דברי הכנסת

תוכן העניינים דברי יושבת-ראש הכנסת לסיום המושב הראשון של הכנסת השבע-עשרה 9 שאילתות בעל-פה 10 33. מיגון בתי-החולים בצפון 11 אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 11 השר יעקב אדרי: 11 אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 12 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 12 השר יעקב אדרי: 13 מוחמד ברכה (חד"ש): 13 השר יעקב אדרי: 13 37. שירותי התקשורת בקו העימות 14 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 14 השר יעקב אדרי: 14 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 15 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 15 מוחמד ברכה (חד"ש): 16 ראובן ריבלין (הליכוד): 16 ראובן ריבלין (הליכוד): 17 השר יעקב אדרי: 17 השר יעקב אדרי: 18 35. שינוי שלט לציון שישים שנה לפעולת האצ"ל במלון "המלך דוד" 20 ראובן ריבלין (הליכוד): 20 שר הפנים רוני בר-און: 21 ראובן ריבלין (הליכוד): 22 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 23 מאיר פרוש (יהדות התורה): 23 שר הפנים רוני בר-און: 23 36. קשיים בטיסות סדירות לגליל 24 משה גפני (יהדות התורה): 24 השר יעקב אדרי: 25 משה גפני (יהדות התורה): 25 מאיר פרוש (יהדות התורה): 26 השר יעקב אדרי: 27 27. הופעת הלהקה "דפש-מוד" בפארק הירקון ביום תשעה באב 28 שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: 28 שמואל הלפרט (יהדות התורה): 30 משה גפני (יהדות התורה): 31 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 32 שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: 32 גדעון סער (הליכוד): 33 34. הקמת אוניברסיטה נוספת 33 אלכס מילר (ישראל ביתנו): 33 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 34 שרת החינוך יולי תמיר: 34 אלכס מילר (ישראל ביתנו): 36 ראובן ריבלין (הליכוד): 37 שרת החינוך יולי תמיר: 37 שאילתות ותשובות 39 השר רפי איתן: 39 212. העוני בקרב הקשישים 39 הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת 40 רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 40 חילופי גברי בוועדות הכנסת 41 רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 42 הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת 42 רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 42 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37); 43 הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 22), התשס"ו-2006 43 רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 44 דוד טל (קדימה): 48 משה גפני (יהדות התורה): 48 דוד אזולאי (ש"ס): 49 רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 49 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 50 מזכיר הכנסת אריה האן: 50 החלטה בדבר תיקון טעות בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48), התשס"ו-2006 51 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 51 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49), התשס"ו-2006 52 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 52 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 53 יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 55 הצעת חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006 56 משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 56 מוחמד ברכה (חד"ש): 57 אברהם רביץ (יהדות התורה): 58 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 60 משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 64 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הגבלת מספר השרים וסגניהם) 65 אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 65 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הגבלת מספר השרים וסגניהם) 66 אבשלום וילן (מרצ): 66 השר יעקב אדרי: 68 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - ביטול משרת שר בלי תיק) 69 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 69 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - ביטול משרת שר בלי תיק) 71 אבשלום וילן (מרצ): 71 השר יעקב אדרי: 72 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 73 הצעת חוק זכויות תלמידים מחוננים ומצטיינים, התשס"ו-2006 75 יורי שטרן (ישראל ביתנו): 76 שרת החינוך יולי תמיר: 78 יורי שטרן (ישראל ביתנו): 79 שרת החינוך יולי תמיר: 80 יורי שטרן (ישראל ביתנו): 80 שרת החינוך יולי תמיר: 80 הצעת חוק החשמל (תיקון - הסדרת רשיונות לעבודות חשמל), התשס"ו-2006 81 יורי שטרן (ישראל ביתנו): 81 הצעת חוק חופש המידע (תיקון - מוסד להשכלה גבוהה), התשס"ו-2006 83 אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 83 שר המשפטים חיים רמון: 84 יורי שטרן (ישראל ביתנו): 85 הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - מסירת נתוני תקשורת), התשס"ו-2006 86 גדעון סער (הליכוד): 87 הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – חדירה ומעקב באמצעות טלפון סלולרי), התשס"ו-2006 90 זהבה גלאון (מרצ): 90 שר המשפטים חיים רמון: 90 שר המשפטים חיים רמון: 92 זהבה גלאון (מרצ): 93 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 94 סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 95 הצעת חוק תקופת צינון (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006 95 יובל שטייניץ (הליכוד): 95 שר המשפטים חיים רמון: 96 הצעת חוק-יסוד: הגבלת זכות השתיקה לנבחרי ציבור 98 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - הגבלת זכות השתיקה) 98 זהבה גלאון (מרצ): 99 שר המשפטים חיים רמון: 99 נסים זאב (ש"ס): 103 ראובן ריבלין (הליכוד): 105 הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – אי-הצגת רישום שהתיישן או נמחק), התשס"ו-2006 106 אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 107 שר המשפטים חיים רמון: 107 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - רכב כנכס שאין מופקת ממנו הכנסה חודשית), התשס"ו-2006 108 השר יעקב אדרי: 109 אביגדור יצחקי (קדימה): 111 גדעון סער (הליכוד): 112 דוד אזולאי (ש"ס): 113 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות), התשס"ו-2006 114 אורית נוקד (העבודה-מימד): 114 שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: 115 הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (החלת הפקודה על מקום מסחר או מקום שניתן בו שירות לציבור), התשס"ו-2006 117 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 117 הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (החלת הפקודה על מקום מסחר או מקום שניתן בו שירות לציבור), התשס"ו-2006 120 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 120 שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: 121 הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - קיצור זמן שידורי תעמולה), התשס"ו-2006 122 יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 123 השר יעקב אדרי: 124 נסים זאב (ש"ס): 124 הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - מניעת פגיעה במוסד חינוכי), התשס"ו 2006 126 השר יעקב אדרי: 126 הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הוראות שונות), התשס"ו-2006 127 יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 128 השר יעקב אדרי: 130 הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 13) (תיקון - המשך שידורי חדשות מקומיות ותוכניות מקומיות בענייני היום), התשס"ו-2006 131 גדעון סער (הליכוד): 131 השר יעקב אדרי: 134 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 136 סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 136 הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשס"ו-2006 141 יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 141 השר יעקב אדרי: 142 הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הענקת תעודת הכרה לבוגרי המקצועות הפארה-רפואיים), התשס"ו-2006 143 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 143 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 144 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 145 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות - טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006 147 דני נוה (הליכוד): 148 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - עדכון התוספת החמישית), התשס"ו-2006 152 חיים אורון (מרצ): 152 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - עדכון התוספת החמישית), התשס"ו-2006 154 אפרים סנה (העבודה-מימד): 154 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות - טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006 156 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 157 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות - טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006 158 אלחנן גלזר (גיל): 158 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות - טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006 158 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 159 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 160 הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון - תגמול לנצרך וביטוח לאומי), התשס"ו-2006 168 משה גפני (יהדות התורה): 168 השר יעקב אדרי: 169 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - גמלאות כהכנסה), התשס"ו-2006 170 אלחנן גלזר (גיל): 170 החלטה בדבר תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 172 חיים אורון (בשם ועדת הכספים): 172 החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשס"ו-2006 174 חיים אורון (בשם ועדת הכספים): 174 הצעה לסדר-היום 176 אנשי כת הסיינטולוגיה פעלו ב-1,500 בתי-ספר בישראל 176 יעקב מרגי (ש"ס): 176 השר יעקב אדרי: 179 נסים זאב (ש"ס): 180 שאילתות ותשובות 181 34. קרנות מלגות במוסדות להשכלה גבוהה 181 97. המכללה הערבית לחינוך בחיפה 183 99. תוצאות מבחני הבגרות 184 130. הסעות לתלמידי החינוך העצמאי 185 השר יעקב אדרי: 186 269. תקנות איסור אפליה בחוק זכויות התלמיד 186 131. רמת בחינת הבגרות במתמטיקה 189 172. נשפי סיום שנת הלימודים 190 174. ירידה בציוני מבחני המיצ"ב 191 175. לימודים לתואר שני במכללת יהודה ושומרון 192 176. השימוש בסמים בקרב תלמידים 193 266. החזרת כספים לאוצר 194 267, 301. גן-ילדים ברוח כת הארי קרישנה 196 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 198 סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 198 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), התשס"ו-2006 199 שר הפנים רוני בר-און: 200 דב חנין (חד"ש): 203 יוסף ביילין (מרצ): 205 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 207 יעקב מרגי (ש"ס): 208 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 208 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 209 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 210 מרינה סולודקין (קדימה): 212 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 213 נסים זאב (ש"ס): 214 דוד אזולאי (ש"ס): 217 שר הפנים רוני בר-און: 218 שאילתות ותשובות 224 115. הפיקוח על הבנייה בחופי הכינרת 224 116. דוח מבקר עיריית לוד 226 121. הלוואה למועצה המקומית מעלה-אפרים 227 148. אזרוח ילדי עובדים זרים 228 149. גביית תשלום בחופי הרחצה 229 150. מניעת כניסת אשה מאוקראינה לארץ 231 192. הריסת מקווה בנתניה 231 214. בורות ספיגה ביפו 232 239. גינות בירושלים 235 240, 241. מתנ"סים בירושלים 237 276. מינוי נציגים במועצה הארצית לתכנון ובנייה 240 שר הפנים רוני בר-און: 241 עדכון אחרון: 27/7/06 חוברת י"ד ישיבה ל"ח הישיבה השלושים-ושמונה של הכנסת השבע-עשרה יום רביעי, כ"ג בתמוז התשס"ו (19 ביולי 2006) ירושלים, הכנסת, שעה 11:04 דברי יושבת-ראש הכנסת לסיום המושב הראשון של הכנסת השבע-עשרה היו"ר דליה איציק: אדוני השר, יושב-ראש הנהלת הקואליציה, חברי חברי הכנסת, בוקר טוב לכם. הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום רביעי, כ"ג בתמוז, 19 ביולי 2006. חברי חברי הכנסת, ברשותכם, אני מבקשת לומר כמה דברים בסיום המושב הזה. הוא מגיע לקצו היום. אני מאמינה שהכנסת החדשה הביאה אתה משב רוח רענן, פרלמנטרים ותיקים שהם שליחי ציבור שכבר ראו את הכול, חברי כנסת שהם מחוקקים טריים, והם התמזגו בעשייה הזאת. זו כנסת עובדת. לא ניתן לאף אחד להלעיז עלינו סתם וגם לא על כאלה שיושבים בתוך הבית הזה. אנחנו לא מעלימים מחלוקות, ואנחנו לא מטייחים ויכוחים, ואנחנו פועלים תוך שמירה קפדנית על עקרון חופש הדיבור. אני רוצה לומר תודה לכמה אנשים, ביניהם חברי חבר הכנסת רובי ריבלין, שהיה יושב-ראש הכנסת לפני, ועוזר לי ומסייע לי בעצות. אני מבקשת להגיד תודה גדולה לעובדי הכנסת, שהמושב הזה לא היה קל להם. שאבתי עידוד מהמסירות שלהם, ממזכיר הכנסת, ממזכירות הכנסת, מנועם ההליכות, מהבקיאות בהליכות הבית. זו כנסת חרוצה, זו כנסת עמלנית, זו כנסת שמחוברת אל העם, זו כנסת שאינה שוכחת לרגע כי מהעם היא באה ואל העם היא הולכת. אני גם משוכנעת שחברי כנסת שכל כך לא רצו לצאת לפגרה בוודאי ימצאו עכשיו את הזמן ללכת לצפון, לכתת רגליים, להיות קצת עם האנשים במקלטים, להסתכל, לפקח על פעולות הממשלה, לראות אם הממשלה נערכת נכון. אני משוכנעת שאת האנרגיות שלהם הם יתעלו עכשיו בכיוונים חיוביים. סיכמתי עם ראש הממשלה שהוא או איש מטעמו יגיע לכנסת כאשר נכנס אותה, הכול על-פי ההתפתחויות. אני כאן, אינני יוצאת, אני בתוך הבית. נהיה קשובים טוב טוב למתרחש בצפון. חברי חברי הכנסת, אני מודה לכולכם על הסיוע שנתתם לי, על ההבנה לחלק מהשינויים שהכנסנו כאן. זה לא קל, קשה להתרגל לשינויים. אילולא הסיוע שלכם זה לא היה מסתייע. אני מודה לכולכם, אופוזיציה וקואליציה כאחת. נסים זאב (ש"ס): צריך להודות למזכירות. היו"ר דליה איציק: לכל נשיאות הכנסת, ללא יוצא מהכלל, במיוחד לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מקבלת את סדר-היום של יושבי-ראש הוועדות – נמצא כאן יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה וכן יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה – וזה גם הזמן להגיד איזו עבודה נעשית בוועדות הכנסת, מרשימה ביותר. שאילתות בעל-פה היו"ר דליה איציק: חברי הכנסת, סעיף ראשון בסדר-היום: שאילתות בעל-פה. שאילתא ראשונה לחבר הכנסת אורי אריאל. אני מבקשת מחבר הכנסת אריאל לקרוא את השאילתא מהמקום. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, השאילתא היא לגבי מיגון בתי-החולים בצפון. נסים זאב (ש"ס): המחשבים יצאו לפגרה מהבוקר. היו"ר דליה איציק: אבל אתה לא חייב להפריע. שמים לב לזה, וזה יסתדר. 33. מיגון בתי-החולים בצפון אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מנתונים שמתפרסמים בתקשורת מאז החל המבצע בלבנון עולה שבית-החולים הממוגן היחיד בצפון הוא בנהרייה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה הם הנהלים הנוגעים למיגון בתי-חולים באזורי עימות? 3. מתי ימוגנו בתי-החולים? תודה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. אדוני השר, יש לך שלוש דקות, בבקשה. השר יעקב אדרי: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בית-החולים בנהרייה ממוגן מפני פגיעות אפשריות. לא ניכנס בימים אלה לפרטים באשר לאופי והיקף המיגון. ביום חמישי הייתי שם, ואני חושב שבית-החולים בנהרייה מאורגן היטב. ראיתי איך הורידו את כל החולים לקומות מתחת לקרקע. אכן שם יש פתרון. אשר לשאר בתי-החולים – אתמול גם ביקרתי ב"רמב"ם", וגם "רמב"ם", חבר הכנסת אריאל, בעסק. בשבוע שעבר נפל טיל לא רחוק מבית-החולים "רמב"ם" וכמעט היתה שם פגיעה. כרגע יש תוכנית למגן במהירות את בתי-החולים "זיו" בצפת ו"פורייה" בטבריה, בהיקף של 12 מיליון שקל. אני מקווה שיעשו את זה מהר ככך האפשר. נדמה לי שאישורי התקציב ניתנים כבר בימים אלה. אני פועל בכיוון הזה גם לגבי "רמב"ם". הבטחתי למנהל בית-החולים שאני אטפל בזה באופן אישי. כבר היום אני אדבר עם שר האוצר כדי לתת להם תקציב מיידי, גם לנושא המיגון. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני השר. לטובת חברי הכנסת החדשים, ניתן להירשם לשאלות נוספות. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני השר, תודה. כפי שאתה מציין, יפה שעה אחת קודם. ברצוני לשאול אותך שאלה נוספת: האם בית-החולים באשקלון, שכידוע משרת את כל עוטף-עזה וכל האזור הדרומי, ממוגן, ואם לא - האם יוכנס לרשימה? בהמשך: האם תנחה הממשלה את בתי-החולים ואת פיקוד העורף להיערך תכנונית – אני מדגיש, רק תכנונית - גם בבתי-החולים בירושלים, "מאיר" בכפר-סבא וכדומה, שהרי גם הם – כנראה, לפי ההערכות הביטחונית - ייכנסו בשלב לא רחוק לטווח פצמ"רים, "קסאמים" ושאר מרעין בישין. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. חבר הכנסת אורלב, בבקשה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, אתמול בנאומים בני דקה העלינו את העניין ששירותי קופת-חולים, שירותי הבריאות בקו העימות, סגורים. ענה לנו השר בר-און שמטפלים בעניין. האם השר יודע למסור מידע על כך? האם הוסדרו השירותים הקהילתיים של שירותי הבריאות, שירותי גריאטריה לזקנים, שירותים לילדים שאינם יכולים לנסוע למקומות רחוקים? היו"ר דליה איציק: העיר את תשומת לבי חבר הכנסת רובי ריבלין, וזה גם נכון, שעל-פי התקנון, חבר הכנסת אורלב, שאילתא מיועדת להרחבה. היא מיני-דיון, ולכן היא צמודה לנושא שמעלים. השר איננו יודע, זה לא צמוד לאותו נושא. הנושא היה בתי-חולים בצפון. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הוא לא חייב. השאלה היא: האם כולם צריכים לנסוע לבית-החולים בנהרייה? השר יעקב אדרי: לגבי בית-החולים "ברזילי" – אין לי ספק שהוא חייב להיות ברשימת המוסדות שיש למגן. אני חושב שהוא כלול ברשימה. לגבי ירושלים – לאור מה שקרה בשבוע האחרון, ודאי שמערכת הבריאות תצטרך להתארגן ולתכנן את כל מערך בתי-החולים בכל הארץ, כל אחד לפי המיקום שלו. אין ספק שיביאו את זה בחשבון. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): השר יוכל לבדוק את העובדות המדויקות ולהשיב? השר יעקב אדרי: ברצון. השר יהיה פה ואני אדבר אתו. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת ברכה, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, בהמשך שאלתו של חבר הכנסת אריאל - משום שתחום הסכנה התרחב מאוד, האם גם בתי-החולים בנצרת ובעפולה נכללים בקטגוריה שדיבר עליה השר? תודה. השר יעקב אדרי: כפי שאמרתי, התוכנית הראשונית היתה למגן מייד את "זיו" בצפת ו"פורייה" בטבריה. דובר על בית-החולים בנהרייה וכמובן גם "רמב"ם". לאור מה שקורה, יצטרכו בהחלט לתת את הדעת גם לבית-החולים בעפולה וגם לבית-החולים בנצרת. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. אנחנו עוברים לשאילתא הבאה, שאילתא מס' 37 של חבר הכנסת זבולון אורלב: שירותי התקשורת בקו העימות. 37. שירותי התקשורת בקו העימות זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, בביקורי בצפת, בראש-פינה, בכרמיאל ובנהרייה נוכחתי לדעת כי שירותי הדואר ו"בזק" אינם משרתים את האוכלוסייה שם, גם לא במתכונת חירום: זכאי קצבאות הביטוח הלאומי אינם יכולים לקבלן בסניפי הדואר הסגורים וחברת "בזק" אינה מתקנת קווים שנפגעו מ"קטיושות". רצוני לשאול: 1. האם יוסדר הנושא? 2. אם כן – כיצד? היו"ר דליה איציק: תודה. אדוני. השר יעקב אדרי: כידוע, חברת "בזק" וחברת "דואר ישראל" מספקות שירותים חיוניים לציבור. גם בתקופה זו של מצב ביטחוני קשה בצפון הארץ פועלות שתי החברות ככל הניתן להמשך אספקת השירותים, וזאת בכפוף להנחיות גורמי הביטחון, כי יש גם בעיות ביטחוניות. נתקלנו גם בתופעות שעובדים אמרו שהם לא מוכנים לעבוד כאשר יש אזעקות וכו'. אני שמח שהנושא הוסדר. טיפלתי בבעיה דומה בכרמיאל. בתחום התקשורת לא נרשמו תקלות רבות, ואלה שהתרחשו - חברת "בזק" פעלה לפתרונן או בדרך של פתרון טכנולוגי או בדרך של תיקון פיזי באופן מיידי או בהזדמנות הראשונה שהתאפשרה מבחינת הוראות גורמי הביטחון. לדוגמה, אתמול תיקנה חברת "בזק" באופן שוטף מאות תקלות בקווי הטלפון של לקוחות פרטיים אשר נגרמו מהאירועים הביטחוניים. חברת "דואר ישראל" פועלת אף היא לאספקת שירותיה ליישובי הצפון, והעיקרון המנחה הינו קיום שירותי חלוקת דואר ושירותי אשנב לכלל היישובים, למעט במקרים שבהם הנחיות הביטחון אינן מאפשרות ליחידות הדואר לפעול או שהיית דוורים באזורי החלוקה. אתמול כבר סיפקה חברת "דואר ישראל" את שירותיה ברוב אזורי הצפון, לפחות בחלק משעות היום. יתירה מכך, על-פי הנחיית השר פנתה חברת "דואר ישראל" לאיגוד הבנקים בהצעה לספק ללקוחותיהם שירותים בנקאיים בסיסיים באשנבי החברה, ביישובים שבהם הפסיקו הבנקים את פעילותם. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. שאלות נוספות - חבר הכנסת זבולון אורלב, ואחריו – חבר הכנסת טיבי. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בעיתון "דיילי מיילי", שהוא עיתון באינטרנט, פורסם שבעת שנפל הטיל על חיפה קרסו קווי "בזק" וגם הקווים הסלולריים. האם יש הכנה מיוחדת או יש טיפול מיוחד, על מנת שדווקא בשעה שנופלים טילים ויש ביקוש גבוה לתקשורת, הקווים לא ייפלו? היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. חבר הכנסת טיבי, ואחריו – חבר הכנסת ברכה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה, גברתי. אדוני השר, הוראות פיקוד העורף בימים האחרונים, במצב חירום, וגם של מוסדות שונים וחברות שונות, וכן הודעות חירום, הן בשפה העברית בלבד. נדמה לי שאין בערבית וברוסית. השר יעקב אדרי: יש. מוחמד ברכה (חד"ש): בערבית, לפחות, לא היו. השר יעקב אדרי: בערבית וברוסית – יש. מוחמד ברכה (חד"ש): זאת התלונה שאני מקבל. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה. חבר הכנסת ברכה, ואחריו – חבר הכנסת ריבלין. מוחמד ברכה (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, אנחנו יכולים להבין שמצב מסוים לא צריך לסכן אנשים ולא ליצור מקומות הומי אדם, אבל יש כמה דברים שאינם מתקבלים על הדעת. למשל, הסגירה הטוטלית של סניפי דואר במשך שלושה ימים. בשפרעם למשל, יש סניף אחד שמשרת 40,000 תושבים – והיתה סוכנות שנסגרה בגלל בעיות משפטיות וכו', אבל שלושה ימים בלי שום דבר? לגבי התוכנית מהל"ב, שאמורה לשרת מובטלים – לדעתי, היא לא משרתת – אתמול שמעתי שאין שום מצב מיוחד לא בנצרת ולא בנצרת-עילית. הבנקים שאמורים לתת סיוע לאנשים – סגורים. אלה שאמורים לדפוק את האנשים, סליחה על הביטוי, פתוחים. אני חושב שזה בלתי מתקבל על הדעת. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): גברתי יושבת-ראש הכנסת הנכבדה, אדוני השר, בעקבות שאלתו של חבר הכנסת זבולון אורלב, האם נכון הדבר שאנשי "בזק" ראויים לשבח – ושרת התקשורת לשעבר, שהיום היא יושבת-ראש הכנסת הנכבדה, יודעת שהם לא נחים לילות וימים כדי לקיים את השירות האוניברסלי שהם אחראים לו. האם נכון הדבר, שבכל זאת הקריסה בזמן חירום ובגלל העומס הטלפוני הכביר, כשכל אדם בעל טלפון סלולרי מבקש לדעת מה קורה עם קרוביו, ולכן יש קריסה, שהיא לפעמים צו שמימי, משום שאין אנחנו, בני-האדם, יכולים לקבוע שמערכת מסוגלת לקבל אין-סוף שיחות בזמן מוגדר - שאלתי היא, כמובן, האם אומנם דברי נכונים? השר יעקב אדרי: שזה עמוס? ראובן ריבלין (הליכוד): העומס נובע, לפעמים – הקיבולת והיכולת של הטכניקה היא כזאת שמאפשרת מיליון שיחות. אם אתה עושה מיליון ועשר שיחות, הרשת פשוט נופלת מהעומס. הדברים האלה הם דברים ברורים. דרך אגב, אנחנו משתדלים מאוד, ובוודאי שר הפנים יודע זאת, שכאשר תמ"א-35 התקבלה – השאלה האם אנחנו צריכים להעמיס על המערכת אנטנות, או לא צריכים להעמיס על המערכת אנטנות, מטעמי בריאות הציבור, הן שאלות שאנחנו גם נותנים את דעתנו עליהן, ולכן בזמן חירום רצוי שהציבור ידע, שאם הוא לא מוכרח לטלפן, שלא יטלפן, בעיקר באותו אזור. כך יימנע מאתנו - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מותר גם לשים אנטנות זמניות ומגברים לשעת-חירום. לא רק להגיד לציבור לא לדבר. ראובן ריבלין (הליכוד): הציבור יכול גם לא לדבר. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הוא רוצה לדבר ותפקידנו לשרת אותו. השר יעקב אדרי: ברור לכולנו שכאשר הקווים נפגעים, אז ממילא יש בעיות בתקשורת ומשתדלים לתקן אותן במהירות האפשרית, עם המגבלות הביטחוניות שיש. לגבי ההסברים בערבית - לפי מיטב ידיעתי יש. לפי מיטב ידיעתי, והנה מאשר לי את זה גם חבר הכנסת מגלי. אני מציע שתבדקו את זה גם אתם, אבל אני יודע שיש. מוחמד ברכה (חד"ש): באתר של פיקוד העורף אין. השר יעקב אדרי: אתה יודע מה? בשביל להסיר כל ספק, נעשה בדיקה לאחר מכן ותקבל תשובה. ראובן ריבלין (הליכוד): הוא צודק. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): בדקנו, אין. ראובן ריבלין (הליכוד): לגבי הדואר הוא צודק. השר יעקב אדרי: הוא מדבר על משהו אחר, חבר הכנסת ריבלין. הוא לא דיבר על הדואר. הוא דיבר על ההסברים - אני עונה על משהו אחר. רבותי, לגבי סניפי הדואר, אכן, חבר הכנסת ברכה, היתה הנחיה של גורמי ביטחון לא לפתוח. מה לעשות? אני חושב שלאט לאט מאפשרים לפתוח בשעות מסוימות. יש גם סניפי דואר ניידים שעוברים ממקום למקום. יש מגבלות של גורמי הביטחון אבל משתדלים ללכת לקראת העניין. ברור שהתנאים הם בלתי סבירים. אני מקווה שלאט לאט נרגיש - - - מוחמד ברכה (חד"ש): אני מבקש מכבוד השר לבדוק למה בתוכנית מהל"ב, ויסקונסין, דווקא מחייבים את האנשים בימים אלה לבוא. דווקא שם מבקשים מאנשים, לרבות זקנים, כולם, להתייצב. השר יעקב אדרי: לא הבנתי מה זה קשור לתקשורת. מוחמד ברכה (חד"ש): אני מדבר על מקומות הומי אדם. השר יעקב אדרי: ויסקונסין, בסדר. השר אלי ישי פה, אני אדבר אתו בעניין. הדבר האחרון, רבותי, ברור שכשיש עומס, ואנחנו לצערי הרב בפיגועים, לפעמים כשיש פיגועים וכולם מתחילים להתקשר, יש קריסה. היו"ר דליה איציק: אדוני, יושב-ראש הנהלת הקואליציה, תיכף שר הפנים יהיה כאן ואז יפריעו לו? השר יעקב אדרי: צריך להימנע משיחות טלפון או לצמצמן באמת בשביל לא להפיל את כל המערכת. אבל בהחלט, יכול להיות שימצאו בסופו של דבר את התשובות הטכניות בעניין הזה, על מנת שבאמת כאשר יש עומס הרשת לא תקרוס. היו"ר דליה איציק: השר אדרי, אתה עוד כאן? השר יעקב אדרי: לא, סיכמתי עם הרב גפני לענות לו בהמשך. היו"ר דליה איציק: על דעתך, הרב גפני? משה גפני (יהדות התורה): כן. היו"ר דליה איציק: תודה. לכן שר הפנים יעלה וישיב על שאילתא בעל-פה מס' 35 מאת חבר הכנסת ראובן ריבלין. דוד טל (קדימה): גברתי היושבת-ראש, אם מותר לי להעיר, הפרוצדורה של שאילתות זה לא נושא לדיאלוג כפי שמתבצע כאן. זה בסדר אם זה חד-פעמי, אבל אם זה יקרה ואנחנו נמסד את זה, יש לי הרבה מה לומר בנושא הזה ואני לא אפסיק לדבר על זה. שר הפנים רוני בר-און: שמעתי את ההערה ואני לא מתכוון להתייחס. 35. שינוי שלט לציון שישים שנה לפעולת האצ"ל במלון "המלך דוד" ראובן ריבלין (הליכוד): גברתי, יושבת-ראש הכנסת הנכבדה, אדוני השר, נודע לי, כי בעקבות פניית השגרירות הבריטית, תשמיט עיריית ירושלים פרטים היסטוריים מהשלט התיעודי שיוצב במלון "המלך דוד" מחר, 20 ביולי 2006, לציון 60 שנה לפעולת האצ"ל במקום. רצוני לשאול, אדוני השר: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן - האם מוסמכת עיריית ירושלים, כאחד משלושת הגופים השותפים בציון, לתקנו? 3. כיצד ינהג משרדך? שר הפנים רוני בר-און: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני, יושב-ראש הכנסת היוצא, תודה על השאילתא. במלון "המלך דוד" שכנו גם המזכירות של ממשלת המנדט הבריטי בארץ-ישראל וגם המפקדה הראשית של הצבא. ב-22 ביולי 1946 הטמינו לוחמי האצ"ל, בהוראת תנועת המרי העברי, מטענים בקומת המרתף. כמקובל במוסר של לוחמי ישראל לדורותיהם, התקבלו במרכזיית המלון, במערכת ה"פלסטיין פוסט" וגם בקונסוליה הצרפתית הודעות טלפוניות בזמן נאות במטרה לפנות את הבניין כדי למנוע קורבנות בנפש. הבניין לא פונה. כעבור 25 דקות נשמע פיצוץ. כל האגף הדרומי של המלון נהרס כליל. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו, למרבה הצער, 61 אנשים. בחילופי היריות שהתנהלו במקום נהרג לוחם האצ"ל, השם ייקום דמו. 1-2. חבר הכנסת ריבלין, זה נכון שהשלט שונה. בשלט מסופר על הטמנת המטענים על-ידי האצ"ל, כפי שתיארתי כרגע, כפעולה שמטרתה לגרש את השלטון הבריטי מארץ-ישראל. בשלט המקורי צוין, כי חרף האזהרה המוקדמת, הטלפונית, שניתנה כאמור גם במלון וגם במערכת ה"פלסטיין פוסט" וגם בקונסוליה הצרפתית ששכנה בסמוך, אני מצטט מהשלט הקודם: "חרף כך, מסיבות השמורות עמם, הבריטים לא פינו את המלון". בנוסח החדש נכתב: "המלון לא פונה", ואלה נסיבות השינוי: עיריית ירושלים היא אחד משלושת הגופים האמונים על הציון, על נוסח השלט, שלט ההנצחה. שני הגופים הנוספים הם המוזיאון לאסירי המחתרות וארגון יוצאי האצ"ל. הצבת השלט נעשתה במסגרת הצבת שלטי זיכרון וציון לאירועי המחתרות במלחמת השחרור, חלק מפרויקט אשר העירייה פועלת לקידומו במשך שנים, עוד מתקופת כהונתו של ראש העיר טדי קולק. בעקבות פניית השגרירות הבריטית לראש העירייה המכהן, ולאחר התייעצות עם היועץ המדיני של ראש העירייה, הוחלט להיענות לבקשת השגרירות הבריטית, בכפוף לתיאום עם מכלול הגורמים הנוגעים בזה, ובכלל זה ארגון לוחמי האצ"ל. לאחר תיאום כנדרש, לרבות עם ארגון לוחמי האצ"ל, הוחלט להסכים להכנסת השינוי בשלט. השלט, מהבחינה הפרקטית יוצב היום או מחר, כאשר מחר צפוי טקס לציון 60 שנה לאותו אירוע של פיצוץ האגף במלון "המלך דוד". 3. בנסיבות העניין, על רקע מה שאמרתי לעיל, לרבות עניין ההתייעצות, לא יכול, ואין מקום להתערבות משרד הפנים בפעולת הרשות המקומית, שהפעילה את שיקול דעתה במסגרת שאני אינני רואה מקום להתערב בה. העירייה בחרה לשנות את השלט, לתת תיעוד היסטורי בלא פרשנות. אם היתה נשאלת דעתי הפרטית - אני חושב שאתה יודע את התשובה לבד. ראובן ריבלין (הליכוד): אני מאוד מודה לשר על תשובתו. לפי האינפורמציה שיש בידי, ארגון יוצאי האצ"ל לא הסכים לשינוי, ובצדק. אני מוכרח לומר, כבוד השר, כפי שהיטבת לציין, אני רוצה רק להדגיש זאת, השלט הוצב כבר לפני כמה חודשים ורק מחר יוסר הלוט. בעקבות מכתבו של השגריר הבריטי, ובהתערבות ממשלת הוד מלכותה, החליטה כנראה עיריית ירושלים להיענות ולהסיר את המלים: מסיבות כלשהן לא פינו הבריטים את הבניין, כפי שהעובדות ההיסטוריות מוכיחות. ויותר מכך, באנגלית הם דרשו להוריד את המלים המקבילות, שאינן להן תרגום ישיר:”For reasons known only to the British, the hotel was not evacuated”. כבוד השר, אני צריך להזכיר. באמת, מדינה ידידותית כמו בריטניה הגדולה, אנגליה, והשגריר הבריטי אינו משמש בארץ בתפקיד הנציב העליון, אלא הוא אומן על-ידי נשיא המדינה לשמש שגריר. האם יוכלו לבוא בעקבות המכתב הזה מכתבים נוספים? למשל, שבתו של אחד ממפקדי האצ"ל לא תוכל לשמש שרת החוץ? או האם יבוטלו בדיעבד מינויו או בחירתו של ראש הממשלה מנחם בגין לראש ממשלת ישראל פעמיים, בשתי קדנציות? האם בנו של אלדד לא יוכל לשמש חבר הכנסת? אלה הן שאלות שצריך פשוט לשאול. אני לא מבין מדוע אנחנו, בנוגע לעובדות היסטוריות, שגאוותנו עליהן, צריכים להיענות לבקשה? זאת לא בקשה שאנחנו רוצים לסרב לה, אבל פה הדרישה היא בנוגע לעובדות היסטוריות מובהקות. הרי מדובר בפיצוץ אותה מפקדה, שהיתה סמל של השלטון הבריטי בארץ שמנע את עלייתם של העקורים משדות השרפה של עמנו באירופה. האומנם, אדוני? שר הפנים רוני בר-און: יכולתי לענות, אכן כן, אבל אני - - - היו"ר דליה איציק: אדוני השר, תמתין בסבלנות, יש עוד שאלות. בסיבוב השני ממתינים לכל השאלות. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו - חבר הכנסת מאיר פרוש. לאחר מכן השר ישיב. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה, גברתי. כבוד השר, מהקדמת דבריך חשתי כי אתה מעלה על נס את הפעולה הזאת. אני רוצה לשאול את אדוני, היסטורית, האם הוא מתייחס לפעולה הזאת כאל פעולת התנגדות לגיטימית לכובש ולמנדט או כאל פעולת טרור? שאלה שנייה: האם שיחת טלפון מקדימה מעבירה את הפעולה מהגדרה א' להגדרה ב'? תודה. מאיר פרוש (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, אומנם לא באותה ציניות של חבר הכנסת טיבי, אבל אני באמת לא מבין מה החגיגה הזאת של ציון פעולת האצ"ל במלון "המלך דוד". נגיד שבשעתם עשו את מה שעשו, אני לא בא לפסוק להם למה הם עשו את זה. אבל מה, נשפך דם. מה החגיגה הזאת של האצ"ל במלאות 60 שנה לפעולה כזאת? אני לא מבין אותם. ראובן ריבלין (הליכוד): גם שר התחבורה לשעבר לא יכול היה להיות שר, כי הוא השתתף בפעולה הזאת – חיים קורפו. שר הפנים רוני בר-און: אני אשיב שואל אחרי שואל. חבר הכנסת ריבלין, האמת ההיסטורית ברורה לך, ברורה לי, ברורה היום לכל עם ישראל. הסיבות לכך שהמלון לא פונה שמורות עם מי שהן שמורות עד היום. שום דבר ממה שהיה כתוב קודם על השלט אין בו אפילו כמלוא הנימה כדי לגרוע, לפגוע, או לשנות את האמת ההיסטורית. עם זאת, מכיוון שמדובר בנושא שאמונים עליו, כפי שאני מקבל מגורמי המשרד שלי באמצעות השאילתות שהופנו, הופנתה שאלה גם לרשות המוניציפלית, גם למוזיאון אסירי המחתרות וגם לארגון יוצאי האצ"ל, ובינינו יש מחלוקת. אני לא בטוח שהיא מחלוקת, כרגע, שאני יודע להגדיר אותה. אני לא יודע אם התקיימה פה חובת ההתייעצות או שניתנה הסכמה. יכול להיות שנתקיימה חובת התייעצות ולא ניתנה הסכמה. אני מוכן לבדוק את זה ברזולוציה הזאת, לשוב ולבדוק את זה. לשאלתו של חבר הכנסת טיבי, אני חושב שבשאלה הנחת את היסוד לתשובה. ההבדל בין ארגון טרור, ארגון מרצחים, לבין לוחמי חירות הוא המלחמה על העיקרון ולא הרצון לראות דם נשפך ברחובות או במלונות. חבר הכנסת פרוש, אין שמחה בעניין הזה. יש ציון של מאורע שחלק מהאנשים, בהם גם אני, רואים בו מאורע מכונן לקראת הקמתה של מדינה יהודית חופשית, מדינת ישראל, בארץ-ישראל. ראובן ריבלין (הליכוד): והיא בבחינת והגדת לבניך. מאיר פרוש (יהדות התורה): מה שנעשה נעשה בזמנו, מה החגיגה? אנחנו נוהגים כמו הגויים. נהרגו עשרות בני-אדם. מה החגיגה? שר הפנים רוני בר-און: אומר לי חבר הכנסת הכנסת ריבלין, הגם שאנחנו בימי בין המצרים, מזכיר לי את חובת ההגדה: והגדת לבניך. וכאשר הוא אמר לי את זה, נזכרתי גם ב"והיא שעמדה", שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש-ברוך-הוא מצילנו מידם. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: אנחנו כולנו נמתין לשר המדע. בינתיים יעלה השר אדרי - וגם הוא לא פה. אולי נכריז על הפסקה. השר יעקב אדרי ישיב על שאילתא בעל-פה מס' 36: קשיים בטיסות סדירות לגליל. תודה, אדוני השר. 36. קשיים בטיסות סדירות לגליל משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, אני מבקש רק לציין שהשאילתא הזאת הוגשה לפני שהחל המבצע בלבנון. נודע לי כי יש קשיים בהפעלת טיסות סדירות לגליל. ברצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן - באילו קשיים מדובר? 3. כיצד ייפתרו קשיים אלו? השר יעקב אדרי: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, ברצוני לציין כי במהלך שבוע הלחימה האחרון הופסקו כל הטיסות האזרחיות מסיבות מובנות. 1-3. מעבר לכך אני מאשר את שאלתו של חבר הכנסת גפני בדבר קושי בהפעלת קו סדיר לקריית-שמונה. מאחר שחברת "ארקיע" הפסיקה את פעילותה בקו זה, הוציא משרד התחבורה מכרז להפעלתו. הצדדים העיקריים למכרז הם בעיקר החברה הזוכה וכן עיריית קריית-שמונה, שהתחייבה לספק את הטרמינל. ידוע לי שהטרמינל החדש עומד מוכן, אבל הוא עדיין לא קיבל את כל ההיתרים הדרושים על-פי חוק. משרד התחבורה מטפל ישירות בנושא זה ומקדם את כל ההליכים ככל יכולתו. ברם, לא כל הנושאים המעכבים הם בטיפולו הישיר של משרד התחבורה. יש אישורים של מכבי אש, של המשטרה, שאינם נוגעים ישירות למשרד התחבורה. לפיכך, מנכ"ל המשרד הורה לזמן דיון דחוף בשבוע הבא בנוכחות כל הצדדים, קרי, החברה הזוכה, ראש העיר קריית-שמונה והגורמים המקצועיים האחרים, אנשי התכנון, היועצת המשפטית, על מנת לסיים את הנושא אחת ולתמיד. שר התחבורה רואה חשיבות עליונה ומשימה לאומית לחבר את הפריפריה בישראל למרכזה, הן ביבשה והן באוויר, והוא פועל לשם כך במלוא המרץ. לפיכך, אנו מקווים שהנושא ייפתר כבר במהלך השבוע הבא ושאזרחי ישראל ובפרט תושבי הצפון יוכלו ליהנות מרגיעה בלחימה ומנגישות למרכז הארץ. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. חבר הכנסת גפני, ואחריו - חבר הכנסת מאיר פרוש. משה גפני (יהדות התורה): תודה רבה, אדוני השר, על התשובה המפורטת. כולנו מתפללים היום שהמלחמה בצפון תסתיים ולא יהיו נפגעים, אבל כולנו מסתכלים גם על היום שאחרי בדאגה לתושבי הצפון. יש דברים רבים שבעקבות המלחמה הזאת נצטרך כולנו לטפל בהם ולסייע להם. אחד הדברים הוא הנושא של קירוב צפון הארץ למרכזה, כפי שאמרת, גם ביבשה, אבל גם באוויר. הרבה פעמים צריך את הטיסות הללו, ורבים מתושבי הצפון נזקקים להן. אני סבור שדווקא לאור מה שעכשיו מתרחש שם צריך לעשות הכול על מנת שהעניין הזה יקודם, ויקודם מהר. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת מאיר פרוש. מאיר פרוש (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, אני רוצה להצטרף לדבריה של היושבת-ראש בתחילת הדיון היום, אבל אולי גם לומר ולייעץ ליושבת-ראש. אין לי שום דבר נגד השר המקשר, השר המקשר עונה במקום שר התחבורה, ואני בטוח שאם שר התחבורה היה על הדוכן – אני חושב שאת צריכה בעתיד לבקש שהשר שאמרו לנו שיהיה כאן אכן יהיה כאן – הייתי שואל אותו מדוע במוצאי שבת, כאשר מאות, אם לא יותר מזה, מהגליל ומצפת – אני אישית בשעה 24:00 דיברתי עם המשטרה – עמדו בתחנות אוטובוסים, הם רצו לצאת מצפת, כי הם לא רצו עוד פעם להיות במצב הזה שקטיושות נופלות עליהם, "אגד" לא סיפקה כל מערך תחבורה, אף שהיו שעות קשות? אתה עונה עכשיו במקום שר התחבורה, אז יש לי שאלה: מדוע "אגד" לא ידע לטפל במוצאי שבת במאות ואולי אלפים מהגליל שרצו לצאת לכיוון מרכז הארץ ולא יכלו לעשות זאת? היו"ר דליה איציק: אדוני, אני מקבלת, וגם נתתי הנחיה למזכיר הכנסת, שאני בטוחה שגם עכשיו הוא מקשיב לי, שרק במקרים יוצאים מן הכלל ישיב השר המתאם על שאילתות. כל המיני-דיון הזה – ואי-אפשר להפיל על השר המתאם כל כך הרבה דברים, ואי-אפשר לחשוב שהוא יכול לענות על כל כך הרבה נושאים מגוונים, וגם אף אחד מאתנו לא יכול – מעוקר מרעיונו, שהרי השר הוא זה שצריך להשיב. לכן, אדוני המזכיר, במושב הבא לא תהיה שאילתא שהשר המתאם ישיב עליה, אלא אם כן יש הצדקה של ממש, חלילה השר חולה, או נעדר בשל משהו דחוף. חברי הכנסת רשאים לקבל תשובות מן השרים הרלוונטיים. אני מודה לך, חבר הכנסת מאיר פרוש. משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, למען ההגינות, ועם רצוני להסכים עם חבר הכנסת פרוש, אבל במקרה הזה פנה אלי שר התחבורה - - היו"ר דליה איציק: אנחנו יודעים, אמר לי השר. משה גפני (יהדות התורה): - - והסכמתי לוותר בגלל המצב. היו"ר דליה איציק: זה לא קשור להסכמתך. גם אם אתה תסכים, אני לא אסכים. משה גפני (יהדות התורה): זה בגלל המצב. היו"ר דליה איציק: שיהיה ברור, גם אם אתם תסכימו, אני לא אסכים. זה עניין עקרוני. תודה. השר יעקב אדרי: אני בהחלט מודה ליושבת-ראש על מה שהיא אמרה. אני חושב שחשוב מאוד שהשר הנוגע לעניין יבוא ויענה. בכל זאת, מילאתי את בקשות השרים ברגע האחרון. אחד בחוץ-לארץ. היו"ר דליה איציק: תודה לך על זה. השר יעקב אדרי: אני חושב שזה נכון, וצריך לעשות את זה כך. לשאלתך, הרב גפני, אמרתי שבשבוע הבא מנכ"ל המשרד מכנס את כולם על מנת לסיים את הנושא הזה. בנוגע לאוטובוסים, הרב פרוש, למרות הכול אנחנו חיים בארץ ויודעים. גם אם אני לא שר התחבורה, היו אכן קשיים בכל הנושאים בתחילת הדרך, גם את זה שמעתי במקרה אתמול מהתושבים, שיש שירות מסודר של קווי התחבורה. מובן שבהתחלה תמיד יש בעיות, אין הנחיות ברורות, יש נהגים שגויסו וכן הלאה. כרגע הנושא מוסדר לשביעות רצון התושבים. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. השאילתא הבאה, של חבר הכנסת מאיר פרוש, שאילתא בעל-פה מס' 27, המופנית לשר המדע, התרבות והספורט - אדוני חבר הכנסת פרוש, בבקשה. 27. הופעת הלהקה "דפש-מוד" בפארק הירקון ביום תשעה באב חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר המדע, התרבות והספורט ביום ז' בתמוז התשס"ו (3 ביולי 2006): נודע לי, כי ביום תשעה באב, 3 באוגוסט 2006, תתקיים הופעה של להקת המחול "דפש-מוד" בפארק הירקון. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן - כיצד מתיישב האירוע עם חוק איסור פתיחת בתי-עינוגים בתשעה באב? 3. האם יימנע קיום ההופעה? שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: אדוני חבר הכנסת פרוש, קודם כול, תיקון טעות קטנה, או לא קטנה, אפילו גדולה, "דפש-מוד" היא לא להקת מחול, היא להקת רוק ידועה מאוד בעולם ובארץ. אני מזמין אותך להופעה כדי להבחין בין הלהקות. היו"ר דליה איציק: אדוני השר, גם אנחנו לא ידענו. שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: כדאי שנדע. אגב, למשרד שלנו, לממשלה בכלל, אין נגיעה להופעה הזאת, משום שזאת להקה פרטית, שבאה באמצעות מפיק פרטי, ולא בכל דבר הממשלה מעורבת, אבל אנחנו מקבלים את הלהקה בברכה. גדעון סער (הליכוד): להקה טובה, דרך אגב. שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: לפי דעתי, חבר הכנסת גם קנה כרטיסים להופעה. היו"ר דליה איציק: אתה הולך בתשעה באב? שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: גברתי היושבת-ראש, זה לא תשעה באב - - - גדעון סער (הליכוד): זה במוצאי תשעה באב. שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: זה ביום תשעה באב, כפי שחבר הכנסת מאיר פרוש אמר, אבל מה שנקרא אצלנו "במוצאי שבת בבוקר", זאת אומרת, זה במוצאי תשעה באב. אני רוצה ללמד אותך פרק בהלכה, אם יורשה לי; רק אם תרשה לי, לא בכל מחיר. כידוע, אצלנו ביהדות, חבר הכנסת פרוש, סופרים מערב לערב. זאת אומרת, ערב שבת נכנס בליל שבת, ביום שישי, ומסתיים במוצאי שבת. אותו דבר אגב בתשעה באב. הוא בעצם נכנס בערב תשעה באב, הוא על פי ספירת הגויים ב-2 באוגוסט - - ראובן ריבלין (הליכוד): למניינם. שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: למניינם, כמו שאומר חבר הכנסת ריבלין. - - ואילו מוצאי תשעה באב הוא ב-3 באוגוסט, וההופעה מתקיימת לאחר צאת תשעה באב. דוד טל (קדימה): הרב פינס, לא כך ספרו הראשונים. שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: יש על זה ויכוח הלכתי? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מבחינת החוק אתה צודק, מבחינה יהודית האבל של תשעה באב נמשך עד י' באב בצהריים. שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: גם לימדתי פרק בהלכה וגם זכיתי לשיעור בהלכה. לגופו של עניין, דווקא בימים האלה, שיש לנו עניין שיגיעו לישראל ולא יבטלו מופעים ולא יבטלו אירועי ספורט ולא יבטלו כנסים בין-לאומיים במדע, אפילו מפאת העניין הזה הייתי מצפה מידידי חבר הכנסת מאיר פרוש לגנוז את השאילתא, כי יש לנו באמת עניין שאחת הלהקות המפורסמות והידועות בעולם, שאגב מופעל עליה לחץ לא לבוא, אומרת: כן, אני באה. עוד היום פורסם בכלי התקשורת הישראליים שהם שוב מודיעים שהם מסירים את סימן השאלה, הם באים, ואני מקווה מאוד שציבור אוהבי הרוק בישראל ייהנה מההופעה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. בבקשה, עוד שאלה. שמואל הלפרט (יהדות התורה): מכובדי השר, אני רק מקווה שאכן הדבר הזה מתקיים במוצאי תשעה באב. מה זה מוצאי תשעה באב? האם בבוקר, בצהריים, בערב? מתי? שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: בלילה. הופעת רוק, חבר הכנסת פרוש - - - היו"ר דליה איציק: תודה. משה גפני (יהדות התורה): רגע, יש עוד שאלות. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אפשר שאלות נוספות? היו"ר דליה איציק: בבקשה, חבר הכנסת גפני, אף שלא מגיע לך כי רק עכשיו נרשמת. תקפידו להירשם בזמן. בבקשה, חבר הכנסת גפני. אנחנו בלחץ של זמן. אחריו – חבר הכנסת אורלב. בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, לא נרשמתי לפני כן כיוון שרציתי לשמוע את תשובת השר, וקיבלתי את תשובת השר - - - היו"ר דליה איציק: ונדהמת. משה גפני (יהדות התורה): לא נדהמתי. להיפך, רציתי לעלות ולהגיד שזה בסדר מבחינת העניין הזה, אם זה אכן במוצאי תשעה באב. אבל מכיוון ששר בישראל אמר פה דבר שהציבור שומע, רציתי לתקן דבר אחד; אמר זאת חבר הכנסת אורלב, והציבור לא שמע. מבחינת החוק ומבחינת ההלכה מוצאי תשעה באב זה כפי שאמרת, אבל לגבי תשעה באב, וראוי שהציבור ידע, עדיין נוהגים מנהגי אבלות מסוימים עד חצות היום למחרת. זאת ההלכה, וראוי שהציבור ידע. היו"ר דליה איציק: תודה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני השר, אני בהחלט חושב שחשוב שאדוני מודע לחוק של איסור פתיחת בתי-עינוגים בתשעה באב, ושאלתי, האם באמת משרד הפנים נוקט אמצעים או מנסה לרענן את החוק הזה לרשויות המקומיות על מנת שהחוק יישמר בקיץ זה? שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס-פז: קודם כול, אני אשיב לחבר הכנסת פרוש, ההופעה היא כמובן בלילה, כמו כל הופעות הרוק - הן לא מתקיימות בשעות הבוקר או בשעות היום, אלא בשעות הלילה. ולכן מהבחינה הזאת הסר דאגה מלבך. להערה של גפני, אני כמובן מקבל אותה בהכנעה, אני שמח לשמוע. אשר לחוק שהציג חבר הכנסת אורלב בנוגע לפתיחת בתי-עינוגים או לאיסור פתיחת בתי-עינוגים בתשעה באב - קודם כול, אני כבר לא שר הפנים, אבל הייתי. החוק הזה מתבצע על-ידי הרשויות המקומיות. אני זוכר שבשנה שעברה החוק הזה התבצע, לא צריך לעשות דבר מיוחד. אגב, החוק הזה מתקבל בהבנה, ואין טענה, או לפחות לא נשמעה טענה בתקופתי על הפרת החוק או שנפתחים בתי- עינוגים או שהחוק הזה לא מתקיים. לכן אני מציע להניח לדבר הזה. אני רוצה להודות לך, גברתי היושבת-ראש. היו"ר דליה איציק: שאילתא לשרת החינוך. איפה שרת החינוך? מוחמד ברכה (חד"ש): היושבת-ראש, עוד לא קיבלנו סדר-יום מפורט. היו"ר דליה איציק: יש לך על השולחן. גדעון סער (הליכוד): לא הגשתי שאילתא לשרת החינוך, אבל אני רוצה לומר, גברתי, כחבר הנשיאות, שהנושא הזה עלה, כפי שאת יודעת בעצמך, בישיבת הנשיאות לפני שבועיים, ולא יכול להיות שפעם אחר פעם כאשר יש שאילתות שרת החינוך לא תהיה באולם. חשבתי שחשוב להעיר את זה לפרוטוקול. היו"ר דליה איציק: גברתי שרת החינוך, אנחנו מבקשים ממך להיות בזמן. שרת החינוך יולי תמיר: היתה לנו ישיבת סיעה. היו"ר דליה איציק: גברתי השרה, גם בנשיאות לא נאשר בפעם הבאה שאילתות, ובעיקר לא נאשר לוועדות לדון בנושאי חינוך אם נראה שזה קורה פעם אחר פעם. גם בנשיאות העלו את זה כבר פעם נוספת. אנחנו עוברים לשאילתא בעל-פה. שרת החינוך יולי תמיר: היתה לנו ישיבת סיעה. היו"ר דליה איציק: אף ישיבה לא דוחה, ואף דיון לא דוחה כנסת, בכל הכבוד הראוי. שאילתא בעל-פה של חבר הכנסת יואל חסון. עוד דוגמה של חבר כנסת שלא מגיע, לא רק השרים. לכן ניתן לחבר הכנסת אלכס מילר, ששאל אותה שאילתא, ואחר כך לחבר הכנסת אריה אלדד, ששאל אותה שאילתא. 