דברי הכנסת

תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכיר הכנסת אריה האן: 5 הצעות סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 17 1. מדיניותה הגורמת למשבר הומניטרי בשטחים ובכלל וברצועת-עזה בפרט; 17 3. ההסלמה בצפון וברצועת-עזה 18 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 18 מוחמד ברכה (חד"ש): 22 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 29 השר יעקב אדרי: 37 סילבן שלום (הליכוד): 42 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 44 מזכיר הכנסת אריה האן: 44 הצעות סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 45 1. מדיניותה הגורמת למשבר הומניטרי בשטחים בכלל וברצועת-עזה בפרט; 45 2. המלחמה המתמשכת ברצועת-עזה והמשבר ההומניטרי הפוקד את הרצועה; 45 3. ההסלמה בצפון וברצועת-עזה 45 מגלי והבה (קדימה): 45 יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 47 יעקב מרגי (ש"ס): 49 אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 53 צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 55 משה שרוני (גיל): 56 מאיר פרוש (יהדות התורה): 58 חיים אורון (מרצ): 60 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 61 דב חנין (חד"ש): 64 ואסל טאהא (בל"ד): 66 שאילתות ותשובות 74 129. חילול בתי-עלמין יהודיים באירופה 74 264. התנגדות משרד החוץ לחקיקה בנושא פיקוח על ייצוא נשק 75 הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ו-2006 77 שר המשפטים חיים רמון: 77 ראובן ריבלין (הליכוד): 79 מוחמד ברכה (חד"ש): 80 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 81 גדעון סער (הליכוד): 82 נסים זאב (ש"ס): 83 הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (בית-דין לתמלוגים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006 86 שר המשפטים חיים רמון: 86 ראובן ריבלין (הליכוד): 89 נסים זאב (ש"ס): 91 גדעון סער (הליכוד): 91 מנחם בן-ששון (קדימה): 94 דב חנין (חד"ש): 94 אביגדור יצחקי (קדימה): 96 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 98 סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 98 הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ו-2006 98 שר המשפטים חיים רמון: 99 ראובן ריבלין (הליכוד): 100 הודעת הממשלה על המערכה נגד ארגוני טרור הפועלים מלבנון ומעזה 101 ראש הממשלה אהוד אולמרט: 102 בנימין נתניהו (הליכוד): 107 הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ו-2006 110 אברהם רביץ (יהדות התורה): 110 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 111 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 112 אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 112 נסים זאב (ש"ס): 114 גדעון סער (הליכוד): 115 מנחם בן-ששון (קדימה): 117 שאילתות ותשובות 118 44. העונשים על עבירות סחר בנשים 118 56. עבודות שירות במקום עונש מאסר 119 78. קבילות פסקי-דין של בית-הדין השרעי במרשם האוכלוסין 122 79. יחס שוטרים כלפי שני אזרחים ערבים בירושלים 124 114. התנהגות חוקר במחלקה לחקירות שוטרים 126 142, 143, 187. עבודה בשבת בבית-המשפט בתל-אביב 127 שר המשפטים חיים רמון: 129 144. השמירה על פרוטוקולים של משפטי גירושין 131 145, 146. הבאת גופות ישראלים שנרצחו ברשות הפלסטינית לקבר ישראל 132 147. מתן כרטיסי חינם לאירועי ספורט לשופטים 135 188. העברת מידע על עברייני מין 136 189. מעצר ממושך בגין אי-הופעתו של מתורגמן 138 190. מגורי דיינים בעיר שיפוטם 140 191. תנאי ההתמחות של סטודנטים למשפטים 144 215. התנהלות שוטרי משטרת ההגירה 145 236. שליחת הודעות כתובות לטלפונים סלולריים 146 237. פרישת שופט 147 274. השגחה על ילדים מתחת לגיל שש 149 275. פינוי בית-שפירא בחברון 150 309. יחס שוטרים לבעלים של רדיו "אל-שמס" 151 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37) (ישיבת הפתיחה של הכנסת) 152 דוד טל (קדימה): 152 משה גפני (יהדות התורה): 153 דוד אזולאי (ש"ס): 155 עדכון אחרון: 21/08/06 דברי הכנסת יד / מושב ראשון / ישיבות ל"ו-ל"ח / כ"א-כ"ג בתמוז התשס"ו / 91-17 ביולי 2006 / 14 חוברת י"ד ישיבה ל"ו הישיבה השלושים-ושש של הכנסת השבע-עשרה יום שני, כ"א בתמוז התשס"ו (17 ביולי 2006) ירושלים, הכנסת, שעה 16:01 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני, כ"א בתמוז, 17 ביולי 2006. אני מבקשת מהשר המתאם להיות כאן. אשר על כן, הישיבה נעולה. (הישיבה נפסקה בשעה 16:02 ונתחדשה בשעה 16:06.) היו"ר דליה איציק: אדוני השר, תודה שאתה כאן, אני בטוחה שבפעם הבאה תגיע בזמן. הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שני, כ"א בתמוז, 17 ביולי 2006. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הראשון על סדר-היום: הצעות סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל מדיניותה הגורמת למשבר הומניטרי בשטחים בכלל וברצועת-עזה בפרט. עד שחבר הכנסת טיבי יעלה - הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: הצעת חוק מרשם הפרות מעבידים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - גמלה לאם חד-הורית), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוספת סמכויות אכיפה לפקחים מטעם הרשות המקומית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חיוב כביש אגרה בארנונה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חיוב כביש אגרה בארנונה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אבשלום וילן; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון - פנקס רישום), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - איסור שידול), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ילדים בסיכון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק תעסוקה נתמכת, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק תעסוקה נתמכת, התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת יורי שטרן, אלכס מילר וסטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - הרחבת הזכאות לילדים עם אוטיזם), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ואסל טאהא וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי ממס לתושבי באר-שבע והנגב), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ישראל כץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מענק מיוחד לעידוד הנגב והגליל (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור מס אפס על תרופות), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אסתרינה טרטמן; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - התקשרות לשירותי חירום), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק תשלום גמלה לילד נכה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון - דיור בקהילה וסיוע אישי, תרבות פנאי וספורט, חינוך והשכלה, המערכת המשפטית, צרכים מיוחדים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקונים שונים), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת מתן וילנאי וקולט אביטל; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון - איסור הפליה במתן שירותי ביטוח), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק שימור אתרים, תרבות ומורשת, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מתן וילנאי; הצעת חוק החזרתם של תושבי אקרית ובירעם לכפריהם, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ניכוי השתתפות בביטוח בריאות ובביטוח סיעודי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ניכוי השתתפות בביטוח סיעודי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק איסור קיום מתקני חקירה סודיים, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - איסור הגברת עוצמת הקול בזמן שידור פרסומות וקדימונים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלי אפללו; הצעת חוק הפיקוח על המעונות (תיקון - הגדרת ילד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - הפחתת ההשתתפות ברכישת תרופות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק מאגר מידע גנטי (היעלמות ילדי עולים מתימן), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת צבי הנדל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - ביטול הגבלת זכותו של תושב ששהה מחוץ לישראל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - עיון בפנקס), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אסתרינה טרטמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול הכרה בקצבת ילדים כחלק מהכנסה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - טיפולי שיניים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעות חוק חובת בדיקות רפואיות לעובדים בענף המזון, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לדמי הבראה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק גילוי מידע בדבר המחיר הכולל של מצרכים בעגלת קניות, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון - הזכאים לתגמול), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אבשלום וילן; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון - תנאי להצבת תמרור בדרך), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חלקה של רשות מקומית באגרות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת צבי הנדל; הצעת חוק רשות השידור (תיקון - חובת שידור אירועי ספורט בין-לאומיים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת רן כהן; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - תנאי זכאות מיוחדים לנכים ולעיוורים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (עונש מינימום בעבירת הריגה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור מופחת על ספרות מקור), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק המועצה לביטחון חברתי וכלכלי, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק המים (תיקון - הזכות למים וייעודם), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הארכת זיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תנועה של רכב כבד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון - תנאי זכאות מיוחדים לנכים ולעיוורים), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ ויורם מרציאנו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הצגת המוצר בעסקת מכר מרחוק), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי ממס לתושבי באר-שבע והנגב), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תרומה למיזם מעורבות בקהילה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי; הצעת חוק שימור היכל התרבות, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (קיום מפגש עם חבר בארגון טרוריסטי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק הממשלה (תיקון - הליך קבלת ההחלטות בממשלה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון - מידע רפואי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק לתיקון דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (שפות רשמיות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - מועד הבחירות), מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - הצבעת אזרחים בחוץ-לארץ), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק בית-הדין לעבודה (תיקון - מינוי נציגי ציבור), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הפטנטים (תיקון - ועדת פיצויים ותגמולים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בענייני תמלוגים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק המים (תיקון - כבישים כמזהמים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי), מאת חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון - הארכת תקופת ההתיישנות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - תקופת התיישנות בתביעה בשל מעשים המהווים עבירות מין), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון - הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - צד שלישי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק חופש המידע (תיקון - חברות ממשלתיות) התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תשלום גמלת סיעוד לידי הזכאי במסגרת תוכנית ניסיונית - הוראת שעה), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת זבולון אורלב וקולט אביטל; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון - השבת ההצמדה לשכר הממוצע), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון - מאסר לא קצוב למחבלים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק התרגום בהליכים אזרחיים בבית-המשפט, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק בתי-המשפט לעניינים מינהליים (תיקון - עתירות על החלטות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - השעיה של חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום), מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אחריות הנוסע לרכב שבו הנהג שיכור), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שידורי רדיו ייעודיים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת צבי הנדל; הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – אי-הגבלה על שימוש במידע), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי ריבית בגין משכנתה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - הקמת ועדה לאיתור מנכ"לים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אביגדור יצחקי; הצעת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין גירושין) (תיקון - סמכות שיפוט בהסכמה וסמכות נלווית), התשס"ו- 2006, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי ודוד אזולאי; הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון - פטור מאחריות בנזיקין למתגוננים מפעולה מלחמתית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון - התערטלות בפומבי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (ביצוע תפקידי עירייה), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - החמרת ענישה והתיישנות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גדעון סער וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לבדיקה ולטיפול ראשוני בקטינים נפגעי עבירות מין, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק העונשין (תיקון - השגחת קטינים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון - חישוב הכנסתו של זוכה), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת יצחק אהרונוביץ ודוד טל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חופש המידע (תיקון - פטור מאגרה ליחיד), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק העונשין (תיקון - נישואין וגירושין פרטיים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הירושה (תיקון - הרחבת הגדרת פסלות לרשת), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק לשכת עורכי-הדין (תיקון - קבלת גיליון הרשעות חלוטות קודמות של עורך-דין), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון - ענישה כספית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - אחוז החסימה), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון - החלת איסור העסקה גם על עברייני מין שהורשעו אך לא נידונו למאסר), התשס"ו-2006, מאת חברות הכנסת נאדיה חילו וזהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - מינוי דירקטורים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שמירת היריון באופן חלקי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - שמירת היריון באופן חלקי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - הנחיות ניהול חשבונות בנק של מפלגה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הדוגמה האישית (חבר בממשלת ישראל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק השתתפות בהוצאות טיפול בילדים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי; הצעת חוק השתתפות בהוצאות טיפול בילדים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - סמכויות סדרן בתחנת רכבת), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון - מינוי ראש אגודה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון - מינוי ראש אגודה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת שמואל הלפרט וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - פטור לסטודנטים), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - פטור לסטודנטים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - סמכויות סדרן בתחנת רכבת), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק שיקום לאנשים עם מוגבלות חושית, פיזית וקוגנטיבית, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שיקום לאנשים עם מוגבלות חושית, פיזית וקוגנטיבית, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות רפואיות, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (קביעת בן ממשיך), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אבשלום וילן; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (בחינות לסטז'רים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול המשך הפחתת קצבאות הילדים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הגדלת קצבת ילדים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון - הכללת השירות הלאומי בוותק) התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון - הכללת השירות הלאומי בוותק), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון - תגמול לנצרך וביטוח לאומי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק המים (תיקון - איסור הפסקת הספקת מים בשל חובות של רשויות מקומיות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אבשלום וילן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - יום מנוחה נוסף), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון - דיור בקהילה וסיוע אישי, תרבות פנאי וספורט, חינוך והשכלה, המערכת המשפטית, צרכים מיוחדים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - פרסומות מקומיות בשידורים קהילתיים ובחדשות המקומיות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חידוש רשיון לנהג רכב מסחרי, רכב עבודה ורכב ציבורי שמשקלם עולה על 4,000 ק"ג), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מאסר מינימום בשל חצייה אסורה של מסילת רכבת), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק רשות השידור (תיקון - פטור מתשלום אגרת טלוויזיה לנכים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלי אפללו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הגדלת גמלת סיעוד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - גמלת ניידות למושתלי מפרק אחד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 7) (תיקון), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת משה שרוני ואלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - עובד זר בתחום הסיעוד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק זיו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות הסטודנט בשירות מילואים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התאמת המונחים הלועזיים ברשיון למקובל בעולם), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום אגרת רדיו לחירשים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלי אפללו; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - איסור התקשרות לצורך פרסומת), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הסדרת התקשרות לצורך פרסומת, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון - העברת כספים לארגוני נכים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלי אפללו; הצעת חוק לקליטת חיילים משוחררים (תיקון - הנחה בשכר לימוד במוסדות אקדמיים), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת אריה אלדד וסטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק פרסום מודעת דרושים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק בדיקות בטיחות למתקנים בגני-ילדים ובגני-שעשועים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ועדות רפואיות (מזכיר ועדה וחובת גילוי מידע), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון - מניעת פיטורים מחזוריים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי שרפת נפטר), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק גלנטי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור שימוש בטלפון קבוע או נייד בעת הוראת נהיגה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת חופשת לידה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - השלמת מימון הסל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק תרומת איברי קטינים לאחר המוות, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - הרחבת החלות בצה"ל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון - היעדרות בשל אשפוז פג), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - צוות החייאה או רופא תורן בכל יישוב מעל 10,000 תושבים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (הפחתה בשעות העבודה של בן זוג של המשרת במילואים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שרה מרום-שלו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון - זכות לקצבת פרישה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק גלנטי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - פרסום מידע), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק גלנטי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - קצבה לנבחר ציבור), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הגדרת ילד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - לימודים במכינה קדם-צבאית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - אישור פרלמנטרי לשחלוף בסל התרופות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון - התפטרות בשל אי-קבלת שכר מינימום), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - ביטול היתר עישון בבית-קולנוע והגדלת הקנסות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יואל חסון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שמירת זכאות לביטוח בריאות ממלכתי לשוהים מחוץ לישראל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת רן כהן; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - לימוד חובה עד כיתה י"ב), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הזנה במוסדות חינוך, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת טלב אלסאנע; הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (תיקון - מתן שירותים למועצה ומימונה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הזנה במוסדות חינוך, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת רן כהן; הצעת חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) (תיקון - השוואת תנאים לבעלי דרגת נכות קלה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - ביטול השתתפות עצמית ברכישת תרופות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - חלוקת תקבולים - תרופות למניעת תחלואה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (דמי ביטוח לעובד שמלאו לו 45 שנים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - תשלום בעת לימוד והתמחות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - רכב כנכס וזכאות למלגה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - השוואת זכויות עבודה מועדפת בתעשייה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלי אפללו; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - ביטול תשלום על שירותי רפואה מונעת), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת אריה אלדד ואפרים סנה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי רפואת שיניים לילדי משפחות מצוקה), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רוחמה אברהם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תשלום מענק חד-פעמי לאלמנות מילואים של כלל צה"ל - תיקון אפליה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון - איסור בדיקה גרפולוגית), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון - תחבורה ציבורית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - סייגים לזכאות למלגה), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת תקופת הגבלת פיטורים בתום חופשת לידה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גדעון סער וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון - מימון ושירותים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאור; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הגבלת תקופת כהונה של מנהלי מחלקות בבתי-חולים ציבוריים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות (תיקוני חקיקה) (ייצוג הולם בחברות ממשלתיות, ברשויות מקומיות ובתאגידים סטטוטוריים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - הגבלת זמן המתנה לאשפוז סיעודי מורכב), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה (החלת הפקודה על מקום מסחר או מקום שניתן בו שירות לציבור), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תוכנית מהל"ב), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת ליה שמטוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון - זכויות הורה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הודעה מוקדמת לפיטורין), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - סמכות מפקחים בקניונים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - שלילת זכאות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק הזמר העברי, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק זכויות תלמידים מחוננים ומצטיינים, התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ורונית תירוש וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מחלות יתומות, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק מחלות נדירות, התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת יואל חסון, משה שרוני ויעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מינוי מבקר וועדת ביקורת), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (ביטול הקמתו של בית-סוהר בניהול פרטי), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת שלי יחימוביץ ודוד אזולאי; הצעת חוק שימור הרי ירושלים, התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת יורי שטרן, גאלב מג'אדלה ואסתרינה טרטמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק האזרחות (תיקון - הקמת ועדה לביטול אזרחות), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון, תשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת משה כחלון; הצעת חוק ראול ולנברג, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת נתן שרנסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - תוכנית לייעוד ביטחוני), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - סמכויות שר הפנים) התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת אריה אלדד ואורי אריאל; הצעת חוק תשלום גמלה לילד נכה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה עד גיל שלוש), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון - שירות פיקוח אזרחי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - אכיפה), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - מניעת העישון במקומות ציבוריים והעישון הכפוי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הגבלת שעות תורנות רצופות של צוות רפואי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דני יתום; הצעת חוק בוררות ממלכתית בשירותים החיוניים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (שירותים מיוחדים לנכה המתגורר עם בן משפחה שאיננו נכה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק בדיקות רפואיות תקופתיות לצוותי רפואה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - שמירת זכויות אלמנה שנישאה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק האימוץ (תיקון - סייג לחזרת ההורים הביולוגיים מהסכמתם למסירת ילדים לאימוץ), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - שעות סגירה של עסקים שנמכרים בהם משקאות משכרים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רוחמה אברהם; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - העלאת קצבת זיקנה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - קיצור שבוע העבודה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - ביטוח בריאות לתושב ששהה מחוץ לישראל לצורך לימודים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - אחריות מעסיק בפועל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ימי המנוחה השבועיים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק תגמולים לילד שנפגע כתוצאה ממעשה עבירה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ראובן ריבלין; הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס"ו-2006, דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק ראש הרשות המקומית וסגניו (הצהרת הון) (תיקון - הצהרת הון של בעלי תפקידים בכירים ברשות המקומית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדינות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2) (תיקון - איחוד רשויות מקומיות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (כהונה בפסלות זמנית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק פינוי מאחזים מבודדים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת רן כהן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון - הרוב הדרוש להעברת סגן ראש רשות מתפקידו או מסמכויותיו), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון - הטרדה מינית של קטין שטרם מלאו לו 14 שנים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון - שיעור סל הקליטה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק תקצוב ומימון בטיחות במוסדות חינוך, התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת רונית תירוש וגאלב מג'אדלה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ותיקי מלחמת העולם השנייה ובלוקדניקים, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון - חלוקת נכסים בין בני זוג אגב הליכי גירושין), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת עתניאל שנלר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק יסודת התקציב (תיקון - תקציב לעידוד הילודה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק מס מעסיקים (תיקון - פטור לבתי-חולים ציבוריים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יעקב ליצמן; הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון - חובת דיווח ראש המינהל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק קליטת יהודי אתיופיה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - שקיפות דיוני ועדת התכנון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (ביטול הפרטות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - מטרות תוכנית מיתאר מקומית), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שרה מרום-שלו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (מעמד להורי חייל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם (תיקון - רישוי קבלני שירותים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יוסף ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - השוואת זכויות עובדות שאינן תושבות בביטוח אמהות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קצבת נכות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מרשם אוכלוסין (תיקון - רישום תאריך עברי במסמכי לידה ופטירה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ראשות המחלקה לחקירות שוטרים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ענישת מבצעי פגיעות איבה ובני משפחותיהם, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת צבי הנדל; הצעת חוק ייחוד כספי הקצבות למטרות רווחה ברשויות המקומיות, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון - סמכויות מפקחים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק איסור העברת כספים לרשות הפלסטינית, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת צבי הנדל; הצעת חוק ציון יום האשה