דברי הכנסת
תוכן העניינים
הודעת יושבת-ראש הכנסת 2
דברי יושבת-ראש הכנסת על רצח נשים בידי בני-זוגן ועל דוח העוני 2
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכיר הכנסת אריה האן: 4
ממצאי דוח העוני והקיצוצים בתקציב 4
רן כהן (מרצ): 4
רן כהן (מרצ): 7
דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי 9
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 9
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 10
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 10
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 10
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 11
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 11
השר יעקב אדרי: 14
השר יעקב אדרי: 15
משה גפני (יהדות התורה): 18
דב חנין (חד"ש): 19
דב חנין (חד"ש): 19
ממשלה ללא כיוון 20
יובל שטייניץ (הליכוד): 20
השר יעקב אדרי: 24
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 26
הטיפול הלקוי בתושבי הצפון והדרום 28
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 28
השר יעקב אדרי: 32
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 34
דברי הכנסת
כ / מושב ראשון / ישיבה מ"ד /
כ"ה באלול התשס"ו / 18 בספטמבר 2006 / 44
חוברת כ'
ישיבה מ"ד
כנס מיוחד
הישיבה הארבעים-וארבע של הכנסת השבע-עשרה
יום שני, כ"ה באלול התשס"ו (18 בספטמבר 2006)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
הודעת יושבת-ראש הכנסת
היו"ר דליה איציק:
אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בוקר טוב, שבוע טוב. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני, כ"ה באלול התשס"ו, 18 בספטמבר 2006.
אני מתכבדת להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 9(א)(6) לחוק הממשלה הודיעני מזכיר הממשלה, כי שר המשפטים חיים רמון התפטר מן הממשלה ביום 20 באוגוסט 2006 בערב. בהתאם לסעיף 22(א) לחוק-יסוד: הממשלה, נכנסה ההתפטרות לתוקף ביום 22 באוגוסט בשעה 20:50.
עוד הודיעני מזכיר הממשלה, כי בהתאם לסעיף 9(א)(7) לחוק הממשלה, הממשלה קבעה כי מיום 23 באוגוסט 2006, בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, ימלא השר מאיר שטרית את תפקיד שר המשפטים, נוסף על תפקידו כשר הבינוי והשיכון.
דברי יושבת-ראש הכנסת על רצח נשים בידי בני-זוגן ועל דוח העוני
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, אתמול נרצחה אשה בידי בעלה. כוכי תייר, זכרה לברכה, בת 51, נדקרה על-ידי בעלה בכל חלקי גופה לאחר שבוטל צו ההרחקה שהוצא נגד הבעל והוא שב לביתם המשותף. עוד רצח אכזרי, בלתי נתפס, בשרשרת בלתי נגמרת של אלימות כלפי נשים בתוך המשפחה.
כשמסתכלים על הנתונים הם באמת מצמררים. 263 נשים נרצחו בידי בני-זוגן בעשר השנים האחרונות. עוד אלפי נשים סבלו מאלימות שנקטו כלפיהן בני-זוגן ונזקקו לטיפול רפואי. ואני שואלת את עצמי, מה אנחנו צריכים לעשות עוד. האם צריך לאחד את כל הרשויות כדי לגדוע את נגע האלימות במשפחה? על שירותי רווחה, חינוך, גופי אכיפה ובתי-משפט להיערך כדי לנסות לשים קץ לתופעה. יש להתחיל בתוכניות לימוד בבתי-הספר. שוויון בין המינים איננו דבר מובן מאליו וצריך לחנך לו. צריך להמשיך בפעילות בתוך הקהילה, וכאשר מזהים בעל אלים, צריך להתייחס אליו בכל חומרת הדין ולהציב בפניו את הברירה בין תוכנית שיקום מקיפה לבין מאסר ממושך.
חברי חברי הכנסת, הנושא הראשון שיעלה היום לדיון בכינוס הפגרה הוא דוח העוני. לצערי, משפחות רבות נוספות מצאו השנה את עצמן מתחת לקו העוני. היה לי חשוב שנתכנס כאן היום, דווקא ערב ראש השנה, כדי לדון בדוח העוני. החגים נוטים להשכיח מאתנו את טרדות היום, ואת העוני הזה אסור לשכוח.
אני מסתכלת על דוחות קודמים, ושום דבר כמעט לא השתנה. כל פעם אנחנו מזדעזעים מחדש, ושוב אני שואלת את עצמי, אם העוני הזה ילווה אותנו עוד שנים רבות, ואם הממשלה נערכת לטיפול בדוח הזה. הדוח הזה נוגע לשנה החולפת, הוא אינו מדבר על השנה הזאת. אבל האם בשנה הזאת הדוח יהיה דומה לדוח בשנה שחלפה? שנה אחר שנה אנחנו מכים על חטא, אנחנו מזדעזעים, אנחנו מבטיחים להתגייס בנחישות ובמרץ, אבל אחרי שבוע הזעזוע הזה נשכח.
התוצאה היא, שהפער בין החלשים במדינת ישראל לבין אלה שיש להם הולך ומעמיק. העוני הוא לא רק בעיה של העניים. צמצום מעגל העוני חייב להיות יעד לאומי ומשימה חברתית. חבל לי, חבל לי שארגוני המתנדבים, שעושים באמת עבודה רצינית, באים הרבה פעמים במקום הממשלה. אנחנו, חברי הכנסת, אני מבטיחה, נמשיך להעלות את הנושא על סדר-היום, כדי שלפחות בנתונים ובמספרים של הדוח הזה יהיה בשנה הבאה פחות ממה שיש בדוח השנה.
חברי חברי הכנסת, זו ישיבת המליאה האחרונה לפני החגים וכינוס כנס החורף של הכנסת. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם על העבודה הרבה שהשקעתם הן בזמן המושב הקודם והן בעת המלחמה, על הנוכחות וההשתתפות בישיבות המליאה. אני יודעת, זה קצת בון-טון לבקר את חברי הכנסת, לספר כמה הם לא עובדים. אני לא מוכנה להשתתף בדבר הזה. ראיתי אתכם בישיבות הוועדות, ראיתי אתכם בישיבות המליאה, ראיתי אתכם מתגייסים מתוך השטח למען תושבי הצפון. ההתגייסות של פעילות ההסברה בחוץ-לארץ – יעידו השגרירים בחוץ-לארץ על המברקים שקיבלתי ועל דוח הפעילות שלכם. הכנסת השבע-עשרה בעיני היא כנסת אחראית, מאופקת, עניינית והחלטית. היא רלוונטית בהחלט.
אני קוראת לנו להמשיך ולפעול גם בשנה הבאה לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו ולהצדיק את האמון שנתנו בנו הבוחרים לייצגם נאמנה.
בפרוס עלינו השנה החדשה ובצל אירועי המלחמה בצפון, אני מברכת את כולנו – דומה שהברכה הזאת אקטואלית יותר מתמיד – תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. שיהיה חג שמח לכם, לבני המשפחות שלכם ולכל בית ישראל.
מחר ארים כוסית עם כל עובדי הכנסת. אומר להם בשמכם שאתם מאחלים להם שנה טובה.
לחברי חברי הכנסת המוסלמים, אזרחי ישראל המוסלמים, בפרוס חודש הרמדאן אני רוצה לאחל לכם חג רמדאן שמח וצום קל.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה על שולחן הכנסת הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בנושא: מחלת הפומפה, הצעתו של חבר הכנסת מוחמד ברכה.
עוד אודיעכם, כי חבר הכנסת זבולון אורלב הסיר מסדר-יומה של הכנסת את הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון – ביטול הגבלת תוקף), התשס"ו-2006, שמספרה פ/821. תודה רבה.
ממצאי דוח העוני והקיצוצים בתקציב
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, ארבע הצעות על סדר-היום. הנושא הראשון: ממצאי דוח העוני והקיצוצים בתקציב, הוגש על-ידי סיעות הליכוד, מרצ-יחד, רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד. ינמק את ההצעה חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. לרשותך עשר דקות.
רן כהן (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, חג שמח ושנה טובה. אני חייב להזכיר שבינואר האחרון, כאשר עליתי לדוכן להעלות את הנושא של דוח העוני, נכחו באולם רק ארבעה חברי כנסת, לא היה אף שר, וכמחאה לא נשאתי דברים וירדתי מהדוכן. כמוני עשה גם חבר הכנסת אז, שאול יהלום. הפעם יש שר וזה טוב מאוד. לדעתי, שרי הממשלה חייבים לבוא לכאן אם נושא העוני, שהוא גולת הכותרת של הנושאים החברתיים, מעניין אותם.
משה כחלון (הליכוד):
הם בחתונה של שלאף.
רן כהן (מרצ):
בחתונה של שלאף נמצאים כל מיני אנשים, יחד עם אריה דרעי. אבל אני רוצה לגשת לנושא.
גברתי היושבת-ראש, נדמה לי שמתקבלת יותר מדי תחושה של רוטינה, של שגרה. אין שגרה בדוחות העוני, ולא יכולה להיות שגרה בדוחות העוני. שלא כבכל שנה – כי האמירה "בכל שנה" היא בעצם הרוטינה – הנתונים יותר ויותר מזעזעים, והפעם באופן מיוחד. מה לעשות, הגענו למצב המחפיר שבו מיליון ו-630,500 ישראלים חיים מתחת לקו העוני. כאשר מדובר בעוני, לעניות דעתי אין ולא יכולה להיות שגרה, ולו בגלל העובדה הפשוטה שב-2005 נתוספו כ-100,000 ישראלים, מהם 55,000 ילדים, עניים חדשים מתחת לקו העוני. בואו לא נשכח לעולם – ואני מכיר את דוח העוני היטב, הרבה מאוד שנים בכנסת הזאת – לא רק מי שנמצא מתחת לקו העוני הוא עני. גם מי שנמצא סמוך לקו העוני הוא עני.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אפילו בשקל אחד.