34. הקמת אוניברסיטה נוספת אלכס מילר (ישראל ביתנו): גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חברי הבית, על אף החלטת הממשלה ב-2005 והצורך הלאומי בהקמת אוניברסיטאות בגליל ובאריאל, פורסם כי המועצה להשכלה גבוהה החליטה שלא תוקם אוניברסיטה נוספת בחמש השנים הקרובות. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן - מדוע לא יישמה המועצה להשכלה גבוהה את החלטת הממשלה? 3. לאור הצורך הלאומי והמחקרי, האם יהפוך משרדך את החלטת המועצה? היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת אריה אלדד. גברתי השרה, בינתיים תעלי. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה, גברתי. החלטת הממשלה הגדירה חשיבות לאומית בהקמת אוניברסיטאות בגליל ובאריאל. האם להבנתך יש למועצה להשכלה גבוהה סמכות לבטל החלטת ממשלה או להגדיר את הגדרותיה של הממשלה כבטלות? האם ההחלטה הזאת אינה משקפת החלטה של גילדה של ראשי אוניברסיטאות שבאים למנוע את חלוקת העוגה לשותפים נוספים? תודה רבה. היו"ר דליה איציק: גברתי השרה. שרת החינוך יולי תמיר: אכן, המועצה להשכלה גבוהה והות"ת, בישיבה משותפת, בחנו דוח שהוגש להם על-ידי פרופסור גרוסמן, שהוא יושב-ראש הות"ת. הות"ת, כשמה היא, היא הוועדה לתכנון ולתקצוב ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. ההחלטה שהתקבלה פה-אחד, דרך אגב, על-ידי כל חברי המל"ג, שביניהם נציגי האוניברסיטאות, המכללות וגם נציבי ציבור, הבהירה את סדר העדיפויות של הות"ת כפי שהיא רואה את עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל. אין לי שום ספק, קודם כול ברמה הפרוצדורלית, שתפקידה של הות"ת לתכנן את עתיד ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, נקודה. אין שום גוף מוסמך שיכול לתכנן במקומה. זה יהיה אסון אם מדינת ישראל תיתן לגורמים פוליטיים, והממשלה בהקשר זה היא גורם פוליטי, להחליט כיצד תתנהל ההשכלה הגבוהה, כי בכל פעם ממשלה כזאת או אחרת, בסדר עדיפויות פוליטי כזה או אחר, לפעמים יהיה מקובל עלי ולפעמים לאו, ירצה לתת העדפה לאזור כזה או אחר, ונמצא את מערך ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל מתפתח באופן לא מתוכנן. לכן אני אשמור על עצמאות הות"ת והמל"ג מפני כל מעורבות פוליטית, בין שהיא מקובלת עלי ובין שלא. היום יש בקשה לשלוש אוניברסיטאות: אחת באריאל, אחת בגליל ואחת בנצרת. כל אחד יכול לבוא עם טיעונים טובים בעד ונגד, יש רק גוף אחד שיחליט, וזה הגוף שיועד לזה על-פי חוק, וזו הוועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה. זה באשר לרמה הפרוצדורלית. אשר לרמה התוכנית. יש היום משבר גדול באוניברסיטאות במדינת ישראל; חלקן לא מצליחות להתקיים – ודאי גם על זה עוד יהיו כאן שאילתות והצעות ודיונים – והן הולכות ונחלשות. הרעיון להקים אוניברסיטה נוספת לפני שמייצבים את האוניברסיטאות הקיימות הוא בעיני לא נכון, גם ניהולית וגם אקדמית. אני מניחה שאם באמת נושא ההשכלה הגבוהה יעמוד על סדר-היום של הכנסת והממשלה, ויהיה הסדר רב-שנתי לחיזוק האוניברסיטאות במדינת ישראל, התהליך הזה אכן יתרחש, אפשר יהיה לשקול מחדש את שאלת הקמתן של אוניברסיטאות חדשות. ההחלטה שתתקבל, דרך אגב, לא תתקבל פר-מקום או פר-אוניברסיטה, היא תתקבל באופן עקרוני, ורק אחר כך יחליטו על המיקום. קל מאוד להפעיל לחץ פוליטי להקמת אוניברסיטה פה ואוניברסיטה שם. קודם כול תתקבל החלטה אם צריך, ואחרי שתתקבל החלטה אם צריך, תתקבל החלטה איפה צריך, וההחלטה תהיה מבוססת על שיקולים אקדמיים ועל שיקולים מחקריים. הציעו המל"ג והות"ת, בעיני הצעה ראויה, שאם רוצים לחזק את הגליל, וצריך לחזק את הגליל, יוקם בגליל מכון מחקר, כיוון שמזוהה צורך אמיתי שיהיה בארץ עוד מכון שמכשיר חוקרים, לאו דווקא לאקדמיה, אלא גם לתעשייה. הצורך האמיתי שלנו היום הוא בחוקרים לתעשייה. האוניברסיטאות לא מסוגלות אפילו להחזיר את הסגל שלהן שברח לחוץ-לארץ, ודובר כאן לא אחת על בריחת מוחות. לכן, צריך להיות זהירים מאוד. להקים מוסד זה קל, לתחזק אותו זה קשה מאוד. אם את הפרוסה הדקה מאוד שמדינת ישראל פרסה להשכלה הגבוהה היא תפרוס על פני עוד אוניברסיטאות – שיהיה לכם ברור, אם תקום אוניברסיטה בגליל, תקום אוניברסיטה באריאל, ואם תקום אוניברסיטה באריאל, תקום אוניברסיטה בנצרת – אז נגיע להמון מוסדות לא מתפקדים, שברמה האקדמית לא מסוגלים להתחרות עם הטובות באוניברסיטאות העולם. זה כבר קרה למדינות אחרות לפנינו - חופשת הקיץ בפתח, אני מבינה שגברתי היושבת-ראש לא החליטה החלטה שאני חושבת שהיתה צריכה להתקבל, שהכנסת תמשיך לעבוד, אז יש לכם זמן לנסוע לאיטליה. היו"ר דליה איציק: קודם שהשרה תהיה כאן. גברתי, תרשי לי. השרה, לא רציתי לעשות את זה פומבית, הואיל ונדרשת לסוגיה אני גם אענה לך. בנשיאות הכנסת לא מעט פעמים הוגשו תלונות על זה שהשרה לא נמצאת כאן. שרת החינוך יולי תמיר: לא מפני שאני בחופש. היו"ר דליה איציק: זה לא מעניין אף אחד. שרת החינוך יולי תמיר: בחופשת הקיץ של חברי הכנסת אני מציעה להם לנסוע לאיטליה ולראות מה קרה למדינה שהקימה עשרות אוניברסיטאות, חינם. זה נראה הכי טוב בעולם, רק שהרמה האקדמית שם הפכה לרמה של תיכון במקרה הטוב. והאיטלקים, כשהם רוצים ללמוד, הם נוסעים מחוץ לאיטליה. אנחנו צריכים להיאבק על רמה אקדמית, ורמה אקדמית לא הולכת עם ריבוי, אלא עם תכנון ועם איכות, ולכן אני לא רק חושבת שזאת זכותן של המל"ג והות"ת להחליט, אני חושבת שהן גם החליטו החלטה שהיא באופן עקרוני נכונה. אם תבוא מדינת ישראל, וזאת ההסתייגות היחידה שלי, ותגיד שהיא נותנת נתח של 20%, 30%, 40% יותר לאוניברסיטאות, שאפשר יהיה לייצב את הקיים ולפתוח משהו חדש, ותוסיף לא ככסף קואליציוני, אלא על בסיס התקציב, אני מאוד אשמח. אני חושבת שזה יכול לבסס את המערכת האוניברסיטאית. לפני כן אהיה שותפה להתנגדות של המל"ג והות"ת להקמת עוד אוניברסיטה. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת ריבלין, בבקשה. חבר הכנסת אלכס מילר לפניך. אלכס מילר (ישראל ביתנו): גברתי השרה, לא ציינת את הנושא של האוניברסיטה באשדוד, והבנתי שגם הנושא הזה עומד על הפרק, וגם העלאת נושא ההשכלה הגבוהה בכנסת. אנחנו עומדים שלושה חודשים אחרי פתיחת הכנסת, ופעם אחת לא דנו בנושא ההשכלה הגבוהה, ואנחנו נכנסים לפגרה. היום היה דיון בוועדת החינוך בנושא ההשכלה הגבוהה, וזה הדיון הראשון, בגלל מצב החירום בצפון – 11 מוסדות סגורים. אני חושב שכדאי שנתחיל לדבר גם על ההשכלה הגבוהה. תודה. ראובן ריבלין (הליכוד): גברתי יושבת-ראש הכנסת הנכבדה, גברתי השרה, יש לי כמובן הערכה רבה לשרת החינוך, ופעם נוספת אני מאחל לה הצלחה נוספת בכל אשר תעשה. גם שאלתו של חבר הכנסת אלכס מילר לכאורה תומכת במה שאמרת, לכאורה תומכת. אבל יש דבר שנקרא רציפות שלטונית, הצורך לכבד החלטות של הממשלה. שערי בנפשך, ואל תיקחי זאת כמגלומניה אלא רק כמטאפורה, שאהיה שר החינוך הבא, ואחליט החלטות פוליטיות במשרד החינוך, החלטות פוליטיות שעולות בקנה אחד עם הצורך האקדמי. למשל, מכללת יהודה ושומרון לא אמרה: אני אקום רק אם תיתני לי מעמד של אוניברסיטה, אלא הוכיחה עצמה במשך למעלה מעשור, יצרה תשתית אקדמית מעולה, ולכן שרת החינוך הקודמת החליטה להקנות לה את המעמד. האם אין השרה חוששת, שכאשר מתקבלות החלטות מעורבות, החלטות פוליטיות והחלטות אקדמיות מקצועיות יחד, האם לא ראוי שממשלה אחת תכבד את החלטת הממשלה הקודמת, שאם לא כן, מה יהיה גורלנו כמדינת חוק? היו"ר דליה איציק: תודה. גברתי, נא להשיב בקצרה. שרת החינוך יולי תמיר: ראשית, אני רוצה להשיב על שתי השאלות של חבר הכנסת אלכס מילר. דיון בהשכלה הגבוהה מתקיים במשרד ויתקיים במהלך חודשי הקיץ. לצערי, בגלל האירועים הוא נדחה בוועדת החינוך. כמובן, הייתי מעדיפה שלא נהיה במצב של מלחמה חלקית, אבל אנחנו נמצאים במצב כזה, ולכן דברים נדחים ואין מה לעשות. נדמה לי ששאלתך השנייה רק מחזקת את דברי, כי אז תבוא גם האוניברסיטה באשדוד, ובוודאי יש מקומות אחרים. אגב, אילת רוצה אוניברסיטה, והיא מרוחקת יותר ממקומות אחרים, וגם מצפה-רמון נמצאת בקצווי ארץ, אז למה שלא נקים אוניברסיטה בכל מקום? אי-אפשר לנהל תכנון אקדמי בצורה הזאת. אשר לדבריו של חבר הכנסת ריבלין, בהחלטת הממשלה התבקשה שרת החינוך דאז לבדוק את האפשרות להקמת אוניברסיטה. ואכן, ישב צוות מיוחד של הות"ת והמל"ג והכין דוח עב כרס – אשמח להעביר אותו לכבודו – והם בדקו את הנושא לעומק והגיעו למסקנה חד-משמעית. לכן אין פה הפרה של החלטת הממשלה. כל מה שהממשלה יכולה לעשות בסמכותה הוא לבקש לבדוק, ואכן נערכה בדיקה, והבדיקה הביאה למענה מסוים. כאמור, אני חושבת שמבחינת תכנון ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל, ההחלטה הזאת היא גם ההחלטה הנכונה. בתקציב הנתון, במשבר הנתון של האוניברסיטאות, אין בסיס תקציבי לחלק את הנתח הדל הזה לעוד אוניברסיטה; או מכללה, אגב. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): נשמע מדברייך שהעכבה אינה עכבה אקדמית. אין מחלוקת על הרמה האקדמית במכללת בגליל או יהודה ושומרון, כל הבעיה היא תקציבית. שרת החינוך יולי תמיר: אין ספק שההשכלה הגבוהה במדינת ישראל יכולה להתרחב. יש מקום להתרחבות. אפשר להכפיל את מספר הסטודנטים, אבל לא בתקציב הקיים. עכשיו יש דרישה מהתקציב הקיים, כי הכסף שהובטח, ועדיין רק הובטח, ישמש את ההקמה ולא את ההפעלה. אתה יודע מה זה להפעיל אוניברסיטה, חבר הכנסת אורלב? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בנתונים שאת אומרת, אני תומך בך. שרת החינוך יולי תמיר: לכן אמרתי, אם הממשלה תבוא ותכפיל את תקציב ההשכלה הגבוהה ותשאל אותי אז אם יש מקום לאוניברסיטה נוספת, תיבחן השאלה מחדש, ואחרי שתיבחן ייקבע המקום. לא תהיה הגדלה של התקציב - לא נגדיל את מספר האוניברסיטאות. היו"ר דליה איציק: תודה, גברתי. שאילתות ותשובות היו"ר דליה איציק: בבקשה, אדוני השר איתן. אני חוזרת ומזהירה ומודיעה לשרים, ולשר המתאם: בשום אופן לא נסכים ששר יביא נימוק מהסוג שיש לו ישיבה. כידוע לך, זה עלה בנשיאות. זה במיוחד רלוונטי לשרת החינוך. לא נסכים בשום אופן. שר שנראה שהוא מזלזל בכנסת, הוא יצטרך את הכנסת. בבקשה, אדוני. דוד טל (קדימה): ברשותך, בכל הכבוד הראוי, ואני מצטער שאני צריך להעיר את ההערה הזאת, הגם ששמענו דברים מרתקים משרת החינוך, תשובה של שרה מוגבלת לשלוש דקות. הדברים נהדרים, אבל אי-אפשר להתפרס. כך לא נסיים את יום העבודה שלנו כאן, כפי שאנחנו מקפידים. היו"ר דליה איציק: אבל ההערה הזאת לא מכוונת אל שרת החינוך, אלא אלי, אני הייתי צריכה להקפיד על לוחות הזמנים. זה לא מכוון אליה. תודה. בבקשה, השר רפאל איתן. אנחנו ממשיכים. השר רפי איתן: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני משיב על שאלתו של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, שאני לא מוצא אותו פה. השר יעקב אדרי: אז אתה לא צריך לענות, זה לפרוטוקול. 212. העוני בקרב הקשישים חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את השר רפאל איתן ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): על-פי הדוח השנתי של מכון ברוקדייל, כל קשיש רביעי בשנת 2005 חי מתחת לקו העוני וכל קשיש חמישי סבל מבעיית רעב. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – כיצד ישופרו תנאי המחיה של הקשישים? השר רפי איתן: 1-2. אגיד בכמה מלים. השאלה היתה מה מצב הקשישים הרעבים או הקשישים שיש להם מזון מועט בארץ. הוא נתן נתונים סטטיסטיים של מכון ברוקדייל ושל הביטוח הלאומי, שהם נתונים נכונים לשנת 2004. הנתונים המוחלטים הם שבארץ יש כ-193,000 קשישים שמקבלים הבטחת הכנסה; כלומר, הביטוח הלאומי נותן להם הכנסה נוספת. בערך חצי מהם במצב של תת-תזונה. אנחנו הגמלאים התחלנו לטפל בנושא, והחוק שעבר לפני כשבוע, עם תוספת של 530 מיליון ש"ח לביטוח הלאומי, מוסיף תוספת ראויה גם למי שמקבלים הבטחת הכנסה. מעבר לזה, התחלנו להקים שכונות תומכות – זה לא דבר שאנחנו יזמנו, הוא כבר היה קיים, אבל אנחנו מנסים להרחיב את כל השכונות התומכות בארץ, על מנת להגיע לכל קשיש, לכל גמלאי סובל, ולתת לו את כל מחסורו. נראה לי שהנושא הזה יעלה לתקציב של 2007, ונראה לי שבשנים 2007 ו-2008 נצליח להגיע לכל קשיש זקוק ונזקק ולמצוא לו פתרונות. תודה. הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת היו"ר יצחק זיו: הודעות ליושבת-ראש ועדת הכנסת, חברת הכנסת רוחמה אברהם; בבקשה. רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, כמה הודעות לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת החליטה להקים ועדה משותפת של ועדת הכלכלה ושל ועדת החינוך, התרבות והספורט לעניין חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990. הוועדה תמנה 14 חברים, שבעה חברים מכל ועדה, בראשות יושב-ראש ועדת הכלכלה. מטעם ועדת הכלכלה חברי הוועדה הם: משה כחלון, יושב-ראש הוועדה, יואל חסון, גלעד ארדן, יורם מרציאנו, יצחק זיו, אליהו גבאי ויצחק וקנין. מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט חברי הוועדה הם: מיכאל מלכיאור, מרינה סולודקין, רונית תירוש, חיים אמסלם, ג'מאל זחאלקה, אלכס מילר וזבולון אורלב. אבקש את אישורה של הכנסת להודעה הזאת. היו"ר יצחק זיו: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת – רוב נגד – אין נמנעים – אין הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת בדבר הרכב הוועדה שתדון בהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: אני קובע כי ההודעה התקבלה. אין מתנגדים ואין נמנעים. רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חילופי גברי בוועדות הכנסת רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): הודעה נוספת. אני מודיעה בזאת על חילופי אישים בוועדות, מטעם סיעת קדימה, כדלקמן: בוועדת הכלכלה – במקום חבר הכנסת עתניאל שנלר יכהן חבר הכנסת דוד טל. בוועדת החוקה, חוק ומשפט – במקום חבר הכנסת דוד טל יכהן חבר הכנסת עתניאל שנלר. בוועדת הכספים – במקום חבר הכנסת שי חרמש יכהן חבר הכנסת דוד טל. בוועדת הכספים – במקום ממלאת-מקום חברת הכנסת רונית תירוש יכהן חבר הכנסת שי חרמש כממלא-מקום. בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – במקום חבר הכנסת דוד טל תכהן חברת הכנסת רונית תירוש. הודעה נוספת, אדוני היושב-ראש: אני מודיעה בזאת כי במקום הפנוי לסיעת יהדות התורה בוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים יכהן חבר הכנסת יעקב כהן. הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות חוק ובהצעת לסדר-היום, כדלקמן: ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' 2), התשס"ו-2006 (מ/249); ועדת הכספים תדון בהצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006 (מ/240). ועדת הפנים ואיכות הסביבה תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: החמרת הפגיעות הסביבתיות בבריאות. זו הצעת חבר הכנסת דב חנין. הודעה נוספת, אדוני היושב-ראש: ועדת הכנסת קבעה כי ההצעות לסדר-היום בנושא האלימות של אזרחים כלפי ראשי הרשויות, הצעותיהם של חברי הכנסת יורם מרציאנו ודוד אזולאי, יידונו בוועדה המשותפת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה ושל ועדת הכספים. הוועדה תמנה עשרה חברים, חמישה חברים מכל ועדה, בראשות ועדת הפנים ואיכות הסביבה, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת הפנים ואיכות הסביבה יכהנו חברי הכנסת גאלב מג'אדלה כיושב-ראש, יצחק אהרונוביץ, מגלי והבה, דוד אזולאי ויוסף ביילין. מטעם ועדת הכספים - חברי הכנסת אמנון כהן, ישראל כץ, זאב אלקין, אורית נוקד ואחמד טיבי. ראובן ריבלין (הליכוד): היתה הצבעה על הוועדות המשותפות? רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): אישרנו את ההחלטה בוועדת הכנסת. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, גברתי יושבת-ראש ועדת הכנסת הנכבדה, אני רוצה להזהיר שלא נרבה בהקמת ועדות משותפות. החוק מגדיר במפורש את העניינים שבהם כל ועדה וועדה דנה. אנחנו פה התחלנו בנוהג חדש, שבו יש ויכוח בין שני חברי כנסת או בין שני יושבי-ראש ועדה, במקום שוועדת הכנסת מכריעה, וההכרעה היא גם עניינית וגם פוליטית, היא מוצאת לעצמה נוסחה שאינה ראויה, וזאת נוסחת הפשרה שמקימים ועדה משותפת. אנחנו כמובן נאשר, משום שהוועדה קבעה ואנחנו כמובן נכבד את רצונה, אבל אני מציע ליושבת-ראש הוועדה להקפיד מאוד שלא יוקמו ועדות שלא ממין העניין. ועדות משותפות צריכות להיות פעם בקדנציה ועדה אחת. אבל אם נהפוך את זה לנוהג, לא יהיה סוף לדבר ואז נימצא במצב שאליו אנחנו לא רוצים להיקלע. רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): אני מודה לך, אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר, על הארתך - באל"ף. אבל אני חייבת לציין שהקמת הוועדות המשותפות נעשית בדרך כלל גם לאחר התקציב, כשדנים בחוק ההסדרים או בחוק תקציב המדינה, כך שזה לא נעשה רק אחת לקדנציה. לנושא הוועדות המשותפות, ועדת הכנסת סברה שמכיוון שהאלימות כלפי ראשי רשויות ונבחרי הציבור בחברה הישראלית הולכת וגואה, לצערנו הרב, סברנו שהנושא חייב להידון בוועדה המשותפת, משום שלצורך העניין הזה אנחנו גם צריכים לוודא שאכן יימצאו תקציבים ראויים כדי שנוכל כולנו, ולו במעט, לצמצם את התופעה המוזרה הזאת של זריקת רימונים לעבר ראשי רשויות וכו', ולכן אני מקבלת את הערתך. אתה יודע שבדרך כלל בוועדת הכנסת אנחנו מגיעים להסכמות. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37); הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 22), התשס"ו-2006 [מס' כ/117; "דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 2486.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37), קריאה שנייה וקריאה שלישית. רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מציגה בפניכם, לקריאה השנייה והשלישית שתי הצעות חוק הקשורות זו לזו – תיקון מס' 37 לחוק-יסוד: הכנסת ותיקון מס' 22 לחוק הכנסת. נקיים עליהן הצבעות נפרדות. מקורן של הצעות החוק הללו הוא באירוע שזכור לכולנו מלפני כמה חודשים, כאשר הכנסת השבע-עשרה התכנסה לישיבתה הראשונה בחול-המועד פסח. בעקבות כך – וזו ההזדמנות להודות לחברי הכנסת שהאירו את עיניהם של חברי הבית ושל ועדת הכנסת – הגישו חברי הכנסת דוד טל, משה גפני ודוד אזולאי הצעות חוק שבאות לקבוע כי הכנסת לא תתכנס לישיבתה הראשונה בחול-המועד. קודם לכן קבע חוק-יסוד: הכנסת רק כי הכנסת לא תתכנס לישיבתה הראשונה בחג או בערב חג. כשבא הנושא לדיון בפני ועדת הכנסת, החליטה הוועדה לקיים דיון נרחב במכלול הנושאים הקשורים לישיבת הפתיחה של הכנסת. ראשית החליטה הוועדה, כי יש היום הוראות בחוק-יסוד: הכנסת, שמקומן בחוק רגיל. כך לגבי המועד המדויק של כינוס הכנסת, שעת הכינוס, פתיחת הכנסת על-ידי נשיא המדינה ואחריו ותיק חברי הכנסת ועוד. לפיכך, בחוק-היסוד נשארה רק הוראה כללית מסמיכה, והפרטים נקבעו בחוק רגיל – חוק הכנסת. מסיבה זו גם מונחות בפניכם שתי הצעות חוק נפרדות, שכן אין מחוקקים חוק-יסוד יחד עם חוק רגיל. בנוסף החליטה הוועדה לקצר את התקופה שבין פרסום תוצאות הבחירות לבין כינוס הכנסת. כיום עומדת תקופה זו על עד 15 ימים, והוועדה סברה כי זה פרק זמן ארוך מדי, שכן בתקופה זו ממשיכים לכהן בכנסת חברים, בהם גם ראשי ועדות, שכבר ידוע כי לא נבחרו לכנסת החדשה, וזה יכול לגרום לתקלות. מסיבה זו נקבע כי הכנסת החדשה תתכנס 14 ימים אחרי הבחירות. ההוראה שקובעת כי תוצאות הבחירות יפורסמו בתוך שמונה ימים אחרי הבחירות לא שונתה. מכאן, ששישה ימים אחרי פרסום התוצאות תתכנס הכנסת החדשה. אני מוכרחה לומר שבדקנו את זה עם מזכירות הכנסת ועם העובדים, על מנת שנוודא את עצם אפשרותה של הכנסת להתארגן לפתיחתה של הכנסת. בדרך כלל הבחירות יתקיימו ביום שלישי, וביום שלישי כעבור שבועיים תתכנס הכנסת. הוראה חשובה נוספת בחוק-יסוד: הכנסת מאפשרת לקבוע בחוק הכנסת כי כינוס הכנסת יידחה בשל יום מנוחה, חג, מועד, יום זיכרון או חול-המועד. ואכן, חוק הכנסת בנוסח המונח בפניכם קובע, כי הכנסת לא תכונס לישיבתה הראשונה בימי שישי ושבת, בחגים שהם ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח ושבועות, וכן בערבי החג, בחול-המועד, בתשעה באב, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום העצמאות. בעת דיוני הוועדה עסקנו בשאלה מה לגבי חגיהם של מי שאינם יהודים, וכן לגבי חגים ומועדים נוספים של יהודים, כמו פורים, חנוכה ותעניות שונות. חברי חברי הכנסת, עלתה גם הטענה, שגם אם אפשר בחלק ממועדים אלה לכנס את הכנסת, אין זה ראוי שהדבר ייעשה בשעה 16:00. לפיכך החליטה הוועדה, כי יושב-ראש הכנסת, לפי פנייה ממי שנבחר לכנסת החדשה, יוכל לדחות את ישיבתה הראשונה של הכנסת, רק בשל יום חג או מועד או זיכרון, ליום שלאחר מכן. בנוסף, יוכל היושב-ראש לשנות את שעת כינוס הכנסת בשל חג או מועד כאמור, ולמשל לקבוע כי הכנסת תכונס בשעות הבוקר. הוועדה סבורה כי בכך נמצא פתרון ראוי, שיבטיח מחד גיסא כי הכנסת תתכנס זמן קצר לאחר הבחירות ומאידך גיסא כי כל חברי הכנסת ובני משפחותיהם יוכלו להשתתף בישיבת הפתיחה החגיגית של הכנסת. הנוסח המונח בפניכם התקבל בהסכמה, ולפיכך לא הוגשו הסתייגויות להצעות החוק. אדוני היושב-ראש, אני מבקשת את אישורה של הכנסת לשתי הצעות החוק הללו: קודם חוק-יסוד: הכנסת, ואחר כך חוק הכנסת - בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה ליושבת-ראש ועדת הכנסת, חברת הכנסת רוחמה אברהם. לפני שאנחנו עוברים להצבעה, אבקש מחברי הכנסת לכבד את הנואם ולהפסיק את השיחות הפנימיות. תודה לכם. אנחנו נעבור להצבעה. תהיה הצבעה על כל חוק בנפרד. ההצבעה הראשונה תהיה על הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37) - קריאה שנייה ולאחר מכן קריאה שלישית. הצבעה מס' 1 בעד סעיפים 1-3 - 34 נגד - אין נמנעים - 2 סעיפים 1-3 נתקבלו. היו"ר יצחק זיו: השרים מצטרפים להצבעה? - כן. בעד – 34, פלוס השר רפי איתן, כלומר 35, נגד – אפס, ונמנע אחד. החוק עבר בקריאה שנייה. כעת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית. הצבעה מס' 2 בעד החוק - 33 נגד - אין נמנעים - 2 חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37) נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד – 33, פלוס השר רפי איתן, כלומר 34, נגד - אפס, ושני נמנעים. ההצעה נתקבל בקריאה שלישית. כעת, נעבור להצבעה השנייה - הצבעה על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 22), התשס"ו-2006. הצבעה מס' 3 בעד סעיף 1 - 32 נגד - אין נמנעים - 3 סעיף 1 נתקבל. רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): עכשיו, מצביעים על תיקון מס' 22. היו"ר יצחק זיו: אנחנו מצביעים על תיקון מס' 22. גדעון סער (הליכוד): זה על ה-14? רוחמה אברהם (קדימה): כן. זה על חג, מועד וכו'. היו"ר יצחק זיו: בעד – 32, פלוס השר רפי איתן, כלומר 33. כעת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 22). הצבעה מס' 4 בעד החוק - 31 נגד - אין נמנעים - 4 חוק הכנסת (תיקון מס' 22), התשס"ו-2006, נתקבל. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חוק-יסוד לא צריך 61? גדעון סער (הליכוד): לא. זה לא סעיף 4. היו"ר יצחק זיו: אני מזמין את אלה שיזמו את החוק - את חבר הכנסת דוד טל, ואחר כך את חבר הכנסת דוד אזולאי. בבקשה. דוד טל (קדימה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, תרשו לי לברך את הדור הצעיר שחובש את הספסלים העליונים, ואולי בשנים הקרובות יחבוש את הספסלים הללו. אדוני היושב-ראש, מעבר לכך, אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה, רוחמה אברהם, אשר כדרכה בקודש גם הפעם העבירה את החוק הזה בהסכמה וללא הסתייגויות, ליועצת המשפטית המסורה, הנאמנה והמוכשרת, הגברת ארבל, למנהלת הוועדה, למזכירות ולכל מי שלקח חלק, ובוודאי לעמיתי ולחברי חברי הכנסת הרב משה גפני והרב דוד אזולאי, שהגישו גם הם את הצעת החוק הזאת. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לחבר הכנסת דוד טל. חבר הכנסת הרב גפני, בבקשה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני גם מבקש להודות לחברת הכנסת רוחמה אברהם, יושבת-ראש ועדת הכנסת, שעשתה מלאכה נאמנה והעבירה חוק שהיה צריך באמת להעבירו במהירות. יש נושאים יותר חשובים שצריך לדון בהם - - - יעקב מרגי (ש"ס): לחברי הוועדה. משה גפני (יהדות התורה): רגע. אני מודה לחברי הוועדה. אני מודה למנהלת הוועדה ולמזכירות בוועדה. אני מודה ליועצת המשפטית ארבל, שעשתה פה מלאכה יוצאת מן הכלל. אני רוצה לומר לחברי הכנסת שנמנעו בהצבעה, שאני באמת שמח שזה לא גלש לוויכוחים שלא ממין העניין, וחברי הוועדה, יושבת-ראש הוועדה והיועצת המשפטית של הוועדה מצאו את הפתרון שיהיה לשביעות רצון כולם. זה בסעיף השני, שבו חבר כנסת שנבחר יכול לפנות ליושב-ראש הכנסת ולבקש דחייה, ומסתבר, כפי שהכנסת נוהגת כל הזמן, כך אכן יהיה. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה לחבר הכנסת הרב גפני. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך את האורחים ביציע שבאו מעכו, מהצפון. נקווה, בעזרת השם, שמהר נשוב כולנו הביתה ונמשיך לחיות בעירנו הטובה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות ולהצטרף לברכות של חברי חברי הכנסת דוד טל והרב גפני למנהלת הוועדה וליושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת רוחמה אברהם. תודה מיוחדת ליועצת המשפטית, ארבל, שאני חייב לציין שהיא עשתה בדבר הזה פשוט מלאכת מחשבת. על כך מגיעות כל התשבחות. הדבר הכי חשוב - אני חושב שזה אפילו שירות טוב לעובדי הבית, שלא יצטרכו לבוא בחול-המועד ולעבוד כאשר אנחנו נחים בבית. אדוני, תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה לחבר הכנסת אזולאי. יושבת-ראש הוועדה, חברת הכנסת רוחמה אברהם, בבקשה. רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, זו ההזדמנות באמת להודות לחברי על עצם העובדה שהם האירו את עיניה של הכנסת בתיקון מהותי וחשוב, אבל לא לפני שאני אומר לאזרחים מהצפון, מעכו, שמלווים אותנו כאן, משפט חשוב אחד: כנסת ישראל מחזקת אתכם. תמשיכו להיות חזקים. אנחנו נעזור לכם ככל שניתן, ותודה שבאתם לבקר אותנו. אני מודה למנהלת הוועדה, הגברת אתי בן-יוסף, על החריצות, הנאמנות ועל כל כושר העבודה הגדול שאני זוכה לו ממךְ. אני מודה לחברי הוועדה על כך שהאירו את עיני הוועדה בהערות מאוד חשובות. לך, אחרונה חביבה, היועצת המשפטית של הוועדה: זכיתי ביועצת משפטית מעולה. אני מודה לך על החריצות, על ההערות/ההארות. זו ההזדמנות גם להודות שיש צוות נפלא בוועדת הכנסת. תודה רבה. נסים זאב (ש"ס): אני יכול להשתתף. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יצחק זיו: הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת – לוח תיקונים להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49), התשס"ו-2006. החלטה בדבר תיקון טעות בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48), התשס"ו-2006. מסקנות ועדת הכלכלה בנושאים האלה: תגבור התחבורה הציבורית ביהודה ובשומרון; הפסקת השידור האנלוגי של ערוץ-2; שלטי חוצות לצד כבישים מהירים. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אני מצטרף לברכות לתושבי עכו והצפון. אנחנו מחזקים את ידיכם. החלטה בדבר תיקון טעות בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48), התשס"ו-2006 [נספחות.] היו"ר יצחק זיו: אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, להציג את ההחלטה. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, אורחינו היקרים מהצפון, אנחנו עובדים פה כסדרנו, משום שצבא-הגנה לישראל שוקד על כך שהביטחון יהיה כזה שאפשר יהיה לעבוד עבודה מסודרת בעשיית חוקים. אספר לכם שהיו שנים שבהן בגלל מצוקה בירושלים, ההנהגה הירושלמית עברה לעיר צור. על מנת לנהל את החיים כתקנם בקשר לסידור לוח השנה היהודי, שעכשיו דיברנו עליו, ולוחות השנה לפי האסטרונומיה, הם היו יורדים לחיפה על מנת לעשות את הטקסים הללו שנקראו טקסי סידור לוח השנה. אז תראו כיצד הדברים מתקשרים מזווית כזאת, מלפני 950 שנה בערך. חברי חברי הכנסת, אתמול תיקנו את חוק סדר הדין הפלילי, ותיקנו, בעקבות הערה שהעיר חבר הכנסת יצחק לוי, והוצאנו את בית-המשפט לנוער ומחקנו אותו והחלנו את החוק גם על מי שעומד בפני בית-המשפט לנוער. כתוצאה מכך אנחנו צריכים לשנות גם בהגדרות החוק. יש לכם כאן התיקון ודברי ההסבר, ואקרא רק את הפסקה השנייה: בסעיף 2 לתיקון מס' 48 אנחנו הגדרנו בזמנו "בית-משפט לנוער" ו"חוק הנוער", אבל לאחר קבלת הסתייגותו של חבר הכנסת יצחק לוי אנחנו מבקשים למחוק את ההגדרות האמורות. לאחר שתיקנו את הטעות הזאת, אנחנו מבקשים שהכנסת תאשר. היו"ר יצחק זיו: אנחנו עוברים להצבעה, שתהיה כמובן ידנית, בהרמת ידיים. ראובן ריבלין (הליכוד): אלקטרונית. אם המקורית היתה אלקטרונית, אז גם זו. היו"ר יצחק זיו: טוב. נסים זאב (ש"ס): כל הצעת חוק - זה הצבעה אלקטרונית. הצבעה מס' 5 בעד ההחלטה - 29 נגד - אין נמנעים - אין החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר תיקון טעות בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48), התשס"ו-2006, נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד - 29 פלוס השר כלומר 30, נגד - אין, ונמנעים - אין. אני קובע בזאת שהחלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר תיקון טעות בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48) נתקבלה. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49), התשס"ו-2006 [מס' כ/98; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 2006; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: הנושא הבא הוא הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49). אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אורחינו היקרים, כבר בירכנו אתכם. תיקון מס' 49 לחוק סדר הדין הפלילי הוא תיקון נאה, שהחלו בחקיקתו שלושה חברי הכנסת, ששניים מהם נמצאים והם חברי הכנסת יצחק לוי ומיכאל איתן. בזמנו היתה אתם גם חברת הכנסת לשעבר אתי לבני. כוונת התיקון היא לחייב מינויו של סניגור במקרים שבהם יש חשש או יש סיכוי שנאשם ייגזר דינו למאסר. הדבר משמעותי וחשוב, משום שאם מתנהל דיון מתוך חוסר עירנות לכך שבשלב מסוים אדם יאבד את חירותו ויישב בבית-סוהר - הדיון הזה צריך להתנהל מתוך הגנה מרבית. לכן סברו המציעים שתיקון שכזה צריך להיעשות, וסניגור חייב לעמוד לצדו של נאשם כבר בשלבים המוקדמים או ברגע שהסתבר שאכן עתיד או עשוי להיגזר מאסר על נאשם. זה תיקון שבמשך הזמן גם הפך להיות לתקנה, קודם שהיה לחוק, ובהרבה מן המקרים כבר נוהגים כך. החוק הסדיר נוהל מסוים. אני מברך את כל משרדי הממשלה שהיו שותפים לתיקון הזה ונערכו לו, ובמקרה זה חברו על מנת לסייע ולתמוך במעשיהם של חברי הכנסת שיזמו את החוק. אזכיר לטובה לא רק את משרדי הממשלה, אלא גם את הסניגוריה הציבורית במקרה הזה, שהיא חלק מן המערך התומך, שעבדה הרבה על מנת שהתקנה הזאת תצא כחוק, כפי שהוא לפניכם. אני מבקש מחברי הכנסת לקבל את החוק, להצביע בעדו פה-אחד. היו"ר יצחק זיו: יש הסתייגויות, ואני רואה שחבר הכנסת טלב אלסאנע ישנו. אני מזמין אותו להציג את ההסתייגות. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מצטרף לחוק, לרציונל של החוק, ולכן ההסתייגות היא לא הסתייגות מהותית אלא הסתייגות דיבור. אני רוצה לציין, שחבר הכנסת בן-ששון, שהוא יושב-ראש ועדת החוקה, עושה עבודה מצוינת, ואני מופתע לטובה, כחבר הוועדה, מהפעילות והנמרצות, וגם מהפעילות של חברי, חבר הכנסת יצחק לוי, שיזם הצעת חוק להביא למהפכה - אומנם אי-אפשר לומר מהפכה, אבל לשינוי חיובי בחוק הפלילי. לדעתי, החוק הזה מחייב שינוי גם מבחינת הבטחת זכויות אסירים, דיני ראיות וייצוג. החוק הזה הוא חלק מאותם חוקים שבאים לשפר ולהקנות ייצוג נאות והולם. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. האם אתה מוריד את ההסתייגות שלך? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): כן. היו"ר יצחק זיו: אם אתה מוריד, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על כל החוק - סעיפים 1-4, עם התיקונים. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1-4 - 36 נגד - אין נמנעים - אין סעיפים 1-4, לרבות לוח התיקונים, נתקבלו. יצחק גלנטי (גיל): - - - היו"ר יצחק זיו: בעד ההצעה – 36, פלוס השר רפי איתן, כלומר 37, נגד - אין, נמנעים - אין. ההצעה אושרה לרבות התיקונים. מתן וילנאי (העבודה-מימד): - - - היו"ר יצחק זיו: לצרף את חבר הכנסת וילנאי, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, עם התיקונים. הצבעה מס' 7 בעד החוק - 40 נגד - אין נמנעים - אין חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49), התשס"ו-2006, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד - 40, וכולל השר רפי איתן זה 41, נגד - אין, נמנעים - אין. אני קובע שהצעת החוק אושרה ועברה בקריאה שלישית. חבר הכנסת לוי, בבקשה. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להודות לחברי ולידידי, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, לא רק על הנעימות שבה הוא מנהל את הוועדה, אלא גם על היעילות ועל הזריזות, בעיקר בחוק הזה, שהוא חוק שהוחל עליו דין רציפות. הוא טופל וכבר הובא לכאן. כמובן - ברכותי לכל צוות הוועדה ולכל אלה שהשתתפו. ראובן ריבלין (הליכוד): בלי לוותר על העומק - - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בוודאי. חבר הכנסת בן-ששון בהחלט מביא אתו מהאקדמיה רובד מאוד חשוב לעבודה בכנסת, רובד של עיון ועומק. אני רוצה לומר שאני מקווה, חבר הכנסת בן-ששון, שאנחנו, בקדנציה הזאת, נוכל להביא עוד הצעות שבסופו של דבר יביאו יותר צדק ממה שקיים היום, וזו אחת מהן. תודה רבה, אדוני. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לחבר הכנסת יצחק לוי. אני מבקש שוב מחברי הכנסת להפסיק את השיחות ביניהם. זה מאוד לא מכובד שבזמן ישיבת המליאה יהיו כל כך הרבה רעשים. תודה. הצעת חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006 [מס' מ/212; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 1618; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק זיו: אנחנו נעבור לנושא הבא: הצעת חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה להציג את החוק. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב על כיסא יושבת-ראש הכנסת, השרים, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, שהיא הצעת חוק ממשלתית. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, המקנה זכאות לפיצויים לאדם שנפגע בגופו מפגיעת איבה, או שבן משפחתו מת כתוצאה מפגיעת איבה, איננו נותן מענה על מקרים של פגיעה מפעולות טרור שבוצעו על-ידי מי שאיננו עוין לישראל. לאחר הפיגוע בשפרעם, בחודש אוגוסט 2005, שבו נרצחו, על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי, ארבעה אזרחים בידי יהודי, עלה הצורך בתיקון החוק, כדי ליצור שוויון, כך שנפגעי אירוע מסוג זה יהיו זכאים לתגמולים לפי החוק. ראוי לציין, כי משפחות ההרוגים בשפרעם קיבלו פיצוי חד-פעמי, לפנים משורת הדין, שלא מכוח הוראות החוק. מטרת הצעת החוק לקבוע, כי לפגיעת איבה המזכה בפיצויים תיחשב גם פגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי אתני, ובלבד שהמעשה נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי, או שהוא נעשה בידי גוף שהוכרז כארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, בשליחותו או מטעמו. עוד מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לרכוש עקב מעשי אלימות הנובעים מהסכסוך הישראלי-ערבי, וזאת בדומה לפיצויים המשולמים כיום בעד נזק שנגרם לרכוש עקב פגיעות איבה שביצע מי שהוא עוין לישראל. חברי הכנסת, הצעת החוק מוגשת בצירוף הסתייגויות, ואני מבקש כבר בשלב זה להתייחס להסתייגות של חבר הכנסת רביץ, כי "לא קדמה לפגיעה התגרות". מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, פועלת "רשות מאשרת" המתמנה בידי שר הביטחון, שתפקידה לבדוק אם הפגיעה שאירעה הינה פגיעת איבה. מדברי נציגי הרשות המאשרת בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בהכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית עולה, כי כאשר תבדוק הרשות את קיומם של התנאים, כפי שמופיעים בהצעת החוק הממשלתית, כדי לאשר שהפגיעה היא אכן פגיעת איבה, ממילא יישללו מקרים שבהם ההתגרות היא הסיבה העיקרית למעשה האלימות שגרם לפגיעה. זאת ועוד, הכנסת תנאי נוסף של "אי-קיומה של התגרות" לעניין פגיעה על רקע לאומני, אשר אינו קיים בחוק בנוסחו היום לעניין פגיעת איבה של ארגון עוין לישראל, עלול לגרום להעדר אחידות, וזה עלול לגרום לפרשנות מוטעית של החוק. לפיכך, אני קורא לחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בנוסח הוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. הצעת החוק מוגשת בצירוף ההסתייגויות. אני מציע לאשר את הצעת החוק בנוסח הוועדה. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת משה שרוני. אני מזמין את מגישי ההסתייגויות לנמק את ההסתייגויות. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מברך על הצעת החוק הממשלתית. אני חושב שהיא הצעה ראויה, שבאה לתקן מעוות שקיים בספר החוקים. היוזמה באה לידי ביטוי אחרי אותו טבח בשפרעם, שעשה מפגע יהודי, ובו נרצחו ארבעה מתושבי העיר שלי, שפרעם. אני רוצה לציין את עמדתו של ראש הממשלה דאז, מר אריאל שרון. אני חושב שהעמדה שלו, גם בתגובה שלו על אותו מעשה נפשע וגם היוזמה לתקן את החוק שבאה ממשרדו, מלשכתו וממנו, הן דבר שצריך להעריך אותו היום. אני זוכר, באותו יום או למחרת היום שקרה אותו טבח, הוא התקשר אלי וביקש להביע את תנחומיו למשפחות השכולות, ואמר מלים כדרבונות בגנות אותו פיגוע נורא. לאחר מכן, כשהממשלה - וראש הממשלה דאז, מר שרון - הודיעה שלפנים משורת הדין ישולמו פיצויים למשפחות השכולות, חשבתי וגרסתי שלא צריך ללכת לפנים משורת הדין אלא בחקיקה שתוסדר על בסיס שוויוני. הגשתי בזמנו הצעת חוק, והיות שלממשלה יש יתרונות בהגשת הצעות חוק והיא יכולה להביא אותן לקריאה ראשונה, מובן שתמכנו בקידום הצעת החוק של הממשלה, שהיום, בכנסת הזאת, היא באה לסיום העיסוק בה, לסיום חקיקתה. בקשר לאותה הסתייגות של חבר הכנסת רביץ, אני חושב שהיא מיותרת. היא יכולה לפעול גם הפוך על הפוך. אני לא חושב שצריך לחפש נתיבי מילוט. אם יהיו נתיבים, כמובן, הדין והמשפט ידונו בהם, אבל לא לחפש נתיבי מילוט לכל מי שלא יהיה שיעשה מעשה נפשע כנגד אזרחים, יהיו אשר יהיו, יהודים או ערבים או מי שלא יהיו. על כן, אדוני היושב-ראש, אני מברך על הצעת החוק, אנחנו תומכים בה ואנחנו כבר, מלכתחילה, מורידים את ההסתייגויות שלנו. תודה רבה. סליחה, אני רוצה לברך את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על העיסוק שלו בנושא. אני יודע שאף שזו הצעת חוק ממשלתית, היא נתקלה בקשיים גם בוועדה, אבל חבר הכנסת שרוני קידם אותה בצורה ראויה, ואני מברך אותך, אדוני. היו"ר יצחק זיו: כולם ירדו? תודה. חבר הכנסת אברהם רביץ, אתה מוריד את ההסתייגות? אברהם רביץ (יהדות התורה): מה פתאום? היו"ר יצחק זיו: לא. אז בבקשה, אתה מוזמן. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה, ראשית כול, להקדים ולומר שההסתייגות שלי לא באה כדי לומר אמירה שאני נגד המגמה של הצעת החוק הזאת. אני חושב שהיא ראויה לחלוטין בחברה שלנו, אבל אני מדבר מהצד הפרקטי לחלוטין. הרי מה אנחנו עומדים לעשות כאן? כאשר אדם ניזוק בידי פלוני – ואני מדבר על פסקה (4), לא על פסקה (5), שם אין לי הסתייגות. בפסקה (5) מדובר על ארגון שהוכרז על-ידי ממשלת ישראל כארגון טרוריסטי. אינני מתייחס לפסקה הזאת בהסתייגותי כלל וכלל. אני מדבר על פסקה (4). היו"ר יצחק זיו: אני מבקש מהצד השמאלי של המליאה להפסיק את השיחות כי הרעש מפריע. תודה. אברהם רביץ (יהדות התורה): שני בני אדם, במקרה האחד מהם ערבי והשני יהודי, רבו ביניהם, התגוששו. גברה ידו של האחד מהם על השני ועשה לו נזקים. הריב התפתח מדברים של מה בכך. למשל – ואני לוקח דברים מן ההיסטוריה שלנו - משחק כדורגל בין שתי קבוצות, ואינני רוצה להזכיר כאן את השמות, אבל כולם יודעים במה מדובר. הריב נוצר בין קבוצות אנשים, בכלל, על רקע של יריבות בכדורגל; או שני שכנים, שיש ריב על תליית כביסה שמפריעה לאחד מהם, נוצר ריב בין שניהם ובמקרה האחד יהודי והשני ערבי. רוחמה אברהם (קדימה): - - - אברהם רביץ (יהדות התורה): תרשי לי, אל תעזרי לי. אני עשיתי את זה בוועדה – אה, מי זאת? רוחמה אברהם? את לא היית בוועדה. אני יודע בדיוק על מה מדובר, אני יודע לקרוא את החוק. ומשמעות החוק היא כמובן שהיה שם סכסוך על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני. איזה סכסוך בין יהודי לערבי לא יתפתח לסכסוך בין ישראל לפלסטין? כל דבר יגיע לזה באופן טבעי, כי הרקע הזה קיים. אבל, ממה הוא מתחיל? הוא מתחיל מריב בין בני אדם, על רקע פשוט וטבעי. או, שהיתה התגרות של האחד כלפי השני. ההוא קילל אותו והוא אמר לו: מה, אתה מקלל אותי? – קילל את האמא שלו. את האמא שלי אתה מקלל? ואז התחילו ריב והתגוששות וזה הביא לתוצאות כאלו ואחרות, כאשר האחד ישראלי והשני הוא פלסטיני או ערבי. לכן אני חושב, שכדי שהחוק הזה כן יהיה חוק שיכוון בדיוק – הרי מה אנחנו רוצים להשיג בחוק הזה? כתצאה מריב של שני בני אדם, שני אזרחים רגילים, שהאחד הזיק לאחר, במקום שהוא יתבע אותו תביעה אזרחית על הנזקים, אנחנו משליכים את הדבר הזה על תקציב המדינה, על משרד האוצר. הוא יצטרך לשלם את תוצאות הריב בין שני בני אדם, כיוון שבכל זאת קיים רקע של שנאה, אולי, רחמנא ליצלן. לכן, כל מה שביקשתי להוסיף – ואינני משנה את החוק כלל וכלל, אני רק מבהיר ומחדד את מטרת החוק ואומר: כאשר הריב ההוא או הנזק ההוא באו ללא התגרות מוקדמת. אז אומרים: בית- המשפט יחליט, בית-המשפט יבדוק, הוא כבר ידע אם היתה התגרות מוקדמת או לא. קילל אותו, אז כן היתה התגרות או לא היתה, מי ידע מזה? כדי לוודא שהחוק ייתן תשובה למטרתו ולא לשום דבר אחר, כי בכל זאת אנחנו הולכים להעביר סכסוך כספי בין שני בני אדם ולהעמיס את הסכסוך הזה על קופת המדינה, אני מציע להצביע בעד ההסתייגות שלי ובעד החוק. תודה רבה, אדוני. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לחבר הכנסת רביץ. הסתייגות של חבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת אלדד, אם אפשר לנמק את שתי ההסתייגויות. תודה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, מטרת החוק ראויה, אבל כידוע, מקרים קשים עושים חוקים רעים. ומקרה הרצח והלינץ' בשפרעם היה מקרה רע, והוא עושה חוק רע. אני תומך במטרת החוק ואני אצביע בעד החוק. ההסתייגויות שאני בא לנמק באות להסביר - משום שלהבנתי, התיקונים הם בעייתיים בפני עצמם, ואני לא בטוח שנצליח לתקן את כל מה שאנחנו רוצים לתקן. שני אנשים רבים על מקום חנייה. ריב על מקום חנייה בין יהודי לערבי, יכול להסתיים בקללות, יכול להסתיים ברצח. ריב בין ערבי לערבי או יהודי ליהודי על אותו מקום חנייה, יכול להסתיים בקללות או ברצח. משפחת הנרצח במקרה הראשון, שבו הריב הוא בין יהודי לערבי, תבוא ותטען כי הסיבה העיקרית לכך שזה נגמר ברצח ולא בקללות, היתה הסכסוך היהודי-ערבי. איך אפשר להוכיח דבר כזה? לכן אני קורא לכם לתמוך בהסתייגות של הרב רביץ, שהוא נימק אותה קודם. לא פחות עקרוני מהדבר הזה, אנחנו מקבלים שני פסקאות – (4) ו-(5) כתוספת לסעיף 1 בחוק. פסקה (4) אומרת, שפגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי, וזה, להבנתי, כולל הכול, כלומר אם מישהו נפגע בגלל הסכסוך, אם מטרת הפגיעה היתה לבטא שנאה, לבטא את העוינות, לבטא בדרך של אלימות את הסכסוך, זה כולל הכול. פסקה (5) מיותרת. פסקה (5) אומרת בעצם, שאם אדם שייך היום לתנועת "כך" ויש לו ריב עם שכנו על תליית כביסה, עצם העובדה שהשכן קיבל מכות בסוף הסכסוך, והשכן המרביץ שייך לתנועת "כך", הופך את העניין לפגיעה על רקע הסכסוך היהודי-ערבי. נדמה לי שפסקה (4), די בה, ואני מציע למחוק את פסקה (5). תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה. אנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגויות, ואנו מצביעים כעת על שם החוק כנוסח הוועדה. כאשר ירדו ההסתייגויות אנו עוברים להצבעה כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 8 בעד שם החוק – 57 נגד – אין נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד שם החוק – 57, נגד – אין, נמנעים – אין. אוסיף את חבר הכנסת רפי איתן, אז בעד – 58, נגד – אין, נמנעים – אין. שם החוק עבר כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. עוברים לסעיף 1, הסתייגות של חבר הכנסת אברהם רביץ. מי בעד ההסתייגות? הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 13 נגד – 49 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת אברהם רביץ לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. מי בעד הצעת הוועדה? הצבעה מס' 10 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 57 נגד – אין נמנעים - אין סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: אני קובע שסעיף 1 עבר כהצעת הוועדה. לאותו סעיף יש לנו הסתייגות של חבר הכנסת אלדד. נצביע כעת, מי בעד ההסתייגות? הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 10 נגד – 48 נמנעים – 1 ההסתייגות של חבר הכנסת אריה אלדד לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: ההסתייגות נדחתה. אנו עוברים להצעת הוועדה - אנו עוברים להצבעה על סעיף 1. הצבעה מס' 12 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 63 נגד – אין נמנעים – 2 סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: סעיף 1 עבר כהצעת הוועדה. בעד – 63 פלוס השר רפי איתן, 64, נגד – אין, נמנעים – 2. עוברים לסעיף 2, ההסתייגות של חבר הכנסת אלדד. מי בעד? הצבעה מס' 13 בעד ההסתייגות – 11 נגד – 48 נמנעים – 1 ההסתייגות של חבר הכנסת אריה אלדד לסעיף 2 לא נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: ההסתייגות לא נתקבלה. אנו עוברים להצבעה על סעיף 2 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 14 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 62 נגד – אין נמנעים – 2 סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: סעיף 2 התקבל כהצעת הוועדה. 62, פלוס השר רפי איתן – 63, נגד – אין, נמנעים – 2. אנו עוברים לסעיף 3. מי בעד הצעת הוועדה, מאחר שאין הסתייגויות? הצבעה מס' 15 בעד סעיף 3 – 64 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 3 נתקבל. היו"ר יצחק זיו: סעיף 3 התקבל כהצעת הוועדה, 64, פלוס השר רפי איתן – 65, בקריאה שנייה. אנו עוברים לקריאה שלישית. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 62 נגד – אין נמנעים – 1 חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, נתקבל. היו"ר יצחק זיו: בעד – 62, פלוס השר רפי איתן, 63. אני קובע שהצעת חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, עבר בקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת משה שרוני. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, שרים, חברי הכנסת, אני רוצה להודות מעל במה זאת לכל חברי הוועדה שהגיעו להסכמה להעביר את החוק של הממשלה בצורה נבונה ונכונה. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, גברת ג'ודי וסרמן, ולכל הצוות ששקד ועשה הכול. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת משה שרוני. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הגבלת מספר השרים וסגניהם) [הצעת חוק פ/215/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אורי אריאל) היו"ר יצחק זיו: אנו עוברים להצעות חוק בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הגבלת מספר השרים וסגניהם), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת אורי אריאל. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השרים, אדוני ראש הממשלה, אני אכן, אדוני שר הפנים, ביקשתי להצמיד את הצעתי להצעת החוק של חבר הכנסת גדעון סער, שעלתה להצבעה ואושרה לפני שבוע מטעמים שאני לא הבנתי. ההצעה לא הוצמדה. יש בה אכן תוספת, אם כי היה ראוי להצמיד. יש בה תוספת שמתייחסת לסגני השרים. היו"ר יצחק זיו: הגבלת המספר של השרים וסגניהם. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הסגנים מוגבלים בהצעת החוק שאני מגיש פה לתשעה. איני חושב, שאחרי שהכנסת אישרה לפני שבוע את הצעתו של חבר הכנסת סער בעניין, צריך להרחיב ולהסביר למה צריך 18 שרים. אולי יש פה דבר שממחיש זאת יותר מכול: המציאות, אדוני היושב-ראש, אתה כל פעם צריך להזכיר שקולו של השר איתן שיושב בפינה ואין לו לחצן אלקטרוני, מעידה עד כמה המצב פה מביך, הייתי אומר, אולי גם מביש באיזו מידה. היות שלפני שבוע דנו, רק אזכיר לחברי הקואליציה מי מהם הצביע לפני שבוע בעד הצעת החוק של חבר הכנסת סער, בטח יעזור להם - אני מדבר רק על חברי הקואליציה – השר אליהו ישי, חבר הכנסת גלנטי, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, חברת הכנסת רוחמה אברהם, חבר הכנסת אבישי ברוורמן, חבר הכנסת משה שרוני, ויכול להיות ששכחתי מישהו, אז אני מתנצל. אני מציע לכנסת גם בפעם הזאת לאשר את זה בקריאה הטרומית, לאחד את ההצעות בדיונים לקראת קריאה ראשונה, ולהביא קצת סדר וקצת יותר כבוד לבית. תודה. היו"ר יצחק זיו: אני מזמין את כבוד השר יעקב אדרי להשיב. קריאות: - - - היו"ר יצחק זיו: נעבור לכל ההצעות יחד. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הגבלת מספר השרים וסגניהם) [הצעת חוק פ/513/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אבשלום וילן) היו"ר יצחק זיו: אני מזמין את חבר הכנסת אבשלום וילן. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מציע לכולנו, בואו נשמור על כבוד הבית. מסיבה טכנית של הלחץ שהיה במזכירות וכו', הגיעה לפני שבוע הצעתו של חבר הכנסת גדעון סער, שהיא זהה כמעט בדיוק להצעתו של חבר הכנסת אורי אריאל ולהצעתי שלי, והבית אישר אותה. היום, באיחור של שבוע, עולות שתי ההצעות שלפני שבוע היו אמורות להיות צמודות לאותה הצעה ולא עלו. אין עמדת ממשלה בנושא. השר רמון הסביר לפני שבוע בהרחבה מדוע הממשלה, עם מספר השרים שהיא מונה, לא יכולה לקבוע עמדה, הכנסת צריכה להחליט. עכשיו אני שואל כבר שעה את יושב-ראש הקואליציה, מה השמחה? איך קורה שלפני שבוע הכנסת מאשרת והשבוע הקואליציה מתנגדת? אני פה פונה לחברי בקואליציה לא בהתרסה – בואו נשמור על כבודו של הבית. אם ההצעה הזהה של חבר הכנסת גדעון סער עברה, אין סיבה ששתי ההצעות האחרות, הזהות לחלוטין, לא יעברו. אחרת אנו פשוט עושים מעצמנו חוכא ואטלולא. ההצבעה המרכזית היתה לפני שבוע. אביגדור יצחקי (קדימה): אם יש חוק אחד, למה אתה צריך עוד אחד? אבשלום וילן (מרצ): חבר הכנסת אביגדור יצחקי, אתה משום-מה לא מבין את סדרי הפעולה של הבית. פעם אחר פעם אתה מנסה לשנות סדרי בראשית, ואתה פוגע בלי שהתכוונת בכבודו של הבית. הנוהל בכנסת אומר, שהצעות חוק זהות עולות בדיוק באותו זמן. מבחינה טכנית, לפני שבוע לא היה אפשר לעשות את זה, ולכן מה שהיית צריך לעשות באמת – להגיד, לפני השבוע שעבר, לאפשר לעבור את זה, ואחרי זה הדיון נערך במשותף. לא תיאמתי עמדות עם חבר הכנסת גדעון סער ולא עם חבר הכנסת אורי אריאל. שלושתנו הגשנו במקרה אותה הצעת חוק. שר הפנים רוני בר-און: גם הוא מצביע - - - גדעון סער (הליכוד): אל תאמין לו, הוא פרובוקטור רציני. אבשלום וילן (מרצ): השר בר-און, אתמול כבר היה סיבוך אחד. אל תסתבך בתוך 24 שעות פעמיים, זה לא לכבודה של הממשלה. חבר הכנסת יצחקי, הנוהל התקין של הכנסת אומר שההצעות מוצבעות בו-זמנית, עוברות או לא. מה שקורה פה הוא פשוט לא לכבודו של הבית. לכן אני פונה לחברי הקואליציה, אנא, תאפשרו להעביר את הצעת החוק הזאת בקריאה טרומית, כמו הצעת החוק של גדעון סער, שתי הצעות, יהיה דיון מסודר לאחר מכן בוועדת הכנסת, יהיו בעד, יהיו נגד, ונגבש עמדה מסודרת. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה לחבר הכנסת אבשלום וילן. אני מזמין את השר אדרי להשיב על שתי ההצעות של חברי הכנסת אבשלום וילן ואורי אריאל. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנו הבענו את עמדתנו, שבנושאים שהם בסמכותה המלאה של הכנסת, הכנסת תקבע. לפיכך, ההחלטה היא בידי חברי הכנסת. תודה. היו"ר יצחק זיו: אנו עוברים להצבעה הראשונה. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת אורי אריאל? הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 23 נמנעים – אין קריאות: - - - היו"ר יצחק זיו: אני חוזר על ההצבעה. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 36 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הגבלת מספר השרים וסגניהם) נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 31, נגד – 36, נמנעים – אין; אני אוסיף את השר, רפי איתן. בעד או נגד, השר רפי איתן? נגד. אנו מוסיפים – נגד 37. ההצעה לא התקבלה. כרגע אנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת אבשלום וילן. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 40 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הגבלת מספר השרים וסגניהם) נתקבלה. היו"ר יצחק זיו: בעד – 34, נגד – 40, פלוס השר רפי איתן, 41, נמנעים – אין. אני קובע שההצעה לא התקבלה. חבר הכנסת אלי אפללו הוסיף את קולו נגד. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - ביטול משרת שר בלי תיק) [הצעת חוק פ/423/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק זיו: הנושא הבא - הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - ביטול משרת שר בלי תיק). אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד, ואחריו – חבר הכנסת אורי אריאל. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי וגבירותי השרים והשרות, חברי הכנסת - - היו"ר יצחק זיו: חברי הכנסת, נא להפסיק לנהל את השיחות. לא נתחיל עד שלא יהיה כאן שקט, תודה. חבר הכנסת אריה אלדד, אתה יכול להתחיל. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - 24 שרים בממשלת ישראל היום, וכדי להיראות טוב לא הוסיפו עוד שולחן, כי שני שולחנות לא נראים ממש טוב, אז שמו כמה שרים בפינות. שמו כמה שרים בפינות, מעבר לחשש הסביר שהם לא יתחתנו שבע שנים, כי הם יושבים בפינה, ומעבר לביזיון, שהם עד היום לא מסוגלים להצביע וצריך לרשום את קולותיהם, כי אין מערכת הצבעה, מספרם גדול מדי. נדמה לי שפעם אחר פעם אנו מעירים על התופעה של מינוי שרים בלי תיק, רק כדי לאפשר לראש הממשלה בזמן המשא-ומתן הקואליציוני להשיג יותר מפלגות שיצטרפו לממשלה, אבל כבר נמצאו לזה פתרונות פרלמנטריים של שינוי המפתח של מספר חברי הכנסת המזכים בשר בממשלה. לכאורה, לפני שבוע קיבלנו הצעה שתייתר את הצעת החוק שלי. כי אם תתקבל הצעת החוק להגבלת מספר שרי הממשלה ל-18, קרוב לוודאי שלא יהיו שרים בלי תיק, כי לכולם תהיה עבודה. רק מה, בתוך עמנו אנו חיים, או נכון יותר, תחת עול ממשלתנו הכבדה אנו חיים, ואנחנו יודעים שהממשלה הבאה, אחד הדברים הראשונים שהיא תרצה לעשות, אם חוק 18 השרים יתקבל, יהיה לבטל את חוק ה-18. אז אנחנו באים לנסות לעגן בחוק-יסוד את העדר הצורך במינוי שרים בלי תיק, כדי שמספר השרים ישקף באופן אמיתי גם את התפקידים החשובים שיש לממשלה למלא, כי הרי אין סוף לדמיון היצירתי של מזכירי ממשלה או אלה שממונים על המשא-ומתן הקואליציוני. לא ממנים סתם שר בלי תיק, כי השאלה, בלי איזה תיק הוא, או מה יש בתיק שאין לו? יש רשות השידור, הכול בסדר שם, לא צריך שר ממונה על רשות השידור? ומה, אין רשות שנייה, למה, ברשות השנייה לא צריך איזה שר ממונה? ולמה שלא יהיה שר, אומנם בלי תיק, אבל ממונה על "גלגל"צ"? פתרנו את בעיית ה"פלייליסט" והשליטה המוחלטת של "גלגל"צ" בשוק המוזיקה הישראלית, נמנה שר שיהיה מופקד על ה"פלייליסט". ומה עם שר שצריך להיות מופקד על מה שיש לנו רק "על-פי מקורות זרים"? ואולי בהזדמנות זו צריך שר שיהיה מופקד על "המקורות הזרים"? כולנו יודעים, שמשרת שר בלי תיק, כל תכליתה היא אורתופדית, להגדיל את הגמישות של ראש הממשלה. מכיוון שזאת בעיה אורתופדית, אני מקווה שיבוא שר הבריאות להשיב על הצעתי זאת. אבל מכיוון שלא שר הבריאות ישיב, אלא שוב יזעיקו לכאן שר בלי תיק, נשמע את תשובתו ונענה אם הממשלה תתנגד. תודה רבה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לחבר הכנסת אלדד. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - ביטול משרת שר בלי תיק) [הצעת חוק פ/624/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יצחק זיו: אני מזמין את חבר הכנסת אבשלום וילן להעלות הצעת חוק שהוצמדה להצעה הקודמת. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, זה המשך – במובן מסוים – של הצעות החוק הקודמות, בעניין מספר השרים הבלתי-מוגבל שיש לממשלה, כרגע זה 26? רוחמה אברהם (קדימה): 24. אבשלום וילן (מרצ): 24, עם אופציה ל-26. במקרה דנן, אין היגיון - כמו שהחליטו שלא יהיו סגני שרים, אין היגיון שיהיו שרים בלי תיק. אני יודע שאנחנו רק בראשית הדרך. שמעתי לפני שבועיים, שבאיטליה יש 99 שרים וסגניהם. אז עוד ארוכה הדרך. לכן הם לקחו גם את הגביע העולמי. אז יש להם גביע עולמי גם בכדורגל ויש להם גם שרים וסגני שרים. בנימין נתניהו (הליכוד): כישלון ישראלי. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אז לרוחמה אברהם יש סיכוי להיות שר? שר הפנים רוני בר-און: שר אוצר יש באיטליה? אבשלום וילן (מרצ): אני לא יודע, אבל בוא נלמד מאיטליה את הדברים הטובים, א. כדורגל; ב. בכל אופן היא בין שמונה המעצמות התעשייתיות בעולם. שר הפנים רוני בר-און: גם הכדורגל שלהם לא שווה כלום. אבשלום וילן (מרצ): בנושא של היציבות הפוליטית לא ניקח את הדוגמה מאיטליה. אדוני היושב-ראש, אני מציע לתמוך בהצעה, שר בלי תיק בהרכב הקיים לא יהיה קיים. לפחות במשהו נצטמצם. תודה. היו"ר יצחק זיו: אני מזמין את כבוד השר יעקב אדרי להשיב. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בנושא הזה היה דיון נוקב ורציני בוועדת השרים לחקיקה, והיא החליטה להתנגד להצעות החוק. הממשלה חייבת לשמור לעצמה את הזכות למנות שרים ללא תיק על מנת לאפשר להם לטפל בנושאים חשובים, כדוגמת השר הממונה על רשות השידור. עד היום אנחנו עדים לחשיבות העניין הזה. בנוסף, גם בממשלות קודמות מונו שרים ללא תיק אשר טיפלו - - - ראובן ריבלין (הליכוד): כבוד השר, אתה מדבר ברצינות או בצחוק. השר יעקב אדרי: אני מדבר במלוא הרצינות. ראובן ריבלין (הליכוד): כי את הצחוק הזה אנחנו לא אוהבים. השר יעקב אדרי: כפי שאתה יודע, אני מדבר במלוא הרצינות. בנוסף, גם בממשלות קודמות מונו שרים ללא תיק, אשר טיפלו בנושאים חשובים, דוגמת ביטחון ושירותים חשאיים, עיסוקים בשירותי דת, תיאום בין הממשלה לכנסת, ענייני ירושלים וכו', ותרומתם היתה רבה. לפיכך, אנחנו מבקשים להתנגד לחוק המוצע. תודה. היו"ר יצחק זיו: תודה רבה לשר יעקב אדרי. אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני ראש הממשלה, רבותי השרים, חברי הכנסת - - היו"ר יצחק זיו: סליחה, חבר הכנסת אריה אלדד, לא נוכל להמשיך אם יימשך הרעש במליאה. אני איאלץ לעשות הפסקה, אלא אם יהיה כאן שקט. היו"ר דליה איציק: חברי השרים, סדרנים, נא לסגור דלתות. חברת הכנסת אורית נוקד, שבי במקומך, בבקשה. חבר הכנסת סער. תודה. בבקשה, אדוני. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - מכובדי השר אדרי, שבא להשיב בשם הממשלה, והוא איש יקר וחביב ומסור ונאמן ומתוקן ומקובל והתראיין לעיתון "ידיעות אחרונות", מדור "24 שעות", ב-4 ביולי למניינם, והוא אומר: אני מרגיש שאני לא עושה כלום. שר הפנים רוני בר-און: זה היה אז. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה היה כשהוא היה שר בלי תיק. אני מצטט: "שר בלי תיק, בלי תוכן ממשי, זה תפקיד די מיותר. אם אמשיך להרגיש שאני לא עושה כלום ולא ממצה את היכולות שלי, ייתכן שאסיק מסקנות ואחזור להיות חבר כנסת מן השורה, תפקיד שלמעשה מעולם לא עשיתי כי ישר מוניתי לסגן שר ואחר כך לשר". נאמנים דברי אמת. אני מברך את השר אדרי, שבעיתון נפוץ למדי אומר את האמת. שרים בלי תיק, מכירים את זה חברים שהיו בזה, מבזבזים את עצמם, וראוי שיהיו חברי כנסת פעילים; הם חסרים בוועדות, הם חסרים בכנסת. הכבוד איננו חשוב לעניין הזה, העול הכספי הוא עול כספי, הוא בזבוז, הממשלה גדולה מדי, מנופחת מדי, ואני קורא לחברים לתמוך בהצעת החוק שלי למרות התנגדות ועדת השרים לחקיקה. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. האם חבר הכנסת אבשלום וילן רוצה לממש את זכותו? לא. עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול משרת שר בלי תיק) של חברי הכנסת אורי אריאל ואריה אלדד. נא לשבת במקומות, אני מפעילה את השעונים. הצבעה. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 41 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים - 1 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול משרת שר בלי תיק) נתקבלה. היו"ר דליה איציק: בעד - 41, נגד - 49, נמנע אחד. אני קובעת שההצעה לא התקבלה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול משרת שר בלי תיק) של חבר הכנסת רן כהן וקבוצת חברי הכנסת. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 37 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים - 1 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביטול משרת שר בלי תיק) נתקבלה. היו"ר דליה איציק: בעד – 37, נגד – 45, נמנע אחד. אני קובעת שההצעה לא התקבלה. הצעת חוק זכויות תלמידים מחוננים ומצטיינים, התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/355/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דליה איציק: אנחנו עוברים להצעת חוק של חבר הכנסת יורי שטרן, שבא אלינו במיוחד. אנחנו מאחלים לו בריאות מלאה, ואנחנו קוראים לו אלינו כאן לבמה. יורי שטרן (ישראל ביתנו): תודה, כבוד היושבת-ראש, תודה רבה על כל האיחולים והדאגות שלך כלפי. אני מקווה לא לאכזב. חברי, אני רוצה להציג את הצעת חוק זכויות תלמידים מחוננים ומצטיינים. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת בני אלון. חברת הכנסת טרטמן, אני בטוחה שאת רוצה להקשיב לחבר הכנסת יורי שטרן. סדרנים, לא לאפשר לדבר. חבר הכנסת אריה אלדד, מי עומד לידו? השר אדרי, בבקשה. השר ישי, בבקשה. השר ישי, כשהממשלה לא נמצאת פה, אין כזה בלגן. סדרנים, לא לאפשר לאף אחד לעמוד כך. אי-אפשר לנהל כך הצבעות. חבר הכנסת יורי שטרן, בבקשה. יורי שטרן (ישראל ביתנו): תודה. אני מגיש את הצעת חוק זכויות תלמידים מחוננים ומצטיינים. על הצעה זו חתומים חוץ ממני חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב, אלכס מילר, רוברט אילטוב, אסתרינה טרטמן, יצחק אהרונוביץ וליה שמטוב. הצעת חוק זו רוצה לקבוע שינוי דגשים במערכת החינוך, וזה שינוי מאוד חשוב. הוא לא רק רצונם של כמה וכמה אנשים שעוסקים בתחום החינוך, הוא גם בעצם המלצה של הוועדה המיוחדת שעבדה לפני כשנתיים בהנחיית שרת החינוך דאז. מדובר על כך שבמשך שנים, עשרות שנים בעצם, הכיוון המרכזי והמשימה המרכזית של מערכת החינוך במדינת ישראל היו שוויון, אינטגרציה, לדאוג לתלמיד החלש. זה כיוון נכון, אנחנו לא יכולים לזרוק משדה הקרב החינוכי אף תלמיד, אף ילד, וצריכים לדאוג לחלשים. היו"ר דליה איציק: אדוני שר המשפטים, בבקשה. יורי שטרן (ישראל ביתנו): אבל במערך הזה איבדנו את הערך הגבוה של הצטיינות, את הערך של לימודים קשים עם הישגים גבוהים, והתוצאה מכך היא הידרדרות של מערכת החינוך, הידרדרות מתמשכת מאוד. זו כבר עובדה שכולנו, לצערי, חייבים להסכים אתה, שמערכת החינוך של מדינת ישראל, בחיפוש אחרי אינטגרציה ואחרי טיפול בתלמיד הממוצע והחלש, בסופו של דבר איבדה את ההצטיינות ואת ההישגים בלימודים ולא עזרה לתלמיד החדש כתוצאה מכך, אלא פגעה בו. כי כאשר אין חזק, גם החלש נחלש עוד יותר. לכן יותר ויותר הצטבר חומר וניסיון במערכת החינוך, וזה חומר וניסיון של טיפוח הצטיינות ליד הדאגה לחלש. אלה ערכים לא סותרים, לא מנוגדים זה לזה. הצעת החוק שאני מציג הוכנה על-ידי חברת הכנסת הקודמת מל פולישוק, שהיתה יושבת-ראש ועדת החינוך, ובהסכמתה הגשתי הצעה זו, כי אני מסכים עם הרוח. היא באה ליצור זכות חדשה, זכות התלמיד המחונן ללמוד בסביבה חינוכית ראויה, זכות שלא קיימת במערכת, אף שבמשרד החינוך יש אנשים ויש אגפים שעוסקים בכך. זה לא משהו חדש, זה לא מהפכה טוטלית. אבל זה בהחלט שדרוג של המערכת הקיימת. יהיה אדם שממונה מטעם השר על המחוננים, על התלמידים המחוננים, וכמו שיש מערכת שמטפלת בחינוך המיוחד, בתלמידים שיש להם בעיות למידה, כך ניתן יהיה ליצור מערך שיהיה ממונה - ועדת היגוי - שידע לטפח את הערך של הצטיינות ואת התלמידים שמוכנים להגיע להישגים גבוהים ולהשתמש בהם ככלים לקידום מערכת החינוך לכולם, לכל אלה שמצטיינים ולכל אלה שאינם מצטיינים. גם הם ישיגו הישגים גבוהים יותר. ודאי שהנושא הזה, שכולל גם שעות נוספות, מחייב תוספת תקציב, וזה מה שמדאיג את שרת החינוך; ודיברתי אתה. אני חושב שאנחנו ביחסי ידידות ועבודה טובים זה שנים רבות, ואני מבין את הדאגה שלה, שיטילו על המערכת, על משרד החינוך, עוד חוק אחד שאין מאחוריו גיבוי תקציבי, ולכן המשרד יצא כמשרד שלא מבצע את מה שמוטל עליו. אני אומר לך שוב, שרת החינוך, קודם כול, זה שינוי דגשי ושינוי מערכתי, והכסף לשינוי המערכת, לשדרוג המערך הארגוני הקיים הוא כסף זעום. ובתקציב של משרד החינוך אפשר לאתר אותו. שאר הדברים הם נושא לדיון עם משרד האוצר ועם שאר הגופים, עם ראש הממשלה. כי מדובר פה בשינוי המתבקש במערכת כולה, בכיוון שלה, בהכוונה שלה, זה הרבה פחות תקציבי מאשר תודעתי. הייתי מבקש משרת החינוך לתת להצעת חוק זו לעבור בקריאה ראשונה. אני יודע שיש חברת כנסת נוספת, רונית תירוש, שהיתה מנכ"לית משרד החינוך, שגם היא מכינה הצעה זהה או דומה, ואני חושב שבכוחות - - - רונית תירוש (קדימה): והרב מלכיאור. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): יש לנו הצעה של הוועדה. יורי שטרן (ישראל ביתנו): סליחה, והרב מלכיאור, חבר הכנסת ויושב-ראש הוועדה. לדעתי, בכוחות משותפים אנחנו מסוגלים לקדם את הנושא, גם בהכרה מלאה במגבלות התקציביות. לכן, כבוד שרת החינוך, זה בידיים שלך. אם תגידי שאת ממשיכה לא להסכים, אני מבקש לא להצביע היום ואנחנו נקיים דיונים. אם בכל זאת תראי שיש פה אפשרות לקדם את העניין על-ידי דיונים אינטנסיביים בוועדת החינוך לטובת משרד החינוך, לטובת החינוך במדינת ישראל, אני חושב שכדאי לתת לחוק הזה להתקדם, כי גם הפגרה היא זמן יקר, וחבל. ואני מכיר את יושב-ראש ועדת החינוך, אין לי ספק שהוא יקיים לא ישיבה אחת, ואפשר להתחיל בדיונים נוסף על הדיונים הפנימיים שאתה רוצה לעשות במערכת. לכן אני עדיין מבקש ממך לתת לחוק הזה לעבור בקריאה טרומית, כאשר המחויבות של כולנו היא לעשות את זה בתיאום מלא אתך, בתיאום מלא עם משרד החינוך, כי אין פה דרך אחרת. אנחנו לא רוצים לכפות דבר מלאכותי על המערכת. זה גם בלתי אפשרי מבחינת הרכב הכוחות בכנסת, אבל קודם כול זה מנוגד לעניין שאנחנו רוצים לקדם. לכן זאת הבקשה. אם תסכימי, נעלה להצבעה, ואם לא, אני מבקש לדחות את ההצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד): אם השרה משיבה, צריכה להיות הצבעה. היו"ר דליה איציק: לא. תלוי מה היא משיבה. היא יכולה לקבל את הצעתו. שרת החינוך יולי תמיר: חברי חבר הכנסת יורי שטרן, אתה יודע שאני מעריכה אותך ואת עבודתך הפרלמנטרית המעולה. הסברתי לך באופן פרטי ואני גם אומר זאת מעל במת הכנסת: משרד החינוך חשוף בשנים האחרונות לחקיקה ללא תקצוב. עומדים היום על סדר-יומה של מערכת החינוך שישה חוקים שעברו בכנסת ואין להם תקצוב, והמשרד הפך לעבריין סדרתי, כי הוא לא מסוגל למלא את החוק. יש לי חוק ילדים חולים וחוק הנגישות וחוק החינוך המיוחד וחוק השילוב וחוק יום לימודים ארוך, ובאף אחד מהחוקים הללו אין המשרד מתוקצב, ולכן איננו יכול לבצע - - - גלעד ארדן (הליכוד): בחוק השילוב היתה תוספת תקציב. שרת החינוך יולי תמיר: אבל עדיין אנחנו רחוקים מרחק רב, חבר הכנסת ארדן, כפי שאתה יודע היטב, מיעדיו של החוק. מה קורה? הכנסת מחוקקת, המשרד לא מתוקצב, ואז אנחנו לא מסוגלים לקיים את החוק. אני חושבת שלא נכון לממשלה, ובוודאי לא נכון לכנסת, ליצור באופן מובנה מצב שאי-אפשר לקיים את הדברים כפי שהם נחקקו. אם הצעת החוק הזאת תוגש שנית, ללא עלויות, אלא רק בשינוי דגשים, כפי שאמרתי לך, אשמח לתמוך בה. במבנה הנוכחי, שמחייב עלויות מאוד גדולות, זה בלתי אפשרי. לכן אני מציעה שתי הצעות: הראשונה, שנשב ובמהלך הקיץ, בשיתוף משרד החינוך, נחשוב על הצעת חוק שהיא הצהרתית, שמשנה סדרי עדיפויות, אבל גם אפשר ליישם אותה. השנייה, שנעשה את הדברים ללא חקיקה, מה שעדיף בעיני, ונזמין אותך – כי אני יודעת שהנושא חשוב לך, במהלך השנים דיברת אתי על זה לא פעם ולא פעמיים – ותהיה שותף לשיח שלנו במשרד החינוך בשאלה איך מקדמים את החינוך למצוינים, בדיוק כפי שאנחנו עושים בנושא החינוך המיוחד. לצערי, במגבלות הנוכחיות של החקיקה, אני לא יכולה להעביר את החוק כפי שהוא. אם תסכימו להשהות את החוק ולהגיש אותו פעם נוספת בשיתוף אתנו, כך שהעלויות תהיינה מבוקרות, אשמח לעשות את זה. במצב הנוכחי אני חייבת להתנגד. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת יורי שטרן. יורי שטרן (ישראל ביתנו): קודם כול, כבוד השרה, אני מוכן לפצל את החוק ולפצל את הסעיפים התקציביים. אפשר למנות איש אחראי על חינוך מחוננים, שירכז את המשאבים הקיימים וינחה את המערכת איך לאתר את התלמידים האלה, מה לעשות אתם. הרי הם באים מכל שכבות העם. לפעמים המשפחה יכולה להרשות לעצמה לתת שיעורי עזר ושעות נוספות וכו', ולפעמים לא. ועדת היגוי – גם אותה את יכולה לקיים בעלות מזערית. את הסעיף של השעות הנוספות ואת הסעיפים שהם כבדים ויש להם משמעות תקציבית גדולה, אני מוכן לפצל מהחוק. אם את מסכימה להצבעה, ההצבעה היא בהתחייבות שלי שהסעיפים התקציביים יפוצלו מהחוק. שרת החינוך יולי תמיר: אני בהחלט מסכימה להצעתך. אם הסעיפים התקציביים יפוצלו מהחוק, אסכים להעביר אותו בקריאה טרומית, ונדון בוועדה. יורי שטרן (ישראל ביתנו): אני מתחייב לפצל אותם בישיבה הראשונה בוועדת החינוך. היו"ר דליה איציק: האם אדוני אומר שבלי הסכמת השרה לא יוכל להמשיך להתקדם, אלא בהסכמת השרה? יורי שטרן (ישראל ביתנו): כן. שרת החינוך יולי תמיר: ונפצל את הסעיפים התקציביים. בסדר, זה מקובל עלי. אמרתי, אני מקבלת את הצעתו של חבר הכנסת שטרן. היו"ר דליה איציק: בעצם הבנתי שהשרה אומרת שאפשר לתמוך בחוק, ובלבד שההתקדמות תהיה על דעתה. בבקשה, חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 63 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות תלמידים מחוננים ומצטיינים, התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר דליה איציק: הצעת החוק עברה לוועדת החינוך. הצעת חוק החשמל (תיקון - הסדרת רשיונות לעבודות חשמל), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/334/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת יורי שטרן, יישר כוח, אתה חבר כנסת חרוץ, ויש לך עוד הצעת חוק: הצעת חוק החשמל (תיקון – הסדרת רשיונות לעבודת חשמל), התשס"ו-2006. אני לא יכולה להצביע, יש ניגודי אינטרסים, יש לי מניות בחברת החשמל. מישהו מהנשיאות יכול להחליף אותי, בבקשה? יורי שטרן (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, זו הצעת חוק החשמל (תיקון – הסדרת רשיונות לעבודות חשמל). יוזמי החוק הם שני חברי הכנסת, חבר הכנסת אמנון כהן ואנוכי. החוק הוגש בכנסת הקודמת, אז הגשנו אותו שלושתנו, חברי הכנס אמנון כהן ושאול יהלום ואנוכי. בכנסת הזאת חתומים עליו גם חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב, אלכס מילר, רוברט אילטוב, אסתרינה טרטמן, יצחק אהרונוביץ וליה שמטוב. כבוד היושב-ראש, חברי, אתחיל בסטטיסטיקה. אני פונה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חבר הכנסת אלי ישי, פשוט בשביל לציין את חומרת המצב. יש במדינת ישראל מספר מוגבל של מקצועות שבהם, נוסף על ההשכלה, מי שקיבל את ההשכלה המקצועית חייב לעבור בחינה כלשהי של גוף סטטוטורי כדי לקבל רשיון עבודה - עורכי-דין, רואי-חשבון, רופאים. שיעור העוברים את המבחנים האלה במקצועות האלה, שעושה אותם גוף מקצועי, הוא 75%-85%. בין האנשים שהמקצוע שלהם הוא עבודות חשמל – טכנאי או מהנדס חשמל – בקושי 10% עוברים את המבחנים, ולפעמים 20%. פחות משליש, 30% בלבד, ממהנדסי החשמל בפועל, במשק הישראלי, לרבות בצבא-הגנה לישראל, הם אנשים שקיבלו רשיון עבודה כמהנדסי חשמל. ויש להם גם ניסיון עבודה וגם השכלה מקצועית. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת סער. יורי שטרן (ישראל ביתנו): מתוך העולים שהגיעו למדינת ישראל, רובם עולי ברית-המועצות של שנות ה-90, אלו שהגיעו ארצה משנת 1989, יש 15,000 איש שרשומים במשרד הקליטה כמהנדסי חשמל. חלקם היו מבוגרים ולא ביקשו להשתלב בשוק העבודה במקצועם. אבל מתוך 15,000, גם אם מורידים חצי, כמה אתם חושבים קיבלו רשיונות עבודה במדינת ישראל – ויש בהם אנשים שבנו תחנות חשמל, תחנות כוח, שבנו את המערכות הכי מסובכות והכי מתקדמות בעולם? מתוך 15,000 עולים בעלי מקצוע של מהנדס חשמל שהגיעו ארצה ב-16 השנים האחרונות, קיבלו רשיון לעבודה ממשרד העבודה – היום זה חלק ממשרד התמ"ת – 350 איש. נקודה. משה שרוני (גיל): הם היו מהנדסים? יורי שטרן (ישראל ביתנו): הם היו מהנדסים כמו שצריך, יותר טובים מרוב אלו שעוסקים בהנדסת חשמל במדינות רבות אחרות. אלא שמדינת ישראל בנתה מערכת פקידותית של איש אחד, שהיתה במשרד העבודה. הוא בכלל אינו מהנדס במקצועו, הוא איש מערכת החינוך. יש לו סמכויות שלא מוגדרות בחוק, ובמשך שנים הוא עשה מערך משלו, מבחנים כפי שבא לו, כל מיני קורסים, לפעמים של מקורבים אליו, שהוא חשב שהם הקורסים הטובים. היו"ר מגלי והבה: משפט סיכום. יורי שטרן (ישראל ביתנו): נקבעו 30 סוגים של רשיונות עבודה למהנדסי חשמל, כאשר החוק מחייב רק 11 סוגים, והמלצת ועדת-זיילר היתה שייקבעו שלושה סוגים בלבד. המערך הזה חייב להשתנות. חייבים לעשות אותו כמו אצל הרופאים, עורכי-הדין ורואי-החשבון. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה. הזמן של הנימוק שלך נגמר. יורי שטרן (ישראל ביתנו): עוד שני משפטים. צריך ועדה מקצועית שהיא הקובעת, כמו שזה קורה במקצועות האחרים. בהצעת החוק גם הצענו שהעסק יהיה בידי משרד התשתיות ולא בידי משרד העבודה, שהיום הוא חלק ממשרד התמ"ת. זו לא דרישה חשובה. זה יישאר במשרד שהממשלה תחליט עליו, ואנחנו מסכימים שזה יישאר במשרד התמ"ת, אבל תוכן המערכת חייב להשתנות. סיכמתי עם שר התמ"ת שנמשיך לדון בהצעה זו, כי יש פה רצון משותף לשנות את המערכת. אני מקווה שבהצבעה, שתתקיים אחרי סיום הפגרה, תהיה לנו דעה אחת משותפת, ונוכל להתחיל לשנות יחד את החוק הקיים. תודה רבה. אני מבקש לדחות את ההצבעה, בהסכמת השר. היו"ר מגלי והבה: דחיית ההצבעה צריכה להיות מטעם השר הממונה. השר מסכים. אם כן, תשובה והצבעה במועד אחר. הצעת חוק חופש המידע (תיקון - מוסד להשכלה גבוהה), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/203/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק פ/203: הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מוסד להשכלה גבוהה), התשס"ו-2006. תנמק חברת הכנסת אסתרינה טרטמן. בבקשה. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): בישראל קיים חוק חופש - - - דוד טל (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): כשתעלה, תאמר את מה שיש לך לומר. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הוא צודק. היו"ר מגלי והבה: את חדשה בכנסת, אבל את הכללים כבר צריך להספיק ללמוד. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בישראל קיים חוק חופש המידע. הוא מחייב כל רשות ציבורית, כמוגדר בסעיף 2 בחוק. חופש המידע הוא אחת מאושיות המדינה הדמוקרטית. זה דבר מחייב, מתבקש, והוא גם מונהג. משום-מה, האוניברסיטאות בישראל רואות עצמן פטורות מאספקת נתונים לצורך חופש המידע. הגיע לאוזני מידע על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפנתה לאוניברסיטה בבקשה לקבל מידע על מספר העולים שעובדים ברשויות הציבוריות, והאוניברסיטה התנגדה לאספקת המידע הזה. למען הסר ספק, יש מקום לתת ביטוי בולט בחוק לעניין מקבלי תקציב המדינה, שגם הם יחויבו בצורה ברורה לאספקת המידע ולקיום חוק חופש המידע כמשמעו. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת אסתרינה טרטמן. אני מזמין את שר המשפטים, השר חיים רמון, לענות על הצעת החוק. שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סעיף 2 לחוק חופש המידע מונה את רשימת הרשויות הציבוריות שהחוק חל עליהן. פסקה (10) לסעיף 2 לחוק קובעת את המנגנון להחלת החוק על גופים נוספים הממלאים תפקיד ציבורי. מכוח פסקה זו הוחל החוק על המוסדות להשכלה גבוהה, בצו של שרת המשפטים מיום 29 בדצמבר 2005, בכל הנוגע לניהול ענייניהם הכספיים. תחילתו של הצו שנה מיום פרסומו. הצו הוחל לאחר שהתבצעה בחינה מקיפה של משמעויות החלת החוק על המוסדות להשכלה גבוהה, ונשמעה עמדתם של משרד החינוך, המועצה להשכלה גבוהה, המוסדות להשכלה גבוהה וועד ראשי האוניברסיטאות. אם המציעה סבורה שיש להרחיב את היקף תחולת החוק על המוסדות להשכלה גבוהה, ניתן לעשות זאת בצו במסגרת פסקה (10) לסעיף 2 לחוק. אינני סבור שיש מקום להרחבת רשימת הרשויות המנויות בסעיף 2 – שבה גופים שלטוניים בסיסיים – באופן המוצע. החלת החוק המנגנון הקבוע בסעיף 2(10) מאפשרת גמישות רבה יותר מאשר החלת החוק בדרך של תיקון הגדרת רשות ציבורית בחוק. אני רוצה להגיד למציעה, שאם יש בעיה כלשהי בצו, והצו אינו מאפשר שקיפות מלאה של העניינים הניהוליים של ההשכלה הגבוהה, בהחלט נשמח לשפר את הצו. אבל אין שום צורך להרחיב את הצו גם על העניינים האקדמיים באוניברסיטאות. כל העניינים הניהוליים, ללא יוצא מן הכלל, הם תחת הצו של חוק חופש המידע, וכל מידע בקשר לעניינים הניהוליים של המוסדות להשכלה גבוהה ניתן לקבל על-פי החוק. לכן החוק מיותר. אני מציע למליאה להתנגד להצעת החוק. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברת הכנסת טרטמן צריכה להשיב. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גם הוא יכול, יש שני מציעים. היו"ר מגלי והבה: הוא ביקש שהיא תנמק. אי-אפשר. אני קורא לחברת הכנסת טרטמן, אם היא לא פה, נעבור להצבעה. אם מישהו אחר יכול - בבקשה, חבר הכנסת שטרן. יורי שטרן (ישראל ביתנו): כבוד השר, אני אישית נתקלתי בכך בנושאים מהותיים, שלא קשורים לחופש האקדמי. חיפשתי נתון של מספר העולים בתפקידים במערכת. עשיתי את זה באמצעות מרכז המידע של הכנסת. נציבות שירות המדינה סיפקה את כל הנתונים; גופים מתוקצבים שמאורגנים הרבה פחות, למשל תזמורות, שאין להן שום הנהלה ראשית, סיפקו את הנתונים, וגם תיאטראות. העולם האקדמי אמר לי "נייט", לא ניתן, אין לנו. זה לא נתון מינהלי גרידא, אבל זה גם לא נתון שקשור לחופש המחקר האקדמי. לכן מההתנסות שלי אני אומר לך: ההגדרה הקיימת לא נכונה. אני חושב שהחוק צריך לחול על המוסדות האלה, ואז לציין מה לא. כעת זה הפוך. אני חושב שאנחנו צריכים לנסח את זה מחדש, ולבדוק מהו בדיוק התחום ההרמטי הזה שעליו החוק לא חל. אני חושב שזה לטובת העניין, ולא רואה סיבה להתנגדות המשרד. שר המשפטים חיים רמון: יש לך בעיות עם הצו. אם הדברים לא ברורים, אנחנו מוכנים לתקן את הצו. החקיקה מיותרת. היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - 40 נמנעים - אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק חופש המידע (תיקון – מוסד להשכלה גבוהה), התשס"ו-2006, נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 27, נגד - 40. הצעת החוק לא התקבלה. הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - מסירת נתוני תקשורת), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/279/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת גדעון סער) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מסירת נתוני תקשורת), התשס"ו-2006. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. ישיב שר המשפטים, השר חיים רמון. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מבקש להציג בפני הבית - - - משה גפני (יהדות התורה): מה זה קשור לשר המשפטים? גדעון סער (הליכוד): נושא הגנת הפרטיות, השר הממונה עליו הוא שר המשפטים. רשם מאגרי המידע נמצא במשרד המשפטים, כך שיש זיקה גם לעולם התקשורת, כפי שאני מניח שאדוני מרמז, אבל גם למשרד המשפטים. על כל פנים, נושא הצעת החוק הוא הפרטיות של המשתמשים בטלפונים הסלולריים. היום המצב פרוץ. רשמת מאגרי המידע התריעה עליו, וכפי שאמרתי, היא נמצאת במשרד המשפטים. בעצם היום אין שום מניעה לעקוב – לא רק במסגרת יחסי מעביד ועובד, כפי שאפרט, אלא גם במערכות יחסים אינטימיות – אחרי אנשים פרטיים. בעצם המדינה הזאת פרוצה לבילוש פרטי באמצעות הטכנולוגיה של הטלפונים הסלולריים. אני כבר רוצה לומר לראש הממשלה, מכיוון שאני יודע שהוא מתעניין בסוגיה, שהחוק שאני מציע לא נועד לפגוע ולא יפגע כהוא-זה לא בגורמי אכיפת החוק ולא בגורמי הביטחון. יש בהצעת החוק פסקה שמבטיחה את זה, ומייד אציג אותה. אפשר גם לחזק את זה, אם חושבים שזאת לא הגנה מספקת. חברי הכנסת, כאשר מעביד הוא זה שבבעלותו מכשיר הטלפון הנייד של העובד והוא מחתים את העובד על טופס סטנדרטי, כאשר העובד בדרך כלל איננו יודע בכלל על מה הוא חותם, באמצעות החתימה הזאת הוא יכול לקבל נתונים הן על המיקום - וכפי שאתם יודעים, גם אם מכשיר הטלפון כבוי אפשר להתחקות אחר המיקום של מחזיק הטלפון הנייד - והן על נתונים שהם נתוני חיוג – למי הוא התקשר, מתי, מה היה אורך השיחה וכדומה. היו"ר מגלי והבה: לרבות, אדוני, כל ההודעות שאפשר להיכנס אליהן ולהוציא אותן, אפילו שזמנן חלף. גדעון סער (הליכוד): הרבה מאוד עובדים במדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, חותמים בנאיביות על הסכמה. הם מקבלים טלפון נייד והם לא מודעים לזה שהם נתונים במעקב. אותו דבר יכול לקרות במערכת יחסים בין בני-זוג. כאשר בן-זוג רוכש והוא זה שחתום כבעלים מול החברה הסלולרית, הוא יכול לקבל את כל אותם נתונים על בן-זוגו. גלעד ארדן (הליכוד): או אם אשתו שופטת ויש לה קשרים. גדעון סער (הליכוד): גם אשה יכולה לקבל על בעלה. שמתי לב מתי התעוררת לחיים, חבר הכנסת ארדן, בנקודת זמן מאוד מסוימת של הצגת הדברים. גלעד ארדן (הליכוד): אני מחפש הצדקות לחוק. יובל שטייניץ (הליכוד): מה יש לך נגד אשתי? גדעון סער (הליכוד): במצב המשפטי הקיים היום האזרחים חשופים למעקב שוטף של גורמים פרטיים, בלי שום הגבלה. כפי שאמרתי, זה יכול לבוא מצד חוקרים פרטיים, מצד מעסיקים. זה בעיקר פופולרי מצד מעסיקים ומצד בני-זוג. ההצעה נוגעת למידע פרטי, ומידע הוא נתוני חיוג, כמות של שיחות, משך שיחות ומיקום של המשתמש ברשת בזק, אבל ניתן לגבש הסכמה לעניין זה, ואני מציע שהיא תיעשה בכתב בצורה שאתה, שר המשפטים, תקבע וועדת החוקה, חוק ומשפט תאשר. סילבן שלום (הליכוד): לי יש שאלה שנוגעת גם להיבט הביטחוני. למשל, השב"כ מאתר אנשים בזמן פיגוע מתגלגל מצד אחד, ומצד שני בעניין משטרתי - מניעת פשע. גדעון סער (הליכוד): אכן, חבר הכנסת סילבן שלום, הדבר הזה בוודאי מטריד אותי, ועל כן בהצעת החוק שלי יש פסקה מסייגת, שאומרת שבעל רשיון חייב למסור לרשות שמספקת שירותי חירום כל מידע שיש בו כדי לסייע לרשות להציל חיים או למנוע נזק לגוף, לרבות רשות הנותנת תמיכה לשירותי חירום. ולכן כל הנושא הזה של הצד הביטחוני או המשטרתי מכוסה, ואם יבוא שר המשפטים ויגיד לי שהוא רוצה נוסח יותר חזק, כדי לאפשר לגורמי משטרה או כדי לאפשר לגורמי ביטחון לעשות את תפקידם, אני מודיע מראש כי כל נוסח שייתן שר המשפטים לעניין זה אני אקבל; עד כדי כך, כי אני לא חושב שבעניינים האלה יש הבדל בינינו. אבל, אני בטוח ששר המשפטים וכל חבר הכנסת, לא קשור אם הוא בקואליציה או באופוזיציה, לא יכול לתמוך בהמשך המצב המשפטי הקיים, שכנגדו התריעה רשמת מאגרי המידע והוא בעצם מתן רשות לבילוש פרטי למעבידים או לגורמים אחרים שמחזיקים בטלפונים ניידים של מישהו, כשהמשתמש הוא אדם אחר. אדוני השר, מאחר שאם תשקול את הדברים באופן ענייני לא תמצא סיבה אמיתית להתנגד, אני מבקש את תמיכתך בחוק, ומובן שאם הקואליציה תאמר שצריך להיות תיאום עם שר המשפטים, מי שאחראי על יישום החוק הוא שר המשפטים, אני אהיה מוכן לקבל על עצמי כל מגבלה סבירה בעניין הזה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת גדעון סער. אותה הצעת חוק הוגשה גם על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון, הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – חדירה ומעקב באמצעות טלפון סלולרי), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/297/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת זהבה גלאון) היו"ר מגלי והבה: אני מזמין את חברת הכנסת זהבה גלאון לנמק את הצעתה, ולאחר מכן ישיב שר המשפטים, השר חיים רמון, על שתי הצעות החוק. בבקשה, גברתי. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אדוני שר המשפטים, חברי חברי הכנסת, הזכות לפרטיות היא אחת הזכויות הבסיסיות ביותר, ולא במקרה עיגנו אותה גם בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. עמד על כך קודמי על הדוכן, חבר הכנסת גדעון סער. לאחרונה, חברי חברי הכנסת, עובדים פנו אלינו, וגם התראיינו על כך בכלי התקשורת, ואמרו שמעבידים חדרו לנתוני השיחות שלהם, מעבידים השתמשו בטלפון הסלולרי על מנת לעקוב אחר מקום הימצאם, ועשו בזה אחר כך שימוש במסגרת יחסי עובד-מעביד, כדי ללחוץ על העובד. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. הוא גם פוגע בזכות של עובד שלא להיות נתון למרות של מעביד. האפשרות שקיימת להשתמש בטלפונים הסלולריים על מנת לעקוב אחרי מקום הימצאו של אדם היא פגיעה בסיסית בזכות לפרטיות, היא פגיעה בחוק כבוד האדם וחירותו והיא מפירה באופן בוטה את הזכויות של העובד בסביבת עבודה. אני ערה, אדוני היושב-ראש, כפי שאמר קודמי כאן על הדוכן, לכך שלעתים עושים שימוש בטלפונים הסלולריים במצוקות חירום, במצוקות ביטחוניות. אנחנו עושים הבחנה מאוד ברורה בין זה שתמיד משתמשים בטענת החירום, כתואנה שהדבר הזה צריך להינתן, לבין זה שבחיים היומיומיים עובד צריך לדעת שהוא לא יהיה חשוף לכך שהמעביד שלו יוכל לפגוע בו באמצעות הטכנולוגיה החדישה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון. אני מזמין את שר המשפטים, השר חיים רמון, להשיב על שתי הצעות החוק, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום שני, לפני יומיים, ביקשתי להעלות על סדר-יומה של הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (קבלת נתוני תקשורת וקובצי נתונים ממאגר מידע של בעל רשיון בזק). מדובר בחוק שבא להסדיר בדיוק את הנושא שהצעות החוק הפרטיות רוצות להסדיר היום בצורה לא מאוזנת. מי ביקש ממני שלא להעלות את הצעת החוק הממשלתית? האופוזיציה. קצת קשה לי להבין. גדעון סער (הליכוד): זה לא אותו נושא. שר המשפטים חיים רמון: חבר הכנסת גדעון סער, זה בדיוק אותו נושא. גדעון סער (הליכוד): לא. זהבה גלאון (מרצ): לא, זה לא אותו נושא. שר המשפטים חיים רמון: אני מסביר למה זה אותו נושא. גדעון סער (הליכוד): אתה לא יכול להוציא צווים. שר המשפטים חיים רמון: יש לך חמש דקות לדבר אחרי, ותגיד שזה לא אותו נושא. תן לי להגיד את זה, לשיטתי. במסגרת ההבנה וההסכמה, שהשבוע הממשלה משתדלת שלא להביא נושאים שנויים במחלוקת, נעתרנו לבקשת האופוזיציה והסרנו. זה בדיוק החוק שמשרד המשפטים ואני ביקשנו להביא, זה בדיוק החוק שמטרתו לעשות מאמץ ולעשות איזון ראוי בין החובה לתת בידי רשויות החקירה סמכויות הנדרשות לצורך המאבק בפשיעה ומילוי תפקידן בשמירה על שלום הציבור והצלת חיי אדם לבין ההגנה על הפרטיות של אנשים מן הציבור בהתייחס למידע הנוגע לנתוני תקשורת. מה צריך היה לעשות? היה צריך להעביר, חברי הכנסת זהבה גלאון וגדעון סער, את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה, ובדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט להכניס בדיוק את האלמנטים שאתם מדברים עליהם בצורה מאוזנת. זה מה שהיה צריך לעשות. זהבה גלאון (מרצ): מה עניין שמיטה להר-סיני? שר המשפטים חיים רמון: זה בדיוק העניין. זה איזון בין צורכי ביטחון לבין הזכות להגנה על הפרטיות. זה בדיוק העניין. יכול להיות שאתם חושבים שהחוק שעמדנו להגיש, הממשלה ואני, לא מאוזן. בשביל זה היינו בהידברות, היינו יושבים בוועדת החוקה, חוק ומשפט ומעבירים את הצעת החוק הזאת ויושבים ומנסים לאזן יותר בהגנה על פרטיות, דבר שאנחנו צריכים לעשות. באמת אני לא מבין איך שוללים ביום שני חוק של המדינה, שבא לדאוג לצורכי הביטחון, לטענתכם בצורה מוגזמת, והיום רוצים להעביר הצעת חוק שלא מאוזנת המתייחסת רק להגנה על הפרטיות. אני מציע לכם, תנו להעביר את הצעת החוק הזאת, אפילו היום, על דעתכם, ובוועדת החוקה יתקיים דיון שבו יבואו לידי ביטוי האלמנטים שהכנסתם בהצעת החוק; תבואו בהידברות אתי, ואני מבטיח לכם שהעניינים האלה יאוזנו יותר מכפי שהם באים. אם לא תסכימו להצעתי, אני נאלץ - - - גדעון סער (הליכוד): מה הצעתך? שר המשפטים חיים רמון: הצעתי היא שתאפשרו לי, אפילו היום, הרי יש הסכמה, להעביר את הצעת החוק - - - זהבה גלאון (מרצ): מה זה שייך? אתה פועל על הגב שלנו. מה אתה עושה? היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת גלאון. שר המשפטים חיים רמון: אני מבקש מהאופוזיציה - קודם אתם לא נותנים לממשלה להעביר הצעת חוק שדנה בנושא ומסדרת את העניין מבחינת הביטחון, אחר כך אתם רוצים להעביר הצעת חוק שכולה מדברת רק על הגנת הפרטיות. אני חושב שזו התנהגות לא מאוזנת. כל מה שאתם רוצים להכניס, אם הוא יהיה סביר - בהידברות, אני בהחלט אשקול את זה בחיוב, כי יש לנו רצון להגן על הפרטיות, אם אתם באים באמת בידיים נקיות. אם אתם לא מסכימים להצעה הזאת, אני מתנצל, ואני אבקש מהמליאה להצביע נגד הצעת החוק, אף שבהצעת החוק יש אלמנטים שמן הראוי יהיה לכלול אותם בהצעת החוק הממשלתית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר המשפטים. חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הדיון עכשיו הוא לא לגופה של הצעת החוק, אלא לגופה של התנהלות הממשלה. הממשלה מחזיקה שני חברי כנסת כבני-ערובה – תסכימו להעביר את הצעת החוק הממשלתית שמשכנו ונתמוך בהצעת החוק שלכם. ממתי עובדים כך, שר המשפטים רמון? אתה, בתור ממשלה, החלטת שאתה מושך את הצעת החוק, ועכשיו אתה אומר לנו: תהיו בני-ערובה של הממשלה. ירצו – יקבלו, לא ירצו – לא יקבלו. אתה רוצה להעביר הצעת חוק ממשלתית, יש לך רוב בקואליציה. מה עניין שמיטה להר-סיני? מה בין החוק שלנו, שבא להגן על זכויות העובדים וזכויות בני-אדם בכלל, שהוא חוק מידתי, לבין חוק גורף שהממשלה רצתה להביא, שאין קשר בינו לבין החדירה לפרטיות כפי שאנחנו רוצים למנוע? זה ממש לא מכובד מטעמה של הממשלה, ביום האחרון לפני צאת הכנסת לפגרה, לנסות לעשות ברטרים כאלה על הדרך. תצביעו – נצביע עבורכם. ממש לא מכובד. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אלה שעומדים, לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש לשבת. חברי הכנסת אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על שתי הצעות החוק כמובן. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - 46 נמנעים - אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מסירת נתוני תקשורת), התשס"ו-2006, נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 29, נגד - 46. הצעת חוק פ/279, של חבר הכנסת גדעון סער, לא מתקבלת. אנחנו עוברים להצבעה נוספת, על הצעת החוק של חברת הכנסת זהבה גלאון, באותו עניין. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - 44 נמנעים - 1 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - חדירה ומעקב באמצעות טלפון סלולרי), התשס"ו-2006, נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 31, נגד - 44, וכמובן, התוצאה שהצעת החוק לא עברה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר מגלי והבה: הודעה לסגן המזכיר, בבקשה. סגן מזכיר הכנסת דוד לב: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה על שולחן הכנסת החלטה מטעם ועדת הכספים בדבר תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006. תודה. הצעת חוק תקופת צינון (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/864/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים, חברי הכנסת, להצעת חוק תקופת צינון (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006. אני מזמין את חבר הכנסת יובל שטייניץ לנמק את הצעתו. חברי הכנסת. חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. יובל שטייניץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת לקביעת רצועת צינון של שנתיים היא חיונית לחוסנה של הדמוקרטיה בישראל ולצמצום הפוליטיזציה ברמות הגבוהות בצה"ל ובשירותי הביטחון. אני רוצה להדגיש שהצעת החוק הזאת הוגשה בדיוק בנוסח הזה בכנסת הקודמת. הממשלה תמכה בה, היא ביקשה אז לצמצם; בהצעה הראשונית היו גם מרכיבים של ארבע שנות צינון, היא ביקשה ממני לצמצם לשנתיים, הסכמתי, ובתמיכת ראש הממשלה שרון ושרת המשפטים לבני וועדת השרים עברה הצעת החוק הזאת ברוב עצום בכנסת הקודמת - בתמיכה של הממשלה ושל ראש הממשלה שרון. הרמטכ"ל בוגי יעלון הופיע בוועדה לקראת פרישתו. הוא ידע שהצעת החוק הזאת קיימת, ובלי שהתבקש, הוא ביקש מחברי ועדת החוץ והביטחון לקדם את הצעת החוק הזאת ואמר - אני מצטט ציטוט חופשי: אני כרמטכ"ל קובע, אמר בוגי יעלון, כי החוק הזה חשוב לא רק לדמוקרטיה, אלא גם לצה"ל. מבחינתי זו בעיה שקצינים בשנה האחרונה מתחילים לגשש לקראת בחירות איפה הם בעוד חצי שנה, בעוד עשרה חודשים, או שפוליטיקאים מתחילים לבחוש אצל קצינים מסוימים. גדעון סער (הליכוד): לפעמים זה גם לפני השנה האחרונה, חבר הכנסת שטייניץ. יובל שטייניץ (הליכוד): לכן גם הרמטכ"ל דאז, בוגי יעלון, הביע תמיכה נלהבת בחוק. אני רוצה לציין שגם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון הנוכחי, וגם קודמי, חבר הכנסת רמון, בכנסת הקודמת ובנוכחית נתנו גיבוי עצום לחקיקה הזאת. יכול להיות שיצטרכו להכניס בה עוד שינויים, אני פתוח לזה, לצמצום קל בתקופה או לשינויים אחרים. סך הכול זו הצעה שתואמה עם הממשלה הקודמת אחרי הרבה פשרות, ואני מבקש מכל הכנסת, אין פה קואליציה-אופוזיציה, להצביע בעדה. אני מודה גם לקואליציה, לקדימה, לעבודה, לש"ס, שהסכימו על חופש הצבעה, ומקווה לתמיכת כולכם. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת יובל שטייניץ. אני מזמין את שר המשפטים חיים רמון להשיב על ההצעה. בבקשה. שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מכיוון שהקואליציה נתנה חופש הצבעה, היא החזירה לי את חופש הדיבור על הצעת החוק הזאת, מכיוון שוועדת השרים לענייני חקיקה קבעה עמדה נגד הצעת החוק, כאשר הייתי במיעוט בוועדת השרים לענייני חקיקה. אם לא היה ניתן חופש הצבעה הייתי צריך להסביר את העמדה של הוועדה. לגופו של עניין - - - ראובן ריבלין (הליכוד): תיזהר כשאתה מסביר, כי זה לא רטרואקטיבי. שר המשפטים חיים רמון: לגופו של עניין, אני עצמי הייתי חתום על הצעת החוק הזאת בכנסת הקודמת, תמכתי בה, ואני חושב שהדבר נכון, בין היתר, אבל לא רק מהנימוקים שהעלה חבר הכנסת יובל שטייניץ. נכון שיש פגם אחד בהצעה, שאנחנו מחילים את הצינון המיוחד הזה רק על מערכת הביטחון. ייתכן שיש - ואני אומר את זה למציע, וזאת הערה נכונה שנשמעה בוועדת השרים לענייני חקיקה - עוד גורמים מהמערכת הפקידותית, שמתפקיד מסוים עלולים לעבור לפוליטיקה. דוגמה אחת, נכון שהיא דוגמה מאוד ייחודית, לפני הרבה מאוד שנים - אולי הוא היה אחד בדורו, יחיד בדורו - היועץ המשפטי לממשלה חיים כהן עבר באחת מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לתפקיד שר המשפטים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כל מזכירי הממשלה - - - שר המשפטים חיים רמון: אני לא נכנס כרגע לנושאים הנוספים, אבל, חבר הכנסת שטייניץ, אם החוק אכן יעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט, מן הראוי לבדוק תפקידים בכירים נוספים שמוגדרים כקובעי מדיניות. אותם כוחות ואותן סכנות שמנית בכוחות הביטחון, או בדרגים גבוהים בכוחות הביטחון, נשקפים - - - ראובן ריבלין (הליכוד): כמה זמן יושב ראש ועדת החוץ והביטחון לא יוכל להתמנות - - - שר המשפטים חיים רמון: זה כבר לא חל עלי, כנראה. לכן אני אישית אצביע בעד הצעת החוק הזאת, וכל חבר יוכל להחליט על-פי דעתו, על-פי מצפונו, כיצד להצביע. אני אומר שכתוצאה מחופש ההצבעה, לממשלה באופן פורמלי אין עמדה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר המשפטים. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 54 נגד – 2 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק תקופת צינון (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 54, נגד - 2, נמנע אחד. אם כך, הצעת החוק עברה, והיא תעבור להכנה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): - - - היו"ר מגלי והבה: אחרי ההצבעה והקריאה, אין תוספות, חבר הכנסת מרציאנו. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): - - - היו"ר מגלי והבה: זה לא משנה את התוצאה. הצעת חוק-יסוד: הגבלת זכות השתיקה לנבחרי ציבור [הצעת חוק פ/57/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת זהבה גלאון) הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - הגבלת זכות השתיקה) ["דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 2039.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק פ/57, הצעת חוק-יסוד: הגבלת זכות השתיקה לנבחרי ציבור. חברת הכנסת זהבה גלאון. ישיב כמובן שר המשפטים. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - היו"ר מגלי והבה: תודה על התיקון, אדוני. שר המשפטים ישיב על שתי ההצעות. בבקשה, חברת הכנסת זהבה גלאון. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלי מצטרפת להצעת החוק שהציג בשבוע שעבר חבר הכנסת רובי ריבלין, שמשמעה הגבלת זכות השתיקה לנבחרי ציבור. ההצעה הזאת, לטעמי, היתה בכלל צריכה להיות נורמה ציבורית, אבל מכיוון שאין זה המצב, אני וחברי חבר הכנסת ריבלין מציעים לעגן בחקיקה סנקציה שאומרת, שמצד אחד זכות השתיקה היא זכות יסוד, בעיקר לאנשים שממלאים תפקידים ציבוריים, שרים, חברי הכנסת, בעלי תפקידים בכירים, אבל גם על בעלי התפקידים הבכירים האלה, כשהם בוחרים בגישת זכות השתיקה, או כשהם בוחרים לנקוט את זכות השתיקה, צריכים לחול תנאים מספר. הרציונל אומר שלא ניתן לאחוז במקל בשני קצותיו. אם איש הציבור בוחר לשתוק, ואני מכבדת את הבחירה הזאת, הוא יצטרך לפרוש מתפקידו, הוא לא יוכל להמשיך לכהן בתפקידו, דהיינו - ואני מסכמת בקצרה, אדוני היושב-ראש - איש הציבור צריך להחליט: או שהוא מוותר על זכות השתיקה, או שהוא מוותר על תפקידו. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון. אני מזמין את שר המשפטים להשיב על שתי הצעות החוק. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, שלא יזיק שחלק מחברי הכנסת ישתקו קצת, מה יש? שר המשפטים חיים רמון: במליאה, לא כשהם שותקים שלא לצורך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הממשלה פורמלית קבעה, שמכיוון שהצעות החוק המקוריות של חברי הכנסת ריבלין וגלאון מתייחסות לתהליכים ולעניינים הקשורים לחברי הכנסת, היא באופן מסורתי לא קובעת עמדה. לכן גם המשכנו לגבי שרים, ומייד אסביר, אבל זאת העמדה הפורמלית. אני רוצה להגיד מה היתה העמדה המהותית של ועדת השרים ומהי העמדה המהותית שלי. אני בהחלט מצטרף לקביעה, שיש סתירה מובנית בין איש ציבור לבין זכות השתיקה, בוודאי אם הוא שר או חבר הכנסת. כי מה המשמעות של זכות השתיקה? כאשר נחקר אומר, אני רוצה לשמור על זכות השתיקה, משמעות הדבר היא, שאם הוא ידבר, הוא עלול – לא בטוח – להפליל את עצמו. כלומר, אם שר או חבר הכנסת אומר בחקירת משטרה, שאם הוא ישתף פעולה וידבר בחקירת משטרה הוא עלול להפליל את עצמו, כלומר יש דברים בגו. השתיקה לא מפלילה אותו מבחינה פלילית, אבל פוסלת אותו מבחינה ציבורית. ראובן ריבלין (הליכוד): נכון. שר המשפטים חיים רמון: זה הדבר המרכזי. מה הסנקציה על השתיקה הזאת? זה כבר סיפור שצריך לשבת ולדון בו, כי השאלה וההגדרה מהי שתיקה, גם הן לא ברורות. בהרבה מאוד מקרים לא בדיוק אומרים "אני שותק", אלא יש מקרים אחרים, שהם גבוליים, לא ברורים וכדומה. אבל ברמה העקרונית, הכנסת, לפחות בשלב החקיקה הטרומית, אומרת אם היא תומכת באופן עקרוני בעיקרון שאיש ציבור, משמע חבר הכנסת או שר, איננו יכול לשמור על זכות השתיקה. נדמה לי שכל החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה תמכו בעיקרון הזה והיו סבורים שכך יש לנהוג, ולכן יש לתמוך בהצעת החוק הזאת. מה שביקשנו - ואני פונה לחברת הכנסת זהבה גלאון - זה שתהיה האחדה של שני החוקים, ואותם קריטריונים של זכות השתיקה שחלים על חבר הכנסת יחולו על שר, ולהיפך, כי בין החוקים יש סתירה מסוימת. ראובן ריבלין (הליכוד): ראש הממשלה אחראי על שריו, ואם ראש הממשלה רוצה שר שותק בממשלתו - - - שר המשפטים חיים רמון: החוק, לפחות מבחינתי, יחייב ראש ממשלה לפטר שר שותק, תלוי בנסיבות, אבל חברת, הכנסת גלאון, אני מדבר על הצד המהותי. ההגדרות המהותיות של מהי שתיקה, באילו נסיבות וכדומה, יהיו אחידות לשר ולחבר הכנסת. הסנקציה תהיה שונה, כי על חברי הכנסת יש מרות של הבית הזה ועל השרים יש מרות של ראש הממשלה, ולכן דרך ביצוע הסנקציה תהיה שונה. לכן, אם המציעים מקבלים את ההערות הללו, אני מבקש מהבית לאשר את הצעות החוק ולהעבירן לאחר הקריאה הטרומית לוועדת החוקה, חוק ומשפט. גלעד ארדן (הליכוד): מי הגורם, לדעת הממשלה, שיקבע אם נבחר הציבור שתק או לא? אם נבחר ציבור אומר בחקירה שהוא לא זוכר? שר המשפטים חיים רמון: חבר הכנסת גלעד ארדן, זה בדיוק היה הנושא שבעטיו משרד המשפטים לא התלהב מהחוק ברמה המהותית. בנימין נתניהו (הליכוד): - - - שר המשפטים חיים רמון: לכן הסברתי, מה זה לשמור על זכות השתיקה מבחינה משפטית? האם מסירת גרסה "אינני זוכר", משמעותה שמרתי על זכות השתיקה? דברים מהסוג הזה יצטרכו להיקבע בדיון יותר מעמיק ויותר רציני מאשר עצם העיקרון. ברור לנו שאם מישהו בא למשטרה - והיה מקרה כזה מאוד מפורסם - והמשטרה שואלת אותו: אדוני, אתה נחקר באזהרה כי עשית כך וכך, והוא אומר: אני מעדיף לשמור על זכות השתיקה על-פי סעיף זה וזה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): היה רק מקרה אחד בשבוע בקדנציה הקודמת. שר המשפטים חיים רמון: חבר הכנסת ריבלין, אני לא מתחרה אתך מה היה בכנסת הקודמת, כי היית יושב-ראש, וכל מה שאתה אומר בעניין הזה, אני מקבל. העדות שלך היא מעבר לכל ספק. ולכן, אני אומר - - - גלעד ארדן (הליכוד): אחרי שהחוק יעבור, כולם ידעו כבר מה להגיד. שר המשפטים חיים רמון: בדיוק. מה שאנחנו אומרים היום, חבר הכנסת גלעד ארדן - והדבר הזה חשוב מאוד: אנחנו משדרים נורמה. הכנסת משדרת נורמה. כל נורמה אפשר לעקוף, אבל גם לעקיפה יש מחיר ציבורי. אז אני לא יודע מה יקרה ואיך יקרה ואם הוא יעקוף - יש מחירים ציבוריים לכל דבר. ולכן, העיקרון הוא שחשוב, והיום הכנסת תאשר או לא תאשר אותו. חבר הכנסת שטייניץ, רוצה להעיר לי משהו? יובל שטייניץ (הליכוד): אולי אפשר לקבוע שצריך להודות אוטומטית, ואחרי זה - - - שר המשפטים חיים רמון: אני לא מייעץ לנחקרים מה לעשות. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חיים רמון. אני חייב לשאול את המציעים אם הם מסכימים - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אני מסכים לכל מלה שאמר - - - היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת אורון גם כן מסכימים? קריאות: - - - קריאה: תצביע, תצביע, יש הסכמה. היו"ר מגלי והבה: לא, אי-אפשר כי יש שני מתנגדים. מכיוון שהממשלה מסכימה, אני מזמין את חבר הכנסת זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להזכיר לחברים, מי הראשון ששמר על זכות השתיקה. מישהו יודע, מהבית הזה? אבל רק לתקופה מסוימת. קריאה: אהרן הכוהן. נסים זאב (ש"ס): אהרן הכוהן - נכון, אבל יש עוד מישהו ששמר על זכות השתיקה - זו האתון של בלעם. כל עוד האתון לא פתחה את פיה, בלעם לא ידע מה היא רוצה. יצחק גלנטי (גיל): אבל הוא לא היה חבר כנסת. נסים זאב (ש"ס): ואז הוא אמר - הוא לא היה חבר כנסת, נכון - הוא אמר: לו יש חרב בידי, כי עתה הרגתיך. תתארו לכם מה זה, מה זו השנאה של בלעם לאתון, אפילו, מפני שהאתון היתה מובילה אותו. אני רוצה לומר לכם, חברי חברי הכנסת - - - ראובן ריבלין (הליכוד): דרך אגב, הדוגמה מצוינת. נסים זאב (ש"ס): כן. בוודאי. אני רק רוצה לומר לכם - יש כלל, המוציא מחברו עליו הראיה, וכולם מסכימים עם זה. צריך לדעת שהרבה חקירות שמתבצעות נגד נציגי ציבור, אם הם לא היו נציגי ציבור, לא היו מוזמנים אפילו לחקירה, ורק משום שהם נציגי ציבור, ורק משום שהם פוליטיקאים, הם נמצאים בראש סדר העדיפויות, גם בפרקליטות, גם במשטרה, והם נרדפים. הציבור, נבחרי הציבור הם הנרדפים של המערכת. אל תתביישו, אל תהיו כל כך יפי נפש. כי מי שלא עבר חקירה, וחקירה זדונית וחקירה מכוונת - אבל פה כולם פתאום משתתקים. כולם אומרים: לא, בסוף יחשדו בי, שמחר, לי יש איזו עבירה פלילית, ואולי אני חושש על בשרי. אני אומר לכם, אני עומד כאן ואומר לכם: אין נגדי כרגע שום חקירה פלילית. אולי אחרי שאני אצביע נגד, אולי יחפשו איזו חקירה פלילית נגדי, ואני מוכן לזה. אני לא מבין. אדוני היושב בראש, אני לא חושב שיש מקום להפלות לרעה בין נבחרי ציבור לאזרחים מן השורה. לפעמים היועצים המשפטיים הם לא בעד שהנחקר ישתוק. אדרבה, שידבר. ואגב, אני רוצה לומר לכולם: אפשר לדבר, לא צריכים לענות על העניין בכלל. אתה יכול למלא פרוטוקולים שלמים כשאתה נחקר, ואתה יכול לומר את כל מה שעל לבך, וזה נחשב שאתה ענית. אם זה לעניין או לא לעניין – זה לא משנה. אבל העניין הוא, שפתאום מחפשים מתוך המערכת, מתוך הבית שלנו, איך להיות ולנהוג בטוהר המידות. זהבה גלאון, חברת הכנסת הנכבדה, את יודעת שבהרבה חוקים אנחנו תומכים בהצעות החוק שלך, ואנחנו לא מתנגדים, אם יש בזה איזה היגיון. אני לא חושב שבמקרה הזה אנחנו צריכים לתמוך, ואני מבקש מכל חברי הכנסת שלא לחשוש להתנגד. זה הכבוד שלכם, של כל אחד ואחד מאתנו. היו"ר מגלי והבה: תודה. נסים זאב (ש"ס): תעמדו על זכותכם להיות לפחות, אם לא כמו אותה אתון, אז כאחד העם. היו"ר מגלי והבה: תודה. לחבר הכנסת רובי ריבלין יש זכות, כמובן, להשיב למתנגד - חמש דקות, אדוני. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת נסים זאב יקירי, חברי, ואיש שאני מוקיר, אני מכיר חבר כנסת שהיתה נגדו חקירה זדונית. הוא היה 11 שעות במשטרה ולא היתה שאלה אחת שהוא לא ענה עליה, והוא היה מתבייש והיה כועס אם לא היו שואלים אותו, על מנת שיענה אחת לאחת על האשמות נוראיות, זדוניות, שהוטחו כנגדו. אני מכיר ראש ממשלה בישראל שנעשתה נגדו חקירה מנוולת, ולא היתה שאלה שהוא לא ענה עליה, אחת לאחת, על כל טענות הרשע שהופנו נגדו. הוא יושב אתנו כאן. לכן, חבר הכנסת או שליח ציבור, אשר עוסק בצורכי ציבור באמונה, אינו חושש להגיד את האמת לאמיתה, וזאת חובתו המלאה, משום שיש האומרים: כל שליח ציבור, קופת שרצים תלויה על גבו, והוא צריך לטהר אותה. וכנסת זו ירדה לשפל המדרגה, רק מסיבה אחת, שחברים מתוכה שמרו על זכות השתיקה, וברוב המקרים לא היו צריכים לעשות זאת. היו צריכים לומר, בצורה הברורה, החדה והחלקה: אתם חושבים שזאת אשמה? גורו לכם, לכו מכאן, משום שאין שום דבר נגדנו. שליח ציבור העושה מלאכתו באמונה, לא רק הקדוש-ברוך-הוא צריך לשלם שכרו, אלא צריך כל הציבור להעריכו ולהוקירו, ולכן אני לא חושב שהוא צריך לשמור על זכות השתיקה. עם זאת, עקרון זכות השתיקה, שאין אדם משים עצמו רשע, הוא עקרון יסוד הגובר על כל עיקרון אחר. אבל אם רוצה אדם שלא לשים עצמו רשע כי הוא רשע, יתכבד ויעזוב את שליחותו הציבורית. ואני קורא לכם, חברי הכנסת, אל תפחדו משום דבר, תבואו ותאמרו את האמת: אנחנו, שליחי ציבור, רוצים לחיות באמונה, גם כלפי עצמנו וגם כלפי הציבור, ולכן נצביע בעד חוק זה. אני אומר זאת גם על דעתו של חברי חבר הכנסת עמי אילון, אשר הצטרף אלי ליוזמה זו. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ריבלין. אנחנו עוברים להצבעה נפרדת על שני החוקים. בבקשה לשבת. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 5 נמנעים - 3 ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: הגבלת זכות השתיקה לנבחרי ציבור לדיון מוקדם בוועדה החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 34, נגד - 5, נמנעים - 3. אם כך, הצעת החוק עוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה. ואנחנו עוברים להצביע על אותה הצעת חוק, של חברי הכנסת ראובן ריבלין ועמי אילון. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 3 נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הגבלת זכות השתיקה) לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 29, נגד – 3, נמנעים – 2. אם כך, גם הצעת החוק של חברי הכנסת רובי ריבלין ועמי אילון עברה, והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – אי-הצגת רישום שהתיישן או נמחק), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/398/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אפי איתם) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק של חבר הכנסת אפי איתם: הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – אי-הצגת רישום שהתיישן או נמחק), התשס"ו–2006 - הנמקה מהמקום, וישיב לו השר חיים רמון. בבקשה. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השרים, הצעה זאת מוגשת בהסכמה עם הממשלה. היא דנה בתיקון בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. התיקון מטפל בסוגיה של התיישנות עבירות, עשר שנים שגורמות למחיקתן מהרישום הפלילי. אדם שנמחקה העבירה שלו מהרישום הפלילי נחשב כלפי החברה כמי שלא עבר עבירה, ואסור להפלות אותו בשום עניין לצורך קבלת עבודה וכו'. מסתבר שהרישום הזה לא נמחק. כשמעביד או כל גורם אחר יבקש מן המשטרה את הרישומים, תהיה אינדיקציה לרישום עבירה. לא תפורט העבירה, אבל תהיה אינדיקציה לעבירה הפלילית. הדבר הזה מנוגד לרוח החוק, והוא לא מאפשר לאנשים ששילמו את חובם וחוו חוויית התיישנות, להיפטר מהכתם הזה לעדי עד. ההמלצה היא, שהדבר הזה יתוקן. העבירה תימחק ולא תופיע גם ברישומי המשטרה, למעט במקום שבית-המשפט, המוסמך לכך, קבע שיש צורך ביטחוני או אחר לשמר את המידע הזה. אני רוצה להודות לשר המשפטים שתמך בעניין הזה בוועדת שרים לחקיקה. אני מבקש לתמוך בחוק הזה. היו"ר מגלי והבה: תודה. השר חיים רמון, בבקשה. שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תוך כדי הדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, התבררה לנו עובדה תמוהה, שאדם בישראל לא יכול לגשת לתחנת משטרה ולקבל פתק שאין לו שום רישום פלילי בתוקף. אותה תופעה מוזרה הוסברה בכל מיני נימוקים משפטיים, שעד עכשיו אני לא מבין אותם, כנראה, שאנשים רציניים אמרו לי אותם, אבל אני לא הבנתי. לפיכך, אנחנו החלטנו בוועדת שרים לענייני חקיקה לתמוך בעיקרון של הצעת החוק, כפי שאנחנו משתדלים לנהוג: אם העיקרון נראה לנו, אנחנו מעבירים את זה בקריאה טרומית. עם זאת, בדיון שיהיה בוועדת החוקה, חוק ומשפט יופיעו המשפטנים של משרד המשפטים ויסבירו את הבעייתיות הנוצרת. אני משוכנע שהם יצליחו להסביר את זה לחברי הוועדה, כי אני לא הצלחתי להבין. אין ספק שיושב-ראש הוועדה וחבריה הם יותר מוכשרים, והם יבינו. בסך הכול, אנחנו בעד שאדם אשר נמחקה העבירה שלו, היא לא תופיע בשום מקום, פרט למקומות שהחוק מאפשר. יש מקרים נדירים כאלה. לא מעבר לכך. לכן, הממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת, ומבקשת לאשר אותה בקריאה טרומית ולהעביר אותה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר חיים רמון. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון – אי-הצגת רישום שהתיישן או נמחק), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 30, נגד - אין, נמנעים – 1. על כן הצעת החוק תועבר לוועדת חוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה. אנחנו ממשיכים בהצעות לפי הסדר. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - רכב כנכס שאין מופקת ממנו הכנסה חודשית), התשס"ו-2006 ["דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 1823.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: נעבור להצעת חוק פ/771, הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - רכב כנכס שאין מופקת ממנו הכנסה חודשית), התשס"ו-2006. אני מזמין את חבר הכנסת או חברת הכנסת. אני מבין שמדובר בתשובה והצבעה. השר יעקב אדרי ישיב בשם שר הרווחה. לאחר מכן עוברים להצבעה. גדעון סער (הליכוד): אין שר רווחה. השר יעקב אדרי: אני ממלא-מקום. אדוני היושב-ראש, סעיף 9א לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 - להלן "החוק", קובע הוראה שעל-פיה רואים ברכב נכס שמופקת ממנו הכנסה חודשית, שסכומה אינו נמוך מסכום הגמלה שהיתה משתלמת לתובע. יוצא אפוא כי תובע הגמלה אשר הינו בעלים של רכב, או תובע גמלה אשר עושה שימוש קבוע ברכב מנועי, תישלל זכאותו לגמלה. כחריג לכלל זה, נקבעה במסגרת הסעיף הנ"ל רשימה של תובעי הבטחת הכנסה אשר בעלותם על רכב או שימוש בו אינה שוללת את הזכאות לגמלה: מי שנזקק לרכב לצורך קבלת טיפול רפואי לו או לבן משפחתו, מי שמשתלמת לו לבן-זוגו או לילדו גמלה לפי הסכם הניידות, מי שלילדו משתלמת קצבת ילד נכה ומי שרשיון הרכב שבבעלותו הופקד אצל הרשות המוסמכת. הצעת החוק שלפנינו מבקשת לקבוע, כי לא יראו ברכב נכס המניב הכנסה השוללת את הזכאות לגמלה במקרים הבאים: א. מדובר ברכב ישן שנפח מנועו אינו עולה על 1,300 סמ"ק, ובלבד שלתובע, בן-זוגו או ילדו אין רכב נוסף, וכן לתובע הכנסה שאינה עולה על 20% מהשכר הממוצע; ב. התובע הוא הורה יחיד ושווי הרכב אינו עולה על השווי שיקבע השר בתקנות; ג. חלפו 360 ימים מהמועד שבו הפסיק התובע להיות זכאי לדמי אבטלה, ובלבד שבתקופה זו היה התובע מובטל. הגמלה, לפי החוק, נועדה לשמש רשת מגן אחרונה למי שאין לו הכנסה מכל מקור אחר, ולפיכך גמלה זו מיועדת רק לצרכים הבסיסיים והחיוניים ביותר של הזכאים. מדברי ההסבר להצעה עולה, כי מטרתה לעודד את מקבלי הגמלה לצאת ממעגל מקבלי הגמלאות ולהשתלב בעבודה, מטרה אשר הינה ברוכה כשלעצמה. עם זאת, הצעת החוק, באופן שבו היא מנוסחת, מחטיאה את המטרה הזאת, שכן היא אינה מתייחסת להכנסותיו של התובע ובן-זוגו מעבודה, ואם יש התייחסות להכנסה מכל מקור שהוא, דמי מזונות, השכרת נכס וכו'. זאת ועוד, הצעת החוק מפלה לטובה את מי שחלפו 30 ימים מהיום שבו נפסקה זכאותו לדמי אבטלה לעומת שאר תובעי הגמלה, שכן אין הגבלה של שווי הרכב שביכולתם להחזיק בלי שתישלל זכאותם לגמלה. בשלב זה הממשלה מתנגדת להצעת החוק, הואיל וסוכם עם המציעים כי הנושא יקבל התייחסות במסגרת חוק ההסדרים ל-2007. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): סליחה. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): תמתין שנייה. היתה בינינו הסכמה. היו"ר מגלי והבה: מה זה, חברת הכנסת? יש החלטה. הוא אמר. השר אמר. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אבל יש בינינו הסכמה. גם אנחנו נלך נגדם היום. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. קריאה: אל תצביע. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו לא במשחק כאן. יושב-ראש הקואליציה, בבקשה. הצבעה מס' 30 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – רכב כנכס שאין מופקת ממנו הכנסה חודשית), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו לא במשחק כאן. יושב-ראש הקואליציה, בבקשה. אביגדור יצחקי (קדימה): אני מתנצל בפני השר. בישיבה שהיתה לנו הבוקר, הנושא הזה נשמט. הוא בא בהסכמה בין הממשלה לבין ישראל ביתנו. הוא חוק שחוקק וצריך לשחרר אותו מהקפאה. ההבטחה היא לשחרר אותו במסגרת חוק ההסדרים ל-2007. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): הוא בוטל או הוקפא? אביגדור יצחקי (קדימה): הוא הוקפא. לאור זה שמגישי החוק הם חבר הכנסת יורי שטרן וחברת הכנסת סופה לנדבר - אבל אני מתייחס בעיקר ליורי שטרן, ואנחנו רוצים לעודד אותו במחלתו - הסכמנו שאנחנו נעביר את ההצעה בקריאה טרומית, ובחוק ההסדרים של 2007 הוא יאושר. היו"ר מגלי והבה: תודה. תוצאות ההצבעה. קריאות: לא. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, היתה הצבעה, היתה הסברה. תודה. אם כן, תוצאות ההצבעה: בעד, כפי שאמרנו - - - קריאות: הצבעה חוזרת. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, היתה הצבעה, היתה הסברה. אני מוסיף - - - דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנמק. היו"ר מגלי והבה: אני אתן לחבר הכנסת סער לנמק וגם לחבר הכנסת אזולאי. אביגדור יצחקי (קדימה): יש כאלה שלא הצביעו ומי שלא הצביע יוסיף את הצבעתו, ומי שרוצה לשנות את הצבעתו יכול לשנות. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, מה שאני מציע - תראה, אנחנו לא יכולים להיכנס למצב שבו אחרי שהיתה הצבעה, קורה משהו באולם ומבטלים תוצאות של הצבעה. אני מבין את החברים שתומכים, ואפשר להגיד לפרוטוקול שחבר פלוני וחבר אלמוני, שהצביעו באופן מסוים, הם בעד החוק. אפשר להגיד. אבל אי-אפשר לשנות תוצאות של הצבעה, אחרת אנחנו נהיה פה במצב ששום הצבעה לא תהיה ברורה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת סער. לזה גם אני התכוונתי. אני אוסיף לפרוטוקול את כל חברי הכנסת שהצביעו בעד, אבל אני הבטחתי לחבר הכנסת אזולאי - אני אתן לפרוטוקול את השמות של חברי הכנסת שהיו כאן בהצבעה. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה מוסר את השמות לפרוטוקול, לא משנה את תוצאות ההצבעה. היו"ר מגלי והבה: כן, לפרוטוקול, אני לא משנה את ההצבעה, חבר הכנסת ברכה, ואמרתי את זה. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש. היות שיש פה כמה חברי כנסת שהיו מעוניינים לתמוך בהצעת החוק, ולא תמכנו בחוק בגלל עמדת הממשלה, הייתי מציע לשר המתאם, השר יעקב אדרי, שיעלה ויציג את עמדת הממשלה ונחזור על ההצבעה. זה הדבר הטוב - יש פה אי-הבנה של עמדת הממשלה. היו"ר מגלי והבה: שמעתי אותך, תודה, חבר הכנסת אזולאי. כיוון שאנחנו לא מחלקים כאן מדליות למחוקקים, מי שהיה פה ותמך – תמך. לפרוטוקול אנחנו מוסיפים את אלה שבעד. אם כך, הצעת החוק של הבטחת הכנסה עברה ברוב של 21 נגד שלושה. אני מוסיף לפרוטוקול את חברי הכנסת שהיו נוכחים, והרשימה ארוכה: שלי יחימוביץ, אורית נוקד, רונית תירוש, דוד טל, זאב אלקין, השר יעקב אדרי, אביגדור יצחקי, מנחם בן-ששון, חיים אורון - - - חיים אורון (מרצ): לא הייתי בהצבעה, אבל תומך. היו"ר מגלי והבה: סליחה, על מנת שלא תטעה אותי ואתה בין האנשים שלימדת אותי שכאן היושר צריך לקבוע, אני מקבל את ההערה שלך. - - - חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת דוד אזולאי, חבר הכנסת בניזרי. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני רוצה לרשום בפרוטוקול שזאת בושה שש"ס מצביעים ככה וככה. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אני הוספתי את אלה שהיו כאן וכמובן את הקול של היושב-ראש. אם כך, אנחנו מעבירים את הצעת החוק לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/181/17; נספחות.] (הצעת חברת הכנסת אורית נוקד) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות), התשס"ו-2006. אני מזמין את חברת הכנסת אורית נוקד, וישיב שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני מבקש לקרוא לשר, אם הוא לא נמצא באולם. אורית נוקד (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שהגשתי נותנת מענה על בעיה שמציקה היום לרוב האזרחים. מדובר בהתקשרויות שלהם עם חברות האינטרנט, הטלפונים הניידים, הטלוויזיה בכבלים. כולנו מכירים את הדרך שבה מתקשרים עם חברת הטלוויזיה בכבלים ובלוויין. מחתימים אותנו על חוזה מפתה לתקופה קצובה, כאשר הפרת החוזה כרוכה בתשלומים ניכרים של הצרכן לחברה. אולם עם תום החוזה לא מודיעות לנו החברות על תום החוזה ועל העלאת התעריפים וממשיכות את ההתקשרות אתנו במחירים גבוהים בהרבה. רבים מאתנו, שלא עוקבים אחרי ההתחייבויות בחוזים, נופלים בפח. רבותי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק היא להסדיר את הנושא, במיוחד בעידן התשלומים באמצעות כרטיסי האשראי ובהוראות קבע. הדגש הוא במתן מידע לצרכן כדי שיוכל לקבל החלטות מושכלות. על-פי ההצעה, החברות יחויבו להודיע לצרכן, מבעוד מועד, על תום החוזה. כך הצרכן יוכל לשקול אם להמשיך את ההתקשרות או לעשות סקר שוק ולמצוא מוצר במחיר יותר אטרקטיבי. תיפסק ההארכה אוטומטית של החוזה. חברה תהיה חייבת לקבל את הסכמתו המפורשת של הלקוח להמשך ההתקשרות. על-פי ההצעה, לא תתאפשר העלאת מחירים בלי שהצרכן יעודכן על כך וייתן את הסכמתו להמשך ההתקשרות. החברות יחויבו לשלוח חשבוניות בדואר באופן שוטף, ולא להסתפק בהצגה דרך הטלוויזיה והאינטרנט או בבקשה מפורשת של הלקוח למוקד הטלפוני של החברה. כולנו יודעים כמה קשה להגיע למוקדים הטלפוניים האלה. במקרה של עסקה בתשלומים, החברה תחויב לעדכן את הלקוח באופן שוטף, לפחות פעם בחצי שנה, על התשלומים ששולמו ועל התשלומים שנותרו. הצעת החוק הוגשה על-ידי ועל-ידי חבר הכנסת שאול יהלום עוד בכנסת השש-עשרה ועברה קריאה ראשונה. חבר הכנסת יהלום לא נבחר, לצערי, לכנסת השבע-עשרה, ושמי נמחק מההצעה בעקבות מינויי לסגנית שר. לכן נאלצתי להעלות את ההצעה שוב. אני רוצה להודות לוועדת השרים לענייני חקיקה על שתמכה בהצעה שאני מעלה כעת. ההצעה הזאת חיונית לציבור הצרכנים, וכולי תקווה שניתן יהיה להעביר אותה במהרה בוועדת הכלכלה. חברי חברי הכנסת, יש בידנו לשנות מציאות שנקלענו אליה כתוצאה מחקיקה בלתי מספקת שאינה מגינה על הצרכנים ופוגעת בכיסם של כל אחד ואחת מאתנו. אני קוראת לכם להצטרף ליוזמה ולתמוך בהצעת החוק. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחברת הכנסת אורית נוקד. אני מזמין את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה להשיב על הצעת החוק. בבקשה, אדוני. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברת הכנסת נוקד ביקשה שאני אגיד שאני תומך. החוק הוא באמת חוק חיוני, הוא חוק חשוב. אני רוצה להדגיש, גם ליושב-ראש הקואליציה, שיש סיכום עם חברת הכנסת נוקד, שהכול ייעשה בתיאום עם הממשלה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אני מברך את חברת הכנסת נוקד על הצעת החוק, אני חושב שהיא באמת חשובה, לנוכח המציאות והתחרות, והייתי אומר גם, במידה רבה, הבלבול של הצרכנים והלקוחות מול היצרנים והמוכרים. לכן הצעת החוק היא טובה ואנחנו תומכים בה. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 31 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 1 נגד – אין נמנעים - אין קריאות: ההצבעה לא נקלטה. היו"ר מגלי והבה: אני לא אחראי על המחשב, אני אחראי למעשי. אנחנו מתקנים, מצביעים הצבעה חוזרת. אני זה האחד, וכנראה יש פה תקלה. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 27 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 27, נגד – אין, ונמנעים – אין. על כן הצעת החוק של חברת הכנסת אורית נוקד עברה, ואנחנו מעבירים אותה לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (החלת הפקודה על מקום מסחר או מקום שניתן בו שירות לציבור), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/872/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (החלת הפקודה על מקום מסחר או מקום שניתן בו שירות לציבור), התשס"ו-2006. אני מזמין את חברת הכנסת שלי יחימוביץ, וישיב שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, אחרי הצגת הצעת החוק השנייה - של חבר הכנסת אורלב. בבקשה, גברתי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, מציעה, במלים פשוטות, שהחוק שיחייב מעסיקים ברשתות שיווק לתת לקופאיות כיסאות כדי שהן יוכלו לשבת. זאת הצעת חוק שהגשתי עם חברי חברת הכנסת מרינה סולודקין וחבר הכנסת גדעון סער, וזו מסוג הצעות החוק שאתה יכול לשאול את עצמך למה בעצם לחוקק זאת. הרי בסופו של דבר, כשאדם עומד במקום אחד ועושה את אותה עבודה שהוא יכול לעשות בישיבה, מדוע בעצם לא לתת לו כיסא. אבל מתברר שאכן צריך חוק בשביל הדבר הזה. והדבר הטבעי דווקא, וזאת הצרה הצרורה בעיני - נעשה טבעי לנו לראות את הנשים, בדרך כלל, שמשרתות אותנו, עושות את זה בעמידה. אנחנו אפילו לא ממצמצים לרגע, נראה לנו שכך בנוי העולם. הנשים נולדו לשרת אותנו בעמידה. זה המקום שבו צריך לחוקק חוק. נשאלת השאלה: למה? למה מאלצים אנשים עובדים קשי-יום לעמוד על רגליהם שמונה שעות רצופות? שמעתי כל מיני הסברים ממנכ"ל "סופרפארם", ליאור רייטבלט. הוא אמר שהלקוח רוצה שירות בגובה העיניים, שהלקוח רוצה שייתנו לו כבוד. אני אומרת, אני ממש מוותרת על הכבוד הזה ומתחננת שלא יעניקו לי את הכבוד הזה. אני לא רוצה שירות בגובה העיניים. משפיל אותי לקבל שירות מאשה שעומדת על רגליה שעות ארוכות, שמאלצים אותה לעמוד, ולא רק שמאלצים אותה לעמוד, אין כיסא בכלל במקום. גם כשאין לקוחות בכלל היא מתבקשת להמשיך ולעמוד. היו"ר מגלי והבה: גברתי, זה תופס גם במקומות שבהם יש קופאי - - - שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אתה צודק במאה אחוז, אבל אני לא יכולה להתעלם מהמציאות - - היו"ר מגלי והבה: את צודקת ברוב העובדות. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): - - ובמציאות בדרך כלל מדובר בנשים. מובן שברגע שהחוק הזה יעבור הוא יחול גם על גברים. אמר לי חבר שלי, איש עסקים, שיש לזה סיבה רציונלית, שזה לא רק כדי להשפיל את העובדת; מתברר על-פי מחקרים, שאדם עומד התפוקה שלו גדולה ב-15% משל אדם יושב. ואני אומרת, אם אנחנו הולכים לפי השיטה הזאת, אז אולי גם נתיז עליו מים קרים מדי פעם, כדי שיתעורר, שהתפוקה שלו תהיה יותר גדולה. אולי גם נצליף בו מאחור מעדנות כדי להגדיל את התפוקה. קריאה: אל תיתני להם רעיונות. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני מקבלת את ההערה. כי מהרגע שאנחנו מתחילים להתייחס אל אדם כאל סחורה אנושית, כאל בהמה, הכול מותר, רק להעלות את התפוקה שלו. מדובר בכלל ביחידת ייצור ששומה עלינו לנצל אותה עד הסוף, עד טיפת הזיעה האחרונה, וגם לשלם לה כמה שפחות. הרי הקופאיות האלה אין להן קביעות, חס וחלילה, הן מועסקות באמצעות קבלן. בדרך כלל גם נעברים כל חוקי המגן בעבודה כשמעסיקים אותן, אבל זה כבר בצד הדברים. זאת התעמרות שפלה, רצון להכניע את האנשים החלשים ביותר, שלא לדבר על הנזקים הבריאותיים. מדובר על כאבי גב מתמשכים, על בצקות בכפות הרגליים, על ורידים ברגליים. הכול כדי להגדיל את התפוקה ולתת לנו, הלקוחות, את התחושה שמכבדים אותנו, כי בעידן הזה להיות צרכן נעשה הדבר הנעלה ביותר. אין יותר אנשים עובדים. יש רק צרכנים. אני שואלת את עצמי: מה אנחנו יותר, עובדים או צורכים? יותר זמן ביממה אנחנו עובדים, אז למה נעלמו הזכויות הבסיסיות של האדם העובד ואנחנו מתייחסים לזכויות שלנו ביראת כבוד רק כשאנחנו מגיעים להיות צרכנים? החוק הזה נראה לי חוק אנושי ובסיסי לחלוטין. בצד הדברים אני אציין שאין לו עלות, אלא למעסיקים, שיצטרכו לשלם תמורת הכיסאות. כן, הם יצטרכו לשאת בעלות הכספית הכבדה הזאת. החוק הזה הועלה בכנסת הקודמת על-ידי מי שהיום הוא שר הביטחון, עמיר פרץ, וזכה לתמיכת משרד התמ"ת, כששר התמ"ת היה ראש הממשלה דהיום, אהוד אולמרט. הוא נוסח על-ידי התמ"ת. בינתיים בתמ"ת עשו חשיבה נוספת וביקשו שהחוק הזה לא יהיה תיקון פקודת הבטיחות בעבודה אלא ייכנס ממש לחוקי העבודה, ועל כך אנחנו נעבוד לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית. לסיום, אני רוצה להגיד, שסיפור הקופאיות העומדות עלה בסערה גדולה למודעות הציבורית לפני כשנה. הייתי שותפה לזה כעיתונאית, ואני מרגישה מבחינתי – הרשו לי לחלוק אתכם חוויה אישית – סוג של סגירת מעגל, שבמקום למחות על תופעה, אני יכולה להיות חלק מהמחוללים את תיקונה. מאז חלפה שנה, הסיפור הזה קצת יצא מהטרנד, הוא לא באופנה יותר, לא מתעסקים בזה יותר, אבל מה? הקופאיות ממשיכות לעמוד. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חברת הכנסת יחימוביץ, ההבדל בין צרכן לעובד הוא שעובד לוקח כסף והצרכן נותן כסף. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): בהזדמנות אנחנו נעסוק בהאלהת מושג הצרכנות על-ידי ניצול העובדים, אבל זה כבר דיון יותר עמוק, ולא בחוק הזה. החוק הזה הוא, כמובן, בתמיכת הקואליציה, ולא נראה לי שמישהו יכול להצביע נגדו. אני מבקשת מכולכם להצביע בעדו. היו"ר מגלי והבה: תודה. אני רוצה להודות לחברת הכנסת שלי יחימוביץ פעמיים: פעם אחת על הצעת החוק, ופעם שנייה על מה שהבטחתי, לציין למופת את ההתנהגות במליאה היום. הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (החלת הפקודה על מקום מסחר או מקום שניתן בו שירות לציבור), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/1194/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר מגלי והבה: אני מזמין את חבר הכנסת זבולון אורלב להציג את אותה הצעת חוק. לאחר מכן השר ישיב, ואחרי כן - הצבעה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, נוסף על הדברים שהשמיעה עמיתתי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, אומר שפקודת הבטיחות בעבודה לא חלה על כל מקומות העבודה. מה שאנחנו עושים היום מבחינה משפטית, אנחנו מחילים את פקודת הבטיחות בעבודה גם על מקומות שעוסקים בהם במסחר, או שניתן בהם שירות לציבור, והבולטים בהם הם המרכולים למיניהם, אבל לא רק הם. ההסדרים הם, קודם כול, לא רק אפשרות לשבת. יש גם חובה של אספקת מים ראויים לשתייה, יש גם חובה של התקנת סידורי רחצה מספיקים ונאותים, יש גם חובה של התקנת מקומות ישיבה לפנאי ולא רק מקומות ישיבה בעבודה, שניתן לבצע את החלוקה באופן סביר בין הישיבה לעמידה. יש גם חובה להתקין ארגזים לעזרה ראשונה, ויש גם הסמכה לשר התמ"ת להוסיף עוד תקנות על מנת לדאוג לרווחת העובדים. המעניין, חברי חברי הכנסת, שיש עוד עובדים שעוסקים בשירות לציבור, למשל עובדי הבנקים. אותם אף אחד לא חשב לחייב לעמוד. הרי בסופו של דבר גם הם נותנים שירות לציבור. אלא מה? הואיל ומדובר באוכלוסייה שאיננה מאורגנת, כי בדרך כלל מדובר באוכלוסייה של עולים חדשים, באוכלוסייה שאיננה יודעת להגן על עצמה - לכן ראוי שהכנסת תגן עליה, ואני פונה ומקווה שכל חברי הכנסת יתמכו בהצעת החוק. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. אני מזמין את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה להשיב על שתי ההצעות. לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני באמת רוצה לברך את המציעים - חברת הכנסת שלי יחימוביץ, על כך שהיא באמת מובילה את זה הרבה זמן. אני רק רוצה להעיר לך, חברת הכנסת יחימוביץ, כי אני גם בעד ובדעה שיהיה – הגדרת את זה צרכנות, עבודה בגובה העיניים. זה לא סותר, אפשר גם שהקופאית תשב וזה יהיה בגובה העיניים. היא לא צריכה לעמוד כדי שתהיה באותו גובה. לא תמיד הגובה של המוכר והגובה של הקונה זהים. כך או כך, ההצעה טובה, אני מברך אותך על כך, רק אני מבקש גם ממך, אדוני, חבר הכנסת אורלב, לתאם אתנו את הקריאה, כי עם חברת הכנסת יחימוביץ תיאמנו, אז החוק שלה יעבור. אם אתה רוצה שגם שלך יעבור, נתאם. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה. חברי הכנסת, אני מבקש לשבת. עוברים להצבעה. הצבעה מס' 33 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (החלת הפקודה על מקום מסחר או מקום שניתן בו שירות לציבור), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 31, נגד – אין, נמנעים – אין. זו הצעת החוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, והיא תועבר, כמובן, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת אורלב. בבקשה להצביע - ולא להפריע. הצבעה מס' 34 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (החלת הפקודה על מקום מסחר או מקום שניתן בו שירות לציבור), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 30, נגד – אין, נמנעים – אין, אם כך, גם הצעת החוק של חבר הכנסת אורלב תועבר לוועדת העבודה והרווחה, וכמובן, שני החוקים יידונו שם ויכינו אותם לקריאה ראשונה. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - קיצור זמן שידורי תעמולה), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/93/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יצחק לוי) היו"ר מגלי והבה: אנו עוברים להצעת חוק הבאה: הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – קיצור זמן שידורי תעמולה), התשס"ו-2006, של חבר הכנסת יצחק לוי. בבקשה. ישיב לו השר המתאם, השר יעקב אדרי. השר יעקב אדרי: יש לי תשובה ארוכה מאוד. היו"ר מגלי והבה: אל תאיים. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, השר אדרי, אני אחסוך לך את התשובה, אני אגיד אותה; הממשלה החליטה שזה עניינה של הכנסת, ולכן אין עמדת ממשלה. השר יעקב אדרי: אני מבקש לא להקדים אותי. מנחם בן-ששון (קדימה): האיש המבטיח ביותר היום היה השר אדרי. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אנמק את הדברים בקצרה. היינו ללעג ולקלס בנושא תעמולת הבחירות. הציבור לא רואה את הדברים, הרייטינג מאוד נמוך, ויש לחשוב מחדש, גם על משך הזמן שאנו נותנים. מה שקורה הוא, שהמפלגות משקיעות את מיטב כספן על מפיק ועל במאי ועל מאפר ועל צלם ועל עוד צלם ועל צילום תקריב כזה ועל צילום תקריב אחר, ומכינים תשדירים, ולאחר מכן נגמר הכסף, ואז חוזרים על התשדירים – עוד פעם אותו תשדיר, ועוד פעם אותו תשדיר, ועוד פעם אותו תשדיר. הציבור כבר צוחק עלינו. אנחנו רואים קריקטורות, ואנו רואים בכל פינות ההומור בעיתונים, שעושים צחוק מכל הדברים האלה. לכן אני חושב שלאחר עשרות שנים נכון יהיה לבדוק מחדש את הדבר הזה, אם אנו נשארים באותם זמנים, אם אנו משנים את המתכונת, אולי. אני מבקש לאשר את החוק ולו כדי לבחון מחדש בוועדה את כל עניין תעמולת הבחירות, ואולי נגיע למחשבות חדשות, אגב, תוך כדי הדיון. מה שבטוח, נחסוך הרבה כסף, ומה שבטוח, האזרחים ישמחו על זה, מכיוון שהם ידעו שזה יותר מרוכז, ואולי יראו יותר, וזה לא יימרח על כל כך הרבה זמן. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש מהכנסת לקבל את הצעת החוק בקריאה טרומית, להעביר אותה, נדמה לי, לוועדת החוקה, זה מקומה, ולאחר מכן נברר את העניין. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה רבה לחבר הכנסת יצחק לוי. אני מזמין את השר יעקב אדרי להשיב. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכיוון שחבר הכנסת יצחק לוי אמר דברי טעם, אני מציע בכל זאת להשאיר את זה לשיקולכם, ותחליטו טוב. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר על הזריזות והתשובה המנומקת. נעבור להצבעה. אם יש מתנגד - אני נותן את זכות ההתנגדות לחבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, וטוב שהשמעת את קולך כדי לתת לך את הזכות, כי לא שמתי לב. תודה. נסים זאב (ש"ס): אני מתנצל על הנימה של הערתי, ראיתי שאתה הולך לקראת הצבעה. אדוני היושב בראש, רבותי, יש שתי דרכים – יש דרך קצרה וארוכה ויש ארוכה וקצרה. השר לוי רוצה דרך קצרה, אבל היא ארוכה. אגיד לך למה היא ארוכה – התוצאה תהיה שהדרך תהיה הרבה יותר ארוכה, כי תצטרך לשים יותר מודעות, יהיו לך יותר קנסות, ואנו כבר מוגבלים בכל דרך התעמולה שלנו. קמעים - כבר אי-אפשר, תהילים - אסור לחלק, זוהר – אסור. שום דבר. אתה רגיל לומר "סאק יור סטמק" כל פעם כשבאים לפה חברי כנסת, אז בואו נשתוק, נשמור על זכות השתיקה. הלוא כבר הבנו את החוק, שחברי הכנסת צריכים לשמור על זכות השתיקה. בואו נשתוק. אין שום תעמולה, גם לא בטלוויזיה. מה אתם רוצים, ריבונו של עולם? מי שחושב שהתעמולה הזאת מיותרת ואין רייטינג - אם אתה חושב שאין רייטינג וזה מיותר, אדרבה, תשקיע את הכסף הזה בפעילים. מי מונע את זה ממך? כל אחד יבחר לו את דרך התעמולה שנוחה לו. יעקב מרגי (ש"ס): אתה לא צודק. נסים זאב (ש"ס): אתה אומר לי שאני לא צודק? שומו שמים. אתה כמנכ"ל התנועה, חבר הכנסת יעקב מרגי, אני מצפה ממך שתתמוך בי גם אם אני לא צודק. היו"ר מגלי והבה: אני מקווה שלא נצטרך לעשות שולם ביניכם. נסים זאב (ש"ס): זה לא יגרום לסכסוך בתוך המפלגה שלנו, זה בטוח, אבל אני מסכים עם חבר הכנסת יצחק לוי, צריך באמת לקיים דיון מעמיק, רציני, אבל לא בהצעת חוק. תביא את זה כהצעה לסדר-היום, תביא את זה לוועדת החוקה, לאיזו ועדה שאתה רוצה, אולי ועדת הפנים, אולי ועדת החוץ והביטחון בכלל, זה נושא שיכול להביא שלום-בית, ולכן קודם כול יש לקיים דיון. אם יש ההסכמה בין החברים, למה להגביל? למה לחסום את פיות האנשים? כל אחד יבחר לעצמו את דרך התעמולה שלו. לכן אני חושב שהצלחתי לשכנע אפילו את חבר הכנסת יצחק לוי, ועכשיו הוא יתמוך בהתנגדותי. היו"ר מגלי והבה: תודה, חבר הכנסת זאב. אני מזמין את חבר הכנסת לוי. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מוותר על זכות הדיבור, ונשאר בדעתי שההצעה נכונה. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 35 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 25 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - קיצור זמן שידורי עמולה), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 25, נגד – 4, נמנעים – אין. אם כך, הצעת החוק עברה, והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - מניעת פגיעה במוסד חינוכי), התשס"ו 2006 ["דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' 2314.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אני עובר לנושא הבא: הצעת חוק פ/29, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מניעת פגיעה במוסד חינוכי), התשס"ו-2006 - תשובה והצבעה. ישיב בשם שר המשפטים השר המקשר, השר יעקב אדרי. לאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק תאושר בקריאה טרומית; אנחנו תומכים בעניין, ובתנאי שהמציע לא יקדם את החקיקה עד לתזכיר הממשלתי. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת ברכה מסכים? מוחמד ברכה (חד"ש): כן. היו"ר מגלי והבה: אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 36 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מניעת פגיעה במוסד חינוכי), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 26, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, הצעתו של חבר הכנסת ברכה התקבלה והיא תעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. מוחמד ברכה (חד"ש): לוועדת החינוך. היו"ר מגלי והבה: אם כך, ועדת הכנסת תחליט. נסים זאב (ש"ס): לוועדת החוקה. מוחמד ברכה (חד"ש): ועדת החינוך. אין מחלוקת. לוועדת החינוך. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו נעביר לוועדת הכנסת, וועדת הכנסת תחליט על הוועדה. הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הוראות שונות), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/; 581/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק פ/581, הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הוראות שונות), התשס"ו-2006. אני מזמין את חבר הכנסת יורם מרציאנו, בבקשה. ישיב על ההצעה השר יעקב אדרי בשם שר הבינוי והשיכון. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מי שר השיכון? היו"ר מגלי והבה: השר שטרית. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, כנסת נכבדה, בפתח דברי ברצוני להתנצל על כך שחבר הכנסת רן כהן אינו נמצא ואינו מציג את הצעת החוק. שרת החוץ ביקשה ממנו לייצג את המדינה בטקס לציון 12 שנים לפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבירת ארגנטינה. אני מודה לו על שצירף אותי כמציע להצעת החוק. אני רוצה לומר, שלא היינו מביאים את הצעת החוק הזאת לקריאה טרומית לולא היתה לנו הסכמה עם שר השיכון, ואנחנו מתכוונים להעביר את זה, לאחר שאתם תצביעו עבור הצעת החוק הזאת, לוועדת הכלכלה, ושם נקדם את זה יחד עם יושב-ראש ועדת הכלכלה ושר השיכון. דווקא על רקע האירועים הביטחוניים הקשים שאנו חווים בימים האחרונים, אסור לנו להזניח את הנושאים החברתיים, ודאי את אלה העשויים לסייע להיטיב עם אוכלוסייה קשת-יום, ביום-יום, גם בעתות רגיעה, גם בימי שלווה. עבור אוכלוסייה זו, מלחמת הקיום היומיומית היא נחלתה, ומבחינתה, גם אם הדברים יישמעו נוראיים, אין הרבה הבדל בין ימי מלחמה לימי רגיעה. אני מבקש להזכיר לכולנו, כי הממשלה הזאת קמה על בסיס של אג'נדה חברתית. אף אחד לא מתכחש לכך. כל מרכיבי הממשלה הזאת - גם קדימה, גם ש"ס, גם הגמלאים וכמובן גם מפלגתי, מפלגת העבודה, כולם חרתו על דגלם את הנושא החברתי, ואני, כחבר כנסת צעיר, שכל מסלול חייו הציבוריים והאישיים נעו, נגעו ונשמו עניינים חברתיים, איני מתכוון, גם בשעות קשות אלו, לזנוח נושאים חשובים אלה ואפעל לקידומם וליישומם. החוסן החברתי של האוכלוסייה החלשה ותיקון העוולות כלפי האוכלוסייה הנזקקת הם ערובה לחוזק ולאיתנות של העם במדינתו. חוק זה מלמד על חוסנה של מדינת ישראל . אישורו של חוק הדיור הציבורי המונח לפניכם יהיה בו משום תיקון עוול של שנים. זהו חוק שאין צודק ממנו. מבחינתי זהו הצדק הטבעי במלוא מובן המלה, וכל מי שיתחמק מהצבעה בעדו בטיעונים כאלה ואחרים יצטרך לבוא חשבון עם מצפונו החברתי האנושי. יוזמת חוק הדיור הציבורי נולדה בשנת 1997, מתוך צרכים כואבים ורבים של 120,000 משפחות בישראל המתגוררות בדיור הציבורי. לאחר מפגש עם נציגי הדיירים החליט חבר הכנסת רן כהן ליזום את החוק. למרות חשיבות החוק, שבא לתקן עוולות של שנים, הוא נתקל בהתנגדות קשה ביותר, ורק באוקטובר 1998 הושלמה החקיקה. מאז נערכו שלושה מבצעי מכירה, ובמהלכם נמכרו למעלה מ- 20,000 דירות והפכו את המשפחות הרוכשות למשפחות מאושרות, בהיותן בעלות בית משלהן בישראל. לצערי, החוק כיום מוקפא, והוא נותר כזה גם במסגרת חוק ההסדרים 2006, שאושר לאחרונה, וההקפאה אמורה להיות עד ינואר 2009. זו גזירה שאסור להשלים אתה. ממשלה חברתית אינה יכולה להיות אדישה לצורכי תושביה, במיוחד האוכלוסייה קשת-היום, שכל מה שיש לה זו אותה קורת גג שאינה שלה. רק אתם, חברי הכנסת, יכולים בהצבעתכם לאפשר להם לחייך מעט וליהנות סוף-סוף מבית משלהם, בלי תנאים, ולהחזיר באופן סמלי לפחות את הכבוד העצמי שלהם. חשוב מאוד שהדבר ייעשה מייד, משום שמבצע המכירה הנוכחי שמפעיל משרד השיכון, אשר זכה לשם "כאן ביתי", עומד להסתיים בסוף השנה, וכרגע אין שום מבצע או חוק שבכוחו ניתן יהיה לאפשר לתושבים זכאים לרכוש את הדירות. במלים אחרות, החל מינואר 2007 לא יוכלו תושבי ישראל לרכוש דירות במסגרת חוק הדיור הציבורי. רק חקיקה מחדש של החוק תאפשר עדכונו בהתאם להתפתחויות שאירעו מאז נחקק ב-1998, וכן הוספת קריטריונים שיזכו את הדיירים בהנחות שיאפשרו להם את מימוש הרכישה. להלן עקרונות החוק העיקריים: מכירת הדירות על-ידי המדינה לדיירים, כשהעיקרון הראשון והמרכזי הוא עקרון הוותק. הוותק מזכה כל משפחה ב-3% הנחה על כל שנה עד מקסימום הנחה של 85% או 90%. לנכים יש אחוזי הנחה גדולים יותר. לדיירים ממשיכים, בנים ובנות של הדיירים הזכאים המקוריים, זכויות לרכוש את דירות הוריהם לאחר מותם, וזאת בתנאי שהתגוררו שנתיים בדירת הוריהם ובתנאי שיש להם ותק מספיק מאז היו בני 18. כל הכסף שנכנס מן המכירה של הדירות ייכנס לקרן מיוחדת המיועדת רק לבנייה או לרכישה של דירות חדשות עבור חסרי הדיור. אני קורא לכל חברי הכנסת, בלי יוצא מן הכלל, בלא כל קשר להשתייכותם המפלגתית, בואו לא נאבד את הרגש האנושי שבנו, בואו ניתן לציבור הזה מעט אור, רווחה, חיוך ליום חדש. בואו נעשה להם טוב. זו לא מלה גסה, אפשר ורצוי להיטיב עם העם הנזקק. ממשלות ישראל בעבר דאגו למצוקות כלכליות של מגזרים וסקטורים שונים במשק, ואיני מלין על כך ולא מעביר ביקורת. אני יכול רק לומר לכם באחריות, שהמשך יישומו של חוק הדיור הציבורי הוא כסף קטן בתקציב המדינה. דבר אחד בטוח, ואני יכול להרגיע גם את שר האוצר בעניין זה: קופת המדינה לא תינזק בשל החוק הזה, ועל אף ההוצאות הביטחוניות שנכפו עלינו בעקבות האירועים, אין בכך כדי לפגוע בתקציב המדינה. לסיום, אני קורא לכל חברי הכנסת לגלות אחריות וגדלות נפש, ודווקא בימים אלה לעשות מעט נחת לציבור גדול בישראל ולאשר את החוק בקריאה טרומית ולהעבירו להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מרציאנו. השר יעקב אדרי ישיב בשם שר השיכון. לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לא בכל החוקים שאני עולה להשיב עליהם אני שלם עם התשובה שלי. אבל בחוק הזה, אני חייב לומר לכם, אני תומך תמיכה מלאה. בזמני כראש עיר השתדלתי לתקן עוולות בנושא חוק הדיור הציבורי, כי ראיתי את הדברים מקרוב. לפיכך, חבר הכנסת יורם מרציאנו, אנחנו כמובן נתמוך, בתנאי שהנושא יתואם עם שר השיכון ושר האוצר. אני מקווה שכולנו ביחד נדאג ליישומו של החוק כמה שיותר מהר. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יעקב אדרי. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 37 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 29 נגד - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - הוראות שונות), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 29 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מוסיף את הצבעתו של יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אביגדור יצחקי. ההצעה תועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 13) (תיקון - המשך שידורי חדשות מקומיות ותוכניות מקומיות בענייני היום), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/700/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 13) (תיקון – המשך שידורי חדשות מקומיות ותוכניות מקומיות בענייני היום), התשס"ו-2006. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער לנמק את הצעת החוק. ישיב לו השר יעקב אדרי. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להודות על כך שעשית את השינוי. אני רוצה להציג את הנושא וגם להודיע על ההסכמה שהגענו אליה עם הקואליציה בעניין זה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - גדעון סער (הליכוד): אני צריך לנהל את הישיבה אחר כך. היו"ר מגלי והבה: לאלה שלא ידעו והופתעו מדוע החלפנו - בשעה 16:00 אמור להחליף אותי חבר הכנסת גדעון סער, והוא לא יוכל גם לנהל את הישיבה וגם להציג את הצעת החוק. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רציתי רק ללמוד את הפטנט להתקדם. היו"ר מגלי והבה: בבקשה. אם תרצה להיות גם סגן יושב-ראש, ניתן לך את הזכות הזאת. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, לפי החוק היום, בסוף דצמבר 2006 תחדלנה להתקיים החדשות המקומיות והתוכניות המקומיות בטלוויזיה בכבלים. אני מדבר על כל האזורים וגם על הערוץ הערבי. זה משום שחיוב חברות הכבלים בחוק הבזק לשידור החדשות המקומיות, מסתיים בסוף דצמבר 2006. היו"ר מגלי והבה: אני רוצה לסייע לאדוני ולומר שיש לנו ערוץ אחד בערבית, ערוץ-33, ואם לא תהיה לו הארכת זיכיון ותקציב, הוא יפסיק לפעול. לכן מה שאתה מציין מאוד חשוב, אדוני. גדעון סער (הליכוד): לצערי, היה כאן מחדל, שעד היום לא הובא הסדר שאומר מה קורה אחרי סוף דצמבר 2006. יש דעות בשוק התקשורת שאומרות שלא צריך להטיל את החיוב אך ורק על חברות הכבלים, אולי צריך לחלק את זה בצורה אחרת, לחייב זכיינים אחרים. יש הצעות שהמימון יהיה על-ידי הפחתת תמלוגים שהמדינה מקבלת מהחברות האלה, מכיוון שבדרך הטבע זה נטל על אותן חברות והן לא מעוניינות בחיוב הזה שהיה תנאי לזכייתן. כאמור, עד היום, לא רק שלא הובא לכנסת חוק, אלא גם לא הופצה טיוטת חוק ולא הופץ תזכיר חוק שנועד לקבוע את מה שיקרה. ביום הזה אנחנו יוצאים לפגרה שאליה נחזור במחצית השנייה של אוקטובר 2006. לפיכך יש חשש ממשי, שאם לא נתחיל היום להתקדם בתהליך הזה, נהיה במצב שלא יהיו חדשות מקומיות וכבר במהלך הפגרה יהיה דילול של העבודה ואולי גם של מצבת העובדים באותן חברות. יש קונסנזוס בכל חלקי הבית הזה על כך שצריכות להיות חדשות מקומיות, שבדרך כלל עוסקות בנושאים החברתיים, בנושאים הפריפריאליים, בנושאים המוניציפליים, בכל אותם נושאים שקשה להם מאוד לקבל ביטוי בתקשורת הארצית. היה סיפור עם הממשלה, היה ערעור, אני לא רוצה להיכנס לכל הפרטים, אני רק רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה, אביגדור יצחקי, להודות לחברי כנסת מסיעת ש"ס שפעלו לגשר על פערים שהיו, לחבר הכנסת יצחק וקנין, ליושב-ראש סיעת ש"ס, חבר הכנסת מרגי, לחבר הכנסת אלי אפללו ולחברים אחרים שפעלו פה כל שעות היום על מנת להגיע להבנה הזאת. היו"ר מגלי והבה: אדוני רוצה לומר: כל חברי הכנסת שחיים בפריפריה אשר תושביה הם הנפגעים העיקריים מביטול השידורים הללו. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): שכחת גם אותי. גדעון סער (הליכוד): אני רוצה להודות קודם כול לחברת הכנסת שלי יחימוביץ, שהחוק הוא משותף לה ולי - הוגש ביחד וקיבל גם פטור מחובת הנחה בוועדת הכנסת - על הפעילות שלה בנושא הזה, שככל הנושאים החברתיים הוא קרוב ללבה. ההסכמה שהגענו אליה אומרת כדלקמן: אנחנו נסכם על הארכה של שלושה חודשים, עד סוף חודש מרס. זה יאפשר חקיקה מסודרת במהלך כנס החורף של הכנסת שמסתיים במועד הזה. אם הממשלה תביא הסדר משלה, מובן שנתמוך בכל הסדר – כמובן תוך כדי הדיון הפרלמנטרי - ואני לא חושב שזה נושא שיש בו הבדלים אידיאולוגיים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - גדעון סער (הליכוד): בחקיקה. החוק המקורי אמר, להאריך עד 2016. הממשלה אמרה שהיא רוצה להביא הסדר. בינתיים אין הסדר, ולכן אני רוצה להבטיח שלא תרד החרב בסוף דצמבר 2006. אם הממשלה תביא הסדר - נעבוד בשיתוף פעולה. אם הממשלה לא תביא הסדר - נקדם את הצעת החוק הזאת בתיאום עם משרד התקשורת ועם מועצת הכבלים והלוויין וכל הגורמים הרגולטוריים שאנחנו סומכים על שיקול דעתם. אני רוצה לחזור ולהודות גם לשר המתאם בין הממשלה לכנסת, השר אדרי, ולכל מי שפעל במשך היום להגיע להבנה הזאת. אני חושב שבכל החברות שמשדרות חדשות מקומיות תהיה היום שמחה על כך שהכנסת אמרה את האמירה שלה, שבסוף 2006 העניין הזה לא יסתיים. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת גדעון סער. אני מזמין את השר המקשר להשיב. לאחר מכן נעבור להצבעה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעתו של חבר הכנסת גדעון סער חשובה מאוד. חברי ואני עשינו מאמצים גדולים - - - היו"ר מגלי והבה: בייחוד אלה שגרים בפריפריה. השר יעקב אדרי: בדיוק. אני גם אומר למה אני, באופן אישי, עשיתי מאמצים כדי לתמוך – לפחות בתיאום - בהצעת חוק חשובה זו. אנחנו, בפריפריה, יודעים עד כמה חשובה התקשורת המקומית והתקשורת הערבית. הנושא מאוד חשוב, ואני שמח שחבר הכנסת גדעון סער התעקש עליו. ההצעה מאוד חשובה, ולכן נעשו מאמצים רבים במהלך היום כדי לתמוך בה. כל מי שקשור לרשתות המקומיות ומבין את החשיבות של זה, יודע שהחוק הזה צריך לעבור. לפיכך אני מציע לקבל את הצעת החוק, כמובן בתיאום עם הממשלה. חבר הכנסת גדעון סער התחייב לתאם את זה עם שר התקשורת. חשוב שיהיה תיאום ונביא יחד את ההצעה, כי הנושא מאוד חשוב. לפיכך אני מציע לתמוך בהצעה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. קריאה: - - - היו"ר מגלי והבה: את מתנגדת? קריאה: מותר לה להשיב. היו"ר מגלי והבה: אם אין התנגדות, לא משיבים. מראש אמרו שחבר הכנסת סער ינמק והיתה על כך הסכמה. לפיכך אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 38 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 45 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 13) (תיקון - המשך שידורי חדשות מקומיות ותוכניות מקומיות בענייני היום), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 45 בעד, אנחנו מוסיפים את השר איתן ועל כן - 46, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק הבזק (תיקון מס' 13) (תיקון – המשך שידורי חדשות מקומיות ותוכניות מקומיות בענייני היום), של חברי הכנסת גדעון סער, שלי יחימוביץ ואחרים, תועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר מגלי והבה: הודעה לסגן המזכיר, בבקשה. סגן מזכיר הכנסת דוד לב: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת עמיחי אילון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (הוראות ניהול בנקאי תקין מיוחדות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת עמיחי אילון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מרכז מרשם לאוניברסיטאות, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק לקביעת אזורי עדיפות לאומית בחינוך, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק חוזה ביטוח (תיקון - חיוב הוספת הצמדה וריבית על תגמולי ביטוח), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק המפלגות (תיקון – בית-דין משמעתי לנבחרים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יוסף ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - פרסום מכרזים בשפה הרוסית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת בנימין אלון; הצעת חוק מאבחני לקויות למידה, התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת זבולון אורלב ויוסף ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בשל תרומת מזון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי ריבית על משכנתה וסיוע ברכישת דירה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון - סייג לדירות גדולות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת צבי הנדל; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - שכר מרבי לעובדים חדשים המועסקים בגוף מתוקצב או בגוף נתמך), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק פיקוח על שכר העובדים בגופים ציבוריים, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רוחמה אברהם; הצעת חוק האזרחות (תיקון - אזרחות למי שהתגייר בישראל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון - פקודה להשתתף בהעברת אוכלוסייה אזרחית - פקודה בלתי חוקית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק לתיקון סדרי מינהל (החלטות והנמקות) (תיקון - החלטות לפי חוק הכניסה לישראל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק תכנון ובנייה (תיקון - ייעוד קנסות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מפוני דהניה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אורי אריאל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון - שירות צבאי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - שעות סגירה של מועדונים ודיסקוטקים המיועדים לשימושם של קטינים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורם מרציאנו; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת דיווח על איכות האוויר, איכות המים והקרינה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (חובת הקמת אתר אינטרנט), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק איסור קבורה בתחומי הר-הבית והגבלת קבורה בתחומי העיר העתיקה בירושלים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק הדרכונים (תיקון - החמרת הענישה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - תביעה לפיצויים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק האזרחות (תיקון - ביטול אזרחות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הרכב המחלקה לחקירות שוטרים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת עזמי בשארה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - בדיקות נוכחות מזהמים בקרקע, באוויר ובמקורות המים), מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק כהונת ראש המטה הכללי, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (כשירות מבקר העירייה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק כבוד ירושלים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק השמות (תיקון - קביעת שם פרטי של אב), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת עמירה דותן; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - סוג דם), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק רשות הר-הזיתים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון - הגשת כתב אישום נגד ראש רשות, ממלא-מקומו או סגניו), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורם מרציאנו; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ביטול פסלות כהונה בשל פשיטת רגל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון - סייג לרישום במרשם הפלילי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דני יתום; הצעת חוק תחבורה ציבורית (הפעלה ביום המנוחה השבועי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון - איסור המתה של בעלי-חיים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת שי חרמש; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש במכשירי DVD ומכשירי טלוויזיה ברכב מנועי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - סימון משקאות אלכוהוליים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ישראל חסון; הצעת חוק רשות השידור (תיקון - עיקול טלוויזיה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - איסור נקיבת מחירים מטעים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אבשלום וילן; הצעת חוק ביטול הגדלת ההפרשות לביטוח לאומי ולביטוח בריאות לגמלאים שיצאו לפרישה מוקדמת (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הגדרת הכנסה לצורך הנחה בארנונה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עבודה מועדפת בסיעוד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - עדכון עלות סל הבריאות), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון - הקדמת גיל הפרישה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון - הכללת השירות הלאומי בהתנדבות בוותק), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון - סייגים להתיישנות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון - יום בחירה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - פטור לגמלאים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (זכות ערעור למשפחה בהוצאת גופה מקברה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומניסקי; הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון - ביטול רשיון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - פרסום נגיש של סל הבריאות למבוטחים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מזון כשר בבתי-חולים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תנאי הזכות לדמי לידה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תנאי הזכות לדמי לידה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הגבלת תוקף זיכוי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק הספקת חשמל (הוראת שעה) (תיקון - הסכמת שר הפנים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומניסקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - תווי קנייה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עסקה עם עולה חדש), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון - פגיעה בציבור כמונופול), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - קידום התחרות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק לדחיית מועדים בשל שביתה או השבתה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים), (תיקון - הגנה על מנויי טלפון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק רשות השידור (תיקון - ביטול אגרת הטלוויזיה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - הסדרת הפיקוח על עמלות הבנקים והגבלתן), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - עידוד התחרות בתחום ההפקות המקומיות), מאת חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המים (תיקון - איסור הפסקת הספקת מים אלא לצרכן פרטי שלא שילם), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק מקרקעי ישראל (תיקון - איסור העברת בעלות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק מניעת הטרדות בפרסומות ובסקרים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק רף לתקציב מחקר ופיתוח ממשלתי, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הטבות לאזרח הצעיר, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - פיקוח על תשלומים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק משק החשמל (תיקון - הוראות בעניין רשיונות ייצור), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת בנימין נתניהו; הצעת חוק יום הסטודנט הלאומי, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות הסטודנטים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק איסור שידור קדימונים מזיקים ופרסום פרסומות מזיקות (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מידע לעניין קביעת עבירות ותמרורים חדשים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק שיקום שכונות הבנייה הקלה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק האפוטרופוס הכללי (תיקון - איתור בעלי הזכויות בנכס), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סייג למתן רשיון נהיגה לאדם שנחשד בעבירות אלימות), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק הטיס (תיקון - איסור קביעת גיל מרבי לטייסים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק גלנטי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק יום לאומי למאבק באלימות, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - תוכנית השלמה לביקור בכותל המערבי ובעיר העתיקה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת בנימין אלון; הצעת חוק חינוך חובה (תיקון - זכאות תלמידים עולים ללימודי עברית), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק פיקוח על בתי-ספר (תיקון - מתן רשיון ותחולה), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדרי חנייה לבעלי עסקים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (זכאות חייל בשירות חובה להנחה בתשלום אגרת רשיון נהיגה), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שרה מרום-שלו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק בנק ישראל (תיקון - תקופת צינון של המפקח על הבנקים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת משה כחלון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניון בבעלות רשות מקומית), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת מלווה-נהג אלקטרוני בהסעות תלמידים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - סיום התקשרות בין צרכן לנותן שירות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק מדידת מים (תיקון - החלפת מדי מים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורם מרציאנו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (תיקון - החלת חובת הסימון על פרסומים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון - החמרת הענישה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון - איסור הגבלת גיל במוסד להשכלה גבוהה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יוסף ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - הזכות להיבחן בבחינת בגרות ללא תשלום), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לעיוור ונכה 100%), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - חובת הצגת מחיר על טובין והמחיר המחייב), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת משה כחלון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - הזכות להיבחן בבחינת בגרות ללא תשלום), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון - החלת החוק ועדכון תפריט), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דני נוה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - יידוע על מעשים שלא כדין בשם העוסק), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון - מסירת העתק ללקוח), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק חופש ההתאגדות והביטוי במוסדות להשכלה גבוהה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יוסף ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (תיקון - נגישות לשירותי תחבורה ציבורית - קיצור מועדי הודעה לצורך קבלת שירות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ניכוי השתתפות בביטוח בריאות וביטוח סיעודי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - הגבלת שעות עבודה במקצועות מסכני חיים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - מימון הוצאות משפט), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי רפואת שיניים לילדי משפחות מצוקה), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק ביטוח לאומי (תיקון - קבלת קצבת זיקנה וקצבת נכות בעד אותו פרק זמן אחד), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קבלת קצבת זיקנה וקצבת נכות בעד פרק זמן אחד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קבלת קצבת זיקנה וקצבת נכות בעד פרק זמן אחד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון - חוק התקציב וחוק ההסדרים), מאת חברת הכנסת רוחמה אברהם; הצעת חוק תגמולים לנשים השוהות במקלט לנשים מוכות (מענק הסתגלות), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון - זכות לפרטיות של מטופל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - פטור לסטודנטים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - גמלת סיעוד לשוהה במוסד סיעודי), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שרה מרום-שלו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - מעמדם של יתומי צה"ל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חיים אמסלם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי אבטלה לעובדים עונתיים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (צמח הגת ותוצריו), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - עידוד הנקה לתקופה ממושכת), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - עבודה ומנוחה שבועית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חיים אמסלם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום גמלת סיעוד בכסף למי שנזקק לסיוע בכל שעות היממה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק זיו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק השתתפות בהוצאות טיפול בילדים, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שרה מרום-שלו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קצבת שאירים וקצבת זיקנה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות ועדת החוקה, חוק ומשפט בעקבות דיון מהיר בנושא: ביורוקרטיה במשרד רשם העמותות. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לסגן מזכיר הכנסת. הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/805/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יורם מרציאנו) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק פ/805, הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשס"ו-2006. אני מזמין את חבר הכנסת יורם מרציאנו. ישיב השר יעקב אדרי. בבקשה. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, כנסת נכבדה, ב-3 ביולי, בטרם נקלענו למלחמה, הנחתי הצעת חוק המדברת על איחוד קווי החירום, כך שכל קווי החירום יאוחדו למספר אחד. והנה, אנחנו נמצאים היום במלחמה והחוק הזה בהחלט יכול היה לסייע בעיצומה של המלחמה הזאת ובעתות חירום. בראש ובראשונה אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה וליושבת-ראש ועדת הכנסת, שעזרו לי אתמול להעביר את ההצעה וקיבלתי פטור מהנחה במסגרת ועדת הכנסת בגלל עצם הימים האלה. מטרת החוק היא לקבוע מספר טלפון אחד מקוצר, אשר ייתן מענה לכל בעיות החירום שניקלע אליהן. היתרון הבולט והמשמעותי ביותר בהגדרת מספר מקוצר אחד הוא באפשרות לזכור אותו, ובעיקר הוא מונע מאתנו בשניות קריטיות התלבטות בנוגע להחלטה למי להתקשר. האם ל-100, למשטרה? האם ל-101, למד"א? או ל-102, למכבי האש? אני יודע שבמדינת ישראל נעשו קמפיינים של מגן-דוד-אדום, של מכבי האש ושל המשטרה, שמדברים על החשיבות של דקות להצלת חיים. בבריטניה, שם החוק הזה עובד ויש שם חיוג למספר אחד שבו משיגים את כל שירותי החירום, היה מקרה יוצא דופן ומרגש כאשר אמה של ילדה בת שלוש, שהיתה אתה לבד בבית, איבדה את הכרתה. הילדה גילתה תושייה, לחצה על מספר אחד, הזעיקה את שירותי החירום, ובכך היא הצילה את אמה. אנחנו, חברי הכנסת, נקלעים לא אחת למצב חירום שבו אנחנו לפעמים נכנסים ללחץ ולא יודעים את מי אנחנו מזעיקים. דיברתי גם עם שר התקשורת וגם עם השר לביטחון פנים, ואני מבקש להעביר את ההצעה לוועדת הכלכלה של הכנסת על מנת להכינה לקריאה ראשונה ולקדם את החוק. תודה רבה לכם. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מרציאנו. אני מזמין את השר יעקב אדרי להשיב על הצעת החוק. אם לא תהיה התנגדות, נעבור להצבעה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שהצעת החוק של חבר הכנסת מרציאנו חשובה, ויש לה גם היבטים מקצועיים. לכן הצעה זו צריכה להיות מתואמת עד הסוף. לפיכך אנחנו תומכים בהצעה שלך. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יעקב אדרי. חבר הכנסת מרציאנו, אתה מסכים להיות מתואם כפי שציין השר? אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 39 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 28 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לאיחוד קווי החירום הטלפוניים, התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: 28 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק תעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה, בתיאום עם המשרד הנוגע בדבר. הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הענקת תעודת הכרה לבוגרי המקצועות הפארה-רפואיים), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/962/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הענקת תעודת הכרה לבוגרי המקצועות הפארה-רפואיים), התשס"ו-2006. ינמק את ההצעה חבר הכנסת טיבי, וישיב לו שר הבריאות. בבקשה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מכובדי השרים, עד לפני כשנתיים לא היתה בעיה שהצריכה את התערבותנו באמצעות הצעת חוק. יש כמה מקצועות פארה-רפואיים שהמנהל הכללי, בתוקף סמכותו כמנהל הכללי של משרד הבריאות, העניק רשיון לעסוק בהם לבוגרים שלמדו בחו"ל. המצב הזה השתנה פתאום לאחר שהיתה עתירה לבג"ץ, על-ידי צד אינטרסנטי, ובג"ץ הורה למשרד הבריאות לחדול מהנפקת רשיונות עיסוק בעיקר למקצועות כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת וכדומה. הדבר יצר מצב בלתי מתקבל על הדעת, שבו אנשים לומדים, מסיימים את הלימודים, יש להם תעודה אקדמית, אבל הם מתקשים למצוא עבודה בשל העובדה שמשרד הבריאות לא יכול להמשיך במה שהיה קודם, אף שהוא רוצה. נוצרה לקונה משפטית בשל החלטת בג"ץ, והצעת החוק הזאת באה לפתור אותה ולחסוך כאב ראש לאלפי סטודנטים שלומדים בחו"ל, להם ולבני משפחותיהם. זה כשנה וחצי, שנתיים אני מטפל בנושא הזה, ואני מכיר רבים מהסטודנטים ובני משפחותיהם באופן אישי. הבעיה הזאת מקשה על הסטודנט ועל המשפחה שלו. הסטודנט מתחיל ללמוד אבל הדאגה שלו היא שאולי הוא לא יסיים את הלימודים כי לא יהיה לו מקום עבודה. הסטודנטים שפונים אלינו רוצים ללמוד פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק, אבל הם חוששים שמא הם לא ימצאו מקום עבודה, ולכן הם לא רוצים ללמוד. הם באים להתייעץ אתנו, ויש קושי להכריע ולכוון מישהו, כאשר המצב לא כל כך ברור. היה דין ודברים ביני לבין משרד הבריאות כבר בקדנציה הקודמת, אדוני היושב-ראש, מכובדי שר הבריאות, ועמדת משרד הבריאות היא עמדה חיובית, האומרת כי בהחלט צריך לחוקק חוק שיסדיר את המקצועות הפארה-רפואיים. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אמנה את המקצועות: פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת - שמיעה, שפה ודיבור, ריפוי בעיסוק, כירופרקטיקה, אוסטיאופתיה, גנטיקה קלינית, גנטיקה כימית, ציטוגנטיקה, ייעוץ גנטי, עובדי מעבדה רפואית, טכנולוגיה רפואית, מוסמך לרנטגן, מפעיל מכונת לב-ריאה, שאיבת דם ורידי ממבוגרים, טיפול נשימתי, דיאטן, תזונאי, קרימינולוגיה קלינית, ניהול רשומה רפואית, טיפול ביצירה והבעה, טיפול באמנות חזותית, ביבליותרפיה - טיפול באמצעות קריאה וכתיבה, טיפול במוסיקה, טיפול בתנועה ומחול, פסיכודרמה ודרמה-תרפיה. בחלק מהנושאים האלה לא היתה בעיה, והצעת החוק הזאת כוללת כמה מקצועות נוספים, שלא לומדים אותם אלפי סטודנטים אבל מטרת החוק הזה היא לכלול כמה מקצועות, כדי שהנושא יוסדר בחוק. דני נוה (הליכוד): אתה מציע בהצעת החוק שלך גם קריטריונים? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני משאיר את זה בידי משרד הבריאות. אמרתי הן לממשלה הן למשרד הבריאות שהחוק הזה יקודם בתיאום מלא ומוחלט, צעד אחר צעד, עם משרד הבריאות. אני מכיר את עמדת משרד הבריאות, והרי באנו בדברים עם אנשי המקצוע, והדברים כבר היו בקדנציה הקודמת, מכובדי, חבר הכנסת דני נוה. אתה היית שר הבריאות, ואתה מכיר את הנושאים האלה. אף שהצעת החוק שלי מפורטת לחלוטין לגבי קריטריונים וכן הלאה, זאת עמדת משרד הבריאות. הדברים שמובאים כאן בהצעת החוק הם דברים שהועברו לי, שקיבלתי גם ממשרד הבריאות, והעליתי אותם בוועדת העבודה. נאדיה חילו (העבודה-מימד): אתה כותב את הבעיה לא רק של הרופאים, אלא של מחסור חמור במקצועות האלה לטיפול בילדים. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני מודה לך על התרומה החשובה הזאת. אין ספק שזה עוזר לפתור את המחסור, במיוחד כשמדובר בנושאים ובמקצועות שיש בהם מחסור חמור, והם נצרכים, חייבים אותם, חייבים אותם באופן נואש בכמה מגזרים. אדוני היושב-ראש, אני מודה ליושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, שסייע בידי להעביר את הצעת החוק הזאת, אני מודה לוועדת השרים לענייני חקיקה שהסכימה לתמוך בה, וגם לאנשי משרד הבריאות, לשר הבריאות, לכל אנשי המקצוע ולכל אלה שעזרו לי בהכנת הצעת החוק הזאת, המפורטת ביותר, לרבות אנשי לשכתי והעוזרים הפרלמנטריים והיועצת המשפטית של ועדת העבודה והרווחה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה תגיד אחרי הקריאה השנייה והשלישית. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אף שהצעת החוק עדיין לא הגיעה לקריאה השנייה והשלישית, אתה לא יודע איזה כאב ראש וכמה מכשולים עברתי עד שהגעתי להצעה הטרומית ולהסכמה הגורפת של כל הצדדים. תודה, אדוני. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי, ואנחנו מזמינים את שר הבריאות, השר יעקב בן-יזרי, להשיב על הצעת החוק. בבקשה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה להסדיר את העיסוק במקצועות הפארה-רפואיים, הנקראים גם "מקצועות בריאות", כמו פיזיותרפיה, כפי שהוזכר קודם, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ועוד כהנה וכהנה, כ-25 מקצועות במספר, ולא רק 17; יש עוד סדרה של כמה מקצועות שלא מוגדרים במטרת החוק כפי שהיא מוגדרת כאן. הנוסח של הצעת החוק הזאת מבוסס על הצעת חוק ממשלתית שעברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת ולאחרונה הוחלט להחיל עליה דין רציפות. בנוסח הזה של החוק, העולה לקריאה טרומית, נכללים תיקונים שנערכו בהצעת החוק הממשלתית המקורית בדיונים שהתקיימו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת הקודמת. מבין תיקונים אלה, תיקון אחד חשוב בעינינו. תיקון זה מרחיב את ההסדרים שבחוק כך שאסור יהיה לאדם לכנות את עצמו בשם אחד ממקצועות הבריאות האלה בלי שיחזיק בתעודה באותו מקצוע. תיקון זה יסדיר הלכה למעשה את העיסוק במקצועות הפארה-רפואיים הנ"ל, גם במסגרות פרטיות, ולא רק את העיסוק במקצועות האלה במוסדות הרפואיים. יש הבדל בין זה שאתה עוסק במוסד רפואי מוסמך כמו בית-חולים ועוד כהנה וכהנה לבין עיסוק באותו מקצוע באופן פרטי, כאשר אתה תולה שלט ליד הכניסה לבית שאתה עוסק במקצוע זה או אחר, בלי לתת את הגושפנקה החוקתית והלגיטימית. מאידך גיסא, חלק מהתיקונים עדיין אינם מקובלים עלינו. כך למשל, על-פי הצעה זו, הדרישות להכרה במקצועות הפארה-רפואיים ייקבעו בחוק עצמו במקום בתקנות. עד כה היו תקנות, עד כה היו הסדרים מתוך הניסיון, חוסר בבעלי מקצוע במקצועות מסוימים וכן הלאה, כך שניתנה ההרשאה לעסוק בתוקף הצרכים ועל בסיס ניסיון ואישור הרשות הרפואית המקומית. היום אנחנו מדברים על תיקון המערכת בצורה יותר מסודרת, בצורה תחיקתית. אנו חוששים כי הדרישה להסדיר את תנאי הכשירויות למקצועות השונים, כאמור, 25 במספר – ויש בעלי מקצועות נוספים המעוניינים להיכלל במסגרת החוק, מעבר ל-25 המקצועות האלה – תעכב בצורה בלתי סבירה את האפשרות להביא לסיום הליך החקיקה החשובה הזאת בזמן הנראה לעין, והוא קרוב מאוד, כי אנחנו בשלבי סיומים ותיקונים סופיים. יש לציין כי גם נוסח הצעת החוק הזאת לא שלם מבחינה זו. בתוספת לחוק, האמורה לכלול פירוט בדבר דרישות ההכשרה לכל מקצוע ומקצוע – כמובן, חלקים גדולים נכללו בהצעת החוק של חבר הכנסת טיבי ועוד במסגרת הצעת החוק - חסרים הפרטים מה הדרישות שכל מועמד או זה שימלא את התפקיד בכל אחד מהמקצועות האלה חייב למלא. הוראה בעייתית מאוד אחרת בהצעת החוק היא הוראת המעבר. על-פי הוראות המעבר מוצע לאפשר, כפוף לסייגים מסוימים, מקצועיים כמובן, למי שעסק במקצוע במשך חמש שנים, ובתנאים אחרים למי שעסק במקצוע עשר שנים, הכול תלוי במקצוע, לקבל תעודת הכרה באותו מקצוע, אף-על-פי שאינו בעל הכשירות המקצועית הנדרשת על-פי החוק, על בסיס הניסיון שהזכרנו קודם לכן. על-פי הוראות מעבר אלה, לא זו בלבד שאנשים שאינם בעלי הכישורים הנדרשים ימשיכו לעסוק בתחום מסוים, כפי שעשו בעבר, ללא תעודה כלשהי, אלא שאנשים אלה יזכו לתעודת הכרה רשמית, כך שלא תהיה לציבור דרך להבחין בין מי שזכה בתעודה על סמך קיום הרקע המקצועי הנדרש לבין מי שלא עשה זאת. כלומר, מחזיק בתעודה רשמית, ללא שעמד באותן הדרישות הנחוצות כדי להבטיח, ככל שניתן, מתן טיפול הולם ואחראי לכל אדם, ללא כל סכנה וללא כל סיכון. לסיכום: מצד אחד, אין ספק שיש צורך בחקיקה להסדרת העיסוק במקצועות הפארה-רפואיים, ולכן אנו תומכים בהצעת החוק בקריאה טרומית. עם זאת, כפי שנאמר, תמיכה זו כפופה לתיאום מלא עם משרד הבריאות בהמשך הליך החקיקה, על מנת להבטיח שמירה על רמה מקצועית נאותה והגנה על בריאות הציבור. היו"ר מגלי והבה: תודה לאדוני שר הבריאות, השר יעקב בן-יזרי. אני שואל את חבר הכנסת טיבי, האם הוא מסכים - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): מסכים. היו"ר מגלי והבה: אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 40 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 28 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הענקת תעודת הכרה לבוגרי המקצועות הפארה-רפואיים), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד - 28, נגד - אין, נמנע אחד. אם כך, הצעתו של חבר הכנסת אחמד טיבי עברה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות - טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/178/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת דני נוה) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות – טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006. חבר הכנסת דני נוה, בבקשה. כמובן, ישיב שר הבריאות. דני נוה (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שאגש לנוסח הצעת החוק שמונחת לפנינו - במיוחד ברגעים האלה חשוב להתייחס למה שעוברים תושבי הצפון במדינת ישראל, בהיבט שקשור גם להצעה שמונחת פה על סדר-היום. אתמול ביקרתי יחד עם חברי לסיעת הליכוד בחיפה. מעבר לעמידתם של התושבים, צריך לציין את עמידתם של אנשי מערכת הרפואה שלנו, מערכת הבריאות שלנו. ביקרתי בבית-החולים "רמב"ם", אנחנו רואים את העמידה של בתי-החולים "רמב"ם", נהרייה וצפת, אנשי מד"א והצוותים הרפואיים, שנמצאים בחזית. בצדק אנחנו מדברים כל כך הרבה על כוחות ההצלה, על חיילי צה"ל ועל כוחות הביטחון, ולפעמים שוכחים שיש פה במערכת הבריאות שלנו אנשים שעובדים מסביב לשעון ועושים מלאכה קשה ולא פשוטה. נקודה נוספת בהקשר זה, אדוני היושב-ראש, אדוני שר הבריאות, אני חושב שצריך לתת את הדעת, אני מניח שאתם עושים זאת במשרד, לכך שהאוכלוסייה החלשה זקוקה בתקופה הזאת להתייחסות מיוחדת של הממשלה בהיבטים הרפואיים. כוונתי לחולים סיעודיים, אולי כאלה ששוהים בביתם ואינם מסודרים במסגרת של מוסדות סיעודיים, ולא תמיד מסתדרים במצב הביטחוני הזה כאשר הם נמצאים לבד בבתיהם. כוונתי לנכי נפש שחיים אולי בקהילה במקומות שונים וזקוקים לסיוע מיוחד מן הממשלה. אתמול, כאשר ביקרתי בחיפה, ביקרתי אצל הפצועים יחד עם חברי, ראיתי שבאחת הדירות שנפגעו בחיפה התגוררו אנשים שהיו בהוסטל שיקומי מיוחד. זו אוכלוסייה חלשה, שבוודאי זקוקה לסיוע ולהתייחסות באופן מיוחד, ואני מניח שאתם עושים זאת. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנושא הזה של עדכון קבוע של הסל הוא אחד הנושאים החשובים שמובאים כאן לכנסת מהבחינה המוסרית. נושא עדכון סל התרופות עלה פה לא מעט על סדר-יומה של הכנסת, במאבקים לא פשוטים, שגם אני ניהלתי בשעתי במשרד הבריאות, כדי להביא לעדכונו של הסל. הצלחנו להביא, בשנת התקציב הקודמת, 2005, לכך שסל התרופות שלנו עודכן בסכום של קרוב ל-385 מיליון שקל - סכום גבוה מאוד, ואולי הגבוה ביותר שהיה אי פעם. אבל, יש בעיה. ראשית הבעיה בשנת 1995, כאשר חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אני מניח שבגלל ההתנגדות של הפקידות במשרד האוצר אז, חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא כלל מנגנון עדכון קבוע של הטכנולוגיות הרפואיות. כלומר, סל הבריאות שלנו, שנבנה כך שחוק ביטוח בריאות ממלכתי בעצם צילם את סל השירותים של קופת-חולים כללית שהיה אז, לא כלל את הפתרון לצורך בעדכון הסל. מדוע יש צורך בעדכון הסל? מהסיבה המאוד פשוטה: יש טכנולוגיות רפואיות חדשות ומתקדמות מדי שנה. אולי אחד הדברים הבולטים ביותר באנושות במאה ה-21 הוא הריצה קדימה, בקצב מדהים, של הפיתוח המדעי והקידמה הטכנולוגית - תרופות ואמצעים רפואיים שונים שיוצאים לשוק מדי שנה, דברים שעד לפני זמן קצר נתפסו כמדע בדיוני ממש, ועולם הרפואה של היום יכול לתת בהם מענה. עם זאת, יש תופעה נוספת שקשורה בקידמה הרפואית הטכנולוגית, וזו העובדה שתוחלת החיים בכל העולם, וגם כאן בישראל, הולכת ועולה. ממוצע תוחלת החיים הולך ועולה גם כאן בישראל. יש יותר ויותר אוכלוסייה קשישה שזקוקה לטיפולים רפואיים. כל הדברים הללו יחדיו לא הובאו לידי ביטוי מבחינת המנגנון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שצריך להבטיח ששירותי הרפואה שאזרחי ישראל יקבלו אכן יהיו ברמה הגבוהה ביותר שיש מבחינת היכולת הרפואית. במדינת ישראל יש שירותי בריאות ברמה הגבוהה ביותר מבחינה טכנולוגית. אינני חושב שיש איזה אמצעי רפואי ברחבי הגלובוס שלא ניתן להגיע אליו במדינת ישראל. מובן שתמיד יש תחומי התמחות ספציפיים מיוחדים שלא תמיד ניתן לקיים אותם בארץ, אבל אני מדבר על תרופות ועל אמצעים טכנולוגיים אחרים. לכן, אדוני היושב-ראש, מתעורר הצורך הזה בעדכון. לצערנו, לא אחת ראינו, גם לאחרונה, לא מזמן, שחולים קשים, חולים במחלות קשות, נאלצים לא רק להתמודד התמודדות קשה עם מחלותיהם, אלא גם לצאת, להפגין ולהיאבק על זכויותיהם, לגייס כספים או לקבץ נדבות לעתים, למכור את רכושם לפעמים, ולהיות במצב כלכלי קשה ביותר, כאשר הם צריכים להתמודד גם עם הדבר הנורא והקשה של ההתמודדות עם המחלה הקשה שפקדה אותם. בהצעת החוק הזאת תמכתי גם בקדנציה הקודמת. לצערי הרב, משרד האוצר - - - היו"ר מגלי והבה: אדוני היושב-ראש היוצא, אתה מפריע לחברך לסיעה. אביגדור יצחקי (קדימה): יושב-ראש הכנסת הקודם - - - היו"ר מגלי והבה: כן, אבל הוא מפריע לחברו לסיעה. בבקשה. דני נוה (הליכוד): לצערי הרב, משרד האוצר לדורותיו התנגד להצעת החוק הזאת, גם בתקופתי במשרד הבריאות, אף שאנחנו במשרד הבריאות תמכנו בעניין הזה, בהצעת החוק הזאת. משרד האוצר או פקידות האוצר ואגף התקציבים רצו או ביקשו תמיד לשמור את הסעיף התקציבי הזה כסעיף שמשרד האוצר מתמרן וסוחר בו מול מפלגות ובמשא-ומתן קואליציוני, והוא אינו רוצה שייווצר מצב שאנחנו, ככנסת, קובעים את העיקרון ואת הכלל החשוב, שיש לסעיף המוסרי החשוב הזה מנגנון קבוע של תוספת תקציבית. הצעת החוק הזאת - שמונחת פה עם הצעות של חברי כנסת נוספים, שחלקם, כמו חברי הכנסת אורון וסנה, הגישו הצעות דומות גם בקדנציות קודמות - באה להבטיח עדכון של לפחות 2% לסל הבריאות שלנו. אדוני היושב-ראש, פה אני רוצה להעיר הערה. כשאני מדבר על 2% מסל הבריאות, אני מדבר על ההיקף הרחב של הסל כפי שהוא מופיע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תקציב שהיום הוא דומני כ-22 מיליארד שקל. אני אומר זאת, משום שלדעתי נוסח העדכון הקבוע, כפי שהוא מופיע בקווי היסוד של הממשלה, הוא ניסוח לא מוצלח. שם מדובר על 2%, והקורא התמים של קווי היסוד יכול לחשוב שהנה בא לציון גואל והכול בסדר. אבל, בסוגריים כתוב "200 מיליון שקל". כשתהיתי מה פשר הדבר, הסתבר לי שבקווי היסוד של הממשלה מדובר על עדכון של 2% מכלל מרכיב התרופות בסל הבריאות, שהוא כ-5 מיליארדי שקלים, ולכן 2% מתורגם שם ל-200 מיליון שקל. לכאורה אם זה 2%, זה צריך להיות כ-450 מיליון שקל. חבר הכנסת אורון, נכון? חיים אורון (מרצ): טעית שלוש פעמים במתמטיקה: א. רשום 4%, ו-2% - - - זה רק 100 מיליון שקל. דני נוה (הליכוד): אתה צודק. 4% זה 200 מיליון שקל. נכון. חיים אורון (מרצ): זה מחצית הסכום שבהצעת החוק שלנו. דני נוה (הליכוד): נכון. אנחנו מדברים בהצעת החוק הזאת על 2% מכלל תקציב הסל, שהוא כ-22 מיליארד שקל, ולא כפי שנאמר בקווי היסוד של הממשלה, בסוגריים, 200 מיליון שקל, שזה רק 4% מכלל 5 מיליארדי השקל שבסל הבריאות. לכן, כדי לתת פתרון אמיתי לדבר הזה, צריך באמת שהעדכון הקבוע המינימלי יהיה 2% מכלל תקציב הסל. זו הערה ראשונה. הערה שנייה - ראיתי שחלק מן המציעים מציעים הצעה שלטעמי היא שגויה וגם בלתי ניתנת ליישום, ש-30% מהתוספת הזאת ימומנו מתקציב משרד הבריאות. אני ודאי לא מציע זאת, משום שאני לא מכיר פתרון כזה. תוספת הסל או העדכון הקבוע לסל חייבים לבוא מדי שנה כל הזמן מתוספת מקורות במשרד האוצר ובתקציב המדינה. מי שחושב שמשרד הבריאות מתקציבו יוכל לממן את התוספת הזאת של 30% מכלל העדכון כל שנה, חולם חלומות בהקיץ. אין דבר כזה ואין חיה כזאת. לכן, אני מציע גם למציעים הנוספים, שמציעים פה את הצעותיהם, שניסחו הייתי אומר בשגגה ובטעות ש-30% מהמקורות של הגידול הזה מדי שנה, של כ-450 מיליון שקל, יבואו ממקורות משרד הבריאות, להבין, בהנחה שאכן אנחנו מעבירים את כל הצעות החוק היום בקריאה טרומית, שצריך לתקן בעניין הזה את הצעותיהם, משום שאין כל גידול בסל הבריאות שלנו. זה דבר שהממשלה חייבת לתת לו פתרון כל שנה בגידול במקורות תקציביים חוץ-ממשלתיים שוטפים. כלומר, זה לא יכול לבוא מתקציב משרד הבריאות. אדוני היושב-ראש, נמסר לי על-ידי חבר הכנסת סנה אמש, ואכן גם שוחחתי על כך היום עם שר האוצר, שהממשלה תהיה מוכנה להעביר את הצעת החוק היום בקריאה טרומית. הממשלה ביקשה או דובר עם הממשלה על כך שתחולת הצעת החוק תהיה מתקציב 2008, ושאנחנו כמובן נתאם עם הממשלה את המשך תהליך החקיקה. אני אישית מוכן או מסכים לתנאים הללו שהציגה הממשלה. אני רק מקווה - אני אומר לך, ידידי, שר הבריאות - שאין פה איזו אג'נדה נסתרת של פקידי האוצר לתת לנו להעביר היום את הצעת החוק בקריאה טרומית ורצון שלהם לתקוע מקלות בגלגלים לאחר מכן בהליכי החקיקה. אני חושב שאנחנו כולנו, חברי הכנסת, נצטרך לעמוד על כך שאכן - - היו"ר גדעון סער: אנחנו סומכים על חבר הכנסת שרוני, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שרגישותו לנושא זה ידועה. דני נוה (הליכוד): - - אנחנו נקדם את הצעת החוק הזאת, כמובן בתיאום עם הממשלה, כפי שדובר, אבל שאכן הצעת החוק הזאת תקודם ובכנס החורף של הכנסת נוכל להביא את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה ולאחר מכן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני חושב שהעברת הצעת החוק הזאת היום בכנסת היא מסר חשוב לציבור החולים בישראל. זה מסר חשוב, שהנה הממשלה והכנסת עושות מעשה של עדכון קבוע של הסל - לחסוך מחולים ומהציבור מראות קשים של מאבקים כדי להשיג כספים, כשהחולים נתונים בשעות קשות. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת דני נוה. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - עדכון התוספת החמישית), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/193/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת חיים אורון) היו"ר מגלי והבה: יש שורת חברי כנסת שהצמידו את הצעותיהם להצעתו של חבר הכנסת דני נוה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. לכל המצמידים יש שלוש דקות. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר הבריאות. חבר הכנסת דני נוה פירט את מרכיב עדכון סל התרופות. בהצעת החוק שלי, ונדמה לי שגם בהצעת החוק שלו, יש שני מרכיבים, ואני מציע לחברי הכנסת לשים לב לשניהם. אגב, המרכיב שאני הולך לדבר עליו עכשיו, מבחינת הכספים הוא הרבה יותר גדול מסל התרופות, וזה שינוי המדדים לעדכון סל הבריאות – אותם 22-23 מיליארד שקלים, שכרגע מתעדכנים מדי שנה על בסיס מדד מסוים. אני לא רוצה לפרט אותו בגלל קוצר הזמן - אגב, כשחוקק החוק, ואם אינני טועה באולם הזה יושב לא רק אני, אפרים סנה כבר היה אז בכנסת, מאלה שהיו ליד עריסתו של חוק ביטוח בריאות - בחוק כתוב, שבתום חמש שנים ייבחן מחדש המדד הזה. לא במקרה, מי שמתנכל לחוק לאורך כל התקופה לא נותן לעדכן את המדד. יש מערכות של אנשי מקצוע, אדוני השר, שאי-עדכון מדד שירותי הבריאות במשך השנים, עשר השנים מאז חקיקת החוק - משמעותם כמעט מיליארד שקל, שהיו נמצאים בתקציב הבריאות אם הוא היה מתעדכן כפי שהוא היה צריך להתעדכן, אם המדד היה יותר מדויק. כאן מוצעים ארבעה פרמטרים שונים מהמצב הקיים, שמעדכנים את סל שירותי הבריאות על-פי מדדים שנראים לאנשי המקצוע שעסקו בכך כיותר מתאימים. אגב, משקלו של יום האשפוז, משקלו של מדד השכר של עובדי הבריאות, משקלם של המחירים הסיטונאיים של תרופות, וכו' וכו', זה מרכיב נוסף על מה שאמר חבר הכנסת נוה. הוא לא במקומו. איך אומרים? on the top of it. נוסף על כך, מוצע עדכון שנתי של 2%, שמוסיף את הטכנולוגיה ורפואות נוספות. על-פי הנתונים הקיימים זה היה צריך להיות בחוק, חבר הכנסת אורלב - נכון לשנה: 480 מיליון שקל. לא 200 מיליון שמופיעים בקווי היסוד, ולא – מה שחמור עוד יותר - אפס, שהופיע ב-2007, משום שכל 2007 נאכלה כבר ב-2006, והרי כולנו יודעים שהשינויים הטכנולוגיים שדיבר עליהם שר הבריאות לשעבר, נוה, לא נעצרו ב-2007. הלחצים על המערכת לתרופה חדשה או לפרוצדורה חדשה יימשכו גם בשנה הבאה, והנושא הזה עומד לפתחנו בדיוני תקציב השנה הבאה. אני לא רוצה לנצל את טוב לבו המפורסם של היושב-ראש ולגזול את זמנה של הכנסת, אני רוצה רק להעיר הערה אחת: אני אנוס, על-פי ההסכמה שהיתה בין כל המציעים ובין הממשלה, לקבל את המסלול הזה של פעולה מתוך ניסיון להגיע להבנות, אבל אני מצטרף את בקשתי לבקשתו של חבר הכנסת דני נוה, שהחקיקה הזאת תסתיים ב-2006. אם היא לא תסתיים ב-2006, ב-2008 לא יהיה שוב עדכון. כולנו מכירים את הפרקטיקה - לא יהיה שום עדכון. ואני כבר אומר פה: מבחינתי - - - היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת אורון, אחרי שדיברת על טוב לבי, אני אומנם מנוע מלהוכיח דבר אחר - - - חיים אורון (מרצ): דקה, אני כבר מסיים. אדוני השר, אני זורק חומר למחשבה: אני מעדיף תהליך של סיום החקיקה ב-2006, גם אם החלתו של החוק תהיה מדורגת - ואני דווקא מדבר על המדדים, שהם, אגב, סכום הרבה יותר גדול מהסכום שבו מדובר - על פני זריקת העניין קדימה, ואני לא יודע אחרי איזה מבצע הבא נדון על הגירעונות בתקציבים, שאי-אפשר לממש אותם. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת אורון. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - עדכון התוספת החמישית), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/372/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת אפרים סנה) היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת אפרים סנה, גם הוא שר הבריאות לשעבר. אפרים סנה (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר הבריאות, לא בכדי מונחות לפני הכנסת שש הצעות דומות של שש סיעות שונות, כמעט כל סיעות הבית, בעניין הזה. זה לא מקרי. מדוע? כי הפגם שנפל בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ועמדנו על הפגם הזה עוד בשנת 1996 - לפני עשר שנים - הוא הפגם שכופה על מערכת הבריאות גירעון מתמיד. זה שאין עדכון - לא רק של הטכנולוגיות והתרופות החדשות, אלא גם של גידול האוכלוסייה והזדקנותה - פותח רווח מתמיד בין צורכי הציבור ובין מה שמערכת הבריאות נותנת לו. לאמור: תארו לעצמכם שבמשרד החינוך לא היו מתחשבים כל שנה בכך שיש יותר תלמידים, והיו כופים אותו מספר כיתות על מספר התלמידים הגדל. איש לא היה מעלה את זה על הדעת, נכון, גברתי המנכ"לית? לא היו חושבים על זה. רונית תירוש (קדימה): - - - חיים אורון (מרצ): כל מה שלא מעלים על הדעת – קורה. אפרים סנה (העבודה-מימד): יש פה שני תהליכים: האוכלוסייה שלנו גם גדלה וגם מזדקנת, ובהיותה מזדקנת היא צורכת יותר ויותר שירותי בריאות, ואין לזה ביטוי בגודל הסל. קריאה: מתבגרת. אפרים סנה (העבודה-מימד): מתבגרת. לכן בהצעה שלי, למשל, נוסחת ההצמדה כוללת לא רק את ה-2% של טכנולוגיות ותרופות חדשות, המקובלות בעולם המערבי, אלא גם את הצמדת גודל הסל לשיעור המשוקלל של גידול האוכלוסייה והתבגרותה. אם אנחנו נתקן את הפגם הזה ונגיד שמאותו רגע ואילך תקרת סל הבריאות היא גודל קבוע וכל ההתייעלות היא ממנו ומטה - נביא מזור למערכת החולה הזאת. אנחנו הסכמנו, כל המציעים, אני לא היחיד, כאמור - - - היו"ר גדעון סער: עשינו חשבון, חבר הכנסת סנה - שש הסיעות האלה מונות 63 חברי כנסת. אפרים סנה (העבודה-מימד): רוב מוחלט של חברי הבית. אני גם חושב שהסיעות האחרות לא מתנגדות. היו"ר גדעון סער: ללא ספק. אפרים סנה (העבודה-מימד): אני גם חושב שבתוך הקואליציה יש לזה רוב, ובטח - בכל הבית. לכן, הדבר שאנחנו עושים היום, מעבירים זאת בקריאה טרומית - אני רוצה לומר, בהיעדרו של שר האוצר, מלה אחת לשבחו. ההתנגדות של פקידות האוצר לרעיון הזה היא כל כך עמוקה, שאפילו בקריאה טרומית הם לא היו נותנים להעביר את זה. אני מפרש את ההסכמה של שר האוצר כאות של רצון טוב לבוא לקראתנו, ואתה, אדוני שר הבריאות, צריך להיות פה על המשמר שהחקיקה הזו אכן תקרה, והיא לא תידחה ל-2008. התחולה - ב-2008. ועוד מלה שחשוב לציין אותה, בייחוד לחברי השותפים לקואליציה: בקווי היסוד של הממשלה כתוב שתהיה עלייה קבועה, הדרגתית של הסל. היו"ר גדעון סער: זו היתה תביעה שלכם. אפרים סנה (העבודה-מימד): כן, תביעה של מפלגת העבודה, וזה התקבל. עכשיו, אם ב-2006, הגידול, הדלתא, הוא של 300 וב-2007 הוא 400, אז ככל שאני זוכר - - - חיים אורון (מרצ): חבר הכנסת סנה, בקווי היסוד יש עדכונים אחרים. אפרים סנה (העבודה-מימד): אז כפי שאתה מתאר לעצמך, כשהכינו את ההסכם הזה, הדבר שלפחות אני התעקשתי עליו, זה בדיוק הדבר הזה, והדלתא של 2007 היא דלתא של 400. ולכן, אם ממשיכים בקו הליניארי הזה, הדלתא ב-2008 צריכה להיות 500. ואם נראה מה זה 2% מסל הבריאות - זה נופל בדיוק על הסכום הזה. תודה רבה. היו"ר גדעון סער: תודה רבה לחבר הכנסת סנה. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות - טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/373/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר גדעון סער: יעלה ויבוא חבר הכנסת זבולון אורלב מסיעת האיחוד הלאומי - מפד"ל. בבקשה, שלוש דקות. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי שר הבריאות, אני חושב שאין הרבה נושאים שכואבים לציבור כמו הסוגיה הזאת של סל התרופות והטכנולוגיות החדשות. רק לאחרונה חווינו שביתה מאוד מאוד קשה של חולי סרטן מול הכנסת על שתי תרופות שחסרות בסל התרופות, ואני חושב שכל אחד מחברי הכנסת יודע על מקרים טרגיים של משפחות שיורדות מנכסיהן כדי לממן את התרופות. לכן אני חושב, שהבשורה שתצא מכאן היום - גם אם מדובר בקריאה טרומית – היא חשובה מאוד. אני, כמובן, גם מקבל על עצמי את כל המגבלות שהזכירו כאן חברי הכנסת נוה וסנה באשר להמשך חקיקה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ששר הבריאות מקשיב לי ולומר שני דברים בשתי הדקות שנשארו לי. בראשית השבוע ביקרתי בקו הצפון, ביישובים בצפון, ובכמה רשויות מקומיות נתקלנו בתופעה, שבגלל מצב החירום המיוחד, שירותי קופות-החולים סגורים. ואז הם אומרים לאוכלוסייה – אם יש תחלואה של ילדים, קשישים, ואחרים - תגיעו לבתי-חולים. כלומר, אם יש ילד חולה בכרמיאל, לדוגמה, הוא צריך לנסוע לנהרייה. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אני חושב שראוי מאוד לתת פתרון, או בצורת חדר מיון קדמי או בכל דרך מקצועית אחרת שצריך למצוא לנכון. אני יודע שגם אדוני תושב הצפון, ואדוני גם היה עובד ותיק בקופת-חולים - צריך למצוא פתרון מהיר לנושא הזה, דווקא לאוכלוסיות החלשות, שלא יכולות להיות ניידות לבתי-החולים. הדבר השני, שקשור לסל הבריאות, הוא האיחור הגדול מאוד ברישום התרופות. כלומר, מה זה יעזור לנו אם נקדם את הסל ב-2% כשתרופות שהן מצילות חיים וטכנולוגיות אחרות, עד שהן נרשמות, על-פי הדיווחים בתקשורת מדובר לפעמים עד שנתיים. אני מניח שזה בגלל מחסור בכוח-אדם ועוד כל מיני בעיות - - - הרב גפני, עד שיוצא לי לדבר ישר לאוזנו של שר הבריאות שמקשיב כל כך בסבלנות - אמרתי, ועל זה אני משבח אותך, אדוני השר. על כן, אם אפשר, שבתשובתו של השר לגבי החוקים גם תהיה התייחסות למהירות רישום התרופות והטכנולוגיות, כדי שהסל יכלול את הטכנולוגיות והתרופות שהן באמת החדשניות ביותר. היו"ר גדעון סער : תודה לחבר הכנסת אורלב, שעמד בלוח הזמנים, ואני מקווה שזה יהיה גם אות ומופת לדוברים הבאים. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות - טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/863/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת אלחנן גלזר מסיעת גיל, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. אלחנן גלזר (גיל): אדוני היושב-ראש, שרים וחברי חברי הכנסת, אני שותף, כמובן, לדברי כל הדוברים לפני. אנחנו נקיים את כל מה שהתחייבו הקודמים לי. אני רוצה רק לציין דבר אחד, שהעדכון הזה של סל התרופות נמצא בהסכם הקואליציוני של מפלגת גיל. מפלגת גיל היתה הראשונה שחתמה על הנושא הזה, וכל השאר כנראה הלכו בעקבותינו. הנושא של שנת 2006 - כבר טיפלנו בו, כבר עלה ב-2%, ונושא 2007 - נטפל בו בתקציב 2007, ומובן שנעמוד על המשמר שגם ב-2008 נעדכן את ה-2%. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת גלזר, שהיטיב לתמצת. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות - טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/865/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב) היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב מסיעת ישראל ביתנו, בבקשה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, א. אני מאוד שמח שאני בחבורה מאוד מכובדת של שני שרי בריאות לשעבר ועוד שורה של חברי כנסת מכובדים - - - היו"ר גדעון סער: קודם כול, ארבעה שרים לשעבר. שני שרי בריאות לשעבר, שר חקלאות לשעבר ושר הרווחה לשעבר. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אז זה הופך את הנושא לעוד יותר מכובד, אבל שני שרי בריאות - - - אפרים סנה (העבודה-מימד): העתיד לפניך, אבל - - - היו"ר גדעון סער: אתה וגלזר יש לכם כנראה עתיד מיניסטריאלי. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אתה אמרת - אני קונה את זה. אני, אחרי כל מה שנאמר פה, לא נשאר לי הרבה מה להגיד. בכל זאת הייתי רוצה להעלות עוד כמה נקודות. אנחנו ראינו רק לפני כמה חודשים מחזות שאנחנו בטוח לא רוצים לראות בקבלת התקציב לשנת 2007, שחולים קשים מתחננים ומבקשים חמלה של הממשלה ושל חברי הכנסת כדי לאשר להם תרופות מצילות חיים, שאנחנו כמובן לא יכולים לאשר אותן בגלל המחסור בתקציב ובגלל גורמים אחרים. תקוותי שגם בשל הצעת החוק הזאת, בגלל עדכון סל שירותי הבריאות, לא נראה יותר את המחזות האלו. אסור גם ששר הבריאות יצטרך להתחנן בפני ועדת הכספים ובפני משרד האוצר על תוספות חיוניות והכרחיות, מצילות חיים ומאריכות חיים, למשרדו, והנאום שלו ייפול על אוזניים אטומות. ושוב – אולי מההצעה הזאת תבוא הישועה. אסור גם שמדינת ישראל, שמצטיירת בפני עולים רבים כמדינת קידמה, מדינה מתחדשת, מדינה מודרנית - דיברתי עם רבים מהעולים בתפקידים הקודמים שלי, ואחד השיקולים המרכזיים בעלייתם ארצה הוא שירותי הרפואה המעולים שמדינת ישראל מספקת. אז אנחנו צריכים לעמוד בהבטחה ובחזון הזה ובאמת לספק שירותים מהמדרגה הראשונה. אנחנו דיברנו בוועדת הכספים - יש פה חברים בוועדת הכספים - על הקמת בית-חולים באשדוד, ואמרנו שכדי לזרז את העניין אנחנו רוצים לקבל פטור מהמכרז, כי בתי-החולים הם לא רווחיים. הם בדרך כלל בהפסדים. אנחנו יודעים את זה, את ההפסדים של בתי-החולים. דרך אגב, בתי-החולים אומנם בהפסדים, אבל הם צריכים להציג איזה מאזן מאוזן לפחות, תקציב מאוזן, פחות או יותר. ובשל התקציב המאוזן שהם צריכים להציג ובשל ההפסדים שהם נכנסים אליהם, מי שסובל זה האזרחים שלא מקבלים שירותים כראוי. גם את העוולה הזאת הצעת החוק באה לתקן. כבר דיבר שר הבריאות לשעבר, חבר הכנסת סנה, על הפרדוקס של אוכלוסייה שהולכת ומזדקנת ואוכלוסייה שהולכת וגדלה כשהשירותים נשארים בעינם. גם את העוולה הזו נתקן. לכן, ולו רק מהסיבות האלה, אני מבקש תמיכה בהצעת החוק הצודקת הזאת. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. ישיב בשם הממשלה, כמובן, שר הבריאות, על כל שש הצעות החוק. בבקשה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להביע הערכה ותודה לשר הבריאות לשעבר, דני נוה, על כך שהזכיר את המצב בצפון ואת הסיורים של חברי הכנסת, השרים וכל בעלי התפקידים במשרדים הממשלתיים בימים אלה, כאשר הם ממלאים חובה עליונה להזדהות ולהביע הערכה לכל אלה העומדים בקווים הראשונים. חלקם, כמובן, אנשי מערכת הבריאות במדינת ישראל. לא שלא ניתן לה ביטוי - נותנים ביטוי ומעריכים אותם, ובימים הקשים האלה כבר ערכנו הרבה מאוד סיורים, עקבנו אחרי כל המתפתח. אני חייב לציין כאן מעל במת הכנסת: אני, כשר הבריאות, מלא סיפוק והערכה לעמידתם של כל האנשים אשר משרתים את האוכלוסייה ובשעת-החירום הזו נותנים את השירותים הרפואיים. ואני מודיע לכם, רבותי, כל הדברים האלה לא באו מאליהם. אלמלא ההכנה המוקדמת וההיערכות של מערכות הבריאות במדינה לקראת שעת-חירום, חלילה, כאשר היא מגיעה - - - ראובן ריבלין (הליכוד): יש שרים שחושבים שהכול יסתדר רק מהרגע שהם יהיו שרים. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: לא, לא. אני חייב לציין בצורה הכנה והגלויה ביותר, שהדברים האלה לא באו מאליהם, מהיום להיום. הדברים האלה נעשו והם מתקיימים הודות להכנות, לתשתיות ולבסיסים. נכון, לא הכול מושלם. יש בעיות שהתעוררו בשעות הקשות ואנחנו התמודדנו אתן. אבל שיתוף הפעולה של מערכת הבריאות המרכזית עם קופות-החולים, עם מטה החירום, עם מטה העורף, עם הרשויות המקומיות, עם משרד העבודה והרווחה, עם שירותי הסעד וכל מערכות הסיוע, מערכות האזעקה, שירותי מגן-דוד-אדום וכיבוי אש - הכול בתיאום מלא והכול בהערכה. אפילו אותו נושא שהזכרת, השר נוה, חבר הכנסת נוה - - - היו"ר גדעון סער: הוא בקרוב יהיה עוד פעם שר. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: מערכות הסיעוד ומערכות בריאות הנפש מטופלות כהלכה. פינינו יותר מ-70 מקרים סיעודיים לבתי-חולים גריאטריים בלב המדינה, במרכז המדינה. לצערנו הרב, גם מרכז המדינה עדיין נתון בסימני שאלה ובסכנות כאלה ואחרות, אבל הדרמנו אותם. כל מערכת רפואת הנפש מצאה ביטוי קודם כול, בשלב ראשון, ביום הראשון, במעקב במקומות המגורים שלהם ובמקומות שהיו קיימות מרפאות בריאות הנפש וכו'. אחר כך ריכזנו את הכול באזור אחד שנותן תשובה ומענה, עם רופאי נפש ועם כל עובדי סיעוד הנפש אשר מטפלים בבעיות האלה. כמובן, לגבי מי שהסכימו להתפנות מאותם מקומות שהצענו זאת בהם, אלה שהמשפחות שלהם ביקשו להוציא את החולה הסיעודי מבית-החולים הגריאטרי לבית לתקופה הזאת של שעת-חירום, אנחנו מילאנו אחר בקשותיהם, אבל אנחנו במגע אתם. נשאלה כאן שאלה, נדמה לי מצד חבר הכנסת זבולון אורלב, בנוגע לפתיחת המרפאות. יש הבדל בין קיום מרפאות באזור עירוני, אפילו במושבה, לבין פתיחת מרפאות בקיבוצים, במושבים, על פני אזורים שלמים, שבהם ההסדר הוא באמת קשה גם בימים כתיקונם, כאשר רופא אחד מבקר בשניים, שלושה יישובים. בדרך כלל, האחות והסיעוד נמצאים בקיבוץ, במושב, אבל השירות הרפואי מתואם עם מטה העורף, אשר מכתיב איפה לפתוח ואיפה לסגור. עובדה שהבוקר כבר התבקשתי לתת תשובה לגבי שניים-שלושה אזורים, לרבות מרפאה מרכזית אחת באזור טירת-כרמל. למרות ההסדר שהיה קיים בין הקופות על תורנות ומתן שירות של כל הקופות יחד לאוכלוסייה כאוכלוסייה הומוגנית, דאגנו לכך שהקופות יפתחו את המרפאות, בתיאום עם מטה העורף שמטפל גם בעניין הזה, ואנחנו בתיאום אתו. עוד תשובה אחת אני חייב לחבר הכנסת אורלב באשר לרישום התרופות: כאשר נגיע לפתרון - ובעזרת השם נגיע לפתרון שעומד לפנינו, אבל אני לא יכול לתת לך תשובה לגבי האופן וכו'. אני אבדוק את הנושא, ואני מתחייב לתת תשובה הולמת בנושא הזה. לגופו של עניין, מורי ורבותי חברי הכנסת, הצעות החוק שלפניכם באות לתת מענה על סוגיה המונחת חדשות לבקרים על סדר-היום הציבורי, והיא הבטחת התקציב להרחבת סל שירותי הבריאות. במצב היום, ההחלטה על הרחבת הסל נתונה בידי הממשלה. היא מעגנת את ההחלטה בהצעת חוק התקציב השנתי, הטעונה כמובן אישור הכנסת. ברבות השנים הסתבר, כי מצב זה יוצר שלל בעיות לא קלות: אין איזון בפריסת התוספת התקציבית על פני השנים. בשנים הראשונות להפעלת החוק לא ניתנה כל תוספת להרחבת הסל, ובשנים מסוימות, למשל 2003 ו-2004, ניתנה תוספת מצומצמת ביותר להרחבתו. בשנת 2002 לא ניתן שום סכום להרחבת הסל, דבר שחייב תוספת תקציבית משמעותית בהרבה בשלבים המאוחרים יותר. אם לא מטפלים בבעיה מהשורש, תמיד זה עולה כפול. אם לא עוקבים אחר המבצע ומלווים אותו בעדכונים הולמים באופן קבוע, זאת התוצאה. אם לא מתקצבים שנה או שנתיים לפי הצורך, אנחנו משלמים את החוב כעבור שלוש שנים, ארבע שנים, וזה מה שקורה ומה שקרה גם בשנה הזאת. העניין הזה לא אפשר התפתחות הדרגתית מאוזנת של הסל על פני השנים, או תכנון מסודר של קצב הצטרפות הטכנולוגיות לסל, והאריך את סבלם של חולים שהמתינו פרק זמן ניכר להכללת הטיפול. לא צריך לחזור על מה שחווינו, לצערנו הרב לפני חודש, חודש וחצי. שינויים דחופים בתקציב עקב לחצי חולים במהלך השנה יצרו מצב שבו ועדה ציבורית אינה עובדת עם תקציב כולל וידוע מראש, המאפשר לה תהליך עבודה סדור ומושכל גם במהלכה של שנה נתונה. מבחינה מהותית, טוב שציבור החולים ידע, כי הרחבת הסל אינה מעשה של חסד, וכי אין הם צריכים להתבטל בפני הממשלה, או חלילה לסכן את בריאותם בשביתות רעב, על מנת שהיא תגדיל את התקציב מפעם לפעם כדי לאפשר את הכללת התרופות הדרושות להם בסל. התועלת הכלל-משקית הטמונה בכך שחולים ובני משפחותיהם יוכלו לחזור לתפקוד מלא ולא יצטרכו לקיים אורח חיים הסובב כולו סביב מחלתו של יקירם, עולה לאין ערוך על ההוצאה הישירה הכרוכה בתוספת הטכנולוגיה. יש בכך לחזק את חישוקי הסולידריות החברתית ולהעצים את ערכי הערבות ההדדית שעליהם מושתתת כל חברת רווחה. מורי ורבותי, אציין כי בניגוד לעמדתי זאת, שאותה הצגתי בפני ועדת השרים לחקיקה, שאני חבר בה, החליטה הוועדה שלא לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת נוה. סמוך לכך הגשתי ערעור על החלטת הוועדה - ביום 5 ביולי 2006. גם הערעור הזה נדחה. בשלב זה, עמדת הממשלה, לצערי, היא כי יש לדחות את ההצעה ולהורידה מעל סדר-היום. ראובן ריבלין (הליכוד): אנחנו נעזור לך. השר יעקב אדרי: יש לך פה הסכמה של כולם. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אציין כי הצעות החוק הנוספות כוללות היבטים נוספים שאינם על דעת הממשלה, ומחלקם אני רוצה להסתייג בעצמי; למשל, הצעתו של חבר הכנסת אורון, המתייחסת להכללת מחיר יום אשפוז במדד יוקר הבריאות. יש מאבק מתמיד בנוגע לעדכונים, והוא יימשך. חיים אורון (מרצ): הוא כבר שם, השאלה באיזה שיעור. אתה לא יכול להתנגד - - - שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אני לא מתעלם מהם. עניין זה נתון היום, על-פי סיכום שהושג בבג"ץ וקיבל תוקף של החלטה שיפוטית, לבחינתה של ועדה בין-משרדית שבה נציגים של משרד הבריאות, משרד האוצר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבאמצעות הנתונים שלה אנחנו פועלים. לפני כל מהלך חקיקתי בכיוון הזה יש להמתין למסקנות הוועדה. אין לנו ברירה. חלק מהצעות החוק, למשל הצעתו של חבר הכנסת אורלב, קובעות כי חלק מהתקציב הנוסף - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני מבטל את זה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: כי מה הועילו חכמים בתקנתם? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רציתי לפתות את האוצר. אני מבטל את זה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: זה יבוא על חשבון דברים אחרים, לצערי הרב. לכן אני מברך על כך. אין סיבה שהצעות חוק שנועדו להיטיב עם בריאות הציבור יכתיבו קיצוץ בתקציב, בפרט אם כוונת הדברים היא הפחתה נמשכת בסעיפי פעולה קיימים, המצויים כבר היום במצב גירעוני קשה. בכך יצא שכרן של הצעות החוק בהפסדן וכו'. כאמור, הממשלה מבקשת להתנגד להצעת החוק. עם זאת, אני מאוד מברך על כך שנמצאו הסדר והבנה בין הרכבים שונים של הקואליציה, על בסיס הגשת הצעת חוק טרומית, אשר בתוכה יש גם הסכמה על קידום החקיקה בהתאם למערכות הממשלתיות, וכי זה מותנה גם בתאריך מסוים. אני רוצה להושיט יד חמה לקידום ההצעות האלה בצורה החיובית ביותר. תודה רבה לכם. היו"ר גדעון סער: תודה לשר. אנחנו עוברים להצבעה. נתחיל עם המציע היוזם, חבר הכנסת דני נוה, פ/178, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות - טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006. השר יעקב אדרי: תוסיף את השר איתן. הצבעה מס' 41 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות – טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, אני קובע שהצעתו של חבר הכנסת נוה עברה פה-אחד - 27 בעד וללא מתנגדים. היא תועבר להכנה לקריאה ראשונה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו עוברים אפוא להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת אורון. הצבעה מס' 42 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – עדכון התוספת החמישית), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר גדעון סער: שוב, 27 חברי כנסת הצביעו בעד, בצירוף קולו של השר איתן, כפי שהיה גם קודם. הצעתו של חבר הכנסת אורון תועבר אף היא לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת סנה. הצבעה מס' 43 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – עדכון התוספת החמישית), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר גדעון סער: אני קובע שהצעתו של חבר הכנסת סנה עברה אף היא פה-אחד - ברוב של 27 וללא מתנגדים, בצירוף קולו של השר איתן. ההצעה תעבור אף היא להכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת אורלב. הצבעה מס' 44 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 27 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות – טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, אני קובע ש-28, לרבות השר איתן, הצביעו בעד הצעתו של חבר הכנסת אורלב. אני קובע שההצעה תועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני רושם לפרוטוקול שחבר כנסת חנין, שתומך בהצבעה, לא הספיק להצביע, אבל אינני משנה את תוצאות ההצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת גלזר. הצבעה מס' 45 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות – טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, אני קובע שבעד ההצעה הצביעו 25, בצירוף קולו של השר איתן, ולפיכך היא עברה פה-אחד וללא מתנגדים, ותועבר אף היא להכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב; בבקשה. הצבעה מס' 46 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 24 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת קבועה לסל שירותי הבריאות – טכנולוגיות רפואיות חדשות, תרופות, מכשור ושיטות טיפול), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר גדעון סער: 25 חברי כנסת, בצירוף קולו של השר איתן, הצביעו בעד הצעתו של חבר הכנסת מיסז'ניקוב, ואף היא עוברת להכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון - תגמול לנצרך וביטוח לאומי), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/1126/17; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת משה גפני) היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום. הצעתו של חבר הכנסת משה גפני - הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – תגמול לנצרך וביטוח לאומי), התשס"ו-2006. ישיב על ההצעה השר אדרי. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – תגמול לנצרך וביטוח לאומי), התשס"ו-2006. סעיף 4ב לחוק נכי רדיפות הנאצים, שעניינו תגמול לנצרך וביטוח לאומי, קובע כי הזכאי בחודש פלוני לקצבת זיקנה לפי חוק הביטוח הלאומי, ינוכה מהתגמול לנצרך המשתלם לו לאותו חודש לפי סעיף 4א סכום השווה לקצבת הזיקנה, ובלבד שלא יפחת התגמול לנצרך מהתגמול העיקרי. נכי רדיפות הנאצים, שלצערנו מתמעטים וגילם מתקדם, נאלצים להפסיד חלק מן הקצבה שהם זכאים לה כאשר הם מקבלים קצבת זיקנה. התגמול לנכי רדיפות הנאצים הוא המחויבות, המעט שמן המעט שאנו חייבים להם, בעוד שלקצבת זיקנה זכאים כל אזרחי ישראל המגיעים לגיל זה. נכי רדיפות הנאצים, שעברו טראומה בלתי ניתנת לתיאור, יותר מכל קבוצה אחרת, זכאים לתגמול זה להוצאותיהם המיוחדות, והצעת חוק זאת באה לנתק את הזכאות לתגמול זה מקבלת קצבת הזיקנה. הצעות חוק דומות בעיקרן הוגשו בשבוע שעבר על-ידי חברי הכנסת קולט אביטל - - - אביגדור יצחקי (קדימה): ההצעות זהות. משה גפני (יהדות התורה): זהות, כן. אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת, כאשר אני מודיע, כפי שהודיעו חברי, על-פי בקשתו של שר האוצר, כי אני אתאם את המשך החקיקה של הצעת החוק - לקריאה הראשונה - עם הממשלה. תודה רבה. היו"ר גדעון סער: תודה, חבר הכנסת גפני. ישיב בשם הממשלה השר המתאם בין הממשלה לכנסת, השר אדרי. בבקשה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היות שההצעה מאוד חשובה והיא מתקנת באמת איזה עוול היסטורי, ביקש שר האוצר להודיע שהוא תומך בהצעה, ובלבד שהיא תהיה מתואמת. אכן, חבר הכנסת גפני הודיע שההצעה תתואם עם שר האוצר. לפיכך אנחנו תומכים בהצעה. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה רבה. חברי הכנסת אנחנו עוברים להצבעה על הצעתו של חבר הכנסת גפני, ששמה: הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – תגמול לנצרך וביטוח לאומי), התשס"ו-2006. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 47 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה - 16 נגד - אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – תגמול לנצרך וביטוח לאומי), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, 16 הצביעו בעד ההצעה, אין לה מתנגדים, לא היו חברי כנסת שנמנעו. לפיכך אני קובע שההצעה של חבר הכנסת גפני התקבלה, והיא תועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכספים. הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - גמלאות כהכנסה), התשס"ו-2006 [הצעת חוק פ/1003/17; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק של חבר הכנסת אלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – גמלאות כהכנסה), התשס"ו-2006. חבר הכנסת גלזר, בבקשה. אלחנן גלזר (גיל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היות שזו הצעת החוק האחרונה, אני לא אעכב אתכם. היו"ר גדעון סער: זו הצעת החוק הפרטית האחרונה. אלחנן גלזר (גיל): הפרטית האחרונה למושב הזה. אני לא אעכב אתכם. אני יודע שאתם נחפזים לצאת לחופש, אני אקצר. הנושא הוא פשוט. ההצעה היא בעניין מתן אשראי של הבנקים למקבלי קצבאות זיקנה ושאר קצבאות הביטוח הלאומי. כל הקצבה שלהם כולה היא 1,400-1,600 שקלים, והבנקים לא מכירים בהכנסה קבועה זו כבמשכורת ולכן הם לא נותנים קווי אשראי לנזקקים האלה. לכן, הצעת החוק שלי באה להגיד שקצבאות ביטוח לאומי כן מהוות משכורת קבועה, אפילו יותר קבועה ממשכורות של עובדים אחרים, שהיום הם עובדים ומחר הם מפוטרים. הגמלאים האלה והקצבאים מקבלים את המשכורת שלהם, בטוח, עד מאה-ועשרים. לכן, אין משכורת יותר בטוחה מהקצבאות האלה. לכן, כל מה שצריך לתת להם זה את האשראי הזה, על מנת שיוכלו לשלם מהקצבה המסכנה הזאת של 1,400 השקל גם ארנונה, גם חשמל, גם מים, ואפילו שיישאר להם קצת כסף על מנת לקנות מתנות לנכדים בימי ההולדת. לכן, כל מה שאני מבקש זה להכיר בקצבאות כבמשכורת. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת גלזר. אנחנו, בהעדר תשובת הממשלה, נעבור הישר להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת. הצבעה מס' 48 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – גמלאות כהכנסה), התשס"ו-2006, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אפשר להוסיף אותי? קריאות: שר הבריאות, שר הבריאות. היו"ר גדעון סער: אני אינני יכול להוסיף, אני אודיע את זה לפרוטוקול. הצביעו בעד ההצעה 16 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך, ההצעה עברה פה-אחד. לפרוטוקול אני אומר שגם שר הבריאות תמך, הוא לא הספיק להצביע, ואינני משנה את תוצאות ההצבעה. השאלה לאיזו ועדה צריכה לעבור ההצעה. לפי דעתי, מאחר שמדובר בנושא של בנקאות, היא צריכה לעבור לוועדת הכלכלה. אבל אינני יודע אם למציע יש גישה אחרת בעניין. אלחנן גלזר (גיל): ועדת הכלכלה. היו"ר גדעון סער: אני קובע שההצעה תועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה. החלטה בדבר תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006 [נספחות.] היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, והוא: החלטה בדבר תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006. גברתי סגנית המזכיר, האם מציג את ההצעה מישהו מטעם ועדת הכספים? – מציג אותה חבר הכנסת חיים אורון. בבקשה. חיים אורון (בשם ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, לפני תיקון הטעות – אני לא יודע למה זה נשמט מסדר-היום – יש החלטת ועדת כספים לאשר צו תעריף מכס. היו"ר גדעון סער: זה הסעיף הבא בסדר-היום שלפני. חיים אורון (בשם ועדת הכספים): אה, אז בסדר, אני אתחיל בסדר הזה. מדובר בתיקון טעות בחוק ההסדרים שהתקבל כאן. אני אקריא רק את התיקון ולא את דברי ההסבר: בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006, בסעיף 64(1) המתקן את סעיף 49 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, בפסקת משנה (ב) שבו, בסעיף קטן (ט) המובא בה, בהגדרה "המדד היסודי", במקום "ג' בניסן התשס"ו" צריך להיות "כ"א באדר ב' התשס"ה". תחילתו של תיקון הטעות ביום כ"א באדר ב' התשס"ה, 1 באפריל 2005. מצביעים על זה? היו"ר גדעון סער: כן. בוודאי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על החלטה בדבר תיקון טעות בחוק ההסדרים, שהציג אותה כרגע חבר הכנסת אורון. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 49 בעד החלטת ועדת הכספים – 9 נגד – 1 נמנעים – 1 החלטת ועדת הכספים בדבר תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006, נתקבלה. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, אני קובע שברוב של תשעה חברים, מתנגד אחד, נמנע אחד, אושרה ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006. השר יעקב אדרי: ההצבעה שלי לא נקלטה, אם אפשר להוסיף אותה. היו"ר גדעון סער: השר אדרי, אני לא יכול לשנות את תוצאות ההצבעה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): טעיתי בהצבעה. גם אני נמנעתי. היו"ר גדעון סער: כן. אמרתי: נמנע אחד ומתנגד אחד. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא, גם אני נמנעתי. טעיתי בהצבעה. היו"ר גדעון סער: טעית, אבל אני לא יכול לשנות את תוצאות ההצבעה, חבר הכנסת גבאי. בפרוטוקול רשום שהיתה כאן טעות. החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשס"ו-2006 [נספחות.] היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשס"ו-2006. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (בשם ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשם ועדת הכספים אני מתכבד להביא בפניכם את החלטת ועדת הכספים בעניין צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14), התשס"ו-2006. עניינו של צו זה בטרקטור משא, רכב שטח וטרקטורון – כל אלה שרוצים, מוזמנים – ונקבעו בו הגדרות חדשות על מנת להתאימן לתקנות התעבורה ולחוות הדעת על-פי אמנת השיטה המתואמת של ארגון המכס העולמי בבריסל. לעניין שנת 2006 נקבע, כי מיום פרסום הצו ועד 31 בדצמבר 2006 לא ימוסו במס קנייה טרקטור משא ורכב שטח. לגבי שנת 2007 הצו קובע, כי שיעור מס הקנייה על טרקטור משא מסוג "דיזל" יהיה 12%, ואילו טרקטור משא המונע במנוע בנזין, טרקטורון ורכב שטח ימוסו בשיעור של 30%. לבסוף, החל משנת 2008 ייקבע שיעור מס קנייה אחיד בשיעור 30% על טרקטורון, טרקטור משא ורכב. במאמר מוסגר ולצורך הפרוטוקול יצוין, כי נפלה טעות טכנית בכותרת הצו, והמלים: "הוראת שעה" נשמטו. בנוסף, אישור ועדת הכספים ניתן ביום כ"א בתמוז ולא ביום כ' בתמוז כפי שצוין. הוראות הצו האמור נכנסו לתוקף ביום 14 ביולי 2006 ואושרו על-ידי ועדת הכספים. מאחר שהצו מובא בתוך שלושה שבועות לפני תום הכנס של הכנסת, נדרש אישור הכנסת נוסף על אישורה של ועדת הכספים. אני רוצה להעיר לפרוטוקול, שבהסכמת משרד האוצר – ולכן הוראת שעה – הפער בין שני המכסים, לרכב דיזל ולרכב בנזין, ייבחן במהלך 2007 ולא יועלה באופן אוטומטי ב-2008, אלא לאחר דיון בוועדת הכספים. היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת אורון, האם יש כאן העלאת מסים או הורדת מסים? חיים אורון (בשם ועדת הכספים): יש כאן העלאת מס, ולכן יש הכרח בהליך שאנחנו עושים עכשיו. היו"ר גדעון סער: תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשס"ו-2006. אני, באופן מסורתי, מתנגד להעלאת מסים, לכן אני נאלץ, חבר הכנסת אורון, להצביע נגד. קריאות: - - - הצבעה מס' 50 בעד החלטת ועדת הכספים – 8 נגד - 1 נמנעים – אין החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14 והוראת שעה), התשס"ו-2006, נתקבל. היו"ר גדעון סער: חברי הכנסת, רוב של שמונה נגד אחד - אני קובע שהצו אושר. אנחנו עוברים אפוא לסעיף הבא בסדר-היום. חיים אורון (בשם ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, אני לא הצבעתי. לציין לפרוטוקול, בבקשה, שאני בעד. היו"ר גדעון סער: בסדר גמור. התוצאה בעינה. הצעה לסדר-היום אנשי כת הסיינטולוגיה פעלו ב-1,500 בתי-ספר בישראל היו"ר גדעון סער: אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 852 של יעקב מרגי, והנושא הוא: אנשי כת הסיינטולוגיה פעלו ב-1,500 בתי-ספר בישראל. זו הצעה רגילה. ישיב על ההצעה, בשם שרת החינוך, השר יעקב אדרי. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בארץ פועלת כת מסוכנת במסווה של ארגונים שמזוהים עם מערכות החינוך. כת הסיינטולוגיה פעלה בכ-1,500 בתי-ספר ברחבי הארץ במסווה של העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון. עמותה זו מפיצה חוברות, פוסטרים ומערכי שיעור, תחת הכותרת: "הדרך אל האושר". העמותה הזאת מזוהה עם כת הסיינטולוגיה. מנכ"ל העמותה מאשר שהכת היתה פעילה בכ-500 בתי-ספר, והגיעה בחמש השנים האחרונות לכ-1,500 בתי-ספר. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת. כנראה נכון מה שאומרים, "עם האוכל בא התיאבון". הם גם מפעילים לחץ על חברים בוועדה המיוחדת שמשרד החינוך הקים. ועדה זו הוקמה לפני שנה לבחינת נושא פעילות הכתות במוסדות החינוך. חברי הכת הזאת, עם העמותה המזוהה, הפעילו לחצים לביטול הדיונים בוועדה. אף שיש איסור על פעילות הכתות במוסדות החינוך, הפעילות מתקיימת בהעדר פיקוח של משרד החינוך. אנשי כת הסיינטולוגיה מעלימים ולא מגלים בגילוי נאות שהם חברים באותה כת. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, העובדה של הסתרת המידע על כת הסיינטולוגיה ממנהלי בתי-הספר היא חמורה, והיא מביאה את מנהלי בתי-הספר לטעות ולקחת את החומר ואת התוכניות כחלק ממערכת לימודית. חברי חברי הכנסת, קצת רקע על הסיינטולוגיה. פירוש המלה הוא לדעת כיצד לדעת. כת הסיינטולוגיה רוצה ללמד אותנו לדעת כיצד לדעת. תחילת דרכה של הכת בשנת 1950. מייסדה, סופר המדע הבדיוני רון הווארד, שפרסם ספר שכותרתו "המדע המודרני של בריאות הנפש", בטכניקת האודיטינג, ועיקר השיטה הוא שהמטופל מגולל באוזני המטפל את עברו, מתוודה על שקרים ומגיע כביכול להכרה באמת הפנימית שלו. יש שטיפת מוח מסוכנת מאוד. מטרתו של המייסד היתה הפקת רווח כספי. הווארד עצמו גרף רווחים רבים בתחילת שנות ה-50, וכבר אז הוא גילה טפח מאופיה של הכת. כי כששלטונות המס פקחו אז את עינם על הכנסותיו, הם הוכרזו כאויבים על-ידי הכת. הסכנות שבהתפתחות הכת בארץ: מעדויות שהובאו בספרות המחקר עולה, שחלק גדול מאלה שנחשפו לכת הסיינטולוגיה פיתחו משברים בחיי המשפחה, ילדים שנחשפו הפכו ליהירים ומתנשאים, אימצו לעצמם נימוסים כפייתיים. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, סיינטולוגים מבוגרים מפתחים אף תכונה של התנתקות מקשרים אישיים עם החברה, נוטשים לימודים ועבודה לטובת תעסוקה בכת. כמעט בכל המסגרות של הכת המצטרפים מתבקשים לחתום על הסכם סודיות וכתב ויתור על תביעות נגד הכת או המדריכים בכת. הקורסים בכת הסיינטולוגיה נחשבים כטיהור, הם מבוססים על צומות ומאמצים גופניים. בשנת 1971 קבע בית-המשפט הפדרלי בארצות-הברית שהכת איננה חוקית. למרות זאת המשיכה הכת בפעילותה בארצות-הברית, עובדה המוכיחה שהכת מחנכת למרדנות נגד הממסד. חברי חברי הכנסת, בשנים האחרונות יש עלייה תלולה במספר התלונות של הורים למשרד החינוך על חשיפת ילדיהם למיסיונריות או לשידול להמרת דת במסגרת בתי-הספר. כפי שאמרנו, כת הסיינטולוגיה פעלה בכ-1,500 בתי-ספר בחמש השנים האחרונות. חברת הכנסת רונית תירוש, בתפקידה הקודם כמנכ"לית משרד החינוך, התנגדה לפעילות הכתות במערכת החינוך, ואף הקימה ועדה שתבדוק את פעילות הכתות בבתי-הספר, בראשות ד"ר אילנה זיילר. כפי שהזכרנו, חברי הכת פעלו ללא ליאות להפסקת הדיונים בוועדה, בהפעלת לחצים ומקורבים. חברי חברי הכנסת, חברי הכת פועלים, לידיעתכם, גם בקרב בחורי ישיבות ואברכים, ואף הצליחו לשכנע ולחדור לישיבת "הדרום" ברחובות. כפי שנחשף בכתבה בעיתון "ידיעות אחרונות", בחורי ישיבה אף שמעו הרצאה בנושא מחברי הכת. לדעת כל אנשי המחקר, כת הסיינטולוגיה היא מסוכנת ועובדת עם הסוואות רבות. לסיכום, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, סקירת מודיעין של משטרת ישראל ב-1982 אומרת כך: "הטכניקה של רון הווארד היא טכניקה של שליטה מחשבתית - - - היו"ר גדעון סער: של משטרת ישראל? יעקב מרגי (ש"ס): כן, סקירת מודיעין של משטרת ישראל. אני חוזר: "הטכניקה של רון הווארד היא טכניקה של שליטה מחשבתית, שהופכת את היחידים לעבדים מרצון. הפסיכיאטרים והפסיכולוגים עומדים על בעיה של חלק ניכר מעוזבי הכתות לשוב לחיים נורמליים". אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנזקים הם גדולים וממושכים. אני קורא כאן לשרת החינוך להדק את הפיקוח על מוסדות החינוך בהכנסת תכנים מחוץ למערכת, כגון ספרות והרצאות, שיהיו אך ורק בפיקוח ובאישור של גורמי הפיקוח במשרד, ולבדוק אם חברי הכת לא שלחו זרועות ושתלו את אנשיהם אף במערכות החינוך. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נוכח מה שאמרנו ומה שפרסמו כל גורמי המחקר שחקרו את הכת הזאת, אין ספק שהכת היא מסוכנת, מנסה לכפות את דעותיה בלחץ לא סביר, מסווה את פעולותיה בעמותות תחת שם שונה, והצליחה לחדור. יש הסכמה ויש עדויות, ואני מקווה שמערכת החינוך תגביר ותחזק את גורמי הפיקוח והאכיפה, כדי שילדינו לא יהיו חשופים לחומרים מסוכנים. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת יעקב מרגי. ישיב השר יעקב אדרי בשם שרת החינוך. בבקשה. השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אכן חבר הכנסת יעקב מרגי מעלה הצעה לסדר-היום מאוד מאוד חשובה. חשוב שהנושא יטופל בדרך הטובה ביותר, כי מדובר בילדינו. ברשות משרד החינוך אין נתונים מעודכנים ומסודרים בנושא, חבר הכנסת יעקב מרגי, לפיכך אין באפשרות השרה לאשר או להכחיש את הנתונים שפורסמו, אם כי אני חושב שהנתונים לא רחוקים ממה שציינת. אם יש אמת בנתונים, הם מדאיגים. בכל מקרה הדבר מחייב בדיקה ובחינה של הנתונים בצורה יסודית ואחראית. משרד החינוך פעל בנושא בשני מישורים: פורסם חוזר מנכ"ל האוסר על הכנסת החוברת "הדרך אל האושר" לבתי-הספר. חל איסור לפי חוזר המנכ"ל. מונתה גם ועדה מקצועית פנים-משרדית, לבדוק את סוגיית הפעילות של הכתות האידיאולוגיות במערכת החינוך. בעקבות התפטרות יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, ששימש כיושב-ראש הוועדה במשרד החינוך, עבודת הוועדה הופסקה זמנית. עם מינוי המחליף, הוועדה תדון ותוציא מסקנות בנדון. בכוונת שרת החינוך להנחות את הדרג המקצועי במשרד לחדש בהקדם את עבודת הוועדה, ובמקביל, לאזכר בחוזר מנכ"ל את הנוהל, שכל חומר שמוכנס למערכת החינוך חייב אישור של הדרג המקצועי – יושב-ראש המזכירות הפדגוגית, מנהל אגף תוכניות לימודים ומנהל אגף הגיל הרלוונטי, וכן להפנות תשומת לב המפקחים על מוסדות החינוך לצורך בהגברת העירנות לגבי הכנסת חומרי למידה מכל סוג, שלא אושרו, למערכת החינוך. חבר הכנסת יעקב מרגי, אני חושב שטוב שאתה עוקב אחרי העניין, ואם אתה תראה שיש בבתי-ספר מסוימים - או כל דבר שיגיע אליך או אלינו, צריך מייד להפנות את הגורמים המקצועיים במשרד החינוך על מנת שיטפלו בזה בכל דרך חוקית, כדי להוציא את התופעה הזאת מקרב ילדינו. תודה. יעקב מרגי (ש"ס): אני מציע להעביר את הנושא לוועדת החינוך. השר יעקב אדרי: אני מסכים; לוועדת החינוך. היו"ר גדעון סער: תודה לשר אדרי. אני מבין שיש הסכמה, ועל כן נעבור להצבעה. נסים זאב (ש"ס): אני מבקש לומר עוד משפט. היו"ר גדעון סער: יש לך הצעה אחרת? נסים זאב (ש"ס): יש לי הצעה אחרת. היו"ר גדעון סער: אם יש לך הצעה אחרת, בבקשה, אדוני חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב בראש, אנחנו כל יום אומרים בתפילה: "על כן נקווה לך ה' אלוקינו לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות ייכרתון. לתקן עולם במלכות שדי". לכן צריכים לעקור את העבודה הזרה. זה ממש עבודה זרה שחודרת לתוך בתי-הספר. יש לנו סמים, מחדירים סמים, סכינאות, באים כולם עם סכינים. קו פתוח, למה? למצעד הגאווה. קוראים לזה תוכנית שפ"י. הכול נכנס. כל הזבל שרק יכול להיות במערכת החינוך נכנס לבתי-הספר. ועכשיו העבודה הזרה הזאת. מה עוד רוצים להעמיס על הנוער שלנו? לכן אני מציע להעביר את הנושא לוועדה, כי המציע לא יכול להציע להעביר לוועדה. היו"ר גדעון סער: בסדר, אבל אני מבין שעכשיו המציע כבר הסכים להעביר לוועדה, ולכן יש הסכמה בינך לבין המציע לבין הממשלה, ואנחנו נעבור להצבעה. מי שמצביע בעד, מצביע בעד העברה לוועדת החינוך; מי שמצביע נגד, מצביע בעד הסרה. הצבעה מס' 51 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. שאילתות ותשובות היו"ר גדעון סער: אנחנו עוברים לשאילתות ותשובות לשר המתאם יעקב אדרי. חבר הכנסת טלב אלסאנע, שאילתא 34 - אינו נוכח. 34. קרנות מלגות במוסדות להשכלה גבוהה חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שרת החינוך ביום כ"ו באייר התשס"ו (24 במאי 2006): קרנות מלגות רבות הפועלות באוניברסיטאות קובעות קריטריונים שסטודנטים ערבים אינם עומדים בהם. יתירה מזאת, נטען כי קיים חוסר תיאום בין קרנות למוסדות בחלוקת מלגות וכי סטודנטים רבים מקבלים מספר רב של מלגות מכמה קרנות וסטודנטים אחרים לא מקבלים כלל. רצוני לשאול: 1. האם הטענות מוצדקות? 2. אם כן - האם תותנה פעילות הקרנות באימוץ קריטריונים שוויוניים, ואם לא – מדוע? 3. כיצד ישופר התיאום בין הקרנות כדי להבטיח חלוקת מלגות צודקת יותר? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. לרשות הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה - אוניברסיטאות ומכללות - עומדות תוכניות סיוע מגוונות, הממומנות באמצעות תקציבים ממקורות שונים: סיוע ישיר וסיוע עקיף מתקציב המדינה, ובכלל זה סיוע של גופים ציבוריים שתקציבם ממומן כולו, או מקצתו, מתקציב המדינה, וכן סיוע של גורמים פרטיים. הסיוע הכספי לסטודנטים מחולק על בסיס קריטריונים סוציו-אקונומיים או דמוגרפיים כאלו ואחרים ו/או על בסיס הישגים בלימודים. חלק גדול מהתקציבים המיועדים לסיוע לסטודנטים שמקורם בתקציב המדינה מגיע מות"ת. ות"ת מקדמת את נושא הסיוע לסטודנטים באמצעות השתתפותה בתוכניות סיוע שונות כמו פר"ח, קרן הסיוע לסטודנטים ועוד, שבהן היא מקפידה על קביעת קריטריונים שוויוניים בהקצאת המקורות. לגבי המוסדות להשכלה גבוהה: אלה נהנים מחופש פעולה בהקצאת כספי הסיוע שברשותם לסטודנטים, בתוקף סעיף 15 לחוק המל"ג. מעבר לכך, לעתים מיועדים כספי הסיוע של תורמים פרטיים לסיוע לאוכלוסיות ספציפיות בלבד, באופן שלא ניתן לערער עליו. בדוח מבקר המדינה, 56ב, לשנת 2005, יוחד פרק שלם לנושא בדיקת הסיוע הכספי לסטודנטים בישראל. אף שהביקורת בדקה והעירה בנוגע לסיוע לסטודנטים, אין דוח המבקר מעלה שאלות לגבי קריטריונים לא-שוויוניים לחלוקת המקורות, בהתייחס למערכות הסיוע שנבדקו. עם זאת מעלה המבקר, בין היתר, את סוגית התיאום בין הקרנות השונות הפעילות בישראל ומציע כי הממשלה תשקול למנות גוף מרכזי ארצי לסיוע לסטודנטים, שירכז את המידע על אודות קרנות הסיוע השונות - ציבוריות ופרטיות - וישפר את התיאום ביניהן. בנוסף, מעלה הדוח את הבעייתיות, כי המידע שברשם הקרנות, הפועל מכוח חוק מרשם מלגות, התשל"ז-1976, אינו מעודכן ואינו כולל מאות קרנות שהיו צריכות להירשם בו. 3. בזמן הקרוב מתעתדים הצוותים המקצועיים בגופים הרלוונטיים לבחון את דוח מבקר המדינה והמלצותיו, ובין השאר ייבחן גם דוח הביקורת לעניין הסיוע לסטודנטים. בהקשר זה תיבחן גם המלצת המבקר להקים גוף מרכזי ארצי לסיוע לסטודנטים. 97. המכללה הערבית לחינוך בחיפה חבר הכנסת עזמי בשארה שאל את שרת החינוך ביום י"א בסיוון התשס"ו (7 ביוני 2006): נודע לי, כי ממצאי ועדה מטעם משרדך, שחקרה את התנהלות המכללה הערבית לחינוך בחיפה, היו קשים מאוד והמעשים גובלים בפלילים. משרדך אימץ את הממצאים ודרש מההנהלה פיטורי דרג בכיר וביצוע רפורמות. עד היום לא מולאו הדרישות ומשרדך אינו מיישם את מסקנות הוועדה. רצוני לשאול: 1. מה ידוע למשרדך על הנושא? 2. מדוע אין משרדך דורש יישום מלוא המלצות הדוח? 3. מה ייעשה בעניין? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. למשרד מידע רחב על כל פרטי הנושא. המשרד קיבל החלטות לגבי המשך הטיפול במכללה, בהתאמה לממצאי דוח הביקורת, ובמקביל הועבר הדוח לחקירת המשטרה ולרשם העמותות, אשר יפעלו על-פי הכללים הנקוטים בידם. 2. המשרד עומד על יישום מלוא המלצות הדוח. קיימת התחייבות של יושב-ראש העמותה למלא אחר דרישות המשרד, שעיקרן: החלפת צוות הניהול - מנהל המכללה, חשב המכללה ומנהל המשק - ביצוע תוכנית הבראה ומינוי חשב מלווה מטעם המשרד. 3. עד ליישום מלא של ההמלצות ובנוסף אישור ניהול תקין של רשם העמותות, המשרד אינו מאשר למכללה תקציבים. יתירה מכך, המשרד שוקל, ואף הודיע על כך למוסד, שבכוונתו להסיר את הפיקוח עליו. המשרד עומד על כך שכל התהליכים שציינתי יסתיימו עד סוף אוגוסט 2006. 99. תוצאות מבחני הבגרות חברת הכנסת נאדיה חילו שאלה את שרת החינוך ביום י"א בסיוון התשס"ו (7 ביוני 2006): לפי תוצאות מבחני הבגרות לשנת 2005 שפרסם משרדך, חלה ירידה של 2.4% בשיעור הזכאים במגזר היהודי, לעומת ירידה של 6.6% במגזר הערבי. רצוני לשאול: 1. מה הן הסיבות לירידה הזאת? 2. מדוע יש פער כה גדול בין שני המגזרים? 