסת נתניהו.
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אכן, תיאור המצב בציר פילדלפי על-ידי יושב-ראש האופוזיציה, חבר הכנסת ביבי נתניהו, נכון. הוא בעייתי, הוא קשה, וכולנו צריכים להתמודד. הממשלה כבר התחילה לדון בנושא הזה, כמה פעמים, בקבינט הביטחוני, ואני מאוד מקווה שבזמן הקרוב נוכל – התפרסם אתמול שעומד להיערך דיון בקבינט הביטחוני על מנת לראות מה עושים, כי אי-אפשר לעבור לסדר-היום בנושא הזה. גם אסור לנו לאפשר שהמצב בעזה יהיה כמו המצב שגילינו בלבנון.
אנו עדים בימים אלה להתגברות נחשול של הברחות אמצעי לחימה בציר פילדלפי הן באמצעות מנהרות והן על פני הקרקע. אין לנו כל כוונה להניח לנחשול הזה לשטוף ולזרום, ואנו נחושים לעוצרו. אנו פעלנו, פועלים ונמשיך לפעול נגד נתיבי ההברחות במנהרות לפני שיהפכו לאוטוסטרדות. רק לאחרונה הוברחו לגורמי ה"חמאס" מהרצועה – ואני יכול רק לאשר את הנתונים שמסרת פה. הדברים נמסרו וגם פורסמו, ראש השב"כ התריע, הוא אמר דברים, והדברים הם קשים וברורים – הוברחו גם טילי נ"ט מתקדמים, ולמעשה מאז ההתנתקות הוברח אמל"ח בהיקף רחב מסיני לרצועה, ובכלל זה חומר נפץ תקני, נשק קל, מקלעים ותחמושת.
אנו מודעים לכך, כי המערכת הפלסטינית נמצאת בתהליך עמוק של הידרדרות. יש שם מאבק פנימי שמחריף מיום ליום, וכמובן, כולם שם נגד כולם; אין שלטון, ולמעשה, אנחנו בחזית נמצאים במאבק מול הטרור לכל סוגיו. יש שיתוק מתמשך של המערכות השלטוניות, האזרחיות והביטחוניות והתפוררות מסוכנת של המערכת הכלכלית והחברתית. מציאות זו מאפשרת ומזינה את תהליך ההתעצמות של גורמי הטרור ברצועת-עזה.
כלקח ממלחמת לבנון ותהליכי ההתעצמות של ארגון ה"חיזבאללה" לאורך השנים, ישראל איננה מתכוונת להשלים עם התעצמות גורמי הטרור ברצועה. זה אולי הלקח החשוב ביותר שיש לנו ממלחמת לבנון. גילינו שם דברים מדהימים, ואפשר להגיד שבכמה דברים גם הופתענו. אסור שהמצב הזה יקרה גם ברצועת-עזה. את זה לא נאפשר, את זה לא ניתן, ואני חושב שצה"ל פועל כבר הרבה מאוד זמן בהרבה מאוד כיוונים בעניין הזה, ולאחרונה בפעילות נרחבת מאוד בציר הזה.
ראינו כמה מנהרות נתגלו רק בשבוע שעבר, ואני מתאר לי שיש לנו עוד מנהרות רבות מתחת לאדמה, וגם מעבר מלמעלה. בסופו של דבר הממשלה, הקבינט, יצטרכו לשקול איזה צעד לנקוט, וייתכן מאוד שנצטרך לנקוט צעד מאוד קיצוני. ואין מה לעשות – אסור בעניין הזה לעשות שום הנחות, ולא צריך להביא בחשבון שום אפשרות לטווח הרחוק ששוב נהיה מופתעים ונעמוד בפני מציאות קשה ומורכבת.
אני חושב שהפעילות הזאת של צה"ל כבר מוכיחה את עצמה בשטח – השמדת המנהרות, וכמובן, טיפול אפקטיבי והרתעתי יום-יום בשטח שליד פילדלפי ועוד בכמה דברים. יש כמה דברים שלא מתפרסמים, של פעילות נרחבת מאוד של צה"ל וגורמי הביטחון השונים בציר מכל הכיוונים, על מנת לצמצם ככל שניתן את ההברחות, שעלולות בסופו של דבר לפגוע בעומק מדינת ישראל. בסך הכול, בחודשים האחרונים נחשפו והושמדו על-ידינו למעלה מ-40 מנהרות.
אני מדגיש כי איננו חפצים לפגוע באוכלוסייה תמימה; פגיעה באזרחים בלתי מעורבים אינה מטרתנו. אולם לצערנו, מכיוון שכל הפעילות העוינת מבוצעת מאזורים מיושבים, קיימת הסתברות לפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. צה"ל הונחה ואף עושה כל מאמץ להימנע מפגיעה, כמובן, באנשים שלא מעורבים.
צה"ל יפעל ככל שיידרש להפסקת התעצמות ארגוני הטרור וירי ה"קסאם". צה"ל ימשיך וינקוט את כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו נגד ארגוני הטרור והמסייעים להם, על מנת להעניק ביטחון לתושבי ישראל. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני השר. אנחנו עוברים, חברי הכנסת, להצעה נוספת - הצעת סיעות יהדות התורה והאיחוד הלאומי - מפד"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל העוני וההחלטה להקפיא את הצמדת קצבאות הילדים והזיקנה למדד. על כן, אני מזמינה את חבר הכנסת מאיר פרוש לנמק את הצעת האי-אמון. אני אפעיל את השעון רק לאחר שתגיע לבמה. בבקשה, אדוני.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
ראש הממשלה נמצא בסין. ליצמן נמצא בסין.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה, הרב רביץ. בבקשה חבר הכנסת פרוש.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ערב ראש השנה, לפני שבועות ספורים בלבד, פורסם ב"גלובס" ריאיון עם ראש הממשלה אהוד אולמרט. הוא אמר שם: "שר האוצר הקודם, בנימין נתניהו, נעדר רגישות חברתית. אני חושב שבתקופתו נעשתה טעות מהותית, יסודית, משמעותית, שהתרעתי עליה. אני חושב שהיו לביבי כמה הישגים שאי-אפשר לוותר עליהם, אבל לא אהבתי את הקהות הרגשית שלו, את חוסר האמפתיה למצוקה החברתית". והמשיך ראש הממשלה באותו ריאיון ואמר: "אני לא יכולתי להבין איך לא רואים את המצוקה החברתית, שהופכת ומתפתחת לבעיה לאומית, שיהיה קשה להתמודד אתה, בעיה המאיימת על הסולידריות ועל החישוקים שמהם בנויה החברה הישראלית". עד כאן דברי אולמרט באותו ריאיון.
גברתי היושבת-ראש, אני חותם על כל מלה שאמר ראש הממשלה, אבל היינו מצפים לאיזה מפנה, לאיזה שינוי של 180 מעלות. אבל לא דובים ולא מפנה. אנו רואים אותה מדיניות עצמה. אותה קהות חושים, אותו חוסר אמפתיה למצוקה החברתית, שראש הממשלה דיבר עליהם ביחס למר נתניהו, כפי שזה בא לידי ביטוי לא רק בתקציב 2006 ההולך ומסתיים, אלא גם בתקציב 2007 המוגש לאישור הכנסת. ובכן, הקול קול אהוד והידיים ידי ביבי. דיבורים לחוד ומעשים בפועל לחוד.
יש דוח עוני תקופתי, המעיד על התרחבות העוני בשנה האחרונה. הוא מצביע על מיליון ו- 600,000 אזרחים, והוא מעיד כי ממשלות ישראל מפקירות הלכה למעשה את האזרחים החלשים וחסרי האמצעים בגלל דבקות באותה מדיניות כלכלית מוטעית ומסוכנת. אין הבדל מהותי בין נתניהו לבין הירשזון, בין ממשלת שרון לממשלת אולמרט. "סדנא דארעא חד הוא" אומרת הגמרא במסכת בבא קמא. אותה מדיניות, אותה גברת בקושי רב בשינוי אדרת.
זו מדיניות שבה זנחו את האחריות הקולקטיבית שעליה הושתתו ערכינו היהודיים, ובמקומה טיפחנו את האינדיבידואליזם. ביטלנו או הפרטנו את רוב השירותים החברתיים החיוניים. חדלנו להיות חברת צדקה, המבוססת על ערבות הדדית, חברה הדואגת גם לחלשים.
תומכי המדיניות האכזרית הזאת מצביעים, כידוע, על הצמיחה הכלכלית, אך משום מה מתעלמים מכך שהצמיחה לא הקיפה את מרבית חלקי האוכלוסייה. למובילי המדיניות הכלכלית היה נוח להתעלם מהכשל היסודי הזה של מדיניותם ומהשכבות החלשות ששילמו את המחיר הנורא, עד שבאה מלחמת לבנון השנייה וחשפה את השבר של החברה הישראלית. המלחמה הוכיחה לנו יותר מכול, שאין ביטחון ללא איתנות חברתית, ואין איתנות חברתית ללא כלכלה המכוונת להשגת מטרה זאת.
אני חוזר אל דוח העוני, מפני שהוא המפתח להבנת הבעיה הקשה שלנו. מאז שנת 2002 גדל שיעור הילדים העניים בישראל מ-21.8% ל-26.2%, אך בעוד בשנת 2002 הצליחו קצבאות הביטוח הלאומי להוציא מתחולת העוני 19% מהילדים, כיום הן משפיעות על פחות מ-14% מהילדים. זהו השבר, זו הבעיה.
גברתי היושבת-ראש, כדי להבין שאין שינוי אמיתי במדיניות הכלכלית-החברתית, ראוי לבחון את תקציב 2007, שאני מאוד מקווה שלא יעבור בכנסת גם אם ישראל ביתנו תצטרף לקואליציה. הבעיה בתקציב הזה היא חוסר האיזון המשווע. כלומר, האי-שוויון בחלוקת הנטל בין חלקי החברה. ראוי שנשים לב, שבעוד שבעלי הכנסות גבוהות ייהנו מהטבות מס משמעותיות במסגרת רפורמה במס הכנסה, הרי שבעלי הכנסה נמוכה, ובעיקר השכבות החלשות, יספגו קיצוץ ריאלי בקצבאות.
האוצר מנופף, כמובן, בתוספת ליעדים חברתיים, אך תוספת זאת לא תקזז את השחיקה הפרטנית בהכנסות של משפחות העשירונים התחתונים, והיא תוסיף לשחוק באורח חמור מאוד את המשפחות ברוכות הילדים, כי ממשיכים להתעלל בהן, להתאכזר אליהן, לרמוס אותן ואת גאוותן.
עמיתי חברי הכנסת, אני אכן מדגיש את הנושא של קצבאות ילדים בגלל הרגישות המיוחדת שאנו מגלים כלפי משפחות יקרות אלה. אנו אכן דורשים שהממשלה תחזיר למשפחות הללו את מלוא היקף הקצבאות, שנעשקו מהן בשנים האחרונות. הדרישות שלנו ישימות גם בעניין קצבאות הזיקנה. כאן וגם כאן, לא ניתן, ככל שנצליח וככל שיעלה בידנו, לבצע קיצוץ או הקפאה באמצעות יישום הצעות הממשלה בחוק ההסדרים.
גברתי היושבת-ראש, כאשר מדברים על אי-עדכון קצבאות הביטוח הלאומי, שפירושו המעשי הוא שחיקה של 40% בקצבאות, אומרים למעשה ששיעור העוני יגדל בפועל, אומרים למעשה שהפערים החברתיים יגדלו, אומרים למעשה שאנו אדישים לחלוטין למצוקות החלשים. זאת האמת. זאת האמת לאמיתה, ואסור לטייח אמת זאת.
אך אז שואלים תומכי המדיניות שתי שאלות. הראשונה – איזה תקציב אתה מציע? השנייה – מאילו מקורות תמצא את התקציב החברתי שאתה מציע? עמיתי חברי הכנסת, אני מוכן להרים את הכפפה, ואומר כך: לדעתי, יש להגדיל את תקציב הקצבאות ב-4 מיליארדי שקלים. כן בפירוש, להגדיל ב-4 מיליארדי שקלים. חצי מיליארד יוקדשו להחזרת הקצבאות לרמתן ב-2001, ו-3.5 מילארדי שקלים צריך להשקע בתוכנית כוללת לצמצום העוני.
לגבי השאלה השנייה – מנין המקורות הכספיים – גם על כך יש לי תשובה, ונדמה לי, בכל הצניעות, שהיא תשובה אחראית מאוד. יש שלושה מקורות שסיעת יהדות התורה מציעה זה זמן רב: א. הקפאת הרפורמה במס, צעד שיכניס לקופת המדינה 27 מיליארד שקל בשנים 2010-2007; ב. החזרת שיעור המע"מ ל-16.5%, שתחזיר לאוצר 3.5 מיליארדי שקלים לשנה; ג. הגדלת הגירעון מ-1.7% ל-3%, כפי שהיה נהוג בשנים שבהן הפגינה ישראל צמיחה מרשימה ביותר.
אכן, יהדות התורה מציעה שינוי במדיניות הכלכלית-החברתית. אנחנו מציעים מפנה אמיתי. אנחנו מציעים להעמיד את הנושא החברתי בראש סדר העדיפויות הלאומי, כי זאת הדרך הנכונה, זאת הערובה האמיתית לחוסנה של החברה הישראלית ולביצורה כמדינה חזקה.
גברתי היושבת-ראש, עלי להודות על האמת: אינני תולה תקוות רבות בממשלה זאת, וספק בלבי אם היא אכן תשכיל להביא למפנה המיוחל. הנה ראש הממשלה מינה לתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה את פרופסור מנואל טרכטנברג. זה איש הדבק באידיאולוגיה של כלכלה קפיטליסטית. זה איש שהכריז עם בחירתו כי הוא מתנגד למדיניות הקצבאות בכלל. כלומר, מתנגד למעשה למדינת הרווחה התומכת בחלשים בחברה. נו, ברור שראש הממשלה מינה אדם בעל השקפה כלכלית העלולה להשפיע על המשך מדיניות הקיצוצים בתשלומי העברה, בהמשך מדיניות שחיקת שירותי הרווחה האישיים במדינה. ולכן, כמובן, הצעתי פומבית להחליף אותו מייד. אני קורא גם היום מעל במת הכנסת: אדוני ראש הממשלה, החלף את האיש.
יש לי חשש כבד שמדיניות ממשלה זו תוסיף להתאפיין באי-שוויון. יש לי יסוד סביר להניח שתהליכי החקיקה בתחום הרווחה ייבלמו, וזאת כאשר ידוע שמרבית השירותים עדיין אינם מכוסים או מעוגנים בחוקים. יש לי פחד גדול שייעשה ניסיון נוסף לשחוק את הקצבאות ולהביא לגידול נוסף בשיעור הילדים העניים, כי כזאת היא מדיניות הממשלה הנוכחית, ואני אומר זאת בצער.
עמיתי חברי הכנסת, צריכה להיות היום ממשלה בעלת ראיית עולם מאוזנת, המבקשת להביא להמשך הצמיחה במשק, אך בד בבד דואגת לחוסנה החברתי של המדינה. מובן שזו לא ממשלת אולמרט, ולכן אנו מציעים להביע בה אי-אמון.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה, אדוני. השר אדרי, בבקשה.
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לית מאן דפליג שיש עוני והממדים שלו הם בלתי נסבלים. בשנת 2005 נרשמה יציבות יחסית בממדי העוני בקרב משפחות בישראל, אך עם זאת חלה עלייה בשיעור העוני בקרב נפשות וילדים. במשפחות שבראשן קשיש נרשמה ירידה בשיעור העוני.
שיעורי העוני הגבוהים מחייבים אותנו להנהיג מדיניות שתפעל לצמצום ממדי העוני בטווח הארוך ולהקלת המצוקה בטווח הקצר. מדיניות הממשלה הנוכחית מתמקדת ביצירת תנאים לצמיחה ארוכת טווח, במעבר מקצבאות לעבודה ובתמיכה במי שאינם בכוח העבודה, דהיינו בקשישים, כך שהכנסתם תהיה מעל קו העוני. מדיניות זו הגדילה את העוני ואת האי-שוויון בטווח הקצר, אך היא תנאי הכרחי לשיפור רמת החיים של כל שכבות החברה ולצמצום ממדי העוני והאי-שוויון בטווח הארוך.
