דברי הכנסת
תוכן העניינים
נאומים בני דקה 4
רונית תירוש (קדימה): 4
מנחם בן-ששון (קדימה): 5
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 6
עזמי בשארה (בל"ד): 6
שרה מרום-שלו (גיל): 7
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 8
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 9
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 9
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 9
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 10
מגלי והבה (קדימה): 11
אורית נוקד (העבודה-מימד): 12
יצחק זיו (גיל): 12
ראובן ריבלין (הליכוד): 13
משה שרוני (גיל): 13
יעקב כהן (יהדות התורה): 14
אברהם מיכאלי (ש"ס): 14
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 15
חיים אמסלם (ש"ס): 15
אלחנן גלזר (גיל): 16
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 16
מוחמד ברכה (חד"ש): 17
יואל חסון (קדימה): 18
יצחק גלנטי (גיל): 18
השר יעקב אדרי: 18
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 20
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 20
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7), התשס"ו-2006 20
צבי הנדל (בשם ועדת החוץ והביטחון): 21
הצעת חוק שירות ביטחון (שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006 22
עשרים-וחמש שנה להפצצת הכור העירקי 25
גדעון סער (הליכוד): 25
ראובן ריבלין (הליכוד): 28
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 30
עזמי בשארה (בל"ד): 31
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 32
מזכיר הכנסת אריה האן: 32
עשרים-וחמש שנה להפצצת הכור העירקי 33
נתן שרנסקי (הליכוד): 33
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 35
מגלי והבה (קדימה): 37
דב חנין (חד"ש): 38
יעקב מרגי (ש"ס): 39
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 40
יואל חסון (קדימה): 41
השר יעקב אדרי: 42
גדעון סער (הליכוד): 43
הודעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 44
מגלי והבה (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 45
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 90) (קצבאות ילדים), התשס"ו-2006 45
השר יעקב אדרי: 46
יעקב מרגי (ש"ס): 47
ישראל כץ (הליכוד): 48
גדעון סער (הליכוד): 49
מגלי והבה (קדימה): 51
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 51
משה גפני (יהדות התורה): 53
השר יצחק כהן: 56
השר יעקב אדרי: 58
הודעה אישית של חבר הכנסת משה גפני 60
משה גפני (יהדות התורה): 61
השר יעקב אדרי: 62
הצעה לסדר-היום 63
שיתוק שירותי הדת עקב מערכת היחסים הבעייתית במועצה הדתית בירושלים 63
יעקב מרגי (ש"ס): 64
השר יצחק כהן: 67
משה גפני (יהדות התורה): 71
שאילתות ותשובות 71
41. הקטל בדרכים 71
54. רעש מטוסים באזור נתב"ג 72
81. כביש 471 – מכבית, וכביש 38 - בית-שמש 74
82. יישום המלצות דוח-שיינין 76
105. טיסות מעל העיר אלעד 77
155. תחבורה ציבורית לאחוזת-ברכפלד 78
197. התחבורה הציבורית באזורים חרדיים 79
198. הכללת העיר אלעד במפת רכבת ישראל 80
199. חלוקת התקציבים המיועדים ללימוד בטיחות בדרכים 81
200. התנהלותה של רכבת ישראל 82
201. שביתת עובדי רשות שדות התעופה 83
277. תשלום אגרת רשיון רכב לנכה 85
278. שיבושים בתעבורה בגלל תיקונים בכבישים 86
חילופי גברי בוועדות הכנסת 87
רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 87
הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת 88
רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 88
עדכון אחרון: 14.8.06
חוברת י"ג
ישיבה ל"ד
הישיבה השלושים-וארבע של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ט"ו בתמוז התשס"ו (11 ביולי 2006)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:01
נאומים בני דקה
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אדוני המזכיר, אדוני השר, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, ט"ו בתמוז התשס"ו, 11 ביולי 2006.
חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. נא להצביע. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה.
רונית תירוש (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, רציתי לנצל שוב את הבמה הזאת – אני מצטערת לנצל אותה – בנושא של אותה ילדה שנאנסה אין-ספור פעמים בבסיס חיל האוויר. קראנו הבוקר שכנראה לא יוגשו כתבי אישום נגד איש מהנאשמים לכאורה, משתי סיבות: האחת, משום שהילדה הטעתה אותם בזה שהיא אמרה שהיא בת שש-עשרה וחצי, ואז זה לא מחיל עליהם את העבירה. הדבר השני, ההורים, ובצדק מבחינתם, אינם מעוניינים שהילדה תעיד במשפטים הארוכים ותיחשף שוב למצוקות שהיא חוותה ואותן צלקות ייפתחו שוב.
אני מתריעה על כך וחושבת שחייבת להימצא דרך בפרקליטות ובחוגי המשפט, שלא להוציא את הנאשמים זכאים מחמת הספק או מחוסר ראיות על-פי הליך טכני כזה או אחר, רק משום שמדובר בקטינים. הנושא הזה יכול לחזור על עצמו בצורות שונות של אינוס קטינים, ולא הייתי רוצה שרק בגלל לקונה טכנית שקיימת בחוק מי שצריך לבוא על עונשו לא יבוא על עונשו. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, גברתי. חבר הכנסת בן-ששון, בבקשה.
עד שאתה נוטל את המיקרופון, תרשה לי להגיד שאמו של חבר הכנסת מאיר פרוש נפטרה. לוח המודעות כאן עוד לא מעודכן, ואנחנו נשים לוח אחר. אני מרגישה צורך לומר בשמכם – אני בטוחה שכולכם מצטרפים – שהמקום ינחם אותו ואת בני משפחתו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
צריך לומר שהיא גם רעייתו של השר לשעבר מנחם פרוש.
היו"ר דליה איציק:
נכון, היא גם רעייתו של השר לשעבר מנחם פרוש.
מנחם בן-ששון (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברים, בדקה שיש לי נשוחח על שני מחקרים חדשים. האחד, מבצע שהוא גם מחקר וגם עניין חברתי – סטודנטים בטכניון הכינו תוכניות נגישות למוגבלים בעיר הכרמל. סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון הציעו לעיריית עיר הכרמל, שמורכבת מהכפרים דאלית-אל-כרמל ועוספיא, תוכניות לשיפור הנגישות לנכים ולמוגבלים. את הפרויקט יזמו ומבצעים מתנדבים מרפא"ל.
פרופסור ארזה צ'רצ'מן, דיקנית הפקולטה לארכיטקטורה, אמרה כי בשום מקום בארץ לא היו סטודנטים זוכים לשיתוף פעולה שכזה. עריש חתום, תלמידה נכה, ריגשה את הנוכחים עד דמעות ואמרה: כולנו מנסים לתכנן את חיינו, אבל יש גם גורל, הוא זה שעצר אותי מן הבחינה הגופנית, והמסלול הזה הוא מסלול חלופי.
באוניברסיטת בר-אילן הגיעו למסקנה ממחקר מרתק, כי התאנה היא הצמח המבוית הראשון בהיסטוריה. קבוצת חוקרים מהמעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית באוניברסיטת בר-אילן גילתה ליד יריחו את הצמח הראשון בעולם שגודל באופן מכוון על-ידי בני-אדם. זוהי תגלית שמתפרסמת 100 שנה בדיוק לאחר שאהרן אהרונסון גילה את אם החיטה בראש-פינה, וגם אז העולם רעש. החידוש במחקר הוא תיארוך של תאנים לראשית התקופה הניאוליטית שעתה הוא לערך 11,000 שנה לפני היום.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת מרציאנו. אחריו – חבר הכנסת עזמי בשארה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, עם כינון הממשלה שמעתי גם את ראש הממשלה בנאום הראשון שלו בכנסת כראש ממשלה וגם את שר האוצר בהצגת קווי היסוד הכלכליים שלו מדברים על פרויקט שיקום שכונות. הם דיברו על החמלה החברתית ועל הצורך בהרחבת פרויקט שיקום שכונות, ואפילו אמרו שצריך להחזיר את זה למה שהיה בימי מנחם בגין עליו השלום. מאוד האמנתי והסכמתי, אבל לצערי היום אני שומע שפרויקט שיקום שכונות הולך להתחסל. מישהו החליט שלא צריך פרויקט שיקום שכונות, וכבר מתחילים בפיטורי עשרות מנהלי פרויקטים בארץ, וזאת בעבודה של משרד השיכון בראשות שר השיכון מר מאיר שטרית.
אני מנצל את הדקה הזאת כדי לומר גם לראש הממשלה, גם לשר האוצר וגם למאיר שטרית: נאה דורש נאה מקיים. לא רק לומר אלא גם לבצע, ולא לעשות הפוך ממה שאתם אומרים. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת עזמי בשארה, ואחריו – חברת הכנסת שרה מרום-שלו.
עזמי בשארה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, יש התפתחות אדירה במדינה הזאת - ראש מועצה מקומית נחשב למצליח אם הוא מצליח לשלם משכורות. כלומר, הוא כבר לא נבחן על הישגים. ההישג הכי גדול של ראש מועצה מקומית, לפחות במגזר הערבי, הוא שיש לו כסף לשלם משכורות. זה עכשיו הקריטריון של העת המודרנית.
רק בגלל השגרה, אני רוצה להזכיר – אף שאסור שזה יהפוך לשגרה - שאנשים עובדים ולא מקבלים כסף על עבודתם. עראבה, טייבה, ראמה, באקה-אל-ע'רביה וג'ת - כבר חודשים שלא משלמים. במקום לפרק את המועצה לשתי מועצות כפי שזה היה, עשו ועדה קרואה.
גברתי, אני מזכיר לחברי הכנסת ולשר היושב כאן אתנו, שעם כל הכבוד, הממשלה לא יכולה לצאת מהעניין נקייה ולומר שיש אנשים שעובדים קשה במדינה הזאת ולא מקבלים משכורת כבר שמונה חודשים. מישהו צריך לדאוג לזה שאיכשהו יהיה מסלול עוקף עיקולים בענייני משכורות.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חברת הכנסת שרה מרום-שלו.
שרה מרום-שלו (גיל):
כבוד היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, אנו עדים בזמן האחרון שבאים גמלאים של בית-החולים "ביקור חולים" ואין להם שכר כבר חודשים. לבית-החולים 270 גמלאים אשר נפלו קורבן לביורוקרטיה הישראלית, וכבר חודשים רבים הם חיים ללא פרנסה. כונס הנכסים - - -
היו"ר דליה איציק:
חברת הכנסת שלו, סליחה שאני מפריעה לך, אומרים לי שזה נפתר.
שרה מרום-שלו (גיל):
לא.
היו"ר דליה איציק:
את מעודכנת עד לרגע זה?
שרה מרום-שלו (גיל):
כן. כונס הנכסים הרשמי, משרד האוצר, ההסתדרות, בית-החולים, כולם מפילים אחד על השני את האחריות לאי-תשלום המשכורות לגמלאים.
אתמול התבשרנו, כי שר האוצר נפגש עם נציגי "ביקור חולים", שלא מקבלים את קצבאותיהם כבר חודשים רבים. הבטיחו להם כי יטפלו בבעיה בהקדם, אך עדיין אין תשובה. אני שואלת, מתי תיפתר הבעיה?
היו"ר דליה איציק:
תודה לך. חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחריו - חברת הכנסת נאדיה חילו.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, ביישוב הבדואי הלא-מוכר סעווה מתגוררת ילדה בשם אינאס אל-אטרש. היא בת שלוש שנים. לאחרונה היא לקתה במחלת סרטן קשה, והוריה התמודדו עם המחלה. היא מתגוררת ביישוב לא מוכר, כמו 80,000 תושבים שמתגוררים ביישובים לא מוכרים. היא היתה זקוקה לציוד רפואי שפועל במשך 24 שעות ביממה, ולכן הם הגישו בקשה להתחבר לרשת החשמל העוברת מטרים בודדים מהבית, אולם חברת החשמל וגם משרד התשתיות השיבו פניהם ריקם, בטענה שהבית ביישוב לא מוכר והבית ללא היתר.
הם ניסו להתמודד בדרכים אחרות, אבל הדבר המדהים ביותר הוא שגורמי התכנון והבנייה בנגב הוציאו צו הריסה לבית שלה, כאשר יש אלפי בתים שנמצאים באותו מצב ללא היתר ובאופן לא חוקי, כי תושבי היישובים האלה מבקשים שיאשרו להם תוכניות מיתאר ויאפשרו להם להתגורר שם כדין.
אני פונה מכאן לשר ולגורמי התכנון - כמו שהסטטוס של שאר הבתים הוא שאנשים מתגוררים בבית ללא היתר עד שתינתן להם אפשרות אלטרנטיבית, שיישאר גם הבית של אינאס אל-אטרש קיים על מנת לאפשר להורים להתמודד עם הבעיה של הבת שלהם במקום שיישארו ללא קורת-גג. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני השר, עד שחברת הכנסת נאדיה חילו תתפוס את המיקרופון, אני רוצה להציע כאן הצעה, שעוד נדבר עליה; עוד לא התייעצתי עם חבר הכנסת רובי ריבלין. יש פה בעיות ספציפיות שמועלות, שאת חלקן אפשר לפתור לפעמים בטלפון אחד. צריך לדבר עם הממשלה ולראות אם אפשר לשכלל את הכלי הזה, נאומים בני דקה. השר שנמצא כאן יוכל לקבל מייד את השאלות והממשלה תואיל בטובה להשיב, כי הכלים הללו נמצאים ברובם אצל הממשלה ויש כמה שאלות שאפשר להשיב עליהן. כך היינו יכולים לקיים את הדיון הזה באופן יותר טוב ויותר יעיל. אני אדבר אתך על זה, אבל נראה לי שזה פתרון שיכול לייעל את הכלי הזה.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לחרוג ממנהגי ולשבח את משרד החינוך, שהשכיל לראשונה להפעיל מגשרים בסכסוכים בבתי-הספר. תופעת האלימות בקרב תלמידים, הנהלות ומורים הולכת ומתרחבת, ושיטת הגישור נותנת מקום של כבוד לכל השותפים למנגנון הזה, שהוא מנגנון מאוד מאוד חשוב. אני מקווה שהשיטה הזאת תמגר או תפחית את האלימות בבית-הספר, והייתי מציעה למשרד החינוך להרחיב את ההתייחסות ולהמציא פתרונות יצירתיים גם לשם מיגור תופעת השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני-הנוער. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, גברתי. חבר הכנסת הלפרט, ואחריו - חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אתמול פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות": "קצין בכיר במערכת הביטחון העריך כי הערים הבאות שעלולות לספוג ירי מהרצועה הן אשדוד, קריית-גת ואופקים". לדברי הקצין, ארגוני הטרור מייצרים ומצטיידים בטילים מסוג "גראד" לטווח של 22 קילומטר. במקביל הודיע אתמול ראש הממשלה, שהוא נחוש להמשיך בדרך של רעיון ההתכנסות, שאם, חס ושלום, יבוצע, יתאפשר ירי טילים על מרכז הארץ, גוש-דן, נמל התעופה ועוד.
אני רוצה לשאול את ראש הממשלה, לאור הפרסומים שלפיהם גורמים ביטחוניים תוהים על הגיון ההתנתקות שנעשתה, ולאור דבריו של ראש הממשלה מאתמול כי מאז הנסיגה מרצועת-עזה לא זכו אזרחי ישראל ליום אחד של מנוחה, האם אין מקום להקפיא את הרעיון של התכנסות נוספת?
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת מגלי והבה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, השר אדרי, אתמול התעורר ויכוח בקשר להחלטת הממשלה על הכרזת אזור פיתוח א' בענייני תעשייה ותיירות בסקטור הערבי. קודם כול, אנחנו מברכים. זאת החלטה טובה, מצוינת, בכיוון הנכון, וזה מה שדרשנו כל הזמן. אבל, כדי להפוך אותה להחלטה אמיתית עם השפעה אמיתית, צריך לעשות עוד שני צעדים. ראשית, ההחלטה היא רק לשלושה חודשים, ובשלושה חודשים אי-אפשר לעשות שום דבר. לכן צריך כבר עכשיו להתחיל לחשוב שממשיכים אותה. שנית, אמרת שאת עניין הפיתוח של התיירות והתעשייה - כך הובן - תגלגל על הרשויות המקומיות, כאשר אתה יודע מה מצבן. מצבן קשה ביותר.
אביגדור יצחקי (קדימה):
זה לא קשור לרשויות מקומיות.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
נאמר אתמול מעל הבמה, שפיתוח אזורי תעשייה הוא באחריותן של הרשויות המקומיות, והרשויות המקומיות צריכות כלים.
אביגדור יצחקי (קדימה):
טעות גדולה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תוכל להעלות את זה על סדר-היום אם תרצה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא רציתי שייווצר הרושם שאנחנו נגד ההחלטה, כי אנחנו בעד ההחלטה. אנחנו בעד ההחלטה יותר מהממשלה. אנחנו רק רוצים שהיא תתממש.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת והבה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת - - -
מגלי והבה (קדימה):
יש פה אי-הבנה?
היו"ר דליה איציק:
אתה צודק, אדוני, סליחה. הוא לפניך, אבל הוא כבר שם.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
סליחה. ריטה היא זמרת יוצאת מן הכלל, רבים חושבים כך ורבים מחברי הכנסת הוזמנו לצפות בהופעה שלה, שנוחי דנקנר, מעשירי ישראל, ארגן. היועצת המשפטית של הכנסת קבעה, שאסור להם כי זו מתנה אסורה. כולם צייתו, למעט שר המשפטים.
היו"ר דליה איציק:
אולי הוא שילם? איך אתה יודע?
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
דובריו, לפחות על-פי העיתון, מסרו שהוא הגיע כי אשתו הוזמנה והוא התלווה אליה. חוק המתנות מציין במפורש, שאסור לתת מתנה גם לקרוב משפחה, ולכן יש בעיה אם השר מגיע כשאשתו היא מקבלת המתנה. נדמה לי שהכלל אומר: שונא מתנות יחיה ואוהב מתנות יהפוך לשר המשפטים. רמון פוגע בכבוד הממשלה, פוגע בכבוד הכנסת. אנחנו, בבית הזה, צריכים לתת דוגמה לשמירה על החוק. אולי מישהו רוצה לתת לי מתנה ואני רוצה לראות אם שר המשפטים מגיש תביעה נגדי?
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת והבה, בבקשה.
מגלי והבה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, החוק לעידוד השקעות הון מסייע ליזמים להשקיע בישראל וממלא תפקיד מרכזי בתוכניות ההשקעה הפרטיות, כמובן בפריפריה. החוק מאפשר ליזמים קבלת סיוע להקמת מפעלי תעשייה, בתי-מלון ואטרקציות תיירותיות. האזורים שבהם ניתן הסיוע נקבעים במסגרת צווים שעודכנו מכוח החוק לעידוד השקעות הון, בסמכות שר האוצר ושר התמ"ת כמובן, בהסמכת שר התיירות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
היום אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הצו לשלושה חודשים, אבל החוק הוא לתמיד. הממשלה עובדת והשינוי חל כך שכל יישובי המיעוטים נכנסו בו לאזור עדיפות א', מהנגב עד הגליל. צריך לברך על ההחלטה הזאת ולראות יותר ויותר החלטות בכיוון השוויון לכל אזרחי המדינה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חברת הכנסת אורית נוקד, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת זיו.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הבוקר פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות", שבקרוב תקלוט הכנסת כ-30 צעירים שלוקים בתסמונת דאון ובפיגור קל, והם יועסקו בתפקידי גננות, שליחויות ומזכירות. אני רוצה מאוד לברך אותך, גברתי היושבת-ראש, על היוזמה הזאת, יוזמה ברוכה. אני חושבת שהכנסת, בהיותה כנסת ישראל, אמורה לשמש מופת ודוגמה למעבידים רבים, ביניהם כמובן גם משרדים ממשלתיים. אני הגשתי בזמנו הצעת חוק שמעניקה הטבות למעבידים שמעסיקים מוגבלים, ואני מאוד שמחה שהיוזמה הזאת יצאה מהבית הזה הלכה למעשה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, גברתי. חבר הכנסת זיו, ואחריו – חבר הכנסת ריבלין.
זו, אגב, החלטה של כל הנשיאות של הכנסת.
יצחק זיו (גיל):
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, כולנו היינו עדים בשבועות האחרונים לשערורייה שהתחוללה בבית-החולים "ביקור חולים". עקב אי-תשלום הפנסיה לגמלאי בית-החולים בשלושת החודשים האחרונים, נשארו קשישים בעלי ותק של עשרות שנים, תוך יום אחד, ללא שקל בכיסם. יש למצוא פתרון אמיתי למצוקתם של 270 גמלאים ו-250 עובדים שיצאו לפנסיה מוקדמת, שלא קיבלו את כספי הפנסיה מבית-החולים, כיוון שבית-החולים נמצא בפירוק וחובותיו מוגדרים כחובות עבר. כתוצאה מכך סיפק האוצר את תשלומי הפנסיה במשך כשנתיים, אך בתחילת השנה שעברה הופסקה הזרמת הכספים. מחודש יולי 2005 קיבלו הגמלאים רק את חלקו של האוצר, ואולם מחודש מרס גם תשלומים אלה לא הועברו להם בשל מחלוקת בין האוצר לכונס הנכסים הרשמי של בית-החולים באשר לאחריות לתשלום.
מקרה זה מעיד על ניהול כושל ורשלני של בית-החולים "ביקור חולים", ואת המחיר על כך שילמו גמלאי "ביקור חולים". לא יעלה על הדעת כי הגמלאים ייפלו בין הכיסאות רק בגלל מאבקי כוח בין האוצר לכונס הנכסים.