הבין-לאומי, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון - הטלת תפקידים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת שי חרמש וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון - דרכי ניהול), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת צבי הנדל; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (איסור העסקת שוטרים או עובדי שירות הביטחון הכללי במחלקה לחקירות שוטרים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון - הגדרת שירות צבאי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - שינוי הגדרת מיהו יהודי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יוסף ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק רישום שמות ההורים, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת עמירה דותן; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - הקמת ועדת פטור), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת יוסף ביילין ואבשלום וילן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (איסור תפיסת מיטלטלין ועיקולים), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת אריה אלדד וסטס מיסז'ניקוב; הצעת חוק אחדות הצבא, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - הסרת תפקיד פיקוח מחברת החשמל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק תגמולים לשאריו של מי שמת כתוצאה ממעשה עבירה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ראובן ריבלין; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - דחיית מועד ההתשלום בשל חוב המדינה), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת רונית תירוש ומשה כחלון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון - הפחתת מספר הפעוטות במעון יום), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - הגבלת דמי טיפול מקצועי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תקופת פיגורים עד שבע שנים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק שירות אזרחי בהתנדבות, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דני יתום; הצעת חוק לקידום זכויות הילד, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון - הדרכה רוחנית, התיישנות ומוסדות חינוך), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק האזרחות (תיקון - הגבלת אזרחות כפולה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יובל שטייניץ; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - ייצוג התאחדות התעשיינים במוסדות תכנון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלי אפללו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאור; הצעת חוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות מגדריות, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת עמירה דותן; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - זכאות לפיצויים של תושבי תל-קטיפה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון - שמירה על איכות הסביבה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חילוט רכב), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - החזר הוצאות נסיעה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הגנה על הלוחמים בטרור מפני תביעות בחו"ל, התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת יובל שטייניץ ומתן וילנאי; הצעת חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת דב חנין ומיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שמירת הסביבה החופית (תיקון - מפרץ אילת), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - מאסר בפועל בעבירה של העסקה והסעה שלא כדין), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אביגדור ליברמן; הצעת חוק לקביעת גבולות מדינת ישראל והחלת הריבונות הישראלית בגבולותיה, התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת אריה אלדד ויורי שטרן; הצעת חוק אבטחת מתקנים אסטרטגיים, התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת אריה אלדד ואפרים סנה; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון - הוספת תנאים לרשיון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלי אפללו; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - פטור מהיטל השבחה על בניית דירת מגורים חדשה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חנא סוייד וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - הצהרת אמונים למדינה, לדגל ולהמנון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אביגדור ליברמן; הצעת חוק תקופת כהונת ראש המטה הכללי, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יובל שטייניץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (קבלת החלטות בעניין שיש בו נגיעה אישית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון - הגשת קבילה בידי מועמד לשירות ביטחון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת עתניאל שנלר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מועד מינוי ועדת הביקורת), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - מפגש מסילת ברזל ונתיב תחבורה של רכב מנועי), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת ראובן ריבלין ורן כהן; הצעת חוק האזרחות (תיקון - התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות ישראלית מכוח שבות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת חיים אורון; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ראש עיר ומועצה האחראים לאי-מינוי מבקר), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מסי עירייה ומסי ממשלה (פיטורין) (תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי וחיים אורון; הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת שי חרמש; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון - העלאת גיל ילד לצורך אישור איחוד משפחות), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אביטל קולט וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (תיקון - שעות הלימוד בכולל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון - הגדרות זכאות), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת חיים אמסלם ויעקב מרגי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (עיכוב רכב ללא רשיון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון - רישום מחודש), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – בתי-שימוש לנכים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלי אפללו; הצעת חוק שירות הכבאות והחילוץ, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק הרשות לשיקום האסיר (תיקון - העברת סמכויות שר הפנים לשר לביטחון הפנים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם) (תיקון - הגבלת כהונת ראש רשות מקומית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק העונשין (תיקון - חילול מקום קבורה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - זכאות לתבוע פיצויים בגין תוכנית דרך), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור החזקה של מכשירי משחק), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק איסור הקמת מדינה ערבית פלסטינית ממערב לירדן, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק העונשין (תיקון - סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון - גנבה מעל גופו של אדם), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק משאל עם לפינוי השכונות בירושלים שהיו תחת שלטון ממלכת ירדן עד לשנת 1967, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון - פקודה להשתתף בהעברת אוכלוסייה אזרחית - פקודה חוקית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גאלב מג'אדלה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק עשיית דין במחבלים ובעוזריהם, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון - אפליה מחמת גיל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - תוצאות בחירות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יובל שטייניץ; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (חילוט רכוש), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון - מועמד לבחירות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יובל שטייניץ; הצעת חוק העמותות (תיקון - הנחה בתשלום דמי דואר), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות עוספיא ודאלית-אל-כרמל), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - תשלום קנס לאחר דחיית בקשה לביטולו), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - העדפת תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת משה שרוני; הצעת חוק ההתיישנות (תיקון - חדלות פירעון), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון - היזק לתשתיות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - העדפת תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון - סמכות קצין מבחן), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת שלי יחימוביץ; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון - הארכת המועד להבאה בפני שופט), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק פנסיה חובה, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק עדכון הפנסיה למבוטחים בקרן פנסיה, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון - זכאות ללימודי השפה העברית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון - נזקי שיטפונות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור מס אפס למגורים בדיור מוגן), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת משה גפני ודוד אזולאי; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון - רישום פרוטוקול), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי וגלעד ארדן; הצעת חוק העונשין (תיקון - מכונת משחק אסור), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור מס אפס על מוצרי יסוד), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת משה כחלון; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור מס אפס לתשלום לבית-אבות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון לפקודת מס הכנסה (הגדלת הטבות מס לשדרות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק וקנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק יחסי ממון (הסכמה חופשית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מנחם בן-ששון; הצעת חוק יחסי ממון (מועד איזון המשאבים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת מנחם בן-ששון; הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון - הזכות להליכים חלופיים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דני יתום; הצעת חוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גאלב מג'אדלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (בדיקות רפואיות תקופתיות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום אגרת רדיו לחירשים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מהחובה לחגור חגורת בטיחות), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת משה כחלון; הצעת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (אישור בית-המשפט במימוש ערובה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור מופחת על ספרות מקור), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק דיווח על מצב הבטיחות בבתי-ספר בישראל, התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק מינוי ועדה מחליפה למועצות ולעיריות (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה (תיקון – שבוע לימודים ותחולה), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ביקורי תלמידים בירושלים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק קביעת שכר דירה בשקלים חדשים, התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי-דין של גירושין) (תיקון - הרחבת אמצעי האכיפה כנגד סרבן גט), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון - סמכות לדון בענייני הקדש), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת בנימין אלון; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - סייג לחתימת הסכם), מאת חבר הכנסת בנימין אלון; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - הגבלת מספר תלמידים בגן חובה ובכיתה בבית-ספר יסודי), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון - זכות ערעור על צו לנשיאת עונש המאסר בישראל), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק הירושה (תיקון - מסירת מידע ליורשים), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק התרבות והאמנות (תיקון - הקצאת תקציב שנתי לתרבות ואמנות), התשס"ו-2006, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התשס"ו-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - הזכות להיבחן בבחינות בגרות ללא תשלום), התשס"ו-2006, מאת חברי הכנסת נאדיה חילו וגאלב מג'אדלה וקבוצת חברי הכנסת. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. הצעות סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. מדיניותה הגורמת למשבר הומניטרי בשטחים ובכלל וברצועת-עזה בפרט; 2. המלחמה המתמשכת ברצועת-עזה והמשבר ההומניטרי הפוקד את הרצועה; 3. ההסלמה בצפון וברצועת-עזה היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הראשון על סדר-היום. הצעת סיעת רע"ם-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל מדיניותה הגורמת למשבר הומניטרי בשטחים בכלל וברצועת-עזה בפרט - חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. עשר דקות. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה. גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, ימים קשים עוברים על כל אדם החי באזור הזה, גם במדינה, כאשר הוא רואה מול עיניו אזור שמתלקח ואנשים ואזרחים משני הצדדים נהרגים, את חלקם הוא מכיר, בתים שהוא מכיר באופן אישי. לכן האמירה שזו שעה קשה - כן, זו בהחלט שעה קשה לכולם, כאשר רואים על מסכי הטלוויזיה תמונה של ילדה שרופה או של בית הרוס או של רב-קומות שקורס, ותוהים אם זה היה מחויב המציאות או אם אפשר מהנקודה הזאת, גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, לחסוך דם נוסף שאמור להישפך. סיעתי הגישה את הצעת האי-אמון בשל המשבר ההומניטרי המתמשך והגובר ברצועת-עזה. כך היה בשעת הגשת האי-אמון, אבל מאז המשבר הזה הפך להיות משבר רבתי – מצב לוחמה, מלחמה, עימות. תקראו לזה איך שתקראו לזה, נקרא לזה איך שנקרא לזה - מתרחש אסון. אסון הומניטרי, אסון מדיני, שבו הדבר המקומם ביותר הוא המהירות שבה אזרחים משלמים את המחיר, משני הצדדים, אגב. גם לבנונים בדרום-לבנון ובביירות, לרבות תשתיות, וגם ישראלים בצפון. לאחר הפעולה של "חיזבאללה", שבה נשבו שני חיילים ונהרגו שמונה, היה אפשר ללכת ישר למשא-ומתן של עסקת חילופי שבויים. הדברים האלה כבר היו בעבר. אבל אנחנו לא עיוורים, אנחנו חשים את מה שמתרחש מסביבנו, מה פוגע, מה משפיע, מה מידת הפגיעה, מה נפגע מלבד האנשים שנהרגו עצמם. נשמעו יותר מאשר פעם אחת הביטויים: "תג מחיר", "כוח הרתעה", "הגאווה של צה"ל" וכדומה. ולכן כמעט היה ברור מאליו שקודם יורים, אחר כך, בסופו של דבר, יקרה מה שכל אחד מאתנו פה יודע שיקרה – תהיה בסופו של דבר עסקה לחילופי שבויים. היא תהיה. השאלה היא למה לא לחסוך את הדם עד לנקודה ההיא. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כי עוד לא הרגנו את נסראללה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): זו גם גישה. כאשר בתקופה של עימות קול אחר מאשר קולו של חבר הכנסת צבי הנדל, למשל, או חבר הכנסת ריבלין, מנסה לומר משהו, הוא באופן אוטומטי משוסה או נתקל בחומה של עוינות ואויבות, עד כדי כך שאומרים לו: זה לא הזמן, הכנסת חייבת להתייצב מאחורי צה"ל, לא חשוב מה הוא עושה. דעתנו כסיעת רע"ם-תע"ל היא שונה. אני רוצה להזכיר לכם שאותו קונסנזוס היה ב-1982. לדעתי, פחות אפילו ממה שיש היום. היום יש תמיכה כמעט מקיר אל קיר במה שמתרחש. יש קול אחד או שניים, יש מאמר אחד או שניים. קראתי את מאמרו של אמנון לוי ב-Ynet, אמיץ בשעות כאלה. יש ערוץ אחד משלושת הערוצים שהוא קצת יותר ביקורתי מהשניים האחרים. יש ערוץ אחד שאפילו אם מירי רגב, דוברת צה"ל, היתה מכינה את האייטמים ואת הלו"ז, היא לא היתה עושה את זה טוב יותר. ויש התנכרות לסבל של האחר. זה אחד מהאלמנטים של הסכסוך, שהיה במשך שנים רבות. לפני כמה ימים – ומי שאומר את זה הוא אדם שיש לו אמפתיה גם לאשה שהיתה על המרפסת בנהרייה ונהרגה, יש לי אמפתיה לה ולמשפחה שלה, היא בכל זאת אזרחית שנהרגה והיא היתה בבית, וכן לנכד ממירון – לי יש אמפתיה שאין לרבים בבית הזה למשפחות שנשרפו כליל כאשר הצטוו לעזוב את הבית במרווחין, לנטוש את הכפר, יצאו לבקש מחסה, חבר הכנסת ריבלין, במתקן של האו"ם, חששו מ"כנא" שנייה, דחו אותם, חזרו, והכול בשעות הצהריים. אמרו להם: עד הערב אתם צריכים לעזוב את הכפר. תוך כדי כך שהם עוזבים, עם משאיות חשופות – כל טייס יודע מה יש בתוך הרכב – ירו בהם והרגו אותם, 23 איש, מתוכם תשעה בני משפחה, חמישה ילדים. אומרים: במלחמה כמו במלחמה. לכן אני אומר, זו מלחמה אכזרית. למה חייבים להיות כל כך אטומים ולא לגלות אמפתיה או רצון למנוע אסון הומניטרי, בדמות שרפת משפחות, הריסת בתים, פגיעה באזרחים? והרי היתה הזדמנות. יבוא מישהו ויאמר לי: מה אתה רוצה, לא היתה שום הצעה. עלה ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, שמנסה לייצב את המדינה שלו, לבנות אותה, שתשגשג, הציע הפסקת אש מיידית. השר יעקב אדרי: ה"חיזבאללה" ישמע לו? ברצינות. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הוא הסכים. רוחמה אברהם (קדימה): חבר הכנסת טיבי, תסביר למה ה"חיזבאללה" משכן את כל משגרי הטילים שלו בתוך שכונות מאוד צפופות, ואנחנו צריכים להכריז ארבע או חמש שעות מראש על פינוי? בתוך דירות, עם מבנה של ארבע ושמונה קומות ומעלה. זה בסדר? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): ראש הממשלה פואד סניורה הציע הצעה שהיתה מקובלת על כל הלבנונים, אדוני השר. היא נדחתה עוד לפני שהסתיימה מסיבת העיתונאים – כך היה גם עם הצעתו של אסמאעיל הנייה, שגם הוא הציע הפסקת אש כוללת – כמעט בבוז מוחלט, כי קודם צריך ללמד אותם לקח. זה מה שאמרו כל דוברי הממשלה: צריך ללמד אותם לקח. איך מלמדים לקח? הורסים את המדינה. מה תוקפים? גשרים, תחנות חשמל, בניינים. בהתחלה ניסו לטשטש. החל מאתמול אומר דובר צה"ל: תוקפים כפרים בלבנון. זה גלוי, אף אחד לא מתכחש. תוקפים כפרים, הכוונה עם התושבים. השר יעקב אדרי: בתי מחבלים. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אפילו דובר צה"ל היה יותר אמיץ ממך, אדוני השר. נסים זאב (ש"ס): את השיח' נסראללה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): בעבר אמרו: חששנו שמא נפגע באזרחים בכפרים האלה. אבל הסייג הזה לא קיים יותר. את זה גם שר הביטחון אמר. רוחמה אברהם (קדימה): וזה בסדר לשכן משגרי טילים בבניין של שמונה קומות? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני אענה לך. היות שאמרתי שאסור לפגוע באשה שיושבת על המרפסת בנהרייה, אני מתנגד לכך ואני קורא להוציא את האזרחים ממעגל העימות הזה. מי האדם שהסמיך את שר הביטחון או מפקד הצבא או הרמטכ"ל לאשר פגיעה בבית, והוא יודע שיש שם אזרחים ויש פגיעה באזרחים? כי הם אמרו: הוסרו כל הסייגים. "הוסרו כל הסייגים" משמעותו לפגוע בכל בית שיש בו אמא, שיש בו ילדים. הרי, חבר הכנסת ריבלין, אנחנו ניפגש בעוד חודש, בעוד חודשיים. אתה זוכר מה היו השאלות אחרי תקופה כזאת אחרי מלחמת לבנון. אלה ששתקו, פתאום היום מתחילים לדבר; בעוד חודש-חודשיים. אני רוצה שההיסטוריה תרשום שיש כאלה שמהיום הראשון אמרו לא למלחמה, ואמרו לא לפגיעה באזרחים, ואמרו כן להפסקת אש הדדית, גם אם המחיר היה ניסיון השתקה. כפר מרווחין – התקשורת הישראלית כמעט שלא דיווחה על הטבח הזה. עניינתי כמה עיתונאים, יום אחרי, אמרו לי: לא שמענו, לא יודעים. נהרגו 23, מתוכם תשעה בני משפחה אחת וחמישה ילדים, והם אומרים: לא ידענו. אני אומר לו: אני מסתכל ב"אל-ג'זירה" ואני רואה את התמונות של הגופות, של הילדים. היה אזכור בעיתון "הארץ" בעמוד ראשון, ואחרים פשוט לא רצו להשמיע או להראות לכם את מה שמתרחש. ראובן ריבלין (הליכוד): אתה מציע לנו לנהל משא-ומתן עם אנשים שמאיימים עלינו בטרור של טילים בלתי פוסק על מדינת ישראל? נסים זאב (ש"ס): להשמיד את המדינה הם רוצים. ראובן ריבלין (הליכוד): לא להשמיד, אני לא מדבר על להשמיד. אני לא מושמד. נסים זאב (ש"ס): על מי אתה מגן? על מי אתה מדבר בכלל? את מי אתה מייצג פה? את הטרור. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני, למשל, טוען שאין סימטריה בין כובש לנכבש, אין סימטריה בין חזק לחלש. ראובן ריבלין (הליכוד): מי כובש בכלל? עזבנו את לבנון. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אגב, מי שמנתק את הסכסוך הישראלי-הפלסטיני גם ממה שמתרחש עכשיו, טועה. אתה יודע שזה לא נכון. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - חזרה ל-1948. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): ולכן, גברתי היושבת-ראש, איך דברים שרואים משם לא רואים מכאן. עמיר פרץ, שכיתת את רגליו בבאקה-אל-ע'רביה ובטייבה ובנצרת והציג בתל-אביב תזה אזרחית - - יורם מרציאנו (העבודה-מימד): ה"קטיושה" לא מפרידה בין יהודים לערבים. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): - - האיש הזה, הגנרלים והאדמירלים לקחו אותו בשבי. מאז הוא הרבה יותר אטום, הרבה יותר ברוטלי, הוא ומי שמקבלים את ההוראות ממנו. לכן, לממשלה מגיע אי-אמון. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. יש לך עשר דקות. מוחמד ברכה (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אומרים לנו בימים כגון אלה: שקט, יורים. ואני אומר, דווקא בימים כאלה, מול היריות ומול היורים, צריך זועקים בשער בשעות כאלה. אומרים שצריך להתייצב, ואני בא לכאן כדי להתייצב לצדם של האזרחים, לצדם של האנשים, של בני-האדם, בני כל עמי האזור, להתייצב לצד המצפון. הרי לא מדובר, רבותי, בהחזרת החיילים. מדובר בסיוט שנמשך 18 שנים, חלום 40 הקילומטר, חלום הבלהות של סדר חדש, חוזר ומתגלגל לפתחנו. החלום ההוא גבה את מחירו הנורא בנפשות, בכלכלה, ביציבות, בביטחון האישי והקולקטיבי. הממשלה הנוכחית מתעקשת להזות אותן הזיות ולשוב ולשלם את המחיר. ביוני 1982 עמדנו כ-30 צעירים, יהודים וערבים, מול בית-סוקולוב כדי למחות על המלחמה. ואמרו גם אז: שקט, יורים. אנחנו מצדנו אמרנו אז: די. סיעת חד"ש בכנסת הגישה אז אי-אמון, והיתה היחידה שהתנגדה למלחמה מראשיתה. מאוחר יותר, ככל שנחל הדם עלה על גדותיו, ההתנגדות למלחמה הפכה לנחלתם של רבים, ומאוחר יותר נחלתו של הרוב. להחזרת החיילים השבויים צריך משא-ומתן על חילופי שבויים. כן, עם "חיזבאללה". זה הרי קרה קודם, אבל היהירות המיליטריסטית של סדר חדש, של ביצוע משימות בשירות אינטרסים זרים, זה מה שמנחה את הממשלה. שלומם של אזרחי ישראל לא יושג בהחרבת לבנון, בהרס התשתיות בלבנון. הרס התשתיות בלבנון הינו בניית התשתית למלחמה הבאה, שאת מחירה ישלמו שוב כל עמי האזור. בתחילת המלחמה הנוכחית אמרו הגורמים המוסמכים בממשלה שאינם רוצים לערב את סוריה, ביום הראשון. ארצות-הברית ביקשה כבר ביום הראשון להרחיב את המלחמה נגד סוריה ולראות בה אחראית – עכשיו גם המנגינות אצלנו השתנו. במועצת הביטחון היתה הצעה להפסקת אש, האמריקנים והגברת רייס אמרו: עוד לא הגיעה העת להפסקת אש. הרי בניהם של האמריקנים אינם מתים כאן, מהעבר הזה של הגבול ומהעבר הזה של הגבול. בכינוס ה-8G הובילו האמריקנים קו נגד קריאה להפסקת אש. הרי הם לא מתים כאן, הם צריכים שמישהו יעשה להם את העבודה, וממשלת קדימה והעבודה, אולמרט ופרץ, מתנדבת בשם הידידות להיות שכירת חרב. לא שלומם של החיילים ולא שלומם של יישובי הצפון עומדים ביסוד מלחמת האזרחים אולמרט ופרץ, אלא הזיות אזוריות. האינטרס הישראלי, כפי שאפילו הנשיא מובארק אמר אתמול, אינו בהסלמה ובקניית אויבים ועוינות לדורות. מה יצמח מהריסת הגשרים ומהבערת תחנות דלק או מהפגיעה במחסני מזון או ברשת חשמל? מה יצמח מהיהירות חסרת הרגישות, שמדברת על השמדה – לא פחות ולא יותר, השמדה - של שכונת דאחיה? אומרים שזאת שכונת "חיזבאללה". זאת שכונה שמרוכזים בה אזרחים, שיעים ברובם, אבל זאת שכונה. מדברים על השמדה, יהודים מדברים על השמדה. מה יצא מאותו טבח נגד תושבי מרווחין? לביצוע פשעים כדי להשיג מטרה פוליטית יש שם, רבותי. מי שרוצה להשיג מטרה פוליטית באמצעות פשעים נגד אזרחים - קוראים לזה טרור. יצחק וקנין (ש"ס): אין לך שום מלה על ה"חיזבאללה"? מוחמד ברכה (חד"ש): תקשיב עד הסוף, איציק. יצחק וקנין (ש"ס): אני גר שם. מוחמד ברכה (חד"ש): גם אני גר שם. ואסל טאהא (בל"ד): שש שנים היה שקט. יצחק וקנין (ש"ס): - - - מה אתה רוצה שנעשה? דיברו על אותם חיילים שנחטפו, ירו גם על המושבים שם. אולי אתה לא יודע, אני גר שם. מוחמד ברכה (חד"ש): איציק, תקבל תשובה בהמשך הדברים. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): חבר הכנסת ברכה, מי ששומע אותך מבין שבכלל לא היתה חטיפה של חיילים. מוחמד ברכה (חד"ש): כנראה לא שמעת אותי, חבר הכנסת מרציאנו. אמרתי שלו היה העניין החזרת החיילים, יש דרך להחזיר את החיילים. מה שנעשה שם זה לא בשם החיילים ושלומם, זה לא בשם יישובי הצפון ושלומם. זה לא בשמם. אני תושב הצפון, זה לא בשמי, לא בשם איציק וקנין. זה לא בשמנו. נסים זאב (ש"ס): להשמיד אותם צריך. ואסל טאהא (בל"ד): - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת ואסל טאהא, פעם ראשונה. חבר הכנסת יצחק וקנין, אצטרך לקרוא אותך. חבר הכנסת ואסל טאהא, פעם שנייה. חבר הכנסת ואסל טאהא, אתה רוצה שאוציא אותך? בבקשה ממך. ראובן ריבלין (הליכוד): חבר הכנסת ברכה, אני מכיר אותך. אם אתה ראש ממשלת ישראל לעולם לא היית מנהל משא-ומתן עם ה"חיזבאללה" בנסיבות שהם התחילו את ההתקפה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש לשעבר, אני לא מציע משהו שלא היה. אני מציע שמה שהיה לא יהיה. אותה מלחמה עקובה מדם לא תחזור על עצמה, אבל חילופי שבויים - - - ראובן ריבלין (הליכוד): משא-ומתן ינציח את המצב הזה. אם ננהל משא-ומתן, כל יום יחטפו. מוחמד ברכה (חד"ש): זה יחזיר שבויים? ראובן ריבלין (הליכוד): האסטרטגיה שלהם היא אחרת, ואתה יודע את זה. נסים זאב (ש"ס): כואב לו על ה"חיזבאללה". היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת נסים זאב, אתה לא מפריע יותר לחבר הכנסת ברכה. אני קוראת לך פעם ראשונה. מוחמד ברכה (חד"ש): ביצוע פשעים במטרה להשיג הישגים פוליטיים – קוראים לזה טרור. מה יצמח מהמלחמה הנפשעת הזאת? "שלום הגליל" שוב? הרי היינו בסרט הזה. על מה יצא קצפה של הממשלה? על כך שנשרף המונופול שלה על הכוח שקוראים לו "יכולת ההרתעה", או על שמיטת חלק מקלפי הסחיטה והלחץ והתערערות המונופול שלה על חטיפות ומעצרים ומשפטים מבוימים נגד פלסטינים ולבנונים? למה היתה צריכה הממשלה להכניס את האזרחים לתופת? זאת השאלה שצריך לשאול כל אזרח במדינת ישראל. למה היתה צריכה ממשלת ישראל להכניס את האזרחים לתופת העימות כבר ביום הראשון אחרי פעולה צבאית? בסדר, לא בסדר – תגיד מה שאתה רוצה על הפעולה של ה"חיזבאללה", למה ממשלת ישראל החליטה ברגע הראשון שהאזרחים הם חלק מהעימות? אחר כך מדברים על ריבונות. אני יכול לעמוד כאן ולבקש את כיבוד הריבונות של כל מדינות האזור. יש לי האליבי המוסרי לעשות את זה. אבל מי ששלח מטוסים באופן פרובוקטיבי כדי לטוס מעל ארמון הנשיאות בדמשק לפני עשרה ימים, שלא ידבר על שטחים ריבוניים. היהירות, המיליטריזם הזה, ההתנשאות הזאת, הכול מותר - - - יעקב מרגי (ש"ס): מה אתה רומז? מוחמד ברכה (חד"ש): אני תושב הצפון ולבי עם תושבי הצפון כולם. עכו וחיפה הן שתי הערים היקרות לי במולדת הזאת, והייתי רוצה ודורש להוציא את האזרחים ממעגל העימות. גם בנהרייה וגם בצידון, גם בטבריה וגם בעזה, גם בחיפה וגם בביירות, גם בעכו וגם בצור, גם במג'ד-אל-כרום וגם בבינת-ג'בל. יצחק וקנין (ש"ס): אני מקווה שנסראללה שומע אותך. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אתם לא מקשיבים - - - אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת צרצור. מוחמד ברכה (חד"ש): תחת ההדים הרועמים של התותחים בצפון - - - יעקב מרגי (ש"ס): - - - מוחמד ברכה (חד"ש): מנסים להשכיח את הקטסטרופה שקורית בעזה, נגד העם הפלסטיני. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא עושים שם שום דבר. מוחמד ברכה (חד"ש): יש שם חיסול של הכול. היו"ר דליה איציק: סיימת את זמנך, אדוני. נסים זאב (ש"ס): סיימת, מוחמד. מוחמד ברכה (חד"ש): משבר הומניטרי ברצועת-עזה. הניסיון לחסל כל צלם של - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אין שום משבר שם. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה לא יודע. גם אם יש, אתה תגיד שלא. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): שום משבר אין שם, אני יודע, תאמין לי. מוחמד ברכה (חד"ש): משרד התעשייה והמסחר, אפשר לחשוב איזה מסחר יש שם? הורסים. משרד האוצר, אפשר לחשוב איזה אוצר יש שם, הורסים. משרד החוץ, אפשר לחשוב מה יש, הורסים. איזה סוג נקמנות זולה. גברתי היושבת-ראש, כן, אני טוען שאמרנו לכם. ב-1948 אמרנו: שתי מדינות לשני העמים, ואחרי ייסורים ודם ושנים רבות, הרוב הגיע לעמדה הזאת. ב-1956 אמרנו: נסיגה מסיני היא הפתרון, היתה מתיחות וקורבנות והגעתם בסוף לעמדה שלנו. ב-1967 אמרנו שהכיבוש ישחית את החיים ואת המוסר ויגבה קורבנות, היום רבים מדברים על נסיגה. ב-1982 אמרנו: אין מקום למלחמת ברירה; ודרשנו נסיגה מיידית. לקח 18 שנים והרבה קורבנות כדי להגיע למסקנה שהגענו אליה ביום הראשון. כן, רבותי, אמרנו לכם, אנחנו במק"י ובחד"ש, ואנו אומרים היום: כן להפסקת אש מיידית. לא להרחבת מעגל העימות, לא לכיוון סוריה ולא לכיוון אירן. לא נמות ולא נמית בשירות ארצות-הברית, ככה קראו מפגינים רבים אתמול בתל-אביב. כן למשא-ומתן, כן לשלום. גברתי היושבת-ראש, הממשלה הזאת, שמובילה אותנו למחוזות הזויים פוליטית ולנחלים של דם, אינה ראויה לאמון, ועל כן אנחנו מציעים אי-אמון. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - בבקשה, אדוני; יש לך עשר דקות. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אכן ימים קשים, מצב של היסטריה מלחמתית, ודווקא בזמן הזה חשוב להשמיע קול של שפיות. לא צריך לחכות עד סוף המלחמה, מלחמה בעזה ומלחמה בלבנון וגם בגדה, כדי לקבוע שהקונספציה ששלטה בארץ בשנים האחרונות, הקונספציה של החד-צדדיות, קרסה לגמרי. חשוב להגיד את זה, כי יש מי שחושב להמשיך בה, ואיך הוא חושב להמשיך בה? - אנחנו נלמד את הפלסטינים בעזה לקח, משם היתה נסיגה חד-צדדית, את הלבנונים לקח, גם שאנשים בגדה המערבית יבינו מה צפוי להם אם ישראל תעשה צעדים חד-צדדיים והם יפירו את ההסכם החד-צדדי. לפני שנת 2000 וההחלטה של ברק על נסיגה חד-צדדית, אנשים בארץ חשבו שתהיה חגיגה רבתי בעולם הערבי על זה שישראל נסוגה חד-צדדית מלבנון. אומנם היתה חגיגה, אבל היה כעס עצום על זה שנעשה באופן חד-צדדי. היה אפשר אחרת. היה אפשר להגיע להסכם. השר יעקב אדרי: עם מי? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): עם סוריה ועם לבנון. השר יעקב אדרי: ממש. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): להזכיר לך, תחזור לימים ההם, תראה מה היה הוויכוח. יכול להיות שיש לך זיכרון קצר - - דוד אזולאי (ש"ס): אתה מאמין במה שאתה אומר? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - אבל היתה אפשרות כזאת. תמיד בפוליטיקה הישראלית עולה כאן ראש הממשלה ומספר לנו שאין ברירה, וזה מה שצריך לעשות. והתיאוריה של חד-צדדיות ושל אין ברירה שולטת בכיפה. הרי יש ברירה, אתם יודעים שיש ברירה במצב הנוכחי. את כל המשבר הנוכחי היה אפשר לפתור בדרכים דיפלומטיות ובדרכי שלום, וממשלת ישראל בחרה במלחמה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): למות ולשתוק. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זו היתה בחירה מודעת, בחירה מודעת שיש לה הרבה סיבות - - נסים זאב (ש"ס): הם עושים את העבודה שלהם. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - ובראש וראשונה, אלה היו ההוראות מוושינגטון. ההחלטות בארץ לא מתקבלות בממשלה - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא בעולם הערבי - - - נסים זאב (ש"ס): - - - יצחק וקנין (ש"ס): - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הן לא מתקבלות בממשלה, תקשיב טוב, הן מתקבלות בוושינגטון. זה מה שהאמריקנים רוצים, זה דבר אחד. אין ממשלה בישראל. וגם פה התרחשה לה הפיכה צבאית שקטה. כמעט רציתי לעלות ולהגיד, המלך עירום, אבל אין מלך. יש רמטכ"ל שקוראים לו דן חלוץ והוא מחליט. הוא מחליט. האזרחים שיושבים בממשלה, ציפי לבני, השלישייה של לבני ושל אולמרט ושל פרץ הם יותר גרועים מאחרון הגנרלים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): ברוך השם. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אין להם הכוח או הרצון או העוז לנהוג באיפוק. הם בוחרים בדרך הכי קלה. חלקם יש להם חשבונות פוליטיים, חלקם רוצים לבנות את הקריירה הפוליטית שלהם על גופות, על גופות של פלסטינים, על גופות של לבנונים וגם על גופות של ישראלים. ראובן ריבלין (הליכוד): זחאלקה, נגיד אני הייתי מחליט את זה, היית יכול לומר. אבל הנה אפילו הם הגיעו למסקנה הזאת, זאת אומרת - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מי זה הם? ראובן ריבלין (הליכוד): השלישייה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מי זה הם? אם יוסי ביילין אומר, מי זה הם? עכשיו יש בארץ אחווה מזויפת, התחממות. יוסי ביילין אומר שצריך להפציץ את סוריה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): פרץ. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אפי איתם אומר שפרץ הוא הכי טוב. אז מה זה? לאן הגענו? איזו פוליטיקה יש בארץ? כולם אוהבים את כולם, כולם נותנים מחמאות לכולם, ואני חושב שאלה חיים בגן-עדן של שוטים. יצחק וקנין (ש"ס): זחאלקה צודק. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתם מדברים ביניכם לבין עצמכם. אתם לא רואים את המציאות מסביב. מי שמתחיל הסלמה לא יודע איך היא מסתיימת. ואם מישהו חושב את עצמו אימפריה - - - השר יעקב אדרי: זה מה שנסראללה אומר - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - ורוצה לבנות סדר חדש בלבנון, לא יודע איפה זה יסתיים. האיזון העדין בלבנון, עכשיו ישראל נכנסת כמו פיל ורוצה להפר אותו. שום דבר טוב לא יצא מזה. היו"ר דליה איציק: כמו מה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): פיל. סליחה, מה אמרתי? פיל בערבית זה גם טוב. השר יעקב אדרי: כמו טיל רצית להגיד. היו"ר דליה איציק: ככה אומרים בערבית, פיל? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יש הבדל באות הראשונה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הפיל יותר ספונטני מהטיל. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): האימפריה רוצה לכפות סדר חדש בלבנון, וזה נעשה במדויק, לא בתמיכה אמריקנית כללית – תעשו ואנחנו מאחוריכם, אלא יושבים כאן בישראל פקידים של המועצה לביטחון לאומי, ויושבים על פרטי הפרטים, מה לעשות בלבנון בשביל לסדר את העניינים שיהיו נוחים לאמריקנים. והחשבונות של האמריקנים הם מה שקורה בעירק ומה שקורה באירן ומה שקורה בסוריה. עכשיו בישראל פתאום שמחים, האמריקנים תומכים. האמריקנים תומכים. זה אסון. אתם גוררים את האזרחים הישראלים לאסון. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גם מצרים תומכת, גם ירדן תומכת. קריאה: גם סעודיה תומכת. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זה לא משנה. גם הם תחת לחץ אמריקני ועושים מה שהאמריקנים רוצים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): רק זחאלקה יודע. יצחק גלנטי (גיל): רק זחאלקה לא תומך. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אבל אם אתה מקשיב למה שאומרות מצרים וירדן, אתמול היתה קריאה נרגשת של הנשיא מובארק להפסקת אש. מישהו ספר אותו בישראל? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מאוד נרגשת. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יש לכם שמיעה סלקטיבית. מה שאתם רוצים אתם שומעים. ממשלת לבנון קוראת להפסקת אש, מישהו סופר אותה כאן? מישהו שם לב? הנשיא שיראק אומר שיש לו הרגשה שישראל רוצה להרוס את לבנון, מישהו סופר אותו? מה שטוב, אתם שומעים. בזמנים האלה יש שמיעה סלקטיבית. אתם לא קוראים את המפה נכון. אני אומר לכם. אתם לא קוראים את המפה נכון. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתם לא קוראים את המפה נכון. כשמתחילים הסלמה לא יודעים איפה היא מסתיימת. מאז עלתה הממשלה הזאת, גברתי היושבת-ראש, עם שר הביטחון המהולל, הגנרל פרץ, היא התחילה בהסלמה - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כל הכבוד לו. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - ובהרג אזרחים שיטתי. מוות למען מוות. הפעילו את מטחנת המוות שעות נוספות כדי לשקם - - - אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): סוף-סוף השר פרץ עושה את עבודתו נאמנה. לא מספיק. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אין מדיניות. האלימות, הכוחנות היא המסר. אין מסר אחר שיוצא מכאן חוץ מכוחנות, חוץ ממוות. המיתוס של המוות, שירי המוות, אתם שרים כאן יום ולילה בתקשורת, גם פוליטיקאים, שירי הלל למוות. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): מתי בפעם האחרונה עמדת פה - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתם מייצרים כאן תרבות של מוות. אני רואה את השמחה על כמה נהרגים בלבנון. דן חלוץ היום אומר בוועדת החוץ והביטחון - אין יותר רובע שיעי, וכולם מצטטים אותו. איזה שמחה. שישו ושמחו במות הלבנונים. השר יעקב אדרי: כי הכול טרור שם, אין מה לעשות. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אסור לתת לפוליטיקה - אדוני השר, תלמד את זה - אסור לתת לפוליטיקה להשאיר מאחוריה - ואתה עושה את זה וחבריך עושים את זה – שובל של אומללות, של סבל, של שכול, של מוות. השר יעקב אדרי: אני אענה לך. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הפוליטיקה הראויה צריכה לעמוד מנגד ולהגיד לכם: עצור, אתם גוררים לאסון. אתם זורעים מוות. אנחנו מגינים על החיים. זה מה שאנחנו עושים. אפשר לפתור את הבעיה גם עכשיו: הפסקת אש מיידית, להפסיק לירות ולהתחיל לדבר. תודה רבה. יצחק וקנין (ש"ס): - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת וקנין, אתה מפריע לי. צריך הרבה סבלנות להקשיב גם לדברים הללו. מה לעשות. חברי הכנסת, יש עכשיו התרמת דם עד השעה 17:00. חבר הכנסת וקנין, אתה מאוד מפריע לי. אני מאוד מודה לך. יש התרמת דם עד השעה 17:00. ביקשתי מאנשים להישאר. חברי כנסת שעדיין לא תרמו דם ויכולים ורוצים, מתבקשים לתרום באולם שאגאל עד השעה 17:00. אנחנו עוברים לשר המקשר; בבקשה, אדוני השר יעקב אדרי. אתה משיב במשולב על שלוש הצעות האי-אמון. השר יעקב אדרי: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, בשמי ובשם ממשלת ישראל, אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחות של חיילי צה"ל ולמשפחות של האזרחים שנהרגו אתמול בחיפה בהתקפת הטילים של ה"חיזבאללה". לא שמעתי את חברי הכנסת, מישהו מכל הנואמים שאמר, נשלח להם תנחומים. אולי פספסתי מישהו, וחבל שלא שמעתי לפחות לגבי האזרחים. אני רוצה גם לשלוח איחולי החלמה לפצועים האזרחים והחיילים, וכמובן לחזק את ידיהן של המשפחות של גלעד שליט, אלדד רגב ואהוד גולדווסר. גברתי היושבת-ראש, קיוויתי שהשבוע לא יהיו הצעות אי-אמון. אמרתי לתומי, אולי בכל זאת, יש פה מאבק, יש פה מלחמה שלא רצינו אותה, שאף אחד לא חשב עליה, והנה ביום אחד נכנסים לשטח ריבוני של מדינת ישראל - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - השר יעקב אדרי: חברי הכנסת, הקשבתי לדברי ההבל של כמה מכם, אז תיתנו לי לפחות לענות לכם. קיוויתי שבאמת לא יהיו הצעות אי-אמון. אני חייב לציין שאכן, כמעט כל הסיעות לא הגישו הצעות אי-אמון, חוץ משלוש הסיעות הערביות. זכותכם. אבל אני רוצה להגיד לכם, שקודם כול יש אי-אמון מצד העם בישראל כלפיכם. גם היהודים, גם הערבים. גם הערבים. מוחמד ברכה (חד"ש): - - - השר יעקב אדרי: כן, גם הערבים. כי גם הם נפגעים היום ואתמול ושלשום מכל מה שקורה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זאת המצאה, שיש אי-אמון באופוזיציה. השר יעקב אדרי: כן. האזרח הפשוט לא פחות חכם ממך וממני, והם חוטפים טילים, כמו זה מנצרת וכמו זה מכרמיאל, והם שואלים את עצמם: את מי צריך להאשים כאן? הרי כוחות צה"ל, בכל זאת, ומה לעשות? אמרה את זה החלטת האו"ם 1559, ההחלטה המפורסמת, שמדינת ישראל פינתה עד המילימטר האחרון בלבנון. אבל מה לעשות? יש שם טרוריסט גדול מאוד, שמתברר שהוא לא הכי גדול, נראה עכשיו איפה הוא מתחבא, בסוף נשים עליו יד, לא יעזור כלום. אותו נסראללה הגדול שהחליט להבעיר את כל המזרח התיכון, והוא יורה ופוגע בחיילים בשטח ריבוני של מדינת ישראל. בלי התגרות, בלי כלום. הוא מודיע, כמובן, בטלוויזיה הרבה פעמים: אני אחטוף אזרחים, אני אחטוף חיילים, אני אפגע בכל דרך. על מה ולמה? פינינו את לבנון. ועוד יותר, מאוד מעניין, חוץ מהתמיכה של מדינות אירופה – זה דבר מאוד מעניין, ההחלטה של ה-G8, ואני באופן אישי הופתעתי; הופתעתי כמובן לטובה. אבל בכל זאת, הם יצאו וגיבו ואמרו שבאמת צריך להפסיק את הטרור של ה"חיזבאללה", והם הצדיקו את התגובה הישראלית. אומנם, ביקשו מה שביקשו. אבל עוד יותר מפתיע, חברי חברי הכנסת, מאוד מפתיעה דווקא התגובה של מדינות ערב. חבר הכנסת ברכה, מאוד מפתיעה דווקא תגובתן של מדינות ערב. זה מאוד מעניין. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה אומר שאתה תומך בתגובה שלהן, זאת אומרת שאתה תומך בדבריו של מובארק ובדבריו של עמרו מוסא? השר יעקב אדרי: לא לפגוע באזרחים. כולנו נגד פגיעה באזרחים. עמרו מוסא, אנחנו יודעים את דעותיו, אבל כדאי להקשיב לסעודים, כדאי להקשיב לירדן, כדאי להקשיב למצרים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): סעודיה קראה להפסקת אש. אתם לא שומעים. השר יעקב אדרי: אדוני חבר הכנסת זחאלקה, תשמע טוב מה שאני הולך להגיד לך. אגב, אני חושב שמדינות ערב - - - אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): קודם יורידו את הראש שלו. השר יעקב אדרי: מדינות ערב לא במקרה, לא בגלל אהבת ישראל יתירה, כי גם הם חושבים מה קורה אצלם. הטרור הקיצוני הזה של חלק מהקיצונים המוסלמים פוגע גם בהן. זה לא רק במדינת ישראל. "האחים המוסלמים" שבמצרים, גם שם יש קיצונים, והם יודעים שהם אחים זוטרים של ה"חיזבאללה", או הפוך, איך שתרצו. ודאי שיגנו את זה, כי זה גם פוגע בבית שלהם. הם מבינים את זה. צריך לערוף את הראש של ה"חיזבאללה", ואולי זה יפגע גם ב"אחים המוסלמים" וגם בטרור בירדן. אפשר להבין אותם בתגובה שלהם נגד ה"חיזבאללה"; כי הם רואים בארגון הטרור הזה סכנה גדולה מאוד גם למדינת ישראל, אבל לא זאת הדאגה הראשית שלהם, אלא בעיקר למדינות ערב. כמו לבנון. לבנון זו המדינה היחידה שארגון טרור שולט על מדינה ולא המדינה שולטת. ארגון טרור שולט על מדינה. אין מה לעשות, צריך להגיד את האמת בקול רם. מי רוצה לפגוע בלבנון? הם התפתחו, הם התקדמו – לבריאות. היו סיבות לצאת, ויצאנו. מה קרה? מה לעשות, צריך להגיד את האמת. הנה, אתם אומרים – שלושת האזרחים, אהוד אולמרט, עמיר פרץ וציפי לבני – ראש הממשלה אולמרט, באומץ לב בלתי רגיל, חוזר פעם אחר פעם על עניין ההתכנסות. הוא אומר: רבותי, עם כל הקושי, עם כל הבעיות ועם כל הכישלון של ההתנתקות, לפחות לדעת הרבה אנשים – ולא לדעתי, ואני מכבד את דעתם – אני ממשיך. הוא אומר זאת באומץ לב, והוא הלך עם זה לעם וקיבל את המנדט. מה הוא מקבל? סטירת לחי. חוטפים אנשים במנהרה מבית-חאנון, אני יודע מאיפה, עד כרם-שלום, שזה שטח ריבוני של מדינת ישראל. גם בעזה פינינו את הכול. מה תגידו – טוב, עוד לא פיניתם את הכול, יש בגדה? גם על זה ראש הממשלה דיבר, אמר שתהיה התכנסות ומוכנים להמשיך למשא-ומתן - - - מוחמד ברכה (חד"ש): עכשיו זה שלך. זה התפקיד שלך. השר יעקב אדרי: אני יודע. לא חשוב. יש ביני ובין חבר הכנסת צבי הנדל הרבה הסכמות. יש גם דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): טעית בגיאוגרפיה. השר יעקב אדרי: אבל גם לשיטתכם, אהוד אולמרט - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני השר, מבית-חאנון עד כרם-שלום זה 45 ק"מ. השר יעקב אדרי: נכון, זה בצד הצפוני. לא חשוב. הכוונה ברורה. מוחמד ברכה (חד"ש): זה לא חשוב. השר יעקב אדרי: הכוונה ברורה. הרי אתם יודעים שחפרו שם מנהרה של כמעט קילומטר כדי לצאת לשטח ישראל. הרי עם מי יש לעשות משא-ומתן? אבו-מאזן רוצה – אז מה אם הוא רוצה, הוא יכול? הוא לא יכול. מה לעשות? היינו מאוד רוצים לנהל אתו משא-ומתן, ואני מקווה שבסופו של דבר ישבו אתו לשולחן כדי לקדם את העניינים. אבל ארגוני הטרור - - - ואסל טאהא (בל"ד): למה - - - השר יעקב אדרי: שלטון ה"חמאס" שעלה ברשות הפלסטינית יביא עוד אסון על העם הפלסטיני. מה לעשות - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): - - - את ההזדמנות. השר יעקב אדרי: עוד אסון על העם הפלסטיני. זה שהם בחרו ב"חמאס" זאת זכותם, וזה דמוקרטי, אבל זה אסון. כאשר מפלגה ששולטת ושרים ששולטים כל מה שהם עושים זה רק לארגן טרור, להבריח כסף, להבריח אמצעי טרור ועוד הרבה דברים כאלה, גלויים ולא גלויים, מה אפשר לעשות? עם מי אפשר לעשות את זה? עם הנייה שמטיף לטרור ולא מוכן לקבל שום דבר? רבותי, לגבי המחסור ההומניטרי אני יכול להגיד לכם שיש קשיים. כאשר יש מאבק, יש קשיים. זה ברור. לכולנו יש קושי. וכי לכל צפון מדינת ישראל עכשיו, יהודים כערבים, לא קשה לשבת בבתים, לשבת ולחשוש? רק היום נהרס בית שלם בחיפה. קל לנו? קשה להם – קשה גם לנו. אבל יש מחיר, והטרור לא פירש נכון את מדינת ישראל. מי שחשב שנחטוף מכות ונגיד: טוב, ממשיכים, ננסה עוד פעם, נשלח איזה מטוס שיטיל פצצה וזהו, זה יחלוף – טעה. זה נגמר. הסיפור הזה נגמר. יש ממשלה נחושה. טוב לי שמקבלים את זה, וזה קשור לעובדה שיש בה שלושה אזרחים, ולא גנרלים. אם היו גנרלים, אני מתאר לעצמי איזה נאום היה חבר הכנסת זחאלקה אומר פה: אלה אנשי צבא, רוצים דם, התרגלו רק למלחמות. מה לעשות שיש פה דווקא עמיר פרץ, שהוא רודף שלום, ולפחות - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - השר יעקב אדרי: חבר הכנסת זחאלקה, ברור שכאשר הוא מגן על מדינתו זה מתחייב. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה צודק בהחלט. במרץ הוא רודף את השלום. השר יעקב אדרי: טוב, נו, בסדר. מה לעשות? בכל זאת, הוא אדם שרוצה שלום. גם ראש הממשלה אמר: עם כל הקשיים וכל הבעיות, אני ממשיך, ושרת החוץ ציפי לבני מההתחלה תמכה גם בהתנתקות וגם בהתכנסות. בכל זאת, טוב שאלה מנהלים היום את המדינה, ואומרים לא חד-משמעי לטרור. אשר לקשיים ההומניטריים, למרות הכול מכניסים במעברים – נכנסות מאות משאיות עם דלק והכול. זה לא כל מה שאפשר. לצערי, חבר הכנסת צבי הנדל, יש פה איזה אבסורד; יש דבר מעניין מאוד: באופן פרדוקסלי האיום הכי גדול של ארגוני הטרור הוא דווקא במעברים. כל האיומים וכל ההתרעות הם על המעברים, שבהם יש רצון להעביר סחורות, לתת להם להעביר ולספק כדי שלא יהיו בעיות – שם האיומים וההתרעות הכי גדולים. זה מאוד מוזר. מובן שכמה שיותר קשה יותר טוב, וכמה שיותר בלגן ויותר מלחמות יותר טוב לארגוני הטרור. לפיכך, גברתי היושבת-ראש, אני מציע לדחות את הצעות האי-אמון. ברשותך, בכל זאת, אולי אגיד עוד משפט. אני רוצה, מכאן, באמת להודות ולשבח, וארשה לעצמי עוד כמה מלים בסוף - - - היו"ר דליה איציק: מפריעים שם. חבר הכנסת זבולון אורלב. השר יעקב אדרי: חבר הכנסת זבולון אורלב, תקשיב לקטע הזה. הסתובבתי, כמו השרים וחברי הכנסת, בצפון. צריך לברך את ראשי הרשויות, את חיילי צה"ל ואת התושבים על עמידתם המצוינת והאיתנה. הם אומרים: אנחנו מוכנים לסבול. אנחנו מקבלים מכות, אבל תמשיכו להיות איתנים, ותמשיכו עד הסוף. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: אדוני השר, תודה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון, והוא יהיה דיון משולב בשלוש ההצעות. ועדת הכנסת קבעה מסגרת של שלוש דקות, ויפתח את הדיון חבר הכנסת סילבן שלום. אדוני, ראשון הדוברים, בבקשה. אחריו - חברי הכנסת מגלי והבה ויורם מרציאנו. סילבן שלום (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, בשעה זו יושבים בבתיהם בעכו, בחיפה, בגוש-חלב, בירכא ובנצרת-עילית אזרחי ישראל שאינם יהודים, ואולי צופים בטלוויזיה בנציגיהם כאן, בנציגיהם שאומרים להם שהם יושבים שם לא כי יש מטורף שקוראים לו נסראללה שרוצה לפגוע בלי שום הבחנה בין אדם שהוא יהודי ובין אדם שהוא מוסלמי, ורוצה לפגוע באזרחים כאזרחים, אלא האשמה היא בנו, בישראל, שבעצם היתה קורבן למעשה ברברי של חטיפה והרג ישראלים תוך כדי הפרת ריבונותה – ואנחנו אשמים. מה חושבים עליכם עכשיו אותם אזרחי ישראל הלא-יהודים שצופים בכם עכשיו כשהם יושבים בבתיהם עם הילדים וחוששים ופוחדים מהטיל הבא? מה הם חושבים כשהם שומעים אתכם - - אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): שהם רוצים הפסקת אש? סילבן שלום (הליכוד): - - כשהם יושבים שם רועדים מפחד? אבל אני רוצה להגיד לכם שלא יעזור שום דבר, כי העורף מוכיח שהוא הרבה יותר חזק מכפי שמישהו אולי חשב. אם נסראללה חשב שישראל לא תגיב, אם נסראללה חשב שישראל לא יכולה לעמוד במתקפה כזאת, אני רוצה להגיד לכם שהוא הוכה פעמיים: הוא הוכה כשגילה את החוסן ואת הנחישות של עם ישראל, והוא הוכה כשאיבד את התמיכה לא רק של עמי ערב, אלא של השיעים עצמם, אותם שיעים שגרו בביירות והיום הבתים שלהם נמחקו – שגרים בדרום-לבנון, בצור או בכל מקום אחר, והבתים שלהם נמחקו. האיש הזה כבר גרם לחורבן של לבנון, ואם הוא ימשיך בדרך הזאת מעגל הדמים אולי עוד יתרחב. אדוני היושב-ראש, האיש הזה לא מייצג את האינטרסים של לבנון. הוא מייצג אינטרסים של מדינות זרות – של סוריה ושל אירן. גם היום, כשהוא רוצה אולי להרים ידיים, הם לא נותנים לו לעשות זאת. גם היום, כשהוא מבין שהוא עשה את הטעות הגדולה ביותר האפשרית, הם לא מאפשרים לו לעשות זאת. כל ארגון החטיפה היה ידוע ל"חמאס", והיה ידוע למשעל ולסוריה; אלה לא דברים שקורים סתם כך. אבל לצערי הרב, גם אצלנו, כאשר חטפו את החייל גלעד שליט ולא הצליחו להעבירו ללבנון, ואולי משם לאירן, כמו שהם תכננו, היה ברור ש"חיזבאללה" יירתם אולי לסייע ולעזור. אבל היום אנחנו צריכים לשים לזה סוף. היו"ר אמנון כהן: אדוני, אתה צריך לסיים. סילבן שלום (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אני זוכר פגישה שהיתה לי עם נשיא צרפת ביום ההתנקשות בחרירי; לא ביום הפגישה, אלא במהלך הפגישה, לקראת סופה, הכניסו לו פתק והודיעו לו שהיתה התנקשות בחרירי, שבאמת היה חברו הקרוב. אני מציין את זה, כי כאשר עשינו קמפיין בכל העולם להוציא את כוחות סוריה מלבנון, בזה הצלחנו, אבל להכניס את ה"חמאס" לרשימת ארגוני הטרור? אמרו לנו: לא, עדיף שהם יהיו חלק מהתהליך הפוליטי, זה ימתן אותם; עדיף שהם יהיו במפלגה פוליטית, כי זה יביא למצב שהם יסתכלו אחרת על הדברים. אמרתי להם אז: זה ייתן להם כוח הרבה יותר גדול, הם יהפכו להיות חלק מהקואליציה, יהיו להם שרים בממשלה והעוצמה שלהם תהיה הרבה יותר גדולה. אדוני היושב-ראש, היום אנחנו נצביע נגד הצעות האי-אמון האלה, כי אנחנו אופוזיציה אחראית, כי אנחנו אופוזיציה ממלכתית, כי אנחנו שומעים את העם, שומעים את הקולות, רואים את המראות ואומרים: בעת הזאת, מי שבא ומרים ידו על ממשלת ישראל, בעת הזאת מרים ידו על עם ישראל, ולכך אנחנו לא ניתן יד. לכן הליכוד מצביע היום נגד האי-אמון. הליכוד יירתם למאבק שמנהלים ממשלת ישראל וצבא-הגנה לישראל כדי להחזיר את הביטחון לעם ולמדינה. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה, אדוני. נציג סיעת קדימה, מגלי והבה, בבקשה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אמנון כהן: בינתיים הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37) (ישיבת הפתיחה של הכנסת). לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2006. תודה רבה. הצעות סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל: 1. מדיניותה הגורמת למשבר הומניטרי בשטחים בכלל וברצועת-עזה בפרט; 2. המלחמה המתמשכת ברצועת-עזה והמשבר ההומניטרי הפוקד את הרצועה; 3. ההסלמה בצפון וברצועת-עזה היו"ר אמנון כהן: בבקשה, אדוני. מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני שר הבריאות, חברי חברי הכנסת, כשבאתי היום לישיבה, אדוני היושב-ראש שאל אותי, מדוע אני עייף. אני רוצה להגיד לך שלא ישנתי הלילה בגלל הנפילות סביב בית-ג'ן, פקיעין, אבו-סנאן ובמקומות שונים. מה עשינו ל"חיזבאללה"? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): איך קוראים לגיבור - - - מגלי והבה (קדימה): וליד ג'ונבלט. אני אומר לכם שמדינת ישראל יצאה ל"קו הכחול". אפילו היו מלחמות על המילימטר. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - מגלי והבה (קדימה): אין לנו שום כוונה להיכנס ללבנון ולכבוש שטחים בלבנון. כל מה שרצינו זה לחיות בשלום עם שכנינו, אבל מתפתחת להם שם קבוצה, ארגון טרוריסטי, שיש לו אידיאולוגיה מוצהרת וברורה. חברי חברי הכנסת, האידיאולוגיה הזאת אומרת: הדרך לירושלים מתחילה מהצפון. זה מה שלא מבינים חלק גדול מחברי הכנסת הערבים, לצערי, כיוון שכל כוונתם לתקוף את מדינת ישראל. אני מתפלא על אלה שמזדהים אתם, כיוון שההזדהות שלהם מוכיחה שהם אויבי ישראל. צריך להגיד את הדברים. אני מסתובב ורואה מה אומרים לי. הייתי בבית-חולים כשהגיעו הפצועים הראשונים ממג'ד-אל-כרום, ושמעתי מה הם אמרו לי: מה אנחנו עשינו ל"חיזבאללה"? כן, חברי הכנסת הערבים מסיעת בל"ד שיוצאים עכשיו, אני מחזיק בכרוז שהפיצה בנצרת סיעת בל"ד, מפלגה שיושבת בישראל, מתפרנסת כאן, חיה אתנו ועוד טוענת על אי-שוויון וקיפוח. אני מוכן לחלק את הכרוז לאנשים. זה יותר גרוע מהכרוזים שחילקו "חיזבאללה" בתוך לבנון. אדוני היושב-ראש, אני מצטט: הם קוראים לציבור הערבי למחות נגד פשעי ישראל, שלדבריהם הורגת ושוחטת בעזה ובלבנון. מי שוחט בעזה ובלבנון? מי תוקף את היישובים בצפון, ללא הבחנה אם מדובר ביישוב ערבי, ביישוב דרוזי או ביישוב יהודי? כולנו תחת אש. אני פגשתי את האנשים בבתי-החולים. מה רוצה חבר הכנסת עזמי בשארה, שיעלו לו את התשלומים והתמלוגים שהוא מקבל מה"חיזבאללה" ומסוריה ומאחרים? כל שני וחמישי הוא מסתובב לו שם. כשראיתי את הכרוז הזה, כמעט לא האמנתי לעצמי שאני קורא כרוז במדינת ישראל. יעקב מרגי (ש"ס): ה"חיזבאללה" מממן אותו? מגלי והבה (קדימה): אני חושב שאין הסבר אחר, כיוון שהאנשים האלה יודעים איך הם תומכים ואיך הם מיום ליום אפילו פועלים נגד האינטרסים של עצמם. אפילו הציבור הערבי מתנגד לאותם נבחרי ציבור. הגיע הזמן להגיד את האמת כאן מעל במה זאת. ואסל טאהא (בל"ד): אתה לא קובע לציבור הערבי. אתה משקר להם כאן. מגלי והבה (קדימה): מחכים לך שם, מחכים לך, לך אליהם. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - היו"ר אמנון כהן: תודה. בבקשה, חבר הכנסת יורם מרציאנו ממפלגת העבודה-מימד. רונית תירוש (קדימה): אבל חייבים גם לשבת ולשמוע וגם לכבד את הדוברים, כמו שכיבדנו אתכם. כדאי שישמעו מה שיש לדוברים להגיד, גם אם לא נעים לשמוע. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח דברי ברצוני לחזק ולשלוח ברכה חמה לצה"ל ולכוחות הביטחון, שעושים לילות כימים בהגנה על המולדת. כמו כן, ברצוני לחזק את ידיהם של ראש הממשלה ושר הביטחון בשעה קשה זו, ולומר להם בשם כל אזרחי ישראל - יישר כוח. מעל במה זאת, ברצוני לשלוח תנחומים למשפחות השכולות וברכת החלמה מהירה לפצועים ולהביע תקווה לחזרתם המהירה של החטופים הביתה. בימים אלה מדינת ישראל מצויה תחת מתקפת טילים רצחנית בצפון הארץ. כל שעה נשמעות צפירות הקוראות לתושבים להיכנס למרחבים המוגנים. רק אתמול נהרגו שמונה עובדי רכבת תמימים מפגיעה ישירה של רקטה בחיפה. החיים בצפון הארץ מושבתים. ההורים לא הולכים לעבודה ונשארים עם ילדיהם בבתים. חופשת הקיץ של הילדים נהרסה, ובמקום לבלות בקייטנות, בבריכות ובפארקי השעשועים, הם נאלצים לשהות במקלטים ובחדרים המוגנים. בדרום הארץ המצב חמור לא פחות. תושבי שדרות והקיבוצים בסביבה סובלים מירי ה"קסאמים" המתמשך והבלתי-פוסק. הלחימה ברצועת-עזה נמשכת. זאת תמונת המצב בישראל, קיץ 2006. להזכירכם, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, כל זה קורה אחרי הסכמי אוסלו, אחרי שיצאנו מלבנון ואחרי שיצאנו מעזה, ובכל זאת מדינת ישראל נתונה למתקפה מסיבית ומתגרה, שהחלה בחטיפת חיילים ונמשכת בירי "קטיושות" חסר הבחנה על אזרחי ישראל. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אז מה המסקנה? יורם מרציאנו (העבודה-מימד): מדינת ישראל באה בידיים נקיות, ויש לה הזכות המלאה להגן על חיי אזרחיה. זאת הזכות הבסיסית של כל מדינה, הזכות להגנה עצמית. אולם, דווקא בעת חירום זו בחרו הסיעות הערביות להביע אי-אמון בממשלת ישראל. דווקא בימים אלה, שבהם האוכלוסייה היהודית מאוחדת ברצון להגן על הבית שלה, צריכות הסיעות הערביות לגלות אחריות על-ידי ניצול המומנטום הזה ולחבור לציבור היהודי הישראלי. אני פונה ואומר לסיעות הערביות, שהגישו את הצעת האי-אמון, כי כשם שזאת המלחמה על הבית שלנו, זאת גם המלחמה על הבית שלכם, שהוא הבית המשותף של כולנו. כידוע לכם, לא ניתן להאשים אותי כחבר הכנסת שמרים את ידו באופן אוטומטי לכל החלטה. אני גם לא מצפה מאף חבר הכנסת שירים את ידו בעד כל החלטה כמו חותמת גומי. אבל דווקא בימים אלה, כשנופלים טילים על חיפה, העיר המאכלסת יהודים וערבים, עיר שחרתה על דגלה דו-קיום לא כססמה, אלא הלכה למעשה, דווקא עכשיו, כשיש נפגעים יהודים וערבים כאחד, ביום כזה בוחרות הסיעות הערביות להתסיס ולהציע הצעת אי-אמון נגד ממשלת ישראל. מי כמוכם יודע כי אנחנו מדברים על ממשלת השלום, עם הנכונות הגדולה ביותר שהיתה ותהיה למדינת ישראל לשלום ולוויתורים. הממשלה, ראש הממשלה ושר הביטחון נגררו למלחמה בלי שחפצו בה, מלחמת אין ברירה. חברי חברי הכנסת הערבים, אתם הגשר בין היהודים לבין הערבים בישראל, ואתם מוכרחים למתן את הקולות על מנת לחבר בין הציבור הערבי לציבור היהודי ברגעים קשים אלה. העולם תומך בישראל ותומך בזכותה להגן על חיי אזרחיה. נוצר מצב מעניין, שאי-אפשר להתעלם ממנו. הערבים במדינות השכנות מגבים את ממשלת השלום הזאת, ודווקא אתם, שגם אתם חוטפים "קטיושות" על הראש, דווקא אתם פועלים נגד האחדות הזאת בלי שתהיה סיבה. אפילו פורום שרי החוץ שהתכנס בשבת - - - היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת מרציאנו, אין לך כל הזמן. זה יותר מדי. קריאות: - - - יורם מרציאנו (העבודה-מימד): משפט. היו"ר אמנון כהן: משפט אחרון. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אפילו פורום שרי החוץ שהתכנס בשבת במצרים לא יצא בהחלטה, משום שחלק משרי החוץ הערבים תמכו בעמדת ישראל. השיח' נסראללה מתפלל שה"קטיושות" שלו יגרמו לקרע בין היהודים לערבים החיים יחדיו במדינת ישראל. אל תניחו לזה לקרות; זה בידיים שלכם. אני מבקש מכם לדחות את הצעת האי-אמון. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, אדוני. בפעם הבאה - קצת יותר קצר. הנאומים, אני מתכוון. יישר כוח. בבקשה, מסיעת ש"ס, חבר הכנסת יעקב מרגי, שהוא גם יושב-ראש הסיעה. בבקשה, אדוני. יעקב מרגי (ש"ס): תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רק במדינת ישראל ורק בתפארת הדמוקרטית של האזור יכול להיות מחזה מביש כמו זה שאנחנו נמצאים בו היום. צה"ל במלחמה, מלחמה עיקשת עם מרצחים שפלים, ופה חברי הכנסת מגישים הצעת אי-אמון בממשלת ישראל. על מה? על מה אותם חברי הכנסת מגישים הצעת אי-אמון, על כך שאנחנו נלחמים על קיומנו? - - מוחמד ברכה (חד"ש): על זה שאין לנו - - - יעקב מרגי (ש"ס): - - על ריבונותנו? על ריבונותה של מדינת ישראל? על הגבול הבין-לאומי המוסכם? מה אומרים חברי הכנסת האלה? איזו אמירה יש להם, לאותם חברי הכנסת? ואסל טאהא (בל"ד): למי מוסכם? על מי מוסכם? יעקב מרגי (ש"ס): חברי הכנסת האלה עוד מעזים להטיף לנו מוסר. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת טאהא, אתה דובר אחר כך, תגיד אז את מה שיש לך להגיד. יעקב מרגי (ש"ס): חברי הכנסת האלה עוד מעזים להטיף לנו מוסר. על מה? למה אתם לא מאפשרים לנסראללה להמשיך לטבוח בכם? למה אתם לא מאפשרים לנסראללה להמשיך לחטוף לכם את החיילים? למה? זה מה שאתם אומרים לנו בהצעת האי-אמון. מה אתם רוצים? להמשיך להכות בנו, להמשיך לחטוף את בנינו? ואני אומר לכם, חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש: אם היה לחברי הכנסת האלה מה להלין עליו – הייתם צריכים לעמוד פה, על הדוכן הזה, ולהגיד: למה הנחתם למיליציות של נסראללה, של הטרוריסטים הכי שפלים, להיות על הגבול? למה נתתם להן להתפתח? למה נתתם להן להכניס אמצעי לחימה מאירן, מסוריה? על זה הייתם צריכים להלין פה. בושה תכסה את פניכם, אני אומר לכם. איך אתם בכלל מעזים להזדהות עם ארגון כזה שפל של מרצחים או להגן עליו? לא ראיתי את חברי הכנסת - - - מוחמד ברכה (חד"ש): כתבת את הדברים לפני ששמעת אותנו? יעקב מרגי (ש"ס): רגע, אני אגיד לך. מוחמד ברכה (חד"ש): לא, כי - - - יעקב מרגי (ש"ס): אני אגיד לך, אני אענה לך. לא ראיתי איך כואב לכם ואיך כאב לכם על היעלמותם של מאות ואלפי אזרחים לבנונים בידי המשטר הסורי של בשאר אסד. מאיפה הצביעות? מאיפה המוסר הכפול? עד היום יש מאות משפחות שבניהן נעלמו, נחטפו, בנותיהן נאנסו על-ידי המשטר הסורי. איפה הייתם? להגיש אי-אמון! רבותי, תתפארו בחיל האוויר הישראלי שכתש את הרבעים האלה עם מינימום של נפגעים. מינימום. בצבא אחר הייתם סופרים חמש ספרות. רבותי, אני אומר לכם, אני זועק בדם לבי: איך הכנסת מאפשרת זאת? איך הכנסת מאפשרת זאת בימים כאלה, כשחיילי צה"ל מקיזים דם כדי להגן – על מה? על אזרחים חפים מפשע שיושבים בחיפה ובכפרים הערביים. נופלים עליהם "קסאמים" ו"קטיושות" וכל ה"סאגרים" וכל הטילים המשונים והמרעין בישין שאתם מייצרים שם. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין מלך בלא עם. אני רוצה להעלות על נס את עמידתו האיתנה של העורף, את אצילות הנפש של הציבור, את החוזק, החוסן של החברה הישראלית; לחזק את ראש הממשלה מר אהוד אולמרט על המבצע ועל עמידתו האיתנה להמשיך ולא להיכנע. ואני אומר לו: הכנסת מגבה אותך, ועם זה תמשיך. יש לנו כל הזמן. התחלת? הבלגן חוגג? תכסח להם את הצורה - - היו"ר אמנון כהן: תסיים, אדוני. יעקב מרגי (ש"ס): - - תגמור, שלא יעזו להרים לא טיל אחד – אני מיד מסיים – אפילו אקדח נגד חיילי צה"ל או אזרח ישראל. משה גפני (יהדות התורה): חבר הכנסת מרגי, הכול עם סייעתא דשמיא. יעקב מרגי (ש"ס): מייד, מייד. אני רוצה לחזק את חיילי צה"ל, אני רוצה לחזק ולנחם את משפחות ההרוגים ולחזק עוד יותר את משפחות החטופים; ולפצועים אני מאחל רפואה שלמה. היו"ר אמנון כהן: תודה. יעקב מרגי (ש"ס): ויותר מכול: רבותי, חברי חברי הכנסת, בימים אלה אין בית-כנסת, אין שיעור בתלמודי-תורה, של תינוקות של בית רבן, שלא אומרים בו תהילים, וסליחות, ולא מתפללים לשלומם של חיילי צה"ל ולשלומו של עם ישראל. חזקו ואמצו – אני מציע להדוף את האי-אמון הזה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. נציגת ישראל ביתנו, חברת הכנסת אסתרינה טרטמן. משה גפני (יהדות התורה): לא יקרה כלום אם גם ראש הממשלה יגיד שצריך סייעתא דשמיא. יעקב מרגי (ש"ס): הוא אומר. הוא אומר. משה גפני (יהדות התורה): לא, הוא לא אומר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): וגם לא נורא אם הוא יגיד תהילים. משה גפני (יהדות התורה): וגם לא נורא אם הוא יגיד תהילים. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, גברתי. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדינת ישראל נתונה במלחמה. אנחנו במצב חירום. יש לנו משולש רגיש – שלושת הקודקודים של המשולש רגישים. בקצה אחד של המשולש עומד אויב, ה"חיזבאללה", שיש לנו משימה פשוט לבתק אותו עד דק ולחסל אותו. המשימה הזאת היא בידיים צבאיות – אני מחזקת את ידי צה"ל, חיילי צה"ל ומקבלי ההחלטות בו, שיעשו את העבודה הנכונה, בצורה אינטנסיבית ומהר, ויחזירו את החיילים שלנו הביתה בריאים ושלמים. הקודקוד השני של המשולש שבידינו הוא מוטת ההסברה מול העולם. נכון שה-G8 תמך, אבל זה לא לאורך זמן. אנחנו יושבים פה על שעון חול – על זמן שאול. הניסיון מלמד אותנו שהדברים האלה הם מאוד נזילים, ואנחנו מחויבים להסברה אינטנסיבית ונכונה. אני יודעת שיש מי שאמון על העבודה הזאת. אני יכולה במצב הזה רק לברך אותו שאלוהים ממעל ייתן לו את התבונה ואת הפיקחון לעשות את הדברים האלה בדרך הטובה והנכונה, לטובת עם ישראל. הקודקוד השלישי של המשולש הזה הוא האזרחים, אזרחי המדינה. זה המקום לשלוח את ברכת ישראל ביתנו, ברכת הבית הזה, להחלמה מהירה לכל הפצועים; לבנו עם המשפחות שנפגעו ובניהן חללים, ואנחנו שולחים ברכה ואיחולים שהשבויים – החטופים – יחזרו הביתה בריאים ושלמים, ולא עוד צער באף בית בישראל. אזרחי ישראל הם הגיבורים; אזרחי ישראל למודי הסבל, הירי. בשבת האחרונה אנחנו, סיעת ישראל ביתנו בילתה את השישי-שבת בצפון, בסיורים בצפון, במקלטים. חווינו את ה"קטיושות", את הרקטות שנפלו מימין ומשמאל, עם ההתרעות – זאת חוויה קשה. חיכינו לרגע שתצא השבת – אני לפחות – כדי לחזור הביתה. אני מחבקת את האזרחים שלנו שיושבים במקומות האלה. קשה מאוד לשאת את המצב הזה בכלל ולאורך זמן בפרט. האזרחים האלה משלמים מחיר ביטחוני, משלמים מחיר חיים. התקופה קשה. אבל יש עוד מחיר שהאזרחים האלה נדרשים לשלם, מחיר כלכלי. קראתי אתמול לשר האוצר, פניתי אליו בכתב, ביקשתי שיעשה מעשה כדי להביא לידי ביטוי את הסיוע שאנחנו מחויבים לתת לאוכלוסייה הזאת בהיותנו מובילי הממשלה והמדינה. קראתי לשר האוצר אתמול לטפל בנושא האשראי, אבל יש לנו בעיה כואבת – הממשלה לא הכריזה בשום דרך על אופציה – אמירה שתקנה לאזרחים האלה את הזכות להיות מוגנים. היו"ר אמנון כהן: את צריכה לסיים, גברתי. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אני קוראת לממשלה למצוא את הדרך לפצות את האוכלוסייה הזאת מבחינה כלכלית. יש ריסוק גדול מאוד של נושא התיירות, בתי-המלון היו בתפוסה של 100% לפני כן, ובמכה אחת ירדו לתפוסה של אפס. פירושו של דבר העדר הכנסות, פיטורים, אין משכורות, אין הגנה על מי שלא מקבל משכורת, והתוצאה – ביום שבו ייפתחו הבנקים גם לא תהיה להם שום יכולת להזרים כספים בזמן שהצ'קים יגיעו לפירעון, והקריסה מובנת מאליה. היו"ר אמנון כהן: אני מבקש לסיים. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אני קוראת לשר האוצר ולממשלת ישראל למצוא את הפתרון, לפצות ולתת מענה כלכלי לאזרחי ישראל שנתונים במצוקה. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אני יודע ששר האוצר היה היום בסיור באזור הצפון. אני מקווה שהוא קיבל גם פנייה מכם, אבל היום הוא סייר בצפון ביוזמתו. זה הדיווח שקיבלנו. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אני אברך על כל עשייה שיעשה למען תושבי הצפון. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, האיחוד הלאומי - מפד"ל. יעלה ויבוא הנציג, חבר הכנסת צבי הנדל. בבקשה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מכובדי היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, ראשית, בשם כולנו, רפואה שלמה לכל הפצועים – אזרחים וחיילים, החלמה מהירה. תנחומים לכל המשפחות שאיבדו את יקיריהן – גם אזרחים, גם חיילים, וכולנו נושאים תפילה שאלה שנחטפו, שלושת החיילים, יוחזרו בשלום הביתה. התבוננתי בסדר-היום ושמתי לב לכך שעם כל הציניות של הבית הזה ושל הפוליטיקה הישראלית, לחוצפה יש גבולות. שמתי לב לכך שגם רע"ם, תע"ל וחד"ש לא הזכירו את האי-אמון שלהן בנוגע ללבנון אלא בנוגע לחבל-עזה בלבד. יש לי מה לומר בנוגע לכך, אבל לא בנוגע ללבנון. היחידים שצירפו גם את המאבק בלבנון הם בל"ד, ג'מאל זחאלקה. כלומר, גם האי-אמון, שכולכם כעסתם כל כך – לא רק מדינות ערב מבינות שיש לנו בעיה עם ה"חיזבאללה", אלא גם מי שיושבים בכנסת, שהרגישות שלהם בדרך כלל לא מהמפותחות ביותר בנושא הזה; בעניין הזה בכל זאת לא שמו את זה בהצעת האי-אמון, והופתעתי לטובה. אני אומר לבית ולממשלה שחבל-עזה נמצא היום במצב שבו היינו לפני כחמש שנים בלבנון. היתה שם בריחה חד-צדדית. לפני קצת פחות משנה היתה בריחה חד-צדדית מחבל-עזה. דיברנו אז הרבה על לבנון – אוי לכם אם אחרי שיצאנו וקבענו את הגבול לפי מה שהאו"ם קבע, תנסו להרים עלינו יד. והם הרימו עלינו יד פעם, פעמיים ושלוש פעמים, והבלגנו. כל הזמן הזה נבנתה מה שאנחנו רואים היום – מדינת טרור מסיבית, עם כלים משוכללים, מתחת לאף שלנו. ידענו, אבל חשבנו שאם נהיה נחמדים ונחייך אליהם, הם לא יפעילו את זה נגדנו. זו היתה שאלה של זמן. היום כולם חכמים. אבל אם איזה שלטון היה מעז להיכנס סתם כך כדי לחסל את האיום, הרי היו כותשים אותו כל השמאל וכל התקשורת. אז אחרי שש שנים קרה מה שקרה – בחוצפתם חצו את הגבול, רצחו לנו חיילים וחטפו חיילים. קרה מה שקרה, והתחילו להפגיז, וברוך השם התחלנו לעשות שם משהו. אני קורא לממשלת ישראל ולבית הזה לדעת שבאותה סיטואציה, והרבה יותר גרועה ממנה, אנחנו נמצאים היום בחבל-עזה. שם זה לא כמו שה"חיזבאללה" הצטרף לממשלה; שם ה"חמאס" עלה לשלטון, הוא הממשלה. שלא יקרה מצב שבעוד שש שנים נגיד: אוי, למה לא טיפלנו. יש לנו עכשיו חלון הזדמנויות. עכשיו – כי בעשרת החודשים האחרונים הם כבר התחמשו בנשק רב, השתכללו בהיקף מדהים, וה"חמאס" עלה לשלטון. אם לא נכה אותם עכשיו שוק על ירך, עד היסוד, ונמחק את ה"חמאס", נבוא לצערי הגדול בעוד שש שנים ונבכה שהעלמנו עין. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. בבקשה, סיעת גיל – חבר הכנסת משה שרוני. משה שרוני (גיל): אדוני סגן יושבת-ראש הכנסת, חברי הכנסת, כשבאים היום לכנסת, עומדים דום על הגיבורים שנפלו ועל האנשים שנרצחו על-ידי פושעים מתועבים, חלאות המין האנושי, שאין בעולם כמותם. אני מסתכל על החברים כאן בגבעת הצעקנים – בל"ד הוציאה כרוז, שימו לב: הפגנה נגד פושעי מלחמת ישראל. בושה וחרפה שבכנסת ישראל יש אנשים כאלה. אתם פושעים, ולא מדינת ישראל ולא צבא-הגנה לישראל. תשתוק. שב. תסתום את הפה שלך. ואסל טאהא (בל"ד): פושע מי שמבצע - - - היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת טאהא, ההערה נשמעה. משה שרוני (גיל): אוסקוט. סתום את הפה. אוסקוט. ואסל טאהא (בל"ד): תשתוק אתה. תסתום אתה את הפה שלך. אתה חי בשנות ה-50. סתום את הפה. משה שרוני (גיל): כוחות ה"חיזבאללה" פגעו - - - זה שלכם. ואסל טאהא (בל"ד): זה שלנו, ואנחנו עומדים עליו. משה שרוני (גיל): "חיזבאללה" ינצח בעולם השני את עם ישראל. ואסל טאהא (בל"ד): אתה חי לפני 50 שנה. משה שרוני (גיל): ועכשיו לעניין. היו"ר אמנון כהן: רק לעניין, אדוני. משה שרוני (גיל): ממשלת לבנון, למי היא יכולה לבוא בטענות אם היא נתנה רשות לנחש ארסי עם נחשים קטנים להרוס את מדינת לבנון? שתבוא בטענות לעצמה, ולא למישהו אחר. אתם מדברים? שש שנים הנחשים האלה, הפושעים האלה, חלאות המין האנושי האלה, התחמשו וחשבו שינצחו את מדינת ישראל. בחיים לא זה יהיה להם. בחיים. אם ממשלת לבנון לא תתעשת ולא יוציאו את כל הנבלות האלה מתחומה, היא צריכה לשאת בתוצאה. כל הכבוד לצה"ל וכל הכבוד לתושבי ישראל, שמחזיקים מעמד ויחזיקו מעמד. נוכיח לכם מי אתם בכלל. זהו – רואים אתכם. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה, בבקשה. לאחר מכן - מרצ. עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): איזה ליצן. רונית תירוש (קדימה): זה היה קונטרה למה שטאהא - - - היו"ר אמנון כהן: אנחנו משתתפים בצערך, אדוני, במות אמך. תראו רק ימים טובים ולא תדעו עוד צער. בבקשה, אדוני. מאיר פרוש (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בימים האלה, כאשר מתנהלת מלחמה בצפון ובדרום, ראוי בראש ובראשונה שנחזק את העורף הישראלי, שמתנהג באופן רגוע ובאורח מופתי. צריך גם לומר לאזרחים הטובים שלנו על כך שאין תחושה של בהלה, אין חלילה גילויי חולשה ומורך. להיפך – מרבית התושבים ביישובים שנפגעו מהרקטות, מה"קסאמים" ומה"קטיושות" אומרים שהם מוכנים לסבול עכשיו במטרה להפחית את האיום על המדינה בעתיד. חוסן העם הוא ההישג המרשים ביותר של המלחמה הזאת. כוח העמידה נובע מן האמונה ומן ההכרה בכך שאנחנו נלחמים הפעם על הזכות שלנו לחיות בארץ הזאת, שניתנה לנו על-ידי בורא העולם. בעצם, זו הארץ היחידה בגלובוס שיש לעם היהודי. ראוי לומר גם מלה טובה לראש הממשלה. הודענו בראשית המערכה שאנו מגבים את הממשלה במערכה הכפולה הזאת – גם בצפון וגם בדרום. ראוי לברך את ראש הממשלה, שתיקן הפעם את השגיאות הקשות והכבדות של שני ראשי הממשלה הקודמים – אהוד ברק ואריאל שרון – ובמידה מסוימת גם שלו, כמי שהיה ממלא-מקום ראש הממשלה, שגיאות שהמיטו עלינו את אסון מערך הרקטות של ה"חיזבאללה" בלבנון. הבריחה המבוהלת והבלתי-מסודרת שלנו מלבנון לוותה בתרועות צהלה ובשאגות שמחה וששון, עד שכל ניסיון לדון בהצטיידות באלפי הרקטות שזרמו מאירן ומסוריה הוגדרה אנטי-שלום, גישה ימנית והשקפה לאומנית. וכך, שני ראשי הממשלה הקודמים לא רק העלימו עין מהאספקה השוטפת שבנתה במשך שש שנים מערך רקטות מסוכן, אלא הם אפילו זלזלו בצורך ליישם את החלטת מועצת הביטחון בדבר פריסת צבא לבנון עד הגבול הישראלי. אדוני היושב-ראש, זה לא מקרה, כמובן, שראש הממשלה הקודם היה גם אדריכל תוכנית האסון, הקרויה תוכנית ההתנתקות. היום אנחנו רואים איזה כישלון ופורענות המיטו עלינו הנסיגה והעקירה המכונות תוכנית ההתנתקות. זה גם לא מקרה שתוכנית זו זכתה לתמיכתם של אהוד ברק ואהוד אולמרט, כאשר האחרון מוסיף חטא על העוון ומציב בפנינו תוכנית נוספת, הנקראת בפיו תוכנית ההתכנסות, ואשר אני קורא לה תוכנית ההסתבכות. לכן אני אומר היום בכל זאת מלה טובה לראש הממשלה אולמרט, שמגלה במערכה הזאת שאנו נתונים בה בצפון ובדרום – הוא מגלה בינתיים נחישות, ואולי יש בכך סימן להתפכחות, לחידוש הראייה המדינית הנכונה. אדוני היושב-ראש, כולנו צריכים להתפלל לאבינו שבשמים, שיעזור ויגן ויושיע לכל עמו בית ישראל, לבל ייפגע איש ולבל ייגרם צער ונזק. שיהיו מעשינו מלווים בסייעתא דשמיא, ומלחמה זו, שאנו נתונים בה, תסתיים בהצלחה ובניצחון. אך חשוב לנו לא פחות לבקש שהקדוש-ברוך-הוא ינחה את הממשלה הזאת בעצה טובה, וראש הממשלה ימשיך אכן הפעם בדרך הנחישות, ולא חלילה יחזור שוב אל דרכי הביזיונות והכישלונות מן העבר. נחישות משמע, אדוני היושב-ראש, פירוק מוחלט של ה"חיזבאללה" מנשקו וחיסול כוחו הצבאי. יש לנו לכך תמיכה בין-לאומית, ויש לנו אפילו תמיכה פסיבית של מצרים - - היו"ר אמנון כהן: נא לסיים, אדוני. מאיר פרוש (יהדות התורה): - - סוריה וירדן – אני כבר מסיים - ובד ובבד להפסיק אחת ולתמיד את ירי ה"קסאמים" מעזה. צריך גם לעמוד על ביצוע החלטת האו"ם 1559, לא רק על פירוק ה"חיזבאללה", אלא גם על פריסת כוחות צבא לבנון בדרום. ולכן, יש גם לתבוע שאחרי שלבנון תנוקה מהרקטות ומה"חיזבאללה" ישראל תהיה חופשית לפעול במדינה זו למניעת בניית כוח טרוריסטי דומה בעתיד. ואחרון, שהוא ראשון – שחרור החטופים. עמיתי חברי הכנסת, הבה נזכור, מלבנון ברחנו עד לגבולות 1967; מעזה נסוגונו עד גבולות 1967; ויתרנו על הכול, אך הם רוצים שלא נהיה כאן בארץ הזאת. ומה שאומר ההיטלר מאירן חושבים אויבינו בלבנון, בעזה וביהודה ושומרון, אבל אנחנו, בעזרת השם, יכול נוכל להם. השלום יושג בסייעתא דשמיא רק בהסכמים הדדיים, ולא בפעולות חד-צדדיות. זהו הלקח שעלינו ללמוד. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, אדוני. נציג סיעת מרצ, חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חשבנו שלממשלת ישראל יש מלוא הזכות להגיב בפעולה צבאית לאחר מה שקרה לפני חמישה ימים בגבול הלבנון. כאשר מדינת ישראל נסוגה לקו בין-לאומי, שהעולם כולו והאו"ם קיבלו אותו כגבול בינינו לבין לבנון, הפעולה המתגרה החוזרת ונשנית של ה"חיזבאללה", החטיפה, הפגזת יישובים בצפון, הצדיקו פעולה צבאית. באמירה הזאת אין משום קבלה של כל מהלך שנעשה או ייעשה בימים הקרובים. אבל במחלוקת מאוד גדולה עם הסיעות שהגישו את הצעות האי-אמון בממשלה, אנחנו אומרים: היתה הצדקה לפעולה צבאית. מי שכמוני נלחם כל השנים על נסיגה מהשטחים הכבושים, על נסיגה ממקומות שכבשנו, לא יכול לומר שכאשר מופרת הריבונות הישראלית במקומות הללו, אין לישראל מה לעשות; חובה היה על הממשלה לפעול. האם אנחנו לא מתקרבים, אדוני היושב-ראש, לנקודה – וחלקים בבית הזה ביטאו אותה במהלך דבריהם כאן, דווקא נציג הממשלה ביטא אותה באופן פחות ברור – שיש חלקים בבית הזה שמאוד מחבקים את העימות ההולך ומתעצם? אדוני היושב-ראש, הולכת ונוצרת מציאות – והיא כבר נוצרת – שמחייבת את מדינת ישראל ואת ממשלת ישראל לפעול למען מימוש הפסקת אש בגבול לבנון, ולטעמי, גם ברצועת-עזה. מתנהלים מהלכים בין-לאומיים. היתה אמירה של ראש ממשלת לבנון. לא יכול להיגמר הנושא הזה באמירה: אנחנו כרגע מכים; אנחנו מכים, אבל אנחנו גם רוצים לדבר עם אותם כוחות, וקיימת קואליציה מאוד רחבה שמורכבת מחלק ממדינות ערב, שמורכבת מחלקים בתוך הרשות הפלסטינית שרוצים לכלוא את השד הזה לפני שהוא מדליק את המזרח התיכון כולו. ממשלת ישראל, חובה עליה עכשיו לא רק להתבשם מהאהדה הציבורית שניתנת לפעולה כפי שנעשית, אלא לעשות עכשיו ומייד מהלכים שיביאו להפסקת הקטל ההדדי הזה, שהוא חמור מאין כמוהו. אני יודע שיש כאלה שאומרים: עזבו, הזמן כולו שלנו. אני לא אומר את זה רק בהקשרים הבין-לאומיים. אני אומר גם בהקשרים הישראליים הפנימיים, וגם בהקשרים הלבנוניים - - היו"ר אמנון כהן: נא לסיים, אדוני. חיים אורון (מרצ): אני מסיים. - - וגם בהקשרים הפלסטיניים. יכול שמהמשבר העמוק הזה ניתן יהיה להגיע להסדר של הפסקת אש, של חילופי שבויים, של הסטה והרחקת ה"חיזבאללה" מגבול הצפון למרחק שלא יוכל יותר להוות איום – לא כלפי יישובי הצפון ולא כלפי חיילי צה"ל – ויצירת מצב בדרום-לבנון שבו ממשלת לבנון, יכול להיות שיחד עם כוחות בין-לאומיים נוספים – תממש את הריבונות, שאין מחלוקת לגביה. והמשמעות שלה, שרק היא נמצאת שם, שאף אחד לא יכול להפעיל נשק שם, ואף אחד לא יכול לסכן לא את יישובי הצפון ולא בעצם את התכלית שאותה רוצה לסכן ה"חיזבאללה" – לסכן כל אפשרות של התקרבות לאיזה פתרון במזרח התיכון. היו"ר אמנון כהן: איך אתם מצביעים, אדוני? חיים אורון (מרצ): אנחנו נימנע בהצבעה על האי-אמון. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. נציג רע"ם-תע"ל, חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה - יושב-ראש סיעה. בבקשה, אדוני. יושב-ראש סיעה, הדגשתי. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עלו על הדוכן הזה חברי כנסת שבאו ואמרו: אנו מביעים אי-אמון, כאילו הצעת אי-אמון במדינת ישראל, בממשלת ישראל. אנחנו, בהצעתנו, מביעים אי-אמון במלחמה. אנחנו מביעים אי-אמון בכל ניסיון לפתור סכסוכים באזור הזה על-ידי הפגזת אזרחים או על-ידי שימוש בכוח, כשיטה, כתפיסת עולם. אנחנו באים ואומרים שממשלת ישראל, ב-1982, תחת הססמה "להביא שלום לגליל", הביאה רק מלחמה לגליל, והדבר היחיד שהביאה ב-1982 – היא המציאה את "חיזבאללה". ואני אומר לכם – ותרשמו מה שאני אומר: ב-1982 אתם ייסדתם את "חיזבאללה"; ב-2006 אתם מביאים את "חיזבאללה" לשלטון בלבנון. אתם מחסלים את הממשלה של פואד סניורה; אתם דוחפים את לבנון לחיק אירן וסוריה. ואם אתם חושבים שההרגשה הזאת והתחושה הזאת והחגיגה הזאת, זה דבר שאנחנו צריכים, ואנחנו באים ומקלקלים, כי פשוט מאוד אנחנו באים ואומרים לכם את האמת. הגיע הזמן – לא פשע לטעות פעם אחת, אבל הפשע הוא לחזור על אותה טעות פעם שנייה. מה אפשר לעשות יותר ממה שנעשה אז לפני 20 שנה? הגעתם עד ביירות. ומה יצא מזה? הרי לבנון תישאר לבנון, והגבול הלבנוני יישאר הגבול, ותמיד יהיו לבנונים בגבול הצפוני. את הסכסוך הזה ניתן לפתור אך ורק בדרך אחת, דרך משא-ומתן - - - רוחמה אברהם (קדימה): כן, אבל זה לא חייב - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני שמעתי את הססמה הזאת. אנחנו רוצים ליישם את החלטת מועצת הביטחון 1559, ואני באמת מופתע. מדינת ישראל רוצה ליישם את החלטות מועצת הביטחון, אז למה רק 1559? למה 242 לא? למה 338 לא? אז אולי תעלו לכאן ותגידו: רבותי, סוף-סוף אנחנו מאמצים את החלטות מועצת הביטחון. ואני ראיתי – מה ההבדל בין ססמאות ארגוני הטרור למדינות? התפיסה השלטת היא שארגון טרור נלחם באזרחים. אז אנחנו נבדוק מה התרחש בתקופה האחרונה. גם "חיזבאללה", במשך שש השנים האחרונות - הוא ירה "קטיושות" על עכו? על חיפה? הוא לא ירה "קטיושות", אף שיש לו היכולת. נכון או לא? הוא לא ירה. רוחמה אברהם (קדימה): הוא ירה "קטיושות" על קריית-שמונה - - - השר יעקב אדרי: - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): מי התחיל? קריאות: - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): הוא לא ירה. זאת עובדה. זאת עובדה. צריך להודות בזה, הוא לא ירה, וזאת עובדה. מקומם כשאומרים כי שש שנים לא היה ירי "קטיושות" על אוכלוסייה אזרחית. זאת עובדה. רוחמה אברהם (קדימה): אבל על קריית-שמונה לא היה ירי "קטיושות"? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אחרי הנסיגה הישראלית מדרום-לבנון, לא היה ירי "קטיושות" - - - רוחמה אברהם (קדימה): על קריית-שמונה לא היה ירי "קטיושות"? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): לא היה ירי "קטיושות". רוחמה אברהם (קדימה): - - - זה בסדר? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): מה שהיה בימים האחרונים – לצערי מי שהחל ויזם זה גם מדינת ישראל, שהחלה לפגוע באזרחים, וגם "חיזבאללה", שהחל לפגוע באזרחים. רוחמה אברהם (קדימה): - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): לכן, אנחנו מגנים גם את ירי ה"קטיושות" וגם את הירי על אזרחים. אני שולח מכאן את תנחומי גם למשפחות האזרחים הישראלים ההרוגים וגם למשפחות ההרוגים הלבנונים. אני קורא לממשלת ישראל ולממשלת לבנון להכריז על הפסקת אש מיידית, כדי להוציא את האזרחים ממעגל המלחמות. לא יכול להיות שנכריז מלחמה נגד אוכלוסייה אזרחית. בסופו של דבר אין פתרון אלא לשבת סביב שולחן המשא-ומתן. אנחנו קוראים לממשלת ישראל לנצל את ההזדמנות, להיענות לקריאה של ראש ממשלת לבנון פואד סניורה ולנהל משא-ומתן. רק משא-ומתן יביא להשכנת שלום באזור. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, אדוני. נציג סיעת חד"ש, חבר הכנסת דב חנין - בבקשה, אדוני. אחרון הדוברים, מסיעת בל"ד – חבר הכנסת ואסל טאהא. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אלה אכן ימים אפלים. לבי עם תושבי הצפון, יהודים וערבים, עם משפחות האזרחים והחיילים שנהרגו. אלה ימים של כאב ושל דאגה עמוקה. ובדיוק הכאב והדאגה האלה הם שמביאים אותי לעמוד כאן ולומר לכם את הדברים. דווקא ברעום התותחים צריך להישמע גם קול ההיגיון. אש לא מכבים באש, ומעגל של דם אינו פתרון, הוא הבעיה. כשהורסים בית על תושביו בחיפה, בעזה ובביירות, רק מעמיקים את השנאה. מתוך החורבן צומחת רק קיצוניות. בביירות נהרס רובע שלם, בעזה מאות אלפים מנותקים מחשמל. איזו מטרה זה משרת? זה מוביל לשחרור החיילים? זה מפסיק ירי של "קסאמים" או של "קטיושות"? לאן מוליכים את העם הזה? כולם יודעים כיצד מתחילים במלחמה, אבל אף אחד לא יודע כיצד זה יסתיים. מלחמה עם סוריה? מלחמה כוללת? מה זה יתרום? למי זה יתרום? גנדי אמר: עם עין תחת עין נהיה כולנו עיוורים. את הדברים האלה חזרנו ואמרנו מעל הדוכן הזה, אבל לא היה שום רצון להקשיב, שום רצון לשמוע, לא היתה שום נכונות לעצור ולחשוב. הממשלה הזאת קבעה לעצמה עיקרון: אין פרטנר, והיא לא תיתן למציאות לבלבל אותה. לכן היא נמנעה מלקיים משא-ומתן מדיני עם אבו-מאזן, הנשיא הפלסטיני, מנהיג שמציע דרך של אי-אלימות ושלום. אפילו לפני חודש, בפטרה, סירב אולמרט להתחיל במשא-ומתן ענייני, ואפילו לא קבע תאריך. כבר אמרתי מעל הדוכן הזה שאין לנו הפריווילגיה הזאת; אבל לממשלה יש עיקרון: אין פרטנר. לכן התעלמו ממסמך האסירים - הסכמה היסטורית בין הארגונים הפלסטיניים על מדינה פלסטינית בגבולות 1967, לכן נמנעים ממשא-ומתן לשלום עם סוריה. במקום לדבר, הממשלה הזאת מציעה שילוב של חד-צדדיות וכוח. זאת הדרך לאסון. אנחנו מציעים דרך הפוכה: במקום התלהמות – הרגעה; במקום אסקלציה צבאית – הידברות מדינית; במקום העמקת הכיבוש והרחבת הסיפוח הזוחל – פתרון פוליטי לסכסוך. נהיה כנים עם עצמנו, גם הדרך לשחרור החיילים עוברת דרך הידברות ושחרור אסירים, כפי שכבר נעשה בעבר, אבל שוב נשמעים השבוע מפי אישים בכירים מאוד הדברים המזעזעים שכבר התרעתי עליהם מעל הבמה הזאת: בשבוע שעבר הם דיברו על עניין שליט כהזדמנות לחיסול ה"חמאס". השבוע הם מדברים – כמה מחריד – על הזדמנות נוספת, הפעם הזדמנות לחסל את "חיזבאללה". רבותי חברי הכנסת, אסון הוא לא הזדמנות. ישראל כבר היתה בביצה הלבנונית – כמה דם עלה לנו ולשכנים שלנו עד שנחלצנו משם. אתם יודעים, מאוד קל להיכנס לבוץ, אבל ככל ששוקעים בו יותר, קשה יותר לצאת ממנו. לפני 24 שנים, ביוני 1982, היו שלושת חברי סיעת חד"ש היחידים בכנסת שהצביעו אי-אמון בממשלת המלחמה. השר לקליטת העלייה זאב בוים: גם עכשיו תהיו יחידים. דב חנין (חד"ש): מרצ לא העזו להצטרף אלינו. מרדכי וירשובסקי ושולמית אלוני ביקרו מאז את הצבעתם. אני קורא לחברי מרצ וליוני העבודה לא לחזור על השגיאה הזאת. בימים האפלים האלה גם אתם חייבים לומר את האמירה הפוליטית-המוסרית היחידה האפשרית: לא למלחמת לבנון השנייה, לא לממשלת המלחמה. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. חברי הכנסת, אנחנו עוברים עוד מעט להצבעה. אני מבקשת את תשומת לבכם. ראיתי את חבר הכנסת ואסל טאהא עולה עכשיו לבמה, והוא ידבר שלוש דקות. לאחר מכן ישיב השר, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, אדוני; יש לך שלוש דקות. ואסל טאהא (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ישראל כבשה את לבנון ב-1982, והכיבוש נמשך כמעט 18 שנים. בסופו של דבר נסוגו בלי הסכם, בלי משא-ומתן, לא עם ממשלת לבנון ולא עם כל גורם אחר. הבוקר שמעתי פרשנים שדיברו והצביעו על הטעויות שממשלת ישראל עשתה בתקופה ההיא. הם הדגישו שזאת היתה טעות שממשלת ישראל החליטה לסגת באופן חד-צדדי. היא היתה צריכה לשאת ולתת עם ממשלת לבנון, עם הגורמים הקובעים בלבנון, כדי לקבוע אפילו את "הקו הכחול" – שהוא לא בהסכמה, שעד היום אינו בהסכמה; עד היום הגבול אינו בהסכמה. השר יעקב אדרי: זה לפי החלטת האו"ם - - - ואסל טאהא (בל"ד): אתה מכבד את החלטת האו"ם באופן חד-צדדי, אבל אתה לא מכבד את החלטה 242. השר יעקב אדרי: דיברת על לבנון. ואסל טאהא (בל"ד): גם על החלטות בלבנון. לכן, גברתי היושבת-ראש, להיכנס למלחמה זה קל. החוכמה היא לא להיכנס למלחמה. החוכמה היא לפתור את הבעיות במשא-ומתן. השיח' חסן נסראללה אמר בנאומו בצורה מפורשת – ואני יודע לפי הסקרים שרוב הישראלים מאמינים לו - - - יעקב מרגי (ש"ס): הוא רוצח שפל. ואסל טאהא (בל"ד): רוב הישראלים מאמינים לו. יעקב מרגי (ש"ס): רוצח שפל. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): - - - לא מאמינים לו. ואסל טאהא (בל"ד): מטרתו היתה לשחרר את סמיר קונטאר ואת נסים נאסר. קריאות: - - - ואסל טאהא (בל"ד): זה היה אפשרי. יובל שטייניץ (הליכוד): אתה לא מבין מה שאתה אומר. סמיר קונטאר הרוצח. ואסל טאהא (בל"ד): אלה שניהלו משא-ומתן אתו קודם - - השר יעקב אדרי: אמרת את זה גם - - - ואסל טאהא (בל"ד): - - וסירבו לשחרר את סמיר קונטאר ואת נסים נאסר, הם אחראים לכל מעגל הדמים הנוכחי. יובל שטייניץ (הליכוד): הוא רצח ילדים קטנים בפטיש. קריאות: - - - ואסל טאהא (בל"ד): הם אחראים לכל מעגל הדמים הנוכחי. יובל שטייניץ (הליכוד): - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת שטייניץ. יובל שטייניץ (הליכוד): הוא רצח ילדים קטנים בפטיש. קריאות: - - - יובל שטייניץ (הליכוד): אתה תומך ברצח וברוצחים. קריאות: - - - ואסל טאהא (בל"ד): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מה שקורה היום בלבנון הוא גם פשע מלחמה. קריאה: לך תהיה - - - עתניאל שנלר (קדימה): - - - קריאות: - - - ואסל טאהא (בל"ד): מה שקרה בלבנון, שישראל הרסה את כל הגשרים, סגרה את כל הכבישים ואומרת להם לצאת מהבתים - - קריאות: - - - ואסל טאהא (בל"ד): - - וכשיצאו מהבתים רצחו אותם, ילדים וטף. קריאות: - - - יובל שטייניץ (הליכוד): אתה פושע - - - עתניאל שנלר (קדימה): - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת שנלר, פעם ראשונה ופעם שנייה. קריאות: - - - ואסל טאהא (בל"ד): זה לא יועיל. קריאות: - - - ואסל טאהא (בל"ד): אתם צריכים לשמוע את הקול הזה - - - היו"ר דליה איציק: אדוני, זמנך עבר. תודה. ואסל טאהא (בל"ד): זה לא יועיל. היו"ר דליה איציק: זמנך עבר. קריאות: - - - ואסל טאהא (בל"ד): זה לא יועיל. היו"ר דליה איציק: אדוני, עברו שלוש הדקות שלך. ואסל טאהא (בל"ד): אני מסיים. קריאות: - - - היו"ר דליה איציק: אתה לא מסיים. סיימת. אדוני, סיימת. תודה רבה לך. קריאות: - - - ואסל טאהא (בל"ד): לא יעזרו הצעקות ולא שום דבר - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת ואסל טאהא - - - קריאות: - - - ואסל טאהא (בל"ד): רק השכל יעזור להפסקת אש - - קריאות: - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת ואסל טאהא, זאת הפעם האחרונה שאתה מדבר. ואסל טאהא (בל"ד): - - ומשא-ומתן, גם בעזה וגם בלבנון. דרך השלום היא הדרך. קריאות: - - - היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, גם בימים קשים אלה צריך לדעת לשמוע דברים קשים כאלה. סדרנים, נא לסגור דלתות, לא אמתין לאף חבר כנסת, גם לא לחבר הכנסת גבאי, שמפריע עכשיו לראש הממשלה. חברי הכנסת, שלוש הצבעות אי-אמון - אנו עוברים לשלב ההצבעה. לפנינו שלוש הצבעות נפרדות. תחילה אנו מצביעים על הצעת סיעת רע"ם-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל המדיניות שלה שגורמת למשבר הומניטרי בשטחים בכלל וברצועת-עזה בפרט. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת רע"ם-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 9 נגד – 65 נמנעים – 4 הצעת סיעת רע"ם-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר דליה איציק: חברי הכנסת, אני קובעת שהצעת האי-אמון מטעם סיעת רע"ם-תע"ל לא התקבלה. אנו עוברים להצבעה על הצעת סיעת חד"ש להביע אי-אמון בממשלה בשל המלחמה המתמשכת ברצועת-עזה והמשבר ההומניטרי הפוקד את רצועת-עזה. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת חד"ש להביע אי-אמון בממשלה – 9 נגד – 70 נמנעים – 4 הצעת סיעת חד"ש להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר דליה איציק: חברי הכנסת, אני קובעת שהצעת האי-אמון מטעם סיעת חד"ש לא התקבלה. אנו עוברים להצבעה שלישית ואחרונה – הצעת סיעת בל"ד להביע אי-אמון בממשלה בשל ההסלמה ברצועת-עזה. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעת בל"ד להביע אי-אמון בממשלה – 9 נגד – 70 נמנעים – 4 הצעת סיעת בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר דליה איציק: חברי הכנסת, אני קובעת שהצעת האי-אמון מטעם סיעת בל"ד לא התקבלה ונדחתה ב-70 קולות, בעד – 9, נמנעים – 4. שאילתות ותשובות היו"ר דליה איציק: הנושא הבא: שאילתות ותשובות לשרת החוץ. בבקשה, גברתי, הינך מוזמנת לבמה. בבקשה, גברתי השרה, את משיבה לחבר הכנסת אמנון כהן על שאילתא מס' 129 - בית-העלמין היהודי העתיק בז'יטומיר. 129. חילול בתי-עלמין יהודיים באירופה חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שרת החוץ ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): פורסם, כי לאחרונה חולל בית-העלמין היהודי העתיק בז'יטומיר שבאוקראינה, וכי מרכז רבני אירופה עוקב בדאגה אחר התגברות חילול בתי-עלמין בתקופה האחרונה. רצוני לשאול: 1. האם ידוע למשרדך על התגברות חילול בתי-עלמין לאחרונה? 2. היכן חוללו בתי-עלמין בגולה בשנתיים האחרונות? 3. מה עושה משרדך בכל הקשור לאנטישמיות בגולה? שרת החוץ ציפי לבני: בית-העלמין היהודי העתיק בז'יטומיר שבאוקראינה חולל אכן ב-31 במאי 2006 בידי פורעים, אשר שברו מצבות רבות וניסו להצית אוהל שהוקם מעל קברי צדיקים בבית-העלמין. 1. לשאלה, אם ידוע למשרד על התגברות חילול בתי-עלמין, אכן יש התגברות של תופעת חילול בתי-עלמין באירופה. במחצית הראשונה של שנת 2006 דווחו תריסר מקרים חמורים של חילול בתי-עלמין יהודיים. בשנה האחרונה עלה מספר מקרי חילול בתי-העלמין, כאמור, בהשוואה. נוסף על העלייה במספר האירועים, ניכרת גם החמרה באופיים: בעבר התבטא החילול בכתובות גרפיטי, לאחרונה התרבו תופעות של נזקים ועקירת מצבות. 2. היכן חוללו בתי-עלמין בשנתיים האחרונות - האירועים התרחשו ברוסיה, באוקראינה, בבריטניה, בצרפת, בהונגריה, בצ'כיה, בבלרוס ובמולדובה. אירועים נוספים התרחשו גם בקנדה, בארצות-הברית, בדרום-אפריקה, באוסטרליה ובאמריקה הלטינית. 3. מדינת ישראל, כמובן, רואה במאבק באנטישמיות אחת הסוגיות כבדות המשקל ובעלות העדיפות במגעים ברמה הבילטרלית והמולטילטרלית. העיסוק בכך נעשה גם בתחומי החינוך, החקיקה, האכיפה והתקשורת. בתחום הזה נעשו כמה מהלכים ייחודיים, כמו כינוס ועידות ברלין וקורדובה למאבק באנטישמיות, בחסות הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה. הוכלל פרק בנושא האנטישמיות במסגרת הסכם ה-ENP שנחתם עם האיחוד האירופי וקבלת ההחלטה על קביעת ה-27 בינואר כיום הבין-לאומי לזיכרון השואה על-ידי עצרת האו"ם. במקביל, הוקם כוח משימה. במקביל אנו פועלים עם הארגונים היהודיים והקהילות היהודיות ומעודדים אותם להגיש תלונות פורמליות למשטרות הרוולנטיות על מנת שתהיה אכיפה בכל מקום שבו קורה דבר כזה, ולא להסתפק רק בפעילות דיפלומטית של ממשלת ישראל בתחום. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה, גברתי השרה. אין לי שאלה נוספת, אני מסתפק בדברי השרה. השאילתא הבאה, מספרה 264, של חבר הכנסת דני יתום: התנגדות משרד החוץ לחקיקה בנושא פיקוח על ייצוא נשק. בבקשה. 264. התנגדות משרד החוץ לחקיקה בנושא פיקוח על ייצוא נשק חבר הכנסת דני יתום שאל את שרת החוץ ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): לאחרונה גיבש משרד הביטחון הצעת חוק שעניינה הידוק הפיקוח על ייצוא נשק והתאמתו לסטנדרטים בין-לאומיים. ההצעה הופצה לעיון משרדי הממשלה ומומחים משפטיים לקראת הבאתה לאישור ועדת השרים לחקיקה. פורסם ב"הארץ", כי למשרד החוץ ביקורת חריפה על הצעת החוק. רצוני לשאול: 1. האם הפרסום נכון? 2. אם כן – מה הן הסיבות שבעטיין למשרד החוץ ביקורת? 3. כיצד תותאם הצעת החוק לעמדותיו של משרד החוץ? שרת החוץ ציפי לבני: השאלה היתה, האם נכון הפרסום שלפיו יש חילוקי דעות בין משרד החוץ למשרד הביטחון בעניין הצעת החוק העוסקת בהידוק הפיקוח על ייצוא נשק והתאמתו לסטנדרטים בין-לאומיים. 1-3. בחודשים האחרונים פועלים משרד החוץ ומשרד הביטחון במשותף, בהתאם להנחיית ראש הממשלה מיוני 2005, לגיבוש הצעת חוק לפיקוח על הייצוא הביטחוני. מטרת הצעת החוק הינה להסדיר בחקיקה ראשית את הפיקוח על הייצוא הביטחוני ולהעמיד את מערך הפיקוח בישראל בסטנדרטים המקובלים בזירה הבין-לאומית. נכון, היו כמה חילוקי דעות, אך אני שמחה לעדכן את השואל, כי חילוקי הדעות, שנסבו בעיקר סביב שאלת מעורבותו של משרד החוץ, הסתיימו בהסכמה לגבי השילוב המלא של משרד החוץ בהליכי רישוי עסקאות היצוא הביטחוני ובקביעת מדיניות הייצוא הביטחוני. ומה שלא הצליחו להגיע להסכמה עד כה, אין לי ספק שהגורמים האמונים על הדבר, מתוך הכרה בחשיבות תרומת משרד החוץ לאישור ההליך, יגיעו להסכמות. היו"ר אמנון כהן: יש לך שאלה נוספת, אדוני? בבקשה, חבר הכנסת דני יתום, שאלה נוספת. דני יתום (העבודה-מימד): גברתי שרת החוץ, תודה. האם בהצעת החוק החדשה נלמדו הלקחים מן האירועים האחרונים שהתרחשו, פועל יוצא מעימותים בינינו למדינה ידידותית מאוד גדולה, נוכח העובדה שלדעתה ולטעמה חרגנו מההליכים התקינים? שרת החוץ ציפי לבני: החוק עצמו נותן מענה על מחלוקות שהתגלעו בעבר, וגם מהסיבה הזאת שילובו של משרד החוץ בהליכי אישור העסקאות נדרש גם למדינת ישראל וגם לאותה מדינה ידידותית שהזכרת. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה לגברתי שרת החוץ. הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ו-2006 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/245).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: אנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ו-2006, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים חיים רמון. יש רשימת דוברים. מי שלא יימצא באולם המליאה ותורו יעבור, לא יתאפשר לו לדבר. לכן כל מי שרשום וביקש לדבר - יימצא באולם המליאה. בבקשה, אדוני השר. שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר, התשס"ו-2006. בהסכם האסוציאציה בין מדינת ישראל לאיחוד האירופי, אשר עוסק בסחר חוץ, התחייבה מדינת ישראל, בין היתר, להצטרף לפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין-לאומי של סימני מסחר, שנחתם במדריד בתאריך 28 ביוני 1989. כיום חברות בפרוטוקול מדריד כ-60 מדינות, לרבות מרבית מדינות האיחוד האירופי, קנדה, אוסטרליה, ובחודש נובמבר תצטרף לפרוטוקול גם ארצות-הברית. כידוע, תפקידו העיקרי של סימן מסחר הינו לאפשר לעוסק אחד להבחין בין מוצריו למוצריו של עוסק אחר, כך שבעצם המוניטין של העוסק מגולם במותג המודבק על מוצריו. ניתן לרשום אותו מותג כסימן מסחר. מדי שנה נרשמים בישראל בין 7,000 ל-10,000 סימני מסחר חדשים, מקורם של כ-60% מהם בחו"ל. רישום סימני מסחר עשוי לעודד עוסקים להכניס את סחורתם לשוק ביחס שאליהם נרשם הסימן, ולעתים קרובות מהווה תנאי מוקדם לנכונות להיכנס לשוק מסוים. כיום, כאשר עוסק ישראלי רוצה לרשום את סימן המסחר שלו בחו"ל, עליו להגיש בקשה נפרדת ביחס לכל מדינה שבה מתבקש הרישום בשפה המקומית, ולשלם למשרד של כל מדינה ומדינה אגרות רישום בנפרד. באופן דומה, כאשר עוסק זר רוצה לרשום סימן מסחר שלו בישראל, עליו להגיש בקשתו ישירות ללשכת סימני המסחר בירושלים. לעומת זאת, פרוטוקול מדריד מאפשר לבעלי סימן מסחר להגיש את בקשותיהם לרשום את סימניהם בכל מדינה שהיא צד לפרוטוקול באמצעות בקשה אחת שמוגשת למשרד בין-לאומי, המנוהל בהתאם לכללי פרוטוקול מדריד. בכך מקל הפרוטוקול על עסקים ישראליים לרשום את סימניהם במדינות בחו"ל, שבהן הם משווקים את מוצריהם, ועל עוסקים זרים שמתבקשים לרשום את סימניהם בישראל. כתוצאה מהצטרפות לפרוטוקול מדריד, סביר כי מספר הבקשות לרישום סימנים שמקורן בחו"ל יגדל באופן משמעותי. כמו כן, סביר להניח כי יגדל מספר הבקשות לרישומם של סימני מסחר בבעלות חברות ישראליות במדינות זרות החברות בפרוטוקול, שכן, כאמור, יתרונות הפרוטוקול מביאים לעידודן של חברות זרות לרשום סימנים בשווקים חדשים. הצטרפות מדינת ישראל לפרוטוקול מחייבת הסמכת הרשם בפקודת סימני מסחר לטיפול בבקשות בין-לאומיות וקביעת חובותיו בהתאם לפרוטוקול ולתקנות אשר הותקנו מכוחו. כמו כן, נדרשים גם כמה תיקונים קלים לפקודת סימני המסחר, שמטרתם להתאים את החוק הישראלי לפרוטוקול. מבחינה תקציבית, צפוי כי יישום פרוטוקול מדריד יביא ליעילות רישום סימני המסחר בארץ ולגידול בהכנסות כתוצאה מעלייה במספר הבקשות הזרות לרישום סימני מסחר. לסיכום, הצעת החוק המובאת בפניכם עוסקת ביישום טכני של אמנה בין-לאומית בתחום דיני סימני מסחר, שמדינת ישראל התחייבה להצטרף אליה. הצעת החוק תביא לייעול ההליכים הכרוכים ברישום סימני מסחר בישראל, תפשט את הליכי הרישום של סימני מסחר בחו"ל של ישראלים ותעודד את פעילות המשק. אודה לכם אם תתמכו בהצעת חוק זאת, ותעבירו אותה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה, אדוני השר, על הצגת הנושא. ראשון הדוברים - חבר הכנסת ראובן ריבלין, ואחריו - חברי הכנסת מאיר פרוש, אברהם רביץ, גאלב מג'אדלה, יעקב מרגי, משה גפני, ג'מאל זחאלקה. מי שלא יהיה - תורו עבר. בבקשה, אדוני. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אנחנו עוסקים בסימנים. אני רוצה להשתמש בהצעת חוק זאת, המדברת בסימנים, אומנם סימני מסחר, לדבר אל חבר הכנסת ברכה, ולומר לו שהסימן לקיומנו כאן הוא בעובדה שאנו לא הסכמנו להבליג על דבר שאסור להבליג עליו. בהמנון שאני חונכתי עליו בתנועה הציונית, שהיא תנועה רוויזיוניסטית - היו פעמים אנשים שהעלילו עליה שהיא פאשיסטית, ולא כך הוא - נאמר כי שקט הוא רפש, הפקר דם ונפש. חבר הכנסת ברכה, אין לי כל ספק שאם אתה ראש ממשלת ישראל, לא היית מעלה על דעתך לעבור לסדר-היום על אותם מעשי חטיפה, על אותה התגרות בריבונות ישראל, לאחר שישראל באה בעצה אחת עם העמים כולם, והבליגה והלכה להסדר שכולו הופר על-ידי הצד האחר, משום שאתה יודע שאותו הסדר שהביא אותנו להבלגה ממושכת חייב את ממשלת לבנון להסיג את ה"חיזבאללה" מגבולות ישראל עד מעבר לליטאני, ושתקנו. שתקנו במחיר זה שאמרנו, אנחנו חזקים; שתקנו במחיר זה שאמרנו, טוב שיהיה שקט; שתקנו במחיר זה שאמרנו, יעבור הזמן. שתקנו, שתקנו ושתקנו, ולא הבנו שהשקט הזה הוא רפש לכל הצדדים, שהשקט הזה מפקיר דם ונפש בכל הצדדים, וכך הלאה וכך הלאה. החייל שנחטף באזור רפיח היה מעבר ל"קו הירוק" זיכרונו לא לברכה, אשר הוקם מחדש, אותו קו אשר חיים רמון, אולי השר העקבי היחיד, הפוליטיקאי היחיד שאמר, מבלי להתחשב בעמדות הערבים על גוון ושלל מעמדם או גיוונם הפוליטי או הלאומי: אנו צריכים לסגת מעזה. דווקא ההתגרות הזאת באה לומר: איננו מתחשבים בשום הסכם עם היהודים. ואנו בישראל לא רק יהודים, אנחנו מדינה. אנחנו לא נשקוט ולא נעזוב עד אשר היהודים יתעייפו. והיהודים לא יתעייפו, כי היהודים צדקו מבחינה מוסרית עולמית בכך שהם חזרו לארצם ולמולדתם, והקימו את המקלט הבטוח היחיד שאין מוסרי ממנו בתולדות התנועות הלאומיות, היא מדינת ישראל. היו"ר אמנון כהן: תודה, אדוני. חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח; חבר הכנסת אברהם רביץ - אינו נוכח; חבר הכנסת גאלב מג'אדלה - אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי - אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני - אינו נוכח; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח; חבר הכנסת עזמי בשארה - אינו נוכח; חבר הכנסת ואסל טאהא - אינו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה - בבקשה, אדוני. אחריו - חברי הכנסת חנא סוייד, דב חנין, חיים אורון, צבי הנדל, אורי אריאל, ישראל כץ. מי שלא יהיה בזמן, לא ידבר. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, כמובן, חבר הכנסת ריבלין לא תכנן שאני אדבר מייד אחריו, גם אני לא תכננתי, אבל זה יצא כך, ואני עם המחלוקת הידועה ביני לבין חבר הכנסת ריבלין, אני רוחש לו הרבה כבוד, ועדיין רוחש לו את הכבוד הזה. מסתבר, אדוני, חבר הכנסת ריבלין, שהמקום המסוכן ביותר ליהודים הוא מדינת ישראל, בגלל המדיניות של ממשלת ישראל, ולא שום מקום אחר בעולם. המקלט שבניתם, שאתה מדבר עליו, הוא מקלט שחושפים אותם לסכנות ולהרפתקאות. אם אני הייתי ראש ממשלת ישראל, לא הייתי מבליג, בהחלט, ולא הייתי משלים עם שבי של חיילים, הייתי מנסה למצוא את הדרך להשיבם הביתה. מה שבטוח, שלא הייתי מפציץ גשרים. מה שבטוח, שלא הייתי מפציץ מקומות של אזרחים. מה שבטוח, שלא הייתי מפציץ שדה תעופה אזרחי. מה שבטוח, לא הייתי מפציץ מחסני מזון. מה שבטוח, לא הייתי מפציץ מתקנים אזרחיים. ראובן ריבלין (הליכוד): איום על מדינתך – היית מפציץ, ותחת כל המקומות שאתה מדבר בהם שמים טילים. מוחמד ברכה (חד"ש): חבר הכנסת ריבלין, הרי אני יודע כפי שאתה יודע בדיוק, שעושים את הפעולה הצבאית הזאת כדי לקדם משהו. הרי הפעולה הזאת, המלחמה הזאת אינה מקדמת שום ערך שאתה רוצה לדבר עליו – לא ערך הביטחון, לא ערך השבת החיילים, לא שום ערך. זה רק מכתים את החברה הישראלית בכתם הזה של הרפתקנות ושל חיפוש נקמה. אני אומר לך, אם הייתי ממשלת ישראל, לא היום, גם בשנת 2000, לא הייתי משאיר את שני התיקונים הקטנים – לא את הנושא של האסירים ולא את הנושא של שבעא. זה לא נושא ששווה להחזיק עליו שתי מדינות ושני עמים במתח ובעימות. גדעון סער (הליכוד): אתה מאמין שזאת הסיבה? מוחמד ברכה (חד"ש): לפחות את המוקש הזה הייתי מנטרל, ואז כל מה שמשתמע מהזכויות של ישראל היה מתקיים בתוך ההסכם 1559, וגם הזכויות של לבנון. להעמיד פנים היום כאילו שבי החיילים הוא אמצעי – הוא התירוץ למלחמה. אני שומע את החברים פה בקדימה, אפילו לא בליכוד, במפלגה המתונה, כביכול, שקמה כאן, אומרים שחטיפת שני החיילים – או השבי של שני החיילים – היא שעת הכושר לעשות את מה שעוד לא נעשה. פה מדובר על שיכרון כוח ולא על שום חיפוש מוצא של חיים באזור הזה. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה, אדוני. חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים אורון – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי הנדל – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי יחימוביץ – אינה נוכחת; חבר הכנסת זבולון אורלב – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אלסאנע – נוכח. אחריו - חבר הכנסת גדעון סער. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני תומך בהצעת החוק, ואני רוצה לנצל את הזמן כדי להתייחס לכמה נושאים. אני אמשיך את דבריו של חבר הכנסת ברכה. גם אני בוחן את מה שמתרחש ואני שואל את עצמי אם לא היתה אפשרות אחרת. בשנה האחרונה אנו עדים לשינוי שמתרחש בלבנון, במיוחד עקב ההתנקשות בחייו של רפיק אל-חרירי. על רקע ההתנקשות היו הפגנות המוניות והיה טיפוח של עצמאות לבנון, אשר התבטא ביציאת החיילים הסורים מלבנון, והתנהל דיון אמיתי בתוך לבנון על "חיזבאללה" ועל העתיד של "חיזבאללה". לדעתי, זה היה נושא פנים-לבנוני, והאירוע הקשה של ההתנקשות בחיי ראש ממשלה גרם לזרם תמיכה בטיפוח העצמאות של לבנון ואהדה לו. במקום לתת לתהליך הטבעי הזה להתפתח כך שממשלת לבנון המרכזית תתמודד עם ארגון "חיזבאללה" ועם השלטון הריבוני על כל שטחי לבנון, ממשלת ישראל נכנסה לסוגיה הזאת, וכך היא מחזירה את לבנון למה שהיה לפני כמה שנים, מחזירה את "חיזבאללה" לכוחו ומחזקת אותו. כי "חיזבאללה" יכול להגיד: אנחנו בעימות עם ישראל, ואי-אפשר לוותר על ההתנגדות; להיפך, צריך לצייד ולחזק אותה. מי שמשלם את המחיר של הווטו האמריקני זה פואד סניורה. הוא נתמך על-ידי ארצות-הברית ועל-ידי האירופים, וכאשר העם הלבנוני שואל אותו: מה עושים השותפים שלך, חברי הקואליציה שלך? במקום להפסיק את הפגזת הגשרים והתשתית, הם מטילים וטו כדי לתת אור ירוק לישראל, לממשלת ישראל, לחסל את כל התשתית הלבנונית. הרי הנמל ושדה התעופה הם לא של "חיזבאללה", הם של כל לבנון. אביגדור יצחקי (קדימה): אני מציע לסניורה, שאני מאמין בכנות רצונותיו, שייקח את הצבא שלו ויפרק את ה"חיזבאללה" הזה. זאת מדינה ריבונית? איזו מדיניות זאת? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): חבר הכנסת יצחקי, אני מעריך אותך. יש תהליך מאוד טבעי, כמו היריון: אתה לא יכול להגיד שאתה רוצה שבעוד ארבעה חודשים יהיה ילד. תשעה חודשים - זה הזמן הטבעי. אתה לא יכול להגיד: סניורה ישכין את שלטונו בתוך תקופה כזאת או כזאת. זה תהליך הדרגתי, טבעי, שהתחיל להיבנות בתוך העם, החברה והמדינה בלבנון. אתם גודעים את התהליך הזה. מי יותר חזק היום בתוך לבנון, סניורה והשותף שלו ארצות-הברית, או חסן נסראללה שמציג את עצמו מגן על לבנון? לדעתי, המלחמה הזאת, במחשבה אחרת, היא מלחמה מיותרת, כי אפשר לפתור את הבעיה בצורה אחרת. מלבד זה, אני רוצה לשמוע מראש הממשלה, בתשובותיו, אם כשממשלת ישראל נכנסה למלחמה היא חשבה איך לצאת ממנה, או שהיא חשבה רק להיכנס למלחמה, ומה שיהיה אחר כך – אללה כרים. זה הדבר החמור. היו"ר אמנון כהן: תודה. השאלה ברורה. חבר הכנסת גדעון סער. שר המשפטים, אתה מקשיב להערות של החוק בכל נושא סימני מסחר? אתה מקשיב כדי להכניס את ההסתייגויות בפנים, כן? מנחם בן-ששון (קדימה): כאן יש סימנים. שמו סער - בעי"ן - ואתה אמרת סהר - בה"א. זה סימן ראשון. היו"ר אמנון כהן: בבקשה, אדוני. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום עשינו מעשה מאוד יוצא דופן לגבי סיעה שיושבת באופוזיציה בכך שהצבענו נגד הצעות האי-אמון של סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד. גם בנושאים שאין בהם בהכרח הסכמה איננו מביעים אמון בממשלה בדרך של הצבעה נגד הצעות אי-אמון. אבל היום המצב שונה, ואני חושב שהיום, כאשר הציבור הוא בחזית, כשעם ישראל בחזית, הוא מצפה מאתנו – ואנחנו צריכים לחזק אותו, ויכולים לחזק אותו בכך שנעמוד יחד. אנחנו שומעים את כל הדברים, שמענו את חבר הכנסת ברכה חוזר על הסיפור המצחיק של חוות-שבעא. אני לא בטוח שהוא עצמו מאמין במה שהוא אומר כשהוא משתמש בתירוצים התעמולתיים של "חיזבאללה". במקומות שבהם נסוגונו אל הקו הבין-לאומי, לפעמים הזזנו את הגדר כמה מטרים כדי לציית להחלטה 425 של מועצת הביטחון של האו"ם. יש לנו ביקורת חריפה על מדיניות הנסיגות החד-צדדיות; זאת בדיוק המדיניות שהבעירה את שתי החזיתות שנסוגונו מהן באופן חד-צדדי עד הגבול הבין-לאומי. זה לא חשבון פולמוסי שנכון לנהל אותו היום. לנו, כמדינה, יש כוח עודף – כוח עודף כלכלי וכוח עודף צבאי. אם נעמוד יחד נוכל להצליח במבצע שמתנהל בימים אלה. כל אלה שמבקרים, הייתי רוצה פעם אחת לשמוע מהם מה הם מציעים. פגיעה בתשתיות שנועדה להפעיל לחץ כדי להביא לתוצאה מסוימת – בואו נתעלם רגע מההסתברות שהיא תביא לתוצאה כזאת או אחרת – היא לא פגיעה שכרוכה בסיכון חיים; זאת אומרת, מבחינה מידתית הפגיעה היא פחותה. פגיעה במחבלים שמסתתרים בתוך אוכלוסייה אזרחית – זאת אומרת, במלחמה כזאת אין כמעט אפשרות להילחם בהיקף כזה או אחר בלי כל פגיעה באזרחים, וצה"ל תמיד משתדל לפגוע באזרחים כמה שפחות – גם בזה הם משתמשים לתעמולה נגד ישראל. ופלישה קרקעית ודאי שהם שוללים. אז מהי בעיניהם הזכות של ישראל להגנה עצמית? יוצא שכל האמירות שלהם וכל הביקורת שלהם הן לאמיתו של דבר שלילת הזכות של מדינת ישראל להגנה עצמית. מהטעם הזה, אדוני היושב-ראש, אנחנו, סיעה שהיא סיעה אופוזיציונית, נצביע היום נגד הצעות האי-אמון בממשלה שאיננו חברים בה. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת נסים זאב, ואחרון הדוברים – חבר הכנסת אחמד טיבי, ונעבור להצבעה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, קודם כול להצעת החוק: אני חושב שנכון להקים בית-דין שיקבע בנושא התגמולים - - - שר המשפטים חיים רמון: זה לא החוק הזה, זה החוק הבא. נסים זאב (ש"ס): זה לא חוק בנושא התגמולים? היו"ר אמנון כהן: פקודת סימני מסחר. שר המשפטים חיים רמון: אבל אין דבר, אף אחד לא דיבר לעניין, וגם אתה יכול לא לדבר לעניין. היו"ר אמנון כהן: אתה יכול לדבר על פוליטיקה. נסים זאב (ש"ס): אני אדבר על פוליטיקה, אבל חשבתי שזה החוק. שר המשפטים חיים רמון: אני מוכן לשמוע על החוק הבא. נסים זאב (ש"ס): בסדר, אז אדבר על החוק הבא. אני מאמין שאתה נשאר גם לחוק הבא. זה דבר טוב, כי בדרך כלל יש חילוקי דעות על מה שמגיע למי שיש להם זכות יוצרים על מוצרים מסוימים, ודבר ששנוי במחלוקת רצוי מאוד שייקבע בהוראת שעה למשך שנתיים, ואחר כך אפשר לעגן אותו בחקיקה. בנושא שאנחנו מדברים בו, שהוא הנושא המרכזי שלנו, אני רוצה לומר: גל החטיפות שהחל – אולי כולנו שכחנו – בכך שחטפו את הנער אליהו פנחס אשרי, רצחו אותו באכזריות רבה, ולאחר מכן נחטף החייל גלעד ברצועת-עזה, ולאחר מכן חטיפת שני החיילים – צריך לזכור שבמשך שנים ראינו את ה"חיזבאללה" מתחפרים ומתחמשים מול העיניים שלנו, והמדיניות היתה הבלגה. המשמעות היא שכל עוד הם לא יורים, כל עוד הם לא חוטפים, כל עוד הם לא מתגרים בנו ממש, אפשר לתת להם להתחמש ולהתעצם. אומנם זה היה נגד ההסכם הבין-לאומי, אבל מדינת ישראל לא עשתה דבר וחצי דבר. אף שידענו שבסופו של התהליך כל העוצמה הזאת וכל הנשק הזה יופעלו נגדנו יום אחד, המדיניות היתה הבלגה. לכן, טרור ה"חיזבאללה" התעצם בשש השנים מאז נסיגת צה"ל מלבנון, והיום הרבה יותר קשה. היום כבר צריך להשלים את המצור על דרום-לבנון. לדעתי, חיל האוויר עושה את העבודה הראויה ביותר. צריך לכתוש אותם עד הסוף, לא לוותר להם, ודאי כשיש גיבוי – ויש גיבוי – לא רק ממדינות אירופה וארצות-הברית, אדוני השר, יש גיבוי גם מממשלת לבנון, דבר שבשתיקה; הם חייבים לזעוק כלפי חוץ שהם מתנגדים למדיניות של מדינת ישראל, אבל הרבה יותר הם זועקים: אנא, הצילו אותנו. אנחנו חייבים להציל את ממשלת לבנון היום, זאת ההזדמנות להחזיר להם את הכבוד שלהם, שהיה אבוד עד היום. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. אדוני השר, שמעת את כל ההערות החשובות והעמוקות של חברי הכנסת, אתה לא צריך לנמק, לא צריך להסביר שום דבר, נעבור להצבעה. שר המשפטים חיים רמון: אקח אותן לתשומת לבי. היו"ר אמנון כהן: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת השר להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה? אפשר להצביע. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ו-2006, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד ההצעה – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 6), התשס"ו-2006, עוברת לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (בית-דין לתמלוגים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/252).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים לנושא הבא, הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ו-2006, קריאה ראשונה. אני מזמין את שר המשפטים להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מקווה שגורל הדיון על החוק שאני מביא עכשיו, הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים, יהיה אחר מגורל החוק הקודם. משרד המשפטים עובד כבר כמה שנים על החלפת החקיקה המנדטורית בתחום זכויות היוצרים. הצעת חוק זכות יוצרים החדש עברה קריאה - - - היו"ר אמנון כהן: לא לא, אדוני השר, לפי סדר-היום אנחנו מדברים עכשיו על שחרור על-תנאי ממאסר. שר המשפטים חיים רמון: אז נחליף, זה אותו הדבר. היו"ר אמנון כהן: אבל אולי דוברים בנושא הזה רוצים להגיע, זאת השאלה. לי זה לא משנה. קריאה: זה בהסכמה. שר המשפטים חיים רמון: בהסכמה. לדעתי, בין כה וכה אף אחד מהם לא מתכוון לדבר על החוק הזה, וגם לא על החוק הבא. זאת התחושה העמוקה שיש לי. היו"ר אמנון כהן: תחושה פנימית מניסיון רב שיש לך בבית הזה. לי אין בעיה. אם כן, אנחנו עוברים להצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (בית-דין לתמלוגים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006, קריאה ראשונה. זה היה בקריאה ראשונה ואתה רוצה להפוך את זה לחוק? שר המשפטים חיים רמון: לא, החוק הוא הוראת שעה. הצעת חוק זכות יוצרים החדשה עברה בקריאה ראשונה וממתינה לדיון בוועדת הכלכלה. יש שני תחומים שבהם משרד המשפטים ראה צורך מיוחד להפריד תיקוני חקיקה ספציפיים, משום שחשב שהבעיות מחייבות התערבות מיידית. הכוונה היא לתחום האכיפה הפלילית של המלחמה בפיראטיות ולתחום הגבייה המשותפת של תגמולים. אלה הם שני התחומים שהכי מעסיקים את היוצרים, את הציבור הרחב ואת בתי-המשפט. בנושא תיקוני החקיקה הנדרשים למלחמה בפיראטיות טיפלה הכנסת הקודמת, ובתי-המשפט קיבלו את המסר ואף החלו להטיל עונשים משמעותיים על המפירים. בנושא הגבייה המשותפת של תמלוגים הוגשה הצעת חוק עוד בשנת 2001, והיו דיונים רבים בוועדת הכלכלה. התברר כי הנושא חשוב מאוד לגורמים רבים ושונים, וכי מדובר בהסדרה של שוק שהמחזור השנתי בו הוא מאות מיליוני שקלים. לאחר כל הדיונים, ובעקבות הצעות ובקשות של ועדת הכלכלה, גיבש משרד המשפטים הצעה מתוקנת שעולה היום לקריאה ראשונה. לפי ההצעה החדשה יוקם בית-דין מיוחד לנושא התמלוגים, בראשות משפטן שיפעל עם מומחים מתחום הכלכלה. בית-הדין יוכל לאשר את תעריפי התמלוגים שארגוני היוצרים והמבצעים גובים וכן לדון במחלוקות בכל הקשור לגביית התמלוגים ולחלוקת התמלוגים בין החברים בארגונים. ההצעה הזאת, נוסף על יתרונותיה ליוצרים ולמבצעים, יש בה יתרון נוסף – היא תקטין את העומס על בתי-המשפט: חלק גדול מהתביעות, שהן בסכומים לא גדולים, במקום שיתבררו בבתי-משפט השלום או אצל רשמים, יוצאו מידי בית-המשפט אל בית-הדין המיוחד, וכך יקטן העומס על בתי-המשפט. גדעון סער (הליכוד): היוצרים והמבצעים בעד החוק? שר המשפטים חיים רמון: כן, בהחלט. מבחינתם זה הליך הרבה יותר מהיר והרבה יותר פשוט, ולכן הם בעד. הלחץ בא בעיקר מהם. אודה לכם על תמיכתכם בחוק בקריאה ראשונה. נסים זאב (ש"ס): בהערכה גסה, כמה תביעות יש? שר המשפטים חיים רמון: שאלתי. מדובר בסך הכול ב-7,000-8,000 תביעות, שזה לא מעט. זה מוריד את כל העומס הזה מבתי-המשפט. אבדוק את המספר הזה שוב, אבל לפי מיטב זיכרוני – יש לי הרבה מספרים בראש מאז שאני שר המשפטים – זה המספר. אם יתברר לי שטעיתי אמסור לכנסת וגם אתקן את הפרוטוקול. קריאה: יש בעיית תקנים, אדוני? שר המשפטים חיים רמון: לא. לבסוף זה משתלם גם מבחינת התקציב, כי זה מוריד מעומס בית-המשפט – זה מוריד אגרות. עבדו על החוק הזה הרבה, כי הגישה הכללית של משרד המשפטים היא שהוא לא מאוהב בהקמת בתי-דין מיוחדים. בעניין הזה נוצר חריג בדיונים, שהחלו כבר בתקופת השר שלום שמחון בתפקיד יושב-ראש ועדת הכלכלה. נתקלו בבעיה שבאמת דורשת תיקון, ומשרד המשפטים שוכנע שמן הראוי לקבוע חריג. שימו לב, אנחנו קובעים "משפטן", ולא שופט; אנחנו כל הזמן משתמשים בשופטים לכל מיני צרכים, ובסוף הם לא נמצאים בבית-המשפט, כי אנחנו מטילים עליהם מטלות על-פי חוק והם עוסקים פחות מדי במלאכת השפיטה. ועדיין הם עובדים קשה מאוד. תודה. היו"ר אמנון כהן: תודה, אדוני השר. הנושא הזה חשוב ביותר. גם כשהייתי יושב-ראש ועדת הכלכלה היתה ועדת משנה שעסקה בנושא הזה, וטוב להסדיר אותו אחת ולתמיד. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים – חבר הכנסת ראובן ריבלין. שוב אותו תנאי: מי שנמצא באולם המליאה ידבר, ומי שיעבור תורו – יפסיד את רשות הדיבור. אחריו – חברי הכנסת אברהם רביץ, מוחמד ברכה, חנא סוייד, אורי אריאל, משה גפני, צבי הנדל וזבולון אורלב. בבקשה, אדוני. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ודאי שהיצר דוחף אותי לדבר על זכות היוצרים של התנועה הציונית בארץ-ישראל, אשר הקימה את מדינת ישראל, ובכל זאת אני מבקש לדבר לגופו של החוק ולא לגוף הדברים אשר עומדים ברומו של עולם ונותנים לנו את הזכות המוסרית להיאבק בצדק על קיומנו החד-משמעי. אני חושב שאחת מהמכות הקשות ביותר שהעולם המערבי, העולם החופשי, סובל מהן היא הפגיעה בזכויות יוצרים ומבצעים. זאת פגיעה שעושה פלסתר את היכולת של אנשים להחזיק ביצירה שיצרו, ומגיעה להם כל ההגנה מצד החברה. בזמן האחרון האפשרות להעתיק הפכה להיות דבר שהחברה כמעט אינה יכולה להתגונן מפניו, ואנחנו מברכים על כל הצעת חוק המדברת בזכות ההגנה על זכויות יוצרים ומבצעים. עם זה, נדמה לי שיש כמה דברים שבשתי הדקות שנותרו לי לא אוכל להרחיב בהם, אבל יושב-ראש ועדת החוקה ודאי ייתן את דעתו עליהם. שר המשפטים חיים רמון: זאת ועדת הכלכלה, אדוני. ראובן ריבלין (הליכוד): היות שמדובר פה בבית-דין, יש פה שאלות מעורבות של כלכלה ומשפט. בכל זאת, בראש בית-הדין יכול לעמוד משפטן. האם כל אדם שקיבל תואר עורך-דין הוא משפטן? האם אדם שאפילו לא סיים את תקופת ההתמחות שלו וטרם קיבל את רשיונו לעסוק בעריכת-דין יכול להיחשב משפטן? הרי לא נאמר כאן "משפטן מובהק", אלא "משפטן". זאת אומרת שאדם שיש לו השכלה משפטית כלשהי, בין שיש בה תואר של בוגר אוניברסיטה ובין שאין בה תואר כזה, רשאי לשמש אב בית-דין, ואני חושב שכדאי שהוועדה תיתן את דעתה על כך. יותר מזה, בסעיף 29 לחוק נאמר, שבית-משפט אשר ראה כי המחלוקת העיקרית הנדונה לפניו תלויה ועומדת לפני בית-דין לפי חוק זה, ישהה את הדיונים שמתקיימים במערכת הקיימת. האם מדובר רק לעתיד? האם החוק צופה רק לתביעות שתוגשנה בעתיד, או שמא הוא מתייחס גם לתביעות אשר תלויות ועומדות ונדונות בשעה זו, בטרם גובש החוק ובטרם יעבור את שלוש הקריאות? אלה הן סוגיות שצריכות להיות ברורות, שכן אם הוגשה תביעה קודם לכן, אינני רואה שום מקום לעכב את הדיון בה עקב הקמת בית-דין זה. תודה רבה, אדוני. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת מוחמד ברכה – אינו נוכח; חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח; חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי הנדל – אינו נוכח; חבר הכנסת זבולון אורלב – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד טל – אינו נוכח; חבר הכנסת בנימין אלון – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים אורון – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל כץ – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב – נוכח גם נוכח. בבקשה, אדוני. שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, פעם היה נהוג לקרוא רק בשמות הנמצאים, זה היה חוסך הרבה זמן. היו"ר אמנון כהן: לא כדאי, שלא יגידו: לא קראת בשמי, לא ידעתי. למען הסר ספק: אחריו - חבר הכנסת גדעון סער וחבר הכנסת מנחם בן-ששון. יימצאו – ידברו. נסים זאב (ש"ס): כדי לחסוך בזמן אני לא אדבר שלוש דקות, אדוני היושב-ראש. אני לא מבין, אדוני שר המשפטים, מדוע יש צורך – בין שני השרים, שר התמ"ת ושר המשפטים – אדוני שר המשפטים, אני פונה אליך לתשובה בעניין, מדוע כדי להרכיב את בית-הדין הזה – בעצם שניים מהם הם כנראה לא שופטים, ואין להם כשירות למשפט, הם לא משפטנים, לכן שר התמ"ת ממנה אותם, וכאשר מדובר באדם שכיהן בעבר כשופט מחוזי או כעורך-דין, כפי שאמר חבר הכנסת רובי ריבלין, צריך ששר המשפטים ימנה אותו? לדעתי אפשר שאותו שר יוכל לבחור שבהרכב מסוים ישמש אדם שכיהן בעבר כשופט או שיש לו הכישורים המשפטיים, אבל אין צורך בחלוקה כזאת, שההרכב עצמו ייקבע, שניים על-ידי שר התמ"ת ואחד על-ידי שר המשפטים. הרי לא מדובר פה בבית-דין, אלא בעצם בבית-דין משמעתי, כלומר בגוף יותר מינהלי מההבנה המשפטית של בית-משפט; זאת אומרת, הפסיקה היא יותר במונחי כמה אחוזים וכמה כסף מגיעים לבעלי זכות יוצרים, ולכן אני מציע שאת ההרכב יקבע שר התמ"ת, כי הנושא הוא מסחרי, וייקבע מראש שבהרכב הזה יהיה אחד שהוא בעל כישורים משפטיים, כפי שהחוק מציע, בדרגת שופט. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נתמוך בהצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (בית-דין לתמלוגים) (הוראת שעה). אני חושב שאנחנו חיים במשטר משפטי אשר בו זכויות היוצרים והמבצעים אינן מוגנות מספיק, ולכן יש חשיבות להצעת החוק. אני רק רוצה לומר לשר המשפטים: כאשר באים עם חוק – שהגיעו למסקנה, ואתה הסברת מדוע באופן יוצא דופן אתה כן רואה מקום לטריבונל, ואגב, אותי שכנעת, אבל בכל זאת – כשאתה אומר, אני מציע לכם את זה כהסדר חדשני לשנתיים, ומכיוון שזה דבר חדש אני מציע את זה כהוראת שעה, זה משדר חוסר יציבות, וזה משדר – אני מניח שמשרד המשפטים בדק מה קורה במדינות מתוקנות אחרות, ועל זה ביסס את ההסדר. באופן עקרוני אני לא בטוח שאנחנו צריכים ללכת לחקיקה שמראש אנחנו קובעים שהיא לשנתיים ימים. ראובן ריבלין (הליכוד): זאת הגדרה לקויה. כל מה שהוא רצה לומר זה שאם הניסיון יצליח, החוק יהפוך לחוק קבע. גדעון סער (הליכוד): כן, אבל בוא נניח שזאת ממשלה רצינית, שניגשת ברצינות לכל דבר. אז מה, היא צריכה לומר מראש: אני עושה אקספרימנט לשנתיים? היא צריכה להגיד: אני מציעה לכם הסדר טוב, הסדר ראוי, אתם צריכים את ההסדר הזה. למה זה מטריד אותי? כי גם בנושאים אחרים, כמו בנושא שהבאתם לנו לא מזמן – התיקון לחוק ההסתה, פעם שלישית, מאפשרות סבירה לאפשרות ממשית - - - שר המשפטים חיים רמון: זה דווקא חוק קבע. גדעון סער (הליכוד): זה דווקא קבע, אני רק רוצה להגיד לך משהו, אדוני השר - - - ראובן ריבלין (הליכוד): חבר הכנסת סער, ברשותך, השר רמון, בהיותו - - - התנגד בכל תוקף לחוק הבחירה הישירה. הוא אמר - - - היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת ריבלין, אתה כבר דיברת. תן לו לסיים את דבריו. גדעון סער (הליכוד): אדוני השר, אני רוצה להגיד לך, המסר הוא אותו מסר, של הארעיות של מעשה החקיקה. נושא של הסתה הוא בכל זאת נושא מרכזי של איזון בין חופש הביטוי ובין ערכים אחרים, של סדר ציבורי. אז בכל שנה אתם מוצאים איזון חדש. עכשיו אני רוצה לומר לך, גם אל תצא מנקודת ההנחה שהשינוי הוא קבוע. קודם כול, כי אני לא בטוח שהוא יעבור – אני משתמש בלשון זהירה. מאחר שאני לא בטוח שהוא יעבור, אני לא בטוח שהוא יהיה קבוע. אבל באופן כללי זה לא טוב. אם יש הסדר חקיקתי מסוים בנושא כל כך כבד, לא חייבים שנה אחר כך לחזור ולשנות אותו. היו"ר אמנון כהן: זמנך נגמר. אני מוסיף לך 20 שניות. גדעון סער (הליכוד): אבל מה, אדוני היושב-ראש, אם החוק הזה יעבור לוועדה, הרי הוא עוסק בתמלוגים של יוצרים ומבצעים, וזה נושא ששייך לוועדת הכלכלה, ואנחנו יודעים שוועדת הכלכלה היא בראשות הליכוד, אז גם אם נפלו תקלות כאלה או אחרות מתחת ידה של הממשלה, אנחנו יודעים שהן יבואו על תיקונן בדיונים בוועדת הכלכלה. אתה בספק בעניין הזה, אדוני השר? שר המשפטים חיים רמון: חס וחלילה. היו"ר אמנון כהן: הוא מחזק את דבריך. גדעון סער (הליכוד): על כן אנחנו נתמוך בחוק, ואנחנו יודעים שיש לנו fall back חזק. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. שר המשפטים חיים רמון: היתה לי התלבטות לאיזו ועדה להעביר, והחלטתי להעביר לוועדת הכלכלה, כי ידעתי שהיא בראשות הליכוד. היו"ר אמנון כהן: חבר הכנסת מנחם בן-ששון, ואחרון - חבר הכנסת דב חנין. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, היינו בעצה אחת בהעברת החוק לוועדת הכלכלה, משום שחוק ראוי לפנינו. כשאנחנו שואלים את עצמנו במה צריכה הכנסת לעסוק בימים אלה של מלחמה - היא צריכה לקבל דינים-וחשבונות על מה שקורה במערכה. עצוב שהיא היתה צריכה לעסוק בהצעות אי-אמון, משמח שהיא עוסקת בשגרה, כי היא מצביעה על סדרי העדיפויות של החברה. היא מלמדת מה טיבה של חברה אזרחית ועד כמה חשוב לעסוק בסדר-היום כסדרו. בסוגיה שלפנינו, זכויות יוצרים, יש לנו התקדמות כבטובות שבמדינות. יצירה היא נכס; לא רק נכס שאפשר לאחוז ביד, אלא נכס שמוסיף לנפש, לנשמה, להשכלה. שנים היה נדמה שהוא עומד ברשות הרבים. חלק מהיוצרים שלנו לא יכולים לקבל תמלוגים נאותים בעבור עבודתם, שלא לדבר על התפרנסות מיגיע שכלו או מה שהוא מעביר לאחר מכן לידיו לעט מצוא – בטי"ת, ולא רק בתי"ו. עידוד היצירה, כך אני מקווה, אדוני השר, יבוא באמצעות חוק שכזה, משום שבית-הדין יודע גם לפסוק את התגמולים הנאותים. לכן אני מצפה, אדוני השר, שבין חברי בית-הדין הזה יימנו לא רק השמות הללו, אלא בין ה"או" ל"או" יהיה גם מישהו שיודע יצירה מהי וגם מי שיודע מהם קניינים רוחניים. היום זה ענף מענפי המשפט. ככלל, זה מהדברים שנותנים לחברה לא רק את הנשמה היתירה שלה, אלא את נשמתה הבסיסית. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו - חבר הכנסת אביגדור יצחקי, אחרון הדוברים. תגייס את החבר'ה להצבעה. גדעון סער (הליכוד): יש לו רשת ביטחון בהצבעה הזאת. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים שלפנינו היא הצעה שראויה לדיון ענייני, ואומנם יש לי כמה הערות לנוסחו של החוק כפי שהוא לפנינו, אבל בדיון המיוחד הזה, שמתקיים היום במליאת הכנסת, ראיתי לנכון לא להתמקד בהערות אלה, שבאמת אפשר להביאן לפני הוועדה במסגרת העבודה על החוק בין הקריאה הראשונה ובין הקריאה השנייה והשלישית. אנחנו עוסקים בנושא זכויות יוצרים. היצירה היא חלק אינטגרלי של הביטוי, וההגנה על היצירה היא כמובן חלק אינטגרלי בהגנה על הביטוי. אני רוצה להתייחס לביטוי בחברה הישראלית, וגם לביטוי המושתק בחברה הישראלית. אתמול התקיימה בתל-אביב הפגנה של 1,000 בני-אדם, כמעט כולם תושבי תל-אביב. ההפגנה היתה הפגנת מחאה נגד מדיניות המלחמה. זאת היתה הפגנה לא קלה, מאוד כואבת ומודאגת. גדעון סער (הליכוד): מה זה "מדיניות המלחמה"? יש מדיניות של מלחמה? דב חנין (חד"ש): יש מדיניות של מלחמה, חבר הכנסת סער. לצערי. חבל שלא הקשבת לדברי בהצעת האי-אמון, היית גם מבין למה אני מתכוון. גדעון סער (הליכוד): הקשבתי. דב חנין (חד"ש): יש בהחלט מדיניות של מלחמה. כאשר נמנעים ממשא-ומתן, זוהי מדיניות של מלחמה. כשאין משא-ומתן, יש הידרדרות - - - ראובן ריבלין (הליכוד): משא-ומתן עם טרור מביא מלחמה. דב חנין (חד"ש): כשאין משא-ומתן מדיני, כשאין תהליך מדיני, התוצאה היא הידרדרות צבאית. זה המצב. קריאה: אתה אומר את זה - - - דב חנין (חד"ש): אני אומר את זה לממשלת ישראל. אני בהחלט אומר את זה לממשלת ישראל, כי הטענות שלי כאן, בכנסת, הן טענות לממשלת ישראל. כאשר 1,000 בני-אדם מפגינים בחוצות תל-אביב, וכאשר סיעה יהודית ערבית בכנסת מביאה היום את דברם במסגרת הצעת אי-אמון בממשלה, הביטוי הזה מושתק. הוא מושתק בכל מיני דרכים. דרך אחת היא התייחסות לסיעה שלנו כחלק ממה שקרוי "סיעות ערביות". אז אני מודיע לכם, סיעת חד"ש אינה סיעה ערבית, ואינה סיעה יהודית-ערבית. סיעת חד"ש היא סיעה ערבית-יהודית יהודית-ערבית. היא מביאה לכנסת קולות של אנשי שלום, ערבים ויהודים, שמתנגדים למדיניות של הממשלה, שמביאה נזק וממיטה אסון על שני העמים היושבים בארץ הזאת. חברי לכנסת, אני מציע לכם שלא להתחמק מהשאלות הקשות, לא להתחמק מהביקורת הנוקבת, להסתכל על הדברים כפי שהם ולראות: יש בישראל אנשים שמציעים דרך אחרת. מעגל התומכים בדרך האחרת ילך ויגדל, ילך ויגדל עם הזמן. אני מציע לכולכם לא להמתין את הזמן הארוך הזה, אלא לדרוש שינוי במדיניות כבר היום, כדי שהסבל שנגרם גם אצלנו וגם מעבר לגבול יהיה קצר ככל שאפשר. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה. חבר הכנסת אביגדור יצחקי, אחרון הדוברים - בבקשה, אדוני. השר ירצה להוסיף, או שנעבור להצבעה? כבודו יחליט במהלך דבריו של חבר הכנסת יצחקי. אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לקדם בברכה ראשי רשויות מקומיות שהגיעו הנה מכל רחבי מדינת ישראל, חלקם מצפונה, חלקם ממרכזה וחלקם מדרומה, ולברך את העם בישראל ואת ראשי הרשויות, שהם באמת חוד החנית היום מול הציבור. זה בהחלט מצב שבו הם מתגלים במלוא מנהיגותם. בנושא של זכויות יוצרים – נדמה לי שבמדינת ישראל היוצרים והמגינים עליהם עוד לא התרגלו למצב הטכנולוגי החדש, שבו קשה מאוד להגן על זכויות יוצרים. כשדיסק אחד יוצא לשוק הוא משוכפל ומועתק, הופך לקובצי MP3 ו-MP4, ומאותו רגע הוא מופץ לכל דורש בלי שאף אחד יוכל לפקח על כך. כל היצירות שבעולם, ספרים, מוזיקה וכיוצא באלה, מופיעות בכל רחבי האינטרנט עוד לפני שהתפרסמו בכל דרך אחרת, ואדם יכול להוריד אותן ולמחרת לקבל גם תרגום לעברית אם הוא ממש רוצה. לכן אני חושב שבית-דין לתמלוגים, אם יוקם, יהיה באמת המוצא האחרון ליוצרים המבקשים לקבל תמלוגים מרשתות רדיו, מאולמי שמחות, מאירועים וכדומה, כי אלה המקומות היחידים שמהם הם עוד יכולים לראות כמה שקלים. אני רוצה לבקש מחברי חברי הכנסת לגלות קצת התאפקות בתקופה הזאת, ולא להגיש הצעות אי-אמון, ולא משנה אם אתה ערבי או יהודי, כי בעת הזאת כל המדינה כולה מותקפת, וההצעות שאתם מביאים על משאים-ומתנים הן מאוד יפות, אבל כל תכליתן היא שבכל יום שישחטו אותנו נבקש שישחטו אותנו עוד. אנחנו לא ניתן לעשות את זה. נעמוד על זכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, וככזאת נגן עליה עד טיפת דמנו האחרונה, ולא משנה מי יקום עלינו, אנחנו נגדע את כל מה שהוא מביא מולנו ואותו עצמו. תודה רבה. היו"ר אמנון כהן: תודה רבה. אדוני השר, ברשותך, נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. אפשר להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (בית-דין לתמלוגים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר אמנון כהן: בעד ההצעה – 24. אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזה שהצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (בית-דין לתמלוגים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006, התקבלה בקריאה ראשונה והיא עוברת לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר אמנון כהן: הכרזה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה. סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, והצעת חוק הביטחון הלאומי (תיקון מס' 87), התשס"ו-2006, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; והצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76), התשס"ו-2006, שהחזירה ועדת הכלכלה. החלטת ועדת הכספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ו-2006, ולגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 14), התשס"ו-2006. לוח תיקונים והסתייגויות להצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 43), התשס"ו-2006. תודה. הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ו-2006 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/246).] (קריאה ראשונה) היו"ר אמנון כהן: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ו-2006, קריאה ראשונה. אני מזמין את שר המשפטים להציג את הצעת החוק. אדוני השר, בבקשה. שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהצעת החוק שלפניכם מרוכזים שורה של תיקונים לחוק שחרור על-תנאי ממאסר. חוק זה, שנחקק בשנת 2001 ונכנס לתוקף בתחילת שנת 2003, הוא הסדר מקיף של נושא השחרור המוקדם של אסירים, לרבות עצם הסמכות לשחרר אסיר בחלוף שני-שלישים מתקופת מאסרו או מטעמים רפואיים, קביעת ההרכב של ועדות השחרורים, הסמכויות של ועדות אלה וסדרי הדיון לפניהן. ביישום החוק נכלל, בין השאר, מינוי חדש של ועדות השחרורים ורה-ארגון של עבודתן. באופן טבעי, הניסיון המעשי ביישום החוק האיר כמה בעיות שפתרונן דורש תיקוני חקיקה, ותיקונים אלה נכללים בהצעת החוק הזאת. כזכור לכם, לפני כמה שבועות ביקשתי – וקיבלתי – את תמיכת המליאה בתיקון סעיף מסוים בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, שעסק במינוי סניגור. תיקון זה נכלל במקורו בהצעה שלפניכם, אך החלטנו לפצלו כדי לקדמו במהירות המרבית. כעת מובאים לאישורכם שאר התיקונים הנדרשים. כדי שלא להאריך בדברי יתר על המידה, אזכיר בקצרה כמה מהתיקונים שבהצעה: בתיקון סעיף 9 לחוק נמנים הנתונים שעל ועדת השחרורים להביא בחשבון לצורך קבלת ההחלטה, כך שהוועדה תשקול גם אם בגזר-הדין הוטל על האסיר לשלם קנס או פיצוי ואם שילם אותם. לפי תיקון סעיף 13 לחוק, לכל שחרור על-תנאי יתלווה תנאי סטטוטורי של איסור יציאה מהארץ בתקופת התנאי ("תקופת הרשיון"). היום זה אינו תנאי אוטומטי, אלא בשיקול דעתה של הוועדה. תיקון סעיף 19 לחוק, שבו קבועות הנסיבות שבהן הוועדה תקיים דיון חוזר בהחלטתה - בסעיף זה אנחנו מציעים להוסיף עוד שני מקרים שבהם תוכל הוועדה לקיים דיון חוזר, אם התגלו עובדות חדשות שמצדיקות זאת. תיקון אחרון עוסק בוועדה המיוחדת שמוסמכת להמליץ לנשיא המדינה בשאלת קציבת עונשו של אסיר עולם. מטרת תיקונים אלה היא להבהיר טוב יותר שמדובר בפורום ממליץ, שעל-פי רוב ידון על בסיס מסמכים בכתב ולא כטריבונל מעין-שיפוטי שהצדדים מופיעים לפניו. אני רואה חשיבות רבה במהלך של קבלת משוב מגורמי אכיפת החוק, שנדרשים להפעיל חקיקה חדשה הלכה למעשה, ובהתאם לכך גם בתיקון החוק בנושאים שבהם סברנו שהדבר נדרש. לכן אודה לכם על תמיכתכם בהצעת חוק זו בקריאה ראשונה ובהעברתה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. היו"ר דליה איציק: עוד מעט נפסיק את הדיון, ונמשיך אותו לאחר נאומי ראש הממשלה ויושב-ראש האופוזיציה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה; שלוש דקות. חברי חבר הכנסת ריבלין, בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): גברתי יושבת-ראש הכנסת הנכבדה, אדוני השר, רבותי השרים, חברי וחברותי חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים, בשנת 1988, לאחר דוח מבקר המדינה, הגשנו – כמה מחברי הכנסת ובהם גם חבר הכנסת ליבאי - הצעת חוק להתפטר מהשליש הקדוש, אשר על-פיו כל אסיר אשר נשפט לתקופת מאסר יכול לקבל מחילה על שליש מעונשו, לא יותר ולא פחות. באמת יצרנו חוק שקיבל את ברכת הכנסת כולה. הוא היה אז יושב-ראש ועדת הכנסת, בשנת 1996 – שכן בין 1992 ל-1996 נאלצתי שלא לשמש חבר הכנסת, מפני חטאי גליתי מעל הכנסת, ונמצא פה ראש העיר בית-שאן, שיודע ודאי מדוע ומה היו חטאי, ובשנת 1996, כאשר חזרתי לכנסת, החייתי את החוק, והנה, התברר לי פתאום שיצאה בת-קול ואמרה שחוק זה נועד כולו למען אריה דרעי. כאשר החילותי בהליך החקיקה אריה דרעי עוד לא היה אפילו בר-מצווה, ואיש לא ידע שהוא עתיד לעלות לגדולה במדינת ישראל ובממשלתה. אני חושב שהיום, כאשר הצרה שנתרגשה על ראשו של דרעי, וזו שנתרגשה בגללה על ראשי רבים מאתנו, חלפה ועברה, צריך לשקול פעם נוספת מדוע יש לכבד את השליש כקדוש. יש אנשים שצריכים לשבת את מלוא תקופת המאסר שנגזרה עליהם, ולעומתם יש אנשים שיכולים לחזור ולשמש בחברה, ואפשר לוותר על יותר משליש מתקופת מאסרם. דברים אלה נעשים במדינות הנאורות ביותר. אנחנו צריכים להיפטר מהמסורת של השליש הקדוש, אשר שנות קיומה הוא לא שנות דור אלא עשרה דורות. אני מציע למשרד המשפטים לשקול פעם נוספת. אני יודע שיצא קצפם של שליטי החוק, ומשרד המשפטים התנגד לכך בכל תוקף, אבל היום, כאשר קם לנו שר משפטים אשר מורא שליטי החוק לא חל על ראשו, בהחלט כדאי לשקול את העניין הזה, כי השליש הקדוש הזה אינו באמת קדוש. היו"ר דליה איציק: תודה. הודעת הממשלה על המערכה נגד ארגוני טרור הפועלים מלבנון ומעזה היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, אנחנו מתחילים בדיון הבא. חברי חברי הכנסת, נא לשבת. אדוני ראש הממשלה, חברי השרים, חברי ראשי המועצות, ראשי ערים, חברי חברי הכנסת, יושב-ראש האופוזיציה חבר הכנסת בנימין נתניהו, הכנסת בישראל מביעה צער ויגון על מותם של אזרחי המדינה שנרצחו בהפגזות הטילים והרקטות אל ריכוזי האוכלוסייה, הפגזות שכל תכליתן רצח חפים מפשע ושלילת זכותנו לחיות כאן בשלום. הכנסת, יחד עם העם כולו, מרכינה את ראשה בצער מתוך שותפות גורל עם משפחות חיילי צה"ל שנפלו בלבנון, בדרום, והיום גם בשומרון. אנחנו כואבים על חיים שנגדעו במלחמת ההגנה על שלום המדינה, במלחמה שנכפתה עלינו – כן, נכפתה עלינו, ללא סיבה, ונמשכת מאז יום רביעי שעבר. אחינו ואחיותינו תושבי הגליל, אנשי הדרום, יהודים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים, אתם, הנתונים לאיום ולפגיעת טילי האויב, אנשי העורף שהפך לחזית, העומסים על כתפיכם את כובד המערכה, אני רוצה שתדעו שאינכם עומדים לבד. האומה כולה אתכם. אנחנו צופים בעמידתכם המופתית תחת אש וגאים בכם. כוח העמידה שאתם מגלים ראוי לכל שבח. אתם עושים זאת בגבורה מעוררת השתאות. אתם החומה הבצורה של מדינת ישראל. לדרג המדיני אני רוצה לומר: התברכתם בחברה חזקה, אחראית, שקולה ומאופקת, חברה שמעניקה לכם יכולת לפעול למען ביטחונה גם במחיר של פגיעות מתמשכות ובלתי נסבלות. נשיכת השפתיים היא לא דבר של מה בכך, והיא לא מובנת מאליה. אדוני ראש הממשלה, בימים האחרונים שוחחתי עם עשרות ראשי ערים ומועצות אזוריות מהצפון ומהדרום, והבעתי לפניהם את הזדהות הכנסת עמם. ציינתי כי הכנסת מעריכה את העמידה הנחושה שהתושבים מגלים. אני רוצה שתדע שכל ראשי הערים, בלי יוצא מן הכלל, ביקשו ממני להביע את תמיכתם בך, בשר הביטחון, במערכת הביטחון ובצה"ל. אני גם רוצה להודות לכל תושבי המדינה שמסייעים לתושבי הצפון, מי באירוח ומי בדאגה. המרכזייה אצלנו ממש מתפוצצת מאזרחים שרוצים לסייע. בימים של שפיכות דמים מתמשכת העם בישראל עומד עמידה מרשימה במבחן הסולידריות. בצד המצוקה והקושי, זוהי שעתה היפה של החברה בישראל. חברי הכנסת, מעל במה זו אני מבקשת לפנות אל עמיתי, ראשי הפרלמנטים בעולם, בבקשה שיפעילו את השפעתם כדי להביא לשחרור מיידי של חיילינו שנחטפו מתחום ריבונות ישראל. אני קוראת מעל בימת הכנסת לפרלמנט ולעם בלבנון: אין למדינת ישראל שום עימות אתכם. ב-24 במאי 2000 עזב אחרון חיילי צה"ל את אדמת לבנון, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון, ומאז אין למעשה כל מחלוקת ואין סכסוך גבולות בין המדינות. לצערנו, באופן חסר תקדים בתולדות העמים, נתנה הממשלה, ממשלת לבנון, לארגון טרור להשתלט על מדינתכם, להציב בדרומה אלפי טילים שמכוונים אל ריכוזי אוכלוסייה בישראל, ולנהל מלחמת טרור נגד מדינה שכל רצונה הוא לחיות עמכם בשלום. אתם ואנחנו עמים למודי סבל. בימים אלה, יותר מאי-פעם, האזרחים הם שסובלים, בלא הצדקה. "חיזבאללה" הוא גידול ממאיר שצריך לעקור מן השורש למען עתיד טוב יותר לכם ולנו. חברי הכנסת, מאז נחטפו חיילי צה"ל בגבול רצועת-עזה ובגבול הצפון לא התקבל אות חיים או מידע שמצביע על גורלם. בכל חברה אנושית, גם בחברה שנתונה במלחמה, נהוג לדווח על שבויים ועל מצבם. זה צו המצפון, זה צו המוסר, וזה גם החוק הבין-לאומי. וכאן – עלטה מכוונת, אכזרית ונבזית. בני משפחות החטופים, שליט, גולדווסר ורגב, אנחנו מתחייבים: לא נרפה מן המאמץ עד שנשיב את הבנים הביתה. אני רוצה לומר כאן, שרוב חברי הכנסת משוכנעים שפעילות צה"ל בלבנון היא מן המוצדקות ביותר. אין צודקת ממנה. בימים קשים אלה, כשהכנסת, קואליציה ואופוזיציה כאחת, יודעת להתעלות ולהשאיר את הפוליטיקה בצד, נוהגת בממלכתיות ובריסון בלי לזנוח את תפקידה החשוב כזרוע המפקחת על פעולות הממשלה, אני משוכנעת כי כל סיעות הבית ידעו להמשיך לנהוג בדרך שמשקפת את תחושת האחריות, את תחושת החירום שנדרשת בימים אלה. ועדות הכנסת תמשכנה לפעול על-פי הצורך, והמליאה תכונס, ועוד איך, מזמן לזמן, בהתאם לנסיבות. חברי הכנסת, ידעו ביירות וגם עזה כי אנחנו רוצים שלום, מאוד רוצים שלום, אך צה"ל יפעל בלי היסוס, בגיבוי מלא של העם בישראל, עד שישובו הבנים הביתה וישוב השקט לגבולות. אדוני ראש הממשלה, בבקשה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: גברתי היושבת-ראש, גבירותי ורבותי, חברות וחברי הכנסת, בראשית דברי אני מבקש לשלוח תנחומים בשמי, בשם הממשלה, בשם הכנסת ובשם העם כולו, למשפחות ההרוגים מקרב האזרחים ומקרב חיילי צה"ל, לאחל החלמה לכל הפצועים ולחבק חיבוק גדול את משפחות החטופים ואת הבנים עצמם. בשבועות האחרונים קראו אויבינו תיגר על ריבונותה של מדינת ישראל ועל שלום תושביה. תחילה בגזרה הדרומית ואחר כך בגבול הצפון, ועמוק יותר בעורף המדינה. ישראל לא ביקשה עימותים אלה. להיפך, עשינו הרבה כדי למנוע אותם. חזרנו לגבולות מדינת ישראל המוכרים על-ידי כל הקהילה הבין-לאומית. היו מי שפירשו את רצוננו בשלום לנו ולשכנותינו כאות לרפיון. אויבינו טעו לחשוב כי נכונותנו להבליג היא סימן לחולשה. הם טעו. גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אין למדינת ישראל שום סכסוך טריטוריאלי בגבולנו הדרומי או בגבולנו הצפוני. בשתי גזרות אלה אנו יושבים על הגבול הבין-לאומי המוכר. כך מול הרשות הפלסטינית ברצועת-עזה, כך מול לבנון. אין לנו כוונה להתערב בענייניהן הפנימיים. אדרבה, יציבותה ושלוותה של לבנון חופשית משלטון כוחות זרים ושל הרשות הפלסטינית רצויות למדינת ישראל. אנחנו מייחלים לכך, כי ביום מן הימים תיכון בינינו ברית עולם לתועלתם ההדדית של עמינו משני עברי גבולנו המשותף. המערכה שאנו מנהלים בימים אלה היא נגד ארגוני טרור הפועלים מלבנון ומעזה. ארגונים אלה אינם אלא קבלני משנה, הפועלים בהרשאה ובהשראה, בעידוד ובמימון של משטרים תומכי טרור ומתנגדי שלום, בציר הרשע הנמשך מטהרן ועד דמשק. לבנון סבלה בעבר סבל כבד מאוד כשהניחה לכוחות זרים לשחק בגורלה. אירן וסוריה עדיין ממשיכות לבחוש, בשלט רחוק, בענייני לבנון והרשות הפלסטינית, באמצעות ה"חיזבאללה" וה"חמאס". גם אם ההתקפה הנפשעת על סיור צה"ל ביום רביעי שעבר לא היתה על דעת ממשלת לבנון וללא סיוע צבאה, אין בכך כדי לבטל את אחריותה המלאה לפעולה שיצאה משטחה הריבוני, בדיוק כמו שהעובדה שיושב-ראש הרשות הפלסטינית מתנגד לפעולות טרור נגד ישראל, אינה משחררת אותו ואת הרשות הפלסטינית מאחריות לפעולה שבוצעה משטחה נגד חיילינו בכרם-שלום. שתיהן אחראיות באופן מלא לשלום החיילים שנחטפו כבני ערובה. גורמים קיצוניים, טרוריסטיים, אלימים משבשים את חיי האזור כולו ומעמידים בסכנה את יציבותו. המרחב שבו אנו חיים מאוים על-ידי קבוצות הטרור הרצחניות הללו. זהו אינטרס אזורי וגם בין-לאומי להשתלט עליהם ולהפסיק את פעילותם. עינינו הרואות כי מרבית הקהילייה הבין-לאומית תומכת במאבקנו בארגוני הטרור ובמאמצינו להסיר את האיום הזה מעל למזרח התיכון. אנו מתכוונים לעשות זאת. אנו נמשיך לפעול בכל העוצמה עד שנשיג זאת. מול הפלסטינים ניאבק ללא ליאות עד שיחדל הטרור, יוחזר גלעד שליט הביתה בשלום וייפסק ירי ה"קסאם". ובלבנון – ניאבק על כך שיקוימו התנאים שקבעה הקהילייה הבין-לאומית זה כבר, והדברים מצאו ביטוי חד רק אתמול, בהחלטת שמונה המדינות המובילות בתבל – החזרת בני הערובה: אהוד-אודי גולדווסר ואלדד רגב, הפסקת אש מוחלטת, פריסת צבא לבנון בכל דרום-לבנון והוצאת ה"חיזבאללה" מהאזור תוך מימוש החלטת האומות המאוחדות מס' 1559. לא נחדל מפעולותינו. בשתי החזיתות מדובר בפעולות של הגנה עצמית במובן המהותי ביותר והבסיסי ביותר. בשני המקרים יש לנו עניין שחשיבותו ומשמעותו חורגים הרבה מעבר לסדרי הגודל של היחידות הצבאיות המעורבות בו. אנחנו עומדים ברגע אמת לאומי. האם נסכים לחיות תחת איום של ציר הרשע הזה, או שנחצוב את עוצמותינו הפנימיות ונגלה נחישות וקור רוח? תשובתנו ידועה לכל ישראלי ולכל ישראלית, והיא מהדהדת היום באזור כולו. נחפש כל מתחם, נפגע בכל טרוריסט המסייע לתקוף את אזרחי ישראל, נהרוס כל תשתית טרור בכל מקום, נמשיך בכך עד שה"חיזבאללה" וה"חמאס" יבצעו את הדברים הבסיסיים וההגונים שדורש מהם כל בן תרבות. ישראל לא תסכים לחיות בצל איום הטילים או הרקטות נגד תושביה. אזרחי ישראל, יש רגעים בחייה של אומה שבהם היא מחויבת להביט אל המציאות נכוחה ולומר: עד כאן. ואני אומר לכולם: עד כאן. ישראל לא תהיה בת ערובה לא של כנופיות טרור, לא של רשות טרור, וגם לא של אף מדינה ריבונית. בחיי האומה יש רגעים כאלה של התעלות, של הזדככות, שבהם המחלוקות הפוליטיות, הכיתתיות והמפריד מפנים את מקומם לרגש של אחריות משותפת; ואני מכבד ומעריך מאוד את הדרך שבה נוהגת האופוזיציה בכנסת בימים אלה. התחרות האנושית, היריבויות האישיות, נמוגות, ובמקומן שבה ועולה הרגשת הערבות ההדדית, השותפות שלנו, ובעיקר האהבה האין-סופית שיש לנו לעם שלנו ולארץ שלנו. כזה הוא הרגע הזה. כולנו, יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים, עומדים עכשיו כאיש אחד, כעם אחד, חשופים יחד לשנאה ולרשעות ונלחמים נגדן בהסכמה ובשותפות. כאשר משלחים טילים על תושבינו וערינו, התשובה שלנו תהיה מלחמה שערה בכל העוצמה, בכל הנחישות, האומץ, ההקרבה ומסירות הנפש שהעם הזה ניחן בהם. אין דבר שאני רוצים יותר מאשר שלום ושכנות טובה, במזרח, בצפון ובדרום. אנו מבקשים שלום, רודפים שלום ומייחלים לו. אך באותה מידה אין דבר שאנו דוחים ביתר שאת מאשר ניסיון לפגוע בנו ולגרום לנו לוותר על זכותנו לחיות פה בארצנו שלנו בביטחון ובשלום. בשם העם בישראל, בשם כל תושבי המדינה, באתי לכאן היום, גברתי היושבת-ראש, כדי להודיע קבל עם ועולם: איננו מחפשים מלחמה או עימות חזיתי, אך בעת הצורך לא נירתע מהם. רק עם היודע להגן על חירותו באמת זכאי לה. אנו זכאים לחירותנו, ובעת הכרח אנו יודעים להילחם למענה ולהגן עליה. חברי חברי הכנסת, עוצמתה של מדינת ישראל נשענת על כוחו ויכולתו של צה"ל. עוצמה זו היא הערובה המרכזית לשמירה ולהגנה על חיינו בארץ הזאת. בבניית העוצמה הזאת הושקעו מיטב המשאבים הכלכליים והאנושיים של החברה הישראלית. ברצוני לשלוח מכאן את תודתי מעומק הלב, את תודת הממשלה, את תודת והוקרת העם בישראל לחיילי צה"ל ומפקדיו, לשירותי הביטחון, לאנשי משטרת ישראל וכוחות ההצלה, לוחמי כיבוי האש ושאר זרועות הביטחון. אבקש לקרוא מתוך תפילת "מי שבירך לחיילי צה"ל". מיליוני יהודים, גם בארץ וגם בעולם, מתפללים לשלומם ולהצלחתם של העומדים על משמר ארצנו, מגבול הלבנון ועד המדבר ומן הים הגדול עד לבוא הערבה, ביבשה, באוויר ובים - "ייתן השם את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש-ברוך-הוא ישמור ויציל את חיילינו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם. ידבר שונאינו תחתיהם ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון". חוסנה של אומה לא נמדד רק ביכולתה הצבאית. עוצמתה של מדינה נבחנת ברווחתה ובמוסריותה, בכלכלה חזקה ויציבה, במשק מודרני ומתפתח, בייצוא טכנולוגיות ומוצרים למתקדמים שבשוקי העולם ובמחקר אקדמי פורץ דרך. בכל אלה יש לכל אחת ואחד מאתנו סיבה להיות גאים. אבל מעל הכול, עוצמתה של מדינה נמדדת דווקא בשעות מבחן, כאשר העורף הופך לחזית, כאשר אזרחי המדינה יודעים לגלות אורך רוח, סבלנות וכושר עמידה יומיומי מעוררי הערצה, ומאפשרים לפעול מול האויב. זכיתי להתוודע לתעצומות הנפש הללו עוד בשנים שבהן עמדתי בראש העיר ירושלים. עיר בירתנו היתה נתונה במשך שנים לפיגועי טרור מהרצחניים שידענו. כושר העמידה, הסבלנות, היכולת לנשוך שפתיים של תושבי ירושלים ושל אזרחי ישראל כולה, הם דוגמה ומופת. אני זוכר שיחה עם רודי ג'וליאני, ראש העיר ניו-יורק, בתקופת פיגועי הטרור של ספטמבר 2001. התקשרתי לחזק אותו ואת תושבי ניו-יורק לאחר קריסת מגדלי התאומים, והוא אמר לי: אהוד, אם הניו-יורקים יעמדו בזה כמו הירושלמים, אנחנו ננצח את הטרור. גברתי היושבת-ראש, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, גם בימים אלה ניצבים מאות אלפי ישראלים בקו האש הראשון, כחיילים בשדה הקרב על קיומנו וכבודנו. ברור לנו, כי נסיבות החיים שנכפו על התושבים מחייבות אותנו לטפל בצרכים המיוחדים שנוצרו, בכל ההיבטים. הממשלה תסייע באופן מיידי, בכל מקום. ממשלת ישראל בראשותי מתחזקת מכוח העמידה של הציבור הישראלי. אנחנו עם אמיץ ונחוש. אני גאה היום, אולי יותר מאי-פעם בחיי, להיות אזרח ישראל. בזכותכם, אויבינו מתנגשים בעם מלוכד, הנלחם יחד כתף אל כתף. איננו נכנעים ואיננו נבהלים. אנחנו מאמינים בצדקתנו, כי אין מאבק צודק ומוסרי ממאבקנו – מאבק על הזכות לחיים שלווים ונורמליים, ככל אדם, ככל עם, ככל מדינה. אנו נאבקים על זכותם של ילדים כמו עומר פסחוב, זיכרונו לברכה, בן השבע מנהרייה, לבקר את סבתו יהודית איצקוביץ', זכרה לברכה, ולאכול את ארוחת השבת שהכינה; אנו נאבקים על זכותם של אזרחים כמו שמואל בן-שמעון, זכרו לברכה, בן 41 מיוקנעם, שיצא בוקר בוקר לעבודתו במוסך הרכבת בחיפה כדי לפרנס את אשתו נטלי ואת ילדיהם הקטנים; אנו נאבקים על זכותן של אזרחיות כמו מוניקה לרר, זכרה לברכה, בת 50 מנהרייה, לשתות קפה על המרפסת במדינה שאליה עלתה מארגנטינה; ואנו נאבקים על זכותן של נערות כמו אלה אבוקסיס, זכרה לברכה, בת 13 משדרות, לנגן בחליל ולקרוא ספרים, כמו שאלה אהבה לעשות. אנו נאבקים על מה שלכל אדם בעולם הנאור נראה עניין מובן מאליו, שאיש לא מעלה על דעתו שיצטרך להיאבק עליו – הזכות לחיים נורמליים. זהו מאבק קשה. אולי עוד יהיה קשה יותר. זהו מבחן מכאיב, ואולי נצטרך לספוג מכאובים נוספים. מאבק כזה לעולם אינו קל. הוא רווי מכאובים וסבל, קורבנות, הרוגים ופצועים. אבל אין לנו כוונה לוותר על רצוננו לחיות חיים נורמליים. לא נתנצל על רצוננו זה, ואיננו זקוקים לאישור מאיש כדי להגן על עצמנו. אזרחי ישראל, אנו מצויים בשעת מבחן לכולנו. מדינת ישראל עמדה במבחנים מורכבים הרבה יותר, ויכלה להם. ידענו תמיד לגייס את תעצומות הנפש, את קור הרוח, את התבונה ואת הסבלנות כדי להתגבר על אויבינו. לבסוף, אני מבקש לדבר באופן אישי, מכאן, למשפחות שליט, גולדווסר ורגב, משפחות החיילים בני הערובה בידי ה"חמאס" וה"חיזבאללה". אינני מפסיק לחשוב עליכם, ובעיקר על ילדיכם-ילדינו. ביום רביעי האחרון, רק לפני חמישה ימים, בשעה 10:00, ישבו במשרדי אביבה ונועם שליט. הם, וגם אני, רוצים יותר מכול בשובו של גלעד הביתה. בעוד אנו דנים במה ובאיך, הגיעה אלי – וממני לאביבה ונועם – הבשורה המרה כי אהוד-אודי גולדווסר ואלדד רגב נחטפו. בצאתם מלשכתי, הותירו נועם ואביבה בידי תמונה אחרונה של גלעד, שצולמה בסמוך לחטיפתו. לדאבון הלב, כיום ניצבות שלוש תמונות הבנים בחדרי. פעמים רבות במשך היום אני מביט בפניהם, בעיניהם, ומאמץ אותם אל לוח לבי. לרגע אינני שוכח אותם. הם היו שם בשמנו, מטעמנו ולמעננו. נעשה הכול ונפעל בכל מאודנו כדי להחזירם הביתה. נעשה זאת כך שהחזרתם הביתה לא תהיה על-פי דפוסים שיביאו לעוד חטיפות. אין כמעט אדם היכול להבין את המקום שבו אתם נמצאים. גם כשאיננו מדברים במישרין, אני מרגיש ושומע את מה שאתם רוצים לומר לי, ואני מחבק אתכם באהבה, בהבנה ובהסכמה. המקום שבו אני נמצא מחייב אותי, בסופו של דבר, לקבל החלטות והכרעות שגוזרות גורלות – לסכנת חיים, לחיים ולעתים אף למוות. אין לי כוח, זולת זה שהפקדתם בידי. אין לי אומץ, זולת זה שאלוהים, אמונתי בצדקת דרכנו והרגשת האחריות העליונה ציידו והכינו אותי בו לאותם רגעי הכרעה. גברתי היושבת-ראש, אני רואה לנגד עיני את הבנים החטופים, את אלה שעומדים בקו החזית ובקו האש, את אמיצי הלב ונחושי הדעת שנלחמים היום ועלולים להיות חס וחלילה היעד לחטיפה מחר. על כולם נגן. בשם כולם נילחם. וכשכולם – האזרחים בקו האש, הלוחמים החטופים ובני משפחותיהם – לנגד עינינו, נמשיך ללא היסוס, ללא ויתור וללא מורא, עד שנגשים את יעדינו. אני רוצה לסיים את נאומי בקריאת קטע מתוך דברי הנביא ירמיהו: "כה אמר ה', קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים; רחל מבכה על בניה, מאנה להנחם על בניה כי איננו; כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעלתך נאום ה' ושבו מארץ אויב; ויש תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם". אנחנו ננצח. היו"ר דליה איציק: אדוני ראש הממשלה, תודה רבה לך. אדוני יושב-ראש האופוזיציה. בנימין נתניהו (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, מכובדי ראש הממשלה, חברי הבית, ישראל תנצח את ה"חיזבאללה". אנחנו חייבים לחשוב רק על התוצאה הזאת, ולעשות הכול כדי להשיגה. ישראל תנצח כי ישראל צודקת; כי העימות הזה נכפה עלינו; כי ה"חיזבאללה" הכריז עלינו מלחמה; כי ה"חיזבאללה" שם לו למטרה להרוג בנו. ישראל תנצח, כי עם ישראל הוא עם חזק; כי עם ישראל קם והזדקף היום ואומר עתה בקול גדול: עד כאן, לא נסכים לספוג עוד; לא נסכים לעבור עוד בשתיקה על רצח אזרחינו; ישראל תנצח, כי עם ישראל כולו מאוחד עתה סביב צה"ל וזרועות הביטחון וכוחות ההצלה ומד"א; אנחנו ננצח, כי כולנו מסתכלים עתה היישר בעיניו של רב-המרצחים, מנהיג ה"חיזבאללה", חסן נסראללה, ואנחנו אומרים לו: זרעת רוח, ועכשיו תקצור את הסופה. תנועת הליכוד והאופוזיציה כולה מחזקות את ידי התושבים, כמו כל עם ישראל, את ידי התושבים ביישובים, בערים - שחשופים לירי האויב, ומי יודע, מספרם עוד יגדל, לפחות לזמן מה. אנחנו רואים אתכם סופגים את הפגיעות הקשות; אנחנו רואים בכאב כיצד בתיכם נפגעים; אנחנו רואים כיצד קורת הגג שלכם וחדרי הילדים שלכם קורסים, אבל רוחכם אינה קורסת; ואנחנו רואים אתכם קוברים את מתינו, ודואבים את שברכם, אבל רוחכם אינה נשברת. אני רוצה לומר לך, גברתי היושבת-ראש, זה מקרין עוצמה אדירה – עוצמה וגאווה – אני בטוח שלממשלה, אני בטוח שלכנסת, אבל אני חושב שהרבה יותר חשוב, זה מקרין עוצמה וגאווה אל מול אויבינו. הכי חשוב שאויבינו ידעו את העוצמה של העם שלנו. אנחנו מחזקים את ידי הלוחמים בסדיר ובמילואים, ביבשה, בים, באוויר – לוחמים שיצאו למשימותיהם בנחישות שאין כדוגמתה. ה"חיזבאללה" שם לו מטרה לרצוח את אזרחי ישראל, למעשה לרצוח את מדינת ישראל כולה, והוא אינו לבד. ה"חיזבאללה" הוא גרורה של הטרור האסלאמי הבין-לאומי; טהרן היא מקור ההשראה והמנוע העיקרי שלו, וסוריה היא תחנת המעבר שלו. ה"חיזבאללה", ה"חמאס", "הג'יהאד" – כולם גרורות, כולם זרועות של תמנון הטרור האסלאמי. ומול תמנון הטרור הזה, אין מקום לוויתורים ואין מקום לפשרות, אין מקום להפגנת חולשה כלשהי; אין מקום להבנות – הבנות כביכול; יש רק מקום להחלטיות ולנחישות. היום, רק ניצחון. מכובדי, לא אנחנו חיפשנו את העימות הזה, אבל משנכפה עלינו – עלינו לומר לטרוריסטים באשר הם: לא תצליחו. הם אומרים: נלך נגדכם עד הסוף – במטענים, בפיגועים, במתאבדים, ב"קטיושות", ברקטות, בטילים; ואנחנו קמים ואומרים: חבל שהתחלתם, אבל אם מאבק כוחני זה מה שאתם רוצים – זה מה שתקבלו, רק בעוצמות שלא הכרתם. תנועת הליכוד ואני מחזקים את ידי הממשלה וידי ראש הממשלה ושר הביטחון. כל עוד תלכו בדרך תקיפה זאת, אנחנו אתכם. ואני מקווה, גברתי היושבת-ראש, שאני מדבר היום בשם 120 חברי הכנסת, יהודים ולא יהודים. כי הטילים שפוגעים בנצרת אינם עושים הבחנה בין נצרת-עילית לנצרת תחתית; והטילים שפוגעים בחיפה – עיר מעורבת – אינם מבחינים בין יהודים ללא יהודים; והטילים שפגעו במג'ד-אל-כרום, בוודאי לא הבחינו בכך, וביישובים הדרוזיים. הטילים אינם מבחינים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים, צ'רקסים, דרוזים. ועל כן, אין שום סיבה שמישהו פה יעשה הבחנה בבואנו להכות במשלחי הטילים הללו. מכובדי, כבר בתחילת העימות הנוכחי - אחרי ההתקפה הפרועה, החצופה, מתקפת הדמים על חיילינו וחטיפת חייל אחד בדרום, גלעד שליט, ולאחר מכן שניים מחיילינו בצפון - כבר אז אמרתי שהגענו לנקודת מפנה. אני מתכוון לנקודת מפנה לא רק בטקטיקה ובשיטות המלחמה בטרור, אלא נקודת מפנה במדיניותה הכוללת של ישראל לנוכח גל הטרור. אנחנו חייבים ללכת בדרך אחרת, ובדרך אחת – דרך שתביא הכרעה. העולם – או לפחות חלק מן העולם – מבין אותנו עכשיו, כי אותו עולם נכווה בשנים האחרונות מאותו טרור שאנחנו נכווינו ממנו. הטרור האסלאמי פגע בניו-יורק ובלונדון, במדריד ובבאלי, בקניה ובהודו, ובכל מקום התמונה דומה והמטרה דומה: להרוג, לאבד, להשמיד. ועל כן, בעיני חלק גדל והולך של העולם, חסן נסראללה הוא בן-בריתם ובן-משפחם של ראשי הטרור העולמיים; חסן נסראללה הוא אחיו התאום של בן-לאדן. וזה נותן לנו כוח. זה נותן לנו את האפשרות להדוף את ההתקפות עלינו – לא רק ההתקפות כאן, אלא ההתקפות בחזית הבין-לאומית, בחזית ההסברה. העולם – או לפחות החלק החופשי שלו – מבין אותנו ותומך בנו כשאנחנו פועלים נגד טרור זה, כי טרור הוא טרור, ולא משנה באיזו כסות הוא מתכסה. ובכן, כרגע יש לנו זמן, אבל יכול להיות, אדוני ראש הממשלה, שינסו לצמצם את הזמן הזה, או לכלות אותו, באמצעות לחצים שיפעילו על ישראל. ואני רוצה לומר כאן שאני וחברי ניתן לך את כל הגיבוי - להדוף את הלחצים, להרוויח את הזמן הדרוש להשלמת המלאכה. אני דיברתי עם רבים מראשי הערים שמצויים כאן, ועם אזרחים רבים, והם אמרו: אנחנו נספוג, אנחנו יכולים להמתין, אנחנו נשב במקלטים, אבל למען השם, שישלימו את המלאכה. שלא יעשו חצי עבודה – ניתן להם את הגיבוי. ובכן, אני אומר: אנחנו ניתן לכם את הגיבוי להשלים את המלאכה, כי ישראל חייבת לנצח במלחמה הזאת נגד ה"חיזבאללה", והפעם ישראל חייבת להפיק את הלקח הנכון. חלפו הימים של הפניית המבט הצדה. גברתי היושבת-ראש, יהיה לנו זמן לדון בלקחי העבר ובפתרונות העתיד, אבל היום כולנו מאוחדים במטרה אחת – השגת הכרעה. הכרעה של ממש, בלי פשרות, בלי הבנות, לא אלה שבקריצה ולא אלה שברמיזה. לכן אני קורא כאן, מעל במת הכנסת בירושלים, אין לסיים את המערכה הזאת בלי לרסק את ה"חיזבאללה" ואת הנהגתו. אין לסיים את המערכה הזאת בלי לחסל את מצבורי הנשק – ואני מתכוון במיוחד לטילים ארוכי-הטווח שמאיימים על חלקים ניכרים של מדינת ישראל. אין להפסיק את פעולותינו בלי שנשיג את היעד הזה: סילוק הטרור מדרום-לבנון, ועוד יותר מזה – חיסול איום הטילים ארוכי-הטווח שיכולים להיות מוצבים מעבר לדרום-לבנון ואשר מאיימים על העורף הישראלי. את הסרטן הזה צריך לעקור מהשורש. אסור לנו להשאיר את גרורותיו בשטח, כי הן תחזורנה להכות בנו. חייבים להפעיל לחץ מסיבי על ארגוני הטרור, כדי שיחזירו את בנינו השבויים הביתה, וגם כדי שלא יעזו לחזור על המעשים הנפשעים הללו. בעוד פנינו נשואות לצפון, אנחנו לא יכולים לשכוח לרגע שה"קסאמים" ממשיכים לנחות עלינו בדרום. לכן צריך להכות עד חורמה את ארגון ה"חמאס", המקבילה הדרומית של ה"חיזבאללה". אבל מעל הכול, את ה"חיזבאללה" ואת נסראללה עלינו להפוך לסמל. לא לסמל למה שאויבינו עושים לנו, אלא למה שאנחנו עושים לאויבינו, לאלה שקמו עלינו לכלותנו. מעתה והלאה ידעו הטרוריסטים וכל אויבי ישראל: העם הזה מאוחד כולו כאגרוף ברזל. אתנו לא מתעסקים. עלינו לא יורים טילים. אנחנו מאוחדים גם בשאיפתנו לשלום ובתפילתנו להשגת שלום, אבל זאת יש לדעת וזאת יש לזכור: אין שלום בלי ביטחון ואין שלום עם טרור. לכן אני אומר היום לראש הממשלה ולממשלה כולה: תילחמו בהם, תכו בהם, תרסקו אותם, תעשו זאת, ואנחנו ניתן לכם את כל הגיבוי וכל העם יהיה אתכם. בעזרת השם נעמוד יחד, בעזרת השם ננצח. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני יושב-ראש האופוזיציה. ראשי ערים ביקשו ממני – א. אני מודה לכם על שנעניתם להזמנתי ובאתם; ב. אתם מוזמנים לפגישה עם ראש הממשלה בחדר הממשלה כאן בכנסת. אני מודה לכם שבאתם. חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ו-2006 (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו חוזרים לדון בהצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ו-2006. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אברהם רביץ, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, ואם הוא לא יימצא – חבר הכנסת משה גפני. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני בהחלט בעד הצעת החוק הזאת. אני חושב שבעידן שאנחנו חיים בו, אנחנו צריכים להשתמש כמה שפחות בכלי הזה של מאסר, שהוא כלי ששייך לתקופה המודרנית. שלילת חירותו של האדם היא אחד הדברים החמורים ביותר, ויש לנקוט את הכלי הזה בהכרח כדי לתקן את החברה; ויש להשתמש בו רק כשאין כל ברירה אחרת - לדברים שהם ענישה על חטאים שהחברה רוצה לעקור מהשורש, כאשר אין שום ברירה אחרת. אבל במקרים שבהם אפשר להסתפק בשחרור, בשחרור זמני, בשחרור על-תנאי ממאסר, שחרור כזה יאפשר לאדם שחטא - ואולי בתנאים הנוכחיים אין לבית-המשפט דרך אחרת, אלא להעניש אותו במאסר, כאשר אנחנו מביאים הצעת חוק שיכולה לדון מחדש בעניינו ולא מייד להגיע לדבר החמור, שהוא שלילת חירותו. אני חושב שיש לחזק את הצעת החוק הנוכחית ולהעבירה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, אדוני. היו"ר אחמד טיבי: תודה, חבר הכנסת רביץ. יבוא חבר הכנסת גאלב מג'אדלה – איננו נוכח. חבר הכנסת משה גפני - מוותר. חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, עזמי בשארה, ואסל טאהא, מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין, חיים אורון וצבי הנדל - אינם נוכחים. חבר הכנסת אורי אריאל – מוותר. חברי הכנסת ישראל כץ, זבולון אורלב וטלב אלסאנע - אינם נוכחים. חבר הכנסת אלדד - נמצא ולא מוותר. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, לפני שאתייחס לעניין השחרור בערבות, אינני יכול שלא לומר דבר על הנאומים ששמענו זה עתה. היו"ר אחמד טיבי: בבקשה, זכותך. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): זה נושא מרכזי בחיי עם ישראל, בוודאי שחשובה ההתלכדות של העם בזמן מלחמה. חסרה היתה לי באמת בדבריו של ראש הממשלה איזו התייחסות למצב שאפשר את הגעתנו לשפל המדרגה הזה, להתעלמות רבת השנים מזה שצברו טילים. עכשיו מכים על חטא, מדברים על הדחקה, מדברים על זה שלא הפנמנו את העובדה שיש להם טילים. שש שנים אנו אומרים שצוברים שם עוד אלף ועוד אלף ועוד אלף, וראשי מערכת הביטחון אומרים: הם יחלידו במחסנים בלבנון. אביגדור יצחקי (קדימה): לא "פייר" להגיד את זה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אני ישבתי בוועדות כשאמרו את זה: הם יחלידו במחסנים. אני אביא לך את הפרוטוקול; אנו יכולים שנינו לגשת לאותה ועדה, איננו יכולים להביא את זה הנה. הם יחלידו במחסנים, אמרו לנו. אני שמעתי באוזני - הם יחלידו במחסנים. אז הם מחלידים עכשיו בבתים שלנו. אבל לגופו של החוק הזה, אדוני שר המשפטים, לפני שבועות מספר היית כאן והבאת חלק אחר של אותו חוק שעוסק בשחרור בערבות, האם אני צודק? אני יודע, שמעתי, הייתי כאן, ואז סיפרתי לך על ילדה בת 15 שמוחזקת במעצר. שישה שבועות ילדה בת 15 מוחזקת במעצר ומסרבים לשחרר אותה בערבות, ולמה? כי ילדה בת 15 מסרבת להכיר בסמכותו של בית-המשפט לדון אותה, ומדינת ישראל לא מספיק חזקה כדי לומר: אוקיי, ילדה בת 15, תלכי הביתה, והם מחזיקים אותה בכלא שישה שבועות לפני משפט. מדינת ישראל גדולה וחזקה, והחוק שמאפשר שחרור בערבות, כי זה ראוי לעשות - ילדה בת 15 לא יכולה לנצח מדינה אם אינה מכירה בסמכותו של בית-המשפט, ואם המדינה בכל זאת צריכה להחזיק אותה בכלא, אז אולי הילדה צודקת? תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה, חבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת אורי אריאל, לפנים משורת הדין. אני מגלה נדיבות כאשר אני נמצא בשלטון, במיוחד עם יריבים פוליטיים... בבקשה, אדוני. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים, אני מבקש בקשר לחוק המוצע לקרוא מכתב שקיבלתי זה עתה על התנהגות המשטרה בעת מעצר. היום בשעות אחר הצהריים נדהמו תושבי יצהר לראות ביישובם עשרות שוטרי יס"מ, ניידות רבות של המשטרה וכלי רכב מסוגים שונים של המשטרה. המשטרה והשוטרים החלו לבצע מרדפים אחרי הנערים ברחבי היישוב. במסגרת זאת הגיעו כמה שוטרים אל בית-המדרש של הישיבה - לא פחות - והחלו תוך צעקות לדרוש מבחורים להזדהות ולאיים במעצרים. במקום החלה מהומה תוך דרישה - - - היו"ר אחמד טיבי: באיזה יישוב, שואל חבר הכנסת יצחקי. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): ביישוב יצהר. - - - ללא הצגת צווים וכן על מנת לא להפריע למהלך הלימוד של עשרות הבחורים. ראש הישיבה, הרב דוד דודקביץ', שנכח בסמוך, הוזעק לנסות להרגיע את השוטרים, כשלפתע שלפו השוטרים אקדחי גז והחלו מתיזים לתוך פרצופם של תלמידי הישיבה גז מדמיע. כשניסה ראש הישיבה לפנות אליהם, דחפו אותו בגסות והתיזו לעברו גז. הרב נפגע קלות ופונה על-ידי התלמידים. חלק מהתלמידים התמוטטו ונזקקו לטיפול רפואי. תלמיד אחד פונה במצב קל עד בינוני על-ידי מד"א למרכז הרפואי "ביילינסון". אפשר לחשוב שעוסקים פה בלחימה בטרור. כולם מגויסים - שמענו את נאומו של ראש הממשלה - והשוטרים מצאו זמן לעסוק בדברים מאוד חשובים, למצוא איזה בחור שלא התייצב לחקירה. יש פה בעיה בהבנה של המשטרה, ויש בעיה, כנראה, בכך שיש להם לפעמים הרגשה של יתר-כוח שניתן להם עבור דברים מסוימים, שהם עושים אותם בצורה טובה שראויה לשבח, כמו מעצר מחבל היום בירושלים - ואי-אפשר שלא לשבח אותם על עבודתם זאת. מאידך גיסא, לעתים אתה תמה, איפה אתה נמצא - האם זה סדום, האם זה חלם, האם זה ערבוב של שניהם, שזה הדבר הכי מסובך? היו"ר אחמד טיבי: חברת הכנסת טרטמן, את מרגישה טוב? אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): כן. היו"ר אחמד טיבי: כי דאגתי לך לרגע, בתור רופא. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אנו פונים לשר המשפטים ולשר לביטחון הפנים לא להסתפק בתשובות של מח"ש וכל מיני תשובות חוקיות, אבל די לא יעילות, אגיד את זה בשפה מאוד זהירה. כדאי לבדוק מה קורה לעתים בפרקליטות באטימות לבה, כפי שציין ידידי אריה אלדד, וכדאי לבדוק מה קורה במשטרת ישראל, שלעתים לא מבינה בכלל איפה היא נמצאת. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה, חבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת דוד טל – איננו. חבר הכנסת עתניאל שנלר – איננו. חבר הכנסת בני אלון - איננו. כמובן, יעלה ויבוא חבר הכנסת נסים זאב, ולא יסגור את הרשימה, כי הוא דובר אחרון לפני הדובר האחרון, חבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש סיעת האופוזיציה, שמצפה בקוצר רוח לדבריו. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, "יעלה ויבוא" אומרים רק בראש חודש, היום לא ראש חודש. אדוני השר, אני רוצה להתייחס קודם כול לוועדת השחרורים המיוחדת, שבהחלט צריכה להביא בחשבון, כאשר היא באה להחליט בעניין שחרורו של אסיר, אם מטעמים רפואיים או מכל טעם אחר, שצריך להתחיל לפחות לשאת את תחילת העונש, ואז הוועדה יכולה לדון בסוגיה, אם האיש באמת לא מסוגל לעמוד בתנאי המאסר, וודאי כשמדובר על כך שיש לו קנס, ואת הקנס הוא לא מכבד ולא משלם, אז גם הוועדה מביאה את זה בחשבון. אבל, אני רוצה להתייחס יותר לעניין המעצר המינהלי. אדוני השר, קיבלתי לפני שעתיים טלפון מאשה שטוענת שהמעצר המינהלי נגד בעלה הוא הרבה יותר חמור, חריף וקשה בתנאיו של אותו עציר בכל הנוגע לביקורי משפחה. למשל, בתנאים רגילים וסבירים שאדם יושב במאסר, הוא זכאי, נאמר, פעם בשבוע לביקורים. במקרה שלו הוא לא זכאי, אולי פעם בשבועיים או פעם בשלושה שבועות, וכן בנוגע לחופשות. לדעתי, ידידי, אורי אריאל, צריכים אנחנו ליזום חקיקה, ואמרתי את זה גם בוועדת החוקה. לא יכול להיות שאדם שנתון במעצר מינהלי, תנאיו יהיו קשים יותר כאשר הוא לא נשפט בכלל, שזאת החלטה שרירותית, גם אם יש צדק במעצר הזה. תנאיו לא יכולים להיות יותר חמורים, וגם יש להגביל בזמן, כמה זמן אפשר להחליט על מעצר מינהלי. אי-אפשר לתת את זה באופן חופשי, לפי שיקול דעת. לגבי הנושא שעומד במרכז העניין של מלחמה בלבנון - אני רוצה לומר לך, אדוני השר, לראשונה עמד פה ראש ממשלה והכריז קבל עם ועדה, שמדינת ישראל רואה בחטיפת החיילים הכרזת מלחמה על מדינת ישראל מצד ממשלת לבנון. ברור שכל עוד המדיניות ותפיסת העולם של מערכת הביטחון ושל הפוליטיקאים במדינת ישראל היתה שיש הפרדה בין ארגוני הטרור לבין ממשלת לבנון, לא יכולנו לפעול כפי שפעלנו בשבוע האחרון. תארו לכם שחלילה וחס תוכנית ההתכנסות של ראש הממשלה היתה יוצאת לפועל, מה היה קורה? לאן היו בורחים האזרחים? הרי מצפון בורחים למרכז, ומהדרום למרכז, ולאן יברחו אנשי המזרח? היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת גדעון סער, ואחריו - אחרון הדוברים, חבר הכנסת מנחם בן-ששון. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, העלה כאן עכשיו חבר הכנסת זאב תהייה נוקבת, מה היה קורה אילו היה עולה בידה של הממשלה לבצע את המשך מדיניות הנסיגה החד-צדדית גם ביהודה ושומרון. היום יש לנו שתי חזיתות, אדוני היושב-ראש, שתיהן חזיתות שמהן נסוגונו באופן חד-צדדי עד המילימטר האחרון, עד הקו הבין-לאומי. נסים זאב שאל לאן היו בורחים, והתשובה היא – לא היה לאן לברוח, כי כל הארץ היתה חזית. מכיוון שאותם אמצעים ארטילריים, ששום כוח לא היה יכול למנוע להצטייד בהם באותו שלב אם היינו מפנים את השטח הזה, היו מופנים לתושבים במרכז הארץ, תושבי ירושלים, כפר-סבא, הוד-השרון, תל-אביב. אמר את זה שר הבינוי והשיכון בריאיון ב"ידיעות אחרונות", שהתפרסם ביום שלישי שעבר. משום כך אנחנו רואים שהתמיכה הציבורית באותה תוכנית הולכת ויורדת, ואני בטוח שהיא לא תבוצע, מכיוון שאני יודע שבתוך הקואליציה ובתוך הממשלה יש יותר ויותר אנשים אחראיים שמבינים את הסכנה שבכך. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לנצל את יתרת הזמן שנותרה לי לעסוק בנושא שהוא פחות ברומו של עולם, אבל הוא חשוב. אם הכנסת הזאת לא תעשה מעשה ביום רביעי הקרוב, אדוני היושב-ראש, אנחנו עלולים להימצא במצב שבסוף השנה הנוכחית, בסוף 2006, לא יהיו חדשות מקומיות בטלוויזיה. היו"ר אחמד טיבי: זה דבר חמור. גדעון סער (הליכוד): אתה יודע, כי אתה יודע אילו צרכים משרתת אותה תחנה שמשדרת במגזר הערבי, ויש עוד חמש תחנות אזוריות. היו"ר אחמד טיבי: יש לך הצעת חוק. גדעון סער (הליכוד): ועדת השרים קיבלה בהתחלה החלטה רעה. זה קורה לה מדי פעם. צריך לשאוף, אדוני שר המשפטים, שזה יקרה כמה שפחות. אבל זה קרה לה. שר המשפטים חיים רמון: אני מוחה בתוקף. חבר הכנסת טיבי, אנא הגן על הוועדה בשמי. גדעון סער (הליכוד): איך אני יודע שזה קרה לה? כי אתמול היא שינתה את ההחלטה הקודמת. איך אני יודע שהיתה החלטה רעה? כי עובדה שבערעור שהגיש שר התיירות, השר הרצוג, היא שינתה את ההחלטה המקורית. היו"ר אחמד טיבי: אני יכול להעיד, חבר הכנסת סער, כי בישיבתה אתמול התנהגה הוועדה בצורה מופתית. גדעון סער (הליכוד): כן, כי היא אישרה הצעת חוק שלך לקריאה טרומית. ואני מברך אותה על כך, כי זאת הצעה טובה. אבל בערעורו של שר התיירות היא קיבלה החלטה שאמרה, שהממשלה תתמוך בעמדה שתוצג במליאה על-ידי שר התקשורת. זאת אומרת, עד יום רביעי תהיה לה עמדה, והיא תתמוך בעמדה שתהיה לה עד יום רביעי. חברי הכנסת, אדוני שר המשפטים, אמרתי ואני חוזר ואומר, ואני גם אחזור ביום רביעי מעל הבמה הזאת: אני מוכן לכל הסדר רגולטורי - שיביא משרד התקשורת, שתביא מועצת הכבלים והלוויין, שלא עשו את זה עד היום, כאשר אנחנו במחצית השנייה של 2006 - שיבטיח את המשך שידורי החדשות המקומיות. אבל אם נמשיך לשחק משחקים, אנחנו נגיע למצב שבו לא יהיו שידורי חדשות מקומיות. וכל אותו היקף נושאים שלא יכולים לבוא לידי ביטוי בתקשורת הארצית, ברמה מוניציפלית, ברמה פריפריאלית, ברמה של בעיות שמעסיקות תושבי שכונות, אגב, ברמה של דברים שהיום, במצב המשברי, שיש רזולוציות שבתחנות אזוריות אפשר – לכן אני אומר, אדוני שר המשפטים, באותה גישה עניינית שמאפיינת את האופוזיציה לאורך כל התקופה הזאת, ושתאפיין גם את הצבעתנו בעד החוק הזה שאתה הבאת והצגת לפני שעה קלה, ואת הצבעותינו בהצעות הקודמות, אני מצפה שאותה גישה עניינית תאפיין את הצבעת הקואליציה בנושא החדשות המקומיות בעוד יומיים. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, חבר הכנסת סער. בלי לנסות להשפיע על ועדת השרים, אין ספק שמדובר בהצעה שמעוררת עניין, גם של חבר הכנסת סער וגם של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, שבאה להגן על השידורים של הטלוויזיה המקומית. בבקשה, חבר הכנסת מנחם בן-ששון. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, קאטו הזקן נהג לומר בכל הזדמנות, כשהיתה לו זכות דיבור, משהו על הרס. אני מבקש לומר, אדוני השר, וכנראה שכך אעשה בימים הקרובים כשתהיה לי ההזדמנות: אשרינו שבימים של מלחמה אנחנו עוסקים גם בעניינים של שגרה; על אחת כמה וכמה כשאנחנו עוסקים בסוגיה של שחרור-על תנאי ממאסר. זאת חברה שפויה. אשריך, אשרינו. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון על דבריו הקצרים. ננצל את העובדה ונעבור מייד להצבעה על הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ו-2006, בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ו-2006, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: 17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מודיע לפרוטוקול שחבר הכנסת ישראל חסון וחברת הכנסת אסתרינה טרטמן הם בעד באופן עקרוני, אבל הצבעתם לא משנה את תוצאות ההצבעה. הצעת החוק תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. שאילתות ותשובות היו"ר אחמד טיבי: השר יענה על שאילתות. בבקשה, אדוני השר. 44. העונשים על עבירות סחר בנשים חבר הכנסת יצחק זיו שאל את שר המשפטים ביום כ"ו באייר התשס"ו (24 במאי 2006): פורסם ב-Ynet ביום 9 במאי 2006, כי לפי דוח שפרסם המוקד לסיוע לעובדים זרים והקליניקה למאבק בסחר בנשים באוניברסיטה העברית, מערכת המשפט נוקטת מדיניות סלחנית כלפי עוברי עבירת סחר בנשים. רצוני לשאול: 1. האם משרדך מודע לטענות אלה, ומה היא עמדתו בנושא? 2. כיצד נבחנת התנהלותה של הפרקליטות בנושא? תשובת שר המשפטים חיים רמון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. מלחמתה הנחושה של הפרקליטות בתופעה הקשה של סחר בבני-אדם למטרות זנות והעבירות הנלוות, עמדה, ועודנה עומדת, בראש סדר העדיפויות של עבודת הפרקליטות. עבודה זו, כמו גם עבודתן של יתר רשויות אכיפת החוק, הובילו לכך, שבתוך שנים ספורות חלה ירידה דרסטית בהיקף התופעה בישראל. הדבר אף זכה לציון מפורש בדוח מחלקת המדינה האמריקנית שפורסם בתחילת החודש, שבו נמתחה ביקורת חריפה על מדינת ישראל בכל הנוגע לטיפולה בתופעות הקשורות בעובדים הזרים, אך צוינו במיוחד פעולותיה והישגיה בתחום המלחמה בתופעה של סחר בבני-אדם למטרות זנות. אם תרצה, אשלח לך את דוח פרקליט המדינה לשנת 2005 המסכם את מכלול עבודת הפרקליטות בתחום המלחמה בסחר בבני-אדם למטרות זנות. דומני כי מעיון בדוח זה ניתן ללמוד, כי האופן שבו מוצגות העובדות בכתבה איננו שלם, וכי ניתן למצוא עונשים חמורים וחמורים יותר, בין בהסדרי טיעון ובין שלא בהסדרי טיעון, הכול לפי עובדות ונסיבות העניין. כך גם ביחס לסכומי הפיצויים אשר נפסקו לטובתן של קורבנות העבירה. הוא הדין ביחס לכמה וכמה ערעורים משפטיים עקרוניים, וכן על קלות העונשים שהוגשו לבית-המשפט העליון בשנה החולפת. בנוסף, בשנה החולפת הוסגרו לישראל, עקב מאמצים נכבדים של רשויות האכיפה, כמה דמויות מרכזיות מעולם הסחר בבני-אדם למטרות זנות לצורך מיצוי הדין עמם. 56. עבודות שירות במקום עונש מאסר חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר המשפטים ביום ד' בסיוון התשס"ו (31 במאי 2006): פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-18 באפריל 2006, כי עבריינים סדרתיים, ובכלל זה פושעים מסוכנים, נשלחים לעבודות שירות, למרות הסכנה לחיים ולרכוש. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. האם תישקל חקיקה לקביעת עונשי מינימום בפועל לעבירות מסוימות? 3. מה הם הקריטריונים לקביעת מוסדות כמתאימים לעבודות שירות? 4. אילו אמצעי פיקוח ננקטים כדי להבטיח שעבודות השירות יתבצעו בפועל ולא יהיו פיקטיביות? שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, 1. נכונות פרטי המקרים המופיעים בכתבה – מלשכת נציב שירות בתי-הסוהר נמסר, כי הם מאשרים את נכונות האמור בכתבה רק לגבי הפרטים המצוטטים מפי אנשי שב"ס שנמצאים בשירות פעיל. 2. עונשי מינימום כדרך להתמודד עם התופעות המתוארות בכתבה – קביעת עונשי מינימום, ככלל, אינה הפתרון המתאים, שכן יש בה הטלת מגבלה קשה על שיקול דעת בית-המשפט. תחת הגבלת שיקול דעת בית-המשפט, יש העדפה לקביעת קריטריונים ברורים להבנייתו, המותירים מרחב שיקול דעת, שמאפשר התמודדות עם מגוון הנסיבות שבהן יכולה להתבצע כל עבירה. בהקשר זה יש לציין שתי הצעות חוק שהוכנו על-ידי משרד המשפטים: א. התיקון לחוק העונשין בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בגזר-הדין – תיקון זה צפוי להביא לצמצום התופעה של עונשים מופרזים לקולא בנסיבות שאינן מתאימות, כמו אלו המתוארות בכתבה. בתי-משפט יחויבו להתייחס בראש ובראשונה להתאמת העונש לחומרת המעשה ואשם הנאשם, כלומר העונש צריך לשקף את הגינוי החברתי על מעשה העבירה. לשיקולים אחרים, הקשורים לנסיבות האישיות של הנאשם, לא יכולה להיות השפעה דרמטית על מידת העונש, אלא בנסיבות מצומצמות שהחוק מונה. שימת דגש על שיקולי שיקום, תוך מתן משקל נמוך לעקרון הגמול, יכול להביא לתוצאות כמו אלו המנויות בכתבה, ואנו מקווים שהתיקון, שנותן בכורה לעקרון הגמול, יצמצם אותן במידה ניכרת. גם העובדה שבית-משפט מחויב בהנמקה מפורטת של השיקולים שהביאו אותו להשית עונש מסוים, תצמצם את תופעת העונשים שאינם הולמים. ב. התיקון לחוק העונשין בנושא עבודות השירות – משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק שנועד לתקן את חוק העונשין בנושא עבודות השירות, ולעגן פרקטיקה שלפיה הטלת ביצוע עבודות שירות על-ידי נאשם תיעשה רק לאחר קבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות, שכוללת, בין היתר הערכה בדבר התאמת האסיר לביצוע עבודות שירות. התיקון מגביל את יכולתו של בית-המשפט לקבוע כי נאשם יבצע עבודות שירות, עוד לפני שהממונה על עבודות שירות חיווה את דעתו בעניין - כפי שקורה לעתים היום. גם בכך יש להביא לצמצום מספר המקרים שבהם נידונים שאינם מתאימים לריצוי עונש בדרך של עבודות שירות, יידונו לעונש כזה. 3. הקריטריונים לקביעת מוסדות כמתאימים לעבודות שירות הם, כפי שנמסר משב"ס - א. העבודה במוסד צריכה להיות עבודה למטרות של תועלת הציבור. קריטריון זה הוא פועל יוצא של הגדרת "עבודה ציבורית" בחוק; ב. יכולת פיקוח יעילה למעסיק על עובדי השירות; ג. המיקום הגיאוגרפי של המוסד ונגישותו לאזורי מגורים; ד. קיום רישום נוכחות של עובדי השירות להנחת דעת הממונה על עבודות השירות; ה. התחייבות של המעסיק לפעול על-פי "הנחיות למעסיק עובדי שירות" של הממונה על עבודות השירות. 4. אמצעי הפיקוח הננקטים על-ידי הממונה על עבודות השירות כלפי עובדי השירות הם, כפי שנמסר על-ידי שב"ס, אלה: א. המעסיק עצמו חייב בחובת דיווח על היעדרו של עובד השירות, וכן הוא מחויב לוודא כי עובד השירות מחתים מדי יום כרטיס נוכחות בשעון נוכחות - מכוח התחייבותו לקיום "הנחיות למעסיק עובדי השירות" שפורסמו על-ידי הממונה על עבודות השירות. ב. המפקחים מטעם שב"ס עורכים ביקורות פתע במוסדות האמורים, בתדירות של אחת לשבוע. במהלך הביקורות נבחן תפקוד עובד השירות, סדרי העסקתו והפיקוח עליו על-ידי המעביד. כמו כן, המפקח מוודא את נוכחותו של עובד השירות במקום על-ידי בדיקת זהות. המפקח מברר את הסיבות להיעדרות העובד, אם נעדר. המפקח מטפל בבעיות משמעת, ומוסמך לנקוט אמצעי משמעת המגיעים עד המלצה להפסיק את עבודת השירות. ממצאי הביקורת מתועדים בדוח ביקורת. ג. המפקחים עצמם פועלים על סמך מערכת של נהלים והנחיות מעודכנת המופצת להם על-ידי הממונה על עבודות השירות. הם נוטלים חלק בהשתלמויות מקצועיות וכפופים למערך ביקורת של היחידות הגושיות של הממונה על עבודות השירות וביקורת של היחידה הארצית של הממונה. היו"ר אחמד טיבי: תודה, כבוד השר. שאלה נוספת. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תודה, אדוני השר, על התשובה המקיפה והממצה. אני רואה שאתה צריך ללגום מים אחרי קריאתה. אני מברך אותך, זה צעד נכון אחרי קריאת פרק ארוך. בשנת 2005 הופסקו עבודות השירות של כ-500 מתוך 2,000 האנשים שנפסקו להם עבודות שירות. האם יש די כוח-אדם כדי לפקח על ביצוע בפועל של עבודות השירות הללו? והאם הוחלט להפסיק הכרה במוסד מהמוסדות כראוי להיות כזה שבו מתקיימות עבודות שירות? שר המשפטים חיים רמון: אני רוצה לומר לחבר הכנסת אלדד, שאתה שואל אותי שאלות שאינן בתחום סמכותי. שמעתי את השאלה, וכידוע, עבודות שירות מפוקחות על-ידי השב"ס, שנמצא תחת אחריותו של השר לביטחון הפנים. עניתי על כל השאילתא כדי לא לפצל אותה, לכן גם לקחנו נתונים מהשב”ס. האחריות הישירה שלי התייחסה לנושא הענישה, האחדת הענישה וחומרת הענישה. לצערי, אני לא יכול לענות לך על השאלה הנוספת, אבל אשמח לבקש מהשב"ס פרטים נוספים ולהמציא לך אותם ישירות. היו"ר אחמד טיבי: תודה, כבוד השר. 78. קבילות פסקי-דין של בית-הדין השרעי במרשם האוכלוסין חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שר המשפטים ביום ד' בסיוון התשס"ו (31 במאי 2006): נודע לי, כי מרשם האוכלוסין אינו מקבל פסקי-דין של בית-דין שרעי לצורך רישום אבהות, ודורש מהפונים אליו להמציא פסק-דין מבית-הדין לענייני משפחה. רצוני לשאול: 1. האם הפרטים נכונים? 2. אם כן – מדוע מרשם האוכלוסין אינו מקבל פסק-דין של בית-הדין השרעי, ומה הבסיס לדרישה זו? שר המשפטים חיים רמון: 1-2. חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק), חל אך ורק על תושבים, כהגדרתם בחוק. פסקי-דין שרעיים בדבר קביעת אבהות לקטין תושב ישראל, כהגדרתו בחוק, ששני הוריו תושבים, כהגדרת החוק – והם בלבד – נרשמים במרשם האוכלוסין. היו"ר אחמד טיבי: שאלה נוספת לחבר הכנסת טלב אלסאנע. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, מאחר שהסמכות לקבוע אבהות נתונה גם לבית-הדין השרעי, ומאחר שעל-פי החוק למרשם אוכלוסין בית-דין שרעי הוא ערכאה שיפוטית שיש לכבד את ההחלטות שלה, אינני מבין מדוע בית-הדין לענייני משפחה פסק-הדין שלו מחייב, ולעומת זאת, בית-שרעי שנותן פסק-דין לגבי קביעת אבהות, זה לא מחייב את משרד הפנים. מה פסק-הדין הולך לומר? שאותו קטין, הוריו הם פלוני אלמוני. פסק-הדין הזה ניתן על-פי עדויות וראיות, אז או שאומרים לבית-הדין השרעי: אין לך סמכות, אל תוציא פסקי-דין כאלה, או שהוא אכן מוסמך להוציא פסקי-דין שמחייבים. מדוע כאילו מפקפקים בסמכותו ופסק-הדין שלו לא תקף, ולעומת זאת, בית-דין לענייני משפחה, פסק-הדין שלו מכובד, ומשרד הפנים מכבד את פסק-הדין הזה? תודה. שר המשפטים חיים רמון: חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני חוזר על מה שאמרתי, שפסקי-דין שרעיים בדבר קביעת אבהות לקטין שהוא תושב ישראל, שזאת ההגדרה בחוק, וששני הוריו תושבים, הם אלה שנרשמים במרשם. מי שלא נרשם במרשם הם אלה שאינם תושבים. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני רוצה להבין, אם שני ההורים הם תושבי ישראל ובית-הדין השרעי פוסק אבהות, משרד הפנים יכבד את פסק-הדין או לא? שר המשפטים חיים רמון: יכבד. אני חוזר ואומר, פסקי-דין שרעיים בדבר קביעת אבהות לקטין – יש שלושה תנאים מצטברים: הקטין הוא תושב ישראל, כפי שההגדרה בחוק. שני הוריו תושבים – לא מספיק שאחד מההורים הוא תושב, כהגדרה בחוק, הם בלבד נרשמים במרשם האוכלוסין. אני קורא. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): זה לא המצב בפועל. שר המשפטים חיים רמון: אני משוכנע שהמצב שאתה הצבעת עליו זה לגבי כך שהקטין או שני הוריו או אחד משני הוריו לא היו תושבים. אם שלושתם תושבים, זה נרשם על-פי חוק מרשם האוכלוסין, שחל אך ורק על תושבים, כפי ההגדרה בחוק. אני מדגיש, ההגדרה בחוק של תושב היא לא תמיד הגדרות אחרות. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): למה בית-הדין לענייני משפחה נותן פסק-דין שקובע ובית-הדין השרעי לא? דוד טל (קדימה): אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, דיאלוגים מהסוג הזה אינם מקובלים במליאה. היו"ר אחמד טיבי: אפשרתי לחבר הכנסת טלב אלסאנע את ההתערבות האחרונה, לפנים משורת הדין. שר המשפטים חיים רמון: אני חוזר, חוק מרשם האוכלוסין חל אך ורק על תושבים כהגדרה בחוק, ולא חשוב איזה בית-דין קבע את העניין. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, כבוד השר. שאילתא חשובה, מס' 79 - מאוד חשובה, חבר הכנסת דוד טל - של חבר הכנסת אחמד טיבי. לכן היא חשובה. לא הבנת את הרמז? גדעון סער (הליכוד): חשבתי שהתכוונת שיש שאילתות שהן חשובות וכאלה שלא חשובות. 79. יחס שוטרים כלפי שני אזרחים ערבים בירושלים חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את שר המשפטים ביום ד' בסיוון התשס"ו (31 במאי 2006): נטען כי ב-11 באפריל 2006, בזמן שישבו במכוניתם בגבעה-הצרפתית בירושלים, הוכו שני אזרחים בידי שוטרים ונעצרו במגרש-הרוסים ל-24 שעות. הוגשה תלונה למחלקה לחקירות שוטרים. רצוני לשאול: 1. האם המקרה ידוע למשרדך? 2. האם נפתחה חקירה, ואם כן – מה הן תוצאותיה עד כה? שר המשפטים חיים רמון: 1. השאילתא שבנדון מתייחסת לאירוע שהתרחש ביום 11 באפריל 2006 בירושלים, ובו, טוענים שני אזרחים, הם הוכו על-ידי שוטרים בעת שישבו ברכבם. 2. בעקבות תלונתם של שני האזרחים הללו במחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש, נפתחה חקירה בעניין זה. חקירה זו מצויה כיום בעיצומה ועל כן לא ניתן למסור פרטים נוספים לגביה. מובן כי עם סיום החקירה יעודכנו המתלוננים בדבר ממצאיה. דוד טל (קדימה): אפשר שאלה נוספת? היו"ר אחמד טיבי: מייד אחרי השואל שרוצה לשאול. החקירה בוודאי מתנהלת על-ידי מח"ש. ידועה עמדת אדוני לגבי מח"ש והצורך לאזרח אותה או לשנות אותה. האם יש לוח זמנים לביצוע משנתו או דעתו של השר בנושא? שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, אני השבתי על השאילתא על נושא מח"ש - - היו"ר אחמד טיבי: נכון, לפני כמה ימים. שר המשפטים חיים רמון: - - בהזדמנות אחרת בשבוע שעבר, כאשר עניתי על הצעות לסדר-היום והסברתי בהרחבה שלא אחזור עליה כאן, מדוע התהליך הוא אטי מדי. אבל נעשה מאמץ גדול וניתנה הוראה ברורה ממני, ואני עוקב אחר המהלך הזה מקרוב, שתהיה תחלופה כמה שיותר מהירה של חוקרים שמושאלים מהמשטרה למח"ש לחוקרים שאין להם שום קשר למשטרה והם עובדים אך ורק במח"ש, ואל מח"ש הם באו וממח"ש הם ישובו אל חייהם האזרחיים ולא למשטרה. היו"ר אחמד טיבי: העומד בראש המחלקה הזאת יהיה אזרח? שר המשפטים חיים רמון: מי שעומד בראש המחלקה הזאת הוא פרקליט, אבל כל המחלקה הזאת, מהעומד בראש ועד אחרון החוקרים, לא יהיה להם שום קשר למשטרה. היו"ר אחמד טיבי: תודה, אדוני השר. שאילתא נוספת, של חבר הכנסת צבי הנדל, מס' 114 - לפרוטוקול. 114. התנהגות חוקר במחלקה לחקירות שוטרים חבר הכנסת צבי הנדל שאל את שר המשפטים ביום י"א בסיוון התשס"ו (7 ביוני 2006): בפנייה שהגיעה ללשכתי נטען, כי חוקר מח"ש מתנהג בצורה עוינת ובוטה בעת חקירות. רצוני לשאול: 1. האם ייבדקו התלונות נגד החוקר בצורה מעמיקה, ואם כן – כיצד? 2. האם לאחר הבדיקה יינקטו הצעדים הדרושים? תשובת שר המשפטים חיים רמון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. השאילתא שבנדון הועברה להתייחסות מח"ש, והיא עוסקת בחקירה המתנהלת במח"ש בעקבות תלונתה של הגברת ריקי קבסה. בתלונתה טוענת הגברת קבסה כי הוכתה על-ידי שוטר בעת שהשתתפה באירוע מחאה בכפר-מימון, נגד יישום תוכנית ההתנתקות. מעורבותו של מר עמרי בן-מאיר בחקירה היתה מוגבלת מראש לביצוען של פעולות חקירה ספציפיות. מאחר שחוקר אחר הופקד על ניהול החקירה ואופן ביצועה, לא חרג מר בן-מאיר מקו החקירה שהותווה לו. בכל הנוגע לטענות האישיות כלפי החוקר בן-מאיר, נמסר כי הטענות הועלו כבר בעבר ולא נמצא בהן כל ממש. היו"ר אחמד טיבי: שלוש שאילתות שהשר יענה עליהן. מס' 142, של חבר הכנסת יואל חסון, מס' 143, של חבר הכנסת יעקב כהן, מס' 187, של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. בבקשה, אדוני השר. 142, 143, 187. עבודה בשבת בבית-המשפט בתל-אביב חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר המשפטים ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): פורסם, כי עובדי בית-המשפט בתל-אביב, ביניהם שומרי מצוות, נאלצים לעבוד גם לאחר כניסת השבת, בניגוד לחוק, בגלל שופטי מעצרים תורנים אטיים, וכי גם שוטרי הליווי והעצורים נפגעים בשל כך. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – האם תימנע הישנות הדבר, ואם כן – כיצד? 3. האם משרדך מפקח על כל בתי-המשפט בארץ בנושא זה, ואם כן – באילו דרכים? חבר הכנסת יעקב כהן שאל את שר המשפטים ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): פורסם ב"ידיעות אחרונות", ביום ד' בסיוון תשס"ו, 31 במאי 2006, שבגלל חוסר ניסיונם של שופטים אזרחיים בתל-אביב, דיוני הארכת מעצר נמשכים לתוך השבת ועובדים נאלצים לעבוד בשבת בניגוד לרצונם. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם יפעל משרדך למניעת עבודה בשבת בבתי-המשפט, ואם כן – כיצד? חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר המשפטים ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי עובדי בית-משפט בתל-אביב נאלצים לעבוד בשבת, וכי עצורים משתחררים סמוך לכניסתה, כיוון שהשופטים התורניים מסיימים את עבודתם זמן קצר לפני שבת. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – כמה זמן לפני כניסת השבת הסתיימו הדיונים בחצי השנה האחרונה? 3. האם התופעה רווחת גם בערים אחרות, ומה ייעשה למניעתה? שר המשפטים חיים רמון: אני משיב על כל שלוש השאילתות, לחבר הכנסת יואל חסון, לחבר הכנסת יעקב כהן ולחבר הכנסת אברהם מיכאלי. בתי-המשפט אינם עובדים בימי שבת וחג אלא במתכונת תורנות. ימי הדיון גם ביום ו' מסתיימים קודם לכניסת שבת. עם זאת, ייתכנו מקרים חריגים ביותר שבהם מפאת דחיפות העניין יידון המקרה גם בשבת ובחג. אני מדגיש שהמקרים האלה הם מאוד קיצוניים, יוצאי דופן, והם דחופים. אני לא רוצה לקבוע הלכה שהם בבחינת פיקוח נפש, אבל בוודאי שהם קרובים מאוד לפיקוח נפש. לכן רק במקרים מאוד דחופים מהסוג הזה, שאין דרך לדון בהם ביום אחר, או בצאת השבת, דנים. אבל אני חוזר ואומר, המקרים האלה מצומצמים עד מאוד, חריגים מאוד מאוד, ואנחנו משתדלים שייעלמו מן העולם, אבל לא תמיד אנחנו יכולים. תודה. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת יואל חסון, שאלה נוספת מהצד. יואל חסון (קדימה): אדוני השר, האם לעובדים יש אפשרות הבחירה אם לעבוד באותם רגעים שאתה מדבר עליהם, או שכופים עליהם לעבוד ולחלל שבת? שר המשפטים חיים רמון: אני מניח, אני יוצא מתוך הנחה שמשרד כמו משרד המשפטים, שחרד לזכויות האדם, לא יעלה על הדעת שהוא יכפה על עובד שאיננו רוצה לעבוד בשבת מטעמי אמונתו הדתית - שייכפה עליו דבר כזה. אני אומר את זה מתוך הנחה, שלדעתי כמעט לא ניתנת לסתירה, אבל אני מבטיח לבדוק אם יש תופעה מהסוג הזה. אני משוכנע שאין, אבל אם חס ולילה יש, היא תיעלם. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): השר, יכול להיות שהם עובדים במוצאי שבת בבוקר? שר המשפטים חיים רמון: חברי כנסת עובדים במוצאי שבת בבוקר, שרים עובדים במוצאי שבת בבוקר - - גדעון סער (הליכוד): לא יכול להיות. שר המשפטים חיים רמון: - - עובדי משרד המשפטים אינם עובדים במוצאי שבת בבוקר, אלא כפי שציינתי, במקרים חריגים הגובלים בפיקוח נפש, מבלי לקבוע הלכה בעניין. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כהן, שאלה נוספת, בבקשה. יעקב כהן (יהדות התורה): אדוני השר, האם נעשים מאמצים לסיים את העבודה בזמן שהעובד יוכל להגיע לביתו לפני כניסת שבת? הפירוש הוא, האם נעשים מאמצים לתגבר את הכוח ולהיות מודעים מתי זה זמן שבת. כי לא מדברים על פיקוח נפש, מדברים על דברים סטנדרטיים; לסיים בזמן את העבודה, לשחרר את העציר ואת העובד. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה. שר המשפטים חיים רמון: אני ציינתי בתשובה על השאילתא, שבערבי שבתות וחגים משתדלים מאוד שהעבודה תסתיים לפני כניסת השבת, כך שאנשים שמקפידים על שמירת השבת לא ייאלצו חס וחלילה לחלל שבת. אני אבדוק שוב אם כל הנהלים האלה נשמרים על-ידי בתי-המשפט והפרקליטות, ואמסור לחברי הכנסת אם יש משהו שאמרתי שהוא לא מדויק, ואם זה כך, אתקן אותו, אף שאני משוכנע שכך העניינים מתנהלים במשרד המשפטים. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה. חבר הכנסת מיכאלי. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני השר, אני מודה לך על התשובה, אבל רציתי לשאול עוד. אני מבין שמדובר בתורנויות בערבי שבת וערבי חג. ידוע שבתורנויות לא שמים תמיד את השופטים המומחים באותו תחום, ואז קורה הרבה פעמים שהסחבת כן נגרמת על-ידי כך שאותם השופטים התורנים שדנים בתיקים נאלצים כנראה להחזיק את האנשים יותר זמן. האם לא כדאי לבדוק את העניין? שר המשפטים חיים רמון: בדרך כלל בתורנות באים מקרים דחופים של מעצרים למשל, שהם דברים דחופים. לא מתנהלים דיונים והוכחות ודיונים מאוד מורכבים בימי שישי וערבי חג, לכן אינני חושב שיש איזושהי סחבת בעניין. בתורנות נוטלים חלק כמעט כל השופטים. יש תורנות של שופטי מעצרים ותורנות של שופטים אחרים, כך שהדברים הללו אינם אלה שגורמים לעיכוב עד כדי דיון עד כניסת שבת. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה לכבוד השר. שאילתא מס' 144, של חבר הכנסת מאיר פרוש - לא נמצא; לפרוטוקול. 144. השמירה על פרוטוקולים של משפטי גירושין חבר הכנסת מאיר פרוש שאל את שר המשפטים ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): פורסם, כי פרוטוקולים של פסקי-דין במשפטי גירושין - עם ציון שמות המתדיינים ופרטים רגישים על אודות בני-הזוג - שהתנהלו בדלתיים סגורות, נמצאו מושלכים ברחוב. רצוני לשאול: 1. האם המידע נכון, ואם כן – כיצד יטופל העניין? 2. האם קיימים במשרדך נהלים בנושא השמירה על חוק הגנת צנעת הפרט? תשובת שר המשפטים חיים רמון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. כדי לקיים הוראה ולשמור על פרטיותם של הצדדים, תיקי בית-המשפט נשמרים בבית-המשפט ופרוטוקולים מיותרים נגרסים ואינם מושלכים לפח אשפה רגיל. כמו כן, ככלל, בתי-המשפט מעבירים העתקים של פרוטוקולים של בתי-המשפט לצדדים לתיק ולעורכי-הדין שלהם בלבד - כך נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי. בנוסף, האפשרות לעיין בתיקי בתי-המשפט מותרת לצדדים לתיק ולמי שהם מתירים לו לעיין בתיק בלבד. כל אדם אחר המבקש לעיין בתיק חייב לקבל רשות לכך מבית-המשפט, ובתיקים חסויים העיון אסור ממילא. אשר לעניין המתואר בכתבה, מכיוון שאין פירוט בכתב אם מדובר בפרוטוקולים שבאו מתיק אחד או מכמה תיקים ואין לנו מידע על פרטי התיקים שבהם מדובר, אין באפשרותנו להתייחס למקרה ספציפי זה. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת יעקב כהן, שאילתא מס' 145, וחבר הכנסת יעקב מרגי, שאילתא מס' 146 - חבר הכנסת מרגי לא נמצא, אבל חבר הכנסת יעקב כהן נמצא. דוד אזולאי (ש"ס): חבר הכנסת אחמד טיבי יודע להבחין בין כוהן לבין ישראל. היו"ר אחמד טיבי: ירדת לסוף דעתי. 145, 146. הבאת גופות ישראלים שנרצחו ברשות הפלסטינית לקבר ישראל חבר הכנסת יעקב כהן שאל את שר המשפטים ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): פורסם ב"המודיע" (ה' בסיוון תשס"ו – 1 ביוני 2006( שפרקליטה במחוז הדרום מעכבת החזרת גופות ישראלים שנרצחו על רקע פלילי בשטחי הרשות הפלסטינית, ולא הסכימה למנוע את נתיחת גופת תינוקת שנפטרה באשדוד. רצוני לשאול: 1. האם הדברים נכונים? 2. אם כן – האם תישקל הוצאת נושאים הנוגעים לכבוד המת מידה של הפרקליטה? חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר המשפטים ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): פורסם ב"המודיע", כי פרקליטת מחוז הדרום מסרבת לאשר עסקה שלפיה ישראלים שנרצחו ברשות הפלסטינית יובאו לקבר ישראל. רצוני לשאול: 1. האם הדברים נכונים? 2. אם כן - בכמה גופות מדובר? 3. מדוע מסרבת הפרקליטה לאשר את העסקה? 4. האם הפרקליטה מתייעצת עם רבנים בנושא קבורת נפטרים? שר המשפטים חיים רמון: 4-1. אשר לשאלה על-אודות עיכוב החזרת גופות הישראלים שנרצחו בשטחי הרשות הפלסטינית: לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע הוגש כתב אישום נגד שרחביל גית, טאלב ג'ת ודירבאשי - להלן "הנאשמים" - אשר מייחס להן עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה לשם חבלה חמורה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר. ביום 1 ביולי 2004 הודיעו הצדדים לבית-המשפט המחוזי כי הגיעו להסדר טיעון שלפיו יודו הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן, והתביעה תעתור לעונשים מוגדרים מראש. לאחר ההודעה הנ"ל, פנה בא-כוחו של דירבאשי לפרקליטות המדינה וטען כי מרשו רוצה למסור מידע על מקום קבורתם של כמה אזרחים ישראלים הנעדרים זמן רב, וזאת בתמורה לשינוי הסדר הטיעון והקלה נוספת בעונש הנאשמים. לאחר כמה התכתבויות בין פרקליטות המדינה לבא-כוח הנאשם, ועל דעת היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט כי פרקליטות המדינה תסכים להקלה בעונש, במידה שדירבאשי יוביל את המשטרה אל הגופות ורק לאחר שהמדינה תבדוק את הגופות ותקבע, על-פי שיקול דעתה הבלעדי, שאחת הגופות היא של ישראלי נעדר. סוכם כי ההקלה בעונש תחול על כל שלושת הנאשמים, אף שרק דירבאשי מעורב בהבאת הגופות. הסתבר שמר דירבאשי שיקר והצביע על מקום שנמצאו בו שרידי גופותיהם של פעוטים עד גיל שנתיים לכל היותר. בהודעותיו המאוחרות במשטרה הודה דירבאשי כי שיקר. מכאן, הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת להסדר הטיעון הראשון. אחד הנאשמים האחרים הגיש עתירה לבג"ץ שבה הוא עותר לקיום ההסכם המאוחר, שכאמור דירבאשי לא קיים את התחייבותו בו. המדינה הגישה את תגובתה המקדמית לבג"ץ וטרם ניתן פסק-דין בתיק. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, חבר הכנסת יעקב כהן, שאלה נוספת אם אתה עומד על כך. יעקב כהן (יהדות התורה): כבוד היושב-ראש, אדוני השר, הפרקליטה המוזכרת בנדון מנעה סיום הפרשייה של התינוקת שנפטרה באשדוד. השאלה היא, מה עושים שלא יישנו מקרים כאלה, במיוחד ששמעתי בסוף שחטפו את התינוקת הזאת ויש שמועות שונות מי חטף אותה. אחד מחברי הכנסת אמר, שיכול להיות שרוח הרפאים שביקרה בכנסת כאן לפני חודשיים היא שחטפה את התינוקת. היו"ר אחמד טיבי: הטענה הזאת עדיין נבדקת... יעקב כהן (יהדות התורה): בכל אופן, מה נעשה כדי שלא יישנו מקרים טרגיים כאלה בשעות קשות, שהפרקליטה הקשוחה הזאת, שידעה לחפות במקרים אחרים, במקרה הזה היתה מאוד קשוחה ולא הסכימה לוותר על שערורייה כואבת ומיותרת? היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, חבר הכנסת כהן. בבקשה, אדוני. שר המשפטים חיים רמון: אדוני היושב-ראש, קודם כול אני שמח שהטענה בנושא של עיכוב גופות בפרשה שציינתי לא היתה ולא נבראה, ואפילו משל לא היתה. אשר לנושא הקודם, אני חושב שכבר התקיים דיון גם במליאה - אני לא יודע אם במליאה אבל בוודאי בוועדת הפנים של הכנסת, ושם הצגנו את העמדה ואת שיקול הדעת של הפרקליטה, שבמקרה הזה אני חושב שהוא היה נכון. אני מציע להימנע עד כמה שניתן, גם אם חולקים על השקפתה ועל שיקול דעתה של הפרקליטה, מלהדביק לה תוויות. היא עושה את עבודתה לפי מיטב שיקול דעתה המקצועי וכך היא נוהגת, ואני מציע ומבקש מחברי כנסת מכל הסיעות לא להדביק לה מניעים שאינם במקומם. תודה. דוד אזולאי (ש"ס): היא מדביקה לעצמה. 147. מתן כרטיסי חינם לאירועי ספורט לשופטים חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר המשפטים ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006): פורסם ב"מעריב", כי לפי דוח מבקר המדינה, שלושה שופטי בית-המשפט קיבלו כרטיסי חינם למשחקי כדורסל עקב חברותם בארגוני ספורט, וכי על שר המשפטים ונשיא בית-המשפט העליון להחליט אם יש לנקוט צעדים נגד השופטים. רצוני לשאול: 1. האם הפרטים נכונים? 2. אם כן – מה הוחלט לגבי השופטים? 