תוספת תקציבית לשיפור מצבן של השכבות החלשות – בשנת 2006 נוספו תקציבים ניכרים לתחומי החברה והרווחה, ותוספות נוספות יש בהצעת התקציב לשנת 2007. אין לי ספק – וכולנו יודעים – שאם לא היתה לנו מלחמת לבנון, התקציבים לנושאים החברתיים היו משמעותיים יותר, ואני חושב שכל החברה הישראלית היתה נהנית. לצערנו הרב נקלענו למלחמה, ומובן שגם לנושא הביטחוני צריך להקצות את התקציבים הראויים.
סך התוספות הריאליות לנושאים החברתיים בתקציבים לשנת 2006 ולשנת 2007 הם כ-4.5 מיליארדי ש"ח, ונכללות בהן תוספות של כ-1.6 מיליארד לרווחה ולביטוח לאומי, 290 מיליון ש"ח לתגמולים לנכי רדיפות הנאצים, כ-860 מיליון ש"ח לבריאות, 1.08 מיליארד ש"ח לתעסוקה ו-715 מיליון ש"ח לחינוך ולהשכלה גבוהה.
תוצאות המדיניות – השיפור שחל בשנה האחרונה בשוק העבודה, והתבטא בעלייה בשכר, בגידול במספר המועסקים, בירידה באבטלה ובגידול בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, לא פסח גם על השכבות החלשות. שיפור זה תרם לשמירת היציבות באי-שוויון ובעוני לפי הכנסה כלכלית. השיפור בשוק העבודה תמך, כאמור, בהגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובגידול במספר המועסקים; יש גידול של 81,000 ברבעון השני של שנת 2006 לעומת התקופה המקבילה בשנת 2005, והדבר התבטא בין השאר גם בעלייה ריאלית של 5% בהכנסה הפנויה בעשירון התחתון, שבכלל האוכלוסייה עלתה רק ב-3.9%.
בשנת 2005 נרשמה ירידה בשיעור העוני בקרב הקשישים. ירידה זו נבעה מהתוספות שניתנו לקצבאות הזיקנה, תוספות שקיבלו ביטוי חלקי בלבד בנתוני דוח העוני לשנת 2005. אנחנו מבינים שבדוח הבא יהיה עוד שיפור. צפוי כי התוספות יקבלו ביטוי מלא - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
אתה אומר את זה כשר הרווחה - - -
השר יעקב אדרי:
אני אומר את זה כאדם שעוקב אחר הנתונים ועוקב אחר המצב. אלה הדברים שנכון להגיד.
צפוי שהתוספות יקבלו ביטוי מלא בשנים הבאות ותימשך מגמת הירידה בשיעורי העוני בקרב הקשישים. התוספות שניתנו לקשישים מעלות את הכנסותיהם מעל קו העוני, ולפיכך, נכון להיום, הכנסות הקשישים בישראל הן מעל קו העוני.
לסיכום, ההתמקדות במדיניות לטווח קצר של הגדלת הקצבאות למשפחות בגיל העבודה בהתעלמות מהצורך להגדיל את סיכויי ההשתלבות בשוק העבודה ואת ההכנסה הכלכלית, אינה מאפשרת שיפור יציב במצבן של השכבות החלשות, ובעבר תרמה למגמה של גידול באי-שוויון ובממדי העוני. בניגוד לכך, סיוע לקשישים יכול להיעשות בעיקר בהגדלת הקצבאות.
המדיניות הכלכלית פועלת להקטנת העוני והאי-שוויון בטווח הארוך באמצעות קיצוץ בתשלומי ההעברה, צמצום המגזר הציבורי, הקטנת נטל המס, החלת רפורמות מבניות, השקעה בתשתיות, הפחתת מספר העובדים הזרים ותוספת תקציבית לשיפור מצבן של השכבות החלשות.
צמצום ממדי העוני ושיפור מצבן של השכבות החלשות בטווח הארוך מצריכים המשך נקיטת מדיניות שתפעל להגדלת הצמיחה הכלכלית, לשמירה על צמיחה כלכלית בת-קיימא התומכת בגידול במספר מקומות העבודה במשק ולשיפור תנאי היסוד שיאפשרו את השתלבותן המלאה של השכבות החלשות בשוק העבודה ויגדילו את פוטנציאל ההשתכרות שלהן.
במסגרת מדיניות זו צריך לטפל בקשיים של המתקשים להשתלב בשוק העבודה, למשל בסבסוד מעונות-יום, בטיפול פרטני בבלתי מועסקים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה, בשיפור איכות ההכשרה המקצועית, בהגברת הנגישות מהפריפריה למרכזי התעסוקה בעזרת שיפור תשתיות, בטיפול ממוקד בקשיים של קבוצות אוכלוסייה שונות ועוד.
לסיכום, רבותי, התהליך הוא ארוך. אכן, יש בעיה, אבל אני חושב שיש לממשלה כיוון חברתי ברור, ושוב אני אומר: לולא המלחמה היינו רואים שיפורים משמעותיים. למרות המלחמה הוסיפו תקציבים, ואין לי ספק שגם בהמשך נראה תוספת לנושאים החברתיים, כדי לצמצם את הפערים החברתיים בישראל.
לפיכך אני מבקש לדחות את הצעת האי-אמון. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת נתן שרנסקי - ראשון הדוברים. חבר הכנסת שרנסקי, מתי אתה עוזב אותנו?
נתן שרנסקי (הליכוד):
בעוד שלושה שבועות.
היו"ר דליה איציק:
תודיע לי לפני כן? אני רוצה להגיד כמה מלים.
נתן שרנסקי (הליכוד):
ודאי.
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, אדוני. יש לך חמש דקות.
נתן שרנסקי (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, אני רוצה להתייחס להצעת האי-אמון שהציעה הסיעה שלנו בשל המדיניות בעניין ציר פילדלפי ומה שקורה שם. אני חושב שזאת דוגמה עצובה – וטובה מאוד – להראות עד כמה אין לנו פשוט שום מחשבה אסטרטגית כאשר אנחנו מקבלים החלטות, לא רק לטווח הארוך אלא אפילו לטווח הקצר: מה יהיה בעוד כמה חודשים.
הכול התחיל בהסכם אוסלו ב'. לא הייתי בממשלה כאשר קיבלו את ההחלטה. ציירו מפות ואישרו מפות שלפיהן בין השטח של מצרים ובין השטח של האוטונומיה הפלסטינית תהיה לנו רצועה של 200 מטר או משהו כזה. אבל בממשלות של נתניהו וברק ובשתי הממשלות של אריאל שרון שמעתי בלי סוף דיווחים של קצינים שלנו, של השב"כ ושל ראשי הממשלות, עד כמה המצב הזה בלתי נסבל, איזו טעות אסטרטגית היתה להשאיר שטח כל כך צר שלא יאפשר למנוע הברחת נשק.
אריאל שרון אהב להסביר איך אפשר לעשות דברים, כמו לחפור שם תעלה ולהוסיף כל מיני דברים בשביל למנוע הברחות, והיה ברור שזה דבר כל כך קריטי בעיניו – למנוע הברחת נשק משם. אחר כך בא הרעיון של ההתנתקות, ואחת השאלות הראשונות שהועלו בממשלה – רגע, ברשות הפלסטינית היו אנשים שהיו מסכימים שיהיה משטר של "חמאס" ויבריחו נשק, ואז אחת ההסתייגויות הראשונות של אותם שרים שהיו מוכנים לקבל את ההתנתקות אבל עם הסתייגויות היתה – מה יהיה עם ציר פילדלפי. אני חשבתי שצריך להתנגד לכל המהלך הזה, אבל היה ברור שציר פילדלפי יהיה בעיה גדולה. אני זוכר שראש הממשלה אמר: אתה יכול לתאר לעצמך שאני אתן למישהו שליטה על ציר פילדלפי? הרי ברור שבשבילנו זה כל כך חשוב.
כאשר ראש הממשלה היה אומר, "אתה יכול לתאר לעצמך", כבר פחדתי, כי ידעתי שבעוד כמה חודשים זה מה שיקרה – וזה מה שקרה. היתה התנגדות, והיו דיונים כאן, בכנסת, ובממשלה. היו שני טיעונים לכך שצריך בכל זאת לוותר על ציר פילדלפי – למה לא צריך לוותר היה ברור, למה צריך לוותר? טיעון אחד שאמרו הוא שזה מאוד חשוב לאמריקנים. לא אדבר בשם האמריקנים, אבל אני רק יכול להגיד, מידע, שלא עשינו שום מאמץ כדי להסביר לאמריקנים למה גם לנו זה חשוב. ההסבר השני היה מאוד מעניין: השארנו אזור כל כך צר, שכל כך קשה לשמור עליו, שכבר עדיף לוותר לגמרי. זאת אומרת, לפני זה אמרנו: החלטנו שלטובת האווירה הבין-לאומית אנחנו משאירים לעצמנו רק רצועה של 200 מטר ואומרים שנדע לשלוט. אחר כך אמרנו: זה אזור כל כך קטן שאי-אפשר לשלוט, עדיף כבר לוותר.
התחילה הברחת נשק. עכשיו אני עובר לישיבת ועדת החוץ והביטחון לקראת סוף המלחמה. יושב ראש הממשלה – שבוע אחרי שראש השב"כ דיווח לנו ואמר: "חוץ ממטוסים וטנקים מבריחים הכול, יש כבר כל מיני סוגי נשק שמבריחים דרך מנהרות ודרכים אחרות לרצועת-עזה", מופיע ראש הממשלה, ואני אומר: אדוני ראש הממשלה, אולי בכל זאת צריך להסיק מסקנה ממה שקרה בלבנון? עכשיו כבר אי-אפשר להגיד שלא ידענו מה עשו במשך שש שנים, עכשיו שמענו גם מראש השב"כ – כל מה שעושים בלבנון עושים היום גם בעזה. אז אולי צריך לחזור מייד לציר פילדלפי.
ראש הממשלה, עם כל היחסים הידידותיים והמחמאות שהוא כרגיל נותן לי, אמר: תראו, יש אנשים קיצוניים שרוצים לחזור לציר פילדלפי, אנחנו בקדימה לא ממשלה של קיצוניים, אנחנו לא נחזור לציר פילדלפי. את זה הוא אמר. שבועיים אחרי זה חזרו. מי חזר? צה"ל עכשיו חזר ומטפל בציר פילדלפי, רק זמנית, כמובן.
אני לא אחזור על כל המספרים שנתנו לנו, של נשק, חומרי נפץ, קורנטים וכל הדברים שמביאים לשם. איש דגול אחד במאה ה-19 אמר: אני משאיר לטיפשים ללמוד מהטעויות שלהם. אני רוצה ללמוד מהטעויות של אחרים, אבל אנחנו, לפחות שנלמד מהטעויות שלנו. אם לא למדנו מטעויות של אחרים, נלמד מטעויות שלנו, מטעויות שעשינו בלבנון, מטעויות שעשינו בעזה ובציר פילדלפי, ונחזור לשליטה בציר פילדלפי. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה לך, אדוני. אנחנו עוברים לחברתי חברת הכנסת מרינה סולודקין. אחריה - חבר הכנסת דני יתום, שאני רואה שהוא איננו כאן. אולי חבריו לסיעה יכולים לקרוא לו. בבקשה, גברתי.
מרינה סולודקין (קדימה):
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, קודם כול, אני לא מבינה מדוע היו צריכות מפלגות האופוזיציה להציג היום הצעות אי-אמון בממשלה הנוכחית. הרי כולנו מסכימים שבשעת חירום, שעה שבה מדינת ישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים בצפון ובדרום וגם עם בעיות חברתיות קשות, אנו זקוקים לאחדות לאומית. אני משוכנעת שאנו גם זקוקים לממשלת אחדות לאומית. אישית, אני גם רוצה את הליכוד בקואליציה.
הרחבת הממשלה ימינה היא צעד נכון ונבון. מימי האינתיפאדה השנייה ממשלות האחדות הלאומית הן מרכיב מרכזי וחיוני ביציבות הפוליטית בישראל. במקום להתקוטט זה עם זה ואלה עם אלה, חייבים לשקם את הצפון, לקדם תהליכי מודרניזציה בצבא-הגנה לישראל ולאתר פתרונות נכונים לבעיות החברתיות, בראש ובראשונה בתחום הרווחה - וכאן אני מסכימה עם יהדות התורה – ובחינוך.
כל זה בלתי אפשרי כל עוד המרץ הלאומי שלנו מתבזבז על הצעות אי-אמון חסרות היגיון וגם סיכוי ועל סכסוכים פנימיים במערכת הפוליטית, על מאבקים חסרי טעם.
מדינת ישראל נמצאת, לצערי הרב, במשבר עמוק גם מבחינה רעיונית וגם מבחינה פוליטית מעשית. אני מברכת על הרחבת הממשלה, מפני שזה יוביל לתזוזה הכרחית מהקיפאון הנוכחי, גם המדיני וגם החברתי.
חשוב מאוד שכל סיעות הבית, לרבות מפלגת השלטון, יתחילו לדבר על שינוי שיטת הממשל, שינוי שיטת הבחירות - הפנימיות במפלגות והבחירות הכלליות ברמה הלאומית - והכנסת מרכיבים של תכנון ארוך-טווח למערכות שחיות רק על אינטרסים עכשוויים וקצרי-טווח. החברה הישראלית איבדה באופן חלקי את האמון במערכות השלטון בגלל שטחיות, אי-מקצועיות ופזיזות בקבלת ההחלטות של הדרגים הבכירים.
אני מאוד מעריכה את יושב-ראש האופוזיציה, ראש הממשלה לשעבר, חבר הכנסת בנימין נתניהו, אבל אני מאוד לא מסכימה ששינוי שיטת הממשל והדברים האחרים זה רק ספין, שספין רודף אחרי ספין. זה לא נכון. זאת אג'נדה אמיתית. יש לנו אג'נדה אמיתית, גם ביטחונית וגם ליברלית, וזה מאוד חשוב, כי הליכוד הוא מפלגה לאומית וליברלית, שלפעמים שוכחים, וגם אג'נדה חברתית.
היום נדונה בוועדת החינוך, התרבות והספורט שאלת העתיד של ההשכלה הגבוהה. ללא המומחים הטובים ביותר במערכת השלטון, בכנסת, בתעשייה ובצבא, אנו נפסיד הן בתחרות ברמה הגלובלית והן בתחרות ברמה האזורית. לכן אני תומכת בשינויים ומתנגדת לקטנוניות ולבינוניות. תודה רבה לכם.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, חברת הכנסת מרינה סולודקין. חבר הכנסת דני יתום, ואחריו - חבר הכנסת חיים אמסלם. בבקשה, אדוני.
דני יתום (העבודה-מימד):
תודה רבה.
גברתי יושבת-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, גם חברותי, כיסאות חברי הממשלה - הכיסאות ריקים, זה כנראה לא מעניין את חברי הממשלה.
היו"ר דליה איציק:
סליחה, למה אין שר פה? אני נועלת את הישיבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:46 ונתחדשה בשעה 16:48.)
היו"ר דליה איציק:
איפה השר אדרי? תודיע עכשיו למזכירות הממשלה שזאת הפעם האחרונה שאנחנו ננהל את הישיבה בלי שיש פה שר, בוודאי לא באי-אמון. בבקשה, אדוני.
דני יתום (העבודה-מימד):
ברשותכם, אומר את הדברים מההתחלה.
גברתי יושבת-ראש הכנסת, אדוני השר כהן, חברותי וחברי חברות וחברי הכנסת, אני התייצבתי על הדוכן על מנת לדחות את הצעות האי-אמון; אף שבדברים שאומר תהיה גם נימה מסוימת של ביקורת כלפי חלק מן התופעות שאנחנו עדים להן, אין בתופעות הללו כדי להצדיק את קבלתן של הצעות האי-אמון.