אתמול הבטיח שר האוצר כי ידאג להעברת חלקו של האוצר, העומד על כ-65% בתשלומי פנסיה שעוכבו בארבעת החודשים האחרונים. השר הירשזון אף הורה להעביר בינתיים כ-400,000 שקלים לשם השלמת חלק מהפנסיות שחייב בית-החולים לגמלאים. עם זאת, לא ברור כיצד ישולמו הגמלאות של הוותיקים.
אנו, מפלגת הגמלאים, לא נסכים לשום הסדר שלא יכלול בתוכו את הסדרת תשלומי הפנסיה במלואם, וכן את שמירת זכויות העובדים. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
גברתי יושבת-ראש הכנסת הנכבדה, אחת מהשאלות שהיו במחלוקת ערב הבחירות היא שאלת ההתכנסות. גברתי היושבת-ראש, שהיא אישיות מרכזית בחיים הפוליטיים בישראל, והשר רמון, היו ברורים וגם עקביים לגבי ההתכנסות. מפלגת קדימה שכנעה את הציבור ואכן קיבלה כמעט 30 מנדטים, 29 מנדטים, בעניין ההתכנסות. והנה התברר לי שהשר שטרית חושב שזה דבר לא נכון. האם גם השר יעקב אדרי חושב שזאת טעות? האם מגלי והבה חושב שזאת טעות? ברזניץ – לא ידעתי קודם מה הוא חשב, לכן אני לא יכול לשאול אותו. אבל יש כנראה עוד הרבה אנשים שחשבו שזאת טעות. אם זאת טעות, אולי ישובו הבנים השובבים לאותו מקור מים חיים, שהיה ויכוח בינינו לבין יושבת-ראש הכנסת הנכבדה, ויכוח שעל-פיו הכרענו פה דברים אשר יכולים לקבוע פה רבות לגורלה של מדינת ישראל.
אינני מבקש תשובה, כבוד השר אדרי.
היו"ר דליה איציק:
תודה, חבר הכנסת ריבלין. חבר הכנסת שרוני, ואחריו – חבר הכנסת יעקב כהן.
משה שרוני (גיל):
גברתי יושבת-ראש הכנסת, אדוני השר, חברי הכנסת המכובדים, סיעת גיל מברכת את יושבת-ראש הכנסת על היוזמה הברוכה של העסקת הילדים. המשיכי בדברים כאלה לשמש דוגמה לעם ישראל במה שהכנסת עושה. תודה.
דבר שני, אנחנו לא ניתן מנוחה בנושא גמלאי בית-החולים "ביקור חולים". אני פונה מעל במה זו ליועץ המשפטי – כל הדירקטורים אחראים באופן אישי, יש להעמיד אותם לדין. כמו כן אני פונה לשר האוצר: אנא, גמור את הנושא הזה. זו בושה לנו, בושה לעם ישראל, לאיזה מצב הם הגיעו. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת יעקב כהן, ואחריו – חבר הכנסת מיכאלי.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, היום פורסמו מסקנות של ועדת החקירה של אסון הרכבת בבית-יהושע. אחת המסקנות היא שהיתה הזנחה - הנהלת הרכבת מזניחה את הבטיחות של הרכבות. בין השאר יש מסיקים, שהאסון לא היה קורה אם היה שם תצפיתן באותה שעה. מעניין שבוועדת הכלכלה, מנהל הרכבת בקושי הסכים להעסיק תצפיתן ל-100 ימים בכל השעות. מסקנה נוספת היא, שבשנת 2005 היה כמעט אסון. גם בשבוע שעבר נמנע אסון, ואכן זה מחייב אותנו לזכור שכל רכבת היא כמו קטר, זאת אחריות גדולה, זה מטען חומר נפץ.
אני קורא לא להרפות ולהסיק את המסקנות נגד האחראים. כמו כן, חייבים למנות אחראי בהנהלת הרכבת, שיהיה אחראי לבטיחות, כי בנפשנו הדבר.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני לא יודע אם מותר לי לברך את השר על המינוי החדש שהוא קיבל, אולי זה עדיין לא רשמי.
היו"ר דליה איציק:
רשמי.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אני מברך אותך על תפקידך החדש. בספר תהילים נאמר: יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך. שתזכה להאדיר את שמה של ירושלים בארץ ובעולם.
גברתי היושבת-ראש, היום פורסם בתקשורת, ויש גם כתבות בעיתונים, על הדוח החמור שפרסמה הסניגוריה הציבורית על המצב הגרוע השורר בבתי-המעצר בארץ. הדוח הוא כל כך חמור, שאי-אפשר להעלות בנאום של דקה את הבעיות שמפורטות בו. אני מניח שאנחנו ככנסת נידרש לכך גם בוועדות וגם במליאה. אבל הדוח הזה הוא כל כך חמור, שבעצם כולנו צריכים לזעוק נגד הממצאים שפורטו שם, כי העצירים הם עדיין בני-אדם, וההתנהגות אליהם, כפי שמפורט, היא דבר בלתי נסבל.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת אורלב, בבקשה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני התפטרתי מן הממשלה בגלל ההתנתקות ב-11 בנובמבר 2004. היום 11 ביולי 2006, לאמור לפני 20 חודשים. פירושו של דבר ש-20 חודשים אין שר רווחה בישראל, על כל המשמעויות כלפי האוכלוסיות החלשות ועל כל המשמעויות של מדיניות חברתית. אני חושב שהכנסת חייבת לזעוק את זעקתה ואת זעקתן של אותן אוכלוסיות.
באותו הקשר של ההתנתקות, אני רוצה לשבח את השר שטרית, שתמך מאוד בהתנתקות ופשוט חזר בתשובה, הסיק את המסקנות, הפיק את הלקחים והבין שההתנתקות היא כישלון, ולכן הוא מתנגד להתכנסות. אני מעודד את יתר חברי קדימה להרים את קולם בעניין.
השר אדרי, תפקיד שר הרווחה פנוי, אני ממליץ עליך.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת אמסלם, ואחריו - חבר הכנסת גלזר.
חיים אמסלם (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, בימים אלה הארץ עסוקה בנושא מצעד הגאווה בירושלים עיר הקודש. אני רוצה להקדיש כמה פסוקים מספר הושע שנראים לי נוגעים ומתקשרים לנושא, לתשומת לבכם. הושע פרק ט': "אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן - - - לא יסכו לה' יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית ה'. מה תעשו ליום מועד וליום חג ה' - - - באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה"; "לא ישבו בארץ ה' ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו".
לא ישבו בארץ השם, גברתי, היושבת-ראש, מקרא מלא בתורה: "ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה". תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת גלזר, ואחריו - חבר הכנסת טיבי.
אלחנן גלזר (גיל):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להעלות שוב את נושא מצוקתם של גמלאי "ביקור חולים". הנושא מטופל בוועדת הכספים בידי צוות מעולה במשך שלוש שנים, אבל לצערנו ללא הצלחה. הם אפילו היו אתמול בלשכתו של שר האוצר, וכל מה שהצליחו להוציא משם זה שלושה חודשים אחרונים - לשלם להם 400,000 שקל. מה יהיה בחודש הבא, מה יהיה בחודשים הבאים, ומה יהיה בשנים הבאות – לזה אין פתרון. לכן אני מציע שהנושא יועבר למפלגת הגמלאים. נראה לי שמפלגת הגמלאים תצליח לטפל בנושא בהצלחה יתירה. תודה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני בעד. תעבירו את זה - - -
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת טיבי, ואחריו - חבר הכנסת ברכה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, אתמול דנו בהארכת תוקף חוק האזרחות. אני רוצה לתת דוגמה מה קורה עם החוק, מה אחת מתוצאותיו של החוק: אשה בת 50 מקלנסואה – במקור מטול-כרם – נישאה לגבר מקלנסואה. היא זכתה עד עכשיו בתעודה שנקראת תעודת א/5, תעודה זמנית. לפני כמה שבועות נפטר בעלה. אין לה קרובי משפחה, היא בודדה בטול-כרם, והיא חיה בביתה בקלנסואה. לפני כמה שבועות, מייד לאחר פטירת בעלה, היא קיבלה צו גירוש מהארץ כדי להחזיר אותה למקום שבו היא גרה פעם, אף שאין לה לא אבא, לא אמא, לא אחים, לא אחיות, אין לה ילדים; היא לא מהווה סיכון ביטחוני למדינת ישראל בגיל 50, והיא גם לא מהווה סיכון דמוגרפי בעתיד כי סיכוי הפוריות של אשה בגיל 50 גם במדינת ישראל, גם כשהיא ערבייה – הוא אפס.
היו"ר דליה איציק:
היום ראיתי אשה בת 64, חבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
היא בטח יהודייה, לא ערבייה.
לכן, גברתי היושבת-ראש, לאן מוכנים פקידי ממשלת ישראל להגיע בהתעמרות בזכויות אדם?
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת ברכה. אדוני השר, אתה בוודאי - עם סיום הנאומים רשאית הממשלה להשיב במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות. אם תרצה אתה יכול להשיב.
מוחמד ברכה (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, לפני כחודש נעצרו שבעה אזרחים בשפרעם על רקע אותו פיגוע טרור שהיה ב-4 באוגוסט, והמעצר לווה בהרבה תרועות על לינץ' ודברים כאלה. התובע המשטרתי הגדיל לעשות כשהאשים בבית-המשפט את הבחורים ברצח בכוונה תחילה. אז הדבר לווה בתרועות תקשורתיות. לפני עשרה ימים כל הצעירים שוחררו הביתה, והתובע המשטרתי מדבר על אפשרות של הגשת אישומים בנושא של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו או גרימת נזק לרכוש ציבורי ודברים כאלה.
זה מחזה שחוזר על עצמו בצורה מדאיגה. זאת אומרת, קודם כול יש ליבוי יצרים שמכתים עיר שלמה ואת האוכלוסייה הערבית בכלל, ואחר כך, כשהאמת מתגלה, הדברים מסתננים בשורות הקטנות. אני חושב שזה דבר בלתי סביר לחלוטין, וראוי שאנחנו בכנסת נתייחס לאותו מסע שיסוי נגד העיר שפרעם ונגד אזרחיה ונראה את האמת לאמיתה: ב-4 באוגוסט 2005 הקורבן היה שפרעם, ולא התוקף ולא התוקפני; והמפגע היה אשר היה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת יואל חסון.
יואל חסון (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, נערה בת 16 אושפזה בבית-החולים לפני ימים אחדים בשל הרעלת אלכוהול. בעל המועדון שמכר לה את האלכוהול אמר: היא נראתה לי בת 18.
אני חושב שצריך כאן בכנסת, ובכלל בציבוריות הישראלית, בחינוך ובתקשורת, להעלות את התופעה המדאיגה של התרחבות שתיית האלכוהול בקרב בני-נוער מתחת לגיל המותר על-פי החוק – הם מקבלים ויכולים להזמין משקאות אלכוהוליים במקומות מסוימים ושותים יותר ויותר. יש גידול של עשרות אחוזים במספר בני-הנוער שבוחרים למעשה להשתמש באלכוהול, לשתות אלכוהול. אני חושב שצריך להעביר מסר במערכות החינוך ובתקשורת, ששתיית אלכוהול זה לא "קוּל", זה לא נכון, זו תופעה שצריך לצמצם אותה באופן דרסטי. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. יחתום את הדיון, אלא אם כן שכחתי מישהו, חבר הכנסת גלנטי.
יצחק גלנטי (גיל):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, המצב של גמלאי בית-החולים "ביקור חולים" בירושלים, אשר בגלל מחלוקות ומאבקי כוח בין משרד האוצר לבין בית-החולים לא חודשה להם הזרמת התקציבים, חלקם חולים ועריריים אשר הגיעו עד לפת לחם - זהו גזל כבשת הרש, והאחראים לו, מנהלי בית-החולים, צריכים לעמוד לדין.
אני קורא מעל במה זו לכבוד שר האוצר לגלות את הרגישות הידועה שלו בתחום הדאגה לקשישים ולפנסיונרים ולפתור לאלתר את הבעיה מעבר לכל מחלוקת שהיא.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. אדוני השר, אתה רוצה להשיב?
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני, ברשותכם, באתי לנצל את הסמכות הזאת לעלות ולומר כמה דברים. בכל זאת אי-אפשר לעבור בשתיקה על הכרוזים שהתפרסמו אתמול בירושלים, שלפיהם כל מי שידקור מישהו מהצועדים במצעד הגאווה – ולא חשוב מה דעתו של כל אחד – יקבל 20,000 שקל. זו קריאה והסתה לרצח, למעשה, וצריך לגנות את זה בכל פה ובכל לשון. הכרוזים נמצאים בידי. אני גם קראתי למפקד המחוז לעשות כל מאמץ - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
לפתוח בחקירה.
השר יעקב אדרי:
כן, לפתוח בחקירה, ולנסות לשים יד על המפיצים. רבותי, כרוזים אלה שמתפרסמים בכל רחבי ירושלים, זה חמור מאוד, ולא חשוב מה דעתו של כל אחד, וגם דעתי ידועה בעניין. אבל צריך לגנות את זה בכל פה, ומפה אני קורא למשטרת ישראל לעשות כל מאמץ – ואני קורא גם לרבנים ולכולם, כל מי שנגד ובעד – להרגיע את הרוחות ולהישמר. כולנו נפעל במסגרת החוק.
דבר שני, גברתי היושבת-ראש, הרעיון שלך הוא רעיון טוב. אני מציע לעשות עוד משהו: חבר כנסת שיש לו עניין דחוף, שיעביר את זה לשר המתאם או לשר הנוגע בדבר ישירות. יכול להיות שביום שלישי, נושא כמו זה שהעלית, חבר הכנסת טלב אלסאנע - יכול להיות שיש לו כבר תשובה. נתחיל לבדוק את זה מהבוקר או יום לפני, נוכל גם לענות, ולפעמים אפשר לפתור כך בעיה מהר מאוד.
דבר נוסף, לחבר הכנסת זחאלקה, קודם כול בנוגע לחוק לעידוד השקעות הון, מדובר על חמש שנים. בתוך שלושה חודשים צריכים לסיים את כל הטבלה לגבי יתר היישובים. אני גם אמרתי דבר נוסף, שראשי ערים צריכים לנצל את ההזדמנות – והבאתי לדוגמה את אור-עקיבא: שנה ראשונה לפתח תוכניות בניין עיר, ואחרי זה יש הרבה מאוד זמן להביא מפעלים, ואפשר לעשות את זה בגדול. אני מאוד מקווה שלזה התכוונת ולא לדבר אחר.
הנושא של שפרעם עולה כל פעם, אז אני שמח שיש דין ויש דיין בישראל. בית-המשפט קבע מה שקבע לגבי העצורים. חבר הכנסת ברכה, אני בכל זאת אומר שטוב לכולנו שנדע שהרוצח השפל יעמוד לדין. אין מה לעשות, זאת דעתנו. אנחנו כשומרי חוק צריכים לדאוג שכך יהיה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני.
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק
["דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ח', עמ' 27348.]
היו"ר דליה איציק:
יושבת-ראש ועדת הכנסת רצתה להודיע הודעות, אבל אנחנו נעבור לנושא הבא: הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17). יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת משה שרוני, יעלה וימסור את ההודעה.
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גברתי היושבת-ראש, השר המכובד, חברי הכנסת, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מבקשת להחיל דין רציפות על הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק), התשס"ו-2005. מוצע להחיל רציפות על הצעת החוק, שבאה לקבוע כי מרגע שנקבע על-ידי הגורמים האמונים כי ילד זקוק למסגרת חוץ-ביתית, תחויב המדינה לדאוג לכך ללא דיחוי. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני.
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה)
(שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7), התשס"ו-2006
[מס' מ/222; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 1773; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דליה איציק:
הנושא הבא: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7) - קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את חבר הכנסת צבי הנדל להציג את הצעת החוק בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.
צבי הנדל (בשם ועדת החוץ והביטחון):
גברתי היושבת בראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, אני מביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7), התשס"ו-2006.
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7) התקבל בכנסת בשנת 1995. בתיקון זה נוסף, בין היתר, סעיף 24א, הקובע כי ניתן להציב חיילים בשירות חובה במסגרת יחידות של משטרת ישראל, כשמטרת שירותם העיקרית היא שמירה על ביטחון המדינה ותושביה. זאת נוסף על הצבת חיילים במסגרת משמר הגבול, המעוגנת בהסדר אחר. ההסדר כפוף להסכמת החייל. כמו כן נקבע, כי מספרם ייקבע בידי שר הביטחון ויאושר על-ידי השר לביטחון פנים ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
תפקידי החיילים בשירות החובה במשטרה, התפקידים שהחיילים ממלאים הם תפקידי סיור ואבטחה, בין השאר במוסדות חינוך, תחבורה ציבורית, תנועה בין-עירונית, ליווי פעילות חבלנית עוינת, וכן מוקדי שליטה ומרכזי דיווח מבצעי, תפקידים מקצועיים כגון מודיעין, תפקידי מינהלה, חינוך, הדרכה, חובשים וכו'. החיילים הבנים המגויסים לשירות במשטרה הם בעלי פרופיל עורפי, שזאת הגדרה יפה. חיילים אלה עוברים הכשרה ברמת רובאי 02. יש לציין, כי במסגרת השירות במשטרה, רוב המשרתים הם חיילות, המהוות למעלה מ-60% מסך המשרתים ביחידות השונות.
סעיף 24א האמור נחקק בשעתו כהוראת שעה לשנתיים, במטרה לסייע למשטרה, העוסקת גם בפעילות ביטחונית, מעבר לפעילות השוטפת שלה. הוראת שעה זאת הוארכה מאז פעמים מספר. לאחרונה היא הוארכה עד 31 בדצמבר 2005. מועד זה הוארך אוטומטית, לפי הוראת סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, עקב התפזרות הכנסת, עד ליום 16 ביולי 2006, כ' בתמוז התשס"ו.
הצעת החוק, שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת השש-עשרה והוחל עליה דין רציפות, מבקשת, אם כן, להאריך את הוראת השעה עד ל-31 בדצמבר 2007, זאת משום שהמצב הביטחוני שהביא לחקיקתה עומד בעינו ולא נראה שיחול בו שינוי בעתיד הקרוב; הלוואי שנראה שינוי בעתיד הקרוב.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חברי הכנסת, כאמור, להצעת החוק אין הסתייגויות.
לכן אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 2
בעד סעיף 1 – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, אני קובעת כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7) התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7), התשס"ו-2006, נתקבל.
היו"ר דליה איציק:
אני קובעת כי הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 7) התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק שירות ביטחון (שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה)
(תיקון מס' 3), התשס"ו-2006
[מס' מ/211; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 1773; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק שירות ביטחון (שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה) (תיקון מס' 3). גם כאן זו קריאה שנייה ושלישית. גם לנושא הזה לא התקבלו הסתייגויות. בבקשה, אדוני.
צבי הנדל (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אני חייב להגיד לגבי הצעת החוק הקודמת, שיושב-ראש הוועדה מאוד הופתע שאני מוכן להגיש אותה, כי זאת תוספת כוח-אדם למשטרה. הוא חשש שמא יבולע לי אם אני אציג את החוק הזה. אז קיבלתי היתר מהרבנות והכול היה בסדר.
אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק שירות ביטחון (שירות במילואים במשמר הגבול – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006.
חוק שירות ביטחון (שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה) התקבל בכנסת בשנת 2001. החוק נחקק עקב המצב הביטחוני ששרר במדינה, וקבע הוראות המאפשרות גיוס כוחות מילואים גם למשמר הגבול, וזאת כהוראת שעה לתקופה של שנה. בשנת 2002 הוארכה הוראת השעה פעם נוספת, עד ליום ל' בכסלו תשס"ו, 31 בדצבר 2005. עקב פיזור הכנסת השש-עשרה והוראת סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, היא הוארכה עד יום כ' בתמוז תשס"ו, 16 ביולי 2006.
בהצעת חוק זו, שאושרה בכנסת השש-עשרה והוחל עליה דין רציפות, מוצע להאריך את הוראת השעה פעם נוספת, עד יום ד' בטבת תשס"ט, 31 בדצמבר 2008, וזאת נוכח המצב הביטחוני והמשימות הרבות המוטלות על משמר הגבול.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר אותה.
אני רוצה להוסיף משפט, כי נשאלתי. מדובר בשירות מילואים של אנשים ששירתו במשמר הגבול, ועד היום, לאחר השירות במשמר הגבול, הם היו מגויסים לשירות מילואים בצבא. הם יוכלו להיות מגויסים לשירות מילואים במשמר הגבול.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני; אנחנו נאפשר לך להגיע למקומך כדי שתוכל להצביע. בינתיים אני אפעיל את השעון. חברי הכנסת, אין הסתייגויות.
עוברים לקריאה שנייה. הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד סעיף 1 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר דליה איציק:
אני קובעת כי הצעת חוק שירות ביטחון (שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה) (תיקון מס' 3) התקבלה בקריאה שנייה.
עכשיו אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שירות ביטחון (שירות מילואים במשמר הגבול – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ו–2006, נתקבל.
היו"ר דליה איציק:
אני קובעת, כי הצעת החוק שירות ביטחון (שירות מילואים במשמר הגבול - הוראת שעה) (תיקון מס' 3) נתקבלה בקריאה שלישית.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
לא לחצתי.
היו"ר דליה איציק:
המזכיר, נא להוסיף. חבר הכנסת גבאי, לפרוטוקול. למה לא לחצת, חבר הכנסת גבאי? זה נורא פשוט ללחוץ.