3. האם קיימת תוכנית לשיפור המצב בכלל ולצמצום הפער בפרט? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בימים אלה עוסק משרד החינוך בריכוז ובניתוח כל הנתונים הקשורים לתוצאות מבחני הבגרות, לרבות במגזר הערבי. רק בתום תהליך זה ניתן יהיה להצביע על כיוונים המסבירים את הסיבות לירידה בשיעורי הזכאות לבגרות במגזרים השונים. עם זאת, חשוב להבהיר ברמת העיקרון, שהסקת מסקנות על סמך תוצאות של שנה אחת בלבד אינה מבוססת דיה, ויש לבחון את הממצאים לאורך תקופה של ארבע-חמש שנים, לפני ואחרי השנה הנבדקת, כדי שניתן יהיה להצביע על מגמות וכיוונים. 2. הפער בין המגזר היהודי למגזר הערבי נוצר לאורך שנים, והוא מדאיג גם אותי. עם כניסתי לתפקידי החלטתי לנקוט שורה של פעולות לצמצום משמעותי של פער זה, לרבות הקצאת תקציבים וגיבוש תוכניות, והנחיתי את הדרג המקצועי במשרדי לפעול בהתאם. 3. בעקבות קבלת תוצאות מבחני הבגרות לשנת הלימודים תשס"ה נערך המינהל להכשרה והשתלמויות ומטה תוכנית החומש, בתיאום עם האגף לחינוך על-יסודי במשרד החינוך, לכמה צעדים: ניתוח תוצאות הבגרויות ברמה ארצית, מגזרית, מחוזית ובית-ספרית. הניתוח כולל את כל ההיבטים העשויים להשפיע על אחוז הזכאות ואיכות הבגרויות. בניית תוכנית התערבות ברמה הארצית, המחוזית והבית-ספרית. התוכנית כוללת: קביעת מדיניות החינוך העל-יסודי, המכוונת לשיפור באחוז הזכאות, לצד עלייה באיכות התעודה. גיבוש מסמך, שהופץ למחוזות וכולל יעדים, מטרות, דרכי עבודה ותהליכי מעקב ובקרה אחר ישומו. תכנון ימי עיון למנהלי בתי-הספר העל-יסודיים להצגת המדיניות. בניית מערך השתלמויות לרכזי הבגרויות ולמורים בתחומי הדעת השונים. הגדרת אחריותם ומחויבותם של מנהלי בתי-הספר והמורים לקידום הישגי התלמידים. הקצאת ימי הדרכה. כל תוכניות הסיוע כרוכות בהטמעה ובהפנמה של תרבות ארגונית ושל תהליכי עבודה חדשים בבית-הספר. מטבע הדברים, השינויים הללו הם אטיים וביטוים בשטח באופן מלא אינו מיידי. 130. הסעות לתלמידי החינוך העצמאי חבר הכנסת נסים זאב שאל את שרת החינוך ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): פורסם, כי מערך ההסעות לתלמידי החינוך העצמאי בפריפריה קורס, וזאת בשל ויכוח משפטי המונע הקצאת עיקר המשאבים לילדי בתי-הספר המרוחקים ומחייב העברת תקציב ההסעות באופן שוויוני, אולם שלא בהתאם לצרכים האמיתיים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן - מדוע אין מוצאים דרך שתקציבי ההסעות יחולקו באופן שנראה לראשי החינוך העצמאי כעונה על צורכי התלמידים? 3. כיצד תיושב המחלוקת? השר יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, 1. משרד החינוך מעביר את חלקו במימון הסעות התלמידים למרכז החינוך העצמאי, והקשיים שפורסמו בנושא אינם נובעים מפעולות המשרד. 2. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש המרכז לפלורליזם יהודי, באשר לאפליה של תלמידי החינוך הרשמי בסוגיה של אי-החלת הכלל של בית-הספר הקרוב ביותר, כנהוג בחינוך העצמאי וב"מעיין החינוך התורני", נדרש המשרד לגבש את עמדתו כלפי העתירה עד ליום 1 בספטמבר 2006. 3. ככלל, הקצאת משאבים לרשת מרכז החינוך העצמאי ו"מעיין החינוך התורני" מחייבת קריטריונים שוויוניים, בהתאמה לאופיו של החינוך החרדי ובמקביל תוך התחשבות באופי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, לפי העניין. בימים אלה נבחן הנושא של קביעת מבחנים לתמיכת המדינה במוסדות ציבור מתאימים בגין הסעת תלמידיהם הבאים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. היו"ר גדעון סער: זכות שאלה נוספת לחבר הכנסת זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני השר, אני מבקש שההשוואה הזאת תחול גם על מוסד מוכר שאינו רשמי, גם על תלמודי- תורה, ולאו דווקא על "מעיין החינוך התורני", אף שבשאלה זה מופיע כך. אני חושב שילדי ישראל כולם שווים בעניין הזה של קבלת שירות. השר יעקב אדרי: מכיוון שבית-המשפט התייחס לעניין הזה, יפעלו בדיוק על-פי הנחיות בית-המשפט. תודה. 269. תקנות איסור אפליה בחוק זכויות התלמיד חבר הכנסת אלי אפללו שאל את שרת החינוך ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): חוק זכויות התלמיד, התשנ"א-2000, קובע, כי השר הממונה יתקין בתוך שישה חודשים תקנות לביצוע החוק. מאז חלפו שש שנים, וטרם הותקנו תקנות בנושא איסור אפליה. רצוני לשאול: 1. מדוע לא הותקנו תקנות בנושא איסור אפליה? 2. כיצד פועל משרדך למניעת אפליה בבתי-הספר? 3. מתי יותקנו תקנות בנושא זה? השר יעקב אדרי: חבר הכנסת אלי אפללו מעלה שאילתא מאוד חשובה בעניין חוק שכבר אושר. חוק זכויות התלמיד התקבל בשנת 2000, אם אינני טועה, וסעיף 15 לחוק זכויות התלמיד, התשס"א–2000, קובע כי על שר החינוך, הוא השר הממונה על ביצוע החוק, להתקין בתוך שישה חודשים מיום פרסום החוק תקנות לביצועו של החוק, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. לצערי הרב, אכן עד היום לא תוקן החוק. החוק אומנם קובע באופן כללי חובת פרסום תקנות לשם ביצוע החוק, אך בנוסף נקבעת חובה על התקנת תקנות בנושאים ספציפיים באופן מפורש. כך נקבע בסעיף 4, שעניינו פרסום הוראות החוק, כך נקבע גם בסעיף 6, שעניינו הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך, וכך נקבע גם בסעיף 9, שעניינו הזכות להיבחן בבחינות הבגרות. יובהר, כי אכן הותקנו תקנות מכוחו של החוק, בהתאם לקבוע בחוק - תקנות זכויות התלמיד (פרסום הוראות והרחקת תלמידים), התשס"ב-2002, ותקנות זכויות התלמיד (תנאים לבחינות בגרות), התשס"ב-2002, אשר הותקנו מכוחם של סעיפים 4, 6, 9 ו-13 לחוק זכויות התלמיד. בשונה מהאמור, לא נקבעה חובה דומה להתקין תקנות בעניין איסור האפליה. היו"ר גדעון סער: מה אמרת, לא נקבעה חובה? השר יעקב אדרי: לא. היו"ר גדעון סער: השואל טוען שנקבעה. השר יעקב אדרי: בשונה מהאמור לגבי התקנות הקודמות שאכן נקבעו, לא נקבעה חובה דומה להתקין תקנות בחוק. בחקיקה המקורית לא נקבע שצריך להתקין תקנות בעניין איסור האפליה. עם זאת, יודגש כי המשרד פועל למיגורה של אפליה. כל תלונה בעניין נבדקת לגופה על-ידי הגורמים הרלוונטיים והפיקוח, ונכון להיום פועל המשרד בהתאם לקבוע בעתירה מינהלית 241/06, האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד משרד החינוך ואחרים, הקובעת עקרונות פיקוח בקבלת תלמידות למוסדות על-יסודיים חרדיים, ואף הצהיר על כוונתו להחיל את אותם עקרונות, בשינויים המחויבים, בהתייחס לקבלת תלמידות למוסדות יסודיים. עקרון השוויוניות ומיגור אפליה מכל סוג – חבר הכנסת אפללו, בגלל העתירה של האגודה לזכויות האזרח, הולכים לתקן תקנון וגם לתקן את נושא האפליה שאתה מעלה. תודה. היו"ר גדעון סער: זכות שאלה נוספת לחבר הכנסת אפללו. אלי אפללו (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, נראה לי אבסורד שעל-פי חקיקה משנת 2000, על דבר חשוב ביותר בנושא איסור אפליה, משרד החינוך לא מצא לנכון לתקן תקנה חשובה ביותר. אדוני שר הפנים, שלא שומע אותי עכשיו, אם אתה רוצה, אצעק חזק יותר כדי שתשמע אותי כי אני שומע אותך – אני יודע שזה נוגע ללבך כשיש אפליה במלוא מובן המלה. פה אנחנו לא נותנים את הדעת ומתכסים בזה שאין תקנה כזאת, או שזה לא מופיע בחוק. גם אם זה לא מופיע בחוק, משרד החינוך היה צריך לעשות זאת במהרה. אני מודיע שזה מופיע בחוק, וגם אם לא, אין סיבה שמשרד החינוך לא יעשה את זה מייד כדי שלא תימשך האפליה. השר יעקב אדרי: כפי שכבר ציינתי, עקב העתירה של האגודה לזכויות האזרח, שקבעה עקרונות של שוויוניות מוחלטת, משרד החינוך הולך לטפל בעניין ובקרוב זה יסתיים. חבר הכנסת אלי אפללו, אני מציע, אל תרפה מזה עד שנראה את התקנה. היו"ר גדעון סער: יש הערכת זמן? השר יעקב אדרי: לא. אלי אפללו (קדימה): אני מבקש להעביר לדיון בוועדת החינוך. היו"ר גדעון סער: אי-אפשר להעביר שאילתא, אבל אני בטוח שאם הדבר הזה יבוא בצורה של הצעה לסדר-היום או אפילו ביוזמה מול יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת מלכיאור - - - אלי אפללו (קדימה): השר, שזה גם נוגע ללבו - - - היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת אפללו העלה נקודה חזקה ביותר, בין שהחובה נובעת מהחוק, וזה שנוי במחלוקת ואני לא מכיר את החוק, בין שזה נובע מעתירה שהוגשה לבית-המשפט ומשרד החינוך הכיר בצורך להתקין תקנה כזאת. בכל מקרה הוא צריך להתקין תקנה כזאת, ואני חושב שחשוב שוועדת החינוך תעסוק בנושא הזה. השר יעקב אדרי: אני גם אפנה אליה באופן אישי. היו"ר גדעון סער: אני מודה לך, כבוד השר. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 131 של חברת הכנסת אורית נוקד – אינה נוכחת; לפרוטוקול. 131. רמת בחינת הבגרות במתמטיקה חברת הכנסת אורית נוקד שאלה את שרת החינוך ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): פורסם, כי במועד בחינת הבגרות במתמטיקה האחרון ניתנו שאלונים ברמת קושי גבוהה בהרבה מאשר במועדים קודמים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן - מה היא הסיבה לכך? 3. מדוע לא נשמרת רמת קושי אחידה לאורך השנים כדי שלא לפגוע בנבחנים? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. הדבר אינו נכון. רמת הקושי של השאלות בשנה זו דומה לזו של השנה שעברה. 3. רמת הקושי של השאלות מותאמת לרמה הנדרשת על-פי תוכנית הלימודים. השאלות נבדקות בקפידה רבה על-ידי צוות של מורים בעלי ניסיון, המלמדים בפועל בבתי-הספר ונמצאים בשנת שבתון, או אינם מגישים לבחינת בגרות באותה שנה. המורים בודקים את רמת הקושי של השאלות, ועל-פי הערותיהם עורך המשרד שינויים במבחן. גם בשנה זו התבצע תהליך זה בקפדנות. עם זאת, אם מתגלה בבדיקת המבחן בעיה כלשהי, היא מוצאת את פתרונה בכלים הנתונים בידי המשרד, ובכל מקרה הנבחנים אינם נפגעים. 172. נשפי סיום שנת הלימודים חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שרת החינוך ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): פורסם, כי מסיבות הסיום בבתי-ספר רבים נושאות אופי ראוותני ובזבזני. בעבר הבהיר משרדך כי ישים קץ לתופעה, בעיקר בגלל הפגיעה במעוטי יכולת. רצוני לשאול: מה ייעשה כדי למנוע הישנות התופעה בסוף שנת הלימודים הנוכחית? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) יש בינינו הסכמה מלאה, חבר הכנסת בניזרי, שאין מקום לעריכת מסיבות סיום שנה ראוותניות ובזבזניות, הפוגעות במיוחד בתלמידים מעוטי יכולת ומגבירות פערים. כמחנכים חובתנו לדאוג לכך שהדגש במסיבות סיום שנה יושם על תוכן ומהות ולא על סממנים חיצוניים שיש בהם יסוד של תחרות, מתח, קנאה ופגיעה במי שידו אינה משגת "להיות כמו כולם". מנכ"ל משרד החינוך פנה בבקשה אישית בכתב לכל ועדי ההורים היישוביים וביקש מהם לפנות לוועדי ההורים המוסדיים ולהנחותם לנהוג בצניעות ולהימנע ממסיבות ראוותניות. הפנייה התפרסמה גם באתר האינטרנט של המשרד. בכוונתי להמשיך ולעקוב אחר הנושא, שהוא בעיני נושא חינוכי-ערכי מהמעלה הראשונה. 174. ירידה בציוני מבחני המיצ"ב חבר הכנסת דוד טל שאל את שרת החינוך ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): פורסם כי השנה נרשמה ירידה בציוני מבחני המיצ"ב במתמטיקה, באנגלית ובמדעים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן - מה הן הסיבות לירידה בציונים? 3. האם ידוע למשרדך על בתי-ספר שלא שיתפו תלמידים חלשים מחשש שיורידו את הממוצע של בית-ספרם? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. הירידה לכאורה השנה בציוני המיצ"ב היא יחסית לעלייה הגדולה, גם היא לכאורה, שהיתה בשנה הקודמת. השינויים מוסברים בהעדר כיול מלא בין סולמות הציונים, ואין בה בהכרח כדי להצביע על שינויים אמיתיים בהישגי התלמידים בין השנים. במתכונת המיצ"ב, כפי שהופעלה עד כה, יושם תהליך של שיפוטי קושי באמצעות מומחים, שנועד לוודא כי, לדעת המומחים, הבחינה שנבנתה בכל שנה עומדת ברמת הקושי הנדרשת. תהליך שיפוטי הקושי הוא חשוב כשלעצמו, אך אינו מספק מענה מלא על הצורך בכיול סולמות הציונים כדי לאפשר השוואה מעבר לשנים. על מנת לאפשר עריכת השוואות ממוצעים רב-שנתיות במיצ"ב, יהיה צורך להחיל הליך מלא של כיול בין סולמות הציונים בנוסחי המבחנים השונים המועברים בשנים השונות. לפיכך, אין משמעות תקפה לעריכת השוואות רב-שנתיות ישירות המתבססות על ציונים ממוצעים שהושגו על-ידי שתי קבוצות שונות - תלמידים שנבחנו בשנים שונות - בשני נוסחי מבחן שונים. ברקע הדברים חשוב להבין, כי מערכת המיצ"ב נבנתה ככלי שמטרתו העיקרית היא לשרת את בית-הספר על-ידי מתן תמונה בית-ספרית עשירה בשנה נתונה. המידע המוצג בדוח הבית-ספרי בתשס"ו מאפשר לבית-הספר להשוות את עצמו לבתי-ספר דומים שנבחנו בתשס"ו, מאותו שלב חינוך, סוג פיקוח ומגזר. בדוח הבית-ספרי נכללת, נוסף על נתוני תשס"ו, גם תמונת המיצ"ב של בית-הספר בשנים הקודמות, תשס"ב ותשס"ד. אולם לאור מה שציינתי, ההשוואה היחידה התקפה לאורך זמן ברמת בית-הספר היא השוואת ההפרש בתשס"ו - בין המדד הבית-ספרי למדד בקרב קבוצת בתי-ספר דומים - להפרש המקביל בשנה אחרת. כלומר, אם הפער בין בית-הספר המסוים לבין המדד ההשוואתי הרלוונטי לו, עלה או ירד. זאת ועוד, פרשנות השינוי צריך שתיעשה לאור גורמים ייחודיים לבית-הספר, שהשפיעו על הביצוע הממוצע של התלמידים, גורמים שצוות בית-הספר הוא זה המכיר אותם מקרוב. הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך - ראמ"ה - שבמשרד החינוך תגבש לקראת תשס"ז סל של פתרונות להערכת הישגי התלמידים ברמה הבית-ספרית והארצית, באופן שיאפשר לקבל תמונת מצב מכוילת על מגמות לאורך זמן בהישגי התלמידים. 3. שיעור ההשתתפות בבחינות המיצ"ב בתשס"ו עמד על כ-90% בממוצע, ומשמעו, כי בממוצע מתוך 30 תלמידים, 27 השתתפו בבחינה, דבר שעל פניו אינו חורג מהתקין. עם זאת, אנו פועלים לבירור פרטני עם בתי-ספר שבהם שיעור ההתייצבות לבחינה היה נמוך במידה משמעותית מהממוצע הארצי. משרד החינוך רואה בטוהר הבחינות, ובכלל זה אי-הרחקת תלמידים מהבחינות, ערך חינוכי מהמעלה הראשונה. ציוני אמת חשובים הרבה יותר משיפור המושג באמצעים מלאכותיים. המשרד יפעל לשרש תופעות פסולות כגון אלה ולהטמיע תרבות הערכה הולמת. 175. לימודים לתואר שני במכללת יהודה ושומרון חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שרת החינוך ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): פורסם, כי סטודנטים שלמדו לתואר שני במכללת יהודה ושומרון באריאל גילו שהתואר אינו מוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר, ואם כן – האם היה ידוע לסטודנטים מראש על כך? 2. האם יפעל משרדך להכרה בתארים של מכללת יהודה ושומרון גם למפרע? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. במכללה האקדמית יהודה ושומרון מתקיימים לימודים לתואר שני בעבודה סוציאלית. לימודים אלה מתקיימים בהיתר המועצה להשכלה גבוהה, ובקרוב יוגש דוח בעניין הסמכת המכללה להעניק תואר אקדמי בתחום זה. תלמידי התוכנית סיימו בימים אלה את שנת לימודיהם הראשונה, ובמהלך החודשים הקרובים מצופה שהמכללה תקבל הסמכה להעניק את התואר, כך שעם סיום לימודיהם יקבלו התלמידים את התואר האקדמי. היו"ר גדעון סער: בשם שרת החינוך ישיב השר על שאילתא מס' 176. 176. השימוש בסמים בקרב תלמידים חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שרת החינוך ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): פורסם, כי בבית-ספר יוקרתי באזור חדרה עישנו תלמידים בני 12-16 סם מסוג מריחואנה, וכי תלמיד בן 14 מכר סמים לחבריו. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – האם מדובר בתופעה רווחת? 3. מה עושה משרדך למזעור נגע הסמים בבתי-הספר? 4. באילו זרמים נמצאים בעיקר משתמשים בסמים? השר יעקב אדרי: 1. עם כל הדאגה והצער על גילוי התופעה במערכת החינוך, הידיעה אינה מדויקת. מדובר בתלמיד שנעצר בחשד לסחר בסמים, לא בשטח בית-הספר ולא בשעות הלימודים. חקירת המשטרה בעניינו עדיין נמשכת. בבירור שנערך לבקשת שרת החינוך, עלו הפרטים הבאים: צוות בית-הספר דיווח למשטרה, כבר בתחילת שנת הלימודים, על חשש לשימוש בסמים של תלמידים בודדים בבית-הספר. המשטרה פתחה בחקירה בעקבות הדיווח. התלמיד ומשפחתו מוכרים ומטופלים על-ידי כל הגורמים. 2. תופעת השימוש בסמים בקרב תלמידים נמצאת בשנים האחרונות בבלימה ובירידה. נתוני הרשות הלאומית למלחמה בסמים מ-2005 מצביעים על ירידה בשימוש בסמים לא חוקיים בקרב תלמידים, מ-10.5% ל-9.9%. אומנם ירידה קטנה, אך משמעותית. 3. השירות הפסיכולוגי-הייעוצי במשרד החינוך מקיים פעילות ענפה ומקיפה בנושא בכל בתי-הספר, מהגיל הרך ועד כיתה י"ב, בתוכניות התפתחותיות תואמות גיל. התוכניות למניעת שימוש בסמים הן חובה בכל בתי-הספר העל-יסודיים. בכל בית-ספר על-יסודי מונה מוביל בית-ספרי, המרכז את התוכנית הבית-ספרית, ומשרד החינוך מקיים מערך של הדרכה ופיקוח על התוכניות. המשרד פועל להגברת הידע של מורים והורים במניעת השימוש בסמים, להגברת מעורבות תלמידים בתוכניות הבית-ספריות וכן להפעלת תוכניות התערבות קבוצתיות לאיתור מוקדם ולעידוד תלמידים לבחור בהתנהגות מקדמת בריאות ללא סמים. המשרד פועל בשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים העוסקים בנושא. 4. למשרד אין נתונים לגבי מגזרים או זרמים שיש בהם שימוש מוגבר בסמים. אני יכול לומר לך שזה בכל המגזרים, בכל הגילאים, בכל הקהילות. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת מרגי, שמסתפק בתשובת השר. שאילתא מס' 266, של חבר הכנסת ברכה - לפרוטוקול. 266. החזרת כספים לאוצר חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שרת החינוך ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): פורסם ב"מעריב", כי משרדך החזיר לאוצר בחמש השנים האחרונות כ-580 מיליון ש"ח שלא נוצלו, וכי אי-ניצול הכספים גרם להפחתת שעות הלימוד, לאי-בניית כיתות חדשות ולאי-ביצוע פרויקטים לתלמידים חלשים. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון? 2. אם כן – מה ייעשה בנדון? 3. האם יוקצו סכומים להשלמת החסרונות האמורים? תשובת השר יעקב אדרי: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הסכום שמדובר בו הוא סכום מצטבר לחמש שנים, היינו סך של כ-110 מיליון ש"ח לשנה בממוצע. 2. משרד החינוך שואף להעמיק את רמת הביצוע התקציבי של המשרד. עם זאת, לעתים מועברים למשרד תקציבים לקראת סיום שנת התקציב - בעיקר בגין הסכמים קואליציוניים - ולא ניתן לבצעם במלואם. סיבה אחרת להיווצרות עודפי תקציב נוגעת לתביעות משפטיות, בדרך כלל בג"ץ, או הנחיות של משרד המשפטים, המונעות ממשרד החינוך לנצל את התקציבים שהם נושא הדיון המשפטי. לכך מצטרפות סיבות טכניות שונות, כגון אי-הגשת דוחות ביצוע במועד על-ידי ספקים וכיוצא בזה. 3. תקציבים שעליהם התחייב המשרד בהסכמים נרשמים כעודפים מחויבים וחוזרים למשרד החינוך בשנת התקציב שלאחריה. סכומים שלא נרשמו בהתחייבויות, אינם חוזרים למשרד. בכל מקרה, העודפים שלגביהם נשאלתי לא גרמו להפחתת שעות לימוד או לפגיעה בבניית כיתות לימוד. יתירה מזו, ככלל, שיעור הביצוע התקציבי של משרד החינוך נחשב גבוה מאוד, ואני מברכת על כך. היו"ר גדעון סער: שאילתא מס' 267, של חבר הכנסת אורלב: גן-ילדים ברוח כת הארי קרישנה. אדוני השר, אתה תשיב גם על שאילתא מס' 301 של חבר הכנסת גבאי, שאינו נוכח כאן. 267, 301. גן-ילדים ברוח כת הארי קרישנה חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שרת החינוך ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): פורסם ב"מעריב" ב-18 ביוני 2006, כי בשנת הלימודים הקרובה ייפתח גן ברוח כת הארי קרישנה בקיבוץ ברקאי. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם משרדך אישר את פתיחתו ואת הפעלת תוכניות הלימודים שלו על-פי האמונה, העקרונות ואורח החיים של הכת? 3. אם כן – כיצד מתיישב האישור עם המלצות דוח הכתות של סגנית שר החינוך והתרבות תעסה-גלזר? חבר הכנסת אליהו גבאי שאל את שרת החינוך ביום ט' בתמוז התשס"ו (5 ביולי 2006): פורסם בתקשורת, כי בשנת הלימודים הקרובה ייפתח בקיבוץ ברקאי גן-ילדים ברוח כת הארי קרישנה, ונוסף על ילדי הכת ילמדו בגן גם 12 ילדים יהודים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – על-פי איזו תוכנית לימודית ילמדו ילדי הגן? 3. האם משרדך מסכים לפתיחת הגן, מתקצב אותו ומפקח עליו, ואם לא – האם יינקטו צעדים למניעת פתיחתו? השר יעקב אדרי: 1. לדברי נציג מוסמך של חברי העמותה בקיבוץ ברקאי – יש גם השם שלו - אין כל קשר לחברי העמותה, הדוגלת בטבעונות וביוגה, עם כת הארי קרישנה. 2-3. על מנת להפעיל בשנת הלימודים תשס"ז גן-ילדים שלומדים בו יותר מעשרה ילדים שגילם גבוה מגיל שלוש, על מפעילי הגן להגיש בקשה לפתיחת גן לאגף לחינוך מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך, לעמוד בקריטריונים המצוינים בטופסי הבקשה, ולאחר בדיקה - לקבל רשיון להפעלת הגן. עד ליום 28 ביוני 2006 לא התקבלה באגף לחינוך מוכר שאינו רשמי בקשה כזו. יתירה מכך, כפי שנמסר לי, לא ניתן בתקופה זו של השנה לאשר בקשות לשנת הלימודים תשס"ז. אם הגן ייפתח ללא רשיון ויפעל באופן בלתי חוקי, יוצא נגדו צו סגירה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם אפשר, אני מבקש שתיתן לי את השם של האיש שענה את זה. השר יעקב אדרי: אין שום בעיה. היו"ר גדעון סער: אני מבין שחבר הכנסת אורלב מוותר על שאלה נוספת. אם כך, לפנים משורת הדין, אני מבקש מהשר להשיב על שאילתא של חברת הכנסת נאדיה חילו, אף שאמרתי שלא תשיב, אבל היא הגיעה רגע קט אחרי זה. שאילתא מס' 99: תוצאות מבחני הבגרות. השר יעקב אדרי: (קורא את התשובה על שאילתא מס' 99, ראה לעיל.) היו"ר גדעון סער: תודה לשר, תודה לשואלים. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר גדעון סער: הודעה לסגנית המזכיר, בבקשה. סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: הצעת חוק זכויות הסטודנט, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת סילבן שלום; הצעת חוק מטבע השקל החדש (תיקון - עיגול סכומים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הגדרת הכנסה לצורך הנחה בארנונה), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת חיים אמסלם ונסים זאב; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פטור מארנונה למתקני צבא, משטרה ומגן-דוד-אדום), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006) (תיקון - שיעור ארנונה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר; הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (בית-עסק בבעלות נכה), התשס"ו–2006, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות לימודים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי; הצעת חוק סיוע לסטודנטים עולים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דני יתום; הצעת חוק עידוד שימוש בכלי רכב ידידותיים לסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק זיו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שיעור המס ליחיד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק זיו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (ניהול מסגרות אשראי), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת יצחק גלנטי ואסתרינה טרטמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון - הרחבת תחולה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ראובן ריבלין; הצעת חוק עובדים זרים (קביעת מכסות היתרים להעסקת עובדים זרים לענף החקלאות), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת גלעד ארדן ואורית נוקד; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון - היעדרות של הורה לילד עם מוגבלות), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת חיים אמסלם ועמי אילון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (איסור גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת משה גפני, דוד אזולאי ודב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - פרוטוקול וזכות עיון במסמכים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת בנימין אלון; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פסלות לכהונה כחבר מועצה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון - סכום המימון למועמד לראש רשות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אביגדור יצחקי; הצעת חוק לאיסוף, סילוק ומיחזור של צמיגים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורם מרציאנו; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - תסקיר השפעה על התחבורה ובטיחות התנועה), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי וגלעד ארדן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - השכרה לטווח ארוך), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - הרחבת סמכויות בית-הדין למשמורת), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יוסף ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - דיון מחודש להפקעה שלא מומשה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב כהן; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון - שירות צבאי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מתן וילנאי; הצעת חוק פדיון הבית, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אורי אריאל; הצעת חוק ביקורת על גופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק עידוד השקעות הון (תיקון - ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יוסף ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - מינוי ללא מכרז של ממלא-מקום), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון - קרקע חקלאית, פטור לבעלי קרקעות ותיקים ותחילה רטרואקטיבית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון - מתן הטבות מס הכנסה לגמלאים שיצאו לפרישה מוקדמת), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון - ביטול היטל על העסקת עובדים זרים), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת שי חרמש ואורית נוקד; הצעת חוק המרת תשלומים לרשות הפלסטינית בקווי אשראי למזון ותרופות, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הרחבת זיכוי בעד נטולי יכולת), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חילוט כספי הרשות הפלסטינית, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת תעריף המכס והפטורים (פטור ממסי יבוא לספרי תורה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. היו"ר גדעון סער: תודה רבה. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), התשס"ו-2006 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/254).] (קריאה ראשונה) היו"ר גדעון סער: הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), התשס"ו-2006, קריאה ראשונה. יציג את החוק שר הפנים, בבקשה. שר הפנים רוני בר-און: תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו מביאים היום את הצעת חוק הכניסה לישראל, שהורתה בהחלטת ממשלה מס' 3806, מיום 28 ביוני 2005, אשר קבעה את הצורך ביצירת עקרונות להסדר חקיקתי בעניינם של שוהים בלתי חוקיים. פרטי העקרונות שבהצעת החוק מופיעים בהחלטת הממשלה עצמה. מטרת ההצעה היא מניעת תמריץ לשהייה בלתי חוקית בישראל. הואיל וההצעה מצמצמת את האפשרות להכשרת מעמדו בישראל של שוהה בלתי חוקי, צריכים לדעת כל הנכנסים לישראל לביקור, מטעם או בהרשאה כלשהי, כי עליהם לדאוג כל העת להאריך את רשיון הביקור כדין או לחלופין לצאת את הארץ מייד בתום תוקף הרשיון. כיום, המבקרים הרבים שנכנסים או שוהים בישראל שלא כדין, עושים זאת גם מתוך תקווה שיוכלו מטעם כלשהו להסדיר את מעמדם במשרד הפנים אם וכאשר יידרשו לעזוב את הארץ, בבחינת הצבת עובדה מוגמרת בפני מינהל האוכלוסין. המודוס אופרנדי של ההצעה הוא על דרך של קביעת תקופת צינון שבה יצטרך השוהה הבלתי- חוקי לעמוד לאחר שעזב את הארץ בטרם יוכל לבקש להכשיר את שהייתו מחדש בישראל. קרי, אתה נמצא שלא בהיתר ומתוך הסטטוס הזה לא תוכל לבקש מעמד. תצטרך לצאת לפחות לתקופת השהות הבלתי- מותרת שלך עד שתוכל לבוא ולבקש את תיקון הסטטוס. הכול, כמו שאמרתי, בתקופה המקבילה לתקופת השהייה הבלתי-חוקית. תקופת הצינון המקסימלית היא חמש שנים, גם כאשר אנחנו יודעים שיש כאלה ששוהים כאן שהות בלתי חוקית יותר מחמש שנים. בהצעה אנחנו משלבים סייגים מספר. הראשון בהם הוא הסדר לשעה בעניין ילדים של שוהים בלתי חוקיים, כפי שתיקנה הממשלה לאחרונה, ביום 18 ביוני 2006, בדרך של הסדר שהעניק מעמד לילדים אלה ולבני משפחותיהם, אף שהם שהו ושוהים במדינה שלא כדין. בנוסף, ההצעה לא תחול על מי ששהה שלא כדין תקופה קצרה, שאינה עולה על 30 יום, או כאשר השהות היתה בנסיבות שלא בשליטתו של השוהה הבלתי-חוקי והיא נכפתה עליו שלא מבחירה חופשית. חריגים נוספים שאנחנו כוללים בהצעה הזאת עניינם עובדים זרים ששהו בעבר כדין וניתן יהיה להכשיר את מעמדם רק כדי שלא להביא ארצה תחתיהם עובדים זרים חדשים, וכן במקרים מיוחדים, כאשר למדינה יש אינטרס מובהק בהכשרה של השהייה, במקרים של עובדים שיש להם ספציפיקציות מסוימות, הכשרות מסוימות וכישורים שלא ניתנים להימצא בעובדים שיבואו תחתיהם. אנחנו גם קובעים בהצעה, כי שר הפנים יוכל, כפי שייקבע בתקנות, לאפשר חריגה מהכללים מטעמים הומניטריים, ובמקרים כאלה ניתן יהיה לבחון את הבקשות לקבלת מעמד, כאשר מדובר בעיקר במקרים של פליטים, קשישים, ילדים, חולים וכדומה. ההצעה הזאת גם מאפשרת הוראת מעבר למי שישהה בישראל בעת כניסת החוק לתוקף, ואנחנו לא מחילים אותה רטרואקטיבית. אנחנו מבקשים להחיל הוראת מעבר על מי ששוהה בישראל, כדי לאפשר לאלה שנתפסים, כאשר אנחנו מכינים את החוק, לצאת מישראל בלי שיחולו עליהם הוראות בדבר צינון. מדובר בסוג של קונסולידציה של תקופת השהות הבלתי-חוקית. היו"ר גדעון סער: אדוני השר, האם נכון להיום אין שום תקופת צינון? כלומר, אין מגבלה להגיש בקשה לשוהה בלתי חוקי? שר הפנים רוני בר-און: לא. היו"ר גדעון סער: אני לא יודע מה נהוג במדינות אחרות. אדוני מכיר את המשפט: מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. מדוע בכלל מאפשרים להגיש בקשות למי שנכנס שלא כדין? שר הפנים רוני בר-און: אני שמח שמעשה החקיקה כיוון כנראה לדעת גדולים. אדוני היושב-ראש, אנשים הציבו אותנו בפני עובדה מוגמרת, כתוצאה מהעובדה שהם ישבו והפירו את החוק, ועל בסיס אותה טענה הם ביקשו לקבל גושפנקה חוקית. בדיוק את הנורמה הזאת אנחנו מבקשים להסדיר, אבל מכיוון שאנחנו יודעים שחלק מהאנשים נמצא כאן מטעמים שהדרך להתייחס אליהם לפנים משורת הדין היא הצודקת, כגון קשישים - - - היו"ר גדעון סער: יש לך חריגים למקרים הומניטריים, אבל אתה עושה כלל הנוגע לתקופת צינון. שר הפנים רוני בר-און: כאשר אני מחוקק, אני נותן לך את האפשרות לצאת, ואז אתה לא צריך להחזיר לי את כל התקופה שישבת פה. אם תצא בתקופה שבה אני נותן את הוראת המעבר, מייד אחרי שהחוק יעבור, תוכל להגיש בקשה. היו"ר גדעון סער: אבל אם לא תצא ותהיה תקופת צינון, לא תוכל להגיש בקשה. שר הפנים רוני בר-און: נכון, בוודאי. היו"ר גדעון סער: זה מה שמקובל במדינות אחרות בעולם? שר הפנים רוני בר-און: כן. אני לא משנה, כפי שהיו במקומותינו לא פעם טענות על כך שמשנים את הכללים תוך כדי המשחק. אני יוצר את המשחק, אני לוקח טיים-אאוט ואומר: עכשיו אני משנה את הכללים. אתה רוצה להיכנס במסגרת הכללים החדשים? בבקשה. צא, תחזור ואני לא אספור לך מה היית לפני שקבעתי את הכללים. היו"ר גדעון סער: בסך הכול יש פה החמרה לעומת המשטר המשפטי הקיים בנושא הזה. שר הפנים רוני בר-און: במידה מסוימת כן, משום שהתופעה שאנחנו נתקלים בה היא כזאת, שאנחנו לא יודעים להתמודד אתה. היו"ר גדעון סער: אני בוודאי לא שולל את זה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אנחנו מהמדינות הפרוצות ביותר בעולם בנושא הזה, וצריך לעשות סדר בעניין. שר הפנים רוני בר-און: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מניח שלאחר פגרת הקיץ תניח הממשלה הסדר חוקתי מרחיב בנושא עקרונות ההגירה למדינת ישראל. הדברים טעונים חשיבה עמוקה, חריש עמוק ועבודה שנצטרך לדעת להתמודד אתה. כשהבאנו את הכללים בעניין ילדי עובדים, ניסינו לסגור עוד סוג של פרצה. שמעתי מחברי וגם מחברי סיעת ישראל ביתנו לא מעט הסתייגויות. אני חושב שיש לי תשובות על ההסתייגויות האלה, אבל בצוק העתים ומכיוון שזה היום האחרון לעבודת הכנסת במושב הזה, הבטחתי גם לחברי במפלגה וגם ליושב-ראש ישראל ביתנו, שבין הקריאה הראשונה ובין הקריאות השנייה והשלישית נבחן בכובד ראש, בנפש חפצה ובלב פתוח את ההסתייגויות. אין לנו כוונה לגרום עוול במקום שבו לא ראוי לגרום אותו. לכן אני מבקש מהחברים לאשר את ההצעה שאנחנו מביאים בקריאה הראשונה. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה, אדוני השר. אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק. חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ - אינו נוכח; חבר הכנסת מוחמד ברכה - אינו נוכח; חבר הכנסת חנא סוייד - אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. לרשות כל אחד מהדוברים שלוש דקות, ואני מודיע שבכוונתי להקפיד על הזמנים. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מתנגדים להצעת החוק הזאת ולא נתמוך בה כבר בקריאה הראשונה. אנחנו מתנגדים להצעת החוק משני טעמים עיקריים. הטעם הראשון הוא הטעם הענייני – המבנה המשפטי שהצעת החוק מייצרת מצמצם את שיקול דעתו של שר הפנים. הרי אנחנו איננו נמצאים במצב שבו כל מי שרוצה להיכנס לישראל ולשהות בישראל יכול לעשות זאת. שיקול הדעת נמצא בידיך, אדוני, ואם אתה חושב שהמקרה לא ראוי או לא מתאים, שיקול הדעת שבידך רחב ואתה יכול לקבל החלטה שלא ליתן את הרשות להיות בישראל. באה הצעת החוק הזאת, מחמירה ובעצם כובלת את ידיך, ואומרת שבמערכת מסוימת של תנאים, שהיא, לטעמנו, מערכת דרקונית מדי, אתה אפילו לא תוכל לתת, אלא אם כן מתקיימים חריגים, שלא תמיד מתקיימים. למשל, מי שנכנס לישראל שלא כדין - זה המקרה היותר חמור - או שהה בה שלא כדין תקופה העולה על 30 יום - מקרה שיכול להיות די רווח מכל מיני טעמים - אין סמכות לאף אחד, גם לא לך, אדוני השר, לתת לו אשרה או רשיון ישיבה בישראל, אלא אם כן באמת מתקיימים תנאים מאוד ספציפיים, שמאפשרים התחשבות במצבים מאוד מאוד מיוחדים. המצבים המיוחדים לא מכסים את כל קשת האפשרויות האנושיות שיכולות להיווצר, ולכן הפתרון הקיים היום בחוק הוא פתרון ראוי יותר. הפתרון של שיקול דעת, שמאפשר לשר לשקול ולהחליט מתי לתת רשיון כניסה ומתי לא לתת רשיון כניסה. הוא פתרון ראוי יותר, כי הוא יכול לענות על קשת מאוד מורכבת ומגוונת של מצבים אנושיים המתרחשים במציאות. התוצאה המעשית של החוק הזה תהיה, לפי דעתי, הרבה מאוד מעשי עוול לאנשים, שלא בכוונה רעה ולא באשמתם הגיעו לסיטואציה שמונעת מהם אפשרות לשהות כדין בישראל. החוק הזה גם מאוד מקשה על מהגרי עבודה, ואני חושב שהפתרון לבעייתם שונה, שונה בתכלית. לא הם האויב, אלא אולי מי שמייבא אותם לארץ. לכן, החוק מאוד בעייתי גם לגופו. מעבר לכך, יש טעם נוסף, ועליו אני אגיד רק כמה משפטים, אדוני. היו"ר גדעון סער: לא תוכל להגיד עוד כמה משפטים, תוכל להגיד משפט סיום, חבר הכנסת חנין, כי הזמן תם. שני משפטים, אבל לא כמה משפטים. דב חנין (חד"ש): הטעם הנוסף להתנגדות הוא, שבדרך כלל מקובל בכנסת, כך שמעתי מחברי הוותיקים, שנושאים שיש בהם מחלוקת, הממשלה לא מביאה אותם לדיון ולהצבעה ממש ביציאה לפגרה. כיוון שהמחלוקת כאן קיימת – חברי חבר הכנסת מיסז'ניקוב הגיש הצעה לדיון מהיר בוועדת הפנים, ואכן חלק מהמחלוקת התברר שם – חשבתי שמן הראוי שלא להעמיד את הצעת החוק הזאת בצורה כזאת חפוזה כאשר אנחנו יוצאים לפגרה. ממילא סדר-יומה של ועדת הפנים עמוס מספיק, ולא בטוח שגם אם ההצעה תעבור בקריאה ראשונה יוכלו להשלים אותה במהלך הפגרה. תודה. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת דב חנין. אתה ודאי הצגת עמדה סדורה ומנומקת, אבל אין תקדים כזה שביום האחרון למושב לא מובאים דברים שנויים במחלוקת. היה בעבר תקדים שביום האחרון למושב לא מובאות הצעות חוק פרטיות, והפעם הזאת חרגנו מכך בהחלטה של ועדת הכנסת. אני זוכר פעמים רבות שביום האחרון של המושב הובאו דברים שנויים במחלוקת. ולעניין זה, להיפך. המושב הזה היה מושב קצר, בדרך כלל היום האחרון של המושב הוא עמוס מאוד מאוד ולפעמים גם בדברים שנויים במחלוקת. רק הערה. העמדה היא עמדה. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת אריה אלדד – אינו נוכח; חבר הכנסת זבולון אורלב – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסי ביילין, בבקשה. חבר הכנסת זבולון אורלב, אני אאפשר לך, אבל אני מודיע לך שזה חריג "הומניטרי" אחרון בדיון הזה. בבקשה, חבר הכנסת ביילין. אני לא יכול לפתוח את הדיון אם אנשים לא נמצאים בזמן. יוסף ביילין (מרצ): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה הוא מסוג החוקים שבשלב מאוחר יותר אותה ממשלה שיזמה אותם מתקשה בהם מאוד ומנסה לחפש דרכים איך להביא לשינוי ואיך לעקוף אותם. יש שורה של חוקים כאלה, שברגע מסוים או במצב מסוים ממשלה אומרת לעצמה: בואו נכבול את ידי עצמנו, כמו למשל חוק המגעים עם אש"ף המפורסם, אם אתה זוכר. בשלב מסוים אותם אנשים, אותם אנשים עצמם, זה היה בממשלת פרס, לא בממשלת שמיר, ברוטציה, יצאו מגדרם כדי לפתוח לעצמם את העניין. היה חוק שדיבר על איסור של מפגש עם סוכן זר, ויש חוק כזה, שצריך להוכיח בבית-המשפט את המוטיבציה השלילית. מה היה בחוק המגעים? זה כמו העבירה המוחלטת בתנועה, אם אין לך איזה פנס מאחור זו עבירה מוחלטת, לא חשוב אם עשית את זה או לא. בחוק הזה, בסוף הממשלה עצמה נתקלה בכל מיני בעיות במפגשים בין-לאומיים, בנושאים רפואיים. היא ראתה שהחוק הזה הוא לא מעשי מבחינתה, והיא בסוף היתה זאת שבאה לכנסת וביקשה לבטל את החוק הזה, על חודו של קול, נדמה לי. היו"ר גדעון סער: האדם נולד חופשי ובכל מקום כבול הוא באזיקים. יוסף ביילין (מרצ): כן, אבל אל תכבול את ידי עצמך. אמר כאן חבר הכנסת חנין דבר נכון מאוד. הממשלה באה ומבקשת מהכנסת לכבול את ידיה, ובשלב מסוים נראה לה שהדבר הזה חכם מאוד ומשרת את האינטרס שלה. בשלב אחר הרי הנסיבות משתנות, לא תמיד זו אותה בעיה. היום הבעיה היא למנוע בעיקר מפלסטינים - - - היו"ר גדעון סער: הממשלה יכולה אז להציע לשנות את החוק. יוסף ביילין (מרצ): אז פתאום מסתבר שאין לה רוב, והארגומנטציה שנאמרה כאן, כבר שכנעה את הכנסת, ופתאום היא רואה שהכנסת אומרת לה: בשום פנים ואופן לא. מה בעצם האמירה שלנו? מדוע אנחנו מתנגדים לזה? משום שזה לא איזה מצב שבו ישראל פותחת את הדלת לרווחה ואומרת: כל אחד יכול להיכנס, והיא צריכה איזה פטנט חוקי כדי למנוע את זה. זה מצב שבו לשר הפנים יש שיקול דעת רחב, והוא זה שבא לכאן ואומר: קחו ממני את שיקול הדעת שיש לי. כיוון שאנחנו אף פעם, בשום חקיקה, לא מסוגלים לצפות פני עתיד באופן מוחלט, ותמיד יש דברים שבחוק לא חשבנו עליהם, ואנחנו באים ומשנים את החוק כך שיתאים למציאות משתנה, פה אני אומר לכם מראש, שמאה אחוז ברור שלא יארך הזמן והממשלה תבוא לכנסת ותגיד: על זה ועל זה לא חשבנו, ואנחנו מבקשים לשנות. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה הבעיה שהיא תשנה? יוסף ביילין (מרצ): כל הבעיה שלי היא כזאת: במקום להציע חוק שיש בו אלמנטים ממש דרקוניים, כדאי שהממשלה תשתמש בשיקול הדעת שלה ותגיד: אנחנו נחליט מי כן ומי לא, לפי עקרונות מסוימים, ולא תכבול את ידיה שלה. מי שמצביע היום נגד החוק הזה, מצביע בעצם בעד שיקול הדעת הממשלתי, והפרדוקס הוא ששר הפנים הוא זה שמבקש מאתנו להגביל את שיקול דעתו. תודה רבה. היו"ר גדעון סער: תודה, חבר הכנסת ביילין. חבר הכנסת זבולון אורלב, ואחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמח שאני מקבל את רשות הדיבור דווקא אחרי חבר הכנסת ד"ר יוסי ביילין. למדתי את הפרשה עוד בהיותי בממשלה, ולמדתי שמדינת ישראל היא אחת המדינות הפרוצות ביותר מבחינת הגבול שלה בכל פרמטר ביחס למדינות הנאורות ביותר. אני לא אזכיר את ארצות-הברית, את כל הקשיחות שקיימת שם, אבל גם בהתייחס למדינות אירופה הנאורות, שגם הן אגב עוברות תהליך של שינויי חקיקה במקומות שנראה להן שהגבולות שלהן נפרצו, כיוון שמדינות מוצאות את עצמן במציאות בלתי אפשרית של אנשים שמסיבות כאלה ואחרות יש להם עניין גדול מאוד להיות תושבי המדינה. זה לא סוד שמדינת ישראל, שהיא מדינת הגירה, כיוון שחוק השבות מבטיח כאן כניסה חופשית ליהודים, היא מדינה מאוד מאוד אטרקטיבית, כי יש בה שירותי בריאות בחינם, כי יש בה שירותי חינוך בחינם, כי הנגישות לעבודה, בעבודות פשוטות בעיקר, היא יחסית קלה, ולכן אנחנו מוצאים את עצמנו בפני מציאות בלתי אפשרית. אני חולק על כמה סעיפים בחוק, ואני אנסה להשפיע במסגרת הקריאה השנייה והשלישית. כעיקרון, זו היתה חובתה של הממשלה, וטוב עשה שר הפנים שהביא את החוק, כדי להציב גדרות ראויות על גבולות מדינת ישראל, כדי שמדינת ישראל תוכל בראש ובראשונה לדאוג לתושביה ולדאוג לאזרחיה, ולא תיקח על עצמה משא ונטל שהוא בלתי אפשרי. תשאל את שרי החינוך, תשאל את שרי הרווחה, תשאל עוד כמה שרים באילו סוגיות הם מטפלים באותם אנשים שנכנסו למדינה הזאת שלא כדין, למה זה גורם, לאילו נזקים, לאילו טרגדיות משפחתיות זה גורם. לכן מן הראוי לאשר את החוק, ואם יש הצעות לתיקון, כמו שאמר ביושר שר הפנים, הן באשר לאוכלוסיית העולים במדינת ישראל, והחוק יכול לעורר בעיה אחת או שתיים, בוודאי אנחנו כמדינה יהודית ודמוקרטית רוצים לפתור את הבעיות האלה, וגם אנחנו, כאופוזיציה, נתרום את תרומתנו, כדי שהחוק ישרת את אזרחי המדינה, את תושבי המדינה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת אורלב. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי כבוד השר, התיקון ראוי. לא אחת נדרשנו בוועדה לבחינת זכויות העובדים הזרים לסוגיות שהמינהלת והמשרדים הנוגעים בדבר היו חסרי אונים בהן. הם אמרו: מה אתם רוצים, זה החוק. לא אחת באו הנכים, ומי שיש לו הורים סיעודיים, והעובד הזר כבר גמר את מכסת שנותיו פה בארץ, ואותו קשיש או אותו נכה התרגל אליו, והעובד הזר יודע לטפל בסוג הבעיות שלו, ותמו ארבע-חמש שנים, והיו תמיד מבקשים הארכות. גם בלי כל התיקון, אני יכול לומר שהרבה פעמים יצאו הנחיות, יצאו הנחיות ותיקנו. אני חושב שהתיקון מתבקש כדי שיפעלו על-פי החוק. הייתי אומר באמת, לאור הגבול הפרוץ שיש לנו עם מצרים והברחת עובדים זרים משם - זה אומנם בתחום הפלילי, אבל יכול להיות גם מצב שייכנסו עובדים זרים לא מהתחום הפלילי ויועסקו שלא כחוק. אני חושב שהחוק מקנה לשר את שיקול הדעת. כמובן, החוק אוסר עליהם לשהות כאן, אבל במקרים מסוימים החוק נותן לשר שיקול דעת. אני מקווה שהפתיחות שיש, כבוד השר - אני רוצה לגעת בדיוק בנקודה שבשבילה עליתי לדבר - הסמכות שיש לשר לתקן ואכן לאפשר לילדי עובדים זרים, להכשיר, נאמר, את שהותם כאן, אכן היה מעשה חד-פעמי ולא מגמה. אני חושב שאומנם אנחנו מאפשרים, אבל זה יכול לעודד אכן שהייה, וההארכות שאנחנו נותנים, גם למקרים שאנחנו צריכים את אותם עובדים זרים בגלל מקצועיותם, בגלל המקרה שמניתי, של המקרים הסיעודיים או הנכים, אז באמת הפרצה הזאת - אנחנו עם שמחויב לכבד את הגר, אבל אסור שזו תהיה מגמה, תופעה. אני מחזק את ידיך, התיקון ראוי, ותמשיכו לשמור את צביונה של מדינת ישראל. היו"ר גדעון סער: תודה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הייתי רוצה לראות איזו הצעת חוק שהיא נגד האזרחים הערבים שלא עוברת ברוב מוחץ בכנסת הזאת. עד עכשיו לא ראיתי שהממשלה יוזמת הצעת חוק שמיטיבה עם הציבור הערבי. זה חודשים אנחנו עדים לשורה של חוקים, והאופוזיציה מייד מצטרפת ומקדימה את הקואליציה, אפילו מסיתה אותה – מדוע, מדוע אפילו לא להקצין יותר ולהקשות יותר, ובשם הדמוקרטיה מחסלים את הדמוקרטיה. חוקים של מינהל מקרקעי ישראל וסמכויותיו, עניין של איחוד משפחות, עניין של מפלגות – כל חוק מעלים כאן, ובריצת אמוק נגד הציבור הערבי, הכול מאושר, כל חוק שמעלים נגד האזרחים במדינה. לדעתי, זה שיא הצביעות, זה שיא חוסר המוסריות. פשוט מאוד - אתם לא רואים את האחר כמו שאתם רואים את עצמכם, אתם לא רואים את האזרח הערבי כמו את האזרח היהודי. כשאתם אומרים "שוויון", אתם משקרים בנפשכם. אתם לא אומרי אמת ולא דוברי אמת. הדבר הזה מאוד מקומם. חקיקה אזרחית מפלה, מקצינה. מדינת ישראל התנהלה ללא החוקים האלה, אדוני השר, במשך 60 שנה. לא יקרה שום אסון אם לא נחוקק את החוקים האבסורדיים האלה. תראה מה אומר החוק כאן. הוא אומר: "שר הפנים לא ייתן אישור", ואחר כך אומרים: "המבקש נכנס ללא אישור". הרי מי מאשר או לא מאשר – זה אתה, שר הפנים. אם אישרת לו - הוא נכנס כדין, אם לא אישרת – הוא נכנס שלא כדין, ואחר כך אתה אומר שתחוקקו חוק שלא ייתן לי את הסמכויות. ואחר כך אתה אומר: "מתן האשרה או הרשיון למבקש עלול לסכן את ביטחון המדינה". אין מחלוקת: אל תאשר לו. כולנו מסכימים שלא תאשר לו. אחר כך: "או עלול לפגוע באינטרס ציבורי חיוני אחר". מה זה "חיוני אחר"? אם נותנים כזה חוק לרשות המבצעת - בשביל מה צריך חוק? אין הגבלה. כל דבר אתה יכול להכניס תחת "אינטרס ציבורי אחר". אחר כך – מי יוצא מן הכלל? אומרים: "שר הפנים שוכנע כי המבקש מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה". מה זה "יעדיה"? לכבוש את לבנון, למשל? מה זה "יעדיה"? מה זה החוק הזה? איזה חוק זה? ואתה מביא אותו לאישור, והוא יאושר בכנסת המטומטמת כאן, בלי - - - היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת אלסאנע. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני מודה לך, אדוני. היו"ר גדעון סער: לא, לא, לא. אתה תחזור בך מן הביטוי "כנסת מטומטמת". חבר הכנסת אלסאנע, אני מבקש ממך לחזור מן הביטוי. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני חוזר בי. היו"ר גדעון סער: תודה. אני מודה לך. חבר הכנסת דוד טל - אינו נוכח; חברת הכנסת שלי יחימוביץ - אינה נוכחת. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. לפעמים יש לנו מחלוקות נוקבות, ואנחנו גם חולקים על חוקים שמתקבלים, אבל הכנסת היא של כולנו ואנחנו צריכים לשמור על כבודה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כמעט שלוש שנים, יותר אפילו – אולי שלוש שנים וחצי, יש ויכוח בכנסת באשר לחוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל. הוראת השעה ניתנה בשעתה, והכנסת האריכה את תוקפה כמה פעמים וכבלה את ידיו של שר הפנים במתן אפשרות של שהייה בארץ. בהתחלה – בכלל לא. אחר כך אמרו: מעל גיל 25 לנשים וגיל 35 לגברים, אבל בפועל – אשרות לא ניתנו. כלומר, זה היה רק על הנייר. אנחנו מקבלים עכשיו חוק חדש, ולא מספיק מה שיש, אלא החוק הזה נבנה ותוכנן כדי לפגוע באזרחים הערבים הנשואים לנשים פלסטיניות או בנשים ערביות, אזרחיות ישראל, שנשואות לפלסטינים מהגדה המערבית ורצועת-עזה. זה מתבטא באותם סעיפים בחוק המתייחסים לשהייה בלתי חוקית, שאין בהם סייג של שהייה עם המשפחה. כלומר, אני מקבל את המצב הקיים היום. במצב הקיים היום יש הרבה מקרים, כבוד היושב-ראש, של אנשים – אני יכול אפילו לתת שמות - שחיים בארץ עשר שנים, קיבלו אשרה לשהייה של שנה שהתחדשה כל שנה. משרד הפנים, מטעמים שונים ומשונים, לא חידש את האשרה, ולפעמים עיכב את חידוש האשרה, והאדם, שחי עם משפחתו, הקים משפחה ויש לו ילדים ומשפחה, אוטומטית הופך לשוהה בלתי חוקי. על-פי החוק הזה הוא צריך לעזוב את משפחתו, ללכת למקום שממנו בא - אם זה בגדה ואם זה ברצועה, לשהות שם - - - היו"ר גדעון סער: חבר הכנסת זחאלקה, הזמן תם. אז אנא, חתור לסיום. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - לשהות שנה או שנתיים, על-פי האמור בחוק, לפעמים שלוש שנים, ואז סיכוייו בכלל לקבל אשרת כניסה או שהייה, אנחנו יודעים שהם שואפים לאפס. לכן החוק הזה, בפועל, יביא להרס של משפחות רבות. דרך אגב, זו הדרך להוכיח שאדם שהה בארץ יותר משלושה חודשים. יכול מישהו לשהות חמש שנים, ואיך תוכיח שהוא שהה שלוש או ארבע שנים? הוא יגיד: אתמול באתי. הוא חי עם משפחתו. ואז יש לך כאילו הוכחות. דווקא אותם אנשים שחיו כאן וקיבלו אשרה זמנית עד עכשיו, ולא חידשו להם, ויש מדיניות שלא לחדש - הם הופכים לקורבן העיקרי של החוק הדרקוני הזה והבלתי-אנושי בעיקר. תודה רבה. היו"ר גדעון סער: תודה, חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת ישראל כץ - אינו נוכח; חבר הכנסת אפי איתם - אינו נוכח; חברת הכנסת נאדיה חילו - אינה נוכחת. חברת הכנסת מרינה סולודקין. בינתיים, אדוני השר, איך אנו באמת יכולים לדעת מה משך השהייה של אדם שנכנס באופן לא חוקי? שר הפנים רוני בר-און: יש לנו אישור הכניסה שלו לישראל, ואנו משווים. היו"ר גדעון סער: ואם הוא נכנס באופן פיראטי? שר הפנים רוני בר-און: זה הסתננות. היו"ר גדעון סער: ואז יש דין לעניין הסתננות. שר הפנים רוני בר-און: הוא לא רוצה להיות במצב הזה. היו"ר גדעון סער: בבקשה, גברתי. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני כועסת מאוד על כך שתיקון כה חשוב נעשה בחופזה, והוגש לקריאה ראשונה ביום האחרון של כנס הקיץ, ועוד כסעיף האחרון בסדר-היום. לדעתי, זה לא מקרי. זה ניסיון נבזי לגרש מישראל אלפי קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אזרחים ישראלים שעלו לארץ על-פי חוק השבות. מאחורי הקלעים נאמר לנו שהתיקון נוגע אך ורק לשוהים בלתי חוקיים עם רמז עבה לערביי השטחים והעובדים הזרים, אבל לא כך הם פני הדברים. אלה שכתבו את התיקון הזה ידעו היטב שהוא יפגע קשות במשפחות מעורבות בקרב עולים חדשים מכל המדינות. החוק לא יודע, לא רוצה לדעת וגם לא רוצה להבליט, שמחר יגורשו על-פיו מהארץ אמהות של חיילים וקצינים בצה"ל בסדיר, במילואים וגם בקבע. התיקון, במקרה שיאושר, יגרום צרות ואסונות הומניטריים לאלפי משפחות, בהם בני-הזוג, הורים, ילדים קטינים מנישואים קודמים וכו', שהם אזרחים זרים שחוק השבות לא חל עליהם. כבר היום חיים בישראל אלפי אנשים שמשרד הפנים מסרב לפתור את בעיותיהם ומתעלם מהם במשך שנים רבות. אתמול בישיבת ועדת הפנים ראינו את האנשים האלה ושמענו סיפורים כואבים מאוד. עתה, כיוון שהם חיים שלא באשמתם עם אשרות שפג תוקפן, הם יצטרכו לעזוב את ישראל לארצות המוצא, ולא יוכלו לחזור לישראל במהלך שנים רבות, וכל זה בתור ענישה ועל-פי התיקון החדש. במקום לפתור את הבעיות הכואבות והבוערות של נישואים אזרחיים, להגדיר בצורה מדויקת ומעוגנת בחוקי מדינת ישראל את זכויות קרובי המשפחה מדרגה ראשונה, ובראש ובראשונה של בני-הזוג, הורים קשישים וילדים קטינים מהנישואים הקודמים, לחיות בישראל לצד יקיריהם, משרד המשפטים עם משרד הפנים מסבכים את המצב עוד יותר. אני סבורה שגם העיתוי שנבחר להעלות הצעת חוק אומללה זו להצבעה הוא גרוע מאוד. ועדת הפנים, שקיימה אתמול, ב-18 ביולי 2006, ישיבה דחופה בנושא זה, פנתה לממשלת ישראל בקריאה לדחות את ההצבעה על התיקון למועד מאוחר יותר, עד שיבדקו משפטית את כל ההשלכות האפשריות. לצערי, הממשלה לא התחשבה בבקשת הוועדה, אף שצוין בפנייה שאישור התיקון עלול לפגוע במורל ובמוטיבציה של חיילים רבים. האם יכול מישהו להעלות על הדעת שבזמן עימות מול כוחות הרשע בצפון המדינה ובדרומה, חייל צה"ל יסכן את חייו למען המדינה, כשהמדינה מגרשת את אמו או בת-זוגו? תודה רבה לכם. היו"ר קולט אביטל: תודה. הדובר הבא, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, בבקשה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, א. ברצוני להודות לממלא-מקום יושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אזולאי, על קיום דיון מהיר בוועדת הפנים אתמול. אני יודע שזה היה דיון חריג, עוד לפני העלאת החוק, ואני באמת מודה לך על הרצון ועל הנכונות. ב. אני מודה גם לכבוד שר הפנים, חבר הכנסת בר-און, על הדברים שלו בפתיח ועל זה שהוא נכון, בין הקריאה הראשונה לבין הקריאה השנייה והשלישית, להתעמק במצוקה שעליה דיברה עכשיו חברת הכנסת סולודקין, והמצוקה הזאת היא אמיתית, חבר הכנסת אורלב, היא לא של אנשים בודדים, היא של משפחות רבות. אני חושב שעשרות אלפי משפחות, כשהגיעו לארץ, חלק מהן קיבלו אזרחות לפי חוק השבות, וחלקים אחרים רוצים להתאחד עם המשפחות ולקשור את גורלם בגורל מדינת ישראל. תאמינו לי, ואתם יודעים את זה בעצמכם, בימים אלה זה אקט ציוני ממדרגה ראשונה, לרצות לחיות פה, לחוות יחד אתנו את כל מה שאנו חווים, לשמוח אתנו, להתאבל אתנו, בקיצור, לחיות פה עם בני-ביתם. אני עדיין חושב, כבוד שר הפנים, שכפי שניסח פה השר רמון לפני כמה שבועות בהתייחסו לחוק ברית הזוגיות, שנפל בגלל הטענה שהוא עדיין לא בושל מספיק ולא הביא בחשבון את כל ההיבטים, גם הצעת החוק הזאת עדיין לא הביאה בחשבון את כל ההיבטים, ואפשר היה ללבן אותה עוד קצת ולא להעלות אותה היום לקריאה ראשונה. אבל, את הנעשה אי-אפשר להשיב. בואו נקווה שבין הקריאות באמת נוכל לתקן את המעוות. אני מאוד התלהבתי, כבוד שר הפנים, מהצגת דבריך בוועדת הכספים, אמרתי את זה גם לך באופן אישי. אתה מתכוון להכניס שם שינויים רבים. אני באמת מבקש, תתחיל במינהל האוכלוסין. אתה יודע שזו בעיה אמיתית. אני רואה שזה מעורר צחוק, אני מקווה שהצחוק הזה - - - היו"ר קולט אביטל: זה לא צחוק. כולם לוקחים את זה ברצינות. מנחם בן-ששון (קדימה): כל אחד רוצה שיתחיל בבעיה שלו – קרקעות - - - סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): זו לא בעיה שלי, תאמין לי. אני אזרח מדינת ישראל, וזה לא כל כך קשור אלי, אבל עשרות אלפי אנשים סובלים מזה שהרבה מאוד מהנהלים לא שקופים ולא ידועים, ולכן חלק מאלה שמוגדרים היום כשוהים בלתי חוקיים נמצאים פה על-כורחם, נמצאים פה מפני שענייניהם נסחבים לאורך הזמן, ענייניהם מתנהלים בסרבול ובביורוקרטיה רבה. לפעמים נוצר רושם בקרב האנשים שכל סניף קובע את המדיניות שלו, ואני באמת קורא לך, כבוד שר הפנים, להיכנס בעובי הקורה, לפעול כמו שהצגת בוועדת הכספים בנחישות, ואז באמת לא נזדקק לחוקים האלה. אני מבין את הרציונל שבחוק, אבל לא נזדקק להגנה על אותם אנשים שבאמת לא רוצים להזיק. הדבר שהם רוצים הכי פחות, זה להזיק לביטחון המדינה. הם רק רוצים להתאחד עם בני-ביתם. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. עד שהוא מגיע, אדוני השר, אני חושבת שבקשר למינהל האוכלוסין, יש לו שותפים רבים בבית הזה שנתקלים בבעיות שם. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חברי הכנסת, החוק בעצם אומר: לא יהיה חוטא נשכר. החוק בא למנוע אפשרות ששוהים בלתי חוקיים יכשירו את שהייתם, יציבו את הרשויות בפני עובדה: אנחנו כאן, תרצו או לא תרצו, אנחנו נמצאים כאן, ותתמודדו עם המציאות. אנחנו רגילים לראות את זה בארצות-הברית, למשל, שם יש למעלה מ-10 מיליוני בקשות שחלקן ידועות ומיליונים רבים בכלל לא ידועים ולא יודעים עליהם, כי יש בדיוק מצב, כמו שהסודאנים מגיעים למדינת ישראל, חוצים גבולות ובאים דרך מצרים ואף אחד לא יודע בכלל על בואם ארצה. כך גם באים ממקסיקו וממקומות אחרים, ולא יודעים בכלל אם הם קיימים בארצות-הברית. אני רוצה להאמין שהחוק הזה לא מדבר על אלה שחוצים גבולות ומעולם לא באו למדינת ישראל עם איזו אשרת כניסה רשמית וכשרה. החוק לא מתייחס אליהם. אני הבנתי נכון? שר הפנים רוני בר-און: זה חוק אחר. זה חוק למניעת - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - מסתננים. נסים זאב (ש"ס): בסדר. היתה פה איזו אי-הבנה. אני רוצה לומר דבר נוסף: כשיאסר ערפאת אמר שהרחם של האשה הפלסטינית ינצח, למה הוא התכוון? הוא התכוון לזה שיש מצבים כאלה שבהם יש ערבי במדינת ישראל שלוקח אחת משכם, אחת מג'נין, אחת מטול-כרם, אחת ממצרים ואחת אני לא יודע מאיפה, והוא מביא 40-50 ילד, וכולם יהיו אזרחים ישראלים. יעקב מרגי (ש"ס): - - - נסים זאב (ש"ס): למה לא? הרחם של האשה הפלסטינית ינצח. בעצם, החוק הזה בא לומר: רבותי, עושים פה איזו חשיבה. אי-אפשר לתת להפקרות הזאת להתנהל במדינת ישראל. אם אנחנו רוצים באמת מדינה יהודית ודמוקרטית, איך היא תהיה יהודית? לא מדובר פה באזרחים, כמו שחוששים פה חברינו מסיעת ישראל ביתנו, כלומר, שאולי מדובר בכך שזה כלפי אוכלוסייה שבאה מרוסיה. אני יודע שיש ביורוקרטיה שקצת מכבידה. אני אומר, שבמקרים רבים שאני מכיר, הביורוקרטיה הזאת לא נכונה כלפי אלה שמבקשים, ובאמת מצד אחד אפילו הייתי אומר שהם באו לפה, למדינת ישראל, והתגיירו או רוצים להתגייר, ומחזירים אותם לאוקראינה ולכל מיני מדינות אחרות. צריך באמת לבדוק את זה ולהקל קצת בעניין הזה. אבל כשמדובר באוכלוסייה עוינת, שבאה מכל מיני מקומות, וכרגע יש לנו עימות ומלחמה עם אותה אוכלוסייה פלסטינית, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לבוא ולומר, זו מלחמה נגד ערבים? מדובר באוכלוסייה פלסטינית עוינת, שאנחנו חוששים מעצם קיומם - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת נסים זאב, זמנך תם. נסים זאב (ש"ס): - - ובואם למדינת ישראל. אולי זה לא עושה טוב אם זה יהיה בבג"ץ, אבל צריך לומר את האמת. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. בבקשה. נא לסיים. נסים זאב (ש"ס): אני כבר מסיים. בארצות-הברית מי שרוצה להגיש בקשה, לוקח לו היום 13 שנה לקבל אשרה, אשרת עבודה. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים, חבר הכנסת זאב. חבר הכנסת זאב. חבר הכנסת זאב, נא לסיים. נסים זאב (ש"ס): לפני 2001 זה לא היה. היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. נסים זאב (ש"ס): אבל, גברתי היושבת-ראש, זה חשוב שתדעי את הפרט הזה. שר הפנים רוני בר-און: זה הנאום האחרון שלו לפני הפגרה. היו"ר קולט אביטל: בסדר. תודה רבה. נסים זאב (ש"ס): - - - השר יעקב אדרי: - - - מנחם בן-ששון (קדימה): צעקה בלב איש ישיחנה. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה; שלוש דקות. קריאה: הוא האחרון? היו"ר קולט אביטל: כן, אלא אם השר יחליט שהוא - - - דוד אזולאי (ש"ס): גברתי היושבת בראש, אדוני, מכובדי השרים, הצעת החוק ראויה, וטוב עשה שר הפנים שהביא את הצעת החוק כדי לסגור את הפרצות במדינתנו. הצעת החוק באה להגביל את השוהים הבלתי-חוקיים. הגיע הזמן לנקוט אמצעים נגד השוהים ללא היתר, אשר באים ומנסים להכשיר את שהותם הבלתי-חוקית, חבר הכנסת גדעון סער. אדוני השר, עם זאת, יש מקרים חריגים, מקרים הומניים, שצריך לחשוב עליהם. אתמול הייתי בוועדת הפנים ושמעתי את הדברים, לכן אני מפנה את תשומת לבך לעניין הזה. אדוני השר, אני רוצה לנצל את שתי הדקות שנותרו לי ולדבר על המצב הביטחוני. אני יודע שביקרת בצפון ושמעת מקרוב את האזרחים. ממשלת ישראל הכריזה על מצב מיוחד, והמצב הזה נמשך כבר שמונה ימים. כתושב הצפון, אני רוצה להביא לידיעתך: רבים מהמפעלים סגורים, הבנקים סגורים, בתי-הדואר סגורים, אספקה סדירה לא מגיעה לרשתות השיווק, וחלק מרשתות השיווק סגורות. אני חושב ששמונה ימים הם זמן בהחלט מספיק כדי לבוא ולתת מענה לציבור הרחב במדינת ישראל. רבותי השרים, באוזני שמעתי איך מעביד אומר לעובדיו: אם לא תופיעו מחר לעבודה, אנכה משכרכם; חד וחלק. אם אדוני ירצה לשמוע פרטים, אני מוכן גם להגיד לך מי זה. אי-אפשר מצד אחד לדרוש מהאזרחים ללכת למקומות ממוגנים, לשהות בבתים ולא לצאת החוצה, ומצד שני אנחנו לא דואגים לאותם אנשים שהאספקה תגיע לביתם ולדאוג גם לפרנסתם. לכן, אדוני השר, אני פונה אליך: קח את הנושא הזה לטיפולך, כי זה מאוד כואב ומאוד מפריע. אם אנחנו רוצים לחזק את תושבי הצפון, זה אחד הדברים שעלול לשבור את חוסנם של תושבי הצפון. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. אדוני השר, תרצה להשיב? לאחר מכן, נעבור להצבעה. שר הפנים רוני בר-און: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אתחיל דווקא בדברי הדובר האחרון, חבר הכנסת אזולאי, בעניין מצוקתם של תושבי צפון הארץ. אני באמת מכיר את העובדות, ואני מסייר בצפון הארץ מיום חמישי בלילה, וכך גם ביום שישי, ביום ראשון בלילה, ביום שני כל היום, ומייד כשאסיים פה אני עולה צפונה. חלק מהדברים שאתה אומר נכונים, וחלק אנחנו תיקנו. פנינו למנהלי הבנקים הגדולים, והם פתחו. פנינו ליושב-ראש רשות הדואר ול"בזק". הרחבנו את הצו המיוחד שהוציא שר הביטחון וכלל בתחילה רק את רצועת העימות בצפון. החלנו זאת גם על כרמיאל וטבריה. אשמח לקבל ממך כל פרט על אלה שמפירים את הצו. מעביד לא יכול לנכות ימי עבודה במקום שבו הצו הזה חל. זו עבירה חמורה ביותר. אני אשמח לקבל ממך כל פרט כדי לטפל בו. זה גם מביא אותי לדברים שאמרה כאן חברתי הטובה, חברת הכנסת מרינה סולודקין, שבאמת הסבו לי הרבה צער וכאב. זה בדיוק מה שאתה אומר. זה בקשר לטענה - חברת הכנסת מרינה סולודקין, אני מצטער לומר שזו טענה חסרת שחר - שעיתוי הבאת החוק תוכנן וכוּון למועד הזה. אני אומר לךְ שזו האשמה חסרת שחר. אני נמצא פה בניגוד לרצוני ובניגוד לצרכים של המשרד, שלפיהם אני צריך להסתובב בצפון, ואין לזה שום קשר למועד הבאת החוק הזה. אין לדברים האלה שחר. מרינה סולודקין (קדימה): למה - - - שר הפנים רוני בר-און: הדיון בוועדה אתמול הובא לידיעתי בלילה, ומכיוון שכך, הבטחתי גם לךְ וגם לחברים האחרים בסיעה שלנו שיש להם עניין בחוק וגם לחברים בסיעות אחרות של הבית שיש להם עניין בחוק הזה, שהם באים מהמגזר של העולים מחבר המדינות, שאנחנו נגלה פתיחות מקסימלית להקשיב לכל הטענות ולעשות את כל המאמצים האפשריים אגב הדיון בחוק בין הקריאה הראשונה לבין הקריאה השנייה והקריאה השלישית. אני אומר לךְ עוד פעם - אני אומר לך זאת בכאב, כי הקשבתי לדברייך בכאב, ואני יודע כמה את מסורה לעניינם של האנשים שאת מייצגת כאן, ואת יודעת כמה אני מקשיב לדברים שאת אומרת לי - שאין שחר לטענות שלך, לדברים שלך, נגד החוק, גם במצבו הזה, עוד לפני שדנו בו בהכנה בוועדה. את פירטת פה - - - מרינה סולודקין (קדימה): למה לא ענית על המכתבים שלי? למה לא ענית? שר הפנים רוני בר-און: חברת הכנסת מרינה סולודקין, את פרטת פה על נימים שאסור לפרוט עליהם. אני מציע לך לקרוא את הסעיף בחוק שעניינו סייגים למתן אשרות ורשיון ישיבה, סעיף 6א(ב)(7) - על אף האמור, רשאי שר הפנים ליתן אשרה, או רשיון ישיבה כאמור, בהתקיים אחת מאלה, ועכשיו אני קורא לך את פסקה (7): "שר הפנים שוכנע כי המבקש מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה, וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה, החברה או עניין חשוב אחר של המדינה, או שוכנע כי מתן האשרה או הרשיון הם מעניינה המיוחד של המדינה". את יודעת שזה נוגע להורים של חיילים, ואת יודעת שזה נוגע להורים קשישים ולחולים, ואת יודעת שהטענות שלך נגד החוק הזה בעניין הזה היו לא נכונות. מרינה סולודקין (קדימה): למה יש אלי מאות פניות? למה אני מתעסקת רק בזה? שר הפנים רוני בר-און: את יודעת שהטענות שלך היו לא נכונות. כל הפניות שלך, אף אחת מהן לא נעשה לגביה מעשה של סילוק או של גירוש, ואת יודעת את זה. אין צורך לחדד מחלוקות במקום שאפשר לא לחדד אותן. זאת מדינה שיש לה בעיות קשות מאוד מבחינת היכולת שלה לבחון מי רשאי לשבת כאן ומי לא רשאי לשבת כאן. את יודעת שלגבי הציבור שעליו את מדברת יש פתיחות גדולה, רוחב לב גדול ונכונות גדולה לעזור - - מרינה סולודקין (קדימה): לא מספיק. שר הפנים רוני בר-און: - - וזה לא היה נכון להאשים את הממשלה בהאשמות הקשות האלה. אני מתנצל בפנייך, כי את יודעת שאני אוהב אותך ומכבד אותך. מרינה סולודקין (קדימה): גם אני. שר הפנים רוני בר-און: אני מדבר ממקום שכואב לי. אני מבקש לאשר את החוק. תודה רבה. מנחם בן-ששון (קדימה): לאיזו ועדה מעבירים את זה? היו"ר קולט אביטל: לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. נסים זאב (ש"ס): ועדת חוקה, חוק ומשפט, אדוני. גדעון סער (הליכוד): בדברים שהזכרת וציטטת, האם אפשר להוסיף קרובים שמשרתים בצה"ל? שר הפנים רוני בר-און: כתוב: שר הפנים שוכנע, כי המבקש מזדהה עם מדינת ישראל - זה רחב ככל האפשר - ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון. תגיד, צריך לשים את הדברים לעוס בתוך הצלחת? רמז יותר עבה מזה אני לא יודע לתת, בוודאי לא בנושא חקיקה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): משת"פים - - - שר הפנים רוני בר-און: אני לא שמעתי ממך שאתה מצטער שהחברים שלך בלבנון הרגו עכשיו ערבים בנצרת. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): תפסיק עם השטויות, אתה מסית. שר הפנים רוני בר-און: האחים שלך בלבנון רוצחים ערבים אזרחי מדינת ישראל, ואני אתן לך ניסיון להכניס לפה עוד רוצחים? שכח מזה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אתה מסית. שר הפנים רוני בר-און: שאתה תקבל פה רשיון להכניס עוד רוצחים? היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת טלב אלסאנע, נא לשבת. תודה. שתי שאלות, אדוני השר. שאלה פרוצדורלית, לאיזו ועדה אתה מבקש להעביר את ההצעה, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה או לוועדת החוקה, חוק ומשפט? שר הפנים רוני בר-און: מכוח הצעת החוק, כתוב שזה מסור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. אחרי שההצעה תזכה באמון הכנסת - הרי הדיון הזה הוא דיון מוקדם, יכול להיות שהחברים לא יתמכו בה. היו"ר קולט אביטל: לא, אנחנו צריכים להצביע בקריאה ראשונה. שר הפנים רוני בר-און: אם ההצעה תאושר בקריאה הראשונה, לפני שתודיעי לאיזו ועדה זה עובר, יהיו פה חברים - - - היו"ר קולט אביטל: אני צריכה עכשיו להצביע על זה, אדוני השר. נסים זאב (ש"ס): אני מבקש שההצעה תעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט. מנחם בן-ששון (קדימה): זה דבר שיש לו משמעות - - - שר הפנים רוני בר-און: אני אמרתי שכשר, עלי מקובלת הקביעה של מזכירות הכנסת. מזכירות הכנסת קובעת ליד כל הצעת חוק לאיזו ועדה היא מסורה. אני לא מתערב בעניין הזה, אבל לחברי הכנסת יש, כמובן, זכויות אחרות. היו"ר קולט אביטל: כיוון שיש פה מחלוקת לגבי הוועדה, אנחנו נעביר את ההצעה לוועדת הכנסת. שר הפנים רוני בר-און: אני לא פוסק, חכי רגע. מנחם בן-ששון (קדימה): למה צריך להציג מחלוקת כשאין? היו"ר קולט אביטל: שאלה שנייה, האם הסעיף שהקראת חל גם על קטינים? שר הפנים רוני בר-און: בוודאי, איזו שאלה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. ובכן, מבחינה פרוצדורלית, נעבור עכשיו להצבעה ולהעברה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ולאחר ההצבעה נחליט לאיזו ועדה זה יעבור. נא להצביע. הצבעה מס' 52 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 19), התשס"ו-2006, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן, בעד - 19, נגד - 6, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה, והיא תעבור עכשיו להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה לקבוע אתכם לאיזו ועדה היא תעבור. אדוני השר, האם אפשר להעביר את זה לוועדת החוקה, חוק ומשפט? שר הפנים רוני בר-און: זאת תהיה ועדת הכנסת, אם יש דרישה להעביר את זה לוועדה אחת - - - היו"ר קולט אביטל: על-פי התקנון, זה צריך לעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה לא קובע, מה שקובע זה הבקשות כאן. מיכאל איתן (הליכוד): ועדת הכנסת תקבע. היו"ר קולט אביטל: נכון. אם כך, ועדת הכנסת תקבע. תודה רבה. שאילתות ותשובות היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים עכשיו לשאילתות לשר הפנים. אדוני שר הפנים. 115. הפיקוח על הבנייה בחופי הכינרת חבר הכנסת רן כהן שאל את שר הפנים ביום י"א בסיוון התשס"ו (7 ביוני 2006): דוח החברה להגנת הטבע מ-2005 ודוח מבקר המדינה 55ב העלו ממצאים קשים בנוגע לנגישות הציבור לחופי הכינרת וקבלו על פעילות לקויה של גורמי האכיפה, הרשויות המקומיות והמינהל בעניין. למרות הכרזת שר הפנים, שהפיקוח על הבנייה בחופי הכינרת יוגדל למשרה מלאה, ותקצובה על-ידי האוצר, חלפה שנה ועדיין הפיקוח עומד על 1/5 משרה בלבד. רצוני לשאול: האם יוקצה פקח במשרה מלאה לחופי הכינרת, ואם לא – מדוע? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) הפיקוח המחוזי על הבנייה במחוז הצפון רואה לנגד עיניו את החשיבות שבשמירה על חופי הכינרת ואת זכותו הבסיסית של כלל הציבור ליהנות מהם. מתוקף תפקידה, פעלה ופועלת היחידה לאכיפת חוק התכנון והבנייה למימוש זכות זו. במקומות שהוועדות המקומיות הרלוונטיות, שבשטחן נתגלו עבירות בנייה, לא פעלו למיגור תופעות אלו של בנייה בלתי חוקית, עשתה ועושה כן היחידה המחוזית. כבר בשנת 2003, נוכח אי-נקיטת פעולות נגד עבירות הבנייה בחופי הכינרת על-ידי הוועדות המקומיות הרלוונטיות, נערכה במחוז חיפה של היחידה הארצית לפיקוח על התכנון והבנייה הערכה מחודשת של תופעת הבנייה והשימוש הבלתי-חוקיים בחופי הכינרת. בתחילת יוני 2005 יצאו צוותי פיקוח של היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה לפרויקט איתור, תיעוד ומיפוי עבירות בנייה ושימוש בחופי הכינרת. ביום 26 במאי 2006 פנה ממונה הפיקוח של מחוז צפון אל ראשי הוועדות המקומיות הנוגעות לכינרת בדרישה כי יינקטו הליכים להפסקת השימוש הבלתי-חוקי ולסילוק הבנייה הבלתי-חוקית - כל יושב-ראש ועדה בשטח שבסמכותו. יש לציין, כי כל ראש ועדה קיבל במצורף למכתב את רשימת החופים שבשטחי הוועדה שבהם נתגלו העבירות הנ"ל. עד היום לא ננקטו פעולות אכיפה על-ידי הוועדות המקומיות, ועל כן ממשיכה היחידה המחוזית בפעילותה. מפקח מהיחידה אשר מונה למפקח אחראי לנושא חופי הכינרת ממשיך בימים אלו בלימוד הנתונים שנאספו עד כה במבצע שהחל ביוני 2005 ובגיבושם על מנת להעבירם לתביעה לצורך הגשת כתבי אישום. משנת 2003 ועד היום נפתחו על-ידי הפיקוח המחוזי 60 תיקי פיקוח, שחלקם הבשילו לכדי כתבי אישום, ובחלקם אף נתקבלו פסקי-דין. כתבי האישום המוגשים על-ידי התביעה מתייחסים הן לעבירות הבנייה והשימוש והן לתועלת הכלכלית אשר צומחת למפעילי החופים בגין אותן עבירות בנייה, שימוש ואי-קיום צווי בית-משפט. יש לציין, כי במגבלות הקיימות של תקציב וכוח-אדם, רואה היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה בצפון שכר לפועלה. דבר זה בא לידי ביטוי בכתבי האישום המוגשים, בפסקי-הדין המתקבלים, ובעיקר בעצם העובדה שלאור פעולותיה הצליחה היחידה לבלום כמעט לחלוטין את תופעת הבנייה החדשה הבלתי-חוקית בכינרת, וכעת בכוונתה להתמודד עם הבנייה ושימושים מן העבר. יחידת הפיקוח המחוזית תמשיך לפעול ולעשות כל שלאל ידה לשם אכיפת חוק התכנון והבנייה בחופי הכינרת, התאמת המצב בשטח לתוכנית מיתאר תמ"א 13 ולהנגשת חופי הכינרת לציבור הרחב. בימים האחרונים ממש נקלט עובד נוסף, אשר אמור לתגבר את הפעילות לאכיפת חוק התכנון והבנייה סביב הכינרת. 116. דוח מבקר עיריית לוד חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר הפנים ביום י"א בסיוון התשס"ו (7 ביוני 2006): ככל הידוע לי, דוח הביקורת האחרון שפרסם מבקר עיריית לוד התייחס לשנת 2000. החוק מחייב פרסום דוח כזה מדי שנה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה היא הסיבה לאי-פרסום דוח הביקורת? 3. מדוע לא פעל משרדך לפרסום הדוח כחוק? 4. מה ייעשה כדי להבטיח מינהל תקין בעיריית לוד? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. הוראות החוק מגדירות את תפקידיו וסמכויותיו של מבקר העירייה, ובכלל זה הן כוללות את חובת הגשת דוח הביקורת השנתי למועצת העיר. מודגש בזאת כי הוראות החוק אינן מחייבות את פרסום דוח הביקורת המוגש על-ידי מבקר העירייה, והליך הפרסום, אם מתבצע, נעשה כפועל יוצא של הבאת הדוח לדיון בפני מועצת העיר, שישיבותיה פתוחות לציבור, אלא אם נאמר אחרת. על-פי המידע המצוי ברשותנו ולאחר בדיקה עם הגורמים המתאימים בעירייה, מבקר עיריית לוד הגיש ביוני 2006 דוחות ביקורת לשנים 2004 ו-2005. 3. יש להבהיר כי דוח הביקורת של מבקר העירייה כולל את ממצאי הביקורת שנערכו על-ידי מבקר העירייה, ולכן אין מקום לפרסומם על-ידי משרד הפנים. עם זאת, יצוין כי בעיריית לוד, כמו בכל יתר הרשויות המקומיות, נערכת מדי שנה ביקורת על-ידי רואה-חשבון המועסק על-ידי האגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרדנו. 4. בהתייחס למינהל התקין נציין, כי החל משנת 2004 מינה המשרד חשב מלווה עם סמכויות רחבות המלווה באופן צמוד את פעילות העירייה. כמו כן, נקבעה לעירייה תוכנית הבראה שאמורה להביא את העירייה לאיזון תקציבי בשנת 2007. עוד ראוי לציין, כי בתאריך 17 ביולי 2006 זומן מבקר העירייה לפגישה עם ראש העירייה, ובמהלכה נתבקש לכהן בהיקף משרה מלא ולהימנע מכל עיסוק אחר. 121. הלוואה למועצה המקומית מעלה-אפרים חבר הכנסת משה כחלון שאל את שר הפנים ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): נודע לי, כי משרד הפנים אישר למועצה המקומית מעלה-אפרים מסגרת הלוואה כחלק מתוכנית הבראה בסכום של 4 מיליוני ש"ח בבנק אוצר השלטון המקומי, אך עד היום הרשות קיבלה רק 1.9 מיליון ש"ח. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה היו המניעים להחלטת הבנק שלא להעביר את הסכום במלואו, והאם אחד מהם הוא פינוי יישובי בקעת-הירדן? 3. מה ייעשה לקידום מתן ערבות לבנק? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מסגרת ההלוואות לכיסוי גירעון בתוכנית ההבראה עמדה על 4 מיליוני ש"ח. מתוך מסגרת זו, הרשות קיבלה עד עתה 1.95 מיליון ש"ח. הלוואה על סך 650,000 ש"ח, שהרשות היתה אמורה לקבל כבר לפני כארבעה חודשים, בהתאם למתווה התוכנית ועמידתה באבני הדרך, לא התקבלה על-ידי הבנקים. מועד קבלת יתר ההלוואות בסך 1.4 מיליון ש"ח טרם הגיע. 2. הבנק נמנע מלתת בכתב את סירובו להענקת ההלוואה. יש לציין כי גזברי הרשויות המקומיות הללו טוענים בפירוש, כי סירוב זה נובע מתקדים פינוי יישובי חוף-עזה. עלי להדגיש כי טיעון זה תמוה נוכח העובדה שבפירוק המועצה האזורית חוף-עזה קיבלה המערכת הבנקאית החזר על מלוא ההלוואות, לרבות תשלום חלק מריביות הפיגורים. 3. משרד הפנים עושה מאמצים, מול אגף החשב הכללי באוצר, לשם אכיפת החוק, לשם קבלת ההלוואה, ולחלופין מתקיים מהלך נוסף מול אגף התקציבים באוצר לקבלת מענק לרשות, כתחליף להלוואה. חשוב להדגיש כי ערבות מדינה לבנק תבטיח את קבלת ההלוואה. יש לציין כי הרשות עומדת בפני חתימה על שדרוג תוכנית ההבראה - טיוטת הסכם השדרוג הועברה לחתימת הרשות. 148. אזרוח ילדי עובדים זרים חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הפנים ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): פורסם, כי משרדך מגבש תקנות חדשות שיקלו את האזרוח של ילדי עובדים זרים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה הן התקנות החדשות, וכמה ילדים ייהנו מהן? 3. כיצד יירשם הלאום בתעודת הזהות הכחולה של הילדים? 4. האם ייוועץ מינהל האוכלוסין ברבנים הראשיים לישראל לפני קבלת החלטות בנושא? שר הפנים רוני בר-און: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת דוד אזולאי שאל לגבי תקנות חדשות שיקלו על אזרוחם של ילדי העובדים הזרים. מעניין לעניין באותו עניין. ביום 18 ביוני 2006 התקבלה החלטת ממשלה מס' 156, שעניינה הסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל – תיקון להחלטת ממשלה מס' 3807 מיום 26 ביוני 2005. עיקרי החלטה זו - שעכשיו הכנסנו אותה גם לחוק החדש שזה עתה אישרנו אותו בקריאה ראשונה - קובעים כי ילדי שוהים בלתי חוקיים העומדים בקריטריונים שהוגדרו, כדלקמן - במועד קבלת ההחלטה, היינו ביום 18 ביוני 2006, הילד עונה על הקריטריונים הבאים: הילד נמצא בישראל וחי בה ברצף לפחות שש שנים. הילד נכנס לישראל בטרם מלאו לו 14 שנה. הורי הילד נכנסו לישראל לראשונה כדין, באשרה ורשיון לפי חוק הכניסה לישראל, וזאת טרם מועד לידתו או כניסתו לישראל. הילד דובר עברית. הילד לומד בבית-ספר בישראל או שסיים את לימודיו בבית-ספר כזה. ילדים שעמדו בתנאים אלה רשאים להגיש בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל, והוריהם ואחיהם רשאים להגיש בקשה לקבלת מעמד של תושב ארעי. ההסדר הוא עד 31 באוגוסט שנה זו, והוא הסדר לשעה. היו"ר קולט אביטל: שאלה נוספת. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני השר, תודה רבה לך על התשובה, אבל נדמה לי שאדוני לא ענה לי על שאלה 3 - כיצד יירשם הלאום של הילדים בתעודת הזהות הכחולה, ועל שאלה 4 - האם ייוועץ מינהל האוכלוסין ברבנים הראשיים לישראל לפני קבלת החלטות בנושא? שר הפנים רוני בר-און: התשובה על שאלה 4 קלה, התשובה היא לא, לא ייוועץ. לשאלה 3 - העניין יידון, אם בכלל, כאשר יונחו הבקשות ותתקבלנה החלטות בעניינן. 149. גביית תשלום בחופי הרחצה חברת הכנסת שרה מרום-שלו שאלה את שר הפנים ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): בחופים רבים ברחבי הארץ רשויות מקומיות גובות מהמתרחצים סכומי כסף גדולים עבור כניסה לחוף ועבור חנייה. רצוני לשאול: 1. מה הם הקריטריונים לקבלת אישור לגביית תשלום מהציבור? 2. מה הם אמצעי האכיפה לגביית תשלום בחופים? 3. האם קיים תעריף אחיד לכניסה לחופים שבהם מותר לגבות כסף? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-3. על-פי חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד-1964, וכפי שתוקן בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004, מותר לרשות המקומית לגבות דמי כניסה בחופים באישור שר הפנים. נושא גביית דמי כניסה בחופי הרחצה נדון בימים אלה בבית-המשפט העליון. המשרד מינה ועדה, שתקבע קריטריונים לגביית דמי כניסה בחופים. המשרד מינה יועץ כלכלי חיצוני להכנת קריטריונים לגביית דמי כניסה בחופים. מנכ"ל משרד הפנים ביקש מהרשויות את פירוט החופים אשר הכניסה אליהם תחויב בדמי כניסה והחופים שהכניסה אליהם תהיה ללא תשלום. כמו כן ביקש את גובה הגבייה ופירוט השירותים הייחודיים שעבורם מבקשת הרשות לגבות דמי כניסה. חשוב לציין כי עמידת הפרטים הנ"ל בדרישות חוק הסדרת מקומות הרחצה תפוקח. בימים אלה מתגבשת המלצת המשרד באשר לבקשות שהוגשו מטעם הרשויות המקומיות לגביית דמי כניסה בחופים והיא תובא לאישור שר הפנים. בהמשך לפניית המנכ"ל לרשויות המקומיות, החל מיום 1 באוגוסט 2006, רשות מקומית אשר בקשתה לא תאושר, לא תהיה רשאית לגבות דמי כניסה למקומות הרחצה שבתחומה, על כל המשתמע מכך. המשרד יאכוף את הדבר באמצעות עדכון חוקי העזר, הגברת הפיקוח בחופי הרחצה והצבת שילוט בכניסה לחופי הרחצה. 150. מניעת כניסת אשה מאוקראינה לארץ חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר הפנים ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): נטען, כי בני-זוג נכנסו לארץ בעזרת זהות שאולה של תושבת קייב ובעלה המנוח, ביצעו עבירות פליליות ונמלטו, ובעקבות כך נמנעת הקונסוליה בקייב להעניק אשרת תייר לאותה אשה, שבתה מתגוררת בישראל. רצוני לשאול: 1. האם הפרטים נכונים? 2. אם כן – מדוע אין מעניקים ויזה לאשה הנ"ל? 3. כיצד תיפתר הבעיה? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-3. בהתאם למידע משטרתי ומידע שצורף לפנייה, בשנות ה-90 נעשה שימוש לרעה בזהותה של גברת קולסניק אירינה. זוג אזרחים מאוקראינה התחזו לגברת קולסניק אירינה ובעלה ליאוניד, כאשר מר קולסניק האמיתי אינו בין החיים עוד. כאן המקום לציין, כי שימוש בזהות שאולה מהווה עבירה פלילית בפני עצמה. בשנת 2003 הגישה גברת קולסניק בקשה לבקר את בתה בישראל, ומטעמים מובנים של בדיקת סוגיית הזהות השאולה בתקופה האמורה - סורבה. משנת 2003 לא ידוע לנו על בקשה שהוגשה להזמנתה, ואם תוגש בקשה, היא תיבחן על-פי הנהלים. ראוי להבהיר, כי מהפנייה עולה שהבקשה הוגשה בשגרירות ישראל בקייב, ואם כך הוא הדבר, הפנייה אינה מגיעה ואינה בטיפול משרד הפנים, אלא אם כן פונה השגרירות בפנייה מיוחדת למינהל האוכלוסין. 192. הריסת מקווה בנתניה חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שר הפנים ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): פורסם, כי הופץ בנתניה מנשר המאשים את ראש העירייה בהריסת מקווה בעיר. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם יפעל משרדך ליישוב המחלוקת בין התושבים לבין ראש העירייה, ואם כן – כיצד? 3. מדוע נהרס המקווה? 4. מה ייעשה כדי לענות על הצורך במקוואות טהרה בנתניה בפרט ובארץ בכלל? תשובת שר הפנים רוני בר-און: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-4. מבדיקה שנערכה מול עיריית נתניה עלה, כי מדובר במבנה שנבנה בשטח ציבורי באופן בלתי חוקי וללא היתרי בנייה. נמסר לנו על-ידי העירייה, כי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בנתניה שלחה התראות למבצעי העבודות בדרישה שיפסיקו את הבנייה הבלתי-חוקית. משלא נענו מבצעי העבודה לדרישה, הוצא צו מינהלי להפסקת עבודת הבנייה. עבודות הבנייה במקרקעין נמשכו בניגוד לצו ההפסקה המינהלי, ובית-המשפט החליט בתאריך 4 במאי 2006 להמיר צו מינהלי זה לצו שיפוטי. מאחר שלמרות הליכים אלו נמשכו העבודות, בוצעה הריסת המבנה על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בנתניה, בסיוע משטרת ישראל. עיריית נתניה ביקשה להדגיש, כי העירייה מאפשרת הקמת מקוואות ומבני דת לעמותות, ודרישתה שהדבר ייעשה כנדרש בחוק – לאחר הגשת הבקשות בהתאם לנוהל הקצאת קרקעות שנקבע על-ידי משרד הפנים ולאחר קבלת היתרים כדין. היו"ר קולט אביטל: שאילתא מס' 214, של חבר הכנסת גדעון סער, על בורות ספיגה ביפו. 214. בורות ספיגה ביפו חבר הכנסת גדעון סער שאל את שר הפנים ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): תושבים שמתגוררים ברחובות זיכרון-קדושים ובת-ים ביפו סובלים שנים רבות ממערכת השפכים המזרימה את הביוב לבורות ספיגה סמוכים שעולים על גדותיהם וגורמים מטרדי ריח קשים. לדברי התושבים, לפני שלוש שנים הודיעה העירייה שהיא מתכוונת לטפל בבעיה, אך טרם נעשה דבר. רצוני לשאול: 1. מדוע טרם נפתרה הבעיה? 2. מה ייעשה לפתרונה ומתי? שר הפנים רוני בר-און: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת סער שאל שאלות בעניין סבל של תושבים, המתגוררים ברחובות זיכרון-קדושים ובת-ים ביפו, ממערכת שפכים המזרימה את הביוב לבורות ספיגה סמוכים שעולים על גדותיהם וגורמים מטרדי ריח קשים, לדברי התושבים. לפני שלוש שנים הודיעה העירייה שהיא מתכוונת לטפל בבעיה, הדבר טרם נעשה. חבר הכנסת שאל מדוע טרם נפתרה הבעיה, מה ייעשה לפתרונה ומתי. תודה על השאלה. הרחובות המדוברים, בשכונת הקצינים ביפו, נמצאים בסמיכות למדרון יפו. המדרון אינו יציב, ועל כן פועלת עיריית תל-אביב כדי לחזקו בבטון ובהקמת שתי תחנות שאיבה לבורות הספיגה. נכון להיום, בורות הספיגה המדוברים הם בורות פרטיים הנמצאים בכל בית ובית, שכן אין במקום מערכת ביוב. לעומת זאת, יש תוכנית אב לביוב המנוהלת ומתוקצבת על-ידי עיריית תל-אביב-יפו. אנחנו מבקשים לציין, כי האחריות ליישום חוקי הביוב היא על הרשות המוניציפלית, בפיקוחו של משרד הבריאות. מטבע הדברים, משרד הפנים אינו מתערב בהתנהלותן הפנימית של העיריות, ובמיוחד לא כשמדובר בעירייה כתל-אביב--יפו, שהיא עירייה נטולת מענקים, עצמאית ובעלת תקציבי פיתוח לא מעטים. היו"ר קולט אביטל: שאלה נוספת. גדעון סער (הליכוד): אדוני השר, התשובה כוללת את הנתון שאולי יישמע מוזר להרבה אנשים, אבל אמרת בעצמך שאין במקום מערכת ביוב. האם לפי דעתך, בשנת 2006, בעיר שכפי שטענת אין לעירייה בה בעיה תקציבית, סביר שאין מערכת ביוב? ובכל זאת, משרד הפנים, בסמכותו הפיקוח על רשויות מקומיות. העובדה שמדובר בעירייה שאין לה קושי תקציבי רק מגדילה את התרעומת על זה שתושבים צריכים לחיות בשנת 2006 בתל-אביב-יפו בלי מערכת ביוב. שר הפנים רוני בר-און: אני מסכים עם השואל שהעניין מעורר תמיהה לא מבוטלת. עם זאת, אני מזכיר לשואל, שבעיות מערכות הביוב המרכזיות הן לא תמיד בעיות רק של העירייה. הן בעיות של כניסה למקרקעין פרטיים, הן טעונות תוכניות שדורשות את הסכמות בעלי המקרקעין. אני יכול לומר, מהיכרותי את הבעיה, עוד בימים שלפני שבאתי לכנסת, שהבעיה מורכבת, לא פשוטה, ולפעמים הדברים האלה מתמשכים פרק זמן לא מבוטל. עם זאת, אני בהחלט מסכים אתך, שבשנת 2006, בעיר גדולה כמו תל-אביב, אם יש מקומות שאינם מחוברים לביוב, זה עניין שטעון הסברים, בעיקר מהרשות המוניציפלית, אבל גם ממשרד הפנים. אני מבטיח לבדוק את זה יותר לעומק. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. שאילתא מס' 238, של חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בקשר לגינות ומבני ציבור. שר הפנים רוני בר-און: זה לא מופיע אצלי. יש לי של דוד אזולאי. היו"ר קולט אביטל: לפני דוד אזולאי יש שאילתא מס' 238. אתה קורא את שאילתא מס' 239. אין לך 238? שר הפנים רוני בר-און: לא. היו"ר קולט אביטל: טוב, נצטרך להעביר את זה לפעם אחרת. שאילתא מס' 239, של חבר הכנסת דוד אזולאי, בקשר לתקציב גינות בירושלים. 239. גינות בירושלים חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הפנים ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): רצוני לשאול: 1. באילו שכונות בירושלים נבנו גינות לרווחת התושבים בחמש השנים האחרונות? 2. כמה הוקצב לכל גינה בכל שכונה? 3. באילו שכונות מתוכננות גינות בשנים הקרובות? שר הפנים רוני בר-און: תודה לשואל. חבר הכנסת אזולאי שאל באילו שכונות נבנות גינות לרווחת התושבים בירושלים בחמש השנים האחרונות, כמה הוקצב לכל גינה בכל שכונה, ובאילו שכונות מתוכננות גינות בשנים הקרובות. ובכן, התשובה: בשנים האחרונות השקיע האגף לשיפור פני העיר בירושלים רבות בפיתוח ובשדרוג הגנים השונים בעיר. במסגרת זאת הותקנו ובוצעו החלפה והתקנה של מתקני משחק בטיחותיים וחדישים, הוחלף ריהוט הגן, פותחו שבילי הגישה, הותקנו מערכות השקיה, גינון ונטיעות ועוד פעולות רבות. בטבלה שנמצאת פה, ותוכל לעיין בה, מצוינים כל הגנים שנבנו החל משנת 2002 ועד היום, וגם תקציב כל גינה וגינה. זאת רשימה ארוכה. כן מצורפת טבלה המפרטת את הגינות המתוכננות לשנים הקרובות. זאת רשימה בת מספר רב של עמודים. אני יכול לומר לך, מהתבוננות מהירה, שיש פה הרבה גינות והרבה כספים. אתה כמובן יכול לראות את זה מייד. זה נמצא פה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. שאלה נוספת. מעניין, גם אני לא ראיתי את הגינות. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני השר, באמת אני מודה לך ואני מניח שהדברים מפורטים ואני אשמח מאוד לקבל את הרשימה המפורטת. אני אגיד לך שהשאילתא הזאת עלתה בעקבות מפגש עם אנשי גבעת-שאול, ושם בעצם הבעיה. הייתי באמת רוצה לדעת אם אכן הושקע בשכונה הוותיקה של ירושלים, יחסית לשכונות אחרות. אני יודע שאפילו מגרש משחקים קטן וצנוע לא קיים בגבעת-שאול. שר הפנים רוני בר-און: אני מרפרף פה בשביל לראות אם יש פה משהו שמופיע תחת הרובריקה גבעת-שאול. היו"ר קולט אביטל: עד שאתה מרפרף, אולי לקראת המושב הבא אני אגיש שאילתא מה בקשר למדרכות בירושלים. ברוב השכונות מתבקשים התושבים, אדוני השר, אם הם רוצים מדרכה, לשלם בעצמם. אני מספרת לך את זה כירושלמית. שר הפנים רוני בר-און: אני מכיר את הנושא של היטל סלילה והיטל מדרכות. תאמיני לי, גברתי היושבת-ראש, אני מכיר. האמת, לא מוצא על גבעת-שאול. הנה, תראה, חבר הכנסת אזולאי. בגבעת-שאול - גן עקביא אזולאי וגינת משחקים על שם מתניה צנוירט, זיכרונו לברכה. מה עוד יש לנו בגבעת-שאול? לא הרבה, אני מודה. דוד אזולאי (ש"ס): מה שהקראת עכשיו זה קריית-משה ולא גבעת-שאול. לא נטריח אותך, אבל תאמין לי שאם שאלתי, אני אומר לך שאין. שר הפנים רוני בר-און: אני מסתכל, מחפש. הר-נוף זה גבעת-שאול? דוד אזולאי (ש"ס): לא. שר הפנים רוני בר-און: טוב, הרשימה פתוחה. היו"ר קולט אביטל: השאילתא הבאה, מס' 240, של חבר הכנסת נסים זאב: מתנ"סים בירושלים. יש גם שאילתא נוספת, אדוני השר, של חבר הכנסת דוד אזולאי בעניין המתנ"ס בשכונת גבעת-שאול בירושלים. שר הפנים רוני בר-און: השאילתא של נסים זאב היא שאילתא בעניין מתנ"סים. היו"ר קולט אביטל: אבל יש כאן שתי שאילתות. הראשונה כללית והשנייה ספציפית. שר הפנים רוני בר-און: את רוצה שאני אענה, גברתי היושבת-ראש, על שתיהן ביחד? היו"ר קולט אביטל: אם אתה יכול. אחת מתייחסת לכל המתנ"סים. 240, 241. מתנ"סים בירושלים חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר הפנים ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): רצוני לשאול: 1. כמה מתנ"סים פועלים בירושלים ובאילו שכונות? 2. מה הוא תקציבו של כל מתנ"ס? 3. כמה מהמתנ"סים הם בשכונות חרדיות, ובאילו שכונות? 4. האם המתנ"סים בכל שכונה מנוהלים על-ידי תושבי השכונה, ואם לא – היכן ומדוע? חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הפנים ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): נטען, כי המתנ"ס בשכונת גבעת-שאול בירושלים משרת בעיקר את תושבי קריית-משה, וכי העירייה איתרה מבנה שישמש את תושבי גבעת-שאול. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם העירייה תחפש מבנה חלופי לתושבי קריית-משה, ואם לא – מדוע? 3. מדוע לא ישרת המתנ"ס ברחוב נג'ארה את תושבי גבעת-שאול בלבד? 4. מדוע לא מנהלים אותו תושבים חרדים מגבעת-שאול? שר הפנים רוני בר-און: התשובה על השאילתא של נסים זאב: בירושלים פועלים 28 מתנ"סים, מינהלים קהילתיים, ועוד שניים בהקמה. אנחנו לא יכולים, ואני לא חושב שזה המקום הנכון לפרט את תקציבו של כל מתנ"ס ומתנ"ס. כיוון שהתשובה ארוכה, הרשימה נמצאת פה, אתה יכול לעיין בה אחר כך. היא ארוכה, מפורטת, ובאמת רצינית ומקיפה. בשכונות החרדיות קיימים היום ארבעה מתנ"סים, ואחד נוסף מוקם בימים אלו בשכונת רמות-אלון. השכונות שבהן פועלים המתנ"סים: רמת-שלמה, רוממה, הר-נוף והבוכרים--בית-ישראל. בכל השכונות שבהן פועלים המתנ"סים פועלות הנהלות ציבוריות. זה באשר לשאילתא של נסים זאב. אשר למתנ"ס בשכונת גבעת-שאול - השאילתא ששאל דוד אזולאי - התשובה היא, שהעירייה אכן איתרה מבנה לציבור החרדי בגבעת-שאול, ואושר תקציב לשיפוץ המבנה. העירייה אינה מתכוונת לחפש מבנה חלופי לתושבי קריית-משה, משום שהם משתמשים ונהנים משירותי המתנ"ס, בית-רוס, ברחוב נג'ארה. המתנ"ס ברחוב נג'ארה מפעיל שלוחה חרדית בתיאום עם העירייה. חברי ההנהלה הציבורית במתנ"ס נותנים ביטוי לאוכלוסייה שהמתנ"ס משרת. היו"ר קולט אביטל: תודה. קודם כול, חבר הכנסת זאב, שאלה נוספת. נסים זאב (ש"ס): אדוני השר, המדיניות של המתנ"סים – למשל, אתן לך כדוגמה את רמות. האוכלוסייה היא חרדית, אבל מי ששולטים במתנ"סים אלה אנשים שאין להם קשר לציבור הזה. אותו דבר, למשל, בשמואל- הנביא. השכונה היא חרדית, אבל הוועד הוא לא נבחר. אנחנו מדברים על כך שאין כאן מדיניות, איזו דרך של עבודה - אולי הייתי אומר שיש דרך שהיא שרירותית. צריך לקיים בחירות - אם מינהלות, אם מתנ"סים, חייבים לקיים בחירות. היו דיונים גם בקדנציה שהיתה לפני כמה חודשים, ותשובה ומענה לא קיבלנו בנושא הזה. לכן אני חושב שאולי שר הפנים צריך להיכנס בעובי הקורה, כי ראש העירייה לא משתלט על העניין, ואולי צריך את סיועו של שר הפנים. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אזולאי, שאלה נוספת בקשר לשאילתא מס' 241, ספציפית לגבי שכונת גבעת-שאול. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני השר, אני מודה לך על התשובה המפורטת. אבל יש לי בקשה אליך. היות שביקרתי בשכונת גבעת-שאול, ואני שומע שיש טענות ויש הזנחה קשה, אולי כדי שלא להטריח אותך רבות בנושא הזה, הייתי מבקש ממך שתורה לממונה על המחוז שתרד ותיפגש עם תושבי השכונה ותשמע. יש בעיות אמיתיות בשכונה. אני אודה לך מאוד אם תורה על כך. בסדר? שר הפנים רוני בר-און: כך יהיה, חבר הכנסת אזולאי, הדברים שביקשת יילקחו מפרוטוקול הדיון. גם הדברים של חבר הכנסת נסים זאב יטופלו. ככל שהדברים הם בסמכות המשרד, יינתנו גם ההוראות הנכונות. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. שאילתא אחרונה למושב הזה. 276. מינוי נציגים במועצה הארצית לתכנון ובנייה חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר הפנים ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): על-פי חוק, צריכים להיות בין הנציגים במועצה הארצית לתכנון ובנייה נציג ארגוני איכות הסביבה ונציג הדור הצעיר. ב-4 ביולי תתכנס המועצה לדיון, ואם לא ימונו הנציגים יהיה הרכבה חסר. רצוני לשאול: 1. מדוע טרם מונה נציג הדור הצעיר? 2. מדוע מתעכב המינוי החדש של נציג ארגוני איכות הסביבה? שר הפנים רוני בר-און: שואל חבר הכנסת הרב מיכאל מלכיאור: על-פי החוק צריכים להיות בין הנציגים במועצה הארצית לתכנון ובנייה נציג ארגוני איכות הסביבה ונציג הדור הצעיר. ב-4 ביולי תתכנס המועצה לדיון, ואם לא ימונו הנציגים יהיה הרכבה חסר. רצוני לשאול: מדוע טרם מונה נציג הדור הצעיר? מדוע מתעכב המינוי החדש של נציג ארגוני איכות הסביבה? ובכן, הליך מינוי נציג הדור הצעיר במועצה הארצית לתכנון ובנייה התעכב עקב הכללים החלים על מינויים בתקופת בחירות. כרגע ההתייעצויות בעיצומן. יש מועמדים, מתקיימות התייעצויות, ובתוך זמן קצר ביותר החסר הזה ימולא. כך לגבי ממלאת-מקום שלישית, חבר הכנסת מלכיאור. זה לא שחסרה נציגה. חסרה ממלאת-מקום שלישית לנציג של ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינים איכות סביבה – מה שאנחנו קוראים הארגונים הירוקים – המינוי התעכב גם הוא עקב הכללים שחלים על מינויים בתקופת הבחירות, איסורי היועץ המשפטי לממשלה למנות נציגים בתקופת בחירות. כיום, אחרי שהוועדה לבחינת מינויים אושרה וקיבלנו את האישורים המתאימים, ההליך יושלם בימים הקרובים. דומני – אני אומר לך עוד פעם, אל תתפוס אותי במלה – שבשבוע האחרון אפילו חתמתי על המינויים האלה. לא של הדור הצעיר, אבל של ארגון הגג של הירוקים. היו"ר קולט אביטל: תודה. שאלה נוספת, בבקשה. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כבוד השר, תודה רבה. אני מודע לזה שחתמת לגבי הארגונים הירוקים, אבל השאלה נשאלה לפני זה, לכן שאלתי - - - שר הפנים רוני בר-און: אני יודע. האשמה עלינו, לא עליך. שאלת בזמן. אנחנו גם חתמנו מאוחר וגם עונים מאוחר. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כן. בסדר. מה שאני רוצה להיות בטוח זה שהמועצה לא תתכנס בהרכב חסר. זאת אומרת, עד שלא יהיו הנציגים של הצעירים – זה לא מפריע לי. יש, למשל, נושאים שאני מאוד מוקיר בהם את עמדת השר, כמו תוכנית ספדי ונושאים אחרים. אנחנו מאוד נשמח אם הוועדה לא תתכנס. אבל אני רק רוצה להיות בטוח שהוועדה לא תתכנס לפני שיהיו גם נציגים צעירים שיוכלו להילחם בעד עמדות השר בוועדה. שר הפנים רוני בר-און: איש בחטאו יחיה. אני אומר לכם שקיבלתי את הרשימה של המועצה הארצית, שהיא, מה שנקרא, פה חסר שיניים, שן כן שן לא מבחינת המינויים, כבר לפני הרבה זמן. אבל צריך לזכור שהיינו פה כמעט שמונה חודשים בהקפאה של מינויים. ראיתי את הרשימה, אני מאוד אשמח לדעת שהמועצה הארצית תאויש מא' ועד ת' בהתאם לקווטות ולמכסות הקבועות בחוק. אני עושה כל שניתן כדי לעשות את זה, ואני באמת חושב שמועצה ארצית שמקבלת החלטות כל כך חשובות וכל כך קרדינליות, צריכה להיות מאוישת במלואה על-ידי כל הגורמים שצריכים להשפיע, כדי לקבוע בעניינים המונחים על סדר-יומה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. ובכן, חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום, תם המושב הראשון של הכנסת השבע-עשרה. נחדש את ישיבות הכנסת במושב הבא, שיחל ביום שני, כ"ד בתשרי התשס"ז, 16 בחודש אוקטובר שנת 2006, אלא אם תתכנס הכנסת בכנסים מיוחדים בפגרה. תודה רבה לכולם. הישיבה ננעלה בשעה 18:47.