הברחת האמל"ח לתוך רצועת-עזה, בעיקר בציר פילדלפי, באמצעות מנהרות, היא תופעה מאוד מאוד חמורה. עד כדי כך חמורה, שצה"ל וכוחות הביטחון חייבים להתאמץ עשרת מונים על מנת להתמודד אתה בצורה יותר אפקטיבית. אנחנו עדים לאחרונה, כפי שציין גם השר אדרי, לפעילות צבאית שונה מעט מזו שהיינו עדים לה עד היום, ויש לה הישגים מסוימים. חבר הכנסת גפני, יש לה הישגים מסוימים באיתור מנהרות, וכתוצאה מכך בסתימת ערוצי הברחת אמל"ח, ערוצים תת-קרקעיים.
אבל הדרכים אסור להן שתכלולנה גם מחשבה, גברתי יושבת-ראש הכנסת, על חזרה לרצועת-עזה. עזבנו את רצועת-עזה על מנת שלא לחזור אליה לעולמים. אין צורך בהיותנו ברצועת-עזה.
אני חייב להזכיר נשכחות: גם בהיותנו ברצועת-עזה ידענו פיגועים. נכון, היקף הברחת האמל"ח לא היה בממדים כל כך שטניים כפי שהוא היום. אבל ידענו פיגועים. לא עצרנו את ירי ה"קסאמים" לעבר יישובי סובב-עזה. לא עצרנו פיגועים בתוך ההתנחלויות. לא עצרנו פיגועים על הצירים שהובילו להתנחלויות. לא עצרנו פיגועים במעברים בין מצרים לרצועת-עזה ובין ישראל לרצועת-עזה. ידענו הרבה מאוד פיגועים, ולצערי הרב, לא מעט נפגעים.
יש דרכים אפקטיביות לעצור את הברחת האמל"ח אל תוך רצועת-עזה. לדעתי, זה לא מקרה שהמצרים אינם עושים כמעט דבר על מנת לעצור את ההברחה הזאת.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
- - - הם צריכים כוחות נפש - - -
דני יתום (העבודה-מימד):
זאת לא טעות, חברי חבר הכנסת צבי הנדל. אני אומר לך, שהטעות הגדולה תהיה אם נחזור היום לרצועת-עזה. זו תהיה טעות גדולה שבעתיים מהמצב שבו אנחנו נמצאים היום. זאת עמדתי. אני אומר לך שזאת עמדתי בצורה הישרה – ובוודאי הישירה ביותר. בכך אני מאמין. זאת עמדתי. נדמה לי שלאור הניסיון הדל שצברתי, לאחר 33 שנות שירות בצבא ועוד שנים במוסד ובלשכת ראש הממשלה, יש לי ניסיון מסוים שאני יכול לבסס עליו את דברי.
אין תוכנית שכל-כולה רק יתרונות. לכל אחת מהתוכניות יש יתרונות וחסרונות, וחייבים לבחון את היתרונות והחסרונות. כשאני בוחן את היתרונות והחסרונות, אני מציע להפעיל לחץ גדול על המצרים, לתבוע מהמצרים - לא תוך כדי כך שאנחנו פונים אליהם כפי שאנחנו רגילים לפנות אליהם, מחשש שמא הם ייעלבו וכתוצאה מכך ייפגעו היחסים בין ישראל למצרים. מצרים התחייבה לפעול ולעשות ככל יכולתה על מנת שלא יועבר אמל"ח בלתי לגלי – וכל אמל"ח שעובר הוא בלתי לגלי, לא חוקי – מתוך מצרים לרצועת-עזה. המצרים לא עושים את זה. אנחנו צריכים לתבוע את זה. ארצות-הברית, שהיא שושבינה להסכם, צריכה לתבוע את זה מהם. הקהילה הבין-לאומית צריכה לתבוע את זה מהם. ותחת לחץ דיפלומטי בין-לאומי גדול, אני משוכנע שהמצרים יחשבו פעמיים.
הנושא השני הוא העוני וההחלטה להקפיא את הצמדת הקצבאות. אני חושב שאנחנו צריכים להילחם נגד ההחלטה הזאת.
היו"ר מגלי והבה:
אני רק מציע שתסכם את הדברים, כי הזמן הסתיים.
דני יתום (העבודה-מימד):
גזלת ממני שתי שניות כעת, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
אתה תקבל חצי דקה.
דני יתום (העבודה-מימד):
תודה רבה. נכון, באופן אישי אני נגד הקפאת הקצבאות. אני חושב שהתהליך הזה לא נכון. אלה קצבאות שהיו צמודות בעבר לשכר הממוצע במשק. הן הופחתו לאחר מכן על-ידי הצמדתן למדד, וכתוצאה מכך חלה בהן שחיקה של 2% מדי שנה. הקפאת הצמדתן למדד תוסיף על שחיקת 2% – ומדובר ב-2% כל שנה, ובעשר שנים זה מגיע ל-20% – גם את השחיקה כתוצאה מהצמדתן למדד. אני מקווה מאוד שבדיאלוג שאנחנו, חברי מפלגת העבודה, מקיימים עם שר האוצר, נצליח להסיר לפחות את הגזירה הזאת. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת דני יתום. אני מזמין את חבר הכנסת חיים אמסלם מש"ס. בבקשה. אחריו יהיה חבר הכנסת צבי הנדל, ואחריו - חבר הכנסת יצחק גלנטי. בבקשה.
חיים אמסלם (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי, העיתוי של הצעת האי-אמון של סיעת הליכוד אינו במקומו, לדעתי. הוא בא דווקא כאשר פורסם בימים האחרונים בכלי התקשורת על הפעולות המסיביות של צה"ל במעבר רפיח ובציר פילדלפי - חשיפת המנהרות להברחת אמצעי לחימה ופיצוצן.
אכן, יש עוד רבות לפעול בנושא, אולם כאן המקום לשבח דווקא את לוחמי צה"ל ומפקדיו, העושים לילות כימים במסירות נפש כדי למנוע פיגועים והברחת אמצעי לחימה ולשמור על גבולה של מדינת ישראל. הדרכים שבהן הם פועלים – הלוא בחלקן הן גלויות ועל חלקן יפה השתיקה.
עם זאת, אני קורא לממשלה להמשיך בפעילותה על מנת לטפל ביד חזקה בהברחות האמל"ח ממצרים לעזה, כדי שלא ניאלץ, חבר הכנסת יתום, לחזור לשם פעם נוספת, ומחוסר ברירה. דרכי ההברחה של אמצעי הלחימה הן רבות, וארגוני הטרור עושים מאמצים עילאיים להבריח כמויות של נשק על מנת לפגוע ולהכין תשתית מלחמתית נגד צה"ל. אך כפי שאמרתי בתחילת דברי, ולאור הפרסומים, צה"ל עושה את מלאכתו נאמנה.
ברצוני לפנות לשלטונות המצריים ולהתריע בפניהם על המצב המסוכן ועל אמצעי הטרור הרבים והאפשרות שהטרור המסוכן הזה ינוע גם בארצם. מדינת ישראל חייבת להעביר שוב ושוב מסרים אלה למצרים. נדע כולנו שאם מצרים אכן תעשה את כל המאמצים כפי שמדינת ישראל וצה"ל עושים כדי לעצור את ההברחות, אזי תהיה רגיעה אמיתית בגבולות שבין המדינות, והשקט כמובן יהיה גם במצרים עצמה.
בנושא החברתי, אדוני היושב-ראש - ממשלת ישראל ושרי הממשלה מסיעתי, סיעת ש"ס, ובראשם השר אליהו ישי, עושים ומטילים את כל כובד משקלם כדי למנוע פגיעות ולהסיר חששות מעל שכבות המצוקה והעוני בישראל. יש הישגים רבים ויפים, ועצם ההישג למנוע את המשך הקיצוצים בקצבאות הילדים שהשיגה תנועת ש"ס בממשלה מוכיח שש"ס בממשלה בולמת ונלחמת למען שכבות המצוקה.
אין שום ספק שלא די בכך. לא הסתיימו הבעיות הקשות והגזירות הנוראיות שהוטלו על המגזרים והשכבות החלשות על-ידי ממשלות ישראל השונות. רק לאחרונה פורסם כי השר משולם נהרי מתכוון לבצע רפורמות בנושא החינוך והרווחה, כמי שממונה היום על התקציבים של נושאים אלה במשרד האוצר. אני תקווה, ואין בלבי ספק, שעמידתם האיתנה והדרך שמובילה ש"ס למען השכבות החלשות ולמען משפחות המצוקה אכן יביאו בסופו של דבר רווחה ואור לשכבות החלשות. אולי אין אנו פועלים ברעש רב ובפופוליזם תקשורתי, אבל הוכחנו ונוכיח את ההישגים בקבלות. תודה לך, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
תודה, חבר הכנסת חיים אמסלם. אני מזמין את חבר הכנסת צבי הנדל. בבקשה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מכובדי היושב בראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, שני נושאים מרכזיים עומדים היום בהצעות האי-אמון, ושניהם הנושאים המרכזיים שעליהם גם הלכנו לבחירות. הראשון הוא העניין החברתי והשני הוא נושא הביטחון.
הקמפיין האדיר שעשתה הממשלה הקודמת, שאחד הדַבָּרים המרכזיים שלה הוא ראש הממשלה הנוכחי, שלא הפסיק לשבח תחת כל מיקרופון רענן את המהלך האדיר הזה של גירוש ועקירת יהודים מאדמתם, תוך החרבת מפעל חייהם - הוא היום ראש הממשלה. לא היתה שאלה שאם אנחנו עוקרים את גוש-קטיף אי-אפשר להישאר בציר פילדלפי. ומי שהציע את ההצעה הזאת - או שהוא משקר, או שאין לו באמת מושג על מה מדובר. כי מי שמכיר את הנתונים בשטח יודע שאי-אפשר להציע הצעה כזאת.
חבר הכנסת דני יתום, כבר 13 שנים אנחנו לא נמצאים בחבל-עזה. היה רק גוש-קטיף.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת כהן.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני בטוח שחבר הכנסת כהן מקשיב לכל מלה שלי, כי הרי הוא השר המייצג את הממשלה וחשוב לו לשמוע מה אני אומר.
חבר הכנסת דני יתום, בעזה ויריחו תחילה קבע ראש הממשלה יצחק רבין, זיכרונו לברכה, את קו הסיום של התהליך. שם לא היו פעימות ולא היו שלבים; הוא עשה את מה שהוא חשב שנכון לעשות. נכון, היו לו תוכניות נוספות – על נצרים, אודה ולא אבוש, לצערי הגדול, אבל לא על גוש-קטיף. הוא גם אמר את זה לא אחת מעל הבמה הזאת. אני לא חושב שהוא היה מגדולי הטיפשים במדינה הזאת, וגם לא מהמבינים הקטנים ביותר בביטחון – מי שמדבר על ביטחון. אבל מי שאין לו הערכים הבסיסיים, מי שלא מבין שאנחנו נמצאים בארץ הזאת כי היא שלנו, ומנסה לברוח מהטרור – מי שבורח מהטרור, הטרור ירדוף אחריו.
איזה מין חוצפה יש לנו לבקש מהמצרים – או איזה מין טיפשות – שהם יילחמו נגד אחיהם הערבים בשביל לשמור על מדינת ישראל? ויש לנו עוד התמימות הזאת, שיעמדו חברי הכנסת וידרשו בתוקף – אנחנו נדרוש מהמצרים. אה, באמת, מי חי בעננים, באשליות? המצרים יילחמו באחיהם כדי לשמור עלינו? הרי אין ספק שהממשלה החליטה עכשיו להיכנס כי חרב היתה מונחת על צווארנו. הרי אין הודאה יותר גדולה בטעות מכך שצה"ל נמצא עכשיו – מעט מדי, מאוחר מדי – בציר פילדלפי, אבל הבינו, וכוחות הביטחון הסבירו להם: אין יותר משחקים.
גירוש היהודים מגוש-קטיף מכה בנו בענק – גם מוסרית, גם כלכלית באנשים מסוימים, אבל גם ביטחונית. כשאין ערכים העם נפרע, ובאין חזון, לצערי הגדול, אנחנו נענשים.
אנחנו כאלה קטנים שהמצרים צריכים לשמור עלינו – להילחם נגד אחיהם? אבל כשיש תבוסתנות, היא בכול; ואז גם לעניים לא דואגים, גם לזקנים לא וגם לילדים לא. הכול חלש. צר לי על ידידי הטוב אביגדור ליברמן, שהולך להציל אחד מראשי הממשלה – אם לא אחד מהם, אולי הכי – ראש הממשלה הגרוע ביותר שהיה לנו אי-פעם.
יואל חסון (קדימה):
היו גרועים יותר.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
לא היה יותר גרוע. מעולם. איך הוא הספיק, באיזו זריזות, באיזו הצלחה אדירה, בזמן כל כך קצר, להוביל את המדינה לאחד המצבים המקרו-ביטחוניים הכי מסובכים, כמו זה שאנחנו נמצאים בו, ובמקום להציל את מעט כושר ההרתעה שעוד נשאר לנו, הרס ושבר אותו ברמיסת הגרגירים האחרונים שבגללם עוד פחדו מאתנו קצת.
לי אין ספק שזה לא פופוליזם היום להציע אי-אמון. זה הצורך המיידי – עם כל האי-רצון שלי בבחירות, ועם כל הרצון העז ביציבות שלטונית, כמו שאמר בשבוע האחרון ידידי אביגדור ליברמן תחת כל עץ רענן. אני בעד יציבות שלטונית, אבל השיטה היא שיהיה מנהיג שיודע להוביל מדינה, שיש לו איזה חוט שדרה, שיש לו אמת כלשהי, שמאמין שהארץ הזאת שייכת לעם היהודי וצריך להגן על זה. לא בצורה תבוסתנית כזאת, שמביאה עלינו גם טרור, גם חולשה וגם בעיות כלכלה. לכן אני חושב שצריך להצביע אי-אמון בממשלה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת צבי הנדל. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק גלנטי. בבקשה. אחריו - חבר הכנסת משה גפני.
יצחק גלנטי (גיל):
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, יש כאן שר?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
כן, הנה, שם מאחור. הוא קטן, אבל הוא שר גדול.
היו"ר מגלי והבה:
השר כהן, מדברים אליך. איפה השר אדרי? אדוני השר יעקב אדרי, תפוס נא את מקומך.
יצחק גלנטי (גיל):
רבותי, אין בדברי משום תמיכה בהצעות האי-אמון, ועם זאת, דברי ביקורת הם מחויבי המציאות.
אתחיל את דברי במונח "משענת קנה רצוץ". משענת קנה רצוץ היא כינוי למישהו שאי-אפשר לסמוך עליו, אדם שבשעת מבחן מתברר שאין בו כל תועלת, שעלול להיות לרועץ לבוטחים בו. הצירוף מופיע במלכים ב', פרק י"ח, פסוק כ"א, ובישעיהו, פרק ל"ו, פסוק ו': "הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה, על מצרים, אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה".
בדיוק כפי שכתוב בפסוק זה, מאז יצאנו מרצועת-עזה והשארנו את הסמכות על ציר פילדלפי בידי המצרים היה ברור כשמש כי המצרים הם משענת קנה רצוץ וכי אין לנו יכולת לסמוך עליהם שיעשו את עבודתם נאמנה. אולם נראה שהממשלה היתה חייבת בשעתה ללכת לקראת האירופים, שהפעילו לחץ. טוב שעד לרגע זה ההחלטה לא עלתה לנו בדמים, אולם אין להמתין שזה יקרה; יש לפעול מיידית להפסיק את הברחת הנשק מציר פילדלפי.
צריך לעשות את המאמצים ולמצוא את הדרכים להתמודד עם הנושא, ובלי שנמצא את עצמנו שוב לחוצים ברצועה צרה וחושפים את חיילינו לאש האויב. יש להפיק את הלקחים המתאימים מהתקופה שבה היינו שם כדי שלא לחזור על הטעויות וכדי למנוע טעויות חדשות.
מכאן נראה שהדרך האופטימלית תהיה להיכנס מחדש בכל פעם ולנקות את השטח, אלא אם כן צה"ל יוכל לספק אלטרנטיבה טובה יותר. אין לחכות עם הפתרון ולשבת בחיבוק ידיים, ואין לאפשר כמובן את התעצמות האויב.