רן כהן (מרצ):
אפילו בשקל אחד, בוודאי. בוודאי גם ב-10 שקלים או ב-50 שקלים. ולכן כשאתם מדברים על מספרים ונתונים על קו העוני, כמעט תמיד אתם יכולים להגדיל את המספר הריאלי של העניים ב-30%, 40% או 50%, תלוי באיזו קבוצה, כי לא תמיד זה ניתן להגיע למספר מאוד מדויק. אבל ללא ספק, מיליון ו-630,500 עניים מוגדרים "מתחת לקו העוני". המספר הרבה יותר גדול מזה.
מיכאל איתן (הליכוד):
זה לא בהכרח. במדינה שבה ההכנסה הממוצעת היא מיליון דולר לשנה, וחלק מקבלים 900,000, אז הם בקו העוני. לכן אני מציע לך לומר, שחוץ מהעניין היחסי של קו העוני היחסי, צריך להביא גם מדד אבסולוטי של העוני.
רן כהן (מרצ):
חבר הכנסת איתן, אני מכיר את הטענה הזאת היטב, 22 שנים בוועדת העבודה והרווחה. אבל מאחר שאנחנו נוקטים אותה שיטת בדיקה משנה לשנה, שיטת הבדיקה בשנה נוכחית ביחס לקודמותיה היא תמיד יותר נכונה, כי היא לוקחת אותם נתונים.
חיים אורון (מרצ):
חתן פרס נובל, שהיה פה בכנס קיסריה, אמר שהמדד המוחלט שמופעל בארץ מעלה את מספר העניים.
רן כהן (מרצ):
ודאי שהוא מעלה את מספר העניים.
מיכאל איתן (הליכוד):
לכן הצעתי, לצד מה שהוא אומר לגבי מדד הערכים, לעשות גם מדד מוחלט.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
רק מדינה אחת בעולם מודדת מוחלט.
רן כהן (מרצ):
אני אציע שתעבירו את ההצעה לוועדת העבודה והרווחה, תבואו לשם לקיים את הדיון.
גברתי היושבת-ראש, זה לא קרה בגלל מכת מדינה, זו לא מכת גורל, זה לא אסון משמים, חס וחלילה, זה מעשה ידיהם של בני-אדם שהחליטו על מדיניות, והמדיניות הזאת ידעה שהיא הולכת להגדיל את העוני בישראל ועשתה את זה בהכרה ברורה. לצערי הרב, אותה מדיניות העדיפה לפגוע בחלשים ובעניים. אגב, זה נאמר מעל הדוכן הזה - בידיעה שהיא הולכת להחמיר את מצבם של העניים והחלשים ולהעשיר את העשירים, תוצאה שהיתה מאוד מובהקת.
דבר שני, המדיניות הזאת העדיפה להפריט כל מה שזז, דבר שגרם ליותר פיטורים ולפחות שכר עבודה. יותר ויותר אנשים במדינת ישראל משתכרים פחות. 40% מהעניים, מאותו מספר שנתתי, הם אנשים עובדים. 60% מהם עובדים במשרה מלאה, ואף-על-פי-כן הם נמצאים מתחת לקו העוני.
דבר שלישי, המדיניות הזאת העדיפה לפגוע בקשישים ובילדים. המדינה הראשונה בעולם המפותח בשיעור הילדים העניים היא מדינת ישראל, משום שמדובר ב-35.2% מילדי ישראל שהם מתחת לקו העוני. זה לא קרה בגלל שום מזג-אוויר, זה קרה בגלל החלטה נחושה לפגוע בקצבאות העוני, לפגוע בהכנסת הילדים, לפגוע באותן משפחות שהאבא והאמא עובדים, או אחד מהם עובד, ויש להם יותר ילדים. הגענו למצב שהמדינה השנייה אחרינו היא מקסיקו, לא עם 35%, אלא עם 27.7%. אחריה ארצות-הברית - עם פחות מ-22%. כלומר, ארצות-הברית של אמריקה מפגרת לטובה לעומת מדינת ישראל ב-13% של הילדים, ואנחנו גרועים ממנה ב-13% של הילדים שלנו.
המרכיב הרביעי - זאת המדיניות שהכתה גם ביהודים, אבל עוד יותר בערבים. משפחות של ערביי ישראל חצו את קו 50% המשפחות העניות. 52% מהמשפחות הערביות נמצאים מתחת לקו העוני.
גברתי היושבת-ראש, מכה אנושה כמעט ניחתה על ירושלים שלך ושלי. באותה ירושלים אנחנו מוצאים את שיעור העוני הגבוה ביותר בקרב תושבי המדינה - 42% מהתושבים נמצאים מתחת לקו העוני, 56% מילדי ירושלים נמצאים מתחת לקו העוני. זאת ירושלים שכולם נשבעים בשמה, שכולם נשבעים לה, מהללים אותה, אבל את ילדיה ואזרחיה הופכים לעניים אומללים. זה מה שעושים אלה שמאדירים את שמה של ירושלים, אבל קורעים לגזרים את תושביה. איזו צביעות נוהגת המדינה בירושלים, כאשר היא מהללת אותה ומעלה אותה על ראש שמחתנו, צוק חיינו, אבל אנשיה ותושביה הופכים למרמס של המדיניות האנטי-כלכלית והאנטי-חברתית.
אחרון חביב - בצפון הארץ תראו איך ממשלות ישראל האחרונות, מאז 2000, 2001, הכינו את תושבי הצפון למלחמה. התושבים ממש הוכנו בצורה ראויה. 32% מתושבי הצפון חיים מתחת לקו העוני. 40% מקרב ילדי הצפון חיים מתחת לקו העוני. ככה הכינו אותם ממשלות ישראל לפגוש את המלחמה הארורה הזאת שהיתה עכשיו בצפון.
גברתי היושבת-ראש, לכאורה אפשר לומר כי הממשלה הנוכחית לא אשמה, כי הדוח הוא על 2005. למעשה, הממשלה הזאת אשמה ועוד איך; א. משום שהיא ממשלת המשך במידה רבה. שריה, בחלקם הגדול, כיהנו בעבר ומכהנים גם היום. ראשה בוודאי.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת רן כהן, נא להפסיק. חבר הכנסת אמנון כהן. חברי הכנסת, אתם ביקשתם את הכינוס הזה. אני מבקשת להקשיב.
רן כהן (מרצ):
באמת ספרתי שיש יותר מ-30 חברי כנסת, לעומת הפעם הקודמת, שבה היו ארבעה, ולכן בואו נכבד את הנושא הזה.
היו"ר דליה איציק:
ואחר כך עוד באים בטענות.
רן כהן (מרצ):
הממשלה לא אשמה רק בעובדה שהיא ממשיכה פרסונלית את הממשלה הקודמת. הממשלה אשמה גם בכך שהיא בעצם נוקטת את אותה מדיניות עצמה שהביאה לתוצאות של הדוח הזה שאני מדבר עליו.
הממשלה הזאת היא במידה מסוימת יותר גרועה. מדוע? משום שהממשלה הקודמת לא העזה להקפיא את הקצבאות. מה זה הקפאת קצבאות? הקפאת קצבאות זה לפגוע ולשחוט בהם בגובה האינפלציה. זה מהלך שפגיעתו חמורה מאוד. למעשה, זה אולי האסון הכי גדול שקרה לנו בנושא העוני. זאת הפגיעה בכלים שעמדו מכוח החלטות הכנסת בידי המוסד לביטוח לאומי.
היו"ר דליה איציק:
אני מוסיפה לך שתי דקות כי הפריעו לך.
רן כהן (מרצ):
רבותי, המדינה העניקה למוסד לביטוח לאומי כלים, כדי שהיא תוכל להקטין במידה רבה מאוד את ממדי העוני כאשר הוא כבר קיים בעקבות מדיניות. ואז, בגובה קצבאות הקשישים, הזיקנה, החד-הוריות והילדים, למוסד לביטוח לאומי היו כלים להקטין מדי שנה את ממדי העוני. הכלים האלה הולכים ונשחקים. היום, גם אם תשימו את הצדיק הכי גדול בראש המוסד לביטוח הלאומי, לא יהיו לו כלים. הממשלה עיקרה את הכלים שבידי המוסד לביטוח הלאומי. הוא לא יכול להקטין את ממדי העוני. הממשלה גם מרעה את המצב בהגדלת מספר העניים, בפגיעה האנושה במצבם, וגם מעקרת את היכולת של המוסד לביטוח לאומי להקטין את מספר העניים, להציל חלק מהם ולהעלות אותם מעל קו העוני.
הממשלה הזאת ממשיכה את הרפורמה במס, שעושה רק דבר אחד: מעשירה את העשירים במידה מדהימה, כאשר זה לא מיטיב במאומה את מצבם של העניים. אנחנו נמצאים במצב שבו הממשלה הזאת, עם כל ההבטחות של מפלגת העבודה ושל כל המפלגות – ואתמול ראינו בכתבה של ניצן חן, שהם נשבעו לצדק חברתי ולשינוי המדיניות - עוד גרועה מקודמתה מבחינת המדיניות האנטי-חברתית שלה. בשנה הבאה אנחנו צפויים לדוח 2006 גרוע יותר מהדוח שאני מדבר עליו, של שנת 2005.