עשרים-וחמש שנה להפצצת הכור העירקי
["דברי הכנסת", חוב' ט', עמ' 1568.]
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: 25 שנה להפצצת הכור העירקי, דיון שכולו יזום על-ידי חבר הכנסת גדעון סער.
גדעון סער (הליכוד):
תודה.
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, גברתי, קודם כול, אני רוצה לברך אותך על שניאות לקיים את הדיון הזה. אני חושב שהוא דיון חשוב לא רק מבחינת האירוע ההיסטורי שאנחנו מציינים, אלא הוא רלוונטי ואקטואלי בהתחשב בסכנות שאורבות למדינת ישראל בימים האלה.
חברי הכנסת, ב-7 ביוני 1981 יצאו משדה התעופה עציון בסיני 14 מטוסי חיל האוויר אל אתר הכור הגרעיני שליד בגדד. בדרכם הם עברו מעל ירדן, מעל סעודיה, עקפו בדרך שבעה נמלי תעופה צבאיים ורשתות מכ"ם רבות. בשעה 17:30 שמונה מטוסי F-16 צללו אל הכור, כל אחד מהם הטיל שתי פצצות בנות 1,000 קילוגרם כל אחת, ואותו כור, שהיה אמור בתוך שנה וחצי, מה שאומרים בעגה המקצועית "להיות חם", או באותו מועד שבו עירק היתה אמורה להשלים את תוכניתה הגרעינית באותו כור, שנרכש בשעתו מאת הצרפתים - אותו כור, שכונה "ה-17 ביולי" לציון היום שבו עלתה מפלגת הבעת' לשלטון בעירק - קרס.
את ההחלטה הזאת, שהיא, גברתי, החלטה שלא היה לה תקדים בהיסטוריה העולמית, ועד היום אין דומה לה בהיסטוריה העולמית, כי היא החלטה נועזת בצורה בלתי רגילה, קיבלה הממשלה בראשותו של מנחם בגין זיכרונו לברכה, בתום תהליך מאוד ארוך ומלא התחבטויות של קבלת החלטות.
האזהרות שהונחו בפני הדרג המדיני מלקיים אותה פעולה היו רבות, מצד גורמים שונים, גורמים פוליטיים וגם גורמים מקצועיים. אני רוצה להזכיר היום רק את דוח-יריב, שהוגש במרס 1980 למנחם בגין, למעלה משנה לפני כן, שהזהיר מהתוצאות – מדעת קהל עולמית עוינת, מהפרת קונסנזוס שמקובל בעולם, מהשפעות עד כדי יציאה משותפת של העולם הערבי והמוסלמי למלחמה, מצעדים אמריקניים ומדברים אחרים רבים שאי-אפשר להקל בהם ראש. אף אחד מאלה לא קרה.
התנגדות של גורמים פוליטיים - והדברים היום הם נחלת הרבים, לא מהיום, זה תקופה ארוכה - התנגדות של האופוזיציה באותה שעה לפעולה שהוחלט עליה, חלק ממנה התנגדות בהליכים שהתקיימו, חלק התנגדות בעקבות דליפה של מידע, וגם מתוך הממשלה עצמה. השר יגאל ידין, למשל, אמר במהלך הדיונים, שהוא לא יוכל לשאת באחריות לקבלת החלטה כזאת.
מה שקרה בסופו של דבר הוא גם דבר שמעניין לתת עליו את הדעת. פחות משבועיים אחרי הפעולה, מועצת הביטחון, לרבות ארצות-הברית, קיבלה החלטה פה-אחד, כל 15 החברות במועצות הביטחון, שמגנה את הפעולה, ובאותו יום לא רק שגונתה ישראל, אלא שניתנו על-ידי השגרירה האמריקנית שבחים לשר החוץ העירקי. בסופו של דבר, כאשר אנחנו היום מדברים עם הכוחות הנאורים בעולם, כאשר אנחנו מדברים עם ידידינו בארצות-הברית וגם באירופה, אחרי כל מה שקרה מאז אותו היום, במלחמת המפרץ, בכיבוש כוויית על-ידי עירק, במלחמה בעירק שהסתיימה בהדחת אותו רודן דמים, סדאם חוסיין, שעומד היום למשפט - בסופו של דבר מודים אותם ידידים: אנחנו טעינו ואתם צדקתם.
אנחנו רק יכולים לשער מה היה קורה אילו ישראל לא היתה מבצעת את הפעולה, ובתוך זמן קצר ביותר מאותה עת היה בידי סדאם חוסיין - שלא היסס, לא לפתוח במלחמה באירן, לא לפתוח במלחמה בכוויית, לא לשגר טילים על ישראל ללא שום פרובוקציה וללא שום סיבה וגם לא לומר בצורה הברורה ביותר את כוונותיו בנושא של השמדת ישראל - היה בידיו, בשנות ה-80, נשק גרעיני. העולם והמזרח התיכון היו משהו אחר לגמרי מכפי שאנחנו מכירים אותם. הפרספקטיבה הזאת היא שנותנת לנו להעריך באופן מיוחד את ההחלטה שהתקבלה.
באותו היום, בעת ביצוע הפעולה, כאשר הממשלה התכנסה בבית ראש הממשלה, זמן קצר לפני שנודע על הצלחת הפעולה, ציטט ראש הממשלה משפט שאמר תומס ג'פרסון, נשיאה השני של ארצות-הברית: "כשאתה עושה דבר שעדיין לא נעשה, עליך להסביר את הסיבה לכך". זאת אומרת, הקושי שבקבלת החלטה שלא היתה כמותה, ולכן אי-אפשר לצפות מה יקרה בעקבות זאת, ומצד שני החשש וההיערכות למקרי מוות ופציעה, כאשר ההערכה היתה שכ-20% מאוכלוסיית ישראל עלולה להיפגע אם יהיה בידי עירק נשק אטומי.
הקושי שבהחלטה הוא ברור מאליו, הוא לא רק קושי מבצעי להגיע למטרה ללא זיהוי, ללא פגיעה, הוא גם החוכמה המבצעית, גם נוכח החשש של פגיעה באוכלוסייה חפה מפשע, של קיום המבצע הזה בזמן שהכור איננו חם ולא יכולה להיות קרינה בעקבות הפעולה, אבל הקושי נובע גם מכך שאתה לא יכול לדעת בדיוק איך יתפתחו הדברים בשדה המערכה הבין-לאומי.
גברתי, קודם כול חשוב שהכנסת היום הזה תתאחד, וזו כוונתי, מאחורי אותו מבצע שהבטיח את עתידו של העם היהודי בארצו. אבל היום גם חשוב לנו לקיים את הדיון הזה מכיוון שאנחנו עומדים בפני אתגרים חדשים, והאתגר המשמעותי ביותר הוא הניסיון האגרסיבי של אירן להצטייד בנשק להשמדה המונית, להצטייד בנשק גרעיני, בזמן שהיא איננה מסתירה את כוונתה להשמיד את ישראל - אפילו בהתבטאות של נשיא אירן מהשבוע שעבר - -
השר יעקב אדרי:
גם היום.
גדעון סער (הליכוד):
אולי גם היום. השר מעודכן במשהו שאני לא מעודכן בו.
- - ומקיימת קשר עם ארגוני הטרור הפונדמנטליסטיים הקיצוניים ביותר. אותו משולש של משטר טוטליטרי קנאי, נשק גרעיני וארגוני טרור רצחניים הוא מסוכן מאוד, הוא יכול להביא לדברים שקשה לנו בכלל לשער. בנתונים האלה מדינת ישראל צריכה לקבוע בצורה הברורה ביותר את הקו האדום כקו שאומר שבשום מצב לא תתאפשר הצטיידות אירן בנשק גרעיני. הדרך שבה הדבר הזה יימנע בעתיד - קודם כול מאמץ מדיני או מיצוי אותם המאמצים המדיניים שמתקיימים היום, ששותפות להם מדינות רבות במערב.
גברתי, הייתי בשליחות הכנסת בכנס האספה הפרלמנטרית של נאט"ו לפני כחודש בפריס, והתרשמתי, כאשר אני משווה את זה למעמדים דומים, בשיחות מדיניות שהתקיימו במשך השנים עם מדינות אירופיות, עם גורמים אחרים, שהיום הסכנה הזאת הרבה הרבה יותר ברורה והיא מוחשית ויש קונסנזוס לגביה.
עם זאת, אנחנו יודעים שיש לנשיא ארצות-הברית ולמדינות אחרות קשיים פוליטיים. לכל מדינה ומדינה יש המגבלות והקשיים בדרך להשגת היעדים המדיניים, אבל אנחנו פה גם כדי לזכור שבסופו של דבר אין תחליף לתושייה של עם שלמען ההגנה על עצמו והבטחת עתידו צריך לקבל החלטות אמיצות, החלטות נועזות, כאשר אין בעצם אפשרויות אחרות למנוע את הסכנה.
נדמה לי שגם היום, אולי היום יותר מאז, שאז אולי יותר מרחיקי ראות ראו בצורה בהירה את הסכנה מאותו סדאם חוסיין, היום הסכנה היא הרבה יותר ברורה ובהירה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, חבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת ראובן ריבלין - בבקשה, אדוני.
חברי הכנסת, אינני יודעת איך תנהג חברתי, חברת הכנסת קולט אביטל, שתהיה יושבת-ראש הישיבה, אבל אני אינני נוהגת להכניס אנשים שלא היו כאן. אדוני השר, יש שרים אחרים, לא רק אתה תורן. מדוע הם לא כאן?
השר יעקב אדרי:
חמש דקות.
היו"ר דליה איציק:
אבל מדוע השרים לא כאן? זה עניין עקרוני, אדוני השר. איפה השר יעקב בן-יזרי? בבקשה, תצא, אדוני, יש לך חמש דקות - - -
השר יעקב אדרי:
אני מחליף אותו.
היו"ר דליה איציק:
אתה מחליף אותו? על דעתו, אתה תורן.
השר יעקב אדרי:
ברור שאני תורן.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. אני צריכה לשאול את חבר הכנסת רובי ריבלין אם זה בסדר. חבר הכנסת רובי ריבלין, האם זה בסדר?
ראובן ריבלין (הליכוד):
הואיל ואנחנו מדברים על דברים שהם אפילו יותר גדולים מהממשלה הזאת, אין לי בעיה.
היו"ר דליה איציק:
אין דברים יותר גדולים מהממשלה הזאת, חבר הכנסת רובי ריבלין...
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני חושש שהיו רגעים.
גברתי יושבת-ראש הכנסת הנכבדה, גברתי סגנית יושבת-ראש הכנסת הנכבדה, אני זוכר אותם ימים, והיו ימים של התלבטות קשה, שכן היו אשר הזהירו אותנו שאם אנחנו, חלילה, נבצע את הפעולה שעלולה להיות התרסה אדירה, אנחנו נהיה כערער בערבה. ועמד מנחם בגין זיכרונו לברכה, מורי ורבי, כפי שעמד בעניין אנטבה יצחק רבין זיכרונו לברכה, והיו רגעים שבהם היינו צריכים להכריע ולהחליט, ולא היה הדבר פשוט, ואל יקל הדבר בעיניכם. בכך נבחן מנהיג אם הוא יכול להיות ראש ממשלה, אם באמת בשעות קשות הוא יכול להכריע את ההכרעה הקשה.
אבל ההתלבטות הזאת התאפשרה רק בגלל העובדה שאנחנו היינו מדינה כל כך חזקה ובעלת עוצמה, בעיקר בגלל אמונתנו בצדקת דרכנו; אמונתנו במוסריות של עמידתנו כאן מול טענות אשר הטילו ספק בעצם הזכות שלנו להתקיים כאן, מול טענות שאמרו שאין מוסריות בתנועה הציונית ובהקמתה של מדינת ישראל כפי שקמה. אלה עדיין נושאים שנויים במחלוקת - היכולת שלנו לעמוד מול העולם בקבלת החלטה והכרעה. ואכן ההצלחה הצבאית הביאה גם להקלה כזאת או אחרת ברמה של הביקורת שהיתה יכולה להיות כלפינו אם היינו נכשלים, חלילה. והדבר הזה נבע רק מהעוצמה הרבה שהאמונה שלנו כעם הביאה ואפשרה לנו להסביר לעולם, שאכן מדינת ישראל צודקת במאבקה, שהיה מאבק שחרג מאותם גבולות, עד אשר שמעון פרס אמר, אני מזהיר אתכם, אנחנו עלולים להיות כערער בערבה, מבודדים לחלוטין, אם נבצע פעולה כזאת.
ואני תמה היום, בשולי אותה מערכה, ואני מוכרח לומר לכם, שיש כאלה שמאשימים עד היום את מנחם בגין שהוא יצא לאותה פעולה משיקולים פוליטיים, ובאמת הדבר הזה אין בו אפילו שמץ של אמת. משום שהשאלה שנשאלה אז היתה שאלה קיומית, וחוות הדעת הביטחוניות שניתנו היו כאלה שהיו מעבר לכל שיקול פוליטי. ואני תמה אם לא יגיע הרגע שבו אנחנו נאבד יותר ויותר את עוצמתנו, לא הגשמית, אלא את עוצמתנו והיכולת שלנו קודם כול לשכנע את עצמנו שאנחנו צודקים. ומיום ליום אני רואה איזו ארוזיה ביכולת הזאת שלנו. אנחנו מדינה מאוד חזקה, ולמרות הוויכוחים הקשים הקיימים בתוכנו - - -
עזמי בשארה (בל"ד):
ארוזיה זו שחיקה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
ארוזיה זו שחיקה. אני פשוט חיפשתי את המלה העברית ולא מצאתי מישהו שיסייע בעדי. אני מודה לך, חבר הכנסת בשארה, שבארצנו אנחנו יודעים את שתי השפות.
אני חושב שהיכולת שלנו להמשיך ולעמוד עמידה איתנה, למרות כל הוויכוחים ולמרות כל המכשולים שעומדים בדרכנו, תוכל להמשיך להתקיים רק אם אנחנו קודם כול נאמין בצדקתנו וניתן את כל ההצדקה לאמונה זו.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. הדובר הבא - חבר הכנסת יעקב מרגי. הוא לא נמצא. חבר הכנסת דב חנין - אינו נמצא. חבר הכנסת אברהם רביץ - לא נמצא. חבר הכנסת מוחמד ברכה - אינו נמצא. חבר הכנסת אריה אלדד היה פה לפני דקה, אולי אפשר לקרוא לו. אני מציעה שהוא ייכנס. אחריו – חבר הכנסת משה גפני; אולי מישהו יוכל להודיע לו.
עזמי בשארה (בל"ד):
הוא ידבר עוד פעם על המצעד.
היו"ר קולט אביטל:
בבקשה, חבר הכנסת אריה אלדד. אחריו – חבר הכנסת משה גפני. אחריו – חבר הכנסת גאלב מג'אדלה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הפצצת הכור האטומי בעירק היתה אחת הפעמים האחרונות שישראל החליטה שהיא אחראית לגורלה; לא מחכה שיבואו הגויים ויצילו אותנו, לא מוכנה להפקיר את עצם הקיום שלנו בידי אויבים או בידי זרים שווי-נפש. השאלה היא אם המעשה ההיסטורי הזה היה בגדר ציון דרך מדיני-מוסרי-ציוני, כמעט ביטוי צרוף של משמעות הקמת מדינה יהודית אחרי השמדת יהודי אירופה, או שזה היה אירוע חד-פעמי, חריג, היוצא מן הכלל שאינו מלמד על הכלל.
לאחר 25 שנה מזמנת אותנו שוב ההיסטוריה ומטילה עלינו להוכיח מחדש את חשיבות קיומה של מדינת היהודים. תוכנית הגרעין האירנית מאיימת על עצם קיומנו. האירנים אומרים בגלוי שהם רוצים להשמיד אותנו. הסיכוי שהעולם יילחם בשבילנו הולך ופוחת.
מי שסבר שמדינת ישראל צריכה לקום כדי להיות מקלט בטוח לעם היהודי חייב לזכור, כי מאז החלה שיבת ציון לפני 120 שנה נרצחו או נהרגו בישראל בקרבות יותר מ-22,000 יהודים. כלומר, זה לא מקלט בטוח ליהודים. אולי זה המקום הכי מסוכן ליהודים בעולם, הכי מסוכן אם מוציאים מכלל חשבון היסטורי את השמדת ששת מיליוני היהודים באירופה.
את ההצדקה לקיומה של מדינת ישראל יכול לספק המבחן הקיומי הזה. אם אנחנו מסוגלים למנוע את השמדת העם היהודי על-ידי עצם קיומה של מדינת ישראל, קיום צבאה, קיום חיל האוויר שלה, קיום היכולות להגן על עצמנו ויכולת ההחלטה שמבטאת את רצון הקיום, אז כל העסק שווה, גם הקורבנות. ואם לא, אנחנו סתם שופכים דם ונשפך דמנו בארץ הזאת.
זה המבחן האולטימטיבי. לא ה"קסאמים", לא פיגועי ההתאבדות, לא תאונות הדרכים, לא הפשיעה, לא השחיתות או החינוך הלקוי - עצם הקיום המוטל בספק וההחלטה כי מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי הרוצה להגן על עצם קיומו, זה המבחן.
היו"ר קולט אביטל:
אדוני, תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני - אינו נמצא. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה - אינו נמצא. חבר הכנסת אורי אריאל - אינו נמצא. חבר הכנסת עזמי בשארה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת ישראל כץ.
עזמי בשארה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני כמובן לא עולה לכאן כדי להשתתף בריטואל של האדרת מעשה צבאי, אלא כדי לנצל הזדמנות להשתתף בדיון על כל האשליה הזאת, לדעתי, שאפשר לחיות על החרב.
אני חושב ומקווה, שגם אלה שהזמינו את הנושא הזה לדיון יודעים שאי-אפשר לחזור על המודל הזה כל החיים, וגם אי-אפשר לחזור על המודל הזה עכשיו באירן. הרי ברור שאין מומחה צבאי אחד בעולם שחושב שזה אפשרי היום, לא רק מבחינת טווח הטיסות אלא מבחינת זה שאחרים למדו את הלקח של עירק, לרבות האירנים. הם למדו את הלקח של עירק.
אם אנשים רצו לקיים את הדיון הזה כדי להתרברב או לחשוב על המדינה הזאת כעל אימפריה שזרועה מגיעה ומשתלחת עד אירן ופקיסטן וגבולות הביטחון שלה מקוריאה עד אני לא יודע איפה, אפשר לחיות באשליות. מי שחושב שהמונופול על נשק גרעיני יישאר מונופול על נשק גרעיני, גם הוא לדעתי יחיה באשליות.
פעם אחת השתמשו בנשק הגרעיני, ואלה לא היו מוסלמים שהשתמשו בנשק גרעיני, ואפילו לא משטר טוטליטרי השתמש בנשק גרעיני. מי שהשתמש בנשק גרעיני פעם אחת היה ארצות-הברית, המשטר הנאור - ולא בשביל להגן על עצמו, ולא כיוון שארצות-הברית היתה בסכנת קיום, אלא בשביל לשים קץ למלחמה. עשו כמעט ניסוי על הירושימה ונגסאקי, ואלה לא היו מוסלמים ולא משטר אסלאמי ולא משטר טוטליטרי. המדינה הנחשבת בבית הזה הכי נאורה בעולם, היא השתמשה בנשק גרעיני ולא בשביל להגן על עצמה.
שנית, השתמשו בנשק גרעיני כשהיה מונופול עליו. כשהיו שני צדדים, כבר לא השתמשו. כלומר, כשיש מונופול על נשק גרעיני, יש נטייה להשתמש בו. דווקא כאשר אין מונופול, אין נטייה להשתמש בו. אם יש ניסיון מוכח בעניין הזה, הרי הוא שמדינה נוטה להשתמש בנשק גרעיני כשרק לה יש. הנטייה היא, שמדינות סביבה לא אוהבות שיש רק לה. זו הנטייה, וזה מטבע הדברים. או שבסוף אין מה לעשות ואחרי עשר, 20 ו-30 שנה יהיה למישהו אחר נשק גרעיני, או שנלך בכיוון של שלום ולא נסמוך על נשק גרעיני. אם אנשים רוצים לסמוך על נשק גרעיני, יש אחרים שיודעים שאלה רוצים לסמוך על נשק גרעיני, ואז הם יפתחו. הרי המדינות האלה, טכנולוגית, מדעית וכו', לא יישארו מפגרות.
אפילו מחיר הנפט בעולם כבר מהווה סיכון, לפי ראש אגף מודיעין בהרצאתו באוניברסיטת חיפה לאחרונה. הוא מנה שבעה דברים שגרמו לשינוי אסטרטגי באזור מאז 2005 לרעת ישראל, והדבר השביעי הוא מחיר הנפט, כי זה משגשג בכלכלת אירן וגורם לכלכלת אירן לשגשג. עד מתי הם יחשבו חישובים כאלה? בעוד עשר שנים למישהו יהיה.
אני מציע שנעבור מהמודל של להפציץ למודל של לחיות ביחד בשלום באזור הזה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
הודעה למזכיר, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (בית-דין לתמלוגים) (הוראת שעה), התשס"ו-2006; הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 13) (קבלת נתוני תקשורת וקובצי נתונים ממאגר מידע של בעל רשיון בזק), התשס"ו-2006. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
עשרים-וחמש שנה להפצצת הכור העירקי
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת ישראל כץ - אינו נמצא. חבר הכנסת יעקב כהן - אינו נמצא. חבר הכנסת בנימין אלון - אינו נמצא. חבר הכנסת טלב אלסאנע - אינו נמצא. חבר הכנסת נתן שרנסקי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת יואל חסון.