עד עכשיו לא הציעה האופוזיציה שום אלטרנטיבה ראויה כדי לפתור את הבעיה, ובל נשכח – כאשר הליכוד היה בשלטון שילמנו בדמים על שהותנו בציר פילדלפי. לכן יש לנקוט צעדים מיידיים לפתרון הבעיה, אולם אין מקום לטענה כי הממשלה הנוכחית אינה מעוניינת במציאת פתרון. ההיפך הוא הנכון; הבעיה הביטחונית היא בעיה המשותפת לכולנו, קואליציה ואופוזיציה כאחת.
כעת עלי לציין, בנושא החברתי, כי מפלגת גיל תיאבק בכל כוחה כדי למנוע את הקפאת ההצמדה של קצבאות הילדים וקצבאות הזיקנה למדד. נעשה ככל יכולתנו כדי לשכנע את הממשלה ואת האוצר להצמיד את הקצבאות לשכר הממוצע.
המלחמה בצפון הקפיאה למעשה את רוב העשייה החברתית ואת מאבקנו בפגיעה ההיסטורית בידי שר האוצר לשעבר ויושב-ראש האופוזיציה כיום, חבר הכנסת בנימין נתניהו.
נשמח לפעול בשיתוף פעולה במסגרת המדיניות החברתית שהבטיחה מפלגת העבודה.
סיעת גיל חרתה על דגלה את המאבק החברתי ואת הבטחת הזכויות של ציבור הגמלאים בישראל. בהמשך להסכמות שהושגו בהסכמים הקואליציוניים, סיעת גיל תפעל במרץ כדי להנהיג חוק שיבטיח פנסיה לכל אזרח במדינת ישראל. אנו, חברי סיעת גיל, מתחייבים לדאוג כי ההסכמים הקואליציוניים ימומשו במלואם; סיעתנו חרתה על דגלה את האג'נדה החברתית, ונמשיך לקדם אותה ככל שנוכל.
הצעותיו של חבר הכנסת הרב פרוש למימון סדר-היום החברתי הועלו בעבר כמה פעמים על-ידי חברי הכנסת של גיל, ולכן אין כל חדש בהצעות אלה. מה שנדרש מהממשלה ומהאוצר הוא ליישם אותן, וכך תוסר בעיית העוני והאי-שוויון בחברה הישראלית.
מלחמת לבנון משמשת עלה תאנה למחדלי האוצר בנושאים החברתיים. אין להתנות את הטיפול בעוני בישראל בשיפור התל"ג, כדברי כבוד השר יעקב אדרי. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת יצחק גלנטי. אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני. אחריו - חבר הכנסת רן כהן, ויסגור את הרשימה חבר הכנסת דב חנין. בבקשה. חמש דקות.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הקשבתי לדבריו של חברי חבר הכנסת יצחק גלנטי ושמעתי שהוא אומר שסיעת גיל תעמוד בכל תוקף על יישום ההסכם הקואליציוני.
אני מבקש, חבר הכנסת גלנטי, לקרוא לך סעיף בהסכם הקואליציוני שסיעת קדימה חתומה עליו אתכם. סעיף 34 להסכם שלכם מדבר על כך שכל שינוי בחוק-יסוד וכל חקיקת חוק-יסוד ייעשו אך ורק בהסכמת כל סיעות הקואליציה שתוקם. דהיינו, אם מישהו מחליט להביא חוק-יסוד לשינוי שיטת הממשל, הוא צריך לקבל את ההסכמה שלכם; הוא לא יכול להביא את השינוי לממשלה עד שמתקיים דיון אתכם ואתם מודיעים שאתם תומכים בו.
יצחק גלנטי (גיל):
לא נאמר שאנחנו תומכים בזה. נאמר שאצלנו מתקיים דיון. אם תמכו בזה – זאת היתה דעה פרטית של מי שאמר.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, לא, חבר הכנסת גלנטי, אני מסכים אתך, אני יודע את עמדתכם, אין לי ויכוח אתכם על העמדה. יש לי שאלה על מה שאמרת – שסיעת גיל עומדת על יישום ההסכם הקואליציוני. אני שואל למה אתם לא עומדים על יישום סעיף 34 בהסכם הקואליציוני שלכם, כשראש הממשלה, כדי להכניס את אביגדור ליברמן לקואליציה, הביא להחלטת הממשלה – בניגוד להסכם הקואליציוני אתכם – חוק-יסוד לשינוי שיטת הממשל, ברוב זעום של 12 חברים נגד 11.
יצחק גלנטי (גיל):
בוא נמתין ונראה - - -
משה גפני (יהדות התורה):
לא, אין להמתין. יש הפרה של ההסכם הקואליציוני.
השר יעקב אדרי:
סוכם שזה יהיה בהסכמה - - -
משה גפני (יהדות התורה):
לא סוכם.
השר יעקב אדרי:
סוכם שזה יהיה בהסכמה, את זה הרב גפני לא מוסיף.
משה גפני (יהדות התורה):
לא לא לא, אין אפשרות, על-פי ההסכם הקואליציוני, להביא חוק-יסוד לשינוי שיטת הממשל – לשינוי שיטת המשטר – בלא הסכמת כל הסיעות המרכיבות את הקואליציה, דהיינו, לא יכולים להביא להחלטת ממשלה חוק – ואני הייתי שותף להרבה מאוד הסכמים קואליציוניים.
אגב, יש לי טענות לא רק אליכם; סיעת העבודה, שחתמה על הסכם קואליציוני – סעיף 33 בהסכם עם מפלגת העבודה: הצדדים מסכימים כי כל שינוי בחוק-יסוד וכל חקיקה של חוק-יסוד בכל הצעה – שאינה רלוונטית לענייננו – הכול צריך להיעשות בהסכמה - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גפני, אני מתנצל, הפסדתי את הדברים. אתה יכול להתחיל מההתחלה?
משה גפני (יהדות התורה):
אני ממשיך.
השר יעקב אדרי:
עברנו מספיק.
משה גפני (יהדות התורה):
זאת אומרת, חבר הכנסת גלנטי, היות שאתה איש הגון ואמין, דע לך שהממשלה היא לא כזאת. סיעת קדימה וראש הממשלה – כשנוח לראש הממשלה לצרף לקואליציה את אביגדור ליברמן הוא מצפצף על סיעת גיל ועל סיעת העבודה. הוא יודע שלא תפרשו מהקואליציה בגלל זה, ולכן, כל שותף לקואליציה הזאת – נראה לי שכשיש הסכם קואליציוני זה טוב כדי להיכנס לקואליציה ולקבל תפקידים, אבל לא טוב בשביל יישום.
אבל לא די בכך. ראיתי עוד הסכם קואליציוני – הסכם שלישי: ההסכם עם ש"ס. גם בהסכם עם ש"ס יש סעיף שאומר את אותו דבר – שלא יחוקק חוק-יסוד בלי הסכמה של כל מרכיבי הקואליציה. דהיינו, אם סיעת ש"ס אומרת: אני מתנגדת לתיקון חוק-היסוד של שינוי שיטת המשטר – של שינוי שיטת הממשל – אי-אפשר להביא אותו לממשלה. והנה, למרבה ההפתעה, ביום ראשון, דהיינו אתמול, הגיעה לממשלה הצעת חוק-יסוד לשינוי שיטת הממשל. ארבעת שרי ש"ס הצביעו נגד, ונשארו בממשלה אף שהפירו את ההסכם הקואליציוני אתם.
אמרתי: לא נורא, בסדר, ישנו את המשטר. לא נורא. אגב, זה יגיע לכנסת – חבל על הזמן, אתם הרי יודעים מה שיקרה. הרי אין לממשלה אפילו פסיק של כוח בכנסת. יביאו את הנה, מי יצביע בעד?
השר יעקב אדרי:
- - -
משה גפני (יהדות התורה):
אף אחד לא יצביע בעד. זה סתם, אבל איך בזים לכם.
אבל בהסכם עם ש"ס מצאתי עוד משהו, והוא כבר הדליק אצלי נורה אדומה.
אמנון כהן (ש"ס):
מה? מה מצאת?
משה גפני (יהדות התורה):
אני אומַר.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת אמנון כהן.
משה גפני (יהדות התורה):
אני רוצה, דרך אגב, לספר לכם – לא כולם מודעים לזה כל כך, אבל בש"ס וביהדות התורה מאוד מודעים לזה – לא מכבר התקבלה החלטה שבתי-הספר שלנו, של יהדות התורה ושל ש"ס, החינוך העצמאי, "מעיין החינוך התורני", שמעוגנים בחוק, צריכים להיות מתוקצבים שווה - כמו כלל ילדי ישראל. לאחרונה נמצא שיש לקונה בחוק, ולכן אם רשות מקומית צריכה לתקן חלון – היא צריכה לעבור ועדת תמיכות. זה סיפור שבעצם ממוטט את החינוך החרדי.
היו"ר מגלי והבה:
נא לסיים.
השר יעקב אדרי:
מעניין לשמוע את הרב גפני – מגיע ליהדות התורה גם.
משה גפני (יהדות התורה):
הלכתי להסכם הקואליציוני, וכתוב שם שיחוקק חוק החינוך החרדי, והכול צריך להיות בשקיפות מלאה. יפה, יפה מאוד. לא משנה שעד לרגע זה, חצי שנה מאז הקמת הממשלה, אין חוק ואין נעליים; אין כלום. אבל, חוק זה דבר מורכב ומסובך. ציפיתי שכשמתעוררת בעיה כזאת, וצריך לפתור בעיה טכנית – החלטת ממשלה או תיקון זעיר לחוק – יש סעיף בהסכם הקואליציוני, סעיף 34 – חבר הכנסת כהן וחבר הכנסת מיכאלי – סעיף 34. אם לא ייפתרו הבעיות האמורות, דהיינו הבעיה הזאת של הרשויות המקומיות, בתוך 60 יום מאז חתימת ההסכם הקואליציוני, לא 60 יום מהיום, היום אנחנו כבר הרבה אחרי 60 יום - -
אמנון כהן (ש"ס):
מה יהיה?
משה גפני (יהדות התורה):
- - תביא הממשלה הצעת חוק לתיקון הצעת חוק יסודות התקציב – שם מופיע תשמ"ה-1985, או בדיני הרשויות המקומיות - -
היו"ר מגלי והבה:
נא לסיים.
משה גפני (יהדות התורה):
הנה, בזה אני מסיים. - - שתעגן את חובת התקצוב של החינוך העצמאי ו"מעיין החינוך התורני" בישראל.
אדוני היושב-ראש, אתם בסדר, יש לכם תפקידים, אין ויכוח: מפלגת ג'ובים – זה בסדר גמור. אבל זה שיש לכם הסכם והילדים שלנו ושלכם סובלים; זה שמתייחסים אליהם כאילו היינו איזו מדינה נחשלת – אני לא יודע, איזו מדינת העולם השלישי – מתייחסים לילדים החרדים כך שאם יורד גשם ונשבר חלון הרשות המקומית לא רשאית – היא רוצה, אבל היא לא רשאית – לתקן את זה, וזה נמצא בהסכם הקואליציוני שלכם. הייתם צריכים לתקן את זה בתוך 60 יום. אז עובדים עליכם עם שיטת הממשל, עובדים על כולם - -
אמנון כהן (ש"ס):
- - -
היו"ר מגלי והבה:
תודה רבה.
משה גפני (יהדות התורה):
- - אבל זה שאתם פוגעים בילדים שלכם – זה לא יסולח.
השר יעקב אדרי:
ובכל זאת, תגיד איזה משפט על העוני.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת משה גפני. אני מזמין את חבר הכנסת רן כהן; במקומו ידבר חבר הכנסת אבשלום וילן. בבקשה.
אבשלום וילן (מרצ):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני קורא שתי הצעות אי-אמון שעומדות כרגע לדיון – האחת עוסקת באוזלת ידה של הממשלה בטיפול בהברחה המסיבית של אמצעי לחימה לרצועת-עזה, והאחרת עוסקת בעוני ובהחלטה להקפיא את הצמדת קצבאות הילדים והזיקנה למדד.
אין ספק ששתי הבעיות הן קשות. הכנסת אמצעי הלחימה לרצועת-עזה בשנה האחרונה היא בעיה קשה. האם הצורה החד-ממדית שבה אנחנו מטפלים בה נכונה? אינני בטוח.
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת אמנון כהן, איך זה היה אילולא היית סגן היושבת-ראש?
אבשלום וילן (מרצ):
האם ההסלמה – זה שאנחנו בעצם נגררים אחרי ה"חמאס" – מביאה אותנו לתוצאות הרצויות? אינני בטוח. בחודשים האחרונים הרגנו בעזה יותר מ-300 איש. זה מספר עצום. האם הגענו למשהו? האם מנענו את המשך כניסת חומרי החבלה, את המנהרות, את אגירת הנשק המסיבית שם? לצערי, לא. אנחנו לא מטפלים בסיבות, אנחנו מטפלים בסימפטומים.
מניעת כניסה של חומרי חבלה לרצועת-עזה היא בעיה של הטווח הקצר. לצערי, הסכנה של "קטיושות" ושל מטענים ברצועת-עזה היא כנראה די מוחשית, וצריך להתמודד אתה, ודאי לא בצורה שבה אנחנו עושים את זה.
אבל בעיית הקצבאות היא בעיה של הטווח הארוך. לא רק שמקפיאים את קצבאות הילדים ואת קצבאות הזיקנה – לפני שלוש שנים, במקום להצמיד אותן לשכר הממוצע במשק וכך להבטיח את הערך הריאלי שלהן, הצמדנו אותן למדד, וכך קורה שאנחנו שוחקים אותן בכל שנה ב-2% – עכשיו בכלל מקפיאים אותן. מפלגת הגמלאים, אפשר לחיות היום מקצבת זיקנה במדינת ישראל? לשם מה באתם עם אוגדה של שבעה מנדטים לכנסת אם לא כדי לשנות את זה? זאת חרפה לחברה – אני אומר לכם ביושר.
גברתי היושבת-ראש, בעיית הטווח הקצר בעזה היא קשה, היא חמורה. עם "קטיושות" אפשר להתמודד. קשה, אבל נצליח. עם פערים חברתיים, עם מאות, ובשנים הקרובות אולי מיליון קשישים שלא מסוגלים להתקיים בכבוד – אי-אפשר לחיות. אם משהו ימוטט את החברה הישראלית, זה הפערים הכלכליים-החברתיים.
אנחנו עכשיו אחרי מלחמת לבנון השנייה, ולצערי, אנחנו אולי עומדים לפני עוד עימותים. אנחנו שומרים על סולידריות? אנחנו מחזיקים סולידריות אמיתית בתוך החברה הישראלית? הסיפור הזה, של הקצבאות – העובדה שאנחנו היום המדינה המפגרת ביותר בעולם המערבי בכל הנושא הזה של שמירה על ההישגים החברתיים – זה נראה לכם רציני?
לכן, אני מודה, אני מאמין שאפשר להתמודד עם כל הבעיות הביטחוניות הקשות, אבל איני רואה איך אפשר להתמודד עם השאלות החברתיות-הכלכליות כאשר הממשלה ממשיכה בקו הזה של הגדלת הפערים בין כל העשירונים.
גברתי היושבת-ראש, ביומיים האחרונים אני שומע על פתרון קסם: פתרון הקסם הוא – הוקוס-פוקוס-מנדה-רוקוס – איווט ליברמן לממשלה. נו, אז תיפתר הבעיה של הכנסת חומרי חבלה לעזה, ייפתרו הבעיות החברתיות-כלכליות, יופצץ סכר אסואן, נגיע לפרת, ואם לא לפרת – לחידקל; על מי אתם עובדים בעיניים?
אני שואל את חברי ממפלגת העבודה: לילד הזה פיללתם? עמיר פרץ, יושב-ראש המפלגה, איך אתה מסכים שאדם שמנוגד 180 מעלות להשקפתך הפוליטית – גם החברתית-הכלכלית וגם המדינית – ידור אתך באותה ממשלה? בעצם לא שאלו אתכם, צפצפו עליכם.
לכן, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שלא מהתחום המדיני, לא מהתחום הכלכלי-חברתי ולא מההוקוס-פוקוס-מנדה-רוקוס ליברמן תיוושע המדינה, וחבל שאתם על מסלול שייגמר במבוי סתום.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, חבר הכנסת וילן. אנחנו נחתום את הדיון עם חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאפתח את דברי אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך את הציבור המוסלמי החוגג היום את עיד אל-פיטר: "כול עאם ואנתום בח'יר". ברכה לציבור המוסלמי בשם כולנו בכנסת.