היו"ר דליה איציק:
תודה לאדוני.
דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת יעקב ליצמן, בבקשה. הנושא הבא גם הוא דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי, והוא הוגש על-ידי סיעות יהדות התורה, האיחוד הלאומי - מפד"ל וישראל ביתנו. ינמק את ההצעה חבר הכנסת ליצמן. לאחר דבריו ישיב השר אדרי.
חברי הכנסת, יש יותר מדי רעש באולם. ידידי חבר הכנסת ראובן ריבלין.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, דוח העוני הוא מצד אחד כמו כל דוחות העוני שהיו עד היום, ומצד שני, הזלזול של הממשלה בדוח הזה חמור מזה של כל הממשלות הקודמות. עד היום היינו רגילים שכשיש דוח עוני יש רעש גדול במדינה. רואים שלאנשים מתחת לקו העוני אין מה לאכול. יש היום, ברוך השם, הרבה מוסדות חסד. המדינה מתעלמת מהעוני.
מה השוני של השנה מכל השנים? מה נשתנה? פשוט מאוד. בעבר, אחרי פרסום דוח העוני הממשלה התנצלה והסבירה את עצמה חודשים ואמרה: אנחנו נשפר את המצב, אנחנו נעשה כך וניתן להם. לא משנה שלא קיימו, אבל הבטיחו. השנה, למחרת פרסום דוח העוני, קיצצו עוד מיליארד
ו-200 מיליון שקלים. הממשלה אמרה: חכו, בשנת 2006 יהיה עוד יותר גרוע.
בממשלה כזאת אסור לשבת. אנחנו בחודש הרחמים. ממשלה שאין בה רחמנות היא הכי גרועה.
רבותי, בואו נקשיב מה היה. יום אחרי פרסום דוח העוני באה הממשלה ואומרת: לא מספיק, עוד מיליארד ו-200 מיליון שקלים. מה אתם רוצים כאן? כאשר נבוא למשא-ומתן קואליציוני, יבטיחו לנו. מה יבטיחו לנו, שיחזירו את קצבאות הילדים? בשנה הבאה יורידו פי-שניים.
אני בטוח שמפלגת ש"ס לא יכולה להתעלם מהדוח הזה ומהצעדים האלה. בממשלה הצביעו נגד, זה טוב ומצוין. חבר הכנסת אזולאי, אני בטוח שאתה מקשיב לי, כי זה נורא חשוב לך. בוועדת הכספים הכול תלוי בקולות ש"ס. באף אחד לא, רק בקולות ש"ס. לפי הקואליציה שם, זה עשרה נגד תשעה. ברגע ששני חברי כנסת מש"ס יצביעו עם האופוזיציה, אין קיצוץ בקצבאות הילדים. זה היה בהסכם הקואליציוני שלהם, זה והסעיף של הקיצוץ של 2008, שלא נכנס לתוקף. אלה הדברים היחידים שהיו לגבי קצבאות הילדים. אני לא מדבר על חברי כנסת אחרים. אני רוצה לראות שהגמלאים ייתנו יד לקיצוץ לגמלאים. גם בנציג שלהם בוועדה זה תלוי, חבר הכנסת גלזר. בכל אחד. מספיק שאתה נמנע, זה לא עובר. מספיק הימנעות, זה לא עובר. איזה דין-וחשבון אתם תיתנו למצביעים שלכם?
חיים אורון (מרצ):
לא חשוב להימנע. העבודה, ש"ס, גמלאים, כל אחד יכול להימנע.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אני עוד לא הגעתי למפלגת העבודה. תחכה, בינתיים אני ביהדות התורה. דיברנו על ש"ס, הגמלאים. יש זמן. יש לי עשר דקות.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת, אם תרצה עוד דקה, עוד דקתיים, אני אאפשר לך.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אני מודה ליושבת-ראש. היא אומרת שאם יש עוד מפלגות - שאני אטפל גם בהן. בסדר.
היו"ר דליה איציק:
לא, אני יודעת כמה קשה עבדת - - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
נגיע למפלגת העבודה. אני כבר אמרתי ששר האוצר אמר שזה לא התקציב שהוא רצה להגיש. ראש הממשלה הבטיח חמלה, ואני אמרתי בוועדה, בדיון על העוני בשבוע שעבר, שב"חמלה" יש אותן אותיות כמו ב"חלם". בסך הכול זה אותו הדבר. זו מדינת חלם כאן. כשיש דוח עוני, מרעיבים אנשים, ומורידים עוד מיליארד שקל, זה לא חלם? הממשלה הזאת לא מחפשת את הכסף במקום שאבד, היא מחפשת את הכסף איפה שיש אור. היא רואה איזה אור - היא מורידה את הכסף. זה שהכסף אבד בתל-אביב, זה לא משנה לה. היא צריכה את זה בפריפריה, איפה שיש עוני, שם היא דופקת את כולם.
מפלגת העבודה אמרה – שכר מינימום, היא אמרה - גמלאים. היא אמרה הרבה דברים. אני רוצה לראות את חברי הכנסת של מפלגת העבודה מרימים יד בוועדה. סך הכול, כפי שציינתי, כל אחד מלך, או מלכה. כל אחד.
קריאה:
גם בקו"ף וגם בכ"ף.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
ואני רוצה להגיד גם לאלה שבאופוזיציה, שלא ייתנו יד. גם אתם יש לי חשבון. הנושא הזה, העוני, הדוח שפורסם - זה חמור מאוד, ואני רוצה לחזור לזה. שר האוצר אמר שזה לא התקציב שהוא ציפה לו, שהוא רצה להעביר. סך הכול - תלוי בשר האוצר, לא תלוי באף אחד.
אני אתן לכם דוגמה. כל אלה הם דברים שאמרתי בוועדה, ואני רוצה לחזור, למען חברי הכנסת: מע"מ הורידו ב-0.5%, ואחר כך הוסיפו להורדה עוד 1%. בא הנגיד ואומר – צריך להחזיר את המע"מ. הוא מתכוון לכיסוי חובות, גירעונות. מה אנחנו טוענים, רבותי? צריך להגדיל את ההוצאה ולהחזיר את המע"מ. למה להחזיר את המע"מ? כי, למשל, תחבורה ציבורית – 1.5% מע"מ לא הורידו. האם מישהו עלה על אוטובוס וראה שהורידו את המחיר ב-1.5%? הרי ממילא כולם כאן לא מבינים, כי לכולם יש רכב כאן. אבל אלה שמשתמשים באוטובוס, האם מישהו עלה, מאז הורידו את המע"מ, וראה שבתחבורה הציבורית הורידו 1.5% מע"מ? או לחם? או חלב? לא הורידו.
עכשיו אני שומע, כיוון שפניתי למבקר המדינה וליועץ המשפטי לבדוק מה קרה עם זה, איך זה יכול להיות, כי זה בניגוד לחוק, אז פתאום מסבירים שרצו להעלות בין כה וכה, אז העלו את זה כבר עכשיו בפחות. אז זה לא חלם? בטח שזה חלם. אלה תירוצים. וגם זה רק עכשיו, בגלל הבלגן. איפה החודשים הקודמים?
אז אני אומר לשר האוצר: מי הרוויח באמת? אלה שקונים "מרצדסים". את זה אני אמרתי, ואז הוא התקיף אותי. הוא אומר: גם אלה שקונים דירות הרוויחו. אז בדקתי בממ"מ של הכנסת, מרכז המידע, בדקתי כמה דירות קונים וכמה רכבים. התברר, רבותי, שבחצי השנה האחרונה נרכשו 6,700 או 6,500 דירות - אני לא זוכר בדיוק את המספר - שיש לשלם עליהן מע"מ. כמה רכבים נרכשו באותה תקופה? – 73,000. אז מי מרוויח כאן? וגם הדירות האלה, שחייבים לשלם עליהן מע"מ - הרוכשים לא כולם עניים, כי לעניים אין כסף לקנות דירות. ביטלו את המענקים, ביטלו את המשכנתאות. מורידים, לא נותנים. שכר דירה - לא נותנים.
ראובן ריבלין (ליכוד):
כדי שיקנו דירות.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
ואין כסף לקנות דירות. אז מי קונה את הדירות? גם את הדירות האלה, עם הורדת המע"מ ב-1.5% - זה גם לעשירים, ברובו. אז מה אומרים לנו שמרוויחים את זה?
ואחר כך אומרים ש-1.5% - צריך להגדיל את ההוצאה בשנה הבאה, ב-2007, בשביל הצבא, באופן חד-פעמי. משבצת. יפה. למה אסור לעשות את אותה משבצת פעם אחת, באופן חד-פעמי, לעוני? גמלאים לא בעוני? חיילים משוחררים לא בעוני? ילדים לא בעוני? למה אי-אפשר לתת להם באופן חד-פעמי, להגדיל את הגירעון, להגדיל את ההוצאה באופן חד-פעמי ולעזור לעניים לצאת מהפלונטר, מהבוץ שהם נמצאים בו?
שר האוצר בסינגפור, אדוני.
בנימין נתניהו (הליכוד):
אז למה לא הזמינו את שר האוצר הקודם-הקודם?
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אני אשמח אם אדוני יעלה את זה, אין בעיה.
לכן, רבותי, כדי לסכם את הדיון הזה על העוני, אני חייב להגיד שעדיין לא מאוחר. לממשלה יש הרבה עבודה לעשות בוועדת הכספים.