נתן שרנסקי (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, קודם כול, תודה לחבר הכנסת גדעון סער, שהזכיר לכולנו או נתן לכולנו אפשרות להזכיר לעצמנו מה בדיוק קרה לפני 25 שנה. כדאי דווקא היום לזכור, שאז לא היתה מדינה בעולם שלא גינתה את ישראל. כל העולם גינה את ישראל. למעשה, לא היתה מדינה בעולם, קודם כול בעולם הערבי - בעולם המערבי, אבל גם בעולם הערבי – שלא היתה מבסוטית למעשה מהפצצת הכור. כולם חשבו שקרה דבר גדול.
אני יכול לספר סיפור ששמעתי אישית מהיועץ של הנשיא רייגן באותם ימים, שעמד על-יד הנשיא רייגן בחדר המצב כמה שעות אחרי ההפצצה. הביאו לנשיא תמונות לוויין אמריקני של הכור כמה שעות לפני כן, כשעוד עמד על מקומו, וכמה שעות אחר כך, כאשר הכול נהרס, אבל הגדר סביב הכור נשארה עומדת במקומה. בדיוק באותו זמן שרייגן מסתכל על התמונות ונהנה - כך סיפר לי היועץ שלו - מביאים לו statement, הצהרה, ממחלקת המדינה שהוא צריך לחתום עליה, איך אמריקה מגנה את ישראל. הוא קורא ואחר כך מסתכל על התמונות של הלוויין ושוב קורא ואומר: כנראה לא תהיה לנו ברירה ונצטרך להגיד כמה מלים בנוסח זה, אבל what a marvellous piece of bombardment, איזו חתיכת הפצצה הישראלים עשו, כל הכבוד להם.
אז לא שמעתי שום דבר כי הייתי בבית-הסוהר, אבל שמעתי אחר כך מאנשים מהאדמיניסטרציה של רייגן, שבדקו אחת אחת, וכמעט כל מדינות ערב, ואינני מדבר על המערב, שמחו מאוד על מה שקרה. הן כמובן גינו והתקיפו את ישראל והצביעו נגד, אבל כולן הרגישו הקלה על שלמשטר כל כך מסוכן אין עכשיו נשק גרעיני.
תארו לכם מה היה אם עירק, כמה שנים אחרי זה, כשהוא התקיף את אירן, היה לה נשק גרעיני, ומה היה כאשר עירק הלכה וכבשה את כוויית לו היה לה נשק גרעיני. זה לא רק מבחינת העולם המערבי והחופש, אלא מבחינת הכורדים, השיעים וסעודיה. כל העולם היה נראה אחרת. כלומר, גם כאשר אומרים לך כולם שאסור לעשות את זה, אבל נשיא אירן אומר במפורש: המטרה שלנו היא להשמיד את מדינת ישראל - אני חושב שבפעם האחרונה הוא אמר זאת רק אתמול - כדאי לזכור את השיעור שהיה לפני 35 שנה - -
היו"ר קולט אביטל:
25 שנה.
נתן שרנסקי (הליכוד):
- - את ההערכה שהיתה בכל העולם למה שעשתה ישראל, וגם להבין מה באמת המחיר של הגינויים והביקורת שישראל קיבלה אז. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. למען הסדר הטוב, זה 25 שנה, אבל זה נראה כמו 30 שנה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת צבי הנדל.
נתן שרנסקי (הליכוד):
סליחה.
עזמי בשארה (בל"ד):
אתה צעיר בעשר שנים.
היו"ר קולט אביטל:
כן, עשינו אותך צעיר.
עזמי בשארה (בל"ד):
אתה צעיר בעשר שנים, אתה רואה?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אינני מבין את חבר הכנסת שרנסקי שאומר שזה יפה. זו אסתטיקה של ההפצצה? אתה רואה בזה דבר אסתטי ויפה? זה מעניין.
היו"ר קולט אביטל:
הוא ציטט את רייגן.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זה מעניין מאוד, דווקא כשזו היתה פליטת פה ספונטנית.
היו"ר קולט אביטל:
לא, הוא לא אמר את זה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוא אמר עכשיו. אני שמעתי אותו.
היו"ר קולט אביטל:
לא בשמו. הוא אמר שרייגן אמר את זה.
נתן שרנסקי (הליכוד):
אני אמרתי שזה מה שאמר רייגן. מה אתה אומר?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא, הוא אמר עכשיו, אבל לא חשוב.
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, נשק גרעיני זה דבר מסוכן מאוד. הוא מסוכן יותר באזורים שיש בהם תהפוכות פוליטיות, באזורים שיש בהם סכסוכים קשים ובאזורים שיש בהם עימותים אלימים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
חבר הכנסת זחאלקה, לגבי מדינת ישראל, 1,000 טילים לא גרעיניים שיכולים לנחות על מדינת ישראל בבת אחת, הנזק שלהם הוא בדיוק כמו פצצה גרעינית - - - אני אומר לך שמבחינת מאזן האימה, הנשק הקונבנציונלי שמופעל נגד ישראל יכול להיות במצב כזה - - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
תרשה לי לחלוק עליך. אם אתה תומך בהגבלת חימוש באזור, בוא נלך צעד אחד קדימה. אני מוכן לתמוך בהצעה של הגבלת חימוש, לא רק בנשק גרעיני. אני חושב שזה נכון.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אנחנו רוצים לחיות - - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בסדר גמור. אתה העלית שאלה, ואני אומר לך שתהיה הגבלת חימוש לא רק בנשק גרעיני, אלא גם בנשק קונבנציונלי. אדרבה, הוא מסוכן מאוד. אנשים רבים - לא רק אנחנו פה, אלא דעת הקהל הבין-לאומית - חושבים שהמזרח התיכון צריך להיות מפורז מנשק גרעיני. זה לטובת כל הצדדים. אם מישהו חושב והראייה שלו היא לשנה-שנתיים, מילא. אבל אם מישהו רואה בראייה אסטרטגית, אי-אפשר למנוע התפתחות של נשק גרעיני לאורך זמן באזור הזה, אלא בפיקוח בין-לאומי, אלא כשכל המדינות יתחייבו שלא יפתחו נשק גרעיני. יש היום שיטות פיקוח מאוד הדוקות, שיכולות לבדוק אם יש או אין נשק גרעיני בידי מדינה זו או אחרת. לכן האינטרס של הציבור בארץ, ולא רק של כל עמי האזור, בוודאי של כל עמי האזור, שלא תהיה אף מדינה עם נשק גרעיני, לרבות מדינת ישראל.
אדם שפוי, שלא רואה בדימונה את "בית-המקדש השלישי", צריך לראות שהאינטרס של כולם, של כל בני-האדם הגרים באזור הזה, הוא שהאזור יהיה מפורז מנשק גרעיני. זאת צריכה להיות השאיפה של כולנו, אחרת אנחנו שמים את עתיד ילדינו על כף המאזניים. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת צבי הנדל - אינו נוכח. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. אחריו - באורח יוצא דופן נאפשר לכמה חברי כנסת שלא היו באולם לדבר: חברי הכנסת דב חנין, יעקב מרגי, טלב אלסאנע. חבר הכנסת יואל חסון יסגור את הרשימה.
מגלי והבה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, שערו לעצמכם מה היה יכול לקרות אילו המלחמה בעירק היתה נפתחת והיה בידה נשק גרעיני.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
היא לא היתה נפתחת.
מגלי והבה (קדימה):
חברי הכנסת, כשהתחילה המלחמה ראינו איזה טילים עפו על ריאד בירת סעודיה וכל מיני מקומות אחרים, לרבות פה בפתח-תקווה ובמקומות אחרים.
אז עוד הייתי בצבא ואני זוכר כשהוחלט על המבצע. מובן שלא היינו בסוד העניינים, אבל ידענו שהולך להתרחש משהו. הפעולה המוצלחת הזאת הוכיחה, שזרוענו הארוכה יכולה לפגוע באלה שרוצים לפגוע בנו.
שמעתי גם את אלה שטוענים לגבי הגרעין בישראל. אנחנו קיימים כבר 60 שנה ולא איימנו על אף אחד.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
באמת?
מגלי והבה (קדימה):
לא חשבנו לעשות את זה בצורה שתסכן את קיומנו.
נשק ההרתעה הוא חשוב, אבל אני מתפלא על אלה שמדברים על כך שמי שהפציץ ביפן לא היה מוסלמי או שמוסלמים לא עשו את זה. כנראה הם לא קוראים בין השורות את ייצוא המהפכה האירנית לכל מיני מדינות בעולם, ואת צביעת חלק מהמדינות בדגל הירוק, אשר כולנו יודעים מה כוונתו.
אני מסכים עם חבר הכנסת שרנסקי, שאמר שחלק ממנהיגי ערב מאוד שמחו באותה תקופה כאשר שמעו שהצרה הזאת של הכור האירני נפתרה, שמישהו פתר להם את הבעיה.
כשהיום אנחנו מדברים על הסכנות שאירן מנסה להביא לאזור - יצא לי להיות בדיונים של
ה-IPU, הפרלמנט הבין-לאומי, ולהיות בוועדת הניסוח שהפרלמנט הבין-לאומי מינה לניסוח אמנה נגד נשק להשמדה המונית ונשק גרעיני. היו שם אירנים, וכל הטיעונים שלהם בדיונים היו שהם רוצים להשתמש בגרעין למטרות שלום ולא למטרות מלחמה. הם אפילו ניסו להשתמש בארגון בין-לאומי על מנת להכשיר כל מה שהם עושים. הם חושבים שהעולם לא רואה מה הם עושים באירן.
המטרה הברורה של האירנים לא רק מסכנת את ישראל, כי ברוך השם היא יודעת להגן על עצמה, אלא מסכנת את כל האזור ומסכנת את מדינות אירופה. מדברים גם על ייצוא המהפכה האירנית, וכשאנחנו מדברים על המהפכה האירנית-השיעית, הרי יש בה גם סכנה לאסלאם הסוני. מי שלא מבין זאת, לא מבין על מה הוא מדבר ומה הוא סח. יש לה האמצעים והכסף וכבר היום היא משתמשת בשליחיה בעזה ובכסף שהיא שולחת לשם, כי ברגע שמתנהל פה טרור ומאבק מצד הפלסטינים וישראל כמובן מגינה על אזרחיה, הם מעסיקים את העולם בנושא הזה ולא בנושא הגרעין המתפתח באירן.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מודה לך על כך שאפשרת לי לומר את הדברים, אף שהשתתפתי קודם בדיון אחר.
הדיון שאנחנו מקיימים היום חשיבותו בכך שאינו מדבר על העבר, אלא הוא בעצם צריך לדבר על ההווה ועל העתיד. אין כל ספק שהעובדה שהמזרח התיכון הולך ונעשה לאזור חמוש בנשק גרעיני היא עובדה מצערת וקשה, עובדה מדאיגה מאוד, עובדה שבהחלט מעוררת שאלות קשה על ביטחונה העתידי של ישראל, כמו על ביטחונם העתידי של העמים האחרים באזור.
ישראל אינה צופה פסיבי בהידרדרות למירוץ חימוש גרעיני באזור, אבל ישראל גם לא יכולה לפתור את ההידרדרות הזאת באמצעים צבאיים. אני חושב שההזדמנות של הדיון הזה צריכה להיות קודם כול הזדמנות של התרעה ואזהרה מכל ניסיון למהלך צבאי ישראלי נגד אירן בתמיכת ארצות-הברית ובשיתוף פעולה אתה. מהלכים כאלה לא יובילו ליותר ביטחון, אלא יובילו ליותר אסקלציה, יובילו ליותר סכנות, גם לשלום של האזור וגם לשלומה של ישראל ולביטחונה.
האלטרנטיבה ברורה וידועה. האלטרנטיבה היא פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. זה אפשרי, זה ניתן, יש המסגרות הלגיטימיות הבין-לאומיות שמאפשרות לנו להתקדם לכיוון הזה. ישראל יכולה וצריכה, למען ביטחונה, למען ביטחונם של האזרחים בישראל, למען ביטחונם של הילדים בישראל, למען שלומנו וגם שלומם של התושבים האחרים באזור הזה, לנקוט יוזמה ברורה וללכת בכיוון הזה של פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. היוזמה הזאת היא יוזמה שצריך היה לנקוט מזמן, אבל ככל שחולפים הימים, הצורך ביוזמה כזאת הולך ונעשה יותר ויותר דחוף.
העובדה שסכסוך דמים הקיים היום במזרח התיכון הולך ומצטרף למציאות גרעינית היא עובדה מדאיגה, עובדה קשה ועובדה שמחייבת את ממשלת ישראל לעשות מעשה. המעשה שממשלת ישראל צריכה לעשות איננו המעשה הצבאי, ההרפתקני, שכמה מחברי הבית אולי מקווים ומייחלים לו, אלא מעשה של אחריות, מעשה של תבונה, מעשה של הסתכלות לטווח ארוך, מעשה מדיני, כי המעשה המדיני יכול ליצור את האופק של החיים האמיתיים בביטחון ובשלום באזור הזה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה, ואחריו - חבר הכנסת טלב אלסאנע.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום בדיון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת גדעון סער 25 שנה להפצצת הכור הגרעיני בעירק. הפצצת הכור הגרעיני בעירק היתה בה אמירה - אמירה ברורה של מדינת ישראל, של ממשלת ישראל, של העם היהודי, אמירה של: לא עוד; של ביטחון עם ישראל, ההגנה על עם ישראל וההגנה על מדינת ישראל, ושמדינת ישראל תעשה בכל מקום ובכל זמן שתחפוץ ותרצה.
בהפצצת הכור הגרעיני בעירק מדינת ישראל הסבירה והבהירה לעולם, שהיא לא תפקיר את ביטחונה לחסדיה של הקהילה הבין-לאומית.
מטבע הדברים, בציון הפצצת הכור הגרעיני בעירק על-ידי צה"ל, על-ידי חיל האוויר, נסב הדיון פה על פירוז האזור מנשק להשמדה המונית. אני רוצה להתייחס לזה ממש בקצרה, כי אני באמת לא רוצה לפספס את העיקר.
מדינת ישראל מאז הקמתה מתגוננת, מתגוננת ומתגוננת, ולא עלה, אפילו במחשבה, אכן להשתמש בזה – ולאותם שחוששים: ידידי, חברי, יושב-ראש הכנסת לשעבר, חבר הכנסת ראובן ריבלין, הרי מדינת ישראל, בנושא הגרעין, שמרה על מדיניות העמימות. אף אחד לא אישר ואף אחד לא הכחיש.
אני רוצה לציין את הטייסים שהשתתפו בהפצצת הכור הגרעיני בעירק, ממש להצדיע להם מכאן, 25 שנה אחרי, ולהזכיר את ידידנו, נשמתו עדן, טייס חיל האוויר, טייס החלל אילן רמון, שהשתתף בהפצצה, ואני אפילו יודע שחלק מהמטס חשש לגורלו. רק לאחר כמה שניות זיהו אותו והבינו שגם הוא חוזר אחריהם.
אני זוכר את זה כילד, כנער יותר נכון; זו היתה ממש זקיפות קומה, גאווה לאומית, הריאות התמלאו. ואין יותר טוב מלהעלות את זה בעידן הזה, שבו הרודן, שונא ישראל, מכחיש השואה, ואוי לאותו עולם, אוי לאותו דור שהוא חי בו, אוי לאותה אומה שיש לה מנהיג כזה, וחבל להזכיר אותו, אבל רק בשביל הפרוטוקול – אחמדינג'אד – לא מתאים לדור, לתקופה, אפילו לא בחשכת ימי הביניים. עדיין - וזאת העולם צריך לדעת - יש מנהיגים בעולם הזה שחושבים שיוכלו - -
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
יעקב מרגי (ש"ס):
אני מייד מסיים.
- - להשמיד את העם היהודי בכל מקום שיהיה. ואני רוצה לומר להם באמירה, ביום הציון הזה: עם ישראל חי וקיים, מדינת ישראל חזקה ותגן על עצמה בכל מקום ובכל שעה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחרון הדוברים - חבר הכנסת חסון.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מה שהיה הוא חשוב, אבל מה שיותר חשוב הוא מה שיהיה. ולדעתי, אסור לחיות באשליות. מדינת ישראל לא יותר חזקה מארצות-הברית, ולמרות כל היכולות של ארצות-הברית – והיא הצליחה לגייס גם את מועצת הביטחון – היא לא הצליחה למנוע מצפון-קוריאה להמשיך ולפתח את הנשק הלא-קונבנציונלי, ועכשיו אנחנו רואים את הניסיון להתמודד, בדרכים כאלו ואחרות, עם צפון-קוריאה.
מדינת ישראל, אין ספק שהיא תרמה לאמירות של הכנסת הנשק הלא-קונבנציונלי לאזור. יש מדינות שמרגישות, חשות שהן מאוימות על-ידי מדינת ישראל. ולכן, כל ניסיון לא לקיים אף פעם דיון בנושא הכור הגרעיני בדימונה, או ביכולות של ישראל, לא מרגיע ולא גורם למדינות אחרות לחוש כאילו האיום הגרעיני באזורנו לא קיים. לכן, זה תרם לאמירות ששמענו אותן בעירק, ניסיון שלהן אחר כך בלוב, והיום אנו עדים לו באירן. הביטחון, והדרך הנכונה להתמודד עם תופעת החימוש בנשק לא-קונבנציונלי, זה לא על-ידי חשיבה איך הפצצנו ואיך היה עם הכור הגרעיני "תמוז" בעירק, אלא איך אפשר ליצור או לבטל את העילות להמשך התחרות הזאת, שיכולה להביא את האזור כולו לקטסטרופה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אחרון הדוברים, חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש לברך את חבר הכנסת גדעון סער על הדיון החשוב הזה. דיון חשוב, קודם כול, מכיוון שהוא בעיני דיון חינוכי ממדרגה ראשונה. אני חושב על האנשים שצופים בזה ומכירים ויודעים ושמעו ולמדו, אבל כל תזכורת כזאת וכל ציון כזה של 25 שנה להפצצת הכור העירקי מחזקים את המסר המרכזי שאותו גם רצה אז להעביר מנחם בגין, ראש הממשלה, שאם מישהו בא ואנחנו יודעים שהוא רוצה לחסל אותנו ולהשמיד אותנו, תמיד נדע בעת הצורך לבוא ולעמוד, לתת את המענה ולהגן על עצמנו בזכות עצמנו.
גם אם נהיה בשלבים מסוימים מוכנים לדבר בדיפלומטיות ולנהל משא-ומתן, ברגע שנבין שהסכנה אורבת ויש מישהו שבא ומנסה לפגוע במדינה היהודית, תמיד תהיה ממשלה ותמיד יהיה המנהיג שידע לקבל את ההחלטה להגן ולפעול באופן מיידי ונחרץ כדי להגן על העם היהודי, על עם ישראל.
אני חושב שמנחם בגין היה דוגמה ומופת, ויכול להיות דוגמה ומופת לכל אחד ממנהיגי העם הזה והמדינה הזאת, כמי שידע ברגע הקריטי הזה לא להירדם, אלא לבוא ולפעול בנחישות, בכוח ובנחרצות.
אני גם חושב שהצורך והחשיבות לבוא ולהראות לעולם שגם אם אנחנו שותפים לעמי העולם וחלק מעמי העולם, אנחנו יודעים – כי יש לנו הניסיון הזה, ויש לנו הניסיון הזה מהעבר. הניסיון הטרגי של העם היהודי, והוא השואה – שאנחנו, ששם היינו, לצערי, חסרי אונים, היום איננו חסרי אונים. היום אנחנו יודעים להתמודד. מי שבא ויחשוב ויעלה על דעתו לבוא ולפגוע בעם היהודי כעם, לבוא ולחסל ולהשמיד את מדינת ישראל, אנחנו נדע תמיד להגיב, ולהגיב בזכות עצמנו. וזה משהו שנדרש מאתנו כל הזמן: להיות עירניים מספיק, ושיהיו לנו הכוח והיכולת כל הזמן להגן על עצמנו בזכות עצמנו.
כמו שאמרתי, מנחם בגין היה מופת לזה, ואני מקווה שנמשיך ונעשה, לאור הכיוון הזה והתפיסה הזאת. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אני קוראת לשר אדרי להתייחס, בבקשה.
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, גם אני רוצה להצטרף למברכים את חבר הכנסת גדעון סער על היוזמה הברוכה בהעלאת הנושא, שהוא כל כך חשוב ורלוונטי להיום. אני חושב שחשיבות העניין הזה היא לא רק בהזכרת מה שהיה, אלא גם בהזכרת מה שקורה היום מסביבנו.
אני חושב שהמבצע שהיה לפני 25 שנה הוכיח דבר אחד - שלא אלמן ישראל. וכאשר קמים עלינו להשמידנו, תמיד נמצא את הפתרון ותמיד נפעל על מנת שלא לאפשר שום איום של חיסול על מדינת ישראל.
אני חושב שאיש מאתנו אינו שוכח את התרוממות הרוח שהיתה בארץ באותו יום שבו חוסל הכור. היו חששות כבדים וגם בממשלה היו ספקות, אבל טוב שהיה אז מנהיג, מנחם בגין ז"ל, שהחליט באומץ ובנחישות לעשות את זה ולהפעיל את חיל האוויר הישראלי על מנת להשמיד את הכור, שמטורף שהוביל את האומה העירקית איים ולא היסס להגיד שהוא מקים אותו על מנת שיהיה לו הנשק הגרעיני כדי להשמיד את מדינת ישראל.