רבותי וגבירותי חברי הכנסת, עבר עלינו יום קשה נוסף, יום קשה נוסף בדרום, "קסאמים" בשדרות ושבעה אזרחים הרוגים ברצועת-עזה, שישה מהם בני משפחה אחת, שנהרגו מאש צה"ל. יום קשה נוסף בעקבות הימים הקשים הקודמים. בעזה נהרגים ילדים, נשים, אזרחים – הם נהרגים בשמנו; הרס וחורבן נגרמים בכל יום – הם נגרמים בשמנו; אין חשמל, אין מים – בשמנו. ההרג וההרס האלה אסורים מבחינה מוסרית.
נסים זאב (ש"ס):
אתה אסון למדינת ישראל.
דב חנין (חד"ש):
מהי התכלית הפוליטית שלהם?
נסים זאב (ש"ס):
אתה האסון שלנו.
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת זאב, האסון שלנו הוא מדיניות שמובילה את ישראל ואת עם ישראל ממלחמה למלחמה.
נסים זאב (ש"ס):
אתה האסון הגדול ביותר – קומוניסט.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת נסים זאב.
דב חנין (חד"ש):
מה התכלית הפוליטית של ההרג וההרס האלה, האם הם מקדמים את הביטחון?
היו"ר דליה איציק:
גברתי שרת החינוך. שר האוצר. סליחה, חבר הכנסת דב חנין, אני אחשיב לך את הזמן. חבר הכנסת משולם נהרי. סדרנים, אבקש לסגור את הדלתות. לא מדברים ביציעים. שנייה, אדוני. אני אחשיב לך את הזמן. בבקשה, אדוני.
דב חנין (חד"ש):
יותר מ-300 הרוגים בעזה. מהי התכלית הפוליטית של זה? האם ההרג הזה מקדם את הביטחון? האם ההרג הזה מקדם את השלום? ואולי הם רק מעמיקים את השנאה ומחזקים את מעגל הדמים הנורא שאנחנו ושכנינו סובלים ממנו? כמה נורא וכמה נכון – ההרג וההרס האיומים בעזה יולידו הרג והרס גם אצלנו, האם עוד לא למדנו זאת?
הספירה לאחור לקראת מלחמת עזה השנייה כבר החלה. שרי המלחמה והאלופים במילואים מתחרים איש ברעהו - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מי אשם בה?
דב חנין (חד"ש):
- - אחד מציע לכבוש שליש מרצועת-עזה, אחר מציע לכבוש את ציר פילדלפי.
נסים זאב (ש"ס):
- - - אי-אפשר לשמוע אותך. אפשר לקבל כאב בטן - - -
דב חנין (חד"ש):
שוב מציעים לנו את פתרונות הפלא האלה של כניסה לביצה. אבל הרי כשנכנסים לביצה שוקעים, ואז מציעים לנו להיכנס יותר עמוק ולשקוע יותר.
המלחמה בעזה היא תולדה של מדיניות סרבנות השלום. בתחום המדיני ממשלת אולמרט היא ממשלת ימין מובהקת – לא לשלום עם סוריה, לא למשא-ומתן מדיני עם אבו-מאזן; במקום שלום, במקום משא-ומתן, מציעים לנו ספינים ובלופים. אם לא נעצור את הכיוון הגרוע הזה ניאלץ לשלם את המחיר הנורא יחד עם שכנינו, בדם וגם בדמים. בדמים, כי מלחמות עולות כסף, וכאשר בוחרים במדיניות של מלחמה זונחים כל אפשרות של שינוי חברתי ושל צדק חברתי.
היו"ר דליה איציק:
חברת הכנסת אורית נוקד, נא לשבת.
דב חנין (חד"ש):
סדר-היום החברתי נקבר בלבנון, ובעזה יקברו אותו פעם נוספת. וכך ממשיך העוני להתרחב: שכבות הביניים ממשיכות להישחק, שירותי הבריאות, החינוך והרווחה ממשיכים להידרדר, כי אין כסף – כי הפגזים, הטילים, הפצצות החכמות ושעות הסיכול הממוקד של חיל האוויר עולים הרבה כסף.
גם בתחום החברתי ממשלת אולמרט היא ממשלת ימין מובהקת. ההחלטה על הקפאת הקצבאות היא דוגמה קשה אחת. לפני כמה חודשים הציבור הישראלי הצביע בעד סדר-יום שונה לחלוטין; הציבור הצביע בעד סדר-יום חברתי וקיבל המשך של המלחמה בעניים במקום מלחמה בעוני. הציבור הצביע בעד התקדמות מדינית וקיבלת סרבנות שלום ימנית מובהקת.
מהלך צירופו של ליברמן לממשלה הופך את ממשלת הימין הזאת לממשלת ימין קיצוני. ליברמן מציע את הפתרונות הפשוטים של הימין הקיצוני: להרוס שכונות ולהפוך אותן למגרשי כדורגל; לטרנספר את אום-אל-פחם החוצה מישראל; לשחרר את ראש הממשלה מהכנסת ולשחרר את כולנו מהדמוקרטיה. הוא מתמנה לשר-על אסטרטגי, ואני מתחלחל לחשוב על האסטרטגיה שלו. הוא כבר הציע לנו פעם פשוט להרוס את סכר אסואן.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מה רע בזה?
דב חנין (חד"ש):
אומר לך מה רע בזה. כתב פעם סי-אס לואיס, ואני מצטט מהזיכרון: הדרך לגיהינום היא מדרון אטי ונוח. קל מאוד ללכת בו וקל מאוד להחליק בו. כמה אנחנו צריכים את מי שידע להתייצב ולהגיד לנו בצורה ברורה, ברגע הנכון: עצור, עצור.
נעצור את הממשלה הזאת בגלל האסונות שהיא כבר הסבה. נעצור את הממשלה הזאת לפני האסון הבא. נביע בה היום אי-אמון. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חברי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, חברי השרים, נא לשבת.
אנחנו עוברים להצבעה. שתי הצבעות נפרדות. תחילה נצביע על הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה בשל אוזלת ידה בטיפול בהברחה המסיבית של אמל"ח. חברי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים.
הצבעה מס' 1
בעד הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה – 22
נגד – 43
נמנעים - 8
הצעת סיעת הליכוד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אני קובעת שהצעת אי-האמון מטעם סיעת הליכוד לא נתקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה נוספת, הצעת סיעות יהדות התורה - האיחוד הלאומי - מפד"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל העוני וההחלטה להקפיא את הצמדת קצבאות הילדים והזיקנה למדד. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד הצעת סיעות יהדות התורה - האיחוד הלאומי - מפד"ל להביע אי-אמון בממשלה – 22
נגד – 44
נמנעים - 8
הצעת סיעות יהדות התורה - האיחוד הלאומי - מפד"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, אני קובעת שהצעת האי-אמון מטעם סיעת יהדות התורה לא נתקבלה.
חברי הכנסת, נא לשבת. אני רואה שסיעת ישראל ביתנו לא השתתפה בדיון. היא מבקשת לנמק את הימנעותה במסגרת זמן של חמש דקות. לפיכך, חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, בבקשה.
גלעד ארדן (הליכוד):
כולם יודעים למה כלה נכנסת לחופתה אז מה יש להסביר?
היו"ר דליה איציק:
יודעים גם למה חתן נכנס לחופה, לא רק כלה.
חברי הכנסת, נא הקשבתכם. תמתיני בסבלנות. אדוני, השר איתן. סדרנים, לא לאפשר לאף אחד לעמוד. חבר הכנסת משולם נהרי, זאת הפעם השנייה שאני מעירה לך בתוך שתי דקות. אנא ממך. בבקשה, חברת הכנסת טרטמן.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
תודה לך, גברתי היושבת-ראש.
גברתי היושבת-ראש, חברות, חברים, חברי כנסת נכבדים, ברשותכם, אני מצטטת: "המצרים יודעים מי המבריחים ולא מטפלים בהם. הם קיבלו גם מודיעין בעניין הזה מאתנו. מאז אוגוסט האחרון" – אני מדברת על לפני חודש וחצי, חודשיים – "הוברחו ממצרים 4 טונות חומרי נפץ תקני, מאות רובים ורבבות כדורים ועוד סוגי אמצעי לחימה ותחמושת שאיני רוצה לפרט. מאז אוגוסט 2005 ועד אוגוסט 2006 הוברחו עוד 15 טונות חומר נפץ תקני". זה חלק מדבריו של מר יובל דיסקין, ראש השב"כ, לפני כחודש ימים.
ככל שהדבר יישמע אירוני, ציר פילדלפי הוקם דווקא כרצועת חיץ בת 20 קילומטרים, כדי להפריד בין עזה למצרים; רצועה שנקבעה בהסכמי אוסלו, וההגדרה שלה - - -
משה כחלון (הליכוד):
אנחנו רוצים נימוק למה נמנעתם.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
סבלנות, סבלנות.
ההגדרה שלה היא: לשם שמירה על ביטחונה של ישראל. אנחנו שוב עדים לתוצאות הרות-אסון שאותם הסכמי אוסלו אומללים המיטו עלינו.
תאהב את זה, נכון? זה אמיתי.
גלעד ארדן (הליכוד):
שמעון פרס, שאתם הולכים לתמוך בו, הוא זה שעשה אותם.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
חבל מאוד שהמחיר של אותו מצעד איוולת עולה לנו כל כך ביוקר, במחיר חיי אדם.
משה כחלון (הליכוד):
חבל - - -
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אני מדברת על דברים כואבים, אז לא נכון להתפרץ עכשיו. אני מבינה שיש לכם כאב, אני מבינה את התסכול. אני מבינה אתכם, אני חשה אתכם, אבל בואו נכבד לפחות את ההזדהות עם הדם שנשפך על הדברים האלה.
משה כחלון (הליכוד):
הציניות כואבת.
גלעד ארדן (הליכוד):
מתוך תסכול עצום שקולגות שלנו נשברים תחת לחץ.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
זה שנים מבריחים אמל"ח ממצרים לרצועה. עם הזמן שוכללו השיטות ובמהלך אינתיפאדת אל-אקצא הפכה חפירת מנהרות לאמצעי מרכזי בהחדרת חומר הנפץ לרצועה. כל עוד היה הציר נתון לשליטת צה"ל היתה לצבא יכולת כלשהי להתמודד עם מציאות המנהרות. יחד עם ההחלטה חסרת האחריות על מהלך של התנתקות חד-צדדית הוחלט, בהמלצת צה"ל, לפנות את ציר פילדלפי ולהעבירו לשליטה מצרית. ההיגיון שעמד מאחורי אותה החלטה היה הפיכת הציר לרצועת ביטחון נוספת.
באותם ימים של התנתקות קשה שבנו והתרענו, ישראל ביתנו עם עוד סיעות בבית הזה, כי אין לאפשר לצה"ל לצאת מהציר, וכי יהיה זה חוסר אחריות להעביר את האחריות על הציר למצרים. חברות וחברים, בתחושה קשה מאוד אני עומדת כאן היום ומסרבת להאמין שוב שהחזון שלנו התממש. אני מסרבת להאמין למהירות שבה התממשו אותן תחזיות פסימיות שהיו לנו, שהחטיפה של החייל גלעד שליט היא רק חלק מהן.
מאז ההתנתקות ועד היום הוברחה לעזה כמות חסרת תקדים של 19 טונות חומר נפץ תקני, בעוד המצרים מעלימים עין מההברחות האלה. חוסר השליטה של חיילינו על הציר הוא פגיעה קשה באפשרות למגר את מנהרות התופת האלה. רק בשבועות האחרונים התגלו 13 מנהרות, ועל-פי הערכות של גורמים בצבא מדובר על סדר גודל של מאות מנהרות לאורך הציר.
לא יעלה על הדעת שעיר בישראל מופצצת ללא הרף ואין בידינו מענה צבאי על כך. עלינו לקבל החלטה מושכלת ואחראית, שתחזיר את הכבוד למדינת ישראל, את הביטחון לאזרחיה ואת החוסן הלאומי שלנו לעמנו.
ההתנהלות השגויה, השזורה כחוט השני מאז הסכמי אוסלו לאורך השנים - - -
גלעד ארדן (הליכוד):
של שמעון פרס - - -
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אני מסכימה אתך. דרך העקירה המכונה "התנתקות" והעובדה שמאז העקירה הואץ קצב החימוש לא הותירו את ישראל ביתנו אדישה. ההיפך. אנו מצביעים על המצב החולה שהממשלה נתונה בו ועל הצורך להשפיע ולשנות את ההתנהלות.
הצבעת אי-אמון היא אכן הליך דמוקרטי וכלי פרלמנטרי בידי האופוזיציה כדי למלא את תפקידה, אך לצערי בשנים האחרונות – ויודו בכך עמיתי חברי הכנסת – חל פיחות ניכר בכלי הזה. בעבר, אני זוכרת בעלומי, כשהיתה מוגשת הצעת אי-אמון, העם כולו היה מתעורר, וכל הציבור היה נצמד אל מקלטי הרדיו. כולנו היינו קשובים לדעת מה עלה בגורל הצעת האי-אמון. ומה קורה היום? מי שם לב לזה בכלל? מה ההשפעה שיש לנו בהצבעות אי-אמון? אנחנו רואים את התוצאות, ראינו אותן רק עכשיו.
גלעד ארדן (הליכוד):
אז נבטל את כל המוסד הזה של פרלמנטריזם ואופוזיציה, מי צריך אותם בכלל?
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אנחנו מסכימים. שינוי החוק שיזמה ישראל ביתנו הוא כזה שדי מבטל את סוגיית הצבעות האי-אמון; הוא נותן חלופות טובות יותר, דמוקרטיות יותר ומעשיות יותר. בשיקול דעת החליטה סיעת ישראל ביתנו להעמיד בראש סדר העדיפויות את הדאגה לעתיד העם והמדינה. נושא זה הוא חלק בלתי נפרד – גם במחיר אלקטורט, כיסאות ותיקים. כדי להשפיע – ידידי חבר הכנסת ארדן, אנחנו באמת רוצים להשפיע, כי אמרתי מעומק לבי את דברי על הנזקים שנגרמו לנו – כדי להשפיע בחרנו לפעול בדרך אחרת.
גלעד ארדן (הליכוד):
מהי אותה החלטה שתשפיע? האופוזיציה מחכה לדעת, מהו המזור שעומד לבוא לטובת עם ישראל?
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אני אגיד לך.
היו"ר דליה איציק:
חברת הכנסת טרטמן, את יודעת שאני עושה לך קצת פרוטקציה ואת כבר דקה אחרי הזמן.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
השילוב בין שלושת קודקודי המשולש – הכרה בגודל הבעיה והצורך בשינוי; העדר ההשפעה של הצבעות האי-אמון ובחירת הדרך שקיבלנו בסיעת ישראל ביתנו כדי להשפיע – ואנחנו אומנם מאמינים שנוכל להשפיע – הוא שהוביל אותנו להימנע בהצבעה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, גברתי.
חברי הכנסת, אזכירכם כי מחר תתקיים אזכרה במלאות חמש שנים לרצח גנדי. יש איזה נוהג פסול שהשתרש כאן בשנים האחרונות – בימי שלישי חברי הכנסת לא מגיעים לבניין. זה לא לכבודו של האיש, לא לכבודה של המשפחה ולא לכבודה של הכנסת. הינכם מתבקשים להתייצב מחר. תודה לכם.
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. בבקשה, אדוני המזכיר. חבר הכנסת מגלי והבה מחליף אותי. אנחנו עוברים לנושא הבא - החלת דין רציפות.
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק
["דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 2509.]
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים ישר להצבעה על הבקשה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הטבק (מס 5), התשס"ה-2005. אנחנו מצביעים.
הצבעה מס' 3
בעד הודעת הממשלה – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הטבק (מס' 5), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת הטבק (מס' 5), התשס"ה-2005, עוברת לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 32) (מידע פנים ותרמית במכשירים פיננסיים נגזרים), התשס"ו-2005.