שר הפנים רוני בר-און:
שר האוצר הקודם - - - היה נוסע מספיק.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
הוא לא היה נוסע מספיק? לדעתי הוא לא נסע מספיק, בדיוק הפוך. אבל, רבותי, בואו נעזוב את זה. היום אנחנו באופוזיציה, אני מכבד את שר האוצר הקודם. אני חשבתי ששר האוצר הנוכחי יתייחס יותר לעוני.
חיים אורון (מרצ):
- - - באופוזיציה, שאני מתחיל לחשוב - - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
- - - שאתה מתכוון להיכנס לקואליציה.
חיים אורון (מרצ):
לא - - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
תראה, חיים, אני יודע שינהלו גם אתכם משא-ומתן כדי לתמוך. רבותי, אני מכיר את כל כללי המשחק, מכיר היטב. אני יודע שידברו עם כולם, וזה יימנע, וזה לא יצביע. אני מכיר את כל המשחקים.
רן כהן (מרצ):
אתה נהנה להישאר באופוזיציה - - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אני לא נהנה להישאר באופוזיציה, ולא נהנה להישאר בקואליציה. אני אומר שצריך לדעת מה קורה כאן עם העוני. רבותי, אני אומר כל הזמן רק דבר אחד; אמרתי את זה פעם לביבי ואני אומר את זה גם לשר האוצר הנוכחי. אני מבקש רק דבר אחד: תפסיקו לעזור לעניים. ככל שאתם עוזרים יותר, אתם מורידים אותם יותר מתחת לקו העוני. זה, לצערי, מה שקורה כאן.
היו"ר דליה איציק:
אני נותנת לך עוד דקה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
תודה רבה, גברתי. אני מסיים.
דבר אחד שאני חייב לציין - מה שהתברר בוועדה, מהביטוח הלאומי, הוא ש-60% מאלה שמתחת לקו העוני אלה משפחות שראש המשפחה עובד במשרה מלאה.
חיים אורון (מרצ):
לא - - -
רן כהן (מרצ):
60% מה-40% - - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
60% מהעובדים, אוקיי.
רן כהן (מרצ):
- - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
זה מה שאמרתי, לא? 60% - - -
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
חצי מהעניים - - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
לא משנה. זה מספיק חמור גם ככה, בקטע הזה, כי מה אומרים כל הזמן? - לכו לעבוד. ואם הם עובדים, אז מה? ולכן אני מודה לגברתי היושבת-ראש על שהכנסת התכנסה, אני מקווה שלממשלה יש תשובות טובות, ולפחות הם עדיין יכולים לחזור בתשובה, אלה ימי התשובה והרחמים.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים. השר אדרי ישיב על שתי ההצעות.
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לא קל לעמוד כאן ולהשיב בנושא הזה, אני חייב להגיד, כאיש - - -
רן כהן (מרצ):
אגב, כבר מינו אותך לשר הרווחה?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
האם הכנסת יכולה להתאחד בתמיכתה בשר הרווחה?
השר יעקב אדרי:
רבותי, הבוקר הייתי בלוד והשתתפתי - אני עושה את זה כל שנה, כל חג, הייתי אצלך, יורם, אני מתנצל שלא קיבלתי אישור ממך. הייתי שם בחלוקה של מצרכים, ראיתי את התור, ראיתי את המצוקות, ולא קל לי לראות את הדברים האלה, אני חייב לומר, כמי שעוסק בנושא הזה שנים. שמעתי בקשב רב את הדברים שנאמרו כאן, ואני יכול להוסיף כהנה וכהנה, אבל, רבותי - - -
משה כחלון (הליכוד):
תן קרדיט - - - שם - - -
השר יעקב אדרי:
הרב גלויברמן, אני יודע; רבי יעקב. הוא עוסק במצוות כל השנים, ואני גם שותף שלו בענייני הרווחה. אני חושב שהוא עושה עבודת קודש. לא רק הוא, הרבה מאוד עמותות, הרבה מאוד ארגונים וולונטריים. יבואו על הברכה.
עם זאת, צריך לומר שהעוני לא התחיל היום וסביר להניח שהוא גם לא ייגמר במהרה, לצערי הרב. כולנו צריכים להתאחד על מנת לצמצם ולראות איפה אפשר לשפר וחייבים לשפר, כי שום חברה, בוודאי לא החברה הישראלית, לא יכולה להשלים ולהמשיך לפעול כאשר יש פערים כל כך גדולים. אני מאמין שבסופו של דבר הממשלה הזאת, שהתחילה בתחילת הקדנציה בהזרמת תקציבים בכמה נושאים, בסופו של דבר, כאשר יתאפשר – ואני מקווה שכבר בתקציב הבא נוכל להקל בכמה נושאים. לצערי הרב, נקלענו גם למלחמה באמצע, וזה שיבש את כל התוכניות של כולנו.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
באילו נושאים תעסקו?
השר יעקב אדרי:
הרב הלפרט, שמעתי את הרב ליצמן בקשב רב. אני מאוד מכבד אותו והוא יודע את זה, אבל לבוא ולשפוך הכול על הממשלה, כאשר אתה היית ועדיין אתה יושב-ראש ועדת הכספים? ראיתי אותך גם כשרצית לקצץ במשהו, להוריד במשהו, להוסיף על משהו. אתה עושה את זה בחן רב ובשכל רב. אז להגיד שהכול זה הממשלה - - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אני שמח, אדוני השר, שאתה סומך עלי.
השר יעקב אדרי:
אני סומך עליך, אבל אחרי שאני שומע דברים כל כך קשים, ואתה עדיין אוחז בקרנות המזבח של יושב-ראש ועדת הכספים, העניין נראה לי מאוד מוזר. אבל כיוון שאני מכבד אותך וסומך עליך, אני, באופן אישי - - -
הרב ליצמן, אני חושב שהדוח הזה הוא מהשנה שעברה, שנת 2005, וצריך להגיד את האמת. זה לא נולד היום, בממשלה הזאת, שדווקא היא התחילה והזרימה לא מעט כספים מן ההתחלה. וגם עכשיו, בתקציב האחרון שהממשלה אישרה לפני שבוע - - -
היו"ר דליה איציק:
אדוני יושב-ראש האופוזיציה. לא נעים לי להעיר לך, אל תביך אותי.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
- - - שר האוצר הקודם, הוא גרם לכול.
בנימין נתניהו (הליכוד):
הקודם לקודם.
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
השר יעקב אדרי:
לא, הרב גפני, הממשלה הזאת שינתה כבר בהתחלה אפילו בנושא העלאת השכר. אני חושב שזה היה דבר ללא תקדים שהעלינו את שכר המינימום ואני מאוד מקווה שכך יהיה בהמשך. למרות המלחמה ותוך כדי המלחמה, ממשלת ישראל הזרימה הרבה מאוד תקציבים לצפון. שר הפנים יושב פה. הוא עבר מיישוב ליישוב עם שר האוצר והם סייעו לרבים מהיישובים.
צריך להודות לשר רוני בר-און על ההסכם שהושג אתמול עם ההסתדרות. סוף-סוף נפתרה בעיה של שנים - -
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת אורי אריאל.
השר יעקב אדרי:
- - שנגררה ונגררה ונגררה. לכל מי שקרוב לעניין של שכר עובדי הרשויות ועובדי המועצות הדתיות - אני שמח שאתמול זה נפתר. האיום הוסר, ומה שחשוב יותר - - -
רן כהן (מרצ):
מפני שההסתדרות איימה עליהם.
השר יעקב אדרי:
אני חושב שגם השרים התלבשו על העניין הזה ונמצא פתרון משותף וטוב שנמצא. אני חושב שצריך לברך גם את ההסתדרות וגם את הממשלה. שר הפנים העלה את העניין בישיבת הממשלה, ואני חושב שטוב שכולם התלבשו על זה עם שר האוצר והסיפור הזה מאחורינו. עכשיו ערב חג וטוב שזה נגמר.
הממשלה הזאת החליטה גם על תוספת תקציבים לשיפור מצבן של השכבות החלשות. בשנת 2006 נוספו תקציבים משמעותיים לתחומי החברה והרווחה ותוספות נוספות מצויות בהצעת התקציב לשנת 2007. סך כל התוספות לנושאים החברתיים בתקציבי - - -
משה גפני (יהדות התורה):
אנחנו מדברים על אותה מדינה, השר אדרי?
השר יעקב אדרי:
אנחנו מדברים על אותה מדינה ועל אותה מליאה ואתה יודע גם יודע. כאשר רוצים לראות רק את החלק השחור - להגיד שהמצב ורוד? לא ולא. המצב קשה. המצב לא טוב. אני חושב שכל מי שקשור לעניינים החברתיים רואה את הדברים הלא-מכובדים, את האנשים שיורדים לרמה כל כך זולה ונמוכה, שצריכים לכתת רגליהם בין העמותות השונות על מנת שיהיה להם אוכל לחג.
כפי שכבר אמרתי, אני מאוד מקווה שיחול שיפור נוסף בהמשך, כאשר יוקל. עם זאת, היתה מלחמה, ולצערי הרב מלחמות עולות כסף, וצריך לראות את האיזון הנכון בין צורכי הרווחה, הצרכים החברתיים, לבין הצרכים לשיקום הצבא והוספת תקציבים לנושא הביטחון.
רן כהן (מרצ):
אל תשתמשו במלחמה כטרמפ.