והנה, מה לעשות, גם בימים אלו קם לנו מטורף באירן, וכל פעם במקום אחר הוא מצהיר שלא יעזור כלום, הנשק יהיה גם יהיה, וכמובן, הוא מזהה את החולשה שיש במדינות אירופה ואולי גם אצל הנשיא האמריקני; אני מקווה שלא. הם עובדים שעות נוספות ולא מרפים בעניין הזה. הם מנצלים כל רגע לזירוז התהליכים על מנת שיהיה להם נשק גרעיני, שבסופו של דבר ישתמשו בו להשמדתה של מדינת ישראל; כך הוא אומר. הנשיא האירני עלה על המטורף הקודם, סדאם חוסיין, באמירות הישירות שלו ובטירוף שהוא אומר את זה והוא לא מהסס בזה.
אני חושב שהמסקנה שלנו, של כולנו, לא לאפשר את העניין הזה. קודם כול, כפי שאמרו חברי, בכל האמצעים הדיפלומטיים. אני חושב שמדינת ישראל נוהגת נכון ומצפה ממדינות אירופה וממדינות העולם, ובעיקר מהידידה הגדולה שלה, מארצות-הברית, לפעול על מנת להסיר את האיום הזה. אני מתאר לי שיעשו הכול, הטלת סנקציות כלכליות וכל מה שאפשר, הן במועצת הביטחון והן בכלים הנוספים שיש למדינות אירופה וגם לארצות-הברית, ובסופו של דבר, הם יצטרכו להתייצב וגם לפעול על מנת להסיר את האיום הזה מעל מדינת ישראל ומעל מדינות אירופה ובכלל.
האיום הזה לא מופנה רק כלפי מדינת ישראל, אלא כלפי כל מדינות העולם. כאשר יש מטורף, הוא מטורף כלפי כולם, ואי-אפשר לדעת למי זה יהיה מכוון.
אני חושב שהדיון חשוב מאוד, וראוי שנזכור כולנו את הלקח של הפצצת הכור העירקי. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת, יש הודעת סיכום מטעם הסיעות הליכוד, קדימה, ישראל ביתנו וש"ס. אני מבקשת לדעת אם סיעות אחרות רוצות להגיש הצעות.
גדעון סער (הליכוד):
גם סיעת העבודה מצטרפת.
היו"ר קולט אביטל:
נוסיף אותה. האם יש סיעות נוספות שרוצות להגיש הצעות לסיכום? לא. אני מבקשת מחבר הכנסת גדעון סער להקריא את הודעת הסיכום. אני מבינה שסיעת העבודה הצטרפה, וכן סיעת הגמלאים. אם כך, הסיעות: הליכוד, קדימה, ישראל ביתנו, ש"ס, העבודה וגיל.
גדעון סער (הליכוד):
נכון, גברתי, הודעת הסיכום מטעם הסיעות הנ"ל.
במלאות 25 שנה למבצע הנועז להשמדת הכור הגרעיני בעירק, מתאחדת הכנסת בהעלותה על נס את ההחלטה האמיצה והנבונה שקיבלה הממשלה בראשותו של מנחם בגין זיכרונו לברכה ואת הביצוע המזהיר של טייסי חיל האוויר הישראלי.
הפעולה חסרת התקדים והמוצלחת הסירה איום קיומי חמור ביותר מעם ישראל ומהאזור כולו, והבהירה כי ישראל נחושה לעמוד על זכותה להגנה עצמית ולהבטיח את עתידה.
הכנסת מבהירה, כי ישראל נחושה, לנוכח סכנות לא פחותות בעוצמתן הניצבות היום מולה, להבטיח את עתידה ואת ביטחונה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת גדעון סער – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת גדעון סער נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שההצעה נתקבלה.
גדעון סער (הליכוד):
מנהל סיעת יהדות התורה ביקש לצרף את סיעתו.
היו"ר קולט אביטל:
בסדר, נצרף אותו. אם כך, 21 בעד.
הודעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק
["דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ח', עמ' 27416 ועמ' 27303.]
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הודעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה על רצונה להחיל דין רציפות על: הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005; והצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005. אני מזמינה את חבר הכנסת מגלי והבה לעלות לבמה ולמסור את ההודעה בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה.
מגלי והבה (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, על-פי חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993, אני מתכבד להודיע על רצונה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005, שיזמו חבר הכנסת מיכאל נודלמן וקבוצת חברי הכנסת, ועל הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005, שיזמו חבר הכנסת עמרי שרון וקבוצת חברי הכנסת.
מטרת הצעת החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005, להביא לאיסוף צמיגים ולטיפול בהם באופן שימנע מפגעים סביבתיים. ההצעה מבוססת על עקרון אחריות היצרן, ולפיו יצרני הצמיגים ויבואניהם הם שיישאו באחריות לאיסוף הצמיגים ולהעברתם לאתרי הפסולת ולמתקני מיחזור.
מטרתה של הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005, להסדיר את הטיפול בבעיית זיהום האוויר בישראל באמצעות קביעת נורמות אחידות לאחריות ולטיפול בזיהום האוויר.
אבקש מחברי הכנסת לתמוך בבקשתה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה ולהחיל רציפות על הצעות החוק. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 90)
(קצבאות ילדים), התשס"ו-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/251).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 90) (קצבאות ילדים), התשס"ו-2006, קריאה ראשונה. אני מזמינה את השר המתאם, חבר הכנסת יעקב אדרי, להציג את הנושא.
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל תוקן סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי, וקצבאות הילדים המשתלמות - -
היו"ר קולט אביטל:
חברי סיעת גיל, חבר הכנסת שרוני, קצת שקט בבקשה.
השר יעקב אדרי:
- - בעד כל ילד הושוו כך שקצבת הילד תשולם ללא קשר למספרו הסידורי במשפחה והיא תעמוד על 144 שקלים. במקביל נקבע בסעיף זה, כי לעניין קצבאות הילדים המשתלמות בעד הילד השלישי ואילך, אשר נולדו לפני 1 ביוני 2003, תבוצע הפחתת הקצבה בתהליך מדורג, שבסיומו תעמוד גם קצבת הילדים הזאת על 144 שקלים חדשים.
בהתאם להחלטת הממשלה מיום 30 במאי 2006, מוצע לקבוע כי ההפחתה המדורגת של קצבאות הילדים המשתלמות בעד הילד השלישי ואילך, שנולדו לפני 1 ביוני 2003, תיפסק לאלתר. וכך שיעור הקצבה בעד הילד השלישי כאמור יעמוד מעתה ואילך על סך של 1.2 נקודת קצבה, 178 שקלים - -
היו"ר קולט אביטל:
כבוד השר נהרי, אתה ודאי לא רוצה להפנות עורף לשר אחר. תודה.
השר יעקב אדרי:
- - ואילו שיעור הקצבה בעד הילד הרביעי ואילך כאמור יעמוד מעתה ואילך על סך של 2.22 נקודות קצבה, שזה 329 שקלים.
רבותי חברי הכנסת, אני מציע לאשר את ההצעה בקריאה ראשונה ולהעבירה להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, אדוני השר. אני עוברת עכשיו לרשימת הדוברים. חבר הכנסת טלב אלסאנע - אינו נמצא. חבר הכנסת משה גפני - אינו נמצא. חברת הכנסת שלי יחימוביץ - אינה נמצאת. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה - אינו נמצא. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת בנימין אלון, ואם הוא לא יימצא - חבר הכנסת דב חנין.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, יום גדול הוא למשפחות ברוכות הילדים, לממשלה ולתנועת ש"ס, שחרתה בהסכם הקואליציוני שלה את הפסקת הקיצוץ בקצבאות הילדים; לכן עולה היום הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 90) לקריאה ראשונה.
החוק מדבר על כך שאותן גזירות של הממשלה הקודמת שפגעו קשות בילדי ישראל ודחפו יותר מ-700,000 אל מתחת לקו העוני - היום הממשלה הזאת נותנת, פותחת תקווה, מדליקה אור בעיניים של אותם ילדים, אותן משפחות, ואני מבטיח לחבר הכנסת ישראל כץ, שאנחנו אכן נמשיך לחזק את מעמד הילדים, לתת להם את הביטחון הכלכלי, שהילדים בארץ-ישראל ובמדינת ישראל יצליחו להתקיים בכבוד, יבטיחו לעצמם עתיד שווה וחזק מבחינה חברתית.
אני באמת רוצה להזכיר בהזדמנות זו – היו לחבר הכנסת גפני כמה שאלות אתמול. חבר הכנסת גפני שאל אתמול מעל הדוכן הזה: מה יאמרו המצביעים של ש"ס? אז הכנסת היום נותנת תשובה לגפני. הוא שומע שאכן היום הממשלה הנוכחית, שאנחנו זכינו להיות חברים בה, חברים בה, כל השותפים שבאמת - כל ההסכמים הקואליציוניים, הן של העבודה, הן של סיעת גיל, הן של ש"ס, הביאו תוכן חברתי וחוזק חברתי לחברה הישראלית.
אתמול זכינו לתקן את העיוות בקצבאות הזיקנה, בעקבות ההסכם הקואליציוני של סיעת גיל. היום אנחנו מפסיקים את הגזירות הקשות בקיצוץ בקצבאות הילדים, ואנחנו, שרוני – אני אומר לך, שנינו ביחד, כולנו ביחד, כל השותפים - עוד נמשיך, והיד עוד נטויה, ובעזרת השם נרפא ונבריא את תחלואי החברה שלנו, עם אותם סימנים, אותן צלקות של הממשלה הקודמת שלא היתה חברתית כלל.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, חבר הכנסת מרגי, ותודה שהזכרת גם סיעות אחרות. חבר הכנסת דב חנין - אינו נמצא. חבר הכנסת ישראל כץ, אחריו - חבר הכנסת שמואל הלפרט, ואם הוא לא יהיה - חבר הכנסת אורי אריאל.
ישראל כץ (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני חושב שהתיקון לחוק הוא תיקון חשוב. הממשלה הקודמת קיבלה החלטות על תוכניות כלכליות מרחיקות-לכת, שמצד אחד היטיבו מאוד את מצב המדינה עצמה, הביאו לשיפור מהותי ברמת המקרו של הכלכלה, מנעו קריסה, ומצד שני – אגב, באותה ממשלה שהיתה, מי שמוביל היום את הממשלה היה גם בממשלה הקודמת, כדאי להבהיר את הדברים. ראש הממשלה דהיום היה שר בכיר בממשלה הקודמת - - -
גדעון סער (הליכוד):
גם מפלגת העבודה היתה בממשלה.
ישראל כץ (הליכוד):
גם מפלגת העבודה היתה בחלק מהזמן בתוך הממשלה. לכן, הוויכוח הוא לא ויכוח בין-מפלגתי, כי קשה לדעת, לגבי חלק לפחות, באיזו מפלגה הם היו, באיזו מפלגה הם היום ובאיזו מפלגה הם יהיו בעתיד.
אני קודם כול מברך את תנועת ש"ס שנאבקה בדבר. התיקון כיום הוא תיקון חלקי, הוא לא תיקון מלא. הוא מונע את המשך הירידה לפי המתווה. הוא מונע את זה לגבי מי שכבר נולד, לא לגבי מי שלא נולד. מהבחינה הזאת, בתור עזרה ראשונה, בהחלט זה קיים.
אני יכול לומר שגם בדיונים בממשלה בתוכנית הקשה שהיתה בזמנו, אמרתי שהכיוון הוא נכון אבל המינון הוא קשה, והוא מינון שצריך להמעיט בו. כרעיון, ודאי שצריך להסדיר את כל הדברים שהממשלה הקודמת נגעה בהם, וגם באומץ, אבל יש עניין של מינון, של קצב, של דברים, ואין ספק שציבור המשפחות מרובות הילדים הוא אחד הציבורים שנפגעו בצורה קשה מדי, כמו ציבור הקשישים, כמו ציבורים אחרים. כמו שבתחום הבריאות, בלחץ קשה של הכנסת, הממשלה איכשהו נתנה עזרה ראשונה, כמובן, גם בתחום הזה צריך קודם כול לאפשר סיוע מיידי לאותם ציבורים.
לדעתי, צריך לעשות הסדר יותר רחב, לטווח ארוך, שאולי ישנה את הכיוון בטווח הארוך, אבל יקל בטווח הקצר. הילדים ודאי לא אשמים בשום דבר, ולכל ילד במדינת ישראל צריך שיהיה כל מה שהוא זקוק לו לצרכיו. זה לא אומר שאין מקום למחשבות ארוכות טווח בנושא הזה, לכיוונים אחרים, לדרכי סיוע אחרות. וכמו שאני חושב שבבריאות, בחינוך, ברווחה - גם בנושא השלטון המקומי, והיום היה דיון קשה ל כך שעובדים לא מקבלים יותר משנה משכורת. אז האנשים עצמם לא אשמים. צריך לתת עזרה ראשונה לכמה תחומים, והתחום הזה הוא ביניהם, ולגבש תוכנית לאומית שתכלול גם את הנושא הזה של משפחות שזקוקות לסיוע, לחינוך הילדים ולסיוע לילדים, על מנת גם לשמר את ההישגים הכלכליים המרשימים שהתוותה הממשלה הקודמת, אבל גם לאפשר לכל הציבורים להיות חלק מהמרכבה הזאת, להתקדם יחד ולא להישאר מחוץ לקטר שדוהר.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה לך, ותודה על כך שהצטרפת לחוזרים בתשובה, חבר הכנסת ישראל כץ. חבר הכנסת שמואל הלפרט - - -
ישראל כץ (הליכוד):
- - - לא - - - אותי לרעה על - - -
היו"ר קולט אביטל:
אני מצטערת על כך שאני חייבת להחזיר לפעמים. חבר הכנסת אורי אריאל - אינו נמצא. חבר הכנסת אחמד טיבי - אינו נמצא. חבר הכנסת עזמי בשארה - אינו נמצא. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נמצא. חברת הכנסת נאדיה חילו – אינה נמצאת. חבר הכנסת צבי הנדל - אינו נמצא. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת מגלי והבה.
ישראל כץ (הליכוד):
- - -
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בראשית הדברים - סיעת הליכוד דנה אתמול בהצעת החוק והחליטה לתמוך בה. אנחנו גם הודענו ערב הבחירות ש"נתמוך בהעלאה מתונה של קצבאות הילדים". אני חושב שההצעה שעושה את ההבחנה בין ילד שלישי ואילך שנולד לפני יוני 2003, דהיינו תחילת התוכנית הכלכלית, היא הבחנה – חברת הכנסת יחימוביץ נוהגת לעשות את ההבחנה הזאת כאשר היא אומרת, במידה רבה של צדק, שיש אלמנט של הסתמכות, גם של הורים, גם על מצב כלכלי מסוים, ועל תשלומי העברה מסוימים, והיום המצב השתנה, ועל כן יש גם היגיון בהבחנה הזאת שקיימת בהצעת החוק.
אני רק רוצה לומר משהו, שני דברים שאני חושב שחשוב שייאמרו. האחד – השר שטרית. הוא בא והציג אתמול עמדה ברורה וחד-משמעית, ששוללת את הנושא המרכזי של מדיניות הממשלה. הנושא שמציג ראש הממשלה כמעט בכל נאום - - -
משה שרוני (גיל):
- - -
גדעון סער (הליכוד):
תסלח לי, חבר הכנסת שרוני, אני לא יכול להעיר לך כי מצד אחד אתה יותר ותיק ממני אך מצד שני בבית הזה אני יותר ותיק ממך.
משה שרוני (גיל):
אני נהנה מכך שהסיעה שלך חזרה בתשובה.
גדעון סער (הליכוד):
כאשר שר הבינוי והשיכון, שהיה חבר הסיעה שלי, חוזר בתשובה, ויוצא עכשיו נגד מה שהזהרנו מפניו בבחירות, אני אומר, ברוך השם שזכינו לרגע הזה. השר שטרית הוא לא סתם שר, הוא ממונה על השירותים האסטרטגיים ועל שירותי הביטחון, וכאשר הוא בא ואומר את הדברים הללו על תוכנית ההתכנסות, יש להם בוודאי משקל יתר.
לכן אני מציע לכל אותם שרים רבים שיושבים ליד שולחן הממשלה - השר יצחק כהן, עמדתו ידועה. הוא היה תמיד נגד ההתכנסות; הוא גם היה נגד ההתנתקות. תמיד הוא גילה גישות ריאליות בנושא הזה. שמעתי אותו בשבוע שעבר, אחרי שנפל "קסאם" באשקלון, והוא לא אמר את כל מה שהיה אומר בנסיבות רגילות, אבל הוא לא אמר דברים שסותרים את עמדותיו, וגם זה משהו לאיש פוליטי. לכל האנשים שיושבים ליד השולחן הזה, שניאלץ לחשוף אותם אחד אחד אם לא תהיה לנו ברירה, שמסבירים לנו בשיחות בינינו על סכנות תוכנית ההתכנסות, אני מציע לקחת דוגמה מהשר מאיר שטרית, אדוני השר אדרי, ולומר שהתוכנית הזאת לא תביא שלום, לא תביא ביטחון, אנחנו מתנערים ממנה, אנחנו חוזרים בנו.
ישראל כץ (הליכוד):
זה הוויכוח הלאומי האמיתי.
גדעון סער (הליכוד):
אז ייחסכו עשרות מיליארדים שנוכל להעביר גם לקצבאות ילדים וגם למטרות חיוביות אחרות ולהתאחד סביב הנושאים הללו.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת מגלי והבה, ואחריו - חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
מגלי והבה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת, צריך לברך על הצעת החוק, במיוחד כשהיא באה לשנות מצב. בגלל המצב הכלכלי במשק והרפורמה הכלכלית גרמנו לפגיעה בקצבאות הילדים ובשכבות החלשות. על כן, כל תרומה וכל שינוי במצב קצבאות הילדים שיביא לתרומה לשכבות החלשות, צריך לברך עליו.
אומנם אני לא מנהל את הישיבה, אבל חברי הכנסת מרעישים.
אנחנו הולכים היום לחקיקה הזאת על מנת להיטיב עם השכבות החלשות. ראינו את דוחות הביטוח הלאומי שציינו את מצב העוני במדינת ישראל ואת מספר הילדים העניים. לכן, אני חושב שהתחלנו במלאכה, שצריכה להיות ברורה לנו וגם לממשלה. בתקציב הבא, של 2007, צריך לטפל גם בסוגיית השכבות החלשות, לא רק במדיניות, אלא בביצוע מדיניות שתביא לשינוי במצב הסוציו-אקונומי של אותן משפחות.
הפן השני הוא הטיפול בסוגיית הרשויות המקומיות, כי כפי שהמשפחות מעוטות היכולת סבלו מהרפורמה הכלכלית ואנחנו מנסים להיטיב אתן, השארנו גיבנת של הרשויות המקומיות. בוועדת הכספים התקיים היום דיון על 36 רשויות מקומיות, שחלקן לא שילמו משכורות שבעה-שמונה חודשים, ועל 24 רשויות נוספות, שאין להן אפשרות לקבל שום אשראי. היה קונסנזוס, היתה הסכמה כללית בין הקואליציה לאופוזיציה, ומחר יתקיים המשך הדיון על מנת לפתור את בעיית הרשויות האלה.
ברגע שנתקן את העיוותים שנגרמו מהרפורמה הכלכלית - היו לה גם הישגים, אבל אני מדבר על אלה שנפגעו, גם השכבות החלשות וגם הרשויות המקומיות - אנחנו נמשיך לדאוג, וזה הבסיס לתקציב הבא. כולנו נפעל כדי שאותן שכבות ואותן אוכלוסיות, הבעיות שלהן תיפתרנה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. אחריה - אחרון הדוברים, חבר הכנסת משה גפני.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי הכנסת מש"ס לא נמצאים כאן, הנה הם, אני רוצה לברך אתכם באופן אישי על ההישגים היפים האלה בהסכם הקואליציוני, הישגים חשובים ביותר, שאני מזדהה אתם לחלוטין, בלי שום פקפוק, אף שאני יודעת שקהל מצביעי מפלגת העבודה, לפחות בחלקו, הוא לא חסיד של קצבאות ילדים.
אני חושבת שהקיצוץ האכזרי, הלא-אחראי, המופרך, שהתבצע בקצבאות הילדים החל משנת 2003, אין לו אח ורע בעולם כולו. אם אנחנו מביאים בחשבון גם את הגידול באוכלוסייה, הקיצוץ מסתכם ב-50%-40% במכה אחת. אין גזירה יותר אכזרית, פתאומית ואלימה מהדבר הזה למשפחה שמגדלת ילדים.
באופן אישי אני אוהבת לעסוק בעולם העבודה ולא בעולם הקצבאות, שכן גם שם מתרחשות עוולות גדולות מאוד, אבל אי-אפשר להתכחש לעובדה שקצבאות הילדים הן המנגנון המיידי, החשוב והבטוח ביותר להוציא משפחות שלמות אל מחוץ למעגל העוני, ובעיקר להוציא ילדים אל מחוץ למעגל העוני.
לפעמים אני תוהה, כחברת כנסת חדשה יחסית, איך חברי כנסת נתנו את ידם לקיצוץ כל כך אלים בקצבאות, והדבר הזה עומד תמיד לנגד עיני בשבתי כחברה בקואליצה בוועדת הכספים כמין תמרור אזהרה, עד כמה אפשר להיסחף בתוך משמעת קואליציונית ובתוך כוח ששועט קדימה עם ססמאות, שכל כולו רק רצון לעשות טוב לכלכלת ישראל. הנה, נעשה כל כך הרבה רע לכל כך הרבה ילדים.