הצבעה מס' 4
בעד הודעת הממשלה – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 32) (מידע פנים ותרמית במכשירים פיננסיים נגזרים), התשס"ו-2005, נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 32) עוברת לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הודעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק
["דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ג, עמ' 2273.]
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצבעה על הודעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005. בבקשה להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד הודעת הוועדה – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005, נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
20 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו- 2005, עוברת לוועדת הפנים ואיכות הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לדין רציפות.
היו"ר מגלי והבה:
אמרתי את זה בראשית הדברים. תודה לך. אציין את זה גם עכשיו.
אנחנו מצביעים גם על הודעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד הודעת הוועדה – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005, נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005, עוברת לוועדת הפנים ואיכות הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק
["דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ג, עמ' 2219.]
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצבעה על הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 33) (היעדרות מעבודה של אם מאמצת), התשס"ה-2005. אנחנו עוברים להצבעה – גם על החלת דין רציפות כמובן.
הצבעה מס' 7
בעד הודעת הוועדה – 22
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק
עבודת נשים (תיקון מס' 33) (היעדרות מעבודה של אם מאמצת), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
22 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 33) (היעדרות מעבודה של אם מאמצת), התשס"ה-2005, עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק
["דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב שלישי, חוב' כ"ט, עמ' 22233; מושב שני, חוב' ל"ח, עמ' 15101; מושב שלישי, חוב' כ"ט, עמ' 22238; מושב רביעי, חוב ח', עמ' 27299; עמ' 27300.]
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת, הנושא הבא הוא הודעת הממשלה – הודעה בלבד – על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק האלה: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 28) (עיצום כספי), התשס"ה-2005 – אני אקריא את שמות הצעות החוק לפרוטוקול ואז השר יעקב אדרי ידבר; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 27), התשס"ה-2005; הצעת חוק העברת סמכויות (שר העבודה והרווחה) (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 80) (תשלום גמלת סיעוד לידי זכאי במסגרת תוכנית ניסיונית – הוראת שעה), התשס"ה-2005; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 86) (מענק לימודים), התשס"ו-2005; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87) (תגמול למשרתים במילואים בשירות חירום), התשס"ו-2005.
אם כך, אני מזמין את השר יעקב אדרי למסור את ההודעה, בבקשה.
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, על-פי חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993, אני מתכבד למסור לכנסת על רצונה של הממשלה להחיל את רציפות הדיון על הצעות החוק הבאות: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 28) (עיצום כספי), התשס"ה-2005; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 27), התשס"ה-2005; הצעת חוק העברת סמכויות (שר העבודה והרווחה) (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 80) (תשלום גמלת סיעוד לידי זכאי במסגרת תוכנית ניסיונית – הוראת שעה), התשס"ה-2005; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 86) (מענק לימודים), התשס"ו-2005; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87) (תגמול למשרתים במילואים בשירות חירום), התשס"ו-2005.
על-פי החוק, כל סיעה הרוצה בכך רשאית להציע בתוך שבועיים שדין הרציפות לא יוחל על הצעה כלשהי. אם תוגש הצעה כזאת, תחליט הכנסת בעניין. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר יעקב אדרי.
קריאה:
צריך להעלות את זה להצבעה.
היו"ר מגלי והבה:
אמרנו: השר יעקב אדרי – הודעה בלבד.
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56)
(ביטול כתב אישום בידי פרקליט צבאי), התשס"ו-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/247).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56) (ביטול כתב אישום בידי פרקליט צבאי), התשס"ו-2006 - קריאה ראשונה. אני מזמין את השר יעקב אדרי להציג את הצעת החוק. אחריו, כמובן, רשימת הדוברים שנרשמו. יש לנו הרשימה כאן.
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56) (ביטול כתב אישום בידי פרקליט צבאי), התשס"ו-2006.
בהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, מי שמוסמך להורות על הגשת כתב אישום לבית-דין צבאי הוא פרקליט צבאי פיקודי שמונה לפי סעיף 177 לחוק. לעומת זאת, לגבי ביטול כתב אישום, נקבע בחוק כי הסמכות נתונה אך ורק לפרקליט הצבאי הראשי.
מוצע לתקן את החוק ולהסמיך פרקליט צבאי פיקודי לבטל כתב אישום שהוגש לבית-דין צבאי, וזאת בדומה לסמכות של תובע במערכת המשפט האזרחית לחזור בו מאישום.
לסמכות חדשה זו של הפרקליט הפיקודי יהיה סייג, כך שפרקליט צבאי לא יהיה רשאי לבטל כתב אישום שעל הגשתו הורה הפרקליט הצבאי הראשי, והסמכות לכך תהיה בידי הפרקליט הצבאי הראשי.
אני מבקש כי הכנסת תאשר את הצעת החוק ותעביר אותה להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוץ והביטחון. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו פותחים את הדיון, חברי הכנסת. ראשון הדוברים, חבר הכנסת זבולון אורלב, יעלה ויבוא. חבר הכנסת זבולון אורלב לא נמצא, אז אנחנו עוברים לחבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת משה גפני פה?
קריאות:
לא, לא.
השר יעקב אדרי:
גם איננו. חבר הכנסת זבולון אורלב - - - לא, אין לו הסתייגויות. אין לו הסתייגויות.
היו"ר מגלי והבה:
הוסיפו אותך כנראה במחשב, להצעת החוק. אם אתה רוצה לוותר, אז – אם ככה, חבר הכנסת זבולון אורלב ויתר. חבר הכנסת מאיר פרוש – איננו. חבר הכנסת אורי אריאל נמצא. אחריו - חבר הכנסת נסים זאב; אחריו - חבר הכנסת גדעון סער, וחותם את הרשימה חבר הכנסת ראובן ריבלין. בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני שר העבודה, הרווחה – עוד לא. בעזרת השם במהרה בימינו. ופה, ראש הממשלה איננו. יושב-ראש הקואליציה, אפשר לגמור את זה שהשר יהיה שר עם תיק? פה יש הסכמה מקיר אל קיר, סוף-סוף יש משהו מאחד, ואתם מונעים טוב מבעליו.
אביגדור יצחקי (קדימה):
בעזרת השם, במהרה בימינו, אמן.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אמן.
הצעת החוק היא הצעה ראויה, היא באה להסדיר בתוך הפרקליטות אפשרות לעבודה יותר מהירה, יותר זמינה ויותר טובה. לכן ראוי לתמוך ולקדם את הצעת החוק הזאת.
אני רוצה בדקה להתייחס לדבר אחר שהפרקליטות הצבאית עושה בעת האחרונה. לפי הוראת הרמטכ"ל היא בודקת, חוקרת קצינים בכירים על המגעים שלהם עם העיתונאים. זה דבר שראוי לטפל בו, במכת ההדלפות על-ידי קציני צה"ל. הדבר איננו מתאים ואיננו נכון לצבא-הגנה ישראל. עם זאת, הרקע - - -
היו"ר מגלי והבה:
רק להוסיף על דבריך, אדוני, שחלק מהמבצעים הגיעו לתקשורת לפני שהגיעו לחלק מחיילי היחידה. אלה דברים שהוכחו במלחמה האחרונה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מסכים שהתופעה הזאת ראויה לטיפול. היא קשה, לעתים אפילו אולי מסכנת חיים; לכן ראוי לטפל בה. הדרך, העיתוי שבחר הרמטכ"ל הוא אומלל. כי הדברים מתפרשים לא על-ידי אחד ולא על-ידי שניים כניסיון לחפות על בעיות שהיו אולי בתפקודו, וקצינים בכירים במטכ"ל ובשטח כך ראו את הדברים והביעו ביקורת עליו, על הרמטכ"ל, ונראה כאילו הרמטכ"ל סוגר אתם חשבון. אני מציע לרמטכ"ל שיהיה זהיר גם בקשר לאיך הדברים נראים, לא רק מה עושים, כדי שיוחזר האמון של אזרחי מדינת ישראל בצה"ל ובמפקדיו, ואני מקווה שהתופעות האלה של ההדלפות תיפסקנה מתוך הבנת העניין ולא מתוך חקירות. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. אני מזמין את חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו, כמו שאמרתי קודם - חבר הכנסת גדעון סער, וחותם את הרשימה חבר הכנסת ראובן ריבלין.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אין בחוק הזה שום חידוש, כאשר מדובר בפרקליט צבאי שמגיש כתב אישום. החוק בעצם בא לומר, שאין צורך בפרקליט צבאי ראשי כדי לבטל כתב אישום, אלא יכול להיות פרקליט רגיל, באותה דרגה, שיכול אולי לתת את ההגנה ולנמק מדוע חזר בו מכתב האישום. כל עוד לא היה פסק-דין ברור – כי כשיש פסק-דין צריך להיות ערר - - -
היו"ר מגלי והבה:
אדוני התכוון שהם לא באותה דרגה, אבל באותו מעמד.
נסים זאב (ש"ס):
באותו מעמד כפרקליט, ודאי. אבל אני אומר שיכול להיות שיש בזה קצת טעם לפגם, וצריך לחשוב על זה. כי בדרך כלל, כשתביעה חוזרת בה, זה כשאותו מגיש של התביעה אחר כך משתכנע באיזו צורה שאולי הוא טעה. אנחנו מכירים את צורת הדיונים והניהול שמתנהלים בין הנאשם לבין התביעה, ולפעמים תוך כדי זה שהתובע מגיש כתב אישום, הנאשם מוכיח את חפותו במשא-ומתן. וזה, אגב, קיים הרבה בצה"ל, אני רוצה לומר לך. שהחייל מוכיח – זה לא כמו במשפט אזרחי, שכבר כל אחד לוקח לעצמו עורך-דין, וכל אחד מתחפר מאחורי הגרסה שלו, ואז הוויכוח והדיון מתנהל אך ורק בבית-המשפט. בבית-דין צבאי זה קצת שונה. לכן אני חושב שאולי "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" – זו הנחה ומושג תלמודי שאנחנו מכירים. שאולי אותו הפרקליט, אותו התובע, בוא נאמר, השתכנע, והוא חזר בו מכתב האישום.
אבל אני מאוד חושש, אדוני היושב-ראש, שיכול להיות מצב שפרקליט אחר חושב אחרת. ואז אני שואל אותך: מה יהיה במצב כזה? פרקליט אחד מגיש כתב אישום ופרקליט אחר חושב שאין מקום להגיש כתב אישום. אז להכרעה של מי זה צריך לבוא? לכן, אני חושב, גם אם לא פרקליט ראשי צריך להכריע בסוגיה זו, ייתכן מאוד שצריך לפחות מבחינת הדירוג של אותו פרקליט - קצת יותר גבוה, אולי בדרגה.
אני לא יודע בדיוק איך לסווג את זה ואיך להעמיד את זה, אבל זו סוגיה שצריכים לתת עליה את הדעת. בדרך כלל יש הלכה ברורה, שרק בית-דין גדול, אחר, מבטל פסק-דין של בית-דין קטן ממנו. לא יכול להיות שבאותה דרגה אחד יאמר שיש מקום לכתב אישום ואחד יאמר שאין מקום לכתב אישום, אלא אם כן אותו פרקליט הוא עצמו חוזר בו מהתביעה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההצעה שמובאת על-ידי הממשלה היא הצעה טובה. היא הצעה שמפשטת את יכולתה של התביעה הכללית לחזור בה מתביעה כאשר הדבר איננו נכון. ועל כן אנחנו – כפי שנוהגת אופוזיציה אחראית, שבוחנת דברים לגופו של עניין - נצביע עבור ההצעה הזאת.
עם זאת, אני חייב לומר, שכאשר אני רואה אחרים בבית הזה אשר אינם מבינים את המשמעות של שירות העם באופוזיציה מתוך מחויבות עמוקה, מתוך סבלנות, מתוך אורך רוח, אני מתמלא צער. הפוליטיקה איננה תחרות בריצה לממשלה או בזחילה לממשלה. כאשר באים ואומרים בקול רם דברים אשר הציבור שומע אותם - אנחנו לא נשב עם פלוני, ולמחרת מוכנים לשבת עם פלוני; אנחנו לא ניכנס לממשלה אלא אם כן יתקיימו א', ב', ג', ד' וה'. לפעמים אפשר להגיד, רק אם לא יתקיים דבר מסוים, אבל אומרים חמישה דברים, אם הם לא יתקיימו אין על מה לדבר, ואחר כך באים ובבוקר אחד מבטלים כעפר הארץ, שוכחים את מה שאמרו אתמול ומשנים עמדה ב-180 מעלות.
במה נתלים? באיום האירני. אדוני היושב-ראש, האם יעלה על הדעת שמישהו במדינה הזאת, קל וחומר אנשים פוליטיים, שמעו על האיום האירני השבוע בפעם הראשונה, הבוקר, החודש הזה? האם לפני שבעה חודשים, כאשר התנהלו שיחות קואליציה, האם לפני חודש כאשר שללו מכול וכול כניסה לממשלה, עדיין לא שמעו על האיום האירני?
אותם אנשים צריכים להיות מופקדים על האיום האסטרטגי. הדבר הזה הוא בוודאי מטריד כאשר אנחנו מדברים על אמינות של המערכת הפוליטית, אשר הציבור רואה אותה. אני, אדוני היושב-ראש, יוצא מנקודת הנחה שהבוחרים של כל המפלגות הם בוחרים אינטליגנטים. לכן, כדאי לבוא לציבור עם דברים רציניים, ולא להגיד דברים או טיעונים אשר על פניהם הציבור יודע שלא צריך להתייחס אליהם ברצינות.
חשבתי שכאשר אני מנמק מדוע האופוזיציה תומכת היום בהצעת החוק הממשלתית הזאת, חשוב לומר כמה מלים על מהי אופוזיציה בכלל.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת גדעון סער על דבריו. אני מזמין את חבר הכנסת ראובן ריבלין. הוא אחרון הדוברים. לאחר מכן, עוברים להצבעה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש להתנצל בפני היושב-ראש ובפני חברי הכנסת על כך שאני מתכוון לדבר על החוק עצמו. זה דבר שלא נהוג בכנסת.
נסים זאב (ש"ס):
גם אני.
ראובן ריבלין (הליכוד):
גם חבר הכנסת נסים זאב. אני מתכוון באופן כללי.
אני בעד דיון בחוק והעברתו בקריאה ראשונה, אבל הייתי מציע ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, היושב אתנו כאן, כיושב-ראש יעיל ומסור ותלמיד חכם, שכאשר יש הצעת חוק שחייבת לעבור אליו – אף שוועדת חוץ וביטחון, נדמה לי, מגיעה אליו - היא נוגעת ליסודות התביעה ולהסדרים המקיימים את מדינת ישראל.
אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בהגשת כתב אישום. אנחנו צריכים להיות קפדניים, קלה כחמורה, בכל מה שקשור בהליכי התביעה. ביקשנו בזמנו, כאשר האבות המייסדים בכנסת מינו פרקליט צבאי ראשי, להקנות לו את הסמכויות המקבילות ליועץ המשפטי לממשלה כראש התביעה. אם אכן אנחנו רואים את היועץ המשפטי והפרקליט הראשי כאנשים המקבילים בתפקידם לכל מה שקשור לשיפוט הצבאי, לא צריך שהחוק יאציל את סמכויותיו של הפרקליט הצבאי לאנשים הנמצאים תחת פיקודו וכפופים לו.
אני חושב שכאשר אנחנו מבקשים מהתביעה הצבאית לבוא ולשים לב בכל פעם שהיא מגישה כתב אישום, שלא תהיה ידה קלה על העט כאשר היא מנסחת ומגישה כתב אישום כלפי נאשמים, כך אנחנו צריכים להקפיד שעיכוב הליכים ייעשה רק על-ידי ראש התביעה.
אינני יודע מה הם הנימוקים שהביאו את מציעי הצעת החוק, אם בצה"ל או במשרד המשפטים, לידי רצון שבו אנחנו נשנה מהמנהג שהיה נהוג.