השר יעקב אדרי:
זה לא טרמפ. רן, אתה יודע מה זה הוצאות של צבא. זו מציאות קשה שבה צריך להקצות לנושא הביטחון חלק מהמשאבים שהיו אמורים להיות מוקצים לנושאי חברה. כמו כן, אני חושב שנמצא האיזון הנכון כדי לתת לנושאים החברתיים, ואני מתאר לי שכאשר יהיה דיון בכנסת, יהיו שינוים בתקציב. אני מאמין שזה לא הסוף. כולנו שותפים לכך שיש לצמצם את ממדי העוני בישראל, ואני מאוד מקווה שהממשלה הזאת תעשה את זה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני השר. חברי הכנסת, אני מציעה - חבר הכנסת מג'אדלה. אנחנו עוברים להצבעה. אדוני השר, מה הצעת?
השר יעקב אדרי:
להעביר לוועדה.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת גפני, מה אתה מציע? יש לך דקה מהמיקרופון.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, היות שאני יהודי מאמין ואנחנו לפני ראש השנה, אני עושה חשבון נפש כאן. לקחו הרבה מאוד כסף מהעניים, בעיקר מהקצבאות, בממשלה הקודמת. הממשלה הנוכחית לא שינתה דבר. ואז נאלצנו כולנו לקחת את כל הכסף הזה ולהשקיע אותו במלחמה. הקדוש-ברוך-הוא מנהל את העולם, ולא היה צריך שום דבר מהכסף הזה. הכסף הלך למלחמה כי לקחו אותו מהעניים. אני לא צריך דוחות ואף אחד מאתנו לא צריך דוחות לעשות חשבון מי אשם בזה. כולנו יודעים מי אשם בזה. באה ממשלה חדשה, והממשלה הזאת באה בשם הנושא החברתי. היא לא שינתה דבר, היא לא עשתה דבר, והציבור יגמול לה על זה, מכיוון - - -
היו"ר דליה איציק:
מה ההצעה שלך?
משה גפני (יהדות התורה):
ההצעה שלי היא שהממשלה הזאת תיפול ותלך מן העולם. יש להסיר את ההצעה מסדר-היום פורמלית, אבל צריך לדון על זה כל הזמן.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, רבותי וגבירותי חברי הכנסת, הנושא שהועלה בהצעות הדחופות הוא חשוב וחיוני, והאמת היא שהנושא הזה עומד לקבל טיפול בכנסת במסגרת דיוני התקציב. הבעיה הגדולה היא, שיש פער תהומי בין קולות השבר והזעקה המוצדקים שנשמעים פה היום בכנסת לבין המסלול המקביל שהולכים ומכינים לנו בדמות חוק התקציב וחוק ההסדרים הבאים עלינו לרעה. את שני הדברים האלה צריך ליישב. כאשר הכנסת תתחיל את עבודתה הרגילה במחצית אוקטובר, אנחנו נתייצב בפני תקציב מדינה שאינו נותן שום מענה על הצרכים החברתיים, איננו נותן שום מענה על המצוקות החברתיות ואפילו מחמיר אותן - - -
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת חנין, מה ההצעה שלך?
דב חנין (חד"ש):
לכן, ההצעה שלי היא לקיים דיון נוסף במליאה, עוד לפני חזרת הכנסת מפגרת הקיץ, כדי לדון באופן מקיף ומלא בשאלות המצוקות החברתיות והדרכים להתמודד אתן, כדי שמסקנות הדיון תהיינה לפנינו כאשר נגיע לדיוני התקציב. תודה.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת השר, האומרת להעביר לוועדה - מייד עוברים להצבעה, נא לשבת. מי בעד, מי נגד - ירים את ידו.
הצבעה מס' 1
בעד ההצעה להעביר את הנושאים לוועדה – 23
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושאים בסדר-היום – 1
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הנושאים לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ובכן, חברי הכנסת, הנושא מועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות - שני הנושאים ביחד.
ממשלה ללא כיוון
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון בנושא השלישי בסדר-היום: ממשלה ללא כיוון - מוגש על-ידי סיעות הליכוד, מרצ-יחד, רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד. ינמק את ההצעה חבר הכנסת יובל שטייניץ. חבר הכנסת שטייניץ, אני מבטיחה לך שישמרו לך על שקט פה, לא כפי שאתה שמרת שם. עד פה שמעתי אותך, ממש כל הזמן. אני מצטערת שאני מעירה לך, אבל אני אשמור מכל משמר שיהיה לך שקט.
יובל שטייניץ (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, ממשלה ללא כיוון. רבותי חברי חברי הכנסת, מה יותר חמור מממשלה ללא כיוון, חבר הכנסת גפני?
מנחם בן-ששון (קדימה):
למשל, ממשלה בראשות הליכוד.
יובל שטייניץ (הליכוד):
ממשלה שמחפשת כיוון. כי ממשלה ללא כיוון זאת צרה צרורה, אבל ממשלה שבכוח מחפשת את דרכה היא ממשלה מסוכנת שבעתיים.
לממשלה הנוכחית אין כיוון, גם היא עצמה מודה בכך, לא בפה מלא, אבל במעשיה. אין לה כיוון מדיני – ואחזור לכך בהמשך – אין לה כיוון ביטחוני, וראינו את ניהול המלחמה הכי מרושל, מזגזג, מבולבל ומבלבל בתולדות מדינת ישראל. אין לה כיוון חברתי, כיוון שכל מה שהיא תכננה בתחום החברתי, היא כבר הסירה מעל הפרק או דחתה. ואין לה כיוון כלכלי. הממשלה הזאת לא תצעיד את כלכלת ישראל קדימה ותמלא את הקופות במיליארדי שקלים, כפי שעשה שר האוצר הקודם נתניהו. כבר ברור, היא עושה את ההיפך מכך, היא הולכת לבזבז את הרזרבות העצומות ששר האוצר הקודם נתניהו הוסיף לאוצר המדינה. כבר היום היא מבזבזת את הרזרבות הללו. לכן, לא רק שאין לה כיוון כלכלי, היא ממשלה של רגרסיה כלכלית.
רבותי, חברי חברי הכנסת, אפילו בנושא הפעוט והפשוט לכאורה, לא התחום המדיני, לא הביטחוני, לא הכלכלי ולא החברתי, אפילו בנושא הפעוט, הפשוט, הטריוויאלי לכאורה, שממשלות קודמות התמודדו אתו בפשטות ובהצלחה, אפילו במשימה של הקמת ועדת חקירה, לממשלה הזאת אין כיוון. לממשלה הזאת אין אג'נדה אמיתית של חקירה. הממשלה הזאת ביצעה חודש שלם קרקס של ועדות חקירה. פעם עיתונאי אמר לי: שים לב, כבר שלושה ימים לא שמענו על ועדה חדשה או הרכב חדש. בסוף מה התוצאה, רבותי? הממשלה מקימה ועדה – עם אנשים טובים – אבל מטרת הוועדה היא לא חקירה אמיתית ועצמאית, אלא מטרתה למנוע חקירה. כבר היום שמענו את מזכיר הממשלה הנכבד מציע למבקר המדינה לא לחקור, כי יש ועדת חקירה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
יש לי הצעה בשבילך.
יובל שטייניץ (הליכוד):
תיכף אשמע את ההצעות שלך.
חבר הכנסת ליצמן אמר בצדק, שקשה לממשלה לתקן את דרכה. אני מסכים. אבל הדבר האבסורדי ביותר שקרה בעניין ועדות החקירה הוא, שהממשלה הזאת מינתה ועדת חקירה בלתי עצמאית, ועדת חקירה תלויה בממשלה.
אני זוכר, רבותי, כאשר הקמתי את ועדת החקירה למערך המודיעין בעקבות המלחמה בעירק, לא היתה סערה ציבורית כזאת, לא היה צורך להשיב את אמון הציבור בצבא או בממשלה, אבל היה צריך לחקור כישלון ומחדל חמור גם בעירק וגם בלוב.
ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ושר הביטחון שאול מופז, הראשון מאוד בעדינות והשני באגרסיביות, ניסו לבקש ממני, ללחוץ עלי, כחבר קואליציה, לשתף אותם בקביעת המנדט של הוועדה - הראה לנו בבקשה את המנדט, הם ביקשו. מי יהיו החברים בוועדת החקירה, שאל אותי אז השר מופז. אמרתי, אדוני ראש הממשלה, אדוני שר הביטחון, עם כל הכבוד, לא יקום ולא יהיה. כיצד נוכל להתייעץ אתכם, לשוחח אתכם מראש על מנדט הוועדה או על צוות החקירה שלה, אם אתה, ראש הממשלה שרון, ואתה השר מופז, אתם בין הנחקרים. מה הבנתם מהמודיעין? על סמך מה קיבלתם החלטות לפתוח את המסכות, את ערכות האב"כ, בעלות של מאות מיליוני שקלים או אולי מיליארדים? לא עולה בדעתי, אמרתי, להתייעץ אתכם בעניין המנדט או ההרכב.
וכאן, מה אנחנו שומעים? אומר היום מזכיר הממשלה ברדיו: אתמול ישבנו עם השופט וינוגרד וצוות הוועדה ודנו אתם אם הישיבות יהיו פתוחות או סגורות, מה יהיה הפרופיל התקשורתי של הוועדה שחוקרת אותנו, כמה זמן, מה יהיו דרכי פעולתה. כלומר, יושבים ראש הממשלה ומזכיר הממשלה עם חברי הוועדה ומתכננים ביחד את החקירה. יש כאן יריקה בפרצוף של עם ישראל, של תושבי הצפון, של חיילי הסדיר והמילואים, של כל אדם הגון במדינה הזאת שדורש ועדת חקירה, לא רק איכותית אלא עצמאית, ועדת חקירה שראש הממשלה לא יושב אתה לתכנן את מהלכיה מראש, לא הוא ולא מזכיר הממשלה; ועדת חקירה שלא הממשלה קובעת את תקציבה.