בעיקר אני מתקוממת נגד האמירה ששלטה אז: מקצבאות לעבודה. כי לאיזו עבודה בדיוק אפשר לשלוח ילד בן שלוש שמקצצים לו את הקצבה?
על כן, ההישג הזה הוא הישג משמעותי ביותר, והוא גם אמירה מוסרית של הקואליציה הזאת, וטוב שנאסוף לנו כמה אמירות מוסריות של הקואליציה הזאת.
עוד דבר שחשוב לי להגיד לסיום הוא שחלק מהנרטיב שאפשר את הקיצוץ בקצבאות היה, במידה מסוימת, הלך רוח שלא עזב אותנו, לצערי, שיש בו אלמנטים של גזענות מסוימת כלפי אוכלוסיות מסוימות - חרדים, ערבים. האצבע על ההדק היתה קלה יותר כשדובר באוכלוסיות האלה, ואני גם חושדת שהיתה כאן מחשבה סמויה על פיקוח על הילודה, אולי שיעשו פחות ילדים. אם מישהו התכוון לפתוח דיון דמוגרפי חדש במדינת ישראל, הוא היה צריך לבוא ולשים את זה על השולחן ולהגיד: הבה נפתח בדיון דמוגרפי. הדיון הזה מעולם לא נפתח, אבל הוא היה חבוי.
אני מקווה שמעתה קצבאות הילדים לא רק שלא יקוצצו, אלא אף יועלו באופן סביר ומדוד, כך שייחלצו יותר ויותר ילדים ממעגל העוני. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אחרון הדוברים - חבר הכנסת משה גפני, ולאחר מכן נעבור להצבעה.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, רבותי חברי הכנסת, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, זה שלא היית בקדנציה הקודמת זו אחת הסיבות שנעשו פה מעשים שלא ייעשו, פשוט מעשים שלא ייעשו. וזה לא רק בתחום של קצבאות הילדים. באמת התנפלו על העניין הזה באופן הכי חייתי האפשרי.
אנשים שילמו את המחיר הפוליטי על זה, שלא תהיה טעות. הציבור לא טיפש. מי שהוביל את המהלך הזה, שהיה שר האוצר, יושב היום באופוזיציה, עם סיעה מאוד מצומקת. מי שהוביל את הרוח הרעה שעליה דיברת לא נמצא יותר בכנסת. הוא הגיע לכאן עם 15 מנדטים. מי שנהנה מכל העולמות היה סיעת קדימה, שלא יודעים מה היא, וגם היא בסופו של דבר תשלם את המחיר. היא נהנית מכל העולמות, כאילו שהיא לא בעניין, והיא כן בעניין.
גדעון סער (הליכוד):
למה?
משה גפני (יהדות התורה):
מי שהכי נאיבי בכל הסיפור הזה, זה ש"ס.
גדעון סער (הליכוד):
יישר כוח.
השר משולם נהרי:
התפלאתי שלא התחלת בש"ס.
היו"ר קולט אביטל:
תברך בכל זאת על ההישג.
משה גפני (יהדות התורה):
חברת הכנסת שלי יחימוביץ, מכיוון שאת קואופרטיבית בעניין הזה, אני מבקש לומר לך מה הציעו לנו, יהדות התורה, כשביקשו מאתנו להיכנס לקואליציה. הציעו לנו את הפארסה הזאת. מה הפארסה הזאת אומרת? החוק של קצבאות הילדים היה מחולק לשניים. האוצר התנפל על זה בחמת זעם. האחד, ילד שנולד אחרי 1 ביוני 2003 מקבל את הקיצוץ הדרסטי של 144 שקלים, גם אם הוא ילד חמישי או שישי או רביעי או עשירי ברשימה, ויש קיצוץ שהוא קיצוץ בקצבה עצמה, בתקציב של הקצבאות. בשעתו אמרנו: אל תעשו את זה בתוך שנה, תפרסו את זה עד 2009. לא פרסו את זה, ואת זה הסכימו לתת לנו עכשיו, ב-2006. הקיצוץ של 2007, 2008 ו-2009 יבוטל. זה מה שמובא עכשיו, את זה הביאו לנו.
מכיוון שאנחנו מפלגה עם ניסיון, בניגוד לש"ס, והכיסאות אצלנו זה לא סוף העולם, אנחנו אמרנו לא באל"ף רבתי. מדוע? תסתכלו בדברי ההסבר. האוצר מתוחכם, הוא יודע איך להביא חוקים. המשמעות של העניין היא, שילד שנולד לפני יום 1 ביוני 2003 - - -
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
גם את זה צריך לתקן.
משה גפני (יהדות התורה):
הרי על זה הוויכוח, לכן אנחנו לא בקואליציה. ילד שנולד אחרי 1 ביוני 2003, עליו מונחת הסכין החדה של הקיצוץ הדרסטי, שעליו דיברת. את לא מבינה מאיפה יכול להגיע כזה קיצוץ.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
בסך הכול נתתי מחמאה לש"ס. בפעם הבאה אני אחמיא לכם.
השר משולם נהרי:
היא לא יודעת שזו הבעיה.
משה גפני (יהדות התורה):
כל כך רציתי להצטרף אלייך במחמאות לש"ס.
גדעון סער (הליכוד):
אתה לא יכול.
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא יכול, בגלל העובדות.
ישראל כץ (הליכוד):
גפני, אתה מנסה כבר 18 שנה ולא מצליח.
משה גפני (יהדות התורה):
הציעו לנו, סיעת יהדות התורה, להצטרף לקואליציה. אני רוצה שתדעו, שלא תקראו את זה מחר בעיתונים.
יעקב מרגי (ש"ס):
זוחלים או הציעו לכם?
משה גפני (יהדות התורה):
הציעו לנו שנצטרף לקואליציה. בסוגיה של קצבאות הילדים הציעו לנו את הפארסה הזאת, ואמרנו להם מייד לא באל"ף רבתי. אנחנו לא משקרים לציבור.
ישראל כץ (הליכוד):
מתי זה היה?
משה גפני (יהדות התורה):
כל הזמן. הרי ילד שנולד אחרי 1 ביוני 2003 מקוצץ באופן חד. אמרו: אבל בסדר, נבטל את הקיצוץ בתקציב שהוא איננו רלוונטי לענייננו, מכיוון שכל ילד חדש יוצא מהמערכת, הוא נשאר אותו דבר כמו ילד ראשון.
גדעון סער (הליכוד):
תמשיכו לעמוד על עקרונותיכם.
משה גפני (יהדות התורה):
מכיוון שאנחנו לא זוחלים לקואליציה ומכיוון שהכיסאות אצלנו אינם חזות הכול, ואנחנו לא מוכרים את הציבור שבחר בנו תמורת משרד התקשורת או משרד התמ"ת, שדואג רק לעשירים, אמרנו לא באל"ף רבתי.
השר משולם נהרי:
שמענו.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, ראיתי הצעת חוק הביטוח הלאומי על נושא קצבאות הילדים, ובאתי לכאן במטרה לשבח את ש"ס. מה לעשות שאני יכול רק לצחוק ולבוז להם. תודה רבה.
השר משולם נהרי:
כי אתה לא מסוגל.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. השר יצחק כהן, בבקשה. אחריו ישיב בשם הממשלה השר אדרי. בבקשה, אדוני השר.
השר יצחק כהן:
תודה, גברתי היושבת-ראש, על שאפשרת לי לדבר. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, איך יכולת לעשות את זה לגפני? איך יכולת לפרגן ולשבח את ש"ס על ההישג המדהים הזה של קצבאות הילדים? גם אתה, חבר הכנסת כץ. אתה כזה אכזרי, איך יכולת לעשות את זה לגפני, לשבח את ש"ס?
ישראל כץ (הליכוד):
גפני מנסה כבר 18 שנה לשבח את ש"ס ולא מצליח.
השר יצחק כהן:
חבר הכנסת הרב משה גפני, לגופו של עניין צריך לברך את סיעת ש"ס על ההישג הזה, וזאת רק ההתחלה. צריך גם לפתור את הבעיה של 1 ביוני 2003. גם זו תיפתר.
משה גפני (יהדות התורה):
זה משהו זניח, את זה נפתור.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, רק ירדת מהבמה. תן בבקשה למישהו אחר לדבר.
משה גפני (יהדות התורה):
אולי משרד התמ"ת - - - גם את הילדים אחרי זה.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.
השר יצחק כהן:
חבר הכנסת גפני, אנחנו בש"ס לא אשמים שלא נבחרת לוועדה למינוי דיינים. ממש לא אשמים.
גדעון סער (הליכוד):
אתם כן אשמים, אתם רציתם שני מקומות.
השר יצחק כהן:
אתה כועס על ילדי ישראל בגלל ועדה לא חשובה.
גדעון סער (הליכוד):
שהנציג שלכם יתפטר.
השר יצחק כהן:
ברגע שתיכנסו לקואליציה – ואתם אף פעם לא פרשתם ממנה, עובדה שאתם נמצאים בוועדת הכספים; כששואלים אותי מתי אתם נכנסים לקואליציה, אני שואל מתי פרשתם ממנה – אז תוכל גם אתה, כמו חברת הכנסת שלי יחימוביץ, עם היושר האינטלקטואלי שלה, לפרגן לש"ס. כמו חבר הכנסת כץ, גם אתה תוכל להתגבר על המידות שלך ולפרגן לש"ס. זה הישג מרשים, ויישר כוח לסיעת ש"ס ולממשלה. תודה רבה.
משה גפני (יהדות התורה):
תקרא את זה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. השר אדרי, בשם הממשלה, בבקשה.
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הרב גפני חילק ציונים לכולם, מה לעשות. חכמינו אמרו משפט מאוד חשוב על העניין הזה. הרב גפני, אני לא רוצה לומר יותר מדי דברים לגבי המצב שלכם בנושא הקואליציה, אבל אתה מאלץ אותי להגיד שהבעיה שנשארה היא לא קצבאות ולא מה לתת, אלא מה יקבל כל אחד מיהדות התורה.
משה גפני (יהדות התורה):
אתה יודע שזאת הבעיה?
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אתה שמעת שאני ביקשתי משהו? שמעת שביקשתי תפקיד?
השר יעקב אדרי:
הרב הלפרט, לא אמרתי עליך. אבל הבעיות הן אישיות. יש חילוקי דעות ביניכם. אני חושב שזה לא מכובד לבוא ולחלק ציונים לסיעה אחרת; שכל אחד יסתכל על עצמו.
דבר נוסף, הרב גפני, וצריך להגיד את זה בקול רם – הממשלה הזאת החליטה, והיא הולכת בצעדים מדודים וכבר תיקנה. בתקציב הנוכחי היא לא הטילה שום גזירות. בכל המשרדים החברתיים לא היה שום קיצוץ. כדאי להגיד את זה. בינתיים עברו כמה חוקים, שהיה לי הכבוד להביא אותם.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
מה עם הקיצוץ של 50% שנעשה עד עכשיו?
השר יעקב אדרי:
הרב הלפרט, לתקן עוולות, כפי שאתם אומרים, גם זה חשוב. אם תוקנו דברים, צריך להגיד שתוקנו דברים, וגם זה טוב. אתם אומרים שאנחנו רק מתקנים, זה לא חשוב?
לפני שבוע הגמלאים הביאו עדכון קצבאות של גמלאים, כבר תוקן נושא שכר מינימום, בחלקו כמובן. אז אתה יכול להגיד שתוקן, בסדר. השלב הבא יהיה בתקציב 2007. ואני מציע לכולם לחכות לממשלה, שיש לה בכל זאת גישה לנושאים החברתיים. ראש הממשלה הודיע, שר האוצר – יש גם קואליציה חברתית. אני מאמין ובטוח שעם הרב גפני ובלעדיו יהיו תיקונים בנושאים החברתיים. תודה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת הלפרט, נא לשבת.
השר יעקב אדרי:
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, נא לשבת.
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד העברת הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 90) (קצבאות ילדים), התשס"ו-2006, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות? נא להצביע. מי בעד? מי נגד? ההצבעה התחילה.
השר יעקב אדרי:
תוסיפו בבקשה את השר מופז.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 90), התשס"ו-2006, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 19, עם שר התחבורה – 20, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה, והיא עוברת להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הודעה אישית של חבר הכנסת משה גפני
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, הודעה אישית, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
למה רק דקה?
השר יעקב אדרי:
הוא יודיע שהוא לא מקבל שום תפקיד - - -
היו"ר קולט אביטל:
הרב גפני מבקש למסור הודעה אישית, ואנחנו מאפשרים לו. בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת הרב הלפרט, בבקשה ממך.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, מכיוון שהשר יעקב אדרי חברי אמר כאן שיש בעיה עם הנושא של התפקידים, אני מודיע קבל עם ועולם – ואפשר לבדוק את זה, אני מצטער אם אתה לא מעודכן – לא היה אפילו דיון אחד על נושא התפקידים בסיעת יהדות התורה. היו שתי סוגיות מרכזיות שעליהן יש עד עכשיו ויכוחים: האחת היא קצבאות הילדים, כולם יודעים את זה; השנייה היא חוק החינוך. אלה שני הנושאים המרכזיים שעליהם אנחנו מתווכחים כבר כמה חודשים. לצערי, קדימה מנהלת את זה באופן שלומיאלי. מעולם לא היה דיון על תפקידים. מעולם. האמירה שלך כשר, כאיש בכיר בסיעת קדימה - -
השר יעקב אדרי:
אני אענה לך.
גדעון סער (הליכוד):
הוא גם מועמד לתפקיד מסוים.
היו"ר קולט אביטל:
סליחה. לא ככה, לא באמצע דבריו. אתה יכול להודיע אחר כך.
משה גפני (יהדות התורה):
- - שהוויכוח בינינו הוא על תפקידים – זה שקר מוחלט, לא היה ולא נברא. הוויכוח הוא על קצבאות הילדים ועל חוק החינוך. וכפי שאמרתי, מה שהציעו לנו אנשי האוצר, הם חשבו שאנחנו כמו אנשי ש"ס, שנקנה את הפארסה הזאת של ביטול הקיצוץ, שבעצם מוציא את הילדים שנולדו אחרי 1 ביוני באופן דרסטי, בסכין חדה, מהנושא של הקצבאות.
היו"ר קולט אביטל:
אנא ממך.
משה גפני (יהדות התורה):
לא הסכמנו לזה, מכיוון שאצלנו התפקידים זה לא הדבר החשוב.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. השר אדרי, בבקשה, אתה רוצה להשיב.
השר יעקב אדרי:
גברתי היושבת-ראש, תודה שאת מאפשרת לי לענות.
הרב גפני, אני בכל זאת רוצה להגיד, אין לי ספק שאתם העליתם את נושא הקצבאות. אבל כאשר אני מדבר אתכם אחד-אחד ובאין רואה אני שומע את הדברים. תודה.
גדעון סער (הליכוד):
או-אה.
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
תודה. אנחנו עוברים להצעה - - -
משה גפני (יהדות התורה):
מעולם לא דיברת על העניין הזה - - -
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום.
קריאות:
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת סער, בבקשה ממך.
גדעון סער (הליכוד):
הוא אמר דברים שסותרים את דברי חבר הכנסת גפני. זה לא דבר של מה בכך.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת סער, אני יכולה לעבור להצעה הבאה? נא להירגע. תודה רבה.
דוד אזולאי (ש"ס):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת אזולאי, בבקשה ממך.
הצעה לסדר-היום
שיתוק שירותי הדת עקב מערכת היחסים הבעייתית במועצה הדתית בירושלים
היו"ר קולט אביטל:
הצעה לסדר-היום מס' 542 בנושא: שיתוק שירותי הדת עקב מערכת היחסים הבעייתיית במועצה הדתית בירושלים. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. זאת הצעה רגילה - עשר דקות לרשותך.
יעקב מרגי (ש"ס):
תודה, גברתי היושבת-ראש. משום מה תמיד נופל בחלקי להשיב לחבר הכנסת גפני. במזכירות כנראה מכוונים לדעת גדולים, תמיד יוצא לי אחריך - - -
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
יעקב מרגי (ש"ס):
זאת זכות, אבל נפל בחלקי.
הרב גפני, אתה יהודי חכם ושנון וחרוץ, אבל מתפלא אני עליך. הרי יש משוואה אחת: יש הכול או לא כלום. אני בדקתי בספר דברי הימים כשדיברת, ניסיתי להבין למה נזעקת. חבר הכנסת גפני וסיעתו, יהדות התורה המאוחדת, ישבו בקואליציה - -
היו"ר קולט אביטל:
למה לך? אתה מבזבז את זמנך עכשיו.
יעקב מרגי (ש"ס):
- - עם אותה ממשלה שקיצצה את קצבאות הילדים.
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, עד עכשיו התבטאת, תן בבקשה גם למישהו אחר להתבטא.
יעקב מרגי (ש"ס):
באה תנועת ש"ס ומתקנת תיקון שמיטיב עם הילדים. נכון, לא הכול. וגם אם נחזיר את כל הסכום, נחזיר את כל חוק הלפרט, עדיין לא שיפרנו את על מצב הילדים במדינת ישראל. אבל, ריבונו של עולם – שמים את האמוציות קצת בצד. מפרגנים. יישר כוח לתנועת ש"ס שעצרה את הסחף. ואתה יודע מה?
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
יעקב מרגי (ש"ס):
עצרנו את הסחף. תודה בכך.
משה גפני (יהדות התורה):
עובדים עליכם.
יעקב מרגי (ש"ס):
הפטרוניזם שלך לא עבר לך - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, כמה פעמים אני צריכה לבקש ממך לשתוק?
יעקב מרגי (ש"ס):
- - אתה מבין, אנחנו עובדים עליך.
קריאה:
עובדים עלינו בעיניים.
יעקב מרגי (ש"ס):
זה יהדות התורה. הם מבינים, אנחנו לא מבינים.
משה גפני (יהדות התורה):
נכון.
היו"ר קולט אביטל:
אדוני, יש לך הצעה לסדר-היום. תודה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אני חוזר להצעה לסדר-היום: שיתוק שירותי הדת במועצה הדתית ירושלים. הכותרת מדברת בעד עצמה, אבל אני רוצה לדבר על הסיבות שהביאו לכך. המועצה הדתית בירושלים מספקת את שירותי הדת בעיר הקודש לציבור רחב, לאו דווקא לציבור הדתי. מי שיודע, לרוב ציבור החרדי יש שירותי קהילה משלו. שירותי הדת במועצה הדתית ירושלים מוענקים לציבור הרחב בירושלים ולמבואותיה של ירושלים: תחום הכשרות, רישום נישואים, שירותי קבורה, מקוואות, עירובין ושירותי דת נוספים.
בזמן האחרון המועצה הדתית ירושלים עלתה לכותרות מכמה סיבות: גירעונות תקציביים, סכסוכים בין-אישיים. ואני שואל את עצמי, למה בשנים עברו המועצה הדתית ירושלים אכן התנהלה כפי שהתנהלה ולא עלתה לכותרות, ולא היו גירעונות, הכשרות היתה לתפארת, המקוואות היו מפוארים, נקיים ומטופחים, העירובין, יחסי העבודה - מה קרה?
לצערי הרב, הרב גפני, אני שוב חוזר לממשלה הקודמת, מה לעשות. בקואליציה הזאת אנחנו בתקן המשפצים, ובשלב מתקדם יותר נזכה לחנוך את העשייה הנוספת מעבר לתיקון העוולות שהיו. כולנו זוכרים את הזעקה שלנו על ההתערבות הפוליטית הבוטה במינויים שהיו במועצות הדתיות בקדנציה הקודמת. כשהיה מדובר בציבור הדתי היתה נשמעת זעקה: איכות השלטון – מי לא התערב. לא שמענו לא את אמנון דה-הרטוך, לא שמענו את כל היועצים המשפטיים. מינו במועצה הדתית ירושלים, כפי שמינו בעוד עשרות מועצות דתיות בארץ, אנשים עם זיקה פוליטית, ללא רקע, ללא ידע.
הייתי מצפה מהם קצת להתעלות. עיר הקודש ירושלים, תתייעצו עם הציבור הרחב: הציבור הדתי, הציבור המסורתי, הציבור החרדי, הציבור החילוני. תנו קצת ייצוג, כמו שנתנו תמיד לכל האוכלוסיות, והמועצה הדתית ירושלים היתה לתפארת שירותי הדת.
אלא שבקדנציה הקודמת מינו אנשים שאולי בתחומים שמהם הם באו הם מצליחנים גדולים, אבל במועצה הדתית ירושלים התחילו המאבקים, התככים, מערכת יחסים בין-אישיים גרועה ששיתקה את שירותי הדת בירושלים.
למזלנו, הרב גפני, זכינו ואנחנו בקואליציה הנוכחית. יש לנו שר שהוא הממונה על שירותי הדת, שר במשרד ראש הממשלה, שלקח את הסוגיה הזאת לידיים והולך לטפל במשבר במועצה הדתית בירושלים ובכל המועצות הדתיות שנקלעו למשבר לאור ההתנהלות של הממשלה הקודמת בצורה יסודית, בצורה ממלכתית, בצורה שוויונית, תוך דקדוקים של שלטון החוק, תוך דקדוקים של מינויים ראויים. אני מאמין שהשקט והשלום ישררו במועצה הדתית בירושלים, ונשמע את זה מכבוד השר, הרב יצחק כהן, שבוודאי ישמיע לנו את תוכניותיו על מה שהולך לקרות במועצה הדתית בירושלים.