גדעון סער (הליכוד):
אתמול נאמר שכאשר הגשת כתב אישום היא על-ידי הפצ"ר יכולת החזרה איננה של תובע רגיל.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מודה לך על הערתך, חבר הכנסת גדעון סער. ודאי בדיון בוועדה יצטרכו להקפיד על כך. במקרים רבים היועץ המשפטי לא מגיש את כתב האישום ולא חתום עליו, כפי שאתה יודע היטב, ובכל זאת עיכוב ההליכים נתון רק ליועץ המשפטי.
גדעון סער (הליכוד):
יש בהחלט עבירות שהן עבירות עוון, שהמשנה ליועץ המשפטי יכול לעכב. לאחרונה, זה לא כך. השלטון הריכוזי שרק מישהו בתביעה יכול לעכב, זה פקק.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אם הכוונה לבוא ולהקל באותם מקומות שאנחנו הקלנו בתביעה הכללית, כאשר מדובר בכל אזרחי המדינה ולא בשפיטה הצבאית, אני בעד קידום החוק הזה. אבל אם פה באים ומתייחסים לאנשים המוסמכים ולא לנושאים הנדונים, אנחנו צריכים להרהר ולראות אם ראוי כך. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה רבה לחבר כנסת ראובן ריבלין.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אפשר קריאת ביניים?
היו"ר מגלי והבה:
כן.
מנחם בן-ששון (קדימה):
ראשית, הקשבתי בקפדנות. שנית, הדברים הם בפרוטוקול וכאשר נבוא לדון בסוגיה הזאת הם יובאו בחשבון ואני מבקש שתצטרף לדיון, כדרכך. אתה בן-בית בוועדה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מציע כבר עכשיו, שכאשר נעביר את זה בקריאה ראשונה, הדיון יעבור להכנתו לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט, אף שפה נאמר שהוועדה המוסמכת היא ועדת החוץ והביטחון.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אני מוכן.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני רשאי להציע, ויעבירו לוועדת הכנסת.
היו"ר מגלי והבה:
אדוני השר, יש לך התייחסות למה שנאמר.
השר יעקב אדרי:
כנראה יש נימוקים די כבדים לעניין הזה, אבל אני חושב להשאיר את זה לדיון בוועדה ולא סתם להגיד - להאציל סמכויות.
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת טל, אנחנו מצביעים, אפשר לשבת.
דוד טל (קדימה):
יש לך רוב, אדוני.
היו"ר מגלי והבה:
אני צריך להודיע לך שיש הצבעה.
דוד טל (קדימה):
אני מאוד מודה לך.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 56) (ביטול כתב אישום בידי פרקליט צבאי), התשס"ו-2006, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 14, נגד – אין, נמנעים - אין. אם כך, הצעת החוק עוברת לוועדת הכנסת, על מנת שתחליט לאיזו ועדה יעבירו את החוק לדיון.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר מגלי והבה:
לפני שנעבור לנושא הבא, יש הודעה למזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות היושב-ראש, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 9), התשס"ז-2006, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/259).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
אנו עוברים להצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2006, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר יעקב אדרי, בשם שר הביטחון.
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2006.
ביום 31 באוקטובר 2006 אמור לפקוע תוקפה של הוראת השעה המסדירה את אורך תקופת שירות החובה בצה"ל. הממשלה מבקשת להאריך את תוקף הוראת השעה עד יום 1 באוגוסט 2007, וזאת מאחר שלא ניתן להתעלם מהמצב הביטחוני החדש ומהצרכים הדחופים שאליהם נחשפו צה"ל ומערכת הביטחון כולה בעקבות הלחימה בצפון.
הוראת השעה במתכונתה הקיימת נחקקה בשנת 1995 והוארכה על-ידי הכנסת מעת לעת בתקופות נוספות. אשתקד הוארכה הוראת השעה עד 31 באוקטובר 2006.
ביום 26 בפברואר 2006 אימצה הממשלה, בהחלטה מס' 4711, את עקרונות דוח הוועדה לבחינת הסוגיה של קיצור שירות החובה בראשות פרופסור בן-בסט. אף שהוועדה המליצה להתחיל ביישום קיצור השירות ממחזור אוגוסט 2004, שלפי תוכנית הקיצור אמור היה להשתחרר כבר באפריל 2007, הרי שבעקבות הלחימה בצפון תימשך עבודת המטה ליישום ההחלטה תוך בחינת התאמות, אם תידרשנה, למצב הביטחוני החדש שנוצר בעקבות הלחימה בצפון.
לשם מתן ארכה לבחינת ההשלכות האמורות, מוצע להאריך את הוראת השעה ובמקביל לבחון את לוח הזמנים שנקבע ליישום קיצור השירות.
אין בהצעת החוק משום שלילה עקרונית של קיצור תקופות השירות של הגברים, אולם לא ניתן לעשות זאת בעת הזאת, בעיצומו של תהליך הבחינה והפקת הלקחים בעקבות הלחימה בצפון.
נוכח לוח הזמנים הקצר אני מבקש כי המליאה תאשר את הצעת החוק ותעביר אותה להמשך הדיון בוועדת החוץ והביטחון להשלמת הליכי החקיקה. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר יעקב אדרי. אנחנו עוברים לדיון על הצעת החוק. חבר הכנסת מאיר פרוש – איננו. חבר הכנסת אורי אריאל – איננו. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו, סוגר את הרשימה - חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה). אין לך אדם שאין לו שעה. כל שנה חוזרים על אותה שעה, ובאותה שעה מודיעים שיש הוראת שעה להאריך את התקופה. אני חושב שאין מנוס, וברור שאין מנוס, אבל הנימוקים ששמעתי כאן, בגלל מלחמת לבנון השנייה פתאום ההחלטה השתנתה - האם הדברים נכונים? סליחה שאני אומר את זה. הלוא בשנה שעברה, לפני שנפתחה מלחמת לבנון, גם כן היתה הצעת חוק להאריך שוב ולהקפיא את הנושא הזה של קיצור השירות הצבאי בשישה חודשים. זה נעשה כבר כמה שנים מדי שנה.
אלא מאי? היום הצורך הרבה יותר גדול והרבה יותר רציני, אבל לא בגלל מלחמת לבנון. צריך לומר את האמת: ההתנתקות היא שהביאה את המצב הזה, שה"חמאס" תפס את השלטון בעזה. היום ה"חמאס" מוביל את הרחוב הפלסטיני בעזה, הוא מכתיב את המציאות והוא בעצם לא מוכן לסגת מאותן הצהרות של מחיקת עם ישראל מהמפה. הוא לא מכיר במדינת ישראל. הנייה כל שבוע כמעט מצהיר, שוב ושוב, שהוא מוכן להילחם נגד מדינת ישראל.
לכן, אני חושב שהמצב הביטחוני הירוד שנקלענו אליו לא מאפשר לנו ללכת היום למהלך של קיצור שירות. אני מאמין שהצורך רב מאוד, הרבה יותר מבשנים עברו, ונקווה שבעזרת השם יהיו ימים יותר טובים והשלום ישרור במדינת ישראל, ואז נוכל לחזור ולתקן את הצעת החוק.
מה שאני מציע כרגע, אין צורך בהוראת שעה פעם בכמה חודשים; פעם מאריכים בשישה חודשים ופעם בשמונה חודשים. אני חושב שאפשר כרגע להכריז על שנתיים ועל שלוש, כמו שבהצעות חוק אחרות אנחנו מאריכים בהרבה יותר, אלא אם כן נוכחנו לראות שהמצב הרבה יותר טוב ואנחנו הולכים באמת לקראת שלום.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער. אני רוצה לציין, חבר הכנסת נסים זאב, שאתה מתייחס עניינית להצעות החוק.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנו דנים בהצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), אשר באה להאריך בעצם את אותו הסדר המוארך מעת לעת, שלפיו בפועל השירות הצבאי הוא שירות של שלוש שנים ולא של שנתיים וחצי.
אני חייב לומר, שכאשר באה הממשלה והודיעה לפני כמה חודשים, לפני המלחמה בלבנון, שהיא תקצר את תקופת השירות הצבאי ותעמיד אותה על שנתיים וחצי, אנחנו בהחלט אמרנו שאנחנו נתמוך. עם זאת, נוצרה סיטואציה, כפי שהממשלה עצמה באה ואומרת לנו, שבעקבות כל מה שקרה אנחנו לא יכולים לצמצם את הכוח הצבאי שלנו. להיפך, יכול מאוד להיות שאנחנו צריכים צבא יותר גדול. אם פעם אמרו צבא קטן וחכם, כנראה לא בטוח שזה היה כל כך חכם.
לכן אני מתכוון להצביע בעד הצעת החוק הממשלתית.
אני רק רוצה לומר שני דברים. לא בסדר שכאשר באה הצעה לקצר את השירות הצבאי, בא שר הביטחון בתופים ובמצילתיים לבשר את הבשורה. תבדקו איזה כותרות היו. וכאשר חוזרים מאותו רעיון, וזה לגיטימי לבוא ולהגיד: בדקנו ויש נתונים חדשים והחלטנו לחזור בנו, לא שר הביטחון מגיע לכאן, אלא הוא שולח לכאן את ידידנו, השר יעקב אדרי, בעזרת השם בעוד כמה ימים שר הרווחה, כפי שאני קורא כבר הרבה זמן מעל הבמה הזאת.
השר יעקב אדרי:
ועוד הרבה זמן תקרא כנראה.
גדעון סער (הליכוד):
לא, אני בעזרת השם מקווה. במזרח התיכון קשה מאוד לשרוד בלי קצת אופטימיות. לכן אני מקווה שפעם ראש הממשלה כן יקבל איזו הצעה שלי.
על כן, אני חושב ששר הביטחון היה צריך בכל זאת לבוא. אורך השירות הצבאי הוא דבר מאוד מאוד חשוב, הוא נוגע לזכויות האזרח של רבים. הוא חובה שמוטלת על רבים. אין מנוס ממנה. אנחנו, בתור גורם שמהווה אופוזיציה אחראית, אופוזיציה ממלכתית, חייבים גם לחשוב על הנושא הזה בצורה עניינית, וכך אנחנו עושים. על כן, אדוני השר, אני אומר את הדברים, לא כדי להפחית מכבודך, אלא כדי לומר שהשר שמופקד על תחום פעילות יכול להיות שעל החוק הקודם הוא היה יכול לוותר, אבל את החוק הזה הוא היה צריך להציג בעצמו. זה כמובן לא ישנה את אופן הצבעתי.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת גדעון סער.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2006.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד - אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 10),
התשס"ז-2006, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 7, נגד – אין, נמנעים – אין. אנחנו מעבירים את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2006, לוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
אני גם מצטרף לדבריו של חבר הכנסת גדעון סער, שהשר הרלוונטי בנושאים הכבדים האלה ובכל הנוגע למשרדו – ודיברנו על זה היום בנשיאות - צריך לבוא ולהופיע בפני חברי הכנסת. כך גם נקל את העבודה על חברנו השר יעקב אדרי.
גדעון סער (הליכוד):
בעיקר כשאנחנו רואים שהם פעילים בנושאים קואליציוניים, אז ודאי שכך צריך להיות בנושאים שנוגעים למשרד.
היו"ר מגלי והבה:
אתה רואה שאני הסכמתי אתך. אנחנו נעיר את ההערות איפה שצריך.
הצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל
(תיקון מס' 4), התשס"ז-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/258).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל (תיקון מס' 4), התשס"ז-2006, קריאה ראשונה. אני מזמין את השר יעקב אדרי בשם שר הביטחון לנמק את ההצעה. השר יעקב אדרי, אתה צריך לנמק את הצעת החוק. קח את הזמן שלך.
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני מודה לך על הסבלנות ועל ההתחשבות. אני רוצה בהחלט לומר, שבמידה מסוימת אני מצטרף ותומך בדברים שאמר חבר הכנסת גדעון סער. אכן אתה צודק, אבל מה לעשות שאתמול בשעה מאוחרת קיבלתי טלפון ונתבקשתי לבוא בגלל נסיבות דחופות.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני השר, דווקא עכשיו, כאשר ליברמן יעסוק באיום האירני, חשבתי שפרץ קצת התפנה. בכל זאת זה מוריד איזה עול.
השר יעקב אדרי:
מה לעשות, הוא שר הביטחון, הוא עסוק מאוד. שמענו מה היה היום בעזה. אני בהחלט חושב שכשר המתאם הייתי צריך למלא את רצונו ובקשתו.
אני מבקש להביא בפניכם את הצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל (תיקון מס' 4), התשס"ז-2006. אדוני היושב-ראש, בעקבות המלחמה הזאת היה צורך בכמה תיקונים דחופים עקב הנסיבות החדשות ועקב האילוצים החדשים. כבר נגענו בשני חוקים קודמים, שהיו קשורים באופן עקיף וישיר לתוצאות המלחמה. גם החוק הזה נוגע בהיערכות הצבא, בנושאים הנדרשים לצה"ל. מובן שכל פעם שיש אירוע גדול או מלחמה, מתעוררות בעיות חדשות, בעיות שצריך לטפל בהן, בעיות שהצבא צריך לתת עליהן את הדעת ולנסות להביא לשינוין בתקנות או בחקיקה.
מובן שהנושאים שמובאים הם נושאים מוכרים וידועים, אבל בכל מקרה צריך או הארכה או שינוי. לפני שאגע בהצעת החוק עצמה, הדוגמה הבולטת היא קיצור השירות הצבאי. אם אדוני היושב-ראש זוכר, הוקמה ועדה בראשות פרופסור בן-בסט, שעשתה עבודה מצוינת בהכנת דוח מקיף, מקצועי ומאוד מיוחד, שבו היא נימקה את קיצור השירות בצה"ל.
אני אכן בטוח שהכוונות היו נכונות, טהורות ומקצועיות, על מנת לנסות לצמצם את השירות הצבאי, שאני חושב שאין לו אח ורע בשום מדינה בעולם. פרופסור בן-ששון, אני חושב שהמדינה היחידה בעולם שהשירות הצבאי בה נמשך שלוש שנים היא מדינת ישראל. זה שירות ארוך, לחיילים הקרביים בוודאי שירות קשה, בתנאים מאוד מאוד בעייתיים וקשים. אנשים גם מסכנים את חייהם.
נסים זאב (ש"ס):
על מה אתה מדבר?
השר יעקב אדרי:
אני מדבר על החוק הזה, אבל רציתי להקדים ולדבר על החוקים הקודמים. זה חלק שנבע מתוצאות המלחמה. היינו צריכים לעשות שינויים בעקבות דברים שקרו, כמו נושא הציוד שמייד אגע בו.
נסים זאב (ש"ס):
לגייס בהמות לצבא בשעת מלחמה אין צורך, אז מורידים את הנושא של בעלי-חיים.
השר יעקב אדרי:
חבר הכנסת נסים זאב, אתה עצמך אמרת דבר שכתוצאה מהמלחמה החליטו לשנות. אני נימקתי ואמרתי להם, שעל החוקים הקודמים – אחד מהם קיצור השירות – רק לפני חצי שנה, נדמה לי שחבר הכנסת מגלי והבה, וגם אתה, חבר הכנסת נסים זאב, הרמתם אצבעות בשמחה, כי כולנו אמרנו שאולי תבוא תקופה טובה לישראל וסוף-סוף נוכל לקצר את השירות הצבאי. אני חושב שהיתה לזה תמיכה רחבה מאוד. אני זוכר ששר הביטחון עלה פה ומנה את הנימוקים אחד לאחד. מובן שאפשר היה לאשר את החוק. היום אנחנו באים לשנות את החוקים. אין מה לעשות, הנסיבות הביאו לכך.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להציג את החוק. אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל (תיקון מס' 4), התשס"ז-2006. חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל משנת 1987 הוא הבסיס החוקי לגיוסם של ציוד, כלי תחבורה, ציוד הנדסי ומתקנים אזרחיים לצבא-הגנה לישראל לצרכיו. סעיף 46 לחוק מתנה את תוקפו של החוק בקיומו של מצב חירום במדינה, הקיים מכוח הכרזה של הכנסת לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה, אשר תוקפה מוארך מדי שנה.
בד בבד עם הארכת תוקפה של ההכרזה על מצב החירום, פועלת הממשלה לביטול התניית תוקפם של חוקים שונים או הוראות חוק מסוימות, ובכללם החוק, בקיומו של מצב חירום במדינה, מקום שאין הצדקה עניינית לכך.