לכן, רבותי, אני נאלץ לקבוע בצער, מעולם לא היתה בתולדות ישראל ממשלה שאפילו ועדת חקירה רצינית, הגונה ועצמאית היא לא הצליחה להקים, אלא כל מה שהיא מצליחה להקים זו ועדה לשיבוש החקירה, ועדה להישרדותו של אולמרט ולהישרדותה של הממשלה.
גברתי היושבת-ראש, מאז קיבל אולמרט את מושכות השלטון, קרו לנו כמה דברים נוסף על המלחמה המאוד לא מוצלחת בלבנון. ה"חמאס" עלה לשלטון. ה"חמאס" עלה לשלטון והקים ממשלה טרוריסטית כאן, כמה קילומטרים מכאן, בעזה וביהודה ושומרון, בחודשים האחרונים, כאשר מר אולמרט הוא ראש ממשלה. זה לא קרה קודם. קרו לנו כל כך הרבה שיבושים לפני המלחמה האחרונה, שאסור להתרכז רק בה.
אבל אני רוצה לדבר על נושא שהוא קריטי כבר היום. הממשלה הזאת הודיעה על ביטול תוכנית ההתכנסות. טוב עשתה. אנחנו הזהרנו לפני הבחירות שהתכנסות ביהודה ושומרון, בלב הארץ - לא בעזה, בלב הארץ, מול ירושלים, תל-אביב ושדה התעופה בן-גוריון - תוביל לאסון בלב המדינה. סוף-סוף נפל לממשלה האסימון, אבל עם ממשלה ללא כיוון - זה הדבר המסוכן. היא מחפשת בכוח כיוון, במקרה הזה כיוון מדיני. ומה הממשלה עושה? מישהו יכול להסביר לי? אדוני השר אדרי, אולי אתה תנסה להסביר. יום אחד היא מכריזה על מצור על הרשות הפלסטינית ה"חמאסית", ואחר כך, ממש בימים שבהם אבו-מאזן לוקח את ארגון ה"פתח", לוקח את אש"ף ומכניס אותו לממשלת הטרור, לממשלת ה"חמאס" - -
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
ישראל היא ממשלת טרור.
יובל שטייניץ (הליכוד):
- - היא מדברת עם ראשי ה"חמאס" ועם אבו-מאזן.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
יובל - - -
יובל שטייניץ (הליכוד):
אני רוצה להדגיש שיש ויכוח - - -
קריאות:
- - -
יובל שטייניץ (הליכוד):
היושבת-ראש הקודמת הבטיחה להגן עלי.
היו"ר קולט אביטל:
נכון. חבר הכנסת מג'אדלה, אני מבקשת ממך. תשאל אחר כך.
יובל שטייניץ (הליכוד):
יש ויכוח בין האירופים לאמריקנים, ממש היום. האירופים אומרים: תקימו ממשלת אחדות בראשות ה"חמאס", נחבק אתכם, הפלסטינים. האמריקנים אומרים-מזהירים – היום זה התפרסם: תקימו ממשלת אחדות בראשות ה"חמאס" – נחרים לא רק את הממשלה, אלא גם את אבו-מאזן. לא נשלים עם זה, אומרים האמריקנים, לא נשלים עם זה שתחזרו לימים שישראל צריכה להתחנן להכרה פלסטינית בקיומה.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
מה הפתרון, נמשיך במלחמה?
יובל שטייניץ (הליכוד):
מה עושה שרת החוץ ציפי לבני? ביום שמתפרסמת האזהרה האמריקנית היא הולכת להיפגש עם אבו-מאזן. אני מסיים בפנייה נרגשת לשרת החוץ לבני: הימנעי מפגישה עם אבו-מאזן. דווקא היום, ביום שבו הוא מנסה להכניס את ה"פתח" לממשלה בראשות ה"חמאס", בל נירק בפרצופם של האמריקנים שמנסים להדק את הלחץ והמצור על ה"חמאס" וממשלתו. אל תלכו להושיט יד למי שממש בימים אלה מכניס את ה"פתח" לממשלת ה"חמאס", לממשלה שמסרבת להכיר בישראל. אל תיפגשי עם אבו-מאזן, אין דבר יותר גרוע מזה היום. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אדוני השר, בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אני יכול לשאול את חבר הכנסת יובל שטייניץ?
היו"ר קולט אביטל:
תשאל אותו אחר כך. זה לא זמן שאלות.
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, שמעתי את חברי יובל שטייניץ בקשב רב. אני רואה את ההצעה המוגשת על-ידי סיעות שונות ומשונות ואתה מדבר על ממשלה ללא כיוון. לאופוזיציה יש כיוון? אתה מדבר בשם רע"ם-תע"ל, חד"ש, בל"ד. אתה באמת מדבר בשמן, יובל?
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
מה הבעיה לדבר בשמם?
השר יעקב אדרי:
אני צריך להגיד לך מה עשו חברי הכנסת מבל"ד כאשר היתה פה מלחמה ואיפה הם נמצאים עכשיו? מאוד מעניין, הם מסכימים אתך, עם מה שאמרת? מאוד מוזר מה ששמעתי היום. ואני רגיל לשמוע דברי טעם מחבר הכנסת יובל שטייניץ. אני רואה הצעה שמדברת על ממשלה ללא כיוון ואתה כאילו בא עם כיוון, אבל כאשר אני רואה את הסיעות החתומות על ההצעה – הליכוד-מרצ-יחד-רע"ם-תע"ל-חד"ש - זה מאוד מעניין.
יובל שטייניץ (הליכוד):
אדוני השר, הממשלה צריכה כיוון, לא האופוזיציה.
היו"ר קולט אביטל:
לך לא הפריעו, לכן אל תפריע לשר.
השר יעקב אדרי:
כל מה שהוא אמר הוא על דעתכם?
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
מה מעניין בזה?
היו"ר קולט אביטל:
אני מבקשת לא להפריע.
השר יעקב אדרי:
מאוד מוזר לי לראות את סיעת הליכוד מאוחדת עם סיעות בל"ד וחד"ש, מה גם שהדברים שאמרת על הפלסטינים ואבו-מאזן הם באמת בכיוון שלך.
יובל שטייניץ (הליכוד):
בוודאי לא - - - הם יותר בכיוון שלכם.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת שטייניץ, אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה.
השר יעקב אדרי:
אני חושב שלממשלה הזאת יש כיוון ברור. היתה מלחמה, ואת התוצאות שלה, עם כל הבעייתיות של המלחמה - ואני לא רוצה להתייחס מעבר למה שכולם אומרים - יש היום ועדת בדיקה בראשות שופט, ואני חושב שנראה שבסופו של דבר האמון בוועדה הזאת יהיה רב. הם יחקרו, הם יבדקו מה שצריך, יהיו לה כל הסמכויות. הדברים האלה נאמרו אתמול והיום הם כתובים בכל העיתונים. יש להם כל האפשרויות לבדוק ולחקור, ואני מקווה שכולנו נכבד גם את התוצאות של ועדת החקירה.
עם זאת, לעניין תוצאות המלחמה - בואו ניתן לזמן לעשות את שלו. יש כבר כמה שינויים שאפשר להצביע עליהם, אם כי הם בראשיתם ולא הייתי רוצה לומר שאלה השינויים שיהיו גם בסופו של דבר. כולם מסכימים שגם ה"חמאס" חטף. ה"חיזבאללה" בלבנון חטף, והוא חטף. לא יהיה לו קל להתאושש במהירות ממה שהוא חטף. אולי הוא לא חטף מספיק, אבל אני חושב שהוא חטף.
דבר אחר - הם הורחקו מהגבול. צריך לומר את זה בקול רם. כרגע מתפרס כוח רב-לאומי, ואני מקווה שהם יעשו עבודה טובה. את זה נוכל לראות בהמשך. כוח של צבא לבנון בא לדרום-לבנון, וגם את זה צריך לציין. כנראה יהיה כוח – אני מאוד מקווה שכך יהיה - שיבדוק בגבולות איזה נשק נכנס מאירן, מסוריה ומהגבול הימי. יש כוחות שנפרסים בלבנון, ואני מאוד מקווה שיעשו עבודה טובה בעניין הזה. חשוב מאוד לציין את זה.
דבר נוסף - מדינת ישראל לא תסכים שיפגעו בריבונות שלה. מי שיפגע בנו – יחטוף. נסוגנו מלבנון עד המילימטר האחרון, וכל מי שיפגע בנו יחטוף, אם ה"חיזבאללה", אם ממשלת לבנון. כל אחד צריך לדעת שהוא ישלם את המחיר. זה המסר הגדול של המלחמה הזאת – מי שיפגע במדינת ישראל, ישלם גם ישלם.
אני חושב שכולנו צריכים להיות סבלניים כלפי ועדת החקירה. יהיו לה מסקנות, ואם נצטרך לעשות שינויים ובדק-בית בצבא – נעשה. הממשלה תצטרך לשנות חלק מדרכי עבודתה, וגם את זה היא תעשה.
אני מאוד מקווה שעם הכיוון הזה, שהוא די ברור, נמשיך להצעיד את מדינת ישראל קדימה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אתה מציע להעביר את הנושא לוועדה או למליאה?
השר יעקב אדרי:
אין לי בעיה להעביר לוועדת החוץ והביטחון.