הרב גפני, כולנו יודעים את הרגישות הרבה, וכמי שכיהן תקופה קצרה כחבר ועדה ממונה במועצה הדתית ירושלים אני יכול לומר, שתמיד כשבאנו לגעת בנושא שרצינו לבחון, עשינו את זה בדחילו ורחימו, מתוך רגישות, הסתכלנו ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה. זאת לא עיר ככל הערים. באקטואליה של היום, ירושלים היא לא עיר ככל הערים. בתחום הזה, אילו מי שטיפל בשירותי הדת בממשלה הקודמת היה נוהג כפי שנוהג השר יצחק כהן, לא היינו מדברים היום ומעלים את זה על סדר-היום של הכנסת. מפאת החשיבות של העיר ירושלים ושירותי הדת לציבור הרחב, התעקשנו שאכן הנושא הזה יעלה על שולחן הכנסת. נשמע את דברי השר לפרוטוקול. אני מאמין כי בפי השר בשורה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אני מזמינה את השר כהן להשיב.
משה גפני (יהדות התורה):
הפעם אתה צודק, ואני משבח אותך על כך.
היו"ר קולט אביטל:
בבקשה, אדוני השר.
השר יצחק כהן:
תודה, גברתי השרה.
היו"ר קולט אביטל:
אני רק יושבת-ראש. אני לא השרה.
השר יצחק כהן:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, בשולי הדיון הקודם, היו פה הרבה צעקות של חבר הכנסת גפני, וזה עלול לבלבל את הציבור. בשביל לתת נתונים יותר מדויקים, הרב גפני - - -
משה גפני (יהדות התורה):
מה?
השר יצחק כהן:
אני אומר, כי בשולי הדיון הקודם, אתה צעקת ובלבלת פה אולי, או ניסית לבלבל. כדאי להציג את העובדות של ההישג המרשים הזה של תנועת ש"ס. הרב גפני, עם העובדות אי-אפשר להתווכח. אתה יכול לצעוק, אבל עם עובדות אי-אפשר להתווכח. ההישג היום של תנועת ש"ס, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתיקון לחוק, הוא מיליארד ו-50 מיליון שקל שחוזרים לילדי ישראל. זה 450 מיליון שקלים פלוס 600 מיליון שקלים של ביטול הוראת השעה וביטול הקיצוץ.
משה גפני (יהדות התורה):
זה מה שהסבירו לכם.
השר יצחק כהן:
זה מה שאנחנו מסבירים לך.
משה גפני (יהדות התורה):
גם לנו הסבירו את זה.
היו"ר קולט אביטל:
הרב גפני.
השר יצחק כהן:
הרב גפני, אני קורא אותך לסדר פעם רביעית. כדאי שהציבור בארץ ידע את הנתונים המדויקים, ועם העובדות אי-אפשר להתווכח.
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
השר יצחק כהן:
ההישג שבא לידי ביטוי היום בהצעת החוק של תנועת ש"ס הוא החזרה של מיליארד ו-50 מיליון לילדי ישראל. יישר כוח לתנועה הקדושה הזאת. היא תמשיך, הרב גפני, היא תמשיך, היא תביא את ההישגים, לא הדקלרטיביים שאתם מנסים להשיג, אלא את ההישגים הממשיים, כמו ההישג היום.
לגבי ההצעה לסדר-היום, אני רוצה להודות לחבר הכנסת הרב מרגי שהעלה את הנושא. אכן, העלית נקודה מאוד כואבת, מתן שירותי הדת בישראל, במיוחד בירושלים, שהיא המועצה הדתית הגדולה ביותר בישראל. היא גדולה פי-שלושה מהמועצה הדתית שבאה אחריה. לאורך כל השנים היא היתה תמיד מודל לניהול מועצה דתית לתפארת, למערכת כשרות לתפארת. כאשר היית אומר "מהדרין ירושלים", יכולת לעצום את העיניים ולאכול בבטחה. "מהדרין ירושלים" היה מהדרין ירושלים. לצערי הרב, בבליץ של שלוש השנים וחצי האחרונות, במינויים המוזרים, ההזויים, כפי שהיו ברחבי הארץ, מונו אנשים, חברי מרכז הליכוד או קשורים למרכז הליכוד ופעילים של הליכוד, שבחשו ופעלו בתוך המערכות באין מפריע, כי אז היתה נוסחה. אם היית אומר התנתקות, היית יכול לעשות מה שאתה רוצה.
אגב, זאת הזדמנות לומר פה לכל בית ישראל, כי פירוק משרד הדתות לא הביא לחיסכון. ההיפך הוא הנכון, הוא הביא לבזבוז נורא. מונו אנשים בכל מיני מקומות בארץ.
לצערי הרב, אם אתה כבר שואל, הרב מרגי, טרם הועבר שכר העובדים והגמלאים לחודש מאי 2006 במועצה הדתית בירושלים. מובן שאנחנו במשרד מייד הזדעקנו, והכנסנו מייד תוכנית הבראה - לעשות סדר במועצה הדתית, כדי להגיע למצב שישולמו המשכורות בזמן ולהגיע לתקציב שוטף ומאוזן.
מובן שזה יחייב גם שינוי פרסונלי במוקדם או במאוחר. המחלקה המשפטית ניסחה מסמך, שנשלח לקבלת תגובה מהאנשים שמנהלים את המועצה הדתית בירושלים. אני מקווה שהוא נשלח, אבל הוא כבר גובש סופית. אני קראתי את הטיוטה שלו. זה מסמך קשה מאוד. אני מצפה לראות מה תהיה התגובה של העובדים במועצה הדתית בירושלים. בוודאי תהיה תגובה, ואני מחכה לה. המכתב כבר נשלח, או יישלח בקרוב.
עקב המצב הקשה במועצה הדתית בירושלים, נכנסנו מייד לתוכנית הבראה מקיפה, שביסודה איזון התקציב השוטף, כאשר במרכז טיפול בגירעונות שהצטברו. אני מאוד מקווה שנעמוד בה, וירושלים תחזור למציאות שבה כאשר היית אומר מועצה דתית ירושלים, מערכת כשרות ירושלים, רבני ירושלים, יכולת לראות מודל לחיקוי לכל המועצות הדתיות בארץ. פעם היא היתה מקור לקידוש השם. אני מאוד מקווה שבעזרת השם נחזור לזה. אני מודה לך על ההצעה.
היו"ר קולט אביטל:
מה אתה מציע?
השר יצחק כהן:
אני מציע להסתפק בדברי, או להעביר לוועדה.
היו"ר קולט אביטל:
האם אתה מוכן להסתפק בדברי השר?
השר יצחק כהן:
אני מציע להסתפק, כיוון שהטיפול הוא טיפול מורכב. אנחנו נמשיך לטפל בנושא הזה. אני מציע להסתפק בהודעת השר.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, נגמר הנושא. אנחנו עוברים לנושא הבא: שאילתות ותשובות לשר התחבורה.
קריאה:
האם אין הצבעה?
משה גפני (יהדות התורה):
רציתי לשבח את ש"ס. כנראה משמים לא נותנים לי.
היו"ר קולט אביטל:
אתה כבר משבח את ש"ס, וזה כבר בפרוטוקול. תודה רבה. אם אתה רוצה הצעה אחרת, אף שזה לא דרוש, בבקשה. הודעה אישית. נא לפתוח את המיקרופון.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מודה לך, גברתי היושבת-ראש, על רוחב הלב בהתייחסות אלי.
אני רוצה לשבח את חבר הכנסת הרב יעקב מרגי שהעלה את הנושא הרגיש הזה על סדר-היום. אני לא שמעתי עדיין בשורה מהשר, ידידי, הרב יצחק כהן. אני מקווה שתהיה בשורה. המציאות הזאת, שבה עובדי המועצות הדתיות, בעיקר בירושלים, אבל לא רק, בכל הארץ, הבעיה שלהם לא נפתרה, ונעשו בקדנציה הקודמת דברים שלא ייעשו - אני משבח את הרב מרגי שהעלה את הנושא הזה. אני מתפלל שהרב יצחק כהן יטפל בבעיה הזאת. אם הוא יטפל, אני אשבח גם אותו.
שאילתות ותשובות
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: שאילתות ותשובות לשר התחבורה. שאילתא מס' 41, של חבר הכנסת יצחק זיו, בבקשה.
41. הקטל בדרכים
חבר הכנסת יצחק זיו שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ו באייר התשס"ו (24 במאי 2006):
ביממה אחת - 14 במאי 2006 - נהרגו שמונה אנשים בכבישים.
רצוני לשאול:
כיצד ייאבק משרדך בתאונות הדרכים?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, שאילתא מס' 41 של חבר הכנסת יצחק זיו בנושא: כיצד ייאבק השר בקטל בדרכים.
אני העמדתי את ההתמודדות עם הקטל בדרכים במקום הראשון בסדר העדיפויות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. אני מקווה מאוד שמחר תאושר בכנסת ההצעה להקמת רשות לבטיחות בדרכים - רשות סטטוטורית עצמאית שכפופה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים. ניתנו גם התקציבים.
אני אכן חושב שהגענו למצב בלתי נסבל, שבו מאות בני-אדם מקפחים את חייהם לשווא על כבישי ארצנו. האסון למשפחות ההרוגים והפצועים הוא בלתי יתואר. הנזק למשק נאמד ב-10-12 מיליארד שקלים בשנה.
לפיכך, המאבק שלנו בקטל בדרכים יהיה מאבק חסר פשרות במספר רב של תחומים. אנחנו נעסוק במניעה, באכיפה, בתשתית, בענישה, בחינוך, בהסברה, בהצלה ובשורה ארוכה של נושאים נוספים. אבל מעל לכול, אני מתכוון להיאבק בעברייני התנועה; לשנות סדרים שקשורים בכל סוגיית ההחרמה של כלי רכב, פסילת רשיונות וקנסות.
אני מאמין שנוכל להיות אנשי בשורה בשנה הבאה, לאחר שנכין את התוכנית המקיפה, יחד עם ראשי הערים, שאני רואה בהם אחראים לכל סוגיית המאבק בתאונות הדרכים, על-פי אזורי השיפוט ותחומי השיפוט של כל מועצה ועיר בישראל.
אנחנו גם נגביר את האכיפה.
אני מאמין שנוכל בשנה הבאה להראות מגמה שונה. אני רואה בכך יעד לאומי, ואני עומד על כך שנעשה את המירב והמיטב על מנת לגייס את הציבור בישראל, על מנת לעזור לנו, לעזור לכולם, להיאבק בנגע הזה, שפוגע בכל אזרח במדינת ישראל בדרך כזאת או אחרת, לצערנו הרב. המאבק הזה הוא בעיני מאבק לאומי.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אין שאלה נוספת.
שאילתא מס' 54 של חבר הכנסת מתן וילנאי: מדדי עוצמת רעש מטוסים - לפרוטוקול.
54. רעש מטוסים באזור נתב"ג
חבר הכנסת מתן וילנאי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ו באייר התשס"ו (24 במאי 2006):
תושבי אזור נתב"ג סובלים מרעש מטוסים.
רצוני לשאול:
האם קיימת תוכנית לשינוי תוואי המטוסים כך שהרעש יפגע בתושבים באופן מינימלי?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
שדה תעופה ככלל הינו סביבה רועשת, ובשל כך המודל התפעולי - לרבות מגבלות מסלולים, זמנים וכו' - מוכתב בתוכנית המיתאר הארצית ובמודל התפעולי המותר לשדה.
מבנה המסלולים בנתב"ג אינו אופטימלי מבחינה תעופתית, אולם זה מה שעומד לרשותנו והיום בלתי אפשרי לשנות זאת.
רשות התעופה יחד עם רשות שדות התעופה פועלות רבות כדי לנסות ולהקטין את מפגע הרעש הסביבתי.
רשות שדות התעופה עומדת בקשר הדוק מאוד עם האוכלוסייה ועוסקת במיגון אקוסטי למוסדות חינוך וכיוצא באלה.
לשם שיפור המודל התפעולי של נתב"ג והבאתו למתן מענה על צורכי מדינת ישראל, נבחן שינוי במודל התפעולי - הארכת מסלול 21/03 כך שהוא יקלוט את מירב הנחיתות בשדה.
חשוב לזכור ששינוי זה יקל על קבוצת אוכלוסייה אחת אבל ישנה את פרופיל הרעש שחווה קבוצה אחרת, וזאת כיוון שסביבת השדה מאוד צפופה.
כאן המקום לציין, שרשות שדות התעופה מנהלת מעקב אחר חריגות הרעש של המטוסים הממריאים. במידת הצורך נבחן הטלה של קנסות על החורגים מפרופיל הרעש.
היו"ר קולט אביטל:
שאילתא מס' 81 של חבר הכנסת גפני בנושא כביש 471.
81. כביש 471 – מכבית, וכביש 38 - בית-שמש
חבר הכנסת משה גפני שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בסיוון התשס"ו (31 במאי 2006):
כביש מס' 471, אשר אמור להקל בצורה משמעותית על תושבי בני-ברק, אלעד ופתח-תקווה, טרם נפתח. בנוסף, כביש מס' 38 בואכה בית-שמש הוא בעל נתיב אחד וללא תאורה.
רצוני לשאול:
מה יעשה משרדך כדי לסיים את בניית כבישים אלו ואת פיתוחם?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
חבר הכנסת גפני שאל מה מתכנן משרד התחבורה לגבי כבישים 471 ו-38. בדקתי את הנושא מול הגורמים המקצועיים ולהלן ההתייחסות:
כביש 471 - הפרויקט כולל הקמת שלושה מחלפים: גת-רימון, שערייה ונחלים. דרך 471 מתוכננת להיפתח בשלבים על-פי התקדמות שלבי הביצוע שהוגדרו לקבלן הזוכה במכרז. עד כה נפתח לתנועה הקטע המערבי שבין שדרות-קציר לרחוב לוי אשכול בקריית-אונו. הקטע הבא הצפוי להיפתח לתנועה הוא מנהרה בין שדרות-קציר לרחוב הרצל, גם הוא בקריית-אונו, ולמעשה מדובר בשלב מקדים לפתיחת קטע כביש מצומת גת-רימון לכיוון רחוב לוי אשכול בקריית-אונו. מועד הפתיחה הצפוי הוא ספטמבר 2007. השלמת הכביש מגת-רימון לכביש 7 צפויה להתחיל בסוף 2007.
כביש 38 - החברה הלאומית לדרכים בוחנת בימים אלו ביצוע שדרוג של הכביש הזה בקטע שער-הגיא--בית-שמש, לכביש דו-מסלולי. השוליים הרחבים יאפשרו לרכב אטי לרדת לשוליים וכן לרכב מהיר יותר לעקוף בבטחה, בלי סכנת התנגשות חזיתית.
סיום הבדיקה הפיזית מול זכויות הדרך הקיימות והידברות עם הגורמים הירוקים צפוי במהלך ספטמבר 2006. תכנון מפורט יימשך כארבעה חודשים ויסתיים לקראת ינואר 2007. מוכנות למכרז מתוכננת לתחילת 2007.
אומדן העלות הכוללת - תקציב קבלני + תקורה - לביצוע העבודה באורך כולל של כ-10 ק"מ, לרבות הצמתים אשתאול, שמשון, נוחם ב', כביש 10 וכניסה לבית-שמש, הינו כ-210 מיליון שקלים. משך הביצוע - כ-24 חודשים. נושא הפינוי וההפקעות טרם הובא לדיון. הפרויקט בשלבי מדידה כשלב מקדים למתן הערכת עלות.
מתוך הפרויקט מתוכננים לביצוע בשלב זה: יישור עקומת אשתאול + צומת אשתאול, באומדן של 11 מיליון שקלים - מתוקצב בחומש. פרויקט צומת אשתאול יצא לביצוע באוקטובר 2006, סיום משוער – מאי 2007.
הקצאת תקציב בהיקף של 210 מיליון שקלים תאפשר ביצוע הפרויקט כולו, כמפורט בהרחבה לעיל.
זה לגבי שאילתא מס' 81.
היו"ר קולט אביטל:
שאלה נוספת.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אני מודה לך על התשובות המפורטות. זה כנראה דבר שהוא לא פופולרי לומר לשר חדש, אבל אני חייב לומר לך ששרים קודמים ענו לי כאן על שאילתא בנושא כביש מכבית, הכביש הראשון שדיברת עליו. הם ענו שהביצוע עומד להסתיים ב-2004 – זה היה פעם אחת. אחרי זה אמרו ב-2005 - - -
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
איזה כביש?
משה גפני (יהדות התורה):
כביש 471, הכביש שמוביל מאלעד לצומת בר-אילן. נאמר כאן על-ידי שרי תחבורה שונים, בקדנציות קודמות, פעם אחת אמרו 2004 ופעם 2005, ועד היום הסלילה לא הסתיימה. אני מבין שיש שם גם בעיות סטטוטוריות עם רשויות מקומיות באזור, אבל הכביש הזה הוא כביש מרכזי, ואני מקווה שהתשובה שלך הפעם - בכל אופן אתה שר עם יכולות ביצוע - שהתשובה שלך היא אכן סופית ובאמת זה יסתיים במהלך או לקראת סוף שנת 2007, מכיוון שזה כביש מרכזי וחיוני מאוד.
לגבי כביש 38, האמת שלא הבנתי את התשובה שלך. אבל אם התשובה שלך, כפי שאני הבנתי אותה, שעושים פעולות בכביש, פעולות בזמנים שונים ובמקטעים שונים, אני חושב שזה איננו נכון, מכיוון שהכביש הזה מוביל משער-הגיא לבית-שמש, וקרו שם הרבה תאונות דרכים. לכביש הזה אין שום מקום בעידן שאנחנו מצויים בו ובתשתית הכבישים של מדינת ישראל כפי שהתפתחה בשנים האחרונות. שם היו צריכים לעשות ארבעה מסלולים. המציאות הזאת, שהכביש הזה הוא כביש חשוך שאיננו מאפשר מעבר נורמלי, אני חושב שצריך - גם פה, אגב, אמרו לי שזה ייעשה ב-2004, אבל מובן שזה לא נעשה ולא נעשה כלום. אני מבקש לתת לכביש הזה עדיפות ולהפוך אותו לכביש רב-מסלולי.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני רוצה לומר, שבשני הכבישים הללו הדבר המעכב הוא הנושא הסטטוטורי. אין כאן בעיה של תקציב, אין כאן בעיה של מתן עדיפות. צוואר הבקבוק הוא הביורוקרטיה הנוראה שיש במדינת ישראל. אני נחשפתי לזה בסוגיית ההפרדה המפלסית בנושא הרכבת. יש הפרדות מפלסיות שממתינות כבר שמונה שנים. זה לא קשור לשר תחבורה זה או אחר. שמונה שנים לקבלת אישור סטטוטורי. אני מתכוון לטפל גם בסוגיה הזאת על מנת לקצר הליכים. אבל אני רוצה לומר כאן, מעל הבמה המכובדת הזאת, שבמדינת ישראל יש ביורוקרטיה בלתי נסבלת, במיוחד בכל מה שקשור למתן אישורים סטטוטוריים על-ידי הוועדות המחוזיות, ובכוונתי לטפל בזה.
היו"ר קולט אביטל:
שאילתא מס' 82 של חבר הכנסת מתן וילנאי - לפרוטוקול.
82. יישום המלצות דוח-שיינין
חבר הכנסת מתן וילנאי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ד' בסיוון התשס"ו (31 במאי 2006):
נודע, כי המלצות דוח-שיינין למאבק בתאונות הדרכים טרם יושמו.
רצוני לשאול:
האם ייושמו המלצות דוח-שיינין, ואם כן – מתי?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
לפני שנתיים, ביולי 2005, התקבלה החלטה לאשר את עקרונות התוכנית הלאומית הרב-שנתית לבטיחות בדרכים אשר הוגשה על-ידי ועדת מומחים בראשותו של ד"ר שיינין. מאז נוסחה הצעת חוק לשם מימוש התוכנית. ההצעה הוגשה לכנסת, אך למרבה הצער לא הבשילה לכדי חקיקה. הקטל בכבישים גבה מאז חיים של מאות בני אדם.
מייד עם כניסתי לתפקיד ביקשתי לזרז את השלמתה של הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הקמת רשות עצמאית מטרתה להבטיח, בהתאם להמלצות דוח-שיינין, כי האחריות להגברת הבטיחות בדרכים, בראייה לאומית, תוטל על גוף שתכליתו המקצועית הבלעדית היא הגברת הבטיחות בדרכים. הרשות תרכז את כל המשאבים והסמכויות לטיפול בהורדת מספר ההרוגים בכבישים, בהפחתת הנזקים הישירים מתאונות דרכים ובקידום הפעילות ההסברתית.
105. טיסות מעל העיר אלעד
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"א בסיוון התשס"ו (7 ביוני 2006):
פורסם, כי נרשמו 23 טיסות מעל העיר אלעד במשך שעה וחצי בשעת בוקר.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה עושה משרדך כדי להגן על ערים באזור נתב"ג מפני טיסות מטרידות?
3. האם יש פיקוח בנושא?
4. האם יפעל משרדך למניעת המטרד, ואם כן – כיצד?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
4-1. העיר אלעד ממוקמת בסמוך לשדה התעופה בן-גוריון, בנקודה שבה המטוסים ניגשים לנחיתה למסלול 26, כלומר כיוון 260. הדבר תואם את תוכנית המיתאר הארצית ומפורסם כחלק מהגישה לנחיתה בפרסומי רשות התעופה האזרחית. בנתיב הגישה למסלול 26, העובר מעל אלעד, אף שהוא חלק מהמודל התפעולי של השדה, נעשה שימוש לעתים רחוקות, שלא לומר נדירות. כלומר, לא משתמשים בזה ביום-יום.