3. האם ננקטו צעדים, אם כן – אילו, ואם לא – מדוע? 4. האם הנציבה, כהמלצת המבקר, המשיכה לטפל בנושא? תשובת שר המשפטים חיים רמון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 4-1. בדוח מבקר המדינה נקבע, כי היו שופטים שקיבלו כרטיסי חינם למשחקי כדורסל, וזאת בתוקף מעמדם כחברים בבתי-הדין של ארגוני הספורט, בדומה לחברים אחרים באותם בתי-דין. הנושא הועבר לנציבת תלונות הציבור על שופטים בלא קשר להמלצת מבקר המדינה ועוד לפניה. הנציבה המליצה לנזוף בשופטים, וכך נעשה. 188. העברת מידע על עברייני מין חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר המשפטים ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): פורסם, כי על-פי חוק נפגעי עבירה, מוטלות מגבלות על חזרת עברייני מין לסביבת קורבנותיהם, אולם כשלים מינהליים מונעים קבלת מידע מהיר מרשויות אכיפת החוק, ולכן לא ניתן לספקו לציבור. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – אלו כשלים מונעים את העברת המידע לציבור? 3. כיצד ייאכף החוק? שר המשפטים חיים רמון: 1-3. השאילתא הופנתה בעקבות ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות", שבעיקרה עסקה בדיווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט על יישומו של חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004. לצערי, ההנחות בידיעה ולפיכך מסקנותיה אינן עולות בקנה אחד עם הדיווח לוועדת החוקה ועם הדיון שנערך בעקבותיו, ויש בהן כדי להטעות, ונבקש, על כן, להעמיד דברים על דיוקם. חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, שנכנס לתוקף בינואר 2005, בא להגן על נפגע עבירת מין באמצעות הטלת מגבלות על מגורי עבריין המין או עבודתו בסביבת המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה שביצע. מטרת החוק למנוע נזק נפשי נוסף, העלול להיגרם לנפגע העבירה כתוצאה מהיתקלות תדירה עם עבריין המין שפגע בו. ויודגש: מטרת חוק זה אינה הטלת מגבלות על עברייני מין במטרה למנוע ביצוע עבירות נוספות. חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006, הוא שמקנה כלים לפיקוח ומעקב על עברייני מין במטרה למנוע מהם לבצע עבירות מין נוספות, ודיווח שר המשפטים לוועדת חוקה, שעליו פורסם, אינו נוגע לו או ליישומו. חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה קבע חובת דיווח שנתי מטעם שר המשפטים לוועדת החוקה, חוק ומשפט על יישומו של החוק בשלוש השנים הראשונות ממועד כניסתו של החוק לתוקף. לפי הקבוע בחוק, על השר לדווח על-אודות ההליכים שהתקיימו לפיו. חובת הדיווח נקבעה על מנת שניתן יהיה לעמוד על עניינים ובעיות שעלולים להתעורר במהלך יישומו של החוק, כתוצאה מחדשנותו. כפי שדווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט, מהמידע שנאסף במשרד המשפטים, התקיימו ארבעה הליכים שבהם הוטלו מגבלות על-פי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, במהלך השנה הראשונה לתוקפו של החוק. עוד דווח לוועדת החוקה, שעל מנת לייעל את הליך איסוף הנתונים, ולהבטיח שבידי משרד המשפטים מצויים מלוא הנתונים על-אודותם, נעשה ניסיון לבדוק אם ניתן לאפיין הליכים אלה במערכת המחשוב של בתי-המשפט. יודגש: מדובר על איסוף נתונים בדבר הליכים שכבר התקיימו בבקשה להטיל מגבלות על חזרת עבריין המין לסביבת נפגע העבירה. היות שכיום לא ניתן לעקוב אחר הליכים אלה באופן ממוחשב, נמסר לוועדת החוקה, שאף שנעשה מאמץ לאסוף את מלוא הנתונים, הרי שלא ניתן להוציא מכלל אפשרות שהתקיימו הליכים נוספים לפי החוק, שלא הגיע מידע לגביהם למשרד המשפטים. כאמור, שאלת היכולת לאיסוף נתונים על ההליכים שהתקיימו לפי החוק נוגעת לדיווח לוועדת החוקה לגבי הליכים אלה, ואין לה כל נגיעה לעצם קיום ההליכים ומכאן לעצם אכיפתו, קרי: הטלת המגבלות על עברייני המין. אין ולא דווח לוועדת החוקה על אודות בעיות מינהליות או קשיים מינהליים המונעים את יישום הוראות החוק. הליך לפי החוק יכולים ליזום נפגע העבירה או אדם מטעמו, נציג התביעה, נציג היועץ המשפטי לממשלה או פקיד סעד. אשר לאופן יידוע נפגע העבירה בדבר אפשרות לקיום הליך לפי החוק - בעיקרו של דבר, המידע בדבר אפשרות לקיום הליך כזה יובא לידיעת הנפגע באמצעות המערך שהוקם בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, והתקנות לפיו. אשר למידע לגבי מועד שחרורו של עבריין המין מהמאסר – מידע זה מובא לידיעת נפגע העבירה לפי הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה. 189. מעצר ממושך בגין אי-הופעתו של מתורגמן חבר הכנסת אלי אפללו שאל את שר המשפטים ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): פורסם ב"ידיעות אחרונות" (9 ביוני 2006), כי עולה חדש שוהה כחודש במעצר בגין אי-הופעתו של מתורגמן. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה עמדת משרדך בנושא? 3. האם בירר בית-המשפט מדוע לא הופיע המתורגמן? 4. אם כן – מדוע שהה העציר זמן ממושך במאסר? 5. מה ייעשה למניעת הישנות מקרים כאלה? שר המשפטים חיים רמון: 1-5. בתאריך 11 במאי 2006 הוגש נגד הנאשם כתב-אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים בנושא אלימות בתא המשפחתי. באותו היום התקיים דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים בפני כבוד השופט אזולאי. באותה ישיבה ביקש הסניגור, עורך-דין אבי מוסקוביץ, דחייה ליום 15 במאי 2006, ובית-המשפט הורה לזמן מתורגמן לשפה הרומנית באותו מועד. בתאריך 15 במאי 2006 לא הופיע מתורגמן מטעם חברת "פרוטוקול" (הזכיינית לשירותי תרגום מטעם הנהלת בתי-המשפט), אף שהמזכירות זימנה. על מנת שלא לעכב את הדיון בעניינו של הנאשם ולא לגרום להמשך מעצרו, תורגם הדיון על-ידי עוזרת משפטית העובדת בבית-המשפט והשולטת בשפה הרומנית. בין לבין, בתאריך 24 במאי 2006 ביקש שירות המבחן לדאוג לנוכחות מתורגמן מהשפה הרומנית על חשבון בית-המשפט, לשם שיחה עם הנאשם בבית-המעצר, מאחר שלשירות המבחן אין תקציב למינוי מתורגמן לשפה זו. הבקשה הובאה לעיונו של כבוד השופט אזולאי ביום 25 במאי 2006. באותו יום נעתר כבוד השופט אזולאי לבקשה, אף שלא מוטלת על בית-המשפט כל חובה לספק לשירות המבחן שירותי תרגום. שירות המבחן הוא שצריך לדאוג לשירותי תרגום. בית-המשפט נעתר והורה לספק את השירות באמצעות חברת "פרוטוקול", וזאת על חשבונות של בית-המשפט. חברת "פרוטוקול" לא דאגה למתורגמן מחליף ואף לא הודיעה לאיש על כך שמתורגמן לא יוכל להגיע. יש לציין שגם בהעדרו של מתורגמן מחברת "פרוטוקול", בית-המשפט קיים את הדיון, וזאת בעזרת פקידים של בית-המשפט - עוזרים משפטיים - השולטים בשפה הרומנית, וזכויותיו של הנאשם לא קופחו במהלך הדיון בבית-המשפט. ביום 7 ביוני 2006 ניתנה החלטה, ובה נקבע שחברת "פרוטוקול" פעלה בצורה בלתי אחראית ומזיקה, וכי ספק אם ניתן יהיה בעתיד לסמוך על שירותיה. יש לציין שהסניגור הוא הגורם לדחיות, הן בבקשת המעצר והן בתיק העיקרי. בית-המשפט עשה כל אשר מוטל עליו ואף מעבר לכך. זכויותיו של הנאשם נושא השאילתא לא קופחו. היו"ר אחמד טיבי: שאלה נוספת לחבר הכנסת אלי אפללו. אלי אפללו (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני חושב שבכל זאת נפגעה הזכות של אדם שלא מבין את השפה בכך שלא הגיע, מכל סיבה, מתורגמן של חברת "פרוטוקול". לפחות הייתי מצפה: 1. שתודיע מעל הבמה הזאת, שחברה שלא עומדת בהתחייבות שלה לבוא, ובעקבות זה נמשך מעצרו של אדם לתקופה של עוד חודש כיוון שהוא לא הובן – הייתי מצפה שתודיע מעל הבמה הזאת שחברת "פרוטוקול" שעשתה את הדבר לא יכולה להמשיך לעבוד כמתורגמנית בבתי-המשפט; 2. אם בפעם הבאה יקרה כדבר הזה, הייתי מצפה שבית-המשפט לפחות יזכה את האיש עד שידאגו למתורגמן כדי שידע את זכויותיו, ולא ישתמשו בעובדת של בית-המשפט, עובדת ניקיון או מדפיסה, שהיא לא מתורגמנית מוסמכת. אני חושב שדבר כזה גורם עוול לאנשים. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת אפללו, תודה. אדוני, בבקשה. שר המשפטים חיים רמון: אין ספק שהנושא של חברת "פרוטוקול" צריך להיבדק, והוא ייבדק גם לאור ההחלטה של בית-המשפט בעניין הזה, והמשך ההתקשרות עם חברת "פרוטוקול" יידון. אני לא בקיא אילו הסכמים יש אתה ומה צריך לעשות - - אלי אפללו (קדימה): - - - שר המשפטים חיים רמון: - - אבל אני בהחלט צריך לבדוק למה ואיך. אבל בהחלט אי-אפשר לעבור לסדר-היום על ההתנהלות של חברת "פרוטוקול", גם לאור החלטת בית-המשפט, והנושא הזה ייבדק. היו"ר אחמד טיבי: השר אמר דברים חשובים. אדוני השר, תודה רבה. עכשיו, שאילתא מס' 190, של חבר הכנסת חיים אמסלם: מגורי דיינים בעיר שיפוטם. זו הזדמנות לברך את חברי הכנסת שהגישו את השאילתות ונשארו עד שעה מאוחרת, וגם את השר, שטרח להגיע. אני אומר את זה, כי מדי פעם אומרים שהשר לא מגיע ושחברי הכנסת לא מגיעים. רוב אלה שהציגו שאילתות נמצאים ונוכחים פה. אדוני השר, בבקשה. 190. מגורי דיינים בעיר שיפוטם חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר המשפטים: ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006) על דיינים – להבדיל מרבני עיר או שכונה – להתגורר בעיר מגוריו. רצוני לשאול: 1. מדוע, אם עבודת הדיין אינה נפגעת, עליו להתגורר בעיר שיפוטו? 2. האם גם שופטים מחויבים לגור בעיר שיפוטם? 3. אם לא – מדוע? 4. כמה מהשופטים מתגוררים בעיר מגוריהם, וכמה לא? שר המשפטים חיים רמון: 4-1. נושא השאילתא מעלה סוגיה רגישה ולא פשוטה של הבדלים בין מערכת בתי-המשפט הרגילה למערכת בתי-הדין הרבניים. לי לפחות לא ידוע כי נערכה חשיבה אחידה ומערכתית-כוללת על הנושא תוך התייחסות לשתי המערכות. זאת במיוחד לאור העובדה שעשרות בשנים היתה מערכת בתי-הדין שייכת למשרד הדתות ושר הדתות הוא זה שעמד בראשה. כיום שר המשפטים הוא היושב-ראש של שתי ועדות הבחירה – מה שמחדד את ההבדלים ומנתב אליו את פערי המדיניות. הנושא קושר עצמו גם לסוגיה הכללית של המרחק הראוי שבין מקום המגורים למקום העבודה. יש גישה הטוענת לקביעת כללים מחייבים מראש החלים על הכלל. יש גישה אחרת הנותנת את הדגש במצב בפועל - האם יש פגיעה בעבודה, איחורים וכו' - שאז המצב משתנה מאדם לאדם ונובע מחריצותו, אחריותו, בריאותו, גילו וכיוצא בזה - וכל מקרה נבחן לגופו. לגבי דיינים הכלל הוא בהחלטות ישנות של הוועדה לבחירת דיינים, כך מסר לי הרב בן-דהאן, מנהל בתי-הדין הרבניים. אצל הדיינים גם חותמים המועמדים ערב מינוים על התחייבות להתגורר באזור הכהונה. אי-קיומה של התחייבות זו מוליד בעיה רצינית הנפרדת לסוגיה העקרונית, והיא התופעה של אי-קיום התחייבויות ואף השגת מינוי על בסיס התחייבות שלא היתה כוונה לקיימה. לטעמי, זה לב העניין באשר לצורך לטפל באלו המפירים את התחייבותם. על נושא זה עמדה גם נציבת תלונות הציבור נגד השופטים. במערכת בתי-המשפט הרגילים אכן אין חותמים על התחייבות שכזאת וגם אין הוראה מחייבת בעניין. עם זאת, מקום מגורי המועמדים לשיפוט נכללים במידע שבפני הוועדה, והיו מקרים שלאור זאת התקיימו בירורים עם מועמדים ואף נבחנה האפשרות של העתקת המגורים. אבל זה לא קרה תמיד. עובדתית, כפי שידוע לי. יש שופטים המתגוררים במרחק די ניכר ממקום כהונתם. קיבלתי לידי מהנהלת בתי-המשפט את רשימת השופטים, מקום מגוריהם ובית-המשפט שבו הם מוצבים. נתונים אלו נתונים לכמה אפשרויות של עיבוד. כפי המסתבר, מדובר בכ-25 שופטים מתוך כ-550 שופטים - כ-4.5% - המרוחקים למעלה מ-70 קילומטרים ממקום עבודתם. אני רוצה להוסיף, שלגבי בתי-הדין הרבניים, זה קרוב ל-20 שופטים מתוך 90, כלומר אם אני לוקח 4.5% מקרב שופטי בתי-הדין הרגילים, אז מתוך בתי-הדין הרבניים - למעלה מ-20% מהשופטים, מהדיינים, אינם גרים במקום מגוריהם, והפער הזה אומר הכול. אני משוכנע שאם רק 4% מקרב הדיינים לא היו גרים במקום דיינותם, הסוגיה לא היתה מתעוררת. היו"ר אחמד טיבי: חבר הכנסת אמסלם, שאלה נוספת. חיים אמסלם (ש"ס): אדוני השר, תודה לך על התשובה. בעצם, אני מבין שהתלונה על הדיינים היא מכוח אותה התחייבות שמחייבים את הדיינים. כלומר, בעצם, הטענה היא: אם הם חותמים על דבר, למה הם חותמים על דבר שהם לא מתכוונים לקיים? בעצם, עכשיו אני שואל: למה בכלל צריך לבוא לדיינים ולחייב אותם לגור במקום שיפוטם? אדוני השר, אני רוצה לציין, שמובא בספרים, בהלכה, שדיינים רבים בעבר, כשהיו יושבים לדון, היו שמים טלית על ראשם כדי לא לראות מי הנדונים העומדים לפניהם. כלומר, זה שהדיין גר בעיר, ואדרבה, מכיר את פלוני ואת אלמוני ואת המכובד יותר ואת המכובד פחות, זה גריעותא ולא מעליותא מצד ההלכה. היו"ר אחמד טיבי: תודה. אדוני, בבקשה. שר המשפטים חיים רמון: אני רוצה לחזור על הדבר העקרוני בעיני. הסוגיה אם צריך לגור או לא לגור, אתייחס אליה בקיצור. אבל, כאשר התברר לדיינים מסוימים שהם למשל היו מועמדים לדיינות - וביררתי זאת - והתברר להם שהם צריכים להעביר את מקום מגוריהם, ויתרו על תפקיד ואמרו: "אנחנו מעדיפים להישאר לגור בבני-ברק, בירושלים או בתל-אביב, ולא לעבור לבאר-שבע כדי להיות דיינים". לעומת זאת, חבריהם חתמו על התחייבות והם דיינים. זה לא דבר פשוט. הם דנים יום יום באנשים אשר מתחייבים. אמרו: "כן, כן, אנחנו חותמים" ולא קיימו את התחייבותם. חיים אמסלם (ש"ס): זה מוסכם - - - שר המשפטים חיים רמון: לכן, הדיינים האלה, בלי שום קשר למה שיקרה בעתיד - האם אנחנו נדבק בכלל הזה או לא, כל הדיינים שהתחייבו לעבור לגור במקום מושבם - או שיעברו להיות דיינים במקום מושבם או שיחדלו מלהיות דיינים. לא יכול לשבת דיין על כיסאו ולדרוש מהמתדיינים לפניו לקיים התחייבויות, כאשר הוא עצמו איננו מקיים את ההתחייבות. לגופו של עניין, לנושא עצמו, אחת הבעיות היא לא שהוא מכיר או לא מכיר את האנשים. לצערי הרב, תופעת האיחורים והאי-התייצבות של דיינים היא בעיה לא פשוטה, ואגיד זאת בלשון זהירה. חיים אמסלם (ש"ס): אז צריך - - - היו"ר אחמד טיבי: נא לאפשר לשר להמשיך. שר המשפטים חיים רמון: נמסר לי שקרוב ל-50% מהדיינים גם אין להם רשיון נהיגה, כלומר, הם מגיעים למקום כהונתם בתחבורה ציבורית. איך אני יודע? ביקשו ממני שאפנה לוועדה שקובעת את שכרם ואת תנאיהם של מי שאין להם אחזקת רכב, שאדאג לקצובת נסיעה בתחבורה הציבורית. תתאר לך דיין בתחבורה ציבורית שאמור לצאת מירושלים לא לחיפה אלא לתל-אביב. אני, שר, עם רכב צמוד ונהג, מביתי לירושלים עושה זאת כמעט מדי יום ביומו, ועם כל התחבורה בבוקר זה לוקח בין שעה לשעה ורבע. אני מניח שבתחבורה הציבורית, כאשר אתה צריך להגיע מוקדם בבוקר, לוקח לך הרבה יותר. אחת הסיבות לעיכובים היא שהדיינים אינם ממלאים אחר התחייבותם. עם זאת, העניין טעון בדיקה, ונבדוק אותו. אבל בשום פנים ואופן, אני חוזר ואומר שהוא לא יחול, ולא יהיו הנחות לאף אחד: מי שהתחייב יקיים את התחייבותו. אחרת, הוא יחדל מלהיות דיין. מה יהיה בעתיד? על זה אני מוכן - יש ועדה חדשה לבחירת דיינים, ואנחנו נדון שם. אבל לא יהיו חנינות לגבי העבר, כי בעיני זו השגת המשרה בטענה כוזבת, ואני לא רוצה להגיד "רמייה". אנשים ויתרו על דיינותם, ואחרים זכו - אינני יכול להגיד שלא כדין, אבל ודאי שלא כצדק. הדבר הזה לא יקום ולא יהיה, חד-משמעית. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חיים אמסלם (ש"ס): כבוד היושב-ראש, ברשותך, מלה. היו"ר אחמד טיבי: אנחנו בסוף סדר-היום, אבל בבקשה מלה. חיים אמסלם (ש"ס): אדוני השר, אני מסכים לחלוטין עם מה שאתה אומר. מי שחותם על התחייבות צריך לקיים את התחייבותו, ואין על זה ויכוח. מצד שני, אני חושב שההתחייבות הזאת היא דרקונית. עם זאת, אם יש דיינים שלא מגיעים בזמן לעבודה, צריך למצות אתם את הדין. לא צריכים בצורה כזאת לבוא ולחייב התחייבות שמעצם מהותו של הדיין ועבודתו אין לה שום קשר אתו. שר המשפטים חיים רמון: אני רוצה להגיד לך, שלא אני התקנתי את התקנה הזאת. התקנה הזאת קיימת הרבה מאוד שנים, מימיו של שר הדתות המנוח זבולון המר, זכרו לברכה. עד כמה שידוע לי, מאז כיהנו גם כמה שרים ממפלגתך. הם עמדו בראש הוועדה והם לא טרחו לתקן. הם חשבו, כנראה, שמבחינה הלכתית ומבחינת הדת - ואני לא מומחה גדול בזה - לא צריך לתקן את זה. מה אני? עפר לרגליהם. רק אני ממשיך במסורת קודמי, שכולם אנשים יודעים תורה ודעת, גדולים ממני. אני לא רוצה לנקוב בשמותיהם, אבל נדמה לי שבכהונת שרי הדתות כיהנו לא מעט שרים ממפלגות דתיות, לרבות מש"ס. אם הם לא תיקנו, כנראה הם ידעו למה. אני הולך בדרכם, אבל אני עדיין מוכן לשמוע גם טענות אחרות בימים אלה. קריאה: - - - היו"ר אחמד טיבי: הסתיימו ההערות. 191. תנאי ההתמחות של סטודנטים למשפטים חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר המשפטים ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006): פורסם, כי עורכי-דין מנצלים את מצוקתם ודרישתם למשרות התמחות של הסטודנטים למשפטים על-ידי העסקתם בשכר זעום ובתנאים קשים, וכי אתר לשכת עורכי-הדין משמש פלטפורמה לניצול זה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – האם אכן אתר לשכת עורכי-הדין מסייע לניצול זה? 3. האם תיבדק טענת הסטודנטים? תשובת שר המשפטים חיים רמון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-3. מהפרסום הכללי בתקשורת לא ניתן לעמוד על מהות או על היקף התופעה המתוארת בו, וממילא לא ניתן גם להחליט אם יש צורך בנקיטת אמצעים או בטיפול בעניין זה, ואילו אמצעים או טיפול נדרשים. אי-ציון שמות עורכי-הדין שלהם מיוחסים המעשים הנדונים, מונע בחינת האפשרות למיצוי הדין עמם על-ידי לשכת עורכי-הדין או על-ידי כל גורם אחר. חלק מהמעשים המתוארים בפרסום והמיוחסים לעורכי-דין עולים עד כדי עבירות משמעת לפי חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961, ואף עד כדי עבירות פליליות לפי שורה של חוקים. על כן, הנפגעים ממעשים אלה יכולים לפנות לרשויות האכיפה הנכונות לעניין ולהתלונן בפניהן על המעשים. בכל מקרה, יש לראות בחומרה כל ניסיון של בעלי כוח לנצל לרעה את כוחם מול קבוצות מוחלשות, בוודאי כאשר מדובר בעורכי-דין המשרתים את החוק ותחתיו. העסקת סטודנטים על-ידי עורכי-דין, כהעסקת כל עובד אחר, צריכה להיות לפי החוק. יש לקוות כי המקרים המתוארים בפרסום הם נדירים וחריגים. חזקה על לשכת עורכי-הדין כי תשכיל לבער את הרע מקרבה, ככל שהוא קיים. עוד נוסיף, כי ספק אם במקרה דנן לשכת עורכי-הדין יכולה וצריכה להיות אחראית לאותם מקרים שבהם עורכי-דין המפרסמים באתרה מפירים את החוק, לאחר הפרסום. 215. התנהלות שוטרי משטרת ההגירה חבר הכנסת מתן וילנאי שאל את שר המשפטים ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): לפי פרסומים בעיתונות ודיווחים של חקלאים בשטח, מתקבלות תלונות רבות על מקרים של התנהגות חסרת רסן ואף אלימה של שוטרי משטרת ההגירה. רצוני לשאול: 1. כמה תלונות בנושא התקבלו מאזרחים בשנה האחרונה? 2. כמה חקירות נפתחו בנושא, וכמה מהן הושלמו? תשובת שר המשפטים חיים רמון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. מערכת המחשוב הקיימת במחלקת מח"ש אינה מאפשרת את פילוח הנתונים המבוקש, ולא ניתן להפריד תלונות שמוגשות נגד שוטרי מינהלת ההגירה, ספציפית, מתלונות אחרות. מובן כי ככל שיועברו להתייחסותנו מקרים קונקרטיים, העומדים בבסיס השאילתא שהגיש חבר הכנסת וילנאי, נוכל להתייחס למקרים אלה באופן פרטני. 236. שליחת הודעות כתובות לטלפונים סלולריים חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר המשפטים ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): באוקטובר 2004 הוגשה בקשה ליועץ המשפטי לממשלה מטעם סיעת ש"ס למנוע ממעניקי שירותי זימה לשגר הודעות כתובות לטלפונים סלולריים. רצוני לשאול: 1. מה נעשה בעניין הבקשה הזאת? 2. האם תיחסם אפשרות להודעות אלו, ואם לא – מדוע? תשובת שר המשפטים חיים רמון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 2-1. ההסדר שנקבע על-ידי משרד התקשורת ברשיונות קובע כי על בעלי רשיונות לחסום – מכל ציוד קצה המחובר לרשת – את הגישה לשירות אירוטי; רק מנוי אשר מלאו לו 18 שנים רשאי לבקש מבעל הרשיון להסיר את החסימה. לצורך העניין, הוגדר המונח "שירות אירוטי" כ-"שירות קולי הניתן על-ידי ספק שירות באמצעות קו טלפון, כאשר השירות הינו השמעת מסר בעל תוכן מיני, לרבות השמעת מסר קולי מוקלט, ולרבות שירות היכרויות למטרות מין". 237. פרישת שופט חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר המשפטים ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): פורסם, כי שופט הודיע על כוונתו לפרוש מכס השיפוט, וכי בכוונתך לפעול לבל יפרוש. רצוני לשאול: 1. מה הרקע לרצונו של השופט לפרוש? 2. האם העלה השופט טענות סדורות, ואם כן – האם הן נבדקו? 3. מה פעלת למניעת פרישתו, ואם כן – כיצד? שר המשפטים חיים רמון: 3-1. השופט הודיע כי רצונו לפרוש, בשל כך שהוא שובץ בבית-המשפט לעניינים מקומיים, ולא נמסר לו מה המועד שבו הוא יעבור לשבת בתיקים אחרים. השופט גם העלה טענות בנוגע לסגנון השיחות אתו. הנושא נבדק מול נשיאת בית-המשפט, והתברר כי עקב אילוצים בשיבוץ שופטים אכן לא נמסר לשופט מתי הוא יועבר לבית-המשפט לעניינים מקומיים. לשופט הוצע לעבור למחוז שיפוט אחר, וכן הוצע לו לקיים שיחה עם נשיאת בית-המשפט במטרה לבדוק את המועד המשוער שבו הוא יסיים את עבודתו בבית-משפט לעניינים מקומיים. השופט סבר כי אין ביכולתו לקבל את ההצעות בשלב זה. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה. שאלה נוספת, בבקשה. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני השר, האם אכן נבדק מה היו טענותיו של השופט הנידון מול נשיאת בית-משפט השלום? האם יכול להיות שחביבותו של השופט הפריעה למישהו במערכת? האם הדבר נבדק? השופט הספציפי הזה ידוע כסניגור פלילי מאוד מכובד ומאוד חביב על הקהל. מידיעתי האישית, אני יודע שמאוד מאוד אהבו אותו בבית-המשפט. האם זה הפריע למישהו במערכת והאם זה נבדק? שר המשפטים חיים רמון: חבר הכנסת מיכאלי, השופט שרעבי הוא - - - קריאה: - תימני. שר המשפטים חיים רמון: אני מכיר אותו שנים רבות לפני שהוא התמנה לשופט ולפני שאני הייתי שר משפטים. עשיתי מאמץ יוצא דופן וזימנתי אותו אלי לפגישה אישית, שחלקה היתה פורמלית, כדבר שר משפטים אל שופט, וחלקה היתה לא פורמלית, כדבר חבר אל חבר. אני ביקשתי ממנו והפצרתי בו, שילך ויכהן כשופט לעניינים פליליים בבית-משפט השלום בראשון-לציון. חשבתי שזה פתרון הולם, כי לצערי, במערכת היחסים שנוצרה - ואינני רוצה להיכנס לשאלה מי אשם ולמה אשם, כי אינני חושב שזה ראוי, כל אחד יציג את טענותיו - חשבתי שהכי נכון יהיה להעביר אותו לבית-משפט שלום אחר, כדי שהוא יעסוק בתחום שבו הוא רכש את מומחיותו. אף שהפצרתי בו זמן ממושך ופניתי אליו בכל הצורות החבריות והפורמליות, לצערי הרב, השופט שרעבי הודיע שהוא מסרב לקבל את הצעתי והוא נחוש בדעתו לפרוש. אין לי אלא להביע את צערי הרב על כך. תודה. דוד טל (קדימה): האם המערכת הפסידה שופט מצוין? שר המשפטים חיים רמון: חבר הכנסת דוד טל, מה יותר משר המשפטים עצמו, שהוא קצת עסוק, שיושב במשך שעה ומציע לו הצעה חריגה מאוד לעבור לבית-משפט אחר - מדובר בתפקיד שלוקח זמן באופן נורמלי, על-פי הכללים הנוקשים - לדלג על פני שופטים אחרים ולא להעביר אותו רחוק ממקום מגוריו. לדעתי, ראשון-לציון יותר קרובה למקום מגוריו מאשר בית-משפט השלום בתל-אביב. לצערי הרב, הוא סירב. אני מצטער על כך, אני חושב שהוא עשה טעות, אבל רצונו של אדם, כבודו. אני חושב שהוא טועה. היו"ר אחמד טיבי: תודה. 274. השגחה על ילדים מתחת לגיל שש חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר המשפטים ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): סעיף 361 לחוק העונשין מחייב הורים להשגיח כראוי על ילדיהם כדי למנוע פגיעות עד כדי קיפוח חיים של ילדיהם. הובא לידיעתי, כי מאז תיקון החוק נפתחו 203 תיקים והושגו שלוש הרשעות. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע נפתחו רק 203 תיקים, ומדוע הושגו רק שלוש הרשעות? 3. כיצד יפעל משרדך בנדון? תשובת שר המשפטים חיים רמון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 3-1. מערכת המחשוב הקיימת בפרקליטות אינה מאפשרת לקבל נתונים בדבר מספר התיקים שהועברו לטיפולה לפי עבירה מסוימת, כך שאין באפשרותנו לבדוק את הנתונים המפורטים בשאילתא. בהקשר זה יצוין, כי רוב התיקים בנושא זה מצויים בטיפולה של התביעה המשטרתית ורק מקרים מועטים יחסית, שנסיבותיהם חמורות יותר, מועברים לטיפולה של הפרקליטות. חשוב להדגיש, כי אף אם נכונים הנתונים שהוצגו בשאילתא, ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום במקרים אלה מתקבלת, כמו בכל מקרה אחר, לאחר עיון בחומר החקירה ושקילת שיקולים מקצועיים, אשר מחייבים לעתים את סגירת התיק בלא העמדה לדין. שנית, כידוע, לא כל מקרה שבו מוגש כתב אישום מסתיים בהרשעה. כמו כן, כבר ביום 2 בינואר 2002 פורסמה לפרקליטים ולתובעים המשטרתיים הנחיה, שעניינה העמדת הורים לדין על הזנחת ילדיהם. הנחיה זו עמדה על החשיבות הרבה שבהעמדת הורים לדין בגין הזנחת ילדיהם, בין היתר, לשם הגברת ההרתעה והעלאת רף הזהירות של הורים כלפי ילדיהם. ביום 9 ביולי 2002 פורסמה הנחיה נוספת לפרקליטים, במטרה להדגיש את מדיניות ההעמדה לדין, במקרים המתאימים, של הורים החשודים בהזנחת ילדיהם. מדיניות זו של הפרקליטות לא השתנתה, והיא תקפה גם כיום. תיקים בנושא זה מטופלים בפרקליטות גם כיום, על-פי הנחיות אלו ובהתאם לקבוע בהן. נוסיף, כי בימים אלו החליט פרקליט המדינה לבדוק את הצורך ברענון ההנחיות בנושא שבנדון. 275. פינוי בית-שפירא בחברון חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את שר המשפטים ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006): בעת ההכנה לפינוי בית-שפירא בחברון בחודש מאי 2006 שהו בעיר שוטרים אשר פעלו ללא תגים מזהים. רצוני לשאול: האם השוטרים שפעלו ללא תגים ואשר שמותיהם ידועים למשטרה טופלו במחלקה לחקירות שוטרים? תשובת שר המשפטים חיים רמון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) במחלקה לחקירות שוטרים התקבלה התלונה, שלפיה שוטרי משמר הגבול פעלו ללא תגים במהלך פינוי בית-שפירא שבחברון. תלונה זו אינה בתחום סמכותה של המחלקה לחקירות שוטרים, החוקרת חשדות לעבירות פליליות בלבד. לפיכך, הועברה התלונה האמורה לטיפול הדרג הפיקודי במג"ב, שכן מדובר בעבירה משמעתית. 309. יחס שוטרים לבעלים של רדיו "אל-שמס" חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שר המשפטים ביום ט' בתמוז התשס"ו (5 ביולי 2006): הבעלים והמנכ"ל של רדיו "אל-שמס" טוען, כי ב-25 ביוני 2006 הוא הותקף על-ידי שוטרים ממשטרת נצרת ושוטרי יס"מ, שלאחר מכן עצרו אותו ואת בנו בן ה-13. רצוני לשאול: 1. האם התלונות מוצדקות? 2. אם כן – מדוע השוטרים תקפו את הנ"ל? 3. כיצד תימנע הישנות מקרים כאלה? 4. מה ייעשה בנדון? שר המשפטים חיים רמון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 4-1. במחלקה לחקירות שוטרים התקבל חומר משטרתי על-אודות נשוא השאילתא שבנדון. בעקבות קבלת החומר המשטרתי הנ"ל, פנתה מח"ש ביום 29 ביוני 2006 למר סוהיל כראם ולבנו, בבקשה לסור למחלקה על מנת למסור גרסה מפורטת בנוגע לטענה בדבר אלימות השוטרים נגדם. עד כה טרם הגיעו המתלוננים למסור את גרסתם במשרדי מח"ש. ברור, כי עד אשר תתקיים חקירה בנושא, לא ניתן יהיה לבחון האם התלונות מוצדקות. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לכבוד שר המשפטים. שר המשפטים חיים רמון: אני מודה לאדוני היושב-ראש ולחברי הכנסת, שרובם הואילו לשמוע את התשובה לשאילתות. היו"ר אחמד טיבי: אני מודה לך שנשארת עד מאוחר, כדי לענות לשאילתות של חברי הכנסת. הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37) (ישיבת הפתיחה של הכנסת) [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/117).] (קריאה ראשונה) היו"ר אחמד טיבי: הנושא האחרון בסדר-היום הוא הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37) (ישיבת הפתיחה של הכנסת), בקריאה ראשונה. הצעת החוק היא צירוף של שלוש הצעות חוק פרטיות. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת דוד טל, שכבר עלה לדוכן. אחריו יבואו חברי הכנסת עמיתי משה גפני ודוד אזולאי. דוד טל (קדימה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, יש הצעת חוק כמו זאת שאציג, של חברי וידידי חבר הכנסת הרב גפני ושל חברי וידידי משכבר הימים הרב דוד אזולאי. שלוש ההצעות הללו חוברות להצעת חוק אחת. הצעת החוק הזאת מדברת על כך, שלא ייווצר מצב ששבועיים מיום פרסום התוצאות, כפי שהחוק הקיים אומר - שביום שני שבועיים לאחר מכן תתכנס הכנסת - והכנסת תתכנס בחול המועד, כפי שקרה בכנסת הנוכחית, כדי שלא ייפגעו רגשותיהם של אנשים דתיים וגם כדי שזה לא ייפול על יום הזיכרון, למשל. באופן תיאורטי, זה יכול ליפול על יום הזיכרון לחללי צה"ל או ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. אם מועד כינוס הכנסת ייפול על הימים הללו - החוק הקודם כבר חל על ימי חג ומתקן את זה - בערבי חג ובימי חול המועד ובערבי זיכרון ובימי זיכרון, הכינוס יידחה ליום חול הראשון לאחר מכן. גם חשבנו וסברנו שאולי נכון – אבל את זה נעשה בין הקריאה הראשונה לשנייה, ונקווה שמחר, בעזרת השם, נעשה את זה בוועדת הכנסת – לצמצם את פרק הזמן מיום הבחירות עד ליום הכינוס של הכנסת, שכן יש פרק זמן יחסית גדול. נוצרת בעיה לפעמים שבאופן תיאורטי, אבל זה גם קרה בכנסת האחרונה, שחבר כנסת מסוים לא נבחר לכנסת החדשה ועדיין מכהן כיושב-ראש ועדה מסוימת. עד שמתכנסת הכנסת החדשה, הוא יכול לכנס ועדה כזאת או אחרת שהוא עומד בראשותה. לכן המחשבה היא אולי לצמצם את פרק הזמן הזה כדי לצמצם את האפשרות הזאת. אני חושב שהצעת החוק היא נכונה ושתכליתה ראויה, ולכן אני מבקש מהחברים לתמוך בה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. (היו"ר מגלי והבה, שעה 20:58) היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת טל, תודה רבה לך. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת דוד אזולאי וחבר הכנסת נסים זאב, אבל אני לא רואה אותו פה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מצטרף לכל מה שנאמר כאן על-ידי חברי, חבר הכנסת דוד טל. אני רוצה להודות גם בשמך וגם בשם חבר הכנסת דוד אזולאי ליושבת-ראש ועדת הכנסת, רוחמה אברהם, שהכינה את החוק במהירות לקריאה הראשונה. אנחנו מקווים שהיא גם תסיים את זה בקריאה שנייה ושלישית עד תום המושב. אני מבקש להעיר רק הערה אחת. אינני מבין, בחלק השני של החוק, למה צריך שיהיה כתוב שעה 16:00 אחר-הצהריים. לאיזה צורך צריך להכניס את זה בחוק? לפעמים זה יוצא בערב חג - - - דוד טל (קדימה): בערב חג - - - משה גפני (יהדות התורה): לא, אני מתכוון למשל בערב פורים או בחנוכה. למה צריך את זה? בכלל, אני לא מבין את ההיגיון. היו"ר מגלי והבה: זה תמיד, כמובן, ביום שני. משה גפני (יהדות התורה): אבל למה זה לא יכול להיות ב-11 בבוקר? למה זה צריך להיות בחוק? טוב. אתה יודע מה? נקיים את הדיון הזה - - - דוד טל (קדימה): מחר בוועדה אפשר לקיים את הדיון הזה. משה גפני (יהדות התורה): כן. אני מציע שנקיים את הדיון הזה מחר, בעזרת השם. היו"ר מגלי והבה: כן. זה באמת יותר טוב לפרוס את היריעה ולהציע את ההצעה. משה גפני (יהדות התורה): דוד, אתה הולך להראות לי שזה כתוב באיזשהו מקום? כי אם זה כתוב, אפשר לשנות. דוד טל (קדימה): נכון. זה כתוב ואפשר לשנות. משה גפני (יהדות התורה): אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת. הצעת החוק, כפי שאמר חבר הכנסת דוד טל, היא ראויה, היא נכונה, תודה רבה. דוד טל (קדימה): - - - היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת משה גפני, ואני מזמין את חבר הכנסת דוד אזולאי. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לדברי קודמי, חבר הכנסת דוד טל וחבר הכנסת הרב גפני, וכמובן מצטרף גם לתודות ליושבת-ראש ועדת הכנסת, חברת הכנסת רוחמה אברהם. אחת הבעיות שהתעוררו בחוק הזה היא לא רק כינוס של הכנסת והזמנתם של חברי הכנסת. אחד הדברים שהטרידו אותי, שבגללם החלטתי ליזום את החוק הזה, זה בעיקר עובדי הכנסת. אנחנו, חברי הכנסת, מגיעים לאותן שעתיים-שלוש חגיגיות, ובזה נסתיים תפקידנו. אבל עובדי הכנסת עבדו פה ימים ולילות להכנת מושב הכנסת בחול המועד, וכולנו עשינו מאמצים רבים למנוע את הכינוס הזה, ולא מצאנו שום אפשרות בחוק שהישיבה הזאת לא תתקיים. לכן, אני חושב, חשוב מאוד שנתקן את זה, ולא רק בשביל חברי הכנסת, גם בשביל עובדי הבית שעושים עבודה נאמנה ועבודה מסורה למען חברי הכנסת. הדבר השני - - - היו"ר מגלי והבה: זאת אומרת, חבר הכנסת אזולאי, שטוב שקרה, כדי לתקן ולא לעבור על זה. דוד אזולאי (ש"ס): נכון. אז אמרתי: טוב שזה קרה ואני שמח שבכך אנחנו עוזרים לא רק לעצמנו אלא גם לעובדי הבית, שעושים עבודה מסורה ונאמנה. ולסיום, אדוני היושב-ראש, ואני רוצה להעיר את תשומת לבם של חברי, חבר הכנסת דוד טל וחבר הכנסת גפני: ביקשתי היום בכנסת להוסיף עוד פסקה קטנה, והיא: תעניות. גם בתענית תשעה באב יכול לחול אותו מצב, בערב תשעה באב או ביום תשעה באב, ותאר לך שהכנסת תתכנס ביום תשעה באב. אתה יודע איזה סימן זה יהיה לכנסת הזאת? תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אזולאי. אחרון הדוברים, כמובן, חבר הכנסת נסים זאב - איננו. ועל כן, חברי הכנסת – אני אתן לך, חבר הכנסת אזולאי זמן עד שתגיע למקום שלך, וסגן המזכיר יחליף את שמי, ברוגע, ואנחנו נעשה את ההצבעה. אנחנו עוברים להצבעה, חברי הכנסת. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37) (ישיבת הפתיחה של הכנסת) לוועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: אני קובע, חברי הכנסת – בעד שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. בכך עברה הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37), וכמובן מעבירים את הדיון לוועדת הכנסת לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ב בתמוז, התשס"ו, 18 ביולי שנת 2006, ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה: 21:05.