היו"ר קולט אביטל:
הצעה אחרת לחבר הכנסת גבאי, בבקשה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לנושא של ממשלה ללא כיוון. הממשלה מקימה ועדה ועוד ועדה, משנה את ההרכב שוב ושוב. הציבור מבולבל. בסופו של דבר היא צריכה להקים את הוועדה הממלכתית המתחייבת, כי אם היא לא תעשה את זה עכשיו, תעשה את זה הכנסת, ואם הכנסת לא תעשה – תעשה את זה הוועדה לביקורת המדינה. לכן, ככל שיקימו ועדה ממלכתית בהקדם, היא תהיה בעלת הסמכויות, היא תהיה החוקרת והיא זו שתצביע על הבעיות האמיתיות של מדינת ישראל. לכן, כל התחמקות לא תביא את זה לשום תוצאה אחרת מאשר ועדת חקירה ממלכתית.
לגבי הנושא השני – לצערי, הממשלה הזאת מוכיחה שוב שהיא ממשלה ללא כיוון. לאחר שהיא רואה את תוצאות המלחמה, כשהיא רואה שעם ישראל לא שבע רצון – מתחילים לדבר על איזה ספין והיא אומרת שננהל משא-ומתן על רמת-הגולן. הלוא ארצות-הברית ומדינות המערב רואות בסוריה מדינת טרור, אז לתת לה לגיטימיות ולנהל אתה משא-ומתן? על מה? לעשות ספין כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מהבעיות האמיתיות של מדינת ישראל, הבעיות הכלכליות או הבעיות הביטחוניות? במקום להצביע על הבעיה האמיתית, מובילים ספינים.
היו"ר קולט אביטל:
זו לא הצעה אחרת, זה נאום, וזמנך תם. אני מודה לך.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
כל הבעיות של מדינת ישראל הן ללא כיוון.
היו"ר קולט אביטל:
הבעיות ללא כיוון. תודה רבה.
חבר הכנסת שטייניץ, אתה מציע להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון או למליאה?
יובל שטייניץ (הליכוד):
אני חושב שאפשר לקיים על זה דיון במליאה.
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו נצביע על מליאה.
השר יעקב אדרי:
אני מצטרף לבקשה לקיים דיון במליאה, אין לי בעיה.
היו"ר קולט אביטל:
נא להצביע.
חברת הכנסת יחימוביץ, את לא מעוניינת להצביע?
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום - 12
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - אין
נמנעים - אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא עובר למליאה.
הטיפול הלקוי בתושבי הצפון והדרום
היו"ר קולט אביטל:
הנושא הרביעי: הטיפול הלקוי בתושבי הצפון והדרום – הוגש על-ידי סיעות האיחוד הלאומי - מפד"ל ויהדות התורה. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לכולם ולכל בית ישראל; ובהזדמנות זאת, אם פגעתי, אם פגענו במישהו – סליחה ומחילה, ואנחנו ודאי סולחים לכל מי שפגע בנו.
בנימין נתניהו (הליכוד):
אתה יודע, היום מה שאתה אומר זה אופנה - לרוחב הדתות.
היו"ר קולט אביטל:
לא כל כך.
מנחם בן-ששון (קדימה):
- - -
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני אגיד לכבוד חבר הכנסת נתניהו, ראש הממשלה לשעבר: האופנה הזאת קיימת בעם היהודי זה אלפי שנים, שבכל יום – ודאי בערב ראש השנה – ראוי לעשות חשבון נפש ולבקש סליחה אם חס וחלילה פגענו במישהו.
רוחמה אברהם (קדימה):
יישר כוח.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
הנושא שעומד בפנינו - טיפול הממשלה בתושבי הצפון והדרום בקווי העימות – לצערי איננו יכול לרדת מסדר-היום. אני פונה לחבר הכנסת, השר יעקב אדרי: אתה יודע את זה טוב מכולם, כי אתה יודע – כמוני, כמו ראש הממשלה – שלדוגמה, אין שר רווחה. ואתה לא יודע למה, ואני לא יודע למה, ואם יש מישהו שיודע למה – שיקום.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מחכים לרביץ.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אולי אדוני ראש הממשלה יודע למה; אולי כבוד ראש הממשלה יסביר, למה, בכל המצוקות, שכולנו מסכימים עליהן שהן קיימות – יותר חמורות, פחות חמורות – אדוני ראש הממשלה, למה אין שר רווחה? בעניין הזה אין סליחה ואין מחילה, כי הדבר בידו של ראש הממשלה.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת טל, זה מפריע. אפשר לשבת? בבקשה תמשיך.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
בעניין הזה, לצערי הרב, אינני יכול לומר שיש סליחה ומחילה, כי הדבר בידי ראש הממשלה, בידי סיעתכם, לקבוע ולגמור את העניין הזה, כדי שלא יהיה סבל למאות אלפי אנשים. איזו הצדקה יש לעניין? אדרבה. יודיע ראש הממשלה עוד היום שהוא ממנה אותך ופותר את הבעיה. זה עניין של הודעה, של החלטה, והיא בידו. היא לא קשורה לאמריקנים, לא קשורה לאף אחד.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אפילו לא צריך עוד שר.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
לצערי הרב, גם בדברים אחרים המצב קשה. הייתי בדרום ושמעתי את האנשים שאך לפני חודשיים ראש הממשלה, מנכ"ל משרדו, הממשלה כולה, הבטיחו להם הרים וגבעות. אדוני השר, אני מציע שלפני שתענה תשובה כללית, אולי תספיק עוד עכשיו, שמישהו יבחן מה מבין הדברים שהובטחו - נעשו.
הרי עכשיו יש הסבר – היתה מלחמה בצפון, אז תושבי הדרום הם בעדיפות משנית. טוב, הייתי בצפון. להגיד לכם מה שמעתי שם מאנשים? למדתי דבר אחד, שההתעללות – כך אני קורא לזה – במפוני גוש-קטיף וצפון השומרון לא שמורה רק להם. גם באלה שחרב ביתם עליהם - ממש, פיזית – בצפון, מתעללים.
כל חודש הם צריכים לחדש את השכירות. לא נותנים להם את הכספים, לא גומרים עם מס רכוש - אני מדבר על אנשים שביתם נחרב; הם דיברו אתי, לא אחרים, לא עסקנים, לא ראשי ערים, וגם להם יש ביקורת קשה מאוד.
אני שואל אתכם: למה? הרי בידכם הדבר לעשותו. פשוט תעשו. לא מספיק רצון טוב. עם רצון טוב לא הולכים למכולת, עם רצון טוב לא גרים בבית שהוא חרֵב כולו. הרי אני חוזר לביתי וגם אתם חוזרים לבתיכם, אבל מה על אותם אנשים שאין להם בית? מי מכם היה בעת האחרונה אצל מפוני גוש-קטיף? אין אף יישוב – אף יישוב – שהגיע אל המנוחה. לא גני-טל ולא נווה-דקלים ולא עצמונה ולא ניסנית, ולא ולא ולא; אף אחד. יש אחד שמתקדם, שבא ללמד שאפשר לעשות גם אחרת כשאתם רוצים, והיישוב הזה הוא שומרייה אשר בנגב; הוא היחיד. כל השאר, לאחר 13 חודש, יותר משנה, לא יודעים איפה יהיה ביתם. לא שהם לא גרים שם, ודאי שהם לא גרים שם; גרים בכל מיני פתרונות ארעיים כאלה ואחרים. הם לא יודעים איפה יהיה ביתם. הם לא יושבים לתכנן איך ייראה החדר של ילדם.
מה הם פשעו כלפיכם? הם עוו? הם מרדו? מה הם עשו לכם, אלוהים. בסדר, פיניתם אותם. ועכשיו מה? הרי אתה אמרת: אני אתערב אישית. התערבת, באמת בדברים מסוימים שהתערבת – פתרת, אבל מה עם השאר? מה, זה עניין בינינו? אני אדבר עם השר, השר, מתוך תחושה של שליחות, אחריות, כאב לב, ירוץ, יסדר משהו, ומה הלאה? הרי יש ממשלה – 25 שרים, יש ראש ממשלה. הוא עמד בפניהם, דיבר, הבטיח הבטחות לפני כמעט ארבעה חודשים. לא קרה דבר, אני אחראי למה שאני אומר.
ישבתי עם חבר הכנסת אביגדור יצחקי במינהלת שלוש פעמים – דיברנו, הסברנו, הסכמנו; על חלק לא הסכמנו. קרה משהו? לא קרה דבר, אני אומר לכם, לבושתי. חשבתי: ביחד, בכוח משותף, הרי בעניין הזה אין חלוקה בבית הזה, כולם מסכימים שצריך לטפל בהם היטב, אז הלכתי עם יושב-ראש הקואליציה. נאדה, אפס, כלום, זירו - בושה.
מדוע? אולי מישהו יסביר למה זה צריך להיות ככה. נכון, כן, יש להם דרישות. לא כל דבר שמציעים להם הם מוכנים לקבל. טוב, נו, בסך הכול פינו אותם רק מהבית; לא דבר גדול. אז גם הם – כן, הם רוצים כמה דברים. הם מבקשים לחזור להיות חקלאים, אתם נגד? אדם היה חקלאי, הוא רוצה, אף-על-פי שהוא בגיל 40, להמשיך להיות חקלאי. מישהו נגד פה בבית? - שיקום. הם רוצים שיהיה להם מגרש בגודל שהיה להם. הבטחתם להם. אתם הבטחתם שמה שהיה להם – יהיה להם. מישהו מחלקי הבית הזה מתנגד? – שיקום. איך אומר השיר: אף אחד לא קם. מדברים אל הקירות – על דבר שהוא מוסכם. הוא לא במחלוקת, הוא לא פוליטיקה.