במסגרת הצעת החוק, מוצע לבטל את התניית תוקפו של החוק בקיומו של מצב חירום במדינה, ולהתאים את ההסדרים הקיימים בחוק לעת שגרה, באופן שיאזן בין צורכי מערכת הביטחון ובין זכויות האזרח, ויקל על האזרח ביחס להסדרים הקיימים בחוק כיום.
התיקונים המוצעים עוסקים בנושאים רבים בהסדר רישום וגיוס הציוד, ובכלל זאת ייעול הליכים קיימים, הוספת סמכויות ויצירת כלים חדשים לפתרון בעיות משפטיות ומעשיות, וזאת במסגרת הפקת לקחים על שנות יישומו של החוק מאז נחקק לפני כ-20 שנה.
בין הנושאים שמוצע לתקן: 1. הקלה וצמצום האיסור של הוצאת ציוד רשום לחוץ-לארץ; 2. הוספת זכות להחזרת הוצאות של בעל הציוד על העמדתו לצורכי צה"ל, כאשר כיום הוא זכאי להחזר רק על השבת הציוד אליו בתום שימוש צה"ל; 3 הרחבת האפשרויות של אזרחים לנדב רכוש מסוגים שונים לטובת צה"ל; 4. שינוי בהסדר דמי השימוש שישולמו לבעל הציוד וניתוקו של ההסדר מחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957; 5. הקלה על בעלי ציוד שמותנה ברשיון משרד התחבורה, שאמור לפקוע במהלך תקופת גיוס הציוד, והארכה אוטומטית של רשיונות אלה; 6. שינויים בפעילות השמאים מעריכי הנזק לציוד.
קיימים נושאים נוספים, חלקם טכניים, שהצעת החוק מבקשת לתקן, ואלה יידונו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
אני מבקש מהמליאה לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לשר יעקב אדרי על ההסברים המנומקים.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר מגלי והבה:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונח על שולחן הכנסת הסכם קואליציוני, החתום בידי ראש הממשלה אהוד אולמרט, יושב-ראש קדימה, ואביגדור ליברמן, יושב-ראש ישראל ביתנו - הסכם קואליציוני בין סיעת קדימה לבין סיעת ישראל ביתנו. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לסגן מזכיר הכנסת.
הצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל
(תיקון מס' 4), התשס"ז-2006
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נמצא כאן. חבר הכנסת אורי אריאל - איננו. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
כל הנושא הזה של הביטול וההחזרה - זה בהתאם להתפתחויות. אגב, יש היום חיות בשימוש הצבא.
נסים זאב (ש"ס):
רק כלבים.
היו"ר מגלי והבה:
לא רק כלבים - גם הלמה, וחיות נוספות.
נסים זאב (ש"ס):
כן, אבל אני לא יודע שיש כלבים שמוכשרים להיות ביחידות מובחרות של צה"ל כדי לבצע משימות. בכך אני לא בטוח. יש כלבים שנושכים - את זה אני יודע.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל הוא הכרחי בצה"ל. צה"ל עדיין זקוק מאוד, כאשר הוא יוצא למלחמה או למבצע רחב-היקף, לציוד האזרחי, בוודאי כאשר מדובר בציוד הנדסי כמו טרקטורים, מתקנים אזרחיים ומשאיות. אני יודע את הצורה והשיטה שבה מתחמקים. צה"ל בדרך כלל שולח כעין בקשה, כך זה נראה: מבקשים ממך להצהיר איזה רכב יש לך, למשל, והבן-אדם בכלל מתעלם מהבקשה.
היו"ר מגלי והבה:
זו עבירה על החוק.
נסים זאב (ש"ס):
זו עבירה על החוק, אבל אנשים לא רואים את זה כעבירה על החוק. אני אומר לך את זה מידיעה. אנשים אומרים: מה פתאום שאחשוף איזה ציוד יש לי. זה בפרט כאשר מדובר בחברות רציניות, שבבעלותן כלים רבים. הם חוששים שבמצב חירום הם יצטרכו להעמיד את הכלים שלהם לרשות הצבא, ויש להם התחייבויות לסלילת כבישים וכל מיני התחייבויות כקבלנים. הם צריכים לסיים את מה שהתחייבו כלפי הרשויות.
היו"ר מגלי והבה:
לא הבנתי את הנקודה הזאת. חברות שיש להן משאיות - - -
נסים זאב (ש"ס):
הם לא מצהירים. הם מתחמקים מהצהרה. בעלי הרכב ובעלי הציוד הרב הם חברות קבלניות, שבמשך השנה מבצעות בעיקר עבודות עפר - סלילת כבישים - מטעם הרשויות, מטעם משרד התחבורה. יש קבלנים וקבלני משנה. כאשר צה"ל דורש ומבקש מהם לומר את רשימת הציוד שברשותם, הם מתחמקים, מתוך החשש שביום פקודה הם יצטרכו להעמיד את הכלים לרשות הצבא. אנחנו יודעים שכשמעמידים כלים לרשות הצבא, אף פעם לא ברור לכמה זמן – מדובר כאן לפעמים בציוד כבד בשווי מאות מיליונים. אני מכיר חברות גדולות שהציוד שברשותן רב מאוד.
אני מבין שיש כאן תיקון טכני - שלא להכניס את הבהמות, כי אין היום ציוד של רכיבה או של בהמות משא. אבל אני רוצה להעלות נקודה חשובה מאוד. שמעתי זאת גם בוועדת החוץ והביטחון, ולא מאדם אחד: אנחנו יודעים שבמהלך המלחמה האחרונה אזרחים באו עם כל הלב, הביאו את הרכב שלהם, העמיסו עליו ציוד שלא היה מקובל שמעמיסים - מרגמות, נשק ודברים שבדרך כלל בצבא לא צריך להיעשות כך. בלית ברירה.
היו"ר מגלי והבה:
האם בזמן המלחמה העבירו נשק באמצעות רכב לא מגויס?
נסים זאב (ש"ס):
אנשים באו בהתנדבות. תתפלא לשמוע. אנשים באו והעמיסו. ראו שצריך להעביר ציוד מסוים – לא חשבו פעמיים, יש רכב אין רכב. אנשים שמו ברכבים שלהם ונסעו קדימה, רק כדי לעבור עם הציוד הזה. אני רוצה לומר שגם בלי גיוס, רוח ההתנדבות שהיתה בצה"ל היא מעל ומעבר.
אבל לא על כך אני רוצה לדבר. אני רוצה לדבר על נקודה שכאבה לי מאוד, ושמעתי אותה יותר מפעם אחת. למשל, באחד הדיונים בוועדת החוץ והביטחון השבוע שמעתי מאדם שאמר זאת בדרך אגב, שהרכב שלו ניזוק בסכום של 20,000 ש"ח כתוצאה מכך שהוא הביא אותו ואימץ אותו. בסופו של דבר המנוע הלך, ואין לו את מי לתבוע. הוא הזכיר זאת רק כבדרך אגב, עם כל הבעיות הטכניות שהיו בצבא, רק כדי להמחיש לנו שצה"ל צריך להיות ערוך ומוכן הרבה יותר מכפי שהוא ערוך היום. אבל אני אומר, שאם יש מקרים כאלה שבהם אנשים נפגעו באופן אישי - גם במלחמה האחרונה - צריך בחוק הזה, אדוני היושב-ראש, להביא למצב שבו הם יוכלו לקבל פיצוי על הנזקים ולתבוע, אם הם יוכלו להוכיח זאת בעליל. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה. אני רק אומר לך, חבר הכנסת נסים זאב, שבנושא הזה אנחנו שולחים את החוק לקריאה שנייה ושלישית, וכחברי כנסת וחברי קואליציה, אנחנו צריכים לוודא שכל ההערות של נזיקין ושל פיצויים – ואני מניח שזה היה בעבר - להקפיד גם לשמור על כך בעתיד.
נסים זאב (ש"ס):
אבל הבעיה היא שהם לא באו בצו. לכן הצעתי להגיש תביעה. אם זה היה בצו, אתה צודק.
היו"ר מגלי והבה:
צריך להקפיד על הדברים האלה בעתיד.
אני מזמין את חבר הכנסת בני אלון. בבקשה. אנחנו מצביעים אחריו.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אשר לחוק עצמו, שמונח כאן לקריאה ראשונה, ברור שיש תיקונים שהגיע זמנם. ברור שאין יותר שימוש בבעלי-חיים ככלי תחבורה, כציוד הנדסי, כמתקנים של סחיבה וכו'. אני מבין שיש כמה פרטים טובים נוספים, כמו מה שהיה דווקא במלחמה האחרונה – והזכיר זאת חבר הכנסת נסים זאב – כאשר אנשים באו והתנדבו. יש אפשרות בחוק הקיים, עוד לפני השינוי, לנדב ציוד, ואז הוא מקבל איזו אחריות של הצבא. אבל כאן תהיה הרחבה - שזה לא יהיה רק ציוד שמשמש לפי הגדרת ציוד לרכיבה ולמשא, אלא גם רכוש אחר אפשר יהיה לנדב אם יהיה צורך, איזה מכשיר או בדומה לכך. יש הוראות נוספות כאלה, שאני מתאר לעצמי שכשזה יגיע לוועדת החוץ והביטחון אוכל להעיר את הערותי ולהשתתף.
היו"ר מגלי והבה:
אדוני חבר, ולכן כל ההערות שדיברנו עליהן - - -
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
בוודאי. אני גם מתאר לעצמי שהפרוטוקול יהיה מונח לפני הוועדה.
ברשות היושב-ראש, אם אוכל למצות את הזמן שנותר לי להערה שקשורה בגדול לענייני הביטחון - זהו באמת הנושא הכולל - והמלחמה האחרונה. לצערנו, הביאו את המדינה למצב שבו גם אם בתחילת המלחמה היה אמון גדול מאוד, גם של הבית וגם של העם כולו, והיתה נכונות אדירה להתנדבות, אנחנו עדים – גם בוועדת חוץ וביטחון, בשימועים שאנחנו שומעים מחיילים וקצינים; כולם אומרים: אם יקראו לנו שוב, נבוא – אבל ההערות שלהם והביקורת כל כך ענייניות, וזה חודר לכל השכבות. אני לא זוכר תקופה כזאת, אדוני היושב-ראש, שיש תחושה כזאת של אי-אמון - לא רק בממשלה ובפוליטיקה; זה כבר דבר נפוץ במחוזותינו. אבל זה חודר גם לפיקוד צבאי, ואולי גם לצה"ל כולו, שהיה תמיד המוסד שזכה לאמון הרב ביותר במדינה.
זה מצב מסוכן למדינה במצב ביטחוני כמו זה שלנו. אנחנו זקוקים להתעוררות ולהתנערות של הנהגה, שתזכה לאמון ותוביל בחזרה את האמון הבסיסי והיסודי לפני שהוא יידרדר. כי ניתן לתקן. אולי קשה להחזיר אמון במוסדות פוליטיים - וגם את זה צריך לעשות - אבל בצבא עדיין יש האמון הבסיסי, וצריך להחזיר אותו.
ועכשיו הערה עניינית: חילקו לנו עכשיו את ההסכם שנחתם בין השר לעתיד ליברמן, חברי, לבין ראש הממשלה. אני מתפלא, מין תיק חדש כזה, הוא יחזיק את מזוודת הנשק האטומי של ישראל בכל מקום ומקום שהוא ילך, אבל בתנאי שזה לא פוגע בסמכות של אף שר. אני קורא: אין בכך כדי לגרוע מסמכויות כל שר אחר המכהן בתחומי משרדו. עוד לא ראיתי כזה הסכם שנותן סמכות, שאומר בפירוש שזה לא פוגע בתחום אחר, וסופו של דבר, מי שקורא את זה - זה בסך הכול עמוד אחד של הסכם ועוד שלוש-ארבע שורות - רואה, לצערי, שאין כאן יכולת אמיתית להחזיר את האמון של העם בממשלה, במערכות הביטחון. התחושה היא, שבמקום טיפול שורש יש כאן סתימה, כשלמטה, מתחת לשן, המצב קשה.
זה לא יעזור, ההידרדרות תימשך, ליברמן ייסחף בהידרדרות הזאת. חבל עליו, אבל חבל על מדינת ישראל. מן הראוי היה שבתקופה שכזאת יקום ראש הממשלה, אם הוא לא רוצה ללכת לבחירות, יאמר פשוט, אנחנו במצב קשה, אני קורא לראשי האופוזיציה, יקרא לבנימין נתניהו, יקרא לראשי העבודה בקואליציה, לראשי הסיעות - יחד נקים ממשלת חירום לאומית - - -
היו"ר מגלי והבה:
האם בדבריך, אדוני, אתה בעד ממשלת חירום?
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני בעד ממשלת חירום לאומית, שתתאים למצב הקשה מאוד שאכן קיים. המלחמה האחרונה היתה מין פרומו לפני השידור, נורית אדומה לפני המופע הנורא של אירן ואחרים. לא בהישרדות פוליטית שלטונית, שעכשיו קורית פה, בהסכם הזה בין ישראל ביתנו לבין הממשלה, פותרים בעיית שורש. צריך טיפול שורש, וטיפול שורש מתחיל בנכונות להיות מנהיג ולא פוליטיקאי ולומר: אני קורא לכולם, בואו קדימה לממשלת חירום לאומית, יחד נתגבש ונעשה את זה.
הסגנון הזה של בלי תיקים, בלי כיבודים, זה יפה, כך צריך להיות, אבל המחשבה צריכה להיות אחראית, ולא, עכשיו נהיה עסוקים, פרץ יוכיח לליברמן שהוא קובע, בכל אופן זה קצת שמאל, ליברמן יראה לפרס שזה כן ימין. יהיו לנו ימים קשים מאוד של הישרדות פוליטית בזמן שעם ישראל כולו נמצא בסכנה גדולה. אני מאחל ומתפלל שנדע איך לצאת מזה בזמן. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת בני אלון. אני כמובן מברך על הקריאה שלך. אחרון הדוברים - חבר הכנסת גדעון סער.
גדעון סער (הליכוד):
מאחר שראש הממשלה הודיע שהנושא הזה הוא נושא רלוונטי תחת קווי היסוד של הממשלה הנוכחית, מובן שזה נושא שבראייתנו לא מתקבל על הדעת, ואנחנו משרתים את העם באופוזיציה. לפעמים זה דבר טוב להיות באופוזיציה, וצריך אורך רוח וסבלנות כאשר אתה באופוזיציה.
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שלפנינו, חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל, היא בעצם חלק מאותה חקיקה אשר משרד המשפטים עמל עליה כדי לבטל את מה שנקרא מצב החירום במדינה, שמכוחו, או אם היינו מבטלים אותו מחר בבוקר, כפי שמציעים כאלה בשמאל הקיצוני, שורה ארוכה של דברי חקיקה היו בטלים. לאט לאט מועברות הצעות חוק כדי לתקן את המצב הזה מתוך ראייה של ניתוק אותם הסדרים מההסדרים המיוחדים, ואני חושב שזאת מגמה ברוכה.
כאשר הובא לכאן מצב החירום, סיעת הליכוד עשתה היום באופוזיציה את מה שעשתה כאשר היתה בקואליציה, דהיינו, תמכנו בהארכת מצב החירום, אשר ביטולו מבחינה משפטית הוא דבר בעייתי ומסוכן ביותר, בלי שניצור אותה אלטרנטיבה של חוק אחרי חוק.
אני רק מאזכר שיש שורה ארוכה של נושאים שנוגעים ללוחמה בטרור ונובעים ממצב החירום, כמו פקודת מניעת טרור וחיקוקים אחרים. לכן, כשם שתמכנו מתוך ראיית הכורח, אנחנו מברכים על כך שנעשה מאמץ לצמצם את היקף החיקוקים שתלויים במצב החירום.
לכן, אני אצביע בעד ההצעה המוצעת. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת גדעון סער.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל (תיקון מס' 4), התשס"ז-2006.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל (תיקון מס' 4), התשס"ז-2006, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל (תיקון מס' 4), התשס"ז-2006, תעבור לוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, ב' בחשוון התשס"ז, 24 באוקטובר 2006, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:46.