במהלך חודש מאי 2006 הופנו לשם לא מעט טיסות - בחלק מהימים בין 06:00 ל-07:00 נספרו על-ידי נתב"ג כ-30 טיסות - בגין שיפוץ שנעשה במסלול המשמש בדרך כלל לנחיתה. לפיכך התקבלו כמה תלונות מהתושבים. כעת, משחזרו המטוסים למסלולם, רמת התלונות ירדה כצפוי לחלוטין.
היו"ר קולט אביטל:
שאלה נוספת.
יעקב מרגי (ש"ס):
מסתפק.
היו"ר קולט אביטל:
אתה מסתפק. תודה רבה. השאילתא הבאה, של חבר הכנסת חיים אמסלם: תחבורה ציבורית לתושבי אחוזת-ברכפלד שבקריית-ספר.
155. תחבורה ציבורית לאחוזת-ברכפלד
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006):
פורסם, כי התחבורה הציבורית לשכונת אחוזת-ברכפלד במודיעין-עילית אינה עונה על הצרכים בשל תדירותם הנמוכה, כי רבים מתושביה צועדים רגלית לפתח השכונה כדי לעלות על האוטובוסים היוצאים מקריית-ספר, וכי כעת שוקלים במשרדך לצמצם אף את הקו המשרת את אחוזת-ברכפלד.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם מאז הוכפל מספר התושבים בשכונת אחוזת-ברכפלד הוכפלה גם תדירות הקווים לבני-ברק ולירושלים ממנה ובחזרה?
3. האם ייבדקו צורכי השכונה?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
2-1. פעילות קווי השירות במועצה המקומית מודיעין-עילית היא על-ידי הפעלת קווים ישירים מהשכונות אל היעדים הבין-עירוניים שהם בני-ברק וירושלים.
משרד התחבורה ערך סקר הרגלי נסיעה בחודש מרס 2006 לבחינה ולבדיקה של צורכי העיר לעתיד. על-פי נתוני הסקר, נמצא כי בשעת שיא בבוקר, שעת העומס המרבי, נספרו כ-35 נוסעים בממוצע לנסיעה - כאשר מספר מקומות הישיבה באוטובוס עירוני הוא 51 - נתון המצביע על עודפי היצע בקווים אלו. לפיכך אין צורך עקרוני בשלב זה בהוספת נסיעות על מספר הנסיעות הקיים כיום.
עם זאת, ובתשובה על השאלה, אין כל כוונה לצמצם את הקו המשרת את שכונת אחוזת-ברכפלד, ואנו אף בוחנים בחיוב הוספת נסיעות בקו 330 לעיר בני-ברק, וזאת לאור הגידול שציינת במספר התושבים.
3. צורכי השכונה ייבחנו כמובן על-ידי ועדת התחבורה המשותפת, ואני מאמין שנוכל לתת מענה גם על הסוגיה הזאת.
היו"ר קולט אביטל:
שאלה נוספת.
חיים אמסלם (ש"ס):
מסתפק.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. שאילתא מס' 197 של חבר הכנסת שלמה בניזרי – לפרוטוקול.
197. התחבורה הציבורית באזורים חרדיים
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006):
לאחרונה רבו הטענות בדבר שירות לקוי בתחבורה הציבורית באזורי האוכלוסייה החרדית. מנגד נטען, כי משרדך בחן את הצרכים ושיפר את השירות.
רצוני לשאול:
1. האם נעשו שיפורים בחודשים האחרונים בכל הקשור לערים ולשכונות החרדיות?
2. מי במשרדך בוחן את הצרכים ועוקב אחר השינויים המחייבים הוספת קווים?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. משרד התחבורה פועל נמרצות ובאופן שוטף לשדרוג רמת השירות לנוסעי התחבורה הציבורית בכלל ולנוסעי המגזר החרדי בפרט. במהלך השנה נפתחו 11 קווים שמוצאם ויעד מסלולם הוא בעל זיקה למגזר זה. קווים אלו משרתים בעיקר את הביקושים והצרכים של הציבור החרדי.
2. לשאלתך מי במשרד בוחן את השיפורים והשינויים המחייבים הקמת קווים - הטיפול בכל נושא התכנון, התפעול, הרישוי והפיקוח בתחום התחבורה הציבורית מתבצע באגף התחבורה הציבורית על כל יחידותיו.
היו"ר קולט אביטל:
שאילתא מס' 198 של חבר הכנסת אמנון כהן – לפרוטוקול.
198. הכללת העיר אלעד במפת רכבת ישראל
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006):
פורסם, כי חרף הבטחות לכלול את העיר אלעד במפת רכבת ישראל ולבנות בה תחנה, בפריסה העתידית של הרכבת המתייחסת עד לשנת 2011 אין לכך ציון.
רצוני לשאול:
1. האם הפרסום נכון?
2. אם כן – מדוע הרכבת לא תעבור בעיר אלעד?
3. אילו ערים ייתוספו בעתיד לתוואי הרכבת, ומתי?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
2-1. אני רוצה לבשר לך, חבר הכנסת כהן, כי קיים תכנון ראשוני לבחינת תחנת נוסעים באזור אלעד-מזור. התחנה לא היתה חלק מתוכנית הפיתוח של הרכבת שאושרה ותוקצבה על-ידי הממשלה.
תחנה זו תקודם תכנונית וסטטוטורית במסגרת תכנון הכפלה וחידוש קו נוסעים במסילה המזרחית, פרויקט שאושר לאחרונה כפרויקט לאומי ונכנס להליך סטטוטורי בות"ל בימים אלו. אני מקווה ומאמין שהפרויקט יתוקצב בהמשך על מנת שנוכל לתת מענה מסילתי הולם לציר זה.
היו"ר קולט אביטל:
שאילתא מס' 199 של חבר הכנסת אמנון כהן – לפרוטוקול.
199. חלוקת התקציבים המיועדים ללימוד בטיחות בדרכים
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006):
פורסם, כי במגזר החרדי מתלוננים על אי-שוויון בחלוקת התקציבים המיועדים ללימוד בטיחות בדרכים, וכי לפי דוח מבקר המדינה רק בין שליש לרבע מהתלמידים במגזר החרדי השתתפו בתוכנית לבטיחות בדרכים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – מה הוא התקציב ללימוד בטיחות בדרכים לתלמידים, וכיצד הוא חולק בשנת 2005, לפי מגזרים וערים?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
2-1. תקציב החינוך לזהירות בדרכים עמד בשנת 2005 על כ-27 מיליון ש"ח, מהם כ-18 מיליון ש"ח מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות ובדרכים וכל היתר מתקציב משרד החינוך. התקציב מיועד כמובן לכלל המגזרים.
כיום אין בידי משרדי החינוך והתחבורה פירוט חלוקת התקציב בפילוח של ערים ומגזרים. בכוונת משרד התחבורה, באמצעות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, לדרוש ממשרד החינוך כבר בשנה זו לפלח את הדיווח התקציבי, לפי חלוקה לערים ולמגזרים. מדובר במדיניות כוללת של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לקיים בקרה שתפלח את תוכנית העבודה למגזרים, ובכלל זה המגזר החרדי.
בשנת 2005 היינו עדים לחוסר היענות של המגזר החרדי לשלב את נושא הזהירות בדרכים בתוכנית הלימודים. כיום קיימת היענות רבה יותר להכנסת תכנים אלו בבתי-הספר היסודיים שאינם מתוקצבים על-ידי הרשות אלא על-ידי משרד החינוך. דווקא היכן שהרשות כן מתקצבת, בבתי-הספר התיכוניים, אין מוכנות מצד המגזר החרדי להכנסת התכנים.
אנו נמשיך ונפתח את לימוד הנושא החשוב של זהירות בדרכים בכל מוסד ומסגרת שבהם תהיה היענות.
היו"ר קולט אביטל:
שאילתא מס' 200 של חבר הכנסת מג'אדלה – לפרוטוקול.
200. התנהלותה של רכבת ישראל
חבר הכנסת גאלב מג'אדלה שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006):
פורסם ב-Ynet, כי בהתנהלות רכבת ישראל יש כשלים וליקויים העשויים לעלות בחיי אדם, וכי לפי דוחות חקירה פנימיים של רכבת ישראל אין דיווח הולם ויישום המלצות ועדות חקירה פנימיות מתעכב.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים נכונים?
2. אם כן – מדוע המלצות הדוחות אינן מיושמות?
3. מה ייעשה לשיפור המצב?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
לאחרונה היינו עדים לתאונה טרגית מאין כמוה במפגש הרכבת בבית-יהושע, שבה נהרגו חמישה נוסעי רכבת ועוד כ-80 נפצעו. כשר התחבורה אשר עיקר מעייניו נתונים לבטיחות בדרכים, ובכלל זה במסילות ארצנו, הוריתי מייד על הקמת ועדת חקירה חיצונית, נוסף על ועדה פנימית של רכבת ישראל וועדה משטרתית מטעם משטרת ישראל. בראשות הוועדה החיצונית עומד האלוף במילואים יוסי פלד, אשר השתתף בוועדות חקירה משמעותיות בעבר. בנוסף חברים בוועדה פרופסור מהלל, מומחה לחקר תחבורה מהטכניון, ונציג בכיר ממשטרת ישראל.
הוועדה לא מונתה לשם ראווה וכסות עיניים בלבד, והיא פעלה במלוא המקצועיות והשקיפות. בכוונת משרד התחבורה לתקן מן השורש ליקויים אשר עליהם הצביעה הוועדה וכן לשרש את תופעת האי-ציות של הנהגים לתמרורי מסילה.
שמונה ימים בלבד לאחר האירוע הגישה הוועדה מסקנות ביניים, ומהן עולה תמונה עגומה שלפיה קיימים ברכבת ישראל טיפול לקוי בבטיחות, מבנה בעייתי בהנהלת הרכבת, סמכויות מעורפלות, וחוסר הגדרת תפקידו של התצפיתן ומהירות נסיעתה של הרכבת. אתמול פורסמו מסקנותיה הסופיות של הוועדה, וכאמור נבקש באופן אישי להסיק מסקנות ביצועיות.
אשר לפתרונות המעשיים העומדים לרשותנו. הפתרון האופטימלי שעליו אנו עמלים הוא הפרדת המפגש בין הרכבת לרכב. כיום קיימות כ-130 נקודות מפגש, וזאת לאחר שמתחילת השנה נסגרו כ-25 מפגשים. הוריתי להנהלת משרד התחבורה לתת עדיפות מרבית לתוכנית ההפרדות המפלסיות. התקציבים מוערכים ב-1.3 מיליארד שקלים שקיימים במסגרת התוכניות הרב-שנתיות של רכבת ישראל. עיקר הבעיות הין פרוצדורליות, ואני חייב לשבח בהזדמנות זו את פקידי משרד הפנים אשר מזרזים ככל הניתן את הסרת המכשולים הללו.
לעניין פתרונות מיידיים וזמינים, צוות מקצועי אשר הוריתי על הקמתו, בראשותו של פרופסור בן-יצחק מן הטכניון, עמל על פתרונות זמינים אשר ניתן ליישמם מיידית. בין היתר נבחנים פתרונות כגון רדארים, גלאי נפח ואמצעי תקשורת חירום במפגשי דרך--מסילה.
היו"ר קולט אביטל:
שאילתא מס' 201 של חבר הכנסת חיים אמסלם: שביתת עובדי רשות שדות התעופה. בבקשה.
201. שביתת עובדי רשות שדות התעופה
חבר הכנסת חיים אמסלם שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006):
ביום שלישי, 6 ביוני 2006, שבתו לפתע וללא התרעה עובדי רשות שדות התעופה. הדבר הסב נזק וכאב לאלפי נוסעים בנתב"ג ובאילת.
רצוני לשאול:
1. מדוע הוכרזה השביתה?
2. מה ייעשה על מנת למנוע שביתות נוספות, בעיקר בחודשי הקיץ?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
1. השביתה שעליה שאל חבר הכנסת התרחשה ביום 6 בחודש יוני, על-ידי ועד העובדים הכללי של רשות שדות התעופה. השביתה נעשתה שלא כמקובל וללא אישורים מהגופים המוסמכים כנדרש. השביתה נמשכה כשלוש שעות, ובמהלכן הנהלת הרשות נקטה את כל האמצעים להביא להפסקתה, ובכלל זה פנייה לערכאות להוצאת צו מניעה. הצעדים שננקטו על-ידי הוועד היו כאמור חד-צדדיים, ולצערנו הרב פגעו בראש ובראשונה בציבור הנוסעים.
2. קיימת הבנה עם ועד העובדים כי לא יינקטו צעדים כאלה בעתיד, והוועד אף הצהיר על כך באמצעי התקשורת. כל חריגה במרקם יחסי העבודה תטופל באופן מיידי ונחרץ לשם הפסקתה.
עד כאן תשובתי.
היו"ר קולט אביטל:
שאלה נוספת, בבקשה.
חיים אמסלם (ש"ס):
אדוני השר, תודה על תשובתך. הייתי רוצה לציין שבמקרה לפני כשבועיים שבתי מחוץ-לארץ בטיסת "אל על" מניו-יורק, זה היה לפנות בוקר, ולקח לי למעלה משעתיים לאסוף את המזוודות. היתה תופעה שהמסוע של המזוודות עבד דקה וחצי עד שתי דקות והפסיק לרבע שעה. 200-300 איש המתינו למעלה משעתיים למזוודות שלהם. הרגשתי שזו שביתה איטלקית. מה אדוני אומר על כך?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
זה לא היה בשאילתא שנשאלנו. אינני יכול לענות על השאלה הספציפית הזאת בלי לבדוק את המקרה. יכול להיות שאכן היתה שביתה איטלקית, או שהיתה תקלה או איחור או כל דבר אחר. אני מציע שבהזדמנות אחרת אנחנו נבדוק את הדבר הזה. אולי תיתן לי את הפרטים כתובים באופן שאני אוכל להגיש אותם לרשות שדות התעופה ולקבל תשובה מוסמכת. אני לא מכיר את המקרה הזה.
היו"ר קולט אביטל:
האם אדוני השר יוכל להעביר תשובה בכתב אם הוא יקבל את הפרטים?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אין שום בעיה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. השאילתא הבאה, מס' 277, של חבר הכנסת יצחק זיו: תשלום אגרת רשיון רכב לנכה.
277. תשלום אגרת רשיון רכב לנכה
חבר הכנסת יצחק זיו שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
מבירור עם משרד הרישוי עולה, כי נכה 100% מקבל הנחה משמעותית בתשלום אגרה לחידוש רשיון רכב שנתי, ואולם עם הגיעו לגיל 65 נשללת ממנו הזכות לקבל הנחה זו.
רצוני לשאול:
1. מדוע נשללת ההנחה לנכה 100% המגיע לגיל 65?
2. מדוע נוקט משרדך מדיניות זו ואינו מקל על אוכלוסיית הנכים המתבגרת?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
אני רוצה לומר, ראשית, שאין מגבלת גיל על הזכאות להנחה באגרת רישוי לנכה ואין מתן ההנחה מופסק בהגיע הנכה לגיל 65. האוכלוסייה שלדידה כן קיימת בעיה היא אוכלוסיית הנכים המבוגרים שנעשו נכים לאחר גיל 65.
על-פי תקנות התעבורה, ההנחה שלה זכאי הנכה מותנית באישור קיומה של נכות המזכה בהנחה על-ידי הרופא הממשלתי. אישורים אלו מונפקים על-ידי לשכות הבריאות של משרד הבריאות במרבית המקרים. לשכות אלו אינן מטפלות במי שנהיה נכה בגיל 65 ומעלה, ולפיכך משרד התחבורה איננו יכול להעניק הנחה זו.
לפתרון הבעיה, ובעיות אחרות הנובעות מתהליך זה, מוביל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עבודת מטה בשיתוף משרד הבריאות, משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי ליצירת הליך חדש למתן אישורי זכאות. ההליך ייתן מענה גם למי שנעשה נכה לאחר גיל 65.
היו"ר קולט אביטל:
שאלה נוספת.
יצחק זיו (גיל):
אני מסתפק. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. שאילתא מס' 278 של חבר הכנסת זבולון אורלב – לפרוטוקול.
278. שיבושים בתעבורה בגלל תיקונים בכבישים
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
שיפורים ותיקונים הנערכים בכבישים הבין-עירוניים והעירוניים בשעות היום גורמים לשיבושי תנועה ולעיכובים רבים בתעבורה.
רצוני לשאול:
1. האם קיימות הנחיות למניעת שיבושים בתעבורה בזמן הטיפול בכבישים, ואם כן – מה הן?
2. מדוע אין מחייבים את המבצעים לפעול אך ורק בשעות הלילה?
תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים שאול מופז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
2-1. מטבע הדברים, על דרך הכלל, עבודות בכבישים גוררות הפרעה לתנועה. לכן, השאיפה היא כמובן לעבוד בשעות שיש בהן נפח תנועה נמוך, קרי בשעות הלילה.
שעות העבודה בכבישים נקבעות על סמך המלצת משטרת ישראל וכן נפחי התנועה בקטע.
החריגים לעניין שעות העבודה הם: א. עבודות שלא ניתן להפסיקן לאחר שהחלו - כגון העברות תנועה, הריסת מבני דרך מורכבים, הרכבת קורות וגשרים. מכל מקום, עבודות כגון אלו יתחילו בדרך כלל בימי חמישי בערב, כאשר הגלישה היא לימי שישי בבוקר, שהוא יום עבודה קצר יותר במשק; ב. עבודות בשוליים שאינן מפריעות לתנועה; ג. כאשר קיים סיכון בלילה או שלא ניתן לבצען בלילה - כגון עבודות ניקוי רגליות, תיקוני סדקים בגשרים וכיוצא באלה.
לסיכום, ככלל עבודת דרך תמיד תתחשב בציבור הנהגים. עם זאת, כאשר טובת העניין מחייבת זאת, תתבצע העבודה בלילה תוך גרימת אי-נוחות מינימלית לציבור הנהגים.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, אדוני השר.
חילופי גברי בוועדות הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
הודעה ליושבת-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.
רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, יש לי פה ארבע הודעות של ועדת הכנסת.
אני מודיעה בזאת על חילופי אישים בוועדות כדלקמן: בוועדת החוץ והביטחון, מטעם סיעת הליכוד, במקום חבר הכנסת יובל שטייניץ יכהן חבר הכנסת דני נוה. חילוף זה ייכנס לתוקף ביום 22 באוגוסט 2006.
בוועדה המיוחדת לפניות הציבור, מטעם סיעת ישראל ביתנו, במקום חבר הכנסת יוסף שגאל יכהן חבר הכנסת רוברט אילטוב.
הודעת יושבת-ראש ועדת הכנסת
רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת):
הודעה נוספת. הכנסת החליטה בישיבתה ביום רביעי, י"ח בסיוון התשס"ו, 14 ביוני 2006, להעביר לוועדה המשותפת של ועדת הכספים והוועדה המיוחדת לזכויות הילד את הצעתו של חבר הכנסת שמואל הלפרט בנושא: 350,000 ילדים בסכנת חיים בגלל העוני וקיצוץ קצבאות הילדים.
בכפוף להוראות סעיף 16(א) ו-(ב) לתקנון הכנסת, על ועדת הכנסת להרכיב ועדה משותפת במספר חברים שווה מכל אחת משתי הוועדות ולקבוע את העומד בראשה.
ועדת הכנסת החליטה, כי הוועדה המשותפת תהיה בת עשרה חברים, חמישה מכל ועדה, בראשות יושבת-ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד.
חברי הכנסת מטעם הוועדה לזכויות הילד הם: שלי יחימוביץ, שמואל הלפרט, דב חנין, יעקב מרגי ודוד טל; חברי הכנסת מטעם ועדת הכספים: ישראל כץ, סטס מיסז'ניקוב, שי חרמש, יצחק וקנין ואלחנן גלזר.
הודעה נוספת. ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום את הוועדות הבאות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר-היום כדלקמן:
ועדת הכנסת תדון בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מועד ישיבת הפתיחה של הכנסת), הצעת חבר הכנסת דוד טל – פ/110/17, ובהצעת חוק בעלת שם זהה של חבר הכנסת משה גפני - פ/374/17, לשם הכנתן לקריאה ראשונה.
ועדת הפנים ואיכות הסביבה תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: ניתוק מים בבתי תושבים ביישובי הצפון, הצעתו של חבר הכנסת מגלי והבה.
הודעה אחרונה, ולה, גברתי היושבת-ראש, אני אצטרך את אישורה של הכנסת. הכנסת החליטה ביום ח' בתמוז התשס"ו, 4 ביולי 2006, להעביר את הצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, לדיון בוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביקש להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. השר המתאם בין הממשלה לכנסת ביקש בסוף דבריו במליאה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת העבודה והרווחה, ולא נשמעה הצעה אחרת.
יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון נתן הסכמתו להעברת הצעת החוק לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לאור הסכמה זו, ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת החוק מוועדת החוץ והביטחון לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. כפי שאמרתי, אני מבקשת מגברתי היושבת-ראש שהכנסת תאשר את ההודעה הזאת.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים אפוא להצבעה בקשר לתוכן ההודעה האחרונה - העברת הצעת החוק לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד הצעת ועדת הכנסת – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים
(תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, מוועדת החוץ והביטחון לוועדת העבודה,
הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
חמישה בעד, בתוספת קולו של השר – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
חברי חברי הכנסת, אדוני השר, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ט"ז בתמוז התשס"ו, 12 ביולי 2006. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:02.