יש עוד דבר שהוא מוסכם, שאני רוצה להזכיר ערב ראש השנה. יש אזרח במדינת ישראל – הוא לא במדינת ישראל, הוא אזרח של מדינת ישראל – קוראים לו יונתן פולארד. הוא יושב רק 21 שנה בכלא האמריקני, כי הוא רצה לעזור ולהציל את מדינת ישראל מחורבן.
תואיל שרת החוץ, שנמצאת עכשיו בארצות-הברית, למסור לבית הזה אם היא מתכוונת לבקר אותו. אני אענה לכם בשמה: לא. אין לה שום כוונה לבקר אותו. אפילו השגריר, שראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, הודיע פה שהוא שולח – וזה חידוש: שגריר ישראלי יבקר אזרח ישראלי בכלא. תשאלו את השגריר דני איילון אם הוא מבקר את האזרח יונתן פולארד. התשובה היא לא, כלום, zero, אפס; בושה, זלזול. מדוע? פגע בכם? פגע במישהו פה? הוא לא ממלא את חובותיו למדינת ישראל?
אמר ידידי חבר הכנסת גפני: זו ממשלה בלי רחמים. קשה להגיד את זה – זו הממשלה שלי, כמו של כל אחד אחר. אני לא מסכים אתה בהרבה דברים, אבל זו הממשלה שלי. זה ראש הממשלה שלי. ואני רוצה בטובת הממשלה, בטובת העם והמדינה, כמו כל אחד אחר. לא יותר. אבל אין רחמים.
אתה בוחן את הטיפול בתושבי הצפון – השר אדרי, שר הרווחה, בעזרת השם, אולי כשאתה תבוא זה ישתנה. אני לא יודע מה להגיד. שר הרווחה הנוכחי, אתה יודע מי הוא? שר הרווחה הנוכחי הוא ראש הממשלה. לכאורה, מה יותר טוב מזה? הרי אם הוא יגיד - - -
היו"ר קולט אביטל:
בבקשה לסיים.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מסיים. הרי אם שר הרווחה, שהוא גם ראש הממשלה, ינחה את שר האוצר, מייד הכול ייפתר. כך טיבם של דברים. כשראש ממשלה מנחה, מחייב – הרי ודאי ששר האוצר יעשה מה שהוא אומר.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אבל לא. הוא לא מנחה. הוא לא שמע על הבעיות, הכול תקין.
אני אודה מאוד לשר אם בתשובתו הוא לא יסביר לנו שהכול טוב והכול בטיפול. אם תוכל, מסור לנו קצת נתונים במה התקדמנו בפועל, כדי שנפשנו תירגע מעט לקראת הימים הנוראים.
בכל מקרה, אני עוד פעם רוצה לאחל לך, כמו לכולם, שנה טובה, ובעזרת השם, תחל שנה וברכותיה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. השר אדרי, בבקשה.
רוחמה אברהם (קדימה):
תחל שנה וברכותיה - - -
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
לא רציתי להגיד את זה, כי זה יכול להתפרש לא נכון פה, בבית הזה.
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הנושא שהעלה חבר הכנסת אורי אריאל הוא נושא כאוב לכולנו. אתמול, אורי, ישבתי עם הגברת צביה שמעוני והעליתי בפניה כמה בעיות. אני מטפל בנושא שחבר הכנסת רובי ריבלין ביקש ממני לטפל בו, ואנחנו מתקדמים בעניין הזה. אתמול ישבתי אתה עוד פעם, ואני רואה בזה שליחות - לקדם כמה שיותר את הנושא ולהקל כמה שיותר על תושבי גוש-קטיף. אנחנו גם ביקרנו ממש בתחילת המלחמה; חברת הכנסת עמירה דותן, חבר הכנסת שי חרמש ואני עשינו סיור, ישבנו עם האנשים, דיברנו אתם, ולקחנו על עצמנו שבתחילת הפגרה אנחנו מתלבשים על הנושאים. לצערי הרב, היינו באמצע המלחמה ומובן שהיינו עסוקים בנושא הזה, אבל אני רוצה מהר מאוד לחזור לעניין הזה ולטפל בו באופן אישי, עם חברי. וכל מי שירצה להצטרף, כל מי שמפנה אלי נושא או בעיה - אני נכנס לעניין הזה.
קבעתי עם צביה שאבקר אצלה עוד פעם בשבוע הבא, בין ראש השנה ליום כיפור, על מנת לראות מה עוד אפשר לעשות כדי לפתור כל מיני בעיות. עדיין יש הרבה בעיות. חלק מהבעיות נפתרו כבר בתקופה של יונתן בשיא, ואני מאמין שצביה, שלקחה עכשיו את התפקיד עליה, תסתער על זה – היא יודעת לעבוד, ואני מאוד מקווה שיוקל לכולם, כי אי-אפשר להמשיך ולסחוב את האנשים ללא פתרונות. אני באופן אישי אהיה לעזר בכל דבר שאתבקש. אני רואה בנושא הזה משימה מאוד חשובה מבחינתי באופן אישי. אני גם חושב שברמה הלאומית צריך לעזור לאנשים האלה, שגם יצאו מבתיהם, ולחלק מהם עדיין אין ארבעה קירות, פינה, עבודה, בית-ספר, גן, וכולנו צריכים להתגייס על מנת לעזור בעניין הזה.
כמובן, בצפון המצב שונה. הצפון ספג נזקים קשים בכל הרמות, אם נזקים פיזיים, אם נזקים פסיכולוגיים, חינוכיים, פרנסה, תעסוקה. אין תחום שהצפון לא נפגע בו במלחמה הזאת. ומובן שגם פה הוקם קבינט מיוחד בראשותו של ראש הממשלה, שמתכנס כל שבוע – אני נמצא שם, אז אני יכול לפחות להעיד על העניין הזה – הדברים התחילו לזוז, לא כפי שחלק מאתנו היה רוצה, אבל התחילו לזוז.
מובן שהשיקום אורך זמן. יש הרבה מאוד בעיות מורכבות, אבל צריך, כמובן, להסתער על חלק מהדברים כמה שיותר מהר, ואני מקווה שעמוס ירון, שהיה מנכ"ל משרד הביטחון, אדם מנוסה, עם הצוות שלו, יסיים כמה שיותר מהר את העבודות הדחופות לפחות. למשל, שיפוץ בתים. זה צריך להיעשות כמה שיותר מהר, על מנת שאנשים יחזרו לבתים שלהם, ובכל זאת, מכיוון שמספר הבתים שניזוקו הוא כל כך גדול, בכל זאת זה ייקח זמן.
שוב, אני מאמין שהפתרונות קיימים. גם התקציבים קיימים, כבר אושרו לעניין הזה 4 מיליארדי שקלים, ואני מאוד מקווה שבחלוקה הנכונה, בדחיפה הנכונה, באיגום כל המשאבים, ובכך שראש הממשלה נמצא בתפקידו כיושב-ראש הקבינט, אני מאמין שהדברים בצפון ישתנו.
בעניין גוש-קטיף – ואמרתי את זה הבוקר לחבר הכנסת אורי אריאל – אני מוכן לסייע בכל נושא, בלי שום חשבון, בלי שום תנאי. אני אעשה את זה בחפץ לב, כי אני רואה בעניין הזה מחויבות שלנו, מחויבות מוסרית גדולה מאוד של כל אחד ואחד מאתנו שהרים את ידו בעניין הזה, וגם אלה שלא הרימו את ידם; כולם צריכים להתגייס על מנת לסייע בנושא הזה.
אני רוצה להצטרף לברכות ולאחל למדינת ישראל ולכל התושבים, שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה ויתגשמו משאלות לבנו לטובה, אמן, כן יהי רצון. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. אדוני השר, אתה מציע מליאה או ועדה?
השר יעקב אדרי:
אם רוצים דיון נוסף במליאה – אין בעיה.
קריאה:
מליאה.
השר יעקב אדרי:
עוד דיון במליאה – אין בעיה.
היו"ר קולט אביטל:
מליאה, אוקיי. הצעה אחרת - חבר הכנסת אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני השר, מקובל ברפואה לחשוב שהחלק הכי מועיל שברפואה הוא הרפואה המונעת. עוד אנחנו עוסקים בשיקום בתיהם ההרוסים של תושבי הצפון, בדרום נמשך הירי. ומי שהתעלם מהפרות ההסכמים הכתובים והלא-כתובים עם ה"חיזבאללה" ועכשיו מכה על חטא – לא, חלילה, על החזה שלו, אלא על החזה של קודמו בתפקיד, כיוון שהתעלמנו ממה שעשה ה"חיזבאללה" בדרום-לבנון - מתיר היום ל"חמאס" לעשות אותו דבר ברצועת-עזה.
מדוע הממשלה אינה נוקטת צעדים של רפואה מונעת כדי שרצועת-עזה לא תהפוך לדרום-לבנון? אנחנו רואים בעינינו מה קורה שם ומתעלמים.
אני מציע שהנושא יועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. ובכן, יש לנו הצעה למליאה, ויש הצעה לוועדת החוץ והביטחון. חבר הכנסת אריאל?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מליאה.
היו"ר קולט אביטל:
מליאה.
אנחנו עוברים אפוא להצבעה על מליאה. מי בעד דיון במליאה?
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום - 10
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - 2
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 10, נגד - 2, נמנעים - אין. אני קובעת אפוא שהדיון יהיה במליאה.
חברי הכנסת, בזה תם סדר-היום. אני מבקשת, בשם הבית, לאחל לכולכם ולבני המשפחות שנה טובה ומבורכת.
הישיבה הבאה, אם לא תיקבע אחרת, תהיה עם פתיחת כנס החורף. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:30.